דברי הכנסת
תוכן העניינים
נאומים בני דקה 3
אלי אפללו (קדימה): 3
דב חנין (חד"ש): 4
יעקב כהן (יהדות התורה): 4
מוחמד ברכה (חד"ש): 5
נאדיה חילו (העבודה-מימד): 5
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 6
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד): 7
יורם מרציאנו (העבודה-מימד): 7
מאיר פרוש (יהדות התורה): 8
משה גפני (יהדות התורה): 8
אברהם רביץ (יהדות התורה): 9
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 9
יוסף ביילין (מרצ): 10
ליה שמטוב (ישראל ביתנו): 10
מנחם בן-ששון (קדימה): 11
קולט אביטל (העבודה-מימד): 12
אברהם מיכאלי (ש"ס): 12
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 13
חנא סוייד (חד"ש): 13
יצחק גלנטי (גיל): 13
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): 15
עמירה דותן (קדימה): 15
רן כהן (מרצ): 15
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 16
ואסל טאהא (בל"ד): 17
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 17
חיים אמסלם (ש"ס): 19
הודעת ועדת החוקה, חוק ומשפט על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק 19
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 20
ציון היום הבין-לאומי לאיכות הסביבה 20
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): 20
דב חנין (חד"ש): 23
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד): 24
יעקב מרגי (ש"ס): 25
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 27
מזכיר הכנסת אריה האן: 27
ציון היום הבין-לאומי לאיכות הסביבה 27
משה גפני (יהדות התורה): 27
אברהם מיכאלי (ש"ס): 29
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 30
נאדיה חילו (העבודה-מימד): 32
רן כהן (מרצ): 34
מוחמד ברכה (חד"ש): 36
חיים אורון (מרצ): 38
עתניאל שנלר (קדימה): 40
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): 41
עמירה דותן (קדימה): 42
מגלי והבה (קדימה): 43
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 44
חנא סוייד (חד"ש): 46
נסים זאב (ש"ס): 47
שאילתות ותשובות 48
14. סכנת סגירת "גן הילד" בחיפה 48
73. ההשקעה בחינוך 50
86. תוכנית לימודים במימון בעלי הון 52
1. מצוקתם של רבני שכונות בירושלים 54
2. שביתת עובדי החברה קדישא ביהוד 54
3. חילול קבר רבי שמעון בן גמליאל בכפר-כנא 55
עדכון אחרון: 11.7.06
חוברת י'
ישיבה כ"ה
הישיבה העשרים-וחמש של הכנסת השבע-עשרה
יום שלישי, כ"ד בסיוון התשס"ו (20 ביוני 2006)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:06
נאומים בני דקה
היו"ר דליה איציק:
חברי חברי הכנסת, אדוני השר, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום שלישי, כ"ד בסיוון, 20 ביוני.
חברי הכנסת, הסעיף הראשון בסדר-היום: נאומים בני דקה. הינכם מתבקשים להצביע. תודה, חברי הכנסת. ובכן נמתין לפלט שיוצא, אפשר להצטרף. חבר הכנסת אפללו, בבקשה.
אלי אפללו (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר - הצנתור הווירטואלי. אלפי חולים ממתינים, המתינו, להכנסת הצנתור הווירטואלי לסל הבריאות. הקרדיולוגים ניסו לעכב את הביצוע. בסוף משרד הבריאות אישר את הבדיקה כשיש חוות דעת של רופא מומחה, אבל קופות-החולים מטעות את החולים, לא מאשרות את הבדיקה, גובות אלפי שקלים על הבדיקה שכולם בעצם יכולים לקבל אותה מטעם סל הבריאות. אני חושב שזו שערורייה שדבר כזה, במקום להקל ולעשות טוב יותר לאזרחים - אנחנו יוצרים קשיים כשיש פתרון הרבה יותר טוב. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. חבר הכנסת דב חנין, ואחריו - חבר הכנסת יעקב כהן. בבקשה, אדוני.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה, גברתי.
היום קיימנו בוועדה לזכויות הילד דיון בהיערכות המערכת לחופש הגדול, והתמונה שמסתמנת היא תמונה קשה. החופש הגדול ייראה אחרת לילדיהם של עשירים והוא ייראה אחרת לגמרי לילדיהם של עניים וגם לילדי שכבות הביניים בחברה הישראלית. המדאיג במיוחד הוא שגם הסדרים שהיו קיימים בעבר, שבהם הוקצו כספים לסבסוד של קייטנות לילדים של משפחות שאין להן הרבה אמצעים, גם כספים אלה נעלמו וסבסודים אלה נעלמו, וזה מותיר שכבה גדולה מאוד של ילדים בישראל שאין להם יכולת ליהנות בחופש הזה מקייטנות, מפעילויות, מאירועים, מהתרחשויות, ובעצם הם נידונים לבטלה.
לדעתי הכנסת צריכה לפעול בנושא הזה, ולפעול בדחיפות. במסגרת הוועדה לזכויות הילד העלינו כמה הצעות מעשיות, אבל מובן שבנושא הזה הכדור נמצא בידי הממשלה, וקודם כול בידי משרד החינוך. מדובר גם בהקצאת תקציבים לעניין הזה. זה נושא שראוי וחשוב להקצות לו את התקציבים כמה שיותר מהר. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני . חבר הכנסת כהן, ואחריו – חבר הכנסת ברכה.
יעקב כהן (יהדות התורה):
כבוד גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, נדהמתי לשמוע על החלטת הממשלה בדבר הסיוע וההכרה בילדי העובדים הזרים. אני חושב שלמידה זו של רחמים שיש כלפי ילדי עובדים זרים, שתרומתם בספק רב מאוד, מה הם עתידים לתרום למדינת ישראל, הייתי מציע תחליף, שיעזרו לילדי ישראל, ילדי החמד, על-ידי תוספת לקצבאות הילדים.
בימים אלה אנחנו שומעים על הקיפוח והשוועה של הילדים הרעבים, של מאות אלפי ילדים רעבים. זה אחרת ממה שקיים במדינות אירופה, שם עוזרים פי כמה לילדים הקטנים, ואצלנו דווקא מקפחים אותם.
אנא מכם, את מידת הרחמים הזאת הייתי מציע להפנות לילדים שלנו, לילדי החמד, ובזה יתרמו לעתיד טוב למדינת ישראל.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. חבר הכנסת ברכה, ואחריו – חברת הכנסת נאדיה חילו.
מוחמד ברכה (חד"ש):
גברתי היושבת-ראש, פורסם היום בעיתונות בשמו של חבר הכנסת שנלר מקדימה, שהוא מציע להעביר את אום-אל-פחם למדינה הפלסטינית העתידית. אני לא חושב שכל חבר כנסת שרוצה להתבלט צריך לספסר ולסחור באזרחים הערבים ולומר לאן להעביר אותם או לא להעביר אותם, כאילו הם נכסים אישיים שלו.
יתירה מזאת, הוא, כקודמיו - שמדברים על החלפת שטחים ועל החלפת אוכלוסייה – מתייחס לאוכלוסייה הערבית כאל משהו מקביל למתנחלים. לא באנו לכאן משום מקום, היינו כל הזמן כאן, לא גזלנו אדמה של אף אחד, לא בנינו בתינו על אדמה מופקעת, לא גירשנו אנשים. אנחנו נמצאים במקום ובהיסטוריה ובמולדת, וכל הקבלה בינינו לבין המתנחלים היא מופרכת.
הייתי מציע לחבר הכנסת שנלר – שנמנה עם מפלגת השלטון, ולא עם האיחוד הלאומי -מפד"ל ולא עם ישראל ביתנו - להתעשת. אני יכול רק להגיד לו שהאוכלוסייה הערבית, לא היא ולא אזרחותה יהיו נושא לספסרות פוליטית של מי שלא יהיה. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, חבר הכנסת ברכה. חברת הכנסת נאדיה חילו, ואחריה – חבר הכנסת טיבי.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
תודה רבה, גברתי. השבוע ביקרתי בתמרה, ואני מספרת לכם על הביקור שם. שתי אחיות מתמרה מנסות לגייס מיליון דולר כדי לממן השתלת מעי וכבד בארצות-הברית. הילדות ג'נא וחלא עוואד חולות במחלה נדירה, אך קיבלו רק כיסוי חלקי מהביטוח. זה כחודשיים חאתם והאלה עוואד, תושבי העיר תמרה שבגליל, נאבקים על חיי שתי בנותיהן – ג'נא, בת שנה וחצי, וחלא, בת שישה חודשים.
אני רוצה לספר שזה מקרה מאוד נדיר, ואם לא תבוצע מייד השתלה במיאמי, בעלות מאוד מאוד גבוהה, הבנות לא יחיו. מפה אני רוצה להציג בפני כל חברי הכנסת גם את מספר הטלפון וגם את מספר החשבון, כך שאם מישהו יוכל לתרום, זו פשוט הצלת חיים של שתי תינוקות.
היו"ר דליה איציק:
אני נותנת לך עוד דקה, תגידי גם את מספר הטלפון וגם את מספר החשבון. קחי לך את הזמן.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
תודה רבה, גברתי. אני ממש מודה לך. הטלפון: 050-7857069. מספר החשבון בבנק ערבי-ישראלי, סניף 026: 10767/38.
היו"ר דליה איציק:
חזרי עוד פעם על המספרים לשומעים ששומעים אותנו בבית. זה סיפור טרגי, והנשיאות התייחסה אליו.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
תודה רבה, גברתי. מספר הטלפון לבירורים: 050-7857069. מספר החשבון בבנק ערבי-ישראלי, סניף 026: 10767/38. תודה רבה, גברתי. אני מאוד מעריכה את זה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך. נשלח להם רפואה שלמה מכאן. חבר הכנסת טיבי, בבקשה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
תודה. בדיוק באותו נושא – הנשיאות החליטה אתמול שמחר יתקיים דיון, כהצעה רגילה לסדר-היום, על חלא וג'נא. מדובר במקרה שבו צריך השתלה של מעיים וכבד בשל מחלת מעיים גנטית קשה ביותר. כל ניתוח והטיפול עולים כמיליון דולר. עד לרגע זה הביטוח הקציב מיליון דולר.
היו"ר דליה איציק:
מי חברת הביטוח?
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
זה לא חברת ביטוח, אלא קופת-חולים. מישהו הציע להורים לנסוע ולנתח בשלב הזה בת אחת. האב אומר: או שאני עושה את הניתוח לשתי הבנות, למרות הדילמה המוסרית והרפואית הקשה ביותר, או שהן נשארות פה ואני נשאר אתן. הם גם החליטו לא להביא עוד ילדים לעולם.
הקריאה שלי היא לאמצעי התקשורת בעברית. אמצעי התקשורת בערבית עשו קמפיין, אבל עד לרגע זה עדיין יש מחסור של מיליון דולר, גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת. אנחנו יודעים שאפשר לעשות קמפיין בערוץ-2, בערוץ-1, בתקשורת בעברית. נדמה לי שעד לרגע זה, מלבד עיתון "הארץ" והעיתונאי ג'קי חורי, אשר הבליטו את הידיעה, עדיין אין התייחסות רצינית לגודל הטרגדיה האפשרית ולגודל הנושא. התקשורת יודעת להתייחס טוב יותר ולעשות קמפיינים.
לכן אני פונה לכולם, אנא סייעו כדי להציל את שתי הבנות האלה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, ואחריו - חבר הכנסת יורם מרציאנו.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, מכובדי חברי הכנסת, אדוני השר, יש גם נקודות אור. בכלא חרמון היה מפגש מחזור של 80 אסירים שעברו שיקום וחזרו למשפחותיהם, נגמלו מסמים ומפשיעה והביאו בשורה לחברה הישראלית, האומרת שאפשר להשתקם. זה הזמן לחזק את ידיהם ולברך את הנהלת כלא חרמון ושירות בתי-הסוהר. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. חבר הכנסת מרציאנו, ואחריו – חבר הכנסת פרוש.
יורם מרציאנו (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לפנות מפה לשר התחבורה ולבקש ממנו לפעול מתוקף תפקידו להעברת חלק ממסי רשות שדות התעופה, אשר לוקחת את המסים באופן עצמאי לעצמה, אף שלא מדובר במועצה תעשייתית כמו ברמת-חובב או בתפן. לצערי הרב, לגבי השכנים ממול – והכנסת עסקה בעניין העיר לוד הרבה מאוד שנים – הייתי רוצה לראות איך הם נוהגים בחמלה כלפי השכנים שלהם בעיר לוד ומעבירים חלק מכספי המסים להצלת העיר, ולא גובים לטובת עצמם ומעניקים הטבות מופלאות ומפליגות לעובדים ברשות. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חבר הכנסת פרוש, ואחריו – חבר הכנסת גפני.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, עמיתי חברי הכנסת, מתנהל עתה דיון גם בין כלכלנים בשאלה אם הפחתת המע"מ ב-1% תועיל יותר לשכבות החלשות או לעשירונים הגבוהים, אם ההפחתה תהיה לטובת העניים, הקשישים והילדים הרעבים, או תיטיב למעשה דווקא עם העשירונים העשירים.
אני מבקש לקבוע, שעל-פי חישובים שערכתי עם מומחים, דווקא שני העשירונים העליונים ייהנו יותר, והרבה יותר. שני העשירונים הגבוהים יקבלו 1.1 מיליארד שקלים, לעומת שני העשירונים העניים, שיקבלו רק 400 מיליון שקל. זאת אומרת, מתוך 3.3 מיליארדי שקלים של הפחתת המע"מ המתוכננת, רק 400 מיליון שקל ילכו לעניים.
מעבר לכך, אני קורא לשר האוצר לדרבן את השרים במשרדים החברתיים לנצל את כל התקציבים, כי עד כה לא בוצעו כ-10 מיליארדי שקלים מהתקציב המתוכנן ל-2006, ואל נשכח את עודפי התת-ביצוע האדירים של השנה שעברה. נחשוב קודם על השכבות החלשות.
היו"ר דליה איציק:
אדוני, תודה לך. חבר הכנסת גפני, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת רביץ.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
כל החרדים ביחד?
מאיר פרוש (יהדות התורה):
שיוציאו קיטור.
משה גפני (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, זה חידוש מרענן, אבל את הולכת מהסוף להתחלה.
היו"ר דליה איציק:
אנחנו נקים ועדת חקירה.
משה גפני (יהדות התורה):
לא, אין צורך.
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, היה אצלי עכשיו בפגישה מנהל בית-הספר של החינוך העצמאי בשדרות, הרב מויאל. הוא תיאר את מה שכולנו יודעים, אבל מזעזע לשמוע את הדברים, כיצד מערכת החינוך בשדרות פועלת. הרי המצב קשה מאוד לכולם, כלומר למבוגרים, לקשישים וגם לנוער. מערכת החינוך נמצאת שם במצב בלתי אפשרי מכל בחינה שהיא, וגם אין ודאות לגבי העתיד.
אני לא אומר לצבא מה לעשות. אני אומר שאנחנו, כחברה, לא יכולים להסכים שהמצב הזה יימשך עד אין סוף. זה מצב שלא רואים את סופו. ברור לחלוטין, שלו זה היה קורה בגוש-דן, באזור ירושלים או באזור חיפה, המצב הזה לא היה נמשך כך. שוב, אני לא אומר לצבא מה לעשות, אבל אנחנו, ככנסת, לא יכולים לעבור על כך לסדר-היום. תודה רבה.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
לכן, הרב רביץ התייחס - - -
היו"ר דליה איציק:
אדוני, תודה. חבר הכנסת הרב רביץ, בבקשה.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, שר הביטחון אמר כי הממשלה מתכוונת לפנות ארבעה מאחזים בלתי חוקיים, מכיוון שיצאו מהם פורעי חוק שפגעו בתושבים פלסטינים, בילדים ובאנשי צבא. אינני מבין את השיטה המזכירה ענישה קולקטיבית. מדוע לא מענישים את פורעי החוק ומעמידים אותם לדין, ובמקום זה נוהגים כמדינה שלא מן המתוקנות ונוקטים ענישה קולקטיבית? אם מחליטים לפנות מאחזים בלתי חוקיים, כי זו החלטת בג"ץ ו/או החלטת הממשלה, יש לעשות זאת לפי קריטריונים ובזמן שיוחלט על הפינוי. הדבר הזה צריך גם להיעשות לפי החלטת ראש הממשלה, שהוא יתחיל בהידברות עם המפונים, ולפחות ינסה להתחיל כך. הצורה הזאת, שלוקחים ארבעה מאחזים, כי יש בתוכם פורעים, מסיטה את כל העניין, כאילו יש כאן איזה ביטוי לנקמה או למין פרץ רגשות, לא זה מה שצריך להדריך אותנו.
היו"ר דליה איציק:
אדוני, תודה. חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת יוסי ביילין.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
כבוד היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, "זה נכון שהתעשיינים לא רוצים להעסיק ערבים וחרדים. זה ברור וזה טבעי. גם אני לא מוכן להעסיק אותם, ומי שאומר שהוא מוכן להעסיק אותם מבלבל את המוח". את הדברים האלה אמר התעשיין חיים מר, יושב-ראש קבוצת "מר תעשיות", בכנס תעשיינים בתל-אביב, לאחר ששמע הרצאה על העוני בארץ. אלה דברים שבהחלט ראויים לגינוי. אם יש מקום, אפילו להעמיד לדין על הפרה של עקרון או של חוק השוויון בתעסוקה. את זה אני קורא ליועץ המשפטי לעשות.
אבל יותר חמורות מהדברים הן העובדות שהדברים חושפים. התעשיינים שהיו שם שתקו ולא מחו. אני יודע שיש תעשיינים רבים שמעסיקים את כולם, בלי הבדל דת, גזע ומין, אבל יש הרבה "מרים" בארץ שעושים את החיים של כולנו מרים ביותר. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
אדוני, תודה. חבר הכנסת ביילין, בבקשה. אחריו - חברת הכנסת ליה שמטוב.
יוסף ביילין (מרצ):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, כשהושבעה הממשלה הנוכחית יצאה הודעה מלשכת מחמוד עבאס, שלפיה הוא בירך את ראש הממשלה להיבחרו, והם סיכמו ביניהם להיפגש בקרוב. מייד יצאה הכחשה ממשרד ראש הממשלה, שלפיה לא נועדה שום פגישה. אתמול יצאה הודעה מלשכת מחמוד עבאס, ולפיה ראש הממשלה ונשיא הרשות הפלסטינית אמורים להיפגש בירדן. היום שמעתי את הודעת לשכת ראש הממשלה, ולפיה אין שום כוונה לפגישה. מקסימום תהיה ארוחת בוקר שבה ישתתפו שניהם, אבל לא כדי להיפגש.
אני מוכרח לומר, שאני זקוק ממש נואשות לאיזה הסבר. היתה כאן ממשלה שקמה בהבטחה שימוצה המשא-ומתן עם מחמוד עבאס, ורק אם הדבר לא יעלה יפה, אז יהיו אולי צעדים חד-צדדיים. העובדה שראש הממשלה שלושה חודשים אחרי הבחירות נמנע מקיום פגישה וכמעט משפיל את אבו-מאזן על איזו כוונה מצדו להיפגש, מחייבת, לדעתי, את תשובתו.
היו"ר דליה איציק:
אדוני, תודה. חברת הכנסת שמטוב, בבקשה. אחריה - חבר הכנסת בן-ששון.
ליה שמטוב (ישראל ביתנו):
כבוד היושבת-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, מהלכת לה בינינו בשקט קבוצת אנשים, ורובנו לא מודעים כלל לקיומם, אך כולנו נהנים יום-יום מפרי עמלם. כשאנחנו יוצאים מהמשרד לאחר יום העבודה וחוזרים למחרת בבוקר, המשרד נקי ומסודר. מישהו היה שם בזמן שלא היינו, ניקה וסידר. כשאנו נמצאים במקום בילוי, שותים ונהנים, מישהו נמצא שם ודואג לביטחוננו. אני אומרת: הם העובדים השקופים, עובדי הקבלן – קבוצת אנשים מנוצלים ומושפלים אשר לא זוכים לקבל את המגיע להם עבור עבודתם. אין הם מחפשים חסד, ואין הם חיים על קצבאות. בסך הכול, אלה אנשים שעובדים קשה ודורשים לקבל את שמגיע להם. כאשר אתם עוברים היום במסדרונות הכנסת, חשבו עליהם. חשבו כיצד אנו יכולים לעשות למענם.
היו"ר דליה איציק:
גברתי, תודה לך. חבר הכנסת בן-ששון, בבקשה. אחריו - חברת הכנסת קולט אביטל.
מנחם בן-ששון (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, כמנהגנו, שני חידושים במחקר באוניברסיאות בארץ. במכון ויצמן צוות בראשות פרופסור יאיר רייזנר מצא כי ייתכן שיש לנו מזור לבעיית חולי הסוכרת הרגילים שגופם אינו מייצר די אינסולין, שהם יזריקו לעצמם תאים שמגיעים מרקמות לבלב. אני מדגיש את הדבר למי שנלחם תמיד בניסויים בבעלי-חיים. כאן הוא מצא שמילוי המחסור בתאים שכאלה יכול להגיע מרקמות לבלב של עוברי חזיר, שהוא חיה שהרכב גופה דומה מאוד להרכב גוף האדם. חלון הזמן שמבטיח השתלה מוצלחת הוא סוף השליש הראשון של ההיריון, כאשר עובר החזיר הוא בן 42 ימים. נאחל להם הצלחה.
להבדיל, בכיוון האחר, במחקר תרבות הים התיכון, התבשרנו לפני כחודש על-ידי פרופסור דוד רוזנטל מהחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית על ממצא חדש של גניזה בז'נבה. מה שאפשר להעלות כבר בראייה ראשונה מתוך מה שהביא הוא, שאחד מגדולי פרשני התלמוד בימי הביניים, רבנו חננאל בן חושיאל, או רבנו אלחנן, אחד מארבעת השבויים, ידע את השפה הערבית והשיב תשובות בערבית יהודית ולא רק בעברית. אלה דברים שצריכים היו לאישוש, ועכשיו זכינו לראות אולי אפילו תשובה אוטוגרפית שלו בדיני שותפות.
היו"ר דליה איציק:
אדוני, תודה. חברת הכנסת קולט אביטל, בבקשה. אחריה - חבר הכנסת מיכאלי.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
- - - החזיר דומה לאדם. חשבתי כל הזמן הפוך.
ג'מאל זחאלקה:
הפוך. יש ויש.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, בשבוע שעבר הופץ כרוז ביש"ע באלפי עותקים, כרוז הסתה שהופץ על-ידי פעילי ימין קיצוני. הכרוז הזה מסרטט כמה תרחישים לקראת יישום ההתכנסות וקורא לתושבים לנקוט אמצעים אלימים נגד הצבא. מסתבר שמאחורי הכרוז עומד מטה שקורא לעצמו "למנוע ולעכב". התוכנית כוללת פגיעה בצבא, ברכוש צבאי, החדרת וירוסים למחשבים, חומרים משלשלים לחיילים וניסיון להצית אינתיפאדה חדשה על-ידי פגיעה ברכוש ערבים. אינני צריכה להגיד לחברי הכנסת למה אני מודאגת מהסתה מהסוג הזה, שכבר ראינו כמותה בעבר, דווקא עכשיו, ערב הפינוי של יישובים בלתי חוקיים.
אני רוצה לקרוא לממשלה לנקוט יד חזקה נגד פורעי חוק. אחרי ככלות הכול יש חוק גם בעניין ההסתה, ואני קוראת ליועץ המשפטי לממשלה להביא אותם לדין. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
גברתי, תודה לך. חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת אלדד.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, לפני שנה בדיוק נפטר הרב הראשי ליהודי גרוזיה, הרב רפאל אלאשווילי זצ"ל, והיום בדיוק יום אזכרתו. בקהילת יוצאי גרוזיה קיימו אתמול בערב את האזכרה המסורתית לרב. מי שהכירו - הוא היה רב, מנהיג רוחני מיוחד בדורו ובקהילת יוצאי גרוזיה. הוא שימש את העדה כ-50 שנה, הן בארץ והן בחוץ-לארץ, ומאז עלייתו לארץ בשנת 1972 המשיך להטביע את חותמו המנהיגותי והרוחני על בני העדה הן בארץ והן בתפוצות.
הרב ייזכר בקרב קהילת יוצאי גרוזיה כמי שנאבק בחירוף נפש לפרוץ את שערי מסך הברזל בברית-המועצות לשעבר למען זכות העלייה של יהודי גרוזיה לארץ-ישראל. גם הספרות הענפה בתחום התורני, הדרש וההלכה, שכתב הרב, תמשיך להיות מקור להשראה וללימוד לרבים מקרב העם היהודי, ובמיוחד מבני עדת קהילת יוצאי גרוזיה. בקהילת יוצאי גרוזיה לא ישכחו את הרב ואת פועלו.
יהי זכרו ברוך.
היו"ר דליה איציק:
אדוני, תודה. חבר הכנסת אלדד, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת סוייד.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, באגדות שועלים אוכלים ענבים. במציאות הם אוכלים עופות, בשר או משהו, אבל באגדות הם אוכלים ענבים. היה איזה שועל ידוע, מאיזה משל של איזופוס, שניסה להיכנס לכרם. הוא ניסה לחפור מתחת לגדר, והוא לא הצליח. הוא ניסה לטפס על הגדר, והוא לא הצליח. בסוף הוא הגיע למסקנה שהענבים חמוצים והלך הביתה. 1,000 "קסאמים" נפלו על הנגב המערבי. ניסו סיכול ממוקד, ניסו סיכול לא-ממוקד, ירו עליהם בתותחים, ולא הצליח, ואז אמרו: "קסאם-שמסאם". אולי יותר טוב שהשועל ילך הביתה?
היו"ר דליה איציק:
אדוני, תודה. חבר הכנסת סוייד, בבקשה.
חנא סוייד (חד"ש):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, השבוע קיבלתי פנייה מתושב כפר-יאסיף, ששנים נהג לשחות בבריכה בקיבוץ כברי עם משפחתו. השבוע הוא הגיע לשם ואמרו לו שאסור לערבים, ושזו בריכה רק ליהודים. הקיבוץ מקים בריכה אזורית רק ליהודים. אני חושב שהמגמה הזאת של הרחקת הערבים, של דחיקת רגלי הערבים מהמרחב הציבורי, מגני שעשועים, מגנים ציבוריים, ואם איזו מכונה מקולקלת לא נותנים לערבים גם לטוס, היא מגמה מסוכנת, לא דמוקרטית ולא שוויונית, ומן הראוי שהכנסת תגיד את דעתה על התנהגות הולכת ומתרחבת זו במדינה. תודה.
היו"ר דליה איציק:
אדוני, תודה. חבר הכנסת גלנטי, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת מלכיאור.
יצחק גלנטי (גיל):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, שרים נכבדים, בשבוע שעבר צוין בעולם יום המודעות הבין-לאומי להתעללות בקשישים. הגשתי בדרכים המקובלות בקשה ליושבת-ראש הנכבדה לציין יום זה בדיון מיוחד במליאה וכן בהרצאות ובתערוכה בנושא זה. לצערי, היושבת-ראש לא ראתה נושא זה כדחוף.
היו"ר דליה איציק:
אדוני, אנחנו ציינו. חבל שלא היית כאן. ציינו.
יצחק גלנטי (גיל):
אני מבקש סליחה.
היו"ר דליה איציק:
טוב שכך. תודה.
יצחק גלנטי (גיל):
אולם, אני סבור כי התעללות בקשישים היא נושא כאוב המחייב התייחסות רצינית של המליאה. בישראל יש עשרות אלפי קשישים החשופים להתעללות פיזית ונפשית, שלא לדבר על פשיעה חמורה ואלימה. יש המעריכים את מספרם בכ-50,000 בכל שנה. רק בשבוע שעבר הזדעזענו מהרצח בחיפה, שהתבצע ככל הנראה במהלך שוד, ובו הטביעו הפושעים בני העוולה אשה בת 80 באמבטיה בביתה.
אתמול העברנו בקריאה ראשונה את חוק עונשי המינימום, ותמכתי בחוק זה. אולם מן הראוי שהחוק יכיל ענישת מינימום גם למתעללים בקשישים ולפושעים הפוגעים בהם. לשם כך, רצוי שבמסגרת הכנת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית ייתוסף סעיף של ענישת מינימום גם לפושעים המתעללים פיזית ונפשית בקשישים. גברתי היושבת-ראש, ברוח זו אפעל להגשת הסתייגות מתאימה לחוק כאשר הוא יובא לוועדה לקראת הכנתו לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. תודה.
היו"ר דליה איציק:
אדוני, תודה. אתה גם מוזמן לדבר עם מזכיר הכנסת ומנכ"ל הכנסת. זה מה שאמרתי בנאומי ובהתייחסותי בעקבות דבריך, ורק לא היית כאן - זה שצריך לעשות משהו עם הקשישים והזקנים, והלוואי שיהיה קדמן כזה כמו שיש לילדים גם לקשישים ולמבוגרים, שלצערי הרב ההתעללויות בהם פשוט בלתי נסבלות בעליל. אשמח אם אתה תיגש. אנחנו נחשוב על איזה אירוע לא במליאה, אלא מחוץ למליאה. אם יש לך איזו תוכנית, נשמח לשמוע.
חבר הכנסת מלכיאור, בבקשה.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
גברתי היושבת בראש, כבוד השרים, עמיתי חברי הכנסת, במפגש הראשון המשמעותי בין הקדוש-ברוך-הוא לבין אברהם אבינו, הקדוש-ברוך-הוא אומר לו משהו מאוד מפתיע. הוא אומר לו: "גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה". זה דבר מאוד לא יפה. ככה התחילו היהודים כעם במקום לא להם. השאלה היא, מה המשמעות. לדעתי, המשמעות היא מאורע מכונן של העם היהודי, יציאת מצרים, שבאה כתוצאה מהבנה מה זה להיות גר במקום לא שלהם. לכן, יש בתורה פסוק, שכתוב כל כך הרבה פעמים, שיש ויכוח - הרי אנחנו מפרשים כל תג בתורה, ואסור שיהיה משהו מיותר. 36 פעמים כתוב בתורה "ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים".
לכן, גברתי היושבת-ראש, מפתיע מאוד שדווקא נציגים שמחוברים לתורת ישראל יכולים לעמוד פה בכנסת ובתקשורת ובממשלה ולהתנגד להחלטה חשובה ביותר שהממשלה קיבלה היום, או השבוע, הנוגעת לילדים של העובדים הזרים. אני חושב שדווקא יהודים שמחוברים לתורת ישראל צריכים להיות הראשונים לשבח ולהלל החלטה כזאת, שהיא ברוח המסורת היהודית, וכך המסורת היהודית המקורית היתה צריכה להיות. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך. חברת הכנסת עמירה דותן, בבקשה. אחריה - חבר הכנסת רן כהן.
עמירה דותן (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, השבוע אני רוצה לחבק מפה ולומר ברכת יישר כוח לרופאה הבדואית הראשונה, הגברת ד"ר ראניה עוקבי, שאותה פגשתי לפני כשנתיים, כשלמדה בבית-הספר לרפואה באוניברסיטת באר-שבע. אני רוצה לשלוח ברכה חמה לאוניברסיטת באר-שבע ולבית-הספר לרפואה שם, ולבית-הספר לרפואה ולבית-החולים "רמב"ם", שם היא עשתה את ההתמחות שלה, ולקוות שתהיינה עוד רבות כמותה. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
גם אני מצטרפת לברכתך. חבר הכנסת רן כהן, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת אלי גבאי, שאני רואה שהוא לא כאן.
רן כהן (מרצ):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, מדי יום שלישי אני מקדיש את הדקה לנאום בנושא התאבדויות החיילים בצה"ל. הפעם אקדיש את כל הדקה, או את רובה, למה שקורה בשדרות ולהתייצבות עם תושביה.
אומר רק משפט אחד. גברתי, מדי שנה מתאבדים בישראל כ-500 איש ואשה, וכ-100 מהם, בממוצע, הם בני פחות מ-24. אנחנו חייבים לעשות יותר ויותר מעשים כדי למנוע את אובדן החיים הזה, שהוא מכה קשה למדינה.
החלטתי, בכוונה, להקדיש היום את הנאום לשדרות, לנוכח המאבק של תושבי שדרות, שהיום, בתענית, אפשר לומר, מביעים את התקווה שלהם שכולנו ניחלץ לטובתם. אני מציע לשרים הנוכחים להמליץ לשרים שלכם לרדת כל אחד מהם אל תושבי שדרות ולראות במה הם יכולים להועיל. האמינו לי, שאין שר בממשלה שלא יכול להביא תועלת ממשית כדי לבטא את ההתייצבות של כל העם עם תושבי שדרות ויישובי עוטף-עזה. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
אדוני, תודה. אני רואה שחבר הכנסת אלי גבאי לא נמצא - אדוני פה. בבקשה. אחריו - חבר הכנסת ואסל טאהא.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הבוקר מתנוסס בכותרת הראשית של "מעריב": "להפסיק עם ההיסטריה הזו של ה'קסאמים' בשדרות". רבותי, זוהי כותרת מזעזעת. אם זו אמת - קשה לי להאמין שאדם יוציא משפט כזה מפיו, והייתי רוצה שתהיה התנצלות בפני שדרות, בפני התושבים שם ותושבי עוטף-עזה, שסובלים מירי ה"קסאמים". זה דבר מזעזע.
הייתי שם בשבוע שעבר, ביום חמישי, הייתי עד לנפילת ה"קסאמים" בביקור שלנו, המפד"ל והאיחוד הלאומי יחד. אנשים התעלפו, נשים צעקו בהיסטריה, אשה שכבה על התינוק שלה כדי שלא ייפגע. איך אפשר לומר דבר כזה לאנשי שדרות, שנאבקים יום-יום – אמא מפחדת לשלוח את בנה לבית-הספר, הילדים מרטיבים מתוך פחד?
כל אמצעי ההגנה שמדברים עליהם לא יועילו, לא לאשה שהולכת לשוק, לא לילד בבית-הספר ולא למשפחות שהולכות לטייל עם ילדיהן. יש פתרונות לממשלת ישראל, היא צריכה רק לבצע. היא חוששת שזה פתרון לא פופולרי או שזה יציג אותה באור לא נכון.
בבקשה, אנשי שדרות מתחננים לכנסת ישראל, לממשלת ישראל: אנא מכם, תעצרו את ה"קסאמים" האלה. אני ממליץ לחברי לבקר שם ולהזדהות אתם, ואני מחזק את ידיו של חבר הכנסת כחלון, יושב-ראש ועדת הכלכלה, שקבע ביקור שם מחר. אני ממליץ, חברים, להצטרף אליו. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חבר הכנסת ואסל טאהא. אחריו – חבר הכנסת אמסלם.
ואסל טאהא (בל"ד):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, ראשית, רציתי להביע את הזדהותי עם תושבי חוסנייה, שהפגינו אתמול מול משרד הפנים נגד הריסת המסגד בכפר. חוסנייה זה כפר שהכירו בו רק לפני שנים מעטות, לכן רציתי להביע את הזדהותי אתם, ולגנות את עמדתו של קרייזלר, ראש המועצה האזורית משגב, שעומד על כך שיהרסו את המסגד, אף שהממונה על המחוז, הרצל גדז', מייעץ לו לא להרוס, וניתן להטות ולשנות את התכנון ולהוציא את תוואי הכביש מעל המסגד.
עמדתו של ראש המועצה האזורית משגב היא עמדה גזענית, שלא מתבטאת רק בהריסת מסגד, אלא גם בעמדותיו השונות כלפי האזרחים במועצה האזורית שלו. גם לגבי הקצאות קרקע לבית-קברות, עמדותיו ידועות לנו. לכן רציתי להביע גם את עמדתי כנגד עמדתו, ולהזדהות עם התושבים ועם הממונה על המחוז הרצל גדז' על עמדותיו באזור.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חבר הכנסת אמסלם. אם לא קיפחתי אף אחד, אחרון אחרון חביב - חבר הכנסת טלב אלסאנע. לא קיפחתי אף אחד? האם יש מישהו שנרשם ולא נקלט? בבקשה, אדוני.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני מצטרף לחברת הכנסת דותן בברכות - - -
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת טלב אלסאנע, טעות שלי, חבר הכנסת אמסלם לפניך. אמרתי: אחרון אחרון חביב זה אתה. תן בבקשה לחבר הכנסת אמסלם.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
בבקשה.
חיים אמסלם (ש"ס):
בבקשה, תמשיך.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
ברכות לרופאה ראניה עוקבי. זה אחד ההישגים של הפרויקטים של אוניברסיטת בן-גוריון, לקרב את האוניברסיטה לאוכלוסייה ולהפוך מנוף לקידום האוכלוסייה. זו אחת התוצאות של פרויקט "ניצני רפואה" בנגב. יש סטודנטיות נוספות בפקולטה לרפואה, ויש בוגרות של בתי-חולים במקצועות פארה-רפואיים.
היו"ר דליה איציק:
בת כמה היא?
עמירה דותן (קדימה):
26.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
היא גם מודל חיקוי לסטודנטים.
היו"ר דליה איציק:
תביא אותה לכנסת, חבר הכנסת, אלי.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
בשמחה רבה.
בהזדמנות זו, גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לציין את ההחלטה שקיבל שר הפנים על מתן אשרת תושבות לילדי העובדים הזרים. אני חושב שזאת החלטה נכונה, גם מבחינה מוסרית, גם מבחינה משפטית.
אני לא יודע מדוע הוא לא מחיל אותו עיקרון על ילדיהם של אזרחי מדינת ישראל הערבים. יש יותר מ-4,000 ילדים שלא מקבלים את התושבות והם נקרעים בין הוריהם אשר סובלים בשל העדר מדיניות הומנית-מוסרית של איחוד משפחות. הגיע הזמן להתייחס לאזרחים הערבים כאל אזרחי המדינה ולהתייחס לילדיהם כילדים שזכאים וראויים לחיות בתוך תא משפחתי מאוחד, שבו שני ההורים חיים ביחד. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. אחרון חביב - חבר הכנסת אמסלם.
חיים אמסלם (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, העיתונים, כפי שכבר הוזכר קודם, מלאים היום בכותרות גדולות על התבטאותו של השר שמעון פרס בנושא שדרות. נדהמתי לשמוע כי בשעה קשה זו בכלל, ולשדרות בפרט, במקום לגלות הבנה ורגישות לקשיים, מצאה לה מקום התבטאות אומללה שאינה במקומה.
החיים בשדרות הפכו להיות בלתי נסבלים, הציבור מלא חרדות, הילדים בטראומה, ולא צריך להקל ראש ולזלזל במצב. "חכמים היזהרו בדבריכם", נאמר. מר פרס הנכבד בדרך כלל זהיר בדבריו, ולכן אני רוצה להאמין שזו היתה פליטת פה מצערת בלבד. אני חושב שטוב יעשה מר פרס אם יבהיר זאת, ואולי יציע באותה הזדמנות פתרון יצירתי ומקורי, כדרכו, למצוקת העיר שדרות. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חברי הכנסת, כמו שאתם רואים, התגמשנו בנאומים בני דקה, כי יש סדר-יום קצת יותר קל, ואנחנו יכולים להרשות לעצמנו יותר גמישות ולאפשר לכם יותר יכולת ביטוי.
הודעת ועדת החוקה, חוק ומשפט על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק
["דברי הכנסת", הכנסת ה-16, מושב רביעי, חוב' ד', עמ' 26544; חוב' ג', עמ' 26345.]
היו"ר דליה איציק:
אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום, והוא הודעת ועדת החוקה, חוק ומשפט על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק. חברי הכנסת, אני רוצה להזכיר לכם, כי בהתאם לסעיף 5 לחוק רציפות הדיון בהצעות חוק, רשאית סיעה להציע בתוך שבועיים מיום מסירת ההודעה בכנסת על החלת דין רציפות, שדין הרציפות לא יחול על הצעת חוק.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
גברתי היושבת-ראש, ראשית, אני מברך אותך על הארכת הזמן. זו אחת הישיבות המרתקות ביותר, להאזין לחברים בנאומים בני דקה.
ועדת החוקה, חוק ומשפט מבקשת להחיל דין רציפות על שתי הצעות חוק פרטיות, כל אחת מהן טובה מחברתה, שעוסקות בהגנה על חופש הפרט במדינה שלנו: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 46) (איסור הטלת עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג), התשס"ו-2005, של חבר הכנסת יצחק לוי וקבוצת חברי הכנסת; והצעת חוק שנייה, שמספרה כ/99, הצעת חוק איסור סחר בבני-אדם (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2005, של חברת הכנסת זהבה גלאון. גברתי היושבת-ראש, אם אינני טועה, גם הממשלה ביקשה להצטרף להצעה הזאת, ואנחנו נוציא, אני מקווה, חוק יפה. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני.
ציון היום הבין-לאומי לאיכות הסביבה
["דברי הכנסת", חוב' ז', עמ' 660.]
היו"ר דליה איציק:
הסעיף הבא בסדר-היום הוא דיון בעקבות הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת מלכיאור. הנושא הוא ציון היום הבין-לאומי לאיכות הסביבה בכנסת. חבר הכנסת דב חנין וחבר הכנסת מלכיאור יזמו דיון. חבר הכנסת מלכיאור, כאמור, הוא יוזם הדיון, אחר כך יש רשימת דוברים רצופה שצריך להתייחס אליה; נעבור לפי הסדר.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, אם מותר לי להגיד, השרה לאיכות הסביבה לשעבר, השר לאיכות הסביבה הנוכחי, כבודו, וכבוד חברי הכנסת, כשהתחיל סיפור האנושות, התחלנו בסיפור שכתוב בספר בראשית: "ויקח ה' אלוהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה". על-פי הסיפור הזה, גברתי היושבת-ראש, המדרש מתאר איך הקדוש-ברוך-הוא לקח את אדם הראשון והראה לו כל מה שיש בעולמו, ואמר שהוא יכול לנצל אותו, שהוא יכול לעבוד אותו, אבל, אמר לו, תיזהר מאוד שלא להחריב את עולמי, לא בשביל זה באת.
הסיפור הזה, בתרגום המודרני שלו, בעצם אומר שאנחנו חלק מהעולם, אנחנו תלויים בעולם, אנחנו אחראים לעולם.
גם אנחנו במדינת ישראל, כשהיו כבר 100 מדינות שהקימו משרד לענייני איכות הסביבה, לפני שהגיע המשרד ה-101, עד שהגענו במדינת ישראל למסקנה הזאת – יש לי לצערי תחושה שבתחומים מסוימים אנחנו בפיגור רב מאוד אחרי המתקדמות שבמדינות, שגם להן יש הרבה מה לעשות בתחום הזה.
אבישי ברוורמן (העבודה-מימד):
לצערי, כשעושים משרד לנושא זה לא אומר שפותרים את הנושא.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
לא, בהרבה מאוד מקומות המשרדים האלה הם המשרדים הבכירים והתקציבים בהתאם. הערים הירוקות ובעלי-החיים והמים הנקיים והמרחבים, כל אלה לא יכולים לחכות עד שנגיע להבנה שאסור לנו להחריב את המדינה שלנו, לקלקל את האוויר שאנו נושמים ואת מי התהום שאנחנו שותים, שלאט לאט מחלחל אליהם דלק רעיל, והנחלים היפים ביותר שיש במדינה, שאליהם אנחנו מזרימים את השפכים שלנו. אנחנו פוגעים באדמה ובאדם, בלי חשיבה ובלי רחמים. מתנהלים בארץ על-פי הציווי "לעובדה" ושוכחים את הציווי "לשומרה".
כמי שהיתה לו הזכות להוביל את השדולה לאיכות הסביבה בכנסת השש-עשרה יחד עם חבר הכנסת עמרי שרון, וממשיך במשימה יחד עם חבר הכנסת החדש, הפעלתן מאוד, ד"ר דב חנין, אני יכול להסתכל על מה שעשינו בכנסת השש-עשרה בסיפוק מסוים. חוק החופים, חוק חופש המידע הסביבתי, המחייב את הרשויות לפרסם את נתוני הזיהום שבידיהן - חוקים אלה עברו בקדנציה הקודמת. קידמנו הסדר להשבת זרימת המים לשמורת עין-גדי. פעלנו נגד הבנייה, ולצערי, זה עוד עומד על סדר-היום, של הערים ממערב לירושלים. הפעלנו לחץ על רשויות בנושא הפגיעה במפעל הפוספטים ב"ארץ בראשית" שבנגב. פעלנו להקמת פארק איילון. קיימנו סיורים ומפגני מחאה בהרבה מאוד נושאים. יוזמות החקיקה שעכשיו עומדות על סדר-היום של הכנסת, ונשלים אותן, הן: חוק אוויר נקי, חוק מיחזור צמיגים, ואני מקווה שחוקים אלה יעברו בקריאה שנייה ושלישית בקרוב מאוד.
אני שמח לבשר לך, גברתי היושבת-ראש, ש-41 חברי כנסת כבר חתמו והביעו נכונות להשתתף בצורה פעילה בעבודה של השדולה בכנסת. הרבה מאוד חברים כבר משתתפים בפעילות שהתחלנו.
למרות ההישגים האלה, אנחנו רק בתחילת הדרך.
אני רוצה לברך את השר לאיכות הסביבה החדש גם על החלטתו לשנות את שם המשרד מהמשרד לאיכות הסביבה למשרד להגנת הסביבה. יש בזה מסר מבחינת כל תפיסת העולם של העבודה הסביבתית בארץ. יש כאן הגנה על האדם, הגנה על הטבע והסתכלות לעבר עתיד בר-קיימא שיהיה לנו במדינה.
הפעם קראנו לשדולה הסביבתית שדולה סביבתית-חברתית. רוצים להדגיש שיש היבט של צדק סביבתי בכל המלחמה למען הסביבה. לפעמים אנשים שיש להם אמצעים יכולים להרשות לעצמם איכות סביבה, כי הם יכולים לזרוק את הזבל שלהם - -
היו"ר דליה איציק:
אדוני, בשל חשיבות הנושא יש לך עוד שתי דקות.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
- - הם יכולים להפיל את הזבל שלהם על אלה שאין להם. אנחנו צריכים לדאוג שהשטחים והחופים יהיו פתוחים לכול, לא רק למי שיש לו אמצעים לשלם בכניסה לחוף הים ולפארקים ולדברים היפים.
אני רוצה להזכיר, לצערי, שיחד עם העבודה החשובה שנעשתה לחיוב, רק לאחרונה שמענו שמינהל מקרקעי ישראל מכר ליזמי נדל"ן את חוף כורסי בכינרת. כולנו חייבים לדעת שלא זו הדרך.
אני רוצה לסיים את הדברים, גברתי היושבת-ראש, ולומר שננהל בשדולה הסביבתית-החברתית, יחד עם הוועדה בכנסת, ועדת הפנים, קו אקטיבי של הגנה על הסביבה. נפעל לחוקק חוקים מרתיעים שיחמירו את הענישה כלפי המזהמים ויטילו אחריות אישית על מי שפוגע בסביבה. נפעל על מנת שיושקע כסף ציבורי בהגנה על הסביבה וגם בחינוך סביבתי, על מנת למנוע מראש מפגעים סביבתיים ולהרוויח כסף כפול ומכופל מהזיהום שלהם.
לסיכום, הגיע הזמן שנשים את ההגנה על הסביבה בראש מעיינינו, כמו ההגנה על הביטחון של תושבי המדינה. בשני המקרים מדובר על לא פחות משמירה על העתיד שלנו, על החיים שלנו ושל ילדינו. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. אנחנו עוברים לראשון הדוברים, חבר הכנסת גאלב מג'אדלה. חבר הכנסת דב חנין לפניך, והוא מיוזמי הדיון. אתה מייד אחריו.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה.
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, הדיון הזה הוא דיון חשוב והוא הזדמנות לאמירה בהירה וברורה של כנסת ישראל בנושא שיש בו חשיבות רבה לציבור ולרשויות. האמירה הברורה שלנו היא קודם כול שסביבה איננה מותרות. העולם שלנו נעשה צפוף וקטן יותר, לא רק לסחורות אלא גם לצרות. עניינים סביבתיים ישלטו בסדר-היום של העולם במאה ה-21. זה נכון לגבי העולם ונכון גם לגבי ישראל. גם אנחנו חלק מהעולם.
סביבה איננה רק עיסוק בצמחים יפים ובבעלי-חיים נדירים. ויש לי הרבה אהבה גם לצמחים יפים וגם לבעלי-חיים נדירים. סביבה היא קודם כול הבריאות שלנו. סביבה היא החיים שלנו. כשאנחנו מדברים על סביבה, אנחנו מאמצים היום חשיבה רחבה. סביבה היא בעצם האופן שבו אנחנו חיים. היא המקום שבו אנחנו חיים.
החשיבה הרחבה הזאת הוליכה את התנועה הסביבתית בעולם לחשוב על מודל אחר של פיתוח. אנחנו קוראים לו פיתוח בר-קיימא. גם מדינת ישראל מחויבת לעקרונות של פיתוח בר-קיימא, בין היתר בהחלטת ממשלה שהתקבלה בתקופת הממשלה הקודמת, בשנת 2003, החלטה חשובה, שלמרבה הצער עדיין לא מספיק מיושמת בשטח.
הרעיון המרכזי של פיתוח בר-קיימא הוא השילוב בין תפיסה סביבתית מפוכחת לבין ראייה חברתית מתקדמת ושיקולים כלכליים אמיתיים. החשיבה הסביבתית העכשווית מתמקדת, כפי שאמר קודמי ושותפי, חבר הכנסת הרב מלכיאור, בשאלות של צדק סביבתי.
שאלות הצדק הסביבתי קשורות לכך שכולנו נפגעים מבעיות סביבתיות, אבל תמיד יש כאלה שנפגעים יותר. נפגעים יותר החלשים בחברה, נפגעים יותר העניים, נפגעת הפריפריה. בישראל נפגעים יותר הערבים, נפגעות הנשים. ילדים נפגעים יותר מזיהומים סביבתיים, כי ילדים הם לא מבוגרים קטנים. זקנים נפגעים יותר, חולים נפגעים יותר. בקיצור – יש דמות חברתית לנפגעים מהמפגעים הסביבתיים.
יש גם דמות חברתית לפוגעים בסביבה. החשיבה הסביבתית התבגרה מהנאיביות. אנחנו מבינים שהפגיעות הסביבתיות האופייניות לא נגרמות כתולדה של טעות. בעיות סביבתיות אופייניות נגרמות בגלל אינטרסים. אם זה המצב, אנחנו צריכים לדעת להתמודד עם האינטרסים האלה וצריכים לדעת לתת להם מענה.
אחד הנושאים המרכזיים שיעמדו על סדר-יומה של הכנסת הנוכחית הוא הצורך להפנים בחקיקה ובפרקטיקה הישראלית את עקרון "המזהם משלם". לא ייתכן להמשיך במצב שבו משתלם לזהם את הסביבה בישראל. זה מצב שאנחנו חייבים להביא אותו לסופו המוקדם.
אבל אני רוצה לומר לכם, רבותי חברי הכנסת ואדוני השר, הנושא הסביבתי הוא לא רק רשימה קודרת של איומים. הוא גם אתגר גדול ואפילו מלהיב של היכולת שלנו ליצור מקום שטוב לחיות בו.
בישראל התפתחה במהלך השנים תנועה סביבתית מרשימה. היתה לי הזכות בשלוש השנים האחרונות להיות יושב-ראש ארגון הגג של ארגוני הסביבה, יותר מ-90 ארגונים סביבתיים פעילים. גברתי היושבת-ראש, את זוכרת כשרה את התנועה כפי שהיתה אז, וגם אז היא היתה חיה, מרשימה ובועטת, והיא עברה התפתחות גדולה מהתקופה ההיא ועד היום. זו תנועה שבאמת משקפת את הדברים היפים בחברה הישראלית, של אנשים פעילים, מתנדבים, מעורבים במאבקים, ערים לשאלות חברתיות וסביבתיות, ערבים, יהודים, מהגליל ומהנגב, מירושלים ומתל-אביב.
הנושא הסביבתי הוא אתגר גדול, ולכולנו, חברי הכנסת, אני אומר: בכנסת הזאת האתגר הזה בהחלט עומד גם לפתחנו. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. עד שיעלה חבר הכנסת גאלב מג'אדלה - בזמנו, אדוני השר, הוקמה משטרה ירוקה שהוענקו לה סמכויות דרך השר לביטחון פנים, שהסכים להעביר סמכויות למשרדי, כשאני ניהלתי אותו, והוקמה קרן ששווה לעקוב אחריה. היה מעניין לראות מה קורה, כי זו היתה הפעם הראשונה שהאוצר הסכים שהקרן הזאת לא תעבור אליו, אלא תעבור שוב לצורכי הסביבה. היה לי מאבק קשה מאוד וראש הממשלה דאז הכריע בעדי. שווה לעקוב אחרי העניין הזה.
השר לאיכות הסביבה גדעון עזרא:
- - -
היו"ר דליה איציק:
תודה. בבקשה, אדוני; יש לך שלוש דקות.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר להגנת הסביבה - אני מברך אותך על שינוי השם – מכובדי חברי הכנסת, הנושא הוא בנפשנו, בבריאותנו, בחיינו. אני לא יודע למה, אבל אנחנו התרגלנו לחשוב שזה שייך, או שזו נחלה של אחרים. כאילו שזה נושא שאנחנו עושים אותו למען אחרים ולא למען עצמנו ולמען משפחתנו. לצערי הרב, החברה הישראלית נמצאת בפיגור אחרי אירופה. אנחנו רגילים בדרך כלל להשוות לאירופה, לעולם המתקדם. ישראל בפיגור משמעותי אחרי אירופה בנושאי הסביבה. אף שיש לנו 90 ארגונים סביבתיים ולמרות הפעילות הרבה והענפה והמבורכת שלהם, אנחנו עדיין לא יכולים לטפוח לעצמנו על השכם.
לדעתי, הנושא נוגע רבות לחינוך שלנו, החינוך שאנחנו מקבלים מהגיל הרך, מבית-הספר היסודי, מהבית. עניין של תודעה וחינוך. כך אני מגדיר אותו בתחילת הדרך.
ועדת הפנים ואיכות הסביבה תפעל בשילוב, בהדדיות ובשיתוף פעולה עם כל הארגונים הסביבתיים, עם השדולה שחברי חברי הכנסת עומדים בראשה, עם המשרד לאיכות הסביבה, שעשינו אתו הרבה דברים בקדנציה הקודמת.
ועדת הפנים ואיכות הסביבה רואה בנושא הסביבתי נושא בעדיפות גבוהה, ותרגישו את זה, לא רק חברי הוועדה אלא גם חברי הכנסת בכלל, לא רק בחקיקה. וכאן אני אומר לך, אדוני השר להגנת הסביבה - הנושא המרכזי הוא האכיפה ולא החקיקה.
לצערנו, אנחנו עומדים לפני תקופה שבה מתחילה תוכנית ספדי. תוכנית ספדי נתקלה בהתנגדות גדולה מאוד בקרב חברי הכנסת, ואני מקווה שהדבר הזה יתורגם לפעולות מוחשיות אשר יעלו לדיון במועצה לתכנון ובנייה בימים הקרובים.
אני רוצה לסיים ולומר, אדוני היושב-ראש, שאנחנו, ועדת הפנים ואיכות הסביבה, נפעל בשילוב ידיים עם כל הגורמים, ובראשם המשרד לאיכות הסביבה, כדי לסייע בהחדרת התודעה ובהגברת הפעילות בנושאים הסביבתיים שלנו. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה לחבר הכנסת גאלב מג'אדלה. אני מזמין את חבר הכנסת מאיר פרוש - אינו נוכח. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה.
יעקב מרגי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הכנסת מציינת היום את היום הבין-לאומי לאיכות הסביבה. מכובדי, כבוד השר, כאיש באר-שבע והנגב, החי באזור שהמדינה כבר הכריעה הכרעה אסטרטגית בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים שהוא יפתור את כל בעיית איכות הסביבה של המדינה, אני רוצה לנצל את היום הזה ולהזכיר את אחת הבעיות הכואבות של הנגב: אתר הפסולת ברמת-חובב, עם כל השיפורים שנעשו לאחרונה. אתר הפסולת רמת-חובב הוקם בצורה שלומיאלית, והיום אנחנו מתמודדים עם מפגעים קשים וסכנות בריאותיות הן למי שעובד שם והן לאוכלוסייה שחיה סביב רמת-חובב - ברדיוס גדול מאוד.
מכובדי, כבוד השר, שמעתי את הדילמות של צה"ל, והן צודקות ולגיטימיות, לגבי העברת עיר הבה"דים לנגב. הביאו בחשבון את שיקולי הזיהום של רמת-חובב. תמיד שאלתי את עצמי, מה קדם למה? האם העיר באר-שבע והתושבים הבדואים מסביב קדמו לרמת-חובב או שרמת-חובב קדמה להם? למה לא חשבו על זה?
תאמין לי, כבוד השר, כשמתעוררת בעיה של איכות הסביבה או כשמפעל מזהם אוויר, לבי מחסיר פעימה, כי אני יודע שתיכף יקום צוות שיבחן את הנושא וימליץ להעביר את המפעל לנגב. כשחיפשו פתרון לאתר הפסולת חירייה בגוש-דן, חיפשו חיפשו ולא היה קשה למצוא - מצאו את אתר דודאים בנגב. האם חזונו של בן-גוריון, אדוני היושב-ראש, שדיבר על הנגב, חבר הכנסת מג'אדלה, יושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה - האם אנחנו צריכים לבחון אם בן-גוריון, שדיבר על חזון הנגב, האמין שנעביר לשם את רמת-חובב, את אתר דודאים? סוף-סוף יש משהו חיובי, עיר הבה"דים, והוא מתמהמה. למה? בגלל בעיית איכות הסביבה.
אדוני השר, חברי חברי הכנסת, איכות הסביבה במדינה שלנו - אפשר לגעת בהרבה נקודות; במסגרת שלוש דקות אגע רק בכמה מהן. אין לי ספק שאתה לוקח את הדברים ברצינות. המדינה עשתה צעד חשוב בתחום המיחזור, מיחזור הבקבוקים הקטנים. אל תרים גבה כשחבר כנסת מש"ס מדבר על זה. כן, אני מתכוון לבקבוקים הקטנים. אלה, שעם כל רמת ההכנסה שלי והיכולת הכלכלית, אני רוצה להחזיר אותם לאיזה מתקן. אני מחפש בכל באר-שבע מתקן כזה. חבר הכנסת ברכה, עיר של 200,000 תושבים, עיר גדולה, פרוסה על שטח גיאוגרפי גדול. אני מחפש מתקנים להחזיר את הבקבוקים למיחזור. אתה יודע שזו בעיה כואבת. עם כל ההצלחה באחוזי האיסוף, זה לא נזקף לפריסה של מתקני המיחזור. אני מכיר את הפוליטיקה סביב זה ואת ההשתלטות של גורמים עברייניים על הנושא.
אני חושב שכדי שנתקדם בהליך המיחזור - ותאמין לי, אני יודע שאתה מצפה ורוצה להעביר את חוק המיחזור של בקבוקי המשקה הגדולים, אני מכיר את עמדתך הנחרצת, אני אסייע בידך כשאדע שגמרנו לטפל בכל בעיית המיחזור במדינה, ולאו דווקא על חשבון המשפחות שקניית בקבוק שתייה גדול או שניים לשבת לילדים שלהן היא מהמותרות הבודדים שיש להן.
בנושא השמירה על החופים, משפט אחרון: כולנו יודעים איך נראים החופים של מדינת ישראל. אני לא מדבר על החופים המוסדרים. שם יש גורמים אינטרסנטיים שמטפלים ושומרים. גם החופים של הרשויות המקומיות במצב יותר טוב משאר החופים. החוף לא נועד רק לשחות בו. החוף הוא חלק מהנוף שלנו. זאת ההזדמנות לגעת בזה.
אני מודה מאוד לכנסת, ליושבת-ראש הכנסת ולמזכירות הכנסת על ההזדמנות לדבר היום על נושא איכות הסביבה. תודה.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יצחק זיו:
הודעה למזכיר.
מזכיר הכנסת אריה האן:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת -
דין-וחשבון מסכם מהכנס השנתי של האיגוד הבין-פרלמנטרי – IPU - שהתקיים בניירובי בתאריכים 4-12 במאי 2006.
החלטת ועדת האתיקה מיום כ"ד בסיוון התשס"ו, 20 ביוני 2006, בדבר פרסום קובלנות בתקשורת.
ציון היום הבין-לאומי לאיכות הסביבה
היו"ר יצחק זיו:
אני מזמין את חבר הכנסת אברהם מיכאלי - הוא אינו נוכח. אני מזמין את חבר הכנסת טלב אלסאנע - הוא אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב - אינו נוכח. חבר הכנסת צבי הנדל - אינו נוכח. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני השר להגנת הסביבה, לא הייתי בתחילת דבריו של הרב מלכיאור, יושב-ראש השדולה למען איכות הסביבה, אבל אני מניח שהוא הזכיר את המדרש, שכשברא הקדוש-ברוך-הוא את העולם הוא לקח את אדם הראשון ואמר לו: ראה כמה נאים מעשי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי.
המודעות בקרב הציבור לנושא איכות הסביבה עלתה מאוד בשנים האחרונות. מודעות מצד הנושא עצמו - אבל יש עוד סיבה שלא היתה קיימת קודם, ההתפתחות הטכנולוגית. ההתפתחות הטכנולוגית הביאה את הנושא של איכות הסביבה לממדים אחרים. זה לא שאנחנו רוצים לחיות טוב יותר, אנחנו רוצים לחיות. בחלק גדול מהנושאים שאנחנו עוסקים בהם בוועדות הכנסת ובמפגשים החוץ-פרלמנטריים עם הארגונים הירוקים, מדובר בנושאים רבים שהם שאלה של חיים ולא רק של איכות חיים.
לדוגמה, ההתפתחות של המכשירים הסלולריים, האנטנות הסלולריות עם הקרינה הבלתי-מייננת שלהן. בסוף הכנסת השש-עשרה העברנו את חוק הקרינה הבלתי-מייננת. כתוצאה מלחץ הזמן, כיוון שהבחירות הוקדמו, הסכמנו להתפשר בחלק גדול מהסעיפים שהם קריטיים, ואני לא מתכוון להישאר עם החוק הזה. אמרתי את זה אז ואני אומר את זה גם היום. יש בחוק הזה הרבה פרצות. הסכמנו להתפשר, כיוון שרצינו שקודם כול תעבור התשתית, שלא היתה קיימת קודם, בחקיקה של הקרינה הבלתי-מייננת.
אני לא רוצה למנות את כל הדברים שחלקם נמנו כאן קודם. הנושא של חברת החשמל עם עמודי המתח הגבוה. חוק החופים - ואני כיושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה הבאתי חוק הרבה יותר משמעותי. החוק הנוכחי שהתקבל הוא חוק שהגיעו בו לפשרות רבות, שחלקן לא יכולות להימשך, וצריך לעשות בו תיקונים רבים.
השר גדעון עזרא, אני שמח שנכנסת למשרד. אני חושב שלמשרד הזה יש חשיבות רבה. הוא משרד ללא שיניים. הוא משרד שאין לו הרבה יכולות חוקיות להתמודד עם בעיות שהיום מדינה מודרנית צריכה להתמודד אתן. אתה תצטרך להתמודד עם הרבה דברים. זה נכון, נושא האכיפה הוא חשוב, אבל תצטרך להתמודד גם עם חקיקה. אתה תצטרך לעמוד מול שר התשתיות הלאומיות, ולא חשוב מי הוא. אתה תצטרך לעמוד מול שר התעשייה והמסחר, ולא חשוב מי הוא. אתה תצטרך לעמוד מול שר הפנים, ולא חשוב מי הוא. אתה תצטרך לעמוד מול שרים שמאחוריהם עומדים אינטרסים, מאוד חשובים, אגב - אינטרסים נדל"ניים, אינטרסים כספיים גדולים, התפתחות של המדינה. אל תיבהל מהדברים האלה. מדינה יכולה להתפתח. היא יכולה להתפתח בלי שהיא תפגע באיכות החיים של תושביה.
אדוני היושב-ראש, אני מבין שאני צריך לסיים. אני מסייע כמיטב יכולתי לארגונים הירוקים. שאלו אותי איך אני, חבר כנסת חרדי, שייך לנושא הזה של איכות הסביבה. אני רוצה לחזור על מה שאמרתי בעבר מנקודת מבט אחרת היום. חבר הכנסת ריבלין, במסכת בבא בתרא, פרק שלם עוסק באיכות הסביבה, פרק "לא יחפור". יש שם כל הדינים. יש מחלוקת, ואתה תיהנה מזה, בין מפרשי ה"שולחן ערוך", האם מותר לטעת עץ רחוק 50 אמה מהעיר. למה? כי זה מסתיר את הנוף. יש מחלוקת בין מפרשי ה"שולחן ערוך", האם זה נאמר רק בארץ-ישראל או גם בחוץ-לארץ. אסור לטעת קרוב לעיר עץ שמסתיר את הנוף. ההלכה היא שגם בחוץ-לארץ. הנושא של הנוף, של איכות הסביבה, הוא חלק אינטגרלי מההלכה היהודית, שיש בה הכול, אבל גם איכות הסביבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת גפני. אני חוזר לחבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
יותר מאוחר.
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת אברהם מיכאלי, בבקשה.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הכנסת החליטה לציין היום את היום הבין-לאומי לאיכות הסביבה. אנחנו כחברי כנסת כבר הספקנו בקדנציה הזאת להעלות כמה וכמה נושאים בנושא איכות הסביבה. כמדינה וכעם יהודי שמצוותו החשובה "ונשמרתם מאד לנפשתיכם", המוטו הוא של הקפדה על עניין איכות הסביבה, על ענייני בריאות וכל מה שקשור בחיי אדם. כמדינה שעסוקה בטרדות רבות, לצערנו, ענייני הביטחון עומדים תמיד מעל כל סדר-יום שיש לנו במדינה. לצערנו, גם טרדות אחרות לא חסרות. מישהו תמיד חושב כי איכות הסביבה היא נושא זניח ולא חשוב.
אדוני השר, אני יודע ששימשת בהרבה מאוד תפקידים חשובים בעברך, ותרמת רבות לעם ישראל ולמדינת ישראל הן בתפקידיך שקדמו לכניסתך לפוליטיקה ולכנסת והן בתפקידך הקודם, אפילו כשר בממשלת ישראל. בתפקיד הנוכחי נפל בחלקך לייצג את עם ישראל בתחום איכות הסביבה. אני חושב שתוכל, בעשייה המבורכת שאתה מסוגל לה, להאדיר ולהוסיף כבוד למדינה ולנו.
לא מזמן העלינו את נושא תחנות הכוח עם הזיהום. דיברנו על הנזקים הסביבתיים והבריאותיים שנגרמים לתושבי חדרה ופרדס-חנה. בתקופה של קידמה טכנולוגית, בשימוש במכשירים מתקדמים שגורמים לנו לחיים נוחים יותר מצד אחד, ומצד שני הם גורמים למפגעים סביבתיים כאלה ואחרים, אנחנו צריכים לנצל את הכלים האלה בצורה הכי טובה שאנחנו יכולים, וגם להקפיד שהדברים האלה לא יגרמו נזק סביבתי.
אני יודע שיש פה שדולה חשובה בכנסת, שחבר הכנסת דב חנין מוביל אותה, בקטע של איכות הסביבה. מרוב הדברים שאנחנו עסוקים בהם פה, צריך אולי להשתדל ולהקדיש גם לנושא של איכות הסביבה את הזמן שאין לנו, ואת הכוחות, כשלפעמים אנחנו עייפים, כדי שבסוף נגרום לשיפור החיים ואיכות החיים שלנו. תודה, אדוני.
היו"ר יצחק זיו:
תודה לחבר הכנסת מיכאלי. אני מזמין את חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. כיוון שאני רואה חשיבות מאוד מרובה בנושא של איכות הסביבה, אני לא כל כך מקפיד על הזמן. אני רואה את הנושא הזה כחשוב ממדרגה ראשונה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
כבוד היושב-ראש, כותרת הדיון היא "היום הבין-לאומי לאיכות הסביבה". יכול להיות שאין דבר בין-לאומי יותר מאיכות הסביבה. זה עניין של האנושות כולה, וזאת התמודדות של האדם עם הטבע. בעיקרון היא יכולה לא להיות התמודדות בין אדם לאדם, אלא התמודדות בין אדם לטבע. אבל מה לעשות והדברים הם לא כאלה, ולא כולם רואים עין בעין את נושא איכות הסביבה. מעורבים כאן ערכים ואינטרסים.
בארץ הנושא של איכות הסביבה לא זוכה, לצערנו הרב, לתשומת הלב הראויה ולחקיקה הראויה ולכפיפות של משרדים ממשלתיים למשרד לאיכות הסביבה בנושא איכות הסביבה. כשאומרים איכות הסביבה, אני חושב על חקלאות, ויש הרבה מה לדבר על איכות הסביבה ושימוש בכימיקלים ובשימור הקרקע והמים – דברים שמחלחלים באדמה קשה להוציא אותם, הם גורמים לפעמים לנזק בלתי הפיך לעתיד. יש היום בעולם כולו דאגה גדולה מאוד בנושא הזה. יש שינויי חקיקה. חלקם נתקבלו בארץ, חומרים שנאסרו בשימוש, ולא כולם מיושמים כפי שצריך. עדיין יש שימוש בכימיקלים, אף שידוע על נזקם, ולא ממהרים לאכוף את החוק בנושא הזה.
מובן שצריך לפתח גם בנושא החקלאות מה שקרוי חקלאות שאינה זקוקה לכימיקלים מזיקים, ומושקעים מאמצים גדולים מאוד בפיתוח זנים מיוחדים של עגבניות ושל כל מיני ירקות וצמחים אחרים שאינם זקוקים – כלומר, הם עמידים בפני מחלות ובפני וירוסים. נושא כזה לדעתי היה צריך לזכות לעידוד, גם מצדו של המשרד לאיכות הסביבה.
היחסים עם הרשות הפלסטינית בנושא איכות הסביבה - אין יחסים, הממשלה החליטה שהיא לא משתפת פעולה עם הרשות הפלסטינית, וידוע שבשורה ארוכה של נושאים אי-אפשר אחרת. אנחנו חיים באותה סביבה, וניתוק היחסים עם הרשות הפלסטינית גורם נזק לשני הצדדים, דווקא בנושא הזה. היות שכולם חיים כאן על אותה אדמה, יש פה סיפור של מים ושל העברת מחלות ושל קרינה ושל כל מה שאפשר לעשות בכל התחומים שקשורים לאיכות הסביבה. העניין הזה גורם נזק לשני הצדדים, ברוב המקרים לצד הפלסטיני.
זה שההתנחלויות זורקות את השפכים שלהן ואת הפסולת שלהן ליד שכם, באדמה, וזה משפיע על התושבים הפלסטינים, ומרחיקים את זה וזורקים את זה וגורמים למחלות וגורמים נזק סביבתי בפיסת הקרקע הקטנטנה שנשארה לפלסטינים – ואין את מי לתבוע פה. ממשלת ישראל לא תובעת את המתנחלים שעושים את זה, ויכול להיות שהם עושים את זה אפילו ברשיון. אלה פלסטינים שאפשר לעשות להם הכול, לזרוק להם את כל הזבל מול הפנים.
ראובן ריבלין (הליכוד):
לצערי הרב, לפעמים זה vis-a-vis, אני אגיד לך למה. אנחנו חיים כולנו יחד. לפעמים למשל הביוב של חברון - - -
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
על הביוב של חברון אתה צריך לשלם כסף. אני מוכן להסביר לך. כל מי שמבין באיכות סביבה יודע, שהמים שזורמים משם – על המים האלה יש ריב, מי רוצה לקחת את המים האלה. אני חושב שצריך לשלם לרשות הפלסטינית על המים האלה, כי הם עוברים חמצון, כיוון שזה ברשת פתוחה. עד שהם מגיעים לאזור תל-שבע ולאזור באר-שבע, אלה כבר מים שעברו חמצון מלא והם יכולים לשמש לחקלאות.
השר לאיכות הסביבה גדעון עזרא:
- - -
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אני אומר לך שכן. דווקא את המקרה הזה של שכם אני מכיר מקרוב. אני אומר לך מידיעה אישית שזה כך.
השר לאיכות הסביבה גדעון עזרא:
יש כסף לפרויקט, אבל בגלל ממשלת ה"חמאס" - - -
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
זה מה שאני אומר לך.
השר לאיכות הסביבה גדעון עזרא:
אבל זה לא ממשלת ישראל.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
את המים האלה הפלסטינים רק יפסידו מכל הסיפור הזה. הם לא מרוויחים, כי המים האלה לא מוחזרים לפלסטינים בשביל שישמשו שימוש חוזר בחקלאות. זה מה שאני יכול להגיד לך בנושא הזה, ואני אוכל להביא לך נתונים בנושא הזה, מר ריבלין.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אני מקווה שרק בעניין הזה אתה טועה, אבל יש עוד כמה דברים.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אני לא טועה בנושא הזה. יש ריב בין הקיבוצים ובין המושבים בנושא המים האלה. יש ריב על המים האלה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אני הצעתי לממשלה - - - בתוך הכספים שמחזירים לפלסטינים.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, נעשו בארץ סקרים על התחלואה כתוצאה ממפגעים סביבתיים, במיוחד בנושא הסרטן. הסקרים האלה פסחו על היישובים הערביים. אני קורא לשר החדש שיפעל כדי שיהיה סקר מקיף גם ביישובים הערביים, ולהשלים את הסקר שנעשה, כך שיכלול גם את היישובים הערביים. לפי מיטב ידיעתי, הם נמצאים בארץ והם מושפעים מאותם גורמים סביבתיים שאחרים מושפעים מהם, ולפעמים יותר. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת זחאלקה. חברת הכנסת נאדיה חילו, בבקשה.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, אדוני השר, חברי כנסת נכבדים, כשאנחנו מדברים על איכות הסביבה, זה בעצם איכות החיים שלנו, איכות חיים שנוגעת לכל אחד ואחד מאתנו, ולכן העיסוק בנושא הזה הוא עיסוק בטובתנו, עיסוק בבריאותנו ועיסוק בילדינו. ככל שהמודעות לעניין הזה עולה, אנחנו גם עדים מצד שני לתופעות ולסקרים ולדיווחים מדי יום ביומו, שמצביעים על הנזקים הבריאותיים שנגרמים מאיכות חיים לא טובה, ממפגעים סביבתיים, מעשן, מכל האנטנות הסלולריות שפוגעות באיכות החיים שלנו, מהצפיפות בדרכים שפוגעת באיכות החיים שלנו. ברור שיש גם נושאים מאוד ספציפיים שמאפיינים את הערים הגדולות, כמו הצפיפות שפוגעת באיכות החיים, ונמדדת אפילו. באזור תל-אביב גם מודדים את הפגיעה באיכות החיים מעשן ומכל מיני דברים אחרים.
אבל אם ניקח את האזורים שיש בהם ריכוזי אוכלוסייה ערבית – וגם בערים מעורבות, אדוני היושב-ראש – לא פעם אנחנו רואים שהמפגעים הבריאותיים והסביבתיים הם כה רבים, שהם פוגעים בחיי התושבים ובניהול התקין של חיי היום-יום של התושבים.
דיבר פעם חברי, חבר הכנסת מרציאנו, על יתושים שנמצאים בכמויות בלוד. אני רוצה להגיד לך, שהנושא הוא לא רק יתושים. יש אזורים ויש שכונות עוני שמסתובבים בהם גם עכברים, לצערי הרב, ולא פעם גם נפגעו ילדים. ואני עדה לזה, גם באזור שאני מתגוררת בו, שילדים נפגעו פגיעה בריאותית מאוד מאוד קשה כתוצאה מכך. בכפרים עדיין יש מערכות ביוב שטרם הוסדרו כולן. גם זה מפגע בריאותי מאוד מאוד חמור.
מצד שני, אנחנו גם עדים – וצריך לציין את זה, אדוני השר – לכך שבתי-ספר מסוימים עורכים מדי שנה תחרות מאוד חיובית בקרב הילדים על איכות החיים, איכות הסביבה. התחרות הזאת מתחילה בחינוך נכון בבתי-הספר, וילדים ובתי-ספר זכו בפרסים בתחום הזה. אני חושבת שזה צעד מאוד מאוד חיובי, כי הוא מעודד את החינוך לשמירה על הסביבה ועל איכות החיים מגיל מאוד צעיר. ואם גם כל אחד מאתנו ידאג לסביבתו הקרובה, לביתו, לרחוב, לאיכות חייו וגם לניקיון – כלומר, האחריות פה היא כפולה. אני רואה בזה אחריות שהיא קודם כול על האזרחים, אחריות לכל הנושא האזרחי, איך אנחנו עומדים בשמירה על איכות החיים ועל הסביבה שלנו, שתהיה סביבה טובה, ומצד שני, גם הממסד צריך לתת את הכלים ולאפשר את השמירה על איכות החיים, ובסך הכול כולנו בסוף נרוויח. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחברת הכנסת נאדיה חילו. אני מזמין את חבר הכנסת אריה אלדד - אינו נוכח. חבר הכנסת אורי אריאל - אינו נוכח. חבר הכנסת רן כהן.
רן כהן (מרצ):
דווקא נוכח.
היו"ר יצחק זיו:
לא דווקא. נוכח.
רן כהן (מרצ):
אני מאוד מודה לך, אדוני היושב-ראש, על שגם בניהול הזמן והתרבות של הדיון הזה אתה נותן דוגמה יוצאת מן הכלל לאיכות הסביבה שבה אנחנו נמצאים.
אדוני השר, חברות וחברי הכנסת, בדיון על ציון היום הבין-לאומי לאיכות הסביבה, אני רוצה לפתוח דווקא בשבחים ובעידוד לשר לאיכות הסביבה, השר עזרא, על דברים שאמרת לי פה בחוץ לפני כמה ימים. על התקציב שהשגת לפארק איילון, 50 מיליון שקל להקמת הפארק הזה בדרום תל-אביב, מגיע כל שבח. נדמה לי שזה באמת פרויקט אדיר, שראוי לכל שבח שניתן להעלות על הדעת, גם מבחינת השינוי האדיר באקלים שייווצר באזור הזה, שבעבר היה מטרד נורא ואיום, ואילולא הפריעו הציפורים למטוסי "אל על", עד היום היו ממשיכים להסריח את המקום הזה. רק הציפורים סגרו אותו. העובדה שאתה היום נותן יד לכך שהמקום הזה ייהפך לגן, לפארק, דווקא בדרום תל-אביב, על-יד השכונות של דרום תל-אביב, הדבר ראוי לכל שבח, ואני רוצה לציין את זה, כי יש חשיבות עצומה לציין גם דברים חיוביים - - -
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
הפארק - - - ביפו, אגב.
רן כהן (מרצ):
הפארק הזה, אגב, במידה רבה מאוד, מגיע לא רחוק מיפו, חברת הכנסת נאדיה חילו. זה פארק יחיד, נדמה לי, במדינת ישראל שגובל דווקא בשכונות מאוד עניות במדינה. האמיני לי, אם זה היה בצפון תל-אביב זה היה מוקם מזמן. הוא מוקם בדרום תל-אביב, משום שכל היוזמות, כל הארגונים וכל האגפים, והיום גם השר הנוכחי, נותנים יד לעניין. ובאמת, השר עזרא, ככל שאתה תקדם את הפארק הזה כן ייטב לחברה הישראלית ולאיכות הסביבה של המדינה במקום כל כך מרכזי, בלב מדינת ישראל.
אבל לאחר השבחים, לצערי הרב, אין לי אלא להגיד כמה וכמה דברי ביקורת, אם נאמר כך, או דברים פחות שמחים ופחות עליזים. אני אומר באופן המפורש ביותר - השר עזרא, אני אומר לך: אתה עומד בפני מבחן אדיר. כדי באמת לתת מענה לאיכות הסביבה במדינת ישראל ובאזור, צריך לא פחות ממהפכה. נדמה לי שאם יש דבר שאנחנו יכולים לעשות, זה לעזור לך להפוך את המשרד הזה להרבה יותר משמעותי, עם הרבה יותר תקציבים, עם הרבה יותר חוקים, עם הרבה יותר כלי אכיפה. כי בעצם אלה שלושת החסרונות הגדולים. ניקח רק כמה דוגמאות, שהרי אין לי זמן להעיד על הכול, גם בנדיבותו של היושב-ראש הנוכחי – ותראה שאני אשתדל לדבר לעניין, אדוני היושב-ראש.
ישראל היא הרי מדינה ברוכת שמש, מהמדינות הכי ברוכות שמש בעולם. האנרגיה הסולרית היתה יכולה להיות פה ממש מצרך - מה זה זמין ונפלא, אבל אנחנו לא. למה? כי אנחנו לא משקיעים בזה.
מגלי והבה (קדימה):
חבר הכנסת רן כהן, אנחנו מציעים את הידע שלנו לאחרים, אבל - - -
רן כהן (מרצ):
כן. נכון מאוד. יש לנו ידע, יש לנו שכל, יש לנו פיתוחים, אבל אנחנו עצמנו לא עושים בזה כמעט כלום לצריכה העצמית שלנו. נדמה לי שאפילו יש תחנה סולרית אחת בנגב, גם היא עוד לא - - -
השר לאיכות הסביבה גדעון עזרא:
עובדים על זה. ב-2007 - - -
רן כהן (מרצ):
כן, השר עזרא, אבל זה עדיין לא מואץ לשימוש, דבר שהיה יכול להיות מאוד מאוד זמין בידינו.
אתן דוגמה שנייה: התלות שלנו באנרגיה של נפט, סולר ובנזין, היא כל כך עצומה במדינה שטופת שמש כמו מדינת ישראל, שזה פשוט מדהים. אנחנו לא עושים דברים אלמנטריים כדי לחסוך בשימוש בדלק, שלא לזהם את האוויר שלנו. באזור גוש-דן, לפי כל הסקרים, מדי שנה מתים כ-1,200 אזרחים מרעל באוויר. מה אנחנו עושים כדי להציל את החיים של אלה - ילדים, נשים, זקנים? אנשים שעובדים במקומות עבודה, אנשים שהולכים ברחוב, אנשים שיושבים בבתי-הקפה? כלום. אנשים ממשיכים למות וכאילו לא קרה שום דבר.
אנחנו לא מנהיגים כרטיסיות משולבות כדי לעודד את התחבורה הציבורית. להיפך, מחירי התחבורה הציבורית עולים כל הזמן, בה בשעה שההקלות על רכב פרטי, באופן יחסי, דווקא הולכות וגוברות. אנחנו לא מנהיגים מספיק, בצורה רצינית, את המנהג של "חנה וסע", שזה היום הפיתוח העולמי, כדי שאנשים יבואו עם המכונית, יחנו אותה, יעלו על רכב ציבורי, יגיעו לכל השירותים ויחזרו לאחר מכן לביתם.
אין עידוד של הרכב ההיברידי. חבל. זה שילוב של דלק ומנוע חשמלי, חוסך דלק, לא מזהם את האוויר - אנחנו לא מפתחים את זה. אז אני מבין שיש קונצרנים של רכב בעולם שמונעים את זה, כי זה נגד האינטרסים שלהם, אבל מה האינטרס הלאומי שלנו, אם לא דווקא לקדם את סוג הרכב הזה, שהוא גם יותר יעיל? אגב, לצרכן, בסיכומו של דבר, הוא גם יותר זול, ובעיקר, הוא יותר שומר על איכות הסביבה, הוא יותר בריא לבני-אדם, הוא יותר ידידותי לאדם. ולמה אנחנו לא עושים את זה? זה רק עניין אחד, שאפשר לפתח אותו, כמובן, בהרבה מאוד פיתוחים אחרים.
עוד שני דברים באזכור, אדוני היושב-ראש, אדוני השר. אחד זה שמירת החופים. אני אומר לך, השר עזרא, פה צריך לנהוג ביד ברזל, שחופי מדינת ישראל יהיו לאזרחי ישראל. ההשתלטות העוינת הזאת – אין לי מלה אחרת לתאר אותה – הבריונית, הפלילית הזאת, היא דבר שחייבים להילחם בו, ולהחזיר את חופי מדינת ישראל, גם את חופי הכינרת, לאזרחי המדינה. הדבר הזה לא בא בחשבון.
והדבר האחרון – אני חייב לסיים – מאחר שמדובר בכל זאת בציון היום הבין-לאומי לאיכות הסביבה, זה בדיוק הזמן להבין שהמים זורמים מאתנו לפלסטינים או מהמצרים אלינו, והביוב והאוויר. אין פה גבולות לאיכות הסביבה, הנזקים עוברים מאחד לשני בלי שאף אחד יוכל לעשות כלום. דרוש פה באמת מאמץ אדיר להגיע גם לשלום, כדי שאפשר יהיה להתגבר על הסכנות של איכות הסביבה. אבל, אתה יודע מה? צריך להגיע גם הפוך. צריך ליצור שיתוף פעולה בנושא איכות הסביבה כדי שזה יביא שלום. גם זה וגם זה, משום שאלה המהלכים.
חבל שהשרה תמיר לא נמצאת כאן, כי הייתי אומר לה, ואני אומר את זה גם לך, כי זה שיתוף פעולה בין שניכם – אין דרך אלא להכניס את הנושא של איכות הסביבה הרבה יותר עמוק, בדרך הרבה יותר משמעותית, הרבה יותר מסיבית, למערכת החינוך, כדי שילדינו ילמדו ממש מגיל ינקות, דרך גני-הילדים וכל המערכות של בתי-הספר ועד האוניברסיטה, שאיכות הסביבה היא איכות החיים של אזרחי המדינה ושל אזרחי העולם.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת רן כהן. אני מזמין את חבר הכנסת מוחמד ברכה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, מפאת הזמן המוגבל, כמובן, אני רוצה לפנות לשר להגנת איכות הסביבה בארבע נקודות עיקריות שאני חושב שמחייבות טיפול מהיר.
הדבר הראשון הוא הרעיון שהולך ומוצא לפועל להקים מטמנת אשפה באזור אעבלין. כתושב האזור, אני מודאג מאוד. אני מודאג מאוד מההתנהלות של הדברים ברמה האדמיניסטרטיבית, ברמה של האישורים וגם ברמה של התוכן - הסכנה האמיתית. הטענה שלנו באזור, שהמשרד לאיכות הסביבה לא דרש מהיזמים להציג תסקיר השפעה על הסביבה, משום שהסתמך על מסמך קודם שעסק בהטמנת פסולת; זאת אומרת, אלה שני דברים שונים.
בפגישה של תושבי הסביבה עם היזם ועם מנהל מחוז הצפון במשרד לאיכות הסביבה הוסבר לתושבים כי מדובר במתקן כימי ניסיוני, ראשון מסוגו בעולם. מקור הידע הוא מרוסיה, במתקן מעבדתי קטן המיועד לסילוק פסולת גרעינית, ואילו כאן מדובר במתקן רגיל שאין לדעת בוודאות מה תהיה השפעתו על הסביבה.
הם מדברים שם, במסגרת הניסיונית, על כך שמדי יום יטפלו ב-10 טונות של פסולת, אף שהמטמנה עצמה יכולה להפיק טיפול ב-150, ואז מנגנון הפיקוח על העניין הזה הוא כמעט בלתי אפשרי.
אני חושב שיש מקום שהשר החדש במשרד לאיכות הסביבה ייכנס בעובי הקורה, גם עם נבחרי הציבור וגם עם תושבי המקום, כדי להרחיק את הסכנה הזאת מאזור שהוא מאוכלס מכל צדדיו, גם בערבים וגם ביהודים, אבל הוא נמצא באמצע בין תמרה, אעבלין, שפרעם והסביבה.
הנקודה השנייה, אדוני השר, היא הנושא של אזור חיפה והמחלות שם. בסוף השנה שעברה פניתי למחלקת המחקר בכנסת כדי לבדוק אם שיעור התחלואה במחלות ממאירות גבוה יותר באותו אזור. אזור חיפה והצפון הוא מהמתועשים במדינה והוא מרכז את התעשייה הכימית בישראל. במחקר שפרסם משרד הבריאות בשנת 2001 נכתב, כי לגורמים הסביבתיים ולאורח החיים, המושפע בין השאר מגורמים סביבתיים, יש השפעה ניכרת על התחלואה במחלות ממאירות. על-פי הממצאים של המחקר מסתבר, שהתחלואה במחלות ממאירות באזור חיפה והצפון, למשל אזור הכינרת ועכו, היא מעל הממוצע הארצי. על-פי הפילוח האזורי, נמצא כי באזור חיפה שיעור התחלואה הגבוה ביותר בקרב נשים, 23% מעל הממוצע בשנים 1996-1998. שיעור תחלואת הגברים בנפת כינרת הוא הגבוה ביותר בארץ, 32% מעל הממוצע הארצי. באזור חיפה תחלואת הגברים היא במקום השני בארץ בשנים 1998-1996.
מסתבר, מנייר עמדה שפרסמה הקואליציה לבריאות הציבור, שבאזור חיפה נפלטו בשנים האחרונות - תשמעו את המספר - כרבע מיליון טונות מזהמי אוויר עיקריים מכתשעה מקורות נייחים. רבע מיליון טונות מזהמי אוויר מתשעה מקורות נייחים. מזהמים אלה חודרים למערכת הנשימה של בני-אדם ובעלי-חיים. חלק מאותם גורמים הם ממשפחות הדיוקסינים, הידועים כמגבירים תחלואה בסוג מסוים של סרטן, סרטן הלימפות.
הנקודה השלישית, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, היא הנושא של האנטנות הסלולריות. אני לא רוצה להרחיב את הדיבור, אני יודע שיש מחלוקת. עצם העובדה שיש מחלוקת לא שוללת את הסכנה והאיום של האנטנות הסלולריות, אבל אני מודאג מאוד מעצם העובדה שאנטנות כאלו מוצבות באזורים של אוכלוסיות פגיעות, והכוונה לבתי-ספר ולילדים. אני חושב, לפחות ברמת האכיפה, שיש מקום לתת עדיפות לעניין הזה. אני חושב שיש לטפל טיפול מיידי במקומות שיש אנטנות כאלה, קרובות לבתי-ספר או למקומות שיש בהם ילדים או קשישים או בתי-אבות.
השר לאיכות הסביבה גדעון עזרא:
החוק הזה עבר בכנסת.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אבל עובדה שזה קיים. אני יכול למנות לך מקומות, כמובן לא מעל הדוכן, אבל אני יכול למנות לך מקומות מסוימים מאוד.
הנושא האחרון, אדוני היושב-ראש, ברשותך, הוא הנושא של אזורי התעשייה עתירי הידע שמוקמים במקומות שונים בארץ. אני רוצה להצביע על שלושה אזורי תעשייה: ציפורית, תפן וראש-העין. שלושת האזורים האלה הוקמו על אדמה שהופקעה מאזרחים, מתושבים ערבים. הם סמוכים מאוד ליישובים ערביים, והם גורמים לזיהום באותם מקומות. צריך לראות את העובדה המביכה, הייתי אומר, ואפילו המרושעת, שאותם אזורים מוקמים על אדמה שהופקעה מערבים, ואם יש בהם זיהום הוא קרוב יותר ליישובים הערביים, אבל התועלת, התפוקה, הארנונה והמסים הולכים ליישובים יהודיים. אני חושב שזה דבר בלתי נתפס ובלתי נסבל. תודה רבה, אדוני.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת ברכה. חבר הכנסת חנא סוייד - אינו נוכח. חבר הכנסת חיים אורון.
חיים אורון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, נושא איכות הסביבה משנה את מעמדו מנושא שעסק פעם בשאלות של זיהום אוויר בלבד, אולי אפילו צמחי בר, חיות טבע, לנושא שבעצם מכיל כמעט את כל תחומי החיים שלנו באלף השלישי. אי-אפשר לעסוק היום בכלכלה בלי איכות הסביבה. אי-אפשר היום לעסוק בתחבורה בלי איכות הסביבה. אי-אפשר לעסוק בשום תחום בלי איכות הסביבה. ומהרבה מאוד בחינות, הטיפול בעניינים האלה עומד בניגוד למה שנתפס על-ידי חלקים גדולים בציבור וחלקים גדולים בדעת הקהל כמהלך המרכזי, הטרנד המרכזי.
אדוני השר, אתה כבר יודע מתקופת עבודתך במשרד לאיכות הסביבה, שאין נושא שיש בו משמעות גדולה יותר ואחריות גדולה יותר למעורבות ממשלתית מאשר איכות הסביבה. אין נושא שבו המתח בין מה שקוראים שוק חופשי, ובוא ניתן לכוחות השוק לפעול כפי שהם רוצים, לבין הצרכים המשותפים הוא גדול יותר.
זה לא מקרה שנשיא כמו הנשיא האמריקני בוש לא חותם על הסכם קיוטו. הוא לא חותם על הסכם קיוטו משום שבאיזון בין האינטרס הכולל, הציבורי הרחב, שרק ממשלה יכולה לתמוך בו, ובין האינטרסים הצרים של מזהמים שונים, הוא נמצא במקום אחר.
למה ללכת כל כך רחוק עד ארצות-הברית? המתח הזה קיים בכל מקום, גם בארץ. ופתאום התברר לחסידים נלהבים, שאומרים: בוא ניתן לכוחות השוק ולאינרציה לפעול - שהם לא יכולים לפעול. אי-אפשר להתמודד עם שאלת זיהום האוויר, לא בישראל ולא בעולם כולו, אלא במהלך לא רק של ממשלה, אלא של ממשלות. אין אפשרות לטפל בזה אחרת.
אז מוצאים כל מיני פתרונות. קונים זיהום אוויר במקום א', בכסף שמושקע במקום ב'. אספר לך סיפור. אנחנו בקיבוצי מפתחים היום מערכת לטיהור ביוב בכסף שמגיע מאירופה, כי הם קונים מאתנו זיהום שהם לא יכולים לטפל בו באירופה. זאת אומרת, אין היום תחום שלכאורה עומד כנגד הגישה הבסיסית של: בוא ניתן לעסק לזרום בעצמו - ואז יש מתח נורא.
זה לא ויכוח תיאורטי. הוויכוח שמתנהל בכנסת זה שנים, "המזהם משלם", מה המשמעות האמיתית שלו? אתה תכניס במחיר המוצר או במחיר מה שאתה עושה את העלות לא רק של ייצור המוצר, ולא משנה אם זה חקלאי או תעשיין או תיירות. אתה תכניס למחיר המוצר את השבת המשאב שבו אתה משתמש לרמה שאפשר יהיה להשתמש בו פעם נוספת, או להחזיר אותו למקומו אם מדובר במים.
ופתאום מתברר שצריך - צריך אכיפה וצריך חוקים, וצריך להתערב וצריך להגיד מה כן ומה לא, וצריך רגולטור; כל מיני כלים שמפריעים לעסק להתנהל בעצמו. אבל פתאום מתברר שאם מפריעים לעסק להתנהל בעצמו, העסק נתקע ומגיע לאותה נקודה שהוא כבר לא יכול ללכת לבד. אז זה קרה לנו בנחלים, וזה קורה לנו גם עכשיו, אדוני השר, בביוב.
היושב-ראש ברוב אדיבותו תיכף יגיד שזמני עבר, אז אני אתן עוד דוגמה אחת. זה קורה לנו ברמת-חובב, אני מכיר את זה שנים מקרוב. רמת-חובב, עם כל המאמצים, היא מפגע של איכות סביבה שרחוק מאוד מפתרונו. עצם התפיסה שהיתה מתאימה אולי לפני 20 שנה שהנגב יהיה פח הזבל של המדינה וזה שם. כשהקימו את רמת-חובב היו בטוחים שזה מעבר להרי החושך. עכשיו זה פרבר של באר-שבע. שום דבר לא השתנה בגיאוגרפיה. ופתאום תפסו שלא רק תושבי באר-שבע לא יכולים לחיות שם, גם בדואים לא יכולים לחיות שם. אף אחד לא יכול לחיות שם.
לסיום, אדוני השר, בכל דיוני תקציב אנחנו רואים את 150 המיליון, שמתוכם חלק זה בכלל הרשאה להתחייב, ומתוכם חלק מותנה בהכנסה, ואנחנו אומרים, אלוהים אדירים, איזה פער עצום בין הנאומים ביום איכות הסביבה, או מחר יהיה פה חס וחלילה דיון כי יהיה אסון ברדינג או במקום אחר, ובין הכרעה ציבורית כוללת, שאומרת: צריך לתת אמצעים - אמצעים לאכיפה, אמצעים לבקרה ואמצעים לקידום נושאים שצריך להשתתף בהשקעה בהם, כמו בביוב למשל.
זמני נגמר ואני מקווה שאת המסר העיקרי בדברים שרציתי לומר ביום הזה - לא יעזור שום דבר, לכל אלה שרוצים שהמדינה לא תתערב, הם יקבלו את הביוב בבית, ואת הזיהום בחלון, ואת הריחות אני לא יודע איפה. זה מקום שמדינה חייבת להתערב בו, כמובן בתבונה, בשום שכל, אבל זה מקום שהמדינה צריכה להתערב בו. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת חיים אורון. חבר הכנסת ישראל כץ - אינו נוכח. חבר הכנסת עתניאל שנלר, בבקשה.
עתניאל שנלר (קדימה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לחברת הכנסת שלי יחימוביץ, שפנתה אלי היום ושאלה אותי דרך התקשורת היכן הייתי בדיון הבוקר, אני מוצא לענות לך גם דרך האולם החשוב הזה: עסקתי בקידום ההידברות בשאלת המאחזים על מנת להגיע לכך שלא יהיו תקלות במעשי ידיה של הממשלה.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
חשוב מאוד.
עתניאל שנלר (קדימה):
ואשר לעניין עצמו: ישראל בתהליך מדיני, ובעזרת השם, אם זה יהיה תהליך ההתכנסות במהלך של הידברות ואם זה יהיה בכלים אחרים, הגשר ליכולת לייצר מהלך מדיני של שכנות טובה עובר דרך נושא איכות הסביבה. חברי הכנסת, שאלת המים ואקוויפר גב ההר והמים הלא-טובים הקיימים היום ברצועת-עזה - למי? לבני-אדם החיים שם, מלאי ניטרטים בגלל בעיות דישון, בגלל בעיות שאיבת יתר. הוא הדין בבעיות המים בגב ההר עקב טיפול לא נכון במחצבות ושיקומן של מחצבות אחרי שגומרים לעבוד בהן. הוא הדין במערכת המים ואיכותה בנושא השפכים המגיעים, חלק מסודר וחלק פחות מסודר. שלא לדבר על זיהום האוויר הבא לידי ביטוי גם במחצבות, וגם בשאלות של הובלת חומרים מסוכנים, ואין-ספור דברים, כמו למשל תקינת הדציבלים מבחינת הרעש והקירבה לאזורי תעשייה ומסחר. זה בא לידי ביטוי בשאלת התקשורת, בהשפעות של הקרינה האלקטרומגנטית במרחב. עולם מושגים ענק ועולם תוכן עצום של שכנות המשפיעות זו על זו.
דומה שדווקא היום, ערב היכולת לקדם מהלך מדיני, ואיך שלא נדבר עם הפלסטינים, דרך הממשלה של הרשות הפלסטינית או לא, אפשר וחשוב לקדם שני דברים, וכאן פנייתי לשר. הדבר האחד, לייצר הבנה מלאה. המזרח התיכון יתנהל על-פי תקינה אירופית מחמירה בכל אחד מהדברים שהזכרתי ובדברים אחרים שלא הזכרתי, כמו עשן ועוד כיוצא באלה. והדבר השני, אינני רואה מדוע שלא לפעול מייד ובדחיפות ליצירת דיאלוג עם הפלסטינים - ולא אמרתי הרשות, כי אני לא רוצה להיכנס לבעיה המדינית - עם מכוני מחקר, עם נציגים של, עם אנשים מטעם, על מנת לקדם פרויקטים משותפים בנושאי איכות הסביבה שעיקרם בניית התשתית ליכולת לחיות על-יד שכנינו לא רק באיכות אוויר אלא גם בשכנות טובה, אם בשלום ואם לאו, בשכנות טובה ובאיכות חיים לשני העמים. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה, חבר הכנסת עתניאל שנלר. בבקשה, חבר הכנסת אברהים צרצור.
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה, אכן יש צורך לדאוג לאיכות הסביבה. הסביבה שאנו חיים בה היא עולמנו, שבלעדיו אין אפשרות לנהל חיים תקינים ובריאים. לכן האחריות המוטלת על כתפינו כלפי הסביבה היא אחריות כבדה. אבל, האחריות לאיכות חיי בני-אדם היא בעיני יותר כבדה. על זה אני אדבר, ולקדושתם של החיים אקדיש גם את דברי. אני מסכים לחלוטין עם מה שנאמר פה, כי איכות הסביבה איננה מכירה בגבולות מדיניים או במרחבים אוויריים. היא חוצה גבולות, ולכן מה שקורה שם יכול להשפיע על המצב פה, ומה שקורה פה יכול להשפיע על המצב מהצד השני של המתרס.
אני אקדיש את דברי למה שקורה בצד השני של הגבול. ברוך השם, כולכם דיברתם על נחיצות שיפור איכות הסביבה בתוך מדינת ישראל. מעטים דיברו על היחס והקשר בין מה שקורה פה לבין מה שקורה שם. אני אתמקד בנושא הפלסטיני ואיך מדינת ישראל יכולה או מחויבת לפעול גם בקטע הזה, כדי לשפר את איכות החיים של הפלסטינים בגדה המערבית, ברצועת-עזה ובירושלים המזרחית.
כבוד היושב-ראש, לפי דיווחים שפורסמו לאחרונה, בתי-חולים ברצועת-עזה סובלים ממחסור הולך וגובר בתרופות ובציוד. מנתוני הסיוע של סוכנות הסיוע יוניס"ף עולה, כי אחד מכל שלושה תינוקות שהתאשפזו בבתי-חולים עלול למות. דובר הארגון אמר, ואני מצטט: הם מתים ממחלות בסיסיות ביותר, גם כיוון שאין ציוד מתאים וגם כיוון שאין מספיק תרופות. אני בטוח שההרס שישראל גורמת לסביבה בגדה המערבית וברצועת-עזה, כפי שהיא יודעת לעשות, הוא סיבה נוספת לאסון שמתחולל באותם אזורים.
ידיה של ישראל לא ינוקו ממלוא האחריות למה שמתרחש בעזה ובגדה המערבית. יש מקום שישראל תפסיק, ולאלתר, את משחק הדמים ותשכיל לדעת שהמצב כיום הוא מתכון לקטסטרופה חובקת עולם. האחריות של ישראל לחייהם ולאיכות חייהם של הפלסטינים, ולו במינון הקטן ביותר והבסיסי ביותר, היא אחריות שאין ישראל יכולה להתנער ממנה ככוח כובש.
לכן אני פונה באופן ישיר לאלה שמוכנים לשמוע, ואני מצטער מאוד לומר שמעטים מאוד הם אלה שמוכנים לשמוע, שהפתרון גם לאיכות הסביבה מתחיל בהגנה על איכות החיים ועל זכותם של הפלסטינים ושל כל החיים באזור, זכותם הלגיטימית ליהנות מרמת חיים בריאה ותקינה. בזה אנחנו יכולים באמת להתקדם. תודה, כבודו.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת אברהים צרצור. חברת הכנסת עמירה דותן.
עמירה דותן (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי חברי הכנסת, ראשית, תודה רבה לכבוד השר שמביא לתפקיד הזה ולנושא הזה הרבה מאוד כבוד, הרבה מאוד רצינות. אנחנו אחריך לעזור כדי לקדם כמה שיותר ולמנף את הנושא.
תודה נוספת, חמה מאוד, לחברי חברי הכנסת מלכיאור ודב חנין על כך שמצאו שביום הזה אנחנו נקדיש לפחות כמה דקות לדיון בנושא כל כך מהותי לחיינו. כבר אמרו חברי, שלא מדובר רק בכותרת, אלא בכל פן ובכל תחום של החיים שלנו.
חברי שדיברו לפני גם מנו, אדוני השר, את כל אותם תחומים שבהם ניתן לעשות, איפה צריך לעשות, איך צריך לעשות, איפה להשקיע ובמה להשקיע. אני לא רוצה לחזור על הדברים שכבר נאמרו. אני רוצה להעיר על משהו שקורה היום בעולם ונוסה גם בארץ, להערכתי בהצלחה די יפה. מדובר בשיתוף הציבור בקבלת ההחלטות. מאחר שמדובר בנושא שהוא בנפשנו, מאחר שמדובר בנושא שיש בו המון מתח – כפי שאמר חבר הכנסת אורון – מאחר שמדובר בנושא שיש בו המון אינטרסים, ויש אינטרסים שהם שקטים, כלומר של אותם אזרחים שקטים, אני חושבת שכדאי לאמץ את הרעיון הזה של שיתוף הציבור בקבלת ההחלטות. זה גם יביא לחינוך הציבור וכמובן לאכיפה נכונה יותר. זה יביא כמובן לרצון של הציבור לקחת חלק לא רק בחקיקה, מהצד, אלא במעורבות, ולכן גם בשמירת החוק הזה. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחברת הכנסת עמירה דותן. חבר הכנסת יעקב כהן - אינו נוכח. חבר הכנסת יוסי ביילין - אינו נוכח. חברת הכנסת שלי יחימוביץ.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
אני מוותרת.
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת דני יתום - אינו נוכח. חבר הכנסת מגלי והבה, בבקשה.
מגלי והבה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי חברי הכנסת, היום אנחנו מציינים את יום איכות הסביבה הבין-לאומי. אומנם המועד היה לפני שבועיים וחצי, אבל עצם העובדה שאנחנו מקדישים את היום הזה מוכיחה לאיזו רמה הגענו מבחינת איכות הסביבה.
בכנסת הקודמת הייתי חבר בשדולה לאיכות הסביבה. עסקנו בהרבה פעולות שטח. אומנם זו תחילתה של דרך; כפי שהתבטאו רבים מחברי, הגענו לשלבים בדרך הנכונה. בביקורים שעשינו החלטנו למגר כמה מהמזבלות ומהמקומות שהם מפגעים סביבתיים. בהיותי תושב אזור מאוד איכותי, שאנחנו יודעים לשמור עליו מכל משמר, אני יודע שיש כמה בעיות יסודיות. אני מדבר על מי הקולחין ובריכות הקולחין שאינם באחריות המשרד לאיכות הסביבה, אלא באחריות הרשויות. תקציבי הרשויות הדלים אינם מאפשרים טיפול במי הקולחין. הבריכות האלה מגיעות למצב כזה, שהמים שלהן חודרים עמוק לקרקע ואין מי שיטפל בהם לפני שהם מגיעים למים הטובים שאנחנו שותים מהם.
הסוגיה של איכות הסביבה, הטיפול במפגעים האלה צריך להיעשות בשיתוף פעולה הדוק בין המשרדים השונים. אני כמובן סומך על ידידי השר לאיכות הסביבה שיפעל יחד עם המשרדים כדי לטפל במפגעים האלה. אנחנו מדברים על איכות החיים ועל זה שאנחנו צריכים לעמוד בתקן הגבוה ביותר, כי אין חשוב יותר מאיכות החיים ומאיכות הסביבה, שהיא הבסיס לאיכות החיים.
לכן, כשהיום אנחנו רואים העדר טיפול מצד חלק מהרשויות, צריך לדעת מה הסיבה, והמשרד לאיכות הסביבה צריך לפעול לצד משרד הפנים כדי שלא יהיה מצב שבגלל בעיה תקציבית לא נטפל בבעיות ובמפגעים האלה.
אדוני השר, לגבי הרכזים של איכות הסביבה - כמה רשויות אפילו לא שילמו משכורות לאותם רכזים. הרכזים עשו עבודה נפלאה, העלו את הנושא למודעות, כך שכל מי שעסק בנושא הזה עשה זאת במשולב עם כל הגורמים בחברה. היתה פעילות בבתי-הספר, שיתוף פעולה בין ההורים לבין התלמידים, כך שכולם הפכו להיות מודעים לאיכות החיים. טיפלנו בסוגיות מסוג זה ובביקורים של השדולה גם ראינו ברכה במעשינו.
צריך לזכור, אדוני, שבכל הנוגע למפגעים שהם מעבר ליכולת הטיפול שלנו, יש להגביר את מערכת אכיפת החוק. אני מדבר על המפגעים – אם זה האנטנות הסלולריות למיניהן, אשר גרמו נזקים שונים לאוכלוסייה, ודי אם נצביע על עיר הכרמל ועל המפגעים שנגרמו בשל אותן אנטנות סלולריות. צריך למצוא את הדרכים לטפל במפגעים האלה.
כפי שאמרתי, בשיתוף פעולה בין כל המשרדים השונים ובתמיכה של חברי הכנסת, של השדולה וועדת הפנים, נמשיך לתת את הגיבוי לכל מי שדוחף לאיכות החיים ולאיכות הסביבה. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת מגלי והבה. חבר הכנסת אלי גבאי - אינו נוכח. חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר, הנושא של איכות סביבה איננו מותרות, זו סוגיה מאוד מהותית. זו לדעתי שאלה שתלויה בה השאלה "להיות או לא להיות" ברמה האנושית. כולנו יודעים שאם כדור הארץ מתחמם, זה יכול להביא לקטסטרופה ברמה הגלובלית. אחד המחקרים שראיתי עוסק בכך שהרבה מפעלים במקומות אחרים שמזהמים, גורמים לנזק או לאסון שיכול להתרחש במקום אחר בעולם, ולכן יש צורך בשיתוף פעולה בין-לאומי. כאן לדעתי הצורך להתמודד ברמה בין-מדינתית, בשיתוף פעולה בין מדינת ישראל למצרים, לירדן ולרשות הפלסטינית.
אנחנו יודעים שיש הרבה מפגעים שגם מחלחלים למי התהום. כבוד השר, מתברר שהזיהום באזור רמת-חובב מזהם את מי התהום שמהם שותים גם ישראלים וגם פלסטינים. לכן, הסוגיה הזאת חשובה מאוד. ההתמודדות לא יכולה להיות התמודדות של מדינה אחת בנפרד משכנותיה. זה נכון גם לגבי מפגעים שמדי פעם אנחנו דנים בהם וחוזרים ודשים בעניין, אבל אין פתרון.
היה מחנה צבאי סמוך לרמת-חובב. מתוך דאגה לבריאותם של החיילים - וזה טוב שדואגים לבריאותם של החיילים - העתיקו את מקומו של המחנה הצבאי. אבל בסמוך יש אוכלוסייה שלמה, אוכלוסייה בדואית, שאתה ביקרת אצלה לקראת הבחירות - אכלת כבש שם.
השר לאיכות הסביבה גדעון עזרא:
אין שם יישוב מוכר.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
יש יישוב שקיים לפני רמת-חובב. באו לשם, לא יודע איך בחרו את המיקום של רמת-חובב. אומרים שהצוות שהלך לבחור מקום – הרכב שלו נתקע, כי נגמר להם הדלק, והם החליטו: כאן מקימים את רמת-חובב; ללא בדיקה, ללא אבחון, בלי שהביאו בחשבון את ההשלכות של המפגעים הבריאותיים, התברואיים והסביבתיים על האוכלוסייה המתגוררת בסמוך.
בשנה הקודמת ערך משרד הבריאות מחקר, והמסקנות שלו יצאו בשלושה כרכים עבים מאוד, שהונחו על שולחן ועדת העבודה והרווחה. מתברר ששיעור התמותה בקרב התינוקות ביישובים הסמוכים לרמת-חובב – זה לא רק בדואים, גם יהודים; אם הבדואים לא מעוררים את האכפתיות שלך, גם יהודים שגרים ברדיוס של 10 קילומטרים מרמת-חובב נפגעים. אלה גם מחלות זיהומיות.
השר לאיכות הסביבה גדעון עזרא:
אתה סתם אומר נתונים.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
אני אעביר לך את הכרכים האלה. אלה לא נתונים שאני סתם זורק. מאז לא קיבלנו תגובות, מה המסקנות ומה נעשה כדי להקטין את הנזקים האלה. שמעתי שעכשיו נוקטים אמצעי בטיחות ומשרפות וניטור כדי להקטין את הנזק, אבל לדעתי הפתרון הוא להעתיק. יש להבחין בין מפעלים שאפשר לחיות אתם - עם כל רמת הזיהום שיש. יש ריכוז חומרים כימיים שיכולים להוות מפגע תברואי, אם חס ושלום מתרחשת תאונה. צריך לערוך בחינה ובדיקה ולנקוט את אמצעי הבטיחות והזהירות המתחייבים והנדרשים. אני חושב שזה באחריותך, מאז קיבלת את התפקיד החשוב הזה. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת טלב אלסאנע. אני מזמין את חבר הכנסת חנא סוייד. אחריו - אחרון, חבר הכנסת נסים זאב.
חנא סוייד (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בראשית דברי אני רוצה לברך את ידידי חברי הכנסת ד"ר דב חנין והרב מלכיאור על השדולה הסביבתית שהקימו בכנסת ועל הפעילות הענפה שלהם בתחום הזה, גם בכנסת וגם עם ארגוני סביבה שונים בארץ. על כך בהחלט יבורכו.
אני גם רוצה לברך את השר. אני חושב שהוא היה מעדיף לקרוא למשרד "המשרד לביטחון הסביבה", אבל נסתפק בהגנה על הסביבה במקרה הזה.
אני חושב שהשר עשה צעד מבורך בכך שביקר באחד המוסדות הסביבתיים המפוארים שפועלים ביישובים הערביים, וזה איגוד ערים בסח'נין, שעושה עבודה מאוד מבורכת בתחום הסביבה. אני חושב שהשר התרשם מאוד לטובה מהפעילות של המכון הזה.
לגופו של עניין, ידידי דב חנין דיבר על פיתוח בר-קיימא, שהוא אחד המרכיבים החשובים במדיניות איכות הסביבה. בוודאי עוד מושג מאוד חשוב בתחום איכות הסביבה הוא העניין של צדק סביבתי. הכוונה בצדק סביבתי היא לכך שהנפגעים מצד אחד וההגבלות, בגלל שימור הסביבה, יהיו מפוזרים באופן אחיד, כך שכולם יישאו בעול הזה או במטלה הזאת או במשימה הזאת של שמירה על הסביבה.
בעניין הזה אני רוצה להדגיש את הפעילות גם במישור המשרד, אבל גם את הפעילות של ארגוני החברה האזרחית – העניין של השימור הדיפרנציאלי, או לחלופין העניין של הפיתוח הדיפרנציאלי. יש אזורים ויש אוכלוסיות שצריכות יותר פיתוח מאשר אוכלוסיות אחרות. יש יישובים שצריכים להתפתח יותר, ואי-אפשר להסכים ואי-אפשר לחיות עם מצב שאותן הגבלות על הפיתוח יהיו תקפות באופן אחיד לכל השטח. צריך כאן להחיל את העניין של צדק סביבתי, כך שאיפה שצריך לפתח, איפה שיש צורך כלכלי-חברתי לפתח, כן להביא בחשבון ולתת את ההנחות ואת ההקלות שמתבקשות בעניין הזה.
אני יודע שתקציב המשרד לאיכות הסביבה הוא תקציב מוגבל, 200 מיליון שקלים בערך. פעולת הרגולציה שהמשרד עושה, וזו בעיקר פעולת רגולציה, היא פעולה מאוד מבורכת. בנוסף אני חושב שחלק מהפעילות הסביבתית קשור בעיקר לעניין השימור. מכריזים על שמורת טבע או על שמורת נוף או על שמורת יער, בכוונה לשמר את השטחים הפתוחים בארץ, שזה טוב כשלעצמו, אבל צריך לזכור שזה פוגע בבעלי קרקעות. אנחנו יודעים ששימור הסביבה, מי שצריך לשאת בו הוא המדינה ולא האזרח הפשוט. הפעולה של שימור, של מניעת פיתוח בקרקעות, היא בעצם ירידת ערך גדולה מאוד של אותה קרקע. זו בעצם פגיעה בזכות הבעלות ובזכות הקניין של בעלי קרקע. מקובל בעולם שהמדינה במקרה הזה, מכיוון שאינטרס השימור הוא אינטרס עליון, הוא אינטרס ברמת המדינה, נכנסת לתמונה ונותנת פיצוי לאותם נפגעים, במקרה הזה בצורת קרקע חלופית או בכסף. אי-אפשר לחשוב שהאזרחים בלבד הם אלה שישלמו את המחיר של שימור הסביבה. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת חנא סוייד. חבר הכנסת נסים זאב, אחרון חביב.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, צריך לזכור שבמאמץ בין-לאומי נעצרה המגפה של שפעת העופות, ואילו לא היו תיאום והסכמה בין המדינות היינו מגיעים לקטסטרופה. היה חשש כבד למגפה שעלולה להתפשט בממדים רחבים; אפילו דיברו בעיתונות, בצורה חופשית, על 50 מיליון הרוגים, אם זה יעבור לבני-אדם ואם זה לא יטופל כפי שצריך. זיהום זה זיהום. אנחנו בגלובוס כזה שהמעבר הוא חד, מהיר, ולפעמים לא ניתן לעצירה. זו פשוט מגפה. לא תמיד יש אפשרות להשתלט על מגפה.
אני רוצה להתייחס לכתבה שראיתי הבוקר, לגבי עוטף-עזה, עוטף-ירושלים, עוטף נווה-יעקב ופסגת-זאב. כיוון שארצות-הברית הפסיקה ומפסיקה להקים את מתקני הטיהור בעזה וברמאללה, אנחנו עלולים להיפגע בצורה קשה ביותר. זאת אומרת, אנחנו בפלונטר, כי מצד אחד צריכים לממש את החרם על השלטון הרצחני, הטרוריסטי, של ה"חמאס" ולא להעביר להם כספים, ומצד שני, כתוצאה מכך אנחנו בצורה עקיפה עלולים להיפגע קשות אם ארצות-הברית לא תטפל באופן יסודי ומהיר ביותר במתקני הטיהור בעזה וברמאללה. ירושלים תיפגע, ושכונות כמו פסגת-זאב, נווה-יעקב, אני כבר לא מדבר על הגבול הדרומי. נמצא את עצמנו במצב קשה. צריך לזכור, כאשר מדברים על רמת זיהום גבוהה, שזה עלול להגביר את הסיכון לחלות בסרטן, חלילה.
הייתי רוצה גם להתייחס לכתבה שהתפרסמה לא מזמן, לפני כחודש. נאמר שירושלים היא אחת הערים המזוהמות ביותר בגלל כלי הרכב – כלי רכב ציבוריים, טנדרים למיניהם ואוטובוסים, מיניבוסים, שלמעשה משתמשים בסולר. יש זיהום קשה ביותר בירושלים, והמפגע קשה, ואני חושב שתושבי ירושלים לא מודעים לזה מספיק.
רוב ארצות העולם חתמו על אמנת קיוטו. אולי המדינה היחידה שמתנגדת בכל תוקף לחתום זו ארצות-הברית. אולי אדוני השר יוכל להשפיע עליהם, אולי לדרוש מהם. אנחנו יודעים על הזיהום, מה שקורה בארצות-הברית, וזו קטסטרופה, ויש לזה השלכות בין-לאומיות. כשארצות-הברית מטיפה מוסר לעולם כולו - טול קורה מבין עיניך.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. אני רוצה לומר כמה מלים, כי אפשרתי לחברי כנסת לדבר מעל המכסה מאחר שראיתי את חשיבות הנושא.
שרת החינוך יולי תמיר:
אדוני, אני לא יכולה להישאר. אני שעה וחצי מחכה לענות על שאילתות, ואני צריכה להופיע בפני הקונגרס הציוני.
היו"ר יצחק זיו:
קודם כול, סיכום הדיון על-ידי השר לאיכות הסביבה והצבעה יתקיימו בישיבת הכנסת מחר, יום ד'.
שאילתות ותשובות
היו"ר יצחק זיו:
כעת אני מעביר את השאילתא של חבר הכנסת יצחק גלנטי, ששאל את שרת החינוך ב-19 במאי, ושרת החינוך מוזמנת לענות על השאילתא.
14. סכנת סגירת "גן הילד" בחיפה
חבר הכנסת יצחק גלנטי שאל את שרת החינוך
ביום י"ט באייר התשס"ו (17 במאי 2006):
פורסם, כי "גן הילד" בחיפה, המטפל בילדים בעלי צרכים מיוחדים, עתיד להיסגר עקב אי-הסכמת משרד החינוך לממן 60% מעלות הסעות התלמידים, בסך 150,000 ש"ח בשנה.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן - מדוע קוצץ תקציב ההסעות ב"גן הילד"?
3. כיצד יוסדר נושא תקציב ההסעות בחינוך המיוחד?
שרת החינוך יולי תמיר:
1. אשר לסגירת "גן הילד" בחיפה, הידיעה אינה מדויקת. עקרונית אין כוונה לסגור את "גן הילד" בחיפה. עם זאת, המשך קיומו של המרכז תלוי במספר התלמידים שיגיעו אליו לטיפול.
2. זה כשנתיים, בעקבות שורה של קיצוצים שהושתו על תקציב החינוך, לא התאפשר למשרד להשתתף באורח מלא במימון הסעות תלמידים נכים ותלמידי החינוך המיוחד, ולכן נאלצנו לקצץ בהסעות.
3. אני רוצה לציין, ואולי לקבל את תמיכת הכנסת לעניין, שחוק החינוך המיוחד וחוק השילוב עדיין לא הגיעו לכדי מימון מלא. אנחנו נאבקים מדי שנה על המימון של החוקים הללו, וכתוצאה מהעדר מימון אנחנו נאלצים להשאיר ילדים במצב קשה, ללא טיפול ראוי. היינו מאוד מאוד שמחים אם הכנסת היתה מתגייסת כולה לסייע למשרד החינוך לקבל את התקצוב המלא לחוק השילוב, למרות העלות הגבוהה שלו, כי מדובר בעניין הומניטרי ואנושי בעל חשיבות רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת גלנטי, יש לך מה להוסיף? שאלה נוספת.
יצחק גלנטי (גיל):
גברתי השרה, כאן מדובר למעשה בעלות אפסית מבחינת התקציב, מדובר ב-150,000 שקלים לצורך הסעת תלמידים מוגבלים. נראה שהסכום הזה בסך הכול מהווה 60%. 40% נוספים אמורים להיות ממומנים על-ידי עיריית חיפה. בשל העובדה שיש קשיים הקשורים לסכום כה פעוט, האם צריכים כל התלמידים האלה - קשה לקרוא להם תלמידים בכלל, אלה מוגבלים, והגן הזה ממש עושה פלאים אתם - האם בשל סכום כה פעוט צריך לסגור את הגן הזה? זה נשמע לי אבסורד.
שרת החינוך יולי תמיר:
חבר הכנסת גלנטי, לצערי הרב, לא מדובר במקרה אחד. רק היום ישב צוות שלם במשרדי על בעיות ובקשות, כולן אמיתיות, כולן נוגעות ללב, כולן שוברות את הלב, בקשר לחינוך המיוחד. זה עניין של הסעות, זה עניין של סייעות, קלינאיות תקשורת ומטפלות. אנחנו באידיאולוגיה מתוקצבים בחסר לחינוך המיוחד ולחוק השילוב. הלוא אין פה מקרה אחד, אני צריכה לראות את המקרים כולם בראייה ארצית. כאשר עלות של חוק מסוים או שירות מסוים היא למעלה מ-630 מיליון שקלים, ומשרדי מתוקצב בסדר גודל של 150, מראש יבואו אליך בבקשות קשות מאלה, ואלי בבקשות קשות מאלה, ואין לי דרך למלא אותן.
כשישבתי השנה בוועדת החינוך, לפני התקציב, והצגתי לאוצר את דרישתי המאוד פשוטה, ולדעתי גם הסבירה, שהמשרד יתוקצב על-פי החוקים שעליו לקיים, לא נעניתי. לכן אני אומרת לך בצער ובכאב, שנמתח את היריעה הזאת עד כמה שאפשר, אין בידינו לכסות את כל הצרכים, גם במקרה הזה.
יצחק גלנטי (גיל):
סליחה, כבוד היושב-ראש, עוד שאלה פשוטה קטנה אחת. האם ניתן לתקצב במסגרת התקציב של השנה הבאה?
שרת החינוך יולי תמיר:
לא, כי בסוף קיבלתי תוספת של 40 מיליון שקלים, כשאני צריכה עוד 150 מיליון שקלים, ואת זה אני נותנת בחלוקה שווה לצרכים הכי קשים שיש. יבוא אדוני למשרדי, אני אארח אותו בשמחה, ובכאב לב אראה לו את הבקשות העומדות לפני ואת חוסר יכולתי למלא אחר הצרכים האלה בגלל העדר תקציב. 40 מיליון זה סכום שאיננו מכסה אפילו את הגידול הטבעי של ילדים שזקוקים לחינוך המיוחד ולחינוך משלים.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. שאילתא נוספת של חבר הכנסת יצחק וקנין; אינו נוכח - לפרוטוקול.
73. ההשקעה בחינוך
חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את שרת החינוך
ביום ד' בסיוון התשס"ו (31 במאי 2006):
פורסם, כי לפי הדוח השנתי של ארגון המדינות המפותחות, מדינת ישראל היא מהמדינות הפחות משקיעות בחינוך.
רצוני לשאול:
1. האם הפרטים נכונים?
2. אם כן - מה הן הסיבות לכך?
3. מה יעשה משרדך לתיקון המצב?
תשובת שרת החינוך יולי תמיר:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. לפי נתוני ה–OECD (Education at a Glance 2005), הבוחנים את ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל כשיעור מהתוצר המקומי הגולמי - תמ"ג - מקדישה ישראל יותר משאבים לחינוך משאר ארצות ה-OECD. על-פי נתונים אלה, ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל היא 9.2%, לעומת ממוצע של 5.8% בקרב מדינות ה-OECD. אציין שמסקנה זו היא פשטנית ומטעה. אבקש להבהיר:
בדיקת ההשקעה בחינוך בישראל, שצריכה להיעשות פר-תלמיד, מראה כי ההשקעה של מדינת ישראל נמוכה מזו של שאר מדינות ה-OECD. כאשר בוחנים את ההוצאה הממוצעת לתלמיד בין המדינות, יתרונה של ישראל נעלם. (הנתונים לשנת 2002 בדולר אמריקני – מתוקן לשווי ערך קנייה, PPPs.)
להלן הנתונים המדברים בעד עצמם: על-יסודי - ממוצע ההוצאה לתלמיד ב-OECD: 7,002; ממוצע הוצאה לתלמיד בישראל: 5,767; יסודי - ממוצע ההוצאה לתלמיד ב-OECD: 5,313; ממוצע הוצאה לתלמיד בישראל: 4,770; קדם-יסודי - ממוצע ההוצאה לתלמיד ב-OECD: 4,294; ממוצע ההוצאה לתלמיד בישראל: 3,663.
2. אחת הסיבות העיקריות להוצאה הגדולה על חינוך היא שיעור הילודה הגבוה בישראל בהשוואה למדינות המתועשות. יתירה מכך, חשוב להדגיש שהחלק היחסי של ההוצאות הפרטיות על מוסדות חינוך, יחסית להוצאות הציבוריות, בשלבי החינוך השונים - 2002 - הוא גבוה בישראל, יחסית למדינות ה-OECD.
נתוני ההשוואה: מקורות ציבוריים - ממוצע מדינות ה-OECD - 88.4%; ישראל: 79.1%;
מקורות פרטיים - ממוצע מדינות ה-OECD: 11.6%; ישראל: 20.9%.
3. כפי שהבהרתי, ראוי להקדיש תשומת לב לפענוח ולפרשנות של הנתונים. ככל הידוע לי, אנשי חינוך וחוקרים רבים עוסקים בפענוח "פרדוקס ההשקעה". בימים אלה אני עוסקת בגיבוש תוכנית מקיפה למערכת החינוך, שתוגש לראש הממשלה. התוכנית מתייחסת למכלול נושאים, ובהם דרכי הערכה ומדידה של השקעה בחינוך מול תוצאות והישגים.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא של חברת הכנסת שלי יחימוביץ. הנושא: תוכנית לימודים במימון בעלי הון.
86. תוכנית לימודים במימון בעלי הון
חברת הכנסת שלי יחימוביץ שאלה את שרת החינוך
ביום ד' בסיוון התשס"ו (31 במאי 2006):
ב-14 במאי 2006 פורסם ב"הארץ", כי בשנת 2000 הוכנסה תוכנית לימודים מסוגת הניו-אייג' לכמה בתי-ספר, במימונה של בעלת הון.
רצוני לשאול:
1. מה היא עמדת משרדך בנוגע להכנסת תוכני חינוך למערכת החינוך הממלכתית במימון בעלי הון?
2. האם יופסקו הלימודים בתוכנית, ואם לא – מדוע?
שרת החינוך יולי תמיר:
הנושא שמעלה חברתי, חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הוא נושא שאכן משרד החינוך נדרש אליו. בימים אלה ביקשתי לקבל פריסה ומיפוי של כל התוכניות של התערבות חוץ-משרדית במשרד החינוך. זה דבר שייקח קצת זמן, כי מסתבר שיש תוכניות למכביר שמאפשרות לגורמים שונים להתערב ולהיכנס לבתי-הספר. חלק מהתוכניות הללו הן בעלות איכות מאוד גבוהה, וחלק מהן פחות. אין היום בידי המשרד לא מיפוי ולא דירוג. בתום המהלך הזה יהיו לנו לא רק רשימות של כל הגורמים המתערבים, יהיה לנו גם דירוג שניתן על-ידי אנשי המקצוע של המשרד של כל תוכנית מתערבת. יהיו תוכניות שכלל לא יאושרו, יהיו תוכניות שיאושרו ולא יומלצו, יהיו תוכניות שיאושרו ויומלצו. כך שגם מנהל בית-הספר או המורה שאליו מגיעה אותה יוזמה יוכל לשפוט.
אשר למקרה הספציפי הזה, היתה בדיקה של השירותים הפסיכולוגיים, שאכן אישרו שהתוכנית היא תוכנית ראויה, וגם מבתי-הספר שהתנסו בתוכנית קיבלנו תגובות חיוביות. אבל זאת תשובה חלקית. אני אשמח, ברגע שהדוח המלא יעמוד לרשותנו, לפרוס אותו בפני הציבור, כמו גם בפני מנהלי בתי-הספר ומנהלי המחוזות. היום אין ספק שיש כאן פרצה מאוד רצינית, שהמשרד אמור לחסום אותה על-ידי התנהלות נכונה ובקרה על גורמים מתערבים בבתי-הספר.
היו"ר יצחק זיו:
שאלה נוספת לחברת הכנסת שלי יחימוביץ.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
גברתי שרת החינוך, מעבר לתוכנית הספציפית שלגביה הוגשה השאילתא, תוכנית הנקראת "הדולפין שבתוכי", הייתי רוצה לשאול אותך, מעבר לקביעת טיבה של תוכנית כזאת או אחרת ונוכח הקיצוצים המאוד אינטנסיביים שהיו בתקציב החינוך והקשיים שמערכת החינוך ניצבת בפניהם, האם אין כאן איזה מדרון חלקלק ומסוכן שיאפשר לבעלי הון להחדיר תוכניות טובות או לא טובות, הזויות או לא הזויות, למערכת החינוך, והאם לא צריך לשים כאן סכר חד-משמעי בפני כניסה של תוכניות במימונם של בעלי הון, בלי קשר לטיבן?
שרת החינוך יולי תמיר:
זו שאלה קשה, ואומר קודם כול מה המציאות ואחר כך מה לדעתי יש לעשות. רוב התוכניות החוץ-קוריקולריות של ההתערבות של ארגונים וקרנות נעשות במימונם של בעלי הון. המערכת בדלותה היום לא מסוגלת בלעדיהן. אני אומרת את זה בכנות ובצער. אילו היתה המדינה מתקצבת מערכת חינוך מקפת וראויה, היה אפשר לשלוח את התוכניות האלה לשעות אחר-הצהריים, מחוץ לשעות הלימודים, כמו שאני חושבת שראוי היה לעשות.
היום חלק גדול מהמערכת הטמיע ונסמך על תוכניות כאלה, חלקן בעלות תרומה אדירה. לכן, אף שאני כמובן מעדיפה חינוך ממלכתי חינם, שממומן על-ידי המדינה וניתן על-ידי המדינה, אני אומרת בכנות שאי-אפשר להוציא היום מבית-הספר באופן כוללני את התוכניות הללו, כי נאבד, להערכתי, עשרות אלפי אם לא מאות אלפי שעות איכותיות שניתנות היום במעורבות חיצונית.
מובן שבסוגיה העקרונית שתינו מסכימות, אבל זה בעולם אידיאלי, שבו מדינת ישראל היתה מתקצבת את החינוך ונותנת את הליבה. לצערי, וזה הדבר שכואב לי עוד יותר מתוכניות כאלה, שנועדו להפגת המתח ולכל מיני דברים שהם בפריפריה של החינוך, גם בליבה אני נעזרת בגורמים חיצוניים, בהקניית יכולות למידה בסיסיות ביותר, אבל אני יודעת שאם הגורמים האלה יצאו היום מהמערכת, המערכת תהיה הרבה יותר דלה, וגם ככה היא דלה.
לכן, מתוך ההכרח אני חושבת שצריך למיין, לסווג ולהחליט מי ראוי ומי לא, במקום לסגור את הדלת באופן מקיף, כי אז נמצא את עצמנו במשבר עוד יותר גדול מזה שאנחנו מתמודדים אתו היום.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לשרת החינוך. אנחנו עוברים לשאילתות לשר הממונה על שירותי דת.
1. מצוקתם של רבני שכונות בירושלים
חבר הכנסת חיים אמסלם שאל את ראש הממשלה
ביום י"ט באייר התשס"ו (17 במאי 2006):
פורסם, כי עשרות רבני שכונות בירושלים קובלים על הלנת שכרם זה כמה חודשים.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן - מדוע משכורותיהם אינן משולמות זה כמה חודשים?
3. מה ייעשה לתיקון המצב?
השר יצחק כהן:
1. בערב חג הפסח נפרעו כל חובות השכר לעובדי ולגמלאי המועצה הדתית עד לחודש מרס 2006, כולל.
2. המועצה הדתית, המקבלת את מלוא תקציבה מהרשות הארצית לשירותי דת ועיריית ירושלים, נמצאת בגירעון שוטף שנתי שהצטבר ל-11 מיליון ש"ח, שגורר אותה לאי-עמידה בהתחייבויותיה הכספיות, בין היתר כלפי עובדיה.
3. הכוונה לממש מוקדם ככל האפשר את תוכנית ההבראה שאושרה על-ידי הגורמים הרלוונטיים בעיריית ירושלים וכן ברשות הארצית לשירותי דת.
2. שביתת עובדי החברה קדישא ביהוד
חבר הכנסת אמנון כהן שאל את ראש הממשלה
ביום י"ט באייר התשס"ו (17 במאי 2006):
פורסם ב"מעריב" בט"ז בניסן תשס"ו, 14 באפריל 2006, כי משפחת נפטר ביהוד נאלצה לכרות לבד את קבר אבי המשפחה בגלל שביתת עובדי החברה קדישא, שאינם מקבלים משכורות זה כמה חודשים.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעות נכונות?
2. אם כן - מדוע העובדים אינם מקבלים משכורת?
3. כיצד תיפתר הבעיה?
השר יצחק כהן:
1. הידיעה נכונה. בפועל, עקב שביתת העובדים, בני המשפחה חפרו את הקבר, אולם כל שאר ההסדרים והסידורים ובסופם ההלוויה עצמה טופלו על-ידי המועצה הדתית.
2. משום שהרשות המקומית לא מעבירה זה כשנתיים ומחצה ולו שקל אחד, חבר הכנסת אמנון כהן, למועצה הדתית, למעט 100,000 ש"ח באופן חד-פעמי לפני כמה חודשים.
3. בערב חג הפסח העבירה הרשות הארצית לשירותי דת סך של 642,000 ש"ח, שאפשרו להעביר לזכות העובדים והגמלאים ארבעה חודשי שכר מלאים. שאר החוב יוסדר במסגרת תוכנית ההבראה שעומדת בפתח.
3. חילול קבר רבי שמעון בן גמליאל בכפר-כנא
חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את ראש הממשלה
ביום י"ט באייר התשס"ו (17 במאי 2006):
פורסם, כי בחג הפסח נעקרו הסורגים בקברו של התנא רבי שמעון בן גמליאל בכפר-כנא, הקיר נשרף, המעקה בירידה לקבר נותץ ומנורות ותשמישי קדושה נהרסו.
רצוני לשאול:
1. האם נכונים הדברים?
2. מה ייעשה למניעת חילול מקומות קדושים, לשימורם ולשיפוצם?
תשובת השר יצחק כהן:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
יש להעביר שאילתא זו לתגובת מר יוסי שווינגר, מנכ"ל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים במשרד התיירות.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לכבוד השר.
חברי הכנסת, יש לנו הצעות לסדר-היום דחופות ורגילות ששרת החינוך צריכה לענות עליהן. השרה מבקשת לענות מחר. האם בעלי ההצעות מוכנים להעלות את הצעותיהם היום ותשובה תהיה מחר?
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אנחנו רוצים שהיא תשמע אותנו.
נסים זאב (ש"ס):
בעלי ההצעות לא נמצאים.
אמנון כהן (ש"ס):
מי בעלי ההצעות, אדוני היושב-ראש?
היו"ר יצחק זיו:
בעלי ההצעות הם חברי הכנסת שלמה בניזרי, ג'מאל זחאלקה, אורי אריאל, אבשלום וילן ויעקב ליצמן.
אמנון כהן (ש"ס):
נעביר הכול למחר. השרה רוצה ללכת.
היו"ר יצחק זיו:
כל ההצעות מועברות למחר.
תמה ישיבת הכנסת. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, כ"ה בסיוון התשס"ו, 21 ביוני 2006, בשעה 11:00. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 18:38.