דברי הכנסת
תוכן העניינים
פתיחת הכנסת השבע-עשרה 2
נשיא המדינה משה קצב: 3
נאום נשיא המדינה משה קצב 3
הצהרת אמונים של חבר הכנסת שמעון פרס 7
נשיא המדינה משה קצב: 7
שמעון פרס (קדימה): 7
נשיא המדינה משה קצב: 7
קריאת פרק קכ"ב בספר תהילים וקטעים מתוך ההכרזה על הקמת מדינת ישראל 7
היו"ר שמעון פרס: 7
דברי פתיחה של ממלא תפקיד יושב-ראש הכנסת שמעון פרס 8
היו"ר שמעון פרס: 8
מזכיר הכנסת אריה האן: 13
הצהרת אמונים של חברי הכנסת השבע-עשרה 13
היו"ר שמעון פרס: 13
מזכיר הכנסת אריה האן: 14
עדכון: 13/09/06
דברי הכנסת
א / מושב ראשון / ישיבות א'-ב' /
י"ט בניסן התשס"ו / 17 באפריל 2006 /
חוברת א'
ישיבה א'
הישיבה הראשונה של הכנסת השבע-עשרה
יום שני, י"ט בניסן התשס"ו (17 באפריל 2006)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:02
פתיחת הכנסת השבע-עשרה
מזכיר הכנסת אריה האן:
בבקשה לקום. כבוד הנשיא!
(חברי הכנסת מכבדים בקימה את פני נשיא המדינה.)
(תרועת חצוצרות)
מזכיר הכנסת אריה האן:
בבקשה לשבת.
נשיא המדינה משה קצב:
אני מתכבד לפתוח את הישיבה הראשונה של הכנסת השבע-עשרה. היום יום שני, ד' דחול המועד פסח, י"ט בניסן התשס"ו, 17 באפריל 2006.
מזכיר הכנסת אריה האן:
השיר - "שהשמש תעבור עלי", מלים: יורם טהרלב. לחן: חנן יובל. ביצוע: חנן יובל. ליווי: יהודה הגר, קלידים.
(הזמר חנן יובל שר "שהשמש תעבור עלי".)
נאום נשיא המדינה משה קצב
נשיא המדינה משה קצב:
רבותי חברי הכנסת, אורחים נכבדים, היום, בעיצומו של חג הפסח, אירע בתל-אביב פיגוע טרור קשה. המחבלים הפלסטינים הצליחו לבצע את זממם לאחר ניסיונות רבים שנמשכו זמן רב ונמנעו, תודה לאל, על-ידי כוחות הביטחון. אני מבקש להביע בשם העם את תנחומינו למשפחות השכולות ואיחולי החלמה לפצועים.
אני מברך אתכם, חברי הכנסת, נבחרי העם, ומאחל לכם הצלחה בשליחות להגשמת המאוויים הלאומיים והממלכתיים ובהגנה על זכויות האזרח.
אני מבקש להביע בשם העם הוקרה ותודה לחברי הכנסת השש-עשרה שסיימו את תפקידם ומילאו את שליחותם באמונה ובמסירות בתקופה קשה וסוערת.
אני מבקש לומר לאזרחי ישראל: חברי הכנסת הם נציגיכם. אתם הפקדתם בידם פיקדון ממלכתי-לאומי, כדי להגן על זכויותיכם בפני השלטון, כדי לפקח על עבודת הממשלה ולנווט את דרכה של המדינה. אנא, נהגו בהם בכבוד.
חברי הכנסת הנבחרים, בהיותכם מנהיגים אתם שותפים לעיצוב פני החברה. עליכם לכבד את קודשי האומה ואת סמליה, לגלות רגישות לחלש ודאגה לסביבה וליקום, לתת דוגמה אישית ולהיות סמל ומופת. אני קורא לכם לשאת בחרדת קודש את השליחות שהעם הטיל עליכם, להגן על ערכי הדמוקרטיה ולהיות פה נאמן ומסור וטהור לשולחיכם. התייחסו במלוא תשומת הלב למסרים שהעם העביר אליכם ביום הבחירות, ובכלל זה השיעור הגבוה של ההימנעות מההצבעה והתמיכה הגדולה שקיבלה סיעת הגמלאים מאזרחי ישראל.
עקב המשברים הפרלמנטריים התכופים ולנוכח קשיי הממשלה לנהל את ענייני המדינה והדאגה לחוסנה של הדמוקרטיה, הקמתי ועדה ממלכתית-ציבורית בראשות נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, פרופסור מנחם מגידור, כפי שהודעתי בנאומי בפתיחת הכנסת השש-עשרה, לבדיקת מבנה הממשל בישראל והצעת חלופות אשר בכוונתי להציגן בפני הכנסת בעוד חודשים אחדים.
יש בעם מגוון דעות על הדרכים להשגת המטרה, אולם אין הדעות חלוקות על המטרה עצמה. בשנים האחרונות הפערים בין המפלגות בתחום הכלכלי-החברתי-הפוליטי קטנים מאי-פעם; ההסכמה הלאומית, לדעתי, רחבה מאי-פעם.
בשנה האחרונה התחוללו שינויים ותמורות בחיי מדינת ישראל והאזור, ואנו עומדים בפני הכרעות מן החשובות ביותר בתולדות המדינה. עלינו להחליט על אופן ההכרעה בסוגיות קיומיות כמו גבולות המדינה. יש לאזרחים הזכות להתנגד להחלטות הכנסת והממשלה, אולם על המתנגדים לנהל את המאבק רק בדרכים חוקיות ולגיטימיות. פילוג, אלימות והפרות חוק פסולים לחלוטין. אין להיאבק בכוח לשינוי החלטות הממשלה. צה"ל, השב"כ ומשטרת ישראל ממלאים את הוראות הממשלה והכנסת. הם נלחמים את מלחמת הקיום והם אינם יוצרים מציאות פוליטית.
אני שולח בשם העם תודה מיוחדת לכוחות הביטחון העושים בכל עת אלפי פעילויות כדי לשמור על ביטחונה של מדינת ישראל ועל חיי אזרחיה.
עמדנו השנה בפני שני ניסיונות קשים, פינוי גוש-קטיף ופינוי עמונה, וראינו מראות קשים. נחצו קווים אדומים. אני קורא לפתור בלי דיחוי את הבעיות שהמפונים מגוש-קטיף ומצפון השומרון עדיין סובלים מהן. יש לי הערכה רבה למתיישבי יהודה ושומרון אשר התיישבו על-פי החלטות ממשלות ישראל ומסכנים את חייהם ואת חיי משפחותיהם למען האמונה והאידיאל. למתיישבים חלק נכבד בהישגי מדינת ישראל.
עצמאות ישראל, השלום והביטחון, ראשית צמיחת גאולתנו תלויים באחדות ישראל. עלינו לעמוד מלוכדים מול האתגרים הקשים, במאבק להשגת שלום וביטחון, במאבק לקביעת גבולות הקבע. לקו הגבול המזרחי יש אכן משמעות קיומית. עלינו לקבוע בהסכמה לאומית את מפת האינטרסים הלאומיים הביטחוניים החיוניים של העם בישראל.
אני קורא לממשלה החדשה, לכשתיבחר, להזדרז בגיבוש מדיניות ובהתמודדות עם הסוגיות הבוערות הנמצאות על סדר-יומנו.
דוח בנק ישראל לשנת 2005, אשר הוגש לפני שבועיים, מראה הצלחות והישגים בכלכלת ישראל, אינפלציה נמוכה וצמיחה כלכלית. אולם הנתונים גם מראים כי בניגוד לדעת מומחים, כלכלנים, הגידול והצמיחה לא הביאו לידי צמצום העוני ואף לא לבלימתו. חמור מכך, בשנת 2005 גדלו היקפי העוני והמצוקה בחברה הישראלית. אני קורא לממשלה ולכל המפלגות לממש את ההתחייבויות שנתתם לבוחרים בתקופת מערכת הבחירות להכין תוכנית יעילה למאבק בעוני, לפעול מייד לבלימת הגידול בעוני ובהמשך לצמצומו. עלינו לסלק את חרפת העוני והמצוקה, במיוחד בקרב הזקנים.
הנתונים על עלייה מתמדת בשיעור האלימות בחברה מעוררים דאגה ומחייבים טיפול מערכתי נחוש.
עלינו לפעול לשוויון זכויות לערביי ישראל ולצמצום הפערים. אינני מבקש מהממשלה אלא שתממש את החלטותיה בעניין המגזר הערבי. בדוח ועדת-אור נאמר כי המדינה לא עשתה די ולא התאמצה די כדי להקנות שוויון לאזרחיה הערבים ולהסיר את תופעות האפליה והקיפוח. זכויותיהם של ערביי ישראל אינן מותנות במילוי החובות ממש, כפי שמילוי החובות אינו תלוי בקבלת הזכויות. אני מתנגד לשלילת אזרחותם של אזרחי ישראל על רקע של דת, לאום וגזע ומשיקולים פוליטיים.
אנו גאים בסולידריות שמבטאות הקהילות היהודיות בתפוצות, ברחבי העולם. עלינו לפעול לחיזוק ערכי היהדות, שבעיני הם ערכים אוניברסליים, ולחיזוק האחדות בעם, להידוק הזיקה ללאום ולדת של המדינה.
אני מבקש לנצל במה זו ולפנות לפלסטינים ולומר להם: בשנים האחרונות הלכנו כברת דרך היסטורית לקראתכם. אתם הגעתם בשנים אלה להישגים חסרי תקדים, ואלה לא היו סוף ההישגים אילולא בחרתם בטרור, בדרך הטרור שלכם, והיום ראינו פעם נוספת את משמעותה. הבאתם גם על עצמכם אסון. אך בדרך של משא-ומתן מדיני הגעתם להישגים היסטוריים. מדינת ישראל עשתה שלושה ויתורים בעלי ערך היסטורי - הסכמי אוסלו, מפת הדרכים ותוכנית ההתנתקות - אולם עד כה לא קיבלנו שום תמורה. פנינו לשלום. הוכחנו זאת בעבר ונמשיך במאבקנו להגנה, לביטחון ולחתירה לשלום עם כל שכנותינו.
ישראל איננה מענישה ואיננה נוקמת. ישראל נלחמת למניעת טרור. בשנים האלה נהרגו מהטרור הפלסטיני יותר ישראלים מאשר ב-50 השנים הראשונות לקום המדינה. מדינת ישראל היא עובדה היסטורית. ישראל הודיעה על נכונותה לתמוך בהקמת מדינה פלסטינית. לעומת זאת, המנהיגות הפלסטינית החדשה שנבחרה מסרבת להכיר בזכות הקיום של מדינת ישראל. היא תומכת בטרור ומסרבת לקבל את ההתחייבויות הבין-לאומיות שניתנו על-ידי המנהיגים הפלסטינים. הבחירות בקרב הפלסטינים נערכו, חייבים לומר, בניגוד להסכמי אוסלו. בבחירות ניצח ארגון אשר הוכרז על-ידי אירופה ואמריקה כארגון טרור, ארגון המשתף פעולה עם ארגוני טרור בעולם. בחירות שבהן משתתפים ארגוני טרור, לעולם לא יכולות להיות דמוקרטיות.
אני קורא לפלסטינים שלא לגלות חולשת רוח במאבק לשלום. אנו רוצים להאמין שדרכה המדינית של ממשלת ה"חמאס" אינה הדרך של הפלסטינים. אני מאמין כי רוב הפלסטינים תומכים בשלום עם ישראל ומקבלים את שלושת התנאים של הקוורטט. תנאי הקוורטט הם בלי משוא פנים. אלו הן התחייבויות שניתנו בעבר על-ידי מנהיגים פלסטינים נבחרים. גם במדינת ישראל, אני חש, יש קונסנזוס על תנאי הקוורטט.
קצת מן העובדות שנקבעו מאז 1967 הן בלתי הפיכות, לטוב ולרע. אני קורא לפלסטינים להיזהר מחזון תעתועים ומטיפוח אשליות לא מציאותיות. עתיד התהליך המדיני במזרח התיכון תלוי, לצערנו, בתוצאות המאבק בין הגופים הפלסטיניים השפויים, הקונסטרוקטיביים, לבין הגופים הפלסטיניים הדסטרוקטיביים, הפנאטיים.
בפני מדינת ישראל עומדים אתגרים קשים ומורכבים. אומנם, מעמדה המדיני הבין-לאומי של מדינת ישראל טוב מאי-פעם. מנהיגי העולם הערבי מדברים על תנאי השלום עם מדינת ישראל. מדינת ישראל היא בין המובילות בתחומי המדע והטכנולוגיה בעולם. עוצמתה הביטחונית של ישראל היא גורם מרתיע. חוסננו הדמוקרטי איתן למרות הזעזועים הקשים שפקדו אותנו, אולם צריך לראות נכוחה את התהליכים המתחוללים באזור ובעולם.
בעולם המוסלמי גברו באחרונה הקולות המערערים על זכות הקיום של מדינת ישראל. שלא כמו בתקופת העימות הבין-גושי, מתפתחות כעת סכנות גדולות אם אומנם מדינה טוטליטרית, המסייעת לארגוני טרור בין-לאומיים, תשיג נשק גרעיני. אומנם, לא כל המוסלמים הם מקשה אחת, אולם אם התהליך הזה יימשך, יש סכנה גם למדינות ערב המתונות, ולצערנו האסלאם המתון והליברלי אינו מרים קול ואינו משמיע את קולו.
הטרור העולמי מנצל לרעה את ערכי הדמוקרטיה, את הגלובליזציה, את המוסר האנושי וגם את הטכנולוגיה המודרנית. אנו רואים כי הדמוקרטיזציה והתקשורת המודרנית בעולם המוסלמי הופכות אותם לקיצוניים יותר. ראינו בעבר איך גופים אנטי-דמוקרטיים ניצלו את הדמוקרטיה כדי לשלוט. לא כל הארצות הדמוקרטיות בעולם החופשי ערות להתפתחות הזאת. לא כל הארצות המתונות בעולם המוסלמי מסכימות להגדרה הזאת. לדעתי, רפורמה כלכלית-חברתית בעולם הערבי חשובה יותר מהדמוקרטיזציה, כיוון שהיא עשויה להביא בסופו של דבר לדמוקרטיה אמיתית.
לסיום, אני מתפלל לשלומו של אריאל שרון ומאחל לו רפואה והחלמה.
רבותי חברי הכנסת, אנו מייחלים כי בעזרת השם נוכל להגיע לשלום אמיתי וקבוע עם כל שכנותינו. העם מצפה לכלכלה יציבה ולצדק חברתי. אנו מייחלים ליום שבו נפנה את כל המשאבים האנושיים והמדעיים כדי לפתור את הבעיות האמיתיות של האנושות ושל עמי האזור, כמו עוני ומצוקה, מחלות חשוכות מרפא ואסונות אקולוגיים, ולא כדי להילחם בטרור.
אני מאחל לכם הצלחה ולכל בית ישראל חג פסח כשר ושמח.
הצהרת אמונים של חבר הכנסת שמעון פרס
נשיא המדינה משה קצב:
אני מתכבד להזמין את ותיק חברי הכנסת, חבר הכנסת שמעון פרס, לעלות לבמה. אני מבקש מחבר הכנסת שמעון פרס – אם לא תתרגש גם לא הפעם – להצהיר אמונים לחוק ולכנסת.
היו"ר שמעון פרס:
תודה, אדוני הנשיא.
אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת.
נשיא המדינה משה קצב:
מכובדי, חבר הכנסת שמעון פרס, ותיק חברי הכנסת, אני מברך אותך על כהונתך רבת השנים למען העם והמדינה ומתכבד להעביר אליך את שרביט ניהול הישיבה.
קריאת פרק קכ"ב בספר תהילים וקטעים מתוך ההכרזה על הקמת מדינת ישראל
היו"ר שמעון פרס:
מזכיר הכנסת יקרא עתה פרק קכ"ב בתהילים.
מזכיר הכנסת אריה האן:
"שיר המעלות לדוד, שמחתי באמרים לי בית ה' נלך. עמדות היו רגלינו בשעריך ירושלם. ירושלם הבנויה כעיר שחברה לה יחדו. ששם עלו שבטים שבטי-יה, עדות לישראל להדות לשם ה'. כי שמה ישבו כסאות למשפט, כסאות לבית דוד. שאלו שלום ירושלם, ישליו אהביך. יהי שלום בחילך, שלוה בארמנותיך. למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך. למען בית ה' אלהינו אבקשה טוב לך".
קטעים ממגילת העצמאות: "בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.
"מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות.
"אנו מושיטים יד לשלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו".
דברי פתיחה של ממלא תפקיד יושב-ראש הכנסת שמעון פרס
היו"ר שמעון פרס:
כבוד נשיא המדינה משה קצב, הגברת קצב, ראש הממשלה בפועל אהוד אולמרט, שרים, חברי כנסת, אורחים נכבדים, אני מצטרף לדברי הנשיא בהבעת תנחומים למשפחות שהיום סבלו סבל כבד מאוד ומאחל רפואה שלמה לפצועים.
אני רוצה לומר רק מלה אחת: אנחנו המדינה היחידה בעולם שבמשך 58 שנות קיומה עברה חמש מלחמות, ארבע אינתיפאדות – בכולן היא ניצחה, ננצח גם הפעם. אף פעם לא הפסקנו את התהליך הדמוקרטי. היום אנחנו מתכנסים להראות ששום דבר לא יפגע לא ביכולתנו ולא בדרכנו.
חברי הכנסת, הנני מקדם בברכת הצלחה ועבודה פרלמנטרית פורה את הנבחרים, חברי הכנסת מכל סיעות הבית. מי ייתן וכנסת זו היוצאת היום לדרכה תתעלה על קודמותיה ותרשום פרקי התעלות במלאכת החקיקה ובהכרעות היסטוריות נכונות לעתידה ולדמותה של מדינת ישראל.
בשמכם אני מבקש תחילה להכיר תודה לבוחר הישראלי שהעניק לנו אמון בקלפי בהליך דמוקרטי ראוי. על כולנו לראות את עצמנו, בענווה ובצניעות, כשליחיו ומשרתיו הנאמנים של האזרח. לא שררה ניתנה לנו, כי אם חובה, ועלינו לפעול בין כותלי הבית הזה בשמם ולמענם של אזרחי ישראל לחירותם, לרווחתם, לביטחונם, לשלומם. כה ייתן לנו אלוהים וכה יוסיף.
הרשו נא לי להביא את הוקרתי ליושב-ראש הכנסת היוצא, ידידי ראובן ריבלין, אשר הנהיג את הכנסת השש-עשרה בהגינות רבה, בממלכתיות, באוריינות, בכבוד וברוח טובה. בטוחני שתרומתו לעבודה הפרלמנטרית תורגש גם בכנסת הזאת.
לא אוכל שלא אזכיר במעמד זה את רעי וידידי, בר-פלוגתא חריף ביותר לאורך שנים ארוכות, מוביל ושותף אמיתי לדרך בתקופה האחרונה, ראש הממשלה הקודם אריאל שרון. הכרעותיו האמיצות ומנהיגותו הנחושה זיכו אותו ואותנו באהדה עצומה בלב אזרחי המדינה ובהוקרה בין-לאומית נרחבת. אין ספק כי אריאל שרון קנה מקום של כבוד בהיסטוריה של מדינת ישראל הן כלוחם וכמצביא והן כמדינאי וכמנהיג לאומי. חסרונו בכנסת, בכנסת זו, בולט ומכאיב. כולנו תפילה להחלמתו.
העול נפל עכשיו על ראש הממשלה בפועל, ואני מאחל לו הצלחה.
הכנסת השבע-עשרה פותחת את שעריה בסימן טוב. הימים ימי חג החירות ועונת השנה אביב במלוא לבלובו וניחוחו. הארץ רוותה זה לא כבר גשמי מלקוש נדיבים ולבשה אדרת ירוקה ופורחת. נשאב השראה ותקווה מיפי ארצנו ונייחל שכנסת זו תשלים עד תום את מכסת כהונתה על-פי הקבוע בחוק ודברי ימיה יהיו תרומה להיסטוריה של עמנו. הדבר נתון כולו בידינו. עיניהם של אזרחי ישראל נשואות אל הבית הזה בציפייה, שנכזבה לצערי לא אחת, להיות מופת מחנך של כבוד הדדי, של סובלנות ושל תרבות ויכוח נאותה. ביחד עלינו לרומם את כבודה של הכנסת ולחזק את יסודות הדמוקרטיה הישראלית. ונחיל על הכנסת הי"ז את דברי הנביא חגי: "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון אמר ה' צבאות, ובמקום הזה אתן שלום".
אני תפילה שנהיה ראויים לכבודו של המוסד העליון הנושא בתואר המחייב "כנסת ישראל"; ראויים למורשת הגדולה – המוסרית, האנושית, החברתית והתרבותית – של עם ישראל, של תורת ישראל ושל חזון נביאי ישראל. זו מורשת הערכים שהטביעה את חותמה העמוק ביותר על הציוויליזציה העולמית, על האמונה של דתות גדולות ועל דרכם של עמים רבים ועל מושגי טוב ורע ברחבי תבל כולה. טלו ממנה את עשרת הדיברות והיא מתמוטטת מוסרית. מורשת ישראל פוטרת אותנו מלהזדקק לאידיאולוגיות של עם לועז. עמנו נשא בצקלון נדודינו לאורך אלפי שנים, והוריש מדור לדור, ערכי צדק חברתי, מוסר אישי, אהבת שלום. אלה חייבים להנחותנו בצאתנו לכנסת החדשה.
עלינו להכיר בכך שגם סטינו, אם בשגגה ואם אחרת, מן הדרך שהתוו לנו ערכינו המקודשים, ועלינו לתקן מה שעוות. אם יש מסר חד, צלול ורם הזועק מהצבעת הבוחר, הרי הוא התביעה לעצור את הסחף לעבר דרוויניזם חברתי, לחזור אל יסודות האחווה והסולידריות והאחריות ההדדית הגלומים בכלל שקבעו כאן אבותינו: "ישראל ערבים זה בזה". הפערים המתרחבים בין עשיר לעני, הניכור בין קבוצות ושכבות, הסגידה למולך הממון – כל אלה עומדים בסתירה משוועת לציוויי מורשתנו. הן את חוליי החברה קורא לנו הנביא ישעיהו לתקן, במלים אלה: "הלא פרס לרעב לחמך, ועניים מרודים תביא בית. כי תראה ערם וכסיתו - - - אז יבקע כשחר אורך וארכתך מהרה תצמח".
הכלכלה חשובה מאוד, ולכלכלה חופשית אין חלופה בימינו. אך הכלכלה נועדה לשרת את האדם, את החברה. כלכלה שאינה רתומה מלכתחילה לערכים חברתיים עלולה ללקות בדורסנות, בעיוורון, באטימות לסבלו של האדם. שכר הצלחתה המדומה יוצא בהפסד ערכיה, בהתפרקות חישוקיה של החברה ובהותרת שוליה החלשים והנחשלים באכזריות לגורלם. זו אינה דרכו של עם ישראל. ועל כן, משימתה הראשונה במעלה של כנסת זו תהיה לשנות כיוון, גם במחיר כלכלי מסוים, ולפעול ליתר צדק חברתי, לשוויון הזדמנויות לכל ילדה וילד, לזכותו של העובד לשכר הוגן תמורת עמלו ולמילוי חובתה של המדינה לדאוג לרווחת הקשיש ולמרפא לחולה.
אני רואה בדאגה רבה מאוד גילויים גוברים של גזענות בחברה הישראלית, המקבלים ביטוי מחפיר ברחוב, במגרשי הספורט, במערכה הפוליטית. אני נכלם לנוכח תופעות מבעיתות של סחר בנשים, יחס שפל כלפי עובדים זרים. אפליה היא היפוכה הגמור של מורשת ישראל. תורתנו מצווה שוויון מלא לאזרח, לגר ולתושב. אנחנו, שהיינו קורבן לגזענות, חייבים לשרש תופעות כאלה מקרבנו.
על הכנסת להגביר את החקיקה ולחזק את האכיפה כדי לעצור את הפשיעה, את העבריינות, את הבריונות, ויש למזער גם את אימת הקטל בדרכים.
ישראל איננה רק הגדרה גיאוגרפית. היא סולם ערכים הקובע את גובהה. יותר מכול, ידידי חברי הכנסת, אני מאמין שעל הכנסת להציב את השגת השלום כיעד עליון. אנו שואפים שיעד זה יוגשם עוד לפני תום ימיה של כנסת זו. אינני מדבר על חזון אחרית הימים. אני מדבר על שלום בין עמים שכנים ובני-אדם כפי שהם, שהשלום, להם ולנו הוא צורך קיומי.
קל להיוואש מן השלום. קל מאוד להתייחס אליו בציניות ובספקנות. הן רבות היו התקוות שנכזבו, והסכסוך מלווה אותנו מראשית המפעל הציוני. כה קל להילכד ולהיות שבויים בלא מוצא במנטליות של סכסוך חשוך פתרון כמעט, כביכול, כאילו היתה זו גזירת גורל, שאין ממנה מפלט. אבל ייאוש, ספקנות וציניות אינם פרוגרמה. הם קרקע צחיחה, חרבה, עקרה, שאיננה מצמיחה דבר. איזה עתיד נשקף למי שאיבד תוחלת? איזה אופק עצוב ומשמים הוא מדמיין לפניו?
אמת, שכנינו הפלסטינים אחראים לא-מעט להכשלת לא-מעט יוזמות להסדרי שלום. גם אנחנו איננו חפים משגיאות והחמצות. שני העמים שילמו מחיר כבד מאוד בשל כך, ועל שניהם מוטלת החובה להפסיק את הסכסוך המדמם.
הרוב הגדול בשני העמים יודע בלבו שחלום פלסטין השלמה, כמו חלום ארץ-ישראל השלמה, יישארו בגדר חלום, ולא יתממשו. הרכבה של כנסת זו משקף את נכונותם של אזרחי ישראל, ברובם הגדול, להגיע לפתרון בדרך של פשרה הוגנת. הכרה במציאות היא נקודת המוצא להסדר מדיני. על ההנהגות בשני הצדדים מוטלת החובה ההיסטורית לתרגם את ההכרה המשותפת בכורח של שתי מדינות לשני העמים בהסכמי שלום.
תוצאות הבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית פגעו בסיכויים להשיג שלום בזמן הקרוב. ספק אם ממשלת ה"חמאס" בכלל תוכל לשלוט. היא שוללת את זכות קיומה של ישראל, ואיך ייתכן מגע עם ממשלה שאותה היא רוצה להשמיד? היא איננה מכירה בהסכמים שנחתמו; מה הטעם לחתום אתם על הסכמים נוספים? היא איננה מקבלת את מפת הדרכים שהוצבה על דעת רוב מדינות העולם, אך מי יקבל את מפת הססמאות שלה? היא מבקשת סיוע כלכלי, אך מי ישלם עבור שלילת שלום וחיוב אלימות?
ספק אם רוב העם הפלסטיני הצביע בעד האידיאולוגיה של "חמאס". יש לעם הפלסטיני גם עמדות תומכות בשלום, ומנהיגים, ובראשם היושב-ראש הנבחר על-ידי 62% מהמצביעים, שהם כן רוצים שלום. אין אנו נושאים באחריות לפילוג הקיים בצד הפלסטיני, אך עלינו להימנע מלדחוף את העם הפלסטיני כולו לעבר קיצוניות עקרה, לנהוג בו משל כולם היו קנאים. זמנו של הטרור אינו נצחי, והמשא-ומתן לא איחר להגיע. אנחנו נוכל להגיע להסכם בין שני הצדדים. אלטרנטיבה לכך היא מהלך חד-צדדי.
מטרת הציונות היתה הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל שהרוב היהודי בה יהיה מוצק ומובטח לדורות, מדינה השוכנת בשלום בגבולות מוכרים ובטוחים ובלבה ירושלים, בירת הנצח. מעולם לא היתה לנו שאיפה לשלוט בעם אחר ואין ולא היתה לנו מעולם כוונה להקים מדינה דו-לאומית. על כן הדרך היחידה לשמור על מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית היא בפשרה טריטוריאלית. דוד בן-גוריון עמד על כך כבר בתש"ח מול מתנגדים חריפים מימין ומשמאל. האופוריה של הניצחון המשכר בששת הימים סחפה אחריה רבים וטובים, שוב – אל רעיון ארץ-ישראל השלמה, תוך התעלמות מהמציאות הדמוגרפית, מהמחיר המדיני והמוסרי הכרוך בכך. ההתפכחות הכואבת הגיעה באיחור. היא מקיפה כיום את רובו המכריע של העם, את מרבית יושבי הבית הזה. הגיעה העת, עוד בתקופת כהונתה של כנסת זו, לחזור למטרתה היסודית של הציונות ולעצב את גבולות הקבע של מדינת ישראל, ורצוי – בהסכם עם שכנינו.
חברי הכנסת, את המלחמה באמצעים הצבאיים נגד ארגוני הטרור יש לנהל בנחישות, בתחכום, בהתמדה ובחוש מידה. צה"ל, השב"כ, המשטרה עושים כמיטב יכולתם, ואני מצדיע ללוחמים ולמפקדים. רבים מאוד מאזרחי ישראל חבים להם את חייהם ושלומם, ולעולם לא נשכח את הנופלים. לעולם לא נשכח את המשפחות שסבלו.
חז"ל הורו לנו את הכלל: איזהו גיבור - העושה שונאו אוהבו. גם בתוך העימות הקשה עלינו להציב לפנינו את האתגר לארוג מערכת יחסים עם שכנינו הפלסטינים, שתתבסס על כבוד, על אמפתיה אנושית ועל רצון כן לסייע להם לבנות תשתית כלכלית איתנה.
מי שיש לו מה להפסיד, לא ימהר לסכן את מה שהשיג. רווחתה של האוכלוסייה הפלסטינית היא אינטרס של מדינת ישראל. העם הפלסטיני, מאז ימי המופתי חאג' אמין אל-חוסייני, הולך שולל שוב ושוב על-ידי מנהיגים שפרנסו אותו בססמאות כוזבות, והוא שילם, וממשיך לשלם, את המחיר הכבד ביותר של הסכסוך. אופק מבטיח של רווחה כלכלית אינו נופל בערכו מן השימוש ההכרחי בכוח מגן צבאי.
העם הפלסטיני איננו אויב. הוא עם למוד סבל, המבין ברובו הגדול שיש לחיות אתנו בשלום. הטרור הוא האויב של שני העמים, לא רק שלנו, שלנו ושל הפלסטינים. המוסר היהודי איננו מוסר אתנוצנטרי סלקטיבי, אלא מוסר אנושי אוניברסלי, כי בצלם אלוהים עשה את האדם. האתגר המוסרי מחייב אותנו, גם בשעה שאנחנו מתמודדים עם טרור רצחני, לא להיות ערלי-לב לסבלה של האוכלוסייה ולצמצם ככל האפשר את הפגיעה בה. אני גאה בעובדה שזו גם השקפתם של מפקדי צה"ל ולוחמיו.
אנו שואפים לשוויון אמיתי עם אזרחינו הערבים ולשלום-אמת עם שכנינו הערבים. אני אומר בעקבות דברי הנשיא: הכנסת לא צריכה לנוח ולשקוט עד שכל האזרחים הערבים יחושו בפועל את השוויון המגיע להם מכוח היותנו אזרחי ישראל, כולנו.
חברי הכנסת, אולי הגיע השעה לתכנן היערכות טריטוריאלית נושאת שלום. הנגב והגליל נחשבים עדיין כפריפריה. הם דחוקים בתקציב ונחותים בהכנסה. הנגב נותר המרחב שיאפשר לנו לנשום לרווחה ולהימנע מצפיפות הולכת וגוברת במרכז הארץ. לגליל נוף עוצר נשימה, אוצר לשיפור איכות החיים והגדלת התיירות. הממשלה היוצאת החליטה להעמיד את הנגב ואת הגליל בראש מעייניה, ולמען כל תושביהם אני מקווה שהכנסת הזאת תאמץ מדיניות זו כדי לאזן את מפת המדינה ולעשותה מאוחדת יותר ושוויונית יותר. עם נגב וגליל מפותחים יהיה לנו מסד לבנות קומת קרקע איתנה, שעליה אפשר יהיה לבנות קומה שנייה של מדע וטכנולוגיה.
חברי הכנסת, עלינו להפנות גם מבט רענן לעבר הגבול המזרחי שבינינו לבין הירדנים והפלסטינים. גבול זה משתרע על 400 ק"מ שבין ים-סוף לנהר הירמוך. רובו של הגבול הוא עם ירדן ומיעוטו עם הפלסטינים. היחסים בינינו לבין ירדן הם משופרים ובתחומים רבים. בין שתי הערים הדרומיות, אילת ועקבה, לא היו חילופי אש מאז קמה מדינת ישראל. הערבה, שבין הים האדום לים-המלח, נקייה מגדרי תיל, משדות מוקשים ומקני טרור. צפונה לה נמצא ים-המלח, הזקוק לטיפול נמרץ בגלל אובדן חלק ממימיו. מול בית-שאן הקימו הירדנים, בעזרת ארצות-הברית וישראל, פארק תעשייתי המספק 135,000 מקומות עבודה.
אני מאמין שניתן להפוך את הגבול הזה לשדרה כלכלית לטובת כל העמים וללא שינוי בקווי ההפרדה הפוליטיים. זו שדרה שתכלול מוביל מים לים-המלח, מרכזי תיירות, תחנות ייצור מים ואנרגיה, מפעל תעשייה וחקלאות של טרם עונה. את השממה אפשר להדביר עוד בטרם הדברנו את האיבה. אלה יכולים להיות 400 קילומטרים של שלום לטובת שלושת העמים, ויש לי יסוד להניח ששלושתם מסכימים לכך, וגם ארצות-הברית ואירופה תומכות בכך. השלום עשוי להתחיל מהמזרח, וברגל כלכלית.
אין לזלזל, כמובן, בסכנות שמסביבנו, טילים אירניים וסכינים של טרוריסטים. ישראל צריכה להשקיע בהגנתה את כל הדרוש לא רק להיום אלא גם למחר.
היה לנו ונשאר לנו יתרון איכותי בצה"ל, והיה ויהיה לנו יתרון טכנולוגי בביטחון. עלינו להשקיע בחינוך ולהשקיע בפיתוח אמצעינו.
לקנאות האירנית אין עתיד. היא נושאת הרס לעולם כולו, ובסופו של דבר גם הרס לעצמה. הטרור הוא מאכלת של השטן הסותרת את כל ערכי הדת בעולם. דת וטרור אינם הולכים ביחד. יש להפריד ביניהם.
הרשו נא לי לסיים בקריאה לדור הצעיר: אל תבוזו לפוליטיקה. הפוליטיקה היא שדה הפעולה ומרחב ההשפעה החשובים ביותר לגורלכם ולעתידכם. סלידה מן הפוליטיקה, הימנעות מהצבעה ביום הבחירות, ניכור מן ההליך הדמוקרטי, הם תופעות הרסניות הפוגעות קשה במרקם היחסים בין האזרח לרשות, שהוא לב השיטה הדמוקרטית הייצוגית. אם הפוליטיקה נגועה בגילויים של שחיתות – אדרבה, הפשילו שרוולים, הצטרפו והיאבקו למען ישראל טובה יותר, נקייה יותר. לכן אני קורא לאזרחיות ולאזרחים הצעירים: שרתו את עמכם במיטב מצפונכם ואל תאמרו נואש. כי אם תרצו – תשנו.
חג הפסח הוא חג החירות. המאבק על חירות האדם, על ביטחון קיומו, לא תם. "בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" - יציאת מצרים טרם הסתיימה והחירות מזמינה את כולנו, את כל אזרחי ישראל, את כל אזרחי העולם, להמשיך בתהליך של השתחררות מעבדות ולהביא אור ותקווה להמוני בני-אדם. תודה.
מזכיר הכנסת אריה האן:
שיר המעלות, תהילים קכ"ו. לחן: יוסל'ה רוזנבלט. ביצוע: חנן יובל. ליווי: יהודה הגר, קלידים.
(הזמר חנן יובל שר "שיר המעלות")
הצהרת אמונים של חברי הכנסת השבע-עשרה
היו"ר שמעון פרס:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצהרת האמונים.
חברי הכנסת, אקרא בפניכם את נוסח הצהרת האמונים וכל חבר כנסת, בהיקרא שמו, יקום ויצהיר: "מתחייב אני". וזה נוסח הצהרה האמונים: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת".
אבקש ממזכיר הכנסת לקרוא בשמות חברי הכנסת.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
קולט אביטל - מתחייבת אני
רוחמה אברהם - מתחייבת אני
יעקב אדרי - מתחייב אני
יצחק אהרונוביץ - מתחייב אני
אהוד אולמרט - מתחייב אני
חיים אורון - מתחייב אני
זבולון אורלב - מתחייב אני
דוד אזולאי - מתחייב אני
אריאל אטיאס - מתחייב אני
עמיחי אילון - מתחייב אני
רוברט אילטוב - מתחייב אני
דליה איציק - מתחייבת אני
אפי איתם - מתחייב אני
מיכאל איתן - מתחייב אני
רפאל איתן - מתחייב אני
אריה אלדד - מתחייב אני
בנימין אלון - מתחייב אני
טלב אלסאנע - מתחייב אני
זאב אלקין - מתחייב אני
אמיל חיים אמסלם - מתחייב אני
אלי אפללו - מתחייב אני
גלעד ארדן - מתחייב אני
אורי אריאל - מתחייב אני
זאב בוים - מתחייב אני
יוסף ביילין - מתחייב אני
בנימין בן-אליעזר - מתחייב אני
יעקב בן-יזרי - מתחייב אני
שלמה בניזרי - מתחייב אני
מנחם בן-ששון - מתחייב אני
רוני בר-און - מתחייב אני
אבישי ברוורמן - מתחייב אני
שלמה ברזניץ - מתחייב אני
מוחמד ברכה - מתחייב אני
עזמי בשארה - אינו נוכח
אליהו גבאי - מתחייב אני
זהבה גלאון - מתחייבת אני
אלחנן גלזר - מתחייב אני
יצחק גלנטי - מתחייב אני
משה גפני - מתחייב אני
עמירה דותן - מתחייבת אני
אברהם דיכטר - מתחייב אני
אברהם הירשזון - מתחייב אני
שמואל הלפרט - מתחייב אני
צחי הנגבי - אינו נוכח
צבי הנדל - מתחייב אני
יצחק הרצוג - מתחייב אני
מגלי והבה - מתחייב אני
אבשלום וילן - מתחייב אני
מתן וילנאי - מתחייב אני
יצחק וקנין - מתחייב אני
נסים זאב - מתחייב אני
ג'מאל זחאלקה - מתחייב אני
יצחק זיו - מתחייב אני
עבאס זכור - מתחייב אני
נאדיה חילו - מתחייבת אני
דב חנין - מתחייב אני
יואל חסון - מתחייב אני
ישראל חסון - מתחייב אני
ואסל טאהא - מתחייב אני
אחמד טיבי - מתחייב אני
דוד טל - מתחייב אני
אסתרינה טרטמן - מתחייבת אני
שלי יחימוביץ - מתחייבת אני
אביגדור יצחקי - מתחייב אני
אליהו ישי - אינו נוכח
דני יתום - מתחייב אני
איתן כבל - מתחייב אני
אמנון כהן - מתחייב אני
יעקב כהן - מתחייב אני
יצחק כהן - מתחייב אני
רן כהן - מתחייב אני
משה כחלון - מתחייב אני
ישראל כץ - מתחייב אני
ציפי לבני - מתחייבת אני
לימור לבנת - מתחייבת אני
יצחק לוי - מתחייב אני
אביגדור ליברמן - מתחייב אני
יעקב ליצמן - מתחייב אני
סופה לנדבר - מתחייבת אני
גאלב מג'אדלה - מתחייב אני
שאול מופז - מתחייב אני
אברהם מיכאלי - מתחייב אני
אלכס מילר - מתחייב אני
סטס מיסז'ניקוב - מתחייב אני
מיכאל מלכיאור - מתחייב אני
יעקב מרגי - מתחייב אני
שרה מרום-שלו - מתחייבת אני
יורם מרציאנו - מתחייב אני
משולם נהרי - מתחייב אני
מיכאל נודלמן - מתחייב אני
דני נוה - מתחייב אני
אורית נוקד - מתחייבת אני
בנימין נתניהו - מתחייב אני
חנא סוייד - מתחייב אני
מרינה סולודקין - מתחייבת אני
ניסן סלומינסקי - מתחייב אני
אפרים סנה - מתחייב אני
גדעון סער - מתחייב אני
גדעון עזרא - מתחייב אני
אופיר פינס-פז - מתחייב אני
מאיר פרוש - מתחייב אני
שמעון פרס - מתחייב אני
עמיר פרץ - מתחייב אני
אברהים צרצור - מתחייב אני
אברהם רביץ - מתחייב אני
ראובן ריבלין - מתחייב אני
אוריאל רייכמן - מתחייב אני
חיים רמון - מתחייב אני
יוסף שגאל - מתחייב אני
יובל שטייניץ - מתחייב אני
מאיר שטרית - מתחייב אני
יורי שטרן - מתחייב אני
סילבן שלום - מתחייב אני
רונית שלום תירוש - מתחייבת אני
שלום שמחון - מתחייב אני
ליה שמטוב - מתחייבת אני
עתניאל שנלר - מתחייב אני
משה שרוני - מתחייב אני
נתן שרנסקי - מתחייב אני
יולי תמיר - מתחייבת אני
מזכיר הכנסת אריה האן:
אני מבקש לקום. התקווה.
(שירת התקווה)
מזכיר הכנסת אריה האן:
בבקשה לקום. כבוד הנשיא!
(חברי הכנסת מכבדים בקימה את צאת נשיא המדינה מאולם המליאה.)
היו"ר שמעון פרס:
חברי הכנסת, תם סדר-היום של הישיבה הראשונה של הכנסת השבע-עשרה.
הישיבה הבאה תתקיים היום, עם תום קבלת הפנים בטרקלין. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 17:03.