דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת כ"ו ישיבה ש"צ הישיבה השלוש-מאות-ותשעים של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, כ"ו באייר התשפ"ו (13 במאי 2026) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי להורי חיילים), התשפ"ה–2024 4 אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 5 השר במשרד האוצר זאב אלקין: 7 אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 13 הצעת חוק דחיית מועדים (תשלומים של בעל עסק המשרת בשירות מילואים פעיל), התשפ"ה–2025 21 הצעה לסדר-היום 26 אובדן המשילות בנגב והשלכותיו החמורות במגוון תחומי החיים בנגב 26 יסמין פרידמן (יש עתיד): 26 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 29 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 32 הצעה לסדר-היום 33 אשרור פירוק חמאס ופירוז רצועת עזה כתנאים ליישום התוכנית לסיום המלחמה 33 רם בן ברק (יש עתיד): 34 הצעה לסדר-היום 38 בתוך שבועיים – אותרו 14 שנמצאו מתים בדירותיהם 38 יונתן מישרקי (ש"ס): 40 השר במשרד האוצר זאב אלקין: 43 הצעות לסדר-היום 46 מחירי המזון רושמים שיאים 46 רון כץ (יש עתיד): 46 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 47 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 49 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 54 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 57 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 57 סימון דוידסון (יש עתיד): 59 הצעות לסדר-היום 61 סוף שבוע קטלני בכבישים 61 משה אבוטבול (ש"ס): 61 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 62 מירב בן ארי (יש עתיד): 63 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 66 הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ו–2026 69 דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): 70 מירב בן ארי (יש עתיד): 78 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 80 יסמין פרידמן (יש עתיד): 81 נאור שירי (יש עתיד): 83 שלי טל מירון (יש עתיד): 86 עודד פורר (ישראל ביתנו): 89 יוסף טייב (ש"ס): 91 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 73), התשפ"ו–2026 94 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 94 עדי עזוז (יש עתיד): 98 יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): 102 שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: 105 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 107 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 107 הודעת ועדת הכנסת 108 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 109 << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי להורי חיילים), התשפ"ה–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/5256/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אלון שוסטר) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי כ"ו באייר התשפ"ו, 13 במאי 2026. אני אציין כי השאילתות שהתקבלו נדחו לשבוע הבא בהסכמת החברים השואלים, ועל כן אנחנו נתחיל מייד בפרק החקיקה, בהצעת החוק הראשונה. היא תהיה הצעת חוק של חבר הכנסת אלון שוסטר בנושא תיקון לפקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי להורי חיילים), התשפ"ה–2024. האם השר נמצא איתנו? רגע, חבר הכנסת שוסטר, אני רק מחכה לשר, כי אנחנו רוצים להתחיל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני צריכה את הצעת החוק הבאה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אין בעיה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזה שר זה היה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אלקין. עוד כמה שניות הוא מגיע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז עכשיו גם אלקין עונה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כן, עכשיו זה אלקין. השר נכנס. תודה רבה. שלום לשר אלקין. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת שוסטר להציג את הצעת החוק. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברותיי חברות הכנסת, ההצעה שלי היום היא הצעה פשוטה. אגב, לא המצאתי אותה, שר המשפטים הגיש אותה לפני כמה שנים. מדובר בהצעת חוק שמעודדת משפחות לעודד את בניהן לשרת בצה"ל, ולומר להורים של חיילי הסדיר: אנחנו רואים אתכם, מבינים את הנטל, הנטל הכספי. אבל זאת הוקרה כספית שיש בה משום מה את ההוקרה הנפשית, הרגשית, הלאומית, הפטריוטית, ואנחנו רוצים לסייע לכם. היום אנחנו יודעים שהורים בישראל מקבלים נקודות זיכוי במס, או בקיצור, משאירים להם יותר כסף עבור ילדיהם עד גיל 18. בגיל 18 – פוף, הם מפסיקים, ההורים מפסיקים להיות זכאים לתמיכה בצורה הזאת. אולי הם מקבלים תמיכות אחרות. אבל אנחנו מבינים שההוצאות לא באמת מסתיימות בגיל 18, וכשיוצאים ומתגייסים לצה"ל אנחנו יודעים איזה הוצאות יש. זאת הזדמנות להזכיר שחיילי צה"ל מוציאים, לצערנו, הוצאות משלהם, חלקם מהבית, מההורים, על ציוד ועל פעולות שקשורות ומחויבות עבור תפקידם. ובכלל, עולה כסף לגדל אדם צעיר. ובעיקר אנחנו רוצים לעודד – לעודד את השירות, לעודד את ההורים שבניהם והם עצמם נושאים בנטל, והדרך הזו היא דרך ראויה. המשכורת של חייל או לוחם בשירות סדיר איננה מספיקה לצרכים הבסיסיים. זה סכום מסוים, זה very nice to have, הייתה התקדמות, יש הגדלה במשך השנים, צריך להמשיך בה, אבל בוודאי שסיוע שאומר שעד גיל 18 קיבלת משהו, ובגיל 18 אתה הולך לשרת את האומה, וכמו בימי הביניים, אתה בא עם האוכל שלך לצבא הגדול – ההורים ממשיכים לממן נסיעות, ממשיכים לממן ביגוד, ציוד, מזון, כאמור, ולעיתים גם תמיכה אחרת בבית. בית המשפט העליון עמד על כך שחיילים סמוכים בפועל על שולחן הוריהם, ושחלק משמעותי מהעומס נופל על המשפחה, בפסק דין כזה או אחר, פלוני נגד פלוני, נקרא לזה, כדלקמן: צעיר בגיל צבא אינו יכול לפרנס עצמו, ואף אסור לו לעשות כן אלא בהיתר, והמשכורת הצבאית אין בה כדי לספק את כל צרכיו. גם שלטונות הצבא מניחים כי החיילים סמוכים על שולחן הוריהם, לפחות לעניין המדור בעת חופשותיהם – "מדור" הכוונה הבית, נכון? מיטה וכו' – לגבי אלה המשרתים קרוב לבית ואין להם מקום מגורים במחנה. התוצאה היא שלמעשה חלק מן המעמסה נופל על ההורה. לכן, הצעת החוק הזו, אדוני היושב-ראש, קובעת בפשטות ובהוגנות: הורים לילד המשרת בשירות סדיר יהיו זכאים לנקודת זיכוי נוספת במס הכנסה. זה לא רק תיקון כלכלי, זאת אמירה ערכית, חבריי וחברותיי. מדינת ישראל, ככלל מרגע הקמתה, בוודאי בימים ובלילות טרופים אלה, צריכה לעודד את השירות, לעודד את ההתגייסות, לחזק את מי שנושאים בנטל. בימים שבהם אנחנו מבקשים להרחיב את מעגל המשרתים, לעודד עוד צעירים להתגייס, המדינה חייבת להראות שהיא יודעת להוקיר את המשפחות שמלוות את הילדים לשירות ותומכות בהם לאורך כל הדרך. חשוב לומר בצורה בהירה: זו איננה יוזמה פוליטית של צד כזה, צד אחר – הצד של העם. הצעת חוק דומה הוגשה בכנסות קודמות על ידי חברי כנסת שונים, וציינתי ששר המשפטים הנוכחי בכנסת הקודמת הציע אותה. יש כאן הבנה עמוקה שחיילי הסדיר והמשפחות ראויים להכרה, להוקרה, לסיוע. וזאת הזדמנות לגעת בסוגיה הקשה, הייתי אומר, שאנחנו הולכים ומתקרבים לסיום או לפיזור, התפזרות הכנסת, אבל לא מהסיבות הנכונות. היו כל כך הרבה סיבות טובות וראויות שהכנסת הזו תתפזר ותקים ממשלה אחרת בימים כל כך קשים, באירועים כל כך סבוכים, והינה, מסתבר שהבעיה היא שאנחנו מבקשים לייצר שירות הוגן, אנחנו מבקשים – אנחנו המשרתים, המשרתים בקודש הביטחון, משוכנעים שכולנו צריכים לשאת בנטל. גם מי שמתקשה מסיבות תרבותיות, לאומיות, נפשיות, אמוניות, לשרת ביחידות הקרביות, תומכות הלחימה או הפקידותיות של צה"ל, צריך למצוא את עצמו תורם לביטחונה של האומה, לחוסן הלאומי שלנו בארגונים נוספים אחרים – ארגוני ביטחון, הצלה, אולי קהילה. ובלתי בלתי סביר, בלתי סביר שאנחנו לא עושים את זה. וכל כך מדכדך שזאת הסיבה למעשה שמשתרשרת אל תוך הבית הזה, אל תוך הפוליטיקה, ובעצם מפילה או מקרבת את קיצה של הכנסת הזו, של הממשלה הזו. לא ראינו את פני הדברים. היינו צריכים להתפזר ולהקים ממשלה אחרת לפני שנתיים. אבל לא יכול להיות, לא יכול להיות זלזול כזה בחובת ההוגנות, בחובת הממשלה לצקת בנו, האזרחים, תחושה של הוגנות, תחושה של שירות משותף, של חלוקת נטל – הסיבה שאנחנו לא מצליחים לפטור ציבורים רחבים משירות היא זו שמובילה אותנו לבחירות. אבל אם אלו פני הדברים, אז אני אכן מציע שנתקדם ונגיע לבחירות חדשות, וככל האפשר, אני מקווה שממשלה רחבה, ממשלה ציונית, ממשלה שתחרוט על דגלה גם את ההסכמות אבל גם את ההחלטות הראויות, כמו למשל חוק שירות הוגן - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - נראה לי חבר'ה שאולי לקראת גיוס, ויהיו חיילים - - - << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רק תדעו שאנחנו מתחרים מי מברך אתכם, הצעירים, שאני מניח – כך נדמה לנו – שאתם כנראה קודם כול תשרתו, ויכול להיות שאחר כך הכנסת גם תזכה את הוריכם בנקודת זיכוי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לדעתי מדובר בסטודנטים ובסטודנטיות המצטיינים והמצטיינות של מכללת אפקה בתל אביב. ברוכות הבאות וברוכים הבאים לכנסת. אז לדעתי הם כבר שירתו, לפחות רובם. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז הם גם שירתו. אז מראש – תודה רבה, וגם תודה על השירות הנוסף; מן הסתם חלקכם גם עושות ועושים מילואים. ומה אנחנו רוצים? אנחנו רוצים שכולם יהיו סטודנטים של מכללת אפקה, שגם לומדים וגם משרתים וגם נהנים. כי בארץ הזאת אפשר וצריך להיות מסוגל ללמוד ולהתפרנס, אבל גם להיאבק על קיומה. ואנחנו כאן, במקום הזה, אדוני היושב-ראש, אני מקווה שהכנסת הבאה, הממשלה הבאה, לא רק תחרוט על דגלה אלא גם תצליח להגיע לחוק שייתן לכולנו, יהודים וערבים, מאמינים באמונות שונות, את ההזדמנות, את הזכות הגדולה לשרת את האומה בביטחון, בכוחות ההצלה. אני מבקש את הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזו, שנותנת עוד כמה שנים של הוקרה למשפחות שבניהן ובנותיהן משרתים ומשרתות בכוחות הביטחון. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת שוסטר. אני מתכבד להזמין כעת את השר זאב אלקין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת וכמובן חבר הכנסת המציע - - - << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אלון, עונים לך. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני לכאורה עונה לך. אני מנסה לענות לך. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו מתרגשים מההצעה שלכולם יהיו נקודות זיכוי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> וכמובן, חבר הכנסת המציע של הצעת החוק, חבר הכנסת אלון שוסטר, שאין לי ספק, מהיכרותי איתו שנים רבות – הוא באמת הציע את הצעת החוק הזאת מכוונות טובות להיטיב עם הורי המשרתים, מהסיבות שהוא פירט כאן על הדוכן. אני התבקשתי להקריא את התשובה שנכתבה עבור שר האוצר, ואחר כך אני אוסיף טיפה משלי על הדברים הכתובים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> התבקשת רק להקריא או גם למשוך זמן? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אמרתי, חבר הכנסת שטרן, שהתבקשתי להקריא את התשובה של שר האוצר, ואני אחר כך אוסיף דברים משלי. מותר גם שלי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני כבר יכול לעדכן אתכם שלבקשת הממשלה כל ההצבעות תהיינה שמיות, אז אני לא יודע אם יש טעם בעניין של המשיכה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי. אז אין טעם, אין טעם. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אתה יודע, אדוני היושב-ראש, אני תמיד למדתי, כשר שמשיב על הצעות חוק בהצעות חוק פרטיות, יש לי בסוף קהל של שניים, audience of two. ראש הממשלה שלנו אוהב להגיד audience of one, לי יש audience of two: אחד זה חבר הכנסת המציע – אם שכנעתי אותו אז נפתרה הבעיה; שניים זה יושב-ראש הקואליציה – עד שהוא לא משתכנע מהנימוקים שלי אני לא יכול לרדת מהדוכן, והוא לפעמים קשה לשכנוע. אז אני אנסה ככל יכולתי לשכנע אותו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הבמה שלך. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> תודה רבה. קודם כול, חבר הכנסת שוסטר, אני מניח שאתה מודע לכך שוועדת השרים לחקיקה לא קיבלה עדיין החלטה לגבי הצעת החוק, אלא – לאחר הדיון הראשוני שהיא קיימה ולאחר שהושמעה שם עמדה של הדרג המקצועי של משרד האוצר, שתכף אני אשקף אותה בצורה מפורטת, היא דחתה את הדיון בחודש. כי מצד אחד אי-אפשר להביא כזאת הצעת חוק בהתנגדות של אנשי המקצוע של משרד האוצר, ותכף ניכנס לעובי הקורה; מצד שני, דווקא בגלל שוועדה השרים ראתה חשיבות עקרונית בנושא ובדברים שהצעת, היא לא רצתה להפיל את הצעת החוק ורצתה לאפשר לך הידברות עם אנשי משרד האוצר ואולי לנסות לשכנעם. לכן אני מציע לך לשקול אם אתה בכל זאת רוצה להתעקש להביא את הצעת החוק הזאת להצבעה, כי כרגע עוד אין עמדה סופית של הממשלה. ברור שלפי תקנון עבודת הממשלה, שאני מניח שמוכר לך היטב כמי שהיה שר בממשלה ומכיר את זה היטב כמוני, כל עוד הצעת חוק פרטית מובאת לדיון במליאה והממשלה עוד לא סיימה לדון בה ועוד לא גיבשה עמדה, אוטומטית העמדה של הממשלה ושל הקואליציה היא התנגדות להצעת החוק עד שאין החלטה חיובית על תמיכה. זה לא אישי, זה חל על כל הצעות החוק, גם של חברי הכנסת של הקואליציה וגם של האופוזיציה. ולכן, כמובן, אם אתה תתמיד בדעתך להביא את הצעת החוק להצבעה היום, אני כבר מגלה את המאוחר: העמדה של הממשלה – והיא תמליץ גם לקואליציה ותנסה לשכנע את יושב-ראש הקואליציה – תהיה התנגדות להצעת החוק. אני רוצה להרחיב טיפה, אלון, מהם הנימוקים המקצועיים של אנשי האוצר, שאיתם תצטרך להתמודד אם תרצה לשנות לשכנע אותם. קודם כול, הייתה דווקא תמימות דעים בוועדת השרים לחקיקה של שלושה גורמי מקצוע של משרד האוצר – אגף הכלכלן הראשי, רשות המיסים ואגף התקציבים – שחושבים שהמטרה היא ראויה, הכלי הוא לא נכון. למה? 1. ופה אני כבר מקריא, כי אני מעדיף להיצמד ללשונם כדי שהדברים יבואו בדיוק – מתן הטבות לסיוע לאוכלוסיית חיילי סדיר ולמשפחותיהם יש לעשות באמצעות הקצאת תקציב ישיר ושקוף, המופיע בסעיפי התקציב של מערכת הביטחון. סיוע בדרכים עקיפות כמו מערכת המס מקשה להעריך את היקפי ההטבה ומקשה על מערכת הביטחון להפנים את המשמעויות הכלכליות והתקציביות. או במילים אחרות, הסעיף הראשון הזה, למיטב הבנתי, מה הוא אומר? הוא אומר, הגיוני שהמדינה רוצה לתמרץ משרתים. היא יכולה לתת כסף להם, היא יכולה לתת כסף להורים שלהם, זה לא כל כך משנה מי הכלי המקבל, זה בסוף אותו דבר ובדרך כלל מנגנון כלכלי משותף. אבל חשוב מאוד, מבחינת השקיפות של מה עולה לנו כמה, לעשות את זה בתקצוב ישיר ולא באמצעות נקודות זיכוי של הטבות מס, שמבליעות את ההטבה הזאת. כי רק כך אנחנו נדע להעריך מה העלות האמיתית של ההטבה ועד כמה היא תורמת וכמה היא עולה למשק. וכך אפשר לעשות סדרי עדיפויות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע, השר, סליחה, אני עוצר אותך. רבותיי, רבותיי, למרות האס"ק אני מבקש לפזר את ההפגנות. קצת יותר שקט במליאה. יש לנו אורחים שצופים בנו, לא לשכוח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הייתה התערבות בין 1 בספטמבר ל-15. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בסדר. בבקשה, השר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> דווקא אתגרת אותי. אני לא ידעתי שיש אס"ק. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אווירת סוף קורס, למי שלא בקיא בטרמינולוגיה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא, מה זה אס"ק אני יודע, אבל אני לא יודע שום דבר על סוף קורס. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, אני רואה פה ככה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אולי הצביעו פה על משהו שלא שמתי לב, אדוני היושב-ראש. כותרות בתקשורת אני רואה, אבל אותי לימדו שאווירת סוף קורס מתחילה אחרי שמצביעים בכנסת ולא מהכותרות בתקשורת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמת. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אז אני לא מציע שנכריז על אס"ק. נער הייתי גם זקנתי, ראיתי כבר חוק הקדמת הבחירות שהיה דקה לפני שנייה ושלישית, ובמקום זה הוקמה ממשלת אחדות. קרו הרבה דברים בבית הזה, לכן אני מציע למדוד את המציאות לפי הצבעות, ולא לפי כותרות בתקשורת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> דיברתי כמובן על האווירה, לא על התוצאה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> נקודה שנייה, אלון, אומרת כך: הטבה על דרך נקודות זיכוי מגבירה רגרסיביות. הנהנים ממנה הם הורים לילדים משרתים שהם בעלי הכנסות גבוהות יחסית, ואילו הורים שלא מגיעים לסף המס לא ייהנו ממנה. לכן מדובר בהטבה לא שוויונית, שלא תינתן באופן מיטבי לאוכלוסייה הרלוונטית. זה טיעון – אני בקושי שומע את עצמי, אני לא יודע אם אלון שומע אותי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סדרנים, אני מבקש לעזור לנו. חברי וחברות הכנסת, קשה לנו, לא שומעים את עצמנו, באמת. מי שרוצה שיחות צד – יש קפה, הכול, אפשר לשבת בחוץ. תודה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> תודה רבה. אז הסעיף השני הזה, אלון, הוא באמת רציני, כי הוא אומר דבר מאוד פשוט: אתה רוצה להיטיב עם המשרתים? למה לעשות הטבה שדווקא משרתים שבאים ממעמד גבוה, שההורים שלהם מרוויחים משכורות גבוהות, הם יקבלו את ההטבה, והמשרתים שבאים ממעמד נמוך, שהם אולי אפילו יותר צריכים את הסיוע הכלכלי, הם לא יקבלו את ההטבה הזאת, כי מבחינתם הם גם ככה לא מגיעים לסף המס וזה לא רלוונטי להם? ואז אומר משרד האוצר: אם המדינה רוצה לשנות סדרי עדיפויות, אז שתיתן באופן רוחבי לכל המשרתים, או אולי אפילו הפוך – תיתן למשרתים ממשפחות חלשות כסיוע ישיר יותר כסף, מאשר לעשות את זה באמצעות נקודת זיכוי, שבסוף עוזרת רק למשפחות שזה רלוונטי להן. זה אגב טיעון מאוד רציני שאני מציע לך לשקול אותו, אם זה באמת כלי נכון בהקשר הזה, כי הוא מייצר איפה ואיפה. יבואו אליך משרתים דווקא מהמעמד החלש, והם או הוריהם יגידו: מה איתנו? הדרך שהלכת בה לא נותנת לנו שום דבר, ואם כבר המדינה שמה סכום – לא משנה מה הוא – אבל מוכנה לשים סכום כדי לעזור למשרתים, לנו מגיע לפחות אותו דבר, אם לא יותר, בהתחשב במצבנו הכלכלי, ומה המשמעות של זה שצעיר צריך לשרת ולא יכול באותו זמן להביא משכורת, וכו' וכו'. לכן, אגב, הנימוק הראשון של האוצר – אפשר להתווכח עליו, כי הוא מדבר על שקיפות של משרד האוצר לעצמו; הנימוק השני – הוא קשור לאלה שאתה מנסה להיטיב אותם, לציבור עצמו, ואני מציע לך לשקול את הנקודה. נקודה שלישית, שגם היא רצינית ועניינית – העירו אנשי משרד האוצר: בשיטה של ההטבה שאתה מציע ללכת בה, חיילים שהם חיילים בודדים או חיילים נשואים לא יקבלו את ההטבה. לכאורה, גם זה לא הגיוני. זה שחייל בודד ואין לו הורים כאן בארץ, זו לא סיבה שיש לו פחות צרכים. בדרך כלל זו סיבה לכך שיש לו יותר צרכים. זאת אומרת שגם הקבוצות האלה, או של נשואים או של בודדים – הם נופלים בין הכיסאות של החוק הזה. ואז גם בהיבט הזה, הצעת החוק מפלה בין קבוצות שונות של המשרתים, גם בגלל הנושא הקודם שאמרתי וגם בגלל הנושא הזה. לכן, העמדה המקצועית של משרד האוצר אומרת דבר מאוד פשוט: היא אומרת שזה לא נכון ללכת בדרך של הטבת מס כדי להיטיב עם אוכלוסייה שאתה רוצה להיטיב איתה, אלא נכון לבחור דרך אחרת של תקצוב ישיר. אגב, הממשלה עשתה את זה לא מעט למשרתי המילואים; במהלך השנים האחרונות היו חבילות שלמות שאושרו כהטבות למשרתי המילואים, ויכול להיות שיש מה לשקול גם בנושא – זה קשה לי, אדוני היושב-ראש, כשמסתירים לי את הח"כ המציע. אני אפילו לא יכול לפנות אליו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הח"כ המציע, השר אלקין מבקש את תשומת ליבך. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני רוצה קשר עין עם המציע של הצעת החוק. << קריאה >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> תודה רבה, השר דיכטר. אני רואה ששכנעתי סוף-סוף את יושב-ראש הקואליציה למה בכל זאת זו הדרך הלא-נכונה, ולכן כאמור, היות שאין עדיין עמדת ממשלה, כמו שאמרתי, העמדה היא להתנגד להצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשר אלקין, ואני מברך את תלמידות ותלמידי כיתות י' מבית הספר תיכון יד ביד בירושלים. ברוכות וברוכים הבאים לכנסת, שלום לכם. חבר הכנסת שוסטר, אנחנו נעבור להצבעה או שאתה רוצה להשיב? << קריאה >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> להשיב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> להשיב, בבקשה. נאפשר לחבר הכנסת שוסטר שלוש דקות להשיב לעמדת הממשלה. מייד לאחר מכן – הצבעה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מבקש להצביע. הנימוק הוא פשוט. הנימוקים. תראו, כל הנימוקים שהבאת, השר, בשם האוצר, הם נימוקים שנכונים ל-18 שנים, ואם כל כך לא טוב אז אפשר היה לשנות אותם. מכיוון שלא משנים, זאת דרך יחסית פשוטה שרוכבת על קונסטרוקציה קיימת, ולכן אני חושב שנכון להתקדם בה. יש את הטיעון האחר, שיש ילדים שעוד לא קיבלו, או אם נהיה רציניים, יש משפחות עם יכולות כלכליות נמוכות שלא יקבלו, וזה נכון, רק שזה נוגע מאפס עד 18 גם כן בהקשר הזה. אז תתכבד הממשלה, כל ממשלה, ותסייע באמת בדרכים אחרות ישירות למי שלא נהנה בדרך הזו. חזקה – כנראה, אני לא יודע – על ממשלות ישראל לדורותיהן שהדרך הזו של נקודות זיכוי, יש בה כנראה סוג של קלות, אפקטיביות, יותר פשטות, הייתי אומר, לא יודע למה, אבל זה קיים, ולא לחינם, לא לחינם. << קריאה >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << קריאה >> - - - מסוים, ודווקא אוכלוסייה חזקה, אז הולכים על הטבות מס. כשאתה מדבר על סיוע למשרתים, זה כולם. אין פה עניין לחזק דווקא הורים חזקים של המשרתים. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז קודם כול, אני מעריך שמרבית ההורים מקבלים או נהנים מנקודות הזיכוי. אני חושב שיש כאן דרך שאולי היא לא המשוכללת ביותר, כי גם הדרך האחרת לא תקרה במהירות, אלא דרך ביניים, בינתיים, שאפשר יהיה להשתבח בה. המשימה שלנו, אני מזכיר לכם – איך אמרנו? דיבורים, כן אס"ק, לא אס"ק – אבל הסוגיה היא איך משכנעים את בני ישראל למיניהם להתגייס לצה"ל. והינה יש פה הזדמנות משוכללת, פשוטה, שהיא לא מושלמת, זה נכון – ההערות שלך, השר אלקין או של האוצר, הן ראויות, אבל בדרך הזו, אם נמצא פגם בכל הצעה, לא נוכל להתקדם. המשימה כרגע היא לחזק, לאמץ, להוקיר את המשרתים ואת משפחותיהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת שוסטר. חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אנא, תפסו את מקומותיכם, ההצבעה תהיה אלקטרונית. אנחנו מצביעים על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי להורי חיילים), התשפ"ה–2024. אני אאפשר עוד כמה שניות. תפסו את מקומותיכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אמרת - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הם משכו, משכו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז רגע, חכה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני נותן עוד כמה שניות, אין בעיה. רבותיי, שבו, תפסו את מקומותיכם. כאמור, אנחנו מצביעים על הצעת חוק לתיקון - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא בסדר. זה חוק של חיילים, שחררנו את כולם על שמית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בסדר, הם משכו את הבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז אני אשים שמית - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> את רוצה עוד כמה שניות? תראו אם חסר לכם מישהו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מירב, זה ייקח זמן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> טוב, תתחיל את השמית - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> טוב, לבקשת האופוזיציה, אנחנו נעשה הצבעה שמית. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד עמיחי אליהו – נגד זאב אלקין – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – נגד מישל בוסקילה – נגד דבי ביטון – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח יואב בן צור – נגד ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – נגד טלי גוטליב – נגד יצחק גולדקנופ – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אכרם חסון – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – בעד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – בעד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – נגד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח עדי עזוז – אינה נוכחת חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – נגד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ואליד אלהואשלה – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת גילה גמליאל – אינה נוכחת גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו משתתף בהצבעה עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד ירון לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח עדי עזוז – בעד חמד עמאר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים לעשות כן? אם לא, תמה ההצבעה. נא לספור את הקולות. תודה רבה. להלן תוצאות ההצבעה: 35 בעד, 51 נגד. הצעת החוק לא התקבלה, ותרד מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק דחיית מועדים (תשלומים של בעל עסק המשרת בשירות מילואים פעיל), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/6043/25; דברי הכנסת, חוב' י"א, ישיבה 351.] (הצעת חבר הכנסת רון כץ) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> וכעת אנחנו עוברים להצבעה, רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה ללא נימוקים. הנימוקים כבר נמסרו במועד אחר. אנא שבו במקומותיכם. אנחנו מדברים על הצעת חוק דחיית מועדים (תשלומים של בעל עסק המשרת בשירות מילואים פעיל), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת רון כץ. כאמור, הצעת החוק נומקה ונשמעה בעניינה תשובת הממשלה ביום 31 בדצמבר 2025, לכן אנחנו עוברים כעת להצבעה על הצעת חוק דחיית מועדים (תשלומים של בעל עסק המשרת בשירות מילואים פעיל), התשפ"ה–2025. הצבעה כעת. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 נגד – 47 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק דחיית מועדים (תשלומים של בעל עסק המשרת בשירות מילואים פעיל), התשפ"ה–2025, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 33 בעד, 47 נגד. אני קובע כי הצעת חוק דחיית מועדים (תשלומים של בעל עסק המשרת בשירות מילואים פעיל), התשפ"ה–2025, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. ונעבור כעת להצעה הבאה, הצעתו של חבר הכנסת יבגני סובה – הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת איש כוחות הביטחון וההצלה), התשפ"ג–2023, של יבגני סובה וקבוצת חברי הכנסת. אני מתכבד להזמין אותו אל הדוכן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא לא לא. הוא לא עולה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מה זאת אומרת לא עולה? תעלה, תעלה. אתה רוצה לנמק את הצעת החוק או לא? מירב, את רוצה שינמק את הצעת החוק שלו? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מסירים. מסירים את כל ההצעות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אה, מסירים, מסירים. סליחה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> את הטרומיות – גם אנחנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז רק שנייה אחת. אז בוא, תעשה לנו סדר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אנחנו עוברים עכשיו להצעות לסדר-היום. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מה עם הצעות לסדר-היום? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל הקו יורד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הכול? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. מה אתה עושה עם דנינו? מוריד? רק ההצעות הרגילות לסדר-היום, לא הצעות – ועדת חקירה פרלמנטרית. לא. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ועדות חקירה גם לא? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הורדנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו צריכים את ואליד אלהואשלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה - - - טיבי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> טיבי לא יכול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא משנה, תקריאי, נו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא משנה. תקרא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בשם הרשימה המשותפת הוא יכול, על דעת העתיד. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני אמרתי על ואליד – יש רשימה משותפת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אין בעיה, אין בעיה. אני מבין. הינה, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה הגיע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ואליד, בוא תמשוך את ההצעה. תגיד לו שאתה מושך את ההצעה, אנחנו - - - << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני מושך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מושך. אז אם כך, אנחנו מדברים על - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה דורש הצבעה - - - הצעות רגילות – אין בעיה. אין לנו בעיה עם הצעות רגילות - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין לנו בעיה. תקרא לו, תקרא לו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה יכול לקרוא לו, הוא לא יבוא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, זהו. סיימתי את החקיקה שלי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בסדר. יש פה שינוי, אין בעיה. מי חסר לך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - גם מיש עתיד לא - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נו, מה קורה עכשיו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה ההצעה לסדר-היום אחרי ועדת חקירה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הצעת חוק זכויות מבצעים. זכויות מבצעים, נכון? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יסמין. אין בעיה, יסמין. תקרא לה, היא מוכנה. יסמין מוכנה, אין בעיה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> להעלות? להעלות אותה? טוב. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >>אובדן המשילות בנגב והשלכותיו החמורות במגוון תחומי החיים בנגב << הלסי >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע, תהיו איתי רגע, תראו שאני מדייק במה שאני אומר. לאחר שכל הנושאים שעל סדר-היום עד להצעה רגילה לסדר-היום בנושא אובדן המשילות בנגב והשלכותיו הוסרו, אני מזמין כעת את חברת הכנסת יסמין פרידמן להציג את הצעתה לסדר-היום בנושא אובדן המשילות בנגב והשלכותיו החמורות במגוון תחומי החיים בנגב. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. מי השר המשיב? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מי השר המשיב? אני חושב שהשר אלקין, רגע. מי השר המשיב לדבר הזה, השר אלקין? לא? נשיב לך מייד, נשיב לך מייד. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, סתם, היה לי חשוב, פשוט זה היה אמור להיות בסדר-היום במקום אחר, וקיוויתי שיהיה פה השר הממונה. אבל אני רוצה לקוות – אני לא יכולה לשמוע כלום, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, למרות התזוזות, אני מבקש שקט במליאה. סדרנים, תעזרו לנו. שקט במליאה. קשה לחברת הכנסת פרידמן לשאת את דבריה, ואנחנו נסייע לה. גם בצד הזה, רבותיי. חברות וחברי הכנסת, קצת יותר שקט במליאה. תודה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לפני שבועות ספורים פורסם דוח מבקר המדינה שעסק בנושא המשילות בנגב, והיו על זה המון המון כותרות. ואני כל הזמן אמרתי, מי שגר בנגב לא היה מופתע מהדוח הזה, כמעט שום דבר לא היה חדש לו. כולנו בנגב מכירים את המספרים, מכירים את הנתונים, וזועקים עליהם לא מעט במהלך השנים האחרונות. הדבר היחיד שאנחנו כועסים עליו וקשה לנו איתו זה שכמעט שום דבר לא טופל במהלך השנים האלה – לא נושא החינוך, לא נושא הפשיעה, לא נושא הנהיגה הפרועה בכבישי הנגב, לא נושא המשילות. כלום למעשה לא טופל ולא שופר. ואני חייבת לציין שבמקרה הזה הטענות שלי הן לא רק לשר לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני רק אעדכן את גברתי שהשר המשיב הוא השר וסרלאוף, שנמצא במליאה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי, תודה. אני חייבת לומר שדווקא במקרה הזה הטענות שלי הן לא רק לשר לביטחון לאומי, מכיוון שמשילות מורכבת מהרבה דברים, היא לא מורכבת רק מהביטחון. היא מורכבת ממערכת החינוך, שיש בה בעיות רבות – למעשה, אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל במועצה אזורית נווה מדבר 17,000 תלמידים תכף בלי מערכת חינוך. 17,000. כי משרד החינוך לא העביר להם את הכסף. זאת אומרת, הם צריכים לדאוג למערכת החינוך בכפרים הלא-מוכרים, אבל אף אחד לא דאג להעביר להם את הכסף, למרות שמשרד החינוך ביקש מהם לספק את השירות הזה. בתי הספר שם מוחזקים על סולר. תכף נגמר הסולר – אין בית ספר. איך 17,000 תלמידים שיוצאים לרחובות מוסיפים לביטחון האישי שלי? הם לא. איך זה מוסיף לנושא המשילות? זה לא. ואם אנחנו לא נדע להשקיע בחינוך, בתשתיות ובתעסוקה, אנחנו לא נצליח להשתלט. וזה רק ילך ויחמיר. זו פצצת זמן מתקתקת, וזה טופח כבר על הפנים של כולנו. ואני חייבת לומר משהו. החיים המשותפים בנגב תלויים אחד בשני. לא יעזור להסית, לא יעזור להאשים אף אחד. בסוף, אם אין חינוך, תעסוקה ותשתיות ברשויות הבדואיות, מי שסובל זה לא רק הרשויות הבדואיות, זה גם באר שבע, עומר, מיתר, להבים, ירוחם, אופקים. כל אזור הנגב סובל. אנחנו יודעים שהנושא הזה חייב, חייב לשבת במשרד ראש הממשלה. אין ברירה אחרת. אנחנו רואים את חוסר שיתוף הפעולה בין המשרדים, משרד אחד לא משתף פעולה עם משרד אחר. אנחנו משלמים על זה מחיר יקר. ולכן, אם זה ישב במשרד רה"מ – הבנתי שיש איזה פרויקטור, אבל הוא לא מגיע לדיונים, אז אנחנו לא מצליחים אפילו לשאול שאלות – זה צריך לשבת במשרד רה"מ. זה צריך לקבל מענה רחב מלמעלה. אדוני השר, אני מבינה שאתה משיב. באמת חשוב לי, אל תעסוק רק בנושא הביטחון, לא רק זה משילות. אוקיי? משילות מורכבת מרווחה, מחינוך, מתשתיות, מתעסוקה. אם אין את זה, גם ביישובים מסביב, לא יהיה לנו שקט לעולם. ולכן – הלוואי שהיית מקבל תשובה מהפרויקטור במשרד רה"מ, כי הוא לא מגיע לדיונים, לצערי. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> מה שמו? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא זוכרת את שמו. אני אעביר לך. אבל יש איזשהו פרויקטור, הבנתי שמינו אותו רק עכשיו, אבל אני חושבת שהוא רק לנושא הביטחון. אנחנו לא מצליחים באמת לקבל תשובות איפה יש איזשהו תכלול של כל הדבר הזה. אני חושבת שאין. אם אתה יודע משהו אחר, אני אשמח לשמוע. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחברת הכנסת פרידמן. ואני מתכבד להזמין את השר וסרלאוף להשיב על ההצעה. בבקשה. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נתבקשתי להשיב על ההצעה לסדר-היום. יש לי את תשובת המשרד לביטחון לאומי בשם השר בן גביר – בעצם בשם מפקד מחוז דרום, אבל אמרה פה יסמין שסוגיה של משילות וביטחון זה לא רק ביטחון אישי, זה גם סוגיות שנוגעות לרווחה ולחינוך ולתעסוקה ולהשכלה ולכל המנעד הרחב שקשור לאיכות החיים של אזרחי ישראל בנגב ובגליל. צריך לציין שמאז שנכנסתי למשרד ראיתי וקיבלתי דוחות על פערים חברתיים אדירים שקיימים, אגב, לא רק בשנים האחרונות – בעשורים האחרונים. ולכן הדבר המרכזי שעשיתי – איפה יסמין? אוה – כי בעיניי זה הכי נכון, זה קודם כול לחזק את הרשויות המקומיות. הן מתמודדות יום-יום עם תושבים, הן צריכות לתת את המענה, וברגע שאנחנו, כמשרד, מחזקים אותן ונותנים להן את המעטפת המתבקשת כדי שהן יוכלו להעניק גם לצעירים, גם לילדים וגם למשפחות את החוסן שהם צריכים ואת איכות החיים, אז מאליו החוסן ישתפר ואיכות החיים תשתפר, וגם סוגיות כמו משילות שדיברת עליהן ועוד שלל דברים. בין היתר, הוצאנו במשרד קול קורא לרשויות בנגב למנועי צמיחה. רשויות כמו באר שבע, דימונה, חורה, ערד ועוד ערים ומועצות שזכו בקול הקורא הזה בעצם מביאות לנו, מראות לנו, מציגות לנו, שולחות לנו פרויקטים מחוללי צמיחה, פרויקטים שיכולים להניב הכנסה לרשות, ובתקציב הזה, התקציב שייכנס למעשה מהפרויקטים הללו, הן יכולות להשתמש לפעולות כאלו ואחרות. הקמנו חמישה חדרי מיון קדמיים – בנתיבות, בדימונה, ברהט ובעוד מקומות – כדי לשפר את תחום הבריאות, שיש שם פערים גדולים מאוד עדיין. עשינו עוד פעולות כמו לתת שוויון הזדמנויות לצעירים להגיע ליחידות העילית של צה"ל, כמו 8200, ולכן עשינו את פרויקט ניצנים. באירוע שהשתתפתי בו באקספו בתל אביב כבר השתתפו אלפי בני נוער, כשהתחלנו את הפרויקט זה היה כמה מאות. יש יהודי צדיק, יהודי טוב, קוראים לו מרדכי אלגרבלי, שהוביל את הפרויקט הזה יחד עם משרד הביטחון, וזכינו להיות שותפים. עוד שלל פעולות ומהלכים אנחנו עושים. חוץ מהפעולות שנעשות – פה אני אתייחס ואקריא, בהמשך לקריאה שלך, חברת הכנסת. מפקד מחוז דרום מילא את ידי השר להשיב לפנייתך. בפנייתך הבעת דאגה מממצאי דוח מבקר המדינה בסוגיית המשילות. הנושאים המפורטים בפנייתך מוכרים ומטופלים במלוא החומרה, באפס סובלנות, על ידי משטרת מחוז דרום ומרחב הנגב בפרט. בעקבות האירועים המתוארים במכתבך, ובהתאם למדיניות השר לביטחון לאומי ובהנחיית המפכ"ל, הוקמה באופן מיידי מפקדה משימתית ומבוצעת כל העת פעילות מבצעית יזומה ונחושה על מנת למגר את תופעות הפשיעה והאלימות, לצמצמן ולהביא את המעורבים בהן למיצוי דין פלילי. במקביל, הוקם מרחב חדש וייעודי שתכליתו טיפול ממוקד בתופעות פשיעה ייחודיות לגזרה, תוך הוספת תקני כוח אדם רבים ומקצועיים. מבוצעות כל העת היערכויות מבצעיות רחבות היקף, ומוקצים כוחות רבים ונוספים ממג"ב ומיחידות מחוזיות וארציות שייעודן לחימה בפשיעה בתוך היישובים ובצירים, במאבק משותף בפשיעה, תוך ביצוע פעילות שוטפת ומיוחדת. תוצאות הפעילות עד עתה הביאו לביצוע מעצרים של חשודים ותפיסות של אמל"ח, בעלי חיים גנובים, כלי רכב, דוחות תנועה רבים, ואלה מובאים להמשך טיפול של גורמי התביעה ובתי המשפט. נוסף להקמת המרחב כמפורט ונוכח אופי וכמות הפשיעה, החליט השר לביטחון לאומי יחד עם מפכ"ל המשטרה ומפקד המחוז הדרומי בובליל על פתיחה במבצעים ממוקדים במיקומים שונים ברחבי הנגב, במטרה להתמודד עם אירועי הפשיעה הרבים, והכול לטובת תושבי המקום. כך, למשל, מבצע סדר חדש, שנפתח במטרה להתמודד עם ריבוי אירועי הירי ביישובי החברה הבדואית, השימוש באמצעי לחימה ברקע סכסוכים, לרבות אירועי רצח ובכלל זאת פגיעה בנפש וברכוש של חפים מפשע ובלתי מעורבים. פעילות מבצעית ביישוב תראבין – במהלכה הוחלט על הקמת מפקדה משימתית לטובת מיגור הפשיעה הגוברת מהיישוב, בהובלת מפקד מרחב נגב. לצורך הקמת המפקדה המשימתית תוגבר מרחב נגב בכוחות משטרה רבים וביניהם שוטרי מג"ב, שוטרי יחידת יואב, המשמר הלאומי וסה"ר, והחלה פעילות אכיפה מיידית, בשילוב זרועות עם גופים אזרחיים כמו משטרה ירוקה ואיכות הסביבה על מנת לבצע פעילות ממוקדת לאיתור חשודים וביצוע מעצרים. מבדיקה ונתונים שהתקבלו באמצעות מרחב נגב ומרחב רותם, עולה תמונה – משמעותית מהמתואר בקריאה של הפונה. במסגרת האכיפה הבלתי-מתפשרת נרשמה ירידה משמעותית של עשרות אחוזים באירועי הירי בגזרה, ונתון מרשים נוסף נרשם גם בעבירות אלימות חמורה – ירידה של עשרות אחוזים. כוחות השטח אשר פרוסים במרחב נותנים מענה גם בהגנה על יישובים הסמוכים ליישובים שבהם מתקיימת פעילות מבצעית לטובת הגברת תחושת הביטחון לתושבים. כוחות המשטרה פרוסים במרחב, עובדים לילות כימים תוך חתירה למגע וטיפול חסר פשרות בכל אירוע, וימשיכו לפעול כך באמצעות מבצעים ממוקדים ביישובים ובצירי הנגב למיגור הפשיעה, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. משטרת ישראל, ככלל - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אדוני מדבר על המציאות בנגב? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אדוני מדבר על המציאות בנגב, כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו לא מרגישים זאת. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> סליחה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא מרגישים את כל מה שאתה מתאר. זה מעט - - - << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני עכשיו מקריא מציאות. אתה רוצה להתווכח עם המציאות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, אחר כך תגיד לנו מה הולך להשתנות. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני מספר מה המשטרה עושה. משטרת ישראל ככלל, ומרחב נגב ורותם בפרט, פועלים במדיניות התקפית ונחושה, במקצועיות, באכיפת החוק ובמיגור פשיעה, בחיזוק תחושת הביטחון והגנה על שלום הציבור, ותמשיך לעשות כן גם בעתיד. עד כאן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, כבוד השר. ואליד אלהואשלה – עמדה נוספת, מהצד. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך באופן חד וברור: אין משילות בנגב, יש ניתוק ממשלתי מהנגב. יש הרבה תאונות דרכים; יש הרבה אמל"ח, בכל המדינה; יש יותר מ-800 נרצחים בחברה הערבית; מתחילת השנה – מעל 100 נרצחים בחברה הערבית. והאחראי על כל הנושא הזה הוא שר הפשיעה, בן גביר. ולכן, כאשר אנחנו מדברים על משילות, המדינה צריכה להסתכל גם מהצד השני – מה היא הפקירה במשך שנים; כמה בתים היא הרסה בנגב, והשאירה משפחות ללא קורת גג. אני שומע בתקופה האחרונה הרבה דיבורים על הנגב, ואני מבין שהבחירות מתקרבות, ולכן אני מבקש מכולם: לא לשים את הנגב בחזית. להשקיע בנגב. ובפעם הבאה, כאשר מרכיבים ממשלה, לשים את האנשים הראויים על מנת לשרת את כלל האזרחים בנגב. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, המציעה – מסתפקת, הצבעה, לוועדה, לדיון במליאה? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - לוועדה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לוועדה. אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> נגב גליל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נגב גליל, בסדר, אין התנגדות. בהסכמה מלאה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. מי שמצביע בעד, זה בעד להעביר את הנושא להמשך דיון בוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד – 15 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים, נוכח אחד. אני קובע כי המשך דיון בהצעה לסדר-היום יתקיים בוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. אני רוצה לקדם בברכה קבוצת סוהרים מכלא אלה. ברוכים הבאים לכנסת ליום חקיקה פרטית, יומם של חברי הכנסת. אתם בעיצומן של הצעות לסדר-היום שהכנסת דנה בהן. ברוכים הבאים. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> אשרור פירוק חמאס ופירוז רצועת עזה כתנאים ליישום התוכנית לסיום המלחמה << הלסי >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום. ההצעה הבאה היא הצעה רגילה לסדר-היום, בנושא: אשרור פירוק חמאס ופירוז רצועת עזה כתנאים ליישום התוכנית לסיום המלחמה. את ההצעה הגיש חבר הכנסת רם בן ברק. בבקשה, אדוני. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ביום ראשון האחרון דווח בתקשורת כי במסמך שהוצג לדרג המדיני נחשף שארגון הטרור חמאס בונה מחדש את כוחו ונמצא בתהליך שיקום משמעותי ברצועת עזה, מייצר מאות מטענים ואמצעי לחימה מדי חודש, אוסף מודיעין על כוחות צה"ל וממשיך לקיים אימונים ברצועה, וזאת למרות הלחימה ופעילות צה"ל בגזרה. בנוסף, דיווחה אתמול שרית אביטן כהן בישראל היום, כי כ-600 משאיות סיוע חוצות בכל יום את הגבול ונכנסות לעזה. חלק מהמשאיות נושאות אמצעים דו-שימושיים, שיכולים לשמש ללוחמה, וחלקן מבריחות טבק וסחורות אסורות נוספות לחיזוק חמאס. מתאם פעולות הממשלה בשטחים אלוף יורם הלוי הזהיר את הדרג המדיני מפני ההשלכות הביטחוניות והאסטרטגיות של המשך המצב הנוכחי. חבריי חברי הכנסת, זה לא במקרה. 950 ימים עברו מאז טבח 7 באוקטובר, מחדל ממשלת נתניהו, ועדיין אין הכרעה בעזה. ממשלת החידלון והכישלון עמדה עד עתה ביעד אחד בלבד שהציבה עם פתיחת מלחמת חרבות ברזל: השבת החטופים. וגם זה – בזכות הנשיא טראמפ, שהצליח, למזלנו, לכופף את ראש הממשלה כמו שמכופפים אולר שוויצרי. 950 ימים וממשלת ישראל לא הצליחה לסגור אף חזית מלחמה. עזה – כבר תיארנו; לבנון – תושבי הצפון עדיין נמצאים בחזית האש, וחיילי צה"ל בסדיר ובמילואים משלמים בחייהם יום-יום. ממשלת לבנון מושיטה את ידה לשלום ונענתה ביד רפויה של ממשלת ישראל. במקום לקפוץ על המציאה כמוצאת שלל רב ממשיכה ממשלת ישראל לגמגם, ולהקטין את הנשיא וראש ממשלת לבנון, שרוצים באמת ובתמים לקחת את לבנון לעידן אחר, מבקשים את עזרתנו להילחם בחיזבאללה, ובמקום זה אנחנו מפנים אליה אצבע מאשימה שתפרק את חיזבאללה, כאילו היא יכולה לעשות את זה ולא עושה את זה כי היא לא רוצה. היא פשוט לא יכולה, היא צריכה עזרה, אבל ביבי ממשיך לסרב, מפחד שותפיו לקואליציה. במקום הפסקת אש בלבנון אנחנו מקבלים אש ללא הפסקה. סוריה, הגם שאינה חזית לחימה התקפית נגדנו, אנחנו ממשיכים לתקוף שם, אם זה בשביל לסייע לקהילת הדרוזים ואם בתירוצים שונים. בפועל, אנחנו ממשיכים בחזית הלחימה, הגם שעברו מסרים מממשלת סוריה לישראל דרך האמריקאים להגיע להבנות בגזרה הזו. שוב, ביבי מסרב. גזרת יהודה ושומרון רותחת. מפקד פיקוד המרכז אלוף אבי בלוט מזהיר: אנחנו כפסע מאסון קשה. אני אצטט את האלוף, מכיוון שאני מסכים עם כל מילה שלו. כשאדם יהודי מחליט לשרוף בית או רכב על יושביהם, או להכות אדם בנבוט בראשו – זו פעולת טרור. תופעת הטרור היהודי הקשה – אני מצטט – עלולה להבעיר את כל הגזרה, אומר האלוף. גם הרמטכ"ל התריע מפני העלייה במעשי הטרור היהודי בגדה, ואפילו שר ההתנחלויות סמוטריץ' הודה: אכן התופעה קיימת. באמת תודה רבה לו. ממשלה שביטלה את המעצרים המינהליים כלפי טרוריסטים יהודים, ממשלה שמממנת במיליארדים חוות בודדים, ומחמשת אותם משל היו פלנגות ומיליציות פרטיות על מנת שישקיעו את זמנם ומרצם בהכאה והרג פלסטינים חפים מפשע, הממשלה, שתומכת בהצהרות ובכסף באותם מחבלים יהודים, תביא עלינו את אסון 7 באוקטובר הבא, בגזרת יהודה ושומרון, לתוך ערי ישראל. איראן – לכולם כבר ברור היום שישראל לא הצליחה להשיג את יעדי המבצע. האורניום המועשר נמצא במעמקי איראן ובאדמה; מיצרי הורמוז חסומים; איראן משקמת את יכולות ייצור הטילים; המשטר עומד על כנו, ואף מתחזק במובנים מסוימים. חיל האוויר, אגף המבצעים והמודיעין הביאו להישגים יוצאי דופן באיראן, יחד עם המוסד וארגונים נוספים, הישגים מבצעיים נדירים והיסטוריים, כמו שאמרתי. ועוד לא דיברנו על גזרת הפנים – ביטחון אישי בשפל שלא היה כדוגמתו; רציחות בחברה הערבית; ילדים דוקרים צעירים; תאונות דרכים בהיקפים של מאות הרוגים בשנה. וממשלת נתניהו לא מצליחה להשתלט. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, 950 יום, וממשלת נתניהו הכושלת, עם הצבא הטוב והחזק במזרח התיכון ובעולם כולו, לא מצליחה לסגור שום חזית. אבל חס וחלילה, אל תחשבו שזה בגלל צה"ל וצבא המילואים הקורס, אלא רק בגלל דבר אחד: היעדר אסטרטגיה, ביטחון ומשילות. ממשלה שבורחת מדיוני היום שאחרי כמו אישה שבורחת מבשורה; ממשלה שמקדשת מלחמה גם אחרי שהגיע הזמן לעצור; ממשלה שרואה במלחמה ערך משיחי לקראת הגאולה, הרי שאין סיכוי שתהיה תוצאה אחרת מאשר כישלון מוחלט. הנשיא טראמפ שם על השולחן הצעה הכוללת 21 סעיפים מפורטים, שמהווים תוכנית לשינוי המציאות הביטחונית והאזורית ויאפשרו שיקום ויציבות ברצועת עזה. התוכנית אושרה במועצת הביטחון של האו"ם ואושררה על ידי נתניהו, אך ממשלת ישראל לא אימצה אותה, ויותר חשוב מזה – לא מיישמת אותה. זה מוביל אותנו למצב שהיום, כמעט שלוש שנים אחרי טבח 7 באוקטובר, אין שינוי מציאות בעזה. יש שינוי טקטי, אבל לא שינוי אסטרטגי. לא נעים להגיד את זה, ואני מרכין ראש בפני המשפחות השכולות ולוחמי צה"ל הפצועים בגוף ובנפש כשאני אומר את זה, אבל כרגע, כשחמאס מתחזק ומתחמש, הוא לא הפסיד במלחמה. אם 950 יום אחרי הטבח הנורא חמאס עדיין על הרגליים ושולט בעזה, זה כישלון חרוץ של נתניהו וממשלתו. אדוני היושב-ראש, בימים הקרובים הכנסת תקבל החלטה לצאת לבחירות – ספטמבר או אוקטובר, נקווה שככל המוקדם. הבחירות הקרובות יהיו הגורליות ביותר, ואני יודע שאומרים את זה על כל מערכת בחירות, אבל זאת באמת הולכת להיות הגורלית ביותר, ואני בטוח ובוטח באזרחי ישראל. ממשלת החורבן הגזענית, ממשלת השיסוי והפילוג, השנאה והשחיתות, תעבור מן העולם. אין אפשרות אחרת. הממשלה הזאת לא יודעת לנצח ולא מסוגלת לנצח. איזו עוד הוכחה אנחנו צריכים אחרי 950 יום של לחימה ללא הכרעה? הממשלה הבאה בראשות ביחד תעבוד קשה. יהיה לה הרבה מה לעשות בשביל לתקן את כל הנזקים שעשתה הממשלה הגרועה ביותר בהיסטוריה של העם היהודי, אבל רק אנחנו נעשה את זה. ביבי הוא לא חלק מהפתרון – ביבי הוא הבעיה. מדיניות כושלת מוכחת עם קבלות על כישלון במשך עשור וחצי לא יכולה להמשיך ולו יום אחד נוסף. זאת ממשלה של משתמטים, גזענים, עבריינים ומושחתים. כולם יחד נאחזים בכיסא, כי הם יודעים שאם הם ייאחזו יחד, בקרוב הם יהיו בלשכת התעסוקה. חבריי חברי הכנסת, המושב הזה הוא המושב האחרון של הכנסת העשרים-וחמש, ממילא היא מתפזרת בקרוב, ועל כן אני קורא לכם לתמוך בהצעה לסדר-היום, ויפה שעה אחת קודם. ההצעה אומרת שאנחנו צריכים לקבוע בהצבעה שאנחנו לא נעזוב עד שחמאס יפורק מנשקו לגמרי. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לחבר הכנסת רם בן ברק. אני מבין שהממשלה בחרה שלא להשיב. מה מעוניין - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה שהיא תשיב? מה היא תגיד? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, לא, אתה סיימת. סיימת, לא לא לא לא, סיימת. לא לא, אתה רוצה? משם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איפה השר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השאלה היא מה אתה מעוניין – דיון בוועדה? במליאה? מה? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> הצבעה במליאה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הצבעה במליאה. חברי הכנסת - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה הממשלה לא עונה? יש כאן שר. מה אתם מתפדחים לדבר על מה שקורה בעזה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה. מי שמצביע בעד, מצביע בעד המשך דיון במליאה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך אתם לא עונים? איך אתם לא עונים לזה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, חברי הכנסת, הצבעה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איך אתם לא עונים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יא פדחנים, מתביישים לדבר על עזה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד – 13 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים, נוכח אחד. אי לכך, אני קובע שהמשך הדיון בהצעה לסדר-היום יתקיים במליאה בבוא הזמן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, דציבלים גבוהים בשעה כזאת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איפה משה אבוטבול? << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> בתוך שבועיים – אותרו 14 שנמצאו מתים בדירותיהם << הלסי >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ההצעה הבאה היא הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: עיקול לכספים המופקדים לטובת אסירים לרכישה בקנטינות בשב"ס. את ההצעה הגיש חבר הכנסת משה אבוטבול. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אינו נוכח. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא הבנתי. בגלל - - - או בגלל הקנטינה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אינו נוכח? לא יהיה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אינו נוכח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום. נאור שירי, אתה ומירב, שתהיו בריאים, אפילו המיקרופון של הכנסת לא יכול להתגבר עליכם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ההצעה הבאה היא הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: בתוך שבועיים אותרו 14 גברים ונשים מתים בדירותיהם. את ההצעה הגיש חבר הכנסת יונתן מישרקי. בבקשה, אדוני. אם כבודו הבין למה חייגתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לזה אתה משיב? לחמאס אתה לא משיב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, את לידו, את לא חייבת לצעוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ממה אתה מפחד? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נאור ומירב, אתם חפצים בקריאות לסדר בהצעות לסדר-היום? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה שאתה רוצה, אתה הבוס. מה שתגיד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה אומנם מתחרז יפה, אבל לא כדאי. זה לא יפה. בבקשה, יונתן, עשר דקות לרשותך. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על הטלפון שקראת לי כדי שאני אשים לב באמת לסדר-היום שמתקדם בקצב מואץ. לפני שבועיים אותר בפרדס חנה גבר בשנות ה-80 לחייו ללא רוח חיים בביתו, לאחר שלא נוצר עימו קשר במשך חודשיים. בשבוע שעבר אותר גבר כבן 63 ללא רוח חיים בביתו ברמלה, לאחר שלא יצר קשר במשך כמה ימים. באותו יום אותרה גם גופה של אישה בת 76 בביתה באשקלון. בסך הכול בשבועיים האחרונים אותרו 15 בני אדם ללא רוח חיים בבתיהם, כמה ימים לאחר מותם. אדוני היושב-ראש, אנחנו זועקים את הזעקה הזאת פעם אחר פעם. הפעם האחרונה הייתה לפני שלושה חודשים כאן, מעל הדוכן הזה. דיברתי גם אז על נתון מזעזע – 213 בני אדם שנמצאו בשנת 2025 במצב ריקבון ברחבי הארץ. מדובר, לצערנו הרב, בתסריט קבוע: השכנים מריחים ריח לא טוב מהדירה ליד, מתקשרים למשטרה, שמזעיקה את זק"א, מגיעים לזירה – מתנדבים שעושים עבודת קודש. לצערנו הרב, ברוב המקרים הגופות נמצאות במצב ריקבון מתקדם, והם פועלים במסירות ובאומץ בטיפול בכבוד המת. עבור אותם אנשים הבדידות הייתה מציאות יום-יומית שקטה ומתמשכת. אלו אנשים שקמו בבוקר ואף אחד לא שאל, לא התעניין בשלומם. לעיתים הם לא יצאו מהבית ימים ארוכים, ואף אחד לא שם לב. אלו אנשים שהטלפון שלהם לא צלצל, והקול שלהם כמעט שלא נשמע. אלה יכולים להיות אזרחים ותיקים שחיים לבד אחרי שנים שבהן בן או בת הזוג נפטרו; אלה יכולים להיות אנשים עם מוגבלות שמתקשים לצאת מהבית או לבקש עזרה; אלה יכולים להיות אנשים שמתמודדים עם מחלה, עם ירידה תפקודית, עם קושי נפשי, עם עוני, עם קשר משפחתי שנחלש או נותק; ולפעמים אלו אנשים שפשוט הלכו והתרחקו מהחברה לאט-לאט, בלי שמישהו עצר בזמן ושאל מה שלומם. הבעיה היא שהבדידות לא תמיד צועקת, היא בדרך כלל שקטה. היא לא תמיד מגיעה בהודעה מסודרת למוקד, היא לא תמיד מופיעה בדוחות, היא לא תמיד נרשמת במערכת של הרווחה, וכשאין קשר קבוע, כשאין עין שרואה, כשאין אדם שמתקשר פעם ביום או פעם בשבוע, כל נפילה הכי קטנה בבית יכולה להפוך לאסון. זו בדיוק הנקודה שבה החברה והמדינה חייבות להיכנס. מעורבות של שכנים, משפחות וקהילות חשובה מאוד ויכולה להציל חיים, אבל היא חייבת להיות חלק ממערך רחב יותר, מסודר ומוסדר ועקבי. היום יש הרבה אנשים טובים שעושים עבודת קודש: עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות, מתנדבים, ארגוני חסד, צוותי רפואה, כוחות הצלה, מוקדנים ושכנים שאכפת להם. אבל המאמץ הזה עדיין מפוזר מדי. כל אחד מחזיק חלק מהתמונה, ולעיתים זה רק חלק, ודווקא האדם שנמצא בסיכון הגבוה ביותר נשאר מחוץ למעגל. לכן השאלה שעלינו לשאול היא פשוטה: איך רשויות המדינה יודעות מי נמצא לבד? איך הן יודעות מי לא ענה לטלפון כבר כמה ימים? איך הן יודעות מי לא פותח את הדלת? מי לא יצא מהבית? מי הפסיק לצרוך מים או חשמל באופן חריג? מי נמצא בירידה תפקודית? וכו'. דיברו איתנו כאן בעבר על קמפיינים שהרשויות עושות, אירועי הסברה. זה חשוב, אבל באמת מי שנמצא בסיכון, מי שבמצב כל כך מדורדר, לא תמיד רואה קמפיינים, לא בפייסבוק ולא במקומות אחרים. ולכן האחריות הציבורית שלנו היא להגיע אליו לפני שהדיווח מגיע לחדשות, לפני שחלילה וחס זק"א מוזעקים לזירה ולפני שהשכנים מרגישים משהו חריג קורה. וכאן, אדוני היושב-ראש, חשוב לומר בצורה ברורה: יש בישראל ידע, יש טכנולוגיה, יש ארגונים עם ניסיון ויש פתרונות שכבר פועלים בשטח, השאלה היא אם אנחנו יודעים להפוך אותם ממענה נקודתי למדיניות לאומית. לפני חודשיים קיימתי סיור במטה המרכזי של יד שרה בירושלים יחד עם ועדת הבריאות. בסיור נחשפנו לכוח משימה מיוחד שהקים הארגון להפגת בדידות – מוקדנים ומתנדבים שמקבלים שיחות מאנשים מבוגרים, מאנשים שחיים לבד, מאנשים שלפעמים לא צריכים טיפול רפואי באותו רגע אלא רק דבר אחד קטן: שמישהו ידבר איתם. זו יכולה להיות שיחה קצרה. זו יכולה להיות שיחה שחוזרת מדי יום. לפעמים זה אדם מבוגר שמתקשר כי עבר עליו יום קשה. לפעמים זה רק לדבר. באותו חמ"ל של יד שרה פועל גם מוקד הצלה וחירום – מוקד שמקבל התראות מאנשים שעונדים לחצן מצוקה, שרשרת או שעון חירום עם חיישן מיוחד שמזהה נפילות ומצבי מצוקה, שהארגון מספק להם. יש טכנולוגיה, קיימת, שראינו אותה, נחשפנו אליה, טכנולוגיה פשוטה, מוקדנים שמכירים את העבודה. מצד אחד, זו שיחה שמפיגה בדידות. מצד שני, זו מערכת שמקבלת סימן כשהאדם נפל או נמצא במצוקה. זה החיבור שאנחנו צריכים ללמוד ממנו – לא רק לדבר על בדידות, אלא לבנות סביב האדם רשת שמסוגלת לזהות מצוקה בזמן. לכן אני מבקש, היום הזה למעשה אני אבקש לקיים על כך דיון. זו לא פעם ראשונה. אני רוצה באמת לאגם את כל החברות, הארגונים האזרחיים, שעושים עבודה נהדרת בעניין, למסד את הדבר הזה, לדרוש מהמדינה כחובה לקיים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לאלץ את המדינה. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> לאלץ את המדינה, ממש ככה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לאלץ את המדינה, כן. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> שכחובה, כל מבוגר או כל מי שהוא בעל פוטנציאל מהסוג הזה – לענוד, שתהיה את הטכנולוגיה הזאת שמזהה אי-שימוש במים, חשמל; לחצן מצוקה שמגיע למוקד, שיודע לסייע ופרוס בכל רחבי הארץ. זו האחריות שלנו. זו המשימה שלנו, גם מוסרית, אבל גם זו חובה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שיחה אנושית פעם בשבועיים, בשבוע. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> כן, כן. יש טכנולוגיות שקיימות, כבר עושים את זה היום, זה רק קצת מפוזר ולא מסודר. אלה למעשה הדברים שרציתי לומר. אני מאוד מקווה שהמדינה תיקח את זה על עצמה. אם התשובה לא תהיה חיובית, אני מבקש להעביר את הדיון בנושא הזה לוועדת עבודה ורווחה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ישיב על ההצעה לסדר-היום השר זאב אלקין. בבקשה, אדוני. בזמן שהשר מגיע, אני מקדם בברכה את תלמידי כיתות ט' מבית הספר שגב שלום שבנגב. ברוכים הבאים לכנסת. בבקשה, אדוני. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מקריא את התשובה שהתבקשתי להקריא בשם משרד הרווחה והביטחון החברתי. משרד הרווחה והביטחון החברתי – אדוני השר לשעבר ובעזרת השם לעתיד – רואה חשיבות עליונה בהתמודדות עם תופעת הבדידות והניתוק החברתי, ובפרט במקרים הקשים שבהם אזרחים ותיקים נמצאים ללא רוח חיים בביתם ימים ארוכים בלי שאיש הבחין בכך. בשנת 2025 נרשמו 196 מקרים מסוג זה – נתון מדאיג, המחייב אותנו להעמיק את מאמצי האיתור, הליווי והחיבור לקהילה. האתגר המרכזי הוא לא רק מתן מענה לאחר מעשה, אלא היכולת לזהות בזמן אזרחים החיים בבדידות, להגיע אליהם, לבנות אמון ולחבר אותם מחדש למעגלי החיים והקהילה. לעיתים מדובר באזרחים ותיקים המתמודדים עם קשיים רפואיים, נפשיים או כלכליים, וללא כל רשת תמיכה משפחתית. לצד זאת, ישנם מקרים שבהם גם לאחר איתור ופנייה מצד גורמי הרווחה, האזרחים מסרבים לקבל סיוע או תמיכה מהמדינה. כך או אחרת, מדובר בתופעה כואבת ומדאיגה, המחייבת פעולה משולבת של הממשלה, הרשויות המקומיות, מערכת הבריאות והקהילה המקומית. משרד הרווחה והביטחון החברתי מפעיל, יחד עם הרשויות המקומיות, שורה רחבה של מענים לצמצום בדידות וחיזוק תחושת השייכות, ובהם: השמה בבתי אבות בפיקוח המשרד; מוקדים לשימור קשר עם אזרחים ותיקים; מודל "רשת מקומית" לחיזוק הקשר עם הקהילה; רכזות שייכות המבצעות ביקורי בית ואיתור; תוכנית "תיאום טיפול"; שירות "רווחה מרחוק" ופעילויות למרותקי בית; פתרונות לארוחות והפגת בדידות בחגים; וכן קמפיין הסברה רחב להעלאת מודעות ולעידוד קשר קהילתי ומשפחתי. בנוסף, פועל בימים אלו צוות בין-משרדי בהובלת משרד הרווחה לגיבוש כלים מתקדמים לאיתור אוכלוסיות המצויות בסיכון לניתוק חברתי, לרבות שיתופי מידע והצלבת נתונים בין הגורמים הרלוונטיים. משרד הרווחה והביטחון החברתי ימשיך לפעול בכל הכלים העומדים לרשותו כדי לאתר מוקדם מצבי סיכון, לחזק את תחושת השייכות, ולהבטיח שכל אזרח ותיק יוכל להזדקן בכבוד, בביטחון ובקהילה. אני רק אוסיף עוד משהו, ברשותך, אדוני היושב-ראש. אדוני המציע של הצעה לסדר-היום, אני יכול לשתף אותך בניסיון שבזמנו ראיתי באחת מהרשויות המקומיות, שיכול להיות מאוד יעיל, לפחות במקרי חירום מהסוג הזה, וזה ניסיון לעקוב אחר מצבם של אזרחים ותיקים בודדים באמצעות מעקב אחר נתוני שעון המים. במועצה האזורית מבואות מודיעין בזמנו ראש המועצה, שמעון סוסן, הנהיג ניסוי כזה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> דיברנו על זה מקודם - - - זה לא ממוסד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. לא ממוסד. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> נכון. אני חושב שזה ניסוי שהיה מאוד מאוד חיובי, וזה נכון. היום הטכנולוגיה מאפשרת לעשות את זה, וזה מדד שמייד מדליק נורה אדומה אם משהו קורה ומאפשר לפעול. לכן אני חושב שיש פה דווקא כלי שאני הייתי מציע למשרד הרווחה לאמץ אותו יחד עם הרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מידע אישי, ככה, פרו בונו, אני אתערב בדיון, כי מנהל אזרחים ותיקים במשרד הרווחה הוא מינהל חדש יחסית. לצערנו הרב, כל סוגיית האזרחים הוותיקים מפוצלת בין כמה משרדים. אין אחריות לכן צריכה להתקבל החלטה לאגם את זה במשרד אחד, לשתף את השלטון המקומי עם משאבים. היום אין אפילו מסד נתונים של אזרחים ותיקים ברשויות המקומיות. אני חושב שצריך לעשות עבודה מסודרת, ממוסדת. אני הייתי מציע לך לקיים דיון בוועדה ולבוא מגובש לוועדה עם המלצות לסיכום. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אני אעשה את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שמח. תודה רבה, כבוד השר. אז אני מבין שעוברים להצבעה על המשך דיון בוועדה? << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> לוועדת עבודה והרווחה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לוועדת העבודה והרווחה, ודאי. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על המשך דיון בהצעה לסדר-היום בוועדת העבודה והרווחה. הצבעה, חברי הכנסת. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד – 12 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אי לכך, אני קובע שהמשך הדיון בהצעה לסדר-היום יתקיים בוועדת העבודה והרווחה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מחירי המזון רושמים שיאים << הלסי >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, ההצעה הבאה לסדר-היום היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: מחירי המזון רושמים שיאים. את ההצעה הגישו חברי הכנסת רון כץ, אכרם חסון, יואב בן צור, ואליד אלהואשלה, יבגני סובה ומיכאל מרדכי ביטון. ראשון המנמקים, חבר הכנסת רון כץ, בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, קודם כול, לפני שאני אתחיל בנימוק ההצעה לסדר-היום, אני רוצה לומר לכם משהו, וזה כנראה לא ישפיע על אף אחד מול הכיסאות הריקים האלה. לפני כמה דקות הפלתם את הצעת החוק שלי, שקבעה דבר מאוד פשוט: לדחות מועדי תשלום – מועדים, זה לא היה עולה השקל למדינה – מועדי תשלום למילואימניקים בזמן שהם בשירות מילואים פעיל. על זה אתם אמרתם היום למילואימניקים: לא סופרים אתכם, אל תשגעו אותנו. בעזה, בלבנון, תרימו טלפונים שירדפו אחריכם, תשלמו למדינה. איך אתם לא מתביישים? איך אתם לא מתביישים, למילואימניקים שאתם שלחתם לא להגיד שאין בעיה? אין בעיה. תנשמו. תנשמו, ניתן לכם דחייה של 30 יום. עכשיו, למה זה מעצבן אותי? כי כשהעליתי את הצעת החוק הזאת לפני חודש, אז באו חבורת הממשלה העלובה הזאת, ואמרו לי: רון, אנחנו חושבים שאתה צודק. תן לנו חודש לנסות למצוא לזה פתרון. אמרתי: איזה פתרון? אין מקור תקציבי. למה אתם צריכים פתרון? אז הם הצליחו לחרטט אותי חודש. אחלה. אבל את מי אתם דופקים? אתם דופקים את המילואימניקים שלנו, את המילואימניקים, שצריכים לרוץ ולחפש קליטה על גגות של מבנים בשביל לדבר עם איזו רשות מקומית כי הם קיבלו דוח או כי הם לא שילמו ארנונה לעסק שלהם. תתביישו לכם. תתביישו, חבורה של מופקרים משתמטים. ומפה לשם אני רוצה לדבר על החג הקרוב שהולך לבוא עלינו לטובה. מישהו שם לב למחירים בסופר? מישהו שם לב לעלייה הדרמטית שמדברים עליה פה במשך ארבע שנים? ארבע שנים עושים פה ועדות על יוקר המחיה. מה עשיתם עם זה? שבועות בפתח, מחירי הגבינות קופצים בעשרות אחוזים. אנשים צריכים עכשיו להתבלבל ולהחליט אם נקנה גבינה כזו או גבינה כזו. ואתם יושבים פה אטומים ומשחקים משחקים פוליטיים בממשלה שכבר נגמרה. אין יותר ממשלה במדינת ישראל. אין יותר כנסת במדינת ישראל. האירוע נגמר. עכשיו יש לכם אפשרות – האם בזמן הקצר מאוד שנשאר לכם תעשו משהו טוב עבור מדינת ישראל או שתמשיכו לגזול את כספי הציבור, תמשיכו עם הקומבינות, תמשיכו עם השחיתויות? ולמה? הרי אתם יודעים שזה נגמר. זהו, אין יותר בשביל מה להיות פה. אין לכם רוב להעביר כלום. כל החוקים שעלו היום – משכתם אותם. למה משכתם אותם? כי אין לכם רוב להעביר אותם. את החוקים שאתם כן תעבירו היום, אתם תעבירו כי אנחנו החלטנו שתעבירו אותם. כי מי שעכשיו מנהל את האירוע זה האופוזיציה. אז לפחות, לפחות, קצת כבוד עצמי. תעמדו מול הציבור, תגידו להם את האמת. תגידו: נכשלנו, לא הצלחנו, אנחנו הממשלה הכושלת ביותר שהייתה פה מאז קום המדינה. אני חייב לסיים, אדוני היו"ר, עם משהו שנגע בי באופן אישי. אתמול ראיתי תמונה, ראיתי תמונה של אשתו של ראש הממשלה לשעבר בנט ואת ליהי לפיד, עם עוגה יפה כזאת, עם קצף כחול, יפה, עם חיוך גדול. וליד זה הייתה עוגה של בן גביר עם חבל תלייה על העוגה. אני רוצה לומר לך, אדוני היו"ר, על זה הבחירות. הבחירות הן כי למדינה הזאת נמאס מהקיטוב, נמאס מהשנאה, נמאס ממה שעשיתם לנו, ואנחנו מחפשים את האור. הבחירות האלה יהיו בין טוב לרע, והטוב ינצח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, משפט לסיום. אין לי כיפה, אבל ברוך שפטרנו מעונשו של זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רון כץ. יעלה ויבוא חבר הכנסת אכרם חסון – נמצא? לא נמצא; חבר הכנסת יואב בן צור – אף הוא איננו. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, איזה עיתוי, יש לך פה את בית הספר התיכון שגב שלום, תברך אותם גם כן. בירכנו אותם, תברך אותם גם כן. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אתה כמובן בירכת אותם. אני גם מברך את בית הספר היסודי ואת בית הספר התיכון שגב שלום. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) אדוני היושב-ראש, רציתי, כמו שאר חבריי, להתייחס לנושא העלייה במחירי המזון, לעלייה במחירי המזון במדינה. מאז כינון הממשלה, ראינו שהוקם קבינט לטיפול ביוקר המחיה. אנחנו רואים את ההפך, אדוני היושב-ראש – יש עלייה גם במחירים, גם בדלק; כמעט בכל המוצרים יש עליית מחירים. הוקם קבינט, או צוות שרים, שאמור לטפל בסוגיות של החברה הבדואית, ואנחנו רואים תמונה הפוכה, עגומה, מצערת מאוד. אין שום טיפול, לא ביוקר המחיה ולא בחברה הבדואית ולא בחברה הערבית. ואנחנו רואים שאנחנו מגיעים לשיאים שלא הגענו אליהם קודם, כמו בעניין הרציחות בחברה הערבית. אדוני היושב-ראש, מאז כינון הממשלה הזאת, מעל 800 נרצחים בחברה הערבית. הריסת בתים בנגב – מעל 6,000 בתים בנגב; משפחות רבות בנגב נשארו ללא קורת גג. איפה צוות השרים? איפה הקבינט שאמור לטפל בעניין של החברה הבדואית בנגב? רק סיסמאות מחלקת הממשלה הזאת, רק סיסמאות. היא לא מטפלת בשום דבר, אדוני היושב-ראש. לכן, טוב תעשה הממשלה אם בשבוע הבא יצביעו כל חבריה על פיזור הכנסת ונלך לבחירות, על מנת שתבוא ממשלה אחרת שתשרת את כלל העם, שתתייחס לאזרחים, ולא תשאיר משפחות ללא קורת גג. אדוני היושב-ראש (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) אדוני היושב-ראש, כמו במקרה שהיה בעיר רהט לפני יומיים, כאשר שוטרים ירו לעבר אחמד אל-נעאמי ולא נתנו לכוחות ההצלה – אדוני היושב-ראש, המוקד של איחוד ההצלה רחוק ממקום האירוע רק 300 מטרים, וחצי שעה לא הגיע אמבולנס למקום האירוע. מיון קדמי, 500 מטרים רחוק ממקום האירוע, ולא אפשרו לכוחות ולרופאים להגיע ולהגיש עזרה, על מנת להציל את אחמד אל-נעאמי. הבחור הזה הוא מוגבל, הוא מוכר בביטוח הלאומי, ולצערנו הוא נהרג. אנחנו מבקשים ממח"ש, וגם בשבוע הבא אנחנו נחזיר את ההצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית. אני קורא גם לחברי הכנסת החרדים לבוא בשבוע הבא ולתמוך בהצעה שלנו, על מנת שהצדק יצא לאור. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מרדכי מיכאל ביטון – אינו נוכח. אי לכך, על ההצעה לסדר-היום ישיב השר ברקת. בבקשה, אדוני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, תודה. תודה שאת משתפת אותנו, טלי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נאור שירי, תתאפק פעם אחת, אתה לא חייב. אנחנו עושים את זה טוב, אתה לא חייב. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> דווקא היום הוא הכי רגוע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא אמרתי שהוא לא רגוע. החמאתי לו, מה אתה רוצה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חסתי עליו, שישמור את האנרגיות למצבים יותר – בבקשה, אדוני. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, מכובדי השר אלקין, חברות וחברי הכנסת, עשרות שנים ששוק המזון בישראל ריכוזי ומחירי המזון במגמת עלייה – זה לא משהו חדש. במהלך הקדנציה שלי כשר הכלכלה והתעשייה הובלתי, בין השאר, שני פרויקטים אסטרטגיים שמשלימים אחד את השני ומשנים את כללי המשחק בשוק המזון הישראלי. רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שפועלת להרחבת היצע המוצרים המיובאים ומפרקת חסמי יבוא. והפרויקט השני זה "הסל הזול של ישראל", שמייצר תחרות ישירה על כיסו של הצרכן. שני המהלכים הללו משלימים זה את זה, משפיעים על השוק ויוצרים מציאות כלכלית חדשה לטובת הצרכן הישראלי. אני גאה לעמוד כאן על במת הכנסת ולומר לכם – אני רוצה להזכיר גם לחבריי באופוזיציה, חלק מההישגים האלה זה בשיתוף פעולה איתכם – אני גאה לומר לכם שהרפורמות מצליחות, הן עובדות. למרות הרצון של גורמים רבים לגמד ולהקטין את ההצלחות. ואני אפרט. כל מי שעוקב אחרי התקדמות של הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", ובקרוב גם "מה שטוב לארצות הברית טוב לישראל", רואה מגמה אחת. יותר יבוא, יותר מגוון, יותר זול, פחות ריכוזיות, פחות בירוקרטיה. זו רפורמה לדורות, עם למעלה מ-3,000 חקיקות משנה, שעברה פה, בכנסת, פה אחד. אנחנו רואים, עקב בצד אגודל, את ההשפעה של הרפורמה, ממש כמעט בכל יום, על הכיס של הצרכן. תשאלו את לשכות המסחר, תשאלו את היבואנים, את הרשתות – הם יגידו לכם שהרפורמה משפיעה על הרווחיות שלהם. בסופו של דבר, בתנאי תחרות, חלק מזה גם מגיע לכיסו של הצרכן. על התהליכים של הרפורמה אשיב במעלה הדרך. ברשותכם, אני רוצה לשתף אתכם במהלך המרכזי והמיידי שקורה בימים אלה, ממש מול העיניים, ואני מדבר על "הסל של ישראל". אני אומר לכם, הוא כבר מייצר רעידת אדמה בשוק הקמעונאות. זאת תוכנית מהפכנית אמיתית, שמרסקת כללי משחק ישנים, וכן, היא גוררת ירידת מחירים בכל רשתות הקמעונאים. בזכות תהליך – קוראים לזה תורת המשחקים, אדוני היושב-ראש – תהליך - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אסור לצלם סרטונים במליאה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> בזכות מחשבה שבאה מתורת המשחקים, מה יקרה ברגע שנתנו גזר ראשון לרשת. לקחנו את 100 המוצרים הכי נרכשים, הכי נקנים בישראל; עשינו גם תיקון, וידאנו ש-30% מהם הם מוצרי בריאות, והגדרנו להם מחיר ייחוס מקסימלי. לשמחתנו הרבה, רשת קרפור הרימה את הכפפה, ניגשה למכרז והגישה את הסל – ממילא היה מדובר על זוכה יחיד, מי שלא הכיר – ב-1,098 שקלים בלבד. זה מחיר שהוא בין 30% ל-50% יותר זול מהרשתות המתחרות. אנחנו מדברים על מחיר קבוע לשנה. חברים, אני הייתי שם, ואני מאתגר את כולכם: לכו לרשת קרפור, תבדקו בעצמכם. קחו עגלה, תמלאו מוצרים, ואתם תראו שאתם חוסכים מאות שקלים בכל פעם. אבל חשוב לי שתדעו שיש גם מי שעובד קשה מאוד להכשיל את היוזמה. אני מדבר בראש ובראשונה על חדשות 12, שיצאו ממש למסע צלב בניסיון לחבל ולהכשיל את הסל של ישראל. בדיבה 12 לא יכולים לסבול פרויקט של הממשלה שמצליח. הם לא יודעים לפרגן, קשה להם. למען האמת, זה הורס להם את הקמפיין שהם מתכננים, להראות שלכאורה הממשלה לא מביאה שום הישג. הורדת מחירים בשוק המזון לא באה להם טוב. אדוני היושב-ראש, קשה להם מאוד עם זה. אבל יש עוד סיבה, ברשותך, מדוע דיבה 12 תוקפים אותי ותוקפים את הפרויקט: הם לא עושים גילוי נאות שבעלי הערוץ, ערוץ 12, הם גם הבעלים של מונופולים גדולים במשק בתחום המזון, ושהפרויקט הזה – הצלחתו פוגעת להם קשות ברווחיות והם נפגעים מכך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תפרק את המונופולים. תפרק אותם. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> רעיון לא רע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה אגב מהלך אסטרטגי, לפרק מונופול. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> לא לפרק את המונופול, את הבעלות הצולבת. בסדר, תעזור לנו, נעשה את זה בשמחה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה, הבאת את החוק הזה והתנגדנו? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה קורה אחרי שנה במיזם הזה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם הוא יצליח - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא זכור לי שהייתה חקיקה כזאת. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אני רוצה לשתף אתכם שמי שמשלם לקרן מרציאנו, לעמרי מניב, למעיין פרתי וליוסי מזרחי את המשכורת זה הבעלים של קוקה קולה וטרה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה ביזיון מה שאתה עושה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אז איך אתם מצפים שדיבה 12 יתקפו את מי שמעלה מחירים באמת ומייצר רווחים עצומים על חשבון הציבור? זו הבעיה. ואני מצפה גם מכם, מי שרוצה לעזור לצרכן הישראלי, שיעודד מי שמוריד את המחירים - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי הוריד את המחירים? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> - - ויתנפל, בצדק, על מי שמעלה מחירים, וזה המונופולים באותם בעלים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הממשלה מעלה מחירים, מעלה את החשמל, מעלה את המים, מעלה ארנונה, מעלה מיסים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נאור, יש פרוצדורה בהצעות לסדר-היום של עמדה מהצד. אתה יכול להתווכח. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אל תיקח אותי לפרוצדורה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז אל תפריע לי מהפרוצדורות. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אני מדבר על הפרויקטים שאני אחראי עליהם, בסדר? אני מדבר על הפרויקטים בתחום הצרכנות. זה מה ששאלתם, ואני נותן מענה לשאילתה שלכם. וזו לא פעם ראשונה. אני רוצה להזכיר לכם, חברים, ולך, אדוני היושב-ראש, שזו לא פעם ראשונה שערוץ 12 מוביל ניסיון טרפוד של תוכניות הממשלה. כך בדיוק הם חיבלו – לצערי הרב הצליחו – לעצור את הרפורמה המשפטית. אבל הפעם יש הבדל מאוד גדול: הם פשוט נכשלים. הם לא מצליחים לעצור, ואנחנו כן מצליחים להביא תוצאה למרות הכול. למרות הכתבות השקריות והדיבה, למרות הניסיונות הכושלים לנסות לעצור את המיזם בבית משפט, הם נכשלים, ולמרות ניסיונות רבים לרתום כל מיני גורמים להילחם בפרויקט מצליח שמוריד מחירים. שוב, קשה להם מאוד עם הפרגון הזה. אבל יש חדשות טובות: הציבור לא פראייר. הוא מבין מי נלחם עבורו להוריד את המחירים ומי לא נלחם עבורו ולא נלחם במקור הבעיה, שהיא המונופולים שמעלים מחירים. לשמחתי הרבה, עשרות אלפי ישראלים – אנחנו כבר עוברים את ה-100,000 – מצביעים ברגליים וקונים את מוצרי הסל ב-52 סניפי קרפור ובאונליין, והמספרים לא משקרים. חל גידול עצום של 240% ומעלה בקניית מוצרים של הסל בתוך שלושה שבועות שהפרויקט חי. ואני רוצה להזכיר לכם, הוא יימשך חצי שנה, עם אופציה לעוד חצי שנה. מאות אלפי משפחות כבר חוסכות מאות שקלים בכל קנייה, בזמן שהתקשורת עסוקה בניסיונות כושלים להפחיד אותם. שמעתי ביקורת על זה שהפרויקט הזה עולה 25 מיליון שקלים בחצי השנה הראשונה, עם אופציה להארכה בעוד 25 מיליון שקלים, אמור מעתה 50 מיליון שקל. אין מגוחך מזה. אין מגוחך מהביקורת הזאת. אני איש עסקים – אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, לקחנו חמישה שקלים מאזרח, השקענו אותם בפרויקט, ובכל קנייה – מי שרוצה ללכת לקנות חוסך מאות שקלים. זה מתורגם לאלפי שקלים חיסכון בשנה. מישהו פה יודע לעשות חשבון מה ההחזר? הלוואי. אני איש עסקים, עשיתי הרבה השקעות טובות בחיים שלי, אבל אין הרבה פרויקטים בממשלת ישראל, במדינת ישראל, עם השקעה כל כך קטנה ועם החזר כל כך גדול. חברות וחברים, אני באמת מפציר בכולם, אל תתנו לאינטרסים הצרים של ערוץ 12 ואחרים להטעות אתכם. לכו תנסו בעצמכם ותגלו את הפער הגדול במחירים, שכבר אני אומר לכם, גורר את הרשתות האחרות גם להוריד מחירים. כי מה הברירה שיש לרשתות אחרות? וזו בדיוק תורת המשחקים – לרשתות האחרות יש שתי ברירות: לאבד לקוחות או להוריד מחירים. כל עוד הציבור שלנו, ציבור הצרכנים, מצביעים ברגליים ומתגמלים את מי שעוזר להם ומוריד את המחיר, כל עוד זה קורה, לשמחתי הרבה, אנחנו רואים שכל הרשתות מתחילות להוריד מחירים. ושוב, זה לא עוף בשקל, זו מגה-אסטרטגיה לשנה הקרובה. חברות וחברים, השילוב של הסל של ישראל יחד עם רפורמת היבוא משנה את הדנ"א של כלכלת הצרכנות הישראלית משוק סגור ויקר לשוק פתוח, תחרותי וזול. ואני מקווה, חברים, שכפי שידעתם באופוזיציה להירתם ל"מה שטוב לאירופה טוב לישראל", אני מצפה מכם להירתם גם לפרויקט הסל של ישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה זה המכשיר הזה עובד ככה? מה קורה פה במליאה? סדרנים, תבדקו את זה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אני סיימתי, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה, כבוד השר. בטרם אתן עמדות מהצד, אני רוצה לקדם בברכה את תלמידות כיתה י"ב מכפר הנוער הדתי מהיישוב יונתן בצפון. ברוכות הבאות. ראשון המציגים עמדה נוספת – חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. בבקשה, אדוני. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אל תיתן לו, אל תיתן לו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אפעיל שיקול דעת לקראת הסוף. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תפעיל שיקול דעת ואל תיתן לו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תנמק למה אבל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. יש לך דקה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, היוזמה של קרפור, של משרד הכלכלה, היא מבורכת, היא יצירתית. רציתי שהשר ישיב לי מה קורה אחרי שנה, איך הופכים יוזמה שיוצרת מציאות והיא בת-קיימה. אבל הסיפור של יוקר המחיה הוא בסוף סיפור של בלוף אחד גדול. מדברים על מדינה שגאים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, חברכם מדבר ואתם בקו אווירי חוסמים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ככה זה אחמד טיבי, אין לו כבוד למזרחים. רק עם מי שכשנולד אימא שלו דיברה איתו ערבית, כשהוא היה ילד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> המצב במדינת ישראל הוא שאין שוק חופשי אמיתי, וכולנו רוצים שוק חופשי. הקומוניזם כבר לא יעבוד, אבל שוק חופשי שמתפקד באמת. בבנקים אין שוק חופשי, ברשתות המזון אין שוק חופשי. שלוש-ארבע רשתות, 60%-70% מהסל, והן מראות דוחות כלכליים כאילו שהן מרוויחות - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הן עלויות צולבות. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - 3%-4% רווחים, כאילו, אבל יש להן חברות נדל"ן וחברות תפעול וחברות אחרות, ששם מושקעים הרווחים. והיבואנים – שניים-שלושה שולטים בסל שלנו; ויצרני המזון – שניים-שלושה שולטים; ויבואני הבשר – יבואן אחד, עשרות אחוזים של הבשר. זאת אומרת, אין שוק חופשי בישראל. הקללה הזאת של יוקר המחיה היא קללה שמרחפת על הבית הזה. שואלים את האזרח בשאלונים: מה הכי כואב לך? הוא אומר: יוקר המחיה. אולי הוא לא הולך לקלפי להצביע לפי הדבר הזה, אבל זה כאב גדול מאוד. ושל מי? של הצעירים ביותר, של הורים לילדים. גם מעונות, גם רכישות, גם אוטו; משלמים מס על הדלק, 70%. יש דברים שגם המדינה צריכה להקל, כל האגרות על רכבים ודלק. למה? למה המדינה צריכה לקחת 70% על הדלק? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מכובדי, נא לסיים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אני אומר, אם רוצים באמת מהפכה ביוקר המחיה, זה אומץ לב לעמוד מול טייקונים, ורגולטורים מסוימים הולכים לעבוד בסוף אצלם. לא ראיתי הרבה אמיצים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> צריך לשלב ידיים ולהתמודד עם זה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> המהפכה הזאת עוד לא החלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. המציג הבא מהצד – ולדימיר בליאק. בבקשה אדוני, דקה לרשותך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני השר. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש – אדוני השר, חבל שניצלת את הבמה כדי לתקוף את התקשורת בפעם אני לא יודע כמה. אני קצת מופתע שלא הזכרת את השמאל - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא תקף רק את ערוץ 12. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ואת גלי בהרב מיארה. אבל אם נדבר ברצינות, אני רוצה להתייחס לשני מהלכים שהזכרת, שבמהלך הראשון אנחנו כאופוזיציה היינו בעד ותמכנו ברפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". אני רק רוצה להזכיר שהתחלנו את זה עוד בממשלה הקודמת, עם שרת הכלכלה הקודמת אורנה ברביבאי. אבל המהלך השני, הסל של ישראל – עם כל הכבוד, אפשר לתמוך, אפשר להתנגד, אפשר לכנות את זה בכל מיני שמות ומאפיינים, מהלך אסטרטגי זה לא. ואני דווקא מצפה ממך כאיש עסקים שקצת מבין במהלכים הללו, לא לכנות את המהלך הכושל הזה, בעיניי, מהלך אסטרטגי, כי אסטרטגי הוא לא, בכל מקרה. במבחן התוצאה, שלוש וחצי שנים – ביוקר המחיה נכשלתם. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, אדוני. יש לך דקה לרשותך, בבקשה, אדוני. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אתה ח"כ חרדי. יש פה ח"כים חרדים, יש את גפני בחוץ. החרדים מפרקים את הקואליציה, ככה הם אומרים, בגלל שהם כועסים על נתניהו. הרב לנדאו אמר שהוא שקרן. ואז אחרי הבחירות אתם נגררים אחרי נתניהו. קשה להבין את זה. זה משהו בגנים הפוליטיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה רטורי או שאתה רוצה תשובה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בבקשה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נראה לי שזה מפריע לך כי מהיום אתה כבר לא לשון מאזניים במאבק הפוליטי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חכה לתוצאות. חכה לתוצאות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בגלל זה זה מפריע לך, מה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חכה לתוצאות. תשמע, היושב-ראש מרגי, 15, 16, 17 חברי כנסת – משנה את המפה הפוליטית, לדעתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איחוד הצלה, מישהו אמר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מכיר אותו באופן אישי, כן. לדעתי, יהיה לכם מעניין באופוזיציה, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מאוד מעריך את השנינות שלך, אתה יודע, אבל ימים יגידו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אחרון המציגים מעמדה מן הצד – חבר הכנסת סימון דוידסון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ישבתי פה והקשבתי לכל מילה של שר הכלכלה ניר ברקת, שאני מאוד מכבד באופן אישי. אבל אני רוצה להגיד לכם משהו, אתם כל כך מנותקים מהשטח, כל כך מנותקים ממה שקורה באמת במדינת ישראל. אני מציע לכל חבר כנסת מהקואליציה וגם לשר הכלכלה להגיע לשוק, לא משנה איפה במדינת ישראל, לפני הסגירה כל יום, ולראות עשרות אנשים קונים ב-10% מהמחיר כל מיני ירקות ופירות שהם כבר עשו את שלהם. לוקחים מהרצפה, הולכים ומבקשים מאטליז איזו חתיכת פולקע, כי אין להם כסף. וזה לא אחד ולא שניים. למאות אנשים כל יום אין מה לאכול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הפרוטוקול לא מבין מה זה פולקע. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> פולקע זה החלק של העוף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תסביר, תסביר לפרוטוקול. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה הפולקע. ולכן אני אומר, עם כל מה שעכשיו שמעתי, עם הרפורמות, וקרפור שמרפור, כל זה, בסוף, בסוף, בסוף, יש במדינת ישראל - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שני מיליון אנשים עניים. שני מיליון אנשים עניים, ולא נעשה שום דבר בנושא הזה. זה רק מחמיר ומחמיר ומחמיר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת המציעים, מסתפקים בעמדת השר? רוצים המשך דיון? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> נדון בהמשך בוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אומר לכם בכנות: יכולתי לדלג על זה, כי כץ לא פה, נכון? רון כץ. איך אחמד טיבי אומר? כשאנחנו בשלטון, אנחנו מגלים נדיבות. אז המשך דיון בוועדת הכלכלה. אנחנו נבצע הצבעה. מי שבעד, יהיה בעד המשך קיום דיון של ההצעה לסדר-היום בוועדת הכלכלה. מי שנגד זה, הוא בעד להסיר את זה מסדר-היום. בבקשה, חברי הכנסת, הצבעה. בהקשר כזה, בהקשר של הצעה לסדר-היום, בעד – זה בשר, עופות, דגים. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד – 13 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אי לכך אני קובע שהנושא יועבר לדיון בוועדת הכלכלה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> סוף שבוע קטלני בכבישים << הלסי >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, ההצבעה הבאה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: סוף שבוע קטלני בכבישים. את ההצעה הגישו חבר הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, אושר שקלים, מירב בן ארי ולימור סון הר מלך. חבר הכנסת משה אבוטבול, עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש היקר, אני רוצה לדבר על נושא עצוב ביותר, שאנחנו רואים את העלייה, את המגמה של הקטל בדרכים. ככל שאנחנו מנסים לדבר על זה, ומעבירים על זה, אנחנו רואים כותרות מאוד מאוד כואבות, על כך שרק מתחילת השבוע 14 הרוגים בכבישים – זה דבר מאוד מאוד חמור. אנחנו גם שומעים שהאכיפה הוגברה, אבל הענישה לא בדיוק הוחמרה. אנחנו שומעים שמספר ההרוגים השנה אומנם קטן לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אבל במשטרה גם משוכנעים שהעונשים הקבועים בחוק לא מרתיעים מספיק את הציבור. בתחילת השנה הציגו רפורמה בנושא הזה, להרחיב משמעותית את הקנסות, אלא שהקידום שלה נתקע, וחברי ועדת השרים לבטיחות בדרכים, משרד התחבורה והשרה מירי רגב, פועלים להביא לכינוס הוועדה בהקדם. אבל בינתיים, כל יום ויום, אנחנו לצערנו רואים עוד אנשים שמאבדים את חייהם באותם כבישים. אני שוב חוזר ואומר שבעבר העלו כל מיני רעיונות איך לצמצם את זה. אחד הרעיונות שהעליתי הוא לחשוב על תמרוץ לטובה לאלה שכן שומרים על החוקים, כי מדובר פה בהרוגים. מאז הקמת המדינה נהרגו יותר מכ-33,000 איש, יותר מכל המלחמות שהיו במדינה, שזה 25,000 איש. לכן חשוב מאוד מאוד לחשוב אולי על תמרוצים בביטוח חיים; לתת להם הנחה, לאלה שכן שומרים על החוקים; אולי לחשוב על הנחה בכל מיני אגרות שקשורות לנושא הזה של ביטוח הרכב וכו'. ההצעות האלה גם חייבות לבוא לצד הנושא הזה של הענישה. יש עוד רעיון. באירופה מדברים על יום ללא נהיגה. יום שחופשי מכל הדברים האלה של נהיגה כדי לצמצם את זיהום האוויר. אני חושב שזה רעיון טוב. הציבור הדתי בארץ, כבר מאז הקמת המדינה, יש לו את היום הזה, שמצמצמים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם אני זוכר, במשבר האנרגיה בשנות השבעים – הזמן על חשבוני – כל בעל רכב היה בוחר יום שבתון לרכב. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון. הייתה גם מדבקה באיזה יום הוא לא נוסע. אבל אני חושב שאולי זה יצמצם את תאונות הדרכים, גם יצמצם את הזיהום. ואולי בנימה הזאת אני גם אציע לעם ישראל, שאם כבר מאמצים יום ללא נסיעה, בואו נאמץ כולנו את יום השבת, וגם נרוויח דבר חשוב מאוד מאוד, שנשמור על השבת וגם על זהירות בדרכים. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. אני גם מתנצל, פשוט הייתה טעות דפוס בליין-אפ. תעלה ותבוא חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, שגם, אני מתנצל שהטרחתי אותה. עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה, גברתי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, בהתחלה אני רוצה להתייחס לנושא הראשון בקצרה, להצעה שהייתה קודם. שני הנושאים מאוד חשובים לי. מאז שנכנסתי לכנסת, כל הנושא של עוני ושל תאונות דרכים ותאונות עבודה – אני מנסה באמת לשים את זה על שולחן הכנסת. העוני המחפיר בשנים האחרונות – שני מיליון אנשים מתוך אזרחי המדינה חיים מתחת לקו העוני. כמובן שהערבים והחרדים הם החלק הגדול מתוך שני המיליונים האלה. לצערי הרב, התוכניות כנראה לא מותאמות, כי הן לא מביאות תוצרים ראויים. לעניין ההצעה לסדר-היום – אני רוצה להגיד שלצערי הרב שוב, למרות שאין בידי, במקום הזה שאני יושבת, את האפשרות להשפיע ולשנות את הנתונים, כמו כל דבר אחר, כמו בעוני וכמו בתאונות הדרכים וכמו בתשתיות וכמו בהרבה תופעות – רצח, הרג, הריסת בתים בחברה הערבית – גם במקום הזה הערבים, לצערי הרב, מספרם כמעט כפול מהשיעור שלנו באוכלוסייה. אנחנו 20%, והשנה זה משיק כבר כמעט ל-40%, זה 38% מתוך הנרצחים השנה בתאונות הדרכים. תשמעו את המספרים: ב-2025 היו לנו 152 נרצחות ונרצחים בחברה הערבית. תתארו לעצמכם מה המספר הזה אומר? כמה משפחות, כמה נפשות עומדות, סובלות, מאחורי הדבר הזה. אנחנו עדיין לא הגענו למחצית השנה, וב-2026 עד סוף אפריל, ואני בטוחה שהיו מאי, אנחנו על 57 נרצחים ונרצחות. תתארו לעצמכם, בהשוואה ל-2025 זה תוספת של 36% נרצחים ונרצחות בחברה הערבית, ומתוכם 12 ילדים מתחת לגיל 18. אני בטוחה שכל פעם צריך לקחת את התופעות השליליות האלה בהקשר הכללי של המצב הסוציו-אקונומי בחברה הערבית. אני אקח לדוגמה את שלוש הנרצחות לפני שבועיים מכפר מנדא. הן נשים שיצאו לפרנס ממש את המשפחות שלהן. אני בטוחה שהן עבדו בעבודה קשה, במשקים, בקטיף פירות, זאת אומרת עבודה "שחורה". שאלה אם הן מקבלות תלוש, לא מקבלות תלוש. הן יוצאות ב-04:00 כדי לא להיתקע בפקקים, חוזרות בסוף היום מותשות, ובסוף הן ישאירו ילדים ומשפחה בלי פרנסה ובלי סידור חוקי לאותה משפחה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז הלוואי שבאמת נצליח להגיע למקומות שלשמם ולמענם אנחנו נמצאים במקום הזה. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אכן. תודה. נושא חשוב. חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה, גברתי. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבוע האחרון נהרגו מעל 10 בני אדם, עשרות פצועים. אנשים שהייתה להם משפחה, ילדים, אנשים שהיו להם חיים ומצאו את עצמם הרוגים בכבישי ישראל. שמעתי את חבר הכנסת אבוטבול, שמציע לא לנהוג בשבת או מציע ביטוח. לא, זה לא הפתרון, כי יש הרבה מדינות שבהן נוהגים בשבת ואין שם כל כך הרבה הרוגים. אלו השנים הכי מדממות בכבישי ישראל. לא תאמין, אפילו בכנסות הקודמות לא היה כזה מספר. מעל 400 הרוגים בשנת 2024, מעל 400 הרוגים בשנת – זה לא קשור. זה קשור אך ורק לזה שיש כאן שני שרים שאמונים על התחום, וזה פשוט לא מעניין אותם. כי הרי שני שרים – ביטחון לאומי; זה נכון שאנחנו כל הזמן מדברים על מירי רגב, יש לי הרבה ביקורת עליה, אבל זה גם התפקיד של השר לכישלון לאומי. זה גם התפקיד של אדם שאמור לפחות לדאוג לאכיפה. אני בחיים לא ראיתי סרטון שלו עם ראש אגף התנועה. אין, מה יעשה ראש אגף התנועה? אין שם על מי להתגזען. אבל זה הורג אותנו. זה הורג ילדים, זה הורג נשים וזה הורג גברים. אתה יודע שלפני שעה נהרג רוכב אופנוע בן 20. ברוך לך שהלכו למשפחה החיים. הלכו החיים למשפחה של הבחור בן ה-20. אבל אתה יודע, למה? זו לא גזרת גורל. אפשר להילחם. בהרבה מדינות בעולם עשו את זה ונלחמו בתאונות הדרכים. בשביל זה צריך שרים שאכפת להם מתאונות הדרכים. צריך שרים שלא מדברים לבייס אלא מדברים לציבור. צריך שרים שאומרים: אנחנו רוצים להפסיק את הקטל בכבישים. אבל כשאת מחסלת את הרלב"ד, שהייתה במשך שנים הרשות שנתנה פתרונות אמיתיים – היא מחוסלת. אתה יודע מה? היא מינתה שם הרי את – הוא עכשיו מתאם הפעולות בשטחים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יורם הלוי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. גם אב שכול. איש ראוי, איש מדהים. יורם הלוי, מינוי שלה, קם ואמר: אני לא יכול להמשיך ברלב"ד כי הרלב"ד, מבחינתנו, קיצצו לה את הכנפיים, אין לה כסף. נכון, ביטן? אתה אחראי על הבטיחות בדרכים אצלך בוועדה, נכון? מה אמר אצלך יורם הלוי? אין כסף לרלב"ד, נכון? אין. אז הוא לא ממשיך. והעובדה ששני שרים – גם לביטחון לאומי וגם שרת התחבורה. היא לא נותנת פתרון – מה הפתרון שלה לתאונות הדרכים? להגדיל את הקנסות. זה לא פתרון, להגדיל קנסות. צריך לשפר תשתיות וצריך לעשות תחבורה ציבורית טובה יותר ולקדם פרויקטים. ולמרות זאת, היא לא עושה כלום. ואם זה לא ראש רשות שהוא יהלום, היא בכלל לא סופרת אותו, היא לא פוגשת אותו. זה לא מעניין אותה. אבל הציבור משלם בחיים שלו בכבישים. ואני רוצה להגיד לך, כי זה הסוף. הסוף מתקרב. היום ראינו, מה לעשות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הסוף לתאונות בדרכים? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, הסוף לכנסת הזאת. בסוף זה שני שרים כושלים. בעזרת השם, אני אדם מאמין, שני השרים הכושלים, תחבורה וכישלון לאומי ילכו, ויביאו שני שרים שיתגייסו ובאמת יסייעו להפחית את הקטל בכבישים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. הדוברת הבאה, חברת הכנסת לימור סון הר מלך – אינה נוכחת. ישיב על ההצעה לסדר-היום השר ניר ברקת. בבקשה, אדוני. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איפה היא? למה היא לא באה היום? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברק כהן חסם לה את התנועה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אגב, רוב התאונות קורות - - - << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> משה אבוטבול ומירב בן ארי, אני מבקש לא להפריע לשר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ואליד. ואליד אלהואשלה, אתה לא מקשיב לי? אני איפגע. אם אתה לא תקשיב לי אני איפגע ואקרא אותך לסדר. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי חברות וחברי הכנסת, אני מקריא את התשובה בשם שרת התחבורה והבטיחות בדרכים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> חבריי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בהובלת שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב, רואה במאבק בקטל בדרכים משימה לאומית ראשונה במעלה. מדובר במערכה יום-יומית להצלת חיי אדם המחייבת פעולה משולבת ומתמשכת של כלל גורמי הממשלה. מדיניות המשרד מבוססת על ההבנה כי אין פתרון אחד לקטל בדרכים. צמצום תאונות הדרכים מחייב שילוב של השקעה בתשתיות, אכיפה, טכנולוגיה, חינוך והסברה, לצד טיפול במוקדי סיכון, הגברת ההרתעה ושינוי תרבות הנהיגה בישראל. לאחר שנים שבהן לא פעלה בישראל תוכנית לאומית מתוקצבת ומקיפה לבטיחות בדרכים, קידם המשרד, יחד עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, תוכנית חירום לאומית. זוהי תוכנית רב-שנתית, מבוססת נתונים, בהיקף של 350 מיליוני שקלים בשנה. מטרות התוכנית הן בלימת הקטל בכבישים, צמצום מספר ההרוגים והפצועים קשה והחזרת תחושת הביטחון למשתמשי הדרך. כבר בשנת 2025 הוקצה תקציב מיידי של 50 מיליוני שקלים לתגבור האכיפה, במסגרת שיתוף פעולה של משרד התחבורה, הרלב"ד, המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל. במסגרת זו נוספו 234 ניידות תנועה חדשות בפריסה ארצית, בדגש על כבישים אדומים, מוקדי סיכון ועבירות מסכנות חיים. לצד תגבור הנוכחות המשטרתית בשטח, הוגבר השימוש באמצעי אכיפה טכנולוגיים מתקדמים, ובהם מצלמות מהירות ממוצעת, מצלמות סטילס, מצלמות טקטיות ומערכות אכיפה חכמות. הפעילות כבר משתקפת בנתוני השליש הראשון של 2026, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, כשנרשמה ירידה של 15% במספר התאונות הקטלניות וירידה של 10% במספר ההרוגים. במרחב העירוני נרשמה ירידה של 22% בתאונות הקטלניות ושל 19% במספר ההרוגים, ובמרחב הבין-עירוני נרשמה ירידה של 10% בתאונות הקטלניות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזו ירידה? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> זה מה שהנתונים מראים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אלה השנים הכי מדממות בכבישים. לא היו שנים כאלה בחיים. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> במקביל, המשרד והרלב"ד פועלים לחיזוק האכיפה הדיגיטלית. בשנת 2025 ניתנו כ-1.5 מיליון דוחות באמצעים דיגיטליים – עלייה של יותר מ-33% לעומת שנת 2024. בתחום עבירות המהירות נרשמה עלייה משמעותית בהיקף האכיפה. מטרת המהלך היא יצירת הרתעה אפקטיבית, שנובעת מהידיעה שהאכיפה רציפה ואינה תלויה רק בנוכחות אנושית. הדבר הזה מוביל בסופו של דבר לשינוי תרבות הנהיגה ומניעת התאונה הבאה. לצד האכיפה, משרד התחבורה משקיע מיליארדים בתשתיות מצילות חיים, טיפול בכבישים אדומים ובמוקדי סיכון, שדרוג צמתים, הקמת הפרדות מפלסיות, שיפור תאורה, הרחבת שוליים, התקנת מעקות בטיחות ושיפור תשתיות להולכי רגל ורוכבי אופניים. במסגרת זו קידם המשרד שורה ארוכה של פרויקטים משמעותיים במרחב הבין-עירוני, ובהם שדרוג בכביש 90, בכביש 40, בכביש 65, בכביש 75, בכביש 4, בכביש 6 דרום, בכביש 444, בכביש 77 ובכביש הערבה. במרחב העירוני מקודמת תפיסה חדשה של עיר בטוחה, בשיתוף הרשויות המקומיות, במטרה להפחית סיכונים ליד מוסדות חינוך ומעברי חצייה, בצירים עירוניים מרכזיים, ובמרחבים שבהם קיים חיכוך גבוה בין כלי רכב, הולכי רגל, אופניים וכלים זעירים. התוכנית הלאומית כוללת גם מעבר לניהול מבוסס נתונים באמצעות הקמת מרכז לאומי לנתוני בטיחות בדרכים, שימוש בבינה מלאכותית לזיהוי מוקדי סיכון, בקרה על אפקטיביות האכיפה ושילוב טכנולוגיות מתקדמות בתכנון ובקבלת החלטות. בנוסף, מקודמת עבודת מטה להתאמת מהירויות בדרכים בין-עירוניות, מתוך תפיסה שהדרך צריכה להיות ברורה, אחידה ובטוחה יותר עבור הנהג. לצד התשתיות והאכיפה, חשוב להזכיר כי הגורם האנושי הוא אחד המרכיבים המרכזיים בתאונות הדרכים. חלק גדול מהתאונות נגרם כתוצאה מעבירות מסכנות חיים, מהירות מופרזת, שימוש בטלפון נייד, אי-מתן זכות קדימה, אכיפה מסוכנת, חציית פס לבן, אי-ציות לרמזור אדום ונהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים. פעילות המשרד והרלב"ד מכוונת לפיכך גם לשינוי תרבות הנהיגה באמצעות חינוך, הסברה, הרתעה, נוכחות בשטח ואכיפה ממוקדת נגד מי שמסכן את חייו ואת חיי משתמשי הדרך האחרים. משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ימשיכו לפעול בנחישות, בשקיפות ובשיתוף פעולה עם כלל הגורמים, כדי להציל חיים ולהפוך את כבישי ישראל לבטוחים יותר לכל משתמשי הדרך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשר ניר ברקת. מה מבקשים חברי הכנסת? מסתפקים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בוודאי. אנחנו מבקשים דיון בוועדת הכלכלה. דיון בוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מבקשים דיון בוועדת הכלכלה? טוב. אם כך, נצביע על ההצעה להעביר את הדיון לוועדת הכלכלה. הצבעה כעת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אל תדאג, אם לא ננהג בשבת, בטוח יהיו פחות תאונות. כל יום אני שומעת דברים יותר מוזרים בכנסת. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עשרה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הדיון יועבר לוועדת הכלכלה. << הצח >> הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ו–2026 << הצח >> [מס' כ/1115; דברי הכנסת, מושב שלישי, חוב' כ"ה, ישיבה 284; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> וכעת, חברות וחברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא של סדר-היום – הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ו–2026, של חברי הכנסת יוסף טייב, יונתן מישרקי וצגה מלקו, לקריאה השנייה והשלישית. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת דוד ביטן, יושב-ראש ועדת הכלכלה, להציג את הצעת החוק. אני רוצה גם להגיד כמה מילים. חבר הכנסת ביטן, יושב-ראש הוועדה, השקיע הרבה מאוד מאמצים – רבותיי, חברות וחברי הכנסת. חברות וחברי הכנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חבר הכנסת איתן גינזבורג, התכוונת. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני התלוננתי בפני יושב-ראש הקואליציה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא עכשיו, לא עכשיו. יושב-ראש הוועדה דוד ביטן השקיע הרבה מאוד מאמצים בחוק הזה. אני יודע שיש אומנים רבים שכולנו מכירים, מוקירים ואוהבים שמצפים לו, ואני יודע גם, חבר הכנסת ביטן, שהשקעת מאמצים וניסית להביא אותו לפני הפגרה. זה לא הסתייע, אבל ברוך השם, בשעה טובה, הינה, הגענו לרגע, והחוק הזה מגיע למליאת הכנסת, ואני מברך אותך על כך. בבקשה. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אתה מנהל את הישיבה בגלל שאתה אומן בעצמך? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בגלל שרבים רבים יצרו איתי קשר וחשוב לי להיות בחוק הזה כאן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, כי אתה בדרך כלל בשעה כזאת - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> ובצדק. היא מתלוננת על ניגוד עניינים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בכלל לא. להפך. הוא אומן בעצמו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> את יודעת, אני בונה על הופעות מדי פעם. << דובר_המשך >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אני לא מבין, הוא זמר? הוא לא זמר. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הוא גיטריסט, גיטריסט, אבל בחינם, בלי תגמולים. << דובר_המשך >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> פנו אליו, אז הוא הגיע ומכבד את העניין הזה. מה הבעיה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו שמחים. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> עבודה רבה עשיתם. << דובר_המשך >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ו–2026, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק, שהיא הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת יוסף טייב, יונתן מישרקי וצגה מלקו, נועדה לחזק את ההגנה על זכויות האומנים המבצעים – זמרים, שחקנים, נגנים וכדומה, תוך איזון זכויותיהם מול התחשבות במשתמשים בביצועים, ובכלל זה בעסקים הקטנים המשמיעים מוזיקה, ואיזון בין השחקנים בשוק בכללותו. ועדת הכלכלה בראשותי השקיעה מעל 20 ישיבות ועשרות רבות של שעות בדיונים בהצעת החוק כדי לגבש הסדר מאוזן בעניין זה. הצעת החוק מהווה רפורמה בתחום, ויש בה בשורה משמעותית הן למבצעים והן למשתמשים, כפי שאפרט מייד. מבצע הוא מי שמבצע במשחק, בשירה, בנגינה, במחול או בדרך אחרת, יצירה ספרותית, אומנותית, דרמטית או מוזיקלית. לדוגמה, שחקן מבצע מחזה או תסריט, שהן יצירות ספרותיות – במקרה כזה ליוצר יש זכות ביצירה הספרותית, שהיא המחזה או התסריט, ולמבצע יש זכות נפרדת בביצוע שלו, כלומר באופן שבו הוא ביצע את היצירה. שתי הזכויות הן זכויות נפרדות שחיות זו לצד זו. היסטורית, בישראל ובעולם זכויות המבצעים שונות מזכויות היוצרים מבחינת היקף הזכות, אופי הזכות ותקופת ההגנה עליה. כך למשל, ליוצרים ניתנה בישראל, במסגרת חקיקת חוק זכות יוצרים, עוד בשנת 2007, הזכות להעמדה לרשות הציבור, כלומר הזכות למנוע מכל אדם לגשת ליצירתם בכל עת ובכל מקום, מה שמוכר בעניין כ-VOD או אפליקציה לצריכת תוכן לפי דרישה, סטרימינג. אולם רק כעת, במסגרת הצעת החוק המונחת בפניכם, מוצע להקנות זכות זו לראשונה גם למבצעים ביחס לביצועים שלהם, במסגרת החוק. זכות זו תתווסף לזכויות הבלעדיות הנתונות למבצעים כיום. זכות בלעדית משמעה שהמבצע רשאי להתיר או לאסור עשיית פעולות מסוימות בביצוע שלו, וכפועל יוצא מכך, גם להתנות את עשיית הפעולות בתנאים, למשל בתשלום חד-פעמי או בתשלום תמלוגים. הזכויות הבלעדיות של המבצע לפי החוק הקיים ולפי החוק המוצע: ככלל, זכות לטביעה של הביצוע, כלומר להקלטתו או הסרטתו, זכות לעשיית עותקים של הביצוע וזכות לשידורו. לזכויות אלה מוצע, כפי שציינתי, להוסיף את זכות ההעמדה לרשות הציבור. לצד הזכויות הבלעדיות של המבצע, יש לו גם זכות לפי החוק הקיים לקבל תמלוג ראוי על השמעה או הקרנה של הביצוע בציבור, למשל באולמות אירועים, באולמות קולנוע, בפאבים ובבתי עסק, כולל עסקים קטנים, אם הם פתוחים לכלל הציבור, מה שנקרא ביצוע פומבי. למבצע אין זכות למנוע ביצוע פומבי, אלא הוא זכאי לתשלום תמלוג ראוי מאת כל אדם או בעל עסק שמבצע בפומבי את הביצוע שלו. לפי החוק הקיים, מי שגובה את התמלוג הראוי עבור כל המבצעים הוא ארגון התמלוגים שמייצג את המספר הגדול ביותר של מבצעים ובעלי זכויות מבצעים, הנקרא לפי החוק "ארגון התמלוגים היציג". לפי החוק, ארגון זה גובה את התמלוג הראוי בשל ביצוע פומבי עבור כל המבצעים, גם אם אינם חברים בארגון. בעניין זה הוועדה החליטה לערוך כמה תיקונים. ראשית, הוועדה החליטה לקבוע מגבלות לעניין עבירוּת הזכות לתמלוג ראוי. לפיכך, זכותו של מבצע של ביצוע שנכלל ביצירה מוזיקלית, כלומר זמר או נגן, לא תהיה ניתנת להעברה או לוויתור במשך שבע השנים הראשונות מיום שבוצע הביצוע. לעניין זכותו של מבצע של ביצוע שכלול ביצירה קולנועית, כלומר שחקן למשל, וכן לגבי ביצועים שכלולים בקטלוגים שמאפשרים לעסקים להשמיע מוזיקה בפומבי תמורת תשלום לגורם אחד בלבד, הוועדה החליטה לקבוע שהזכות לתמלוג ראוי תהיה ניתנת להעברה או לוויתור, כפוף לתמורה הולמת למבצע. הדבר צפוי לחזק את המבצעים, שפעמים רבות הם הצד החלש במשא ומתן, ולהעניק להם כוח מיקוח משמעותי יותר להגנה על זכויותיהם. אציין כי לאור הערות שנשמעו בוועדה, הוועדה החליטה לקבוע חריגים לכללים שציינתי, כך שלא יחולו, למשל, לגבי ביצוע שנכלל בפרסומת וכך שתתאפשר העברה או ויתור על הזכות לטובת גוף שלו מטרות ציבוריות כגון עמותה, חברה לתועלת הציבור, ספריות וארכיונים. שנית, הוועדה החליטה להחריג בעלי עסקים זעירים מתחולת הסעיף, כך שהשמעה או הקרנה של ביצועים בציבור בידיהם לא תיחשב ביצוע פומבי והם לא יצטרכו לשלם בגינן. בעל עסק זעיר לעניין זה הוא עסק שהיקף המחזור השנתי שלו אינו עולה על הסכום הקבוע בהגדרת עוסק פטור בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, שכיום עומד על 120,000 ש"ח, ולמעט בעל עסק זעיר שחלק מהותי מעיסוקו הוא השמעה או הצגה בציבור של ביצועים. הוראה זו נוספה כדי להקל על עסקים בעלי היקף פעילות קטן מאוד, שלעיתים מעניקים שירות רק לאדם אחד או שניים בכל זמן נתון, אך נאלצים לשלם עבור השמעת מוזיקה, או להסתכן בתביעה בשל אי-תשלום משום שהעסק שלהם פתוח לציבור. בשל כך, החלטנו להחיל את ההחרגה האמורה גם לגבי ביצוע פומבי של יצירות במסגרת תיקון עקיף לחוק זכות יוצרים. אזכיר כי לפי החוק הקיים, כל הפרה של זכות המוקנית למבצע לפי החוק, ובכלל זה אי-תשלום תמלוג ראוי, חושפת את המפר לתביעה שבמסגרתה יכול התובע לבקש מבית המשפט לפסוק לו פיצוי ללא הוכחת נזק, שנקרא גם פיצוי סטטוטורי, בסכום של עד 100,000 ש"ח לכל הפרה, אלא אם כן מדובר במסכת אחת של מעשים. הוועדה החליטה להגביל סעד זה לגבי הפרת הזכות לתמלוג ראוי לפי החוק, שכאמור היא אינה זכות בלעדית. מוצע להגביל את סכום הפיצוי הסטטוטורי בשל הפרת הזכות לתמלוג ראוי כך שלא יעלה על שילוש דמי רישיון שנתי או פי עשרה מדמי רישיון לאירוע חד-פעמי, לפי העניין, או עד 25,000 ש"ח, לפי הגבוה מביניהם. כן מוצע לבטל את ההסדר שלפיו ניתן לפסוק סכום כאמור לכל הפרה. יודגש כי אם ארגון התמלוגים היציג, המוסמך להגיש תביעה בשל הפרת הזכות לתמלוג ראוי, יסבור כי אין די בפיצוי הסטטוטורי כפי שציינתי, פתוחה בפניו הדרך להוכיח את נזקו ולבקש מבית המשפט לפסוק לו פיצויים בהתאם. שלישית, החלטנו להטיל על הארגון היציג חובות שוויון ושקיפות הן כלפי המשתמשים בביצועים והן כלפי המבצעים עצמם, בין אם הם חברים בארגון ובין אם הם אינם חברים בו. בנוסף, בשל העובדה שהארגון מנהל את כספיהם של כלל המבצעים לעניין ביצוע פומבי, הוועדה החליטה לקבוע שעל הארגון להיות מאוגד כחברה לתועלת הציבור או כעמותה, כדי שמטרותיו הציבוריות יקבלו ביטוי גם באופן ההתאגדות שלו. עוד החליטה הוועדה להחיל לגבי זכויות מבצעים את השימושים המותרים הרלוונטיים שבחוק זכות יוצרים בשינויים המחויבים. שימושים מותרים הם פעולות שכל אדם יכול לעשות ביצירה או בביצוע ללא קבלת הסכמת בעלי הזכויות וללא תשלום תמורה למטרות שיש בהן חשיבות ציבורית, כמו למשל העתקה של יצירה או ביצוע המופקדים לעיון הציבור, שימוש אגבי ביצירה או בביצוע, שימוש ביצירות ובביצועים למטרות חינוך, ועוד. בעניין זה, הוועדה החליטה לתקן את חוק זכויות יוצרים לעניין שימושים מותרים במוסדות חינוך, ותיקון זה יחול גם לגבי ביצועים כמובן. תיקון זה כלל שני חלקים: ראשית, לפי החריג הקיים בחוק זכות יוצרים כיום, ביצוע פומבי של יצירה הוא שימוש מותר אם נעשה בידי תלמיד או עובד המוסד החינוכי במהלך הפעילות החינוכית של המוסד. בשל חילוקי דעות שהתעוררו בעניין, החלטנו להבהיר כי שימוש כפי שציינתי הוא מותר, בין אם מדובר בפעילות חינוך פורמלי ובין אם בפעילות חינוך לא פורמלי, ובין אם הביצוע הפומבי נעשה בתוך מוסד החינוך או מחוצה לו. שנית, הוועדה החליטה להרחיב את החריג האמור כך שיכלול מסגרות חינוכיות-חברתיות נוספות מסוגים שונים – מועדוניות שמנהלות רשויות מקומיות, צהרונים וקייטנות ציבוריות, וכן תנועות נוער וארגוני נוער. זאת מתוך הבנה שהפעילות החינוכית שבה משתתף תלמיד אינה מוגבלת רק ליום הלימודים הפורמלי, וראוי כי גם מסגרות חינוכיות-חברתיות אלה, המופעלות בידי המדינה או רשות מקומית, או נתמכות בידי המדינה, יוכלו לשלב בפעילותן החינוכית יצירות וביצועים ללא חשש לטובת התלמידים המשתתפים בהן. עוד החליטה הוועדה לקבוע כי במקרים מסוימים ביצוע פומבי במוסד חינוך או במסגרת חינוך יהיה מותר גם אם נעשה על ידי אדם שאינו עובד המוסד או המסגרת או תלמיד בהם, ובלבד שהוא נעשה בתוך המוסד או מקום הפעילות הרגיל של המסגרת ובשעות פעילותה. עם זאת, הצגת יצירה דרמטית כמו הצגה או מחזה תהיה מותרת רק למטרות הוראה או בחינה. זאת משום שכיום פעמים רבות תכנים חינוכיים פורמליים ובלתי פורמליים מועברים בידי גורמים שעימם מתקשר מוסד החינוך, ולא בידי מורי המוסד עצמם, אף שמדובר בתכנים חינוכיים לכל דבר ועניין. עוד החליטה הוועדה להסמיך את שר המשפטים, בהסכמת שר החינוך ובאישור ועדת הכלכלה, לקבוע מקרים שבהם ביצוע פומבי בידי אדם שאינו עובד המוסד או המסגרת ואינו תלמיד, ומתקיים מחוץ למוסד החינוך או למקום הפעילות הרגיל של מסגרת החינוך, יהיה מותר. אם השר קבע כאמור, הוא יקבע בהסכמת שר החינוך ובהתייעצות עם שר האוצר הוראות לעניין שיפוי של בעלי הזכויות על אובדן הכנסה בשל שימוש בזכויותיהם, שישולם מאוצר המדינה. זאת אומרת, יש הבדל בין הרשויות שמנהלות את המסגרות לבין משרד החינוך, שאנחנו כן רוצים שהוא ישפה את היוצרים ואת המבצעים, אבל במסגרת החלטות ותקנות שייעשו לאחר מכן. אציין שביצוע פומבי, כפי שפירטתי, בכל מקרה מותר רק אם הוא נעשה בפני קהל שכולל את צוות העובדים במוסד או במסגרת החינוך, התלמידים הלומדים בהם, קרוביהם של התלמידים ואנשים הקשורים במישרין עם פעילות המוסד או המסגרת, והם בלבד. כלומר, הקהל בעניין זה הוא מוגבל מאוד. בנוסף, הצגת יצירה קולנועית כמו סרט או סדרה מותרת במסגרת הסעיף רק אם היא נעשית למטרות הוראה או בחינה. כפי שאמרתי, ביצוע פומבי הוא השמעה או הצגה של יצירה או ביצוע במקום שהציבור יכול לבוא בשעריו. לכן ייתכן שהשמעה או הצגה של יצירה במסגרת חינוכית שממילא אינה פתוחה לציבור כלל אינה עולה כדי ביצוע פומבי. זאת מאחר שהחוק הקיים כבר קובע חריג שחל לגבי ביצוע פומבי במוסדות חינוך, החלטנו להבהיר את החריג ולהרחיב אותו כפי שציינתי. נוסף על כך, החלטנו כי ייקבע תקציב קבוע לתמיכה באומנים במצוקה – זה חשוב מאוד, זאת קרן שבתוך שלוש שנים תהיה 7 מיליון שקל בשנה – בכל שנה בתקציב משרד התרבות והספורט. התקציב יחולק לפי אמות מידה שוויוניות שיקבע שר התרבות והספורט בהתחשב, בין השאר, בגילם של האומנים, בוותק שלהם בתחום התרבות ובמצבם הכלכלי. בשנת 2026 יעמוד התקציב על סך של 2.5 מיליון ש"ח, בשנת 2027 על סך 5 מיליון ש"ח, והחל משנת 2028 ובכל שנה לאחר מכן על 7 מיליון ש"ח. מדובר בבשורה של ממש ליוצרים ולמבצעים ישראלים, ואנו בטוחים כי קביעת התקציב בחוק תביא לסיוע משמעותי לאומנים ובפרט לאומנים ותיקים, שעלולים למצוא את עצמם במצוקה כלכלית לעת זקנה, ובכך תוביל לחיזוק ולקידום התרבות והיצירה הישראלית. אנחנו המלצנו בפני הממשלה להגדיל את הסכום הזה. החלטנו על 7 מיליון רק בגלל שלפי התקנון, ברגע שאנחנו מביאים, זה הופך להיות תקציבי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בדיוק, מעל 51. << דובר_המשך >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אז עשינו את זה עד לגבול של התקציבי, אבל האמת שזה צריך להיות הרבה יותר גבוה מזה. לצערי הרב, ליוצרים בגיל זקנה אין פנסיה, אין להם שום דבר, והם לפעמים מגיעים למצבים שאנחנו צריכים להתייחס אליהם במסגרת הציבור, מה שנקרא. עוד החלטנו לקבוע הוראות שיתמרצו את ארגוני היוצרים והמבצעים הפועלים כיום בשוק לגבות במשותף תמלוגים בשל ביצוע פומבי ממשתמשים. כיום כל עסק שמשמיע מוזיקה חייב לשלם למספר ארגוני ניהול זכויות על השמעת מוזיקה או הקרנת יצירות בפומבי. למשל לעניין השמעת מוזיקה, פועלים בשוק ארגון התמלוגים היציג, שמייצג את המבצעים. הוא מורכב מחברת אשכולות, שמייצגת את השחקנים, מעמותת עיל"ם, המייצגת נגנים, אקו"ם, שמייצגת את היוצרים, כותבי המילים או הלחן, הפדרציה לתקליטים וקלטות, וכן הפדרציה למוזיקה ישראלית וים תיכונית, שמייצגות מפיקי תקליטים. כל אחד מהארגונים מייצג גורמים שונים השותפים ליצירה שלהם זכויות אחרות בה, ולכן אי-תשלום לאחד מהארגונים חושף אדם או עסק שהשמיעו או הקרינו יצירה בציבור לתביעה. כל אחד מהארגונים רשאי כיום לבקש מבית המשפט לפסוק לו פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של עד 100,000 ש"ח לכל הפרה, סכום שכשלעצמו הוא עצום עבור עסק קטן, כל שכן כאשר הוא מוכפל בכמה הפרות. בנוסף, פעמים רבות עסקים, ובעיקר עסקים קטנים, כלל אינם מודעים לקיומם של כל הארגונים הפועלים בשוק. לפיכך, החלטנו לקבוע כי על כל הארגונים האמורים להודיע לשר המשפטים בתוך שנה וחצי מיום כניסתו לתוקף של התיקון המוצע אם הגיעו לסיכום לעניין גבייה משותפת ממשתמשים בעד ביצוע פומבי. ארגון שלא הודיע על כך לשר, לא יהיה רשאי לבקש מבית המשפט לפסוק לו פיצויים ללא הוכחת נזק בשל הפרת הזכות לביצוע פומבי. בנוסף, יורחב לגביו הפטור של עסקים זעירים מתחולת סעיף הביצוע הפומבי, כך שאותו ארגון לא יוכל לגבות תמלוגים או לתבוע בשל השמעה או הקרנה של יצירות או ביצועים בציבור בידי עסק שהיקף המחזור השנתי שלו הוא עד פי ארבעה מהסכום הקבוע בהגדרת עוסק פטור בחוק מס ערך מוסף, כלומר עד 480,000 ש"ח. הוראות אלה נועדו לתמרץ את כל ארגוני ניהול הזכויות הפועלים כיום בשוק לעניין זה להקים ולנהל מנגנון של גבייה משותפת, ובכך לחסוך בעלויות ולהקל על המשתמשים, ובעיקר על העסקים הקטנים. אציין כי משרד המשפטים מנסה זה מספר עשורים לקדם תיקון שיקל ויפשט את הנטל המוטל על עסקים המשתמשים במוזיקה, ללא הצלחה. ואני מקווה כי ההוראות שהוספנו לחוק יביאו לאיחוד הגבייה בידי ארגוני ניהול הזכויות, לחיסכון בעלויות שיגולגל ליוצרים ולמבצעים, ולהפחתת העלויות עבור המשתמשים, ובראשם משתמשים שהם עסקים קטנים. נוסף על כך, הוועדה דנה ארוכות באפשרות להחיל – לפני זה, אני רוצה להסביר שהנושא של איחוד גבייה הוא נושא חשוב מאוד מבחינה ציבורית, כי זה גם יגרום לזה שהעסקים לא יצטרכו להתעסק עם כל כך הרבה פדרציות, וגם לשלם סכום אחד, וגם יקטין את הסכום שהם משלמים. הוצאות הגבייה, קודם כול, הן הוצאות שכולם יחסכו אותן כי תהיה גבייה משותפת אחד. אנחנו הבנו בוועדה שאנחנו לא יכולים לעשות את זה במסגרת החוק הזה כי זה לוקח זמן – הם צריכים לדבר ביניהם, זה נושא שמנסים לעשות אותו הרבה שנים. בסופו של עניין, עשינו מתווה איך הם צריכים לעשות את זה, תקופת זמן. נתנו סמכות לשר המשפטים לקבל את ההודעה שלהם להחיל הוראות, ואפילו להתקין תקנות אם צריך, ובסופו של דבר נתנו לזה שנה וחצי ועוד חצי שנה ועוד חצי שנה. אם הם לא יצליחו לעשות את זה, קבענו סנקציות שיגרמו להם לעשות את זה. אנחנו מודעים לכך שיכול להיות שבנושא הזה יכולות להיות בעיות בין הארגונים. קודם כול, החלטנו עם שר המשפטים שאנחנו נקיים ישיבת התנעה של ועדת הכלכלה, יחד עם שר המשפטים, על מנת לבחון את הסוגיות של הגבייה המשותפת בין הארגונים, ולראות איך אנחנו נותנים להם הוראות כאלה, שהם יוכלו לגשת, ביניהם, בלי לפגוע – הגדולים לא צריכים לפגוע בקטנים, והקטנים צריכים לשתף פעולה עם הגדולים. אני רוצה להבהיר לעניין סעיף 20 לחוק לעניין גבייה מאוחדת, שלא תהיה מחלוקת פרשנית ביחס לתחולת הסנקציות במסגרת ההודעה לגבייה משותפת, והם יוצגו בהודעת התאגיד המשותף. מחלוקות, כלל שתהיינה מחלוקות, ובתנאי שאלה לא יאיינו את הגבייה המשותפת, ייבחנו ויידונו על ידי שר המשפטים וועדת הכלכלה. במקרה זה הסנקציות יעוכבו עד לסיום ההליך והחלטת השר והוועדה. בנוסף לזה, גם המתווה לגבי איך תהיה החלוקה הפנימית ביניהם, במסגרת אותה ועדה כשנדון, נראה בדיוק אם יש בעיות כאלה ואחרות. ואם צריך תיקון חקיקה לעניין הסעיפים של הגבייה המשותפת, במסגרת אותה ועדה אנחנו נמליץ לשר המשפטים, יחד איתו, להגיש תיקון לחקיקה, וזאת על מנת לא למנוע את החקיקה בגלל העניין הזה, שזה עניין שייקח כשנתיים וחצי לעשות אותו. נוסף על כך, הוועדה דנה ארוכות באפשרות להחיל את זכות ההעמדה לרשות הציבור על ביצועים שבוצעו טרם כניסתו של התיקון המונח בפניכם לתוקף. לגבי תעשיית המוזיקה, הצליחו ארגוני היוצרים והמבצעים להגיע להסדר ביניהם, שהוצג לוועדה. לגבי תעשיית הסרטים והסדרות – שם הצדדים לא הצליחו להגיע להסכם. החלטנו לקבוע הסדר מאוזן שלפיו העמדה לרשות הציבור, מיום התחילה של התיקון, של ביצוע שכלול ביצירה קולנועית שהוטבע מיום 25 במאי 2008, שהוא יום כניסתו לתוקף של חוק זכות יוצרים ובו נוספה זכות ההעמדה לרשות הציבור לדין הישראלי לראשונה, ולפני יום התחילה, על ידי רוכש רישיון, תהיה מותרת כפוף לתשלום תמלוג ראוי למבצע. זאת, אלא אם כן המבצע זכאי, לפי הסכם שנחתם לפני יום פרסומו של התיקון, לתשלום בעד העמדה לרשות הציבור. מהסדר זה הוחרגו ביצועים שהוטבעו בתקליט שנכלל ביצירה קולנועית, וכן ביצועים שכלולים בסרט ישראלי, למעט דיבוב. הסדר זה נותן מענה לרצון של הוועדה להגן גם על מבצעים ותיקים, אך אינו מתערב בחוזים קיימים בשוק ויאפשר את המשך השימוש בביצועים הכלולים ביצירות קולנועיות, כפוף לתשלום תמלוג ראוי, כפי שציינתי. חברות וחברי הכנסת, קודם כול הממשלה מנסה כבר למעלה מעשור לקדם את החקיקה בנושא הזה, ואני שמח שהגענו לרגע ההצבעה על הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. הצעת החוק בנוסח המונח לפניכם היא תוצאה של דיונים רבים והסכמות בין הגורמים השונים הנוגעים בדבר, ולפיכך אני סבור כי התוצר הסופי הוא הסדר ראוי ומאוזן. אני מקווה שהצעת החוק תסייע הן לאומנים המבצעים והן לציבור המשתמשים בביצועים, ותקדם את התרבות הישראלית והאומנות הישראלית. אני רוצה להודות קודם כול לחבר הכנסת טייב, שיחד עם חברת הכנסת שלי מירון עשו עבודה גם במשאים ובמתנים, גם היו בוועדה ועשו כל מה שצריך על מנת לקדם את העניין הזה. אני רוצה להודות גם למשרד המשפטים, לצוות שלהם, שסייע. ולהודות במיוחד לצוות שלנו בוועדה, כי יצא מקרה – לא היינו יכולים לחוקק את החוק הזה, זה חוק ממש מקצועי. במקרה יצא שהיועצת המשפטית של הוועדה נעמה דניאל עבדה במשרד המשפטים בדיוק בתחום הזה, ולכן יכולנו לקדם את העניין. אני מודה לה על הזמן שהיא הקדישה. אני מבקש לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית בנוסח שאישרה הוועדה ולדחות את ההסתייגויות. תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עם הסגן? הסגן, תגיד לו תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מה עם הסגן, הוא שואל. << דובר_המשך >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> תמיד כשאני אומר אני, התכוונתי גם לסגן. ולכל חברי הוועדה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת דוד ביטן. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד. אתם תרצו כולכם לדבר? מי שירצה. לפי הסדר. חבר הכנסת יאיר לפיד – לא נמצא. מאיר כהן – לא נמצא. קארין אלהרר; מירב כהן; אלעזר שטרן; מיקי לוי. מירב בן ארי, בבקשה. מי שקראתי בשמו ולא נכח, כמובן שוויתר על זכותו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, ראשית, זה חוק טוב. הבטחנו לאומנים שאנחנו נתמוך בהם. אנחנו כאן ונתמוך. למרות שזה ביום דרמטי שאין רוב, אבל האופוזיציה התחייבה ואנחנו נעשה את זה למען האומנים והיוצרים. אבל אני, ברשותך, רוצה לנצל את העובדה שאתה פה כדי לדבר איתך על משהו אחר. אלימות בקרב בני נוער – אנחנו יודעים מה קורה בשבועות האחרונים, שנינו גם גרים בתל אביב, שנינו גם מכירים את כנופיית ה-SSQ, שזו כנופיה של בני נוער. שנינו שמענו על דסטאו צ'קול, שנרצח מתחת לבית שלו בבאר שבע. אני שמחה שאתם שומעים. וגם שמענו, כמובן, על בנימין ימנו זלקה, שנרצח בפיצרייה. בנימין נרצח בפיצרייה, בחור בן 21, ומי שראה את הסרטונים הקשים יודע שהוא רק ביקש שלא יפריעו ושלא ירססו את הספריי שלג. על זה הם חיכו לו, 12 ילדים, ורצחו אותו בדם קר. כל המדינה הזדעזעה מהרצח של בנימין, גם של דסטאו. אני גם ניחמתי את משפחתו של דסטאו בבאר שבע, הלכתי אליהם. מי שלא יודע, דסטאו בן 19, במכינה. כמה ילדים קראו לו מתחת לבית. הוא ירד, ורצחו אותו מתחת לבית; אגב, גם ילדים בני 14. זאת אומרת, זה נושא חשוב, משמעותי. אלימות בקרב בני נוער – נושא כל כך חשוב. ומי שאמור לכנס, או מי שאמור לתת דין לציבור, הוא גם הכנסת, נכון? כי הכנסת מפקחת על עבודת הממשלה. והכנסת צריכה לבוא ולפחות לדון, ולתת הסברים, או לנסות להבין מה הממשלה עושה. עד כאן הכול נכון? אז באמת רצה אצה הוועדה לזכויות הילד, בראשות חברת הכנסת קטי שטרית מהליכוד, וקיימה דיון חשוב, ולאחר מכן חבר הכנסת צבי סוכות קיים דיון. תראה, עד עכשיו אני ממש חיובית על הקואליציה. באנו ואמרנו בתוך הוועדה: נכון, חינוך. נכון, זכויות הילד. אבל מי שאמור לתת תשובה זה הוועדה לביטחון לאומי. אז אני עשיתי את מה שאמורים לעשות, הלכתי ליו"ר הוועדה ואמרתי לו: תשמע, זה נושא סופר חשוב. המשטרה חייבת לתת לנו הסבר. אני גם רוצה להגיד לך עוד משהו על תל אביב. הבן של חברים שלי, ברחוב ויצמן, ב-02:00 – סיפור שבכלל לא הגיע לתקשורת, כי הם לא רצו להתלונן – הלך עם שני חברים. גם שניהם בני 14. קפצו עליהם ה-SSQ האלה ב-02:00. הפשיטו אותו, לקחו לו גם את הנעליים. השאירו אותו עם בוקסר, ועם זה הוא חזר הביתה. ואבא שלו אמר לו: בוא נלך, נגיש תלונה במשטרה. הבן אמר: אני לא רוצה, אני מפחד. אגב, הילדה בת 12 משכונת התקווה – האח שלה התלונן על הקורקינט, והבת חטפה מכות רצח מתחת לבית. אגב, האבא שלה, ג'וש, גם כשהגיע המפכ"ל, הלך למפכ"ל ואמר לו: אני עוזב, לא רוצה לגור כאן יותר. זאת אומרת שזה וואחד נושא. ומי שצריך לתת תשובה, אני חוזרת, זה משטרת ישראל. אז הלכתי בחברות ליו"ר הוועדה ואמרתי לו: תקשיב, בוא נקבע דיון. בוא, שהמשטרה תגיד מה היא עושה. שתיקה. אוקיי, הלכנו, חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה ואישרנו דיון בנשיאות הכנסת, בנוכחותך. לכן, חשוב לי שאתה פה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בנוכחותי? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, באישורך. מתקנת לפרוטוקול. למחוק, באישורך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בגלל זה אמרתי: טוב שאתה פה. אתה אישרת לנו דיון מהיר, כי לא רק שאתה תושב תל אביב, ואני בטוחה שאתה גם חושש שאם ילדיך, שאני מכירה אותם, ילכו, וחלילה, או הבת שלי - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, זה לא אישי. זה נושא חשוב ברמה הלאומית. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק. אבל גם ברמה האישית, תקשיב, אני חוששת. בוא, התקיפה האחרונה הייתה בגינת ארלוזורוב. אני חוששת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נושא חשוב מאוד. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. ואושר דיון מהיר בנשיאות הכנסת, ולמרות זאת הוועדה לביטחון הפנים קבעה דיונים לשבוע הבא בלי הדיון המהיר. אני באמת מנסה להבין ממה הפחד. למה הוא מפחד, השר בן גביר, לכנס את הוועדה לביטחון לאומי על אלימות בקרב בני נוער? וכמובן, אני גם שולחת לך, כי זה לא יכול להיות, כי גם מחויב לפי התקנון. תבינו לאיזה מצב הגענו. הוועדה מחויבת בתוך עשרה ימים לקבוע דיון. ועדה לביטחון לאומי של כנסת ישראל לא קובעת דיון על אלימות בקרב בני נוער. למה? כי בן גביר נתן הנחיה לפוגל לא לקיים דיון. תקשיבו, מעולם לא היה דבר כזה בכנסת. הינה, אני אומרת לך, גם בגלל שזה נושא לאומי, גם בגלל שאנחנו, מה לעשות, סובלים, אני מבקשת ממך להתערב ולא לאפשר שלא יהיה דיון על אלימות בקרב בני נוער בוועדה לביטחון לאומי, שהיא הוועדה שאחראית למשטרת ישראל. אני מאוד מקווה שזה יקרה. אני גם בטוחה שתעשה כל מה שאפשר כדי לקדם את הנושא הזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אכן כן, גברתי. חבר הכנסת רם בן ברק – לא נוכח; יואב סגלוביץ' – לא נוכח; בועז טופורובסקי; מיכל שיר סגמן; יואב להב הרצנו. ולדימיר בליאק, בבקשה. עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, לא פעם דיברנו כאן, וגם אני דיברתי, על ממשלה שהיא נטולת הישגים. אנחנו כנראה רגע או מספר ימים או מספר שבועות מתהליך פיזור הכנסת, ואפשר לקבוע כבר בוודאות כמעט מלאה: זו ממשלה שהיא נטולת הישגים – לא בביטחון, לא בביטחון אישי ולא בכלכלה. היה פרסום השבוע, שקצת משך את תשומת ליבי, מטעם שר האוצר על הגירעון העדכני. אתם יודעים, כל חודש יוצא עדכון מטעם משרד האוצר. אז הגירעון החודש, חבר הכנסת שירי, שר האוצר אמר שהוא הגיע לשפל. מאז 2023, לדעתי, הגיע לשפל. מה השפל? 3.8%. רק שתבינו, 3.8% זה גירעון שהוא בערך פי שלושה יותר גבוה מאחוז הגירעון שהיה קבוע בחוק טרם המלחמה. זה מעל 80 מיליארד שקל בשנה. 80 מיליארד שקל בשנה הוא חוגג את זה כשפל. אני חייב לומר לכם שהשפל היחידי פה הוא שאנחנו חושבים ש-3.8 זה הישג – זה השפל האמיתי. שהממשלה הזאת הרגילה אותנו לסטנדרטים כל כך נמוכים, כל כך נמוכים, בהיעדר הישגים; ששר האוצר חוגג 3.8% גירעון כאיזשהו הישג. אז זה לא הישג – זה גירעון מאוד מאוד גבוה. זה מעל 80 מיליארד שקל. וזה מגדיל עוד יותר, עוד יותר, את החוב הלאומי שלנו. ואני רוצה להזכיר מספר, שכבר אמרתי אותו גם כאן בדוכן הכנסת, 78 מיליארד שקל אנחנו נשלם השנה על החובות שלנו, הקרן והריבית, יותר ממה ששילמנו רק ב-2022. 78 מיליארד שקל. זה סכום שהוא כמעט בסדר גודל של תקציב הביטחון לפני המלחמה. הצרה האמיתית היא שהשנה זה 78 מיליארד שקל, ובשנה הבאה זה כנראה יהיה בסביבות 85 או 90 מיליארד שקל. זה הברוך שהממשלה הזאת ושר האוצר הזה הכניסו אותנו. והם חוגגים 80 מיליארד שקל גירעון שנתי כמו איזשהו הישג. החדשות הטובות הן שבקרוב מאוד זה הולך להיגמר, ותהיה פה ממשלה אחרת. ולממשלה הזאת תהיה עבודה רבה כדי לתקן את הנזקים הכבדים של הממשלה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי; טטיאנה מזרסקי. יסמין פרידמן, בבקשה. עד חמש דקות, גברתי, לרשותך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. אני רוצה לקרוא פה מכתב שכתבה תושבת קיבוץ עין השלושה בשם מירב כהן לאילנה קוריאל מ-ynet. כתבה לה בפרטי, לא משהו. ואני רוצה לקרוא אותו כתגובה לדברים שהשר עמיחי שיקלי אמר אתמול באיזה כנס שהוא השתתף בו לגבי 7 באוקטובר. הוא כמובן האשים את ההתנתקות, את אוסלו, את כל העולם. אפס לקיחת אחריות, כשהוא היה שר בזמן 7 באוקטובר. אבל זה כנראה לא קשור לכלום. חינוך אמרנו, נכון? דוגמה אישית – אמרנו. אני באמת חושבת שכדאי שתקשיבו, חברי הקואליציה. בא לי שתקשיבו, יוסי. ואני רוצה לקרוא את המכתב של מירב. היא כותבת: טוב, נמאס לי. הגיע הזמן לווידוי. אני מירב כהן מקיבוץ עין השלושה, שהייתי פעילה מרכזית במספר ארגוני מחאה, אחדות עם הדרום, תנו לגדול בשקט ומטה אשכול, מודה באשמה ובאחריות למחדל וטבח 7 באוקטובר. מסתבר שלא צעקתי מספיק חזק, לא התרעתי באופן מספיק החלטי וברור, לא הפגנתי מספיק ולא הייתי מספיק נחושה. לא התראיינתי מספיק בתקשורת ולא העליתי את סוגיית עוטף עזה לסדר-היום ולשיח הציבורי שוב ושוב כפי שהיה מתבקש. לא הערתי אף אחד משנתו ולא משכתי בדש מעילו של שום בכיר. ידעתי שהיו מנהרות התקפיות, ידעתי שהמכשול סופו להיכשל, ובכל זאת ישנתי בלילה בעיניים עצומות. לא דאגתי שלחברי כיתות הכוננות בעוטף עזה יהיו נשקים. אפשרתי למשאיות הסיוע ולרכבים שהעבירו מזוודות דולרים לעזה ולחמאס לעבור בכביש 232. לא מנעתי אותם בגופי. וחמור מכול, המשכתי לגור ולגדל את ילדיי במקום שברור היה שלהימצא בו זו סכנת נפשות, והמשכתי להאמין למדינה ולצבא שלי. כשלתי. אני אשמה ואחראית. וכן, אין צורך בוועדת חקירה ממלכתית; האשמים כבר נמצאו – אני והארגונים שהייתי חברה בהם. ואל תדאגו, גם את הלקחים כבר הפקתי, והעונש? אני חיה אותו יום-יום מאז 7 באוקטובר. אני רוצה לקוות שהקשבתם ושהבנתם את האירוניה. מירב יקרה, לפחות אני יכולה להגיד את זה בשמי, ובטח בשם המפלגה שלי, סליחה. זה המינימום שאני יכולה להגיד. סליחה שלא הקשיבו לכם, סליחה שעברתם מה שעברתם, סליחה שלקח כל כך הרבה זמן להחזיר את המשפחות שלכם ואת החברים שלכם מהשבי בעזה. אבל היה לי חשוב לקרוא את זה כאן כדי שאולי מישהו יקשיב ויבין. נותר לי עוד זמן, אז אני רוצה שנייה להתייחס למשהו שקרה גם אתמול. יושב יקי אדמקר בערוץ 14 באיזשהו דיון וצועק מדם ליבו: אתם יודעים מה עבר על האימהות החרדיות ב-7 באוקטובר? באמת, אני רוצה להתייחס לזה בסבלנות. אני באמת מנסה. אני בן אדם חילוני שגדל בבית חילוני, וכשחצי מהחברים שלי חזרו בתשובה כל המטבח שלי הפך להיות כשר ומופרד לבשרי וחלבי. יש לי כבוד לדת וכבוד לאנשים דתיים מעומק ליבי, אבל מה אתה עושה כשאתה אומר דבר כזה באולפן? איך אמורה להרגיש אימא של לוחם? איך אמורה להרגיש אימא שהבן שלה חזר בארון? או אימא שהילדים שלה חזרו חסרי גפיים? למה ההשוואה הזאת? איך אתה יכול להשוות? כן, היו שם אימהות שדאגו שתבוא משטרה צבאית לעצור את הבן שלהן. זו ההשוואה? זו ההשוואה בין חיילים לבין תלמידי ישיבות? שכבודם במקומו מונח, אבל מה לעשות? גם בתוכם יש להם ביקורת. אלה אינם זמנים רגילים – אלה זמנים של מלחמה. איפה הערבות ההדדית, שהיא היסוד של הדת בעיניי? יקי, תחזור בך. תחזור בך, לא בגללי – בגללך ובגלל החרדים שאתה חלק מהם. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חברת הכנסת דבי ביטון – לא נמצאת; משה טור פז; סימון דוידסון. נאור שירי, בבקשה. עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, בהתייחס להצעת החוק, כל הכבוד לכל העוסקים בדבר, גם לוועדת הכלכלה, מחברי הקואליציה, האופוזיציה, יו"ר ועדת הכלכלה, הסגן שלו, הסגנית שלו והמשנה של הסגן. בעיניי, זו רק הוכחה נוספת שכשיש נושא חשוב הכנסת יודעת לעשות עבודה טובה, שתעשה טוב גם לאומנים ולכולם, ובטח לעם ישראל, ובייחוד כשזה בא בוועדת הכלכלה, מה שנקרא יש proof of concept. חוק חשוב, משמעותי, היסטורי, יודעים לעבוד. חבל ששאר החקיקה נלקחה ממך. איכשהו השבוע הגעתי לוועדת הכספים וקיבלתי את היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה. לא שיש לי בעיה איתו. אני מחבב מאוד את שלומית, אבל בסדר. זה כבר לדיון אחר. מצבה של הכנסת – לא צריך להכביר במילים. כשאני הייתי קטן, ואני מניח שכולכם איתי, הייתי הולך עם המשפחה שלי – לא כולכם, אני מניח שמרגי לא היה הולך עם המשפחה שלו לים ביום שבת, אבל אני מודה שכן. לנו היה - - - << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה בסדר גמור. לא, בסדר גמור. גם יום ראשון בים זה סבבה לגמרי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ראשון זה יום של נשים. יום שני בדרך כלל. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בחוף בהרצליה זה היה – בין הרצליה לבני ברק - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> חצי-חצי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אגב, יש אחלה גלים בחוף הדתיים בהרצליה. לא שאתה מעוניין בזה. אני כנראה פוקד אותו יותר ממך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני אישית לא אוהב את הים גם ככה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש לכם זמן לגלוש. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מאוד אהבתי – מה שנקרא מגלישה לג'חנון ביום שבת, שאני מאוד אהבתי לאכול. אני גם אהבתי מאוד ארטיקים. יש לי חיבה גדולה לארטיקים, ותמיד, איך הייתי יודע, מירב – איך היינו יודעים איפה מוכר הארטיק? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא היה צועק: אני כאן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, הוא לא היה צועק "אני כאן" – הוא היה צועק: אני הולך. מרגי לא היה ביום שבת, אבל הוא יודע לזהות את ה"אני הולך, אני הולך, אני הולך". << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אני חייב תיקון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה חייב. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אני אומר לך, זה לא מהים, כי בגיל שלי מוכר הארטיקים היה על אופניים בשכונה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, בגיל שלך היו עוד הרבה דברים נהדרים במדינת ישראל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בגיל שלו - - - במרוקו עם סוס ועגלה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל בגיל שלי, ככה הייתי יודע. זה מוכר ארטיקים בים, זה מוכר קסטות בבלומפילד – אני הולך, אני הולך. ולמה נזכרתי בזה? כי עוד פעם יש איום בפירוק הקואליציה. עוד פעם גפני צועק: אני הולך, אני הולך. פחד אלוהים. פחד אלוהים ישמור אמרו, ואפילו כתבו על זה שיר. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> נראה לך שהוא ילך בלי ארטיקים? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חד-משמעית, לא נראה לי שהם ילכו. אנא תורידו את רמת הכוננות, תושבי ותושבות מדינת ישראל. הם לא יעזו לפרק. הגוש לא יזוז, לא גוש קטיף ולא הגוש הזה, וגם לא גוש חלב. הם לא יפרקו שום דבר. וגם, מה הקטע הכי מעצבן? מילא, אתם מתנהלים כמו איזה מוכרי ארטיקים וקסטות בים, על מה הם מפרקים? לא על מצב בצפון, לא על הדרום, לא על 2 מיליון עניים, לא על הסל הביזיוני של העגלה בסופר של משרד הכלכלה, לא על הגירעון, לא על החטופים, לא על המלחמה, לא על הנופלים; על כלום, על ברית הסרבנות שביקשו מהם בקצה של הקצה של הקצה, מתוך 100,000 חייבי גיוס לגייס עוד 3,000. על זה הם מפרקים. עלק מפרקים, כמו מוכר הקסטות. הם לא ילכו. הם אותו גוש. ועל זה אתם תפסידו, על זה, כי הברית שלכם היא עם הסרבנים, עם הסרבנים הביזיוניים, שאפילו על זה, על ה-3,000, על המעט, על המתי, מתי מעט – גם את זה הם לא מוכנים. זו הברית שלכם, אלו השותפים – אייכלר, פינדרוס, גפני, גולדקנופ. זו ברית המשרתים, ברית של מוכרי ארטיקים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני הולך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ורק למען הסדר הטוב, לפרוטוקול, אתם מושכים את ההסתייגויות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, האמת, אני ממש ממש מתרגשת לעמוד פה במעמד הזה, כשהחוק הבאמת היסטורי הזה הולך לעבור, ואני רוצה לתת קצת מאחורי הקלעים. דוברו פה הרבה מאוד דברים כאלה אפורים, אבל לספר קצת על מה עברנו בוועדה ובתהליך הזה. קודם כול, אדוני היושב-ראש, לך ולי יש מן המשותף. אתה מוזיקאי, ואני גדלתי כרקדנית בלט. עולם התרבות הוא בתוכי, הוא חלק ממני. אני ממש גדלתי במסדרונות עולם התרבות, ואני מרגישה זכות גדולה לקחת חלק בחקיקה ההיסטורית הזאת. זו ממש לא הצעת חוק פרטית. נכון שחבר הכנסת יוסי טייב הביא את החוק הזה כהצעה פרטית, אבל זו רפורמה ממשלתית ולא פחות מזה. אנחנו עבדנו על זה בוועדה של ביטן חודשים ארוכים מאוד; דיונים ארוכים, סיזיפיים, הטונים גם עלו בדיונים האלה; הרבה מאוד ניגודי אינטרסים בתוך חדר הוועדה, אבל בסוף-בסוף הצלחנו להביא משהו מאוזן. ואני רוצה לספר גם על התהליך שקרה. אחרי שישבתי שם בדיונים הראשונים עם החוק הזה, יושב-ראש הוועדה ביטן – שאני מאוד מכבדת, ועובדת איתו באמת בשיתוף פעולה מלא, ויש בינינו עבודה מאוד מפרה – ביקש ממני לעשות קצת לימוד על החוק הזה, קצת לצלול לתוך הדבר ולבוא לוועדה עם המלצות. ובגלל שעולם התרבות והאומנים כל כך קרובים לליבי, מצאתי את עצמי בפגרה הקודמת מקיימת מעל 30 פגישות עם כל הארגונים שאתם יכולים לחלום עליהם, חלקם יושבים פה ביציע – הם מאוד מתרגשים, אגב – שמייצגים חלק מהאומנים. באמת, שמעתי מכל הכיוונים את המורכבויות של החוק הזה. ישבתי גם עם משרד המשפטים וכמובן עם צוות הוועדה, וסיפרו לי איך החוק הזה התגלגל כמעט 20 שנה ולא מצליחים להביא אותו בגלל המורכבות שלו. והינה, אחרי עבודה רצינית בוועדה, ישבנו ועשינו משא-ומתן אין-סופי וניסינו להגיע לאיזושהי פשרה או איזון, והצלחנו להביא את החוק הזה. קודם כול אני רוצה להודות לחבר הכנסת טייב, שהביא את ההצעה הזאת, ואני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה ביטן, שלא ויתר. היו רגעים שחשבנו שזה כבר לא יקרה, אבל לא ויתרנו, לא ויתרנו. אומנם אני לא חתומה על החוק הזה, זה לא חוק שלי, אבל הוא ממש נחקק לי בלב, ואני ממש ממש גאה שהוא מגיע היום לכנסת. וזה כל כך נדיר שהאופוזיציה והקואליציה בהסכמה מלאה, ועובדים כתף אל כתף כדי להביא חוק חשוב בכנסת, ואני רוצה מאוד מאוד לברך על זה. חשוב לי להגיד שהשנה הזאת בעולם התרבות היא שנה מאוד מאוד לא פשוטה. אתם צריכים להבין שעולם התרבות והאומנים שלנו הם כמעט תמיד הראשונים להסגר והאחרונים להיפתח. זה היה בקורונה, בוודאי שזה היה במלחמה, וגם במלחמה הזאת, במלחמת איראן, הם ספגו הפסדים מאוד מאוד כבדים. זה עולם בלי יציבות של פרנסה כמו שאנחנו מכירים במקצועות אחרים, והם באמת עברו תקופה לא פשוטה בכלל. במקביל לזה פניתי גם לשר האוצר וגם לשר התרבות – להציג איזשהו מתווה לעולם התרבות, פיצויים בעקבות ההפסדים שלהם במלחמה. אבל הינה, החוק הזה קודם כול גם מסדיר את נושא התמלוגים מעכשיו ולהמשך וגם יעזור לאומנים ותקים, פנסיונרים, שמאוד מתקשים להתפרנס ולפחות בהיבט הזה יוכלו להרוויח. אני רוצה להגיד שאתמול ישבתי בדיון בוועדת הכספים על התקציב של התאגיד, אבל פתחתי את ההסתכלות על הדבר לרמת המקרו, ואמרתי: תראו איזה דבר, המשלחת המדהימה שלנו – בטח ראיתם אתמול את חצי הגמר – שהיא כמובן מטעם התאגיד, ייצגה את ישראל בכבוד גדול מאוד. באמת, איזה יופי של ביצוע, איזה תגובות, כל כך שמחתי שיש בחזית אומנים שלנו שמראים את ישראל היפה, שמציגים את עולם התרבות העשיר והיפה שלנו. אני חושבת שאנחנו צריכים לעשות יותר בכל מה שקשור לעולם התרבות, לקרן הסיוע, לתמיכות בהם, לעזור לעולם הזה לצמוח, להיות המנוע שלו. הממשלה צריכה, בטח משרד התרבות צריך, להיות המנוע שמאחורי העולם הזה. אנחנו צריכים להבטיח את עתידם, זה לא פשוט. בסוף, אני לא רוצה לשכוח אף אחד, אני אגיד במילה שישבו מסביב לשולחן בוועדה המון המון ארגונים, בין אם זה עילם, אשכולות, הפדרציה, אמ"י, איגוד המוזיקאים והמפיקים, הפי"ל, אקו"ם, משרד המשפטים, איגוד לשכות המסחר, כל כך הרבה אנשים. אבל התודה הגדולה היא לביטן; לצוות הוועדה המופלא, לא פחות מזה – הייעוץ המשפטי ומנהלת הוועדה. ותודה שוב לחבר הכנסת המציע יוסי טייב. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שלי טל מירון. חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת עדי עזוז – אינה נוכחת. בהתאם להצהרת האופוזיציה ההסתייגויות נמחקות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> להצעת החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור של סיעות כחול לבן – המחנה הממלכתי, שאינני רואה באולם. ישראל ביתנו מוותרים או מבקשים לנמק בקשת רשות דיבור? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי יש לך אחרי ישראל ביתנו בבקשות רשות דיבור? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חד"ש-תע"ל, אם יבקשו, אבל הם לא נמצאים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הם לא כאן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז חבר הכנסת פורר, בבקשה, עד חמש דקות לרשותך. לאחר מכן נעבור להצבעה, רבותיי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, קודם כול, עליתי כדי לברך את יושב-ראש ועדת הכלכלה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> וסגנו, וסגנו. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כנראה שאם הקואליציה הייתה, אולי, נותנת ליושב-ראש ועדת הכלכלה להוביל עוד כמה רפורמות ולא מפצלת אותן לוועדות אחרות, אולי גם הן היו עוברות, כי בהחלט אני חושב שחבר הכנסת ביטן מנהל את ועדת הכלכלה בצורה מקצועית, כזאת שיודעת לטייב את החקיקה שמגיעה אליו. ככה גם קרה במקרה הזה, העובדה שהחוק הזה יעבור כאן בהסכמה של קואליציה ואופוזיציה היא עדות ליכולת הזאת. אני רוצה לנצל את ארבע הדקות שנשארו לי לדבר על נושא לא פחות חשוב שדנו בו השבוע בוועדת הכלכלה. אדוני היושב-ראש, מכת הפרוטקשן הפכה להיות מכת מדינה בהיקפים בלתי נתפסים. דוח מבקר המדינה מדבר על זה ש-86% מהקבלנים במדינת ישראל משלמים דמי חסות, 86%. מגיעה המשטרה ואומרת: יש לי רק 100, 200, 300 תלונות. הם מדווחים לנו על התלונות ועל כתבי האישום, אבל בסוף זה על מספרים מינוריים לעומת ההיקף של התופעה, כי אנשים לא מתלוננים. מה החסם המרכזי לתלונה? לא הפחד מהעבריינים, לא הפחד מהעבריינים. צריך להבין שאם בעל עסק קיבל איום בסחיטה – עכשיו, צריך להבין: איום בסחיטה זה שלוקחים את הבקבוק הזה, במקום מים שמים בפנים דלק, מצמידים לו מצית, שמים לו את זה על העסק, ואומרים לו, השלב הבא זה שזורקים לך את זה כבר ושורפים לך את העסק. 10 שקלים שווים פרוטקשן של 30,000 שקל בחודש שהעבריין מקבל. אם בעל העסק ילך למשטרה ויגיש תלונה, כמו שמצופה מאזרח נורמטיבי, כעבור 24 שעות הוא יקבל מכתב מחברת הביטוח שמודיעה לו שהיא מפסיקה לבטח אותו. המשמעות לבעל עסק שסוגרים לו את הביטוח זה שאין עסק. אם אני חברה קבלנית, כדי לעבוד מול העירייה, מול הממשלה, מול כל גורם, אחד התנאים בכל מכרז זה: תציג לנו את הביטוח שלך – אין ביטוח. אני הולך לבנק לקחת הלוואה כנגד המשאיות שלי בעסק, הבנק רוצה לראות את הביטוח – אין ביטוח. למה? כי הגשתי תלונה. יש כאן כשל שוק מובנה באירוע הזה, שמחייב התערבות של המדינה במתן רשת ביטחון ביטוחית לעסקים שמתלוננים על פרוטקשן. אפשר לעשות את זה, יש את חברת ענבל, עשו את זה עם החשב הכללי. אגב, גם במלחמה, חברות תעופה שלא יכלו לטוס לכאן, גם בגלל עלויות ביטוחיות, קיבלו שיפוי מהמדינה ורשת ביטחון מהמדינה מבחינת ביטוח, כדי שימשיכו לטוס בזמן מלחמה. יש אינטרס למדינת ישראל שמי שמקבל איום בסחיטה ילך להתלונן, וכדי לעשות את זה, אין מה לעשות, מדינת ישראל תצטרך להכניס את היד לכיס, לתת רשת ביטחון למתלוננים ולתפוס את העבריינים. זאת הדרך להתחיל ולטפל בתופעה הזאת, ואנחנו לא נסתפק כמובן בדיון האחד שהיה בוועדת הכלכלה. בעוד שבועיים נקיים דיון המשך, ואני מקווה שהחשב הכללי יתעשת וייתן את רשת הביטחון הזו. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. גם מסיעות חד"ש-תע"ל אין אף אחד נוכח. לכן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. נעבור להצבעה כעת בקריאה השנייה על הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ו–2026. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה כעת. הצבעה מס' 7 בעד סעיפים 1–21 – 19 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–21 נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 19 בעד, אין מתנגדים ואין נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ו–2026, אושרה בקריאה השנייה. לפני שנעבור לקריאה השלישית, אני רק רוצה לומר לנציגים של האומנים, ובוודאי לאומנים הרבים שנמצאים כאן איתנו: המשיכו, בעזרת השם, לשמח, ליצור, לנגן, לשיר ולרגש, וההצבעה הזאת היא לחיי היצירה הישראלית. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית. הצבעה כעת. הצבעה מס' 8 בעד החוק – 19 נגד – אין נמנעים – אין חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ו–2026, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 19 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ו–2026, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. דברי ברכה, חבר הכנסת יוסף טייב, בבקשה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזו – כמו שנאמר, מדובר ברפורמה אמיתית. זכות בשבילי לעמוד כיוזם, יחד עם ידידי חבר הכנסת יוני מישרקי וחברת הכנסת צגה. אני חושב שהחוק הזה מתקן עוול של שנים רבות שנעשה עם האומנים בישראל, זכות המבצעים; האומן המבצע בביצועו – בסוף נגרם לו נזק רב במשך כל השנים. ואני חושב שבעוד שדיני זכויות היוצרים זכו לאחר דיונים רבים להסדרה מחודשת ומותאמת להתפתחות הטכנולוגית, וזאת במסגרת חוק זכויות היוצרים – אני חושב, אדוני היושב-ראש, יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת דוד ביטן, שעמד בלחצים אדירים כמו כולנו, כמו כל מי שהיה מעורב בהצעת חוק הזו, כדי לשנות, כדי לעכב. בסוף אנחנו פה מביאים תיקון היסטורי בדיני זכויות מבצעים, וסוף-סוף המבצעים קיבלו את התיקון המגיע להם. אני חושב שהעובדה הזו של אי-תיקון ואי-התאמה של הצעת החוק במשך שנים – אנחנו מדברים על כשני עשורים שממשלות רבות ניסו להעביר את הצעת החוק הזו ולא הצליחו – זה יצר לצערנו חוסר אחידות בדינים השונים המסדירים את תחום הקניין הרוחני בישראל והעמדה לרשות הציבור. אני חושב שדווקא בעידן המודרני, האומן המבצע הוא הגורם העיקרי להצלחתה המסחרית של היצירה המוגמרת, והוא הסיבה המרכזית לכך שהציבור הרחב רוצה לראות או לשמוע את היצירה. האומן המבצע הוא הגורם המקצועי והמרכזי; הוא מניע, דוחף את כל התעשייה המסחרית של היצירות בתעשיית המוזיקה והוויז'ואל בטלוויזיה, בקולנוע. והחקיקה סוף-סוף מעגנת את זכויות המבצעים, והיא צריכה לשקף את המציאות החדשה שקיימת בעולם הטכנולוגי. הצעת החוק תעשה צדק עם האומנים, עם המבצעים, במדינת ישראל, לעומת המצב של האומנים המבצעים בעולם, שנהנים כבר זה שנים רבות מהזכויות הללו. התיקון הזה יגשים בצורה מדויקת את תכליתו של חוק זכויות המבצעים והמשדרים, כפי שהוא אמור להיות לפי המצב הטכנולוגי בעולם, יתקן עוול ארוך שנים, ידאג לאומנים, ויעשה צדק עם אותם אומנים מבצעים במדינת ישראל, המופלים לצערי לרעה במשך שנים, בגלל החקיקה שלא עודכנה עד היום. לאחר שעות רבות של דיונים בוועדת הכלכלה, בתוך הוועדה ומחוצה לה, אני כן רוצה לומר, אדוני היושב-ראש ואדוני יושב-ראש הוועדה דוד ביטן – שלי, את יודעת, לפעמים לא צריך להיות יוזם חוק. אני חושב שהוכחת פעם נוספת שכשחבר ועדה נמצא, מתמיד, מושקע בהצעת החוק, גם אם היא לא שלו, אבל הוא מסתכל על האינטרס הציבורי, הוא הופך להיות חלק אינטגרלי מהצעת החוק. ואני רוצה להודות לך באמת על כל השעות, ואני יודע כמה שעות, גם ביחד וגם כל אחד לחוד, השקיעו סביב הצעת החוק הזו. אני חושב שהרעיון של הצעת החוק, שהייתה בהתחלה כשלושה דפים והפכה להיות 21 עמודים שנוספו בוועדה בדיונים, וסיכמנו שיהיה איחוד גבייה בין הארגונים, שכל עניין הגבייה יהיה מרוכז בצורה מקצועית ומועילה לכל הצדדים; מהלך שידאג גם לעסקים הקטנים, הקמת קרן סיוע – יוזמה של יו"ר הוועדה חבר הכנסת דוד ביטן. תיקונים שבסוף מביאים תיקון אמיתי לאומנים, אבל גם לא פוגעים בעסקים. חבריי חברי הכנסת, אני אמרתי את זה לאומנים: תנועת ש"ס, ברשות אריה דרעי, ממשיכה את דרכו של מרן הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה, שהקים את התנועה והנחה אותנו לדאוג לחלש, וזו מטרתה של הצעת החוק הזו. מתוך תפיסה זו, נועדה הצעת החוק לקדם מענה אמיתי, ראוי, עבור ציבור האומנים בישראל, אשר תרמו וממשיכים לתרום בזמן רגיל בשגרה, אבל בפרט בזמן חירום ובמלחמה – ראינו את זה בקורונה, ראינו את זה במלחמות, ראינו את זה אחרי 7 באוקטובר – תרמו וממשיכים לתרום לציבור הישראלי ולתרבות הישראלית. מדובר בהצעה חברתית חשובה מאין כמותה, רפורמה אמיתית שמטרתה להבטיח תנאי מחיה מכבדים גם לאומנים שהגיעו לגיל פרישה, לאפשר להם להמשיך ולהתקיים בכבוד לאחר שנים של עשייה ותרומה משמעותית לציבור. אני רוצה להודות לידידי חבר הכנסת דוד ביטן, יו"ר ועדת הכלכלה, על הובלת החוק בצורה מקצועית, עם דיונים רבים בוועדה. כשהגשתי את הצעת החוק – ועם זה אני אסיים, אדוני היושב-ראש – כיו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, חשבתי שהצעת החוק אולי תגיע לוועדה. לא מתחרט ולו לרגע שהצעת החוק הגיעה לוועדת הכלכלה, ומי שניהל את הדברים היה חבר הכנסת ביטן - - << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> דוד, דוד, הוא מודה לך. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> - - שהביא את הבלתי-ייאמן, למרות, כמו שאמרתי, הלחצים מבפנים ומבחוץ, ודי לחכימא ברמיזא, והסתכל על דבר אחד: טובת האזרח וטובת הציבור הישראלי, לפעמים גם במחיר אישי. ואני באמת מודה לך, אני חושב שאתה דוגמה ומופת לכלל חברי הכנסת, כי לפעמים גם כשיש לחצים פנימיים, ואנחנו משלמים מחירים פנימיים גדולים, אנחנו מסתכלים על טובת הציבור; גם אם זה נגד אינטרסים אישיים, ואני רוצה להודות לך על כך. להודות לכלל הארגונים המבצעים, לפדרציה, לאקו"ם, לארגון המוזיקאים, לארגון המבצעים, לחברת הכנסת שלי טל מירון, ליועמ"שית הוועדה נעמה דניאל, שבאמת נפלה בחלקנו הזכות שהיא ניהלה את זה לאחר שנים רבות שהיא עסקה בתחום של קניין רוחני והעמדה לרשות הציבור במשרד המשפטים. ובסוף גם ליועץ החקיקה שלי עו"ד אבי עמרם, וליו"ר סיעת ש"ס פה בכנסת ינון אזולאי, שלמרות הלחצים הפנימיים דחף; ליו"ר הקואליציה אדוני אופיר כץ, שעמד גם על הרגליים האחוריות בסוף כדי שזה יגיע וכדי שנוכל להצביע על הצעת החוק הזו. הצעת חוק חשובה, רפורמה אמיתית. אני מברך את כלל אומני ישראל. "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו". נגילה כפשוטו. בואו יחד, נצא עכשיו, נביא את השירים, נחזק את עם ישראל, נחזק את אזרחי ישראל, את מערכת הביטחון, ויחד, בעזרת השם, ננצח. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך. חברי חבר הכנסת טייב, אתה ביקשת משפט סיום. חשבתי שתחדש לנו משהו, אבל אתה סיפרת בשבחיו של חבר הכנסת דוד ביטן. אין בזה חדש, כולם מבינים את מה שאתה מדבר. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> דברי תורה צריכים חיזוק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ישר כוח. << הצח >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 73), התשפ"ו–2026 << הצח >> [מס' כ/1137; דברי הכנסת, חוב' י"ב, ישיבה 353; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברות וחברי הכנסת היקרים, אנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 73), התשפ"ו–2026, של חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר, אימאן ח'טיב יאסין, ואליד אלהואשלה ומשה סולומון, לקריאה השנייה והשלישית. הייתי אמור להזמין את חבר הכנסת יונתן מישרקי, שהוא יושב-ראש ועדת הבריאות, אבל הוא באצילותו מכבד את היוזמת הראשית להציג את הצעת החוק. יישר כוח לך. בבקשה, גברתי, ללא הגבלת זמן. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. כבוד השר, חברי כנסת, ואין ספק שמגיע ליוני, באמת אין דבר כזה, אבל זה בסוף. כתבתי בסוף, אז אני לא אדחה את המוקדם. אני אלך לפי הסדר. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> את יכולה להגיד גם בהתחלה וגם בסוף, זה בסדר. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז, הינה, אמרתי בהתחלה, אבל זה כלום לעומת מה שתקבל בסוף. בכל מקרה, אני צריכה לקרוא את מה שכתוב, כי כך קיבלתי הוראות מהמפקד הראשי, אז אני עושה ומבצעת הוראות. אני מתכבדת להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 73), התשפ"ו–2026, שהיא בעצם מיזוג של הצעת החוק שלי ושל חבר הכנסת משה סולומון, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין ושל חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אני מקווה שאני אומרת נכון את שם המשפחה. אני גרועה בביטויים, ביכולת לבטא שמות משפחה מורכבים. כיום מבוטח המפונה לבית החולים בניידת טיפול נמרץ או באמבולנס של מד"א זכאי לקבל מקופת החולים החזר כספי מלא של ההוצאה אם הוא אושפז. ואם הוא פונה לבית החולים בניידת טיפול נמרץ ולא אושפז, הוא זכאי להחזר של 50% מההוצאה. שיעור אזעקת ניידת טיפול נמרץ או אמבולנס עבור מטופלים עם מחלה נפשית או הפרעה נפשית קשה, SMI, גבוה יחסית לשאר האוכלוסייה, שכן, יש כאן סיבות רבות, אבל בין היתר, אין להם לאן לפנות, אין חדר מיון קדמי בתחום בריאות הנפש, אין מענים של reaching out; הם לא מוכנים בעצמם ללכת, לכן צריך להגיע אליהם. הם מתמודדים, מתמודדי נפש רבים מתמודדים וחווים מצוקה שנחזית מבחינתם כמצוקה פיזית, כחלק מהתסמינים של המחלה שלהם, ולכן הם מזעיקים אמבולנס כי הם חושבים שהם צריכים להגיע לבית חולים כללי; מה שבסופו של דבר מתברר כלא נכון. אני אגיד גם שרוב-רובן של הקריאות לאמבולנס לא נקראות, לא מבוצעות, על ידי מתמודדי הנפש עצמם, אלא הרבה פעמים על ידי החברה שסובבת אותם ובני המשפחה, והם בסופו של דבר נדרשים לשלם, כי בסופו של דבר אין אשפוז. יש גם מקרים, כמו שאמרתי, שבהם מוזעק אמבולנס בשל התקף שהם חווים בלי שהם ביקשו, או אם פונו אפילו באמצעות המשטרה, והם לא מאושפזים בסופו של דבר בבית החולים, ועליהם לשאת בעלות הפינוי המלאה. לכן הם נדרשים לשלם את עלות הזעקת האמבולנס גם אם הם נבדקו בזירת האירוע והאמבולנס לא לקח אותם לבית החולים. המשמעות היא עלויות כספיות משמעותיות ואף יצירת חובות עצומים המכבידים מאוד על המטופלים ובני משפחותיהם. לפיכך מוצע לקבוע זכאות להחזר של 80% מעלות ההסעה, אך לא יותר מ-80% מהאגרה הקבועה בתקנות מד"א, לגבי מבוטח שלפי רשומות קופת החולים אובחן עם SMI – כלומר עם סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית או הפרעה סכיזו-אפקטיבית, שנקראות מחלות נפש קשות – שמפונה לשם קבלת שירות במחלקה לרפואה דחופה או בחדר מיון, לרבות מיון בבית חולים פסיכיאטרי, שהסתיימו ללא אשפוז. כאמור, אם הם אושפזו, הם אינם צריכים לשלם בכלל. אבל כן, החוק הזה אומר שהדבר הזה יקרה החל מהפינוי השני ואילך בכל שנה קלנדרית. מבוטח עם SMI יהיה זכאי להחזר בשיעור זה עם אותה מגבלה של סכום מרבי גם עבור הזעקת אמבולנס שהסתיימה בטיפול בזירת האירוע החל מההזעקה השנייה באותה שנה קלנדרית. מאחר שתקנות מגן דוד אדום תוקנו לאחרונה והן כוללות עתה שני סוגי תעריפים, מוצע לקבוע כי הן לעניין חישוב הסכום המרבי של כל החזר והחזר למבוטח שמאובחן עם SMI בנסיבות האמורות והן לעניין חיוב קופת החולים בחלק מהאגרה למגן דוד אדום עבורו, יחושבו הסכומים לפי התעריף הנמוך של האגרה, אף שככלל, לפי התקנות, התעריף הנמוך אינו חל כשיש מימון של קופת החולים. נוסף על כך מוצע כי התעריף הנמוך ישמש לחישוב סכום ההחזר המרבי בעד כל הסעה שהסתיימה ללא אשפוז לגבי מבוטח שנפטר בטרם אושפז ולגבי מבוטח סיעודי שזכאות להחזר לגביהם כבר קבועה היום בחוק. לכן, אין שינוי לגבי ההוראות שלפיהן סכום האגרה שתשלם קופת החולים לגבי פינוים יהיה לפי התעריף הגבוה. כדי לאפשר היערכות של מערכת משרד הבריאות, קופות החולים ומגן דוד אדום לתיקונים המוצעים, נקבע כי תחילת החוק המוצע תהיה שלושה חודשים מיום פרסומו, כך שהזכאות להחזר תחול לגבי הסעה או הזעקה של אמבולנס שבוצע מיום תחילתו ואילך שמתקיימים לגביהם התנאים האמורים. ההצעה אושרה פה אחד והוגשו לה הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקשת בשמי ובשם יושב-ראש הוועדה לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעות החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. עד כאן בשם חברי, יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת יונתן מישרקי. בכלל, אני חייבת ליוני המון המון תודה. זכיתי, זכינו אנחנו, זכה עם ישראל, זכו תושבי מדינת ישראל, ליו"ר ועדת בריאות שהוא מקצועי, הוא יסודי, הוא מסור, ובעיקר – יש לו לב ענק. כל פנייה, כל שאלה, כל בקשה, תמיד מתקבלות אצלו באהבה, עם חיוך ענק. באמת, תודה ענקית לך, יוני. תודה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', תודה ליועצו ברק קרוננפלד, שבלעדיהם החוק הזה לא היה עובר. תודה לצוות ועדת הבריאות ובראשה למיכל מנהלת הוועדה ולנועה בן-שבת, היועצת המשפטית של הוועדה. גם הן עבדו ועמלו קשה למען החוק הזה. ועוד כמה מילים, אם יורשה לי, משלי. מאז שאני בכנסת עשינו מהפכה למען בריאות הנפש. באמת עשינו אותה. הבאנו מעל 1.5 מיליארד ש"ח לבסיס התקציב תוספת, מאות מיליונים לפיילוטים, מיזמים ופרויקטים חד-פעמיים, אבל באמת ביד מלאה ונפש חפצה. גם בתוך הוועדה – ועדת אושר אנחנו קוראים לזה, ועדה למען אזרחי מדינת ישראל – המון כספים מתוך הוועדה הוקצו לתחום בריאות הנפש. שיניתי נהלים באגף השיקום במשרד הביטחון ביחס להלומי קרב ופוסט-טראומה. עשינו באמת שינויים מהקצה לקצה, תאמינו לי. אבל, ויש כאן אבל ענק: בשל 73 שנה שבהם מערכת בריאות הנפש יובשה, היא הייתה בסוף שרשרת המזון, אפילו מתחת הסוף של שרשרת המזון, הבור, המחסור הכל-כך גדול שאנחנו נצטרך למלא, ייקח לנו עוד המון זמן למלא אותו ולהביא אותו למקום שבו צריכה להיות מערכת בריאות הנפש הציבורית. ולכן, לא תמיד – גם העם שרואה אותנו עכשיו וגם הציבור שיושב פה – אנחנו לא תמיד מרגישים את השינויים. אבל תאמינו לי, אני יושבת על זה יום-יום, שעה-שעה, גם על יוני, גם בכנסת וגם במשרדי הממשלה. השינוי הגדול – אתם תרגישו אותו. הוא עוד יגיע ועוד נתקן הרבה. אני רוצה לומר שחלק מהשינויים שאני מתכוונת לעשות הם גדולים מאוד וחלקם קטנים, אבל כן, בואו נתחיל עם החוק הזה, שנהפוך אותו לרחב יותר – לא השתתפות של 80% אלא 100%, לא השתתפות שתתחיל רק מהקריאה השנייה ולא רק למתמודדים עם SMI. כן מגיע גם לאדם עם דיכאון שלא יודע מה לעשות ואין לו לאן לפנות שהחוק הזה יחול עליו. אנחנו צריכים לתקן את חוק השיקום בתחום האזרחי; אנחנו צריכים לתקן את השיקום בתחום הלאומני, קרי באגף השיקום של משרד הביטחון; אנחנו צריכים לדאוג שהשיקום יהיה יותר נגיש, יותר רחב, עם רצף שיקומי ארוך יותר, שהוא יתחיל למי שצריך בדיוק כמו בתחום הפיזי, במסגרות שיקום הוליסטיות עוד בטרם הם עוברים לשיקום בקהילה. הלומי הקרב והפוסט-טראומטיים, אני לא יודעת אם אתם מכירים, אבל אני הולכת כבר שבועות וחודשים עם הסיכה הזו, סיכה של הלומי הקרב, שבאמת נתנו את כל-כולם למעננו, ואנחנו לא מחזירים להם כמו שצריך להחזיר להם. אז יש לנו עוד הרבה מאוד עבודה בתחום, אבל אסור לנו לפספס את מה שכבר עשינו, כולל החוק החשוב הזה. אז תודה רבה לכל מי שמגיעה לו תודה, ואני מקווה שכולכם תצביעו בעדו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת מיכל מרים. אין ספק שהמסירות שלך לנושא הזה – בכלל נושאים, אבל הנושא הזה בפרט – היא חלק משליחות חייך. ישר כוח גדול. להצעת החוק הנוכחית הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד. רכזת האופוזיציה, איפה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. יעלה ויבוא חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מוותר. למה, שמת אותי מקום ראשון? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני עובר, יש סדר. חבר הכנסת מיקי לוי? נרשמת לרשות דיבור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אוקיי. יש רשות דיבור. עדי עזוז מבקשת לממש את זכותה. בבקשה, חמש דקות לרשותך. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני רציתי לעלות ולדבר היום כי אנחנו גם אחרי תקופת הפגרה, שבה עשיתי סיורים רבים בהרבה מסגרות, גם של החינוך וגם של הבריאות, ובטח של הרווחה. היום יזמתי וניהלתי דיון על נשים עם צרכים מיוחדים בוועדה לקידום מעמד האישה, והגיעו נשים עם אוטיזם ומוגבלויות אחרות ושיתפו באתגרים שלהן – שיתפו בזה שבמשך שנים הן מנסות לקדם דיון בבית הזה על החוויה של להיות אישה על הרצף ולנסות לקבל טיפול רפואי. הן שיתפו בכלל בחוויה של נשים מול מערכות הבריאות, בעיקר של בריאות נשים, של גינקולוגיה, שיתפו בחוויות שפשוט לא מצליחות לא מקבל מענה בשלוש וחצי השנים האחרונות. הן שיתפו בזה שיש תקנות שתקועות במשרד הבריאות על נגישות השירות כבר שלוש וחצי שנים. אתה יודע למה, חבר הכנסת מיקי לוי? כי פשוט לא היה שר שיחתום. התחלפו שם שלושה שרים, והשר הנוכחי הוא ב-25% משרה, אז אין מי שיחתום על תקנות נגישות לאנשים עם מוגבלויות. לפני שבועיים הייתי במסגרת מדהימה, מסילה – אגב, גם אתה, אדוני היושב-ראש, הצטרפת אליי לדיון מהיר שאנחנו נקיים אצלך, גברתי, בוועדת הרווחה. ושם, במסילה, באמת יש את הצעירות על קצה הרצף. פגשתי אותן וגם הבטחתי לחזור אליהן. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - לא, אני שואלת - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אה, את. לא, חשבתי שזה רעש מהיציע. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> ככה הן קוראות לזה, אז אני אומרת כמו שהן אומרות. האמת שלא הספקתי להיות שם מספיק זמן, כי נקבעה גם מליאה, אז יצאתי והבטחתי שאני אחזור, ואני אחזור אליהן, אבל הן קצת דיברו. הן מכינות שם דברי אפייה, והן דיברו על הקשיים שלהן, וגם על כשל בין הרווחה לבין החינוך, כי בעצם מי שהיום מוגדרת כצעירה בסיכון והיא נמצאת בפנימייה או במסגרת חוץ-ביתית, היא לא זכאית לקבל את השירותים מכוח חוק חינוך מיוחד, היא בעצם לא זכאית לשירותי חינוך מיוחד בתוך המסגרת של הרווחה, וזו לקונה. בעצם צריך לחבר את הרווחה עם החינוך. אתמול גם ניהלנו דיון בוועדה לקידום מעמד האישה על האכיפה של חוק איסור צריכת זנות. מתוך כ-10 מיליון אינטראקציות של יחסי – איך אני אקרא לזה – של צרכני מין, של זנאים, ניתנו דוחות רק ב-0.01% מהמקרים. אין אכיפה בכלל של החוק. אדוני, מי שנמצאות איתנו הן בגירות? כי הנושאים שלי – מי האורחות המכובדות שלנו? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. תלמידות אולפנה, אני חושב. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אולפנה זה לא בהכרח בגירות, אבל - - - << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז קודם כול, ברוכות הבאות לכנסת, ואני אדלג על המשך הנושא הזה ואני אגיד באופן כללי על זכויות נשים, וטוב שגם אתן הגעתן ושתשמעו, ואתן גם מוזמנות אחר כך להגיע ולשתף. אני עליתי כי חשוב היה לי להגיד שגם בזמן הזה, כשבעצם אין כנסת – כשאדוני היושב-ראש קרא לי לעלות זה כמעט הרגיש שאני מפריעה, כאילו, בוא נסגור כבר את הדלת. אני אשמח לסגור את הדלת ואני אשמח שנפזר את הממשלה, אבל כל עוד הבית הזה נמצא, התפקיד שלו הוא לעזור קודם כול לאזרחיות ולאזרחים מכל הגוונים, מכל הסוגים ומכל המינים. וגם היום התפרסם דוח שמראה שאחד מתוך חמישה סטודנטים להט"בים הוטרד מינית בקמפוסים שלהם. אחד מתוך חמישה. 63% מהסטודנטים בקמפוסים דיווחו שהם לא מרגישים בטוחים לחשוף את המגדר שלהם או את הנטייה המינית שלהם. זה הרבה יותר מחצי, וזה לא בחלל ריק – זה בחברה שהיא מאוד מאוד אלימה, זה בחברה שלא אוכפת את חוק איסור צריכת זנות; זו חברה שלא חותמת על צווים כדי לאפשר הנגשת שירות לאנשים עם צרכים מיוחדים, וזו חברה שלא מאפשרת מענים לנשים עם צרכים מיוחדים בטיפול אצל רופא הנשים ושואלת מה הטיפול שהיא צריכה כדי שיהיה לה נעים ונוח. ואני מאחלת לנו שהכנסת הזאת תתפזר במהרה ונוכל לתת ולהנהיג מתוך אהבה ומתוך חמלה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מושכים את ההסתייגויות. אפשר לעבור להצבעה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שנייה, שנייה. אפשר רגע, בבקשה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו מסתדרים, לאט-לאט, סבלנות. נמשכו ההסתייגויות. לפני שנעבור לבקשות רשות הדיבור ולאחר מכן ההצבעה, יש זכות ליושב-ראש הוועדה לעלות ולהשיב. הוא ביקש לממש את זכותו, ואני מבקש לאפשר לו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אפשר התייעצות סיעתית? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי זה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יונתן מישרקי. יש סדר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא. זה הסדר, חברים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה לא סדר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה הסדר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה יכול להיות סדר, אבל יכול להיות סדר אחר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סליחה, זה הסדר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): << קריאה >> אפשרתי - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עומדת לו הזכות להשיב למסתייגים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בסדר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב, אבל לפני שאדוני יממש את זכותו, אני מבקש לקדם בברכה את האורחות שלנו, סטודנטיות ממכללת מבשרת, אז ברוכות הבאות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ברוכות הבאות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יישר כוח גדול על המעורבות החברתית שלכן, ומי ייתן ותמשיכו את המסורת של המוסד שבו אתן לומדות של ציונות ואהבת השם ואהבת הארץ ואהבת המדינה. יישר כוח. בבקשה, אדוני. << דובר >> יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברוכות הבאות לאורחות החשובות ולאורחים החשובים שביציע. החוק הזה, של היוזמת, חברת הכנסת מיכל וולדיגר, הוא חוק שממחיש למעשה עבודה ומסירות שאין לה קץ וסוף. אני חושב שמיכל הצליחה להביא לקדמת הבמה את אחד הנושאים שהכנסת דחקה אחורנית, אולי גם הממשלה דחקה אחורנית, במשך השנים. העולם של בריאות הנפש, באמת באמת שהוא נדחק. הוא נדחק גם מבחינה תקציבית, הוא נדחק גם ברמה התודעתית; הרבה אנשים התביישו לדבר על זה, וחברי כנסת לא תמיד היו מודעים לצורך בשינוי. לשמחתי הרבה, בשנים האחרונות, כשאני מכהן כיושב-ראש ועדת הבריאות, הייתה לי זכות אדירה גם להצטרף ליוזמות של מיכל – שינוי טרמינולוגיה ותפיסת עולם כלפי אנשים שסובלים והיו שקופים ולא ידעו לגשת אליהם או לדבר איתם בשפה שצריכים לדבר איתם. עשינו את זה בחוק למניעת אפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי – שם כבר שינינו את תפיסת העולם של איך מתייחסים לבן אדם שסובל ואיך לא מסתכלים עליו ברמה הקולקטיבית אלא ברמה הפרטנית, וזה היה באמת שינוי גדול מאוד. החוק הזה שהיום אנחנו הולכים ממש כעת להצביע עליו הוא חוק חברתי ממדרגה ראשונה, וחשבתי וראיתי לנכון לתת למיכל את האפשרות להציג אותו בגלל המסירות הרבה שלה. גם כאן אני עליתי רק בשביל לומר לך תודה, מיכל, על כך שאת זמינה לי כשיש לי שאלות בעולמות של בריאות הנפש, והן רבות מאוד, ואני מטיל עלייך כל פעם את התיק הזה כי אני לא חושב שיש בבניין הזה מי שמבין יותר טוב ממך בתחום הזה. לקחת את זה כמשימה, ואני חושב שאת מצליחה בה ברמה – יש אומנם דרך, אנחנו נעשה אותה, או ביחד או בנפרד, מי יודע מה יהיה כאן בהמשך, אבל אני מודה לך גם על ההצעה הזו, גם על כל ההובלה. יש לנו צוות ועדה נהדר, ממש, ובראשו מיכל דיבנר כרמל, יחד עם הסגנית שירה, באמת כל הצוות, וכמובן היועצת המשפטית לוועדה. אז תודה רבה לך. זו הייתה המטרה המרכזית שלי עכשיו כשעליתי לפה. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה לך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך. יישר לך כוח גדול. בקשות רשות דיבור. אף אחד מבין חברי וחברות הכנסת שביקשו רשות דיבור לא נמצא פרט לחברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר. היית מבקשת לשוב? << קריאה >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אני רוצה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> רק רגע. אין בעיה, אבל קודם כול תעני לי, בבקשה. את נרשמת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו רוצים להצביע. אפשר? << קריאה >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> לא, לא. אני רוצה רגע לשבח את מיכל - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז רק מילה קטנה, שנייה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גברתי, האם את מבקשת לממש את זכותך? את נרשמת. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מוותרת, יופי. גברתי השרה, מה שאנחנו נעשה זה כזה דבר. אנחנו כרגע עוברים להצבעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא יכולה גם אחרי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אחרי ההצבעה עוד יכולים היוזמים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. תוכלי לעלות לברך, ואז נצביע, ואז אתם עולים, בסדר? אם תרצו. בבקשה. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גם חברי הכנסת מהאופוזיציה, אני משוכנעת שהם חושבים שזה נכון לעלות לפה ולומר תודה למיכל על המהלכים שהיא מובילה כאן בכנסת, בכישרון, באכפתיות, בתבונה, במקצועיות - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בדבקות. << דובר_המשך >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> - - בדבקות, ולמען אנשים שהכי קשה להם בחברה שלנו, בהרבה הרבה אהבה. אני מודה לך מקרב לב, מיכל, על כל המהלכים האלה שלך. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יישר כוח גדול. הצלחת באופן תמציתי לבטא את מה שחלקים מאוד גדולים מאיתנו מרגישים. חברות וחברי הכנסת, אנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 73), התשפ"ו–2026. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד סעיפים 1–3 – 12 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 12 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אשר על כן, אני קובע בזאת כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. חברות וחברי הכנסת, אנו עוברים כעת להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 73), התשפ"ו-2026. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד החוק – 11 נגד – אין נמנעים – אין חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 73), התשפ"ו–2026, נתקבל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מזל טוב, מיכל. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> תודה, יקירה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ולשאר היוזמים. 11 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אשר על כן, אני קובע בזאת כי הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 73), התשפ"ו–2026, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. אני מבקש להזמין את חברת הכנסת ח'טיב יאסין, כאחת היוזמות, לשאת את דבריה, ולאחר מכן – את חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. בבקשה, גברתי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, תחילה אני רוצה לפנות למיכל, שלאורך כל הדרך עושה עבודה בתחום החברתי וגם הבריאותי, ואני חייבת להגיד שאני מצאתי כאן שותפה – איך אומרים את זה? (אומרת בערבית: אנושית.) בעיקר שאפשר באמת להתחבר בהרבה נושאים. ויש לי כל הכבוד להיות שותפה בנושאים שהיא מעלה, כי דרך המחשבה שלנו מאוד דומה. אנחנו שתינו, גם מהעשייה שאני רואה אצל מיכל, חרתנו על דגלנו להוביל עבודה חברתית, ובעיקר לעזור לאנשי המוחלשים שנמצאים בשולי החברה ולא מצאו מישהו שישים אותם במרכז כדי לזרוע את האור ולנסות להביא מענים לאותם אנשים. אני שמחה על הדרך הזאת, ואפילו אם זה במעט שאנחנו יכולות ויכולים לעשות. תרשו לי גם ליו"ר ועדת הבריאות, שכבר יצא, באמת, בן אדם שלא רק שהוא מבין ומשכיל – קודם כול, אני מסתכלת על האנשים במקום הזה, כמה יש להם לב, כמה יש להם ערכים שמקדשים את הזכויות הבסיסיות של האדם, וכן, מצאתי כאן שותפים לדרך הזאת. כמה מילים בערבית לכבוד הציבור ששלח אותי לכאן. (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך, גברתי. בבקשה, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מברך את המציעים; כמובן, אני אחד מהם. חוק חשוב שמסייע למטופלים ולפגועי הנפש, והגיע הזמן גם להתחשב בהם. אדוני היושב-ראש, אני רציתי לדבר גם בהקשר הזה – שלשום נורה למוות אחמד א-נעאמי, תושב רהט, על ידי כוח משטרתי. העניין הזה בטיפול של מח"ש. אבל מה שמציק בעניין הזה זה הניסיון של הכוח שהיה בשטח למנוע הגעת טיפול רפואי לפצוע. המוקד של איחוד ההצלה הוא בקרבת מקום, משהו כמו 200 מטר, ועד שהגיע האמבולנס הראשון זה לקח כמעט חצי שעה. דבר כזה צריך להיבדק עד הסוף, ואנחנו נמשיך במעקב על מנת שהצדק יצא לאור ומי שאשם שישלם את המחיר. אדוני היושב-ראש, בדרך כלל אני לא מתערב בנושאים כאלה, אבל בשעה האחרונה אנחנו רואים סרטונים שיוצאים מהגדה המערבית, מסינג'ל ומג'לג'וליה, של מתנחלים שנכנסים ליישובים בלי שהם מצייתים לשום חוק, לא נרתעים, ובחסות הצבא, לצערנו הרב, נכנסים ולוקחים עדרים משם, ובנוסף – יורים באזרחים. נרצח יוסף אל-כעאבנה על-ידי מתנחלים כאשר הצבא צופה במה שקורה, צופה באירוע, הדבר הזה מתועד, ועכשיו הסרטונים מסתובבים בכל העולם. למה זה? איפה שר הביטחון? איפה מנכ"ל משרד הביטחון? איפה ראש הממשלה? זוועה, מה שקורה בגדה המערבית. אנשים שולחים לנו, זועקים, צועקים, ואף אחד לא עוזר להם. איפה כוחות הביטחון שצריכים להתערב במה שקורה בגדה הערבית? טרור נגד הפלסטינים, מה שקורה שם. אנחנו קוראים לכולם להתערב ולהציל את החיים של האזרחים, להתחיל להפסיק את האלימות ואת הטרור של המתנחלים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:). תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום. << קריאה >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >> לא, לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> היית צריך להודיע לי קודם. << קריאה >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >> הודעתי למזכיר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב, אז זה לא עבר במרוץ השליחים. בבקשה, עוד לא סיימתי. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ועדת הכנסת החליטה כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדות כמפורט להלן: ועדת הפנים והגנת הסביבה תדון בהצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (מס' 81), התשפ"ו–2026, מ/1931; ועדת החינוך, התרבות והספורט תדון בהצעת חוק רשות העתיקות (תיקון – סמכות רשות העתיקות ביהודה ושומרון), התשפ"ד–2024, פ/4879/25, של חבר הכנסת אביחי בוארון. נוסף על כך אבקש להודיע כי חבר הכנסת יואב בן צור יכהן כממלא מקום קבוע בוועדת החוץ והביטחון במקום הפנוי לסיעת ש"ס. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, תם סדר היום. הישיבה הבאה תתקיים, אם ירצה השם, ביום שני ב' בסיוון התשפ"ו, 18 במאי 2026, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:50. << סיום >>