דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ה' ישיבה י"ג הישיבה השלוש-עשרה של הכנסת העשרים-וחמש יום שלישי, י"ט בכסלו התשפ"ג (13 בדצמבר 2022) ירושלים, הכנסת, שעה 16:01 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 4 נאומים בני דקה 4 אבי מעוז (נעם): 5 משה אבוטבול (ש"ס): 6 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 7 אפרת רייטן מרום (העבודה): 8 סימון דוידסון (יש עתיד): 12 גלעד קריב (העבודה): 13 ציון יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה 13 היו"ר יריב לוין: 13 שרון ניר (ישראל ביתנו): 14 אופיר אקוניס (הליכוד): 16 רם בן ברק (יש עתיד): 18 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 19 יוסף טייב (ש"ס): 22 אופיר סופר (הציונות הדתית): 24 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 26 גלעד קריב (העבודה): 28 אבי מעוז (נעם): 29 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 31 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – כשירותם של שרים) 34 משה ארבל (ש"ס): 35 שר המשפטים גדעון סער: 39 הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות), התשפ"ג–2022 46 איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): 47 השר לביטחון הפנים עמר בר לב: 56 איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): 62 הודעה אישית של חבר הכנסת יואב סגלוביץ' 69 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 69 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – שר נוסף במשרד) 70 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 71 שר הביטחון בנימין גנץ: 72 הצעת חוק הכנסת (תיקון – מספר חברי הכנסת להתפלגות סיעה), התשפ"ג–2022 78 יואב קיש (הליכוד): 78 שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: 79 בחירת סגנים זמניים ליושב-ראש הכנסת 83 הודעת יושב-ראש הוועדה המסדרת 85 יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): 85 הרכב ועדות הכנסת 86 יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): 86 גלעד קריב (העבודה): 87 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 90 יסמין פרידמן (יש עתיד): 92 משה טור פז (יש עתיד): 94 יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): 95 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום י"ט בכסלו התשפ"ג, 13 בדצמבר 2022. אני פותח את הישיבה, ישיבת יום שלישי בשבוע, למרות שאנחנו גם סיימנו את הישיבה הקודמת היום. אנחנו עוברים לנושא הראשון על סדר-היום. רק לפניו – הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אבקש להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 148) (תחולת הדין הישראלי על עבירת חוץ שנעברה בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל), התשפ"ג–2022; הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון מס' 4), התשפ"ג–2022; הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 36) (התקנת עמדת טעינה לרכב חשמלי בבית משותף ודייני מקרקעין), התשפ"ג–2022; הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 33) (העברת מידע מגופים ציבוריים מוסמכים), התשפ"ג–2022; הצעת חוק קבוצות רכישה, התשפ"ג–2022; הצעת חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון מס' 23), התשפ"ג–2022. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. אני רק אומר לחברות וחברי הכנסת שאני תמה, בלשון עדינה, על התקדים הזה שבו ממשלה מניחה על שולחן הכנסת הצעות חוק לקריאה ראשונה, שאין בהן לא דחיפות ולא משהו דומה לזה כאשר אנחנו נמצאים בימיה האחרונים של הממשלה. בעיניי הדבר בלתי תקין, לא נכון ולא ראוי, ויש לי גם הרושם שהוא נועד למטרות שבינן לבין קידום החוקים והרעיונות שמאחוריהם לא בהכרח יש קשר הדוק. לכן, מטבע הדברים, גם אני וכמובן נשיאות הכנסת נפעיל את שיקול דעתנו בשאלה אם יש מקום לאפשר את הדיון בחוקים האלה, ואם כן – מתי. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני עובר מכאן לנושא הראשון על סדר-היום – נאומים בני דקה. אני מפעיל את ההצבעה, ומי שמעוניין לדבר, אנא שילחץ על אחד מכפתורי ההצבעה – רצוי על "בעד" – כדי שתהיה רשימה מסודרת. בבקשה. אני מבין, חבר הכנסת מעוז, שאתה לחצת והעסק לא עבד. אני אכבד אותך בזכות להיות ראשון, מכיוון שסיימתי את כהונתי הקודמת בנאומים בני דקה עם נאום שלך, או לפחות הוא היה אחד האחרונים, אז אשמור על הרצף. << קריאה >> אבי מעוז (נעם): << קריאה >> אתה זוכר את המספר? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מניח שהגענו כבר למספרים הרבה יותר משמעותיים מאז. בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. ברכות לכולנו על כניסתך לתפקיד שאתה ראוי לו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> נאום הנדסת תודעה מס' 66, והפעם על תורות הגזע. ראש הממשלה היוצא לפיד פנה היום כאן במליאה לאימהות שהצביעו לליכוד ושאל: באמת רצית שאבי מעוז ילמד את הילדים שלך את תורות הגזע המבהילות שלו? האמת, לא כל כך מפתיע שמי שעשה למושג אנטישמיות טיפול המרה, ושהתהדר בזה שבשושלת שלו נמצא גם אותו האיש שראשי התיבות של שמו הם "יימח שמו וזכרו" ושבשמו נטבחו מיליוני יהודים לאורך שנות הגלות, מנסה כעת בפתטיות להנדס את תודעתם של אזרחי ישראל, כאשר הוא משווה בין הייחודיות של העם הנבחר, זהותו ויעודו האוניברסלי לבין הרשעות והשפל הנוראיים ביותר בתולדות האנושות שהתגלמו באידיאולוגיה הנאצית. אני סמוך ובטוח שאין שום צורך להמליץ לרוב המוחלט של העם היושב בציון לאטום אוזניהם מהשנאה, ההסתה והשיסוי של לפיד וחבריו. באמת, יאיר לפיד, אני מרחם עליך. ברוך השם שהשלטון חוזר למי שאינם מתביישים בזהותם ובזהותה היהודית של המדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. ראש ישיבת המתמידים בנאומים בני דקה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. ראשית, באמת, ברכות לך, ידידנו חבר הכנסת יריב לוין, על חזרתך, גם אם זמנית, אבל מבחינתנו מלאה ברגש של שמחה. אז ברכות על המינוי, שמבחינתנו מסמן תחילת דרך חדשה וטובה לעם ישראל, לכנסת ישראל. נאמין, בעזרת השם, שאתה תצליח בכל תפקיד שבו ישימו אותך. אנחנו מכירים עשרות שנים, אני ואתה, ואני יודע שתמיד אתה מוצלח. כעת לנאום בן דקה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום חל י"ט בכסלו, שהוא גם ראש השנה לחסידות וגם חג הגאולה לזכר שחרורו מהכלא הרוסי של מייסד חסידות חב"ד, ר' שניאור זלמן מלאדי, זכר צדיק וקדוש לברכה, מחבר ספר התניא ושולחן ערוך הרב. ביום זה נערכות בכל העולם אלפי התוועדויות על ידי חסידות חב"ד – שכאן המקום להודות להם, בהזדמנות הזו, על תרומתם הגדולה והנכבדה במשך שנים רבות להפצת התורה והיהדות וערכי היהדות על פי בקשתו ודרישתו של הרעבע מלובביץ' והנחייתו במשך עשרות בשנים. אז ראשית, חג שמח. היום גם חלה הילולת הצדיק של המגיד ממזריטש, זכר צדיק וקדוש לברכה. אומר רק בשמו – אומר המגיד שישנם שלושה יסודות בעבודת ה' שאנחנו יכולים ללמוד מההתנהגות של התינוק: 1. בכל רגע שבו הוא זקוק לדבר מה, הוא עושה זאת על ידי בכי ודמעות ומשיג את זה; 2. תמיד הוא שרוי בשמחה ואינו דואג מה יאכל בארוחה הבאה, כמו שאומר דוד המלך: "כגָמֻל עֲלֵי אִמוֹ" – כמו תינוק שנמצא על אימו; 3. לעולם הוא אינו בטל, תמיד תמצא את התינוק עסוק בפעילות כלשהי. ואם נשכיל גם אנחנו לנהוג כך בעבודת השם יתברך, נראה סייעתא דשמיא בעמלנו. ומה אומר עוד המגיד זצ"ל? אהוב יהודי, והקדוש ברוך הוא יאהב אותך; עשה טובה ליהודי, ה' ייטיב איתך; קרב יהודי, וה' יקרב אותך. חג שמח לכל עם ישראל בכלל, ולחסידות חב"ד בפרט. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. נמשיך על פי הסדר. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. חבר הכנסת חוג'יראת, השמות כתובים לנו בעברית ומנקדים לנו, אבל בין חי"ת לח'י"ת הם לא יודעים להבחין. אז איך הוגים נכון את השם שלך? << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> ח'וג'יראת, כאילו בכ"ף. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, בסדר גמור. בח'א ולא בחא. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אדוני יושב-ראש הכנסת, קודם כול ברכות על התפקיד. אני רוצה לזעוק את זעקתם של חולים במחלות נדירות, במקרה הזה – החולים במחלת הPFIC- מה שנקרא באנגלית: Progressive familial intrahepatic cholestasis. או כולסטוזיס תוך-כבדי משפחתי מתקדם. מדובר במחלת כבד גנטית, נדירה וקשה, הפוגעת בתינוקות רכים כתוצאה מהצטברות מלחי מרה בכבד. מדובר במחלה פרוגרסיבית מסכנת חיים. תסמיני המחלה מופיעים במהלך השנה הראשונה לחיי החולים. כרגע המענה הטיפולי הרווח הוא השתלת כבד, הליך שלא תמיד מתאפשר, וגם כרוך בסיכונים רבים. ללא טיפול, הרבה מהחולים נפטרים בעשור השני לחייהם. מעבר לסכנת החיים, המחלה גורמת לגרד קשה מנשוא. דמיינו לכם ילדים קטנים מגרדים את גופם עד זוב דם. עכשיו, בפעם הראשונה, הוגשה לסל התרופות תרופה למחלה. היא חייבת להיכנס לסל על מנת שהתינוקות הרכים הללו יוכלו לחיות. מומחים בארץ מעידים שהטיפול שהוגש לסל עשוי למנוע את הצורך בהשתלת כבד בקרב אותם ילדים. כגנטיקאי איני יכול להשלים עם הסיטואציה הנוכחית, שבה לראשונה קיים טיפול יעיל עבור חולים אלו, אך בשל שיקולים כלכליים הוא יימנע מאוכלוסיות מוחלשות. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נאום קול המשותקים מס' שלוש: אנחנו מסכמים היום שבוע נוסף של טרור ערבי בכבישי יהודה ושומרון שלצערי כמעט ולא דווח בשום מקום. ביום רביעי האחרון נסעה הודיה מרטין, תושבת הר ברכה, מביתה לכיוון המרכז, ולצידה חברתה שבחודש השישי להריונה. כמה דקות לאחר שיצאו מהיישוב, ארבו להן בצד הדרך מחבלים ערבים שרגמו את רכבן בסלעים. רק בנס הבחינה הודיה במחבל שנייה לפני שהאבן פגעה במכוניתה, והספיקה להזהיר את חברתה, שהספיקה להסיט את ראשה במהירות בטרם ריסקה האבן את ראשה. כל הרכב התמלא ברסיסים, חברתה של הודיה אף נפצעה בפניה מהרסיסים. הנשים חזרו הביתה נושאות בקרבן טראומה שאותה יסחבו בשנים הקרובות בכל נסיעה. פיגוע האבנים הזה מצטרף ל-71 פיגועי אבנים נוספים שהתרחשו השבוע, 12 ניסיונות רצח באמצעות בקבוקי תבערה וקרוב ל-10 פיגועי ירי לעבר חיילים ואזרחים בגזרת יהודה ושומרון. הטרור הרצחני הפך לשגרת חייהם של חצי מיליון תושבים ביהודה ושומרון וגובה בכל שבוע נפגעים בגוף ובנפש. הפיגועים האלה הם לא גזרת גורל ואסור לנו להשלים איתם. הקץ להשתקה. דם יהודי אינו הפקר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אחר צוהריים טובים, אדוני יושב-ראש הכנסת, ברכות לרגל חזרתך לתפקיד. אני צריכה לומר בגילוי נאות שכשאני נכנסתי לקדנציה של הכנסת הקודמת גם כיהנת כיושב-ראש, ואני מוקירה אותך גם על קבלת הפנים וגם על הדאגה. אז היה גם שומר חומות, אתה זוכר? דיברנו בטלפון אחרי שהיו העניינים ביפו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אומר שגם אז זה היה לזמן קצר, אז אני יודע – יכול להיות - - - << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> לך תדע, אתה אומר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה גורלנו המשותף בהיבט הזה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> לך תדע. יחד עם זאת, אני מבקשת להעיר הערה בדקה שיש לי, וכבר פחות. אני חברה בוועדה המסדרת, והיה לי חשוב לבוא לכאן ולהיות כאן ביום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה, על אחת כמה וכמה עם המעורבות הרגשית והאינטנסיבית שהייתה לי כיושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה. אני פוגשת פה חלק מהאנשים, גם פגשתי אותם במסדרון, והם באים לכאן. הבנתי שהתקבלה החלטה שאפשר יהיה לקיים את יום ההוקרה ואת המשך הדיונים של הוועדה המסדרת במקביל. אני מרגישה קרועה, אני אומרת לך בשיא הכנות. מצד אחד אני חברה שם ורוצה לשבת ולהקשיב לחבריי חברי הכנסת ולומר את דבריי ולטעון את טענותיי, אבל גם להיות כאן ולכבד את חבריי חברי הכנסת וכמובן את האורחים, ובעיקר את פצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. אני שואלת: איך, למה? מה היה כל כך – האם הוועדה המסדרת יותר חשובה מפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה, עד כדי כך שאי-אפשר יהיה לעשות הפסקה אפילו של שעה – כי בסך הכול ראיתי שיש חמישה-שישה נואמים – לבוא כדי להכיר תודה, ולו בהקשבה, ביום המיוחד הזה? אז גם אם תוכל להשיב, זה יהיה מצוין, אבל היה לי חשוב לומר את זה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, אני בוודאי אשיב. אני חושב שהשאלה ראויה, והיא במקומה, ואני גם אסביר. את יודעת, בסוף בחיים צריך לנסות למצוא פתרונות בין דברים שמתנגשים, ואי-אפשר לעשות תמיד את כל מה שרוצים בצורה המושלמת והמיטבית מכל ההיבטים, כי דברים לפעמים באים אחד על חשבון השני. אני חושב שהזכות של האופוזיציה לקיים פיליבסטרים ולקיים דיונים היא חשובה, וצריך להעמיד אותה – מכיוון שאנחנו עוסקים בפרלמנט – אולי בראש המדרג בהיבט הזה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> אה, נכון - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ולכן, את יודעת, חברת הכנסת זנדברג – השרה זנדברג – אני יכול להזכיר לך את השיחה שהייתה לי איתך בראשית ימי הקדנציה הקודמת, כשהתקשרתי אלייך במיוחד בגלל שחשבתי שמה שקורה בבניין הזה לא צריך לקרות, ואני לא רוצה להיכנס - - << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> על חבר אחד בוועדת הכספים הרעדתם את כל המדינה - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> - - אני לא רוצה להיכנס למה שענית לי אז. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> - - עכשיו פיליבסטר זה גנבת הכנסת. את היום לנפגעי האיבה - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבל תראי, השרה זנדברג – בואי, אני רוצה לענות - - - << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> - - אין בעיה, נקיים על ישיבת ועדה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, אני מבין, אבל - - - << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> פתאום עולם כמנהגו נוהג, אין בעיה, הכול בסדר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> את יודעת שאני יכול לומר על זה הרבה דברים - - << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> הדברים חזרו למקומם הטבעי, הימין בשלטון, ועכשיו הכול בסדר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> - - אבל אני אחסוך זה, ואפנה אותך לשיחה שקיימתי איתך אז. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אנחנו לא שומעים אותך, או שתקרב או תבקש להגביה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא, הכול בסדר, אני אקרב את המיקרופון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה רואה, גם כאן אני מנסה לתמרן בין הרצון שישמעו אותי לבין זה שאני צריך איכשהו לקרוא את מה שכתוב עם משקפיים שמותאמים לראייה מרחוק, אז זה האתגר שאני מנסה להתמודד איתו. אני אגיד לך, השרה זנדברג, את יודעת, אפשר היה אז לעשות דברים אחרת ולא נעשו וחבל, אבל אני אומר לחברת הכנסת אפרת רייטן מרום - - << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> עוד לא מאוחר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> - - שלכן אני חשבתי שעדיף לא להגביל עד כמה שניתן את היכולת לקיים את הדיונים הארוכים בוועדה ומצד שני גם אי-אפשר ליצור מצב שכתוצאה מהדברים האלה חקיקה ודברים שצריכים לקרות לא יקרו. ואז לכאורה הפתרון המתבקש היה לדחות את הדיון הזה לאחר שאנחנו נסיים את סדר-היום, לסוף סדר-היום. לא רציתי לעשות את זה, כי חשבתי שעדיף שגם אם מישהו ייעדר מחמת זה שהוא יעדיף להיות באותה שעה בוועדה המסדרת, עדיף שהדיון החשוב הזה יתקיים בשעה נורמלית של היום, כאשר גם המוזמנים יכולים להיות כאן וגם ציבור שצופה בנו והנושא חשוב לו יוכל לעקוב אחר הדיון. מכאן ההחלטה שקיבלתי, שהיא, כמו כל דבר בחיים, נתנה את הפתרון הכי טוב שאפשר בין דברים שלא יכולים להסתדר אחד עם השני באופן מלא ביחד, ומכאן המצב. אני גם אומר שבאופן אישי אני מעריך מאוד את ההחלטה שלך לבוא הנה. אני חושב שזה חשוב מאוד. אני חושב שזה חשוב, כי בסוף יש רבים שיושבים בוועדה המסדרת ויכולים להמשיך, ונושאים שם את הדברים, וזו זכותם, ומי שחשוב לו באמת להיות בדיון הזה יכול להיות בו מבלי שהפסיד שם משהו דרמטי. לכן אני חושב שבסך הכול התוצאה הסופית היא לכבוד כולם ושומרת על היכולת לקיים את הדברים בצורה מסודרת. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> ייאמר, אגב, שהדיון מאוד ענייני - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כך אני חושב שחשוב לעשות. מכאן אני מזמין בכבוד חבר כנסת שלשנינו יש חוב משותף לציבור – להשלים את המשימה שלנו מהקדנציה הקודמת בעניין הענישה הקולקטיבית, אחרי שמאז כבר לקחו לנו עוד שלושה משחקים מהמנוי, אז אני מזמין את חבר הכנסת סימון דוידסון בתקווה שהפעם נצליח במשימה הזאת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> נצליח, נצליח. תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אז בהחלט רציתי לדבר על הנושא של הכדורגל וההבדלים בינינו לבין העולם, במיוחד במונדיאל, אבל אגיד לכם את האמת, קיבלתי חמש בקשות מחברים מאוד טובים שלי, חברי ליכוד מאזור נתניה, איפה שאני גר, ואני מאוד מאוד מחובר אליהם. הם ביקשו מאוד שאקריא פוסט שעלה בשעות האחרונות, פוסט שכתב נדב אבוקסיס, שהיה אחד מהשופרות של הליכוד בעבר והוא כותב כך: "ולא יקום לו חבר כנסת או שניים או אולי יותר מהליכוד, אחד עם ביצים, ויאמר לנתניהו 'עד כאן'? כזה שיזכיר לנתניהו מהי מפלגת הליכוד, מהם הערכים שעליהם ובגינם קמה, ולא ייתן יד לביזה? מה שמתחולל כרגע הוא חרפה. גם אחרי ה'אל תדאגו, יהיה חשמל בשבת' – תודה, אבל אני כבר מסודר עם סוללות" – הוא אומר. "לו בנט ולפיד היו מבטיחים 10% ממה שעושה כאן נתניהו, אלוהים ישמור איזו מהומות עולם הייתה קמה כאן. משרדים מתפרקים, החינוך מחולק לארבעה כמו היה תרנגולת מרוטה אחרי שחיטה. משרדים נתפרים רק כדי לדאוג לעוד ג'ובים, והכול 'כי גם הוא הם עשו'". "משתדל לא לצפות בחדשות, לא להאמין לכל ספין, אבל החודש האחרון הוא ביזיון לליכוד, לימין ולמדינה". ובסיום הוא אומר: ותחשבו על זה, כל חברי הליכוד. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אחרון הדוברים, חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ראשית, ברכות על המינוי שלך. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, אתמול אחר הצוהריים ליווינו למנוחת עולמים את ניצב בדימוס חבר הכנסת לשעבר משה מזרחי. הבית הזה, כמנהגו, בוודאי עוד יחלוק לו את הכבוד כפי שקבוע בתקנון, אבל מן הראוי להזכיר אותו גם היום, יום שבו הכנסת פותחת בבליץ של חקיקה, שבמסגרתו יש שתי הצעות חוק שעומדות בסתירה כל כך יסודית למורשת של האיש החכם והנחוש הזה: הצעה אחת שכל תכליתה להפוך את המשטרה לכלי שרת בידי פוליטיקאים, לפגוע בעצמאות שלה ולהבטיח שדרג פוליטי יוכל להתערב במדיניות של חקירות ובמדיניות של העמדה לדין, וההצעה השנייה היא הצעה שמבקשת להלבין שחיתות על ידי שינוי יסודי בכללי ובנוהגי הקלון בעקבות עבירות של נבחרי ציבור. אני מבקש היום הזה, לזכרו של ניצב בדימוס וחבר הכנסת לשעבר משה מזרחי, להבטיח שאנחנו נעשה הכול בבית הזה, גם בשבתנו באופוזיציה, על מנת להגן על המורשת שלו, מורשת של מלחמה בשחיתות שלטונית והבטחת עצמאותה של משטרת ישראל כמשטרה במדינה דמוקרטית. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, עד כאן נאומים בני דקה. << נושא >> ציון יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה << נושא >> << דובר >> היו"ר יריב לוין: << דובר >> מכאן אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: ציון יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה. חברות וחברי הכנסת, אנו מציינים כעת את יום ההוקרה השנתי לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה. המאבק היום-יומי על ביטחונה של מדינת ישראל, שהחל טרם הקמתה ונמשך עד ימינו אנו, גבה לצערנו מחירים כבדים לאורך כל השנים. הצער, הכאב, האובדן והשכול לא דילגו על אף חלק מהחברה הישראלית, והותירו משפחות שכולות רבות, אשר גם ביום הזה אנו מחזקים אותן וזוכרים את יקיריהן. אבל המאבק על תקומתנו לא עלה רק במחיר דמים יקר; ישנם רבים אשר שילמו ועודם משלמים מחיר יקר בפציעות בגוף ובנפש. נכי ופצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה נושאים עימם יום-יום את תוצאות המערכה לקיומה של מדינת ישראל ולקיומם של החיים בה. נכי צה"ל, כוחות הביטחון ומערכות ישראל צריכים לעמוד בכל ימות השנה לנגד עינינו ולקבל את המיטב ואת המרב שבכוחנו לתת. אין מדובר רק בהערכה וברחשי כבוד; יש צורך להבטיח שהם יוכלו להתקיים בכבוד; יש צורך להבטיח שכל טיפול, חדשני ככל שיהיה, יוכל לעמוד לרשותם. יש לעשות הכול כדי לתת להם את איכות החיים הטובה ביותר האפשרית, לאחר שלא אחת הם סיכנו את חייהם ושילמו מחיר כבד בגופם ובנפשם למעננו. מדינת ישראל חייבת לדאוג דאגה של אמת לפצועי פעולות האיבה, אשר אף הם שילמו ועודם משלמים בגופם ובנפשם מחיר כבד על עצם החיים בארץ הזאת ועל כך שהיוו מטרה לטרוריסטים שפלים, אשר ביקשו באמצעות הפגיעה בהם לפגוע ולשבש את חיי כולנו כאן. אני מבקש, בשם הכנסת כולה, להביע הוקרה והערכה לפצועי צה"ל ומערכות ישראל וכלל כוחות הביטחון ולפצועים בפעולות האיבה. אנו שולחים לכם מכאן ברכה חמה מכל הלב. אני מזמין את חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ראשית ברכות לך ואיחולי הצלחה. חבריי חברי הכנסת, זכות גדולה נפלה בחלקי להוביל היום את יום ההוקרה לנכי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, ואני שמחה שחלק מהם כבר הצטרפו אלינו. הם נמצאים איתנו החל מהשעה 14:30. התכנסנו באולם ירושלים, הם שוחחו עם שר האוצר, עם שר הביטחון, ועשו סיור, וכעת הם כאן איתנו. אני רואה את זה כזכות גדולה. הכבוד הוא לי להיות זו שמובילה בכנסת. אגיד שמדי שנה הכנסת מקיימת יום מיוחד ומצדיעה לאנשים הנפלאים אשר שילמו מחיר כבד מנשוא למען ההגנה על מדינת ישראל ועל מנת לשמר את מדינת ישראל כמעצמה אזורית, בעלת כוח המגן החזק ביותר שיש. עם ישראל מכיר ומוקיר את תרומתם של 60,000 נכי צה"ל ו-13,000 נפגעי פעולות האיבה. כל אחד מהם נושא עימו סיפור אישי יחיד ומיוחד, וכלל הסיפורים שלכם יחד מרכיבים הם הפסיפס וההיסטוריה שלנו כחברה. אחיי הגיבורים, מדינת ישראל עומדת על כתפיכם. סיפור גבורתכם יהיה חקוק לעד בדברי הימים של המדינה. בזכות עשרות אלפי פצועים, מצולקי גוף ונפש, אשר נושאים את צלקת המלחמה עד ימינו – בזכותכם אנחנו כאן. כקצינה בכירה בצה"ל נחשפתי לסיפורים אישיים, הרואיים ומעוררי הערצה של חיילים ומפקדים בעלי תעצומות נפש אין-סופיות, שעל אף ולמרות הפציעה הקשה שגבתה מחירים באירוע הפגיעה וביום שאחרי, הם נלחמו בעבר וממשיכים להילחם יום-יום. סיפור הדרך של חברי אלוף משנה שי סימן טוב זכור לי באופן אישי. הוא אלוף משנה שעדיין מכהן. פגשתי את שי כמה חודשים לפני צוק איתן, בעת ביקורי בגדוד 12 של גולני, ונחשפתי לגדוד מפואר, לעוצמה אישית בלתי רגילה של מג"ד ערכי, נחוש וחדור מטרה. ב-24 ביולי 2014, בעיצומו של מבצע צוק איתן, הוטלה על שי משימת איתור והשמדת מנהרה בשג'אעיה. במהלך המשימה נפלה קורת בטון על ראשו, שי נפצע אנושות והובהל לשיקום ארוך מנשוא. כשביקרתי את אלוף משנה שי בשיקום בבית החולים, כשהוא במצב קשה מאוד, הבחנתי שמול פניו, מול המיטה, תלויים להם מדי גולני לנגד עיניו, כמבקש לקבוע לעצמו יעד ברור – שלמדים האלה הוא חוזר. וכך קרה. למרות מצבו הקשה והשיקום הארוך, שאותו הגדיר כמלחמה הקשה ביותר שהוא לחם בה, יותר מזאת שבעזה, תעצומות הנפש של שי אפשרו לו להתמודד עם הפציעה באופן מעורר השתאות ולחזור לשרת בצה"ל ולהכשיר את דור המפקדים הבא. הסיפור של שי הוא סיפור של דבקות בערכים, דבקות במשימה ונחישות, והמשך שירותו הצבאי מראה מחויבות כלפי המדינה, כלפי צה"ל, כלפי מפקדיו וכלפי חייליו. אלוף משנה שי הוא דוגמה אחת מני רבות לגיבורים שניצבים לפנינו היום. גיבורים שמלווים בסביבה ובמשפחה עוטפת, המתמודדת עם ההשלכות של הפציעה והפגיעה הקשה. משפחות בעלות תעצומות נפש נדירות ויכולת הכלה, שהן דוגמה ומופת לארץ ישראל היפה. אני רוצה בהזדמנות הזאת להודות למשפחות של כולכם. חלקן גם נמצאות איתנו היום. אני גאה להיות חלק ממפלגה ששמה בקדמת הבמה את המשרתים בצה"ל ואת גיבורי ישראל. אחד הצעדים החשובים שהוביל יושב-ראש מפלגת ישראל ביתנו, שר האוצר אביגדור ליברמן, בשנה החולפת היא העברת רפורמת נפש אחת. רפורמת נפש אחת היא הביטוי החזק ביותר של החברה הישראלית לחוב המוסרי העצום שיש לנו אליכם, אחינו הגיבורים. הרפורמה נועדה לשדרג את איכות החיים שלכם, אלו שלחמו ותרמו בצורה בלתי רגילה לתחושת הביטחון של כולנו, בכך שהיא מייעלת את מנגנון התגמולים מבלי להערים קשיים ביורוקרטיים. יש שיפור גדול, אבל הדרך עוד ארוכה, וראוי שמדינת ישראל תעשה הכול כדי להביא לפצועים ולבני משפחותיהם את הטיפול והתמיכה הראויים להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שרון ניר. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר אקוניס, בבקשה. << דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש החדש-ישן, ברוך שובך לכיסא היושב-ראש. אני חושב שהיום ב-11:00 השלמנו את השלב הראשון במהפך הפוליטי שבחר בו הציבור הישראלי ב-1 בנובמבר 2022. ברכות לך, אדוני, ולכנסת העשרים-וחמש. פצועי צה"ל, נכי צה"ל, נפגעי הטרור, העם היהודי ששב לארצו סבל מהטרור הערבי מראשית חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל ומתחילת הציונות. פעולות האיבה החלו מאמצע המאה ה-19 ונמשכות ברצף עד ימינו. מאורעות תרפ"ט – בעצם היו פיגועים גם לפני כן, אבל במידה רבה מאוד המאורעות של 1920 מסמלות אולי יותר מכול את תחילתו של גל הטרור של הכנופיות הערביות. אחר כך, אדוני היושב-ראש, זמן קצר לאחר מכן, מאורעות תרפ"א. המאורעות האכזריים של תרפ"ט, שכל אדם – יהודי, ציוני ושאיננו יהודי – שרוצה להבין, אדוני היושב-ראש, את מהות הסכסוך בין הציונות ובין ישראל לבין הכנופיות הערביות בארץ ישראל המערבית – קרוא יקרא, יצפה בתמונות, יבקר בבית הדסה; זה לא עניין של תמיכה בנסיגה לקווי 4 ביוני 67' או התנגדות לקווי 4 ביוני 67'. ילדים קטנים, משפחות, נשים וטף, שהיו שכנים של הערבים בחברון עשרות שנים – התמונות מזעזעות כל בן אנוש. אחר כך המרד הערבי, וכמובן מלחמות ישראל כולן, שנכפו על מדינת ישראל. כל המלחמות נכפו על מדינת ישראל, ולא צריך תמיד להכניס את הוויכוח הפוליטי לעניין הזה. כמובן הפיגועים הרצחניים במרכזי הערים, טרור הטילים על ערי ישראל. גם יידוי אבנים הוא טרור שיכול להרוג. הטרור הערבי אינו מבחין בין גברים, נשים וטף, והוא איננו מקרי. הוא תמיד, אדוני היושב-ראש, תוצאה ישירה של שני גורמים: הראשון, הסתה שקרית, המצאת סיפור. זה כבר התחיל ב-1920 – הפגיעה בהר הבית – לא היה ולא נברא, ואפילו משל לא היה. אבל פרעות היו. וזה היה תירוץ, שאגב נמשך עד היום. עד היום. וכמובן, הגורם השני הוא עידוד, הוראה של מנהיגות הכנופיות הערביות לפני קום המדינה, והכרזות המלחמה על מדינת ישראל לאחר כ"ט בנובמבר. לפני שבועיים, אדוני היושב-ראש, התקיים במליאה דיון חגיגי לכבוד כ"ט בנובמבר. אני אמרתי בו: הטרור הערבי שלפני קום המדינה וגם שאחריו איננו טריטוריאלי, הוא על עצם קיומנו. והעובדה היא שהתגובה הערבית להחלטת האו"ם על הקמת המדינה – בעצם האו"ם החליט על הקמת שתי מדינות – מדינה יהודית ומדינה ערבית על שטחי ארץ ישראל המערבית – והתגובה הייתה פיגוע טרור נגד אוטובוס אגד ליד פתח תקווה, באותן שיטות של ירי מן המארב – לא מן המערב, דווקא אולי זה היה מצד אחר – ורצח תושב יהודי בעיר יפו. ובכן, מערכות ישראל ופעולות הטרור גבו לא רק את חייהם של עשרות אלפי ישראלים, אלא הותירו עשרות אלפי פצועים בגוף וגם בנפש. כל אדם שהיה במלחמה, במערכה או בזירת פיגוע ברחובות ישראל יודע שהפגיעה לעיתים איננה רק פיזית אלא גם נפשית. הלם וטראומה לכל החיים. אנחנו באופן אישי, אדוני היושב-ראש, יחד עם רבים מהיושבים, כולל השרים היוצאים והשרות היוצאות, מכירים עשרות משפחות וילדים משדרות ועוטף עזה, שמטווחות כבר למעלה מ-20 שנה, לפני וביתר שאת אחרי הגירוש מגוש קטיף, שגדלו, שכל חייהם – הם בעצם לא מכירים חיים אחרים בלי ירי טילים על ראשם. הם גדלו בצל הטילים. את חלקם אנחנו מכירים, נושאים בגופם ובנפשם את צלקת ההתבגרות בצל הטרור שהופעל נגדם מגיל ילדות ועד התבגרותם; חלקם התגייסו כבר לצבא, חלקם כבר השתחררו מן הצבא, אבל הטראומה עוד צרובה. המערכות שנכפו עלינו, ממלחמת העצמאות ועד המערכות האחרונות, המלחמות, המבצעים, פיגועי התופת – לכולם מטרה אחת: להפחיד אותנו, לעצור את בניית המדינה, קודם כול את עצם הקמתה, כמובן את בנייתה, בעצם את רעיון התחייה הלאומית של העם היהודי בארץ ישראל; לפגוע בשגרת החיים, לפגוע בכלכלה, לשבור אותנו כעם וכאומה. אתם, נפגעי פעולות האיבה ופצועי צה"ל, נכי צה"ל, בהתגברות היום-יומית על כל קושי ועל כל מכשול, מוכיחים שהטרור והמלחמות לא ינצחו אותנו. אדוני היושב-ראש, בעוד זמן קצר, בעוד שבועיים וחצי או שלושה, תושבע כאן ממשלה חדשה. על כל משרדי הממשלה ועל כל חברי הכנסת לא רק להמשיך ולעטוף את הנפגעים, לתמוך בהם, לחזק אותם, לעזור להם להשתקם ולהבריא, אלא לדאוג לכך שהביורוקרטיות הארוכות, הוועדות הבלתי-נגמרות, גם של משרד הביטחון וגם של הביטוח הלאומי ושל גופים אחרים ביורוקרטיים – ביורוקרטיות ארוכות, מיותרות ומסורבלות, שמוסיפות לכאב גם סבל יום-יומי – כולנו, כולנו, אדוני היושב-ראש, צריכים לעשות הכול כדי שהתופעות הללו פשוט תיפסקנה. תודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אקוניס. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. עד שיגיע חבר הכנסת בן ברק, אני אציין שהייתה לי הזכות בכנסת האחרונה, ביחד עם שר הביטחון בני גנץ, לחוקק את החוק של ביטול מבחן ההכנסה, שבעצם יסייע לפצועים שלנו גם לעבוד ושלא יקזזו להם את זה, וגם לקבל את מה שמגיע להם. בבקשה, חבר הכנסת בן ברק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כשאני עומד פה היום על דוכן המליאה ומדבר על פצועי צה"ל ובני משפחותיהם, אני מרגיש שאני צריך לדבר בחרדת קודש על אותם אנשים שהיו בתופת וחזרו משם פגועים בגופם ובנפשם, ושחייהם התהפכו ואינם כפי שהיו. אנחנו, מדינת ישראל, צריכים לעשות ככל יכולתנו לעזור להם עד כמה שאפשר לחזור לחיים הקודמים, בטיפול ובתמיכה, ובראש ובראשונה בשיקום. הרשו לי להתייחס היום במיוחד להלומי הקרב, פגועי הנפש, אנשים שכאשר מסתכלים עליהם לא רואים את פציעתם. הם נראים רגילים, אבל נפשם אינה כבעבר. הפציעה מנתקת אותם מהיכולת להשתלב, מהיכולת לעבוד, לפעמים מהיכולת לנהל חיי משפחה, ואצל חלקם חייהם אף הופכים לגיהינום. בתפקידי כיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת העשרים-וארבע נחשפתי לאנשים נפלאים שמתמודדים עם היכולת לתפקד בצורה סבירה. נחשפתי לאנשים שחזרו מהתופת ולצערי הרב נחשפתי גם לאנשים שנפשם נפצעה בנסיבות אחרות, שמבחינת צנעת הפרט לא אפרט כאן, אך זה לא היה בקרב, זה כן היה בצבא. איציק סעידיאן, שהאיר את הבעיה במעשה נואש ומזעזע של שרפת גופו, גרם לזעזוע אצל מדינה שלמה, ובעקבות אותו זעזוע החליטו להוציא לפועל את רפורמת נפש אחת. לצערי, ואני אומר בכנות "לצערי", רפורמת נפש אחת מפספסת את העיקר ואת מה שהיה נכון להתמקד בו, וזה שיקום והחזרת פגועי הנפש לחברה בצורה שתאפשר להם לחיות חיים מלאים. הבעיה של פגועי הנפש היא שפציעתם אינה נראית, שקשה להסביר אותה, קשה לאבחן אותה וקשה לדעת עליה, אבל התוצאות של הפגיעה הן לפעמים חוסר מסוגלות של אנשים לעבוד ולהתפרנס, חוסר מסוגלות לנהל חיי משפחה תקינים, התפרצויות זעם, דיכאונות ודברים אחרים, ולצערי חלק לא מבוטל מהם מסיים את חייהם בטרם עת. אנחנו, חברי הכנסת חייבים לדאוג לכך שברפורמה המוצעת ובחקיקה נכונה נדאג לרווחתם של כלל פצועי צה"ל ונשים דגש מיוחד על פגועי הנפש, ובתוך זה – על השיקום שלהם ועל החזרה שלהם לחברה. אסור לחסוך באמצעים, אסור לחסוך בתקציבים, אסור לחסוך במשאבים. צריך לעשות כל דבר כדי להחזיר להם ולו במעט משהו מחייהם הקודמים. אני מתחייב מעל הבמה הזו לעשות ככול יכולתי ולשכנע את כל הגורמים הרלוונטיים על מנת שכך יהיה. היום הגשתי הצעת חוק שמבקשת לתקצב את בתי הלוחם כך שיהיו תלויים פחות בתרומות ויוכלו לתכנן קדימה פעילות לרווחת פצועי צה"ל. זהו שלב אחד בקיום הבטחתנו לדאוג לנכי צה"ל. אני מקווה ורוצה להאמין שהחוק יעבור בתמיכה של כל יושבי הבית – אופוזיציה וקואליציה. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת רם בן ברק. חבר הכנסת מיכאל ביטון, בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש הישיבה הזאת, יושב-ראש הכנסת הנכנס יריב לוין – ברכות על היבחרך מחדש, וזאת תמונה מאוד יפה לראות את שניכם מסתודדים בפרהסיה. ככה ראוי שייראו יושב-ראש נכנס ויושב-ראש יוצא. << קריאה >>היו"ר יריב לוין: << קריאה >> כך היה תמיד, וכך יהיה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מ-2013 עובדים יחד. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אשריכם. ואופיר כץ, ברכות על התפקיד הזה. אני רוצה להגיד לכם איך נולד יום ההוקרה לפצועי צה"ל, איך והיכן הוא נולד, ואיך יכול להיות שהוא נולד רק ב-2014. איפה היינו כל כך הרבה שנים שלא היה יום כזה בלוח השנה הישראלי? אז הזכויות הראשיות הן לאדם בשם אליעד אברקי, רכז של בני עקיבא בדרום ומנהל מפעלות של בני עקיבא, יחד עם אישה יקרה, יהודית לביא מירוחם, שאחיה הלום קרב. אני ראש מועצה בירוחם ויהודית סובלת את הסבל של האח שלה, ומפגישה אותי איתו. ואנחנו הולכים לכמה שעות למדבר, ואליעד אברקי מבני עקיבא אומר: מיכאל, לא יכול להיות שאין הוקרה לנכי צה"ל במדינה, איך הדבר הזה מתרחש? וסניף בני עקיבא ירוחם בא עם רעיון שכ"ט בנובמבר, יום הצהרת האו"ם על הקמת מדינת ישראל, יוקדש כולו להוקרת נכי צה"ל. והיישום של היום הזה מתחיל באימוץ של עיריות את יום ההוקרה לנכי צה"ל: עיריית ירוחם, עיריית באר שבע, עיריית דימונה, וברוב הערים. בשלטון המקומי הוכרז היום הזה, ומיידית במועצה המקומית. ב-2014 קיבלה הממשלה החלטה לקדם את היום הזה ולהכיר בו כיום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה, ולהיות חלק מנוער ירוחמי שבסוף הוביל ליום ההוקרה הזה, שהוא הדבר הנוכח הזה בחיינו עכשיו כפעימה חיה כל שנה, שמחייבת אותנו להתמודד עם הנושא, לפעול בו, להוקיר ולא להתבייש יותר בנכי צה"ל, בין אם הם הלומי קרב ובין אם הם פגועים בגוף ובנפש. אבל הוקרה זה דבר נחמד. מעשים גדולים זה דבר קשה. אני נבחר לכנסת ב-2019 ומקבל פניות של עידן קלימן ושל ארגון נכי צה"ל על מצב לא טוב בטיפול בנכי צה"ל בישראל. אנחנו עדיין באופוזיציה, ואנחנו עושים יום עיון. אני מקדם יום עיון בכנסת לנכי צה"ל, מזמין את בני גנץ כחבר כנסת מהשורה וחברי הכנסת מכל המפלגות להגיע. תחשבו מי היחיד שלא בא ליום העיון הזה: ראש האגף לשיקום נכי צה"ל לא מגיע לכנסת ישראל – כן, מזמן, זה לא עכשיו – להקשיב לכאב, והכאב עצום. וכמו כל דבר בחיים, אין מקרה. כשם שיום הוקרת נכי צה"ל נולד בירוחם – אני נכה קטן של צה"ל; ב-1988 נפלתי על הפנים בהסתערות, כל הפה שלי הרוס. על הדרך אני גם אח שכול, אז לבתי הלוחם אתה יכול להגיע. שר הביטחון אומר: מיכאל, אתה תהיה השר לנושאים אזרחיים במשרד הביטחון, ומגדיר בממשלה את הסמכויות שלי. אחת הסמכויות זה נכי צה"ל ומשפחות שכולות, ואני עומד מול 26 מנהלי אגפים במשרד הביטחון, ואני אומר להם בלי להתבייש, בנאום הפתיחה: טיפלנו במשפחות שכולות מצוין, וטיפלנו גרוע בנכי צה"ל. יש כאלה שלא אהבו את האמרה הזאת, אבל היא הייתה מבוססת על ידע קודם. ומאותו רגע הלכנו לעבוד. אבל מה הייתה הבעיה? אין תקציב למדינה. אתה רוצה להשקיע, לפתור בעיות? אתה מקבל טלפונים מקבל קשיים ואין תקציב. בדחיפה ובברכה של שר הביטחון, ובהבנה שהלומי קרב, מה שרם ציין, זה הבעיה הדחופה ביותר והלא-מטופלת והלא-משוכללת, מצאנו 100 מיליון לסל שירותים מיידי של חירום להלומי קרב, וזה לא היה מספיק. ב-4 באפריל 21, איציק סעידיאן, גיבור ישראל, לוחם בגולני, מצית את עצמו מול משרדי אגף השיקום. האירוע הזה הופך את הנושא הזה למה שבראש סדר-היום הציבורי בישראל, גם בתקשורת וגם כאן, ומאיץ תהליך גדול מאוד, מוסכם, של כולם – של כל הבית הזה בממשלה הקודמת, והייתה לי הזכות להכין את הדבר הזה – לעשות את רפורמת נפש אחת, ופעם אחת ולתמיד לעשות מעשה. ואגב, שואלים למה איציק סעידיאן הצית את עצמו, אז על פני הדברים היה לו סעיף של הלם קרב, אבל היו לו קשיים בבית הספר, וכשהוא דרש שיכירו בו כהלום קרב, אמרו לו: חלק מהבעיות שלך זה מהתיכון. זאת אומרת, להיות מאגיסט בגולני, להסתער ולהיפצע בעזה אתה כשיר, אבל כשנכיר לך באחוזי נכות – נבדוק לך בתיכון. זה חטא קדמון שעשינו עם הרבה מהאנשים. הבאנו יחד את רפורמת נפש אחת; הבאנו 1.3 מיליארד וביטלנו את מבחן ההכנסה שדיברת עליו, שהיה משפיל ולא עודד אנשים לעבוד – נכנסו לכיס של אנשים ובדקנו אם יש לו בית מאבא שלו. מה זה קשור, אם הבן אדם שילם בגופו ובנפשו עכשיו, שבודקים אם יש לו בית עם שכירות מאבא שלו? מטילים את האחריות על הנכים על האבא, שאם יש לו דירה והוא נתן לו אז הוא כבר לא במבחן הכנסה. וטיפלנו בטיפול הרפואי ובשכלול הטיפול בהלומי קרב; בבתים מאזנים; קיצור תורים; ניידות וטיפול במשפחות ובילדים. הילדים סובלים לא פחות במשפחה של הלומי קרב, בן או בת הזוג סובלים לא פחות. זה אירוע משפחתי, זה אירוע קהילתי. אבל עשינו את זה. עשינו את זה יחד, כל הבית הזה, פה אחד; עשינו את זה עם ארגון נכי צה"ל, עם עידן והצוות שלו, ואני מוריד את הכובע בפניו, וצברתי איתו מלא שעות עבודה; ואופיר סופר, שריכז את נושא הלומי הקרב בוועדת משנה; ועוזי דיין, האלוף, שנצמד לנושא הזה ולא הרפה. כל הבית הזה עבד. לא גמרנו את העבודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מיכאל, בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> טוב. אתה מגביל אותי בזמן? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נתתי לך כבר ארבע דקות אחרי. אתה אומר דברים חשובים אז אני לא רוצה להפריע, אבל אתה כבר כפול מהזמן. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חשבתי שהוויכוח שלי על הזמן יהיה עם יריב לוין. יש לי רק עוד קצת, אבל אתה עלא כיפאק. לא סיימנו את העבודה; הרפורמה לא מיושמת במלואה, היא צריכה להיות עד הסוף. הממשלה החדשה שתקום ואנחנו בכנסת נדאג שהדבר הזה יתבצע. אבל אני רוצה לסיים בקריאה לשני גופים – לקהילות, לרשויות ולמוסדות בישראל, ולצה"ל. לקהילות ולרשויות ולמוסדות אני אומר: תרוממו את היום הזה. תביאו את הגיבורים לקדמת הבמה – לבתי הספר, לאוניברסיטאות, לכנסים. תוקירו אותם בפרהסיה, בלי להתבייש, שיבואו מן הפינה אל בימת הבמות הלומי הקרב והנכים, כפי שאנחנו מפארים את כל האוכלוסיות המיוחדות בישראל. אבל יש לי קריאה אחת גם למפקדי צה"ל. הלכתי לבסיסים בתפקיד שלי כשר במשרד הביטחון – זה הדבר האחרון שאני אומר – ואתה הולך בכל בסיס ואתה רואה אתר הנצחה לנופלים. לא משנה איפה תהיה – סיירת גולני, סיירת הצנחנים, חטיבת גולני – אתה תראה חדר הנצחה. ואני שואל את המפקדים: כל מבקר, כל חייל, כל לוחם הולך לחדר ההנצחה, אבל מה הסדירויות שלכם לנכי צה"ל? האם יש להם בית בבסיס? האם אתם מזמינים אותם כל חודשיים? האם ביום הספורט אתם מביאים אותם? האם אתם מוקירים אותם? האם אתם עושים מורשת קרב עימם? חובתו של צה"ל בבסיסים וחובתם של המפקדים להביא את נכי צה"ל שלהם לבסיסים, לחיילים, ואין מה להתבייש בהלום קרב כי הוא שילם את חובו לחברה, הוא גיבור ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ביטון. חבר הכנסת יוסף טייב, בבקשה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> ברכות, אופיר, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> ברכות לחבר הכנסת יריב לוין על התפקיד החדש – חדש-ישן. אני רוצה באמת גם להודות למיקי לוי, חבר הכנסת מיקי לוי, היושב-ראש היוצא. תודה על תרומתך לבית הזה ועל הקשר ההדוק שלך שיצרת עם הפרלמנטים הרבים ברחבי העולם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, גברתי השרה, יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה הוא יום חשוב ומאחד, יום שיש בו את ההזדמנות להעברת מסר לחברה הישראלית כולה: שילמנו מהיר כבד בשביל המדינה הזאת, בואו נתאחד, נכבד אחד את השני, כי אין לנו ארץ אחרת. המדינה צריכה להוקיר את לוחמיה שמסרו נפשם ונפצעו במערכות ישראל. גיבורים אלו לעיתים נשכחים ואינם זוכים להערכה. גבורתם וסבלם היום-יומי למעננו אינו נודע ברבים, ואכן, אין מתאים מהיום הזה כדי להוקיר אותם. יש לזכור שבחובתנו להכיר ולהוקיר את אלה שחירפו נפשם, נפצעו בגופם ומשלמים בסבלם ובכאב את מחירה של הארץ הזו יום-יום ושעה-שעה. מה הם יצאו להגן על הארץ ועל תושביה – אף אנו נגן עליהם, על זכויותיהם ועל שמירת איכות חייהם; מה הם נלחמו מתוך דבקות במשימה, תחושת שליחות ואמונה בצדקה דרכם – אף אנו נהיה שליחים טובים ונסייע באמונה גדולה ובמסירות נפש עד לרפואה שלמה, רפואת הנפש ורפואת הגוף שלהם. אני עומד לפניכם היום ממקום ערכי. אנחנו אמנם עומדים בימים של הקמת ממשלה חדשה, עם כל ההשלכות הקיימות במשא ומתן הקואליציוני, ימין ושמאל – יש ערך אחד שהוא מעל כל מחלוקת פוליטית: האנשים הגיבורים האלו, שנלחמו ונפצעו למעננו ותורמים יום-יום, שעה-שעה, ומתמודדים עם הפציעה. בזכותם אנחנו יכולים לקיים כאן מדינה יהודית ודמוקרטית. מרן הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה, היה נוהג לומר: כשאתה רואה חייל, מחובתך לנשק אותו. בזכותו אנו יכולים להיות כאן, לשבת וללמוד תורה, לשמר את הגחלת ולשמור את זהותה היהודית של מדינת ישראל. גם באתוס של מדינת ישראל אנו מכירים את ההתייחסות הרצינית להרוגים, בקביעת יום הזיכרון לחללי צה"ל ועוד. התייחסות זו חשופה לעין כול והיא חלק בלתי נפחד מההוויה הישראלית, ואילו הפצועים מוצאים עצמם במקום אחר לגמרי מבחינה חברתית. גם במצבים שבהם מדינת ישראל דואגת למצבם הפיזי והכלכלי, פצוע מלחמה נושא את הצלקות על גופו ובנשמתו, והן מהוות עבורו תזכורת מתמדת לקרבות. קשה לתחום את המקום שבו מסתיים הגוף ומתחילה הנפש, וקושי זה נוכח תדיר בעולמם של הנפגעים. פעמים רבות הפציעה עדיין כואבת, הצלקות אינן נרפאות; האיבר שנכרת אינו צומח; הפרוטזה מזכירה בכל יום את סיפורי המלחמה; הכוויות עדיין שורפות; השמיעה הלקויה מזכירה את הפיצוץ; העיוורון החלקי או המלא מעורר את ברק אבק השרפה. כל אלה מהווים התמודדות יום-יומית בסולם כאב, הפותח במגבלה ומגיע עד לפאתי הזיכרון הנורא. אנחנו, חבריי חברי הכנסת, כנציגי ציבור עלינו להוביל את תוצאות היום החשוב הזה לתוצאות מעשיות. הם מסתכנים בגופם ובנשמתם למעננו, ואנו מחויבים להשיב להם כגמולם ולא לשכוח לרגע שאנחנו בעלי חוב כלפיהם. עלינו לעשות צדק. הפצועים והנפגעים ראויים ליחס זה בזכות ולא בחסד, כיוון שהם נושאים בגופם ובנשמתם את המחיר הציבורי של כולנו. לווינו מהם את הביטחון שלנו, ובשל כך אנו מחויבים להקל מעליהם ככל האפשר את כאבם. הגישה הזו צריכה להיות כלפי כל אדם עם מוגבלות, בכל אופן שהוא – ניכר ושאינו ניכר – אולם נושאת עוצמה ונופך מיוחד כאשר מדובר בפצועי צה"ל ובמי שהיווה כתובת לטרור. ברצוני להודות לכם. פשוט תודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יוסף טייב. חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר והשרה, קודם כול, ברכות. אני חושב שבמבט חטוף על חברי הכנסת שנמצאים כאן כרגע ושהיו כאן בדקות האחרונות אפשר למצוא את האובדן ואת השכול, אפשר למצוא צלקות פיזיות מהקרב ומהאימונים, ואפשר למצוא גם צלקות נפשיות מהקרב ומפעולות האיבה. אנחנו עם אחד, חברה אחת לוחמת, ששילמה ומשלמת בדמים יקרים את זכות קיומה כאן בארץ הזו. ואולי החובה המרכזית שמוטלת עלינו היא לשמר את אותה גחלת, לשמר את אותה הדרך, את אותו מסר דווקא לצעירים, דווקא לדור הבא, שידע ויזכור וירגיש את החובה הגדולה להמשיך להילחם ולבנות את הארץ הזו. יום ההוקרה לפצועי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה, אדוני היושב-ראש, הגיע מיוזמה של בחור במחוז דרום בבני עקיבא בשם אליעד אברקי, שלקח את היוזמה הזו מירוחם, בן העיר ירוחם - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הוא דיבר על זה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - וטיפח אותה והביא אותה עד הלום. צריך לומר בכנות ובישרות שהמשימה הזאת לא תמה ולא הושלמה, כי צריך ליצוק לה עוד הרבה תוכן. בשנה שעברה דובר על כך שבשנה הזאת כבוד השר חילי טרופר יוביל חקיקה; השינויים הפוליטיים עשו את שלהם, אבל אנחנו נצטרך לראות איך אנחנו מקדמים ויוצקים תוכן ליום ההוקרה הזה. התוכן הזה צריך להיות כלול הן בטקסים, הן בתקציב והן בבסיס התקציב, כי אותו אליעד אברקי ממשיך לשלוח לי הודעות פעם בשבוע שצריך לתקצב את היום הזה. וכן, במקום שאנחנו – לא במקום – הדור הבא, תנועות הנוער, ארגון זהות, כל הארגונים שמתעסקים בזה, וכמובן ארגון נכי צה"ל, הם אלו שדואגים לכך שהדרך הזו – שהלפיד הזה, ברוח הגבורה של חנוכה הבא עלינו לטובה – תמשיך ותעבור מדור לדור. אני בתור חבר כנסת עסקתי לא מעט בטיפול של פצועי צה"ל, בטיפול של נפגעי הפוסט טראומה ובטיפול של נפגעי פוסט-טראומה בעקבות לחימה בפרט. צריך לומר בישרות, ונדמה לי ששמעתי את השר מיכאל ביטון מדבר על כך שהייתה פה עבודה מהאופוזיציה ומהקואליציה, מהאופוזיציה הקודמת הקודמת ומהקואליציה הקודמת. בעניין הזה אין מחלוקת בין קואליציה לאופוזיציה. זו סוגיה שהיא חשובה, והיא חשובה לכולם. אבל גם כאן אני חושב שצריך לומר באומץ שלפצועי צה"ל מגיע 100% – מגיע 100% זכויות, מגיע 100% שיקום. לפצועי צה"ל הלוחמים או שנפגעו בעקבות פעילות של לחימה או בעקבות אימונים בעצימות גבוהה לקראת פעילות מבצעית מגיע 200%. אני אומר את זה כי מאוד לא נוח לדבר על זה. מאוד לא נוח. מאוד נוח להגיד: נשטח את הכול. אבל אני יודע שאם לא נעשה את זה אנחנו פשוט נפגע באותם לוחמים שראויים לזה, שאנחנו רק נתרוצץ כדי להשלים ולהביא להם את הפרוטזה הכי טובה ואת הפסיכולוג הכי טוב ואת תאי הלחץ ואת כל הפתרונות האלו שאנחנו צריכים לעשות. צריך לומר את זה בישרות ועם יד על הלב: כן, זה גם ערכי. אני לא אמרתי להוריד מאף אחד כלום; אני רק אמרתי שבימים שאנחנו מדברים על ירידה במוטיבציה לשירות קרבי, אנחנו צריכים לדעת לשאת את הלוחמים על ראש שמחתנו. עכשיו צריך לומר שרפורמת נפש אחת עשתה עבודה נפלאה ועבודה חשובה. אני בזמנו, כשנכנסתי והקמתי את אותה ועדה שעסקה בטיפול בנפגעי פוסט-טראומה, דיברתי על שלוש נקודות מרכזיות: הראשונה עסקה בהכרה; השנייה הייתה בטיפול במשפחה; והשלישית – שיקום תעסוקתי. אני חושב שבחלק מהנקודות התקדמנו, כמו למשל בסוגיית ההכרה, הוועדות שיצאו לבתי החולים, המודל של מנדלביץ', ויש עוד הרבה מלאכה, מלאכה שנעשית, אבל ישנם שני עוגנים שבסופו של דבר האדם קם בבוקר ורואה שאם אין לו משפחה ואם אין לו עבודה, אין לו איך להתחיל לעמוד על הרגליים. חייל שיצא – לוחם מילואים שיצא למילואים, למבצע במילואים, ולפני היציאה שלו למילואים הוא עבד בתור רואה חשבון במשרד, והוא חזר אחר כך והוא לא יכול לשבת במשרד – אנחנו לא יכולים לתת לו לעדור בגינה. אנחנו גם לא יכולים לשלם לו וזהו ובזה להירגע; אנחנו חייבים לעשות כל שביכולתנו כדי לשקם אותו. וסוגיית השיקום היא הרבה יותר מהשמה; זה כרוך בליווי, בליווי מקצועי, בליווי פסיכולוגי, בפעילות הרבה הרבה יותר ממה שיש לנו. כאן אני רוצה לקרוא, בהקשר הזה, את רפורמת נפש אחת – ואני אומר את זה לשר הביטחון הבא, ואני אומר את זה ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון וליושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה הבאה, כולם – לדייק את רפורמת נפש אחת, לדייק אותה אל מול המטרות, אל מול הצרכים ואל מול היעדים. אם אנחנו יכולים לבוא ולדבר ולחלק את הסוגיה לזכויות ולשיקום, אז להשקיע הרבה הרבה יותר בשיקום ופחות בזכויות. השיח של הזכויות הוא מאוד פופוליסטי, הוא מאוד כיפי להתעסק איתו: נתת – סגרת; השיח של השיקום הוא הרבה יותר סיזיפי, אבל הוא הרבה יותר אמיתי, ולשם צריך ללכת. אנחנו עם לוחם. נמצאים כאן חברים שנפגעו בפעולות איבה. נמצא כאן דב קלמנוביץ', שהיה משנה לעיריית ירושלים, שסיפור הפציעה שלו מוכר וידוע. אני חושב שבמדינת ישראל הסיפור של נפגעי פעולות איבה הוא לא עורף, הוא החזית. הוא החזית, והוא מלווה אותנו בהתיישבות ובעוטף עזה, ביהודה ושומרון ובגליל, וגם בירושלים, ולצערי היום גם במרכז הארץ. לפעמים הדבר הברור והמובן מאליו שחיים פה בארץ ישראל, במדינת ישראל, ולא משלמים מחיר, לצערנו הוא לא ברור מאליו. זה לא היום-יום, וחובה עלינו לדעת ולשאת את אותם נפגעי פעולות איבה על ראש שמחתנו. אני רוצה לאתגר כאן את הקדנציה הבאה של הקואליציה והאופוזיציה. אני טוען שיש לנו פער בטיפול בנפגעי פעולות האיבה. אני יודע שנעשית עבודה נפלאה במסגרת הביטוח הלאומי, אבל לתחושתי הטיפול בבנים של, בליווי שלהם, בבני המשפחות – ואני אומר את זה על סמך לא מעט שיחות ולא מעט מפגשים, ולשמחתי הפכתי להיות איזושהי כתובת לכל הסוגיות האלו – יש לנו פער אמיתי בעניין הזה. אנחנו מוכרחים, אנחנו חייבים לקחת את הנושא הזה כסוגיית ליבה ולטפל בזה. נכון שאת תסכימי איתי? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רואה ופתאום אני קולט אותך מולי, ואני אומר, כן, כאילו זה פשוט לי, וברור לי שגם מיקי לוי יסכים איתי, וברור לי שרבים יסכימו איתי בעניין הזה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זהו. חובה עלינו לתקן, חובה עלינו לעשות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סופר. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת ישראל הנכבדה, את דבריי היום אני בוחרת להקדיש לאלפים רבים של נכים שקופים המתהלכים בינינו; כאלה שהצלקות שלהם מוטבעות לא בגופם, אלא בנפשם – אלו הם נפגעי החרדה. בדרך כלל יש בכל אירוע כמה נפגעי חרדה, שמי סופר, ונכים הסובלים מפוסט-טראומה. הם מסתובבים בינינו ונראים אנשים רגילים לחלוטין, אך עמוק בליבם עדיין צרוב הפצע הקשה והמדמם שמלווה אותם בכל רגע ומנווט את ספינת חייהם. למרבה הצער, לפני כ-20 שנה הצטרפתי אף אני לאלו הקרואים נפגעי פעולות איבה, בפיגוע ירי שבו איבדתי את שולי בעלי ונאלצתי באותו יום ממש, שלוש שעות לאחר מכן, ללדת את בתנו שרה בניתוח חירום בעקבות הפציעה שספגתי אף אני. ביום שאחרי התקשיתי להבין כיצד השמש זורחת ועולם כמנהגו נוהג. כל העולם שינה גוון. פגיעה פוסט-טראומתית היא אירוע שבו החיים נעצרים ומתחילים מחדש ביקום אחר. הדבר המרכזי שנתן לי את הכוח לעמוד מחדש על הרגליים ולשקם את חיי הוא החיבוק הענק, האמון והתמיכה שהעניקה לי הסביבה הקרובה: החברים, השכנים, בני המשפחה, מורים לדרך. ומעל הכול – וזאת נקודה שאני רוצה שתקשיבו לה טוב – זו האמונה; האמונה שלי שלא נחלשה; האמונה שלי בבורא עולם, שמנהיג את העולם בטוב ובחסד נצחיים גם כשהחושך והכאב חולש על הכול. בנוסף לכך האמונה בצדקת הדרך ובבשורה שיש לעם המופלא שלנו להביא לעולם. אני מנצלת את ההזדמנות הזאת – ואני יודעת שזה לא פופולרי – כדי להודות לאנשי הביטוח הלאומי, שעמדו לצידי ועומדים לצידם של רבים כמוני, ובמיוחד לאישה מופלאה שאני כל כך גאה להגיד את השם שלה פה – אישה אחת ושמה אילנה דגן, עובדת השיקום שלי, שהופיעה בבית החולים מייד אחרי הפיגוע וליוותה אותי במשך שמונה שנים צעד אחר צעד עד ששבתי למסלול החיים. בעת הזאת אני קוראת לכל אחד ואחת מאיתנו להיות קשובים יותר לסביבה, לפתח ערנות לצרכים ולקשיים של נפגעי פעולות האיבה ונכי צה"ל – לאלה השקופים ולאלה הנראים שמסתובבים בינותינו, להעניק להם את מלוא התמיכה הדרושה, ובעיקר את המבט המאמין בכך שבכוחם לגבור על הפחד והקושי ולבנות בתוכם חוסן ויכולות פנימיות חדשות, ואולי דווקא מתוך השבר. מילה לסיום: אין דבר שנפגעי צה"ל ופעולות האיבה היו שמחים יותר לדעת מאשר שהם ויקיריהם יהיו הקורבנות האחרונים. אומנם עבורם מה שהיה כבר לא ישוב, אך עצם הידיעה שעם ישראל יוכל לשבת בטח, בוודאי יכולה להעניק להם מעט נחמה. כחברים בממשלה הקרובה שתקום, בעזרת השם, מוטלת עלינו הזכות והחובה כולנו יחד לפעול בכל כוחנו לכך שהרשימה ההולכת ומתארכת מדי שנה של נפגעי צה"ל ופעולות איבה תפסיק לקלוט לתוכה שמות חדשים, ואזרחי ישראל שבוחרים להיות ולחיות כאן ולהלך בגאווה בארץ הזאת – נכון, אזרחים ללא שכפ"ץ, אנחנו חיילים בלי שכפ"ץ ובלי נשק – שנזכה באמת לחיות פה בשקט, בשלווה ובביטחון אמיתי. חשוב להפנים ולזכור שאנחנו די הופכים את זה למשהו שגרתי. המציאות הזאת היא לא גזרת גורל, ובעזרת השם, בכוחנו לשנות. אני רוצה לסיים בתפילה לבורא עולם: "שים שלום, טובה וברכה, חיים, חן וחסד, צדקה ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך, וברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך, כי באור פניך נתת לנו ה' אלוקינו תורה וחיים, אהבה וחסד, צדקה ורחמים, ברכה ושלום, וטוב בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל ברוב עוז ושלום". תודה רבה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה. דברים בהחלט מרגשים ועוצמתיים. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה, אדוני. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת הנכבדים, אודה שלא קל לעמוד על הדוכן הזה לאחר הדברים המרגשים והמעוררים של חברת הכנסת סון הר מלך. אין ספק שביני ובין חבריי לבינה יש פער אידיאולוגי – אפילו הייתי אומר, לפרקים, תהום אידיאולוגית – אבל אם יש תפקיד לימים מן הסוג הזה במליאה הוא בדיוק היכולת שלנו לבנות גשרים מעל אותן תהומות. אני מבקש להודות לכל מי שדיברו כאן ביום הזה, וגם לאחרונת הדוברות, חברת הכנסת סון הר מלך. יש מאמר חסידי מאוד קרוב לליבי המיוחס לרבי נחמן מברסלב. המאמר גורס מפיו של אותו רב שמייד עם הישמע קולו של השופר במוצאי יום הכיפורים הוא כבר שומע את קול דפיקותיו של השמש שקורא לסליחות של השנה הבאה. החשיבות של הימים מן הסוג הזה, מעבר ליכולת שלנו לחזק את אותו מכנה משותף ישראלי למרות הבדלי הדעות והוויכוח הנוקב – החשיבות של היום הזה תימדד ביכולת שלנו להישיר מבט לפצועי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה ביתר ימי השנה, וביכולת שלנו לעמוד כאן גם בשנה הבאה ולומר שממשלת ישראל וכנסת ישראל קידמו בשנה הזאת בצעדים מדודים את הטיפול בעניינם של פצועי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. בצדק הזכירו כאן עמיתיי שהממשלה היוצאת – וחשוב לומר – עם הכנסת הקודמת עשו צעדים ממשיים בשנה וחצי האחרונות כדי לקדם את הטיפול בעיקר בעניינם של הלומי הקרב ואותם ישראלים יקרים שנושאים עימם צלקות בנפש הן ממלחמות ישראל והן מפעולות האיבה. דומני שהבית כולו, ובוודאי אנחנו, גם בשבתנו על ספסלי האופוזיציה, נעשה כל שביכולתנו כדי לסייע לממשלה הבאה ולקואליציה הבאה להמשיך את המהלך הזה הן בעניינם של הלומי הקרב ונפגעי הנפש מתוך קבוצה חשובה זאת והן בעניינן של קבוצות נוספות בתוך אותה משפחה כואבת. וכבר הזכיר כאן חבר הכנסת סופר את הצורך להבין שכשם שנפילתו של בן משפחה בקרב מותירה מעגל שלם של בני משפחה פגועים, כך גם פציעתו של בן משפחה מותירה סביבה, או מטילה אל תוך המציאות הקשה הזו, מעגל שלם של בני משפחה, בנות ובני זוג, הורים, ילדים, וגם עליהם המדינה צריכה לתת את הדעת ולמצוא את הדרך לחזק את אותו מעגל, שהוא בעצם מעגל התמיכה הראשון של אותו פצוע צה"ל או נפגעת פעולת איבה. ואני מקווה, עוד פעם, שבהובלת הממשלה הבאה נוכל להתקדם גם בעניין הזה. בצד הדברים שבוודאי מקובלים על כולם, אבקש לומר, ממש במשפטים ספורים, שני עניינים שחורגים מעט ומחוץ לקונסנזוס הרחב שצריך לאפיין את היום הזה. האחד הוא לומר דווקא ביום הזה, או להזכיר ביום הזה, את החשיבות הגדולה של הנשיאה השווה בנטל ההגנה על מדינת ישראל. שמענו בימים האחרונים ובשבועות האחרונים גם קולות שמציעים שחצי מהעם יכול לעסוק בזה וחצי מהעם יכול לעסוק בעניינים חשובים אחרים; דווקא ביום הזה, שבו אנחנו מחבקים את פצועי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, צריך להחזיר את ההכרה, או לעמוד על ההכרה בערך הזה של נשיאה משותפת ושווה בנטל, גם אם באופנים שונים של שירות. המשפטים האחרונים מתכתבים עם הדברים החשובים של חברת הכנסת סון הר מלך ותפילתה. אין כל ספק שגם ביום הזה אנחנו כולנו צריכים לחזור על המחויבות שלנו לעוצמתו של צה"ל, לחוסן האזרחי שנדרש מכולנו על מנת לדבוק בארץ הזו ולגדל בה את ילדינו ואת נכדינו. זו החובה שלנו כלפי הדורות הקודמים, זו החובה שלנו כלפי הדורות הבאים, זו החובה שלנו כלפי מי ששילמו בגופם ובנפשם, וגם כמובן בחייהם, בעבור הזכות של כולנו לחיות כאן בארץ הזו. אבל בצד המחויבות העיקשת לעוצמתה של מדינת ישראל, לחוסנו של צה"ל ולחוסנה של החברה האזרחית, צריך לומר, ברוח התפילה שנשאת, חברת הכנסת סון הר מלך, שהחתירה אל עבר השלום והאמונה שניתן גם לייצר מציאות של שלום כאן, בארץ הזו, גם אם המשימה אינה פשוטה וגם אם הפתרונות אינם מעבר לפינה – האמונה היסודית הזו, שירשנו מדורות קודמים, שניתן לחתור למציאות שלא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה, גם התפילה הזו חייבת להיות שגורה בפיות ובעיקר במעשינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת קריב. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, ברכות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, היום הזה שאנחנו מציינים כאן עומד במדרגה שנייה לאחר יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. אותם גיבורים מופלאים ששילמו בגופם, ולפעמים אף בנפשם, פעמים רבות פגיעה בלתי הפיכה למען תקומת ישראל ולמען ההגנה על מדינת ישראל ועל אזרחיה, עומדים אצלנו בשורה הראשונה של קדושי האומה, שאנחנו כולנו אנו מחויבים כלפיהם ברגשי כבוד, הערצה והכרת הטוב. המסירות העצומה הזו היא תולדה של הגבורה שפיעמה בעם ישראל לאורך כל הדורות, החל באברהם אבינו, עובר ביהושע בן נון, בדוד המלך, ברבי עקיבא, הנושא את כליו של בר כוכבא, ועד לגיבורי הגטאות בשואה הנוראה, וכמובן כל אותם גיבורים שלחמו על תקומת המדינה וגם לאחר הקמת המדינה. אנחנו כולנו עומדים ומשתאים מול הגבורה הזאת שמחייבת אותנו להיות ראויים להקרבה ולמסירות של אותם הגיבורים. יחד עם ההוקרה לאותם גיבורי מערכות ישראל, אנחנו מציינים היום גם את ההוקרה לפצועי פעולות האיבה, שגם אם נקלעו בעל כורחם לפיגועי הטרור האכזריים, הרי הם חלק מאותה מערכה ארוכה של ניסיונות אויבינו לסכל את שיבת ציון, לסכל את מדינת ישראל ולפגוע בה מאז החלה לפני כ-200 שנה תנועת שיבת ציון. גם כלפיהם יש לנו מחויבות לדאוג בכל מה שאפשר לשיקומם, לרווחתם וגם לטפל בבני משפחותיהם. אני רוצה לספר סיפור אחד מוכר, שיש לי אליו קשר אישי מסוים. במשך שנים, עשרות שנים, שירתי במילואים בחטיבה שזכתה לשחרר את ירושלים, חטיבת הצנחנים. איתי במילואים בגדוד שירת יוסי חגואל, או חגואל, כמו שקראנו לו. עד היום, דרך אגב, הוא משרת בחטיבה. יוסי נפצע במלחמת ששת הימים בירושלים, וסיפורו מזכיר בצורה מצמררת את השיר נורא ההוד "בלדה לחובש", שנכתב על ידי דן אלמגור כמה שנים קודם לכן. וכך מספר חגואל: למה הייתי שם? למה נפצעתי? למה הוא היה צריך לטפל בי?. הוא – הוא מתכוון לשלמה אפשטיין החובש, שפשוט נשכב עליו, תכף זה יופיע בסיפור, והציל אותו. שנים הרגשתי כאילו אני אשם, וזו הייתה הרגשה איומה. הרגשתי כאילו אני עשיתי לו משהו. הרגשתי שבאשמתי הוא מת. אני מתרגש כל פעם שאני שומע את השיר, והיום הוא הרבה יותר מדבר אליי. ביום השני למלחמה נפצעתי ליד העיר העתיקה מההפגזות של הירדנים. פצצת מרגמה נפלה לידי ושתי הרגליים התרסקו. גררו אותי לנקודת טיפול, ושלמה אפשטיין החובש התחיל לחבוש אותי. ואז גם נקודת הפינוי חטפה אש מרגמות. מסביב כולם קמו וחיפשו מחסות, אבל אני לא יכולתי לקום. נשארנו שלמה ואני צמוד לקיר חשופים לגמרי. הוא גרר אותי לאיזו פינה ונשכב עליי. אמרתי לו: תסתלק, חבל ששנינו ניפגע, והוא אמר לי: אל תדאג, יהיה בסדר. כשפצצת המרגמה מתפוצצת, ההדף יוצר פטריה, ולמי שנקלע אליה אין הרבה סיכויים. המרגמה נפלה מטר וחצי מאיתנו והיינו בתוך הפטרייה. עפנו מההדף. הרגשתי שהגוף נקרע. חשבתי שאני גוסס. עצמתי את העיניים ואמרתי שאני זוכר את עצמי שלם, אני רוצה כך למות. אבל אז, כשהעיניים שלי עצומות, אני שומע את הקולות של אלה שחילצו אותנו אומרים: קחו אותו, הוא קשה. מעמיסים אותי על אלונקה, ואז אני אומר להם: יש פה עוד מישהו, והם אמרו לי: אין פה אף אחד. עד כאן הסיפור של חגואל. אני זכיתי להכיר אותו מקרוב, את חגואל. הוא עדיין במילואים. הוא מעל גיל 70 – אישיות בעלת עוצמה בלתי רגילה. אני רוצה לסיים: זו העוצמה, זו המסירות, וממילא גם גודל המחויבות שלנו כלפי יוסי וחבריו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מעוז. יסכם סגן שר הביטחון אלון שוסטר. בבקשה. << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> יושב-ראש הכנסת היוצא מיקי לוי, תודה על הכול. והנכנס – יצא. יושב-ראש הישיבה, חברות וחברי הכנסת, חברת הכנסת סון הר מלך, תודה על הדברים המרגשים והמחזקים. חבר הכנסת סופר – איננו. גברתי השרה, אני משיב כסגנו של שר הביטחון. אני גם משיב בכובע של נכי צה"ל – איבדתי את הראייה בעין ימין בפעולה מבצעית – וגם, אני חושב, כראש מועצה וכתושב, כל חיי, בקו העימות הדרומי המכונה עוטף עזה. אשתי עובדת במרכז החוסן בסדרות בשער הנגב ואנחנו ממשלמי המחיר שגאים לחיות במקום שבו אנחנו נמצאים. ביום זה אנחנו שמים, אדוני היושב-ראש, דגש על המחויבות העמוקה של החברה הישראלית לפצועי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה, אשר בזכותם אנו זוכים לחיות בביטחון במדינת ישראל. מכניסתו של שר הביטחון גנץ לתפקיד לפני כשנה וחצי – לפני כשנתיים וחצי – יצאנו לדרך חדשה כדי לבצע תיקון משמעותי ביחס לנכי צה"ל, ומאז פעלנו ללא הפסקה. הזכיר את זאת השר לשעבר מיכאל ביטון: שעות על גבי שעות של דיונים וחשיבה, בשיתוף פעולה מבורך עם ארגון נכי צה"ל, תוך זהות בערכים ובתפיסה שמקדמים את השיקום המיטבי עבור נכי צה"ל ומתוך כך גם לנפגעי פעולות האיבה. אני מבקש להצטרף לאיחולי הבריאות המלאה והמהירה לעידן קלימן היקר, יושב-ראש ארגון נכי צה"ל, שלא יכול היה לבוא היום גם לכנס שארגנה חברת הכנסת ניר, שגם היא יצאה. יום ההוקרה מתקיים זו השנה השנייה בסימן רפורמת נפש אחת, שנועדה לשפר את השירות והטיפול בנכי צה"ל. עדות לאמון המחודש בעבודת המשרד ואגף השיקום ניתן לראות בעלייה של 30% בבקשות להכרה, תוך שיפור וייעול תהליכי העבודה, הבאים לידי ביטוי בקיצור משך זמן הטיפול, בשביעות הרצון ובאיזון זכויות ושירותים חדשים עבור נכי צה"ל. אנחנו עוסקים בין היתר – קודם כול בפעולות אבל גם בבקרה על הפעולות הללו. זה המקום לציין את מנהלת האגף המסורה בוודאי, והמקצועית והנחושה, לימור לוריא. הגענו השנה להישגים חשובים בתחום הרפורמה, חשוב לציין אותם, נציין בהמשך את מה שחסר. בתחום ההכרה פתחנו את מרכז בידיים טובות, מערך סיוע ללא עלות, שמלווה את הפונים בתהליך ההכרה ואת ההכנה לוועדות הרפואיות. הוקם מערך לקיום ועדות רפואיות בבתי חולים שיקומיים, שמראה שיפור משמעותי בשביעות הרצון. השינוי הזה מאפשר מתן טיפול רפואי ונפשי כבר במעמד בחינת הבקשה להכרה, לפני ההחלטות הסופיות. האגף מממן לפונה טיפולים נפשיים ורפואיים בהתאם לפציעה על מנת להתחיל בתהליך השיקום ולמנוע את ההחמרה – כמה שיותר מוקדם, בלי התחשבנות; בסוף יש החלטה, אבל בינתיים מקבלים סיוע. אני רוצה לשתף אתכם בחוויה האישית שלי. הוכרתי כנכה לפני 41 שנים, אבל לפני כמה שנים, בבדיקה אחרת, שגרתית, פתאום גילו שהרסיס בעצם נמצא במוח. יש לי סריטה במוח, אדוני היושב-ראש. אם אני אתנהג מוזר, תזכור שזה העניין. לקח לי איזה שנה או שנתיים להגיד: רגע, אבל אם זה ככה, אז צריך שמישהו יכיר בזה. אני הייתי ראש מועצה אזורית, הלכתי לוועדה המחוזית. הוועדה המחוזית של אגף השיקום במשרד הביטחון אמרה: תשמע, כמה זמן אתה – 30 שנה? לא קרה כלום, תישאר ככה, מה העניינים? לא נראה לי הגיוני. לא ביקשתי שום דבר – רק הכרה. בקיצור, ראש מועצה יודע לדבר עם מנכ"ל המשרד, מגיע לוועדה העליונה. זה לא הגיוני, לא הגיוני. זה השינוי המהותי, בעצם אומרת לימור מנהלת האגף: אנחנו רצים אחרי החבר'ה, לא צריכים שיביאו מאכערים מבחוץ, אנחנו נדאג למיצוי הזכויות של הנפגעים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אז כל פצוע שעבר את מה שעברת, שרק אחרי שנים גילו בעצם – אם הוא לא ראש מועצה, אז הוא נשאר עם התשובה הזאת. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אני אומר בפירוש. אגב, זה קורה לא מעט פעמים, עם השם, הכותרת. אני אישית משתדל לא לעשות את זה, לא להשתמש, כדי לראות כאזרח – בשירותים אחרים, לאו דווקא המשרד. כן, מה לעשות, זה קיים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> עצוב מאוד. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> ולכן אנחנו צריכים לדאוג. אני חושב שהמהות היא – חשוב לתת צדקה, אבל המדינה לא צריכה להיות מדינת צדקה, היא צריכה להיות מדינה של צדק, שבה לכל אדם, ובפרט מי שיותר חלש – יותר חלש בכל מיני הקשרים – צריך להנגיש את הזכויות שלו. אחת הבעיות של מי שחלש היא שהוא לא מכיר את הזכויות. ואם הוא מכיר, אין לו איך להגיע אל מיצוין. הרחבת הסיוע שניתן לנכי צה"ל בלימודים מקצועיים ואקדמיים: הגדלת שכר הלימוד, מימון שיעורי עזר, דמי מחיה, מענק לרכישת ציוד ומחשב, השתתפות בהשלמת בגרויות, מכינות וקורס פסיכומטרי. עסקנו בשיפורים באתר האינטרנט למען ביצוע פעולות בשירות עצמי: מערכת הזמנת מרשמים ותרופות מתקדמת; החזרי הוצאות; אפשרות להגשת בקשה מקוונת; מצפן הזכויות באזור האישי, כדי לוודא שכולם יודעים מה מגיע להם, שמפרט את כלל הזכויות בתחומי הרווחה, הרפואה והשיקום לפי אחוזי הנכות וסוגי הפציעה. מתקיימת פעילות ממש בימים אלו, פעילות תרבות והפגת בדידות לבני הגיל השלישי: הצגות ברחבי הארץ לנכי צה"ל, למבוגרים, הרצאות זום בתחומי עניין, 700 ביקורי בית של אגף השיקום, מתנדבי מילואים וארגון נכי צה"ל במסגרת פרויקט לב זהב. מתקיימת רשת ביטחון כלכלית. אדוני היושב-ראש הוביל ומכיר את ביטול מבחן ההכנסות והאפשרות לקבל תשלום בגין אובדן כושר עבודה חלקי. הוועדה להכרה בפגיעה בצוללי הקישון. יש מענים שהולכים ומתגברים בכל סוגיית הפציעה השקופה, הפוסט-טראומה: הקמת בית מאזן ייעודי לנכי צה"ל; הקמת בית בטוח בשיתוף בית החולים שיבא, שנותן מענה למצב נפשי אקוטי; עשרות קבוצות טיפול ייחודיות, כ-140,000 שעות טיפול נפשי לנכי צה"ל ובני המשפחה, כ-135,000 שעות טיפול אלטרנטיבי למתמודדים עם פוסט טראומה; קו התמיכה הנפשית, נפש אחת, הייעודי לקבוצה היקרה הזו אשר פועל 24/7 ומיועד לסייע למתמודדים עם פוסט-טראומה ולבני משפחותיהם – אני אגע בבני המשפחות בהמשך. רפורמת נפש אחת היא מהפכה אדירה שהתחילה לפני שנה וחצי ותימשך עוד שנים. מדובר בשינוי תפיסה אמיתי, שלא היה כדוגמתו בשנים האחרונות, שהביא לשינוי כולל תוך מיקוד בשירות ובמקצועיות של עבודת אגף השיקום במשרד הביטחון. אנו מסכמים שנה של הישגים, אבל צריך לומר, וזאת הנקודה החשובה, הדרך עוד לפנינו. משימות גדולות עומדות בפתח. הכנסת צריכה להשלים את תיקוני החקיקה של חוק נכי צה"ל שהחלנו, נדמה לי, רק בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, בתחום הדיור והרכב, וכן להשלים את התיקונים הנוספים ביתר פרקי החוק, שעליהם עובדים צוותי הרפורמה במשרד יחד עם ארגון נכי צה"ל וגורמים נוספים. אלו כוללים דגש על הצרכים שעולים מהשטח לפיתוח שירותים ולפתרונות "בחליפה אישית" לכל נכה צה"ל: טיפולים נפשיים, טיפולים לבני המשפחה, סיוע משפטי, טיפול רפואי מתקדם, סיוע כלכלי, סיוע תעסוקתי, סיוע ברכישת לימודים ומקצוע, אוכלוסיות מיוחדות כמו צוללי הקישון, נשים נכות צה"ל, מתמודדים עם פוסט-טראומה, אוכלוסייה מתבגרת ועוד. כל אותם לוחמים שיצאו בשליחותנו, קודם כול התגייסו ואחר כך הגנו בגופם על המדינה – מחובתנו להגן עליהם ולעשות הכול על מנת שחייהם יהיו טובים יותר. אני מקווה שהממשלה המסתמנת תשכיל להמשיך את הדרך שהתחלנו. אנחנו כולנו, הבית הזה, גם מחוץ לממשלה, נמשיך לעשות הכול ביחד עם הממשלה, הכול למען נפגעי מערכות הביטחון ופעולות האיבה שצלקות בגופם ובנפשם. זהו הבסיס לחוסן החברתי שלנו ואנחנו נשמור עליו. אני רוצה בסיום הדברים להוקיר את האימהות של הנפגעים, את האבות, את האחים, את הילדים, את החברות, החברים, המלווים שמלווים את משלמי המחיר בשם ביטחון ישראל ותושביה. הם נמצאים שם, הם היד המושטת, הם קרן האור התמידית. בזכותם אהובינו אינם לבד. אני רוצה לומר עוד מילה אחת לבית הזה: הציבור וגם אנחנו, ממש, אולי אפילו בימים אלו, מחזקים בתשומת לב ובעקשנות את השם הרע שיצא לבית הזה. מה שמוכיח עבורי היום הזה, המפגש הזה, הדברים ששמענו כאן מהדוברים, מהדוברות, זה שיש פערים, יש חילוקי דעות, אבל יש לנו מכנה משותף עצום. אני מבקש: הבה ונשמור עליו למען המטרה המשותפת, וגם כדי שנוכל להתווכח ולהישאר שותפים. תודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה, סגן השר. תודה לכל הח"כים שהשתתפו, נכי צה"ל שהיו פה איתנו ונפגעי פעולות איבה. המליאה תצא להפסקה עכשיו, ואנחנו נודיע על התחדשותה בהתראה של חצי שעה. תודה. זה תלוי בוועדה המסדרת. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 17:40 ונתחדשה בשעה 20:01.) << הפסקה >> << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – כשירותם של שרים) << הצח >> [הצעת חוק פ/91/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה ארבל) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מחדש את הישיבה. אדוני המזכיר, כפי שאני מבין, קיבלנו אישור לגבי מתן פטור מחובת הנחה לכל הצעות החוק שמופיעות בסדר-היום, לאחר שהוועדה המסדרת אישרה פטור מחובת הנחה. לפיכך, אני מציע שנעבור מייד להצעת החוק הראשונה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת משה ארבל להציג את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – כשירותם של שרים). כאמור, ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה. אני מבין שישיב להצעה שר המשפטים חבר הכנסת גדעון סער. לרשותך עשר דקות. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברכות לא מן המניין, אני מקווה. אני מברך אותך על שובך לכיסא החשוב הזה, ומאחל לכולנו שבאמת תקופת כהונתך תביא איתה ובכנפיה בשורה של ממלכתיות ושל הדר וכבוד לבית החשוב הזה. ברכות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, אדוני שר המשפטים - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכובדיי, אנא – חברי הכנסת בספסלי הליכוד, אם אפשר לשבת. חברת הכנסת גוטליב, אם תוכלי לעזור שמי שעם הגב למליאה – ככה תהיה עזרה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא - - - סוכריות - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני יודע שקשה לעמוד בפני זה, זה החזיק אותנו הרבה לילות בקדנציה הקודמת, אבל רק לא עם הגב למליאה. חברת הכנסת גוטליב, את במיקום אסטרטגי ויכולה לעזור לי. תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת ארבל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - סוכריות. מה הבעיה? - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מחזיר לך את הדקה שחסרה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה. מכובדי היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני שמח לעמוד בפניכם היום ולבקש את תמיכתה של הכנסת בהצעת חוק חשובה ודחופה, שנועדה לתקן את שצריך תיקון במשטרנו החוקתי. במה דברים אמורים: סעיף 6(ג)(1) לחוק-יסוד: הממשלה קובע כיום הסדר לא ברור ביחס לכשירותם של שרים לכהן בממשלה, אשר ניתן לפרשו לכמה כיוונים. במדינה דמוקרטית אי-אפשר להסכים לפגיעה ולצמצום שיקול הדעת של חברי הכנסת מלבחור ומלהצביע למועמדות לכהונת שר בממשלה שנגזרת מחוק שאיננו ברור בנושא כל כך מרכזי – פגיעה בחירויות היסוד של הזכות לבחור ולהיבחר. מבט אובייקטיבי בלשון החוק מצביע ללא ספק שמטרתו הייתה לעסוק אך ורק - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> סליחה, חבר הכנסת ארבל. רבותיי, אי-אפשר. בבקשה. יהיה קשה לשנות את ההרגלים אבל – בבקשה, חבר הכנסת ארבל. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה. ובכן, מבט אובייקטיבי בלשון החוק מצביע ללא ספק שמטרתו הייתה לעסוק אך ורק במי שנידון לעונש מאסר בפועל, וכן יש לכך ראיות רבות: ראשית, לשון סעיף 6(ג)(1) לחוק-היסוד מדברת על תום ריצוי עונש, וברור שעניינה בריצוי עונש מאסר בפועל, שכן עונש מאסר מותנה איננו מרוצה כלל. שנית, חיזוק לעמדה זו ניתן למצוא אף בהוראות סעיף 52 לחוק העונשין, התשל"ד–1977, שעניינו מאסר על תנאי, ובו מובהר כי מאסר על תנאי לא נועד לריצוי, ומי שנידון למאסר על תנאי לא יישא את עונשו אלא אם כן עבר תוך תקופת התנאי עבירה נוספת שנקבעה בגזר הדין והוא הורשע בגינה. שלישית, חיזוק נוסף לעמדה זו ניתן למצוא אף בלשון סעיף 19(א) לחוק המידע הפלילי ותקנות השבים, התשע"ט–2017, אשר כוללת גם היא בסעיף ההגדרות את המונח "מאסר", מבלי לציין אם כוונתה למאסר מכל סוג שהוא או למאסר בפועל, אולם ברור מהקשר הדברים, מהאמור בסעיף 19(ב) לאותו חוק ומהאופן שבו פורש הסעיף כי כוונת החוק היא למאסר שרוצה, מאסר בפועל וכן מאסר על תנאי שהופעל. כך לשון החוק בסעיף האמור. רביעית, אף פסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ 1993/03, התנועה למען איכות השלטון נגד ראש הממשלה, מעלה כי עניינו של סעיף 6(ג)(1) לחוק-היסוד במאסר בפועל דווקא ולא במאסר מותנה. מסקנה זו עולה מדבריו של כבוד המשנה לנשיא בדימוס מישאל חשין ז"ל, ביחס לסעיף שבנדון, ואני מצטט: "ובכן, הרשעה בת קלון אשר שילחה את פלוני לבית הסוהר וטרם עברו שבע שנים מיום גמר ריצוי העונש או מיום מתן פסק הדין, הרשעה מעין זו תמנע את מינויו של פלוני להיותו שר בממשלה". עמוד 896 לפסק הדין. למרות כל הראיות הללו, עד היום בית המשפט העליון לא הכריע לכאן או לכאן מהי הפרשנות הנכונה. לטעמי, זה תפקידנו כמחוקקים, ובסמכות הכנסת כרשות מכוננת להיכנס בתווך הזה ולפרש בהר היטב את כוונתנו, הן בפני חברי הכנסת בעת שיבואו להצביע על הקמת ממשלה, שיונח לפניהם כשולחן ערוך, בצורה בהירה וברורה, מה כוונת המחוקק, והן בפני אזרחי ישראל, בפני יתר הרשויות, לרבות בית המשפט. זוהי חובתנו וזכותנו כמחוקקים. חובתנו היא להבהיר את שדרוש הבהרה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא - - - << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> עוד חשוב לציין שבסעיפים המקבילים בחוק-יסוד: הכנסת ובחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965, שעניינם בתנאי הכשירות לתפקיד חבר כנסת וחבר מועצת רשות מקומית, בהתאמה, נקבע במפורש כי כשירותו של פלוני לתפקידים אלו מוגבלת אך ורק אם נידון לתקופה העולה על שלושה חודשי מאסר בפועל וטרם חלפו - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> על זה לא מרחיבים - - - << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> - - שבע שנים מהיום שגמר לרצות עונש זה. מכובדי היושב-ראש, כלומר, אנו לא רק מבהירים את שדרוש הבהרה ומתירים ספקות, אלא בנוסף לכך גם מביאים להרמוניה חקיקתית חשובה ודרושה בכל משטר חוקי תקין. פעולה זו היא חלק ממארג חקיקתי שטוב היה שהיה מתוקן כבר ממזמן. שמעתי, מכובדי היושב-ראש, שאתמול באופן דחוף ובהול התכנסה ועדת השרים לענייני חקיקה לטובת דיון בחוק הזה. גם אתמול ניסיתם לכנס אותה, העליתם לאתר "המעטפה" כבר אתמול את סדר-היום כאשר הצעת החוק בכלל לא קיבלה "פ", על סמך איזשהן תשדורות בתקשורת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני שמח שהשכלת, אדוני שר המשפטים, לדחות את הדיון מאתמול להיום על מנת לקיים בזה דיון. הבנתי שהייעוץ המשפטי לממשלה, בעת הדיון בוועדת השרים לחקיקה, טרם הביע את עמדתו. אני מקווה שעד שעות אלו כבר תינתן עמדה. עם זאת, נכון וראוי שיהיה בפני כל חברי הבית הזה, ללא יוצא מן הכלל – אלה שיתמכו בממשלה העתידה לקום ואלה שיתנגדו – הבהרה ברורה ומפורשת בעניין הזה, שידעו היטב אם להצביע בעד או נגד. ככל שאנחנו נאפשר בהירות, כן ייטב. הדבר הזה יקדם את התהליכים בצורה תקינה יותר וברורה יותר. כך מצופה מכללי משטר חוקי תקין. אין לי ספק שגם אתם, חברי האופוזיציה, אם תבחנו את הצעת החוק בלב פתוח ובנפש חפצה, מבלי לתת משקל לשיקולי קואליציה ואופוזיציה, תגיעו למסקנות דומות. אני כן מבקש להבהיר, לחדד ולציין שהצעת החוק הזאת מתייחסת לכל מועמד לכהונת שר שהנושא הזה נוגע אליו, שנדון למאסר על תנאי, שכן מינוי לתפקיד שר בממשלה יכול להיות אף אם לא מקרב חברי הכנסת. אשר על כן, אני מבקש את תמיכת הבית בהצעת החוק. תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא מאמין למילה אחת ממה שאמרת. איזו בושה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה ארבל. תודה, חבר הכנסת קריב. אני מזמין את שר המשפטים חבר הכנסת גדעון סער להשיב, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ההצעה הראשונה שלכם – הכשרת שחיתות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לרשותך, אדוני, עשר דקות, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בכישרונו הרב הצליח חבר הכנסת ארבל – אני אומר את זה מתוך הערכה לכישרונו – להציג חוק עוקף קלון כאילו היה לפחות המגנה כרטה או מגילת זכויות האדם. הצעת החוק שלפנינו, המבקשת לערוך שינוי חפוז וחטוף בחוק-יסוד: הממשלה, היא חקיקה פרסונלית מובהקת. זה נראה פחות כמו שינוי חוקה, והרבה יותר כמו שוד לאור יום. ברגע זה, גם שוד לעת ערב. חקיקת יסוד פרסונלית ברוטלית כזאת, שהיא החוק הראשון, חברי הכנסת, הראשון שמובא לחקיקת הכנסת העשרים-וחמש, תהווה הסנונית לקראת חוקים פרסונליים נוספים בעתיד. אני שואל, זה החוק הראשון? זאת הבשורה לעם ולמדינה? חוק עוקף קלון? לא יוקר המחיה? לא משהו אחר? זאת הבשורה? הכנסת מתבקשת פה להוריד את הרף הנדרש מחברי ממשלה בכל הנוגע לטוהר המידות, וזאת לצורך הכשרת כהונתו של אדם מסוים לתפקיד שר. סעיף 6(ג)(1) לחוק-יסוד: הממשלה קובע כי לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר, וביום מינויו טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר או מיום מתן פסק הדין, לפי המאוחר, אלא אם כן קבע יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע בנסיבות העניין משום קלון. על פי הסעיף, אדם שנגזר עליו עונש מאסר בתוך שבע שנים, לא יתמנה לשר ללא הקביעה הזאת שאין עם העבירה קלון. ברירת המחדל, אם כן, שאדם שנגזר עליו עונש מאסר, וזה כולל מאסר על תנאי, לא יכהן כשר בממשלה. תנאי כשירות אלו של שרים נחקקו על מנת לקבוע רף מינימלי של טוהר המידות עבור חברי ממשלה. ככלל, התפיסה העומדת בבסיס קביעת תנאי כשירות היא שלא ראוי לאפשר לאדם שעבר עבירה שנקבע לגביה שיש עימה קלון לכהן בתפקידים ציבוריים מסוימים. בכל הנוגע לכשירותם של שרים, הסעיף אינו מבחין בין אדם שנגזר עליו עונש מאסר בפועל לבין מי שנגזר עליו מאסר על תנאי, זאת בהתאם ללשונו של החוק ובהתאם לחוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה. בחוות דעתה התבססה היועצת, בין היתר, על סעיף 52(א) לחוק העונשין, אשר קובע כך: הטיל בית המשפט עונש מאסר, רשאי הוא להורות בגזר הדין שהעונש, כולו או מקצתו, יהיה על תנאי. הביטוי מאסר כולל בחובו אפוא גם מאסר על תנאי. בשני המקרים, בין אם נגזר על אדם עונש מאסר בפועל ובין אם נגזר עליו עונש מאסר על תנאי, הוא ככלל לא יהיה רשאי לכהן כשר, אלא אם כן קבע יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, כפי שאמרתי, שאין עם העבירה שבה הורשע קלון. אבל זהו החריג לכלל. הכלל הוא שאדם שהורשע בפלילים ונגזר עליו עונש מאסר לא יכהן כשר בממשלה. לצד הכלל נקבע חריג, פתח מילוט בדמות פנייה ליושב-ראש ועדת הבחירות, שהוא, כידוע, על פי חוק, שופט של בית המשפט העליון. ההצעה הזאת מבקשת להרחיב את הפתח באופן משמעותי מאוד, משמעותי מדי. המציע טוען כי נכון להוריד את הרף כך שרק אדם שנגזר עליו עונש מאסר בפועל יידרש לפנות ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, אולם אדם שנגזר עליו עונש מאסר על תנאי יהיה רשאי לכהן כשר, גם בלי לבחון אם יש בעבירה שביצע קלון. לשיטת המציע, נכון להשוות את הדין הנוגע לכשירות שרים לדין החל על מועמדים לכנסת. ואני שואל: אם כבר רוצים להשוות את הדין, למה לא להעלות את הרף הערכי לגבי חברי הכנסת, במקום הורדתו לגבי חברי הממשלה? אבל גם ההשוואה בין מועמד לכנסת לבין חבר ממשלה היא שגויה, ולכן הטיעון בדבר הרמוניה חקיקתית הוא מופרך. ראשית, היקף האחריות הציבורית המוטל על חברי כנסת ושרים שונה בתכלית: בעוד שתפקידם של חברי הכנסת מתמצה בעבודה הפרלמנטרית, בידיהם של השרים מופקדים משרדים, סמכויות ביצועיות, סמכויות להתקין חקיקת משנה, לנהל תקציבים ועוד סמכויות נרחבות. פער זה בין הסמכויות המוקנות לחברי הכנסת לבין הסמכויות המוקנות לשרים מחייב בהחלט רף נורמטיבי גבוה יותר בהיבט של טוהר המידות כלפי שרים. וזה לא המקום היחיד שיש הבדל. גם בהגשת כתב אישום, חבר כנסת ממשיך לכהן, ושר איננו ממשיך לכהן. טעם שני להבחנה שבין שרים לבין חברי כנסת נוגע להיקף הפגיעה בזכות לבחור ולהיבחר. הכנסת היא בית הנבחרים, וחבריה נבחרו בבחירות דמוקרטיות. מכיוון שכך, חברי הכנסת זכו בבחירות לאמון ישיר מהעם, על אף שאין אצלנו בחירות אישיות. יש פער בין נבחרי ציבור לבין מינוי לכהונת שר. האיזון שבין הזכות לבחור ולהיבחר לבין האינטרס הציבורי שבניקיון כפיהם של שליחי ציבור מצדיק הבחנה בין מי שהציבור בו אמון במישרין לבין מי שממונה במקרה זה על ידי ראש הממשלה. מדובר בתיקון לחוק-יסוד, ומכאן שאנחנו מדברים בשימוש של הכנסת בסמכות של הכנסת כרשות מכוננת, שהיא ירשה מאז ימי פשרת הררי. במקרה הזה, נעשה בסמכות הזאת שימוש לרעה. הצעת תיקון לחוק-יסוד ראוי לה שתידון בכובד ראש וברצינות הראויה, אבל כאן מדובר בהליך חטוף, שנועד לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק. מדובר על תיקון לחוק-יסוד במסגרת הצעת חוק פרטית, שמחוקקת בהליך חפוז וקיבלה רק לפני שעות ספורות פטור מחובת הנחה, למרות שאין שום דחיפות בחקיקתה. יתרה מזאת, הטעם שמדובר בו בגלוי ובפומבי – כמו שאומרים, על השולחן – שבעטיו מבקשת הממשלה המיועדת לתקן את חוק-היסוד, הוא טעם פרסונלי. התיקון נעשה עבור אחד מחברי הממשלה המיועדים. מעבר לקושי בקיום חקיקה פרסונלית, קל וחומר חקיקת-יסוד פרסונלית, נוצר כאן מצב שמורידים את רף טוהר המידות הכללי לצורכו ולמענו של אדם. מדובר בצעד בכיוון שלילי, הנמכת הרף לכהונת שר בהיבט של טוהר המידות מטעמים פרסונליים. לא ניתן, אדוני היושב-ראש, שלא לתהות מדוע הקואליציה המיועדת, שצעקה במשך שנה וחצי שהממשלה היוצאת מהווה סכנה למדינה, בוחרת לעכב את הקמת הממשלה החדשה עד אשר תחוקק החקיקה הזאת. מדוע שלא תושבע הממשלה תחילה, ורק לאחר מכן יתנהל הליך מסודר לתיקון חוק-היסוד? לסיום, לא ניתן שלא להתייחס בתמצית לנסיבותיו הפרטניות של המקרה שלפנינו. בינואר השנה הודה והורשע חבר הכנסת דרעי, כידוע, במסגרת הסדר טיעון. יומיים קודם להרשעה הוא התפטר מחברותו בכנסת על מנת להימנע ממצב שבו בית המשפט שהרשיע יתייחס לסוגיית הקלון. זאת, כיוון שעל פי סעיף 42א לחוק-יסוד: הכנסת, אני מצטט: "חבר הכנסת שהורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית - - - וקבע בית המשפט, ביוזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עם העבירה קלון, תיפסק חברותו בכנסת ביום שפסק הדין נעשה סופי, ואין נפקא מינא אם העבירה נעברה בזמן שהיה חבר אותה הכנסת, חבר כנסת קודמת או לפני שהיה לחבר הכנסת". סעיף זה חל על כל חבר כנסת שהורשע בפלילים – אגב, גם אם לא נגזר עליו עונש מאסר. חבר הכנסת דרעי בחר להתפטר מהכנסת כדי להימנע מהכרעת בית המשפט בסוגיית הקלון, וגם הפעם התכלית של החקיקה הזאת היא הימנעות מבירור סוגיית הקלון, הפעם על ידי יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית. אני כמובן מדגיש שאני לא מתיימר לקבוע עמדה בסוגיית הקלון. היא לא מסורה לי, היא מסורה לשופט, ואינני קובע דבר, זולת זאת שצריך ללכת בדרך המלך ולבקש את ההכרעה בדרך שקבועה היום בחוק. ולמה לא לעשות את זה? האם לא יותר נכון שבמקום שהכנסת תוריד את הרף הנורמטיבי באופן כללי, יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית יכריע בסוגיה הזאת? אני חושב שכמוסד הכנסת עושה טעות קשה בנתיב שבו מבקשים ממנה ללכת, אדוני היושב-ראש. לנוכח כל האמור לעיל הממשלה, באמצעות ועדת שרים לחקיקה, החליטה הבוקר להתנגד להצעת החוק. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מודה לשר המשפטים חבר הכנסת גדעון סער, ומזמין את חבר הכנסת ארבל – מוותר על התשובה. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו קיבלנו בקשה להצבעה שמית גם מהממשלה וגם מטעם – איך נקרא לזה – חברי כנסת מגוש הימין, כי אני לא יודע כבר מה קואליציה ומה אופוזיציה פה. לפיכך, אדוני מזכיר הכנסת, אנחנו נעבור, בבקשה, להצבעה שמית. בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – בעד ואליד אל הואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – נגד עמיחי אליהו – בעד זאב אלקין – נגד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – נגד ניר ברקת – בעד טלי גוטליב – בעד יצחק גולדקנופ – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד שרן מרים השכל – נגד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד מכלוף מיקי זוהר – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלי כהן – בעד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד חנוך דב מלביצקי – בעד מיכאל מלכיאלי – בעד יוליה מלינובסקי – נגד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד יעקב מרגי – בעד שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – בעד בצלאל סמוטריץ' – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – נגד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד מירי מרים רגב – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד יואל רזבוזוב – נגד אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד אלעזר שטרן – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני המזכיר, אנא קרא בשנית את שמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ואליד אל הואשלה – נגד יעקב אשר – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת בנימין גנץ – נגד משה גפני – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יבגני סובה – נגד משה סולומון – אינו נוכח איימן עודה – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – נגד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני המזכיר. האם נמצאים באולם חברי כנסת או חברות כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים להצביע? האם יש כאן מישהו שטרם הצביע? אם כך, ההצבעה הסתיימה. אדוני המזכיר, אנא לסכם את התוצאות. חברות וחברי הכנסת, טרם שאודיע את תוצאות ההצבעה, אני מבקש להודיע כי חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי מבקש לעשות גילוי נאות שייתכן שבנסיבות מסוימות יש בהצעת החוק השפעה לגביו. אם כן, חברות וחברי הכנסת, בעד הצעת החוק הצביעו 62 חברי כנסת, נגד – 53, אין נמנעים. לפיכך, אני קובע שהצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון – כשירותם של שרים), של חבר הכנסת משה ארבל, התקבלה בקריאה הטרומית, ותועבר לוועדה המסדרת לצורך קביעת הוועדה שתדון בה בהמשך הליכי החקיקה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/80/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת איתמר בן גביר) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים מכאן להצעת החוק הבאה בקריאה הטרומית, הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת איתמר בן גביר. אני מזמין את חבר הכנסת בן גביר לעלות ולנמק את ההצעה. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר >> זה יהיה פחות. אדוני היושב-ראש, ברכות. חבריי השרים, נכבדיי חברי הכנסת, אנחנו היום הולכים לעשות תיקון היסטורי לפקודה ישנה מאוד מתקופת המנדט הבריטי. מי שקורא ועוקב אחרי ההיסטוריה המשפטית של מדינת ישראל, אחרי הוועדות השונות שהוקמו – ועדת זמיר, ועדת צדוק, שר המשפטים, וועדת אור – יודע היטב שיש תמימות דעים בין כל המלומדים שצריך לשנות את פקודת המשטרה. שהפקודה הזאת ישנה, שהפקודה הזאת לא מתאימה, שהפקודה הזאת במדינה דמוקרטית לא יכולה להיות. אנחנו מגיני הדמוקרטיה. אנחנו נילחם למען הדמוקרטיה - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - ואנחנו חושבים שבדמוקרטיה שר יכול לקבוע את המדיניות של המשרד שלו. אז נכון, היו כל מיני שרים, כמו עמר בר לב, שעשו את הדברים במחשכים. אבל דרך המלך, הדרך הנכונה, זה לקבוע את מדיניות המשרד. לשם כך נבחרנו. לשם כך שלחו אותנו. זאת מטרת הדמוקרטיה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - זאת לא דמוקרטיה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ואני רוצה להגיד לכם שכשאני הייתי בבית המשפט העליון ועתרתי נגד איזשהו סעיף בפקודה הזאת ששלל הפגנות, אמרו שופטי בית המשפט העליון: זאת פקודה ישנה, צריך לשנות אותה. אבל אתכם לא מעניין בית המשפט העליון, אתכם לא מעניינת הדמוקרטיה. אתכם לא מעניינת מדינת ישראל. ואני חייב להגיד שכשמסתובבים במדינת ישראל מבינים כמה נזק, כמה נזק עשיתם, וכמה צריך לתקן. אני הולך בבאר שבע ופוגש שם נשים שמפחדות ללכת לקניון. אני הולך בעכו ופוגש משפחה שאומרת: אנחנו לא יכולים ללכת בחוף הים, מרביצים לנו. אני פוגש ברמלה אישה שבאה ובוכה ואומרת לי: הבן שלי נכנס לבית הספר שלו עם כיפה, יוצא מבית הספר, מוריד את הכיפה. אני אומר לה: גברת, גם אבא שלי היה בלי כיפה, אדם צדיק. היא אומרת לי: בן גביר, אתה לא מבין, הוא מוריד את הכיפה כי מרביצים לו, כי פוגעים בו, כי עושים לו צרות כי הוא יהודי. אתם הבאתם אותנו למצב הזה. והעם בחר אחרת. העם, נמאס לו, נקעה נפשו מהטרור, מהאלימות בכבישים, מהבריונות, מאנשים שמוציאים סכין אחרי כל ויכוח. זאת הממשלה שלכם. זה במשמרת שלכם. ואנחנו באים - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> באים לתקן. תיקון היסטורי, כן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> - - - 15 שנה בשלטון - - - מבלבל את המוח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מקווים שלא תזדקק - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> השר יכול וצריך לקבוע מדיניות כדי לשמור על תושבי באר שבע, כדי לשמור על תושבי הגליל. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> כדי לשמור על תושבי המרכז. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תתגייס למשטרה. פשוט תתגייס למשטרה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> כדי לשמור על ירושלים. זה תפקידו של השר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תתגייס כבר למשטרה, תתגייס. צבא לא עשית, אולי תעשה משהו - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ואני רוצה להגיד לכם, ואני אולי אקרא קטע קצר מאוד מהוועדה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה לא לחכות להקמת הממשלה? למה לא לחכות להקמת הממשלה? אתה לא מאמין לנתניהו? איתמר, למה לא לחכות להקמת הממשלה? למה לא לחכות להקמת הממשלה - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מוועדה כל כך חשובה, שאתם אפילו לא מכירים אותה, לא שמעתם עליה, לא בדקתם, לא בחנתם, הלוא היא ועדת צדוק, שאומרת בצורה מפורשת - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה לא לחכות להקמת הממשלה? מה הדחיפות? אתה לא מאמין לנתניהו? אתה לא סומך על נתניהו? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - שהתחום הרצוי, המצב הרצוי, זה שהשר יוכל לקבוע בקשר למדיניות משרדו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> זה קורה בניו זילנד, זה קורה באוסטרליה, זה קורה באנגליה, זה קורה בכל מדינה דמוקרטית. רק אתם, רק אתם רוצים כאן שתהיה מדינה כמו מדינת עולם שלישי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה לא לחכות להקמת הממשלה? אתה לא מאמין לנתניהו? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> רק במדינות העולם השלישי, אדוני היושב-ראש, רק במדינות העולם השלישי המפכ"ל, המפקד של המשטרה, הוא זה שקובע את המדיניות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> רק במדינות עולם שלישי יכול להיות שר לביטחון לאומי שהורשע בתמיכה בארגון טרור - - - רק בתור עצור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו מאוד מקווים - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני אוהב, אוהב ומכבד את המפכ"ל, אבל את המדיניות מי שקובע זה הדרג הפוליטי. מי שקובע זה מי שנבחר. מי שקובע זה מי שקיבל את אמון הציבור. ואגב - - << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל מחר יקום מישהו שהוא לא המדיניות שלך, אתה תרצה את החוק כמו מישהו שזה לא המדיניות שלו? זה קל להגיד את זה - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - אם כבר מדברים על התערבות בחקירות. למה עמר בר לב התקשר לקצינים במשטרת ירושלים: תשחררו את האנרכיסט הזה, תשחררו את המפגין הזה? אני, בניגוד לבר לב, בניגוד לבר לב - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה המנכ"ל אצלך בבת-מצווה - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה אנרכיסט. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - מה שאני רוצה זה להתקשר לקצינים, להתקשר למפכ"ל ולהגיד לו: אדוני המפכ"ל, אנחנו אוהבים את המשטרה, אנחנו ניתן לה כוח, אבל המשטרה צריכה לפעול בקשר למדיניות. המשטרה צריכה לשמור על תושבי באר שבע, לפעול נגד הפרוטקשן, וכן, לפעול נגד הפשיעה במגזר הערבי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא מאמין לנתניהו? למה אתה לא מאמין לנתניהו? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ואגב, סוד קטן: לא רק הילדים שלי הולכים ברחוב, אדוני היושב-ראש. אם אנחנו נפתור את הבעיות, אם אנחנו נילחם בפשיעה באום אל-פחם וברהט - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמו שפתרתם את בעיית הקסאמים ואת הבלונים - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - יהיה טוב, יהיה טוב גם לתושבי רהט, גם לתושבי אום אל פחם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הם רוצים שימשיכו להרוג ברהט. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא מאמין לנתניהו? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אתם הוכחתם בהתנגדות שלכם לפקודה הזאת שאתם אנרכיסטים, שלא מעניין אתכם שלטון החוק, שלא מעניינת אתכם הדמוקרטיה, שלא מעניין אתכם סדר, שלא מעניין אתכם להחזיר את השלווה לרחובות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה פעמים הורשעת? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה עבריין. אתה עבריין. אתה עבריין. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אתם הוכחתם בכל מה שאתם מתנגדים שההתנגדות שלכם היא התנגדות פוליטית. ואיך אמר רביב דרוקר - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> משתמט מצה"ל - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - תתבייש לך. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> האליל שלכם, רביב דרוקר, איך הוא אמר: הפקודה, צריך לתקן אותה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי אמר - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הצעדים שבן גביר עושה, צריך לתקן אותם. אבל יש לנו בעיה שזה בן גביר. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מי אמר שלא? אבל איך מתקנים אותה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> בואו נגיד את האמת: יש לכם בעיה שזו ממשלת ימין, יש לכם בעיה שהעם בחר ימין. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> צא מהסרט שאתה חי בו. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - ענה לך - - - חבר הכנסת בן גביר, ענה לך - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אתם, אתם רוצים להחליף את עם ישראל. אז אני מדבר כאן, בשם הדמוקרטיה הישראלית, בשם עם ישראל - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> הליברלית. הדמוקרטית. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - בשם מיליונים שרוצים שהשקט יחזור לרחובות. ובעזרת השם, אנחנו נעשה את זה. וכשנחזיר את השקט לרחובות, אני חייב להגיד לכם שגם השמאל ישמח, גם הערבים ישמחו, כל הציבור ישמח. אתם, ההתנגדות שלכם היא התנגדות פוליטית. וסגלוביץ', אני רוצה להגיד לך עוד דבר. אני שמעתי אותך. אנחנו הרי יודעים כמה פעמים התקשרת לקצינים בלהב, ודיברת איתם, אמרת להם ככה ואמרת להם אחרת. אנחנו לא נעשה את זה. אצלנו שום דבר לא יהיה מתחת לשולחן. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> לא תיתן להם שום סמכות - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אצלנו הכול יהיה מעל לשולחן. כן, אני רוצה להשפיע על המדיניות. כן, אני רוצה להחזיר את הביטחון לרחובות. כן, אנחנו כאן, הקואליציה המיועדת רוצה להביא שלווה, שלווה לעם ישראל. ואנחנו, בעזרת השם, נביא את השלווה הזאת. והכי חשוב – נשמור על הדמוקרטיה, כי דמוקרטיה, האלף-בית שלה זה ששר קובע את מדיניות משרדו. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו לא נגד להחזיר, אבל איך עושים את זה, באיזה צורה - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני מתבייש, מתבייש שאתם לא מבינים את זה. מתבייש שאתם לא מפנימים את זה. ואני מתפלל שאתם תפנימו ותבינו: ישראל היא דמוקרטית, שרים נבחרו כדי לקיים ולהכתיב מדיניות. כך צריך להיות וכך יהיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איתמר בן גביר. חברת הכנסת דבי ביטון, אני, איך אומרים, נהגתי במדיניות ליברלית. זאת אומרת, אמורים לשבת ולהקשיב. אבל אפשר לעמוד ופחות להקשיב, ואפשר לקרוא קריאות ביניים בישיבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבל לעמוד ולקרוא קריאות ביניים ללא הפסקה מהתחלת הנאום – לא מקובל. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> קודם כול, אני רוצה לאחל לך בהצלחה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אז אני, איך אומרים - - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> ואני שמחה על הרגישות - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה בסדר. אבל חברת הכנסת ביטון, בסוף יש לנו בכל זאת צורך לשמוע אחד את השני. אז אני אודה לך אם נוכל לקיים את הדיון בצורה יותר מסודרת מכאן והלאה. מכובדיי, אני מבקש להזמין את השר לביטחון פנים, השר עמר בר לב, על מנת להשיב להצעת החוק. לרשותך, אדוני, עומדות עשר דקות. בבקשה. << דובר >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, מובאת בפניכם היום הצעת חוק פרטית לתיקון פקודת המשטרה. מדובר בהצעת חוק שמהותה היא אחת – לפגוע בעצמאותה של משטרת ישראל ולהפוך אותה לכלי שרת בידי פוליטיקאים. לא תיקון, כי אם הרס עצמאותה של משטרת ישראל ופגיעה חמורה בדמוקרטיה הישראלית. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> מדובר בהפיכה של ממש. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - תחפש את - - - << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> בראש ובראשונה, ההיגיון המוביל של הצעת החוק – כדאי שתקשיב כדי שתדע על מה הצעת החוק. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת כהן, תודה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> ההיגיון המוביל של הצעת החוק הוא הקבלה של סמכות השר לביטחון הפנים - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת כהן, אפשר פעם אחת. חבר הכנסת בן גביר, פשוט בניתי על היכולות שלך להתגבר על הרעש, אבל לחבר הכנסת כהן יש גם, ברוך השם, יכולות ווקאליות ראויות להערכה. אז ננסה לצמצם. תודה. סליחה, אדוני השר, בבקשה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> בראש ובראשונה, ההיגיון המוביל של הצעת החוק הוא הקבלה של סמכות השר לביטחון הפנים ביחס למשטרה לסמכותו של שר הביטחון ביחס לצה"ל, והיא מעתיקה אחד לאחד את לשון חוק הצבא, שקובע כי צה"ל והרמטכ"ל כפופים לשר הביטחון ונתונים למרות הממשלה. המשמעות של יחסי הכפיפות האלה ידועה: כשם ששר הביטחון מוסמך לתת כל הוראה לרמטכ"ל, הן בנושאים אסטרטגיים והן בנושאים טקטיים, כך מבקשת הצעת החוק הזו שהשר לביטחון הפנים יהיה המפקד העליון של המשטרה, מפכ"ל-על. ההקבלה הזו אינה נכונה ואינה ראויה במדינה דמוקרטית. בעוד שהצבא נלחם באויבים מבחוץ ומורשה ואף מחויב להפעיל כוח, כל סוג של כוח, במסגרת מלחמה, לחימה בטרור והגנה על ביטחון המדינה, וצה"ל כפוף אך ורק לחוק-יסוד: הצבא ולערך טוהר הנשק, משטרת ישראל פועלת כלפי אזרחי המדינה ולא כלפי אויב חיצוני. וכאשר משטרת ישראל פועלת כלפי אזרחי המדינה היא איננה כפופה לשר לביטחון הפנים כפי שצה"ל כפוף לשר הביטחון, מכיוון שמשטרת ישראל כפופה בראש ובראשונה ומעל לכול לחוקי מדינת ישראל, וזאת אף מעל ומעבר לכפיפותה לממשלת ישראל. אם כבר מחפשים הקבלה למשרד אחר, ההקבלה היותר-נכונה היא למערכת היחסים בין שר המשפטים לבין פרקליטות המדינה. אף אחד אינו מעלה על דעתו, לפחות עד רגע זה, שפרקליט המדינה יהיה כפוף למרות הנחייתו ושליטתו של שר הפנים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> נתת להם רעיון. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> כאמור, משטרת ישראל כפופה, בראש ובראשונה, לחוקי המדינה. כך למשל במה שמכונה תחום אירועי הביטוי. בנקודה הזו אבקש לחדד: לא רק שאין מקום להכפפת המשטרה לשר ואף לא לממשלת ישראל, אלא שכל התערבות של ממשלה במה שמכונה אירועי ביטוי היא בלתי חוקית. כך גם בנקיטת צעדים מגבילי חירות כלפי אזרחי המדינה. כל התערבות של שר ואפילו של ממשלת ישראל היא, שוב, בניגוד לחוק, ואסור שתהיה קיימת במדינה דמוקרטית. כמובן, ישנן דוגמאות רבות נוספות. מדינות שבהן לשר ישנן הסמכויות האלה נקראות מדינת משטרה. בואו נשים את הדברים על השולחן: החוק הזה יהפוך את משטרת ישראל ואת מדינת ישראל למדינת משטרה, ולכן אסור – ואני מדגיש, אסור – שהמשטרה תפעל ותופעל כך. על פי הצעת החוק המונחת לפניכם, משטרת ישראל תוכפף ישירות לשר הבט"פ גם בתחום הניהול וההתנהלות המבצעית אופרטיבית, וזאת בניגוד למצב היום, שבו משטרת ישראל היא עצמאית ברמה האופרטיבית, גם בעוד התערבות השר בנושאים מבצעים נוגעת גם היום אך ורק לאותם מקרים חריגים ייחודיים שבהם מעורב שיקול מדיני לאומי או אסטרטגי. כך העובדה שקיימים מקרי קצה לגבי מעורבותו של השר היא לגיטימית, אך אינה מעידה על הכלל, שלפיו תחום זה חייב להיוותר בסמכותו ובניהולו הבלעדי של המפכ"ל בלא התערבות הדרג המדיני. הצעת החוק הזו אינה מסתפקת בהכפפה למרות השר; היא אף אינה מסתפקת, כאמור, רק בהכפפת הניהול וההתנהלות המבצעית למרותו, אלא קובעת שאפילו בתחום השמור והרגיש ביותר של משטרת ישראל, מערכת החקירה והתביעה – גם שם תהיה לשר סמכות להכווין, להנחות, להפנות ולפקח. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> התערבת בחקירות. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> אני לא שומע מי שצועק, אבל מי שצועק כנראה לא קרא את החוק. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> שקר - - - << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> על פי הצעת החוק הזאת, מדיניות השר אמורה לקבוע, להנחות, להפנות ולפקח על החקירות במדינת ישראל. לכן הצעת החוק הזו היא שגויה מיסודה, ועוד יותר מכך – מסכנת את הדמוקרטיה במדינה. במבט מקרוב אני רוצה להסביר מה המשמעות של הצעת החוק הזו בפועל, במידה שתעבור: המשמעות היא שבסמכותו של השר לביטחון הפנים להורות למשטרה שמעתה ואילך המשטרה לא תחקור עבירות של שחיתות שלטונית, תאפשר שינוי הסטטוס-קוו הלכה למעשה על הר הבית, כדוגמה, באופן שידרדר את מדינת ישראל לאינתיפאדה שלישית, לא תאתר ולא תחקור - - << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> שקרן, שקרן. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> - - פורעים יהודים נערי גבעות. כן, סמכותו של השר על פי הצעת החוק הזאת - - << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> שקרן. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> - - לקבוע מדיניות שנערי הגבעות לא ייחקרו. לא יוגש נגדם כתב אישום. נערי גבעות שהתיזו גז מדמיע על שוטרי מג"ב שתקפו לאחרונה את מג"ב 202 – הם לא יאותרו, לא ייחקרו ולא יועמדו לדין על פי הצעת החוק הזאת. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> שקרן. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> את כל אלה תאפשר הצעת החוק הפרטית הנלוזה הזאת. זאת ועוד, המשמעות היא שהשר לביטחון הפנים יוכל להורות למפכ"ל המשטרה להטיל מגבלות על אירועי ביטוי ולעשות שימוש באמצעי פיזור כזה או אחר כנגד מפגינים כשהמניע הוא פוליטי. ברור לחלוטין מי יהיה הציבור שייפגע מהחלטה כזו יותר ומי פחות. המשמעות היא שהשר לביטחון הפנים יוכל להורות למשטרה, כפי ששמענו רק לפני כמה ימים – דוגמה ששמענו – להכניס 30 ניידות יס"מ ובילוש לטיפול באירוע, גם אם זה בניגוד לעמדתו המקצועית של המפכ"ל, ובכך לא רק לסכן את מטרות המבצע, אלא במקרים מסוימים גם לסכן אזרחים ושוטרים. יתר על כן, המשמעות היא לאפשר לשר ולשכתו שליטה על הליכי חקירה ותביעה, שליטה על טיפול באירועי ביטוי והפגנות; שליטה על הקצאת ופריסת כוחות שלא על דעת גורמי מקצוע; שליטה על הליכים פנים-משטרתיים כלפי שוטרים – כמו הליכי משמעת – באופן שיאפשר לשר להלך אימים על שוטרים וקציני משטרה; שליטה על חלוקה פנימית של משאבים באופן שיאפשר לנטרל יחידות כאלה ואחרות, כמו למשל יחידת לה"ב 433, ועוד ועוד. ובנימה אישית, לאחר שנה וחצי בתפקיד השר לביטחון הפנים – שזה ניסיון של לפחות שנה וחצי יותר מזה שהגיש את הצעת החוק הזאת – אני רוצה להפריך כאן טענה שגויה ומטעה שמופצת בציבור ברקע הצעת החוק הזאת: אין קושי לשר לביטחון הפנים למלא את תפקידו, ובוודאי שלא לקבוע מדיניות. בוודאי שלי לא היה שום קושי כזה. אך אין זה עניין אישי, ולא מדובר רק ביכולת ייחודית שלי. זאת בהתאם לקביעתן של ועדות חקירה ממלכתיות וועדות בדיקה שבחנו את נושא סמכויות השר בעבר, כמו ועדת זמיר, ועדת צדוק וועדת אור, וכן בהתאם לחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה. אני אומר באופן חד וחלק: השר כבר היום מוסמך לקבוע מדיניות, להגדיר יעדים אסטרטגיים עבור משטרת ישראל בהתאם למדיניות הממשלה ולפקח על ביצועם. אכן, לפעמים מימוש סמכויות אלה דורש חשיבה מעמיקה יותר ושיח עם המפכ"ל וגורמי המקצוע במשטרה, שנועד לדייק ולהבין בדיוק איפה עובר הגבול בין מדיניות לביצוע, ולהבחין בין נושאים בעלי אופי מדיני לנושאי אכיפת חוק טהורים. שיח כזה הוא חשוב מאין כמוהו, וחשוב שהוא ימשיך להתקיים. עצם השיח הזה בין השר למפכ"ל הוא ההגנה הטובה ביותר על משטרת ישראל ועל הדמוקרטיה הישראלית. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני השר, הזמן נגמר לפחות לפני דקה. מפאת חשיבות הנושא, אוסיף לך עוד דקה נוספת. אנא, תתכנס לסיום. תודה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> תודה רבה. ברור שגם לי היה יותר קל ופשוט לחלק פקודות – תאמינו לי, הייתי רגיל לזה מהעבר הצבאי שלי – בלי לשמוע עמדות של אף אחד חוץ מהיועצים האישיים שלי, בלי להצטרך להסביר ולשכנע. מטבע הדברים, אנשים תמיד ישאפו להגדיל את כוחם, אבל זה בדיוק תפקידה של הכנסת – לשמור על המנגנונים הדמוקרטיים של מדינת ישראל. זה התפקיד שלכם, לייצר איזונים ובלמים ולא לאפשר לאף אחד, לאף אחד, להחזיק כוח בלתי מוגבל. הצעת החוק הזו היא עוד אינדיקציה לכיוון שהולכת הממשלה והכנסת. היא הראשונה בין רשימה של צעדים שנועדו להגדיל את כוחם של הפוליטיקאים תוך פגיעה במנגנונים שנועדו להגן על הדמוקרטיה הישראלית. לבסוף, אני רוצה לפנות אליך, ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו. אני מכיר אותך קרוב ל-50 שנה. אתה אדם עם מודעות היסטורית חשובה ורחבה, בנו של היסטוריון. אתה יודע בתוך-תוכך שאם החוק הזה וחוקים דומים יעברו – ההיסטוריה תשפוט אותך לחומרה כמי שפגע באופן אנוש בדמוקרטיה הישראלית. אתה יודע בתוך-תוכך, ראש הממשלה המיועד, שאני צודק. אתה יודע בתוך-תוכך שאתה מפקיר את גורלה של מדינת ישראל בידיים גזעניות, מתלהמות, משיחיות ומחרחרות מלחמה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני השר, תודה רבה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> משפט אחרון. לא איתמר בן גביר ולא בצלאל סמוטריץ' יהיו אחראים לקטסטרופה המתרחשת עלינו – ביטחונית, מדינית ודמוקרטית – אלא אתה, בנימין נתניהו, ואני עדיין מקווה שתתעשת ותחזור למקום שממנו באת. וכמובן, אני ממליץ לנציגי ממשלת ישראל להתנגד להצעה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה לשר בר לב. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת בן גביר להשיב. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - שחקר אותו - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לרשותך שלוש דקות, ואם תצטרך עוד דקה – תקבל. בבקשה. << דובר >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת - - - << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אלמוג, אלמוג, אלמוג, עכשיו לא מפריעים. עכשיו אני מדבר. כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, אני רוצה להתייחס לשני דברים, השר בר לב, שצבטתי את עצמי כששמעתי אותך מדבר עליהם. קודם כול, דיברת על זכויות אזרח. תגיד לי, אתה חושב שכולנו טמבלים? מי זה שהפשיט בנות בהפגנות? מי זה שפגע בציבור החרדי פעם אחר פעם? מי זה שמנע את חופש הביטוי? אתה מדבר כאן על זכויות אזרח? שנה וחצי התעללתם באזרחים, פגעתם באנשים, וזה היה במשמרת שלך. אבל הכי הפתיע אותי לשמוע אותך ולהגיד: אני? מה, אני קבעתי מדיניות ולא הייתה שום בעיה. אני אקרא דברים שאתה אמרת בוועדת חקירה על כלא גלבוע, וחשפת ואמרת: כבר ביום הראשון שלי בתפקיד התעורר הנושא של סמכויות השר לביטחון פנים מול המשטרה סביב מצעד הדגלים; ואמרת: למוחרת התחיל המצעד. בבוקר המצעד - - - << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> תדבר, למה אתה צועק? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לא יעזור לכם. זה כתוב, מה לעשות? זו העדות שלו: בבוקר המצעד הוצאתי מכתב למפכ"ל והנחיתי אותו: אין רימוני הלם בהר הבית - - << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> למה אתה צועק? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> טוב, נו, זה בסדר, אתה מאפשר למתפרעים להתפרע. - - אין שימוש ברובי רוגר. כעבור שעה הרים המפכ"ל טלפון אליי, ואמר לי: זה לא בסמכותך. תישיר מבט ותספר מה עשית. שנספר מה עשית? פנית ליועץ המשפטי לממשלה. בוא תספר מה היועץ המשפטי לממשלה אמר לך, למה אתה מסתיר את זה מהציבור? אתה זה שטענת שיש בעיה ושפקודת המשטרה היא לא בסדר והיא לא מכסה את הדברים וצריך לשנות אותה. אז פתאום, כשאנחנו מציעים את זה, זה לא דמוקרטי וזה פוגע בזכויות אדם וכן הלאה וכן הלאה? איזו צביעות. איזו דו-פרצופיות. פשוט בושה. ודבר אחרון – כי אתה דיברת כאן על צה"ל – אמרת: יש הבדל בין צה"ל למשטרה. ואני שואל רק דבר אחד: מה, צה"ל יכול להיות צבא פוליטי? מה, לצה"ל מותר? פוליטיקה, צריך להוציא אותה מהמשטרה, מהצבא, ודווקא הצעת החוק שאני מביא מוציאה את הפוליטיקה ומגדירה גם את היחסים. פוליטיקאים צריכים לקבוע מדיניות, זה נכון. השוטרים חוקרים, פועלים, ככה זה בדמוקרטיה, וצר לי שפעם אחר פעם אנחנו צריכים ללמד אתכם את הנושא. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איתמר בן גביר. חברות וחברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. מאחר שהוגשה בקשה להצעה שמית גם על ידי הממשלה וגם בחתימות של 20 חברי כנסת, אנחנו נעבור להצבעה שמית. אדוני המזכיר, בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – בעד ואליד אל הואשלה – נגד קארין אלהרר – אינה נוכחת עמיחי אליהו – בעד זאב אלקין – נגד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד אברהם בניהו בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – נגד ניר ברקת – בעד טלי גוטליב – בעד יצחק גולדקנופ – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח מכלוף מיקי זוהר – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלי כהן – בעד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד חנוך דב מלביצקי – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד יעקב מרגי – בעד שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – בעד בצלאל סמוטריץ' – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – נגד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד מירי מרים רגב – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד יואל רזבוזוב – נגד אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מזכיר הכנסת, אנא קרא שנית בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) קארין אלהרר – אינה נוכחת דוד ביטן – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – נגד משה סולומון – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד אלון שוסטר – נגד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> האם נמצא במליאה מי מחברות או חברי הכנסת שטרם הצביעו ומעוניין להצביע? בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) בנימין גנץ – נגד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, חברות וחברי הכנסת, תמה ההצבעה. אדוני המזכיר, נא לסכם את הקולות והתוצאות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 61, נגד – 53, אין נמנעים. לפיכך אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת איתמר בן גביר התקבלה בקריאה הטרומית ותועבר לוועדה המסדרת לשם קביעת הוועדה שתדון בהצעת החוק. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת יואב סגלוביץ' << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, קיבלתי בקשה מחבר הכנסת יואב סגלוביץ' למסור הודעה אישית, ואני מוצא לנכון להיעתר לה. חבר הכנסת סגלוביץ', בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, מאחר שחבר הכנסת איתמר בן גביר הזכיר את שמי, אז אני רוצה להזכיר כמה דברים: הקמתי את היחידה הכלכלית כשבנימין נתניהו היה שר האוצר, הקמתי את יחידת להב 433, ואני גאה על זה. הייתי ראש אגף חקירות חמש שנים, ואני גאה על זה מאוד, וכן, חקרתי הרבה דברים – ארגוני פשיעה, פשיעה לאומנית. באותו זמן שאני עשיתי את התפקידים האלה אתה הורשעת, באותן תקופות פחות או יותר, בהסתה לגזענות - - << קריאה >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - מתי - - - בפעם האחרונה, יואב? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - בהחזקת חומר תעמולה לארגון טרור, תמיכה בארגון טרור והפרעה לשוטרים במילוי תפקידם. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> ואתה - - - << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> במצב רגיל, בתחרות שהייתה מתנהלת מי האיש הכי פחות מתאים להיות השר לביטחון הפנים, ללא ספק אתה מקום ראשון by far. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - את כולנו. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> מעולם לא היית מתמנה אם לא היה ראש ממשלה חלש, שפחד להצטלם איתך עד לפני חודש, והיום כנראה הוא יתלה את תמונתך בלשכתו כמו שאתה תלית את תמונת ברוך גולדשטיין אצלך. זה האיש, זה פרצופו, זאת דמותו, פייק ניוז מהלך, מסית, מדיח ועבריין. << קריאה >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << קריאה >> למה אתה לא - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כמו המשטרה, כמו המשטרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - מאחורי הקלעים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי – תודה. << נושא >> הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – שר נוסף במשרד) << נושא >> [הצעת חוק פ/25/81; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – שר נוסף במשרד), הצעתם של חברי הכנסת שמחה רוטמן ונסים ואטורי, ואני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הייתה כבר. עכשיו עברנו לחוק חדש. אתם לא עוקבים, מכובדיי, לא עוקבים. אנחנו עוברים לדיון בהצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – שר נוסף במשרד). בבקשה, חבר הכנסת רוטמן, לרשותך עשר דקות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולברך אותך, מאחר שזאת הפעם הראשונה שאני עולה לדבר לאחר בחירתך. אז ברכות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הצעת החוק המדוברת היא קביעת הסדר של שר נוסף במשרד, שהוא בעצם יבוא של ההסדר שנעשה בזמן כהונת הכנסת העשרים-ושלוש. הכנסת הזאת קבעה את ההסדר של שר נוסף במשרד כהוראת שעה. הוראת השעה פקעה מאז, בעצם, מי שכיהן אז בתפקיד הזה של שר הנוסף במשרד היה השר ביטון, תחת שר הביטחון בני גנץ, ומטרת הצעת החוק הזאת היא להפוך את אותה הוראת שעה שהייתה אז והוגבלה גם לממשלת חילופים וגם לתקופת זמן קצרה – הצעת החוק הזאת מיועדת להפוך את ההסדר הזה להסדר של קבע ולאפשר מינוי של שר נוסף במשרד שיהיה דומה להסדר שהיה אז. המטרה של קידום הצעת החוק הזאת כבר בשלב הזה, ולא כמו שעשו – זה עוד הבדל ממה שנעשה בפעם הקודמת: בפעם הקודמת הדרך היחידה למנות שר שכזה הייתה באמצעות החלטת ממשלה. זאת אומרת, קודם היה צריך להקים ממשלה, ואז היה צריך לקבל החלטת ממשלה ולהוסיף את השר כשר נוסף. המטרה בקידום של הצעת החוק הזאת עכשיו היא, מאחר שהופכים את זה להסדר של קבע, שאפשר יהיה כבר בהשבעת הממשלה להשביע את השר הנוסף ולהגיד אילו תחומי פעילות יימסרו לאחריותו, וכל זה כדי שכאשר הכנסת מביעה אמון בממשלה, בעזרת השם במהרה בימינו, אמן, היא תדע בדיוק את הרכב השרים ואת חלוקת הסמכויות ביניהם, וזה לא ידרוש עוד החלטת ממשלה נוספת. אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שמחה רוטמן. ישיב על הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – שר נוסף במשרד) השר בנימין גנץ בשם שר המשפטים. << דובר >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אין ספק שיש במדינת ישראל תהליך של הפקת לקחים, אדוני היושב-ראש, ואכן, הממשלה הנכנסת מסמנת לעצמה איך כן לעשות דברים וגם איך לא לעשות דברים. איך כן לעשות דברים? יש סיטואציות בפוליטיקה הישראלית שאתה צריך לדרוש את התשלום במזומן כי אי-אפשר להאמין למתן אשראי. יש סיטואציות בפוליטיקה הישראלית שצריך לדרוש את התשלום במזומן כי אי-אפשר לבנות על האשראי, הוא לא מגיע אחר כך. שאלתי את עצמי למה ממהרים כל כך עם דברי החקיקה האלה, למה מקדימים אותם וכיוצא באלו הדברים, ואני מבין שבעצם אין פה סיטואציה שאפשר לבנות על קיומן של הבטחות, ולכן צריך לסכם את הכול מראש. הערבויות לא תופסות, ההבטחות לא תופסות, ולכן טוב שמסכמים את הכול מראש ומביאים את זה לידי חקיקה מבעוד מועד. הדבר השני שאליו אני הולך להתייחס כאן הערב זה גם איך לא לעשות את הדברים, כי גם כשמדובר על שר בתוך משרד אז יש דרך ויש דרך. לכן אני מבקש לומר לכם שהעיקרון המובא בחוק של שר בתוך משרד הוא אכן דבר אפשרי. על מנת שדבר כזה יהיה אפשרי צריך להבטיח שברור לגמרי מי השר שאחראי על כלל היבטי המשרד, להבטיח שמארג הסמכויות הוא ברור ולעשות מאמץ ששני השרים ידעו לעבוד במשותף. אבל הקמת משרד בתוך משרד – זה אסור שיקרה. זה בכלל לא מומלץ בשום מבנה ארגוני; זה בטח ובטח לא מומלץ במה שקשור להיבטים הביטחוניים ובנושאי ביטחון. הסתכלתי על ההסכמים הקואליציוניים וראיתי שאני יכול להבין מהצעת החוק שהיא עומדת במבחן של "מגלה טפח ומכסה טפחיים", כי באה הצעת המשרד ואומרת שבסופו של דבר כל מה שאנחנו עושים פה זה משרד בתוך משרד. כביכול לא קרה שום דבר חדש. אבל הלכתי להסתכל גם בהסכמים הקואליציוניים, ובעצם אני מבין על מה מדובר בחוק המוצע. מה שבעצם אני מצליח להבין מתוך ההסכמים הקואליציוניים, למרות שזה לא נאמר בהצעת החוק כפשוטה, זה שבסופו של דבר מה שהממשלה המסתמנת מבקשת לעשות – היא פשוט לא מצהירה על זה – זה להקים משרד ביטחון ב', ומשרד הביטחון ב' הזה יהיה המשרד לענייני יהודה ושומרון. זה תפקידה של הצעת החוק, זה המבנה הארגוני שמוצע, אלה התהליכים שיקרו שם, ואנחנו רואים שבעצם לא מתקיימת פה הכפיפות. מה עושים באחד השיעורים הראשונים שמעבירים בצבא – למי ששירת בצבא, זה חשוב באמת, הקשר הזה הוא באמת קשר משמעותי – הדבר הראשון שעושים זה קובעים את אחדות הפיקוד. אין משימה עם שני מפקדים, יש שרשרת פיקוד: יש מפקד מס' 1, יש סגן מפקד, יש מפקד שלישי, יש מפקד רביעי. לי כבר יצא, לצערי, לפקד על מבצע שהגענו בשרשרת הפיקוד למפקד מס' 4, כי כל האנשים שהיו בדרך נפגעו – נפצעו או נהרגו – והגענו עד מפקד מס' 4. אבל בכל נקודת זמן היה ברור מי זה מס' 1, מי זה מס' 2, מי זה מס' 3, מי זה מס' 4. כשבאים להסתכל על החוק הזה, אנחנו רואים גם שמעבר לפירוק המינהל האזרחי ממשרד הביטחון, יש כוונה לקחת גם את 17 הפלוגות של מג"ב ביהודה ושומרון ולהכפיף אותן בכלל לשר שלישי. זאת אומרת, יש לנו שר אחד, יש לנו שר מקביל, יהיה לנו עכשיו שר שלישי שמתעסק בעניין הזה; אין ספק שהבהירות התפעולית של מערכת הביטחון בשטחי יהודה ושומרון תהיה הדבר הכי פשוט והדבר הכי ברור שידענו לייצר במערכת הפיקוד המדוברת. במילים אחרות, כדי להרכיב ממשלה אתם מפרקים את הביטחון. פתרון יפה; צריך להרכיב את הממשלה, אבל אפשר לפרק את הביטחון. בואו ננסה ללכת לרגע אחד לחיי היום-יום ונראה מה יקרה לנו בחיי היום-יום. נניח ששר אחד, רחמנא ליצלן, חושב שצריך לפנות מאחז מסוים שקם בעומק השטח ומהווה מוקד חיכוך, אבל השר השני לא רוצה לפנות אותו. טוב, מה עושים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בשביל זה יש ראש ממשלה. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> נניח ששר אחד קובע שהוא רוצה לבצע פעילות מול בנייה בלתי חוקית פלסטינית סמוך לקלקיליה או בכל מקום אחר שיש בו סכנה ביטחונית, והשר השני חושב שחשוב והגיוני יותר לטפל באותו שלב בהשתלטות על שטחי אש. מי יחליט איזו פעילות מבצעים – מי שאחראי על כוחות האבטחה או מי שמחזיק בשופל של יחידת הפיקוח? אדוני כבוד השר הנכנס סמוטריץ', האם אתה תאשר לראש המינהל האזרחי לעמוד בקשר עם אבו מאזן ואנשיו בפעם הבאה שחלילה ייכנס יהודי לתוך עיר פלסטינית וייקלע למהומות שצריך לחלץ אותו? ואם לא, האם נכניס לוחמי צה"ל שיסכנו את חייהם? אולי נפסיד זמן יקר רק לא להתקשר לאבו מאזן ולאנשיו, גם אם זה חונה תחת פעילות המינהל האזרחי, שהוא בעצם פועל – אני מזכיר לכם – בתיאום עם המח"טים בכל מה שקשור להפעלת הכוח ולתיאום עם הרשות הפלסטינית וכוחות הביטחון הפלסטיניים בשטחים. ומה זה המינהלת שתשב בתוך משרד הביטחון? יועצים משפטיים שייבחרו באופן חיצוני ויהיו כפופים ועושי דברו של פוליטיקאי בהתאם לצרכיו. איך זה יתחבר למערכת כולה? מי יכתוב את התשובות לבג"ץ? מי יתאם את הדברים מול צה"ל? מי יתאם את הדברים עם משרד המשפטים? חברים, אני מכיר בתוצאות הבחירות, ואני מכיר בזכותכם המלאה להרכיב ממשלה ולממש את המדיניות שלכם - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברים, חברים, נא לגלות איפוק. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> - - אבל - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברים. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> אבל אתם צריכים להסתכל על המצב. אתם צריכים להסתכל על המצב ולהבין שאתם יוצרים פה שעטנז לא רציני, שחלילה יהיו לו נפגעים. זה מהלך - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רק רגע. חברי הכנסת, חברי הכנסת, נא לכבד את הדובר ואת המעמד גם כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שער של מסי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא מעניין אותי. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> זה מהלך אנטי-ביטחוני שבסופו של דבר יפגע במתיישבים ובביטחונם, יפגע בצה"ל, יטיל נטל עצום על משרתי המילואים – ואלו מכם שעושים מילואים, שיזכרו את העניין הזה. הנטל על משרתי המילואים הולך לגדול; ארבעה גדודי מג"ב שהולכים להיעלם שווים 72 גדודים בתעסוקה מבצעית מדי שנה. אתם תחתמו על הצווים החריגים, שאותם נצטרך להגיש לכם עוד לפני הקמתה של הממשלה המסתמנת, וזה גם יעשה לכם צרות גדולות בתוך הממשלה. וראש הממשלה המיועד, זה הולך להפוך אותך לבורר הראשי בענייני יהודה ושומרון. אני מבקש לומר לך, חבר הכנסת סְמוּטְרִיץ', עוד דבר, ואני אומר אותו בשיא הרצינות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סְמוֹטְרִיץ'. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> סְמוֹטְרִיץ', סליחה. אני לא מסכים איתך על הרבה מאוד דברים, אני לא מסכים איתך כמעט על שום דבר, אבל אני מאוד מעריך את העובדה שאתה אידיאליסט ואתה רוצה לעשות את מה שהבטחת. ואני אומר לך, If you want to shoot – shoot. המצב של ללכת עם סיפוח אבל להרגיש בלי יביא לפגיעה ההיקפית בכלל הגורמים בשטח. אם הרצון הוא להפוך את השטח תחת שליטה אזרחית, אל תמציאו משרדים ומינהלות ותשימו חוקים מיוחדים; פשוט תחילו את הריבונות, ונישא כולנו בתוצאות. יש סיבה טובה שנושא החלת הריבונות לא נמצא בהסכמים הקואליציוניים, כי גם ראש הממשלה המיועד נתניהו יודע שסיפוח חד-צדדי - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> - - החלת ריבונות חד-צדדית, יהיו אסון ביטחוני וקץ החזון הציוני של מדינה יהודית ודמוקרטית. זו האמת שמסתתרת מאחורי משחקי הכס, או יותר נכון לומר – משחקי הכיסא. אני אומר כאן, בכל הכבוד לחבריי בקואליציה, ובפרט לראש הממשלה, לשר הביטחון ולשר האוצר המיועדים - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז מה? בסדר, הוא יסיים. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> - - אתם אנשים רציניים. יש לנו מחלוקות רציניות, בואו נתווכח על אידיאולוגיה ומדיניות. אני קורא בפרט לך, אדוני ראש הממשלה המיועד נתניהו, ומזהיר אותך – אתה מפרק את ביטחון ישראל, בעבור מה? תעשה את מה שאריק שרון עשה – תביא ממשלה להצבעה בלי כל החוקים ובלי כל המעקפים האלו, מתוך הבנה עמוקה של המצב בשטח, מתוך ראייה של כלל אזרחי ישראל וביטחונה לפני האינטרס הפוליטי. אני מציע לך, ראש הממשלה המיועד נתניהו, ולשותפיך לא לשחק בביטחון, לא לבצע ניסויים שסופם, חלילה, להביא לפגיעה בחיי אדם. השאירו את משרד הביטחון לשר הביטחון, אל תחדירו לתוכו עצם זר שיפורר אותו ויפגע בגוף הכל-כך חשוב לקיומה של מדינת ישראל והמשרד המשימתי הכמעט-יחיד שקיים. אני מציע, אדוני היושב-ראש, להסיר את החוק הזה מסדר-היום. זה חוק שהשלכותיו בשטח יהוו פגיעה בביטחון, פגיעה בהתיישבות, פגיעה בצה"ל ופגיעה ביחסינו עם מדינות העולם והאזור. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חברים, נא להתרכז. זו מערכת הצבעה חדשה, אלקטרונית. הסירו את הבקשות להצבעה שמית? אין. הצבעה אלקטרונית. נא להיות ערניים למערכת החדשה. אני עובר להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 61 נגד – 50 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – שר נוסף במשרד), לוועדה שתקבע הוועדה המסדרת נתקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד הצביעו 61 חברי כנסת, נגד – 50. רגע, השרה אורית פרקש, רצית להצביע נגד? ההצבעה שלך תתווסף לתוצאה. מי עוד הצבעתו לא נקלטה? אורית בלבד. אוקיי. אנחנו מעדכנים את התוצאה: 61 בעד, 51 נגד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אורית בעד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, אורית פרקש הכהן. את גם לא נקלטת? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, זה היה בסדר. זה היה 61. היא לחצה - - - אסביר מה קרה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה קרה? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> האור מתחלף בשם לירוק. אצלם זה לא התחלף. אבל - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל ההצבעה נקלטה. אז 61 בעד, 51 נגד. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה טרומית ותעבור להמשך דיון בוועדה שתיקבע. << הצח >> הצעת חוק הכנסת (תיקון – מספר חברי הכנסת להתפלגות סיעה), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/84/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק הכנסת (תיקון – מספר חברי הכנסת להתפלגות סיעה), התשפ"ג–2022, של חברי הכנסת יואב קיש וחנוך מלביצקי. בבקשה, אדוני. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, החוק הזה חוקק בעוול בכנסת הקודמת ברצון לפצל את הליכוד. זה היה הכי פשוט שאפשר לומר את זה עכשיו. זה לא הצליח לכם, זה לא יצליח לכם. חשוב שעכשיו, לקראת כנסת חדשה, יחזור הסדר הקודם. ההצעה היא מאוד פשוטה, לבטל את התיקון המאוד-מיותר, שגם לא הצליח. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> והאמת, אנחנו חושבים על יש עתיד, שלא תתפצלו לנו. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, מה קרה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בסדר, אז מה? פעם ראשונה שאתה שומע דברים שלא – ישיב - - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, אתה מפריע לי באמצע. ישיב על ההצעה השר המקשר חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה, אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה הלחץ לפני הקמת הממשלה? שיקימו ממשלה ויחוקקו. מה הלחץ? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים וחברי הכנסת, קודם כול, חבר כנסת קיש, היה לו היגיון: ארבעה ח"כים זאת הסיעה המינימלית בכנסת לפי חוק הבחירות, ולכן לפי זה זה נקבע. זאת הערה אחת. ההערה השנייה, מהניסיון המסוים שאני צברתי, אתם עוד תביאו הצעת חוק דומה לכנסת, תבקשו שנאשר. ככה היה עם חוק מופז כשבנימין נתניהו קודם ביקש לחוקק אותו, של פיצול לשבע, אחר כך ביטלו אותו. לכן הביטול הזה אולי עוד יחזור לכנסת, ומי שמבטל היום אולי עוד יבקש לאשר, אבל ככה זה גלגולם של החוקים מהסוג הזה. וההערה השלישית - - - << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק ערמומי כמוך יכול לחשוב ככה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני למדתי מהטובים, חבר הכנסת אמסלם. אמרתי, לימדו אותי את זה בחוק מופז, את הרעיון שמאחורי החוקים האלה. ההערה השלישית כמובן קשורה לעצם הסיטואציה. אני מבין למה אתם רוצים לבטל, אבל למה עכשיו? מה דחוף? האם באמת עד כדי כך אתם לא סומכים על חברי סיעת הליכוד, שחושבים שאחרי חלוקת תפקידים כבר לא יהיה אפשר לבטל את החוק הזה? הרי הבהילות והדחיפות – חוקים אחרים, אני עוד יכול להבין, הסכמים קואליציוניים, דרישות; אבל פה, מאיפה הבהילות? תקימו ממשלה – תבטלו את הדבר הזה. מה הבעיה? למה למהר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה אומר את זה פעם שלישית. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> כנראה שיש לכם סיבות טובות. אני – אלוהים, לא יודע למה, אבל לפעמים כשפוחדים ממשהו אז זה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אפשר משהו אחר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה רבה לך, הוא שמע אותך. הוא שמע אותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> 30 פעם אני שומעת את אותו דבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא החליט לא להתייחס, הוא שמע אותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כמה אפשר? מהבוקר אמרתי את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמרת את זה בבוקר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לא להפריע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כמה אפשר? עוד הפעם? מהבוקר אני שומעת את זה כבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ולכן אני חושב שהצעת החוק הזאת, דווקא מכל החוקים, מראה שלפעמים כשיש לך - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמרת את זה בבוקר - - - << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> - - פרנויה, זה לא אומר שרודפים אחריך. לפעמים זה סתם פרנויה. ואני כמובן קורא לכנסת לדחות את הצעת החוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לשר המקשר. אנחנו נעבור להצבעה. גם כאן ההצבעה היא הצבעה אלקטרונית. נא לשבת. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> רגע, רגע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה רוצה להשיב? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא, תן לאנשים לשבת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מאחר שחצי שולחן הממשלה לא עובד, אנחנו לא נוכל לבצע הצבעה אלקטרונית. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> למה? תוסיף אותם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם זה בהסכמה, אין לי בעיה. בהסכמה. אוקיי, בהסכמה. אז אנחנו מפעילים הצבעה. אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 61 נגד – 41 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לוועדה שתקבע הוועדה המסדרת נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד הצביעו 61, נגד, לפני העדכון, 41. אנחנו מוסיפים את השרה אורית פרקש הכהן, מוסיפים להצבעה נגד את אלעזר שטרן, השר חמד עמאר, מירב כהן, גם רזבוזוב וגם פנינה תמנו, שרת הכלכלה ברביבאי, שרת החינוך יפעת, שרת התחבורה מרב, שר המשפטים גדעון, ושר הביטחון בנימין גנץ. אמרתי את שטרן. הוא היה פה. מוסיפים את שר האוצר – אבל הוא נקלט. תודה. עוד עשרה. זאת אומרת שאני מעדכן: בעד – 61, נגד – 51. אני קובע שהצעת החוק אושרה בקריאה טרומית, ותעבור להמשך דיון בוועדה שתיקבע. אישור ההצבעה. תודה רבה. << נושא >> בחירת סגנים זמניים ליושב-ראש הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: בחירת סגנים זמניים ליושב-ראש הכנסת. יציג את ההצעה יושב-ראש הוועדה המסדרת חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה, אדוני. << דובר >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, מילה לרקע של ההצבעה הזו. בהתאם לסיכומים שהיו בוועדה המסדרת הוגדר שכאשר נחליף יושב-ראש נמנה סגן מסיעת יש עתיד, זמני כמובן. סגן יושב-ראש זמני. זו ההחלטה, ועליה תהיה הצבעה. ובנוסף, מדובר על החלפה של סגן היושב-ראש יעקב טסלר, שהתפטר, ובמקומו יכנס ישראל אייכלר. אני מקריא את ההודעה: ביום י"ג בכסלו התשפ"ג, 7 בדצמבר 2022 לספירתם, ובהתאם לסעיף 2 לתקנון הכנסת, בחרה הכנסת ארבעה סגנים זמניים ליושב-ראש הכנסת, לפי המלצת הוועדה המסדרת. לאור בחירת יושב-ראש כנסת חדש, ועל מנת לאפשר לסיעת יש עתיד נציגות בנשיאות הכנסת, מציעה הוועדה המסדרת לבחור בחבר הכנסת משה טור פז כסגן יושב-ראש זמני נוסף ליושב-ראש הכנסת מטעם סיעת יש עתיד. דרך אגב, אני כבר אומר שהזמניים יכהנו עד לבחירת סגנים קבועים. בנוסף, חבר הכנסת יעקב טסלר, שנבחר ביום רביעי לסגן זמני ליושב-ראש הכנסת, הודיע על התפטרותו מהתפקיד. אני צודק, חבר הכנסת טסלר? << קריאה >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> ובהתאם להוראות התקנון, התפטרותך תיכנס לתוקף 48 שעות לאחר שכתב ההתפטרות הוגש ליושב-ראש הכנסת. לפי דעתי זה אמור להיות - - - << קריאה >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << קריאה >> מחר ב-10:28. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> מחר ב-10:28. מוצע כי עם כניסת ההתפטרות לתוקף יכהן חבר הכנסת ישראל אייכלר, שנמצא פה מאחוריך. בהצלחה בתפקידך החל ממחר ב-10:28, אם החלטה זו תעבור, כסגן יושב-ראש זמני ליושב-ראש הכנסת. שני הסגנים האלה, ישראל אייכלר בהמשך ומשה טור פז – איפה משה טור פז – הידוע בכינויו קינלי, יכהנו עד לבחירת סגנים קבועים ליושב-ראש הכנסת. זה דורש הצבעה, ויש פה הסכמה של כל סיעות הבית, לפי מה שאני יודע. אבקש את אישורה של הכנסת להצעה זו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה על הודעת יושב-ראש הוועדה המסדרת על בחירת סגנים זמניים. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד הצעת הוועדה המסדרת – 13 נגד – אין נמנעים – אין הצעת הוועדה המסדרת לבחור את חברי הכנסת משה טור פז וישראל אייכלר לסגנים ליושב-ראש הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד הודעת יושב-ראש הוועדה המסדרת על בחירת הסגנים הצביעו 13, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה אושרה. אני מעדכן, רבותיי, את תוצאות ההצבעה לסעיף הקודם בסדר-היום, מה שנקרא הצעת חוק הכנסת (תיקון – מספר חברי הכנסת להתפלגות סיעה), מאחר שלא נקלטה הצבעתם של חלק מהמצביעים. טעינו בספירה, לכן זה 61 בעד, 52 נגד. זה לא משנה את התוצאות, כי הצעת החוק אושרה. תודה. אנחנו מכריזים על הפסקה. הפסקה. לגבי המשך הישיבה תצא בהמשך הודעה מסודרת לכל חברי הכנסת. עבודה נעימה לוועדה המסדרת. תודה רבה. הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 21:48 ונתחדשה בשעה 00:00.) << הפסקה >> << נושא >> הודעת יושב-ראש הוועדה המסדרת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברי הכנסת, אני מחדש את הישיבה, ואני מזמין את יושב-ראש הוועדה המסדרת חבר הכנסת יואב קיש למסור הודעות מטעם הוועדה המסדרת, בבקשה. אחת מהן, כפי שאני מבין, מחייבת הצבעה וכמובן דיון, שאליו כבר נרשמו כמה חברי כנסת. בבקשה. << דובר >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אני אתחיל בהודעה שאינה מחייבת הצבעה, ולאחר מכן אעבור להודעה שמחייבת דיון והצבעה. הוועדה המסדרת החליטה בישיבתה היום כי הוועדה הזמנית לענייני כספים תדון בהצעת חוק הכנסת (תיקון – מספר חברי הכנסת להתפלגות סיעה), פ/84/25, של חברי הכנסת יואב קיש וחנוך מלביצקי. הודעה זו אינה דורשת הצבעה. << נושא >> הרכב ועדות הכנסת << נושא >> << דובר >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר >> אני עובר, אדוני היושב-ראש, להחלטה שדורשת הצבעה ודיון. אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת הוועדה המסדרת לקביעת הוועדות שידונו בשלוש הצעות החוק שאושרו היום בקריאה טרומית. מוצע להקים שתי ועדות מיוחדות לפי סעיף 108 לתקנון הכנסת: האחת, ועדה מיוחדת לדיון בהצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – שר נוסף במשרד) פ/81/25, ובהצעת חוק-יסוד: הממשלה, (תיקון – כשירותם של שרים), פ/91/25. בוועדה יכהנו 17 חברי כנסת על פי ההרכב הבא: סיעת הליכוד – ארבעה חברים: חבר הכנסת שלמה קרעי, והוא גם יהיה יושב-ראש הוועדה, טלי גוטליב, חנוך מלביצקי ובועז ביסמוט; סיעת יש עתיד – שלושה חברים: מיכל שיר, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק; סיעת המחנה הממלכתי – שני חברים: מתן כהנא ושרן מרים השכל; סיעת ש"ס – שני חברים: משה ארבל ואוריאל בוסו; סיעת יהדות התורה – חבר אחד: מאיר פרוש; סיעת הציונות הדתית – חבר אחד: שמחה רוטמן; סיעת עוצמה יהודית – חבר אחד: אלמוג כהן; סיעת רע"מ – חבר אחד: מנסור עבאס; סיעת חד"ש-תע"ל – חברה אחת: עאידה תומא סלימאן; סיעת העבודה – חבר אחד: גלעד קריב. הוועדה השנייה – הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה, פ/80/25. בוועדה יכהנו 13 חברי כנסת, על פי ההרכב הבא: סיעת הליכוד – שלושה חברים: אליהו רביבו, משה סעדה ואופיר כץ, שיהיה גם יושב-ראש הוועדה; סיעת יש עתיד – שני חברים: מירב בן ארי ורון כץ; סיעת המחנה הממלכתי – חבר אחד: גדי איזנקוט; סיעת ש"ס – חבר אחד: ינון אזולאי; סיעת יהדות התורה – חבר אחד: אורי מקלב; סיעת הציונות הדתית – חבר אחד: משה סולומון; סיעת עוצמה יהודית – חבר אחד: צביקה פוגל; סיעת ישראל ביתנו – חברה אחת: יוליה מלינובסקי; סיעת רע"מ – חבר אחד: ואליד אל הואשלה; סיעת חד"ש-תע"ל – חבר אחד: עופר כסיף. למעשה נקיים דיון משולב עם הצבעות בסופו, אחת לכל ועדה. אודה לכנסת על אישור הצעת הוועדה המסדרת להקמת שתי הוועדות, כפי שסוכם. חשוב לומר גם עכשיו שני דברים: ראשית, הדיון יתמשך ככל שרשימת הדוברים תאפשר. הסיכום היחידי שהגענו אליו בין האופוזיציה לקואליציה זה שב-09:30 אני אעלה לסכם את הדיון. אם רשימת הדוברים הסתיימה לפני כן, אנחנו נצא להפסקה. נחדש אותה ב-09:30 בסיכום, ומייד לאחר מכן שתי ההצבעות. זה הסיכום. מה שעוד חשוב לומר זה שאנחנו מתכננים, לאחר שהוועדות האלה יוקמו, ששתיהן יתחילו דיונים כבר ב-12:00 בצוהריים. בעניין הזה הבטחנו לאופוזיציה שהדיונים הראשונים – גם אם ההצבעות יסתיימו לפני – לא יהיו לפני 12:00. יושבי-הראש המיועדים אכן הודיעו לי שבכוונתם ב-12:00, בכפוף לאישור המליאה, לפתוח דיונים בשתי הוועדות האלה. זו תהיה כוונתם, ואני מניח שלאחר ההחלטה במליאה יוציאו זימון רשמי לכל הגורמים. אני נותן מעין – יש ביטוי באנגלית heads up – לכל מי שחשוב לו לבוא ולהגיע. שוב, בכפוף לאישור המליאה, הוועדות יתחילו את עבודתן ב-12:00. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש הוועדה המסדרת חבר הכנסת יואב קיש. אני רוצה להודות לך באמת על העבודה הקשה והמסורה, ולברך גם אותך וגם את כל מי שהיה שותף יחד איתנו למאמץ להגיע להסדרים, כפי שפירטת אותם כאן. אני חושב שהם גם הוגנים, גם סבירים וגם מאפשרים לנהל דיונים הרבה יותר ענייניים. מכאן אני עובר לדיון, וראשון הדוברים הוא חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שוב ברכות על שובך לכיסא הרם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, כולנו מכירים את מנהג הסימנא מילתא, שבמסגרתו אנחנו מציבים על שולחן החג בליל ראש השנה שורה של מאכלים המסמלים את התקוות ואת התפילות שלנו לשנה החדשה. הערב הזה הציבה הקואליציה הבאה על שולחן הכנסת סימנא כיסופא – סימנים של בושה, בדמות ארבע הצעות החוק שאושרו הערב בקריאה הטרומית. ארבע הצעות חוק שמסמלות את אופייה של הממשלה הבאה – ממשלה של מושחתים, ממשלה של קיצונים, ממשלה של שקרנים ולבסוף גם ממשלה של פחדנים. ממשלה של מושחתים שמקדמים חוק פרסונלי ורטרואקטיבי, שנועד לאפשר לחבר כנסת שסרח והורשע בפלילים לא פעם אחת אלא פעמיים לכהן כשר בממשלת ישראל, מבלי שתיבחן כלל שאלת הקלון שדבקה בהרשעתו השנייה. הצעת החוק נועדה להכשיר את מעשה הרמייה ואת התרגיל הלא-כשר של חבר הכנסת דרעי, שהתפטר לפני הרשעתו כדי שסוגיית הקלון לא תידון באותו המעמד, וכיום, יחד עם המועמד לראשות הממשלה, שמתמודד בעצמו עם כתב אישום פלילי, מקדמים שינוי חוק-יסוד על מנת שהוא יימלט מאימת הקלון בעת הזאת. ממשלה של קיצונים שמקדמים הצעת חוק לפוליטיזציה של המשטרה, לשבירה מוחלטת של מערכת האיזונים והבלמים בהפעלת הכוח השלטוני ולהשתלטות פוליטית עוינת על התביעה המשטרתית, האחראית לרוב המכריע של כתבי האישום. הצעת חוק שכולה נועדה להכשיר את המלכתו של כהניסט גזען על משטרת ישראל; ממשלה המבקשת גם לשנות חוק-יסוד בחטף כדי לאפשר לחבורה משיחית לקדם כאוס בשטחי יהודה ושומרון ובשרשרת הפיקוד של צה"ל; ממשלה של שקרנים, שמקדמים הצעה לשינוי חוק-יסוד, הקובעת כי השר הנוסף במשרד הביטחון יהיה כפוף לשר הביטחון, בשעה שדברי ההסבר להצעת החוק אומרים את ההפך הגמור - - << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> סליחה, אתם עשיתם את זה. אתם ביקשתם שר במשרד הביטחון. אתה משקר במצח נחושה - - - אין לכם בושה. אתם השקרנים הכי גדולים. אתם המצאתם את השיטה של הרמייה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - ובשעה שההסכם הקואליציוני שנחתם בין סיעת הליכוד לסיעת הציונות הדתית בעניין הזה קובע אף הוא מפורשות שהשר הנוסף יפעל באופן עצמאי לחלוטין. ולבסוף, ממשלה של פחדנים, שמקדמת חקיקה חפוזה, לרבות שינויי חוק-יסוד עוד בטרם נחתמו כל ההסכמים הקואליציוניים והושבעה הממשלה החדשה, אך ורק בשל חוסר האמון בין השותפים הקואליציוניים; ממשלה של מושחתים, ממשלה של קיצונים, ממשלה של שקרנים וממשלה של פחדנים. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו עושים זאת תחת חוק. אתם - - - לפיד אמר שהוא הקובע. לא הקשבתם ליועצת המשפטית. נוכלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כמה מתאימה לכם נבואתו של ישעיהו: "שָׂרַיִךְ סוררים וחברי גנבים. כֻּלּוֹ אֹהב שחד ורֹדף שַׁלְמֹנים". איזו פתיחה עלובה ומטרידה של כהונתכם. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת ואטורי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ניצחתם הערב הזה, אבל שלטון החוק, טוהר המידות, חיילי ומפקדי צה"ל - - << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> בושה וחרפה - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת ואטורי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - והחברה הישראלית כולה הפסידו הערב. סימנא דכיסופא – סימני הבושה, וליתר הדיוק, סימני חוסר הבושה – על מצחכם. תתביישו לכם. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> - - - והציבור שולח אתכם הביתה - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה לחבר הכנסת גלעד קריב. אני מזמין את חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לראות ולא להאמין; לראות ולא להאמין: מקימים ועדה מיוחדת כדי לשנות חוק-יסוד במדינת ישראל כאילו היה פלסטלינה; תופרים אותו למידותיו של עבריין שהורשע שוב ושוב בעבירות של שחיתות, ניצל את המשרה הציבורית שלו כדי לשלוח את ידו הארוכה אל הקופה הציבורית ולגנוב ממנה כספי ציבור. כסף ציבורי שאזרחי ואזרחיות ישראל עבדו קשה ושילמו מיסים מכספם. עבריין סדרתי, שהתחייב לפרוש מהחיים הפוליטיים, מהזירה הציבורית, מקבל עכשיו הכשר מהקואליציה המתהווה, מכם, לחזור ולשמש כשר בממשלת ישראל. איזו בושה, איזו חרפה. אלו הערכים שלכם? זה הדבר הראשון שאתם מבקשים לקדם? לקבוע? שעבריין סדרתי, אסיר משוחרר, יוכל לשוב למקום שבו אירע הפשע? איזו בושה, איזו כלימה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> לפני חודש - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מקימים ועדה מיוחדת נוספת כדי לדון איך להפוך את משטרת ישראל לפוליטית. להפוך אותה לכפופה לשר פוליטי, שיעשה בה כרצונו. יעשה בה שימוש כדי למלא מאווייו האישים הפוליטיים. בושה וחרפה. וכל הדברים האלה נעשים לא בדרך המלך – בדרכים עקלקלות. אתה, אדוני יושב-ראש הכנסת, ותיק, ויודע שכך לא הדרך להתנהל. אנחנו 43 ימים אחרי הבחירות, למה לא הוקמה ממשלה? למה לא הוקמה ממשלה, שמכוחה, מכוח ועדות הכנסת שיוקמו אחרי הקמת הממשלה, הדברים האלה יבוצעו בצורה נכונה וראויה, כפי שנהוג לעשות בבית הזה? אבל לא, עושים את זה עכשיו, קצת אחרי חצות, כמעט במחשכים, בדרך לא דרך. אני שואל למה, למה לא הוקמה ממשלה אחרי 43 ימים, ואני אומר לכם מדוע: כי נתניהו חלש, סחיט, בלתי כשיר לעמוד בראש ממשלת ישראל. בתווך הזה, במצב העניינים הזה, הדיל ברור – החופש של נתניהו תמורת החופש שלנו. ביטול משפט נתניהו תמורת ביטול היכולת והחופש של כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל לחיות את חייהם בהתאם לצו מצפונם. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> איזו ממשלה הקמתם, תגיד לי? איזו ממשלה? הפכת את הממשלה למוסלמית. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מצביעי הליכוד לא הצביעו כדי לראות ממשלה של גזענים - - << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> השותפים שלכם קראו לזה ממשלת פלסטין הראשונה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - של מושחתים - - << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> בושה - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שמקדמת ערכים בזויים. זה לא יעבור. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> - - - ההפסד כואב. ההפסד כואב. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו נילחם בכל כוחנו, בכל זירה שהחוק מתיר לנו לפעול בה, כדי לוודא שהממשלה הזאת, שעדיין לא קמה, תסיים את ימיה בהקדם האפשרי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה, לאט-לאט, אין מה למהר. שתהיה בריאות ולאט-לאט. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, ברכות. האמת, התלבטתי על מה לדבר בשעה מאוחרת כזאת, ונורא רציתי – חשבתי, לפחות – לעשות איזשהו סיכום: נשים בקואליציה המתהווה לעומת כתבי אישום, מעצרים, האשמות. אבל זה פשוט כל כך ארוך, שראיתי שזה ייקח לי הרבה זמן והשעה מאוחרת, אז אני אדבר על משהו אחר: אני אדבר קצת על הטלנובלה. אני לא ידעתי היום אם לבכות, לצחוק; הייתי קצת ברגשות מעורבים. כל החוקים שאנחנו דנים בהם היום, כל אחד מהם מהווה איזושהי הצעת אי-אמון בממשלה שהולכת לקום. אתם באמת לא מאמינים אחד לשני, אני אפילו לא יודעת איך להתייחס לזה. תנסו לעקוב, זה מסובך: סמוטריץ' לא מאמין שיעבירו לו את הסמכויות ממשרד הביטחון; דרעי רוצה להתמנות לשר לפני הקמת הממשלה; בן גביר עוד לא בכלל מאמין אם יהפכו אותו לאיש החזק במדינה – כן, לא – אז הוא לא מוכן לחכות אחרי השבעת הממשלה ואחרי הקמתה. הוא רוצה עכשיו. הכי גרוע, שאתם ביניכם לא מאמינים אחד לשני. אני מנסה לחשוב מדוע כל כך חשוב להעביר את החקיקה של התפצלות של ארבעה חברי סיעה לפני הקמת הממשלה. מאיפה החשדות האלה? מאיפה הלחץ הזה? אתם לא מצליחים להאמין לחברי הכנסת של עצמכם. אני אפילו לא מצליחה להגיד את המשפט הזה. כולנו שמענו בהקלטות שצצות מפעם לפעם איך אתם מדברים אחד על השני, איך אתם מגיבים אחד לשני. אבל להוציא מזה חקיקות? לא משנה. גם עכשיו, המשא ומתן הקואליציוני, ככה: אבי מעוז מדבר על ביטול מצעד הגאווה בירושלים – נתניהו מוציא הכחשה; ההסכם עם יהדות התורה מתפרסם, כולל איסור על ייצור חשמל בשבת – הליכוד מכחישים. אני מנסה לחשוב, יוראי – איפה יוראי – למי להאמין? לאיזה נתניהו להאמין? לנתניהו של המשא ומתן? לנתניהו שעומד פה על הדוכן? תגידו לי למי מהם להאמין. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> את יכולה לפנות אליי. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא פונה אליך, אני פונה למי שמדבר פה בצורה כזאת ושם בצורה אחרת. אני פשוט לא יודעת למי מהם להאמין. זה קצת מבלבל לחברי הכנסת. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אני אסביר לך אחר כך. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה גם חדש, גם אותך זה אמור לבלבל. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> לא, אני ותיק – ארבעה חודשים. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שנה וארבעה חודשים, ועדיין אני מתבלבלת מחוסר היציבות הזה. תודו, תודו, אנחנו כנראה הולכים למדינת הלכה, כשידוע שזה לא מה שהמצביעים שלכם רוצים. תודו שאתם מתכוונים לרסק את מערכת המשפט, למרות ניגוד העניינים שחלקכם מצויים בו. תודו שקצת איבדתם את הצפון בגלל רעב לכוח ושליטה, למרות שאתם מנסים להציג את זה תחת איזושהי מעטפת אידאולוגית. זה לא עובד. רואים לכם. זה הכול. שיהיה לכם לילה טוב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יסמין פרידמן. אני מזמין את חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה ורדומה, אתה יודע, עשיתי את צעדיי הראשונים פה בכנסת לפני כמעט שנתיים, כשהיית היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני זוכר את נאום הבכורה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לי דז'ה וו. תודה. בהצלחה רבה לך. שר אוצר שהוא גם שר ביטחון, שר ביטחון שהוא חצי שר, שר חינוך שהוא ברבע משרה וראש ממשלה נטול סמכויות חוזקה ומשילות. בכל יום עדכון חדש על עוד סמכות, עוד הפקעה, עוד פירוק, פיצול נוסף, פירוד אחר. כל משרדי הממשלה נבנים ומתפרקים, מאבדים ממשמעותם, עוברים ידיים בהתאם לרצון השר הנכנס. משחק ילדים, לונה פארק של מתקנים, רק תיקח את הסיבוב שתרצה. חוק דרעי – החוק שמאפשר לשר שנאשם בפלילים לכהן. חוק-יסוד שאתם מעוותים עכשיו כדי לתת לדרעי להיות שר. ומה זה דחוף עכשיו? איך המפלגה החברתית מכשירה מעלים מיסים עם קלון? אם זה היה רוקח, עובד מדינה, מדביר או מורה, הוא לא יכול היה לעבוד עם רישום פלילי, אבל שר בממשלת ישראל – זה כשר. סמוטריץ', שר האוצר הנכנס, אמור להחזיק את קופת המדינה, אבל בא לו גם קצת ביטחון. הוא לא קיבל את המשרד, אז הוא החליט שהוא בכל זאת ייקח אותו – מינויים, מינהל אזרחי, נפצל את סמכויות משרד הביטחון. מה זה ביטחון המדינה בשביל לקבל עבורו שר במשרה מלאה? צעצוע נוסף. בן גביר, מי שהורשע בטרור בעצמו, מקבל את הסמכויות על המשטרה, והמשטרה הופכת לזרוע פוליטית. בלשון העם, התפלפתם. אמרתם משילות, אבל מה שדחוף זה קודם כול החוקים הפרסונליים. חמש מערכות בחירות, ועם זה אתם פותחים ממשלה. ספתח של שחיתות, עיוות, בלגן וכאוס. הכול כשר, הכול מותר בדרך לרמיסת שומרי הסף, בדרך למכירת החיסול לכל דורש. בושה וחרפה. ולילה טוב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה טור פז. אם כן, חברות וחברי הכנסת, עד כאן רשימת הדוברים. בהתאם להודעה שמסר כאן קודם חבר הכנסת יואב קיש יושב-ראש הוועדה המסדרת, בהתאם לסיכומים שהושגו, אנחנו נצא להפסקה, והישיבה תחודש בשעה 09:30 בבוקר בדברי סיכום של יושב-ראש הוועדה המסדרת, ולאחריהם בהצבעות על ההודעות שנמסרו כאן. אנחנו יוצאים להפסקה, תודה רבה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 00:20 ונתחדשה בשעה 09:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מחדש את הישיבה. אנחנו מצויים בעיצומו של הדיון בהודעות מטעם הוועדה המסדרת, כפי שהביע בפנינו יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת יואב קיש, ולאחר שהסתיים הדיון בעניין ההודעה. אני מזמין את חבר הכנסת יואב קיש לדברי סיכום, ולאחריהם נעבור להצבעות, בבקשה. << דובר >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, אנחנו באמת פתחנו את הדיון אתמול בערב על הקמת הוועדות בשעה מאוחרת, אחרי שבוועדה המסדרת דנו בנושא ועלו כל מיני הצעות איך נכון לקדם את הליך החקיקה בבית הזה. יש על הפרק ארבעה חוקים שעברו קריאות טרומיות, שניים מהם עוסקים בתיקון חוק-יסוד: הממשלה – האחד בנושא כשירותם של שרים, שזו הצעה של חבר הכנסת משה ארבל, והשני – חוק של שר בתוך משרד, הגדרת סמכויות, של חבר הכנסת שמחה רוטמן. הדבר הכי טבעי והכי נכון – וזו החלטה שהתקבלה, וזה מה שהוצג פה בדיון – להקים ועדה מיוחדת עם 17 חברים. הוועדה הזאת תהיה, דרך אגב, בראשותו של חבר הכנסת שלמה קרעי, שלמעשה תרכז את התיקונים בחוק-יסוד: הממשלה. בכוונה בחרנו מספר רב יחסית של חברי כנסת, 17. המשמעות היא שהוועדה הזאת דומה באופייה לוועדת החוקה, שיכולה להיות גם במספרים האלה, והיא באמת עוסקת בתיקון חוק-יסוד. הדבר הזה היה די ברור, ואפילו אני לא זוכר מחלוקת. אולי אני טועה. כמובן יש מחלוקות עם האופוזיציה העתידית על הנושא אם צריך את החוק, לא צריך את החוק, אבל לגבי המנגנון, שהרי בזה עסקינן כרגע, כבוד היושב-ראש, לא הייתה מחלוקת. היה ברור ששני החוקים שעלו, שהם תיקונים לחוק-יסוד: הממשלה – ראוי לעשות אותם באותה ועדה. בעיניי זה טבעי לחלוטין שאותם חוקים ימוזגו לקריאה ראשונה, ומפה ירוצו, החל מהקריאה הראשונה. זה כמובן להחלטת הוועדה, אני לא מחליט פה על הוועדה, אבל נראה טבעי מאוד שכך יפעלו בוועדה. למעשה, זאת הייתה המלצת הוועדה המסדרת לנושא שני התיקונים הללו. בנוסף, יש פה הצעה להצבעה, כמובן על הוועדה השנייה, ועדה מיוחדת גם היא, שבאה לדון בחוק לתיקון פקודת המשטרה, שבראשותה יעמוד חבר הכנסת אופיר כץ, שאני רואה שהוא כבר עסוק בהכנות לוועדה, אני מקווה. הוועדה הזאת תעסוק בנושא הזה בלבד. ומכיוון שאין עוד חוקים לתיקון פקודת המשטרה, זה חוק אחד – מן הראוי שהכנסת תתמקד בתיקון הזה. אני חייב לומר שאנחנו הולכים למשימה סופר-חשובה ומשמעותית, שהייתה צריכה להיעשות לאורך 20 השנים האחרונות ולא נעשתה. תמיד יש חשוב, יש דחוף, לא מספיקים. הנושא הזה היום לא רק שהוא חשוב, הוא גם דחוף. כולנו מבינים את הדחיפות, ושמחתי לשמוע בוועדה המסדרת את דבריו של חבר הכנסת איתמר בן גביר, השר המיועד להוביל את הביטחון האישי במדינת ישראל במשרד לביטחון לאומי, ושמחתי לשמוע כמה הוא נחוש, כמה הוא מבין את המשימה וכמה הוא מבין את הדחיפות שיש בחקיקה הזאת. מצד שני, היושב-ראש, אני חייב לומר לך, לא קניתי עיתון ידיעות הבוקר, אבל אני מסתכל בטוויטר, וראיתי את הכותרת הגדולה של המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך, האיש שבתקופתו המשטרה הגיעה לשפל של כל הזמנים – אני אומר את זה בצורה הכי ברורה – כישלון מוחלט בתפקיד; הוא נושא בכל האחריות והגורם המרכזי לכך שממצב שאמרתי שהיה חשוב הגיע לדחוף, כי בתקופתו הביטחון האישי הידרדר, ועמר בר לב, שהוביל את השנה האחרונה, במקום לתקן, המשיך לפעול בניגוד למה שצריך לעשות. אנחנו נבחרנו לתקן, ואנחנו נתקן, ואתם תראו מדיניות שונה כלפי עבריינים, עבריינים של פגיעות בביטחון האישי, של הכביש. סיפורים מזעזעים, כשהיום אזרחים לא מרגישים בטוחים בביתם. הדבר הזה יתוקן. והממשלה שתקום, בעזרת השם במהרה, לקחה וסימנה את הדבר הזה בכל כובד הראש כדבר מרכזי. זה יהיה יעד מרכזי, ואנחנו ניבחן עליו – אני מקווה, לא יודעים אם זה ארבע או חמש שנים – היושב-ראש, זאת החלטה שצריך לבחון אותה בכובד ראש לפי החוקים והפרשנות הנכונה. לדעתי כבר פנו ליועצת המשפטית לכנסת להגדיר ולפרש את החוק ולומר בדיוק מתי יהיה תאריך הבחירה – אני מקווה שמאוחר ככל שניתן – אבל כן, אנחנו נצטרך לתת דין וחשבון לציבור שבחר אותנו, כי הוא שם לנגד עיניו את הנושא הזה של הביטחון האישי כיעד מרכזי, וכדי שנוכל לטפל ביעד הזה אנחנו צריכים את התיקונים האלה. וכל מי שעכשיו אומר – כמובן נמשיך לשמוע את הקריאות הפופוליסטיות חסרות המציאות של מיליציות וכיוצא בזה – זה שטויות. הינה אני אומר לכם, התיקון בא לקחת דבר מאוד פשוט: בדיוק כמו שיש בשב"כ ובדיוק כמו שיש בצה"ל, שיש אחריות להובלת מדיניות לשר הנבחר – הרי איך מצפים משר, שהוא נבחן בציבור, הרי על זה דיברנו, זו מהות הדמוקרטיה – איך אפשר לבוא אליו בטענות אם אין לו סמכות? וזה עיקר-העיקרים של החוק. איפה אופיר? אני מניח שהחוק יגיע לוועדה שלך, ואתה תעשה דיון יסודי ומעמיק ותשמע את כל מי שרוצה, כולל רוני אלשיך, שהוא אחד הכישלונות הגדולים שגרמו למצב שהגענו אליו. ואני מאוד מקווה שרוני אלשיך יבוא לוועדה ויאמר את דברו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - יש לו גם מה להגיד. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> לכולנו יש מה להגיד, אבל דווקא הוא, במקום ללכת – הוא ממשיך בשיטה שלו, של הפופוליזם הזול בכתבות. אני במקומו לא הייתי מדבר עם תקשורת – מה שהוא לא עשה, כמובן; הוא רק תקשורת – הייתי בא לוועדה והייתי מסביר את עמדתי והייתי שומע. ואני אומר לך, אופיר, אני יודע שאתה תעשה עבודה מצוינת, וגם הוא יבין, וגדולי המתנגדים יבינו שהחוק הזה חשוב מאוד, הכרחי, ולא יכול להיות שמפכ"ל לא מקשיב לשר ומנהל מדיניות עצמאית. השר הוא נבחר הציבור. היום הציבור זועק את אמירתו הברורה: תנו מענה לביטחון האישי. ואם יש מפכ"ל שעכשיו חושב שיש בעיות אחרות אולי יותר דחופות, אז מי מחליט, השר או המפכ"ל? המפכ"ל מקצה משאבים, אבל שר שאומר למפכ"ל: אני רוצה יותר נוכחות בכבישי הדרום – האם זה משהו שהוא מופרך? אני חושב שהשאלות האלה יעלו בדיון אצלך בוועדה, ואני חושב שהנושא הזה קריטי. להערכתי, מכיוון שאני רואה שיהיה לי עוד הרבה זמן בנאום הזה, אני גם אחזור אליו, אבל אני עושה רגע פאוזה עם הוועדה שלך, ואני רוצה רגע לדבר על נושא נוסף. הרב גפני – ראיתי אותו קודם פה, אני לא רואה אותו עכשיו – מוביל את ועדת הכספים הזמנית, שכבר הוקמה, ולמעשה היו"ר. לא מצביעים על ההחלטה הזאת, זו הייתה רק הודעה במליאה, אבל חשוב לי במסגרת כל הדיון שהתבצע אתמול בוועדה המסדרת גם לומר כמה מילים על החוק שיוביל הרב גפני בוועדת הכספים הזמנית. בוועדת הכספים הזמנית נדון בחוק שהוא חוק הכנסת, למעשה נוגע לבית הזה. כשהוקמו הוועדות הזמניות, מכיוון שהוחלט שהוועדה המסדרת לא תחוקק, למרות שיש לה כמעט את כל סמכויות ועדת הכנסת חוץ מלחוקק, זה המקום הטבעי. מכיוון שיש הגדרה שהוועדה המסדרת איננה מחוקקת, היה ראוי לבחור אחת מהוועדות הזמניות הקיימות בשביל להוביל את החקיקה, וזו הייתה ההחלטה. נמסרה הודעה. אני בטוח שהרב גפני, בנושא כל כך פשוט וקצר – הרי אם לפני רגע אמרנו על דיון בחוק תיקון המשטרה, שחייב להיות מאוד משמעותי וממצה. אני רק רוצה לומר, כי מן הסתם שמעו אותי גם אומר, אנחנו היינו באירוע של בחינה, אם ניתן לעשות הידברות עם האופוזיציה, והסיכום היה הוא מאוד פשוט, כדאי שכולם ישמעו: הסיכום היה שבתשע וחצי מתכנסת המליאה, וההצבעה לא לפני עשר, אלא אם כן האופוזיציה והקואליציה יסכימו על כך. לכן, ההצבעה יכולה להיות לפני כן, אבל אני לא אעשה את זה בלי אישור האופוזיציה, ואני לא רואה אותם כרגע, אז אנחנו כמובן לא נצביע לפני 10:00. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, אנחנו לא נצביע לפני השעה 10:00. זה הכי פשוט. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> אלה הסיכום והשאלות למי שרצה לדעת. חשבנו שנוכל להצביע יותר מוקדם, אבל האופוזיציה לא פה, ולכן ב-10:00 תהיה הצבעה. הינה, אני אומר את זה לכל החברים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כי דה-פקטו, האופוזיציה פה עכשיו. אני אומר "האופוזיציה פה", כי הצד הזה הוא עדיין האופוזיציה באופן רשמי בשלב הזה. כן, זה אירוע, אני לא יודע – חבר הכנסת אדלשטיין, אתה זוכר מצב כזה, שהקואליציה היא אופוזיציה והאופוזיציה היא קואליציה? << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> זה פחות או יותר: מי שמצביע בעד, הכוונה שהוא נגד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני כל הזמן מתלבט איך אני קורא לכל צד פה בנסיבות האלה. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> קודם כול, זאת באמת בעיה, אבל יש מקום אחד שהבעיה הזאת לא קורית, אתה יודע מתי? כשיש הסכמות. אז אני אומר: יש הסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה, וזה לא משנה למי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה נכון, ואז כל אחד יבחר באיזה צד של המשוואה הוא רוצה לשים את עצמו. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> בדיוק. דרך אגב, חבר הכנסת משה סעדה, אני רוצה לתת לך אזהרה, וגם ביסמוט וחנוך: אל תתרגלו לכיסאות שם. אפשר לתת לכם אזהרה כזאת? כי מהר מאוד אתם תמצאו את עצמכם בצד השני, אני חושב. << קריאה >> עידית סילמן (הליכוד): << קריאה >> יואב, אתה מעביר זמן עכשיו? << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> עד 10:00. כן. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> שלחנו כבר חלוץ לבדוק את הכיסאות שם. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> אני חייב לומר לך שאני מ-2015 בבניין, ומ-2015 אני כל הזמן שם. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> בוא נגיד ששמעתי איומים מפחידים מזה. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> הבנתי. מ-2015 אני שם. אתם קיבלתם התראה ממני עכשיו, למה קיבלתם? כי אני לא הייתי באירוע אחר. ואז לפני שנה וחצי – בום. אני לא יכול לשבת פה, אני לא רגיל, מה קורה? שש שנים אני שם, ופתאום – אני שמח שזה לא לקח הרבה זמן, ואנחנו נחזור לשם. << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> תסביר למה הקואליציה תמיד שם והאופוזיציה תמיד כאן. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> תסביר. אני לא יודע, אותי העבירו. אתה היית היושב-ראש. << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> רק הוותיקים יודעים את זה. תשאל את היושב-ראש. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> היושב-ראש, למה הקואליציה שם והאופוזיציה כאן? אני יודע שיש כניסה והכול, אבל למה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא נכון, זה תמיד היה כך: צד שמאל של היושב-ראש הוא הקואליציה, ובצד ימין הייתה האופוזיציה מאז ומתמיד. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> יולי, מה אתה מכיר? << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> המצלמות בכל מקום - - - היסטורית התקשורת ישבה כאן. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> אה, הבנתי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מי שתמיד הרוויח היו הסיעות הקטנות בגוש המרכזי. הן תמיד היו בפוקוס, בפרט שהן יושבות מאחורי ראש הממשלה. אז יש להן יתרון יחסי. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> אבי, אתה בכל תמונה תהיה במצלמה. טוב, אתה קיבלת מספיק מצלמות בשבועיים האחרונים, לא נראה לי שיש לך בעיה של חוסר בתמונות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אגב, אני חייב לומר שהנוהג הזה נשמר, כי יש בו גם יתרון מובנה נוסף. מהטעם הזה, למשל, כאשר נשיא המדינה מגיע, גם הוא יושב בצד הזה, שהוא הצד מול המצלמות. לכן, בפועל מה שקורה הוא שבדרך כלל הצלמים יושבים בצד הימני שלי. מי שיושב פה, רואים את פניו, ומי שיושב כאן, רואים את גבו. זה בדרך כלל המצב. אם וכאשר תושבע הממשלה הבאה, שכל מי ששומע אותנו יזכור לבקש לשבת בצד הזה, ולא כאן, סביב השולחן. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> אתם רואים, משיחה שבה דיברתי עליכם אולי הרווחתי טיפ. הכול בסדר. טוב, אני רוצה לומר שהחוק של הרב גפני, שיגיע לוועדת הכספים, דינו תיקון לחוק הכנסת. האמת היא שזה החוק הכי פשוט, הכי קל, הכי טריוויאלי. בכנסת הקודמת נעשה ניסיון נואל של הקואליציה לפגוע בסיעה הגדולה בבית הזה, הליכוד. אני לא אשכח, אתה יודע כמה פעמים פנו אליי עיתונאים במהלך השנה וחצי הזאת: מה אתה חושב? מי? מה? אמרתי להם: חבר'ה, הליכודניקים נשארים בליכוד, אף אחד לא הולך לשום מקום, תפסיקו עם ההמצאות שלכם. באיזשהו שלב הם גם הבינו את זה. הייתה פה פגיעה בסופו של דבר, כי מאז ומתמיד פיצול סיעה הוא שליש סיעה. אמרתי אתמול – אני הייתי בדיון של הוועדה המסדרת, באו חברים מיש עתיד. כולם אמרו לי שהם היו בליכוד. כל יש עתיד היו בליכוד. אני לא אזכיר שמות כי אני לא יודע מה זה יעשה, וגם יש להם היום סיעת רם בן ברק וסיעת יאיר לפיד, והאירוע שם מאוד דינמי. אמרתי, אולי הם מפחדים באמת. אנחנו שומרים עליהם ודואגים שלא לפצל את יש עתיד במספר שלא ראוי כפי שצריך להיות. אני בטוח שגפני יעשה דיון, ישמע את כל חברי הכנסת והגורמים הרלוונטיים, ויקדם את החקיקה הזאת בהקדם. זאת בעצם הייתה ההודעה, על הקמת שתי הוועדות – דיברתי על הקמת הוועדה בנושא תיקון חוק-יסוד: הממשלה ועל הקמת הוועדה בנושא תיקון פקודת המשטרה. אני רוצה לומר עוד מילה אחת לגבי הרכב הוועדות, כי גם זה חשוב, וגם זה אירוע שאנחנו ניתקל בו, להערכתי, לא בעוד הרבה זמן. בניגוד לאיך שהקואליציה היוצאת – הצד הזה, שלא נמצא פה עכשיו – פעל בכל הקדנציה האחרונה - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר טרופר מציל את העניין פעמיים, גם את הנוכחות של הצד הזה של המליאה, וגם שיהיה נציג לממשלה בדיון. כן, אני אומר, אתה מציל את המצב. << קריאה >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << קריאה >> כל המציל נפש אחת - - - << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> הוא כבר הציל נפש אחת, כבר יש לו זכויות רבות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ממשיך בקו העקבי. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> ממשיך בקו של להציל. תראו, אנחנו בחרנו בהחלטה מודעת לפעול בצורה הכי הגונה והוגנת כלפי האופוזיציה בהקמת הוועדות הזמניות. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה. לא עשינו את מה שהם עשו לנו בוועדות הזמניות. לא עשינו בזמניות. דאגנו לאיזון מסודר ומלא ובהתאמה בין סיעות האופוזיציה, עם שיח איתם. אבל אנחנו לא נשכח שני דברים שהם עשו בהקמת הוועדות, שהיו תקדימיים. אני אומר עוד פעם, בהקמת הוועדות הקבועות נצטרך להחליט אם אנחנו חוזרים על מה שהצד הזה עשה בשנה וחצי האחרונות או לא. הם עשו שני דברים: האחד – הם שינו את האיזון בתוך הוועדה. זאת אומרת, לקחו חברי ועדה של הליכוד מוועדת הכספים, מוועדת הכנסת, מוועדת חוקה, והעבירו אותם לוועדה למעמד האישה, לוועדת הקליטה ולוועדת המדע. כך מצאנו את עצמנו עם שבעה חברים בוועדה למעמד האישה ועם שני חברים בוועדת חוקה, כמו שלתקווה חדשה היו שני חברים. זה אירוע אחד שלא נעשה מעולם. הרמה הזאת של פגיעה באיזון בוועדות עצמן – דריסה של הבחירה הדמוקרטית. כך אמרתי, ואני מתעקש על כך. אבל מה? הם עשו תקדים. ואם אנחנו נחליט ללכת עם התקדים שלהם – גם בג"ץ אמר שהוא לא יתערב, גם הייעוץ המשפטי התנגד וזה עדיין יצא לדרך – אז אנחנו נעשה את זה. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה. זו ההחלטה שלנו בלבד להחליט. זה אחד. הדבר השני שהם עשו, וגם זה היה כלי שלא השתמשו בו מעולם – הם לא נתנו לאופוזיציה לחלק בוועדה איך שהאופוזיציה רוצה ולהגיע להסכמה. הם הכתיבו לנו. למה כוונתי? הרי בסוף בוועדה למעמד האישה היו, נניח, שמונה נציגים לאופוזיציה. הם קבעו שהמפלגה שמפסידה את הקולות בוועדת חוקה וכספים תהיה הליכוד. הם לא חילקו את זה מאוזן. מילא החלטת לפגוע באופוזיציה ובחלקה היחסי בוועדת כספים, אבל זה לא רק זה – החלטת לפגוע בליכוד עצמו. זאת הייתה ההחלטה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אם לא תעשה את זה, יואב, אתה חוטא למטרה - - - שהם ילמדו, אחרת הם לא ילמדו. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> נכון. קודם כול, אני רוצה להודות לכל ראשי מפלגות האופוזיציה בכנסת הקודמת: הרב אריה דרעי, בצלאל סמוטריץ', גפני, ליצמן שהיה אז וגולדקנופ שעכשיו החליף אותו. אני חושב שהם הוכיחו שהם הלכו יד ביד עם הליכוד בנקודת הזמן הזאת. הם היו יכולים להגיד שהם לא נפגעים, ואם הליכוד נפגע – לא, הם הלכו איתנו. אני חושב שבעניין הזה הגוש שלנו הוכיח שותפות אמיתית. זה גוש שמונע מהבנה בסיסית מה רוצים להקים במדינת ישראל – בית לאומי לעם היהודי, מדינה יהודית דמוקרטית. אנחנו כולנו שותפים לרעיון המייסד הזה ולאידאולוגיה הזאת. לכן הצלחנו יחד לעמוד כנגד הניסיונות שלהם לרסק אותנו. יותר מזה, אני אומר לכם כמי שהיה בבית הזה, ורבים מחבריי היו פה, זה הצמיח בתוכנו כוחות רבים בשביל לפעול ולהפיל את הממשלה המסוכנת והרעה הזאת שהייתה למדינת ישראל. בעניין הזה אמרת, ידידי חיים כץ, ואתה צודק, אני אומר לך עכשיו את עמדתי האישית. אני מסכים איתך במאה אחוזים. נהיה פה תקדים. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> החוק השלישי של ניוטון – לכל פעולה יש תגובה מנוגדת, ולפחות שווה בעוצמתה. לפחות. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> עכשיו אני אגיד לך שני דברים: קודם כול, קוראים לזה גם "הקערה התהפכה". הם חשבו שזה אצלם – הופ, התהפך. האירוע הזה היום הוא אירוע שונה. לדעתי, הרבה אנשים בצד ההוא אולי מתחרטים על איך שהם פעלו פה בשנה וחצי האחרונות. אני חייב לומר לך לפחות את דעתי, אני לא בא לדחוף להם אצבע לעין, ממש לא. אני חושב שאנחנו צריכים לשמור על הכבוד של הבית הזה, ולהתנהג בצורה מכבדת, אבל להשתמש בכלים שהם השתמשו בהם. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> ראית אתמול את היושב-ראש של הכנסת? הרי כולם התכנסו שם, עזבו את המקומות, ולא הוציא לאף אחד כרטיס צהוב. הוא לא גירש אותם, נתן להם להתבטא. תזכור מה היה לנו. תזכור. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> אני חושב שכולנו זוכרים. כל מי שהיה פה בכנסת העשרים-וארבע זוכר היטב מה היה פה בבית הזה. אני רוצה לומר כמה מילים לגבי המשך השבוע, מכיוון שחבריי לצד הזה – איך אמרת? קואליציה, אופוזיציה, אני לא יודע – חבריי למחנה הימין, אני רוצה לתת לכם כמה heads up לגבי מה הולך להיות השבוע, וחשוב שנבין ונהיה מסונכרנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דבר תורה. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> דבר תורה בוועדות. אנחנו נסיים, בעזרת ה', את ההצבעה פה בהקמת שתי הוועדות החדשות, ומפה הוועדות יתחילו לחוקק את החוקים שאצלן. זה לא יתחיל לפני 12:00, וכפי שסיכמנו, ב-12:00 יהיו ישיבות הוועדה הראשונות, וכל הוועדות יעבדו במקביל, והכוונה היא להביא לקריאה ראשונה את אחת הוועדות כבר היום בשעות אחר-הצוהריים, אחרי הדיון שיהיה בוועדה. מפה כל ועדה שתסיים את הקריאה הראשונה תגיע להצבעה, והכוונה היא לסיים שלוש קריאות ראשונות עד סוף השבוע, עד יום שישי ב-12:00. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> יואב, אתה יכול, בבקשה, לחזור על הסדר הזה? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> מ-12:00 תתכנס הוועדה. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> אני אמרתי. אתם רוצים לשמוע או לא? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> זה דיון של כמה זמן? << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> הינה, אני אומר. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אם זה יהיה כמו הדיון של הפטור, אנחנו נצביע ביום שני הבא. נכון, יושב-ראש הכנסת? תחייך, יריב, תחייך. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> אני חייב לומר שחלק מלוח הזמנים הזה תלוי בהם, לא תלוי רק בנו. אני אגיד איפה זה תלוי בהם, ואיפה זה תלוי בנו. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה פותח את הוועדה ב-12:00? << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> שלוש הוועדות מתחילות דיונים ב-12:00. דיון לקריאה ראשונה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> עד מתי, בערך? << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> בוא תיקח - - - << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> 16:00. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> הוא צודק. זה מאוד תלוי בוועדה. אני מניח שאופיר כץ – איתמר, שואלים כמה זמן צריך לקחת הדיון לקריאה ראשונה בחוק שלך. אני לא יודע להכתיב עכשיו, אבל אנחנו נעשה דיון ארוך ויסודי. << קריאה >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << קריאה >> דיון יסודי, מפורט. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> דיון יסודי. קשה לי לראות שהדיון הספציפי הזה יסתיים היום. אני מקווה, אבל לא יסתיים היום. לעומת זאת, שני החוקים האחרים, שהם יותר פשוטים, מן הסתם יסתיימו היום. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> באיזו שעה בערך? << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> בוא נגיד שהראשון ביניהם יסתיים ב-16:00 אחר הצוהריים. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> מאה אחוז. ואז מתחיל דיון. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> רגע, תקשיב, אני עונה לך. חיים, חשבתי שאתה פר זקן, אני רואה שאתה פר צעיר. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> נו, קדימה, קדימה. יש היום מונדיאל. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> ב-16:00 יסתיים, צריך להכין את הנסח הכחול. זה לוקח איזה שעה-שעתיים, ב-17:00 מתחילים דיון לקריאה ראשונה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> שעה-שעתיים – 18:00. מתחיל דיון של עוד שלוש שעות? << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> מתחיל ב-18:00. מה השעה עכשיו? 10:00. אני רוצה לומר, שתבינו, פה אנחנו תלויים בהם. פעם זה באמת היה מקסימום שלוש שעות, אבל מה קורה באירוע הזה? שר אחד יכול לעלות בקריאה ראשונה ולמשוך זמן. הוא יכול לעלות ולדבר שעתיים, שלוש. לא יודע, אנחנו נראה מה יהיה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אבל שר המשפטים אוהב את מרוקו, והוא לא ייתן שלא נראה את המונדיאל היום. << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> אחרי שראינו את ארגנטינה באפליקציה - - - << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> מול מי אתה רוצה את ארגנטינה בגמר, את צרפת או את מרוקו? << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> אני בעד מרוקו היום. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> להערכתך, אין הצבעה היום. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> לא. הצבעה יכולה להיות – בוא ניקח מקרה קשוח, 02:00 – קשוח. יכול להיות שזה יהיה לפני, אבל ב-02:00 הצבעה על קריאה ראשונה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> עכשיו הבנו. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> עכשיו הבנו. עכשיו התחלת לדבר. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> הבנו. אבל יכול להיות שזה יהיה יותר מוקדם, כי אם שר לא עולה, ההצבעה ב-19:00. אני אומר שאנחנו מבחינתנו צריכים להיות מוכנים למקרים ותגובות החל מהשעה 18:00 עד ההצבעה. אלה המספרים בגדול. ברגע שנגמרה ההצבעה הראשונה, הוועדה השנייה סיימה, והופ – ההצעה השנייה, אותו אירוע – שלוש שעות או עשר שעות. האירוע הזה יתגלגל. אנחנו באירוע מתגלגל. אנחנו נסיים את הקריאות הראשונות השבוע, וזה בעצם יהפוך להיות שלושה חוקים. אני לא רואה את שלמה פה. שלמה פה? שלמה, אני בדיוק מדבר על הוועדה שלך. אני אומר ששמנו שם שני חוקים, שניהם תיקונים לחוק-יסוד: הממשלה. להערכתי, מן הראוי יהיה נכון – זאת החלטה של הוועדה, כמובן, ושלכם – אבל עושה שכל למזג. בדיוק. ואז אנחנו הופכים לשלוש הצעות חוק שרצות בשלוש ועדות צעד אחר צעד. ברגע שגמרנו את שלוש הראשונות, מגיעה שנייה-שלישית, וגומרים את השנייה-שלישית בשלושה מקרים. השבוע הבא, אני חייב לומר, שבוע של חנוכה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה קורה היום? << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> אמרתי ככה: ב-12:00 הוועדות מתכנסות; להערכתי, ייפתח דיון סביב השעה 18:00 אחר הצוהריים של הוועדה הראשונה שתסיים. הם יחליטו על הזמן, והם יכולים גם למשוך את זה לשמונה ועשר שעות אם שר עולה ומדבר בלי הגבלה. לכן ההצבעה יכולה להיות מהשעה 19:00 ל-04:00. אנחנו צריכים להיות פה באזור, כי המסכם הוא שלנו. << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> אבל אפשר להכניס הסתייגות שבין 21:00 ל-23:00 - - - << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> אתה רוצה שאני אסכם? אני פה חצי שעה, עוד מעט אין לי גרון. אתה רוצה שאני אהיה שעתיים? אה, זה לא אני, זה יו"ר הוועדה. אתה יודע מה, אין לי בעיה. אם זה יו"ר הוועדה, אני מוכן שיעלה. בועז, אני יכול להצביע בעוד שתי דקות. אתם לא פה. מה אתה רוצה לעשות? שמית? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> שמית. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> אוקיי. ב-10:00 אני יורד, ונעשה שמית. יש לכם חתימות? העברתם חתימות? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, הם לא צריכים. הם הממשלה. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> שכחתי, שכחתי. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> הם עדיין ממשלה, הם עדיין ממשלה. פה הבעיה. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> שכחתי שהם עדיין ממשלה. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> בועז, אני מציע שכבר תנצל את הזמן, תחתים את האנשים על טופס מסודר של עשרים – כמו שהיה לנו פה שנה וחצי. יהיו לך הרבה טפסים. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << קריאה >> אנחנו מחכים לחלוקת תפקידים בליכוד, אולי - - - << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> תתחיל להתארגן. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אני מחכה לחפיפה. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> א. אני אתן באהבה; ב. הצעות יהיו לאופוזיציה, ואני נותן לך טיפים. לגבי חנוכה, ובזה אני אסיים, כולנו כמובן מאוד רוצים לסיים את המליאה בחנוכה ב-16:00. הייתה לי שיחה עם היושב-ראש, ואני כמובן אחכה לראות מה ההנחיות שהוא מעביר לוועדה המסדרת בצורה מסודרת. אני מודה שבבית הזה באמת הקפדנו תמיד שב-16:00 המליאות מסתיימות. אנחנו באירוע קשה של חקיקה, ויכול להיות שיהיו שינויים. אני אחכה לשמוע מה אומר היושב-ראש, ובהמשך לזה נתקדם. מכיוון שיש לי עוד 30 שניות, ואני לא רוצה, חס וחלילה, לחרוג מהסיכום שסיכמתי עם חבריי לאופוזיציה, אני רוצה לנצל את הבמה הזאת – כי לא בטוח מתי אחזור – לומר באמת לכל חברי הבית הזה – אופוזיציה, קואליציה, שמאל, ימין – לאחל לכם לקראת חג החנוכה שבעזרת ה' יהיה חג חנוכה שמח. אני רוצה לברך את כל מי שנמצא בבית הזה ואת כל עם ישראל לחג החנוכה – חג שיש בו באמת הרבה אור ושמחה, הדלקת נרות ומשפחה – שיהיו לנו, בעזרת ה', בשורות טובות, הצלחות; שממשלה תקום במהרה כמה שיותר מהר. אני מאחל לכולנו שבעזרת ה' נעשה ונצליח. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש הוועדה המסדרת, חבר הכנסת יואב קיש. חברות וחברי הכנסת, אנחנו נקיים שתי הצבעות, ולפי בקשת הממשלה שתיהן תהיינה הצבעות שמיות. לפיכך, אנחנו נעבור תחילה להצבעה הראשונה על הודעתו של יושב-ראש הוועדה המסדרת לעניין בחירת ועדה מיוחדת לדיון בהצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – שר נוסף במשרד), פ/81/25, ובהצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – כשירותם של שרים), פ/91/25. אני מבקש, אדוני מזכיר הכנסת, לעבור להצבעה, בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – בעד ואליד אל הואשלה – נגד קארין אלהרר – נגד עמיחי אליהו – בעד זאב אלקין – נגד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – נגד ניר ברקת – בעד טלי גוטליב – בעד יצחק גולדקנופ – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד מכלוף מיקי זוהר – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלי כהן – בעד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד חנוך דב מלביצקי – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד יעקב מרגי – בעד שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – בעד בצלאל סמוטריץ' – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד מירי מרים רגב – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד יואל רזבוזוב – נגד אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבקש מהמזכיר לקרוא שוב בשמות חברי הכנסת שטרם השתתפו בהצבעה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) דוד ביטן – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח אלון שוסטר – אינו נוכח פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> האם יש באולם חברת כנסת או חבר כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים להצביע? בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) אלון שוסטר – נגד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, חברות וחברי הכנסת, תמה ההצבעה. אדוני המזכיר, אנא לסכם את התוצאות. אלה תוצאות ההצבעה: בעד – 61, נגד – 52, אין נמנעים. לפיכך אני קובע, שההודעה של יושב-ראש הוועדה המסדרת התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על ההודעה השנייה של יושב-ראש הוועדה המסדרת לעניין בחירת ועדה מיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות), התשפ"ג–2022, פ/80/25. גם לעניין זה התבקשה על ידי הממשלה הצבעה שמית. אדוני המזכיר, בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – בעד ואליד אל הואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – נגד עמיחי אליהו – בעד זאב אלקין – נגד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – נגד ניר ברקת – בעד טלי גוטליב – בעד יצחק גולדקנופ – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – בעד דני דנון – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד מכלוף מיקי זוהר – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלי כהן – בעד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד חנוך דב מלביצקי – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד יעקב מרגי – בעד שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – בעד בצלאל סמוטריץ' – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד מירי מרים רגב – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד יואל רזבוזוב – נגד אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד אלעזר שטרן – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מזכיר הכנסת, אנא קרא בבקשה שוב בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ינון אזולאי – אינו נוכח ואליד אל הואשלה – נגד דוד ביטן – אינו נוכח מאי גולן – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> האם נמצא באולם חבר כנסת שמעוניין להצביע וטרם הצביע? כן. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) ינון אזולאי – בעד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אם כן, להלן תוצאות ההצבעה: 61 בעד, 52 נגד, אין נמנעים. לפיכך, אני קובע שהודעת יושב-ראש הוועדה המסדרת לעניין בחירת ועדה מיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות), התשפ"ג–2022, פ/80/25 התקבלה. חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום של אתמול. הישיבה הבאה תתקיים היום, יום רביעי, כ' בכסלו התשפ"ג, 14 בדצמבר 2022, בשעה 11:00, קרי בעוד קצת יותר מחצי שעה. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:26. << סיום >>