דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ו' ישיבה ט"ז הישיבה השש-עשרה של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, כ"ה בכסלו התשפ"ג (19 בדצמבר 2022) ירושלים, הכנסת, שעה 10:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 4 נאומים בני דקה 25 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 25 סימון דוידסון (יש עתיד): 25 אבי מעוז (נעם): 26 אורי מקלב (יהדות התורה): 27 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 27 משה גפני (יהדות התורה): 28 הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 51), התשפ"ג–2022 29 סימון דוידסון (יש עתיד): 29 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 33 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 34 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 35 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 37 נעמה לזימי (העבודה): 39 גלעד קריב (העבודה): 40 שר האוצר אביגדור ליברמן: 43 אפרת רייטן מרום (העבודה): 45 שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: 49 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 51 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 59 עידן רול (יש עתיד): 60 שר המשפטים גדעון סער: 62 שר התרבות והספורט חילי טרופר: 64 שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: 66 שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: 68 ראש הממשלה יאיר לפיד: 92 משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): 125 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום שני, כ"ה בכסלו התשפ"ג, 19 בדצמבר 2022. אני פותח את הישיבה. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם: החל מהצעת חוק שמספרה פ/251/25 וכלה בהצעת חוק שמספרה פ/755/25 – הצעת חוק הכנה לישראל (תיקון – רישיון מיוחד לישיבת ביקור), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק להסדרת רעיית דבורים וייצור דבש, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הגבלת עמלת ערבות בנקאית שמובטחת בפיקדון כספי מסוים), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – פטור מטעמי מצפון), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (הסכם הלוואה לדיור ללא עמלת היוון בשל פירעון מוקדם), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק הכרה ברצח העם הארמני וציון יום זיכרון, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – פטור מטעמי מצפון), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון – חובת פרסום פרטי ספק), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק המוזיקה הישראלית, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון – ביטול החוק), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף עטאונה, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – איסור הגבלת גיל בהרשמה למוסד להשכלה גבוהה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק נכסי נפקדים (תיקון – ביטול החוק), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – הרחבת פטור לדירת מגורים מזכה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – ביטול דרישת מבחני כניסה וציון פסיכומטרי), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים) (תיקון – הגבלת עמלת הפצה), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק לתיקון פקודת סדרי השלטון והמשפט (חקיקה באזור באמצעות צו), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורית מלכה סטרוק, שמחה רוטמן, מיכל מרים וולדיגר, אופיר סופר, אוהד טל ומשה סולומון; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פטור מאגרת רישיון לרכב חשמלי), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מיסוי הכנסה מהשכרת דירה למגורים), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (הגבלת עמלת פירעון מוקדם של הלוואה לדיור), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק הבלו על דלק (תיקון – הגבלת שיעור המס על הדלק), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – הפחתת תקצוב בשל אי-הנפת דגל המדינה), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (השוואת תנאים בין שכיר לעצמאי בחיסכון ארוך טווח), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק הדואר (תיקון – אחריות לאיחורים וטעויות), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – חובת מסירת פרטים של שולח פרסומת בניגוד לחוק), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר קאסם, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, יוסף עטאונה, עופר כסיף ואחמד טיבי; הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – אוטומציה בקבלת מענק העבודה), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת (תיקון – מועצת איגוד ערים כנרת), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק הספורט (תיקון – זכויות ספורטאי קטין), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת שרן מרים השכל וסימון דוידסון; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הפגנה ליד בתי מגורים), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון – ביטול קנסות תכנון ובנייה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק לתיקון פקודת המיסים (גבייה) (ביטול החוק), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק חובת פרסום מידע על תלונות הציבור ודוח ביקורת פנימית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יעקב מרגי, אוריאל בוסו ומשה ארבל; הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון – איסור גביית דמי שמירה בלא רישיון), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – אשפוז בית), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יעקב מרגי ואוריאל בוסו; הצעת חוק יום משפחות היתומים בישראל, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יוסף טייב, אוריאל בוסו, ינון אזולאי, אברהם בצלאל ומשה אבוטבול; הצעת חוק הנגשת שירותי קבלת קהל הניתנים בגופי שלטון לשפות נוספות, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יוסף טייב, אוריאל בוסו, ינון אזולאי, אברהם בצלאל ומשה אבוטבול; הצעת חוק זכאות לאבחון לקויות למידה לילדים ממשפחות מעוטות יכולת, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת יואב בן צור; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – מספר השופטים בבית המשפט העליון), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הוועדה המקומית), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – מחלת תינוק), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יעקב מרגי, אוריאל בוסו, משה ארבל ועופר כסיף; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – איסור התניית היתר בהתקנת מקומות חניה ובניצול חלק קיים משטח דירה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פג), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב ומשה גפני; הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, יסמין פרידמן, נעמה לזימי, מיכל שיר סגמן, סימון דוידסון, משה טור פז, ולדימיר בליאק, נאור שירי, מטי צרפתי הרכבי, רון כץ ודבי ביטון; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – החלטה מקדמית לפי תוכנית החיזוק), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפליה בדיור), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, יסמין פרידמן, נעמה לזימי, מיכל שיר סגמן, סימון דוידסון, משה טור פז, ולדימיר בליאק, נאור שירי, מטי צרפתי הרכבי, רון כץ ודבי ביטון; הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום למצית נכס ציבורי), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום למצית נכס ציבורי), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בפשיעה חקלאית) (הוראת שעה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת חנוך דב מלביצקי, טלי גוטליב ומשה סעדה; הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – חשיפת פרטי מידע של מנוי ברשת תקשורת אלקטרונית), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון – פרסום סקרים בימי מנוחה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יעקב מרגי ואוריאל בוסו; הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – דירה נוספת שלא נעשה בה שימוש), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ויוסף טייב; הצעת חוק חינוך פיננסי, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, יבגני סובה ושרון ניר; הצעת חוק האזנת סתר (תיקון – האזנה בשל חשד להתעללות בילדים ובחסרי ישע), התשפ״ג–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק חינוך פיננסי, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת יואב בן צור; הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – מענק למפלגות המקיימות בחירות מקדימות), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלום דנינו; הצעת חוק לתיקון פקודת המכס (איסור השמדת טובין חבי מכס), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יעקב מרגי, אוריאל בוסו, משה ארבל ועופר כסיף; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מחלה יתומה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלת אבל), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – תיעוד מצולם של דיוני בתי המשפט), מאת חברת הכנסת מאי גולן; הצעת חוק יום לציון אירועי הפרהוד, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק אישור לפתיחת חקירת שוטרים המעורבים באירוע לאומני, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – דין שביתה בתקופת בחירות), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – תקופה מרבית לכהונה בתפקיד כראש הממשלה), מאת חבר הכנסת מתן כהנא; הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק להנצחת מורשת המחתרות, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק להנצחת מורשת המחתרות, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – חסינות ממעצר לראשי רשויות ולראשי מועצות אזוריות), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – הסמכת מתנדבים וטכנאי מצלמות), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אבטחה במוסד רפואי כעבודה מועדפת), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אבטחה במוסד רפואי כעבודה מועדפת), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עידית סילמן וינון אזולאי; הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון – צפייה מקוונת של ההורים בצילומים), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הגדלת זיכוי מס על תרומה לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק-יסוד: המיעוט הערבי, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – גני ילדים ומעונות יום), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק העברת הכנסות מהימורים לתמיכה במרכזי גמילה מהימורים, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק לקביעת שעות ההצבעה בקלפיות ולקביעת היקף יום השבתון בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב ומשה גפני; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-וחמש, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – ביטול חזקת הגיל הרך), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי לסרבני גט), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (חובת שימוש במצלמות גוף בעת הפגנה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש במכת"זית), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש במכת"זית), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר המינימום), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת בועז טופורובסקי, טטיאנה מזרסקי, נאור שירי, ולדימיר בליאק, משה טור פז, דבי ביטון, מירב בן ארי, רון כץ, יוראי להב הרצנו, מיכל שיר סגמן, מטי צרפתי הרכבי, רם בן ברק, יסמין פרידמן וסימון דוידסון; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון), מאת חברת הכנסת אפרת רייטן מרום; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שווי השימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שווי השימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הצמדת קצבת אזרח ותיק לשכר הממוצע לפחות), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, יוליה מלינובסקי ושרון ניר; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הוספת סעיף שוויון), מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שווי השימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לנפגעי עבירות), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק השפה הערבית שפה רשמית, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנת בית מגורים, נכס, בית עסק, משק חקלאי מגודר ורכב), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנת בית מגורים, נכס, בית עסק, משק חקלאי מגודר ורכב), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר המינימום), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – העדפה מתקנת למשרתים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אופיר סופר ועמיחי שיקלי; הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אבי דיכטר, עמיחי שיקלי, שלום דנינו, משה סעדה, חנוך דב מלביצקי וטלי גוטליב; הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (חיוב שיווק פוליסה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שמירה חקלאית כעבודה מועדפת), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אופיר סופר, מיכל מרים וולדיגר; הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות במשטרת ישראל), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – פטור משכר לימוד לסטודנטים מתחת לקו העוני), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטה של עסקה טלפונית), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על ספרי לימוד), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון – הפקעת זכות האיזון מבן זוג שהורשע ברצח בן הזוג השני), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון – שלילת תמיכה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לנפגעי אלימות במשפחה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, יוסף עטאונה, עופר כסיף ואחמד טיבי; הצעת חוק המשטרה (תיקון – התיישנות עבירות), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, יוסף עטאונה, עופר כסיף ואחמד טיבי; הצעת חוק העונשין (תיקון – חלופת מאסר לנשים הרות ולאימהות), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, יוסף עטאונה, עופר כסיף ואחמד טיבי; הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון – איסור על תעמולה גזענית), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, יוסף עטאונה, עופר כסיף ואחמד טיבי; הצעת חוק לביטול הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק מינוי תובע מיוחד, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון – זכאות למענק הטבות שנתי לבן זוג של ניצול שואה שנפטר), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, יוליה מלינובסקי ושרון ניר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח שאירים לאלמן), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח שאירים לאלמן), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ביטול ממשלת חילופים), מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק העונשין (תיקון – גזר דין עונש מוות למורשע ברצח בנסיבות טרור), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת חנוך דב מלביצקי, טלי גוטליב ומשה סעדה; הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הרחבת התחולה לגבי מוסד ציבורי הנותן שירות חיוני), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורית מלכה סטרוק, שמחה רוטמן, מיכל מרים וולדיגר, אופיר סופר, אוהד טל, משה סולומון, לימור סון הר מלך, יצחק שמעון וסרלאוף, אלמוג כהן, אבי מעוז, משה סעדה, עמיחי אליהו, יצחק גולדקנופ, בועז ביסמוט ועמיחי שיקלי; הצעת חוק השבות (תיקון – צמצום הזכאים לזכויות), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק הכנסת (תיקון – ועדה לפיקוח על רשויות פיקוח פיננסיות), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק המקרקעין (תיקון – מנגנון שבת למשאבת מים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק-יסוד: פסקת ההתגברות (תיקוני חקיקה), מאת חברת הכנסת מאי גולן; הצעת חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האישה) (תיקון – תקציב ייעודי וייחוד הכהונה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה), מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הטלת חובות לשם מניעת הטרדה מינית במוסד חינוך), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – מינוי שופטים לבית המשפט העליון וקציבת כהונתם), מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הרחבת זכות היידוע), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – מינוי שופטים לבית המשפט העליון וקציבת כהונתם), מאת חברת הכנסת מאי גולן; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – מינוי שופטים לבית המשפט העליון וקציבת כהונתם), מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון – צו תפיסה זמני טרם הגשת כתב אישום), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת סוכן חוץ), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אבי דיכטר, עמיחי שיקלי, שלום דנינו, משה סעדה וטלי גוטליב; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת סוכן חוץ), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – איסור מתן הטבות פיננסיות לרשות הפלסטינית), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בשל תקיפת צוות רפואי), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום קנס בתשלומים), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק-יסוד: כניסה, הגירה ומעמד בישראל, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום קנס בתשלומים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ואברהם בצלאל; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בשל תקיפת צוות רפואי), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק חג המצות (איסורי חמץ) (תיקון – איסור הצגת חמץ בפסח בבתי חולים), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת עידית סילמן; הצעת חוק חג המצות (איסורי חמץ) (תיקון – איסור הצגת חמץ בפסח בבתי חולים), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק לתיקון פקודת המיסים (גבייה) (גבייה לפי חוק ההוצאה לפועל), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, אברהם בצלאל, יעקב מרגי, אוריאל בוסו ומשה ארבל; הצעת חוק לתיקון פקודת המיסים (גבייה) (גבייה לפי חוק ההוצאה לפועל), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – קביעת הרכבים בבית המשפט העליון וקביעת דיון נוסף), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – ענישה מזערית), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק למניעת מפגעים (תיקון – עידוד הפחתת שימוש בזיקוקי דינור), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורית מלכה סטרוק, מיכל מרים וולדיגר, אופיר סופר, אוהד טל ומשה סולומון; הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – החמרת ענישה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק-יסוד: ההגירה לישראל, מאת חברת הכנסת מאי גולן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח זכויות עצמאי שעיקר הכנסתו מעסק בהליכי חדלות פירעון), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק-יסוד: ההגירה לישראל, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק פיצויים לבעלי זכות במקרקעין מועברים, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורית מלכה סטרוק, שמחה רוטמן, מיכל מרים וולדיגר, אופיר סופר, אוהד טל ומשה סולומון; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – קביעת מותבים בבית המשפט העליון), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – קביעת מותבים בבית המשפט העליון), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – כשירות מיוחדת), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק סיוע לחולי דגנת, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות לנשים בעבודה פיזית קשה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, יוסף עטאונה, עופר כסיף ואחמד טיבי; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (סמכות שיפוט בהסכמה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אבי מעוז; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (סמכות שיפוט בהסכמה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ייצוג הולם בתאגידים ממשלתיים וגופים סטטוטוריים), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ייצוג הולם בתאגידים ממשלתיים וגופים סטטוטוריים), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק סיוע לצעירים חסרי עורף משפחתי, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק צעירים חסרי עורף משפחתי, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – גיל העובד), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר ואורי מקלב; הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – הורדת גיל הזכאות), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק המים (תיקון – איסור הפסקת אספקת מים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – ייצוג הולם לנשים בבחירות לכנסת), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 48) (ביטול החוק), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק-יסוד: השוויון, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – איסור פיטורים בעת היעדרות בשל מחלת ילד), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (תנאים למסירת התפוס לפי צו), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד העסקת עובדים מאוכלוסיות ייחודיות), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון – הנחה בתחבורה ציבורית), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף ואיימן עודה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן טיפולי שיניים, פה ולסת למבוטח עם שיתוק מוחין), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – סמכויות שיפוט ותקנות סדרי דין באישור ועדה), מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – פיקוח פרלמנטרי על תעריפי החשמל), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – השתתפות בטיפולי שיניים, פה ולסת לנפגעי שיתוק מוחין), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – תשלומי חשמל מופחתים לקשישים נכים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק ביטול מאסר חלף קנס (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (שירות טלפוני לדיווח ולקבלת תלונות על עבירות תעבורה או נהיגה מסוכנת של נהג אוטובוס), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק ביטול מאסר חלף קנס (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון – תקופת צינון לשופטים), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק להפחתת השימוש ברכב פרטי ולעידוד שימוש בתחבורה הציבורית, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת המועד להגשת תביעה לגמלה והתקופה שבעדה תשולם), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ואוריאל בוסו; הצעת חוק המוסד העליון ללשון העברית (תיקון – מעמד החלטות המוסד וועדת השמות הממשלתית), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יעקב מרגי ואוריאל בוסו; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעות עבור חולה סיעודי וחולה שנפטר), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – החלת חובת הודעה על סיום עסקה מתמשכת על תאגידים בנקאיים ופיננסיים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יעקב מרגי, אוריאל בוסו ומשה ארבל; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הוראות בדבר פיזור אסיפה או תהלוכה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יעקב מרגי, אוריאל בוסו, משה ארבל ועופר כסיף; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעות עבור חולה סיעודי וחולה שנפטר), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עידית סילמן וינון אזולאי; הצעת חוק הפיקוח על מעונות (תיקון – כשירותם של אנשי צוות), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יעקב מרגי ואוריאל בוסו; הצעת חוק הפסקת חברות של חבר כנסת והעברת שר וראש ממשלה מכהונתם מחמת הפרת הבטחת בחירות (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יעקב מרגי ואוריאל בוסו; הצעת חוק להנצחת הרב עובדיה יוסף (ציון זכרו ופועלו), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ויוסף טייב; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – התקנת מכשיר לבדיקת רמת אלכוהול), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יעקב מרגי ואוריאל בוסו; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (צדק חלוקתי בכל הרשויות המתוקצבות במדינת ישראל), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ואוריאל בוסו; הצעת חוק חוזה עבודה (הגבלות לעניין סיום העסקה של עובד), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יעקב מרגי, אוריאל בוסו ועופר כסיף; הצעת חוק שמירת הקדושה של הכותל המערבי ורחבתו, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ואוריאל בוסו; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תנועת כלי רכב ביום הכיפורים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יעקב מרגי ואוריאל בוסו; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מחלה נדירה), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת עידית סילמן; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – פסקת התגברות), מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ואוריאל בוסו; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מכרז להצבת מכונות מזון אוטומטיות), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מחלה נדירה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מחלה נדירה), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק העונשין (תיקון – גזר דין עונש מוות למורשע ברצח בנסיבות טרור), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק מועצת עורכי הדין בישראל, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת חנוך דב מלביצקי, אברהם בצלאל, טלי גוטליב, בועז ביסמוט, אבי מעוז ואלמוג כהן; הצעת חוק המתווכים במקרקעין (תיקון – הגבלת דמי תיווך), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק יום ציון ממלכתי לוועידת סן רמו, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק להגבלת הוראות ההיתרים לעריכת הגרלות והימורים מאת שר האוצר (הוראת שעה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק פריסת תשלום חוב ללא תוספת ריבית או אגרה, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק המקרקעין (תיקון – התקנת עמדת טעינה לרכב חשמלי בבית משותף ודייני מקרקעין), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – החרגת עיקול רכב), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון – הגבלת מספר התיקים בטיפול עובד סוציאלי המטפל במשפחות), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – העברת משכנתה בין בנקים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור שיווק ומכירת הימורים בידי מי שאינו בעל היתר, פועל מטעמו או בפיקוחו), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אמנויות), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – חזקת דירה יחידה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קביעת אחוזי נכות ללקויי שמיעה – דו-צידי וחד-צידי), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – מנהל מוסד חינוך), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – תעריף מופחת לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – העסקת עובדי הוראה בחוזה אישי), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק הגנה על הציבור (מזון) (תיקון – שאריות חומרי הדברה במזון), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון – הקדמת גיל הזכאות), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר; הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון – הקדמת גיל הזכאות), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון – הקדמת גיל הזכאות), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי יועצים משפטיים של משרדים), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – קציבת כהונת רב עיר), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, יבגני סובה ושרון ניר; הצעת חוק איסור הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – נישואין אזרחיים בשטח שגרירות בישראל), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, יוליה מלינובסקי ושרון ניר; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי יועצים משפטיים של משרדים), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – נישואין אזרחיים בשטח שגרירות בישראל), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי יועצים משפטיים של משרדים), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תרופות בסבסוד מלא לוותיקי מלחמת העולם השנייה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, יוליה מלינובסקי ושרון ניר; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – תפיסה במקום מגורים ללא צו), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, יבגני סובה ושרון ניר; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי יועצים משפטיים של משרדים), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק ברית הזוגיות לחסרי דת (תיקון – ברית זוגיות למנועי חיתון בישראל), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, יבגני סובה ושרון ניר; הצעת חוק השמירה על המקומות הקדושים (תיקון – חופש הפולחן), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק השמירה על המקומות הקדושים (תיקון – חופש הפולחן), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; הצעת חוק האזרחות (תיקון – הוראות לעניין בקשת התאזרחות של בעל ואישה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, יבגני סובה ושרון ניר; הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון – העסקה במנוחה השבועית), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, יוליה מלינובסקי ושרון ניר; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – ביטול ארגון סטודנטים יציג), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק נישואין וגירושין, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, יבגני סובה ושרון ניר; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – סל תרבות לאזרחים ותיקים עצמאיים המתגוררים בהוסטלים, מקבצי דיור או בתי דיור מוגן), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, יוליה מלינובסקי ושרון ניר; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעת אנשי צוות אוויר), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, יוליה מלינובסקי ושרון ניר; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – ביטול ארגון סטודנטים יציג), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה (תיקון – מענק הטבות לוותיק מלחמה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, יוליה מלינובסקי ושרון ניר; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – הגבלת שיעור מס שכר למלכ"רים בירושלים), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק מניעת סיכון בריאותי מהפעלת פליקרים במקומות ציבוריים, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, יבגני סובה ושרון ניר; הצעת חוק מניעת אלימות במשפחה (תיקון – הגדרת אלימות במשפחה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הכנסת מינימום לאזרח ותיק), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, יוליה מלינובסקי ושרון ניר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול מבחני התלות לקבלת גמלת סיעוד לאזרח שמלאו לו 80 שנים), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – רכישת דירה על ידי ילד יתום), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סימון תאריך ייצור ומועד תפוגה עברי), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק הירושה (תיקון – שלילת הזכות לירושה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (אכיפת נסיעה בלא כרטיס בידי מפקחים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק הירושה (תיקון – שלילת הזכות לירושה), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק אסדרת שוק הקנאביס לצריכה עצמית, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב מקומי וראש ישיבה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, יבגני סובה ושרון ניר; הצעת חוק המיזם הלאומי לביטחון תזונתי, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק אסדרת שוק הקנאביס לצריכה עצמית, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה בארנונה בעד בן משפחה נכה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חובת לימודי ליבה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, יוליה מלינובסקי ושרון ניר; הצעת חוק להקמת אוניברסיטה ערבית ביישוב ערבי, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצוע הרנטגנאות והדימות), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – רשות ערעור למדינה על זיכוי אדם בפלילים), מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – רשות ערעור למדינה על זיכוי אדם בפלילים), מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק להסדרת מקצוע עוזר רופא, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק העונשין (תיקון – מעשה מגונה בהסכמה בקטין שמלאו לו 14 שנים וטרם מלאו לו 16 שנים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, שרון ניר; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – מניעת כפל ביטוחים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – העברת מוטב בביטוח חיים בין תאגידים בנקאיים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – ייצוג הציבור באספה הבוחרת), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – מתן זכות הבעת עמדה לנפגעי או נפגעות עבירה במעמד פסק הדין או גזר הדין), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, יבגני סובה ושרון ניר; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית במוסדות התכנון), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר ואורי מקלב; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-וחמש, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת בועז טופורובסקי, טטיאנה מזרסקי, נאור שירי, ולדימיר בליאק, דבי ביטון, רם בן ברק, משה טור פז, מטי צרפתי הרכבי, סימון דוידסון, מיכל שיר סגמן, יסמין פרידמן, יוראי להב הרצנו, רון כץ ומירב בן ארי; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-וחמש, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; הצעת חוק נתוני אשראי (תיקון – איסור שימוש בנתוני אשראי שנאספו בתקופת משבר הקורונה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הרוב הנדרש למניעת השתתפות בבחירות), מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון מלא לתכנית "ממדים ללימודים"), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת יצחק שמעון וסרלאוף; הצעת חוק לצמצום השימוש במזומן (תיקון – העברת אסמכתאות לאמצעי תשלום כתנאי לאישור העסקה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור ביצוע פעולות השחתה וריסון בבהמות), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות להורה יחיד), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הביטוח לאומי (תיקון – ביטוח זכויות עצמאי שעיקר הכנסתו מעסק בהליכי חדלות פירעון), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות להורה יחיד), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת שרון ניר, יבגני סובה ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הגבלת זכות העמידה), מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הגבלת זכות העמידה), מאת חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הגבלת זכות העמידה), מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הגבלת זכות העמידה), מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק להסדרת שירותי ההשגחה על הכשרות, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה ארבל וינון אזולאי; הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – מחיקה ממאגרי מידע), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הפעלת שירותי מים וביוב על ידי רשות מקומית), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק פיצוי חייבים בשל עיכוב בהסרת הליכים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק מתאם ממשלתי לזכויות ילדים ונוער, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – שיבוץ עובדי הוראה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת ווליד טאהא, מנסור עבאס, ואליד אל הואשלה, אימאן ח'טיב יאסין ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק גיור ממלכתי בישראל, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ביטול התניית חיבור לחשמל, מים וטלפון באישור תאגיד המים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת ווליד טאהא, מנסור עבאס, ואליד אל הואשלה, אימאן ח'טיב יאסין ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק ויתור על חסינות מפני תביעות לשון הרע (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – תקצוב מלא למוסדות מוכרים לא רשמיים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת ווליד טאהא, מנסור עבאס, ואליד אל הואשלה, אימאן ח'טיב יאסין ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – שלילת גמלה בגלל פעולת טרור), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הנחה בארנונה לאזרח ותיק המתגורר בדירה שאינה בהחזקתו), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – פיצויי פיטורים בזמן אמת), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק לתיקון פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) (החלת חובת תשלום ארנונה על נכסי ממשלה המצויים באזור), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון – הנפקת תעודות בגרות), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת ווליד טאהא, מנסור עבאס, ואליד אל הואשלה, אימאן ח'טיב יאסין ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – הארכת תקופת הערעור על החלטת קצין התגמולים), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק להבטחת פיצוי לתושבי גבעת עמל, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – כשירות מיוחדת), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאת קרקעות בנגב ובגליל לחיילים משוחררים ומשרתי שירות לאומי אזרחי), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק המפלגות (תיקון – הורדת גיל ההתפקדות), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – שלילת השתתפות בתקציב עקב הפליה), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאת קרקעות בנגב ובגליל לחיילים משוחררים), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שלילת אפוטרופסות מהורה שהורשע ברצח או בניסיון לרצח), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק להכרה, הנצחה, מחקר ותיעוד של פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעובד עצמאי), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעובד עצמאי), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף עטאונה, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – כפל קצבאות), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת אפרת רייטן מרום; הצעת חוק הפיקוח על מעונות (תיקון – תנאי כשירות לעובדי מעון), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר; הצעת חוק מעמד השפה הערבית כשפה רשמית, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (דרישת הסיוע להרשעה על פי הודיה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, יבגני סובה ושרון ניר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי אבטלה מגיל 19), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני; הצעת חוק עוסק זעיר, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק עוסק זעיר, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק עוסק זעיר, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – שקיפות הליכים משפטיים), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – שקיפות הליכים משפטיים), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – תביעה נגד מפגע), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – תביעה נגד מפגע), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (המחלקה לחקירת שוטרים), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה סעדה; הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון – בחירות לוועד עובדים ולארגון יציג), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק לתיקון פקודת המיסים (גבייה) (חובת יידוע החייב), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שומה מתוקנת מוסכמת), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – פגיעה בזכויות), מאת חברת הכנסת מאי גולן; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – פגיעה בזכויות), מאת חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מכפל תשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – הפחתת תקציב או תמיכה בשל פעילות נגד עקרונות המדינה של עובד או נושא משרה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הגנה על עובדת מפני הליכי פיטורים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – חילוט הכספים וניהולם), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אבי דיכטר, עמיחי שיקלי, שלום דנינו, משה סעדה, חנוך דב מלביצקי וטלי גוטליב; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – הוקרת שירות הלוחם והלוחמת), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים (איסור על השטת כלי שיט ועל הפלגה באופנוע ים בשכרות), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – מימון מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יעקב מרגי ואוריאל בוסו; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פטור מתשלום דמי חניה באזורי מגורים במהלך שבתות ומועדי ישראל), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יעקב מרגי, אוריאל בוסו, משה ארב,ו עופר כסיף; הצעת חוק החזקת תכשיר אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים (תיקון – החזקת תכשיר אפינפרין בבית אוכל), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון – נציבות תלונות הציבור על דיינים וקאדים), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק חילוט תקבולי עבירה בפשיעה חקלאית, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק החזקת תכשיר אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים (תיקון – החזקת תכשיר אפינפרין בבית אוכל), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק דיווח לכנסת על תלונות וטיפול בהטרדות מיניות במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר והטיפול בהן, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – חשיפת פרוטוקולים בעניין ניהול משבר הקורונה), מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון – שינוי הגדרת הנגב), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון – הרחבת סמכות בית המשפט בנושא קטינים), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון – הרחבת סמכויות הרשות ותפקידיה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק העונשין (תיקון – אלימות במשפחה בנוכחות קטין או חסר ישע), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מאי גולן; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – חובת ביקור שופט בבתי סוהר), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון – פיצויי פיטורים למתגייס לרשות הארצית לכבאות והצלה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת בתחום ניטול, פריקה וטעינה של מטעני אוויר), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – איסור הפליה מחמת מצב כלכלי), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מאי גולן; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הגבלות על מכירה מיוחדת), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור הנפת דגל של ישות עוינת), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מאי גולן; הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – מניעת פרסום פרטיו של אדם שנהרג או נפגע ברבים בטרם נמסרה הודעה למשפחה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק השמירה על המקומות הקדושים (תיקון – שמירה על הכותל המערבי, הר הבית ומערת המכפלה), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מאי גולן; הצעת חוק הכללת חוב עונשי בהפטר (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מאי גולן; הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – תחולה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז פג), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות (תיקון – היטל על שקית נשיאה חד-פעמית), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, יסמין פרידמן, נעמה לזימי, מיכל שיר סגמן, סימון דוידסון, משה טור פז, ולדימיר בליאק, נאור שירי, מטי צרפתי הרכבי, רון כץ ודבי ביטון; הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (בחינה ועדכון של תוכניות), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, יסמין פרידמן, נעמה לזימי, מיכל שיר סגמן, סימון דוידסון, משה טור פז, ולדימיר בליאק, נאור שירי, מטי צרפתי הרכבי, רון כץ ודבי ביטון; הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – הגבלת שכר טרחה על מכתבי התראה לפני גביית חוב), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק איסור מכירת קמינים ושימוש בהם, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, יסמין פרידמן, נעמה לזימי, סימון דוידסון, נאור שירי, מטי צרפתי הרכבי ודבי ביטון; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – חלף היטל השבחה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק הממשלה (תיקון – חוות דעת של רשות ציבורית בענייני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – כשירות המאמץ), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, יסמין פרידמן, נעמה לזימי, מיכל שיר סגמן, סימון דוידסון, משה טור פז, ולדימיר בליאק, נאור שירי, מטי צרפתי הרכבי, רון כץ ודבי ביטון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העלאת קצבת הילדים), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון – צעדים ליישום מיטבי של החוק), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת עידית סילמן; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת תקופת כהונה של ראש הממשלה), מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116) (תיקון – ביטול החוק), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת גלעד קריב, נעמה לזימי ואפרת רייטן מרום; הצעת חוק תקופת לידה והורות להורים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת גלעד קריב, נעמה לזימי ואפרת רייטן מרום; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – שוויון בנטל), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת בועז טופורובסקי, טטיאנה מזרסקי, נאור שירי, ולדימיר בליאק, משה טור פז, מטי צרפתי הרכבי, מיכל שיר סגמן, סימון דוידסון, מירב בן ארי, יסמין פרידמן, רון כץ, יוראי להב הרצנו, דבי ביטון ורם בן ברק; הצעת חוק שלילת תקצוב מוסדות חינוך המפלים תלמידים ברישום אליהם (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת בועז טופורובסקי, טטיאנה מזרסקי, דבי ביטון, נאור שירי, ולדימיר בליאק, משה טור פז, רם בן ברק, סימון דוידסון, מטי צרפתי הרכבי, מיכל שיר סגמן, יסמין פרידמן, יוראי להב הרצנו, רון כץ ומירב בן ארי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הוספת ענפי ההסעדה והאבטחה ביישובי הגליל והנגב לרשימת העבודות המועדפות), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת שלום דנינו ומשה סעדה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת שלום דנינו ומשה סעדה; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חובת לימודי ליבה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת בועז טופורובסקי, טטיאנה מזרסקי, נאור שירי, ולדימיר בליאק, דבי ביטון, רם בן ברק, משה טור פז, מטי צרפתי הרכבי, סימון דוידסון, מיכל שיר סגמן, יסמין פרידמן, יוראי להב הרצנו, רון כץ ומירב בן ארי; הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון – איסור התניית זכות הלימוד בתשלום), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – סייג להטלת התפקיד להרכיב ממשלה), מאת חברי הכנסת בועז טופורובסקי, רם בן ברק, מירב בן ארי, יוראי להב הרצנו, מיכל שיר סגמן, רון כץ, ולדימיר בליאק, מטי צרפתי הרכבי, דבי ביטון, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, משה טור פז, סימון דוידסון ונאור שירי; הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מחיר לחם מלא), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק המאבק בשחיתות הציבורית – הרשעה בעבירה שיש עימה קלון (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת בועז טופורובסקי, מירב בן ארי, רם בן ברק, מיכל שיר סגמן, יוראי להב הרצנו, רון כץ, ולדימיר בליאק, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי ודבי ביטון; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – זכאות בני משפחה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – הגבלת שעות העסקה של מתמחה ברפואה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק העונשין (תיקון – הכנת פרסום בדבר שירותי זנות), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בעקבות פגיעה בעבירת מין או אלימות חמורה), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק למניעת העסקה של עובד הוראה התומך בטרור, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס על תשר), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור שימוש במלכודות דבק ומלכודות רגל, והחלת עבירות באזור יהודה והשומרון), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (דיווח שנתי או חצי-שנתי לסוגי נכסים), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר המינימום), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – סיוע כלכלי בשעת חירום), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק בריאות ממלכתי (תיקון – העברת מידע מלא בעת מעבר בין קופות החולים), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק מתן שירות בשפה הערבית בגופים ציבוריים ובגופים מסחריים, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק בנק ישראל (תיקון – פרטי שטרי כסף ומעות), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, אוריאל בוסו ויעקב מרגי; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – תקופת צינון לפני מינוי), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תוספת דמי אבטלה למי שמתחת לגיל 28 עם ילד אחד לפחות), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון – ביטול גביית דמי טיפול ארגוני-מקצועי), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – ביטוח דירה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – מועדי החזר של הלוואה לדיור), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק שכר ותנאי עבודה לנהגי תחבורה ציבורית, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור עישון ברכב שנמצא בו קטין שטרם מלאו לו 15 שנים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יעקב מרגי ואוריאל בוסו; הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מזערי בגין יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – הפחתת ריבית פיגורים על חוב חלוט), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ויוסף טייב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מענק לידה אחיד מילד שני ואילך), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ויוסף טייב; הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (חיסיון קרימינולוג קליני), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – תוקפו של חוק חורג בעניין מסתננים), מאת חברת הכנסת מאי גולן; הצעת חוק החלת החוק הישראלי בשטח בקעת הירדן, צפון ים המלח, ובישובים היהודיים ביהודה והשומרון, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מאי גולן; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – פנייה לנציב קבילות הציבור), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עידית סילמן וינון אזולאי; הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון – פרסום שם שופט), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – תוקף היתר הבנייה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ויוסף טייב; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת עידית סילמן; הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – תנאי אשפוז הולמים), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת עידית סילמן; הצעת חוק חוזה העבודה (הסדרי עבודה מרחוק), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק העונשין (תיקון – בעילה אסורה בהסכמה תוך ניצול מעמד ציבורי מיוחד), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הודעה לפני גביית חוב), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג–2022‏, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – תקופת צינון במועמדות חבר כנסת או שר למשרת שופט), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הכרה בפגיעה מינית בעבודה כתאונת עבודה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת שרון ניר, יבגני סובה ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת קצבת הנכות), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף עטאונה, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק ירושלים ובנותיה, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה לצעירים), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק החלת דיני הקרקעות והתכנון והבנייה הישראליים ביהודה והשומרון, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק המלחמה בפדופיליה (מאגר מידע), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת שרון ניר, יבגני סובה ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק השוואת זכויות פנסיה לאלמן ולאלמנה, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, יוסף עטאונה, עופר כסיף ואחמד טיבי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (משיכה פטורה מקרן השתלמות כשחלות תקנות שמטילות הגבלות על פעילות עסקית), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הקמת מאגר מידע גנטי של כלבים, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת נאור שירי, בועז טופורובסקי, דבי ביטון, מטי צרפתי הרכבי, רון כץ, מירב בן ארי וסימון דוידסון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב דמי לידה לפי שנה שקדמה ליום הקובע), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, איימן עודה, יוסף עטאונה ואחמד טיבי; הצעת חוק איסור ניתוק משירותי חשמל, מים וגז (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שינוי מדרגות המס), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שינוי מדרגות המס), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (קיצור תקופת הפטור מתשלום ארנונה לבניין שנהרס או ניזוק), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (קיצור תקופת הפטור מתשלום ארנונה לבניין שנהרס או ניזוק), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הזכאות למענק לימודים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יעקב מרגי, אוריאל בוסו ועופר כסיף; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון – תשלום דמי חניה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אברהם בצלאל, יוסף טייב, משה אבוטבול, יעקב מרגי, ניסים ואטורי ואוריאל בוסו; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הזכאות למענק לימודים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ביטול מס בגין זקיפה סלולרית), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים) (תיקון – הסמכת פקחים באיגוד ערים לווטרינריה), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק זכויות סוציאליות לנשים נפגעות אלימות (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת שרון ניר, יבגני סובה ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור גביית עמלה בעסקה שבוצעה באמצעות האינטרנט), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור גביית עמלה בעסקה שבוצעה באמצעות האינטרנט), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אברהם בצלאל, יוסף טייב, משה אבוטבול, יעקב מרגי, ניסים ואטורי, בועז ביסמוט ואוריאל בוסו; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תנאי אסיר ביטחוני בבתי הסוהר), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מכפל תשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק מניעת ביצוע עבירות באמצעות פרסום באינטרנט (הסרת תוכן), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – תנאי לגביית אגרה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אברהם בצלאל, יוסף טייב, משה אבוטבול, יעקב מרגי, ניסים ואטורי ואוריאל בוסו; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תיקון – יתומי צה"ל), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת שרון ניר, יוליה מלינובסקי ויבגני סובה; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – קבלת קהל בשעות אחר הצוהריים), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – קבלת קהל בשעות אחר הצוהריים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אברהם בצלאל, יוסף טייב, משה אבוטבול, יעקב מרגי, ניסים ואטורי, בועז ביסמוט ואוריאל בוסו; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העלאת קצבת אזרח ותיק), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק עקרונות האסדרה (תיקון – פקיעת אסדרה), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק תקיפה מינית על רקע לאומני (הרחבת הענישה על עבירות מין כדין ענישה בגין מעשה טרור), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, יבגני סובה ושרון ניר; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – פסקת התגברות), מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך ממלכתי חרדי), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק חסינות כוחות הביטחון באירועים מבצעיים, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק הקמת בית חולים ביישוב ערבי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הקמת בית חולים בעיר סח'נין (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; הצעת חוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, יבגני סובה ושרון ניר; הצעת חוק גוש מנשה, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הכרה בהוצאות טיפול בילדים), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – ייצוג לנשים ברשימת המועמדים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, יבגני סובה ושרון ניר; הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – ייצוג לנשים ברשימות המועמדים), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק השכירות והשאילה (תיקון – הארכת תקופת השכירות בעת מצב חירום), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חובת נוכחות מתורגמן בדיוני ועדה רפואית), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף עטאונה, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון – היתר לגבי בני זוג), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק הרשות הלאומית למניעה ולמאבק באלימות במשפחה ובאלימות נגד נשים, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק להנצחת זכרם של קורבנות הטבח בטנטורה, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – שילוב עסקים קטנים ובינוניים במכרזים ציבוריים), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק גוש עציון, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – התיישנות וריבית מיוחדת), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם (תיקון – פיצויים ללא הוכחת נזק), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי תשלומים לביטוח בריאות לעצמאים), התשפ״ג–2022, מאת חבר הכנסת ולדימיר בליאק; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד עסקים קטנים ובינוניים באזור פריפריה במכרז), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת שלום דנינו ומשה סעדה; הצעת חוק הממשלה (תיקון – דיווח שר בדבר אי-התקנת תקנות במועד), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – פסילת רשימת מועמדים או אדם המועמד לבחירות לכנסת בשל תמיכה או העלאה על נס של רוצחי יהודים), מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק החברות (תיקון – פרסום דוחות כספיים של מונופול), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק, סימון דוידסון, מירב בן ארי, טטיאנה מזרסקי ונעמה לזימי; הצעת חוק להפסקת פעילות סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק לקידום שירותים פיננסיים חברתיים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת ולדימיר בליאק; הצעת חוק נתוני אשראי (תיקון – תקופת החזקת מידע במאגר), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה במוסד רפואי), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון – הפיכת הוראת שעה להוראה קבועה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת ולדימיר בליאק; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי ביטוח מופחתים בעד עובד בעבודה מהבית), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת ולדימיר בליאק; הצעת חוק העונשין (תיקון – סחר בבני אדם למטרות נישואין), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – שימוש בכספים שלא הוצאו על ידי עובדים זרים ומסתננים), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – אי-תחולת הסדר פנסיוני על עובד זר המועסק אצל יחיד בענף הסיעוד), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על תרופות), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת יואב בן צור; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – חובת שידור והקלטת ישיבות, ניהול פרוטוקול ופרסומו), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) (תיקון – הפחתת אחוז הריבית ברשויות המקומיות), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תמרור סימון על פני הכביש – שימוש באמצעי מונע החלקה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת יואב בן צור; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת אזרח ותיק לנכה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת יואב בן צור; הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הראשון על סדר-היום, נאומים בני דקה. מי שמעוניין לדבר מוזמן ללחוץ על כפתור ההצבעה בעד, בבקשה. תודה. אנחנו נתחיל עם חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה, עד שאני אקבל את הרשימה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, סלאח חמורי, עורך דין פלסטיני, תושב ויליד ירושלים, גורש על ידי ישראל לצרפת, מדינה שבה לא חי מעולם, בטרם בית המשפט העליון שמע את ערעורו. חמורי אומנם הורשע בצעירותו בקשר לפגיעה ברב עובדיה יוסף, אך אפילו בית המשפט פסק שהוא היה גורם מעכב בקשר, ושעיקר פעילותו כללה חלוקת כרוזים לנוער. מאז שחרורו מהכלא נעצר במה שמכונה מעצרים מינהליים, כלי כיבוש רודני מתועב, מבלי שהייתה נגדו ולו האשמה אחת. להפך, חמורי גורש כי פעל כעורך דין, כסנגור של אסירים פלסטינים בכלא הישראלי, והפך לדמות מוכרת במאבק בלתי אלים נגד הכיבוש ולמען זכויות אדם. חמורי מעולם לא ביקש להפוך לישראלי. ישראל פלשה לביתו, כבשה את ארצו וסיפחה את עירו. כל שביקש היה להמשיך לחיות בבית אבותיו, במולדתו, אך כעת גם זכותו זו נשללה ממנו. ממשלת צרפת כבר גינתה את הגירוש, שהוא אקט של טיהור אתני נגד אוכלוסייה ילידית. אני מצטרף לצרפת במחאתה על מעשה נפשע ובלתי אנושי זה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אבי מעוז. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. אנו נמצאים בסיטואציה פוליטית מאוד מאוד מורכבת, אבל צריך גם לחזור לחיים האמיתיים. אני שנה וחצי מדבר על נושא שכולם מכירים – נושא הספורט, על הילדים שלנו, על עתיד הספורט הישראלי, כמה שהוא חשוב לכל ילדה, ילד, נערה ונער במדינת ישראל. אחרי החודש המטורף של המונדיאל אנחנו רואים מה הכדורגל עושה בעולם, כמה תשוקה, אהבה, ומה זה עושה ללאום של מדינה שמצליחה. לצערי הרב, מאז קום המדינה הספורט הוא ילד חריג שמקבל כמה פרוטות מתקציב המדינה – ואני שמח שהגיע גם יושב-ראש ועדת הכספים. הגיע הזמן לעשות שינוי במדינת ישראל, בתקציב הספורט הישראלי. בסך הכול מגיעים לאגודות והאיגודים בישראל כ-260 מיליון שקלים. זה כל התקציב שמגיע לספורט הישראלי. זו בדיחה עצובה, ויש לשנותה בתקציב הקרוב. אני קורא גם ליושב-ראש הכנסת, שהוא חובב ספורט גדול, גם ליושב-ראש ועדת הכספים ולחבריי חברי הכנסת לעשות שינוי ולתקצב את הספורט למען ילדינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז. אחריו – חבר הכנסת אורי מקלב. בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. נאום הנדסת תודעה מס' 67, והפעם על פסקת ההתגברות. כמו בנושאים אחרים שבהם השמאל ושופריו חוששים שהממשלה שתקום בימים הקרובים, בעזרת השם, תתקן את נזקי השמאל הפרוגרסיבי הרדיקלי, גם ביחס לפסקת ההתגברות אנחנו שומעים מכל עבר צווחות אפוקליפטיות על כך שקץ הדמוקרטיה עומד להגיע. מדובר כמובן בעוד ניסיון עלוב של הנדסת תודעה. בדמוקרטיה נורמלית הריבון הוא העם. בדמוקרטיה פרלמנטרית העם בוחר את נבחריו, שכנציגיו, הם – ורק הם – אחראים על החקיקה של כל סוגי החוקים. כאשר אליטה קטנה, שלא נבחרה על ידי הציבור ולא מייצגת אותו, משתלטת בכוח על הרשות המחוקקת ועל הרשות המבצעת, זו לא דמוקרטיה, אלא דיקטטורה. פסקת ההתגברות, שמבססת את עליונות הכנסת מעל בית המשפט העליון בתחום החקיקה, זו לא אנרכיה ולא קץ הדמוקרטיה, אלא השבת הסדר הדמוקרטי על כנו. אני ממליץ לאזרחי ישראל לאטום אוזניהם מהנדסת התודעה האנטי-דמוקרטית הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת אורי מקלב. אחריו – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מנהג יהודי לתת לילדים דמי חנוכה. אנחנו נמצאים היום ביום הראשון של חג החנוכה, ומנהג יהודי הוא לתת דמי חנוכה. מסבירים את זה בכמה הסברים, אבל ההסבר המרכזי מדוע אנחנו נותנים דמי חנוכה לילדים – מחנכים אותם לנתינה. ההורה נותן לילד ומלמד אותו שצריך לתת לאחרים, ומכאן הוא ייתן, יחסוך את הכסף. אתה מחנך אותו להתנהלות נכונה בנושא הכספים – כשהוא נותן לו, הוא גם מסביר לו על חשיבות הכסף, חשיבות החיסכון וחשיבות הנתינה. אבל מה לעשות שבחנוכה הזה, תשפ"ג, האנשים עצמם, אלה שנותנים, גם מתקשים לתת לילדיהם דמי חנוכה. אני חשבתי שיש עוד סימן בנושא של דמי החנוכה: כמו פך השמן – קצת שמן הספיק לכמה ימים. שמן בכמות של יום אחד הספיק לשמונה ימים. אנחנו נותנים דמי חנוכה כדי להשרות את הברכה, שקצת כסף יספיק, כי בוא תבוא ברכה בכסף, וקצת כסף ייתן הרבה כסף ויהיה כוח קנייה ותהיה הרבה נתינה, שהברכה תהיה שורה בכסף. אבל מה לעשות, אדוני היושב-ראש, שהשנה, בחנוכה תשפ"ג, הערך של הכסף ירד בצורה משמעותית מאוד. כוח הקנייה, עליית המחירים הגדולה בחנוכה הזה, שאנשים קונים ואולי יוצאים ורוצים לתת קצת, נתינה, אין להם את היכולת. היכולת של הכסף ירדה בצורה דרמטית, עליית המחירים הגדולה, גם במוצרים – בכל יום אנחנו מתבשרים על עלייה דרמטית במחירי הדירות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת מקלב, אנחנו כבר בשתי דקות. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רק אסיים בעניין הזה. מרוב ההסתה נגד החרדים בתקשורת כאילו הנושא הוא ההסכם עם החרדים, אנשים שוכחים מה תפקידנו. תפקידנו יהיה עכשיו לתקן את הדבר הראשון שמעיק על עם ישראל, שמחכים לנס גדול, זה הנושא של עליית המחירים ושערך הכסף יהיה רב יותר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. אחריה – אחרון הדוברים, חבר הכנסת משה גפני. בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. כנראה שהשרה שקד אומרת לעצמה בכל יום בבוקר: נותרו לי כמה ימים במשרד, איזה עוד פשע אני יכולה לחולל לפני שאני עוזבת? ככה בדיוק אפשר לתאר את מה שנעשה, ההוראה של שקד לגרש אתמול בבוקר את עורך הדין סלאח חמורי, פלסטיני מירושלים המזרחית, לאחר חודשים רבים של מעצר מינהלי. הוראת הגירוש התקבלה ובוצעה חרף הליך משפטי תלוי ועומד בעניינו של חמורי, שכן היה קבוע לו דיון שימוע באותו עניין בדיוק בתחילת השנה הבאה – כלומר, בעוד כמה ימים או שבועיים – שעל פי כל הסממנים, לא באה עלינו לטובה. גירוש חמורי ממולדתו הוא פשע מלחמה. גם מעצרו המינהלי מוגדר כפשע מלחמה, אך לשרה שקד היה חשוב לרמוס, לדרוס ולבצע פשעים גם בדרכה החוצה. נדמה ששרת הפנים איילת שקד סבורה כי ככה תצליח להשתיק ולהכניע את הפלסטינים, שעד היום הרבה ביורוקרטיה גרמה לטיהור אתני שלהם מירושלים המזרחית ולשלילת התושבות שלהם. עכשיו זה בצורה מאוד גלויה לפי הוראות שרירותיות, תקדים שאסור לעבור עליו בשקט. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת משה גפני, אחרון הדוברים, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בדרכי לכאן אמרו לי שהעיתון דה-מרקר כתב כתבה ענקית על זה שילד בחינוך הממלכתי מקבל 18,000 שקל בשנה, וילד בחינוך החרדי מקבל 22,000 שקל – 4,000 שקל יותר. כתבה זו היא פרי עטו של ד"ר נרי הורוביץ. אני יכול לומר לכנסת שאין לנו אפילו דרישה כזאת; יש דרישה שחלקים מהחינוך החרדי יקבלו 55% מילד בחינוך הממלכתי, 75%, שיקבלו פחות ממה שמקבלים, אבל שיקבלו את מה שסוכם ושלא ישחקו את זה באופן כל כך חמור. זה אותו נרי הורוביץ שפנה אלינו לפני כמה שנים, והוא אמר: אני מוכן לעזור לכם, תיקחו אותי על מנת שאני אדאג שתקבלו יותר תקציב. היום נראה שמישהו אחר שכר אותו, ודה-מרקר, כמו כל התקשורת החילונית, מביא בשבועות האלה כל הזמן השמצות נגד הציבור החרדי. הגננת החרדית מקבלת חצי שכר ממה שמקבלת המקבילה שלה בגן הממלכתי – מה יענו לחרפת הרעב של המורות והגננות והמורים החרדים שמקבלים משכורות זעומות ועלובות? ועוד שמים כותרת ענקית בדה-מרקר שכביכול הילד החרדי מקבל יותר. בושה לעיתון דה-מרקר ולנרי הורוביץ. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה לחבר הכנסת משה גפני. אם כן, חברות וחברי הכנסת, עד כאן נאומים בני דקה. << הצח >> הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 51), התשפ"ג–2022 << הצח >> [מס' כ/941; דברי הכנסת, חוב' זו, ישיבה 15.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו חוזרים ומחדשים את הדיון בהצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 51), התשפ"ג–2022 בקריאה השנייה והשלישית. אנחנו נמשיך בדיון מהנקודה שבה הפסקנו. אני מזמין את חבר הכנסת סימון דוידסון, לרשותך חמש דקות, בבקשה. אני מבקש מכולם להתכנס למסגרת הזמן כדי שכולם יספיקו לדבר עד השעה שאנחנו אמורים לעבור להצבעה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, קואליציה הולכת וקואליציה באה, והארץ לעולם עומדת. המשחק הפוליטי ידוע לכולנו: פעמים שיש עתיד בקואליציה והליכוד באופוזיציה, ופעמים שלהפך. הגלגל הפוליטי מסתובב, אבל חוק עליון אחד לא משתנה – טובת המדינה קודמת לכול. כל אופוזיציה צריכה לזכור שתפקידה להתנגד למדיניות ולא למדינה, שתפקידה להילחם על הבית ולא להחריבו על יושביו. ייתכן ששנים ארוכות שבהן ישב הליכוד בממשלה השכיחו ממנו מושכל יסוד זה. למרבה הצער, האופוזיציה של הכנסת העשרים-וארבע הוכיחה שהיא אינה מהססת לשפוך את התינוק עם המים כל אימת שהדבר מסייע לה לערער את הממשלה. שורה של חוקים, חבריי, שיש לגביהם הסכמה רחבה בעם נתקלו בהתנגדות מצד מפלגות האופוזיציה. יתרה מכך, ישנם חוקים שהליכוד בעצמו תמך בהם בעבר, אך כאשר עבר לספסלי האופוזיציה – שינה את עורו. מצער שלפעמים אידיאולוגיה אינה עניין של השקפת עולם אלא של פוזיציה. אתן לכם דוגמאות: ראשית, תוכנית "ממדים ללימודים" – זוכרים אותה? חוק שנועד להעניק מלגה ללוחמים משוחררים בסיוע של שני שלישים משכר הלימוד לתואר. חשבנו שאולי טובת הלוחמים שלנו תגבר על תאוות הליכוד לחזור לשלטון, אך במקום להצביע בצורה עניינית התעקש הליכוד להילחם בלוחמים. רק לאחר שהספין הפופוליסטי למימון 100% משכר הלימוד לא צלח, ולוחמים משוחררים הפגינו פה מחוץ לכנסת, התגבשה ההבנה בליכוד שההתנגדות לתוכנית תזיק לחזרתם לשלטון, והושגה פשרה. שנית, תוכנית פטור מוויזות לארצות הברית – זוכרים אותה? כבר ממש בעוד זמן קצר יכלו אזרחי ישראל לטוס לארצות הברית בלי דרישה לוויזה. אך מסתבר שלפי האופוזיציה דאז, מה שטוב ל-39 מדינות אחרות לא טוב לאזרחי ישראל, כך שלמרבה הצער התורים הארוכים בשגרירות יימשכו, והטפסים באנגלית ימשיכו ללוות אותנו עוד זמן רב. שלישית, חוק האזרחות – זוכרים אותו? הוראת שעה שמטרתה למנוע איחוד משפחות בין אזרחי ישראל שנישאו לאזרחי מדינות אויב לרבות יהודה שומרון ורצועת עזה. חוק זה היה מוארך בקביעות מדי שנה מאז שנחקק ב-2003. אולם, הפלא ופלא – אותו ליכוד שתמך בחוק שנים כה רבות ואף להתאמץ לשכנע את בג"ץ, ובצדק, לא היסס להפיל אותו ולפגוע בביטחון ישראל, רק כשהבינו שהדבר יפגע בממשלה שהם לא חלק ממנה. ח"י שנים החוק עמד בתוקפו לפני שהמיט אותו הליכוד עצמו. רק אחרי שנפל החוק והחלו לזרום בקשות מצד פלסטינים, התעשתו גורמים באופוזיציה והשכילו לשתף פעולה על מנת להעלותו מחדש בהסכמה. חבריי, גם כשכבר היינו בדרך לפיזור הכנסת התנגד הליכוד לחוקים חשובים כדוגמת חוק המטרו, זוכרים אותו? חוק שנועד לסייע לממשלה להוציא לפועל את פרויקט התשתיות הגדול ביותר בישראל – רכבת תחתית מתחת לכל גוש דן – במקום לחמול על הזמן של עם ישראל בפקקים ועל בעלי העסקים באזור הליכוד סירב לתמוך בחוק בשל סיבות – תנחשו – פוליטיות. חוק נוסף שנוצר מחוץ להסכמות לקראת פיזור הכנסת הוא החוק לפיקוח אלקטרוני למניעת אלימות במשפחה - - - << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> השאירו את נתניה ואשדוד מחוץ למטרו. המטרו לא התייחס לנתניה ואשדוד, וחבל. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> החוק של הפיקוח האלקטרוני למניעת אלימות במשפחה, חוק אדיר שניסו להעביר, והוא נועד לדאוג לכך שצווי הרחקה שהוצאו נגד בני משפחה אלימים אכן ייאכפו. תחילה בחר הליכוד להתנגד לחוק מציל חיים זה, אבל לאחר מסע שכנועים אושר לבסוף החוק בקריאה הראשונה, אך בגלל ההתמהמהות של הליכוד לא הספיק לעבור גם בקריאה הראשונה והשלישית. בינתיים, חברים, לצערנו, מעגל הדמים נמשך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברים יקרים, יש עתיד הייתה אופוזיציה אחראית שרואה בטובת אזרחי מדינת ישראל ערך עליון. בפתח הכנסת העשרים-וחמש אני מצהיר שיש עתיד תילחם ותיאבק אך תפעל למען המדינה ואזרחיה, תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סימון דוידסון. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חברת כנסת חדשה. קצת יותר מחודש עבר מאותו רגע חגיגי שבו עמדתי כאן והצהרתי "מתחייבת אני", ושבוע חלף מהיום המרגש שבו נשאתי את נאום הבכורה שלי מעל בימה זו, והינה מצאתי את עצמי כאן אתמול במשך שעות במליאת הכנסת ביום ראשון בשבוע – נר ראשון לחנוכה ונר אחרון למונדיאל, יום מיוחד מאוד ללא ספק, היסטורי אפילו, ולא בגלל החג או בגלל גמר גביע העולם והניצחון המדהים של ארגנטינה כעבור 36 שנים מאותו גמר של מרדונה, אלא מעצם התכנסותה החריגה מאוד של הכנסת ביום ראשון. אפילו חברת כנסת חדשה כמוני יודעת שכינוס המליאה ביום ראשון הוא צעד חריג מאוד, אפילו חסר תקדים. חוק שעות עבודה ומנוחה, 1951, קובע שיום המנוחה השבועי יכלול לגבי יהודי את יום השבת, ולגבי מי שאינו יהודי – את יום השבת או את היום הראשון או את היום השישי בשבוע, הכול לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועי שלו. לפי סעיף 12(א) לחוק: השר רשאי להתיר העסקה בשעות המנוחה השבועיות אם הוא משוכנע כי הפסקת העבודה בזמן זה עלולה לפגוע בהגנת המדינה או בביטחון הגוף או הרכוש או לפגוע פגיעה רבה בכלכלה, בתהליך עבודה או בסיפוק צרכים שלדעת השר הם חיוניים לציבור או לחלק ממנו. ואני רוצה לשאול: הכיצד מתכנסת מליאת הכנסת ביום המנוחה של חברי הכנסת ועובדי הכנסת הנוצרים, שיום מנוחתם הוא יום ראשון, תוך רמיסת זכותם ליום מנוחתם? האם היה עולה על דעת מי מהיושבים כאן לכנס ישיבת מליאה ביום שבת? איך ייתכן שדווקא הממשלה המסתמנת כדתית ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל רומסת ברגל גסה את זכויותיהם של מיעוטים דתיים אחרים? האם הדיון שמתקיים כאן נוגע בביטחון, בכלכלת המדינה, בצרכים חיוניים לציבור? התשובה היא כמובן שלא. לא מדובר לא בביטחון ולא בכלכלה, ובוודאי לא בצרכים החיוניים של הציבור; מדובר בפחד של נתניהו שמא לא יוכל להקים ממשלה. כדי להקים ממשלה חייב נתניהו להעניק לשותפיו הטבעיים את החוקים המופרכים והמטורללים שהם מבקשים לחוקק, גם במחיר פגיעה בצבא ההגנה לישראל, פגיעה במשטרת ישראל ופגיעה באמון הציבור הישראלי. כדי להקים ממשלה חייב נתניהו לקשור אליו בעבותות את חברי סיעתו. אנו דנים היום בהצעת חוק המציעה לבטל את האפשרות של ארבעה חברים להתפלג מסיעתם. באוגוסט 2019 התבקשו חברי רשימת הליכוד לחתום על הצהרת נאמנות, שלפיה ללא תלות בתוצאות הבחירות ראש הממשלה ויו"ר הליכוד בנימין נתניהו הוא המועמד היחיד של הליכוד לראשות הממשלה, ולא יהיה שום מועמד אחר. בשנים שחלפו מאז הוחתמו ראשי מפלגות הימין על שלל הצהרות נאמנות שלפיהן לא יקיימו משא ומתן קואליציוני עם כל מפלגה מלבד הליכוד בראשותו של נתניהו. הפחד הגדול ביותר של נתניהו החלש והסחיט הוא שחברי סיעתו המוסריים והערכיים יתפכחו וינטשו אותו, כפי שכבר עשו שר ואנשי תקווה חדשה. הצעת החוק שבה אנו דנים היום נועדה למנוע את התפלגותם האפשרית של ארבעה חברים, חברי כנסת, מסיעתם. הכוונה היא כמובן לחברי סיעת הליכוד, אלה שמאסו בהתנהלותו של נתניהו החלש והסחיט, נתניהו אשר נכנע לכל גחמה של שותפיו הטבעיים לקואליציית האבסורד על מלא; או אלה שזועמים על הדייסה שבישל להם ראש מפלגתם, שאף לא כפית ממנה נשארה לחברי סיעתו; או אולי אלה שמצפונם אינו מאפשר להם לתת יד לחוקים הבעייתיים והפרסונליים של סמוטריץ', דרעי ובן גביר. בין ההסתייגויות שהגשנו, חברי סיעת יש עתיד ואני, להצעת החוק, ישנה הסתייגות המתייחסת לתצהיר שעליו יחתום כל חבר כנסת המבקש להתפלג. אנחנו מציעים שבחוק הכנסת 1994, בסעיף 59(1), אחרי המילים "של ארבעה חברי הכנסת לפחות" יבוא "יו"ר הכנסת יקבע נוסח תצהיר שעליו יחתום כל חבר כנסת המתפלג מסיעתו בהתאם להוראות סעיף זה". מטרת התצהיר היא להבטיח - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שאותם חברי כנסת המבקשים להתפלג עומדים מאחורי בקשתם ועושים זאת מרצונם, וזאת בשונה מאותן הצהרות נאמנות דיקטטוריות שעליהן חתמו בעבר. אלה המבקשים להתפלג והבוחרים לצעוד בדרך עצמאית יחתמו על תצהירים שבהם הם משחררים עצמם מעולו של זה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, חנוכה שמח. חג שמח לכולכם, ונדליק אורות שיביאו אור לכל העולם. כשאני אומר "כל העולם" – כלומר, היהודים, הפלסטינים, העולם כולו. שיהיה שלום שייטיב עם כולנו, מדינה לצד מדינה, מימוש זכויות לאומיות לשני העמים ולא רק לעם אחד, שוויון מלא בארץ בין ערבים ויהודים הן ברמה האזרחית, הן ברמה הלאומית. מי ייתן ויהיו שלום ושוויון ודמוקרטיה שייטיבו עם כולנו. אנחנו האזרחים הערבים יחד עם יהודים דמוקרטים נעשה את הכול בשביל להביא את היום הזה. חג חנוכה שמח לכולכם. חברות וחברים, מה שקורה לפני הרכבת הממשלה מעיד על כמה דברים. הדבר הפחות-חשוב מביניהם זה שאין אמון בבנימין נתניהו. אין אמון. תופסים אותו כבן אדם שקרן, כמו שאמר סמוטריץ'. אבל לא, לא, אני לא אוהב את המילה "בן של", לא אוהב, אבל מה שהוא אמר עליו – ופשוט מאוד לא מאמינים לו, אחרת היו חותמים על הסכם קואליציוני, ויודעים שאחרי חודש-חודשיים מממשים את ההסכם. אבל לא מאמינים לבן אדם, ובצדק. הדבר היותר-חשוב זה חוסר הממלכתיות הטוטלית. אין ממלכתיות. פשוט מאוד כל פעם יש ממשלה חדשה, אז משנים חוקים בשביל להתאים את הממשלה הבאה. אין ממלכתיות. מוכנים לשנות לא רק חוקים אלא גם חוקי-היסוד. לא חשוב, הכול נזיל, העיקר לשרת עכשיו – לא אסטרטגית, אלא עכשיו – את הטובה של הקבוצה הזו על חשבון הכלל. הדבר השלישי, והוא יותר חשוב משני הדברים שדיברתי עליהם, זה מה שקרה עם המשטרים האפלים ביותר בהיסטוריה האנושית, שנבחרים בדרך דמוקרטית, אבל ישר אחרי הבחירות מתחילים לשנות חוקים עם אוריינטציה פשיסטית לחלוטין. לחלוטין. מדובר על השתלטות הציונות הדתית על אזורי הגדה המערבית, על העם הפלסטיני, ירושלים המזרחית, ואיתמר בן גביר – שמאמין בתורת הגזע, בתורתו של הטרוריסט מאיר כהנא, שתולה בסלון ביתו את תמונתו של גולדשטיין, זה שרצח 29 מתפללים פלסטינים בחברון – הוא זה שימונה להיות השר לביטחון פנים. הדבר הבסיסי ביותר, האלמנטרי, למיגור פשיעה על ידי המשטרה זה בניית אמון בין הנפגעים לבין המשטרה. במידה שנעשה סקר דעת קהל בקרב האוכלוסייה הערבית, הנפגעת העיקרית מהאלימות והפשיעה, ונשאל אותם: האם יש לכם אמון במשטרה בכלל ובמשטרה בהנהגת בן גביר בפרט? כולכם יודעים את התשובה. אז למה בוחרים בו להיות השר לביטחון פנים? למה מסכימים? כי האוכלוסייה הערבית, מבחינת הממשלה הזו, היא בדיוק מה ששאל דני קושמרו את השר לביטחון פנים עמר בר לב, שאמר לו: כשנפגשתי עם קצינים בדימוס, קצינים של המשטרה בדימוס, הם אמרו לי: כששמענו את השמות של הנהרגים, מוחמד מחמוד, אמרנו שיהרגו אחד את השני. כך מתייחסים אל האוכלוסייה הערבית, וכך התייחס הטרוריסט המורשע בן גביר. אנחנו חסמנו עורקים ראשיים, השבתנו, דיברנו - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון רק, בבקשה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - מדם ליבנו מעל במה זו, היינו גם באו"ם ונפגשנו עם מזכ"ל האו"ם. אנחנו נמשיך להיאבק ביתר שאת למען חיים בטוחים ודמוקרטיים בחברה שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. האמת, בחוק הזה שעומד בפנינו, או בשינוי החוק, בהצעת תיקון החוק, יש דילמה לא פשוטה לנו כחברי סיעת חד"ש-תע"ל. הדילמה היא בעיקר בגלל שאנחנו עקרונית בדרך כלל נגד פיצולים או מתן אפשרות לפיצולים מסיעות. עדיין שיטת הבחירות במדינת ישראל היא שיטה שמתייחסת למפלגות ולא לאנשים. אנשים לא נבחרים בהיותם אנשים, אלא בהיותם שייכים למפלגות פוליטיות, לרשימות שיש להן מצע פוליטי שכל אחד ואחת מאיתנו אמור להיות מחויב להיאבק למען ביצוע התוכנית הפוליטית הזאת. בגלל זה אנחנו בדרך כלל לא אוהבים את העניין של הפיצולים כי בזה אנחנו נותנים לח"כים, לאנשים, למועמדים, כן לגנוב את הקולות של המצביעים שהצביעו לתוכנית פוליטית ולקחת את זה באופן אישי ולעבור לרשימות אחרות. אבל מצד שני אנחנו יודעים שתיקון החוק הזה לא בא בצורה העקרונית מתוך אותה הבנה שאנחנו מבינים למה אסור להתפצל או לאפשר בקלות לח"כים להתפצל מהסיעות. כולנו יודעים שהצעת תיקון החוק הזאת בעבר עברה כי אנשים בנו על זה, או ממשלת המעבר הנוכחית בנתה על זה שאולי תצליח לקחת ח"כים מהליכוד ולצרף אותם לממשלה; ומצד שני אנחנו יודעים שהתיקון הזה בא למנוע מכל מי שלא מוצא חן בעיניו הרכב הממשלה הבאה לקום ולהתפצל. זה כבר לא סוד, אדוני היושב-ראש, שקורים דברים בתוך הליכוד. זה כבר לא סוד שיש גושים בתוך הליכוד ושיש אנשים שממורמרים מהחלוקה. היה אפשר להגיד, אתה יודע מה, מה לי ולבעיות בתוך הליכוד? איך אמר חבר הכנסת איימן עודה? שיהרגו אחד את השני, שיהיו להם בליכוד בעיות כמה שאפשר. זה היה נכון אם פתרון הבעיות האלה לא היה על חשבוננו, אם פתרון בעיות הפנים בליכוד והבעיות של הפחד הזה של נתניהו שאולי יתפצלו לו אנשים מתוך הליכוד ויחזרו – תסתכלו על המספר המדויק בתיקון החוק הזה – ארבעה ח"כים, כאשר הממשלה המסתמנת אמורה להיות עם 64 חברי כנסת. אז אם יתפצלו הארבעה האלה תהיה בעיה רצינית. זה הופך את נתניהו לסחיט כל הזמן כי אפשר שאנשים מתוך המפלגה שלו יגידו לו – אנחנו ארבעה, אנחנו יכולים להתפצל. אבל תראו, השיגעון הזה שאנחנו צריכים לעבור אותו בחקיקה שפותרת רק את הבעיות של הקמת ממשלה שכולנו יודעים שהיא תהיה אסון – אסון למה שנשאר משולי הדמוקרטיה; אסון למערכת בית המשפט; אסון לאוכלוסייה הערבית, כאשר שמים את בן גביר לשלוט בנו, והוא יושב יומם ולילה כבר שבועיים, דורש ודורש עוד ועוד סמכויות – לא להגן על ביטחוננו האישי, אלא להיות עם שליטה ועם יכולת לדכא כל תזוזה בתוך האוכלוסייה הערבית. מצד שני אנחנו נדון בהצעת החוק למען סמוטריץ' כדי שיוכל להיות המושל הצבאי, עלק אזרחי, בשטחים הפלסטיניים הכבושים ויוכל ליישם את כל התורה הפוליטית המשיחית שלו על חשבון העם הפלסטיני. ממשלה כזאת, שמהווה סכנה אמיתית, אנחנו צריכים לשבת יום ולילה כדי לנסות להדוף את הפתרונות שמביאים לכנסת הזאת כדי שנתניהו יפסיק להיות סחיט, כדי שנתניהו יקבל את כס ראש הממשלה ויוכל להמשיך אחר כך את המשא ומתן על עסקת הטיעון החדשה שלו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בשבוע האחרון כולנו נמצאים תחת בליץ חקיקה של שינוי משטרי, שינוי למשטר רודני מובהק. כולנו ספונים בוועדות ובמליאה שעות ארוכות עד שיכול להידמות כאילו אין עוד מציאות מחוץ למשכן. אבל זאת, כמובן, אשליה, והייתי שמח לנצל את הדקות הקרובות כדי לנפץ את האשליה הזאת ולספר על השינויים הקשים שמתרחשים בארץ בזמן שקואליציית הימין הקיצוני מבזבזת את זמנה של הכנסת על חוקי טובות הנאה אישיים. אבל לא רק המשטר משתנה, גם האקלים, ולזה אני רוצה להתייחס. העיתונאית ליה רון חשפה בעיתון הארץ כי רשויות מקומיות מוחלשות מודרות מקבלת סיוע בשיפור המוכנות שלהן לנזקי שינוי האקלים. בעוד יישובים מבוססים והתנחלויות יוכלו ליהנות מסיוע נרחב לצמצם את פליטות גזי החממה בשטחיהם ולהתמודד עם תופעת אי-חום עירוני שמחמירה את ההתחממות, הפריפריה, כרגיל, מופקרת. במחקר אחר התבהר ששכונות מצוקה בעיר תל אביב – מה שנקרא "סובב תחנה מרכזית" – לא רק מזוהמות יותר בפיח, אלא גם חמות יותר בשבע מעלות משאר העיר. מפגע ההתחממות הוא יותר מאי-נוחות ולא ייפתר עם מזגן. גלי חום מובילים לעלייה בתחלואה ואחראים לתמותה. מדובר בחיי אדם, ופעם נוספת הפריפריה החברתית נותרת מאחור, מופקרת לגורלה ומוזנחת לזיהומה. במקביל נחתם הסדר שילומים מול חברת כי"ל, גדולת המזהמות הפרטיות בישראל – 115 מיליון שקל פיצוי על זיהום נחל אשלים. הסדר מעליב, מושחת, שמוכיח אוזלת יד ורפיון ידיים של אכיפת החוק הסביבתית. אני לא מאשים את המשרד להגנת הסביבה, אבל ללא גיבוי ממשלתי, ציבורי ופוליטי אמיתי להיאבק בהון – ידיהם כבולות. נזכיר שביוני 2017 שטפו 200,000 מ"ק של חומצה את נחל אשלים. חברה שרווחיה – לא ההכנסות, הרווחים – נאמדים כל שנה במיליארדים, תשלם כסף קטן על דליפת החומצה. האזרח הקטן משלם דמי מים, והמזהמת הגדולה כי"ל זוכה לפטור. חמישה דיונים יזמתי בוועדות הכספים והכלכלה בכנסת העשרים-וארבע נגד ההתנהלות של כי"ל. כל דיון חשף טפח אחר בקשר בין שחיתות ציבורית לזיהום הסביבה ולשוד משאבי הטבע. האם הקואליציה העתידית שחוזרת על סיסמת המשילות השכם והערב תילחם על משילות מול המזהמים? מול הטייקונים? משבר האקלים מחייב התגייסות, אפילו בליץ של חקיקה ותקצוב. אך קואליציית הרודנות לא מתעסקת בזוטות כמו הסבל הצפוי של מיליוני אזרחיה ומותם של אלפים ממשבר האקלים. אנחנו ניצבים בפני משבר שהוא משבר של השיטה הקפיטליסטית. הפקרת הרווחה, הבריאות והתשתיות ואיתה תאוות הבצע שהורסת את כדור הארץ. המשבר יכול להיות גם הזדמנות לשינוי – לעצור את הטירוף ולהשקיע בציבור. אבל הקואליציה מעדיפה להשקיע בעצמה ובחבריה. ההזנחה משרתת את פוליטיקת ההפחדה, הניכור והפילוג ובכך את ביצור כוחם של תאבי השררה. זאת לא טעות, זאת מדיניות. אירועי מזג אוויר קיצוניים יגיעו לעיתים תכופות יותר ויותר: הצפות בחורף, סערות, גלי חום קיצוניים בקיץ ועוד; חיי אדם יאבדו; אנשים ועסקים ייפגעו. בשבוע שלפני הבחירות צעדו אלפי בני נוער - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ברשותך, משפט אחרון. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> סליחה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון, כי אני שומר כך שכולם יספיקו לדבר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אוקיי. בשבוע לפני הבחירות צעדו אלפי בני נוער בכל רחבי הארץ במצעד אקלים למען שינוי. איפה הקול שלהם נמצא במשכן הזה השבוע? מול זה על הציבור להתקומם, על הפריפריה להתקומם, ערבים ויהודים ביחד, כי הקואליציה לא סופרת את המצוקה הזאת. הקואליציה נלחמת למען משטרה רודנית, שלא תגיש כתבי אישום בשל זיהום; היא נלחמת על פיצול משרדים ולא על סמכויות אכיפה חדשות נגד בעלי מפעלים מזהמים; היא נלחמת על תוספת שרים ולא על תוכנית ממשלתית להפחתת זיהום ופליטת פחמן. עם השבעת הכנסת העשרים-וחמש - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת כסיף, פשוט אחרים יישארו בלי אפשרות לדבר, וחבל. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אוקיי, אז אני אסיים במשפט אחרון בבקשה. עם השבעת הכנסת העשרים-וחמש ביקשתי מהממ"מ לנסח מדיניות מס אקלימית שאינה רגרסיבית, שאינה מכוונת בראש ובראשונה לשכבות המוחלשות ולעניים. זה מצב החירום האמיתי, ואיתו אנחנו צריכים להתמודד ולתת פתרון. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. כמו שביקשתי מכולם, נא לעמוד בחמש דקות, כדי שכולם יספיקו לדבר עד שעת ההצבעה שסוכמה. תודה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, צר לי מאוד שבכל מה שקשור לדיון סביב החוקים שהממשלה העתידית מנסה להביא ולאשר אותם, הנושא של הנגב עולה יותר מדי, ויש מי שמוליך את הבית הזה ואת דעת הקהל בהסתה מתמדת כלפי האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב. כבוד היושב-ראש, כשמדברים על פשיעה ועל עוני – פשיעה ועוני הם לא גזרה משמיים; זו תוצאה של מציאות של הזנחה רבת שנים; של אי-התייחסות לאוכלוסייה הזו כאוכלוסייה שווה. מי שמדבר על פשיעה בנגב הוא מסית והוא רוצה להעביר תוכניות שבעיקר באות לכתר את היישובים הערביים הבדואיים בנגב. הוא רוצה להעביר תוכניות להשתלטות על הקרקעות הערביות הבדואיות בנגב. מי שרוצה להילחם בפשיעה בנגב צריך להסתכל אחרת על הנגב. מי שחושב שאפשר לפתח את הנגב רק ליהודים – הוא טועה. אי-אפשר לפתח את הנגב רק ליהודים. אם חושבים איך צריך לפתח את הנגב, צריך לפתח אותו לכלל תושביו. הערבים הבדואים בנגב הם 30%. מי שמדבר על פשיעה בנגב, הוא לא צריך להילחם במקורות הפרנסה של הערבים הבדואים בנגב. ראינו בשבוע האחרון שני ניסיונות של הסיירת הירוקה ורשות הבדואים להילחם במקורות פרנסה מסורתיים של הבדואים בנגב. ראינו בערב אבו סבילה איך באים להדביק צווי הריסה והתראות לסככות צאן. הבדואים עסקו כל החיים שלהם בחקלאות, הם מגדלי צאן, ואי-אפשר להפריד ביניהם לבין מקור הכנסה. צריך לפתח ולתת את האישורים הנכונים לשטחי מרעה לבדואים בתחום הצאן, צריך לתת להם מכסות מים וצריך לעזור להם לפתח. וכשבאים לפתח את היישובים הבדואיים בנגב ולהכיר בהם, צריך לעשות תכנון מותאם בשיתוף עם הבדואים, שהם לא יפספסו את מקור הפרנסה שלהם. כי בתכנון הקיים היום יש התעלמות טוטלית ממקור הפרנסה הזה. אתמול בכפר רח'מה – המוכר, שהוכר רק לפני שנה – ראינו התנהגות ברוטלית ומוזרה, איך הסיירת הירוקה, בליווי של המשטרה, באה לשם ומחרימה גמלים. אי-אפשר להפריד את הגמל מהמדבר. הם מכירים ביישוב ומכתרים אותו בשטחי אש ולא רוצים שהגמלים יצאו למרעה. מי שרוצה להילחם בפשיעה צריך להשקיע בחינוך, צריך להשקיע באזורי פיתוח ותעסוקה, צריך לפתח את התעסוקה המסורתית. לכן אני פונה מכאן לסיירת הירוקה להחזיר מיידית את הגמלים שהוחרמו אתמול ולשבת עם בעלי הגמלים וכל הבדואים שמגדלים אותם ולהכיר בהם כמשק חקלאי מוכר. כי עד היום הגמלים לא מוכרים כמשק חקלאי מוכר בנגב. צריך להכיר בהם כמשק חקלאי מוכר, לתת להם את האישורים, את שטחי המרעה, את המכסות של המים המתאימות וגם לעזור לאנשים. אנחנו ראינו את המחזה שהיה אתמול, איך מעמיסים גמל במנוף. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אם זה היה קורה במקום אחר כל העולם היה צועק וכל הארגונים של צער בעלי חיים היו מתקוממים. מה שקרה אתמול – לא ראינו שום זעקה, כי מדובר בתושבים בדואים מהנגב. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. השרה מרב מיכאלי – איננה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. שוב, כפי שאני מבקש מכולם, להתכנס לזמן, כדי שכולם יספיקו לדבר. בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה, כבוד יו"ר הכנסת. אני רוצה לדבר כאן על הפגיעה הצפויה בנשים בכנסת הקרובה, ובפרט בבליץ החקיקה שאנחנו עדים לו עכשיו. תראו, היום בשעה 17:00 אמורה להתקיים פה עוד פעם הפגנה של מי שנפגעו מהרב טאו, אותו רב של מי שאתם עכשיו חתמתם איתו על חוזה – שאין לי מושג על מה חתמתם עליו – להיות סגן ראש הממשלה שיהיה אמון על כל התוכניות החיצוניות במשרד החינוך. אותו בן אדם שכשהוא יושב מסביב לשולחן הממשלה ירים את הטלפון או ייגש לחברו איתמר בן גביר ויגיד לו: שומע? עכשיו כשהסמכויות אצלך והפכנו את המפכ"ל לעציץ, אני רוצה שתוציא את הרב שלי מחקירה. אתם מפקירים נשים לא רק בגלל היעדר הייצוג, לא רק כי אין נשים במפלגות שלכם; הכנסת הזו התדלדלה בייצוג הנשי בעיקר בגלל הגוש שלכם. אתם מדירים נשים על ידי העצמת גורמים חשוכים, גורמים שרוצים לא רק לא לקדם חקיקה שוויונית מגדרית, אלא גורמים שרוצים לקחת אותנו אחורה. ואתם יודעים, אתם יודעים את זה, אתם מתביישים בזה גם. לא מתביישים מספיק כדי לא לחוקק את החוקים האלה וכדי לעשות משהו אחר, אבל אתם יודעים שפה פישלתם בגדול, אני רואה את זה על העיניים שלכם, אני רואה את זה בתגובות שלכם. יכולתם להימנע מעניין אבי מעוז. הרי זה לא שהצד שאני נמנית איתו היה משתף איתו פעולה במשהו. יש לנו גבולות. הוא היה יכול להיות פה איזה ח"כ אופוזיציה עצמאי שגם ככה היה מצביע איתכם על כל דבר שמתאים לו, מקסימום לא מסייע לנו בכלום, ובצדק, אנחנו לא רוצים סיוע מאנשים כאלה, ולהימנע מהמחטף הזה שאתם מייצרים. הוא גם סימן את בואו של גל, גל שלם של פירוק משרד החינוך. זאת אומרת, אנחנו כבר עדים לכך שעוד טרם הוקמה הממשלה הזו, ממשלת הימין מלא-מלא-מלא-מלא שלכם – עוד טרם היא הוקמה, היא כבר מסמנת את החורבן בהבאתה. משרד שמספר את סיפורה של אומה, משרד החינוך – איזו חברה אנחנו רוצים להיות, מה אנחנו שואפים לבנות עם דור העתיד שלנו, פורק לו לגורמים. הכנסנו אנשים חשוכים. אנחנו הופכים את המשטרה לפוליטית, וזה חוק שאני יודעת שבעיני הרבה מהליכוד לא מוצא חן החוק הזה. יש לנו אולי מחלוקות על פסקת ההתגברות ועל דברים אחרים, אבל הדבר הזה שבו משטרה היא לא סוברנית לעסוק במערכת אכיפת החוק בצורה מקצועית, והיא נתונה להלך רוח פוליטי – וכבוד יו"ר הכנסת, שנינו מבינים מה המשמעות, גם אם בן גביר לא מרים את הטלפון – הלך רוח הוא דבר שמחלחל, הוא דבר שמייצר אקלים מסוים, אגב, גם ציבורית, אבל השוטרים כמובן מושפעים ציבורית; מובן שזה הלך רוח שיהפוך עכשיו מפגינים הגונים לפושעים, שיעודד במסר הסמוי פגיעה במי שנמנה עם הצד השני. אתם יודעים את זה, ומי שבאמת דמוקרט וליברל, גם אצלכם, גם אם הוא שכח את זה בפנים, אבל זה עדיין נמצא בו – יודע את זה עמוק עמוק. אני בן אדם מאמין, ואני מאמינה שגם ברגעי השפל האלה עדיין יש עם מי לדבר ועל מה לדבר, ועדיין יש על מה להתעקש ולקוות ולצפות שתעשו את המעשה הנכון. אני יודעת שלא תמיד קל להיות זנב לאריות; אבל להיות ראש לשועלים בכל מחיר הוא דבר שההיסטוריה עוד תכתוב אותו אחרת. דווקא בחג הזה, חג החנוכה - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הזמן הסתיים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בסדר, אני רק אגיד – אנחנו צריכים להגביר את האור על החושך. ואני גם אומרת לכם, לחבר'ה שמקימים ממשלה, שאולי אנחנו לא מסכימים על הכול, אבל יש ערכים משותפים שאסור לנו לוותר עליהם. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. גם ממך אבקש, כמו מכולם, להתכנס למסגרת הזמן, פשוט כדי שכולם יספיקו לדבר ולא נגרע את זכותו של אף אחד. בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי השרים, חג אורים שמח. אדוני היושב-ראש, אתה יודע, לרוב כשאני עולה לדוכן הנכבד הזה, אני מגיע עם נאום כתוב. הפעם הזו לא עלה בידי, וזאת משום שבימים האחרונים מתנהל כאן בליץ חקיקה לא ראוי. אני יודע שעל כל טענת פרוצדורה אנחנו שומעים בימים האחרונים: אבל תזכרו מה אתם עשיתם, אז צריך לומר שבעניין הזה התלמיד עולה על רבו. הדברים שנעשים בימים האחרונים כאן במליאה, קיומן של שלוש ועדות במקביל למליאה, הצבעות בוועדות במקביל למליאה ולא רק בעניינים טכניים, ענייני ועדה מסדרת, ולא רק בחוקים שבאמת נחוצים עניינית להקמת הממשלה – דבר כזה עוד לא היה כאן בבית, וזה סימן רע מאוד לבאות. לפני כמה ימים עמדתי כאן על הדוכן ונתתי ארבעה סימנים בממשלה העתידה לקום, בהתאם לארבע הצעות החוק שאנחנו דנים בהן: ממשלה של מושחתים, ממשלה של קיצוניים, ממשלה של שקרנים וממשלה של פחדנים. והצעת החוק שאנחנו עוסקים בה בישיבה זו מעידה כאלף עדים שאכן הממשלה הבאה היא ממשלה של פחדנים. במשך חודשים ארוכים צחקתם עלינו, אמרתם שאדם אחד לא יפרוש מסיעת הליכוד, שאין שום סיכוי שהסיעה שלכם תתפצל. אם אתם כל כך בטוחים בכך, מדוע אתם מבקשים לתקן בחופזה חוק-יסוד הגיוני שאומר שאם מפלגה יכולה להיכנס לכנסת עם ארבעה חברי או חברות כנסת, ניתן לאפשר לקבוצה דומה בגודלה להתפלג ולהקים סיעה עצמאית? אלא שאתם באמת חוששים לעתיד הקואליציה והממשלה שלכם, ולא בגלל שמישהו יתפלג כי הוא לא קיבל את הג'וב המקווה – אתם רבי-אומן בחלוקת ג'ובים ובהסדרת משרות – אלא כי אתם יודעים בתוך-תוככם שעדיין ישנם בסיעת הליכוד חברי כנסת שמסתכלים בבעתה איך נתתם את מפתחות הממשלה הבאה ליורשו ותלמידו של כהנא. כל הצעת החוק שאנחנו דנים בה עומדת בסימן הפחדנות האידאולוגית והפחדנות הפוליטית שלכם. את יתרת דבריי אבקש לנצל על מנת להציע שבצד קווי המתאר הללו של ממשלה של מושחתים, של קיצונים, של שקרנים ופחדנים, בבוקר הזה ראוי להוסיף עוד כינוי אחד, והוא ממשלה של חדלי אישים. בשעה שאנחנו יושבים כאן במליאה ועוסקים בתיקון לחוק הכנסת, מתנהל דיון בתיקון פקודת המשטרה. במסגרת התיקון הזה הליכוד סומך את ידו על הצעת חוק מסוכנת ורשלנית, שמעבר לפגיעה הרעה שלה במשטרת ישראל, היא עתידה להצר את יכולתו של ראש הממשלה הבא להתערב בפעולת המשטרה ברגעים קריטיים שיש להם השפעה מכרעת על אינטרסים לאומיים, סביב סוגיות כדוגמת המצב בהר הבית, מצעד הדגלים, אירועי ביטחון לאומי כדוגמת שומר החומות. אם הצעת החוק הזאת תאושר בנוסח שמקדם חבר הכנסת בן גביר, בפעם הבאה שראש הממשלה נתניהו ירים טלפון לשר לביטחון לאומי, שהיתרון היחיד שלו הוא שהוא יודע כיצד לנופף באקדחים – בפעם הבאה שנתניהו יתקשר לבן גביר, בן גביר יאמר לו: אדוני ראש הממשלה, אתה לא זוכר איך תיקנו את פקודת המשטרה והכפפנו את המנכ"ל רק אליי? מה אתה מתערב בעבודתי בניגוד להוראות החוק? ולכן הבוקר הזה צריך לומר שהממשלה העתידה לקום היא לא רק ממשלה של מושחתים, קיצוניים, שקרנים ופחדנים, אלא זו גם עתידה להיות ממשלה של חדלי אישים, אנשים שמפקידים באופן אווילי ומסוכן את הסמכויות הרגישות ביותר של מדינת ישראל בידי חבר כנסת קיצוני, מתלהם ולאומן כאיתמר בן גביר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם. תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> נתניהו, אתה לא רק פחדן, אתה גם חדל אישים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תעלה ותבוא חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – איננה נוכחת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, לא. היא בדרכה מהוועדה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת אביגדור ליברמן. אל תפריע לי, בבקשה. היא הפסידה את ההזדמנות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן, ככה זה כשצריך לנמק הסתייגויות. ככה זה. היא מנמקת עכשיו הסתייגויות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תמשיך, תמשיך, תמשיך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ככה זה. היא מנמקת עכשיו הסתייגויות. אתם פשוט יוצרים מצב - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לשבת ולא להפריע למהלך הדיון. << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> אדוני היו"ר, אבל זה באמת לא בסדר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני לא מפריע לאף אחד. אתם סותמים את הפיות של האופוזיציה העתידית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא סותמים לך את הפה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> דבר כזה לא היה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, כתוב במקורות שלנו: אין חכם כבעל ניסיון. מ-1996 אני מלווה הקמת קואליציות שונות ומשונות. קואליציה כזאת, אדוני היושב-ראש, מעולם לא הייתה. זאת קואליציה שבה אף אחד לא מאמין לאף אחד; יש חוסר אמון מוחלט בין מרכיבי הקואליציה וגם בתוך הקואליציה ובתוך המפלגות. הדיון על תיקון חוק הכנסת הוא רק הוכחה לכך. הרי למה צריך לחוקק חוק מיוחד שרק שליש סיעה תוכל לפרוש? כי נתניהו מפחד מחבריו בתוך הליכוד. וזה לא מקרה שהוא מפחד מחבריו בתוך הליכוד – הוא צודק. כי כמו שהוא התעלל בחבריו בתוך הליכוד – זה מעולם לא קרה. אף אחד בליכוד לא יודע מה הוא יקבל, והוא מחזיק אותם, את כולם, באוויר על מזבח הניסיון האישי שלו להיחלץ מתסבוכת משפטית. לכן הוא מקריב מתחת לגלגלים מדינה שלמה וגם את תנועתו. אבל לא יעזור שום דבר. לא צריך לפרוש. מספיק שארבעה ח"כים לא יגיעו להצבעה קריטית, הצבעה חשובה, זה כבר מספיק. גם לא צריך להצביע נגד, כדי שלא יכריזו עליהם כפורשים. אבל אני מניח שברגע קריטי בהצבעות הבאות אנחנו נראה לפחות ארבעה ח"כים מתוך הליכוד שמשום מה יהיו עסוקים באותו רגע. גם בנושא המרכיבים האחרים, הרי גם אנחנו יודעים בדיוק מה שר האוצר המיועד חושב על נתניהו, ונתניהו חושב עליו אותו דבר – ולכן זה ברור. ואם אני רוצה, אדוני היושב-ראש, לדבר ברוח המונדיאל: בהזדמנות הראשונה אחרי שבן גביר וסמוטריץ' יעבירו את החקיקה שתציל אותו מתסבוכת משפטית, הוא ייתן להם את השפיץ – גם הם מודעים לכך. ולכן אף אחד פה לא סומך על מילתו של נתניהו, כולם רוצים לפרוע את כל ההתחייבויות מייד ועכשיו. הכול במזומן – החקיקה, התקציבים, רוצים לעגן הכול בתוך ההסכם הקואליציוני. מעולם חקיקה כזאת לא קדמה להצבעת אמון על הקמת הקואליציה. מעולם. לכן אנחנו רואים פה תופעות שגם הן תופעות מסוכנות שלא ראינו קודם – פירוק למעשה גם של המדינה וגם של העם. הרי, איך אפשר להסביר? ביהודה ושומרון תהיה לנו סמכות כפולה. החיילים, חיילי צה"ל, יהיו כפופים לרמטכ"ל ושר הביטחון, ואנשי משמר הגבול, לוחמי משמר הגבול, יהיו כפופים לשר לביטחון לאומי. שר הביטחון ייתן פקודה אל"ף, והשר לביטחון לאומי ייתן פקודה בי"ת. או למשל, הסמכות האזרחית ביהודה ושומרון; הסמכות האמיתית היא אלוף פיקוד המרכז, אבל מעבירים פה חוק שמעניק לשר האוצר העתידי סמוטריץ' סמכויות בתחום המינהל האזרחי – זה לא יעבוד. הקואליציה הזאת לא תחזיק מעמד. אני נותן לכם שנה וחצי במקרה הטוב. אבל בסופו של דבר אנחנו דואגים למדינת ישראל. זה פשוט לא יכול להיות מה שקורה, בשום תחום. איך אפשר להפריד את החברה למתנ"סים ממשרד החינוך? הרי, באמת, התפיסה ההוליסטית בנושא חינוך אומרת שהילדים מסיימים לימודים בבתי ספר, ואחר כך יש להם מתנ"סים. פתאום כל חברת המתנ"סים עוברת למשרד הפנים. בואו ניקח אבסורד עוד יותר גדול: הזהות הלאומית – כמה יחידות לזהות לאומית, אדוני היושב-ראש, צריך להקים? אז יש לנו מעכשיו רשות חדשה לזהות לאומית יהודית במשרד ראש הממשלה; יש לנו מינהלת לזהות יהודית תחת סמוטריץ'; ויש לנו מינהלת מיוחדת לקהילות משימתיות אצל אורית סטרוק – שלוש יחידות מקבילות בתקציבים, עם מנגנון שבו התחרו אחד בשני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> הדבר הזה, אדוני היושב-ראש, לא יחזיק מעמד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. תעלה ותבוא חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. צריך להבין שכשיש דיונים מקבילים, גם הסגנון של הבקשה קובע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> נכון מאוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> צריך קצת לפעול לפי דרך ארץ קדמה לעולם. לפעמים, לא תמיד, לעיתים. לעיתים דרך ארץ חשובה. בבקשה, גברתי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית אני באמת מודה לך שהחזרת – או השבת לי את זכות הדיבור. אין מה לעשות - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רשות, רשות הדיבור. זכות עומדת לך. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אתה צודק ממש. תכף אגיד על זה משהו. באמת, להיות – בפעם הזו בכנסת הזאת אני מרגישה מהי היכולת של בן אדם להתפצל לארבעה – בו זמנית הוא חייב להיות בארבעה מקומות: בו זמנית במליאה, בוועדה של פקודת המשטרה, בוועדה של קרעי, מה שנקרא חוק-יסוד: הממשלה, בוועדה המסדרת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זאת זכות של מפלגות קטנות. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אגב, צריך לומר מכאן מילה משובחת לחבריי במפלגה, שאומנם אנחנו ארבעה, אבל מתרוצצים ועושים כאן עבודה כאילו היינו 20 – אז אני מצדיעה גם לחבריי בעניין הזה. ואתה יודע, אני מסתכלת על כרטיס הביקור של הממשלה החדשה הזו שמתהווה, ואני אומרת: מה עברתי פה בשבועיים? מה כולנו עברנו כאן בשבועיים-שלושה האחרונים? כי זה כרטיס הביקור שלכם. עפתי מכל ועדה אפשרית לפחות פעמיים – גינו אותי; ביזו אותי; ניסו להעליב; ניסו להשפיל; ניסו לעשות כל כך הרבה דברים כדי לפגוע בלגיטימיות שלנו כחברי כנסת וכשליחי ציבור. יותר מזה, באו ועשו את הכול בצורה מקביל כדי להקשות, כדי לפגוע בזכות ובחובה שלנו לשרת את האינטרסים של הציבור שלנו, ויש מאחורינו מאות אלפים ומיליונים, שכן גם במפלגה שלנו יש מעל 150,000 איש, איך שאתם לא מסתכלים על זה – שמסתכלים ורוצים שאנחנו נייצג אותם בכבוד. לפגוע בצורה כזאת אנושה בזכות, בחובה הבסיסית שלנו לקיים כנסת תקינה ולעשות כאן הליכי חקיקה ראויים – זה בעיניי לא דבר שהייתי מתגאה בו. אבל אתה יודע מה, יותר מזה, אני אשאל אותך שאלה, אדוני יושב-ראש הכנסת: מה היחס – יושב-ראש הישיבה, אבל גם הכנסת עכשיו, מה לעשות? האם הייתה מתישהו במהלך הקדנציה האחרונה חוסר כבוד ממני אל חברי הכנסת של ש"ס ואליך באופן אישי? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא זכור לי, כפי שלא זכור לי שאני נהגתי בחוסר כבוד - - - << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> לא זכור לי. אבל משום מה, יש כאן חברי כנסת שהולכים ומוציאים את דיבתנו ואפילו את דיבתי האישית וחבריי, שאנחנו מסיתים נגד חרדים. עכשיו, לא סתם שאלתי אותך את השאלה הזאת – בגלל שישבת איתנו כאן, ודווקא אותך אני צריכה לשאול. אתה אדם הגון, חבר כנסת הגון וישר. ולבוא ולשמוע את ההסתה הזו ואת השקרים האלה בשביל ליצור דה-לגיטימציה לבני אדם, לאנשים, בעיניי זה פשע על פשע, זה חמור שבעתיים. ודווקא עכשיו, כשהכוח בידיים שלכם, ואתם יכולים להרגיע, ואתם יכולים לעשות שקט בציבור, לאחד, להגיד – הבנו, אנחנו נלמד מהטעויות שלכם, שלנו. אנחנו נבוא עם בשורה חדשה, הינה, לכבוד חג החנוכה, לכבוד אחדות ישראל; נבוא עם זמירות חדשות; נבוא עם איזושהי תקווה חדשה עבור כולם, מתוך המקום הזה של הכוח, וכוח הוא דבר קדוש, ומי שמשתמש בו לרעה – הוא באמת פושע גדול. אני פונה אליכם ולכל חברי הכנסת שלכם שממשיכים בשלב הזה להמשיך ולהסית – בעיניי, זה חמור, וזה חטא ענק. ואומר עוד מילה אחת: אני נמצאת בוועדות ורואה את ההשתלחות חסרת הרסן כנגד הפקידים והיועצים המשפטיים, וזה מזעזע בעיניי. הם לא חברי הכנסת. הם פקידים שהיו כאן גם בשלטון הקודם, ובזה שאחריו. אלה אנשים שכבר שנים על גבי שנים עובדים במקצועות האלה, אם זה עורכי דין, ואם זה אחרים, שבאו לשרת את האינטרס הציבורי. הם לא באו למשרד פרטי, הם לא עושים את זה בשביל הכסף. הם לא יוצרים חוות דעת בשביל הלקוח שלהם. הם היו בשלטון של בנט, ולפני זה של נתניהו, ולפני זה של נתניהו ונתניהו ונתניהו ונתניהו. ואני אומרת לעצמי, איך יכול להיות שעכשיו, כשהם מציבים דברים שלא נעימים לכם לשמוע, לא רק שמתעלמים מהם, אלא באמת מוציאים לפועל את כל מה שהבטחתם, למעשה: דורסים, משפילים, רומסים, ובעוד רגע אתם בונים גם מכלאות, בדיוק כמו שהבטחתם, לשים שם את היועצים המשפטיים. אז אליכם, אל כל היועצים ואל כל מי שרואה אותנו, וגם אל השופטים, שעומדים עכשיו תחת מתקפה חסרת תקדים ומסוכנת, אני רוצה לומר ולפנות בדברים הבאים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> הינה, זה הסוף שלי. ממש פסקה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. זה לא הסוף שלך, חס ושלום. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> לא, לא הסוף שלי. אני רוצה לומר מילה אחת. "כל עוד שלטון עריץ לא הצליח להדביר תחתיו המשפט; כל עוד לא עלה בידו להפוך את אולם בית הדין לאולם הצגות, שעליהן מנצחת מאחורי הקלעים המשטרה החשאית - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> "- - כל עוד קיימת 'אווירה ציבורית' לטובת קדושת המצפון של השופט ועצמאותו של המשפט – ידעו שופטים להתייצב מול שליטים ולהעדיף את צו מצפונם על לחץ השלטונות - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> "- - או פקודתם הנסתרת; ידעו להתגבר על פחד מפני רדיפות - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> "- - לא 'נשאו פנים', לא הונעו על ידי פניות הצדדים וחרצו דין". << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, אפרת. אנחנו היום מקפידים על לוחות הזמנים. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> את הדברים החשובים האלה – אני רק רוצה לומר מי אמר אותם – אמר לא אחר מאשר מנחם בגין. אז בבקשה, חזקו ואמצו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת השר עודד פורר, בבקשה, אדוני. נא להקפיד על לוחות הזמנים. לא נעים לעצור. בבקשה, אדוני, חמש דקות לרשותך. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> תודה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים, אני חייב לומר שאני מסתכל על הקואליציה המתהווה ועל ההסכמים הקואליציוניים, ואז יש איזו תחושה שאולי חברי הקואליציה המתהווה חושבים שאנחנו פראיירים. כשאני אומר "אנחנו", אני מדבר על הציבור הישראלי כולו. יש איזה שיר של להקת הדג נחש, "לא פראיירים": נשלם המיסים, נעשה מילואים, אבל אותנו לא דופקים, אנחנו לא פראיירים. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> ועוד איך אנחנו פראיירים. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> ושאף אחד פה לא יחשוב שהציבור הישראלי הוא פראייר. וכשאתם עושים את כל הקומבינות שאתם עושים בשביל לדפוק חצי מהציבור הישראלי, עם אמירות כמו: חצי מהעם ילמד תורה, חצי מהעם ישרת בצבא – הדבר הזה לא יעבור, לא נאפשר לו לעבור, וגם לא תצליחו להעביר אותו. ויותר מזה אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש. אני הסתכלתי היום על ההסכמים שלכם במערכת החינוך, וכשאני מסתכל על ההסכמים שלכם במערכת החינוך, כנראה, ואני אומר את זה לך – אני יודע מאיזו מפלגה אתם מגיעים אבל נראה לי שאתם גם חושבים שיהדות התורה הם פראיירים. אני לא יודע, גם בתוך הקואליציה אתם מתחרים במי דופק מי את יותר ואיך תצליחו לקבל יותר מהצד השני. אבל אם אתם חושבים לקחת את מערכת החינוך למצב שבו החינוך הממלכתי יתוקצב פחות מהחינוך העצמאי ומהחינוך התורני, המשמעות היא פירוק מערכת החינוך כולה. ואגב, אולי זה עדיף. אני לא חושב שזה יהיה רע. בואו נעשה פה חינוך פרטי. בואו נעשה הפרטה מלאה של מערכת החינוך. אבל הפרטה אמיתית, לא כזאת שהמדינה משלמת לעמותות פרטיות כדי לנהל מערכת חינוך שאין לה שום דין וחשבון למדינה. אבל שיא-השיאים – אני לא רואה פה את חבר הכנסת גפני; אני מניח שאולי הוא יעשה על זה איזשהו דיון בוועדת הכספים. כשאני מסתכל מתוך ההסכמים הקואליציוניים שפורסמו – לא הנחתם עדיין, אבל אנחנו מבינים שפורסמו, עשו בדיקה במשרד החינוך והיום פורסם. אז בממלכתי, בבתי ספר ממלכתיים פר תלמיד יהיה 18,100 שקל. בחינוך העצמאי, שמזוהה עם יהדות התורה – צריך להגיד גם מערכות החינוך האלה הן מערכות חינוך של עמותות שמזוהות עם מפלגות – אז בחינוך העצמאי, שמזוהה עם מפלגת יהדות התורה, התשלום פר תלמיד יהיה 18,900. רק כמובן ששם לא ילמדו את מה שחשוב למדינה מבחינת לימודי ליבה והכנה להשתלבות בחברה ועידוד לשירות בצבא או שירות לאומי כחלק מההוויה שלנו כאן, אלא הפוך, בדיוק הפוך. אבל הגדלתם לעשות, ורשת מעיין החינוך התורני, שמזוהה עם מפלגת ש"ס – שם יקבלו פר תלמיד 22,110 שקלים. אז אני אומר לכם באופן הכי ברור: אנחנו לא פראיירים, ולא נאפשר לזה לעבור. אבל מה שאני לא מצליח להבין: בקואליציה שלכם, מה, חבר הכנסת גפני הוא כזה פראייר? מה, ישראל אייכלר הוא כזה פראייר? למה החינוך שמזוהה איתם מקבל פחות מהחינוך שמזוהה עם ש"ס? למה? ובמובנים האלה, אני חייב לומר, אדוני, שיושב בראשות הישיבה – היית גם יושב-ראש ועדת החינוך – המהלך שאתם מובילים יהרוס את כלל מערכת החינוך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כחבר צוות המשא ומתן שלנו אני לא יודע מאיפה ליקטת את הנתונים. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> הנתונים האלה, נתונים שפרסם – מחקר שעשו עבור משרד החינוך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כבר התרגלנו. הרי כבר שדדנו את כל המדינה. כבר פירקנו את כל המערכות. התרגלנו. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> עכשיו, במובנים האלה, אדוני יושב-ראש הישיבה, אני אומר לך באופן הברור ביותר: אם אתם חושבים שבדרך הזו אתם עושים טוב למערכת החינוך – שלכם – ואגב, אני לא חושב שצריכה להיות מערכת חינוך שלכם או מערכת חינוך שלנו או של מישהו אחר; אבל בראייתכם, לעמותות שלכם, אם אתם חושבים שאתם עושים טוב – אתם עושים רע, כי בסופו של דבר מה שאתם מייצרים פה זה מצב שכולם יכוונו לדבר הנמוך ביותר והרדוד ביותר, עם מערכת חינוך שאין עליה לא פיקוח על המורים, לא אקדמיזציה של המורים, לא שילוב, לא שום דבר ממה שאנחנו מכירים ושהצלחנו לייצר במערכת החינוך. מערכת החינוך במדינת ישראל זקוקה להרבה מאוד שיפורים ולהרבה מאוד רפורמות. ובהסכם שנחתם, שחתם שר האוצר עכשיו, כבר יש ההתחלה של רפורמות גם בדברים שאנחנו נגענו בהם, כולל הנושא של שינוי החופשות. אגב, אולי תעשו הסכם שבמערכת החינוך הממלכתית יאמצו את החופשות שבמערכת החינוך בחינוך החרדי עצמאי, כי אצלכם, אגב, אין אסרו חג, ואין חופשות בזמנים – אני לא יודע למה, כנראה שם מקפידים פחות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. תודה. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> בשורה התחתונה, לא נהיה הפראיירים שלכם, ואני מצפה שגם אצלכם בקואליציה אף אחד לא יהיה הפראייר של השני. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת השר חמד עמאר. בבקשה, אדוני. חמש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים, אני אגיד לך את האמת, כעיקרון בהצעת החוק הזאת אני תומך. אני נגד פיצול סיעות. אבל להביא את החוק הזה עכשיו, בזמן הזה, זה מעיד רק על דבר אחד – שראש הממשלה המיועד לא מאמין לחברי הכנסת שלו. הוא לא מאמין להם. הוא מאמין שברגע שיחלק את התפקידים שהוא מחזיק כל כך קרוב אליו בליכוד, יהיו לו פורשים. יהיו לו אנשים וחברי כנסת שלא יצביעו לו. לכן הוא מפחד. והדבר הראשון שהוא עושה – מביא בקריאה שנייה ושלישית את חוק פיצול מפלגות. ואמרתי, כעיקרון הוא חוק טוב. אני לא מאמין שמי שנבחר עם מפלגה צריך לפרוש ממנה. ואם הוא רוצה לפרוש, שילך הביתה וישאיר את המנדט למפלגה שלו. אבל בעת הזאת, בזמן הזה, בטיימינג הזה, עושים את זה רק בגלל דבר אחד – כי הוא יודע שחברי כנסת מסיעתו יפרשו. והדבר השני, וגם עודד, חברי השר עודד פורר הזכיר את זה – אתה היית יושב-ראש ועדת החינוך, ואני ישבתי אצלך גם בדיונים ואני יודע איך ניהלת את הנושאים. אתה מאמין בזה שבמשרד החינוך צריך לחלק את הסמכויות לשלושה אנשים, לשלושה שרים – שני שרים וסגן שר, שנמצא במשרד אחר בכלל? איך יכול להיות דבר כזה שסגן שר שיושב במשרד ראש הממשלה יהיה אחראי על אגפים במשרד החינוך? איך שר נוסף במשרד החינוך, שצריך להוביל מדיניות במשרד החינוך – יש לשר תפקיד חשוב, ובכל משרד שהוא נמצא שיוביל את המדיניות של משרד החינוך. מי השר שיוביל את המדיניות? השר הנוסף במשרד החינוך, סגן השר שיושב במשרד ראש הממשלה או שר החינוך עצמו או שרת החינוך שתהיה שם? מי יוביל את המדיניות של המשרד? אתה יודע? אף אחד לא יודע. זה העתיד של הילדים שלנו, זה העתיד של המדינה שלנו, ואנחנו מפקירים את זה. בעצם אתם מפקירים את זה כקואליציה מתהווה. משרד הביטחון – מה שאני רואה הוא שגם במשרד הביטחון וגם במשרד לביטחון לאומי, שכך יקראו לו עכשיו, יש סמכויות, מחלקים סמכויות לשרים, אבל אחריות אין. קראתי את כל החוק, לא ראיתי שם סעיף אחד שמדבר על אחריות של אותו שר שייכנס למשרד לביטחון לאומי. רק סמכויות – המפכ"ל כפוף אליו, התקציב כפוף אליו, הוא קובע חקירות, זה מה שאני רואה בחוק הזה. אני לא רואה בכלל את האחריות של אותו שר, לא במשרד הביטחון ולא במשרד לביטחון לאומי, המשרד לביטחון פנים, תקראו לו איך שתקראו לו, אתם הולכים ומפרקים אותו. אבל אני חייב כאן להזכיר דבר אחד: עמדתי כאן בתור שר נוסף, השר במשרד האוצר, ואני הותקפתי הרבה, גם מהחברים שלך, על יוקר המחיה כמעט בכל פעם שעליתי לכאן, וכל שבוע עליתי יותר מפעם אחת – יוקר המחיה, יוקר המחיה. אני קורא עכשיו את הדוח של OECD, ומה מתברר? אלה הדברים שאמרתי כאן כל הזמן, הדברים שאמר שר האוצר אביגדור ליברמן כל הזמן. אנחנו נכנסנו למשרד האוצר כשאנחנו אחת המדינות היקרות ביותר בעולם, אם לא הכי יקרה בעולם. << קריאה >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << קריאה >> השנייה הכי יקרה בעולם. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> השנייה הכי יקרה בעולם? השנייה הכי יקרה בעולם. אנחנו מספר אחת מבחינת עליית המחירים – מיתון בעליית המחירים - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יועצות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> - - אצלנו לא עלו המחירים כמו בשאר המדינות. היינו מספר אחת, הכול במדיניות שהוביל שר האוצר. תאר לעצמך שאתם הייתם מובילים את זה. איזו עליית מחירים הייתה באנרגיה, חשמל ודלק? היינו מקום שני בעולם; אנחנו במקום שלישי בעולם מבחינה זו שהכי פחות עלו המחירים אצלנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, תודה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תאר לעצמך שאתם תובילו את זה, ואתם הולכים להוביל את זה. אני רוצה לראות לאן המדינה תגיע בזמנים שלכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תעלה ותבוא השרה, חברת הכנסת אורנה ברביבאי. בבקשה, גברתי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת פורר, נא לשבת. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אלי הורוביץ - - - שנינו יודעים - - - << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לשבת. נא לשבת, בבקשה. חבר הכנסת עודד פורר, תודה. חבר הכנסת גפני, תודה. תודה. נא לא להפריע למהלך הדיון. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אלה המספרים, אבל, הם פורסמו שחור על גבי לבן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> - - - זה שחור על גבי לבן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת גפני, מה קרה? השרה רוצה לדבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לשבת. אני לא מוכן שידברו בעמידה. נא לשבת. תודה. בבקשה, גברתי. עוד פעם איפוס. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> שחור על גבי לבן. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> להראות לך - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גפני. עודד פורר, אני אקרא אותך לסדר. << דובר_המשך >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר_המשך >> עודד, לך לא הפרענו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מספיק. אפשר קריאת ביניים אחת. מה קרה? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מדברים עליי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז אתה לא רגיל שמדברים עליך? << דובר_המשך >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת גפני, אנא תן לי להתחיל בדבריי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. הינה, עוד פעם איפוס. פעם רביעית שאני מאפס. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר_המשך >> עודד, עודד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני קורא אתכם לסדר יחד, פעם ראשונה. בבקשה. << דובר_המשך >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר_המשך >> צאו החוצה להתווכח, גפני. לאחר חודש וחצי של סחיטה באיומים, השבוע צפוי לעלות בידו של נתניהו להקים את תקופת ממלכתו השישית. אני רוצה להזכיר לציבור מה יעלה בידו: יעלה בידו לפרק את משרד החינוך לגורמים, לתת לאיש אחד קיצוני להוביל, באמצעות המטרייה המפוקפקת של משרד ראש הממשלה, את חינוך ילדינו לשנאה, הדרה, גזענות ושוביניזם. וכאילו זה לא מספיק, יפוצל המשרד לפיצולי-פיצולים ובו כל זרם ילמד על פי ערכיו ואמונותיו. מעתה לא יהיה בישראל חינוך ממלכתי הקובע מהו הסף ההכרחי הנדרש, ולא תהיה לכל ילד הזכות להיחשף לתכנים המאפשרים לו להתמודד עם האתגרים שהחיים יזמנו לו – לא בהשכלה אקדמית, לא בשוק העבודה – בוודאי לא תהיה לו היכולת להכיר ולקבל את השונה כאשר כל אחד מלמד, כמו בתוך ארובה, אך ורק מה שמתאים לאג'נדה הפוליטית שלו. יעלה בידו לתת לאדם שהורשע בתמיכה - - << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר_המשך >> גפני, תן לי לסיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הרב גפני, חבר הכנסת, מה קרה היום? << דובר_המשך >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר_המשך >> יעלה בידו לתת לאדם שהורשע בתמיכה בארגון טרור ובהסתה לגזענות, שעד לא מזמן התעמת עם שוטרים וחיילים בעצמו, להיות מפכ"ל-על ולאיים על המפכ"ל בפיטוריו; שר שייתן הנחיות פוליטיות לשוטרים ויחליט איזו הפגנה מתיישבת עם דעותיו – שאותה צריך יהיה לאשר, ואיזו מחאה עומדת בסתירה לדעותיו – ועליה כמובן אפשר לוותר. לא יודעת מה יותר נורא, העובדה שבממלכת נתניהו החמישית לא מונה מפכ"ל בישראל במשך שנתיים וחצי או העובדה שעם חזרתו לשלטון הוא משלים את חיסול המשטרה, דורס את מה שעוד נותר ממנה במקום לחזק את האמון הציבור בה. עוד יעלה בידו לתת לשר שישב בכלא פיצוי על התנהגות טובה ולהפקיד בידיו שני משרדי ממשלה, כאילו שהבריאות של כולנו היא משהו שצריך להיעשות כלאחר יד, כאילו שכחנו כולנו את הקורונה, שהייתה כאן עד לא מזמן. וכל זה במקביל למשרד הפנים, שאמון על איכות חייו של כול אזרח במדינה. לעוות את החוק ולהפוך את עונש המאסר על תנאי להצטיינות המאפשרת יצירת נורמה פסולה, שבה מאסר על תנאי השווה בערכו לזיכוי מוחלט. נתניהו מאפשר, באמצעות הסכמים סחטניים, לעשות צחוק ממערכת המשפט. בכל מקום שנראה כי מערכת החוק לא מתיישבת עם הטירוף שאחז בממשלה שתוקם כאן, שליחי נתניהו מאיימים על היועצת המשפטית לממשלה ובפיטורים של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, רק כדי להביא במקומם נאמנים אשר ילבינו כול החלטה ויתנו לגיטימציה לעוות את החוק, בעוד נתניהו דואג להכחיש זאת באנגלית רהוטה. אם לא מספיק, יעלה בידו גם לפרק את משרד הביטחון לשלושה שרים שלא מתואמים ביניהם: שר ביטחון א' יזהה את האיומים וייערך לסיכול בכל מי שמעוניין לפגוע בישראל – ככה היה פה מאז הקמתנו. אבל זה לא מספיק, שר ביטחון ב', או בכינויו "שר ההתיישבות", יצית את השטח באמצעות סדרי עדיפויות המנוגדים לאלה של שר ביטחון א', וימנה מטעמו לובשי מדים שיפעלו ברוח שונה מהמפקדים בשטח על פי הנחיות סותרות. שר ביטחון ג', כן, גם זה יש, המכונה "השר הלאומי", שמקבל צ'ופר – פלוגות מג"ב תחת פיקודו הישיר, מבלי לראות את התמונה השלמה ומבלי להבין את ההשלכות בין הגזרות על התלקחות אזורית. אם כך מתנהל משא ומתן קואליציוני של גוש עלק-מאוחד, גוש שבו אף אחד לא מאמין לאחר, אני מאוד סקרנית לראות כיצד יראה דיון קבינט שבו אתה, נתניהו, תצטרך להחליט החלטות הרות גורל, בקבינט לאומני מלא מלא עם אפס ניסיון ביטחוני. מי יהיו האנשים לצידך בעת קבלת ההחלטות הכרוכות בסיכון חיי אדם? אלה שלא ביצעו שירות צבאי בעצמם? כיצד תדע כל אם עברייה כי מפקדי המפקדים של ילדיה ראויים לכך שהחלטות מתקבלות בענייניות ושאפשר לסמוך עליהם? הפרטת הביטחון לשלושה שרים מתאפשרת רק כי נתניהו, שמבין היטב – אין לי ספק שהוא מבין היטב – את המשמעויות, לא מסוגל לשמור על האינטרס הביטחוני מפני הסחטנות האגרסיבית של המאיימים עליו. אתה יודע מה, מר נתניהו? אולי לא ממש כדאי לך שיעלה בידך. תחשוב היטב אם זאת המורשת שאתה רוצה להשאיר, אחרי שכבר כתבת ספר על עלילותיך בדברי הימים של מדינת ישראל, ואם ראוי לו, לפרק הסיום המביש הזה, להיות חלק מהמורשת שלך ושל הליכוד הליברלי. האם כדאי לך, האם הצונאמי הזה, דריסת מערכת המשפט ואמון הציבור, יהיה שווה את מחיר שקיעתה של ישראל - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, נא לסיים. << דובר_המשך >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר_המשך >> אני מסיימת. - - כמדינה יהודית ודמוקרטית. מה זה שווה אם יעלה בידך, בעוד לכל אזרח בישראל זה יעלה הרבה יותר? תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. יעלה ויבוא חבר הכנסת יואב סגלוביץ. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אורנה, בינתיים שמעתי שמסי אמר: עלה ברגלי. << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> מה זה אומר? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כי את מדברת על זה ש"עלה בידי". בעזרת השם ראש הממשלה יצביע, אז הם ישבו שם והם יקבלו את ההסכמה על פי הדברים האלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> - - - << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> עלה ברגלי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> משה. בבקשה, אדוני. חמש דקות לרשותך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היה פעם סרט, קראו לו "סודות ושקרים". במקרה הזה כאן אין סודות, רק שקרים. כל הסודות, במירכאות, כתובים בהסכמים קואליציוניים ועוטפים אותם בשקרים. אז אנחנו נמצאים בעיצומו של פסטיבל מספרי סיפורים, שכל כולו גנבת דעת ושקרים. נתחיל בפרק ראשון בסיפור המסופר. אתה שומע אנשים שאומרים: אין שום בעיה עם מינוי שר במשרד, ככה זה היה תמיד. מישהו עוד יכול לחשוב שזה גם נכון, עד שקוראים את הפרטים בהסכם קואליציוני ואתה רואה שזה לא אותו דבר. אתה רואה שבצבא ההגנה לישראל הריבון באזור יהודה ושומרון הוא אלוף פיקוד מרכז, אבל יש עוד מישהו שנכנס פנימה חוץ משר הביטחון, קוראים לו השר במשרד האוצר, שזה שר האוצר שיש לו חלק ונחלה שם. מה שלא כתוב באותו הסכם קואליציוני זה משהו אחר, שעשו הסכם קואליציוני עם חבר הכנסת איתמר בן גביר, שיוכפפו אליו פלוגות מג"ב. שאלה לשקרנים: האם יש אפשרות לקחת את פלוגות מג"ב ולהכפיף אותן לאיש פוליטי? האם אפשר? זה לא כתוב בחוק הזה, גם לא כתוב בחוק שאנחנו דנים בו עכשיו, באמצע הוועדה עליתי לכאן לנאום במליאה. זה לא כתוב שם. אחת משתיים: אם מכפיפים אותן לשר, לא יכול להיות, כי מי שאחראי עליהן זה הריבון, זה אלוף הפיקוד. ואם לא מכפיפים אותן, כלומר מביאים את פלוגות מג"ב פנימה לתוך מדינת ישראל לצורך העניין, מאיפה יגיעו החיילים? האם גם כתוב בהסכם הקואליציוני שהולכים לגייס עוד 60 וכמה פלוגות מילואים לאותם מילואימניקים, שגם ככה כורעים תחת הנטל? האם גם זה כתוב? לא. מדוע? שקרים. נעבור לפרק שני. אין בעיה עם תיקון של החוק שמאפשר את האפשרות של שר לכהן בתפקיד, למרות שהוא הורשע בעבירה של מאסר על תנאי. כאילו אנחנו בסך הכול מתקנים איזה משהו קטן. לא, אנחנו לא. זה שקר. אנחנו אוכפים ומחוקקים חוק במצב שיש מצב קיים, יש חוק שמאפשר, צריך פשוט לפנות ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית. התיק שעליו מדובר, אותו משהו קטן, זעיר, הוא תיק של מאסר על תנאי למשך שלוש שנים וקנס, שאם ברמה הציבורית היו קוראים את מה שהיה בבית המשפט ומשווים למה שנאמר בוועדות השונות, רק זה קבלת דבר במרמה. קבלת דבר במרמה של פסק דין בבית משפט השלום. רק לקרוא. אבל בעולם של שקרים, כל שקר הופך לאמת אם חוזרים עליו מספיק זמן. נעבור לשקר השלישי. אין מדיניות שר ביטחון פנים, ולכן חובה, אי-אפשר להיכנס לתפקיד ללא שיש מדיניות שר. יש שקרים שהם על הדרך, יש שקרים שהם כתובים. אני ככה ברפרוף מהיר, כי לא היה לי הרבה זמן, אז יש פה מדיניות השר אוחנה, מדיניות השר גלעד ארדן, קוראים שם, יש שם מדיניות לעילא ולעילא. דרך אגב, אני אפתיע את כולם, היא גם מיושמת. היא מיושמת. אבל למה באמת צריך מדיניות שר? לא צריך מדיניות שר. בשביל מילה אחת כל כולה, בשביל המילה כפיפות. כפיפות. איזה דרג מקצועי כפוף? אני ידעתי שהממשלה מנהלת, לא מכפיפה. ממתי הכפוף הגיע? הוא הגיע מחוק יסוד: הצבא. חוק יסוד: הצבא עוסק מול אויבים, לא מול אזרחים. הדבר הראשון שמשטרה צריכה להיות, הכפיפות המרכזית שלה היא לחוק ולדין, לממלכתיות, לחוסר צבע פוליטי. השקר השלישי הוא שאין מדיניות שר. הינה מדיניות שר, יש עוד כזה – לא אגיד מ-48' אבל לפחות 15 שנה אחורה, וכולן מולאו. אנחנו מתעסקים פה בחוקים שפשוט בסיסם שקר, אדניהם שקר, הטיעונים שלהם מופרכים, ועל זה חבריי מהקואליציה העתידית הולכים להצביע. ודקה אחת לפני שאתם עושים את זה, אולי תיקחו משהו ממה שאמרתי ותבדקו את הדבר היטב, אם אתם מצביעים בעד שקר, אם אתם עושים את זה בלב שלם או עושים שקר בנפשכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. יעלה חבר הכנסת עידן רול. בבקשה, אדוני. עד חמש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בחודשים האחרונים אנחנו מתמודדים עם מכונת פייק ורעל מסוג אחר. לא הסוג הפוליטי, אלא הסוג שמנסה להשיג מטרה אחרת, להפחיד ציבורים שלמים בארץ כאילו זהותה של מדינת ישראל כמדינת היהודים מוטלת בספק או עומדת בסכנה. במשך חודשים מספרים לנו, הקואליציה העתידית, איך הממשלה שלנו ביטלה כל זכר או סממן לחינוך על יהדות ומסורת בבתי הספר ובגנים. פייק מטורף שאין לו שום קשר למציאות. אני יכול לשתף אותך ששני ילדיי מתחנכים בגני ילדים בצפון תל אביב, ציבוריים, לומדים שם על החגים בצורה הכי מעמיקה ויפה ומחברת במשך שבועות ארוכים. רק על חנוכה הם תרגלו, לדעתי, שלושה שבועות את החג, ושמחים שרים עליו כל יום. עושים קבלת שבת בכל הגנים, וגם בצפון תל אביב, למרות כל המלעיזים ואלה שמחפשים לפלג אותנו, עוד לא ראיתי הורה אחד שהתנגד. להפך, כולם כל כך שמחים, כי זה חלק מהדת שלנו וזה גם חלק מהזהות שלנו כמדינה. השיא של זה הגיע בשבוע האחרון, כשהרשתות גועשות סביב עץ אשוח שהציבו אותו באוניברסיטה העברית. מדינת היהודים הגדולה והחזקה נרעשת ומפחדת מעץ אשוח. התפיסה הזו היא מאוד גלותית בעיניי. הגענו למקום, באמת, בזכות דורות שלמים פה שבנו את הארץ, למקום כל כך חזק של מדינה יהודית ודמוקרטית חזקה, שאין עוררין על זהותה ועל חשיבותה ועל ריבונותה, ועדיין יש פה כל מיני פופוליסטים דתיים בשם עצמם שהמרחק ביניהם לבין דת הוא גדול מאוד בעיניי, המרחק ביניהם לבין ערכי היהדות הוא עצום, שטורחים להפחיד מכל אחד ששונה מאיתנו. אין ספק שמדינת ישראל היא מדינת היהודים. אני מאלה שתומכים גם בחקיקה מסודרת שתבצר את זהותה של מדינת ישראל כמדינת היהודים גם ברמה הדמוגרפית. אבל מתי הפכנו לאנשים שמקדמים חשש או פחד או שנאה מהאחר? מתי הפכנו מיהודים גאים שבטוחים בערכים שלהם וביהדות שלהם ליהודים שמפחדים לכבד דת של מישהו אחר, לכבד את חג המולד של בני ובנות הדתות האחרות שחיים כאן בארץ? זה לא הופך אותנו לחזקים יותר. בעיניי זה הופך אותנו לחלשים יותר. אם אנחנו בטוחים באמונה שלנו ובדת שלנו, אף עץ אשוח לא צריך להפחיד אותנו, להכניס אותנו למגננה. להפך, לכו, תראו את חג המולד. הוא יפה, הוא צבעוני. זה טוב להעמיק וללמוד ולכבד גם דתות אחרות. ואני חייב להגיד על עצמי, אני רואה בעצמי הכי רחוק מכל אותם אלה שמפחידים אותנו מפני מי ששונה מאתנו. אני מגדיר את עצמי כיהודי מאמין, אדם חילוני אבל שומר מסורת. אני מגדל את הילדים שלי לאור היהדות, לאור ערכיה, גם מסורת וגם קידוש, אבל לא פחות חשוב בעיניי – הערכים. כי מבחינתי יהדות זו לא רק דת, זו דעת. יש המון חוכמה. זו חוכמה שמתחילה בהלכות ובחגים, אבל מסתיימת גם ברפואה ובתרבות ובמוסר. ובאף שלב בחיי, לא במערכת החינוך וגם לא בלימודי המשפטים, שלמדתי משפט עברי ותלמוד במשך חודשים ארוכים, לא נתקלתי בגישה שאומרת שאנחנו צריכים להרתיע ולהתריע ולהפחיד מפני מי ששונה מאיתנו, בגלל שמישהו מעז לחגוג חג דתי אחר במדינת ישראל. הגיע הזמן שהקולות שיהיו יותר בולטים כאן יהיו הקולות שמדברים על יהדות מקרבת גם בתוך זרמי היהדות וגם יהדות שבטוחה במקום שלה ובזהותה של מדינת ישראל, ויודעת שלכבד את האחר לא מחליש אותנו אלא רק מחזק אותנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עידן רול. יעלה ויבוא חבר הכנסת השר בנימין גנץ – איננו נוכח. יעלה ויבוא השר גדעון סער, חבר הכנסת. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, החוק שאנחנו דנים בו עכשיו ובעיתוי שאנחנו דנים בו, הוא באמת מעלה שאלה מאוד מעניינת. זה שהשותפים של ביבי לא מאמינים לו ודורשים מזומן לפני הקמת הממשלה, לא אשראי, זה כבר ברור וידוע, זאת כבר מוסכמה. אז לכן יש חוק דרעי על הנושא שדנו בו באריכות בסוף השבוע שעבר, תיקון סעיף 6 לחוק-יסוד: הממשלה ויש חוק סמוטריץ' שזה הנושא של שר במשרד ויש חוק בן גביר שזה תיקון פקודת המשטרה, והכול חייב להיות לפני הקמת הממשלה – זה מן הידועות למה זה בא לעולם. אבל עכשיו תראו מה קורה לגבי העניין שאנחנו דנים בו עכשיו, כי זה הכי מוזר. מה, ראש הממשלה המיועד לא מאמין לחברי סיעתו? אם, נגיד, חלוקת התפקידים בליכוד לתפקידי שרים וראשי ועדות וכדומה כפי שיש כשמוקמת ממשלה תביא בכנפיה מספר חברים, ארבעה חברים לצורך העניין, כי על זה מדובר פה, שיעזבו את סיעת הליכוד, אז הוא חייב להביא חסימה בכוח של הסעיף, אדוני היושב-ראש, כדי שלא יפרשו. איזו סיבה הם נתנו לו עד היום לחשש כזה? הרי אתה לא שומע מהם ציוץ. אולי יש חריג, יש חבר אחד, אני לא אזכיר את שמו כדי לא להזיק לו, אבל כל השאר הם שפני סלע. אתה לא שומע פעייה. אתה לא שומע פעייה, אדוני היושב-ראש, על דברים מדהימים שקורים. אני אתן רק דוגמה אחת, השותפים לממשלת ביבי, עכשיו השישית נדמה לי, יצרו כלל חדש: מה ששלי שלי ומה ששלך גם כן שלי. אני אסביר. נגיד משרד החינוך, מוסכם שהוא יישאר בידי הליכוד? עם כוכבית, עם כוכבית. התוכניות החיצוניות – למעוז, חברת המתנ"סים – לש"ס, שר נוסף – גם כן לש"ס, שליטה על החינוך הממלכתי-דתי – לסמוטריץ', תרבות יהודית – לאורית סטרוק. אז מה? איפה החינוך בידי הליכוד? הביטחון. מוסכם שבידי הליכוד? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, אין שעון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש שעון. 1:37. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> עכשיו אתה מפריע לי ואני מבקש את הזמן הזה בחזרה. מה קרה? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יתוקן, יתוקן, אבל השעון עובד, סמוך עליי. גם אם אין שם שעון, סמוך עליי. עכשיו לקחת לו דקה, לא חבל? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> הביטחון, אדוני היושב-ראש, זה אמור להיות של הליכוד? כוכבית. למה כוכבית? מינוס המינהל האזרחי, מינוס מתאם פעולות בשטחים. מה ששלי – שלי, מה ששלך – גם כן שלי. התחבורה, אז נגיד בתחבורה אני חושב שזה יהיה סגן שר. אבל אני מנסה לדמיין את מה שדיברנו עכשיו על תיק החינוך, נגיד שהיו מציעים, סתם דוגמה דמיונית, אדוני היושב-ראש. נגיד שהיו מציעים הצעה דומה על תיק הפנים ליושב-ראש ש"ס אריה דרעי. מינהל לשלטון מקומי – תוציא, תכנון ובנייה – תביא, רשות האוכלוסין – תביא, וחוץ מזה נשים לך גם שר במשרד מטעם סיעה אחרת. כמה זמן היה לוקח לו להגיד לא ולגלגל מכל המדרגות את מי שמציע דבר כזה? לכן יש פה דבר שלא היה כמותו ולפי דעתי גם בליכוד מבינים אותו, גם חברי הליכוד מבינים אותו, גם שרי הליכוד המיועדים מבינים אותו, כולם מבינים אותו. אולי בגלל זה, אדוני היושב-ראש, יושב-ראש הליכוד כל כך מפחד, שהוא ממהר ומתקן את אותו סעיף בחוק כדי לייצר סכר בפני הזעם כשתתגלה התמונה הזאת, הרי בסופו של דבר היא תתגלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מוסיף לך את הדקה שלקחו לך. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> מה שלשותפים – של השותפים, מה שלליכוד – גם כן של השותפים, תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. הייתה פה השרה יפעת שאשא ביטון? חבר הכנסת השר חילי טרופר, בבקשה, אחרון הדוברים. אחריו יעלה יו"ר הוועדה. חמש דקות לרשותך. << דובר >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום שישי האחרון עולם התרבות עשה פרדה מהצוות שלי וממני בצורה מאוד מאוד יפה, מיוזמתם, אחרי תקופה. שם גם אני ביקשתי להיפרד מהם ולהגיד להם תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני יכול להבין אותם. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> תודה. באמת הייתה חוויה מיוחדת, ואני אגיד פה לכבודם את הדברים שאמרתי שם, כי באמת עשו עבודה כל כך יפה. אמרתי להם קודם כול תודה במובן הפשוט והבסיסי ביותר. תודה על זה שהם בוחרים מדי יום ולילה להעשיר את העולם שלנו, למלא אותו ברוח, להרחיב את ליבנו, לגעת בפצעים, להתמודד עם הכאבים, לשקף את היופי ולהוסיף אור באמצעות העיסוק שלהם בתרבות ובאומנות. הם עושים עבודה חשובה ובעלת ערך והחברה זקוקה להם. אני מניח שגם אתה תסכים עם זה, אדוני היושב-ראש, חברה בלי תרבות היא חברה מצומקת ודלה, ולצערי הם לא תמיד זוכים להערכה. היו גם שנים שאפילו קצת נכנסו בהם, אבל אני מקווה שהשנים האלה לא יחזרו. לא חייבים להסכים עם כל יצירה, כן ראוי לכבד. לא חייבים לאהוב כל אומנות, כן נכון להקשיב. בשנתיים וחצי שהייתי שם ביקרתי במאות מוסדות תרבות ולמדתי גם להכיר וגם להעריך ואפילו לאהוב אותם. מדובר בעולם עשיר ומגוון, רווי תשוקה ליצור ופורה באופן יוצא דופן. כשר התרבות והספורט ביקשתי קודם כול לייצר עבורם סביבה שקטה כדי שיעשו את מה שהם טובים בו ואוהבים לעשות. תרבות טובה צומחת בתוך שקט וחופש יצירה. אומנם הצטערתי לפעמים על קולות קצה מסוימים, אך ביקשתי שלא להדהד אותם באמצעות מריבה איתם, ייתכן שזה היה יכול לשרת פוליטיקה, אבל בתוך כך היה עולם התרבות נפגע. ככלל, אני מאמין שיצירה טובה צומחת במקום שפחות מתכתש ועולב. תמיד עדיפה שותפות, אמון הדדי, וגם כשיש מחלוקת נכון לנהל אותה באופן הוגן ותרבותי. לא את הכול אהבתי, לא הכול היה לטעמי, לעיתים רחוקות היו גם דברים שסלדתי מהם. אבל השתדלתי שלא לתת לטעמי או עמדותיי למנוע מהם להתקיים. בכלל, אני משוכנע שאנו יותר חזקים ויציבים מהתחושה שמייצרות לפעמים דרמות תקשורתיות, וכחברה אנו מסוגלים לעמוד גם תחת ביקורת קשה. כולנו יכולים להירגע. אומנם יש לי זהות ברורה; בין השאר היא כוללת את היותי יהודי, ציוני ופטריוט ישראלי, אבל דווקא משום שאני כה שלם וגאה בזהותי אין לי קושי להקשיב ולהכיל ביקורת. מי שיש לו ביטחון עצמי ואמונה בכך שהמדינה חזקה באמת, ולא רק כסלוגן פוליטי ריק, יש לו גם יכולת להכיל עמדות מנוגדות וזהויות מגוונות. כמובן שגם להם יש גבול ומובן שאינני מדבר על מחוזות העלילה, השנאה, ההסתה, שם יש למתוח קו. זה קרה בשנתיים וחצי שלי מספר קטן יותר מאשר יש באצבעות כף יד אחת. היו פעמים שבחרתי להביע את דעתי, אבל גם בחרתי לא להשתמש בכוחי כדי לצמצם את החופש של אחרים להביע את דעותיהם. אלה שתי פעולות שמבטאות את חופש הביטוי במובנו העמוק. יש לי תפקיד כשר התרבות והספורט בין השאר להגן על חופש היצירה וכשר בממשלה יש לי זכות ואף חובה להשתתף בשוק הרעיונות והעמדות. בתור שר אני מגן על חופש הביטוי אך בתור נבחר ציבור אני גם מייצג קול מסוים ואני מתעקש לבטא אותו. בחרו בי לא רק כדי שאאפשר לכולם להביע את דעתם, אלא גם כדי שאשמיע את הקול של מי שבחר בי ומאמין בדרכי. ונדמה לי שהמקום שממנו אנחנו מגיעים לאותם ויכוחים שמסעירים את החברה הישראלית וממילא גם את התרבות, שהיא בבואה של החברה, חשוב לא פחות מהעמדה שכל אחד מאיתנו מביע. אם באים מאהבה למקום הזה, לארץ הזאת ולאנשים שיש בה, אז גם אם מדובר בביקורת או בדברים קשים, נמצא מי שיטה לה אוזן. חשוב לבקר, לחלוק, לא להחליק סדקים ולא להסתיר פצעים, אבל נכון שזה יהיה ממקום של "נאמנים פצעי אוהב". אם באים מלעג או מהתנערות, אז אולי יהיה הרבה רעש, אבל לא יהיה קשב ליצירה. אפשר להחזיק באהבות רבות; הלב האנושי מספיק רחב להחזיק באהבה לתרבות הישראלית, באהבה לחופש היצירה ובאהבה לארץ הזו. באירוע הזה היה גם שליו ביטון, לוחם צה"ל שנפצע במבצע שומר החומות. שליו איבד רגל, שתי ידיו נפגעו קשות, הוא התמלא כוויות ובנס הוא בכלל חי, ואני לא שוכח שהוא נלחם והקריב למעננו. אני משתדל שלא לשכוח שדבר מכל אלה לא מובן מאליו, לא המדינה ולא התרבות החופשית. האהבה בונה גשרים, שנאה בונה חומות; תרבות יכולה לבנות גשרים ויכולה לבנות חומות. יש מספיק אנשים שבונים חומות, אז אני מציע שכולנו נבנה גשרים. אני אגיד רק עוד תודה גדולה לצוות שלי, כי כל הטוב שהצלחתי לעשות הוא פרי עבודה מעולה של הצוות שלי. בעולם העשייה אין שחקני סולו, רק צוות, ואני התברכתי להיות חלק מהצוות הטוב ביותר שיכולתי לבקש. הם היו גם מעולים מקצועית, אך קודם כול הם היו מעולים אנושית. קבענו עיקרון – עונים על כל פנייה, משתדלים לסייע לכל אחד ובכל דבר, מתאמצים לפתור כל בעיה, ובעיקר קבענו שמאירים פנים לכל אדם בפשטות ובישירות. הצוות שלי ידע שעל טעויות מקצועיות אני מבליג יחסית בקלות; על כשלים באנושיות קצת פחות. לשמחתי, לא הצטרכתי כמעט להעיר על כך, הם באמת חבורה מופלאה, צנועה, רגישה ונחושה. רשימה ארוכה מאוד של ישראלים, מוסדות וגופים בתחומי התרבות והספורט ובכלל במרחבי הישראליות חייבים להם המון. הצוות שלי היה עבורם ולמענם בכל זמן ובכל מקום. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לשר חילי טרופר. תעלה ותבוא השרה אורית פרקש הכהן. חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << דובר >> אנחנו נמצאים כאן בהליך חקיקה שנוגע לפיצול חברים מסיעת הליכוד לכל מיני סידורים והכשרות למהלכים פוליטיים שקשורים להקמת הממשלה הבאה, אבל אני רוצה לנצל את זכות הדיבור שלי, ולא לדבר על החקיקה הזאת. אני מגיעה מוועדת הפנים ועוקבת כבר כמה ימים בדאגה רבה אחרי החוק שנקרא "חוק בן גביר" – הכפפת המשטרה למדיניות השר. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, ולחבריי חברי הכנסת, שהעובדה שאנחנו בתקופת הפייק ניוז, וראש הממשלה המיועד ומפלגתו אלופים בעיצוב דעת הקהל – חורה לי שבחוק כל-כך חשוב אנחנו עסוקים בפייק חוק. במקום בלהתאמץ ולעשות חוק כזה בזהירות, בנחישות, ברגישות, עסוקים בספינים תקשורתיים ובלבלבל את כולם. זה שהשר המיועד יושב בכל מקום תקשורתי ובכל במה תקשורתית ומסביר לכולם בנימוס ובעדינות כל-כך רבה – אני בסך הכול רוצה סמכויות בשביל לטפל בבעיות המשילות בנגב, בשביל לטפל בבעיות של רכוש, בתחושת חוסר הביטחון של הציבור, בהגברת אמון הציבור בממשלה – אלו מטרות שכולנו עומדים סביבן. חיזוק המשילות היא מטרה שמכבדת את כולנו, ואנחנו מחויבים אליה. לו היו מביאים חוק שאומר: נוסיף תקנים למשטרה, נטפל במנגנוני הביקורת בתוך המשטרה כך שימנעו שחיתות, שיבדקו ביצועים, שיחזקו את האכיפה בעבירות האלו, היינו אומרים: ניחא. הבעיה היא שדברים לחוד, פייק לחוד וחקיקה לחוד. אני הרגע הגעתי מהוועדה שבה נציג היועץ המשפטי לממשלה אומר לי: רק הבוקר קיבלנו ניסוחים, ואנחנו לא מספיקים להעיר. כשאנחנו מסתכלים על הסעיפים בחוק, שר המשטרה המיועד לא דואג לממלכתיות המשטרה, לא דואג להגברת אמון הציבור בממשלה, אלא להפך; כל התיקונים וכל הניסוחים רק יפגעו במטרה שממשלת הפייק מקדמת – הסעיפים שקשורים למדיניות של שר המשטרה נותרו בעינם, עמומים ביותר ורחבים ביותר. שר המשטרה יוכל לקבוע מדיניות של העמדה לדין, יוכל לקבוע מדיניות של חקירות, והכול תחת מילה מאוד קטנה וקסומה שנקראת "לרבות", הוא יוכל לקבוע מדיניות בלי להגיד בדיוק במה, ולרבות בנושאים האלה והאלה, אבל בהחלט כולל בנושאים של חקירות ובנושאים של העמדה לדין. לשר תינתן סמכות חדשה ועלומה לקבוע מדיניות ותקשיבו טוב – עקרונות כלליים, אבל אלה בשונה מכללי בסיס של כל שר לא יהיו פומביים, הם לא יהיו בכתב. יקרא השר ברצותו למפכ"ל, יקרוץ לו בעין אחת, יקרוץ לו בעין השנייה, תסדר להוא, תעשה להוא – והדברים לא יהיו כתובים. אני, כשרת חדשנות, תיקנתי את החוק. יש את חוק המחקר והפיתוח. אני מפרסמת מדיניות, טורחת, כותבת מסמך ראוי, מעלה אותו באינטרנט; שר אנרגיה, שר מים, מפרסם מסמך מדיניות, מתכבד, מכין נייר, עובר את גורמי המקצוע, מפרסם אותו באתר האינטרנט, אבל שר המשטרה –המדיניות שלו על נושא כל-כך חשוב תיקבע במחשכים. אור השמש מחטא, ובנושא כל-כך חשוב לא יעלה על הדעת שהדבר הזה ייעשה במחשכים. סעיף הזמנים – סעיף שבו יבוא השר ויגיד למשטרה כמה זמן יעשו חקירה: לחבר שלי מהמפלגה תחקרו עד אין-סוף, שלוש, ארבע, חמש שנים, ואם צריך גם עשור, אבל להוא שמתנגד לי פוליטית – פה אני קוצב לכם לסיים את החקירה בעשרה ימים. זה סעיף הזיה, שעומד בהתנגשות חזיתית עם סעיפים אחרים שקובעים את הנושאים האלה כפררוגטיבה של גורמים מקצועיים ומשפטיים כאחד, והוא עדיין שם. ומה עם הסעיף שאנחנו כל הזמן אומרים בו: בואו נכתוב את הברור מאליו, בואו נכתוב שהמשטרה תפעל בממלכתיות, ללא שיקולים פוליטיים – הרי, אדוני שר המשטרה המיועד, אתה מצהיר בכל במה שלא לזה אתה מתכוון, אתה באמת ובתמים רוצה לטפל בבעיית המשילות של אזרחי ישראל – לא, לזה יש התנגדות נחרצת. אני חושבת שההתנגדות הזאת מראה על המהות. אני רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש, ולהגיד לך שהחקיקה הזאת מאוד מאוד מטרידה. לעשות אותה לפני הקמת ממשלה בבליץ כזה, נוסח כזה, נוסח אחר – מעולם לא שמעתי ייעוץ משפטי כל-כך טרוד. ואני רוצה לומר לך יותר מזה: אני חושבת שבחוק הזה יש פגיעה חוקתית בזכויות של אזרחים במדינת ישראל לפי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. החוק הזה קובע שלא פוגעים באזרחים, אלא בצורה מדודה, לתכלית ראויה. לצערי, אנחנו בדרך להכניס לספר החוקים תיקונים שלא עולים בקנה אחד עם המבחנים האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לשרה אורית פרקש הכהן. יעלה ויבוא השר זאב אלקין, השר המקשר. << דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני כאמור מסיים את הדיון הזה בקריאה השנייה והשלישית של התיקון שהוצע כאן במסגרת שימוש בסעיף 31 לתקנון הכנסת. אתה המאזין היחיד שלי, אז אני לא יכול להפריע לך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין סיכוי, הציבור בבית מרותק. יש לנו אורחים חשובים. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> הציבור בוודאי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לפרוטוקול. הפרוטוקול לא פחות חשוב. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אגב, תיכף אני אדבר דווקא על הפרוטוקול. לפרוטוקולים האלה יש הרבה שימוש אחר-כך. כמה עשרות שנים אחר-כך מתברר שיש להם משמעות. אני כאמור התכוננתי לכך שאצטרך לדבר עוד מאתמול, אז הכנתי נאום ליומיים, אבל היות וחבריי האריכו פה בדיון של ההסתייגויות ובקשות לרשות דיבור, אני דווקא אצטרך להיות יחסית מתומצת. אבל בכל זאת אני ארצה לשתף אתכם בכמה תובנות לגבי החקיקה שנמצאת כאן. אני לשם שינוי, אדוני היושב-ראש, מתכוון לדבר אך ורק על החוק הזה שעליו אנחנו דנים, לא על שאר החוקים שכרגע נמצאים על סדר יומה של הכנסת ולא על הממשלה המסתמנת. אני מניח שיהיו לנו עוד לא מעט דוגמאות לכך. אני אפילו לא אחזור על מה שכבר אמרתי כאן מעל הבמה הזו, הבטחתי בהזדמנות לתת סקירה היסטורית ממצה של התקדימים להעברת חקיקה בתקופה הזו בין השבעת הכנסת להשבעת הממשלה. כאמור, אין תקדימים להיקפים כאלה ולנתק כזה מעצם הקמת ממשלה, כפי שראינו כאן בהליך החקיקה. זה משהו חסר תקדים בכנסת, וכבר דיברתי על הסכנה שבכך, לא אחזור כרגע, אולי תהיה הזדמנות אחרת לשתף אתכם בסקירה ההיסטורית המלאה. אבל אני קודם אגיד כמה מילים על הצעת החוק שבנדון, של ביטול אפשרות של התפצלות של ארבעה חברי כנסת. קודם כול, מילה אחת על הפרוצדורה שבה חוקק החוק: אני חושב שהרעיון המקורי לשגר את החוק לוועדת הכספים בהחלט שובר כמה שיאים בכנסת. בחקיקה, דווקא בהצעת החוק שהוצעה בטרומית, לא הוצע שום דבר בנושא של מימון מפלגות, ולכן אפילו קשר עקיף לוועדת הכספים לא נמצא כאן. כנראה ועדת הכספים בטלה עד כדי כך שיש לה זמן לעסוק גם בחוקים שהם לא לה. אני כל הזמן תהיתי מה הסיבה לכך ומצאתי את הסיבה, אדוני היושב-ראש. אני חשבתי שיושב-ראש הוועדה ידבר כאן לפניי, אז התכוונתי להפנות את תשומת ליבו לעובדה המעניינת הזאת, אבל אני כנראה אתאפק עם זה אולי לקראת סוף דבריי. אני מניח שהוא יופיע באולם מתישהו, ואז אני אדע לשתף אותו בדברים מעניינים, מה שנקרא, בשם אומרם. אבל אני כבר עכשיו אשתף אותך ואת חבר הכנסת קיש – זה בטח יעניין אותך לדעת – שנמצאה הצדקה לכך ששלחתם את זה לוועדת הכספים. אני עבדתי קשה כל השבוע בניסיון להבין למה שלחתם את זה לוועדת הכספים, למה לא לוועדה המיוחדת. אז, הינה, תקשיב לי, זה ישעשע אותך. התברר שיש סיבה לכך שעשיתם את זה. כשהלכתי ובדקתי את תולדות חקיקת הכנסת בנושא של ההתפלגות, ולמעשה זה בעיקר הביא אותי לחקיקה המפורסמת שעברה בבית הזה בשנים 1990 ו-1991, היא זאת שקבעה את הכללים הבסיסים בפעם הראשונה בהיסטוריה של הפרלמנט הישראלי לתנאי שלפיו רק שליש חברי כנסת יכולים להתפלג כסיעה, וכל דבר אחר יהיה כרוך בסנקציות, אפילו כולל הצבעה עקבית בהצבעות כמו אי-אמון כנגד עמדת הסיעה וכל המושג של הפרישה והסנקציות. החוק הזה חוקק – תכף אני אדבר על הנסיבות ועל איך זה עבד – אבל הוא חוקק בשנת 1990 ובשנת 1991. אני בדקתי דיונים על החקיקה הזאת ועל מי הם חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, ששרדו בבית הזה מאז, מהשנה הזאת,1990-1991, כשבפעם הראשונה נקבעו כללי ההתפלגות והשתתפו בדיונים על החקיקה המקורית – וגיליתי שניים: חבר הכנסת קיש - - - << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני יודע מי השני. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> ודאי. רק שני חברי כנסת בבית הזה הם עדות היסטורית חיה לאותה חקיקה ולמה הוביל אליה, ומאיפה הופיע הכלל המוזר הזה של שליש סיעה. אחד הוא חבר הכנסת גפני, שאפילו התבטא, וכפי שאמרת, אני רציתי לרענן את זיכרונו ולהגיד מה הוא אמר אז בדיונים, אבל אני אמתין ואגיד דברים בשם אומרם כבר כשהוא יופיע במליאה. מצאתי את הנאומים שלו באותם הדיונים, אני מניח שהם יפתיעו אותו טיפה לאור עמדתו כעת. אבל השני היה, כמובן, חבר הכנסת בנימין נתניהו. אני חושב שגם הוא יופתע מהעמדה שהוא - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טוב, מאז חלו שינויים בהתנהלות הציבורית, אף אחד לא יופתע. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> בהחלט, אבל זה מעניין. זאת אומרת שהיו לכם רק שני מועמדים, באמת הטובים ביותר, חבר הכנסת קיש, שמכירים את כל ההיסטוריה של החקיקה - - - << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני שמח שאתם לא מערערים על כך שזה הופנה לוועדת כספים. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> תכף. כבר דיברתי על זה כשלא היית, אני תכף אחזור על זה. אבל בהחלט בהתחשב בזה שבנימין נתניהו כרגע עסוק בלטפל בדרישות שחבר הכנסת גפני הפנה אליו, הוא לא פנוי לשבת כיושב-ראש הוועדה שתדון בחוק הזה, ואז באופן טבעי אני מניח שחבר הכנסת גפני נשאר כמועמד יחיד כי הוא משגר את הדרישות שלו לבנימין נתניהו במכתבים ארוכים עם מאות סעיפים. אחר-כך הוא פנוי, ובנימין נתניהו הוא שצריך לטפל בכל הסעיפים האלה ולתת לו תשובות חיוביות ולהיכנע לו פעם אחר פעם. אבל בהחלט, עם כל הכבוד, חבר הכנסת קיש, בהחלט יש הצדקה לכך שחבר הכנסת גפני מטפל בחוק הזה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עמדת היועצים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני שמח לשמוע. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> למרות שעמדתו, כאמור, התהפכה ב-180 מעלות מאז ועד היום. אבל עם כל הכבוד לכך, חבר הכנסת קיש, אני חושב שראוי ונכון היה באמת לא לשבור פה עוד תקדים בכנסת ולשגר את החוק לוועדת הכספים, שבינה לבין החקיקה בנושא הזה לא כלום - - - << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הרגע הסברת את ההפך. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא, אני מציע לך הצעה לשיפור לפעם הבאה. היה אפשר להקים ועדה מיוחדת בראשותו של חבר הכנסת גפני, כפי שהקמתם שתי ועדות מיוחדות בראשותו של חבר הכנסת קרעי וחבר הכנסת אופיר כץ, והיא יכלה לדון בחוק הזה בלי להעסיק בכך את ועדת הכספים ולקבע את התקדים המסוכן. ברשותכם, חבר הכנסת קיש ואדוני היושב-ראש, יש לי עוד הערה אחת פרוצדורלית לגבי הדיון. מדובר פה בתיקון שהוא מאוד מאוד משמעותי לסדרי הבית הזה. בזמנו לקח לכנסת ישראל כמעט שנה לחוקק את החוק המקורי. התהליך התחיל בשנת 1990 – תכף אני אשתף אתכם בכמה תובנות על איך זה עבד ואיך - - - << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> יצאתי מהכנסת – דיברת, עכשיו אני חוזר ואתה עדיין מדבר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לשבת. קריאות ביניים בישיבה, לא עומדים. במקום שלך. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה כנראה מעיד שיצאת מהכנסת ממש לפני כמה ימים ולא היית פה בדיונים חשובים. חבר הכנסת וטורי, אני במקומך לא הייתי מסגיר אותך כך, כי אני דווקא מזמן כבר לא דיברתי. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אני אשב ואענה לך. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אבל לגבי העניין הפרוצדורלי, חבר הכנסת קיש, הוועדה בראשות חבר הכנסת גפני, את מה שבחוק המקורי דנו בו כמעט שנה בישיבות ועדות של שעות, ועדה אחרי ועדה, ועדה אחרי ועדה, ומה שאפילו בתיקון שאנחנו הובלנו – חבר הכנסת קיש, זה יעניין אותך לדעת, אני עשיתי בדיקה, בדקתי כמה זמן הקדשנו לחקיקה בקדנציה הקודמת שאתם עכשיו באים לבטל. הדיונים האלה התקיימו במשך שלוש ישיבות של ועדת חוקה, שלוש, לא אחת, כפי שהיה כאן. אחת מהן לקחה טיפה יותר משעה וחצי, השנייה – כמעט ארבע שעות, והישיבה שלישית התחילה ב-16:00 ונמשכה עד שעה 12:00 למוחרת. זה הזמן שהוקדש להצעת החוק הזאת, המסוכנת, שאתם כל-כך יוצאים נגדה, שהיא כל-כך חשובה, שצריך לבטל אותה אפילו לפני הקמת הממשלה. הרצון לביטול לקח הרבה פחות זמן, וכאמור, בישיבה אחת חבר הכנסת גפני סיים במהלך יום חמישי את כל תהליך ההכנה לקריאה שנייה ושלישית. אז בהחלט היה פה חיפזון, ובנושאים האלה חיפזון הוא מן השטן כפי שגם תכף נראה, וכפי שטענו לא מעט חברי כנסת בהיסטוריה של חקיקת התיקון הזה. ככלל, לפני שאני אפתח בסוגיה של איך נקבעו כללי ההתפלגות בהיסטוריה של הפרלמנט הישראלי, אני רוצה לפתוח בהשוואה - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למה אין חנוכייה, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מחשש להדתה. בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני רוצה לפתוח בהשוואה בין-לאומית. אני חיפשתי מחקרים, עד כמה קיים במחקרים השנים ועד כמה קיימות בפרלמנטים שונים בעולם מגבלות על התהליך הזה של עזיבת סיעה אחת והקמת סיעה נפרדת או אפילו חבירה לסיעה אחרת. המחקר המלא שסקר את כל הפרלמנטים בעולם שהוא הכי עדכני שמצאתי, היה לפני כעשור – אני לא חושב שזה יותר מדי השתנה בפרלמנטים – והתוצאה היא מאוד מאוד מעניינת: בדמוקרטיות הוותיקות ­– ומדינת ישראל נחשבת דמוקרטיה ותיקה היום בשיח המחקרי – מתוך 36 מדינות, בכמה אתה חושב, אדוני, שיש מגבלה מהסוג הזה שקיימת בפרלמנט הישראלי, של הגבלה של שליש ודרישות קשות וסנקציות על הפורשים? נמצא איתנו פה חבר הכנסת שיקלי, מי כמוהו מכיר את הסוגיה על בשרו, מה שנקרא. אז תדעו שבפרלמנטים בדמוקרטיות הוותיקות החוקים המגבילים בסגנון שיש לנו, קיימים רק בפורטוגל, בהודו ובטרינידד וטובגו. << אחרי_כן >> בזה מסתיימת הרשימה, וישראל נועלת את הרשימה. אלה הן המדינות היחידות בדמוקרטיות הוותיקות שבהן קיימת חקיקה מגבילה מהסוג שקיימת בחקיקה הישראלית, וזה כשלעצמו כבר אומר דרשני ומעלה סימן שאלה אם נכון לפרלמנט שלנו – בהתחשב בזה שאנחנו כבר דמוקרטיה ותיקה – לכבול יכולת אידאולוגית של חברי כנסת כפי שלמשל נהג בזמנו חבר הכנסת שיקלי, לכבול את היכולת הזאת לפרוש בצורה מסודרת ולהקים סיעה נפרדת או להצטרף לסיעה אחרת. אני לא בטוח שתוצאות הבדיקה הזאת – אם נשארנו רק עם הודו, פורטוגל, טרינידד וטובגו – זו דוגמה שאנחנו צריכים לקחת ממנה כבסיס לבנייה של החקיקה שלנו. בהחלט יש כאן מה לשאול ומה לחשוב, אם נכון להגיע לחקיקה מגבילה. דרך אגב, המחקר הזה בחן גם את הדמוקרטיות החדשות, אדוני היושב-ראש: שם מתוך 54 מדינות בעולם, רק ב-13 קיימת החקיקה המגבילה הזאת, וגם כאן הרשימה מעלה שאלות ותהיות כבדות, אם זה דווקא המקום, ואלו מדינות שמדינת ישראל רוצה ללמוד מהן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל שליש סיעה היה מאז ומתמיד. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד שלא שונה - - - << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אתה טועה, אדוני היושב-ראש, לא מאז ומתמיד. זו התוצאה של הבדיקה. גם אני כמוך - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא מאז ומתמיד, מרגע שחלו פה תופעות – מאז הסיפור של - - - << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> משנת 1991-1990 יש את המגבלה הזאת על שליש סיעה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן. ומי החזיר את זה לשני ח"כים או לארבעה ח"כים? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> תכף אני אספר את כל השינויים שהיו מאז. אני רק אומר שעצם קיום המגבלה הוא אירוע נדיר מאוד בפרלמנטים המערביים, ולא כפי שחשבנו – דבר ברור מאליו, תורה מסיני, וככה זה צריך להיות. אז אני רק אשתף אתכם ברשימה של הדמוקרטיות החדשות: בליז, בולגריה, גאנה, גויאנה, הונגריה, לסוטו, מקסיקו, נמיביה, רומניה, סמואה, סנגל, סורינאם ואוקראינה. אלה הן המדינות עם החקיקה המגבילה. זאת אומרת שאם אנחנו מסתכלים על הפרלמנטים המערביים, ומורידים את כל השאר, אנחנו נשארים עם פורטוגל, עם הונגריה, רומניה ובולגריה. אלה הן המדינות היחידות כמעט בעולם המערבי שבהן קיימת חקיקה מן הסוג הזה עם כל מיני וריאציות וכל מיני סנקציות. זו בהחלט תוצאה מעניינת ודי מפתיעה. מתברר שעצם המגבלה הזו, חבר הכנסת מרגי, שאני כמוך – היות שאני מכיר אותה, מהרגע שנבחרתי לבית הזה התייחסתי אליה כתורה מסיני - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא תורה, אני זוכר את האירוע. אנחנו זוכרים את האירוע, למה זה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני תכף אדבר על האירוע. היא לא כזאת ברורה מאליה. מתברר שרוב מוחלט של הדמוקרטיות המערביות, כולל כאלה שפועלות לבחירות רשימתיות – כי ברור שבחלק גדול מהדמוקרטיות המערביות הבחירות הן אישיות באזורים או בדרך אחרת, ואז כמובן יש יותר מקום לתת עצמאות ואוטונומיה לחבר פרלמנט בודד וליכולת שלו להתפלג ולעזוב את מפלגתו. אנחנו מכירים מקרים כאלה מארצות הברית, למשל: הסיפור המפורסם של סנטור ג'ו ליברמן, שבזמנו פרש ממפלגתו והפך לסנטור עצמאי. ממש בימים האלה יש חברת סנאט דמוקרטית, גם במפלגה הדמוקרטית, היא כמעט איבדה את הרוב שלה בסנאט, כי התבצעה שם פרישה כזאת והכרזה על עצמאות של אחת מהרוב הדחוק שהיה לדמוקרטים. אבל שם זה די ברור, כי הבחירות הן אישיות. אבל גם בבחירות הרשימתיות בהרבה מאוד מדינות שבהן מתקיים רשימתית, עדיין אין את המגבלה שמחייבת את הסנקציות מהסוג הזה, ואני חושב שזאת עובדה מאוד מעניינת שכדאי לשים אליה לב. יכול להיות שקצת התבגרנו, והגיע הזמן לשאול את עצמנו אם נכון להפעיל את הסנקציה בצורה כל-כך דורסנית כפי שהיא עובדת אצלנו. עוד פעם, בבית הזה ישנם חברי כנסת מסוימים שבהחלט יכולים להעיד על בשרם - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לאור מה שחווינו – ברשותך, אם נוריד סנקציה או נבטל בכלל, ייתכן מצב של ח"כ פורש אחד שיעבור לצד אחר, הוא יכול להיות ראש ממשלה עם המנדט שלו. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> קודם כול, שוב, אני חוזר ואומר שזה נכון גם להרבה מדינות אחרות. עובדה שזה לא קורה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אצלנו קרה. "על מִכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים" – פה היה בעבור מיצובישי. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> דווקא שם פעלו לפי הכלל של השליש, היא הנותנת, אדוני היושב-ראש. דווקא במקרה הזה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ואז הכניסו את הסנקציה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא, לא, לא. שלושת חברי הכנסת הפורשים מצומת פעלו כבר אחרי החוק החדש בהתאם לכללים החדשים שאתם רוצים להחזיר, הם פשוט היוו שליש מסיעתם, ולכן במקרה שלהם לא הייתה שום מניעה לא למינוי שלהם ולא להתפלגות שלהם. זה אגב מוכיח שהכלל הזה של שליש לא פותר את הבעיות, אבל מצד שני הוא מייצר בעיות אחרות במפלגות גדולות במקרים של ויכוחים אידאולוגיים, כי למשל, אדוני היושב-ראש, אם הכלל הזה היה קיים בימי הסכם קמפ דיוויד, לא הייתה קמה מפלגת התחיה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תחזור אחורה, למחברות, למה רק - - - << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני מבין, חברת הכנסת גוטליב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סוף-סוף דיון אינטלקטואלי, מחקרי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, חשוב מאוד. על חשבון משלם המיסים אנחנו עושים את זה. אנחנו אמורים לשבת פה להיטיב עם עם ישראל, אנחנו מבזבזים את הכסף שהציבור משלם לנו, ולא עושים פה כלום. זאת האמת. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חברת הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא יסביר. השר יסביר לך - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עם כל הכבוד לפיליבסטר, לא יכול להיות שנשב פה שעות על חשבון עם ישראל ולא נעשה כלום, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת טלי, יהיו ימים שאת תדרשי את הפיליבסטר הזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אומרת לך – ותתפוס אותי במילה – משהו כאן לא בסדר, עם כל הכבוד לתכסיס הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נער הייתי וגם זקנתי, האולם הזה הוא לא גדול, הוא לא עגול, אבל - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז אני אומרת, אדוני - - - 120 אנשים מקבלים משכורת מהציבור, ולא עושים כלום. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, אני מבין שההיסטוריה של הכנסת מתחילה מרגע היבחרותך לכנסת. אני מבין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, אני פשוט לא הייתי כמוך, אדון אלקין. אני לא הייתי - - - << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אבל בכל זאת, כנסת ישראל - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בינתיים אל תפריעי לו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מפריעה יותר, תמשיך לדבר. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אבל בכל זאת, כנסת ישראל הייתה קיימת קודם, ואנחנו עסוקים כאן בחקיקה שקובעת את אחד הכללים הבסיסיים ביותר בבית הזה, זאת הסוגיה מתי חבר כנסת שהגיע לאיזשהו "קלאש" עם מפלגתו – הוא יכול להיות אידאולוגי, יכול להיות אישי, יכולות להיות סיבות שונות ומשונות - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אישי זה לא יכול להיות, כי זה לא הבית הפרטי שלו ולא הכיסא הפרטי שלו, ולכן אין שיקול אישי כשאתה חבר כנסת. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> - - ואנחנו מכירים לא מעט דוגמאות מהסוג הזה. מתי חבר כנסת כזה יכול לקום, לעזוב את מפלגתו ולהקים סיעה עצמאית או להתמודד במסגרת סיעה אחרת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא לא יכול, רק להתפטר מהכנסת, זה לא הבית הפרטי שלו. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אגב, לגבי האמירה שזה לא יכול להיות, אני מכיר שני חברי סיעה בסיעתך שזה מה שהם עשו – רק בכנסת הקודמת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מסבירה לך שוב - - - << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אם את רוצה להתייעץ איתם על מה עושים במקרה הזה ועד כמה הוא מורכב, אחד מהם - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא אישי, זה על סמך מצע. זו הטעות שלך, אדוני מר אלקין. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> הבנתי. חברת הכנסת גוטליב, אם היית מקשיבה לי ולא רק צועקת, אז היית שומעת שאמרתי קודם כול שהסיבה הראשית - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מר אלקין, הדבר היחיד שקובע הוא מצע המפלגה שלך, על זה המריבה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> - - היא בדרך כלל סיבה אידיאולוגית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היחידה שיכולה - - - << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> והחקיקה שאתם הולכים להחזיר היום, עכשיו, בקריאה שנייה ושלישית – אם החקיקה הזאת הייתה בתוקף, מפלגת התחיה לא הייתה קמה ולא הייתה מתפלגת מהליכוד בגלל ההתנגדות להסכמי קמפ דייוויד, שנחתמו בניגוד מוחלט להתחייבויות בחירות, למצע של מפלגת הליכוד דאז. ולכן נמצאו שני אנשים שטענו שהם נאמנים יותר למצע, לאידיאולוגיה ולמה שהם הבטיחו לבוחר מאשר למסגרת הפוליטית שבתוכה נבחרו, ופרשו אז מסיעת הליכוד – משה שמיר וגאולה כהן. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מר אלקין, זה מה שקרה לך? זה מה שקרה לך? חילוקי דעות אידאולוגיים? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני תכף אתן לך את כל ההיסטוריה, חברת הכנסת גלית דיסטל, למה להקדים - - - << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> זה לא ג'ובים. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> למה להקדים את המאוחר? עד כמה שאני אספיק, כי בסופו של דבר, לצערי, הזמן שעומד לרשותי הוא יחסית מוגבל - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - כל אחד - - - ולעשות מה שהוא רוצה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> - - כדי שנצליח בכל זאת להכריע היום גם בהצבעה. אני אמשיך לדברים שאליהם התכוונתי. הסוגיה הזאת, מתי אפשר לפרוש, היא סוגיה משמעותית מאוד. אגב, אף אחד מכם לא יודע מתי הוא אישית יכול למצוא את עצמו בצומת הזה של ויכוח מסוג כזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יכולת להתפטר. חבר כנסת שלא מתאים לו יכול להתפטר. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני רוצה להזכיר לכם שידענו אפילו מצבים - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי. טלי גוטליב. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני רוצה להזכיר לכם שידענו אפילו מצבים של ראשי מפלגות לשעבר שהגיעו לאי-הסכמות עם המפלגות שלהם ועזבו. ראינו את זה - - - << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> השאלה היא על איזה רקע. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> על רקע אידיאולוגי. ראינו את זה עם יצחק שמיר, שעזב את תנועת הליכוד כשחלק על ההנהגה של בנימין נתניהו; ראינו את זה עם שמעון פרס, שעזב את מפלגת העבודה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא לא חבר לשמאל. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> ראינו את זה עם בן-גוריון, שעזב את מפא"י ההיסטורית – מפלגה שהוביל וניהל - - - << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אבל שמיר לא חבר לשמאל. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> עוד פעם, את הציונים של שמאל–ימין – נערוך את הדיון הזה בפעם אחרת. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> למה? אין זמן טוב מזה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> כי זו לא שעת שאלות, זה כרגע זמן דיבור שלי ואני מנסה – אולי שלא כהרגלם של חלק מהחברים בבית הזה – לדבר לגופו של הנושא שלשמו התכנסנו, וזה סוגיית החקיקה. עכשיו, אני רק מסיים את החלק הזה וחוזר ואומר – אדוני היושב-ראש, אותך זה יעניין לשמוע – שהתברר שמגבלות על פרישה או התפלגות הן אירוע יחסית נדיר בפרלמנטריזם המערבי. אגב, אני הכרתי את זה רק עכשיו, כשהתכוננתי לנאום הזה. בדקתי מחקרים בנושא הזה. אסכם לך, כי לא היית פה בתחילת הדיון: מתברר שחקיקה מקבילה מהסוג הזה במדינות מערביות קיימת – בדמוקרטיות ותיקות כמונו רק בפורטוגל, ובדמוקרטיות חדשות יחסית קיימת רק בהונגריה, רומניה ובולגריה, ממדינות המערב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> צריך לבדוק, כמובן - - - << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> ציינתי את זה, בחלקן הבחירות הן אישיות ולכן יש יותר הצדקה. ברור לי. אנחנו מכירים אחד את השני אז אני מכיר מראש את השאלה שתשאל. ציינתי ואמרתי שזה נכון לא רק לאותן מדינות שבהן הבחירה היא אישית אלא גם למדינות שבהן הבחירה היא רשימתית, ולכן מדובר על מגבלה חריגה יחסית לפרלמנטריזם מערבי. אולי הגיע הזמן להגיד שהתבגרנו, והגיע הזמן לשקול אותה מחדש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוכרח לומר, אדוני השר, שאם תהיה הצעה כזאת, אני לא בטוח שיהיה קשה לגייס לה הסכמה יותר רחבה, אני לא יודע. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אנחנו הצענו הרי - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם רוצים לקבוע שכל אחד יכול לעבור לאן שהוא רוצה, איך שהוא רוצה, זה נראה לי קצת מוזר, אבל יכול להיות - - << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה לא קצת מוזר, זה המצב - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> - - שמשיקולים פוליטיים כאלה ואחרים אפשר יהיה למצוא הסכמה בבית הזה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה המצב ברוב הפרלמנטים המערביים, ככה זה עובד. זה היה המצב בפרלמנט הישראלי עד שנת 1990, או יותר נכון עד שנת 1991, עם השלמת החקיקה המקורית בנושא הזה. זאת הייתה גם הסיבה לכמה פילוגים אידיאולוגיים שאותם ציינתי בדיוק כשנכנסת, כמו התחיה או פרישתו של דוד בן-גוריון ממפא"י ואירועים מהסוג הזה, פרישה של יצחק שמיר בזמנו, פרישה של בני בגיל בגלל התנגדות להסכמי חברון וואי, ועוד כהנה וכהנה. חלקם נעשו לפני החקיקה הזאת וחלקם אחריה, כי היו ימים שפרישה שכזאת כן התאפשרה ב-90 הימים שלפני הבחירות והיה אפשר לקחת גם מימון מפלגות. גם זה בוטל במשך הזמן. אבל רק רציתי שנראה שבכל זאת, אנחנו לא ממציאים את הגלגל, אנחנו מאוד חריגים בנוף הפרלמנטריזם המערבי בנושא הזה. מה הנסיבות ומה קרה לחוק הזה עד לתיקון שאתם הולכים לבטל? החקיקה המקורית נקבעה בשנים 1990–1991, אגב, אדוני היושב-ראש, זו חקיקה שארכה כמעט שנה ולא אירוע של כמה ימים כפי שזה היה כאן, כי באמת מדובר באחת מאבני היסוד של הבית הזה – יכולת של חבר כנסת בודד או קבוצה של חברי כנסת לעמוד על שלהם. זה נעשה לאחר המציאות של התרגיל המסריח, שכידוע לווה באירועים מאוד מאוד מורכבים מהסוג הזה, וניסיונות – משני הצדדים, צריך להגיד את האמת – לרכוש תמיכה של ח"כים במשבר השלטוני שמדינת ישראל מצאה את עצמה בו. זה התחיל עם נפילה של ממשלת שמיר, ממשלת האחדות, שאורגנה מתוך הממשלה עצמה על ידי שמעון פרס, לווה במקביל לנפילה הזאת בפרישה של חמישה חברי כנסת מהליכוד, שהקימו סיעה עצמאית בראשותו של חבר הכנסת מודעי שהצטרפו אליו עוד ארבעה חברי כנסת. באיזשהו שלב פרס בנה עליהם כבסיס אפשרי בגלל הפרישה שהם פרשו מהליכוד בגלל עזיבה של ערכים ליברליים לטעמם. הוא קיווה לקבל את תמיכתם, ובסוף באיזשהו שלב היה לו סיכוי לקבל תמיכה של חבר אחד מהם, ואחרים סירבו לתמוך בממשלה בראשות פרס. זה היה אברהם שריר, וגם הוא חזר בו לבסוף מהתמיכה הזאת. זו האירוע המפורסם שבו יצחק שמיר אמר "אברשה, שוב הביתה". בסופו של דבר הוא חזר לתנועת הליכוד, כפי שגם עשו חלק מהחברים האחרים שהתפצלו שם לאותה הסיעה. זה נמשך באירועים אחרים, גם כן של שכנוע של חברי כנסת בודדים ממפלגות שונות, ונגמר בהקמה של ממשלת שמיר, בין השאר בתמיכתו של חבר הכנסת אפרים גור מהמערך, שבסופו של דבר היה אחד מהקולות שאפשרו את הקמת הממשלה הצרה של שמיר בתמורה למינוי לתפקיד סגן שר, וגם זה עורר ביקורת ציבורית קשה מאוד. ואז, באותה אווירה של סלידה ציבורית מכלנתריזם ומהמכירה של חברי כנסת את התמיכה שלהם בהסכמים כאלה או אחרים, חלקם אפילו הסכמים סודיים, שכללו תמיכה כספית במפלגות, כתוצאה מזה החליטה הכנסת לחוקק חוק שיסדיר את העניין הזה. אגב, הפעם הראשונה שבה ועדת החוקה חוק ומשפט יזמה חוק מטעמה הייתה בחוק שעסק בנושא הזה. אוריאל לין עצמו עמד בראש הוועדה. אגב, הוא בעצמו מקרה מעניין כי בזמנו הוא עזב בזמנו את מפלגת הליכוד למערך בגלל ביקורת אידיאולוגית שהייתה לו. אז מדובר בחבר כנסת שידע מה זה מעבר אידיאולוגי, מקצה לקצה דווקא, בין שתי מפלגות גדולות. הייתה אחדות דעים בוועדת החוקה דאז שיש צורך להוביל את החקיקה הזאת. אגב, מעניין שזה נעשה בתוך אותו הבית שבו כל המעשים הפסולים שאותם ציינתי נעשו – אותם חברי כנסת שעמדו מאחורי התרגיל המסריח מצד אחד או הקמת ממשלה של שמיר בקניית תמיכה של אפרים גור מצד שני, הם אלה שביקרו את עצמם, ואגב, חלקם, ייאמר לזכותם – אני בדקתי את הפרוטוקולים – עם אינטגריטי אישי, כולל ביקורת על ההתנהלות שלהם עצמם, שבזמן אמת שתקו אל מול התופעות האלו ונתנו לזה יד. הם אלו שהגיעו למסקנה על הצורך לחולל את התיקון הזה. היה דיון ער ומרתק במשך כמעט שנה, בהתחלה בוועדת החוקה ואחר כך בדיונים משותפים של ועדת החוקה וועדת הכנסת; את כל זה לא ראינו כאן, בתיקון שעובר בימים האלה. כבר ציינתי שאפילו על התיקון שבאים לבטל דנו לקראת קריאה שנייה ושלישית שלוש ישיבות ארוכות בוועדת החוקה, שהיא האכסניה הטבעית לכך, ולא בוועדת הכספים בדיון אחד חפוז במשך יום אחד וגמרנו. פעם הייתה מסורת אחרת בכנסת, כולל אפילו לפני שנה בתיקון המדובר. בסופו של דבר נבחנו שם הצעות שונות לסנקציות ולמצבים שבהם צריך לנקוט את הסנקציות האלה. למשל, חלק מהמציעים הציעו הפרשה מיידית מהכנסת של חבר כנסת שפורש מסיעתו או אפילו מצביע בניגוד לעמדתה בהצבעות אי-אמון. היו חברי כנסת שחשבו שמדובר בסנקציה חריפה מדי, כי כמעט על כל דבר אפשר להכריז הצבעת אי-אמון, ובצורה כזאת חבר הכנסת הופך לרובוט ולאוטומט שמצביע בכל נושא כעמדת מפלגתו; הם הציעו הסדר שממנו פחות או יותר נבנה ההסדר שמלווה אותנו עד ימנו. כאמור, הייתה שם הקלה מסוימת, שאפשרה התפלגות חופשית ב-90 הימים שקדמו לבחירות, כי זאת כבר תקופה שבה כבר לא צריך את הקול של אותו חבר כנסת, לא צריך את האצבע שלו, וגם אי-אפשר להבטיח לו שום דבר בכנסת היוצאת. לכן סברו אז המחוקקים שזה זמן לאפשר לחברי כנסת לקום וללכת, כולל שמירת המימון שלהם לתקופת הבחירות. גם ההטבה הזאת, ההקלה הזאת, בוטלה ברבות הימים. זה היה הרקע. אבל בדיון שהיה אז, אדוני היושב-ראש, היו חברי כנסת – בודדים, אומנם, ותכף אני אצטט אותם – ששרדו עד לכנסת הזאת. אני כבר ציינתי, כשלא היית פה, שיש שניים כאלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אחד זה גפני, והשני, אני מניח, נתניהו. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אחד זה גפני, ולכן אמרתי שזו סיבה לתת לו, והשני הוא נתניהו, אכן כך. לכן, בהחלט, כמו שאמרתי לחבר הכנסת קיש, הייתה אולי סיבה לתת לחבר הכנסת גפני לנהל את הדיון הזה, אבל הדרך הנכונה הייתה להקים ועדת מיוחדת בראשותו ולא לייצר תקדים של ועדת כספים שדנה בחוקים שמקומם כמובן בוועדת החוקה או בוועדת הכנסת, או אפילו ביצירה משותפת של שתיהן, כפי שהיה בחוק המקורי בשנים 1991-1990. והיות שמצטטים דברים בשם אומרם, עדיף בנוכחות חברי הכנסת עצמם, אז לקראת סוף דבריי אני אמתין ואצטט את הדברים. השינוי המשמעותי הנוסף בחקיקה הזאת נעשה בשנת 2009, וזה כבר מהזיכרון ההיסטורי שלי ושלך. אני עברתי גם על הפרוטוקולים של הדיונים האלה ושל ההצבעות שהתקיימו בכנסת על הרעיון שבא ואומר שבמפלגות הגדולות הדרישה לשליש היא דרישה חמורה מדי, ולפעמים היא לא מאפשרת ביטוי חופשי לחילוקי הדעות שקיימים במפלגות האלה. הסתכלתי על התוצאות של ההצבעה שהייתה אז, מי היו חברי הכנסת שב-2009 תמכו ברעיון ששליש זה חמור מדי לגבי המפלגות הגדולות, ואני אשתף את החברים לגבי כמה סיעות וכמה חברים שעדיין מכהנים בבית הזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יש לי הרגשה שזה אותם אלה שהצביעו אחר כך בעד חוק מופז, פחות או יותר. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה היה חוק מופז. מה שאני מדבר עליו זה מה שלא בצדק היה קרוי חוק מופז, זה לא נועד בשבילו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבל אחר כך הצביעו בעד ביטולו. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אותם אנשים, אחר כך, אחרי שהסבירו למה החוק חשוב ולמה המגבלה של שליש היא לא נכונה, הם גם אלה שאחר כך - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הצביעו גם הפוך. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> - - במסגרת המשמעת הקואליציונית הצביעו גם הפוך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ולכן כולנו מבינים שבסוף הכול כנראה נחקק מפוזיציה פוליטית, בין כזו ובין אחרת. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אגב, אם הכול נחקק מפוזיציה פוליטית, כפי - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> במקרה הזה של החוק הזה זה מה שקורה פה לאורך השנים, אי-אפשר להתעלם מזה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אם הכול נחקק מפוזיציה פוליטית, אז מה הדחיפות לחוקק אותו כרגע? אני כבר דיברתי על כך שחקיקת חוקים בתקופה הזאת – אגב, גם אז התיקון הזה לא חוקק בתקופה בין השבעת הכנסת להשבעת הממשלה; הוא חוקק לאחר השבעת הממשלה. ולכן אם מדובר - - - << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> כי לא מאמינים - - - כי לא מאמינים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כי החוק נגע אז בסיעה שהייתה חלק מהאופוזיציה, לכן זה לא היה משנה לפני השבעת הממשלה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> גם היום הוא נוגע, אגב, הוא רלוונטי לשתי הסיעות בבית הזה – גם לסיעת הקואליציה וגם לסיעת האופוזיציה הראשית. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו לא מתיימרים. אני מבין - - - << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> כנראה שבסיעת האופוזיציה הראשית מרגישים את עצמם יותר בטוחים לגבי חברי הכנסת שלהם מאשר בסיעה של ראש הממשלה המיועד, ולכן הדחיפות לחוקק את הביטול הזה יצאה דווקא מבית מדרשו של ראש הממשלה המיועד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני לא יודע אם זו המסקנה, אבל המסקנה היא בוודאי שהדבר הזה נוגע להרכבת הממשלה הנוכחית, מה שלא היה אז. זה ברור. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> את זה בדיוק אני לא מצליח להבין. אם ראש הממשלה המיועד וראש סיעת הליכוד, ראש רשימת הליכוד, מרגיש ביטחון מוחלט בחבריו לסיעה, אני לא מצליח להבין איך זה נוגע להקמת הממשלה. זה אירוע מורכב. ואם הוא חשב פעמיים – אגב, שהמגבלה של שליש והחקיקה הדרקונית על הפרישה היא מוגזמת – ונתן ביטוי לעניין הזה גם כשקידם את חוק מופז – אגב, הביטול של חוק מופז לא יצא ממנו; הוא יצא, כמו שאדוני זוכר היטב, נדמה לי שהיית יו"ר קואליציה כשזה עבר, כדרישה של השותפים - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא זוכר. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני זוכר בשבילך. - - כדרישה של השותפים הקואליציוניים, שכפו את זה יחד עם שורה של שינויים אחרים בחוקי-יסוד - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> האמת שלא זוכר כבר. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> - - כמו העלאת אחוז החסימה וכו'. זה היה חלק מאותו האירוע המפורסם שאדוני אז ארגן עסקה של קידום כמה חוקים על ידי כמה שותפים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבל זה לא היה חלק ממנה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה היה חלק מאותו חוק שהעלה את אחוז החסימה. גם ביטלו על הדרך את חוק מופז. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> גם זה אולי נכנס לתוך הדבר הזה על הדרך, אבל בעסקה המקורית זה לא היה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה נכנס כספיח. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כספיח אולי. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> כספיח לעסקה המקורית. אבל דווקא בפעמיים כשראש הממשלה המיועד נתן את דעתו על הסוגיה הזאת, הוא חשב שצריכים לאפשר חופש תמרון אידיאולוגי לחברי כנסת, הוא הזהיר על כך, כפי שאמרתי, גם בדיון המקורי, בשנת 1991-1990. אני מניח שראש הממשלה המיועד לא יכבד אותנו כאן בדיון הזה, אז אני רק אצטט לכם מה הוא אמר בזמן הדיון בקריאה שנייה ושלישית. הוא העיר את זה דווקא לחבר הכנסת יצחק לוי, שהיה בין המחמירים ודרש גרסאות מאוד מחמירות של החקיקה החדשה, ואז אמר לו בנימין נתניהו כך: אתה איש עקרונות, אתה מאמין בשלמות ארץ ישראל. לפי החוק שאתה מציע, נניח שמפלגתך תפעל – הרישום לא ברור כנראה, המילים לא נשמעו, כי זאת הייתה אמירה מהמקום – ומפלגתך כולה, זולתך, מחליטה להקריב את העניין של שלמות הארץ. לזה מתכוון חבר הכנסת נתניהו דאז. ואז הוא ממשיך: אתה מתייצב - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה בדיוק כאילו הוא חזה את הנולד. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> בהחלט. אתה מתייצב מול מפלגתך ואתה מצביע נגד, ואתה מעניש את עצמך? אתה חייב לפרוש מסיעתך? אתה חייב לפרוש מהכנסת? אני אומר – ואז הוא הציע שם מה שהציע. אבל מעניין מאוד שהתגובה הראשונית של בנימין נתניהו אז בקדנציה הראשונה שלו בכנסת הייתה שדווקא החקיקה הדרקונית בנושא של הפרישה היא פגיעה בעצמאות האידיאולוגית של חברי הכנסת. אגב, לא הוא לבדו – לא מעט חברי כנסת מסיעת הליכוד סברו אז כמוהו, חשבו כמוהו, למרות שרובם המוחלט לא העזו לצאת נגד החוק בגרסה היותר-רכה שלו, שבסוף התקבלה. אבל השמיעו במהלך הדיונים גם בקריאה ראשונה וגם בקריאה שנייה ושלישית אזהרה מאוד מאוד רצינית מה עלול לקרות במידה שבסופו של דבר החוק יתקבל ותוגבל זכות הפרישה האידיאולוגית. אגב, המקרה הקלאסי שתמיד הביאו היה כמובן המקרה של מפלגת התחיה ופרישתה בעקבות הסכמי קמפ דייוויד. והנקודה המעניינת, אדוני היושב-ראש, שגם יושב-ראש הוועדה הנוכחית, שהכין את החוק, הביע ספק דומה והסתייגות דומה מהחקיקה אז כאחד משני החברים. היחידים ששרדו בבית הזה היו דווקא כאלה שאז הזהירו והתריעו מהחקיקה המגבילה. וכך אמר חבר הכנסת גפני – אגב, קדם לו דיון מעניין, היו ימים שכשהוא דיבר על מחלוקת בעם וזה שהעם מחולק לשניים חצי חצי, העיר לו אחד מחברי הכנסת מאגודת ישראל שאין כזה חצי-חצי של העם, כי בחצי השני יושבים חברי כנסת ערבים. ואז התעקש חבר הכנסת גפני ואמר שהוא עדיין מתעקש על הטרמינולוגיה, ומבחינתו 60 חברי כנסת זה העם. היו ימים. אבל אז הוא אמר את הדבר הבא: אני רוצה לשאול שאלה אמיתית – מפלגה שהולכת לבחירות עם מצע אידיאולוגי כלשהו, וכתוצאה מהנסיבות שנוצרו שנה או שנתיים לאחר בחירות, יש מצב נתון, המפלגה קבעה לעצמה ברוב קולות שהיא הולכת לבחירות באידיאולוגיה מסוימת, וקם חבר כנסת, יכול להיות חבר כנסת יחיד, או שקמים שני חברי כנסת מתוך מפלגה גדולה, ואומרים שזה כלנתריזם מוחלט של המפלגה. למשל, מפלגה הולכת לבחירות עם התנגדות למדינה פלסטינית, ואז פתאום ראש המפלגה אומר שהוא תומך במדינה פלסטינית. וידענו אירועים כאלה ואירועים דומים להם. ואז נימק חבר הכנסת גפני בהרחבה – אז הוא עוד לא ידע שהוא הולך להיות יושב-ראש על התיקון שהולך להיות מאושר היום – למה בכל זאת לשיטתו צריך מאוד להיזהר עם החקיקה הזאת, והוא התריע בפני חברי הכנסת לחשוב על זה פעם נוספת ולא להזדרז עם החקיקה שמגבילה בצורה כל כך משמעותית את יושבי הבית. אני צריך לסיים, אדוני היושב-ראש, אז לסיום אני רוצה להעיר רק עוד הערה אחת אחרונה, ואת כל השאר אני אמצא הזדמנות אחרת לחלוק עם חברי הבית בתוצאות הבדיקה המעניינת הזאת של ההיסטוריה של ההתגלגלות של המגבלות על הפרישה ותולדות הפגישות בפרלמנט הישראלי. הרי אומרים לנו בקואליציה הנכנסת שהסיבה העיקרית לביטול של החוק הזה היא שזה חוק גרוע. הרי אומרים: אנחנו לא פוחדים להקים ממשלה ולא פוחדים שיש אצלנו ארבעה שיפרשו, זה פשוט חוק גרוע שאנחנו רוצים לבטל. ואני רוצה לשתף את חברי הבית הזה שבין שאר ההסתייגויות להצעת החוק יש הסתייגות אחת מאוד מאוד פשוטה, אדוני ראש הממשלה, חבריי השרים, חברי הכנסת: היא מציעה להחיל את החוק מ-1 בינואר 2023. רק שבוע באיחור מהמועד שבו היא תאושר. 1 בינואר 2023. והפלא ופלא, פנינו לנציגי הקואליציה המסתמנת ואמרנו: אם אתם מוכנים להסכים להסתייגות הזאת אנחנו מוכנים לחסוך לכם פיליבסטר. אנחנו נוריד את כל ההסתייגויות, אתם תרוויחו יומיים לחקיקה אחרת. תיקון אחד קטן. אם כל הבעיה היא שזה חוק כל כך רע ואתם רוצים למחוק אותו מספר החוקים, הוא יימחק ב-1 בינואר 2023, ותחסכו זמן של כל הדיון הארוך ותוכלו לחוקק חוקים הזויים אחרים במקום החוק הזה. לכאורה זאת הצעה שאני חושב שהיו צריכים לקפוץ עליה בשתי ידיים. הרי זה לא קשור להקמת הממשלה, אומרים לנו, אנחנו בטוחים בכל חברי סיעתנו והחוק הזה לא מקשה עלינו. והפלא ופלא, איזו תשובה קיבלנו? לאו רבתי. אז אני חוזר על הצעתי, אדוני היושב-ראש: עוד לא מאוחר, אנחנו יכולים לצמצם את זמן ההצבעות; אולי נבחר לא להשתמש בהצבעות השמיות שעומדות לרשותנו אם תסכימו לאמץ הסתייגות אחת קלה ופשוטה – שהחוק הזה ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2023. הסיפור של פילוג של ארבעה יימחק מספר החוקים, כמו שאתם הצעתם. הסתייגות אחת פשוטה, ואתם משיגים את המטרה. אם אתם כל כך בטוחים בכל חברי הכנסת של סיעת הליכוד, אפשר לפתור את זה ולחסוך פה עכשיו שעתיים של הצבעות. רק תגידו כן להסתייגות הזאת, והכול יבוא על מקומו בשלום. ואם לא, אז אני חושב שכולנו מבינים מה הסיבה האמיתית לחקיקת החוק הזה: פשוט לא רק חברי הקואליציה העתידית לא סומכים אחד על השני וכל אחד דורש במזומן, אלא גם ראש רשימת הליכוד כנראה לא סומך על חברי סיעתו, ודחוף לו להעביר את החוק לפני חלוקת התפקידים והקמת הממשלה, ולא שהוא ייכנס לתוקף רק בשבוע איחור, מייד לאחר הקמת הממשלה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ההצעה שלי בעינה עומדת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מודה לשר זאב אלקין, ואני מזמין את ראש הממשלה יאיר לפיד. בבקשה. << דובר >> ראש הממשלה יאיר לפיד: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לקואליציה הנכנסת יש סיסמה חדש: תקפצו לנו. אני לא יודע אם אתם עוקבים אחרי זה, חברי כנסת - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, נא לשבת, אי-אפשר לשמוע כך את הדברים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה יאיר לפיד: << דובר_המשך >> אני חושב שחבר הכנסת קיש פה - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קיש, מכובדי, נא לשבת. תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה יאיר לפיד: << דובר_המשך >> זה רלוונטי, אגב. כמו שאמרתי, לקואליציה הנכנסת יש סיסמה חדשה: תקפצו לנו. אני לא יודע אם אתם עוקבים אחרי זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי אמר את זה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה יאיר לפיד: << דובר_המשך >> חברי כנסת, שרים לעתיד, כמובן השופרות בתקשורת, ברשתות, כולם רצים עם זה, "תקפצו לנו". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת גוטליב, אני מבקש, אנא, תאפשרו לראש הממשלה לדבר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה יאיר לפיד: << דובר_המשך >> כל צעקה מוכיחה את מה שאני אומר. בטוויטר – האשטאג "תקפצו לנו"; באינסטגרם – "תקפצו לנו" בסטורי. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> על מה אתה מדבר? אף אחד לא אמר את זה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה יאיר לפיד: << דובר_המשך >> זה מה שהממשלה החדשה אומרת לאזרחי ישראל. זו הסיסמה שלהם, זו הגישה שלהם – שנקפוץ להם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מי שואל אותך? מי שואל אותך? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מי קרא לנו חיות? << דובר_המשך >> ראש הממשלה יאיר לפיד: << דובר_המשך >> אתם משלמים מיסים במדינה הזאת? תקפצו להם. אתם עובדים? תקפצו להם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מי שואל אותך? מי שואל אותך? << דובר_המשך >> ראש הממשלה יאיר לפיד: << דובר_המשך >> אתם שולחים את הילדים שלכם לחינוך הממלכתי? תקפצו להם. לא מוצא חן בעיניכם מה שהם עושים עם הכסף שאתם עובדים קשה בשבילו? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה אמרת "מי שואל אתכם" - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, די. << דובר_המשך >> ראש הממשלה יאיר לפיד: << דובר_המשך >> אתם לא מבינים למה חצי מהשרים האלה לא שולחים את הילדים שלהם לצבא אבל הילד שלכם חייב להתגייס? תקפצו להם. זה קונספט חדש - - - ממשלה שאומרת לאזרחיה "תקפצו לנו". << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> 78% - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, נא לשבת. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> תתבייש, תתבייש - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, לשבת בבקשה. מספיק כבר, מספיק כבר, מספיק. << דובר_המשך >> ראש הממשלה יאיר לפיד: << דובר_המשך >> קונספט חדש בתולדות הדמוקרטיה: ממשלה שאומרת לאזרחיה "תקפצו לנו, אנחנו לא עובדים בשבילכם". << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> איפה אתה - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת בוסו, לשבת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה יאיר לפיד: << דובר_המשך >> והאזרחים אומרים בתגובה: אבל אתם אמורים לעבוד בשבילנו, אתם הממשלה הנכנסת, התפקיד שלכם הוא לעבוד בשביל כל האזרחים. והממשלה הנכנסת אומרת: יכול להיות, אבל אתם יודעים מה? תקפצו לנו. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> - - - וחצי אתה לא עושה כלום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ראש הממשלה יאיר לפיד: << דובר_המשך >> רואים עליהם שזה משחרר אותם. כיף להם. כיף להיות ממשלה בלי החובה הראשונה של כל ממשלה: לעבוד בשביל האזרחים, לכבד את הזכויות שלהם. זה מה שהם תמיד רצו, להיות ממשלה בלי לשאת באחריות של להיות ממשלה. הם לא מנסים לשמור על איזון, אין להם עניין בחיים משותפים, אין להם עניין במינהל תקין, בשמירת החוק - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לך יש עניין במינהל תקין? את גיסתך לקק"ל - - - << דובר_המשך >> ראש הממשלה יאיר לפיד: << דובר_המשך >> - - בשמירת הקופה הציבורית, באיזון בין יהדות לדמוקרטיה, בין ביטחון לזכויות אזרח. כל הערכים הכי מקודשים של המדינה הזו הוחלפו מבחינתם בשתי מילים: תקפצו לנו. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתה באמת מצפן למינהל תקין. איזו טרגדיה אתה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי, מספיק. חבר הכנסת חנוך מלביצקי, מספיק. << דובר_המשך >> ראש הממשלה יאיר לפיד: << דובר_המשך >> בליכוד, אגב, כל כך התאהבו בקונספט, שהם אומרים את זה גם למצביעים שלהם. המצביעים שלהם אומרים להם: אנחנו לא מבינים למה אתם נכנעים ככה לחרדים ולציונות הדתית, למה נתניהו חלש כל כך, למה אתם מוותרים על כל מה שחשוב לנו. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת פרוש, לשבת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה יאיר לפיד: << דובר_המשך >> ועל זה הם עונים לנו: הצבעתם לנו, פראיירים, תקפצו לנו. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת פרוש, נא לשבת. חבר הכנסת פרוש, נא לשבת. נא לשבת, תודה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה יאיר לפיד: << דובר_המשך >> כי הדבר המרכזי, המסר המרכזי של הממשלה הנכנסת הוא שאכפת להם רק מעצמם. לחרדים אכפת רק מהחרדים, לציונות הדתית אכפת רק מהמתנחלים, לליכודניקים אכפת רק מהמשפט של נתניהו, ומי שלא הם, מי שלא כמוהם, מי שלא הצביע להם יכול לקפוץ להם. הם לא יעבדו בשבילו, הם לא - - - << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לך אכפת רק - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> ממשלה של אנשים נורמליים, נכון? את זה אנחנו אמרנו? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי, מספיק. << דובר_המשך >> ראש הממשלה יאיר לפיד: << דובר_המשך >> העיקרון הזה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> נכשלת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה יאיר לפיד: << דובר_המשך >> העיקרון הזה שממשלה אחראית לכל אזרחיה מבוטל מבחינתם. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> תפסיק להסית - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת - - - << דובר_המשך >> ראש הממשלה יאיר לפיד: << דובר_המשך >> העיקרון שאומר שהממשלה מחויבת לנהוג בכבוד, לגלות אחריות, להפעיל את המערכות למען האזרחים, לא חל עליהם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> נכשלת, נכשלת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ראש הממשלה יאיר לפיד: << דובר_המשך >> אם מישהו בא אליהם ואומר להם: "אבל זה לא עובד ככה, יש חוקים, יש כללים", תשובתם המושכלת והמאוזנת היא "תקפצו לנו". << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איזה כללים - - - איזה כללים? עשרות מיליוני שקלים על הבית שלך ועל הבית של בנט - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי, זו פעם אחרונה, מספיק כבר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> - - - אתה מספר לנו? דרך אגב, מתי הלכנו לבחירות? אתה מספר לנו מה מצביעי הליכוד אומרים? הם בזים לך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה יאיר לפיד: << דובר_המשך >> פעם אתה למעלה, פעם אתה למטה, פעם אתה בקואליציה, פעם אתה באופוזיציה - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה הולך הביתה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה יאיר לפיד: << דובר_המשך >> - - פעם אתה אומר לכל אזרחי ישראל שהם יכולים לקפוץ לך, ואז יש בחירות והם אומרים לך בדיוק את אותו דבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מודה לראש הממשלה יאיר לפיד. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת כדי שאנחנו נוכל לעבור להצבעה. רבותיי, נא לשבת, נא לשבת. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. חברי הכנסת שנכנסים, נא לשבת בבקשה. נא לשבת. רבותיי - - - << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת גולן, נא לשבת, נא לשבת. חברת הכנסת מאי גולן, מספיק. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת גולן, מספיק כבר. לשבת. טוב, מכובדיי, נא לשבת כולם. אם כן, חברות וחברי הכנסת – חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. חבר הכנסת גולדקנופ, אי-אפשר לנהל הצבעה ככה, אנא, לשבת. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 51), התשפ"ג–2022, בקריאה השנייה. אנחנו מתחילים עם הסתייגויות לסעיף 1. השר אלקין, מי יגיד לי מתי אתם רוצים הצבעה שמית? המזכיר יודע, בסדר גמור. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כך, מכובדיי, אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית על ההסתייגות הראשונה, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – הסתייגות מס' 1 – מי בעד? מי נגד? בבקשה. הצבעה מס' 2 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, בעד – 51, נגד – 62, ההסתייגות לא התקבלה. אני רוצה בהזדמנות הזו לברך, אדוני יושב-ראש הכנסת העשרים-וארבע חבר הכנסת מיקי לוי, אני חושב שאנחנו יכולים בהחלט לברך את המזכיר ואת כל מי שהיה אמון על השינויים פה, שמאפשרים לראות את ההצבעות בצורה הרבה יותר חדה וברורה. יישר כוח לכולכם על כל העשייה בעניין הזה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 2, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. אנחנו עוברים להצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 3 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 51, נגד – 62, אין נמנעים. לפיכך ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 3, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 51, נגד – 62, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. למרות שחבר הכנסת טאהא איננו כאן, אנחנו בכל זאת נצביע על ההסתייגות שלו. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת טאהא איננו, אז אנחנו נמחק את ההסתייגות. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת נמצא, ולכן נצביע על ההסתייגות שלו, מס' 5. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 5 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 50, נגד – 63, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגויותיו של חבר הכנסת מיכאל ביטון. הראשונה היא הסתייגות מס' 6. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 6 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 50, נגד – 63, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 7, של חבר הכנסת ביטון. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 63 נמנעים – 1 הסתייגות 7 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 50, נגד – 63, נמנע אחד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 8, של חבר הכנסת מיכאל ביטון. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 8 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 51, נגד – 63, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 9, של חבר הכנסת מיכאל ביטון. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההסתייגות – 49 נגד – 63 נמנעים – 2 הסתייגות 9 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 49, נגד – 63, נמנעים – 2. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים מכאן להסתייגויות של חברת הכנסת שרן השכל. הסתייגות מס' 10 – הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 10 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 47, נגד – 63, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 11, של חברת הכנסת שרן השכל. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 11 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 51, נגד – 63, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 12, של חברת הכנסת שרן השכל, בבקשה. הצבעה מס' 12 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 64 נמנעים – אין הסתייגות 12 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 50, נגד – 64. אין נמנעים. אנחנו נוסיף את קולו של חבר הכנסת עודה, שאני מבין שהמערכת אצלו לא עבדה. לפיכך, בעד – 51, בצירוף קולו של חבר הכנסת עודה. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 13, של חברת הכנסת שרן השכל. הצבעה על ההסתייגות, בבקשה. הצבעה מס' 13 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 63 נמנעים – 1 הסתייגות 13 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 46, נגד – 63, נמנע אחד. לפיכך אני קובע שההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 14, של חברת הכנסת השכל. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 14 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 51, נגד – 63, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. חבר הכנסת עודה, מבדיקה שנעשתה לגבי המערכת שלך לא הייתה תקלה על הסתייגות 12, אז אנחנו רק מוסיפים את הקול שלך לפרוטוקול. התוצאה הייתה 50 בעד ולא 51, לאור הבדיקה שנעשתה במערכת המחשב. אנחנו עוברים מכאן להסתייגויותיו של חבר הכנסת מתן כהנא. הסתייגות מס' 15 – הצבעה על ההסתייגות, בבקשה. הצבעה מס' 15 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 62 נמנעים – 2 הסתייגות 15 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 45, נגד – 62, שני נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה על הסתייגות מס' 16, של חבר הכנסת מתן כהנא. הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 63 נמנעים – 1 הסתייגות 16 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 48, נגד – 63, נמנע אחד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 17, של חבר הכנסת מתן כהנא. הצבעה על ההסתייגות, בבקשה. הצבעה מס' 17 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 17 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 51, נגד – 63, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. מכאן אנחנו עוברים להצביע על שתי הסתייגויות שהוגשו על ידי קבוצת חברי הכנסת: חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, נאור שירי, מיכל שיר סגמן, סימון דוידסון, ולדימיר בליאק, רון כץ ומטי צרפתי הרכבי. אם כן, אנחנו מצביעים על הסתייגות מס' 18, בבקשה. הצבעה מס' 18 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 18 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 52, נגד – 63, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. << אחרי_כן >> אנחנו עוברים מכאן להצבעה על הסתייגות מס' 19 – הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 19 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 51, נגד – 63, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו נעבור מכאן להסתייגויות שהוגשו על ידי קבוצת חברי הכנסת יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי. לגבי הסתייגות מס' 20 הוגשה בקשה להצבעה שמית על ידי הממשלה, ולפיכך אנחנו נעבור להצבעה שמית. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת לצורך ההצבעה, בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – נגד ואליד אל הואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד עמיחי אליהו – נגד זאב אלקין – בעד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – בעד ניר ברקת – נגד טלי גוטליב – נגד יצחק גולדקנופ – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד מכלוף מיקי זוהר – נגד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד אלי כהן – נגד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד חנוך דב מלביצקי – נגד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – נגד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – נגד בצלאל סמוטריץ' – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – בעד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד מירי מרים רגב – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – בעד אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד אלעזר שטרן – בעד עמיחי שיקלי – נגד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני המזכיר, נא לקרוא שנית את שמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ואליד אל הואשלה – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח איימן עודה – בעד עודד פורר – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – בעד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> האם נמצאים באולם חברות או חברי כנסת שטרם הצביעו? בבקשה, המזכיר, אני רואה שם את השר פורר. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) עודד פורר – בעד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> האם יש מישהו נוסף שמבקש להצביע וטרם הצביע? אם כך, תמה ההצבעה. נא לסכם את התוצאות. חברות וחברי הכנסת, אנחנו תכף נחזור להצבעות האלקטרוניות, אז אנא, בינתיים לשבת. תודה. אם כן להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 51, נגד – 63, אין נמנעים. לפיכך הסתייגויות 20 לא נתקבלה. נא לשבת במקום כדי שנוכל להמשיך בהצבעות. חברי הכנסת ליברמן, מלינובסקי, השר אלקין, חברי הכנסת ליברמן ומלינובסקי, נא לשבת, אנחנו חוזרים להצביע אלקטרונית. אם כן, לאחר שהסתייגות 20 לא התקבלה אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 21, של חברי הכנסת סובה, ניר ומלינובסקי. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההסתייגות – 49 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות מס' 21 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 49 בעד, 63 נגד, אין נמנעים. לפיכך הסתייגות 21 לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 22. הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות מס' 22 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 50 בעד, 62 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהסתייגות 22 לא נתקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 23. הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות מס' 23 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 50, נגד – 63. אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהסתייגות מס' 23 לא נתקבלה. צריכים להצביע על הסעיף. אם כן, חברות וחברי הכנסת, כל ההסתייגויות שהוגשו לסעיף 1 נדחו. לפיכך אנחנו עוברים עכשיו להצבעה על סעיף 1, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 23 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 63 נגד – 51 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 63, נגד – 51, אין נמנעים. לפיכך אני קובע כי סעיף 1 אושר כנוסח הוועדה. עכשיו נעבור להסתייגויות לאחר סעיף 1. ההסתייגות הראשונה שהתבקשה לגביה הצבעה שמית, הסתייגות של חבר הכנסת גדי איזנקוט. בבקשה, הצבעה שמית. אדוני המזכיר, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – נגד ואליד אל הואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד עמיחי אליהו – נגד זאב אלקין – בעד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – בעד ניר ברקת – נגד טלי גוטליב – נגד יצחק גולדקנופ – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד מכלוף מיקי זוהר – נגד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד אלי כהן – נגד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת חנוך דב מלביצקי – נגד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – נגד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – נגד בצלאל סמוטריץ' – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד מירי מרים רגב – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – בעד אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד אלעזר שטרן – בעד עמיחי שיקלי – נגד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> המזכיר, אנא קרא שנית בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ואליד אל הואשלה – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – בעד מרב מיכאלי – בעד בנימין נתניהו – נגד עודד פורר – בעד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> האם נמצא במליאה או נמצאת במליאה מי מחברות או חברי הכנסת שטרם הצביעו? בבקשה, המזכיר. אני רואה כאן את - - - << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) מיקי לוי – בעד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> האם מישהו נוסף נמצא? לא. אם כך, תמה ההצבעה, נא למנות את הקולות, בבקשה. נשארה עוד הצבעה שמית אחת, ועוד הצבעה על החוק בקריאה שלישית. חברות וחברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 52, נגד – 63, אין נמנעים. לפיכך, הסתייגות מס' 24 לא התקבלה. אנחנו עוברים עכשיו להצבעה על ההסתייגות האחרונה, הסתייגות מס' 25. גם היא תתקיים כהצבעה שמית, לבקשת הממשלה. זו הסתייגות של חברי כנסת יוראי להב הרצנו, נאור שירי, מיכל שיר סגמן, סימון דוידסון, ולדימיר בליאק, רון כץ ומטי צרפתי הרכבי. הסתייגות מס' 25, הצבעה שמית. אדוני המזכיר, בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – נגד ואליד אל הואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד עמיחי אליהו – נגד זאב אלקין – בעד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – בעד ניר ברקת – נגד טלי גוטליב – נגד יצחק גולדקנופ – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד מכלוף מיקי זוהר – נגד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד אלי כהן – נגד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד חנוך דב מלביצקי – נגד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – נגד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – נגד בצלאל סמוטריץ' – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד מירי מרים רגב – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – בעד אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד אלעזר שטרן – בעד עמיחי שיקלי – נגד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מזכיר הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ואליד אל הואשלה – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח מיקי לוי – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח בנימין נתניהו – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח עודד פורר – בעד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> האם נמצא באולם עוד מישהו שטרם הצביע ומעוניין להצביע? אתה מעוניין להצביע, לא הצבעת עוד? בבקשה, חבר הכנסת מנסור עבאס. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) מנסור עבאס – בעד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, תמה ההצבעה. חברות וחברי הכנסת, אנא לשבת. מייד לאחר הקראת התוצאות אנחנו נעבור להצבעה על החוק בקריאה השלישית. אם כן, חברות וחברי הכנסת, בעד – 52, נגד – 63, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהסתייגות מס' 25 לא התקבלה. משכך, חברות וחברי הכנסת, תמה הקריאה השנייה. אנחנו עוברים מכאן להצבעה על הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 51), התשפ"ג–2022, בקריאה השלישית. הצבעה אלקטרונית, בבקשה. הצבעה מס' 24 בעד החוק – 63 נגד – 51 נמנעים – אין חוק הכנסת (תיקון מס' 51), התשפ"ג–2022, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, בעד – 63, נגד – 51, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 51), התשפ"ג–2022, התקבלה בקריאה השלישית ונכנסה לספר החוקים. אני רוצה לברך את חברי הכנסת יואב קיש וחנוך מלביצקי על העברת החוק הראשון של הכנסת העשרים-וחמש, בשעה טובה ובברכה. אני מזמין את חבר הכנסת משה גפני, יושב-ראש הוועדה הזמנית לענייני כספים שהכינה את החוק, לברך. בבקשה, אדוני. << דובר >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מבקש להודות לצוות הוועדה. זה החוק הראשון בקדנציה הזאת שוועדת הכספים מאשרת בקריאה השנייה והשלישית. אני מודה לחברי הוועדה שהדיונים של האופוזיציה והקואליציה היו ענייניים, מכובדים. ובסופו של דבר, אנחנו מביאים את זה למליאה ומאשרים את זה כאן. אלא שאני חייב לומר, אני ראיתי כאן בדיון את ראש הממשלה, שרים בממשלה וחברי כנסת מהאופוזיציה, שלוקחים איזו כתבה של נרי הורוביץ שהייתה ב"דה מרקר" ואומרים שהילדים החרדים מקבלים יותר תקציב מאשר ילדים בחינוך הממלכתי, כשאין לנו אפילו דרישה כזאת. אנחנו אומרים שמוסדות הפטור יקבלו 55% כשהיום הם מקבלים 17% - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> תהיה בשקט. - - שבמוכר שאינו רשמי – 75%, כשהיום לא מקבלים 50% - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> - - שבחינוך העצמאי וברשת – מה ביקשנו? ביקשנו שהסיכום שהיה לגבי הילדים האלה יכובד. ביקשנו שגננת חרדית שמקבלת חצי שכר בחרפת רעב ממה שמקבלת גננת בחינוך הממלכתי – פתאום קמו כולם ומדברים על נרי הורוביץ, שאליי הוא בא לפני כמה שנים והוא ביקש לעשות תחקיר על מה שהחינוך החרדי מקופח והוא רצה על זה שכר. עכשיו מי שילם לו ב"דה מרקר" על השטויות שהוא כותב? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> ואתם מצטטים אותו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> אני מסיים את הברכות בזה שאני אומר לכם: האופוזיציה הם לא כל כך רעים וגם "דה מרקר" לא כל כך. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> אם היינו הולכים איתם לקואליציה היה שקט מוחלט ובדה-מרקר היו מסבירים למה צריך לתת תקציב לילדים החרדים. מה לעשות, הלכנו עם נתניהו. תתביישו לכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. רבותיי, תם סדר היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי כ"ו בכסלו התשפ"ג, 20 בדצמבר 2022, בשעה 10:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:46. << סיום >>