דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ו' ישיבה י"ז הישיבה השבע-עשרה של הכנסת העשרים-וחמש יום שלישי, כ"ו בכסלו התשפ"ג (20 בדצמבר 2022) ירושלים, הכנסת, שעה 10:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 5 נאומים בני דקה 5 אלי דלל (הליכוד): 6 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 6 אבי מעוז (נעם): 7 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 7 נעמה לזימי (העבודה): 8 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 9 הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 39) (סמכויות), התשפ"ג–2022 9 איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): 10 מיקי לוי (יש עתיד): 22 שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: 24 שרת האנרגיה קארין אלהרר: 25 השרה לשוויון חברתי מירב כהן: 26 שר המודיעין אלעזר שטרן: 29 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 34 מירב בן ארי (יש עתיד): 35 רם בן ברק (יש עתיד): 40 שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: 41 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 43 עידן רול (יש עתיד): 46 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 47 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 48 רון כץ (יש עתיד): 50 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 51 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 54 יסמין פרידמן (יש עתיד): 55 דבי ביטון (יש עתיד): 56 משה טור פז (יש עתיד): 57 סימון דוידסון (יש עתיד): 59 נאור שירי (יש עתיד): 61 נעמה לזימי (העבודה): 63 גלעד קריב (העבודה): 64 שר התיירות יואל רזבוזוב: 66 אפרת רייטן מרום (העבודה): 69 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 70 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 73 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 74 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 75 שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: 78 שרון ניר (ישראל ביתנו): 82 שר המשפטים גדעון סער: 83 גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): 84 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 85 שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: 87 שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: 89 שר התרבות והספורט חילי טרופר: 90 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 91 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 93 שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: 95 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 97 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 98 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 103 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 104 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 107 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 107 אבי מעוז (נעם): 109 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: 111 משה גפני (יהדות התורה): 113 שר הביטחון בנימין גנץ: 116 איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): 117 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 141 השר לביטחון הפנים עמר בר לב: 147 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום כ"ו בכסלו התשפ"ג, 20 בדצמבר 2022, יום שלישי, אני פותח את הישיבה. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אבקש להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה מטעם הכנסת, הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 39) (סמכויות), התשפ"ג–2022, כ/943. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לנאומים בני דקה. מי שמעוניין לדבר, נא ללחוץ על כפתור ההצבעה בעד. בבקשה. חבר הכנסת דלל, אתה לחצת בטעות על המושב של משה סעדה. לא נורא, קורה. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> סליחה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אין שום בעיה. אבל אני מזמין אותך ראשון, בבקשה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חג אורים שמח, חג חנוכה שמח לכל עם ישראל. אני רוצה לדבר על תוכנית המטרו. תוכנית המטרו היא תוכנית שמתייחסת בעיקר לגוש דן, והוצגה לאחרונה גם בין הרצליה בצפון לבין רחובות בדרום. שתבינו, יש לנו משבר לא רק בדיור אלא גם בתחבורה. כשאנחנו היום צריכים להגיע מנתניה לכיוון תל אביב ולוקח לנו שעה, שעה ורבע, ולהפך מכיוון ראשון לכיוון תל אביב, אז יש לנו פה משבר תחבורה, שהנגזרת שלו זה גם משבר בתחום הדיור. ולכן אני חושב שהממשלה הבאה תצטרך לקדם את נושא המטרו לא בין הרצליה לבין רחובות, אלא להרחיב אותו בין אשדוד לנתניה, מנתניה לאשדוד. וצריך לתכנן את זה כבר עכשיו, לקדם את זה כבר עכשיו, ובהמשך לקדם תוכנית רכבות מהירות בכל אורכה ורוחבה של מדינת ישראל, כי זה מה שיפתור את בעיות התחבורה, זה מה שיפתור את בעיות הדיור לזוגות צעירים וגם את בעיות התחבורה לזוגות צעירים ולכל האוכלוסייה בארץ. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה לחבר הכנסת אלי דלל. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בוקר טוב לכולם. כבוד יושב-ראש הכנסת, גם אני מאחל חנוכה שמח לכל בני יצחק, חג אורים שמח. גם השבוע אני אדבר על בריאות. השבוע אדבר על מחלה נדירה הנקראת ASPS, Alveolar Soft-Part Sarcoma. זה סוג של סרקומה נדירה. מדובר במחלה נדירה, מקרה אחד בשנה בממוצע במדינת ישראל, עם סבירות של כמעט 100% לפיזור גרורתי גם אחרי ניתוח. טיפול כימותרפי למחלה זו אינו יעיל. הטיפול היעיל כיום למחלה זו הוא רק טיפול ביולוגי או אימיוני או משולב. הטיפול אינו בסל; עלות הטיפול החודשי נאמדת ב-42,000 שקל. אני אזכיר כאן צעירה בת 24, נשואה ואימא לילדה בת שנתיים. הצעירה סובלת מהמחלה הארורה. בעלה משתכר שכר מינימום. אני פונה במעמד זה לוועדת הסל ולקופות החולים להתחשב במקרים כאלו, במקרה הספציפי הזה וגם במקרים אחרים, ולאשר את הטיפול כדי למנוע הריסת משפחות מהסוג הזה. ומה שנאמר בפתגם "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו" – בערבית גם יש פתגם שאומר (אומר בערבית: מי שמחיה נפש כאילו מחיה אנשים רבים). תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יאסר חוג'יראת. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. נאום הנדסת תודעה מס' 68, והפעם על העברית כשפה פוגענית. השרה מרב מיכאלי מקפידה, כידוע, על שימוש בלשון רבים נקבה, בגלל שלדעתה העברית היא שפה פוגענית שפוגעת בנשים, היות שלשון רבים היא בלשון זכר. מה לעשות שזאת עוד הנדסת תודעה פמיניסטית רדיקלית. בלשון הקודש דווקא המילים החשובות והנשגבות ביותר הינן בלשון נקבה – כך למשל מדינה, ממלכה, אומה, שכינה, תורה, גאולה, נשמה, נפש, אהבה, אמונה, תשובה, תפילה, צדקה, ועוד שלל מילים שכולן-כולן בלשון נקבה. אבל למה לתת לעובדות ולמציאות לבלבל את האג'נדה והטרלול הרגרסיבי? אני ממליץ לאזרחי ישראל לשמור על לשון הקודש בת אלפי השנים, שמבטאת בצורה הכי נאמנה את רוח ישראל, ולא להתפתות אחרי מי שמנסים להשליט את האג'נדות והטרלול הרגרסיבי שלהם על ידי עיוות השפה העברית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת ישראל הנכבדה, נאום קול המושתקים מס' 4. השבוע זכיתי לנס חנוכה משלי. ביום ראשון האחרון, נר ראשון של חנוכה, הצטרפתי למשפחות הגרעין של היישוב המגורש שא-נור, שעלו להדלקת נרות חגיגית שנועדה להציב שוב את הדרישה הציבורית להחזרת ההתיישבות לצפון השומרון. האירוע תואם והיה בליווי כוחות הביטחון, מה שלא מנע מהמחבלים הערבים לצאת למתקפה. כששני האוטובוסים הממוגנים שבהם נסענו יצאו חזרה מהיישוב לכיוון מבוא דותן, התחיל מסע ארוך של כמעט חצי שעה שבה בוצעו לעברנו עשרות ניסיונות רצח. מאות מחבלים עמדו בצידי הדרך, ולאורך כל הנסיעה רגמו את השיירה באבנים, השליכו בקבוקי תבערה ואף פתחו לעבר האוטובוס בירי חי. תשעה כדורים פגעו בשמשה הממוגנת, שהצילה אותנו. אין ספק שזה נס חנוכה שכולנו יצאנו בחיים. כל זה קרה בכביש ראשי שנמצא במרכז הארץ, עשר דקות מחריש, עפולה ועוד. לצערי אפילו כדור אחד לא נורה לעבר המחבלים מצד כוחות הביטחון שליוו אותנו ונאלצו לנצור את נשקם בעקבות המדיניות הרופסת והמכילה שמתווה הדרג המדיני. על הפיגוע הזה מן הסתם רובכם שמעתם. לא נעים להודות בכך, אבל הסיבה לכך היא שעל האוטובוס שהתה הפעם במקרה חברת כנסת. איך אני יודעת שזו הסיבה? משום שבשבוע החולף התרחשו 62 פיגועי אבנים נוספים, שבעה ניסיונות רצח באמצעות בקבוקי תבערה וארבעה פיגועי ירי לעבר חיילים ואזרחים בגזרת יהודה ושומרון. כמה שמעתם עליהם? משערת שלא יותר מדי, או שבכלל לא. דמם של חצי מיליון התושבים האחרים ביהודה ושומרון, שהטרור הפך לשגרת חייהם, לא פחות סמוק מדמם של חברי הכנסת, אך הם זוכים לפרסום וחשיפת הפיגועים שיש מי שמנסה להשתיק. אני פה כדי להשמיע את קולם, כי דמם של יהודים אינו הפקר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כל פעם שצעד נעשה כלפי אוכלוסיות קצה ואוכלוסיות בעוני, מהדלת האחורית פוגעים בהן. "ויהי אור" – במילים האלה פסק בג"ץ לפני כמה חודשים את הפסיקה החשובה, כי חשמל הוא זכות יסוד; שאסור לנתק משפחות מעוטות יכולת מחשמל; והינה דווקא בחג החנוכה, חג האור אנחנו שומעים על ניתוקי חשמל אכזריים ועל חיים בפחד של משפחות עניות. רשות החשמל מצאה דרך לעקוף את פסיקת בג"ץ החשובה הזו, ולאפשר ניתוקי חשמל דה-פקטו. בעבור רשות החשמל הכסף עולה על פני צרכים בסיסיים של משפחות החיות בעוני ומצוקה כלכלית. על אף הפסיקה החשובה של בג"ץ, רשות החשמל הצליחה, מהדלת האחורית, למצוא דרך לגבות כסף ממי שאין לו, וקבעה כי משפחות שיוכיחו קושי כלכלי, ויהיו פטורות מגביית חובות, יוכלו לצרוך חשמל רק עד 400 קילוואט לשעה בחודש, כשהממוצע החודשי למשק בית הוא 666 קילוואט לשעה. במעשה הזה, רשות החשמל גוזרת על מאות ואלפי משפחות לחיות בחשש וחרדה מפני מצב שבו יעברו את מכסת החשמל, ולא יוכלו להשתמש בחשמל בעבור חימום בחורף, הטענת מכשירי שמיעה, או אפילו הדלקת אור. המבחן הראשון של הממשלה העתידה לקום יהיה להחליט אם היא עוסקת בריסוק הדמוקרטיה, או שלשם שינוי יפעלו למען השכבות המוחלשות, ויבטיחו חיים בביטחון ובכבוד לכל אזרחי ואזרחיות המדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אתמול במסגרת חגיגות הכריסטמס מרקט בכפר יאסיף, הופיע חברי תאמר נפאר – אומן נפלא שביצירותיו מצליח להעביר ביקורת נוקבת, אנושית ומעוררת מחשבה והשראה. בימים אלה, שבהם קואליציית הרודנות המתגבשת עושה כל מאמץ כדי להקים משטרת מחשבות, תחת שר גזען ועבריין מורשע, מדובר באיום שיש לנטרל. שוטרים במקום עשו כל מאמץ לסיכול האירוע, משום שלטענתם תאמר שר נגד המדינה. התרבות הפלסטינית והמחשבה החופשית לא תיעלמנה, על אף כל הניסיונות לדכאן. אני מברך ומחזק את חברי שאדי שווירי ראש מועצת כפר יאסיף, את המארגנים והמשתתפים, שבנחישות אך ברוגע, מנעו את חיסולו הבלתי-חוקי של האירוע, ואפשרו את קיומו המוצלח. בעיקר אני מודה להם על ששימשו אות ומופת למאבק דמוקרטי נגד השתקה ודיכוי. כדאי שנלמד מהם, ונפעל כך כולנו נגד תוכניות הרודנות של הממשלה המתהווה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אם כן חברות וחברי הכנסת, עד כאן נאומים בני דקה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 39) (סמכויות), התשפ"ג–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/943).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום. לאחר הרבה חבלי לידה, אנחנו מביאים בקריאה הראשונה את הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 39) (סמכויות), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת איתמר בן גביר. אני מזמין אותך, בכבוד, לעלות ולהציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה, אדוני יושב-ראש הכנסת. ברשות חבריי, יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש הוועדה המסדרת חבר הכנסת יואב קיש, השרה כמובן שנמצאת כאן, יושב-ראש הכנסת לשעבר וחברים יקרים שנמצאים כאן. אני מוכרח להודות שאני הייתי בטוח שתהיה יותר התעניינות – לפחות מהצד של האופוזיציה המיועדת – בהצעה הזו. הם צעקו ודיברו ואמרו, אמרו שהתנגדו לה, והינה אנחנו היום – וכולם קיבלו הודעה שאני מגיע להציע את החוק – ואין אופוזיציה. הם לא נמצאים כאן. אני חייב להודות שזה מפתיע אותי, כי בוועדה היו דיונים כל כך ערים - - << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> תשאל את היו"ר למה הוא מאפשר ועדות. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - ואמרו שיבואו להתנגד להצעה ויצאו בשצף קצף. אני מקווה שמצלמות ערוץ הכנסת מצלמות את זה: אין אופוזיציה. אין אופוזיציה. מה הם מעדיפים לעשות עכשיו? לישון? איפה הם נמצאים היום? << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> שלחתם אותם לוועדות. שלחתם אותם לוועדות. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אבל אדוני היושב-ראש, ההצעה הזאת – גם שהאופוזיציה המיועדת נמצאת או לא נמצאת. האופוזיציה המיועדת – היא הצעה היסטורית. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> הצעה היסטורית - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> היא באה לתקן פקודה מנדטורית משנת 1926. 1926 – כשמדינת ישראל לא הייתה מדינת ישראל, לא הייתה קיימת. ההצעה הזאת באה אחרי שהתיקון הגדול, המהותי, של הפקודה הזאת היה ב-1970. ריבונו של עולם, אנחנו היום ב-2022. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> עוד מעט 2023. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> עוד מעט 2023. דברים השתנו; המדינה התקדמה, התקדמנו, אבל יש דבר אחד שנשאר אותו דבר, וזו הפקודה המיושנת הזאת, שבאמת מתאימה לימי המנדט הבריטי. ההצעה שלנו, אדוני היושב-ראש, באה להציב את ישראל לצד מדינות דמוקרטיות רבות בעולם כולו. בכל העולם, בכל הדמוקרטיות בעולם, השר הממונה על המשטרה – בארצות הברית יש מושלים, יש ראשי עיר, הם אלה שקובעים את המדיניות – מתווה את הדרך; השר הוא זה שלוקח אחריות, ומי שבא לקחת אחריות, צריך גם לקבל את הסמכות. אדוני היושב-ראש, בישראל השר לביטחון הפנים, כשמו הקודם וכשמו הבא השר לביטחון הלאומי, נושא באחריות, נושא בטענות, אם יש מחדלים, אם יש כישלונות, אבל מלכתחילה לא מקבל סמכות. ואני רוצה להקריא קטע מתוך ועדת מירון, שעדיין כמובן לא קבעה באשר לחברי השר אוחנה – שאגב לטעמי - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> התנגדתם לה, התנגדתם לזה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - הוא היה אחד השרים המוצלחים כאן, השר לשעבר והשר המיועד אמיר אוחנה. שימו לב, באזהרה שלו מה כותבת ועדת מירון, היא אומרת השר לביטחון הפנים הטענות כלפיו זה שהוא גיבש את דעתו ונתן ביטוי פומבי לכך, מבלי שהדבר נבחן בעבודת מטה מסודרת. שימו לב למה שהיא אומרת: הוא לא נתן משקל לחומרת הסכנות, לא שאל שאלות, לא ביקש לבחון את ההחלטה, לא בחן חלופות, לא בדק דברים. כלומר, כל הטענות שנטענו על ידי חברינו באופוזיציה המיועדת, בוועדה: מה פתאום, מה אתה רוצה להתערב? מה אתה רוצה לדבר? מה אתה רוצה לעשות? ועדת מירון באה ואומרת: אם אתה לא עושה את זה, זו בעיה. ועדת מירון לא לבד; ועדת מירון היא המשך של ועדות קודמות, שדנו במערכת היחסים בין המשטרה לשר לביטחון הפנים – וכפי שאנחנו יודעים, ועדות חשובות מאוד. ועדת אור, מה היא אמרה על שלמה בן עמי? שהוא היה פסיבי, שלא היה מעורב, שהיה צריך להיכנס יותר לדברים. ופתאום כאן, כשיש מישהו שרוצה להיכנס לדברים, יש מישהו שרוצה לקחת אחריות, יש מישהו שרוצה לשנות את המצב, את המציאות – שכולם כאן זועקים עליה, שכולם כאן מכירים אותה, שכולם כאן רואים אותה יום יום – פתאום כשיש מישהו כזה, ישר קופצים, וכאילו במקהלה מתוזמרת, בסיוע כל מיני גורמים כאלה ואחרים – תיכף אולי נדבר עליהם כאן קצת – אז פתאום זועקים: השוד והשבר. התיקון שאנחנו מביאים הוא ברכה לדמוקרטיה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> בדמוקרטיה השר הממונה - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> גם אם תגיד את זה 20 פעם, אתה לא מאמין בזה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - הממשלה היא זאת שקובעת. אבל אתם, הדמוקרטיה לא מעניינת אתכם. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ברור, אותנו היא לא מעניינת, אותך היא מעניינת, רק אתה הדמוקרט - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> כי אף פעם לא הייתם דמוקרטים; אתם אנשים חשוכים, אתם אנשים לא ליברלים, אתם אנשים שלא מסוגלים לקבל שיש דעות שונות. אתם אנשים – לא נעים להגיד, אבל – לא מתכתבים עם שיטת המשטר הדמוקרטית, כי הדמוקרטיה היא מכם והלאה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - אבל אני לא מדבר רק עליכם, אני מדבר גם – כל מיני אנשים שפתאום צצו בתקשורת. כל מיני מופעים של אנשים שפתאום אנחנו רואים אותם היום בתקשורת, שצועקים ועוברים מאולפן לאולפן, מאולפן לאולפן. קחו למשל את המפכ"ל לשעבר, רוני אלשיך – היה מפכ"ל כושל כמו רוני אלשיך? היה אדם שהביא עלינו כל כך הרבה כישלונות? – עובר בימים האחרונים מאולפן לאולפן, מאולפן לאולפן, אבל מה מדהים? שלפני חצי שנה, אדוני היושב-ראש, כששאלו את רוני אלשיך על השר לביטחון פנים, על התפקיד הכל-כך חשוב הזה, מה הוא אומר? "השר לביטחון פנים זה תפקיד קצת מתסכל, מפני שאין לו באמת סמכויות. בטח לא על המשטרה". אז אני לא מבין, לא מבין – לפני חצי שנה, כשזה היה עמר בר לב, רוני אלשיך פתאום מדבר על זה שלשר לביטחון פנים אין סמכויות, ופתאום כשזה איתמר בן גביר אז הוא יוצא בשצף קצף ואומר שלא צריך לשנות את הפקודה. ועוד אחד, לא נעים להגיד, מהגיבורים האלה שמתראיינים – משה קראדי, שהיה מפכ"ל המשטרה. הוא גם עובר מאולפן לאולפן ותוקף. הוא יושב-ראש פורום הניצבים, אגב, זה פורום חשוב, נפגשתי עם חלק גדול מחבריו. אני חייב להגיד, אני לא מבין את זה – איך אתה לא מתבייש, אדון קראדי? איך אתה לא מתבייש? הרי ועדת זיילר - - - << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> תעצור אותו, תעצור אותו גם. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ועדת זיילר היא ועדת בדיקה ממשלתית שמונתה ב-4 בדצמבר 2005 לבדוק את פעולת המשטרה בפרשת האחים פריניאן. בראש הוועדה הזאת עמד השופט ורדי, זיכרונו לברכה – ורדימוס זיילר. אני מקווה שאתם מקבלים שיש שופטים במדינת ישראל, כי השיטה שלכם, התפיסה שלכם היא לא דמוקרטית. אני חושש שאתם לא מבינים את מהותה של הדמוקרטיה. אגב, אפרופו שופטים, הערת ביניים, זה פשוט מדהים שהם כל הזמן מגיעים לוועדה, חברי האופוזיציה: "בית משפט יבטל לך", "בית משפט יבטל" – מאיפה אתם יודעים? מאיפה אתם יודעים? מה, מישהו מכם בקשר עם בית משפט? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה מבחינת החוק, אתה מסתכל על - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני לא מאמין, אני לא מעלה על הדעת – בית המשפט. איך מישהו אמר לי בוועדה? – יואב, אתה שומע? – אומר לי מישהו בוועדה: בג"ץ זה המגרש הביתי שלנו. ככה הם אומרים. בג"ץ זה המגרש הביתי שלנו. ככה הם אומרים. אני לא מאמין. << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> מי אמר את זה? מי אמר? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> תצילנה האוזניים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, אנא אל תפיל את היושב-ראש מהכיסא, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי אמר? אני אשמח לדעת. אני ישבתי כל היום בוועדה הזאת. מי זה? מי זה אמר? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> היית מאמין לאמירה כזאת? היית מאמין לאמירה כזאת? "בית המשפט זה המגרש הביתי שלנו". << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי אמר? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שקרן. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> עכשיו – ועדת זיילר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> פשוט שקר מוחלט. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> בוא אגיד לך על מי ועדת זיילר אמרה "שקרן". בוא הנה, מיקי, תשמע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה שקרן. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ועדת זיילר דיברה על קראדי ואמרה ששלוש הפרשיות הנידונות כאן הן חמורות, ומצביעות במקרה הנוח ביותר שלמפכ"ל קראדי היה חוסר העמקה בבחינת הנורמות - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה אתה מדבר על קראדי? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - אדם לא מקצועי. אגב, אחרי זה הביקורת הופכת להיות הרבה הרבה יותר קשה: גילה חוסר יכולת להשית נורמות תקינות - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה, אבל למה אתה עושה דבר כזה? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - ליצור משטר שיחשוף פעילויות כאלה ויגרום להבאתה לפניו. והוא נכשל, הוא נכשל. למה? כי מי - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בגלל שהוא התראיין? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - שוועדה כותבת עליו שהוא נכשל, מי שוועדה סילקה אותו – סילקה אותו מלהיות מפכ"ל – הייתי מצפה לקצת יותר צניעות, קצת יותר ענווה, קצת יותר – פחות להיות נחרץ. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גם אתה יכול להגיד על עבר בעייתי - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אבל אין מה לעשות, הצניעות היא מכם והלאה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, מכיוון שיש לנו כאן סדרי דיון, אז אנא תתכנס למשפט אחרון. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> למה? 20 דקות דיון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> עשר דקות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש, יש, אתה חבר כנסת. << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> - - - למרות שאתה בעצמך - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בושה חרפה - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אדוני, אני אסיים, רק עוד שתי דקות, הייתי בטוח שיש לי קצת יותר. אני רק רוצה בכל זאת לעבור ישר לחוק, וכן להגיד כמה דברים על החוק. אני הייתי בהלם כשהיועצת המשפטית התנגדה לזה שאנחנו נכתוב שהמפכ"ל כפוף לממשלה. למי המפכ"ל כפוף? ליועצת המשפטית? לפרקליטות? רק במדינות משטרה – רק במדינות משטרה המפכ"ל הוא עובד ברשות עצמו או שהוא לא כפוף. זה לא יקרה. ואני יודע למה אתם כל כך מתנגדים. אתם יודעים שבעזרת השם הממשלה הבאה תהיה ממשלת ימין מלא מלא, שזה מה שהבטחנו לציבור. כל מה שנכשלתם, כל מה שבר לב וסגלוביץ' נכשלו - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה נכשלו? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - הביאו טרור לרחובות, גילו כניעה מול טרוריסטים, מול בריונים. האלימות בשיאה - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - סיסמאות. כולך סיסמאות. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - הסכינאות בשיאה. אתם יודעים, אתם יודעים היטב שאנחנו באים להביא מדיניות אחרת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תוכנית אחת לא הבאת. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ובואו נגיד את האמת, הרי אם זה לא היה איתמר בן גביר – אם עמר בר לב היה נושא את ההצעה הזאת, הייתם מוחאים לו כפיים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא היינו מוחאים כפיים. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הייתם מוחאים לו כפיים. הייתם אומרים: סוף-סוף בא שר שרוצה לשנות; סוף-סוף יש כאן שר שרוצה לקחת אחריות; סוף-סוף יש כאן שר שרוצה להחזיר את הביטחון לרחוב. וזה מה שמפריע לכם - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה בלחץ? תיכנס למשרד. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - שאנחנו נחזיר את הביטחון לרחוב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קודם כול תהיה שר לביטחון פנים. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הרי אדוני, לא היה אחד בוועדה, אחד, שלא אמר שצריך לתקן את הפקודה. צריך לתקן את הפקודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נו, אז מה הלחץ? למה אתה בלחץ? תענה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> צריך לתקן את הפקודה, צריך לתקן את הפקודה. ופתאום, כשבא מישהו ורוצה לתקן את הפקודה, אז אתם פתאום - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה אתה בלחץ? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - פתאום נזכרים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה הולך להיות חמש שנים. ימין מלא מלא. השר המיועד. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> עכשיו אני אגיד משפט אחרון. אני בדרך כלל לא עונה לקריאות ביניים, אבל בגלל שאני מכבד את חברתי מירב בן ארי, אני אענה לך לקריאת ביניים. היא אומרת – ובזה אני אסיים, אדוני - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה הלחץ? תענה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת בן ארי – הוא עונה לך. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אומרת חברת הכנסת בן ארי, מה הלחץ? הינה, אני עונה לך, תשמעי. אני לא מאמין, אבל השאלה הזאת לא מתאימה לך, את יודעת למה? כי זו שאלה של מישהו שנחת מהמאדים עכשיו. הלחץ שאזרחי ישראל מופקרים. הלחץ שבנות שהולכות בבאר שבע – תוקפים אותן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, הוא עונה לך. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הלחץ שבן אדם יוצא לעבודה בבוקר, מפחד לצפור בכביש כי אולי ידקרו אותו בדקירת סכין. הייתם מנותקים, אתם נשארים מנותקים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מנותקת? אני? מה עשיתם כל השנה האחרונה? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> האופוזיציה המיועדת מנותקת. תתעוררו. תתעוררו. בואו לבאר שבע - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> וכולם אוכלים את הסיסמאות - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - בואו לתל אביב, בואו לצפון, בואו לדרום - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הייתי בבאר שבע. ראיתי את הכול - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - תראו מה קורה שם ותבינו מה הלחץ שלשר יהיו סמכויות ושהמדיניות תיקבע על ידי ממשלת ישראל. ככה זה בדמוקרטיה. זו דמוקרטיה. ואתם לא רוצים באמת דמוקרטיה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא מבינים בדמוקרטיה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני מזמן הבנתי את זה. מצער מאוד, אבל הדמוקרטיה תנצח – לא סתימת הפיות, לא ההשתקות, לא הקמפיין המתוזמר שלכם. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אזרחי ישראל הצביעו בקלפי, והם יקבלו את מה שהצביעו. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יותר מנתניהו מראיינים אותך. - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. תודה, תודה רבה לחבר הכנסת איתמר בן גביר. אני מזמין את יושב-ראש הכנסת העשרים-וארבע חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. אנחנו עוברים לדיון אישי, שלוש דקות לכל אחד מהדוברים. בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. האמת היא שתכננתי לדבר, חבר הכנסת בן גביר, רק לגופו של עניין, לגופו של החוק. אבל אתה גלשת והזכרת את חבר הכנסת סגלוביץ' ואת רב-ניצב קראדי, אז של נא נעליך מעל רגליך. אתה גם בעוד 20 שנה לא תעשה מה ששני האנשים האלה עשו. אחד לוחם בצנחנים – שניהם מהצנחנים. קצינים, תרמו למדינת ישראל גם מה שלא תתרום בעוד 20 שנה. כשאתה מדבר עליהם, של נעליך. << קריאה >> אופיר כץ: << קריאה >> - - - מותר לדבר עליהם, הם לא קדושים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא התכוונתי - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין לו ביקורת. זה לא על ביקורת. << קריאה >> אופיר כץ: << קריאה >> מותר לדבר ולהעביר ביקורת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זאת לא הייתה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא התכוונתי לדבר עליך, לא זו דרכי. אבל מכיוון שהזכרת אותם, אתה חבר כנסת עם שבע הרשעות; עם הרשעה אחת בתמיכה בטרור, עבירה שיש עימה קלון. אז מעט מעט תהיה צנוע בדרך שלך. אתה היחיד שיושב פה עם עבירה מן הסוג הזה. היחיד, והולך להיות השר שיהיה אחראי על אלה שאוכפים את העבירה הזו. בושה. כשאתה מדבר על רב ניצב קראדי – תתבייש. מה שהאיש הזה תרם מדינת ישראל. אותו דבר חבר הכנסת סגלוביץ'. שניהם שירתו בצנחנים. אתה אפילו מדים לא לבשת. ולכן אני מציע לך הצעה ידידותית: עזוב את לובשי המדים, גם הנוכחיים וגם לשעבר – בצד. תתרכז בתפקיד שלך. אתה הולך לפקד עליהם. ועכשיו לעצם העניין, תראו איזה פרצוף יש לכם. במקום להביא את זה לדרך המלך, אדוני היושב-ראש, במקום להקים ממשלה ולאחר מכן להביא את החוקים האלה אתם עדיין נמצאים באופוזיציה – לא שלא תקימו ממשלה, אתם תקימו – ומביאים ארבעה חוקים כבדים, חלקם שינוי חוקי יסוד. מן הראוי שגם החוק הזה היה מגיע אחרי שהשר היה מתמנה, לומד את עבודתו, מביאים הצעה ממשלתית. לא שהצעה פרטית פסולה, חלילה וחס, אבל הצעות מן הסוג הזה – 45 יום, לתגובות הציבור, יעבור בדרך המלך, ידונו, ישנו. השר המיועד ילך ללמוד את עבודתו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה צריך לחוקק? הממשלה תחוקק הכול. למה צריך כנסת? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לכן אני אומר שהיה ראוי שזה ילך בדרך המלך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מי קבע - - - << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לכן העיסוק הזה הוא איננו ראוי. זהו בליץ בלתי הגיוני, בלתי סביר; ארבעה חוקים מהותיים, שינוי משטרי, חלקם עוסקים בשינוי חוקי יסוד. אבל הכול נובע גם מפחד. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש הכנסת העשרים-וארבע, חבר הכנסת מיקי לוי. אני מזמין את השר מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, חבריי השרים, השרים לעתיד, יש נושאים בוערים כל כך בחברה הישראלית שאני קצת לא מבין, אדוני היושב-ראש, למה פתחתם בבליץ של חוקים שהם חוקים פרסונליים, מה שלא עשינו בפעם שעברה. באנו, מצאנו בעיות כלכליות, חברתיות, רווחתיות, התנפלנו עליהן. הפעם העולם כאילו עומד מלכת – חוקים פרסונליים. חבר הכנסת בן גביר, אתה כל הזמן אומר: 1926 – זה ארכאי, צריך לשנות. אתה יודע מתי קיבלנו את התורה, ואתה יודע שאני ואתה לא רוצים שישנו אותה. אנחנו לא מהמחנה הזה שחושב לשנות, כי התורה היא תורה, כי הערכים שלה הם ערכים. הדמוקרטיה היא דמוקרטיה, והחוק הזה, שאתה כל כך אומר שהוא מנדטורי וארכאי, שומר בדיוק על הערך ועושה את ההפרדה הברורה בין הפוליטיקאים לבין המשטרה. יש פה סעיף שאילו היית מוריד אותו, תאמין לי, בסוף הוא יעמוד לפתחך כרועץ. דע לך – 8ד. השר רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות. כשאתה לוקח אליך את הכול, רצוי – כשאתה מנהל משרד, ואני ניהלתי משרדים פעמיים – א', אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת בן גביר, אתה לוקח משימה חשובה מאוד, באמת חשובה מאוד. יש לך היום במצב הקיים את כל הסמכויות ואת כל האחריות. אף אחד לא עומד בדרכך, לא היועצים המשפטיים. תבוא עם תוכנית עבודה, תבוא עם תוכנת עבודה סדורה, תאמין לי שאף אחד לא יעמוד בדרכך. יתרה מכך, אתה נכנס למשרד עם גיבנת על הגב. למה אתה צריך את זה? והאמן לי שגם אתה בתוך-תוכך יודע שחלק מהדברים האלה מיותרים. למה אתה צריך להתוות מדיניות של חקירות? מה לך ולזה? כשיהיה מישהו שזה ימצא חן בעיניו, הוא יחבק אותך; כשיהיה מישהו שזה לא ימצא חן בעיניו, הוא יגיד לך: אתה פוליטי. למה אתה צריך את זה? תאמין לי, תזכה בתמיכה של הכנסת הזאת בכל מה שקשור לביטחון פנים. בכל מה שקשור. אבל אנחנו נבקר אותך על כל דבר. על כל דבר שתהיה בו התערבות פוליטית. ולכן אני אומר לך: טול קורה מבין עיניך, תעזוב את הסיפור הזה של 1926, כי אני אומר לך, לפעמים דברים עתיקים כמו התורה שלי ושלך ושלנו, יש בהם דברים חצובים בסלע, ואסור לשנות אותם. בכל מקרה, כמו כולנו, ברור לנו שהביטחון הפנימי בארץ הזו צריך להשתפר, ונעשה הכול כדי שהוא יהיה. תודה. << מנהל >> (היו"ר יעקב מרגי, 10:34) << מנהל >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לשר מאיר כהן. תעלה ותבוא השרה חברת הכנסת קארין אלהרר. בבקשה, גברתי. << דובר >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי השרים, כנסת נכבדה, ב-13 בנובמבר 2022 קיבל חבר הכנסת בנימין נתניהו את המנדט להקמת הממשלה; היום, 20 בדצמבר 2022, חודש ושבוע לאחר מכן, עוד אין הסכמים קואליציוניים. יש הסכמי תפקידים, חלוקת תיקים וג'ובים. יש ויש. מעבר לזה, מה עוד היה לנו? היה לנו חוק דרעי כדי להחזיר עבריין מורשע בעבירות מס לכנסת – ולא רק לכנסת, גם לממשלה, ולא רק לממשלה, אלא לשני תיקים בממשלה. ואם כבר, למה לא נגדיל – להיות שר האוצר; היה לנו את חוק סמוטריץ', חוק שבא ואומר שסמוטריץ' יהיה השר הנוסף במשרד הביטחון. הוא יהיה אחראי על איו"ש; והיה לנו את החוק שאנחנו דנים בו היום, חוק בן גביר. עכשיו, תראה, חבר הכנסת בן גביר, כל החברים בוועדה, כל היועצים המשפטיים אמרו: יש לך סמכות לפקח, יש לך סמכות להתוות מדיניות. מכיוון שיש לך, לא ברור הרציונל, למה אתה רוצה לחוקק את זה. הרי לא תחוקק חוק של סמכויות שכבר קיימות. << קריאה >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << קריאה >> זה לא בחוק. תקראי את החוק. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אה, זה לא בחוק. אתה יודע מה? גם כשהשמש זורחת בבוקר זה לא בחוק, אבל זה קורה. ואני רוצה להציע לך עוד דבר, חבר הכנסת בן גביר, אתה הולך להיות השר האחראי על הביטחון בתוך מדינת ישראל. עצה קטנה: פחות להסתובב עם אקדחים שלופים ולתת דוגמה רעה לכל אזרחי מדינת ישראל, יותר להתמקד בתוכניות עבודה. תאמין לי, יכול להועיל, יוריד את מפלס האלימות. קח עצה בחינם. עכשיו אני אומרת לכם, חבריי וחברותיי חברי הכנסת: החוק הזה הוא באמת סממן נוסף לפחד והבהלה שאוחזים בחבר הכנסת בנימין נתניהו שמא "השותפים הטבעיים" לא ייתנו לו להקים ממשלה. איפה בנימין נתניהו של פעם, ואיפה זה של היום? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> ולחבריי בליכוד, אני אומרת: צורה לכם. לאן הגעתם? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לשרה קארין אלהרר. תעלה ותבוא חברת הכנסת השרה מירב כהן, בבקשה, גברתי. << דובר >> השרה לשוויון חברתי מירב כהן: << דובר >> שלום, כבוד היושב-ראש, שלום, חברי כנסת נכבדים. תראו, בדמוקרטיה בסוף יש איזונים. הצעת החוק הזאת, כמו הצעות אחרות שנידונות בימים אלה, מבקשת בעצם לשבור את כל האיזונים, לא לשים מגבלות לכוח. מה לעשות, כשפועלים מתוך ממשלה, יש אחריות גדולה – וכן צריך להקשיב ליועץ המשפטי, וכן יש מגבלת תקציב, ויש דברים שבהם הדרג המקצועי מקבל את ההחלטות, ולא הדרג הפוליטי. << קריאה >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי מירב כהן: << דובר_המשך >> יש איזונים. יש מגבלות לכוח. בסוף זה הופך את עבודת הממשלה למאוזנת וטובה יותר. הצעת החוק הזאת מבקשת להפר את האיזון הזה. לי אין התנגדות שפקודה מנדטורית תעודכן. יש בזה אפילו היגיון מסוים, אני מבינה את זה. אבל לא בחופזה, לא ללא שקיפות, לא ללא שיתוף ציבור, הערות – ההצעה כרגע, כפי שהיא מובאת, היא הצעה מאוד מאוד קיצונית. אפילו בחוקים מקבילים, כמו למשל חוק השב"כ, נכתב מפורשות שהגוף הזה לא יעסוק בסוגיות שהן פוליטיות ומפלגתיות. כאן בחר המגיש, שהוא אדם מאוד קיצוני במהותו, להשמיט דברים כאלה. למשל, החוק הזה לא מציין מפורשות שלא תהיה פגיעה בסמכויות שיש היום לשוטרים. הרי אנחנו באים ואומרים שאנחנו רוצים לסייע למשטרה לבצע את עבודתה, אז מדוע אנחנו לא מגינים על הסמכויות שיש היום לשוטרים בשטח, אם זה בנושא מעצרים, עיכובים, הפגנות? האם נשמע לכם הגיוני שהשר בן גביר יהיה זה שיקבע אילו הפגנות יוכלו להתקיים בישראל ואילו לא? תחשבו שמחר-מוחרתיים יבוא שר אחר ממפלגה אחרת, אולי קיצוני גם הוא – אז מה יהיה פה? מדינת משטרה. אם באמת מה שהיה מעניין את חברי הקואליציה הנכנסת הוא לחזק את משטרת ישראל, הם לא היו מתנגדים להרבה מאוד הצעות חשובות וטובות שאנחנו הבאנו בעבר. למשל, הבאנו הצעה שתאפשר לשוטרים לעשות חיפוש בבתים של חשודים במקרים קיצוניים ללא צו בית משפט. אבל חבר הכנסת בן גביר הצביע נגד ההצעה הזאת, כיוון שמה שעניין אותו הוא לקבל כאן עוד כוח וסמכויות, ולא באמת לעזור לשוטרים לבצע את עבודתם. אומר השר המיועד בן גביר שאנחנו מתנגדים להצעה הזאת רק כיוון שזה הוא. אני אומר עם יד על הלב: אני מודאגת. אני מודאגת כשאני רואה בן אדם שיש לו רקורד כזה של שימוש לרעה, של הסתה, של אלימות, נכנס לתפקיד כזה, כשהוא מבקש עוד כל כך הרבה סמכויות. אני מודאגת. אני מודאגת שמי שאמור להיות אחראי על המשטרה ורוצה להיות שר-על, הוא בן אדם שכשהוא נכנס לחניון ולא נותנים לו בדיוק את מקום החניה שהוא רצה, הוא שולף אקדח. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> - - - עד היום? - - - אליכם. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי מירב כהן: << דובר_המשך >> הוא שולף אקדח. זה בן אדם לא נורמטיבי. זה באמת מדאיג אותי מאוד שהוא יהיה אחראי על משטרת ישראל. בן אדם שקורא לשחרר את הרוצח מדומא - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי מירב כהן: << דובר_המשך >> - - רוצח שזרק בקבוק תבערה לבית של משפחה פלסטינית בעודם ישנים, משפחה שלא עשתה דבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. תודה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי מירב כהן: << דובר_המשך >> המפכ"ל בעצמו אמר שהאיש הזה תרם למהומות ולאלימות במבצע שומר חומות, כשבסוף זה הוביל לאלימות קשה ביותר; האם זה הבן אדם שאנחנו רוצים לתת לו עוד ועוד סמכויות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ובזה נסיים. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי מירב כהן: << דובר_המשך >> יש פה בעיה מבנית, אבל יש פה גם בעיה פרסונלית. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. יעלה ויבוא השר, חבר הכנסת אלעזר שטרן. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי השרים, חברי הכנסת, לפני שנתייחס לגופם של דברים, השר המיועד בן גביר, אני דווקא הייתי מברך אם היית פועל לשנות את כל הפקודות שמסתמכות על החוק העות'מאני או המנדטורי. אתה יודע, הראשונה שבהן היא פקודת העדה הדתית, ההמרה, שבגינה נגרמות לנו כל כך הרבה צרות וכל כך הרבה – איך אגיד את זה – פעולות שמרחיקות אנשים מהיהדות, בגלל אותה פקודה עות'מאנית. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אבל זה לא שם. שמעת, אדוני היושב-ראש? אתה היית במשרד הזה. זה משרד שמסתמך על פקודת העדה העות'מאנית, העדה הדתית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רק להזכיר לטובת המאזינים: בין 2009 ל-2013, כשהייתי השר לשירותי הדת, הסוגיה הזאת חנתה במשרד ראש הממשלה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אבל היא שם, הינה. והיא היום – אתה יודע את זה. ולכן, בעדינות - - - << יור > היו"ר יעקב מרגי: << יור >> וטוב שכך. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אוקיי. אז תגיד גם לשר בן גביר שלפעמים טוב שיש פקודות שמסתמכות על החוק העות'מאני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כל מקרה לגופו, הייתי אומר. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני באמת רוצה – תראה, השר המיועד, זה בכלל מונח שמעולם לא השתמשנו בו כל כך הרבה פעמים. אולי זה חלק מאוסף החוקים האלה שמביאים קודם. << קריאה >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - הכול בסדר. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> באמת, ראש הממשלה המיועד, השר המיועד, כל כך הרבה דברים שנופלים לתוך האולם הזה עוד לפני שיש ממשלה, וזה אומר דרשני. << קריאה >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני אשיב. הכול בסדר. הכול בסדר. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אבל אני רוצה לגעת בגופם של דברים: תראה, יש אלימות. רכבתם על זה – על האלימות בנגב, על האלימות בכבישים ועל האלימות בתל אביב. שיבחת כאן את השר אוחנה כשר המשפטים, דרך אגב, באותה תקופה של שומר החומות. זו האלימות שעליה אנחנו כולנו מדברים בערים המעורבות, אלה פעולות שהממשלה הקודמת, קודם קודמת, קודם קודם קודמת - - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> זה כי לא היו לו סמכויות - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היו סמכויות, הכול - - - << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה להגיד משהו, מהניסיון שלנו, מהניסיון שלי, חבר הכנסת איתמר בן גביר, אמרתי לך את זה: האסון הכי גדול שיכול לקרות למשטרה הוא שאנשים יגידו שזו המשטרה של מישהו, במיוחד אם יגידו שהיא של בן גביר. מעולם לא היה שר ביטחון או ביטחון פנים שזיהו את גופי הביטחון עם המדיניות שלו או עם האישיות שלו. מה שמוליך לזה הוא כל אותו תהליך חקיקה שבאמת מפחיד את כולנו, גם אותי. אני חושב – חבר הכנסת בן גביר, תקשיב שנייה אחת, בבקשה – א', אני מת שתביא פתרון, שנבין מה מסתתר בכל הדבר הזה – אנחנו נדביר את הטרור ונגביר את הביטחון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> רגע, שנייה. תביא, בבקשה, רעיון של מדיניות שלא היה עד היום, שאתה תביא אותו. אני רוצה להגיד לך משהו: דיברת על 14 או 15 פלוגות של משמר הגבולות שיעבירו. אולי צריך להעביר אותן, אבל, מי ימלא את המקום? מילואים? הם יבואו, אתה חושב? כשמי שלקח – גם ככה יש לנו בעיה עם זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. נא לסכם. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, אני רוצה להגיד עוד דבר אחד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני חושב שהשר בן גביר, כשהוא לומד – הוא לא למד מספיק טוב. אני אגיד לך: שני שליש מכוחות מג"ב באיו"ש הם חיילי צה"ל. הצבא נותן אותם למשמר הגבול או למשטרת ישראל כדי למלא משימות של הצבא. מה אתה חשוב שיגיד אלוף פיקוד מרכז, ראש אכ"א או הרמטכ"ל, כשיגידו לו, אין 15 פלוגות מג"ב, וצריך להקנות ביטחון למתיישבי יש"ע? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נשאיר את זה כשאלה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> הוא יגיד: אני אקח את ה-10,000 האלה, ואני אעשה מהם פלוגות בצה"ל. אתה חושב שמישהו יפנה אותם לתל אביב או לחיפה? בשורה התחתונה אני חושב שהחוק הזה, אדוני היושב-ראש, הוא מיותר, ודאי כחוק לפני שקמה הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הממשלה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני חושב שאת הנזקים שלו אנחנו כבר משלמים – משלמים אזרחי מדינת ישראל פיזית וגם באופן תפיסתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לכן אני קורא לך, השר בן גביר, למשוך את החוק, להמתין כמה שבועות, ולהעלות אותו בצורה מסודרת, ואולי גם אז לא תצטרך – תראה שבעצם שאתה יכול לעשות הכול בלי החוק הזה, כל זמן שזה בגבולות החוקה של מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת בועז טופורובסקי. בבקשה, אדוני. מסגרת הדיון היא עד שלוש דקות לכל דובר. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> אבל הדלקת נרות, אתה יודע - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לקחת שלוש – נתתי לך, אפילו בלי "בבקשה". << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> לא, אין לי טענות. אין לי טענות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אפילו לא אמרת: בבקשה. אמרת: לא, רגע, לא רגע, ונתתי לך. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> בגלל שאלה דברים חשובים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, בועז. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אני בא, אני בא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בועז, מותר לו. בבקשה, אדוני. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-בראש, גבירותיי השרות, סליחה, ואדוני השר, חבריי וחברות וחברי הכנסת, במקום נאום בן דקה רציתי לבוא ולדבר כאן, כי הרי בכל שבוע אני מקריא את פרטי תאונות הדרכים הקטלניות שהיו בשבוע החולף, וגם השבוע נדבר על מוות שהגיע משום מקום למשפחה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שנזכה לאיזה שבוע שלא תעלה את זה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. לצערי, מ-2013 לא היה שבוע כזה, שלא היו בו הרוגים בדרכים. אם רק היינו מתייחסים לזה כמו אל טרור, היינו נלחמים בזה כמו שאנחנו יודעים להילחם מלחמות, הכול היה נראה אחרת. אבל השבוע הייתה משפחה, שנהרסה ללא שום הכנה מוקדמת; יש אימא חסרת אונים שלא מבינה איך זה קרה דווקא לה; יש עוד אח שיחלום בלילה על האחות שלו שנהרגה בגיל 18, ויש שבע משפחות, שבשבילן חנוכה לעולם לא יהיה יותר חג שמח, כפי שהוא היה אמור להיות. לזכרם, לזכרן, לחיי המלחמה שנילחם לכבודם. כמו בכל שבוע גם הפעם אקרא את שמות ההרוגים ואציין את תאונות הדרכים הקטלניות שהתרחשו בשבוע החולף. לצערי הרשימה ארוכה: ביום רביעי 14 בדצמבר, נהרג רוכב אופנוע, בשנות העשרים לחייו, בתאונה סמוך לכביש 92. ביום חמישי 15 בדצמבר, נהרגה הולכת רגל, בת 70, מפגיעת משאית באשדוד. בהמשך אותו יום, גבר בן שלושים נהרג בתאונת דרכים עם משאית סמוך לצומת עפולה. ביום שישי 16 בדצמבר, נהרגה נערה בת 18, שנפגעה מהמטרונית בחיפה. רק כמה שעות לאחר מכן נהרג עוד גבר בן שלושים, שנפגע מרכב בקריית מלאכי. בחצות אותו יום נהרג רוכב אופנוע, בשנות העשרים לחייו, בתאונה בכביש 437, וביום שבת 17 בדצמבר, נהרגה רוכבת אופנוע, בת 44, בתאונה עם רכב בכביש 22 בחיפה. 44, 20, 30, 18, 30, 20 ו-70. אלה כל הגילים. כולם נהרגים בדרכים – קריית מלאכי, עפולה, כביש 437, חיפה, כביש 92, אשדוד, בכל מקום בארץ. לא משנה מי את, מי אתה, מאיפה אתה או מאיפה את, כולכם בסכנה להיפגע בדרכים. 339 אנשים אזרחי ישראל נהרגו בקטל בדרכים מתחילת השנה. תארו לכם שזה היה במלחמה או בפיגועים. מהפעם האחרונה שבה ציינתי את ההרוגים בכבישים, בשלישי שעבר, יש שבעה הרוגים. חרב על משפחותיהם עולמן, וכמו שאמרתי בהתחלה: חנוכה לא יהיה חג שמח. אני רוצה לקרוא כאן: חנוכה בעיצומו, שימו לב שלא יהיו עוד הרוגים בכבישים; שימו לב בדרכים. גם בשבילכם אבל גם שלמשפחה שלכם יהיה חנוכה שמח מעתה והלאה ולא חנוכה עצוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמן. תודה רבה לחבר הכנסת בועז טופורובסקי שלקח את הסוגיה הזו ונאבק בתאונות הדרכים בהתמדה ובנחישות ויהי רצון שחפץ ה' בידו יצלח. שתצליח מלאכתו. תעלה ותבוא – חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי וחברותיי חברי הכנסת והשר המיועד, נראה לי שקצת מתבלבלים לאחרונה, כמו האירוע השערורייתי שהיה אתמול בכותל, שבמקום שהשר לביטחון הפנים יגיע, מגיע השר המיועד. שערורייה בעיניי. << קריאה >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא הגיע - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל עזוב, אני לא השר. אני לא השר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר. << קריאה >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - לא בא. את יודעת אבל קשה לך לומר - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע מה? כל שנה השר לביטחון הפנים מגיע לכנסת. << קריאה >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << קריאה >> לוועדה שלך הוא לא בא. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מדהים אותי שכל פעם כשאומרים לך משהו אתה מביא משהו אחר. מה זה רלוונטי? << קריאה >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה רלוונטי? יש הדלקה בכותל? שיזמינו את השר לביטחון הפנים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. סליחה, למה את מוחה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, כי זה מדהים אותי שכל פעם שאומרים לו משהו הוא אומר לי – אבל אצלך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השרה מירב, תמחי - - - אותו הזמינו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני אמחה על האירוע הזה, כי ככה לא מתנהלים במדינה מתוקנת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> המחאה – כלפי מי שהזמין אותו. << קריאה >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << קריאה >> הזמינו אותו, הוא לא בא. הוא לא הגיע, הוא לא רוצה לבוא. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, רק התחלנו, רגע. לאן אתה רץ? אני הרי יושבת בוועדה. יושבת בוועדה של אופיר כץ. יושבת ושומעת את הדברים. אני מבקשת שתקשיב לי, וחבר הכנסת – אני מצטערת - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עמיחי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, במחילה. << קריאה >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני סולח לכם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז תן לי, יש לי שלוש דקות איתו. תן לי רק שנייה. יש לי הרבה עניינים איתו למרות שהוא שומע אותי באמת כמעט שנה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לך שלוש דקות איתו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תן לי עוד איזה דקה. תשמע, הדברים שלי מאוד ברורים. אני חושבת שאתה עושה טעות, וטעות חמורה. ואני אגיד לך את זה עוד פעם ועוד פעם. כי לא, למרות שכל התקשורת מחבקת ומלטפת אותך, לא, אתה לא מבין במשטרה. אתה לא מבין. ישבת אצלי בוועדה, היית פעיל מאוד, באת לסיורים, באמת. מה שמגיע – מגיע; כמו שאופירה אומר: מה ששלך – שלך. << קריאה >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << קריאה >> מי מבין? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תתפלא. תתפלא. הינה, טיפ להצלחה. לך תלמד את המשטרה מבפנים. לא לשעברים שאתה הולך אליהם, לא, לא, לא. לך לניצבים, לך למפקדים. אתה יודע שאני, כשהייתי יו"ר הוועדה אמרו לי – תשמעי, מא"זים, ממ"רים, זה לא מספיק. אז מה עשיתי? הלכתי ועשיתי לילה בתחנה. פעם בחודש הלכתי לתחנת משטרה והלכתי לנהג, לשוטר שלידו – לשוטר הנהג - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עשית ליצמן. היא עשתה ליצמן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ואני ישבתי לידו. << קריאה >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני עשיתי הרבה יותר מזה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. מה עשית, כשייצגת עבריינים? מה עשית, כשעצרו אותך? << קריאה >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא כשעצרו אותך ולא כשייצגת עבריינים. אני אומרת שתעשה את זה כשאתה השר. לך לתחנת המשטרה בפתח תקווה, בלוד, בנתניה, בראשון – כמו שאני עשיתי, ותשמע מהשוטרים על ההתמודדות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוספתי לך דקה נוספת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. הדרך האמיתית לפתור משילות בביטחון הפנים היא לא בסיסמאות חלולות של: לא עשיתם כלום. אתה יודע שעשינו, אתה יודע שעשינו, וזאת הטעות שאתה כל הזמן מהדהד תקשורתית. אנחנו הוספנו 1,100 שוטרים. והינה אני אומרת לך, אתה גם תגשים מדיניות. טיפלנו בנגב שהופקר, הופקר על ידי ראש הממשלה המיועד שלך, שהפקיר את הנגב והפקיר את החברה הערבית. ואני אגיד לך משפט לסיכום, כי אני חייבת לסגור פה את האירוע: אם אתה רוצה להביא פקודת משטרה – ואמרתי את זה היום בשידור בגלי צה"ל – תביא פקודת משטרה טובה. אמר לך את זה מיקי לוי, שהיה מפקד מחוז ירושלים. תבין טוב, אנחנו נבוא ונשמע ונהיה כמו שאנחנו מנסים עכשיו. אבל רק בגלל חוסר האמון בינך לבין נתניהו, כל הכנסת נכנסה לסחרור מסוכן, ומי שיפסיד זה השוטרים והשוטרות שאתה כל כך אוהב, שפשוט תהפוך אותם למשטרה פוליטית ומגויסת. תודה רבה, אדוני. תודה על ההבנה, גם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. יעלה ויבוא – חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, כנסת נכבדה. חבר הכנסת בן גביר, מהניסיון שלי – שווה להקשיב למירב. אבל אתם – אתה מבין אדוני היו"ר מה קורה פה? לאן לוקחת אותנו הקואליציה המסתמנת? את הכול הם עושים בעורמה. מגלגלים עיניים לשמים ואומרים: ההתערבות בחקירה ומשך הזמן יהיו אך ורק בהתייעצות עם היועצים המשפטיים. מה הם לא אומרים? הם לא אומרים שאותם הם מתכוונים להחליף ביועצים משפטיים במשרות אמון, שיהיו חייבים לציית לשר אחרת הם יהיו מובטלים. תחת המילים הנחמדות "מדיניות משך החקירה" מסתתרת העובדה שגם אם הם כבר יחקרו משהו שלא מוצא חן בעיני השר, הוא מן הסתם ידאג שהחקירה תימשך שנים. ומצד שני, אם הוא ירצה שהאירוע יסתיים – החקירה תואץ. זה, במילים אחרות חברים משטרה פוליטית. זאת משטרת בן גביר. כל אזרח כאשר הוא יפגוש שוטר יס"מ או שוטר תנועה או שוטר עירוני, הוא לא יוכל להתחמק מהמחשבה שהוא שוטר מטעם. אנשים יצטרכו לחשוב טוב, ובמיוחד העבריינים – לאיזה צד של המפה הפוליטית כדאי להם להיות שייכים. לפי מה שמציעים כאן עכשיו בחוק הזה, שווה להיות בצד הנכון, כדי לשרת את השלטון, ואז אתה תזכה בחסינות – בין כדי אם לא לחקור את הפשעים שלך ובין אם למזמז את החקירה ככה שהיא לא לעולם לא תגיע לבית משפט. חברים, זה לא דיון בעלמא. זה דיון מהותי. אם אתם, חברי הכנסת, תצביעו בעד השינוי לפני שיתקיים כאן דיון רציני, עם הקמת ועדה שתביא המלצות על שינוי פקודת המשטרה והתאמתה לימינו, נעשה את זה אך ורק כדי לספק את התיאבון של בן גביר, שמזהה את חולשתו של ראש הממשלה המיועד, נתניהו, ומנצל זאת. אם אתם תצביעו בעד החוק הזה, אתם תאפשרו לבן גביר – סוף סוף אחרי שלא גייסו אותו לצה"ל – להיות מפקד של מיליציה שפעם נקראה משטרת ישראל, והיום היא מיליציה פרטית של בן גביר וחבורתו. אני משוכנע שרבים וטובים מחברי הליכוד לא היו רוצים את זה; אני משוכנע שרבים וטובים מחברי הציונות הדתית לא היו רוצים את זה; אני משוכנע שרבים וטובים מחבריי החרדים לא היו רוצים את זה; חברי ש"ס לא היו רוצים את זה, אבל כשנתניהו חלש, כולנו משלמים את המחיר. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רם בן ברק. תעלה ותבוא השרה חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בבקשה, גברתי. << דובר >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני רואה פה חבר'ה צעירים שצופים במליאה, ואני אומרת לך, חבר הכנסת בן גביר, אתה עומד מולם ואתה אומר להם: תראו, האופוזיציה לא במליאה; תראו, אנחנו פוגעים בדמוקרטיה. ואני אומרת לך: תהיה אמיתי פעם אחת, בן גביר, ותגיד לצעירים האלה שהיו"ר אישר שבמקביל פה למליאה יהיו ועדות – דבר מגוחך כשמדברים על חוק כל כך משמעותי. << קריאה >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - 60 ח"כים - - - << דובר_המשך >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר_המשך >> אתה מביא לוועדה – אתה מביא חוק פרטי לעיסוק במשטרה - - << קריאה >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << קריאה >> 50 חברי כנסת בוועדות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר_המשך >> - - בוודאי משטרה פוליטית, בוועדה במקביל, ואתה מצפה שאנחנו נשב פה כדי להכשיר לך את השרץ. לא, אדוני, לא. בטח גם לא כשאתה קורא למפכ"לים שהיו לאורך השנים – וידידי מיקי לוי תיאר את פועלם – ואומר: מה פתאום הם יושבים באולפנים ומדברים נגד החוק? אדוני, אלה אותם אנשים שהגנו עליך; אלה אותם אנשים – אני מסתכלת על העבירות, אז אולי הצעירים פה למעלה לא יודעים במה מדובר. אתה זה שהורשעת בעבירות פליליות, אתה זה שהורשעת בהסתה לטרור - - << קריאה >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << קריאה >> במה? מה עשיתי? << דובר_המשך >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר_המשך >> - - ואתה זה שרוממות הדמוקרטיה בגרונך. << קריאה >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה עשיתי? << דובר_המשך >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר_המשך >> אז אני אומר לך, הדמוקרטיה הזאת היא זאת שמאפשרת לך להיות פה. << קריאה >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - לפני 20 שנה? - - - << דובר_המשך >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר_המשך >> הדמוקרטיה היא זאת שמאפשרת לך להיות פה, כי הדמוקרטיה, למרות שהורשעת בפלילים ולמרות שהורשעת בהסתה נגד טרור ולמרות שהובלת קמפיין נגד השב"כ ולמרות שיצאת להגנת רוצח ראש הממשלה, זיכרונו לברכה, יצחק רבין – למרות כל זה אתה יושב כאן, וברוב חוצפתך אתה מביא חוק שהתכלית שלו להפוך את המשטרה לפוליטית. אתה יודע, הבוקר יצאו הרבה מאוד אנשים נגד ציוץ של חייל בטוויטר, חייל שמשרת בדובר צה"ל, וכל העולם זעק: אוי ואבוי, זה פוליטיקה בצבא. אין לי ספק שהמפקדים יטפלו בזה. אתה יודע מה אתה רוצה לעשות? להפוך את המשטרה לפוליטית. אתה רוצה שמלמעלה עד למטה ידעו המפקדים מי השר שלהם, מה האג'נדה שלו, איזו אוכלוסייה היא אוכלוסייה שצריך לטפל בה ברגישות ובזהירות, איזו אוכלוסייה צריך להחמיר איתה. זה בדיוק מה שאתה רוצה. וכל זה למה? כי אתה לא מאמין לנתניהו. אגב, זה הדבר היחיד שאני מסכימה איתך, גם אני לא מאמינה לנתניהו. אתה צודק, אתה לא מאמין לנתניהו. אבל האם בגלל זה שאתה לא מאמין לנתניהו אתה לוקח את המשטרה – אחרי שחבטו בה ופגעו בה, ושנתיים וחצי לא היה מפכ"ל וניסו לעשות כל מאמץ כדי להחליש אותה – אחרי כל זה אתה בא ואומר: רגע, זה לא מספיק, אני רוצה לוודא את החיסול המוחלט שלה, אני אעשה אותה משטרה פוליטית, ומי שלא יסכים איתי, יפוטר? בן גביר, אתה יודע, אנחנו כולנו פוליטיקאים מזדמנים שהם עוברי אורח. בסוף, יש לנו יסודות שעליהם מושתתת הדמוקרטיה הזאת והמדינה הזאת. אל תפגע במשטרת ישראל; אל תפגע באזרחי המדינה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לשרה אורנה ברביבאי. תעלה ותבוא חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. בבקשה, גברתי. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סליחה. במושגים שלנו זה הפקרת עמדה אם את עוזבת. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, אבל תעצור לי את השעון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תדאגי. << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> - - - אני לא הולכת - - - מאיר כהן - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני שומעת את חברי הליכוד ביממה האחרונה מדברים הרבה על הנושא של הפוליגרף מול יועצי נתניהו. אני חייבת להודות שזה נורא משעשע אותי. הם עוד חדשים – באמת, אני מרשה לעצמי, כמישהי שהייתה כמעט 30 שנה במפלגה הזאת, להגיד להם: אתם מה זה מפספסים את הפואנטה. זה לא רק הפוליגרף, זה כאילו עניינים שבשגרה, אבל אתם בעצם מאשימים שם את הש"גים. הם לא מבינים - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> את אומרת, זה הכול - - - << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, הם לא מבינים שמדובר על ביבי, הם מאשימים את היועצים שלו. הם לא מבינים שזאת הוראה ישירה של נתניהו. זה לא יועץ כזה או אחר. זה הביבי, המנהיג הדגול, הנערץ, המדינאי הזה – עם ה"הו הו" וה"הא הא" והתסרוקת. כן, כן. אותו הביבי הזה שאתם מהללים ויש לו את התדמית הזו זה הביבי ששלח את היועצים שלו להתעלל בכם, ואם אתם תמשיכו ככה, אתם גם תרגישו את קצין המודיעין שמקבל שכר במצודת זאב כדי להוציא עליכם כל לכלוך אפשרי כדי להעביר את זה למכונת הרעל – שאגב, אותו ביבי מממן. הוא מממן כדי להוציא לכם את הנשמה ולטנף עליכם. תנסו פעם אחת – בואו נעשה סוג של ניסיון. אתם לא תלקקו שנייה אחת לביבי ותגידו בכל משפט שני כמה הוא מנהיג דגול, וחלילה תנסו להעביר ביקורת עניינית אחת, ובואו נראה מה מכונת ההסתה והרעל עושה. אגב, חלקכם כבר בדקו את זה אבל נורא נבהלו. אז כאילו אתה שולח רגל, נעקץ, ומהר מהר מהר מהר בורח אחורנית כי הבנת שאתה לא מסוגל לשאת את זה. אז אמרנו, חברים, הפוליגרף זה ביבי; מי שמטנף עליכם זה ביבי, בהוראתו; קצין המודיעין מקבל שכר על ידי ביבי; מכונת הרעל, שפועלת גם נגדכם אם לא תתיישרו, זאת הוראה ישירה של ביבי. אתם כל היום רק מדברים איתי על הדמוקרטיה במפלגה, אז בואו נדבר גם על הדמוקרטיה במפלגה שלכם. בואו נעשה חוק שמקום 30 בליכוד לא יכול להיות שר במקום מספר חמש, למשל, אחרת בשביל מה יש פריימריז? אתם עלק דמוקרטיה, והביבי שלכם הוא גם עלק מנהיג, שזה פשוט הזיה. אבל שימו לב שיש גם חברי כנסת שיודעים את זה וחושבים גם בדיוק כמוני וגם מדברים על זה, אבל נורא נורא בשקט בחדרים סגורים. איפה הבעיה? כשקולטים שהם בעלי – נקרא לזה – תדמית ציבורית גבוהה, אז מייד משמנים אותם כדי שיסתמו את הפה מהר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גברתי, תודה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, לא, זה עדיין לא - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כשנהנים הזמן עובר. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. מציעים להם תפקידים של שרים, ומהר מהר אתם רואים את אלה שהתחילו לעשות רעש ולכשכש בזנב, איך הם מהר מהר נעלמים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, משפט אחרון, ברשותך אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברי הליכוד, ברוב טיפשותכם, אתם אתמול ביטלתם את החוק היחיד שעוד איכשהו מאפשר לכם את העצמאות שלכם בעלק-דמוקרטיה שלכם, עם העלק-מנהיג שלכם, עם עלק-חופש הביטוי שלכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. יעלה ויבוא חבר הכנסת עידן רול. אני מודיע לחברי הכנסת שאני נועל את רשימת הדוברים. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בוקר טוב. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר אתכם על מגבלות הכוח. לא מגבלות הכוח של האופוזיציה, לאופוזיציה יש כוח די מוגבל, כולם פה בבית כבר מכירים את זה – אני הייתי כבר כמה כנסות באופוזיציה, גם אחת בקואליציה – אנחנו עושים כמיטב יכולתנו בשבועיים האחרונים לסכל את החקיקה שהיא חקיקה פרסונלית מיותרת, לעיתים מושחתת, ולבטח לא חקיקה שרואה את הציבור או את הצרכים שלו בשום צורה. אבל לא זאת הנקודה. אני רואה את החיוכים בוועדות, אני רואה את ההתנשאות, אני רואה את ההרגשה – שהיא מבוססת, אדוני היושב-ראש, כי הם יודעים שכאן בבית, ממשלה וקואליציה יכולות לשלוט מאוד בקלות בכנסת כולה ושהיכולת שלנו לעצור דברים היא מוגבלת – אבל יש גוף אחר שיש לו הרבה יותר כוח מהאופוזיציה, ולא, למרות מה שחלק פה מנסים להפיץ, אני לא מתכוון לדבר על בתי המשפט, אני מדבר על הציבור. הציבור יודע שיש מגבלות לכוח; הציבור יודע מתי דברים נעשים מטעמים אידיאולוגיים פוליטיים – גם אם אני לא מסכים איתם, יש להם בסיס – ומתי הם נעשים בשביל חמדנות פוליטית, אינטרסים וג'ובים. עכשיו, אפשר להגיד הרבה דברים על הממשלה שלנו, אבל אנחנו חטאנו בזה דווקא פחות מאחרים. אנחנו סגרנו משרדים. אני עצמי סגרתי את המשרד לנושאים אסטרטגיים אחרי ארבעה חודשים וחצי של בירוקרטיה לעשות את זה. אני מניח שהוא ייפתח בשבוע הבא. ואני יכול להגיד לכם שהממשלה הבאה עושה בעיקר – לפתוח, לפצל, להרוס. כשהממשלה העתידית קורעת לגזרים את משרד החינוך היא לא תוקעת לאופוזיציה אצבע בעין, היא תוקעת לכם, הציבור, אצבע בעין; כשהממשלה מפצלת את הסמכויות של שר הביטחון והולכת לייצר לנו כאוס ביטחוני ולאחר מכן כתוצאה גם כאוס במערך יחסי החוץ שלנו, היא לא מראה לנו כמה כוח יש לה, והיא לא הופכת אותנו לסמרטוט – היא אומרת לציבור כולו שהאינטרסים שלו ושל מדינת ישראל פשוט לא מעניינים אותם. אז יקרה מה שקרה בפעם הקודמת, כי כולנו זוכרים את המשרד המיותר של אורלי לוי לשימור קהילות ומתנ"סים – אני באמת לא זוכר את השם, אבל זה היה משהו כזה. הציבור ראה, הציבור הפנים והציבור קלט שבשיאו של משבר הקורונה הם לא עניינו את הממשלה ההיא לרגע. ואז אתם שילמתם על זה בשוטף פלוס 60 אבל שילמתם, בקלפי. אז אתם יכולים לחייך אלינו כמה שאתם רוצים, אתם יכולים להתנשא, ואתם יכולים להתבשם בכוח שלכם. אבל כמי שהיה גם שם וגם שם אני יכול להגיד לכם: הציבור רואה הכול. הוא לא תמיד מגיב באותו יום, הוא לא יצא לרחובות באותו יום, אבל מתישהו מתחיל לעלות לו מכל ההתנהגות האינטרסנטית. ה"מתישהו" הזה התחיל עכשיו, כשכל החוקים שאתם ממהרים להעביר, אפילו אחד מהם לא בטעות נוגע בציבור, באוכלוסיות מוחלשות. הכול נוגע רק לכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עידן רול. יעלה ויבוא חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, מזכיר הכנסת, סגנית מזכיר הכנסת, כנסת נכבדה, אתמול במהלך הדיון בוועדה המיוחדת התחלתי את דבריי ונקטעתי על ידי יושב-ראש הוועדה. על כן ראיתי לנכון להשלים את הדברים שלי כאן. יש איזשהו דיסוננס שאני מרגיש. כשאני נכנס בשערי בניין זה זכויותיי שוות לזכויות יתר חברי הכנסת: אני יכול להצביע והצבעתי תהיה שקולה להצבעה של כל חבר כנסת אחר, אני רשאי להגיש רוויזיות, הסתייגויות וכולי. כשאני יוצא משערי בית זה אני לא שווה בזכויותיי ליתר אזרחי ישראל, ליתר חברי הכנסת: אני לא יכול להתחתן במדינה הזאת עם אהבת חיי – גם כי אני לא יכול וגם כי צפריר עדיין לא הציע, אבל זאת בעיה אחרת; אני לא יכול לאמץ ילדים, אני לא יכול עד לשנה האחרונה להביא ילדים בהליך פונדקאות פה בארץ. אנחנו לא שווים לאזרחי ישראל. הקהילה הגאה, לבד מזכויות, חווה אפליה כרונית בשוויון שלה, בשירותי רווחה, בשירותי בריאות, באפליה מפני אלימות, בתעסוקה – בכל כך הרבה תחומים שעדיין לא באו לכדי שוויון. לא התרשמתי, אדוני היושב-ראש, מהדברים של נתניהו לקהילה הבין-לאומית בשפה האנגלית, כמובן, שזכויות הקהילה הגאה לא ייפגעו תחת הממשלה הקרובה שהוא עתיד להקים. ולמה לא התרשמתי? כי ממשלתו הקודמת, אך ב-2018 חוקקה נגד הקהילה הגאה. ב-2018 ממשלת הליכוד חוקקה נגד הקהילה הגאה, באופן הכי חמור ואקטיבי שאפשר לעשות, בתיקונה את חוק הפונדקאות. ממשלת הליכוד ונתניהו קבעו שרק הומואים וגברים יחידניים לא יוכלו לעבור הליך פונדקאות בארץ ולהפוך להיות הורים. בזמנו נתניהו שיקר שיתקן את החוק הזה. הוא לא עשה את זה, אבל הוא הלך אחר כך וחתם על הסכמי אימוץ בין-לאומיים שבמסגרתם הוא החריג, איך לא, את חברות וחברי הקהילה הגאה. נתניהו יצא מגדרו כדי להבהיר לי ולחבריי בקהילה שאנחנו לא ראויים להיות הורים, ורק בג"ץ תיקן את האפליה הבוטה הזאת ואפשר לנו לקיים את הליך הפונדקאות פה בארץ, הליך שבן זוגי ואני ועוד עשרות זוגות של הומואים עושים אותו כרגע ויהפכו, בעזרת השם, להיות הורים בישראל. אני מוכרח לומר: רבים הם חברי הכנסת בכנסת הזאת שמרשים לעצמם לחבוט בקהילה הגאה, לקלל אותנו, להקטין אותנו, מרשים לעצמם לרמוס את הזכויות שלנו. הקהילה הגאה רוויית מאבקים למען השוויון שלנו. ניסו להכות בנו ולרצוח אותנו ולהחזיר אותנו לארון שלנו. זה לא יקרה שוב - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אנחנו נעמוד על זכותנו לשוויון ולא נרשה לאף אחד לפגוע, ולו בבדל, בנוער שלנו, בזכויות שלנו, בביטחון שלנו, כי אנחנו שווים ואנחנו דורשים שוויון. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. יעלה ויבוא חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה, אדוני. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, היו לי הרבה הערות והסתייגויות לחוק הזה אבל הזכות לומר אותן נמנעה ממני, כי נאלצתי להיות בוועדה אחרת שדנה בחוק פרסונלי אחר, כאשר במקביל מתנהלת גם מליאת הכנסת באיזשהו יקום מקביל שלא ברור מה קורה כאן. זה מצב בלתי נסבל ואני רוצה למחות על כך. אדוני היושב-ראש, אני נולדתי במדינה אחרת, שכרגע לא אנקוב בשמה כי זה לא רלוונטי, אבל במדינה הזאת, במקום שבו נולדתי, נרשמו הבוקר 37 מעלות מתחת לאפס, בדומה למספר השרים בממשלה החדשה המסתמנת. אני רוצה לדבר על הנורמות. כי אנחנו שומעים לאחרונה על הרוב: הרוב שניצח בבחירות הוא הרוב, ולכן מותר לרוב לחוקק ולכן הרוב לא סופר אותנו, ולכן הרוב מציע לנו לקפוץ לו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ולדי, לפני שעזבתי הזמנתי להם שולחן. בחיי. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. במדינה הזאת, אדוני היושב-ראש, לאחרונה חוקק חוק על ידי הרוב בפרלמנט. ומכיוון שהמדינה הזאת מנהלת מלחמה בשנה האחרונה אז החוק הזה אומר שכל הפשעים שבוצעו בשטח הכבוש – כל מבצע של הפשע פטור מעונש. אז זאת הנורמה שנקבעה במדינה הזאת על ידי הרוב. אני לא חושב שאנחנו רוצים להיות מדינה כזאת. אני לא חושב שכל חוק שהרוב רוצה לחוקק הוא פסול; לא כל חוק הוא כשיר. בהקשר הזה גם הכוונה שלכם בהמשך להעביר את פסקת ההתגברות, למעשה, אומרת שאין יותר נורמות, אין יותר כללים, אין יותר בסיס שמאחד אותנו או מגדיר אותנו כחברה דמוקרטית. הדמוקרטיה, אדוני, זה לא רק שלטון הרוב. הדמוקרטיה זה גם נורמות, הדמוקרטיה זה גם חוקי יסוד, והדמוקרטיה זה גם זכויות מיעוט. כל הדברים האלה, הזוטרים והפעוטים, שמופרים כאן בשבועות האחרונים ברמה כמעט יומית. אז שוב, אני קורא לקואליציה המסתמנת שמתמהמהת לקום: ראשית, הגיע הזמן להקים ממשלה; דבר שני – לא הכול כשיר ולא כל נורמה אפשר להעביר. אני קורא לחברי הבית הזה לא להפוך את משטרת ישראל למשטרה פוליטית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ולדימיר בליאק. יעלה ויבוא חבר הכנסת רון כץ. בבקשה, אדוני. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אתה ליגה אחרת, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני, כנסת נכבדה, הסיבה שלקח לי רגע להגיע היא שהמליאה הזו מתכנסת במקביל לוועדות, ואנחנו צריכים לרוץ בין ועדה לוועדה, וזה מה שאנחנו עושים בשבוע האחרון. אם מישהו היה שומע את מה שאני אומר עכשיו ושואל את עצמו: מה הדחיפות? על מה הם דנים שם, שהם צריכים באישור מיוחד של היושב-ראש לרוץ מוועדה לוועדה למליאה? לא בטוח שאנחנו מספיקים לומר את מה שאנחנו רוצים להגיד אפילו – אני אפילו אחדד את זה, בטוח שאנחנו לא מספיקים – יחשוב שאנחנו מדברים פה עכשיו על שינוי סדרי עולם, על ביטחון מדינת ישראל, על איזשהו שינוי קיצוני שחייב לעשות ודחוף. אז אני רוצה רגע להבהיר פה את האווירה, אדוני היו"ר, ולומר לך שהיום דווקא כן הייתה צריכה להיות ועדה חשובה: ועדת חוץ וביטחון בהשתתפות יו"ר המל"ל. הוועדה הזו בוטלה. אתם יודעים למה הוועדה הזאת בוטלה? היא בוטלה כי הייתה במקביל ועדה קריטית. מה הייתה הוועדה הקריטית הזאת שהייתה במקביל? הוועדה לשינוי פקודת המשטרה. אותה ועדה מטורללת שאנחנו מתעסקים איתה כבר שבוע, שאומרת דבר אחד: איתמר בן גביר רוצה שתהיה פקודה על שמו, שאומרת שהמפכ"ל צריך לשתף איתו פעולה. אממה, שר אחר, כל שר אחר שאנחנו מכירים, מעולם לא ביקש דבר כזה. לא תירץ את זה באלף תירוצים. לא דיבר על זה בכלל. למה? כי כשאתה נכנס למשרד – ואני מאחל לך שתיכנס בקרוב למשרד, אדוני, ואתה דוגמה טובה לזה – כשבן אדם נכנס למשרד, הוא נכנס עם מנהיגות, הוא נכנס עם מה שהוא מאמין בו, ומכורח המנהיגות הזו הוא יצליח. ומפה אני רוצה לומר לך: אני בטוח שאתה תצליח כי אני יודע שמחכים לך במשרד, כי יודעים שבאה דמות אמיתית שבאה לשנות, שבאה לעבוד יחד, שיכולה לעשות שינוי אמיתי במשרד. אתה לא צריך פקודה שתגיד שמנכ"ל הביטוח הלאומי צריך לעבוד איתך, כמו שהשר היוצא מאיר כהן לא היה צריך פקודה כזאת, כי זה ברור שהוא יעבוד איתך, כי אתה מנהיג. אבל אדם חלש צריך שיגידו לו שהוא הולך להיות הבוס. אז איתמר בן גביר, נגיד לך פה, אתה תעשה את המדיניות שלך, תעזוב כבר את המפכ"ל, תעזוב את המשטרה. אנחנו גם לא ניתן לך לגמור אותם. אתה רואה, בכל יום נופלים עוד סעיפים בפקודה שלך, ובסוף היא תיפול לגמרי. זה מה שיקרה בסופו של דבר בוועדה הזאת. ואני רוצה לומר משהו על האווירה הכללית של הכנסת לסיום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לסיום אני רוצה לומר משהו על האווירה הכללית: אווירת הפניקה שיש פה מעולם לא הייתה. העובדה שנתניהו כל כך לחוץ ופרנואידי משפיעה על כולם. אני יוצא עכשיו מוועדה בראשות קרעי – האיש לא מצליח לנשום סדיר. הוא כל כך בפניקה, שהוא לא נותן לחברי כנסת לדבר, ועל זה כולנו צריכים להתקומם כי בסופו של דבר, כמו תמיד, הגלגל מתהפך, ואנחנו לא נעשה את זה, אבל אני רוצה שתמיד יהיה בראש שזאת אפשרות. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לחבר הכנסת רון כץ. תעלה ותבוא חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. בבקשה, גברתי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבר שבוע ימים ויותר שאנו עוסקים בחקיקתם של ארבעה חוקים שנועדו לשרת את האינטרסים הצרים של חברי הקואליציה המתהווה, ושבפועל יפגעו בצבא ההגנה לישראל, במשטרה ובאמון הציבור; חוקים שטובים לקבוצה של נבחרי ציבור ורעים לציבור ולדמוקרטיה הישראלית. מה יש לנו? סידור עבודה לעבריין מורשע, חבר הכנסת דרעי – יש; שרים נוספים במשרדים לטובת סמוטריץ' – יש; סמכויות חסרות תקדים לשר לביטחון פנים לטובת בן גביר, איש עם רקורד עשיר של מעצרים והרשעות – יש; כבר שבוע ויותר במקום לעסוק בצרכים של אזרחי המדינה אנחנו עוסקים בצורך של נתניהו החלש והסחיט לרצות את שותפיו רעבי הכוח ולהקים ממשלה בכל מחיר ועל חשבון הציבור; כבר שבוע ויותר שאנחנו נלחמים כאן במליאה ובחדרי הוועדות בניסיון לחוקק חקיקת בזק בהליך לא תקין ולבצע מחטפים שונים ובעיקר משונים תוך התעלמות מוחלטת מתקנון הכנסת, מהנהלים המקובלים ומהעמדות המקצועיות של הייעוץ המשפטי; כבר שבוע שאנחנו סופגים בוועדות סתימת פיות חסרת תקדים וגירוש של חברי כנסת מדיונים; וכבר שבוע ויותר שגם הדרגים המקצועיים סופגים גישה מקטינה ומזלזלת, בעיקר היועצים המשפטיים, גורמים מקצועיים נטולי פניות שאותם מכנים חברי הקואליציה המתהווה "פקידים" ומעמדתם המקצועית מתעלמים. והלהיט החדש, הסעיף הקובע שהחוק ייכנס לתוקף באופן מיידי בניגוד להליך המקובל. מה שקורה כאן כבר שבוע ויותר הוא לא רק ביזיון, הוא לא רק מרתיח, הוא גם מדאיג ומסוכן מאוד. "איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מְרַצְּחִים. כספך היה לסיגים סבאך מהול במים. שריך סוררים וחברֵי גנבים כֻּלו אֹהֵב שֹחַד ורֹדֵף שלמֹנים יתום לא ישפֹּטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם", כדברי הנביא ישעיהו. הנביא ישעיהו שואל בנבואתו על חורבן ירושלים. בפליאתו הוא שואל כיצד התרחש השינוי הזה פתאום, איך קרה שהצדיק הגמור השחית את דרכו והפך לרשע גמור, ועונה שבהכרח זה תהליך הדרגתי: תחילה עובר הצדיק על חטאים קלים, ולאט- לאט מתמוטט מצדקתו עד שהופך לרשע גמור. כשאנחנו בוחנים את חקיקת בזק המקודמת בימים אלה, אי-אפשר שלא להיזכר גם במשל הצפרדע. כל אחד מהחוקים המקודמים בימים אלה פוגע באופן כזה או אחר בערכי יסוד של החברה הישראלית ושל הדמוקרטיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל אחד מהם מעלה בהדרגה את טמפרטורת המים בסיר. תבשיל ממשלת הימין על מלא מבעבע, והדמוקרטיה גוועת בהדרגה. תפקידנו כנבחרי ציבור הוא לא לעמוד מנגד, כי אם לעמוד על המשמר, להיאבק על צביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית וליברלית; תפקידנו הוא להתריע ולעצור את התהליך לפני שיהיה מאוחר מדי, לפני שנתעורר בוקר אחד ונבין שאין יותר דמוקרטיה; תפקידנו בחג אורות זה הוא לשמור על אור הדמוקרטיה שלא ייכבה. לשם כך נבחרנו, לשם כך אנחנו כאן. חג חנוכה שמח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. תעלה ותבוא חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. למחוקקים החדשים, לחברי כנסת החדשים, עם קצת הוותק שיש לי בחקיקה, הרבה פעמים נאלצנו – כי רצינו שהחוק מייד יופעל, כדי שלא יהיה מצב כזה או אחר – מייד עם חקיקתו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זה חריג מאוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע אחד. סמוך עליי. קצת קרדיט. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> גם הייעוץ המשפטי - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כיו"ר ועדת חינוך, כיו"ר ועדת כלכלה, גם תקלות בסעיף התחולה – הרבה פעמים רצינו שזה ייכנס מייד, כדי שיחולו תהליכים כאלה ואחרים מייד עם חקיקתו. זה שזה נולד אחרי – זה מעורר, זה טוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אחרי שיש ממשלה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רבותיי, זה טיפ. נתתי כדי שבפעמים הבאות שתרצו לחוקק, תדעו שעומדת לכם הזכות. בבקשה, גברתי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתם יודעים שאני מגיעה לכאן מהרשויות מקומיות, מרשות מקומית כממלאת מקום ראש עיריית כרמיאל, ועוקבת אחרי החדשות. לאחרונה פורסמו נתונים מדאיגים על זלזול הרשויות המקומיות בחוק חופש המידע והשקיפות. בכלל, נושא השקיפות מאוד מאוד קרוב לליבי. הקמתי גם שדולה: "שקיפות מונעת שחיתות". התעלמות רשויות מקומיות והמנהיגות שלהן – זאת חובה אלמנטרית לתת מידע לאזרחים – וההתעלמות הזאת היא בניגוד לחוק. אבל זו המציאות שאנו חיים בה. החוק הוא כאן כדי לרמוס אותו. מזה שנים של שלטון ליכוד נוצרו נורמות שהמנהיגות השלטונית היא מעל לחוק. כל החוקים הפרסונליים שמובילה כעת חבורת הימין הקיצוני והחרדי בהובלת נתניהו והליכוד, עוסקים בהכשרת השרצים שלהם. לא מפריע להם שהמנהיגים שלהם הואשמו במעילה בכספי ציבור והתחמקות מתשלום מיסים, בבריונות וניסיון לפגוע בציבור; לא מפריע שנגד העומד בראש הליכוד יש חשדות פליליים כבדים, והוא עומד למשפט. הם אומרים: לא סופרים אתכם, תקפצו לנו. אז מה הפלא שראשי רשויות המתעלמים מבקשות חופש המידע גם אומרים בעצם לאזרחים: תקפצו לנו, לא סופרים אתכם? אלו הפנים של המשילות - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חה"כ איימן עודה. אני הרבה זמן, אבל הווליום, מה לעשות - - - << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> רק בגלל שאני ערבי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כערבי יהודי לערבי. בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבל שאלה הפנים של בנימין נתניהו, שמוביל את המדינה לחורבן והרס הדמוקרטיה, וזו רק ההתחלה. אבל בכל זאת, אני רוצה לסיים ולומר, אני רוצה להאמין שיש צדיקים בבית המחוקקים, כאן בכנסת ואנו נמשיך לעבוד למען כל האזרחים במדינה היפה שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. תעלה ותבוא – חברת הכנסת יסמין פרידמן. אחריה – חברת הכנסת דבי ביטון. אנחנו לא לחוצים, כל אחת תיקח לה את הזמן להגיע בנחת. הדוברת הקודמת דיברה בנחת. אפילו יסמין נהנתה והמתינה. מגיע לבית הזה כמה רגעים של נחת. רגועים, נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, תודה. בבקשה, גברתי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, כבוד השרה וכבוד השר, וחבריי חברי הכנסת כמובן. אני לא אדבר על חוק בן גביר, אני חושבת שכל מה שהיה לי, אמרתי בוועדות. אני רוצה לדבר דווקא על משהו אחר, ואני שמחה שאתה יושב כרגע על הכיסא כאן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בהסכמים הקואליציוניים, שנחתמו בימים אלה בין יהדות התורה לבין הליכוד, מופיע התנאי הבא: כל חקיקה בנוגע לבעלי חיים, שעלולה לפגוע בציבור החרדי, תידרש להיות בתיאום עם יהדות התורה. על פי יהדות התורה, ההסבר לסעיף זה הוא החשש מפגיעה בשטריימלים, אשר חלק מהם עשוי מפרוות בעלי חיים. נשמע הגיוני לא? אבל לא, מכיוון שהתקנות האוסרות על ייבוא פרוות מחריגות ממילא את השטריימלים, ועברו כבר לפני שתי כנסות. אז מה הסיבה האמיתית שבגללה נכנס הסעיף הזה? אבל עזבו, זה לא העיקר. השאלה החשובה שצריכה להישאל היא אילו חוקים למען רווחת בעלי חיים עלולים לפגוע בציבור החרדי? נתחיל בעיקור וסירוס. בשנים האחרונות מדינת ישראל מתמודדת עם פיצוץ אוכלוסין של חתולי קהילה. החתולים חיים חיי סבל; העמותות והפעילים שלא מוכנים לעמוד מנגד, קורסים תחת הנטל הכלכלי וכולם סובלים. הדרך ההומנית לדלל את האוכלוסייה היא על ידי עיקור וסירוס. כנ"ל בעניין כלבים משוטטים – אוכלוסייה נוספת שהוזנחה והתרבתה בשנים האחרונות. אז מה עושים כשעיקור וסירוס בעלי חיים לא עומדים בקנה מידה אחד עם ערכי התורה? האם חוק עיקור וסירוס כלבים משוטטים, שעבר בכנסת הקודמת בקריאה טרומית, יעבור שוב? מה לגבי המשלוחים החיים? בכנסת הקודמת נעשתה עבודה סביב השעון לפתור את כל האתגרים שעמדו בפני החקיקה. כולי תקווה שזה ימשיך. למעשה, אין חקיקה בתחום רווחת בעלי החיים, שלא ניתן יהיה לטעון שהיא פוגעת בציבור החרדי. אבל עלינו להמשיך ולקדם את זכויות בעלי החיים ולא להפקיר את השטח, כמו שנעשה בעבר. אסיים במשהו נחמד. 70 פנים תורה, אמרו חכמים, אחת הפנים היפות הן פני החן והחסד כלפי בעלי החיים, מתוקף היותם ארוגים במארג הבריאה. צער בעלי חיים מובא חמש פעמים במקרא ו-30 פעמים בתלמוד. כך כתב גם הרמב"ם בהלכות צער בעלי חיים. לא זו בלבד שאסור לצער בעל חיים, אלא חובה על כל יהודי למנוע צער, כאב וסבל מבעלי החיים. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בנימה חיובית ואופטימית. תודה. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת משה טור פז. בבקשה, גברתי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> סקר של חדשות 13 שפורסם במהדורה המרכזית מעלה כי בנושא שינוי חקיקה שתאפשר לחבר הכנסת אריה דרעי, לכהן כשר בממשלה החדשה, יש רוב משמעותי של 65% מהציבור שמתנגד לשינוי החוק ולמינוי דרעי לשר, ו-24% בלבד בעד המהלך. יש לי המון הערכה לחבר הכנסת אריה דרעי. כמי שנולדה וחיה כל חייה בפריפריה, ראיתי את הגאווה שש"ס הביאה לציבורים גדולים. אני יודעת כמה אריה דרעי הוא מנהיג שמשפיע ואהוב על ציבורים גדולים. יותר מזה, אני מאמינה שדרעי הוא מהגורמים הממתנים בקואליציה המתרקמת. פוליטיקאי אוהב אדם; אדם שרואה את כולם. אבל לצד ההערכה לדרעי, יש לי גם הערכה לחוק. אריה דרעי עמד מול שופט והצהיר כי הוא פורש מהכנסת. אבל לא רק שמסתבר שהוא לא התכוון לדבריו, עכשיו אנחנו נדרשים לחקיקת בזק, כדי שיוכל לחזור לא רק לכנסת אלא גם לממשלה. הלא גם בפני דרעי עמדה דרך המלך: לפנות ליושב-ראש ועדת הבחירות על מנת שיקבע אם יש קלון בעבירה שבה הורשע או אין. אבל בדרך המלך יש גם סיכון. כנראה שגם דרעי יודע שייתכן מאוד שיש סיכון לקלון בהרשעתו. אז כדי לא לקחת סיכון, אתם הולכים לחקיקת בזק פרסונלית, ומשנים סדרי עולם כדי לעזור לאדם אחד. והכול, אפילו עוד לפני שהקמתם ממשלה. כל כך מיהרתם, ששכחתם את סעיף הפרסום ברשומות ועכשיו אתם מנסים לפסוח גם עליו. למה? כי כולם מאיימים עליכם? במקום להקים ממשלה ואז להתחיל לחוקק, אתם עובדים הפוך. מנסים לשנות סדרי עולם ברגע, בלי דיון רציני, בלי בחינה מעמיקה, אפילו בלי ליידע את הציבור באופן רשמי באמצעות פרסום ברשומות. הכול כדי להסיר מכם את שלל המאיימים. זאת בדיוק הבעיה. יש פה פניקה של חקיקה פרסונלית, שהדבר היחיד שקובע אותה הן הגחמות של השותפים בקואליציה. ללא היגיון, ללא צורך, ללא מהות – רק גחמות. הלא לפני הבחירות אף אחד לא דיבר על שינוי סמכויות השר לביטחון הפנים, או על מינוי של שר אחראי על המינהל האזרחי. זה צץ אחרי, בדיוק מאותה סיבה. זה לא צורך אמיתי. זה לא הפריע לכם עד עכשיו, אלו רק גחמות. סחיטה באיומים, שאתם נכנעים לה ובדרך מובילים את כולם לאבדון. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה, גברתי. חבר הכנסת משה טור פז. בבקשה, אדוני. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-הראש, כנסת נכבדה, קודם כול, אתם יודעים, מתלוננים על הממשלה הזאת שהיא לא מפנה את מקומה, כי עוד לא הוכרזה ממשלה חדשה. אני רוצה להודות לשר התיירות, יואל רזבוזוב שפה, לפחות הוא, מחזיק את המליאה. אופיר, אם אתם הייתם בתפקיד פה, היה צריך למנות שר שיישב כאן. ככה האנשים שלכם פנויים לכל מיני דברים אחרים. אז אני חושב שמן הראוי שנפרגן לממשלה היוצאת ולשר רזבוזוב. חבריי, תיקון פקודת המשטרה, המכונה גם חוק בן גביר, בעצם זוכה לשלל טיעונים על מנת להגן על חקיקתו החפוזה, המהירה, טרם השבעת הממשלה. גם באופן ענייני נשמעת טענה, שצריך להשוות את מעמד השר לביטחון הפנים – או כמו שהוא יכונה, השר לביטחון הלאומי – לשר הביטחון. אנחנו יודעים, שבעצם, עצם ההשוואה הזאת עושה חטא גדול. כי שר הביטחון במדינת ישראל – במדינות אחרות קוראים לו שר ההגנה – נלחם באויב. האויב החיצוני שמאיים על מדינה כמו מדינת ישראל. לעומת זאת, השר לביטחון, ביטחון לאומי, מתעסק באזרחים, כל תפקידו הוא לשמור על הביטחון הפנימי, ברוח אמרתם של חז"ל:" הוי מתפלל בשלומה של מלכות, כי אלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו". את הדבר הזה אמרו חז"ל על שלטון רומא, אבל אנחנו לא ברומא, אנחנו ארץ ישראל והשלטון הוא שלנו. והרצון לתת לשר לביטחון הלאומי, כמו לשר הביטחון, סמכויות-על, מבטא בעיניי קושי אמיתי ואולי קונספציה שגויה – קונספציה שמחפשת אויבים בתוכנו. שרואה באנשים, על סמך תיוג מסוים, בעיה לדמוקרטיה עד סימונם כאויבים. אולי הכול מתחיל באמירתו של ראש הממשלה לשעבר ושלעתיד נתניהו, שאמר על השמאל שהוא שכח מה זה להיות יהודי. הייתי אתמול בערב עם חברת הכנסת יסמין סאקס במפגש פעילים בבאר שבע, וניגש אליי אחד הפעילים וסיפר לי, שבקלפי ביום הבחירות ניגש אליו אדם, מצביע של מפלגה, תנחשו לבד, ואמר לו: אתה לא יהודי. למה? כי יש לך חולצה של יש עתיד. אתה לא יכול להיות יהודי. חברים יקרים, פה לב הבעיה. השר לביטחון לאומי מבקש סמכויות, כביכול כדי להצליח להילחם באויבים מבפנים, סמכויות שניתנות רק כלפי אויבים מבחוץ. ואני אגיד לכם מה הסכנה, וזו סכנה אמיתית. עזבו את זה שזה השר שהורשע בטרור והופך להיות עכשיו שר. אנחנו עלולים לגרום למצב שבו המשטרה, תחת סמכותו של השר, תוחשד באכיפה סלקטיבית פוליטית. נגיד, כאשר יפגינו במאה שערים, האכיפה תהיה חמורה יותר. כאשר יפגינו בבלפור, היא תהיה חמורה פחות. וכאשר יפגינו ליד ביתי בגוש עציון, היא לא תיאכף בכלל. למה? כי אותו שר, וזה לא משנה אם קוראים לו עמר בר לב או איתמר בן גביר או מי שיהיה השר לביטחון הלאומי העתידי, הוא המנחה, הוא מפכ"ל-העל, הוא אומר לאנשים כיצד לאכוף. אנחנו נראה פה הפעלת כוח לא מידתית, שנחשדת בפוליטיזציה. בשלב הבא זה גם יהיה מי המינויים שאותו שר ינחה - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - וכול אלה עלולים להביא לשחיקת אמון גדולה עוד יותר במשטרת ישראל, בשלטון החוק, בתחושה הדמוקרטית של אזרחי ישראל. זו הסכנה של חוק בן גביר שעולה כאן. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה אדוני. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת וחברותיי חברות הכנסת, קמתי בבוקר – נעמה לזימי – עצבני. בדרך כלל אני קם רגוע. פתחתי את העיתון וראיתי כותרת שהטריפה אותי, פשוט הטריפה אותי: מכתב של הרבנים הבכירים של הציונות הדתית, ואני מצטט: לכוון את הבנות לשירות לאומי ולהעדיפו באופן מוחלט על הצבא. כשאני קורא את המשפט הזה, שלא יהיו לכם ספקות, לאף אחד בבניין הזה ומחוץ לבניין הזה – מדובר על השקפת עולם של הנבחרים שלהם, של הציונות הדתית, שהולכים להיות חלק מהממשלה, ואחד מהם הולך להיות שר במשרד הביטחון – סמוטריץ'. זאת השקפת העולם שלהם. השקפת עולם שלפיה נשים לא צריכות להיות בצבא ההגנה לישראל. אני שואל אתכם: זה נורמלי? למה יצא המשפט הזה, למה יצאה הכתבה, אדוני היושב-ראש? בגלל נתונים שקיבלו על הטרדות מיניות בצבא. אחת מכול ארבע בנות בצבא ההגנה לישראל, לפי הנתונים שהם העבירו, מוטרדת בצבא. אז אני שואל אותך, גברתי השרה: זה הגיוני שהולכים עכשיו להוציא את הבנות מהצבא ולא לטפל במטרידים? אלה שמטרידים את הבנות שלנו; הפושעים העבריינים האלה. זו בעצם התוכנית שלהם, להוציא את הבנות שלנו מהצבא, ולהשאיר את המטרידים. הדבר הזה כל כך מופרך וכל כך אבסורדי, שהדבר שהכי מפחיד אותי – ושוב אני חוזר על זה – שהאנשים האלה הולכים לשלוט בדברים האלה. הבנות שלי שעושות צבא, הבת שלי שש שנים בצבא, קצינה, סרן, מפקדת על 70 חיילים, היא לא טובה לצבא ההגנה לישראל? הבנות של יואל רזבוזוב שיתגייסו עוד מעט, הן לא טובות למדינת ישראל? רק הבנות של סמוטריץ'? הזיה. אז אני רוצה להקריא לכם על חמש בנות גיבורות על מדים שהצילו חיים. חמש בנות שהצילו הרבה מאוד חיים במדינה: שוטרת צבאית, שסיכלה תשעה מטעני חבלה, בשם סמל נגסה תלה; צלמת צבאית, שהנשימה והצילה פעוטה בת שנה וחצי תוך כדי קרב, סמל גליה צוקר; חובשת שטיפלה בפצועים תחת אש, סגן אנסטסיה בגדלוב; לוחמת מקרקל, שנטרלה מחבל וקיבלה צל"ש מהרמטכ"ל, סמל ראשון ש'; פרמדיק ראשונה, שהזריקה את נוזל הפלסמה בתנאי שטח, סמל ראשון אלונה בובליל. ואני אומר וחוזר: לא ניתן לסמוטריץ' ולחברים שלו לשלוט בבנות שלנו, בעתיד שלהן ובעתיד של צבא ההגנה לישראל. משפט אחרון. ברכות למיקי פישמן, שהבת שלו משתחררת עכשיו אחרי שנתיים מאוד מאוד חשובות בצבא. הבנות שלנו ילכו לצבא, ישרתו איפה שהן רוצות, כמה שהן רוצות ויעשו הרבה טוב למדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> את האמת? זה באמת עצבן אותי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל לא הפריע לך בקדנציה הקודמת לשבת עם מפלגה שלא שולחת לא את הבנים ולא את הנשים לצבא. לא היה לך כזה זעם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> גם על זה יש לי תמיד זעם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא שמענו אותו. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. חבר הכנסת הפעיל מאוד, שהיה איתנו בוועדה. בבקשה אדוני, שלוש דקות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני באמת סבור שנפלה טעות סופר בכותרת של החוק. המלל הנכון צריך להיות ככה: הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה – איתמר בן גביר המלך והסמפכ"ל המיועד. הבעיה האמתית בחבר הכנסת בן גביר, או ליתר דיוק אחת מהבעיות איתו, שהוא עדין חושב שהוא בקמפיין הבחירות. חבל שהוא לא נמצא פה, כמו שהוא לא נמצא הרבה בוועדה. תרשה לי להזכיר לך מר בן גביר: אתה כבר לא בקמפיין, אתה כבר לא מחלק פליירים, אתה כבר לא צורח במהדורות הטלוויזיה, ומגיע לכול זירה בעייתית ועושה פרובוקציות. אתה כנראה באמת לא מבין שממש עוד מעט – תלוי בחולשה או מתי שתסיימו עם הבעיות הפנימיות שלכם בלשכה של ראש הממשלה המיועד – אתה כנראה הולך להיות שר או יותר נכון כמו שאתה רוצה – שר-מפכ"ל. אז חבר הכנסת בן גביר, אני מניח שכולכם תסכימו איתי, הוא הכי פופוליסט בבניין, בפער מעל כל היתר. רוצים לשמוע מה? הוא גם הולך להיכשל בגדול. הצעת החוק הזאת היא בין הכי רשלניות שאני נתקלתי בה. בהתחלה חשבתי – וחברי, חבר הכנסת אופיר כץ היו"ר, אני מניח שתסכים איתי – שהחוק הזה הוא קצת בעייתי. יש פה בעיה, שם בעיה, קצת כמו גבינה שוויצרית, אבל אתמול הבנו כולם בוועדה, שהוא יותר כמו שדה של בולענים. השר לעתיד מפגין חוסר מקצועיות אדיר. אתה זוכר, היו"ר, כמה פעמים הוא השתדל להזכיר לי כול פעם שאני חה"כ צעיר, כמה שאני לא מבין, לא קראתי את "ועדת צדוק", לא קראתי את החוק. לא קראתי את החוק. אפילו אני, הצעיר, ראיתי את הניסוחים העמומים, את הניסיון לגנוב סעיפים שקובעים שהוא בעצמו, למרות כל מה שהוא אמר, יחליט על תחום החקירות. הוא כותב סעיפים על המשטרה, שהוא רוצה לקבוע את התקציב, ולא מודע לזה שהזכות הזאת כבר נתונה לו בחוק יסודות התקציב. אנחנו הבנו מזמן שהוא רוצה את הכפיפות של המשטרה אליו ולא אל החוק. הוא מזכיר ומנופף ב"ועדת צדוק"; הוא רק הוא שוכח להזכיר את הפרטים שחשובים בוועדת צדוק, כמו מה למשל? שהוועדה קבעה שהשר חייב שיהיה מנותק מתביעות המשטרה. הוא ממליץ לנו על ליברליות וחופש הביטוי. זה באמת – תשמע, האירוניה קופצת צוקהארה מעזריאלי. הוא, איתמר בן גביר, ממליץ על ליברליות ודמוקרטיה. עכשיו, אומרים לו בוועדה כול גורמי המקצוע: איתמר היקר, איתמר החביב, אתה פשוט הולך מסביב, נכון? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חרוז. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. כמה חוסר צניעות, כמה חוסר מקצועיות יש לך. עושה את התיקונים, שכולנו מסכימים שצריך לעזור למשטרה באתגרים שמצויים לפתחה. הוא עושה את זה בפטור מחובת הנחה בארבעה ימים. הוא לא מבין, כנראה, שהוא לא מוכר לנו תותים ולא מנופף עם אקדח הפיקות שלו בטלוויזיה. אבל תכלס, הבושה היא ממש שלנו. הוא הולך להיות שר שאחראי לביטחון הפנים במדינת ישראל, ורק לפי מה שמפורסם עליו הוא מורשע בשמונה עבירות פליליות – התפרעות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, הסתה לגזענות ועוד שתי הרשעות בתמיכה בארגון טרור. איזו בושה, איזו בושה. ההיכרות היחידה של בן גביר עם המשטרה זה בספסל האחורי, כשהוא עם אזיקים. ככה בן גביר מכיר את משטרת ישראל. במדינה מתוקנת ולא מטורללת, כמו שאתם רוצים ליישם פה, השר-מפכ"ל המיועד ושר האוצר המיועד היו מורחקים לעד מהעולם הציבורי. זו בושה של נבחרי ציבור. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה, גברתי. חבר הכנסת אזולאי, בלי קריאות ביניים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רק פנייה, יו"ר הכנסת, כבודו גם מביא לך הערות. איפה הימים שהייתם יושבים בכספים? כבוד יו"ר הכנסת, אני רוצה דווקא להתחיל ולקרוא ציטוטים של מי שעתיד להיות יו"ר הוועדה לביטחון פנים, צביקה פוגל, מהוועדה שלך, יו"ר הכנסת, ב-15 בדצמבר: מעבר להתלהמות, לי ברור שהמשטרה היא לא של המפכ"ל, אלא כלי ביצוע של ממשלת ישראל. צבי פוגל, ב-15 בדצמבר, במורנו-נוביק: הוא, השר המיועד בן גביר, יכול לבוא ולקבוע מדיניות שיש הפגנות בבלפור שאפשר לפזר אותן, והפגנות במקום אחר שאי-אפשר יהיה לפזר. כן, למה לא? צבי פוגל, הבוקר בקלמן ליברמן: המשטרה לא צריכה להיות עצמאית, אלא זרוע ביצועית של הממשלה. אני לא יודעת, כבר יותר מלהגיד משטרה פוליטית באופן הזה אי-אפשר לעשות. יבוא לפה בן גביר, כי דפי המסרים של בן גביר יותר מחודדים, הוא יותר מתאמן על זה, אחרי 50 כתבי אישום הוא למד קצת איך להתמודד עם מסרים, ויגיד במתק שפתיים: יעזור למשטרה לקדם את הדמוקרטיה, אני הליברל. עלק, אם הוא ליברל באמת אפשר לסגור את הבאסטה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה על התיקון. באמת, חשוב, שמונה הרשעות. אבל צבי פוגל עדיין לא השתפשף במסרים, הוא אומר את האמת. הוא פשוט אומר, ממש ככה: המשטרה לא צריכה להיות עצמאית, אלא זרוע ביצועית של הממשלה. אני רוצה לפנות אליך דווקא, חבר הכנסת אופיר כץ, יו"ר הוועדה ויו"ר הישיבה. אתם, אני אגיד, חברי הכנסת עם עמוד השדרה השפוי בממשלה הנכנסת והמתהווה. אתה חלק מכמה, אתה יודע שאני מעריכה אותך, אמרתי לא פעם. אתם צריכים לעצור את זה, הם אומרים בקולם בדיוק מה הם רוצים שיהיה. אתם מבינים בדיוק מה יהיה פה. אתם לא הייתם עושים דבר כזה. יותר מזה, אני מאלה שכן אומרות: צריך לטפל בפקודת המשטרה. אני לא מוכנה להגיד שהכול נמצא. אני חושבת שצריך לחזק את סמכויות השר לביטחון פנים בלי קשר, לא משנה אם זה בן גביר, בר לב או כל אחד אחר. אני כן אומרת את זה. לא ככה, לא ככה. זרוע ביצועית של הממשלה? זה יו"ר הוועדה המיועד, זה אשכרה שר ויו"ר ועדה מסונכרנים להפיכה דה פקטו של משטרת ישראל לפוליטית, ואתם עוצמים את העיניים – בגלל מה? בגלל מה? כי ביבי סחיט? כי בכל מחיר? יש לכם אלטרנטיבות, אתם ניצחתם בבחירות. טיפה עמוד שדרה. אתם כל פעם אמרתם לנו בפעם הקודמת – אנחנו מעל 30 מנדטים, אנחנו הרוב, אנחנו הכול. אתם עדיין מעל 30 מנדטים. טיפה ערכים, טיפה לעמוד על שלכם. אני גם יודעת שהרבה מכם לא מסכימים עם זה, אני רואה את הראש שאתם מורידים, אני רואה את האי-יכולת שלך לתת הסבר מנומק ענייני לדברים האלה. אתם יודעים שיש פה פירומן שמדקלם דפי מסרים עלק ידידותיים, אבל הוא מסוכן והוא הולך לשנות את פני המדינה בחקיקה הזו. זה דבר שאין ממנו דרך חזרה. תתעוררו על עצמכם. טיפה אמת, טיפה, משהו. וכשיו"ר הוועדה המיועד - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> - - אומר את הדברים האלה בקולו, אני רוצה לשמוע גינוי אחד: התבלבלת, לא זו הכוונה. לפחות למראית עין. שמישהו מכם יגיד לו: איך אתה מדבר? מה אתה אומר? כלום. בושה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה אדוני. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חג אורים שמח. אדוני היושב-ראש, מאז שהתחילו להתפרסם ההסכמים הקואליציוניים המבישים, שסיעתך חתמה עליהם לאחר קבלת המנדט, אני עומד כאן על הבמה ואומר שהממשלה הבאה, לאור ההסכמים הקואליציוניים, עתידה להיות ממשלה של מושחתים, של קיצונים, של שקרנים, של פחדנים, ואתמול לצערי גם הוספתי שזו עתידה להיות ממשלה של חדלי אישים. ואין הצעת חוק טובה יותר מההצעה הזו, במסגרת סל הצעות החוק שהקואליציה הבאה מקדמת תוך רמיסת נהליו של הבית הזה, אין הצעה טובה יותר על מנת להעיד עד כמה הממשלה הבאה עתידה להיות ממשלה שנשענת על ברית בין קיצוניים כדוגמת חבר הכנסת בן גביר לחדלי אישים בהובלתו של המועמד לראשות הממשלה מר נתניהו, שמוכר את האינטרסים החשובים ביותר של מדינת ישראל בנזיד עדשים. שבע עובדות על הצעת החוק שאתה כיושב-ראש ועדה הבאת לשולחננו יחד עם חבר הכנסת בן גביר: חבר הכנסת בן גביר מסרב להכניס לחוק סעיף הקובע כי המשטרה תפעל באורח ממלכתי; חבר הכנסת בן גביר הוריד מהנוסח שמונח לפנינו את הסעיף שקובע שהשר לא יתערב בחקירות ספציפיות; חבר הכנסת בן גביר לא מוכן להגדיר בחוק את סמכות ראש הממשלה להתערב בקביעת מדיניות בנושאים רגישים כמו הר הבית; חבר הכנסת בן גביר מתעקש להשאיר בחוק את היכולת שלו לקבוע מדיניות בתחום טיפול בתיקים – שם מכובס להעמדה לדין; חבר הכנסת בן גביר לא מסתפק ביכולת של השר לקבוע מדיניות כללית, ומתעקש לקבוע שהמפכ"ל יהיה כפוף לשר, מושג שנלקח מחוקים הנוגעים לצבא; חבר הכנסת בן גביר לא מוכן לסעיף שקיפות שיחייב אותו לקבוע את המדיניות בהוראות בכתב שיפורסמו לציבור; חבר הכנסת בן גביר מסרב גם להעביר את החוק בקריאה ראשונה, ולהביא אותו לקריאה שנייה ושלישית רק אחרי עבודת מטה מסודרת במשרדי הממשלה הרלוונטיים ובמשטרת ישראל. השורה התחתונה ברורה, בן גביר מבקש להפוך את משטרת ישראל לזרוע הארוכה של מפלגת עוצמה יהודית. יד אחת מוסתרת מאחורי הגב, ארגון להב"ה הבריוני, והיד השנייה גלויה ועוצמתית, משטרת ישראל הנתונה לשליטתו הישירה. עדיף היה שבן גביר הצבוע והקנאי יחסוך מאיתנו את העמדות הפנים, המחמאות המזויפות למפכ"ל ולקציני המשטרה הבכירים ואת ההבטחות שלו, שאף אחד לא קונה שהוא יהיה ממלכתי ושקול. עדיף היה שיוריד את המסכות ויצהיר שהמטרה שלו היא להיות מפכ"ל-על, שמנהל את המשטרה בהתאם לשיקולים פוליטיים; עדיף היה שיצהיר שהוא עומד מאחורי ההצהרות התקשורתיות של חבר הכנסת פוגל וחבר הכנסת כהן מסיעתו, שהזכירה חברתי חברת הכנסת לזימי; עדיף היה שיוותר על סיפורי אלף לילה ולילה ויציג את כוונתו האמיתית, כדי שכולנו נבין עד כמה ראש הממשלה הבא נתניהו משחק בעתיד של כולנו ומוכר בעבור כיסא את האינטרסים הקיומיים של מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יואל רזבוזוב, בבקשה, אדוני. << דובר >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, היושב-ראש, חבריי כאן ציינו לפני כן את כל ההתנגדות לחוק, חוק שעומד לפגוע במדינה, כך אנחנו רואים את זה, זאת דעתנו. אבל אני רוצה דווקא לספר לכם על משהו שאתם פחות מכירים ולהודות כמובן לאנשי משרד התיירות, מה זה תיירות? ענף התיירות הכניס ב-2019, לפני הקורונה, כ-40 מיליארד ש"ח למשק. זה לא סתם כסף שנכנס, לא סתם שהתיירים הגיעו למדינת ישראל. היו אנשים טובים, מקצועיים ממשרד התיירות שעמלו כל כך קשה כדי שהתיירים יגיעו לארץ, כדי שהמשק יצמח, כדי שהכסף ייכנס למשק, וכמובן מקורות פרנסה במקומות רבים. אז נתחיל מלשכת המנכ"ל, המנכ"ל חברי דני שחר, מנכ"ל המשרד, כמו שאמרתי, גם תת-אלוף במילואים, שבמקביל לעבודה הנחושה שלו במשרד הוא עובד 24/7, הוא גם עושה המון המון ימי מילואים, הוא באמת איש מאוד מאוד חרוץ, ועכשיו כל ראשי הרשויות מאוד מעריכים אותו ומודים לו גם על חלוקת כספי התמיכה, על נוהל הצת"פ שהוא הוביל יחד עם בכירי המשרד בשביל להקים את התשתיות התיירותיות, כדי שהתיירים יוכלו ליהנות מהיופי של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני חותם על כל מילה שאמרת עד עכשיו. << דובר_המשך >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << דובר_המשך >> יופי, אתה רואה, היושב-ראש? דני שחר באמת איש משכמו ומעלה. אני גם רוצה להזכיר את המנכ"ל הקודם אמיר הלוי, שהיה תשע שנים במשרד, והמספרים שאמרתי בנוגע ל-2019 כמובן היו גם תחת כהונתו, הוא תרם המון לתיירות של מדינת ישראל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אם יותר לי לקרוא קריאת ביניים: העובדה ששר בממשלת ישראל צריך לעלות על הבמה במסגרת דיון בהצעת חוק ולסכם את פעולת משרדו כיושב-ראש הכנסת בניגוד לפעמים קודמות, לא נותן לשרי הממשלה היוצאת את הזמן הראוי להם לסכם את פעילותם – זאת בושה לבית הזה. לצד כל המחמאות למשרד התיירות, זה בליץ חקיקה שרומס כל נורמה בסיסית של העברת שלטון. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני רוצה לענות, חבר הכנסת קריב, איפה הייתם שנה וחצי עם כל הדיווחים של השרים? למה לא שמענו על הדיווחים? עכשיו נזכרתם? באופן מפתיע נזכרתם עכשיו לדווח. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> היו דיווחים. היו דיווחים, אתם לא באתם לוועדות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, היינו פה כל הזמן. אופיר, אופיר, אתם לא ישבתם במליאה. לא באתם לוועדות, ולא באתם למליאה, רק כדי להחרים הצעות חוק. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> בסוף כל קדנציה יש - - - על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << דובר_המשך >> אז חבר הכנסת קריב, יש לי קצת יותר ניסיון ממך בבית הזה. התחלתי בהתייחסות לחוק, והמשכתי במה שאני רוצה לעשות. אני רוצה להודות לאנשי משרדי, לאנשי משרד התיירות, שמגיע להם, הם עבדו קשה, ואני אמשיך בקובי ברדה, המשנה למנכ"ל, שסייע מול העולם האוונגליסטי ועוד הרבה מעבר, ומריאן סעדה, שהיא הרמ"טית של המנכ"ל שנכנסה לי ללב, ונשות הלשכה המדהימות ויקי פירו, יפעת כהן, גלית כהן, מיכל בן יעקב, וכמובן הגבר שבחבורה, ליאון דוידוב. עמי חמץ, יושב-ראש ועד העובדים שדואג ונלחם למען זכויות העובדים, באמת גבר שבגברים, הולך ונלחם את המלחמות למען העובדים של משרד התיירות. כמובן, יש לנו את השיווק של מדינת ישראל. בלי שיווק התיירים לא יגיעו לכאן, ומי שמנצח ביחידה הזאת הוא פיני שני, סמנכ"ל השיווק, שהוא מנוסה, מקצועי, לא בא להדפיס כרטיס עובד, אלא עובד 24/7. הוא הוביל את היציאה ממשבר הקורונה של הענף, אז באמת מגיע לו הרבה הרבה שאפו. יש לנו את מנהלי האגפים במנהל השיווק: ורוניק ביטון לוריה, מנהלת אגף אירוח, שרה סלנסקי, שמנצחת על כל אגף שיווק חו"ל, על כל האנשים שמייצגים את ישראל בחו"ל, עמי אלון המקצועי, מנהל אגף שירותי השיווק, טל אפשטיין, מנהלת אגף מותגים שבאה מהשוק הפרטי מתוך ציונות כדי לקדם את מדינת ישראל כמותג. איתם המון המון עובדים מדהימים: אודליה ויינשטיין, אולגה לוקשין, אורנה גיז, אחמד חמודה, אסתי אגסי, אריה צדוק, גבריאלה שני, ג'ורדנה רוזמן, הילה גור, ויויאן צלאח, ויקי דאנה, טל לקטוש, יוחאי בן שלום, יוסף פנחוס, ילמה אשטו, יסמין אבו טאעה, לאריסה סמילוביץ, ליאור עסיס, לינדה כהן, מיכאל בן ברוך, מילאני בכר, נגה שר גרקו, ניצן אילן, סאמי יחיא, סיגל איזנהמר, סיגלית פלס, ענת אביה נבעה, פול מנור, קרן בלעיש, רועי קריזמן, רחל אברהם, שני מלכה, שרי אמסלם ותימור מנסור. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אדוני, חמש דקות. << דובר_המשך >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << דובר_המשך >> אדוני, יש לי עוד הרבה הרבה עובדי משרד, אני רוצה להזכיר את כולם, כולל אירנה המנקה, שדואגת שיהיה לנו נקי במשרד. אני רוצה להזכיר את כולם, כמובן נגמר לי הזמן. בכל הזדמנות שיש לי אני אזכיר את כל עובדי המשרד, אני חושב שמגיע להם. הייתה לי שנה וחצי איתם – אני חושב שבסוף אנחנו שרים, כל הכבוד לנו, אבל מי שמוביל את המשרדים – יש הרבה עובדים נהדרים בכל המשרדים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נכון. תודה. << דובר_המשך >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << דובר_המשך >> תודה רבה, היושב ראש, תודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה, אדוני. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה, גברתי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אדוני יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני שומעת עוד את הנאומים ואת הדיבורים כאן במליאה ובוועדות, והאמת היא שאני מתחילה קצת להירגע. מכל הלחצים וההפחדות – כרגע הקואליציה הנכנסת מנסה להפחיד אותנו בכל מיני הסכמים קואליציוניים מוזרים ומרתיעים, ועם כל החקיקה והבליץ והטירופים שאנחנו עוברים כאן בכנסת, אני באיזשהו מקום רגע נושמת ומתחילה להירגע, כי אני מבינה שהם מאוד מאוד מפחדים. מאוד מפחדים לא רק מאיתנו, אלא גם קצת מעצמם. נראה שבאמת בתוכם ובין עצמם, בתוך הסיעות עצמן שמעתי ששולחים כבר אנשים לפוליגרף, כך שיש שם בעיה של אמון וחוסר אמון ושקרים; אנחנו שומעים ראשי סיעות ומפלגות מכנים אחד את השני בכינויים שאותי עדיין לא כינו, תודה לאל, כמו שקרנים ובני שקרנים; אני שומעת יותר מזה – מה זה אני שומעת? אנחנו חווים פה במהלך השבוע, השבועיים האחרונים, את חוסר האמון הבסיסי הזה בינם לבין עצמם באולטימטומים ברורים שלפיהם אם לא יעברו החוקים האלה, לא תקום הממשלה. זה נראה לי כמו תשתית רעה מאוד לפתוח בה מערכות יחסים בכלל, ודאי ובוודאי של הנהגת המדינה, ודאי ובוודאי של מדינת ישראל, מדינה שמאוד מאוד מסובך ומורכב לנהל אותה. כשאני מסתכלת על הדברים ושומעת, אני אפילו לא צריכה לעשות כלום. כמה שאנחנו נעשה פיליבסטרים, כמה שניתן להם בראש בכל דבר שהוא ונעשה ונהיה פה גם בלילות, עדיין בסוף היא תקרוס לתוך עצמה; כי תראו לי עוד מערכת יחסים שבה לא מאמינים אחד לשני, מתעללים, מתעמרים אחד בשני. אם הייתי יכולה להעביר את חוק ההתעמרות בעבודה, זה מה שהיינו עושים. ויותר מזה, כשאני רואה את כמות הנשים המעטה שיש בקואליציה המתהווה, וכשאני שומעת גם מה הן עוברות והטענות שיש להן כלפי חבריהן – לא יכולה להגיד גם חברותיהן, כי אין שם – אני מתעודדת, כי אני אומרת, זה לא יחזיק, זה לא יכול להחזיק; כל כך מעט נשים, בלי ייצוג ערבי, בלי ייצוג של אוכלוסיות ענקיות בחברה הישראלית ועם הרבה מאוד בוז, הרבה מאוד בוז לנו ולכל הציבורים שמוחים היום וימחו, שיצאו לרחובות, שימשיכו לשלוח מכתבים ויתחילו להקים לעצמם ערים משלהם ומדינות משלהם בתוך מדינת ישראל, כי לשם אנחנו הולכים. אז מה שנקרא, אל ייאוש, חבריי, עוד יבוא היום, יותר מהר ממה שכולם חושבים, שהקואליציה שלכם לא תחזיק מעמד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> או שלא. תודה, גברתי. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> ימים יגידו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה, אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא עוד פעם סגר את הוועדה. היא התפוצצה. זאת הפעם השנייה היום שהם סוגרים את הוועדה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברכות, קודם כול. זאת פעם ראשונה שאנחנו עומדים ביחד על הדוכן. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> וכמובן, חנוכה שמח לכולם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חג שמח. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הנחת היסוד של חבר הכנסת איתמר בן גביר, כאשר ביקש לקדם את הצעת החוק, היא שהוא מסתכל על המשטרה כגוף צבאי. ולכן בדברי ההסבר מוצע – ואני קורא: מוצע להסדיר את יחסי המרות והכפיפות בין המפכ"ל והמשטרה ובין הממשלה והשר, בדומה לאופן שבו מוסדרים אלו בין הרמטכ"ל וצה"ל ובין הממשלה ושר הביטחון בחוק-יסוד: הצבא. וידוע, אדוני היושב-ראש, כל מדינה דמוקרטית בעולם שואפת להפריד את המשטרה ועקרונות הפעולה של המשטרה מעקרונות הפעולה של הצבא. וכמובן אנחנו גם בנושא הזה, במשך השנה וחצי האחרונות, ניסינו להדגיש את הפן האזרחי של הארגון שקוראים לו משטרה. ואכן המשטרה בכל העולם מוגדרת כגוף או כארגון אזרחי, למרות שהוא גם משתמש בכוח כחלק משגרת הפעילות שלו, אבל בסופו של דבר הזהות המהותית של כל ארגון משטרה צריכה להיות זהות אזרחית. אבל תפיסתו של חבר הכנסת איתמר בן גביר היא תפיסה מיליטנטית; הוא רוצה שהמשטרה תפעל לפי ההיגיון של כל צבא: מה שלא הולך בכוח, ילך בעוד כוח. ולכן אנחנו רואים שהצעת ההחלטה באה להדגיש את הנושא הזה, והוא תמיד עושה את הקבלה הזאת. אנחנו לא מזמן גם שמענו הצהרות והבטחות של חברו בצלאל סמוטריץ', שרצה להיות שר הביטחון. שהוא לא יהסס להשתמש ביחידות של צבא אם יש הפרות סדר או אם יש אירועים בתוך הערים המעורבות או בתוך היישובים הערביים. בעצם שני האנשים האלו, תפיסת העולם שלהם היא שאזרחי מדינת ישראל הערבים הם אויבים, ואנחנו צריכים להתנהל מולם או להתנהג מולם או לפעול בתוכם כאילו שאנחנו פועלים עם אויבים, ולכן עם אויבים משתמשים בכוחות צבא ולא בכוחות משטרה. כמובן שזה לא יפתור את הבעיה. זה לא הביא לסיום תופעת האלימות או הפשיעה בכל תחום. מה שמאפיין את החברה הערבית – הפשיעה המאורגנת, הפשיעה המשתוללת ברחובות וביישובים הערביים, וגם פשיעה בתחומים אחרים – פשיעה חקלאית ותחומים אחרים – מאפיין את החברה באופן כללי ואת החברה היהודית עצמה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נא לסיים אדוני. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זהו, סיימנו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> עוד משפט. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז אני אעלה עוד נקודה אחת שקשורה לדיון המהותי, ואני מנסה להיות צמוד לדיון אובייקטיבי על החוק עצמו, והיא ליבת השינוי שבעצם בא ומציע חבר הכנסת איתמר בן גביר – הנושא של הסמכויות, פירוט הסמכויות. אם אני עומד על נקודה אחת, רק אחת, משלל הנקודות שהוא מציג בחוק, והיא הנושא של סדר העדיפויות – היום יש סדר עדיפויות ברור של משטרת ישראל, שהוא להתמודד עם בעיית הפשיעה והאלימות. זה לא אומר שיש יתרון לתחום מסוים או למגזר מסוים בחברה הישראלית כולה על מגזר אחר, אבל אין ספק שהתוצאות של הפשיעה בחברה הערבית – המחירים שלה זה חיי אדם: עד עכשיו, 2022, 110 אנשים נרצחו. ואם יש 110 אנשים שנרצחו, אז תאר לעצמך, אדוני היושב-ראש, כמה אנשים פצועים ופצועים קשה כתוצאה מהתופעה הזאת. זה סדר העדיפות שהיה של הממשלה, ולכן היא אישרה תוכנית מקיפה למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית; עלותה כמעט 2.5 מיליארד שקל, מתוכם 1.4 מיליארד שקל לטובת המשטרה. 1,100 תקנים ועוד כלים, וכמובן סל של חוקים. היית מודע לחלק מזה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> השאלה בנושא הזה – מה סדר העדיפות של חבר הכנסת איתמר בן גביר? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> האם הוא ישים על שולחן הממשלה או על שולחנו כשר, נושאים אחרים, ואז תחזור עקומת הפשיעה והאלימות לעלות בצורה מטורפת, כמו שהיא עלתה בעשור האחרון משנה לשנה? תודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. חבר הכנסת, ואליד אל הואשלה – לא נמצא. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה, גברתי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, בימים כאלו, מהמעט שאני יודעת ומכירה ושמעתי על חג חנוכה, שהוא אמור להיות ולהזכיר – להביא אור; להביא אור לאנשים, כלל האנשים, ולא לעשות עוד חושך ועוד קיפוח ועוד דברים שבעיניי הם מאוד מאוד רעים. אני תוהה וחושבת על התקופה הזאת, בימים כל כך צרים וקצרים, שאמורה לקום בהם ממשלה חדשה, אם הממשלה הזאת וכל התומכים בה חושבים שאלה הצעות חוק ראויות, רצויות, שצריך לקדם אותן. אני חושבת שמן הראוי גם לתת להם את הזמן ואת החשיבה שהיא מחייבת, במיוחד כשמדובר כאן בחוקים כל כך בסיסיים שעלולים לשנות מדיניות וסדר-יום. ולכן, הדבר הראשון שאני באמת קוראת מהמקום הזה: לא לעשות את זה בחיפזון ולבדוק את הדברים לעומק, כי בסופו של יום, חוק אמור לחול על כולם, אלא אם אנחנו נישאר במשחק שכאילו לא משנה עכשיו, אנחנו נמצאים, נעשה מה שאנחנו רוצים, ומי שיבוא אחרינו יעשה מה שהוא רוצה. אני לא חושבת שזאת המטרה של החוק. כשמחוקקים חוקים, המטרה שלהם באמת היא לשרת את הציבור ולעשות טוב לציבור, והכוונה לכלל הציבור ולא לפלח מסוים או ציבור מסוים לפי ההשתייכות הדתית, העדתית, הפוליטית שלו. לגופו של עניין, בחוק הזה, בפקודת המשטרה, אני רוצה לדבר הכי פשוט שאפשר כאישה ערבייה – לא רק כאישה, כערבייה ששייכת למיעוט ילידי במקום הזה – ולספר ולדבר על הניסיון – לא על החששות, כי החששות כבר לא חששות, כי ראינו במציאות איך המשטרה מתנהלת ומתנהגת כלפינו כערבים במדינה הזאת; ראינו את זה הרבה פעמים והתוודענו לזה שיש קלות נוראית בללחוץ על ההדק ולירות. ואנשים צעירים שילמו בחייהם שלהם במקום הזה. אולי עכשיו אנחנו יכולים כאילו לכאורה להגיד: בסדר, עכשיו אנחנו חוששים ממה שיבוא. אבל אני רוצה להגיד בוודאות שאני כמעט בטוחה בכוונות של האיש שרוצה לעשות את השינוי הזה ממניעים מאוד אישיים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אסיים. תן לי, ברשותך, עוד דקה. האיש הוא איש שמלא בשנאה להרבה אנשים, ובמיוחד כלפי החברה הערבית. אני הייתי כאן במשך שנה שלמה, שמעתי אותו, ראיתי אותו, איך הוא מתנהל, מה הוא אומר ולמי הוא מכוון. ולכן אני חושבת שזה דבר פסול. עצם העובדה שהוא יהיה שר במקום הזה, זה עושה לא נוח. אבל עוד יותר, גם הפיכת השם – להפוך את זה ללאומי, ללאומני בכל המובנים, זה עוד יותר מקשה. ולכן אני פונה לשכל הישר, למי שיש, למי שיכול להשפיע ולשנות, שהדבר הזה לא יקרה. לפחות לא עכשיו לפני הקמת הממשלה. תודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה, אדוני. שלוש דקות. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש אופיר כץ, חבר שלנו מעפולה, חבריי חברי הכנסת הנכבדים, אתחיל עוד פעם בברכות לחג החנוכה לכל בני עמנו, בני דודינו, בני יצחק, ואני גם מאחל לכל האחים שלנו (אומר בערבית: הערבים הנוצרים) – חג המולד שיהיה בשבוע הבא – אז נאחל להם גם חג שמח. אני אתחיל בפתגם בערבית, (אומר דברים בשפה הערבית) – אני אתרגם: הגיע הזמן לומר את האמת, גם אם היא מרה – (אומר דברים בשפה הערבית). אני רוצה להזכיר לכולם עובדה – אני כל הזמן מזכיר את זה – ש-20% מתושבי המדינה, מאזרחי המדינה, הם ערבים, 80% הם יהודים, וכל ממשלה שתקום, לא משנה מה היא, צריכה לשרת את כולם. אני מאמין שגם אנחנו כמפלגה ערבית שנמצאת ברע"מ נדע להתמודד גם עם ממשלה ימנית ככל שתהיה כדי לשרת את האוכלוסייה הערבית שלנו בארץ. עוד עובדה שרציתי להזכיר לכולם, לחברה הישראלית בכלל ולחברה הערבית בפרט: מי שהביא אותנו למצב הזה, מי שהביא לקואליציה העתידית, הממשלה העתידית, הכוללת בה שרים מהימין הקיצוני, בן גביר וסמוטריץ' – שתכלול בה שרים עתידיים – הן בעצם המפלגות הערביות: חד"ש, (אומר בערבית: חד"ש, תע"ל, ואחר כך ברשימה המשותפת). הם אלו שאומרים היום: הממשלה העתידית היא קיצונית, היא ממשלה פשיסטית. אנחנו אמרנו כרע"מ, אנחנו התרענו: זה מה שיהיה בממשלה העתידית. אנחנו ראינו את העתיד. אנחנו יודעים. אמרנו לכם: חבר'ה, תתמכו בממשלה כדי לשרת את החברה הערבית. הגיע הזמן להגיד את האמת לכל החברה הערבית. זו האמת. אנחנו נתמודד עם הממשלה, ואני אשמח שהממשלה החדשה גם תגיד אם יש להם הסכמים עם המשותפת לשעבר. אם יש הסכמים, גם לשים את ההסכמים על השולחן כדי שנדע מה היו ההסכמים. ואני אסיים בפסקה שכתבה היועצת המשפטית בקשר לחוק עצמו: פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק תוביל לפגיעה קשה בעקרונות הבסיסיים ביותר של שלטון החוק – שוויון, היעדר שרירותיות והיעדר משוא פנים. אם תיווצר ולו תחושה של פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק, תהיה זו מכה אנושה ליכולתה לתפקד ופגיעה קשה באמון הציבור. אציין שאמון הציבור הערבי במשטרה אינו חזק, והממשלה צריכה לעבוד כדי לחזק את האמון הזה. במדינה דמוקרטית לא ראוי לשנות את מערכת היחסים שבין הדרג המדיני לבין מערכת אכיפת החוק בחקיקת בזק. תודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה לך, אדוני. חבר הכנסת יבגני סובה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, כנסת נכבדה, קודם כול אני מכבד אותך, אדוני היושב-ראש, על המינוי בכנסת העשרים-וחמש. תהיה סגן יושב-ראש הכנסת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הזמני. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הזמני, זה יכול להיות גם קבוע. ואני גם מברך אותך על זה שזכית בהתייחסות אישית בפריים טיים בערוץ 12, כשאמרת שהממשלה המיועדת לא סופרת אותנו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא אמרתי את זה, אבל לא משנה. אני לא אפריע לך. << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> הוא אמר שמאל. אתה לא שמאל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אדוני השר, זה נכון. קודם כול, שלא יישמע שאני מתנצל על האמירה, אבל זה היה בהמשך לחברי כנסת שהעבירו ביקורת על התהליכים שלנו בכנסת. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> קודם כול אני מקבל, ואני גם מתנצל אם התנצלת ואני לא שמעתי את ההתנצלות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, לא אמרתי שהתנצלתי ואני לא מתכוון להתנצל. אני עומד מאחורי האמירה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם אתה עומד מאחורי האמירה, אז יש לנו פה לפחות שתי דקות של ויכוח. בכנסת העשרים-וארבע מטעם סיעת ישראל ביתנו כיהן חברי חבר הכנסת פרופ' יוסי שיין. באחד הנאומים הראשונים הוא התחיל לדבר על מדעי המדינה, על אריסטו ועל יוון העתיקה ועל תיאוריות שונות, ואמרתי לו: ידידי יוסי, זו הכנסת, זה לא המחלקה למדעי המדינה. אבל כשמדברים היום על עריצות הרוב ומדברים על כך שמותר לנו הכול כי העם אמר את דברו, אני חושב שאתם – אתה כחלק מהממשלה המיועדת והמסתמנת – פשוט לא מבינים את המושג "דמוקרטיה", וגם לא מושג שקוראים לו "החברה האזרחית". אני מניח שדווקא אתה באופן אישי כן מבין את המושג, אדוני היושב-ראש. מה זה החברה האזרחית? זה שילוב של מוסדות, של ארגונים, של אנשים שמייצגים גם מיעוטים, וגם אלה שלא מסכימים עם הרוב, ואין חברה דמוקרטית בלי קיומה של החברה האזרחית. לכן אני מציע לך, אדוני, לחדול מהשימוש במושג "העם אמר את דברו" – יש לנו רוב. לא, אין לכם רוב לכל הדברים שאתם רוצים לעשות, כולל גם שינוי חקיקה שמתרחשת במקביל לדיוני המליאה. אדוני, אתה מוסיף לי עוד חצי דקה, כי לא הקשבת לטיעון הכי חשוב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> קיבלת. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לצטט לך עוד משהו. יכול להיות שבגלל כל הדיונים במליאה ובוועדות – ואתה עומד בראש הוועדה הזמנית לשינוי חוק פקודת המשטרה – יכול להיות שפספסת אתמול נתון מאוד חשוב שפורסם בערוץ 13 במהדורה המרכזית, על כך ש-65% מהציבור מתנגדים לשינוי חוק-יסוד: הממשלה ומתנגדים למינוי של חבר הכנסת דרעי לשר בממשלת ישראל. אתם אלה שהרגלתם אותנו להשתמש בסקרים מתי שנוח לכם, אתם אלה שהרגלתם אותנו למספרים. שנה וחצי אמרתם: 53 מיליארד, 53 מיליארד. אז תתרגלו עכשיו למספר נוסף: 65% מהציבור מתנגדים לדבר הזה, ו-46% מאותו סקר מתנגדים גם לחוק שאדוני קידם בוועדה הזמנית לפקודת המשטרה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אל תשכח את הסקר הכי עוצמתי שיש בציבור, שזה יום הבחירות. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא שוכח לרגע אפילו את יום הבחירות, ולכן אמרתי: זה שקיבלתם 64 מנדטים זה לא אומר שמותר לכם לשנות הכול. ועובדה שהציבור לא נותן לכם את האפשרות הזאת, כי הציבור כועס עליכם. הציבור אומר לכם כבר היום, לפני שינוי החקיקה, שאם אתם תמשיכו בדרך הזאת המספר הזה רק יעלה. היום זה 65, מחר זה 70, מוחרתיים זה גם 80. ותאמין לי, קרוב היום שגם הציבור יגיד לכם את זה בקלפי, כי אי-אפשר לעשות מה שבא לכם. כי לא אמרתם לציבור: אנחנו הולכים לשנות את כל סדרי העולם, ולא אמרתם לציבור שאתם תכניסו עבריין מורשע לממשלה. אתם השתמשתם בחלק מהדברים, והציבור – עובדה, סקר היום, וזה סקר ראשון, ויבואו עוד סקרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה, חבר הכנסת סובה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואתם לא תוכלו להתמודד עם המספרים. יש לכם 64 מנדטים, כבר היום 65% מהציבור מתנגד למה שאתם עושים בכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. השר עודד פורר, בבקשה, אדוני. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> אדוני יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, רבותי השרים, ראשית, אולי בהמשך לדברים של קודמי, אני רוצה להתייחס במשהו לגבי סוגיית הרוב, רק חבל – אתה יודע, מדובר בקריאה הראשונה בחוק מאוד מאוד משמעותי, ונהוג שהמציע יושב באולם, גם אם זה אומר שהוא צריך לשבת פה שעה וחצי ולשמוע את חברי הכנסת. נהוג שהמציע יושב באולם, כדי לשמוע ולקבל את ההערות האלה בקריאה הראשונה. חבל, הוא ישב הרבה מאוד בוועדה, ואני יודע שהחוק הזה חשוב לו. מן הראוי היה, שהמציע יישב פה. לעניין עצמו, אני רוצה לשאול אותך: כשמדברים על "העם אמר את דברו" ועל הכרעה, אם מחר יבואו 64 חברי הכנסת של הקואליציה ויגידו שבמקום שיהיו בחירות כל ארבע שנים יהיו כל 20 שנה או כל עשר שנים, כלומר הפעם הבאה שיהיו בחירות היא בעוד עשר שנים – סביר בעיניך? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> העם - - - << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אני שואל אותך. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני לא יכול, זו לא שאלה של כן ולא. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> בעיניי, זו שאלה של כן ולא. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הבחירה של העם היא מאוד מושכלת, ולכן הוא בחר ברוב את הנציגים, שאלה אנחנו והוא סומך עלינו שלא נלך להפחדות ולקיצוניות שלכם – שלא נעלה הצעה כזו הזויה. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> לא, לא. אני לא מפחיד. אני לא מפחיד. אני שואל: היה ותעלה ויהיו פה 64 חברי כנסת – לא עכשיו, בכנסת הבאה, בסדר? – שיגידו: בואו נאריך את כהונתנו בעוד ארבע שנים – סביר בעיניך? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני סומך על העם שהוא מספיק חכם לבחור נציגים שלא יעלו הצעות הזויות כמו שאתם מעלים. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> לא, אתה לא עונה. אני שואל עוד פעם שאלה. אני רואה את ההצעות שאתם מעלים. הרבה מהן הזויות מאוד. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו סומכים על העם, על הציבור. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אני שואל לגבי ההצעה הזאת – לא בכנסת הזאת, חבר הכנסת כץ, אלא בכנסת הבאה: יהיו 64 חברי כנסת מצד אחר, בסדר? שיגידו שצריך להאריך את כהונת הכנסת מארבע שנים לשמונה שנים. האם הדבר הזה מקובל בעיניך? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני סומך על אזרחי ישראל שהם ישימו בקלפי אנשים שלא יעלו הצעות הזויות. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אני עכשיו מאוד מאוד מוטרד. אם זה מקובל בעיניך – סימן שנגמרה הדמוקרטיה; כי אם עכשיו יבואו 64 חברי כנסת ויאריכו את כהונת הכנסת עד אין קץ, אז ברור לחלוטין שזו לא דמוקרטיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל אתה מבין שאת ההצעות ההזויות האלה רק אתם מעלים, כדי לזרוע פחד בציבור, אפילו שהן תלושות מהמציאות? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> רגע, רגע. אני לא העליתי את ההצעה הזאת. בינתיים, מי שמדבר על הארכת הכהונה, אלה אתם. אני מדבר על זה שבסופו של יום יש גבולות לכוח. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אם אנחנו מסכימים שיש גבולות לכוח, אפשר להתווכח איפה הגבולות לכוח. בעיניכם, אין גבולות לכוח. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בוודאי שיש. על זה אני יכול לענות לך. בוודאי שיש. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אם אתה אומר שברגע ש-61 חברי כנסת חוקקו משהו, זה ואין בלתו, אז אתה אומר: חברים, אין גבולות לכוח. פה צריך להחליט מהם הגבולות לכוח. אז, אם יש לנו הסכמה כזו, אז בוודאי שכבר אנחנו נמצאים בדיון אחר; אבל זה לא הדיון שאתם מנהלים על הדיון הזה. עכשיו לעניין הצעת החוק שהגיש חבר הכנסת בן גביר, אני חושב שבהחלט נושא המשילות ונושא הביטחון האישי הם מהנושאים החשובים ביותר שהכנסת הזאת צריכה לעסוק בהם וגם הממשלה שתקום, אבל לעניין הצעת החוק הזו, מן הראוי היה – אחד הדברים המשמעותיים הוא לייצר הצעת חוק שמאפשרת באמת להילחם בפשיעה ולא שהופכים את המשטרה לאיזשהו משהו שכפוף לאג'נדה פוליטית כזו או אחרת. המשטרה צריכה להיות כפופה לחוק. לעניין איך נלחמים – אם הייתם באים עם הצעת חוק, שנותנת סמכויות לרשויות המקומיות, שמאפשרת לפקחים ברשויות המקומיות להיות חלק מאוכפי החוק בסדר הציבורי – לא בחקירות ולא בנושאים אחרים, אבל בוודאי בסדר הציבורי – ומשחררת את כוחות המשטרה לדברים נוספים, בהחלט היה אפשר לבוא ולנהל דיון שהוא דיון אמיתי. אבל אם אתה חושב שתפתור את כל הבעיות של מערכת אכיפת החוק הישראלית ושל הביטחון האישי, בזה שחבר הכנסת בן גביר יוכל להגיד למשטרה את מי לחקור ואת מי לא לחקור, אז ברור לחלוטין שכנראה לא האג'נדה של לתגבר ולטפל בבעיה של הביטחון האישי עומדת לנגד עיניכם, אלא בעיה אחרת: להחליט במי לטפל או במי לא לטפל. אני חייב להגיד שבניגוד לאיך שאתם כיהנתם בכנסת הקודמת, לפחות מבחינתנו, ככל שתהיינה הצעות שהן טובות, ראויות ונכונות – אנחנו, מבחינתנו, רואים את העבודה באופוזיציה ככזו שיודעת לטייב ולהוסיף, ולא ככזו שבאה רק להתנגח - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> - - אבל הצעת החוק שמונחת בפנינו היא כזו שאין שום סיכוי ולא נכון להעביר אותה, ומשנה את הסדר שלא על מנת באמת לייצר את הפתרון לבעיה, שצריך לפתור אותה, בעיית הביטחון האישי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה, גברתי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, בליץ החקיקה שאנחנו עדים לו מעיד על חוסר אמון מוחלט בין ראשי הסיעות בקואליציה המתגבשת ובראש הממשלה המיועד נתניהו. שר האוצר העתידי סבור שראש הממשלה העתידי הוא שקרן בן שקרן. יתר ראשי הסיעות מתעקשים להעביר חוקים שמטרללים את המערכת כולה, והכול מהר ובמזומן. הממשלה המתגבשת מחוקקת, בהליך בזק, חוקים שמכשירים, בין היתר, שחיתות שלטונית, ופוגעת במערכת הנורמות והערכים ובתנאי הכשירות לתפקיד שר. חוק-יסוד: הממשלה, שמשנים אותו כעת – או שמא יש לומר חוק דרעי – הוא חוק שהוא גם פרסונלי וגם רטרואקטיבי, והוא בא לשנות את הדבר הכי קרוב לחוקה במדינת ישראל. מדובר בהצעת חוק פרטית לשינוי חוק-יסוד, בבליץ חקיקה ובתהליך לא סדור. ובשביל מה? בשביל להוריד את הסטנדרטים הנדרשים משר בישראל? זה מה שאנחנו רוצים בעבור השרים שלנו? שהם יהיו רק על-תנאי ולא במאסר בפועל? אני, אגב, קשובה, אדוני היושב-ראש, קשב רב, למה שנאמר בוועדה. אומרים שזה ייגמר בכופר ולא בקלון. אז, שיתכבדו וילכו ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית. יש לו את הסמכות. יסבירו, לוועדת הבחירות המרכזית את מה שמסבירים לנו ויסיימו את התהליך. ככה הולכים בדרך המלך. אבל קורים עוד הרבה דברים שאינם בדרך המלך בשבוע האחרון. לשנות פה חוק-יסוד בהצעת חוק פרטית כדי להוריד סטנדרטים של שר במדינת ישראל, כך שמישהו שכבר נאשם בפלילים פעמיים, יהיה שר במדינה, זה פשוט דבר אחד: זה ביזיון גדול. לגבי חוק סמוטריץ', חוק שר נוסף, או שמא יש לומר באמת חוק סמוטריץ', מדובר בפיצול מלאכותי בסמכויות הפעלת הכוח במערכת השלטון – במערכת הביטחון. אני מבקשת לומר לכולם, שסמכות צה"ל זו לא שורה בהסכם קואליציוני, וגם לא עיגון של סמכויות בחוק. הכפפת חוק מתאם הפעולות בשטחים וראש המינהל אזרחי וצביעת התהליך האזרחי באיו"ש בצבע פוליטי הוא מסוכן לביטחון ישראל. אני מבקשת מכאן להמשיך לחוק המשטרה. אגב, אני באופן אישי סבורה שנכון לעדכן את פקודת המשטרה. הפקודה נכתבה בשנת 1960, צריך להתאים אותה למציאות - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה לסיים. נגמר לך הזמן. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> צריך להתאים אותה למציאות המשתנה. נכון וצריך לעגן את הסמכות של השר ולקבוע מדיניות. עם זאת, יש דרך. עיגון סמכויות בנושא מדיניות זה דבר אחד, והכפפת משטרה לשר והפיכתה למשטרה פוליטית זה דבר אחרת. אני רוצה לומר שחבר הכנסת בן גביר צריך לשמור על המשטרה, שהוא הולך להיות אמון עליה, לשמור על העצמאות שלה, לשמור על האי-תלות שלה. היא צריכה להיות תלויה בדבר אחד – בחוק. זוהי מהות הדמוקרטיה. תודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת, שר המשפטים, גדעון סער, בבקשה, אדוני. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כמו חבריי שהעלו פה את הסכנות של פוליטיזציה של משטרת ישראל, של הדרך החפוזה שבה נעשה שינוי החקיקה הזה, יכולתי להרחיב בנושאים האלה. אבל אני בוחר להאיר אולי זווית שונה שנעדרה מהדיונים בהצעת החוק עד עכשיו. פשוט היעד או המטרה שדובר עליה על ידי המציע, שהתייחסה לבעיית הביטחון האישי, שהתייחסה לבעיית המשילות, שהיא ודאי נושא מרכזי שנמצא על סדר-היום שלנו, היה נושא מרכזי על סדר יומה של הממשלה היוצאת, יהיה נושא מרכזי על סדר יומה של הממשלה שתקום. לצורך העניין הזה זה בכלל לא הכלי הרלוונטי. מערכת היחסים בין השר למפכ"ל היא לא – החוק הזה שיובא לפה לא יעשה כמעט שום שינוי בנושא הזה. במובן הזה ההצעה הזאת היא באופסייד, היא בנבדל. ויש פתרון קל. אגב, גם הצעתי אותו בשיחה חטופה למציע בשבוע שעבר. יש שורה של חוקים, אדוני היושב-ראש, שאתם באופוזיציה תקעתם בנושא הביטחון האישי, בנושא המשילות, עברו קריאה ראשונה – אם במקום החוקים המתועבים שהבאתם לפה הייתם מביאים את אותם החוקים, ואני תכף אפרט איזה, הייתם גם הולכים ליעד של שיפור הביטחון האישי והמשילות, וגם הייתם מקבלים עזרה מאיתנו. היינו עוזרים לכם כך שזה יהיה כמה שיותר מהר, והיינו מצביעים בעד, והיינו נוהגים הפוך ממה שאתם נהגתם כשאתם הייתם באופוזיציה. חוק החיפוש שהמשטרה זועקת ומתחננת אליו כי 75% ממעשי הרצח בחברה הערבית לא מפוענחים, ויש שיעור עוד יותר גדול של פשיעה בחברה הערבית ברמה פחותה מהעבירה החמורה ביותר בחוק העונשין, שלא מפוענחת; חלקי נשק מהותיים, חוק חלקי נשק מהותיים, חוק שמסייע להתמודד עם ייצור פיראטי של כלי נשק קטלניים לא פחות מכלי נשק תקניים; חוק ה-air soft שגם עבר קריאה ראשונה, אפילו חוק חברות השמירה, חוק שעבר את שלב התזכיר ואפשר להביא אותו לקריאה ראשונה, שמבקש להתמודד עם אותן חברות שמירה פיקטיביות שגובות את הפרוטקשן מהאזרחים עבור ארגוני הפשיעה, והחוק הזה יאפשר לשים עליהם יד ולחלט את רכושן. אלה, אדוני היושב-ראש, זה מרתון החקיקה שהכנסת הייתה צריכה לעשות ואתם מנעתם אותו בכנסת העשרים-וארבע, ועכשיו אין מכשול לעשות אותו בכנסת העשרים-וחמש, מכיוון שאנחנו לא נתקע את ההצעות האלה, וגם הודעתי את זה ואני מודיע את זה פעם נוספת מעל הדוכן הזה: אנחנו נתמוך בהם. זאת ההחמצה הגדולה, כי דווקא בנושא שיש בו תמיכה מקיר לקיר בציבור הישראלי, חוצת מפלגות, שצריך למקד בו את הטיפול, ובניגוד לנושאים האחרים שהם שנויים במחלוקת בתוך הבית הזה בתחום המשפטים ובתחומים אחרים, פה יש הסכמה – אני לא אגיד טוטלית, אבל בטוח יש הסכמה די רחבה – במקום ללכת למקום הזה ולהתחיל ברגל ימין, כי אתם הרי ימין על מלא, במקום להתחיל ברגל ימין, התחלתם ברגל שמאל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת גדי איזנקוט, בבקשה, אדוני. << דובר >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אין ויכוח על הצורך לתקן את חוק המשטרה אחרי 51 שנים. זה חוק חשוב שנדרש לחוקק אותו בשום שכל בזמן נוסף, וישבתי בדיונים, ברשותך, עלו נושאים כבדי משקל. גם אין חולק על המטרה החשובה להילחם בפשיעה החמורה ולהשיב את הביטחון האישי והמשילות. אני יכול להגיד כמי שפעל תחת חוק-יסוד הצבא, שהוא המודל לכפיפות – יש למודל הזה יתרונות רבים, לאיזונים ולבלמים לצה"ל ולמערכת הביטחון. למשטרה צריך להקדיש מחשבה מעמיקה אם זה מתאים, ואני מקווה מאוד שמי שהכניס את זה מבין לעומק את משמעות העניין. ואפשר לבדוק עם שרי ביטחון, רמטכ"לים, מי הרגיש חזק באיזה תפקיד. מכאן אני אדבר על שניים מהחוקים בהסכמים הקואליציוניים של מה שנקרא, חוק בן גביר וחוק סמוטריץ', שבעיניי יביאו לפגיעה קשה באחת המשימות החשובות והמורכבות ביותר שיש לצה"ל, ועדיין אני מציע לעצור את זה, אם אפשר. מתאם פעולות הממשלה, המינהל האזרחי ומג"ב הם מרכיבי כוח קריטיים ביכולת של צה"ל לממש את המשימה שלו להיכנס לנעלי הריבון, לספק ביטחון, תחושת ביטחון, לאכוף חוק וסדר וגם לתת לממשלות ישראל לדורותיהן חופש פעולה ויכולת להחליט מתוך עמדת כוח, ולדעתי אם ההסכמים האלה ייושמו, זה יפגע במשימה הזאת. וברור לגמרי, כנראה הכוונה היא כוונה עמוקה יותר, אולי נסתרת, להחליש את המערכות הביטחוניות, להביא בטווח של שנה-שנתיים לפירוק המינהל האזרחי ובסוף להביא לפירוק הרשות הפלסטינית שמנהלת היום את החיים של שניים וחצי מיליון פלסטינים. ואני יכול לומר כרמטכ"ל ששירת ארבע שנים תחת ממשלת ליכוד או בראשות הליכוד: אני יודע שהגישה החדשה שתהיה כנראה בתקופה הקרובה היא בניגוד מוחלט למה שאני הכרתי תחת ממשלת ליכוד, אני רואה בזה צעדים חמורים מאוד של מימוש תוכנית של המפלגות הציונות הדתית ועוצמה יהודית, שהפכו להיות הגורמים החזקים ביותר בקואליציה העתידית, מה שיביא לאסון, בעיניי, למפעל הציוני, והגלישה למדינה אחת או לחזון המדינה האחת, שהוא נחלתם של לא מעט פלסטינים היום ונחלתם של מיעוט במדינת ישראל. בסקרים שאני מכיר, 78% מאזרחי ישראל מתנגדים למה שנקרא מדינה אחת או מדינה דו-לאומית, וצריך לוודא שמתוך מצוקה פוליטית מיעוט לא יביא לפגיעה קשה, בעיניי, במפעל הציוני ובמדינת ישראל כיהודית דמוקרטית, בטוחה, שוויונית ומתקדמת, שהמחירים שלה גבוהים מאוד גם בהיבט הביטחוני כלכלי, אזורי בין-לאומי. ולכן אני מציע להקדיש מחשבה מעמיקה לפני שמקבלים את ההחלטות שכבר צפויות לנו בהסכמים הקואליציוניים. תודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה, גברתי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני ברשותך רוצה להתייחס למה שקרה היום בוועדת הכנסת. אני הואשמתי היום בוועדת הכנסת על ידי חבר הכנסת שלמה קרעי בשקר, שאני משקרת. אתמול במהלך דיוני הוועדה על חוק המכונה דרעי-סמוטריץ', הם כבר בברית שם – הוכנס סעיף חדש, וטענו שזה סעיף מאוד מאוד בעייתי, וטענו – נושא חדש. חבר הכנסת קרעי לא היה מוכן להסכים עם זה, רצה להעביר את הסעיף הזה במחטף – לא אפשרנו לו. תוך כדי דיון פניתי לשר זאב אלקין שיעשה בירור בנושא – מה הפרוצדורה בכנסת, איך מתנהלים במצב כזה. השר אלקין חזר אליי בטלפון ואמר שאחרי שיחה עם היועצת המשפטית של הכנסת הובהר שצריך להפסיק את הדיון בנושא הזה, עד שלא תהיה הכרעה בוועדת הכנסת אם זה באמת נושא חדש או לא. תוך כדי השיחה עם השר אלקין נכנסתי לוועדה, הטלפון באוזן שלי, וממש למיקרופון אמרתי בדיוק מילה במילה את כל הסיכום וההוראות של היועצת המשפטית לכנסת, עורכת דין שגית, וכך זה קרה. אחר כך התברר שהיועצת המשפטית לכנסת שינתה את דעתה, הייתה להם התייעצות פנימית, ודברים – הוחלט אחרת, אבל בזמן אמת פעלתי לפי ההוראות והסיכומים של השר אלקין, וזה בדיוק מה שאמרתי בדיון. היום בוועדת הכנסת חבר הכנסת קרעי האשים אותי בשקר, אמר לי שאני שקרנית. השר אלקין יצא להגנתי, כי הוא ממש שמע בזמן אמת את כל האירוע דרך הטלפון שלי, אבל עדיין חבר הכנסת קרעי לא התנצל ולא ביקש סליחה. מה שאני רוצה להגיד, לכולנו - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למה עצרת עם השקרים? תחזרי עוד פעם. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לכולנו בכנסת יש דבר שהוא הכי חשוב – המילה שלנו, היכולת שלנו לעמוד בסיכומים, ולא להפר אותם. סבא שלי היה נוהג להגיד שלבן אדם יש דבר יחיד והכי יקר בחיים: המוניטין שלו, ה-reputation. אם אתה מפר את זה, אחר כך אף אחד לא ירצה עסק איתך. אני בכנסת שש וחצי שנים, אני אף פעם לא שיקרתי, לא הפרתי סיכומים, ואין פה אחד שיכול להגיד שהוא סיכם איתי משהו, שסגרנו משהו, ופעלתי בניגוד לדבר הזה – אגב, גם ב-13 השנים שלי כחברת המועצה בחולון ידעתי להתנהל מול כולם בצורה הכי ישרה שיש. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תם הזמן. משפט אחרון. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בבדיקה שעשיתי באתר המפורסם, בדקתי מה זה אומר ד"ר שלמה קרעי בגימטרייה: זה 1,080 – עדות שקר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת, השרה פנינה תמנו שטה, בבקשה, גברתי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה לא יכול להיות 1,080 – 755 ועוד 780 לא מגיע ל-1,080. חברת הכנסת מלינובסקי, המחשבון שלך מקולקל. 755 ועוד 780 לא מתכנס ל-1,080. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> תעשה בדיקה. << דובר >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << דובר >> מה זה, בית ספר פה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מסכימה איתי, חברת הכנסת תמנו? << דובר_המשך >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי כנסת וחברות כנסת יקרים, אני רוצה ברוח החג – אומנם לא להביא דבר הלכה, אבל להביא שיר לחנוכה של נועם חורב, שמדבר על השמש: "אף פעם לא הבנתי ממש / מה הקטע של השמש // כי כשכל הנרות מסתדרים בשורה / הוא לא באמת חלק / מכל החבורה / הוא עומד שם גבוה / מרים את האף / משקיף מלמעלה / וככה נשרף // אבל פתאום / באמצע היום / עלתה בי המחשבה – / אולי הוא שם גבוה / מסיבה מאוד טובה: // כי הוא זה שמדליק / את הנרות מצד אל צד / דואג שיבערו / שיזהרו, אחד-אחד / ולעמוד שם במקום / המעניק, הממלא / זה מרים את הנשמה / גם למקום הנעלה // אז בחנוכה הזה / אני מאחל שבלי חשש / נשאף להיות תמיד / במקום של השמש / שנגביה את המבט / אל מעבר לעצמנו / שנצליח גם לראות / את כל מי שמסביבנו / שנזכור, זה לא מספיק / אם רק אנחנו בוערים / ושהאש בנו תצית / גם את האור באחרים". השיר המהמם הזה – אם אני לוקחת את השמש ומדמה אותו למנהיגות, ואתה יודע מה, אדוני היושב-ראש? לממשלה המסתמנת – אז נכון, נועם עומד על כך שהשמש באותה מידה יכול לשמש שני תפקידים: יכול להיות זה שבאמת מאיר, שמתווה, דואג לכל הנרות, שבכל אחד יש להבה שמציתה אור חיובי; ומנגד, השמש יכול לקחת תפקיד מנוכר, מתנשא, שחושב שהוא מורם מעם. ואני אומרת לך שבימים אלה, שבהם אנחנו נמצאים בחנוכה, שאמורים להפיץ את הנס, בכל בית – אגב, מיליוני בתים שמדליקים את נרות חנוכה בלי חוק, הפלא ופלא, חברים יקרים, לא היו צריכים שתחוקקו חוק שאומר להם שהם חייבים להדליק נרות – כשאנחנו רואים את מה שמתרחש בבית הזה, והרוח שאתם מביאים – מעל הראש של הציבור, מעל הראש של האופוזיציה, מעל הראש של היועצים המשפטיים – הניסיון לכופף, לרמוס, להתנשא, ברור איזה תפקיד אתם בחרתם, אחרת ממה אתם מפחדים? כי מי שלא מפחד ולא מתנהג כאנדרדוג, אלא כמנהיגות שנבחרה – אמרנו, באמת, גם אני אמרתי – מכבדת את רצון העם ואת רצון הבוחר, אבל מה שאתם עכשיו עושים הוא התמכרות לשררה, התמכרות לכוח, התעסקות בתפקידים, התעסקות בבכירות, התעסקות בנבחרות, זה ממש לא להתעסק בלהפיץ אור, בלדאוג לכל הקבוצות השונות, כמו כל הנרות שעומדים שם עם הלהבה, יש ניסיון לכבות - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תם הזמן. << דובר_המשך >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << דובר_המשך >> לכבות, אדוני היושב-ראש, לחלק מהקבוצות בישראל את האור. ואני אומרת – די, אתם צריכים להפסיק עם בליץ החקיקה הזה, כי מה שאתם מסמנים עכשיו, הוא מה שהולך להיות. אני קראתי הבוקר כתבה מאוד מצערת, וזה ברוח הגבית של הממשלה שמסתמנת – שיש מרכול שהחליט לקצוב שעות של נשים - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל נגמר לך הזמן. << דובר_המשך >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << דובר_המשך >> ברשותך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << דובר_המשך >> משפט אחרון, כי זה חשוב. יש מרכול בירושלים שהחליט לקצוב בשעות את הזמנים שנשים יכולות להיכנס ולעשות קניות. אם לא הרוח הגבית של הממשלה הזאת, לא היה קורה מצב שמישהו היה מעז להדיר נשים או חושב שהוא יכול להדיר נשים בשעות של קניות. אני אומרת לכם – הפגיעה כאן בעולים, הפגיעה בלהט"ב, הפגיעה בנשים – אם לא תעצרו עכשיו, זה מדרון חלקלק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת תמנו שטה. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, שרת החינוך, בבקשה, גברתי. << דובר >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרה פנינה תמנו שטה, יישר כוח על השיר, רק נראה לי שיש כמה אנשים בבית הזה שנתקעו בשורה השנייה או השלישית של להיות שמש מורם מעל כולם, לא עומד איתם בשורה אחת, ושם זה נעצר. אולי חבל שהם לא כאן, היו שומעים את ההמשך, והיו מבינים שהתפקיד שלהם הוא אחר ממה שהם עושים כרגע. תראו, אנחנו נמצאים כאן בבליץ של חקיקה, עבר אתמול חוק הפיצול, שהוא חוק שנועד לענות על הצורך הפרנואידי של נתניהו. אני יכולה להבין למה היה חשוב לו להעביר את זה, אפילו מברכת אותו על ההצלחה שלו, אבל אני תוהה איפה אתם, חברי הכנסת של הליכוד, שיודעים שהחוק הזה כולו נועד לכך שאתם תשבו בשקט כשהוא יחלק את מה שנותר מהמשרדים שכבר ניתנו, ולא תוכלו ללכת לשום מקום. זה מצער, כי באמת – אני מכירה את החברים בליכוד, עם כל השיח שאנחנו שומעים היום יש ביניהם גם אנשים מאוד אינטליגנטים ורציניים שעשו משהו בחיים שלהם והגיעו הנה כדי לתרום, והם מוצאים את עצמם מבטלים את עצמם אל מול רצון אותו שמש. היום אנחנו נמצאים בחוק המשטרה, שהוא חוק אישי לגמרי, שבעיניי, בינו לבין הרצון להחזיר משילות ולדאוג לביטחון האישי של האזרחים במדינת ישראל אין שום קשר. כי אם באמת הממשלה העתידית הייתה רוצה לפתור את נושא המשילות והביטחון האישי של האזרחים, היא קודם כול הייתה מקימה את עצמה, ואז הייתה מביאה את החקיקה החשובה הזו, כדי שהכנסת תוכל לנהל אותה בצורה אחראית, בצורה מכבדת, בצורה רצינית, לתת מענה לסוגיות שבאמת דורשות את ההתייחסות. היה כאן שר המשפטים ואמר בצורה מאוד מפורשת: יש חוקים שאנחנו התחלנו בממשלה שיוצאת, חוקים חשובים שאי-אפשר להתווכח עליהם. אגב, אתם לא הייתם שם, כי בממשלה הקודמת זה לא באמת היה חשוב, נושא המשילות שתתמכו בו, או הביטחון האישי האזרחי – זה לא היה באמת חשוב. עכשיו זה כאילו חשוב, ולמה כאילו חשוב? כי כל החוק הזה בעצם עוסק במתן האתנן לחבר הכנסת בן גביר, שלא מאמין לחצי מילה שיוצאת מנתניהו. אמר את זה, אמר את זה בשידור, אתם יכולים לבדוק – לא מאמין לו, בחדרי חדרים נאמר דבר אחד, בחוץ נאמר דבר אחר – ציטוט מדויק של חבר הכנסת איתמר בן גביר. ואני תוהה אם אנחנו במשך כל הימים האחרונים, במקום להתכנס כאן בכנסת ישראל ולדאוג לאזרחים שלנו, לאלה שיושבים גם כאן ומסתכלים עלינו, לדאוג ליוקר המחיה, לדאוג לביטחון האישי שלהם באופן אמיתי, לדאוג לחינוך, למערכת שנמצאת במשבר – לא. אנחנו כולנו כאן כדי לענות לצרכים האישיים של חלק מחברי הקואליציה המסתמנת. ורק משפט אחרון, בבקשה, אדוני היושב-ראש, ברוח התקופה שאנחנו נמצאים בה. אנחנו רואים גלים של אלימות שרק הולכים ומתגברים. האלימות הזאת מחלחלת גם לתוך מערכת החינוך. אנחנו רואים מקרים חריגים בעצימות שלהם. אני קוראת פה לכל אחד מיושבי הבית הזה, ובראש ובראשונה לחבר הכנסת איתמר בן גביר: רוצים לטפל במשילות? רוצים לטפל באלימות? תתחילו בדוגמה האישית. הילדים מסתכלים עלינו, מחקים אותנו, ומה שהם רואים לא בדיוק עוזר להתנהגות שלהם בשטח. תודה רבה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת חילי טרופר, שר התרבות והספורט, בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר >> חג שמח, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שר בכיר בממשלה שצפויה להתמנות אמר בהקשר אחר לא מזמן שבבחירה בין סגנון למהות הוא בוחר במהות. על זה אני אומר, זה קשור גם למה שקורה פה השבוע, לא צריך לבחור. אפשר גם לנהוג בסגנון מכבד וראוי ואפשר גם להתעסק במהות. ושתיים, הרבה פעמים הסגנון משפיע והוא גם סוג של מהות. אנחנו רואים את זה גם בתהליכים שמתקיימים השבוע פה. הסגנון, יש בו משהו מאוד יהיר, מאוד חפוז, מאוד פזיז. גם אתה, ואני אומר בחברות, זאת הזדמנות להעיר לך: בעיניי, ה"לא סופרים אתכם" זה חלק מאותו סגנון. אפשר לנהל את הוויכוח גם בלי הדבר הזה. אפשר לספור אחד את השני, בסוף אנחנו אחים גם אם אנחנו חלוקים. כדאי מאוד שנספור אחד את השני. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אין ספק שאנחנו אחים, רק שאתם באמת לא ספרתם אותנו כאחים שנה וחצי. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> אני לא יודע מי זה אתם - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הקואליציה היוצאת. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> - - ובכל מקרה, אם היה דבר כזה, לא זה ראוי ולא זה ראוי. הדרך לפתור את זה היא לא ב"בואו נחזיר לכם". אתה יודע, זאת לא שפה מתאימה, בטח לא פה. אני חושב שגם השבוע אנחנו רואים כשל גם בכל מה שקשור לצניעות וגם בקשר למה שקשור לרצינות. יש משהו גם לא צנוע בהכרזות הגדולות, בחוקים החפוזים אפילו עוד לפני שהממשלה הזאת קמה. שרת החינוך דיברה על הסדר ההפוך; שהרי אם הייתם באים ומבקשים שנקדים מהר מהר חקיקה לטובת האזרחים – למען פצועי צה"ל שציינו בשבוע שעבר את יום ההוקרה להם – היינו באים איתכם. חיילי צה"ל לא יכולים לחכות אפילו את הזמן הזה עד שהממשלה תקום, מהר חקיקה דחופה. החקיקה הדחופה עבור הדברים האלה, יש בה משהו גם לא צנוע וגם ההבטחות שאם החקיקה הזאת תתקיים בעיות המשטרה לכאורה ייפתרו – הרי כולנו יודעים שהבעיות של המשטרה הן הרבה יותר עמוקות. אין שם מספיק שוטרים, יש עודף משימות, אין גם מספיק אנשים שרוצים להיות שוטרים, שזאת בעיה יותר עמוקה. יש שם בעיה של טכנולוגיה לא מתקדמת. לכן גם החוק הזה, להניח שהוא יפתור את כל הבעיות זאת טעות, בעיניי. הדבר השני מעבר לצניעות זה עניין של רצינות. אם רוצים לעשות שינויים – ואני מאלה שלא נבהלים מזה. זאת אומרת אני לא חושב שבאופן אוטומטי צריך להתייצב נגד כל שינוי. הרי יש באמת בעיות. יש בעיות של משילות, יש בעיות של הקשר בין הרשויות השונות בהקשר של דמוקרטיה – הכול שווה לבחון. אבל גם כשאתה בוחן משהו זה צריך להיות בתהליך עמוק, נכון, רציני ואחראי – בדיוק כל מה שלא קורה פה השבוע. תודה וחג שמח. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה, אדוני, חג שמח גם לך. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה, אדוני. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> חנוכה שמח ליושב-ראש הישיבה, לחברות ולחברים, לחבריי השרים. החוק שמוגש לנו מתיימר לעשות שני דברים חשובים: אחד, לחזק את היכולת של השר להשפיע – ניגע בהסתייגויות לכך; ולהגדיר טוב יותר את יחסי הממשלה, השר והמפכ"ל/המשטרה. שני נושאים חשובים, חיוניים, שיש לדון בהם בנחת. בנחת. לא בסערת קרב פוליטי ולא בסערת רגשות. יש לנו משטרה אחת, מדינה אחת, דמוקרטיה אחת. דווקא בגלל המורכבות ובגלל החיוניות החיפזון הוא מהשטן; והוא משטן חוסר האמון בראש הממשלה. הוא מחלחל ומעמיק וגורם לכם לקבל החלטות לא נכונות, לא נבונות. החיפזון הוא גם, לטעמי, מהשטן של הרצון האגרסיבי להשרות רוח מאיימת כלפי שומרי הסף, להגיע בפול גז על ההתחלה במקום בצניעות, במקום בלמידה. מאה ימים. החוק בתצורה הנוכחית הוא מיותר. הוא לא מפזר את האי-בהירות בסוגיה הקריטית של עצמאות וא-פוליטיות של המשטרה מול זכות וחובת הממשלה והשר לקבוע מדיניות כללית. הוא מתיימר לעשות את זה, הוא מתיימר לפזר את חוסר הבהירות, והוא לא עושה את זה. גם היום יש לשר לביטחון פנים מרחב עצום לפעולה עצמאית לשם קביעת מדיניות כללית ולשם וידוא ההישגים הנדרשים. מהבחינה הזאת החוק הזה הוא מיותר לחלוטין. הבעיה המהותית היום, כעת, איננה בסוגית עצמאות-כפיפות, אלא, בעיקר, בסוגיה של אמצעים שעומדים לרשותה של המשטרה הן מבחינת תקציב, הן מבחינת כוח אדם והן מבחינת מעטפת תומכת בחקיקה ובשיתוף פעולה עם גורמים נוספים. אדוני היושב-ראש, החוק המוצע מבשר על שתי תקלות: הקטנה שבהם היא ההכבדה על ראש הממשלה שיהיה בפועל ערכאת ערעור עבור המפכ"ל, ככל שהוא יהיה מקצועי ואסרטיבי – ואגב, החוק מאפשר לו את זה, מה שלא קיים היום. הבעיה החמורה יותר שעלולה להיות מהותית – בעוד המצב הנוהג קיים איזון - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, ודאי. - - איזון בין עצמאות המשטרה לבין היכולת של השר לקבוע מדיניות כללית – בפועל לא זאת הייתה הבעיה – מי שרוצה להרחיב את סמכות השר ומעורבותו, ואפשר לחשוב על זה, חייב לאזן את החוק, מה שלא נעשה, ברכיב שמופיע בחוק השב"כ על עצמאות המשטרה וממלכתיותה – זאת הפואנטה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ולכן אנחנו צפויים, לצערנו, להשקעת אנרגיה בעימותים פנים-ממשליים במקום בהגברת המשילות. תודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה, אדוני השר. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברתי השרה, חג שמח. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חג שמח. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שמעתי פה היום את השר המיועד לביטחון הלאומי אומר: איפה האופוזיציה? הוא ציפה שיהיו פה הרבה מהאופוזיציה. אז אתה יודע איפה האופוזיציה? האופוזיציה בוועדות. כי אתם פועלים בצורה לא הגונה ופותחים את המליאה תוך כדי שיש ועדות, ומישהו כמוני מתחיל את הבוקר בוועדה המסדרת, מהוועדה המסדרת רץ לוועדה לחקיקת חוקים פרסונליים, מהחוקים הפרסונליים אני רץ לפה – וחוזר חלילה בין כל המקומות האלה. אז כשאתם תתחילו לפעול בצורה הגונה גם אנחנו נוכל להופיע כאן לדיונים במליאה כשכבוד השר לעתיד נואם פה. עכשיו מהותית – אני לא חושב שיש מישהו, כולל מהאופוזיציה העתידית, שחושב שאסור לפתוח את פקודת המשטרה ולנסות לסדר אותה ולראות מה קורה עם זה. אני מהראשונים שיגידו שאחריות חייבת לבוא עם סמכות. הרי, באמת, המציאות היא שכאשר איתמר בן גביר יהיה השר אזרחי מדינת ישראל יבואו אליו ויצפו ממנו לממש את האחריות שלו, וצריכה להיות לו גם סמכות. אבל לא בדרך הזו. לא יכול להיות שחוק כל כך מהותי, שמסדיר את היחסים בין הזרוע המבצעת לבין הממשלה, יתגבש בצורה חפוזה בהצעת חוק פרטית, בפטור מחובת הנחה, פטור לפני שזה בכלל מגיע לרשומות. מה זו ההתנהגות הזו? כך בודקים חוקים? כך עושים חוקים? ואם כבר אנחנו מדברים על סמכות ואחריות, אז בואו נדבר על השר הנוסף במשרד הביטחון. גם פה יש תמימות דעים בקואליציה שזה בסדר, אפשר שיהיה שר נוסף במשרד, אבל במקרה הזה יש חוסר תאימות מוחלט בין לשון החוק – שהיא לכאורה די פשוטה. לשון החוק אומרת: כפיפות של השר הנוסף לשר הראשי. אממה, אדוני היושב-ראש, ההסכמים הקואליציוניים בין המפלגה שחטפה את המונח "ציונות דתית" לבין המפלגה שלך, מראים תמונה אחרת לגמרי. מראים תמונה שבמספר נושאים שר הביטחון הראשי כפוף בעצם לשר הביטחון הנוסף. למשל, כששר הביטחון הראשי ירצה להוציא תשובה לבג"ץ, הוא יצטרך לקבל אישור משר הביטחון שתחתיו, כדי להוציא תשובה לבג"ץ. כמו שחברי פה, אלון שוסטר, אמר: זה בכלל הכפיף המכופף. הוא יהיה חייב לתת דין וחשבון לשר שמתחתיו. שר הביטחון לעתיד – כנראה יואב גלנט, קצוץ הכנפיים – הוא ירצה לצאת למבצע לביעור הטרור ביהודה ושומרון, הוא יצטרך לבקש אישור משר הבט"פ בן גביר להשתמש בששת גדודי מג"ב, שיש להם הוראות פתיחה באש אחרות לגמרי, כי הוא זה יקבע להם את הוראות הפתיחה באש, יצטרך לבקש אישור מסמוטריץ', לתאם איתו את פעולות המתפ"ש והמנהל האזרחי, ואז הוא יוכל לצאת למבצע. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נא לסיים. תם הזמן. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ולכן, כשאנו מדברים על סמכות ואחריות – משפט אחרון. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כשאנחנו מדברים על סמכות ואחריות, אי-אפשר לעשות את זה כך בחופזה ובצורה כל כך מבולגנת. זה עלול להיות מאוד מסוכן. תודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה, חברים. בשבוע האחרון אני עוברת מחקיקה נוראית אחת לשנייה, ועכשיו אנחנו רוצים לדבר על החוק שמכונה חוק בן גביר. כשאנחנו מדברים בעולם על מדינות מושחתות, מדינות מפחידות, מדינות שהאזרחים פוחדים שם ומדברים על שחיתות, תמיד בראש הפירמידה עומדת המשטרה. משטרה מושחתת, משטרה פוליטית, משטרה שהיא כלי של הממשל – זה סימן לשחיתות במדינות שאנחנו מכירים. מדברים על רוסיה. שמענו את חבר הכנסת ולדימיר בליאק מספר איך נראה אובדן של פרטיות והשחתה. זה תמיד מתחיל וגם כן מתבסס על משטרה. והינה, כאן החוק, שדיברתי עליו הרבה בוועדה, חוק שכביכול בא שר המשטרה המיועד, מר בן גביר, ואומר בגרון ניחר כבר בכל מדיה תקשורתית: אבל אני רק רוצה לפרמל את הסמכות שלי למדיניות. אז זהו, חברים, שלא. כשאנחנו מסתכלים על תיקון החקיקה הזה, שלא עולה בקנה אחד עם ההערות של הייעוץ המשפטי של הוועדה – של אותה ועדה שחוקקה – שלא עולה בקנה אחד עם הערות משרד המשפטים בממשלה, אנחנו מסתכלים על מה שכתוב, לא מה הוא אומר שר המשטרה בתקשורת, או בטיקטוק או בטוויטר. מה שכתוב שם זה שהשר יתווה את מדיניות המשטרה בכל דבר ועניין, לרבות בזה ולרבות בזה, אבל בכל דבר בעניין: גם בנושא חקירות, גם בנושא העמדה לדין, גם בנושא סגירת תיקים. וכל זה עם סמכות מדיניות במחשכים, בצורה של קריצה, לא בכתב. ועל זה גם הערתי בוועדה – אופיר, שמעת אותי היטב – איך יעלה על הדעת שבכלי כל כך רגיש כמו משטרת ישראל שר לא ייקח על עצמו לפרסם את המדיניות שלו בכתב? בתחומים קודמים שבהם אני עבדתי, בתחום החשמל, יש סעיף מדיניות לשר האנרגיה, צריך להתכבד ולפרסם, לפחות באינטרנט, את המדיניות שלו. למה? כי אור השמש מחטא. למה? כי כשבן אדם צריך לפרסם משהו זה חייב להיות על אדנים מקצועיים. בתור שרת החדשנות והטכנולוגיה עכשיו, פרסמתי מסמכי מדיניות עם יעדי מדיניות כתובים, ברורים, מפורטים בכל מיני תחומים. יעלה על הדעת שבנושא כל כך רגיש, כשהשר ממנה או מפטר את המפכ"ל בלי שום זמן קצוב לכהונתו, הוא יוכל לקרוא לו לחדר: תקשיב לי, פה אני רוצה, זו המדיניות שלי, המדיניות שלי להיטיב עם הבוחרים שלי, המדיניות שלי שתפגע במתחרים הפוליטיים שלי. יעלה על הדעת? זה סעיף שחייבים לטפל בו. הנושא הבא שחסר כאן זה מסמך חדש שנקרא: עקרונות כלליים. גם הוא מוסתר, לא ברור מהו, ולא נכתב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נא לסיים, גברתי. << דובר_המשך >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> ועכשיו לסעיף האחרון שכולנו צריכים לשאול את עצמנו: מה כל כך עקרוני לשר המשטרה המיועד? מדוע הוא לא מסכים בשום צורה ואופן להכניס סעיף שאומר שהמשטרה תפעל באורח ממלכתי; שלא תוטל עליה משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים, פוליטיים, מושחתים? הרי אם כוונותיך כל כך טובות – לדאוג למשילות, לדאוג לאמון המשטרה – תטפל בתקנים, תטפל בשוטרים, תטפל במה שצריך לפתור ובצורה ממלכתית. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברת הכנסת פרקש, תודה רבה. << דובר_המשך >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> אני חושבת, היושב-ראש, ובזה אני אסיים – אמרתי את זה גם בבוקר בוועדה האחרת בעוד איזה פנינה, בחוק דרעי – שפשוט חבל שהציבור מסתכל. הבטחתם כאלה הבטחות, חודש וחצי אני יושבת כשרה בממשלת מעבר, זאת ההבטחה שלכם לציבור? תודה רבה. חבל מאוד. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. החליף עם שרן השכל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני היו"ר, זה שר במשרד? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שר בלי תיק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - שר בלי תיק. זה מה שאמרה היועצת המשפטית. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> כל הכבוד לכם, למדתם לא לצעוק. כל הכבוד לכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חס וחלילה, למה צריך לצעוק? אתה שומע. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> כל הכבוד לכם. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, תשמע, כל הקמפיין שלכם היה על יוקר המחיה: יקר במדינת ישראל, קשה לחיות במדינת ישראל. בבדיקה שעשינו, התברר שכל היוקר וכל יוקר המחיה נגרם משנת 2009. היינו בממוצע של ה-OECD לפני 2009 ואתם נכנסתם לשלטון ב-2009 ומאז התחיל יוקר המחיה. אנחנו היינו במקום השני ביוקר המחיה לפני שנכנסנו לממשלה. אבל מה שאני רואה עכשיו, ואנחנו כבר קרוב לחודשיים אחרי הבחירות, כל החוקים שאתם מובילים לפני הקמת הממשלה, הם חוקיים אישיים. חוק דרעי, חוק סמוטריץ', חוק בן גביר, ואתמול עבר בקריאה השנייה והשלישית חוק נתניהו, שהבטיח לו שאף אחד – לא יהיו ארבעה חברי כנסת שיפרשו מסיעת הליכוד. גם החוק הזה כל כך לא חשוב, וכבר עבר בקריאה השנייה והשלישית. ואני אגיד לך את האמת, על כל נושא המשילות, דיברנו מהיום הראשון שנכנסנו לממשלה. אבל אנחנו עשינו, ואתם לא עשיתם את זה במשך השנים הרבות כשישבתם כאן בשלטון. אנחנו נתנו תקציבים ייעודים למשטרה. תקצבנו את המשטרה ביותר משני מיליארד שקל, בתקנים, בהקמת תחנות חדשות. אנחנו זיהינו את הבעיה מהרגע הראשון שנכנסנו לממשלה, שאין משילות; שאיבדנו את המשילות. אבל מי שעשה את זה – ממשלות נתניהו מ-2009, ולא הממשלה שהושבעה בשנת 2021. אתם עשיתם את זה. וממה שאני רואה עכשיו, כל הקשיים יהיו על שכבות הביניים. כי ממה שאני רואה כאן, רק תטילו מיסים חדשים על שכבות הביניים, לא תדאגו לשכבות הביניים; לא תדאגו לאותם חיילים, שאנחנו הרמנו את דמי הקיום שלהם ל-70% משכר המינימום; לא תדאגו לקשישים, שתקצבנו – יותר מ-1.5 מיליארד שקל לנושא; לא תדאגו לנכים. כל המטרה שלכם – לרפד את הכיסאות שלכם בממשלה הבאה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה, אדוני. חברת הכנסת שרן מרים השכל, בבקשה, גברתי. חבר הכנסת עמאר, אני מזמין אותך לבדוק בוועדת כספים, בשנה וחצי שהייתם, כמה העלאות מיסים הטלתם על אזרחי ישראל. בבקשה, גברתי, שלוש דקות. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, שלום, אנחנו נמצאים כאן היום כדי לדון בעניין הצעת החוק של בן גביר, הצעת חוק שמעבירה בעצם סמכויות לשר לביטחון פנים כדי לבוא ולתקן את המשילות, את מה שדרדרו במשך עשור שלם, כאשר אני כאן התרעתי – אתה זוכר, גם במשרה של גלעד ארדן, כמה פעמים אני עליתי כאן לבמה ודרשתי שיטפלו בבעיות, במשילות, בצפון, בדרום, בטרור החקלאי, שיביאו לשם משטרה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת עודה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> קץ הדמוקרטיה. פגיעה בחיי אדם. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל בן גביר הולך לטפל בזה עם הצעת החוק הזאת, שהיא חייבת להגיע לפני הקמת הממשלה. למה הצעת החוק הזאת צריכה להגיע לפני הקמת הממשלה? הרי בן גביר, עדיין לא השר לביטחון פנים. זו צריכה בכלל להיקרא הצעת חוק עמר בר לב, משום שהסמכויות האלה שהוא דורש, לפני הקמת הממשלה הן לא יגיעו אליו, הן יגיעו לעמר בר לב. מה הבעיה שלו לעשות את זה אחרי שתקימו את ממשלת ימין על מלא, עלק, כפי שהבטחתם לציבור בוחריכם? הרי יש לכם את המנדטים. יש לכם, אף אחד לא אמר, יש הכרעה דמוקרטית. תקימו את הממשלה הזאת. למה אתם מחכים, לנו, או לבן גביר שצריך סמכויות? הרי לא בן גביר הולך לקבל אותן, אלא עמר בר לב. אז בואו נקרא להצעת החוק הזאת הצעת החוק של עמר בר לב, כדי שהוא יוכל לטפל בבעיית המשילות שאתם עשיתם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> האמת שאם זה היה השם של הצעת החוק, לא הייתם מתנגדים והייעוץ המשפטי גם לא היה מתנגד. בגלל שזה חוק בן גביר, קשה לכם לעכל את זה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אם הייתם עושים את זה במשך שבועות, אין בעיה לתת סמכויות, אנחנו תומכים, אבל לא בצורה כזאת מזויפת, בלי לחשוב על ההשלכות, בלי לדעת מה המשמעות. אתה יודע מה יש בחוק? החוק הזה אפילו לא צריך להיקרא "חוק עמר בר לב". הוא צריך להיקרא "חוק נתניהו", משום שהסמכויות לא באמת עוברות לשר לביטחון פנים, הן עוברות לממשלה, ומי עומד בראשה? הרי נתניהו. תסתכלו על סעיף ב: המשטרה נתונה למרות הממשלה. איפה הסמכויות של בן גביר? איפה השר לביטחון פנים? אז בואו נקרא להצעת החוק הזאת "הצעת חוק נתניהו", כדי שיהיו לו את הסמכויות לטפל בבעיות המשילות, נכון, ובמשטרה. אבל רגע, רגע, בן גביר רוצה את הצעת החוק הזאת לפני הקמת הממשלה כי הוא לא סומך על נתניהו שיעביר לו את הסמכויות האלו לאחר מכן, אבל הוא בעצם מעביר את הסמכויות האלה לנתניהו. בואו, אתם עושים צחוק פה מהעבודה בכנסת. איזה טרלול, עוד לפני הקמת הממשלה בכלל. אתה פרלמנטר רציני, אופיר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> גם את, שרן, אבל העובדות שהצגת פה הן לא נכונות. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> העובדות האלה הן מדויקות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כי לפי הצעת החוק, הוא כפוף, וכמו בשב"כ וכמו בצה"ל, הכפיפות בסוף היא לממשלה, מה לעשות. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כמו בשב"כ, כמו בצה"ל, ובסוף נתתם את כל הסמכויות למפכ"ל. השר לביטחון פנים הופך להיות איזשהו אדם שממנה את המפכ"ל, וכל הסמכויות בתוך החוק הזה בסוף למפכ"ל. אז בואו נקרא לזה בכלל "הצעת חוק המפכ"ל". אתם אפילו לא מבינים מה המשמעות של החוק הזה. אבל למה הם מביאים את הצעת החוק הזאת לפני הקמת הממשלה? כי הם הרי לא יצליחו לטפל בזמן הזה בכנסת, נכון? בזמן הזה עד שתקום הממשלה - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אם התובנה שנדרשת כאן - - - << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הם עשו את זה כדי שהציבור הישראלי לא ידע מה קורה בתוך ההסכמים הקואליציוניים. הם מנטרלים את הדעה הציבורית ואת העיתונאים, שמתעסקים יום ולילה בהצעת החוק הזאת של בן גביר, כדי שלא תדעו שהם מעבירים בהסכמים קואליציוניים, למשל, נציג ברבנות - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - בוועדה להיתרי עבודה בשבת. זאת אומרת, שלא יהיו עבודות בשבת בכלל, עבודות שנדרשות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה, שרן. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כדי שלא ייווצר חשמל בשבת, כדי שהממשלה תממן גניזה של ספרי קודש ועוד שורה של דברים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברת הכנסת השכל, תם הזמן. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> והינה, הם ממשיכים לסתום לנו את הפה, כדי שאתם לא תדעו מה הם מכניסים בתוך ההסכמים הקואליציוניים האלה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לסתום את הפה? את דקה וחצי מעבר לזמן. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה לך, אדוני סגן יושב-ראש הכנסת. תודה רבה לכם, חברי הכנסת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איזה פופוליסטית. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני חייב שאלה, אני חייב להבין משהו, שרן, רגע. איך אני סותם לך את הפה אם הוספתי לך דקה וחצי מעבר לזמן? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> קודם כול, תודה רבה לך. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל חייבים לשחרר את הסיסמה "סותמים את הפה". לא משנה, זה תמיד טוב לזרוק. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תקשיב. לא, לא. קודם כול המצב שבו אתם מטרללים אותנו בתוך שלוש ועדות - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, אמרת עכשיו שאני סותם את הפה, איך אני סותם עם דקה וחצי תוספת? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שנייה, אז אני אסביר לך. תקשיב, אני אסביר לך. כשאתם דורשים מחברי הכנסת לבוא ולקיים דיונים רציניים בשלוש ועדות תוך כדי דיונים בתוך המליאה, אתה חושב שאני מצליחה לדבר בכל שלוש הוועדות על כל הסעיפים ולהסביר לכם? ולהסביר לציבור מה באמת קורה שם? הרי לא מאפשרים לי זכות דיבור - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> טוב, תודה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רגע, אופיר. אני אפילו לא מדברת על מה שקרה היום בוועדה של קרעי, שלא התיר לי לנמק את 50 ההסתייגויות שביקשתי להגיש על הדברים שהוא הגיש. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברת הכנסת שרן השכל, את לא מגישה את הצעת החוק, אין לך עשר דקות. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה לך. << יור >>היו"ר אופיר כץ:<< יור >> תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, ואחריה – חבר הכנסת מרדכי ביטון, ג'נטלמן. בבקשה, גברתי, שלוש דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה לכבוד היושב-ראש. אנחנו מתדיינים כבר כמה ימים בהצעת החוק הזאת, ולא חשוב איך נקרא להצעת החוק הזאת, אם נגיד שהיא הצעת החוק של עמר בר לב, או הצעת חוק בן גביר או הצעת חוק המשטרה. בסופו של דבר אנחנו צריכים להתעמק יותר בתוכן ובשינוי המצב הקיים אשר תוליד הצעת החוק הזאת, אם היא תהפוך לחוק ותיכנס לספר החוקים. אומנם מדובר כאילו בסמכויות הניתנות לשר שיכהן, אבל בסופו של דבר מדובר גם כן על שינוי, שאמור להיות מהותי ביותר, בהגדרה ובתפקיד של המשטרה במדינת ישראל; המשטרה, שבינתיים משתמשים בה ככלי יותר של משילות, מה שקוראים לזה, ובעצם שליטה בציבור האזרחי ואכיפה של חוקים, ומזניחים את הצד שאמור להיות החזק ביותר, שהוא בעצם שירות לביטחון האישי של אזרחי המדינה ואזרחיות המדינה. זה אמור להיות תפקיד המשטרה בכל מדינה מתוקנת. והפחד האמיתי, שכולם מעירים עליו, מהצעת החוק הזאת, הוא שהמשטרה תהפוך למשטרה פוליטית. מה שאני אומרת, מה שמזדעקים עליו לצערי הרב כבר קיים בשטח, כבר חלחל. המשטרה אכן נגועה בזה שהיא משטרה פוליטית. אחרת, איך אפשר להסביר שלפני יומיים, בכפר יאסיף, בחגיגות הכריסמס, יש זמר שאמור להופיע על הבמה, והשיר של הזמר לא מוצא חן בעיני אחד השוטרים הקיימים – אז השוטר הופך למושל צבאי ומורה על הורדת הזמר ומניעת הופעתו, כאשר כל האירוע הוא אירוע שמאורגן על ידי הרשות המקומית. עד שלא מתערב ראש הרשות המקומית השוטר חשב שהוא יכול לקבוע איזה שירים אפשר לשיר במדינה ואיזה לא, ומי הזמר שיכול לחגוג ומי הזמר שצריך לשמוע או לא. וזאת רק דוגמה קטנה עד כמה המשטרה נגועה בפוליטיקה. מה שראינו אתמול, שחיילים חוגגים עם השר המיועד, זה מעיד על מה שיהיה אחר כך עם השוטרים גם כן. זה מעיד על הנגיעה הפוליטית שיש לכוחות המשטרה. אחרת, איך אפשר להסביר את הפערים? ועוד לפני שניתנה לשר הסמכות לקבוע סדרי עדיפויות בתיקי חקירה, כבר יודעים, שרק 40% ממקרי הרצח של נשים ערביות מפוענחים ו-25% ממקרי רצח של ערבים מפוענחים. << יור >>היו"ר אופיר כץ:<< יור >> תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אז בואו לא נשלה את עצמנו, מדובר באדם ולא רק במדיניות. כן, אנחנו רוצים שנציגי ציבור יקבעו מדיניות, אבל יש נציגי ציבור שמורשעים בתמיכה בטרור, אסור לתת להם את הכלי הזה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה, גברתי. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חברי אופיר כץ, ראשית, בקהל נמצאת ביתי רוני, וחברתה ערבה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שתרים את היד, רוני. שלום לך, יש לך אבא מקסים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רוני מסיימת חמש שנים ביחידה טובה של מודיעין 81, מפקדת מצטיינת, וערבה היא מש"קית ת"ש מצטיינת, שהולכת לסיים משפטים ועבודה סוציאלית בתואר משולב. זה הדור הצעיר; דור אופטימי, הנאבק על דמותה של הארץ - - << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה נכון, אתה יודע איימן, שאם הילדים גדלים טוב, אתה מסתכל עליהם, אתה לומד מהם. הורה טוב מסתכל על הילדים שלו ללמוד. באמת, זכיתי. אדוני היושב-ראש, והרי התחזית של מזג האוויר הרי ירושלים – הכנסת, אין בה חלונות ואין בה שמיים ואנחנו לא תמיד שומעים ורואים את הקולות. בחוץ קר ומעונן ומעורפל ולפעמים זועף וזועם, כי הציבור זועם על איך הקמתם ממשלה. גם הציבור שלכם זועם, כי מתקרבת סערה, סערת השרים. בתחזית הקודמת אמרנו שהסערה הזאת תגיע בעוד שלושה חודשים מכינון הממשלה. עדכן אותי איש בכיר בקואליציה העתידית ואמר לי: מיכאל, איזו סערה? תוך שבוע מיום כינון הממשלה, מלחמת השרים. טוב, אז אני מעדכן את התחזית לתוך שבועיים מכינון הממשלה – כול השרים שעוסקים בביטחון הולכים לריב אחד עם השני. שר הביטחון המיועד, נגיד גלנט, ירצה להגיד לשר במשרדו: תטפל בפניות ציבור, תטפל בנכי צה"ל. הוא יגיד לו: אדוני השר, אני שר האוצר. נראה לך שתגיד לי מה לעשות? הרי אני מחזיק לך את התקציב. טוב, בייאושו, הולך השר גלנט, שר הביטחון, לשר הביטחון הלאומי ואומר: מה עם מג"ב, אני צריך אותם דחוף. אומר לו: תירגע, מג"ב כבר לא שלך, תסתדר בלעדינו. טוב, שלושת השרים רבים ביניהם כל היום – עוד נראה את זה בעיניים. תרשמו את היום הזה, תרשמו את תחזית מזג האוויר הזאת. ואחד יחייך, רק אחד, שסכסך את שרי הביטחון למיניהם ורשם לו בפתק בכותל של ההסכם הקואליציוני – וכולם כפופים אליי. ניתן להם לריב, להקיז את דמם, לפגוע בביטחון הלאומי, לפגוע בתפקוד, לפגוע באיך אנחנו נראים בעולם, ויבוא בנימין נתניהו, ראש הממשלה המיועד, ויגיד: אני קובע. אילו משרדים אלה? איך הליכוד – אתה, יושב-ראש הכנסת מהליכוד – נתתם משרדי ממשלה אחרים, תפאדל. תעבדו בתחבורה, תעבדו בבריאות, תעבדו ברווחה - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תם הזמן. עכשיו אתה צריך להיות דוגמה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, אבל תן לי - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ממש מקרוב אתה צריך להיות דוגמה ולא לחרוג. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה יודע מה זה לרדת בלי פואנטה מהבמה? זה עבירה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אז יאללה, פואנטה וסיימנו. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שני משרדי הממשלה הגדולים במדינה שמרתם לעצמכם – חינוך וביטחון. 70–80 מיליארד שקל. ומה חילקתם? את גפ"ן ואת התקציבים. וחילקתם את החברה למתנ"סים ושמתם סגן שר למינהל לחינוך כזה ולמינהל לחינוך אחר, רק אין מינהל לחינוך ממלכתי. רק אלה שבממלכתי – אף אחד לא מגן עליהם. למה פירקתם מעצמכם את הנכסים של שני המשרדים הגדולים, והשארתם אותם ממשלת ימין מלא על מלא, ומשרדים ריק על ריק. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת ביטון, תודה רבה. אני מניח שהתכוונת לחינוך וביטחון ולא ליכוד וביטחון. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> צודק. לא נשאר שם ליכוד, הרי אף אחד לא רוצה להיות שר החינוך. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נשאר ליכוד גדול וחזק. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת וחברות הכנסת, במאבק נגד הפשיזם בספרד זו הייתה דולורס איברורי שטבעה את המונח: הפשיזם לא יעבור. שם הפשיזם עבר. פה, במדינת ישראל, הפשיזם יגבר בשלטון. שמעתי שנתניהו הוא הסמן השמאלי של הממשלה הנוכחית – דבר שאני לא מאמין בו אבל זה אומר הרבה. ממשלה שמי ששולט בה – שולט לחלוטין ובלעדיו אין ממשלה – מאמין בתורת גזע. מאמין שכן, צריך לתפוס עם אחר. כן, צריך להפלות לרעה את הילידים בני המקום, שלא באו למדינה, המדינה באה אליהם ועליהם. כן, צריך. הוא בעד עליונות יהודית. אבל לא רק זה, יש גם מנטליות ותרבות של פשיזם, כלומר שמצדיקים כול דבר. פגעת בפלסטיני? לא נורא. הרגת אותו? לא חשוב. פעם היה משהו שלכאורה – צריך להגיד, לא מקבל, לא נכון, אנחנו נגד, זה לא הרעיון שלנו אבל קורה בפרקטיקה, טעות פה, טעות שם. עכשיו לא, זה אחרת לגמרי: יש הצדקה. כן, אפשר לעשות את זה. לא חשוב. הם פחות מבני אדם. מי הם מול העם הנבחר? מי הם בכלל מולנו אנחנו? זוהי רוח התקופה של הממשלה הזאת, אבל לא נתייאש. הבמה העיקרית היא לא זו, לא הכנסת. הבמה העיקרית היא הרחובות. צריך לצאת לרחובות, ערבים ויהודים ביחד, אנשים דמוקרטיים; להיאבק נגד הממשלה הזאת בכל שבוע, כן, על הגשרים. אני מברך. פעם בחודש, בכיכר רבין, מאות אלפי אנשים, יהודים וערבים. זו הדרך הנכונה. גם בעולם צריכים לראות את זה; גם השופטים, שהתחילו לפחד – זה חלק מפשיזם. כשהשופט מפחד זה חלק מפשיזם – להגיד להם שיש מחנה שלם שעומד לטובת הצדק. תקבלו החלטה נכונה באומץ. לכן, צו השעה זה לצאת לרחובות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה. עמדת בדיוק בזמן. חבר הכנסת יוסף עטאונה – לא נמצא. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, ההצעה שלפנינו היא אולי המסוכנת ביותר מתוך שלל הצעות הבליץ הדיקטטורי. אוסיף ואומר שהוועדה שדנה בהצעה הפכה לתיאטרון של שקרים וסילופים מטעם מציע החוק. פרוצדורלית, מדובר בהצעת חוק פרטית שזכתה לפטור מחובת הנחה, שמי שעתיד להיות השר הממונה, הזדרז להגישה טרם השבעתו כדי לעקוף את הייעוץ המשפטי ואת עבודת המטה של המשרד העתידי שלו עצמו. המציע, במעמד של חבר כנסת פרטי, גוער ביועצים המשפטיים שמסתייגים מהנוסח שלו, כולל התנגדותו למשפט: המשטרה תפעל תחת מרותו של החוק – כי החוק הוא אויב של המציע ושל השקפתו הפאשיסטית. הבוקר שוב יצא המרצע משק הכזבים, כאשר חברו לסיעת השנאה, חבר הכנסת פוגל, אמר לעיתונאי אסף ליברמן כי אל לה למשטרה להיות עצמאית, אלא, וזה ציטוט: "זרוע ביצועית של הממשלה". מהותית, המציע טוען שהצעתו מממשת את המלצות ועדת צדוק לרפורמה במשטרה, אך למעשה הוא עושה ממנה פלסתר, או פשוט אינו מבין מה שנאמר בה. נתחיל בציטוט שהמציע כל כך חרד משילובו בפקודה, ציטוט מתוך ועדת צדוק שאומר כך: "המחויבות העיקרית של המשטרה צריכה להיות לחוק, ובהקשר זה עליה להיות חופשית מכל השפעה פוליטית". הצעת החוק עושה בדיוק את ההפך, היא הופכת את המשטרה לפוליטית ואת המדינה למדינת משטרה אידאולוגית ברוחם ובצלמם החשוכים של המציע וגרורותיו. מילת המפתח בוועדת צדוק היא איזון; איזון בין שמירה על זכויות הפרט והאדם לבין ביטחון אישי וסדר ציבורי, ובהתאם ולשם כך איזון בין הכוח של השר לזה של המפכ"ל, כך שאיש מהם לא יוכל לסכן את הזכויות הללו. וכך כותבת הוועדה: "הטיעון הדמוקרטי דורש שהמשטרה תהיה נשלטת על ידי החוק והמשפט המגינים על ערכי זכויות האדם והאזרח. על החוק המסדיר את פעולתה של המשטרה ליצור אפוא את האיזון הראוי ולקבוע באופן ברור את חובת המשטרה לכבד את זכויות הפרט". אבל המציע לא רוצה איזון, אלא רק כוח, כוח בלתי מוגבל לעצמו ולמשטרה, שתהיה שלו הלכה למעשה. לכן הוא מבקש להפוך את המשטרה למיליציה שתגן על מקורביו הקנאים ותרדוף עד חורמה את מתנגדיו. ועדת צדוק גם – ואני מצטט – "סבורה כי המשטרה צריכה להיות חופשית לחלוטין בחקירותיה כשעליה מרותו של החוק בלבד. במקרים של ספק לגבי דרך הפעולה של המשטרה בתחום החקירות - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - והתאמתה לחוק, הסמכות להורות למשטרה כיצד לנהוג או לא לנהוג צריכה להיות בידי היועץ המשפטי לממשלה". << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> משפט אחרון, ברשותך. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גם זכויות חוקתיות כחופש ההפגנה וחופש הביטוי רוצה פעיל הטרור המורשע לדרוס. לא בכדי אין בהצעתו כל ביטוי או זכר לשמירה על זכויות האדם והאזרח. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני קורא לאזרחים, אם החוק הזה יעבור, צאו לרחובות ועצרו את הפשיזם. תודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בסוף השבוע הקודם פרסם העיתונאי אלון בן דוד טור בעיתון מעריב, טור שפנה אל נשיאת בית המשפט העליון וקרא לה להיות המתרס האחרון כנגד כוונות החקיקה של הממשלה הנכנסת, שכידוע נבחרה בהכרעה דמוקרטית ברורה. מילא ההטעיות והשקרים בטור, לזה אנחנו כבר רגילים – אבל בטור של בן דוד ישנה חשיפה שמעידה על חידוש מסוכן שבהחלט מאיים באופן שלא היה כמוהו על המשטר הדמוקרטי של מדינת ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> בטור שהודפס בעיתון נכתב כך: "בספר החוקים של מדינת ישראל יש רק גוף אחד שמופקד על שמירת סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, והוא השב"כ". מדלג – "ספק אם מנסחי החוק נתנו דעתם לסיטואציה שבה מי שיאיים על הדמוקרטיה הישראלית הוא בית המחוקקים שלה. ואני מדלג – "הוא", כלומר השב"כ, "מעולם לא נדרש להגן על המשטר הדמוקרטי מפני אחד ממוסדות המדינה". אני ממשיך את הציטוט: "לאחרונה הדיונים בשב"כ מתחילים לגעת בשאלות האלו מתוך הבנה שלא יישארו תאורטיות" – אני מדלג – "השב"כ עשוי למצוא את עצמו כמגן האחרון של הדמוקרטיה הישראלית". אתם שומעים, חבריי חברי הכנסת? יש דיונים בשב"כ שעוסקים בשאלה איך להגן על המשטר הדמוקרטי מפני הכנסת. אני לא מאמין למה שאני קורא. אתה שומע, אדוני היושב-ראש? האם העיתונאי, שאין ספק שהוא תודרך, כותב בעצם שיש מי שמעלה בדעתו בשב"כ להגן על הדמוקרטיה הישראלית מפני הכנסת? באותו טור, שהתפרסם לאחר מכן באתר של מעריב, הפסקה הזו הושמטה, כי כנראה לא לכך התכוונו המתדרכים, שיחשוף העיתונאי את השערורייה הזאת שבשירות הביטחון הכללי של מדינת ישראל מתנהלים דיונים כיצד להגן על הדמוקרטיה שלנו מפני הכנסת, מפנינו, המחוקקים. מדובר בלא פחות מהפיכה וממתקפה על הדמוקרטיה הישראלית כביכול בשם הדמוקרטיה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> אני רוצה להפנות מכאן שאלה לראש הממשלה היוצא יאיר לפיד: האם הדיונים האלה מתקיימים בידיעתך? האם אתה יזמת את הדיונים הללו? ואני פונה לראש הממשלה הנכנס, ובעזרת השם, בקרוב ממש: צריך לפעול מייד ובנחישות כדי לעקור משירות הביטחון הכללי ומכל שאר מערכות השלטון כל ניסיון ואפילו מחשבה על ניסיון למנוע מהכנסת לעשות את תפקידה בהתאם לרצון העם שבחר בה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת מרב מיכאלי, שרת התחבורה, נמצאת? << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << קריאה >> כן, כן. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שלום. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר >> אז מה שאנחנו שומעות ושומעים כבר שבועות ארוכים מהשר המיועד בן גביר הוא שבעצם כל הבעיה היא שהוא לא יוכל למלא את כל מה שהוא הבטיח כל כך הרבה זמן לכל אותן בוחרות ובוחרים שנתנו בו את אמונם, כשהוא הסתובב עם האקדח שלו ואיים בכל מקום שהוא יעשה סדר. עכשיו הוא בא ואומר: רגע, אבל בעצם אין לי כלים לעשות סדר, לא נותנים לי, והוא רוקע ברגליים ורוקע עוד פעם ברגליים, ולא, לא, לא נותנים לי, ואני דורש, ואני דורש. אז שימו לב, זה מה שזה, כן? זה הכסתוח הגדול לזה שכשיהיה כישלון מהדהד, מפואר, ואפס הצלחות בכל ההבטחות הגדולות של לעשות סדר ולהיות בעל הבית, תזכרו מה הוא בעצם אומר לכן ולכם עכשיו: לא נותנים לי לקבוע, כובלים את ידיי, קושרים את ידיי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אוי, הגעת לפה, השרה, הגעת לעבוד בכנסת, איפה היית בוועדות? איפה היית בוועדות? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> 75 שנות מדינת ישראל שרי ביטחון הפנים מנהלים - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איפה היית בוועדות? פיליבסטר. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> - - חלק בהצלחה גדולה יותר, חלק בהצלחה גדולה פחות, בקשיים יותר אובייקטיביים, פחות אובייקטיביים, יותר פוליטיים, פחות פוליטיים, אבל שר לביטחון פנים לא רק יכול לקבוע מדיניות בניגוד מוחלט למה שאומר חבר הכנסת בן גביר – לא רק שהוא יכול לקבוע מדיניות, הוא צריך לקבוע מדיניות. וראו זה פלא, השר עמר בר לב קבע מדיניות שהביאה לכך שלא פרץ פה שומר חומות 2, חלילה, טפו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מדיניות תרדמת. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> שהורידה את הלהבות, שהגבירה את הביטחון האישי; הוא הוביל מדיניות לזה שבפעם הראשונה מאז קום מדינת ישראל, כנראה, אבל ודאי ב-30 השנה האחרונות, משטרת ישראל ומדינת ישראל בהובלת עמר בר לב וגם סגן השר יואב סגלוביץ', התמודדו בפעם הראשונה עם הפשע והאלימות המשתוללים בחברה הערבית, שהוזנחו בצורה מחפירה לאורך השנים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הם עדיין רודפים אחרי המחבל - - - שחוסל? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> אבל התירוצים, התירוצים, התירוצים, הלב נקרע. אז בקיצור, חברות וחברים, כל המילים הגדולות וכל האיומים הגדולים, שימו לב: לא את הכול אפשר לפתור בכוח, בטח לא בכוח הפופוליזם, ההסתה והגזענות. אז חכו לבאות. ספוילר: יהיה לא משהו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם עדיין רודפים אחרי המחבל שחוסל? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת משה גפני. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מרב מיכאלי, בזכות הטור הנוזף שלך החברים שלך פה בפיליבסטרים כבר כמה ימים, ורק את ישנה בבית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מברך אותך על היותך סגן יושב-ראש הכנסת. אתה גם הולך להיות יושב-ראש הקואליציה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> עדיין לא יודעים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא יודעים. לא חשוב, אבל אני בכל מקרה, בכל תפקיד - - << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> - - בכל תפקיד שתישא, אני חושב שאתה מתאים לכל התפקידים שאתה ממלא. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אתמול העליתי כאן את העניין הזה של הכתבה בדה-מרקר, ולא בכדי. בגלל שמדובר על ילדי ישראל, ומדובר בכתבה הזאת בדברים שקריים, משהו – לא להאמין שהעיתונות הישראלית כותבת אותם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא להאמין? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. אבל על הציבור החרדי אפשר להאמין. כותבים מה שרוצים. אנחנו בלאו הכי לא נלך לתבוע אותם בבג"צ, כי אנחנו לא סומכים גם על בג"צ. אבל מסתובב נרי הורוביץ, שאותו שכרו לעשות את כל הנושא הזה - - << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> עושים רק דברים - - << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> - - אז הוא אמר, בין היתר, שחבר הכנסת גפני לא קרא את הכתבה, הוא ראה רק את הכותרת ואת כל מה שנלווה. אז אני רוצה, אדוני היושב-ראש, לפחות בכנסת להגיד את האמת. קראתי את הכתבה. היא פה. כל הכתבה, קראתי את הכול. לא הקאתי, קראתי. אני כבר רגיל לדבר הזה. תלמיד חרדי יקבל 22,000 שקל ותלמיד מהחינוך הממלכתי יקבל רק 18,000. לקחתי את ספר התקציב, שאני מכיר אותו על בוריו. אני יכול להגיד לכם בדיוק. בספר התקציב מופיע שהחינוך העצמאי מקבל מיליארד ו-626,000 שקל. מתוך הכסף הזה יש כסף לגמלאות, למורים של כל השנים. הרי זה קיים כמעט מאז קום המדינה. במשרד החינוך שמקבלים, זה מופיע בגמלאות לבד. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> הוא מדבר על התקציב שיהיה, לא על התקציב שהיה. הוא מתייחס לתקציב שיהיה לא על התקציב שהיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת פורר. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מעבר לעניין הזה יש את פעולות המטה, מה שאין בתקציב הרגיל במשרד החינוך, כולל מבנים וכל מה שנלווה לעניין הזה, זה 50 מיליון שקל. מה שנותר לתלמידים בחינוך העצמאי זה מיליארד ו-483,000. מספר הילדים הוא 113,022. סך הכול תקציב לילד הוא 13,126. עכשיו תראו מה כותב דה-מרקר, וחוזר על זה היום עוד פעם: התקציב בחינוך הממלכתי הוא 18,100. התקציב בחינוך העצמאי הוא 13,126. אבל הוא כותב מספרים הזויים, אתם יכולים לפתוח את ספר התקציב. יתרה מזאת, יש את התקציב של מוסדות הפטור, שהתקציב שלהם הוא 260 מיליון שקל, ומספר התלמידים הוא 53,354 – סך הכול מימון לתלמיד 4,887 בספר התקציב. 4,887. התקציב לחינוך הממלכתי לתלמיד הוא כמעט 19,000 שקל. זאת אומרת, הילד שלי שלומד בתלמוד תורה מקבל רבע. היה צריך לקבל 55%. לא ביקשנו להם 100. עומד נרי הורוביץ ועומד העיתון הזה, הקלוקל, ואומר: יכול להיות, אתם לא ממלכתיים, אתם מלמדים רק תורה ותפילה – אגב מלמדים הכול, לא משנה – לא מגיע לכם. אבל לכתוב בכותרת כזאת שהתלמיד החרדי מקבל יותר מהתלמיד בחינוך הממלכתי? אין בושה לאנשים האלה? אין בושה לכתוב דברים, שהגמרא אומרת שבן אדם לא משקר מן ימא לטיגנא. בן אדם לא משקר בדבר שאתה יכול תכף לברר אותו. יושב עיתון – אני לא יודע מה המצב שלו, של הדה-מרקר הזה – יושב עיתון עם ד"ר נרי הורוביץ, כותב יום אחרי יום, ואת אותו דבר אתה רואה בטלוויזיה, אתמול בערוץ 13 – התלמיד החרדי מקבל יותר. מה תגידו לילד בתלמוד תורה שמקבל פחות מרבע ממה שמקבל תלמיד בחינוך הממלכתי? חרפה לתקשורת הישראלית, חרפה לנרי הורוביץ הזה, שהוא אומר שאני לא קראתי את הכתבה. אני מכיר את הכתבות שלו בעל פה, אני יודע את כל מה שהוא עושה ואני יודע את כל מה שהוא מקבל. הוא יכול להכחיש מה שהוא רוצה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מציע, תפתחו – מה? אה, אבל זה באמת עיתון שלא שווה לנפנף איתו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. כל הכבוד לך, גפני. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מאה אחוז. אני אומר, תפתחו את ספר התקציב, תראו את התקציב שם. לא צריך ללמוד יותר מדי ולהיות דוקטור כדי להבין את זה. תגידו שלא צריך את החינוך החרדי; יש לנו ויכוח האם צריך או לא צריך? האם צריך ללמד תורה? האם צריך ללמד מידות טובות, כמו שמלמדים בחינוך החרדי? זה ויכוח. להגיד שתלמיד חרדי מקבל יותר? הילד בתלמוד תורה מקבל רבע. בספר התקציב הילד בחינוך העצמאי, שעל פי החוק צריך לקבל מאה אחוז, מקבל 13,000 לעומת 19,000. למה? זאת מדינה יהודית? ילדים יהודים לא צריכים לקבל תקציב? לא צריכים – הבנתי. אבל למה אתם משקרים? שקרנים שכמותכם, אנשי תקשורת ודוקטורים לחינוך. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה, חבר הכנסת גפני. חבר הכנסת אלקין – לא נמצא. חבר הכנסת בני גנץ, שר הביטחון. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר >> מכובדי היושב-ראש, צוהריים טובים, חבריי חברי הכנסת, באורח פלא אני הולך לדבר על העניין שלשמו התכנסנו. החוק שניצב מולנו היום הוא בעצם מסך עשן. רבים ורבות פירטו כאן את הבעיות בחוק, את החופזה בהליך החקיקה, את הצורך במשטרה מקצועית, שאינה כפופה לשיקולים פוליטיים. אני מבקש לדבר כאן היום על בעיה הרבה יותר עמוקה שהחוק הזה מסמל, והיא האמון בין שרים מסוימים בממשלה הנכנסת ובין הבכירים ביותר בשירות המדינה; אלה שאמונים על ביטחוננו, על כלכלתנו, על הדמוקרטיה. אני אגלה לכם סוד, אני והרמטכ"ל לא תמיד מסכימים. ממש לא. יש לנו ויכוחים גם על נושאים מבצעיים, גם על נושאים נוספים. אבל הוויכוחים האלה תחומים בשלושה יסודות ברזל: בכל מה שקשור להחלטות ברמה המדינית, אני מחליט; בכל מה שקשור להתנהלות פיקודית בתוך הצבא, הרמטכ"ל מחליט; והחשוב ביותר, כל הוויכוחים והדיונים האלו נשארים בחדרים שבהם הם מתקיימים, והם תמיד נשארים ברמה המקצועית והעניינית. השר המיועד לביטחון לאומי עוד לא הושבע, ובחדר כבר עולה ריח הפגר. הוא עוד לא דרך בשערי המשרד, וכבר נשמעים איומי הדחה של המפכ"ל. אנחנו רואים מופעי הדלפות, תדרוכים והשמצות שמסכנים את הדבר הבסיסי ביותר שמספק ביטחון ויכולת לארגונים הגדולים לתפקד, והוא אמון. כשיש אמון לא צריך חקיקת בזק. אפשר לבצע תהליכים קשים ומהלכים משמעותיים. וכשאין אמון יש בלגן מבצעי. כשאין אמון בתוך המערכת, אין גם לציבור אמון. המשטרה היא גוף שבסיס קיומו תלוי באמון שהציבור רוחש לה. משימתה היא לספק ביטחון לציבור ברחובות, בבתים, בכבישים. בימים אלה, כשמבקשים לפגוע באמון הזה, אנחנו נפגוש את זה אצל השוטרת שבקצה, שמחלקת דוח תנועה, אצל השוטר בקצה, שמגיע לטפל באירוע פשיעה. לפגיעה הבסיסית הזו במשטרה, לניסיון להלך אימים על המפכ"ל ולהחדיר את הפוליטיקה למשטרה, ולהטלת הדופי במקצועיות המשטרה יהיה מחיר כבד. אני קורא לראש הממשלה ולשרים המיועדים, אם אתם רוצים באמת להצליח במשימה החשובה מאוד של חיזוק ביטחון הפנים, אל תחבלו באמון הציבור במי שאמור לספק את הסחורה. אל תחבלו בביטחון העצמי הארגוני של המשטרה ומפקדיה. המלחמה של המשטרה צריכה להיות ברחובות ובארגוני הפשיעה ולא בפוליטיקה. אל תישאו את הפגר הזה אל תוך החדר; אל תעשו את המשטרה פוליטית, חלשה, מפוחדת ומסוכסכת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יואב קיש – לא פה – היה. חבר הכנסת איתמר בן גביר. בבקשה, חבר הכנסת בן גביר. << דובר >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר >> טוב, תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, סגן השר, אני רואה שאתה נמצא כאן, אני שמח שבאת. עוד פעם לצערי האופוזיציה לא נמצאת. מטריד, מטריד אותי שהאופוזיציה המיועדת שצעקה צעקות לא באמת מחפשת לקיים דיון אמיתי, אבל כשמסתכלים על החוק – בואו נהיה ישירים. אם מי שהיה מציע את החוק היה מהצד הזה של האולם, כולם היו אומרים לו בראבו, בראבו כל הכבוד. כפי שאתה סגן השר ציינת לא פעם ולא פעם: הינה, אנחנו משפיעים על מדיניות, הינה אני יושב בשולחן עגול. הינה, ביום חמישי אני יושב עם ראש אגף חקירות ועם עוד כל מיני בעלי פונקציות ותפקידים. אבל זה בדיוק העניין, שזה לא קיים בפקודת המשטרה. זה לא קיים בפקודת המשטרה, וזה הסיפור שלנו. זה הסיפור. פקודה ישנה, ארכאית, שצריך לשנות אותה. אנחנו עושים היום צעד חשוב למען הדמוקרטיה הישראלית, כי כפי שאמרתי, רק במדינת משטרה המפכ"ל, המפקד הצבאי, איך שלא נקרא לו, לא כפוף לאף אחד. במדינה דמוקרטית יש דרג, דרג פוליטי, דרג שנבחר, דרג שזכה באמון הציבור. ואנחנו היום נלחמים בשמה של הדמוקרטיה, אנחנו מביאים את ההצעה הזאת לכבודה של הדמוקרטיה. אני אגיד עוד דבר, אנחנו מביאים את ההצעה הזאת למענם של אזרחי מדינת ישראל, כי אם תהיו כנים, חבריי באופוזיציה המיועדת, במשך שנה וחצי הטרור ברחובות, עלייה של מאות אחוזים במעשי טרור, עלייה של מאות אחוזים בבריונות. אנשים מפחדים לצאת החוצה. הטרור החקלאי, עבירות הפרוטקשן. חבר בדרום אמר לי: תשמע, אני לא פותח עסק בדרום, למה אני לא פותח עסק בדרום? לוקחים אצלנו פרוטקשן. זה הפך להיות הנוהג, הנוהל שבמקום. וכן, צריך לשנות את המדיניות, כי כשאנחנו רואים בתל שבע זריקות אבנים על ניידת והניידת בורחת, ובסופו של דבר לא מכניסים לשם 30–40 ניידות, ובאים ואומרים: יש כאן שלטון חוק, יש כאן שלטון חוק; או בשער שכם זורקים בקבוקי תבערה, אז מה עושים? סוגרים את שער שכם; מפנים את האוטובוסים דרך שער יפו. מה זו הכניעה הזאת? מה זו ההתרפסות הזאת? על חשבון מי, ריבונו של עולם? על חשבון מי? על חשבונם של אזרחי ישראל. כאן בסיכום הזה אני רוצה בקצרה לעבור אחד אחד על הסעיפים של הפקודה, של התיקון המדובר. כאמור, משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה. לפני זה עוד המפקח הכללי נתון למרות הממשלה, כפוף לשר. בעקבות הערות הייעוץ המשפטי והערות חברינו, חידדנו, כתבנו את סעיף 1(ג): הדרג הפיקודי העליון במשטרה הוא המפקח הכללי – אין על זה שום מחלוקת. אחרי זה השר הממונה על משטרת ישראל מטעם הממשלה, זה קיים גם היום, ואז הסעיף של התוויית המדיניות והעקרונות: השר יתווה את מדיניות המשטרה, את העקרונות הכלליים לפעילותה, לרבות לעניין סדרי העדיפויות, תוכניות עבודה, הנחיות כלליות. הצחיקה אותי אחת הדוברות שלכם, שאמרה כאן: הוא לא בא עם תוכנית עבודה. מה זה לא באתי עם תוכנית עבודה? את נתת לי את ההזדמנות לבוא עם תוכנית עבודה? אני נכנסתי למשרד כדי לבוא עם תוכנית עבודה? אני כבר במשרד כשהצגתי את תכנית העבודה - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה עדיין לא במשרד, למרות שהדלקת נרות. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - אני הצגתי במשרד כבר תוכנית העבודה, אני הגעתי למשרד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזו תוכנית? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הרי יש עדיין שר, אני מזכיר לכם, יש שר. נכון, שר כושל, שר רופס, שר שלא מגיע לדיונים, שר שלא מגיע לטקסים, שר שאיבד את השליטה, שר שקורא מתוך מסמכים סודיים חומרים סודיים. אבל ריבונו, הוא לא בא עם תוכנית עבודה. הוא לא בא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל מה התוכנית שלך? מה התוכנית? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> יש תוכנית עבודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה התוכנית? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני אתן לך בקווים כלליים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אשמח. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ניתן גיבוי לשוטרים, מה שלא עשיתם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש גיבוי. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מה שלא עשיתם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש גיבוי. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הפקרתם, הפקרתם את החיילים שלנו. הפקרתם את השוטרים שלנו. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אין לך מושג – אין לך מושג. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אין יום, אין יום שעשרות, מאות שוטרים מדברים איתי: הפקירו אותם, הפקירו אותנו, אם זה בשכר, אם זה בחוסר הגיבוי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה גיבוי קשור לשכר? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אם זה בהיעדר חקיקה מתאימה, שכן אנחנו נביא חקיקה מתאימה, שתגן על השוטרים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ממי? ממי תגן על השוטרים? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> חיילים שלנו יורים במחבל, מוצאים את עצמם במצ"ח. שוטרים לוחמי משמר הגבול, יורים במחבל, ומוצאים את עצמם במח"ש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי במצ"ח? מה קשור? אתה בכלל לא יודע - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> זה במשמרת שלכם, סגלוביץ. אתה ובר לב, אתם הבאתם את זה. אז כן, נכנס שר שרוצה מדיניות אחרת, מדיניות אחרת ממה שאתם הבאתם, מהכישלון, מהבריונות, מהאלימות. הגיע הזמן להחזיר את השלווה ואת השפיות לאזרחי ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מדיניות בחקירות, עוד דבר, לא קראו את ועדת צדוק - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לא ראו שהשר יכול וצריך לבוא ולהגיד: יש מגמה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה הורדת את הסעיף שעוסק בוועדת חקירה ספציפית? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> יש מגמה - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה שינית את ההצעה שלך? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - שוב, לא כמו עמר בר לב שהתערב בחקירות ספציפיות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה אתה כל הזמן מדבר עליו? הוא לא נמצא פה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> די, די, למה הורדת את הסעיף? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לא כמו כל מיני אנשים שהתערבו בחקירות ספציפיות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא יכול לדבר. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אבל כן, לבוא אדוני היושב-ראש, ולהגיד למשטרה: הגיע הזמן לחקור, לדוגמה, את אלה שיורים בנשים שהולכות עם ג'ינס ברהט, יש דבר כזה. אישה הולכת עם ג'ינס, יורים בה, למה? כי היא הולכת עם ג'ינס. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי? מי יורה בה? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> איפה זכויות הנשים שלכן? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> והמשטרה לא חוקרת את זה? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> איפה זכויות הנשים שלכן? איפה זכויות הנשים? אתם, מעניין אתכם זכויות הנשים, כמו שאותי מעניין זכויות הירח. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי יורה בהן? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> זה לא מעניין אתכם. לא מעניינות אתכם זכויות נשים. וכן, אנחנו נשים על סדר העדיפויות - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אותנו לא מעניינות זכויות נשים? אותנו? אתה כבר חודש לא מדבר מילה על נשים - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - שלנו את עבירות הפרוטקשן, את עבירות הטרור החקלאי, להתנכלות לנשים, התנכלות לנשים. כן, כי יש מי שמתנכל לאישה. כל אלה שהצביעו נגד הוועדה לבדיקה לסוהרות פתאום מדברים איתנו על זכויות נשים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שמעניין אותך? תביא - - - נראה אותך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> טלו קורה מבין עיניכם, טלו קורה מבין עיניכם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> המסרים שלך - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> וכן, אנחנו נילחם בטרור הלאומני ובבריונות ובוונדליזם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה הורדת את הסעיף? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה התוכנית? מה התוכנית? 20 דקות בלי תוכנית, רק עמר בר לב, לא התוכנית. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, חבר הכנסת קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה הוא לא נותן לנו תוכנית? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אפשר הערות ביניים, לא שיח עכשיו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי שיח? אני רוצה תוכנית. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כל משפט את – מי שיח? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה אתה מתנגד לסעיף - - - ממלכתי? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני מקווה שאדוני יוסיף לי זמן נוכח ההפרעות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברי הכנסת קריב ובן ארי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא להוסיף זמן, כי לוועדה הוא לא נתן תשובות. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הם לא מקבלים דמוקרטיה, מה לעשות? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מקבלים, מקבלים. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הלאה. אחרי העניין הזה שוועדת צדוק – חיים צדוק ממפלגת העבודה אמר שזה מה שצריך להיות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני כותב שחור על גבי לבן, ואת זה ההצעה אומרת: אין בהוראות שבסעיף זה כדי לגרוע מחובתה של משטרת ישראל לפי כל דין בעניין חקירה או תיק, לרבות לעניין פתיחתם, ניהולם או סגירתם – הייתי בטוח שאחרי הסעיף הזה הייתם מתנצלים. הרי מה אומר הסעיף הזה? שהשר לא יכול להתערב בחקירה ספציפית; שהשר לא יכול להחליט לא לחקור עבירה. פתאום כל אלה שצעקו וגידפו, נאלמו דום. אבל כן, יש עוד סעיף שהוא לטובתם של אזרחי מדינת ישראל, זמני טיפול בתיקים. השר רשאי להתוות מדיניות - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תעשה את זה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - כלליים לעניין משך הזמן של הטיפול בתיקים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל לא את זה אתה מבקש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא מה שאתה רוצה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל אתה רוצה להתערב בהעמדה לדין, למה אתה משקר? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> למה התנגדתם? למה? זה לטובת האזרחים. זה לטובת האזרחים, זה לטובת הציבור. זה לא כולנו שם ברחוב? למה התנגדתם? אם סוחבים חקירה בעבירות מסוימות, למה התנגדתם? למה אתם מתנגדים לדבר הזה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה התוכנית שלך? כל מה שאתה אומר זה משפטים חלולים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - העמדה לדין - - - למה אתה מתכוון בחקירות והעמדה לדין? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> העמדה לדין מחקו. אתה לא – אתה מדבר על דברים מלפני שבוע. מחקנו את ההעמדה לדין. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די, אתה כבר חודש. חודש. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - למה אתה משקר לאזרחי ישראל? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הלאה. פרסום פקודות משטרת ישראל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תעמיד אותו לדין על הביזיון לחתור תחת יהדותה של מדינת ישראל. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> זה גם, זה גם משהו שמה שנקרא היה ולא קיים, לא קיים – זה העניין של שקיפות. הודה שם – היועצים המשפטיים, אגב, הודו, אמרו: נכון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כולם נגד החוק שלך. אין יועץ משפטי שהוא בעד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - נגד החוק - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> זה מכריח, זה מלמד על יותר שקיפות. הרי עד היום לא היה הסעיף הזה, ברירת המחדל הייתה לא לחשוף. באנו ואמרנו: לא. מעכשיו, הכול יהיה חשוף. אור השמש מחטא. אור השמש מחטא. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - גם ההוראות שלך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז למה - - - לא בכתב, תעשה אותה בכתב. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אנחנו רוצים שייחשפו דברים. כמובן, לא כמו שהשר בר לב חשף חומרים סודיים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עוד פעם השר בר לב? די, אתה כבר השר הבא. תניח לו כבר. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> יש כאן, זה, זה לא. אבל ודאי שלטובת אזרחי ישראל, צריכה להיות חשיפה של פקודות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לטובת אזרחי ישראל, זה לא לטובת איתמר בן גביר. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> וזה דבר נפלא. אני הייתי בטוח שהם יברכו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה נפלא, מה? << קריאה >>גלעד קריב (העבודה):<< קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> יגידו: איזה יופי, יש כאן שקיפות. איזה עקרונות. אבל בואו נאמר את האמת – אמר לי חבר אופוזיציה וגם חברת אופוזיציה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בוא באמת נגיד את האמת. עד עכשיו לא אמרת - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אמרו לי: איתמר, הפקודה הזאת מצוינת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בוא נאמר את האמת עכשיו. נגיד את האמת. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, מה יהיה? היא לא נותנת - - - התרנגולת הגיעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אוה, הינה, שלום לך. זאת שבמשך שנה שלמה לא עצרת לרגע, רק - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, די. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> גם חברת הכנסת מאי גולן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שבי, שבי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> שבי את, שבי את. את מבינה שאת לא - - - אבל - - - שבי את. למי תגידי שבי? שבי את. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - אני לא שומעת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> פרובוקטורית עלובה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מירב בן ארי, קריאה ראשונה. מאי גולן, קריאה ראשונה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> פרובוקטורית, דמגוגית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שבי כבר, שבי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> די. היא לא נותנת להקשיב. אני לא יכולה לשמוע את הקול שלה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אז די. תפסיקי, היא גם תפסיק. זהו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תפסיקי לצעוק. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> די. מירב בן ארי, את בקריאה ראשונה. זהו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שתפסיק לצעוק עליי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לי – תפסיקי לצעוק? אנשים מתלוננים על הקול שלך בטוויטר, כבר. קול שסורטים על זכוכית - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברת הכנסת גולן. חברת הכנסת גולן. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אי-אפשר לשמוע את השקרים שלך. עלובה. את רק צריכה להיות בטוויטר, זה מה שאת טובה בו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - אתה יודע שלא צועקים בעמידה. צועקים בישיבה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברת הכנסת גולן. זהו. זהו. בסדר, אבל אמרת. מאי, אמרת. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אי-אפשר לשמוע אותה. זה עלבון לאנושות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי ביקש ממך להיכנס? צאי החוצה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אני אשב פה כמה שאני ארצה, לא שואלת אותך, זה לא הכנסת שלך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יופי, שבי, שבי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מירב בן ארי, די. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זאת לא הכנסת שלך. שבי את. שבי את. יושבת לה, את רק יודעת לצעוק. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מאי, מאי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שבי, זה מפריע. אני יושבת, את לא רואה? מה את עיוורת? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> פקה, פקה, פקה, תרנגולת. צדקו שאמרו לך תרנגולת. מקרקרת כל היום. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זהו, די. זהו מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שבי, שבי. את יכולה לצאת. מקרקרת – מי דיבר איתך בכלל? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מקרקרת כל היום. מי שמדברת, מי שמדברת על צומי. כבר חצי כנסת חסמה אותך בטוויטר. עלבון לכנסת. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אמרו חברי כנסת מהאופוזיציה המיועדת, חבר הכנסת איתמר - - - << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אצל מנסור עבאס לא ישבת עדיין. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נו, זה ימשיך עוד הרבה זמן? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> כן, זה ימשיך כל עוד את תפריעי לו, אני אפריע לך. כל עוד את תפריעי לו, אני אפריע לך - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מאי, חברת הכנסת מאי גולן, את בקריאה שנייה. די. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> והיא, באיזה קריאה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> את בקריאה שנייה, די. היא תמשיך, היא תהיה גם בקריאה שנייה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> - - - שעה היא - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מתייחסת אלייך. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, גם את בקריאה שנייה. זהו, לא צריך להוסיף תמיד את המילה האחרונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סליחה? אני אפילו לא צעקתי. אני אפילו לא צעקתי. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אמרו לי - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת בן גביר. אוסיף לך, כמובן. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> תודה. חברי כנסת מהאופוזיציה אמרו לי: איתמר, תשמע, ההצעה טובה. אתה לא מבין, אנחנו כאן בשיקולים אחרים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שקרן. שקרן. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת שירי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> זה אופוזיציה, ובאופוזיציה אנחנו צריכים להתנגד. איפה האחריות שלכם לטובת הנשים שבנגב? איפה האחריות שלכם לטובת האנשים בגליל? << קריאה >> גלעד קריב: << קריאה >> האחריות שלנו - - - הנשים בנגב - - - << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אל תענה להם, הם לא ראויים לתגובה, אל תגיב להם בכלל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה שנייה. << קריאה >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << קריאה >> מה זה? תגיד להם כבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> איפה האחריות שלהם לגבי נשים שמותקפות? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> את מצביעה עליי? גם המחנה שלך שונא אותך. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מאי, מאי. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> איפה האחריות שלהם לגבי בנות שהולכות בדרום תל אביב ומרביצים להן כי הן יהודיות והן מוטרדות? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> איפה האחריות שלהם? איפה האחריות שלהם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תגיד, זה נראה לך הגיוני? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> איפה האחריות שלהם לגבי הוונדליזם בכבישים, איפה האחריות שלהם לגבי הסכינאות? זה היה, כל זה, במשמרת שלכם. בגלל זה אתם היום באופוזיציה המיועדת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> עם ישראל נתן בנו אמון, נתון לנו אחריות. ובשביל לקחת את האחריות – ואנחנו לוקחים, אנחנו לא מתבלבלים, לא מתביישים – צריך לקבל גם את הסמכות. זה החוק הזה, אדוני, חוק שמלמד על איזונים ובלמים. אני רוצה להגיד תודה. תודה רבה - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - אתה שרלטן - - - << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> חכה לשנייה ושלישית. זאת קריאה ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למי תודה? כן, חכה. עוד לא עבר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה אומר לו תודה, הוא מסכים איתנו - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד תודה בכל זאת ליושב-ראש הוועדה אופיר כץ. אדוני היושב-ראש, היושב-ראש של הוועדה, שעשה עבודה מצוינת. מצוינת, מאוזנת. אני לא ראיתי יושב-ראש שנותן כל כך הרבה לדבר, עוד ועוד פעם. איך הוא אמר לי, אני נלחם למען חופש הביטוי. אני נותן חופש ביטוי לכולם. תודה לך. תודה לך, אדוני היושב-ראש. תודה, חבר הכנסת יואב קיש. תודה לכולם. ובאמת, נחכה עם כל התודות, למירי שור פרנקל ולכל היתר - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תחכה לקריאה שנייה ושלישית כבר. תודה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - לקריאה שנייה ושלישית. אבל אני אגיד לכם דבר אחד: אתם ואנחנו צריכים לברך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היועצת המשפטית - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לברך, לברך על זה שיש הצעת חוק כזאת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כולם מתנגדים - - - אין יועץ משפטי אחד - - - << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ההצעה הזאת היא לכבודה של הדמוקרטיה הישראלית. לכבודה של מדינת ישראל. והיא תיתן כלים להתמודד בפשיעה, בטרור, בכל מה שקרה. מה שאתם לא עשיתם במשמרת שלכם. תודה רבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה שרלטן. שרלטן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת איתמר בן גביר. אין לי ספק שאתה תהיה שר לביטחון לאומי מצוין. חבר הכנסת קיש, קודם לא היית, אתה רוצה? לא, אוקיי. סגן השר יואב סגלוביץ', בבקשה, אדוני. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> - - - שהעם בחר בו, ברוב דמוקרטי גדול. העם רוצה אותו - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, להחזיר את השלווה והביטחון, אמר חבר הכנסת איתמר בן גביר. את השלווה והשפיות. נו, באמת, שלווה ושפיות? אומרים שלשקר אין רגליים, אני דווקא רואה שיש לו, אפילו חליפה, רגליים ועניבה אדומה. לשקר יש רגליים, והוא במופע אחד מולנו. ומה שאני אנסה בזמן שישנו זה לנסות ולתת משהו ברמת העובדות, אולי ברמת האמת. אומרים שלשרים אין מדיניות. ובלי החוק הזה אי-אפשר לייצר מדיניות. על מנת להגיע באמת, במציאות של היום, צריך לפני שמדברים על העובדות עצמן, לקעקע שקרים. זאת אומרת, אתה לא מתחיל לדבר על העניין עצמו, אתה צריך לפרק את השקר, ואז לדבר על העובדות. והשקר הראשון, ופה זה התחיל, הוא שאי-אפשר להיכנס למשרד בלי להציב מדיניות – כי זה לא כתוב בחוק. אני רוצה להגיד כמה דברים לחברי הכנסת שאולי מבינים קצת פחות, אולי קצת יותר. יש פה בחוק שני דברים בלבד: יש פה את מערכת היחסים שבין המפכ"ל לבין השר, ואני אדבר עליה בהמשך, אבל חברים, מה בין מערכת היחסים שבין השר לממשלה? זה מופיע בחוק? לא מופיע. אז כדאי שגם ראש הממשלה הנכנס, המיועד, בנימין נתניהו, יקשיב. כי למעשה בשום דבר חקיקה של שום משרד ממשלתי לא כתוב בחוק: מדיניות השר הנוגע. פשוט לא. לא במשרד הפנים, לא במשרד הדתות, לא במשרד האוצר. פשוט לא. מה כן יש? מה כן קיים? יש מדיניות. היא לא כתובה בחוק. המקום הראשון שבו זה חוקק, או נמצא בדבר חקיקה, זה דווקא כל מה שקשור בזמנו ב-2016, בכל מה שקשור לרשות החשמל. שם באו ואמרו: מה המדיניות שהשר יכול לעשות אותה, גדרו גדרות גם. ולכן האמירה הראשונה שאומר חבר הכנסת איתמר בן גביר, כאילו שרק בפקודת המשטרה - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> רגע, סגלוביץ'. חבריי לסיעת הליכוד. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> כאילו שרק בפקודת המשטרה - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> גלית דיסטל. חברת הכנסת דיסטל. גלית. חברים, זה מפריע. תודה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> שכאילו שאך ורק בפקודת המשטרה לא מופיעה מדיניות, ולכן צריך לתקן את זה, כי אז איתמר בן גביר לא יכול להיכנס ולעשות מהפכה ולהחזיר שפיות – כן, שפיות, הוא יחזיר שפיות. שקר. לא נכון. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> למה לא? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא נכון. פשוט לא נכון, כי אין הבחנה בין מה שכותב המחוקק לבין מדיניות, לבין הסיפור המינהלי, לבין הסיפור החוקי. זה בכלל לא נמצא בהצעת החוק. ואתם יודעים מה? בתיקון לחוק משק החשמל כתוב גם איך זה צריך להיות: שהמדיניות צריכה להיות מפורסמת באתר האינטרנט. פה? נאדה, שום דבר. מדיניות שר. זה רק דבר ראשון. הדבר השני, מה בין מדיניות ממשלה למדיניות שר? אני חשבתי שבמשפט החוקתי במדינת ישראל ההגדרה של ראש ממשלה היא ראשון בין שווים. לא, לא, לא, פה השר לביטחון לאומי המיועד, הוא הולך להיות, על פי חוק, ראשון בין שווים. הוא יקבע מדיניות שמחייבת את הממשלה. מה עם אחריות משותפת? שמעתם על המושג הזה, חבריי השרים העתידיים? יבוא שר, במקרה הזה איתמר בן גביר, ינעל את הממשלה על מדיניות שלו. אין דבר כזה. האם זה מופיע בהצעת החוק? מה פתאום. מדוע שיהיה? האם בהצעת החוק הזו יש משהו ממה ששמענו פה על הדוכן? הולך פה מנפנף: אני אחזיר את המשילות בנגב. איך תחזיר משילות? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> הצבעתם נגד כל החוקים שהיו פה. בכל החוקים שהיו פה הצבעתם נגד. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> נגד חוק האיירסופט שעבר בקריאה ראשונה. נגד המדיניות. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> נגד המדיניות. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> איזה מדיניות? הבל ורעות רוח. תפתח את החוק, לא קראת אותו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> כשיורים ולא אכפת לך. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> בלצעוק אתה מצוין. בלצעוק אתה מצוין. לכן, החוק הזה, לא שהוא שלא טוב רק לאזרחי מדינת ישראל – ואני פונה פה לשרים, אני פונה פה לשר חיים כץ, השר העתידי, ואני פונה לשר ישראל כץ ולכל השרים – אתם מבינים מה המשמעות שיש מדיניות של שר? שאין בכלל מדיניות ממשלה? הוא יכול לקבוע את מדיניות הפתיחה באש בלי שישבתם ודנתם? הוא יחליט מה צריך לעשות או לא לעשות בהקשרים רגישים ובין-לאומיים? זה האיש שאתם נותנים לו יד לעשות את זה? לא ראיתם על מה מדובר ועם מי מדובר? מי שלא ראה מה שהוא עשה בזמנו, כשהוא עשה עבירות פליליות, צריך לראות איך הוא מתנהג בוועדה. זה הסיפור. זאת נקודה שאפילו לא חשבתם עליה. אני מציע לראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו לחשוב האם האיש הזה, איתמר בן גביר, הולך להכתיב לו את המדיניות שקשורה לדברים הכי בסיסיים? חברים, זה לא סיפור שאני ממציא אותו עכשיו. תראו כיצד עובדת ממשלה. כשאתה רוצה לייצר החלטת ממשלה, יש לפני זה את כל התהליך המוקדם. פה יושב השר איתמר בן גביר – או כל שר אחר לפי תיקון הפקודה – יעשה מה שהוא רוצה, ינעל את הממשלה. לא אחריות משותפת. ראשון בין שווים רציתם? קיבלתם. איתמר בן גביר. לא ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו אלא איתמר בן גביר, כי זה כתוב בחוק. ועל מנת שהציבור לא יתבלבל מכל מה שאמרתי, חשוב לזקק את זה לנקודה אחת: מדיניות שר לא באה בחקיקה; זה עניין מינהלי. זה ששמים מדיניות שר בחקיקה וכובלים ידי ממשלה שלמה זה תקלה חוקתית מן המעלה הראשונה, וזה לא מופיע בחוק – לא הפרסום, לא סמכות ערעור, כלום. השרים הם חבורה של בובות בישיבת ממשלה מול מדיניות השר לביטחון הפנים, הביטחון הלאומי, ביטחון המולדת, תקראו לו איך שרוצים. אבל זה האיש. זו דמותו, זה פרצופו. אז אמרתי קודם – לשקר אומרים אין רגליים, במקרה הזה ראינו: יש לו רגליים, יש לו חולצה לבנה, יש לו גם עניבה אדומה. בהקשר לעניין הזה אני רוצה לומר עוד כמה דברים. דובר על מדיניות שר שלא קיימת. חשוב לי גם קצת לגעת בכבודם של שרי ביטחון פנים קודמים. דווקא לא מהמפלגה שלי, וגם לא השר עמר בר לב, שעבדתי איתו בצורה טובה, וזו הזדמנות טובה להגיב על דברי הבלע, שאמר פה קודם לכן איתמר בן גביר. השר צחי הנגבי היה שר ביטחון הפנים בשנת 2003–2004. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתם הפקרתם את תושבי הנגב. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> בשנת 2003–2004 השר לביטחון הפנים צחי הנגבי הקים את היחידה הכלכלית. הוא עשה את זה בעבודה משותפת והוקמה יחידה כלכלית. ואני בין השאר זכיתי גם להקים אותה, גם לעמוד בראשה. גם הקמת מאגר ה-DNA נרשם לזכותו של השר צחי הנגבי – אותו אחד שאין לו מדיניות. נעבור לשר אבי דיכטר. השר אבי דיכטר היה שר ביטחון הפנים בין 2006 ל-2008. אתם רוצים לשמוע איזה דברים עשה אבי דיכטר, בלי שהוא צריך להתלהם בכנסת, לספר סיפורים על משילות? מה הוא עשה בשקט, במקצוענות ובעבודה טובה? הוא עשה כמה דברים. הוא גם קבע לוחות זמנים לשנת 2007, 2008, 2009, 2010. דרך אגב, רובם גם בוצעו. הדבר הראשון שבהם, אם תרצו, כל הנושא של חוק - - - התקשורת ב-2007. אני הייתי אז בשירות. הוא הוביל את העניין הזה כמדיניות שר בכנסת ובממשלה. לאחר מכן, רחמנא ליצלן, הוא עסק גם בהקמת להב 433. הדרכים מצטלבות, אני הייתי בסופו של דבר האיש שהקים את היחידה הזאת. זאת הזדמנות טובה להגיד כמה מילים על דברי הבלע, שנשמעים פה על היחידה הזאת במהלך השנים ועל אגף החקירות באופן כללי. זה נכון לומר כמה מילים על שומרי הסף, שפה בבית הזה, על ידי האנשים, כולל השר בן גביר, השר המיועד, אותם שומרי הסף הפכו להיות כינוי גנאי. שומרי הסף ממה? לפני הכול הם שומרי הסף משרירות הלב, מהתנהגות שלטון לא מידתית. זו הזדמנות טובה להגיד שגם בוועדה הזאת ראינו מופעים שלא מכבדים ולא מכובדים באשר להתנהגות אל עובדי מדינה. הדבר הנוסף, לגבי משטרת ישראל שזוכה פה לקיתונות של רותחין. יושב במהלך הוועדה השר המיועד איתמר בן גביר, ולא מכבד את הדבר הכי בסיסי. איש מדים שיושב בישיבה ומביע את דעתו המקצועית – זה מה שהיה שם, לא סיפור אחר. כאשר מדברים על השר אבי דיכטר – שוב, לא מהמפלגה שלי, הוא מהליכוד – הוא הסתדר יפה מאוד בלי הצעת החוק המפוברקת הזאת. היא הצעת חוק מפוברקת. אין בינה לבין מה שהוא דיבר פה בנאום חוצב הלהבות על משילות ולא כלום. יכול היה לשבת פה ולהצביע עם חבריו בעד החוקים שהגשנו. דרך אגב, אחזור על מה שאמר פה שר המשפטים. הם יגיעו פה לכנסת, כל אותם חוקים, מהאיירסופט, עובר דרך הנושא של חיפוש ללא צו במקרים המתאימים. אנחנו נצביע בעד. גם על חוק חברות השמירה נצביע בעד. אבל איפה הוא היה כשהוא דיבר על משילות? או שהוא לא היה במליאה או שהוא הצביע נגד. בשם מה? בשם האומה? בשם הלאומיות? לא. מאותן סיבות שעכשיו הדבר הזה מתנהל כאן בכנסת בצורה בלתי מידתית, כאשר מדברים על אושיות מרכזיות בדמוקרטיה במדינת ישראל. מדובר על מערכת אכיפת חוק. מדיניות השר לביטחון הפנים בנושא חקירות? רבותיי, ממתי נחקר מבין בחקירות? הוא מבין בלהיות נחקר. אבל מה אתם מצפים שיקרה? שיישב על כיסאו של השר לביטחון הפנים אדם שהורשע, ואין פוצה פה ומצפצף, לא מהקואליציה; לא מתהפך עליכם ראשכם כשאתם רואים מי הולך לשבת שם, במקומות הכי רגישים? לא קופץ לכם שום דבר? ואני אומר לכם את הדברים האלה כי החוק הזה הוא חוק רע. הוא לא חוק רע לאופוזיציה, רבותיי, הוא חוק רע למדינת ישראל ולאזרחי מדינת ישראל, שהם מבחינתם יכולים להגיד: משטרה יותר טובה, משטרה פחות טובה; משטרה עובדת נכון, משטרה עובדת לא נכון. דבר אחד אסור שיקרה: אסור שלמשטרה יהיה צבע. לו בהצעה הזאת יש בדל של צבע – ויש לא רק בדל, יש לה מברשת של צבע פוליטי – אנחנו פוגעים באחד היסודות הכי עמוקים ומשמעותיים בעולם הדמוקרטי. כשעובר נהג ויקבל דוח תנועה, שלא יחשוב שהוא קיבל את הדוח בגלל מה בגלל שיש לו סטיקר של איזושהי מפלגה פוליטית על הרכב שלו. את הדבר הזה, אני מצפה גם מחבריי – שלא מקשיבים, וזה בסדר גמור, הם לא רגילים להקשיב, הם רגילים רק להצביע. << מנהל >> (היו"ר יריב לוין, 14:28) << מנהל >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רגע, רגע. דקה. חברי הכנסת, אם אפשר לפזר שם את ההתקהלות בצד ימין בבקשה. מכובדיי, אנא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - חילק סוכריות, אדוני היו"ר. זה חזק מאיתנו. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> יריב, יש לו נאום מצוין. דווקא אתה שמבין בחקיקה וחוקים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מנסה לשמוע, אבל קשה ככה. בבקשה לשבת, לשמור על השקט. תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> מדיניות – שרים לאורך כל הקדנציות קידמו. נגיד כמה מילים פה, כי זה הזדמנות להגיד משהו גם על השר עמר בר לב, שעבדתי איתו – כי לא שמעת את מה שאמר השר המיועד איתמר בן גביר. שר שעשה עבודתו נאמנה לקידום האינטרסים של מדינת ישראל, לא האינטרסים האישיים שלו. אני מוניתי להיות סגן השר לביטחון הפנים, וגם על ידי הממשלה לטפל בסיפור שנקרא "מסלול בטוח", אותה תוכנית לאומית. אחרי ששמענו את כל הסיפורים ודברי הבלע, בפעם הראשונה מאז 2014 הייתה ירידה בפשיעה בשנת 2022. 99 נרצחים יש נכון להיום בחברה הערבית – מספר נורא ואיום. נכון לאותו זמן בשנה קודמת זה היה 117. יש עלייה בכל הפרמטרים: במעצרים, במעצרים עד תום ההליכים. כן, אנחנו פחות טובים בלרוץ לזירות אירועים, לקפוץ על הדם ולרקוד על הדם – אנחנו פחות בזה; כן, אנחנו לא הצלחנו בבחירות האלה, ואנחנו נהיה באופוזיציה, ואני שלם עם זה לחלוטין. אבל לקחת את העניין שלא זכינו בבחירות האלה ועל הדבר הזה בסופו של דבר להביא הצעות חוק שפוגעות בדברים הכי בסיסיים של שיטור בחברה דמוקרטית, אדוני היושב-ראש, זה אירוע אחר. אני קורא לחבריי להבין שמדיניות שר לביטחון פנים איננה מעל מדיניות ממשלה, ומדיניות לא קיימת בחקיקה לאף שר. יש ממשלה שקובעת מדיניות, ויש מדיניות שר שהיא בתחום המינהלי, ואת זה צריך להבין. זה לא כתוב בחוק. אין חובה לפרסם את המדיניות שלו כפי שהוא מציג – לא באינטרנט ולא בשום מקום אחר. לכן אני רוצה לסגור ולומר: הצעת החוק הזאת רעה לא לאופוזיציה – הצעת החוק הזאת רעה למדינת ישראל. היא תצבע את המשטרה בצבע פוליטי, דבר שלא היה מעולם. האיש שהולך לצבוע אותה בצבע פוליטי הוא בן אדם שהורשע לא פעם אחת בעבירות של הסתה וטרור. זה האיש שיושב שם, והוא האחרון שיכול להטיף מוסר למישהו ברמה הערכית. אבל גם ברמה המשפטית – זה שאדם נחקר סדרתי לא הופך אותו למומחה באכיפה; זה רק הופך אותו למומחה בעבריינות. הדברים האלה שאני שומע פה בכנסת הזאת – כל אחד מכם צריך לקרוא מהי המשמעות שלכם כחברי ממשלה – שמי שיקבע מדיניות של משרד הפנים הוא לא הממשלה – בחוק אין את זה לאף אחד – לאיתמר בן גביר יש את זה. ראשון בין שווים – אמרתי בהתחלה, ואני אומר בסוף: אומרים כל הזמן שלשקר אין רגליים; זה ביטוי. אני כבר מזמן ראיתי: לשקר יש רגליים. פגשתי אותו היום – עניבה אדומה, חולצה לבנה וחליפה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה לסגן השר יואב סגלוביץ'. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מדהים שהשר המיועד לא בא לשמוע את מה שיש לסגן שר הבט"פ לומר. << קריאה >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מזמין את השר לביטחון הפנים, עמר בר לב. בבקשה. << דובר >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בשבוע האחרון מופיעים בפני ועדת הכנסת המיוחדת מפכ"לים וניצבים בדימוס במשטרת ישראל. הם כבר משוחררים מהמשטרה, הם אינם אנשים פוליטיים, עסוקים בעשייה אזרחית ויכולים להמשיך בשגרת חייהם מבלי לזנק אל תוך הלהבה הפוליטית השורפת, אך הם מגיעים לכאן, לכנסת ישראל, כי הם מבינים שאין ברירה אחרת – לא להם ולא לנו. מדינת ישראל יקרה להם, משטרת ישראל יקרה להם, וכשהם רואים שמדובר במינוי של אדם מורשע בתמיכה בארגון טרור לתפקיד השר לביטחון הפנים, לגחמותיו של פוליטיקאי אשר גזענות אומנותו, ושערעור על יסודות הדמוקרטיה הוא במשך שנים לחם חוקו – הם נחרדים; נחרדים שמשטרת ישראל ניצבת בפני יד מאיימת ודורסנית חסרת אחריות וחסרת ניסיון, המבקשת להפוך את המשטרה לפוליטית, וככזו – שלא תהיה כפופה לעקרון הממלכתיות. חברות וחברי הכנסת, גם בכירי המשפט הישראלי, מכהנים ולשעברים, מוטרדים עד מאוד מכך שהשר המיועד מתעקש להכפיף אליו את המפכ"ל באופן כזה אשר יהפוך את המפכ"ל למריונטה הנשלטת על ידי השר. המפכ"ל כפוף בראש ובראשונה לחוקי מדינת ישראל, לפני שהוא כפוף אפילו למשטרה, הוא כפוף לחוקי מדינת ישראל, הוא דמות עצמאית ומקצועית מבלי שהוא נתון למסע של כפייה פוליטית לא של שר וגם לא של ממשלה. ועדת צדוק, שהשר המיועד הרבה לצטט, קבעה: "השר רשאי להתערב בקביעת תוכנית העבודה של המשטרה ובקביעת סדרי העדיפויות בין התחומים השונים המופקדים בידי המשטרה". אך אדוני היושב-ראש, משום מה, הוא שכח ולא ספר את המשך הציטוט של אותה ועדת צדוק שאומר: "אולם בבואו לעשות כן, עליו ליתן משקל ניכר לעמדתו המקצועית של המפכ"ל, ולא להתערב בה אלא במקרים מיוחדים ומטעמים בעלי חשיבות רבה". << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לשבת, לשבת. עושה אלקטרונית – כולם יושבים. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> אודה בפניכם, חבריי חברי הכנסת וחברותיי: מעולם לא הייתה לי בעיה לקבוע מדיניות. המשטרה תמיד מילאה את המדיניות שקבעתי, גם אם לעיתים היה צורך בשיח פורה ביני לבין המפכ"ל או ביני לבין סגל הפיקוד הבכיר. לא הרגשתי צורך לקבוע זאת בחוק, כי לא חשתי חוסר ביטחון ביכולתי לממש מדיניות הלכה למעשה. מי שטוען שיש לשר אחריות אבל אין לו סמכות – פשוט טועה ומטעה. יתר על כן, קביעת המדיניות שלי נגעה לסוגיות אסטרטגיות, ולא טקטיות; למקרים אשר תוצאותיהם היו עלולות להשפיע על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל ועל מעמדה הבין-לאומי, שהיו עלולות לדרדר אותה לכאוס ביטחוני או אזרחי או שניהם גם יחד. גם במקרה הזה נגעה ועדת צדוק, שהשר המיועד הרבה כל כך לצטט: "הוועדה סבורה כי השר רשאי להתערב בהחלטות אסטרטגיות, לתת הנחיות כלליות ולהתוות מדניות עבור המשטרה בעניינים בעלי חשיבות עקרונית, אולם אין הוא רשאי להתערב בפרטי הביצוע האופרטיביים של המדיניות או בפרטים – נושא השמור לדרג המקצועי בלבד". מאחר שהשר המיועד איננו מבדיל בין אסטרטגיה לטקטיקה, ואני בספק אם הוא בכלל מבין מה ההבדל ביניהן, אני רק אסביר - - << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לשבת בכיסא. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> - - כי להורות למפכ"ל לשלוח לנגב 30 ניידות יס"מ, כמו שהוא הציע, לטפל בהתפרעות כזו או אחרת – זו לא טקטיקה, וזו גם לא אסטרטגיה; זה להתערב בפרטים המבצעיים מבלי להבין את המשמעויות המבצעיות של צעד כזה. בדיוק לצורך כך יש מפכ"ל, ויש מפקד מחוז, והם יודעים את העבודה. הם יודעים כמה כוחות לשלוח, לאן, מתי ומדוע; הם לא עושים הבחנה בין מתפרעים יהודים לערבים, כפי שהשר המיועד עושה באופן קבוע מטעמים גזעניים, כמובן; הם יודעים כיצד לטפל בהפרות סדר, ואין צורך ששר יתערב וינחה אותם כיצד לעשות זאת. לכן אסור גם שהשר לביטחון הפנים יהיה מעורב במעשה או במחשבה בביטול מחאות והפגנות אזרחיות המקובלות במדינה דמוקרטית או במדיניות שעל פיה אין להעמיד לדין זורקי אבנים יהודים, כפי שהציע רק בימים האחרונים חבר הכנסת צבי פוגל מסיעתו של השר המיועד, שהוא עצמו מיועד לכהן כיושב-ראש הוועדה לביטחון פנים. לא להעמיד לדין – זו מדיניות; לא להעמיד לדין זורקי אבנים יהודים, כי זורקי אבנים יהודים הם מעל לחוק. זאת ועוד, השר המיועד יורה לחלל האוויר - - << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> עמר, זה בסדר. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> - - סיסמאות ריקות מתוכן. יתכבד וייכנס בחיל ורעדה לתפקידו; יבין את גודל האחריות המונחת על כתפיו, ילמד את עבודת המשטרה שאין לו מושג בה ועשיית המשרד לביטחון הפנים; יכיר את המפכ"ל והקצונה הבכירה המקצועית המסורים כל כך, שהוא היטיב להבאיש במהלך השנים, כולל בימים אלו; יקרא דוחות מודיעיניים, אם יספקו לו; יבין מהו הכוח ומהן מגבלות הכוח; יפגוש את הכוחות בשטח ולא כהרגלו מהצד של מפר סדר ומלהיט הרוחות, ורק אז יחליט אם יש מה לשנות ואיך כדאי לעשות זאת. לסיכום, אדוני היושב-ראש, רק שר חסר ביטחון עצמי, חסר הבנה ומנהיגות דורש לקבוע בחוק את סמכויותיו ערב כניסתו לתפקיד. וגם אם בשל חוסר ניסיונו וחוסר הבנתו של השר המיועד הוא חש צורך לעשות זאת, אין זה החוק המוצג כאן בפניכם. לכן אני מבקש מהכנסת להצביע נגד החוק המסוכן הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר עמר בר לב. חברות וחברים נא לשבת, בבקשה. נא לשבת. רבותיי, נא לשבת ולשמור על השקט. לפני ההצבעה, אני מבקש לעדכן את עניין סדר-היום לימים הקרובים. אני מציע שכולם ישמעו וידעו מה מתוכנן. חברות וחברי הכנסת, מאחר שאנחנו נמצאים כידוע בעיצומו של חג החנוכה, ומאחר שלאורך כל שנות פעולתה של הכנסת הייתה תמיד הקפדה שלא לקיים דיונים מעבר לשעה מסוימת אחרי הצוהריים במהלך החג, גם מתוך התחשבות – כמובן גם בנוהג הזה וגם בעובדי הכנסת, אני פניתי ליו"ר הוועדה המסדרת וביקשתי ממנו שינסה להגיע להבנה עם נציגי האופוזיציה העתידית, שתאפשר לנו להימנע, חרף מצוקת הזמנים שאנחנו נמצאים בה, מקיום דיונים בשעות מאוחרות במהלך חג החנוכה. אני שמח ורוצה להודות לכל מי שהיה מעורב במאמץ הזה, על כך שבסופו של עניין גובש סיכום, והסיכום הוא כזה: המשך הליכי החקיקה בכנסת בחוקים שתלויים ועומדים להמשך דיון יחודש ביום שני בישיבת המליאה. גם דיוני הוועדות שיתקיימו עד אז בחוקים יתקיימו במהלך שעות היום ולא בלילה. הדיון בחקיקה – בהמשך יהיה דיון, כמובן כפי שנהוג ומקובל, בקריאה השנייה והשלישית, על ידי חברי הכנסת. השר המסכם יוכל לסכם את הדיון ב-30 דקות. אני שב ומודה לכל מי שהיה מעורב בכל ההסדר הזה, שבאמת מאפשר לנו להימנע מתקדים שהוא תקדים לא טוב. אם כן, חברות וחברי הכנסת, מכאן אנחנו נעבור להצבעה בקריאה הראשונה על הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 39) (סמכויות), התשפ"ג–2022, הצעת החוק של חבר הכנסת איתמר בן גביר. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 63 נגד – 53 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 39) (סמכויות), התשפ"ג–2022, לוועדה המיוחדת נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, חברות וחברי הכנסת, בעד – 63, נגד – 53, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 39) (סמכויות), התשפ"ג–2022, התקבלה בקריאה הראשונה, ותוחזר לוועדה המיוחדת לדיון בהצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 39) (סמכויות), התשפ"ג–2022, לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, כ"ז בכסלו התשפ"ג, 21 בדצמבר 2022, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:43. << סיום >>