דברי הכנסת

דברי הכנסת ז / מושב ראשון / ישיבות י"ט–כ"ב / ב'–ה' בטבת התשפ"ב / 26–29 בדצמבר 2022 / 7 חוברת ז' ישיבה י"ח הישיבה התשע-עשרה של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, ב' בטבת התשפ"ג (26 בדצמבר 2022) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים הודעת יושב-ראש הכנסת 7 היו"ר יריב לוין: 7 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 7 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 7 נאומים בני דקה 22 אורי מקלב (יהדות התורה): 22 דבי ביטון (יש עתיד): 23 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 23 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 25 טלי גוטליב (הליכוד): 25 אלי דלל (הליכוד): 27 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 28 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 28 אבי מעוז (נעם): 31 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 32 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 33 גלעד קריב (העבודה): 34 ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 34 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 35 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 36 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 36 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 37 משה גפני (יהדות התורה): 38 רון כץ (יש עתיד): 39 שרת הפנים אילת שקד: 41 הצעת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 39) (סמכויות), התשפ"ג–2022, בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 39) (סמכויות), התשפ"ג–2022 43 אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): 43 שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: 44 נעמה לזימי (העבודה): 46 שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: 50 השרה לשוויון חברתי מירב כהן: 51 שר התיירות יואל רזבוזוב: 53 מירב בן ארי (יש עתיד): 54 עידן רול (יש עתיד): 57 מיקי לוי (יש עתיד): 62 יסמין פרידמן (יש עתיד): 64 שר המודיעין אלעזר שטרן: 71 רם בן ברק (יש עתיד): 73 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 75 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 77 דבי ביטון (יש עתיד): 78 סימון דוידסון (יש עתיד): 82 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 85 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 95 שרון ניר (ישראל ביתנו): 109 שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: 111 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 112 משה טור פז (יש עתיד): 114 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 115 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 116 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 117 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 119 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 121 ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 122 אפרת רייטן מרום (העבודה): 123 גלעד קריב (העבודה): 125 שר האוצר אביגדור ליברמן: 126 שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: 131 גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): 133 שר המשפטים גדעון סער: 134 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 135 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 136 שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: 138 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 139 אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): 141 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 146 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 11) 149 שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): 150 אלי כהן (הליכוד): 154 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 155 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 161 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 164 משה טור פז (יש עתיד): 168 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 170 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 172 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 173 משה טור פז (יש עתיד): 179 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 192 גלעד קריב (העבודה): 194 נעמה לזימי (העבודה): 197 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 203 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 203 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 11) 204 גלעד קריב (העבודה): 204 אפרת רייטן מרום (העבודה): 214 נעמה לזימי (העבודה): 219 אפרת רייטן מרום (העבודה): 225 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 228 מירב בן ארי (יש עתיד): 245 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 255 ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 277 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 279 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 281 יסמין פרידמן (יש עתיד): 284 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 286 נאור שירי (יש עתיד): 288 רם בן ברק (יש עתיד): 290 נאור שירי (יש עתיד): 292 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 297 רון כץ (יש עתיד): 301 גלעד קריב (העבודה): 303 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 306 סימון דוידסון (יש עתיד): 311 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 315 נעמה לזימי (העבודה): 325 גלעד קריב (העבודה): 329 נעמה לזימי (העבודה): 332 אפרת רייטן מרום (העבודה): 338 שרון ניר (ישראל ביתנו): 343 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 349 שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): 354 שר המשפטים גדעון סער: 393 שר הביטחון בנימין גנץ: 402 השר המקשר בין הממשלה לבין הכנסת זאב אלקין: 450 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 452 בחירת סגנים ליושב-ראש הכנסת 454 יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): 454 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 11) 455 משה ארבל (ש"ס): 456 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 456 שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): 458 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 460 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 460 << נושא >> הודעת יושב-ראש הכנסת << נושא >> << דובר >> היו"ר יריב לוין: << דובר >> חברות וחברי הכנסת, היום יום שני, ב' בטבת התשפ"ג, 26 בדצמבר 2022. אני פותח את הישיבה. אפתח את הישיבה בהודעה. אבקש להודיעכם כי בהתאם להוראת סעיף 13(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, ראש הממשלה המיועד חבר הכנסת בנימין נתניהו הודיע לנשיא המדינה ולי כי עלה בידו להרכיב ממשלה. בהתאם להוראת סעיף 13 האמור, תיקבע ישיבה לצורך כינון הממשלה בתוך שבעה ימים, כלומר, עד ליום שני ט' בטבת התשפ"ג, 2 בינואר 2023. בהתאם לכך, אבקש לעדכנכם כי בכוונתי לבקש מהוועדה המסדרת לקבוע כי הכנסת תכונס לישיבה מיוחדת לצורך דיון והצבעה בדבר כינון הממשלה השלושים-ושבע, וזאת ביום חמישי ה' בטבת התשפ"ג, 29 בדצמבר 2022, בשעה 11:00. כן אבקש מהוועדה המסדרת לקבוע סדרי דיון לישיבה זו. הסכמים קואליציוניים נוספים בקשר לכינון הממשלה שיימסרו למזכיר הכנסת יובאו בפניכם כדין. עד כאן, חברות וחברי הכנסת, ההודעה הזאת. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם: החל מהצעת חוק פ/756/25 וכלה בהצעת חוק פ/1080/25 – הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 11), מאת חברי הכנסת שמחה רוטמן, משה ארבל וניסים ואטורי; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – זכויות נפגעי פעולות איבה), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – סיווג מאמנים כמבוטחים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת סימון דוידסון, נאור שירי, יסמין פרידמן, מטי צרפתי הרכבי, ולדימיר בליאק ורון כץ; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – בחינת סבירות פעולות מבטח, העברת נטל ועיצום כספי), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת הענישה בשל תקיפה בכביש), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – שוויון בפני החוק ואיסור הפליה), מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול מענק עבודה מועדפת), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הפיקוח על מעונות (תיקון – הסדרת מעמד המטפלות במשפחתונים), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק הרשות לטיפול בנפגעי הלם קרב, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק להגבלת הריסה וענישה על בנייה בלתי חוקית במגזר הערבי (הוראת שעה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק סיוע לנפגעי האסון הלאומי בהר מירון, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מכירת טובין למלכ"ר המיועדים לתרומה לכוחות הביטחון וההצלה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יוסף טייב, אוריאל בוסו, ינון אזולאי, משה אבוטבול, יעקב מרגי, אברהם בצלאל, ניסים ואטורי, אלמוג כהן, מאיר פרוש, ישראל אייכלר ומשה סעדה; הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון – הגבלות על יצוא ביטחוני), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תוספת בעד בן הזוג לקצבת אזרח ותיק), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יעקב מרגי ומשה ארבל; הצעת חוק סל מזון בריא – פיקוח על מחירים, שיווק וסבסוד, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק העסקת עובדי חינוך בגני ילדים באמצעות חוזה אישי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ראש האופוזיציה), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק יום הזיכרון לנכבה, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – התאמת לוח החופשות לימי העבודה במשק), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – שלילת תקצוב ממוסד שהעומד בראשו מסית נגד שירות ביטחון או שירות לאומי-אזרחי או בעד סירוב פקודה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת בועז טופורובסקי, טטיאנה מזרסקי, דבי ביטון, נאור שירי, ולדימיר בליאק, משה טור פז, רם בן ברק, סימון דוידסון, מיכל שיר סגמן, יסמין פרידמן, יוראי להב הרצנו, רון כץ, מירב בן ארי ומטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות שנאה, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, יסמין פרידמן, נעמה לזימי, מיכל שיר סגמן, סימון דוידסון, משה טור פז, ולדימיר בליאק, נאור שירי, מטי צרפתי הרכבי, רון כץ ודבי ביטון; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הפליה בשל מוצא עדתי), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק החלת תקצוב מגדרי על תקציבים ציבוריים בישראל, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, יוסף עטאונה, עופר כסיף ואחמד טיבי; הצעת חוק החלת תקצוב מגדרי על תקציבים ציבוריים בישראל, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הרחבת זכות העיון לנפגעי עבירות מין), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק העונשין (תיקון – נשיאת מאסר בעבודת שירות), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה (תיקון – אי-פתיחת חקירה בשל יבוא בהיצף בשוק מונופוליסטי או ריכוזי), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת אזרח ותיק וקצבת נכות לשכר מינימום), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הוראות מיוחדות לעניין דמי אבטלה וכפל קצבאות) (הוראת שעה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חניית נשים בהריון והורה לתינוק), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלה לשמירת היריון בעד כל התקופה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק החזרת תושבי בירעם ואיקרית לבתיהם, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – הגבלת כהונה של מפקח מחוז), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון – ביטול הגבלת ההוצאה התקציבית), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק קרן לאזרחי ישראל (תיקון – ועדה אתית מייעצת), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק-יסוד: הפרדת רשויות (תיקוני חקיקה), מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (התראה מפני מצלמות ומכמונות מהירות), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הצמדת קצבת אזרח ותיק לשכר המינימום), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; הצעת חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות (תיקון – חובת מִחזור פסולת רכב חשמלי ורכב היברידי), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – הגבלת ניכוי דמי חבר ודמי טיפול מקצועי ארגוני), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – חובת הודעה מוקדמת על אירוע סגור), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (בחירות לוועד מקומי במועצה אזורית), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – פומביות בחירת שופטי בית המשפט העליון), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון – הרחבת הגדרת נזק), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (חשבון השקעה), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאה שוויונית לאוכלוסייה הערבית), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – הגבלת דמי ניהול בקרנות הפנסיה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק-יסוד: בחירות אזוריות וארציות (תיקוני חקיקה), מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הרב הצבאי הראשי, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יעקב מרגי, אוריאל בוסו ומשה ארבל; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – קביעת שכר לימוד במוסדות מוכרים שהמדינה אינה משתתפת בתקציביהם), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – הוראות לעניין מוסד על-תיכוני להשכלה תורנית או דתית), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יעקב מרגי, אוריאל בוסו ועופר כסיף; הצעת חוק להגנת חיית הבר (תיקון – ביטול רישיונות ציד), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן, יוראי להב הרצנו ונאור שירי; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – היוון קצבה על ידי שאיר הזכאי לפנסיה תקציבית או לקצבה מקופה אחרת), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – הגבלת משך זמן החקירה המשטרתית), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן, יוראי להב הרצנו ונאור שירי; הצעת חוק סיוע למשפחות ברוכות ילדים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יעקב מרגי, אוריאל בוסו ועופר כסיף; הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון – הוראות שונות), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז פג), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אברהם בצלאל, יוסף טייב, משה אבוטבול, יעקב מרגי, ניסים ואטורי, בועז ביסמוט ואוריאל בוסו; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אפרת רייטן מרום, נעמה לזימי וגלעד קריב; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – המעמד המשפטי של בעלי חיים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן, יוראי להב הרצנו ונאור שירי; הצעת חוק-יסוד: חופש העיסוק (תיקון – החלת חוק היסוד על אזרחי ישראל ותושבי קבע בלבד), מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק חינוך מיוחד (תיקון – קביעת זמן נסיעה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; הצעת חוק הגבלת מימון מפעלים מזהמים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון – זכויות חשודים), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק איות שמות רחובות, דרכים ומקומות ציבוריים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; הצעת חוק המרכז למורשת הערבית, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק להגנת חיית הבר (תיקון – סחר, החזקה והעברה של חיות בר), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן, יוראי להב הרצנו ונאור שירי; הצעת חוק חוזה קבלנות (תיקון – חופש מהעסקה), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת הענישה על עבירות כלפי אנשי צוות רפואי), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – ביצוע מעצר וחקירת אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, אברהם בצלאל, אוריאל בוסו, משה ארבל ועופר כסיף; הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון – אי-תחולה על עובד זר בענף החקלאות), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הלוואות לשכר לימוד (תיקון – הלוואה ללא ריבית), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – ביצוע מעצר וחקירת אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – קליטה בטלפון נייד בכל חלקי הארץ), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – קליטה בטלפון נייד בכל חלקי הארץ), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הזכות לשימור פוריות), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה למתמחים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – חדרי הנקה בבניינים ציבוריים), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון – ביטול קנסות תכנון ובנייה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (תקופת צינון למפקח על הבנקים), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק הקמת יישוב עירוני חדש, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה למתמחים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (תקופת צינון למפקח על הבנקים), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – הנחיות למתן ציונים במבחני הסמכה) (הוראת שעה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה למתמחים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק להגנת חיית הבר (תיקון – הרעלות), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן, יוראי להב הרצנו ונאור שירי; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לגיל הרך), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לגיל הרך), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הוראות לעניין סככות המתנה בתחנות אוטובוס), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת ווליד טאהא, מנסור עבאס, ואליד אל הואשלה, אימאן ח'טיב יאסין ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק להגבלת הריסה וענישה על בנייה בלתי חוקית במגזר הערבי (הוראת שעה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; הצעת חוק לתיקון פקודת הדיג (איסור דיג מכמורת), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק לתיקון פקודת הדיג (איסור דיג מכמורת), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן, יוראי להב הרצנו ונאור שירי; הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון – נגישות לתחבורה ציבורית), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון – נגישות לתחבורה ציבורית), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אברהם בצלאל, יוסף טייב, משה אבוטבול, יעקב מרגי, ניסים ואטורי ואוריאל בוסו; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – דיון בהחלטות ועדות משנה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אלי דלל; הצעת חוק-יסוד: זכויות חברתיות, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116) (תיקון – ביטול החוק), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; הצעת חוק חינוך לשוויון מגדרי, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון – ביטול שעון חורף), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הגדלת זיכוי מס על תרומה לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק הגנה על זכויות הדורות הבאים, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – חיבור חשמל מטעמים הומניטריים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; הצעת חוק הרשויות המקומיות (גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי מועצה), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הפליה מחמת מראה והתניית רישיון עסק באיסור הפליה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ויוסף עטאונה; הצעת חוק איסור לכידת בעלי חיים באמצעות מלכודות, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן, יוראי להב הרצנו ונאור שירי; הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון – הרחבת תחולה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק עקרונות האסדרה (תיקון – פקיעת האסדרה), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – חובת הספקת אמצעים לגילוי סם מסוכן), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ויוסף עטאונה; הצעת חוק איסור הנפת דגל הרשות הפלסטינית, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק איסור הנפת דגל הרשות הפלסטינית, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורית מלכה סטרוק, מיכל מרים וולדיגר, אופיר סופר, אוהד טל ומשה סולומון; הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון – הרחבת תחולה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ויוסף עטאונה; הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – גביית תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול עבירת השוטטות), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הרשאת שימוש במקרקעין למוסד ציבורי), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק החזר גביית יתר (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק התובע הכללי, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק התובע הכללי, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – טיפול בפעוטות במעונות יום כעבודה מועדפת), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – מכירה ישירה של תוצרת חקלאית), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק הרשויות המקומיות (גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי מועצה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אברהם בצלאל, יוסף טייב, משה אבוטבול, יעקב מרגי, ניסים ואטורי, בועז ביסמוט ואוריאל בוסו; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – זכאות לתגמולים ולפיצויים לפי חוק אחר), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – פגיעה בזכויות), מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – הסדרי ראיה לדודים ודודות), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תנאי אסיר ביטחוני בבתי הסוהר), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורית מלכה סטרוק, שמחה רוטמן, מיכל מרים וולדיגר, אופיר סופר, אוהד טל, משה סולומון; הצעת חוק הפקדות וזכויות סוציאליות לעצמאים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – זכאות להטבות נלוות), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (עדות יועץ תקשורת או דובר), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק הוועדה למינוי בכירים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת המועד להגשת תביעות ליקוי שמיעה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – קביעת תעריף מקסימלי לשכר טרחת עורך דין), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הרכב הוועדה לבחירת שופטים), מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עורך דין כתקיפת עובד ציבור), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (הוראות ניהול בנקאי תקין להלוואה בערבות מדינה בשעת חירום), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – הקפאת כספי תגמולים לתושבי האזור מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – מתכונת אחידה לפנקס שכר ותלוש שכר), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – ועדת ערר לתמיכה במוסד ציבור), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סימון שונה במקומות שבהם היתר החניה תלוי בשעות), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פיצוי למתלונן), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת חיישן בטיחות), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חובת דיווח על היעדרות תלמיד), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יעקב מרגי, אוריאל בוסו ומשה ארבל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכות טיעון לפני שלילת גמלה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ייצוג הולם בתאגידים שהוקמו בחוק ובחברות ממשלתיות), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון – מינוי הנציב), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק מענק לבניית מרחב מוגן, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של שר וסגן שר בשל חשד לפלילים), מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – חשבון פרטי וחשבון עסקי), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ויוסף טייב; הצעת חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (תיקון – הסדרת מעמד הנציבות כגוף ביקורת עצמאי), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלה לשמירת היריון לאם שילדה פג), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – איסור ניכוי חוב או קנס), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – מיהו יהודי), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אבי מעוז; הצעת חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (תיקון – הסדרת מעמד הנציבות כגוף ביקורת עצמאי), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מאי גולן; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – יציאה לחו"ל בדחיית שירות), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יעקב מרגי, אוריאל בוסו ומשה ארבל; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הנגשת הודעת תשלום לצרכנים שאינם דוברי עברית), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול; הצעת חוק להסדרת מקצוע עוזר רופא, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת עידית סילמן; הצעת חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם (תיקון – מניעת זכאות לפרס), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת זכויות סוציאליות לאדם שהורשע ברצח או ניסיון לרצח על רקע לאומני), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – מבנה מחוזק), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ואוריאל בוסו; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בפודולוגיה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יוסף טייב, אוריאל בוסו, ינון אזולאי, אברהם בצלאל, משה אבוטבול, ניסים ואטורי, ישראל אייכלר, יעקב מרגי, מיכל מרים וולדיגר, מאיר פרוש ואלמוג כהן; הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון – פגיעה בכבוד דגל המדינה או סמלה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק מאבק בנטילת דמי חסות (אכיפה וענישה) (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת שירותי הגמילה לאחריות קופות החולים וטיפול בהתמכרויות), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת עידית סילמן; הצעת חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי) (תיקון – מבנה מסוכן), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ויוסף טייב; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שינוי פרטים בכרטיס טיסה או בכרטיס לשיט), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק עידוד שירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – החרגת עובד מערכת אכיפת החוק מתקופת ההתיישנות), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – הרחבת הזכאות למתן שירות בלא המתנה בתור), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלת ילד נכה לאומן בעד ילד הנמצא אצלו באומנה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – תשלומי מזונות לילדי בני הזוג), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – הפסקה בין יום עבודה למשנהו שלא עולה על 8 שעות), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הכנסת (תיקון – אישור אמנות בין-לאומיות), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק דמי נסיעה לסטודנטים בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הפחתת גובה קנס בשל תשלום מיידי), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תנאי זכאות לגמלה לשמירת היריון), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק למניעת העסקה בתחום החינוך והטיפול של אדם שהורשע או שמואשם בתקיפה או בהתעללות בחסר ישע, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק למניעת העסקה בתחום החינוך והטיפול של אדם שהורשע או שמואשם בתקיפה או בהתעללות בחסר ישע, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – דחיית תשלום היטל השבחה אגב גירושין), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יעקב מרגי ואוריאל בוסו; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – צירוף הוראות שימוש בשפה העברית למוצרי חשמל), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יעקב מרגי ואוריאל בוסו; הצעת חוק הקמת חדר מיון בנתיבות, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק הקמת חדר מיון בקריית שמונה, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – שימוע ובחירות חשאיות לשופטי בית המשפט העליון), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הרחבת הסדרי הבחירה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת עידית סילמן; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (חישוב שווי שימוש ברכב לשומרי שבת וחג), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק יום לציון פועלו וזכרו של אלי כהן, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק לעידוד חקלאות גגות (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – שעות היעדרות מעבודה לאישה בהריון בר-סיכון), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון – רשימת כונסי נכסים), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תושב ששהה מחוץ לישראל ואין לו קרוב משפחה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (ביטול קנס בשל רכישת מערכות בטיחות מתקדמות), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ויוסף טייב; הצעת חוק פיצוי לנפגעי פוליו (תיקון – הכרה באחוזי נכות של נפגע פוליו לצורך דינים אחרים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ואברהם בצלאל; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – תוספת לגמלה בעד הילד השלישי ואילך), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יעקב מרגי, אוריאל בוסו ועופר כסיף; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – בחירת נשיא בית המשפט העליון בידי הכנסת), מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – תוספת לגמלה בעד הילד השלישי ואילך), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת תיק רפואי במעבר בין קופות), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת עידית סילמן; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת תיק רפואי במעבר בין קופות), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול; הצעת חוק ארוחת בוקר במוסדות חינוך, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק ארוחת בוקר במוסדות חינוך, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – שירות מקוון ללקוח), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הארכת תקופת האחריות), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה (תיקון – הפרות בטיחות בעבודה בתחום הבנייה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק העונשין (תיקון – גזענות נגד קבוצה דתית), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – איסור הנפת דגל של ישות עוינת במוסד מוכר), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הפחתת יוקר תשלומי הלוואה לדיור), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – קיצור משך זמן לביטול שעבוד), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק להקמת קרן למוצרי מזון בריא, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת עידית סילמן; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על מוצרי היגיינה נשית), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק העתיקות (תיקון – הודעה ומחיקת הערה בפנקסי המקרקעין), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלה בשל דיכאון לאחר לידה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (טיפול אינדיבידואלי באסיר ביטחוני), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורית מלכה סטרוק, שמחה רוטמן, מיכל מרים וולדיגר, אופיר סופר, אוהד טל ומשה סולומון; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (פיקוח על ערוצי טלויזיה ורדיו), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורית מלכה סטרוק, שמחה רוטמן, מיכל מרים וולדיגר, אופיר סופר, אוהד טל ומשה סולומון; הצעת חוק הרשות לקידום מעמד האישה (תיקון – הרשות לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז ילד), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק רישוי סוכני אונייה, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – רוב רגיל למינוי שופט בית המשפט העליון), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק העונשין (תיקון – הארכת ההתיישנות בעבירות מין בקטינים), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; הצעת חוק יום ירושלים (תיקון – יום שבתון), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יוסף טייב, אוריאל בוסו, אברהם בצלאל, משה אבוטבול, ניסים ואטורי, מאיר פרוש, אלמוג כהן ומשה סעדה; הצעת חוק עיטור הפציעה הקרבית, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אופיר סופר, משה סולומון, יצחק שמעון וסרלאוף, עמיחי שיקלי, משה טור פז, מתן כהנא ומשה ארבל; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – פקודת מעצר), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; הצעת חוק הלוואה מותנית ללימוד נהיגה, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הכשרות לאנשי מקצוע בנושא זיהוי ודיווח על התעללות בקטין או בחסר ישע, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר, אורית מלכה סטרוק, אופיר סופר, אוהד טל, משה סולומון, לימור סון הר מלך, משה אבוטבול, צביקה פוגל, עמיחי אליהו, מיכאל מלכיאלי, אברהם בצלאל, אוריאל בוסו, יצחק שמעון וסרלאוף, אבי מעוז, אליהו רביבו ומיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הסדר ארצי אחיד לעניין גרירת רכב), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – לחצן מצוקה לקשיש), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תקופת לידה והורות בתשלום), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מענה אנושי בשירות טלפוני לאזרח ותיק), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעות והסעות לטיפולי אונקולוגיה ודיאליזה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת פרסום שם יצרן ודגם מוצר), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – הזכות לחינוך לילדים בהשמה חוץ-ביתית), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – גביית תשלומים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ואברהם בצלאל; הצעת חוק להארכת מועד לקבלת דברי דואר (הוראת שעה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק יום בריאות הנפש, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת עידית סילמן; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס להכנסות קשיש וניכוי הוצאות שכר דירה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הפעלה של רמזור), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – מתן הסכמה לטיפול רפואי), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – ריכוז מידע על שביתות והשבתות), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים בכל הארץ), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת שרון ניר, יבגני סובה ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורית מלכה סטרוק, מיכל מרים וולדיגר, לימור סון הר מלך, אלי דלל, ניסים ואטורי, טלי גוטליב, חנוך דב מלביצקי, דוד ביטן, שלום דנינו, צביקה פוגל, שמחה רוטמן, ינון אזולאי, שרן מרים השכל ומיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין במשפחה (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ויוסף עטאונה; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – הארכת תקופת הצינון והרחבת תחולתה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עמיחי שיקלי, שמחה רוטמן, משה גפני, אופיר סופר, ינון אזולאי, יצחק שמעון וסרלאוף, ניר ברקת, אמיר אוחנה, שלמה קרעי ואורית מלכה סטרוק; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור ייצוא בעלי חיים לשחיטה לשם שימוש בעורותיהם לתעשיית הקוסמטיקה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן, נאור שירי ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס בגין תרומות לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (בניין שניזוק או נהרס), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון – הקדמת גיל הזכאות), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אברהם בצלאל, יוסף טייב, משה אבוטבול, יעקב מרגי, ניסים ואטורי, בועז ביסמוט ואוריאל בוסו; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סימון תאריך ייצור ומועד תפוגה עברי), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אברהם בצלאל, יוסף טייב, משה אבוטבול, ניסים ואטורי ואוריאל בוסו; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים), מאת חברי הכנסת יצחק שמעון וסרלאוף, איתמר בן גביר, עמיחי אליהו, לימור סון הר מלך ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הגבלת הזכות להיבחר), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – התקנת מנגנון שבת למשאבות מים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יעקב מרגי, אוריאל בוסו ומשה ארבל; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סדרי דין מיוחדים לעניין שירות לתועלת הציבור בעבירות תעבורה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ערעור על החלטת ועדה לעררים), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים) (תיקון – פטור למוסד חינוך), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – מינוי רבני התיישבות, רבנים אזוריים ורבני שכונות), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הגדרת חדר מחוזק כמרחב מוגן), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – הגבלת משך זמן החקירה המשטרתית וחקירת הפרקליטות), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (תקופת כהונה של יועץ משפטי), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (שידול ליבוא או יצוא חומר הנחשב לסם בחו"ל), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת תלויים וקצבת אזרח ותיק), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק ליווי בני משפחות של משרתים בגופי ביטחון ששלחו יד בנפשם, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון – הצמדת סכום ההלוואה למדד), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הקמת מערך מידע וניתוח נתונים לשיפור התחבורה הציבורית), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק השבות (תיקון – זכויות בני משפחה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק לתיקון פקודת המיסים (גבייה) (פיצוי עקב טעות), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק רישום רכב ניזוק שנמכר על ידי מבטח או תאגיד, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – פטור מאגרה לתחבורה ציבורית), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (חיוב רישום רכיבי תמרוקים ומוצרי ניקיון), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יעקב מרגי ואוריאל בוסו; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון – הוספת רישיון הנפקה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק נישואים אזרחיים, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת בועז טופורובסקי, מירב בן ארי, רם בן ברק, מיכל שיר סגמן, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון ונאור שירי; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בניתוח התנהגות), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עידית סילמן וינון אזולאי; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה עצמית מפני בקבוק תבערה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – התיישנות בעבירות מין שנעשו במסגרת יחסי תלות או מרות), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – מתן תעודה במקצועות הבריאות לבעלי הכשרה מקצועית) (הוראת שעה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ויוסף טייב; הצעת חוק שירות המדינה (משמעת) (תיקון – בית הדין), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; הצעת חוק הדרכונים (תיקון – מתן דרכון לעולה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ויוסף טייב; הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – זכות במקרקעין בקבוצת רכישה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול; הצעת חוק הצמדת שכר חברי הכנסת, השרים וסגני השרים לשכר המינימום (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק פרס כספי בעבור לכידת מחבל, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – פסיכולוג שהורשע בעבירת מין), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת עידית סילמן; הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון – הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר, ינון אזולאי, אברהם בצלאל, מיכאל מרדכי ביטון, שלום דנינו, נעמה לזימי, אופיר סופר, מירב בן ארי, אופיר כץ, אחמד טיבי, מיכאל מלכיאלי ומשה ארבל; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור גביית תשלום בכרטיסי חיוב בלבד), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – זכות להחזיק בגופות מחבלים לצורכי משא ומתן), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי אבטלה לנשים שיצאו לחופשה ללא תשלום לאחר לידה מסיבות מוצדקות), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק הרישום למוסדות להשכלה גבוהה, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעה באמבולנס), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מימון הסעת יולדת באמבולנס), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת ילדים כפולה בלידת תאומים או יותר), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק האזרחות (תיקון – ביטול האזרחות בגין מעשה אלימות בזמן מצב מיוחד בעורף), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – קביעת הוראות לעניין הכנסת חפצים ודברי מאכל למוסד רפואי), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – חסינות בפני דין פלילי), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', אופיר סופר, אורית מלכה סטרוק, שמחה רוטמן, מיכל מרים וולדיגר, אוהד טל ומשה סולומון; הצעת חוק המרכז למורשת יהדות תוניסיה וג'רבה, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ריבית ודמי פיגורים), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק החקלאות, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת רם בן ברק; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי ריבית על משכנתה וסיוע ברכישת דירה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אלי דלל, משה סעדה, ניסים ואטורי, צביקה פוגל, לימור סון הר מלך, אוריאל בוסו, אברהם בצלאל, יוסף טייב, אופיר כץ וגילה גמליאל; הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירות אלימות במתחם הר הבית), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הממשלה (תיקון – ועדת שרים לענייני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק חובת פרסום הודעות באינטרנט, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – מידע בדבר עמידת מעסיקים פרטיים גדולים ביעד הייצוג ההולם), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (ריבית פיגורים בשל אי-תשלום קנס על עבירת חניה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק החזר דמי נסיעה במונית לבית החולים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בגין ירי מנשק חם שלא כדין), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – שופט משנה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ואוריאל בוסו; הצעת חוק המקרקעין (תיקון – הארכת התקופה לשימוש בכוח נגד הסגת גבול), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במוסדות התכנון), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין ומשקאות אלכוהוליים בחנות גדולה), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק עמותות חוץ, התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – השוואת תנאי צרכן ונותן שירות בעניין החזרת טובין), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ואברהם בצלאל; הצעת חוק ערבויות מטעם המדינה בשעת חירום (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק מכירת זכויות לאירוע ספורט משמעותי, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק תשלום פיצויים בשל נזקי אסון טבע, התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק רשת ביטחון לעצמאים בעת אירוע חירום, התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק ארוחה יומית לתלמיד (תיקון – עודפי תקציב), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק תרומת ביציות (תיקון – מימון הקפאת ביציות למטרת שמירת פוריות של התורמת), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף עטאונה, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – גמלה להורה עצמאי), התשפ"ג–2022, מאת חברי הכנסת שרון ניר, יבגני סובה ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (חובת קבורה בבית עלמין), התשפ"ג–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק קרן לאזרחי ישראל (תיקון – ייצוג נשים במועצה), התשפ"ג–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי. לקריאה השנייה ולקריאה השלישית: הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 11), שהחזירה הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – שר נוסף במשרד), ובהצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – כשירות של שרים). החלטת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 39) (סמכויות), התשפ"ג–2022, בדבר פיצול הצעת החוק האמורה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, בהתאם לסיכום שנערך על דעת כל או שני חלקי הבית, סוכם שאנחנו נצא עכשיו להפסקה עד לשעה 17:30, על מנת לאפשר לחברות וחברי הכנסת שמשתתפים לכל אורך הלווייתו של סגן השר וחבר הכנסת לשעבר הרב דרוקמן לבוא ולהגיע לכאן בתום ההלוויה. לפיכך אנחנו נצא להפסקה עד לשעה 17:30, ונחדש את הישיבה ב-17:30 בנאומים בני דקה. תודה. הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:04 ונתחדשה בשעה 17:30.) << הפסקה >> << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מחדש את הישיבה לאחר ההפסקה. אנו עוברים לנושא הבא על סדר-יומנו, שהוא נאומים בני דקה. מי שמעוניין לדבר, כרגיל, אנא ללחוץ בעד. אני מפעיל את ההצבעה. בבקשה. אני כבר מזמין את חבר הכנסת אורי מקלב, ראשון הדוברים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אנחנו ממש ברגעים אלה מסיימים את חג החנוכה, שמונה ימים שאמרנו כמה פעמים ביום "על הניסים ועל הגבורות ועל התשועות ועל המלחמות". נשאלת השאלה: על הגבורות ועל התשועות אנחנו מודים; על המלחמות – ממתי אנו רוצים ומהללים מלחמה? מלחמה היא לכאורה הכרח. התשובה היא שיש מלחמות שהן מלחמות רוחניות, מלחמות שרצו להכחיד את המיעוט. רק המלחמה הזו של החשמונאים היא זו שנותנת לנו את ההמשכיות שלנו, ועל זה אנחנו חוגגים. המלחמה הזו הייתה מלחמה מיוחדת ומכוננת, ובעצם מלחמה קיומית. היום יש התקפה – אני לא רוצה להגיד מלחמה, אבל התקפה חריפה של כלי תקשורת ופוליטיקה נגד האוכלוסיות החרדיות, על האוכלוסייה החרדית, על הצרכים המינימליים, על דברים בסיסיים, על שוויוניות, על דיור, על קורת גג, על תשתיות, על תחבורה. על זה מתנהלת מלחמה. בתקופה הזאת אנחנו גם לוקחים את זה – זה לא דבר שנעים, אבל אנחנו מתמודדים עם זה. גם ימי החנוכה – לוקחים את זה בחלק הערכי, בחלק החשוב. המלחמה הזו על אורח החיים מחדדת ומאחדת את הציבור. לכן אנו גם קוראים בזה למסר של אחדות. אל תהיו אחד בפה ואחד בלב. אתם יודעים את החשיבות, אתם יודעים את הצרכים, אתם יודעים שהדברים שנאמרים כאן הם לא דברי אמת, ולכן את המסר הזה ניקח גם לימים האלו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני רשום? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני יכול לומר לך, חבר הכנסת קריב, שאתה מהמתמידים, אבל הפעם לא מהזריזים – אתה לחצת אחרון. זה הסדר שהמחשב מוציא לי. לא מקפח אף אחד. אבל אם אתה ממהר, אני מוכן להקדים אותך, אז הכול בסדר. בבקשה, חברת הכנסת ביטון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, בימים האחרונים אנחנו נחשפים להמון אמרות חשוכות, מפלות. להערכתי, ברשתות ובכל ועדה ידענו לציין, לומר, שמה שחשוב זה שאנחנו נילחם בהן. עם זאת, מה שמצער אותי – הגיע לידיעתי שחבר הכנסת סמוטריץ' מונע את האפשרות שישראל תהיה חלק מאמנת איסטנבול, אותה אמנה שאמורה להגן על נשים ומשפחות מפני אלימות. הרי ידוע לנו שאמנה זו בעצם באה לומר שאלימות כלפי נשים היא לא רק הסיפור המשפחתי אלא זה סיפור לאומי, ויש צורך לקדם ולשמור ולגלות אנושיות אם חלילה מישהו זקוק לטיפול בנושא הזה. לכן נורא מצער אותי שבתחילה הוא גם התנגד לחוק האלימות הכלכלית – לא ברור לי למה, מאיפה, מאיזה חומר אנושי הוא עשוי. אני רואה את זה בחומרה גם בתור אישה וגם בתור אזרחית ישראל. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת ביטון. מביטון לביטון – חבר הכנסת מיכאל ביטון, בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, נתבשרנו שאתה תסיים את כהונתך בקרוב כיושב-ראש הכנסת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני פשוט נענה לדרישה שבאה מהספסלים האלה, שרוצים אותי בתפקיד אחר. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חושבים למנות אותך במינוי קבוע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני קשוב לציבור. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אל תמהר. אם זה תלוי בנו, תהיה בקשר. בכל מקרה, היושב-ראש, ראשית להודות לך על תקופת הביניים על הניהול בהוגנות ובקור רוח ובשקט כפי שאתה יודע לעשות, ולאחל לך הצלחה בתפקיד הבא. אבל רגע לפני שאתה מסיים, יש סוגיה גדולה בכנסת שמרחפת על המדינה הזאת, והיא העובדה שבעצם בכנסת ישראל אנו מעסיקים עובדי קבלן. הייתה הצעת חוק בעבר של לזימי והרצנו, ואחדש את ההצעה הזאת להעסקה ישירה של כל מי שבמשכן הזה ונמצא פה שנים רבות. הבית הזה לא פועל בלי שיהיו בו אנשי מופת, החל מהסדרנים וההסעדה והניקיון והביטחון, ואנחנו רוצים שבני הבית הזה יהיו בני בית מלאים בכנסת ישראל, ואולי אנחנו נהיה דוגמה ומופת לממשלה, שהיא המעסיקה הגדולה ביותר של עובדי קבלן, ולאט-לאט נסיר את החרפה הזאת. כי כבר נגמרו הימים שלעובדי קבלן אין פנסיה; כולם חייבים לשמור על התנאים שלהם, ויש חקיקה אדירה ששומרת על התנאים שלהם. אז אנחנו נקדם את החוק הזה, ואני מקווה שכחבר כנסת – אם לא תהיה נורבגי – תתמוך בנו ותעזור. אבל עד אז יש משהו קטן שאתה יכול לעשות ביממה הזאת. קיבלתי בקשה, תלונה על זה שאנחנו מעמיסים על עובדי ההסעדה בקבוקי זכוכית כבדים מאוד בוועדות. בקבוקי הזכוכית הללו, כשמזיזים 1,000 בקבוקים ביום לוועדות – זה משקלים אדירים. ממש. כל בקבוק כזה – מעל קילו עם המים. וכן, יש אירועים ממלכתיים פה עם שרים מהעולם וכנסים רשמיים שאולי אפשר להשאיר את בקבוקי הזכוכית, אבל לאפשר להם בוועדות, בשוטף, לשים בקבוקי פלסטיק, שגם ככה ממחזרים אותם היום, ולהקל על האנשים האלה, כי זה משקל גדול. התלונה הזאת באה מהשטח. אם תוכל ביממה הזאת לשנות את ההלכה הקטנה הזאת, תבוא עליך הברכה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה לחבר הכנסת ביטון על הדברים החשובים. בהחלט אבדוק את העניין החשוב הזה שאתה מעלה. אני יכול להזכיר אגב שחברנו חבר הכנת חיים כץ – הוא לא נמצא כאן כרגע, אבל צריך לומר שהוא העביר פה את אחד החוקים החשובים בהיבט הזה בשעתו, כאשר הוא הקטין את הגודל המותר בחוק של שקי מלט והפסיק את המצב שאנשים סחבו אז – אתה זוכר את זה – שקים באופן שפשוט היה בלתי אנושי. לפעמים הדברים הקטנים האלה הם דברים גדולים למי שחווה אותם, ובהחלט תודה על הדברים. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולברך את קבוצת הפועל קריית אונו-סביון בענף ההתעמלות האומנותית, שהשתתפה לפני שבוע בתחרות הבין-לאומית בסלובניה, שבה לקחו חלק נציגות של 12 מדינות ברחבי העולם. היא זכתה בהישג מרשים של 16 מדליות זהב – עשר מדליות כסף וארבע מדליות ארד. ברכות חמות לבנות האלופות ולצוות האימון. מי ייתן וכבר בתקציב הקרוב הממשלה החדשה תשכיל להגדיל משמעותית את תקציב הספורט, כי הספורט זה תרבות, ספורט זה חינוך, ספורט זה ההשקעה הכי טובה בעתיד הילדים שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בליאק, וגם יישר כוח על עמידה מדויקת בזמנים. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. חברת הכנסת גוטליב, בכבוד. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> חברים נכבדים, זה נאום שכל-כולו בוז – בוז מוחלט לחוד החנית של משטרת ישראל, שחוקרת בפלילים, גובה עדויות ואמורה להגיע לחקר האמת, ועומדת היום בבית המשפט המחוזי בירושלים החוקרת פולינה, שמאשרת שהיא לא בדקה את הווטסאפים של אילן ישועה. למה היא לא בדקה את הווטסאפים של אילן ישועה? כי היא בדקה את מילת החיפוש "נתניהו" בלבד; לו היא הייתה בודקת את הווטסאפים של אילן ישועה, היא הייתה מגלה תכתובות שלו עם חברי כנסת ועם שרים - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> היא חייבת, היא חייבת. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ולא רק שלא הייתה כאן היענות חריגה לנתניהו, אלא הייתה כאן היענות חריגה לאחרים. אנחנו יושבים כאן במליאה, ואף אחד מהחוקרים לא נותן לנו דין וחשבון, ומדובר פה בשורה של עבירות פליליות שמתגלות בשבועיים האחרונים, עבירות שנעשות על ידי יחידת חוד החנית של המשטרה והפרקליטים הבכירים – עברה של שיבוש הליכי משפט, הדחה לעדות ושימוש לרעה בכוח השררה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רציתי לשאול את החוקרים – לסיום הדקה שנשארה לי – אולי הם יגלו לי למה הם מביאים אימהות של נחקרים בנות 80 ובנות 85 ומעקלים להן את הקצבה של הביטוח הלאומי, ואת כל זה הם עושים לא כדי להגיע לחקר האמת אלא כי הם עושים שימוש בתחבולות אסורות, שלא רק שפגעו קשות במעמד משטרת ישראל בעיני הציבור – הן הובילו, בסופו של דבר, לרדיפה פוליטית זדונית. אני אסיים ואומר: אלשיך, המפכ"ל, אני רואה לך, ואני זוכרת לך, ואני ראיתי שאמרת שהכרת כל מילה. לא האמנתי לך אז, והינה השבוע ראינו שאתה כבר חוזר בך. חבל על הריאיון המלטף שלך שלא הראו לך – איך אמרת, שאתה יודע כל מילה. שאלתי אותך בזמן אמת איפה "רק לא ביבי", איפה "תן לנו את ביבי, תן לנו את ביבי". איפה המילים האלה. שאלתי אותך. לא ענית אז, אבל אתה מתגלה במערומיך ובעובדה שהשתמש ב-capacity שלך כמפכ"ל להנדס תודעת קהל. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו - - - עורכי דין של ביבי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת ביטון. תודה. חברת הכנסת גוטליב, סליחה. תודה רבה. אני כבר שומע את הצעקות של ביטון באוזן בצד השני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תיתנו לעובדות לבלבל אתכם. חבל, אני קוראת את הפרוטוקולים לפני השינה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - לביבי - - - אותו דבר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - אותו דבר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני רוצה, ברשותכם, גילוי נאות: בקושי, בקושי אני יכול עם כל אחת מכן בנפרד; עם שתיכן יחד – אין סיכוי. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> כנראה שזו הסיבה שאדוני עוזב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכובדיי, חבר הכנסת אלי דלל, בכבוד. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבוע הבא אמור לעלות המס על רכב חשמלי. מצד אחד המדינה חתומה על הסכמים להפחתת הפליטות, לקידום איכות הסביבה, ומצד שני מעלים את המס על רכב חשמלי, שהוא בעצם מונע זיהום ומונע רעש. יש פה משהו לא הגיוני. אנחנו צריכים ללכת, כמדיניות, בצורה שווה ונכונה, ולא ליצור מצב שבו יד ימין לא יודעת מיד שמאל. זו גם מגמה. המס עולה בתחילת השנה ב-10%, בתחילת 2024 – בעוד 20%, ואחר כך – בעוד 15%. אז איפה ההיגיון? האם אנחנו רוצים מדינה מזוהמת, מדינה עם רעש, עם פליטות, או מדינה שהולכת נגד הפליטות והפחתת הפליטות? תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני רוצה להצטרף לדברים המאוד-חשובים שלך, חבר הכנסת דלל. חבר הכנסת דלל, אני רוצה להצטרף לדברים המאוד-חשובים שלך. אני מהמיקרופון הזה, או נדמה לי שמההוא שם, במסגרת נאומים בני דקה, לא פעם דיברתי בקדנציה הקודמת על האבסורד הזה של המדינה היחידה בעולם המערבי שבמקום לעודד מעבר לרכבים חשמליים ולא מזהמים עושה את ההפך. זה אגב בא לידי ביטוי גם בעניין הזה, וגם לצערי בהרבה מאוד דברים אחרים, שנוגעים בין היתר לפריסת עמדות הטעינה וכו'. אני מקווה שלפחות בעניין הזה נראה מדיניות שונה, כי אני חושב שההתנהלות בעניין הזה, בעיניי לפחות, הייתה באמת שגויה, וחבל. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני אדבר גם היום על הפשיעה בחברה הערבית. אנו עדים לעליית מדרגה בפשיעה ופגיעה בילדים ותינוקות חפים מפשע. לפני כשבוע נורה למוות התינוק פארס אל-הייב בין השנתיים יחד עם אביו פיראס. אתמול, באזור של זרזיר ובית לחם הגלילית, נורה עלי כעבייה לעיני בנו בן השנה, שהיה איתו ברכב. נוסף למקרים שהיו במהלך השנה, לא אשכח גם את עמאר בן הארבע, שנורה למוות בכפר שלי, ביר אל-מכסור. חברי הכנסת הנכבדים, אנו נמצאים בתקופה מחרידה, שילדים אינם מוגנים אפילו בתוך הבית שלהם ובסביבה שאמורה להיות בטוחה עבורם. אני אמרתי ואני אמשיך להגיד: החברה הערבית מדממת. זו אחריות של כולנו בבית הזה לטפל בפשיעה בחברה הערבית. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, בבקשה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אנחנו עדים בימים האחרונים למתקפה רבתי על הלגיטימיות של ממשלת ישראל המתהווה, על הלגיטימיות של מדינת ישראל, בעיקר מצד חברי מפלגת יש עתיד והעומד בראשה. לכם הייתה פרפרזה: באנו לשנות. אז בואו אני אסביר לכם, כליכודניק, מה אנחנו באנו לשנות: אנחנו באנו לשנות עבור המתיישבים, שנרדפים בשנה האחרונה הרבה יותר מאשר רודפים את הטרוריסטים, לצערי, על ידי שר ביטחון כושל. להם באנו לשנות; אנחנו באנו לשנות עבור הציבור החרדי, שסומן ונרדף כמעט ממניעים אנטישמיים על ידי גורמים פה בממשלה הזאת היוצאת. עבורם באנו לשנות; באנו לשנות עבור תושבי העיר באר שבע, הנגב והדרום, ובכל הערים המעורבות שחשים חסרי ביטחון נוכח הרפיסות של הממשלה הקודמת בכל מה שקשור לטיפול במרידות הערביות שיש פה; באנו לשנות עבור כל אנשי המסורת במדינת ישראל, שבאו וראו איך מוציאים את התנ"ך ממערכת החינוך, שבאו וראו איך פורעים פה, בכנסת ישראל ומול בלפור, מבזים כל סמל אפשרי של מדינת ישראל. עבורם באנו לשנות. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> ואנחנו נמשיך לשנות ונמשיך לחוקק על אפכם וחמתכם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> בחינת בגרות בתנ"ך בעוד - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> פשוט חוצפן. אתה אפילו לא יודע שיש בחינת בגרות בקרוב בתנ"ך. לפחות תדייק. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> את, מאיפה יודעת מה אני יודע ומה לא? מאיפה את יודעת? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אל תגיד - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מאיפה את יודעת? מאיפה את יודעת? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> כי בתנ"ך - - - בגרות - - - אז אל תדבר שטויות. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> בורות, יהירות והתנשאות. זו המפלגה שלכם - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מספיק כבר לשקר. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - זה כל מי שאתם, מאחרון חברי כנסת עד היושב-ראש היהיר, הפזיז וחסר האחריות. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> היהירות היא אצלכם - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> בורות והתנשאות. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> והשקרנות אצלכם. חוצפן. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> חצוף. אתה אפילו לא יודע שיש בגרות - - - אתה משקר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, מכובדיי. חברת הכנסת ביטון. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם אפילו לא יודעים מה זה דאורייתא - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תצרחי. מהיום עד מוחרתיים תצרחי. לא יעזור לכם. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, תודה רבה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - לכם לא - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> עכשיו בואו נכבד את חבר הכנסת – חברת הכנסת ביטון, בואו נכבד את חבר הכנסת אבי מעוז. בבקשה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> רק הערה קצרה – כדאי להעיר לח"כים ולח"כיות החדשות שנהוג שלא מפריעים באמצע נאומים בני דקה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, נאום תודעת הנדסה מס' 69, והפעם – על חנוכריסמס. ביום חמישי האחרון פרסם קצין משאבי אנוש של פיקוד צפון איגרת ברכה. חצייה הראשון של האיגרת הוא ברכה לרגל חג החנוכה תוך ציון ניצחון החשמונאים על היוונים וחזרת המלכות לישראל, ואילו חצייה השני של האיגרת הוא ברכה לרגל חג המולד הנוצרי. מחבר האיגרת מדגיש את המשותף לשני החגים הללו, או כמו שזה מכונה בפרסומת "חנוכריסמס". לא יכולה להיות הנדסת תודעה גדולה מכך. חג החנוכה מציין את המאבק על רוחו של עם ישראל ועל תקומתו המדינית והלאומית – ההפך המוחלט מהקמת הנצרות, שטענה שאלוקים עזב את עמו ישראל ושהיא המחליפה שלו מכאן ואילך. זו הנצרות שניסתה ומנסה במשך אלפיים שנה להמיר את רוחו ואמונתו של עם ישראל. תקומת ישראל בכלל וקיומו של צה"ל בפרט מהווה סטירת לחי לאותה דת שרצתה להוות תחליף לעם ישראל. אני ממליץ לרמטכ"ל היוצא ולרמטכ"ל הנכנס לשרש דעות ותפיסות כאלה מצה"ל ולהחזיר אותו להיות צבאה של המדינה היהודית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה - - - << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - עד שלא תהרוס את הצבא עד היסוד - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, חברת הכנסת ניר, אנא, תני לחבר הכנסת עטאונה לומר את דברו. בבקשה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול בבוקר הגיעו כוחות גדולים של משטרה, מלווים בהרבה דחפורים וגם טרקטורים שבאו להרוס את הכפר אל-עראקיב בפעם ה-211. מ-2010 ועד היום היישוב הלא-מוכר אל-עראקיב נהרס 211 פעמים. יצא לי אתמול בבוקר להיות שם עם האנשים בשעה שהשוטרים הגיעו. מי שראה את המחזה הזה, שכוחות גדולים מאוד של משטרה מגיעים, וגם מגיעים בצורה ברוטלית. והחידוש אתמול באל-עראקיב, שהם הרסו גם את בית הקברות. הם נכנסו לתוך בית הקברות, הרסו את המבנה היחידי שנמצא בתוך בית הקברות. היום, תחילת גשם מבורך, תארו לעצמכם שאנשים צריכים להגיע לבית הקברות, צריכים לקבור את יקיריהם, ואין אפילו מקום למחסה בגשם הזה. אין מדינה בעולם שמתייחסת לאזרחים שלה בכוח וברוטליות בצורה הזו, כמו המחזה שראינו אתמול. מכאן אני שולח חיזוק לשייח' סיאח א-טורי ולתושבי אל-עראקיב: אתם לא לבד, אנחנו נמשיך יחד איתכם את המאבק הצודק שלכם למען הכרה שלכם ביישוב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת צביקה פוגל – איננו. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חרזתי שיר על משקל "ואלס להגנת הצומח", וקראתי לו "הוואלס להגנת הדמוקרטיה": כבר נתפרים הסכמים בחשכת הליל / עסקאות נחתמות בתירוץ של רוב / חוק-יסוד, רשומות, אלף שוד ושבר / והחוק שאומר: כאן מותר הכול. // רק על משרד הפנים אין החוק משגיח / רק על הבריאות איש אינו שומר / לו היה זה משרד כלכלי מצליח / אז היה מצבנו אחר. // רק על משרד התרבות והספורט עוד לא שמו שלט / למשרד החקלאות אין כל דורש / לו היה זה נאמר בג"ץ ויועמ"ש / אז היה מצבנו אחר. // אדוני, היזהר, במשטרה אל תיגע / משרד החינוך הוא מחוץ לתחום / ממשלה של ימין על מלא, מי ישמע / מהצהרת "מתחייב אני" לא נותר מאום. // הסתכלו מה שקורה לנו בדרך / כל אחד עובר, חוטף, קוטף, קולע לו ג'וב / נגמרה הבושה, אינטרס הציבור אינו ערך / ממש חבל, המצב לא טוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יפה, מטי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גם אני, כמו חברתי חברת הכנסת ביטון, רציתי לדבר על ההתחייבות שלא לקדם את אמנת איסטנבול. אבל אחרי ששמעתי את דבריה של חברת הכנסת גוטליב ואת דברי חבר הכנסת מעוז, אני אותיר את הנאום הזה למחר או לימים הבאים ואומר את הדבר הבא: אני מבקש להודות לחברת הכנסת גוטליב על המתינות בנאום שלה, שהיא האשימה את פרקליטי המדינה ואת חוקרי המשטרה רק בשיבוש הליכי משפט, ולא הגיעה לדרגתו של בנו של ראש הממשלה המיועד, שמאשים את עובדי המדינה בבגידה, תוך ציפייה שעונשם יהיה העונש שראוי לבוגדים. ולחבר הכנסת מעוז, שהצליח פעם נוספת לתקוף קציני צה"ל מסורים, אומר את הדבר הבא: אתה יכול לדבר על טרלול פרוגרסיבי כמה שאתה רוצה, האמת היא שכל כולך קלקול פונדמנטליסטי. הדברים שאליהם התייחסת, יש להם עוגנים מפורשים בתלמוד במסכת עבודה זרה, לקשר הזה שיש בין חנוכה לבין חגי אור בתרבויות רבות. אנחנו לא קונים את מצגת השקרים שלך, שהיהדות היא דת לאומנית, פונדמנטליסטית, קנאית. אנחנו נמשיך לדבר על יהדות של 70 פנים לתורה ושל אהבת כל אדם שנברא בצלם. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אל הואשלה – וזאת הזדמנות לברך אותך. אני תמיד שמח לראות מצב של חבר כנסת שנבחר, אחרי שהיה כאן בבניין, או עבד כאן, או היה מנהל סיעה, עוזר פרלמנטרי. איך אומרים? אני חושב שזה מסמן דרך להרבה אנשים, ואתה בהחלט ראוי לברכה. בבקשה. << דובר >> ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אני גם מאחל לך הצלחה, ותודה על השנים שניהלת פה את הכנסת, והיית יושב-ראש שהקשיב לכולם וניהל את המליאה וגם בתקופה הקצרה לאחרונה. אני גם מאחל הצלחה בתפקיד החדש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתמול בבוקר כוחות משטרה מתוגברים פשטו על היישוב אל-עראקיב שבנגב, חיללו את בית הקברות המוסלמי, הרסו מבנה, החרימו רכוש פרטי והטילו אימה ופחד על האזרחים. ביישוב ביר הדאג' מסתובבות יחידות מיוחדות, אשר כל תכליתן להתנכל לאזרחים, דוגמת המקרה של מוסא אבו מרימי, שהותקף על ידי כוח מסתערבים בדרכו הביתה, כל זאת כאשר הבת שלו, בת השנתיים, אשר סובלת מניוון שרירים, צופה. השוטרים כבלו והטיחו אותו על הרצפה ותקפו אותו באלימות קשה. מעשה מזעזע, מעורר חלחלה. אנו עדים בתדהמה לעובדה שהמשטרה משקיעה תקציבים, משאבים רבים וכוחות משטרה מיוחדים, אשר מלווים את צוותי ההריסה, ולעומת זאת תמיד מתלוננים על מחסור בתקציבים ומשאבים הנחוצים לכוחות המשטרה למיגור הפשיעה בחברה הערבית – אבסורד על גבול ההזוי. אני מתפלא ונדהם משיקול הדעת המעוות הזה, כאשר משקיעים יותר כסף ומשאבים בהריסת בתים והתנכלות לאזרחים, מאשר בשמירה על חיי אדם, אזרחי המדינה הערבים. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, אני לא יודעת כמה מכם שמעו על הסטודנטית דינא חוסאם ח'ליל, שלומדת שנה ג' סיעוד בעמאן בירדן. היא נפלה ביום רביעי בלילה מקומה שלישית. מאותה שעה ועד עכשיו היא נמצאת במצב בריאותי קריטי בבית החולים אל-אסראא. מה שמצער בכל הסיפור הזה, שכשקורה מקרה לסטודנט שהוא אזרח ישראלי בחו"ל, הוא תמיד יימצא לבד ואין מי שיעמוד לצידו. ומה שצריך לעשות בסופו של יום זה לפנות לאנשים כדי לקבץ ולבקש תרומות, כדי שיקבל את הטיפול הראוי. מה שאני רוצה להגיד, הסיפור הזה הוא גדול מדי, ולא אצליח להגיד את כל הדברים שלי בדקה, אבל אני רוצה להגיד דבר אחד: הסטודנטים האלה, כשהם יוצאים לחו"ל – לא רק הם, כל אחד שיוצא לחו"ל – הם משלמים אגרות במשרד החוץ. האגרות של משרד החוץ השנה הגיעו לכמעט – יותר מ-40 מיליון שקל. מה הבעיה, במדינה שמחשיבה את עצמה כמפותחת, לשים קרן של 3 מיליון, 4 מיליון – זה פחות מעשירית ממה שגובים מהאזרחים – כדי שבמקרים כאלו האנשים, האזרחים, יקבלו את הטיפול ההולם. הבחורה יושבת שם, עכשיו צריך להביא אותה ארצה. למטוס מבקשים קרוב ל-20,000 דולר, מטוס רפואי, חוץ ממה ששולם לבית החולים עבור הניתוחים. אז איפה כזה דבר יכול לקרות? ולכן אני חושבת שהסוגיה הזאת צריכה להעסיק כל אחת ואחד מחברי הכנסת, ושנמצא פתרון הולם, כדי שלא ימצאו את עצמם האזרחים בחוץ לארץ באותו מצב. נאחל בריאות לדינא. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנחנו מצטרפים כמובן לאיחולי ההחלמה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, כבוד יושב-ראש הכנסת. כבוד השרה, כבוד השרים, חברים יקרים, חזרתי לא מזמן מהלווייתו של הרב דרוקמן, זקן ובכיר רבני הציונות הדתית. היו שם המונים. זאת אומרת, זו לא הייתה לוויה ממלכתית, אבל זו הייתה הלוויה ציבורית, שציבור רב וגדול הלך אחרי הרב. כשאני שומעת את המילים "הרב דרוקמן" אני רואה מולי את הציונות הדתית, את הערכים הרבים שהחזיק הרב, של חינוך, של התיישבות, של בניין התורה. הרב היה כל-כולו שליחות, כל-כולו אהבת האדם, שנבעה מאהבת ריבונו של עולם. הוא פשוט לא היה יכול לראות מישהו ולא להזדהות איתו ולאהוב אותו. הרב היה כולו כולו אהבה. הוא כל כך יחסר לנו, ואני לא מאמינה שנוכל להתגבר על הדבר הזה, אבל אני כן רוצה להאמין ולקוות שנוכל ללכת בדרכו ולהמשיך בבניין התורה, בבניין העם, וכמובן בבניין הארץ. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בשבוע שעבר התרחש מקרה מוות מחריד במוסד לחסרי ישע במעון נווה רם ברכסים, שבניהול חברת א.ד.נ.מ, דייר הובא לבית החולים חבול קשות ונפטר שם. מטעם המוסד נמסר שהוא נפל. המשטרה חוקרת ומשרד הרווחה מעורב. זהו מקרה שני של מות חוסה באותו המעון. לפני שנתיים נפטרה משי פרץ, דיירת במעון, בגלל התפוצצות מעיים. גם אז המוות נחקר על ידי המשטרה והרווחה, אך התוצאות לא פורסמו עד היום. חברת א.ד.נ.מ היא חברה פרטית המפעילה מעונות לחסרי ישע וזוכה לתמיכות במיליוני שקלים ממשרדי הממשלה. בשנת 2021 בלבד העביר משרד הבריאות מעל 5 מיליון שקלים לחברה, ומשרד הרווחה – מעל 2 מיליון. הכסף מהממשלה זורם, אך היכן הפיקוח על תנאי החיים? זו אינה החברה היחידה שמקבלת כספים מהמדינה ומעדיפה את רווחי המשקיעים על איכות החיים של השוהים ותנאי ההעסקה של העובדים. בשנה שעברה מתו שלושה חוסים במעון בחולון בשל הרעלת מזון. מותם של אנשים עם מוגבלות במעונות, במוסדות ובהוסטלים צריך להיפסק ומייד, ואני מקווה שכולנו נפעל בנושא. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. זו הזדמנות לברך אותך בשנה טובה, וכמובן את כלל אזרחי ישראל הנוצרים. שתהיה שנה טובה ומוצלחת, ורק בריאות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אני מאוד מקווה שבאמת הברכות שלך יתגשמו ותהיה שנה טובה לכולם, לא רק לאלה שחוגגים את התחלת השנה. אומנם אני אומרת את זה עם יד על הלב, אבל לא כל כך בטוחה שזה מה שיקרה. אני רוצה לדבר על העובדה שבימים האחרונים כנראה – שנים אנחנו כבר מדברים בבית הזה על חוק הלגליזציה. אצל כולם למילה לגליזציה כבר יש קונוטציה מאוד ברורה על מה מדובר. היום אנחנו צריכים לחדש קונוטציה חדשה ללגליזציה, כי בימים האחרונים התחיל מסע הלגליזציה של האפליה, הלגליזציה של הגזענות. זה מה שהולך לקרות. ההצהרה שיצאו איתה שני חברי הכנסת, גם חברת הכנסת השרה לעתיד אורית סטרוק וגם חבר הכנסת שמחה רוטמן, שדיברו על ביטול חוק השוויון במתן שירותים ומצרכים, אמורה להדליק מנורה אדומה מול כולנו, כי זאת בעצם הקבלה וההסכמה שהבסיס לכל יחס בתוך המדינה יהיה דווקא האפליה ולא השוויון. זה מביש שאנחנו צריכים לשמוע שיש רופאים שיהיה להם פטור מלקיים את השבועה הבסיסית שהם נשבעו בה – להגיש עזרה וסיוע וטיפול לכל אדם ולכל אישה בלי שום הבדל. לצערי הרב, מסע לגליזציית הגזענות התחיל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אתה צריך להיזהר מחבר הכנסת מעוז אחרי שבירכת את אזרחי ישראל הלא-יהודים לרגל חגם. אולי הוא יאמר שדבק בך הטרלול הפרוגרסיבי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קריב, אגיד לך את האמת, מאז שאני מכיר אותך אני כבר לא מודאג, יש מי שישמור עליי, הכול בסדר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בעניין הזה אני אשמור עליך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת משה גפני, בכבוד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני לא עליתי בשביל זה, אבל אני רוצה לברך את הציבור הנוצרי בישראל לרגל יום חגם, ושתהיה להם שנה טובה. אני לא עליתי בשביל זה, אני עליתי בגלל שאני שמעתי את חבר הכנסת דלל, שמדבר על המיסוי של הרכבים החשמליים, ואחרי זה שמעתי אותך, אדוני היושב-ראש. אז אני רוצה לספר לכנסת שאני שמתי את הנושא הזה על סדר-היום מחר וביטלתי את זה. שמתי את זה על סדר-היום לא בגלל שהיה לי איזה צו או תקנה או משהו, אלא דיון. במציאות, 1 בינואר מגיע, והמחירים יעלו, המחירים של הרכבים החשמליים. חסר היגיון לחלוטין לזהם את כדור הארץ, לעשות פה את הדברים החמורים ביותר, ואחרי זה עוד באים ואומרים שמעודדים את הקנייה של הרכבים החשמליים, מה שמתברר כלא נכון לחלוטין. להפך, אמר לי חבר הכנסת מיכאל ביטון שגם אצלו בוועדה בשעתו, בוועדת הכלכלה, היה דיון בעניין הזה. התברר לי – ולכן אני הייתי חייב להוריד את זה, בגלל שיש העברות תקציביות, אתה יודע, אדוני היושב-ראש – שרשות המיסים מתנגדת, והיא רוצה שהמחירים יעלו, עם כל מיני תירוצי סרק. אני מודיע שאני אמשיך לעקוב אחרי העניין הזה - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני, זו החלטה של השר. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> - - ואני גם מקווה ששר האוצר הבא, בניגוד לשר האוצר הנוכחי, שמעלה את המחירים – שר האוצר הבא, אני אדבר איתו ואקיים דיון כדי להוריד ולהוזיל את המחירים של הרכבים החשמליים, שכל בר דעת מבין שזה מה שצריך לעשות. יכול להיות שאני אעשה את הדיון הזה בכל זאת. הבעיה היא שאני עם חוסר זמן בגלל שאנחנו מתקרבים לסוף השנה האזרחית, אבל זה פשוט לא מובן איזה היגיון יש לרשות המיסים בראשותו של שר האוצר הנוכחי להעלות מחירים של הרכבים החשמליים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אכן כך. חבר הכנסת גפני, תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת רון כץ, אחרון הדוברים, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. אז קודם כול זאת הזדמנות - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, חברי הכנסת, חברי הכנסת גפני ובליאק, אנא. חברי הכנסת גפני ובליאק, אנא, אנא. חברי הכנסת גפני ובליאק, אנא. פשוט. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולדי. עזרתי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, אתה הרבה יותר יעיל ממני, מסתבר. בבקשה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, אז קודם כול זאת הזדמנות לברך אותך, אדוני היו"ר, אני שומע שאולי מחר תסיים את תפקידך, אז זה חבל לי באופן אישי, ואני חושב שאתה עושה עבודה נפלאה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלה השמועות בבית. ובמהלך היום, תוך כדי ועדות במקביל וכל מיני דברים שאנחנו מתעסקים איתם פה בשבועיים האחרונים, קראתי חלק מההסכמים הקואליציוניים, אלו שכן נחשפו, ובתוך ההסכמים האלה ראיתי דבר מוזר: ראיתי שמנציחים בחוק את האפשרות להפלות בין בתי הספר. בעבר הייתי סגן ראש עיר, ראש מינהל חינוך; אחת המלחמות הגדולות שלנו הייתה האפליה הזו בקבלת תלמידות ספרדיות או תלמידים ספרדים לבתי הספר של הזרם האשכנזי. ואני רוצה לומר לך משהו, אדוני היו"ר, ולכם, חברים יקרים: אני לא יודע אם באמת יש סעיף כזה, ואני מאוד מאוד מקווה שאין סעיף כזה, אבל אם יש סעיף כזה זו בושה גדולה למי שביקש אותו, זו בושה גדולה למי שהסכים עליו, ועדיין לא מאוחר לשנות את הדברים האלו, כי אנחנו פה לא ניתן שיפלו בין דם לדם. עסקנו בזה בתפקיד הקודם שלי יחד עם חברי הכנסת מש"ס, דווקא יחד עם חברי הכנסת מכל הזרמים פה, ואנחנו נמשיך לעשות את זה ולא ניתן לזה לקרות. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, לפני שאני אזמין את השרה אילת שקד, היום הובא למנוחות עולמים הרב חיים דרוקמן, זקן רבני הציונות הדתית, ראש ישיבות בני עקיבא וחתן פרס ישראל. הרב דרוקמן, שהיה חבר כנסת, סגן שר הדתות, גידל דורות של תלמידים, הותיר אחריו מורשת מפוארת של אהבה ללא גבולות לתורת ישראל, לעם ישראל, למדינת ישראל ולארץ ישראל כולה. מורשתו בוודאי תמשיך ללוות את עם ישראל לדורות, ובשם הכנסת אני שולח תנחומים למשפחתו ולתלמידיו הרבים. אנחנו כמובן גם נקיים כאן ישיבה לזכרו, כפי שנהוג ביחס לכל חבר כנסת לשעבר שהלך לעולמו. יהי זכרו של הרב חיים דרוקמן ברוך. אני מזמין את השרה אילת שקד, בבקשה. << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, זה מאוד סמלי בעיניי שהנאום האחרון שלי לעת עתה בכנסת זה גם נאום פרידה מהרב דרוקמן. כשאני הצטרפתי לפוליטיקה ורצתי בפריימריז של הבית היהודי הרב דרוקמן קיבל אותי בהרבה חום, אהבה ופתיחות, כמישהי לא דתייה שמגיעה לחיקו של המגזר הציוני דתי, והקבלה הזו מאוד אפיינה אותו. מעבר לזה שהוא היה מחנך דגול, מנהיג, תלמיד חכם, הוא היה אדם שאהב את הבריות, הוא ראה בכל אחד את הטוב, מעולם לא אמר מילה רעה על אף אחד, תמיד לקח אחריות, תמיד ניסה להתוות דרך ולהראות לכל אחד את מה שנכון עבורו. היום סיפרה לי מישהי, חברה, אישה מאוד משמעותית בציונות הדתית, שהיא התגייסה לצבא בשנת 1974 – תחשבו, כמעט לפני 50 שנה, עוד לפני שהיה מפותח המפעל המפואר של השירות הלאומי – ואז לא התגייסו לצבא בלי ברכה של הרב, והוא נתן לה את ברכתו ועודד אותה. הוא תמיד ידע להראות לכל אחד – ולאהוב כל אחד כמו שהוא. כמי שניצל מהשואה והגיע למדינת ישראל, הוא אף פעם לא לקח את מדינת ישראל כדבר מובן מאליו. הוא תמיד הבין את גודל השעה, שאנחנו בעצם חיים במדינה יהודית ריבונית בארץ ישראל, ואם חלקנו שיושבים פה, לפעמים אנחנו מרגישים שאנחנו לוקחים את זה כמובן מאליו, אז הוא אף פעם לא הרגיש ככה. אני רוצה לסיים את הקטע לזכרו בשיר המעלות, כי בכל הפעילויות שלו הוא באמת ניסה לבסס את שיבת ציון כהתגשמות חלום הנביאים. אז זה באמת לעילוי נשמתו של הרב דרוקמן: "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים. אז יִמָּלא שחוק פינו ולשוננו רִנה אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה. הגדיל ה' לעשות עִמנו היינו שמחים. שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב. הזֹרעים בדמעה ברִנה יקצֹרו. הלוך ילך ובכֹה נֹשא משך הזרע בֹא יבוא ברִנה נֹשא אלֻמֹתיו". יהי זכרו ברוך. ואני פונה אליכם פה, חברי הכנסת היקרים, שבעצם מופקדים היום על השמירה על מדינת ישראל ועל כנסת ישראל. תעשו את הכי טוב שאתם יכולים. אתם יודעים, אני בשנה וחצי האחרונות כמעט ולא באתי לפה. ההרגשה כאן הייתה שהאולם הזה נהפך למין בור תרעלה. אז בואו, תנסו לעשות את זה טוב יותר, כמו שהיה בעבר – שהיו הרבה מחלוקות אבל לפחות כיבדנו אחד את השני. אני רוצה לאחל לך, יריב, בהצלחה רבה בתפקידך, אם זה יהיה כשר משפטים – אני הייתי יושבת-ראש ועדת שרים לחקיקה ושרת משפטים ויריב היה ממלא מקום או איך שקוראים לזה, ואני מאחלת לך שבן גביר יתנהג כמו שאתה התנהגת. אז תודה רבה על זה. אני רואה פה הרבה חברי כנסת חדשים, אני מאחלת לכם בהצלחה רבה. אתם יודעים, אני חיה פוליטית במחנה הימין, גם בימין החילוני וגם בציונות הדתית, אבל אני גרה בתל אביב בחברה חילונית ובימים האחרונים פנו אליי הרבה, פנו אליי חברות וסיפרו לי על חברים שלהן שמדברים על ירידה מהארץ. אז קודם כול, חבל שלא הייתה להם הזדמנות לדבר עם הרב דרוקמן, כי בוודאי היה אומר להם שזה מעשה שלא ייעשה. אין לנו ארץ אחרת ואין לנו מדינה אחרת, אבל אתם צריכים לקחת בחשבון, מי שיושב פה, את התחושה הזו של חלק מהציבור, במיוחד על רקע החוקים החדשים האלה, חוק האפליה והגזענות שדובר עליו. אני באמת מציעה לא להתעסק בדברים האלה. זה סתם נותן הרגשה רעה להרבה מאוד אנשים, זה סתם פוגע במדינת ישראל. יש לכם אתגרים גדולים מאוד – רפורמה במערכת המשפט, לטפל במשילות, בפשיעה, בכלכלה. תתעסקו במה שחשוב ולא במה שלא חשוב ויוצר פחד והרתעה. אז תודה רבה על שנים נפלאות והמון בהצלחה לכולכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשרה אילת שקד ואיחולי הצלחה בכל שתמשיכי ותעשי, ותודה על הדברים החשובים לזכרו של הרב חיים דרוקמן. מכובדיי, עד כאן נאומים בני דקה. << הצח >> הצעת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 39) (סמכויות), התשפ"ג–2022, בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 39) (סמכויות), התשפ"ג–2022 << הצח >> [נספחות.] << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, והוא החלטת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 39) (סמכויות), התשפ"ג–2022, בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 39) (סמכויות), התשפ"ג–2022. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת אופיר כץ להציג את ההחלטה ולאחר מכן אנחנו נפתח את הדיון. בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. על פי הצעת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות), התשפ"ג–2022, מחליטה הכנסת, לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת, לאשר את החלטת הוועדה לפצל את הצעת החוק להצעות חוק נפרדות, כך שחלק אחד מההצעה יכלול את סעיף 1 להצעת החוק ואת סעיף 8ה המוצע בסעיף 2 שבה, וחלק אחר מההצעה יכלול את יתר הסעיפים. הצעת החוק נדונה בכנסת בקריאה ראשונה ביום כ"ו בכסלו התשפ"ג, 20 בדצמבר 2022, והועברה לוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות), התשפ"ג–2022. הצעת החוק נועדה לעגן את סמכותו של השר לביטחון פנים כמתווה המדיניות שלאורה תפעל המשטרה. בסעיף 1 להצעת החוק הוצע להסדיר את יחסי המרות והכפיפות של המפקח הכללי של המשטרה לשר ולממשלה באותו אופן שבו מוסדר הנושא לגבי הרמטכ"ל בחוק-יסוד: הצבא. בסעיף 8ה שהוצע בסעיף 2 בהצעת החוק הוצע לקבוע הוראות לעניין סמכות השר להתוות מדיניות ולקבוע עקרונות כלליים בעניין משך הטיפול בתיקים. כדי לאפשר לוועדה להמשיך ללבן את הסוגיות שעלו במהלך הדיון בסעיפים אלה, מוצע לפצל את הצעת החוק, כך שיתר הסעיפים יובאו לקריאה השנייה והשלישית כעת, ואילו סעיף 1 וסעיף 8ה המוצע בסעיף 2 להצעת החוק יובאו לקריאה השנייה והשלישית כהצעת חוק נפרדת במועד מאוחר יותר. אני רוצה להוסיף, אדוני היושב-ראש, שישבנו באמת משהו כמו שבועיים, ימים ולילות מאוד אינטנסיביים במשך שעות, חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, באמת לנסות ולהוציא את החוק הזה כמה שיותר טוב, וכמובן שהוא כרגע יוצא לא כמו שהוא נכנס, וזה טבעו של הליך חקיקה. המציע, איתמר בן גביר, הראה לאורך כל הדרך נכונות כן להקשיב, כן לשמוע מה שיש לחברי הכנסת להגיד, לייעוץ המשפטי של הוועדה, וההוכחה לכך היא שגם במהלך הדיונים נכנסו שינויים בחוק עצמו. ובסופו של דבר הגענו גם לרגע שבשני הנושאים המרכזיים הוא הבין שצריך יותר זמן בשביל להוציא אותם כמה שיותר טוב, כי אלה באמת שתי סוגיות כבדות שצריך לחוקק כמו שצריך, שיהיה ברור, מובן ומקובל על כמה שיותר גורמים. בהליך החקיקה ראינו נכונות גם מצד חברי האופוזיציה – כמובן שהם התנגדו, כי בסוף הם אופוזיציה, ולא לכל החלקים בחוק הם מסכימים, וזה בסדר, אבל גם הם שינו דברים, הראו נכונות איך לעשות את החוק הזה יותר טוב. כמובן, הייעוץ המשפטי של הוועדה ומירי פרנקל, היועצת המשפטית של הוועדה, שעשו עבודה יוצאת מן הכלל. ואתה רואה ייעוץ משפטי מקצועי שמנסה להגיע להסכמה כמה שיותר רחבה, להביא חוק שיוסכם על כמה שיותר חלקים שקשורים בחוק בין המציע לחברי הכנסת. ואחרי שאמרתי על הנכונות של המציע, של חברי הכנסת ושל הייעוץ המשפטי של הוועדה, התאכזבתי מאוד לראות את הייעוץ המשפטי לממשלה מוציא חוות דעת תוך 24 שעות מרגע פרסום החוק, שזו באמת זריזות יוצא דופן, ומה שהוכח לאורך כל הדרך של החקיקה: הם כל הזמן התנגדו, לא עשו שום צעד בשביל להגיע להסכמה, מה שעושים בדרך כלל בחקיקה, ומן הרגע הראשון ועד היום הם הביעו התנגדות. מה שחשבנו מהתחלה – הם לא התייחסו לגופו של החוק, הם התייחסו לגופו של מציע החוק. ובגלל שזה איתמר בן גביר, אז הם החליטו להתנגד מהרגע הראשון, מהשנייה הראשונה. לא הרגשנו בשום שלב נכונות מצידם לבוא לפשרות. לא רק פשרות שלנו ולא של המציע – אפילו לקראת פשרות מצד הייעוץ המשפטי של הוועדה הם לא רצו לבוא, כי מגיש הצעת החוק הוא זה שקובע מבחינתם אם לתמוך בחוק ואם לא. אז מאוד מאכזב היה לראות את ההתנהלות של הייעוץ המשפטי לממשלה, שלא נראה כמו ייעוץ משפטי נקי. אז תודה לכולם, לייעוץ המשפטי לוועדה – מירי והצוות שלה. אנחנו עוד נגיע לחוק, ואני אגיד את כל מה שצריך לכל האנשים שסייעו בהכנת החוק. ועכשיו אנחנו נתמקד בפיצול. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מודה לחבר הכנסת אופיר כץ, שבמסגרת ריבוי המשימות שמוטלות עליו בימים אלה, אני מזמין אותו לבוא ולנהל את הישיבה. אני מזמין את השרה אורנה ברביבאי, ראשונת הדוברים. ויש עכשיו אתגר רציני – אם אחרי כל שעות הדיון בוועדה אפשר יהיה למצוא טיעונים חדשים שיפתיעו את יושב-ראש הוועדה בכהונתו כיושב-ראש הישיבה. << דובר >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר >> נו, מה אתה מניח, יושב-ראש הכנסת? יש לך ניסיון רב. אתה יודע בדיוק את התשובה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא יודע. ציפיות, את יודעת. אני אף פעם לא מתייאש. בבקשה, השרה. << דובר_המשך >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר_המשך >> אני רוצה להתחיל בזה שהיום הובא למנוחות הרב דרוקמן. כראש אגף כוח אדם בצה"ל הייתי בקשר רציף איתו בכל הנוגע לישיבות ההסדר, ועבדנו באופן שבו השירות המשמעותי היה חשוב לו מאוד לאורך שנים. יהי זכרו ברוך. החוק שמובא לפה היום, כאילו חוק קטן שמדבר על פיצול פקודת המשטרה, שהוצג פה על ידי חבר הכנסת אופיר כץ שזה מגיע בעצם בהבנה רחבה – אני אומרת לכם, אל תתבלבלו; מדובר בפיצול בין חוק רע לחוק גרוע מאוד. וכל האריזה בנייר צלופן מרשרש כאילו זה איזה חוק חיובי היא הטעיה אחת גדולה. אנחנו מדברים לא רק על פיצול מקומי של חוק אחד; אנחנו מדברים על אירוע מנוהל – בעצם תוכנית אסטרטגית לחיסול ממוקד של מערכת המשפט ומערכת אכיפת החוק, שיש לה גם סימנים מעידים. איך אנחנו יודעים את זה? הרי לא ראינו את כל ההסכמים. הם אמרו שיקימו ממשלה מייד, ימין מלא מלא; אנחנו מבינים שכמעט חודשיים לא הצליחו להקים ממשלה. אנחנו גם לא רואים את ההסכמים שנחתמו. בסוף הם יתפרסמו, אבל אנחנו יודעים מה אנחנו מלקטים – חלק מהסכם שכבר ראינו וחלק מתובנות כאלה ואחרות. תראו מה אומר הליכוד – הליכוד אומר: חייבת להיות הסכמה בין כלל הסיעות. מי שייכנס לממלכת נתניהו השישית יהיה חייב לתת עדיפות עליונה על כל חקיקה אחרת – אני מצטטת – לקידום רפורמה במערכת המשפט, עם מחויבות של כל הסיעות לתמיכה בהצעות של שר המשפטים. שום דבר אחר – לא טובת האזרחים, לא יוקר המחיה, לא הבריאות, לא המשילות – כלום; אך ורק חיסול ממוקד של מערכת המשפט. מי שלא תומך בדריסת מערכת המשפט לא ייכנס לממלכת נתניהו. ואני אגיד לכם איך זה יבוא לידי ביטוי: 1. שינוי שיטת בחירת השופטים. שופטים שהם לא מגיעים מאג'נדה פוליטית מאוד מסוימת, לא ימונו כשופטים. מה פתאום; 2. פסקת ההתגברות, שבה פוליטיקאים מזדמנים מתגברים על זכויות האזרחים. זה נשמע כזה מילים מכובסות. מה זה פסקת התגברות? פסקת התגברות היא היכולת למנוע מאנשים את הזכויות הכי בסיסיות שלהם, בטח כאשר מדובר באוכלוסיות מיעוטים כאלה ואחרות. והדברים שנאמרים בשבוע האחרון, או רק אתמול, גם על ידי חברת הכנסת סטרוק וגם על ידי חבר הכנסת שמחה רוטמן – לא יכולים להיאמר דברים יותר קשים וחמורים מזה. לא מספיק? אז יש גם את חוק היועמ"שים: יועצים משפטיים במשרדי הממשלה ימונו על פי הצייתנות שלהם לשר, וילבינו עבורו עבירות על החוק. לא תהיה כזה – לא תהיה נאמן, לא תחתום על נאמנות וצייתנות לשר – לא תהיה יועץ משפטי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר_המשך >> וכן, אם זה לא ברור – נאמר פה על ידי חבר הכנסת כץ – קביעה בחוק שאומרת שהיועצת המשפטית – יועץ או יועצת – לא יוכלו בכלל להביע עמדה מנוגדת לממשלה, ולא תהיה להם זכות וטו. קחו את כל הדברים האלה ביחד, ואנחנו רואים שזה חוק פסול שצריך להצביע נגדו. למה? משום שזה חוק שהתכלית שלו היא שינוי שיטת המשטר, ובעצם חוק שהתכלית שלו להפוך את ישראל למדינת משטרה הרודפת אזרחים על רקע פוליטי, כשלא מעניין את בן גביר, ובטח לא את נתניהו, שנסחט עד תום - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אורנה, משפט אחרון. << דובר_המשך >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר_המשך >> משפט אחרון. בין אם נתניהו מתכוון לממש את החוקים או את ההסכמים שעליהם הוא חתם ובין אם לא, כי הוא מצהיר אחרת במקביל, החוק הזה ידרדר אותנו להיות מדינה עם משטר אפל בהתייחסות ובהשוואה למדינות נאורות אחרות, אך ורק כדי לקדם הסכמים פרסונליים של עבריינים בחסות החוק. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה לשרה ברביבאי. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה, גברתי. ואני נועל את רשימת הדוברים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר פה היום על הלך רוח. עוד הרבה לפני שחוקים נחקקים, הלך הרוח נותן להם את הרוח הגבית, ואנחנו רואים מה קורה כאן: בחודשיים האחרונים עלייה בשנאה וגזענות בעשרות אחוזים כלפי הקהילה הגאה. הדבר הזה לא קורה בחלל ריק; הוא קורה כי יש מי שמאפשר את הלך הרוח שדמם מותר. אתם מבקשים להחזיר מרחבים שלמים לארון. ובמי אתם פוגעים קודם, בחסות השותפים הסהרוריים שלכם? אתם פוגעים קודם בנערה ובנער בפריפריה, שהנטייה המינית שלהם שונה, ושבשבילם לצאת מהארון זו כברת דרך גדולה פי כמה. והם עכשיו היום יחששו הרבה יותר. אנחנו לא ניתן לזה לקרות. ביום רביעי הקרוב יהיה פה כנס חירום עם כל הארגונים השותפים, עם שרות, עם שרים, ונפעל בנושא הזה, ניאבק בנושא הזה ונמחה. אבל אתם מתירים דם. מתירים דם במשטרה פוליטית שכבר תתחיל לסמן מי לא נראה טוב בעין, מי צריך להיזהר לא להיות בהפגנה, לא למחות, להוריד את הראש, לא להגיד את מה שהוא רוצה לומר, כי השר אולי לא חפץ ביקרו. זה עוד לפני החקיקה, זה הלך הרוח. הלך הרוח - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> קץ הדמוקרטיה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני לא דיברתי על קץ הדמוקרטיה - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אוקיי, זה יגיע אבל. זה יגיע, לא? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> - - דיברתי על הלך רוח שיפגע בחברות, וזה לא מושא ללעג, כבוד יו"ר הכנסת. זה לא מושא ללעג. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה שאתם עושים פה, הפחד שאתם מנסים לזרוע בציבור - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה יודע – אופיר, זה הזמן שלי, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני קודם כול הגעתי לפה עם מטען מאוד מגוון, וחלק מהפעילות הציבורית שלי היא אקטיביזם בזירה המזרחית. אתה יודע, זו הזירה שבה הכרתי את אהוב ליבי, שבזכותה הקמתי משפחה, ואני רוצה - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> גדלת בה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> נכון. מגדל העמק, מסורתית, הכול, אבל באמת זו זירה שבה הייתי פעילה. ואני תמיד ידעתי שהמאבק המזרחי הוא המאבק לשוויון לכול. הוא המאבק לשוויון לכול, כי אפליה וגזענות בסוף פוגשת את כולם בדלת האחורית. את אף אחד היא לא יכולה לפספס. זה לא מאבק אתני וסקטוריאלי כמו שמנסים למכור לנו בשנים האחרונות; זה מאבק אוניברסלי מעמדי כולל. ואתם, בחקיקה שתאפשר בחוק אפליה, אתם מחזירים אותנו אחורה לימים שאתם כיוונתם לתקן דאז. מהפך 77' עלק. אתם, עם השותפים שכרתם איתם ברית, מחזירים אותנו לימים שבהם אפליה וגזענות יהיו בחוק. בחוק. ואתם, מה שיש לכם ונשאר לכם באמתחתכם, זה רק להגיד: "אבל מה איתכם?" "אבל מה אמרתם?" וללעוג לנו ולצאת עלינו. שום דבר לגופו של עניין. יואב קיש, שום דבר לגופו של עניין. אבל אתם יודעים משהו? בסופו של יום אני מאמינה בזרמים התת-קרקעיים - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> - - אותם זרמים שתמיד הביאו להתנקזות של מחאות, לשינוי ולחתירה לצדק ושינוי סדרי עולם. אתם, בהתנהלות שלכם טרם הקמת הממשלה, סימנתם ציבורים שלמים והפכתם את המאבק המפואר למיגור גזענות, לשוויון, לצדק, לביטול האפליה, להיות תחת קורת הגג של הממשלה שאתם מקימים, אבל זה יהיה לכם לרועץ. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה יודע משהו? זה לא משמח אותי, כי שבבים כבר ניתזים בדרך ואנשים כבר משלמים מחיר, וזה עצוב לי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> משפט אחרון, נעמה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> זה עצוב לי, אופיר. אני יודעת שהרבה מכם לא שם, במקום הזה. ואני כל הזמן אגיד את זה, אני מאמינה בחלק מכם, מהציבור שנמצא בממשלה העתידית, שבסוף יקום ויגיד: עד כאן, את הטרלול הזה חייבים להפסיק. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברת הכנסת לזימי, הוספתי לך הרבה מעבר. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, בהצלחה. לראות אותך יושב-ראש הוועדה, יושב-ראש הכנסת, בהצלחה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, בשנה וחצי האחרונות שימשתי כשר הרווחה והביטחון החברתי של מדינת ישראל. במסגרת התפקיד הזה, אדוני היושב-ראש, וכחלק מהמדיניות שלי, שלנו, של הממשלה כולה, הרחבנו ופיתחנו מענים רבים לכלל האוכלוסיות – לכלל האוכלוסיות: ללהט"בים, לנשים, לקשישים, ליהודים, לערבים, לדתיים וחילונים ולילדים; פעילות לכל האוכלוסיות – בעיר, בכפר, בפריפריה, ביהודה ושומרון. נסעתי לפגוש את נערי הגבעות, נסעתי לכל מקום שנשאו אותי רגליי, ולא עשינו – לא אני ולא אורנה ולא אף אחד מהשרים, חס ושלום – שום הדרה, ולא חיכינו שבבוקר מישהו ייבהל מאיתנו. חשבנו שכך צריך להיות. כך חשבנו שצריך להיות. ואתה יודע מה, אדוני היושב-ראש? אני מאמין שרוב אנשי הליכוד חושבים שכך צריך להיות. אבל משהו קרה בדרך, משהו לא טוב, וכל בוקר אנחנו מתעוררים עם הצהרה שצריכה להפחיד עוד איזה סקטור. ואני שואל אותך, אני שואל אתכם: חבריא, למה אנחנו צריכים את זה? מעבירים שלטון, אוקיי, זו פסיקת הבוחר, אבל מה בין זה לבין ההשתלחות חסרת התקדים? מה בין זה לבין התחושה של חלק מהמפלגות שמרכיבות את הקואליציה, שאם ביבי מגלה חולשה מסוימת אז זה הזמן לחטוף ככל יכולתך? ואני כבר מתחיל לשמוע את אנשי הליכוד. ותאמין לי, אדוני היושב-ראש, גם אתה יודע את זה, שבראש ובראשונה יצאו מהוועדה שאתה ניהלת – וללא קשר לדעתי לחוק, ניהלת אותה יפה מאוד; כחבר כנסת ותיק הסתכלתי עליך, נתת זמן לדבר ו-1,001 דברים – אבל בתוך-תוככם אתם יודעים: מי צריך את החוק הזה? ממתי שר מחוקק את סמכויותיו? ממתי? מה יקרה מחר בבוקר אם ראש הממשלה המיועד ירצה שהדברים יתנהלו על פי השיקולים שלו כי הוא ראש הממשלה והוא מכיר את בעיות חבית הנפץ בהר הבית, בירושלים ובעוד מקומות? מה יקרה? יבוא אז השר ויגיד לו: היי, אדוני, אתה לא יכול להחליט, אני חוקקתי את הסמכויות שלי בחוק. ואת זה גם אתם מבינים, מעבר ללהכניס פוליטיקה למשטרה וכו' וכו'. לכן אני אומר לכם, ואני כבר שומע אנשי ליכוד שאומרים: שיכתבו, שיוסיפו, הכול כתוב על הקרח. אל תטעו – ובזה אני מסיים, אדוני היושב-ראש – אל תטעו, הם מתכוונים למה שהם אומרים. אנשים קיצוניים, אל תטעו בדבריהם, ואל תקלו ראש ואל תגידו: כשהם יהיו שם, מה שהם רואים משם לא רואים מכאן. הם יראו משם, והם יבצעו, וזה יהיה על הראש שלכם, של כולנו. לכן צריכים לעצור את מפולת השלג הזאת. אסור שזה ימשיך. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – לא נמצאת. חברת הכנסת מירב כהן. בבקשה, גברתי. << דובר >> השרה לשוויון חברתי מירב כהן: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אלה ימים חשוכים בכל הקשור ליחס של נבחרי הציבור בישראל לקהילת הלהט"ב. מפלגת נעם מנהלת רשימות של להט"בים בתקשורת שצריך לטפל בהם, אולי באמצעות טיפולי המרה, מי יודע. זה אמיתי, לצערי. מפלגת הקיצוניות הדתית של סמוטריץ' ואורית סטרוק סיכמה עם הליכוד על חקיקה שתאפשר להפלות במתן שירותים להט"בים, ערבים, מזרחים, יוצאי אתיופיה, וגם כמובן חרדים ומתנחלים. למעשה, אם אנחנו לא נעמוד על המשמר, הקואליציה החדשה הזו תחזיר את ישראל 100 שנים, אולי אפילו 1,000 שנה, לאחור, ביחס שלה ללהט"בים ולזכויות אדם בכלל. כל ההישגים של העשורים האחרונים במדינת ישראל יימחקו, וניראה כמו רוסיה או הונגריה במקרה הטוב, או אולי כמו מדינות ערב במקרה הרע. אבל, וזה אבל גדול, אל תשכחו את השיטות הידועות של נתניהו. הוא משתמש בהן כרגיל וכצפוי גם בימים אלו. הוא מתוחכם; הוא מאפשר במודע לשותפים שלו, לאנשים שסביבו, לאיים בענק, להניח אקדח על השולחן ולהודיע בקול תרועה על החרבת זכויות הלהט"ב. הוא בעצם מנסה לצייר את עצמו כמבוגר האחראי. זו טקטיקה מוכרת, שבסך הכול נועדה לייצר מסך עשן. הוא רוצה שכולנו נריע לו על כך שחוק האפליה ייבלם ולא ייכנס לספר החוקים, אבל במקביל הוא יאפשר לשותפים שלו לכרסם בהישגים האחרים של הקהילה. לפני שנה אישרנו בממשלה תוכנית תלת-שנתית בהיקף של 90 מיליון שקלים, 30 מיליון בכל שנה, לתמיכה וחיזוק של קהילת הלהט"ב בישראל. אישרנו, לראשונה בתולדות ממשלת ישראל, שיש לממשלה אחריות לסייע לקהילה – באמצעות המשרד לשוויון חברתי, והייתה לי את הזכות, עדיין יש לי את הזכות, לעמוד בראשו, ובאמצעות משרד הרווחה. סייענו להקים כ-100 בתים פתוחים ברשויות מקומיות בכל רחבי הארץ, מעכו דרך אפרת ועד אילת, כדי שכל מי שיוצא מן הארון יוכל לקבל סיוע וליווי. התשובה שלנו לרשימות, לרשימות החיסול של אבי מעוז ומפלגת נעם, היא רשימות של תקווה ושל מאבק. יש לנו רשימות של כל הבתים הפתוחים שנפתחו ופועלים כיום בישראל. יש לנו רשימות של כל שיתופי הפעולה של הממשלה עם עמותות שנותנות מענה חשוב ואף מציל חיים לקהילה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי מירב כהן: << דובר_המשך >> יש לנו רשימות של התקציבים שאושרו ושל אלה שעוד צריכים להיות מאושרים בממשלה ובוועדות הכנסת. המבחן האמיתי של נתניהו, שטוען שהוא ישמור על קהילת הלהט"ב, הוא פשוט וברור: זה לא מספיק לדאוג שלא יערפו את הראש של קהילת הלהט"ב, זה לא מספיק לומר את זה באנגלית. המבחן הוא לוודא שאף שערה לא נופלת מראשה; אף הישג – אף בית פתוח לא ייסגר, אף התקשרות עם עמותה לא תבוטל, כל ה-90 מיליון ימומשו כמתוכנן. לא נקבל מילימטר פחות מזה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מירב, בבקשה, משפט אחרון. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי מירב כהן: << דובר_המשך >> נתניהו תלוי בסמוטריץ' ובאבי מעוז. גם אתם, לצערי, יודעים את זה. הוא תלוי בהם כדי לבטל את משפטו, ולכן סביר שלמרות הדיבורים היפים הוא בסוף ייכנע להם וינסה להקריב את הישגי קהילת הלהט"ב כחלק מעסקת החבילה המלוכלכת הזו. אבל כשהוא ינסה, הוא יפגוש אותנו – בכנסת, בתקשורת, ברשתות, ואם צריך גם ברחובות. תודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואל רזבוזוב. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, אנחנו כמובן לא מסכימים על מהות החוק שרוצים להעביר, אבל יש דבר שאנחנו מסכימים עליו, היושב-ראש. התחלנו את זה בפעם שעברה, שאנחנו השרים לוקחים קרדיט ועובדים אבל בסוף ישנם עובדי משרד שפועלים בנחישות בשביל לקדם את המדינה. ואני ממשיך עם החשבות, עם החשב שלנו, גדעון אליאס, חשב המשרד, שהוא הרבה יותר מרק איש של מספרים. הוא שומר על ענייניות, הוא איש של אנשים, הוא מתייחס בכובד ראש וברצינות לכל פרויקט. הוא רואה לאן הכסף הציבורי הולך – איך עושים אותו, איך מנצלים אותו ואיך עובדים איתו. אז, באמת, הוא ישר כמו סרגל ויש לו ראייה מערכתית רחבה. אז באמת נהניתי לעבוד איתו. יחד איתו כמובן כל אגף החשבות – איריס כלאלף, חנה עמר, ימימה שוורץ, יעל מזרחי, יראת שלתיאל, יפה רות-הלר, מאיה שושן, מרים הרשקוביץ, ענבר בוטבול, קרן בן-דור, שירה חובב, שולמית הייזלר גרינהיים. אנחנו נעבור לייעוץ המשפטי של המשרד, דווקא בתקופה שהיועצים המשפטיים עומדים ממש בקודקוד של הסערה. היועץ המשפטי של המשרד, דודו קובסניאנו, באמת ידע להסתכל ולהבין שמהותו לשמור על החוק ועל האינטרס הציבורי. על החוק הכתוב – על מה שמותר בשירות הציבורי ומה שאסור בשירות הציבורי. יחד עם זאת, הוא נתן למשרד לעבוד, הוא נתן ללשכת השר, ללשכת המנכ"ל, לעבוד ולהוציא תוכניות ואג'נדה לפועל, ועל זה באמת אני מודה לו מאוד, כי התפקיד הוא קשה כי אתה צריך לשמור על גזרה, על החוק. מצד שני, אתה צריך לאפשר לעבוד, והרבה פעמים הדברים לא מתכתבים יחד עם ההנחיות שהגיעו מלמעלה. כמובן שאיתו יש את עובדי לשכת הייעוץ המשפטי: אולגה פולוצקי, שמאוד נהניתי לעבוד איתה, אילנה עמון, יעל הריס, עלמה אבידן, ענת חן, רעות קנדל. כמובן שאי-אפשר בלי רם ליסטמן, שהוא המשנה ליועמ"ש, האיש יודע איך להגיד כן ולא, שעבר כל כך הרבה שרים. יש לו כל כך הרבה ניסיון. באמת, הוא עבר שלל תפקידים והוא פשוט מומחה לכול. כל פעם שצריך איזה ייעוץ מדויק, רם יודע לתת לנו את התשובה. דוברת המשרד – ענת שיחור, דאגה ששמו של המשרד הכלכלי והחשוב הזה תמיד ילך לפניו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << דובר_המשך >> אני אכבד את המליאה. יש לי עוד רשימה ארוכה של דברים. כל פעם שתהיה לנו ההזדמנות, אנחנו נמשיך את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> יהיו לך עוד. יש לנו שלושה ימים. תודה לך. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר – לא נמצאת. חבר הכנסת אלעזר שטרן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> את נרשמת? אז הוא מוותר? בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. השרים, כנסת נכבדה, אני אדבר כמובן רק על פקודת המשטרה, אותו חוק, שאתה, אדוני, ניהלת את הדיונים בו מזה כשבועיים. אל תדאג, לא נדבר על איך התנהלה הוועדה, כבר דיברנו על זה. אני כן רוצה להגיד ליו"ר הוועדה לביטחון פנים, כי הוא יושב פה – המיועד, כמובן, אנחנו עכשיו רק במיועדים – שבסוף ההשלכות של החוק הזה יגיעו אליך. ולכן טוב שאתה יושב פה, כי אני יודעת שאתה יושב ומקשיב למה שקורה. אנחנו ניסינו, באמת שניסינו, במשך שבועיים לשנות את החוק. החליט השר המיועד להוציא רק שני סעיפים, ומכאן ההצבעה על הפיצול. צריך גם להגיד לצופים שצופים בערוץ הכנסת ושמאוד אוהבים את המקום הזה, שהסיבה שאנחנו התכנסנו היא כי השר הקשיב לייעוץ המשפטי ובעצם פיצל שני סעיפים מתוך החוק לדיון ארוך. והינה, אני אומרת לך, ואני אומרת גם לו, כי הוא בטח צופה: הטעות הייתה להביא את החוק הזה. זו טעות. זו טעות חמורה, שאת ההשלכות שלה אתה כנראה תספוג כיו"ר הוועדה לביטחון פנים המיועד. והינה, אני אומרת לך: לא סתם עשינו דיון ולא סתם אדוני היושב-ראש ניסה באמת, וניסה עוד פעם, לשלוח את ההסכמות, ועוד פעם לשלוח את ההסכמות. בסוף הוא הסכים, הוא לקח שניים ותלש מהחוק, אבל החוק עדיין גרוע. החוק עדיין גרוע ברמה כזאת שכל מי שיש לו טיפה הבנה מבין שככה לא צריך להתנהל חוק, לא מבחינת תהליך דמוקרטי וגם לא מבחינת מהות. לא רק שאני מדברת על הפרוצדורה, כי אני אוהבת ללכת לפרוצדורה – עזוב פרוצדורה, כמה שניהלת ונתת לדבר, עדיין הצעת חוק פרטית נוגעת באיך שר ממשלתי יעבוד; אין דברים כאלה. הרי אתה ואני עשינו הצעות חוק פרטיות, ועזוב שזה לקח לנו חצי שנה, שמונה חודשים; ממתי הצעת חוק פרטית נוגעת לתפקיד של שר? רק בגלל חוסר האמון שיש בין השר המיועד לראש הממשלה המיועד כל הכנסת הזאת שילמה מחיר? כולנו ישבנו פה יום ולילה, רק כי הוא לא מסוגל להסכים איתו? אז, נכון, יש פיצול, וזה הישג של האופוזיציה והייעוץ המשפטי – חד-משמעית אני אומרת. חד-משמעית, הייעוץ המשפטי עבד כאן, ומגיע. אבל עדיין, עדיין, להצביע על החוק הזה זה טעות. ויותר מזה, הינה אני אומרת לך: ההשלכות של החוק הזה יגיעו אליך לוועדה, ואני מבטיחה לך שכל מי שהיה כאן בשבועיים האחרונים, ואפילו יותר, ויש כאן חברי כנסת מאוד מאוד חרוצים, שהיו כאן לאורך כל הדיון – אנחנו נבוא. אנחנו נבוא ונשמע. ואני מאוד מקווה שהמשטרה – הציבור בכלל והמשטרה בפרט – לא תשלם. כי לדעתי, ואת זה עוד פעם אני אומרת, יהיה כאן תשלום, ואתה תצטרך לפרוע אותו כיו"ר ועדה. החוק הזה חוק גרוע. אני קוראת לכם להצביע נגד. ובכל מקרה, בכל מקרה, כשנגיע גם להסתייגויות, ואני בטוחה שאדוני היושב-ראש גם יהיה בהסתייגות, אני אגיד את כל דעתי על כל החוק. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> - - - הפיצול. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. אני תמיד רוצה לדבר על החוק, כי מה שאופף את הכול זה החוק, בוסו. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה, גברתי. חבר הכנסת סגן השר עידן רול. בבקשה, אדוני. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מירב, חברת הכנסת בן ארי, אין מגבלה לנו כחברי הכנסת על אילו הצעות חוק פרטיות אנחנו יכולים להגיש ובאילו נושאים. את יודעת את זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ברור. אבל מתי - - - של שר? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא. בסדר. אין מגבלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בוודאי שיש. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כחברי כנסת, אין לנו מגבלה על הצעות חוק פרטיות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני בעד הצעות חוק פרטיות כשהן נוגעות לציבור, לא לשר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה מאוד נוגע לציבור, מאוד מאוד נוגע לציבור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני בטוחה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אני דווקא לא רוצה להתייחס לחוק הספציפי הזה. אני רוצה להתייחס לכל השבועות האחרונים ולמה שאני שומע בציבור כולו שמקיף אותי והוא ציבור שלוקח חלק מכל החברה הישראלית. אני רוצה לדבר איתכם על תחילת מותו של החלום הישראלי. כשאני הייתי ילד התחנכתי בצורה מאוד דומה להרבה אנשים פה – שהולכים לצבא, עושים שירות משמעותי, עושים תואר, מתחילים לעשות קריירה, בונים את עצמך, בונים את עצמך לצד כל אותם אנשים שפגשת בדרך, בין אם זה תנועות הנוער, בין אם זה התיכון, בין אם זה התנדבויות, ובונים את המקום הזה של להקים משפחה ובית בישראל, כאן, בחברה הזאת, להיות בן אדם שמצליח להתפרנס, לצאת לחופשות עם המשפחה, חינוך טוב לילדים, מערכת בריאות טובה. החלום הישראלי. החלום הישראלי של להצליח לבנות פה בית ומשפחה ולהרגיש שייך וגאה במדינה שלך ובחיים שהצלחת ליצור ובחברה שאתה חלק ממנה. כמוני המון אנשים אחרים. באמת, אני פוגש – בשבועות האחרונים ניגשים אליי אנשים משמאל ומימין וממרכז, ששירתו איתי בצבא, שעשו שירות משמעותי, שלחמו במלחמות, אנשים שהיו איתי בתואר הראשון, בתואר השני, אנשים שהיו איתי בהתמחות בעריכת דין, אנשים שפגשתי בכל מיני צמתים, אנשים שהיו איתי בסוכנות היהודית ובפעילות חברתית ובפעילות פוליטית, והם כולם מודאגים. עכשיו, אלה לא אנשים שהיו מודאגים פעם, אלה לא אנשים שממהרים וצועקים: זאב, זאב, על כל דבר שקורה, אלה גם לא אנשים שאמרו מילה אחת בכל הממשלות הקודמות של נתניהו, שהרכב שלהן היה גם דומה במידה רבה להרכב הזה. אף פעם הם לא נרעשו. הם אף פעם לא חשבו שמגיע סוף העולם. עכשיו, זה לא עניין של סוף העולם. זה עניין של לגרום לאנשים שמנסים לחיות את החלום הישראלי להרגיש פתאום זרים, להרגיש פתאום שהם לא מוצאים את עצמם, להרגיש פתאום שהם מתחילים להידחק לשוליים. ואין בזה שום גבורה להצליח לגרום לציונים ישראלים גאים להרגיש פתאום שהמדינה היא קצת פחות שלהם. זה לא מוכיח שום כוח. זה לא מוכיח משילות. זה לא מוכיח שום דבר. זה מוכיח שבסוף אנחנו נישאר פה חברה מפוררת. החברה הזו הוקמה, המדינה הזו הוקמה על ערבות הדדית. וההסכמים הקואליציוניים שאנחנו רואים חדשות לבקרים מתפרסמים הם הסכמים שמפוררים את הערבות ההדדית, את הישראליות הזאת, את הקולקטיב הזה שהוא נס, שהוא חזק, שבזכותו הצלחנו להקים סטרטאפ ניישן, מעצמה ביטחונית, מעצמה חברתית. תמיד היו פה מחלוקות, תמיד היו פערים לגשר, אבל אף פעם לא שברו את הכלים. גם לא בממשלה שלנו, חרף מה שמנסים למכור פה. ועכשיו יש פעם ראשונה ציבורים שלמים שאומרים: אנחנו שילמנו – חלקם שילמו את המחיר הכי כבד שיכול להיות, מחיר של חיים, בשביל לחיות פה, כי הם מאמינים במה שהמדינה הזו מייצגת. ופתאום הם מוצאים את עצמם מחוץ לגדר, לא שייכים. זו תחושה איומה, וזו תחושה שמתחילה לסמן סוף אפשרי של מה שהכרנו. אף אחד פה, בין אם הם בקואליציה ובים אם הם באופוזיציה, לא צריך לשמוע דבר כזה ולחייך. זה צריך להטריד את כולם, כי זה חלק מהמדינה שכולנו עבדנו לבנות. אל תיתנו יד ותהרסו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תיתנו יד להרס הישראליות, להרס החלום הישראלי. והחלום הישראלי הזה הוא חלום של כולם, והוא חלום של לעשות אותו ביחד. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. הוספתי לך. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא עניין של עוזבים או מי שמאיים לעזוב. זה עניין של אנשים שנלחמים להישאר, אבל פתאום מרגישים שחלק מהמלחמות שלהם היו לשווא. והם נלחמו למען המדינה ולא אחד בשני. תודה רבה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמיחי שקלי, בבקשה, אדוני. << דובר >> עמיחי שיקלי (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חנוכה 1897, חודשים ספורים לאחר הקונגרס הציוני הראשון, מפרסם הרצל בעיתון די ולט את חיבורו המופלא "המנורה", המתאר את מסע שיבתו של אומן יהודי מתבולל, וליתר דיוק את מסעו שלו, אל חיקה של היהדות, מסע שעורר אומה שלמה מתרדמת ליל ארוכה. האומן, גיבור הסיפור, בחר דווקא בעטיה של שנאת ישראל המתלהטת לשוב אל זהותו, ולכבוד חג החנוכה יצר מנורה לילדיו. "בתוך נפשותיהם הרכות ביקש לטעת את האהבה למולדתם העתיקה. מנורה הוכנה - - - הנר הראשון הועלה, ולאורו סופרו תולדות החג - - - הנרות הלכו ונתרבו במנורה, ויחד עם הילדים היה אביהם חולם לנוכח הנרות הקטנים - - - הגיע הערב השמיני שבו דולקים כל הנרות - - - עיני הילדים הפיקו נוגה ובעיני מיודענו הייתה חזות הכול משל ודמיון להתעוררות האומה". חתן פרס ישראל, עורך כתביו של הרצל והביוגרף החשוב ביותר שלו, ד"ר אלכס ביין, נעל את חיבורו המכונן אודותיו המשתרע על פני למעלה מ-600 עמודים בשורות הבאות: "הנעלה שבשאיפותיו" – של הרצל, כן – "לא הייתה מדינה, אותה ראה רק כאמצעי - - - כזאת אמר לא אחת ב'מדינת היהודים', בנאומיו, באלטנוילנד, ברשימותיו, ולבסוף בחרוזים פשוטים, שכתב לאחר הקונגרס השישי באחד האלבומים של יתומי קישינב: אימתי ייראה לי כמוצלח כל עמלי עלי האדמות?" – כתב הרצל – "אם צעירי היהודים הדלים ייעשו ליהודים צעירים גאים". השנה נחגוג 75 למדינת ישראל, אולם יש להודות, חלומו של הרצל טרם מומש. אומנם צעירי ישראל, ברובם המוחלט, כבר אינם דלים ואינם חלשים, אבל רבים מכירים בקושי את מורשת עמם, ולא תמיד גאים ביהדותם. בסבבי הבחירות האחרונים מצאה עצמה היהדות, בצר לה, במקום כדבק המחבר, המלכד, כגזע העץ שממנו מסתעפים ענפי המנורה, במוקדם של ויכוחים בלתי פוסקים; פועל יוצא של התנתקות הולכת וגוברת של חלק אחד בעם מן העבר האחד, וניכוס שלה בידי חלקים אחרים מן העבר השני. לא אחת קורה כי דווקא אלה המבקשים לדבר בשם היהדות מרחיקים ממנה את צעירי ישראל, ודווקא אלה המבקשים לחזק את התורה ואת לומדיה מחלישים אותה, ממעטים את אורה ומשחקים לידיהם של המתייוונים בני דורנו, מוכי אותו נגע ישן ונושן, נגע השנאה העצמית, שעליהם אמר ברל כצנלסון: "היש עם בעמים אשר בניו הגיעו לידי סילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וייסוריו הם בזויים ושנואים בעיניהם, וכל מה שעושה אויב עמם - - - ממלא את ליבם רגש הערצה והתמכרות? - - - כל עוד אפשרי הדבר שיבוא ילד יהודי שעולה לארץ ישראל, ילד שטופח על ידי ייסורי העם ומשאת נפש של דורות, וכאן, דווקא כאן, ידבקו בו חיידקים של שנאה לעמו - - - אל ידע מצפוננו שקט". כאז כן היום אצים רצים המתייוונים בני דורנו לסלף, לעוות ולהוציא את דיבתנו רעה בפני אומות עולם. ויש שאף הגדילו לעשות ומקימים ברגעים אלה ממש חמ"לים מיוחדים, המדווחים לעולם על "הגזענים היודו-נאצים" המקימים כאן ממשלה, כאילו שמחר בבוקר, כשנידרש לאשראי בין-לאומי מידידותינו כדי להתגונן מפני מטחי טילים של חמאס או חיזבאללה, הם יבחינו - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עמיחי שיקלי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - בין השכן הליכודניק לבין חברו שהצביע לעבודה. מהמתייוונים שונאי עמם ומורשתם אין לי ציפיות; אני מבקש עליהם רחמים. אבל מכם, מחבריי היושבים פה על ספסלי האופוזיציה, מכם דווקא כן יש לי ציפיות. אם לנוכח כל מחלוקת, עזה ומוצדקת ככל שתהיה, נדלג ברפלקס פבלובי להשוואות לחוקי נירנברג, לא נוכל לקיים כאן ויכוחים שחשוב לקיים. סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת, למשל, כשל במילוי ייעודו. ייתכן שהבעיה בבג"ץ, שיישם את החוק אך ורק כלפי אנשי ימין; ייתכן שהבעיה בחוק ויש לתקנו או לחוקק חוק חדש. עמדתי האישית, אגב, היא שהחוק נכון וחשוב, אולם מימושו הסלקטיבי בידי בית המשפט העליון רוקן אותו מתוכנו. אלא שבינתיים הרינו-צרורים למיניהם אצים רצים לספר לקהל מאזיניהם השכם והערב שהממשלה החדשה שמה לה למטרה לעודד גזענות. נו, ברצינות. גם על השאלה אם נכון לחייב בחוק בעל בית דפוס טבעוני להדפיס מודעות למסעדת בשרים מותר לקיים דיון. חבריי באופוזיציה, בבחירות היינו כוחות האופל - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה לסיים, חבר הכנסת שיקלי. משפט אחרון. << דובר_המשך >> עמיחי שיקלי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ועכשיו שודרגנו לנאצים. לא כדאי שתירגעו? תיקחו אוויר? ואם אתם עד כדי כך מודאגים, לפחות תוותרו על החרם האינפנטילי שלכם על למעלה ממיליון מצביעי ליכוד. ואני רוצה, לסיום, לפנות לגורם שמקדם בחודשיים האחרונים שיח אנרכיסטי מופקר ומתאמץ ללבות את רוחות השנאה כנגד חצי עם בשאלה פשוטה: אדוני ראש הממשלה המודח, למה אתה מדבר ככה? למה הסגנון הזה? באיזה אופן זה משפר את השיח הישראלי, הקריאות האלה של "גזענים מסוכנים ולא נורמליים"? אתה יודע מה, זו אפילו לא פוליטיקה טובה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה אפילו לא קראת לו בשמו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת - - - << דובר_המשך >> עמיחי שיקלי (הליכוד): << דובר_המשך >> ואם תסתכל על מה שקרה פה בחודש שעבר - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אפילו לא קראת לו בשמו. צביעות. << דובר_המשך >> עמיחי שיקלי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - הסגנון הזה גם מפסיד בחירות. תודה לכם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה, אדוני. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מי המתייוונים? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, אדוני. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מי המתייוונים, אבל? אנחנו המתייוונים במשל? << קריאה >> עמיחי שיקלי (הליכוד): << קריאה >> זה לפי תחושתך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. שמעתי בקשב רב, והייתי רוב הזמן אצלך בוועדה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני אומר לך את זה חד-משמעית, אני בא לסנגר על אנשי הפרקליטות, שעשו עבודתם נאמנה. הם לא חייבים להסכים איתך, והם אומרים את דעתם המקצועית. הם לא עשו אנטי, זוהי דעתם. הצטרף ואמר גם היועץ המשפטי של המשטרה שהוא בכלל לא מבין מה הוא צריך לעשות אחרי שהחוק הזה יחוקק, איפה עוברים הגבולות. אני מצטט אותו מילה במילה. ולכן, אמרתי לך כבר, אני לא אומר שלא צריך לשנות, אני רק אומר שהמהירות הזו – ועוד פעם, אל תגיד לי "שבועיים" ו"הרבה שעות", זה לא העניין – השינוי של פקודת המשטרה לא נעשה באורך רוח, לא נעשה בקשב. יתרה מכך, כל נושא מדיניות החקירות נשאר. אז מישהו יכול להסביר לי מהי מדיניות חקירות? האם השר יגיד מה לחקור ומה לא לחקור? האם הוא יגיד שחמישה אנשים שמתיישבים באגם ברמת גן, לצורך העניין – אותם לא לפנות, כי המדיניות שלו היא להתיישב באגם ברמת גן, למרות שזה לא חוקי כי השטח שייך למדינת ישראל? והמבין יבין. ואנחנו לא מתייוונים, ואתם בשינוי חוק 7א כן הופכים מדינה שלמה לגזענית. רץ אץ ביבי רק יום אחד שהיה לחץ תקשורתי ולחץ ציבורי, אמר: אני מבטל את הסעיף. מבטל את הסעיף. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אבל לא ביטל. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ביטל, נבהל מסמוטריץ', חזר בו, הכניס אותו ואמר: נשים חוק חדש. למה נשים חוק חדש בחוק-יסוד: הכנסת? זה כל כך ברור: מניעת כניסת גזענים לכנסת ישראל. כל כך ברור. רוצים להיות ככל העמים, או ככל העמים המתנגדים. << קריאה >> עמיחי שיקלי (הליכוד): << קריאה >> אלא אם כן זה היבה יזבק או עזמי בשארה, אז זה לא תופס. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולכן – צר לי שאני לא מתייחס אליך – ולכן אני אומר לכם, אתם שמים אותנו במשבצת בלתי אפשרית, את כל מדינת ישראל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם שמתם את עצמכם בכישלון שלכם. בכישלון שלכם שמתם את עצמכם במקום הזה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם הופכים מדינה שלמה למדינה גזענית, ומעל הדוכן הזה נאמרים דברים גזעניים, וכדאי שתסתכלו איך אתם מוציאים אותנו בתוך עמי העולם. דבר אחד קטן, כי יש לי עוד 13 שניות ואני אשתדל לעמוד בזמן. שמעתי את חבר הכנסת נתניהו מדבר כל הזמן: לפיד, דרדרת את המצב הכלכלי, שומו שמיים. מדינת ישראל לפי ה-OECD היא מקום רביעי באירופה, לפי כל התובנות הכלכליות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ספר את זה לאימהות שלא גומרות את החודש. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לפי כל התובנות הכלכליות, וצר לי שאני לא מתייחס אליך. תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ספר את זה לפריפריה שלא גומרים את החודש בגללכם, עם הגזרות שלכם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת לוי, שעמדת גם בזמנים. חברת הכנסת יסמין פרידמן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> העיקר שאתה מקבל פנסיה תקציבית וגם משכורת של ח"כ. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תקשיב טוב, מה שאני עשיתי בשביל זה לא תעשה בעוד 20 שנה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> עשרות שנים הוא משרת את מדינת ישראל. איך אתה לא מתבייש? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תתביישו לכם אתם. הרסתם את המדינה, השארתם חורבן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה עשית בשביל המדינה? מה אתה עשית? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אחרי שנה השארנו חורבן, שלמה קרעי? זה כישרון מיוחד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתם בדיחה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברת הכנסת פרידמן. << קריאה >> עמיחי שיקלי (הליכוד): << קריאה >> - - - ביום חמישי - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת דוידסון וחבר הכנסת קרעי, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת דוידסון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא מדבר, אני אדבר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני הערתי גם לו. נו, אז מה, אני מעיר גם לך וגם לו. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלמה קרעי, אתה מוזמן להישאר ולשמוע קצת נתונים על הממשלה החדשה שאתם הולכים להקים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בהיבט אחר. בוא תשמע על זה קצת בהיבט אחר, קצת נתונים מעניינים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא בורח מהמליאה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. הוא בורח ממני. אפשר להגיד הרבה דברים, אני לא בדיוק אהבת חייו. בעוד כמה ימים תושבע הממשלה החדשה, ועוד לפני שהיא התחילה לכהן כבר יש עליה כתם ענק. מה הכתם? אין בה נשים. אנחנו מהוות 51% מהאוכלוסייה, אבל אנחנו לא מצליחות להגיע לייצוג הולם אפילו במשכן הזה. ואתם עוד מעיזים להחזיר אותנו עוד יותר אחורה. בכנסת הנוכחית מכהנות רק 29 חברות כנסת – הייצוג הנשי הכי נמוך מזה שמונה שנים. בקואליציה שלכם, מתוך 64 מושבים, רק תשעה מאוישים על ידי נשים. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> יכולתם להכניס כמה שאתם רוצים, מה הבעיה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כמה שאתם רוצים. אנחנו עוברים פריימריז, נבחרים על פי היכולת - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הבנתי. תירוץ זמני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - לא על פי המגדר. או שאתה מתאים - - - או שלא. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, תירוץ מאוד פמיניסטי, כן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה קשור? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, אתם עדיין מפריעים לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה נבחר בפריימריז - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אחזור, מתוך 64 מושבים רק תשעה מאוישים על ידי נשים, לעומת 30 נשים בקואליציה היוצאת. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תפני לבוס שלך. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בממשלה האחרונה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שמה זה נותן? מה זה אומר, שהממשלה הייתה טובה כי היו בה נשים? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> טלי, חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זה גדול עליי לשמוע את זה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הערת לה, בסדר. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בממשלה האחרונה כיהנו תשע שרות ועשר מנכ"ליות – שיא של כל הזמנים. לעומת זאת בממשלה העתידית צפויות לכהן רק שלוש או ארבע שרות. והינה, שוב אנחנו חוזרות אחורה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה רוצה להתערב? אתה רוצה שנתערב? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני לא יודע, את תגידי לנו. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תעשה חשבון פשוט. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> ספרי לטלי, ספרי לאופיר - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמה מנכ"ליות משרדים נראה לכם שנזכה לראות בממשלה החשוכה? וזה לא הכי גרוע, כמעט 74 שנים קיימת הכנסת, ועדיין יש מפלגות שמעיזות לאסור על נשים להתמודד בכלל לכנסת. מי ייצג את הנשים החרדיות? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זכותה של מפלגה דתית, זכותה של מפלגה דתית לאמונה שלה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם הגברים תייצגו אותן? שלא תבינו לא נכון – טלי, את מפריעה לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זכותה של מפלגה דתית לאמונה שלה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לדעתך זו זכותה. לדעתי זה לא תקין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זכותך להעביר על זה ביקורת. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יפה. אז אני עליתי לפה להעביר על זה ביקורת, ואת מפריעה לי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, בואי ניתן לה לסיים, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> במהות, לא במגדר. שיפעלו לטובת אזרחי מדינת ישראל. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אחכה שטלי תסיים ואז אני אמשיך. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני אוסיף לך, בבקשה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אם תחכי זה לא יקרה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הינה, זה קרה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלא תבינו לא נכון, אתם לא עושים לנו טובה. אנחנו טובות בדיוק כמוכם, אם לא יותר. לא מבקשות הנחות ולא הנמכה בסטנדרטים. רק שלא תפסלו אותנו על סמך היותנו נשים. אני מפחדת, כי מי יקדם מאבק באלימות נגד נשים? מי יפעל לצמצום פערי השכר? מי ידאג לשוויון מגדרי במרחב הציבורי? האם זה יהיה ההוא שחושב שנשים לא צריכות להיות לוחמות? או אולי זה שאומר שהתרומה הגדולה ביותר שלנו כנשים היא להתחתן ולעשות ילדים, כאילו שזה הדבר היחיד שאנחנו טובות בו? במקום שבו אין נשים גם לא מקדמים זכויות נשים, ולכן אם עדיין לא התחלתם לדאוג, כדאי שתתחילו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה, אדוני. << דובר >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הרב דרוקמן הובא למנוחות אחר הצוהריים. אני אזכור את הרב דרוקמן בעיקר על הרוח, על החזון ועל המעש שלו בנושא הגיור. הקמנו בצה"ל את קורס נתיב, אני נוטה לחשוב, לדעת, שבלי הדחיפה הגדולה מאוד של הרב דרוקמן שכיתת – כיתתנו, אבל הוא כיתת ממרום גילו – את רגליו ממשרדי ראש הממשלה למשרדי הצבא, לא היה בא לעולם הקורס הזה. צריך לומר שנכון להיום התגיירו בו כמעט 16,000 חיילות וחיילים, שיש להם כבר עשרות אלפי ילדים. על כך יש לו זכויות רבות מאוד. האחריות שלו תמיד הייתה בעניין הזה, הוא ציטט גם באוזניי מספר פעמים את היחס שלו לאחינו יוצאי חבר העמים: "ובאו האבדים מארץ אשור והנדחים בארץ מצרים". הם כולם אחים שלנו. לצערי הרב בבית הזה לא הצלחנו ליישם את התפיסה הזאת. בבית הזה התנחלה התפיסה שמי שאולי לבוש כמוני, עם כיפה וציצית, ואולי לומד חמש שעות או שמונה שעות ביום בישיבה מקבל יותר נקודות מאשר מי שמחרף נפשו להגנה על העם היהודי. אני לא מכיר אף אחד שחזר מפגישה עם הקדוש ברוך הוא כדי שיגיד שאפילו מי שלא מדליק אור בשבת מקבל יותר נקודות מאשר מי שבאותה השבת שוכב במארב בגבול לבנון. אני לא רוצה להכניס לרב דרוקמן מילים לפה, אבל אני יכול להגיד שהתפיסה הזאת יושמה גם בקורס נתיב בצה"ל, ויש באמירה הזאת, בעיניי, תרומה עצומה לקיומה של מדינת ישראל ולחוסנו של צה"ל. אני, ברשותכם, רוצה רגע לעזוב, או לא לעזוב, את הרב דרוקמן, ולומר שאני מניח שהרב דרוקמן – כן התייעצנו איתו גם באשר לנושאים של חיילים דתיים בצבא, אבל אני תמיד אמרתי, כששאלו אותי אם אני מתייעץ עם רבנים מבחוץ על מסלולים בצבא, אמרתי: כן, כאלה שמורים לתלמידיהם ללכת לשרת בצה"ל. לא התייעצתי מעולם עם רב שאני יודע שהוא לא מורה לתלמידו ללכת לשרת בצה"ל; עם רב שנכדיו או ילדיו לא משרתים בצה"ל; עם רב שהוא נגד שירות נשים בצה"ל. איך יכול להיות, איך יכול להיות שהוא יקבע מי הרב הראשי לצה"ל? מה עלה על דעתך, אדוני ראש הממשלה המיועד, שנתת את התפקיד הרגיש הזה - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> - - החשוב הזה בידי מישהו שמתנגד לצה"ל כמו שהוא נראה היום? זאת האמת, אין צה"ל בלי שירות נשים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת שטרן, אתה מעבר לזמן, נא לסיים, משפט אחרון. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> בסדר, אני רוצה להגיד לך משהו. כשעמד פה קודם חבר כנסת וציטט את כצנלסון ועוד כל מיני כאלה דברים מאוד יפים, ואחרי זה אמר מילים יפות ושם חרב לאחדות העם – לא הפסקת אותו. הערת לו פעם אחת ונתת לו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> השרה מירב כהן דיברה הרבה מעבר לזמן שלה, ואפשרתי לה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> יש לכם יושב-ראש שנתן לכם לדבר פי אלף יותר מכל אחד מאיתנו, אז לבוא אליו בטענות זה הדבר הכי מגוחך שאני שמעתי. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> יואב, אני לא רוצה להגיד כמה אתה מזדהה עם מה שאמרתי עד עכשיו, יותר טוב שבאמת תצא כדי שלא ישרפו אותך. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא נגמור אם אתה תהיה איתם כזה לארג'. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אחד אומר שאני לארג' והשני אומר שאני מקצר, אז בוא נסיים פה וניתן לדובר הבא. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אז בבקשה, אז אני - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> סליחה, אני מסיים פה. אני רוצה לאחל לכולנו יחד שרוח היהדות, שבזכותה הקמנו את קורס נתיב יחד עם הרב דרוקמן, תהיה הרוח שתשרה על הבית הזה ותהיה הרוח שלאורה ניישם גם אנחנו בבית הזה, כמו בקורס נתיב בצה"ל, מדיניות גיור – לצערי הרב, לפי מה שאני שומע, היא לא הולכת לכיוון הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה, אדוני. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, ותדע לך שזה עושה לי הרבה גאווה לראות אותך יושב בכיסא יושב-ראש הכנסת, אני מקווה שזה יהיה קבוע. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, זה לא. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודע שלא, אבל אני מקווה שזה יהיה קבוע, אחרי הכול שנינו הגענו מאותו העמק. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, כמה יוהרה, כמה חוסר הבנה וכמה חוסר צניעות יש ברצון הבלתי-נתפס של חבר הכנסת בן גביר לשנות את פקודת המשטרה, וזה עוד לפני שהיה אפילו יום אחד בחייו מופקד על משהו – לא על ארגון, לא ניהל חברה ולא שירת דקה במשטרה או בצבא. הרצון שלו, עוד לפני שנכנס לתפקידו, ברגל גסה, להפוך את משטרת ישראל, ממשטרה ממלכתית, מקצועית, שכפופה לחוק, לכזאת שכפופה לאג'נדה פוליטית כזאץ או אחרת, מעיד כאלף עדים שאין לנו כאן עניין עם שר מיועד שרוצה לבוא ולהילחם בפשיעה, בפרוטקשן ובהשבת הביטחון האישי, אלא יש לנו כאן עניין עם שר מיועד - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל ראש ממשלה אפשר בלי ניסיון, ראש ממשלה עם שישה מנדטים - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> על מה את מדברת - - - << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לנו כאן עניין עם שר מיועד שכל רצונו שהמשטרה תשרת את האינטרסים הפוליטיים הצרים שלו ושל המגזר שלו - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שזה במילים אחרות חוק אחד ליהודים וחוק אחד לערבים. חקירות שימוצו בלוח זמנים מהיר לגבי צד אחד, ימוזמזו ולא יגיעו לעולם לסיום לגבי הצד האחר. הדבר הזה מתחבר לתמונה הרבה יותר גדולה של אפליה ושל גזענות שמובלת על ידי הציונות הדתית, ואפילו לא בחדרי חדרים, אלא בפרהסיה. החל בביטול חוק הגזענות ועד ההסדר הקלוקל של חבר הכנסת שמחה רוטמן לגבי תפיסתו את הדמוקרטיה הישראלית והרצון שלו לאפשר לכל גזען לפעול על פי עמדתו הגזענית. היכולת שלהם לעטוף במילים יפות, תוך כדי גלגול עיניים לשמיים, את הגזענות הבוטה והאמונה שלהם שהגזע היהודי הוא גזע עליון ושאר הגזעים החיים במדינה הם נחותים – וכל זה במעטה של זכות הפרט והחופש לקבוע לעצמו – כל הדברים האלה צריכים לעורר דאגה אצל כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל. שיהיה לכם ברור, היום זה הערבים, מחר זה הדרוזים, מוחרתיים הקהילה הגאה ובעוד שבוע יהיו אלו יוצאי הקהילה האתיופית או כל אחד שיהדותו מוטלת בספק. הדבר הזה לא יעצור במגזר אחד, הוא ימשיך הלאה והלאה עד שיחרבו את המדינה הזאת לחלוטין. פקודת המשטרה והסמכויות שהיא מעניקה לשר המיועד הן ערובה לכך שהמדיניות הגזענית תוכל להשריש שורשים בחברה הישראלית ובסופו של דבר להחריב אותה ולהחריב את מה שבנינו כאן ב-75 שנים. אנחנו לא ניתן לזה לקרות, אנחנו נילחם בזה, ואנחנו נשלח אתכם הביתה, כי אתם תימאסו לא רק עלינו, אלא על - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - כל אזרחי מדינת ישראל, שלא רוצים את השינוי המסוכן שאתם כל כך דוחפים לקדם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אמיר אוחנה - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רם, תחליפו את הציבור קודם, אחרי זה תשלח אותנו הביתה. בינתיים הציבור שהיום גר במדינת ישראל שלח אתכם הביתה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אם היית משרת בצבא, אם לא היית רק משגיח כשרות - - - רבנות - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בינתיים הציבור שהיום גר במדינת ישראל שלח אתכם הביתה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה, גברתי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו נמצאים יום אחרי סיומו של חג החנוכה, חג האורות, אבל דווקא בחג הזה נאלצנו לעסוק בחושך במקום באור, בנסתר במקום בגלוי. עסקנו בחקיקה מבישה שנעשתה במחשכים, בהליך לא תקין ולא ראוי. חקיקה שיוזמיה ניסו להעבירה בחופזה כמה שיותר רחוק מאור השמש. חתן פרס ישראל פרופ' יצחק זמיר, מי שהיה היועץ המשפטי לממשלה ושופט בית המשפט העליון, כתב: "חשוב העיקרון הדורש כי החקיקה המינהלית לא תיעשה בחשאי בין החומות של המינהל הציבורי, כאילו מדובר בתוכנית סודית אשר המטה הכללי של הצבא מכין לשם התקפה על אויב, אלא בגלוי ואגב שיתופו של הציבור שאליו תתייחס החקיקה". מכאן ראוי שכל חוק, בוודאי חוק ראשי, ייבחן בראייה מערכתית ומקצועית. נדרש הליך סדור שיאפשר את השלמת חובת ההיוועצות כנדרש כדי להבטיח שהחוק נועד לתכלית ראויה ושאינו פוגע בעקרונות הדמוקרטיה. אבל לכם, אנשי הקואליציה המסתמנת, אצה הדרך והמינהל התקין לא עניין אתכם כלל. דרשתם פטור לא מוצדק מחובת ההנחה בפני הכנסת, פגעתם בשקיפות הליך החקיקה, לא אפשרתם בחינה מערכתית ומקצועית של הצעות החוק, סילקתם חברי כנסת מהוועדות, לא אפשרתם לגופים חיצוניים לקבל את זכות הדיבור, סתמתם פיות, התעלמתם מחוות דעת של יועצים משפטיים, מיהרתם לדרוש לתת מתן תוקף מיידי לחוקים טרם הפרסום ברשומות. לא אחת תהיתי: אם כך אתם נוהגים כשהשליטה בוועדות בידיכם, איך תנהגו כשגוף קריטי כמו המשטרה יהיה בידיכם? הפכתם את הכנסת לקרקס, ואת הליך החקיקה – לפארסה. החוקים שנדונו כאן בשבועות האחרונים עברו הליך חפוז ולא ראוי, ואמרתי שכלל פטור מחובת ההנחה תוך פגיעה בזכות הציבור לדעת, תוך פגיעה ביסודיות הנדרשת לנושא רציני כמו חקיקה; חוקים פרסונליים שכל מהותם עקיפה של המינהל התקין. האם זהו רצון הבוחר? לא לזה כיוונו אזרחי המדינה שמימשו את זכותם וחובתם הדמוקרטית ב-1 בנובמבר, לפני פחות מחודשיים. אזרחי המדינה לא כיוונו להיפוך סמכויות וניצול לרעה של בית המחוקקים – הרשות המבצעת, אפילו טרם השבעתה, כופה על הרשות המחוקקת לחוקק חוקים דרמטיים שכל מטרתם לשרת צרכים קואליציוניים ואישיים. נתניהו החלש והסחיט מאפשר לשותפיו רעבי הכוח והשררה וחסרי הגבולות לחוקק חקיקות בזק שפוגעות במשטרה, שפוגעות בצבא ההגנה לישראל ושפוגעות באינטרסים של הציבור הישראלי. החוקים שאותם מיהרתם להעביר בחג האורים הם חושך אחד גדול לדמוקרטיה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה, אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מזל שלא היית פה שנה וחצי - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בדיוק שלוש דקות היא נאמה. בול. בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הממשלה החדשה הולכת להיות כנראה הגדולה והמנופחת בתולדות המדינה, ועדיין יש תפקיד אחד שאני מציע לה להוסיף למצבת השרים מתוך ההכרח שהתעורר בימים האחרונים – שר ההבהרות. חודשיים של משא ומתן בקואליציה הכי הומוגניות בתולדות היקום, ועדיין ראש הממשלה המיועד נאלץ רק ביממה האחרונה לצאת בהבהרות לפחות ארבע פעמים. זו לא הדרך ולא האופן הנכון לטיפול באירוע. הגיע הזמן, חברים, לשר הבהרות במשרה מלאה. שר הבהרות שיבהיר כי אתם אולי לא באמת מתכוונים לבזוז את הקופה הציבורית, או לא לתת ללהט"בים להתאכסן בבתי מלון, או לבטל את חוק השבות ולפגוע בזכויות של העולים, או לא להעניק טיפול רפואי לאוכלוסיות מסוימות, או לסגור חנויות בשבת באזורים של חילונים, להרוס את צה"ל, לפרק את משרדי הממשלה, לאפשר לגזענים להתמודד בבחירות לכנסת במסגרת החוק, לאפשר לשר השיכון להרחיב את עסקיו המשפחתיים ולחלק 25 משרות מיותרות במשרד שלו. לכל זה נדרש שר ההבהרות במשרה מלאה. הציבור חייב לדעת כי אתם לא ממשלה רצינית, כי אתם מנהלים חודשיים משא ומתן שלא נגמר ובסוף חותמים על הסכמים שאתם, מסתבר, לא מתכוונים ליישם. או שכן? צריך להבהיר. זה הזמן לשר ההבהרות. תפנו זמן לראש הממשלה המיועד, יש הרבה דברים להבהיר. האם גם מחר נשים יוכלו להתגייס לצה"ל ולהיכנס לתחבורה ציבורית? מה יקרה עם החוקרים של ראש הממשלה המיועד, מתי יוגש נגדם כתב אישום על בגידה? ומתי ביצוע גזר הדין? זכות הציבור להיות מובהר. צריך שר הבהרה במשרה מלאה. אם יתעורר ויכוח בקואליציה הכי הומוגניות במופרכות שלה, אפשר גם ללכת צעד אחד קדימה ולמנות שר נוסף. זה באמת ישמע נפלא, שר במשרד ההבהרות. זה צו השעה. הציבור צמא להבהרה כיצד נקלענו לאירוע מופרע זה. תאמינו לי, הציבור רואה הכול. יגיע היום והוא יבהיר לכם: נמאסתם, לכו הביתה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מי, אתם? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בבחירות האחרונות הציבור אמר לכם - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> זה מה שהציבור אמר לכם. תקבלו את התוצאות - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה גלגל. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> טלי, תהיי רגועה עכשיו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> זה לא גלגל, זה גלגל פעם אחת - - - שהפר את הברית. פעם אחת היה - - - אם יגיע עוד אחד כזה - - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אמש חזינו בקדימון של ממשלת הסלקציה. חבר כנסת אחד אומר שבעל מלון יוכל לסרב לקבל זוג הומואים לבית העסק שלו. חברת כנסת אחרת אמרה שהרופא יוכל לסרב לתת טיפול למטופל אם זה מנוגד לאמונתו הדתית. במילים אחרות: סלקציה. הבית הזה פעל לחוקק חוק נגד סלקציה. בשנת 2011 אישרה הכנסת את החוק שקובע איסור להפלות במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. החוק נועד להתמודד בעיקר עם סלקציה שהתרחשה בכניסה למועדוני לילה. ראינו כיצד בני העדה האתיופית מופלים לרעה בגלל צבע עורם, כיצד מזרחים לא מוכנסים למועדון כי הם לא באים טוב לסלקטור בעין. אומנם התופעות הללו עדיין מתרחשות, אך מועדון שעושה זאת חשוף לתביעה ובמקרים רבים מפסיד בבית המשפט לטובת האדם שהופלה לרעה. לא סתם הכנסת חוקקה את החוק הזה. הוא נועד למנוע עוולה. רק כי אדם נראה אחרת הוא לא ייכנס לבית עסק? אבל הינה מגיעה ממשלת הסלקציה ורוצה להחזיר עטרה ליושנה. להט"ב זה דבר פסול, ערבי זה דבר פסול. מה השלב הבא? נשים יהיו פסולות כי בעל העסק שומר מצוות? לא מעוניין שאישה תיכנס לבית העסק שלו כי לטעמו היא חשופה מדי? אולי גם עיוור עם כלב נחייה תימנע ממנו כניסה, כי הכלב, לא נוח שהוא מסתובב בין הרגליים? אם זה לא מספיק, כבר עכשיו עמלים בחלק מהמפלגות בקואליציה העתידית לפעול להקמת שכונות לחרדים בלבד. אם זה כך, מדוע שלא יקומו שכונות לחילונים בלבד? אני אגיד לכם למה, כי זו אפליה. עם אחד אנחנו. ממשלת הסלקציה מובילה אותנו למקום אפל וחשוך. לא יקום ולא יהיה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> למה אתם מפחידים כל הזמן? תפחידו פחות, יהיה טוב יותר. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> בעזרת השם, אנחנו הכי מייחלים. תנו לנו תקווה שיהיה יותר טוב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת ביטון. יעלה ויבוא חבר הכנסת רון כץ. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הרבה תקווה יש פה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אני מצפה. בהצלחה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> כל אחד שעולה מפחיד אותנו יותר. אין להם אופטימיות, לאנשים הללו. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אם תמשיכו עם מה שאתם, עם המסרים, אז איפה התקווה? עם המסרים, איזו תקווה יש לנו? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> יש הרבה תקווה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - שתצליחו למען הציבור שלנו. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, אני דווקא רציתי להיות אופטימי. לפני הקמת ממשלה יש איזו אווירה טובה: היו בחירות, רוצים להקים ממשלה – ומה קרה מאז? כמעט חודשיים עברו מאז, כשכל יום בחודשיים האלה אני לא מקנא בראש הממשלה הבא. כל יום הוא צריך להוציא הבהרה חדשה על איזה שטות שאומר אחד מהשותפים. אממה, אין לו מה לעשות עם זה, הם שולטים בו לחלוטין: האחד עושה רשימות שחורות של עיתונאים ונשים משפיעות בכל מיני מקומות; השני לא רוצה שמלונות יקבלו את מי שהוא לא מאמין בדרכו; השלישית מגדילה ואומרת שרופא יפר שבועה – דרך אגב, אני אחרי זה אשאל את הרבנים איך זה מסתדר בהלכה, איך רופא מפר שבועה – הגברת שמאמינה בהלכה מבקשת שהרופא יפר שבועה בשביל לא לטפל במי שהיא חושבת שלא מגיע לו שיקבל טיפול, ואחרון חביב, הוא כבר בתוך הבית, אומר שהחוקרים בעניינו של אביו בגדו במדינה – לא פחות ולא יותר, בגדו במדינה – ודינם הוא לא כלא, הוא יותר חמור מכלא. עם כמה שידוע לי, אני מבין שבן גביר רוצה לחוקק חוק שכבר קיים, אבל זה סיפור אחר, הפופוליזם הזה. אז מה מגיע לחוקרים האלה אם לא כלא? מה יותר חמור מכלא, אדוני היושב-ראש? אל תענה, אני לא רוצה לסבך אותך. ואני אומר לעצמי, איך אפשר לנהל מדינה כשאתה מרכיב ממשלה מקבוצה שכל היום מושכת את השמיכה ולא מצליחה להסכים על שום דבר? היום אני שומע שבתוך אגודת ישראל כבר קמו שתי מפלגות. ראש הממשלה המיועד נתניהו אומר שהוא הבטיח את המקום בקבינט לסיעה עם שבעה מנדטים, עכשיו הם כבר לא שבעה מנדטים, הם חמישה מנדטים או ארבעה מנדטים, אני כבר לא עוקב אחרי הפילוגים, ועוד לא התחלתם. אני אומר לעצמי: אם כך זה נראה לפני הקמת הממשלה, מה יקרה אחרי? האנשים האלה צריכים להיכנס למשרדים, והם לא מסכימים על כלום. המכנה המשותף היחיד של כל השותפים האלה הוא שנאה למי שלא חושב כמוהם. זה הדבר היחיד שמחזיק את ממשלת ישראל הבאה – שנאה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רון, שמענו - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ותושבי מדינת ישראל, המאוכזבים - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון, אדוני. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - המאוכזבים מתוצאות הבחירות האלה, האמינו לי, אני שומע אותם המון - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> המיעוט שמאוכזב. יש מיעוט שמאוכזב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה יופי. איך זה לספר סיפור לעצמך? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה צריך להחזיר לי את הזמן, זה בנוהל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה כבר לא זמן שלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, אני אענה לך על זה. תושבי ישראל המאוכזבים שפוגשים אותי יום-יום, אני רוצה לומר לכם: יש תקווה, הם לא יחזיקו מעמד הרבה זמן, ואנחנו נחזור הרבה יותר מהר ממה שחושבים. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. תודה, אדוני. חבר הכנסת סימון דוידסון. בבקשה, אדוני. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – אדוני היושב-ראש, יש לך ילדים קטנים, נכון? אתה מכיר את התוכנית סמי הכבאי? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמו סמי הכבאי, יש תוכנית חדשה בכנסת ישראל, אני קורא לה "ביבי הכבאי". ביבי הכבאי מתחזה לסמי הכבאי ומכבה בכל יום שרפות. אתם מכירים את התוכנית סמי הכבאי, ילדים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> השופט עמית, בבית המשפט העליון, גם אוהב אותו. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז יש עכשיו בכנסת. איזו הבנה, איזו אמונה, איזה יושר בין בנימין נתניהו לחבריו לקואליציה הבאה. כמעט בכל יום צריך נתניהו לכבות שרפה חדשה. כמה כיבויי שרפות נקבל מראש הממשלה בנימין נתניהו? בשבועות האחרונים, מי שלא יודע, אנחנו עדים לרצף שרפות בלתי פוסק ביחס לאמירות הסובבים אותנו. כיבוי שרפה כנגד כל הצהרה, הסבר כנגד כל משבר, נימוק בשביל סטרוק, הפרחה בשביל שמחה – בקיצור, ממציא היגיון לכל שיגעון, זה בנימין נתניהו. הציבור כבר לא יודע למי להאמין: לנתניהו שהפך למרגיע הלאומי, לסמי הכבאי או לשותפים שלו שמדברים בקול אחר. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> זה המון אור של חנוכה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> וחברים יקרים, עוד לא התחלנו, עדיין לא קמה הממשלה. אתמול הוציא סמי הכבאי – סליחה, בנימין נתניהו, המיועד – הודעות הבהרה על דברי סטרוק ורוטמן ביחס לחוק האפליה שאותו הם מבקשים לקדם. לפי חברת הכנסת סטרוק, ואני מצטט, ציטוט שלא האמנתי ששמעתי אותו: "כל עוד יש מספיק רופאים אחרים שיכולים לתת שירות, אסור לכפות על רופא או רופאה לתת טיפול שעומד בניגוד לעמדתם הדתית". אני אומר לכם, כבן לשני הורים רופאים, שהרופאים נשבעו להתנהג בדיוק אחרת: לתת מרפא לכל אדם, לא משנה למי. באה הגברת סטרוק ומשנה את הכללים לרופאים. זה הגיוני? מבחינתי זה חולני. בא חברה למפלגה רוטמן ואומר שבאופן תיאורטי בעל מלון דתי יוכל לבחור שלא לארח קבוצת הומואים, ואני מצטט: אם הדבר מנוגד לאמונתו ופוגע ברגשותיו הדתיים, הוא יכול לא לקבל קבוצה של הומואים. אתמול חברנו סמי הכבאי הוציא הבהרה נוספת בסרטון, שבו הוא ניסה להסביר לנו שאוכלוסיית הלהט"בים לא תיפגע. כל יום קורה דבר חדש. באנגלית סמי הכבאי אומר דבר אחד, בעברית אומר דבר אחר, מכבה שרפות לסטרוק, לרוטמן ולסמוטריץ' ולחבריו העתידיים לקואליציה. אני באמת לא מבין איך הממשלה הזאת תשרוד; איך סמי הכבאי, עם כבאית אחת, יצליח לכבות כל כך הרבה שרפות. אז אני מציע לממשלה קרובה: אל תשאירו את סמי הכבאי לבד; תיקנו עוד כמה כבאיות, תוסיפו עוד כמה מכבים של שרפה, כדי שהוא יוכל להתמודד עם השרפות הבאות בדרך. כי בסוף אתם תגרמו שרפות אחד לשני ותגרמו לכל המדינה להיות בשרפה אחת גדולה. תודה רבה, ואני מאחל לכם בהצלחה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה, אדוני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע, סמי בא לעזור, הכבאי הגיבור. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אתה מכיר את הדמות אלביס בסמי הכבאי? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כי שם זה יותר מתאים ליושב-ראש המפלגה שלך. תבדוק מי הוא. בבקשה, חברת הכנסת מיכל שיר. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, יש מטוסי כיבוי, הכול בסדר. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה אדם פרייס? מי אדם פרייס? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> יש לי כבר ילדים גדולים, אני לא יודע. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תבדוק. תבדוק מי זה אלביס. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אדם פרייס זה הפירומן התורן, אני מבינה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה, גברתי, שלוש דקות. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עוד לא הרכבתם ממשלה, וראש הממשלה המיועד מפרסם התנצלויות בכל שתי דקות בערך. כמה חלש, כמה עצוב. והוא מסביר כמה הוא נגד כל מיני אמירות חשוכות, בעייתיות. אבל לא, שיהיה ברור, הוא בחר, הוא בחר בממשלה הזאת, הוא נתלה בהם כבקרנות המזבח, והוא בעיקר – ואתם, חבריי בליכוד – מיעוט. מיעוט בתוך קואליציה קיצונית, חשוכה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> כמה אתם יכולים לחזור על הדבר הזה? << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי זאת האמת. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> זה רוב. זה רוב של העם שבחר. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת האמת. כשתשב יותר משתי דקות במפלגת הליכוד ויותר מחצי דקה כחבר כנסת, אולי יהיה כאן איזה שיח, אבל מאחר שאין לך את נקודת המבט הנכונה, אדוני חבר הכנסת, הייתי מציעה לך לשבת וללמוד ולהסתכל מה קורה אצלך במפלגה מאחורי הקלעים - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> איזו נקודת מבט יש לך? של איזו מפלגה? << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - כי אני, לעומתך, הייתי כמעט שלושה עשורים שם. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> של איזו מפלגה יש לך נקודת מבט? של המחנה הממלכתי? של תקווה חדשה? תסבירי לי איפה את. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את - - - שלושה עשורים - - - << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, שמעתי גם אותך אומרת עד כמה את הולכת להגן על הלהט"ב. תעצור לי את השעון בבקשה, הם מפריעים לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון, אני אגן על הלהט"בים ונתניהו יגן על הלהט"בים. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמעתי כמה את הולכת להגן על הלהט"ב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברי הכנסת סעדה וגוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> צר לי להודיע לך, חברת הכנסת גוטליב, את מיעוט. את מיעוט, ואין לך שום יכולת להגן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אגן על הלהט"בים ונתניהו יגן על הלהט"בים. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> המפלגה שלך היא מיעוט בתוך ים קיצוני. בתוך המפלגה שלך יש אנשים שהם בעד אלימות כלכלית נגד נשים - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שהם נגד הלהט"בים. גם הליברלים, so called, במפלגה שלכם – מיעוט, ואת תגלי את זה בדרך הכואבת, גב' גוטליב. גם אני גיליתי את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אני לא אברח ליאיר לפיד ואגן על יאיר לפיד, שהוא ראש ממשלה גרוע. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בואי נראה, את גם יושבת על הכיסא שתי דקות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אישאר נאמנה לליכוד - - - << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מאוד מקווה שיהיה לך רבע מהאומץ שלי היה. מאוד מקווה שיהיה לך רבע מהאומץ שלי היה, כי, טלי גוטליב, אני עזבתי בית של 30 שנה, את החברים שלי. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> את עזבת כמה בתים. את עזבת כמה בתים. את עזבת כמה בתים. יש בית שנשארת בו? << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מקום שהיה חשוב לי, ואני עברתי, ואני עשיתי את השינוי הזה ונדרש אומץ. אומץ לחזור הביתה ולהסתכל לציבור ולעצמך בעיניים. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> באיזה בית נשארת? איזה בית נשארת? את עוברת מבית לבית לבית. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני מאוד מקווה, טלי גוטליב, שלך יהיה את האומץ, וגם לך, סעדה, אני מקווה שיהיה את האומץ. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את פשוט - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואם לא, אז חבל מאוד, וזה מצער מאוד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - בחרו אותה 357 אנשים. 357 אנשים בחרו אותה לליכוד. 357. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני עוד לא שמעתי את שר האוצר - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, בבקשה לאפשר לה לנאום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> 357 כשהיא - - - 357 - - - << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני עוד לא שמעתי את שר האוצר הנכנס אומר מילה על יוקר המחיה, מילה על זה שאנשים לא סוגרים פה את החודש ולא יכולים ללכת לסופרמרקט. מה שאני כן שמעתי זה איך הוא הולך לעשות הפרדה במרחב הציבורי. זה מה שחשוב לשמוע משר אוצר שנכנס. ועוד לא הרכבתם ממשלה. ואת ש"ס, התנועה החברתית הגדולה, לא שמעתי אומרת מילה על האנשים בפריפריה. כן שמעתי אותם נמצאים פה יום ולילה, יום ולילה, כדי להכשיר עבריין מורשע. ועוד לא הרכבתם ממשלה. כן שמעתי על גזענות, על מידור, על אפליה. בציונות המעוותת שלכם יש רשימות סימון של מי שלא יהודי מספיק או לא חי את חייו לפי התכתיבים שלכם. ביהדות המעוותת שלכם נשים הן סוג ב'. אתם רק מדברים על "ואהבת לרעך כמוך", אבל בפועל אתם שונאים ומסמנים כל מי שהוא לא כמוכם בדיוק. אהבת העם שלכם מרחיקה את רוב העם מהיהדות. וכמי שהייתה כל חייה בימין, אני אומרת לכם חד וחלק: אתם לא ימין. אסור לשתף איתכם פעולה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הימין הדיח אותך. הימין הדיח אותך. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> להפיל אתכם זה הדבר היחיד שצריך לחתור אליו, וכמה שיותר מהר. וכל מי שמגדיר את עצמו כיהודי מסורתי, אסור לו לשתף איתכם פעולה. ומי שמגדיר את עצמו כציוני מסורתי לאומי, אסור לו לשתף איתכם פעולה. אתם, חברי הקואליציה הנכנסת, הופכים להיות למשמרות המהפכה בגרסה הישראלית. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> כמה שקרים. כמה שיסוי ושקרים נגד העם שלך. תסתכלי במראה על עצמך. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני קוראת לחברי הליכוד הבגיניסטים האמיתיים להתעורר ולהבין מה הולך להשתלט כאן לפני שיהיה מאוחר מדי. תודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. בבקשה, אדוני. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מישהו אחד שיגיד משהו אופטימי, אופיר. משהו אופטימי. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> על מה יגידו אופטימי, משה סעדה? על מה, על מה? על מה יגידו אופטימי, על הגזענות, על השנאה? על הגזענות? על השנאה? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> על כל בוקר שקמנו בריאים נגיד תודה, על העם הנפלא הזה נודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הנאומים האלה לא יוצרים אצלך אופטימיות? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מזל שנבחרנו, אדוני היו"ר, מזל. מזל שהעם הבין. מזל שרוב העם הבין - - - << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> טלי, חכי. חכי, חכי, חכי, נשמה. חכי שתראי באמת מה קורה אצלך מאחורי הקלעים. גם אתה, סעדה. חכו שתראו. אתם חדשים מדי. אני לא שופטת אתכם, אתם חדשים. אתם עוד תתעוררו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> רק תתעוררו בזמן. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, לא, ממש לא. אנחנו בחלום ולא נתעורר מהחלום. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת סעדה, אני רוצה לתת ליוראי לדבר. בבקשה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אבל שיהיה אופטימי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> עליזה, שומעים אותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא קיבלה 357 בוחרים. 357 בחרו בה בליכוד. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברת הכנסת - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זהו. היא עברה - - - בליכוד. בבחירות האזוריות וחברי מרכז, 357, אנחנו יודעים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אופיר, עם כל הכבוד, כשמנהלת סיעה פונה לחברת כנסת - - - חברת כנסת אחרת - - - זה לא יכול להיות מה שקורה שם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה לא יכול להיות, יש לבית הזה איזשהו כבוד, לא? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני מאפס, בטח. אני מבקש לשמור על שקט. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - מה לעשות? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה קרה, חבר הכנסת קריב? מה קרה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מותר לי לומר. לא רק לך מותר לצעוק, ובטח לא רק לך מותר לצעוק - - - גם לי מותר לצעוק. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת קריב. חבר הכנסת קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גם לי מותר לצעוק. אני לא שואל אותך ולא שואל אותך, ואני אצעק בדיוק כמוכם. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - מה אתה רוצה - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אין פה דיון בכלל, יש רק הפרעות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל למה אתה צועק עליה? למה אתה צועק עליה? היא לא חברת כנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תפגע בכבוד שלה, אל תצעק עליה - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני לא צועק עליה, אני שואל אותך למה אין פה נאום אחד שלא מופרע לכל אורכו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> יש הערות ביניים בבית הזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> על הגב' בראשי אל תצעק. אל תפגע בכבוד שלה, היא המנהלת של המפלגה הזאת. אל תפגע בכבוד שלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הבנתי. הערות ביניים של - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תפגע בכבוד של גב' בראשי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני רוצה לאפשר לו לדבר. בבקשה, אדוני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שלא יפגע. בי הוא יכול לפגוע, אבל לא בגב' בראשי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> טלי, בסדר, זהו, נגמר. אני מאפס בפעם השלישית, די. בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מוצף בפניות של אנשים צעירים מהקהילה הגאה שפונים אליי ומשתפים אותי שהם פוחדים. אני בעיקר מוטרד, אדוני היושב-ראש, דווקא מאלו שלא פונים אליי. אני חושב על אותו בן או בת נוער בקריית שמונה, או באשדוד, או באריאל, שמבינים שהם כנראה שונים מחבריהם לספסל הלימודים, שהם הומואים או לסביות או טרנסים אבל עדיין בארון. והם נאלצים לשמוע חדשות לבקרים כל העת את נבחרי הציבור שעומדים להיות שרים וסגני שרים ויושבי ועדות בכנסת ישראל, שאומרים להם שהם לא נורמליים, שלא צריך לתת להם שירות רפואי, שלא צריך להכניס אותם לבתי מלון בישראל, שמכניסים אנשים כמותם לרשימות שחורות, לרשימות חיסול, מזהירים את הציבור מפניהם. מה אותם בני נוער אמורים להרגיש, מה הם אמורים לעשות? אותם חברי כנסת, תכף שרים, מדברים על חופש. חופש של בעלי עסקים לעשות כל מה שעולה על דעתם בעסק שלהם, ובאותה נשימה – באותה נשימה ממש – דורסים את החופש הכי בסיסי, הכי יסודי של אדם: להיות פשוט מי שהוא, אדם. אתם לא יכולים לטעון חופש רק כדי לבטל חופש של אנשים אחרים בדיוק כמו שאתם לא יכולים - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתה מפחיד את הילדים האלה, שלא - - - אל תפחיד את הילדים. אל תפחיד את הילדים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אוקיי, סעדה, זהו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא, זה לא נכון, זה מסוכן מה שהוא עושה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הערת, בסדר, זהו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תעזור לי. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם לא יכולים לטעון חופש רק כדי לבטל חופש של אנשים אחרים בדיוק כמו שאתם לא יכולים לעלות לשלטון במדינה דמוקרטית רק כדי לגזול ולבטל את הדמוקרטיה. מבחינתכם, רוטמן, סמוטריץ', סטרוק ובן גביר, הגבולות של אותו חופש שאתם נותנים לכולנו מוגדרים על ידי ההלכה היהודית, ורק על פיה. אבל ישראל היא לא מדינת הלכה. אתם חושבים שאתם מייצגים את בעלי העסקים – אתם לא. רק היום בנק דיסקונט, AIG, מור גמל ופנסיה, WIZ, קבוצת גוליבר, Team8, הודיעו שהמדיניות החשוכה, המפלה, המגונה שאתם מנסים להוביל לא מקובלת עליהם, ושהם יתנגדו לכל צעד של אפליה כלפי אנשים בישראל באשר הם. זוהי מדינת ישראל – מדינה יהודית ודמוקרטית שהוקמה כדי שכל יהודי, כל אדם, יוכל לחיות בהתאם לצו מצפונו בחירות, בשוויון, בכבוד הדדי; כדי שאף יהודי, אף אדם, לא יגיע לפתחו של בית עסק וישמע: אתה לא רצוי כאן. אנחנו, חברות וחברי הכנסת, נמשיך לחגוג, ליצור, להיות חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ואתם, שדואגים כל כך לזהות היהודית של המדינה הזו, ראוי שתתחילו ליישם יותר "ואהבת לרעך כמוך". << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה, אדוני. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני. אני לא בסדר. מה שסעדה אמר, אני מסרתי את הקהילה הגאה. אני, לא חבריך לסיעה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתה מפחיד אותם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני מפחיד אותם? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> בנאומים שלכם, בשקרים שלכם, בשיסוי שלכם, אבל בסדר. זה העתיד - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קראת את ההסכמים הקואליציוניים? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איזה שיסוי? איזה שיסוי? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתם משסים, אתם - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה שרוטמן אמר זה שיסוי, מה שסטרוק אמרה זה שיסוי, מה שנתניהו נתן לתושבי - - - זה שיסוי - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע שזה לא נכון. אתה יודע - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - על מי אתה מגן? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> של הלהט"ב - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> משה, למה אתה מגן על רוטמן? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברי הכנסת סעדה והרצנו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה אתה מגן על רוטמן? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אתה מפחיד? הרי ברור לך שלא יעברו כאן חוקים נגד הלהט"בים, לא אני אמרתי, נתניהו אמר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> עברו ב-2018 חוקים נגד הלהט"בים. הליכוד - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שום חוק ושום - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זהו, הדיון הסתיים. הדיון הסתיים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> נגד הקהילה הגאה, ב-2018. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, חבר שלך מחכה לדבר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני מרשה - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני לא מרשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ב-2018 נתניהו מוחק רק את הקהילה הגאה. לפני ארבע שנים ישבנו כאן - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת הרצנו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - את הקהילה הגאה. אז אל תגיד לי לא לשפוט. זה הקול שלכם, נגדכם. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> ממש לא. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זהו. בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה "ממש לא"? אני לא יכול להיות אבא עד פסיקת בג"ץ. אל תגיד לי לא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, תודה, אופיר, ושיהיה בהצלחה בתפקיד. רציתי לדבר קצת על החוק ולפרט באופן מהותי, כמו שאתה יודע שאני מנסה לעשות, למרות הקשיים והקושי הפיזי שיש לי. אבל נוכח האירועים פה אני מוצא את עצמי נאלץ להזכיר שוב שלטעמי החוק הראשון שהייתם צריכים להביא לפה זה נקז השתן שצריך להכניס לכם. עכשיו, למה אני אומר את זה? כי הטווס - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נקז שתן? אזרחי מדינת ישראל מקשיבים לך. בושה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם מסתובבים פה כמו טווסים - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> החוק שהם רוצים להעביר זה נקז שתן שצריך להכניס לנו. תתבייש לך, אדוני, אזרחי מדינת ישראל מסתכלים עליך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא אתבייש, אני לא אתבייש, ואת יכולה להמשיך לצעוק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה מזל שהפסדתם, מי רוצה ברבריות כזאת בבית המחוקקים. בושה וחרפה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם מסתובבים פה כמו טווסים וחושבים שאתם, עצם זה שזכיתם בבחירות ויש לכם רוב - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> על אפך וחמתך אנחנו רוב. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - יכולים לעשות מה שאתם רוצים במדינה וזה יעבור ללא שום אמרה מצידנו או אקטים מצידנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נקז שתן. עם ישראל, ככה - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו, למה אני מחבר את זה? כי היום, בזמן שאנחנו הקראנו מעל 1,500 הסתייגויות לחוק, יצא חבר הכנסת משה סעדה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נקז שתן. אתה חבר כנסת. רבותיי עם ישראל, ככה לא צריך לדבר בבית המחוקקים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אפשר להפסיק את הדבר הזה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אפשר לנהל פה דיון? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נקז שתן. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברת הכנסת גוטליב - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שיבקש סליחה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בסדר, בסדר. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אופיר, לא מדברים ככה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מדברים ככה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> חוק במדינת ישראל? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת סעדה - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ככה מדברים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ככה מדברים. נשאר לו רק לדבר עכשיו. בבקשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי שלא אוהב – ככה אני מדבר וככה אני בחרתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת קריב, זה בסדר לדבר אלינו ככה? לקרוא לנו נקז שתן בגוף זה בסדר? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבקש את כל הזמן - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברת הכנסת גוטליב - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בוז לאמירות כאלה, בוז לך. עם ישראל מסתכל עליך. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> כבוד היושב-ראש, יכול להיות שהוא רוצה לחזור בו מהאמירות האלה - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת סעדה וחברת הכנסת גוטליב, זהו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תן לו אפשרות לחזור בו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת סעדה, בבקשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה על ההזדמנות לחזור בי. אני ממש לא חוזר בי, ואני אשייך את זה בדיוק להתנהגות שלך, חבר הכנסת סעדה, היום בוועדה. בזמן שאנחנו קוראים מעל 1,500 הסתייגויות ישב לעצמו מר סעדה ופשוט קרא ספר, ומדי פעם - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> על צ'רצ'יל. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה ממשיך להפריע לי, ואני דורש את כל הזמן הזה בחזרה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> נמאס לנו לשמוע השטויות שאתם מדברים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אי-אפשר לשמוע את ההסתייגויות שלכם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין שום בעיה, אתה מוזמן לצאת. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתה דיברת על הכלב שלך, דיברת על - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 1,500 הסתייגויות, ויושב השחצן משה סעדה וקורא ספר - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תפסיק כבר. עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - בראוותנות, גאוותנות ונהנתנות, ומדי פעם מוצא את עצמו, ברגע שהוא מסיים איזו פסקה או עמוד, מעיר לנו איזו הערה עוקצנית, שחצנית בנוגע להסתייגויות שלנו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו, אני רוצה שתקשיבו, כי ידעתי הרי שזה מה שאתה תגיד. שאנחנו מדברים הרי שטויות ולא מדברים לעניין וידה-ידה-ידה, כל מה שברברת לנו היום. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> מה שנכון נכון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ידעתי שזה מה שתגיד, ולכן רציתי להקריא לכם דוגמה להסתייגות המאוד רלוונטית, מה שאתה זלזלת בשחצנותך הרבה. אז אני אקריא - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני אקריא לכם את ההסתייגויות. אן-דן-דינו - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סוף על הקטינו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך את זה כי זה מה שכתבתם בהסתייגויות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בבקשה אל תפריע לי, כי באמת בלתי ניתן להתרכז. עכשיו, אני ידעתי שאתה תגיד את האן-דן-דינו, ניחשתי מה תגיד, כי אני כבר די מכיר אותך מהשעות בוועדה. אבל היום ההקראה של הספר שלך באמת שברה כל גבול הגיוני. אז ההצעה שלנו הייתה: לסעיף 8ג(ב) רצינו להוסיף סעיף נוסף, סעיף קטן (ג): בהתוויית מדיניות משטרת ישראל ובעקרונות הכלליים לפעילותה יפעל השר באופן ממלכתי ולא תוטל על המשטרה משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים ופוליטיים. עכשיו, ההסתייגות הזו היא הסתייגות - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה "משפט אחרון"? שש שעות הם דיברו פה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> עצרתי את הזמן כשהם דיברו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אופיר, באמת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> משפט אחרון, קדימה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוא, תן לי קצת יותר ממשפט אחרון - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> במקום עמדת היועץ המשפטי לממשלה - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה רואה למה אני מבקש עוד זמן? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת סעדה - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוועדה אני מניח שאם זה היה מהצד השני - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> עמדת אזרחים שמרכיבים משקפיים - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - - בסדר, אבל אני אתייחס לזה, זה בסדר. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> והוא מדבר איתי על שתן. מה זה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - כל הפרעה, תוסיף על זה - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סיימת את הספר? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> עמדת אזרחים - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת סעדה, מספיק. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז למה הסעיף הזה הוא מהותי? כי באנו ולמרות ההתנגדויות של מרבית אנשי המקצוע – אבל אני מדלג על זה – לאופן שבו חוקק החוק, בצורה דורסנית, בצורה די חובבנית אפילו, באנו ואמרנו והצענו סייגים וניסינו להכניס הסתייגויות שבאמת יבואו ויטילו איזו מגבלה מסוימת על הכוח שהולך להיות לשר לביטחון לאומי במדינת ישראל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת שירי, בבקשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון באמת. אז באנו ובאמת נתנו את הסייג הזה. עכשיו, יסכים, לא יסכים – אפילו לא שמע חבר הכנסת סעדה. ולא שמעו ולא היו מוכנים לשמוע שברגע שמטילים על השר את היכולת להפעיל את המשטרה במדינת ישראל, צריך ליישם איזשהו מנגנון של ביקורת ולדאוג שהוא יפעיל את המשטרה באופן שווה לכל אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אוקיי, תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל גם את ההסתייגות הזו לא קיבלתם. תודה רבה, המשך ערב מהנה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה, גברתי. חברת הוועדה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הממשלה המתהווה דוהרת בקצב שיא, רק חבל שזה לאחור; לאחור בזמן, לאחור במושגי היסוד שלנו. שמענו אתמול שתי אמירות מעוררות חלחלה ובהלה של חברי מפלגת הציונות הדתית. אמירות שלי מזכירות משטרים חשוכים וגזעניים. אני כמובן מדברת על חוק ההפליה. כבר כינו את זה בשם "חוק". נחשפה דרישה קואליציונית של הציונות הדתית לאפשר ולהתיר אפליה על פי חוק. אפליה כלפי להט"בים, אפליה כלפי מיעוטים וכלפי כל קבוצה שאינה עולה בקנה אחד עם אמונתו של אדם. אני תוהה איך יכול להיות ששרה בממשלת ישראל העתידית, הגברת אורית סטרוק, מעיזה לומר ללא משוא פנים שרופא יוכל לבחור שלא להעניק טיפול רפואי שנוגד את אמונתו. מדובר באמירה כל כך מקוממת, שנוגדת את שבועת הרופא, עד כדי כך שיושב-ראש ההסתדרות הרפואית הפרופסור חגי ציון נאלץ לצאת כנגדה ולהבהיר מהר לכל אזרחי מדינת ישראל כי לרופאים יש כללי אתיקה שאסור לסטות מהם. ההצעה האומללה שמציעה להבחין בין מטופל למטופל לפי הבדלי דת, גזע, מין ונטייה מינית, לא מתקבלת על הדעת. וזה לא עצר פה. חבר הכנסת שמחה רוטמן המשיך והבהיר את לשון החוק, כשחידד שבעל מלון יוכל שלא לארח הומואים אם הדבר נוגד את אמונתו הדתית. ואני תוהה איך זה הולך לעבוד. האם נתחיל לתשאל כל אורח בבית מלון על נטייתו המינית? איך אוכפים את החוק הזה? מדובר באמירות מפלות, חשוכות ומלאות שנאה, שמאיימות אל עצם קיומנו כמדינה יהודית, דמוקרטית וליברלית. רוטמן וסטרוק מהלכים אימה על ציבורים שלמים ופועלים למחוק את ערך השוויון בפני החוק ובמקומו לעגן אפליה בחסות החוק. הממשלה שעתידה לקום הופכת אפליה לדבר לגיטימי, כשר ואולי אפילו רצוי. הממשלה המתהווה מוכנה לסמן אזרחים כסוג ב' במילים, וגרוע מכך – במעשים. מצב שבו אזרחיות ואזרחים בישראל חשים מאוימים בשל נטייתם המינית מהווה חתירה תחת ערכי היסוד הדמוקרטיים והמוסריים של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה לסיים, נגמר הזמן. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> האם יכול להיות שחברי הכנסת המכובדים של הציונות הדתית שכחו מהי ציונות? האם צריך לבצע ריענון או לתזכר אותם מה תרם לעצם היותנו מדינה דמוקרטית, מערבית מתקדמת? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> האם אנחנו פוגעים בישראליות של כולנו? במגילת העצמאות נכתב כי מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> טוב, תודה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - ללא הבדלי דת, מין וגזע. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. חבר הכנסת השר עודד פורר, בבקשה, אדוני. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותיי השרים, חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על התהליך שאנחנו רואים שקורה כאן בתקופת המשא ומתן הקואליציוני, תהליך שאומר שזה אפילו לא הליכה לכיוון של מדינת הלכה, שהזהרנו ממנו, זה כבר למדינת אפליה וגזענות. אז דווקא אני רוצה לגשת לפרשה שקראו בשבוע שעבר, פרשת מקץ. ובפרשת מקץ מספר הכתוב שיוסף נישא בכלל לבת פוטיפר. זאת אומרת, דווקא פה אנחנו שומעים על נישואים, מה שנקרא, לא בדיוק לפי ההלכה, ומשם עוד אמור לצאת הצאצא למלכות. בפרשה קודמת, בפרשת וישב, אנחנו שומעים על מעשה יהודה ותמר, שזנתה, ובסוף מהצאצאים שלהם אמור לצאת כמובן דוד המלך, כשמהצד השני של דוד המלך יש את רות המואבייה. למה מספר לנו המקרא את כל הדברים האלה? בדיוק כדי להימנע מכל מה שאתם עושים כאן היום; בדיוק כדי להימנע מאותו תיוג שמנסים לעשות לכל אחד ולבחון את המוצא שלו, וכמה אחוז בדם יש לו מהכיוון הזה או מהכיוון הזה או מהכיוון האחר; בדיוק כדי להבין, שהעם היהודי מעולם, מעולם לא היה כזה שמדבר על איזשהו טוהר מדומה שאתם מנסים לייצר פה, עד כדי כך שפתאום אנחנו שומעים חדשות לבקרים על הצעות חוק הזויות וכיוון הזוי שהממשלה הזאת הולכת אליו. זה מתחיל מזה שבמשא ומתן הקואליציוני אתם מדברים – ומסכמים – על ביטול הסעיף בחוק-יסוד: הכנסת שאוסר על מי שמסית לגזענות או שולל את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית להתמודד לכנסת. זה ממשיך בזה שאנחנו שומעים על סעיף חקיקה שמדבר על הפרדה באירועים ציבוריים. זה ממשיך בזה שאנחנו שומעים שרה מיועדת מדברת על כך שחלק לא יוכלו לקבל שירות רפואי בגלל אמונה דתית, ובאותו יום מי שמיועד להיות יושב-ראש ועדת החוקה אומר שגם יוכל מנהל בית מלון לסרב לתת שירות למישהו על פי אמונה דתית. אנחנו מבינים שהכיוון שאליו אתם לוקחים את מדינת ישראל הוא מסוכן. ואת המחיר, אדוני היושב-ראש – ואתה חבר של תנועה שכתוב עליה במסמכים שלה שהיא תנועה לאומית וליברלית – את המחיר תשלם מדינת ישראל במזומן. שלא תחשבו, האירוע הזה ומה שאתם מובילים כאן – אפילו בהסכמים הקואליציוניים ובעצם זה שהדברים האלה נכתבים – החשבון יוגש במזומן למדינת ישראל ולכלכלה הישראלית. אנחנו נראה לאט-לאט את החברות הבין-לאומיות ואת המשקיעים הזרים יוצאים מכאן, ואת הכלכלה הישראלית הולכת אחורה – הכלכלה שמשלמת את תקציב הביטחון והחינוך והרווחה וגם את כל החגיגות שאתם מנסים לחגוג בהסכמים הקואליציוניים, שגם לא תצליחו לממש. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה, אדוני. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> די להפחדות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת יוסף עטאונה. בבקשה, אדוני. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד היושב-ראש, אתמול בשעות הבוקר נכנסו כוחות מתוגברים של משטרה לבית קברות ביישוב הלא-מוכר אל-עראקיב. כבוד היושב-ראש, אני רוצה לשאול בצורה ברורה: איך היינו מגיבים, איך הייתם מגיבים אם בית קברות יהודי, בכל מקום בעולם, היה נכנס אליו כוח משטרתי מלווה בדחפורים בכדי להרוס מבנה בתוך בית הקברות? יצא לי להיות עם האנשים שם, באל-עראקיב, ויצא לי גם לדבר עם מפקד הכוח המשטרתי שהיה שם. ואני שאלתי אותו אחרי המראה של כוחות משטרה – היו שם לפחות 40–50 ניידות, היו דחפורים, היו גם סוסים, היו אופנוענים, וכולם באים כדי להרוס מבנה בתוך בית הקברות. המבנה הזה בתוך בית הקברות קיים יותר מ-20 שנה. ובאים להרוס אותו לפני החורף. וכשאני שואל את מפקד המשטרה במקום על המספר הגדול של הכוחות שמבוזבז על אבטחה לכלי ההרס שבאו להרוס, ואמרתי בצורה הכי ברורה: אנחנו רוצים שהמשטרה תעשה את העבודה שלה, העבודה של המשטרה היא בעיקר עבודה אזרחית, ולספק את הביטחון האישי לאנשים. ולכן אמרתי לו שאנחנו כחברה ערבית סובלים מפשיעה וגם מגל הרציחות, שכמעט הגיע ל-100 אנשים. במקום שהמשטרה תבזבז את המשאבים שלה על ליווי כוחות ההרס בנגב, עליה לעשות את העבודה שלה בשגרה ביישובים הערביים. עליה לאסוף את הנשק הבלתי-חוקי. נכון שהצעת החוק שמובאת כאן מדברת על שינוי התפיסה והפיקוד של המשטרה, והפיכת המשטרה למשטרת השר המיועד, ולכן אנחנו פונים למשטרת ישראל שכן תעשה את העבודה שלה, כי הפשיעה והאלימות בחברה הערבית מאיימות על יסוד קיומנו כחברה, ולכן צריך להיאבק בתופעה הזו. ובמקום שכוחות המשטרה יופנו לביטחון האישי, לעבודה השגרתית שלה, לספק ביטחון לילדים, שחלק מהם היום ביישובים הערביים אפילו לחוגים של כדורגל אחרי הצוהריים ופעילויות אחרות - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - לא הולכים – תן לי לסיים, עוד משפט. הם לא הולכים ולא מתנהגים כשגרה בגלל חוסר ביטחון אישי. ולכן מי שחושב שבתפיסה של מה שהולך בכוח – ילך ביותר כוח – הוא טועה; כן צריך שהמשטרה תעשה את התפקיד שלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פרוש – לא נמצא; חבר הכנסת אחמד טיבי – לא נמצא; חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי: << קריאה >> אני פה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אתן לך אחריו. לא ראיתי אותך. קראתי בשמך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כשאנחנו מסתכלים על מכלול החוק הזה, אי-אפשר שלא ללכת 37 שנים אחורה ולהיזכר בשנת 1985 כאן, בבית הזה. הפסוק שעולה לי בהקשר הזה הוא פסוק מהתנ"ך: "חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש". בשנת 1985 מביא שר המשפטים דאז מהליכוד, השר משה נסים, הצעת חוק, ולמעשה שתי הצעות חוק שנועדו להתמודד עם תופעות של גזענות, כאן לכנסת ישראל. אני ברשותכם אביא מעט מהדברים על מנת שאולי הם ישמשו השראה לכולנו. וכך אומר שר המשפטים משה נסים פה: "אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, למה הבאנו את שתי הצעות החוק האלה לבית? אפשר שזמנן לא היה מגיע אלמלא חזינו בתופעה שאך לפני שנה או אולי קצת יותר, לא היינו מאמינים שתתרחש, זוהי התופעה של הכהניזם. אני בא לומר לבית, שאמנם הצעות החוק הללו מיועדות לטפל בבעיה הזו. מלחמה לנו בכהניזם, משום שהכהניזם נוגד את מורשת ישראל". ואז יושב כאן בקהל חבר הכנסת מאיר כהנא מתנועת כך, וצועק על שר המשפטים, משה נסים: תתבייש, אם אבא שלך היה כאן. ועונה אחר כך ואומרת חברת הכנסת אורה נמיר מהמערך, לכהנא: אל תעז לדבר כך. ממשיך השר נסים: "הכהניזם נוגד את המורשת היהודית". וכהנא צועק לו מכאן: "תתבייש". ויו"ר הכנסת שוסטק, שיושב במקומך, אדוני היושב בראש, אומר לו: "חבר הכנסת כהנא, אבקש לשמוע את תשובת השר". וממשיך השר נסים: "אדוני היושב-ראש, אצלנו נאמר: כל אדם נברא בצלם. כבוד הבריות ביהדות, במורשת ישראל, כפי שאמרתי בדברי הפתיחה, הוא ערך קונסטיטוציוני, נאמר: הווי מקבל כל אדם בסבר פנים יפות". ושוב חבר הכנסת כהנא מתנועת כך, שהוצאה אחר כך מהחוק, מפריע. שואל אותו היו"ר שוסטק: "חבר הכנסת כהנא, אתה רוצה לשבת באולם ולשמוע את התשובה?" וממשיך משה נסים ואומר: "אהבת הבריות" – נדבר אחר כך על הלכה יהודית – "אנחנו גורסים בעיניים פקוחות שצריך שיהיו בספר החוקים שלנו כמה הוראות חוקתיות שיקבעו מי לא ייכנס לבית המחוקקים בישראל". << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> רבותיי חברי הכנסת, אני מבטיח שאני אמשיך בהמשך הערב, אבל כשאנחנו מסתכלים על השר מהליכוד משה נסים, מביא הצעות חוק בשנת 1985 בשם הליכוד כדי למנוע את יכולתה של תנועת כהנא להיות חלק מהשלטון. אבל לפי ההסכם הקואליציוני שהתפרסם, מחיקת סעיף הגזענות על פי ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין עוצמה יהודית באה למחוק את אותו הישג מלפני 37 שנים - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - והיא אות קלון לתנועת הליכוד, לכנסת ישראל ולמדינת ישראל כולה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אנחנו דנים כאן בהצעת חוק של פיצול לגבי הפקעת סמכויות מהמפכ"ל ופוליטיזציית יתר לשר המיועד. במקרה או שלא במקרה, השר המיועד הוא אדם שהורשע מספר רב של פעמים, באחת מהן הוא הורשע בתמיכה, בהזדהות עם ארגון טרור. משטרה בדרך כלל מטפלת בשלום הציבור. היא גם אמורה להיאבק בנגע הפשיעה בכל הארץ, לרבות, במקרה שלנו, בפשיעה בחברה הערבית, כאשר השר המיועד, השר לביטחון לאומי קוראים לזה כיום, הוא אחד הגזענים הגדולים ביותר שיש בבית הזה. הוא לא היחידי, ולכן לא התפלאתי שהמפלגה שלו הגיעה לסיכום חתום עם הליכוד, עם בנימין נתניהו, שסעיף הגזענות ב-7א יוסר. אבל לא צריך להיות מופתע. הכנסת מלאה בגזענים, ולכן לא תמיד הסעיף הזה הופעל, אבל למרות שמדובר בממשלה שהפשיזם והכהניזם הפך להיות זרם ממשלתי רשמי, אולי מעז יֵצא מתוק כי האנשים האלה, הברנשים האלה, משתינים מהמקפצה והקהילה הבין-לאומית מביטה, ואולי היא תיקח את זה בחשבון. חצי מהציבור בישראל מוטרד, מודאג מאוד. עכשיו, כשאנחנו מדברים, מכובדי היושב-ראש, על מאבק בפשיעה, מה היה בשנים האחרונות? מדינת ישראל – ממשלות ישראל דוגלות במדיניות של הפרטה. אתה עוקב אחרי העניין. והיא הפריטה גם את נושא הביטחון האישי של האזרחים. בעיקר ביישובים הערביים. ואז מי זכה במכרז? ארגוני הפשיעה. הפריטה את הביטחון האישי ביישובים הערביים והפושעים זכו במכרז. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:). << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:). ההחלטה המתבקשת של הממשלה היא לקבל החלטה למגר את ארגוני הפשיעה, ואת זה הממשלה לא עשתה, ואני בספק אם הממשלה הבאה תעשה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, גברתי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. חברי וחברות הכנסת, על פניו, מה שאנחנו אמורים להידיין עליו עכשיו זה רק הפיצול שמתוכנן בחוק. רוצים להעביר חלק מהחוק, והחלק השני – ידונו בו, כאילו ייתנו את הזמן המתאים כדי לדון בזה לעומק, למרות שכולנו יודעים שכל החוק היה אמור, אם בכלל לדון בהצעת החוק, לתת לה את הזמן המתאים בלי הדחיפות בגלל כורח ההסכמים הקואליציוניים והסחיטה המתמשכת שעושים אותה ורוצים לקבל את החוק הזה לפני שנכנסים לקואליציה. אבל הפיצול הזה שאנחנו אמורים להידיין עליו, זה מזכיר לי שוב את המשל של תוציא את העז מהחדר, לאחר שהייתה המלצה – תכניס את העז ותכניס את זה ותכניס את זה ואז זה היה מאוד דחוק ומאוד צפוף, ועכשיו תוציא את העז ופתאום החדר הוא רחב. תוציאו, תעשו את הפיצול הזה, וכאילו כל השאר מה שמתוכנן כן לחוקק אותו – בסדר גמור. רק החלק הספציפי שמדבר על סמכויות מפכ"ל וכפיפות מפכ"ל הוא הסעיף הבעייתי היחיד בחוק הזה. וכמובן אנחנו לא מסכימים. לא מסכימים לא על החוק כולו על הצעת החוק ולא על הפיצול הזה שנותן לגיטימציה לסעיפים אשר יחוקקו לפני הקואליציה. היהירות הזו שבה מדבר מציע החוק חבר הכנסת בן גביר, השר המיועד, היהירות שהוא חושב שהוא עושה צחוק מכולנו ועושה צחוק ממדינה שלמה, כאילו הוא בא לתקן את המצב המעוות, ואכן יש מצב מעוות בפקודת המשטרה ובמבנה של המשטרה שצריך לדבר עליו וצריך לדון בו והיינו ביקורתיים ועדיין נשארים ביקורתיים לתפקוד המשטרה, אבל לבוא ולהגיד כאילו אין צורך לדבר על האיש, בוא נדבר על ה-issue, על הנושא, על הצעת החוק – זה לעצום את העיניים. כי בהצעת החוק הזו דווקא כוונת המחוקק/המציע יותר חשובה מכל טקסט כתוב בהצעת החוק. הכוונות שלו, של השר המיועד, הרבה יותר חשובות מכל הרצון לזרות חול בעיניים ולחשוב שהכול בסדר. ההחלטה שהוא, בידיים שלו תהיה המדיניות של ההפגנות, מי מותר לו להפגין ואיפה מותר לו להפגין ומתי כן מותר ומתי לא מותר – זה כשלעצמו רודנות ולא סמכות, אלא רודנות שהיא לא מקובלת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לצערי הרב, הזמן אפילו לא מספיק כדי לכסות את כל הסעיף. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> יהיה לנו על החוק. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל יהיה על החוק, ונדבר עוד על החוק, ואני מאוד מקווה שלא יעבור החוק הזה, כי האידיאולוגיה שעומדת מאחוריו מאוד מסוכנת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אותי אתה לא מציג בתור חבר ועדה - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר ועדה שהיה בכל הדיונים. בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, היום נפל דבר בכנסת ישראל. בפעם הראשונה בתולדות הכנסת קיבלה ועדה החלטה בניגוד לעמדה מפורשת של הייעוץ המשפטי והחליטה על הליך מזורז וחסר תקדים - - - הכנסת הפכה בכך למיותרת ללא כל אפשרות לקיים דיונים מהותיים". את הדברים האלה הוציאה האופוזיציה הימנית בינואר השנה, במחאה על זירוז הליך החקיקה של חוק החשמל דאז. אבל כנראה שעבורם נאה דורש זה לא נאה מקיים. וודי אלן אמר פעם שהדמוקרטיה היא משטר שבו לכולם יש זכות לדבר אבל אף אחד לא מקשיב. ככה נראתה הוועדה שדנה בחוק שעומד לפנינו. למה אני מתכוון? אני מתכוון לכך שההצבעה בוועדה הייתה על אוטומט. הרי מה זה באמת דיון? דיון אמיתי זה לא כשיש לך את הזכות לדבר אלא כשיש לך באמת את האפשרות שיקשיבו לך, שבאמת יהיו פתוחים כדי להשתכנע. אבל זה לא המצב. לא הייתה הקשבה, ולא הייתה נכונות להשתכנע מצד מציע החוק ושותפיו לממשלת האימה הקורמת עור וגידים. אני השוויתי את זה או הזכרתי את זה – גם בוועדה הזכרתי, והיושב-ראש בוודאי זוכר – את אחד מההוגים החשובים במאה ה-20, שלמרבה החרפה היה גם פשיסט, קרל שמיט. קרל שמיט התנגד לדמוקרטיה פרלמנטרית. למה הוא התנגד לדמוקרטיה פרלמנטרית? כי הוא אמר: הדיונים מיותרים. בשביל מה כל ה-parler? פרלמנט – זה בא מ-parler, מהמילה לדבר. בשביל מה כל הדיבור? בסוף הרי מי שמנצח זה לא זה שמשכנע, זה לא זה שמציג טיעונים יותר טובים, יותר נכונים, יותר רציונליים. מי שמנצח, בסופו של דבר, זה החזק. מי זה החזק? זה שיש לו רוב ושסגר את הכול כבר מאחורי הקלעים בחדרי-חדרים של הסיעות או הקואליציות. אז אין טעם בכלל בשיח. אם החזק מנצח, בוא ניתן לו את השלטון וזהו. וזה מה שאנחנו עומדים לפניו. דוגמה לשיח דווקא רציונלי בוועדה, שנדחה בהאשמות והכפשות קשות, האשמות שווא, זה הייעוץ המשפטי לממשלה. גם היושב-ראש, גם היום במליאה, כמדומני, וגם בוועדה השתלח בייעוץ המשפטי לממשלה. מה שהוא שכח להגיד זה שגם היושב-ראש וגם מציע החוק תקפו את הייעוץ המשפטי הממשלה כאילו הם מתנגדים מסיבות פוליטיות, וההפך הוא נכון – הם הציגו טיעונים רציונליים מדוע החוק מסוכן ורע. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הם הציעו התנגדות עניינית ומקצועית. איפה שיש לי ביקורת להעביר אני מעביר גם על הייעוץ המשפטי. במקרה הזה הייתה ביקורת עניינית, רק שלא הייתה נכונות להקשיב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לכן, לא היה דיון אמיתי. מעבר לכך, כמובן שאת מה שיש לי להגיד על החוק המסוכן עצמו אני אגיד בהמשך. תודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בהמשך. תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה, אדוני. חבר הכנסת כסיף, אני מזכיר לך שנכנסו בחוק שינויים על ידי חברי האופוזיציה. אז זה סותר את כל מה שנאמת עכשיו במשך שלוש דקות. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אוסיף, לא היה לי זמן. אתה רוצה? אם תיתן לי - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, לא, לא. כשנדון בחוק. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני יכול רק להגיד לך במשפט אחד. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> חברת הכנסת אימאן ח'טיב, תהיי אחריי. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אם תרשה לי רק במשפט אחד – אדוני חמד, גם – אני יכול רק להגיד לך שכביכול, כמו שאמרה חברתי עאידה, הדברים שהוציאו זה משום שמציע החוק חושב שמעֵז יֵצא מתוק. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד שר האוצר, תשמע, הרבה אמרו לי: למה הדרוזים יצאו נגד חוק הלאום? הרי זה חוק שמדבר על מדינה יהודית, ואנחנו, כדרוזים, אין לנו בעיה עם מדינה יהודית. אמרתי את זה. הרבה חשבו שזה חוק שלא יכול להביא שום נזק לאף אחד. אבל אחרי שאני רואה את החוקים ואת ההסכמים הקואליציוניים המתהווים ושומע על הזיות של חוקים, אני אומר: יבוא יום ותהיה ממשלה קיצונית ביותר ותיישם את החוק, חוק הלאום, ותשים את הדרוזים בצד ותשים כל מיעוט אחר בצד, ולא יעזור לך מה עשית, מה תרמת ומה נתת. לא יעזור לך שום דבר. לשמוע חברת כנסת שאמורה להיות שרה בממשלת ישראל אומרת שרופא יכול לא לתת טיפול בגלל האמונה שלו? אני רוצה לשאול אותך, אדוני היושב-ראש: תאר לך חייל מגיע לבית חולים, ובא רופא ערבי ואומר: בגלל האמונה שלי אני לא רוצה לטפל באותו חייל. מה היית אומר? מה אתם הייתם אומרים? תאר לך להפך – מגיע חייל דרוזי שנפצע בקרב ומגיע רופא יהודי שאומר לו: בגלל האמונה שלי, אני לא מוכן לטפל במי שהוא לא יהודי, והחוק נותן לו את האפשרות הזאת, כשאתה בעצמך תצביע בשבילו לפי ההסכמים הקואליציוניים. אתם נפלתם על הראש? אתם השתגעתם? קיבלתם רוב בדמוקרטיה. רוב מקים ממשלה, אבל רוב לא דורס את המיעוט, ומה שאתם רוצים לעשות זה לדרוס את המיעוט. אפילו להקים ממשלה לקח לכם חודשיים. אני רוצה לקוות שייקח לכם חודשיים להתפרק - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> - - כי לפי מה שאתם מקימים אתם תתפרקו מהר מאוד – יותר ממה שאתם חושבים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה. (אומרת בערבית: ) אני רוצה להמשיך ולדבר על אותה סטודנטית שדיברתי עליה בנאום הדקה. כבר שישה ימים אני עסוקה ומלווה את המשפחה ואת הסטודנטים בירדן, והגענו לשעת האמת שצריך להטיס במטוס רפואי את הסטודנטים לארץ, לבית חולים בארץ. אני בקשר עם חברת תעופה שמבקשת מראש התחייבות על 15,000 דולר. ירדן – הינה, רבע שעה במטוס, לא יותר מזה. ואני שואלת: איפה רשויות המדינה והאחריות שלהן למה שקורה? למה חבריה הסטודנטים צריכים להתעסק בזה? למה משפחה שתלויה במצב כל כך נוראי בין תקווה לחיים ומוות צריכה להתעסק בפרוצדורה וכל מיני דברים אחרים? למה אין גוף שהוא כתובת ברורה וידועה שיכולים לפנות אליה, ושהוא יטפל ויעשה את כל מה שצריך כדי להביא את הבן אדם לטיפול הראוי שמגיע לו כאזרח? המצב במדינה רק הולך ומידרדר. דיברו קודם אחיי מהנגב על מה שקרה אתמול באל-עראקיב – אני אגיד לכם את האמת: אתם שומעים את הקול שלי? קיבלתי אותו מהקור כשהייתי שם אתמול בערב. ישבתי עם הנשים, שמעתי את הכאב, ראיתי אותו מהלך. הן אומרות לי: מה נעשה עם הילדים שצריכים ללכת לבית הספר - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - ואין להם שום דבר במציאות, כי הכול נהרס בתוכו? אני מקווה, כבוד היושב-ראש, שהכאב הזה יסתיים. אין לי בעיה לא לדבר ולסיים כמה שאפשר מהר, ואני אוהבת לדבר עניינית - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - אבל אני גם רוצה להשמיע. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> השמעת. תודה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת איתמר בן גביר – אינו נוכח. חבר הכנסת ואליד אל הואשלה. בבקשה, אדוני. << דובר >> ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אולי נעצור לרגע ונחשוב לעומק איך אפשר לפתור את סוגיית האלימות והפשיעה הגואה, ומה עלינו לעשות ומהי האמת בכלל, ולא לרוץ עם חוקים בלי לחשוב לעומק על משמעותם האמיתית. אי-אפשר להתעלם מהנתונים הבאים: בין השנים 1980 עד שנת 2000 היו בחברה הערבית 95 מקרי רצח; לעומת זאת, משנת 2000 יש כבר 1,760 מקרי רצח. השנה נרצחו כבר 109 אזרחים ערבים. הטיעון כאילו שהבעיה היא תרבותית הוא מגוחך ומטעה, והנתונים מדברים בעד עצמם: מספר הנרצחים לכל מיליון תושבים בשנה ברשות הפלסטינית הוא 11; ברצועת עזה – עשרה; בירדן – 16; בחברה היהודית – שמונה; באירופה – גם כן עשרה. אז לא מדובר כאן בתרבות של החברה הערבית, כמו שטוענים אלה שרוצים לברוח מאחריות. ועוד נתון מדהים: אחוזי פיענוח תיקי רצח בחברה הערבית עומדים על 22%; לעומת זאת האחוז הארצי הוא 72%. המסקנה – המשטרה צריכה לשנות כיוון ואופן ביצוע. דרוש שינוי מהותי במדיניות, וגיוס משאבים אנושיים וטכנולוגיים בהתאם. אכיפה בכיוון הנכון נגד הפשיעה והאלימות ולא בהפרת זכויות האזרחים. כל הזמן מנגנים על משילות – המשילות היא הכרה בכפרים הלא-מוכרים בנגב, הפסקת ההריסות, שיפור התשתיות, הקמת והנגשת מרכזי השירותים בכפרים, מקומות תעסוקה ואזורי תעשייה, השקעה בחינוך וטיפול בבעיות הנשירה הסמויה והגלויה אצל התלמידים בנגב, תחום שהנתונים בו מדאיגים ביותר. אי-אפשר לדחוק את התושבים לשוליים בלי פתרון או חלופה ואחרי זה לדבר על משילות. בעניין התשתיות למשל, רהט, העיר הערבית הגדולה ביותר בארץ – הכניסה הראשית שלה היא כיכר צרה, מסורבלת, שתוקעת את עורק החיים המרכזי של העיר. רהט ורעננה מונות כמעט אותו מספר תושבים; הכניסות לרעננה הן פאר היצירה בכבישים לעומת רהט. בכפרים הבלתי-מוכרים וגם באלה המוכרים המצב עוד יותר גרוע. אנחנו בחברה הערבית חייבים לקחת אחריות ולפעול בכל מסגרת אפשרית למיגור תופעת האלימות והפשיעה בחינוך ולפתרון הסכסוכים בהצעת חלופות בכל הכלים האפשריים. לסיכום, הממשלה צריכה לספק תחושת ביטחון לתושבים ולא לקדם חקיקה בצורה אגרסיבית עוד לפני כינון הממשלה, דבר שנעשה בניגוד לעמדת רבים, כולל היועצת המשפטית לממשלה. דבר אחרון. הפעלת כוח - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, לסיום. << דובר_המשך >> ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - הוספת סמכויות ושינוי פקודות אינם הפתרון – להפך, זה עלול לדרדר את המצב להיות יותר חמור. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה, גברתי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב-ראש הכנסת. כנסת נכבדה, שומעים – שותקים; דגים חמודים ממלאים את פיהם במים. שותקים. חברי הכנסת של הליכוד שותקים: שותקים מול חוקי גזענות, שותקים מול הרשימות השחורות. שומעים – שותקים. שותקים מול חוקי האפליה, מול חוקי ההדרה נגד נשים. שותקים ושוב שותקים. אפילו לא ציוץ. מחכים לג'ובים במשרד המפוצל של החינוך, במשרד המפוצל של התחבורה, במשרד המפוצל של הביטחון. פירורים תקבלו, ילדים, אל תדאגו, תהיו שבעים ומרוצים. מדי פעם אנחנו שומעים יחידים בסדום – לא מדברים, ממלמלים. ממלמלים: אל תדאגו, זה לא יקרה, תסמכו עלינו, זה רק דיבורים. ממלמלים אבל לא מגנים. חותמים – כן, על כל ההסכמים, עם כל ההבטחות וכל החקיקה, וכל הרעיונות המהפכניים של מהפכה דתית והלכתית ואזרחית, מהפכה מטורפת שתיקח אותנו אחורה שנות דור, ואז בכל זאת אומרים: עזבו, זה שטויות, זה רק הסכמים. אתם יודעים, הסכמים כידוע לא מכבדים. מרחמת עליכם. האמת, מרחמת עליכם. אני הרי רואה לכם בעיניים – אתם לא אוהבים לא את הקיצונים ולא את המשיחיים, ולא את ההזויים האלה שכרתם איתם ברית. אתם ליברלים, אני מכירה אתכם. ורק כאשר ראש הממשלה המיועד מבין את זה שהציבור דוחה בשאט נפש את כל הרעיונות החשוכים האלה, הוא יוצא בהצהרה פומבית – לא אחת, לא שתיים – ארבע, כדי להסביר, כדי להתנצל, כדי להתנער. אז תלמדו, תלמדו מפוליטיקאי משופשף איך שורדים כל כך הרבה שנים: מבטיחים, חותמים, ואז מתנערים, מפירים. שנייה, הס, נדמה לי שאני שומעת בת קול יחידה, הינה דברים נכוחים נאמרים: הם איבדו את זה במשא ומתן; נתניהו לא הציב קו אדום; הוא עשה בטעות; ברור לו היום שהוא עשה טעות; הצעות החוק האלה – חוק איסור הפליה וסעיף הגזענות – עושות נזק גדול מאוד לליכוד; זאת מפלגה עממית שמייצגת את כלל האוכלוסייה; החוק הזה לא יקרה, הוא מת לדעתי; נתניהו איבד את המנהיגות שלו, הוא צריך להראות שהוא המנהיג, ואנחנו נלך אחריו, ואם הוא לא יעשה את זה אנחנו בבעיה. תודה רבה לך, חבר הכנסת ביטן, תודה שהשמעת קול. אני בטוחה שיש הרבה מאוד אנשים, מימין ומשמאל, שמקשיבים ומעריכים את התעוזה ואת האמת שלך. אז בינתיים, תמשיכו לשתוק או תלכו לישון, חוץ ממך, אדוני יושב-ראש הכנסת. אנחנו לא נשתוק ואנחנו לא נישן, כי לא ינום ולא יישן שומר ישראל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בול. כל הכבוד. תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה, אדוני. אותה עמידה בזמנים? זה קשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, על פניו ראוי היה לברך על פיצול הצעת החוק. הסעיפים המפוצלים הם סעיפים הרסניים לעתידה של המשטרה ולעתיד שלטון החוק. למרות הליך החקיקה החפוז, הצלחנו – נציגי האופוזיציה העתידית יחד עם ארגוני החברה האזרחית ומפכ"לים וניצבים בדימוס – להבהיר את הסכנה בסעיפים אלו. עמדותיהם של הייעוץ המשפטי לכנסת ושל הייעוץ המשפטי לממשלה, אדוני היושב-ראש, היו אף הן מכריעות. ועם זאת, אין מה לחגוג הערב או לנוח. לידתה של הצעת החוק הזו בחטא, וגם לאחר הפיצול היא הצעה טמאה; הצעה שמוצגת כעיגון פשוט של מסקנות דוח ועדת צדוק, אך בפועל נועדה לשרת שר יהיר, חסר ניסיון וחסר גבולות, פוליטיקאי שבכל מדינה מתוקנת ואחראית לא היה מתקרב אל לשכת השר האחראי על המשטרה. מדוע סירב חבר הכנסת בן גביר להכניס לחוק סעיף הקובע כי המשטרה תפעל באורח ממלכתי? מדוע התעקש שלא לסייג את יכולתו של השר להתערב בתיקי חקירה ספציפיים בהפעלה האופרטיבית של כוחות המשטרה ובמדיניות האכיפה של עבירות הקשורות בחופש הביטוי והמחאה? מדוע התעקש לקדם חקיקה פרטית ולא המתין עד כניסתו למשרד לגבש הצעה ממשלתית? התשובות ברורות: בן גביר מעוניין במשטרה כנועה, כזו שמתיישרת לפי סדר-יומו הפוליטי. לא לפי מדיניותו העתידית למאבק בפשיעה, אלא לפי סדר-יומו האידיאולוגי הקיצוני. גם התשובות לשאלה מדוע מסכימה סיעת הליכוד לגחמות הללו הן ברורות: איבתו של ראש הממשלה המיועד ושותפיו לגורמי אכיפת החוק, ולצידה הכניעה שלו ושל מנהלי המשא והמתן לשותפים הקיצוניים. כמה מתאימה לממשלה המוקמת הכותרת "דיון בדבר פיצול", שהרי הממשלה שעוד לא נולדה כבר מתמחה בפיצול, בפירוק, בתלישה של איברים מגופם של משרדי ממשלה מרכזיים ושתילתם במקומות לא להם. ממשלת הפיצול של החברה הישראלית, ממשלה של מגזר למגזר זאב. ומילה אחרונה, אדוני היושב-ראש, למר הקלקול הפונדמנטליסטי, סגן השר המיועד לענייני משטרת המחשבות חבר הכנסת אבי מעוז. הערב הזה לשונו הרעילה ניסתה להכיש את קצין משאבי האנוש של פיקוד צפון, שביקש באיגרת שפרסם להדגיש בפני המפקדים את הצורך לאפשר לחיילים יהודים ולחיילים נוצרים לחגוג את חגיהם בקרב משפחתם. מה היה חטאו של אותו קצין שהעז לציין באיגרת פיקודית שהשנה הזו חגי שתי הדתות נפגשים במועד ציונם ושניתן למצוא קשר בין חלק ממנהגיהם? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> עוד משפט אחד. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חיילי צה"ל הנוצרים המתנדבים לשירות בצה"ל מדווחים לא אחת על תגובות קשות ואפילו איומים המופנים אליהם בשל החלטתם לשרת. הערב הזה חבר הכנסת מעוז הצטרף לאלו הפוגעים בהם ובכבודם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כבר אמרנו, ובכך אסיים, לא אחת שהפונדמנטליסטים שלנו הם המתנה הגדולה ביותר לשונאינו, והם גם אסוננו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, שר האוצר, בבקשה. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> כמה דקות? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שלוש. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עוד בדרך לכאן, כשעליתי, אני עוד מתלבט על מה לדבר. יש כל כך הרבה נושאים, אבל אין ספק שהקואליציה, שמשום מה קוראים לה קואליציית ימין, היא קואליציה משיחית חרדית בלי שום קשר לימין. מי שעומד בראש הקואליציה הזאת זה התבוסתן הכי גדול, ואין ספק שבנימין נתניהו הוא תבוסתן שתמיד ברח וויתר בפני אתגרים. כשאני מסתכל על כל השנים שהוא עמד בראש ממשלת ישראל – מה הוא עושה בשנה הראשונה? לקח את חברון עיר האבות והעביר אותה לערפאת. זה היה במשמרת שלו. ומה קרה אחר כך? אחר כך היה וואי פלנטיישן. אתה בוודאי, היושב-ראש, לא זוכר את הוואי פלנטיישן, אבל בוואי פלנטיישן נתניהו הסכים להעביר 15% בשלוש פעימות משטחי יהודה ושומרון לשליטה של הרשות הפלסטינית, ואפילו הצליח לבצע את אותה פעימה ראשונה. אחר כך ההתנתקות – אני זוכר את נתניהו פה בכנסת ישראל מתווכח עם אורי אריאל ואומר שהוא תומך בהתנתקות. יתרה מזאת, הוא אמר שאם יהיה משאל עם על ההתנתקות, אני אצביע בעד. הוא גם הצביע פה בכנסת בעד ההתנתקות. איזה קואליציית ימין? תקופת אובמה – בפעם הראשונה נדהמתי: אחרי שאני כשר החוץ מנהל שיחה קשה עם שליח מיוחד של אובמה, מיטשל, במשרד החוץ, אני מגיע לישיבת קבינט, ונתניהו מביא הצעת מחליטים – הקפאת בנייה ביהודה ושומרון לעשרה חודשים. פעם ראשונה שממשלה, קבינט מחליטים, מקבלים החלטה להקפאת בנייה ביהודה ושומרון לעשרה חודשים. אתה זוכר בוודאי לקראת הבחירות את אותם סבבים שעשינו, ההתחייבות של נתניהו להחיל ריבונות על בקעת הירדן, הקונסנזוס הציוני המקסימלי. איפה הריבונות על בקעת הירדן? גם כשהיינו באופוזיציה אמרנו לו: תביא, יש לך רוב מוצק, אנחנו מתוך האופוזיציה נתמוך בהחלת הריבונות על בקעת הירדן. אתה זוכר את ההבטחה שלו להחיל ריבונות על ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון? מה קרה עם זה? כל דבר - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אין ספק, אדוני השר, שממשלה עם רע"מ, מרצ והעבודה זו ממשלת ימין - - << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> היא לפחות לא שיקרה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> - - שתמיד חלמת עליה. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> היא לפחות לא שיקרה. פה יש ראש ממשלה שמשקר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הוא פנה אליהם. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> זה ראש ממשלה שמשקר פעם אחרי פעם. הוא היחידי שחייב לרשום פטנט. היחידי שמצליח לשקר כל הזמן לכולם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היחידי שהמדינה רדפה אותו והמשטרה רדפה אותו והפרקליטות רדפה אותו, זה היחידי. ואנחנו שילמנו - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> ח'אן אל-אחמר. אתה בוודאי מכיר את הסיפור של ח'אן אל-אחמר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אדוני, משפט לסיום. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> אני כשר הביטחון מקבל החלטה לפנות את ח'אן אל-אחמר. היערכות של כוחות גדולים. 24 שעות לפני פינוי ח'אן אל-אחמר אני מקבל טלפון: תבטל את זה. אמרתי: אם אתה רוצה שאני אבטל, תוציא לי הוראה כתובה. וכמובן שאותה הוראה יצאה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זאת הייתה גם הבטחת בחירות שלכם, אם אני זוכר. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> סליחה, אנחנו עמדנו. אנחנו עמדנו. אותו דבר - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ח'אן אל-אחמר עמדה, לא אתם. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> ח'אן אל-אחמר עומדת עד עכשיו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> היא עדיין עומדת. גם אתם הבטחתם את זה. אתם ורוב השותפים שכאילו ימנים הבטחתם את זה. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> לא, אנחנו אומרים שכל מה שהתחייבנו ניסינו לעשות, וכל פעם מי שטרפד את זה היה איש אחד. לא שיקרנו לבוחרים, אמרנו את האמת. כשהקמנו ממשלה לא אמרנו שאנחנו נפנה את ח'אן אל-אחמר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> אבל יגיע הזמן שנקים קואליציה ימנית לאומי ציונית אמיתית, בלי גורמים אנטי-ציוניים כמו יהדות התורה וש"ס. אותם אנשים - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כמו רע"מ. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> עוד פעם, אתה יכול - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זו הממשלה שאתה יושב בה, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> אדוני, אני באמת יושב בממשלה שעשתה ניסים ונפלאות. אנחנו בנינו ביהודה ושומרון אלפי יחידות דיור. עוד לא בניתם יחידה אחת וכבר הצלחתם לקומם את כל העולם. הרמת להנחתה לכל שונאי ישראל. במקום לעשות אתם עוסקים רק בדיבורים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> ממשלת רק דיבורים, זה מה שאתם מקיימים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. חבר הכנסת מנסור עבאס – לא נמצא; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – לא נמצא. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, בבקשה, גברתי השרה. << דובר >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים כאן עכשיו בדיון מיוחד על פקודת המשטרה. צריך לומר ששינוי פקודת המשטרה מטריד כשלעצמו, במיוחד עם הכוונות שהיו שם, אבל גם צריך לומר שאנחנו הצלחנו – חברי האופוזיציה המסתמנת – למנוע חלק מהשינויים והתיקונים שרצו לעשות אותם, להביא גם לדחייה של החקיקה אבל גם לדחייה בדיון של חלק מהנושאים האלה לאחר השבעת הממשלה, ואני חושבת שזה כבר הישג. אנחנו נמשיך להילחם גם אחרי השבעת הממשלה כדי שהתיקונים האלה לא יהיו ולא יהפכו את משטרת ישראל למשטרה פרטית. אבל אני מוכרחה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שאני ממש מוטרדת בימים האחרונים. יצא לי לא מעט לעלות לכאן לדוכן ולדבר על האלימות שיש, על ההשפעה של השיח ושל מה שקורה כאן –האלימות, הבריונות, כל מה שאנחנו פוגשים כאן בכנסת בתקופה האחרונה, במיוחד על בני הנוער – ופתאום אנחנו רואים חוקים שאני בטוחה, אדוני היושב-ראש, שגם אתה וגם חבריך – אנחנו שמענו את חלקם – לא מסכימים איתם. כל הנושא של השינוי, של האפליה, של היכולת לאפשר לבן אדם לתת או לא לתת שירות למישהו רק כי זה נראה לו או לא נראה לו, וזה לא משנה עכשיו אם זה חילוני או דתי או מהקהילה הלהט"בית או מכל סיבה אחרת, זה בסוף יכול לפגוש כל אחת ואחד מאיתנו, והרעיון שאנחנו בכלל מאפשרים את זה, ועוד בחקיקה, גם אם אתם לא באמת מתכוונים לעשות את זה, בסופו של דבר זה יוצר אווירה. מה העניין? אנחנו שומעים מצד אחד על הרעיון הזה, הוא כתוב וחתום בתוך ההסכמים הקואליציוניים, ואז יוצא ראש הממשלה המיועד ואומר: לא, אני לא מתכוון לתת לזה לקרות. איך אתה לא מתכוון לתת לזה לקרות? הרי אתה חתום על זה בתוך ההסכם הקואליציוני. ואז אנחנו מקבלים היום בבוקר איזושהי הודעה, שכן, זה כתוב בתוך ההסכם הקואליציוני אבל אנחנו לא מתכוונים לחוקק את זה. אז איזה ערך יש להסכמים קואליציוניים? איזה ערך יש למילה הכתובה? איזה ערך יש למה שאנחנו חותמים עליו? אגב, זה רק מחזק את חוסר האמון ששורר בין כל חלקי הקואליציה המסתמנת. אין ערך לשום דבר. למי נאמין? למה שכתוב או למה שאומרים לנו בעל פה? אני יכולה לומר לך שכך או כך, אני חושבת שהאווירה שזה יוצר בקרב הציבור, הלגיטימציה שזה נותן לאנשים לפעול מתוך מקום של אפליה, מתוך מקום של להחליט מיהו הראוי בעיניי, מיהו לא הראוי בעיניי – אני חושבת שזאת בעיה רצינית שרק תלבה את האלימות שאנחנו פוגשים ברחובות. ואני מוכרחה לומר לך שעם כל מה שדיברה - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> משפט אחרון. עם כל מה שדיברה הקואליציה המסתמנת בחודשים האחרונים על יהדות, אני לא יודעת מה יהודי בהתנהגות הזו. אני באה מבית מסורתי, אותי לימדו דבר ראשון "ואהבת לרעך כמוך". << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> "ואהבת לרעך כמוך" – רגע, חשוב לי להסביר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה כבר אחרי שלושה משפטים. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> חשוב לי להסביר, אבל זה אותו רעיון. "ואהבת לרעך כמוך" - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל נגמר הזמן. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> - - זה אומר שאנחנו נהיה מסוגלים לקבל את השונה, אבל כנראה פה כמה אנשים התבלבלו וחושבים ש"אהבת לרעך כמוך" זה "אתה תאהב רק את מי שכמוך". << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אז לא לזה מתכוונים, בטח לא בהלכה, ואני מקווה שילמדו כאן תוך כדי תנועה שאנחנו צריכים לקבל ולהכיל את כל מי שנמצא בחברה הישראלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. חבר הכנסת גדי איזנקוט, בבקשה, אדוני. הם התחלפו. אתה אחר כך. חבר הוועדה, בבקשה. << דובר >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר >> היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, ישבנו שבועיים בוועדה המיוחדת בראשותך. אני יכול לומר מהניסיון הקצר שלי שהוועדה נוהלה ביד רמה, אבל בפועל מוגש או יוגש חוק חסר מאוד, עם פערים בסיסיים. אומנם ההערות וההסתייגויות נשמעו, אבל הייתה חסרה מאוד הקשבה. הייתה הצגה של כל צד הרבה פעמים בהצבעה אוטומטית, בלי מחשבה, ועם קצת רצון טוב ותשומת לב היה ניתן להביא חוק נכון יותר, טוב יותר, שבו היו נכנסות כמה אמירות בסיסיות, כגון האמירה שהמשטרה כפופה – נתונה למרות הממשלה והחוק. זה נשמע כל כך טבעי וברור, ובזבזנו זמן רב בלנסות לשכנע את מה שמובן מאליו ומופיע בחוק שב"כ. משפט בסיסי, שהמשטרה תפעל בממלכתיות, ללא נגיעה פוליטית ומפלגתית, נתקל בהתנגדות, ואני שואל את עצמי מדוע. הרי זה מופיע בחוק השב"כ, זה מובן מאליו, וזו המשטרה שאנחנו רוצים. בנושא מדיניות חקירות, האמירה שהשר המיועד ישמע את היועמ"ש ויתייעץ עם המפכ"ל היא אמירה מזלזלת בעיניי, שיש לה מסר מאוד בעייתי. בנושא הכפיפות, שהוא נושא קריטי ולמעשה הוא לא יעלה באופן מלא בחוק, יש פה בעיניי חסר, בעיקר לאור העובדה שהמציאות היא מאוד מאוד נפיצה ויש ערפל גדול מאוד בנושא כפיפויות. היו כמה אפשרויות: האפשרות הראשונה שהובאה לוועדה הייתה חוק חוק-יסוד: הצבא כמודל, ובהמשך זה ירד. יש דוגמה אחרת: בחוק שב"כ, נושא קריטי מהמעלה הראשונה, בעיקר כשנכנסים ורוצים מייד ליישם מדיניות, בלי הבנה מספקת מה הכפיפות בין הדרגים. אפילו נושא של רצון טוב של מינוי מפכ"ל לארבע שנים, מהמפכ"ל הבא, שנראה בעיניי מובן, טריוויאלי, יחסוך חיכוכים, לא עלה. שורה תחתונה: ניתן היה לשנות, להביא חוק רציני יותר, חוק שיחזיק, אני מקווה, עשרות שנים קדימה, וזה לא קרה. תודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת גדעון סער, שר המשפטים, בבקשה, אדוני. חבר הכנסת חוג'יראת, אחר כך אתה. בסדר? בבקשה. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשביל מה זה היה טוב? שבועיים של דיון בלחץ – ובאמת אתה עבדת כהרגלך קשה מאוד, אדוני היושב-ראש – ואיך זה נגמר? הינה, הכנסת תצביע על פיצול החוק. הבאתם משהו לא אפוי, מהר מהר לפני השבעת הממשלה, ואיך זה נגמר? חוק דרדלה, לא ברור, לא סדור. ככה לא בונים חומה וככה לא מתקנים את פקודת המשטרה. ממה נובעים כל החוקים האלה? חוק בן גביר וחוק דרעי וחוק סמוטריץ' ופיצול סיעה – זה הכול נובע מאותו מקום של חוסר אמון, אדוני היושב-ראש. לא מאמינים לראש הממשלה המיועד שהוא יכבד איזשהו סיכום, אז מביאים את זה לפני הקמת הממשלה ועושים עבודה שבתנאים האלה לא יכולה להיות, נגיד את זה בלשון המעטה, מיטבית. וגם ראש הממשלה המיועד, מהר מהר בנושא פיצול סיעה לפני כינון הממשלה, כי אולי הוא גם לא מאמין לחבריו לסיעה והוא חייב לסתום את הפרצה הזאת בסכר שהוא מדמיין או רואה לפני הקמת הממשלה. אבל באמת, לא חולפים כמה ימים, אנחנו רואים – ראש הממשלה המיועד מתנער מסעיפים שהוא עצמו לפני כמה ימים חתם עליהם בהסכמים הקואליציוניים, כמו בסיפור של תיקון סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת בעניין של הגזענות. ואז הוא יוצא בספין חדש: אני לא אוציא את הגזענות, אני אתקן את זה אחרת. אבל חתמת. חתמת. אז לא ראית על מה אתה חותם? עוד פעם ברח לך בצוק איתן? וכך מבזבזים, אדוני היושב-ראש, את האשראי שקיבלתם מהציבור לפני שמונה שבועות, עוד לפני שקמה הממשלה. והשותפים מצאו פטנט. הם הכניעו את ראש הממשלה המיועד בכל סעיף וסעיף. עומד מר בן גביר בישיבת סיעה ואומר: לא תהיה ממשלה אם אני לא אהיה ממלא מקום יושב-ראש ועדת שרים לענייני חקיקה עם זכויות וטו. ומה קורה ביום האחרון של המשא ומתן? ביבי מתקפל. את זה יכולתי להגיד, אדוני היושב-ראש, מלכתחילה. אבל מה זה מלמד? שגם במשרדים של הליכוד, במשרד החינוך ובמשרד הביטחון – ועדת שרים לחקיקה, מה יש לשר המשפטים אם לא ראשות ועדת שרים לחקיקה? גם זה כבר מסחרה, ומוכרים, ומישהו בונה לטיפונדיה קטנה על הטריטוריה הזאת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> משפט אחרון, אדוני. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> מזל שבן גביר או סמוטריץ' לא הציעו כדרישה גם להיות ממלא מקום עם זכות וטו בוועדה לבחירת שופטים, כי אם הם היו דורשים, הם גם היו מקבלים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חוג'יראת, בבקשה. בבקשה, אדוני. מה שלומך? << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת מר אופיר, חבריי חברי הכנסת, אני אתחיל לאחל חג מולד שמח, עיד מילאד מ'גיד, לאחינו הנוצרים. אני גם אדבר היום על כפר אל-עראקיב, הממוקם על כביש 40, כ-10 ק"מ צפונית לבאר שבע; כפר שבעצם נהרס מספר פעמים, כ-211 פעמים. אתמול יצא לי לבקר בפעם הראשונה בכפר עם חבריי לסיעה ד"ר מנסור עבאס ואימאן ח'טיב, לאחר שהרשויות הרסו סככת תפילה שצמודה לבית הקברות שבה מתפללים על המתים לפני קבורתם. גם ראיתי במו עיניי חילול של קבר אחד או שניים בבית הקברות. ואני שואל בעצם איפה הכבוד של המתים. לפי תיאור התושבים, הכוחות שהגיעו עם כוחות המשטרה והכוחות שהגיעו להרוס, כאילו בעצם זה כוחות שבאו לכבוש משהו, זה בעצם כאילו הם הגיעו לכבוש שטח של אויב. כולנו רוצים משילות, אבל קודם צריך לתת לאזרחי הנגב את התנאים הבסיסיים לחיות בכבוד. צריך לפתור את בעיות האדמה בהידברות ולא בכוח, הרי מדובר באזרחי המדינה. אדוני היושב-ראש, עד מתי תושבי הנגב יסבלו? וכל הסבל הזה של תושבי הנגב נובע גם מממשלות שלא רצו לטפל בחברה הבדואית בנגב. אני אסיים באמירה שניסיתי לכתוב, שאומרת, ההריסות הנשנות והחוזרות הן דוגמה לאמצעים שהממסד מוכן לנקוט כדי להשתיק קולות של מציאות מתסכלת. המציאות היא מאוד מתסכלת, וכן צריך לפתור את הבעיות בנגב. תודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני היו"ר, רק רציתי לעדכן שבית משפט העליון דחה את העתירה של התנועה לאיכות השלטון ואמר שהוא לא ייתן צו מניעה נגד המינוי של דרעי וזאת לפני שחוקקנו חוק. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חברת הכנסת פנינה תמנו שטה – אינה נוכחת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לפני שחוקקנו את החוק בית המשפט העליון אמר. החוק עצמו מאפשר את זה. החוק הקיים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת זאב אלקין – אינו נוכח. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה, אדוני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> החוק הקיים מאפשר את זה. עכשיו, השופט שטיין בעליון. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> שלום ליושב-ראש היקר שלנו, לחברות וחברי הכנסת, אני מבקש לגעת בעובדה שהכפפת המפכ"ל לשר בלי רכיבים מאזנים של עצמאות המשטרה כחלק מהחוק, יוצרת סיכון ממשי לפוליטיזציה של המשטרה. זה אולי הנושא המרכזי שהחוק הזה, לו היה מחוקק בדרך רצינית, שקולה – למה צועקים? גברתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אה, סליחה, אדוני. מתנצלת. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני חייב לומר לחברים, יש פה אקוסטיקה שזה מגיע כאילו במשלוח ישיר לכאן. אז זה מפריע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מצטערים. סליחה, אדוני. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה. תודה רבה. אני רוצה לצטט, ברשותכם, חומר שקיבלנו כולנו בדיונים – אגב, לדעתי, על פי בקשת מציע החוק מהממ"מ, מוסד המחקר של הכנסת. וכך כתוב שקורה בניו זילנד, וכדאי ללמוד מהם. פה ממוקדת הפסקה הזאת באיזון הנכון בין השר לבין הנציב – כך זה נקרא שם. סעיף 16(1) קובע שהנציב אכן אחראי בפני השר – נגיד המפכ"ל – על ביצוע תפקידיה של המשטרה, על התנהלותה הכללית, על ניהולה היעיל, החסכוני וכו'. סעיף זה מעגן אפוא את חובתו של הנציב לפעול בהתאם להנחיותיו של השר. עד כאן מצוין. סעיף 16(2) הוא הסעיף המאזן שכל כך חסר לנו בנוסחים שאותם הכרנו. וכך אומרים בניו זילנד: הסעיף הזה שומר על עצמאות המשטרה ומגביל את הכוח שניתן לשר לפי הסעיף הקודם. לפי הסעיף הקודם הנציב אינו אחראי בפני השר – למה? מייד נראה – והוא אפילו חייב לפעול בעצמאות כלפי כל שר בנוגע לשמירת הסדר ביחס לאדם כלשהו או לקבוצות אנשים, אכיפת החוק כלפי אדם כלשהו או קבוצת אנשים, חקירת עבירות והעמדה לדין בגינן והחלטות לגבי עובדי משטרה ספציפיים. יש סעיף 30 בהמשך החוק הניו-זילנדי שקובע שאף עובד של המשטרה לא יפעל, אדוני היושב-ראש, תחת הנחיה, פקודה או שליטה של שר בממשלה או של אדם אחר שאינו מוסמך בעת שהוא מפעיל סמכות או מבצע וכו'. כלומר יש כאן דוגמה לדבר המובן מאליו. כאשר אנחנו עושים דבר, שיש בו היגיון – לשפר את החוק הנוכחי – אנחנו מוכרחים לאזן בין הכפיפות, שיש בה היגיון, של כל מוסד בעל סמכות במדינה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם, אדוני. תודה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לאזן את זה עם עצמאות, כפי שצריך להיות. אנחנו קוראים לזה ממלכתיות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תעלה ותבוא השרה פנינה תמנו שטה, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה, גברתי. << דובר >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות כנסת וחברי כנסת נכבדים, הימים האחרונים הם ימים לא פחות מליקוי מאורות. להיות ימני זה לא להיות גזעני. להיות דתי זה לא להיות מדיר, כופה וגורם אפילו לחילול שם השם. מה שהליכוד מאפשר בטרם הקמת הממשלה, השתלחויות בקבוצות שונות בחברה הישראלית, וכמובן הכשרת הגזענות והאפליה, בין אם בתיקון חוק-יסוד: הכנסת, לאפשר לאנשים שמתגזענים להיכנס לכנסת, ובין אם בתיקון שמוצע לחוק איסור הפליה במוצרים ושירותים ציבוריים, מעיד על ניתוק מוחלט. מי שמנסה להכשיר אפליה וגזענות מטעמים של אמונה דתית, אין לו מושג על מה הוא מדבר. במקום להגן על אלפי אזרחים שמדי שנה זקוקים לנו, נבחרי הציבור, שניתן את המעטפת החוקתית והחוקית כדי לאפשר להם לקבל סעד מבתי המשפט, מה שמנסה לעשות חבר הכנסת סמוטריץ' זה לשמוט את השטיח מתחת לרגליהם. ועל מה? על כמה מקרים בשוליים, שם היה צריך להעביר כמה דברים? אני אומרת לו, בוא תסתכל. בוא תסתכל על יוצאי אתיופיה, בוא תסתכל על עולים מרוסיה, בוא תראה את חברי הקהילה הלהט"בית, שנפגעים יום-יום ומודרים יום-יום בשל היותם מי שהם. אנחנו לא נאפשר את זה. אבל אני שואלת שאלה – איך הליכוד הליברלי מאפשר דבר שכזה? ובעניין הזה אני שמחה שאני שומעת לאט-לאט יותר ויותר קולות. חברת הכנסת גוטליב, אותך שמעתי הבוקר ברדיו, ואמרת, טלי, שאת לא תיתני אצבע לאפליה של קבוצות שונות בחברה הישראלית. אחר כך ראיתי כותרת ב-ynet שחבר הכנסת סלומון אמר שהוא לא יצביע אם יביאו חוק שכזה, שחבר הכנסת ביטן אמר שהוא לא יצביע על חוקים שיפגעו במאבק בגזענות. ואני קוראת לכל מי שחבר בליכוד, מאמין בליברליזם: תקומו, תשמיעו קול. בין אם זה אנשים שעלו לארץ, בין אם זה חבר הכנסת אוחנה שנמנה עם הקהילה הלהט"בית, בין אם זה יולי אדלשטיין ואחרים. אני מצפה מכם לעמוד כחומה בצורה על כך שמנסים לשנות את פניה של החברה הישראלית. ומה נגיד אנחנו, שאמורים להיות אור לגויים, אור לגויים, ומה אנחנו עושים? אנחנו לא נוכל לבוא בטענות לאף מדינה בעולם שתהיה בתוכה אנטישמיות או לאף פרלמנט בעולם שירצה לחוקק חוק נגד יהודים מטעמים של אמונה דתית. אז מספיק התירוצים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תעלה ותבוא חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה, גברתי. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, שלוש דקות לרשותך. בבקשה, גברתי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, בברית המועצות לא היה קיים המושג דמוקרטיה. השלטון היה שייך למפלגה הקומוניסטית בלבד. מי שלא היה חבר במפלגה ומי שלא היו לו חברים בתפקידים בכירים ברשויות סבל מהגבלות מסוימות, זה גם השתקף ברמת החיים שלו. למשל, לא היה יכול להתקדם בקריירה, לא תמיד היה יכול להתקבל ללימודים באוניברסיטה ועוד. החוק והסדר במדינה היו בידי המפלגה הקומוניסטית וכוחות הביטחון, מיליציה וקג"ב, פעלו אך ורק - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברות הכנסת ביציע. בבקשה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אך ורק בצייתנות לבכירי המפלגה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו יושבות - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מאיפה שלא יהיה זה נשמע כך. בבקשה. נא לא להפריע. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיבו, תקשיבו, טיפה היסטוריה, טיפה היסטוריה על ברית המועצות ואיך פעלו כוחות הביטחון בברית המועצות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מקשיבים לך, חברת הכנסת טטיאנה, סליחה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. מי שהיה מרים את הראש ומביע את דעתו האישית בברית המועצות, או חס וחלילה מבטא את הביקורת על הרשויות או על המפלגה, קיבל מעמד נוראי: אויב העם הסובייטי, והיה מקבל גזר דין מוות או היה נשלח לשנים ארוכות לגולאג. היו כמה סוגים של אויבי העם: היו אלה שרק העזו לחשוב חופשי, וביטאו את עצמם באמצעות ספרות ואומנות יצירה, והיו גם כאלה שניסו להקים קבוצות תומכים ופעלו במחתרת. כוחות הביטחון גייסו מתנדבים שהושתלו בקבוצות שונות בקהילה, מין שומרי סף אשר דיווחו על כל מה שהתרחש. היו כאלה ביניהם שהתנדבו מתוך אידיאולוגיה קומוניסטית, והיו כאלה שניצלו את המנגנון והלשינו על החברים, על השכנים, על עמיתיהם בעבודה. במקרים רבים הם התקדמו יפה על חשבון הקורבנות – סליחה, בזכות הנטרול של אויבי העם. לסבא רבא שלי, מאיר ברלין, היו שלוש בנות. לסבא מאיר וסבתא ראיסה היה בית גדול יחסית, ולשכן הרוסי הייתה בקתה לא מתוחזקת ולא מטופחת. השכן החליט לשפר את תנאי המחיה שלו, הלשין למיליציה שהיהודי מאיר מפיץ ביקורת על המפלגה. לילה אחד ב-1937 הגיעו גברים לבושים בשחור ולקחו את סבא. לאן? לא ידוע. הוא לא חזר. הכריזו עליו אויב העם. גירשו את סבתא עם שלוש בנות מחוץ לבית ומסרו את הבית לאותו שכן שהלשין על סבא מאיר. 20 שנה אחרי, ב-1956, סבתא שלי קיבלה מכתב רשמי שמזכה את סבא מכל אשמה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסכמת. - - מסיר ממנו את אות הקלון ושאינו נחשב יותר לאויב העם הסובייטי. אבל סבא איננו. אני רוצה רק לשאול שאלה בסוף, האם זה לא מזכיר לכם את מה שקורה עכשיו, למי עובר השלטון? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. לא. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כיצד מתנהגים לאזרחים שלנו? ואני קוראת לחברים בגוש של נתניהו – הוא מחפש בסיס פוליטי להתחמק מהמשפט. תצביעו נגד הצעת החוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חברת הכנסת קארין אלהרר, השרה – איננה נוכחת; חברת הכנסת שרן מרים השכל – איננה נוכחת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ', אחרון הדוברים. << קריאה >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה אחר כך, אתה יו"ר הוועדה, אדוני. אה, לא כדובר בדיון. הוא צודק. אופיר, בבקשה. יו"ר הוועדה המיוחדת חבר הכנסת אופיר כץ. אתה רשום לי כאן כאחד הדוברים מן המניין, לא כתוב לי מסכם. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר >> למה שלוש? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יו"ר הוועדה בעצם עשר? לא מוגבל? אתה לא מוגבל, אדוני. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. האמת שאני די מבולבל. האמת שהייתי פה כיושב-ראש בזמן שהח"כים דיברו, ורציתי גם לשמוע את חברי הכנסת, חלקם חברי ועדה שבאמת נכחו בדיונים – יושב פה חבר הכנסת נאור שירי, שהיה בכל הדיונים, חבר הכנסת פוגל. ואני מאוד מבולבל, כי מצד אחד עלו פה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לטובת אלה שלא נכחו בדיונים, כמה שעות השקעת בדיונים? << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> וואו. מעל 50? מעל 50, קל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לך מזל שאני לא הייתי יו"ר ועדה, כי צפיתי בדיונים. כשאתה אצלי היית מקבל את כל זמן הדיבור שלך אבל הפרעות לא היו אצלי. זכיתם באופיר כץ, אני אומר לכם. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> מצד אחד, חלק מחברי הכנסת שדיברו פה אמרו: הביאו לנו חוק, עשו כאילו אנחנו מדברים פה ומנסים לשנות, אבל לא שינינו כלום. מצד שני, עלו חברי כנסת ואמרו: אנחנו שמחים על השינויים שהכנסנו, וטוב שבלמנו וטוב שריככנו את החוק. אז אני מבולבל. אז כן היו שינויים והם ריככו את החוק והם זוקפים את זה לזכותם, או שהחוק נכנס ויצא אותו דבר? אז גם בעניין הזה באופוזיציה מבולבלים. חברת הכנסת מירב בן ארי למשל, חברת ועדה פעילה, היא מהצד שאומר שכן הוכנסו שינויים וכן זוקפת את זה לזכותם, והיו פה הרבה חברי כנסת, אפילו יותר, שאמרו שהחוק נכנס רע ויצא רע. לגבי עבודת הוועדה שהזכרת, אדוני היושב-ראש, באמת ישבנו שעות רבות, ימים רבים, נכנסנו לליבת החוק, בחנו כל מילה בקפידה על מנת שהחוק יצא בצורה הכי טובה שיכולה להיות, ולמרות תהליך הדה-לגיטימציה שעושים לאיתמר בן גביר, כמו שעושים בעצם לממשלה, כמו שעושים לבחירה הדמוקרטית שנעשתה פה במדינת ישראל, אני רוצה להגיד לך - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בסך הכול הוא הורשע בתמיכה בטרור, מה הבעיה? אין לך בעיה עם זה? אין לו בעיה עם זה שהוא הורשע בתמיכה בטרור? << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך שאיתמר בן גביר הוא חבר כנסת שמאוד מאוד יודע להקשיב, גם אם הוא יודע שזה מגיע מהצד של האופוזיציה, שיתקפו אותו בכל מקרה, כי הרי אנחנו יודעים שאם את החוק הזה היה מביא מישהו מהשמאל, אם לדוגמה, סתם נניח היו קוראים לו עמר בר לב, אז כל המנגינה פה שאנחנו שומעים הייתה אחרת לגמרי - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה משווה את עמר בר לב לבן גביר. באמת, אופיר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אתה יודע מה, ההשוואה לא במקומה, כי אין לי ספק - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> נכון. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> בן גביר לא עשה חצי נזק ממה שעמר בר לב עשה בכהונתו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לשבת. קריאות ביניים – בישיבה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אין לי ספק שההשוואה לא במקומה כי - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> הנזק של עמר בר לב ירדוף אותנו שנים. שנים על גבי שנים עוד תדברו על התמיכה של עמר בר לב - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אחד הורשע בתמיכה בטרור ואחד היה בסיירת מטכ"ל. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אחד היה מפקד סיירת מטכ"ל והשני היה תומך טרור. ההשוואה אכן לא במקומה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אני רוצה להסביר, לא נותנים לי, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת. אם אתה מבקש אז לדעתי אני חייב. אין בעיה – ישר קריאה ראשונה, שנייה, שלישית. נא לא להפריע, בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אני רוצה להסביר, חנוך, אני רוצה להסביר. אין לי ספק - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת אזולאי, קריאות ביניים בישיבה, בבקשה. שכחתם את התקנון. בישיבה. בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> באמת, הם צודקים חבריי פה מהאופוזיציה, שאין מה להשוות בין עמר בר לב לאיתמר בן גביר. אני באמת לא מבין איך עשית את ההשוואה הזאת, משתי סיבות שכרגע אני מוצא לנכון. הסיבה הראשונה, שאין לי ספק שאיתמר בן גביר לא יבוא לוועדה, או בתקשורת, ויגלה סודות שאסור לו לגלות. והסיבה השנייה, אין לי ספק שהנזק שעשה עמר בר לב לביטחון האישי של אזרחי מדינת ישראל, לא רק שאיתמר בן גביר לא יעשה, אין לי ספק שבן גביר גם יעלה את רמת הביטחון האישי של אזרחי מדינת ישראל. לכן אני לא מבין איך השוויתי בין שר כזה כושל לשר שאני בטוח שהוא יצליח. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - הוא לא שר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אנחנו נמשיך את הדיון, חבריי, כשהחוק יגיע לפה אנחנו נמשיך. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אתה ממנה את בן גביר להיות מפכ"ל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. הוא שמע אתכם. תודה. תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ יושב-ראש הוועדה המיוחדת. יעלה ויבוא – מטעם הממשלה, סגן השר חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - הוא משווה אותו למי שפיקד על סיירת מטכ"ל. מביך אותי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, יוראי. בבקשה, אדוני. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוסקים פה בפיצול של פקודת המשטרה, אבל בעיקרון אנחנו בעונת הפיצולים. משרד החינוך – מפצלים לכל רוח, מפזרים, מעבירים; פיצול ושינוי בסמכויות ביהודה ושומרון; המתפ"ש ושר האוצר. פלוגות מג"ב איו"ש באיזושהי קונסטלציה יהיו תחת פיקוח של משטרה, השר לביטחון הפנים. אני רק מנסה לדמיין איך תהיה ישיבת הערכת מצב אצל שר הביטחון הנכנס ביום חמישי, מי יושב שם ומגיע. הרבצ"ר ימונה לפי ההסכם הקואליציוני על ידי ועדה בראשות הרב הראשי. מפצלים גם את האחריות, את הסמכות והאחריות בצבא. אבל לא רק פיצולים טכניים או מינהליים או חוקיים כמו החוק הזה, אלא גם יש פיצול מֵערכים, וכל זה קורה טרם הקמת ממשלה. וכל זה קורה בתואנה שבלי זה אי-אפשר להקים ממשלה. אז כמה מילים לגבי פיצול מֵערכים. אותו סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת, אני שמעתי את חברי, באמת חברי - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לשמור על השקט במליאה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - חבר הכנסת צביקה פוגל, שמעתי אותו בדרך באיזשהו ריאיון. שאלו אותו איזו שאלה, ואז ככה הוא אמר באותנטיות: "הוציאו עין אחת, אז עכשיו נוציא שתי עיניים". אני הולך עם הדימוי שלך. קשה לנהוג בלי עיניים בכביש והממשלה הזאת מתנגשת בקיר, ופיצול הערכים שנמצאים פה – זה לא רק ב-7א לחוק-יסוד: הכנסת, שמאפשר לאנשים גזעניים להיכנס לכנסת. הוא מתיר, הוא מאפשר. ואיך זה נעשה? נעשה בהסכם קואליציוני. ואז ראש הממשלה בא ואומר – לא, לא, לא לזה התכוונתי, אני אעשה משהו אחר. ושוב אני חוזר לצביקה פוגל, הוא פשוט יושב מולי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה איך ייעשה? לא איך נעשָה. איך ייעשה, בעתיד. אם ייעשה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם ייעשה, איך ייעשה? אם ייעשה, אולי ייעשה. אז דווקא חבר הכנסת פוגל, שוב, בהוגנות, אומר: תשמעו, אני בעד הרעיון של ראש הממשלה, פחות או יותר. אבל מה לעשות שההסכם הוא הסכם אחר? ההסכם כתוב. יודעים בדיוק מה כתוב בהסכם הזה. אז מה קרה? מה שקרה, יש פה פיצול מערכים, זה הסיפור. כי אם לא היה פיצול מערכים היה דיון, אבל יש גם פיצול מהדיון. אפליה מותרת בדין, זה השלב הבא. זה פיצול מערכים, לא משנה כרגע מהם הערכים. הפיצול, אתם מבצעים פיצול מערכים, ולכן, הפיצול הוא שם קוד להרבה מאוד דברים. אבל מרגע שאתה מתרחק ממשהו ומתפצל ממשהו, צריך לראות בדרך שלא נפרדת ממנו לתמיד. ונפרדתי מחלקים ממנו לתמיד, כי זה לא משנה מה יהיה בסוף – משנה בעצם – אבל זה שאתה מייצר נרטיב כזה, אתה שם נרטיב כזה, ואומר: כן, אנחנו בעד אפליה. כן, אנחנו בעד גזענות. כן, אנחנו נפגע בצבא ההגנה לישראל. כן, אנחנו נפגע במשטרת ישראל, ואני אגיד לכם מה הפיצול הזה עושה. חבר הכנסת אופיר כץ שניהל את הוועדה – אנחנו בפטור מחובת הנחה, שזה חריג באירועים כאלה, כאשר עוסקים בזכויות. החוק הזה עוסק בזכויות של אזרחים, הוא לא עוסק בקואליציה ואופוזיציה. זה נראה כך, כי בוועדה יש קואליציה ויש אופוזיציה, אבל זה לא הסיפור. הסיפור כאן הוא פגיעה, אפשרות לפגיעה מאוד גדולה בזכויות בסיסיות של אזרחים במדינת ישראל. כי המשטרה היא הגוף היחיד, הגוף היחיד שמותר לו להשתמש בכוח, שמותר לו להפעיל סמכות על האחר. וכן, יש בעיות במשטרה, אבל דבר אחד אין עד החוק הזה: המשטרה לא הייתה אף פעם צבועה בצבע פוליטי, והחוק הזה, שהונח פה ואתם תצביעו על הפיצול שלו, הוא פיצול נוסף. הוא פיצול מהממלכתיות, מהעובדה שאתה רואה שוטר ואתה יודע שאין לו צבע פוליטי, יש רק צבע מדיו, צבע כחול. החוק הזה צובע בצבע פוליטי, והוא נותן סמכויות שאין קשר ביניהן לבין מדיניות ולא כלום. הקשר היחידי שקיים וישנו הוא כוח, שם נמצא הקשר. ומדוע יש כוח? כי אני יכול, כי זה אפשרי. הצעת החוק הזו צובעת את משטרת ישראל בצבע, בצבע פוליטי שמעולם לא היה לה. וצבע, בניגוד לדברים אחרים שאפשר לשנות, מהרגע שאתה מכתים אותו, הוא נשאר. וככל שתמחק אותו, יישארו השרידים שלו. את הדבר הזה אנחנו עושים פה ואתם עושים פה, ולא מקשיבים לקולות ולא רואים את המראות, כי הסיפור הזה הוא סיפור של פיצול לא רק מערכים, לא רק מחוקים, אלא פיצול גם מהממלכתיות שהיא משותפת לכולנו. וכן, אני לא מתמודד. וצריך גם להתמודד – כן, פה לא נהוג לעשות את זה – אולי עם דמותו של המציע. כן, חברים, דמותו של המציע יש לה משמעות. הצבע של דמותו של המציע הוא אדם מסית ומדיח. שקרן מועד פה ובוועדה. הוא אמר את הדברים יותר מפעם אחת. ושמענו, ודיברו על ועדת צדוק, וציטוטים – אין קשר בין מה שיש בוועדת צדוק למקום אשר נמצא פה בפנים. אין קשר בין הדברים האלה כלל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נא לשבת ולשמור על השקט. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> מדובר בראש ממשלה מיועד שמינה סוכן כאוס, סוכן כאוס לאחד המקומות הרגישים ביותר במדינת ישראל, במשרד לביטחון פנים. שם מתקבלות החלטות לא רק על מה לעשות, אלא על איך לעשות, איך לנהוג, מהי דמות. שם יש משמעות למהי דוגמה אישית, שם יש דוגמה למתינות, לשום שכל. כל הדברים האלה לא נמצאים אצל סוכן הכאוס הזה, השר המיועד איתמר בן גביר. והבעיה הכי גדולה היא לא הממונה, אלא גם הממנה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סדרנים, נא להושיב את חברי הכנסת ולהשתיק אותם. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> והממנה, ראש הממשלה המיועד, עושה את זה לכל אורך הדרך. הוא בוחר את האנשים הכי פחות מתאימים לתפקידים הכי רגישים שרק אפשר. הבעיה היא שכולנו נשלם את המחיר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לסגן השר יואב סגלוביץ'. חברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו ניגשים להצבעה. אני רוצה להסביר על מה מצביעים. נא לשבת. חברים, הדיון שהתקיים כאן היה בהחלטת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 39) (סמכויות), התשפ"ג–2022, בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 39) (סמכויות). מי שמצביע בעד – בעד החלטה לפצל. מי שמתנגד – מתנגד להחלטה לפיצול. התקבלה בקשה - - - << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> משכנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> משכתם. אז אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית. חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד הצעת הוועדה – 53 נגד – 4 נמנעים – אין הצעת הוועדה בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 39) (סמכויות), התשפ"ג–2022, נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מכריז על תוצאות ההצבעה. בעד ההחלטה הצביעו 53 חברי כנסת, נגדה – 18 חברי כנסת, אין נמנעים. אי לכך, אני קובע שהחלטת הוועדה המיוחדת בדבר הפיצול אושרה. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 11) << הצח >> [מס' כ/942; דברי הכנסת, חוב' ה', ישיבה 14; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 11), כ/942, בקריאה השנייה והשלישית. יציג אותה חבר הכנסת שלמה קרעי, יושב-ראש הוועדה המיוחדת. בבקשה, אדוני. << דובר >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשם הוועדה המיוחדת לדיון בתיקונים לחוק-יסוד: הממשלה, אני מתכבד להביא בפניכם, חבריי, בישיבתנו כאן כאספה המכוננת, את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 11) לקריאה השנייה והשלישית. יצאנו היום מ"זאת חנוכת המזבח". אור נרות - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שנייה, שנייה. חברי הכנסת, הדובר מתאמץ. עליזה בראשי, חברי הכנסת, היועצים מצד שמאל, נא לשמור על השקט. בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני אחזור מההתחלה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשם הוועדה המיוחדת לדיון בתיקונים לחוק-יסוד: הממשלה, אני מתכבד להביא בפניכם, חבריי, בישיבתנו כאן כאספה המכוננת, את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 11) לקריאה השנייה והשלישית. יצאנו היום מ"זאת חנוכת המזבח". אור נרות החנוכה עדיין מרצד בעינינו ומאיר לנו באור יקרות את הדרך שבה נפסע בשבוע הזה. מ"זאת חנוכת המזבח" ברוח הגבורה היהודית, ל"זאת חנוכת הממשלה" היהודית, הציונית, הלאומית, שתקום בהמשך השבוע, בעזרת השם. מקורה של הצעת החוק, אדוני, היא בשתי הצעות חוק פרטיות נפרדות שמוזגו כך שההצעה הממוזגת כוללת שני תיקונים: בתיקון הראשון מוצע לתקן את חוק-יסוד: הממשלה ולקבוע לראשונה כהוראה של קבע כי בנוסף לשר הממונה על משרד ניתן יהיה למנות שר נוסף במשרד. השר הנוסף אחראי על תחומי הפעילות שנמסרו לו בכפוף לשר הממונה. השר הממונה יישאר בעל האחריות המיניסטריאלית כלפי ראש הממשלה, בהתאם לסעיף 4 לחוק-יסוד: הממשלה. הוראה שאפשרה למנות שר נוסף במשרד נכללה בעבר בחוק-היסוד כהוראת שעה בלבד, והתייחסה לממשלת החילופים שקמה בתקופת כהונת הכנסת העשרים-ושלוש. גם הממשלה הקודמת הניחה על שולחן הכנסת העשרים-וארבע הצעת חוק דומה, שביקשה לעגן הסדר של מינוי שר נוסף במשרד כהסדר של קבע, אך ההצעה לא קודמה, עד כדי כך שחמד עמאר עדיין חושב שהוא שר במשרד האוצר כשלא גילו לו שהוא בעצם שר בלי תיק. לפי הנוסח המונח בפניכם, ניתן יהיה למנות את השר הנוסף כבר במועד כינון הממשלה משהביעה בה הכנסת אמון, או במועד מאוחר יותר, אם הממשלה החליטה על צירופו וההודעה על כך ועל תחומי הפעילות שנמסרו לאחריותו אושרה בכנסת. מבחינה זו, המינוי או הצירוף של השר הנוסף, אם הוא אינו מכהן באותה שעה בתפקיד שר, ייעשה באותו אופן שבו מתמנים או מצטרפים לממשלה שרים רגילים האחראים על משרד. עוד מוצע לקבוע כי אם מישהו שמתמנה לתפקיד של שר נוסף במשרד כבר מכהן כשר במשרד אחר או כשר בלי תיק, הממשלה תוכל להחליט באישור הכנסת כי ישמש כשר נוסף ולקבוע את תחומי האחריות שנמסרו לו. כמו כן, אם כבר מכהן שר נוסף במשרד והממשלה מבקשת לשנות את גבולות הגזרה שבינו ובין השר הממונה על המשרד – להוסיף או לגרוע מתחומי הפעילות של השר הנוסף – היא תוכל לעשות כן בהחלטת ממשלה בלא צורך באישור הכנסת. זאת בדומה להוראה המעוגנת כיום בסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, שמאפשרת בלא אישור הכנסת להעביר שטחי פעולה ממשרד למשרד. לבסוף חשוב להדגיש כי אם השר נוסף מתמנה כבר בהשבעת הממשלה בלא החלטת ממשלה מוקדמת, תידרש לאחר מינויו החלטת ממשלה שתגדיר את גבולות הגזרה בינו ובין השר הממונה על המשרד. זה התיקון הראשון. בתיקון השני מוצע לתקן את תנאי כשירותם של שרים. לפי סעיף 6(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, בנוסחו הנוכחי, מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר לא יתמנה לשר לפני שחלפו שבע שנים מיום שגמר לרצות את עונש המאסר או מיום מתן פסק הדין, לפי המאוחר ביניהם. ואולם יושב-ראש ועדת הבחירות יכול לקבוע שאין בנסיבות הספציפיות של העבירה משום קלון, ובכך לאפשר את המינוי. בוועדה הייתה מחלוקת בשאלה אם הביטוי "עונש מאסר" מאפשר להגביל גם מי שנגזר עליו מאסר על תנאי או שהכוונה היא רק למי שנידון למאסר בפועל. אנחנו סברנו שהכוונה היא למאסר בפועל בלבד, ומכל מקום - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היום בית המשפט העליון הסכים איתנו. בית המשפט העליון דחה את העתירה לצו הביניים לבקשה של התנועה לאיכות השלטון - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> תודה, טלי. מכל מקום, במסגרת התיקון מוצע עתה לקבוע במפורש כי ההגבלה את הכשירות למינוי שר תחול רק אם העונש שנגזר על המועמד הוא עונש מאסר בפועל, לרבות מאסר על תנאי שהופעל או עבודות שירות. בעקבות התיקון, אם נגזר על אדם מאסר על תנאי, הוא יוכל להתמנות לתפקיד שר מבלי להידרש לשאלת הקלון. התיקון יביא להגברת ההרמוניה ולצמצום הפער שבין הרף הנדרש למינוי שרים לבין הרף שנקבע בחוק-יסוד: הכנסת לעניין הזכות להיבחר כחבר כנסת. שכן, הדרישה לעניין הגבלת חבר כנסת היא גם כן למאסר בפועל, כששם מדובר במאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים. צמצום הפער בין שני ההסדרים ימנע או לפחות יפחית את הסיכוי למצב שבו אדם זוכה לתמיכה ציבורית גדולה ונבחר לכנסת, אך תנאי כשירות אחרים ימנעו ממנו להתמנות לתפקיד של שר במטרה להגשים את רצון הציבור שבחר בו. להצעת חוק-היסוד הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח הוועדה. אני מזכיר שמכיוון שמדובר בתיקון לחוק-יסוד: הממשלה, יש לאשרו ברוב של 61 חברי כנסת בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. לסיום, אני רוצה לומר לחבריי לקואליציה: היו נכונים לרעם התותחים של "קץ הדמוקרטיה" ולאבני הבליסטראות בדמות "ממשלה מסוכנת, חשוכה, קיצונית" ועוד שלל ביטויי הנדסת תודעה וסתימת פיות. היו נכונים. אל תיראו ואל תיחתו. הלוא גם יכון שלום במשמרתנו, יגור כאן זאב עם כבש, נכתת חרבותינו לאיתים וחניתותינו למזמרות, ונשב איש תחת גפנו ותחת תאנתו על שפת נהרות של יין, חלב ודבש – קול ענות חלושה ימשיך להישמע כאן. למה? כי טובת הארץ הזו לא מעניינת את חייליו של לפיד, אלו שכמעט מכרו את המדינה לאחים המוסלמים, שחילקו כספים קואליציוניים וג'ובים לכל המקורבים, שניסו להעביר כאן חוקים אנטי-דמוקרטיים, כמו הגבלת כהונה, ביטול חזקת חפות של נאשם ופגיעה בזכות לבחור ולהיבחר, ממשלת מיעוט, שתתפזר רק ברוב של 80 חברי כנסת, סתימת פיות ברשתות, דריסת אופוזיציה שלא הייתה כדוגמתה, הסכם כניעה מול חיזבאללה תוך רמיסת הכנסת ועוד ועוד. אותם אלו יבואו עכשיו, יצקצקו בלשונם הצבועה, ירימו גבות לשמיים, יעקמו מולנו את פרצופם ויטיפו לנו מוסר? אתם תטיפו לנו מוסר? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> ועוד איך, ועוד איך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אז שיצקצקו, שירימו גבה, שיעקמו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> לא נמנע מהם לעשות צחוק מעצמם. אבל זה גם לא ימנע מאיתנו לפעול למען מדינת ישראל כפי שהציבור דרש בקלפי וכפי שאנו מוצאים לנכון. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה מעביר חוק שנותן לנאשם להיות שר. לעבריין להיות שר - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. קריאת ביניים, לא יותר. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - ואתה רוצה להטיף לנו מוסר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> עם עלות השחר, בעזרת השם, אדוני היושב-ראש, נאשר כאן את התשתית להקמת הממשלה ונביא את מדינת ישראל לשחר של יום חדש. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש הוועדה המיוחדת חבר הכנסת שלמה קרעי. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> כל הכבוד, טלי, כל חייך עבדת בשביל זה, 22 שנה, להכשיר עבריין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני נרגשת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, אתן רוצות קריאה ראשונה? אין לי בעיה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, אני נרגשת מהדברים של ד"ר קרעי. נרגשת. כל מילה לפנתיאון. נרגשת, נרגשת, נרגשת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אני פותח את סדר הדיון כרגע. ראשון הדוברים – חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני נרגשת. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> עוד לא ראיתי דבר כזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני נרגשת, נרגשת. << דובר >> אלי כהן (הליכוד): << דובר >> קץ הדמוקרטיה, 53–18. איזו אופוזיציה טבעונית - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, תודה, שלום. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - להגיע לכנסת להכשיר עבריין? זה מה שחלמת, אלמוג? זה מה שרצית? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יסמין, תודה. בבקשה, חמש דקות לרשותך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול נאלץ נתניהו להוציא ארבע הבהרות ביחס לאמירות של חברי קואליציה עתידית שלו, לשותפות הטבעיות שלו. שתיים מאותן הבהרות נגעו לחברי הקהילה הגאה. בסרטון שפרסם נתניהו הוא ביקש להרגיע את הציבור שלא תהיה פגיעה כלשהי בזכויות הקהילה הגאה, ושבמשך 15 שנות כהונתו כראש ממשלה לא נתן יד לפגיעה בזכויות הקהילה הגאה. הבעיה, חברות וחברי הכנסת, שזה פשוט לא נכון. נתניהו משקר. ב-2018 מליאת הכנסת חוקקה את חוק הפונדקאות, או תיקנה אותו, באופן שרק הומואים וגברים יחידניים לא יוכלו להפוך להיות הורים בישראל. זאת הייתה ממשלתו של נתניהו, בלחץ הסיעות החרדיות, שגרמו לתיקון הזה ולהוצאה שלנו, של חברי הקהילה הגאה, מחוץ לגדרות החוק הזה, באופן שלא מאפשר לנו להפוך להיות הורים בישראל. נתניהו שיקר שיתקן, ואז הלך וחתם על הסכמי אימוץ עם מדינות זרות שבהן החריג, איך לא, את הקהילה הגאה. ולכן כשנתניהו אומר, מצלם את עצמו בסרטון שבו הוא מנסה להרגיע את הציבור שלא תהיה פגיעה בזכויות של הקהילה הגאה, אני לא קונה את זה, כי נתניהו ב-2018 הוציא הבהרות מאותו סוג שבהן הוא התחייב שלא תהיה פגיעה בקהילה הגאה. הוא שיקר אז, ולהערכתי הוא משקר היום. נתניהו, אנחנו אומרים את זה חד וחלק, אם אתה רציני ביחס להבהרות שלך עליך לבטל את ההסכמים הקואליציוניים שבהם יש פגיעה מפורשת וחד-משמעית בזכויות הקהילה הגאה. החוק, שהציונות הדתית התעקשו עליו, שמאפשר הפליה כנגד הקהילה הגאה - - - << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> לא נאפשר דבר כזה. מספיק להגיד את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת וולדיגר - - - << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אף אחד לא רוצה שום דבר רע, שום דבר רע. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתמול, למען הסר ספק, חברת הכנסת וולדיגר, חברייך לסיעה הבהירו בדיוק מה כוונתם כשהם דרשו את הסעיף הזה בהסכמים הקואליציוניים. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> כנראה לא הקשבת. כנראה לא הקשבת. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת סטרוק דיברה על הזכות של רופאים לסרב לשירות רפואי שלא עולה בקנה אחד עם תפיסתם האמונית. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> נכון מאוד. אם מחר ידרשו ממני - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> רופאים יוכלו לסרב לטיפול רפואי עבור ערבים, עבור להט"בים. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> לא קשור ללהט"בים, אבל לא קשור. אם מחר תדרוש ממני – אני רופאה ואתה תדרוש ממני המתת חסד, אני לא אוכל לעשות את זה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת שמחה רוטמן התראיין ואמר שבתי מלון יורשו לסרב להומואים - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מיכל, לא שומעים אותך. את צועקת ואנחנו לא שומעים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - לקבוצה של הומואים, יוכלו להגיד לה לא, אתם לא רשאים להיכנס לכאן. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> מה זה קשור להומואים? לא צריך להכניס אותם לכל מקום. זה לא קשור. אני מסבירה לך, קשור הטיפול. אם מישהו יבוא ויבקש המתת חסד מרופא דתי, תהיה לו בעיה. לא קשור אם הוא הומו או שהוא סטרייט או שהוא לבן או שהוא שחור, זה לא קשור. זה עניין של איזה טיפול ולא מי המטופל. ולכן אין פה שום אפליה. אני לא יודעת על איזו אפליה אתם מדברים. מכניסים את זה כל פעם וכל פעם ושוב ושוב. זה לא יהפוך את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> וכשחבר הכנסת רוטמן דיבר על קבוצה של הומואים שמגיעה לבית מלון, ואם לבעל המלון יש רשות לסרב להם או לא, הוא אמר בוודאי שכן. ואני שואל, אם אתם מדברים על החירות של בעלי עסקים לעשות ככל העולה על רוחם, חברת הכנסת וולדיגר, האם את מציעה שבית עסק יוכל לפתוח כאוות נפשו גם ביום המנוחה, ביום שבת? ברור שלא, כי גבולות החופש שאתם מגדירים במפלגת הציונות הדתית משתרעים בתוך גבולות ההלכה. מה שההלכה מתירה – חופשי, ומה שההלכה לא מתירה – לא חופשי. ולכן אני אומר, אנחנו גרים - - - << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה יכול להגיד את זה שוב ושוב, זה לא הופך את זה לאמת. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> תראי, אני משפטן בהשכלתי, ואני יודע לקרוא - - - << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> גם אני. אני עורכת דין. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> עלא כיפאק. ואני יודע לקרוא את ההסכמים הקואליציוניים. לא ספקולציות ולא הבטחות ולא פרשנויות. אני קראתי את הסעיף בהסכם הקואליציוני של מפלגת הציונות הדתית והליכוד, שבו מופיע שאתם מבקשים לתקן את חוק איסור הפליה, שמגן על אוכלוסיות מוגנות כמו יוצאי אתיופיה, יוצאי ברית המועצות, הקהילה הלהט"בית, ערבים וגם דתיים, מפני הפליה אסורה. וכשאתם מבקשים להוסיף סעיף סל שמאפשר הפליה מטעמים דתיים, אתם למעשה מרוקנים לחלוטין את החוק החשוב הזה, שאגב נקרא, כשהוא חוקק על ידי הבית הזה - - << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> לא דובים ולא יער. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - חוק הדיסקוטקים. כי בראש ובראשונה, חברת הכנסת וולדיגר, הוא נועד לאסור אפליה של יוצאי העדה האתיופית בכניסה לדיסקוטקים. ואני שאלתי את חברך לסיעה, את משה סולומון, איך הוא יוכל להצביע בעד תיקון החוק כפי שאתם דורשים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא אמר: אני לא יודע, אני לא אוכל להצביע בעד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> לצערי הרב, חברת הכנסת וולדיגר, מעטים מהצד הזה של הבית אמרו את אותו הדבר - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, יוראי. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שהם לא עומדים מאחורי התיקון הגזעני הזה. ואני אומר שוב, אנחנו - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רבותיי, יש לנו הרבה דוברים ואני מתכונן לעמוד על השעה. אז בבקשה, נא לסכם. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אין שם שום טיעון גזעני. כדאי שתקרא את זה טוב, כי כנראה הבנת הנקרא לא למדת. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מיכל, את מפריעה לו לסכם. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> תראי, חברייך הבהירו את זה מעל לכל ספק. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא הזכיר את זה 17 פעם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> - - - לדיון, לא עכשיו. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת וולדיגר - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - המדינה הזו הוקמה כדי שכל יהודי, כדי שכל אדם יוכל לחיות את חייו בהתאם לצו מצפונו - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - וכדי שאף יהודי לא ייאלץ להתמודד עם סיטואציה שבה הוא נכנס לבית עסק ושומע: אתה לא רצוי כאן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> גם ערבי, לא רק יהודי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה, גברתי. אתה עומד לדבר אחרי טטיאנה שוב. למה לא עשית את זה ברצף, יוראי? בבקשה, חמש דקות לרשותך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני לא קובע את זמני. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> יש מנהיג לבירה, מנהלות הסיעה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תהיתי על ההיגיון הצרוף. נלמד ממנה אחר כך מה היה. בבקשה, גברתי. אני אאפס לך, חמש דקות, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אתחיל את הנאום הקצר שלי בשיר. פה בארץ חמדת אבות, הוא השיר הציוני הידוע שנכתב לפני 110 שנים, מי לא מכיר? פה בארץ חמדת אבות, תתגשמנה כל התקוות. פה נחיה ופה ניצור חיי חופש, חיי דרור. גם מי שלא גדל בארץ מכירים את השיר, כי הוא חלק מהחינוך לציונות. מילות השיר מבטאות את הרעיון הציוני, את השאיפות, שאיפות של היהודים להגיע לארץ ישראל, לחיות חיים של יצירה, עשייה ותחייה של השפה העברית. זו הייתה השאיפה הציונית, לחיות חיים מנוגדים לחיים בגולה, בראש מורם, לרכוש השכלה, לרכוש מקצוע, לבנות מדינה במו ידינו, ליצור חיים בריאים עם שאיפות קדמה, לדבר בעברית כשפת יום-יום ולהגן על עצמנו במו ידינו, בכוחותינו. לפני כחודשיים ציינו את יום השנה ה-100 למותו של אליעזר בן יהודה, מחיה השפה העברית. בשנים הראשונות שהוא עבד על המילון העברי שלו, יצר מילים חדשות כדי שנדבר בעברית במקום כל מיני שפות שבגלות, והתנכלו לו אנשי היישוב הישן בירושלים. היום אלה צאצאיהם המתנכלים למדינה ציונית וישראלית ומנסים להחזיר אותה אחורה. בן יהודה עצבן אותם בעשייתו למען הפיכת השפה העברית משפת הקודש לשפת יום-יום. הוא גם תקף את שמרנותם הדתית והציג את החיים מכספי החלוקה כשחיתות. עברו יותר מ-100 שנה מאותה מלחמה על השפה העברית. כולם מדברים בעברית, גם במילים שאין בהן לא קודש ולא קדושה. וזהו ניצחונה של החילוניות, הציונות והישראליות. השפה שלנו היא העברית בכל צורה ובכל רמה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לוודא שיש כאן שר תורן, מזכירת הכנסת. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כולנו מדברים עברית, גם חילונים וגם חרדים, למרות שפעם צעקו געוואלד על כך שמנהיגים של המפלגות - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, דני. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יכולה להמשיך? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שמנהיגים של המפלגות דגל התורה או אגודת ישראל באים בדרישות לנתניהו, הם חייבים לדבר עברית, והוא לא יודע יידיש והם לא ממש יודעים אנגלית, בטח לא ברמה שלו. אז הם מדברים איתו עברית. מסתבר שמשא ומתן על כסף ועל תנאים מופרזים אפשר לנהל גם בשפת הקודש. אבל לי אין טענות אל האוכלוסייה השמרנית והחרדית והקנאית, גם הלא יהודית. יש לי טענות אך ורק למי שמדברים גבוהה גבוהה אודות הציונות, הישראליות, אבל במו ידיהם הורסים את מדינת ישראל הציונית והדמוקרטית. אם צריך להתאים את השיר לימינו – השיר שממנו התחלתי לדבר – ולמה שמתרחש בתקופה האחרונה בכנסת, אז הייתי כותבת: פה בארץ חמדת אבות תתרסקנה כל התקוות. מה שקורה כאן בחודש האחרון זה התרסקות של כל הנורמות, הערך החברתי, הלאומי, הישראלי, הציוני. מי שטוענים שהם המחנה הלאומי מסרו את המדינה כבת ערובה לידי ציבור אנטי-ציוני, חסר כל זיקה לישראליות; ציבור שמעדיף שלטון דתי, הדרת נשים, וחוק הלכה על פני ציונות, קידמה והחיים עצמם. הליכוד בראשות בנימין נתניהו מעדיף לעבוד עם ציבור שלא לוקח חלק בנטל החיים בישראל – הוא פועל נגד הציבור הנושא בעול החיים, הכלכלה והביטחון. אני באתי לכנסת לאחד ולא לפלג את האזרחים. אני נבחרתי לייצג את כל הקהלים ואזרחים ממגזרים שונים בחברתנו, אבל כבר 28 שנים שאני בארץ ואני שואלת למה יש אזרחים שלא לוקחים חלק בנטל החיים בישראל. ככה, לא בא להם. יש להם תירוצים שהם נהרגים באוהלה של הדת, וזה מספיק. יש פוליטיקאים שאומרים שללמוד תורה זה יותר חשוב מלהיות לוחם בצבא. פוליטיקאי אחד גם אמר שחצי עם ישרת בצבא, יעבוד וייצר הכנסות, והחצי השני רק ילמד תורה. ומי מאפשר למפלגות הדתיות להתנהל ככה ורץ מבוהל והיסטרי למלא את כל המשאלות ההזויות שלהן? חבר הכנסת בנימין נתניהו. הוא רועד מפחד שלא תהיה לו ממשלה כי הוא יודע מה מחכה לו. אנו מול מציאות של הסתה פרועה מצד האופוזיציה הנוכחית, תוך הפגנת בוז עמוק ובלתי נתפס לציבור שנושא בנטל הביטחוני והכלכלי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. שתי מילים: אני כל שנה מספרת לעולים חדשים את ההגדה של פסח. יש שם סיפור על ארבעה בנים. אני לא אספר על כל אלה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בנאום הבא, יש לך עוד נאום עוד מעט ותוכלי להמשיך. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אמשיך. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כבר היית עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא יהיה עוד כמה פעמים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני תופעה חוזרת. << קריאה >> דני דנון (הליכוד): << קריאה >> תחברו להם את הזמנים, אדוני היושב-ראש, שיהיה רצף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני, חמש דקות לרשותך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שמח ששגריר ישראל באו"ם לשעבר דני דנון יושב במליאה כשאני מדבר, כי עקבתי אחריך בזמן שירותך בחו"ל ואני חושב שעשית עבודה טובה מאוד כשגריר ישראל באו"ם; ייצגת את המדינה שלנו בגאווה גדולה, ואולי זה המקום להודות לך על כך. אשמח לשאול אותך, חבר הכנסת דנון, איך מסבירים בחו"ל, כחלק מהמאבק באנטישמיות, למה אסור להפלות זוג יהודים שמבקשים להיכנס למסעדה בניו יורק ואוסרים עליהם כניסה כי הם יהודים, ובד בבד במדינת היהודים מותר לאסור על זוג הומואים להיכנס למסעדה או לבית מלון, כפי שהסביר אתמול חבר הכנסת רוטמן מעל גלי האתר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני חושש שהציבור יתחיל להאמין לכם בסוף שזה מה שקורה פה. << קריאה >> דני דנון (הליכוד): << קריאה >> החוק הזה עבר? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אבל אם החוק הזה יבוא, כפי שמופיע בהסכמים הקואליציוניים שהליכוד חתמו - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם בהסכמים זה לא מופיע. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> כפי שהליכוד חתמו עם הציונות הדתית – איך מסבירים את האפליה הזאת כנגד להט"בים, ערבים וקבוצות נוספות שמוגנות בחוק הנוכחי אל מול המאבק באנטישמיות. כשאתה מאפשר אפליה – כשאתה מכשיר התגזענות כלפי אוכלוסיות כמו להט"ב, ערבים – אני יכול להמשיך – זה שומט את הקרקע לחלוטין מתחת למאבק שלנו באנטישמיות. אתה הרי נאמת ופעלת רבות נגד האנטישמיות המשתוללת בעולם, כנציג ישראל באו"ם – אני שואל איך אפשר לייצג את המדינה בקרב האומות המתפתחות והמפותחות; איך אפשר להיאבק באנטישמיות בזמן שהממשלה היושבת כאן בירושלים מכשירה גזענות ומאפשרת אפליה כלפי אנשים באשר הם? << קריאה >> דני דנון (הליכוד): << קריאה >> אני אענה לך שזה לא יעבור אף פעם מה שתיארת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה שאתה אומר, חבר הכנסת דנון, זה שאתה מתנגד לסעיף הזה בהסכמים הקואליציוניים שנחתמו בין הליכוד לציונות הדתית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת דנון, אני חושב שאמרת את זה היום בריאיון בצורה מפורשת באוזני העם. נראה שזה לא יעזור. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שואל שוב, כי שמענו את חברי הקואליציה המתהווה - - - << קריאה >> דני דנון (הליכוד): << קריאה >> אני אומר לך בצורה ברורה, וזה מוקלט. מה שאתה אמרת, הניסוח הזה, לא יעבור. לא יהיה הדבר. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא תהיה אפליה בישראל כפי שנחתם. << קריאה >> דני דנון (הליכוד): << קריאה >> ודאי שלא. גם הוכחנו את זה. היינו בשלטון כמה שנים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מניח שהיית ב-2018. אני לא יודע אם היית חבר כנסת והצבעת בעד תיקון חוק הפונדקאות, שהפלה הומואים וגברים יחידניים – רק אותנו – מלהפוך להיות הורים במדינת ישראל. << קריאה >> דני דנון (הליכוד): << קריאה >> אני לא זוכר שהתבטאת כשחבר הכנסת ווליד טאהא אמר אמירות מקוממות כלפי הקהילה, ותמך בקואליציה. יש אמירות כאלו, לצערנו - - - אבל אל תדביקו לנו דברים שלא עשינו. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> תראה, א. עשיתם ב-2018 את תיקון חוק הפונדקאות שמפלה להט"בים, אבל עכשיו, שחור על גבי לבן, יש את ההסכמים הקואליציוניים שבהם מופיע תיקון לחוק איסור אפליה באופן שמתיר אפליה מטעמים דתיים ועלול – במדיות השונות, חברי קואליציה שלך, שותפים של הליכוד, הסבירו בדיוק מה כוונתם. לאפשר אפליה נגד הומואים בכניסה לבתי מלון, לאפשר אפליה מטעמים דתיים במתן שירות רפואי. אני שמח לשמוע שזה לא מקובל עליך, אבל אתה יודע, אלו מסמכים שמפורסמים לעיני הציבור, שחור על גבי לבן, והרקורד של הליכוד, ושל נתניהו בפרט, בהצבעות ביחס לקהילה הגאה הוא גרוע מאוד, גרוע מאוד. מעצם העובדה שהקהילה שלנו סובלת עדיין מאפליה בהגנה מפני אלימות, ברווחה, בבריאות, ביכולת שלנו להפוך להיות הורים בישראל, ביכולת שלנו להתחתן עם אהבת חיינו בישראל. לנתניהו היו שנים ארוכות לבטל את האפליה הזאת והוא בלם פעם אחר פעם את הצעדים המתבקשים לשוויון זכויות, שאני יודע שאתה מאמין בהם כי אתה מהפלג הליברלי. אבל אני אומר שוב: אני מוטרד מהמאבק באנטישמיות, כי אם תוכשר כאן – לפי ההסכמים הקואליציוניים שחתמתם – אפליה, איך נוכל לומר לעולם אל תפלו יהודים כשאנחנו מפלים פה קבוצות אחרות באשר הן. ואני שמח לשמוע שלפחות אתה, חבר הכנסת דנון, אומר: זה לא יקרה; לפחות לא תחת האצבע שלי. אדוני היושב-ראש, אנחנו עדים להקמתה של הממשלה הכי גזענית, הכי להט"בופובית, הכי משיחית בתולדות מדינת ישראל. אני מאוד מאוד מקווה שאנחנו נתבדה ונראה שההסכמים הקואליציוניים שמסמנים ביזה של כספי הציבור, ביזה של הערכים הליברליים, של דמותה היהודית והדמוקרטית של המדינה – אנחנו לא התקבצנו בארץ ישראל - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. אנחנו לא התקבצנו בארץ ישראל לכונן מדינה שאלו הפנים שלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> ששוזרת לתוך ערכי היסוד של השיטה שלנו שחיתות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עוד חמש דקות תוכל לשוב. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. שאומרת לאזרחים: אתם לא שווים בפני החוק. באנו לכאן, לארץ הזאת, בשביל לבצע תיקון עולם ולוודא שכל אדם במדינת ישראל - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, יוראי, נא לסיים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - יהיה שווה וכל יהודי יוכל לחיות את חייו בהתאם לצו מצפונו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת משה טור פז, חמש דקות לרשותך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, "חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש". היות שזו הפעם השנייה מתוך שלוש שאני מדבר כאן הערב, אז ברשותך, אדוני היושב-ראש, אמשיך בדברים שעליהם דיברתי לפני כמה שעות. בשנת 1985 שר המשפטים משה נסים, שר המשפטים של הליכוד, מגיש כאן בכנסת ישראל שתי הצעות חוק שנועדו להילחם בגזענות – מה שמכונה סעיף 7א, ביחס להסכמים הקואליציוניים בין עוצמה יהודית לבין הליכוד. אני, ברשותך, אצטט בדקות הקרובות כמה דברים שנאמרו כאן במליאה בהמשך לדברים שהבאתי קודם. אני חוזר: "אפשר שזמנן" – של הצעות החוק – "לא היה מגיע, אלמלא חזינו בתופעה שאך לפני שנה, אולי קצת יותר, לא היינו מאמינים שתתרחש. זוהי התופעה של הכהניזם. אני בא לומר לבית שהצעות החוק הללו מיועדות לטפל בבעיה הזו. מלחמה לנו בכהניזם משום שהכהניזם נוגד את מורשת ישראל". עכשיו אני ממשיך הלאה: "אנחנו גורסים, בעיניים פקוחות, שצריך שיהיו בספר החוקים שלנו כמה הוראות חוקתיות שיקבעו מי לא ייכנס לבית המחוקקים בישראל". "רבותיי חברי הכנסת, שתי הצעות החוק מדודות, שקולות. כל מילה בהן נבחנה. הושקעה בהן מחשבה מעמיקה, מאוזנת, כאשר היה צריך להתמודד, ערך מול ערך, יסוד מול יסוד, זכות מול זכות. וקבענו בהצעת חוק-יסוד: הכנסת – מי ששולל את קיומה של מדינת ישראל, כאמור בהכרזה על הקמת המדינה". "אני רוצה להסיר פה כל שמץ של ספק. היו כמה חברי כנסת שניסו" – כך אומר שוב, אני מזכיר, משה נסים שר המשפטים ב-1985 – "לתת לסעיף הזה פרשנות שלא הייתה בכוונתנו לתיתה, כאשר אנחנו אומרים 'שלילת קיומה של המדינה כאמור בהכרזה על הקמת מדינת ישראל', הכוונה היא, כפי שציטטתי מפסק דינו של הנשיא אגרנט בדברי הפתיחה, לאמור: 'מדינת ישראל כמדינה יהודית'". "אין לנו, רבותיי חברי הכנסת, להתבייש. ואוי לנו שהיום אנחנו באים כאילו להתנצל שמדינת ישראל היא מדינת היהודים". ואני ממשיך: "אנחנו באים להגן על מורשת ישראל", אומר השר נסים. "לכל מעשה חמור של טרור, לכל מעשה חמור של איבה כלפי העם היהודי, כלפי יהודים, יש תשובה בחוק, יש העמדה לדין. למערכת הביטחון יש אמצעים להשתמש בהם כדין ולא על ידי שום שיטה אחרת. את האמצעים הללו, שבנויים על אדני החוק והמשפט, לא רק מותר להשתמש בהם, חובה להשתמש בהם. ואם יש לנו טענות על איבה, שנאה וטרור כלפי יהודים באשר הם יהודים, ואם מופעלים נגדנו אמצעים חריפים, נתעבים של טרור וכל דרך אחרת, מלחמה לנו בטרור. מלחמה לנו באנשים האלה, בדרכים שהחוק במדינת ישראל קובע להשתמש בהם, ונשתמש בהם". "אבל רבותיי, אם מישהו דימה בנפשו שנביא הצעת חוק פלילי, חוק עונשין, שכל כך ציפיתם לו נגד גזענות, אם מישהו מכם גרס שזאת הדרך, שזה הפתרון, שכך אפשר להיאבק בתופעה, טעות מרה בידיו". "יכול להיות שחוק העונשין יביא לידי כך שכמה האנשים יועמדו לדין, אך התופעה לא תיעקר באמצעות החוק". 37 שנה חלפו כאילו נאמר היום. "כבר אמרתי כמה פעמים מעל במה זו", אומר השר נסים, "ואני חוזר ואומר היום, יכול להיות שהחוק הזה מיותר, מפני שההערות הבסיסיות קיימות בחוק - - - אנחנו מביאים חוק מבחינה סמלית חינוכית ולא כדי לפתור בעיה". היסוד האיתן למאבק בתופעות אלה הוא החינוך. "ודרכו צריך להיאבק בכל תופעה שהיא זרה למורשת ישראל. אבל יש גם, רבותיי, יסוד חוקתי. היסוד החוקתי, חשיבותו היא בסיסית למשטר דמוקרטי". חבריי היקרים חברי הכנסת, מחיקת סעיף הגזענות על פי ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין מפלגת עוצמה היהודית, המכונה סעיף 7א, היא אות קלון לתנועת הליכוד שחוקקה את החוק הזה לפני 37 שנים, לכנסת ישראל, אם תאשר זאת, ולמדינת ישראל כולה. ערב הכרזת ממשלה חדשה אני קורא לחבריי חברי הכנסת מהליכוד: חזרו לדרכו של משה נסים, חזרו לדרכו של הליכוד. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה טור פז. עוד הוכחה שאפשר לעמוד בלוח הזמנים אם רוצים. תעלה ותבוא שוב חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – את פעילה היום. בבקשה, גברתי. חמש דקות לרשותך. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לספר לכם סיפור. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, סיפור מהמציאות הישראלית. בואו נראה מה קורה כאן בחסות הליכוד, עם בנימין נתניהו. סיפור על שני בנים שגרו ברחוב אחד בירושלים, גדלו ביחד, בני אותו הגיל, למשפחות שונות. יונתן, שחברים שלו אהבו לקרוא לו יוני, גדל יחד עם שני אחיו במשפחה חילונית, עם אבא איש אקדמיה ואימא שניהלה את המשפחה ביד רמה. בבניין ברחוב סמוך גר בני, שחי עם שבעת אחיו ואחיותיו במשפחה חרדית, אבא משגיח בישיבה ואימא תופרת. בגיל 18 התגייס יוני לסיירת מובחרת ומילא תפקידים משמעותיים במשך שלוש שנים שבהן שירת ואחר כך חתם קבע. בני הלך לישיבה ללמוד תורה, הוא התחתן בגיל 18.5, אשתו עבדה כגננת ופרנסה אותו ואת המשפחה שהלכה וגדלה. כשהיה יוני בן 22, עדיין רווק ללא ילדים, הוא נהרג במשימה צבאית והציל במותו קורבנות רבים, וביניהם ילדים קטנים. בגיל 22 בני כבר היה אב לארבעה ילדים, למד בישיבה, וכך המשיך בבגרותו, בזקנתו; אשתו פרנסה והקצבאות נכנסו כסדרן. אם היה צורך במשהו מיוחד, הרב או המשפחה עזרו להם. וכך הצליח לקנות דירה, לערוך שמחות, לחתן ילדים ולעזור להם לקנות דירות משלהם. אף אחד מהבנים לא הלך לצבא. הם היו רשומים כתלמידי ישיבה, למדו יותר או פחות. אף אחד לא בדק. נשים פרנסו, נולדו נכדים, וללא דאגה לילדים ומהצבא. לא היו להם דאגות ולא נשאו בנטל. כעבור 40 שנה היו לבני 12 ילדים, 32 נכדים, והמשפחה המשיכה לגדול ולגדול. יוני, שנהרג בשירות צבאי, לא השאיר אחריו זכר; שום המשך של ילדים ומשפחה. ליבם של הוריו נשבר והם מעולם לא התגברו על מותו. הוא היה חסר לאחיו ונותרו רק צילומים וזיכרונות. זה ההבדל בין להיהרג בשדה הקרב לבין להיהרג באוהלה של הדת. מאז קום המדינה, בישראל נהרגו במהלך שירותם הצבאי 24,068 חיילים וביניהם 2% חיילות. כמה משפחות נהרסו? לכמה מבין אלה אין דור המשך? לעומת זאת, בני וחבריו, שנהרגים באוהלה של הדת, חוזרים בערב וממשיכים את החיים. בונים משפחה ודורות המשך. איך אפשר להשוות בכלל? באיזו חוצפה אפשר לשים את הדברים באותו סדר חשיבה? מי רוצה לקבל את ההשוואה הזאת; בנימין נתניהו יחד עם הליכוד. אני לא באה בטענות לחרדים המגישים לו הצעות הזויות שהופכות את הציבור הנושא בנטל לשואבי מים חוטבי עצים שלהם. אני לא מאשימה אותם שהם דורשים להפוך את לימודי הגמרא והתלמוד לחשובים יותר ממומחיות במקצועות בכל תחום אחר. אני לא יכולה לבוא אליהם בטענה כשהם מזלזלים באופן גלוי ובוטה במחיר הכבד שמשפחות שכול שילמו במות יקיריהן ומשווים את הלימוד בישיבה לשירות צבאי. מה אכפת להם? הם עושים מה שהציבור שלהם מצפה מהם. הם דורשים ומקבלים. ומי מאפשר את כל זה? חבר כנסת בנימין נתניהו העומד בראש המחנה הלאומי, שהפך להיות המחנה הצייתני למען הצלת נתניהו. באמת שאין לי טענות לחברי הכנסת החרדים שעכשיו דורשים הצעות ודרישות, שאני בספק אם הם בעצמם מאמינים לעצמם. את הנזק הגדול הם עושים לציבור החרדי. הציבור החילוני מתחיל יותר ויותר להבין שהציבור החרדי הולך לחיות על חשבונו ולפגוע בעתיד ילדיו. ציבור גדול עושה את החשבון כבר עכשיו, ואת התוצאות אנו בטח נראה יותר ויותר. שערי העולם פתוחים לאוכלוסייה משכילה ואיכותית, שלא תרצה לשלם עבור הישרדות נתניהו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסכמת. גם הציבור הדתי, הלאומני, והימין הקיצוני לא טומנים את ידם בצלחת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה, גברתי. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבקשת עוד משפט אחרון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו הזדמנות למפלגות החרדיות לקבל מנתניהו כל מה שהן מבקשות ולסחוט. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> והוא יעשה הכול כדי להציל את עצמו על חשבון ביטחוננו, על חשבון עתידנו, בניגוד לכל היגיון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. תודה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מדינה ישראלית, ציונית ודמוקרטית – היא יכולה ללכת לכל הרוחות, לצערנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שוב יעלה חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. בבקשה, אדוני. חמש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני, חמש דקות לרשותך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חברת הכנסת וולדיגר, תודה רבה. אדוני היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא ביקש ממני. הוא רוצה לעמוד בלוחות הזמנים. נא לא להפריע. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הוא פונה אליי, כבוד היושב-ראש, מה אני אעשה, אני נימוסית. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת וולדיגר, אני מאוד מקווה, נתתי את הדוגמה של מטופל שמגיע לרופא שלו בישראל ומבקש המתת חסד. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אין היום המתת חסד. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מאוד מקווה שכל רופא בישראל ישיב את פניו של מי שפונה אליו ריקם, כי פשוט הדבר הזה אינו חוקי בישראל. אפשר לנהל דיון אם נכון לעשות את זה, לאפשר את זה בארץ או לא, אבל זאת לא המטרה. הבעיה שלי עם מה שחברת הכנסת סטרוק אמרה היא שהוא פשוט סותר את שבועת הרופא העברי, שדורשת מכל רופא להתייחס לאדם החולה באשר הוא חולה, גם אם הוא גר, גם אם הוא נוכרי, גם אם הוא אזרח, גם אם הוא נכבד – להתייחס לאדם שמולו ולהעניק לו את הטיפול הרפואי הכי טוב שיש בידיו ובידי המרכז הרפואי שבו הוא עובד, כי אדם הוא אדם הוא אדם, וזו שבועת הרופא. ומה שחברת הכנסת סטרוק ביקשה לקדם סותר גם את שבועת הרופא העברי. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> יוראי, אני רוצה לקרוא לך רגע מתוך ההוראות של הר"י. הם כותבים ככה – זה כל מיני קודים של רופאים. זה לא אנחנו כתבנו; לא הציונות הדתית. הם כותבים ככה: הרופא יכבד את רצונו של המטופל לנהוג על פי אמונתו בקשר לקבלת או אי-קבלת טיפול רפואי; הרופא אינו מחויב לתת טיפול רפואי לבקשת המטופל אם הטיפול עומד בסתירה למצפונו או לדעתו המקצועית של הרופא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. עד כאן. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> רק תקרא. לא אנחנו כתבנו את זה. זה כתוב בהסתדרות הרפואית. סתם שתדע. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> להבנתי זה סותר את שבועת הרופא העברי. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> זה מה שכתוב. אני איתך. אני איתך שלא צריך להפלות בין בני אדם - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> השבועה לוקחת את התקנות של הר"י. בכל מקרה אני רוצה לייחד עוד כמה מילים. יושבים פה חברי הציונות הדתית וחבר הליכוד. אני לא רואה פה חברי עוצמה יהודית. ואני רוצה להתייחס לעוד דרישה שעלתה בהסכמים הקואליציוניים של הליכוד עם סיעת עוצמה יהודית, והיא להסיר את הסעיף בחוק-יסוד: הכנסת, 7א, שאמור לאסור על אנשים שהסיתו לגזענות לעמוד מעל הדוכן הזה ממש - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> זה לא סעיף חדש. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא מה שכתוב. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> משה סעדה, זה אולי בהבהרה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מבקש, חבר הכנסת סעדה, בישיבה, ולא להפריע. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה אולי בהבהרה של נתניהו. בהסכמים, כפי שהבנתי - - - << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וגמלאים מירב כהן: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> במה שאתה אומר, יכול להיות שמדובר בהבהרה. מה שאני מכיר, לפי הפרסומים וגם לפי התגובה של עוצמה יהודית, זה שהם ביקשו שמעל הדוכן הזה יוכלו להיבחר אנשים שהסיתו לגזענות, שאמרו "מוות לערבים", שביקשו להוציא להורג אנשים במדינת ישראל רק כי הם ערבים, שהסיתו וקראו לציבור לא להשכיר דירות לערבים בשכונות יהודיות, חבר הכנסת סעדה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> גם מי שקרא "מוות ליהודים" או "אטבח אל-יהוד" לא ראוי להיות במשכן הזה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חד-משמעית. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> יש פה אופציה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> משה סעדה, אגב הדרישה של חברי עוצמה יהודית לא הייתה לתקן את החוק שאוסר על תומכי טרור לשבת כאן, או אנשים ששוללים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> זה מה שראש הממשלה רוצה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחלה. רק שהוא הסכים על משהו אחר. אתה יודע, נתניהו חותם שחור על גבי לבן על משהו אחד, וכשהוא רואה את הזעקה הציבורית לאופייה של ישראל הוא מוציא הבהרות. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> זה זעקה שלו. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולכן אני אומר: מי שכורת ברית עם גזענים, שלא יתפלא אחר כך שהוא מוצא את עצמו מוקף במיליון סעיפים של גזענות. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתה מתכוון לרע"מ? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת סעדה, אני מבקש. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני אומר לעצמי - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא להפריע. לא להפריע. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שואל את חברות וחברי הכנסת: האם אנחנו רוצים שמעל הדוכן הזה, ליד תמונתו של חוזה המדינה הרצל, יעמדו אנשים ויגידו: אנחנו קוראים לציבור שלא להשכיר דירות לערבים בשכונות יהודיות; אנחנו קוראים לאזרחינו שלא להעסיק ערבים בבתי עסק יהודיים; אנחנו רוצים שמעל הדוכן הזה יעמדו אנשים שקראו לציבור להימנע מכל מגע של ערבים עם יהודים? באמת? מעוצמה יהודית אין לי ציפיות. מדובר בחבורה של גזענים, להט"בופובים. התנועה שמזכירה לי אולי יותר מכול את תנועת צלב החץ - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מה עם ווליד טאהא – איפה הגינויים שלך - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מזכיר לך, חבר הכנסת סעדה, קודם כול להט"בופוביה היא מגונה, לא משנה מאיזה צד של הבית הזה היא מגיעה; אבל ווליד טאהא היה חבר בקואליציה שעשתה הכי הרבה למען הקהילה הגאה, שהעבירה 90 מיליון שקל לחברות וחברי הקהילה הגאה, שבעזרת השרה לשוויון חברתי הקימה בתים גאים בכל רחבי המדינה; שהקימה יחידה בתוך המשרד לשוויון חברתי שאמורה לתת מענים ללהט"בים מאוכלוסיות קצה, לחרדים, לדתיים, לערבים. בזכות הקואליציה שבה ישב ווליד טאהא הוקם מעון - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ללהט"בים, ראשון לערבים בחיפה, בוטלו טיפולי המרה במערכת הבריאות; דאגנו לוודא שהומואים, כמוני, יוכלו לתרום דם לראשונה במדינת ישראל, והרשימה רק ממשיכה וממשיכה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה ליוראי להב הרצנו. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת משה סעדה, אתה מוקף בגזענים שבקווי היסוד של הממשלה שלך ישזרו גזענות, להט"בופוביה, שנאה ופחד כלפי אנשים באשר הם. אל תטיף לנו מוסר, כי הממשלה שלנו עשתה הכי הרבה למען הקהילה הגאה בתולדות מדינת ישראל, ואנחנו גאים בכך מאוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ובכך תם הזמן. תודה. חבר הכנסת משה טור פז. בבקשה, אדוני. עומד לרשותך לא מעט זמן. 35 דקות. בבקשה, אדוני. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שוחחתי לפני כמה דקות כאן בחוץ עם חבר הכנסת צביקה פוגל מעוצמה יהודית, ומסתבר שהרבה מאוד אנשים לא זוכרים, ואולי לא יודעים, שלפני 14 שנה, בימים אלה ממש, סוף דצמבר 2008, יצאה מדינת ישראל למבצע – אני חושב די מוצלח, בראייתי – מבצע עופרת יצוקה. אני רוצה, ברשותכם, להביא את הזווית האישית שלי, כמי שהיה סמג"ד, גדס"ר צנחנים במילואים במבצע הזה. ואולי ראויים הדברים גם לזכרם של הלוחמים והאזרחים שנפלו במבצע הזה, ואולי גם נלמד משהו לימינו אלה ממש. אדוני היושב-ראש, אני שומר שבת כידוע לך, משתדל לשמור - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הייתי חבר ממשלה אז, ואני גם בטווח ה-20, אז אני זוכר את זה טוב-טוב. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> כידוע לך, אני שומר שבת, כשרות; משתדל לשמור על תרי"ג מצוות, אבל בשבת הזאת הייתי עם טלפון, כי חלק מכוחות צה"ל הסדירים כבר נכנסו לרצועת עזה. חטיבת הצנחנים הסדירה תמרנה בקטע הצפוני, ואני, כאמור סמג"ד במילואים, הייתי בכוננות. ואיפשהו בשבת בצוהריים מצלצל הטלפון - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מתקן: הייתי חבר ועדת החוץ והביטחון, ושנה לאחר מכן הייתי חבר ממשלה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הינה, הכול פוגש את הכול. הטלפון מצלצל בשבת, ואני בניגוד למנהגי כאדם שומר מצוות עונה לו – ועל הקו אלי המג"ד, שאני כאמור סגנו, והוא אומר לי: קינלי, עוד כמה שעות תצא שבת ואנחנו יורדים דרומה. החייגן יצלצל עוד מעט; חיילי הגדוד, גדס"ר שועלי מרום במילואים, יחד עם כל חיילי החטיבה ועוד כהנה וכהנה יחידות נוספות יוקפצו כדי לקחת חלק בהגנה על ביטחון ישראל. היו לנו אורחים, חברים שלנו בשבת הזאת, שאירחנו לכל השבת. הייתי אז מנהל בית ספר תיכון, התיכון האזורי בקיבוץ שדה אליהו, תיכון שקד – מדורג אז וגם היום ראשון או בין הראשונים בגיוס לצה"ל בטבלאות של גיוס משמעותי. כמובן, אתם יכולים לתאר לעצמכם שהשבת הזאת כבר לא נראתה כמו שצריך, אבל גברתי על מידותיי – התיק, האמת, היה כבר ארוז מיום שישי. ישבנו עם האורחים לסעודה שלישית, ולפתע דפיקה בדלת, ומגיעה רכזת האירוח של הקיבוץ, קיבוץ דתי, ומביאה איתה משפחה שמתגוררת בעוטף עזה שהגיעה להתארח בשבת. המשפחה יושבת איתנו לסעודה שלישית, והם באו קצת להתרחק מאימי הלחימה. והינה, צחוק הגורל שהם יושבים אצלנו ונחים, אבל ליבי בדרום ואנוכי בצפון מזרח; עדיין בסעודה שלישית של שבת יחד איתם. אנחנו משוחחים, יוצאת השבת, אני אורז מהר מאוד את הדברים, נפרד מארבעת ילדיי – הקטן היה אז תינוק או ילד קטן – ואומר שלום לאשתי ויוצא. בדרך דרומה העסיקו אותי שני דברים: הראשון היה ההיערכות של הגדוד. גדוד, אם יורשה לי לומר, מצוין – לא בגלל שהייתי חלק ממנו – באמת עם מסורת מפוארת של לחימה; כל עם ישראל, כל עם ישראל מכל הסוגים והמינים. אבל הטריד אותי עוד משהו. כמנהל בית ספר ערכתי בשבועות שלפני כן היערכות לאירוח עוד בתי ספר מעוטף עזה, שיוכלו לבוא אלינו ולהמשיך ללמוד. בית הספר בקיבוץ קבוצת יבנה – הייתה לנו איתו מערכת יחסים קרובה, אלו שני בתי ספר תיכוניים של הקיבוץ הדתי. הרמתי טלפון לשרה, מנהלת בית הספר, אמרתי לה: שרה, אני יורד דרומה עכשיו, תדברי עם סגניתי נוגה, אבל נסגור רק את פרטי האירוח. אכן, יום-יומיים אחרי זה הם עלו צפונה, כל בית הספר, 600 תלמידים התארחו אצל מאות התלמידים שלנו, וזה היה כשאני כבר הייתי אי שם. במוצאי שבת נוחתים במשמר הנגב – זה היה הבסיס אז – חשכה, מתחילים לקחת את הציוד, נשק, אפודים; חלק מלקחי לבנון השנייה כבר הוטמעו בצה"ל אז בצורה יפה. המחסנים שלנו היו מוכנים, היה לנו הרבה מאוד ציוד – בכל זאת, גדוד של 600 אנשים, למעלה מ-600 אנשים מתגייסים, זה אירוע, וכאמור, חלק מחטיבה עם אלפי לוחמים. שבוע אימונים בצאלים, שטחי כינוס. עובר שבוע, ואנחנו מקבלים פקודת מבצע להיכנס לצפון רצועת עזה בעקב חטיבת הצנחנים הסדירה ולכבוש קטע משכונה שנקראת שכונת אל-עטטרה, למי שמכיר, לא רחוק משכונת בית לאהיא. בשבת – שוב, אני חוזר לזה כי כאדם דתי זה כל כך דיסוננס מהימים הרגילים שלי באזרחות – ערכנו סיור מפקדים בצפון הרצועה כדי להסתכל על השטח שממנו ניכנס למוחרת פנימה. אנחנו עומדים על איזו גבעת חול גבוהה, כשלפתע נשמעת שריקה, ופגז מרגמה 120 מ"מ נוחת 50 מטרים מאיתנו. אנחנו משתטחים אחרי מעשה – למזלנו הפגז התפוצץ, אבל בתוך החול, אף אחד לא נפגע, וזאת תזכורת שאנחנו אכן נמצאים בלחימה. אני רק אומר בקצרה שגם אחייני, בן אחי, מסיירת גולני נפצע ביום הזה בלחימה בתמרון המקביל של חטיבת גולני. יום ראשון אחר הצוהריים. וחבריי חברי הכנסת, אני אומר לכם, מי שלא ראה מחזה כזה – ואתם יודעים, יש משהו נורא ואכזרי וקשה במלחמה, אבל פה ושם יש גם רגעים מלאי הוד, ומי שהיה יודע על מה אני מדבר: שני טורים, 500 חיילי מילואים לוחמים, גדס"ר, גדוד מצוין, עמוסים לעייפה, צועדים אל תוך רצועת עזה בחולות שבין היישובים שרק שנתיים-שלוש קודם עקרנו משם – ניסנית, דוגית, אלי סיני – עוברים בין חורבותיהם; ואנחנו נכנסים לתוך הלחימה ברצועה. כשהשמש שקעה, אנחנו כבר היינו בתוך הבתים של צפון רצועת עזה, אבל כאמור הרגע הזה שאני, הסמג"ד האחרון בתור, רואה לפניי שני טורים של לוחמים, כולם אנשי מילואים, כולם מלומדי חרב – אנשי חרב "מלֻמדי מלחמה, איש חרבו על ירכו", כמו שאומר הפסוק – ונכנסים להגן על מדינת ישראל. על השבוע הזה שהיינו בתוך הרצועה יש לי הרבה לספר, אבל אני חושב שאני דווקא רוצה לא לגעת ברגעי לחימה, אדוני היושב-ראש, ולא לספר על קרבות; אני רוצה לספר דווקא על דילמות. על דילמות של מוסר בשעת לחימה. וכאן אני חושב שנחשפו בפניי – ואולי גם היינו חלק מזה – פניו היפים של הצבא היהודי, צבא מדינת ישראל. אני אביא כאן, ברשותכם, שלוש דילמות מוסריות בשעת הלחימה. בהתראה שקיבלנו – והמודיעין עבד מצוין אז. דרך אגב, אני אומר, המדובר לתפקיד שר הביטחון, יואב גלנט, היה אז אלוף פיקוד דרום – שוב, כלקחי לבנון השנייה היה שיתוף פעולה מדהים בין צה"ל לבין השב"כ ובין זרועות הביטחון השונות. אני מקבל בטלפון החסוי הודעה, התראה, שישנה מחבלת מתאבדת – או יותר נכון, מחבל מתאבד שמחופש לאישה בהיריון, שאמור להתפוצץ על כוחותינו בכל רגע. עוד זה מדבר וזה בא, כמו שאומר הפסוק, ואני שומע ברשת הקשר את מ"פ החבלה, נוחיק – היום הוא המג"ד – מדווח: אישה מתקרבת לכיווננו. המג"ד היה עסוק במשהו אחר, ולכן אני מטעם הגדוד צריך – אני אומר לו: נוחיק, תן לי תמונת מצב. הוא אומר: אנחנו מזהים עכשיו בכוונות אישה, ערבייה כמובן, היא נראית בהיריון והיא נמצאת במרחק של 150 מטרים מאיתנו, מתקרבת. הוגדר בתוך הלחימה קו יורים שממנו כל אדם שמתקרב הוא בן מוות, והיא מתקרבת אליו. אני אומר לו: נוחיק, תירה באוויר, תרחיקו אותה. והם יורים באוויר, והיא ממשיכה להתקדם. אני אומר לו: נוחיק, אין ברירה, תירה ליד הרגליים. תבצעו ירי הרתעתי כדי שהיא תסתלק. ירי ליד הרגליים – היא ממשיכה להתקדם. בשלב מסוים – וכל זה ברשת הקשר הגלויה – נוחיק אומר: קינלי, היא עכשיו חצתה את קו היורים. לירות או לא לירות? אמרתי לו: חכה, מה המרחק? אמדנו את המצב, כולם מאחורי מחסות, לא לירות. עוברים עוד כמה רגעים מצמררים, ואני חושב: על כתפיי הצרות עומד ביטחונם של חיילי צה"ל, ומנגד – אישה בהיריון שהגיעה למקום; ואולי היא אותו מחבל מתאבד, כי יש עליו התראה. עוד רגע עובר, ועוד רגע, והאישה בסופו של דבר מסתובבת והולכת. נוחיק לא ירה, הוא הפעיל שיקול דעת באותו רגע. אחר כך התברר שזו אכן הייתה באמת אישה בהיריון, לא אותו מחבל, שהיו לה בעיות שמיעה, היא הגיעה לשטחנו בטעות, ובזכות אותה החלטה חייה ניצלו, וגם אנחנו לא שילמנו מחיר. אבל אני מודה שאלה רגעים שבהם המשרה על שכמך והאחריות היא באמת כבדה עד אין קץ. סמג"ד אחראי, למי שלא מכיר, גם על המשמעת בגדוד. וכמה שזה יישמע הזוי, גם בשעת לחימה יש היבטים של משמעת. ברחוב הראשי שבו נלחמנו – כל תושביו נסו בגלל המלחמה, צה"ל בכוונה דאג לכך: פיזר כרוזים וביקש מהאזרחים להתרחק מאזור הלחימה, כך שכמעט כל מי שפגשנו, להבדיל מהסיפור הזה, היו לוחמי חמאס, לוחמים של הצד השני. במרכז הרחוב – זה רחוב רחב ידיים – הייתה מכולת שננעלה וננטשה על ידי בעליה עם תחילת הלחימה. מחוץ למכולת, בכניסה, היה מקרר ענק ובתוכו שלל פחיות. בשלב מסוים חצה D-9 את הרחוב הזה על מנת לוודא שאין מטעני חבלה, ופגע בטעות בקצה הכף במקרר הפחיות. לפתע נשפכו שלל פחיות אל תוך הרחוב הראשי של השכונה. אני הייתי שם עם החפ"ק שלי ואמרתי באותו רגע: חברים יקרים, זו הנחיה לכל כוחות הגדוד – אף אחד לא נוגע, כל הפחיות תישארנה במקומן, אין לנו בעיית שתייה. אם תהיה בעיית שתייה, ניתן הנחיות אחרות, אבל אין לנו בעיה של מים, אין לנו בעיה של אוכל, אף אחד לא נוגע בפחית; ועד סוף הלחימה כל הפחיות שנשפכו אל תוך הרחוב נותרו שם ואיש לא נגע בהן. ובאותה נימה, למי שמכיר, סוף דצמבר-תחילת ינואר זו עונת התותים, בחורף. בתוך רצועת עזה מגדלים תותים – לא רק שם, אבל במקומות רבים – בחממות שדבוקות לקרקע. מין ניילונים כאלה שפורסים על הרצפה. ואנחנו עשינו מאמץ מאוד גדול לפסוע בין הטיפות ולא לגעת באותן חממות. לפתע אני מרגיש טעם מתוק בפה. אני מסתובב ורואה שאחד הקשרים שלי קטף תות מתוך אחת החממות ובלי ששמתי לב הגיש אחד לפיו ואחד לפי. אמרתי לו: תקשיב טוב, פעם אחרונה שאנחנו נוגעים מחוט ועד שרוך נעל בכל מה שנמצא פה. שוב, אין לנו בעיה של אוכל. אם יש בעיה של אוכל, זה אירוע אחר. אנחנו לא צריכים את האוכל הזה, וגם כשנצא מפה בגמר הלחימה, הכול יישאר ככל האפשר בתוך מגבלות של לוחמה, זה לא נעים. אנחנו לא נוגעים באף תות ובשום דבר שלא נזקק לנו ללחימה. אלה שלושה אירועים בשעת לחימה. ככה בעיניי נראה צבא יהודי. בערב שבת ניתנה לנו פקודה להתקפה חטיבתית על אזור סמוך. אני זוכר את זה כמו היום, כי ערכנו קידוש – המג"ד ואני שנינו דתיים. אנחנו בתוך בית עם כמה עשרות לוחמי הפיקוד מסביבנו; אנחנו עורכים קידוש, לפתע נכנס פנימה אחד הקשרים ואומר: ירדה הנחיה מהחטיבה – בעוד חצי שעה פקודת מבצע לכיבוש אזור מסוים. אנחנו מהר מהר מסיימים, כמעט בעמידה, את המעט שאוכלים, ורצים לפקודת מבצע. פקודת המבצע מורה לחטיבה לצאת לכיבוש חלק נוסף ברצועה. מ-18 השעות הבאות, אני חייב להודות, אדוני היושב-ראש, אני לא זוכר הרבה; אנחנו ירינו, ירו עלינו, ברוך השם לא היו לנו נפגעים. תמרנו בצפון הרצועה. אני רק זוכר סיטואציה אחת: בערך 16:00 – למי שמבין, זה הימים האלה, זה כבר ממש כמעט צאת שבת – אנחנו מסיימים את המבצע וחוזרים לאותן נקודות פתיחה שבהן היינו, לאותו בית שבו שכן החפ"ק שלי. אני נשכב על הרצפה עם אפוד ושכפ"ץ וקסדה ונשק שלא הורדתי מעליי כל השבוע, כמובן לא ב-18 השעות האלה, ופתאום אני נזכר שלא התפללתי תפילת שחרית, וגם לא מוסף, וגם עוד שנייה עובר זמן מנחה. ואני מוצא את עצמי שוכב על הרצפה, בין הלוחמים שלי, עייף מאוד, מנסה לשחזר את מילות התפילה על גבי הרצפה. אפוד, קסדה, נשק ותפילת שחרית ומוסף שאני מנסה להשמיע בעל פה באותו מקום. יצאה השבת, ואיתה הגיעה גם פקודת היציאה, ובעצם קיבלנו הנחיה, אחרי שבוע בתוך הרצועה של לחימה עיקשת וגם די מוצלחת, להוציא את כוחותינו משם. קשה להכחיש, אבל לוחם, גם כשהוא בפנים, גם כשהוא בתוך הדבר הזה, הוא שמח. הוא שמח שזה הולך להסתיים. כן, אנחנו לא עם ששש אלי קרב. אנחנו לא אנשים שמחפשים חלילה דם. בשלב הזה אני מוצא את עצמי עם החפ"ק שלי מחפה על נסיגה של לוחמים נוספים, ואז ניגש אליי אחד המ"פים, משה שמו, ואומר לי: תשמע, קינלי, אני רק רוצה לומר לך משהו לפני שאנחנו יוצאים. ואולי מכאן נלמד איך צריך להיראות צבא יהודי. הוא אומר לי: תשמע, כשהיינו בתוך בית מסוים ראינו בלטה קצת רעועה. ניגש אחד החיילים והזיז את הבלטה ומצא תחתיה סטפה, ערמה של דולרים שכנראה בעל הבית החביא. והבית, ידענו שהוא בית שמשויך לבכיר בחמאס או קצין בחמאס. הוא שאל אותי מה לדעתי צריך לעשות. אמרתי לו: אין שאלה – קח את סטפת הדולרים, שים אותה מתחת לבלטה, תניח את הבלטה מעל, וכשאנחנו נצא אני אבדוק שהכסף שהיה שם נותר שם. ואכן, רגע לפני היציאה אמר לי משה המ"פ: קינלי, בדקתי, כל דולר שהחביאו בעלי הבית נשאר שם. אנחנו צבא יהודי, אנחנו לא בוזזים, אנחנו לא לוקחים שלל, אנחנו לא נוגעים במה שהוא לא שלנו. אנחנו נלחמים כמו שצריך, אבל ברגע האמת אנחנו לא לוקחים שום דבר שהוא לא נדרש לנו. בשעת בוקר מוקדמת של יום ראשון, שבע בבוקר, בדיוק שבוע מאז שנכנסנו לרצועה – וכאמור, הימים הם ימים אלה ממש, אדוני היושב-ראש, סוף דצמבר, תחילת ינואר – מסתיים מבצע עופרת יצוקה. סיפר לי צביקה קודם קצת על הנסיבות הפוליטיות שקדמו. אתה יודע, כחייל בשדה הקרב אין לך הרבה ידע על הדבר הזה, אתה עושה את מה שאומרים לך. במטווחים של בסיס זיקים – מי שמכיר, ממש מצפון לרצועת עזה – עומדים מאות חיילים עם נשקם עליהם ועושים את מה שכל כך ישראלי: לוקחים את הטלפון ומתקשרים הביתה. אני זוכר כמו היום, שבע בבוקר, את אשתי עונה לטלפון בקול רועד. שבוע לא דיברנו, וכבר אז, למרות שעברו 14 שנה, לא היה מקובל שישראלים מתנתקים מהטלפון שלהם. אבל אין ברירה, ככה זה בלחימה. אחרי שבוע אני מדבר איתה, מחליף כמה מילים עם הילדים. סך הכול 17 יום היינו מחוץ לבית, מחוץ ללחימה. אני רוצה את הדברים האלה, אדוני היושב-, לסכם בכמה תובנות. נאמרה כאן במליאת הכנסת איזושהי השוואה בין אוהלה של תורה לבין אוהל סיירים. אני רוצה לומר כאן בצורה ברורה: ארבע שנים מחיי הייתי בחור ישיבה, מה שנקרא, על מלא; שנתיים מתוכן אברך. למדתי תורה. ושלוש שנים מתוך חיי הייתי בסדיר, ועוד הרבה מאוד לילות במילואים. כמה שנים במצטבר עשיתי באוהל הסיירים. וכמו שאמר ביאליק בהקשר אחר: "אינו דומה זה לזה". לשניהם יש קדושה, לשניהם חשיבות, אבל לא דומה אוהל הסיירים לאוהלה של תורה. הרבה יותר מסוכן באוהל הסיירים, הרבה יותר קשה באוהל הסיירים, ואני חושב שלא נכון להשוות ביניהם, באמת. אני אומר את הדברים רק בגלל שהם נאמרו כאן. לא אמירה מוצלחת במיוחד. אני גם חושב באופן אישי – ושוב, כמי שעשה גם וגם, כמו רבים אחרים פה, דרך אגב – שאין סתירה בין השניים. מי שתורתו אומנותו באמת, יכול וצריך לשקוע באוהלה של תורה. אבל רוב עם ישראל ורוב האנשים יכולים וצריכים לבלות זמן גם באוהלה של תורה וגם לתת את הזמן שלהם באוהל הסיירים. אין סתירה בין השניים. ועוד דבר אחד על הדבר הזה, אדוני היושב-ראש. בגדוד שלי, בגדוד שעליו פיקדתי, לא היו שמאלנים ולא היו ימנים; לא היו דתיים ולא היו חילוניים. כלומר, היו. כשהורדנו את הקסדה יכולת לראות. כשבדקת עם אנשים קצת מעבר – יש להם עמדות, שמענו אותן, דיברנו עליהן בחוץ. אבל כששמנו את המדים, כשחבשנו את הקסדה, כשצעדנו לתוך שכונת אל-עטטרה לפני 14 שנים – לא ימין ולא שמאל, לא דתי ולא חילוני, לא עמדה זו ולא עמדה אחרת. כמו שאמר מנחם בגין: יהודים, ישראלים, בני אדם. זה אנחנו, זה צבא ההגנה לישראל. אני אומר את הדברים האלה לכבודו של גדס"ר שועלי מרום, לכבוד לוחמיו וגם לכבוד כל חיילי צה"ל ומפקדיו, בסדיר ובמילואים. ושוב, אני מאחל לנו שלא נביא את השנאה הזו לידי ביטוי בשום דרך, ונזכור בכל שלב שאנשים אחים אנחנו. אדוני היושב-ראש, אחרי הדברים האלה אני רוצה לחזור לדברים שדיברתי, ברשותך, באותה קריאה שקראו בין דבריי הראשונים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עומדת לך הזכות, יש לך עדיין עוד רבע שעה לדבר. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> ציטטתי קודם מדבריו של שר המשפטים משה נסים. אני רוצה שוב לומר הבחנה מאוד חשובה שעשה משה נסים, שבעיניי רלוונטית גם לשעת לחימה וגם כאשר התותחים שוקטים והמוזות יכולות לרעום בשקט. אומר שר המשפטים ליושב-ראש הכנסת לפני 37 שנה ככה: אדוני היושב-ראש, הייתה ויש שנאה, אבל לפי תפיסתנו - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דנית, עד שחברת הכנסת טלי רגועה את עכשיו מפריעה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, היא הפתיעה אותי, בזכותה אני רגועה. בזכות דנית אני רגועה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא הבנתי, כבוד היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תאמין לי, אל תיתנו לי להתחרט - - - הדובר ימשיך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אחר כך תגיד לה: קריאות ביניים בישיבה, לא בישיבה, בעמידה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבקש לשבת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תהיה בריא, אנחנו שעה משכנעים אותה שתהיה בשקט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמרו לי "לכי ללשכה, את מפריעה". << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חוזר. לפני 37 שנים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה, מה יצא? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני בצער לב - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> זה אישי שלו, אני לא יכול להגיד. אם הוא לא רוצה אני לא אומר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, לא לשמור סודות בחברה, אדוני היו"ר. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כולם ידעו את זה עוד רגע, מרגי, אז אתה יכול - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברגע זה הגשתי את התפטרותי מסגנות יושב-ראש הכנסת, כדי לאפשר לטובים ממני להחליף אותי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - תחזור, תחזור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם תשכנעו אותי אחרי זה, אולי אני אישאר - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עוד 48 שעות אתה איתנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם תחזיקו אותי כשאני ארד אז אולי אני אישאר. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מה תקבל? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין, אצלנו לא נותנים. הכול לשם שמיים. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> על זה היה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פחדתי. הוא אמר "לצערי", אז פחדתי שיהיו דמיונות, הייתי חייב לשים את זה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> רגע, האם שמענו שהתפטרת מהסגנות? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, עוד 48 שעות, לא לדאוג. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רוצה לספר לכם, בשבוע שעבר עשיתי את אותו מעשה – ברשותך, הדובר – ואיזה אתר, כנראה לא כל כך רציני – רק שלא יתחשבן איתי על זה שאמרתי שהוא לא אתר רציני – פרסם שהתפטרתי מהכנסת. ואז קיבלתי מבול של שאלות – למה, מה קרה, למה, מה קרה. בבקשה, אדוני. אז להרגיע את כולם, כפי שזה לא היה ב-20 שנה שקדמו לזה, זה לא יהיה עכשיו. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אז ממה התפטרת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עוד 48 שעות תושבע כאן ממשלה והוא יהיה שר בישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא יודע. אוקיי, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מאמינים, וכך ראוי, שהוא יהיה שר בישראל. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו בעד מרגי, זה בטוח. כבר אמר פה מישהו "השמועות על מותי היו מוקדמות מדי" – אז חבר הכנסת מרגי, אנחנו מאחלים לך אורך חיים ושנים וגם לשבת על כיסאך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חוזר. לפני 37 שנים שר המשפטים דאז מטעם הליכוד משה נסים – בהקשר של התיקון לחוק הגזענות, אותו חוק שלצערנו בהסכם הקואליציוני עכשיו, תיקון 7א, הולך להתפוגג – אומר את הדברים הבאים – ואני חושב שהם רלוונטיים לכל מה שדיברתי ב-20 הדקות הקודמות: "אדוני היושב-ראש, הייתה ויש שנאה, אבל לפי תפיסתנו כפי שהיא באה לידי ביטוי על דעת גדולי הפוסקים בהלכה היהודית – השנאה היא לא לאדם, אלא למעשה". << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נעמה, חברות, בבקשה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> "אנחנו לא עם שונא. נכון, שונאים אותנו, לא ננהג כמותם. אנחנו נשנא את השנאה. נשנא את המעשים הרעים, לא את האדם. זוהי התפיסה היהודית האמיתית שעליה חונכנו. זוהי מורשת ישראל. אני אקרא שוב מה שאמרתי", אומר משה נסים, "בדברי הפתיחה על החובה להגן על הנוכחים, להצילם מן המוות, לשמור את ממונם. אמר היעב"ץ, אחד מגדולי הפוסקים, וכן אמרו רבותינו זיכרונם לברכה: 'גויים שבחוץ לארץ אינם עובדי עבודה זרה, אלא מנהג אבותיהם בידיהם, לכן יקר דמם בעינינו'" וכו'. אדוני היושב-ראש, אתה יודע, הדברים האלה – בוא, אתרום לך משהו בדברי תורה, על הדברים האלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע, כתוב: "יתמו חטאים מן הארץ" - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ולא חוטאים. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - "ורשעים עוד אינם". עכשיו, ידועה הדרשה שכבר אמרת, "חטאים" ולא "חוטאים". כלומר, ממש כמו שאמר השר נסים בזמנו, אנחנו מבכים את המעשים ולא את העושה. אלא מה, אם אתה קורא את הפסוק, אתה מבין שזאת דרשה, אבל היא חוטאת לפשט הכתוב. פעמיים היא חוטאת. פעם אחת כי בט' של "חטאים", מופיעה נקודה, מפיק. ובעצם משמעות המילה "חטאים" עם מפיק זה חוטאים. יותר מזה, כשאתה קורא את הפסוק בהקשרו, "יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם" – לזה קוראים מקבילה. כלומר, המילה "חטאים" משמעה חוטאים. מה זה מראה לנו? שחז"ל למרות שני הדברים האלה התעקשו – חטאים ולא חוטאים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ראייה חיובית. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק. יש כאן מה שנקרא שערי פירוש לא ננעלו. ולכן אני חושב שההסתייגות מהמעשה ולא מהאדם צריכה להנחות אותנו. פתחתי בדברי צבא, המשכתי בדברי תורה, בזכותך. ברשותך אני אסיים קצת בכמה דברים מחנוכה. ואני רוצה להקריא לך משהו שבעיניי הוא מבטא איזושהי ראייה קצת מבודחת אבל אמיתית על ימי החנוכה האלה. שני הורים, ליטאי וחילוני, עושים סדר בהלכות חג החנוכה. זה דיאלוג בין ילד ואבא, בין שני ילדים ושני אבות. נתחיל מהגרסה הראשונה. השאלה הנשאלת היא למה המכבים הלכו לצבא, ואנחנו לא, המכבים היו דתיים וכו'. שואל הילד את האבא: אבא, למה המכבים נלחמו ביוונים? עונה לו האבא: לא עכשיו. אומר הילד: למה לא עכשיו? עונה האבא: אני רואה עכשיו כדורסל. שואל הילד: נו, אבא. עונה האבא: אהה, מה זה חשוב – העיקר שהם ניצחו. שואל הילד: אבא, באנציקלופדיה כתבו שזה בגלל שהמכבים לא רצו לאכול חזיר. עונה האבא: יכול להיות. ובגלל זה, אומר הילד, הייתה כזאת מלחמה? תראה, חזיר זה ים של כולסטרול, אולי המכבים היו בקטע של בריאות וכל זה. שואל הילד: ובגלל זה הייתה המלחמה? אומר האבא: המכבים האלה מהבריאות יכולים להיות נורא קיצונים. והילד תוהה: למה היוונים הכריחו אותם לאכול חזיר? והאבא עונה: כי הדתיים עושים עניין מכל דבר. המכבים היו דתיים? שואל הילד. אומר האבא: מה פתאום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תאמר לי שמכון הרטמן כתב את זה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע רגע, לאט-לאט. מה פתאום, דתיים לא הולכים לצבא. אז איך הם ניצחו את כל היוונים? אלוהים עזר להם. אומר הילד: אבל אמרת שאין אלוהים. אומר האבא: באמת אין. אז הילד שואל: אז יש או אין? עונה האבא: אין, אבל הם חשבו שיש. הוא אומר: אבא, לא הבנתי. מה לא הבנת? האם יש אלוהים? אומר לו האבא: תשאל את אימא. ושוב תוהה הילד: כל פעם שאתה לא יודע משהו, אתה שולח אותי לאימא – מכירים את זה? אומר האבא: אני יודע דברים חשובים. אם יש אלוהים, זה לא חשוב. שואל הילד: אבא, כתוב שיהודה המכבי ניצח את היוונים בבית חורון. אז האבא עונה: אם כתוב אז כתוב. איפה זה בית חורון? אומר האבא: רחוק, זה לא בארץ, באמריקה. אבא, קולומבוס גילה את אמריקה רק ב-1492. האבא אומר: אתה יודע שאתה נודניק? זה בשטחים. שואל הילד: מה, אבא, המכבים היו מתנחלים? ידעתי, אולי תלך לשחק עם שון? אומר האבא. אבא, כשנהיה שוב ב"טיב טעם", גם אותי יכריחו לאכול חזיר? שואל הילד. והאבא עונה: אם אתה ממשיך עם השאלות האלה, אין פסטיגל השנה. ואז אומר הילד: אבל אבא, אני מפחד, יש לי רק אחות אחת. אז מה? למכבים היו חמישה אחים שנלחמו ביחד. אומר האבא: אולי תלך לראות דורה. והילד תוהה: רוצה לראות מכבי. טוב, תראה מכבי. שואל הילד: אבא, איפה המכבים? והאבא עונה: בצהוב. אז הילד אומר: אלה המכבים? כן. איך קוראים להם? עכשיו זה מפעם: פייזר, ביינום, בטיסטה, בלות'נטל, קאמינגס. אומר: אבא, אתה מעצבן, זה לא שמות של מכבים. תוהה האבא: לאן אתה הולך? אומר הילד: אני הולך להילחם ביוונים. אומר האבא: אתה לא הולך לשום מקום. אומר הילד: אבא, אני רוצה להיות מכבי, דתי, מתנחל. והאבא תוהה ואומר: השתגעת? אתה לא יוצא מהבית, שמעת? סתם, אבא, תירגע, אני קופץ עם שון למקדונלד'ס. יופי, תביא לי צ'יזבורגר, עונה האבא. ועד כאן הדיאלוג בין ההורה החילוני לבין ילדו. עכשיו קבל גרסה שנייה. ילד ואבא. שואל הילד: אבא, איך ניצחנו את היוונים? בעזרת השם, עונה האבא. אז בשביל מה המכבים? תוהה הילד. הם היו רק חיילים, השם עזר להם, בעזרת השם וברוך השם הם ניצחו. המכבים היו חיילים? שואל הבן. אהה, חיילים של השם, צבאות השם, עונה האבא. אז המכבים היו חב"דניקים, תוהה הילד. לא, לא, חס וחלילה, הם היו ליטאים. ליהודה המכבי היה נשק? שואל הילד. כן. אז יהודה המכבי היה חילוני או גוי? חס ושלום, מה פתאום חילוני או גוי. אבל רק חילונים וגויים הולכים לצבא. אומר האבא: פעם גם דתיים היו הולכים לצבא. למה המכבים הלכו לצבא ואנחנו לא? עונה האבא: כי היום התורה שומרת עלינו. אז שואל הילד: אבא, ואז התורה לא שמרה עליהם? אולי תלך עם מוישה לקרוא קצת משניות, עונה האבא. המכבים למדו משניות? למדו תורה, הרבה תורה. שואל הילד: ולא עבדו? חס ושלום, עונה האבא. אז אנטיוכוס נתן להם כסף? לא, הם עבדו והרוויחו פה ושם. שואל הילד: בשחור, כמו דוד ינקי? לא, ינקי לא עובד בשחור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תגיע לשלמה קרעי עם - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז במה עבד מתתיהו? שואל הילד. הוא היה חקלאי, עונה האבא. מתתיהו היה תאילנדי? תוהה הילד. השם ירחם, מה פתאום תאילנדי? אז איך הוא עבד בשדה עם חולצה לבנה? שואל הילד. אומר האבא: מנין לך שהוא לבש חולצה לבנה? עונה הילד: מוישי אמר לי שיהודי אמיתי הולך רק עם חולצה לבנה. אומר האבא: אתה מבלה יותר מדי עם המוישי הזה, אבל הוא צודק. שואל הילד: מה רצו המכבים? ועונה האבא: הם רצו מדינה יהודית עצמאית שהם ינהלו אותה. שואל הילד: זה גם מה שאנחנו רוצים? כן, אבל אסור לנו להגיד את זה, אנחנו לא ציונים. אבא, אני רוצה להיות מכבי, ציוני, חייל. געוואלד, אומר אבא, מה קרה לך? בצחוק, אבא, אני הולך להופעה של שווקי. אהה, יופי, תמסור ד"ש למשפחה של מוישי. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, זה מערכון, פיליטון פעם קראו לזה, בזמננו, שצוחק על כולם, על כל הצדדים פה. אבל אני באמת חושב, עם חזרה לימינו ועם הדברים שאיתם פתחתי, הרי הרבה מהדברים כאן הם מסכות, הם סוג של כסות. כאשר לבשנו את המדים, כמו שאמרתי, לא שאלנו מי דתי, מי חילוני, מי ימני, מי שמאלני. וראויים הדברים גם בימינו, ראוי שגם בימינו נזכור שאנשים אחים אנחנו. דווקא כאן, בבית הזה, גם בכנסת הזו, נזכור: חשוב אוהלה של תורה, חשוב אוהל הסיירים, ואין דמיון ביניהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה טור פז. יעלה ויבוא חבר הכנסת איימן עודה. בבקשה, אדוני, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, איך יודעים שאנחנו חיים במדינה יהודית? כשבחג המולד באים ועובדים כרגיל. אם בחג המולד בארץ המולד באים ועובדים כרגיל, כלומר אנחנו חיים במדינת היהודים. עומדת בפנינו הממשלה הקיצונית והמסוכנת ביותר. איך אפשר להתגבר עליה ולנצח אותה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שררה נתתי לכם? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בשותפות יהודית-ערבית אמיתית. אמיתית. אבל יש בעיה בחלקים גדולים של מה שנקרא מרכז-שמאל. למשל, באתר התנועה הקיבוצית, ואני קורא מהאתר עצמו, יש ידיעה על ישיבה שהתקיימה במשגב, ושם הלבנים, יפי הבלורית, יפי הנפש - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יפי התואר. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - יפי התואר, מדברים כך שעם הממשלה הזו נוצרה הזדמנות לייהד את הגליל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שומו שמיים. התנועה הקיבוצית? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן, התנועה הקיבוצית. אחד מהם אמר כך: אני מציג בפני הנוכחים את ההתפתחות הקשה בגליל ב-20 השנים האחרונות על שינוי המאזן הדמוגרפי – כלומר שיש יותר ערבים, פחות יהודים. הם לא השתנו. זה הדנ"א שלהם, במיוחד משנת 1948 והלאה. זה הדנ"א שלהם. יש מי שקראו "מוות לערבים", יש מי שעשו מוות לערבים, האנשים הללו. היום התקיימה ישיבה של ראשי האופוזיציה. את מי לא הזמינו? אותי. לא הזמינו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> שכחו. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למה? כי לא נעים להם. הם רוצים ערבים שמקבלים על עצמם להיות נתינים במדינה של אחרים, ואיפה – במולדת שלנו, שאין לנו מולדת אחרת מלבדה. זהו הדנ"א של הרעיון. כבוד היושב-ראש, בשנת 1901 הרצל נפגש עם הסולטאן עבד אל-חמיד, ואמר לו: מצבך הכלכלי קשה, קח כסף, ושתקום מדינה יהודית בפלשתינה. הסולטאן אל-חמיד סירב. הצהרת בלפור, 104 מילים: בית לאומי ליהודים וזכויות אזרחיות וכלכליות לקבוצות הלא-יהודיות – זה אנחנו, שהיינו 93% בשנת 1916. קראתי את הספר של נתניהו, שהוא הוציא לפני חודש. מה כתוב שם? שהכי הרבה מחאו לו כפיים בקונגרס כשאמר שבשביל השלום צריך רק שלוש מילים, שאבו מאזן יעמוד ויגיד: אני מכיר במדינת היהודים. אתה יודע שמדינת ישראל לא ביקשה את זה מסאדאת ולא ממלך חוסיין בשנת 1994–1995, ולא מהאמירויות ולא מבחריין ולא מסודן ולא ממרוקו בשנתיים האחרונות, רק מהפלסטינים. אתה יודע למה? כי הם רוצים שקורבן הפרויקט שלהם יכיר בלגיטימציה של הפרויקט הזה. לכן הזמינו אחד שאמר: אני מקבל שמדינת ישראל נולדה יהודית ותישאר יהודית. אבל אחד כמוני, שהוא בן המקום, רוצה שנחיה בשוויון מלא, הן ברמה האזרחית והן ברמה הלאומית, במדינה דמוקרטית של כולנו – אני לא לגיטימי. לכן לא הזמינו אותי. האם כך אפשר באמת לנצח את הממשלה הפשיסטית הזו? לא. זו לא הדרך. הדרך הנכונה היא לבנות ברית של ערבים ויהודים ביחד, שנאבקים למען שלום ושוויון אמת, וכך עם הזמן ננצח את כל הגזענות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איימן עודה. יעלה ויבוא חבר הכנסת גלעד קריב. בבקשה, אדוני, חמש דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, רק משפט אחד לחברי איימן עודה. הוא יודע את עמדתי לגבי בניית שותפות אמיתית, יהודית-ערבית, כאן במדינת ישראל, אבל השותפות הזו, ידידי איימן, צריכה בהחלט לכלול את ההכרה בזכות ההגדרה העצמית של שני העמים. ואתה עומד בראש תנועה שהייתה מן הראשונות שחרתה על דגלה את הרעיון של שתי מדינות לשני עמים. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כבוד היושב-ראש, גלעד קריב, חבר הכנסת, אני מכיר בזכות שני העמים להגדרה עצמית. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מצוין. זה לא קשור כמובן לשאלת שיתוף הפעולה האופוזיציוני, שצריך לכלול, לפחות לטעמי, את כל סיעות האופוזיציה שמתייצבות בעוז נגד הממשלה המסוכנת והרעה שמתרגשת. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אז למה לא קראו לי? למה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הינה, אתה רואה שאני עומד כאן ואומר את דעתי. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אל תשתתפו בישיבה הבאה, אם אני לא אשתתף. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> איימן – א. בסדר, אני עומד כאן ואומר את דעתי. בעיניי כל מי שיושב באופוזיציה הבאה ומזהה את הסכנות הגדולות של הממשלה המתרגשת עלינו ראוי להיות בתוך מעגל השותפים, גם אם ישנם חילוקי דעות, ולפעמים ישנם חילוקי דעות מהותיים, והדבר לגיטימי. אדוני היושב-ראש, בזמן שנשאר לי אני מבקש להתחיל – אני אעלה לדוכן מספר פעמים – להתקדם אל עבר עניין החוק. כיוון שהחוק הזה כולל גם את ענינו של חבר הכנסת דרעי – אדבר עליו יותר מאוחר – אבל גם את ההכשרה ואת ההתקנה של המהלך לפירוק שרשרת הפיקוד של צה"ל ביהודה ושומרון, אבקש את שלוש הדקות הבאות לייחד לדברים הבאים. הבוקר הזה התפרסם שהרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי, שעתיד לסיים את תפקידו תוך שבועות אחדים, ניהל לפני ימים אחדים שיחה משמעותית מאוד, הייתי אומר, אפילו נוקבת, עם ראש הממשלה המיועד מתוך חשש כבד להשפעה של המהלכים שעליהם מדברים ההסכמים הקואליציוניים שהתפרסמו על יכולתו של המטכ"ל לנהל את ענייניו של צבא ההגנה לישראל. היום בשעות אחר הצוהריים במסגרת הנאומים בני דקה חבר הכנסת אבי מעוז, שמיועד לתפקיד סגן שר במשרד ראש הממשלה, יצא חוצץ בביקורת נגד קצין משאבי כוח אדם בפיקוד צפון על כך שהעז לפרסם איגרת שקוראת למפקדי צה"ל בפיקוד להיות רגישים לחגם של החיילים היהודים ולחגם של החיילים הנוצרים. בכך המשיך חבר הכנסת אבי מעוז את מנהגו להשתלח בקציני צה"ל בכירים שדרכם לא עולה בקנה אחד עם ההגדרות הצרות, הלאומניות, האלימות, הפונדמנטליסטיות שלו גם ליהדות וגם למדינת העם היהודי. דקות אחדות לאחר מכן חבר הכנסת חנוך מלביצקי במסגרת הנאום בן דקה אומר את המשפט הבלתי-נתפס הבא – שר הביטחון של הממשלה היוצאת, רב-אלוף בני גנץ, פעל יותר נגד המתנחלים, האזרחים הישראלים ביהודה ושומרון, מאשר נגד הטרוריסטים. אחזור על המשפט: שר הביטחון רב-אלוף בני גנץ רדף את המתנחלים יותר מאשר הוא נאבק בטרוריסטים. מכיוון ששר הביטחון, אתה יודע, הוא לא לובש את האפוד ורץ עם ה-M16, על מי דיבר למעשה חבר הכנסת מלביצקי? על הרמטכ"ל, על אלוף פיקוד מרכז, על מפקדי האוגדה, על מפקדי החטיבות, על מפקדי הגדודים, על המ"פים ועל הלוחמים, בקו, במחסום. מדובר כאן בחבורה שהיא לא שולי המחנה. היא לא שולי המחנה. זהו עמוד השדרה של הקואליציה הבאה, שעסוקים בהכפשת מפקדי צה"ל וחיילי צה"ל כדבר שבשגרה, שעסוקים בהוצאת דיבתם, שעסוקים בפגיעה בקונסנזוס הרחב שיש לצה"ל ולמפקדיו בחברה הישראלית. ואז חבורת הצבועים הזו מטיפה לנו מוסר שהיא דואגת לחיילי צה"ל. ידם האחת פוגעת, מסיתה, מזלזלת, וידם השנייה עוטפת את חיילי צה"ל באיזשהו חיבוק מזויף. והציבור הישראלי לא קונה את הדבר הצבוע הזה, את המהלך הצבוע הזה. אבי מעוז הוא נגד חיילי צה"ל, חנוך מלביצקי דיבר הערב נגד מפקדי צה"ל, וראש הממשלה הבא נתניהו חתם על הסכמים קואליציוניים שמחלישים את עוצמתו של צה"ל ומחלישים את שרשרת הפיקוד שלו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו אלה שמגינים על צה"ל, ואתם, חברי הקואליציה המסתמנת והממשלה המסתמנת, פוגעים בחיילי צה"ל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה, גברתי. הייתי מוסח דעת – הרווחת עוד דקה וחצי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חשבתי שאתה עושה את זה - - - דברים שיש לי לומר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תתבלבל. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני חושבת שזה היה מתוך עניין. זה היה מתוך עניין. אני הרגשתי. אני הרגשתי את זה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הדברים הספציפיים שאמרתי, אני גם חושב שהוא די מסכים איתי, אז זה בסדר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, גברתי. במקרה שלך, את שוריינת לעשר דקות. בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה. כבוד יו"ר הכנסת - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עשר דקות? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> יש לי קשרים עם יו"ר הכנסת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני בא לנצל את זה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כן, אני אודיע לך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זו חלוקה פנימית בתוך האופוזיציה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה על עשר הדקות, כי אני באה לדבר דווקא עליכם, דווקא עליך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין בעיה. את יודעת שאנחנו פה, בבית הזה, חייבים לפתח מסוגלות לשמוע גם דברים שהם ביקורתיים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> דווקא משהו חיובי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, בסדר. לא משנה. אוי לחבר כנסת שלא מסוגל לשמוע ביקורת ודברים ביקורתיים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני מקווה שתראה בזה חיובי. אני דווקא רוצה להתחיל בסיפור. כשהייתי חברת מועצת העיר חיפה העברתי, יחד עם עוד שני שותפים, הצעה לסדר-היום של תעודת משפחה, ובעצם זה מקנה זכויות סוציאליות וגם ברמה הדקלרטיבית את אותה ההכרה גם לתאים משפחתיים שונים, קהילה להט"בית, הורים יחידניים, הורות משותפת, הכול – אבל כמובן גם בדגש על אותה קהילה מופלית ומודרת, הקהילה הגאה. חשוב לי שתשמע את הקטע, אז אני רגע אמתין – הכול טוב. אני אספר לך את הדבר המעניין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ביקשתי קצת קפאין כדי שאהיה מרוכז בסוף. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מה שהיה דווקא עם הנציגים החרדים במועצה הימם אותי לטובה, כי בעוד נציג הציונות הדתית במועצה השתלח בנו, בא עם חולצה מתריסה נגד משפחות מתאים שונים והכול והיה שם ממש ריב לא קל, הנציגים החרדים יצאו כשהצבענו – לא כי הסכימו עם החוק, ברור לי שזה נוגע את ההלכה, את התפיסה, את הזרם – מתוך כבוד ומתוך איזושהי תפיסה שאומרת: חיה ותן לחיות. אני אולי לא מקדם את זה בעצמי, אבל מי שאני שאמנע את שוויון הזכויות הזה. יצאו מהמועצה. היו לי כמה חברים שאמרו: החרדים יצאו, ואני אמרתי להם: זה היה אקט של כבוד, זה לא היה אקט מתריס. זה היה אקט שאומר: אני לא יכול להצביע בעד, אני לא רוצה להתנגד, אני לא רוצה להשתלח, אני יוצא מתוך אותו כבוד. זה רגע שאני לוקחת איתי. אני גדלתי בעיר, במגדל העמק, שבה הממשק עם החברה החרדית הוא בהוויה. אבא שלי ניהל בית ספר של רשת מעיין החינוך התורני, זה היה בבית, הכול. אבל שום דבר לא היה מדהים בעיניי כמו הרגע הזה. לכן, יעקב, אני פונה אליכם עכשיו. למה אני פונה אליכם? לפני שנכנסנו לפה, אני לקחתי אותך לשיחה, ולא אפרט, אבל מה אמרתי לך בכמה הדקות שדיברנו? בהדלקת הנרות בשבוע הזה פגשתי כל מיני ציבורים, חלקם נוער על רצף הזנות, חלקם נוער להט"בי, ציבורים מודרים. אתה יודע, אם אפשר להגיד שקופים – אז השקופים של השקופים, שאם אין להם את אותה מסגרת מגינה, זה ליפול לתהום באותו רגע. אין בכלל – אתה יודע, זו כברת דרך לעבור. הם כל כך חוששים, כבוד יו"ר הכנסת, כל כך דואגים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז אולי בואו נרגיע אותם. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו מספרים להם כבר כמה שבועות שתהום פעורה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל, אתה יודע, זה שאתה נקודת אור, וגם את זה אמרתי לך – ואני לא אומרת את זה כדי להחמיא לך, כי חייבים להסתכל גם על המקומות המוארים – אתה, יעקב, מואר במקום הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> זה לא רק עכשיו. אני חושבת שגם בעבודה – אגב, היום, ראיתי את הכתבה שגם רשות שוק ההון יצאו נגד ההשתלטות של אקירוב. זה מזכיר את הדיון שהיינו בו ביחד. אני אומרת את זה כי אני חושבת שבגלל שאתה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השאלה – לא רק שיצאו נגד ההשתלטות – מה הם עושים כדי למנוע. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> נכון. עכשיו הם שלחו מכתב מאוד חריף. זה מצטרף לוועדת הריכוזיות, ואני יותר אופטימית. אגב, שלחתי את זה גם לסמוטריץ', לשר המיועד. עם כל הכבוד, כלכלת שוק חופשי, שהוא כל כך דוגל בה – במקומות האלה אנחנו אמורים להיות מסונכרנים. אבל אני כן אומרת, יעקב, שדווקא אני מצפה שלא רק תהיו נקודת אור בחלקת אלוהיכם הספציפית שאתה נוגע בה, אלא גם בקול שאתם משמיעים. אני לא מצפה רק מהליכודניקים להשמיע קול ליברלי. אני לא מצפה שתהפכו את עורכם, אבל אני יודעת שאתם נגד ניסיונות החקיקה הגזעניים האלה, המדירים האלה, הסהרוריים האלה, שישנו את פני המדינה שלנו. אתה יודע למה אני יודעת את זה? כי אנחנו יודעים מה זה מאבק למען שוויון ונגד גזענות, כי אנחנו מבינים שאם אנחנו מגדרים את עצמנו בפרחים זה לא אומר שאיפה שיש קוצים זה בסדר, ואנחנו יודעים שחייבים לעשות מעשה. כשיש פה שרה מיועדת שמבקשת להכשיר בחוק אפליה במתן שירותים, אתם לא פחות צריכים לצאת נגד ולהגיד – שתחסמו את החקיקה הזאת. כשרוצים להוריד את סעיף הגזענות, אני חושבת שאתם, כמייצגים של חברה שסובלת מאלימות משטרתית, מגזענות, מאפליה, מסטריאוטיפים ומהרבה חוליים שאני שותפה שלך במאבק נגדם, חייבים חייבים להוציא קריאה ולהגיד: חברים, עם כל הכבוד לשותפות הקואליציוניות, עד כאן. השותפות הקואליציונית היא לא שותפות נגד המדינה ונגד העם, ואני יודעת שאתה ושותפים נוספים יודעים את זה. אני רוצה להגיד לך שכשאתם לא מדברים, אתם חלק, וזה הכי נורא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בואי אני אומר לך, תקשיבי. הדליפו קטע מהסכם קואליציוני, שבאמת, גם הליכוד אמר את דברו – אנחנו לא - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הראיונות שלהם – הם מתראיינים בדברים האלה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בואי, מכאן – סליחה, בואי, מי שמתראיין, אני לא רוצה לתת ציון על יכולת הראיונות שלהם. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני אתן. דווקא הם מאוד רהוטים. סטרוק ורוטמן – מהרהוטים במשכן הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תאמיני לי שהייתי מוכן לעשות להם מכונת פוליגרף לראות אם הם לא מתחרטים על הדברים שהם אמרו או שהם הסבירו את זה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא מתחרטים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סליחה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> יעקב, הם לא באמות המידה שלך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני חושב שראש הממשלה המיועד אמר את זה בצורה מפורשת וחד-משמעית, ואני אומר לך, כחבר כנסת: אנחנו באמת לא צריכים לבוא ולהתחיל – וסליחה עם הביטוי המושאל – לקנח אחרי כל מי שחושש או רוצה – אני לא צריך להוכיח לאף אחד כלום. כך זה יהיה, גם מניסיון. לפני שמגיע חוק יש דיון בתוך מרכיבי הקואליציה, ואתם יודעים בדיוק מי הולך לנהל את הממשלה הזאת, מי ראש הממשלה הזאת. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> יש פה את השרה מירב כהן, שהיא השרה לשוויון חברתי. היא תגיד לך בעצמה, לא רק אני אומרת, שבחודשיים האלו עלו פשעי השנאה וגילויי הגזענות כלפי הקהילה הגאה בעשרות אחוזים. זה משהו, ואמרתי את זה לפני כן, כשדיברתי פה: זה הלך הרוח הדומיננטי, שאתם מאפשרים אותו. זה לא החצר האחורית – זה קדמת הממשלה. יעקב, אני באמת יודעת שגם ברמת הצלת כבודכם וסולם הערכים שלכם, יש מקום להגיד – אני לא אומרת: תפרקו את הממשלה, אל תשבו איתם. אין בי את המקום הזה. זה להגיד: יש לנו גבולות אדומים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אף אחד לא הולך לרדוף אף אזרח פה במדינת ישראל. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל אני לא אומרת סתם. יש פה את השרה שתעיד על זה, אתם יודעים שזה משהו שאנחנו עכשיו נוכחים שקיים: עלייה בגילויי השנאה והגזענות כלפי הקהילה הגאה בעקבות הלך הרוח. זה עוד לפני החקיקה. זה גם מצטרף למקומות שאנחנו יודעים שיפגשו בסוף את הציבורים שלנו, כולל המשטרה הפוליטית, כולל המקומות האלה, שבסוף – אתה יודע מה קורה? הרי איזה חברות יותר סובלות מהיעדר טיפול עומק של משטרה, שבסוף היא גם שיקוף של החברה הישראלית? תסכים איתי שזאת האוכלוסייה הערבית והחרדית, והמזרחים והאתיופים וכל מי שאנחנו יודעים. עכשיו, כשאתה מסמן אוכלוסיות, מי הקו הראשון להיפגע? אני אומרת, אנחנו לא צריכים לחכות שיהיה ריבוי אסונות, שיהיה ריבוי מקרים, שאנחנו נפגוש את זה ונגיד: איך לא עצרנו בזמן? ואני גם רוצה להגיד לך משהו, יעקב, זאת לא רק תחושה שלי בגלל איך שהאנשים האלה התבטאו בעבר, בגלל "מצעד הבהמות", בגלל כתבי האישום של בן גביר, בגלל הכרזות של הטרור. זה לא בגלל זה. זה כי עכשיו, בימים אלו ממש, האנשים האלה אומרים בקולם – הם אומרים בקולם, הם מדברים, הם נותנים לנו את כל הסיבות לדאוג. ועם כל הכבוד, מכל האנשים שאני אמורה לסמוך עליהם, תסכים איתי – אתה לא חייב לענות - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> - - שבנימין נתניהו הוא לא הדבר הכי מרגיע שאני אמורה לסמוך עליו בהקשר של אמיתות הדברים וכוונותיו. הרי האיש ימכור את העולם ולהקתו בשביל המשפט שלו, גם את הנוער בסיכון. אתה יודע את זה. ולכן האחריות היא לא פחות עליכם, יעקב. אני מאמינה בך, אני מאמינה בכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> יש מקום שצריך להגיד די. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לחברת הכנסת נעמה לזימי. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הכרזה לסגנית מזכיר הכנסת, ויעלה ויבוא חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 37), התשפ"ג–2022, שהחזירה הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 39) (סמכויות), התשפ"ג–2022. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לסגנית מזכיר הכנסת. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 11) << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא אמורות להיות לי עשר דקות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. חמש. מה שרשום. אנחנו צייתנים לפרוטוקול. יש זמן חלוקה שמחלקים לכל סיעה - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> זה היה אמור להיות עשר דקות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חילקו לך את זה לכמה פעמים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אין בעיה. אדוני היושב-ראש, אני מייד אמשיך להתייחס לנושא של צה"ל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין לי בעיה לתת לך, לצרף לך את שתיהן. יש לך עוד רשות דיבור - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כמה זמן? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> - - וחברותיך יסכימו. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אז עדיף. אתן מאפשרות לי להצמיד את שתיהן? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אז עשר דקות לרשותך. אני מאפס עשר דקות. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תודה, אדוני. אדוני, אני מייד אחזור לענייני צבא הגנה לישראל ומה שעומד מאחורי הצעת החוק בכל הנוגע לחלק שלה, שקשור במינוי שר נוסף במשרד. אבל לפני זה אני שמעתי את האמירה שלך אל חברת הכנסת נעמה לזימי, שאף אחד לא מתכוון לרדוף אנשים בגלל זהותם המינית, נטייתם המינית. ואין לי ספק שכשאתה אומר את זה אתה באמת מתכוון לדברים. אבל אדוני היושב-ראש, מחר בבוקר בעיר גבעת שמואל קבוצת הורים הודיעה שהיא הולכת להשבית את יום הלימודים בכיתה בבית ספר ציבורי מכיוון שהצוות הניהולי של בית הספר, בגיבוי גורמי החינוך והרווחה של העירייה, ולמיטב ידיעתי, על פי הפרסומים בתקשורת, גם בידיעתם, בתיווכם ובהסכמתם הדיסקרטית של רבנים שליוו את העניין – באותו בית ספר לומד ילד שעבר שינויי מגדרי בליווי של כל הגורמים המקצועיים, שמעידים שהדבר נכון מבחינה נפשית, מבחינה פסיכולוגית. והינה, קבוצת הורים בבית הספר באותה כיתה של הילד עתידה להשבית מחר את הלימודים בעוד מעשה פוגעני כלפי אותו ילד. וכולנו יודעים שחברת כנסת בבית הזה ופעילות פוליטיות במפלגה שעתידה להיות חלק מהקואליציה הבאה היו מעורבות באותה מחאה. אז איך ניתן לטעון שהקהילה הגאה במדינת ישראל לא חווה על בשרה גילויי הדרה, גילויי אפליה, גילויי אלימות? באפריל האחרון התפרסם סקר, אני מניח שהשרה מכירה אותו היטב, על תלמידים גאים במערכת החינוך הממלכתית, שממנו עולה מחקר מקיף, שתלמידים הומוסקסואלים ולסביות במערכת החינוך הציבורית סובלים פי שניים מגילויי אלימות. ואנחנו יודעים מה רמת האלימות במערכת החינוך, אז רק לחשוב שהם סובלים מרמת אלימות כפולה. וכאשר שרת החינוך ומנכ"לית המשרד הוציאו לאחרונה חוזר מנכ"ל שבא להתמודד עם התופעה הזאת ולהבטיח סביבה בטוחה לתלמידים הומוסקסואלים ולסביות, קמה זעקה על מחטף. אז איך אפשר לדבר על כך שהקהילה הגאה לא סובלת מגילויי אלימות? ואיך אפשר להתעלם מן הקשר שיש בין גילויי האלימות הללו לבין רוח רעה שנושבת בחברה הישראלית, לא אחת גם מפיהם ומעשיהם של מנהיגים – בממשלה ובבית הזה? עכשיו לעניינו של החוק. לא בכדי דיברתי בזכות הדיבור הראשונה על העובדה שיש בקואליציה הבאה אנשים שמרבים לדבר על התמיכה שלהם בחיילי צה"ל. הם אפילו מתהדרים בזה שהם מביאים להם מגשי פיצות בסופי שבוע למחסומים. אבל כאן בבית הזה הם משמיצים, הם פוגעים, הם מזלזלים, הם מפנים אצבע מאשימה אל עבר מפקדי צה"ל, מהרמות הבכירות ביותר ועד לדרגי הפיקוד הזוטרים. והרוח הרעה הזו חלחלה גם אל ההסכמים הקואליציוניים, ויש לה נגיעה דרמטית להצעת החוק שאתם מבקשים לאשר הערב – הצעת חוק לשינוי חוק-יסוד. על פניו, אין כל פסול בלעגן בחוק-היסוד את אותה הוראת שעה, שכמדומני הייתה בכנסת העשרים-ושלוש לגבי שר נוסף. אין פסול לעגן אותה כהוראה קבועה בחוק-יסוד: הממשלה. יש היגיון רב שבמשרדי ממשלה גדולים – אתה מכיר את שולחן הממשלה טוב ממני; במשרדי ממשלה גדולים – משרד האוצר, משרד הביטחון, אולי משרד הפנים, ייתכן שגם במשרד החינוך – יש גם מקום לשר נוסף. וראוי הדבר שבעת הקמת הממשלה יתייצב ראש הממשלה וגם יקבל את אישור הכנסת לאותה הפקדת אחריות בידיו של השר הנוסף. ראוי שבית המחוקקים יאשר את אותן סמכויות ותחומי האחריות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא עושה את זה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> נכון. ועל פניו הצעת החוק היא הצעה ראויה וטובה. אלא מה? שימים אחדים לפני הנחת הצעת החוק על שולחנה של הכנסת והפנייתה לוועדה בראשותו של חבר הכנסת קרעי, ראש הממשלה המיועד נתניהו גילה, אתה יודע, בפומבי את כוונתו האמיתית ביחס להצבתו המסתמנת של בצלאל סמוטריץ' כשר נוסף במשרד הביטחון, בשעה שהוא משמש גם שר אוצר. ההסכמים הקואליציוניים הם דברי ההסבר האמיתיים להצעת החוק, ודברי ההסבר המקוריים שנכתבו בהצעת החוק הם הסוואה והונאה. הרי ההסכם הקואליציוני מדבר במפורש על כך שהשר הנוסף במשרד הביטחון יהיה בעל סמכויות עצמאיות, ומקסימום הוא יתאם דברים עם שר הביטחון. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חשבת שתוכל לשקר כשאני לא פה, קריב, הא? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתה יכול לומר מה שאתה רוצה. השקרנים היחידים בהצעת החוק הזו הם אתם, שכותבים: כפיפות בהצעת חוק-היסוד, אבל לכל העולם ברור שהעסקה הפוליטית, ככל הנראה, עם האלוף בדימוס חבר הכנסת גלנט, היא: תקבל את משרד הביטחון. אבל דע לך שאין באמת כפיפות של השר סמוטריץ' אליך. הוא עתיד להיות מלך בממלכות שיועברו לו באישור הכנסת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איפה? תצטט את זה מההסכמים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אין כפיפות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תצטט את זה מההסכמים. תצטט מההסכם. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתם לא מתכוונים לכפיפות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תצטט מההסכם. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הצהרתם על זה בריש גלי בהסכמים הקואליציוניים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כל העולם כולו זה העולם המדומה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> עשיתם את הדברים ברשלנות האופיינית לכם. ולכן גם כתבתם במפורש שאם הוא יהיה כפוף בחלק מהדברים זה לראש הממשלה ולא לשר הביטחון - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - ולכן צריך לומר, אדוני היושב-ראש, באומץ – מעשה החקיקה הערב הזה, הלילה הזה, הוא מעשה של רמייה. רמייה. מעולם לא באה קואליציה או קואליציה מסתמנת ותיקנה חוק-יסוד בשעה שהיא מודיעה קבל עם ועדה שהיא מתכוונת להפר את חוק-היסוד ולא לנהוג על פיו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש לך קושי בהבנת הנקרא, אדוני. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתם מבזים את המושג שנקרא חוקי-יסוד. אתם הופכים את חוק-יסוד: הממשלה לחוק שלא שווה את הנייר שעליו הוא מודפס. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש לך קושי בהבנת הנקרא. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כותבים "כפיפות" ומתכוונים בעצם לפעולה עצמאית. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עכשיו זה מתכוונים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא מתכוונים. כתבתם במפורש בהסכמים הקואליציוניים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אז או שאתם שקרנים גמורים במעשה החקיקה או שאתם שקרנים גמורים בהסכמים הקואליציוניים. כך או כך, אתם שקרים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בוועדה ראינו בדיוק מי השקרנים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ממשלה של שקרנים, ממשלה של הונאה - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> - - - הסתייגויות במקביל במליאה - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - קואליציה שאין בה שום אמון בין מרכיב אחד לשני - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שקרנים אתם. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - ועל הכול מנצח רב השקרנים, חבר הכנסת וראש הממשלה לעתיד בנימין נתניהו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> והשקר הזה, ניחא הוא היה על חשבון – לא יודע – איזושהי אסתטיקה של חקיקה. ניחא, השקר הזה היה רק ביחס, אתה יודע, לפעולתו של הבית הזה, מה לעשות, ישבו כאן 64 חברי כנסת, ירימו את ידם בעד השקר – טוב, אז אם אתה מתנדב שישקרו לך ואם אתה לוקח על עצמך לשקר לציבור שבחר בך, טוב. אבל השקר הזה הוא לא רק על חשבונו של הבית הזה, שקואליציה חוצפנית - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> להתכנס לסיכום. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - וראש ממשלה חוצפן לעתיד - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> העם חוצפן. העם. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - קואליציה חוצפנית משקרת לציבור. השקר הזה הוא על חשבון צבא הגנה לישראל ועל חשבון מערכת הביטחון, שעתידה לעמוד למול שוקת שבורה בכל מה שקשור לאחידות הפיקוד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בשבילך בכלל העם חוצפן. העם חוצפן בשבילך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בן-גוריון פירק את הפלמ"ח, בגין פירק את המחתרות, ונתניהו - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - מחזיר אותנו למצב שבו לכל מפלגה יש אלוף במטכ"ל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה מה שהעם רוצה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תתביישו לכם, שקרנים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> העם חוצפן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> העם לא רוצה שתשקרו לו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> העם חוצפן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> העם לא רוצה שתפגעו בצה"ל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> העם חוצפן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> העם לא רוצה שתפגעו במערכת הביטחון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת קריב. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בשביל זה הוא שלח אתכם הביתה. בשביל זה הוא שלח אתכם הביתה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תעלה ותבוא חברת הכנסת אפרת רייטן. בבקשה, גברתי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן, ומינה אתכם להיות שקרנים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תפסיק למכור את צה"ל לאחים המוסלמים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה מדבר על - - - למכור את צה"ל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תפסיקו למכור את צה"ל לאחים המוסלמים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כל ההסכמים הקואליציוניים שלכם מוכרים את חיילי צה"ל ואת מפקדי צה"ל. אתם לא תלמדו אותנו מה זה - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> החברים האנרכיסטים שלך - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חבורה של - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. גלעד קריב, כרגע נאמת עשר דקות רצופות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל הוא - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה לא חייב לענות לו. לפי התקנון אתה לא חייב לענות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל אני נהנה לענות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, גברתי, חמש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ערב טוב. חג החנוכה מסתיים היום. היו מי ששמחו בחג ובאהבה הדליקו נרות, והיו שבמקום להדליק נרות מדי יום הדליקו שרפות מדי יום. כך מי שמכרו לציבור בבחירות סיסמאות שמבטיחות לחנך עכשיו את הציבור בממשלה הבאה לזהות יהודית, נותנים לנו כבר עכשיו טעימה ראשונה מאותה זהות יהודית שאותה הם רוצים להנחיל לכולנו, הסוררים. ומה מלמדים אותנו אנשי האור הכשרים על הזהות היהודית שהם רוצים להנחיל לכולנו? מהי אותה זהות, אותם מרכיבים של זהות יהודית, שתיכנס או-טו-טו לכל בית בישראל למען הדורות הבאים באמצעות משרד החינוך המפוצל או הביטחון המפוצל, או שאר המשרדים המפוצלים? אז הינה הם לפנינו: מרכיב ראשון בזהות היהודית – רשימות שחורות של עיתונאים, סימון ממשי של בני אדם, לא פחות, רק בגלל שהם נולדו בצורה מסוימת, בעלי זהות מינית כזאת או אחרת. סממן שני של הזהות היהודית החדשה – מהלכים להדרת נשים, כמו יוזמות שערורייתיות וחסרות אחריות נגד שירות נשים בצה"ל, כמו מהלכים חשוכים לדרישה להדרה מגדרית, כמו הודעה חסרת חמלה שישראל לא תצטרף לאמנה הבין-לאומית למאבק באלימות נגד נשים, או כמו סממן נוסף לזהות היהודית החדשה – חוקי אפליה פרי יוזמת הציונות הדתית, ביטול הזכות לשוויון הבסיסית, שממילא לא קיימת בחוק הישראלי, וחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. אז בואו במקום זה נעגן את ביטול איסור האפליה במתן שירותים. משפטים והצהרות של כוונות בלתי נתפסות, כמו למשל להכשיר את תפיסת העולם שרופא לא ייתן שירות רפואי למי שהוא נוגד את אמונתו, כמו תפיסת עולם של הזהות היהודית שבעל מלון יוכל לסרב לאורחים בעלי דת אחרת או זהות מגדרית אחרת, בעלי דעות אחרות. היעדר השוויון של החברה הישראלית על פי תפיסת עולמה של הממשלה הבאה מקבל תוקף נוסף כאשר יהדות התורה גם מודיעה באופן יהודי וזהות יהודית אמיתית, שלפי שיטתה היהדות היא שחצי מהעם ילך לצבא וחצי ממנו ישתמט וילמד תורה. ועוד לא דיברנו על שחיתות וגזענות – גם זה מסממני הזהות היהודית שכולנו עכשיו מקבלים חינוך מחדש. בואו נוריד את הרף של טוהר המידות והמוסר הציבורי של נבחרי הציבור בכנסת, בכנסת ישראל, ונתקן את חוק-היסוד – להזכירכם, פרק בחוקת המדינה – באופן כזה שהממשלה תפתח את שעריה לאנשים שהודו והורשעו בפלילים. והיא לא לבד עם חקיקה פורצת דרך יהודית, כשרה, וזהות נהדרת שאנחנו רוצים לשנות כאן נורמות ציבוריות של נבחרי העם הנבחר, האור לגויים. מפלגת עוצמה יהודית מבקשת לבטל את הסעיף בחוק-יסוד שמונע מגזענים להיבחר לכנסת. ככה אנחנו לומדים מהי הזהות היהודית החדשה לפי הממשלה, על ידי מי שגם הורשעו בתמיכה בארגון טרור והוגשו נגדם עשרות כתבי אישום, כשגולת הכותרת היא בעצם ביצור של שלטון מושחת, לא מושחת – תשפטו אתם. בסוף אפשר לספור כמה כתבי אישום הוגשו נגד חברים בממשלה, ורמיסת זכויות ולמעשה הפיכה משטרית בישראל. ככה, חשוב היה לי להתעכב טיפה על טוהר המידות. אתם יודעים, בחוק-יסוד: מבקר המדינה קמה החובה לבדוק גופים ציבוריים ומבוקרים איך להתנהל, איך הם יתנהלו תוך שמירה על טוהר המידות. ויש את החוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבורי וחוק הגנה על העובדים – באמת חוקים כל כך רבים שכנסת ישראל חוקקה כדי לשמור על טוהר המידות בגופים הציבוריים. ודווקא פה, בכנסת ישראל, אנחנו מאשרים את הדברים האלה. ורק שיהיה לנו ברור מה אומר טוהר המידות, מהי משמעותו – מדובר בהתנהגות הוגנת וישרה של עובד ציבור. שירות ציבורי שמידותיו אינן טהורות ושכפיו אינן נקיות הוא שירות ציבורי לא מוסרי; זהו שירות ציבורי שאינו משרת עוד את הציבור. הוא מופקע מן הסמכות המוסרית לפעול בשם הציבור ולמענו. ולכן, לסיום, אלה קווי היסוד של הזהות היהודית החדשה. תשפטו אתם. רוצים שזאת תהיה הזהות שלנו – מדירה, חשוכה, גזענית? אני חושבת, גבירותי ורבותי, שאתם לא מקשיבים לרצון המוחלט של הציבור היהודי במדינת ישראל - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> מסיימת, כן. תודה. - - שלמדינת ישראל יהיה אופי בעל זהות יהודית, ואנחנו בהחלט מוכנים לדון במשמעות של זה בתחומי הכשרות ושבת ונישואים וגיור, אבל אנחנו לא מוכנים בשום פנים ואופן לכפייה של עמדה אחת בניצול כוחה של המדינה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. יש לך עוד חמש דקות, אבל בפעם אחרת. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> בלילה, מאוחר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, לא. שוב, שוב. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> רק מילה אחרונה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את עוד פעם אחת. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אז לסיום – וזאת באמת מילה שחשוב לי לומר גם לאדוני יו"ר הכנסת – אני חושבת שההקשבה הזאת לציבור, דווקא החילוני או הציבור המסורתי, להגיע להסכמות רחבות עם הציבור, פשוט תמנע כאן את הפילוג והשסע, וכולנו מייחלים לכך. אנחנו בדרך הזאת לא נגיע לישראל מאוחדת. יהיו כאן שתי ממלכות, זה יהיה נורא, ישראל ויהודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את יודעת, מעניין - - << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> זה פשוט גומר אותי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> - - התחושות האלה היו לי לפני שנה, שנה וחצי. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> זה גומר אותי. ישראל ויהודה, זה הולך לשם, ולשם אנחנו הולכים להגיע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, לא יהיה. בעזרת השם, לא יהיה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני מאוד מאוד מקווה. אנחנו יודעים איך זה נגמר בפעם ההיא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אופטימי חסר תקנה. לא יהיה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> יאללה. מהפה שלך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אף אחד לא יפחיד אותי. יש שיר כזה? << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> יאללה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי, זה הגיע שוב. אל תלכי לשום מקום כי את עולה אחריה שוב. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> - - - את הנאום השני שלי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סומך עלייך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני מרגיש שהיום הוא מחבב את חברת הכנסת לזימי יותר מאשר אותי - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סוף-סוף יש מישהו במפלגת העבודה שמזכיר לי את מפלגת העבודה של פעם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בסדר - - - אני גם תומך בזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, גברתי, הפעם רק חמש דקות לרשותך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מקובל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא בסוף יעשה - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה, כבוד יושב-ראש הכנסת. כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר דווקא על משהו ששמתי לב שהפך להיות דף מסרים רווח – הלגיטימיות של יציאה לרחובות. אתם יודעים, חלק ממה שמקעקע את הדמוקרטיה ופוגע בה זה כל התהליכים האלה שהופכים להיות חלק מרצף. עכשיו מסתבר שלצאת לרחובות ולמחות על דברים שאשכרה קורים, זה לא לגיטימי. זה נחשב לא לקבל את הכרעת הרוב. לא משנה כמה נגיד, אתם רוב, תקימו כבר ממשלה, רבאק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. היו נימות של מרי. היו נימות וקריאות למרי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תגיד לי, יעקב, איזה דברים זזו במדינה הזאת - - - << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> הפגנה אסור? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אף אחד לא מתנגד להפגנות או מחאות. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> איזה דברים זזו במדינה הזאת בלי מחאה אמיתית? בלי שאתה עוצר כביש, בלי שאתה יוצא מיליון איש? תגיד לי, הפנתרים השחורים היו משיגים משהו בלי מחאה רצינית? מרד ואדי סליב, דוד בן הרוש היה עושה משהו בלי מחאה שהייתה פורצת? אני אומרת לך משהו – כמובן, עדיין לשמור על החוק והכול – אבל מחאה אסרטיבית, מחאה נוקבת, מחאה שמשנה סדרי עולם, זה לגיטימי. וכשאנשים חוששים – ואנשים חוששים – אז הם מוחים והם יוצאים. וכשאני רואה מחאה, גם כשזה נגדי – אתה יודע, גם אנחנו היינו עד לפני רגע הקואליציה. אני יודעת שיש פה דמוקרטיה. המחאה – המאבק הוא חלק ממה שמגדיר מדינה כמדינה דמוקרטית בציבור; הוא ער, הוא ביקורתי והוא גם מוחה. אבל דף המסרים הזה הוא חלק ממי שרוצים אופוזיציה רופפת, רופסת, כזו שכל פעילותה מסתכם בהרמת היד והורדת היד, בהצבעה על בסיס הרוב. מי שלא מבין שדמוקרטיה חיה היא דמוקרטיה משתתפת, היא דמוקרטיה עם מעורבות, היא דמוקרטיה שבה הציבור מצפה לראות ויכוח, רעיון, אידיאולוגיה, גם הוא חלק מהמנגנון שמניע. עכשיו שאלה. אתה לא חייב לענות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רטורית, זה נקרא. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> רטורית, אני לא אעמיד אותך בזה. כשביבי החליט מסיבה לא ברורה למנות את אבי מעוז לסגן ראש הממשלה, למרות שיש לו רוב גם בלעדיו, ולא רק שיש לו רוב גם בלעדיו, אפשר להיות רגועים, אנחנו לא נשתף איתו פעולה אם הוא היה באופוזיציה. זאת אומרת, היה לו גם שקט תעשייתי ממנו, וגם הוא לא היה צריך להכשיר אותו כמצפן המכוונן של הכנסת הבאה, של הממשלה הבאה. אבל האם בלי ראשי הערים הוא היה מבהיר? ביבי היה מבהיר משהו בלי שהייתה רשימת ראשי ערים שהודיעו שאין דבר כזה? ברור שלא. אני אמרתי לך, אני לא מחייבת אותך לענות. בלי מחאה שגלשה פנימה לפעילי הליכוד, שכבר גורמים לח"כים להזיע מהדברים, כמו הסעיף לגזענות – חבר הכנסת דוד ביטן כבר הודיע שהוא יהיה נגד הסעיף הזה, וכל הכבוד לו – האם ביבי היה מבהיר שוב? תשמע, קרה פה נס פך השמן של הכנסת הזאת. ביבי הבהיר ארבע פעמים את עצמו. זה משהו מדהים, אני חושבת. ואני אומרת את זה - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חכי לעסקת טיעון. להבהרות בעסקת טיעון. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> חכי לסעיפים הבאים שצריכים הבהרה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חכי להבהרות בעסקות טיעון. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> עוד לא ראינו הכול. אבל בנימין נתניהו מוציא הבהרה – תשמע, קרה פה משהו בחג הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם הוא לא היה מבהיר – למה הוא שותק? הוא מבהיר – למה הוא הבהיר? אני אומר לכם למה הוא הבהיר. אתם רוצים לשמוע? הוא רואה שאתם מבעירים, אז הוא מבהיר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, היה יכול לא לחתום. אם לא היה חותם, לא היה מבעיר, לא היה מבהיר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם מבעירים, והוא מבהיר. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אבל אנחנו לא חתמנו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אנחנו, אנחנו גם מבעירים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו מבעירים? עוד לא התחממנו. חכה, יעקב, אתה יודע מה, אנחנו רק מתחילים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם מפחידים, מנבאים שחורות לחברה הישראלית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כשאנחנו מנצחים אנחנו לא בסדר. כשאנחנו מפסידים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. נא לאפשר לדוברת לסיים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> יעקב, אני אגיד לך משהו. בנימין נתניהו עשה טעות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלא יאמרו שאני נוטה לך חסד. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אין בעיה. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דקה הפרענו לך. בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אין, אין. שיהיה כל הזמן. אני רוצה שהוא יהיה שר. אבל עדיין, פה יותר נוח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, דקה לרשותך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני רק אומרת שבסופו של דבר, החטא הקדמון זה לחשוב שהכול עובר חלק, שאם הוא פופולרי אז זה עד הסוף, שאפשר לעשות הכול. אבל אני מאמינה בציבור הישראלי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם אני. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הוא ציבור שיש בו חמלה אמיתית ויש בו ערבות הדדית, ולא משנה כמה קשה יהיה, בסוף בסוף שמים גבולות. ואבי מעוז, אני אומרת לך, זו הטעות הכי קשה שהייתה עד כה, כי היא טעות של תאונת דומינו אחת גדולה. זה רצף. אבי מעוז הוא הרצף שמפיל את הממשלה הזו, שעדיין לא קמה, אבל הוא הרצף של מה שמכונן את הסוף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בגלל שהכשרתם את הדבר הכי נורא שאפשר להכשיר, בלי סיבה, זה בסופו של דבר בא לרועץ. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. לידיעת חברי הכנסת, יש delay בין הזמן האמיתי במחשב לבין מה שאתם רואים. כשאני אומר תודה, יש לכם עוד חמש שניות, שש שניות של חסד מעבר לזמן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה גם יושב-ראש רחום. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה. חברת הכנסת אפרת רייטן. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> ברצינות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אפרת רייטן מרום שוב. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אין, הסידור הזה – איך לא סידרת שנגיד - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לא אני. כנראה מי שסידר את זה רצה שתישארו ערניים. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אין בעיה. אבל אתה יודע, אפשר היה – זה הספורט שאני עושה מאז שאני בכנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לכן אני לא מבין איך אישרו לך את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה יכול לשאול את יושב-ראש הוועדה המסדרת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אבדוק מה יש לך איתו. בבקשה, חמש דקות לרשותך. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב-ראש הישיבה. כנסת נכבדה, האמת היא שיש כאן איזשהו טור שרציתי לפרסם כמה ימים אחרי – לפני שבוע-שבועיים רציתי לפרסם את זה בעיתונים, ובסוף לא פרסמתי. אז חשבתי שזה יהיה נכון שאני אקריא את זה כאן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה על חשבוני. את יודעת, בהיסטוריה של החיים הפוליטיים שלי כמה הודעות כתבתי ולא שלחתי, כמה טורים כתבתי ולא פרסמתי. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> מעניין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז כשסופרים עד עשר - - - << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אז בוא אני אספר לך. אם אתה מדבר על מכתב שלא נשלח, אני אספר לך סיפור. סבתא שלי, זיכרונה לברכה, איבדה את סבא שלי בערב שבו רבין נרצח. רבין נרצח, סבא שלי ישב מול הטלוויזיה וקיבל דום לב מרוב שהוא היה בהלם. הוא היה כמה ימים בבית חולים, ונפטר. ולא חלפו ימים רבים, באתי לבקר אותה. היא הייתה אהבה מאוד גדולה שלי, סבתא שלי. והיא ביקשה שאני אכתוב עבורה מכתב, כי היא לא כתבה עברית טוב. היא אישה בולגרייה והעברית שלה עדיין לא הייתה טובה, והיא ביקשה להכתיב לי מכתב. התחלתי לכתוב את מה שהיא מכתיבה לי, וזה התחיל ב"שלום, גברת לאה רבין". והיא ביקשה שאני אכתוב את הדברים מהלב שלה, איך היא מרגישה, ההזדהות עם האובדן של הבעל אחרי כל כך הרבה שנים ביחד. וכתבתי והתרגשתי. וכשהיא נפטרה, מצאתי את המכתב אצלה במגירה. היא לא שלחה אותו. זה אפרופו מכתבים שבסוף לא שולחים. טוב, מה עברו לי שתיים וחצי דקות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תדאגי. בבקשה. זה לטובת ההיסטוריה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. אז אני חושבת שלא מעט מהציבור שלנו מרגיש שאלה ימים באמת מורטי עצבים ומורכבים, אני חושבת שעבור רוב אזרחי מדינת ישראל, אבל אולי דווקא עבור אזרחים ישראלים שמאמינים בדמוקרטיה, בהפרדת רשויות, בבלמים ואיזונים ובערכים ליברליים. והממשלה שקורמת עור וגידים בשעה זו ממש, בסדרה של חקיקות בעייתיות, היא ממשלה, איך לומר, עם ניסיון לדכא. מדויק יותר – הניסיונות לדכא את החירות שלנו כישראלים, את הצעירים שמחפשים תקווה, את האזרחים שאינם יהודים, או אף אם אינם יהודים דתיים שמרנים, את קהילת הלהט"ב. וכבר שמעתי גם עיתונאית כלכלה שאומרת: מדכאים גם את הכלכלה הישראלית. ממשלה שקווי היסוד וההסכמים הקואליציוניים שעליהם היא מתבססת מבקשים לדכא את העתיד שלנו כאן, את העתיד המשותף, עתיד שנבנה במשך שבעה עשורים של עמל, אמונה בחוט השני שמחבר בינינו, אמונה בזה שיש לנו שפה משותפת ויכולת להגיע להסכמות על רוב הדברים; ממשלה שהמשותף למרבית חבריה הוא השלטון כתכלית ולא כאמצעי לעשיית הטוב ובניית חברה צודקת וטובה לכל אזרחיה. המילה החביבה על חברי הממשלה הזו, "משילות", מחביאה בתוכה את הכוונה האמיתית – שליטה ללא מיצרים, כלומר דיכוי של כל מי שחושב אחרת, כל מי שמציע אלטרנטיבה, כל מי שמבקש להשאיר תקווה. שיכרון הכוח שאופף את ההתנהלות של הקואליציה העתידית הוא מטריד: "ככה נעשה כי ככה בא לנו", "אנחנו לא חייבים לציבור הסברים", אנחנו אפילו לא נבחרים – זאת אומרת, זה בעצם לא נבחרים, זה סוג של מי שבוחרים את עצמם – שליחים בעצם, אבל לא באמת שליחים, כי הם לא חייבים לאף אחד מאתנו הסברים – התפיסה הזאת ש"מותר לנו" ו"תתרגלו" כי "לא סופרים אתכם" היא המבוא, היא ההקדמה; בפרקים הבאים ישונו החוקים בהתאם, כי מותר לקחת שוחד, מכיוון שהשר הוא שיחליט מה חוקרים; מותר להעביר חוקים לא דמוקרטיים, מכיוון שסמכותו של בית המשפט להגן על הדמוקרטיה ועל המיעוטים תעוקר; מותר לנהוג באלימות כי ככה, פשוט ככה. זאת המציאות שלפניה אנחנו עומדים. אבל אני חייבת לומר משהו לאזרחים ולאנשים ששייכים למחנה שלנו: לנופף בדרכונים זרים ולומר "תאכלו את מה שבישלתם" או להתבצר בבית, לא יובילו אותנו למקום יותר טוב. זה בעצם נותן להם תמונת ניצחון: ויתרנו. העובדות הן שאנחנו – תקראו לזה מחנה השמאל, המרכז, המחנה הדמוקרטי, הליברלי, השלום – עברנו כבר אי אלו שנים באופוזיציה, נאבקנו משם ללא הפסקה, השמענו את קולנו, הראינו את כוחנו גם כשלא היינו לכאורה הרוב, נאבקנו ללא הרף ולבסוף הצלחנו, הקמנו כאן ממשלה, שעם כל הביקורת בתקופה הקצרה שהיא כיהנה הייתה כאן ממשלה ששינתה, ששינתה את הסגנון, שעבדה בממלכתיות, בחיבור בין אנשים ומפלגות שחושבים אחרת, שעבדה למען הציבור, באמת רק למענו. אז אומנם בבחירות לכנסת הפסדנו, וכן, המיתוג, קמפיין הרעל והפגזת השקרים ללא הפסקה בכל החזיתות ניצחו את המציאות, אבל המציאות איננה קמפיין, וסופה לנצח, ואנחנו יודעים היטב למה עלינו לצפות בחודשים הקרובים. כבר זה התחיל: דריסה, רמיסה, נאצות, אלימות מילולית בלתי פוסקת – כבר פגשנו את כל אלה. זה לא נעים, זה מתסכל, זה מייצר דה-מורליזציה, אבל אנחנו כאן ולא מתייאשים. אנחנו שומעים את התוכניות, אנחנו רואים את ההסכמים וההצעות, מבינים את הכיוון שאליו רוצה הממשלה לקחת את המדינה, ואנחנו לא נשב בשקט ונחכה שזה יעבור, אלא נפעל בעוצמה גבוהה יותר מיום ליום. אנחנו נציף את הכיכרות, אנחנו נציף את הגשרים ואת הרחובות, נשתמש ביוזמות אזרחיות, בכל כלי פרלמנטרי ולא פרלמנטרי, ניאבק כאילו זה הקרב על חיינו פשוט כי זה באמת הקרב על חיינו. ונתאחד, נתאחד כל מי שמתנגד לממשלה הזו, על אף חילוקי הדעות, כפי שהתאחדנו בממשלה האחרונה ונפעל ביחד. ככל שהממשלה וחבריה יקצינו, כך הדבק בינינו יתחזק והמוטיבציה שלנו תגבר. בעוד הממשלה מציעה ייאוש והרס כל אפשרות לעתיד, אנחנו נציע אלטרנטיבה שראשיתה ואחריתה תקווה, ואין לי ספק שגם במערכה הזו אנחנו ננצח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אפרת רייטן מרום. יעלה ויבוא יבגני סובה, שידבר עד 30 דקות. עומדות לרשותו עד 30 דקות. בבקשה, אדוני. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, יש כנראה משהו סמלי, אדוני היושב-ראש, שדווקא אתה כרגע מנהל את הישיבה, כי יהיה לי מספיק זמן גם לדבר על הנושאים שתמיד כיף לדבר איתך - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לפי הניסיון הפרלמנטרי שלנו אתה חייב לתבל את זה בכמה סיפורים מהחיים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בטח שאני אספר סיפור מהחיים. אבל אני דווקא רוצה להתחיל מלהביע תנחומים למשפחת דרוקמן. אני חושב שבאמת העם היהודי איבד אחד מגדולי הרבנים. לא יצא לי להכיר את האיש באופן אישי, אבל אני זוכר שלפני משהו כמו 12 שנה בערך, 11 שנים, פחות או יותר, כשהייתי עוד כתב בערוץ 9, הייתי מגיש בערוץ 9, הוא הגיע ונתן ריאיון די מעמיק לאחת התוכניות – תוכניות האירוח שם בערוץ – תוכנית אקטואליה, שאחר כך העורך של התוכנית עבד איתי והוא גם חבר שלי עד היום, ואני זוכר את התגובה הראשונה שהייתה לי אחרי הריאיון עם הרב דרוקמן, שהרגשתי שהוא איש משלנו. ממש כך הרגשתי. מה זה "משלנו"? עולה חדש בעצמו, אני בטוח שהוא גם ידע רוסית כי הוא נולד בעיירה קטנה שהייתה אז שייכת לפולין, היום זה לאוקראינה. הוא היה בתקופת השואה בעיר צ'רנוביץ, אחר כך הוא ברח, ורק בגיל 12-11, נדמה לי, הוא עלה לישראל. אבל הרגשתי גם שהוא אחד משלנו כי הוא דיבר באהבה ובחיבוק לכל העולים שמגיעים לישראל. זה כל כך נצרב בזיכרון שלי. יצא לי בתור עיתונאי לראיין כמה רבנים, ותמיד כשאתה מגיע לראיונות אתה מרגיש שבאמת יושבים מולך אנשים שמדברים בדברים מחבקים, מדברים על אהבה, מדברים על חיבוק, מדברים על כך שצריך לקרב אנשים ליהדות, ואז אני מה שנקרא יורד לשטח ולפעמים אני שומע דיבורים שאנשים שקוראים לעצמם תלמידי הרב והם מדברים דברים הפוכים אחרים לגמרי. ותמיד הייתה לי את הדילמה הזאת. למה? אם אני שומע את כבוד הרב מדבר כל כך גבוה ומדבר כל כך מחבק, ואתם אלה שקוראים לעצמכם התלמידים שלו, אז למה אתם לא מדברים כמוהו? אני לא רוצה לנקוב בשמות, בטח ביום כזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה כמו מורה למתמטיקה שמלמד לחמש יחידות ולא יוצא לו שכולם יודעים חמש יחידות. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה יודע, אומרים שאם אתה לא מצליח ללמד זו בעיה שלך, זו לא בעיה של התלמיד, כי אין דבר כזה שאתה לא מצליח ללמד. אם הילד לא מבין את החומר זו בעיה שלך. הבעיה היא של מי שמלמד אותו, לא בעיה של ילד, כי לא חוכמה. הרי כל החוכמה היא ללמד ילדים ולא להגיד לילד שהוא לא מסוגל ללמוד, נכון? אותו דבר גם התלמידים של הרב, נכון? אם אתם לא מסוגלים לשמוע מה הוא אומר – והוא דיבר על האהבה, על החיבוק, על קירוב הלבבות – אז או שלא הקשבתם לו או שלא הפנמתם את מה שהוא מתכוון - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> או שהם לא היו תלמידים שלו. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> או שהם לא היו תלמידים טובים. לא, תלמידים הם היו, או שלא היו תלמידים טובים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אי-אפשר לדעת. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> והיום, במהלך היום, כשדיברו על חייו ועל תרומתו של הרב דרוקמן, נחשפתי לנתון מדהים: מסתבר שהרב דרוקמן חתם על 50,000 גיורים. אני בטוח שאתה זוכר גם את הוויכוח סביב הגיורים וההתערבות של בג"ץ וכו' וכו', אבל, חברים, רק תחשבו על זה – 50,000 איש התקרבו לעם היהודי רק בזכותו של כבוד הרב דרוקמן וכל המערך שהוא עמד בראשו. אלה אנשים שבחרו מיוזמתם לעבור את התהליך הזה, ויש כאלה שפשוט מתייאשים ואומרים: עושים לנו קשיים. אנחנו היינו רוצים לעבור את זה ובאמת להיות ולהרגיש חלק מהעם היהודי – למרות שבעיניי הם חלק מהעם היהודי, אני תכף גם ארחיב את זה, כי מפה אני גם רוצה לעבור לסוגיה שמנוצלת לדעתי לרעה בימים האחרונים לפני הקמתה של הממשלה. אמרת לו שאושר לי? הוא שאל אותך? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מאיפה אתה יודע מה הוא שאל? בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> סתם. מה שנקרא, ליתר ביטחון שאלתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה מדבר באישור חצי שעה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> באישור מלא על מלא. ולכן אני אומר – אני חוזר לנושא של הגיור – אני מסתכל על הנתון הזה ואני אומר: זה לא 500 איש, זה לא 2,000 איש וזה לא 5,000 איש – 50,000 אנשים עברו את התהליך הזה בזכותו של כבוד הרב דרוקמן, יהי זכרו ברוך. וכשאנחנו בשבועות האחרונים, אפילו גם לפני הבחירות, מדברים, ואני שומע את השיח הזה של השינוי האפשרי בחוק השבות, אז אני אומר דבר פשוט: אנשים פשוט לא מבינים על מה השיח. כשמדברים על שינוי בחוק כל כך חשוב שהוא חוק השבות, אני מתרשם, זאת התרשמותי, שהרבה אנשים פשוט לא מבינים על מה השיח. ואז אמרתי, זו גם הזדמנות, ולמרות שהשעה כמעט 23:50 ואני מניח שהרבה אנשים לא צופים, בכל זאת אני רוצה לחדד את הנקודה ולהסביר. ודווקא בהקשר של מערך הגיור, כמו שאמרתי, בהקשר של מערך הגיור של הרב דרוקמן, אכן לא שמעתי ממנו שהוא אמר: לא, אל תקרבו אנשים, תעיפו אותם, תגידו שלא יבואו. להפך – הוא רצה שאנשים יבואו. הוא רצה להיות פתוח, והוא רצה שהמדינה תהיה פתוחה לאנשים האלה. אתם צריכים להבין דבר אחד. אם אנחנו כעם ישראל, כיהודים, אפילו כנציגים בבית הזה, רוצים להילחם בהתבוללות – וצריך להגיד שהתבוללות קיימת, אין מה לעשות, יש התבוללות בעם היהודי; זה קורה לא רק במדינות חבר העמים, שרובם כבר עלו ואין שם קהילה גדולה, הקהילות שם יחסית קטנות. ובטח אחרי תחילת המלחמה קהילת אוקראינה הצטמצמה לממדים מאוד קטנים, חלק מהם פוזרו בכל רחבי אירופה, חלקם באו לישראל, חלקם עזבו למדינות אחרות. יש קהילה קטנה יחסית, ביחס לקהילת ארצות-הברית אפילו ביחס לקהילת יהודי צרפת, ברוסיה ובמדינות חבר העמים. אז השינוי העתידי שאני שומע שחלק מחבריי רוצים להציע לא יפגע בקהילות מחבר המדינות, כי אנשים – מי שרצה הגיע, מי שלא רצה לא הגיע. צריך להבין שאם אנחנו רוצים להילחם בהתבוללות, אז שינוי בחוק הזה – הייתי אומר כך, חסימה של כניסה של אנשים אלה למדינת ישראל רק תגביר את ההתבוללות, אני אסביר גם למה. בואו ניקח למשל נישואי תערובת בברית המועצות, בארצות הברית; אפילו שמעתי שגם בצרפת. 30% מבני הקהילה היהודית הולכים ומתחתנים עם לא יהודים. אני אתן לכם דוגמה מה זה נישואי תערובת. נישואי תערובת זה כשיש בחור יהודי שבוחר באישה שהיא לאו דווקא רוסיה, אוקראינית או גויה, יכול להיות שאבא שלה יהודי. עכשיו, שם משפחה שלה יהודי, הוא יהודי. הוא שומע שם משפחה יהודי, הוא מתאהב בבחורה, הוא מתחתן איתה. אממה, מתברר שהאימא שלה – היא לא יהודייה לפי האימא, היא יהודייה לפי האבא. מה המשמעות? אנחנו מקבלים פה משפחה ש-75% ממנה זה יהודים לפי הלכה, אם אנחנו כבר נכנסים לדקויות של הלכה. הם מגיעים לארץ במסגרת חוק השבות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לפי ההלכה, זה 100% גויה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אני אומר משפחה. לא שמעת אותי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לפי הלכה אין מציאות – לא, אמרת יהודייה לפי האבא. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא לא שומע. אתה מבין את הבעיה? שלמה, לא, לא שמעת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אמרת 90% יהודים לפי ההלכה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. לא אמרתי את זה. אמרתי בחור יהודי שלוקח אישה שאבא שלה יהודי מאה אחוז, ואימא יהודייה לפי האבא, בתא המשפחתי – 75% זה יהודים לפי ההלכה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> - - - 100%. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז זהו, שאתה לא צודק, אני אסביר לך גם למה. כי מה שקורה, וזה קורה בכל העולם, וזה מה שאני מנסה להסביר – בכל העולם, במקום שאתה תילחם בהתבוללות ותביא אותם לפה, ותכף אני אגע גם בנתונים; אנחנו – לא אנחנו, לא אני, יבגני סובה, עושה סקר; יש מכוני מחקר שעשו סקרים לגבי הזהות היהודית, השייכות לקולקטיב היהודי וכיצד הם רואים גם את מדינת ישראל, גם את העם היהודי וגם את מדינת ישראל כבית לעם היהודי. אתה תתפלא לשמוע, יש שם אחוז מאוד גבוה של זהות יהודית בלי שהם עברו את תהליך הגיור. למה התחלתי מהסיפור של הרב דרוקמן? כי הרב דרוקמן קירב אנשים. הוא אמר: מבחינתי, האנשים האלה, קל לי לקרב אותם. והוא עשה 50,000 גיורים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גם אני בעד לקרב - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יפה. כן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני נגד אלה שכשישראל לא הייתה כלכלה חזקה – היה רוב יהודי; בעשור האחרון, שאנחנו כלכלה חזקה, יש 75% גויים. איפה הם היו לפני 20 שנה? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, זה לא קשור לכלכלה. שלמה, אתה טועה לגבי כלכלה. תכף אני אתייחס. זה לא נכון מה שאתה אומר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יבגני, אני רוצה לתרום במשפט. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רגע, לא סיימתי את הדיון. אני אסיים את הדיון, ואז אני אתן לך להגיב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה צריך להבין שהמצב הזה של נישואי תערובת, זה קרה לא אתמול, לא לפני עשר שנים, זה התחיל לפני 70 שנה, 80 שנה. למעשה, כשבשנות העשרים ושנות השלושים של המאה הקודמת, בברית המועצות הייתה קהילה מאוד גדולה, עוד לפני המלחמה. אין ספק שהמדינה הייתה אתאיסטית לחלוטין והייתה פגיעה במסורת היהודית. עובדה שסבא שלי מצד אימא, הוא למד בחדר. סבתא רבתא שלי דיברה עברית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רציתי לומר, אני לא יודע אם קהילות אחרות ברמה כזאת של מסך ברזל ומשטר מדכא מבחינה דתית היו שורדות מבחינת הזהות היהודית שלהן כמו ששרדה יהדות ברית המועצות. עם כל הנזקים, הם עדיין שמרו – כל סיפורי הגבורה במקלטים. אבל אין ספק, מה שרציתי להגיד לך, אני, בשנות התשעים הייתי ראש מועצה דתית בבאר-שבע, עיר קולטת עלייה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני יודע, אני מכיר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני, אני כיו"ר מועצה דתית, למרות שלא היה לי תקנון לזה, עשינו בירורי יהדות ובריתות, קרוב ל-10,000. בירור יהדות בהליך מזורז, מקוצר. מקוצר – לפי הנחיית הרבנות הראשית – לבדוק שאלות של זיקה. היו שלושה רבנים שישבו, הם מראיינים, קדימה. שחררו פלונטר גדול מאוד. הממסד הדתי התגייס, בניגוד למה שחושבים שהממסד הדתי טרפד – בזמנו, בקליטת העלייה, הוא התגייס ועשה הכול כדי לשחרר. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לענות גם לך, אדוני היושב-ראש, וגם לחבר הכנסת קרעי. ההכללה הזאת – ובאמת, אני קורא לזה הכללה, כי מה עושה פה מי שמחבר את הטיעון הזה? לוקחים את הנתון שהשמיע חבר כנסת קרעי על 70%, שזה גם נתון לוויכוח, כי אתה לוקח את בני המשפחה, אתה לא לוקח אנשים שעולים. לפי חוק השבות, אם אתה התחתנת עם אישה לא יהודייה, אז בסדר, לפי חוק השבות מותר לך להביא אותה, כי אתה לא תפרק משפחה. זה כמו שישראלי יהודי בשנות התשעים או בשנות האלפיים, היה בוחר לנסוע לקולומביה ולהביא אישה קולומביאנית, אז למה אתה לא מעלה את זה? אתה יודע כמה זוגות כאלה באים? יש לך למעלה מ-9,000 זוגות כאלה כל שנה, של ישראלים, יהודים לפי ההלכה בעיניך, מתחתנים עם לא יהודים. אתה לא זועק, נכון? כי הם ישראלים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> נישואי תערובת. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יפה. אז עם נישואי תערובת – בזה שאתה תזעק, אתה לא תעצור אותם, כי הם יגידו לך – הם לא סופרים אותך, הם לא רוצים לחיות כמוך, הם רוצים לחיות כמו שבא להם. אז לכן יש הרבה ישראלים שנולדו פה בדור חמישי שלוקחים נשים לא יהודיות. אז לכן אני אומר, אם זו בחירה שלך, זה דבר אחד. ואני עדיין חושב שזו בחירתו של אדם, מותר לו לחיות איך שהוא רוצה. אבל כשאתה מסתכל על התהליך של קליטת העלייה – א. אני לא מסכים איתך בטיעון הכלכלי. יש הרבה אנשים שהיום מגיעים למדינת ישראל וחווים קשיים כלכליים יותר מאשר חוו שם, כי המדינה שלנו יקרה. המדינה שלנו היא כבר מזמן לא מפלט לאנשים שמחפשים – זה לא עובדים זרים שמחפשים להרוויח פה 300 דולר לחודש. לא. אני אומר לך שיש אנשים שבוחרים לחיות במדינה, ופה אני מביא אותך לנקודה שרציתי להגיד. מהמחקרים שנעשו במשך 20 שנה, למעשה, מסוף שנות התשעים התחילו לעשות מחקרים בשביל לגלות עד כמה המרכיב הזה של הזהות היהודית חזק בקרב אותם אנשים שהם לא יהודים לפי ההלכה. הם לא יכולים להתחתן בארץ, אין לנו מוסד נישואים אזרחיים בארץ, ואתה בעצם כמדינה, אומר לבן אדם: תראה, אתה יכול להיות אזרח טוב, אני אשלח אותך לצבא, אני אכריח אותך לשלם מיסים, אני אעשה כל דבר – אני בעצם מחייב אותך לעשות כל דבר בתור אזרח. אבל אתה כמדינה, לא מאפשר לו למשל להתחתן. למה? כי כמו שאתה אומר: אתה גוי. אתה קורא לאנשים "גוי". הבן אדם אומר: בסדר, אבל אני יהודי, בחרתי במישהי שאבא שלה יהודי, אבל המדינה לא אפשרה להתחתן. ולכן אנשים היו נוסעים לקפריסין, לפראג, ולפני זה היה הסיפור של פרגוואי, ועדיין כשהם חזרו לארץ, תתפלא לשמוע, הם העדיפו לעשות חופה בשביל להראות שהם בעצם חלק מהקולקטיב היהודי. וכשהם שומעים התבטאויות של אנשים, שאומרים: מה אתה מביא לנו פה גויים – הוא, מבחינתו, הוא חלק מהקולקטיב היהודי, ויכול להיות שבעוד שנה-שנתיים, אתה לא יכול לדעת למה הגורל שלו פתאום יביא אותו, אולי הוא יחזור בתשובה בכלל. עכשיו, אם היה אפשר לתת לו גיור קל יותר, גיור מחבק יותר – אני בטוח ושומע שלא מעט אנשים היו מעדיפים לעבור את זה. אבל שוב, לצורך מה? כי אם בן אדם לא שומר מצוות, למשל – אתה רוצה שהוא יעבור גיור בשביל שאתה תירגע ויהיה רשום שהוא יהודי, אבל הוא לא ישמור מצוות. כמו שיש הרבה ישראלים שנולדו לאם יהודייה והם לא שומרים מצוות – אתה לא זועק, נכון? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה לא שאני אירגע. יש לנו רבנות ראשית. יש לנו את ההלכה. שלושת אלפים שנה מאז מעמד הר סיני. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל יהיה לך יותר קל שיהיה רשום לו "יהודי", זו הבעיה. << קריאה >>שלמה קרעי (הליכוד):<< קריאה >> לא שיהיה קל. אני רוצה שיהיו כאן כמה שפחות התבוללות ונישואי תערובת. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יפה. << קריאה >>שלמה קרעי (הליכוד):<< קריאה >> אתה יודע מה אמר חבר כנסת מהמערך כאן כשחוקקו את סעיף הנכד? אומר: נראה לכם הגיוני שיגידו לאדם: רצונך לישא נוכרייה, סע לירושלים עיר הקודש ותוכל לשאת נוכרייה? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. אני חושב שהנתונים – אני גם שמעתי אותך בקשב רב בדברים – אני חושב שיש פה ערבוב בין הדברים. כי אתה מה אתה אומר? אתה אומר שבאים אנשים לפי סעיף הנכד. אגב, הנתון שאתה מציג הוא לא נכון. לא 70% מגיעים בסעיף הנכד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 72%. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. זה לא נכון. זה לפני הקורונה, מתוך 4,000 איש שבאו מחבר המדינות. זה הכול. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא קשור לקורונה, זה 2020. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> 2020, לפני הקורונה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כן, כן. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הנתון של 2020 מתייחס לפני הקורונה. ושם מתוך 9,000 איש ראו ש-5,000 באמת באו עם בני משפחה שהם לא יהודים לפי ההלכה. אבל אם אתה לוקח את כל הנתון של העלייה הגדולה, ואתה מסתכל – גם היום, דרך אגב, תסתכל היום, הרבה אנשים חוזרים, שהם יהודים לפי ההלכה. אני מכיר את האנשים שכרגע בעקבות המלחמה, בעקבות הגיוס ברוסיה, יש לא מעט יהודים לפי ההלכה, שהם חוזרים. אתה יודע מה? לפני עשר שנים חלק מהם באו לפה, קיבלו דרכון, נסעו לשם וחוזרים עכשיו לארץ. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> דווקא בשנה האחרונה, 41% אמרו, באו לפה, קיבלו דרכון, קיבלו הטבות, וחזרו לשם. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה גם לא נכון, מה שאתה אומר. אתה יודע למה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> וזה פורסם. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. זה גם לא נכון. הפרסום לא נכון. אני אסביר לך גם למה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> נראה לי, זה דרוקר, החבר שלכם. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, לא, לא. הפרסום הזה לא נכון. אני אסביר לך גם למה. אתה, קח למשל עלייה מצרפת. אתה יודע שבתקופת הקורונה – נדמה לי שגם אתה היית – אחת הטענות של יהודי צרפת כלפינו, כלפי מדינת ישראל, הייתה שלא אפשרנו לאנשים שהם לא בעלי דרכונים להגיע לישראל. עכשיו, שאלנו אותם: למה אתם לא לוקחים דרכון? הרי המשפחות שלכם, חלקן פה. לא, אנחנו מעדיפים לא לקבל אזרחות ישראלית. אנחנו רוצים לחיות, להרגיש שישראל זה הבית שלנו, אבל לא לקחת דרכונים, כי כל מיני, אתה יודע, עסקים. לא כולם חזרו. המשמעות – שהיום, בשנים האחרונות, עלייה עושים בכמה שלבים. פעם, אני עליתי ב-1997, הסוכנות קנו לי כרטיס לכיוון אחד. אני ידעתי שאני לא חוזר. אני ידעתי שאני עולה למדינת ישראל, אני מגיל צעיר רציתי לעלות. אני, מה שנקרא, כבר מגיל 12 צמתי ביום כיפור. אני ידעתי שאני רוצה לעלות, וככה בעצם בחרתי במדינה. מה שקרה בשנים האחרונות – שיש עלייה בשלבים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה אפילו מדרבנן שמרת, מגיל 12. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, שנה לפני בר-מצווה. נכון, אני זוכר את עצמי בגיל 12, פעם ראשונה צמתי ביום כיפור. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה מדרבנן. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כשלא היה שום דבר. אני זוכר את החגים, אני זוכר שדאגנו להביא מצות בשנות התשעים, כשהייתי ילד. שמרתי. שמרתי, מה שנקרא, עד כמה שאני יכול על הזהות היהודית שלי בתוך המשפחה. אני אמרתי, סיפרתי ליו"ר הקודם, שסבתא רבתא שלי דיברה עברית. אנחנו הבאנו תורה שהיא ידעה. היא לא רצתה שסבתא שלי תלמד עברית. היא אמרה: את לא צריכה לדעת את זה. מה לעשות? ככה זה היה. אבל היא כן ידעה, היא כן דיברה, היא כן. וסבא שלי למד בחדר אפילו בשנות העשרים. ולכן את הזהות הזאת כל אחד שומר ביחס לסיפור המשפחתי שלו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ברור לך שאין לי שום דבר נגדך, או נגד היהודים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא קשור נגדי. אני אומר לך שאני מכיר את האנשים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> - - - נגד מי שבאים בגלל הציונות, בגלל אהבת הארץ. אני דיברתי על מהגרים מהסיבות הכלכליות. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה לא מהגרים, שלמה. אתה פשוט עושה הכללה, כי אתה לוקח - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא. בלי הכללה. אני לא עושה הכללה. אני אומר, צריך לסתום את הפרצה הזאת באופן מסוים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. אין שום פרצה. אני מסביר לך שאין שום פרצה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ומי שחוקק את החוק הזה בשנות השבעים אמר את זה: תארו לכם מה יהיה כשמדינת ישראל תהיה מעצמה כלכלית. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל זו לא פרצה. אני מסביר לך, אתה לא שומע, שיש שמגיעים לפי הלכה וחוזרים, כי אמרתי לך, העלייה נעשית היום בשלבים. כשאתה לוקח את הנתון של השנה האחרונה, אתה יודע שחלק מאנשים חזרו כי משרד הפנים לא מצאו להם תור בתוך חודשיים? אתה לא יכול לחיות פה בלי מעמד. הרי הם באו בלי אשרת עולה. אתה יודע מה זה אשרת עולה? מה המשמעות של אשרת עולה, אתה מבין מה זה? לא, אתה יודע מה זה? אני אסביר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה רוצה לעלות – לא, אתה זכאי עלייה, אתה הולך, אם זה מדינות חבר העמים לשעבר אתה הולך לנציג של נתיב או הסוכנות, אתה עובר שם בדיקות מאוד קפדניות. אל תחשוב, אל תחשוב שיושבים שם אנשים שמעבירים בקלות. לא. הם בודקים לך מסמכים. יש אנשים שלפעמים לוקח בין שישה לשמונה חודשים להוכיח את הזכאות שלך. לפעמים חסרים מסמכים אז מבקשים מהם להביא מסמכים. יש אנשים שלמשל צריכים להביא מסמכים שמעידים על המצב האישי, אם מישהו התחתן, התגרש, אחר כך התחתן בשנית, פתאום יש לו ילדים מנישואים ראשונים, נישואים שניים – כל הדברים האלה נעשים שם. ואז בסוף התהליך אותו זכאי עלייה מקבל אשרת עולה. מה המשמעות של אשרת עולה? כשאתה מגיע, יורד, נוחת בנתב"ג, ומשרד העלייה והקליטה מחבק אותך. ואתה ממש באותו יום או בימים הראשונים, אפילו באותו יום, אתה מקבל מעמד של עולה. זה אומר שאתה כבר מקבל חלק מסל הקליטה, שזה לא הרבה כסף. אל תחשוב שזה כסף. אתה לא יכול לחיות היום מסל הקליטה. תאמין לי, זה לא מספיק. אם לא הסיוע שאנחנו הענקנו לעולים שברחו מהמלחמה, אני לא בטוח שחלקם בכלל היו מגיעים. חלקם היו מגיעים לאירופה והיינו מאבדים אותם, גם כאלה שתורמים לכלכלה ותורמים גם למדינה. אז לכן, אם אתה לא מקבל את אשרת העולה, עדיין החוק מאפשר לך להגיע למדינת ישראל, לגשת לרשות האוכלוסין, למשרד הפנים, ולבקש שינוי מעמד על בסיס הבדיקה הקונסולרית שאתה מבצע כאן בנתיב. עכשיו, אנחנו עשינו סוג של הקלה. כלומר, הממשלה הקודמת אפשרה בגלל המלחמה, וראינו לא מעט דיונים, אני במו עיניי ראיתי בבודפשט כשבאנו, ראיתי פשוט משפחות יהודיות לגמרי. שאלתי: למה אתם לא עליתם לפני? כי היה לנו טוב, היה לנו טוב. שמרנו על בתי ספר היהודיים באוקראינה. תשאל אנשי חב"ד, כמה אנשי חב"ד רוצים לחזור לאוקראינה ולהמשיך לחיות באוקראינה אחרי שהמלחמה תסתיים? אתה לא יכול להכריח אותם לעלות לישראל, כן? אבל אני ראיתי את האנשים האלה. אני ראיתי משפחות. אני ראיתי משפחות של שלושה דורות: סבא, סבתא, בנים וילדים. עכשיו, כשאתה רואה שהאנשים האלה בורחים מהתופת, בורחים מההפגזות, סיפורים מטורפים. אז אמרנו, אתה לא יכול עכשיו פה לשבת ולהגיד אל תבוא. ברור שהם יבואו. ולכן בבודפשט פתחו מרכז גדול לבדיקת מסמכים קונסולריים של נתיב ושל הסוכנות. ואז כשהם באו לפה – הנפיקו להם פשוט אשרות בבודפשט, ניסו לקצר את התהליך בשביל שפה, כשהם יגיעו לארץ בלי כלום, אתה יודע מה זה? בלי כלום. אתה לא מכרת דירה שם. אתה לא סגרת את העסק. אתה פשוט ברחת מהתופת. יש לך הפגזות בדרך, שלוקח לך ארבעה ימים להגיע 400 קילומטר באוטובוס לגבול עם הונגריה בשביל שאתה תברח לפה. וזה על כמה אלפים, כמה עשרות אלפים הגיעו, בין 30,000 ל-40,000 בחודשים הראשונים. ואם אתה בלי אשרת עולה זה סיפור אחר. כי כל עוד אתה לא מקבל את זה, את שינוי המעמד, אתה ללא סטטוס בארץ. לפעמים יש אנשים שמרגישים שזה סוג של בגידה. הם אומרים: רגע, אני יהודי. עזוב הלכה, לא הלכה. בוא ניקח מישהו לפי ההלכה, והוא לא קיבל את אשרת העולה. והוא אומר: אימא שלי יהודייה, הסבתא יהודייה, אשתי יהודייה, כולם יהודים. הם באים לפה. אתה חושב שמישהו יגיד להם: אה, אתם יהודים לפי הלכה, בואו, אני אתן לכם פה. לא. הם מחכים בתור כמו כולם. אתה יודע איזו אכזבה יש להם? יש להם אכזבה מטורפת מהמדינה. כי הם אומרים: רגע, אנחנו באנו הביתה; תן לנו להתקדם. אתה אומר: תחכו חודשיים, שלושה חודשים, עד שמשרד הפנים ייתן להם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. אני אומר. אני אומר שמדינה, למעשה, בזה שיש תורים - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בסדר. זה שיש ביורוקרטיה וזה שיש זה, זה לא - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יפה. ופה אני מגיע לשאלה שלך, שחלקם פשוט עוזבים, חוזרים חזרה. עכשיו, יש כאלה שעושים את זה, כמו שאמרתי, בשלבים. אל תשכח שיש כאלה שעדיין, מאוקראינה האנשים באו, גברים לא יכולים לצאת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל בפרסום היה על כאלה שבאו לפי חוק השבות, זאת אומרת הם קיבלו אשרת עולה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, אני מדבר רק על חוק השבות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> קיבלו אשרת עולה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רק על חוק השבות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זאת אומרת, הם כן קיבלו אשרת עולה. אם זה לפי חוק השבות, הם קיבלו אשרת עולה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. הם עברו בדיקה קונסולרית, נכון. בדיקה קונסולרית. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זאת אומרת, הם קיבלו אשרת עולה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל הבדיקה הקונסולרית – עשינו להם בנתב"ג. כשאתה מביא מישהו שבא לך לנתב"ג, נוחת לך עם המסמכים, אתה מחשיב אותו כעולה פוטנציאלי. אתה אומר: הינה, הגיע עולה, יש לך בדיקה קונסולרית. אבל אתה רואה שבחודשיים הראשונים חלק מהם חוזרים. למה? כי בן אדם צריך להתפרנס, אולי פתאום באזור שהוא יצא ממנו אין קרבות, אז הוא חוזר לשם קצת לעשות, אתה יודע, לסגור - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עכשיו אתה משנה את הטיעון. קודם אמרת: בגלל שלא הביאו לו את האשרה בזמן הוא התייאש וחזר. אבל עכשיו אתה אומר, הוא קיבל. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. אתה פשוט צריך לעקוב אחרי המלחמה. המלחמה בהתחלה הייתה בכל המדינה. אחר כך היו חלקים במדינה שאנשים התחילו לחזור. אין לנו זמן עכשיו להיכנס לגיאוגרפיה של המלחמה. בחודשים הראשונים של המלחמה, המלחמה הייתה בכל המדינה. אחר כך - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> למשל בקייב, חלק מהאנשים חזרו לקייב, אתה יודע. אחר כך שוב חזרה המלחמה. אני מדבר בעיקר על אוקראינה. אבל אל תשכח שיש גם משפחות מופרדות. כי היום באוקראינה, הגבר שהוא זכאי חוק השבות הוא לא יכול לצאת, כי יש חוק שלא מאפשר לצאת לבני 18 עד 60. אבל המשפחה שלו זכאית. אז הוא יוצא, אחר כך הוא חוזר. תראה, שלמה, אני אגיד לך, זה מבלבל את הסטטיסטיקה. הסטטיסטיקה של השנה האחרונה היא מבלבלת. היא מבלבלת, וגם קל מאוד להיכנס לסחרור הזה. אני גם זוכר – למה הבאתי את הדוגמה של יהודי צרפת? כי אני זוכר את הכעס הזה. אנחנו במסגרת השדולה של העם היהודי היינו בצרפת, ושמענו את הכעס הזה של אנשים. אמרו: תתייחסו אלינו כאילו אנחנו אזרחי המדינה. אנחנו משלכם, אנחנו אחים שלכם. אנחנו יהודים. אבל אתם לא אזרחים ישראלים. אבל תתייחסו אלינו. אתם לא נתתם לנו להגיע לישראל, כי ישראל זה הבית שלנו, ולא נתתם לנו להגיע – אתה זוכר את המגבלות שהיו בתקופת הקורונה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> היה פיקוח נפש, מה לעשות? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יפה. אני רק אומר לך את התחושה של האנשים. האנשים האלה זה חלק מהעם היהודי, זה חלק מהמשפחה המורחבת שלנו. אגב, אותם אנשים עוקבים בדאגה גם אחרי מה שקורה בבית הזה, הם מסתכלים. תאמין לי, לפעמים אנחנו מזלזלים ביכולת שלהם להבין מה שקורה פה. הם מבינים תהליכים יותר מאשר חלק מהאנשים שעובדים בבית הזה. ולכן אני אומר ככה, קל מאוד לפגוע, קל מאוד לעשות הכללה וקל מאוד לקשר בין א', ב', ג', כשא', ב', ג' הן אותיות שונות לחלוטין ואין קשר בין האותיות האלה. כשאתה מחבר מילים אז יש קשר. ולכן, הסיפור הזה בעיניי – אני אמשיך לטעון שכל מי שרוצה להרגיש את עצמו כחלק מהזהות היהודית, כחלק מהקולקטיב היהודי, בוודאי שאנחנו, התפקיד שלנו הוא לקרב אותם. ועכשיו אני גם אגיד לך, חבר הכנסת קרעי, לגבי המחקרים. גילינו במחקרים – לא אנחנו, נעשו מחקרים על ידי משרד הקליטה, מחקרים נוספים באוניברסיטה בעיקר, באוניברסיטאות – גילו שגם אנשים שהם לא יהודים לפי ההלכה, עדיין מעדיפים להרגיש חלק מהזהות היהודית. מה המשמעות? למשל ילדים. כשאתה שולח ילד לגן אתה לא שואל את הילד אם אימא שלו יהודייה או לא יהודייה. רק אם אתה שולח אותו למסגרת דתית, אז שם בודקים. אתה רואה את הסמלים. אתה רואה שהם רוצים, למשל, לקשור – אתה יודע, המילה להשתקע היא לא המילה הנכונה, כי כולנו פה אזרחים, לא צריכים לעשות השוואה בין אזרחים. אזרח טוב זה לא לפי הלאום שלך. אזרח טוב – אם אתה אזרח טוב. אנחנו בכל זאת לא מדינה שפועלת לפי כללים של הלכה עדיין. אז לכן אני אומר שרוב האנשים האלה כן מרגישים שייכות לקולקטיב היהודי. אגב, את המושג הקולקטיב היהודי לא אנחנו המצאנו, זה נאמר באותו תיקון של חוק השבות לפני 50 שנה. אפשר להתווכח, כמובן. אני מניח שאנשים שהם יותר דתיים הם יתווכחו עם המושג הקולקטיב היהודי, אבל עדיין אנשים רוצים באמת להרגיש, גם כשחלקכם לא משייכים אותם לעם היהודי ואומרים שהם גויים, עדיין רוב האנשים האלה כן מזהים את עצמם כיהודים, כישראלים לכל דבר. אני חוזר לטיעון ולתחילת דבריי. ברגע שהדבר הזה ישונה, אם הוא ישונה, זה לא יפגע בקהילות ממדינות חבר העמים, זה בעיקר יפגע בקהילות של ארצות הברית ואפילו גם קהילות צרפת, ואני חושב שפה הפגיעה הכי קריטית וקשה, היא עלולה ליצור קרע בינינו לבין התפוצות. כשאנחנו אומרים ששינוי חוק השבות עלול לפגוע ביחסים שלנו עם התפוצות, זה לא בגלל שאנחנו, ישראל ביתנו, דואגים ליוצאי חבר המדינות. ממש לא. אנחנו מסתכלים על קרע שיכול להיווצר ביחסים שלנו בעיקר עם הקהילות הגדולות, קהילת ארצות הברית, ושם, מה לעשות, לא כולם אורתודוכסים. יש כאלה רפורמים, יש - - - יש אנשים שהם רוצים להמשיך, מה שנקרא, להגדיר לעצמם את דרך ההזדהות עם העם היהודי. ובסדר, מותר, כל אחד מסתכל על החיים שלו, והם חיים מצוין ומאוד גאים להיות יהודים, למרות שחלקם – חלק מהאנשים בבית הזה לא מקבלים אותם כחלק מהמשפחה היהודית. ולכן זו הסכנה וזאת הבעיה שעלולה להיות אם הדבר הזה ישונה. אני מקווה שזה לא יקרה, וזה לא ויכוח בינינו, אדוני היושב-ראש. אתה למדת מהפעם שעברה לא להגיב לי בשביל לא למשוך את הזמן, אבל זה בסדר. ואני אומר ככה, כל דבר כזה – אסור לעשות הכללות, אסור לדבר בפרסומים כאלה ואחרים. ודבר נוסף, אני אמרתי את הטיעון הזה ואני חוזר על הטיעון הזה שחוק השבות הוא לא חוק דתי, יש להתייחס אליו כחוק שבעצם רק מתחיל את הקירוב של האנשים לעם היהודי, ובמקום לבוא ולחשוב כיצד אנחנו מקילים על האנשים האלה וכן נותנים להם את התחושה של השייכות לעם היהודי, אז אני חושב שמדינת ישראל, החברה הישראלית, עם ישראל, רק ירוויחו מזה. כי בכל זאת אנשים מגיעים לפה, בוחרים במדינת ישראל, בוחרים להיות חלק מהמדינה, וכך בעצם אנחנו נמשיך. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סובה. אני מזמין את חברת הכנסת מירב בן ארי. חבר הכנסת סובה, לא התערבתי, בגלל שדיברת על הנושאים שנוגעים אליך ולציבור שלך, לא דיברת על - - - << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני דיברתי על כולם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, על כולם ולא על חרדים ודברים כאלה. לכן אני לא – אני מכבד את כל - - - << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, התיקון שמובא היום, תיקון מס' 11 לחוק-יסוד: הממשלה, השם האמיתי שלו זה חוק דרעי, אבל הוא בעצם חוק ביבי. עכשיו אני אסביר לך, שלמה, למה. כי אתה חבר, ומדובר, כדאי שתדע, בבלון ניסוי. אתה תהיה איתי בעניין הזה של בלון הניסוי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני איתך כל הזמן, למרות שאת די משועממת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יפה. אם התרגיל של חוק דרעי יצליח, אז הוא יאומץ על ידי הקליינט המרכזי, שהוא ביבי נתניהו. הרי בזמן שאתם כל הזמן אומרים שהתיקים של נתניהו קורסים, בעצם, בסוף, כנראה שהוא יגיע לאיזושהי, אני מניחה, עסקת טיעון. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הייתם רוצים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ובמסגרת עסקת הטיעון הוא יודה באישומים. פה אני נותנת לך, תהיה איתי כאן בעניין הזה, כי אתה לא יכול להיות גם בטלפון וגם להקשיב. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הטיעון לא מחזיק מים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. ואז בעצם הוא יקבל מאסר על תנאי. מכיוון שהחוק של דרעי-ביבי קובע שמאסר על תנאי – בעצם מה קובע החוק הזה? הוא קובע שמאסר על תנאי אין בו קלון. זו המהות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה לגבי שר, זה לא רלוונטי לראש ממשלה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולכן הוא יוכל – יכול להיות שיום אחד הוא גם יהיה שר, יכול להיות. הוא לא לנצח יהיה ראש הממשלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לנצח, עד ביאת המשיח. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא יוכל בעצם להמשיך הלאה כרגיל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עד ביאת המשיח. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> או-אה, שאייכלר לא ישמע את זה. טוב שהוא לא שמע את זה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> נכון? ביבי ראש ממשלה עד ביאת המשיח. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בעצם בלון הניסוי הזה יעזור לנתניהו - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה פספסתי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ביבי ראש ממשלה עד ביאת המשיח. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עזוב, טוב שלא שמעת. בלון הניסוי הזה בעצם יצליח למלט את נתניהו מאימת הדין, כי אז יהיה מאסר על תנאי, לא יהיה קלון והוא יוכל לבוא לעשות מה שהוא רוצה. מה בעצם המטרה של הקלון פה? הקלון בעצם היה אמור למנוע מדרעי לחזור להיות שר בממשלה. זו המהות, אוקיי? כי הוא כבר ריצה שבע שנות קלון. אתה איתי? חבל שאתה - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני כבר מפריך אותך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בבקשה. הוא כבר קיבל שבע שנות קלון, אחרי שהרשיעו אותו בשוחד. והבעיה שלאחרונה הוא עוד פעם הורשע. למה אתה הולך רחוק? תפתח גוגל. אני רואה שאתה חופר שם בספרים. בעקבות העבירה השנייה הוא קיבל את המאסר על תנאי, שבעקבות המאסר על תנאי הוא יכול להימלט מהקלון. אם היית מוסיף את המילה בפועל, זה ברור שרק אנשים שקיבלו מאסר בפועל יקבלו קלון. ואז שוב פעם, למען הסר ספק, אם קיבלת על תנאי כנראה שלא יהיה לך קלון. למה זה גאוני? אתה שומע? כי אם זה ייטול את הקלון של דרעי, בעצם כל מי שהיה שותף לפעולה הזאת – אגב, זה גם אתה בתור יו"ר הוועדה – בעצם ייקח אחריות על העניין הזה, וכולנו נצטרך לחיות – שעבריין מורשע, סדרתי יש לומר, בעצם מצפצף על המערכת וחוזר. זו המציאות, אתה לא צריך לחפש את זה בספרים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הטיעון שלך לא מחזיק, מירב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק רוצה להזכיר למי שעדיין רואה את ערוץ הכנסת, שדרעי הורשע בשוחד, נידון למאסר בפועל, ריצה את עונשו, השתחרר, חזר בעצם והורשע פעם נוספת בעבירות מיסים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ללא כוונת זדון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עזוב, הוא הורשע. מה זה, אתה מעלים מס בתום לב? אין דבר כזה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> השופט כתב את זה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה אדם ישר. אדם שמעלים מס הוא לא עושה את זה בתום לב. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל זה מה שכתב השופט. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני תכף אגיד לך מה כתב השופט. אני אקריא לך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הינה תשמעי: העבירות המיוחסות לו אינן כוללות - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אקריא לך, כי אני הבאתי את הדברים של השופט. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> - - אינן כוללות זדון או כוונה להונות את שלטונות המס. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, בגלל שהוא מפריע לי אני - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע, תגיד את זה עוד פעם, אני אתן לה את הזמן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> העבירות המיוחסות לו אינן כוללות זדון או כוונה להונות את שלטונות המס. זה מתוך גזר הדין. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז בוא אני אקריא לך את מה שהשופט שמואל הרבסט, שגזר את דינו של דרעי, במקרה הכינותי מראש – הוא אמר במעמד גזר הדין את הדברים המדהימים הבאים, שימו לב. שומע, אדוני היושב-ראש? "הנאשם, איש ציבור מזה כשנים רבות", תקשיב, "מדיר עצמו מעתה מרצון לעסוק בצורכי ציבור". << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זו פרשנות של השופט. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא הקריא את מה שהשופט אמר, אני מקריאה את מה שהשופט אמר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זו פרשנות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> "תולדות חייו מלמדות כי הוא ראה בהיות נבחר ציבור ייעוד ודרך חיים" – כמו כולנו, נכון? – "וכעת, נוכח התיק דנן ואישומיו הרי שהוא מוותר על כך, וזאת מרצונו. אין זה קורבן קל למי שמיצב עצמו כשליח ציבור בעשורים האחרונים ונדמה כי המאשימה עצמה רומזת על כי היא רואה בכך חלק מן העונש אשר אותו הטיל הנאשם על עצמו" – זאת אומרת שהוא לקח את זה על עצמו. רגע, יש לי עוד, ממשיך השופט הרבסט: "כל החושש מן הנאשם ומפגיעתו בקופה הציבורית ויטען כי קיימת בו מסוכנות בכל הכרוך במשאו ובמתנו בענייני ממון הרבים או היחיד, יוכל למצוא מנוח לחשש זה ולומר בוודאות כי הנאשם לא ייגע עוד בצורכי ציבור הכורכים בתוכם עיסוק כלכלי, וזאת בשל התרחקותו מהזירה הציבורית". מישהו מאמין שהשופט, שאישר את עסקת הטיעון עם דרעי, הניח שכל הנאום הזה יתפוגג בתוך חודשים ספורים, ואחרי פחות משנה המורשע יתייצב כאילו כלום בתוך הממשלה, מחזיק בשני תיקים מרכזיים ומקבל שליטה ישירה על תקציב משרד הבריאות תוך עקיפת משרד האוצר? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> את אומרת שהוא הפר את עסקת הטיעון, את טוענת שהוא הפר את עסקת הטיעון. איפה הייתה הפרקליטות כשהוא הגיש את הרשימה לכנסת לפני שלושה חודשים? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לי גם את התובע. אבל אתה הקראת את השופט ואני הקראתי מה השופט אמר, רגע. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איפה הייתה הפרקליטות? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תשמע רגע את התובע במשפט: " לצד אלו", אומר התובע, "אבקש להציג שיקולים לקולא שמצדיקים עונש שלא מכיל רכיב מאסר, בראש ובראשונה הודאתו של הנאשם" – הינה קיש, טוב שבאת – "ולקיחת אחריות על מעשיו בהקשר זה, אמירתו הציבורית של הנאשם ופרישתו" – שים לב – "מחייו הפוליטיים משקפים כי פיו וליבו שווים". למי שלא הבין מה שהוא אומר, המדינה הסכימה. בעצם, מה שהיא עשתה, היא הסכימה – קיש, אני מדברת עם קרעי – היא הסכימה לרדת מעונש המאסר בעיקר מתוך הבנה שהוא פורש מהחיים הפוליטיים כי פיו וליבו שווים. למי ששכח – אני רק רוצה להזכיר, כי היינו פה – זה שפרש מהחיים הציבוריים התייצב פה בכנסת, היה יועץ מיוחד של סיעת ש"ס ונשאר יושב-ראש ש"ס. זאת אומרת, הוא התמודד בראשותה לכנסת, ועכשיו כמובן עומד להיות, וצריך להגיד את זה, כאיש החזק בממשלה. בעיניי הסיפור הזה של דרעי זה מבחן של מערכת המשפט, של הצדק ואכיפת החוק. האם המערכת מורתעת, משותקת ומטה לנפול או שהיא עומדת על מקומה ומתכוונת להגן על ערכיה הבסיסיים ביותר של הדמוקרטיה. עכשיו, תראה, חבר הכנסת קרעי, אני גם רוצה להגיד לך, כנראה שסביב החוק הזה יוגשו עתירות לבג"ץ, כנראה; גם נגד מעשה החקיקה, נגד הסבירות, ובעצם על זה ששר שהורשע פעמיים יהיה שר בממשלה. יכול להיות שבג"ץ יפסול את המינוי הזה של דרעי בעילת הסבירות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רק הלוגיקה שלך לגבי ההקשר לביבי זה טיעון שלא מחזיק מים – תני משפט. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למה? כי חוק-יסוד: הכנסת קובע שחבר כנסת לא יכול להתמודד לכנסת רק אם הוא ישב במאסר בפועל שלושה חודשים ומעלה. זה אומר שהמאסר על תנאי בכלל לא רלוונטי לראש ממשלה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה אתה אומר, שלמה קרעי, נבחר ציבור רציני? שאדם שקיבל מאסר על תנאי זה בסדר שהוא יהיה שר בממשלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה החוק. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה החוק שאתה מייצר פה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הרי לא סתם - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הפרכתי את הטיעון, ואת בורחת עכשיו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הפרכת, כי בעיניי אנחנו מצפים מנבחרי ציבור שלא יהיה להם לא מאסר על תנאי, לא מאסר בפועל ולא עבירות בכלל. בוא, שנינו יודעים את זה. אין סיבה, אין סיבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שגם לא ילכו לסגור את עיתון ישראל היום שמפריע למתחרים שנותנים להם סיקור אוהד. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה קשור עכשיו העיתון? בוא, אני אסביר לך. אם יש בסיפור הזה חוסר סבירות קיצוני זה מגולם בסיפור הזה של חוק דרעי. ואתה, אדוני, היית יושב-ראש הוועדה שהכשירה את השרץ הזה, ועל זה אתה תצטרך לתת דיון וחשבון יום אחד אולי בפני הבוחרים שלך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הכבוד כולו שלי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אתה היית שם, ובסוף אנחנו מאוד מקווים שבג"ץ יתערב ויסמן כאן קו אדום, וזאת תהיה אמירה ברורה של "עד כאן". כי הרי לפני שנה הוצג בפני הציבור מצג שווא שלפיו דרעי גוזר על עצמו פרישה, הוא אמר את זה. השופט כמעט בכה מהתרגשות והתובע הביע סיפוק מלקיחת האחריות של הנאשם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מוסיף לך דקה בגלל ההפרעות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. לנוכח כל זה אנחנו מצפים מבג"ץ להתערב, ולשם שינוי – אני רוצה להגיד לך עוד משהו: יש כאן גם את אמון הציבור, ואם תבדוק את כל סקרים שנערכו בעניין הזה של החוק של דרעי תראה שגם בקרב מצביעי הליכוד יש התנגדות לחוק הזה, וזה צודק וזה נכון. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בגלל זה בסקר של יום שישי 64 מנדטים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מילה אחרונה. הדיון בבג"ץ יקרה ובעיניי זו תהיה הזדמנות ראויה ביותר לבג"ץ להוכיח את הקיום שלו. כי בסופו של דבר כנראה גם על זה אתם תעשו איזו פסקת התגברות ואני לא יודעת מה יקרה, אבל אני כן יודעת שאם רוב הציבור מתנגד בכל הסקרים למינוי הזה של דרעי, כדאי שתחשוב פעמיים על עצם המינוי. כי המינוי, אתה יודע, ואתה אדם ישר – אפשר להגיד עליך הרבה דברים, אני רואה גם מה שאתה עובר - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אמרת שאני שקרן ידוע. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אל תתחיל עכשיו, היא סיימה כבר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוא, כבר עברנו, הינה, אני אומרת לך שאתה אדם ישר. אדם שבסוף הכשיר אדם שהורשע פעמיים, גם לו יש אחריות על הגורל של החוק הזה - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - של המדינה הזאת, תודה רבה, אני תמיד מסיימת בזמן, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה, תודה. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה, 20 דקות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בהרבה כבוד, מירב, אני מעביר את החוק הזה. אות הקלון הייתה עליכם אם הייתם מונעים מאדם שהשופט אמר שלא הייתה כאן כוונת זדון - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שהורשע, אבל הוא הורשע בפלילים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> - - ושחצי מיליון איש בחרו בו, לממש את רצון הבוחר, כי אתם אנטי-דמוקרטיים ואין לכם בעיה עם זה. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, איפה השר התורן? << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וגמלאים מירב כהן: << קריאה >> כאן. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> קר לך, עם המעיל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה עדיין שר, מתן. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, איזה שר, איזה שר. קרעי, אתה, אין לך אין תיק. למה? כי אפשר גם בלי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מנסים, מנסים. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מנסים, אה? אני לא ראיתי אף אחד שמנסה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מנסים, תאמין לי. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אל תקשקש לי, עליך אף אחד לא מנסה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> קיבלתי מידע פנים שמנסים לתפור אותי ולא מצליחים. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מי מנסה לתפור אותך, תגיד לי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תאמין לי. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל עכשיו, אם יהיה לי זמן אקריא פה משהו שלמדתי עכשיו על גולדקנופ. מסתבר שמנהיג המפלגה שלך, ראש הממשלה לעתיד, ממשיך בשיטה של לבחור לכל תפקיד - - - << קריאה >>מירב בן ארי (יש עתיד):<< קריאה >> אדוני היושב-ראש, רק שתדע שלי קראו יבגני סובה בזמן שדיברתי, אז תראה שלמתן קוראים מתן כהנא ולא יבגני סובה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מסתבר שהגישה הזו, שבה בוחרים את השר הכי מתאים לכל פרסטיז'ה, נמשכת. ואם דרעי, שלקח שוחד ונחשד בעבירות מס, יהיה יום אחד שר האוצר - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה עם המיליונים שימינה חייבת לכנסת, ואתה ברחת מימינה? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני ברחתי מימינה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כן, אתה פליט ימינה, מה עם המיליונים שאתה חייב לכנסת? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה זה קשור, אנחנו מדברים פה עכשיו על דברים פליליים. אנחנו מדברים פה עכשיו על דברים פליליים. אתה רואה חשבון, אתה אמור לדעת דברים כאלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בעין הציבורית זה פלילי. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז מה מסתבר? שגולדקנופ מתאים למשרד השיכון, כי מסתבר שהוא הורשע בעבר בעבירת בנייה, אבל הוא ביקש התחשבות כי יש לו שמונה ילדים ואשתו לא עובדת. אתה ידעת את זה, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא חושב שחבר הכנסת מדבר מתוך העיתונות וקובע עובדות. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני לא קובע עובדות, אני קורא כתבה מהעיתון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז תגיד. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הינה, אני אומר. אני קורא מגלובס. "בלעדי: גולדקנופ הורשע בעבר בעבירות בנייה וביקש התחשבות, 'יש לי שמונה ילדים'. לא רק פיצול דירות, לפני כעשור הורשע שר השיכון והבינוי המיועד בהסבת דירה לגן ילדים ללא היתר. עורכת הדין שייצגה את גולדקנופ ביקשה מבית המשפט להתחשב בכך שמדובר ב'אב לשמונה ילדים ואשתו אינה עובדת'. השופטת קבעה קנס מוקטן של 5,000 שקלים, אם כי באותה כתבה מוזכר שכנראה מספר אחת במפלגה שלכם הוא האיש השני הכי עשיר בכנסת, אחרי ניר ברקת. האיש השני הכי עשיר בכנסת. אם הוא השיג את הכסף הזה ביושר, אני מפרגן מפה עד קצה העולם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לפי מה ששמעתי הסיפור הזה היה שהוא הפך דירה לגן ילדים, משהו כזה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אפשר להמשיך לקרוא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה לא היה לפי הייעוד, אני רק מצטט את מה ששמעתי בתקשורת, אני לא יודע. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה אומר שאתה לא בקי, גם אני לא בקי, אני מודה, אבל אני קורא מהכתבה. שר השיכון - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי, אין לך מה לעשות באמצע הלילה - - << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מאוד נהנה מזה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> - - רק ללכלך ולטנף על אנשים. אין לכם משהו יותר ענייני, מהותי? משהו טוב שאתה רוצה לעשות בשביל עם ישראל, שלא הספקת לעשות בשנה וחצי האלה? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> למה לטנף? חברי חבר הכנסת קרעי, בוא, אתה יודע מה, אתה צודק. בוא נדבר על הסיפור של שני שרים במשרד, היות שאנחנו שנינו מנוסים בנושא הזה כי התקשקשנו על זה בוועדה. עוד לא נחה דעתי מהכפילות שחוק היסוד החדש עומד לעשות לנו במשרד הביטחון. אני, אמיתי עכשיו, אמיתי מוטרד מהדבר הזה. כי אמרתי כמה פעמים, גם לך בוועדה, אדוני יושב-ראש הוועדה לשעבר, שסיימה את תפקידה - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עדיין לא לשעבר, אני עדיין יכול למשוך את החוק. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אה, הבנתי, אז אתה אומר שהוועדה הזאת עדיין בתוקף. מה הסיכוי שזה יקרה? מה שאמרנו כבר כמה פעמים – שאנחנו מאלה שמבינים את הקונסטרוקציה הזאת של שני שרים במשרד. להגיד לך שזה מיטבי? לא. אבל אנחנו מבינים שזו דרישה פוליטית, מבינים את האירוע. גם אצלנו, ליתר דיוק זה היה אצלכם, בממשלה שלכם עם הליכוד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גם שלכם, חמד עמאר, חשב שהוא היה שר במשרד האוצר. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הינה אתה רואה, אנחנו באים עכשיו לעזור לכם שלא לחזור על הטעויות האלה. אבל מה שאנחנו רואים – שני שרים במשרד זה על הכיפאק, רק כשהכפיפות ברורה, כשיש שר משני ושר ראשי והשר המשני כפוף לחלוטין לשר הראשי. וזה לא נראה שזה מה שהולך להיות במקרה הנוכחי. שוב ושוב כל פעם ששאלנו אתכם ואת היועץ המשפטי ואת חבר הכנסת רוטמן, כל פעם קיבלנו תשובות אחרות. כי לכאורה לשון החוק היא די ברורה. נכון? לשון החוק, הינה כתוב, בוא, הינה אני אקריא פה. לשון החוק, סעיף 24א: "במשרד שממונה עליו שר, יכול שיתמנה שר נוסף שיהיה אחראי בכפוף לשר הממונה על המשרד, לתחומים מסוימים בתחומי הפעילות של המשרד". על פניו בא השר, מודיע לשר שתחתיו: אתה אחראי לנושאים א', ב', ג'. הוא פועל מכוחו, מסמכותו. מן הסתם בגלל שהוא כפוף, כתוב פה "בכפוף", אז הוא מן הסתם גם מדווח לשר שמעליו, הוא שומע את המדיניות של השר שמעליו, הוא פועל בהתאם למדיניות של השר שמעליו. על פניו החוק סביר לחלוטין, למרות שמצאנו כמה סעיפים שאפשר עוד יותר להדק את זה. אבל אז, אדוני היושב-ראש, מה שגילינו זה שההסכם הקואליציוני של מפלגת מה שמכונה הציונות הדתית – אם כי הם בהחלט חטפו את המותג הזה – עם ראש הממשלה העתידי, זה הסכם שאומר במספר מקומות בדיוק הפוך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא, זה לא הפוך. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה יודע מה, הוא לפחות נוטע איזשהו חשש שיש פה איזה – עכשיו, מה הדבר שהכי מטריד? אמיתי רגע, שגם היועץ המשפטי של הוועדה, שאני לא יודע בדיוק מה הסמכות שלו לגבי המשך הפעולות של הממשלה, כי הרי הוא בסוף יועץ משפטי של ועדה, אבל עובדתית, את חבר הכנסת רוטמן מאוד עיצבן לשמוע שפעם אחר פעם היועץ המשפטי של הוועדה אמר שהשר הנוסף כפוף לשר שמעליו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עצבן אותו שכבר הגענו להסתייגויות וחוזרים שוב לדיון, זה הכול. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בקיצור, הינה, תראו, בסעיף 21 של ההסכם הקואליציוני, שזה סעיף סל של כל הסיפור הזה, כתוב: "השר במשרד הביטחון האמור בסעיף 6.4, להלן השר, יקבל אחריות מלאה על שטחי הפעולה של מתפ"ש" – אני מציע לכם לשנות את זה, במקום מתאם פעולות בשטחים למתאם פעולות ביו"ש נקרא לזה המתפו"ש. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> המתפי"ש. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> המתפי"ש, תעשה לזה גימטרייה, אולי אפילו זה יוצא משהו יפה. "יקבל אחריות מלאה על שטחי הפעולה של מתאם פעולות הממשלה ביהודה ושומרון והמינהל האזרחי. פעילות השר תהיה בתיאום ובכפוף" – למי? מה הציפייה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לעוד מישהו, כי לשר כבר כתוב בחוק. עכשיו רוצים לתת תנאי מצטבר. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא. כתוב לראש הממשלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יפה. גם לשר הממונה וגם לראש הממשלה, מה הבעיה? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, זה לא עובד ככה. אם אתה כפוף לשר, אתה כפוף לשר. לכאורה אין מה לכתוב את זה, כולם לראש הממשלה, לא? על פניו כולם כפופים לראש הממשלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זו מפלגה אחרת, יושב-ראש מפלגה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, אבל פה כתוב בסעיף הזה, במקום שיהיה כתוב לשר - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדרבא, אתה צריך לשמוח על סעיף כזה. לא רק שהוא כפוף בחוק לשר הביטחון הוא גם צריך להתייעץ ולהיוועץ - - - << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רגע, זה רק שר הביטחון? זה חוק אישי, זה לא לכל השרים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא, במקרה של משרד הביטחון שהזכרת. במידה – על כל שר שממונה באותו משרד, הוא כפוף לשר הממונה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רגע, אז הינה, תראה, בא סעיף 21.1, בוא נקרא אותו: "לשם כך ובטרם השבעת הממשלה יתוקן חוק-יסוד: הממשלה", מה שאנחנו עשינו בוועדה, "באופן שבמשרד עליו ממונה שר, יוכל להתמנות שר נוסף שיהיה אחראי על תחומים מסוימים", בכפוף למי? לשר הממונה על המשרד. הופ. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יפה. זה מה שיהיה כתוב בחוק. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הינה, יפה, סבבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אמרתי לך, בחוק יהיה כתוב שר ממונה, וכאן בהסכם אנחנו אומרים שצריך גם להיוועץ עם ראש הממשלה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נפלא, יפה, יפה. הינה, אמרת ניוועץ, אז בוא נבדוק - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה מה שכתוב, מה כתוב? אני לא זוכר. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> פה כתוב שהוא כפוף לשר הממונה על משרד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה בחוק. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, לא, לא, אני מקריא עכשיו את סעיף 21.1 בהסכם הקואליציוני: "לשם כך ובטרם השבעת הממשלה יתוקן חוק-יסוד: הממשלה באופן שבמשרד עליו ממונה שר יוכל להתמנות שר נוסף שיהיה אחראי על תחומים מסוימים בכפוף לשר הממונה על המשרד". << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה כתבנו בחוק. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נפלא, נפלא, בסדר? אבל זה לא להיוועץ. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא, על ראש הממשלה, מה שקראת קודם. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יפה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה לא בחוק, זה היה בהסכם. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> פה כתוב "בכפוף לאישור ראש הממשלה", יעני הוא לא כפוף לשר הביטחון, הוא יכול לעשות דברים כשהוא לא כפוף לשר הביטחון, הוא כפוף ישירות לראש הממשלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איפה אתה רואה שכתוב "לא"? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כפוף ישירות לראש הממשלה - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש לך שני תנאים במצטבר, אתה מעדיף לומר שהם תנאים סותרים, תסביר את זה שהם תנאים מצטברים, מה הבעיה? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בוא נמשיך לסעיף 21.2 של ההסכם הקואליציוני: "סמכויות שר הביטחון הנוגעות למינוי מתאם פעולות הממשלה, מתפ"ש, מתאם פעולות הממשלה ביהודה ושומרון, ומינוי ראש המנהל האזרחי יועברו לשר", בסדר? לשר הנוסף. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אלה תחומי האחריות שלו. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בסדר. "המינויים יבוצעו בתיאום ובהסכמה" עם מי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עם ראש הממשלה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עם ראש הממשלה, לא עם השר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> נכון, כי השר כבר כתוב בחוק-יסוד. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא עם השר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כי זה כבר אמרנו שהוא - - - << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הוא מדלג על השר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה מניח הנחה ומקשה קושיה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אין בעיה, אתה יודע מה? תכף נגיע לסעיפים שממש מגדירים שעם השר הוא רק צריך להיות מתואם, אבל עם ראש הממשלה – הוא צריך לקבל הסכמה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> דברי הרב ודברי התלמיד, דברי מי שומעים? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בסדר, אנחנו רוצים לשרת את הממשלה החדשה שעומדת להיות פה. אנחנו לא רוצים לגרום לכם אי-נעימות מול בג"ץ, שבג"ץ יפסול לכם הסכמים קואליציוניים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בינתיים בג"ץ דחה את העתירה לצו ביניים ונתן לנו אפשרות - - - << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כי הוא אמר שהיא מוקדמת מדיי. היא מוקדמת מדיי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא שיש לו סמכויות בכלל. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> למה לא? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כי אין לו סמכויות. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בוא נראה, מה זאת אומרת? עדיין לא ביטלתם - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בג"ץ יש לו סמכויות להתערב בחקיקת חוק-יסוד? איפה בג"ץ - - - << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רגע, רגע, עדיין לא ביטלתם את עילת הסבירות. בג"ץ יכול להתערב גם בסבירות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חוק-יסוד? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, רגע, בג"ץ על דרעי יכול גם להתערב בסבירות של ההחלטה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בחוק-יסוד הוא יכול להתערב, כאסיפה מכוננת? מי שם אותו בכלל להתערב באסיפה מכוננת? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מאלה שחושבים כמוך שלבג"ץ יש היום עודף כוח וצריך לאזן יותר טוב - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אין לו עודף כוח, אין לו, אין לו, אף אחד לא נתן לו סמכות כזו. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יש לו כוח מוחלט. אז אתה מאסכולה אחרת. אתה מהאסכולה שבכלל אין מה לטפל בכוח בפסקת ההתגברות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> נכון, כי אין לו סמכות בכלל. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הבנתי. אז תגיד לחברים שלך שלא יחוקקו את פסקת ההתגברות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אמרתי, יש לי גם הצעה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בוא רגע נחזור, אנחנו קוראים, יש לנו פשוט עוד תשע וחצי דקות. "סמכויות שר הביטחון הנוגעות למינוי" – תראה, עכשיו יש פה עוד אירוע. תחשוב שהיום, עקרונית הרמטכ"ל בוחר את האנשים שהוא רוצה למנות, שר הביטחון מאשר את המינוי. בקיצור, שר הביטחון הוא זה שממנה קצינים בכירים מאוד בצבא. אבל עכשיו זה כבר לא יהיה ככה. למה זה לא יהיה ככה? כי מסתבר שמי שימנה את מתאם הפעולות, שהוא אלוף, אלוף בצה"ל, מי שימנה אותו ואת ראש המנהל האזרחי שהוא תת-אלוף – יועברו לשר. עכשיו, איך יתנהל דיון האיוש הזה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה הבעיה? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה? עכשיו יבוא שר אחר, שר הביטחון יושב בדיון איוש של כל אלופי המטכ"ל, אבל שר אחר ישב בדיון איוש אחר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בכפוף לשר הממונה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שר, לצערי, שכבר אמר שהוא חושב שעכשיו צריך לתעדף קצינים עם כיפה. למה? כי קצינים עם כיפה, בעיניו, הם קצינים יותר חדורי מוטיבציה לניצחון. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זו פשוט אפליה מתקנת. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בהרבה נושאים אולי אני לא מבין. בנושאים של ביטחון וצבא אני מבין לא רע. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כמה אלופים יש מהציונות הדתית? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה בכלל לא משנה. אני לא סופר את זה. אני אומר לך שכשנשים עולים לדיוני איוש, זה לא מעניין בכלל הכיפה שלהם. לא מעניין. זה פשוט לא מעניין. אוי ואבוי לנו אם הכיפה של מישהו תהיה פקטור כאשר באים למנות קצינים. אוי ואבוי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע למה? כי צריך לשלוח אותם לקרן וקסנר לשנה, לשטוף להם את המוח, ואם הם יהיו עם כיפה על הראש, השטיפה לא תיכנס. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אומר לך שהדברים האלה שאתם אומרים זה פשוט מסוכן לצבא. תחשוב עכשיו שסמוטריץ' - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אחד כמו יאיר גולן שישב כאן והרעיל בארות, הרעיל וטינף וגידף וחירף, זה אחד שכמעט היה רמטכ"ל. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> א. למיטב הבנתי, זה לא מספיק בדוק, אז אל תיקח את זה כעובדה מוחלטת: יושב-ראש המפלגה שלך, שהולך להיות ראש הממשלה הבא, רצה את יאיר גולן כרמטכ"ל צה"ל. תבדוק את זה. אני לא בטוח בזה – תבדוק את זה. זה מה שאני מכיר, שהוא רצה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני לא יודע. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עוד דבר שאני יכול להגיד לך - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עד שהאתון פתחה את פיה והבינו מה שיש שם. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ברור שלא עם כל ההתבטאויות שלו אני מסכים. אני כן יכול להגיד לך שכאשר הוא היה בצבא, הוא נחשב לאלוף הכי קרבי; האלוף עם הכי סכין בין השיניים מכל האלופים במטה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עד שהוא יצא עם הסכין הזאת כנגד אזרחי ישראל. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, עזוב. אפשר להיות גם שמאלן וגם להיות לוחם שרוצה לחסל את הטרור. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה תמיד נכון. שמאלנים שאוהבים את המולדת שלהם זה לא האנרכיסטים של יאיר גולן. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לקרוא למישהו שהיה סגן רמטכ"ל אנרכיסט – אני לא הייתי רץ על זה. בקיצור, מה שאנחנו רואים פה; אני חושב שהרעיון הזה – דרך אגב, עכשיו עברנו גם למנות רב ראשי בצה"ל, שמי שימנה את הרב הראשי לצה"ל זה הראשון לציון. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גם היום מתייעצים איתו לפני. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נכון, מתייעצים. מתייעצים, אבל לא מעבירים בסוף את ההחלטה לידיים שלו. אני רוצה להגיד לך משהו על הראשון לציון – יש לי הערכה עצומה לתורתו, לגדולתו בתורה, לספרים שהוא כתב. הוא לא צריך ציונים ממני, אבל בסוף – ואני אומר גם לך, אדוני היושב-ראש – לצערי הרב, במערכת הבחירות האחרונה הראשון לציון הוכיח לכל המדינה שהוא פוליטי. הראשון לציון, שיושב בשיעור במוצאי שבת בבית הכנסת שלו, יחד עם ראש מפלגה בכנסת ישראל, ומקבל ממנו הנחיות פוליטיות: תתעקש על זה, אל תתעקש על זה, תעשה ככה, תגיד ככה – הוא מוכיח, לצערי, שהוא רב ראשי לא של כל עם ישראל, אלא הוא רב ראשי של בוחרי מפלגה מסוימת. ועכשיו גם לקחת מינויים - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תראה איך אתה עכשיו מבזה את מעמד הרב הראשי לישראל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא. לא הקשבת למה שאמרתי. לא הקשבת למה שאמרתי. זה בדיוק הפוך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה אומר לאזרחי ישראל: הוא רב של מפלגה; אתם לא צריכים להקשיב לו. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מצטער מאוד, אבל זה בפועל מה – כשאזרח ישראלי שחושב שהרב הראשי הוא דמות לאומית, מדברת אל כולם, אבל הוא יושב עם ראש מפלגה שנותן לו הנחיות פוליטיות כאלה ואחרות, זה טעם לפגם. אני נלחמתי על חופש הביטוי של הרב יצחק יוסף הגאון, נלחמתי על זה. הרי הגישו עליו קובלנות על דברים שהוא אמר עליי. בתשובות שלי לבג"ץ אמרתי: אני לא מוכן להעמיד אותו לדין משמעתי. בשום פנים ואופן אני לא מוכן להעמיד אותו לדין משמעתי, כי אני חושב שלרב ראשי מגיע חופש ביטוי מוגבר, למרות שאת הדברים שהוא אמר, הוא אמר עליי, ואני עדיין מאמין בזה. אבל בסוף, כשרב ראשי מזוהה באופן כל כך בולט עם תנועה פוליטית – בזה יש טעם לפגם. ועכשיו עוד לתת לו סמכויות לבחור תת-אלוף או אלוף – הם רוצים שזה יהיה אלוף – אני חושב שזה ללכת למקום מאוד מאוד לא מוצלח. אני חוזר ואומר אלף פעם, והוא לא צריך את הציונים שלי: הוא רב גדול בתורה. סמכות הלכתית מאוד מאוד משמעותית. נמשיך בסעיף 21.4, אדוני. פה יש עוד עליית מדרגה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בינתיים אפשר לומר על כל הנאום שלך: כהנא לא צדק. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כהנא מתן צודק. 21.4 – "תשובות המדינה המוגשות לבג"ץ על ידי פרקליטות המדינה ביחס לנושאים שבאחריות השר יאושרו על ידי השר" – במקרה שהיו לך פה דילמות מה בתיאום ומה בהסכמה – כדלקמן – בתיאום עם שר הביטחון"; רק צריך להודיע לו. מה זה בתיאום? אנחנו יודעים מה זה בתיאום. להודיע לשר הביטחון מה הוא הולך להגיד – זה תיאום. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה לא בהתייעצות – זה בתיאום. תיאום זה אומר הסכמה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בתיאום ובהסכמה עם ראש הממשלה. יש פה דרגה מוגברת. לשר הוא מודיע: אדוני, אני לבג"ץ צריך להגיד ככה וככה. כל זה, אתה יודע למה זה? כי החברים שם לא סומכים על ראש הממשלה לעתיד שהוא ימין. הם לא סומכים עליו. אני יכול להבין אותם. אני יכול להבין למה - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה אומר בתיאום, ובהסכמה של ראש הממשלה. אז איך לא סומכים אם זה בהסכמה של ראש ממשלה? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כי הם יודעים שהוא יהיה שר האוצר, ועכשיו כשהוא יבקש ממנו להעביר דברים, הוא לא ייתן לו. אם הוא היה סומך עליו - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כמה תיאוריות קונספירציה יש לך. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שלמה, אם הוא היה סומך עליו, הוא היה צריך את כל ההסכמים האלה? הוא לא היה צריך את כל ההסכמים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בטח שהוא צריך. למה לא? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אם הוא היה סומך על גלנט שהוא ימין, הוא היה צריך את כל ההסכמים האלה? הוא לא היה צריך. אם הוא היה סומך על נתניהו שהוא ימין, הוא היה צריך את כל ההסכמים האלה? לא. אבל הוא יודע שנתניהו כבר הצביע בעד ההתנתקות; הוא יודע שנתניהו כבר כמה פעמים נאם את נאום שתי מדינות; הוא יודע שנתניהו שחרר 1,000 מחבלים. הוא יודע את כל הדברים האלה, אז הוא אומר שאין ברירה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא יודע שנתניהו שמר על ארץ ישראל בעשור האחרון כמו שאף אחד מכם לא - - - << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> איזה שמר? מה שמר? איפה שמר? בזה שהוא הצביע בעד ההתנתקות שלוש פעמים? מה היה קצת לפני עשור? ונאום בר אילן? מי נתן את התקווה של שתי מדינות? נתניהו נתן את התקווה של שתי מדינות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה, אל תשכתב עכשיו. ברגע שהיה ברור לנתניהו שהולכים לפנות יישובים, מייד הוא פרש – הוא הצביע נגד. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נו באמת. שלוש פעמים הוא הצביע בעד הגירוש. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כשלא היה ברור, כשלא היה מדובר בגירוש של יהודים. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> דרך אגב, הוא לא צריך להרגיש נורא עם זה. למה? כי גם כשהיה פינוי מחומש, ואותו שר אוצר לעתיד שדורש עכשיו הסכמים - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מחזירים את חומש בקרוב – אל תדאג, בעזרת השם. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מתי אתה מאמין שזה יקרה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בשנה הקרובה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> השנה הקרובה? ואללה, בוא נראה. בוא נראה. למען הסר ספק, בא סעיף 21.7 - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אם מחזירים בשנה הקרובה, בשנה שאחריה אתה מצביע איתנו בכל מה שנגיד? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה רוצה התחייבות ממני? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> 21.7 – "למען הסר ספק" – אם עד עכשיו הייתה עוד איזה דילמה, מה, איפה, למי יש את הסמכות – "יובהר כי כל הסמכויות למתן אישורים של שר הביטחון בנושאים האמורים" במסמך זה "יהיו באחריות השר. סמכות זאת תופעל בתיאום ובהסכמה עם ראש הממשלה". כלומר, אם בכל הסעיפים קודם הצלחנו קצת להתווכח, הייתה לנו קצת דילמה: רגע, זה בתיאום - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה השתנה בסעיף הזה? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - זה בהסכמה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לסכם, כי אנחנו בסוף. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יש לי 52 שניות. מה בתיאום? מה בהסכמה? למען הסר ספק יובהר כי כל הסמכויות הן באחריות של השר ובתיאום והסכמה של ראש הממשלה. יעני, עושה דילוג מוחלט ומלא על שר הביטחון. כל מה שאני אומר פה – בגלל קוצר הזמן, אני לא אתאר את המצבים האבסורדיים שיכולים לקרות, הביטחוניים, איזה סכנות יכולות לקרות בגלל חוסר התיאום הזה. ואנחנו מתנגדים לחוק הזה. אני מציע לך להצביע נגד החוק הזה מחר. אני רוצה שתשקול את זה ברצינות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הצעתך נרשמה, אבל לא התקבלה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה שתשקול ברצינות להצביע מחר נגד החוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה לחבר הכנסת מתן כהנא. חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו; חברת הכנסת שרן מרים השכל – איננה; חבר הכנסת מנסור עבאס – איננו; חבר הכנסת ווליד טאהא – איננו; חבר הכנסת ואליד אל הואשלה, בבקשה. << דובר >> ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מעיון בהסכמים הקואליציוניים, שחלקם כבר פורסם בכלי התקשורת, לא ראינו התייחסות או אזכור לחברה הערבית ומצוקותיה. אני רוצה להזכיר לכולם שהחברה הערבית מהווה יותר מ-20% מכלל אזרחי המדינה. הייתכן שמתוך 64 חברי כנסת שאמורים להרכיב את הקואליציה המסתמנת אף אחד לא טרח ולא חשב להתייחס, ולו בסעיף אחד, לחברה הערבית? הייתכן שבמדינה דמוקרטית אפשר להתעלם טוטלית מיותר מחמישית מאזרחי המדינה? הייתכן שבקואליציה עתידית, שטוענת שהיא לא תפגע בזכויות של אף קבוצה או מיעוט, אין כל התייחסות לצרכים ולמצוקות של קבוצה שלמה ואוכלוסייה מוחלשת מאזרחי המדינה כמו החברה הערבית בישראל? לפי מה שפורסם, הולכת להיות ממשלה מנופחת עם מספר שרים מוגזם לכל הדעות; ממשלה שתתפרנס על חשבון משלמי המיסים, שהיא רואה בהם קופה, ולא רואה בכולם אזרחים שווי זכויות. אך מיסים כולם ישלמו כדי שלאותה ממשלה יהיה מאיפה לממן את משרדי אותם שרים. החברה הערבית מהנגב ועד הגליל סובלת ממספר גדול של מצוקות: הריסת בתים, פשיעה, עוני, תכנון ובנייה, תשתיות, ומה לא. ויש הרבה על מה לדבר כאן, ויש הרבה על מה להרחיב, אך אני אביא דוגמה אחת קטנה ופשוטה. בעניין התשתיות בחברה הערבית בנגב, ברצוני להזכיר רובד אחד כאן: מחסור במגרשי ספורט ומתקני ספורט בכלל. אנחנו מדברים על אלימות ופשיעה. אחד הפתרונות הוא מתן חלופות לצעירים. אחת מהן היא זכות בסיסית לעסוק ולהתעסק בספורט. בלי מגרשים ותשתיות ספורט, איך אפשר? תתארו לעצמכם שבעיר הערבית הגדולה במדינה, רהט, אין אצטדיון כדורגל. החברה שופעת כישרונות בתחום הספורט, בזמן שאין כל תשתית רלוונטית לפיתוח היכולות שלהם ביישובים שלנו. כדי למצות את הפוטנציאל, צריכים תנאים בסיסיים, והם בהחלט לא קיימים. אני תוהה איך צעיר בנגב יכול לפתח את הכישרון שלו בתחום הספורט בלי הדבר הבסיסי הזה. מתקני הספורט הם זכות ואפשרות לתת לצעירים חלופות לפרוץ בכיוון החיובי. עצוב מאוד לחשוב על כמה צעירים איבדו אפשרות לקריירה משום שלא התאפשרה ההזדמנות, ולחשוב לכמה צעירים הספורט היה מהווה מוצא ומפלט ממצוקות היום-יום שהם חווים, והיה מפנה את כישרונם לתחומים אחרים חוץ מפשיעה ואלימות. וזו רק טיפה בים, וזה מוגזם לכל הדעות. היה אפשר לנצל חלק מהמשאבים הכספיים האלו בתחומים אחרים, כמו פתרון סוגיות בוערות בחברה הערבית, שמייחלת להשקעה ופתרונות. אדוני היושב-ראש, ברשותך, כמה מילים בערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ימים קשים עוברים על החברה הערבית, בצל ההסלמה הגדולה וההידרדרות המסוכנת באירועי האלימות וקורבנות הפשע. כמעט שלא עובר יום ללא התרחשות פשע, רצח נורא, שמשאיר אחריו אלמנות ויתומים ומשפחות שמאבדות את מי שמפרנס אותן. אין די מילים להביע את מרירות המצב. אפילו כבר אין די דמעות לשכך באמצעותן את הצער שלנו. אם למצב הזה הגענו, מה יהיה אחר כך? לא רק שמאבדים את החיים – אנחנו גם רואים את ההרגלים והמנהגים שלנו מחוללים באכזריות. אחרת, מה המשמעות כשילד נרצח בחיק אביו? מה המשמעות כשנרצחת נערה בטוחה בביתה על ידי כדור תועה? הפשעים האלה הורסים את יסודות החברה היציבים שלנו וממוטטים את מערכת השלום האזרחית, שהיא אחת מעמודי התווך של הקהילה הדתית והתרבותית שלנו. האם זה מה שאנחנו רוצים לחברה שלנו? האם זה מה שאנחנו רוצים לילדים שלנו? האם זה מה שאנחנו רוצים לאימהות שלנו? צעירים, יראו את אללה במשפחותיכם, בשם אללה; הפסיקו את שפיכות הדמים. הפסיקו את המלחמה הזאת ואת הקונפליקטים המתמשכים.) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת אל הואשלה. << דובר_המשך >> ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) אני מסיים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ואליד אל הואשלה. << דובר_המשך >> ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית:). תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שוכרן, חבר הכנסת ואליד הואשלה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כבוד השרה, כנסת נכבדה, אני רוצה להחזיר את כולנו לתמונה אחת, בפוקוס, על איך שעברה השנה הזאת על החברה הערבית, ולהראות את התמונה. ואני לא רוצה לתאר, כי דומני שמי שידע וירצה באמת לדעת יוכל לתת את התיאור המדויק. ב-5 בינואר 2022 נרצח עבד אלהאדי מוסא מעכו, בן 20 היה במותו. ב-6 בינואר נרצח הילד בן השלוש עמאר חוג'יראת כשהוא משחק בגן המשחקים בכפר. באותו יום, ב-6 בינואר, נרצח חוסין עיסאווי בן 40, תושב לוד. ב-13 בינואר נרצח נור חמאד משועפאט, בן 21. ב-17 בינואר נרצח מוחמד עמאש מג'יסר א-זרקא, בן 34. ב-21 בינואר נרצחה רסמיה ברבור מנוף הגליל, בת 28, על ידי בעלה. ב-22 בינואר נרצחה סוהילה ג'רושי מרמלה – בת 36 הייתה. ב-6 בפברואר נרצח זייד ג'רושי, בן 30, תושב רמלה. ב-12 בפברואר נרצח זכריה מראענה מפוריידיס, בן 26. באותו יום נרצח גם חוסין מראענה, תושב יפו בן 34. ב-14 בפברואר נרצח פאדי אלעוברה מרמלה, בן 36. ב-15 בפברואר נרצח פאדי חכרוש, בן 39 מכפר כנא. ב-18 בפברואר נרצח טאהר אלשרפי מיפו, בן 36. ב-18 בפברואר, באותו יום, נרצח חוסין עווד ממזרעה, בן 45. ב-6 במרץ נרצח מונדר מסארוה מטייבה, בן 50. ב-8 במרץ נרצח עבד אלקאדר מטייבה, בן 30. ב-9 במרץ נרצחה רזאן עבאס מכפר כנא, בת 17. ב-22 במרץ נרצח עבד אלרחים סלאמה מקלנסווה, בן 50 היה. ב-23 במרץ נרצח סאלח עליקה מפוריידיס, בן 24. ב-27 במרץ נרצח ג'לאל אבו עליון מתל שבע, בן 27. ב-31 במרץ נרצח אמיר ביאדסה מג'ת, בן 20. ב-16 במרץ נרצח מוחמד דיב, מיפו, בן 41. ב-21 באפריל נרצח מיאס ח'טיב מטירה, בן 27. ב-24 באפריל נרצח סמיר עומר מטובא-זנגריה. ב-26 באפריל נרצחה רימא חדיג'א מקלנסווה. ב-8 במאי נרצח בקר וליד עאסלה מעראבה, בן 28. ב-12 במאי נרצח מאזן זקור מעכו, בן 20. ב-15 במאי נרצח פיראס אלרפאעי מכפר קרע, בן 28. ב-19 במאי נרצח האני מוסראתי מג'ת, בן 26. ב-24 במאי נרצח אדריס אבו אלקיעאן מחורה, בן 16. ב-5 ביוני נרצח אחמד אבו שיח'ה מערערה, בן 55. ב-7 ביוני נרצחה ג'והרה חניפס, בת 28 משפרעם. ב-11 ביוני נרצח תופיק ערו מג'ת, בן 28. ב-12 ביוני נרצחה סמר קלאסני מחיפה, בת 51. ב-14 ביוני נרצח מחמוד סנעאללה מדיר אל-אסד, בן 43. ב-14 ביוני נרצח מוניר ריאן מכפר ברא, בן 35. ב-15 ביוני נרצח נאדר מקלאדה מבאקה אל גרביה, בן 48. ב-17 ביוני נרצח עלי פאחורי מנצרת, בן 14. באותו יום, ב-17 ביוני, נרצח גם מחמוד פאחורי מנצרת, בן 22. ב-18 ביוני נרצח ג'מאל קבועה מכפר קרע, בן 37. ב-18 ביוני נרצח זיאד איוב מבענה, בן 28. ב-23 ביוני נרצח זכי אבו שקרה, בן 20, מאום אל-פחם. ב-25 ביוני נרצח מוחמד עמאש מג'יסר א-זרקא, בן 25. ב-28 ביוני נרצח קאסם סמרי מג'דיידה, בן 31. ב-1 ביולי נרצח בסאם קבלאן מבית ג'ן, בן 50. ב-1 ביולי נרצח עלי חסארמה מבענה, בן 28. ב-7 ביולי נרצח מאג'ד אל-אסד מלקיה, בן 36. ב-7 ביולי נרצח פתחי שאהין מזרזיר, בן 32. ב-8 ביולי נרצח ראגב אבו חמאד מלוד, בן 30. ב-8 ביולי נרצח סאטי גרזוזי ממעלות תרשיחא, בן 56. ב-9 ביולי נרצחה ניהאד אל-חנוני מלוד, בת 60 – נדמה לי שזה גבר, לא אישה. סליחה. ב-10 ביולי נרצח עאדל טועמה אבו סמור מרהט, בן 30. ב-12 ביולי נרצח ראאד דנפירי משגב שלום, בן 33. ב-18 ביולי נרצח עיסא אבו אלקיעאן מחורה, בן 12. ב-21 ביולי נרצח אנס בכרי מרהט, בן 23. ב-21 ביולי נרצח אחמד פאחורי מנצרת, בן 24. ב-22 ביולי נרצח מוהנד עיראקי מטירה, בן 38. ב-26 ביולי נרצח ראג'ח עאבד מנצרת, בן 48. ב-26 ביולי נרצח ג'וזף רוחאנה מעוספיא, בן 45. ב-26 ביולי נרצחה רבאב אבו סיאם מלוד, בת 30. ב-28 ביולי נרצח מוחמד מוסא מדיר אל-אסד, בן 37. ב-29 ביולי נרצח ויסאם אבו עג'מי, בן 31 מרהט. ב-30 ביולי נרצח הישאם אבו סריה מג'בל מוכבר, בן 40. ב-8 באוגוסט נרצח עבד אל-עזיז מעזריה, בגיל 22. ב-17 באוגוסט נרצח סאיד זיד מכפר קרע, בן 28. ב-26 באוגוסט נרצח מרוואן וואחוואח מלוד, בן 50. ב-28 באוגוסט נרצח מוחמד אלכארטי מרמלה, בן 45. ב-28 באוגוסט נרצח מוחמד עתאמנה מבאקה אל-גרבייה, בן 50 במותו. ב-5 בספטמבר נרצח נידאל אגבאריה מאום אל-פחם, בגיל 45. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא יכול להפסיק אותך. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני חייבת להזכיר אותם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אוקיי, לכן אני לא מפסיק. אבל הזמן נגמר. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אוקיי. ב-6 בספטמבר נרצחה ח'דרה הווארי מלוד, בת 14. ב-9 בספטמבר נרצח יוסף יוסף מדבוריה, בן 20 במותו. ב-9 בספטמבר נרצח זיין עוואד ממזרעה, בן 24. ב-15 בספטמבר נרצח עוני אלפרזאת מתל שבע, בן 19 במותו. ב-16 בספטמבר נרצח אברהים עמאש מג'יסר א-זרקא, בן 27. ב-17 בספטמבר נרצח מוחמד חטיב מדיר חנא, בן 23. ב-20 בספטמבר נרצחה סנאא נסרה מאבו סנאן, בת 48. ב-20 בספטמבר נרצח מחמוד שחאדה מנצרת, בן 25. ב-5 באוקטובר נרצח וסים כיאל מג'דיידה-מכר, בן 18. ב-6 באוקטובר נרצח עלאא אלסח מלוד, בן 32. ב-7 באוקטובר נרצח מאמון רבאח מג'דידה-מכר, בן 48. ב-8 באוקטובר נרצח אמיר סעדי מעכו, בן 26. ב-9 באוקטובר נרצחה זינב אלסאנע מאל-לקיה, בת 56. ב-10 באוקטובר נרצח ג'לאל עמאש מג'יסר א-זרקא, רק בן 17. ב-11 באוקטובר נרצח סברי מוסראתי מרמלה, בן 30. ב-15 באוקטובר נרצח יוסף עאסלה מעראבה, בן 30. ב-15 באוקטובר נרצח ראפע הרשה ממיסר, בן 61. ב-18 באוקטובר נרצח וליד שהאב מג'יסר א-זרקא, בן 14. ב-20 באוקטובר נרצח עז אל-דין אבו עראר, מערערה אל-נקב, בן 26. ב-26 באוקטובר נרצח סעיד מעדי מירכא, בן 75. ב-28 באוקטובר נרצח זאהי ג'ורבאן מג'יסר א-זרקא, בן 20. ב-4 בנובמבר נרצח אחמד דקה מיפו, בן 23. ב-7 בנובמבר נרצח סנד מסארוה מטייבה, בן 30. ב-17 בנובמבר נרצחה אבתסאם אבו עואד מעין אל-אסד, בת 57. ב-25 בנובמבר נרצח יזן אלמסרי מטירה, בן 23. ב-25 בנובמבר נרצח איימן סמארה מטירה, בן 26. ב-26 בנובמבר נרצח אימן נאסר מטירה, בן 49. ב-26 בנובמבר נרצח מג'ד שייח' יוסף מטייבה, בן 20 היה. ב-30 בנובמבר נרצח יאסין חסין אבו זאיד מרהט, בן 26. ב-3 בדצמבר נרצח סעיד כבהא מכפר קרע, בן 24. ב-12 בדצמבר נרצח איברהים אלטורי מכפר קאסם, בן 41. ב-14 בדצמבר נרצח רעד זועבי מנצרת, בן 33. אין לי תאריכים, כי לא הספיקו להכניס את כל התאריכים. פיראס אל-הייב מנצרת, בן 33; פארס אל-הייב מנצרת, הבן שלו, תינוק בן שנתיים; סאמר א-זיאדנה מרהט, בן 25; מוחמד זתונה מיפיע, בן 19; מהראן אבו חיט, בן 25 מנצרת; מוסא אל-אעסם מתל שבע, בן 26; אמיר אגברייה מאום אל-פחם, בן 25. היה קשה להקריא. כמה אתם חושבים כואב לאבד בן משפחה? מה אתם חושבים לעשות כדי להפסיק את מרצח הדמים? אי-אפשר, שום סיבה בעולם לא יכולה לשחרר את הרשויות ממה שקורה בתוך החברה הערבית. אי-אפשר. אי-אפשר להמשיך ככה. מה שקורה מחייב התערבות. התערבות כמו שצריך. כמו שתופסים שקורה מקרה רצח בחברה היהודית. תוך שעות ספורות, לא עוברת יממה אפילו, ותופסים את הרוצח. ככה צריך לנהוג. אם הרוצחים היו יודעים שהם עלולים להיתפס, אפילו ב-50%, לא יותר מזה, ב-50%, והיו בטוחים שייכנסו לכלא ויקבלו את השנים הראויות למעשה – לא היו מעיזים. הגיע הזמן להפסיק את מרחץ הדמים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – נמצא? חבר הכנסת מנסור עבאס – איננו; חבר הכנסת ווליד טאהא – איננו; חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, הקשבתי בקשב רב לחברתי אימאן יאסין שקראה את השמות של האנשים שנהרגו. לכל אחד מהם יש שם, יש משפחה. עולם ומלואו. שרים גזעניים האשימו את התרבות שלנו, אבל לא טרחו לשאול שאלות אלמנטריות ביותר. למשל, למה אחוז ההרוגים הערבים בחברה הישראלית מאז 1948 עד שנת 2000 היה 4.9%, ומשנת 2000 עד עכשיו עלה ל-67%. האם התרבות השתנתה? לא שאלו את עצמם למה ההרוגים בקרב הערבים משנת 1980 עד שנת 2000 היה 81 הרוגים, ומשנת 2000 עד היום – 1,770 הרוגים. לא טרחו לשאול את עצמם למה הפלסטינים בגדה המערבית, אחוז הרצח הפנימי בקרבם זה עשרה לכל מיליון אנשים, בעזה – עשרה לכל מיליון אנשים. בתוך מדינת ישראל, לכל מיליון אנשים נהרגים 85%. לא טרחו לשאול את עצמם את השאלות הבסיסיות ביותר לגבי הטענה הגזענית – תרבות. אותו עם, אותה תרבות, אותם אנשים שהיו פה בשנות השמונים, התשעים, בשנות השבעים. למה אחוז הפשיעה עלה בצורה הזו בשנים האחרונות. התשובה הקרדינלית היא הנשק הבלתי-מורשה. לפני שנת 2000 אף אחד מהאזרחים הערבים לא העז לשאת נשק. היום – נשק מגיע מהצבא. מדינת ישראל הביטחונית, מהצבא שלה, מגיעים מאות אלפי כלי נשק לידי האוכלוסייה הערבית. ואנחנו צועקים מתחת לכל עץ רענן: אנחנו רוצים לחיות בחברה ללא נשק. לא רוצים נשק. אין תועלת, אין שום דבר טוב בנשק הזה. אין. האם אני רוצה את הנשק הזה נגד ערבים? לא; נגד יהודים? לא; לסיבות פליליות? לא; לסיבות ביטחוניות? לא. אין שום דבר טוב בנשק הזה. אנחנו רוצים לחיות בחברה ללא נשק. עם אפס נשק. אז תגידו לי בבקשה, מי צריך לטפל בזה? האם האזרחים בעצמם? אזרחים ביישוב מסוים חוששים שבבית בתוך הארון יש כלי נשק, אז הם צריכים להיכנס לבית בעל כורחם של תושבי הבית, להיכנס ולהוציא את הנשק? אזרחים בעצמם - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> להודיע למשטרה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - אז לא יישארו מהם אנשים. לא – אני רוצה להראות לך. אתה יודע מה זה גזענות? כשערבי הורג או רוצח יהודי, תמיד מוצאים אותו ולא שואלים שאלות כאלה. תמיד מצליחים למצוא את האשם. תמיד. במאה אחוז מהמקרים. שם אין שאלות. תתלוננו, שיתפתם פעולה, לא שיתפתם. אין שאלות. מצליחים. תגיד לי בבקשה: במידה והנשק הזה היה מופנה נגד ביטחון המדינה, האם זה צלח לערבי אחד מאז 48' עד עכשיו? אם התשובה היא לא, אז יש רשלנות כשהנפגעים הם ערבים. וזה הדבר העיקרי. תענה, תענה בבקשה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה שאני אענה לך? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן, תענה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, נשארה לך פחות מדקה. אל תענה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אם אתה תענה, זה יהיה על חשבונו. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> על חשבוני. על חשבוני. תענה בבקשה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> קודם כול, אתה צודק שהרבה מאוד שנים הייתה - - - גזענות, טיפה איזו אפליה ולא טיפלו בזה. עכשיו מי שמטפל בזה באמת, בשיתוף פעולה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה זה באמת? היא קראה את השמות של ממשלת השינוי. מה זה באמת? מה, יש ירידה ברצח? אין, אפס. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אני אענה לך. בשביל לטפל בזה צריך שיהיה קצה חוט למשטרה, צריך שיתוף פעולה גם עם התושבים. עכשיו, כשאנחנו, כששירות הביטחון מטפל במקרים מהסוג הזה, כמו שאתה אומר, כשזה טרור ומטפל בזה שירות הביטחון, הוא ניגש לזה בדרכים שלא נוגעות לאזרחים ישראלים. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כשערבי הרג יהודי מסיבה פלילית לא ביטחונית – למה כל הערבים שהרגו יהודים מסיבות פליליות ולא ביטחוניות, המשטרה מצאה את האשם. למה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נשאיר את השאלה הזאת לפעם הבאה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זו שאלה רטורית והתשובה ידועה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איימן עודה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב, אדוני יושב-ראש הישיבה, שרה יקרה, חבריי חברי הכנסת. אני רוצה לדבר הבוקר על מפלגת נעם. אני רוצה להתייחס למפלגת נעם ולרשימה השחורה שכולנו נחשפנו אליה בסופ"ש האחרון. מפלגת נעם תיכנס לתפקידה בימים הקרובים. תקציבים יינתנו בידיה. עובדים יעמדו למרותה. מינהלת חדשה תקום, שמטרתה לא ברורה ומאוד מטרידה. בנוסף, בימים האחרונים נחשפה עבודת המחקר של המפלגה. מסתבר שבשנים האחרונות הם ממפים את היריבים שלהם, או כנראה סתם אנשים שמתישהו הם ירצו לרדוף. אנשים מקהילת הלהט"ב ממוינים לפי קטגוריות, אנשים ממשרד החינוך וארגונים שונים. אחד הארגונים שמופיעים ברשימה השחורה של נעם הוא קרן מנדל, שעם בוגריו הגאים מאוד אני נמנית. למדתי שם במשך שנתיים יחד עם קבוצה נפלאה של אנשים, נשים וגברים, דתיים וחילוניים, יהודים וערבים. התוכנית חשפה אותי לעולמות שונים לחלוטין משלי, למנהגים ולאורח חיים שכנראה לא הייתי נחשפת אליהם, לטקסטים שכנראה לעולם לא הייתי קוראת; תוכנית שמטרתה לקרב לבבות, לקרב עולמות שונים ולהיווכח שבסופו של יום יש בין כולנו הרבה יותר מהמשותף מאשר השונה. לכן התפלאתי לראות את שמה של קרן מנדל ברשימה השחורה. אגב, הנגב הוא חביב קרן מנדל. הם השקיעו רבות בפיתוח העיר ובפרויקטים שונים, וזו הזדמנות נהדרת להודות להם פה. אבל בואו נמשיך להאיר דווקא בזרקור על הפינות החשוכות של נעם. אבי מעוז טוען להשתלטות פמיניסטית רדיקלית על הצבא. מסתבר שהמפלגה עורכת מעקב רציף אחרי קבוצת נשים שאותן הוא מאשים באחריות לשילוב לוחמות. לחבורת הנשים הוא קורא "חבורת הנשים הזו". אין לי מושג מה דעותיהן הפוליטיות של נשים אלו, זה גם לא מעניין אותי, אבל סקרן אותי ממש לקרוא עליהן מעט, ואני חושבת שראוי שאשתף גם את הציבור. פרופ' פרנסס רדאי – פרנסס היא פרופסור אמריטוס בפקולטה למשפטים וראשת מכון קונקורד של המכללה למנהל. למדה כלכלה בלונדון; קיבלה הסמכה כבריסטר, המאפשרת הופעות בבית משפט; משלבת בין אקדמיה להופעות בבית המשפט במטרה להבטיח את קידומם של זכויות האדם, וכן את שוויון ההזדמנויות של עובדים, מיעוטים ונשים; ראשת תוכנית לימודי התואר השני בפקולטה למשפטים, המסלול האקדמי למכללה למנהל; מופקדת הקתדרה לדיני עבודה על שם ליברמן באוניברסיטה העברית; כיהנה כיו"ר האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים וחקר המגדר; חברה בוועדת המומחים של האום לביעור אפליה נגד נשים; יו"ר ועדת לייפר ללימודי נשים; יו"ר והמייסדת של המרכז המשפטי של שדולת הנשים בישראל. בגין תרומתה לזכויות אדם זכתה פרופ' רדאי בתוארי כבוד מטעם אוניברסיטת קופנהגן ובפרופסורה של כבוד מטעם אוניברסיטת לונדון. נשמעת אישה ששווה להכיר. << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> - - - רשימה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. יש עוד מישהי – ד"ר אסתר הרצוג. הרצוג היא מרצה בכירה לאנתרופולוגיה ומייסדת תנועת ש.י.ן – לשוויון ייצוג נשים, ופרלמנט נשים. שימשה ראש החוג למדעי החברה וראש ההתמחות באנתרופולוגיה במכללת בית ברל; מרצה במכללות צפת ולוינסקי; זכתה בפרס הישראלי לביקורת התקשורת על שם אברמוביץ. ב-2010 החלה ללמד גם בלימודי התואר השני במכללת לוינסקי לחינוך. שני נושאים מרכזיים מרכיבים את עבודתה של אסתר הרצוג בהוראה ובמחקר – ביורוקרטיה ומגדר. לוקחת חלק פעיל במאבק נגד זנות וסחר בנשים, נשים בפוליטיקה והעצמת נשים במרחב הציבורי. מאיים מאוד. יש עוד כמה נשים ברשימה השחורה של נעם. מה שמצאתי שמשותף לכולן – הן משכילות, ופועלות שנים רבות בתחום של מגדר, קידום נשים ושוויון נשים. יסלח לי אבי מעוז אם אומר לו שכנראה גם אם יחיה שתי תקופות חיים כנראה לא יגיע להישגים המרשימים של נשים אלו. לסיכום, אשמח מאוד אם חבר הכנסת אבי מעוז יסביר לנו כמה דברים, או בקיצור יש לי כמה שאלות, וחבל שהוא לא פה, אבל אולי הוא ישמע עליהן בעקיפין: 1. מה מטרת הרשימה? 2. איזה עוד פרמטרים קיימים ברשימה חוץ מעיסוק בקידום נשים, שוויון מגדרי ולהט"ב? 3. האם הם מתכוונים להרחיב את הרשימה? 4. האם הרשות לזהות יהודית מתכננת לשלול אזרחות מאנשים המופיעים ברשימה? 5. מה מטרתה, למעשה, של הרשות לזהות לאומית, מה תקציבה ומהן תוכניות העבודה שלה? תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יסמין פרידמן. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. האמת ששמעתי חברי כנסת משתפים בסיפורים אישיים, וחשבתי לי: אימא שלי, זיכרונה לברכה, היא מהדור שחי את הנכבה, שעבר את הנכבה. אף פעם לא סיפרו לנו, לא היא ולא אבא, מה עבר עליהם ב-48' בנכבה. לפני כמה שנים, כעשר שנים, התיישבתי לידה ושאלתי אותה: מה את זוכרת מהימים ההם? והיא סיפרה לי סיפורים זוועתיים, שהיא זכרה אותם. שאלתי אותה שאלה – אני לא איכנס עכשיו לסיפורים, כי אין לי זמן, לצערי – למה לא סיפרת לנו אף פעם? למה לא אמרת לנו מה עברת ב-48' ומה ראית? זה היה טראומה. הסתכלה עליי ואמרה לי: איך זה היה עוזר לך להסתדר? היינו צריכים למצוא דרך להסתדר עם המצב החדש. היום אני שואלת את עצמי, 74 שנים אחרי – אנחנו יודעים מה קורה, ואנחנו רואים מה הולך להתחולל במדינה; כבר רואים את הניצנים של זה, וכבר כמה שנים רואים את הניצנים של זה – איך נסתדר. איך נסתדר במצב שלאחר חוק הלאום יצאו אנשים לרחובות והתנגדו לחוק, אבל החוק הפך לחוק בתוך ספר החוקים, שממנו נגזרים הרבה חוקים שמטרתם העיקרית היא לבסס את העליונות היהודית במדינה; בסופו של דבר מובילים, בצורה מאוד ברורה, יום אחרי יום, לביסוס האפרטהייד ונרמול משטר אפרטהייד לא רק בשטחים הכבושים, אלא גם בתוך ישראל. תקשיבו לדיונים שמתקיימים בתוך הכנסת, תקשיבו לשיח שמתקיים בתוך הכנסת, ותנסו לתאר לעצמכם איך אישה כמוני, או גבר, ערבי, פלסטיני, אזרח מדינת ישראל, שמנסה להסתדר ורואה מה קורה, ומבין שתוך תקופה מאוד קצרה נעשה נרמול לעניין של העליונות היהודית, והוא הפך לסוג של הכלל, והכול מגויס כדי להמשיך בעליונות הזאת. תסתכלו על החוק הזה, שאנחנו מדברים עליו, שהולך לנרמל לא רק את הכיבוש – כבר נורמל מזמן – אלא לנרמל את הסיפוח; המעבר מכיבוש לקולוניאליזם, למצב שימשיך. הרי לא מנסים לשקר. אומרים בתוכנית הפוליטית של המפלגה של סמוטריץ', בתוכנית הפוליטית שלהם, שהמטרה היא לחתור לסיפוח של השטחים הכבושים הפלסטיניים. לא חשוב עכשיו להתווכח על השם, איך זה נקרא; כולנו מבינים על מה מדובר. הרי מה החוק הזה שאנחנו מדברים עליו? החוק הזה קובע שסמוטריץ' יהיה המושל של השטחים הפלסטיניים הכבושים, סמוטריץ', שמאמין שצריך להכשיר את המאחזים, להגביר הריסת מבנים פלסטיניים, לגזול עוד ועוד אדמות פלסטיניות ולספח את הגדה המערבית. יהיה בידיים שלו גם העניין של אשרות כניסה ואשרות שהייה, וגם אשרות עבודה, והכול יהיה באחריות שלו, והוא יפעל כראות עיניו. תסתכלו מהמקום שלי, כאישה שמסתכלת, מה מבטיחה לנו הממשלה הזאת כנשים. מצד אחד מדובר על כך שמדינת ישראל – הבטיחו לנו לא שתחתום על אמנת איסטנבול. שנים של מאבק שניהלנו עד ששכנענו, והגיעו גם שר החוץ וגם שר המשפטים, והיום שר החוץ הפך לראש הממשלה, והבטיחו באירוע חגיגי שחותמים על אמנת איסטנבול. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הזמן הסתיים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עכשיו אומרים לנו שכל זה ירד לטמיון. מה שהתחילה שקד בממשלה הקודמת יסיימו סמוטריץ' ונתניהו. ותסתכלו על עוד ועוד דברים: כל העניין של המאבק בפשיעה, כל העניין של מה המעמד של האוכלוסייה הערבית, על העובדה שאתה יכול להיות זקוק לרופא שיטפל בך, אבל הוא יימנע בגלל האמונה שלו. וכל זה, אני אומרת: עברנו הרבה דברים; ההורים שלי עברו נכבה ושרדו; אני בטוחה מאוד שגם נעבור את זה, אבל המחיר יהיה כבד, וכבד מאוד, לצערי הרב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. חמש דקות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, לילה טוב לכולם, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שנעשה שני סשנים בשתי הסתייגויות שאני מנמק. אולי נפצל את השיח בינינו, ואני אדבר חמש דקות, ואחרי זה יהיה סיפור בהמשכים. אני יודע שכולם יהיו במתח, ונצטרך להמשיך את הסיפור אחרי זה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אלף לילה ולילה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלף לילה ולילה, כן. בחרתי להתחיל בציטוט. "קשה היא תמונת השוחד שנתגלתה בראיות ותוארה בהכרעת הדין. אין מדובר בכישלון בודד של צעיר שעתה זה נחשף למנעמי השלטון, אלא במי שהתמיד באורח חיים המיוסד על אדני שוחד. לקיחת השוחד השתרעה על פני כל חמש השנים שבהן מילא נאשם 1 תפקידים ממלכתיים. היא פסקה אך בפתיחת חקירת המשטרה. נאשם 1 החל לקבל שוחד בעת היותו עוזר שר הפנים, המשיך בכך בהיותו מנהל כללי של משרד הפנים או מועמד לתפקיד זה, וגם אחרי כן – בתקופת היותו שר הפנים - - - חמש שנות השוחד עומדות בסימן חפץ הנאשם להתעשרות אישית מהירה בדרך של עשיית הון מהכהונות הממלכתיות". נאשם 1 – נעים להכיר – אריה דרעי. זה כמובן ציטוט מתוך פסק הדין במשפטו הראשון של השר המיועד אריה דרעי. אנחנו מספרים פה סיפור, אחד אולי מסיפורי ההחמצה הגדולים שידעה הפוליטיקה הישראלית. אני רוצה להזכיר שבמרכז הסיפור עומד בחור צעיר, ירא שמיים, אחת ההבטחות הגדולות של הפוליטיקה הישראלית. הוא החל את דרכו בגיל מאוד מוקדם. בתחילת דרכו, מכל קצוות הקשת הפוליטית צפו לו עתיד די מזהיר, האמת. יש אפילו שיגידו שהוא היה אמור להיות ראש הממשלה החרדי הראשון, כך אומרות השמועות. עד מהרה נהפך אותו בחור לשר פנים סופר-צעיר, והוא בן 29 בלבד, הצעיר ביותר בתולדות מדינת ישראל. היה באריה דרעי איזה קסם אישי, שהקסים גם את החילונים, גם את הדתיים, והוא נחשב כהימור והצלחה בטוחה לפני כל באי הבית, גם בבית הזה. דרעי הגדיר את עצמו כגשר בין החרדים לחילונים, בין האשכנזים למזרחים, וקרא למהפכה חברתית משמעותית בחברה החרדית ובני עדות המזרח אשר היו מופלים שנים. אבל כמו בסיפור ישראלי טוב, ובכלל סיפור הוליוודי טוב, צפויה לנו התרסקות מרהיבה. למרות שהצטייר כאדם מבטיח, זמן קצר לאחר היבחרו לשר הפנים החלו להתפרסם ידיעות שהעלו חשדות כבדים בדבר מעורבותו בפלילים. אגב, הוא גם תבע דיבה את מי שפרסם. זה היה מרדכי גילת, נכון? רם, בטח אתה זוכר. שיער השיבה שלך מסגיר את היכולת שלך לזכור דברים שאני בכלל – נראה לי שלא הייתי - - - << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> התחלת להעליב באמצע הלילה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מהמקום שאני מגיע, שיבה זה דבר להתברך בו ולהתגאות בו. ראית? יצאתי מזה טוב. החלו להתפרסם פרסומים שונים לגבי פעילות לא חוקית ומרמה, שוחד והפרת אמונים. נשמע לכם קצת מוכר? כל זאת תחת הסמכויות שניתנו לו במסגרת תפקידו כאן במשכן. מאז אותו פרסום דרעי טען כמובן שהוא נלחם למען הכלל, למען השוויון החברתי והחיבורים בין המגזרים ונגד אפליות של עדות המזרח. הוא הניח הכול בצד והחל להילחם, במה שאנחנו זוכרים – אני גם זוכר, בלי שיערות השיבה שעל ראשי – "הוא זכאי", "הוא זכאי". אני אפילו זוכר את הלחן העממי הנחמד וההפגנות מול כותלי בית הסוהר. המאבק הפך להיות מעין אמצעי, והשיסוי הפך להיות אמצעי על מנת לייצר איזו לגיטימציה ציבורית או חוסר לגיטימציה ציבורית של רשויות אכיפת החוק במדינת ישראל. השרידות הפוליטית החלה להיות – נגמר לי הזמן, אני רואה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה עוד מעט חוזר. המשך יבוא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> איך להגיד – בוקר טוב, אדוני היושב-ראש? לילה טוב, אדוני היושב-ראש? או שמספיק להסתפק ב"אדוני היושב-ראש" כי אנחנו 24 שעות ברצף? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מספיק להגיד "טוב". ערב טוב, בוקר טוב – טוב. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני נמצא כאן עכשיו, השעה עוד מעט 01:00. כבר אחרי 01:00. מה השעה? 01:30, 01:40. אנחנו פה כי אנחנו מאוד מודאגים. אנחנו מאוד מודאגים מהטרפת שאחזה בקואליציה המתגבשת. אנחנו אפילו מודאגים מזה שהביבי הוא כבר לא אותו הביבי. פעם נהוג היה לחשוב – לא חשבתי ככה אף פעם, אבל נהוג היה לחשוב – שבנימין נתניהו מנהיג חזק, מנהיג שיודע לסחוף אחריו, שיודע לעמוד על דעותיו ולהוביל את העדר, או במקרה הזה את מפלגתו ואת המדינה, למקומות בטוחים. עברו שנים, ונפתחו חקירות, ונתגלו דברים, ונעשתה התנהגות מבישה של אדם שלא בוחל ומנצל אנשים אחרים בשביל לקבל טובות הנאה ודברים אחרים. יש לו מאניה לתקשורת אוהדת. והביבי הוא לא אותו הביבי, זה ביבי אחר. וכשהביבי האחר הזה נמצא במהלך משפט – כנראה משפט לא קל; כנראה, אדוני היושב-ראש, שהוא מבין את מצבו המשפטי יותר טוב ממה שהוא מנסה לשווק אותו לציבור; כנראה שהמצב שם לא מי יודע מה – ואני מודה שאני לא מתעניין, כי אני חושב שיש שופטים בירושלים, ומרגע שהעניין נכנס לבית המשפט, אנחנו צריכים לחכות שהשופטים יגידו את דברם, ואני סומך עליהם במאה אחוז. אני מאחל לו שיזכו אותו, אבל כנראה שהוא חושב שלא יזכו אותו, והוא יודע הכי טוב מה באמת היה. יצא שהוא היה צריך להרכיב את הממשלה הזאת, ומרוב פניקה הוא פוגע בנו במקומות שלא העלינו על דעתנו אי פעם שאנחנו נגיע אליהם: ראשית, הוא גרם לזה שקיצוניים ביותר בחברה הישראלית, אפשר להגיד מהשוליים של החברה הישראלית, הצליחו להיכנס לכנסת, על ידי זה שהוא דאג והפעיל לחץ והצליח לאחד אותם שירוצו ביחד, וככה ראינו אנשים כמו חבר הכנסת בן גביר וחבר הכנסת אבי מעוז – פתאום הם חברי כנסת מן המניין. יתרה מזו, הם אפילו מקבלים תפקידי מפתח בכירים מאוד בממשלתו. עד כדי כך בכירים, שאבי מעוז, שהוא הומופוב ידוע ונגד נשים באופן כללי, נגד נשים עובדות – אתמול צפיתי בטלוויזיה באפגניסטן, שבוע אחרי שאסרו על נשים ללמוד באוניברסיטאות, אתמול או שלשום החליטו לפטר אותן מכל השירות הציבורי. אין נשים בשירות הציבורי באפגניסטן החל מאתמול. אנחנו רואים שאצלנו במקום ללכת קדימה, כמו שהיינו עד היום, כל הזמן התקדמנו והתקדמנו – אנחנו רואים שבמשרד ראש הממשלה יש שר או סגן שר, אני כבר לא יודע מה נתנו לו, בכלל לא מעניין, כבר יש זילות של המושג הזה "שר" – במשרד ראש הממשלה מינו אדם שתפקידו – הוא קורא לזה "זהות יהודית". אני כמובן בעד זהות יהודית, אני יהודי בן יהודי, נכד ליהודי שעלה מרוסיה ב-1918-1917, מה שנקרא הגשים בפועל את מה שאנחנו קוראים "היהודי החדש". הוא בא להגשים חלום ולייבש כאן את הביצות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ישר לנהלל? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מנהלל, כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא הגיע ישר לנהלל? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. הוא הגיע לחולדה – לא לקיבוץ, הייתה שם חווה חקלאית שהכשירה אותם לעבודה חקלאית; משם הוא הלך לקיבוץ דגניה, חשב שהרעיון של הקיבוץ לא טוב מספיק, וביחד עם חברים החליטו להקים את המושב הראשון בארץ. הם היו עוד תקופה קצרה מאוד במושבה כינרת גם בחווה שם, ומשם הלכו לנהלל והקימו את נהלל. אגב, הוא היה בקי מאוד בתנ"ך, מומחה לתנ"ך. בתו, בתיה שלו, אימו של הסופר מאיר שלו, וגם מאיר שלו עצמו, גם הם, הם בקיאים מאוד. כמובן גם בעלה. אני חושב שזהות יהודית זה דבר מאוד רחב. אדוני היושב-ראש, יש יהודים חרדים כמו אדוני, יש יהודים חילונים כמוני – כל אחד משרת את העם הזה בצורה אחרת. בעיניי הביחד הזה, מגוון הצורות, הוא הדבר הנכון. יש בינינו ויכוח על השירות וכן הלאה, וזה ויכוח שאנחנו מנהלים – ואדוני גם היה בוועדה שלי – מנהלים אותו בכבוד הדדי ומתוך הבנה של הדברים. אבל כאן חושבים שאנחנו צריכים מישהו מיוחד, אבי מעוז, שישב בשולחן הממשלה בתפקיד בכיר, צמוד לאוזנו של ראש הממשלה, והוא ידאג שהזהות היהודית שלנו תהיה איך שהוא רואה את זה. אבל הוא לא היחיד. חבר הכנסת בן גביר – ולצערי הרב אני אומר "חבר כנסת", כי אני חושב שהוא לא היה צריך להיבחר לכנסת; כל מי שראה את התוכנית "עובדה", שמספרת את סיפורו של בן גביר, הסיפור העברייני-לאומני שלו, מבין שאיש כזה לא צריך להיות בכנסת ישראל, הוא היה צריך להישאר מחוץ לכנסת בזכות אותו חוק, שאני חושב שטוב שיש לנו אותו, חוק נגד הגזענות, שאני מבין שהוא בוטל לאחרונה או שרוצים לבטל אותו. אומנם נתניהו הופתע שמבטלים אותו, את סעיף 7, אבל מייד אמר: אנחנו לא נבטל אותו. אז אמרו לו: אבל חתמת על הסכם, אז הוא אמר: טוב, אז אנחנו לא נבטל אותו, כן נבטל אותו. את הבנת, גברתי השרה, אם יבטלו את החוק או לא יבטלו את החוק? כרגע הוא בהסכמים. זה לגבי בן גביר. הגדיל לעשות חבר הכנסת סמוטריץ', שהוא בכלל חושב שהוא מביא לנו את המשיח. הוא חושב שאנחנו צריכים לחזור למלכות יהודה. ולא רק שהוא חושב, הוא גם פועל לזה. אדוני היושב-ראש, פעם ראשונה זה 75 שנים שאנחנו רואים שביד גסה מכניסים את היד לקודש-הקודשים בעיניי, שזה צבא ההגנה לישראל. איתי בצוות בסיירת מטכ"ל היו דתיים, קיבוצניקים ועירונים, היינו חבורה מכל קצוות הארץ. היה שם בחור ירושלמי שהיה ימני קיצוני, והיה שם בחור דתי מקיבוץ סעד, והייתי אני מנהלל והיה בחור מתל אביב – היינו כולנו ואף אחד לא העז לגעת בדבר הזה של צה"ל. והינה היום נותנים לחבר כנסת, מי שהולך להיות שר האוצר, להחליט מי יהיה ראש המתפ"ש, להחליט מי יהיה הרב הצבאי, עד כדי כך שבפעם הראשונה בהיסטוריה הרמטכ"ל, הרמטכ"ל שלנו, של כולנו, אף אחד לא יודע אם הוא ימני או שמאלני, זה לא מעניין – רמטכ"ל צבא ההגנה לישראל, שעשה את כל הדרך מטוראי בסנור – אני מניח שהוא היה בסנור, כי הוא היה בצנחנים, גם אני הייתי משם – מטוראי בסנור ועד לכס הרמטכ"ל צריך למצוא את עצמו יוזם פגישה עם ראש הממשלה המיועד בשביל להסביר לו: של ידיך מעל צה"ל, צהל הוא לא חלק מהפוליטיקה. ואני מודאג מאוד, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רם בן ברק. חבר הכנסת רון כץ – איננו. חבר הכנסת נאור שירי, אתה יכול לאחד. נעשה את זה עשר דקות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אמשיך מהמקום שהפסקתי, עם קצת יותר אנרגיות. אני יודע שכולם חיכו לשמוע. דיברנו קצת לגופו של אדם, ואני רוצה כן לדבר אולי לגופו של עניין ולתזכר שכמעט 30 השנים שמפלגת ש"ס ואריה דרעי היו בציבוריות הישראלית, הם גם תפסו עמדות מפתח, ובמובן הזה אנחנו צריכים להוקיר שהרציונל היה לתפוס את עמדות המפתח, כדי באמת, אני מניח, לבוא למקום ולהשפיע. אחת מעמדות המפתח המשמעותיות שכיהן בהן השר המיועד אריה דרעי הייתה במשרד הפנים. אני – אם כל מי שיושב פה יודע או לא, אני מניח שגברתי השרה יודעת – הגעתי מהרשויות המקומיות. הייתי סגן ראש עיריית הוד השרון. ואצלי בעיר היה מזל: ראש העיר בהוד השרון, אמיר כוכבי, הכיר בחשיבות של חברי וחברות מועצת העיר. הוא הכיר. הוא אמר: יש חשיבות לנבחר ציבור מקומי, ויש אפילו ערך עליון בחיזוק שלהם, לתת להם פתח מוצא, פה. אני, אפילו שהייתי איתו בקואליציה, אמרתי לו שמדי פעם זה הפך להיות קצת מוגזם מדי. באופן כללי ניתן היה לחברי המועצה גם לדבר, גם לפעול, גם להגיש שאילתות וכל מה שיש לנבחרי ונבחרות ציבור מקומיים. אני לא יודע אם גברתי השרה מכירה את התוכנית בכאן 11, תוכנית מופת בעיניי, אני מת עליה, של אורן אהרוני, "ארץ עיר". שמעת עליה? היא סוקרת למעשה – עוברת ב-14-12 דקות, אני ממליץ גם לך, אדוני היושב-ראש, בזמנך הפנוי, יש לי הרגשה שיש לך קצת זמן פנוי ביום הקרוב – היא סוקרת, עוברת רשות-רשות, ובאופן חצי הומוריסטי, את מסתכלת ואומרת "בוא'נה, לא יכול להיות", סוקרת כל מיני דברים שנעשים ברשויות מקומיות. ואני אומר לכם, לפעמים אתם נתקלים במקומות שאתם אומרים: לא יכול להיות. אין, לא יכול להיות. אני אספר לכם סיפור נחמד שיצא לי להכיר גם מקרוב וגם כמובן היה על זה פרק בתוכנית, על עיר ושמה קריית אתא. בקריית אתא, הילה רובין שלם, שהיא חברת מועצת העיר עם שלושה מנדטים, ביחד עם רועי דוד, היא כביכול יושב-ראש האופוזיציה. חברת מועצת העיר – לא נותנים לה להיכנס לבניין המועצה. אין, לא נכנסת. היא באה להיכנס בשער, לא נכנסת. בנו בניין מועצה חדשה, הוא נראה מעולה – אני לא נכנס אם זה כן בזבוז, לא בזבוז – באה להיכנס, אין, לא נכנסת. לא נכנסת לבניין המועצה, חברת מועצת עיר. הצעות לסדר-היום – אין הצעות לסדר-היום. היא שולחת 40-30 הצעות לסדר-היום, אין הצעות לסדר-היום, לא מעלים הצעות לסדר-היום. שאילתות – מעל 50 שאילתות שמחכות – אין שאילתות, אין הקראה של שאילתות. מה יש לחבר מועצה? אני מזכיר, במדינת ישראל יש לקונה משמעותית ביותר, שנבחר ציבור מקומי הוא מתנדב. זה מחליש אותו באופן מאוד משמעותי, בטח אל מול ראש הרשות, אבל בטח אל מול הציבור שאותו הוא אמור לשרת. אם ניקח את קריית אתא כדוגמה, מה עושים? בדרך כלל שולחים מכתב למפקח הממונה על המחוז. אם בסופו של דבר זו הפררוגטיבה והיכולת שלנו כנבחרי ציבור מקומיים, ברגע שיש איזו לקונה מסוימת ואתה מרגיש שהזכויות שלך נרמסות על ידי ראש הרשות, שולחים מכתבים. שולחים מכתבים – אין מענה. שולחים מכתבים – אין מענה. שולחים מכתבים – אין מענה, אין מענה, אין מענה. מה עוד מצחיק בקריית אתא? אין הסכמים קואליציוניים. למה אין הסכמים קואליציוניים? כי הסכמים פוליטיים וקואליציוניים שאתה חותם ברשות מקומית, אתה צריך להציג לציבור. מה אומר הסכם קואליציוני באופן כללי? הוא מחלק את הרשות בין אופוזיציה לקואליציה. מה אתה עושה בחלוקת הקואליציה והאופוזיציה? אתה יכול למשל לבחור יושב-ראש ועדה לביקורת העירייה. אבל כשאין הסכם קואליציה ואין הסכמים פוליטיים, אתה לא יודע מי אופוזיציה ומי קואליציה. אם אתה לא יודע מי קואליציה ומי אופוזיציה, אין ועדה לביקורת העירייה למשל. בטירת הכרמל, אגב, הם הגדילו שם לעשות באחד הפרקים: יושב-ראש הוועדה לביקורת – אנחנו אומנם בהומור, אבל הוא נפטר לפני כמעט שנתיים, והוא עדיין ממונה כיושב-ראש ועדת הביקורת. אין ממונה על המחוז. לנבחר ציבור, שהציבור בחר בו, שלושה מנדטים למשל בקריית אתא, אין למי לפנות. משרד הפנים במשך המון המון זמן, בטח ובטח מאז שאני מכיר, משרת אך ורק ראשי רשויות. אין לחברי מועצת עיר שכר, הזכויות שלהם נרמסות ביום-יום, אין מענה. ובאופן כללי תשע שנים היה השר לענייננו – אנחנו חוזרים – תשע שנים הוא היה שר, ולא היה ולו שיפור במילימטר; אם כבר, יש רק הרעה בתנאים שלהם. חברי המועצה עובדים בהתנדבות, בסוף הם פונים לבתי משפט על חשבונם, גם באופן מהותי של ימי עבודה, ובטח ובטח בעלויות שכרוכות בהוצאות משפטיות, מה שלראש רשות במקרה הזה יש את היכולת ואת המנגנון העירוני. זו אנקדוטה מסוימת על משרד הפנים. בעיניי הכישלון והזלזול שלו בחברי מועצה, שבעיניי פחות מיוצגים, בטח ובטח במשרד הפנים, גם בזרועות השלטון המקומי, וזה כבר נושא - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נאור, אתה זוכר את התקופה שראשי ערים היו נבחרים על ידי המועצה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תחשוב אולי שמאז הבחירות האישיות. זה חיסל את המועצה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יכול להיות. אני לא יודע מה היה לפני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תבדוק את זה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל גם בחירה ישירה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לפני זה הוא היה תלוי כל הזמן באופוזיציה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא סביר. אני מסכים שראשי הערים במדינת ישראל הם היחידים שנבחרים באופן ישיר, כשבא הציבור ושם את הפתק באופן אישי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יכול להיות שזה המחיר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הגיוני שזה יהיה המחיר. אני הייתי רק בקואליציה, אז במובן הזה פחות הרגשתי את זה, וגם הייתי בעיר שהתופעות האלה לא קרו, אבל זה משהו שצריך לחשוב עליו. בכל מקרה, זה תיאור של עבודת משרד הפנים. אני רואה שאין לי כל כך הרבה זמן, אבל אני רוצה לדבר גם על נושא מיגור העוני, כי זה היה קמפיין מאוד מאוד מרכזי – לא בפעם הראשונה – על ידי מפלגת ש"ס. אני חושב שבמובן הזה יש פה כישלון קולוסלי. הסתכלתי על דוחות העוני בערך משנת 2000: יש עלייה מתמדת בכל נתוני העוני. אני חושב שאפשר לציין גם את זה ככישלון מאוד מאוד גדול במדיניות של השר, וגם במובן הזה של המפלגה שהוא עומד בראשה. בעיניי האקטים הראשונים של הקואליציה הנכנסת הם אקטים קיצוניים, שמתייחסים ומדברים רק על פלג או כמה פלגים מאוד מאוד מצומצמים בחברה הישראלית. אני חושב שבמובן הזה זה מייצר איזו הבנה או מייצר מציאות שכאילו אנחנו עדיין בקמפיין. אז אני רוצה לומר שאנחנו ממש לא בקמפיין. הגיע הזמן שאתם תבינו שניצחתם בבחירות ויש מדינה לנהל, ובמדינה יש גם ציבור שלא הצביע לכם, שצריך לקבל וצריך להאמין שאתם פה בשבילו. אני לא מסכים שהייתה פגיעה בתקציבים של החברה החרדית בממשלה הקודמת. אני חושב שבמובן מסוים הממשלה הקודמת עשתה שינויים מאוד מאוד גדולים. אני רוצה לדלג על הרבה מאוד דברים, חבל שלא יהיה לי את הזמן לסיים. עשיתי ניסוי קטן. אני לא יודע אם כבודו מכיר את צ'אט GPT. שמעתם על זה? שמעת, גברתי השרה? צ'אט GPT זה ממשק של OpenAI, הוא מייצר כמו צ'אט בוט, פשוט הרבה הרבה יותר אינטליגנטי. הוא יכול לייצר מאמרים, סונטות, שירים, פשוט הרבה הרבה יותר מתוחכם מצ'אט בוט, ועשיתי ניסוי קטן – אמרתי: נעשה ניסוי ונקיש "אריה דרעי", נראה מה הצ'אט בוט, האינטליגנציה המלאכותית, או הניצנים הראשונים שלה, ניצנים יחסים די מפותחים שלה, נותנים, ועם זה אני אסיים. כך יצא בצ'אט GPT כשהקשתי "אריה דרעי": A man of power, a force to be reckoned with. / He's climbed the ranks, now he's on top of it. / Aryeh Deri, a name you won't forget. / His actions speak louder than any regret. // He's held many positions, he's been around. / He's made some enemies, but also some friends. / His past is checkered, with ups and downs. / But still he stands tall, his power never ends. // He's faced his share of trials and strife. / But he's always come out on top of life. / He's a survivor, a man of the land. / Aryeh Deri, a force to withstand. // Some say his morals are not the same. / He's been accused of corruption, but still he reigns. / Aryeh Deri, a man with no shame. / His actions speak louder than any name. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, נאור שירי. אם היה פה רובי ריבלין יושב-ראש, הוא היה אומר: אדוני, בכנסת מדברים או בעברית או בערבית. אבל אני לא אומר כלום. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יכול לנסות בערבית, אם אתה רוצה את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה מדבר בערבית? חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> בוקר טוב. << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> סומכת עלייך. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, כי צריך איכשהו - - - << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> ברור. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מה שלומך, אדוני היושב-ראש? איך אתה מרגיש? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ברוך השם, יותר טוב. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לעשות את זה רגוע, להירדם, או שנעשה קצת אקשן? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא איתי, לא אני. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> טוב, חברים. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, מנהלי סיעות, עובדי הכנסת היקרים, חזרנו לימים טובים-רעים של לילות של פיליבסטרים, אבל זה טבעה של הדמוקרטיה בישראל. אגב, אני כבר מזמן טוענת שכל סדרי העבודה בכנסת צריכים שינוי עמוק והתאמה למאה ה-21. כשכתבו את תקנון הכנסת ובכלל את כל הכלים פרלמנטריים לחברי הכנסת, אלה היו זמנים אחרים. מדינת ישראל השתנתה, ואנחנו נשארנו איפשהו מאוד מאוד אחורה. אז בזמנו, עוד שיולי אדלשטיין היה יושב-ראש הכנסת, הכנתי בשבילו עבודה ממש, יחד עם הממ"מ, על סדרי עבודה בפרלמנטים אחרים בעולם. איך שאנחנו עובדים אף פרלמנט לא עובד, פשוט ככה. אין דבר כזה בעולם, כנראה זה העם – איך אומרים את זה? הנבחר. אנחנו נבחרנו, העם הנבחר. אז גם בזה אנחנו העם הנבחר, משהו מאוד מאוד מיוחד. אין דבר כזה, שום פרלמנט לא עובד בשיטה כזאת. יש שם מושבים של הוועדות, מושב של חקיקה. זה עובד אחרת לגמרי. זה הרבה יותר מעמיק, הרבה יותר דגש על הפיקוח הפרלמנטרי. כי בריצה שאנחנו נמצאים בה, האין-סופית, הבלתי-נגמרת – ואתה בטח יודע את זה גם מהעבודה שלך כחבר כנסת. יש מלא חוקים שיש שם סעיף פיקוח פרלמנטרי, ששרים צריכים לדווח, שהכנסת צריכה לבדוק, לקבל דיווח, לראות איך זה עובד. אנחנו בכלל לא מגיעים לשם. אנחנו בקושי מספיקים לעשות את הדברים הכי דחופים. סליחה, השעה 02:00. אגב, אפרופו הסכמים קואליציוניים, אני ראיתי שם את כמות החקיקה שאתם התחייבתם להעביר בתוך 60 יום מיום הקמת הממשלה. אני יכולה להגיד רק למנהלי הסיעות ולחברי הכנסת, ואולי למישהו שמקשיב לנו שזה פשוט לא יקרה, כי זה פשוט בלתי אפשרי. כי נוסף לכל מה שהתחייבתם בהסכמים הקואליציוניים, יש חקיקה רגילה שיש כרגע במשרדי הממשלה – מה שצריך: תקנות, כל מיני דברים. אפרופו, תקנות איו"ש, אם מישהו שכח למה נפלה הממשלה, אני רוצה לראות שמביאים עכשיו את תקנות איו"ש, שמתנגדים, שאומרים: אחרינו המבול. אז גם זה יהיה שם איפשהו בבוידם. אז לכל אלו שעושים הסכמים קואליציוניים וחותמים ומתחייבים שבתוך 60 יום יעשו, יעברו, שנייה, שלישית, רביעית, חמישית – פשוט לא יקרה, כי הפקק יהיה כזה מטורף, וכבר חווינו את זה, ואנחנו מאוד מאוד נשתדל לעזור לכם בפקק הזה. אנחנו נעשה את זה כמה שיותר יסודי. זה בנושא הזה. לגבי החוק שעבר פה קודם, פיצול פקודת המשטרה – אגב, זה סימן ראשון למה שהולך להיות פה. בן גביר הגיע, אביר על הסוס הלבן, עכשיו במכתב, הוא יעביר פה חוק, ישנה סדרי עולם, הכול יהיה לפי רצונו. כולם מיישרים קו. ומה בסוף? אני לא אומרת שהחוק שאנחנו נדון עליו מחר הוא טוב או שבסדר או יש בו מלא פגמים. אבל שני הסעיפים המרכזיים, שזה היה בלב המחלוקת, פוצלו מהחוק. אז איתמר, קיבלת לא רק סטירה אחת, קיבלת שתי סטירות. ואם אתה חושב שבעוד שלושה – כמה אתה הבטחת? שלושה שבועות, אתה תעביר את החוק המפוצל הזה בשנייה-שלישית – עוד פעם, להירגע, זה לא יקרה, כי עכשיו אני למדתי משהו על בשרי: מה שלא קורה בזמן אמת, מה שאתה לא מצליח להביא עכשיו ומיידית, אתה כנראה כבר לא תצליח לעשות. אבל מה הפואנטה פה? אנשים באו וחשבו: אנחנו עכשיו נהפוך פה את העולם, והעולם, המדינה, האדמה, זה לא עגול אלא מרובע, ומה שאנחנו נקבע זה מה שיהיה, ועכשיו זה לא חודש דצמבר אלא חודש יוני וזה מה שיקרה. אז לא. עדיין במדינה יש כללים, עדיין יש כוחות, אנחנו באופוזיציה עשינו הכול כדי לעשות דיון מעמיק, באמת הצלחנו בזה וגרמנו לפיצול הזה, ואנחנו נמשיך בדרכנו. אז כל השרים שהולכים להתמנות עכשיו, חבר'ה, תנשמו עמוק. אתם לא כל-יכולים. יש כללים, יש נושאי משרה, יש חוקים, יש אופוזיציה. בסוף יש הרבה מאוד הגבלות שאתם תצטרכו להתמודד איתן. אבל השיח הציבורי שאתם הצלחתם לעשות – בזה אתם כנראה פישלתם; לא כנראה, אתם פישלתם בגדול. עכשיו אני שומעת שמה שכתוב בהסכמים הקואליציוניים זה רק לשם שמיים: אל תשימו לב, זה לא יקרה, אנחנו לא נפלה את הלהט"בים, ולא נפלה את הנשים, ואנחנו לא נעשה בעיות לעולים חדשים, ולגויים האלה, וכל השיח המטורף הזה, אבל זה סתם, זה הסכמים קואליציוניים שלא מעניינים אף אחד. אז אם זה כך, אז למה כתבתם את זה? אבל אם כתבתם את זה, תהיו גברים, תעמדו מאחורי המילים שלכם. אבל גם אם זה לא יקרה – ואתה יודע מה? אתם יודעים מה? אני חושבת שחלק ניכר מהדברים האלה באמת לא יקרו, מאותן סיבות שאמרתי קודם. עצם זה שהיום הדברים האלה על סדר-היום הציבורי, שבאמת דנים על זה ברצינות – אתם הוצאתם את השד הזה מהבקבוק. ואני אגיד לכם, באמת, משיחות שלי בסופר, עם שכנים, עם אנשים ברחוב, סתם מכרים, אנשים באמת מפחדים, וזאת התחושה הכי קשה לאזרח כשהוא מתחיל לפחד מהשלטון. אפשר שלא להסכים עם השלטון, אפשר להתווכח, אבל עכשיו אנשים באמת מפחדים – הם מפחדים על העתיד שלהם, על הילדים שלהם, על החופש שלהם, על הדוד שלהם, על מה יהיה מחר; הם מפחדים גם על הכלכלה. כי בהסכמים הקואליציוניים, אם אנחנו נכנסים לשם ומחשבים מה כתוב שם, זה מיליארדים על גבי מיליארדים, אבל אין שם שום מילה, חצי מילה, מאיפה אנחנו ניקח את הכסף הזה. אזרחי ישראל מסתכלים על כל זה ואומרים: מאיפה? למה? איך? אז אני מבינה שתהיה תשובה: אנחנו ניצחנו בבחירות. אבל מי זה אנחנו? אותם בוחרי ליכוד, הם לא בחרו באפליה נגד נשים, נגד להט"בים, נגד עולים חדשים, כי חלק מהם חברים, נשואים, משפחות, גם הצביעו לליכוד. לא, לא זה מה שהיה בבחירות. כן, נכון, אנשים הצביעו, אבל ללא ספק לא לדברים האלה. זה ניכר ומורגש ברחוב. אנשים חשבו על – מכרתם להם ספינים ושקרים. נכון, עשיתם אחלה קמפיין. כנראה שהיום קמפיין בחירות, השם הנרדף זה שקר. מי ששיקר יותר טוב, הוא ניצח בבחירות, בנסיבות האלה של היום. אז מכרתם לאנשים לוקשים על מנסור עבאס, על הערבים, על 53 מיליארדים שלא היו ולא קיימים בכלל ולא היו מעולם. אנשים האמינו, אבל עכשיו יש התעוררות – הם מתעוררים ואומרים: סליחה, אנחנו לא רוצים, אנחנו נגד ביטול סעיף הגזענות. מה זה הדבר הזה? מאיפה נשמע דבר כזה? אנחנו לא אוהבים את השיח הגזעני כלפי העולים החדשים. אנחנו לא רוצים שנשים בארץ, במדינת ישראל, ירגישו נרדפות, שאני ואורנה ברביבאי, אנחנו נפחד ללכת בצד הלא-נכון של הרחוב או שיגידו לנו מה לשים עלינו ואיך אנחנו צריכים להראות. לא רוצות את זה. זאת לא המדינה שלנו. אז בסוף, מה מניע את הבן אדם, את האזרח, כל אדם, בעצם? זה פחד. ואתם הצלחתם בשבועיים האלה להכניס פחד לליבם של אזרחי ישראל. הצלחתם להביא שיח שמעולם לא היה פה. גם כשהתווכחנו ולא הסכמנו, מעולם לא היה כזה שיח. פתאום אורית סטרוק מדברת בשפה שזה משהו שלא נשמע, אבל היא שכחה רק דבר אחד. היא מדברת על טיפול רפואי – היא שכחה רק דבר אחד: היום בארץ חצי מהרופאים הם דרוזים או ערבים, אז מחר היא יכולה פשוט לקבל את זה על הראש שלה. זה מה שנקרא אפקט הבומרנג. או כששמחה רוטמן מדבר על בעל מלון שיכול לא לקבל, אז באיזשהו שלב גם יוכלו לא לקבל אותו. הוא פשוט לא שם לב לזה, כי מחר מישהו יכול להגיד ששמחה רוטמן לא מתאים לו לפי דעות האמונה שלו. אנשים מעלים פה שיח שבסוף הם לא קולטים עד הסוף את התוצאות שלו. הם אלה שיישאו בתוצאות. מה זה אומר? מחר, מורה בבית ספר יגיד: סליחה, אני לא אלמד את הילד הזה, כי הוא גוי וזה נגד האמונה שלי, או להפך, הפוך – קופאית לא תיתן שירות בסופר כי אתה חרדי, והחרדי לא ייתן לא יודעת מה, שירות לחילוני, כי זה לא מתאים לו. מישהו פה דיבר על משילות? מישהו פה דיבר על אחדות העם? ותראו את השיח הזה. אני כבר לא מדברת על פירוק. זה משהו שעוד לא היינו בו. ראינו דברים, ואני מבינה את צורכי הממשלה, אבל מה שקורה היום במשרדי ממשלה – באיזה שלב גם אנחנו בכנסת לא נדע להסביר ולהבין מי אחראי על מה. מה עם האזרח? ואנחנו כבר דיברנו על זה שבאיזשהו שלב, אפילו אנחנו, חברי הכנסת, ביקשנו שיעשו לנו רשימה – איזה שר אחראי למה, כי מאבדים את זה. אז בקצב כזה, בשיח המשסה, בגזענות, בשנאה, לאן הגענו? מה יהיה? מה ההמשך? ואתה יודע מה, אנשים אומרים לי: עזבי, זה לא יקרה. אז לזה אני עונה שלפני x שנים, שלוש-ארבע שנים, אורית סטרוק יכולה להיות שרה במדינת ישראל. זה היה משהו בגדר ההזוי, לא חשבו שזה בכלל אפשרי. זה שאיתמר בן גביר באופן רציני יכול להיות שר הבט"פ במדינת ישראל, זה היה בדיחה, זה היה לארץ נהדרת. אף אחד לא היה מאמין שזה יקרה, וזה קורה. ואתה יודע מה? כשאומרים לי שזה לא יקרה כי זה הזוי ולא יכול להיות, אני לצערי נותנת את דוגמה הבאה: כשאמרו שתהיה מלחמה בין רוסיה לאוקראינה, אנשים לא האמינו, כי זה כל כך הזוי, זה כל כך לא הגיוני, זה כאילו מדע בדיוני, ובסוף זה קרה וזה קורה. אז כנראה שהדברים הכי הזויים, שלא תיארנו לעצמנו שיכולים לקרות, הם קורים. אבל מי שאשם בזה – זה אפילו לא אשם. אנחנו כבני אדם תמיד, אתה יודע, רוצים להאמין בטוב. אנחנו רוצים להאמין שהגרוע מכול לא יקרה, ואיכשהו זה יסתדר, ויהיה בסדר, בסייעתא דשמיא. אז לא. אנחנו מגיעים לקו פרשת המים – קו פרשת המים חברתית, אזרחית, כלכלית, אתה יודע, אנחנו כעם, כמדינה. כי בעצם מה שאני רואה פה, עם כל הממשלה המסתמנת והחוקים ההזויים שאנחנו דנים עליהם כרגע, זה רק עניין אישי של אנשים פרטיים שדואגים רק לאינטרס האישי שלהם, לטובת ההנאה האישית שלהם וההישרדות האישית שלהם. זה לא קשור לא לטבעה של מדינת ישראל, לא לרווחת האזרחים, לא למשילות ולא לשום דבר אחר. זה בנימין נתניהו עם כתבי האישום שלו, ואיכשהו כולם אשמים שהוא עשה משהו לא בסדר. זה מזכיר לי את הילדים שלי – כשהם עשו משהו לא בסדר, זה אף פעם לא הם. אותו דבר פה: הפרקליטות תפרה לו תיק, העדים לא בסדר, הרגליים עקומות, הרצפה עקומה. לא. כנראה הוא עשה דברים, ואם הוא לא עשה אותם, הוא צריך להוכיח את זה. כי בוא, לא כל כך קל לפתוח תיק נגד ראש הממשלה ולנהל דיון. אף אחד מאיתנו לא רוצה בכך. זה קלון על כולנו, זה חטא, ואנחנו לא רוצים את זה, אבל זה כבר קרה. וכל האנשים שכרגע מובילים את הממשלה – בעצם, אני לא רואה בהסכמים הקואליציוניים שום דבר שהוא מנופי צמיחה. אני רואה רק לקחת. אבל אני לא רואה שום דבר מה אתם נותנים לאזרחי ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מלינובסקי. חבר הכנסת רון כץ, נמצא? כן. בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, התקופה הזאת של לפני השבעת ממשלה הייתה אמורה להיות תקופה אופטימית, תקופה שמחה עבור עם ישראל – מוקמת ממשלה במדינה – אבל לצערנו אנחנו בתקופה בעייתית מאוד, תקופה שבכל יום ראש הממשלה המיועד צריך להתכחש לאמירה כזאת או אחרת של אחד השותפים הקואליציוניים שלו. יש תחושה לא טובה בציבור, יש תחושה לא טובה בעם, תחושה שמשהו מתפרק – ההפך הגמור מהתחושה הזו, האופטימיות הזו, שאמורה להיות בהקמת ממשלה. ואנחנו יכולים להבין שיש בעיה אמיתית, ואיך אנחנו יכולים להבין את זה? אנחנו קודם כול יכולים ללמוד את זה מהתמשכות הזמן שלוקח לראש הממשלה המיועד ולשותפים להגיע להסכם. כמעט חודשיים הם מנסים לבנות איזשהו טלאי של ממשלה שלא מתחבר. כי מה שמאחד את הממשלה הבאה הזו הוא הקיצוני, הוא השונה. ולצערי, זה בדיוק ההפך ממה שאנחנו מצפים מממשלה בישראל. כי הממשלה הבאה מורכבת מקבוצות אוכלוסייה, מסקטורים מאוד מסוימים, שבאמת, לצערי הרב, לא מייצגים את כולם, ואני באמת אומר את זה בכאב, כי הייתה יכולה להיות פה ממשלה שונה לגמרי – ממשלה שלא מנסה לקטלג אנשים ולסמן אותם באיזושהי רשימה שחורה של נשים שמשפיעות או אוכלוסייה שהיא שונה מהם. הייתה יכולה להיות פה ממשלה שלא אומרת לבעלי עסקים לא לתת שירות למי שלא דומה להם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אמרת את זה כבר. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הייתה יכולה להיות פה ממשלה שלא מבקשת מרופאים לא לטפל בבני אדם רק כי הם שונים מהם. וזה באמת עצוב לי שהממשלה הבאה שהולכת לקום במדינת ישראל לא מייצגת את רוב הציבור. היא טכנית, במספרים – כי סיעה אחת נפלה ויש פה איזו מתמטיקה כזאת – מצליחה להרכיב ממשלה, אבל האמת של הדברים היא שחצי מהציבור במדינת ישראל כל יום קם בבוקר ומפוחד. מדברים איתי אנשים ואומרים לי: תשמע, אנחנו מרגישים שהלכנו לישון וקמנו ב-1960. וזאת התחושה בציבור. התחושה בציבור היא שדווקא בישראל, בירת ההייטק, המדינה שבאמת מביאה הרבה אור לעולם, אנחנו הולכים אחורה. אנחנו רוצים עכשיו לסגור את התדרים של דור 4 ודור 5, ובמקומם לחזור אחורה בזמן לתדרים 2 ו-3, כי זה מה שמתאים לקבוצה המסוימת הזאת שישבה עם נתניהו וביקשה ממנו את זה במשא ומתן, והוא הסכים. המשמעות תהיה שלא רק שאנחנו לא נוכל להשתמש בטלפון שלנו בצורה טובה וכמו שאנחנו רוצים להשתמש בו, אלא שגם מכשירי קשר יצטרכו לעשות התאמות לעבר. וזה בדיוק מה שהממשלה הזאת מנסה לעשות. הממשלה הזאת מנסה שמדינת ישראל תעשה התאמה לעבר. אין שום דבר אופטימי, אין שום דבר טוב, אין שום דבר שמעודד אופטימיות בממשלה הזאת שהולכת לקום. ואני באמת אומר את זה בצער, כי אני לא חושב שהיא תחזיק מעמד בגלל הסיבה הזאת; בגלל שהשותפים שלה לא מסכימים על כלום לבד מהשנאה שלהם למי שלא דומה להם. אולי אני אפנה אליך, אדוני, כי אין כל כך הרבה נציגים במליאה. אבל אני כן חושב שצריכה להיאמר אמירה ברורה, כמו ששמעתי היום את הרב יוסף. מה אתה לחוץ? עדיין מוקדם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל הזמן שלך - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה. אני אעשה את זה בהנמקה הבאה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי נמצאת? חברת הכנסת נעמה לזימי איננה? חבר הכנסת גלעד קריב, חמש דקות. אגב, תהיה רגוע בעניין הטלפונים. אני אדבר איתך כשאני לא על כיסא היושב-ראש, ואסביר לך את הנקודה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לילה טוב, עוד מעט בוקר טוב. בדברים הקודמים שלי כאן על הצעת החוק הזאת דיברתי על כך שמדובר בהצעת חוק-יסוד לתיקון חוק-יסוד שמבוססת כל כולה על שקר ידוע ומפורסם, והתכוונתי לעובדה הפשוטה שבשעה שהצעת החוק קובעת שהשר הנוסף במשרד יהיה כפוף לשר הראשי, יודעים כולם שהכוונה היא להעניק לחבר הכנסת סמוטריץ' עצמאות כמעט מלאה בפעילותו במשרד הביטחון אל מול המינהל האזרחי ומתאם הפעולות בשטחים. בדקות שעומדות לרשותי אבקש לטעון שתרבות השקר, הרמייה וההונאה נוגעת גם לחלק של הצעת החוק שנועד להכשיר את כהונתו של אריה דרעי, אדם שהורשע פעמיים בעבירות בכהונת שר. מדוע שקר ורמייה? גם מכיוון שמנסחי הצעת החוק וחברי הוועדה שתמכו בהצעה הציגו טיעונים שקריים לגבי פרשנות החוק, כאילו לשון החוק תומכת בתיקון, תוך הצגה חלקית של לשון החוק והתעלמות מהאמירה המפורשת שבצד ריצוי המאסר קיימת חלופה נוספת והיא חלוף הזמן מיום פסק הדין, והן מכיוון שמי שקורא את פסק הדין שניתן בעניינו של חבר הכנסת דרעי רואה דברים ברורים ביותר של השופט ביחס לחומרת מעשיו של אריה דרעי. והטענות שנשמעות כאילו פסק הדין מציג את אריה דרעי כמי שבעצם ראוי היה שעניינו ינותב לנתיב של תשלום כופר מציג טיעון שכולו שקר ורמייה. מעשים חמורים שראוי היה לגזור בגינם עונש של מאסר על תנאי כפי שנגזר; עונש שעל פי הדין המצוי במדינת ישראל היה צריך לשלוח את חבר הכנסת אריה דרעי להתייצב מול יו"ר ועדת הבחירות לדיון אם נפל קלון במעשיו - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> החוק השתנה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ומכיוון שאריה דרעי יודע שנפל קלון במעשיו, הם באים ומשנים את כללי המשחק לאחר שנחתמה עסקת טיעון, לאחר שברור היה שחבר הכנסת אריה דרעי מתפטר מן הכנסת. ואם הוא מעוניין לכהן כשר, עליו להתייצב בפני יושב-ראש ועדת הבחירות. ראוי לו, לעבריין מורשע, שדרכו אל הממשלה תיסלל דרך מעשה של חקיקה שכולו מבוסס על הונאה, על רמייה, על שקר, על פייק ניוז, על קריאה מניפולטיבית של לשון החוק. והשיטה הזאת של פייק ניוז הופכת להיות הסימן הבולט של הממשלה העתידה לקום: פייק ניוז – חותמים על הסכמים קואליציוניים, ואז מוציאים הבהרה לציבור שבעצם ההסכמים הקואליציוניים הם לא מה שכתוב בהם; פייק ניוז – מספרים לציבור שאין ממה לחשוש בשעה שכל חבר קואליציה מתחרה בחברו במסכת האיומים שהוא משמיע כנגד קבוצות בחברה הישראלית; פייק ניוז – כשם שחבר הכנסת קרעי, יושב-ראש הוועדה, שמציג את חקיקת הרמייה, קורא באופן סלקטיבי מתוך פסק הדין; עמדה פה חברת הכנסת וולדיגר בתחילת הערב, וציטטה מקטע אחד מהקוד האתי של ההסתדרות הרפואית, ושכחה שהקוד האתי נפתח באיסור מפורש של אפליית מטופלים בגין נטייה מינית או בגין כל סיבה אחרת - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ממשלה של פייק ניוז, קואליציה של שקרים. ואתם יודעים - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת קריב. בבקשה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - סופו של השקר להתגלות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> - - - לאופוזיציה לארבע שנים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – איננה; חבר הכנסת סימון דוידסון – איננו; הוא פה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא נמצא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא לא נמצא. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> רגע, קודם לא עשיתי עוד הסתייגות, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עבר זמנו, בטל קורבנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא לא מוכן לתת לך לעשות את זה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הוא מקבל את הזמן שלי? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא לא מוכן לתת לך מהזמן שלו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל יש לי עוד הסתייגות שלי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אין לך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אין לך, חביבי. עבר זמנו – בטל קורבנו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מי שנמצא כאן. לילה טוב. האמת היא שאני נמצא בתחושה מוזרה. עליתי לארץ לפני 24 שנים, בדצמבר 1998. אם אני לא טועה, כמה שבועות לאחר מכן, ממשלת נתניהו הראשונה התפרקה, וחוויתי את האירוע של "הוא זכאי" של השר דרעי, עם כל הקמפיין שנוהל אז בקשר לגזר הדין שניתן לו. ולאחר שנתניהו הפסיד את הבחירות היינו באירוע של עמדי והמתנות, כלומר סביב ההסתבכויות הפליליות של נתניהו ודרעי. ועברו 24 שנה, ואנחנו שוב באירוע הזה – שוב דרעי הסתבך בפלילים, שוב נתניהו הסתבך בפלילים, אפילו ביתר שאת, ושני האדונים האלה מסרבים לפנות את הזירה הציבורית למרות הפגמים המהותיים בהתנהלות שלהם. זה מאוד משונה. אני באמת מתקשה להסביר לבנות שלי, שהן בנות עשר ושבע, כיצד במדינה מתוקנת יש ראש ממשלה שמואשם בפלילים ועומד לדין; יש שר מיועד לביטחון לאומי שבעבר הורשע בשמונה אישומים, כולל תמיכה בארגון טרור; שר הפנים ושר הבריאות המיועדים ישב בכלא וחזר למערכת הפוליטית והורשע שוב. ואני לא מקבל את הקביעה שמדובר בעבירה פעוטה. ממש לא. אני, כרואה חשבון, בעוונותיי, מבין בעבירות האלה ונתקלתי בהן בעבר, ואני יודע שמדובר בעברה פלילית חמורה. כל מה שמתגלה בימים האחרונים לגבי התנהלותו של שר השיכון המיועד – חברים, זה אירוע מופרע. אני לא מכיר מדינה מתוקנת שבה טיפוסים מסוג זה מנהלים את העסק. אי-אפשר להסביר את זה. אי-אפשר להצדיק את זה על ידי רוב כזה או אחר בבחירות, כי אי-אפשר להפוך שחור ללבן, אי-אפשר להפוך שקר לאמת ואי-אפשר להפוך התנהלות פלילית להתנהלות תקינה. האמת היא שבימים האחרונים אנחנו עדים למופע קרקס. אומנם אין בו ריקודים ושירים וגם אף אחד לא צוחק, לפחות מנסה לא לצחוק, אבל קורים בו דברים הזויים ביותר. מנחה המופע די חלש וסחיט, מנסה להשתלט על הכאוס, אבל השותפים שלו מזמן גנבו לו את השואו. האחד הוא אבי מעוז, שרוצה להקים כאן מדינת הלכה, למחוק את הנשים מצה"ל ולפגוע בקהילת הלהט"בים – זה, אגב, הוא אומר, לא אני. השני הוא בצלאל סמוטריץ', איש מוכשר, השר הכפול בקרקס, שמתכוון על ידי אמונה בתורה להוריד את יוקר המחיה. זה בהחלט פעלול מרשים, מעניין איך זה יעבוד. לפחות ממה שלמדתי בתיאוריה הכלכלית אני לא מכיר דרך פעולה כזאת, אבל שיהיה לו בהצלחה. השלישי הוא הפירומן איתמר בן גביר, שגם הורשע בתמיכה בארגון טרור, שמצית אש וגזענות בכל מקום שהוא מגיע אליו. וכמובן, הקוסם שכבר הזכרתי, אריה דרעי, שהצליח בהוקוס פוקוס להתחמק מאות הקלון וגם מהחוק בהינף השרביט. הקרקס הזה, חבריי, הוא הסכנה הגדולה ביותר לעתיד המקום הזה, לעתיד הבנים והבנות שלנו. אנחנו עוברים תקופה לא קלה מאז הבחירות. ההסכמים הקואליציוניים מתבהרים לנו בכל יום עוד קצת. כנראה, ביום רביעי נקבל את ההזדמנות לקרוא אותם במלואם. זאת הולכת להיות ממשלה מופרכת שמאיימת לרמוס את הדמוקרטיה הישראלית ולרסק את הכלכלה. גם נתניהו יודע את זה, לכן הוא מוציא בערך כל שעתיים הבהרה חדשה. הוא הפך לשר ההבהרות. הוא בלחץ. הבן שלו, כהרגלו, אומר מה שאביו חושב בחדרי-חדרים. אני בטוח שכולכם שמעתם את האמירה המזעזעת על הבגידה של החוקרים בתיקי המלך: כיצד מטפלים בבגידה בארצנו? לא, זה לא כלא. זאת אמירה שיש עימה קלון. אנחנו כבר מזמן איכשהו לא מדברים כאן על הרמה המוסרית והערכית של הממשלה החדשה. יש יותר מדי סיבות אחרות לכך ששכחנו כיצד אמורה להיות כנסת מכובדת, שמהווה דוגמה לציבור, שדואגת לכספי ציבור, לשקיפות, להתנהלות מוסרית, ערכית. נתניהו ושותפיו הביאו לקרע עמוק בחברה הישראלית ויהיה קשה לאחות אותו. הם מנסים לכפות את דרכם על מעמד הביניים הישראלי, על המעמד היוצר, המשרת, משלם המיסים. הם רוצים לנכס את היהדות לעצמם. קיבלנו ממשלה שבאה לנקום – בבתי משפט, בשופטים, ביועצים המשפטיים וגם בציבור שלא בחר בהם. הנקמה הזאת, לצערי, הולכת להגיע לכיס של כולנו. הקמת הממשלה הזאת הולכת לעלות מיליארדים על חשבון משלם המיסים, על חשבון הציבור העובד. כמה מיליארדים? האמת היא שעשיתי חישוב ראשוני גס והגעתי לפחות עד 66 מיליארד שקלים. אתם בטח אומרים לעצמכם: זה לא יכול להיות. זה כן יכול להיות. אנחנו מדברים על קצבאות לאברכים ועוד קצבאות, כספי ענק לחינוך שלא מלמד מתמטיקה ואנגלית, ערים לאוכלוסייה מסוימת, הנחות שונות, קווי אוטובוס כשרים ומיליארדים לחיזוק זהות יהודית. האמת היא שאני לא מרגיש שהזהות היהודית שלי זקוקה לחיזוק. היא מספיק איתנה ושורשית. אם אורית סטרוק מרגישה לא בטוחה בהקשר הזה אני מציע שהיא תחזק את עצמה על חשבונה, לא על חשבון הציבור. המשרד המופרך שלה, עם שם משונה, הולך לבזבז פה מאות מיליוני שקלים כל שנה לצרכים פוליטיים. ושוב אני אומר, הפטרונות הזאת לא מקובלת עליי. אנחנו לא צריכים חיזוק לא מאורית סטרוק ולא מהשותפים שלה מהמפלגה הקיצונית. הכסף הזה יכול ללכת לתעסוקה, לרווחה, לחיזוק הפריפריה ולא למטרות המשונות האלה, וזה עוד לפני הסעיפים המופרכים והיקרים ביותר. אני במקרה ראיתי כתבה שחישבו בה את עלות הקמת מתקני אגירה במקרה שרוצים להפסיק לייצר חשמל בשבת. אני לא יודע עד כמה זה נכון, אני לא יודע עד כמה הרעיון הזה ישים, אבל דובר שם על 600 מיליארד שקלים – סכום שהוא גבוה מתקציב המדינה. כדי לסבר את האוזן – מכיוון שהייתי מרכז הקואליציה בוועדת הכספים בקדנציה הקודמת אני מכיר קצת מספרים – התקציב של ממשלת השינוי עמד על 452 מיליארד שקלים. חברים, נתניהו לא תמיד היה חלש, סחיט ופופוליסט חסר תקנה. פעם, לפני 20 שנה, כשהיה שר האוצר, הוא קידם מדיניות כלכלית אמיצה ונכונה. הוא התייחס בכבוד לתפקיד שלו, לציבור שבחר בו וגם לציבור שלא בחר בו. אני נתקלתי לאחרונה בכמה ציטוטים שלו מאותה תקופה. למשל בשנת 2003, בריאיון לגלי צה"ל, הוא אמר את הדברים הבאים: אנחנו חייבים לצאת מתרבות של קצבאות לתרבות של עבודה. אנחנו חייבים להביא פתרונות, אבל פתרונות הם לא ללכת אחורה, לא ללכת אחורה לקצבאות, כי אז אנחנו דנים אותם, את הילדים שלהם ואת הנכדים שלהם להיות במלכודת של עוני ולסעוד על קצבאות לעולמי עד. לאחרונה נתניהו הוא איש כלכלה באנגלית ופופוליסט בעברית. הדבר העצוב ביותר הוא שנתניהו מבין שהוא משקר לבוחרים שלו, משקר במצח נחושה. ולא רק הוא משקר – 31 חברי הכנסת של הליכוד עומדים מאחוריו, מגינים עליו וממשיכים לשתוק נוכח המהלכים המסוכנים שקורים כאן. בשביל "כיסאולוגיה", כוח וכבוד הם מוכנים לפגוע בזכויות אדם, בזכויות אזרח, לעודד עוני ואבטלה. אני בטוח שיש כאלה בליכוד גם היום כאן, בכנסת, שחושבים לעצמם: האם זו המפלגה שייחלתי להיות בה, מפלגה שבמתכונת הנוכחית שלה תיזכר לדיראון עולם, כזו שניסתה להרוס את המדינה שהכרנו – מדינה יהודית, דמוקרטית וליברלית. נתניהו הוא איש כלכלה, פופוליסט, שגם אמר פעם אחר פעם ב-2003 וב-2004 שקיצוץ הקצבאות חייב להימשך, ואם הוא ייעצר – כל המדינה תיעצר. היום במו ידיו ראש הממשלה המיועד מחריף את הכלכלה המשגשגת שהבאנו בשנה האחרונה. לאחר שלוש שנים ללא תקציב ושלושת הסגרים ההרסניים של הקורונה, ממשלת השינוי – אנחנו בשנה האחרונה יצאנו מהקיפאון, חיסלנו את הגירעון השוטף, הבאנו צמיחה מהגבוהות - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת בליאק, יש לך אופציה לעלות עוד פעם אם אתה רוצה, ועכשיו אתה צריך לתת לגברת סגמן עכשיו לדבר. יש לך עוד דקה וחצי, ואחר כך תתן לה, ואחרי החמש דקות שלה – אתה תחזור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - תמשיך עד הסוף. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי, אז אני אמשיך עד הסוף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תמשיך. תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> או שתיתן לה את העשר דקות - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, לא, תמשיך עד הסוף, בסדר. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו עשינו רפורמות אדירות: רפורמות יבוא, רפורמות רגולציה, רפורמות כשרות, אגרת גודש, ביטול אג"ח מיועדות – רק זה חסך או יחסוך לתקציב המדינה בעשור הקרוב בסביבות 100 מיליארד שקלים; התנענו את הרפורמה בחקלאות, הקצינו ארבעה מיליארד שקלים לקידום החברה הערבית, עשרות מיליוני שקלים לקהילת הלהט"בים; העלינו את הקצבאות לשורדי השואה, לגמלאים הכי עניים ועוד, וכל זה תוך פחות משנה נטו. מה הליכוד מציע לנו היום? הנצחת תרבות הגמלאות, תלושי מזון, ביטול רפורמת החקלאות. ואני שואל: באמת, היכן המפלגה הלאומית והליברלית? לאן היא נעלמה, ואיך הפכה לחבורה של לוביסטים? איך אמר פעם חבר הכנסת לשעבר אביר קארה? לוביסטים של יוקר המחיה. נתניהו, ראש הממשלה המיועד, שפעם היה איש כלכלה ובאמת הסמל של הימין הכלכלי הליברלי, נפטר היום מהערכים שלו, ומוכר אותם לכל המרבה במחיר. אתם שואלים מה המחיר? המחיר הוא להיחלץ מהמשפט שלו. השופרות מספרים לנו שהתיקים קורסים, בדיוק כמו שסיפרו לנו על 53 מיליארד שקלים "מס עבאס", ממשלת האחים המוסלמים ועוד הסתה מכוערת ושקרית. אבל האמת רחוקה שנות אור מזה – המשפט בעיצומו, בישראל ישנה עדיין מערכת משפט מפוארת, חזקה, עצמאית, ואנחנו כאן על המשמר על מנת להמשיך ולשמור עליה. תראו, מדינת ישראל היא מדינה שאין בה שני בתים בפרלמנט, ואין בה חוקה. כל החוקים, כל זכויות היסוד שלנו – זכות הקניין, חופש הביטוי, חופש העיסוק – הכול מוגן על ידי חוקי יסוד. לתת אפשרות ממשית לרוב קואליציוני מקרי של 61 או בטח רוב רגיל – האפשרות לבטל את הזכויות האלה היא הפיכת מדינת ישראל ממדינה דמוקרטית למדינה לא דמוקרטית. אולי להבדיל מרוב אזרחי מדינת ישראל, לצערי או למזלי, אני יודע כיצד נראית מדינה לא דמוקרטית; אני נולדתי בה וגדלתי בה עד גיל 25. אף אחד כאן, לא מימין ולא משמאל ולא מהמרכז, לא באמת רוצה לחיות במדינה כזאת, במדינה שלא באמת יש בה זכויות אזרח. ומי שהכי נפגעים מהמצב הזה בסופו של דבר הם האזרחים הכי חלשים מהפריפריה, מעיירות הפיתוח, שכפי שאנחנו יודעים, הצביעו בשיעורים גבוהים לקואליציה במיטבה. אני חושב שהאתגר שלנו כאופוזיציה – יש לנו הרבה אתגרים, אבל בין היתר האתגר שלנו הוא להסביר לציבור הזה שבסופו של דבר הוא יהיה הראשון להיפגע מהממשלה המסוכנת הזאת, ואני מאוד מקווה שהוא גם יפנים את זה. למרות הכול, למרות כל האווירה, למרות כל הקרקס, למרות כל המשא ומתן שלא נגמר ולמרות הסערות שאנחנו חווים כאן, כל שעה סקנדל חדש ועבירה חדשה, זה לא הזמן לאבד תקווה, זה לא הזמן להתייאש – יש לנו מדינה להציל. אני מאמין כי במשימה הזאת רוב העם מאחורינו וגם החברה האזרחית. אנחנו גם רואים לאחרונה בסקרים שיותר ויותר אנשים שהצביעו ליכוד לא מרוצים מהמהלכים שמקודמים כאן, ואנחנו כאן כדי להישאר, להילחם, להיאבק על הערכים שלנו, על האמת, על מה שנכון, ולכן המדינה שלנו לא תשנה את פניה. יש לי עוד דקה, ואני רוצה לומר משהו אישי: מגיל שלוש אני סובל מגמגום. לפני שלוש או חמש שנים לא דמיינתי לעצמי שאוכל לעמוד על הבמה ולדבר 20 דקות, בטח לא ב-3:00, זאת סיטואציה משונה כשלעצמה. אני לא חושב שיש לנו הרבה צופים עכשיו, אבל אם בדיעבד מישהו ישמע ויצפה, אני רוצה לפנות לכל אותם הילדים המגמגמים, שמפחדים היום לקום ולענות על שאלות בשיעורים מהפחד להיתקע: אם אני יכול לעמוד כאן היום ולדבר 20 דקות – גם אתם יכולים, וזה הזמן שלכם לדבר. לא לפחד – לקום ולדבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה לחבר הכנסת בליאק. חבר הכנסת דוידסון, לפנים משורת הדין אני נותן לך חמש דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה לפנים משורת הדין, הרב אייכלר? הוא רק יקלל אותנו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני אקלל אותך? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> משמיץ, מטנף - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה הוא - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - אתם הולכים למנות את אריה דרעי לשר לפנים משורת הדין, למרות שהוא כבר פעמיים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משורת הדין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה משורת הדין? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מאפס שוב את השעון. מי שמפריע יגרום לכך שיהיו עוד כמה שעות. << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> אז היושב-ראש - - - בטמפרטורות, קר פה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> גברתי השרה, האלופה הראשונה בצה"ל, אני אקריא לך משפט שרץ המון ברשתות – אני לא אקלל, לא אגדף, שום דבר, שלמה. << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> קרעי, תרגיע. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל זה משפט שיכול להיות רלוונטי מתישהו. כתב אותו יובל אורן: "עלינו על מוקש, צעק אז הפצוע. ענה לו החובש, אתה סטרייט או להט"ב?" סיטואציה. הפוסט הזה נכתב בהקשר של חוק האפליה, אך אני רוצה לדבר לא לגופו של חוק, אלא על מה החוק הזה יעשה לנו כחברה, שלמה, ואני בטוח שאתה תהיה איתי בנושא הזה. חוק האפליה הוא חוק רע לכולם, עשרה סימני קריאה. אין פה סימני שאלה בכלל, אין פה שאלה בכלל – לא רק ללהט"בים, לא רק לנשים, לא רק לערבים, הוא רע גם לדתיים, לחרדים, לחילוניים, לבני מיעוטים; הוא רע לכולם, מפני שהוא משסע אותנו כחברה, הוא משסה אותנו אחד בשנייה ואחד בשני. החוק הזה עלול להפוך אותנו לחברה של שבטים וקבוצות, שבה כל אחד מתבצר בעסקיו ובשירותיו; חברה שבה כל קהילה מנהלת רשימות שחורות כנגד קהילה אחרת שלא הסכימה לתת שירות למי שלא דוגל באמונתה. במקום להתקדם, חברים, לחברה מאוחדת יותר, חברה שיש בה אהבה ואחווה, שלום ורעות, חוק האפליה מעודד בררנות אידאולוגית, פלגנות, חשדנות וריחוק. אני שואל: האם זה אמיתי בכלל, כל האמירות של חברת הכנסת סטרוק וחבר הכנסת – שכחתי את שמו - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רוטמן. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - רוטמן – האם הם מאמינים למה שהם אומרים? בהתחלה אמרתי לעצמי: טוב, היא אמרה משהו פופוליסטי והיא לא מאמינה בזה בכלל. אבל אחר כך, כשאני שומע גם את רוטמן, והם חוזרים על הדבר הזה עוד פעם ועוד פעם – אני באמת לא מאמין שבכלל אנשים יכולים להגיד אמירות כאלה. הציונות הדתית, שכל כך מתנגדת לנישואים אזרחיים, שחס וחלילה לא ייפתחו באוכלוסייה ספרי יוחסין של קבוצות שלא יסכימו להתחתן עם קבוצות אחרות בעם, מרשים לעצמם לעודד רשימות שחורות. זה חד-משמעית רשימות שחורות. עוד מעט יגידו, אדוני חבר הכנסת קריב, שגם רפורמים ברשימות השחורות, ובגלל שיש לי עגיל באוזן שמאל מגיל 15 ואשתי לא מרשה לי להוריד אותו, אני גם אהיה ברשימה שחורה; הבת שלי, שעוברת גובה 1.70 מטר, גם תהיה ברשימה שחורה. כל מיני אנשים יהיו ברשימות שחורות. אז קודם כול אני מציע לציונות הדתית ולרוטמן ולסטרוק לחזור בהם מהאמירות הנוראיות האלה. ואני רק אגיד לכם שכבר היום, כשרק הוזכר הרצון לשנות את החוק, אנחנו ראינו חברות גדולות שהחליטו באופן גורף – אני לא יודע אם אנשים יודעים את זה, אבל באמת עשרות חברות החליטו להתנגד לאמירות הנוראיות האלה, ואני אקריא לכם החלטות של כמה חברות: הדירקטוריון של בנק דיסקונט החליט שהבנק לא יעניק אשראי לעסק או גוף המפלה לקוחות על בסיס גזע, דת מין או נטייה מינית; חברת "וויז" דורשת מכל ספקיה להתחייב למניעת אפליה מכול סוג שהוא, וזו רק ההתחלה; גם חברת AIG הודיעה כי תפסיק לבטח עסקים ולעבוד עם ספקים שיקפחו לקוחות; בית ההשקעות אלטשולר שחם הודיע כי לא ייתן יד לאפליה מכול סוג שהוא; "טים אייט", "גוליבר" ומיקרוסופט הצטרפו ונקטו אמצעים דומים. הממשלה המתגבשת, אני פונה במיוחד לראש הממשלה לעתיד, בנימין נתניהו – גברתי השרה, אני קראתי לו היום בצוהריים, נאמתי וקראתי לו "סמי הכבאי". ולמה סמי הכבאי? יש תוכנית כזאת, יש לך נכדים? יש תוכנית שנקראת "סמי הכבאי" בטלוויזיה, כל הזמן הוא מכבה שרפות. אז בשבועיים האחרונים אני רואה שזה מה שעושה סמי הכבאי שלנו – מכבה שרפות של סטרוק, של רוטמן, של עוד חברי כנסת אחרים. בסוף תהיה שרפה כל כך גדולה שתגיע אלינו מבחוץ, מארצות הברית, מאירופה, שיגרמו לנו למצב כזה שתהיה פה שרפה שאנחנו לא נצליח לכבות, וגם סמי הכבאי, ביבי, לא יצליח לכבות את השרפה הזאת. אז קודם כול שיורידו את החוק הזה מסדר-היום, שלא ידברו עליו יותר, שיגנזו אותו ויגידו שלא דיברו עליו אפילו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דוידסון. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני, ושיהיה לכולם לילה נפלא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא, היא לא פספסה, למה? << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> שנייה, הם אומרים שלא הייתי פה, ולכן אין לי 20 דקות. זה לא נכון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אם היא לא הייתה פה, אין - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל היא הייתה פה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> היא לא הייתה כאן בשני הסבבים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תקשיבי, אני אומר - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> שלמה, היא ישבה פה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> - - - ההסתייגות השלישית שלו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלמה, אני אגיד לך מה קורה פה: חבר הכנסת בליאק ביקש לחבר את כל הדברים שלו, כי היא לא נמצאת, חברת הכנסת סגמן, אז לא הייתה – ולא קראתי בשמה. היות שלא קראתי בשמה, זכותה לקבל את כל ה-20 דקות. בבקשה. << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> יפה, הוגן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בכל מקרה, היא הייתה כאן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אז כשהיה – טוב, לא משנה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בקיצור, הייתי כאן. הייתי שמחה להמשיך לישון, למען האמת, אבל קמתי בזמן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא מגיע לה, הרב אייכלר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מגיע לה בגלל - - - << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלמה, אתה אומנם שייך לממשלה עבריינית, אבל החוק עדיין עובד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא, בגלל שהיא לא הייתה, הוא המשיך לעוד חמש דקות ועוד חמש דקות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נכון שהוא ביקש לחבר את הכול בגלל שהיא לא הייתה, אבל אם הייתי - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תראה איזה חוצפה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> - - אבל אם הייתי קורא בשמה – אתה צודק, אבל היות שלא קראתי בשמה – היא צודקת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה לא משנה, היא לא הייתה פה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הייתי פה, הכול טוב. רק צריך את החצי דקה האחרונה - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אגב, לא היית חייב לתת לוולדימיר יותר דקות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא לתת לו יותר, פשוט - - - אתם עושים לעצמכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא לתת יותר? קיבלתי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא הוסיף לו, אני יודע, יש ולדימיר אחד - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, הם עושים לעצמם - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה שהם עושים - - - << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם מדברים עליי, אני צריכה להקשיב, אתה יודע, אין דבר כזה. קרעי, תפסיקו לעשות לעצמכם פיליבסטר, תגיד לי, כדי שאני אוכל להתחיל לדבר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם עושים לעצמכם. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להתחיל לדבר, אתה מפריע לי. דקה וחצי כמעט אני יושבת ומחכה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תדברי, תדברי. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אפשר? אשמח לאיפוס השעון. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לילה לבן, אמצע הלילה, חברי כנסת נמצאים פה עבור מטרה אחת. לדעתי זו באמת הפעם הראשונה שכנסת ישראל מיום היווסדה מתכנסת כדי לאשר חוק שמכשיר עבריין שפשע כנגד הציבור פעמיים. לא תגידו פעם אחת, התפלק לו – אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אחטא ואשוב. זה בן אדם שפשע מול הציבור פעמיים, והינה, אנחנו כאן, אדוני היושב-ראש, בשעה 03:00 כדי להלבין אותו, כדי להחזיר אותו חזרה לאותו הכיסא שממנו הוא פשע כדי לאפשר לו לפשוע מול הציבור בפעם השלישית. פשוט לשפשף את העיניים ולא להאמין שכנסת ישראל ומדינת ישראל נמצאות בסיטואציה הכל-כך הזויה הזאת. עכשיו, החוק הזה הוא של תנועת ש"ס במה שנקרא, שיתוף עם בנימין נתניהו. אתם זוכרים את השיר "הוא זכאי"? סליחה, אני לא זמרת במקצועי, זאת לא הממשלה הראשונה שבה מתחילים לשיר את זה, ולאף אחד אין מושג במי מדובר, השיר הזה יכול להיות לכל כך הרבה אנשים – מראש הממשלה המיועד לשר שאנחנו מכשירים, לעוד כמה חברי כנסת – וזה פשוט הזוי. אבל באמת, זו הפעם הראשונה שאנחנו מתכנסים כאן לא כדי להגיד: הוא זכאי, אלא כדי להגיד: ואללה, לא אכפת לנו, אנחנו נשנה את החוק כדי שהוא יהיה זכאי, שזה עוד יותר הזוי. אתם יודעים, אתם אומרים שאנחנו, בגוש השני, מגזימים ומלחיצים את הציבור לקראת הממשלה שעומדת לקום. אבל יש לי שאלה: אם אנחנו מגזימים, למה ראש הממשלה המיועד יוצא להתנצל בכל שתי דקות על משהו אחר? אז או שאנחנו מגזימים, או שראש הממשלה המיועד לא צריך להתנצל כל כך הרבה פעמים על כל מיני אמירות ודברים – אגב, על חוק דרעי עוד לא שמעתי אותו מתנצל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה המיועד. תחזרי על זה, ראש הממשלה המיועד. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ראש הממשלה המיועד תחת כתבי האישום שמלבין עבריין מורשע, או כי הוא סוחט אותו, או כי החוק הזה פשוט טוב לו בסוף כדי להלבין גם את עצמו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דרעי - - - << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מכין את הקרקע, אתה אומר. אמרנו כבר: ממשלה של עבריינים. אבל באמת, תשים לב, חבר הכנסת קריב, יש כאן באמת משהו הזוי, כי הרי או שאנחנו מגזימים כמו שהם אומרים, או שהוא יפסיק להתנצל. הרי זה לא הולך יחד לוגית, נכון? זה לא יכול להיות. אבל עכשיו באמת – יש כאן אנשים בקואליציה המתגבשת – שוב, אגב, אלה גם מונחים – ראש הממשלה המיועד, קואליציה מתגבשת, זה עוד משהו חדש, יש כאן מלא דברים חדשים הלילה הזה – אז הלילה הזה יש כאן הרבה דברים נורא נורא מוזרים וכל מיני התבטאויות כאלה של ראש ממשלה מיועד. עוד לא השביעו ממשלה, אז זה ז'רגון כזה שאנחנו צריכים להגיד: לא אומרים "הממשלה", לא אומרים "ראש הממשלה" – זה הכול "המיועד", "העתידי" וכל מיני חקיקות בזק של אמצע הלילה. אני שוב מזכירה לציבור שצופה בנו – 03:00, ואנחנו כאן כדי להכשיר עבריין. אבל עכשיו באמת – בקואליציה המתגבשת יש אנשים שעוד איכשהו הייתי תופסת מהם אנשים שהציונות חשובה להם. אבל אני באמת שואלת: מה לרוח הציונית שהקימה פה את המדינה שלנו ולאנשים כמו אבי מעוז, למשל? איפה הרוח הציונית הזאת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא ציוני? << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ודאי שהוא לא ציוני, אבל מה להם ולו? נגיד אומרים: הוא לא מייצג, הוא כן מייצג, אז בוא נגיד – קואליציה של 64? תורידו אותו ל-63. מה קרה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הערת שוליים בהיסטוריה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הערת השוליים הזאת הולכת להחליט לשנינו מה הולך לקרות איתנו, אתה יודע. זאת הזיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הערת שוליים - - - << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. אז אני באמת שואלת מה לרוח הציונית – הרוח הציונית הקימה פה את המדינה; הרוח הציונית שלחה את האחים שלנו, את החברים שלנו, את הדודים שלנו, את האבות ואת הסבים והסבתות, תלוי מתי נולדתם, דורות שלמים פה – לצאת ולהילחם. באמת, זאת הרוח הציונית. אבל מה לרוח הציונית ולאנשים כמו אבי מעוז? מה לרוח הציונית ולהלבנת עבריין? מה לרוח הציונית ולאנשים כמו איתמר בן גביר? מה הרוח הציונית בהדרת נשים? איפה הרוח הציונית שהקימה פה את המדינה, ואיפה שנאת האחר? מה לרוח הציונית, שאני תופסת ממנה רוח של ברזל, של אומץ, של רצון להפסיק את הגולה, להילחם פה על האדמה שלנו ולבנות פה בית – מה לרוח הציונית ולאנשים האלה? ואתם יודעים, אני מסתובבת ברחוב, ואנשים שהצביעו לגוש השני אומרים לי: כן, אנחנו לא מתנגדים כל כך. ואז אני שואלת אותם – אתן לכם דוגמה: פגשתי זוג, מה זה ביביסטים, חבל לכם על הזמן; מתים על ביבי, חבל על הזמן. אממה, הבן שלהם גר בארצות הברית, התחתן. לא מתה מאושר מזה, אין מה לעשות, גם זה קורה, התחתן עם בחירת ליבו האהובה, רק שהיא לא יהודייה, והם הצביעו לנתניהו. אמרתי להם: אתם רואים? עכשיו הוא הולך לבטל לנכד שלכם את הקשר שלו למדינת היהודים, אתם מבינים את זה, נכון? כי אתם שום דבר וכלום. מה, באמת? לא יכול להיות, נחרדו, מתחרטים על ההצבעה שלהם. מדברת עם אנשים שאומרים: בן גביר הולך לשבור את העצמות לערבים, הוא הולך לעשות פה סדר. עזבו את זה שהבן אדם אפילו לא ניהל קיוסק בימי חייו, אבל בואו ניתן לו את כל המשטרה, סבבה, גם נשנה את החוק כדי שיהיה לו כוח בלתי מוגבל במשטרה, אנחנו מתקרבים לאזור הקג"ב, מה שנקרא, וזה סבבה. ואז אני שואלת אותם: תגידו, כל הסמכויות שאתם נותנים לבן גביר לשבור את העצמות – אם מחר פתאום משהו משתנה פה, ורק לצורך ההדגמה אחמד טיבי הולך להיות שר המשטרה החדש – לא, מה פתאום? אנחנו לא רוצים, טיבי לא מייצג אותנו, מה פתאום? סבבה, אבל אתם יודעים, החוק – לא כתוב עליו "בן גביר"; כתוב עליו: שר עם סמכויות. בעזרת השם, בעוד שנה נפיל את הממשלה הרעה הזאת, ויקום מישהו אחר. אבל לא היום, בעוד 20 שנה יקום מישהו אחר. אתם באמת רוצים לתת כל כך הרבה כוח וסמכויות לאיזשהו אדם? הם עוצרים, חושבים, ואומרים לי: לא – תעשו הכול כדי לעצור את זה, אנחנו מתחרטים על ההצבעה שלנו. וכל האנשים האלה, גם בתל אביב, שהצביעו לגוש שלכם שם, כל הבחורות שהצביעו ופתאום הן פוקחות זוג עיניים ומבינות שאחד החוקים הראשונים שהגשתם, קואליציה מסתמנת, הבאה, העתידית, או איך שלא קוראים לכם – הוא הפרדה במרחב הציבורי. פתאום הנשים מבינות, ואללה, זה יכול לקרות במדינת ישראל. והם אומרים: מה, זה באמת קורה? אתם לא מגזימים? לא, יש חוק. אבל האנשים שאתם מדברים עליהם הם כבר לא בשוליים. אז הם אומרים: לא, אבל אני הצבעתי ימין כי אני רוצה ימין חזק, על מלא. בסדר, אבל הם רק עבדו עלייך, הם לא באמת ימין. מדובר באנשים קיצוניים, המילה "ימין" היא סוג של הטעיית הציבור. בחיי, אני חושבת שצריך לעשות חוק של הטעיית הציבור גם במרחב הציבורי ולא רק במסחרי, זה הופך להיות ממש בעיה. ואללה, אותה אחת שהצביעה לליכוד, מבינה שהיא הצביעה לחבורת קיצוניים שמחר הולכת אשכרה לאפשר שידירו אותה, ואם זה לא מספיק, אחר כך רוצים גם לעשות את פסקת ההתגברות, כך שגם אם היה מי שיכול להגן עליה ולהגיד: אה, רגע, לא, את אישה, יש לך זכויות, הזכויות שלך קודמות – לא, עכשיו יש פסקת ההתגברות שיכולה אשכרה לאפשר את הדבר הזה ולתת לא רק לשרים, לא רק לחברי הכנסת, כוח בלתי מוגבל. גם לא יהיה שום שומר סף שישמור על אותה אחת שהיום ממדרים, ומחר יגידו לה שהיא לא יכולה ללכת בגופייה. בכל מערכת הבחירות הגוש הזה סיפר מה הוא הולך לתת – לתת כוח לצה"ל. מישהו כאן לא רוצה לתת כוח לצה"ל? לתת כוח, לשבור את העצמות למחבלים – אוקיי, יש מישהו כאן שלא רוצה לשבור את העצמות למחבלים או לא עשה זאת בעבר? יושבים כאן רמטכ"לים לשעבר, יושבים כאן אלופות ואלופים לשעבר, יושבים כאן אנשי מוסד לשעבר, יושבים כאן אנשי ביטחון, יושבים כאן אנשים שאשכרה התגייסו לצבא, סבבה? זה מול כל הצד השני, שלא כל כך טרח לעשות את הצעד הפשוט הזה בגיל 18 – לא רוצים לשבור את הראש ואת הרגליים ואת הידיים למי שמנסה לפגע בנו ובילדים שלנו? סיפרו לכם סיפורים על מה כביכול הולכים לעשות למענכם. מה לא סיפרו לכם, ציבור יקר? הם לא סיפרו לכם מה הם עומדים לקחת מכם בתמורה. הקואליציה המסתמנת הסתירה את המחיר הכבד שהציבור שלנו הולך לשלם, כשבסך הכול הוא רצה שקט וביטחון; כשבסך הכול הוא רצה להרגיש את הרוח הציונית הזאת שדיברתי עליה. הם הסתירו שהם הולכים לקחת את זכויות הפרט. האימא מבאר שבע שהצביעה בשביל משילות – היא רצתה משילות. זה שהחזירו חזרה לכיסא את אותו ראש ממשלה מיועד, שעד היום שילם פרוטקשן לארגוני הפשיעה במקום לטפל בהם, כי הוא הרי פחדן וחלש ורק יודע לשקר מבוקר עד לילה – זה פשוט לא ייאמן – כל מה שהוא עשה בנגב, מאל"ף עד תי"ו, הוא שקר אחד גדול; רץ ומתחנף בבחירות, מעביר תקציבים לא כדי להסדיר, לא כדי לסדר, לא כדי למשול, אלא מזומנים, פרוטקשן, לשמור על השתיקה. פשוט לא ייאמן. אז הם הצביעו כדי להחזיר את המשילות, אבל בסוף אותה אימא מבאר שבע שרוצה משילות רק עכשיו מתחילה לשמוע ולהבין שהיא נתנה את הקול שלה לאנשים שהולכים להכניס לראש של הבת שלה בתוך מערכת החינוך שהיא לא מספיק טובה, שהיא לא שווה מספיק; שלא מגיע לה אותו שוויון הזדמנויות שמגיע לכל אזרח אחר במדינת ישראל; שהמטרה היחידה שלה בעולם הזה היא להתחתן ולהביא ילדים. כל מי שהצביע לליכוד, כל מי שהצביע למפלגות שמתיימרות לייצג את היהדות, פתאום מגלים שאם אתה לא יהודי כמו שהם רוצים, וזה אומר קיצוני חשוך, ואין יד ורגל ליהדות של כולנו, אז מהר מאוד הם יהפכו להיות מתייוונים, לא יהודים. הממשלה המסתמנת, כל היום וכל הלילה מדברת על השמאל הגדול והמפחיד. תגידו לי, על מה אתם מדברים? באמת, אני באמת תוהה על מה אתם מדברים. תראו כמה מפלגות קמו רק כי הן התחילו להבין שמדובר במפלגה שהיא כולה שחיתות, בקואליציה המסתמנת שהיא כולה שחיתות. אין כאן שמאל מול ימין; יש כאן אנשים שסולדים משחיתות מול אנשים שמגבים שחיתות, שמנסים להעביר טרם הרכבת ממשלה בשלוש בלילה הצעת חוק שמלבינה עבריינים. אז זה מי שבעד שחיתות ומי שנגד שחיתות. מי שנגד שחיתות, שיהיה בצד שלנו. זה מי שרוצה לאפשר לאותו בחור או בחורה אחרי הקידוש ביום שישי והדלקת הנרות – לא יודעת – לצאת לסרט, לצאת לפאב. ככה הילדות שלי נראתה. אני לא יודעת, אנחנו היינו חייבים להגיע לקידוש, ואז לצאת. אז מי שרוצה את זה ושלא יתחילו להגיד לו איך להתלבש, לאן ללכת, מתי ללכת ואיך היהדות שלך אמורה להיראות, תצביעו לצד שלנו. זה לא הופך אתכם לפחות יהודים, תאמינו לי, כולנו אוהבים את היהדות אהבת נפש. אז בינתיים דיברנו על צד עם שחיתות מול צד בלי שחיתות; יהדות קיצונית ומשיחית מול יהדות פתוחה ומקבלת. ולא, שלא תפחיד אתכם המילה ליברליות, כי זאת לא המטרה. זאת אותה היהדות בדיוק שגדלנו עליה. אפילו בג'ינגל של הליכוד יש כמה משפטים שלדעתי כדאי שהליכוד יסיר. אני מסתכלת כאן: העתיד שלי, הביטחון שלי – אוקיי? זה משפט בתוך ג'ינגל הליכוד. אז בואו נראה, העתיד שלי – נתתם לאבי מעוז; הביטחון שלי – לא פחות ולא יותר, נתתם לסמוטריץ' ובן גביר שלא עשו צבא, לא ניהלו שום מערכת אף פעם בחיים שלהם, אבל בואו ניתן. בואו ניתן גפרור ליד חבית נפט לאנשים. הכול טוב, הגיוני בסך הכול. אז הינה העתיד שלי והביטחון שלי. הגשמת החלום – איזה חלום? חלום בלהות? כי זה לא החלום הציוני, מה שאתם מדברים עליו. זה הדבר הכי רחוק מציונות. ציונות זה לצאת, לבנות את הארץ, להתגייס לצבא, לשמור על חוקים במדינה ריבונית, להיות עם גאווה לאומית שמקבלת את כולם ואוהבת את כל העם כולו. לא חלקים ממנו, לא מי שבא לך טוב בעין – את כולו. מול כל השמאל – נו, איך לומר? מפלגה אחת קמה על ידי מנכ"ל הליכוד לשעבר, עוד מפלגה על ידי הבכירים בליכוד לשעבר. היה כאן ראש ממשלה שהיה יושב-ראש מועצת יש"ע ויועץ לראש הממשלה לשעבר. יש ראש ממשלה מכהן שבעברו נחשב בין מצביעי הגוש שלכם עוד לפני שהוא היה כזה. בואו, אנחנו לא מול כל השום-דבר. אתם מול דבר אחד: אור. אתם החושך שנמצא מול האור, ואני מזמינה אתכם להצטרף. אתם גוש מושחת אל מול גוף ששומר שלא תהיה שחיתות. וכן, אני אומרת את זה בצער, אתם ממש ממש מתחילים להיות הלא-טוב מול הטוב. מול הריקבון. אתם מרקיבים את ממשלות ישראל. ואני אומרת את זה בחשש ובפחד, כאן בשלוש בלילה, כשאנחנו נמצאים – אני שוב מזכירה לאלה שכן צופים בערוץ 99 – כדי להלבין עבריין. בסוף, אני מאוד מקווה שאתם לא תחזיקו מעמד. ואתם יודעים, גם אם אתם תחזיקו מעמד רק שנה או שנה וחצי, אני חוששת באמת לאיך תיראה המדינה. איך היא תיראה אחריכם. איזה עוד כללים – לא רק חוקים שאתם משנים, אלא איזה כללים תרבותיים אתם הולכים לשנות כאן, שיהיה קשה לשנות אחריכם. אמות מוסר בסיסיות – באמת, הנזקים שאתם מייצרים פה היום בהתנהלות שלכם, בחקיקות הבזק ההזויות שלכם לפני הרכבת ממשלה, בקיצוניות שלכם, בחקיקה שאף אחד לא העז לחשוב להעלות – הפרדה מגדרית במרחב ציבורי. השטות הזאת של רוטמן. באמת, כל מיני חקיקה הזויה. תקשיבו, זה לא חוקים – באמת, אף אחד לא העז, לא העז להגיש הצעות חוק כאלה בעבר; זאת נורמה תרבותית של הכנסת, של המדינה, שהם משנים. זה שיח שהם משנים. להפיל אותם במקרה הזה לא יהיה מספיק. לא רק שחייבים להפיל אותם וכל רגע – יש לי עוד דקה וחצי, אדוני היושב-ראש. סגרתי את זה עם היושב-ראש הקודם, כי דיברו כאן קרעי וזה, הפריעו לי בדקה וחצי הראשונות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> חצי דקה - - - << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> דקה וחצי. יופי, ינון. אבל באמת ייקח הרבה מאוד זמן לחנך דור שצופה בכם ולהסביר לו עד כמה ככה לא צריכה להיראות מדינת היהודים. אני רק מלאת תקווה ותפילה שהרוח הציונית שהקימה פה את המדינה, עם גיבורי ישראל ששפכו פה את דמם – שהרוח הזאת תנצח את הרוח החשוכה או את חוסר הרוח החשוכה שאתם מביאים איתכם, כי אתם בושה וחרפה להיסטוריה של מדינת ישראל, ויום אחד נצטרך לשבת ולהסביר לילדים שלנו איך זה קרה. איך זה קרה שכזאת ממשלה קיצונית – שאין לה שום קשר לא ליהדות, לא לאהבת העם, לא לאהבת הארץ, לא לאהבת שום דבר, רק לשנאה – איך היא הצליחה לעלות ולשלוט פה ולהגיד לנו ולילדים שלנו איך העתיד שלהם אמור להיראות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה, גברתי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יושב-ראש הישיבה, רגע, לפני שאני מתחילה, אופיר, יש לי שאלה אליך. אתה גדלת בעפולה, נכון? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני עדיין גר בעפולה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> עדיין גר בעפולה. אני גדלתי במגדל העמק, אז יש לי שאלה: איזה שיר דיכאון הכי אהבת כשהיית צעיר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא, זה לא דיכאון. זה מזרחי. דיכאון זה ז'אנר מסוים. מה שנקרא כזה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני עכשיו ב-mood של שירים מאוד מאוד שמחים. אני חושב רק על שירים שמחים משום מה בימים האלה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> איך הוא כבר חושב מה אני רוצה להגיד לו על זה. בכל זאת, כאילו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אין, לא עולים לי שירי דיכאון. אני באווירה שמחה. אני באווירה שמחה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> משהו של תמיר גל, ליאת בנאי. משהו, כאילו. זר לא יבין. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זר לא יבין. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> זאת ילדות מסוימת, אי-אפשר להסביר את זה. אני שמחה שעולים לו עכשיו רק שירים - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תני לנתניהו לבשר לחברי הליכוד מה הם מקבלים - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני אגיד לכם מה. קודם כול, אני שמחה שרק שירים שמחים עולים לו בראש, למרות שבשירי דיכאון יש גם הרבה שמחה פנימית. אבל יש לי תחושה שהציבור הזה עוד הולך לשיר לממשלה הזאת הרבה שירי דיכאון. הוא עוד הולך להחזיר אתכם לימי הנעורים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי זה? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> גם הציבור שלהם וגם הציבור שלנו ובכלל, הציבור הישראלי הולך לשיר לממשלה הזאת הרבה שירי דיכאון. תשמע, אני אסביר לך, סעיף הגזענות – יורד; הדרה מגדרית – נכנסת; אי-מתן שירותים בחוק – הולך להיות משהו כתוב. ממש אפשר לקרוא לזה – גלעד, יש לי איזו הצעה, תגיד לי מה אתה אומר: במקום לקרוא לזה אי-מתן שירותים וזה, למה לא נקרא לזה פשוט חוק הסלקציה? חוק הסלקציה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ככה קראו לזה, רק שפעם קראו לזה כדי למנוע את האפליה של ישראלים ממוצא אתיופי במועדונים - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ומזרחיים, בוא לא נשכח. אתיופים, מזרחיים, בדיוק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - ורוטמן. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ממש. זאת הממשלה שהולכת לחוקק את הגזענות הסלקטיבית במועדונים, בשירותים, במקומות – במועדונים זה עוד כלום; היום בעצם רופא – מה זה היום? כשתחוקקו את זה, רופא יוכל לסרב. באמת לא ייאמן לאיזה תהומות – עוד לפני שהממשלה הזאת קמה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הרופאים נגדם. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תראה, הרופאים נגדם, ובסוף אני גאה בתאגידים הפיננסיים, במוסדות, ברופאים, בכל מי שאומרים: אנחנו נעמדים מבחוץ ואומרים – לא. אבל אני כל הזמן חוזרת: בסוף התפיסה הזאת מחלחלת. לאט-לאט יהיו גם מי שיחליטו להגיד כן ולייצר נורמה, נורמה שלא צריכה להיות במדינה שלנו; נורמה שצריך להוקיע. היא תהפוך להיות נורמה שנתנו לה חסות, פתחו לה את הדלת עוד לפני החקיקה. זה קורה עם הכול. אתה יודע, לפני משהו כמו תשעה חודשים הגיעה אליי פניית ציבור, ובחידוש רישיון הנהיגה הסתבר למי שרצתה שאין לה תור, כי יש הפרדה מגדרית, וכבר עושים יותר מדי תורים רק לגברים. היא לא הצליחה למצוא את התור שיתאים לה. ואז היא אומרת: אבל זה לא היה ככה בעבר. למה? בכל פעם צריך לזכור שכשאנחנו עוצמים את העיניים או לא שמים לב, ההדרה המגדרית, המקומות האלה מחלחלים לזירות שהם לא היו בהן לפני כן, שלא הייתה סיבה להביא את זה אליהן. אז יש מי שאומרים, זה בסדר, ויש מי שמבינים שאנחנו מייצרים פה מדינה אחרת; כזאת שנשים יהיו בה מאחור בתור, בשירותים הציבוריים, החברתיים – בכל המנגנונים שאפשר יהיה לשים אותן משניות, אותנו. זה לא מפתיע אותי שבממשלה המתהווה, בקואליציה המתהווה שבה יש מיעוט נשים מובהק, יש פגיעה כזאת בנשים. זה אשכרה מה שאנחנו אומרות כל הזמן, היעדר ייצוג פוגע בנו. נכון, גם האיכות של הייצוג חשובה. המשקל הסגולי – כמו שאמרו לנו בליכוד, השרה אורנה ברביבאי, המשקל הסגולי של כל אחת יחפה על מיעוט הנשים המשווע. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה, נעמה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> איזה יחפה? איזה יחפה? אופיר, איזה יחפה? אולי אתם, הגברים, תצילו אותנו. לפחות תדאגו לייצוג שלנו; תדאגו למיגור ההדרה והאפליה. תגידו משהו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, מדוע אין רצף של - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני לפי הרשימה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל יש הסכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שנבקש מהיו"ר - - - יאשרו לנו בתוך קבוצה - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני לא מכיר את זה. גם אלינור לא מכירה את זה. גלעד, תעלה, ואני אנסה תוך כדי לבדוק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תבדוק. חבל. אדוני היושב-ראש, אתה יודע, עוד מעט עלות השחר, וזה זמן במסורת היהודית שמתוקן לתלמוד תורה. ומכיוון שהימים הם באמת ימים קשים, ובכל רגע ניחתת עלינו בשורה רעה חדשה מחדרי המשא ומתן, אני מבקש להביא באוזני חבריי ובאוזניך הגדה תלמודית ממסכת מכות, שאני מוצא אותה מתאימה לימים האלה. וכך אומרת ההגדה: פעם אחת היו עולים לירושלים. כיוון שהגיעו להר הצופים, קרעו בגדיהם – זה אחרי החורבן. כיוון שהגיעו להר הבית, החכמים ראו שועל שיוצא מבית קודשי הקודשים. התחילו הם החכמים לבכות, ורבי עקיבא צוחק. אמרו לו: מפני מה אתה צוחק? אמר להם מפני מה אתם בוכים? אמרו לו: מקום שכתוב בו: והזר הקרב יומת, ועכשיו שועלים הילכו בו ולא נבכה? אמר להם רבי עקיבא: לכך אני צוחק. מכיוון שבנבואתו של ישעיהו כתוב: ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו, וכי מה עניין אוריה אצל זכריה? זה מבית ראשון, הוא מבית שני. אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתוב: לכן, בגללכם ציון שדה תיחרש, ובזכריה כתוב: עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים. עד שלא ראיתי שנבואתו של אוריה נתקיימה, הייתי פוחד שלא תתקיים גם נבואתו של זכריה. עכשיו, כשאני רואה את נבואתו של אוריה מתקיימת – יוצא השועל מבית קודש הקודשים – אני יודע שגם נבואת הנחמה של זכריה תתקיים. ואמרו לו החכמים: עקיבא, ניחמתנו, עקיבא, ניחמתנו. ואני אומר לעצמי, מה אנחנו רואים לנגד עינינו? אנחנו רואים לנגד עינינו ממשלה שמכשירה שחיתות, שמעניקה כרטיס כניסה לעבריינים מורשעים, והכול על מנת לבנות חומת הגנה לראש ממשלה שמתמודד עם כתבי אישום; מה אנחנו רואים לנגד עינינו? אנחנו רואים לנגד עינינו ממשלה שמשבשת את סדרי העדיפויות של החברה הישראלית. זאת שורה של הסכמים קואליציוניים שאין בהם מילה אחת – על פי מה שהתפרסם עד עכשיו – על אזרחים ותיקים, על ישראלים עם מוגבלויות, על מלחמה אמיתית בעוני, ולא תלושי מזון שמחולקים משל מדובר בקופת צדקה, על טיפול עומק במשבר הדיור – שום דבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין משבר דיור. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אין, נכון. מה כן? הקצאות של תקציבי עתק למגזרים – עוד מיליארד שקל לישיבות, עוד 8 מיליארד שקל לכבישים ביהודה ושומרון – ממשלה של גזרות ומגזרים. ועל השחיתות, ועל המגזריות מגיעה גם התופעה השלישית של קיצוניות דתית, קנאות דתית וחידוש הכפייה הדתית והחקיקה הדתית במלוא עוזה; שחיתות, סדרי עדיפויות מעוותים וקיצוניות דתית וכפייה דתית. אינני יודע באיזה גיל היית אתה, אדוני היושב-ראש, כשממשלתו של שמיר סיימה את ימיה בשנת 1992, והמהפך שהביא את יצחק רבין, זכרו לברכה, הוכרע במערכת הבחירות, אבל אם אתה זוכר את אותה מערכת בחירות, שלושה דברים עמדו במוקד מערכת הבחירות: "מושחתים, נמאסתם"; שינוי סדרי העדיפויות הלאומיים והפסקת ההשתוללות של המפלגות החרדיות. ולכן, אדוני היושב-ראש, בצד הדאגה המאוד-מאוד עמוקה שלי, שלנו, מן המתרגש עלינו, יש גם ניצוץ של נחמה – ממשלת נתניהו השישית מתחילה במקום שבו ממשלת שמיר נפלה. ולכן, למרות היהירות וזחיחות הדעת גם ימיכם, ימיה של הממשלה הזאת המתרגשת עלינו, יהיו קצרים ממה שנדמה לכם. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> גלעד, בדקנו עם יריב לוין. הוא אמר שאין הסכם, אבל הוא ביקש ממני לאפשר לכם בכל זאת, בגלל שזה מקבץ אחרון. << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> יריב לוין לא הלך לישון הלילה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> את רואה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אוה, יפה. לזכותו ייאמר. << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> איזו מסירות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, לא, ייאמר לזכותו. אני עוד לא יודע אם הוא כבר הגיש את מכתב התפטרותו או לא הגיש את מכתב התפטרותו, אבל זאת דרכו של - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, לא. אני ממשיך ברצף, אני אמשיך מהנקודה שעצרתי בה. הממשלה המוקמת בימים אלו היא זאת שהטביעה על מצחה את אותות הקין של השחיתות, של סדרי עדיפויות מעוותים ושל הכניעה לסדר-יום קיצוני וקנאי שמתיימר לדבר בשמה של היהדות, אבל כל-כולו עיוות של דרכה של תורת ישראל. הערב הזה אנחנו עוסקים בחוק להכשרת שחיתות, בתיקון לחוק-היסוד שכל-כולו מהלך חקיקתי להכשרת שחיתות, וכל-כולו מהלך חקיקתי של כניעה מבישה לסדר-יום קיצוני ומגזרי, שבמסגרתו מעניקים לסמוטריץ' שליטה על המתרחש ביהודה ושומרון, כדי שהוא יוכל להזרים לשם תקציבי עתק; כדי שהוא יוכל לייצר עדיפות לתושבי יהודה ושומרון, אזרחי ישראל, על פני אזרחי ישראל שנמצאים בנגב ובגליל. וכל היום כולו עומד גם בסימן רצונן של המפלגות החרדיות ומפלגת הציונות הדתית לחדש חקיקה דתית, לחדש חקיקה מפלה, לחדש חקיקה גזענית. הסימנים הללו של שחיתות ציבורית, של סדרי עדיפויות מעוותים שבמסגרתם אזרחי ישראל המוחלשים לא זוכים למענה מצד הממשלה המוקמת, ושל מתן יכולת לקיצונים ולקנאים לסחוט ולדרוש ולאיים – הדבר הזה הוא שיגזור את ימיה של הממשלה הרעה שקמה עלינו. השאלה המרכזית היא כמה נזק ייגרם לחברה הישראלית בימי שלטונכם הלא-ארוכים בשנה הקרובה, בשנתיים הקרובות; כמה נזק תייצרו למרקם החיים המשותף של החברה הישראלית? כמה פירוד, פיצול ואיבה תצליחו להטמיע בשיח ובשיג בין המגזרים השונים של החברה הישראלית? זאת השאלה הגדולה. אנחנו נעשה הכול כדי לצמצם ככל הניתן את הנזק הגדול שאתם מביאים עלינו, בצד המאבק הנחוש שלנו להביא לנפילתה של הממשלה. ואני מבקש להזכיר לך, יושב-ראש הכנסת, שגם ממשלתו של שמיר בשנת 1992 נשענה על רוב של 64, אפילו של 66 חברי כנסת. אבל למול הסלידה הציבורית מהשחיתות, למול הסלידה הציבורית מסדרי העדיפויות המעוותים, למול הסלידה הציבורית מההשתוללות של המפלגות החרדיות, למול הסלידה הציבורית מהסחר מכר הפוליטי הבזוי, מול כל אלה גם רוב של 64 ורוב של 66 לא עמד לו, לראש הממשלה יצחק שמיר, והוא לא יעמוד גם לראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו. ולצידנו במאבק הנחוש הזה נגד הגל העכור שמתרגש עלינו, תעמוד גם הקהילה העסקית במדינת ישראל, כפי שאנחנו רואים ביממה האחרונה, תעמוד גם יהדות העולם, שמסתכלת על מה שמתרחש כאן בתדהמה; יעמדו כוחות גדולים של החברה האזרחית שנחושים להגן על הדמוקרטיה הישראלית, ויחד תיבנה כאן חומת הגנה לערכיה של מגילת העצמאות, לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולערכי הממלכתיות. סופה של הממשלה המוקמת בימים אלו יהיה דומה לסופה של ממשלת שמיר ב-1992. תודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יושב-ראש הכנסת, חזרתי. אני אספר פה שב-17 בינואר אני אקיים בכנסת כנס דיור. אתה יודע, לצד כל מה שישנו, יש את החיים עצמם. יש משבר, שהוא כנראה המשבר הכי קשה של יוקר המחייה במדינה היום, וחשוב לקיים כנס. את הרצון הזה לכנס – התחלתי לארגן אותו עם הצוות שלי עוד בכלל לפני שידעתי שעומד להיות שר שיכון שלא יודע שיש משבר דיור. קשה להבין את רמת הניתוק מהחברה כשאתה אומר שאין משבר דיור. אבל כשמסתבר שעל הדרך אתה כריש נדל"ן שמתדלק את משבר הדיור, ואתה לא יודע שיש משבר דיור, זה כבר מתחיל להיות באמת מטריד. למה אני מתפלאת וגם כואבת את זה? כי דווקא בגלל שגולדקנופ מגיע מהחברה החרדית, שבה משבר הדיור הוא משבר לא פשוט, אני ציפיתי שדווקא מהמקום הזה של מייצג חברה שמכיר את עומק המשבר, יהיה מי שיבין את השורשים של התיקון. אבל מסתבר שהתפיסות הנאיביות שלי מצד אחד אל מול המציאות, זה משהו אחר. אז יש לנו בעצם כריש נדל"ן עם כל מיני תחקירים מפוקפקים, שלא חושב בכלל שיש משבר דיור, לא משוכנע. זה לא מונע ממנו לבקש דיור ספציפי לחרדים, כי החיבור לכלל החברה הישראלית לא נראה; לא דיור מוזל יותר שממנו גם החברה החרדית תוכל ליהנות, אבל גם החברה הכללית, אלא אם כבר אני עושה משהו, אני נוגע בנתח מאוד ספציפי בלי שום הקשר לתפקיד שלי כשר שאמון על טיפול במשבר כלל ישראלי, כלל חברתי. ומה זה אומר? זה אומר שאנחנו הולכים להיכנס לתקופה שבה אפילו אין מראית עין של כוונה לטפל במשבר יוקר המחייה הכי גדול במדינה היום. הייתי מצפה שתהיה איזו אמירה כוללת, שלפחות ירצו לטפל במשבר הדיור. אני לא מדברת על הפתרונות שאני הייתי רואה לנכון, שהמפלגה שלי הייתה רואה לנכון, שאנחנו הצענו במצע שלנו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הצעתם את זה לאלקין בשנה האחרונה? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בטח. אני צריכה להזכיר לך כמה דיונים יזמתי? זימנתי את השר, כמה מכתבים, כמה שאילתות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ומה עשו עם זה? כי בינתיים המשבר רק התעצם בתקופה שלכם. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני חייבת לספר לך, אלקין היה אקס איש ליכוד, לא אקס איש מפלגת העבודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, הוא היה פשוט בממשלה. אם אני לא טועה, הוא היה שר הבינוי והשיכון. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ודאי, אבל אני חולקת על המדיניות שלו. אני באמת חולקת על המדיניות שלו. אני מזכירה לך את המאבק של מיכאל ביטון ושלי פה בליל התקציב. ראית פעם מישהו שעצר תקציב על פינוי מדיור ציבורי? היה דבר כזה בתולדות כנסת ישראל? שמישהו עצר תקציב? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא. בוודאי שלא היה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> - - אבל את אומרת שאת עושה כנס על משבר הדיור. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בוודאי שאני עושה, כי יש פתרונות, והמשבר הזה יכול להיות משבר מנוהל. אני אגיד לך יותר מזה - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אז איפה הייתה הממשלה בשנה האחרונה? היא לא ידעה על הפתרונות האלה? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה כנראה לא עוקב, אבל אם יש מישהי שיצאה על הדרך שבה הממשלה טיפלה מתוך הקואליציה זו הייתה אני, בהקשר של משבר הדיור. אני, פי וליבי שווים, לא משנה באיזו קואליציה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה נכון, אבל המחירים עדיין לא מפסיקים לעלות. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בוודאי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל המחירים עדיין לא מפסיקים לעלות. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בוודאי, ולכן הייתי מצפה, מממשלה שעומדת לקום - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אז מי אחראי לזה? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> 20 שנות - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אה, אוקיי, 20 שנות – המחירים כמו שהם הגיעו עכשיו, בשנה הזאת – לא היה יותר מזה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אופיר, כאילו קשה לך להבין, אני לא חולקת עליך. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אה, אוקיי. תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני חושבת שלעשות עוד מאותו הדבר, זה לא פתרון. במקומות האלה אני לא מתכוונת לשים את האידיאולוגיה שלי בצד. מדינה צריכה להתערב. אנחנו, המדינה, בעלים של יותר מ-90% של הקרקע. זה משבר שיכול להיות מנוהל, אתה יודע, גם בהרחבת שכירות ארוכת טווח, אמיתית, כזאת שנותנת ביטחון וערובה לשנים קדימה – דבר שאפילו האוצר היום תומך בו, כי מבינים שגם דירות לשכירות זה דבר הגיוני, רק לא שוק כזה של עלא באב אללה, שבעוד שנה בן אדם משלם 30% יותר שכירות, בלי שיש כל רגולציה אפקטיבית בנושא הזה. וכשהמדינה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כן, ראיתי שקראו לך נעמה לזימי, שמתי לב. הכול בסדר. אבל יש גם לי הצעות חוק, אתה מוזמן לראות דברים קצת יותר רציניים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> וכמובן, כמובן, כמובן, לא לשכוח, בהקשר של בעלות על נכסים ובהקשר של המדינה, דיור ציבורי ודיור בר-השגה – זה הפתרון הכי נכון, ואני מצפה, שאת המילה, לפחות תוציאו את המילה. אגב, ומשפט אחרון באמת: שנת 2023 מתחילה בינואר - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נעמה, את צריכה לסיים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כן. פג תוקף חוק רן כהן. החובה המוסרית של הממשלה שעומדת לקום, הכי קטנה, הכי בסיסית, היא לחדש את הוראת השעה של החוק הזה, החוק הכי אנושי שישנו, לאנשים שהכי צריכים אותו. אני מצפה שזה יקרה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אם אפשר להעיר את השר, שלא יודע שיש משבר, זה יהיה נחמד. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. חברת הכנסת אפרת רייטן, בבקשה. בבקשה, עשר דקות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> חוק - - - << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> - - - מומש רק בחלקו - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> נכון. << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> - - כי את החלק של להשקיע חזרה ברכישה של דירות - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> נכון. מטורף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הדיור הציבורי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ערב טוב, אדוני יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שלום, שלום. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מזמן לא נפגשנו בוועדות ובמליאה. אני חושבת שאתה עושה פה עבודה, מחזיק את הקואליציה המתהווה בצורה יוצאת דופן. אם היו מחלקים פה צל"שים - - - אתה יודע, בימים האחרונים כל פעם חזר ועלה לי משפט ששמעתי אותו בבית כשהייתי נערה, והייתי קצת סוררת מדי פעם והייתי שומעת את סבתא שלי אומרת: תקשיבי, אם כולם אומרים לך שאת שיכורה אז כדאי שתלכי לישון. ולמה אני נזכרת במשפט המקסים הזה? תמיד יש בהם הרבה מאוד חוכמה, בסבים ובסבתות שלנו. כי אני שומעת מכל עבר, שומעת את הרשויות המקומיות, עם מכתבים: היזהרו; שומעת את אנשי העסקים קוראים לראש הממשלה: היזהר מהצעדים שלך, אתה פוגע; מהמנכ"ליות של המשק ושדולות הנשים: היזהרו; ראש הממשלה המיועד, המהלכים שלך הולכים לפגוע; ועדי ההורים, אנשי צבא, שב"כ, משטרה, החברה האזרחית, עורכי הדין, קהילות הלהט"ב ועוד ועוד ועוד, כולם אומרים: היזהר, אנחנו מתריעים מפני הצעדים שלך, אדוני ראש הממשלה המיועד. בדרך לכאן גם שמעתי כבר שמתארגנת שביתת אזהרה, שביתת אזהרה בענף ההייטק, שעכשיו כולם, בגלל שהוא מתעורר ומזהיר מפני ההשלכות ההרסניות של הצעדים הכלכליים, הצעדים שקשורים לדמוקרטיה ולכל החקיקה שמתהווה, פתאום כולם מתחילים לזלזל – לא כולם, צד מסוים של המפה הפוליטית פתאום מתחיל לזלזל בענף ההייטק, אותו הייטק שכל כך הרבה שנים אנחנו יודעים שהוא הקטר של הכלכלה; 15% מהתמ"ג בישראל, 43% מהייצוא של ישראל מיוחסים להייטק, 25% ממס הכנסה שמשולם בישראל משולם על ידי ההייטקיסטים. אבל עכשיו, כשהם מביעים את דעתם, כשהם באים ואומרים: הישמרו, היזהרו, הצעדים האלה של ממשלת ישראל המתהווה הם מסוכנים למדינה, למשק, לכלכלה, להייטק, פתאום הם שמאלנים, פתאום הם מוקצים, פתאום הם ההגמוניה, פתאום אפשר לומר עליהם ולהכתיר עליהם כל מיני כתרים הזויים. אז לא, אני מציעה באמת שראש הממשלה לא ילך לישון אלא דווקא יתעורר. כמה מילים היו לי לגבי הקלות שבה אנחנו לוקחים את הדברים, לוקחים דברים כמובן מאליו. הילדים שלי, שנולדו בארץ, במדינת ישראל, זו המדינה שלהם, הם יודעים, הם נולדו לתוך זה, אין להם בכלל פקפוק, שום פקפוק ושום היסוס. הם לוקחים את הדברים כמובן מאליו. גם את הדמוקרטיה. גם את הדמוקרטיה. וככל שאני יותר מעמיקה, גם בכל מה שקורה בעולם, וכשאנחנו מסתכלים על דמוקרטיות שמתות לאט – והן מתות לאט – וכשאנחנו מסתכלים על עליית הפופוליזם בעולם, הפוליטיקה הפופוליסטית, אנחנו מבינים שדמוקרטיות אסור לקחת כמובן מאליו. בחודש האחרון אנחנו מבינים שהדמוקרטיה בישראל כמו שהכרנו ב-74 שנים האחרונות, שנולדנו לתוכה ונראתה לרובנו יציבה ובטוחה, ברורה מאליה, היא לא. היא לא. היא לא. אני לא חושבת שצריך לחזור עכשיו – שמעתי את כולם, גם אני דיברתי על זה קודם לכן – על הערכים הליברליים, על הסבלנות, על כך שאנחנו בעצם כן תמיד שאפנו – למרות שלא הצלחנו לעשות את זה במאה אחוז, אבל שאפנו לקדם את ערכי השוויון, אני חושבת שאנחנו רואים כיצד המהלכים שמתהווים בימים האלה ממש מורידים לטמיון את הערכים. ערכים שמשחיתים, שמפלים וגזעניים, מעוגנים בימים אלה לתוך ספר החוקים של מדינת ישראל, ולא פחות – במה שקרוי "החוקה", אותם חוקי-יסוד שמרכיבים את חוקת ישראל, כמו ביטול סעיף 7 לחוק-יסוד, וכך יהיה אפשר להכשיר אנשים שתומכים בגזענות, שמאמינים בגזענות, להגיע לכנסת ישראל, הפיכת המשטרה לפוליטית ועוד כהנה וכהנה. אין טעם לחזור על כל הדברים שממילא כבר דיברנו עליהם. וזו באמת רק ההתחלה. ואל תטעו, לא מדובר בתיקונים. לא מדובר בתיקונים. הרי אם זה היה שבור, מדינת ישראל לא הייתה מגיעה לכאלה הישגים כפי שהיא גאה כל יום עצמאות. אני זוכרת גם את מופעי הראווה של שרת התרבות לשעבר, הגב' מירי רגב, שפותחת בתרועות את יום העצמאות ומספרת בגאווה על ההישגים היוצאי-דופן של מדינת ישראל, איך הגענו להישגים בחקלאות והישגים בכלכלה ואיך בית המשפט העליון – את זה כמובן לא אומרים שם – כן שומר עלינו, ועל הצבא ועל החברה. איך הגענו לכל זה אם הכול היה כל כך מקולקל שעכשיו צריך להרוס את הכול ולבנות מחדש? גאים אנחנו בכל הזדמנות לומר שאנחנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. עכשיו מגיעים אנשים שחלקם לא תרמו את חלקם למדינה; יותר מזה, חלקם הורשעו בפלילים והורידו את הרף המוסרי במדינת ישראל. הם באים ורוצים להחריב את הכול. מה שגדולים ורבים לפניהם, מה שאנשים שילמו לעיתים בחייהם, עלול להשתנות לנגד עינינו, בדיוק כמו שמשתנה והשתנה כבר במדינות אחרות מעבר לים. כי ראינו את התהליכים האלה, כל כך דומים, קורים במדינות אחרות – בהונגריה, בפולין, בטורקיה. שימו לב כמה זה מוכר. בהונגריה, למשל, שהפכה להיות מדינה מוקצה כמעט באירופה ויש עליה סנקציות, השופטים מונו, שימו לב, על ידי פוליטיקאים, ומונו בתוך כמה שנים שופטים צייתנים שמיישרים קו עם השלטון, הפלא ופלא. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אפרת, ברוב המדינות המערביות - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא, אתה טועה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, כן. ברוב המדינות המערביות, השופטים, מי שממנה אותם, זה נבחרי ציבור. רק אצלנו יש שיטה כזאת. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אופיר, קודם כול, התשובה היא לא. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אז אני כבר שולח לך משהו. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אז לא, כי היות שכבר הרציתי על זה כל כך הרבה פעמים, והיות שבאתי מעולם, המשפט והיות שהייתי בוועדה לבחירת שופטים, והיות שכל הדברים האלה עמדו לנגד עיניי, ותאמין לי, ישבתי ובדקתי את זה עד הסוף, אז אני אפילו אפתיע אותך גם בנקודה הזאת. גם במדינת ישראל, שים לב, השופטים ממונים על ידי פוליטיקאים. אני פוליטיקאית, איתי בוועדה לבחירת שופטים ישבו שמחה רוטמן, אילת שקד וגדעון סער, ארבעה פוליטיקאים מתוך תשעה חברים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ואם בית המשפט ולשכת עורכי הדין לא רוצים מועמד מסוים, אתם יכולים למנות אותו? לא. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אז אתה טועה גם פה. אתה יודע מה, אני אפילו אומר לך, אני מאחלת לך שתשב יום אחד בוועדה לבחירת שופטים כדי שתראה את הדינמיקה, משום שבכל החלטה שלנו, השתדלנו ועשינו מאמצים להגיע להסכמים והסכמות רחבות. אם היו ממונים רק השופטים שאני רוצה, או רק השופטים שלשכת עורכי הדין רוצה, או השופטים, תאמין לי שההרכב לא היה ההרכב שבסופו של דבר מינינו במהלך השנה האחרונה, ומינינו כ-135 שופטים, אולי קצת יותר, בכל הערכאות, ומתוכם ארבעה שופטים לבית המשפט העליון. זה הכול היה פשרות – פשרות של פוליטיקאים, אגב, מימין ומשמאל, פשרות עם השופטים ופשרות עם לשכת עורכי הדין. וככה צריך; בשביל זה יש ועדה שיש בה גם וגם וגם. וזה לא נכון. פשוט התרוצץ פה שקר, אני אומרת לך, שקר לא מבוסס שהלך ותפס כמו הרבה מאוד שקרים אחרים שלא היה להם רגליים. אין לזה רגליים, לשקר הזה. מדינת ישראל היא פשוט לא היחידה שככה זה קורה בה, יש עוד ועוד, ואני מבטיחה לך שאני אבוא עם הנתונים גם לפעם הבאה כדי לסבר את אוזניך בעניינים האלה. ולכן אתה רואה מדינות שכן הפכו את זה לבחירה כזאת שתהיה אך ורק על ידי שלטון שהוא בלי גבולות ושלטון שממנה את הפוליטיקאים, ואתה רואה מה קרה שם במדינה. תעקוב אחרי מה שקורה בהונגריה; תעקוב אחרי מה שקורה בפולין. שים לב שהממשלה שם כבר מוציאה חוזים על העיתונים שמבקרים אותה, מורידה מופעי תרבות שאינם תואמים לערכיה. בפולין, ב-2015, עם עליית מפלגת הימין לשלטון, חוסל בית המשפט החוקתי, שמטרתו לפקח על החוקתיות של עבודת הפרלמנט. ב-2017 הודחו 24 שופטים באופן לא חוקי. למה? כדי לפנות מקום לשופטים אחרים, שיעשו בדיוק מה שמבקשים או מה שמכתיבים להם בפרלמנט. אז השינויים האלה הם לא קורים בבת אחת. דמוקרטיות באמת לא מתות בבת אחת, הן מתות צעד אחר צעד, שינוי אחרי שינוי וחוק אחרי חוק. אני אפסיק בנקודה הזאת, אף על פי שיש לי עוד, אני מבטיחה שאני אתזמן את הדברים הבאים שלי לפעם הבאה שאתה תהיה פה, משום שהדברים האלה באמת צריכים להישמע ולהיאמר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני אשלח לך את המדינות באירופה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני מכירה את זה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אה, את מכירה? << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> עשינו על זה עבודה במהלך השנה האחרונה, על כל המדינות שיש בהן כל מיני סוגים, ובאמת, כל מדינה, יש לה את הסוג שלה של המינוי ושל הבחירה. יש גם וגם וגם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ברוב זה נבחרי ציבור בוחרים. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> לא. אבל גם אצלנו, זה הדבר המדהים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ממש לא. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אוקיי. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> צריך איזונים ובלמים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, את לא צריכה איזונים ובלמים, את נבחרת ציבור. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אופיר, יש ארבעה נבחרי ציבור. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת שרון ניר. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אתה מבין? יש ארבעה נבחרי ציבור פוליטיקאים שיושבים בוועדה. ארבעה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, כנסת נכבדה, כבר בוקר, אבל אי-אפשר שלא להתחיל עם אירועי אתמול ולמסור תנחומים למשפחתו של הרב דרוקמן, שבעיני הכול הוא סמל לציונות ולאהבת הארץ במובן הכי טהור שיכול להיות. הרב דרוקמן הוא אחד האנשים שעודדו שירות צבאי משמעותי במגזר. יש מפעלים, מפעלי ציונות שלמים שחתומים על שמו; הישיבה התיכונית אור עציון. יתרה מזו, הוא חתם על 50,000 תעודות גיור. זה מדהים, יכולת ההכלה, הסובלנות, קבלת האחר – ציונות במלוא מובן המילה שראוי שנזכיר אותה בימים אלה. ומכאן, במעבר חד, לשבועות האחרונים. אז באמת, בשבועות האחרונים אנחנו עדים לתהליך מאוד מאוד מדאיג של דרישות הזויות ומופרכות בעיניי מצד השותפות הקואליציוניות, עד כדי כך שראש הממשלה המיועד נאלץ ביומיים האחרונים לפנות לציבור ארבע פעמים כדי להבהיר את ההסכמים הקואליציוניים שהוא עצמו חתם עליהם, הבהרות על הבהרות על הבהרות. אף שאנחנו יודעים שנתניהו יושב ומאשר דרישה אחר דרישה, הוא נסחט על מלא, והוא חותם על הסכמים שמגלמים סעיפים שמעודדים אפליה, הקטנת נשים, הדרת נשים, שנאת להט"בים, הלבנת שחיתות וגזענות. אני רוצה לדבר על משהו שאולי פחות דובר עליו ביממה האחרונה. בסוף השבוע האחרון התבשרנו עליו, שיא נוסף במסגרת ההסכמים עם עוצמה יהודית: התבשרנו שנתניהו מוכן לאפשר לגזענים ותומכי טרור להיבחר לכנסת. חבר הכנסת בן גביר, שמנסה לנרמל את עצמו בחודשים האחרונים ולהיתפס כמתון, מפעיל את קסמיו, יש לומר בכישרון רב, ויש לומר שהוא גם מצליח בקרב אנשים רבים בציבורים רבים, והוא גם מבטיח הבטחות חשובות – הוא מבטיח הבטחות חשובות, שחשובות לכולנו, גם בתחום החזרת המשילות לרחוב, גם בתחום הגברת הביטחון האישי. אבל מה שמפריע לי, שבעצם הוא מצליח לתעתע ולהסוות את עמדות היסוד שלו. אבל בסוף השבוע האחרון יצא המרצע מהשק. הכוונות האמתיות של בן גביר בכל הנוגע לתומכי טרור נחשפו. אני קוראת לזה סוג של "ביצת הפתעה", כמו בקינדר, שפותחים אותה ומגלים את התוכן שלה. כחלק מההסכם קואליציוני שנחתם בין עוצמה יהודית לליכוד, ועל מנת לאפשר בעתיד לכוורת של חבר הכנסת בן גביר להיכנס לכנסת, הוכנס על ידי עוצמה יהודית סעיף קטן שבמסגרתו נדרש תיקון חקיקה שלפיו יבוטל סעיף 7א. אני רוצה להזכיר לציבור ולכולנו מה אומר הסעיף הזה. הסעיף הזה אומר את הדבר הבא: רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת אם יש במטרותיה של הרשימה או במעשיה או במעשיו של האדם שרץ בה, לפי העניין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה. ואלה בעצם היו עד היום סעיפים פוסלים, שנראים כל כך obviousלכולנו, אבל לא, מסתבר שלממשלה המתגבשת זה לא obvious. הסעיף הראשון מדבר על שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – סף. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה לא יורד. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא, נשאר - - - << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הסעיף השני, הסתה לגזענות, נשאר. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יורד. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> 2 יורד, 1 ו-3 נשארים. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני מדייקת, כי גם לא נוח לי עם שני הסעיפים האחרים. הסתה לגזענות, את זה אנחנו מכשירים, אני מבינה. סעיף שיורד. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> גברתי חברת הכנסת, למה עזמי בשארה - - - << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הסתה לגזענות, חבר הכנסת אלמוג – רק תקשיבו לעצמכם – כאילו כבר נרמלנו את זה, הסתה לגזענות. בואו נוציא מסעיף - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, לא הוצאנו. כשאת אומרת obviously הסעיפים האלה – אני הגשתי את בקשת הפסילה של חברת הכנסת היבא יזבק, שאמרה על סמיר קונטאר "הלוחם השהיד" - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לרוצץ את גולגלתו של התינוק - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> גם תינוק וגם את משפחת - - - << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חברים, לי ברור שזה צריך לבוא לכל הצדדים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> דלאל מוגרבי, למשל, שעשתה את הפיגוע בכביש החוף, אם אני לא טועה, 35 ישראלים באוטובוס היא רצחה, והיא אמרה שזה המודל לחיקוי. וזה הכי obviously – איך אמרת – obviously, ובית המשפט אמר: לא הייתה מאסה קריטית. אותו דבר עזמי בשארה, שהכשירו אותו, ותוך כדי שהוא בכנסת הוא מרגל לחיזבאללה. אז החוק הזה צריך חידוד. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חידוד – אין ספק, ובנו אי-אפשר לחשוד שאנחנו מתייחסים לשני הכיוונים בעת ובעונה אחת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אבל בית המשפט, לשני הסעיפים הראשונים הוא לא התייחס אף פעם. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז עכשיו מה נעשה, נכשיר הסתה לגזענות? זה לשיטתכם? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לא. תודה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> גברתי חברת הכנסת, כמה ערבים נפסלו על הסעיף הזה? << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז מה זה אומר? אני שואלת אותך חזרה: במקום לחדד את הסעיף לשני הכיוונים - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה זה בארבע השנים האחרונות? אף פעם. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - אז פשוט נשמיט אותו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חברי אלמוג, בוא. קודם כול, נבין למה אנחנו מתכוונים. אנחנו פה המחוקקים. אנחנו האור. אבל צריך להבין מה זה ביצת ההפתעה. חבר הכנסת בן גביר מתעקש על שינוי החקיקה, וזאת על מנת להכניס אנשים רדיקליים ומפלגות קיצון לכנסת. מדובר על נרמול מפלגות קיצון ששנים נמנעו או נפסלו מלהתמודד לכנסת. צריך להגיד את זה לציבור. ביטול הסעיף יפתח את דלתות הכנסת לגזענים, לאנטי-ציונים, ובכך אנחנו עדים לעוד חוק פרסונלי בדרך, שמוריד באמת את הקריטריונים ואת הסעיפים הפוסלים לתפקיד חבר כנסת. אני באמת שואלת אתכם: זו ציונות? בעיניי לא. ביטול סעיף 7א הוא דוגמה למחיקת קריטריונים בסיסיים לחברות לכנסת – אגב, כמו לתפקיד שר – על ידי הקואליציה המתהווה. אין דין ואין דיין. מדובר בפגיעה אנושה בבית המחוקקים של מדינת ישראל ובעקרונות הבסיסיים ביותר שעליהם המדינה מושתתת. ביטול הסעיף הזה יהיה בכייה לדורות, משום שהוא נותן תעודת הכשר. הוא פותח לרווחה את הכנסת לגזענים ולאנטי-ציונים – אגב, משני הצדדים. לצערי, גם הסעיף הזה מעיד על גודל ועומק הסחיטה שלה נתון ראש הממשלה המיועד. מוכנים לאפשר לגזענים להיבחר לכנסת. לא לכך התכוון הבוחר הישראלי. לא לכך הוא התכוון, אדוני היושב-ראש, כשהוא הצביע ליכוד. הבוחר הישראלי ציפה שהממשלה הנבחרת תעסוק בהורדת יוקר המחיה, במחירי הדיור, בדיוק כפי שהבטחתם לאורך כל הקמפיין. צר לי שהצרכים האמיתיים של הציבור נדחקים לקרן זווית בעוד צורכי המפלגות הרדיקליות מכתיבים את הטון. זה מצטרף לשורה של דרישות מאת הציונות הדתית לאפשר אפליה על פי חוק כך שניתן יהיה להפלות להט"בים ומיעוטים ולסמן אזרחים כסוג ב' רק בשל נטייתם המינית. האם לכך אנחנו התכוונו? אנחנו חייבים לשמור מכל משמר על חברת המופת שיצרנו ובנינו בעמל רב ללא פשרות. כל פגיעה בערכי היסוד הללו מסוכנת לעצם קיומנו כעם וכמדינה. זו לא ציונות בעיניי וזו בטח לא יהדות. חשוב לי לומר שיהדות היא קודם כול דרך ארץ ואהבת אדם. עצוב לי שיש חברים בכירים בקואליציה שמחזיקים ברשימות שחורות של נשים פמיניסטיות ולהט"בים ומערערים על הלגיטימיות שלהם. אני לא מתרשמת מההבהרות שהוציא נתניהו לתקשורת שלפיהן אין בכוונתו ליישם את סעיפי החוק. ראש הממשלה המיועד ידע היטב על תוכן סעיפי החוק וחתם בכל זאת על ההסכמים הקואליציוניים. אני פונה מכאן שוב לחבריי בליכוד: או שתשמיעו קול, תתנערו במוצהר מהאמירות האומללות של חבריכם לקואליציה, או שתורידו את הלמ"ד מהמח"ל. ליברליות זה לא. ואני רוצה מכאן – יש לי עוד קצת זמן, אני רואה – לעבור לצה"ל, כי אני רואה שלא נותרה פרה קדושה אחת. כידוע, אדוני היושב-ראש, אני שירתי הרבה שנים בצבא, ואחד הדברים החשובים בעיניי זה באמת לעשות כל מאמץ לשמור את צה"ל, ששומר על כולנו, מחוץ לשיח הפוליטי. ואני רוצה להדליק בפרוז'קטור גדול נורת אזהרה ולהזהיר מפני פוליטיזציה של הצבא. הקואליציה המתהווה לא מרפה וממשיכה לנסות לייצר פוליטיזציה של הצבא. רק היום שמענו את חבר הכנסת אבי מעוז ממשיך לצטט מתוך איגרת של קצין שלישות פיקוד צפון שהעז לברך את החיילים הנוצריים שלו בחג מולד שמח. כל היום העיניים שלנו – במקום לאפשר לצבא לנצח ולבצע את תפקידו, יש כאן חברי כנסת שהתכלית שלהם זה ללכת לחפש איגרות של קצינים בצבא שהתכלית שלהם זה באמת לטפל ולהעביר מסרים פיקודיים לחיילים שלהם באשר הם. אגב, בצבא יש את כולם: יש יהודים ויש לא יהודים ויש דתיים ויש חילונים, וצריך להכיל את כולם. אגב, זה היופי בצבא – היכולת שלנו לייצר מכנה משותף שמכיל את כולם ומאגד את כולם. אז בגלל זה קצין שלישות פיקוד צפון כותב איגרת ברכה לחייליו שחוגגים חג מולד, אבל פה מנסים להכניס את היד לתוך העניין הזה. ואני רוצה להזכיר לנו שאתמול התבשרנו על הצעה שהרבצ"ר, הרב הצבאי הראשי, יתמנה בהמלצת הרב הראשי לישראל. באמת, כאחת ששירתה שנים רבות בצה"ל, אני רוצה להבהיר איזשהו עיקרון בסיסי: הדבר הכי משמעותי בשרשרת הפיקוד זה שקצין בצבא מתמנה על ידי מפקדו ושהוא יישאר חף מכל שיקול פוליטי. עניינו של קצין ובעל תפקיד משרת צריך להיות דבר אחד – טובת צה"ל והמשרתים בו. הציפייה מהרב הצבאי הראשי היא שהוא יהיה חף ממחויבות פוליטית כזאת או אחרת, ויעסוק באוכלוסיית החיילים המשרתים בצבא, דתיים ולא דתיים, וצורכיהם בנושא הלכות ודת. לכן, כשמפלגת הציונות הדתית מבקשת דריסת רגל במינוי הרב הצבאי, זה לא אחרת מאשר רצון להתערב בשיקוליו ולהטמיע אג'נדות – ויש הרבה אג'נדות – ואם אתה רוצה לשאול אותי מה זה הנדסת תודעה – אז זה הנדסת תודעה. אנחנו מכירים היטב את האג'נדות. חבל לי שבמקום למשול יש ניסיון של חברי הקואליציה המתהווה להתערב באופן בוטה במערכת הביטחון. לא פלא שזה מעורר סערה בכל מקום ובכל זירה – גם בכנסת, גם בצבא, גם בחברה הישראלית – כאילו הותר כל רסן. אני קוראת מפה באמת לכולנו לשמור על המערכת הזו שנקראת צה"ל ולאפשר לה לנצח, לשמור עליה ולהשאיר אותה נקייה וחפה מכל שיקול פוליטי כזה או אחר. באמת, זו מחויבות של כולנו בסוף. תודה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד יושב-ראש הישיבה, לילה טוב, בוקר טוב. ברכות לאלמוג, ששרד, ולשרים עיסאווי ואורנה, ששרדו, לשר המשפטים. ערנות יתר. בדרך כלל אתה מצפה לדבר עם איש אחד באולם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, אנחנו עוסקים הרבה פעמים בענייני דיומא, והקראתי היום בוועדה המסדרת את שירו של קובי אוז, שהפזמון שלו פשוט אומר: "סתם, זה הכול סתם". חלק ממה שעשינו פה 50 ימים זה סתם. הכול סתם, במובן הזה שאם כבר יש לכם רוב דרמטי וממשלה – תקימו ממשלה, תשרתו את האזרחים. עוד יום-יומיים פוקעים חוקים ופוגעים באזרחים: הטבות מס למשפחות, מענקים למקבלי שכר נמוך, התייקרות של רכבים חשמליים במיסוי ללא סיבה ועוד עשרות בעיות שניתן כבר היה לטפל בהן ברציפות שלטונית ולא להשאיר עם שלם ממתין לארבעה חוקים אישיים. אבל כדי להתרומם מעל ענייני דיומא שלא כולם יפים, אתמול נפרדנו מהרב חיים דרוקמן, ואני רוצה להגיד כמה דברים לעילוי נשמתו וגם לקרוא חלק מספר שכתב חברי הסופר והכתב אלישיב רייכנר, תושב ירוחם. הפעם הראשונה שפגשתי את הרב חיים דרוקמן הייתה באזור גיל 14, שבו למדתי בישיבה תיכונית אחת. יצא שמעה למרחוק של ישיבת אור עציון, שהיא טיפה יותר מכילה ילדים שובבים כמוני. << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> אתה למדת באור עציון? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, אני הלכתי לבדוק את האפשרות הזאת. אני לא כל כך גאה בתיכון שלי, כי עזבתי ארבעה תיכונים, אבל אחת האפשרויות הייתה ללכת לקיבוץ הדתי, לחברת נוער, ואחת – ללכת לאור עציון, והיה שם הרב דרוקמן, שהוא ראש הישיבה, והרב יוסי כפיר – איש פחות רשמי אבל איש חינוך – ומשום מה לא הסתייע, לא הלכתי ללמוד שם. אבל מה שמיוחד ברב דרוקמן בשנים ההן – ויש נקודות מחלוקת איתו, בעיקר בסוגיות יותר מדיניות, אבל מבחינה חינוכית הוא היה פתוח לקבל גם את התלמידים עם הקשיים, לא רק את המצטיינים ביותר. כי רוב ישיבות בני עקיבא היו ממיינות וקפדניות, כולל ישיבות ההסדר, והדלת לילדים מירוחם הייתה פתוחה במקומות מאוד ספציפיים, ואחד מהם זה אור עציון. אפילו היה שם תלמיד בישיבת ההסדר, הרב יעקב בוסקילה, שככה לקח אותי תחת חסותו. הוא היה בהסדר, אני הייתי בתיכון. ותראו את הגדלות של הרב דרוקמן: בסמוך אליהם היה כפר הנוער קדמה. זה כפר לילדים שעשו קצת בעיות, אלמוג. זה נמצא בדרך מקריית מלאכי לבאר שבע משמאל, זה נקרא קדמה. זה מוסד מאוד מיוחד. הוא התחייב בפניהם שהוא יעמיד להם מניין קבוע ביום כיפור, ויעקב בוסקילה אמר לי: מיכאל, בוא איתי לקדמה. אני נער, לא יודע מה זה קדמה. מגיעים לקדמה, יום כיפור, ילדים שובבים גדולים מאוד, ואז קוראים בתפילת יום הכיפורים, יש שורה: "אנו מתירין להתפלל את העבריינים". ככה כתוב ביום כיפור. העבריינים זה כל אחד, כי אף אחד לא צדיק. בעם ישראל התפילה היא משותפת, אתה לא דואג רק לעצמך, אתה עם כל הקהל. לימים הרב דרוקמן פנה אליי כשר במשרד הביטחון בדאגה גדולה לפנימייה הצבאית אור עציון. היו רק שני מקומות שצה"ל מימן. היו בעבר יותר – פנימייה צבאית של חימוש ועוד מקומות אבל הפנימיות הצבאיות ששרדו היו בחיפה ואור עציון. וזה היה ייחודי מאוד, ישיבה תיכונית שיש בה פנימייה צבאית, והיא הייתה באיום קיומי תקציבי. היה לו קול צרוד והוא היה מבוגר – זה היה לפני כשנתיים – והוא פנה אליי. הם היו באופוזיציה. הוא דאג שהפנימייה הזאת תיסגר, כי צמצמו את המשאבים שלה, ודיבר, בקושי שמעו אותי בטלפון. היה לו כבוד גדול – הוא היה חבר כנסת כמה כנסות, הייתה לו הערכה גם להנהגה פוליטית – הוא לא זלזל, והוא אמר: השר, אני צריך עזרה בעניין הזה, וזכינו עם בני גנץ ועם העבודה שתקצבנו את הפנימייה הצבאית שלו. מקום נוסף שפגשתי אותו זה באות יקיר בני עקיבא הראשון שהוכרז. בדרך כלל זה ניתן לאנשים דתיים. אני הייתי המסורתי היחיד, אבל לעמוד איתו על במה אחת באות יקיר בני עקיבא זה היה רגע משמעותי. אני חושב שאם יש מורשת שאני כן לוקח לציבור מהעשייה של הרב דרוקמן זה את היכולת לקבל תלמידים עם קשיים – ותכף נראה למה זה קשור לקורות החיים שלו – והדבר השני זה לשלב את הצבא ואת היהדות ואת התורה ולהוציא את הקצינים הכי טובים בעולם, בוגרי אור עציון, ועוד המון דברים שהוא עשה: החסד והגיור, לפתוח את שערי הגיור, להאיר פנים לעולים ולעזור להם. הוא פתח הרבה בתי גיור בישראל. אז כותב שיבי רייכנר בספרו "הנני", משיחות אישיות – הרב דרוקמן הזמין אותו באופן אישי לכתוב את הספר הזה עליו, והם צברו עשרות שעות עבודה, אולי מאות, כולל ראיונות עם בני המשפחה ועם אנשי שם. פרק ב' של הספר עוסק יותר בסיפור של הילדות, ודווקא אותו בחרתי להקריא לכם. איגרת הבעל שם טוב היא אחת האיגרות המפורסמות ביותר בתולדות החסידות. האיגרת היא החומר הכתוב היחידי המשויך לאבי תנועת החסידות, רבי ישראל בן אליעזר, הידוע בכינויו "הבעל שם טוב". באיגרת מספר הבעל שם טוב על עליית נשמה שהייתה לו, שבה הוא ראה דברים נפלאים וזכה להיכנס להיכלו של משיח. הבעל שם טוב מתאר באיגרת עולם תחתון ועולם עליון ותפילות המחכות שנים רבות לתיקונן. אחד החלקים המפורסמים באיגרת הוא תיאור פגישתו של הבעל שם טוב עם המשיח. באותה פגישה, כשהבעל שם טוב שואל את המשיח: "אימתי קאתי מר?" עונה לו המשיח: "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". זאת אומרת, מתי אתה מתכוון להגיע, המשיח? אז הוא אמר: לכשיפוצו מעיינותיך חוצה. מעיינותיך – מעיינותיו של הבעל שם טוב. האיגרת נשלחה על ידי הבעל שם טוב לגיסו רבי אברהם גרשון קיטובר זמן קצר לאחר עלייתו של רבי אברהם גרשון לארץ ישראל. עלייתו לארץ ישראל בשנת תק"ז, 1747, נחשבה לראשונה בעליות החסידים ושימשה גשר ראשון בין תנועת החסידות במזרח אירופה ובין ארץ ישראל. עד לעלייתו חי רבי אברהם גרשון קיטובר בעיירה קוטי, על גדת נהר צ'רמוש, במחוז סטניסלב בפולין, היום בשטח אוקראינה. יהודי העיירה כינו אותה ביידיש קיטוב. בניגוד לגיסו הבעל שם טוב, רבי אברהם גרשון מקיטוב זכה לעלות לארץ ישראל ולהפיץ בה תורה. כמעט 200 שנה מאוחר יותר נולד באותה עיירה אדם נוסף שזכה, בניסי-ניסים, להימלט מנוראות השואה, לעלות לארץ ישראל ולהפיץ בה תורה. קרוב ל-3,000 יהודים, כמחצית מהאוכלוסייה המקומית, התגוררו בעיירה קיטוב בראשית שנות השלושים של המאה הקודמת. רק מעטים מהם שרדו בשואה, שהחלה בסוף אותו עשור. בין יהודי קיטוב היו גם אברהם מרדכי ומילכה דרוקמן, שניהם ילידי העיירה. אברהם מרדכי נולד בשנת תרס"ו למנחם וריינה דרוקמן. מילכה נולדה בשנת תרס"א לחיים ושיינדל הוזן. השניים נישאו והקימו את ביתם בעיירה בשנת תרצ"ב. בית משפחת דרוקמן הצעירה היה בית יהודי פשוט ולא תורני במיוחד. ספרים לא היו בבית. זה מלמד אותנו, שר המשפטים – תראה איפה גדל הרב חיים דרוקמן, בבית שכמעט לא היו בו ספרים ולא היה תורני במיוחד, למרות שזאת עיירה עם הרבה חסידויות. שאנחנו נדע - - - << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> היזהרו בבני עניים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, שמהם תצא תורה, אבל שגדולי העולם שלנו הם לא תמיד אם נשמור להם תקציב בחינוך הממלכתי או התורני או החרדי. בכלל גדולי עולם שלנו חבויים במקום אחר. כל הזמן צריכים לזכור את זה. בסוכות לא תמיד הייתה סוכה. בית הכנסת שבו התפללה המשפחה היה בית הכנסת של חסידות צ'ורטקוב, שהיה סמוך לבית, אך למרות חצרות החסידים הרבות שהיו בעיירה, בית משפחת דרוקמן לא היה בית חסידי. תנאי החיים לא היו קלים: את המים היו צריכים להביא בדליים מהבאר, והבית הואר באמצעות פתיליות נפט. פרנסה לא הייתה מצויה בשפע. מילכה דרוקמן הייתה אורגת שטיחים, ואברהם היה נוסע למכור אותם בעיר הגדולה לודז' ובערים נוספות. בשלב מאוחר יותר קיבל אברהם עבודה במפעל העצים של גיסו אייזיק, אחיה הצעיר של מילכה, ועבודה זו הייתה טובה ונוחה יותר בעבור המשפחה. בט"ז בחשוון תרצ"ג, 15 בנובמבר 1932, נולד לאברהם ומילכה בנם הבכור והיחיד, חיים מאיר דרוקמן, והוא נקרא על שם סבו, אביה של אימו, רב' חיים האוזן. הסבתא, שיינדל האוזן, התגוררה בביתם של בתה וחתנה. חיים נולד בשבוע שבו קראו בפרשת השבוע את פרשת וירא, ובתוכה פרשת העקדה, פרשה שבה ירבה לעסוק במהלך חייו ושאותה ילמד שוב ושוב במשך עשרות שנים לאלפי תלמידים. הפרשה נפתחת בהתייצבותו המיידית של אברהם אבינו לניסיון העקדה ובאמירת מילה אחת בעלת משמעות עצומה לפנייתו של אלוקים אליו: הינני. המילה הזאת, שמקפלת בתוכה מסירות נפש מוחלטת לכל שליחות אלוקית, עתידה לאפיין את מסכת חייו של חיים דרוקמן. כשהגיע חיים לגיל שלוש עמדו בפני הוריו שתי אפשרויות: לשלוח אותו לגן ילדים רגיל או לחיידר יהודי. חיים הקטן רצה ללמוד בחיידר והוריו נענו. את משיכתו ללימוד התורה הוא זקף לימים להשגחה עליונה, ולא לחינוך מבית. בחיידר למד חיים לקרוא ולאחר כשנה עבר לחיידר לילדים גדולים. מכיוון שהלימודים בחיידר התארכו עד הערב, קיבל חיים מהוריו עששית, מנורה קטנה שתלווה אותו מהחיידר חזרה הביתה. בחיידר הזה החל חיים ללמוד גם חומש עם רש"י. עד היום הוא יכול לזמזם בערגה את הניגון הנוגה שנלמד אז בכל החיידרים במזרח אירופה, ניגון לדברי רש"י על הפסוק בספר בראשית "ואני בבואי מפדן". זיכרון אחד של חיים מהווי החיים הדתי בעיירה קשור לבית הכנסת. הוא זוכר את רב העיירה, הרב לייבצס, מרטיב את רצפת העץ של בית הכנסת בדמעותיו בזמן אמירת הסליחות. וכל דברי ימיו של הרב חיים דרוקמן, שנטמן הלילה והלך לבית עולמו, כתובים בספרו של חברי הסופר, הכתב והעיתונאי, אלישיב שיבי רייכנר. לספר הזה קוראים "הנני". אפשר להיות במחלוקת עם חלק מהדברים והתפיסות הפוליטיות, אבל אין ספק שמדובר באדם דגול שעשה דברים גדולים למען המדינה ולמען עם ישראל. לילה טוב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. חבר הכנסת יוסף עטאונה – לא נמצא. << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, לא בכובעי כחבר הממשלה, אבל בכובעי כמי שמייצג כאן את הסיעות העתידות לאייש את האופוזיציה העתידית החל מיום ה', אני מבקש להודיע שאנחנו מוותרים על יתר רשימת הדוברים, חוץ ממני. אני אסכם את האירוע אחר כך. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מושכים את כולן? << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> המסתייגים, מנמקי ההסתייגויות. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> גם רשות הדיבור? << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> רשות הדיבור עצמה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, כי יש רשות דיבור של ההסתייגות ויש רשות דיבור של השרים. אז את הכול אתה מוריד. << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חוץ מהסיכום שלך ושל יושב-ראש הוועדה. << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אם כן, עכשיו יו"ר הוועדה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גם אנחנו, אופיר, מושכים את רשויות הדיבור שלנו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אה, יש לנו גם? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אוקיי. נכון, יש לנו גם שרים. אז יו"ר הוועדה יסכם. אדוני השר, למה לא באת יותר מוקדם? << דובר >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> - - - << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> לא, אני לא מוגבל. הוא מוגבל בחצי שעה, לפי הסיכום, אני לא מוגבל. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר, שמעתי כאן במהלך הלילה המון דוברים. האמת היא שזה די שחזר את התקליט השבור ששמעתי גם אצלי בוועדה במשך ימים ארוכים, למזלנו כמעט לא היו לילות, כי היה חג חנוכה, אני מניח שגם אתה - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תספר לי מה שמעת, אולי יש חפיפה בין - - - << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אני מניח שגם אתה, אדוני היושב-ראש, שמעת כמו תקליט שבור את אותם דברים. ואתה יודע, כשאני ישבתי כאן בלילות הלבנים, כשבאמת היה לנו כאן מאבק על דמותה של המדינה, על השינוי המהותי, על האחים המוסלמים שנכנסו להנהגה של המדינה, ישבו כאן קריב ואחרים והסריטו אותי עושה כאן פיליבסטר והוציאו לתקשורת – תראו את עובדי הכנסת המסכנים, כאלה שקרעי והחברים שלו משאירים אותם כאן לילות ארוכים. אז הינה אנחנו במוצאי חג החנוכה, הילדים עדיין היו בחופשה היום, והאופוזיציה – אין לה באמת משהו לומר כאן, משהו אמיתי, חוץ מאשר לחזור כמו תקליט שבור שאף אחד לא מאמין לו, על קץ הדמוקרטיה ועל בליץ החקיקה ועל השינוי המשטרי, כל מה שהם מקשקשים לנו כאן כבר שבועיים, משאירים כאן – מה השעה עכשיו? 4:30 – עשרות עובדי כנסת טרוטי עיניים, שמסתובבים כאן בחוץ ושואלים את נפשם, לא יודעים מה לעשות, למה האופוזיציה הזו גוררת ומושכת זמן רק כדי להגיד - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> נשלח לך סרטוני וידאו של מה שאתה עשית. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אתה לא הקשבת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה בדיוק מה שהוא אומר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> זה בדיוק מה שאמרתי – רק כדי שמרב מיכאלי תוכל לצייץ בפוסט שלה: הינה, הם שמעו בקולי וישבו כאן עוד כמה שעות בלילה. הרי כולכם עובדים כאן בשביל עוד תמונה בתקשורת, בשביל עוד איזה אמירה – שיגידו, הינה, עשו כאן באופוזיציה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אה, היא צייצה את זה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> היא נזפה בהם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אה, באמת? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> שהאופוזיציה הזאת לא מתפקדת, שהם לא יודעים לעשות פיליבסטרים, כשהיא הייתה כאן מקום 113 מתוך 120 - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> בנוכחות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> - - בנוכחות בכנסת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה חבר קואליציה או חבר האופוזיציה - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מיכאל ביטון, אני חייב לדעת, השרה מרב מיכאלי נזפה בך? קיבלת את הנזיפה? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא ידוע לי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> היא נזפה ביאיר. מיכאל הוא סרח עודף של האופוזיציה החולמת. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני לא מסכים שהיא תנזוף בך. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הקדוש ברוך הוא רושם הכול, קרעי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני לא מסכים שהיא תנזוף בך. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> גם פרוטוקול הכנסת רושם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אז קודם כול, אני מתנצל בשם האופוזיציה – אין לה מה לעשות, היא משועממת, משאירה כאן את כל אותם עשרות עובדי כנסת במוצאי חג החנוכה לשעות ארוכות אל תוך הלילה, אנחנו כבר אל תוך הבוקר, כשאין לה באמת משהו אמיתי לומר כאן למי מאיתנו או למי מהציבור. אז קודם כול זה. יש לנו כמה נושאים, אבל אני רוצה לספר לכם סיפור, אולי לילדים הקטנים שמתעוררים. הבת שלי אשכר בת שנה וחודשיים, היא מתעוררת בדרך כלל בשעה הזאת, ככה ב-4:30, היא מתעוררת לקבל את המנה של הדייסה, של המטרנה, אז מי מהילדים שעכשיו מתעוררים – ואולי ערוץ הכנסת פתוח – בואו נספר לכם סיפור, חברים. היה מלך שהחליט לעשות סעודה גדולה, לעשות משתה בעיר הבירה שלו, וערכו את השולחנות כיד המלך, הביאו מאכלים ומשקאות, והינה עבר שם הולך רגל, הלך תמים, שלא ידע על מה מדובר, ראה שם את השולחן, התיישב סביב אחד השולחנות והתחיל לאכול ולשתות. עצרו אותו השומרים ואמרו לו: מה את עושה כאן? זו סעודה לאוהבים של המלך. מי אתה? מה אתה? גנבת, שדדת, מעלת ברכוש המלך, ועל זה אתה בא למשפט. לקחו אותו למשפט, והוא אומר להם: תשמעו, לא התכוונתי, לא הייתה לי שום כוונה לפגוע במישהו. החליטו לדון אותו למיתה – גנב, סוף גנב לתלייה. הוא מגיע לכיכר העיר, זו הייתה בזמנם אחת ההצגות. מגיע המלך, מגיעים השרים, ואומרים לו: מה המשאלה האחרונה שלך? הוא אומר להם: תשמעו, אימא שלי לימדה אותי משהו שעובר אצלנו בתורשה: יש לי גרעין קסום שיש לי דרך לשתול אותו באדמה, ותוך כמה דקות צומח ממנו עץ יפהפה עם פירות. אני לא רוצה שהדבר הזה יעבור מן העולם בגלל שאני עשיתי טעות, אני רוצה ללמד את זה את הדורות הבאים. אז המלך אמר לו: נו, בבקשה. הוא הוציא את הגרעין מהכיס, עשה עליו כל מיני דברים, כתב להם על דף מה עושים. אחרי שסיים אמר להם: עכשיו תקשיבו, כדי שהדבר הזה יקרה, אני צריך כאן מישהו שאף פעם לא גנב, מישהו נקי כפיים. הקסם עובד רק כשאתה נקי כפיים. אני גנבתי עכשיו, אני לא יכול לעשות את זה. אולי אתה, שר האוצר, אתה שר האוצר – אתה בטח נקי כפיים, לא יכול להיות שאתה שר האוצר של המלך ואתה לא נקי כפיים. בוא תשתול את הגרעין, ותראו שתוך כמה דקות צומח כאן עץ לתפארה. שר האוצר התלבט ואמר: תשמע, אדוני המלך, אני כל היום מתעסק בכספים, לא יכול להיות שלא עשיתי איזה טעות, שלא נתתי כסף או נתתי ממון למישהו שלא מגיע לו; אני לא חושב שאני נקי כפיים מספיק כדי שהסגולה הזאת תעבוד. הוא אמר: טוב, אם לא שר האוצר, בוא נלך למשנה למלך, למלך החליפי. הוא אומר לו: בוא אתה, אדוני המשנה למלך, קח. הוא אומר לו: תשמע, אני לא יודע, בתפקידי כמשנה למלך יכול להיות שהרשיתי לעצמי להוציא כסף מהתקציב שהמלך נתן לי לטובת ג'ובים, לטובת הנאות שלא היה מותר לי להוציא. אני לא חושב שאני נקי כפיים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כּפיים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> נקי כפיים. זה אהו"י לפני בג"ד כפ"ת בראש מילה. אהו"י, יו"ד בסוף המילה נקי; בג"ד כפ"ת, זה כף בתחילת המילה, לכן אהו"י לפני בג"ד כפ"ת הופך את זה ללא דגוש. נקי כפיים. בתהילים כתוב "נקי כפיים ובר לבב". << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> "אשר לא נשא לשווא נפשי". << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> "אשר לא נשא לשווא נפשי". << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> האקדמיה מאשרת את זה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> לא צריך לשאול את האקדמיה, האקדמיה רק מחדשת. יש לנו את התנ"ך, ויש לנו את לשון הקודש. אבל האקדמיה בטח לא תחלוק על כלל - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> האקדמיה בטח לא חולקת על כלל כל כך פשוט. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איפה יש כללי ניקוד בתנ"ך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלמה, הייתי בטוח שתגיד: אנחנו הריבון, אנחנו נחליט. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> לומדים את הכללים מתוך התנ"ך. התנ"ך מנוקד, יש לנו מסורת. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> המסורה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מעניין, טוב לדעת. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אז אומר למלך אותו גנב, אותו אחד שאכל בטעות: אדוני המלך, שר האוצר לא יכול, המשנה למלך לא יכול; אתה, אדוני המלך, ודאי נקי כפיים. אם תשתול את הגרעין, ודאי יצא לנו פה עץ קסום, תוך כמה דקות יגדל כאן עץ. המלך מסתכל ימינה ושמאלה, ואומר לו: כשהייתי ילד בלי שאף אחד הרגיש לקחתי לאבא שלי המלך מטבע זהב, לקחתי לו מטבע מהקופה והלכתי וקניתי בו משהו. אני לא יכול. אז אמר אותו אחד למלך: אדוני המלך, תראה מה זה, אני לא התכוונתי, ראיתי שולחנות ערוכים, באתי להשביע את רעבוני, לא התכוונתי לפגוע באף אחד, לא חשבתי שהדבר הזה בכלל בעייתי, ואכלתי – ואתם דנים אותי לתלייה; אתם כולכם, השרים והמשנה למלך ואתה, אדוני המלך, כולכם מודים שאין בכם ניקיון כפיים מספיק – הינה, עכשיו אמרתי ניקיון כּפיים, שים לב, הרצנו, ניקיון מסתיים בנו"ן, לא ביו"ד, זה לא אהו"י, לכן ניקיון כּפיים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כמה זה בגימטרייה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אין בכם את ניקיון הכפיים שאתם מסוגלים להעיד על עצמכם - - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לי אין ניקיון כפיים? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא, הוא באמצע סיפור על המלך. הוא מספר לבת שלו סיפור. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה רק מתאים שבחוק דרעי אתה מדבר על ניקיון כפיים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אין בכם את ניקיון הכפיים הזה שמספיק - - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> קרעי, אין לי ניקיון כפיים? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> תכף אני אדבר גם עליך, חבר הכנסת רם בן ברק. אין בכם ניקיון כפיים מספיק כדי לשתול את הגרעין הקסום הזה ולהעיד על עצמכם שאתם ישרים ונקיי כפיים. והמלך כמובן שמע את הדברים ושחרר אותו, והכול היה בסדר. אבל תראו, חברים, אתם עולים לפה ומדברים – ולא רק פה – מטנפים, מגיעים לוועדה, עשרות שעות משמיצים, מטנפים. ועל מה? כאשר השופט בגזר הדין שלו כותב: העבירות המיוחסות לנאשם אינן כוללות זדון או כוונה להונות את שלטונות המס. לא הייתה כאן בכלל כוונות זדון; היה כאן תום לב. מי אלה שבאים ומזדעזעים? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא העביר מיסים, לא זדון? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> בני גנץ ורם בן ברק, פרשת המימד החמישי, 4 מיליון שקל גנבתם מקופת המדינה במרמה. מבקר המדינה אמר: שיקרתם את המדינה; 4 מיליון – ניסיתם לגנוב 50. אתם יושבים כאן, מחייכים ומטיפים מוסר למי שהשופט אמר עליו ללא כוונת זדון. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מי? מי גנב? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> ליברמן ופאינה קירשנבאום והמיליונים שהגיעו לחשבון של הבנק שלו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למי זה לא קרה? מי לא העלים מיסים? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אז באה מלינובסקי, ובאים כל החבורה ומטנפים על דרעי. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מי גנב? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> מי אתם בכלל? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מי לא גנב בכלל? מי לא העלים מיסים? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> יאיר לפיד עם החוק של ישראל היום וכל החבורה הזאת שבאו וניסו לסגור כאן עיתון בחוק וקיבלו סיקור אוהד, ועכשיו נתניהו עומד על דבר כזה, על שוחד בזדון, במרמה, ביודעין. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> טלו קורה מבין עיניכם כשאתם באים להטיף מוסר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> ביודעין. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לפיד לא הצביע על חוק ישראל היום, על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אתם נקיי כפיים? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה משקר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אלקין בערבויות המיליונים שלו, מתן כהנא וכל החבורה של ימינה שהשאירו חובות של מיליונים למדינה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא כולם מושחתים. אתם מושחתים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> סתיו שפיר וכל החבר'ה שלה, שהשאירו כאן חובות של מיליונים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> רגע, אל תפריעו, הרשימה שלו עוד ארוכה. בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> עשרות מיליונים של חובות לליכוד. עשרות מיליונים של חובות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> שלא לדבר - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא יכולתם לשלם לשטח, לפעילים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת דוידסון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא היה לכם כסף לשלם לשטח, לפעילים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת דוידסון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא היה לכם שקל לשלם - - - << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אנחנו - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, אין פעיל שלא מקבל את השכר שלו, ואנחנו בכל חודש משלמים על זה, לא כמו המפלגות שהוא הזכיר, שהשאירו את החובות על חשבון משלם המיסים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא מדבר על מפלגות אחרות. שיבדוק את המפלגה שלו - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מפלגות אחרות שלא יחזירו לעולם את הכסף הזה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> לא יחזירו את הכסף שלהם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא היה לכם כסף לשלם לפעילים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אין דבר כזה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אין דבר כזה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אין דבר כזה. אני הייתי אחראי על מחוז, לא נשאר פעיל אחד שלא קיבל כסף. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> כולם קיבלו את הכסף שלהם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אנחנו מטפלים בזה באופן אישי. אצלנו אין דבר כזה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הניסיון - - - וכולם מושחתים הוא ניסיון פשוט שקרי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> שלא לדבר על ג'ובים לכל החבר'ה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם מושחתים, אבל לא כולם מושחתים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> לבת דודה של לפיד ולגיסתו של לפיד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא כולם מושחתים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> ושלא לדבר על כספים קואליציוניים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה שקר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> למטרות נעלות. כספים קואליציוניים למטרות טובות, אצלנו זה למטרות טובות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> מאות מיליונים בכל שבוע לאחמד טיבי - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא כולם מושחתים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> - - לרשימה המשותפת כדי לקנות הצבעות. מה זה אם לא גנבה? את הקופה של הציבור אתם שדדתם, ואתם באים ומטיפים כאן מוסר על מישהו שהשופט אמר שלא הייתה לו כוונת זדון? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בוא נדבר על ההסכם הקואליציוני, זה לא שוחד? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> תתביישו לכם. טלו קורה מבין עיניכם. אם היה לכם כאן גרעין קסום שדורש ניקיון כפיים והייתם שותלים אותו באדמה, הייתם מצמיחים כאן רק קוץ ודרדר, זה מה שהיה יוצא ממנו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא כולם מושחתים, חבר הכנסת קרעי. אתם מושחתים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> לא כולם, אבל אצלכם יש הרבה כאלה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> על ראש הגנב בוער הכובע. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> נכון. בגלל זה עמדתם פה כל הלילה, ושבועיים אתם מטיפים כשהחמאה נוזלת לכם מעל הראש, לא רק הכובע. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה חוק מושחת, לכן אנחנו עומדים פה ומדברים. לא הייתם מביאים חוק מושחת – לא היינו עומדים ומדברים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זה לא חוק, זה חוקים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אגב, אתה עדיין חבר אופוזיציה, למה? למה אתם לא מקימים ממשלה? חודשיים אחרי הבחירות. תקימו ממשלה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> בעוד יומיים, בעזרת השם. אתה יודע למה? בוא אני אגיד לך. לפי הקבלה, יש עניין לתת משהו לסטרא אחרא, שהשטן לא יקטרג, עושים "מים אחרונים". זה נקרא מים אחרונים חובה, שעושים בסוף הארוחה. אומרים: למה נוטלים את הידיים בטיפות המים האלה? זה החלק של הסטרא אחרא, שהשטן לא יקטרג. אז נתנו לכם מים אחרונים, שהשטן לא יקטרג על הממשלה הטובה שנקים בעוד יומיים, קיבלתם עוד כמה ימים. אגב, לא סתם כמה ימים, חברת הכנסת הרכבי ניסתה לאתגר אותי, אז בלילה בוועדה סיפרתי לה על רבי יהונתן אייבשיץ, עוד סיפור. כשהוא היה ילד, הרב שלו אמר להם בכיתה בחנוכה: ילדים, מי שיודע לענות לי תוך כמה שניות כמה נרות בסך הכול מדליקים בכל חג החנוכה, אני משחרר אתכם הביתה. מייד הוא ענה לו: 44. עונה לו הרב: איך ידעת שזה 44? איך עשית את החשבון מהר? עזבו את זה שיש נוסחה פשוטה, סדרה חשבונית שמתחילה כך: 1 ועוד 2 ועוד 3 ועוד 4 – זה המספר הגבוה בסדרה כפול המספר שמעליו חלקי 2. למשל, אם יש ביום הראשון שני נרות, שלושה נרות, ארבעה נרות, חמישה נרות – עד תשעה נרות, אז זה 9 כפול 10 –90, חלקי 2 – 45, פחות 1, כי לא התחלנו לספור מ-1, התחלנו לספור מ-2, אז זה 44 נרות. אבל רבי יהונתן אייבשיץ אמר לו, כתוב בפסוק: "הפח נשבר ואנחנו נמלטנו". פח הוא 88 בגימטריה, תשבור אותו ל-2 – זה 44, ואנחנו נמלטנו מבית הספר. אז אמרתי לחברת הכנסת הרכבי: גם אתם ככה; ב-15 בנובמבר הושבעה הכנסת, ב-29 בדצמבר תושבע, בעזרת השם, הממשלה – 44 ימים. בדיוק נשבר הפח, ממשלת הפח נשברה, 44 ימים ואנחנו נמלטנו – המדינה נמלטה מכם, שלחה אתכם לירכתי האופוזיציה, ואנחנו נמשיך מכאן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא רציתם להקים ממשלה קודם לכן. אני שואל. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> הינה בבקשה, אבל קיבלת את הכול במספרים. מה הסתבכת? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תספר מה היה לגבי השם שלך בגימטרייה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> מה זה חשוב? חשוב מה שאני אמרתי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה לא כי נתניהו סחיט וחלש ולא מסוגל לספק במזומן את הסחיטה שלו לשותפים להקים ממשלה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> A1 אחד ועוד An, זה בדיוק מה שאמרתי. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> אבל אמרתי לך, זה היה נכון. זה היה - - - << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> An כפול An + 1 חלקי 2. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> אבל ה-A1 הוא 2 מראש. שמש. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אוקיי, אותו דבר. זה אותו רעיון. אותה גברת בשינוי אדרת. חבל, דיברתי עליך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קרעי טוב בסיכומים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מסכם את הממשלה שלכם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה – אדוני היושב-ראש, אני לא יודע כמה פעמים הצלחת לתפוס את האופוזיציה על חם, על שקרים בוועדה שלך, אבל אני לפחות חייב לשקף את זה לציבור. לא כולם צופים בוועדה, אבל במליאה יותר צופים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אז הם צריכים לדעת. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אז הם צריכים לדעת. הם צריכים לדעת שבכל פעם שמתייצב חבר אופוזיציה בפתוס ואומר - - - << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> בוקר טוב שלמה, כל הכבוד, עבודה יפה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> בוקר טוב, חבר הכנסת כץ, השר, בעזרת השם, בקרוב, בממשלה שתקום, בעזרת השם, בעוד יומיים. בכל פעם שמתייצב כאן חבר אופוזיציה בפתוס ואומר לכם: ביבי אמר ככה וככה, ולכן זה וזה; היועצים המשפטיים אמרו ככה וככה, ולכן אתם חייבים לעשות את זה; היועצת המשפטית התקשרה אליי עכשיו ואמרה שתעצרו מייד את הדיון – בכל פעם שמתייצב חבר אופוזיציה כזה כמו הרצנו וכמו מלינובסקי וכמו אחרים, שמתייצבים ואומרים משהו בהמון המון ביטחון עצמי, תדעו שאין כלום מאחורי מה שהם אומרים, הכול שקר. אני אתן לכם כמה דוגמאות: יוליה מלינובסקי, שאגב היא אמרה כאן - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע מה זה שלמה קרעי בגימטרייה, אחת האפשרויות? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> יש הרבה אפשרויות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> גברים הם המין השולט. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> יפה. להשתמש במחשבון גימטרייה ולהוציא סתם דברים לא קשורים - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> יש כל מיני. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> להוציא סתם דברים שלא קשורים – אין קשר למשפט ולדברים שנאמרים באותו רגע – זה חסר משמעות, חבר הכנסת דוידסון. תהיה ספורטיבי, תביא משהו רלוונטי, כמו ממשלת הפח שנשברה ואנחנו נמלטנו. אז חברת הכנסת מלינובסקי, שאמרה, אגב, בשבוע שעבר שמעולם לא הפרה סיכום, ולא קראו לה שקרנית. אז קודם כול, בהחלט הפרה סיכום ובהחלט קראו לה שקרנית. בדידי הווה עובדא, שהיא מחקה לי 2,000 הסתייגויות בערך בוועדה שלה בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי לכנסת ובניגוד לסיכומים שהיו. כשהיא ראתה שלא הולך לה, ושהיא לא מצליחה להתקדם עם החוק, היא רצה למיקי לוי ודרסה את הייעוץ המשפטי של הכנסת ואת הזכויות של האופוזיציה. אני בטוח שחבר הכנסת קריב, למשל, למרות שהוא רחוק ממני כרחוק מזרח ממערב, דבר כזה בוטה ומסוכן ודורסני הוא לא היה עושה בוועדת החוקה. זה דבר ראשון. דבר שני, בוועדה שלי היא הגיעה – אתה מבין, אדוני היושב-ראש, אנחנו יושבים בוועדה, היא באה פתאום עם הטלפון כשהתחלנו לדון על סעיף הנושא החדש שהוספתי, סעיף חדש שהוספתי לחוק של סעיף התחילה, והיא באה ואומרת: אני עם אלקין על הקו, והיועצת המשפטית אמרה לו שאתם חייבים לעצור את הדיון עכשיו. היא בטלפון, היא אמרה שאתם לא יכולים להמשיך את הדיון, תעצרו את הדיון. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אולי היא התכוונה ליועצת המשפטית של משרד התיירות, לדוגמה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> לא, לא, לא, היא אמרה של הכנסת. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא. אוקיי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> ואחר כך מתברר שזה שקר, לא היה ולא נברא. אלקין עדיין ממשיך, וממשיכים לומר, כן, היא אמרה לנו בהתחלה לעצור את הדיון, ואחר כך היא חזרה בה. אבל היא אומרת, לא נכון, לא אמרתי דבר כזה. מעולם לא אמרתי לעצור את הדיון. נתתי גיבוי ליועץ המשפטי של הוועדה. אבל היא בביטחון עצמי מלא אמרה שהיועצת המשפטית אמרה לעצור את הדיון עכשיו. זה שקר אחד. טוב, היא מניפולטיבית, שקרנית, שלא לדבר על זה שהיא מתגזענת כל הזמן על החרדים, ותודה לאל שהיא עפה מהוועדה של שירותי דת יהודיים. זה בכלל היה פרדוקס ששמים אחת כמוה שאומרת שהמפלגות החרדיות נמצאות איפה שהכסף, ושאת חברי הכנסת החרדים מאפיינות בורות, טיפשות וגזענות. אחת שרוצה להיכנס באימ-אימא של הרבנות ושמים אותה כיושבת-ראש ועדה לשירותי דת יהודיים – זה בכלל מוכיח הרבה על הקואליציה ששמה אותה שם. אבל זה לא היה השקר היחיד, היה שקר הרבה יותר גס ובוטה. שתבין, אדוני היושב-ראש, למוחרת אנחנו יושבים בוועדה, ואנחנו מנצחים אותם 9:3, 9:3, 9:3, והם שמונה חברים בוועדה. אני אומר: מה האופוזיציה הלוחמת הזאת? אז אומרת קארין אלהרר – הינה העדה שלי שהייתה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - המפקד. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> בוקר טוב, חברת הכנסת גוטליב. גם חבר הכנסת ביסמוט היה עד לכך בוועדה. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> עדיין מזועזע. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> עדיין מזועזע, ואולי גם חבר הכנסת אלמוג כהן היה עד לכך, אני לא יודע, אולי אחרים. כך חברת הכנסת השרה אלהרר אומרת לפרוטוקול – תקשיב, השר שטרן, השרה אלהרר אומרת: אני רוצה שיירשם בפרוטוקול שהחברים שלנו עכשיו במליאה מנמקים הסתייגויות במליאה, ולכן אנחנו רק שלושה אנשים פה. ואז הלא-יאומן קרה, אני לא יודע איך לפיד עדיין לא העיף את מיכל שיר מהמפלגה שלו - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> פשוט שלמה גאון, הוא העלה את המסך של המליאה - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני ראיתי את זה, אבל אולי יש בציבור אנשים שלא ראו, כדאי שיתאר מה קרה. תספר מה קרה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> מי נתן את הרעיון, טלי? לא שמת לב מי נתן את הרעיון. הגאון של יש עתיד, מיכל שיר, הרכש החדש של יאיר לפיד, אומרת: הכול מתועד. אמרתי: הכול מתועד, תראו לנו בבקשה את המסך. מנהל הוועדה מציג לי על המסך את המליאה, וכולם רואים שהמליאה ריקה. אין אף אחד. לא מנמקים הסתייגויות. חוץ מקריב שעמד כאן על הדוכן, והוא באמת היה שם קודם לכן ונימק את ההסתייגויות שלו והלך, אף אחד לא נמצא במליאה. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> מה המסקנה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> מה המסקנה? שקרנים. שקרנים. זו המסקנה. זה הטיעון הפשוט שלי, שכשבאים חברי אופוזיציה ואומרים לכם א', ב', ג', ד' – שקר וכזב, אל תאמינו להם למילה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> גם יריב לוין סיפר שפנו אליו שני חברי כנסת - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> וכשראש הממשלה המיועד אומר על ההסכמים שהוא חתם - - - מה זה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> - - שהם רוצים להיות בדיון, בגלל האזעקות הם לא יכולים, ואז הוא הפסיק שם, והם בכלל לא היו פה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> בדיוק, בדיוק. בקיצור, פעם ועוד פעם ועוד פעם. ואני חושב שאז גם חבר הכנסת הרצנו הקריא, ציטט משהו. נכון, טלי? טלי, מה היה עם הסיפור הזה שהקריאו על ביבי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אה, הם אמרו שאנחנו לא יודעים אנגלית, שלמה. אנחנו לא יודעים אנגלית. הם אמרו שביבי אמר שהסכם הגז טוב לישראל, והוא אמר את זה באנגלית. מסתבר שהם מסתכלים על תרגום שחיזבאללה עושה בטיק טוק, ועל יסוד זה הם אומרים בפתוס שזה מה שנתניהו אמר. לקח לנו יום, כי אנחנו לא עוקבים אחרי חסן נסראללה, חשבנו שאולי פספסנו. שיננו את ה-ABC. בדקנו וראינו. זה היה יוראי הרצנו בין השאר, ששיקר לנו. הסתמך על חסן נסראללה. ככה הם עשו גם את הסכם הגז. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> טוב, הם כבר חברים של נסראללה. הם חתמו על הסכם הכניעה עם חיזבאללה. הם כבר הפכו להיות חברים של נסראללה. לכן יוראי להב הרצנו מצטט את חיזבאללה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תבטלו אותו, תבטלו אותו - - - אתה הולך לבטל את ההסכם, שלמה? הרי הבטחתם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אני משאיר לראש הממשלה לקבל את ההחלטות ולתקן את הנזקים שאתם עשיתם למדינת ישראל. אלה המון נזקים שאנחנו צריכים לדעת איך להתמודד איתם. נכון, יש נזקים כבירים, ואנחנו נדע להתמודד איתם בשום שכל ובזהירות ולהפריח את האדמה החרוכה שהשארתם אחריכם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כמו שנתניהו ביטל את אוסלו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אגב, לא מפריחים אדמה חרוכה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אפשר להפריח אדמה חרוכה. צריך לעשות לה טיפול, לדשן אותה כמו שצריך ולהפריח אותה. אפשר להפריח גם את השממה וגם את האדמה החרוכה שהשארתם אחריכם. הינה עוד דוגמה אחת מאוד חשובה: שמעתי שרים מהממשלה היוצאת אומרים בשקר בריאיון לתקשורת: "לא מקובל להביא חקיקה טרומית בתקופה שבין השבעת הכנסת להשבעת הממשלה. אין לזה תקדים. העבירו חוקים בתקופה הזו רק אחרי מלחמת יום כיפור או בקורונה". כך אמר אותו שר בריאיון. כולם שומעים את השר מדבר בריאיון, ואומרים: ואללה, איזו ממשלה זו באמת? אף פעם לא היו דברים כאלה. מביאים חוקים כדי להקים ממשלה? איזה מין דבר זה? לא היו דברים כאלה. האמת היא שאחד השרים האלה היה שותף מלא ואף המוציא לפועל של חוקים כאלה בתקופה שבין השבעת הכנסת לבין השבעת הממשלה. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> שלמה, תחזור על זה. משה לא שמע. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא שמעתי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> לא שמעת? << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> את המשפט אחרון. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אה, משפט אחרון. אחד השרים אמר שלא היה מעולם דבר כזה שהעבירו חוקים כאן בין השבעת כנסת להשבעת ממשלה, חוץ ממלחמת יום כיפור וקורונה. כך אמר השר. ואותו שר בעצמו הוביל את החקיקה בכנסת העשרים-ושלוש. זה לא היה רק תיקון שנדרש, כמו שניסו לתרץ אחר כך. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - מי זה השר הזה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> מי השר? אלקין. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אותו האיש. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אנחנו עכשיו באשמורת הבוקר, לא יום ולא לילה. מצאנו זמן שהוא לא מן יום ולא מן הלילה, אז אפשר לומר את זה. בכנסת העשרים-ושלוש תיקון גדול ומשמעותי לחוק-היסוד, שהתחיל כהצעה טרומית, והסדיר את נושא ממשלת החילופים, נחקק לפני כינון הממשלה, ולא - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טוב שהזכרת לנו את השקרים שסיפרתם לשותפים שלכם בממשלת החילופים - - - << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> - - ולא, לא נחקק אז רק מה שהיה נחוץ בלית ברירה להקמת האנדרוגינוס הזה, לא רק מה שהיה נחוץ בלית ברירה - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם הקמתם אותה, זה לא ייאמן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אני התנגדתי לזה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם הקמתם את ממשלת החילופין, אז על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> נכון. בטעות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ואז שיקרתם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> לא שיקרנו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שיקרתם לשותפים שלכם. בגדתם בהם. תקעתם להם סכין בגב. כולכם שקר וכזב. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> לא, לא. מי שעלה מהחניון – אלו כולם אנשים שלכם: מיכל שיר, זמיר, חיימוביץ', רם שפע. אלה באו בריצה מהחניון והפילו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שנתיים וחצי בלי תקציב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> גלעד, אבל הם אמרו בעצמם שהם הפילו את הממשלה, אז איך אנחנו? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כי שיקרתם להם. לא עמדתם בהסכמים, כמו שנתניהו לא יעמוד עכשיו בהסכמים. חוטא ביד ימין, משקר ביד שמאל – שקרן פתולוגי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> איך שיקרנו אם עדיין לא הגיע תאריך החילופין? הינה עוד דוגמה של בן אדם שבפתוס ובנפנופי ידיים אומר: שיקרתם. אבל לא שיקרנו. אל תאמינו להם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> השבוע הם העלו את הציוץ הזה עוד פעם: אנחנו הפלנו את הממשלה, נדאג גם לבאה. אז איך אנחנו שיקרנו ועבדנו עליהם? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> כן. אז לא רק חקיקה שהייתה דרושה בלית ברירה להקמת הממשלה הזו, אלא גם חקיקה של ג'ובים ושחיתות העבירו בחלק הזה. כך למשל אלקין סידר מימון לשני עריקים מסיעת תל"ם שבתוך סיעת כחול לבן; הוא דאג להם למימון, לשחיתות, לכסף. וכך גם דאגו היטב לג'וב של מיכאל ביטון טרום השבעת הממשלה, בין השבעת הכנסת להשבעת הממשלה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> סליחה, מה - - - << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אחרי ההצבעה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אם לא הבנת, הוא מפרגן לך. אתה כל כך חשוב, שהיה חשוב דחוף להם למנות אותך לשר. זה פרגון, זו לא השמצה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> בקיצור, תחסכו לנו את הטפות המוסר הצבועות שלכם. אף אחד לא מתרגש מכם. אדוני, אתה יודע, בכל שנייה עולה לפה בליאק, ובאו בכל רגע והזכירו לנו את הסקרים שפורסמו: 65% ועוד פעם – 65%. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> 35. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אבל הינה סקר מיום שישי: 64 מנדטים תומכים בממשלה. אפילו בזמנים הכי טובים שלנו, חוץ מערוץ 14 שנתן לנו 64 מנדטים, כל הערוצים נתנו 60, 59. אז הינה פתאום, עם החוקים שאנחנו מעבירים, נותנים לנו 64 מנדטים יציבים. ממשלה כל כך ממשלה יציבה גם בסקרים המוטים שלכם מעולם לא הייתה לנו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כליכוד גם עלינו בסקרים, לא? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> גם כליכוד עלינו ל-35 מנדטים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, ל-35. זה לא מסתדר לי. אנחנו שומעים בשבועיים האחרונים שהם מדברים כל כך הרבה על ליכודניקים מאוכזבים. מי הליכודניקים שאתם מדברים איתם כל הזמן? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> הליכודניקים והליכודניקים – לדוידסון יש המון חברים ליכודניקים שתמיד אומרים לו שהם לא היו מצביעים ליכוד אם הם היו יודעים שאנחנו מעבירים כאן חוקים לפני השבעת הממשלה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני גם שומע את זה הרבה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> ואותו הדבר גם ביטון ואותו הדבר גם רון כץ. כל הליכודניקים לשעבר ולעתיד שמתחבאים בתוך יש עתיד, מספרים לנו סיפורים. אז הינה, הסקר הכי טוב היה קודם כול כבר לפני חודש וחצי, נתן לנו את היכולת להקים את הממשלה הטובה ביותר של 64 מנדטים. והינה, חודש וחצי אחר כך אנחנו עדיין עם 64 מנדטים בסקרים, וזה, אגב, לא היה לנו באותם סקרים לפני הבחירות. אז תירגעו, הכול טוב. הציבור איתנו. הוא לא מתרגש מכם, כבר לא מאמין לשקרים שלכם. ראה את כל מה שעשיתם כאן שנה וחצי – רימיתם, ניפחתם; ג'ובים, מקורבים, כספים קואליציוניים, ממשלה מנופחת, הבת דודה של יאיר והגיסה של יאיר, וכל מה שעשיתם. והאאודי והשיירה לראש הממשלה הרזרבי, הוא בעצמו. והחוק הנורבגי המושחת, שדואג לג'ובים לחבר'ה, הוא ניפח אותו עוד יותר. מה תעשו ומה תאמרו? אוי לכם מיום הדין, אוי לכם מיום התוכחה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אגב, בפרשת השבוע הבאה, בפרשת ויגש, כתוב על יוסף, הוא אמר להם: אני יוסף, העוד אבי חי. ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו. מהבושה. המדרש אומר: מהבושה הזו של בן אדם לבן אדם הם לא יכלו לענות אותו. כמעט פרחה נשמתם. מה יענה בן אדם כשיוכיחו אותו ביום הדין? אוי לנו מיום הדין, אוי לנו מיום התוכחה. אנחנו מציבים בפניכם מראה: מה הבטחתם לציבור ומה עשיתם. תראו איזו בושה זו. הרי אין לכם תשובות לציבור על השאלות למה עשיתם את זה, למה שיקרתם, למה המשכתם עם שחיתות של כספים קואליציוניים – אמרתם שזאת שחיתות – ולמה ניפחתם עשרות נורבגים. אין לכם תשובה. אני לא יודע מה תענו ביום הדין. הגדיל לעשות שר המשפטים היוצא ונטול המנדט, וכינס את ועדת השרים לענייני חקיקה של הממשלה היוצאת כדי לקבוע את עמדת הממשלה המודחת לגבי הצעות החוק של הממשלה הנכנסת, שקיבלה את המנדט מהעם. הממשלה המודחת מנסה, כמו שהם ניסו, להעביר כאן חוק שרק 80 חברי כנסת יפזרו אותם. מבחינתם ממשלת המיעוט שלהם יכולה להמשיך לשלוט כאן. אז אני דוחה את קיום הישיבה הזו; אני דוחה את עמדת הוועדה המודחת, את עמדת שרי הממשלה המודחים שקיבלו את העמדות האלה בחוסר סמכות. עמדתכם לא נתמכת אפילו על כרעי תרנגולת. עמדתכם לא התקבלה, חברים. חבל רק שלא התייעצתם, חבר הכנסת עידן רול, סגן השר, חבל שלא התייעצתם עם ראש הממשלה היוצא. הרי יאיר לפיד אמר בריאיון חמקמק לפני הבחירות לגבי מינוי דרעי לשר: דברו איתי אחרי הבחירות, אני אגיד לכם אז מה דעתי. זו דו-פרצופיות שלא נראתה כמותה מאז בריאת אדם וחווה. בבריאת אדם וחווה, כידוע לכם, הם נבראו שני פרצופים, לפי דעה אחת במדרש. אז הייתה דו-פרצופיות. יאיר לפיד שכלל את הדו-פרצופיות הזו: בבוקר הוא אומר כך, ובערב הוא אומר כך; בבוקר זה יאיר, בערב זה לפיד, ובכל פעם הלפיד היומי רק מייצר לנו כאן תקדימים של כמה פוליטיקאי יכול להיות חלול ושקרן ועדיין לקבל תמיכה של כל כך הרבה משובטים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> יכול להיות שקראת עכשיו ל-850,000 ישראלים משובטים? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> לא, לא, אתם המשובטים. אתם. קודם כול, אם אנחנו כוחות האופל, אתם משובטים. וב', אתם המשובטים, לא הציבור. הציבור שבוחר בכם בוחר כי אין לו ברירה. אם היה פריימריז אצלכם, הוא היה מחליף את כולכם באנשים שהם באמת אנשי ציבור ובאים לייצג את הציבור. הציבור שבחר בכם בוחר בכם בגלל ששטפו לו את המוח בהנדסת תודעה כנגד נתניהו וכנגד המחנה הלאומי. הוא בוחר בכם לא מאהבת מרדכי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> חייבים להתקלח אחרי הנאומים שלך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> עוד שקר לדוגמה – וכל מה שאני אומר כאן, אדוני היושב-ראש, נתמך בפרוטוקולים של הוועדה – ישבנו שם והתברר לנו בוועדה שבעצם הצעת חוק של שר בתוך משרד קודם כול הייתה בפרק של ממשלת החילופים בכנסת העשרים-ושלוש, והיא הונחה כהצעת חוק ממשלתית של שר המשפטים היוצא, גדעון סער. הונחה כאן הצעת חוק ממשלתית בכנסת העשרים-וארבע כדי להסדיר כהוראת קבע את העניין הזה של שר בתוך משרד. ומה התברר לנו מנציגת היועצת המשפטית לממשלה? שההצעה הזו לא עברה. בכנסת העשרים-וארבע לא היה קיים המוסד הזה של שר בתוך משרד - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אז מה היה חמד עמאר? לא הצלחתי להבין את זה עד הסוף. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> בדיוק. ואז שאלנו: רגע, רגע, אבל חמד עמאר עולה לדוכן בכל פעם, שר במשרד האוצר, שר במשרד האוצר, יושב בקבינט הקורונה כשר במשרד האוצר ומחליף את שר האוצר שעל פי חוק חייב להיות שם? ואז אמרה שם היועצת המשפטית לממשלה: נכון, כך רצו לעשות אותו, אבל הצעת החוק לא עברה. זאת אומרת שהוא באמת שר בלי תיק. כך היא אמרה. וגם גור, היועץ המשפטי לוועדה, אמר: נכון, לא עברה הצעת החוק, ולכן, לא הייתה סמכות בכלל למנות שר בתוך משרד, והשר הזה הוא למעשה שר ללא תיק. ואז מגיע בריצה לוועדה חמד עמאר, כולו עצבני, מתיישב שם, ואומר: אני שמעתי שאמרתם שאני שר בלי תיק. אני שר במשרד האוצר. והיועצת המשפטית לממשלה אומרת לו: אדוני, אתה שר בלי תיק; לא. זאת חבורה שבה גם כשעומד כאן שר על הדוכן ואומר לכם: אני שר במשרד האוצר, אל תאמינו לו. לא להאמין. פשוט אין גבול לשקרים, אין גבול לאמירות המטעות – והכול בפתוס, הכול בביטחון עצמי, ובוויכוחים ובמאבקים עם היועצים המשפטיים, וזה כלום ושום דבר. נקבים נקבים, חלולים חלולים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אז רגע, הוא קיבל את זה בסוף, את העמדה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> את זה צריך לשאול אותו. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה מעניין. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> כשהוא יגיע לפה, תקרא לו - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, אני רוצה לשאול אותו איך הוא עדיין מגדיר את עצמו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> הוא חושב שהוא שר במשרד האוצר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> עדיין? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> הוא עדיין חושב כך, למרות שכולם אמרו לו שהוא שר בלי תיק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> לא, זה רק מכאן ולהבא. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זו קריאת תיגר על הייעוץ המשפטי, דרך אגב, אם הוא ממשיך לקרוא לעצמו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> רק הוא קורא תיגר? גם חבר הכנסת קריב, אביר הדמוקרטיה, תמיד דואג לשמור כאילו על זכויות הייעוץ המשפטי – כשהגיע לוועדה היועץ המשפטי של מערכת הביטחון, המשנה ליועץ המשפטי של מערכת הביטחון – אחרי הדרישה שבה אמרו: חייבים כאן את משרד הביטחון, אנחנו רוצים לשמוע – אמרנו להם: הזמנו את מערכת הביטחון, הם לא רוצים לבוא לפה, אומרים שזה לא רלוונטי, בסוף הכרחנו אותם לבוא, דרשנו שיבואו - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השיחה של הרמטכ"ל לנתניהו מוכיחה שזה רלוונטי. אם זה לא רלוונטי, למה הרמטכ"ל מתקשר לנתניהו? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> תשאל אותו, אולי הוא רצה לדבר לפני שהוא פורש. לפני שהוא פורש הוא רצה שיחת טלפון עם אחד מהמנהיגים החשובים שהיו כאן במדינת ישראל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עזוב, שמענו אתכם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אתה יודע, זה מוזר, כי גם אצלי בוועדה – אנחנו יודעים שהם תמיד אלה ששומרים על שומרי הסף, וכשהיועצת המשפטית מירי פרנקל שור, ששמה הולך לפני לא אמרה שהיא בעד כל החוק, יש סעיפים שכן, יש סעיפים שלא, אבל עצם העובדה שהיו כמה סעיפים שהיא בעדם, מרוב שהם תקפו אותה, היא הרגישה צורך להתגונן - - - << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> להתנצל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, להתגונן ולהגיד להם: תפסיקו עם זה, אתם פוגעים בי עכשיו ברמה האישית. רק בגלל שעל כמה סעיפים היא אמרה שהיא בעד, היית צריך לראות איזה אינתיפאדה הם עשו לה. אז כשקריב שמע, כאשר הגיע - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, אם הבאתם אותה למצב שהיא עצרה את הדיון בשביל להגיד את מה שהיא אמרה, זו בושה - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הייעוץ המשפטי לממשלה שהוציא חוות דעת פחות מ-24 שעות מפרסום החוק ולאורך כל הדרך לא רצה להגיע להסכמה, כי למגיש הצעת החוק קוראים איתמר בן גביר, אז כן, אני אעביר עליו ביקורת – וביקורת חריפה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יפה, אז באותה מידה אנחנו נעביר ביקורת על מי שאנחנו חושבים שצריך. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, לא העברתם ביקורת. לא העברתם ביקורת. אמרתם ליועצת המשפטית - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בסופו של דבר הייעוץ המשפטי של הכנסת - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> קראתם ליועצת המשפטית איתמר בן גביר. רציתם להעליב אותה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה אמור לנהל, לא לנאום. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> בושה וחרפה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ולדימיר, עם כל הכבוד, אתה לא תגיד לי איך לנהל ומתי לדבר ומתי לנאום. אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> ברשות הדיבור שלי – חופשי, אדוני. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> תודה, אדוני. תודה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> שלמה, תשאל אותם כמה חברי כנסת בקואליציה היוצאת תמכו בגינוי צה"ל באו"ם - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> של נעליך מעל רגליך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> חנוך, איך הם הגנו על "שוברים שתיקה"? המנכ"ל של "שוברים שתיקה", איך הגנו עליו בוועדה, חנוך? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> חנוך, איך הם הגנו על מנכ"ל "שוברים שתיקה" בוועדה? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא הגנו עליו - - - << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> הגנתם עליו. יש עתיד כולה ניצבה להגנת מנכ"ל "שוברים שתיקה", כי חיילי צה"ל מעניינים אתכם כקליפת השום. כן, מה? אתה מגן על "שוברים שתיקה", אז חיילי צה"ל מעניינים אותך? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אתה מגן על מנכ"ל "שוברים שתיקה", שבא ומפריע ומגנה ומוציא את דיבתם של חיילי צה"ל בכל העולם, אז אכפת לך מחילי צה"ל? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ואתה מדבר על איך הולכים לסכן את חיילי צה"ל בחקיקה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> חוק שאתם מנסים להעביר עכשיו מסכן את חיילי צה"ל, פוגע באחדות הפיקוד, על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> זה אותו חוק שאתם העברתם בכנסת העשרים-ושלוש לגבי מיכאל ביטון, אז - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה פשוט לא נכון - - - << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> לא משנה, זה העתק-הדבק מהכנסת העשרים ושלוש. כאשר שמע חבר הכנסת קריב שהיועץ המשפטי של מערכת הביטחון אומר שם בוועדה אחרי שאילצנו אותו להגיע: אני לא רואה שום קשר למערכת הביטחון, אני לא רואה שום עניין שאנחנו צריכים להידרש אליו, אז קריב אמר – מה הוא אמר שם? אכזבה קשה מהמשנה ליועץ המשפטי של מערכת הביטחון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה לעשות? מה לעשות? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אכזבה קשה. עוד מעט גם תצלבו אותו בכותרת של עיתון הארץ, בשופרון התעמולה שלכם. אכזבה קשה – פתאום אתה לא מקבל את עמדת הייעוץ המשפטי. הוא אומר לך: זה לא רלוונטי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תצטט - - - נתניהו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> בושה. אבל לפחות יש לכם חלק בייעוץ המשפטי שכן מתגייס לטובתכם. היועצת המשפטית לממשלה בעצמה – עוד לא התחלנו לנשום, הממשלה עוד לא קמה, וכבר היא מדברת על בליץ חקיקה, כאילו - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא הפסידה היום בבג"ץ. פעם שלישית. 3:0. מדהים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> היום היא הפסידה בבג"ץ. פעם שלישית בכמה זמן? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חודשים ספורים. זה המון. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> כאילו המילה "בליץ" היא איזשהו מושג משפטי שיועצים משפטיים ושופטים משתמשים בו. בליץ. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> היא גם אמרה שהיא נערכת לקרב, קרב מול שניים וחצי מיליון בוחרים, אזרחי מדינת ישראל. קרב. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> קץ הדמוקרטיה, כאשר היא מילאה פיה מים, כאשר – איך הם אומרים לנו? שינוי משטרי. שינוי משטרי. כאשר אותה יועצת משפטית שקעה בתרדמת חורף כמעט שנה וחצי, לא אמרה מילה על הצעות החוק ההזויות של גדעון סער, שרצה כאן להעביר חוק שלא יהיה אפשר לפזר ממשלת מיעוט. 80 חברי כנסת יידרשו כדי לפזר את אותם דיקטטורים שרוצים לשלוט כאן ברוב בלי מנדט מהעם. היא שתקה כאשר גדעון סער העביר כאן – הוא ניסה להעביר כאן – חוק שאפשר לבצע חיפוש בבתים של אזרחים ללא צו שופט תוך רמיסת זכויות; כאשר ניסו להעביר כאן חוק להגבלת כהונה, הגבלת כהונה, בניגוד לציבור. באף משטר פרלמנטרי בעולם לא קיימת הגבלת כהונה, וכאן אבירי הדמוקרטיה ממציאים דמוקרטיה חדשה, דמוקרטיה מהותית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא שכחה שהיא רוצה למנות את חבר שלה מזוז למינוי קבע בממשלת מעבר. למה לא? אפשר גם להיות חברה שלה? גם בא לי מינויים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> גם פה היא הפסידה, לא, טלי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בטח שהיא הפסידה. היא חשבה שבג"ץ בכיס שלה, אבל בג"ץ אמר לה: לא, לא. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> נכון, כי זה שלטון נשיאותי, זה לא פרלמנטרי. זו בחירה ישירה של הנשיא. יש הבדל בין משטר פרלמנטרי למשטר נשיאותי. זהו? חבל, הכנתי כל כך הרבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לקרעי מחיאות כפיים סוערות - - - << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> טוב, חברים, לסיכום אני רוצה לומר לכם, הלילה סיימנו את חג החנוכה. בימים ההם בזמן הזה – כמו בימים ההם, שרוח הגבורה היהודית ומורשתו המפוארת של העם היהודי ניצחה את כל מי שעמד עליה, כך גם הפעם הזאת רוח הגבורה היהודית – מי שרוצה כאן זהות יהודית, רוצה כאן תנ"ך בתיכונים, רוצה קצת מורשת ישראל, רוצה את השבת, רוצה את הכשרות, רוצה את הגיור, רוצה מדינה יהודית לעם הנצח – המורשת הזאת ניצחה. והלילה – אמרתי בעלות השחר, ממש עכשיו עלות השחר – אנחנו נכונן כאן, נכין את התשתית להשבעת הממשלה מוחרתיים ונביא את מדינת ישראל לעידן חדש, לשחר של יום חדש, הרבה יותר טוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שלמה קרעי, יושב-ראש הוועדה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ד"ר שלמה קרעי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> ד"ר שלמה קרעי. שר המשפטים חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה, השר המסכם. אחריו – השר בני גנץ. חמש דקות. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> שלום, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. כמה שאלות יסודיות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו לגבי החוק שמונח לפנינו. הראשונה: האם בכלל נכון לחוקק חוק כזה? נתעלם מהממד הפרסונלי, נתעלם מהתחולה המיידית, נתעלם מכל הפגמים שבהליך החקיקה. האם נכון שהכנסת תחוקק – ואני אגע יותר מאוחר בנורמות שונות שקיימות בחוקים שונים לגבי נושא הקלון; זה קיים גם במשרות שיפוטיות, זה קיים גם בחוק לשכת עורכי הדין. האם נכון שהכנסת מיוזמתה תבוא ותוריד את הרף בנושא הקלון לגבי חברות בממשלה? אני חושב שבלי קשר להקשר הספציפי, שבו ברור לחלוטין מדוע אנחנו מצביעים בבהילות על החוק הזה ערב הקמת הממשלה השלושים-ושבע, התשובה היא בשלילה. זה לא דבר טוב, זה לא דבר נכון. נכון לשמר את הסטנדרט הקיים, ואם בכלל לשקול שינוי, לשקול שינוי בכיוון של הגבהת הרף לחברות בכנסת, בדומה למה שקיים עכשיו, ערב השינוי, לחברות בממשלה. השאלה השנייה היא שאלת התחולה, שאלת התחולה המיידית. שאלת התחולה המיידית מחדדת את המרכיב של החקיקה הפרסונלית. הייעוץ המשפטי, גם של הוועדה וגם של הממשלה, בעת הדיונים של הוועדה בראשות חבר הכנסת קרעי, בא וממש פעם אחר פעם, כמעט מהדיון הראשון והלאה, אמר: בואו תחילו את החוק כפי שמקובל בכנסת הזאת במבט צופה פני עתיד, באופן פרוספקטיבי, מהכנסת העשרים-ושש. אל תחילו את זה על הכנסת העשים-וחמש. לא רק שהדברים נפלו, אדוני היושב-ראש, על אוזניים ערלות, עוד ברגע האחרון בוצע תיקון שתחולת החוק איננה מיום פרסומו ברשומות אלא מיום קבלתו כאן בכנסת, ללא שום צורך, על בסיס כל מיני ספקולציות וסברות כרס, שאין להן יסוד. לא רק שלא נדחתה תחולת החוק – היא הוקדמה באופן שאין לו אח ורע בדרך כלל בחקיקת הכנסת. הטיעון שבאו והשמיעו מצדדי החוק היה הטיעון הבא: זה בעצם מהלך דמוקרטי המשקף את עמדת הציבור הרחב, והציבור הרחב הצביע שאריה דרעי יהיה בממשלה. טוב, באופן, הייתי אומר – פעם אחר פעם בשבוע האחרון בכל אחד מערוצי הטלוויזיה לחוד פורסמו סקרים. אני לא זוכר שאלה עם רוב כל כך מובהק, אדוני היושב-ראש, ביחס של כמעט שלושה מתנגדים לכל תומך, נגד החוק, וככל שהזמן עובר והדיון הציבורי בחוק הזה מתקיים, עמדת השוללים – להפך – הולכת ומתחזקת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני השר, מצביעי ש"ס - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> בסדר, אבל בכל הכבוד, ש"ס היא סיעה חשובה שזכתה להצלחה אלקטורלית בבחירות האחרונות, אבל מצביעיה אינם מבטאים את דעת רוב הציבור. ההצבעה של הציבור היא הצבעה לכנסת, המינוי לממשלה הוא מינוי שמבצע ראש הממשלה, ודעת הציבור – ובלי קשר לשאלה, כי הרי באופן פשוט ביותר, אם היו ניגשים ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית והוא היה קובע שבמעשים אין קלון, אף אחד לא היה מערער על המינוי. השאלה שעומדת בפנינו: האם כדי להימנע מזה, צריך לתקן בחופזה את החוק. הציבור בדעה שלילית מוחלטת כנגד המהלך הזה. ואני אומר לכם, תראו, הציבור, גם ציבור מצביעי הליכוד - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הציבור - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> חבר הכנסת סעדה, תצא מהבועה ומהזחיחות שאתה נתון בה מהרגע הראשון לכהונת הכנסת. אתה באת – הייתי אומר, יש מקרים שבהם לא רק שיש את כל הסיבות לנקוט קצת צניעות, ואני חושב שאתה עונה על אחד המקרים האלה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני לא מייצג את עצמי, אני מייצג את הציבור שלא רצה אותך. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> לכן, אני שומע, ואני מציע שתדבר עם חבריך לתנועה, ואתה תשמע הרבה חברי הליכוד שמתנגדים לחקיקה הזאת והרבה מאוד מצביעי הליכוד שמתנגדים לחקיקה הזאת. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא שמעתי אף אחד. שמעתי הרבה אנשים שאומרים: רק שגדעון סער לא יחזור לליכוד. את זה שמעתי. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> חבר הכנסת סעדה, חבר הכנסת סעדה, בוא אני אגיד לך את זה כך, בצורה כזאת: אני נבחרתי פעמים רבות על ידי מצביעי הליכוד; אתה אפילו עדיין לא פעם אחת. קצת צניעות הולמת אותך. תהלום אותך קצת צניעות. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> זה ההבדל – אני לא העברתי את האמון כלפי הבוחרים שלי - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש, קריאות ביניים, כשאתה יושב על הכיסא הזה, הן בלתי מוגבלות? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> חבר הכנסת סעדה, תאפשר לו. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> יפה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אתה ניהלת איתו שיח. פנית אליו, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> יש רצף של צעקות שלעיתים אתה נאלץ לתת לו מענה לשון קצר. זה לא אמור להפוך לדיאלוג במשך כל זמן הנאום. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כמובן. אם אתה מבקש, אני אעיר לו, אבל ברגע שאתה פונה אז אתה יודע, הוא משיב לך. בבקשה, השר. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אני אומר, תראו על מה אתם מאבדים את האשראי הגדול שקיבלתם מהציבור. קיבלתם מהציבור, ואין מחלוקת שקיבלתם מהציבור. תראו על מה אתם מאבדים אותו כבר ברגעים הראשונים, כבר בימים הראשונים, עוד טרם הוקמה הממשלה. חודשיים חלפו ותראו מה קורה. במקום ההתלהבות של הניצחון הגדול, כל שעה עגולה, אדוני היושב-ראש, כל שעה עגולה ראש הממשלה המיועד מפרסם או התנצלות או הבהרה או הסתייגות או פליק-פלאק או צוקהארה. אם יש איזו שעה פנויה אתה צריך תמיד לבדוק מה ההבהרה שפורסמה בשעה האחרונה. אני מציע, יש דבר כזה ציוץ קבוע – שישים איזה ציוץ קבוע של הבהרה כל פעם לגבי שותף אחר מהשותפים הקואליציוניים. אתם באופסייד, אתם יודעים שאתם באופסייד, ואם אתם לא יודעים שאתם באופסייד אני מציע שתשאלו את חברכם, את חבר הכנסת דוד ביטן, שאומר דברים נכוחים בכל התקופה האחרונה, ואני מציע לשמוע אותם. לפני כמה ימים, בתוכנית פגוש את העיתונות, אומר חבר הכנסת ביטן: הביקורת שלי בעינה, כל ילד בגן יודע שהיא מוצדקת. לצערי הרב, איבדנו את זה בליכוד במשא ומתן הקואליציוני. והוא מסביר איך כל התיקים נמסרו, אבל בתיקים שנותרו בידי הליכוד, נניח תיק החינוך, נניח תיק הביטחון, בכל אחד מהם נבנתה לטיפונדיה, אחוזה קטנה, לשותפים הקואליציוניים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> זו שיטה חדשה. באמת שזה דבר שיירשם בתולדות המשאים ומתנים, איך עושים את הפלא הזה, מה השיטה שבאו איתה השותפים הקואליציוניים של הליכוד. אני אסביר לך, חבר הכנסת זוהר – אני עוד לא יודע באיזה תיק תהיה, אני מקווה שאתה יודע, אבל נקטו שיטה כזאת: מה ששלי שלי ומה ששלך גם כן שלי. זאת אומרת, הליכוד נגיד אוחז בתיק חינוך – כוכבית: התרבות היהודית לשרה סטרוק, המתנ"סים לש"ס, החינוך הממלכתי-דתי לסמוטריץ', התוכניות החינוכיות למעוז. למה לפרק כך את תיק החינוך? תיק חשוב, תיק שאין חשוב ממנו - - - << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> תרשה לי. מניסיונך, גדעון, כמה פעמים היה לליכוד 16 תיקים? מניסיונך. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אחר כך - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה היה עם המל"ג כשהפרטתם אותו? מה זה היה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אני אצטט את חבר הכנסת ביטן. אתם יודעים מה? אם אתם זועקים אז אני אצטט אותו, למה שאני אביא את הדברים שלי? התחבורה זה חצי תחבורה, חינוך זה חצי חינוך, המשפטים מלא – פה אני אתקן את הדברים עוד רגע – אבל מהביטחון נשאר שני-שלישים. המשפטים זה לא מלא. למה? מכיוון שחבר הכנסת בן גביר, במסיבת עיתונאים בפתח ישיבת סיעה של עוצמה יהודית, הפגין עוצמה והודיע לראש הממשלה המיועד: אם אין ממלא מקום יושב-ראש ועדת שרים לחקיקה עם זכות וטו, אין ממשלה. נו, מה לדעתכם קרה? ביבי התקפל. הוא רגיל להתקפל, אבל בצורה כל כך מבישה, כשמודיעים לו את זה לא בחדר משא ומתן – מול כל העולם, והוא בבושת פנים, ביום האחרון? אז גם שר המשפטים, שחבר הכנסת ביטן, שאני עוד אצטט אותו כאן הבוקר, אומר "מלא", זה גם לא מלא, זה גם עם כוכבית. אני הייתי יושב-ראש ועדת שרים לחקיקה. מה זאת אומרת ממלא מקום עם זכויות וטו? אומר חבר הכנסת ביטן בהופעה אחרת: אני צופה בעיות – אני מצטט עכשיו אז אני מבקש מספסלי הליכוד שקט, כי אני מצטט חבר שלכם – אני צופה בעיות שיהיו לנו במהלך הדרך, מכיוון שההתחלה לא מלמדת טוב על העתיד. אני נעלב בשם הליכוד על זה שבן גביר ועוד מפלגות רוצות קודם כול שיחוקקו חוקים ואז שנקים ממשלה. מה, הם לא מאמינים לנו? אני לא מבין את ההתנהגות שלהם. אז הינה אנחנו פה. למה אנחנו פה על חוק בן גביר ועל חוק סמוטריץ' ועל חוק דרעי? כי לא מאמינים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> גדעון, מה לא עושים כדי לפרק אתכם - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אומר חבר הכנסת ביטן טרם הכניעה של ראש הממשלה המיועד – אני מבקש להדגיש שהציטוט שאני אמסור למליאת הכנסת הוא טרם הכניעה – על הדרישה של חבר הכנסת בן גביר לווטו בוועדת שרים לחקיקה: אז באמת הוא ישלוט בממשלה. הגיע הזמן שיפסיקו לתת לו דברים ולהגיד לו: זה מה שיש. הווטו לא מגיע לו. שמעו אותו? אולי האזינו אבל לא הפנימו. על הדרישות של חבר הכנסת סמוטריץ' אומר חבר הכנסת ביטן – תקשיבו, כי זה דברים מעניינים: לא מבין בשביל מה התעסקו איתו שבועיים. נתנו לו כל מה שהוא רוצה מההתחלה ואפילו יותר. הוא לא קיבל רק את משרד האוצר אלא גם שליש ממשרד הביטחון, חצי ממשרד התחבורה ומשרד החינוך. אלה התיקים המשמעותיים. ויתרנו על המון תיקים, במיוחד החשובים, אבל גם בתוך התיקים שלנו שקיבלנו נתנו נתח. זה מה שאמרתי: שיטת מה ששלי שלי ומה ששלך גם כן שלי. גם בכנסת ויתרנו על רוב הוועדות החשובות. אני לא חושב שזה ראוי. מסרנו את כל עמדות ההשפעה. וכשהוא נשאל על ראש הממשלה המיועד הוא עונה – כאן אני מציע למליאת הכנסת להקשיב, אני חושב שזה משפט חשוב: זה לא בעיה של פרנויה, זה פחד. הוא מפחד. ברור שאסור היה לפרק את משרדי הממשלה באופן שפירקו, טעות שבסופו של דבר תפגע בליכוד. מהתיקים הבינוניים, אומר חבר הכנסת ביטן, נשארו לנו שניים וחצי: משפטים, חינוך וחצי תחבורה. אני הסברתי קודם, או לקחתי ציטוט אחר שהוכיח שגם זה לא נכון. מהתיק לשוויון חברתי נשארו לנו רק להט"בים ונשים. אני מצטט, שיהיה ברור שאני מצטט. השיטה הזאת שאתה מוותר על תיקים בכירים ומרצה את הח"כים בליכוד בזה שאתה נותן להם תפקידי שרים זאת השיטה הגרועה ביותר. ההשפעה שלנו בשלטון נובעת מהתיקים שאנחנו מקבלים. יש משמעות לתיקים שאתה מקבל. אז אני שואל: יש עדות ברורה יותר לאופן שבו נוהל המשא ומתן הזה ערב הקמת הממשלה? הרי ברור מי שולטים ומי נשלט. לא יכול להיות בדבר הזה שום ספק. ואם היה לכל קוראי קריאות הביניים קצת, קצת מאומץ הלב הציבורי של חבר הכנסת ביטן, שוותיק מהם בהרבה גם בבית הזה וגם בחברות בתנועת הליכוד, אז גם הם היו אומרים את הדברים הללו. אבל יותר קל לצעוק ולצרוח. אדוני היושב-ראש, השיטה של איומים על הרשות השופטת, אם לא - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הרשות השופטת - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, כשציטטתי את חבר הכנסת ביטן לא שמעתי אותך זועקת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> רק אמרתי הרשות השופטת, התחלת שוב לזעוק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נשיאת בית המשפט העליון - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> יש לי עוד ציטוטים של חבר הכנסת ביטן. אם זה יקנה לי שקט, אני אוכל להמשיך לקרוא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - דברים כאלה - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> דברים מחכימים. אני מבטיח לך, אני מבטיח לך שאם אני אשמע ממך דברי חוכמה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא צריך - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אם, אם, זאת התניה. אם אני אשמע ממך דברי חוכמה, אני אצטט אותם מעל הדוכן הזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין צורך - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אם, אמרתי אם. אני נותן קרדיט ללא הבדל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - אמר את אותו דבר - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אבל אני מציע לכם – את מה שאומר חבר הכנסת ביטן אני שומע מכל עבר מצד אזרחי ישראל ומצד רבים מאוד ממצביעי הליכוד - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הליכודניקים, לא מצביעי הליכוד - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> - - שבאמת הצביעו מתוך רצון בדברים אחרים לגמרי ממה שמתבשרים יום-יום בחדשות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מעניין שבסבב האחרון נשארנו עם 64 מנדטים. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> והעובדה היא שכל יום – למה אני אומר כל יום? סליחה, אני מתקן את עצמי – כמה פעמים ביום צריך ראש הממשלה המיועד לפרסם הבהרות; במקום אחד קראו ראש ממשלת ההבהרות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מי זה הליכודניק שמספר לך בכלל? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אם הכול בסדר, מה צריך להבהיר? מה צריך להסתייג? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה איש ליכוד? איזה איש ליכוד - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> מה צריך לעשות פליק-פלאק – לחתום על דבר אחד ולהתנער ממנו לעת ערב? להבטיח בהסכם קואליציוני דבר אחד ואז לסגת ממנו כשיש קצת התחלה של ביקורת ציבורית? קצת, קצת, לפחות, לפחות - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה מצביע הליכוד דיברו איתך, אדוני? אילו מצביעי הליכוד דיברו איתך, גדעון סער? אדוני השר, אילו ראשי הליכוד דיברו איתך? מעניין. אתה אומר, הרבה חברי הליכוד דיברו איתך, גדעון סער, אדוני השר. הרבה? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, תאמיני לי, את תצטרכי לעבוד עוד הרבה שנים כדי להכיר חלק קטן מחברי הליכוד שנמצאים איתי בקשר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא במפלגת העבודה. כן, בטח. אמרת מצביעי הליכוד. מצביעי ליכוד. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, החוק שלפנינו הוא חוק רע, הוא חוק לא טוב. הוא חוק שנסחט, כחוקים אחרים, מראש הממשלה המיועד ערב הקמת הממשלה. הוא חוק ששם ללעג ולקלס אופן של תיקון חוק-יסוד, שאמור להיות חלק מהחוקה שלנו. הוא חוק שפוגע בערך של טוהר המידות בשירות הציבורי ללא שום הצדקה, עם תחולה מיידית מטעמים פרסונליים. אציע למליאת הכנסת להצביע נגדו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר גדעון סער. השר בני גנץ, אתה מבקש לעלות? בבקשה. << דובר >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר >> בוקר טוב לאדוני היושב-ראש ולחברי הכנסת. חלקכם אולי יודעים על השירות הצבאי שלי. שירתי כמה שנים ועשיתי כמה תפקידים. אבל אני רוצה לספר ולחלוק איתכם בגילוי לב אירוע שקרה כשנה טרם גיוסי. כמו שאתם יודעים, השבוע פורסם באתר סרוגים שאני סיפרתי על סיפור גמילתי מהעישון. ככה הציגו את זה – הציגו את זה כגילוי משמעותי, שבני גנץ נגמל ממשהו. זה היה סיגריות. דרך אגב, אני מאוד מאוד ממליץ על הפעולה הזאת ועל דברים כאלה. אז ברוח הגילוי החלטתי שאני אביא לפה עוד דבר גילוי. אני עשיתי מבחנים לקורס טיס. שומע, קיש? עשיתי מבחנים לקורס טיס, ושם נתנו לנו לפרק מכונה ולהרכיב אותה מחדש, ואני פירקתי את המכונה והרכבתי אותה מחדש. אני מסתכל, איזה שניים-שלושה חלקים, אין לי מושג מאיפה הם יצאו ולאן הם צריכים לחזור. כמובן שטייס לא הייתי. וזה בדיוק הזכיר לי את מערכת הפירוק של המשרדים בהקמת הממשלה הנוכחית. לוקחים מכונה שלמה, מוציאים ממנה כמה חלקים, אחר כך מנסים להחזיר, ויישארו בסוף עם חלקים בצד, לא קשורים, לא מחוברים, ומכונה לא עובדת. אנחנו השמענו את דעתנו על הפירוק של המשרדים האלה בדיונים בוועדה. ובהמשך לאישור שלי ושל ראש הממשלה דיבר הרמטכ"ל עם ראש הממשלה המיועד חבר הכנסת נתניהו וביקש להבהיר את הבעיות המסתמנות במערכת ההפעלה של הצבא נוכח ההחלטות שהתקבלו ופורסמו עד עכשיו. שם נאמר שלא יהיו שום שינויים לפני שנשמע את העמדה, אבל הינה, אנחנו פה בבוקרו של יום זה הולכים להצביע על השינויים שלא יקרו לפני שישמעו את העמדה. אז אני חייב להעביר פה לבית הזה שדברים נעשים פה כלאחר יד, התלונות על הדברים האלה נשמעות כלאחר יד, והמציאות שאנחנו נפגוש תהיה מציאות קשה של פירוק שרשרת הפיקוד, של פגיעה בכושר התפקוד של מערכת הביטחון שלנו, לא כזאת שתהיה לה הפרעה פנימית בתוך המערכת אלא כזאת שתהיה לה השפעה על חיינו פה ועל ההידרדרות הביטחונית. מתוך התנאים המסתמנים, אני כבר הנחיתי את צה"ל להיערך להסלמות האפשריות. ביקשתי בסעיף האחרון של ההנחיה המדינית הזאת להביא את הדבר לעיונו של השר הנכנס, וזה חלק מתיק החפיפה שלי, כי אני חושב שהסלמה כזאת, נוכח הפיצול המסתמן וחוסר הניהול הקוהרנטי של הדבר הזה, היא דבר שצפוי לחלוטין שיקרה פה במדינת ישראל. דם עלול להישפך פה. חבל שאנחנו לא שמים לב לזה. עוד יותר חבל שנשלם את המחיר הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר בני גנץ. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. יש בפנינו סדרה ארוכה של הצבעות, ולפני שלהתחיל בהן, להלן כמה הקדמות. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק יסוד הממשלה (תיקון מס' 11). כרגע נתחיל, כמובן, בקריאה השנייה. אני מבקש להדגיש שמאחר שמדובר בתיקון חוק-יסוד, על מנת שכל אחד מסעיפי החוק יתקבל בקריאה השנייה, נדרש רוב של 61 בהצבעה על הסעיף בקריאה השנייה, ועל מנת שהחוק כולו יתקבל, נדרש רוב של 61 לפחות בהצבעה בקריאה השלישית. ההסתייגויות בחלקן הוגשו על ידי קבוצות מסתייגים, ולהלן הקבוצות: קבוצת סיעת ישראל ביתנו – חברי הכנסת יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; קבוצת סיעת רע"מ – חברי הכנסת מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אל הואשלה, אימאן ח'טיב יאסין ויאסר חוג'יראת; קבוצת סיעת העבודה – חברי הכנסת נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום. כפי שאני מבין, אני עובד מול חבר הכנסת קיש בצד הזה. השר אלקין, מול מי אני עובד בצד הזה? על הכול, מי איש הקשר? אתה. חבר הכנסת קיש, אני מבין שלגבי – משכנו. אם כן, רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה הראשונה – הסתייגויות לסעיף 1. כאמור, הסתייגות מס' 1, של חברי הכנסת יוראי להב הרצנו וטטיאנה מזרסקי – הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, אתה רשום אצלי, אז צריך לתקן ולציין שאני הצבעתי תחת שמו של חבר הכנסת אופיר כץ, שניהל קודם את הישיבה. אני מוסיף את קולך – נגד ההסתייגות, אני מבין. לפיכך, בעד ההסתייגות הצביעו 55, נגדה – 63, ולפיכך הסתייגות מס' 1 לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 2, של חברי הכנסת להב הרצנו, טור פז ומזרסקי. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, 55 בעד, 63 מתנגדים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 3, של חברי הכנסת להב הרצנו וטור פז. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 55 בעד, 63 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים עכשיו לסדרת הסתייגויות של חבר הכנסת משה טור פז. הסתייגות מס' 4 – הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 55 בעד. חבר הכנסת מעוז, מה קרה? המערכת לא עבדה. אנא תבדקו את המערכת של חבר הכנסת מעוז. 55 בעד, 63 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 5. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההסתייגות – 54 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 5 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 54 בעד, 63 נגד. לפיכך, הסתייגות מס' 5 לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 6. הצבעה, הסתייגות מס' 6. הצבעה מס' 10 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 6 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 55, נגד – 63. אני קובע שגם הסתייגות מס' 6 לא התקבלה. אנחנו עוברים מכאן להסתייגות מס' 7. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההסתייגות – 53 נגד – 63 נמנעים – 1 הסתייגות 7 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 53 בעד, 63 נגד, נמנע אחד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 8. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 63 נמנעים – 2 הסתייגות 8 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 52 בעד, 63 נגד, שני נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 9. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההסתייגות – 54 נגד – 62 נמנעים – 1 הסתייגות 9 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, 54 בעד, 63 נגד, נמנע אחד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות הבאה, של חבר הכנסת איימן עודה, הסתייגות מס' 10. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 64 נמנעים – אין הסתייגות 10 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, 55 בעד, 64 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, ההסתייגויות לסעיף 1 נדחו. לפיכך, אנחנו עוברים עכשיו להצבעה על הסעיף, הצבעה על סעיף 1 בנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 64 נגד – 55 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, 64 בעד, 55 נגד. לפיכך, סעיף 1, כנוסח הוועדה, התקבל בקריאה השנייה. אנחנו עוברים מכאן להסתייגויות לסעיף 2. הסתייגות של חברי הכנסת קריב ולזימי, הסתייגות מס' 11 – הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההסתייגות – 54 נגד – 64 נמנעים – אין הסתייגות 11 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 54 בעד, 64 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים עכשיו לשתי הסתייגויות של קבוצת העבודה. הראשונה שבהן – הסתייגות מס' 12. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 12 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 55 בעד, 63 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 13, כאמור, של קבוצת העבודה. הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 13 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 55 בעד, 63 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים עכשיו להצבעה על ההסתייגויות של קבוצת ישראל ביתנו. הראשונה שבהן – הסתייגות מס' 14. הצבעה על ההסתייגות. הצבעה מס' 19 בעד ההסתייגות – 54 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 14 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 54 בעד, 63 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 15. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 15 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 55 בעד, 63 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים מכאן להסתייגויות של חברת הכנסת מירב בן ארי. הסתייגות מס' 16 – הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות מס' 16 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 55 בעד, 63 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 17, אף היא של חברת הכנסת בן ארי. הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד ההסתייגות – 54 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 17 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 54 בעד, 63 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים עכשיו להצבעה על קבוצת הסתייגויות של חבר הכנסת מתן כהנא. הראשונה שבהן – הסתייגות מס' 18. הצבעה על ההסתייגות. הצבעה מס' 23 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 18 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 55 בעד, 63 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 19. הצבעה. הצבעה מס' 24 בעד ההסתייגות – 54 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 19 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 54 בעד, 63 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 20. הצבעה. הצבעה מס' 25 בעד ההסתייגות – 54 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 20 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 54, נגד – 63. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 21. הצבעה. הצבעה מס' 26 בעד ההסתייגות – 54 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 21 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 54 בעד, 63 נגד. הסתייגות מס' 21 לא התקבלה. אם כן, שב אלינו מהמונדיאל חבר הכנסת אחמד טיבי ועימו שתי הסתייגויות. אנחנו נצביע – להסיר את ההסתייגויות. אם כן, הסתייגויות מס' 22 ו-23 הוסרו. אנחנו עוברים מכאן להסתייגויות של חברת הכנסת שרן השכל. הסתייגות מס' 24 – הצבעה. הצבעה מס' 27 בעד ההסתייגות – 49 נגד – 63 נמנעים – 4 הסתייגות 24 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 49 בעד, 63 נגד, ארבעה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 25. הצבעה. הצבעה מס' 28 בעד ההסתייגות – 53 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 25 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 55 בעד, 63 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 26. הצבעה. הצבעה מס' 29 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 26 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 55 בעד, 62 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 27. הצבעה. הצבעה מס' 30 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 27 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 55 בעד, 63 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על שתי הסתייגויות של קבוצת רע"מ. הראשונה שבהן, הסתייגות מס' 28 – הצבעה. הצבעה מס' 31 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 28 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 55 בעד, 63 נגד. לפיכך, הסתייגות 28 נדחתה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 29, כאמור, של קבוצת רע"מ. הצבעה. הצבעה מס' 32 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 64 נמנעים – אין הסתייגות 29 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 55 בעד, 64 נגד. לפיכך, הסתייגות מס' 29 נדחתה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, כל ההסתייגויות לסעיף 2 נדחו. לפיכך, אנחנו עוברים עכשיו להצבעה על סעיף 2 כנוסח הוועדה. הצבעה על הסעיף. הצבעה מס' 33 בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 64 נגד – 55 נמנעים – אין סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 64 בעד, 55 נגד, אין נמנעים. לפיכך, סעיף 2, כנוסח הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים מכאן להסתייגויות לסעיף 3. ההסתייגות הראשונה היא הסתייגות מס' 30, של חבר הכנסת איימן עודה. הצבעה על הסתייגות. הצבעה. הצבעה מס' 34 בעד ההסתייגות – 54 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 30 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 54 בעד, 63 נגד. ההסתייגות לא נתקבלה. סליחה, חבר הכנסת מעוז, שוב לא עבד. אם כך, 54 בעד, 64 נגד. ההסתייגות לא התקבלה, הסתייגות מס' 30. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 31, של חברת הכנסת יסמין פרידמן. הצבעה על הסתייגות. הצבעה מס' 35 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 64 נמנעים – אין הסתייגות 31 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 55 בעד, 64 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אם כן, לגבי הסתייגות 32, של חברת הכנסת יסמין פרידמן, הגישה הממשלה בקשה להצבעה שמית. לפיכך, אנחנו נעבור להצבעה שמית על ההסתייגות. אדוני המזכיר, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת, בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – נגד ואליד אל הואשלה – בעד קארין אלהרר – בעד עמיחי אליהו – נגד זאב אלקין – בעד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – בעד ניר ברקת – נגד טלי גוטליב – נגד יצחק גולדקנופ – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד מכלוף מיקי זוהר – נגד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד אלי כהן – נגד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד חנוך דב מלביצקי – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – נגד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – נגד בצלאל סמוטריץ' – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – בעד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד מירי מרים רגב – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – בעד אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד אלעזר שטרן – בעד עמיחי שיקלי – נגד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> המזכיר, אנא קרא שוב בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – בעד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> האם נמצא באולם מישהו שטרם הצביע ומעוניין להצביע? מישהו שטרם הצביע – אין. לפיכך תמה ההצבעה. המזכיר, נא לסכם את התוצאות. חברות וחברי הכנסת, ברגע שתהיה לנו התוצאה, אנחנו נעבור להצבעה על סעיף 3. אני מציע שכולם ישבו במקומות, כדי שנוכל להתקדם. אם כן, חברות וחברי הכנסת, אלה תוצאות ההצבעה ביחס להסתייגות מס' 32: בעד – 55, נגד – 63, אין נמנעים. לפיכך ההסתייגות לא התקבלה. אם כן, כל ההסתייגויות לסעיף 3 נדחו, ולפיכך אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 3 כנוסח הוועדה. הצבעה על הסעיף, בבקשה. הצבעה מס' 36 בעד סעיף 3, כהצעת הוועדה – 64 נגד – 54 נמנעים – אין סעיף 3, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, 64 בעד, 54 מתנגדים, אין נמנעים, ולפיכך אני קובע שסעיף 3 התקבל בקריאה השנייה כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים להסתייגויות לסעיף 4. ההסתייגות הראשונה, הסתייגות מס' 33, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. הצבעה על ההסתייגות. הצבעה מס' 37 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 65 נמנעים – אין הסתייגות 33 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 52 בעד, 65 נגד, לפיכך אני קובע שהסתייגות מס' 33 לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 34, של חבר הכנסת נאור שירי. הצבעה על ההסתייגות. הצבעה מס' 38 בעד ההסתייגות – 54 נגד – 64 נמנעים – אין הסתייגות 34 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 54 בעד, 64 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות של חברי הכנסת רם בן ברק, רון כץ ונאור שירי. הראשונה שבהן היא הסתייגות מס' 35. הצבעה על ההסתייגות. הצבעה מס' 39 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 64 נמנעים – אין הסתייגות 35 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 55 בעד, 64 נגד, ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 36, של חברי הכנסת בן ברק, רון כץ ונאור שירי. הצבעה על ההסתייגות. הצבעה מס' 40 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 64 נמנעים – אין הסתייגות 36 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 52 בעד, 64 נגד, אין נמנעים. הסתייגות מס' 36 לא התקבלה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, ההסתייגויות לסעיף 4 נדחו כולן, ואנחנו עוברים להצבעה על סעיף 4 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 41 בעד סעיף 4, כהצעת הוועדה – 64 נגד – 54 נמנעים – אין סעיף 4, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, 64 בעד, 54 נגד. לפיכך אני קובע שסעיף 4 התקבל בקריאה השנייה כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים להסתייגויות לסעיף 5, הראשונה שבהן הסתייגות מס' 37 של קבוצת ישראל ביתנו. הצבעה. הצבעה מס' 42 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 37 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 55 בעד, 63 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 38, של קבוצת העבודה. הצבעה על ההסתייגות. הצבעה מס' 43 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 38 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 55 בעד, 63 נגד. הסתייגות מס' 38 לא התקבלה. אנחנו עוברים עכשיו להסתייגויות של חבר הכנסת סימון דוידסון. הראשונה שבהן – הסתייגות מס' 39. הצבעה. הצבעה מס' 44 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 39 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 55 בעד, 63 נגד. הסתייגות 39 לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 40. הצבעה על ההסתייגות. הצבעה מס' 45 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 40 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 55 בעד, 63 נגד, ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 41. הצבעה על ההסתייגות. הצבעה מס' 46 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 41 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 55 בעד, 63 נגד, ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים מכאן להצבעה על ההסתייגויות של חברי הכנסת ולדימיר בליאק ומיכל שיר סגמן, הראשונה שבהן – הסתייגות 42. הצבעה. הצבעה מס' 47 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 42 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 55, נגד – 62. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 43. הצבעה על ההסתייגות. הצבעה מס' 48 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 43 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 55 בעד, 63 נגד, ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 44. הצבעה על ההסתייגות. הצבעה מס' 49 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 44 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 55, נגד – 63. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 45. הצבעה על ההסתייגות. הצבעה מס' 50 בעד ההסתייגות – 54 נגד – 64 נמנעים – אין הסתייגות 45 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 64 בעד, 64 נגד, ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים מכאן להצבעה על הסתייגות מס' 46, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. הצבעה. הצבעה מס' 51 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 64 נמנעים – אין הסתייגות 46 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 55 בעד, 64 נגד. גם הסתייגות 46 לא התקבלה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, כל ההסתייגויות לסעיף 5 הוסרו, ולפיכך אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 5 כנוסח הוועדה. הצבעה על סעיף 5. הצבעה מס' 52 בעד סעיף 5, כהצעת הוועדה – 64 נגד – 55 נמנעים – אין סעיף 5, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 64 בעד, 55 נגד, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שסעיף 5 התקבל כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים להסתייגויות לסעיף 6. הראשונה שבהן, הסתייגות מס' 47, של חבר הכנסת עופר כסיף. הצבעה על ההסתייגות. הצבעה מס' 53 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 64 נמנעים – אין הסתייגות 47 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 55 בעד, 64 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות של קבוצת העבודה, הראשונה שבהן היא הסתייגות מס' 48. הצבעה על ההסתייגות. הצבעה מס' 54 בעד ההסתייגות – 53 נגד – 64 נמנעים – אין הסתייגות 48 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 53 בעד, 64 נגד, הסתייגות מס' 48 לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 49. הצבעה. הצבעה מס' 55 בעד ההסתייגות –55 נגד – 64 נמנעים – אין הסתייגות 49 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 55 בעד, 64 נגד, ההסתייגות לא התקבלה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, ההסתייגויות לסעיף 6 נדחו כולן, ולפיכך אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 6 כנוסח הוועדה. הצבעה על הסעיף. הצבעה מס' 56 בעד סעיף 6, כהצעת הוועדה –64 נגד – 55 נמנעים – אין סעיף 6, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 64 בעד, 55 נגד, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שסעיף 6 התקבל כנוסח הוועדה בקריאה השנייה. אנחנו עוברים להסתייגויות לאחר סעיף 6. הסתייגות מס' 50, של חברת הכנסת שרן השכל. הצבעה על ההסתייגות. הצבעה מס' 57 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 64 נמנעים – אין הסתייגות 50 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 55 בעד, 64 נגד, ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות הבאה, הסתייגות של קבוצת ישראל ביתנו, הסתייגות מס' 51. הצבעה על ההסתייגות. הצבעה מס' 58 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 64 נמנעים – אין הסתייגות 51 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, 55 בעד, 64 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. מכאן אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות לסעיף 7. ההסתייגות של חבר הכנסת עופר כסיף, מס' 52, בבקשה. הצבעה על ההסתייגות. הצבעה מס' 59 בעד ההסתייגות – 53 נגד – 64 נמנעים – אין הסתייגות 52 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 53 בעד, 64 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות של חבר הכנסת מיכאל ביטון. הראשונה שבהן היא הסתייגות מס' 53. הצבעה על ההסתייגות. הצבעה מס' 60 בעד ההסתייגות – 53 נגד – 64 נמנעים – אין הסתייגות 53 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 53 בעד, 64 מתנגדים. לפיכך אני קובע שהסתייגות מס' 53 לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 54. הצבעה על ההסתייגות. הצבעה מס' 61 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 64 נמנעים – אין הסתייגות 54 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 55 בעד, 64 נגד. אני קובע שהסתייגות מס' 54 לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 55. הצבעה על ההסתייגות. הצבעה מס' 62 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 64 נמנעים – אין הסתייגות 55 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 55 בעד, 64 נגד. הסתייגות 55 לא התקבלה. הממשלה ביקשה הצבעה שמית על הסתייגות מס' 56. לפיכך נעבור להצבעה. המזכיר, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה על הסתייגות 56. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – נגד ואליד אל הואשלה – בעד קארין אלהרר – בעד עמיחי אליהו – נגד זאב אלקין – בעד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – בעד ניר ברקת – נגד טלי גוטליב – נגד יצחק גולדקנופ – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד מכלוף מיקי זוהר – נגד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד אלי כהן – נגד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת חנוך דב מלביצקי – נגד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – נגד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – נגד בצלאל סמוטריץ' – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד מירי מרים רגב – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – בעד אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד אלעזר שטרן – בעד עמיחי שיקלי – נגד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> המזכיר, אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח מרב מיכאלי – בעד עודד פורר – בעד יואב קיש – נגד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> האם נמצא באולם חבר כנסת או נמצאת חברת כנסת שטרם הצביעו? מישהו שטרם הצביע? אין. לפיכך תמה ההצבעה. המזכיר, אנא למנות את הקולות. חברות וחברי הכנסת, ברגע שאנחנו נקבל את התוצאות אנחנו נוכל להמשיך בהצבעה על הסעיף. אני מבקש מכולם לשבת, כדי שנוכל להתקדם בלי דחיות. אנא תשבו כדי שנוכל להתקדם. אם כן, חברות וחברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה על הסתייגות מס' 56: 55 בעד, 63 נגד, אין נמנעים. לפיכך ההסתייגות לא התקבלה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו סיימנו הצבעה על הסתייגויות לסעיף 7 וכולן נדחו, ולפיכך אנחנו יכולים לעבור להצבעה על הסעיף. הצבעה על סעיף 7 כנוסח הוועדה. הצבעה על הסעיף. הצבעה מס' 63 בעד סעיף 7, כהצעת הוועדה – 64 נגד – 55 נמנעים – אין סעיף 7, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 64 בעד, 55 נגד, אין נמנעים. ולפיכך אני קובע שסעיף 7 התקבל בקריאה השנייה כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים מכאן להסתייגויות לסעיף 8. תחילה, קבוצת הסתייגויות של חברת הכנסת שרן השכל. הראשונה – הסתייגות 57. הצבעה על ההסתייגות. הצבעה מס' 64 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 64 נמנעים – אין הסתייגות 57 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 55 בעד, 64 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 58. הצבעה על ההסתייגות. הצבעה מס' 65 בעד ההסתייגות – 53 נגד – 64 נמנעים – אין הסתייגות 58 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 53 בעד, 64 נגד. יש בעיה איפשהו? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא, רק לא עובד אצל כולם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אצל מי? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אצל מיקי - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבל ההצבעה נקלטה, אני מבין. ההצבעה נקלטה. אם כן, 53 בעד, 64 נגד. הסתייגות מס' 58 לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 59. הצבעה על ההסתייגות. הצבעה מס' 66 בעד ההסתייגות – 53 נגד – 64 נמנעים – אין הסתייגות 59 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 53 בעד, 64 נגד. הסתייגות 59 לא התקבלה. חברות וחברי הכנסת, הממשלה ביקשה הצבעה שמית על הסתייגות מס' 60, של חבר הכנסת יוסף עטאונה, ולפיכך אני מבקש מהמזכיר לעבור להצבעה שמית על ההסתייגות, בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד ואליד אל הואשלה – בעד קארין אלהרר – אינה נוכחת עמיחי אליהו – נגד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת ניר ברקת – נגד טלי גוטליב – נגד יצחק גולדקנופ – נגד << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אלה הכללים פה. אלה הכללים פה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) מאי גולן – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אבל זה בלתי אפשרי ככה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה גפני – נגד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד מכלוף מיקי זוהר – נגד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – אינו נוכח אלי כהן – נגד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו משתתף בהצבעה יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – בעד חנוך דב מלביצקי – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – נגד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – נגד בצלאל סמוטריץ' – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - חיילי צה"ל? זה לא יאומן. לא יאומן. הגנה על חיילים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה גועל נפש. איזה צבוע. איזה צבוע. צבוע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, אי-אפשר לנהל ככה את ההצבעה. אתם מקשים על המזכיר, גם ככה הוא ער הרבה שעות, תתחשבו בו. תתחשבו בו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) מירי מרים רגב – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו משתתף בהצבעה עמיחי שיקלי – נגד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> המזכיר, אנא קרא שוב בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה משתתפת בהצבעה רם בן ברק – אינו נוכח אורנה ברביבאי – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת שרן מרים השכל – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד שרון ניר – אינה נוכחת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> האם נמצא באולם חבר כנסת או נמצאת חברת כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים להצביע? מישהו מעוניין להצביע? אם כך, תמה ההצבעה. אדוני המזכיר, אנא למנות את הקולות. חברות וחברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה ביחס להסתייגות מס' 60: 13 בעד, 63 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. להסתייגות 60 ישנה הסתייגות לחלופין. ההסתייגות הזו, אני מבין, מוסרת, חבר הכנסת עטאונה? << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא מסירים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבל נאמר לי שמסירים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ביטלתי את ההצבעה - - - << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא מסירים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני רוצה להבין, כן מסירים או לא מסירים? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זו הסתייגות - - - אבל בהצבעה - - - כל הממשלה, שכיבדה את ההחלטה, יצאו. זו התנהגות קצת מוזרה - - - ולכן אני מבקש להצביע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קיש, אתם רוצים הצבעה שמית? אוקיי. אם כן, רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 60 לחלופין של חבר הכנסת יוסף עטאונה. הצבעה. הסתייגות. הצבעה מס' 67 בעד ההסתייגות – 13 נגד – 62 נמנעים – 1 הסתייגות 60 לחלופין לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, רבותיי, להלן התוצאות: 13 בעד, 62 נגד, נמנע אחד. לפיכך גם הסתייגות 60 לחלופין הוסרה. הממשלה ביקשה לקיים הצבעה שמית על הסתייגות מס' 61, של חבר הכנסת משה טור פז. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, מה זה עוזר? אלה הכללים פה. זו זכותם. מה לעשות? אם כן, המזכיר, אנא תקריא את שמות חברי הכנסת. הצבעה שמית על הסתייגות 61. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – נגד ואליד אל הואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד עמיחי אליהו – נגד זאב אלקין – בעד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – בעד ניר ברקת – נגד טלי גוטליב – נגד יצחק גולדקנופ – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד מכלוף מיקי זוהר – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – בעד אלי כהן – נגד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד חנוך דב מלביצקי – נגד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – נגד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – נגד בצלאל סמוטריץ' – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – בעד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד מירי מרים רגב – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – בעד אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד אלעזר שטרן – בעד עמיחי שיקלי – נגד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> המזכיר, אנא לקרוא שנית בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ואליד אל הואשלה – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, חברות וחברי הכנסת, האם נמצא באולם מישהו שטרם הצביע ומעוניין או מעוניינת להצביע? אין. אם כך, תמה ההצבעה. נא למנות את הקולות. לאחר הקראת התוצאות, אאפשר לשר זאב אלקין לגשת למיקרופון מהצד על מנת למסור הודעה או הצעה בשם הממשלה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה על הסתייגות מס' 61: 46 הצביעו בעד, 62 נגד. לפיכך ההסתייגות לא התקבלה. כאמור, לפני שנמשיך בהצבעות, אני מאפשר לחבר הכנסת השר זאב אלקין לגשת למיקרופון. אדוני השר, אתה מוזמן. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לבין הכנסת זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים וחברי הכנסת, אני מבקש לפי סעיף 91(א) – שכידוע הסעיף אומר שבכל שלב של הקריאה השנייה, כל עוד לא החלה הקריאה השלישית, רשאים הממשלה או יושב-ראש הוועדה שהכינה את הצעת החוק להציע לכנסת להחזיר את הצעת החוק כולה או עניין מסוים שבה לוועדה שהכינה אותה, והכנסת תחליט על כך בהצבעה שתתקיים מייד – אז היות שזאת הצעת חוק גרועה, פרסונלית, תיקון של חוק-יסוד שנעשה אפילו עוד לפני הקמת ממשלה, אנחנו מתנגדים לה כממשלה ומבקשים להחזיר אותה לוועדה ולתת לוועדה סיכוי נוסף לחזור בה מהרעיון הגרוע הזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה לשר זאב אלקין. רבותיי, נא לשבת. אני רוצה שתקשיבו כדי שכל אחד יבין על מה מצביעים ואיך. אנחנו מצביעים על הודעתו של השר זאב אלקין בשם הממשלה. מי שבעד לקבל את ההודעה ולהחזיר את הצעת החוק לוועדה, מצביע בעד; מי שמתנגד להודעה של השר אלקין מצביע נגד. הצבעה על ההודעה. הצבעה מס' 68 בעד ההצעה להחזיר את הצעת החוק לוועדה – 53 נגד – 63 נמנעים – 1 ההצעה להחזיר את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 11) לוועדה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, בעד – 53, נגד – 63, נמנע אחד. לפיכך, נדמה לי, השר אלקין, שנגזר עלינו להמשיך בדיון ובהצבעות. אם כן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו סיימנו בכך שהסתייגות מס' 61 נדחתה. לפיכך, אנחנו עוברים עכשיו להצבעה על סעיף 8, לאחר שכל ההסתייגויות לסעיף 8 נדחו, ואנחנו מצביעים על סעיף 8 כנוסח הוועדה, הצבעה על הסעיף. הצבעה מס' 69 בעד סעיף 8, כהצעת הוועדה – 62 נגד – 54 נמנעים – אין סעיף 8, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סופר, אני מבין שאתה מצרף את קולך בעד. לפיכך, 63 בעד, 54 נגד, אין נמנעים, ואני קובע שסעיף 8 אושר אף הוא כנוסח הוועדה. לאחר סעיף 8 יש לנו הסתייגות של חבר הכנסת יוסף עטאונה, הסתייגות מס' 62. אנחנו מצביעים על ההסתייגות. הצבעה על הסתייגות. הצבעה מס' 70 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 64 נמנעים – אין הסתייגות 62 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תשעה בעד, 64 נגד, אין נמנעים. לפיכך ההסתייגות נדחתה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, בכך תמה הקריאה השנייה בהצעת החוק, ובטרם נעבור לקריאה השלישית, הפופולריות של ההודעות גואה, ואני מזמין למיקרופון את חבר הכנסת וסגן השר יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כמו שאמרת, כנראה באמת ההודעה שלי פופולרית. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, הנושא של הודעות הוא פופולרי. אני לא יודע לנבא את ההודעה שלך. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אנחנו כבר נראה. אני חושב שאתה תראה שהיא כן פופולרית, לפחות פעם הייתה פה, בכנסת. החוק שעובר היום הוא חוק שמיטיב באופן אישי, מהותי ומושחת עם חברי כנסת. האם מי מחברי הכנסת כאן הודיע על ניגוד עניינים לאדוני? אם קיים כזה, נכון שיודיעו, ואם הדבר הזה נעשה, נשמח לשמוע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה, רבותיי. תודה לסגן השר סגלוביץ'. הנושא שאתה מעלה, נבדק על ידי עם הייעוץ המשפטי של הכנסת. המצב הוא פשוט: 1. ברור שכולם יכולים להצביע, לא משנה מה המצב; 2. ככל שלמישהו היה ניגוד עניינים והוא הודיע אותו בתחילת הליך החקיקה או בשלב הקודם שלו – וכך נעשה לפחות במקרה אחד, למיטב זיכרוני – הרי שההודעה תופסת ואין צורך לחזור עליה. ככל שיש מישהו שחושב שיש מקום למסור הודעה ולא מסר הודעה כזאת במסגרת הליך החקיקה כולו בעניין החוק הזה, יש לו הזדמנות נוספת עכשיו, אם הוא מעוניין בכך, ואם לא, ונדמה לי שכך המצב – אני מניח שאתם עוקבים אחרי דיוני המליאה. אם כן, חברות וחברי הכנסת - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת כהן, אני לא צריך עזרה. תודה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים עכשיו להצבעה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת כהן, אפילו עם המיקרופון אין סיכוי להתמודד איתך, אז תקל עליי. 07:00? מעדכן המזכיר – חבר הכנסת סופר, לא הייתה אצלך תקלה, אז אנחנו מתקנים את הפרוטוקול בהתאם, אז אנחנו צריכים להפחית כל אחד - - -.. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך יכול להיות? היה כתוב רק 63. אין מצב. תוציא תדפיס. אחד חסר וזהו. משהו, טעות אצלכם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו נבדוק את העניין. חבר הכנסת מעוז, כן. << קריאה >> אבי מעוז (נעם): << קריאה >> - - - בעתיד ניגוד עניינים - - - אני מודיע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעתיד? לא הבנתי. השאלה היא אם יש לך ניגוד עניינים עכשיו, לא בעתיד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כשתקום ממשלה - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, אני מציע להתייחס לעניין ברצינות. תודה רבה. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה. לאחר שהצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 11), התקבלה בקריאה השנייה, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 11). הצבעה בקריאה השלישית. הצבעה מס' 71 בעד החוק – 63 נגד – 55 נמנעים – אין חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 11) נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, בעד – 63, נגד – 55, אין נמנעים. לפיכך, אני קובע שהצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 11), התקבלה בקריאה השלישית ונכנסה לספר החוקים. << נושא >> בחירת סגנים ליושב-ראש הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת משה ארבל. חבר הכנסת ארבל, ביקשת לברך. אפשר לברך גם אחרי ההצבעה, אז אני מזמין את יושב-ראש הוועדה המסדרת, חבר הכנסת יואב קיש, שגם הוא רוצה למסור הודעה. << דובר >> יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר >> הודעה קצרה, שדורשת הצבעה: היושב-ראש, חברי הכנסת, כידוע בחרה הכנסת חמישה סגנים זמניים ליושב-ראש הכנסת לפי המלצת הוועדה המסדרת. חבר הכנסת יעקב מרגי, שנבחר לסגן זמני, הודיע על התפטרותו. בהתאם לתקנון, זה ייכנס לתוקף 48 שעות לאחר שכתב ההתפטרות הוגש ליושב-ראש הכנסת. מוצע כי עם כניסת ההתפטרות לתוקף יכהן חבר הכנסת אוריאל בוסו – בהצלחה – כסגן זמני ליושב-ראש הכנסת. כהונתו תסתיים עם בחירת סגנים קבועים ליושב-ראש הכנסת. הצבעה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 48 שעות, כמובן, וזו הזדמנות להודות לחבר הכנסת יעקב מרגי על עבודה יוצאת מן הכלל, באמת, שהביאה הרבה כבוד לכנסת, ובהחלט מגיע לו, גם על התקופה הזאת וגם על הרבה הרבה שנים של עשייה ברוכה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, חברת הכנסת פרידמן, במקרה הזה לא מוכרחים. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה על הודעתו של יושב-ראש הוועדה המסדרת. הצבעה. הצבעה מס' 72 בעד הצעת הוועדה המסדרת – 63 נגד – אין נמנעים – אין הצעת הוועדה המסדרת לבחור את חבר הכנסת אוריאל בוסו לסגן יושב-ראש הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 63, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהודעתו של יושב-ראש הוועדה המסדרת התקבלה. אני מברך את חבר הכנסת אוריאל בוסו בברכת הצלחה. << הצח >>הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 11) << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת משה ארבל לברך בעקבות אישור החוק שיזם. בבקשה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי כנסת, כבוד השרים, אני לא אנצל את מלוא מכסת הזמן שניתנה לי. אני רק אציין כמובן שהליך החקיקה היה סדור, מקצועי, לאורך שעות רבות, ואני רוצה לברך באמת את יושב-ראש הוועדה, שניהל את זה בחן ובכישרון, חבר הכנסת שלמה קרעי, שבאמת ביצע עבודה יסודית, אפשר לנציגי התומכים והמתנגדים, נציגי ארגונים מהמגזר השלישי, להשמיע את קולם, נציגי הייעוץ המשפטי לכנסת, נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה, ואשר על כן אני באמת מברך על כך. כך ראוי שהליך תיקון חקיקה לחוק-יסוד שמתבצע באופן סדור שיעבור, חקיקת חוק-יסוד שמתבצעת לא כהוראת שעה ולא כמחטף, ועל כך אני באמת מודה ומברך את כולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. מבקש להודות גם חבר הכנסת שמחה רוטמן, במקום חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד מילה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה רוצה אחריו? בבקשה, אין שום בעיה. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> מאחר שידידי חבר כנסת משה ארבל פירט והרחיב, אני רק אגיד תודה רבה לשלמה על הובלת החוק. לקח שני חוקים – את חוק שר נוסף במשרד ואת החוק על כשירות שר – ואיחד אותם ועשה בהם דיון מקיף ויסודי - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - בנעימות, ברוגע. למרות שהרבה צעקות היו שם, הרבה מחאות, הוא הצליח לנהל כך שכולם יישמעו, שכולם ידברו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני לא חושב שמעולם הושקע - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני לא חושב שמעולם הושקע, וגם מאנשים שהיו וירדו – לכולם תודה רבה ויישר כוח. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - בושה וחרפה. צריכים להתבייש - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה לחבר הכנסת רוטמן. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה וחרפה - - - ישראל. בושה וחרפה. << דובר >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אני שמח שסיימנו חקיקה בצורה רצינית ומעמיקה, שעושה כאן סדר, היגיון וצדק. תודה לחברי מהקואליציה העתידית - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> - - שהתגייסו למאמץ הלא-פשוט – אתם רואים? מול בריונות כזאת, מול חוסר תרבות - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אני בריונית? אני בריונית? אתה - - - << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> - - מצד חלק מחברי האופוזיציה העתידיים, רפיון הידיים שלהם, המנוחה בחדרים במסווה של הנמקות במקביל במליאה, מסווה שהוסר בשידור חי על המסך, סייע לנו רבות להעביר את החוק על פי לוח הזמנים המתוכנן. אז חברים, תודה רבה. אני רוצה להודות לכל חברי הכנסת שהיו, במיוחד לחברי הוועדה. אני רוצה להודות באופן אישי לחברי הוועדה מטעם הליכוד, בועז ביסמוט, חנוך מלביצקי, טלי גוטליב, סגניתי האלמותית בוועדה, ולחבר הכנסת שמחה רוטמן וחבר הכנסת משה ארבל כמובן, היוזמים. תודה רבה למי שעבדו קשה מאוד, למנהל הוועדה איל קופמן ולסגנו אלירן כהן, למזכירי הוועדה אבירן יחזקאל וחנה יוסף ולדוברת הוועדה רונית גל וצוות הדוברות, ליועץ המשפטי לוועדה גור בליי וליועצות המשפטיות טליה ג'מאל וניצן רוזנברג, לצוות הפרוטוקולים, לעובדי הכנסת, לסדרנים, לעובדי המשק ולמשמר הכנסת. תודה למזכירות סיעת הליכוד, שהיו שם וליוו אותנו ימים ולילות, דניאל ודנית. תודה למנהלת סיעת יהדות התורה טייבי, לעליזה ולכל צוותי סיעות הקואליציה, יוסי. תודה מיוחדת ליועצים שלי יקיר כהן, אברהם חסון ואלעד זמיר. נתראה, בעזרת השם, מחר כאן, בחוק האחרון שמיועד להשבעת הממשלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה יותר היום. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> כן, היום. מחר אנחנו מסיימים באופן סופי את התשתית לקראת השבעת הממשלה בעוד יומיים. תודה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לדיראון עולם - - - לדיראון עולם תצטרך לחיות עם זה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שלמה קרעי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל הכבוד. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> דיראון עולם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, עד כאן הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 11). << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן, הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> אבקש להודיעכם כי יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת יריב לוין הניח על שולחן הכנסת כתב התפטרות בהתאם לסעיף 5(א) לתקנון הכנסת. וזה נוסח כתב ההתפטרות: לכבוד חברי הכנסת, מכובדי, שלום רב, הנדון: התפטרותי מתפקיד יושב-ראש הכנסת. בהתאם להוראות סעיף 5(א) לתקנון הכנסת, אני מתכבד להודיעכם על התפטרותי מתפקיד יושב-ראש הכנסת. בכבוד רב, חבר הכנסת יריב לוין, יושב-ראש הכנסת. עד כאן הנוסח. מועד ההנחה של כתב ההתפטרות על שולחן הכנסת הוא היום, יום שלישי, ג' בטבת התשפ"ג, 27 בדצמבר 2022, בשעה 07:18. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, יום שלישי ג' בטבת התשפ"ג, 27 בדצמבר 2022, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 07:18. << סיום >>