דברי הכנסת

דברי הכנסת יא / מושב ראשון / ישיבה ל"א / א'–ג' בשבט התשפ"ג / 23–25 בינואר 2023 / 11 חוברת י"א ישיבה ל"א הישיבה השלושים-ואחת של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, א' בשבט התשפ"ג (23 בינואר 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 8 הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה בשל: 15 1. ניסיון הרמייה של ראש הממשלה החלש את בוחריו בנושא המהפכה המשטרית וביטול הדמוקרטיה דה פקטו; 15 2. ממשלה מתנפחת וחסרת מעצורים; 15 3. פגיעה קשה ומתמשכת בערכי היהדות על ידי ראשי ש"ס ויהדות התורה 15 משה טור פז (יש עתיד): 15 שר החינוך יואב קיש: 18 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 19 שר החינוך יואב קיש: 22 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 23 שר החינוך יואב קיש: 26 יאיר לפיד (יש עתיד): 29 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 31 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 31 הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה בשל: 31 1. ניסיון הרמייה של ראש הממשלה החלש את בוחריו בנושא המהפכה המשטרית וביטול הדמוקרטיה דה פקטו; 31 2. ממשלה מתנפחת וחסרת מעצורים; 31 3. פגיעה קשה ומתמשכת בערכי היהדות על ידי ראשי ש"ס ויהדות התורה 31 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 31 אוריאל בוסו (ש"ס): 34 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 41 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 47 השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: 50 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 52 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 55 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 56 אבי מעוז (נעם): 60 ניסים ואטורי (הליכוד): 63 מרב מיכאלי (העבודה): 65 שר החינוך יואב קיש: 66 חילופים בוועדות הכנסת 97 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 97 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 97 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 97 הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 52) 98 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 98 אפרת רייטן מרום (העבודה): 101 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 104 גלעד קריב (העבודה): 110 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 114 אפרת רייטן מרום (העבודה): 127 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 129 משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 134 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 248 הודעת הממשלה בדבר הקמת משרד ירושלים ומסורת ישראל ומינוי שר 250 שר החינוך יואב קיש: 250 טלי גוטליב (הליכוד): 250 רם בן ברק (יש עתיד): 252 אלעזר שטרן (יש עתיד): 254 דבי ביטון (יש עתיד): 257 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 257 גלעד קריב (העבודה): 258 מאיר כהן (יש עתיד): 259 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 260 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 261 רון כץ (יש עתיד): 262 מירב כהן (יש עתיד): 263 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 265 יסמין פרידמן (יש עתיד): 266 סימון דוידסון (יש עתיד): 267 יואל רזבוזוב (יש עתיד): 269 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 270 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 271 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 272 שרון ניר (ישראל ביתנו): 273 עודד פורר (ישראל ביתנו): 275 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 276 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 278 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 279 קארין אלהרר (יש עתיד): 281 גדעון סער (המחנה הממלכתי): 282 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 283 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 284 יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): 285 נאור שירי (יש עתיד): 287 עמית הלוי (הליכוד): 290 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 294 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 297 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 299 אפרת רייטן מרום (העבודה): 305 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 309 עידן רול (יש עתיד): 311 מיקי לוי (יש עתיד): 312 משה טור פז (יש עתיד): 314 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 315 השר מאיר פרוש: 317 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 318 שר התקשורת שלמה קרעי: 321 הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד 334 שר החינוך יואב קיש: 334 הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק 335 שר החינוך יואב קיש: 335 הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר 335 שר החינוך יואב קיש: 335 רם בן ברק (יש עתיד): 337 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 340 אלעזר שטרן (יש עתיד): 343 דבי ביטון (יש עתיד): 346 גלעד קריב (העבודה): 347 מאיר כהן (יש עתיד): 349 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 351 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 353 אוריאל בוסו (ש"ס): 353 מירב כהן (יש עתיד): 354 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 356 סימון דוידסון (יש עתיד): 366 קארין אלהרר (יש עתיד): 367 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 368 עודד פורר (ישראל ביתנו): 371 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 379 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 384 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 387 משה טור פז (יש עתיד): 394 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 396 רון כץ (יש עתיד): 400 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 406 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 407 שר התקשורת שלמה קרעי: 414 אפרת רייטן מרום (העבודה): 415 יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): 416 גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): 420 עידן רול (יש עתיד): 421 יסמין פרידמן (יש עתיד): 422 מיקי לוי (יש עתיד): 423 נאור שירי (יש עתיד): 425 נעמה לזימי (העבודה): 427 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 436 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 438 שר התקשורת שלמה קרעי: 442 הצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 68 והוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ג–2023 451 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: 452 קארין אלהרר (יש עתיד): 454 רם בן ברק (יש עתיד): 456 אלעזר שטרן (יש עתיד): 461 דבי ביטון (יש עתיד): 464 גלעד קריב (העבודה): 467 מאיר כהן (יש עתיד): 468 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 470 רון כץ (יש עתיד): 471 מירב כהן (יש עתיד): 474 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 477 יסמין פרידמן (יש עתיד): 479 סימון דוידסון (יש עתיד): 480 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 483 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 491 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 492 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 493 משה טור פז (יש עתיד): 494 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 495 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 498 נאור שירי (יש עתיד): 500 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 504 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 505 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 509 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 515 עידן רול (יש עתיד): 516 יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): 517 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, א' בשבט התשפ"ג, 23 בינואר 2023. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> ברשות היושב-ראש, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/1770/25 וכלה בהצעת חוק פ/1938/25: הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאיר לפיד ומשה טור פז; הצעת חוק המים (תיקון – מתן הנחות בתעריפי מים לאוכלוסיות נזקקות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום דמי חניה במוסד רפואי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בעד לימודי תואר ראשון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון – הרחבת הגדרת נזק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מיכל שיר סגמן, יאיר לפיד ורון כץ; הצעת חוק הנגשת שירותי קבלת קהל הניתנים בגופי שלטון לשפות נוספות, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הרשויות המקומיות (יועצת לקידום מעמד האישה) (תיקון – תפקיד וסמכויות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (תיקון – ביטול מועצת הצמחים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק לתיקון פקודת הנזיקין (העברת נטל ההוכחה בתביעות בגין הליכים משפטיים שהתמשכו), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת מידע בין קופות החולים בעת מעבר תושב), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק לימודי פסיכומטרי, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק-יסוד: המיעוט הערבי, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות הנפקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הכללת חוב עונשי בהפטר (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק חסינות כוחות הביטחון באירועים מבצעיים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק תשלום פיצויים בשל נזקי אסון טבע, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעה באמבולנס עבור מטופל בתחום בריאות הנפש), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד עסקים להעסקת בני החברה הערבית והחרדית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – פטור מתשלום בתחבורה ציבורית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה ואחמד טיבי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לתלמיד על-יסודי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – פטור מתקופת המתנה לסטודנטים הלומדים בחו"ל), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הפחתת גובה קנס בשל תשלום מיידי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – קביעת סכום מינימום להגבלת חשבון בנק והגבלת לקוח), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – בחירה מבין נותני השירותים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק השבות (תיקון – זכויות בני משפחה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק בטיחות בתעסוקה ובריאות תעסוקתית, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, יוסף עטאונה, עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק איסור ניתוק משירותי חשמל, מים וגז (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תגמולים למתנדב בצוות חירום יישובי או שכונתי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – איסור שביתה ללא הודעה מראש), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק הספורט (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק העונשין (תיקון – סחר בבני אדם למטרות נישואין), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור התניית עסקה באופן תשלום), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק התאמת אופן ההעסקה של מטפלות במשפחתונים המפוקחים על ידי האגף למעונות יום ומשפחתונים במשרד הכלכלה והתעשייה, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שמירה חקלאית כעבודה מועדפת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רם בן ברק; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מחלה נדירה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק התאמת אופן ההעסקה של מטפלות במשפחתונים המפוקחים על ידי האגף למעונות יום ומשפחתונים במשרד הכלכלה והתעשייה, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות שנאה, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק המים (תיקון – הנחות לאוכלוסיות זכאיות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מענה אנושי בשירות טלפוני לאזרח ותיק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – תשלום בעד שעות המנוחה השבועית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון – אי-תחולה על עובד זר בענף החקלאות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רם בן ברק; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – הנפקת תעודות לבעלי מוגבלות בראייה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מיכל שיר סגמן, יאיר לפיד, דבי ביטון, רון כץ, עידן רול, יסמין פרידמן ומשה טור פז; הצעת חוק הבלו על דלק (תיקון – הגבלת שיעור המס על הדלק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון – קרן לשמירת הניקיון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק יום בריאות הנפש, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק חניה לנכים (תיקון – החלטה בבקשה לתג נכה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – שירות מקוון ללקוח), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הסדרי תנועה בקרבת בית ספר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – חובת החזקת ערכת עזרה ראשונה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – תנאי לגביית אגרה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – בן זוג לומד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – הצמדת שכר המינימום למדד המחירים לצרכן), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה ואחמד טיבי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תמרור סימון על פני הכביש – שימוש באמצעי מונע החלקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מיכל שיר סגמן, יאיר לפיד, רון כץ, עידן רול, יסמין פרידמן ומשה טור פז; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום דמי חניה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שיעור ההטבה לפי הסכם בדבר גמלת ניידות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק החקלאות, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – תנאי אשפוז הולמים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוהד טל, משה סולומון ולימור סון הר מלך; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תנאים להחלפת תרופה, טיפול, מטפל, נותן שירותים או מוסד רפואי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מספר בתי אב ביישוב קהילתי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – תנאי אשפוז הולמים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול אפשרות להארכה אוטומטית של עסקה לתקופה קצובה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – מחלת תינוק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון – סייג לגביית דמי חבר ודמי טיפול מקצועי-ארגוני בארגון עובדים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – איסור פיטורים בעת היעדרות בשל מחלת ילד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בניתוח התנהגות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שינוי פרטים בכרטיס טיסה או בכרטיס לשיט), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הקמת ועדה מיוחדת לקידום והסדרת התכנון ביישובים הדרוזיים) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – השוואת תנאי צרכן ונותן שירות בעניין החזרת טובין), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות), מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הגבלות על מכירה מיוחדת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – איסור שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק הרישום למוסדות להשכלה גבוהה, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור גביית תשלום בכרטיסי חיוב בלבד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (טיוב הטיפול בתלונות בגין אלימות משטרתית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן ויוסף עטאונה; הצעת חוק להארכת מועד לקבלת דברי דואר (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הוראות לעניין סככות המתנה בתחנות אוטובוס), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק לימודי הכנה למבחנים פסיכומטריים לתלמידים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז פג), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכות טיעון לפני שלילת גמלה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העלאת קצבת הילדים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הגבלת סכום ההשתתפות העצמית בתכשיר מרשם), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – מניעת פרסום פרטיו של אדם שנהרג או נפגע ברבים בטרם נמסרה הודעה למשפחה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הפנסיה (מועד תחילת הביטוח הפנסיוני), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הצגת מחיר מוצר בעת עריכת החשבון בקופה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הטבות למקבלי פנסיה מזערית), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – התפטרות הורה על מנת לטפל בילדו), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – קביעת ההפרש בין מחיר מצרך לצרכן ומחיר מצרך לקמעונאי כרווח מרבי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – תשלום שכר עבודה בעת הליכי מיון והשמה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – שינוי תקופת החזר של הלוואה לדיור), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפליה בדיור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – איסור ניכוי חוב או קנס), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (ריבית פיגורים בשל אי-תשלום קנס על עבירת חניה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חובת דיווח על היעדרות תלמיד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – איסור פיטורים בעת טיפולי פוריות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון – צעדים ליישום מיטבי של החוק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – שכר מינימום לעובד שטרם מלאו לו 18 שנים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – הפסקה בין יום עבודה למשנהו שלא עולה על שמונה שעות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פטור מתשלום אגרה לתאגיד השידור לאדם עם מוגבלות בשמיעה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת נאור שירי, מטי צרפתי הרכבי ועופר כסיף; הצעת חוק הסדרת הטיפול בחולי נפש (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה) (תיקון – הגברת השקיפות בעניין הפרשות לפנסיה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הנגשת הודעת תשלום לצרכנים שאינם דוברי עברית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח שאירים לאלמן), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח שאירים לאלמן), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח שאירים לאלמן), התשפ"ג– 2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוהד טל ומשה סולומון; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בניתוח התנהגות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (חיוב רישום רכיבי תמרוקים ומוצרי ניקיון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק העונשין (תיקון – מרמה והפרת אמונים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אפרת רייטן מרום; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר המינימום), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – הארכת תקופת הערעור על החלטת קצין התגמולים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור עישון ברכב שנמצא בו קטין שטרם מלאו לו 15 שנים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – קביעת הוראות לעניין הכנסת חפצים ודברי מאכל למוסד רפואי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – הורה ליותר מילד אחד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון – סכום שלא יובא בחשבון במבחן ההכנסה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלי דלל; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – פיצויי פיטורים בזמן אמת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – מניעת השתתפות של תומכי חרם בישראל בבחירות), מאת חברי הכנסת אליהו רביבו ובועז ביסמוט; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – צירוף הוראות שימוש בשפה העברית ובשפה הערבית למכשיר חשמלי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלה לשמירת היריון לאם שילדה פג), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלת אבל), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון – נגישות לתחבורה ציבורית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק העדה הדרוזית, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (חיוב שיווק פוליסה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ויוסף עטאונה; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – זכות מטופל לקבל רשומות רפואיות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק איסור שימוש ברכב ממשלתי לשר וסגן שר ביום המנוחה השבועי ובחג, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בעבירות אלימות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – הרחבת ההנחה בתשלומי חשמל), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בעקבות תקיפה או התעללות בילד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק העונשין (תיקון – הסדר חילוט לרכושו של סוחר נשק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון – הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – כשירותם של מחנכים-מטפלים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון – הגדלת מענק שנתי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת המועד להגשת תביעות ליקוי שמיעה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק איסור הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוהד טל ומשה סולומון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי עד גיל 21), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום תוספת לגמלת אזרח ותיק לנכה שהכנסתו נמוכה משכר המינימום), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת שירותי הגמילה לאחריות קופות החולים וטיפול בהתמכרויות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – ימים שאינם נמנים בימי חופשה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון – הקדמת גיל הזכאות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור גביית עמלה בהרשאה לחיוב חשבון בהוראת קבע), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ערעור על החלטת ועדה לעררים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הרחבת הסדרי הבחירה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון – היתר לגבי בני זוג), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת תיק רפואי במעבר בין קופות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הכרה בניכוי הפקדות לביטוח סיעודי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – פטור מהשבת מענקים להתמודדות עם השלכות נגיף הקורונה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת קצבת הנכות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת תלויים וקצבת אזרח ותיק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – מידע בדבר עמידת מעסיקים פרטיים גדולים ביעד הייצוג ההולם), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – חובת הענקת הנחה בארנונה לאדם בעל מוגבלות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן (תיקון – ביטול החוק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – חישוב עליית מחירי הארנונה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (סמכות ועדת הכספים באישור מוסד ציבורי לעניין הטבות מס), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי למשפחות אומנה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי למשפחות אומנה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס ומשה גפני; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (דחיית מימוש נקודות זיכוי לחיילים משוחררים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאיר לפיד, משה טור פז, ולדימיר בליאק, יוראי להב הרצנו, טטיאנה מזרסקי, רון כץ, מירב בן ארי, דבי ביטון, יסמין פרידמן, מטי צרפתי הרכבי, רם בן ברק, אלעזר שטרן, מיקי לוי ועידן רול; הצעת חוק רשת ביטחון לעצמאים – הפקדות וזכויות סוציאליות (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר המינימום ועדכונו לפי פריון העבודה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק הרשות הלאומית לאיחוד העם, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חנוך דב מלביצקי, טלי גוטליב וניסים ואטורי; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – רפורמה במשפט), מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 68 והוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ג–2023. תודה. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. ניסיון הרמייה של ראש הממשלה החלש את בוחריו בנושא המהפכה המשטרית וביטול הדמוקרטיה דה פקטו; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלה מתנפחת וחסרת מעצורים; << נושא >> << נושא >> 3. פגיעה קשה ומתמשכת בערכי היהדות על ידי ראשי ש"ס ויהדות התורה<< נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הראשון על סדר-היום – הצעות להביע אי-אמון בממשלה, של סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי וישראל ביתנו. אני מזמין את חבר הכנסת משה טור פז לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד, בבקשה. עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו נחזיר את המשילות; אנחנו נפיל את הממשלה הרעה; אנחנו נווריד את יוקר המחיה – אלה רק מקצת הציטוטים שעליהם התחייבתם לפני זמן קצר. שנה שלמה נאבקתם בנו. מה סיפרתם? סיפרתם על מחירי הדלק – אגב, ביבי, תכיר, מחירי הדלק עולים כעת. מה קורה עם הסרטון בתחנת הדלק? הוא עוד בתוקף? סיפרתם על ההתייקרויות מחירים. לא היה גילוי נאות על התייקרות עולמית; לא דובר על השלכות פוסט-קורונה, על גל האינפלציה, על המלחמה באוקראינה. את כל זה סיפרתם לנו. אתם מורידים עשר אגורות בדלק. האם מותר להשוות? אנחנו הורדנו 50%, השתתפנו יותר בנטל. אבל אמרתם "יוקר המחיה" והבטחתם לפעול. אה, הייתה מילת מפתח בקמפיין – דיברתם על משילות. הבטחתם משילות. האופוזיציה קפצה לכל אירוע ביטחוני כאילו עד עכשיו אנחנו חיים בשווייץ, דיברה על הפשיעה. מה הבטחתם? הבטחתם החזרת משילות. משילות. אגב משילות, סמוטריץ' וגלנט עוד מחכים לעדכון למי המתפ"ש מחויב. ראינו ביום שישי האחרון שהעניין לא סגור עד הסוף. מה יותר משילותי מזה? גורם מבצע שלא יודע לאיזה גורם מנהל הוא כפוף. דיברתם על זהות יהודית לאומית. סיפרתם שצריך להיאבק באחים המוסלמים. עזבו את זה ש-20% מאזרחי המדינה הם ערבים, רובם מוסלמים, והמדינה הזו היא גם מדינתם. אבל סיפרתם שבאתם להרים את הלאומיות, כי ראש ממשלה בן לניצולי שואה, ראש ממשלה שהוא חובש כיפה ושומר מצוות, ממשלה שהייתה הטרוגנית, מורכבת מייצוג כמעט שווה לנשים, מכיפות, מחילונים, מימנים, משמאלנים, מיהודים, מערבים – זה, זה לא לאומי מספיק; צריך להרים את הלאומיות. אז מה לאומי יותר הרי מגישה חרדית וחרד"לית? מי מייצג טוב יותר את הזהות הלאומית מאשר שר הבט"ל – הביטוח הלאומי – ההוא מ"כהנא צדק"? הרי לא לאומי מספיק למנות רמטכ"ל בדימוס כשר ביטחון, היינו צריכים את סמוטריץ' הלאומי כשר במשרד הביטחון שיסביר לנו איך ביטחון צריך להיות; היינו צריכים את סטרוק, היא כל כך חסרה לנו, שרת המשימות הלאומיות. הרי לא המצאנו משרדים, גם לא לאומיים. מי מייצג נאמנה את הלאומיות הישראלית-יהודית יותר מכם? היום שמענו משר התרבות על איך שבת צריכה להיראות. מה לאומי יותר מלגרום לאלפי ישראלים שאינם שומרי שבת לכתת את רגליהם במקומות בילוי וצרכנות במקום תרבות ישראלית, במקום לבקר במוזיאונים? אתם הרי תגידו לנו מהי יהדות, מהי שבת, מה יהודי יותר, מה יהודי פחות. הרי אתם האפוטרופוסים של היהדות, של ריבונו של עולם. אה, והיום גם שמענו הכחשה לעניין. ואיך אפשר לשכוח את השר – סליחה, סגן השר – לזהות יהודית? סגן השר שלא רוצה נשים בצבא, לא רוצה להט"בים במרחב הציבורי, לא רוצה חילונים שישמרו על אורח חייהם. מה יותר לאומי מזה? זו הלאומיות שיצרתם. ושאר הקואליציה, הקואליציה שבניתם, מפלגות שמדירות נשים. בשתי מפלגות, במובהק, במוצהר, אין נשים, כי זה לא צנוע. השנה היא 2023, ויש שתי מפלגות בכנסת ישראל שמדירות נשים. כמה לאומי זה? כמה מתקדם זה? כמה הגיוני זה? כפייה דתית, להט"בופוביה, שנאת נשים, שנאת מיעוטים – זו השורה התחתונה. אבל אתם הבטחתם – הבטחתם יוקר מחיה; הבטחתם משילות; הבטחתם זהות יהודית. את כל זה הבטחתם בבחירות האחרונות. על כל אלו התחייבתם. ובכל זאת, במה בחרתם להתחיל? במערכת המשפט. להרוס את מערכת המשפט, לרמוס את מערכת המשפט, לכתוש את מערכת המשפט, לכתוש אותה דק, לאבד את הבלמים, לאבד את האיזונים עד תום, כי זה מה שאתם עושים. פה בחרתם להתחיל. להתחיל כדי לפתוח את השערים, לפרוץ את הגבולות, להתפרע. אבא ואימא לא בבית. אין מבוגר אחראי שיגיד: חלאס, הגזמתם. אין מגן לדמוקרטיה. הוא חלש מדי. מכאן בחרתם להתחיל. משמעות המהלכים שלכם היא ריסוק עצמאות מערכת המשפט, הפיכת ישראל לדמוקרטיה אבל על הדף, רק בתואר; הדרך המהירה להפוך למדינות שאנחנו לא רוצים להיות; מסלול בטוח להתרסקות; קץ הסיפור הציוני הלאומי האמיתי. הרי למה שפוליטיקאים לא יבחרו את השופטים או את הוועדה למינוי שופטים? אתם מנסים למנות מנכ"לים למשרדים ממשלתיים, אבל אי-אפשר למנות אותם, כי הם מקורבים, הם פעילים, הם חברי כנסת לשעבר, אז למה שהם יהיו מנכ"לים? אז שופטים. בואו נבחר את השופטים שיחרצו דיננו, יקבעו את גורלנו. זה נראה לכם נכון? בזה בחרתם להתחיל. אה, ועוד דבר: פסקת ההתגברות. בואו נסתכל על המפלגות שלכם; בואו נסתכל על קצה החברה הישראלית, על השותפים: אבי מעוז – כמה אנשים הוא מייצג? בצלאל סמוטריץ', נציג הציונות הדתית – הוא מייצג? ומה עם הייצוג לחילונים? מה עם הייצוג לנשים? מה עם הייצוג לערבים? מה הייצוג ללהט"בים? איפה החילונים? הפכו למיעוט. איפה הליברלים? איפה הליברלים של הליכוד? איפה כולם? איפה הרוב הישראלי? בסופו של דבר, הקואליציה היום מסתכלת על הצד החרדי-חרד"לי ועל הצד של הליכוד שבא בה לידי ביטוי, ושותקת. כל אחד שקיבל את התפקיד, כל אחת שקיבלה תפקיד, שותקים כמו שהם שתקו או הושתקו בכל מערכות הבחירות האחרונות, בכל אותן חמש מערכות בחירות שהובלתם אליהן, שגררתם את המדינה אליהן. תראו את הקואליציה. תראו את מובילי המהלכים, את ראש הממשלה שטרטר את כולנו ארבע מערכות בלופ בחירות אין-סופי. ראש מפלגה שחלק מחבריו הורשעו בתמיכה בארגון טרור ונפסלו מריצה לכנסת, אז הינה, הוא היום שר. עוד ראש מפלגה שהורשע בפעם השנייה כי הוא חשב שהוא מעל החוק, הוא יכול לצפצף על החוק. מה שנכון לאזרח הרגיל לא תקף לגביו. הם מובילים לאבדון הזה. אז אתם תקבעו למערכת המשפט, אתם תמנו את השופטים, אתם תרמסו חוקי-יסוד, את ערך השוויון, את כבוד האדם וחירותו. באמת נראה לכם? נראה לכם שזה יקרה? לא, רבותיי, זה לא יקרה. אנחנו נרעיד פה את המדינה. המחאות רק יגדלו; נסביר לאזרחים את הסכנה. נראה כיצד הדרך נסללת לרפובליקת הבננות שאתם מבקשים להפוך אותנו. נוציא את כל האזרחים מבתיהם. נמחה בגרון ניחר, בכלים דמוקרטיים, נשבות, נשבית, לא נפסיק. אבל לא, זה לא יקרה. יש לנו מדינה, יש לנו רק מדינה אחת, אנחנו נשמור עליה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר יואב קיש, השר מקשר בין הממשלה לכנסת ושר החינוך, להשיב על ההצעה. השר קיש, בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> תודה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חשבתי, חבר הכנסת טור פז, שהיית פותח את דבריך בגינוי המעשה השפל של השחתת הקבר של אביו של נתניהו. אני חושב שמן הראוי – – – << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> לא שמעתי אפילו. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מתי? עכשיו? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> תפתחו ynet ותראו, או ערוץ 14. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה ישר מתקן. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> גם זה מקום ששווה לראות, עדיף. אני חושב שמן הראוי שתעלו לפה ותגנו את זה כשאתם הולכים לדבר על כל מיני דברים שקשורים לראש הממשלה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא השחיתו. לא השחיתו. שמו שם מכתב לא ראוי. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אגיד דבר נוסף. מה זו דמוקרטיה? דמוקרטיה זה שלטון הרוב ושמירה על זכויות הפרט, וחבל שחלקכם מפרשים את זה כשלטון המיעוט על הרוב. אז לא, לא זו הדמוקרטיה. הדמוקרטיה תפקידה לאפשר לרוב לומר את דברו ולשמור על זכויותיו של הפרט, ואת זה כנראה שכחו גם באופוזיציה וגם חלקים אחרים בציבור, שמרגישים שאומנם הפסידו בבחירות ומבינים שאין להם רוב בעם, אבל רוצים לשמר את הכוח. ולעניין הזה, אני אומר לך, היושב-ראש, אנחנו כממשלה לאומית, ימנית, חזקה, נוביל בבטחה קו ברור של אחדות, קו ברור של שמירה על אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אנחנו לא ניתן יד להסתה וניסיון לפגוע בשלטון החוק. לא ניתן יד לפגיעה בדמוקרטיה הישראלית. ואנחנו נוביל את התיקון הכל-כך נחוץ וכל כך נחרץ למדינת ישראל בהובלת הרפורמה המשפטית של שר המשפטים יריב לוין. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשר קיש. אני מזמין את חברת הכנסת פנינה תמנו שטה לנמק את ההצעה להביע אי-אמון בממשלה – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תחזור על חצי אמת. שמו מכתב ולא השחיתו. תדייק לפחות. השקר הוא לא – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – מטעם סיעת המחנה הממלכתי. בבקשה, גברתי. עשר דקות לרשותך. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> כנסת נכבדה, אנחנו במחנה הממלכתי הגשנו היום את הצעת האי-אמון בממשלה, לממשלה שמוכיחה לנו מיום ליום, והיא עוד לא בת חודש, שלא רק הכנסת לא יכולה לתת בה אמון, אלא גם הציבור לא יכול לתת אמון בממשלה הזאת. בכל בוקר אזרחי ישראל מתעוררים בחודש האחרון למתקפה פרועה, דורסנית, חסרת רסן, של הממשלה נגד אזרחיה; של שרים שלא קמים בבוקר ואומרים: איך נבנה, איך נשנה, איך נשפר, אלא קמים בבוקר ואומרים: מה נפרק, מה נהרוס, איפה נפגין את הכוח שלנו. אתמול זה היה שר התרבות והספורט מיקי זוהר, שרוצה לסגור את מיזם שבת ישראלית, ואני שמחה שלפחות ראש הממשלה היה צריך להתערב. הוא עוד יצטרך להתערב בכל כך הרבה פעולות של שרים. ומה הוא רצה לעשות, השר זוהר? לקחת לעשרות אלפי ישראלים, אם לא יותר, הפוקדים את אתרי התרבות והמורשת שלנו, את רגעי המנוחה היחידים שיש להם בשבת, ומאפשרים להם קצת ליהנות, ופשוט לרצות את השותפים שלו בקואליציה, את השותפים החרדים, תוך התעלמות בוטה מצורכי הציבור. בשבוע שעבר זה היה שר התקשורת שלמה קרעי, שעוד בטרם למד את תפקידו המיניסטריאלי, בטרם למד להגות את שמות עובדי המשרד, להכיר את ההנהלה הבכירה, את האחריות הגדולה במשרד, החליט לצמצם את חופש התקשורת, להלך עליה אימים בקול אווילי גדול. אין צורך, הוא אומר, בשידור ציבורי. אני יוצאת חלציה של התקשורת, ובעיקר של השידור הציבורי. כמי שעבדה בערוץ 1 – אחר כך זה הפך להיות התאגיד – אני שואלת, זו המטרה שלו? בשביל זה הוא פילל להיות שר? הרי זה מעמד כל כך מרגש להגיע למצב שאתה ממונה לשר במדינת ישראל. ביראת קודש, ביראת כבוד אנשים צריכים להיכנס לתפקיד המיניסטריאלי, אבל מה, אמרה לפניו שרה קודמת ממפלגתו, השרה רגב: מה שווה תאגיד השידור הציבורי אם אי-אפשר לשלוט בו. האם רק בשליטה עסקינן? הממשלה הנוכחית מחפשת כוח, מחפשת לשלוט. לא למשול – לשלוט שליטה. לספח לעצמה כוח גדול ובלתי מוגבל של שררה והטלת מורא. ממשלה שמחפשת יום-יום מי איתנו ומי לא איתנו, מי מיישר קו ומי לא מוכן להרכין ראש. הממשלה הזאת, פתחתי ואמרתי, פותחת במלחמה על אזרחיה. מרגע שאנחנו יצאנו לבחירות, הוכרעו הבחירות, נבחרה ממשלה, הרי הממשלה צריכה להבין שהיא משרתת את כלל האזרחים במדינת ישראל ולא רק את בוחריה. ראינו לצערי שגם כאשר מדובר בביטחון ישראל – ביום שישי האחרון, גם בנושא הזה הממשלה המנופחת הגדולה ביותר שהרכיב נתניהו, יש בה שני שרי ביטחון, ממשלה שמובילה לפקודות סותרות: השר סמוטריץ', השר במשרד הביטחון, נתן הנחיה ביום שישי – הנחיה שערורייתית, כאילו היה מדובר בנער גבעות – שלא לפנות את המאחז אור חיים. התעשת שר הביטחון גלנט ונתן הנחיה הפוכה, כדי לשמור כמובן על חוקי מדינת ישראל. האחריות המיניסטריאלית היא קודם כול של שר ביטחון, אבל המשחק הזה בקודש-הקודשים, חוסר ההבנה שאתה כבר שר בממשלה. השר סמוטריץ', אתה שר בממשלה, כמו שאמרתי, לא נער גבעות, וזה לא מגרש משחקים אישי שלך. כשיש מאחז לא חוקי, מפנים אותו. כמו שאני לא אלך לשטח פתוח בעיר מגוריי פתח תקווה ואחליט שאני שמה קרוון, ובטח אנחנו לא יכולים לתאר או לדמיין, גם אני כחברת כנסת, שמישהו מכם ייתן גיבוי למי שעובר על החוק. התחושה היא שיש שרים שעוד לא הפנימו את מעמדם. כמובן שהסאגה לא הסתיימה בזה, אלא לאחר שהשר גלנט עשה לו נו נו נו, סמוטריץ' החליט לעשות ברוגז, החליט להחרים. הוא ושריו החליטו להחרים את הממשלה, את ישיבת הממשלה האחרונה. הם מחרימים את עצמם? את מי הם מחרימים? אני מנסה להבין. הם מחרימים את אזרחי מדינת ישראל? וראש הממשלה נתניהו לא מצליח לשלוט בקיצוניים. לא מצליח לשלוט בקיצוניים. מלכתחילה, נתניהו, לא היית צריך לחלק כיבודים על חשבון ביטחון עם ישראל, ולצערי, אם לא תפטר את השר סמוטריץ' מתפקידו כשר במשרד הביטחון, כולנו נשלם מחיר כבד. מה שעצוב זה שבעצם מספיק מכובד להיות שר אוצר, מספיק מכובד ויש ים עבודה באוצר, בטח בתקופה הזאת, שיש עבודה עצומה אל מול העובדה שיש יוקר מחיה שתחתיו נאנקים אזרחי מדינת ישראל. ברור מאליו שהיה צריך להגיד דיינו. זו עוד הוכחה להפקרות, ואם אנחנו חושבים שאנחנו עוצרים בזה, ברור שלא פחות מביטחון ישראל, חינוך ילדינו, עתיד מדינת ישראל, גם הוא תחת הפרטה של האחריות המיניסטריאלית שחוגגת. משרד החינוך נשלט בידי לא פחות משלושה פוליטיקאים שבוחשים בחינוך. נמצא איתנו כאן שר החינוך. איך אתה, שר החינוך, יכול לסבול את הרעיון הזה שיש לך עוד שר במשרד החינוך, שיש עוד סגן שר שקיבל יחידות סמך? זה פשוט לא הגיוני. אחרי הקורונה – ואני יודעת כמה קשה עבדת באותה תקופה, כי אני הייתי בממשלה, היית סגן שר הבריאות – הרי הילדים של מדינת ישראל היו בקריסה, גם נפשית, גם פדגוגית. אני אומרת: מה, הכול זה משחק כיסאות? יש עולם מתוקן. יש דבר כזה שנקרא עולם מתוקן, שכל שר אמון על משרדו. נכון, גם בעולם נהוג שיש שרים נוספים, אבל לא בצורה שערורייתית כזאת, לא בהפקרות שכזו, בטח לא תוך כדי סתירות עוד לפני שקמה הממשלה הזאת, ובטח שאם אומרים עד כאן, הם לא מחרימים את הממשלות של עצמם. בכלל, הלך הרוח הוא כל כך קשה. הוא כל כך קשה. אני אנצל את ההזדמנות שיש פה שני שרים במליאה, כולל שר המשפטים – החוק הזה תחת משרדך, השר לוין. חוק ייצוג הולם. אומנם אין חובה לשרים ושרות למנות מנכ"לים שהם נשים, אבל אני מתביישת שזו המציאות וזו תמונת המצב שאתם מראים לילדות שלנו ולילדים שלנו. לאיזו מציאות אנחנו מחנכים את ילדי ישראל – שרק מנכ"לים אפשר להביא? לדעתי זו הייתה כבר הישיבה השלישית או הרביעית של הממשלה שמביאים מינויים למנהלים כלליים למשרדי הממשלה, שאנחנו מבינים שהם התפקידים המשמעותיים ביותר במגזר הציבורי, ולא אף אישה אחת. ואני לא צבועה, אני לא אשחק לשני כיוונים – אני הגנתי על המועמדות של עורכת הדין אוסנת מארק. אני לא הסכמתי שתהיה השתלחות בה. אבל מרגע שהיא משכה את מועמדותה, צר לי, צר לי שאף שרה בממשלת ישראל ואף שר לא טרחו להציג מועמדת אישה, ויש לנו מצוינות ביותר. זה הלך הרוח. וזה פשוט לירוק בפרצוף של הימין הליברלי. הליכוד זו כבר לא תנועה לאומית ליברלית. זו לאומית שמרנית שנכנעת לסחטנות, שלא מבינה שהיא הופכת את המדינה שלנו ליותר דתית – ואני אומרת את זה כאישה דתית. מה שנעשה בממשלה עכשיו, עם כל המהלכים של כפייה דתית, מייצר חילול שם השם. לא קרבה. הממשלה הנוכחית – אני מסתכלת סביב השולחן – אין מה להתפאר בה. גם שש שרות – אגב, אנחנו היינו 30% בממשלה היוצאת. 30% נשים שרות מכלל הממשלה, היום אנחנו פחות מ-19% שהן שרות. אבל אני אומרת לכן, שרות יקרות, אל תטמנו ראשכן בחול, וגם לא השרים שאכפת להם. הקריאה הזאת היא כמובן גם לך, אדוני יושב-ראש הכנסת, כמי שמשפיע מאוד בליכוד. אני מבקשת ודורשת – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הזמן נגמר. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – שהבנות שלנו תראינה מנכ"ליות. ראש הממשלה צריך לעצור את המינויים עד שנעשה תיקון. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. תודה לך, גברתי. גם על ההצעה הזו ישיב השר המקשר בין הכנסת לממשלה, שר החינוך חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראיתי את הכותרת של האי-אמון הזה וכמעט פרצתי בצחוק. מי הם, מה שנקרא, שיבואו ויטיפו לנו על גודל הממשלה, אחרי שהיו קואליציה של 61 חברי כנסת שהיו עם 22 נורבגים? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> לא רק שאתם לא משנים. לא רק שאתם לא משנים, אתם מוסיפים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> ואתם תיקנתם את החוק בשביל להקטין רק אולי לסיעה הגדולה, הליכוד, את שליש הסיעה כפי שהיה קודם, אז אולי זה קצת מקדים את החוק שמגיע. אנחנו מתקנים בחזרה – את הקלקולים שאתם עשיתם אנחנו מתקנים, כך נעשה גם בעוד הרבה הצעות חוק אחרות, כך גם בנושא הזה, שבסוף, למרות שהקואליציה הזו יותר גדולה מהקואליציה הקודמת, יהיו לנו פחות נורבגים ממה שהיו לכם, אז בטח לא תוכלו להטיף לנו מוסר על גודל ממשלה ועל כל מיני אירועים מתנפחים כאלה או אחרים. תודה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה אתם רוצים להגיד? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשר קיש. אני מזמין את חבר הכנסת אביגדור ליברמן לנמק את ההצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת ישראל ביתנו. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, אומנם כתבתי נאום, אבל אני רוצה להתחיל דווקא ממה ששמעתי כאן. באמת, יש פה ממשלה וכנסת שעוסקים רק בפוליטיקאים. אני רואה את ראש ממשלה מתעסק בסוגיה המשפטית שאמורה להציל אותו מהתסבוכת הפרטית שלו. אני רואה את שר הבריאות – הוא עדיין שר הבריאות, הפיטורים עוד לא נכנסו לתוקף. אבל מי מטפל בבעיות אמת? אנחנו שומעים על אלימות בבתי החולים יום-יום. לא שמעתי התייחסות אחת, מילה אחת, מראש הממשלה, מראש הקואליציה, על האלימות המשתוללת במערכת הבריאות. בטח את ראש הממשלה זה לא מעניין, בטח שר הבריאות מתעסק בדברים אחרים, ואף אחד לא מטפל בבעיות האמת של אזרחי מדינת ישראל. אני גם לא מבין, אני מודה ומתוודה, שמעתי נאום חוצב להבות של פנינה, של משה טור פז, ואני פונה לחבריי, חברים טובים, ליושב-ראש האופוזיציה יאיר לפיד וגם לשר הביטחון לשעבר בני גנץ – תפסיקו עם פיצול האישיות. תפסיקו לגמגם בנושא של הרפורמה המשפטית. אין שום דרך, תרדו מהסרט הזה שיש פשרה איתם. אני שמעתי שמדברים בשם יש עתיד. הממשלה כושלת במאה אחוז, ראש הממשלה חלש, מאה אחוז מרמה את ציבור בוחריו, מנסה להקים פה דיקטטורה מלאה, אז איזו פשרה אתם רוצים? אתם רוצים 50% דיקטטורה? 50% דיקטטורה? מה אתם רוצים פה, ראש ממשלה חזק ב-50%? אתם רוצים שראש הממשלה יפגע רק ב-50% בציבור בוחריו? שירמה את כל האזרחים רק חצי? איזו פשרה? תפסיקו, תרדו מהסרט הזה. זה פשוט לא מתאים. בכל אופן, אנחנו לא בסרט הזה, לא נהיה בשום פשרה. חבל שאנחנו מגיעים לזה, וגם ראשי האופוזיציה מודיעים על כך בלי להתייעץ עם חברים אחרים. ואני אומר לכם, לא התייעצתם, הוצאתם הודעות – אנחנו לא שם, ואני ממליץ לכולם לרדת מזה. גם בנושא של – אני לא רואה פה נציגי ש"ס ויהדות התורה, אבל כאן מעל בימת הכנסת אני רוצה להגיד להם: תפסיקו לבלבל את המוח, אין לכם שום מונופול על היהדות. שבעים פנים לתורה. אתם לא נמצאים באף אחד מאותם שבעים פנים לתורה. אתם מחוץ למגרש הזה. מה שאתם עושים זה פשוט לשמר את התצורה החיצונית, שומרים על כל הסממנים החיצוניים, אבל מבחינת המהות אתם מרמים יום-יום, אתם פשוט מזייפים את התכנים של היהדות, של מסורת ישראל. אין שום קשר בין מה שאתם מטיפים לו ליהדות אמיתית. מה שפה אפשר להגיד – כמה שיותר מתקרבים למוסדות של ש"ס ויהדות התורה, ככה מתרחקים מאלוהים. אני לא מבין מאיפה לקחתם שאסור לשרת בצה"ל, איפה כתוב שאסור להיות לוחמים. לא מעט מגדולי ישראל היו לוחמים מעולים, מצוינים. מה אומר משה ליהושע בן-נון? וכך כתוב בספר שמות: "ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק". דוד המלך גם עבד וגם היה לוחם, ברק בן אבינעם, יהודה המכבי, שמעון בר-כוכבא כולם היו לוחמים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם חברי הכנסת של ש"ס שירתו בצבא. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גם בתחילת הדרך וגם במדינת ישראל – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חברי הכנסת של ש"ס שירתו בצבא. הם לא פה, אבל – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – גם ח"כים מיהדות התורה וגם האדמו"רים היו לוחמים, ואף אחד לא ראה בזה פסול. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חברי הכנסת של ש"ס שירתו בצבא. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> דוד המלך עבד ונלחם. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני עוד זוכר תקופה שבה סגן השר לשעבר אברהם רביץ ז"ל, מטעם יהדות התורה, היה לוחם בלח"י וידע לשיר "חיילים אלמונים", וגם האדמו"ר מסרט ויז'ניץ, אליעזר הגר ז"ל, התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת כרמלי, ואף נפצע בקרבות על רמת יוחנן באזור עמק זבולון והוגדר כנכה צה"ל. מי אמר שלנשים אסור להיות חלק ממערך הביטחון של מדינת ישראל? דבורה הנביאה לא הייתה רק שופטת, היא הייתה באמת שרת הביטחון באותה מלחמה נגד צבא חצור. הרי היא הקימה את הצבא. יעל אשת חבר הקיני, היא הרגה את סיסרא. בסופו של דבר, ברק בן אבינעם היה רמטכ"ל, דבורה הנביאה הייתה שרת הביטחון, אבל מי שהרג את סיסרא הייתה יעל אשת חבר הקיני. יהודית – הרי יהודית הרגה את שר הצבא האשורי של נבוכדנצר. היא כנראה באמת הייתה ג'דה, כנראה עברה הכשרה בסיירת מטכ"ל, פשוט ערפה את ראשו. גם שרה אהרנסון, גיבורת ניל"י, וחנה סנש, הצנחנית שלנו שהיא דמות ומודל לחיקוי ולהערצה להרבה בנות ישראל. יש מעל 850 חללות צה"ל, כ-1,000 נשים שנהרגו כלוחמות מאז החל המאבק על ארץ ישראל. גם המאבק על העלייה והניסיון לבטל את חוק השבות, הכול בניגוד למסורת ישראל. בואו נחזור למקורות, מה כתוב שם? "ואהבתם את הגר, כי גרים הייתם בארץ מצרים". בכלל, מכל מה שלמדנו מתוך המקורות, שקולה ישיבת ארץ ישראל כנגד כל התורה כולה, בטח ובטח כשמדובר בזרע ישראל. דיברנו הרבה פעמים על רות המואבייה, אבל פה בירושלים יש רחוב, רחוב נחמד מאוד, חלק בטח מכירים אותו, הלני המלכה. הלני המלכה לא הייתה יהודייה בדיוק, היא לא עברה בדיוק גיור, לא היה שם זרע ישראל, אבל היא הייתה צדיקה, וגם בזמן הרעב היא זו שהצילה את בני ישראל וגם חילקה אוכל לכל אלה שנשארו ללא כלום. הגבעונים, מי מכיר את סיפור הגבעונים? אז הייתה רבנות ראשית. 150,000 איש, אז, בימים ההם, גוירו פשוט בלי לבלבל את המוח. ואגב, כל מי שניסה להשפיל אותם, גם כשמדובר על גדולי ישראל, שילם מחיר כבד על ההתנשאות הזאת. גיור האדומים, תקראו אצל יוספוס פלביוס. אגב, איפה הורדוס? הורדוס היה בסך הכול מהאדומים, עבר גיור, הבנאי הכי גדול בתולדות עם ישראל. גם בתקופת הגאונים מהמאה השישית למאה ה-11 – גלים של גיורים. אז כל הסיפור הזה, כל ביטול חוק השבות, מאיפה לקחתם את זה? וגם, מי אמר שאסור לעבוד? הרמב"ם עבד במשרה מלאה, רופא; רש"י, יצרן יין במשרה מלאה; הילל הזקן שהוא באמת הצדיק, היה חוטב עצים, וזה לא הפריע לו להיות יהודי לא פחות טוב לא מגפני ולא מליצמן ולא מאחרים. הרמב"ם, בחיבור ההלכתי המונומנטלי שלו משנה תורה, הלכות תלמוד תורה, כותב: כל מי שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה, הרי זה חילול השם. בניגוד אליכם, אנחנו בישראל ביתנו מתנגדים לחילול השם. אנחנו מכבדים את מסורת ישראל. הרמב"ם מוסיף וכותב: "כל תורה שאין עימה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון". לכן, אדוני היושב-ראש, כל מה שהצליחו לסחוט בכוח – נחזור לשלטון ונבטל הכול, לא רק את זה. גם נחזור, אדוני שר החינוך, להסכם ההיסטורי בין בן גוריון לבין חזון איש: לא יהיו יותר מ-400 פטורים בשנה. כל הסיפור של תורתם אומנותם, פטור גורף – נגמר. שוויון בנטל גם בכלכלה וגם בצבא, גם ליהודים וגם לערבים. לא נוותר על זה. ותזכרו, לא לעולם חוסן. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני, וגם על ההצעה הזו ישיב השר המקשר בין הממשלה לכנסת ושר החינוך חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת, היושב-ראש, אתה הפסדת חוויה. אני ישבתי ונהניתי, שמעתי את נאומו של יו"ר סיעת ישראל ביתנו אביגדור ליברמן מתובל בהרבה היסטוריה מקראית שבאמת היה שווה ומעניין לסקור אותה. לכן אני חשבתי שאני אעלה ואתחיל להתייחס לאבסורד הגדול. הרי מה הנושא? פגיעה בערכי היהדות. כל כך קל כאילו לשכוח מה היה בשנה וחצי האחרונות, איך כיוונתם חיצים הכי ברורים כנגד הזהות היהודית של המדינה, כנגד הציבור החרדי. << מנהל >> << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו לא יהודים, אנחנו לא יהודים, רק אתם יהודים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> בחרתם להתעלל בציבור החרדי וראיתם בו אויב מדינה, בהשמצות ובשקרים, וראינו – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתם – – – << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> שר החינוך, מי שפוגע בציבור החרדי זה ראשי ש"ס ויהדות התורה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סיימתם את הערות הביניים? מי שרוצה – לא להפריע לדובר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> ראינו איך אתם לא מסוגלים כממשלה להעביר שום דבר לטובת חיילי צה"ל בלי שאנחנו כאופוזיציה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה לא רוצה שהילדים שלהם ילמדו מתמטיקה. אתה שר חינוך שלא רוצה שהילדים ילמדו מתמטיקה – מתמטיקה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עודד פורר, אני מבקש לא להפריע לדובר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הרי אם לא היינו אנחנו עוזרים לכם באופוזיציה, גם את ה-75% לחיילי צה"ל לא הייתם נותנים. רציתם לתת 66%, רצינו 100%, גם את זה אתם לא רציתם לתת. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> לא רציתם באמת – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אז אחרי שראיתי כמה צביעות הייתה פה, כמה צביעות הייתה פה, מהאמירה הראשונה של ממשלה מנופחת, ואף אחד לא שכחתם איך ניפחתם את הממשלה האחרונה; מהאמירה של פגיעה קשה בערכי היהדות, ואף אחד לא שכח איך אתם פגעתם ביהדות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא פגענו בערך אחד, בערך אחד. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> במה? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אז עם כל הכבוד, עם כל הכבוד, נאום שמתובל באזכורים מסיפורי התנ"ך, לא יכפר על מה שעשיתם פה בשנה וחצי האחרונות. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> היהדות שלנו לא טובה, לא מספיק טובה, רק שלכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. בהתאם לתקנות הכנסת, נתחיל בדיון הסיעתי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יאיר לפיד. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> "פגעתם ביהדות", תן דוגמה אחת – דוגמה אחת. עלית כדי להשיב ולא השבת, אז מה עשית בזה? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מה חשבת, שתקבל תשובה? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לפחות משר החינוך. איזה חינוך הוא נותן פה? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> איזה שר חינוך מעודד שלא ילמדו לימודי ליבה? איזה שר חינוך? אחד מתוך החמישה. איזה? איזה מספר? << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש לי שאלה למליאה: איפה בן גביר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עובד. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> שישה פצועים בארבעה מקרי ירי בלוד – איפה הוא? לפני הבחירות אנחנו יודעים מה היה קורה: אחרי חמש דקות הוא כבר שם; אינסטגרם, טיקטוק, ראיונות בכל הערוצים, מבטיח לנו שאצלו לא יהיו דברים כאלה, הוא היה גומר את זה ביום. בפסגת זאב אתמול ילדה נפגעה מירי תועה, בת שבע וחצי, ישבה בבית, ירו לתוך הבית שלה. אני משאיר לכם לדמיין את סדרת הצילומים של בן גביר עם ילדה כזאת לפני הבחירות. עכשיו השר דני דין נעלם. אתמול במועצה האזורית אשכול, ליד שדה אברהם, ילדה בת 17 קלטה שעוקב אחריה מישהו חשוד, הקפיצו אנשי ביטחון, ברחה ברגע האחרון – אנחנו יודעים מה בן גביר היה עושה לפני הבחירות מסיפור כזה. האינסטגרם שלו היה נופל. הצוותים הרפואיים שובתים היום בגלל האלימות בבתי החולים כלפיהם, עוד מקרה ועוד מקרה ועוד מקרה. שוב מתקיפים אותם, שוב מרביצים להם. רופאים ואחיות שמצילים חיים מרגישים שאין מי שיגן עליהם. זה היבול של סוף שבוע אחד. מה קרה לסבב הראיונות הקבוע? ערוץ 12, 13, 14, ynet, וואלה, חמש עם, שש עם, מהדורה מוקדמת, מהדורה מאוחרת, חדשות הלילה. מנופף באקדחו, מבטיח לכולם שאחרי שבוע אצלו הכול ייגמר, הוא יראה להם. אנחנו יודעים בדיוק מה הוא היה אומר אז לשר לביטחון פנים. אז נשאלת השאלה: איפה בן גביר? ביטחון פנים זה עניין רציני. טיפול באלימות זה עניין רציני. אנשים רציניים צריכים לטפל בו, מומחים בהפעלת הכוח, לא מומחים באינסטגרם וטיקטוק. בן גביר עשה קריירה מלרכוב על הפחדים של האזרחים. הפחדים מוצדקים, רק באיזה עולם הוא הפתרון? באיזה עולם הפתרון לאלימות בחברה הישראלית הוא עבריין מורשע שעשה את כל הקריירה שלו בצילומי סלפי, שהניסיון היחיד שלו בתחום המשטרתי זה שהוא היה עצור אין-ספור פעמים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> במה הוא הורשע? אתה יודע במה הורשע? בזה שהוא תלה – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אולי מוטב לממשלה למנות שר אמיתי לביטחון פנים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא קולטים. ממשיכים לפמפם בלי לדעת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי אם יהיה שר אמיתי לביטחון פנים, בן גביר יוכל להתפנות לדבר היחיד בעולם שהוא טוב בו, שזה צילומים וראיונות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – על זה הוא הורשע, לפני 25 שנה, אוי אוי אוי. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> עד אז, אנחנו נמשיך לשאול את השאלה הרלוונטית היחידה: איפה בן גביר? תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לפני שנעבור לנואם הבא – הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה וקריאה השלישית, הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 52), שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. ניסיון הרמייה של ראש הממשלה החלש את בוחריו בנושא המהפכה המשטרית וביטול הדמוקרטיה דה פקטו; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלה מתנפחת וחסרת מעצורים; << נושא >> << נושא >> 3. פגיעה קשה ומתמשכת בערכי היהדות על ידי ראשי ש"ס ויהדות התורה<< נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, המחנה הממלכתי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. גם במליאה וגם בוועדה של קרעי אמרתי שבתוך חודש שרי הביטחון יריבו ביניהם. נו, אז תריבו, אבל למה אנחנו צריכים לסבול? תריבו ביניכם, שרי הביטחון. שאלתי בוועדה של קרעי, מה יקרה אם שר הביטחון יחליף את ההחלטה של השר במשרד הביטחון? אז היועץ המשפטי רצה להשיב, אז רוטמן קפץ שהוא לא יכול להשיב, אבל בסוף אמרו שאם שר הביטחון קובע והשר במשרד מחליט, הוא משנה את ההחלטה שלו. כמו שצריך, פיקוד אחד לביטחון, פיקוד אחד לצה"ל, ארבעה שרי ביטחון. אחרי זה עלינו פה במליאה ושאלנו: מה יקרה בסיפור דמיוני, אם יהיה איזה מאחז לא חוקי שצריך לפנות? שאלנו את זה, ומצאנו מריבת שרים, והינה רבים השרים, והביטחון של ישראל נפגע בגלל מריבות של שרים. תשימו 38 שרים, תשימו סגני שרים, אבל מה אתם רבים על ביטחון? מה אתם נותנים הוראות סותרות לצבא? אבל במה אתם מתעסקים עכשיו? זאת השאלה. פורסם סקר בעיתון בשבע, שנילקח מעיתון ישראל היום – שני עיתונים לא של שמאלנים – והסקר של ישראל היום, על ידי "מאגר מוחות", אומר ש-70% מהליכודניקים רוצים שהממשלה תתעסק ביוקר המחיה, 11% – בביטחון, ו-8% – בשסע החברתי. כשזה מתחבר ליוקר המחיה – כמעט 80%. ורק 7% מהליכודניקים – יריב, יריב שר המשפטים, שר המשפטים יריב לוין, יש סקר שבוצע השבוע על ידי ישראל היום: 80% בתכלס מהליכודניקים רוצים שתתעסקו ביוקר המחיה – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אתה מאמין לסקרים? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – ורק 7% רוצים רפורמה משפטית. אלה המספרים. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> היה סקר ב-1 בנובמבר, מיכאל. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אלה המספרים. עכשיו באתם ועשיתם מסיבת עיתונאים על יוקר המחיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לפי הסקר שאין לנו 61 בכלל. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עשיתם – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> לפי הסקרים אני לא חבר כנסת. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, תקשיבו לבוחרים שלכם. הבוחרים שלכם, מאיפה הם באים? חלקם מעמד ביניים עם קשיים, חלקם עניים מרודים. אומרים לכם 80% מהם: תתעסקו ביוקר המחיה, תביאו בשורה. לאן הלכתם? 7% – להתעסק ברפורמה משפטית. ומה אתם עושים עכשיו? יוצרים קרע בעם, יוצרים ברדק. עושים מסיבת עיתונאים על יוקר המחיה, ומה יש במסיבת עיתונאים? הוזלת הדלק בעשר אגורות. אנחנו הוזלנו את הדלק בחצי שקל. אפילו לא שמרתם על הדברים שעשינו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שני משפטים. לא שמרתם על מענקים למשפחות בשכר נמוך. הבאנו 500 מיליון שקל נוספים – הייתם שומרים על זה. לא שמרתם על הטבות מס לאנשים עובדים עם ילדים. אתם מביאים עשר אגורות לדלק – זה יוקר המחיה? זה מסיבת העיתונאים של הבלוף. איפה מה שהבטחתם חינוך חינם? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> איפה מה שהבטחתם להוריד את המע"מ ל-12%? איפה ההבטחות לבלום, להקפיא את המשכנתה? 80% מהבוחרים שלכם רוצים יוקר המחיה, ואתם עושים ברדק במערכת המשפט. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, המחנה הממלכתי. יעלה ויבוא חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. אחריו – שמחה רוטמן. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתנצל למעשה בפני כל מחנה השמאל הנאור, שאתמול בישיבת הממשלה, בניגוד לציפיות שלהם, ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, אכן כן, בלב כבד, פיטר את שר הפנים והבריאות הרב אריה דרעי. ובניגוד לכל הציפיות שלכם שמישהו כאן יאחז בכיסא ולא יקיים את החוק, אכן מדובר באנשים שמקיימים חוק. בניגוד לפעולות האנרכיסטיות ולקריאות התיגר שלכם על הממשלה ועל כל השלטון, אנחנו מקיימים את החוק ואנשי חוק כמו שצריך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חוץ מכשאתם רוצים – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> שמעתי היום שראש האופוזיציה קרא בישיבת סיעה להקים ועידה נשיאותית. אני מצטרף לקריאה שלו, אדוני שר המשפטים, שמייד אחרי שתעביר את כל הרפורמות המשפטיות שלך, צריך להקים ועידה נשיאותית בשביל ללמד את המחנה שהפסיד לקיים את רצון הבוחר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין לכם סמכות לבטל את הדמוקרטיה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לקיים את רצון הבוחר על ידי ועידה נשיאותית – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין לכם לגיטימציה, סמכות לבטל את הדמוקרטיה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – שתלמדו לקבל את רצון העם. אתם לא יודעים לקבל את זה בקלפי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין לכם סמכות. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> חברי חבר הכנסת מיכאל ביטון דיבר איתי על סקרים. מר ביטון, לפי הסקרים שאתם קוראים, אני עכשיו בכלל לא חבר כנסת ואנחנו בכלל לא בשלטון. פתאום הסקרים האלה הם חשובים. ב-1 בנובמבר היה סקר מכריע – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> העם רוצה שתתעסקו ביוקר המחיה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> ממתי כל חודש אתם באים עם סקרים חדשים, ואתם רוצים לנווט שבקדנציה – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – שבחר בך רוצה שתדאג לו ליוקר המחיה, לא לרפורמה משפטית. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – שאתם משלתם היו סקרים שהציבור מרוסק, עניין אתכם? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> 70% מהליכוד – – – רוצים שתתעסק ביוקר המחיה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> חברת הכנסת אורנה ברביבאי, העלית היום ציוץ עם תמונה של ראשי המפלגות: מה אני אענה לבנות שלי – לנכדות שלך – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> שאין מודלים של נשים. אין מודלים של נשים אצלכם. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – כשהן ראו את התמונה של כל ראשי הסיעות. אבל כשישאלו אותך: בממשלה שבה אתם כיהנתם, סבתא, איך יכול להיות שבין כל ראשי הסיעות אין איזה מזרחי לתפאורה, אין איזה חרדי – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מה אני, מה אני? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אין איזה דתי בממשלה הזאת? לא עניין אתכם. פתאום מעניין אתכם איפה רצון הבוחר. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> די, נו, באמת, אין נשים בחברה הישראלית? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> תגידי להם שהיו בחירות ב-1 בנובמבר וזה מה שהציבור בחר. אלו ראשי הסיעות – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מה הציבור בחר? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – וזו ממשלה יהודית שבאה למשול. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מה הציבור בחר, מה הציבור בחר? לרסק את המדינה? מה? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> חברים, יש לכם כמעט חמש שנים לצעוק ולהפגין. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – הבחירה של הישראלים. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> צאו לגשרים, יש מזג אוויר יפה. אנחנו נמשול. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא אכפת לך – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> גם בגשם נהיה בחוץ, אל תדאג, גם בגשם. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> והפיטורים שהיו בישיבת הממשלה זה לא חולשה, אלא אתם תקבלו כמו אגרוף חזק את כל חברי הקואליציה, שיעמדו מאחורי כל הרפורמות של סגן ראש הממשלה ושר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין. תודה רבה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> להרוס את הדמוקרטיה בישראל, אלה הרפורמות, כדי שהוא יימלט מהכלא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שמחה רוטמן, הציונות הדתית. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> כדי שהוא יימלט מהכלא, זה מה שאתם רוצים. אף אישה בש"ס. אין, לא ראויות נשים בש"ס. אתה עוד מעיר לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תכבדי את האמונה שלהם. הן לא רוצות. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה עוד מעיר לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה הם צריכים להתנצל על האמונה שלהם? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אתן הכי פוגעות בנשים, אתן. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שיכבדו את הנשים שלהם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תכבדו את הנשים הדתיות, שלא רוצות להיות כאן. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שיכבדו את הנשים שלהם. מה זה "תכבדי את האמונה שלהם"? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אתם מכריחים נשים – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת שמחה רוטמן, רשות הדיבור שלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> פטרנליזם יתר – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה האמונה, את מבטלת נשים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני גרתי לידם ויש לי משפחה חרדית. זכותן לאמונתן. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא זכותן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה שאתם עושים פה זאת השפלה של הרצון שלהן. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> הן 50% מהציבור בישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> השפלה של רצון של נשים – – – או לא להיות – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> את אישה שאומרת שזכותם להדיר נשים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת ברביבאי – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, זכותה של אישה גם להיות עקרת בית, אם היא רוצה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לא זכותה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – תני לדובר לפתוח בנאומו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זכותה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> נשים – 50%. לא זכותם. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> טלי, על מה את מדברת? מי שרוצה להתמודד איתם, גומרים עליה. מה את מדברת שטויות? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – זכותה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – להיות בבית. זו זכותה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבקש לאפשר לנואם לדבר. מי שיפריע, אני אקרא אותו לסדר. בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, תודה רבה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> זכותן של נשים לא להופיע ברשימות, כל הכבוד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זכותה, אם זה מה שהיא רוצה, את לא תכריחי אותה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> את כאישה – – – ל << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע לנואם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את מביישת אותה – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אני מביישת אותה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> את מחליטה – – – נשים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> את מביישת, את מביישת, עולם בלי נשים הוא עולם לא טוב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> טוב, אני – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> על מה את מדברת? אין זכות להדיר נשים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני אתחיל לקרוא קריאה ראשונה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה את מחליטה בשביל כל הנשים? מי את שתחליטי בשביל כולן? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מבקש להפסיק – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – על מה את מדברת? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מבקש להפסיק את השיח בין הספסלים. הנואם עומד על הבמה – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> רגע, היא לא אישה פורצת דרך, אני לא מבינה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – וזכותו לדבר, ולאף אחד אין זכות להפריע לו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זו ששוריינה ברשימת הליכוד מדברת על זכויות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מרגע זה אני קורא לסדר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – אותם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> באמת – – – נשים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, אני מתחיל לקרוא לסדר מרגע זה. אני מאפס את השעון. תתחיל לדבר, בבקשה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שאחד מנושאי האי-אמון הפתיע אותי עד מאוד, בייחוד כשהוא בא מצד סיעת יש עתיד. אני לא בטוח שמותר להם להשתמש בשורש "רמייה" בשום הטיה שהיא, אבל כך הם בחרו בכל זאת. אני חייב לומר שהזעם הקדוש הזה הוא אחד מהדברים שהכי מפתיעים אותי. הייתי אומר "משעשעים", אבל יש יותר מדי אנשים שקונים את הזעם הזה, אז זה לא משעשע. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> בוא, תצחק על חשבוננו. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה לא משעשע בכלל. יש יותר מדי אנשים שקונים את הרמייה שאנשי יש עתיד נוקטים, ולא רק אנשי יש עתיד אלא עוד כמה אנשים באופוזיציה. לא הוצגה תוכנית לתיקון מערכת המשפט לפני הבחירות, זה פשוט נושא שנחת משום מקום, בלי שיח ציבורי, בהפתעה, אף אחד לא ידע; מי שמע? מי שמע שיש בעיה? אני גם נעלב באופן אישי, כי אחד מהדברים הראשונים שקרו כשהגעתי לכנסת זה שאנשים הקריאו לי מהספר שלי, "מפלגת בג"ץ", חלקם פה, על הדוכן. זאת אומרת שהבעיה שיש לנו מערכת משפט שאיבדה את האיזונים ואת הבלמים נמצאת בשיח הציבורי בצורה מאוד מאוד רצינית. פסקת התגברות נכנסה להסכמים הקואליציוניים כבר ב-2015 – לא מומשה, אבל הייתה כבר בהסכמים הקואליציוניים של 2015, בהסכמים הקואליציוניים של 2019, ועברה כאן – כאן, כאן ממש – בכנסת הקודמת, בטרומית. היא עברה בטרומית ועוכבה על ידי יש עתיד. כן, על ידי ממשלת השינוי עוכבה הצעת החוק הזאת למרות שהיא עברה בטרומית, בניגוד לתקנון, כי תקנון זה רק לאחרים, ויועצים משפטיים זה רק – או כמו שאמר ראש מפלגתם באחד הציטוטים, ורק אחד שנמצא בשמיים, חברת הכנסת ברביבאי, היה יכול להמציא ציטוט שכזה: "בעיניי זה חוקי". בעיניי זה חוקי. כלומר, אז היועץ המשפטי אמר שזה לא חוקי, אבל בעיניי זה חוקי, אמר יאיר לפיד. זה באמת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם מיקי לוי אמר את זה פעם. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> גם מיקי לוי, מצוין. יש לנו יועצים משפטיים מטעם סיעת יש עתיד. הדבר הזה הוא בעיניי מדהים, כי לבוא בזעם קדוש ולהגיד: חבר'ה, אבל אתם לא אמרתם לנו שאתם רוצים לתקן את מערכת המשפט – יושב פה חבר הכנסת אמסלם, שדיבר על זה, כתב על זה והתראיין על זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, חמש שנים אנחנו אומרים להם את זה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אומר, לא לפני הבחירות, כי הם שוכחים. אתה יודע, מה שקרה לפני פשוט נשכח, פשוט נמחק להם מהזיכרון, הם לא עברו שדרוג. אבל לפני הבחירות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם אמרו לנו שהם ילכו עם מנסור עבאס, הם אמרו לנו הכול. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש לי עוד שנייה וחצי. אנחנו בציונות הדתית עשינו מסיבת עיתונאים, הצגנו תוכנית מפורטת. בליכוד כמעט כל אחד מהחמישייה הראשונה דיבר, הציג תוכנית עם פרטים. בסיעות החרדיות הגיבו לתוכנית שהצגנו ואמרו: כן, אנחנו רוצים, ואנחנו נרצה גם פסקת התגברות וזה יהיה תנאי עבורנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הכול נשכח – לא דיברו על זה לפני הבחירות. אני אומר לכם, רבותיי, שכשיש עתיד אומרים שעל משהו לא דיברו לפני הבחירות, צריך לקחת את זה ברצינות, כי יש עתיד, כידוע, אמרו לפני הבחירות שהם יקימו קואליציה עם תומכי טרור וישבו עם תומכי טרור ויכניסו פנימה את ממשלת השינוי. על הכול הם דיברו לפני הבחירות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הציגו לציבור את הכול. אז אני אומר, רבותיי, מהם נלמד מהי רמייה ונעשה תמיד, תמיד, תמיד להפך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, שמחה רוטמן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רוטמן, אני רק רוצה להגיד לך – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הדובר הבא, חבר הכנסת ישראל אייכלר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – אני מציע לך לא להסביר ולא להתנצל אלא לעבוד, להתקדם. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו בפרשת "בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו". עם ישראל יצא מעבדות לחירות, ופרעה, עדיין, אחרי שבע מכות, הכביד את ליבו והיה צריך לקבל עוד שלוש מכות עד ששחרר את עם ישראל. עם ישראל, מי שראה את הכינוס היום לכבודו של הרב אריה דרעי בהשתתפות ראש הממשלה וכל מרכיבי הקואליציה ראה את מלחמת השחרור של עם ישראל מידי משטר הדיכוי הדיקטטורי. אנחנו נכונן פה מחדש את הדמוקרטיה שאבדה בשנים האחרונות. עמדנו פה ודיברנו וקשקשנו, ומי שהחליט החלטות היה בבניין הסמוך – בבית המשפט העליון. שנים רבות אני אמרתי שעצם העובדה שהם נותנים עדיין ליהודים חרדים להצביע בבחירות זו זכות גדולה, כי יכול להיות שיבוא יום והם ישללו מאיתנו את זכות הבחירה. אנחנו שמענו פה קודם שאומרים: אין להם זכות לעשות מפלגה ללא נשים. מחר יגידו: אין להם זכות למפלגה לג'ינג'ים. ברגע שהם הבעלבתים אין דמוקרטיה, אבל מה שכבר קרה – שללו את פתק הבחירה של 400,000 בוחרי ש"ס ושל 2.5 מיליוני יהודים שבחרו בממשלה הזו על ידי פסיקה משפטית, בלי סמכות ובלי רשות ובעילת הסבירות. אני לא נכנס לעניין של ההשתק, שזו טענה משפטית, וכולם יודעים שזה שקר, כי כל אזרח בישראל ידע שאריה דרעי פרש מהכנסת העשרים-וארבע, ואף אחד – אפילו הפרקליטות לא אמרה שהוא התחייב לפרוש לכל החיים. אבל בית המשפט התעלם מזה, התעלם מ-400,000 בוחרים. היושב-ראש, אדוני היושב-ראש, מי ששלל את זכותם של 400,000 בוחרים להצביע בשביל אריה דרעי ישלול את זכות הבחירה של כל היהודים החרדים ואחר כך של כל היהודים המתנחלים ואחר כך הוא ישאיר רק לפריבילגים, כמו שהיה בימי הדמוקרטיה הראשונים של יוון העתיקה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הבחירות הן לכנסת, לא לממשלה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, הבחירות הן לכנסת, והכנסת מוסמכת לבחור את הממשלה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לבניין הזה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה עוד שקר שאתם משקרים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הבחירות הן לא לכנסת? << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הממשלה יונקת את סמכותה מחברי הכנסת – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> צודק, הבחירות הן לכנסת. מי בחר את השרים? << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – שנבחרו על ידי העם. זה לא איזה רשות נפרדת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הכנסת. אז מה אתה רוצה מראש הממשלה – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זו לא רשות נפרדת, הרשות השופטת היא גם רשות – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה סביר בעיניך – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – שצריכה להיבחר על ידי נבחרי הציבור. כך זה קורה בארצות הברית וכך זה קורה בכל המדינות הדמוקרטיות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה את זה בכל המוסדות? << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זו המדינה האנטי-דמוקרטית היחידה שבה קבוצה שלמה שגרה ברחביה וצפון תל אביב בוחרת אחד את השני במשך 70 שנה, והם הקובעים והם שוללים את החוקים של הכנסת. מה אנחנו, הדוּמה? אתם יודעים שיש דוּמה בברית המועצות? יש קרמלין, שהוא מחליט, והדוּמה – זכותו לומר אמן. לא עוד. היום הוכרזה מלחמת השחרור. אנחנו נלך על השחרור הזה, נקיים את הדמוקרטיה, נשמור על זכויות המיעוט – מי כמונו צריכים לשמור על זכויות המיעוט, כי אנחנו המיעוט. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם תשמרו על זכויות המיעוט? << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, נשמור על זכויות המיעוט. כן, אנחנו נשמור על זכויות המיעוט הרבה יותר מאשר אתם שומרים עלינו, שאנחנו מיעוט, ומעולם לא קיבלנו סיוע בבג"ץ. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> על חברי הקהילה הגאה? על נשים? על מי תשמרו? << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל לא צריכים את הסיוע שלהם, כי יש לנו נציגים בכנסת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> על מי תשמרו? << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה תפקידם של חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה להגן על האזרח מפני הממשלה, לא של השופטים שיושבים שם ואין להם שום קשר למצוקות העם. תודה רבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מי יגן על האזרח במדינה שיש לה כוח בלתי מוגבל? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, השר עמיחי אליהו, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם כול, איחוליי. פעם ראשונה שאני נואם פה כשאתה נמצא. לא שנאמתי פה יותר מדי, אבל זה מרגש. תודה רבה, חבריי לקואליציה. חברי האופוזיציה היקרים, אני שומע את קולות הנהי והבכי על הרמייה. אני רואה כותרת על ניסיון הרמייה של ראש ממשלה, ראש הממשלה החלש, ואני שואל את עצמי: רמייה? ראש ממשלה חלש? אתם לא מתביישים? אתם שתמכתם בנפתלי בנט, שרימה את בוחריו, שהלך על גבי ההבטחות שהוא הבטיח לציבור והקים פה ממשלה שהיא בניגוד מוחלט לכל מה שהוא הבטיח לבוחרים, אתם מדברים על רמייה? אין לכם בושה? אתם שראיתם בשלטון החוק, שכל כך הרבה מדברים עליו, שבהסכמי אוסלו מכרתם את מדינת ישראל בשביל מיצובישי, אתם מדברים על רמייה? שאתרגתם אנשים רק בגלל שהם התאימו לדעות שלכם – אין בושה? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה עשינו? << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אתרגתם. את זוכר טוב מאוד שאתרגתם את אריאל שרון, את כל הכותרות, שאתרגו אותו כי הוא רצה לפנות. אתם מדברים על דמוקרטיה? זו שחיתות בהתגלמותה. איך אתם לא מתביישים לדבר על זה? אהרן ברק מינה את אשתו בלי שום בושה להיות שופטת בכירה. נפוטיזם. ריבונו של עולם. לקחתם נערות בהתנתקות, הכנסתם אותן לתאי מעצר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כן, כן, אנחנו עשינו. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> נכון, עשיתם את זה בלי שמערכת בתי המשפט עמדה ולו לרגע אחד להגן עליהן. ריבונו של עולם, איזה זכויות אדם אתם מדברים? אני אומר את זה בכאב. תשימו לב לאן זה הולך. תשימו לב לאן אתם לוקחים את מדינת ישראל. אנחנו בפרשת השבוע שלנו, אדוני היושב-ראש, מזכירים את יציאות מצרים עכשיו, בני ישראל שיצאו מבית עבדים. וכל שנה מחדש אני שואל את עצמי: איך לוקחים עם מפואר ושוברים אותו? איך מצליחים לרמות עם שלם? איך פרעה עשה את זה? איך עשו את זה גם בהיסטוריה שלנו? ואני מודאג. אני באמת מודאג. הדברים הכי קשים שסבלה האנושות הגיעו כשהם עטופים במילים יפות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כבוד השר. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> דקה וחצי אני מסיים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, לא דקה וחצי אלא משפט סיום. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> 30 שניות. החשש הגדול שלי – קראתי איזה משפט לאחרונה: אנחנו מוכרחים להשמיד – תקשיבו טוב למשפט; הוא הגיע מהמהפכה הצרפתית אבל יש לו הרבה מאוד מסר: אנחנו מוכרחים להשמיד את המנוולים האומללים הרוקחים לעד משימות כנגד זכויות האדם. חבריי באופוזיציה, יש מערכת כללים. בבקשה תכבדו אותה. אל תשנו את הכללים כשזה לא מתאים לכם. זו הדרך לשמור על הדמוקרטיה בישראל. תודה רבה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> על מה אתה מדבר בכלל? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, ישראל ביתנו, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מי השרים? אה, הינה, שר המשפטים. איזה כבוד. חבריי חברי הכנסת, אני פה מקשיבה לנאומים של חבריי חברי הכנסת, ואני מרגישה שבין הקואליציה הנוכחית לבין היהדות אין שום דבר מקשר – לא ערכים, לא מוסר, לא הדברים הבסיסיים. שום דבר. פשוט הפכו את היהדות לעסק משפחתי של כמה פוליטיקאים, ועושים מזה מסחרה. חד וחלק. ודווקא משתמשים ביהדות כעלה תאנה לכל מיני מעשים לא ראויים. אני גם שומעת, חברי הקואליציה הנוכחית, צעקות געוואלד וזעקה: תכבדו, תקבלו. חבר'ה, שכחתם מה היה פה שנה וחצי? איך אתם שתיתם את דמם של בנט ולפיד והקואליציה וחברי הממשלה: הם לא לגיטימיים, הם לא – כמה הפגנות הייתם, איך הטרדתם ילדים ומשפחות של אותם אנשים? שכחתם? פתאום עכשיו אתם מדברים על החוקים, אתם מדברים שלא משנים כללי משחק תוך כדי משחק, אתם מדברים על רצון העם, ומה היה קודם? כשזה מתאים לכם – זה רצון העם, וכשלא מתאים – צריך לרמוס. הממשלה הזאת קמה ברגל שמאל, הולכת עקום, וכבר עכשיו אנחנו רואים את כל החרטוטים בין שרי הממשלה. ככה לא מנהלים מדינה. ככה זו לא משילות, זה מין קומבינות – הכול בקומבינות. הכול לפי אינטרסים אישיים. הכול לפי הרצון של יום אחד, אבל הכול תחת יהדות. אז היהדות לא שייכת לאף אחד מכם, לא באופן פרסונלי, לא באופן מפלגתי או סיעתי. היהדות שייכת לכולנו, לכל עם ישראל וגם לחילונים. גם לנו, לחילונים, יש זכות במדינה הזאת – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני חילונית – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – לא רק לחרדים ומסורתיים. ולא צריכה להיות אפליה בגלל שאדם – תקשיבי – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עם כל הכבוד, טלי, ויש לי כבוד כלפייך – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני יהודייה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – את לא תיכנסי לדבריי, וכנראה שאת צריכה לעשות פה שיעורים איך מתנהלים בכנסת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תיתני לה לדבר. בזה היא צודקת, אסור להפריע לנואם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, רציתי להזכיר לה שאני יהודייה. חילונית ויהודייה. אפילו אתה מסכים שאני יהודייה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז כפי שאני אתנגד בתוקף לאפליה כלפי אדם שהוא חרדי או מסורתי בגלל הדעות שלו ותפיסות העולם שלו, אני אתנגד בתוקף לאפליה של הציבור החילוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אסור להפלות אותנו, חילונים באשר אנחנו חילונים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יוליה, יש לי שאלה, בבקשה: מה עם הכשרות שפתחת? זה עדיין תקף? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה תופס פופולריות מטורפת וזה חינם. אני לא עושה על זה קומבינות וכסף. זה חינם לכל עם ישראל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, חברת הכנסת מלינובסקי סיימה. אתה יכול לדבר איתה למטה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ושום קרוב משפחה שלי לא נהנה מהתוצאות. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת מרע"מ, בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, מצא חן בעיניי משפט שאמר מרדכי ביטון: תריבו ביניכם, למה אנחנו צריכים לסבול? אנחנו כחברה ערבית, וכל המוחלשים במדינה. אני אתייחס לחברה הערבית הבדואית בנגב. בנגב חיים כ-300,000 אזרחים ערבים בדואים, כ-100,000 מתוכם חיים בכפרים בלתי מוכרים. המדינה מעולם לא הכירה בקיומם. נכון, בשנה האחרונה הכירו בארבעה כפרים, ונקווה שיגיע יום ותהיה הכרה בכל הכפרים הבלתי-מוכרים בנגב. הבדואים בנגב נמצאים שם מאות שנים, לפני קום המדינה. חלקם עדיין מתגוררים על אדמותיהם, וחלקם מתגוררים כיום על אדמות שאליהן הועברו, בכפייה או בהסכמה, על ידי המדינה, וממתינים להסדרת הבעלות על אדמותיהם בצורה צודקת והוגנת. הרבה יישובים בלתי מוכרים עדיין לא זכו לתשומת לב המדינה – להסדיר אותם, להכיר בהם כדי לחיות בתנאי מחיה מינימליים. אתמול הגיעו לאזור הנגב חברי כנסת מהקואליציה עם תנועת אם תרצו כדי לנטוע עצים בקריית עתיר. איני יודע אם זה היה בהוראה הממשלה, בהוראת ראש הממשלה, אני לא יודע, או שזה בעצם על דעת עצמם. וכאן יש בעצם פתגם בערבית שהוא חלק משירה, בית משירה, שאומר: (אומר בערבית: אם לא היית יודע אז זה אסון, ואם היית יודע אז האסון גדול יותר.) זאת אומרת, אם חברי הכנסת על דעת עצמם הלכו לנטוע, לבד, זה אסון יותר גדול כשראש הממשלה לא יודע ולא שלח אותם. כנראה שהם שכחו שהם בעצם כבר מייצגים את הממשלה והם חלק מהקואליציה. ממשלה לא אמורה לנקוט פרובוקציה עם אזרחיה. כנראה שהם שכחו שהם כבר לא אופוזיציה. אתם כבר בממשלה. נכון להיום אלפי תושבים ערבים בדואים חיים בתת-תנאים. מגיע להם יותר כאזרחי המדינה. הפרובוקציה בשביל לקלוט או לצלם צילום וידיאו ולשים אותו במדיה החברתית – כאילו הם חושבים שהם עדיין במערכת הבחירות. הבחירות נגמרו, אתם כבר בממשלה. תדאגו קודם לזכויות הבסיסיות של הילדים, הנשים, הזקנים והצעירים הערבים הבדואים בנגב, לתת להם אופק לעתיד יותר טוב; תבקרו אותם ותראו איך הם חיים; תלכו ותדאגו לילד שהולך 2 קילומטר כל יום ברגל כדי להגיע לכביש שיש בו תחבורה ציבורית; תקימו גנים ומשפחתונים לילדים; תדאגו להם למים עד לפתח ביתם כמו כולם, לא במכלים שממלאים אחת לשבוע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משפט מסכם. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני מסיים. תדאגו להם לחשמל; תדאגו להם למגרשי משחקים; תדאגו להם לבתי ספר בקרבת הבית. כנראה שבממשלה הנוכחית, והעומד בראשה ושריה – אני מסיים במשפט אחרון – חושבים שהערבים הבדואים הם עדיין אזרחי המדינה סוג ב' שאין להם זכויות. על הממשלה למלא את חובותיה כלפי הערבים בנגב ולפתור את כל הבעיות שהם סובלים מהן, ובמיוחד בעניין הקרקעות, ואחרי זה לדגול במשילות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> משילות זה ביטחון אישי, חיים נורמליים כבני אדם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. עכשיו חבר הכנסת יוסף עטאונה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בהמשך לדברים שהציג חברי ד"ר יאסר חוג'יראת לגבי המצוקה של הערבים הבדואים בנגב, אנחנו עדים בשלושה ימים האחרונים לכל הוויכוח וההצהרות סביב הנטיעות בנגב. כל נושא הנטיעות בנגב וההחלטה של קרן קיימת לישראל לחדש את הנטיעות בנגב באו כתוצאה מלחץ של פוליטיקאים מסיתים. בן גביר וחבורתו איימו והסיתו נגד החברה הערבית הבדואית בנגב במשך השנה האחרונה. וההחלטה של קרן קיימת לישראל אתמול לחדש את הנטיעה היא הכרזת מלחמה על הערבים הבדואים בנגב. השר האחראי לנגב אומר: לא מדובר בנטיעת עצים, מדובר בנטיעת ריבונות ומשילות, ריבונות ומשילות של ממשלה חדשה שקמה ורוצה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא בעד משילות וריבונות? << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני כן בעד משילות, כי יש לי משמעות למשילות. משילות משמעותה להכיר בכפרים הבלתי-מוכרים; משילות משמעותה אכן להתייחס לאזרחים הערבים הבדואים בנגב כאל שווים; משילות בנגב משמעותה לפתח מערכת חינוך ראויה; משילות בנגב משמעותה להתייחס לערבים הבדואים כאל אזרחים שווים ולפתור את הבעיה ואת המצוקה שלהם. ראינו שכל הניסיון של הריכוז הכפוי בנגב הביא לתוצאה אחת חד-משמעית. ראינו את הפרסום על העיר הגדולה ביותר, העיר רהט, העיר הענייה ביותר, כתוצאה מריכוז כפוי. המשילות היא לטפל בעוני, להכיר בכפרים הבלתי-מוכרים בנגב, ולפתח את הנגב. אין לנו התנגדות לפתח את הנגב. צריך לפתח את הנגב גם לערבים וגם ליהודים. הנגב כל כך רחב, ויש מקום לכולם. אבל אנחנו ראינו במשך שנים שקרן קיימת לישראל מהווה זרוע לנישול, לגירוש. אנחנו התנגדנו בשנה שעברה (אומר בערבית: בסעווה, באטרש לייעור, והיום גם, כאן – –) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (– – אנחנו נגד הייעור הזה. אמרנו את זה באופן ברור בסעווה: העם שלי החליט, העם שלי חופשי, הייעור לא יעבור – –) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני היו"ר, אסור לו לדבר בערבית. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (– – ואנחנו אומרים את זה מכאן, מהכנסת: העם שלי החליט, העם שלי חופשי, הייעור לא יעבור. תודה.) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אסור לו לדבר בערבית. אסור לך לדבר בערבית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שוכרן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אסור לו לדבר בערבית, אדוני היו"ר. שיתרגם לנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה מאוד מעניין. אני פה כבר הרבה שנים ותמיד אמרו לי שהתקנון אומר שיש שתי שפות, עברית וערבית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז אני אומרת לך, אדוני, בג"ץ – – – לא נכון. אז זה שקר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז זה מאוד מעניין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה שקר גמור. זה לא כתוב בתקנון. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אין שום תקנה. אין תקנה כזאת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> טוב. חברת הכנסת מרב מיכאלי, העבודה – איננה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> פניתי ליו"ר הכנסת, אדוני, עם סיכום התזה המשפטית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת אבי מעוז. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אסור להם לדבר פה בערבית אלא אם כן מתרגמים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נעם בראשות אבי מעוז, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אלא אם כן אתם מתרגמים. סמל מדינת ישראל פה, ואני אבין פה בשם העם שלי מה אומרים פה. די כבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה חידוש בשבילי. אולי תוציאי בהדפסה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אביא הדפסה, בדיוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יותר מזה, לפי חוק הלאום – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני דווקא נהנה לשמוע ערבית, אבל אם את אומרת שזה לא לפי התקנון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני גם אוהבת ערבית, ואני אומרת לאדוני שלפי חוק הנאום אם במוסד ממשלתי רוצים לדבר בערבית צריך לקבוע את זה בחקיקה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אדוני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – אסור לכם בכנסת לדבר בערבית, או שתתרגמו לי. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה ברשותכם לערוך השוואה בין שתי מהפכות. מצד אחד המהפכה לכאורה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – שיצא מהאולם. את לא תקבעי את הכללים פה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, את רוצה שאני אגיד לך בערבית איך שצריך לשמור על זכות הנואם? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, את אבי לא. סליחה, אבי, חברי הנכבד, סליחה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> תודה, אדוני, אם אתה יכול להחזיר לי את זה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה ברשותכם לערוך השוואה בין שתי מהפכות. מצד אחד המהפכה לכאורה המדוברת ביותר בשבועות האחרונים, הרפורמה ברשות השופטת; ומצד שני מהפכת הכשרות שהובילו בנט וליברמן בממשלה הקודמת על ידי ידם הארוכה – חברי הכנסת כהנא ומלינובסקי. לפני שנה וחצי עמדתי פה והצעתי, כתמונת מראה לרפורמת הכשרות, רפורמה במערכת המשפט, שכידוע סובלת מחוליים רבים. הצעתי, בדומה לרפורמת הכשרות, להפריט את מערכת המשפט לתאגידי שיפוט עסקיים, ושכל אזרח יבחר להישפט איפה שבא לו. ההצעה שלי נאמרה כמובן בציניות, אבל בשביל זהותה היהודית של מדינת ישראל מהפכת הכשרות הייתה פגיעה קשה ביותר. כשדרשנו אז, כעמדת היועמ"שית של הכנסת, להפריד את ההצמדה הלא-ראויה של רפורמת הכשרות לחוק ההסדרים, שופטי בג"ץ גלגלו אותנו מכל המדרגות. נשיאת העליון לא נשאה נאום חוצב להבות כנגד השינויים מרחיקי הלכת בזהות היהודית של המדינה. היא לא קראה למהפכה ההיא מתקפה שלוחת רסן על המדינה היהודית, שמרסקת ומנחיתה מכה אנושה על היהדות במרחב הציבורי, והיא גם לא טענה שהניסיון להציג את רפורמת הכשרות כדאגה ליהדות זו נשיאת שם היהדות לשווא. אנחנו לא נחשבנו למיעוט שבית המשפט ראה לנכון להגן על זכויותיו מפני דורסנות הממשלה, אבל אנחנו לא הובלנו מרי אזרחי, לא קראנו לסירוב פקודה המוני, לא הטלנו אימה על חברות וארגונים במשק בניסיון לרתום אותם למחאה שלנו, ובוודאי שלא השווינו את התהליכים לגרמניה של שנות השלושים. רק זעקנו, מחינו והפגנו. אז מה אתם רוצים כעת, חבריי חברי האופוזיציה? בסך הכול למדנו מכם איך עושים מהפכות שנוגעות לציפור הנפש של המדינה. ולכן השר לוין הכריז בגלוי במסיבת עיתונאים על התוכנית, ולכן כמו בוועדה ההיא של מלינובסקי, חבר הכנסת רוטמן מנהל דיונים ארוכים בוועדת החוקה, גם אם אתם בוחרים להחרים אותם. אבל באמת, בניגוד למהפכה ההיא בזהותה היהודית של המדינה, כעת לא מדובר במהפכה אלא בסך הכול בהשבת האיזון בין רשויות השלטון במדינת ישראל – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משפט אחרון לסיכום. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> – – ובתיקון המצב המעוות שנוצר על ידי השופט ברק וחבריו. חבריי חברי האופוזיציה, אני לא מבקש את תמיכתכם במהלכי הממשלה. אדרבה, תמשיכו בפעולות המחאה הדמוקרטית בגבולות החוק. אבל אנא מכם, אל תעברו את הגבול של מרי אזרחי, אל תעברו את הגבול של עשיית דה-לגיטימציה למדינה ולממשלה הנבחרת, כי אנשים אחים אנחנו. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ניסים ואטורי. בבקשה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תראו, יוצא שאני מטעם הליכוד מדבר הרבה בתקשורת. כנראה שהעיתונאים לא בדיוק מתמודדים עם הדברים שלי, גם רואים את זה, שומעים זה בראיונות. אני נותן לכל דבר תשובה מבחינה משפטית, בצורה מסודרת. אין להם תשובות. ואז מה הם עושים? הם שולחים מעקבים, חפש אותי, כי הם מחפשים עכשיו למצוא משהו באישי שלי. לא שמצאו משהו. אמרו: תחקירים פה, תחקירים שם. עוקבים אחרי ילדיי ואשתי, רכבים מחנים בחניה. תפסתי אותם על חם, אגב, אל תתפלא, הכול בסדר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> התקשורת? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> מתחבאים בשיחים. כן, כן, כן, כן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> שולחים לי פרחים, אגב, גם כן, זה החלק היפה. מחפשים תוכניות בנייה משנת 2001. התקשר אליי כתב בדיוק לפני שעליתי לדוכן כאן, מעיתון הארץ, ואני אומר לו: תגיד לי, מה יש לך, מה אתה מחפש? לא, צריך לבדוק אם אתה עברת עבירות בנייה. אמרתי לו: למה, מה הבעיה? הוא אומר: אתה מתלונן על אחרים שיש להם בעיות בנייה, אז למה אתה מדבר על האחרים, בוא נבדוק אותך קודם כול. עיתון הארץ. הוא שליח שלכם, של האופוזיציה. ואז אני אומר לו: רגע, למי אתה דואג? ל"פלסטינים" במירכאות? כך אמרתי, יש לי פה הקלטה, אני יכול להשמיע לכם אותה אם יתאפשר. אז מה הוא אומר לי? אתה התלוננת על הבית של בנט ואנחנו נתפוס אותך. זה מה שהוא אמר לי במילים האלה ויש לי, זה פה בהקלטה. לנסות לחפש דברים מהפריימריז בליכוד? אני נבחרתי על ידי 4,547 אנשים שהצביעו לי, יודעים בדיוק שאני מרמת הגולן, כולם ידעו את זה, אבל העיתונאים הקטנים של השמאל – וזאת הקנוניה, ופה זו הפגיעה בדמוקרטיה. כשאני אומר את הדברים שאני רוצה להגיד, אני אגיד אותם תמיד, אני חבר כנסת וגם אם הייתי אזרח מן השורה, זכותי להגיד את הדברים. אני תומך ברפורמה המשפטית של יריב לוין והיא ראויה. אפילו הבאתי הצעת חוק שאומרת שחברי הכנסת צריכים לבחור את השופטים. למה? כי כך זה קורה בכל מדינות ה-OECD כמעט, חוץ מארבע מדינות חשוכות וביניהן ישראל. אני אומר לכם, זו בושה וחרפה שאתם באופוזיציה, יחד עם העיתונאים ועוד מספר שופטים, עשיתם קנוניה על הממשלה הזאת. לא מתאים להם, 1 בנובמבר עדיין לא הופנם. תפנימו, ניצחנו, ואנחנו נעשה מה שאנחנו חושבים שצריך להיות, אנחנו נחזיר את האיזונים. מחזירים את האיזונים כי צריך להיות איזון. בית המשפט העליון לא קובע לבית הזה, אחרת בואו נפרק את הבית הזה וכולכם תלכו הביתה, גם האופוזיציה. מה אתם חושבים, שאתם עליונים על הבית הזה, כאילו אתם יכולים לקבל חסינות מהם? הרי במי הם פוגעים? הם פוגעים בכנסת. צריך להפריד רשויות. והעיתונאים – אני לא רוצה להשתמש במילה לא יפה אחר כך, דודי, יש לך איזו מילה בשבילי? – העיתונאים השפלים האלה, וזה בעדינות, שעוקבים אחרי ילדים קטנים כדי לראות איפה אני גר, אז בואו אליי, אני אגיד לכם. פתחתי את הדלת, אמרתי לו, מה אתה מתחבא? צא מהאוטו הזה, השחור. לא סתם פרסמתי אתמול תמונה של רכב, ויש לי עוד תמונות שלהם, מביכות מאוד, של עיתונאים בכירים בערוץ 12 שמחפשים שטויות. איפה אני גר? בואו אליי, אני אגיד לכם. מה, אתם לא יכולים להתמודד איתי? מה הבעיה? ואני מוכן לבוא לכל פייט בערוץ 12, בהארץ, אצל כל אלה שרודפים את השלטון כי כואב להם, כואב להם. הם היו היום הבלעדיים, הם שלטו במדינה העיתונאים האלה. אני מוכן לבוא איתכם לעימות בכל מקום, אני אישית. תביאו כל טענה שיש לכם ואני אומר לכם, אתם תצאו נפסדים בזה. רק תעזבו את המשפחה שלי. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ניסים ואטורי. חבר הכנסת ואטורי, אני לא ידעתי שאתה כל כך חשוב, שאתה נכנסת לרשימה של יעקב נאמן, רובי ריבלין ורפול ועוד ועוד, שורה ארוכה של אנשים שהפעילו עליהם פחד מחקירות והכינו להם כתבי אישום. חברת הכנסת מרב מיכאלי, יושבת-ראש סיעת העבודה, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כמו שוודאי ראיתן וראיתם, מיקי זוהר רצה לבטל לנו את המוזיאונים ואת התרבות בשבת. יש העניין הפעוט הזה שהוא לא הבחין שהסיפור הזה נעשה בממשלת נתניהו ושגם הוא עצמו, הבנתי שהיה תומך בדבר הזה. הוא פשוט ראה שבת ומייד ראה הזדמנות לנצל את הסחף הגדול לעבר המדינה הכאילו-יהודית ולבטל את אחד הדברים היהודיים היפים שנעשו כאן בזמן האחרון, וזה לאפשר לכל אחד ואחת לספוג תרבות ואומנות והשכלה בשבת, בלי לשלם כסף. וואו, זה מדהים. עכשיו זה מוזיאונים וזה תרבות וזה בילוי. מה הדבר הבא? לסגור את הכדורגל? לסגור לנו את הים אולי? משום שאחד האיומים על האפשרויות הבסיסיות של חופש תנועה של ישראליות וישראלים הוא הצעת חוק שתבטל את האפשרות למיזם כמו נעים בסופ"ש, שמתנהל בקרב ערים רבות שבהן יש באמת רצון וצורך עז למי שלא יכולות ויכולים לנהוג, או חלילה אין להם כסף לאוטו, לצאת מהבית ולבקר, נגיד, את המשפחה בסוף השבוע ובשבת. עד כדי כך ההסתה הכביכול-יהודית היא כל כך חזקה, שכבר שלושה שבועות שאתם בשלטון רוגמים באבנים ברמת השרון את האוטובוסים של נעים בסופ"ש. מה אני אגיד לכם, הצלחה יהודית מסחררת ממש. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> מרב – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> מה כן מותר בשבת? אדוני היושב-ראש, אני לא יודעת אם לא שמת לב. מה מותר בשבת? עבודות אצל ביבי בבית זה מותר בשבת. לא שמעתי איומים על משבר קואליציוני בגלל שעושים עבודות אצל נתניהו בבית בשבת. מה קרה? נתניהו דוחה שבת? זה הדבר החדש? פעם היה פיקוח נפש. יש כל מיני סוגים של פיקוח נפש, מסתבר שנתניהו זה פיקוח הנפש החדש. האפשרות לתת לאנשות ואנשים עובדים ללכת לראות את המוזיאון בשבת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל אנשים עובדים. זה לא בקונספט שלכם, זה רק אלה שצריכים לשלם לאלה שלא עובדים, אלה שאתם רוצים להגדיל את התשלום בשביל שהם לא יעבדו. הם, שיוכלו ללכת בשבת לראות קצת תרבות, קצת אומנות – לא, לא, זה לא במקומותינו. והדבר היפה זה שאתם עושים את כל הדברים האלה תוך כדי שאתם נוסעים בכלי הרכב שלכם במימון ציבורי בשבת ומנגבים את הרוטב של השרימפס מהצלחת תוך כדי שצועקים שאבעס, שאבעס, בואו נבטל לכל השאר את האפשרות לקצת תרבות, קצת פנאי וקצת חופש תנועה בשבת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אני לא שמעתי מישהו שנוסע בשבת ואוכל שרימפס שצועק "שאבעס". << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> תתפלא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השר יואב קיש, שר החינוך, השר המקשר בין הממשלה לכנסת, יישא את דברו. ללא הגבלה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת, חבר הכנסת דוידסון, אתה לא יודע כמה אתה צודק. מה אני אעשה, במקרה הזה אתה צודק. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> שזה לא יפריע למשרד החינוך. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אז יש לי כאלה חבילות של חומר שאני מנצל בזמן הזה. אבל הכנסת חשובה מאוד, אני מאמין שגם במה שקשור לחינוך הכנסת היא גורם מאוד משמעותי. אני רוצה להתייחס לדבר המרכזי שבעצם על הפרק היום, וזה הנושא של הרפורמה במשפט. אני חושב שהגישה הבסיסית, שאנחנו רואים אותה, אני חושב, אצל חלק ואולי רוב חברי האופוזיציה ואצל השופטת חיות, שבאה ופוסלת כל דבר ולא מאפשרת הבנה בסיסית שאמון הציבור במערכת המשפט נמצא בשפל של כל הזמנים – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה? למה? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> – – שהאירוע הזה של רשות שופטת עם כוח בלתי מרוסן, שפועלת ללא שום כוח נגדי, זה אירוע שבסוף פוגע קודם כול ברשות עצמה, בציבור הישראלי, ובעצם מונע יכולת של שמירה על הדמוקרטיה הישראלית. הדמוקרטיה הישראלית צריכה להיות מבוססת על שני דברים. אחד, שלטון הרוב. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני שמח, כי יש כאלה אצלכם שלא מסכימים לזה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא התנאי היחיד. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> והתנאי השני זה שמירה על זכויות פרט. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה ההגדרה שלך לדמוקרטיה? זהו? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> זה הדמוקרטיה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה הכול? רק זה? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, יש הגדרה הרבה יותר רחבה, של רשויות – אני איכנס איתך, אני רואה שזה חסר לך, חסר לך הידע הזה. בעיקרון, הידע הזה, שלטון הרוב, לא שלטון המיעוט. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יואב, הדרך לשמור על זכויות הפרט – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא שלטון המיעוט – כי אני שמח לשמוע שהחבר שלך יוראי להב הרצנו אכן מסכים שזה אכן לא שלטון המיעוט אלא שלטון הרוב – ושמירה על זכויות הפרט, שהן באות לידי ביטוי בזכויות מיעוט. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה דמוקרטיה? << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> יואב, דחוף דחוף לעשות שוב בגרות באזרחות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, זה דמוקרטיה, שר החינוך? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני חושב שזה העיקרון המרכזי בדמוקרטיה, ואני חושב שצריך לאפשר בחירות ולקבל את בחירת העם, ולא להגיד לבית הזה שהוא לא לגיטימי, ולא להיכנע בפני לחצים פופוליסטיים של קבוצות כוח שהולכות לאבד את הכוח הלא-דמוקרטי שלהן ולומר שזו דמוקרטיה. אתם שכחתם מה זה דמוקרטיה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אולי אנחנו שכחנו, אתה אף פעם לא ידעת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה יגביל את כוח הרוב? מה יגביל את כוחו של הרוב? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> רגע, מה קרה למדינת ישראל ב-50 השנים הראשונות לקיומה? היא לא הייתה דמוקרטיה? מה קרה לדמוקרטיה בארצות הברית, היא לא דמוקרטיה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה יגביל את כוחו של הרוב? מה יגביל את כוחו של הרוב? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הדמוקרטיה באנגליה ובבריטניה היא לא דמוקרטיה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> האם אתה מוכן לקחת את המאפיינים הדמוקרטיים של – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> תקשיב, אם אתה חושב ששופטים שבוחרים שופטים ומשבטים את עצמם זו דמוקרטיה, אתה לא יודע מה זה דמוקרטיה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מהי ההגבלה על הרוב? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כמה אפשר לשקר? כמה, כמה? אתה שר החינוך, ריבונו של עולם. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הדבר הכי בסיסי בהרבה מאוד דמוקרטיות – דרך אגב, בארצות הברית, הדמוקרטיה המפוארת, ששם נשיא ארצות הברית בוחר את השופטים והם באים לשימוע – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש שם הגבלת כהונה, יש שם שני בתים נפרדים. די כבר, די, מה אתה חושב, שכולנו – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> קשה לך לשמוע את האמת. אני לא באתי להתנצח. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, לא, אדוני השר, אני חשבתי שאתה נהנה מהדו-שיח, אבל אם זאת תהיה הפרעה, אני לא אהסס להוציא אחד אחד. אני מזהיר אתכם, לא להפריע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין לו על מה לדבר בלעדינו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע לנואם. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא ביקש שנדבר איתו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, חשבתי שהוא נהנה מזה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ברור שהוא נהנה מזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אבל אם הוא אומר שהוא לא יכול, אז אני מבקש לא להפריע לו לדבר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ספר לנו על החוקה בארצות הברית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא להסתכל עליהם, הם מגעילים. תסתכל עלינו, אדוני השר, אנחנו רוצים – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ספר על הפרדת רשויות. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מודה ליושב-ראש – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נאור שירי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מסתכלים על השר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> היושב-ראש, אני מודה שאני לא נהנה לראות את ההסתה והשקרים בתקשורת וברחובות. אני לא נהנה לראות איך מעוותים את המציאות במדינת ישראל – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם באים להרוס את הדמוקרטיה הישראלית, איזה הסתה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע, חבר הכנסת הרצנו, לא להפריע. חבר הכנסת הרצנו, קריאה ראשונה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> שאלו אותי ממה אני לא נהנה. אני אגיד שוב את האמת הכואבת – שהיא באמת כואבת להם – אבל האמת הכואבת היא שאני לא נהנה לראות איך הם פוגעים בדמוקרטיה, איך הם לא מקבלים את ההצבעה של העם שהייתה ב-1 בנובמבר, הכרעה ברורה, והם מחליטים – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איך לאף אחד מנדט לבטל את הדמוקרטיה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, אני אזכיר לך שאתה בקריאה ראשונה. תן לנואם לדבר. מילא בליאק, עוד לא קראתי לו כי הוא עוד לא הגזים, אבל תן לו לדבר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> דרך אגב, היושב-ראש, עוד שיטה שלא נעים לראות אותה זה שיטת סתימת הפיות. הם לא מסוגלים לתת למי שלא חושב כמוהם לדבר. זה חלק מהשיטות שלכם. אנחנו גמרנו להיכנע – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תסתכל מה קורה אצלך במפלגה לפני שאתה מדבר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> – – לשיטות הנלוזות האלה, ואנחנו נגיד את הדברים הכי ברורים כדי שכל עם ישראל ישמע. הדמוקרטיה הישראלית יצאה לבחירות ב-1 בנובמבר וחזרה עם הכרעה ברורה מאוד, יותר ברורה מזו הבית הזה כבר לא ראה הרבה זמן, לפחות שלוש שנים. וההכרעה הזו אומרת בצורה ברורה שהצד שבעצם במשך שנים רבות עמד בשקט וראה איך מעוותים לו את הדמוקרטיה ואיך לוקחים את רצון הרוב ומסובבים את זה, ובעזרת תקשורת ובעזרת בתי משפט ממציאים מציאות שונה, לא דמוקרטית – את הדבר הזה צריך לתקן ולשנות כדי שיהיה פה איזון בין הרשויות, כדי שמדינת ישראל תחזור לדמוקרטיה שהייתה פה ב-50 השנים הראשונות להיווסדה. לשם אנחנו מכוונים. כל הסיפורים והספינים על קץ הדמוקרטיה זה פשוט אירוע, שאני אומר לך, היושב-ראש, לולא הייתי שם הייתי מתבייש. הפסדתם בבחירות, תקבלו את תוצאת העם, תקבלו את הניצחון של מחנה הימין, מחנה הימין שמחזיר את האמת לדמוקרטיה, שבונה את האיזון בין הרשויות. ההליך הזוחל שבו במשך שני עשורים אהרן ברק הוביל לכך שכל דבר שפיט, ויש סבירות, ויש עמידה לכל אחד – כל הדברים האלה, אני אומר לך, שינו את המציאות הדמוקרטית במדינת ישראל, גרמו לכך שהדמוקרטיה איננה דמוקרטיה. התיקונים האלה שאנחנו – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> 40 שנה אתם בשלטון. די להתבכיין כבר. די להתבכיין. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. הערת ביניים אחת מספיקה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה עשיתם כל הזמן הזה? מה עשיתם? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, ההערה מספיקה. בבקשה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> האמת היא שלא זיהיתי מי צעק, אז הסתכלתי לראות מי צועק, אבל עכשיו אני יודע. אתה יודע, היושב-ראש, עניתי גם לחבר הכנסת ליברמן, שעלה ודיבר על זהות יהודית ועל חשיבות התורה ונתן דוגמאות שונות מספר התורה. אני אומר בצורה מאוד ברורה: אחרי שאתם הייתם פה שנה וחצי, פגעתם בכל אבן בסיס של המדינה הזו, בזהות היהודית של המדינה הזו, בדמוקרטיה הישראלית, והובלתם – הרי מה קרה, למה האירוע הזה מתאים לכם? כי כשיש לך יועץ משפטי שממונה מטעם החצר שלך ועושה את דברך, אפילו כשיש פה הסכם עם ארצות הברית על מסירת מים טריטוריאליים של מדינת ישראל מחליטים לא להביא אותו להצבעה בכנסת, והכול בסדר. לא צריך, לא צריך להביא אותו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> למה אתם לא מבטלים אותו? תבטל את ההסכם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תבטל את ההסכם. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הכול בסדר. הסכם כניעה, הסכם מביש עם נזק אסטרטגי למדינת ישראל, כשאתם יודעים שהכנסת זה מקום שבו לא תוכלו להתמודד. אומר יו"ר הקואליציה – לא סליחה, זה היה ראש הממשלה דאז, ראש ממשלת החילופין. הוא אומר: בכנסת יש אופוזיציה לא אחראית, אז אני לא מביא את ההסכם לכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אז תבטלו את ההסכם, אם זאת כל כך חוסר אחריות. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> פשוט אתם ודמוקרטיה – אין לכם שום קשר לדמוקרטיה, אתם לא מכבדים את הצבעת העם ואת התוצאה – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא מבטל אותו? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, לאף אחד אין קול שיכול לגבור עליך. תן לו לדבר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בזה התברכתי. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אתם לא מכבדים את הדמוקרטיה, לא כשהייתם בשלטון ולא כשאתם בדמוקרטיה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם רוצים להרוס את הדמוקרטיה. אנחנו לא ניתן לכם. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> ואנחנו נתקן את הדמוקרטיה. נעשה את התיקונים הנדרשים בשביל שאכן נצליח להוביל – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כן, שביבי יבחר את השופטים שלו. נתניהו יבחר את השופטים שלו. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> – – את רצון העם ורצון הרוב כגורם המרכזי בשלטון דמוקרטי במדינת ישראל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. סליחה, חשבתי שאתה רצית לרדת. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, לא. אני מחכה לאופיר. כבוד היושב-ראש, אני גם רוצה לנצל במילה ולומר על האתגרים הגדולים שיש למשרד החינוך ושאנחנו מתמודדים איתם. ראשית, אני חייב לומר שמשרד החינוך עבר טלטלה מאוד משמעותית, ומצאתי משרד שלצערי לא מוכן למשימות שההנהגה הקודמת רצתה להטיל עליו – בין השאר, חוסר יכולת להוביל את הרצון של השרה להחליף את שיטת הבחינה מבחינה חיצונית במקצועות ההומניים למכלול שלם של מהלכים שבעצם היו לא מבושלים, לא מוכנים. אני לא יודע אם להגיד במזל גדול או גם בסייעתא דשמיא או גם בהחלטה מאוד ברורה שהובלתי – ההחלטה לבטל את המהלך הזה חסכה למשרד החינוך ולילדי ישראל למצוא את עצמם בפני שוקת שבורה ולא מוכנים לקראת סוף השנה. אני הייתי מוצא את עצמי עם מערכת כושלת שלא מסוגלת להתמודד עם הנחיות כושלות, הנחיות לא מבוססות שהיו במדיניות הקודמת. המדיניות הזו הוחלפה, וטוב שהיא הוחלפה, ואנחנו בימים אלה עורכים את ההתאמות הנדרשות ומחזירים את נושאת המטוסים הזו למקומה הטבעי והראוי. זה אירוע מאוד מאתגר, ומשימות רבות עומדות בפנינו. אני בטוח שביחד עם השר חיים ביטון – השר חיים ביטון, אנחנו פה באירוע הזה ביחד נוביל את מערכת החינוך להצלחה גדולה מאוד בשנים הקרובות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעות על ההצעות להביע אי-אמון בממשלה. נצביע תחילה על ההצעה של סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה, וההצבעה תהיה שמית, לבקשת 20 ח"כים. אדוני המזכיר, בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת ניר ברקת – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלי כהן – נגד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> לא משתתף? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא לא יכול. אי-אפשר להצביע בסיבוב שני כשנמצאים באולם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אמר שהוא לא משתתף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בהתחלה הוא אמר שהוא לא משתתף. אחר כך הוא אמר, לא נכון. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – נגד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד בצלאל סמוטריץ' – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – נגד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד מירי מרים רגב – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המזכיר יקרא בשמות של האנשים שלא היו נוכחים בהצבעה הראשונה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת( אמיר אוחנה – נגד גדי איזנקוט – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח זאב אלקין – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – בעד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת אורנה ברביבאי – בעד יואב גלנט – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד דני דנון – נגד עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – בעד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – בעד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד גדעון סער – בעד איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חמד עמאר – בעד עודד פורר – בעד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד גלעד קריב – בעד עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – בעד אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> האם יש מישהו באולם שעדיין לא קראו בשמו ורוצה להצביע? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת( דבי ביטון – בעד בנימין גנץ – בעד ואליד אלהואשלה – בעד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש עוד מי שלא הצביע? תמה ההצבעה. נא לספור את – – – << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי? אה, שאשא ביטון. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> אבל אם תמה ההצבעה אתה לא יכול – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אבל לא ראיתי אותה, היא הייתה פה. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> לא ראית – נגמר – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היא הייתה פה? חברת הכנסת ביטון, היית פה? לא. תסכם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אם תמה ההצבעה אתה לא יכול. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אחמד טיבי הצביע? לא. שאלתי, לא ענית? אבל שאלתי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל תמה ההצבעה. אבל זה לא מכריע. שאלתי פעמיים אם מישהו נמצא פה ולא הצביע. מי שרוצה להצביע יכול היה לשמוע. תמה ההצבעה. אם זה יהיה מכריע אני אשאל אותך מה עושים. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה – 47 בעד, 63 נגד, אני קובע שההצעה לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת המחנה הממלכתי, אני מבין שגם זו תהיה הצבעה שמית. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – בעד אלי כהן – נגד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – בעד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – נגד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח משה סעדה – נגד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – נגד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד מירי מרים רגב – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מזכיר הכנסת יקרא את השמות של אלה שלא היו בסיבוב הראשון. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד גדי איזנקוט – בעד ואליד אלהואשלה – בעד זאב אלקין – בעד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – בעד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – בעד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת אורנה ברביבאי – בעד ניר ברקת – נגד יואב גלנט – אינו נוכח בנימין גנץ – בעד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – נגד שרן מרים השכל – בעד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד יעקב טסלר – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד שרון ניר – בעד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד חמד עמאר – בעד עודד פורר – בעד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד גלעד קריב – בעד עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> האם ישנם חברי כנסת שלא הצביעו ורוצים להצביע? שירימו את האצבע. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אבי דיכטר – נגד מרב מיכאלי – בעד פנינה תמנו – בעד יואב גלנט – נגד רון כץ – בעד לימור סון הר מלך – נגד חיים ביטון – נגד מירי רגב – נגד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש עוד מישהו שלא הצביע ורוצה להצביע? לא. תמה הצבעה. נא להעביר את התוצאות. להלן תוצאות ההצבעה, חברי הכנסת, תקשיבו: 50 בעד, 63 נגד. אני קובע שההצעה לא התקבלה. עכשיו אנחנו עוברים להצבעה האחרונה על הצעות האי-אמון להיום, הצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת ישראל ביתנו. גם כאן ההצבעה תהיה שמית. בבקשה, מזכיר הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת ניר ברקת – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלי כהן – נגד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – נגד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד בצלאל סמוטריץ' – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – נגד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד מירי מרים רגב – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המזכיר יקרא בשמות של אנשים שלא נכחו בסיבוב הראשון. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח זאב אלקין – בעד דבי ביטון – בעד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – בעד אורנה ברביבאי – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד סימון דוידסון – בעד שרן מרים השכל – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – בעד מאיר כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אבי מעוז – נגד שרון ניר – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח עודד פורר – בעד יסמין פרידמן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – בעד אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> האם יש מישהו במליאה שלא הצביע ומבקש להצביע? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) יאיר לפיד – בעד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש עוד מישהו שמבקש להצביע? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חברת הכנסת) מרב מיכאלי – בעד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש עוד מישהו? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חברת הכנסת) פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תמה ההצבעה. נא להחזיר את התוצאות. תוצאות ההצבעה על הצעת האי-אמון של ישראל ביתנו: 42 בעד, 63 נגד. אני קובע שההצעה לא התקבלה. << נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדות הבאות מטעם סיעת הליכוד: בוועדת הכלכלה – במקום חבר הכנסת אלי דלל יכהן חבר הכנסת עמית הלוי; בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות – במקום חבר הכנסת עמית הלוי יכהן חבר הכנסת אלי דלל. כמו כן, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום על הוספת ממלאי מקום קבועים לסיעת הליכוד בוועדת הכלכלה ובוועדת הפנים והגנת הסביבה. בשתי הוועדות האמורות יכהן חבר הכנסת אלי דלל כממלא מקום קבוע. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> הודעה נוספת. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות תדון בהצעה לסדר-היום בנושא: מספר תאונות העבודה שבהן נהרגו עובדים ונפצעו קשה ובינוני היה הגבוה ביותר בארבע השנים האחרונות, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 52) << הצח >> [מס' כ/944; דברי הכנסת, חוב' י', ישיבה 28; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 52) (הפסקת חברות בכנסת של שר או סגן שר), לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק-יסוד: הכנסת, (תיקון מס' 52). מדובר בהצעת חוק שיזמה ועדת החוקה מכוח סמכותה לפי סעיף 80 לתקנון הכנסת. ההצעה עוסקת בסעיף 42ג לחוק-היסוד, מה שמכונה "החוק הנורבגי". במהלך הדיונים היו כאלה שהלינו על השם "נורבגי", לכן בחרנו להשתמש בשם "החוק החכ"ם", ראשי תיבות של חבר כנסת מחליף. אפשר לדבר על חבר כנסת חכ"ם, או שזה קצת כפל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה רע בנורבגי, ומי יודע אם חבר הכנסת יהיה חכם או טיפש? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> א. אם הוא נכנס לכנסת כנראה שהוא חכם, לפחות הוא יודע למה הוא חבר כנסת. בניגוד לאחרים שלהם אין ברירה כל כך, אצלו זה בדרך כלל בברירה, אז הוא בחר טוב. החוק מאפשר לחברי כנסת המשמשים גם כשרים או סגני שרים להתפטר מהכנסת במשך כהונתם בממשלה מבלי שתיפגע הזכות שלהם לשוב ולכהן בכנסת עם עזיבתם את הממשלה – התפטרות או פיטורים. הסדר זה נחקק לראשונה כהוראת שעה בכנסת העשרים, אחר כך הייתה הוראת קבע בכנסת העשרים-ושלוש, בכנסת העשרים-וארבע תיקנו, וכעת מוצע לתקן אותו שוב. חשוב לדעת שלמרות שהעיקר בהצעת החוק זה הגדלת מספר חברי הכנסת שיכולים להגיע מסיעות גדולות – פעם הייתה איזה מגבלה על הגודל, היה איזה cap, איזה קו עליון שמעליו, uלא משנה כמה גדולה הסיעה, לא מקבלים יותר חברי כנסת נורבגים או חכ"מים – למרות ההגדלה הזאת, הצפי, לפחות לפי הידוע לנו כיום, הוא שבמהלך כהונת הממשלה והכנסת הנוכחית, בגלל המבנה וההרכב הסיעתי של הממשלה ושל הכנסת, ככל הנראה יהיו פחות חברי כנסת מחליפים במהלך הכהונה של הכנסת, למרות שכמובן יכולים לנצל את מלוא האפשרויות, ואז המספר משתנה. ההערכה שלא יהיו בכנסת הזאת יותר. העיקרון המרכזי הוא להבטיח שלסיעות הקואליציה יהיו מספיק חברי כנסת שפנויים לעבודה בוועדות, לעבודה פרלמנטרית. שרים וסגני שרים כידוע אינם יכולים להיות חברים בוועדות, מה שמייצר עבור חברי סיעות הקואליציה, עקב מיעוט חברי הכנסת וריבוי הוועדות – מייצר סיטואציה שלעיתים חבר כנסת אמור להיות חבר בחמש או בשש ועדות במקביל, מה שכמובן פוגע ביכולת שלו גם להשתתף בדיון לכל אורכו, גם להגיע אליו מוכן וגם לקיים לא רק את הליך החקיקה אלא גם את הליכי הפיקוח, המתקיימים בוועדות בצורה אפקטיבית, תוך מימוש תפקידו. מלבד עבודת הוועדות, כידוע שרים וסגני שרים גם אינם יכולים להציע הצעות חוק פרטיות, אז גם יש פחות חברי כנסת שיכולים לעסוק בחקיקה הפרטית. וההסדר, מלבד העובדה שהוא מסייע לעבודת הכנסת, מסייע גם לעבודת הרשות המבצעת, הממשלה, בכך ששרים או סגני שרים יכולים להתפנות ולהשקיע זמן רב יותר בעבודתם ברשות המבצעת. במטרה לאפשר לחברי כנסת רבים יותר – בייחוד בגלל המציאות שאנחנו רוצים שסיעות קטנות יהיו נוכחות ביותר ועדות וקולן יישמע בנושאים רבים, והם לא יהיו מוגבלים רק בהתאם לכך שהם מעטים ממש, ההצעה בנויה באופן שבסיעה קטנה דווקא מספר ובעיקר אחוז חברי הכנסת שלה, שיכולים לצאת במסגרת ההסדר הנורבגי, הוא גבוה יותר. הוספנו במקרה זה גם הסדר עבור הקומה שלמטה וגם הסדר עבור הקומה שלמעלה. בקומה שלמטה, מה שהיה לפני חקיקת ההסדר, סיעות קטנות ממש, של חבר כנסת אחד עד שלושה לא יכלו להוציא חבר כנסת מחליף, חבר כנסת נורבגי, והסיעות שגדולות יותר מ-15 חברי כנסת לא יכלו להוציא יותר משליש. זאת אומרת, גם אם היה מדובר ב-20 או 30, 32 חברי כנסת, עדיין המספר המקסימלי של חברי כנסת שניתן היה להוציא היה חמש. עוד הוצע, והתיקון פה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו כמה תוכל מפלגה גדולה להוציא? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> עד שליש, מעוגל כלפי מעלה. דהיינו, המפלגה שזה רלוונטי לגביה בקואליציה הזאת היא מפלגת הליכוד, שיש לה 32 חברי כנסת, ולכן היא תוכל להכניס 11 חברי כנסת מחליפים. הצענו לטייב את הסדר הקבע בשתי דרכים נוספות – אחת לדעתי קצת יותר משמעותית, אחת יותר נדירה, אבל שתיהן חשובות. הדרך היותר-משמעותית היא לקבוע שבתקופה אחרי פיזור הכנסת ולפני הקמת ממשלה חדשה לא ניתן יהיה להשתמש בהסדר הזה. זאת אומרת, זה הסדר שמטרתו לייעל את עבודת הכנסת ואת עבודת הממשלה. בתקופה שבה הכנסת למעשה בפגרת בחירות או כשהממשלה עדיין לא הוקמה, לא מצאנו מקום לאפשר את ההסדר הזה. התיקון הנוסף, מלבד בעניין המספרים – התיקון השלישי נועד לאפשר מקרה שהוא מקרה קצה ונדיר. בהסדר הישן, כאשר שר היה מעוניין להתפטר מהחיים הפוליטיים באמת, לא רק לטובת חזרה לכנסת ודחיקת חבר הכנסת המחליף חזרה החוצה, אלא באמת לעזוב את החיים הפוליטיים – בין אם מסיבות אישיות, בריאותיות או פוליטיות, לפי שיקול דעתו – הוא היה צריך לעשות את זה בשני שלבים: הוא היה צריך להתפטר מהממשלה, היו חולפות 48 שעות, ואז הוא היה הופך לחבר כנסת; חבר הכנסת שהחליף אותו היה יוצא מהכנסת, ואז הוא היה יכול להגיש את התפטרותו מהכנסת, ואחרי 48 שעות חבר הכנסת שהחליף – זה היה יוצר סיטואציה מאוד מאוד משונה, בייחוד שבן אדם שהחליט לעזוב את החיים הפוליטיים לא ממש מעוניין בחזרה הזאת. לכן עשינו הסדר שכאשר שר שמעוניין בכך, שמתפטר מהממשלה ורוצה במקביל גם להתפטר מהכנסת, ישלח הודעה בנושא ליושב-ראש הכנסת, ומועד התפטרותו מהממשלה יהיה גם מועד התפטרותו מהכנסת, ולא תהיה אותה תקופת ביניים של 48 שעות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זאת אומרת שהנורבגי ימשיך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, כן, לא יהיה שינוי בעבודת חבר הכנסת הנורבגי. יכול להיות שאם מדובר בסיעה שעד עתה היה לה רק חבר כנסת נורבגי אחד, אז הוא גם יפסיק להיות נורבגי, כי הוא יהיה חבר כנסת לכל דבר ועניין, ואותה סיעה תוכל גם להוציא, אם היא תרצה, חבר כנסת אחר נורבגי. אני רוצה להזכיר שבהתאם להערכת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שאומצה על ידי הוועדה, הצעת החוק נחשבת כהצעה תקציבית, ועל כן עליה להתקבל גם בקריאה השנייה והשלישית ברוב של 50 מחברי הכנסת לפחות. להצעת חוק-היסוד הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות שהוגשו ולאשר את הצעת חוק-היסוד בקריאה השנייה ובקריאה השלישית לפי נוסח הוועדה. אני רוצה להודות כמובן לחברי הוועדה על הדיונים, על ההערות. מה שהצלחנו להכניס לחוק, הצלחנו; מה שלא הצלחנו – ואני אומר את זה בצער – לא הצלחנו, אבל כולן היו מחכימות ורלוונטיות. הדיון ברובו הגדול ענייני, וזה לא דבר שניתן לזלזל בו בימים טרופים אלה. אני רוצה להודות כמובן גם לצוות הוועדה, למנהל הוועדה מר איל קופמן, ולכל הצוות, אני לא אזכיר את שמות כולם; לייעוץ המשפטי של הוועדה, במיוחד לגור ולטליה שליוו את החוק במהלך הכנתו. אני מבקש ומעביר לכנסת את האפשרות – ואני מבקש שתעשה זאת – לאשר את החוק בקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. הסתייגויות ובקשות דיבור הוגשו להצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 52) על ידי כמה קבוצות, ואני אקריא אותן. קבוצת סיעת יש עתיד: חברי הכנסת יאיר לפיד, אורנה ברביבאי, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, יואל רזבוזוב, אלעזר שטרן, מיקי לוי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבורה ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי; קבוצת סיעת ישראל ביתנו: חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; קבוצת סיעת רע"מ: חברי הכנסת מנסור עבאס, ואליד אלהואשלה, אימאן ח'טיב יאסין ויאסר חוג'יראת. זאת הרשימה של המסתייגים, ואנחנו נעבור עכשיו לנאומי ההסתייגות לפי הסדר. אפרת רייטן מרום ראשונה, ואחריה – איימן עודה. עשר דקות לכל אחד מהם. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ערב טוב. אדוני יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, ברכות לממשלת ה-D9. באמת, עבודה מדהימה. ממשלת ההרס הראשונה, בתוך פחות מחודש, נדמה לי, הצליחה כבר להרוס ולנתץ את מה שבנו רבים טובים לפניה במשך עשרות שנים מאז קום המדינה – מנהיגיה, נציגיה של המדינה, שופטיה, לוחמיה, אזרחים טובים שנתנו את חייהם למען מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית. אני מסתכלת היום סביבי, רואה ושומעת ולא מאמינה – הדברים שקורים בכנסת, בתקשורת ובממשלה; שומעת ולא מאמינה איך שרים מודים במלוא פה שהם מונעים על ידי ארגונים אחרים, אולי זרים, לא יודעים מי עומד מאחוריהם, מה המניעים שלהם, מקורות המימון, משיחיים. ארגונים שאולי מייבאים תיאוריות חשוכות מעבר לים מנהלים היום את המדינה. ממשלת ה-D9 מבקשת בקרוב מאוד לבטל – אולי אפשר לקרוא לה, השם האמצעי שלה, ממשלת הלבטל – לבטל את מעט זכויות האדם הבסיסיות שהכנסת, בהסכמה רחבה של ימין ושמאל בימים אחרים, שבהם קידשו הסכמות רחבות, קבעה ועיגנה כחוקי-יסוד פרקים בחוקה של מדינת ישראל. שלום ולא להתראות, עוד מעט אנחנו נגיד, למי? לחוקי-היסוד, כמו כבוד האדם וחירותו. חוקים שהשכילו לעגן זכויות בסיסיות של כבוד, של שוויון, של חירות. כן, מדינת ישראל ממש ברגעים אלה נפרדת מתשתית דמוקרטית וליברלית. ליברלית משמעותה לראות את האחר, לראות את השונה, לא לפחד מהמילה קדמה. מדינת ישראל היפה שלנו והאהובה שלנו, מקור גאוותנו, צועדת אחורנית. אחורנית, אומרים לנו: אנחנו מחזירים לכם – מחזירים לכם את המשילות, מחזירים לכם את הדמוקרטיה. למתי? למה? למשטר הצבאי? לתקופה שלא היו זכויות יסוד? למתי בדיוק רוצים להחזיר את התקופה הזאת לאותם ימים יפים שהיום מתגעגעים אליהם? הרי במשך השנים מדינת ישראל רק צעדה קדימה בכל תחום, בכל נושא. אתם יכולים לראות את זה מהכלכלה והקדמה והטכנולוגיה וההייטק, שכולם מתגאים, ובאנושיות. כל כך הרבה רבדים, ובכל זאת רוצים לקחת אותנו לימים אחרים. למתי? אלוהים יודע. הם באים ואומרים: באנו לעבוד בשבילכם. מישהו מרגיש, בבית, שבאו לעבוד בשבילו? מישהו חש, מאז שקמה הממשלה הזו, שמשהו טוב קרה לו ספציפית? האם יוקר המחיה השתנה? האם הוא מרגיש את המשילות, אותה משילות/השתלטות? מה טוב קרה כאן מאז שהממשלה הזו קמה? אז במקום להגיד: באנו לעבוד, תגידו: באנו לבטל. באנו לבטל. באנו לבטל לכם את החופש, באנו לבטל לכם את החירות, באנו לבטל לכם את השוויון, בסך הכול, ילדים, באנו לבטל לכם את העתיד כמו שחשבתם שיהיה לכם. וכשמסתכלים על חבורה, על אותה חבורה שמקדמת את חוקי הביטול השונים, ואתם כבר יודעים ומכירים, שחלקם מואשמים בפלילים וחלקם הורשעו וחלקם מתגאים בגזענות שלהם, הגזענות שהפכה לנורמה היום במדינת ישראל. זאת החבורה שידיה היום על ההגה במדינת ישראל. אז כן, אולי כמו שהאמריקנים אומרים, אנחנו נוודא שההגה – המכונית נמצאת על הכביש. אבל חברים, המכונית הזאת, גם אם היא על הכביש, היא בלי בלמים. היא בלי בלמים, כי אנחנו רואים שהאנשים שמרכיבים אותה מאיימים באקדחים שלופים. יש כאלה שממש עושים את זה ויש כאלה שרק מאיימים מילולית. מאיימים באקדחים שלופים במכונות של הרס וחורבן. זה לא אנחנו המצאנו. D9 לא היה הגדרה שלנו, זה בא משם, אקדחים גם לא. אז אני חייבת לומר שגם אם נצליח לבלום את היוזמות הרעות והמסוכנות האלה, הנזק העצום בחברה הישראלית כבר נגרם. לא זו בלבד שהקרע בעם ישראל רק הולך וגדל, אלא גם העולם מסתכל ורואה. וכן, ההשקעות מהעולם יפחתו והטריבונלים הבין-לאומיים ישפטו בקרוב וחיילי צה"ל יהיו חשופים להאשמות כבדות, וכבר עכשיו בימים אלה ארגוני ה-BDS מתודלקים, הינה, הם אומרים, כל מה שאמרנו על מדינת ישראל ואזרחיה הוא נכון. הוא נכון. במסגרת הפגנת הענק שהייתה במוצאי שבת, ועוד יהיו כמוה רבות, ניגש אליי כתב של הטלוויזיה הספרדית ואמר לי: תדעי לך שכותרות העיתונים באירופה הן לחלוטין על מה שקורה כאן במדינה. ואנשים לא מבינים מה קרה. וזה מתדלק את ארגוני ה-BDS. מספר לי הכתב הספרדי, בחור מברצלונה, שבימים אלה גם העירייה שם בברצלונה רוצה לבטל את הברית, ברית הערים, בין תל אביב לבין ברצלונה, בזכות – שלא לומר בגלל – ארגוני ה-BDS, שמרימים עכשיו את הראש. ומה השיטה? השיטה האכזרית, חסרת האנושיות של התוקף היא להאשים את הנתקף, כמו שעושים בימים האחרונים ובחודשים האחרונים: זה בגללכם, זה בגללכם, אתם עשיתם את זה, אתם תרמתם, למה אתם לא מציעים הצעות? איפה אתם? למה לא שומעים אתכם? אנחנו? אנחנו הפסדנו, זה נכון, אלה חוקי מדינת ישראל, הפסדנו, נלחמים ממקומנו באופוזיציה, מנסים להושיט יד, מגיעים לוועדות, לא מחרימים ועדות כמו שהיה בכנסת הקודמת, לא עושים את כל הצעדים הבלתי-לגיטימיים לכנסת ישראל, ובאים אלינו בטענות שאנחנו, יש בנו איזושהי אשמה? בעיניי זה פשוט מעורר שאט נפש. אז אני אומר לכם בצורה מאוד מאוד ברורה, גם לחברי הכנסת וגם לכל מי ששומע בבית. אנחנו נלך בראש זקוף לחלוטין. לא ניתן לאף אחד לגרום לנו להשפיל את עינינו ולהוריד את הראש. אנחנו מאמינים בדרך שלנו. כן יש לנו אידיאולוגיה, האידיאולוגיה הזאת מחברת פה המונים ברחבי מדינת ישראל, הרבה יותר משמאל, הרבה יותר ממרכז. כן, אנחנו רואים גם את הימין מצטרף להפגנות האלה, ואנחנו נמשיך לזקוף את ראשינו, וכך אנחנו נעמוד, כי זה מה שצריך לעשות מול בריונות – לעמוד מול הכוחנות ולעמוד איתן מול בריונות, ולא ניתן לכם ולו לרגע אחד לבטל את הציונות, ולא ניתן לכם ולו לרגע אחד לבטל את מדינת ישראל הדמוקרטית, כן הדמוקרטית. נילחם על זה ברחובות, נילחם על זה בכנסת, נילחם על זה בתקשורת ובבתי המשפט. נילחם עד שננצח. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי-עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, חברת הכנסת אפרת רייטן, אני הקשבתי לך היטב לכל מילה. אני רוצה להתחיל בחיובי, אני שותף לכל מאבק בשביל להפיל את הממשלה הזו בהקדם הכי אפשרי, ואני, בהיותי מיעוט, המרחב הדמוקרטי חשוב לי. האם אני רוצה עוד שופט דמוקרט בבית המשפט העליון או שזה לא מעניין אותי? זה מעניין אותי. ואני מבין – המשוואה של הכול או כלום, אני מתנגד לה. אני חושב שצריך להתקדם כל הזמן עוד צעד ועוד צעד למען דמוקרטיה אמיתית לכולם. פה אנחנו מסכימים, ואנחנו צריכים להיות שותפים במאבק הזה. תחשבי על ערבי ששמע אותך ב-15 הדקות האחרונות, והוא שואל: על מה היא מדברת? על מה? הפלסטינים שרויים תחת ממשל צבאי מאז 48' עד עכשיו. אנחנו אזרחי מדינת ישראל מאז 48' עד 66' בממשל הצבאי, הפלסטינים בשטחים – מאז 67' עד עכשיו, כלומר כל הזמן, כל הזמן, לא היה רגע אחד – אולי שנה אחת, מ-66' עד 67' – לא היה פלסטיני תחת ממשל צבאי ישראלי, רק שנה אחת, רק שנה אחת. ואני אומר, על איזו מדינה היא מדברת? האם אני חלק מהמדינה שהיא מדברת עליה? האם עניים בעיירות פיתוח מסכימים איתך? האם הפלסטינים בג'נין, שכם, ירושלים המזרחית, שזה לא שנה, לא עשר שנים ולא 20 שנה, זה מ-67' עד 2023 – – – << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן, בבקשה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – – באופן אוטומטי, אם לא תתמכו בהם ותגידו: אנחנו דווקא רוצים לתמוך ברפורמה הזאת, כי כל מה שאתה אומר קורה, אז יתחילו לספור אתכם. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, אני לא מסכים איתך. כבוד השר, אני לא מסכים איתך כלל וכלל, ואני אגיד לך למה אני לא מסכים איתך. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> אי-אפשר לצעוק: לא סופרים אותי, ואחר כך באופן אוטומטי – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך למה אני לא מסכים איתך. אין כמו ניסיון היהודים בעולם בהקשר הזה, בקרב היהודים בעולם היו הצלחות אדירות, אדירות, ברמה הפרטנית, אבל חיו במדינות שהפשיזם עלה בהן. דווקא ההצלחה של מיעוט ולא הכישלון של מיעוט במדינה לא דמוקרטית, זה מה שיפגע במיעוט, דווקא ההצלחה ולא הכישלון של המיעוט. ומה שאתה עושה – אני מתנגד לחלוטין, ואני אצא לרחובות ואני איאבק בו פה בכנסת בשביל להפיל את הממשלה שלכם. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> אז הם ימשיכו לא לספור אתכם. אז הם ימשיכו לא לספור אתכם. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל אם אפרת, כל מה שהיא רוצה – להחזיר את המדינה הפריבילגית עבור קבוצה שפוגעת בקבוצה שלי, אז אני שותף במאבק שלך נגד הממשלה הזו, אבל יש דברים שחייבים לראות שהם הדבר העיקרי בחוסר הדמוקרטיה במדינת ישראל, וזה המשך הכיבוש נגד העם הפלסטיני, המשך האפליה נגד האוכלוסייה הערבית, זה חוסר הצדק החברתי, וזה כן, כן, מאבק למען מרחב דמוקרטי כמו בית משפט דמוקרטי, כמו אקדמיה דמוקרטית, כמו חופש עיתונות וכל מה שאת רוצה. אני שותף. לכן אני קורא לכם לראות במשבר העמוק הזה הזדמנות היסטורית – הזדמנות היסטורית להגיד: מה שהיה קודם, יש בו דברים חסרים ברמה ענקית. צריכים לבוא לאוכלוסייה הערבית ולהגיד לה: תהיו שותפים, ואנחנו נלך איתכם גם למען שלום ושוויון. אני חושב שזו המשוואה. הייתה ממשלה כזו מאז קום המדינה? אני חושב שממשלת רבין כן הלכה בכיוון הנכון. כן הלכה בכיוון הנכון. בזמנו אנחנו היינו חמישה ח"כים – שלושה של חד"ש ושניים של מד"ע; היום אנחנו יכולים להגיע ל-17 ח"כים. ואני חושב שכך יהיה רוב דמוקרטי במדינה שהוא בעד שלום, שוויון, דמוקרטיה אמיתית – אני שותף שלך – ולמען צדק חברתי. אני חושב שאנחנו צריכים לנהל שיח בינינו ולהגיד: אכן היו טעיות, טעויות היסטוריות, בואו כולם, תצטרפו למאבק הזה, בשביל להפיל את הממשלה הנוכחית, ונבנה ביחד את הדמוקרטיה האמיתית שתיטיב עם היהודים והאזרחים. אני אומר לך, אפרת, שאנחנו עומדים בפני הזדמנות היסטורית, היסטורית, ואנחנו צריכים לנצל את זה בשביל ליישר את ההדורים, ונלך ביחד ונבנה את החברה הדמוקרטית שאנחנו רוצים. (אומר בערבית: אני רוצה לדבר בשפה הערבית.) הרשו לי – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אני צריכה לצאת, אני רוצה להגיד לך תודה רבה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה רבה לך. תודה רבה. אנחנו שותפים. אני מבקש להגיד כמה מילים בשפה הערבית לציבור שלנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לפני שאתה מתחיל בערבית – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן, אז תיתן לי זמן מהזמן הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני עוצר. אני רוצה שתדע שיש עוד ציבור שמרגיש תחת משטר דיכוי במשך 70 שנה, וזה הציבור החרדי, שמופלה לרעה בכל המקומות ששם הערבים מרגישים מופלים לרעה, והרבה יותר. וזה השלטון שאתה דיברת עליו, הקודמים. עד כאן. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> טוב. שמעתם מה אמר יושב-ראש הישיבה. אני מסכים איתו לחלוטין. אני מסכים איתו. מגיע שוויון מלא לכל האזרחים, מן הסתם גם לחרדים. וגם לכבד את החרדים ולכבד את המאפיינים של החרדים ולכבד את המרחב שלהם – זו דמוקרטיה. דמוקרטיה רב-תרבותית, שיש בה את החרדים, יש בה את הערבים, יש את החילונים, יש בה את השמרנים, יש בה את הכול. צריך לכבד. ואם מישהו רוצה לשכנע, אז בצורה דמוקרטית, לשכנע את האנשים לפה או לשם, אבל עם שוויון זכויות – אני שותף. ממש מאמין בזה לחלוטין. אבל גם רוצה לשאול אותך, כבוד היושב-ראש: הליכוד נמצא בשלטון מאז 1977, לא מלפני שנתיים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל הוא לא שולט. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> וואי. היה בשלטון מ-1977. היה בגין, היה שמיר, היה נתניהו, חזר נתניהו. ב-80% מהתקופות מ-1977 עד עכשיו הליכוד היה בראשות הממשלה. מה הוא עשה לחרדים? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הרבה מאוד. קידם הרבה – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אגיד לך מה הוא עשה. אני אגיד לך מה הוא עושה. מה הוא עושה? זה כך: למשל, יש לך בעיית תקציב, או למעיין התורני או למסגרת חינוכית מסוימת, אז אומרים: אתה יודע מה? מגיע לך עוד 2 מיליארד. אז מעבירים לך את ה-2 מיליארד, ואתה מרגיש שהרווחת. אבל שר האוצר, בשביל להחזיר את ה-2 מיליארד, מוסיף עוד קצת למיסים של המים, של החשמל. אז הבן אדם החרדי מרגיש שהוא לקח ביד, אבל לקחו לו בשתי ידיים. זה המצב מאז שנת 1977 ועד עכשיו. לכן המאבק צריך להיות דמוקרטי כולל ולא סקטוריאלי. לא סקטוריאלי, אלא דמוקרטי כולל, למען שוויון אמיתי לכולנו. ואני חושב שפה קבור הכלב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני עצרתי עוד פעם. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בבקשה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המגזר היחיד שבג"ץ קבע שהוא צריך לקבל פחות כסף לילד מאשר ילד ערבי ואחרים – זה בג"ץ, והוא השליט ולא הליכוד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, זה בחוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, זה החלטות בג"ץ. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – על פי לימודי ליבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה קביעת בג"ץ. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנחנו, המצפן שלנו צריך להיות לא רק חוקים אלא הצדק. הצדק. למה? כי יש חוקים שמקדמת ממשלה רעה, כמו הממשלה הנוכחית, אבל מה שאנחנו צריכים לחתור זה לצדק – לחרדים, לערבים, לכל האוכלוסיות במדינה. שנחיה בשוויון לכולם, זה מה שצריך. עכשיו, כבוד היושב-ראש, אני מבקש ממך לתת לי שתי דקות – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, עצרתי כשהפרעתי לך. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אז לא, יש דקה, ועוד דקה תיתן לי עכשיו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> פעמיים עצרתי לך. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני רוצה לפנות לאוכלוסייה הערבית בשפה הערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני רוצה לפנות לקהל שלנו, הערבי.) << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תתרגם, שנבין. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אנחנו בפני הזדמנות היסטורית, מרוב שהממשלה הזאת גזענית ומסוכנת. אכן מסוכנת, אבל אנחנו בפני הזדמנות היסטורית. הקבוצה הזאת של מרכז-שמאל, המתנשאת היסטורית והפלתה אותנו היסטורית, היא יודעת שהיא לא יכולה לנצח את הימין בלי המשקל של התושבים הערבים. אבל הם רוצים את זה בזול – הם רוצים שאנחנו נדאג לעניינים כלכליים ולעניינים משפחתיים. הם רוצים אותנו בזול, אבל אסור לנו להסכים אלא במלוא הזכויות, הפנייה לקראת השלום והשוויון. אני אומר לכם, זו מלחמה של חרטה. להם יכאב קודם והם יוותרו, בתנאי שאנחנו נעמוד יציבים למען הזכויות שלנו. אנחנו מול הזדמנות היסטורית. תהיו בריאים.) תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע, יש בקשה, חבר הכנסת איימן עודה, מחבר הכנסת סעדה, שתתרגם בתמצית מה אמרת בערבית. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> טוב, אני אמרתי כך לציבור הערבי – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני נותן לך את הזמן שמעבר לזמן שלך. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה רבה. אמרתי לציבור הערבי שאנחנו עומדים בפני הזדמנות היסטורית. נכון שזה משבר, אבל יש הזדמנות היסטורית, כי המרכז-שמאל לא יכול לנצח את הימין בלי האוכלוסייה הערבית. אמרתי לאוכלוסייה הערבית שהמרכז-שמאל מתייחס אלינו בהתנשאות, הוא לא רוצה לשלם את המחיר. מה זה המחיר? זה ללכת לשלום ושוויון. הוא לא רוצה לשלם את המחיר. אבל אנחנו צריכים לעמוד איתנים, ובסוף הם יחזרו בהם ויבואו לכיוון שלנו של שלום ושוויון כי הם לא יכולים לנצח בלי האוכלוסייה הערבית. אנחנו מהווים 20%, ואין להם 51% בקרב היהודים, אז הם נאלצים לבוא אלינו. אנחנו לא צריכים לחזור אחורה, צריכים לעמוד איתנים, כי אנחנו רוצים לחיות בשלום ושוויון, דבר שייטיב עם כל – עם שני העמים, עם כל האזרחים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה על התרגום. חבר הכנסת גלעד קריב, חמש דקות, בבקשה. למה רשמתם חמש? עשר דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עדיין ניתן לברך חודש טוב ומבורך לכולם. אדוני היושב-ראש, צר לי ששר המשפטים אינו נמצא איתנו כאן באולם, וכך גם יושב-ראש ועדת חוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן. בהמשך הערב, כאשר אעלה פעם נוספת לדוכן, אתייחס לגופן של ההסתייגויות ולגופה של הצעת החוק, הצעת התיקון לחוק-יסוד: הכנסת, שמלמדת במידה רבה עד כמה אין שום דבר מאחורי ההכרזות של חבר הכנסת רוטמן בשם הקואליציה כי הם באמת מעוניינים בהידברות, מעוניינים בשמיעה עמוקה של הטענות שמופנות כלפיהם. אבל את דבריי הראשונים הערב הזה אני מבקש לייחד לטענות שהשמיע כאן חבר הכנסת רוטמן כנגד השיח שמתנהל בימים האחרונים, גם בבית הזה וגם בתקשורת הישראלית, בדבר ההסתרה של תוכנית השינוי המשטרי מהבוחרים שניגשו לקלפי ב-1 בנובמבר, ולומר דברים אחדים גם לגבי המתרחש בימים אלו בוועדת החוקה, ומדוע ההתנהלות בוועדת החוקה, לכל אורכה, גם היא סוג של מצג שווא ושל אחיזת עיניים. טען כאן חבר הכנסת רוטמן בלהט כי מי שטוענים שראש הממשלה נתניהו הסתיר מציבור הבוחרים את כוונותיו ביחס לשינוי המשטרי – שאותם דוברים אינם מדייקים ואינם מציגים את האמת. לצורך כך נתלה חבר הכנסת רוטמן באופן די מוזר בעובדה שהוא והשר סמוטריץ' כן הציגו בשם מפלגת הציוניות הדתית תוכנית מפורטת לשינוי משטרי, והוסיף חבר הכנסת רוטמן ואמר סעיף שההתבטאויות של בכירי הליכוד בדבר הצורך בשינויים עמוקים במערכת המשטר, בדגש על הרשות השופטת, הדברים הללו הם ההוכחה שהכול היה ידוע והכול היה שקוף והכול הוצג לציבור. אלא שמדובר בטענה לא רצינית. ראשית, מה עניין הצגת התוכנית של הציונות הדתית לעניין כוונותיהם של ראש הממשלה ושל מפלגת השלטון? הרי ראש הממשלה אמר בצורה פומבית ב-19 באוקטובר, 11 ימים לפני הבחירות, שתוכניתה של הציונות הדתית היא לא תוכניתו, הוא אינו מחויב לתוכנית הזו והוא יבחן את ההצעות. יתרה מכך, פעם אחר פעם כלי התקשורת, בבליץ הרעיונות שהעניק ראש הממשלה נתניהו לקראת הבחירות, כלי התקשורת השונים ביקשו מראש הממשלה נתניהו להציג לציבור את תוכניתו המפורטת בעניין מערכת המשפט, ופעם אחר פעם ראש הממשלה נתניהו, במיומנות הידועה שלו, התחמק ממתן תשובות. בדק – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אמרנו שנעשה שינוי, הבטחנו – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אמרתם, נכון, אמרתם, חבר הכנסת סעדה, שתעשו שינויים – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> ועשינו. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – אבל נמנעתם מלהציג את השינויים הללו לציבור. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני כאן – – – קריב – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> יתרה מזו, בדק מי שבדק, בדק מי שבדק את כל הציוצים של חברי הכנסת של הליכוד שמכהנים היום כאן בבית הזה, לאורך כל תקופת הקמפיין. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> בדקת את – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> 3,500 ציוצים, אם אינני טועה. בודדים בלבד, ולא של בכירי הרשימה, עסקו בשינויים במערכת המשפט. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> כל ריאיון שלי עסק – – – קריב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ומדוע לדבר על מה שהיה לפני הבחירות? בואו נדבר גם על מה שהיה אחרי הבחירות, אחרי שהעם הכריע וסימן את בנימין נתניהו כראש הממשלה הבא של מדינת ישראל. האם אז בנימין נתניהו טרח להציג בפני הציבור את תוכניתו המפורטת? כמובן שלא, וההוכחה המיטבית היא ההסכמים הקואליציוניים עצמם. הזכיר כאן חבר הכנסת רוטמן את ההסכמים הקואליציוניים, אלא שקריאה של ההסכם בין הציונות הדתית לבין הליכוד מלמדת כיצד בצד פירוט דרמטי של עניינים תקציביים ושל ענייני סמכויות והנספח שעוסק בחלוקת הסמכויות השערורייתית במשרד הביטחון, שאת התוצאות שלה ראינו ביום שישי האחרון על אחת מגבעות השטחים, הכול מפורט לפרטי-פרטים, סמכויות ותקציבים והגדרות, הכול. עשרות רבות של סעיפים. אבל כשקוראים את הפרק של משפט ומשילות, ואנחנו מדברים הרי על ההסכם בין הליכוד לבין הציונות הדתית, המפלגה שהציגה תוכנית מפורטת למערכת המשפט, המפלגה שדרשה את ראשות ועדת החוקה, חוק ומשפט, ההסכם הקואליציוני שנחתם יום לפני הקמת הממשלה לא מדבר על הרוב הדרוש לפסקת ההתגברות, לא מדבר על פרטי השינוי בוועדה למינוי שופטים, לא מזכיר את הביטול המוחלט של עילת הסבירות. הכול עמום, הכול עקרוני והכול נתלה בהצעות החוק שיביא שר המשפטים יריב לוין. מדוע הסתרתם את פרטי התוכנית מהציבור הישראלי, שר המשפטים יריב לוין? מדוע הצגת מצג שווא בפני הציבור, אדוני ראש הממשלה נתניהו? אומר לנו שר המשפטים: 20 שנים אני הוגה את התוכנית המהפכנית לשינוי שיטת המשטר. אז אם הגית את התוכנית המהפכנית, אדוני שר המשפטים, מדוע המתנת לאותה מסיבת עיתונאים שהתקיימה כמה שבועות אחרי השבעת הממשלה? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מה זה משנה כמה? לא, שבועיים, בדיוק שבועיים, לא כמה שבועות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מדוע, אדוני שר המשפטים, אתה וראש הממשלה לא התייצבתם לפני הציבור, עוד לפני 1 בנובמבר, והצגתם את תוכניתכם? מדוע אחרי הבחירות, בזמן המשא ומתן הקואליציוני, לא הצגת את התוכנית שאתה עובד עליה 20 שנה? מדוע לא פירטת את התוכנית הזו בהסכמים הקואליציוניים? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> קריב, כרגיל אתה מטעה, אתה טועה ומטעה כרגיל. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> התשובה ברורה וידועה. גם אתם ידעתם אז וגם אתם יודעים היום שחלקים גדולים בציבור הישראלי שמעוניינים לראות שינויים במערכת המשפט לא מוכנים ללכת איתכם אל עבר נקודת הקיצון הזו, ואינם מוכנים להציב את הדמוקרטיה הישראלית על שפת התהום. ידעתם את זה לפני הבחירות ולכן לא הצגתם בשקיפות מלאה את הכוונות שלכם. ידעתם את זה אחרי הבחירות ולכן העלמתם זאת מהציבור, וידעתם זאת בשעה שכתבתם את ההסכמים הקואליציוניים ופחדתם מהמהומה שתיווצר בציבור הישראלי 24 שעות לפני השבעת הממשלה, ורק אחרי שהושבעה כאן הממשלה באתם וגיליתם את דעתכם ואת תוכניתכם הזדונית להחלשת העצמאות של מערכת המשפט, לריסוק מעמדם של היועצים המשפטיים, לפירוק ההגנה החוקתית על זכויות האדם במדינת ישראל. ידעתם שהציבור איננו מוכן ללכת עם התוכנית הקיצונית שלכם והוניתם את הציבור. בניתם את הרוב שלכם על הסתרת הכוונות האמיתיות שלכם מהציבור. ומכאן, בדקה שנותרה לי, אדוני היושב-ראש, למה שמתרחש בוועדת החוקה. שבוע בלבד אחרי ששר המשפטים יריב לוין הציג את התוכנית שלו, שהוא עובד עליה 20 שנים, התוכנית שבהסכמים הקואליציוניים כתוב שהיא תוכנית הבסיס, בא חבר הכנסת רוטמן ומבקש לנצל סעיף בתקנון ומציג הצעת חוק מטעם ועדת החוקה באותם הנושאים, ופה הוא כן שקוף. כאן הוא מספר שהסיבה מדוע אנחנו לא מתקדמים עם הצעת החוק הממשלתית היא אחת, היא הרצון שלו להמתין לחוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה והיא הרצון לפרסם את תזכיר הצעת החוק להערות הציבור. בקיצור, ניסיון לבצע מחטף. קיצור לוחות זמנים שערורייתי במסגרת הדיון בשינוי שיטת המשטר הגדול ביותר מאז הקמתה של מדינת ישראל. זהו מחטף וזוהי אחיזת עיניים, ואל תשקרו לנו שאתם רוצים הידברות, כי כל מעשיכם מעידים על דורסנות, על כוחניות ועל שקר לציבור וליושביו של הבית הזה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת זאב אלקין, עשר דקות. אלקין אף פעם לא טועה. עשר דקות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אנחנו כאן התכנסנו כולנו לדיון לילי שלם על שום דבר וכלום. סתם, אנחנו מבלים פה את זמננו, אדוני היושב-ראש, אתה בן אדם הגיוני. הרי קיים החוק הנורבגי. מה עושה הצעת החוק הנוכחית שהכנסת כבר השקיעה בה כל כך הרבה מאמץ? היא מרחיבה את המכסה של החוק הנורבגי עבור שני סוגי סיעות. סוג אחד זה הסיעה הגדולה, שבמקרה שלנו, מעשית, זה הליכוד, והסוג השני זה הסיעה הקטנה, שבמקרה שלנו, מעשית, זה הסיעה של אבי מעוז. הרי אבי מעוז מן הסתם לא ישתמש בנורבגי, כי אין לו עוד חברי מפלגתו שלו ברשימה שם, והוא לא ייכנס, הוא לא צריך את החוק הזה. אז נשאר לנו רק נמען אחד שצריך את החוק הזה, זה הליכוד. אני סברתי לתומי שאם כבר מטריחים את הכנסת בהרחבה של חוק נורבגי, ועוד במספרים די מפלצתיים, כי מדובר פה על 11 חברי סיעת הליכוד שיוכלו להתפטר במסגרת הנורבגי, מן הסתם מדובר על משהו שיש בו צורך גדול. הלכתי ובדקתי. הינה, יושב פה מזכיר הכנסת, הוא אוסף את מכתבי ההתפטרות. האם כבר מוצו כל האפשרויות להתפטר במסגרת החוק הנורבגי הקיים בסיעת הליכוד ויש תור ארוך של השרים שמידפקים על דלתו של יו"ר הכנסת ומזכיר הכנסת ורוצים למסור את מכתבי ההתפטרות כי נמאס להם לבלות איתנו כאן בלילות? ולהפתעתי, מה גיליתי? לא. ישנן עוד אפשרויות במסגרת המכסה הקיימת להתפטר במסגרת החוק הנורבגי הקיים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תעשו לנו עוד כמה שבועות כאלה של לילות לבנים אז יהיו יותר שירצו. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני חייב להגיד שבאמת קיבלתי פנייה בשם חברת הכנסת קטי שטרית שנעשה הכול כדי ששרי הליכוד יתפטרו והיא תוכל להיכנס אחרי החוק הנורבגי, ואני בהחלט מכבד את הפנייה הזאת, ואנחנו עובדים על זה קשה. אבל בסך הכול באמת מטריחים פה את הכנסת על כלום ושום דבר. הרי לכאורה, הדבר ההגיוני יותר היה להגיד – זה אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אתם שותפים קואליציוניים. אני לא מבין למה לא אמרתם לסיעת הליכוד, לפני שדוחים עניינים אולי יותר חשובים, למשל חוק הגיוס, אין לו זמן כרגע, כי מתעסקים בדברים אחרים, מתעסקים בנורבגי, בדברים אחרים. למה שלא תגידו לסיעת הליכוד: תמצו את מה שיש. תהיה בעיה? תבואו אלינו, נתקן. הרי ממילא כבר הבנו שחוק-יסוד הוא שום דבר וכלום. בקואליציה הזאת בכל פעם שרוצים לפתור איזושהי בעיה, וואלה, מתקנים חוק-יסוד. תיקנו פעם אחת – לא עזר. עכשיו רוצים לתקן פעם שנייה. אז אם זאת הגישה, למה לתקן אותו לחינם? עם כל המשמעויות של זה, עם הזמן, תכף אני אגיד על כמה אופציות אחרות שהכנסת יכלה להתעסק בזה. במקום זה אנחנו – ניחא חוק פוליטי. ניחא חוק שמאפשר מעשה נורא מוזר של שליש סיעה שנעלמת מהכנסת, ויהיו פה דווקא אלה שדיברו מאוד נגד התופעה של הנורבגים, הולכים פה למעשה להציף את הכנסת בנורבגים. אבל גם מתברר שאין תור להתפטר. אגב, אתה מבין היטב, אדוני היושב-ראש, למה אין תור להתפטר. כי מה לעשות, בסיעת הליכוד גם אלה שהתמנו לשרים מבינים שהם צריכים את האצבע הזאת כאיזשהו מנוף על ראש הממשלה, כי אם לא תהיה לו אותה הוא לא יספור אותם. ואחרי המעשה של חבר הכנסת מתן כהנא, שהתפטר משרות כדי להיות חבר כנסת ואז גילה שלא כל כך פשוט לחזור ביום שאחרי, אני לא חושב שיהיה תור ארוך של שרים של הליכוד שיתפטרו בנורבגי ואחר כך ירצו להחזיר לעצמם חברות בכנסת דרך ההתפטרות השנייה. לכן הם פשוט לא רוצים. ראיתי איזה מאמץ אדיר הושקע למצוא שלושה ראשונים, שלושת הנחשונים הראשונים שיפלסו את הדרך לחברת הכנסת אתי עטייה כדי להכניס אותה לכנסת, ואיזה כוח פוליטי הושקע כדי להגיע לשם. אז האם מישהו מעריך שיהיה פה תור ארוך של השרים המתפטרים? אנחנו פה משנים חוק-יסוד במדינת ישראל בצורה מאוד מאוד עקומה, בשביל כלום ושום דבר. דבר כזה, אני חייב להגיד, ראיתי הרבה דברים בכנסת. תיקוני חקיקה כאלה לא ראיתי הרבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתם עשיתם את זה, לא? אתם התחלתם בזה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא. קודם כול לא אנחנו התחלנו את זה, החוק הנורבגי קיים כבר כמה כנסות. אנחנו הרחבנו את זה במציאות פוליטית מסוימת שהייתה, כי באמת היו פה סיעות שנשארו בלי חברי כנסת, ואפשרנו להם להכניס אחד יותר ממה שהיה במכסה. לא לקחנו אף סיעה ולא הכפלנו יותר מפי שניים את כמות – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 21 נורבגים היו לכם, נכון? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בסך הסיעות ביחד. פה אתה בסיעת הליכוד לבדה מאפשר לה להכניס 11 חברי כנסת. אני כבר לא מדבר על הסיעות האחרות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ביחד זה יהיה יותר מ-21? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בוודאי. החוק לא מצמצם, החוק רק מרחיב. לכן ברור שהחוק הזה מוסיף עוד סדר גודל, תיאורטית – עוד פעם, לא יודע אם כל הסיעות ינצלו את זה, אבל תיאורטית הוא מוסיף את היכולות של הסיעות השונות להוסיף סדר גודל של קצת פחות מעוד עשרה נורבגים. אבל אפילו לא זאת הנקודה. הנקודה היא שאין כאלה. זאת אומרת שמחוקקים פה שינוי של חוק-יסוד על כלום ושום דבר לפני שאפילו נוצר בו צורך. זה מראה עד כמה בכלל הזילות של חוקי-יסוד בכנסת הזאת הגיעה כבר למדרגה התחתית, ואני גם מסופק שיימצאו ה-11 האלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שאלה מעניינת, העניין של הנורבגים. שנים רבות אמרו שאם יש נורבגים אז השר לא בא וחבר כנסת לא יכול לגשת אליו ולא יכול לבקש ממנו למען הציבור דברים שהוא צריך. בסוף נוצר מצב כשקמו הממשלות הגדולות שלא היה מי שיעבוד בוועדות. לכן התחילו עם הנורבגי. זו הסיבה גם היום. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל דווקא, תסתכל מה קורה, אדוני היושב-ראש. מצד אחד מתמנים שרים שעוד לא ברור מה הגדרתם. ולכאורה מה היינו כולנו מצפים, שמי יצאו בנורבגי? השרים העמוסים באמת. שר הביטחון פה שמתחנן פה לקיזוז בערך כל לילה בנואשות כי יש לו ענייני ביטחון לטפל בהם, ושר האוצר שצריך להיות נורא עסוק וכו', שר החוץ שיש לו ביקורים במדינות זרות וקשה לו להצביע בכנסת, הוא לא יכול לצאת מגבולות המדינה, ולא היא. הרי בוא נסתכל מי בינתיים השרים מהליכוד שהתפטרו או שרים ממפלגות אחרות. למשל, ברשימת עוצמה יהודית מי התפטר? שר המורשת. תחום המורשת הוא מאוד חשוב, אני הייתי אחראי עליו בקדנציה הקודמת. אני בנוסף לזה הייתי גם שר ירושלים, גם השר המקשר, גם שר הבינוי והשיכון. אז עם כל הכבוד לחשיבות של תחום המורשת, שר המורשת הוא לאו דווקא השר העסוק ביותר שלא יכול להיות בכנסת. דווקא מכולם שר לביטחון פנים או, איך זה עכשיו? ביטחון לאומי? לאומני? לא יודע מה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אין הבדל. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אין הבדל. זה אני מסכים איתך. בממשלה הזאת אין הבדל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, זה הכול מינוחים שיצרו כל מיני גורמים. לאומני, לאומי, נציונליזם. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מציע לך פשרה. הרי ממילא יש לנו שלושה שרי ביטחון, אז נקרא ליואב גלנט שר ביטחון 1 ונקרא לאיתמר בן גביר שר ביטחון 2 ולבצלאל סמוטריץ' שר ביטחון ג' או 3. אז שר ביטחון 2, יש לו זמן לבוא לכנסת להצבעות. שר המורשת – אין לו. אם אני מסתכל על סיעת הליכוד, שהיא עיקר הנמענים של החוק הזה – שר החוץ ושר הביטחון עוד לא התפטרו בנורבגי. מי רצו להתפטר בנורבגי? השר לשוויון חברתי ושר התפוצות, שכנראה סופר עסוק במסגרת העיסוקים שיש לו, הוא הלך והתפטר, או לחילופין נדמה לי שהשרה להגנת הסביבה היא זאת שהתפטרה במסגרת החוק הנורבגי. לאו דווקא שרים שהיית מצפה שבגלל העומס עליהם הגדול בממשלה, שמופקד על הכתפיים שלהם הם אלה שראשונים פה יבקשו לפנות את זמנם לעבודה במשרד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני כחבר כנסת צריך את השרים החשובים שיהיו פה, כדי שאנחנו נוכל לגשת. אני מדבר על 120 ח"כים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז יש פתרון – לא למנות שרים שלא צריך אותם, בכלל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אני מדבר על זה שאתה אומר שהשרים החשובים לא מתפטרים. אני רוצה אותם פה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז בשביל מה צריך נורבגי? שרים לא חשוב – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כדי שיהיה מי שיישב בוועדות. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל יש מי שיישב בוועדות. כרגע אני לא מרגיש שיש איזשהו – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה יודע ששר לא יכול לשבת בוועדות. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני יודע בהחלט, אבל הסיטואציה שבה מתפטרים דווקא שרים שהם לא עמוסים בעבודת הממשלה ולא השרים העמוסים, בעיניי היא פוגעת בעיקרון הבסיסי של החוק הנורבגי והרעיון שעומד מאחוריו. לכן, אגב, אחת ההסתייגויות שהצעתי כאן יחד עם חברים נוספים היא הסתייגות שמציעה שלמשל שר במשרד לא יוכל להתפטר בנורבגי. כי זו הזיה. שר במשרד הוא סוג של סגן שר משודרג, הוא זה שצריך למשל לפעמים לייצג את המשרד בכנסת ולכן זה יהיה מצחיק אם דווקא שרים כאלה יתפטרו בנורבגי ואני לא אתפלא אם כך זה יקרה. אגב, באותו הקשר, הסתייגות נוספת שהגשנו כאן זה לגבי סגן שר. פעם – אדוני בטח זוכר, אתה אחד מוותיקי הבית הזה – סגן שר היה חייב להיות חבר כנסת. לא יכולת למנות סגן שר שהוא לא חבר בכנסת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל היה אסור לו לבוא לוועדה ולהצביע בוועדות ולהגיש הצעות חוק. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, הוא לא יכול להיות חבר ועדה ולהגיש הצעות חוק, אבל היה חייב להיות חבר כנסת. למה הוא היה חייב להיות חבר כנסת? כי באופן טבעי אחת מהפונקציות של סגן שר הייתה להיות המקשר והמחבר בין השר והמשרד לכנסת. הרי את מי שולחים לענות על השאילתות, לענות על הצעות לסדר, הרבה פעמים לענות על הצעות חוק בקריאה טרומית? את סגן השר. כולנו מכירים את המציאות זאת. ואז טבעי – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> דיברנו כל כך נחמד, ונגמר הזמן. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אם חברת הכנסת לזימי כאן אפנה לה את מקומי, אבל חוששני שהיא לא כאן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נעבור הלאה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הלאה זה אני. אדוני עוד לא מצליח להיפטר ממני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז בוא נעשה את זה. אתה מסיים. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה – איננה. חבר הכנסת זאב אלקין יעלה שוב לעשר דקות. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה. אני יכול לרדת ולעלות, אם אדוני מתעקש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מאוד חשוב, כי אחר כך היא תבוא להגיד שהיא לא הייתה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אני ארד ואעלה, אבל תפעיל בבקשה את הזמן שלי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, בבקשה, כמובן. חברת הכנסת נעמה לזימי – איננה. חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה, פעם שנייה. זה לא פשוט, כי היה לי מקרה כזה פה באיזה לילה שמישהי לא הייתה, ואחרי זה היא באה ודרשה 20 דקות, כי לא הקראתי את שמה. אז עכשיו הקראתי את שמה של נעמה לזימי כדי שיהיה ברור. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רק אדוני, אני מבקש שתחזיר לי את זמני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את 20 השניות, טוב. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בהחלט. תודה רבה. אז היינו פה באמצע הדיון למה בזמנו בחוק-יסוד נקבע בחוק מפורשות שסגן שר חייב להיות חבר כנסת. עכשיו לא רק שפטרנו את סגן השר מהחובה הזאת, אנחנו גם הכנסנו אותו לנורבגים, ואז קורה מצב אבסורדי: יש לנו כבר בכנסת הזאת גם סגן שר שמתפטר – התפטר היום, נדמה לי. ההתפטרות עוד לא נכנסה לתוקף בטח, אבל עוד מעט היא תיכנס. נדמה לי שהוא חבר סיעתך, סגן השר מקלב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> טוב, הוא שני סגני שרים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הוא שני סגני שרים. מעניין, שני סגני שרים, אבל מהכנסת הוא מתפטר רק פעם אחת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל הוא מאוד עסוק באמת. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יכול להיות. אבל מן הסתם חלק מהתפקיד שלו כסגן שר יהיה לקשר בין השר שלו לכנסת. ולכן הסיטואציה הזאת שבה הוא זה שמתפטר, בעיניי היא מאוד לא נכונה, והצגנו פה הסתייגות. אגב, הצענו פה עוד הסתייגות אחת, שלא יגידו שלא נימקתי אותה, והיא הסתייגות בעיניי מאוד נכונה, שאומרת ששר שהוא שר חדש וזאת קדנציה ראשונה שלו, או לחלופין מישהו שכבר פעם אחת היה בנורבגי והתפטר, לא יוכל להפוך לנורבגי. שר חדש למה, ברור, כדי שהוא בכל זאת ילמד את עבודת הכנסת. זה מאוד חשוב לשרים להבין איך הכנסת עובדת. אז זה יהיה לא נכון לשחרר אותו בתחילת הקריירה הפוליטית שלו מהחובה שלו בכנסת, כי אז כמו כל שר הוא יצטרך להתנהל מהכנסת, והוא לא הכיר אותה. או לחילופין שר שכבר ניצל נורבגי פעם אחת – גם כן זה נראה לא נכון, מישהו שכל הזמן עושה פליק-פלאק כזה שהוא ינצל את זה פעמים נוספות. עכשיו בזמן שייוותר לי אני רוצה לדבר על סוגיה אחרת, אדוני היושב-ראש, והיא הדרך שבה החוק הזה חוקק. החוק הזה הוצג כאן – ונדמה לי שדיבר על זה חבר הכנסת גלעד קריב לפניי – כחוק של ועדת החוקה. ואני אומנם לא מהכי ותיקים בבית הזה, אבל צברתי ותק לא קטן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כמה שנים אתה פה? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מ-2006 פה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה יודע שאני נכנסתי ב-2003. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אתה לפניי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל הייתה לי הפסקה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל היו לך הפסקות. לי הייתה הפסקה יזומה על ידי של שלושה חודשים. ובסופו של דבר אני לא זכרתי בזיכרון שלי שהשתמשו בכלי הזה של ועדת החוקה כחוק של ועדה לחקיקה של חוק שהוא בנושאים כל כך מהותיים, ועוד חוק שהוא במחלוקת בין קואליציה לאופוזיציה. בדרך כלל, מה שאני זכרתי – בשביל מה נולד המסלול הזה של חקיקת חוק על ידי ועדה של ועדת החוקה? אגב, לרוב הוועדות בכנסת אין את היכולת הזאת ליזום חוק לקריאה ראשונה. אמרו: בשביל דברים שהם בקונסנזוס רחב יחסית, שוועדה מתאחדת סביבו, דווקא לא פוליטיים של קואליציה–אופוזיציה, דווקא במקרים האלה משתמשים בחקיקה על ידי הוועדה. ופה זה חוק ראשון שמגיע לסיומו, אבל בוועדה נמצאים כבר עוד שני חוקים שהם יוזמה של יושב-ראש הוועדה דרך הוועדה, שזה כמובן פוגע מאוד בכל תהליך החקיקה, כי חוק שוועדה יוזמת אותו אין לו חובת הנחה. חוק ממשלתי – יש לו פרסום תזכיר להערות הציבור; חוק בכנסת פרטי, אדוני מכיר את זה היטב, מחכה בדרך כלל 45 יום, ופה – תוך כמה ימים מתחילים במלאכת החקיקה בוועדה, בכלי שלא לשם זה הוא נולד. אז הלכתי ובדקתי בכנסות אחרות כמה השתמשו בסמכות הזאת ולאיזה סוג של חוקים, ואני אשתף את אדוני. בכנסת העשרים-וארבע השתמשו בזה פעמיים: לחוק הבחירות לכנסת העשרים-וחמש, עצם חוק הבחירות עצמו, ולחוק הבחירות, דרכי תעמולה. בשניהם זה עבר פה אחד בוועדה, בקונסנזוס. בכנסת הזאת כבר יותר פעמים, שלא לדבר על היעדר קונסנזוס. בכנסת העשרים-וחמש – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל גם לא היה דבר כזה שיועצים משפטיים לא ירצו להגיש חוות דעת ולעכב את החקיקה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, יועצים משפטיים תמיד הגישו חוות דעת בכנסת. הרי פה אפילו יועצים משפטיים – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ולא עיכבו. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה זאת אומרת לא עיכבו? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הם מעכבים – לא. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בדרך כלל כשמקדמים חוק דרך ועדת החוקה עושים את זה יחד עם הייעוץ המשפטי של הוועדה. יחד איתו מכינים את הנוסח, ולכן מראש יש חוות דעת ויש נוסח. פה היושב-ראש מכין נוסח בעצמו, מפתיע את הייעוץ המשפטי של הוועדה, לא מוכן לחכות שהייעוץ המשפטי יכין חוות דעת מסודרת – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה זה לחכות? אם הם עושים לו סבוטז' – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הם לא עושים לו שום סבוטז'. אם הוא בא אליהם בהתראה של יומיים ומבקש לקיים דיון על חוק מאוד מורכב, זה סבוטז'? אף יועץ משפטי נורמלי לא יכין חוות דעת בכאלה לוחות זמנים. אבל למה זה קורה? מעצם זה שהוא משתמש במנגנון בצורה לא נכונה, כי חוק של הוועדה, חברי ועדה חוצי קואליציה ואופוזיציה מתאחדים ביחד, יחד עם היועץ המשפטי מתחילים להכין את הנוסח, ולא מביאים נוסח מוכן. ולכן בכלל הסיטואציה הזאת לא נוצרת. אבל אני אשתף את אדוני בעוד דוגמאות: בכנסת העשרים-ושלוש, חוק הבחירות זה הדבר היחידי שחוקק בצורה כזאת כחוק הוועדה; בכנסת העשרים – חוק הבחירות לכנסת, עוד חוק הבחירות לכנסת וחוק המפלגות. אלה דברים שכולם רלוונטיים לעניין של הבחירות, ועברו או פה אחד או ברוב גורף. לפעמים מישהו לא הסכים לאיזשהו פרט בנושא של חוק הבחירות, אבל זה לא היה חוצה קואליציה–אופוזיציה. גם שאר החוקים בכנסת העשרים שאושרו שם, למשל חוק הכנסת וחוק-יסוד: הכנסת, שבהם נקבע הסדר מיוחד של השעיית חברי כנסת, שלא קיים את סעיף 7א – גם בנושא הזה היה קונסנזוס מאוד מאוד רחב בכנסת, רוב מוחלט של סיעות, וזה עבר בוועדה בפלוס שבע. זה ההפרש בין התומכים למתנגדים. הלאה. בכנסת התשע-עשרה חוק הבחירות אושר פה אחד. חוק הבחירות לכנסת אושר פה אחד; חוק הבחירות לכנסת אושר – לא, זאת כבר הכנסת השמונה-עשרה. גם כן אושרו פה אחד. בכנסת השבע-עשרה, אדוני, רק חוק אחד: חוק המפלגות. שוב קשור לבחירות; בכנסת השש-עשרה – חוק הבחירות לכנסת, שני חוקים כאלה, חוק המפלגות, חוק מבקר המדינה, שאושר פה אחד, על תהליכים להעברה מכהונה של מבקר המדינה – זה מה שקרה בכנסת השש-עשרה. אני כבר עברתי לכנסות שלא שימשתי בהן. כמו שאתה רואה, זיכרוני לא הטעה אותי. כל הדוגמאות מאז שאני בכנסת – כולן בקונסנזוס מאוד רחב, בדרך כלל בנושא הבחירות. הלאה. אני חוזר ויורד: הכנסת השש-עשרה זאת הכנסת שבה אתה התחלת – גם אותה מניתי – אותו כלל היה בתוקף. עכשיו כנסות ששנינו לא שימשנו בהן ולא שירתנו בהן. בכנסת החמש-עשרה, חוק מימון המפלגות אושר פה אחד, חוק הבחירות לכנסת השש-עשרה אושר ברוב מוחלט עם נמנע אחד. חוק הבחירות לכנסת גם כן עסק בעניינים טכניים של מזכיר ועדת הקלפי. אלו דברים שבשבילם ועדת החוקה בדרך כלל חוקקה בעבר. הינה דוגמה מאוד מאוד מעניינת – חוק-יסוד: השפיטה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מתחלף עכשיו. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תעשו תחלופה, רק אני מקווה שלא על הזמן שלי. תוסיפו לי טיפה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה לא מפריע, אתה יכול להמשיך. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני צריך שמישהו יקשיב לי. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אני מקשיבה לך גם. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יפה. אז אני ממשיך. אדוני היושב-ראש, אני רק אכניס אותך לסוד העניינים, במה אנחנו עוסקים. הלכתי ובדקתי מה התקדימים של ועדת החוקה שחוקקה חוקים בקריאה הראשונה ישירות מהוועדה, כמו שעושה חבר הכנסת רוטמן, כמה היו ובאיזה מקרים. אמרתי שמהזיכרון שלי זכרתי שזה תמיד היה קונסנזוס מאוד רחב בוועדה, לא חלוקה של קואליציה–אופוזיציה, אלא לרוב בחוקים טכניים של חוקי בחירות. והגעתי כבר עד לכנסת החמש-עשרה, ואכן כך היה הדבר בכל התקדימים שמניתי. אבל בכנסת החמש-עשרה היה מקרה שטיפלו בחוק-יסוד: השפיטה, ממש כמו המקרה שלפנינו, לא בחוק הזה, אלא בחוק שכרגע נמצא בדיון בוועדה. והפלא ופלא, שם דובר על קביעת הוראה לעניין סמכותו של נציב תלונות הציבור של השופטים להמליץ בפני הוועדה לבחירת שופטים לסיים את כהונתו של שופט. אתה יודע, אדוני, איך הוא אושר בוועדה? פה אחד. זאת אומרת שגם במקרה החריג מאוד שטיפלו בחוק-יסוד: השפיטה בנתיב הזה של חקיקה על ידי הוועדה זה היה חוק קונסנזואלי שאושר פה אחד. אני יכול להמשיך את הרשימה הזאת, התוצאה תהיה אותה תוצאה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני זוכר את אדוני כאחד שדיבר בלהט בעבר בעד רפורמות כאלה ואחרות. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני גם היום בלהט בעד רפורמות שהן רפורמות נכונות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז תגיד: זה כן, זה לא, אבל קונסנזוס לא. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בשמחה. בינתיים לא מתקיים הדיון הזה על זה כן ולא. אבל אני כרגע מדבר על משהו שהוא אפילו עוד קודם לדיון המהותי, הוא כללי העבודה של הבית הזה. הייתה פה מסורת, ואני כבר הלכתי אחורה עשרות שנים, הגעתי לכנסות שלא אני שימשתי בהן, וגם חבר הכנסת אייכלר, שהיה פה לפניי, כבר לא שימש בהן, ובכל הכנסות האלה מעולם לא השתמשו בכלי הזה כמו שחבר הכנסת רוטמן משתמש בו כבר בפעם השלישית. החוק שלפנינו כבר מגיע לאישור של קריאה שנייה ושלישית, יש עוד שני חוקים בדיון לקראת קריאה ראשונה בוועדה. הרי הכול מתהפך בבית הזה, אדוני מכיר את זה היטב, זוכר את עצמו באופוזיציה רק בקדנציה הקודמת. לכן, בסופו של דבר, אני חושב שאתם עושים טעות מאוד קשה, שאתם שוברים פה מסורת שהייתה פה מימים ימימה, ממשלות ימין, ממשלות שמאל, ממשלות אחדות, ממשלות מרכז, מה שאתה רוצה, שהשתמשו בכלי הזה של חקיקת הוועדה אך ורק לדברים שהם בקונסנזוס רחב בתוך הוועדה עצמה. אגב, אתה יודע מתי השתמשו בזה בפעם הראשונה? עשו את זה בתחילת שנות התשעים, חבר הכנסת אוריאל לין היה אז יושב-ראש ועדת חוקה חוק ומשפט, אחרי התרגיל המסריח וכל הביקורת הציבורית שהייתה, התאחדו קואליציה ואופוזיציה לקבוע כללים של מעבר מפלגות, כללי התפלגות, ובקונסנזוס מאוד מאוד רחב נולד חוק ראשון של ועדת החוקה. אבל שוב, גם בפעם הראשונה, לפני כבר יותר מ-30 שנה, זה היה בקונסנזוס רחב ועד שהביאו את זה מהוועדה למליאה לקח להם בערך חצי שנה של דיונים בוועדה. ככה פעם עבדה כנסת ישראל במשך – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני מודיע לך שאני גם כן, כיושב-ראש ועדת הבריאות הנכנס, שבוע הבא אתחיל פעילות בוועדה, אני חושב שכלי של יושב-ראש ועדה לקדם חקיקה שהוא חושב שצריכה להיות – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אגב, בוועדת בריאות אין סמכות כזו. אדוני מכיר את זה בטח היטב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נכון, צודק, מבחינת להציע הצעת חוק. אבל יש הצעות חוק של ועדות כוועדה. ללא ספק אני חושב שיושבי-ראש ועדות, בדברים שמאמינים בהם, אבל כן – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כל יושב-ראש ועדה יכול ליזום חקיקת חוק פרטית יחד עם חברי הוועדה שלו, לנסות לייצר קונסנזוס כמה שיותר רחב בוועדה ולקדם אותו במסלול של חקיקה פרטית. אבל סמכות לחוקק חוקים כוועדה היא מאוד מאוד ייחודית והיא לא נועדה לקידום של התפיסה האישית של יושב-ראש הוועדה, בטח לא בשבר של המחלוקת הפוליטית בתוך ועדה. מעולם זה לא נעשה בכנסת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יש פה לדעתי פגם פרוצדורלי מאוד מאוד משמעותי, וחבל מאוד שאחת מהמסורות שהיו כאן בכנסת למעשה נשברה, ומי שנפגע, אגב, בסוף זה הציבור, כי הסיבה שלא משתמשים בכלי הזה היא מאוד ברורה, כשהוא לא קונסנזואלי. בחקיקת חוק פרטית יש חובת הנחה של 45 יום, בחקיקה ממשלתית יש חובה של תזכיר שמפורסם לציבור ל-21 יום, ואז לציבור יש זמן להגיב ולהפעיל לחצים ולהידיין ולקיים שיח ציבורי. כאן למעשה מאיינים את היכולת הזאת של הציבור, אגב, לא של הכנסת, חברי הכנסת ישתתפו בדיון וישפיעו, אבל הציבור יוכל להשפיע הרבה פחות וחבל מאוד שיש פה שימוש לרעה בכלי שהוא מאוד מהותי. אני מאוד מקווה שהשימוש לרעה הזה ייפסק כמה שיותר מהר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת זאב אלקין. הדוברת הבאה, חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני יו"ר הישיבה. כנסת נכבדה, אני רוצה לנצל את הזמן המכובד שניתן לי כאן בשביל לומר כמה מילים על מפגש היום שהיה מעל כל האירועים הפוליטיים והדרמטיים שאנחנו עוסקים בהם מדי יום וליל במשך שבועות ולהקדיש אותם להילה צור. הילה צור האמיצה, שהתראיינה לתוכנית המקור, לסרטה של ענת גורן ששודר ממש לפני מספר ימים. הילה צור, הבחורה החכמה וטובת הלב הזו, גוללה באומץ באמת מעורר כבוד את מסכת חייה, חיי ילדותה המצמררת. ילדה יפהפייה, רמת-שרונית, ילדה טובה רמת השרון, שסיפרה איך עברה במשך שנים אונס על ידי אחיה הגדול מגיל ארבע ועד גיל 19. נראה לי שאין אדם שראה את התחקיר הזה ואת הסרט החושפני והמרגש הזה ונשאר אדיש. זה פשוט היה אחד מהסרטים והמסמכים המצמררים שראיתי. הרבה מאוד שאלות ותהיות נשארו אחרי שראינו את התחקיר הזה. אז קודם כול צריך לומר לה תודה, כי אין לי ספק שהיא עשתה שירות אדיר לא רק לה ולמשפחתה הקרובה אלא גם לנשים ואנשים אחרים שעברו פגיעות מיניות קשות ושתקו. אתם יודעים, אני נשארתי עם אחת התהיות ואמרתי לעצמי, אין עוד פשע שבו בעצם קורבן העבירה שעובר את ההתעללות הנפשית והפיזית הכל-כך עצומה הזו ושותק. שותק, במקרה הזה שותקת. הרי אם זו הייתה גניבה ואם זה היה גזל, הריגה, כל דבר, כל פשע אכזרי אחר, ברור טוב-רע, ברור מי אשם, צריך ללכת להגיש תלונה במשטרה, הכול לכאורה ברור. הפושע יצטרך לשבת שנים בכלא ולשלם על מעשיו. אבל לא ככה, מסתבר, בעבירות המין, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בקטינים וכאשר מדובר בעבירות מין בתוך המשפחה. יש קשר של שתיקה. אני מנסה לדמיין את הילה, כל ילדותה מגיל ארבע עוברת מעשים אכזריים, קמה בבוקר, לא מספרת לאיש והולכת לבית הספר, כאילו כלום. כמה זה קשה לחיות בתוך הבועה הזאת בלי שאף אחד מבין, אף אחד מכיר, אף אחד רואה את כל הזוועות האלה שמתחוללות על גופה ועל נפשה. אז הילה כבר הפסיקה לשתוק ועשתה מעשה אמיץ והיא לא נותנת לסביבה לשתוק ולא להיות כלואה בתחושת בושה או הסתרה שאין לה שום מקום בחברה מתוקנת. היא באה עכשיו לתקן. היא באה לתקן, כמו שאמרתי, לא רק עבור עצמה, אלא עבור אחרים ואנחנו מתגייסים, חברי הכנסת מאופוזיציה וקואליציה, כדי לתקן, כמו שעושים במדינות רבות אחרות כבר בעולם, לתקן את חוק ההתיישנות. חוק ההתיישנות על עבירות המין החמורות האלה, בעיקר כשהן באות מתוך המשפחה. אני מקווה שהצעת החוק הזאת תעבור. אני מקווה שהיא תעבור במהרה בימינו. אני מקווה מאוד, מתפללת, שניתן יהיה באמצעותה לתת מזור ומרפא להרבה מאוד אנשים שזה לא אחת משבע, מסתבר שזה אפילו עוד פחות, שעוברים מעשי זוועה שכאלה. אני מניחה שגם היום. הסיפור הזה קיבל פנים נוספות כאשר התחוור לי שהילה למדה איתי באותה כיתה ברמת השרון. גם אני לא ידעתי, כמו שלא ידעו רבים אחרים. אז קודם כול אני חייבת לך, הילה, באופן אישי, לעשות כמיטב יכולתי כדי לתקן את החוק הזה וכדי להעביר אותו במהרה בימינו. אני מברכת אותך על האומץ שלך, את דוגמה ומופת, לא רק עבור הציבור, קודם כול עבור ילדייך היפהפיים והחכמים והרגישים, שהבנתי שהם אלה שעמדו מצידך ומאחורייך במעשה האמיץ הזה. בזכות האומץ שלך אנחנו כולנו נתגייס ואנחנו נתקן. אני רוצה לברך גם את חברי הכנסת שהיום הגיעו כדי לפגוש אותך כאן היום בכנסת, בין היתר את חברת הכנסת סגנית השר מיכל וולדיגר ואת חבר הכנסת חילי טרופר וחברת הכנסת מירב כהן, שבאו וביחד איתי נתנו לך את החיבוק האמיתי האנושי של כולנו כאן בכנסת. אנחנו איתך וננסה ביחד להפעיל את הכוח, את כל הכוחות שלנו המשותפים, מול משרד המשפטים, מול הפרקליטות, כדי לתקן ולסייע לאחרים ואחרות. לפרוץ גם את מעגל השתיקה ולבוא חשבון עם העבריינים המרושעים חסרי הלב האלה. אני מבטיחה שביחד אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו כדי לסייע למגר פשעים חמורים כאלה. לראות את הילדים שבינתיים בגרו ולמנוע את הישנותם של מעשי פשע נוראים מעין אלו. ככה ראוי לחברה מתוקנת, תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אפרת רייטן מרום. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. חמש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, הבנתי שלפני זמן מה עמד פה סגן השר אבי מעוז וניסה להשוות את הסיטואציה של המהפכה החוקתית שהשר לוין מנסה להעביר בצורה כל כך דורסנית, לאיזושהי פגיעה לכאורה בזהות היהודית של מדינת ישראל, שבאה לידי ביטוי בדברים שאני הובלתי. אז אני רוצה לשאול את סגן השר מעוז אם בפגיעה הזאת בזהות היהודית הוא מתכוון במקרה לחוק הגיור שכתבתי מילה במילה עם הרב דרוקמן, זכר צדיק לברכה. זאת הפגיעה בזהות היהודית שהוא מדבר עליה? הרי את חוק הגיור – גברתי השרה, אני חושב שכדאי שתקשיבי ­– את חוק הגיור הזה כתבתי מילה במילה עם הרב דרוקמן זצ"ל. חלופת מיילים, חלופת טלפונים, חלופת גרסאות: מה אתה אומר על המשפט הזה? תשנה את המשפט הזה, תשנה את המילה פה, תשנה את המילה שם. כל מילה ומילה בהצעה הזו, הרב דרוקמן עבר עליה ואישר אותה. זה מה שסגן השר מעוז אומר שזו פגיעה בזהות היהודית? הוא לא מתבייש? הוא לא מתבייש? והנושא של הכשרות, פגיעה בזהות היהודית? האם סגן השר מעוז יודע שהרבנות הראשית מעניקה היום, היום, ככה הרבנות הראשית מעניקה כשרות למוצרים מחו"ל? בדיוק כך. הרבנות הראשית מאשרת לתאגידים פרטיים לתת כשרות בחו"ל ומפקחת עליהם, אבל איזה תאגידים? חלק מהתאגידים האלה הם תאגידים מביכים ומבישים, ואני מקווה שהשר החדש מלכיאלי יעשה בזה סדר, כמו שאני ניסיתי לעשות ועכשיו הוא מנסה להרוס את זה. ואיזה פיקוח יש לרבנות הראשית על הדברים האלה? בכל העולם, בכל העולם, עשרות מדינות, מאות מפעלים, עשרות אלפי מוצרים – מפקח אחד. זה מה שיש לרבנות הראשית, מפקח אחד. ככה הרבנות הראשית לישראל נותנת כשרות למוצרים מחו"ל. עכשיו ידע כל אזרח בישראל: כל מוצר שהוא מכניס לפה שלו שמיוצר בארץ, בסיכוי גבוה מאוד יש בו מוצרים שמיוצרים בחו"ל. שמן – אין ייצור בארץ, חוץ משמן זית. כל השמן שאינו שמן זית זה שמן מיובא. זה אומר שכל מוצר שבן אדם מכניס לפה בארץ, יש עליו כשרות בדיוק בשיטה הזו שהרבנות הראשית מאשרת ואמורה לפקח. לזה הוא קורא פגיעה בזהות היהודית של מדינת ישראל? למה הוא קורא פגיעה בזהות היהודית של מדינת ישראל? לזה שהבאתי מתווה שסוף-סוף הרבנות הראשית תקבע מה זה כשרות, שלא כל רב יחליט מה זה כשרות על דעת עצמו? שיהיה תקן מחייב? שלרבנות הראשית יהיו סוף-סוף כלים לאכוף את הדברים האלה? עד היום, מה הרבנות הראשית יכולה לעשות? לשים איזה שלט, פשקוויל – ידע הציבור וייזהר לא לאכול פה? בחוק שאני רציתי להביא, שהעברנו חצי ממנו, יש סמכויות אכיפה משמעותיות לרבנות הראשית. הלוואי שהממשלה הנוכחית הייתה באה להידברות כמו שאני באתי. מה לא היה פה? שרה פה בממשלה הזו קוראת לי מתייוון, אנשים קוראים לי פה אנטיוכוס, המן הרשע. ערוצי תקשורת קוראים לי קברן של היהדות. ואני, לא אכפת לי, ביקשתי להידבר איתם. כל הגורמים האלה יודעים שאני פניתי לרבנים הראשיים, למועצת, לרבנים גדולים, לארגונים; עם כל מי שעוסק בכשרות רציתי לעשות הדיברות. אבל משיקולים פוליטיים קטנים וצרים הם העדיפו להחרים אותי ולא לדבר. ועדיין, כל מה שעשיתי היה יחד עם רבנים גדולים, בהתייעצות איתם, בליווי צמוד. לא נגעתי בהלכה. לא נגעתי בהלכה. ועומד פה סגן שר ואומר: פגיעה בזהות היהודית של המדינה. אומר את זה על דברים שנכתבו יחד עם הרב דרוקמן. זצ"ל. אז אבי מעוז, תתבייש לך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מתן כהנא. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; הדובר הבא, חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה רוצה שאני אעלה שוב? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה אמור לדבר שוב? << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא. העבירו את זה. 85 דקות נתנו. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; עוד פעם חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; עוד פעם חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; שוב חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי ­– אינה נוכחת; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה טור פז ­– אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; חברת הכנסת אורנה ברביבאי – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואל רזבוזוב – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח. חבר הכנסת עודד פורר. אולי יש לך סיבוב הבא, אני לא יודע, אבל בסיבובים שעברנו, קראנו, חיכינו. אי-אפשר לסגור מליאה בשביל חבר כנסת, עם כל הכבוד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תמשיך, תמשיך – – – << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש מספיק סיבובים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. בקשת רשות דיבור, אריאל קלנר – אינו נוכח. משה סעדה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> משה, משה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << קריאה >> אבל שר ידבר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, השר מסכם, או יושב-ראש ועדה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל גם שר, יש לו אפשרות. השר בלי הגבלה, נכון? יושב-ראש ועדה בלי הגבלה או – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לא יושב-ראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ממלא מקום יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט יסכם את הדיון. תודה. << דובר >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> ערב טוב, כנסת נכבדה, כבוד היושב-ראש. כולנו מדברים על מערכת המשפט והשאלה באמת היא אם מערכת המשפט שלנו – אופיר, זה דברים מעניינים, חשוב לי שתקשיב. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יהיה לך הרבה זמן שאני אקשיב לך. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> השאלה היא אם מערכת המשפט שלנו זקוקה לתיקון. מתן, אני מדבר על מערכת המשפט, זה חשוב שתקשיב. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני רק אומר עוד פעם, אתה לא יורד. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אופיר, אני יכול לעשות כמה שעות שאתה רוצה, אין לי בעיה. השאלה אם מערכת המשפט נזקקת לתיקון. כולנו מכירים את הכלל, אם זה לא שבור אל תתקן. אחרי שכולנו דיברנו על הרפורמות הגדולות והחשובות של השר יריב לוין, שר המשפטים, אני רוצה באמת לדבר על מערכת הצדק, על מערכת המשפט, ולשאול את עצמנו האם ראוי לתקן אותה ואם יש על מה לתקן אותה. אני רוצה לדבר על האזרח הקטן שפוגש את מערכת המשפט. מה הוא פוגש? אתם יודעים שמערכת המשפט, על פי החוק, וכולנו שווים בפני החוק, אמורה לקיים דיון מיום ליום. אתה מגיע לבית משפט, מתחיל דיון ומדי יום אמור להתנהל הדיון. למה? כדי שלא ייגרם לך עיוות דין ועינוי דין. האם מערכת המשפט שומרת על החוק? האם דיון במערכת המשפט מתנהל מיום ליום? לא. דיון במדינת ישראל, במקום מיום ליום מתנהל משנה לשנה. הכרעת דין, שאמורה לקחת על פי חוק תוך 30 יום – תוך כמה זמן בן אדם מקבל הכרעת דין? בן אדם מקבל הכרעת דין – לפעמים 30 יום, 300 יום, ואף אחד לא רואה את האזרח הקטן שמחכה לפסק הדין שלו. אני רוצה לספר סיפור אחד על אימא אחת שהתקשרה אליי, אימא לילד קטן שנפצע בתאונה. אחרי הפציעה שלו היא הגישה תביעה נגד הביטוח כדי לקבל כסף לטפל בבן שלה. היא פנתה לביטוח, ניהלה תיק במשך תקופה ארוכה. אחרי שהתיק הסתיים השופט אמר שתוך שלושה חודשים הכרעת דין. היא מחכה ומחכה, מגיע מועד הכרעת הדין, האם אתם חושבים שהשופט נתן הכרעת דין? לא, התיק ממתין שנה וחצי להכרעת דין. היא פונה אל השופט, היא אומרת לו: אדוני השופט, אני רוצה את הצדק. עונה לה השופט: יש 24 שעות ביממה, וזה מה שאני יכול לעשות. ואני שואל אתכם, כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, האם יש כאן צדק? ביאליק אמר: אם יש כאן צדק, יופע נא מייד. אני שואל איך יכול להיות שמערכת המשפט עצמה – ביסמוט, מר ביסמוט, חשוב שאתה תקשיב לי. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> באתי בשבילך. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני יודע. אני שואל, האם מערכת המשפט לא רואה את האזרח הקטן? חבריי מהאופוזיציה, שטרן ומתן כהנא, האם אתם לא רואים שהאזרח הקטן נפגע כתוצאה ממערכת המשפט, שאתם כל כך מגוננים עליה, בגופכם, כאילו בבת עיניכם? << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה שאתה אומר זה לא בסדר. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> האם אתם לא רואים את עינוי הדין שקורה? ולא רק האזרח הקטן. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני לא רוצה שינויים? אני יושב איתך בוועדה. צריך שינוי. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> נכון, מתן. לכן אני אומר, בוא ננהל שיח. בוא נראה את האזרח הקטן שלא מקבל סעד, לא מקבל צדק. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתמול שמעתי את חבר הכנסת ביטן אומר ברדיו: שיח לא מנהלים בוועדה, שיח מנהלים בחדרים הצדדיים. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> קודם כול, שיח מנהלים. מה שקרה אתמול, הגעתי לוועדה, וכמו שאמר משה, "ויפן כה וכה וירא כי אין איש". אף אחד מכם לא הגיע לוועדה. אפילו מאמר מערכת בעיתון הארץ תקף אתכם, ובצדק. הוא אמר שהציבור משלם לכם כסף כדי להיות פה, כדי להגיד את עמדתכם. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> היינו פה. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא הגעתם לוועדה, לא הגעתם לשיח שרצינו לנהל. דיברתי עד עכשיו על האזרח הקטן, אבל לפעמים לאזרח הקטן חשוב שיהיו דיונים בתיקים גדולים. אני רוצה לדבר על עוד תיק שאולי הציבור מכיר, התיק של רות דוד ורונאל פישר; תיק שבו מואשמים פרקליטת מחוז, איש תקשורת, קצין משטרה בכיר, שלושה אנשים מאוד מאוד חשובים מואשמים בבית משפט מחוזי בירושלים. לפני שבוע ביום ראשון התבקשתי לבוא ולהעיד בתיק הזה. שאלתי את עצמי, התיק לא הסתיים כבר? אני שואל אותך, אדוני היושב-ראש, שאלה רטורית בשבילך: כמה זמן התיק של רות דוד? שמעת עליו? רונאל פישר, שמעת עליו? פרקליטת מחוז, כמה שנים עברו ואנחנו עדיין בפרשת התביעה. אתה רוצה לזרוק מספר ולנחש? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עשר שנים. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> שמונה שנים אנחנו בפרשת תביעה. האם זה צדק, האם ככה צריך להתנהל תיק? כמה שנים עד שהתיק הזה ייגמר? לפחות 12 שנה. אני שואל – יושב פה שר משפטים לעבר, גדעון סער, שהיה אחראי על המערכת הזאת שגרמה לעיוותי דין – איפה הייתם? על מה שמרתם? מה הסתרתם? למה לא עשיתם צדק לאזרחים, שכל כך חשוב? אני אומר, זה לא רק עינוי הדין. גם כששופטים, בית משפט מקל מאוד. בית משפט לא רואה נפגעות עבירה. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש לך איזה שלוש שעות לדבר. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני יש לי זמן. על עיוותי דין ועל מה שהיה בתקופת גדעון סער, שברוך השם הוא כבר לא שר, אני יכול לדבר מהיום כמה ימים שלמים והציבור ישמח לדעת את האמת. אני אומר, לא רק עינויי דין, אלא גם בית משפט בסופו של יום, אחרי שהוא דן, אחרי שהאזרח עובר את כל שלבי המשפט ובסוף הוא מצפה שבית משפט יראה אותו, יסתכל עליו, בית משפט לא רואה אותו, בית משפט לא מסתכל עליו. בית משפט נותן ענישה מקילה. אני רוצה לתת דוגמה אחת שתסביר את האירוע ותספר את הסיפור, זה רץ ברשתות החברתיות. יהודי חרדי יושב לו ברכבת הקלה ונוסע אל ביתו. תוך כדי נסיעה מגיע בן מיעוטים, סוטר לו בכוונת מכוון, מצלם את האירוע, מתעד את האירוע, הכול במכוון כדי להכות אותו. אני הייתי מגדיר את זה אכזריות לשמה, אנטישמיות. תופסים את האדם הזה, את האיש שמכה. אני מזכיר, הוא לא רק הכה, הוא גם צילם. כשאדם מצלם מה הוא רוצה להגיד בצילום שלו? לא מספיק לי שהכיתי, אני רוצה להתפאר ולהנציח את האירוע הזה. אתם מבינים כמה זה חמור? מה העונש שקיבל? << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> כמה הוא קיבל? << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> תבינו, מדובר על עבירת תקיפה ממניע גזעני, והחוק מחייב להכפיל את העונש. במקום לקבל את הרף הכי גבוה, כדי להגן על הציבור, הוא קיבל את העונש הכי נמוך – של"צ, התנדבות. טוב שלא נתנו לו פרס הוקרה. מה זה? למה זה, אתם לא שואלים? אני שואל את חבריי מהאופוזיציה, האם לא ראוי לתקן את המערכת הזאת? האם זאת לא מערכת שחייבת שינוי ושידוד מערכות? איפה אתם? תתעוררו. עכשיו לא שעת לילה מאוחרת, עדיין לא הלכתם לנום. השאלה איך באמת משנים את המערכת כדי שתראה אותנו, את האזרחים הפשוטים. מה עושים? אני רוצה לתת לכם את אחת מנקודות הרפורמה החשובות, וזה הבחירה של השופטים. למה זה חשוב? היום שופט שמתמנה – גב' עטייה, תקשיבו לי, שאני לא אהיה פה לבד עם עצמי. גב' עטייה. כמה זמן יש בערך? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש זמן. << קריאה >> השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> נכנסנו לשלושים של הרב דרוקמן, תדבר גם על הרב דרוקמן. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> יש לי סיפור יפה. שופט שמתמנה היום – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> הזמן עבר, מה קורה? << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> שופט שמתמנה היום – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לא כתוב זמן על המסך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אין הגבלה ליושב-ראש ועדה שמסכם. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> שופט שמתמנה היום, על מי הוא מסתכל? הוא מסתכל כלפי מעלה. מי זה הלמעלה שלו? מי זה "ויהיו עיניך ראות את מוריך?" בית משפט העליון. לשם הוא מתכוונן, הוא לא רואה את הציבור. תחשבו על החמנייה. החמנייה, לאיפה היא מתכווננת? לאור, בשביל תהליך הפוטוסינתזה. לכן כל הזמן היא מתכוונת לאור. אותו דבר שופט בבית משפט שלום. הוא לא רואה את האזרחים, הוא לא רואה את הציבור, הוא רואה אך ורק – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> משה סעדה, אתה עומד באולם הזה ומאשים – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> שנייה, שנייה, תני לי. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> עדיין יש שופטים בישראל. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> שנייה, לא כולם. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, הוא לא יושב-ראש ועדה. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא כולם, אבל – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן, סליחה. חברת הכנסת ביטון, סליחה רגע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סליחה, רגע, אני אעשה סדר. יושב-ראש ועדה מסכם מקביל לשר מסכם, ללא הגבלת זמן. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא לא יו"ר ועדה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רגע. שאלת שאלה – אני מבקש לענות. חבר הכנסת סעדה, ממלא מקום יושב-ראש ועדת החוקה, הוסמך על ידי יושב-ראש הוועדה לנמק – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – יושב-ראש הוועדה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כתוב: הוסמך על ידי יושב-ראש הוועדה לנמק, ומשכך, אין לו הגבלה. קדימה, shoot, חבר הכנסת סעדה. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> חברת הכנסת דבי ביטון, אני מדבר על החמנייה. היא עושה פוטוסינתזה. עכשיו מה קורה? שופט בשלום – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> הוא גם עושה פוטוסינתזה? << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – מטבע הדברים, מה המצפן הערכי שלו? הוא מסתכל – כל אחד מאיתנו רוצה להתקדם. הוא מסתכל על העליון, וזה בסדר, כי זה טבע הדברים. הוא מסתכל והוא כותב דיסרטציות. הרבה פעמים אתה בא לקבל פסק דין בשלום – תן לי החלטה קצרה, תן לי החלטה פשוטה. אל תכתוב דיסרטציות; אל תעשה cut and paste. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אז לשיטתך, כל מי ששופט, אז השאיפה שלו בחלק מההחלטות זה בגלל הרצון שלו להתקדם? << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא כולם. לא, לא, לא. אני חושב שהגיע הזמן שבמקום שיראה את בית המשפט העליון, שיראה את דבי ביטון משדרות; שיראה את אוריאל סעדה מירוחם; שיראה את האנשים הפשוטים, שיראה את העם. איך הוא יראה את העם? הדרך היא פשוטה – הוא יראה את העם כאשר הוא ידע שהעם הוא חלק מהליך הבחירה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אם העם הוא חלק מהליך הבחירה, הוא יראה אותו. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> איזה מזל שטלי באה. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אומרים לי אנשים: אבל איך יכול להיות שנבחרי ציבור יבחרו שופט? איך זה יכול להיות? הייתכן כדבר הזה? ברור שכן. מי בוחר את מבקר המדינה? מי בוחר במדינת ישראל את מבקר המדינה? אנחנו, אנחנו, הציבור, בוחרים את מבקר המדינה, דרך הפרלמנט. ולכן, ברגע ששופטים ייבחרו בערכאות – בשלום, עובר למחוזי, עובר לעליון – ייבחרו על ידי נציגי העם, הם כל הזמן יראו ויתכווננו לעם. המצפן הערכי שלהם יהיה מכויל לעם, ואתם תראו שאותם שופטים קודם כול ייתנו החלטות מהירות, יעילות. הם כל הזמן יראו את נפגע העבירה, ולא רק את הפוגע. הם כל הזמן יחשבו איך הם לא גורמים עינוי דין. והיה והם לא יראו את העם, הם לא יצליחו להתקדם. אבל היום הוא יכול להתקדם גם בלי קשר לזה. אבל מעבר לעינוי דין, יש פה עניין חשוב נוסף בהקשר של בחירת שופטים. אתמול בוועדה הגיעו כמה מומחים ודיברו על בית המשפט העליון, ואמרו כמה בית המשפט העליון הוא טוב, כמה הבחירה היא נכונה, כמה זה מדויק. ואני שאלתי אותם: אם זה כל כך טוב, למה אין שופט חרדי? למה אין כמעט שופטים מזרחים במשך 74 שנים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה בגלל ששפר אמר שלא יהיו שופטים כי הם למדו במוסדות של ש"ס. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> שפר שהיה בפרקליטות. ובאמת, כמו שטלי אומרת, הוא אמר שאין שופטים מזרחים כי הם לא לומדים לימודי ליבה. מר שפר היקר, לא פגשת עורכי דין מזרחים? לא יצא לך בשנותיך בפרקליטות או שהיית כל כך מתנשא שלא הסתכלת עליהם? ובאמת, עד היום, מערכת המשפט – יחד עם האופוזיציה, שתומכת, ומגינה עליהם כחומה בצורה, אתם, חבריי לאופוזיציה – פנינה, אני מדבר פה על בחירת שופטים במערכת המשפט. עד היום המערכת בוחרת את המדויק לה. תקשיבי, זה חשוב לך. היא מחפשת אנשים שדומים לה במערכת המשפט. לא ממנים שופטים מזרחים, לא חרדים, לא ישראל השנייה, אלא כל הזמן לוקחים את המדויק של המדויק. אפילו לא משקיעים לפתוח טיפה את המנעד. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> רגע, וככה עושים גיוון? ככה אתם רוצים לעשות גיוון – בזה שתבחרו? בינתיים אני לא רואה שאתם בוחרים מנכ"ליות למשרדי הממשלה. איפה הגיוון? << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> פנינה, בעזרת השם, כשאת תהיי חלק מהליך הבחירה והפרלמנט יהיה חלק מהליך הבחירה, בעזרת השם – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – לפחות אתה מודה. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – אתם תראו בעוד עשר שנים – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> חבר הכנסת סעדה, אי-אפשר לסמוך עליכם – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – שופטים מזרחים, גם ערבים, גם חרדים – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש לכם שורת מינויים למנכ"ליות, ואתם נותנים רק מנכ"לים. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ואתם תודו לנו על הרפורמה המדהימה הזאת, שפתחנו את שערי בית המשפט העליון. עד היום זה חונטה מצומצמת שבוחרת את המדויק לה ואת הדומה לה ומנסה לשמר את הכוח ולשכפל את הכוח. ובאמת, אני ציפיתי מהאופוזיציה – אני לא בא מהאירוע הזה, אני לא בא מהכנסת. ציפיתי שתקשיבו, שתהיו פתוחים לרפורמה, שתגידו: בואו נראה מה נכון ומה לא. אבל במקום זה בחרתם להתעלם. אנחנו הושטנו יד, הושטנו יד, ומה אתם עשיתם? החרמתם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה תציל את המדינה. אתה הגואל. אתה תציל את המדינה. מר סעדה יציל את המדינה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תסביר להם על הוועדה למינוי שופטים והקומבינות. תסביר להם על החלטת – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מר דוידסון, אני לא גואל ואני לא מושיע. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ככה אתה נשמע. ככה אתה נשמע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל תסביר להם על הקומבינות בוועדה למינוי שופטים – – – יושב והמשרד שלו ממשיך להעביר תיקים לתמי אולמן. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מר דוידסון, אני לא גואל – אומנם קוראים לי משה – אבל אני חושב שאני בא עם האמת שלי, ועם האמת הזאת נשנה. בוועדה שאתם כל כך מגינים עליה, מי שבוחר זה כמעט לא נציגי הציבור. בוחרים אנשי לשכת עורכי הדין. מדברים איתי כל הזמן בשיח: ניגוד עניינים – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ברשותך, ישבתי עכשיו עם אדם אחד שקשור לממשלת גרמניה, למפלגה של שולץ. הוא אמר לי במפורש שהרוב בפרלמנט בוחר את שופטי העליון. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ככה זה ראוי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הרוב בפרלמנט, ככה זה הולך. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ברוב מדינות העולם. זה פשוט. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> והוא אומר לי: אנחנו שואלים מה קורה בדמוקרטיה אצלכם. אמרתי לו: איך אצלכם? הוא אמר לי, ואמרתי לו: זה בדיוק מה שאנחנו רוצים לעשות. כיום לפרלמנט אין נגיעה בבחירת השופטים. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אז אצלנו האופוזיציה הלוחמת, שמגינה על בית המשפט בחירוף נפש, לא יודעת שמי שבוחר שופטים היום זה חלק מהגילדה של לשכת עורכי הדין. ותראו איזה פלא: יושב יושב-ראש הלשכה עם המשרד שלו, מופיע בפני שופט במחוזי, ואותו שופט שוקל שיקולים, מטבע הדברים, שהוא רוצה להתקדם. האם הוא יקבל החלטות נגד אותו נציג לשכת עורכי הדין שקשור איכשהו לבחירת שופטים לעליון? אני שואל אתכם. האם אין פה ניגוד עניינים מובהק, ניגוד עניינים מובנה? איפה אתם, אבירי שלטון החוק? תתעוררו. השעה המוקדמת. ולכן, גם בהקשר הזה, גם בהקשר של המנעד הרחב, גם בהקשר שנימנע מניגודי עניינים מובהקים ונוכל למעשה לייצר לנו חברה טובה יותר, שתבחר שופטים טובים יותר שיראו את הציבור, וזה הדבר הכי חשוב. לפני שאני ממשיך להתייחסות להמשך ההתייחסות לדברים ברפורמה, אני רוצה להתייחס למשהו שלא נמצא ברפורמה אבל לדעתי הוא מאוד מאוד חשוב. וגם בעניין הזה, אני רואה את האופוזיציה כחומה בצורה, מגינה על המערכות ולא רוצה לבדוק. אתם יודעים, אור השמש מחטא את הכול, ולפעמים חשוב לבדוק את הדברים ולבדוק אם המערכות עובדות. דיברנו עד עכשיו על מערכת המשפט. אני רוצה לדבר על מערכת אכיפת החוק. וגם פה, כל פעם שאנשים נואמים, אני שומע את ההגנה על המערכת. יש את סגלוביץ' ועוד אנשים, בוגרי המערכת, שמגינים עליה בחירוף נפש. ואני רוצה לשאול אתכם: האם המערכת הזאת היא מערכת שעושה צדק? האם זאת מערכת שיש עליה ביקורת? האם זו מערכת שיש בה איזונים ובלמים ראויים? זאת מערכת שעיני הציבור נשואות אליה. ואני שואל את היושב-ראש – יושב-ראש יקר, שאלה לי אליך. אני רוצה תשובה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> כאשר בן אדם חושף אירוע שבו פקיד המדינה ביצע עברה במדינת ישראל, מי הגוף שאמון היום על חקירת פרקליט המדינה? אתה יודע? מי חוקר אותו? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה שואל את השאלה שתמיד שואלים: מי יחקור את החוקרים? מי ישפוט את השופטים? << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא, אבל חייב להיות. חייב להיות. ענה לי היושב-ראש: מי יחקור את החוקרים? מי ישפוט את השופטים? זו שאלה טובה. מי חוקר במדינת ישראל – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> גם בעבירות בנייה; בכל דבר, נכון? << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בכל העבירות. מדינת ישראל, 2023, אופוזיציה יקרה, מר סגלוביץ' היקר, אני שואל אותך כאיש מקצוע – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> רגע, תשאל אותי. תן להשיב. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הינה, אני שואל אותך. היום המתמחה של פרקליט המדינה – וזה יכול לקרות, אתה יודע, היו בעבר כאלה שהתלוננו עליו – טוענת שהוא הטריד אותה מינית. למי היא מתלוננת? כקצין אח"ם לשעבר, למי היא מגישה תלונה? אני שואל אותך. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> תאמין לי, מניסיון העבר שלי, תמיד יש פתרון. לא לדאוג. יש יועץ משפטי לממשלה. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> יועץ משפטי לממשלה יושב חדר לידו, אתה יודע. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> שאלת אותי שאלה – אני אגיד לך. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הינה, אני מקשיב ברוב קשב. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> חקרתי גם פרקליטים, גם שוטרים. אם רוצים ועושים עבודה מסודרת, הכול אפשרי. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אז סגלוביץ' אומר לי שהכול אפשרי, אז בואו אני אספר לכם איך האפשרי הזה עובד בלשכות. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אחד על אחד אפשר. צריך למצוא איזונים ובלמים, צריך למצוא במקרה, אם חס וחלילה יש משהו מול פרקליט, יש מהלך חריג באישור, הכול בסדר. נחקרו שועים ורוזנים מכל המקומות. גם כאלה שמינו אותי, חקרתי אותם, ולא הייתה שום בעיה עם זה. שום בעיה עם זה. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אנשים שמינו אותך זה בעיה לחקור. אנשים שמינו אותך זו בעיה לחקור, אתה יודע. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אז בוא אני אספר לך סיפור. היה בג"ץ על העניין הזה. אני הופעתי בבג"ץ הזה. מצאו מודל איך לטפל בעניין הזה. המפקדים שלי במשטרה, לא הייתי כפוף להם, הייתי כפוף ישירות ליועץ המשפטי לממשלה. מדובר בשר – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> את מי חקרת? << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> צחי הנגבי. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בסדר, זה לא אותו דבר כמו שאתה ראש אח"ם ופרקליט המדינה. מי כמוך יודע – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> הוא מינה אותי לתפקיד. גאה או לא, הוא מינה אותי לתפקיד. הוא איש מקסים, בלי שום קשר. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הקשר המקצועי, מי כמוך יודע – ואני יודע את הקשר שהיה לך עם פרקליטי המדינה לדורותיהם – הוא קשר – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> הייתה טענה שאני לא יכול לחקור אותו כי הוא מינה אותי, נכון? << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני מבין את הטענה – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> והוא מינה גם את המפכ"ל. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> ואז עשו מודל אחר. דרך אגב, החקירה הזו לוותה גם עם פרקליטים וגם שופטים. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מי שליווה את החקירה זה היה אורי כרמל גם, לדעתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון מאוד. חבר הכנסת סעדה – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא במקרה הזה. היה נספח לחקירה הזו שהיה צריך לחקור אנשים מהמשרד לאיכות הסביבה ובמשרד המשפטים. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> נכון, כי פה זה יותר פשוט – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת סעדה, תזכיר להם מה קורה כשמקבלים מידע אנונימי מראשת מח"ש שנבחרה במקומך, שהוצנחה במקומך. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אבל אני אסביר את מה שסגלוביץ' – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אעזור לך, כי צריך עוד עשר דקות. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> יש לי זמן עכשיו. אני אסביר את מה שסגלוביץ' אומר, ואני רוצה להסביר לכם מה קורה. אם מתמחה של פרקליט המדינה תרצה להגיש עליו תלונה שהוא מטריד אותה מינית, הדרך היחידה להתלונן היא לראש אח"ם, ראש אגף חקירות במשטרה. עכשיו תבינו, ראש אח"ם זה חברו הטוב של פרקליט המדינה. הם יושבים כל יום. לי, בדידי הווא עובדא, כשאני רציתי להגיש תלונה נגד ראש אח"ם כי הייתה תלונה, מידע עליו, על מעשה מגונה, כשאני נוקש בדלת, מטאפורית, של פרקליט המדינה, הוא יושב אצלו במשרד. תבינו את ניגוד העניינים המורכב. היום, במדינת ישראל 2023, אין מי שחוקר את פרקליט המדינה. אין גוף כזה. לא יכול להיות שבמדינה שלנו יש גוף שאין מי שחוקר אותו. זה מורכב עוד הרבה יותר, כי אני אומר לכם שהמורכבות בחקירה על רקע קשרי העבודה המשותפים. אבל אני רוצה לתת לכם דוגמה אחרת מעולם אחר, אולי היפותטית לחלוטין. חבר הכנסת ינון אזולאי, תקשיב. מה קורה כשקצין אח"ם, ראש אגף חקירות במשטרה, בא לפרקליט המדינה ומבקש לעשות תרגיל חקירה, אבל תרגיל החקירה הזה במקרה זו עבירת סחיטה? מי שעושה את תרגיל החקירה זה ראש אגף חקירות ומודיעין – מי מאשר לו את תרגיל החקירה? פרקליט המדינה. עכשיו אני רוצה לחקור את זה – מי יאשר לי? מי יחקור את פרקליט המדינה ואת קצין אח"ם? למי נפנה? הפעם למי ננקוש בדלת? מי חוקר את החוקרים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> גם מנדלבליט לא יכול לחקור, כי גם הוא מאשר לפרקליט המדינה, ולמעשה, למי שלא מכיר את זה, בציורית, זה חדר ליד חדר. ולכן כולם נמצאים במצב של ניגוד עניינים מובהק. ניגוד העניינים הוא גם מהותי וגם ברמה החברית. זה אנשים שעובדים יחד שכם אל שכם בחקירות. וברגע שאתה מגיע אליהם ושואל אותם ונותן מידע על קצין בכיר, זה ברור לי שזה מורכב להם. אני גם מבין את המורכבות, הם מכירים אותו. ואני לא אפרט פה כרגע על חקירות שניהלנו, שראיתי שפרקליט המדינה עושה הכול כדי לא לחקור את התיק. תבינו, לא מדובר – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כשיהודה שפר היה מעורב בתאונת דרכים – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> טוב, זה אירוע אחר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא דיבר עשר דקות עם שי ניצן מתוך הזירה. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> נכון, מתוך הזירה. והוא חבר שלו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ראית? מדהים. גם אני הייתי רוצה עזרת חבר – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אבל תבינו, מצאתי את עצמי לא פעם שאני מגיע עם מידע על קצין בכיר ניצב, שפרקליט המדינה מטבע הדברים מכיר אותו, הוא עובד מולו, ואני אומר לו: יש לי מידע נגדו, ובמקום לחקור מה הוא עושה? מה הוא עושה? הוא בולם את החקירה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי? מי? << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> איך קראו לפרקליט המדינה הזה? שי ניצן. שאלת, אני אענה. ואני שואל, הצדק הוא עיוור? אין צדק לכול? יש אנשים שהם מעל הצדק? זה תופס גם באירועים – לא תמיד זה מושחת. לפעמים זה לכאורה אפילו תמים. אני אספר סיפור. באתי אל קצין בכיר, חבר של חלק מחברי הכנסת פה, והעברתי מידע על מעשה מגונה שהוא ביצע. ואני אומר לפרקליט המדינה: תקשיב, יש פה חשד לעבירת מין חמורה. אומר לי פרקליט המדינה: אתה יודע שאתמול הייתי בחתונה של הבן שלו? אני אומר לו: מה? אתם מבינים שאחרי שהוא היה בחתונה של הבן שלו הוא צריך לקבל החלטה לחקור את התיק הזה. ממקבץ הסיפורים – ואני עוד יכול להאריך, אם צריך אני אאריך גם, שתבינו את המורכבות של האירוע. מאחר שמבקשים להאריך אז אני אתן עוד סיפור, כי זה סיפור מרתק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש לך גם כן להגיד תהילים, פרשת שבוע. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> יש לי זמן, עוד לא. סיפור מעניין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אצל סון הר מלך תמיד יש ספר תהילים. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> זה סיפור טוב. אם היית עורך עיתון היית מהסיפור הזה עושה כותרת, אז תקשיב. באחת הפעמים שהייתי בישיבה אצל פרקליט המדינה – אני שוב מדגיש, באמת, המטרה שלי היא להדגיש את המורכבות שאין מי שחוקר את פרקליט המדינה. הגעתי לפרקליט המדינה עם תיק מאוד חשוב נגד קצין מאוד מאוד בכיר ושאלתי את עצמי מה יעשה פרקליט המדינה, כאשר ידעתי שהקצין הבכיר הזה חבר אישי שלו וגם הוא מבאי ביתו. מצד שני, למי אני יכול לבוא? הגורם היחיד זה פרקליט המדינה. אני זוכר את זה. מסרתי את המידע – ישבנו פרקליט המדינה, אני, מנהל מח"ש, המשנה לפרקליט המדינה, ואני מוסר לו את המידע. פרקליט המדינה – זה היה שי ניצן בתקופתו – יושב, חושב, אומר לי: זה קצת בעייתי, זה מורכב, צריך לראות מה לעשות. היה מדובר על קשר פסול בין הקצין לבן פקודה שלו, קשר שהוא מהווה לכל הפחות הפרת אמונים. ביסמוט, אתה יודע מה הוא עשה, פרקליט המדינה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הוא עשה? אולי כדאי שהוא יקרא תהילים. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מולי, מול העיניים שלי, הוא הרים טלפון לאותו קצין ואמר: תקשיב – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תהילים מותר, תהילים ליום שני, אם תידרש לו. "מי האיש החפץ חיים", זה מתחיל באותו פסוק. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הוא מרים טלפון לאותו קצין, אומר לו: תקשיב, יושבים אצלי פה ממח"ש ואומרים לי שאתה בקשר עם אותה בחורה. מה אתה – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה היא הביאה לך עכשיו? << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> היא הביאה לי תהילים. אבל תקשיבי, זה חמור. יושב אצלי, אני נותן מידע – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ספר תהילים. "מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב". << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> דבי, אני נותן מידע נגד קצין המשטרה הזה, ופרקליט המדינה מתקשר לקצין הבכיר מאוד מאוד ואומר לו: מה טיב הקשר שלך עם אותה גברת? מה הוא חשב שהוא יגיד לו: תשמע, חטאתי, עוויתי, פשעתי? הוא אומר לו: תקשיב, מעת לעת אני מתעניין לדעת מה קורה עם דרגי השטח ואני מרים טלפונים לשאול, ואני מתעניין בשלומה. אני מביא לו מחקר תקשורת שמראה שהשעות לא שעות, והלילות לא לילות, וזה בסופי שבוע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זה לא אכפת לו. הוא לא נותן לראיה פורנזית לבלבל אותו. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני מסתכל על כל השותפים בישיבה ואני אומר: האם נעשה כדבר הזה? תארו לכם שאחד מכם היה מתקשר – אם מנכ"ל היה שומע על מישהו מהמשרד שלו שהטריד מינית והיה מתקשר אליו לעדכן אותו, גב' טלי גוטליב, איך היו קוראים לזה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שיבוש הליכי משפט. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מובהק. במקום שיבוש. ופה, בגלל שאין מי שחוקר את החוקרים, בגלל שכולם קשורים אחד לשני וכולם מצופפים שורות, וכולם שם מרגישים שהם גבוה מעל גבוה, לא עשו שום דבר, וקיבלנו הנחיה לא לחקור את התיק הזה. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> למה לא – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> השתדלתי לא להדליף בתקופתו. אתה יודע, בפרקליטות אפשר לעבור פוליגרף, אבל את האירוע הזה זיכ"דנו בזמן אמת – זיכרון דברים – כי ידענו שהאירוע הזה בעייתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> חכי אבל, טלי, יש לזה המשך כי זה לא נגמר באירוע הזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ספר, ספר. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אם זה היה נגמר פה, ניחא, ביסמוט, זו עוד לא הכותרת, זו כותרת המשנה. הכותרת הראשית של האירוע – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> יש לך עד 02:00 – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> יש לי מלא סיפורי פרקליטות. הכותרת הראשית היא שלאחר כמה חודשים התברר שאותה פקודה זוטרה מעורבת באירוע אחר וחקרנו אותה. זה בתיק של ריטמן, למי שלא זוכר. תוך כדי חקירה היא אומרת לנו: אתם יודעים עם מי דיברתי? אני, על הסיפור של ההטרדה המינית, סיפרתי. למי סיפרת? לקצין הבכיר ביותר סיפרתי. אמרנו לה: ויש לך הוכחה שסיפרת לו? אתם מבינים שאם היא סיפרה לו, אז יש פה ראיה עצמאית, שהיא סיפרה לו בזמן אמת, קורבן עברה, סמוך למעשה העברה. היא אומרת: יש לי הקלטה שלו. טוב, תביאי את ההקלטה. יש הקלטה של השיחה. באתי ליועץ המשפטי, הפעם היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, ואני אומר להם: חייבים לחקור את הבכיר מעל בכיר הזה, זו החובה שלנו. אומרים: תשמע, זה בעייתי לחקור אותו, פחדו שדרך החקירה הזאת יצאו דברים אחרים על טיב הקשר. אמרתי: אבל זו החובה שלנו לחקור. אחרי התלבטויות מחליטים לחקור. נותנים לנו הוראה לחקור. אמרנו: עד כאן מצוין. פרקליט המדינה קורא לי במסדרון, אומר לי: משה, אתם הולכים עכשיו לחקירה של אותו קצין בכיר, אבל דבר אחד – טלי, אני צריך פה גם פרשנות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> צודק. רגע, רגע, אני בדיוק מספרת להם את מה שאמרת מהעין היותר-רצינית, מאיך שהמשטרה פחדה ממך, השוטרים עצמם, והפרקליטות פחדו ממך. ואתה היית פרקליט הגון. תספר להם. גם לדעת לסגור תיקים זו לא בושה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אבל טלי, רגע, תני לנו לשמוע את הסיפור. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ואז, מה אומר לי הפרקליט? לוקח אותי בחוץ פרקליט המדינה, ואחרי ישיבה אצל היועץ, ליד קודש-הקודשים שם, מה הוא אומר לי? משה, תגיד לקצין הבכיר שהוא מוקלט. עכשיו, תגידו – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לשבש הליכים. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הרי כל חקירה מתחילה – איפה סגלוביץ'? אני צריך את העזרה שלו. כל חקירה מתחילה באי-ודאות, שאתה לא אומר לנחקר מה יש לך. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה, הוא לא יודע שהוא מוקלט? << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> כי הוא פחד שהוא יכחיש שהוא מוקלט, כי מטבע הדברים, אם היינו חוקרים, הוא היה מכחיש, את יודעת, כמו כל אחד, את טיב הקשר ביניהם, ואם הוא יודע שהוא מוקלט אז הוא – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא יודע שהוא מוקלט? << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הוא לא ידע, הוא לא ידע. הוא התייבש כשהוא שמע את זה. הוא לא חשב שקצינה זוטרה תקליט אותו. זו מערכת היררכית, זו משטרה. עכשיו תבינו, אלה דברים שהם בסיס של בסיס של שיבוש, דברים שבעולם שלנו הם undone. לא עושים דברים כאלה. ואז השאלה – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אז איפה הייתה הבעיה? לא הצלחתי להבין איפה הייתה הבעיה. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> איפה הייתה הבעיה? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתם לא חקרתם בסוף את – – – קיבלתם הוראה לא לחקור? << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא. אנחנו קיבלנו הוראה לא לחקור אותו תחת אזהרה, וקיבלנו הוראה להגיד לו שהוא מוקלט, ואז, את יודעת, ברגע שאתה אומר לו שהוא מוקלט, אז הוא יישר גרסה עם מה שצריך. אף נחקר שאת חוקרת – אתה לא אומר לו – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לפרקליט המדינה מותר לשבש הליכי משפט. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אוה, קשה לו. אנחנו עוזרים לו, נותנים לו תוכן. הוא צריך עוד עשר דקות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> על עזות המצח שרצו לגרום לך לשבש הליכי משפט, משה – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> זה לא יקרה. זה לא יקרה. במח"ש, לימדו אותי לשחות נגד הזרם, וכמו שנאמר: "צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ". אנחנו רודפים את הצדק גם כשזה קשה, גם כשזה מורכב, לכן הביטוי "תרדוף". תרדוף, זה ביטוי מלחמתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא. אנחנו, בעזרת השם, נעזור להם לתקן את המערכת – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – כי באמת המערכת לוקה בחסר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תסביר להם מה זה שיבוש הליכי משפט, מה זה שיבוש הליכים. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ואני מצפה מחבריי מהאופוזיציה – שחלקם מדברים, חלקם לא מעניין אותם, מפנים את הגב, כי זה לא חשוב להם לשמוע על הליקויים של המערכת – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לנו זה חשוב. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – זה לא משמעותי להם. זו לא המערכת שלהם. זו לא הפרקליטות שלהם. זה לא הצדק שלהם. לא מעניין אותם הכשלים, לא מעניין אותם השיבושים. הייתי אומר, בהקנטה, מעניין אותם תיק אחד ויחיד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. "ייקוב הדין את ההר", זו המידה שהם אוהבים. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הדבר היחיד שמעניין אותם – תיקי נתניהו. מסביב – לא רלוונטי. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> רגע, רגע, אני לא מבינה, זה לא מריח רע? זה לא מריח רע? אנחנו לא בסיטואציה שהתחילה הממשלה, ופתאום – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> שנייה, אני עכשיו מדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא מצפה לידיים נקיות. שיבוש הליכים, תסביר להם מה זה שיבוש הליכי משפט. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אולי את תסבירי לנו – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני מצפה עכשיו שאתם – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, לך. את עורכת דין, נשמה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני מצפה מכם להיות חלק מהמערכת שתרצה לתקן את מערכת אכיפת החוק. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> יש פה עוד הרבה סיפורים כאלה? << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> כן. יש לי הרבה, אבל יש לי עוד כמה תוכניות בטלוויזיה שרוצים לראיין אותי, אני לא רוצה לגמור את הכול. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> – – – אותך קודם. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> חבל. ביסמוט, היית מרים טלפון אבל עם מספר מזוהה. אתם מבינים, הדרך שאני רוצה להציב זו מערכת שתוכל לייצר איזונים ובלמים. עכשיו תבינו, גם בעבר משטרת ישראל, איפה היא הייתה? מח"ש הייתה בתוך המשטרה. זה היה נפלא. תכף יש שאלה, יושב-ראש הכנסת. בעבר, מח"ש הייתה בתוך המשטרה, וזה היה נפלא לכולם. כמה קצינים חקרו? אפס. לא חקרו אף אחד. כולם היו מרוצים מזה. זה עשה שכל לכולם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מסבירים מה זה שיבוש הליכי משפט, איך הם יודעים לבנות את העבירה הזאת לפי מה שנוח להם. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> נכון. עכשיו, עד עכשיו – שלום הגב' ברביבאי, השרה לשעבר. עד עכשיו, כשמח"ש הייתה בתוך המשטרה – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מקשיבים לך, שתדע, משה סעדה. אם היית ראש מח"ש, הכול היה טוב? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא היה מעולה. בגלל זה לא נתנו לו. לא רצו – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אז בואי – את שואלת אותי – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא היה סגן ראש מח"ש. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אם הוא היה מתמנה, כל העסק היה בסדר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בגלל שהוא בחיים לא שיבש הליכי משפט. בחיים לא. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> שנייה, תני לי לענות לך. שאלה טובה, מחייבת תשובה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> בבקשה. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני, את התלונות שלי לא הגשתי אחרי המכרז אלא לפני המכרז. אני, הסיפור של ריטמן, היה לפני, ב-2015, לפני המכרז שלי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> התמודדת להיות ראש מח"ש. אם חשבת שמערכת כזאת – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא, שנייה, אני כתבתי. לא, כתבתי. אני בזמן אמת, בזמן אמת, יצאתי נגד שי ניצן, לפני המכרז שלי. אמרתי לו: אתם מעוותים את הדין בריטמן. הגיע התיק של אום אל-חיראן, אום אל-חיראן, שגם שם היה עיוות דין ליעקב, זיכרונו לברכה. התרעתי ואמרתי: אתם מעוותים את הדין בזמן אמת, וברור שהם הבינו שיש פה מישהו ששם להם תמונת מראה, שלא מתיישר. את מכירה את מאיר דהן, נכון? תרימי אליו מחר טלפון. הוא מכיר את הסיפורים האלה מזמן אמת, לפני המכרז. לא חוכמה אחרי מכרז שאתה לא מתמנה להגיד את הדברים. ומהמקום הזה, מהמקום האמיתי, שהוא לא – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אם חשבת שהמערכת היא כל כך לא בסדר, למה התמודדת להיות ראש הארגון? << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> שנייה. אני הייתי במערכת הזאת 24 שנים, גדלתי בה, צמחתי בה, האמנתי בה, והאמנתי גם שאפשר לשנות, ואני אמרתי את זה. כששאלו אותי למה אתה מתמודד, אמרתי: כי אני חושב ש"צדק צדק תרדף" ואנחנו מחויבים לצדק. ואני חושב שמח"ש צריכה לראות את האזרח הקטן. כן, אני שם כדי לשחות נגד הזרם. מח"ש זה לא פשוט. אני באתי לשופטים, ואמרו לי: אתה מתבלבל. העבריין שאתה מגן עליו הוא הלא-בסדר, השוטר הוא בסדר, כאשר שוטר מכה עבריין. ואמרתי להם: אתם מתבלבלים. זה נכון שעבריין הוא עבריין, אבל עדיין גם לו יש את הזכויות שלו, ואסור שהוא יותקף על ידי שוטרים, והחובה שלנו להגן עליו. ואני שומר על השומרים, וזה לא פשוט. דווקא כי המערכת הזאת יקרה לי וחשובה לי. ונכון, אם הייתי ראש מח"ש, הייתי משנה, ולא הייתי פה, ואולי זה היה טוב. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לא. אני טוענת שלעזוב ארגון ואז לדבר וללכלך על – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא, לא עזבתי. לא, לא. אבל אני מתקן אותך בעובדות. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> משנים מבפנים. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני מבפנים קראתי לשינוי, ולא רק שמבפנים קראתי לשינוי, אלא אני נאבקתי בהם כדי להישאר. אני השקעתי את מיטב כספי – אשתי אולי רואה אותי – למעלה מ-300,000 שקלים כדי להישאר במערכת. לא רציתי לעזוב. ביקשתי להישאר, כי חשבתי שצריך לשנות מבפנים, אבל כשהבנתי – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה נכון שגם הציעו לך במקביל תפקידים מאוד בכירים? << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הציעו לי תפקיד בכיר בשב"כ; הציעו לי תפקיד בפרקליטות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לכאורה, לפי מה שאמרו שסרחת או לא, זה לא תואם לכך שהציעו לך כאלה תפקידים, אה? << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הציעו לי את כל התפקידים והכול כתוב, ואמרתי להם: אני לא מעוניין. אני לא אשכח את הרגע שהתקשר אליי אחד הבכירים בפרקליטות ואמר לי: משה, אני דואג לך למצנח זהב. את מכירה מה זה פנסיה תקציבית בעולם התוכן הזה. דואג לך למצנח זהב. תסתכל על נעמי אשתך ועל הילדים, ותפרוש. אמרתי לו: אני מסתכל על אשתי, על הילדים שלי, ואני אישאר ואני אעשה את השליחות שלי, כי השליחות שלי היא האמת, והאמת לא מבחינה בין יהודי לערבי, בין עבריין ללא עבריין, בין טוב לרע, אלא כולם זכאים לצדק. והמערכת כשלה, והמערכת עיוותה את הדין, ואני ראיתי את זה, והחובה שהייתה לזעוק את זה, וזה מה שעשיתי. עכשיו, מהניסיון – והתרעתי על זה גם בתוך המערכת – אני אומר, בואו נראה איך אפשר לבדוק את המערכת. איך אפשר, במקרים כמו אום אל-חיראן, במקרים כמו אהוביה סנדק, שנגרם עיוות דין – איך יוצרים גוף שיכול לחקור את האירועים האלה. זה נוגע לכולנו. מחר זה אתם, מחר זה אנחנו. הצדק הוא עיוור. היום אי-אפשר להגיש תלונה נגד פרקליט המדינה לאף גורם. קצין אח"ם לא יכול לחקור אותו, כי הוא חבר שלו, הוא יושב כל היום איתו לישיבות. ולכן, אני חושב שצריך לחשוב ביחד איך מקימים גוף שחוקר את זה. אומרים לי אנשים: יש את הנציבות. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> חס ושלום, לא, לחזק. אני אגיד לך מה הפתרון שלי. יש נציבות תלונות על הפרקליטות. זה גוף שיש לו המון עובדים, המון תקציב, המון דוברים. כמה חוקרים יש שם, את יודעת? אפס. כמה סמכויות? את יודעת, כדי לחקור צריך האזנת סתר, צווים, חוקר מחשב. כמה סמכויות יש לו? אפס. איך אתה יכול להקים מנגנון עם גוף שלא מסוגל לחקור? זה פייק חקירות, זה פייק גוף חוקר, וכולנו שותקים. זה כמו שמח"ש הייתה אז בתקופתו עד 1992 בתוך המשטרה. כמה ניצבים נחקרו כשמח"ש הייתה בתוך המשטרה? אפס. לכן זו החובה שלנו כלפי האזרחים, כלפי הציבור הפשוט, כלפי העוולות שקורות. דודי, מר דודו אמסלם, אני מדבר על מח"ש, אתה חייב להקשיב לי. אם אתה לא תקשיב לי, מי יקשיב לי? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני כבר בא, משה. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> דודי הוא אחד האנשים הראשונים שפניתי אליהם בצר לי בזמן אמת, ודודי יעיד – כשהייתי בתפקיד. הינה דודו אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> פניתי אליו בזמן אמת, באירוע חברתי משפחתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני עליתי פה לבמה וסיפרתי את כל הסיפור על מנדלבלוף וחבריו, אבל כלום לא קרה, כמובן. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ומה אני רציתי? תקשיבי, השרה לשעבר, אני פניתי לדודי, הוא פגש אותי באירוע משפחתי, סיפרתי לו במר לי. הוא אמר לי: אני עולה לדוכן – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא. כתבנו את הכול, כתבתי את הכול, עליתי לפה, דיברתי, אבל מה זה משנה מה אתה מדבר בכנסת? << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ואף אחד לא הקשיב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מי מקשיב? מי מקשיב לחברי הכנסת של הליכוד? << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> רציתי צדק, לא רציתי להגיע לפה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה דודי אמר? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני עליתי כשהוא היה בתפקיד – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בזמן אמת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – אני עליתי כאן וסיפרתי את כל הסיפור של השקרים של מדלבלוף, של אלשיך ושל שי ניצן – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הלך דודי וסיפר את הסיפור – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – מה שהוא סיפר בטלוויזיה. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – ואף אחד לא הקשיב לזה. זה לא עניין את אף אחד. ואני אמרתי לעצמי – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה שזה יעניין מה אומר אמסלם דוד? << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – הרי זה חוצה מגזרים: זה גם קשור לאוכלוסייה הערבית, כי זה אום אל-חיראן, זה גם אהוביה סנדק, זיכרונו לברכה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אולי המחשבה הייתה שאתה מונע מיצר נקמה – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אבל הבוס שלי, אורי כרמל, שגם הוא מחה, הוא לא איש פוליטי. כולנו הרגשנו את העוול, את עיוות הדין. אנחנו אנשים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – הוא חשב שהוא – – – הוא חשב שהוא בא לבקר אותו בגלל שהוא היה חולה. בא אליו הביתה, איים עליו בבית. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> נכון. תבינו, היינו במתקפה של איומים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חבר הכנסת סעדה, אתה מדבר בשם יו"ר הוועדה? אתה מסכם את הדיון? << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני מסכם. אני ממלא מקום יו"ר הוועדה ואני מסכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> כן כן כן, אני גם מוסמך, יש הסמכה כתובה. הינה, גם אמיר ידע על הדברים. בזמן אמת אני התרעתי בפני המערכות ואף אחד לא הקשיב. למה? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אני אומרת לך שוב, המחשבה – – – שאתה מונע מיצר נקמה ואז אתה פוסל את – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> כמו שטלי, בגלל שהיא לא נבחרה לשיפוט, אז – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אתם לא סומכים עליי – תפנו למנהל מח"ש אורי כרמל, אורי כרמל, אדם חף משיקולים פוליטיים שמה שמעניין אותו זה הצדק והאמת. מישהו פנה לשאול אותו? הרי אני סיפרתי על המפגש שלו עם אלשיך כשהוא היה חולה. אלשיך ביקש לבקר אותו בבית. אני ארגנתי את המפגש. אני האמנתי שזה ביקור חולים באמת, באמת ובתמים. ישבנו בחצר הבית שלו, ואחרי שאנחנו יושבים בחצר הבית שלו, אלשיך אומר לי: משה, אני רוצה לשבת עם אורי בארבע עיניים, והוא יושב איתו בנחת. הוא נכנס לבית של אורי, ואורי בשלב הזה – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – אותו דבר – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – אורי חולה ואני מחכה מחוץ לבית. כשאלשיך יוצא מהבית אני מסתכל עליו ואני רואה אותו יוצא במהרה, בחופזה. אני ניגש לאורי, אני אומר לאורי: מה קרה? אני רואה את אורי חיוור. אורי, מה קרה? הוא אומר לי: לא מאמין מה הוא עשה לי פה. הוא הסתכל עליי ככה ואמר לי: אתה יודע שאני יודע לפרק ארגונים עוינים. זה מה שאומר אלשיך לראש מח"ש כשהוא חולה בבית שלו. ככה נעשה צדק? זה מפכ"ל משטרה? למה החרשתם כשידעתם על זה? כולם ידעו על זה. כולם שמעו על זה. זה לא עניין את האופוזיציה. ואני שואל אתכם, אני שואל אותך, אני שואל: האם עכשיו – כשאמר את זה דודי אמסלם, החרשתם, והוא סיפר את הסיפור שלי. אני פה בפניכם, תשאלו אותי, תחקרו אותי על זה, אבל תבינו שהמערכת איבדה את דרכה. תבינו שהמערכת עשתה עיוותי דין, וזה חצה מגזרים – אין הבדל בין אהוביה סנדק, זיכרונו לברכה, לאום אל-חיראן ומה שקרה שם. והיום חברי הכנסת הערבים – שאני לא רואה אותם פה, אולי הם לא מגיעים להצבעה – הם פונים אליי היום ואומרים לי – תקשיבי – הם פונים אליי היום ואומרים לי: משה – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – אבל צריך לעשות את זה בדרך הנכונה, לא בצורה הזו שזה נעשה. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אבל אני עשיתי את זה בתוך המערכת, הגשתי תלונה למבקר המדינה, מה אני יכול לעשות יותר? פניתי לכל מי שהסכים לשמוע אותי. יש פה שר משפטים לשעבר – יודע את הזעקה, יודע את האמת. השר לשעבר שיושב פה לצידי רצה להקים ועדת בדיקה לעניינים האלה, כי הוא רצה לבדוק את זה. מה עשה מנדלבליט? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הוא עשה? מה עשה מנדלבליט? מה הוא עשה? ברח. ברח. התחבא. מה הוא עשה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הממשלה שלך הייתה בשלטון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא רלוונטי – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> שר המשפטים לשעבר אמיר אוחנה, שהיה מודע לחלק מהדברים, רצה להקים ועדת בדיקה מסודרת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הקים. דייק אותי. הקים ועדת בדיקה לחקירת אירועי מח"ש. כבר מינה הרכב – היה השופט הרן – מינה הרכב ויצאה הודעה פומבית: כל מי שרוצה לבוא ולמסור על דברים שאירעו, מוזמן לבוא ולהגיע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי הגיע? << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ואני אומר לכם שאנשים התכוננו לבוא ורצו לבוא ולמסור, אבל אתם יודעים מה קרה? ביטלו את הוועדה הזאת. מי ביטל את הוועדה? מי ביטל את הוועדה? אותם אנשים שהיו אמורים להיחקר בוועדה: מנדלבליט, אלשיך, שי ניצן. אתם מבינים? אותם אנשים שהיו אמורים להיחקר ביטלו את הוועדה שהקים שר המשפטים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> כן, ההוא מהספרייה. אתם מבינים? עכשיו, אני שואל את מנדלבליט: איפה ניגוד העניינים? אתם, שרוממות החוק בגרונכם ודיברתם איתי שנים על גבי שנים על ניגוד עניינים, החובה להתרחק מהניגוד, על הפרת אמונים, האם אתם לא שווים בפני החוק כמו כולם? האם החוק לא שוויוני אצלכם? איך אפשרתם לבטל ועדת בדיקה חשובה שנועדה באמת לייצר צדק לכולם? איך אפשרתם לסרס מחלקה שלמה, המחלקה לחקירות שוטרים? ויושבים פה אנשים בבית שיודעים שאין היום מי שיגן על האזרח, אין היום מי שישמור על השומרים, וזה המקום להגן. בסופו של יום, על מי מגינה מח"ש? היא מגנה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה חושב שזה קשור לאלשיך, שהביא את קרן בר מנחם? << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ברור. אין שאלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז תסביר להם את זה, את ההצנחה של ראשת מח"ש במקום משה סעדה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> קיבלת חיזוק, הא? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא היה צריך להיות ראש מח"ש – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> עכשיו, כדי לסרס את המחלקה, מה שעשו – חשבו, אם ראו שיש בעייתיות, שיש מישהו, שהמחלקה לוחמנית מדי, החליטו להחליש אותה, החליטו להחליש את המחלקה לחקירות שוטרים ולהביא מינוי מטעם כדי שלא ייחקרו, כדי שלמעשה מח"ש כבר לא תתפקד. ואני שואל אתכם – אופיר, שאלה לי אליך כיושב-ראש הקואליציה: בארבע השנים האחרונות, מאז המינוי לראשת מח"ש החדשה, כמה ניצבים נחקרו, אתה יודע? אפס. זהו. אם לפני כן נחקרו שמונה ניצבים – ואני לא גאה בעצם החקירה של הניצבים, ניצבים צריכים להיחקר רק אם ביצעו עבירות, אבל היום אין מערכת שבודקת את עצמה. אין. היום מח"ש לא מתפקדת. אז מה ההצעה? אחרי שדיברתי איתכם היום על הבעייתיות של מערכת המשפט – והפתרון זה הרפורמה של יריב לוין – עכשיו אני מדבר איתכם על מח"ש, והשאלה – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אנחנו הולכים להביא – – – כדי שנוכל להיות מרוכזים. זה קשוח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תסביר להם. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – והשאלה מה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – בבג"ץ כשהיית מועמד – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> יחד עם טלי. – – השאלה היא מה הפתרון לדבר הזה; איך פותרים, ואיך יוצרים מערכת שבאמת תבדוק את עצמה מצד אחד ותעשה צדק לטובת האזרחים. אז ההצעה שלי, שהגשתי אותה כבר כהצעת חוק ואני מקווה שהיושב-ראש יעזור לי לקדם אותה – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> יש לו. יש לו גם ללא סוכר. – – ההצעה שהצעתי זה לקחת את מח"ש, שיושבת היום תחת פרקליט המדינה, להוציא אותה, להוציא את מח"ש מתוך הפרקליטות ולייצר אותה כגוף עצמאי, ככה שלמעשה פרקליט המדינה לא יחליט. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה חושב שככה זה יפתור את הבעיה? << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני אגיד לך למה זה יפתור – כי היום, כשאני בא לפרקליט המדינה נגד קצין בכיר, יש לו שותפות אינטרסים. אמרתי לך, אם יש להם חקירה משותפת כנגד נבחר ציבור חשוב והוא אישר את הסחיטה – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> ואין חשש – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא, אין. אם אני מוציא את זה מהפרקליטות ואמנה עליו שופט בדרגת שופט עליון – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אין לו קשר, דבי, אין לו קשר עם המשטרה. הוא לא מחויב למשטרה. פרקליט המדינה מחויב למשטרה. וכשאין לו קשר עם המשטרה, החקירה היא חקירה נקייה. ולכן מה שאני רוצה לעשות – להוציא את מח"ש מתוך הפרקליטות, לעשות את זה כגוף נפרד לגמרי. ואז הוא יחקור את משטרת ישראל, זוטר וקצין כאחד; יחקור את פרקליטות המדינה, שיהיה מישהו שיכול לחקור אבל בניגוד לפייק-חקירות בנציבות – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יכול – – – אתה לא יכול לגרום לזה – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> למה? לכל גוף. אני אגיד לך. את שואלת שאלה חשובה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> נו, מי יהיה מעל? מי יהיה מעל? << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא, אני אגיד לך למה לא. אני שואל אותך. מי חוקר את השב"כ היום? איש שירות, שזה חשוב מאוד, ביטחון המדינה; ראש השירות מבצע עבירה פלילית, מי חוקר אותו היום, את יודעת? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מח"ש. למה? כי השירות רצה שיהיה מי שינכש לו את העשבים השוטים, כי הוא רוצה צדק. הוא רוצה מי שיבדוק את המערכת שלו. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה לנתק אותם מהפרקליטות? אתה אומר שיש שם איזה אחווה ביניהם? << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אז אני אומר, כן, כי הקשר הזה, אין מה לעשות, המשטרה והפרקליטות – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> עובדים בשיתוף. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – עובדים בשיתוף פעולה, וזה גם ראוי שזה ככה. זה ראוי שזה ככה. ולכן, הם עובדים בשיתוף פעולה מלא מטבע הדברים. אני גם מבין את זה. החקירות הכי מורכבות של המדינה נעשות בליווי אישי של פרקליט המדינה. כשאני חקרתי קצין מעל סגן ניצב, מי שליווה את החקירה וקיבל ההחלטות זה היה שי ניצן. החקירה של רות דוד ורונאל פישר – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – מי שליווה את החקירה בכל רגע נתון זה היה שי ניצן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ואיך היא יצאה בלי כלום? << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> עכשיו, תשאלו איך יכול להיות שהוא ליווה, הוא מכיר אותה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חבר הכי טוב שלה. היא הייתה פרקליטת מחוז. חקירות – – – אותו דבר. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הרי היא עבדה איתו. היא הייתה פרקליטת המחוז, איך הוא קיבל החלטות בעניינה? שאלה, דבי, איך הוא קיבל? שאלה. שאלה, שאלה. לכן אני אומר, לא יכול להיות – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> שאלה. אם אתה היית חוקר חבר שלך, אז היית, מה, מעגל פינות? << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני לא. אסור לי. אז אני אגיד לך. היה לי אירוע ממש מינורי. בן דוד – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אני יודעת לנתק מקצועית. השאלה – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> תקשיבי, קרוב משפחה שלי הוא סייר. לא ידעתי שהוא עובד בזה, לא ידעתי שהוא קרוב. התקשר אליי המשנה לפרקליט המדינה ואמר לי: תקשיב, במח"ש מתנהלת חקירה נגד קרוב משפחה רחוק שלך. אני מבקש, אל תשאל על החקירה, אל תברר על החקירה ואל תדבר. הוא צודק. אבל למה לפרקליט המדינה דין אחר? איך יכול להיות שהוא מקבל החלטות על מישהי שהוא עובד איתה? זה נראה לך סביר, זה נראה לך הגיוני? ואני שואל את חבריי מהאופוזיציה – תתעוררו, תבינו שכל מה שאנחנו רוצים זה לעשות צדק, ולעשות צדק לכולם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אין לנו בעיה עם הצדק. יש לנו בעיה עם איך שזה נעשה. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ולכן, אם נוציא את מח"ש מתוך הפרקליטות ונייצר – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אין לנו בעיה עם הצדק. אנחנו פה לאותה מטרה. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני יודע. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אבל בסוף צריך לדעת איך לעשות, ולא לבוא ולהנחית, ולנהוג בניגוד לפרוצדורה וכו'. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני מסכים. לא, אני מסכים איתך לגמרי שכולנו פה לאותה מטרה. אבל לצערי, אני הגעתי לבית הזה – אופיר, מה, לרדת – והתאכזבתי. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אופיר אומר לך משהו. אופיר סימן לך. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> כי אני באמת ציפיתי ליד מושטת, לשיח. במקום זה אני מוצא שאתם הולכים אחרי התלהמות של הנשיא אהרן ברק, שמדבר אמירות קשות, לא מכבדות, שמדבר על כפית מוות. את שומעת? נשיא לשעבר מדבר על כפית מוות, כדורי רעל, מכנה את שר המשפטים עבריין. אחרי כמה ימים מדברת נשיאת העליון. אמרתי לעצמי, אם נשיאת העליון מדברת, היא בטח תהיה המבוגר האחראי, בטח היא תיקח אחריות. היא הרי יודעת שהיא עובדת מדינה, היא יודעת את מעמדה, היא יודעת את ההערכה שהיא זוכה לה. ובמקום לקרוא לפיוס, במקום ללכת לשר יריב לוין ולהגיד: בוא נדבר – ואם את לא רוצה לדבר בחדר במשרד המשפטים, תגיעי לוועדה. מכובד מאוד – במקום זה היא ממשיכה בהתלהמות. היא ממשיכה בהסתה הקשה. והיא מדברת אמירות קשות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> די, בוא. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני מסיים. אתה לא יכול, אתה יודע, זה כמו נאום בבית משפט. היא ממשיכה בהסתה. מדברת על ריסוק, על מכה אנושה. היא יוצאת נגד שר המשפטים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> היושב-ראש אוחנה, ביקשו ממנו שלוש פעמים לרדת – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> עכשיו, במקום שכולם שווים בפני החוק, האופוזיציה הייתה זועקת. אין קול ואין עונה. ובמקום לצאת נגדה ולמחות על זה שהיא עוברת על הכללים, שהיא עוברת על התקשי"ר, אתם לא מוחים. והיא ממשיכה. היא נפגשת עם ציפי לבני במחשכים – ציפי לבני, שמייצגת את המאבק – תוך כדי שהיא כותבת את הכרעת הדין ואת ההחלטה בעניין של דרעי. מה עם עשיית צדק? הצדק לא רק צריך להיעשות אלא גם צריך להיראות. אבל אתם שותקים. אתם שותקים. זה לא אכפת לכם. הצדק לא מעניין אתכם. לא חשובה לכם עשיית הצדק. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יאללה, בוא. << דובר_המשך >> משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בסדר. ולכן מהבמה אני קורא לכם לשיח. תכבדו את שר המשפטים. הרפורמה טובה לכולנו, והיא שלנו, כי אין לנו מערכת משפט אחרת, אין לנו פרקליטות אחרת, ובעזרת השם נעשה ונצליח. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סעדה על דבריו המלומדים והמפורטים. חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 52). אנא תפסו את מקומותיכם. אנא תפסו את מקומותיכם. אנחנו מצביעים על חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 52), בקריאה השנייה. ונצביע תחילה על ההסתייגויות. אנא, תפסו את מקומותיכם. גם השרה גמליאל, גם חבר הכנסת כץ, תפסו את מקומותיכם. אם כן אנחנו מצביעים על ההסתייגות לפני סעיף 1, ההסתייגות הראשונה. התקבלה בקשה להצבעה שמית. מזכיר הכנסת, אנא עבור להצבעה. אני מזכיר, מי שמצביע בעד – מצביע בעד ההסתייגות; מי שמצביע נגד – מצביע נגד ההסתייגות. בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – בעד קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – בעד ניר ברקת – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – אינו נוכח אלי כהן – נגד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – נגד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד בצלאל סמוטריץ' – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – נגד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד מירי מרים רגב – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מזכיר הכנסת, נא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – אינו נוכח זאב אלקין – בעד אופיר אקוניס – אינו נוכח דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – בעד בנימין גנץ – בעד סימון דוידסון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – נגד שרן מרים השכל – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד חילי טרופר – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת אנחנו באמצע הצבעה. חבר הכנסת כהן אלמוג. חבר הכנסת אלמוג כהן, תודה. נא המשך בהצבעה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יוליה מלינובסקי – בעד שרון ניר – בעד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד עודד פורר – בעד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי כנסת במליאה שמעוניינים להצביע וטרם הצביעו? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד סימון דוידסון – בעד יאסר חוג'יראת – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם כן, תמה ההצבעה. מזכיר הכנסת, נא לסכם את הקולות. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> רגע. רגע. לא שאלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שאלו. שאלו. גברתי לא הייתה פה. שאלנו. תמה ההצבעה, נא לסכם את הקולות. תודה. אם כן, 48 בעד ההסתייגות. 63 נגד ההסתייגות. אני קובע שההסתייגות נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות הבאה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. אנחנו עדיין בהסתייגויות שלפני סעיף 1. הסתייגות מס' 2. מי שמצביע בעד – בעד ההסתייגות, מי שמצביע נגד, נגדה. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההסתייגות – 40 נגד – 59 נמנעים – אין הסתייגות 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם כן, 40 בעד – רגע. רגע. מזכיר הכנסת. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> יושב-ראש הכנסת, המסכים לא עובדים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו מייד בודקים אם הייתה בעיה טכנית. מייד זה מטופל. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, אין מנוס מהצבעה שמית על כל הסתייגות. אדוני, בשל התקלה אני חושב שאין מנוס מהצבעה שמית על כל הסתייגות. אין מנוס. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם כן, תוצאות ההצבעה: 42 בעד – הוספנו את קולותיהן של חברות הכנסת יסמין פרידמן וטטיאנה מזרסקי – 62 נגד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע. בני, אנא בדוק את כל העמדות שטוענים שהייתה בהן תקלה, בעמדות, ולאחר מכן נסכם את ההצבעה. מי מחברי האופוזיציה ביקש להצביע והצבעתו לא נרשמה? נא ירים את ידו, תודה. תרשום. חבר הכנסת חוג'יראת, הצבעתך נרשמה, נרשמה באלקטרונית. חברת הכנסת תמנו שטה, גם הצבעתך נרשמה באלקטרונית. לאחר הסיכום בכללי, 48 הצביעו בעד, 62 הצביעו נגד, ולכן אני קובע שההסתייגות נדחתה. אנחנו נעבור להסתייגות מס' 3, שלפני סעיף 1. רק נעדכן שהוספנו להצבעה הקודמת את חברי הכנסת מיכאלי, פורר, סובה, טרופר, פרקש, שוסטר, מזרסקי ופרידמן, ומהקואליציה – את חברי הכנסת אדלשטיין, סטרוק וחיים ביטון. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 3. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההסתייגות – 40 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מי חברי הכנסת מהאופוזיציה שהצביעו והצבעתם לא נקלטה? חבר הכנסת טרופר, חבר הכנסת פורר, סובה – אנחנו מייד נטפל בתקלה הזו, זה לא ימשיך, אנחנו מייד מטפלים. מי מחברי הכנסת של הקואליציה ביקשו להצביע והצבעתם לא נרשמה? חבר הכנסת אדלשטיין, מי עוד? השרה סטרוק והשר ביטון. אם כן, 48 בעד ההסתייגות, 63 נגד ההסתייגות, אני קובע שההסתייגות נדחתה. ההצבעה הבאה תהיה הצבעה שמית, ובינתיים המחשוב מאתחל את המערכת. הצבעה שמית מטעם הקואליציה, והמחשוב מאתחל את המערכת. אנחנו מקווים שלאחר האתחול נוכל להמשיך בהצבעה כסדרה. מזכיר הכנסת, אנחנו מצביעים על ההסתייגות הרביעית. נא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת ניר ברקת – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד אלי כהן – נגד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – נגד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד בצלאל סמוטריץ' – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – נגד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – נגד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד מירי מרים רגב – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מזכיר הכנסת, נא הקרא את שמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. תודה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – בעד אורנה ברביבאי – בעד בנימין גנץ – בעד סימון דוידסון – בעד שרן מרים השכל – בעד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד משה סולומון – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד יוסף עטאונה – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי כנסת, האם נוכחים באולם חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים להצביע? אם כן, יפנו נא למזכיר הכנסת. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) זאב אלקין – בעד ואליד אלהואשלה – בעד יוסף עטאונה – בעד אורית פרקש הכהן – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רון כץ. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) רון כץ – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זהו. אם כן – רגע, חבר הכנסת איזנקוט. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם חבר הכנסת בן גביר הצביע? הוא שואל. הוא נרשם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הצבעת נגד. אימאן ח'טיב יאסין – בעד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם כן, תמה ההצבעה, נא לסכם את הקולות. טוב, על הסתייגות מספר 4, רבותיי, 49 חברי כנסת הצביעו בעד, 63 הצביעו נגד ולפיכך ההסתייגות נדחתה. מערכת המחשוב ביצעה אתחול של המערכת ואנחנו מעוניינים כרגע לבצע הצבעת ניסיון רק כדי לבדוק אם המערכת תקינה. זו לא הצבעה על סעיף מסוים ולא על הסתייגות מסוימת. אני מציע שלצורך העניין האופוזיציה תצביע בעד, הקואליציה תצביע נגד. זו רק הצבעת ניסיון טכנית. מי שלא מקבל כפתורים – יצביע, ומדור מחשב מייד ייגש אליו. אז הצבעה טכנית, כאמור. הצבעה מס' 3 בעד – 45 נגד – 58 נמנעים – 1 << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מדור מחשב, האם אנחנו תקינים? לא תקין? נראה שזה נרשם. עוד הצבעת ניסוי? מדור מחשב מציע עוד הצבעת ניסוי. לפיכך נעשה הצבעה נוספת. כאמור, ניסוי, הצבעה טכנית, בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד – 42 נגד – 62 נמנעים – אין << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מדור מחשב, האם אנחנו יכולים להמשיך בהצבעות באופן תקין? לפיכך, רבותיי, אנא תפסו את מקומותיכם. אנחנו ממשיכים בהצבעות. כרגע נצביע על ההסתייגויות לסעיף 1, הסתייגות מס' 5. מי שבעד – בעד ההסתייגות; מי שנגד – נגד ההסתייגות. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההסתייגות – 49 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 5 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 49 בעד ההסתייגות, 62 נגדה. לפיכך ההסתייגות נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 6. הצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, הייתה בעיה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> איפה יש בעיה? מופיע, ההצבעה נקלטה. מדור מחשב, אתה יכול לגשת לחבר הכנסת טרופר? לאט-לאט. אנחנו ממשיכים ועוברים להסתייגות מס' 6. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההסתייגות – 49 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 6 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 49 בעד, 62 נגד, הסתייגות מס' 6 נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 7, והתקבלה בקשה כנדרש בתקנון להצבעה שמית, ולכן, מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת להסתייגות מס' 7. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינו נוכח רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – בעד ניר ברקת – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – אינו נוכח אלי כהן – נגד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד בצלאל סמוטריץ' – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – נגד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – נגד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד מירי מרים רגב – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – בעד אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מזכיר הכנסת, נא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – בעד ואליד אלהואשלה – בעד זאב אלקין – אינו נוכח דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת סימון דוידסון – בעד אריה מכלוף דרעי – נגד שרן מרים השכל – בעד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד חילי טרופר – בעד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד יעקב מרגי – נגד מנסור עבאס – בעד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד גלעד קריב – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי כנסת באולם שמעוניינים להצביע וטרם הצביעו? אם כן, נא לפנות למזכיר הכנסת. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) זאב אלקין – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד ולדימיר בליאק – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם כן, תמה ההצבעה. מזכיר הכנסת, נא לסכם את הקולות. אם כן, להסתייגות מס' 7 – 48 בעד, 63 נגד. אני קובע כי ההסתייגות נדחתה. ואנחנו נעבור להצבעה הבאה, שתהיה אלקטרונית. אנא תפסו את מקומותיכם. חברות וחברי הכנסת, נא לתפוס את מקומותיכם. אנחנו עדיין בהצבעות לסעיף 1 – הסתייגות מס' 8. מי שבעד – בעד ההסתייגות; מי שנגד – נגד ההסתייגות. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 8 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם כן, 46 בעד, 63 נגד, ואני קובע כי גם ההסתייגות הזו נדחתה. אנו עוברים להסתייגות מס' 9. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 9 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 61 נגד. גם ההסתייגות הזו נדחתה. אנחנו עוברים לסעיף 9 לחלופין. הסתייגות לחלופין – הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 9 לחלופין לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 63 נגד. גם הלחלופין נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 10. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 10 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 48 בעד, 63 נגד, וגם הסתייגות 10 נדחתה. הסתייגות מס' 11 – הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 11 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 45 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 12. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 12 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 48 בעד, 62 נגד. ההסתייגות נדחתה. הסתייגות מס' 13 – הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 13 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. ועוברים להסתייגות מס' 14. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 14 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 48 בעד, 62 נגד. ההסתייגות נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 15. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 15 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 48 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. הסתייגות מס' 16 – הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 16 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 63 נגד. מדור מחשב, נא לבדוק אצל חבר הכנסת כהנא. הצבעתך נקלטה, חבר הכנסת כהנא, אנחנו רואים את זה מפה. ההסתייגות מס' 16 נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 17. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 17 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 62 נגד. ההסתייגות נדחתה. הסתייגות מס' 18 – הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 18 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 48 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. הסתייגות מס' 19. רגע, אני לא עובר להצבעה. מה קרה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין הצבעה. יש delay במסכים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> delay במסכים, אבל ההצבעה נקלטה, נכון? אז ממשיכים. הסתייגות מס' 19 – הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 19 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 48 בעד. 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 20. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 62 נמנעים – 1 הסתייגות 20 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 45 בעד, 62 נגד, נמנע אחד. אני קובע שההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות מס' 21. הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 21 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד , 63 נגד. גם הסתייגות זו נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 22. הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 22 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 23. הצבעה. הצבעה מס' 23 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 23 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 48 בעד, 62 נגד. ההסתייגות נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות הבאה, הסתייגות מס' 23. הצבעה. הצבעה מס' 24 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 63 נמנעים – אין << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 48 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זו הייתה הסתייגות 23. אה, 23 עשינו כבר? אז ההסתייגות נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 25. הצבעה. הצבעה מס' 25 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 25 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 48 בעד, 63 נגד. ההסתייגות מס' 25 נדחתה. למען הסדר הטוב, בשל מחלוקת, אנחנו נצביע שוב על הסתייגות מס' 24. הצבעה. הצבעה מס' 26 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 24 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 48 בעד, 62 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות מס' 26 – הצבעה. הצבעה מס' 27 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 26 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 62 נגד. נא לבדוק את המחשב של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. ההסתייגות נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 27. הצבעה. הצבעה מס' 28 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 27 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 43 בעד, 63 נגד. גם ההסתייגות הזו נדחתה. עוברים להסתייגות מס' 27 – הצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עשינו כבר 27? נעשה עוד פעם. הצבעה מס' 29 בעד ההסתייגות – 44 נגד – 60 נמנעים – אין << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 44 בעד, 60 נגד. מזכיר הכנסת, שים לב. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> איפה יאיר איפה? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> חנוך, תתבגר, תפסיק להתנהג כמו תיכוניסט. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו מצביעים שוב, למען הסר ספק, על הסתייגות מס' 28. הצבעה. הצבעה מס' 30 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 28 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 62 נגד. הסתייגות מס' 28 נדחתה. אנחנו עוברים להצבעה הבאה על הסתייגות מס' 29. הצבעה. הצבעה מס' 31 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 29 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 62 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להצבעה על לחלופין א' של הסתייגות 29. הצבעה. הצבעה מס' 32 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 29 לחלופין א' לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 62 נגד. ההסתייגות נדחתה. הסתייגות 29 לחלופין ב' – הצבעה. הצבעה מס' 33 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 29 לחלופין ב' לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 48 בעד, 62 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות 29 לחלופין ג' – הצבעה. הצבעה מס' 34 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 29 לחלופין ג' לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 61 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות 29 לחלופין ד' – הצבעה. הצבעה מס' 35 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 29 לחלופין ד' לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 48 בעד, 62 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות 29 לחלופין ה' – הצבעה. הצבעה מס' 36 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 29 לחלופין ה' לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 61 נגד, ההסתייגות נדחתה. נוסיף גם את קולו של חבר הכנסת בן גביר להסתייגות. אתה מצביע נגד? נגד. מאה אחוז. ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות הבאה, 29 לחלופין ו'. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> ההצבעה שלי לא נקלטה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אבל ההצבעה שלך התקבלה. רואים שזה ירוק. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> יש בעיה עם המסכים. זה כתב לי "לא התקבל". << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מוסיפים את קולו של חבר הכנסת עידן רול בעד ההסתייגות. אם כך, אנחנו 47 – עדיין ההסתייגות נדחתה, זה לא משנה את התוצאה. אנחנו עוברים להסתייגות הבאה, 29 לחלופין ו'. הצבעה. הצבעה מס' 37 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 29 לחלופין ו' לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 62 נגד. גם הסתייגות זו נדחתה. עוברים להסתייגות 30 – הצבעה. הצבעה מס' 38 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 30 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 62 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים לחלופין א' להסתייגות 30 – הצבעה. הצבעה מס' 39 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 30 לחלופין א' לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות 30 לחלופין ב' – הצבעה. הצבעה מס' 40 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 30 לחלופין ב' לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות 30 לחלופין ג' – הצבעה. הצבעה מס' 41 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 30 לחלופין ג' לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 45 בעד, 62 נגד, ההסתייגות נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 31, הצבעה. הצבעה מס' 42 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 31 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 45 בעד, 62 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות 31 לחלופין א' – הצבעה. הצבעה מס' 43 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 31 לחלופין א' לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 45 בעד, 62 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות 31 לחלופין ב' – הצבעה. הצבעה מס' 44 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 31 לחלופין ב' לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות 31 לחלופין ג' – הצבעה. הצבעה מס' 45 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 31 לחלופין ג' לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות 31 לחלופין ד'. הצבעה. הצבעה מס' 46 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 31 לחלופין ד' לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 48 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. ועוברים להסתייגות 31 לחלופין ה' – הצבעה. הצבעה מס' 47 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 31 לחלופין ה' לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 62 נגד. ההסתייגות נדחתה. הסתייגות 31 לחלופין ו' – הצבעה. הצבעה מס' 48 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 31 לחלופין ו' לא נתקבלה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אדוני היו"ר, מאפסים לי את המחשב, אני לא יכול להצביע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז אנחנו נוסיף את קולך. בעד, כן? << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> גם בקודם – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז אם כך – זה לא נרשם? אז לפרוטוקול, חבר הכנסת עידן רול, מוסיפים את קולך בעד. אם כך, זה 47 בעד, 61 נגד. ההסתייגות נדחתה. ואנחנו עוברים להסתייגות מס' 32. הצבעה. הצבעה מס' 49 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 32 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47, ובצירוף קולו של חבר הכנסת עידן רול – 48 בעד, 62 נגד. אני קובע כי ההסתייגות נדחתה. ואנחנו עוברים להסתייגות מס' 33. הצבעה. הצבעה מס' 50 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 33 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 61 נגד. אני קובע כי ההסתייגות נדחתה. הסתייגות מס' 34 – הצבעה. הצבעה מס' 51 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 34 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 48 בעד, יחד עם חבר הכנסת רול, 61 נגד. ההסתייגות נדחתה. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 62, יחד עם חבר הכנסת דיכטר, נגד. ההסתייגות בכל מקרה נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות הבאה, הסתייגות מס' 35. הצבעה. הצבעה מס' 52 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 35 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 62 נגד. אנחנו נעבור להסתייגות 35 לחלופין. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 53 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 35 לחלופין לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מה עם חבר הכנסת רול? חבר הכנסת רול, תקין? << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 63 נגד, יחד עם חבר הכנסת דיכטר, ולכן ההסתייגות נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 36. הצבעה. הצבעה מס' 54 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 36 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 63, יחד עם קולו של חבר הכנסת דיכטר, נגד, ולכן ההסתייגות נדחתה. הסתייגות מס' 37 – הצבעה. הצבעה מס' 55 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 37 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 63, יחד עם חבר הכנסת דיכטר, נגד, ולכן ההסתייגות נדחתה. התקבלה להצבעה הבאה בקשה להצבעה שמית, לכן ההצבעה על הסתייגות מס' 38 תהיה שמית. מזכיר הכנסת, נא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << דובר_המשך >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר_המשך >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – בעד ניר ברקת – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – אינו נוכח אלי כהן – נגד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד בצלאל סמוטריץ' – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – נגד אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד מירי מרים רגב – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מזכיר הכנסת, נא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח דבי ביטון – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד חילי טרופר – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד יעקב מרגי – נגד שרון ניר – בעד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד יוסף עטאונה – בעד עודד פורר – בעד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח יואל רזבוזוב – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם נוכחים באולם חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים לעשות זאת? אם כן, נא לפנות למזכיר הכנסת. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) זאב אלקין – בעד סימון דוידסון – בעד ולדימיר בליאק – בעד ואליד אלהואשלה – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אורית פרקש הכהן – בעד אפרת רייטן מרום – בעד רון כץ – בעד אליהו רביבו – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם כן, תמה ההצבעה, נא לסכם את הקולות. חברות וחברות הכנסת, נא תפסו את מקומותיכם. חברות וחברי הכנסת, אני אנצל את ההפוגה כדי להודיע שבעוד שבועיים, בט"ו בשבט, 6 בפברואר 2023, יחול יום הולדתה ה-74 של הכנסת. הדבר יבוא לידי ביטוי גם במראה החיצוני החגיגי של הכנסת, אך גם באירוח של קבוצות רבות ומגוונות, ולמעשה אלפי מוזמנים ישתתפו ביום המיוחד הזה, בין היתר בהשתתפות של חברות וחברי הכנסת בשלל פעילויות יחד עם הציבור. כמי שהשתתף בעצמו בעבר ומתכוון להשתתף גם כעת, אני יכול להעיד שמדובר בהזדמנות מצוינת לפגוש את הציבור הישראלי על כל גווניו שיבוא לבית הזה. אני מזמין את חברות וחברי הכנסת המעוניינים להשתתף באחת משלל הפעילויות, לפנות למרכז המבקרים ולקחת חלק ביום הולדתה של הכנסת, וכמובן להגיע למליאה לציון היום המיוחד. הכנסת זקוקה לעזרתכם להצלחת היום הזה. תודה רבה. הסתייגות מס' 38 – אם כן, 48 בעד, 63 נגד. לכן אני קובע כי ההסתייגות נדחתה. ואנחנו עוברים להסתייגות מס' 39. חברי הכנסת, נא תפסו את מקומותיכם. ההצבעה תהיה אלקטרונית. הצבעה על הסתייגות מס' 39. הצבעה. הצבעה מס' 56 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 39 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 62 נגד, ואני קובע כי ההסתייגות נדחתה. לכן נעבור להסתייגות 39 לחלופין א'. הצבעה. הצבעה מס' 57 בעד – 47 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 39 לחלופין א' לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 61 נגד. אני קובע כי גם ההסתייגות הזו נדחתה. עוברים להסתייגות 39 לחלופין ב' – הצבעה. הצבעה מס' 58 בעד – 46 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 39 לחלופין ב' לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 63 נגד. גם הסתייגות זו נדחתה. ואנחנו עוברים להסתייגות 39 לחלופין ג'. הצבעה. הצבעה מס' 59 בעד – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 39 לחלופין ג' לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 48 בעד, 63 נגד. ההסתייגות הזו, גם היא נדחתה. ונעבור להסתייגות 39 לחלופין ד'. הצבעה. הצבעה מס' 60 בעד – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 39 לחלופין ד' לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 48 בעד, 63 נגד. וגם הסתייגות זו נדחתה. נעבור להסתייגות מס' 40. הצבעה. הצבעה מס' 61 בעד – 46 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 40 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 62 נגד. גם הסתייגות זו נדחתה. נעבור להסתייגות מס' 41. הצבעה. הצבעה מס' 62 בעד – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 41 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 48 בעד, 63 נגד. הסתייגות זו נדחתה. נעבור להסתייגות מס' 42. הצבעה. הצבעה מס' 63 בעד – 48 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 42 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 48 בעד, 62 נגד. הסתייגות זו נדחתה. נעבור להסתייגות מס' 43. הצבעה. הצבעה מס' 64 בעד – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 43 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 48 בעד, 63 נגד. גם הסתייגות זו נדחתה. נעבור להסתייגות מס' 44. הצבעה. הצבעה מס' 65 בעד – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 44 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 48 בעד, 63 נגד. גם הסתייגות זו נדחתה. נעבור להסתייגות מס' 45. הצבעה. הצבעה מס' 66 בעד – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 45 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 48 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. נעבור להסתייגות מס' 46. הצבעה. הצבעה מס' 67 בעד – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 46 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 48 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. נעבור להסתייגות מס' 47. הצבעה. הצבעה מס' 68 בעד – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 47 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 48 בעד, 63 נגד. הסתייגות זו נדחתה. נעבור להסתייגות מס' 48. הצבעה. הצבעה מס' 69 בעד – 46 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 48 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. נעבור להסתייגות 48 לחלופין א'. הצבעה. הצבעה מס' 70 בעד – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 48 לחלופין א' לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 48 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. נעבור להסתייגות 48 לחלופין ב'. הצבעה. הצבעה מס' 71 בעד – 48 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 48 לחלופין ב' לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 48 בעד, 62 נגד. ההסתייגות נדחתה. נעבור להסתייגות מס' 49. הצבעה. הצבעה מס' 72 בעד – 47 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 49 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. השר דיכטר, נוסיף את קולך. נקלט? מדור מחשב, נא לגשת לשר דיכטר בבקשה. בכל מקרה, הצבעתך נקלטה, השר דיכטר. 47 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. נעבור ל-49 לחלופין א'. למחוק את 49 לחלופין א', ב' וג'? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מחקנו. חבר הכנסת יוסף עטאונה מצטרף לבקשה של חבר הכנסת טיבי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – כל הכבוד. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למחוק בערבית. בערבית למחוק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוסף עטאונה מצטרף לבקשה של חבר הכנסת טיבי? מצטרף. מאה אחוז. אם כך, הסתייגויות 49 לחלופין א', ב' וג' נמחקו. חברות וחברי הכנסת, כעת נצביע על הסעיף, ולמעשה על החוק, על סעיף 1, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 73 בעד סעיף 1 – 62 נגד – 47 נמנעים – 1 סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רבותיי, אנחנו מייד נעשה סדר, והכול יבוא על מקומו בשלום. מי, חוץ מחבר הכנסת טרופר? הצבעתך נרשמה, חבר הכנסת כץ. טרופר, הצבעת נגד. הצבעתך נרשמה. תבדוק, עידן רול – נרשם נגד. היחיד שהצבעתו לא נקלטה זה חבר הכנסת דיכטר, נכון? אנחנו מוסיפים את קולו בעד. אם כך, רבותיי, 63 בעד, 47 נגד, נמנע אחד. אני קובע כי סעיף 1 עבר בקריאה השנייה, כנוסח הוועדה. אם כן, אנחנו עוברים להסתייגויות שלאחר סעיף 1. אנא שבו במקומותיכם. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – קודם כול, אני מבקשת שתיקח את הווידיאו, לצפות שבאמת אף אחד לא נגע להם במסכים, או שייקחו צעד אחורה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שמי נגע במסכים? << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> שירי אמר שהוא ראה אותם נוגעים במסכים כדי להחליף להם את ההצבעה מנגד לבעד – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אתה הבנת? << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> שירי ראה את זה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש טענה של חברי הכנסת, חברת הכנסת השכל – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רבותיי, הכול ייבדק, הכול ייבדק במצלמות. חברי הכנסת, נא שבו במקומותיכם. חברי הכנסת, נא לשבת במקומותיכם. אנחנו ממשיכים את ההצבעה. כל הטענות ייבדקו במצלמות. הכול ייבדק. הכול ייבדק. נא לשבת. אנחנו ממשיכים בהצבעה. זה נבדק. הטענה נרשמה ונבדקת. הצבעה אחרי סעיף 1. אנחנו ממשיכים בהצבעה. חברי הכנסת, הסתייגות מס' 50 – הצבעה. הצבעה מס' 74 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 50 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 43 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות 50 לחלופין א' – הצבעה. הצבעה מס' 75 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 50 לחלופין א' לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 62 נגד, נוכח אחד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות 50 לחלופין ב'. הצבעה מס' 76 בעד ההסתייגות – 12 נגד – 99 נמנעים – אין הסתייגות 50 לחלופין ב' לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 12 בעד, 99 נגד. ההסתייגות נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות 50 לחלופין ג'. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 77 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 96 נמנעים – אין הסתייגות 50 לחלופין ג' לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עשרה בעד, 96 נגד. חבר הכנסת קלנר, לא נרשמה? להוסיף? אז יש לנו 97 נגד יחד עם חבר הכנסת קלנר, עשרה בעד. ההסתייגות נדחתה. עוברים ללחלופין ד', הסתייגות. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 78 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 96 נמנעים – אין הסתייגות 50 לחלופין ד' לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 11 בעד, 96 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים ללחלופין ה' – הצבעה. הצבעה מס' 79 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 63 נמנעים – אין << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 43 בעד, 63 נגד. גם הסתייגות זו נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות 50 לחלופין ה'. הצבעה. הצבעה מס' 80 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 50 לחלופין ה' לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 41 בעד, 61 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים ללחלופין ו' – הצבעה. יש הצבעה. אנחנו בהצבעה. הצבעה מס' 81 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 50 לחלופין ו' לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 63 נגד. גם הסתייגות זו נדחתה. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש בעיה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מה הבעיה שם? חברי הכנסת, שקט במליאה, אנחנו מתקשים לשמוע את חברי הכנסת. חבר הכנסת אלקין, מה רצית לומר? << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גש אליו, בני, בבקשה. << קריאה >> השר מאיר פרוש: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. אנחנו ממשיכים. תודה לחבר הכנסת פרוש. ההסתייגות נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות לחלופין ו'. הצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> ז'. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סליחה, לחלופין ז'. הצבעה. הצבעה מס' 82 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 50 לחלופין ז' לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 63 נגד. גם הסתייגות זו נדחתה. הסתייגות מס' 51 תהיה בהצבעה שמית. לכן, מזכיר הכנסת, נא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת ניר ברקת – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד אלי כהן – נגד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – נגד בצלאל סמוטריץ' – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – נגד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – נגד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – נגד מירי מרים רגב – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מזכיר הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – בעד ואליד אלהואשלה – בעד זאב אלקין – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – בעד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח אורנה ברביבאי – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד שרן מרים השכל – בעד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יעקב מרגי – נגד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – בעד משה סולומון – נגד אופיר סופר – נגד גדעון סער – בעד יוסף עטאונה – בעד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד יצחק קרויזר – נגד שלמה קרעי – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח יואל רזבוזוב – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברות או חברי כנסת הנוכחים במליאה שטרם הצביעו? אם כן, נא לפנות למזכיר הכנסת. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) רם בן ברק – בעד בנימין נתניהו – נגד מיכל וולדיגר – נגד זאב אלקין – בעד דבי ביטון – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם כן, תמה ההצבעה. אדוני מזכיר הכנסת, נא לספור את הקולות. אם כן, להלן תוצאות ההצבעה על הסתייגות 51: 47 בעד, 63 נגד. הסתייגות זו נדחתה. אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית. נא תפסו את מקומותיכם, חברות וחברי הכנסת. הצבעה אלקטרונית על הסתייגות מס' 52. הצבעה. הצבעה מס' 83 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 52 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות מס' 53 – הצבעה. הצבעה מס' 84 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 53 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 48 בעד, 62 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות מס' 54 – הצבעה. הצבעה מס' 85 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 54 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 48 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות האחרונה, הסתייגות מס' 55 – הצבעה. הצבעה מס' 86 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 55 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 63 נגד, וגם ההסתייגות הזו נדחתה. רבותיי, דחינו את כל ההסתייגויות, ואנחנו נעבור כרגע לקריאה השלישית. חבר הכנסת אלקין – נא לפתוח לו את המיקרופון. מה הוא רוצה להגיד? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אתה הבטחת לעשות בדיקה לגבי ההצבעה לסעיף, ואני חושב שאי-אפשר לעבור להצבעה בקריאה שלישית אם אנחנו לא יודעים מה קרה בהצבעה על הסעיף עצמו. האם הבדיקה הזאת התבצעה או לא? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הבדיקה הזו מתבצעת ובקשתך נדחית, ולכן אנחנו עוברים להצבעה – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא. אבל מה תוצאות הבדיקה, אדוני? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הבדיקה מתבצעת, חבר הכנסת אלקין. הכול ייבדק, הכול – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הרי אם לא היו 61 חברי כנסת בסעיף, אי-אפשר להצביע על החוק בקריאה שלישית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אלקין, שמענו את בקשתך. היא נדחתה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת החוק. חברות וחברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 87 בעד החוק – 65 נגד – 18 נמנעים – 1 חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 52), נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 65 בעד, 18 נגד, נמנע אחד. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה שלישית והיא תיכנס לספר החוקים. תודה רבה. << נושא >> הודעת הממשלה בדבר הקמת משרד ירושלים ומסורת ישראל ומינוי שר << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו עוברים להודעת הממשלה. יעלה ויבוא השר המקשר בין הממשלה לכנסת, שר החינוך, השר קיש. הודעה, בבקשה. השר קיש, בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש לי הודעה שדורשת את אישור הכנסת בהצבעה. ההודעה היא על הקמת משרד ירושלים ומסורת ישראל ומינוי שר ירושלים ומסורת ישראל. אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, להקים משרד חדש שייקרא משרד ירושלים ומסורת ישראל, ובהתאם לסעיף 31(א) לחוק-היסוד החליטה הממשלה למנות את השר מאיר פרוש לשר ירושלים ומסורת ישראל. בהתאם לסעיפים האמורים בחוק-היסוד מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטות האלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו עוברים לדיון אישי. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כן, גברתי, ראשונת הדוברים. בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> חברים, זה בדיוק שתי דקות. אתם תתאפקו, זה חשוב מדי. הכי קל לי לא לעלות לפה. מי גרוש פה? יש פה מישהו גרוש חוץ ממני? מישהו התגרש פה, גברים? << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> אני נשוי, אבל הייתי גרוש. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> היית גרוש. רק גרושים יבינו את מה שאת אומרת פה. תקשיבו טוב. אני לא מאחלת לאף אחד להתגרש. אני לא מאחלת לאף אחד להתגרש. זה שבר כל החלומות. באמת, כולם מאוד מאוד רוצים שזה יצליח, רוצים להוליד ילדים, רוצים לחיות Happily Ever After. זה לא תמיד קורה. עכשיו, כשרוצים להתגרש ממך – ואני, רצו להתגרש ממני. את זה אפשר אולי להבין, נכון? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אני רצינית לגמרי. אם אני הייתי נותנת לשנאה שאוחזת בך כשרוצים לעזוב אותך, או לקנאה – כי אתה גם מאוד מקנא, כי במקרה מישהי אחרת נמצאת שם, יותר יפה, יותר שווה, יותר הכול, לא משנה מה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע. זה רציני מדי, חבר'ה. תקשיבו טוב. מר פרוש, תקשיבו לי טוב. אם אני הייתי נותנת לקנאה, לשנאה ולרגשות הכי מכוערים להוליך אותי בהליכי הגירושים, הייתי יכולה להשאיר את הגרוש שלי, שהוא אבא מדהים לשלושת ילדינו, יכולתי להשאיר אותו בלי כלום. למה? כי בחסות החוק הישראלי, לגברים אין סיכוי בהליכי גירושים. תקשיבו טוב, תקשיבו לי טוב, ולא מעניין אותי מה תגידו פה. אני שמתי לי למטרה להיות פה ושופר של אבות בישראל, שזכותם להורות ולהיות אבא זהה לזכות שלי להיות אימא. אני אינני טובה יותר מגבר. גבר אינו נחות ממני ולא פחות ממני. ועל כל גבר מתאבד – גבר התאבד השבוע, תלוי מעל אחד הצמתים. זה לא פתח כותרות כי זה לא מפריע לאף אחד. אני פה באתי ביום של פיליבסטר של האופוזיציה לומר לכם שיש לנו חובה לדאוג לילדי ישראל לפני הכול. כי גירושים זה סיוט וזו טרגדיה וזה שבר כל חלום, אבל עם כל הכבוד, הילדים ורק הם עומדים בבסיס התהליך הזה, ואנחנו חבים להם הורות משותפת, שוויונית, שוות זכויות לאבות ואימהות, ולא ניתן לבית משפט לענייני משפחה להמשיך לנהל את הדיונים בדלתיים סגורות כשהכול נעשה במחשכים. לא ניתן לפגוע בכבודם של אבות בישראל רק כי הם גברים. אנחנו נעשה את זה גם אם כל ארגוני הנשים בישראל יעמדו על הראש שלי, כי ילדי ישראל זכאים לאבות ואימהות בחיים שלהם, ואנחנו מחויבים למטרה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת טלי גוטליב. בהחלט דברים חשובים. הדובר הבא, חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח. אני מציע לכל חברי האופוזיציה והקואליציה לא להתרחק יותר מרבע שעה כשאני נמצא פה על הדוכן, אולי עוד מישהו יספיק לישון הלילה. חבר הכנסת רם בן ברק, שלוש דקות לרשותך. לפחות זה אחרי שפספסתם עשר שעות. שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברת הכנסת גוטליב, הסכמתי לכל מילה שאמרת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה רואה, גם זה קורה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם זה קורה, כן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יחד נשמור על ילדי ישראל דרך הורות שוויונית. זו צריכה להיות המשימה של כולנו. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, בשבת האחרונה יצא לי לפגוש כמה וכמה אנשי צבא בקבע, חברים, מח"טים, מלח הארץ. אנשים שאנחנו חייבים להם הכול, אנשים שעובדים לילות כימים – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רשימת הדוברים נעולה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אנשים שעובדים לילות כימים במטרה לשמור עלינו במציאות הביטחונית הכמעט-בלתי-אפשרית שאנחנו חיים בה. מתוך השיחות הבנתי שאנחנו נמצאים בבעיה גדולה מאוד – ריבוי משימות הביטחון השוטף ביהודה ושומרון, בגדה המערבית, בשטחים המוחזקים – הכבושים, איך שתבחרו לקרוא לזה – וכל התעסוקה המבצעית הזאת גוזלת משאבים עצומים ופוגעת בעוצמה רבה, עד פגיעה בשגרת האימונים של צה"ל. ומה אנחנו רואים במקביל לאותה מצוקה? שחלק גדול מאוד מהמשאבים שלנו מופנים להתעסקות עם מתיישבים פורעי חוק שלוקחים את החוק לידיים, מתעמתים עם חיילי צה"ל ומאלצים את הצבא להפנות משאבים עצומים לצורך העניין הזה. אני שומע את הטענות המוצדקות של המתיישבים ביהודה ושומרון על עניין הביטחון האישי והנסיעה בצירים ובכלל במרחב, ואני אכן מזדהה איתם, אבל אני פונה אליהם ושואל: איפה האחריות שלכם למול כוחות הביטחון? איפה האחריות שלכם לכך שהמשאבים הכל-כך יקרים של חיילי צה"ל ילכו למקומות של שמירה והגנה ולא להפרות סדר בידי מתיישבים על ידי בנייה של התנחלויות הזויות, מאחזים מיותרים והתנהלות שאינה מכבדת ואינה חוקית? התשובה הציונית לטרור, כמו שאתם אוהבים להגיד, היא לאפשר לכוחות צה"ל, שב"כ ומג"ב לעשות את העבודה שלהם ולא להפריע להם. אני קורא מכאן לראשי ההתיישבות ולשרים הרלוונטיים לעצור את ההפקרות ולאפשר לצה"ל לבצע את תפקידו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רם בן ברק. הדובר הבא, חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש חברי כנסת בסיעות הקואליציה שאוחזים בתפיסת עולם חרדית – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עכשיו התחלת לדבר מעניין. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה שומע? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שומע כל מילה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – והם יכלו להיות שרים לירושלים. אדוני היושב-ראש, אני ממתין. אני מבין שהדיון הזה, אי-אפשר להתחמק ממנו. אני אתחיל מההתחלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא. זה זמן שלך. אני לא מפריע. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מתעסק בלהחליף אותך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הכול בסדר, בבקשה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לקרוא ברשותכם על מה אנחנו צריכים להצביע ועל מה אין לי ברירה לדבר, והייתי שמח לא לדבר על זה: "החלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, להקים משרד חדש שייקרא 'משרד ירושלים ומסורת ישראל' ולמנות את השר מאיר פרוש בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה לשר ירושלים ומסורת ישראל". תגידו, אתם השתגעתם? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר לכם שכן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שאלת – ענינו. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> השר מרגי, אתה יודע, אמרתי קודם, יש שרים חרדים, הם יכולים להראות לנו מה זה מסורת ישראל. יש שרים חרדים שיכולים להראות לנו מה זה שנאת ישראל – – << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> חס ושלום. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – והשר פרוש, זה שרוצים למנות אותו למסורת ישראל – – << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> אוהב ישראל. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ככה תיראה מסורת ישראל? כמו השר פרוש? מה הוא ילמד אותנו, על "יהודון"? על "כיפונת", שהוא קורא פה? על המושגים האלה הוא ינחיל לנו מסורת ישראל? אתם באמת השתגעתם? אחרי זה תלמדו אותנו על הזהות היהודית של המדינה, על החשיבות שלה. הוא הדוגמה? קשה לי לדבר על בן אדם באופן פרטי פה. אני לא אוהב לעשות את זה במליאה. אני אומר את זה לשר החינוך, ראיתי שהוא צריך להתעסק עם מסורת ישראל בתור שר החינוך. אתה רוצה שאת מסורת ישראל לתלמידי ישראל, מי שינחיל זה פרוש? באמת, כבר אין לכם גבולות? ואז אחרי זה נדבר למה פחות אנשים גאים בזהות היהודית שלהם, למה פחות אנשים רוצים להתחתן כדת משה וישראל, למה יותר אנשים לא רוצים לראות את המילה "כשרות" בגלל שהיא שחיתות. גם את זה אתם לא מפקידים – מפקירים. הוא יכול להגיד את המילה על זרמים אחרים שיש ביהדות? הוא יכול להוציא את המילה הזאת – "קונסרבטיבים", "רפורמים", "אחים שלנו"? השנאה נוטפת. זה מה שאתם רוצים לעשות? ואחרי זה תגידו שזה רק כותרת. אני, אדוני, אני עוד פעם מתנצל שאני צריך לבכות כאן את העיסוק של הממשלה הזאת בעוד נושא אחד. איך אצלנו אומרים? התאמת תחמושת למטרות. זה בדיוק ההפך, אלא אם כן אתם רוצים להמשיך ולהרוס את הסיבה של הנוער שלנו להיות גאה ביהדות שלהם. אתם עושים את זה בהרבה תחומים; הערב אתם עושים את זה גם בתחום של מה שאתם קוראים לו ירושלים ומסורת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלעזר שטרן. חברת הכנסת דבי ביטון, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום התקיימה שביתה בת 24 שעות של ההסתדרות הרפואית. השביתה נבעה מהסיבה של האלימות כלפי הצוות הרפואי בבתי החולים. חשוב לציין שכל החקיקה בנושא – אין חקיקה משמעותית, מרתיעה ומגינה על הצוות הרפואי, אותו צוות שמטפל בנו, דואג לנו, לנשים, בלידה, והאלימות כלפיהם היא בלתי נסבלת, ויש חובה למגר את התופעה הזאת. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשתף אותך שבשנת 1985 הייתי אחות במקצועי. הייתי אחראית משמרת ערב, חודש חמישי להריוני, ואני שומעת מישהו מהחדר קורא: "אחות", "אחות". אני ניגשת, אני שואלת במה אני יכולה לעזור. "אני רוצה רופא", "כואב לי". אמרתי לו: אוקיי, ניגשתי, התקשרתי לרופא התורן, ואז נאמר לי שהוא נמצא במיון בשל תאונת דרכים קשה. חזרתי למטופל, אמרתי לו: הרופא יגיע קצת יותר מאוחר כי כרגע יש תאונת דרכים, הוא במיון – וזה בדיוק מה שממחיש את התופעה ואת הקושי בכמות הרופאים שיש – ושאלתי אם אני יכולה לעזור בדרכי שלי, אולי לקבל אישור לאקמול, והוא כל כך זעם עליי. הוא ניתר מהמיטה, ומצאתי את עצמי רצה, בורחת, חודש חמישי, ומסתתרת במחלקה הצמודה. זה היה ב-1985. אני יכולה לומר לכם בפה מלא שעד היום הטראומה הזאת קיימת, וזה רק מראה כמה יש צורך להגן על הצוות הרפואי שלנו, לדאוג שיהיו שם אנשי אבטחה על מנת שלא יקרו תופעות מטרידות כאלה. אני מקווה שהכנסת והממשלה הקרובה תיקח את הנושא הזה בצורה משמעותית, תגן על הרופאים ועל הצוות הרפואי ובכלל. אנחנו רואים את התופעה של האלימות – וחבל לי שהשר בן גביר לא נמצא כאן, כי זה לא נגמר רק בחוץ, אלא בכל הארץ, ולכן יש צורך מיידי לטפל בתופעה, כי לא יעלה על הדעת שאנשים שבאים לטפל בנו, להציל את חיינו ולהביא ביחד איתנו חיים חדשים, יהיו חשופים לתופעות מסוכנות של אלימות ומסכנות. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. קודם כול, אני מצטרפת לכל מה שהעלתה חברת הכנסת ביטון בעניין האלימות המופנית נגד הצוותים הרפואיים, וכמובן, השביתה היום הייתה מוצדקת. אני מאוד מקווה שהזכות לשביתה תמשיך להתקיים אחרי כל השינויים שרוצים להמיט עלינו בממשלה הנוכחית. אני רוצה לדבר על אחמד כחלה. אחמד כחלה הוא פלסטיני, אבא לארבעה ילדים, חשמלאי במקצוע שלו. לפני שבוע יצא מהבית שלו מהכפר סלואד ורצה ללכת לכפר סמוך, איפה שהוא קיבל עבודה. בדרך, ליד ההתנחלות עפרה, הוא נתקל במחסום של הצבא, מחסום לא זמין, מחסום פתאומי, שלא ידעו על קיומו וגרם לפקק אדיר בתנועה. הוא ניסה לדבר והוא ניסה להסביר שהוא צריך לעבור, ובאיזשהו שלב נורה על ידי חייל ומת. אחמד כחלה נהרג על ידי חייל בצבא, ומייד הכותרות שיצאו בתקשורת – שאחמד כחלה רצה לבצע פיגוע, והוא – איך שמשתמשים בשפה המכובסת של הצבא – נוטרל. כלומר חוסל. כלומר הוא נהרג, הוא מת. לפני יום אחד, במקרה אני ראיתי את הסרטון שצילם מישהו שהיה תקוע בפקק הזה, וראיתי בצורה מאוד ברורה שהוא לא ניסה לעשות שום פיגוע והוא לא תקף, וכל המטרה שלו הייתה לנסות להיחלץ מהפקק הזה כדי להגיע למקום פרנסתו. רק אתמול הודה הצבא שבעצם הגרסה שידענו מהיום הראשון היא הגרסה הנכונה. הבן אדם לא ניסה לבצע שום פעולה, והוא נהרג על ידי חייל שכנראה היד שלו על ההדק הייתה מהירה מאוד, בלי שום שיקול דעת, בלי שום רגע של חשיבה. ככה הסתיימו החיים של אחמד כחלה, וככה התייתמו ארבעת ילדיו, וככה האזרחים הישראלים אוכלים מכף ידה של התקשורת, שמוכרת את הסיפורים של הצבא אפילו בלי לחקור את הנסיבות או לנסות לחשוף את אמת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עכשיו נחכה ונראה מה הצבא יעשה לחייל שירה בבן אדם והרג אותו. אני מאוד מקווה שהוא יקבל את העונש המתאים ולא יהיה כמו במקרה של איאד, שגם כן ירו בו בירושלים, והוא ילד אוטיסט. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. לאחר מכן – חבר הכנסת מאיר כהן. בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, "ירושלַ‍ִם הבנויה כעיר שחֻברה לה יחדָּו", אמר רבי יהושע בן לוי: עיר שעושה כל ישראל חברים. כך צריכה להיות מידתה של ירושלים – עיר הקושרת שבטי ישראל אלו לאלו, עיר המבטאת את היכולת לטפח את המשותף בזמן שאנו מכירים במגוון ואף חוגגים אותו. זהו מבחנה הגדול של ירושלים בימינו, כשם שהיה מבחנה בכל הדורות. וכשם שזהו מבחנה של העיר, זהו גם מבחן פרנסיה. מי שאינו מסוגל לעמוד במבחן הזה, מי שאינו זוכר שדרך ארץ קדמה לתורה, מי ששוכח ש-70 פנים לאותה התורה, אדם כזה אינו ראוי להיות פרנס העיר. מי שהוא מיורשי הקנאים ולא מיורשיו של רבן יוחנן בן זכאי לא ראוי להיות מופקד על העיר בשם הציבור הישראלי והעם היהודי. מי שליבו גס בזולת, מי שמחרף ומגדף, מי שצר לו המקום בירושלים עד שהוא דורש חזקה מלאה על המקום כולו, אדם כזה אינו יכול להיות השר של ירושלים. ומה תעשה ירושלים כאשר על חומותיה מופקד לא שומר, אלא שונא חינם ובריון של מילים? ירושלים לא תרכין את ראשה ולא תקפל את דגליה. "תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס". על אפו ועל חמתו של שר האיבה, אלף פרחים בכל הצבעים יפרחו בערוגות העיר. על אפו ועל חמתו של שר הבוז והקללות, תמונות של נשים ייתלו על קירותיה ושלטיה. על אפו ועל חמתו של שר הקנאות, אלפי נוסחי תפילה יישמעו בעיר, ובהם גם נוסחיה של היהדות הרפורמית ונוסחיה של היהדות הקונסרבטיבית. על אפו ועל חמתו של שר ההמרה, צבעי הקשת לא ייראו רק בשמי העיר, אלא גם ברחובותיה הראשיים ועל מרפסות הבתים. על אפו ועל חמתו של שר ההדרה, קצינות צה"ל תישבענה ליד אבני הכותל, נערות תעלינה למולן לתורה, וכל אישה תבחר היכן היא רוצה לשבת באוטובוס או בקרון הרכבת הקלה. על אפו ועל חמתו של השר החדש לענייני ירושלים ומסורת, ירושלים עוד תעשה את כל ישראל חברים, ותקיא את הקנאים הארורים מתוכה, גם אם הם מתהדרים בתואר שר בישראל. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. אני קורא לחבר הכנסת מאיר כהן. בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, שרים, אדוני היושב-ראש, היות וגם אתה עסקת בחינוך, אני מסתכל תוך כדי להט הוויכוח הזה ותוך כדי הימים, לצערי הגדול, הנוראים האלה שעוברים עלינו כאן במלחמות ובחילופים כאלה ואחרים, ואני חושב שכולם מזניחים את מערכת החינוך והופכים אותה לכלי שרת בידי פוליטיקאים. אני מתפלל ליום שאכן ימונה שר שכל עניינו יהיה אך ורק בחינוך. כל עניינו להחזיר את האמון בתוך בתי הספר, להפסיק לרוץ לרפורמות ופרויקטים, כי לא חסרים תלמידים באוניברסיטאות שלנו. אבל כשמסתכלים על מערכת החינוך ומסתכלים על המורים והמנהלים, וכששומעים אותם מבכים – חלקם מבכים את המערכת הזאת, ומבכים את העובדה שזאת מערכת שזקוקה לשגרה, ובמקום זה הם מוצאים בכל בוקר רפורמה חדשה, ובכל בוקר שיגיונות של שר כזה ואחר. ומגדילים לעשות האנשים שחושבים שמערכת חינוך היא קרדום לחפור בו. מערכת חינוך צריכה אנשים שייזהרו בכבודם של התלמידים, ייזהרו בכבודם של המורים, ייזהרו בכבודם של המנהלים, וייתנו למנהלים עצמאות. תנו להם עצמאות, למנהלים ולמורים, הם יודעים מה שהם עושים. ואני פונה לשר החדש, תחזיר שגרה לתוך המערכת. לא יקרה דבר אם אתה – אל תבוא עם רפורמה משלך. טייל בבתי הספר. תשמע את המנהלים, תשמע את המורים, תשמע את ההורים. תטפל בבעיות יסוד של מערכת החינוך. תעזוב את הפוליטיקה לרגע, תתמקד בתפקידך כשר. יש לזה חשיבות עליונה. עליונה. אני פונה מכאן לכל המנהלים – אנחנו, כל מי שעסק בחינוך, מגבים אתכם. אנחנו נהיה אוזן קשובה בכל מקום, כי אנחנו מבינים את המועקה שלכם. אני מבין את הפניות של המורים ואת ההודעות שהם שולחים: תנו לנו לנוח. תנו לנו לנוח. שהילד בכיתה י' ידע בדיוק מה הוא עושה השנה ובשנה הבאה, ומה הוא עושה בכיתה י"ב. ותאפשרו להם להיבחן וללמוד באופן כזה שהם יזכרו; לא לשנן ולשנן, אלא שיגישו עבודות חקר. אם בזה תעסוק, אדוני השר, אזי אנחנו באמת נפריח את מערכת החינוך ונחזיר אותה לימים הטובים שלה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. ניכרים דברי אמת. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. יוסף עטאונה, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, במשך מסע הבחירות ותעמולת הבחירות של בן גביר, הוא הסית כמעט יום ולילה נגד האוכלוסייה הערבית והבדואית בנגב. אבל כשהתמנה לשר, חשבנו, אפילו למראית עין, שיגלה קצת ממלכתיות ויתנהג כשר לביטחון פנים ושיפסיק להסית נגד האוכלוסייה הבדואית בנגב. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, אני רוצה להקריא לכם כתבה מאתר ynet היום בבוקר, שמעידה בצורה ברורה על השנאה ועל ההסתה של השר בן גביר כלפי האוכלוסייה הערבית בכלל והבדואית בפרט, ומה כתוב שם? "המשטרה: הנהגת בדרום נקלעה לפעילות של יחידה מיוחדת, היא לא הותקפה. עופרי, 21, נסעה עם אחותה הקטנה באזור צאלים וסיפרה ל-ynet כי שבעה רעולי פנים 'עם מסכות שחורות וחרמוניות חסמו אותי וניסו לתקוף'. בן גביר מיהר להגיב: 'הזדעזעתי, לרכז כל המאמץ בטיפול בפורעים'. הבוקר עדכנה המשטרה: 'הנהגת נקלעה לפעילות מבצעית של כוח שהיה בדרך לעצור חשודים באירוע פלילי'". אז כל האירוע שהיה אתמול וכל כלי התקשורת והשר שמיהר לטפל בפורעים – אם יש פורענות בנגב, היא היחידה הזו שפועלת בדרום, במיוחד ליד היישוב ביר הדאג'. לפני חודשיים, בנאום בן הדקה הראשון שלי במליאה, דיברתי על תקיפה של צעיר תושב ביר הדאג', ואמרתי אז שבאזור הזה ליד ביר הדאג' מסתובבת לה יחידה שגם כששאלנו את המפקד של המשטרה במקום באותו יום, הוא לא ידע להצביע על היחידה הזו. היחידה הזו מסתובבת באזור ביר הדאג', ובעיקר באה לתקוף את האנשים באזור הזה. לכן אני קורא מכאן גם לשר המשטרה וגם לראש הממשלה שהיחידה הזו תחשוף את פניה, כי היא מסכנת את המרחב הציבורי בנגב. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. ולדימיר בליאק, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, ראשית אני רוצה לברך אותך. רק לפני שנתיים הושבענו יחד באותו יום לכנסת העשרים-ושלוש, והינה אתה מנהל את ישיבת מליאת הכנסת ואני נשארתי חבר כנסת מן השורה. אתה רואה איך התקדמת? אני במוצאי שבת הייתי בהפגנה בחיפה, הפגנה מרשימה מאוד. לפי ההערכות, היו שם 7,000 איש, ולפי אותן הערכות, מעל 130,000 היו בתל אביב. והיו אנשים בבאר שבע, בגליל ובנגב. מאות אלפי ישראלים יצאו מהבית כדי להגיד לממשלה המופרעת הזאת: עד כאן, אנחנו לא ניתן לכם לפגוע בדמוקרטיה הישראלית. ואז חזרתי הביתה והבנתי שהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר החליט בעקבות ההפגנה לעשות הערכת מצב עם הבכירים במשטרה בנושא של הדיווחים על מספר המפגינים. כן, כן, לא טעיתי – איתמר בן גביר החליט לתקן את הדיווחים של דוברות המשטרה לגבי מספר המפגינים. כנראה נפתרו כל הבעיות – אין יותר פרוטקשן, אין יותר רציחות בחברה הערבית, מצב הביטחון האישי השתפר פלאים, ועכשיו אנחנו נתעסק עם הדיווחים של הדוברות לגבי מספר המפגינים. אני רק רוצה להבין מה יקרה עכשיו, כלומר, כיצד אנחנו אמורים להגיב? אם יהיה דיווח על 2,000 איש במקום שהגיעו 100,000, אנחנו נצטרך להכפיל כל דיווח ב-50. זה יכול היה להיות משעשע אם זה לא היה עצוב, כי ככה נראית הממשלה שלכם, ממשלה מגוחכת. אגב, זה מתקשר בדיוק עם נושא הדיון. המשרד הזה שאנחנו מקימים עכשיו הוא משרד פיקטיבי לשר פיקטיבי. אני אפילו אגדיל ואומר: זה עוד משרד פיקטיבי לעוד שר פיקטיבי. אני כבר מתקשה למנות את מספר השרים הפיקטיביים בממשלה שלכם, וכל שבוע אנחנו ממנים עוד ועוד שרים פיקטיביים במשרדים פיקטיביים לממשלה מגוחכת. אני רק רוצה להאמין שאולי יגיע היום והשר בן גביר, שאנחנו פתאום לא רואים אותו בשטח, יבין שהוא כבר לא פרחח שמסתובב כדי לחמם כל גזרה ולשלוף אקדח, אלא הוא שר בממשלת ישראל, והוא לא צריך להתעסק עם הדיווחים של הדוברות ולא צריך לצייץ ציוצים מביכים, אלא להתעסק במשרד, שהוא משרד חשוב ודורש התייחסות רצינית ומקצועית. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נמצא. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. בימים האחרונים אני עוקב בדאגה אחרי מצבו של הציבור הישראלי. אנחנו רואים סקרים ואנחנו מדברים עם אנשים, וכמובן מגיעים להפגנות. יש איזושהי תחושה שהצד הזה בבית החליט לומר ליותר מ-50% מהציבור: אתם לא מעניינים אותנו. באמת לא מעניינים אותם. זו לא איזושהי קלישאה ואיזשהו משהו שאני נהנה לומר פה מצורך איזושהי הקנטה. לא. יש באמת תוכנית עבודה סדורה שאומרת – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שקט בבקשה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ליותר מ-50% מהציבור: אתם לא מעניינים אותנו. כי אם מישהו היה עוקב אחרי מה שהבית הזה עשה בחודשים האחרונים, הוא לא היה מאמין. קמפיינים רצו על ביטחון אישי ורצו על יוקר המחיה ורצו על הגיל הרך ורצו על הרבה מאוד דברים, ובסופו של דבר, במשך חודשים הנושאים האלו לא עלו פה לדיון אחד. לא הייתה אף ועדה בבית הזה שהתעסקה בנושאים האלה; לא היה אף דיון אישי, מינורי, במקום הזה, במליאה הזו, שעסק בנושאים האלה. ואני באמת שואל: לא אכפת לכם? לא מעניין אתכם מה קורה ברחובות? מה קורה בציבור? 130,000 מפגינים במוצ"ש האחרון; אני מניח שיהיו הרבה יותר במוצ"ש הבא. ואתם תעלו מייד בכל מיני ציוצים וכתבות וראיונות ותגידו: הבחירות היו לפני חודשיים, אז אתם לא מעניינים אותנו. מה אתם מצפים שיקרה? אני באמת שואל, אני גם פונה אליך, ראש הממשלה נתניהו: מה אתה מצפה שיקרה במדינה הזאת? בתקופה שלך, במורשת שלך, ייזכר פה חורבן בית. וזה בידיים שלך לעצור את זה. כי אם אתה תיתן לשרים הקיצוניים שלך יד חופשית רק כי אתה חלש מדי לעסוק בנושאים האלה בגלל תסבוכות אישיות, אנחנו נגיע פה למצב ולנזק שאי-אפשר יהיה לתקן אותו. ובסופו של דבר אנחנו משחקים לידיים של האויבים שלנו, כי כאשר אנחנו מאוחדים, כאשר אנחנו חזקים, אין שני לנו בעולם. אני קורא לך מפה: תעצור את הטירוף הזה, תרסן את השרים שלך. הקמפיין נגמר, ואף אחד לא עובד עבור עם ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הסיפור הזה של שר התיירות מיקי זוהר, שהחליט פתאום לבטל את המימון של פרויקטים באמת מקסימים, שמנגישים את מוסדות הציבור, מוסדות התרבות בחינם בשבתות ובעצם מאפשרים לחלקים נרחבים בציבור, לא רק לחילונים, ליהנות מתרבות ומורשת בשבת – בכל מקרה, כל האירוע הזה שהיה עם מיקי זוהר ב-24 השעות האחרונות גרם לי לחשוב על ירושלים, שזו העיר שבה נולדתי ובה אני מגדלת את משפחתי, את ילדיי. אז ירושלים היא עיר באמת מאוד מאוד מיוחדת, שמתאפיינת בזה שרוב-רובה סגור בשבת. יש אוכלוסייה חרדית ענקית בירושלים, סדר גודל של שליש מתושבי העיר. עכשיו, ירושלים היא בעצם סוג של תמונת העתיד של החברה הישראלית כולה תוך 30, 40 שנה. הדמוגרפיה בעצם עושה את שלה, ויותר ויותר ערים סביר להניח שייראו דמוגרפית כמו ירושלים. יש כאלה שאוהבים את זה, יש כאלה שלא – לא משנה, אלה העובדות. אז זה הזמן להזכיר לכולם את האמת שהיא כואבת: למרות שהממשלה שופכת סכומי עתק של כסף על העיר הזו, מיליארדים על גבי מיליארדים במנגנונים שאין לאף בעיר אחרת בישראל, עדיין, למרות כל הכסף הזה, ירושלים היא עיר ענייה. היא ענייה מאוד, היא ממוקמת בדרגה סוציו-אקונומית 2 מתוך 10, אוקיי? מתחתיה יש בעיקר יישובים חרדיים, ערביים ובדואיים. בירת ישראל היא באמת – אני כל כך אוהבת את העיר הזו, העיר הכי יפה וגם מגוונת, עם היסטוריה ומורשת מדהימה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני חייב להצטרף לדברים שלך. אין ספק שהעיר יוצאת דופן במינה. יצא לנו לשרת בה גם כן. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, עיר מדהימה. אבל אחרי שאמרתי את כל זה, היא גם עיר שבה משלמים ארנונה מופקעת. אתם יודעים למה? כיוון שלעשרות אלפי תושבים שאינם מתפרנסים מעבודה יש הנחה של עד 90% בארנונה, ולכן יש תושבים שכן עובדים ונאלצים לסבסד את זה. לפני 15 שנה הייתי שותפה לקבוצה מדהימה של צעירים ירושלמים. יחד הקמנו את "התעוררות בירושלים" במטרה לחזק את העיר ולהשאיר בה ציבור יצרני, ציוני, יצירתי. בנינו תנועה שגם נכנסה למועצת העיר ולפני כמה שנים זכתה באמת למספר שיא של מנדטים, וכמעט אפילו הצליחה לקחת את ראשות העיר. אני במידה רבה חושבת שלאור ההתפתחויות שקורות, מדינת ישראל כולה צריכה הרבה התעוררויות כאלה, שיילחמו על האופי היצרני הציוני של מדינת ישראל. ואני באמת מאמינה שההסכמים הקואליציוניים שכולנו ראינו, שנחתמו זה עתה, עם באמת מיליארדים על מיליארדים להנצחת העוני החרדי, עם סעיפים שמובילים לכפייה דתית, ועכשיו גם הניסיון הזה למהפכה משטרית שלצערי זוממים כאן – אני באמת מאמינה שזה יוביל להתעוררות כזו. אני מתפללת שמדינת ישראל תשכיל לשנות את הכיוון, זו לא גזרת גורל. ירושלים, שהיא הבירה הנצחית והאהובה שלנו, היא גם תמרור אזהרה לכולנו לגבי מה יקרה אם לא נקום ונעשה מעשה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. שקט בספסלי האופוזיציה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איפה טלי – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בלי טלי אני חושב שלא צריך לנהל את הדיון הזה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בלי טלי לא יכולה להיות מליאה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> רגע, אני אעצור. אתם רואים שספסלי הקואליציה ריקים, אבל ניתן לחבר הכנסת להב הרצנו למלא גם בשבילם. אתה יכול, כן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמעתי שהתקיים היום מפגן של תמיכה באריה דרעי. מפגן שאליו הגיעו ראש הממשלה, יושב-ראש הכנסת, שר המשפטים, עוד שרים וחברי כנסת. מפגן על שום הפגנה. נתניהו ובכירי ממשלתו הפגינו היום נגד שלטון החוק, נגד המוסר, נגד המינהל התקין. נתניהו וממשלתו הפגינו היום בעד השחיתות, בעד הרמייה, בעד עבריין סדרתי, אסיר משוחרר שהורשע פעם אחר פעם אחר פעם בשוחד, במרמה, בהפרת אמונים, בעבירות מס. בעד אדם ששלח את ידו לקופה הציבורית ולקח משם כספים לכיסו, שהעלים מיסים, שהוא עדיין מרצה עונש מאסר על תנאי. אני תוהה, אדוני היושב-ראש, בעוד כמה מפגני תמיכה לגנבים ונוכלים נתניהו ישתתף. איזה מסר זה מעביר לציבור. נתניהו נשא דברים באותו מפגן, דברים שהם מופת של ניתוק מוחלט. נתניהו כאילו ברא לעצמו מציאות משל עצמו, ובה הוא מתנהל וחי ומושל, כאילו יקום מקביל שבו אמת היא שקר, יום הוא לילה, מושחת הוא נקי כפיים, דמוקרטיה היא עריצות. מציאות שבה כולם אשמים חוץ ממי שעבר על החוק. נתניהו אמר שם, ואני מצטט, שהם באים להציל את הדמוקרטיה, ושדמוקרטיה היא קודם כול שלטון הרוב וכיבוד זכויות הפרט. זכויות הפרט? נתניהו, הנאשם בפשעי שחיתות נגד מדינת ישראל ואזרחיה, ודרעי האסיר המשוחרר והעבריין הסדרתי, הם אבירי הדמוקרטיה, מגיני שלטון החוק. נתניהו, אתה מדבר על זכויות הפרט? לפרטים יש קודם כול זכות שנבחרי הציבור שלהם לא יגנבו את הכסף שלהם. שכספי המיסים שהם משלמים לאוצר לא ייבזזו על ידי שר מושחת, שאתה ברוב חוצפתך מתעקש להחזיר למקום הפשע. דמוקרטיה, מר נתניהו, היא קודם כול שוויון בפני החוק, שכולם שווים בפני החוק, שאין אף אחד שנמצא מעל החוק, לא נתניהו ולא דרעי, אף אחד, אף אחד לא נמצא מעל החוק. דמוקרטיה היא שלטון החוק. אני לא יודע כמה זמן עוד נותר לי, כי יש לי עוד פרק שלם של הדברים שנאמרו באותו מפגן, דברים שאני פשוט לא מצליח להבין איך הם מתיישבים עם המציאות, מציאות שבה יש אמת, יש עובדות – והן מאוד מאוד ברורות – לבין השקר, המציאות הבדויה שבה נתניהו חי, ברא לעצמו, חי אותה. אבל מאחר שיש לנו עוד כמה אינטרוולים במהלך הלילה הזה של הפיליבסטר, אז אני אקדיש את הנאום השני עם הפרקים, הציטוטים – השר לשעבר פורר, ציטוטים ששמעתי אותם היום וצבטתי את עצמי. לא הבנתי על מה הוא מדבר, כי העובדות – המציאות פשוט שונה בתכלית. זה כבר בפרק הבא. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו נחכה במתח, חבר הכנסת להב הרצנו. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> במתח ובשקיקה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. גם לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום בבוקר הגעתי לדיונים בוועדות. למעשה, 18 דיונים התקיימו היום ברחבי הכנסת. התחלתי בוועדה למעמד האישה, שם התקיים דיון סופר-חשוב בנושא הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות על ידי בעל תפקיד תוך שימוש במצלמות נסתרות. מסתכלת ימינה, מסתכלת שמאלה, ומה אני רואה? רק חברות כנסת מהאופוזיציה. אז הופתעתי והלכתי לבדוק ברשימת הח"כים: מתוך תשע חברות קואליציה, שש הפכו לשרות. נשארנו רק עם שלוש חברות כנסת מטעם הקואליציה שיכולות להשמיע את קולן של הנשים. המשכתי הלאה. 11:30, ועדת החינוך, עוד דיון קריטי בנושא אלימות בבתי הספר, בעיקר נגד מורות. חשבתי לעצמי: הרי כמעט כל חברי הכנסת הם הורים בעצמם, רובם אף הורים לילדים שנמצאים עדיין במערכת החינוך, זה בוודאי חשוב להם מספיק. אך הפלא ופלא, גם בוועדה הזו לא ראיתי חברי קואליציה, למעט יושב-ראש הוועדה טייב. הלאה. הוועדה לביקורת המדינה בראשות חבר הכנסת מיקי לוי דנה היום בתנאי מחיה ותשתיות לחיילים בשירות חובה ומילואים. מה מצב התשתיות בבסיסים ובמוצבים, האוכל שהם אוכלים, טיפולים רפואיים שמקבלים החיילים ועוד ועוד. שוב, אף חבר קואליציה לא הופיע. ועדת העלייה והקליטה – צדיק יחיד בסדום, חבר הכנסת אוהד טל. בוועדה הזאת אחד, בוועדה השנייה עוד אחד. בקדנציה הקודמת האופוזיציה דאז עשתה חרם ולא הגיעה לוועדות כדי לייצג את ציבור הבוחרים שלהם, אז לתומי חשבתי שאחרי מנוחה כל כך ארוכה יחזרו בכוחות מחודשים, יאיישו את הוועדות, יבצעו את התפקיד שמוטל עליהם כחברי כנסת. איפה כל 64 חברי הקואליציה? אז חיפשתי ומצאתי: ועדת החוקה. מכל הוועדות החשובות שהיו היום בכנסת, בוועדת חוקה נרשם שיא חברי הכנסת של הקואליציה. לא יוקר מחיה, לא נשים, לא חיילים, לא מורים, לא תלמידים – מהרגע שהשביעו את הכנסת, לא עניין אתכם דבר חוץ מקידום החוקים הפרסונליים שנועדו לדאוג אך ורק לעצמכם: פירוק משרדים, רמיסת מערכת המשפט, שינוי שמות למשרדים, עוד שר, עוד שר, עוד שר. איפה האזרחים נמצאים בכל האירוע הזה? אצלכם במחנה אין מורים שהותקפו באכזריות בבתי הספר? אין אישה שאולי צולמה בלי ידיעתה בעת שקיבלה טיפול רפואי? אין חיילים שהצביעו לכם ורוצים שתייצגו אותם בוועדה? במחנה שלכם דואגים קודם להרס הדמוקרטיה, הרס מערכת המשפט. כל השאר נדחה לאחר כך, תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, פה, במזנון, בחדר אוכל ח"כים, יושב שר חדש במדינת ישראל. שר שבכל פעם שהיה איזשהו פיצוץ, איזשהו פיגוע, היית מייד רואה אותו. פעם אחת הוא רץ עם אקדח, פעם אחת הוא רץ בלי האקדח, פעם אחת הוא רץ עם אנשים. איפה הוא נעלם? בן גביר, אתה שומע אותי? הוא פה בחדר האוכל. בן גביר, השמע קול. הוא פה, בחדר האוכל. אני מקווה שבן גביר שומע אותי. היה פעם משחק של ילדים, שהיינו אומרים: "בן גביר, השמע קול, קוקוריקו תרנגול". אז איפה בן גביר? אני מחפש אותו ולא מוצא אותו. אני הולך לספר עכשיו סיפור לבן גביר שהוא לא הכיר אותו. מעולם הספורט. הוא הרי השר לביטחון לאומי. אז אני אספר לכם שביום רביעי הקרוב אנחנו מקיימים דיון מהיר בנושא של מכירת והטיית משחקי כדורגל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> דיון חשוב מאוד, אם יורשה לי להעיר. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה דיון בנושא שהרבה שנים לא מתייחסים אליו. העולם התחתון השתלט על הכדורגל, העולם התחתון השתלט על ההימורים, וזה קרה לפני כמה שנים, אבל עכשיו זה פשוט הגיע לממדים מטורפים של מיליארדים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, תסביר לנו טיפה יותר, אתה מומחה לעניין. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אסביר לכם. התופעה של מכירת משחקי הכדורגל במדינת ישראל היא תופעה הרסנית שמוציאה מהספורט את הספורטיביות ואת עקרון ההגינות. לפי העדויות, שגם למשטרה יש אותן, גם המשטרה יודעת אותן, אבל כמו שאמרתי מקודם, שר המשטרה, השר לביטחון לאומי נעלם ואנחנו לא יודעים איפה הוא – אולי הוא בצד ימין? לא. בצד שמאל? לא. הוא פה, בחדר האוכל. אז אני אספר לכם שיש עדויות על שחקנים מליגת-העל ומהליגות הנמוכות שמקבלים עשרות ומאות אלפי שקלים עבור ביצוע אקטים שונים תוך כדי המשחק במטרה להשפיע על מהלכו ותוצאתו. איך זה עובד? אנשים מהמרים ב"בטים" – זה נקרא "בטים", זה אתר שאתה צריך לקבל קוד כדי להיכנס אליו – ומהמרים על קרן בדקה ה-60, פתאום יש קרן בדקה ה-60. או מהמרים על גול, שער, בדקה ה-85 לטובת קבוצה מסוימת, או פנדל שיהיה בדקה ה-82 – הפלא ופלא, זה קורה. וזה קורה כבר שנים. מדובר, עוד פעם, על מיליארדים של שקלים שאנשים מהמרים על הדברים האלו וקונים את השחקנים האלו ואומרים להם: אתה תעשה קרן בדקה 80, אתה תקבל כך וכך כסף. אז אני אספר לכם שביום רביעי הקרוב גם תקשורת תגיע וגם עולם הכדורגל, ויגיעו שחקנים ועדויות וכדומה, אבל אני מבטיח לכם דבר אחד: שגם אחרי שנעשה דיון מהיר, השר שעכשיו ממונה על המשטרה לא יפעל בנושא. שום דבר לא יעשו בנושא, וזה ימשיך, כי מפחדים לפעול בנושא כבר הרבה מאוד שנים. אז אני קורא לשר, שר הביטחון הלאומי, בן גביר: בן גביר, תתעורר, יש פה מדינה לנהל חוץ מכל הרעש והצלצולים שלך. והנושא הזה שאנחנו מעלים – צריכים לפתור אותו, ולפתור אותו מהר. אני באמת מקווה שהוא יעשה את זה, מאוד מקווה שיפתרו את הנושא הזה, אחרת כל הנושא של הכדורגל ילך וייעלם בסופו של דבר. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת יואל רזבוזוב, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי שר האנרגיה ישראל כץ, חבריי חברי הכנסת, הקשבתי לחבר הכנסת דוידסון בקשב רב ושמענו אותו, והוא דיבר מהלב, באמת אכפת לו, באמת רוצה לתקן את הספורט הישראלי ולחסל את תופעת ההימורים ואת הפשיעה. אני מסכים איתו והוא בא בשביל זה, והוא מנהל את המאבק הזה בשביל כל הספורט הישראלי. אני, בזמנו, לפני עשר שנים – בדיוק אתמול חגגתי עשר שנים בכנסת לפני ההודעה שלי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מזל טוב. << דובר_המשך >> יואל רזבוזוב (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> על העשר, לא על ההודעה. << דובר_המשך >> יואל רזבוזוב (יש עתיד): << דובר_המשך >> הודעה, כן, עשר שנים, על ההודעה, לא יודע אם לשמוח או להצטער, אבל אני חושב שנתתי 15 שנים בשירות הציבורי. באתי לקדם את המדינה. הייתי, אני חושב, עם הצוות ובצוות הכי טוב שיכול להיות, מפלגת יש עתיד. חבריי יושבים כאן, בראשות יאיר לפיד, חברי, שהיה סוג של מנטור בשבילי, ובכלל נבחרת טובה, נבחרת שאחרי שאתמול ראינו שבדיוק היה עשר שנים להיווסדה של המפלגה, מאז שהמפלגה נבחרה פעם ראשונה לכנסת, שעם כל הרעש והצלצולים והעולם הפוליטי – ואני לא רוצה להגיד על העולם הפוליטי, כי שליש מחיי ביליתי בעולם הזה, אבל אנשים לא השתנו. יש להם אותה אש בעיניים; יש שיח מכבד, ממלכתי, עקרונות – אנשים שמוכנים באמת ללכת ולעשות את הטוב ביותר למדינה. זה כיף לראות, כי בסופו של דבר אני חושב שבעשור הזה בכנסת השתנו הרבה דברים, ולצערי, השיח הממלכתי די נעלם. למשל חבריי כאן, גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה – ואני חושב שבאופוזיציה, חבריי יושבים כאן והם דבקים בזה, אבל חבריי מהקואליציה, לא כולם אבל חלקם, לא מכבדים. אנחנו נבחרי הציבור, אנשים מסתכלים עלינו, ואני חושב שהדבר הכי חשוב זה דווקא שזה יתחיל פה, מהבית הזה. ברור שיהיו פערים אידיאולוגיים, ברור שכל אחד יש לו הזווית שלו, אבל הכי חשוב זה באמת לשמור על שיח מכבד כאן. נראה לי שעברו שלוש דקות. אף פעם זה לא עבר לי כל כך מהר. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יואל רזבוזוב. זו הזדמנות מהבמה הזו לומר לך תודה על 15 שנות שירות ציבורי, מתוכן עשר פה בכנסת ישראל. עוד ידובר על מעשיך. תודה רבה. אני מזמין את חברת הכנסת טטיאנה מזרַסקי, בבקשה. מזרְסקי, סליחה. זה מרוב התרגשות על הפרידה מיואל. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, פעם ראשונה אני נואמת כשאתה כאן, במקום של יושב-ראש הכנסת. מגיע לך כבוד. בהצלחה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברי הכנסת, חבריי היקרים, אני מתרגשת לנאום אחרי השר לשעבר יואל רזבוזוב ביום שהוא הצהיר שמסיים את התפקיד הציבורי שלו. דווקא יואל הביא אותי לפוליטיקה מהפעילות החברתית שלי, ליווה אותי בפוליטיקה המוניציפלית וליווה אותי גם בצעדיי הראשונים בכנסת. אני רוצה להכיר תודה ולאחל הצלחה רבה בכל מה שתעשה ותפנה. חודש מאז קמה הממשלה, ומה אנחנו רואים? ערכי הציונות והישראליות מתרסקים, ובאופן טוטלי. היום בבוקר בוועדת העלייה והקליטה חזיתי בקידום ריסוק העלייה, שהיא הבסיס להקמת מדינת ישראל כבית לעם היהודי המגיע לכאן מהגלות. בשנה האחרונה אנו קולטים אלפי עולים יוצאי אוקראינה ורוסיה; יודעים למה. האוכלוסייה הזאת היא מאוד איכותית. הגיעו הרבה אקדמאים בעלי ניסיון תעסוקתי עשיר בתחומים שונים, יהודים, בני יהודים עם ילדיהם, אבל העלייה שלהם היא עלייה לא מתוכננת מראש. אלפי האנשים האלה מגיעים לישראל מאזורי המלחמה, וזאת עליית מצוקה בכל המשמעות של המונח – ללא כסף, ללא רכוש, ברחו כדי להציל את חייהם. הדרג המקצועי במשרד הקליטה זיהה את הצורך לקלוט את העלייה הזו במתן בסיס נורמטיבי להתחלה חדשה בישראל: למידת השפה, התחברות והסתגלות כלל-משפחתית למציאות המורכבת שלנו, התמודדות עם עלויות המחיה הלא-פשוטות. קליטה מוצלחת תקום ותיפול על יכולת לאפשר את ההסתגלות המיטבית. האופציה השנייה היא להוביל לדרדור כלכלי ואישי, ואז המשמעות נופלת על מערכות המדינה, או לגרום לעולים לעזוב למקום אחר. כאמור, העלייה היא ערך ציוני ראשון במעלה, לכן נדהמתי היום בישיבה של ועדת הקליטה לשמוע ששר העלייה והקליטה הנוכחי החליט ללמוד לעומק את הנושא של עדכון סל הקליטה, ולא אישר את ההמשך של תשלום מענק הסתגלות ששולם לעולים חדשים כתשלום נוסף ליוצאי רוסיה ואוקראינה, תשלום נוסף לסל קליטה. לא מדובר בנושא חדש. הנושא כבר נלמד לעומק וההחלטות הוחלטו בממשלה הקודמת בכל הרבדים הביורוקרטיים, גם באוצר וגם בקליטה. במילים אחרות, הפסקת מענק הסתגלות לעולי רוסיה ואוקראינה מעידה על כך שהמדינה אינה מעוניינת בעולים חדשים יוצאי חבר המדינות. אני מסכמת. שוב, הפוליטיקה במובן הכי בעייתי וזול מכתיבה את חייהם של בני אדם, והגרוע מכול – את אופייה של המדינה, אשר ממשלתה בוגדת בערך הכי בסיסי, הציוני שלה. אני מאמינה שכוונותיו של שר העלייה והקליטה אינן להרע את המצב. אני מקווה כי יתעלה מעל שיקולים פוליטיים ויראה לפניו בני אדם ששמו את מבטחם בשורשים היהודיים שלהם ובבית הלאומי במדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים, קודם כול אני רוצה לאחל חג שמח לבני העדה הדרוזית. ב-25 בינואר יש חג הנביא אל-ח'דר, אז אני רוצה לאחל לכולם שתהיה שנה טובה וחג שמח לכולם. היום, אדוני היושב-ראש, התקיים דיון בוועדת הכספים בנושא סגירת מפעל להבים. מפעל להבים נמצא בעיר נהריה. מועסקים בו קרוב ל-900 עובדים. אותם 900 עובדים, אמורים לפטר אותם בשנת 2024, 2025. אבל מה שהפתיע בדיון שהייתי בו – הגיע הנציג של המפעל, והנציג של המפעל אומר באופן ברור: אני לא מחליט אם מוכרים את המפעל, אם סוגרים את המפעל. מי שמחליט על סגירת מפעל או מכירת מפעל זה הבעלים בארצות הברית, ואנחנו התחלנו בתהליך שב-2024, 2025 המפעל הזה ייסגר. זה אומר ש-900 בני אדם ילכו הביתה, בעלי משפחות שעובדים שם שנים רבות, ויהיו מפוטרים. וכשאנחנו מדברים על הפריפריה ומדברים על 900 בני אדם שמפטרים אותם, זה מספר עצום. בדיון התברר שמתוך ה-900 עובדים שיפוטרו, 500 עובדים הם דרוזים מהיישובים כסרא-סמיע, פקיעין, יאנוח-ג'ת, בית ג'ן. מהיישוב כסרא-סמיע בלבד 25% מכוח העבודה של היישוב עובד באותו מפעל ויפוטרו. לכן כאן חייבת להיות התערבות ממשלתית. אין מקום שמשרד הביטחון, שעובד עם אותה חברה אמריקאית, לא יפעיל מנופי לחץ. אין מקום שראש הממשלה ביבי נתניהו בעצמו והשרים לא יתערבו. אנחנו לא נוכל לאפשר ל-900 משפחות לרדת מתחת לקו העוני. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. ספסלי האופוזיציה, צוות הסיעה, קצת יותר שקט. תודה. לרשותך שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברכות. זאת פעם ראשונה שאנחנו נפגשים על הדוכן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אבל אני זוכר הפוך, לילות ארוכים מהכנסת הקודמת. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> נכון. חבריי חברי הכנסת, מחר – בעצם היום, אנחנו כבר ביום שלישי – יתקיים בוועדת הפנים דיון שביקשו כמה עמותות כנגד כמה ראשי רשויות ערביות, וכמובן שהתיק מבחינתם מגובש, והם מגישים אותו ומקבלים החלטות: תומכי טרור, מסיתים וכו'. אדוני היושב-ראש, אם העמותות האלה היו מביאות את החומר שלהן, הולכות לתחנת משטרה ומגישות תלונה ומבקשות מהמשטרה ומהפרקליטות לחקור, לא הייתי מדבר על הנושא הזה. זה ההליך הטבעי לברר מה קורה כאן. אם מישהו הסית, מישהו עבר על החוק, מישהו תמך בטרור, מקובל שזה הצינור החוקי לטפל בסוגיות כאלה. אבל יש תופעה כאן בכנסת – ואני חבר כנסת כבר שלוש שנים – שמתמודדים עם התופעה הזאת, שיש האשמות שווא מוכנות מראש נגד כל חבר כנסת ערבי, נגד ראשי הרשויות: תומכי טרור. בלי לברר, בלי להבין, בלי שום דבר: תומכי טרור. ואז עושים להם משפט שדה ומשפיעים על דעת הקהל בישראל שאין שותפים, שהם אזרחים גיס חמישי, שהם לא נאמנים, שהם מסוכנים וכו'. במקום לבוא ולהושיט יד לראשי הרשויות הערביות – שהן ממילא מוחלשות וחלשות, ואפשר להגיד הכול, ונמצאות במשבר ובקושי מתקיימות – במקום להושיט להם יד, לבוא ולהגיד איך אפשר לעזור לכם לקדם, לפתור בעיות בתוך החברה הערבית שסובלת לא רק ממשבר אחד, פשיעה ואלימות וכו'. כמעט בכל נושא יש לנו משברים. לכן מאוד הזוי ומגונה בעיניי לנהל דיון כזה. ראשי הרשויות שלחו מכתב ליו"ר הוועדה. אני דיברתי איתו, הוא אומר לי: אין לי ברירה, אני חייב לקיים דיון כזה. אנחנו כמובן שנחרים את הדיון הזה. אנחנו לא ניתן לקרקס הזה להמשיך. זאת הייתה הגישה שלי. מי שבא ומתלהם ומסית ורק רוצה לגרור את מנהיגי החברה הערבית, ברמת הכנסת, ראשי הרשויות, רק להצגות כדי לרצות קהל מסוים או להראות שהאזרחים האלו הם לא לגיטימיים, הם לא שותפים, אסור לנו לבוא לקראתם – הפתרון, בעיניי, מה שאני מאמין, זה להתעלם, לא להיות נוכחים. שימשיכו לצעוק בחדר לבד, בלי שאף אחד יהיה באינטראקציה איתם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ולכן אני פונה גם לחברי הרשימה של חד"ש-תע"ל וגם לשאר חברי הכנסת, אני חושב שמדיון כזה כולנו צריכים להתעלם ולהשאיר להם את הבמה לבד, ככה הם לא יגיעו לכותרות ולא לתקשורת ולא לציבור בישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם כול ברכות על הפוזיציה. חבריי חברי הכנסת, הרפורמות והיוזמות שמובלות במלוא המרץ על ידי הממשלה הנוכחית, בעיקר במערכת המשפט, במערכת התקשורת ובמערכת החינוך, מובילות אותנו ליעד אחד ברור. אם לא נעצור אותו, ישראל משנה פניה. ישראל הופכת להיות דמוקרטיה חלולה מתוכן, שלא לומר דמוקרטיה לא ליברלית. אני מצירה על כך שקולות ימניים רבים, כאלה שהצביעו לליכוד, חשים ממש שרימו אותם בקלפי. מפלגת הליכוד הבטיחה שתתמודד עם יוקר המחיה, שתתמודד עם מחירי הדיור, שתילחם בפשיעה, שתחזק את המשילות, ומה קורה בפועל? אז זה מה שקורה: ממשלה שמשתלטת על מערכת המשפט, מרוקנת אותה מסמכויות ופשוט מייתרת אותה; ממשלה שמשתלטת על מערכת התקשורת הממלכתית וגם סותמת פיות; דריסה גסה של זכויות נשים ולהט"בים; ממשלה שיוצרת אי-שוויון בנטל, בצבא, בתעסוקה, ומתגמלת בטלה; ממשלה שבה ראש הממשלה נותן לקולות הקיצוניים להכתיב את הטון. ודי להתבונן בכמה דוגמאות מהשבוע החולף: שר ביטחון ב' מערער על שר ביטחון א', ושואף לייצר מצב כאוטי במערכת הביטחון של מדינת ישראל, בעוד שראש הממשלה בוחר לא להחליט, או גרוע מכך, להחליט החלטות סותרות. בהסכמים הקואליציוניים ניתנו סמכויות מרחיבות לשר ביטחון ב', ובפועל, כמו שניבאנו, ראינו שאין יכולת להכיל שני שרי ביטחון באזור עתיר אתגרים ביטחוניים ולפגוע בעקרון אחדות הפיקוד. שר תקשורת שבמקום לתעל את מלוא המרץ שלו לפיתוח תשתיות תקשורת, להאצת פרויקט הסיבים האופטיים, מצהיר הצהרות המטילות אימה על ערוצי התקשורת, ובתוך כך סגירת ערוצים כמו כאן 11, גלי צה"ל, שליחת איומים על הורדה מהמסך של תוכניות שלא עולות בקנה אחד עם תפיסת עולמו ועם דעותיו האישיות. שר אוצר שמשיק תוכנית חירום כלכלית, "חירום", לא ממש בשורה – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> עוד משפט, חברת הכנסת ניר. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אלא מהווה מצג שווא בכל הנוגע ליוקר המחיה והפחתת עלויות. ואני רוצה לדבר על המחיר שכולנו נשלם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> רק צריך לסיים. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז רק נדבר על צמיחה. לא בכדי אנו שומעים את בכירי ההייטק מתריעים כי מהלכים שבהם נוקטת הממשלה הנוכחית יביאו לבריחת משקיעים מהארץ – דבר שצריך להטריד את כולנו, בהתחשב בעובדה ש-25% מהתל"ג מתבסס על השקעות חוץ. אם לא נהיה מדינה מתוקנת, כפי שאנחנו כיום, זו תהיה בכייה לדורות בכל היבטי החיים. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, אני באמת שמח שאנחנו מעסיקים את הכנסת בשעות הקטנות של הלילה של יום שני בהקמת משרד ירושלים ומסורת ישראל ומינוי שר ירושלים ומסורת ישראל, כי באמת עד עכשיו ירושלים לא הייתה על ראש שמחתנו, וגם מסורת ישראל באמת – אתה תרגיש ממחר את השינוי הגדול. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מחר זה כבר היום, אתה יודע. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל הייתי מצפה מממשלה שבאה לדבר על משילות – נעבור רק על מה שקרה בשבוע האחרון. לא ראיתי את הדיונים הדחופים שמתקיימים כאן, את השרים עולים ומדברים בלהט. אז אולי כדאי שידע שר ירושלים ומסורת ישראל שבתוך מסורת ישראל, רק השבוע שבעה רעולי פנים ניסו לתקוף ולגנוב רכב מנהגת צעירה שנסעה עם אחותה הקטנה באזור צאלים; שני נהגים נעצרו בעקבות חשד למעורבות בקטטה, זריקת אבני, ושליפת סכין בצומת שילת ליד מודיעין; גבר כבן 40 נפצע באורח קשה באירוע אלימות בלוד; בן 18 נורה בקטטה ופונה במצב בינוני; במהלך סוף השבוע האלים בלוד שישה נפצעו באירועי ירי, ארבעה מהם נעצרו; אב ובנו נורו בחנות; גבר ואישה בשתי זירות שונות; שני רוכבי אופנוע דקרו נהג בן 53 על רקע סכסוך ביניהם; יום קודם לכן בן 19 נפצע קשה בקטטה שפרצה סמוך לכפר נחף שבצפון; הותקף רופא בקופת חולים ברמלה על ידי מטופלת; שלושה נתפסו מעורבים באלימות, ואלימות עם שליח סופר, כולל פציעות דקירה חודרות; גבר כבן 26 נפצע באורח בינוני במהלך קטטה ביבנה; שני אירועי אלימות קשים בבאר שבע במהלך יממה אחת, ירי לעבר בית עסק ואירוע אלימות עם צעיר עם פציעות חודרות; גבר כבן 50 שנפצע באורח בינוני במהלך קטטה בברכה ברמת הגולן וזוג הורים שתקפו רופא מומחה בבית חולים סורוקה בבאר שבע. זו סקירה קצרה רק של השבוע האחרון שבו ממשלת ישראל עסקה בדברים החשובים באמת – באיך יכשירו את השרץ ויאפשרו את המינוי של אריה לדרעי לשר בניגוד לפסיקת בג"ץ; באיך ידחו את הפיטורים של אריה דרעי ואת הקץ ככל הניתן על אותה פסיקה של בית המשפט; איזו חקיקה יוכלו להביא לכנסת שתפתור את הבעיה של אריה דרעי וכמובן של בנימין נתניהו; ועכשיו, בלילה, אנחנו עסוקים בהקמת משרד ירושלים ומסורת ישראל ומינוי שר ירושלים ומסורת ישראל במקום שכל השרים, אלה שנמצאים פה ואלה שלא נמצאים פה, יעסקו במה שעליו דיברתם, עליו נלחמתם. חבר הכנסת פוגל, אתם דיברתם על משילות, דיברתם על הביטחון האישי. מה עשיתם בשבוע האחרון לביטחון אישי? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בשבוע האחרון, אני אגיד לך מה עשה השר לביטחון פנים, שמעתי אתמול – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – בנושא הביטחון האישי. הוא קרא לדיון דחוף של צמרת המשטרה, אתה יודע באיזה עניין, חבר כנסת סגלוביץ'? הוא קרא לדיון דחוף כדי לדון איך המשטרה מדבררת את ההפגנות. אז תמצאו לכם אויבים אחרים, תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שקט, בבקשה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> השרים, חבריי חברי הכנסת, אני שואלת את עצמי לאיזה ליכוד אני צריכה להאמין. כנראה התשובה היא מאוד מעניינת, זה תלוי את מי שואלים ומתי שואלים. ליכוד לפני בחירות זו מפלגה ליברלית, מפלגת ימין, מפלגה של כלכלה חופשית, מפלגה של חיו ותנו לחיות, מפלגה של כל עם ישראל, מפלגה שומרת חוק, מכבדת את המערכות של מדינת ישראל. ליכוד אחרי בחירות זה ליכוד ששולל מימון מפרויקט מאוד יפה של תרבות ישראלית, זה נקרא "שבת תרבות", שמיקי זוהר – אתמול התבשרנו שפתאום זה כבר לא מספיק, זה כנראה לא כל כך יהודי; הליכוד שתומך בהצעות חוק מטעם ש"ס על איסור תחבורה ציבורית בשבת באופן גורף; ליכוד שתומך או צפוי לתמוך בהצעת חוק של משה גפני על איסור הכנסת חמץ לבתי חולים. אז לאיזה ליכוד להאמין? זה ליכוד שחי בפיצול אישיות. זה בדיוק כמו עם שרה וביבי, כולם אומרים שהיא כן משפיעה על מינויים, כולל אנשים מאוד בכירים, אבל הם מכחישים ואומרים לא. אז כנראה משהו שם לא מסתדר. או שכולם שקרנים, או שהם לא דוברי אמת. אז משהו לא מסתדר לי. אותו דבר אני בהרגשה לגבי הליכוד, למי להאמין? מתי להאמין? אז כנראה שהתשובה היא באמת תלוי את מי שואלים, מתי שואלים ואיך שואלים. התשובות יהיו בהקדם. אבל תראו מה קורה במדינת ישראל רק בכמה הימים האחרונים. כפי שאמרתי, איסור תחבורה ציבורית בשבת באופן גורף – הצעת חוק של ש"ס. ביטול פרויקט שלדעת כולנו, כולם, כולל ליכוד, זה פרויקט שכן תורם רבות לתרבות הישראלית. הנושא של חמץ בבתי חולים, למה בכלל מדינה צריכה להיכנס לזה? אולי נשאיר לאזרחים את הזכות להחליט מה הם יהיו ואיך הם יהיו? זה כמו עם ברית מילה, כולנו עושים ברית מילה לילדים שלנו, אבל זה לא כתוב בשום חוק. אם דווקא זה היה כתוב בחוק, האזרחים היו אומרים – סליחה לא מתאים לנו. ועל מה אנחנו דנים עכשיו? על משרד חדש, מוזר, ירושלים ומורשת. כאילו בלי המשרד הזה לא תהיה מורשת במדינת ישראל? זה לא יהיה קיים? לא נסתדר לבד? אפרופו גם תוספת מירון – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – על זה אני מוחה, על זה אני מוחה. לתת לנהל את ההילולה רבת המשתתפים ולהיזכר באסון שקרה פה רק לפני שנתיים, 45 איש שילמו בחייהם, לתת לנהל את האירוע הזה לעסקן שבעצם לא ידאג לאינטרסים של אותו ציבור, אלא ידאג לאינטרסים של אותן חצרות שלו ואדמ"ורים שלו – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – זה פשוט חטא על פשע. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם כול בהצלחה. חבריי חברי הכנסת, אני אנצל את שלוש הדקות שיש לי לדבר על שלושה נושאים: על דלת, חלון ותקרה. יסגרו לנו את הדלת, ניכנס מהחלון. יסגרו לנו את החלון, נפרוץ מהתקרה. מאיזה עולם מושגים בחר דווקא המורשע האחרון, אריה דרעי שר הפנים לשעבר, להתבטא בשביל לתאר את הרצון שלו לחזור להיות שר? אני אפרוץ מהדלת, מהחלון והתקרה. הוא לא הורשע על התפרצות, הוא הורשע על עבירות אחרות. מזמן מזמן על שוחד, עכשיו לא מזמן, ממש בפברואר, על עבירות מס. לא עבירות קלות כמו שחושבים, שנה מאסר על תנאי וקנס, זה לא קצת. אבל הוא מרהיב עוז בנפשו ונותן את עולם המושגים שמעיד כאלף עדים מה המחשבה שלו, כי אתה מנתח לעיתים מה האנשים חושבים באמת מהשפה שהם משתמשים. עוד דבר מעניין שהיה, המונחים שמשתמשים. המעבר מ"אני" ל"אנחנו". כלומר, מרגע שנגמרה הרשעה זה עבר ל"אנחנו", הוא לא לבד. אני מזכיר לכולם, הוא הורשע לבד. אין אף אחד איתו בבית הדין, בבית המשפט. לא אז ולא בפברואר. אבל במקום לדבר על "אני" ולעשות ככה ולהסתכל במראה, הוא אומר "אנחנו". עכשיו, לא רק שהוא אומר "אנחנו", הצטרפו אליו חברי הקואליציה, הוא חזר מהשבי, הוא חזר מהשבי. כלומר קרה פה נס, הוא באמת, במבצע נועז הוא חזר לכנסת ישראל, הוא חזר לכנסת ישראל במבצע אדיר. מה זה מבצע אדיר, ראש הממשלה עזר לו, הרי הוא בא לטקס, היה היום טקס, יושב-ראש הכנסת היה שם, ראש הממשלה היה שם. הרעיפו עליו דברי קילוסין וכיבושין, באמת כנראה אתה צריך להיות מורשע בשביל לקבל את זה במדינה הזאת. פעם חשבתי, כשהייתי צעיר, שדוגמה אישית זה לא להם, אבל בעולם שבו אנחנו נמצאים, בממשלה הרעה הזאת שקמה, בממשלה הזאת כל עבריין הופך את זה ל"אנחנו" והתמונה של בית המשפט המחוזי בירושלים, שעומד ראש ממשלה ביום משפטו עם שריו מאחוריו, שזה הכי קרוב לתמונה של ארגון פשיעה, היום קיבלנו את התמונה הבאה בחדר סיעת ש"ס, ומסבירים לנו, מהחלון, מהתקרה ומהדלת. אז אני אומר לכל מי ששומע גם בשעה זו: אנחנו נהיה בחלון, בתקרה ובדלת, כי זה לא הבית רק שלכם ולא לזה קמה מדינת ישראל, שפורצים, שודדים וגנבים ינהלו אותה, תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. הערב, לפני כמה שעות, אישרה הכנסת את הרחבת החוק הנורבגי. אותן מפלגות שהתנגדו נחרצות לחוק הזה בכנסת העשרים-וארבע, אישרו אותו הערב. בחוק, סיעות שמספר חבריהן הוא 18 ומעלה, אז לא תהיה עוד תקרה של חמישה חברי כנסת שיכולים להפסיק כהונה, אלא שליש מחברי הסיעה יוכלו להפסיק את חברותם. בעצם, מדובר בסידור עבודה לחברי רשימת הליכוד, זאת המשמעות של החוק. למי שיודע, בכנסת העשרים, בשנת 2015, הייתה הוראת שעה שקבעה כי רק אחד מכל רשימת מועמדים לכנסת יכול להתפטר, ובפועל, במבחן התוצאה היו שישה חברי כנסת שהיו בחוק הנורבגי. בכנסת העשרים-ושלוש, בשנת 2020, נקבע שבכל סיעה יוכלו להפסיק את הכהונה בין שניים לחמישה חברי כנסת, ובעצם היה מפתח שתלוי בגודל הסיעה ובמספר חברי הכנסת שהם אינם שרים או סגנים, ובפועל בכנסת הזו הפסיקו את הכהונה 13 חברי כנסת. בכנסת העשרים-וארבע, בשנת 2021, תוקן שוב חוק-היסוד ונקבע מפתח פשוט של בין שלושה לחמישה חברי כנסת מכל סיעה שיכולים להפסיק כהונה, ובפועל היו 24 חברי כנסת, וכאמור, מפלגות הקואליציה דהיום נזעקו ונרעשו. ועכשיו הפליאה הקואליציה והציעה הרחבה נוספת, ואני באמת שואלת מעל הבמה הזו מי ישלם על ההרחבות האלה. אז מה היה לנו בעצם? בפועל, ניתוק הקשר בין השרים לבין חברי הכנסת ברמה היום-יומית. השרים, שגם כך ממעיטים להגיע לכנסת, יפסיקו לפקוד את הבית הזה, וכמובן יהיה פחות שיח פורה בין חברי הכנסת לשרים בעניינים שקשורים כמובן למשרדם. בפועל, מספרית, הייצוג של מפלגות הקואליציה במעגלי השלטון ביחס למפלגות האופוזיציה בעצם חורג מתמטית מיחסם האמיתי שבא לידי ביטוי בתוצאות הבחירות. ומה בסוף? הקואליציה גם מגלה מוטיבציה גבוהה להוספת משרדי ממשלה, שרים נוספים במשרדים ויותר סגני שרים, ובסך הכול, הכול להרחיב את סידור העבודה של חברי רשימת הליכוד. וביבי, כאמור, חלש, נכנע לדרישות לעוד ועוד משרות של אנשי מפלגתו. ומה לגבי העלות הכספית מהקופה הציבורית בשל צירופם של אותם חברי כנסת נוספים? אני אספר שלפני שבוע אני ביקשתי לפנות בשאילתה דחופה לשר האוצר על מנת להבין מה המקור התקציבי למימון ניפוח המנגנון ויישום החוק הנורבגי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לצערי, הבקשה הזאת נדחתה על הסף. וכמובן, ברצות השר לחזור לכנסת, הח"כ הנורבגי, שכאמור נמצא כאן על תנאי, יידרש להפסיק את כהונתו לאלתר וברור ששיקול הדעת של חברי הכנסת הנורבגיים בהצבעות הכנסת יושפע מהיותם על תנאי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט אחרון, חברת הכנסת. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. אנחנו כרשות מחוקקת חייבים בזהירות הנדרשת בחקיקת תיקונים לחוקי-יסוד, ועל כן ראוי היה שהתיקון הזה שאושר הערב יוחל רק מהכנסת הבאה, תוך תכנון ראוי ותהליך מעמיק ומשמעותי, אבל אנחנו מתרגלים, לצערי, שאין באמת חקיקה עניינית בבית הזה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קארין אלהרר, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, תראו, הממשלה שמכהנת היא ממשלת הדווקא. בואו ניתן כמה דוגמאות: יש לנו שר משפטים שפועל דווקא נגד השופטים שהוא אמון עליהם; יש לנו שר אוצר, שביום הראשון לתפקיד שלו – שומע, חברי יואב? – ביום הראשון הוא מבטל את המס על החד-פעמי, כי זו באמת הבעיה הכי קשה במדינה, אין בעיות קשות מאלה ששר האוצר צריך לטפל בהן; יש לנו שרה להגנת הסביבה, שהבטיחו לה להיות שרת בריאות אבל בסוף היא השרה להגנת הסביבה. ביום הראשון לתפקיד שלה, מה היא עושה? היא הולכת לבית חולים ומחלקת לילדים מיץ, סוכר, בכוסות חד-פעמיים. דווקא או לא דווקא? יש לנו שרת תחבורה, שאמונה על זה שלא היו פקקים. מה היא עושה? דווקא. היא הולכת ומצהירה שהיא מבטלת את הנת"צים, כי למה שלא נעמוד בעוד פקקים? דווקא, דווקא. יש לנו רפורמת הפיכת ישראל לדיקטטורה, כי מה שווים השופטים אם לא נשלוט בהם. בואו נמנה את השופטים שאנחנו רוצים כדי שיעשו דווקא מה שאנחנו רוצים. ויש לנו באמת אקזמפלר, שר תקשורת שהוא נגד התקשורת. דווקא. הוא רוצה לסגור את תאגיד השידור הציבורי, כי מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו. ויש לנו עוד הרבה אצבעות בעין. יש לנו אצבע בעין לציבור החילוני – אנחנו נחוקק חוק לאיסור חמץ בבתי חולים. דווקא. אצבע בעין לליברלים – מאיימים לפגוע בתחבורה הציבורית בשבת. למה? נכדים ילכו לבקר סבא וסבתא? לא מפריע לנו, אבל למה לא? נעשה דווקא. מאיימים, שר התרבות איים אבל חזר בו, הוא איים לבטל את התקציבים לפריפריה למוסדות התרבות. למה? דווקא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא חזר בו. החזירו אותו. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> החזירו אותו, צודקת חברתי. אז אני אומרת לכם, זו ממשלה שאין לה מהות, יש בה רק לעומתיות. קצת בושה לא הייתה מזיקה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נמצא. חבר הכנסת גדעון סער, לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבוע שעבר אישרה מליאת הכנסת צירוף שרה נוספת לממשלה, השרה מאי גולן, וגם את מינוי השרה דיסטל אטבריאן לשרת ההסברה, משרד חדש, ועכשיו אנחנו בדיון להקמת משרד חדש נוסף שייקרא משרד ירושלים ומסורת ישראל ומינוי השר מאיר פרוש לשר ירושלים ומסורת ישראל. קודם כול, מכובדי השר, גם ירושלים וגם מסורת ישראל זה ממש משא הדורות כולם, שיהיה מונח מעתה על כתפיו של מאיר פרוש, אבל אני מכיר את מאיר עוד מהימים שכיהן כסגני במשרד החינוך ומאמין שהוא יוכל למשא הזה. בהמשך סדר-היום נעביר משר ירושלים את הסמכויות הנתונות לו על פי חוק המרכז למורשת מלחמת ששת הימים לראש הממשלה. בכך יוקל מעט הנטל על כתפיו, אם כי יש בזה משהו תמוה כי בכל זאת ראש הממשלה הוא אדם עסוק. קודם אישרנו את הרחבת החוק הנורבגי, שלפיו יצאו שרים וייכנסו חברי כנסת, אבל שימו לב, חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, לדבר הבא: חודשיים לקח להרכיב את הממשלה; הממשלה קמה כבר לפני חודש; אבל עדיין נראה שהיא מוקמת כל יום מחדש. מרכיבים ומפרקים, משנעים ומחליפים, מזיזים ומוסיפים, מצרפים וגורעים. ומתי היא תתחיל לעבוד למען אזרחי ישראל? איפה החקיקה למען אזרחי ישראל בסדר-היום של הכנסת? כלום ושום דבר. כלום ושום דבר. ועכשיו יש משימה דחופה וחשובה נוספת, לעשות קומבינה חדשה, להפר את פסק הדין של בית המשפט העליון בעניינו של אריה דרעי כדי למנות אותו מחדש אחרי שהוא נפסל. עדיין, אני מניח – ונעקוב אחרי זה – כמובן שגם המאמצים לשלב בממשלה את חבר הכנסת אמסלם עדיין לא תמו. שלושה חודשים חלפו מאז יום הבחירות. הרבה עניינים אישיים; אפס עשייה למען הציבור. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. חבר הכנסת סער, כשדיברת עלה לי הפסוק: "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים". הממשלה, בכל יום היא חדשה. חבר הכנסת שוסטר, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, היושב-ראש. שלום לכם, חברי הכנסת, השרים, חברות הכנסת. בואו נדבר, אדוני היושב-ראש, על האבסורד שבחדר. מכל האתגרים העצומים שעומדים בפנינו, הישראלים, מצאה לנכון ממשלת ישראל להתנפל דווקא על מערכת המשפט. זאת המשימה הגדולה, הקדושה, התכופה, המיידית, שעומדת בפני מדינת ישראל בעת הזאת. אגב, מי מתנפל על המערכת שמגינה על שמה הטוב של ישראל בעמים? מי היא זו ומי הם שנכנסים לאטרף כדי לזעזע את הרשות השלטונית שמגינה, למשל, על מפקדי צה"ל שנוסעים לחו"ל? מי חותר תחת השופטים שמגינים כנגד עוולות השלטון באשר הוא, שעומדים, לדוגמה – נושא שאני מכיר מקרוב – על מיגון תושבי עזה, שמגינים על חרדים שחרדים מהחלטות לא סבירות? דווקא גורמים במערכת הפוליטית והמפלגתית – זו המערכת שזוכה לאמון הנמוך ביותר מהציבור. דווקא הגורמים הללו, אדוני היושב-ראש, הם שמאיימים על יציבותה של מערכת המשפט – כן, דווקא מערכת המשפט – שממשיכה לזכות באמון גבוה בציבור או מהציבור. תגידו, חבריי שנמצאים כאן ושלא נמצאים כאן בממשלה, בקואליציה, אין כבר איום גרעין ואיום קונבנציונלי מכיוון איראן ובנותיה? זה הסתיים, הסיפור הזה? זה מה שאנחנו צריכים לעשות כרגע? אין כבר חיזבאללה בצפון? נעלמו הג'יהאד האסלאמי והחמאס מהדרום? פתאום אין בעיית משילות, אין בעיית פרוטקשן, אין רציחות בחברה הערבית, אין אלימות בחברה היהודית, אין כבר מה לעשות במערכת החינוך. בזה אנחנו מתמקדים בשעות הקטנות של היום שעוד רגע יפציע. אין בעיות סביבה, אין שינויי אקלים שישפיעו על מחסור במזון, אין חקלאות להציל מקריסה. ובבריאות – יש כבר בית חולים שני בנגב? תוחלת החיים בצפון ובדרום כבר השתוותה לזו שבמרכז? יוקר המחיה שדיברנו עליו כל כך הרבה נעלם? פערי התיווך נמחקו? האדם העובד מרוויח מספיק כדי להתקיים בכבוד? זה מה שאנחנו עושים לעת הזאת – עוסקים בקעקוע מערכת המשפט. זו המשימה הקדושה והראשונה של הממשלה הזו. בושה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> תודה, היושב-ראש. חברים יקרים, 01:00. אני ניסיתי להיכנס לנעליה של צעירה שבשבוע הבא, ב-30 לינואר, תיגש למבחן אזרחות ותצטרך לנסות להגדיר, נגיד, את המערכת השלטונית במדינת ישראל: איך עובדת המערכת? מה השיטה? על בסיס הרעיון של מדינה יהודית-דמוקרטית, מהם מוסדות המדינה ואיך הם מתפקדים? אז אם בחומר הנלמד, למשל, היא קראה שמדובר בשלוש רשויות שהתכלית שלהן לייצר איזונים ובלמים, היא תסתכל – יכול להיות שהיא צופה בנו עכשיו כשהיא לומדת עם הספר ועם המחברות שלה למבחן. היא שואלת את עצמה: איך יכול להיות? למדתי במבחן אזרחות, גברתי שרת החינוך לשעבר, שיש שלוש רשויות, אבל בעצם יש שתיים, כי הממשלה בלעה את הכנסת, אז הרשות המחוקקת לא קיימת. אז מה נכון, החומר שהיא לומדת למבחן האזרחות בעוד שבוע או מה שהיא רואה בפועל? מה אנחנו אומרים לה? אחר כך היא לומדת שהרשות השופטת אמורה להיות רשות עצמאית ושפסק דין של בג"ץ, בית המשפט הגבוה לצדק – יושב פה שר המשפטים לשעבר – הוא הסמכות העליונה בפסיקה. היא אומרת: אוקיי, באה למבחן, ושואלת את עצמה: אבל היום ראיתי אירוע שאני לא יודעת אם הוא אירוע דמיוני או אירוע אמיתי, שבו שר לשעבר שהורשע רק לאחרונה, לפני לא הרבה זמן, שוב מגיע לבית משפט ושוב אומרים לו: אדוני, אתה עבריין סדרתי, עשית כבר כמה עברות ועכשיו עוד פעם עברת עבירת מס. מסבירים לה שעבירת מס זה לא דבר נורא, ואז היא גם יכולה לשאול את עצמה, יכול להיות שאם היא כאזרחית, כשהיא תכף תלך לצבא – אולי לא תלך לצבא, כי יכול להיות שפשוט לא יאפשרו לה, כי יש פה בהסכמים קואליציוניים ובכל מיני אמירות של שרים בממשלת ישראל אמירות למה יהיה אסור לה ללכת לצבא. היא תשאל את עצמה: אולי אני אעשה עברת הון? יכול להיות שאני איענש כמוהו או לא? האמת, לא נורא. אם היא תעשה איזושהי עברה ותעשה אותה באופן סדרתי, ראש הממשלה הוא שיחגוג ויציין את העובדה. אז מה אם קבע בג"ץ? מה למדנו היום? מה למדה אותה נערה מוצלחת? סליחה, אתם מפריעים לי. מיכאל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת ביטון. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני באתי להקשיב לך. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> היא למדה ששר לשעבר שבג"ץ החליט לגביו מה שהוא החליט, יכול לחזור בחסותו של ראש ממשלה שעושה היום הילולה, ומהמקום הזה גם אומר לו: לא לדאוג, חביבי, אתה תחזור, אנחנו נעשה כל מאמץ. הרי הוא יודע מה הוא אומר. הוציאו אותו מהדלת – הוא יחזור מהחלון, ואם לא מהחלון – מהתקרה. ואני אומרת לכם, הנערה הצעירה הזאת צריכה לגשת למבחן, ואני לא יודעת מה היא תעשה, המסכנה הזאת, היא וחבריה. כי אין כל קשר בין מה שהיא למדה מספרי הלימוד ומה שהיא הבינה למה שהיא רואה במו עיניה שקורה בעת הזאת. התפקיד שלנו, כבוד היושב-ראש, הוא להגיד בקול רם וצלול לאותם צעירים שאנחנו אמורים להוות עבורם דוגמה אישית: מה שאתם רואים זה לא מנהיגות; מה שאתם רואים זה לא הדבר הנכון שאנחנו רוצים לחנך אתכם על פיו. מה שאנחנו נעשה פה כאופוזיציה לוחמת שתיאבק זה להחזיר את המנהיגות ואת הערכים שאתם ראויים להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> היא התחלפה עם שאשא. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> טוב, אני מאשר לחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון להחליף אותה, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, לפני שאתחיל את דבריי, הייתה כאן חברת הכנסת יוליה מלינובסקי ושאלה לאיזה ליכוד להאמין, לזה של הבחירות או לזה שאחרי הבחירות. אז יוליה יקירה, אם את שומעת אותי, אני לא הייתי מאמינה לא לאלה ולא לאלה, כי לא היה אפשר להאמין לשום מילה שהם הוציאו במהלך מערכת הבחירות – אגב, גם לא לפני מערכת הבחירות – וגם אי-אפשר להאמין לשום דבר שהם אומרים עכשיו, אז התשובה היא מאוד פשוטה. מקווה שעזרתי לך לפתור את זה. חברת הכנסת אורנה ברביבאי דיברה על הרשויות. את יודעת, כל פעם שאני חושבת על הממשלה הזאת, את יודעת במה אני נזכרת? במשחק שהיינו משחקים כשהיינו ילדים, פק-מן. קודם כול זה התחיל בזה שכל החברים בממשלה כל היום בלעו את כל מה שהם אפשר. כאילו, לא מספיק להיות סגן במשרד אחד אם אפשר להיות סגן בכמה משרדים; אי-אפשר להיות רק שר במשרד אחד אם אפשר להיות שר בכמה משרדים. בכל משרד יש כמה שרים. בקיצור, כל הזמן הם בלעו, בלעו, בלעו, ועכשיו הם בולעים את הרשויות. בלעו את הרשות המחוקקת, רוצים לבלוע את הרשות השופטת. ואנחנו רואים שהם עדיין תקועים במשחק של פעם, וחושבים שאנחנו ב"פקמן". אבל אני בכלל רציתי לדבר על כך שבממשלה הנוכחית "עוד זה מדבר וזה בא". כל יום אנחנו קמים למשהו חדש. עוד לפני שהם בכלל הקימו את עצמם הם היו עסוקים בחוקים פרסונליים: חוק דרעי, חוק בן גביר, חוק סמוטריץ'. פירקו משרדים על ימין ועל שמאל. גם כאן, היום, אנחנו נמצאים בפירוק של משרד שפורק כבר בעבר ומפרקים אותו עכשיו עוד קצת. כי אם אפשר לפרק עוד טיפה, אז מפרקים עוד קצת. העבירו תכנים חינוכיים לאבי מעוז, אדם עם תפיסות חשוכות. נכנסו למשרדים והתחילו לבטל. ביטלו את הרפורמה במערכת החינוך, לפחות לפי ההצהרה של שר החינוך. אני מבטיחה בחוק הבא לעלות ולהסביר בדיוק מה הוא עשה או לא עשה. נכנסה שרת התחבורה, ביטלה את הנת"צים. נכנס שר התקשורת, ביטל את הסלולר, רוצה לבטל את התאגיד. שר החינוך – אין חינוך מיוחד, אין אתגרים של כוח אדם, אין משברים במערכת. הדבר הכי חשוב ומרכזי זה הגדלת התקציב לחרדים. תוכנית משפטית שאם אנחנו מסתכלים פנימה, יחד עם סתימת הפיות של שר התקשורת ויחד עם הרצון של השר לביטחון פנים להגביל את ההפגנות ואת זכות המחאה, אנחנו רואים פה הפיכה משטרית. רצו לבטל את "שבת ישראלית". אגב, שר התרבות לא חזר בו. ראש הממשלה החזיר אותו בו. שרים קיצוניים שתוקפים את שר הביטחון רק על זה שהוא אוכף את החוק, כי הרי החוק הוא קצת זר לממשלה הנוכחית. ואז איסור הכנסת חמץ. וכל זה בפחות מחודש מיום הקמת הממשלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> עוד משפט. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מייד מסיימת. ואז אני שואלת את עצמי, איפה הביטחון האישי שדיברו עליו? איפה המשילות? איפה יוקר המחיה? כל הדברים האלה, אפרופו תשובה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי, וכל מה שאנחנו רואים כאן זו ממשלה של אנשים שדואגים אך ורק לעצמם, אפס דאגה לציבור, ובעיקר – ממשלה שבאה להרוס. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, רגע. תן לי לסדר את זה, להגיד לך מזל טוב. אתה יודע. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הכול בסדר. בבקשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, ברכה והצלחה בתפקיד החשוב. שלוש דקות. טוב, אני החלטתי היום לעשות סשן בלילה המהנה מאוד שהולך להיות לנו, ואנחנו נעביר אותו ביחד, בהקשר ישיר לתאגיד כאן 11. בהזדמנות זו אני שוב אשבח את התאגיד, את העבודה שנעשתה. אני לא יודע אם אתם זוכרים – איזה באסה, אני כאילו לוקח לעצמי מהפואנטה – אבל אני לא יודע אם אתם זוכרים, הייתה פעם תוכנית שסקרה פעם בשבוע את כל הדחקות שהיו השבוע בטלוויזיה הישראלית, כל מיני מקרים, פאלטות, כל מיני דברים כאלו. מי זה היה? רועי נתן. בקיצור, זו הייתה התוכנית האהובה עליי ועל אשתי, ורוב הדברים היו שם מערוץ 1, כי בוא נודה על האמת, לפחות בדור שלי, ויסלחו לי חבריי פה שלא בדור שלי, נראה לי כולם פה – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אל תתחיל איתנו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, ידעתי שמבוא – – – אני עושה לעצמי פה, אבל הדחקה האמיתית הייתה ערוץ 1, זה ערוץ מאוד מיושן. סליחה גם על זה. אבל התאגיד נתן שינוי, ובהזדמנות הזו, בדקה וחצי – אין, אני לא אספיק – אני רוצה להמליץ לכם שוב על תוכנית בשם ארץ-עיר שאורן עושה אותה. אורן, שכחתי את השם שלך. אורן אהרוני, נראה לי. לא משנה. הוא סוקר רשויות מקומיות, וזה בהמשך ישיר לדיון שהיה היום. הו, גם שר התקשורת הגיע. אמרתי תאגיד. וואי, וואי, וואי. אז בקיצור, בהמשך לדיון שהיה היום בוועדת הפנים שסקרה כל מיני אנומליות, קשיים ואתגרים שיש בשלטון המקומי, הוא כבר עשה במשך שנה, הוא עובר עיר-עיר, יישוב, וסוקר – – << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אורן אהרוני. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אורן אהרוני, נכון? – – וסוקר את הבעיות, האתגרים וכל מיני דברים מאוד מאוד מצחיקים. אני ממליץ לכם. זה 12 דקות, עם המון פרקים. היום דווקא רציתי לדבר על יבנאל. אני אדבר על עוד שני פרקים. ביבנאל יש מתחם מיוחד שהוא סוקר. הוא עושה את זה בצורה נורא הומוריסטית ונחמדה, אבל כן מעלה קשיים מסוימים ודברים מצחיקים. אז נבנה מתחם קבר – אין, אני לא אספיק ב-18 שניות. אז תאריך לי אולי ב-30 או 40 שניות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> עוד משפט. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נבנה מתחם קבר, שעל פי התיאור שלו של תושבי המקום יש לפעמים אפילו אלפי משתתפים שלוקחים חלק באירועים. הוא דיבר עם מהנדס המקום. לעין לא מקצועית המקום נראה קונסטרוקציה די בעייתית, כמו סוג של בית על עץ שאני הייתי בונה בילדותי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת שירי, עוד שני משפטים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אתה צריך לסיים, כן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אתה צריך לסיים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. אני אמרתי לעצמי שאני צריך לסיים. טוב, זה די הרבה, אבל אני אשאיר אתכם במתח לפרק על יבנאל בשיח הבא. אבל שוב, אני מאוד ממליץ לכם. אני אומר לכם, באמת, עכשיו צחוק בצד, זה מיקרוקוסמוס של מדינת ישראל, לראות איך בעצם כל השלטון המקומי – ואני באתי מהשלטון המקומי – פשוט מופקר על ידי רשויות המדינה. ולא רק רשות אחת, שזה משרד הפנים – זה משרד המשפטים, זה הממונים, זה היועמ"שים. זה באמת מיקרוקוסמוס לראות את החלטורה הישראלית במיטבה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. נחכה במתח לפרק הבא. חבר הכנסת עמית הלוי. אחרי הרבה חברי אופוזיציה, עמית, אתה יכול להביא את כל הקואליציה. זה בהחלט – – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני לא אמרתי, את זה אתה כנראה תגיד. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, 11 שופטי העליון ישבו בדין לפני ארבעה ימים על המינוי של חבר הכנסת אריה דרעי על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. והם העבירו לנו, לכולנו, שיעור חשוב מדוע אנחנו חייבים לבטל את עילת הסבירות, כפי שהציע שר המשפטים יריב לוין. ולמה שיעור חשוב? שימו לב, אזרחי ישראל, מה היה לנו בפסק הדין הזה? היו לנו שבעה שופטים, אדוני היושב-ראש, שחשבו שהמינוי הזה הוא לא סביר באופן קיצוני. אני מצטט את הנשיאה חיות: "אומר כבר בהתחלה", היא כותבת, "ההחלטה חורגת באופן קיצוני במתחם הסבירות". ולפחות שני שופטים אחרים שחשבו שהמינוי הזה דווקא לא חורג ממתחם הסבירות. כלומר, אסתר חיות, פוגלמן, עמית, שופטים נוספים, חושבים ששיקול הדעת של חבריהם להרכב – דוד מינץ, אלרון, אולי גם דפנה ברק ארז – הוא לא סביר באופן קיצוני. הרי זו ההגדרה שלהם למי שלא רואה במינוי כזה מינוי בלתי סביר. וזו כל הבעיה עם עילת הסבירות של אהרן ברק. זו לא סבירות, אזרחי ישראל. זה רק שם כיסוי, מסך עשן לדבר האמיתי. והדבר האמיתי, אדוני היושב-ראש, הוא השפיטות, הדוקטרינה שהכול שפיט. בשם הסבירות בא ברק והחליף את שיקול הדעת של ראש הממשלה, של הרמטכ"ל, של כל רשות אחרת, בשיקול הדעת של האדם הסביר. ומיהו האדם הסביר? כמובן, פרופסור ברק או הדומים לו, תמיד המילה האחרונה תהיה שלו. ומסתבר שזו לא הפעם הראשונה שהסבירות-שפיטות הזאת היא שרירותית לגמרי, אפילו בקרב אלו העליונים שהתקבלו למשפחה; גם כשהם יושבים באותו הרכב, באותו בית משפט, יש כאלו שמבחינתם להרוס בית של טרוריסט רוצח זה דבר סביר, ויש כאלו, כמו מני מזוז, שלהרוס את הבית של זה שרוצץ את גולגולתו של עמית בין יגאל, זה דווקא לא סביר. זאת שרירותיות. ולמה אני אומר את זה? כי אני דווקא בעד ששופט יפעיל את שיקול הדעת שלו. זה מובן מאליו וזה מחויב. ולפני שברק, במסגרת המהפכה, הביא לעולמנו את עילת הסבירות קראו לזה "שיקול דעת משפטי", ושיקול דעת משפטי הופעל לא במקום שיקול הדעת של רשויות אחרות אלא כאמת מידה – לא עילה עצמאית להתערבות, לא הייתה עילת סבירות שהיא עילה עצמאית, אפשר להתערב, סביר, לא סביר, אלא כאמת מידה – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> עמית, תמשיך. אנחנו אוהבים את זה שאתה בפיליבסטר. תמשיך, אל תקצר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> העיקר לא שתאהב, העיקר שתבין את העיקרון, מיכאל. העיקרון הוא שאהרן ברק קידש עילת סבירות כעילת התערבות עצמאית ולא כאמת מידה, כפי שהיה לפניו, לעילות ספציפיות, כמו תקינות ההליך, כמו האם הייתה חריגה מסמכות, האם הייתה עילה אחרת המנוגדת לחוק. לכן, כשבית המשפט בבריטניה, בפסק הדין המפורסם וונסברי החליט להרחיב את שיקול הדעת, הוא קבע, אדוני היושב-ראש, שזה רק במקרה של אי-סבירות קיצונית, שלא יהיה אדם, לא יהיה אדם שיכול להעלות על דעתו הכרעה כזאת. הוא לא העלה על דעתו סבירות כזאת כמו של ברק, שבה הכול הופך לשפיט ושבה הכול הופך לשרירותי. ולכן – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים. – – לא לחינם הגענו, חבר הכנסת ביטון, במדרון הזה למצב הבלתי-סביר – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אל תקצר, תפרט ותנמק. תפרט. אתה יכול להמשיך, אין לנו בעיה עם זה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אני מגיע לנקודה, תקשיב לה טוב. תעמיק עכשיו. הדוגמה הזו תסביר לך הכול. אם נמנמת קודם אז הינה, עכשיו זה מגיע. לא לחינם הגענו במדרון הסבירות הזה למצב שבו יועץ משפטי לממשלה, מיכאל, דוקטור, דוקטור, כותב במלוא הרצינות לשר משפטים בישראל שיש – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תביא דוגמאות – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה דוגמה. – – שיש רק אדם אחד, אחד, במתחם הסבירות שיכול להיות ממונה לפרקליט מדינה. יש אלפי פרקליטים, יש עשרות רבות בתפקידים בכירים, אבל רק אחד במתחם הסבירות, מומי למברגר. זה כמובן בלתי סביר, והסבירות הזאת – אני מסכם, אדוני היושב-ראש – הסבירות הזאת פוגעת בכולנו. במקרה של דרעי היא פגעה בזכות היסוד לבחור ולהיבחר, אבל לא פחות חמור – היא פוגעת אנושות בבית המשפט, שהוא הופך להיות מגדלור של שרירותיות במקום להיות משכן צדק שמבטא שאיפה לאובייקטיביות. ולא לחינם ולא בכדי אמון הציבור בבית המשפט צנח אחרי המהפכה החוקתית לתהומות – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתה עושה פיליבסטר? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני נותן לו הרבה זמן כי הוא מהקואליציה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני מסיים בציטוט מהמחקר של פרופ' גבעתי, המחקר החשוב של פרופ' גבעתי – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו נותנים לו זמן. סעדה, אל תפריע. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אם מפריעים לי זה לא על זמני. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, תנו לחבר הכנסת הלוי לסיים. שמענו את האופוזיציה. סוף-סוף הקואליציה הגיעה, זה יפה מאוד. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תן לו לדבר – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת ביטון, תן לקואליציה להשלים את דבריה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מיכאל, אתה לא חוזר לירוחם הלילה בכל מקרה. לפחות תקשיב. לפחות תקשיב. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני איתך. תמשיך. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אבל כשאתה מדבר אתה לא יכול להקשיב. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> קדימה, חבר הכנסת הלוי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא בכדי אמון הציבור בבית המשפט צנח אחרי המהפכה החוקתית המהוללה של פרופ' ברק. ויש מחקר מאוד חשוב של פרופ' יהונתן גבעתי ואהרן גרבר, ואני מצטט: שיעור התושבים בישראל בעלי אמון רב בבית המשפט – הם עשו מחקר מ-1991 עד 2018 – צנח ב-30% מאז המהפכה החוקתית. ובדיוק בגלל זה, אזרחי ישראל, בקדנציה הזאת אנחנו מתכוונים להחזיר את הסבירות למתחם הסבירות, להחזיר את האיזונים לדמוקרטיה, להחזיר את הסמכות של כל רשות בהתאם לאחריותה ולהחזיר את האמון לבית המשפט. ואנחנו נעשה את זה, כמו שאמר פעם מישהו, בנחישות וברגישות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת הלוי. נתתי לך זמן כפול כי בכל זאת אמרתי שלא היו פה הרבה חברי כנסת מהקואליציה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה. השר קרעי מבקש שאני אתן לך שמונה שעות, חברת הכנסת פרקש הכהן. אני אתן לך רק שלוש דקות, קצת יותר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מוכנה. הנאום מוכן, אני מוכנה לשעה וחצי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יפה מאוד. בבקשה, לרשותך שלוש דקות ועוד קצת. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בדיוק, פיצוי. קמנו הבוקר לידיעה נוספת על פגיעה בתרבות בממשלת המלא מלא, מלא חרטא. פגיעה בתרבות. שר התרבות הודיע שהוא מבטל את פרויקט שבת ישראלית, שר התרבות, שברמה האישית אני מאוד מחבבת אותו, אבל רק לפני כמה חודשים הוא בעצמו הוציא סרטון תמיכה בשבת התרבות. המשכנו משם במהלך היום לישיבת תמיכה, ישיבה ענקית בכנסת, שבה בעצם חברי הקואליציה וראש הממשלה בכבודו ובעצמו ישבו באיזה מפגן תמיכה – במה הוא היה? בשר הפנים, שר הבריאות, משנה לראש הממשלה. "לא נוותר". הורשע פעם שלישית על ידי בית המשפט, נחזיר אותו מהדלת, מהחלון. מי שמתכוון להשתמש בכוחו כנגדו יגלה שהדבר מתהפך עליו. איזו גאווה מביאה לנו ממשלת מלא מלא הזו. בושה וחרפה. כדי שכל ילד וילדה במדינת ישראל, שמחנכים אותם לשמור על החוק, יראו את הממשלה הזאת. ולמה זה מצטרף? למשטרה על הכוונת בממשלה הזאת, בחודש שלה; בתקשורת על הכוונת, כן, כן. שר התקשורת, למה אתה לא יושב בשולחן הממשלה? תתכבד; ביועמ"שית על הכוונת; בחופש ההפגנות על הכוונת; בתרבות על הכוונת אמרתי. והכיוון כולו ברור, למטה – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – חקרו אותו שש שנים חקירה – – – << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה, חבר הכנסת סעדה, שמעתי אותך מספיק. יש לי הרגשה שאם היית נהיה ראש מח"ש היית מזמר זמירות אחרות. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – אם היית שואלת אותי ברצינות על זה. אל תאטמו אוזניכם מלשמוע. אל תאטמו את האוזניים שלכם. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ועכשיו אנחנו בדיון על חוק משרד ירושלים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני אתן לך עוד קצת בגלל ההפרעות. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתם לא רואים, לא שומעים וממשיכים במנטרות. הציבור אמר לכם שאתם לא ראויים. הגיע הזמן שתשמעו, הגיע הזמן שתראו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה, חבר הכנסת סעדה. את יכולה להמשיך. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ועכשיו צריך להיזכר בדיון על שר – מה? ירושלים ומסורת, כי יש לנו כבר שרה למשימות לאומיות, שר לביטחון לאומי, שעבד בעיקר בטיקטוק. ועכשיו אני רוצה לשאול אתכם, דווקא בדיון הזה על שר ירושלים, איך הגעתם לכאן – דרך בגין? דרך רחוב ז'בוטינסקי? דרך רחוב בן-גוריון? אז בואו נזכיר לכם כמה מאמירות של המנהיגים האלה – בגין, ז'בוטינסקי – בעצם אנשי הרוח של מפלגת החירות והליכוד. ואני רוצה לצטט מדברים של השר לשעבר דן מרידור, שר המשפטים בממשלת הליכוד לשעבר, יו"ר ועדת חוקה לשעבר, כלומר, היה מעורב בחקיקת חוקים וכל חוקי-היסוד, שבאים לרסק את האחיזה שלהם בחברה הישראלית. ואני מצטטת מדבריו של דן מרידור, שהיה מזכיר הממשלה של בגין: בגין סיפר לי סיפור, שניגש אליו ראש השב"כ בשנים הראשונות של המדינה ואמר: בן-גוריון שלח אותי אליך להגיד לך שהוא הולך לעצור במעצר מינהלי את אורי אבנרי, עורך העיתון העולם הזה, כי הוא כתב מאמר שמזיק מאוד לביטחון – אנשים זוכרים מי היה אורי אבנרי, איש שמאל מאוד קיצוני – וחשוב לו שתדע. בגין אומר: אין בעיה, תלך עם זה לראש הממשלה ותגיד לו שאני לא אשתוק, ואני אעמוד על כל במה ואצעק נגד מעצר עיתונאים בישראל. כי למרות שהעיתונאי אורי אבנרי נוגד את כל מה שבגין האמין בו מבחינת השקפת עולם – הוא הראשון שדיבר על הפלסטינים, לפני כולם – ההגנה על העיתונות הייתה יותר חשובה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת אפרת פרקש הכהן, הוספתי לך עוד דקה, אבל נא לסיים. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שנייה. דוגמאות אלה ורבות מספור ניתן למצוא מימי האצ"ל ואילך. אנחנו מדברים על סיעת הליכוד מ-1993, כשנתניהו נבחר להיות ראש ממשלה. מתפארים והתפארנו במהפכה החוקתית שעשינו, והוחלט להמשיך אותה ולהכניס את כל חוקי-יסוד: החקיקה שהוגשו אי-שם בממשלת שמיר. אני באופן אישי לא האמנתי – ואני מסיימת, היושב-ראש – אומר דן מרידור: הייתי בהרבה מאבקים וויכוחים בקואליציה ובאופוזיציה אבל מעולם לא האמנתי שכל המפעל הענק והמרשים הזה של מערכת המשפט שנבנה במשך 75 השנה האחרונות עומד לפני הרס. לא ניכנס לדיונים העמוקים, אבל לא יאומן שהליכוד שינה את פניו. זהו לא הליכוד שאני מכיר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתם רוצים לשמר בית משפט עם שופטים שדומים לו ולדייק את היותר-דומים, אתם לא רוצים לפתוח אותו למנעד רחב. זה קשה לכם לראות גם אנשים אחרים נמצאים שם. חבל. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> משה, אתה מצטיין הסיעה בהערות ביניים. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא מצטיין הסיעה, אני היחיד ששם לכם תמונת מראה ואתם רואים משהו שהוא לא נעים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אמרנו שאתה מצטיין. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא נעימה לכם תמונת המראה הזו, אני יודע. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת כהנא, שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אפילו שאני חולה, היה כל כך חשוב לי לבוא ולהגיד את הדברים. דבר ראשון, אני רוצה לברך את השר מיקי זוהר, באמת, היום הוא הבין שהוא עשה טעות, והוא היה מספיק אדם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני בא לפרגן. השר מיקי זוהר הבין שהוא עשה טעות, והוא חזר בו. אני רוצה שהממשלה תלמד מזה על מה שקורה כאן; בעצם אלה שני מקרים מהיממה האחרונה, שבהם הממשלה לכאורה באה לחזק ולבצר את זהותה היהודית של המדינה, אבל בפועל פוגעת בזהות הזאת פגיעה קשה – המקרה הראשון, והמקרה המדובר הוא של מיקי זוהר. היה לנו שר תרבות וספורט מעולה, חילי טרופר, שעשה פרויקט מדהים שהגביר את השוויון בין שומרי שבת ללא שומרי השבת; חיזק את אתרי המורשת הלאומיים שלנו; אפשר לאנשים להגיע לאתרי מורשת בלי לחלל שבת; יצר מצב שבו אתרי מורשת מקטינים את חילול השבת עד כדי כך שהם מבטלים אותו לגמרי. ואז בא השר מיקי זוהר, שלפני ארבעה חודשים מסתבר שהוא השתתף בסרטון פרסומת למיזם הזה, ופתאום החליט שהמיזם הזה לא טוב, והוא מפלה בין דתיים לחילונים, והוא חילול שבת – וזה בדיוק ההפך. המהלך שהוא עשה היה פשוט להפלות דתיים לרעה, לגרום לחילול שבת ולסכן את הקיום של אתרי מורשת. אבל אני שמח שהשר מיקי זוהר הבין את טעותו ותיקן אותה. הדבר השני הוא שהתבשרנו היום שהשר גפני – הוא שר? מה גפני? לא שר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יושב-ראש ועדת הכספים. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מתן, זה מה שקורה כשלא ישנים בלילה – לא מדויקים. כבר 20 שנה יושב-ראש ועדת הכספים. מעולם לא היה שר. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה רואה? יושב-ראש ועדת הכספים – קרא לראש הממשלה להעביר חוק שאוסר הכנסת חמץ בפסח. עכשיו, אני לפחות מאלה שהיה מאוד שמח אם כל היהודים במדינת ישראל לא היו אוכלים חמץ בפסח. הלוואי ונגיע לזה יום אחד, רק אני משוכנע בדבר אחד – אם ראש הממשלה נתניהו רוצה לוודא שהאנשים יכניסו חמץ בפסח לבתי חולים, כל מה שהוא צריך לעשות הוא לחוקק חוק שאוסר את הדבר הזה. כי אנחנו רואים שהדברים היחידים שרוב מוחלט של אזרחיה היהודים של מדינת ישראל מקפידים עליהם, הם דברים שאין עליהם חקיקה. כך לגבי צום ביום כיפור: דמיינו מה היה קורה אם היה חוק שמחייב צום ביום כיפור – הרי ברור שהאנשים היו עושים דווקא; אותו דבר לגבי ברית מילה – אם היה חוק שמחייב ברית מילה, האנשים היו עושים דווקא; ואותו דבר עם החמץ. יש אלף דרכים אחרות – לא אלף, לפחות שתי דרכים – שבהן אפשר למנוע הכנסת חמץ לבתי חולים, בראש ובראשונה לבקש שלט – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> "אזרח נכבד, בבקשה, אל תכניס חמץ לבית החולים". בקיצור – הממשלה הזו לכאורה פועלת כדי לחזק את הזהות היהודית של מדינת ישראל; בפועל היא ממשיכה לפגוע בה פגיעה אנושה, והשאר – בנאום הבא. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, לרשותך שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הקדוש ברוך הוא מגלגל את הדברים כך שהשר קרעי תורן. הכנתי לך נאום, לא ידעתי שתהיה בו. הקדוש ברוך הוא אמר לך להיות פה. שר התקשורת, ידידי שלמה קרעי, מה אתה רוצה להיות – שר ה"אין תקשורת"? אתה רוצה לסגור את גל"צ ואת "כאן" ואת מועצת הרשות השנייה; אתה רוצה לסגור את כולם. מה תהיה, שר ה"אין תקשורת"? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> ולפתוח את הפה של הציבור. זאת המטרה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> איך סגרת את כל הערוצים שאתם פתחתם? מי פתח את הערוץ "כאן"? בנימין נתניהו וגלעד ארדן. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לסגור את הקומוניסטים, ולפתוח לציבור את הפה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עד שעשיתם משהו טוב, אתה רוצה לסגור אותו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מה תעשה עם הקומוניסטים שיש לך פה? מה תעשה איתם? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שר ה"אין תקשורת", קרעי – היושב-ראש, אני יכול לדרוש בפרוטוקול שהוא יקשיב לי? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לא בטוח. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא יודע, תקשיב לי. מה, אתה רוצה להיות כמו אבי מעוז, שסגר תוכניות, ולא ספרו אותו? שכל הרשויות המקומיות סגרו לו את הדלת? אתה רוצה להיות מיקי זוהר, שסגר תוכנית ופתח תוכנית באותו יום? אתה רוצה להיות בן גביר, שקיבל את מג"ב ולא קיבל את מג"ב? אתה רוצה להיות סמוטריץ', שפיקד על מתפ"ש ולא פיקד על מתפ"ש? אתה צריך להחליט להיות שר התקשורת. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> כמו מי אתה ממליץ לי להיות? אם לא כל אלה? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אומר לך, שר התקשורת, תחשוב מחדש על ערוץ "כאן", אמרתי לך את זה באופן אישי. למה? אלעד, אל תגיד לו מה להגיד, גם אל תפריע באמצע. תוציאו את העוזר הזה, הוא מפריע לדיון. שר התקשורת, אתה הולך לסגור את ערוץ "כאן", המחאה תהיה עצומה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה עוד לא שמעת את התוכנית שלי בכלל. אתה מדבר באוויר. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אנחנו שמענו אותך סוגר. תפתח. תיזום. לך תריב עם ערוץ הספורט, על זה שהוא יקר בגלל מונופול. תוזיל את חבילת הכבלים. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מה עם הבנקים? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תטפל בבנקים. אני איתך בבנקים. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> היית יושב-ראש ועדת הכלכלה, לא עשית כלום. 20 מיליארד שקל הם הרוויחו השנה בשיא. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אל תגיד, אתה לא דובר אמת. בשביל הפרוטוקול אני מבקש לציין שהגשתי איתו חמישה חוקים על הבנקים ועל המונופולים שלהם. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> נו, ומה יצא מהם? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בוא נראה מה יצא ממך קודם. מה אתה רוצה להיות שר התקשורת, או שר ה"אין תקשורת"? עכשיו הציבור לא ייתן לך, ואתם פתחתם את ערוץ "כאן", ותהיו גאים במה שעשיתם. אל תסגרו אותו, ואל תרימו יד לא על מועצת הרשות השנייה ולא על גלי צה"ל, כי התאגיד הוא תאגיד מופת, אני התאהבתי בו. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מה טובה לך מועצת הרשות השנייה? מה נותנת לך מועצת הרשות השנייה? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בלילות שבהם אני לא נרדם, אני צופה בערוץ "כאן". עשיתם ערוץ מצוין. יש חשיבות לערוץ שידור – מה אתה מתלהב בשעה 01:00? לא הרבה קריאות ביניים, מדי פעם, לא ברצף. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> השר קרעי רגיל להיות פה ולעשות פיליבסטרים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מבקש להכפיל לי את הזמן, הם הפריעו לי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אתה תקבל עוד חצי דקה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה חצי דקה? הוא גנב לי דקה ורבע לפחות. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> די, אני לא מקשיב לך. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יש פה ניסיון אימים. לאן אתה הולך? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> השר אלי כהן הגיע. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> השר פה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חשבת שהוא סתם יצא. הוא שוחרר. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ברוך הבא, שר החוץ. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> גם לשר החוץ יש עניין בכך. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יש ניסיון להלך אימים על תאגיד השידור "כאן", שיפחדו לבקר ויפחדו לעשות את עבודתם. אנחנו מצדיעים להם כאן, מכנסת ישראל, על הקמה מופתית של ערוץ איכותי, שכתביו והיוזמים שלו והאומנים שלו הגיעו להישגים: שלושה ערוצי טלוויזיה; שבע תחנות רדיו; חטיבת דיגיסטל; מדיה בשפה הערבית; חטיבת חדשות עם ערוץ רדיו; אגף דיגיטל. 900 עובדים, מפרנס אלפי משפחות במעגלים נוספים קרובים ורחוקים: אנשי טלוויזיה, יוצרים, מפיקים, במאים, שחקנים, טכנאים, תאורנים – אתם רוצים לסגור מפעל שמפרנס אלפי אנשים? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מי סוגר? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה מה שהציעו, או לייבש אותו בכסף, זה אותו דבר. לא לתת לו תקציב – זה להרוג אותו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים, חבר הכנסת ביטון. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מה אתה, ספקולן? מאיפה אתה יודע? מה, אתה נביא? מקדים את המאוחר? איזו מסגרת זו? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> 10% מערוץ "כאן" הם אנשים עם מוגבלויות. השידורים מונגשים לחירשים. יש ייצוג הולם – מעסיקים בתאגיד חרדים, ערבים ועוד. הגוף משקיע בשוק ההפקות הישראלי בדוקו, בדרמה, בתחקירים – מעל 270 מיליון שקל הפקות מקור. לפי גוגל, גם לפני המונדיאל החיפושים הכי נפוצים בישראל היו חיפושי הפקות של תאגיד השידור. התאגיד שם לעצמו להנגיש את כל התכנים שלו בדיגיטל, ומוביל את הדיגיטל למשל עם כמעט 50 מיליון צפיות; הסדרה קופה ראשית, ברשת – 3.5 מיליון צפיות לפרק בממוצע. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יש לי רק עוד שני משפטים. לא – משפט אחד ארוך. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> התאגיד זכה בפרסים. אורן אהרוני – פרס אורי אבנרי לעיתונות אמיצה; יפעת גליק – פרס סוקולוב לעיתונות מצטיינת; מיכאל שמש – צעיר חרדי, מהצעירים המבטיחים של פורבס 2021; קרן נויבך, יגאל גואטה, ליאל קייזר, דניאל אלעזר, כרמל דנגור, קלמן ליבסקינד, שאול אמסטרדמסקי ועוד עשרות אנשי מופת. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מיכאל, לא אמרת מנאייכ. מנאייכ של רועי עידן, אחת הסדרות הטובות. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז זה טוב. אז, סעדה, אל תיתן להם לסגור את זה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אבל אף אחד לא סוגר. אבל בסדר, לא נבלבל אותך עם העובדות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כן, חבר הכנסת ביטון, בוא תסיים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא ניתן לערוץ כאן להיסגר ולא ניתן לו להיפגע, ושר התקשורת יחליט אם הוא שר התקשורת או שר האין תקשורת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דוד אמסלם – אינו נמצא; חבר הכנסת שלמה קרעי, השר – לא נמצא; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נמצא; חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נמצא; חבר הכנסת דני דנון – אינו נמצא. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא זכינו. רציתי להגיד לו ברכות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הכיסא רותח. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> הכיסא החם. שיטת הכיסא החם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, כן. לגמרי. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> נברך. אדוני יו"ר הישיבה, ערב טוב. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> פעם ראשונה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ערב טוב, ערב טוב. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> בהצלחה, ברכות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> בהצלחה וברכות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, היום הכרתי את פרופ' משה חזן. לא הכרתי אותו קודם לכן. שמעתי, קראתי היום שהתפטר היום פרופ' משה חזן, חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל וההתפטרות שלו בעיניי היא מהדהדת. להקשיב למחקרים, הוא אומר, שמראים באופן חד-משמעי שפגיעה בדמוקרטיה מובילה לבעיות כלכליות קשות. הוא אמר והתפטר מהוועדה כדי שלא יהיה במצב שהוא יואשם שהוא טוען ופועל באופן פוליטי. זה קצת היה לי מוזר לראות אדם שמתפטר מתפקיד שלו – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד לו שהוא אמיץ והוא מתפטר, בניגוד לנשיאה שלא אמיצה ולא מתפטרת. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> בסדר. בוא, סעדה, אתה רוצה לדבר על הנשיאה, נדבר על הנשיאה, יש לי פה עוד שני נאומים לפניי. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – איש אמיץ שלוקח אחריות ומתפטר. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> כרגע אני מבקשת שלא תפריע לי. אני רוצה לברך ולומר שלא כל כך הבנתי איך ההתפטרות הזו, שבאמת אני מברכת אנשים שבאמת עומדים על עקרונותיהם, איך זה מהווה חלק מהתיאוריה המופרכת שכוחות השמאל, ההגמוניה רוצה לשמור על הכוח והפוזיציה שלה ולכן היא יוצאת לכל המאבקים האלה. הרי זה בא בסתירה – אם אנחנו רוצים לשמור על הכוח ועל הפוזיציה וכל זה, למה להתפטר? לא בדיוק בא בהלימה לקונספירציות ההזויות האלה. אבל היום בכל המאבקים שבתוך עם ישראל ואחד מול השני, אני חושבת שהכול כבר כשר. עכשיו, אני לא מכירה אותו. לא מכירה את פרופ' חזן, לא יודעת מה דעותיו הפוליטיות, לא יודעת מה לגבי הדעות – המדיניות הכלכלית שלו ולא לגבי המדיניות הביטחונית שלו ומה הפתרונות שלו, אם יש לו, לגבי הסכסוך עם שכנינו הערבים או הפלסטינים. אבל אין לי ספק שהאיש כנראה מבין בכלכלה, מבין בנתונים, יודע לקרוא מחקרים ויודע לנתח מספרים. צל האיומים על העצמאות של הבנק המרכזי ורצונם של הפוליטיקאים לשלוט גם בגובה הריבית במשק בצעדים פופוליסטיים, הביא אותו, כמו אחרים, להזהיר ולצאת באזהרות מאוד מאוד ברורות. אז אתם יכולים להמשיך לאטום את האוזניים, לסתום את האוזניים, לא להקשיב לכל האזהרות החמורות האלה של המומחים, לא שלו, לא של הנגידים לשעבר, פרופ' קרנית פלוג, לא של פרופ' יעקב פרנקל, שאומרים בצורה מאוד נחרצת שההפכה המשפטית תמיט מכה קשה על כלכלת ישראל. אתם מוזמנים להמשיך ולאטום אוזניים ולהתעלם, אבל המציאות – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תם הזמן. אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני מסיימת. – – אבל המציאות תטפח – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא. אבל תם הזמן, בסדר? << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני מסיימת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אין בעיות. בבקשה, כן. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> – – המציאות תטפח – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הבנתי שלפניי זרמתם חופשי. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> לא, לא. הינה אני, אתה רואה? אני אומרת שאני מסיימת, אני מסיימת. – – המציאות תטפח על פניכם וזה יקרה מאוד מאוד בקרוב, רק חבל שזה יקרה על החשבון של כולנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון – התחלפו. חברת הכנסת שרן השכל, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה נואמים עוד יש? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אצלי רשומים שישה. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> שלום לך, היושב בראש, ממש לפני מספר שעות יצאה כתבה, ממש פרסום ראשוני של ינון איטח מוואלה שמספר לנו שממש מתחת לאף של רשויות החוק ובזמן שמתנהלת נגדו חקירה על הסתה והזדהות עם ארגון טרור, השייח' המסית עכרמה צברי, שנפגש עם חסן נסראללה, הצדיק פיגועים וקרא לרצח יהודים בירושלים, טס לו דרך נתב"ג למסע הסברה אנטי-ישראלי במרוקו ללא הפרעות. מדהים. בן גביר, שר המשטרה כבר כמה? 23 יום, חודש שלם, הבטיח משילות, הבטיח להילחם וככה מתחת לאף שלו מבריחים אדם כמו שמסית לרצח ונותנים לו לחמוק דרך נתב"ג כדי ללכת ולהמשיך להסית נגד יהודים לרצח. לא להאמין. אותו אדם שדרש להיות ממונה על חקירות, ונלחם ואמר שהוא זה שיביא את המשילות, וככה הוא מאפשר למי שהיה המופתי של ירושלים, שתמך בפיגועי התאבדות, שכתב ספר אנטישמי שנקרא "פלסטין, האדם והאדמה", העביר כספים לחמאס, עמד לצד נסראללה בוועידה שקוראת להשמדת ישראל כאשר ארגונים שונים, כולל ארגון לביא, נלחמו רק כדי לפתוח בחקירה נגד האדם הזה, וככה מתחת לאפו של בן גביר אותו אדם שנמצא תחת חקירה כבדה מצליח לברוח למרוקו. אז במה בן גביר מתעסק היום במקום להתעסק בדברים החשובים של משילות וביטחון, להרתיע את אלו שמסיתים לרצח? במה הוא מתעסק? הוא זה שהולך עכשיו ונלחם מול גלנט על צריף במקום ללכת ולהילחם במה שנקרא ח'אן אל-אחמר על משילות? זה המאבק שלו? כאשר הוא אמון על המשטרה, הוא אמור להחזיר ההרתעה לנגב ולגליל, ואחד המופתים המסיתים ביותר, שיצר חלק מההתפרעויות הגדולות ביותר בשנים האחרונות בהר הבית, ככה בורח לו מתחת לאף. וזה שר המשטרה החדש של מדינת ישראל. זה שאמרו שרק אם ימנו אותו כולם ירעדו מפחד. עצוב לראות את אותן הבטחות בחירות פשוט פורחות להן באוויר. עוסקים להם בדברים אחרים לחלוטין במקום להחזיר את הביטחון והמשילות למדינת ישראל כפי שהובטח. בשנה האחרונה אנחנו העברנו לא מעט חקיקות, בין אם זה עונשי מינימום על החזקת נשק בלתי חוקי, בתי משפט, החמרות ענישה, הכול כדי להחזיר את ההרתעה. ובסוף, בזמן שאתם משחקים לכם כל מיני משחקים – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תם הזמן. אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – על כל מיני סמכויות, על מי יכריח או מי יקבל את הסמכות לדבר כזה או אחר, הסמכויות שיש לכם כרגע בידיים, אתם אפילו לא מנצלים אותן – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – ואותם אנשים חמורים שמסיתים לרצח, בורחים ככה בין הידיים שלכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גדי אייזנקוט – אינו נוכח. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ברכות, הצלחה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> כנסת יקרה, מחר יתכנסו הייטקיסטים מכל הארץ למחאת ההייטקיסטים, מחאה שכבר זכתה לכל כך הרבה לגלוג, לעג, ביקורת מהממשלה כי הרי הייטקיסטים זה ישראל הראשונה, זה ההגמוניה. לכולם ברור מה הם מצביעים, לכולם ברור מה הם שווים. זה טוב כשצריך את הכסף שלהם, זה טוב כשאנחנו סטארט אפ ניישן, אבל ברגע שיש להם טיפת ביקורת על הממשלה אז כמובן שהם שמאלנים עוכרי ישראל, ישראל הראשונה, ודעתם מתבטלת. << אחרי_כן >> אז אני פה להגיד לכם שהייטק קשור קשר ישיר להפיכה המשטרית שאתם מבצעים. כאיש היי-טק בעברי – ולפני שהייתי איש הייטק, הייתי עורך דין שהתמחה בהייטק – אני מכיר את התחום מכמה זוויות. כשחברות זרות, קרנות, חברות בין-לאומיות, שוקלות להשקיע בישראל, לפתוח מרכזי פיתוח בישראל, הן מתרכזות בכמה פרמטרים. אבל יש שני פרמטרים שמאוד משנים להייטק. ההייטק הוא לא שמאל והוא לא ימין, אבל הוא כן ליברלי, זאת תפיסת עולם כזאת. זאת סביבה יותר מאפשרת, זאת סביבה אוהבת אדם, סביבה שנותנת לכל אדם לחיות איך שהוא רוצה. ככה ההייטק מאופיין, בין שהם הצביעו שמאל, בין שהם הצביעו ימין, לרוב הם ליברלים. כשחברות באות להשקיע הן מעוניינות ביציבות ברמה המשפטית, קודם כול. כלומר הן רוצות לדעת שהמשטר פה יציב, שבתי המשפט הם אובייקטיביים ואמינים, שלא יהיה פתאום שינוי ברגולציה, שלא תהיה פתאום אפשרות להלאים נכסים או לשנות שינוי פתאומי ברגולציה או לעשות חוקים רטרואקטיביים שיוצרים אי-ודאות משפטית לחברות וקרנות שמשקיעות, חוקים רטרואקטיביים כמו שאתם חוקקתם אפילו לפני שהשבעתם ממשלה. הדברים האלה מפחידים משקיעים זרים, כי הם ראו מדינות אחרות באירופה, לא עלינו, והן יודעות שיום אחד פתאום אין להן שליטה על הכסף, או שאם הן יגיעו לסכסוך משפטי בבית משפט מחוזי כלשהו, יכול להיות שהכללים לא יהיו ברורים; יכול להיות שהדין הבין-לאומי לא יכובד; יכול להיות שמקום מושבה של החברה לא יכובד. החלק השני הוא החלק הערכי; לחברות הייטק בין-לאומיות יש corporate responsibility. ממש כמו ממשלות ומדינות הן שמות לעצמן איזשהו עולם ערכי שהן מקדישות לו הרבה משאבים והרבה תשומת לב והרבה מזמנם של העובדים כדי לקדם אותו, בין שזה קלינטק, בין שזאת אחריות חברתית ברמה של שוויון, בין שזה סיוע לשכבות מוחלשות ולפתח יכולות טכנולוגיות בפריפריה בקרב שכבות מוחלשות. ככה ההייטק עובד. אם אתם תהפכו את ישראל למדינה לא דמוקרטית ולא ליברלית, ההייטק ידיר את רגליו מפה גם בגלל הערכים וגם בגלל האי-ודאות המשפטית, והכיס של כל כלכלת ישראל יסבול. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. קיבלת עוד חמש שניות על הברכה בהתחלה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב אדוני היושב-ראש, ברכות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוקר טוב, לילה טוב לכולם. זה בדיוק בין לבין, כך שלא ברור. איפה בן גביר? "איפה בן גביר?", צועקות הכותרות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל בעצם – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> "היכן בן גביר?" צועקות הכותרות, והלילה פיצוץ בנתניה עם פצועים, מעל 12 הרוגים. האיש היה מגיע לכל זירת אירוע, מנופף באקדחו וצווח לתוך כל מיקרופון ומתראיין מול כל מצלמה. התושבים שואלים: איפה בן גביר? להיכן נעלם בן גביר? במקום לתאם עם המשטרה איזה הודעות יצאו מדוברות המשטרה לאחר ההפגנה בתל אביב, צא החוצה ותעבוד ותביא את מה שהבטחת לאותם אזרחי מדינת ישראל. ועוד פצוע בינוני בן 20 נורה הערב סמוך לרכבת בין רמלה ללוד. הוא פונה לבית החולים אסף הרופא, והשר לביטחון הפנים או השר לביטחון לאומי מקיים דיונים על נוסח הודעות המשטרה לאחר הפגנות המחאה בתל אביב – חה, חה, חה. נשאר לי רק לגחך על כל הבטחות הבחירות והריצות לכל זירת אירוע – צווח, מנופף באקדח: "אני אשליט פה סדר", "אני אחזיר את הביטחון האישי"; פטפוטי סרק, אין לך ניסיון, אין לך הבנה בהפעלת הכוח – שום דבר. והיום – לפני שבועיים נקבע דיון בוועדה לביקורת המדינה בנושא ביקורת שערך מבקר המדינה בנושא האירועים הקשים בערים המעורבות. אמרו לי, אי אפשר השבוע, אנחנו מבקשים שתדחה, ודחיתי בעוד שבוע. והינה הגיע היום, והשר לביטחון לאומי מורה למפכ"ל ולמפקד משמר הגבול לא להגיע לוועדה לביקורת המדינה כדי להשתתף בדיון, ונאלצתי לסגור את הדיון. שלחו כמה קצינים, כבודם במקומו מונח, אבל איתם אי-אפשר לקיים דיון על אירועים קשים כאלה. זה זלזול של השר לביטחון לאומי בכנסת. יכולתי לדבר עליו עוד שעה. ערב טוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ערב טוב, תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי אינה נוכחת; חבר הכנסת טור פז, בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עכשיו הוא היה פה, לא? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום התקיים בוועדת החינוך, שלדעתי היא הוועדה החשובה בכנסת, דיון על אלימות במערכת החינוך. תוך כדי הדיון יצאו פושים באחד האתרים על אירוע חמור נוסף באחד מבתי הספר בישראל. האלימות בבתי הספר ובמערכת החינוך היא איננה גזרת גורל, אבל היא בהחלט מכת מדינה. היא מכה בכל מגזר, בכל פלח אוכלוסייה וגם בכל גיל. אני חייב לומר שהדיון היום רק המחיש עד כמה יש השלכה גם למה שקורה בבית הזה, על האלימות במערכת החינוך ובחברה הישראלית. כן, הייתי רוצה לומר שילדי ישראל נושאים אלינו עיניים – אני לא בטוח, נראה לי שזה מחמיא לנו מדי, ועדיין הקולות והדברים המתרחשים בין כותלי הבית הזה משפיעים בהחלט על מערכת החינוך. גם מגפת הקורונה בהחלט החמירה את מצב האלימות. דרך אגב, לא רק בישראל, אלא גם בעולם, אבל לנו בישראל יש את המאפיינים המיוחדים שלנו. בין השאר אנחנו מדווחים, והיום בוועדת החינוך קיבלנו על כך נתונים ראשוניים – לא מספיק, אנחנו נבקש ממשרד החינוך ומשר החינוך שיושב פה עדכון לנתונים האלה משנה זו. אבל נראה שהאלימות הופכת להיות אתגר אמיתי. אני רוצה לתרום פה שתי תובנות מעשייתי החינוכית לא כאן בכנסת, אלא כאיש חינוך לשעבר, והלוואי והייתי יכול לומר – גם בהווה. קודם כול, הגעתי לבית ספר שהייתה בו בעיית אלימות קשה כשהייתי מנהל בית ספר. סיפרתי שבשנה לפני שהגעתי קרא המנהל שלפניי שש פעמים לניידת משטרה לבוא לבית הספר. זה נתון מאוד מאוד חריג, לכן המסקנה הראשונה היא שבאלימות צריך לנהוג ביד קשה ולא להיות ותרן, והאלים צריך להיות מטופל היטב. הצד השני של זה ואולי היותר-חשוב הוא שאת רוב האלימות, אם לא את כולה, אפשר למנוע. יש כל מיני דרכים לעשות את זה. כמובן, קשר מורה-תלמיד הוא מפתח אחד. אני רוצה להזכיר פה עיקרון אחד בחינוך שעובד תמיד, דווקא למדתי אותו מחברנו כאן בקואליציה, שר הכלכלה היום, ניר ברקת, כשהוא היה ראש עיריית ירושלים. ראינו בצורה חד-משמעית שבכל בית ספר שבו יש תוכניות לאומנות, שיש בו מוזיקה, שהתלמידים בו עוסקים בדברים יצירתיים לנפש – ירדה האלימות וגם נעלמה. כלומר האומנויות הן כלי מספר אחת בטיפול באלימות. שר החינוך, אני קורא לך: נא ליישם ככל הניתן; להפעיל לא רק תוכניות לבגרות, גם תוכניות לנפש – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – גם תוכניות לחינוך לא פורמלי ובעיקר אומנות לנפש התלמיד ככלי לפיתוח וגם למניעת אלימות. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אלקין, לא חייבים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי, אני אקרא אותך לסדר בפעם הבאה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> ינון, נראה לך שבדיון כזה אני לא אדבר על משרד ירושלים? אם לא על זה, אז על מה כן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים, חברי הכנסת, הממשלה הנוכחית החליטה להקים משרד שעוסק בנושא ירושלים. לכאורה מעשה מבורך. אומנם כבר היה לה שר שרק התמנה ועסק בנושא ירושלים. הוא היה שר ירושלים ומורשת, ועכשיו הוא נשאר עם המורשת, אחרי ההצבעה הזאת, ויהיה לנו שר ירושלים ומסורת. קראתי לעומק את החלטת הממשלה על הקמת המשרד. חיפשתי שם בשורות. << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה נושא מעניין שראוי לדיון אחר – לא כרגע, בשלוש הדקות שיש לי. אבל מעניין, חיפשתי בשורה – מה חדש תקבל ירושלים מהמעבר הזה מירושלים ומורשת לירושלים ומסורת? רוב מה שמצאתי זה עיסוק בהחלטות ממשלה שעברו בממשלות הקודמות ושהשר החדש יהיה אחראי לביצוען. לא מצאתי משהו חדש. אבל משהו חדש אחד מצאתי. השר פרוש, אני מברך אותך. בשקט-בשקט קיבלת שליטה גם על התקציב השנתי של עיריית ירושלים, על מענק ירושלים וגם על התקציב. השר קיש, אני מקווה שאתה יודע שעכשיו כשתרצה לאשר תקציב לטובת ירושלים במשרד החינוך, אתה חייב את אישורו של השר פרוש. זה תקדימי – זה לא היה. זאת אומרת שיש פה זכות וטו גם על שר הפנים וגם על שר החינוך. << קריאה >> השר מאיר פרוש: << קריאה >> זה גרוע? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, לא, זה דווקא – אני אומר שזה השינוי היחידי שיש. אבל חיפשתי החלטות חדשות על ירושלים. תקציבים – את זה לא מצאתי. אבל מצאתי עיסוק מאוד מאוד אינטנסיבי בנושא התקנים. אני גם יכול להבין כי בתהליך הקמת המשרד, השר פרוש התעורר למציאות ששר המורשת לקח לו את כל התקנים, כולל אפילו סמנכ"ל ירושלים שנלקח לטובת מורשת. אז כנראה שהטראומה הייתה כל כך חזקה, שבסוף ההחלטה הזאת עוסקת בנושא התקנים. אבל אמרתי לעצמי שאם ההחלטה ככה, יכול להיות שבהסכמים קואליציוניים, שהם מאוד מאוד מפורטים, יש עיסוק בנושא ירושלים לגופו של עניין – תקציבים, תוכניות. הלכתי להסכם של יהדות התורה, השר פרוש. חוץ מעיסוק במשרד ירושלים – לא מצאתי. בהסכם של הציונות הדתית – – – << קריאה >> השר מאיר פרוש: << קריאה >> תוכניות עתידיות – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה שיש בהחלטה, יש בהסכם הקואליציוני. << דובר >> השר מאיר פרוש: << דובר >> לא, אבל יש את ההמשך. כשמסתכלים עכשיו, במאי 2023 מסתיימות שתי תוכניות חומש. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נכון, יהיה המשך. אמרתי, המשך של התוכניות הקיימות. אני מחפש משהו חדש ובשורה. זה שתמשיכו מה שעשינו – זה חשוב. << קריאה >> השר מאיר פרוש: << קריאה >> מסורת, מסורת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כדאי שתזדרז. נשארו לך 15 שניות בערך. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> את זה תוסיף לי על חשבון השר פרוש וההערות שלו. בהסכם עם מפלגת הציונות הדתית מצאתי, סוף-סוף, בסעיף 156 וסעיף 157. מפלגת יהדות התורה לא זכתה; הציונות הדתית זכתה. יש הסכמים נורא מפורטים עם המון המון פרטים. מה יש שם? הממשלה תשקוד על ביסוסה ופיתוחה של ירושלים בירת ישראל וכו'. שני משפטים מהסוג הזה – זה כל מה שקיבלה ירושלים. בסוף, עם מה נשארו, השר פרוש? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ירושלים, במקום ערים סביב לה – תקנים סביב לה. זה מה שנשאר מכל המהלך הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-בראש, כנסת נכבדה, שרי הממשלה, מנחם בגין המנוח התייחס ליחסים בין ממשלה לאופוזיציה באומרו: "מן הדין שיושתתו על כבוד הדדי, כי חריפות התוכן אינה סותרת את הדר הביטוי". הדר – כמה שחסר בבית הזה. עוד הוסיף ואמר: השנאה גורמת לאטימות אוזניים, להמתת רצון ההקשבה, לחיסול כושר השמיעה. הוסיף ואמר: ולכן לא אגזים אם אומר שאויבתה הראשונה של הדמוקרטיה היא השנאה. תראו רבותיי, חברי הממשלה, כמעט 30 יום מאז הקמת הממשלה ואתם כבר יושבים סביב שולחן הממשלה וכאן בכנסת, אבל אני לא חושבת שיש אזרח במדינת ישראל – ולא רק אנחנו, כשלוחיו של הציבור כאן בבית הזה – שיכול לדלג על התיעוב, הבוז, שאתם מפגינים לחלקים נכבדים בחברה הישראלית. זה לא שאלה של ימין ושמאל. אני בטוחה שאתם ערים גם לקולות ליברליים, של ימנים ליברליים, שאומרים לכם: לא לזה פיללנו. מנחם בגין היה יריב נוקב, וכחן, אידיאולוג, אופוזיציונר בנשמתו, וגם ידע להיות ראש ממשלה. אבל מה שבעיקר אני לקחתי מכל מה שלמדתי עליו זה שהייתה לו דאגה גדולה לעם ישראל. אתם, שאומרים שאתם תלמידיו והולכים בדרכו – אני חושבת ששכחתם מהי מנהיגות. מנהיגות שדואגת לעם ישראל על כל חלקיו. מנחם בגין, גם בפרשת אלטלנה וגם בנאומו חוצב הלהבות שהולך איתי רבות, כאשר אמר: "אשכנזי? עיראקי? – יהודים, אחים, לוחמים". אני אגיד לך, קיש – תגחך, השר קיש. אתה שר החינוך – אשכנזי. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אמרת אשכנזי וגיחכת. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> אני לא מגחך. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה יודע מה צורם לי? דווקא כמי שנלחמת באפליה בגזענות, כשאני שומעת את השיח – – – << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> לא נכון. אל תכניסי לי דברים לפה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, אמרת "אשכנזי" וצחקת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא תיקן את המנעד. אני הבנתי מה הוא אומר. הוא ניסה לתקן את המנעד. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אני מוכנה לשמוע. כן, בבקשה. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> אין צורך. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אין צורך, אתה אומר. אז אני אומר לך, השימוש הנלוז בהפרד ומשול בעם ישראל, בהסתה, בליבוי שנאה בתוך אחים – לאן זה ייקח? אז עכשיו אנחנו דנים במשרד ירושלים ומסורת, שזה באמת מדהים – מחקתם את המילה "מורשת". ואם אני לוקחת את המילה מורשת, איזו מורשת תשאירו? איזו מורשת תשאירו? תתעסקו בדברים האמיתיים, בחיים עצמם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתיים הזמן, אבקש לסיים. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מסיימת. ציין קינלי את המצב העגום והאלימות המשתוללת במערכת החינוך. תתעסקו בזה במקום לפרק – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, אבקש לסיים. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – ולפגוע בדמוקרטיה, בכלבי השמירה. רק משפט אחרון. לצערי, אני מבינה שגם העולים החדשים הולכים להיפגע. דיברתי עם יושב-ראש הוועדה לעלייה וקליטה. מפסיקים את מענקי ההסתגלות, ובכך גוזרים עוני על העולים החדשים. מעולם מדינת ישראל לא הפקירה עולים חדשים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> היום אנחנו התבשרנו – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת תמנו שטה, אני אבקש לסיים. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – שהולכים להפסיק את מענקי ההסתגלות. תודה, אדוני היושב ראש. לא צריך להיות כל כך קשוח – הכול בסדר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה קשוח? את דקה אחרי. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בהצלחה בתפקידך. אפשר להגיד את זה גם בנחת, תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני בנחת. שר מסכם, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אז אני באמת מודה לכם על ההזדמנות לעמוד כאן שוב ולמשוך את הזמן, כמו שאתם אוהבים לעשות. כמה בלבלתם את המוח ואמרתם שתהיו אופוזיציה לממשלה, אבל לא למדינה. זה מה שאמרתם. עמדתם בראש כל חוצות ואמרתם: אנחנו נהיה אופוזיציה רק לממשלה, אבל לא למדינה. והינה, אתם עושים הכול כדי לפגוע במדינה; אתם משמיצים, אתם מסיתים, אתם מכריזים על קץ הדמוקרטיה; אתם משתפים פעולה עם חבורה שרוצה להשתלט כאן בכוח הזרוע על הדמוקרטיה היקרה שלנו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה רוצה בשתיים בלילה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> סימון, הפסדתם – תתמודדו. תפסידו בכבוד. אתה מכיר, אתה בא מתחום הספורט – יש מה שנקרא להפסיד בכבוד. אתם לא יודעים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אין לי כוח לענות לך, אבל אתה מדבר שטויות. אני לא יודע להפסיד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, מה קרה? קמת עצבני? שמור על דיון. בוא, תן לשר לדבר, בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה שבטוח הוא שכשאתם יושבים בצד הזה של המליאה, המדינה שלנו מוגנת הרבה יותר, ובעזרת השם, זה יהיה ככה ל-40 השנים הקרובות. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> השר קרעי, איך אתה מסביר שעד עכשיו לא הצלחתם לטפל בשום דבר שקשור למדינה חוץ מבעצמכם? אנחנו כבר חודשיים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו רק עובדים כדי לתקן מעט מזער מכל מה שפגעתם בו; בינתיים אנחנו רק מתקנים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת דבי ביטון, בבקשה, תנו לשר לדבר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זאת שהייתה כאן קודם הרסה את החינוך, זה ניסה להמליך עלינו משפטנים ויועמ"שים, זה רמס וביזה את היהדות, וכולכם יחד שיתפתם פעולה עם תומכי טרור. מכרתם את הנגב ואת הגליל ואת יהודה ושומרון לאחים המוסלמים – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – לכן טוב מאוד – כן, חברת הכנסת כהן, את היית שותפה לכל זה, את לא תוכלי לרחוץ בניקיון כפייך ולהגיד: לא עשיתי כלום, ושלום עליי נפשי. לא תוכלי לומר את זה, את היית שותפה מלאה, שרה בממשלה שמכרה את כל הקדוש והיקר לעם ישראל, והציבור שלח אתכם לירכתי האופוזיציה כדי שתשבו כאן, ואולי תעשו חשבון נפש פעם אחת, חשבון נפש של מה שהציבור רוצה, ומה שהתקשורת רוצה; מה שהציבור רוצה, ומה שבג"ץ והמשפטנים רוצים; מה שהציבור רוצה, ומה שהאליטות שיושבות במגדלי השן – אתם כורים את אוזניכם רק אל האליטות. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> בניגוד למה שהציבור רוצה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> רק לאותן מערכות שאתם שולטים בהן בניגוד למה שהציבור רוצה. אז אל תטיפו מוסר. אנחנו נעשה את מה שהבטחנו; שנה וחצי אמרנו לכם שאנחנו נבטל את כל מה שאתם עשיתם, והינה, אנחנו מבטלים את הכול. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת סימון דוידסון, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו עומדים בהבטחות שלנו, אנחנו עושים את מה שהתחייבנו לעשות, להבדיל מכם, שהקמתם ממשלה על אדני המרמה והפרת האמונים כלפי הציבור; אנחנו עושים את כל מה שהתחייבנו לעשות. אני רוצה לתת לכם דוגמה אחת מני רבות שלא שמעתי כאן, ואתם גם לא תקומו, אף אחד מכם לא יקום. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לצלם? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תצלם, תתעד, אבל יהיו לך עוד הרבה שנים לתעד אותם ככה. זו לא תמונה נדירה. חבר הכנסת שירי עומד כאן ואומר שהממשלה התחייבה להקפיא את הארנונה, והיא ביטלה את ההתחייבות שלה. אתה עמדת ואמרת את זה ולא חזרת בך, כי האמת לא מעניינת אותך. העובדות לא מבלבלות אתכם. ראינו את זה אצל חבר הכנסת הרצנו, שיושב לפניך, שהטיף לנו מוסר, וזה בסדר להתבלבל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בועז ביסמוט ניסה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, אתה התבלבלת. אין לך מושג. זה היה בנושא – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת שירי, אבקש לשמור על הסדר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה עדיין – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא משקר. הוא פונה אליי, מה אתה רוצה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה הדיבור הזה? קריאה ראשונה. קריאה שנייה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא משקר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה אתה מדבר אליי ככה? סליחה, קריאה שלישית. תוציא אותו החוצה, בבקשה. אתה מתנהג לא יפה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תקשיב בחוץ מהטלוויזיה, חבר הכנסת שירי. תקשיב בחוץ. אני ממשיך לדבר אליך. שיקר במצח נחושה, ישר כאן שר האוצר, אומר: לא נכון מה שהוא אומר, לא ביטלנו את הקפאת הארנונה, ושירי ממשיך לעמוד כאן ולהגיד: כן ביטלנו את ההקפאה ואת הארנונה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> והוא צודק, כי הארנונה כבר עברה, כי כבר אישרו תקציבים, אז אל תמציאו. הוא צודק, כל מה שהוא אמר נכון. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> והינה, גם חברת הכנסת פרידמן, שהעובדות אף פעם לא מבלבלות אותה, לא מעניינות אותה העובדות, וחבר הכנסת הרצנו אותו דבר. תאמינו לי, אני לא יודע מאיפה לפיד הצליח להביא מועמדים כאלה מוצלחים ברשימה שלו. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יכול להגיע לקרסוליים של אנשים פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> יושב חבר הכנסת הרצנו בריאיון – זה בסדר להתבלבל – הוא חשב שהעלינו את המיסים על החד-פעמי, והתחיל לתקוף אותנו על זה שהעלינו את המיסים על החד-פעמי. אבל אז המנחה אומר לו: הם לא העלו מיסים – הם הורידו. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה ברמה כזאת נמוכה. אתה כזה נמוך, במה אתה מתעסק? תתעסק בתשתיות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת יסמין, קריאה שנייה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> יש גבול. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז במקום להגיד: סליחה, טעיתי, זה דבר לגיטימי, אף אחד לא היה מלגלג עליך שטעית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – הוא גם סיפר שאנחנו לא יודעים אנגלית. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> זה שהיא באה עד לפה זה בסדר, נכון? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נכון. מוסיפה חברת הכנסת גוטליב, גם בוועדה הייתה לנו אותה תמונה שבה שיקרתם ואמרתם שכולם כאן במליאה מנמקים הסתייגויות, ואתם יודעים מה כתוב – עין רואה ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים. כשמציבים בפניכם את העובדות ואת האמת, אתם לא מתבלבלים. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> ספר לנו מה אתה עושה בתור שר, תפסיק לבלבל את המוח. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז אנחנו נעשה הכול. נעביר, נבטל את כל מעשיה, שלא יישאר זכר למעשיה של ממשלת הזדון הזאת. אנחנו נתקן. תודה רבה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> עלוב, אתה פשוט עלוב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשר קרעי, ולפני שנעבור להצבעה אני רוצה לומר שבעקבות טענות שנשמעו במהלך אחת ההצבעות בחוק יסוד: הכנסת (תיקון 52), נערכה בדיקה הן אצל מזכיר הכנסת שצפה בצילומים מהמליאה והן על ידי בשיתוף היועצת המשפטית של הכנסת וחברי הכנסת מישרקי וטייב בעצמם. הבדיקה העלתה כי חבר הכנסת יונתן מישרקי הצביע בעד, כך גם נרשמה הצבעתו – החיווי על פאנל ההצבעה נותר אדום מהצבעה קודמת על אף הצבעתו החדשה. חבר הכנסת טייב, היושב לפניו, הפנה את תשומת ליבו לחיווי האדום וטפח על פאנל העץ. יצוין כי גם מזכיר הכנסת ראה בזמן אמת את החיווי האדום על פאנל ההצבעה. חבר הכנסת טייב לא נגע בשום שלב במסך של חבר הכנסת מישרקי. מכל האמור ההצבעה כפי שנרשמה, בעד, נותרת על כנה ובוצעה על ידי חבר הכנסת מישרקי בעצמו, ועל כן תמה הבדיקה בעניין זה. רבותיי, נעבור להצבעה שמית. סגנית מזכיר הכנסת, נא לציין את שמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – אחינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – נגד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלי כהן – בעד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – נגד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד יעקב מרגי – בעד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד בצלאל סמוטריץ' – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – בעד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד מירי מרים רגב – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – נגד יואל רזבוזוב – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לקרוא שוב בשמות מי שלא נוכח באולם. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח זאב אלקין – נגד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח דבי ביטון – נגד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד אורנה ברביבאי – נגד ניר ברקת – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – נגד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – נגד יריב לוין – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח גדעון סער – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – נגד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד גלעד קריב – נגד מירי מרים רגב – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח יואל רזבוזוב – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> האם יש עוד חבר כנסת או חברת כנסת באולם שלא הצביעו? תמה ההצבעה, אפשר למנות את הקולות. 38 נגד, 46 בעד. אני קובע שהחלטת הממשלה בעד הקמת משרד ירושלים ומסורת ישראל ומינוי השר מאיר פרוש לשר ירושלים ומסורת ישראל, התקבלה. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום: הודעת הממשלה, בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, על העברת שטחי פעולה והחלת דין רציפות על הצעות החוק. ימסור את ההודעה חבר הכנסת יואב קיש, שר החינוך והשר המקשר בין הממשלה לכנסת. בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, ראשית, אני רוצה לברך אותך. זאת הישיבה הראשונה שאתה מנהל? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, כן. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> בהצלחה רבה, אני מאחל לך שתיהנה מהתפקיד, ואני גם בטוח שתעשה בו חיל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> כמה הודעות, היושב-ראש, ולאחר מכן גם הודעה שמתבקשת בה הצבעה. אני אפרט את כולן, כמובן. הודעה ללא הצבעה על העברת שטחי פעולה ממשרד הרווחה והביטחון החברתי למשרד לשוויון חברתי: בהתאם לסעיפים 9(א)(11) ו(ב) לחוק הממשלה, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר ממשרד הרווחה והביטחון החברתי למשרד לשוויון חברתי את שטחי הפעולה של הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב ושל האגף הבכיר לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הבדואית בנגב. הודעה על העברת שטח פעולה: בהתאם לסעיפים 9(א)(11) ו-(ב) לחוק הממשלה, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר ממשרד ירושלים ומורשת למשרד ירושלים ומסורת ישראל את שטח הפעולה בענייני ירושלים. << נושא >> הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק << נושא >> << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> בהתאם לסעיף 1 לחוק רציפות הדיון בהצעות החוק, החליטה הממשלה להודיע במליאת הכנסת על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות החוק הבאות: הצעת חוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי (תיקון מס' 2), התשפ"ב–2021 – החלטת ממשלה 1451 מיום 18 באוקטובר 2021; הצעת חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ב–2022, והצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 71) (ריבית ודמי פיגורים), התשפ"ב–2022 – החלטת ממשלה מס' 1542 מיום 23 במאי 2022. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר << נושא >> << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> ועכשיו, אדוני, סעיף מס' 6 בסדר-היום, לדעתי, אלא אם זה שונה. מדובר על העברת סמכויות שדורשת את אישורה של הכנסת. אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-היסוד, להעביר משר ירושלים ומורשת את הסמכות הנתונה לו על פי חוק המרכז למורשת מלחמת ששת הימים, שחרור ירושלים ואיחודה בגבעת התחמושת, התשע"ז–2017, לראש הממשלה. בהתאם לסעיף האמור בחוק-היסוד, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה זאת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לדיון האישי. דוברת ראשונה, חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – לא, מה פתאום? לא ולא – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי, או שאת מדברת או שתשמרי על סדר. חבר הכנסת משה גפני. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – מצלמות – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, היית מדברת, טלי. טלי, חברת הכנסת טלי גוטליב, קיבלת הזדמנות לדבר, לא רצית לדבר. זהו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לי את סדר השמות כאן. בבקשה, הזמן רץ. רשימת הדוברים נעולה, ומה שיש לי ביד זה מה שקובע לגבי הרשימה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> חברת הכנסת גוטליב, למה לא עלית? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סיפרתי לך שהתגרשתי – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל זה תמיד מעניין, אבל זה תמיד מעניין. טוב, חברים, התלבטתי על מה אני אדבר בשלוש הדקות שיש לי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – – לא תקני? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> זה שהשעה 02:30, אחריות למשטר ומשמעת – אתה צריך ללבוש ז'קט. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא ראיתי שבתקנון הכנסת יש איזשהו משהו שהוא תקני. אני אדבר עם מתאם הקואליציה. אני שואל את עצמי עד מתי אנחנו נמשיך עם הדיבור הזה של מזרחים ואשכנזים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> ואטורי, אפשר להגביר לו את המיקרופון? לא שומעים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אין לי שליטה. הסבירו את זה בהדרכה. הזמן שלך מתקדם, נשארה לך דקה ו-40 שניות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא שמענו. מהתחלה, רם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני שואל אותך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מהתחלה, מהתחלה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – – את הכול מהתחלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא מפעיל על שלוש דקות מההתחלה, כי דיברת עם חבריך לאופוזיציה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אומרים שלא שומעים אותי. את שומעת אותי, חברת הכנסת גוטליב? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – בכל מילה שעכשיו תגיד, שלא שמעתי ממך עד היום. אף פעם לא אמרת – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דקה ו-20. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מאוד מודאג. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תתחיל לדבר, חבל על הזמן. קדימה, בבקשה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני רואה, א. שלקחת את התפקיד שלך מאוד ברצינות. אתה מאוד אגרסיבי בהתנהלות שלך. אבל השאלה שאני רוצה לשאול אתכם: עד מתי אנחנו נמשיך בשיח של אשכנזים וספרדים? עד מתי זה יהיה? כל הזמן, השופטים – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מי דיבר על זה? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – השופטים אשכנזים, הפרקליטות אשכנזים ואלה, ואלה דופקים את אלה. די, מספיק, חבר'ה. מספיק. אין היום משפחה שהיא לא מעורבת במדינת ישראל. אין היום מקום שלא יכול להגיע אליו כל אחד. תפסיקו עם הדיבורים האלה, תפסיקו עם הדיבורים האלה. אני רואה שסביב שולחן הממשלה יש אנשים מכל הגוונים. תפסיקו עם הדיבור הזה. לא נמאס לכם לעשות את השסע הזה כל הזמן? כל הזמן להעלות אותו מחדש? בכל פעם שאיזשהו ראש מפלגה מסתבך, מייד זה עוד פעם אשכנזים וספרדים? מספיק עם העניין הזה. הגיע הזמן להתקדם. יש כאן מדינת ישראל, יש כאן אזרחים ישראלים, יהודים, יש כאן גם מוסלמים. כולנו שותפים בדבר הזה שנקרא מדינת ישראל. לא אשכנזים ולא ספרדים. יהודים. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרן השכל, בבקשה. אני מקווה שלא הפתעתי אותך. הפעלתי את הזמן. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> שלום ליושב בראש, אני רציתי להעלות מה שעלה בעצם אתמול. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר להגביר את המיקרופון? אנחנו לא שומעים. << יור >>היו"ר ניסים ואטורי:<< יור >> נראה לי כי חברי הכנסת עייפים בשעה 02:30. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, ממש לא, כמו שאתה רואה. תקשיב, ברמה רגילה אני רגילה לעבוד בשעות האלה. אתה יודע, יש לי שלושה תינוקות בבית, ואלה השעות הערניות שלי. אני רציתי לדבר על מה שקרה אתמול, שמסמל בעצם את כל מה שקורה בממשלה החדשה הזאת. אני לא חושבת שיש משרד אחד שלא חתכו אותו, פיצלו אותו, לקחו סמכויות, שינו. משהו מטורף, בחיים לא היה דבר כזה. אבל יותר מזה, אתם לא באים – השרים מצהירים זאת, ככה, מעל גלי התקשורת – לא באים לתקן, לעשות, לשפר, לעשות רפורמות משמעותיות. באתם לעשות דווקא. מה זאת אומרת דווקא? מה שאתם עשיתם – אנחנו נעשה הפוך; מה שאתם רוצים – אנחנו נעשה הפוך. תגידו לי, אתם השתגעתם? אתם אמורים להיות ממשלה של כל אזרחי ישראל. של כל אזרחי ישראל, לא ממשלת הדווקא. דווקא לא תורם לאף אחד. הוא לא תורם לילדי ישראל, והוא לא תורם לבריאות של אזרחי ישראל, והוא לא תורם לרווחה, והוא לא תורם לחברה. ומה הדווקא החדש שצץ אתמול? ביטול שבת ישראלית. השם ישמור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ש"ס נתנו אישור. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה רק מה ששמענו, יש עוד שלא שמענו. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חברים, תקשיבו, זה מטורף. משפחות ישראליות שלמות מקבלות את האפשרות לצאת בשבת עם המשפחה, עם הילדים, בחינם, לאתרי מורשת והיסטוריה, בחלקם מדובר גם ביהדות, ירושלים; מקומות עם תרבות ואומנות, להעשיר את הידע שלהם במקום להיות תקועים מול הטלוויזיה, להורים שאין להם היכולת לשלם חמישה-שישה כרטיסים למשפחה אחת. וזה מה שאתם רוצים לבטל? בשביל זה נבחרתם? משרד התרבות, שאמור להנגיש תרבות, אומנות ומורשת והכול, וכן, גם יהדות לכל אזרחי ישראל, את זה רציתם לבטל? ממשלת הדווקא. פשוט בלתי נתפס. חשוב לי שתשמעו את זה. תקשיבו. פעם אחר פעם אתם באים עם איזה רעיון על איך להחדיר את היהדות באזרחי ישראל. במה? בזה שאתם לא מנגישים להם את אותם אתרי מורשת והיסטוריה של היהדות? << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> יהדות יש אחת – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חברים, תקשיבו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נתתי לה עוד עשר שניות בגלל שהפרעתי לה בזמן שהיא הלכה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חבר הכנסת טייב, כדאי שתקשיב טוב. אם תיקח במדינת ישראל שני נושאים, למשל, את יום כיפור וברית מילה, אין איזה חוק שחוקקתם וכופה על אזרחי ישראל – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שרן, אני מבקש לסיים. חברת הכנסת שרן השכל. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שנייה, חשוב להגיד את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חשוב, הכול חשוב, אבל יש זמנים. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אין איזה חוק שכופה על אזרחי ישראל לבצע בילדיהם ברית מילה, ואין איזה חוק בישראל שכופה עליהם לא לנהוג ביום כיפור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל כל היהודים ואזרחי ישראל מכבדים את זה. למה? כי לא כופים את זה עליהם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים, חברת הכנסת שרן השכל. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז מה, אתם רוצים עכשיו לכפות את השבת כדי שיהיו אחרים שיעשו דווקא? תקשיב, יוסי, וחשוב שתדעו, ככה אתם מרחיקים יהודים מהיהדות. ככה מרחיקים יהודים מהיהדות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים, חברת הכנסת שרן השכל. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתם עושים דווקא, אבל אתם עושים דווקא לעם ישראל ומרחיקים אותו. וכדאי שתבינו את זה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> טלי, ערב טוב. אני קואליציה או אופוזיציה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה שבא לך. תקרא מהדף, שלא תתבלבל. 3F הפעם, הוורסיה השלישית של אותו דיון. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיבי לי רגע. החלטת הממשלה בהתאם לסעיף 21(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר משר ירושלים ומורשת את הסמכות הנתונה לו על פי חוק המרכז למורשת מלחמת ששת הימים, שחרור ירושלים ואיחודה וגבעת התחמושת, התשע"ז–2017, לראש הממשלה. חבר הכנסת אופיר, אני רוצה לברך את ראש הממשלה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חושב שההחלטה הזאת, להוציא מהשר שרק לפני דקה אישרנו אותו כשר לירושלים ומסורת ישראל – לא למורשת. יש שר למורשת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה ההבדל? תסביר לנו. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מישהו שהייתה לו הווה אמינא, שהשר פרוש יכול להיות אחראי על גבעת התחמושת, ועל – מה כתוב פה? על מורשת מלחמת ששת הימים. באמת. פעם אחת יש החלטת ממשלה שיש בה היגיון. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע מה, נצביע בעד. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, באמת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> נצביע בעד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה? הוא משרת ארבעה חודשים – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני עליתי לפה, ואני אומר את זה – חבר הכנסת הרב גלעד קריב, אני עליתי לפה כדי לברך את הממשלה, שהבינה שכשיש לה שר למורשת ישראל שלא יכול לקרוא לך רב, אז הוא לא יכול להיות – מסורת ישראל. מזה הם התעלמו. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מי רב? מי זה הרב? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל לפחות הם הבינו, שעל גבעת התחמושת ועל מורשת ששת הימים הוא לא יכול להיות אחראי. וזאת הפתעה גדולה, בגלל שעד עכשיו, 90% מהמינויים של הממשלה הזאת – קרעי, קרעי, תעזוב. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> קרעי, לא כדאי לך. קרעי, אתה עוד דוגמה, אל תיכנס לקו האש. זה לא כדאי לך. אתה עוד זוכר. בקיצור, מה שאני אומר, שכשיש ממשלה שסוף-סוף עושה משהו ראוי, אז אנחנו, האופוזיציה, עולים לברך אותה. השר קיש, אתה שומע? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – הוא משנן – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, הוא יודע שאני צודק. הוא יודע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה באמת משנה? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל מה שאני אומר, שהייתם צריכים ללכת עד הסוף. לקחת את כל השרים שלא מתאימים לתפקידם ולתת את הכול לראש הממשלה. ולכן, אני אומר עוד פעם, דווקא ההחלטה הזאת זאת החלטה נכונה, ואני מקווה שראש הממשלה, שקיבל עכשיו את האחריות על גבעת התחמושת, על מורשת ששת הימים, יבין שבאמת מה שצריך לעשות בממשלה – להזיז את כל השרים לתפקידים שמתאימים להם. ואם לא, מה שנראה יותר סביר, לתת את כל התיקים לראש הממשלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, ברכות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, השעה 02:40, ולא שמת לי שעון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> למה גילית אותי, תגידי? << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני חייבת דווקא בשעה הזאת לחשוב על הבית שלי, על שדרות שלנו, על העוטף. אני אשתף שבתחילת השבוע הגיעה משלחת מאוקראינה. לדאבוננו, אוקראינה והאזרחים שם עוברים מלחמה לא פשוטה. הם הגיעו דווקא לשדרות ולעוטף למודי הניסיון בכל הנושא של דיכאון, חוסן. הם באו ללמוד בעצם מאזרחי המקום שלנו על האפשרויות לטיפול רגשי. אלה סיטואציות שהתפתחו בעקבות כל מה שקרה. אצלנו יש את מרכזי החוסן שנותנים היום מענה בנושא, ולכן הם באו. לדאבוננו, ההיסטוריה של הילדים שלנו, המציאות הביאה אותנו לאן שהביאה אותנו, והפכנו להיות מדריכים, מורים, נותני עצה. עם זאת, ליבנו עם הציבור, הילדים, ההורים באוקראינה. מי שיודע, מי שגר שם ומי שחווה את המציאות הקשה של נפגעים במלחמה, מבין שאם לא מטפלים בסוגיות האלה מקבלים ילדים מפוחדים, ילדים שלצערנו עוד משתינים במיטה, שלא מוכנים לצאת ומפחדים. המשלחת הגיעה ללמוד את הפורמט של טיפולי החוסן שניתנים באזור. אני חייבת לומר, שנכון שהמציאות הייתה קשה ומורכבת, וכולי תקווה שלא נחזור לתסריט הזה, אבל במרכזי החוסן העבודה שנעשית עם האוכלוסייה, עם התושבים, בהחלט בהחלט מסייעת. אנחנו יכולים לראות גם שיפור – לא שיפור ממש מושלם, אבל בהחלט שיפור שיכול לתת למשפחות ולילדים לחזור למסלול חיים מקל יותר. כולי תקווה, באמת, שסופקו לאוקראינים או למשלחת הכלים המתאימים כדי שיוכלו לטפל באוכלוסייה. יותר מזה, אני גם מייחלת שהמלחמה העקובה מדם, עם מראות מאוד קשים שאנחנו רואים בתקשורת, תהיה נחלת העבר, והם באמת יוכלו לחזור למסלולם. מי שחי בתופת מבין שזה בלתי אפשרי. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתיים הזמן, תודה רבה. איזו דייקנית, על השנייה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת גלעד קריב. אין בעיה עם הלפטופ, רק אל תציג אותו לחברי הכנסת, כן? כי זה אסור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה זאת אומרת? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אסור על פי תקנון הכנסת. הזמן עובד, אחי. קדימה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> שנייה. מותר, מותר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אסור. התקנון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני לא מבין למה אתה אומר שאסור. אבל הכול טוב. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בימים האחרונים, לרבות בלילה הזה, שמענו את המילה "הידברות" פעמים רבות. נציגי הקואליציה משמיעים אותה מתוך מחשבה שיש ביכולתה לפעול כמעין שיקוי מרדים ומטשטש. ואכן, פה ושם יש כאלה המוכנים ללגום מעט מן השיקוי. אבל כל מי שעיניו בראשו ואוזניו כרויות למתרחש בחדר ועדת החוקה, חוק ומשפט, מסרב להתפתות לכדור השינה הזה. הסיבה לכך פשוטה, כל מה שמתרחש בחדר הזה ומחוצה לו מעיד כאלף עדים שפניהן של הממשלה והקואליציה לא להידברות כי אם לתרגיל הונאה; לא הליכי התדיינות מתנהלים בחדר, כי אם שימוע לפני פיטורים, פיטוריה של הדמוקרטיה הישראלית. ראש ממשלה החפץ בהסכמות רחבות לא מסתיר את פרטי התוכנית המהפכנית בקמפיין הבחירות ומטשטש אותם בהסכמים הקואליציוניים. שר משפטים המעוניין בהידברות לא מציג את השלב הראשון של התוכנית ומותיר את יתר כוונותיו עלומות. יו"ר ועדת חוקה שמעוניין למצוא נקודות מפגש לא משתיק את הייעוץ המשפטי לכנסת ומעדיף על פניו את חוקרי פורום קהלת ואת תורמיו הנסתרים והקיצונים שמעבר לים. הוא גם לא מפרסם תזכיר חוק משלו שבוע בלבד לאחר ששר המשפטים מפרסם את הצעתו, רק על מנת לעקוף את הצורך בעבודה סדורה של הייעוץ המשפטי לממשלה ופרסום תזכיר החוק להערות הציבור. אל מול הבליץ המסוכן הזה ישנה רק תשובה הולמת אחת – מחאה ציבורית דמוקרטית שתרעיד את אמות הסיפים; מחאה בגבולות החוק, שתפרוץ את גבולות כל המחאות שהתנהלו כאן בשנים האחרונות. מחאה של אלפי מאות אזרחים ברחובות. אינני מומחה גדול בתורת הקרב, אבל אני יודע היטב שלמול מתקפת בזק מנהלים קרב בלימה, ורק לאחר שעוצרים והודפים את גלי ההסתערות, ניתן להתחיל ולשאת ולתת. אנחנו נמצאים רק בראשיתו של קרב הבלימה, וכל סיסמאות ההידברות המזויפות הן לא יותר מאשר לוחמה פסיכולוגית. "הידברות", "פשרה" – הן מילים יפות, אולם כאשר עוסקים בהן כבר בראשיתו של קרב הבלימה, הן הופכות במהרה למשא ומתן על תנאי הכניעה, ואנחנו ממש לא מתכוונים להיכנע. לוין ורוטמן לא רואים בעיניים, וכנראה גם לא יראו, אבל נתניהו רואה גם רואה. המחאה כבר טורדת את מנוחתו, והסימנים מתחילים להצטבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אם נשכיל להעצים את המחאה הציבורית באופן דרמטי, נוכל למתקפת הבזק שלו ושל שותפיו הקיצוניים. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מברוכ, בהצלחה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברות וחברי הכנסת, שרים נכבדים, תראו, מחלוקות גדולות – מיכל, חברת הכנסת, סגנית השר, נכון? גם בהצלחה. מחלוקות גדולות היו בית שמאי ובית הלל. תקשיב, קרעי. היו, אתה יודע, על כל דבר. על איסורי חיתון וגיטין, מה לא? ובכל זאת, בבבלי כתוב כך: "לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל, ולא בית הלל משמאי. ללמדך, שחיבה ורעות נוהגים זה בזה, לקיים מה שנאמר 'והאמת והשלום אהבו'". זה בבבלי, בגיטין. תראו מה, בשיאה של המחלוקת, גברתי סגנית השר, בשיאה של המחלוקת, תמיד שמרו לא על קוטביות אלא על רגעים שבהם כולם הבינו, שאלה כרוכים באלה עד כדי נישואים. ובזמן האחרון יש לי איזו תחושה שחלקים מהממשלה שהורכבה מבינים שלא צריך "והאמת והשלום אהבו", לא צריך. יש כוח, אז בוא נפעיל אותו, בוא נקרא תיגר כמעט על כל דבר שנראה לצנינים בעינינו. אני שומע אותך, קרעי, ואני אומר: עזוב את השידור הציבורי, אם אתה רוצה שאנחנו באמת נהיה האופוזיציה לממשלה ולא למדינה. אבל בזה צריך להתעסק? זה הדבר שעכשיו צריך להתעסק איתו? שר תקשורת, עם כל כך הרבה אתגרים, זה? זה הדבר שצריך להתעסק איתו? אני מסתכל על שרים במשרד החינוך, זה הדבר שעכשיו צריך להתעסק איתו? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אנחנו נתעסק עם הרבה דברים – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, שנייה, קרעי. אתה יודע, הרבה פעמים אני לא מסכים איתך ואני בצד מקשיב לך ברוב קשב. ואתה יודע שאני מקשיב לך ברוב קשב, אבל יש איזו תחושה שאיזו אדנות מסוימת השתלטה על חלקים מכם, ואתם רוצים להרוס כל דבר שנקרה בדרככם. קרעי, מעבר לפוליטיקה יש מדינה לנהל, תזכרו את זה. מעבר לפוליטיקה ולהתגוששות בכנסת כדאי שתשימו לכם בלמים וסייגים, ותבינו – – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, שנייה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> קשוט עצמך ואל תקשוט אחרים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל מה שאני אומר אני אומר לכולנו, גברתי, סגנית השרה. כל מה שאני אומר מכוון לכולם. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> צבא כנגד הממשלה? מרי אזרחים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שתי שניות. לכן אני אומר, תעשו את השינויים שנראים לכם, אבל היו זהירים אלף מונים בדברים שהם חלק מחיינו הדמוקרטיים, כי לא נוותר. ואמר את זה יפה מאוד חבר הכנסת קריב. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ברכות על התפקיד ובהצלחה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, ראש ממשלה נאשם בפלילים, עבריין מורשע שלוש פעמים – אני יכול לדבר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. עבריין מורשע שלוש פעמים, השר שהורשע בעבר בתמיכה בארגון טרור – אלה ראשי הקואליציה ששלחו היום מכתב ליועצת המשפטית לממשלה ודיברו במכתב הזה על דגל שחור. אנחנו חיים בעולם הפוך. גם ההפיכה המשפטית שאתם מקדמים, או מנסים לקדם, בימים הללו היא חלק מהעולם ההפוך. אתם מדברים על חיזוק הדמוקרטיה, על חיזוק מערכת המשפט, ובפועל אתם הורסים את מערכת המשפט והורסים את הדמוקרטיה הישראלית. אנחנו כבר נכנסנו ליום שלישי, והיום בשעה 11:00 תתקיים שביתת אזהרה של ענף ההייטק הישראלי – שביתת אזהרה במסגרת המאבק נגד ההפיכה המשפטית. אני רוצה להזכיר לכם שענף ההייטק הישראלי משלם, גבירתי סגנית השר, 25% ממס ההכנסה במדינת ישראל. 90% מההשקעות בענף ההייטק הישראלי הן השקעות זרות. אנחנו שומעים אזהרות מכל מקום. כל מי שמדבר עם המשקיעים מבין את המצב. כל משקיע סביר יחשוב כמה פעמים לפני שהוא ישקיע במדינה שמערכת המשפט שלה הוחלשה – מהוחלשה עד הושמדה. אף משקיע סביר לא ישקיע במדינה כשהזכויות שלו לא מוגנות, ובמצב שאתם רוצים להגיע אליו, הזכויות שלנו, של אזרחים, של משקיעים ושל מיעוטים יהיו בסכנה. דיבר לפניי חבר הכנסת מאיר כהן וקרא לכם להיות זהירים. תהיו זהירים, כי התוצאה תהיה הרסנית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח. חבר הכנסת רון כץ. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אני מחליפה את רון, בסדר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> בוסו, תרגיע מייד. תרגיע. אמרתי לך, הוא סומך עלינו. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> איפה – – – לא – – – רשום פה. סומך עליכם – – – << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מאוד מאוד. תכף 03:00. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> למה אין נשים בש"ס? << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה אין נשים בש"ס? אין לך תשובה. תסביר אתה. מה אני אסביר לנכדות שלי? << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> תגידי להן – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> מה? יש מפלגות שחושבות שנשים לא ראויות לכהן בהן. יש מפלגות כאלה. אני מסתכלת על הסיבה לכך שאנחנו נמצאים כאן עכשיו, על ההחלטה של להעביר תחומי פעילות ממשרד ממשלתי אחד לאחר, ואני חושבת על זרוע העבודה – זרוע שהייתה במשרד הרווחה לפני שעברה למשרד הכלכלה, ולפני כשנה וחצי, עם הקמת הממשלה הקודמת, אספנו את יחידות זרוע העבודה; הייתה איזו יחידה שהוקמה אפילו במשרד האוצר, כי שר האוצר דאז, כץ, חשב שצריך שתהיה לו יחידה שמכשירה אנשים במדינה, והייתה עוד יחידה ועוד יחידה. אספנו את כולן, ויצרנו בזרוע העבודה קוהרנטיות מובנית, שאומרת: צריך להסתכל קדימה על הצרכים של שוק העבודה במדינת ישראל; צריך לייצר הכשרות רלוונטיות; צריך להסתכל על ההשכלה הטכנולוגית כיעד אסטרטגי למדינת ישראל אחרי שנים רבות שההשכלה המקצועית הלכה ונכחדה. יצרנו תשתית מקצועית טובה. ולשמחתי, אני יכולה להגיד שהקשר האסטרטגי בין מה שהמדינה צריכה לבין הפוטנציאל האנושי והיכולת למקסם את הפוטנציאל של אנשים כדי להגיע לתוכנית של הכשרות – בעיניי, זה היה מצוין. יצאה לדרך. אבל אמרנו: אי-אפשר שנעשה את זה לבד. נעשה את זה גם עם מעסיקים. ולכן, הקמנו מינהלת מעסיקים, כי אמרנו: זרוע העבודה לא בהכרח יודעת להכשיר יותר טוב מאשר המעסיקים יודעים מה הצרכים שלהם. מיפינו את הצרכים עם מעסיקים, קבענו תקציבים ויצאנו לדרך. שנה וחצי הזרוע הזאת עבדה כמו שעון שוויצרי. ואז הוקמה הממשלה הזאת, והוחלט שדבר טוב צריך לפרק, כמו כל דבר אחר שאתם עושים. משהו שעובד – יאללה, מפרקים אותו. פירקתם את זרוע העבודה לגורמים. חלק העברתם למשרד לשוויון חברתי וחלק העברתם חזרה למשרד הרווחה. אני מסתכלת, כשרת הכלכלה לשעבר, ואומרת: הרי מי שרוצה פריון במשק, אותם תקציבי עתק שאתם רוצים כדי להוציא בהסכמים הקואליציוניים שלכם – אתם צריכים מקור תקציבי לזה. איך יהיה לכם מקור תקציבי, אם האנשים לא יצאו לעבוד? ואם הם יצאו לעבוד, הם יצאו בהיקף פרנסה שלא משקף את היכולות שלהם כי הם יכולים הרבה יותר? אז במקום למקסם את היתרון האנושי – החלשתם אותו; במקום למקסם את היכולת של זרוע העבודה – החלשתם אותה. והיום יש כמו לגו שהתפרק על הרצפה, חתיכות-חתיכות, יחידות-יחידות, והמשאב הכי משמעותי של מדינת ישראל לא ממוצה. חבל מאוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו השבוע נציין כאן את יום השואה הבין-לאומי. למעשה, מחר – זה כבר היום, כבר לפנות בוקר – אנחנו נקדיש דיונים בוועדות, וגם נקיים כנס עם שורדי שואה. זה זמן חשוב לציין גם את הדברים שעשינו, אבל גם את הדברים שלא הספקנו להשלים ועל הממשלה הנוכחית להשלים בכל הכוח. באמת בתקופה שהייתה לנו בתוך הממשלה הצלחנו לגייס 2.5 מיליארד שקלים לטובת שורדי שואה. חלק מהסכום הגיע מתקציב המדינה, 600 מיליון שקלים, וחלק – מתקציבים שגייסנו מהעולם, מהסכמים עם גרמניה והסדרים נוספים. הכספים האלה מגיעים לשורדי שואה, וחלק מהשורדים אפילו יקבלו תוספת להכנסה השנתית שלהם בסכום שיכול להגיע ל-27,000 שקלים. זה מאוד משמעותי, אבל זה רחוק מלהיות מספיק, כי עדיין יש שורדי שואה שחיים בעוני. אני חושבת שאחת המשימות הדחופות ביותר שהממשלה הזו צריכה ליישם היא באמת למגר את העוני בקרב שורדי השואה. זה נכון על כל קשיש במדינת ישראל, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בשורדי שואה. עוד מהלך שעבדנו עליו בצורה מאוד אינטנסיבית, וצריך להמשיך להשלים אותו, הוא לתת את כל השירותים לשורדי השואה בביתם; כי הגיל הממוצע הוא כבר למעלה מ-86, ואנשים פשוט מתקשים לצאת מהבית. כל הטיפולים הנפשיים, שירותים של קופות חולים ומתנדבים שמפיגים בדידות – את כל הדברים האלה, בעצם, הצלחנו להביא לבתים של אנשים, וצריך להמשיך את זה. באמת, אם אני צריכה למרקר את המשימות הדחופות ביותר שהממשלה הזו חייבת להידרש אליהן, הן, קודם כול, באמת למגר את העוני ולפשט את הביורוקרטיה שכרוכה בקבלת הזכויות של שורדי השואה. יש הרבה מאוד ועדות רפואיות שבאמת אין שום הצדקה שימשיכו להתקיים. אנחנו הפחתנו את זה, אבל צריך להשלים את המהלך; כל נושא הסיעוד – יותר ויותר שורדי שואה זקוקים לשירותים סיעודיים והם לא מקבלים מספיק שעות סיעוד. גם פה נתנו יותר שעות סיעוד, אבל צריך גם את זה להמשיך; הדבר הנוסף הוא התיעוד. בעצם, אנחנו מתקרבים לרגע שבו לא יהיו יותר שורדי שואה שיוכלו לספר בגוף ראשון על הזוועות שהם עברו, ואנחנו חייבים להיערך לרגע הכואב הזה שלא יהיו לנו יותר אנשים שייתנו עדות ראשונה לדברים שהתחוללו שם. אנחנו יצאנו במבצע בין-לאומי לאיסוף עדויות נוספות, ונתנו תקציבים ליד ושם כדי לתגבר את הפעילות הזאת של איסוף עדויות, אבל אנחנו ממש צריכים להיערך לרגע הזה. יש היום סדר גודל של 160,000 שורדים ושורדות במדינת ישראל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מוסיף לך עשר שניות. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בגלל הנושא החשוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, בדיוק. נושא חשוב. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מעריכה את זה. זה באמת מעל הפוליטיקה. שליש מתוכם מקבלים קצבה חודשית, שהיא לא מאוד גדולה – היא בין 6,000 שקלים ל-11,000 שקלים. והחלק האחר, שני שליש מתוכם – שחלק מהם הם גם יוצאי מדינות ערב ואיראן – מקבלים רק מענק שנתי. אנחנו הגדלנו את המענק השנתי הזה. הוא היה 4,000 שקלים בשנה, ואנחנו הגדלנו את זה משמעותית. אבל שם נמצאים כיסי העוני, ובקבוצה הזו צריכים לטפל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> באמת זה הדבר הדחוף ביותר. כמובן שבנושא הזה תמיד-תמיד נשתף פעולה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לגמרי. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני שר התקשורת שלמה קרעי, שמעתי על המכתב ששלחת ובו הפצרת לאפשר לציבור גישה לתכנים של כאן 11 בחינם. איזה יופי, שלמה. זה אחלה רעיון. איזה מזל שהתכנים האלה מונגשים בחינם לכל הציבור כבר היום בטלוויזיה באתר של כאן 11, באפליקציית BOX החדשה ובאתר קטנטן – שלמה, כזה שאולי לא שמעת עליו – שנקרא יוטיוב. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה כנראה לא מכיר, עקב גילך, שתי החלטות של מועצת התאגיד שדורשות תשלומי עתק מהפלטפורמות כדי לשדר את השידורים. אז כדאי שתכיר. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם היית פותח את יוטיוב, היית מגלה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מציע ששר התקשורת יעלה להסביר. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלמה, אם היית נכנס לאתר הזה, יוטיוב – חדשני – היית מגלה שכל עם ישראל, אולי למעט משפחת קרעי, כבר צופה בחינם בתכנים של כאן. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה לא מקשיב, לא שומע. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק שם – בלי לספור את כל ערוצי השידור, הרדיו והדיגיטל – התוכניות של כאן – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – זוכות למיליוני צפיות, ובצדק. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה עומד על הבמה. אין לך מושג על מה אתה מדבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אחרי שעקבו אחרי הילדים שלי בשיחים כל מיני עיתונאים, אני מבקש: תשאיר את המשפחה בצד, בסדר? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני מדבר על שלמה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא משפחת קרעי – דבר לגופו של בן אדם. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה כמה נתונים, השר קרעי: "חזרות", פרק 1 – 591,000 צפיות. אחלה סדרה; "מנאייכ", עונה 2, פרק 1 – 600,000 צפיות; "סליחה על השאלה", הפרק עם השאלות לחרדים – 684,000 צפיות; "המפקדת", עונה 1, פרק 1 – 1.3 מיליון צפיות רק ביוטיוב; "קופה ראשית", עונה 3, פרק 1 – 5.3 מיליון צפיות; שוב, רק ביוטיוב. אז אם אפשר לצפות בכל התכנים האלה בחינם, מה בעצם רוצה השר קרעי? ההצעה שלך, שר התקשורת, מיועדת לאפשר לחברות כמו הוט ויס לקבל תכנים שהציבור כבר שילם עליהם, על ההפקה שלהם, בלי תשלום. במקום שהן ישלמו עבור התוכניות האלה, התכנים האלה, הן רק יחזירו לציבור חלק מההשקעה – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מי אתה חושב שישלם. אם הוט יצטרכו לשלם לתאגיד, מי יממן את זה? אני ואתה או הציבור? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – הכול יחולק בחינם והציבור יפסיד. אתה רוצה להעניק לטייקונים הנחת ענק בחינם. ולמה אתה רוצה בכך? מה התכלית של – מה? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> סיקור אוהד. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> כדי להחליש את התאגיד. למה? כי, כמו שאמרו כאן חבריי הקודמים, כאן 11 מפריעים לך, קרעי; כי גוף תקשורת אובייקטיבי, חזק ומוכשר מפריע לממשלה שבה אתה חבר לבצע את ההפיכה המשטרית שלך, שלכם. תקשורת חופשית, כמו שאנחנו יודעים, היא אחד מעמודי התווך בכל חברה דמוקרטית, ואסור לנו להשאיר את כל הזמן במסכי הטלוויזיה שלנו לחברות מסחריות אשר מונעות רק מרייטינג ומכירת זמן פרסום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיים. התכנים של כאן 11, אדוני שר התקשורת, הפכו בשנים האחרונות, ובצדק, לחלק מהותי ואינטגרלי מהתרבות ומעיצוב האופי של החברה הישראלית. התאגיד בורך בעובדים ויוצרים מצוינים אשר יודעים לייצר תוכן ישראלי ברמה שלא נראתה פה שנים רבות. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מי כתב לך את זה, גולן יוכפז? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני כתבתי את זה. מדובר בנכס לאומי, ואסור לנו לוותר עליו בכזה חיפזון. עד כאן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמרת: עוד – נתתי לך עוד דקה. שלמה. בוא נתקדם. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני רק רוצה – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> קרעי, יוטיוב זה אחלה אתר. התכנים של כאן הם אחלה תכנים. הם נגישים לציבור הישראלי בחינם. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> הסיקור האוהד שאתה מקבל על השקרים שלך זה – – – שיש בתקשורת הישראלית. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> במקום לחזק את תאגיד השידור הציבורי כאחד מעמודי התווך של החברה הישראלית, שיגידו שהתקשורת היא כלב השמירה, הרשות הרביעית, בדמוקרטיה שלנו – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – במקום לחזק את זה, אתה מבקש לפגוע בה ולחסל אותה. אז, בוא, יש דברים יותר חשובים לעשות מאשר להחליש את הדמוקרטיה הישראלית ולחסל אותה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מצופה להתעסק במקומות שלך ולא בלחסל את התאגיד – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים, חבר הכנסת הרצנו. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זהו, אני מסיים. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> רק, אדוני, חבר הכנסת רול – – – סליחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> הגאון בכלכלה, אולי תגלה לציבור: אם הוט ויס יצטרכו לשלם על התכנים האלה, מי יממן את התשלום הזה? המנויים שלהם. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מי אתה שתתנגד? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הן חברות פרטיות. הן חברות פרטיות, קרעי. למה אתה רוצה לתת – – – לחברות פרטיות? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אבל הם נותנים – – – הם נותנים לציבור לצפות בתכנים האלה בחינם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – למה אתה רוצה לתת מתנות מיותרות לטייקונים? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> הם לא גובים תשלום על התכנים האלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, בישיבה, בבקשה. תודה רבה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> הם לא גובים תשלום על התכנים האלה. זה נועד להפצה. הציבור שילם עליהם כבר פעם אחת. לא צריך לשלם פעמיים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מי הבעלים של יס, שאתה רוצה לתת לו כזו מתנה גדולה? מי הבעלים של יס? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לא יודע. תגלה לי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יודע? אתה שר התקשורת. חמור מאוד שאתה לא יודע. חמור מאוד. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מי הבעלים של קשת 12 שמממן לך סיקור אוהד שקרי, שהוכחנו כאן שהוא שקרי, בסרטון וידיאו? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לי הוא נותן סיקור אוהד? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> נתן לך סיקור אוהד שקרי. מי? תספרו לנו אתם איך כולכם זוכים לסיקור אוהד בתקשורת המקוונת שלנו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה לתת מתנות להוט וליס, למה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לפני שנה העברתם הוראת שעה שימשיכו לשלם לפרטנר וסלקום עשרות מיליונים. אתם העברתם את זה. מעניין למה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תגיד, אתה יודע על מה אתה מדבר? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה השר, ואתה רוצה לתת מתנות חינם לטייקונים. למה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מתנות חינם לציבור ששילם עליהן כבר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לחסל את התאגיד – לא נאפשר לך. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> כן, מתנות חינם לציבור, ואני לא שואל אותך. אני שר התקשורת – – – לא תאפשר – אני אקבע. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא שואל אותי? אתה שם פס על הציבור. אני יודע את זה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> בטח שאני שם פס עליך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם שם פס, אבל אנחנו נחשוף את העובדה שאתה רוצה לתת מתנות לטייקונים. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> זה בסמכותי לקבל. זה בסמכותי – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לשבת, חבר הכנסת הרצנו. תודה רבה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אם תרצה או לא תרצה, אני אקבע להם שהם לא יכולים לגבות תשלום – ואתה יכול לצעוק עד השמיים. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אתה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> התכנים שלהם בחינם. אתה רוצה לתת מתנות לטייקונים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> השר קרעי, עזוב. בוא נתקדם. אחרת, לא נגמור את זה עד מחר בבוקר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא – – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, ככה מתנהג שר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת סימון דוידסון. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא שם פס על הציבור, אתה לא שם פס על חברי הכנסת – על מי אתה שם פס? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אני אדאג שהציבור לא ישלם פעמיים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אני אדאג שהציבור לא ישלם פעמיים. אתה רוצה שהציבור ישלם פעמיים – אצלי זה לא יקרה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני הדלקתי אותו? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> – – – הוא הפסיק, ואתה ממשיך. אז די, נו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> היועץ שלו הדליק אותו. הוא לוחש לו כל הזמן עוד פרטים שיעניינו אותנו במליאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אפשר? אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לאחרונה אנחנו שומעים, כולנו, דווקא מהבניין הזה, קולות מציבור קטן שמנסה להכתים את המחאה הציבורית שמתעוררת במדינת ישראל; מחאה לגיטימית של אזרחים הכי טובים, ציונים ואוהבי ישראל, שהדאגה למדינה הקימה אותם מהספה שלהם והוציאה אותם לרחובות. הם יצאו בהמוניהם עם מטריות, גם כשהגשם נשפך על ראשיהם. האש בוערת עמוק בליבם וגם בליבנו. כמה ניסו להכתים, כמה ניסיתם להכתים, את הציבור הטוב הזה. ניסו להגיד שהם מגזימים, שהם לא דמוקרטים, ניסו להסיט את הדיון לכמה דגלי פלסטין בודדים, אבל הפעם הספינים לא עבדו. לא תצליחו לעשות דה-לגיטימציה לאזרחים הציונים ואוהבי ישראל. זכות המחאה היא הזכות שלי לאהוב את מדינת ישראל ולרצות להגן עליה, ככל שהחוק מאפשר לי, מפני מה שאני מאמין שמזיק לה. אני הייתי במחאה, אני שרתי את התקווה יחד עם ציבור של רבבות אנשים ונשים. אז תרשו לי לספר לכם על הציבור שפגשתי שם – הציבור המגוון של אנשי המחאה. תרשו לי לספר לכם על הקצין המשוחרר שפשט מדים ובא להביע את דאגתו למדינה שנלחם עליה, רב-אלוף גדי איזנקוט. תרשו לי לספר לכם על ניצבים במשטרה שנתנו את חייהם למען מדינת ישראל – מיקי לוי, יואב סגלוביץ', שיושבים פה מולכם. תרשו לי לספר לכם על עוד הרבה קצינים נוספים שהיו במחאה. תרשו לי לספר לכם על אימא לילדים שאמרה לי שלא אכפת לה בכלל מימין ושמאל, אבל היא דואגת לעתיד שלה ושל הילדים שלה. תרשו לי לספר לכם על הסטודנטית למשפטים שפשוט פגשתי שם, שמודאגת מהשינויים החוקתיים המהירים שמתבצעים לנגד עינינו בלי ריסונים ובלמים. תרשו לי לספר על איש הימין, חברי, חבר ליכוד, שסיפר שלא בשביל השינויים האלה הוא הצביע ליכוד. ועוד הרבה אחרים שאומרים לי יום-יום שלא בשביל המהפכות האלה הם הצביעו ליכוד. בפעם הבאה שאתם מנסים לדבר על הציבור המגוון הזה, בפעם הבאה שאתם מנסים להכתים אותו, תחשבו שוב את מי אתם מכתימים. מעל בימת הכנסת, אני שולח את אהבתי לכל המוחים ולכל מי שמדינת ישראל יקרה לליבו והוא בוחר לא להישאר אדיש לשינויים שעוברים עליה. אני קורא לחברינו בקואליציה לכבד את האנשים שנתנו ונותנים הכי הרבה למדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת קארין אלהרר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אז למה צריך תאגיד שידור ציבורי? הממשלה והכנסת קבעו כי בישראל יוקם שידור ציבורי חדש, חסכוני ורלוונטי, שיחליף את השידור הציבורי הישן. התאגיד הוקם על פי חוק במטרה להביא לציבור בישראל שידור איכותי, מגוון ועצמאי שאינו כפוף לפוליטיקאים או לאינטרסים מסחריים של בעלי הון. הוא משרת את הציבור בלבד. כשקוראים את השורות האלה, מאתר תאגיד השידור הציבורי, מבינים ישר למה הממשלה מתנגדת. בואו נפרק את זה – גיוון. איך חשבתם שממשלה כל כך הומוגנית, כל כך גברית, תוכל להבין את החשיבות של גיוון או את ערך הגיוון? עצמאות – איך ממשלה שבה ראש ממשלה סחיט, נאשם בפלילים, תלוי בשותפיו כדי להימלט מאימת הדין, יכולה לקדם ערך של עצמאות? איך ממשלה שמפחדת מביקורת, שמנהלת רשימות של שמאלנים, משפטנים, גייז, אנשי תקשורת, שרוצה למנות שופטים ויועצים משפטיים רק כדי לא להיאלץ להתמודד עם שום סייג או סוגיה, שמונהגת על ידי מי שחי על מתנות – איך? איך אפשר שהם יהיו לא כפופים לפוליטיקאים או לבעלי הון? איך ממשלה, שבשבועות הראשונים שלה לא עסקה יום אחד לא בצעירים, לא בקשישים, לא בעוני, לא בביטחון של אזרחי מדינת ישראל, בביטחון האישי שלהם, אלא רק ודווקא להוציא לכל מי שהוא לא הם את העיניים, ורק בג'ובים – איך היא יכולה להתחבר לגוף שכל-כולו נועד לשרת אינטרס ציבורי? חברים, התשובה היא: היא לא יכולה, כי זו ממשלה לעומתית. זו ממשלת דווקא. בושה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מַזֵרסקי. אתרגל את זה בבית. << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר גם פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מָזַרסקי? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מָזַרסקי. אדוני היושב-ראש, ברכות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו פעם ראשונה שאני נואמת כשאתה פה. נפגשנו גם בפאנל לפני הבחירות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נכון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תדליק שעון, אדוני היו"ר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא. טלי, זה סמול טוק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סמול טוק, סמול טוק, אבל שעון. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום הצבעתי נגד תיקון הצעת חוק – תיקון לחוק-היסוד, חוק הנורבגים. אם התשוקה של חברי הקואליציה היא לציית לאותו החוק הנורבגי המורחב, אני באמת מאחלת לכך שישראל תהיה דומה לנורבגיה. הלוואי שהיינו לומדים מנורבגיה. שם לפחות יודעים לשמור על החוק ולכבד את הדמוקרטיה. החוק הישראלי לא שווה בעיני הימין כלום. אפשר לפרק אותו, לדרוס, להשמיץ ולשנות על פי האינטרסים של נתניהו ודרעי. הכול כדי להרוס את החוק הישראלי. מאז שביבי מצוי תחת חשדות וחקירות, גם החוק הצרפתי נהיה מבוקש ונחשק כמו קרואסון טרי. אני רוצה לרענן את עולם המושגים והידע של הקואליציה בנוגע לדמוקרטיה. בדמוקרטיה החלטת הרוב לא תפגע בזכויות של המיעוט ובעקרונות הדמוקרטיה של אחרים. בדמוקרטיה קיים עקרון הגבלת השלטון כדי למנוע את עריצות השלטון על ידי החלשת הרשות השופטת ומנגנוני הפיקוח, כמו תקשורת, אומנות וחופש הביטוי והדעה. אולם לפנינו חבורה של בעלי אינטרסים שרוצים לשלוט בכל מחיר – חלקם עבריינים מורשעים, וחלקם חשודים בפלילים. הם מעוותים את הדמוקרטיה ומחפשים לעצמם חוקים ממדינות אחרות, כדי להרוס את החוק הישראלי, ובדרך – את מדינת ישראל. אני מביטה בתדהמה באנשים שביבי מוקף בהם ושואלת: איך ייתכן שאדם עם השכלה ובסיס חינוכי וערכי כמו שלו התחבר לכאלה טיפוסים? ואז אני נזכרת בילד החלש בכיתה שמתחבר לילדים בריונים שישמרו עליו. ביבי הוא אדם חלש ומבוהל. יש לו, בהחלט, ממה לפחד. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אם הוא חלש, מה זה אומר עליכם שהוא – – – << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> החקירות שהוא נמצא בהן כבר שנים מעידות שיש לו מה להסתיר. כך גם מספרים מי שהיו חבריו ואנשי אמונו, ושכעת הם אויביו. הם מעידים על מה שקרה באמת מאחורי החזות הבטוחה של ביבי. הכול נחשף. ביבי אדם חלש שצריך חברים מיליארדרים שהוא ידאג להם והם ידאגו לו. ביבי החלש צריך לידו בריונים; כאלה שמכניסים מכות לבני מיעוטים, למפגינים נגד ביבי, ללהט"בים – בריונים מהסוג שהולכים לפוצץ מכונית באיילון או בנתניה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> באיזו עוד מדינה יש כזו מפלגת שלטון? מה שבטוח לא בנורבגיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לפני שאני מתחיל, אני רוצה – זאת הפעם הראשונה שאני מדבר, ואתה מכהן כסגן היושב-ראש שממלא את מקום היושב-ראש, אז בהצלחה, ותעשה את מלאכתך טוב. אני דווקא רוצה לנצל את השעות הקטנות האלה של הלילה, 3:20, כדי שגם השר קרעי וגם אתה, תשמעו איזשהו סיפור שאולי יעורר בכם חומר למחשבה על חלק מהתוכניות שלכם בנושא כמו חוק השבות. ב-23 בדצמבר בשנה שעברה, בעצם, 2022, הלך לעולמו חנן פרנק, שהיה פרופסור לפסיכולוגיה, ראש החוג למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית תל אביב. פרופ' חנן פרנק, למי שלא מכיר את השם ואת הסיפור, עלה לארץ – הוא נולד בשנת 1947 בהולנד, הוא נולד לאב יהודי ולאם שאינה יהודייה. בגיל עשר הוא מצא בביתו את הטלאי הצהוב שאביו ענד בתקופת מלחמת העולם השנייה. זה כמובן עורר אצלו את רגשות השייכות ואת ההבנה איפה הוא חי, הוא הצטרף לתנועת השומר הצעיר, ובגיל 17 שהה בישראל כמדריך לנוער יהודי. ב-1968 הוא עלה לישראל יחד עם אחיו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ככה כתוב בוויקיפדיה, הוא מקריא מילה במילה מוויקיפדיה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נכון. אני מספר לך את הסיפור, כי אני מספר לך את הסיפור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. אני איתך, אני על הטקסט – – – אני עוזרת לו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבל את מפריעה לי, חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה, אדוני היושב-ראש – – – מוויקיפדיה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תמשיך. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מציע, חברת הכנסת גוטליב, שמעבר להתרגשות על זה שמצאת את הסיפור הזה בוויקיפדיה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – אני מתביישת לראות שחשבתי שאתה מסביר לי את זה בכזה פתוס, שזה מהרהורי מוחך – אתה קורא מילה מילה מוויקיפדיה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, זה לא מהרהורי מוחי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את עם האופוזיציה או עם הקואליציה? לא הבנתי. את עוזרת להם לחזור למליאה כדי להתחיל לדבר, אנחנו לא נגמור פה עד מחר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, אני מציע ואני מניח שאולי תצליחי גם לקרוא טקסט וגם להבין אותו וגם להתרגש ממנו, אפילו שאת קוראת אותו. והטקסט הזה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – כללי הציטוט. אתה מצטט מוויקיפדיה מילה מילה, תגיד: הינה הטקסט כפי שהוא מובא מוויקיפדיה. מילה במילה, שימו לב, זה יושב בול בטקסט, על המילה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הטקסט הזה של – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – מיומנות במחקר, בהשגת מידע. שים לב, בבקשה. אני איתך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הטקסט הזה, הסיפור הזה הוא סיפור שאני מציע שתפנימי ותלמדי. ותפנימי ותביני גם את הסיפור של האירוע שבו ילד שנולד לאב יהודי ולאם שאינה יהודייה ומוצא את הטלאי הצהוב בביתו ומתחבר לשורשיו ועולה לישראל ואחר כך מתגייס לצבא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם מאבד את שתי רגליו. אתה יודע? גם זה קרה לו. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז בואי תצטטי, בבקשה, גם את המכתב שהוא כתב לראש הממשלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא צריך, אני לא יודעת לצטט. אני לא צריכה – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> למה? תקראי את המכתב. זה דווקא יהיה טוב. אולי כשתקראי את המכתב – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקרא אתה את המכתב. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כשאת תקראי את המכתב שהוא כתב לראש הממשלה גולדה מאיר אולי גם תביני. אני באמת מציע שתקראי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> את עושה את זה לא רע. תקראי את זה. תקראי את המכתב שהוא כתב לגולדה מאיר. תעשי זאת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בבקשה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תקריאי, הרי את אומרת שאת יודעת את זה, אז תקריאי את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז תקריא, הינה, אתה על הטקסט, מה אתה רוצה, שאני אקרא לך? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ותביני למה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, נו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה שאני אקריא, אדוני היו"ר? לא. נכון? אין לי זכות להקריא. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, אני רוצה שתקריאי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קריאה ראשונה לחברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה – – – אבל הוא פונה אליי, אדוני היו"ר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה שתקריאי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מבקש שתקריאי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז מה אם אתה מבקש, יש לך סמכות לבקש ממני להקריא? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נו, אני מבקש שתקריאי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני עוד מעט בקריאה ראשונה. אני בקריאה ראשונה, אתה לא שם לב, פורר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את לא. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מבקש שתקריאי, את אומרת, את כל כך בתוך הטקסט – אני מציע שתקריאי, כי אולי – הרי להקשיב את לא מסוגלת, אז אולי כשתקריאי את הטקסט – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אה, אוי. להפך, אני מקשיבה, ואני בודקת אותך. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – גם תפנימי את המסר המאוד-מאוד חשוב שאני חושב שכדאי שגם חברייך יקבלו, וגם את, על המהות של מדינת ישראל כביתו של העם היהודי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא צריך ללמד אותי את המהות של מדינת ישראל כביתו של העם היהודי. את זה אתה צריך ללמד אותי? סבתא שלי פרטיזנית. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יכול להיות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבל אנחנו כולנו יכולים להסכים על זה, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סבתא שלי איבדה את כל המשפחה שלה בשואה, על מה אתה מדבר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> באמת, חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה, תני לו לדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני צריכה להפנים את זה. למה אני יושבת כאן, אם לא כי המדינה שלי היא מדינת הבית היהודי, למה? טורחת לשבת כאן בלילות, למה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, אין ספק שבשבתך כאן בלילות את עושה המון טוב לעם היהודי. אני עוד מנסה לברר מהו הטוב הזה שאת עושה לעם היהודי כשאת יושבת כאן בלילות. לפחות דבר אחד אני כן מצאתי, והוא שאת מצליחה לעכב קצת את החוקים הרעים במדינת העם היהודי שחברייך מנסים להוביל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> העיקר שאנחנו מחוקקים את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוספתי לך שתי דקות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל בכל זאת – לעניין עצמו, אם את לא מוכנה, אני אקרא את מה שכתב חנן פרנק למי שהייתה אז ראש הממשלה גולדה מאיר, אחרי ששינו את חוק השבות: "מה לדעתך צריכים לעשות יהודים בני משפחות מעורבות שאביהם הוא יהודי? באירופה רואים אותנו כיהודים, וכאן ניחשב ללא יהודים. האם לדעתך צדקתי בבואי לארץ? האם באמת כ'לא יהודי', על פי החוק המקומי, מקומי הוא פה? האם עשיתי כראוי שהתגייסתי ככל אזרח יהודי, שם נפצעתי? האם איבדתי את שתי רגליי למען המולדת, או שטעיתי והארץ אינה המולדת שלי? האם עליי להישאר בארץ ולהתבייש בגלל אימי, שאינה יהודייה, או לחזור להולנד ולהתבייש בגלל אבי היהודי?" את התשובה, אני חושב, ענו רבים, עשרות ומאות שקיפחו את חייהם ואת איברי גופם בהגנה על ארץ ישראל ועל עם ישראל, גם אם רק האבא שלהם היה יהודי, והאימא לא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל הארץ פתוחה בפניהם, באמת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לפחות ירדת בדרישות, עודד, פעם ביקשת את הנכד, עכשיו אתה מדבר על הבן, התקדמנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בדיוק, על זה אנחנו מסכימים. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> תקשיבי, הדבר האחרון שאנחנו צריכים הוא ההסכמה שלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, אל תדברי אליי, אני מדברת אל חבריי. לא לפנות אליי. תדברו לחברים שלכם. זה שאני מעירה הערות ביניים – – – << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תוסיף לי זמן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא לדבר אליי, זה שאני פה זה במקרה. אם אני אשמע משהו שיש לי מה להעיר עליו, אני אעיר. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> טוב, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בהמשך לסיפור שלך, עודד, היה רגע מכונן אצלי פה בכנסת העשרים שבו הייתה חקיקה, חוק הלאום. אני זוכרת את זה, כי זה משהו שקורה ונכנס לך לראש ולזיכרון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ישבנו פה בלילה לחוק הלאום, ודיברתי עם חבר הכנסת סמוטריץ', ושאלתי אותו: אם אימא שלי יהודייה ואבא לא, מדינת ישראל היא שלי? הוא אמר לי: כן. אז שאלתי, אם זה הפוך – אבא שלי יהודי, ואימא שלי לא, זה שלי? הוא אומר: לא. ואז הבנתי שאנחנו לא נוכל להיות ביחד, כי ברגע שחבר הכנסת סמוטריץ' – והוא מאמין בזה, זו האידיאולוגיה שלו, הוא לא משחק משחק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זו לא אידיאולוגיה, זו הלכה, דרך אגב. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> זו התורה מהר סיני. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, לא, בתורה זה לא כתוב. הייתה הלכה אחרת, שלפיה פעם היהדות הייתה על פי האבא. אחר כך שינו את זה לפני מספר רב של שנים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מתי? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ומסיבות מאוד ברורות, כי באותן שנים היו מלחמות, היה אונס, והגברים לא היו כל כך בטוחים שהילד הוא שלהם. בואו, תלמדו את זה. כנראה אני כאישה חילונית יודעת קצת יותר מכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גם היום, אגב, יש אחוז לא קטן של גברים שלא בטוח שהם האבות של הילדים שלהם, אולי כדאי לבדוק את זה, זאת הייתה הערת שוליים. בקיצור, באותו ערב הבנתי שעם כל הכבוד לחבר הכנסת סמוטריץ', שבגלל הערכים שלי והערכים שלו אנחנו לא נוכל להיות ביחד. ואגב, אם חבר הכנסת סמוטריץ' היה לומד גנטיקה, הוא היה מבין שלפי כמות הדנ"א בדם, זה שווה לחלוטין. הילד מקבל את אותה כמות של דנ"א גם מהאבא וגם מהאימא. אז יכול להיות שכפי שהיום יודעים לעשות בדיקות דנ"א ליהדות, וזה משרת צרכים מסוימים, אולי כדאי גם להתחשב בכך שמבחינת הגנטיקה, זה מדע. כדאי לקחת את זה בחשבון. מבחינה גנטית זו אותה כמות דנ"א בדם, ולא משנה מאיזה צד אתה קיבלת את זה. << אחרי_כן >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל כאשר מחליטים שזה שייך לי, וזה לא שייך לי – שם לי באופן אישי קרה קרע מאוד לא נעים עם חבר הכנסת סמוטריץ'. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה לא שחבר הכנסת סמוטריץ' המציא את זה, זו לא דעה שלו; זה מהתורה, וזאת ההלכה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה נורא פשוט. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, זה לא מהתורה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה מהתורה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ההלכה היא לא מהתורה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים, תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הלכה עשו אנשים. זה לא כתוב בתורה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כפי שגם לא ברור לי איפה אתה בדיוק גר, אתה יודע, זה יכול להיות כתוב, אבל בפועל יהיה משהו אחר. זה לא כתוב בתורה. אנשים עושים את ההלכה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני בסדר גמור, את יכולה להיצמד לתוכנית הזאת ולראות כמו החבובות, אותו דבר. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מי שקובע את ההלכה הוא לא התורה, הוא אנשים – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לרדת מהבמה, נגמר הזמן שלך. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ולאנשים יש אינטרסים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זמנך חלף, תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה. לא, זמני רק התחיל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> חברת הכנסת מלינובסקי, אם אני הייתי מדבר כל כך הרבה שטויות על הפודיום, זה היה פותח את המהדורה – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> תקשיב, בפודיום אתה מדבר, אני מדברת בכנסת. אתה מדבר בפודיום, בוא – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תפתחי מסכת קידושין דף ס"ח, ושם תראי – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני – – – לשלם מיסים – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לשבת, יוליה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה לשבת. קריאה ראשונה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> את יכולה להמציא יהדות משלך, כמו גלעד קריב, הכול בסדר. אבל היהדות שלנו, שקיבלנו בהר סיני, הולכת אחרי האימא. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל מלינקובסקי זה ביבי. הלוואי עליי כמות הכסף הזאת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מלינובסקי, בסדר, אין בעיה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מלינובסקי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינקובסקי? בסדר, קריאה שנייה. תודה רבה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> בסדר. אז תמלוגים, בבקשה, זכויות יוצרים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. קודם כול, שיהיה לך בהצלחה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> באמת, מה צריך לעשות היום חבר כנסת באופוזיציה? אפרופו, מדברים על משילות או מאבק בפשיעה – אז יש כמה אופציות, למדנו פה מחברינו – חלק מחברינו בקואליציה, אם יש אירוע של ירי מסיבי בלוד עם שישה פצועים, כנראה אני מבזבז את זמני כשאני נוסע לבקר בכל מיני מקומות; מה שצריך לעשות הוא לנסוע על הבוקר ללוד, לקיים מסיבת עיתונאים קצרה, להביא גם כמה חבר'ה שיבואו איתי, להביא את ראש העירייה יאיר רביבו לתת נאום על כישלונה האדיר של הממשלה, של השר, להילחם בפשיעה הנוראית בלוד. ומה אני צריך לעשות כשיש אירועי ירי ומעשי רצח בנצרת? לנסוע לשם ולפגוש את עלי סלאם, ומייד אחרי זה ללכת לרדיו נאס, רדיו שאמס ורדיו בוקרה – כולם בנצרת, ולספר על חוסר היכולת והאימפוטנטיות של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, השר היחיד שישב על כיסאו של השר לביטחון פנים, אדם שהורשע בעבירות פליליות. אבל ככה צריך לעשות חבר אופוזיציה רציני במקום הלא-רציני הזה של הממשלה הזו. כי כרגע אני יושב בוועדת החוקה, ומגיע רצף של חוקים שסותמים – בעצם אלה לא חוקים, זה רצף של הגיגים של יושב-ראש ועדת חוקה או רצף הגיגים שעדיין לא הגיע, של שר, והעסק הזה סותם את הוועדה. ואני אגיד לכם איזה דברים נמצאים על סדר-היום, הם מוכנים, דרך אגב: להביא את החוק של חברות השמירה שעוסק בסחיטת דמי חסות ועושה היפוך; להביא את כל הנושא של חשבוניות פיקטיביות, שהכול מוכן; לטפל בעניין של השוק השחור – לא בהגדרה, זה נמצא, יש מה לעשות, כתוב איך לעשות את זה, יש הצעה כזו; להביא את חוק החיפוש לפה; להביא את חוק האייר סופט שמוכן, עבר קריאה ראשונה, לשכנע, כמובן, את יושב-ראש הכנסת שיסכים גם להצביע בעד, כי בפעם הקודמת הוא התנגד. רק זה – ולעשות חלוקה בין ועדת חוקה, ועדה לביטחון הפנים, ולהריץ את זה. אבל למה לעשות את זה, אם אפשר מחר לשבת בוועדה מיוחדת ולדבר על סמכויות השר לביטחון הלאומי? זה מה שנעשה מחר בבוקר, לא נעשה מה שצריך לעשות מחר בבוקר, נדבר על הסמכות של אדם שלא יודע מה לעשות עם מה שיש לו. מה שיש לו הוא לא רק עמוד פייסבוק, טיקטוק וטוויטר, יש לו ארגונים לנהל, זה לא רק משטרת ישראל. ואם כבר היו רוצים לעשות דבר כזה, מה עם הסמכויות שלו על שירות בתי הסוהר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נגמר הזמן. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> ועל כיבוי האש? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> הזמן שלי נגמר, אני מקווה שזמנה של הממשלה הזו ייגמר מהר. תודה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה אומר כל הזמן: מורשע בפלילים, מורשע בפלילים, אולי תספר פעם במה הוא הורשע? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת הרכבי צרפתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה שהוא אמר "כהנא חי". << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> זה שהוא צייר – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> "כהנא חי". על זה אתם מדברים. מתיישב ונמחק, אמר "כהנא חי". << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> קודם כול, אני מודה לך, ובפעם הראשונה לא הפרעתם. תודה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> כי שיעממת יותר מדי. לא יצרת עניין, סגלוביץ'. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אפרופו כתבי אישום, היה ממש מרגש לראות את כולכם היום יחד עם דרעי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון, מעולה. מעולה, ככה זה כשעושים לאדם מעשה – – – אתה יודע בתור שוטר איך אתם יודעים לתפור תיקים אם אתם רק רוצים. רק כשאתם רוצים, אתם מסוגלים לעשות. אנחנו רואים את זה, יודעים את זה. אתה לא מדבר פה למישהו שלא מבין משטרה. יש לכם כוח בלתי מרוסן, בלתי מבוקר, וכשאתם מסמנים מטרה, אוי לבן אדם שסימנתם. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> וואו, מדהים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> וואו. לא מאחלת לך את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה, נחזיר את הזמן. תודה רבה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בהצלחה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, ברשותכם אני אצטט מספר שופטים פרק ט': "ויגידו ליותם וילך ויעמוד בראש הר גריזים, וישא קולו, ויקרא, ויאמר להם, שמעו אלי בעלי שכם, וישמע אליכם אלהים. הלוך הלכו העצים למשח עליהם מלך". << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> זה המשל על לפיד. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> "ויאמרו אל הזית – –" << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> הבאתי את האטד עליכם. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> "– – "מלכה עלינו. ויאמר להם הזית, החדלתי את דשני, אשר בי יכבדו אלהים ואנשים; והלכתי לנוע על העצים. ויאמרו העצים לתאנה: לכי את, מלכי עלינו. ותאמר להם התאנה, החדלתי את מתקי ואת תנובתי הטובה, והלכתי לנוע על העצים. ויאמרו העצים לגפן: לכי את, מלכי עלינו". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מלכי עלינו. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מלכי, זה מה שכתוב לי כאן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מלכי עלינו, מלכי. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל כתוב קמץ. אז אני אולי העתקתי לא נכון, אבל זה בקמץ. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מלכי עלינו, כן. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> "ותאמר להם הגפן, החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים, והלכתי לנוע על העצים. ויאמרו כל העצים אל האטד: לך אתה, מלך עלינו. ויאמר האטד אל העצים, אם באמת אתם משחים אתי למלך עליכם, באו חסו בצלי. ואם אין, תצא אש מן האטד ותאכל את ארזי הלבנון". שופטים פרק ט', מתחיל בפסוק ז'. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> חברת הכנסת הנלמדת, צרפתי הרכבי, זה המשל על לפיד. אתם המלכתם עליכם את האטד. בור ועם הארץ. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כאזרחית – אפשר להמשיך, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, בוודאי, מה זאת אומרת? << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כאזרחית שומרת חוק ומשלמת מיסים היה לי קשה לראות את העלייה לרגל לביתו של חבר הכנסת דרעי, כולל ראש הממשלה שבא לנחם אותו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא עדיין שר. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> וימשיך להיות שר. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מפגן התמיכה של ש"ס ואנשי הליכוד בחבר הכנסת דרעי. בל נשכח שאתם מעלים על נס עבריין מורשע, ויוצאים במהירות גבוהה על מערכת המשפט. חוסר האמון במערכת נוצר בגללכם. אתם הבעיה, לא מערכת המשפט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בגלל בג"ץ שמתערב בדברים לא שפיטים; בגלל פרקליטות שעושה שימוש לרעה בכוח הבלתי-מאוזן והבלתי-מבוקר שלה, שיהיה לך ברור, מטי. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אפשר למנות את חברי הכנסת – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תשאלי את גל הירש מה הם יודעים לעשות. היום יואב תלם העיד בבית המשפט המחוזי ירושלים, מומלץ לקרוא. סגן ניצב: לא ידעתי, לא ראיתי, לא זוכר. בבקשה – לא זוכר, לא ידעתי, לא ראיתי, ממונים עליי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. עוד שלוש דקות? היא, כבר שתי דקות עברו לה, לך אני מוסיף עוד 20 שניות על ההפרעה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה היה 15 שניות. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> בשביל מה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אפשר למנות את חברי הכנסת שעומדים נגדם כתבי אישום או הרשעות. זו ממשלה שבה חברים עבריינים; ממשלה שנמצאת בניגוד עניינים מול מערכת המשפט. לכן הממשלה תוקפת את מערכת המשפט, דורסת אותה ומרטשת אותה. אנחנו כאנשי ציבור צריכים לשלוח מסר חריף, חד וממוקד לאזרחי המדינה הזאת, לילדי ישראל, כי אין מקום לעבריינות וכי העבריינות לא תשתלם. עלינו לחזק את אמון הציבור – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. עלינו לחזק את אמון הציבור במשפט בשיטה הנוהגת בישראל, בערכים ובחוקים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא בעילת הסבירות. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחרת אל נתפלא אם נתעורר ממש בקרוב למדינה חסרת מוסר, מושחתת ובלתי ראויה. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יואל רזבוזוב – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אחרי שהוכחנו לו שתיירים לא רואים את ערוץ 99, הוא הודיע שהוא עוזב. חבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ייאמר לזכותו שהוא אחד מהח"כים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חבל, באמת, בדיוק, חבל שהוא עוזב. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מתי לפיד ילך בעקבותיו? גם הוא לא נמצא – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עזוב לפיד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מנסה להגיע לחבר הכנסת גדי איזנקוט ואת מפריעה לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני? עד עכשיו הייתי בשקט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לוקחת זמן, סתם. תנו להם לדבר. קדימה, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל הפעם זו לא הייתי אני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את בקריאה ראשונה, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זו לא הייתי אני, אדוני. אתה טועה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זו לא הייתי אני. חברים, באמת. זו לא הייתי אני. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אני לוקח את זה על עצמי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה לא הולך ככה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, דיברתי קודם, והאמת שיצא לי גם אתמול בבוקר, לדבר על נושא האלימות בבתי הספר, ואני שמח שחבר הכנסת טייב נמצא כאן. אז אדוני היושב בראש, אני רוצה לצטט לך מתוך ספרי, שנקרא "עיניים בגב, שישה מבטים על חינוך", סיפור אמיתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> האם עברנו לשיווק ספרים? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, הוא כבר לא נמכר. אני רק רוצה לצטט מתוכו משהו על התמודדות עם אלימות. אני מספר כאן על מקרה שהתמודדתי איתו כמנהל בית ספר סביב מגרש הכדורגל של בית הספר, ואולי אפשר ללמוד מזה משהו: חדר האוכל לא היה מוקד הבלגן היחיד בבית הספר. מגרש הכדורגל היה חשוב לא פחות. באחת הכיתות היה לנו תלמיד, נקרא לו ד', גדול, חזק, קצת מלא. הזהירו אותי שהוא אלים. ידעתי שיש לו רקע לא קל. הוא שיחק כשוער בקבוצה הכיתתית שלו ועצר כמה כדורים שנבעטו לעברו. יום אחד לא הספקתי להגיע למגרש בזמן בתחילת המשחק כשפתאום שמעתי קול ענות – מי שמכיר את המושג יודע; משה רבנו, כשהוא נמצא בהר יחד עם יהושע, הוא אומר: לא קול ענות גבורה ולא קול ענות חלושה, קול ענות אני שומע. כשאתה נמצא בחדר המנהל או במקום בבית ספר ואתה שומע איזה רעש, כבר מהגוון אתה מבין שמשהו לא טוב קורה שם. אז ככה אני מספר: עם השנים למדתי לזהות את הקולות האלו, הם העידו על מהומה. יצאתי מחדר המנהל היישר למגרש הכדורגל. אם המחזה לא היה מבעית, היה בו משהו משעשע. ד', אותו תלמיד, רץ אחרי תלמיד אחר כשהוא אדום כולו, מקלל וצועק. הילד היה קטן ומהיר מד', אבל הוא היה עצבני וכועס ונשבע לסגור איתו חשבון. בכל פעם שהוא התקרב אל הילד, נופף ד' באגרופיו הגדולים. הילד חמק ממנו בזריזות והמשיך לרוץ. אחריו רצו שני מחנכים גבוהים וחזקים וקראו לו להירגע, נזהרים ממנו אך גם דואגים לו. הצטרפתי אליהם, קפצנו עליו ביחד, חיבקתי את ד' בכוח. אחזתי בראשו ושאלתי אותו: מה הוא עשה לך? והתשובה הייתה: הוא קרא לי שמן. הוא התנער ממני בכל כוחו ושב לרוץ אחרי הילד. אחרי שתפסנו אותו שוב לחשתי באוזנו: אם תרוץ אחרי כל ילד שיקרא לך שמן, אתה תרוץ כל החיים שלך. הם מנצלים את החולשה שלך, הם יודעים שאתה יותר חזק, אבל הם גם יודעים שקל לעצבן אותך. אני יודע, אני אלמד אותך איך להתגבר על זה, אני מבטיח לך, עכשיו תעזוב אותו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים, ולא בגלל שאתה מדבר על שמנים. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> התלמיד נשם בכבדות, עמד כשפניו לקיר ובכה. עמדתי בהבטחתי, ליוויתי את התלמיד הזה בשנות התיכון שנותרו לו. כל פעם שזיהינו פיצוץ היינו שם לידו לעצור, להרגיע, להציע אלטרנטיבה לכעס, לנתב אותו לכיוון טוב יותר. חיזקנו את ביטחונו העצמי. כגורם חיובי בבית הספר, הוא הפך לאחד הילדים החיוביים ביותר במוסד, המשיך לשירות משמעותי בצה"ל ובאופן כללי למד לבנות את ביטחונו העצמי לא על הכוח לבד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש המשך לסיפור הזה, אני אספר אותו בפעם הבאה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, זהו. נתתי לך הרבה זמן, כי זה כבר מסקרן. אז תקרא לי אחר כך בפרסה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה, אני מוכן אחר כך לקרוא לך את סוף הסיפור. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גדעון סער – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אינה נוכחת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> – – אינה נוכחת. תודה לעוזרת שלי. חבר הכנסת אלון שוסטר. אורית היא ברשימה? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מתחלפים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן? אתם מתחלפים? אוקיי. אה, נכון. פספוס שלי בגלל שאול, בגלל שלא שתיתי קפה בשעה האחרונה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז באמת דיברתי על זה שכל יום אנחנו קמים לאיזשהו צער חדש בממשלה: שהתקשורת על הכוונת, היועצים המשפטיים על הכוונת, השוטרים על הכוונת, ההפגנות על הכוונת, חופש הביטוי על הכוונת, הלהט"בים על הכוונת. אבל באמת שמה שקרה היום ציער אותי במיוחד כשראיתי את מסיבת התמיכה ביושב-ראש של ש"ס, בנוכחות לא פחות מראש הממשלה עצמו, שזכה למסיבת תמיכה משל עצמו. חשבתי על דברים שאמרה לי הבת שלי בסוף השבוע כשהגיעה הביתה, הבת הגדולה שלי, ואמרה לי: את יודעת, אימא, מה מפריע לי בממשלה הזאת? היא אמרה לי: מה שלומך? איך את חווה את כל מה שקורה? היא אמרה לי שהיא מתחילה לקבל משפטים כמו: תראי, זה דתיים, ככה הם מתנהגים – באים אליה בסוג של טענות. והיא אמרה לי: עוד דבר שאני לא יכולה להכיל, אימא, זה איך ההתנהגות הזאת עכשיו, של הממשלה, של המנהיגות, כאילו חותרת תחת כל החינוך שאנחנו מקבלים כילדים, כבני נוער. קשה לי להבין את כל השיח הזה, מה הם מקדמים, זה בניגוד לכללי התנהגות בסיסיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בת כמה הבת? בת כמה הבת? סתם, אנחנו רוצים לדעת. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואני רוצה לדבר על מה שלי עלה בראש. ומה שלי עולה בראש כבר הרבה מאוד ימים זה צמד המילים "חילול השם". כן, חילול השם. זאת הבושה שלנו, בעיניי. והסתכלתי. חילול השם, אני למדתי בחינוך שלי, אני שמעתי, אבל רציתי להסתכל על ההגדרה של הדבר הזה. ביהדות חילול השם הוא מצב שבו מחולל שמו של האלוקים בעקבות מצבם או מעשיהם של מאמיניו. במסורת היהודית נחשב הדבר לעבירה חמורה במיוחד. חילול השם הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, כשהפן החיובי המקביל למצווה זו הוא קידוש השם. לכן אני שואלת את עצמי האם מה שקורה כאן זה לא חילול השם. יש חילול השם יותר גרוע מזה שבעצם עומדים ומקדשים צפצוף על החוק, עבירות על החוק? הייתי היום בדיון בוועדת כספים. אמר לי הרב גפני, יו"ר ועדת הכספים: אני כפוף רק למעמד הר סיני. ואני רוצה לשאול אתכם, חברי הכנסת, ואותך, היושב-ראש, האם הממשלה הזאת והחברים שלה שמתיימרים להגיד את הדברים האלה אכן רואים עצמם כפופים למעמד הר סיני כשהם אומרים: ניכנס מהדלת, ניכנס מהחלון, נתקן את הכול ונכשיר עבירות? אני חושבת שאין פה רפורמה, אין פה רפורמה משפטית, אין פה כלום. מה שיש פה זה מסע נקמה אישי מלא מלא של ראש הממשלה ושל המשנה לראש הממשלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואני אסיים במשפט שאותי מאוד מצמרר מספר ישעיהו. אתה יודע, אני משתתפת ערה בדיוני ועדת החוקה, שקיבלה את הכותרת הצינית "ציון במשפט תיפדה". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז נסיים בפסוקים הידועים והמצערים מאותו ספר ממש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נסיים. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> "שריך סוררים חברָי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמנים". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא הציטוט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מילא היו דברי – זה. אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> "יתום לא ישפטו" – אז תעזרי לי, תעזרי לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אל תעזרי לה. תני לה לסיים. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> שרייך שוררים וְחַבְרֵי גנבים. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> "לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם". תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה, אדוני, לא זה לא הציטוט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תביא, אני אקריא להם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אלון שוסטר. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> "שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד רודף שלמנים", זה מה שאתם הייתם, לכן שלחו אתכם לאופוזיציה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> השר שלמה קרעי. ברוך אתה ה' – – – שהכול נהיה בדברו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> נראה לי דילגת עליי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא דילגתי, לא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לפי הסדר, תסתכל על הסדר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יעקב אשר לא נמצא כאן, אדוני היו"ר? רון כץ ועמית הלוי לא פה, ואחר כך אלון שוסטר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, מופיע אצלי ברשימה שזה – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא שאכפת לי אבל – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> החליפו, כן, סליחה. זה רשום בעט. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, שיעלו שניהם ביחד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תעלו ביחד. רוצים שני מיקרופונים? אחד ימין אחד שמאל. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, חלילה. נדלג על הברכה בממשלה הזאת. אדוני היו"ר, כנסת נכבדה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא מחויב מבחינה דתית, הממשלה לא השפיעה עליי, הכול בסדר. תהיה רגוע. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, הכול בסדר. אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, בימים האחרונים, בשבועות האחרונים, חבר ממשלה אחד נעדר. אני מחפש אותו בכל מיני מקומות ואני לא מוצא אותו. אתה יודע על מי אני מדבר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לפיד? הוא כבר לא חבר ממשלה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני מדבר על השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע שכל פעם שאני עולה לפה אני רוצה להגיד לטלי תודה, זה רק מוסיף לי זמן כל פעם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מעולה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הפעלתי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נעדר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני חייב להגיד, שמעתי שהוא יצא מכאן, יש כאן מחאה בחוץ של ילדים יתומים של חללי צה"ל, ולכן אני מכבד את זה ואני חייב לציין, כי שמעתי שהוא שם. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> יישר כוח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך אבל מה עוד ראיתי. ראיתי שיש פיצוץ בנתניה, ראיתי שיש יריות בכל מיני מקומות במדינת ישראל, ראיתי שהפשע הולך ומשתולל, ואתה יודע למה? כי מבינים שמי שעכשיו אחראי על הפשע במדינת ישראל לא יודע מה הוא עושה, וכשזה המצב אנחנו נראה את הדברים האלה הולכים ומסלימים, ולצערי זה מה שאנחנו רואים במדינת ישראל. אנחנו מבינים שמי שעשה קמפיין במשך חודשים ודיבר על הביטחון הלאומי והלך בחניונים עם אקדח שלוף נמצא עכשיו במצב שאחרי שבמשך חודשים הוא ניסה להגיד למפכ"ל שהוא המפקד שלו ולמשטרה שהוא הבוס, אז הוא הגיע למשרד והמפכ"ל באמת כפוף אליו והמשטרה באמת אמורה ליישם את המדיניות שלו, אבל אנחנו בשבועות האחרונים לא שומעים מדיניות. אנחנו לא רק שלא שומעים מדיניות, אנחנו לא שומעים את השר. ומפה אני רוצה לומר שאני דואג. לפני הבחירות, בקמפיין, שמענו אותו כמה פעמים ביום, סרטונים, פוסטים, מה לא, כל היום, ופתאום דממה. אז או שאני פספסתי ואני לא יודע, הוא נמצא בכל מקום, או שהתשובה יותר פשוטה ופשוט אין לו מושג במה הוא מתעסק. ואני חייב לומר שנמצא פה סגן השר הקודם לביטחון פנים וניצב בדימוס יואב סגלוביץ', שהזהיר את הציבור ואמר: חבר'ה, תשמעו, זה תפקיד רציני. כשאתם לוקחים מישהו לא רציני לתפקיד רציני, זה ייראה ככה. ואני שואל אותך, יואב, מהניסיון שלך, מה שאתה רואה בחברה הישראלית כשאתה מסתכל על מפת הפשיעה, כשאתה מסתכל על הביטחון האישי של מדינת ישראל, מה אתה חושב? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה זה, שאלון פתוח? תשמע רגע, אני אגיד לך משהו. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו בדיוק הבעיה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה שואל אותו, שלא תצא כמו זה. כי לפי השאלה של עמית סגל בפעם האחרונה זה לא יצא טוב. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> עמית סגל שאל אותך, יואב? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תקשיב, עצרתי את הזמן, אני רוצה להגיד לך דבר אחד. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם עצרת אז בסדר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה משהו קוסמי שאתם חושבים שברגע שנכנסתם לשלטון הכלכלה הייתה מצוינת, כי נכנסתם לשלטון. לא, כי נתניהו דקה לפני זה היה כאן וניהל את הכלכלה והיא הייתה מצוינת. ועכשיו אתם דורשים שבן גביר, ברגע שנכנס, בבום אחד הכול ישתפר. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אענה לך על הכלכלה גם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני ממשיך את הספירה של הזמן, קדימה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אענה לך על הכלכלה. הממשלה הקודמת קיבלה כלכלה בגירעון אדיר אחרי הקורונה, אבטלה בשיא; החזירה כלכלה במצב הטוב ביותר שהיה במדינת ישראל. אבטלה כמעט אפסית, גירעון כמעט אפסי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה ממש קרה גם בשבוע הראשון שנכנסה הממשלה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זה היה אחרי שנה וחצי שהייתה ממשלה פה שהחזירה מעל 30 מיליארד שקל לקופת המדינה, שמזה אתם עושים מסחרה בהסכמים קואליציוניים. המזל – מצד אחד זה טוב ומצד אחד זה רע. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – גירעון – – – הסכמים קואליציוניים. בסיס התקציב – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסיס התקציב. אתם צודקים, אתם צודקים. ראש הממשלה כל כך חלש, שאני במקומכם – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> למה אתם מפריעים לו לסיים? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – הייתי עושה הכול בבסיס התקציב. לא הייתי עושה משהו שהוא לא בבסיס התקציב. ואני רוצה לומר לך משהו, אדוני היושב-ראש. קיבלתם כלכלה עם מעל 30 מיליארד שקל בתקציב, עם כמעט אבטלה אפסית. בוא נראה לאן אתם תובילו אותנו, כי לפי ההסכמים הקואליציוניים צריך 100 מיליארד שקל רק בשביל לרצות אתכם, ועוד לא התחלתם אפילו את הדרך. אז אני מציע לכם טיפת צניעות, ואפשר ללמוד מהממשלה הקודמת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כל ממשלה וההוצאות שלה. אתה יודע מה ההוצאות הקודמות? לא נתווכח על זה. אבל תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש תוצאות, אבל. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> רון, גמרתם לבזבז את כל הכספים הקואליציוניים שלקחתם? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> איזה כספים? איזה כספים? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אוהו איזה כספים. שברתם את כל השיאים – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> קרעי, איזה כספים? אתה היית פה, אתם דיברתם על כל מיני פייקים שראש הממשלה שלך אמר שזה שקר. ראש הממשלה שלך אמר שזה שקר. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לא סתם הציבור לא מאמין לכם. לא סתם. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה שומע את הציבור, 130,000 איש שהיו במוצ"ש אומרים לכם חלאס. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אלון שוסטר, תתחיל לעשות אימון, הינה זה מגיע. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> ספרת אותם אחד אחד, 130,000? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תגיד, הגיסה של לפיד עדיין עושה קופה – – – << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> בוקר טוב, כבוד היושב-ראש, בהצלחה בתפקיד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חברותיי וחבריי, מכל המשימות החיוניות ליציבות החברה שלנו, חבריי אשר בקואליציה, מכל אתגרי הכלכלה של המשק המשותף לנו, מכל האיומים האסטרטגיים שמופנים כלפי מדינת היהודים הזו, האחת, הנס הזה שקרה לנו, קעקוע מערכת המשפט זו המשימה הקדושה בעיניכם? אם כבר הופנה מבטכם אל עבר מערכת המשפט, במקום לעשות את כל הדברים הראויים שיש לעשות עכשיו, ויש עבודה גדולה, שהלוואי והיינו מתמקדים בה, אם יש את נפשכם לסייע לשיפור שלה, לסייע לאזרחי המדינה שזקוקים לה לשם עשיית צדק ולשם הגנה משרירות לב אפשרית של השלטון, של כל שלטון, מה שבאמת זקוקה לו מערכת המשפט שלנו זה בעיקר תוספת משאבים. לא התעללות בשופטים המצוינים שיש לנו, אלא תגבור היכולת שלהם להתייחס בכובד ראש לכל נושא ולכל בעל דין שניצב בפניהם. אם צריך משהו, חבריי אשר בקואליציה, זה לא טורנדו של חקיקת אימים, אלא כוח אדם איכותי שייתן שירות יעיל ומהיר לכלל בני ישראל שנזקקים למערכת המשפט. אבל זה שקוף. כל כך שקוף שבחרתם בבליץ חקיקה וברצף בלתי נגמר של יוזמות תוקפניות בכדי למוטט את כושר העמידה שלנו ואת האמונה שלנו ביכולתנו לעמוד בנחישות אל מול הפגיעה בקודשי האומה, שהם נשמתה החופשית, המשטר הדמוקרטי שלה. ובכן, אתם טועים, טועים בענק. אויבים מבחוץ טועים לחשוב שהדמוקרטיה שלנו, של כולנו, מבטאת חולשה, ולהבדיל, יריבים מבית טועים בהערכת המחויבות של מיליוני ישראלים – מיליוני ישראלים – להגבלת הכוח של השלטון, של כל שלטון, גם כשהוא נבחר כדין. כך ראוי בחברה חופשית. ההצעות שמועלות בתחושת בהילות מופקרת מפספסות לחלוטין את צורכי המערכת שבשמה לכאורה אתם באים. זה מוכיח בעליל שלא טובת המערכת לנגד עיניכם, אלא הרצון להשתלט על כל גורם שמגביל את שלטונכם. כך בכוונתכם לרמוס את מערכת המשפט העצמאית, את התקשורת החופשית, וחלילה גם את חופש הביטוי, התנועה והבחירה של מתנגדיכם הפוליטיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח. חבר הכנסת מיכאל ביטון, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תראה מה זה, מהחברים שלך אין לך אהדה כמו פה, יאללה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הרסו לך את הפריימריז. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> התעוררתם? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני רואה שאתה מרוצה מהפידבקים. יאללה, לקחת זמנים. בהצלחה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לקחתי לו מרגע שהוא יצא. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> תן לו את הזמן שלי גם. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> ביטון, יש לך את הסימן של הכרית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – בהצלחה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עמידר מנהלת 37,000 דירות ציבוריות. 45% מהן נבנו לפני 50 שנה. רק 34% מתוכן, לפי דוח של עמידר, תקינות; 42% תקינות אך ישנות; 20% – תיקון נקודתי, ו-4% לא תקינות ומצריכות תיקון מקיף או לא ראויות למגורים. עמידר ביצעה שיפוצים ב-30%–40% מהדירות. הם העריכו שצריך לשפץ 2,000 דירות בשנה. בפועל שיפצו רק 970 דירות. הדוח הזה הוא חמור, ומעיד על תפקוד ירוד של חברה לאומית, בעצם החברה הגדולה בישראל. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אל תוסיף לו זמן על זה, אנחנו לא מפריעים לו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא מפריעים לו – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חברת עמידר מסיימת שנים ביתרות תקציביות, לא משפצת את הבתים, מעניקה שירות גרוע לאזרחים, גובה גינון בבניינים ולא עושה גינון, ובעצם מתהדרת בכך שהיא תעשה תוכניות להתחדשות עירונית – למשל בירושלים במתחם שבו יש כמה מאות דירות והיא יכולה להפוך אותו למעל 1,000 דירות, היא לא מתחייבת להוסיף דירה אחת של דיור ציבורי. גוטליב, כשאת היית פה ודיברת על היחס לילדים עם צרכים מיוחדים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, מיכאל, אל תיעלב ממני. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – אז את דיברת על דברים שמדם ליבך. אני הייתי בנאום הזה. אני, בניגוד אלייך, ישבתי באולם ושמעתי אותך מדברת על היחס לאנשים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, אתה רוצה שאני אקשיב בקשב רב? אני מסכימה לכל מה שאתה אומר על עמידר. אתה רוצה שאני אקשיב לך? אז תגיד לי, אז אני אקשיב. רוצה שאני אקשיב, אני אקשיב בכבוד. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה. אני רוצה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. בגלל שהקשבתי לנאומים בני דקה שלך, המופלאים, על עמידר, ובגלל שאני מסכימה איתך – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, את בקריאה שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא פנה אליי. אבל הוא פנה אליי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא נעים, את יודעת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא פנה אליי. אבל אדוני, הוא פנה אליי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא פנה אלייך וביקש שתקשיבי לו. אני אוסיף לו עוד דקה בגלל הנושא שהוא מאוד חשוב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רציתי להגיד לו, אדוני היו"ר, שאני מקשיבה לנאומים בני דקה שלך שהם על עניין הדיור הזה, ולכן אני מצויה בו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היא מקשיבה לך, בוא נמשיך. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה נחשב הקשבה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה אצלה ככה הקשבה, כן. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, היא יודעת להקשיב כשהיא רוצה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן? בוא נראה. תני לנו דקה של שקט, בואו נראה. אנחנו התערבנו פשוט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אתם רוצים? אני – – – הוא קרא לי. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> היושב-ראש, לא הפרענו לו, מה אתה מוסיף לו? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה אירוע שפוגע במאות אלפי ישראלים, שמשלמים מחיר יקר על חברה ממשלתית לא מתפקדת. היא היחידה ששולטת ברוב הדיור הציבורי בישראל, וחוסר התפקוד שלה נמשך עשרות שנים. יש חברה אחרת, שנקראת עמיגור, חברה קטנה, שמתפקדת ואפילו בונה בתים חדשים של דיור ציבורי, ואפילו מתחזקת טוב, ואפילו אנושית, ואפילו מקבלת מחמאות מהאזרחים. יש מחסור אדיר בדיור ציבורי. אנשים ממתינים בתור וסובלים. אבל הקצת שיש לא מנוהל, ולכן בעצם אנחנו באנו ואמרנו – הינה חברה שאתה יכול לסגור, קרעי. בואו נסגור את עמידר, נעביר את כל הבתים לעמיגור ונקבל שירות וטיפול טוב לאזרח. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אם זה בעניין של לסגור, אני בעד. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה בעד. אני ידעתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ובלבד שניטיב את מי שצריכים את הדיור הציבורי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בדיוק. החוצפה של עמידר זה עוד לספר שהיא רווחית. מישהו ביקש ממך להיות רווחית? ביקשו מכם לתחזק, לשרת, לעשות גינון, להביא דירות תקינות, לא להחזיק סתם בתים ריקים בבאר שבע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> דירות נגישות לנכים. הם לא משקיעים בנגישות לנכים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ויש בתוך זה בעיה אדירה. בתוך זה יש מחסור של מאות דירות לבעלי צרכים מיוחדים, שהם בעדיפות בדיור הציבורי, ולא עומדת לרשותם דירה, כאשר הם היו יכולים לסגור קומות עמודים ללא מעלית ולאפשר לעוד נכים לקבל בית. לכן הצעת החוק שלי באה ואומרת, קרעי, בואו נסגור את עמידר, נעביר את הדירות לעמיגור, ובואו נבנה מודלים חדשים להרחיב את מאגר הדיור הציבורי בישראל. אני מתבייש שכשהיינו מדינה ענייה, היינו שלושה מיליון איש בשנות השבעים, היו לנו כ-200,000 דירות; אנחנו מדינה עשירה עם כ-10 מיליון איש, ויש לנו 50,000 דירות. משהו איבדנו בערבות ההדדית שלנו. ואגב, דיור ציבורי היה יכול להינתן לסטודנטים, לזוגות צעירים, היה אפשר להרחיב – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, אני הוספתי לו שתי דקות ממני. זכות הדיבור שלי, אני ויתרתי על שמי ברשימה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה את מסמנת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כמה זמן הוא מדבר? כמה זמן? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה את מסמנת? תן לי. אני לא מבין, אתם מנהלים את המליאה שמה? אני לא מבין את זה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אני נהנה לשמוע את מיכאל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עד שאנחנו עוסקים בנושא שהוא בנפשנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. עבר זמנו, בטל קורבנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אגב, אני רוצה להוסיף. אני מקבל חמש פניות ביום בנושא עמידר והנושא מאוד חשוב, לכן העברתי לו שתי דקות ממני. ועם ההפרעות שלך עוד דקה אחת מגיעה לו, אבל בוא נסיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא הפרעתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה חשוב מאוד. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואטורי, שיחקת אותה, והמשך יבוא. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דוד אמסלם – אינו נוכח. חבר הכנסת – השר שלמה קרעי, בבקשה, חצי דקה, אני רושם. עכשיו תסכם את כל מה שקראת באמצע, עם כל קריאות הביניים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> חצי דקה, כן. אדוני היושב-ראש, אני עליתי כאן לברך אותך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה יושב כאן כבקי ורגיל, מנהל את זה בטוב טעם כאילו אתה בעל ניסיון. יישר כוח, תעלה ותצליח והצלחתך הצלחתנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת הרצנו לא נמצא כאן, אז אני אגיד במילה אחת. אנחנו לא ניתן שהציבור ישלם פעמיים על תכנים שהוא כבר שילם עליהם. הציבור במשמרת שלי יקבל את הדברים בחינם. לא יהיה כאן תשלום כפול על תכנים שכבר הציבור שילם עליהם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, לא עשית לי גימטרייה, משהו, או שתחשוב על זה לפעם הבאה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נחשוב על זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח; חבר הכנסת דני דנון, רשום לי פעמיים, לא יודע למה – גם לא נוכח; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, איפה היא? אני לא רואה. הכול טוב. רציתי להגיע לחברת הכנסת – – – << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אדוני יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, אני רואה שיש כל הזמן ריבים או ויכוחים, כמה היו. 100,000, פחות, היום ראיתי ספירה של 40,000 איש. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> כמה המקום מכיל? << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני כמובן מדברת על ההפגנה הגדולה שהייתה ביום שבת. כל מי שהיה שם אולי לא ספר, אבל בהחלט ראה שבאו כל כך הרבה אנשים, לא רק לשם, לכל רחבי הארץ. אז אני רוצה לנצל את הזמן הזה ולהקריא מכאן את כל השמות של הארגונים שבאו, שהם ארגונים שהם לא של פוליטיקאים, וזה מה שיפה במחאה הזו: מחאה שבאה מהשטח, מחאה בלי ידיים של פוליטיקאים. אז זאת הרשימה, ואפשר להבין שיש כאן הרבה יותר מ-100,000 איש, ויהיו גם יותר, כמו שאמר חבר הכנסת גדי איזנקוט, אולי גם נגיע למיליון יום אחד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לפי הספירה הזאת יכול להיות שתגיעו למיליון גם מחר בבוקר. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> כבר בשבוע הבא. בסדר גמור. ראיתי את ההפגנות שלכם, 1,000, 2,000, 3,000 גג, כשנתניהו הגיע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תלוי מי סופר, תלוי מי סופר. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> מאה אחוז. כן, ראינו, ראינו את התמונות. נלחמים על הדמוקרטיה, קריים-מיניסטר, מחאת ההייטקיסטים, מאבק הגלימות, התנועה לאיכות השלטון, זזים, חמש חמש חמש פטריוטים, מחאת הסטודנטים, למרות שלא נותנים להם כל כך להפגין, צו 8 אזרחי, המטה הגאה למאבק בפסקת ההתגברות, התנועה הדמוקרטית האזרחית, מובילי הגשרים, החזית הוורודה, קומי ישראל, לוחמים לשלום, שלום עכשיו, מסתכלים לכיבוש בעיניים, מחאת הרופאים, ארגוני הקהילה הגאה, תנועות הנוער, פורום אנשי חינוך לזכויות אדם, עמק שווה, שומרות ושומרים על בית משותף, דרכנו, מחאת התלמידים, מצילים את הדמוקרטיה, איתך-מעכי – משפטניות למען צדק חברתי. << אחרי_כן >> בונות אלטרנטיבה, מחאת העם – חיפה, הפורום החילוני, שופטים בדימוס, פעילי בקעת הירדן, מחזקים, הדרום מתעורר למחאה, כלכלנים בכירים, תורת צדק, חומת מגן לדמוקרטיה, כן למחנה השינוי והאחדות. וזו רק רשימה חלקית – – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> כל זה תחת השמאל ועמותות השמאל הקיצוניות שמממנות אותם. כל זה תחת עמותות השמאל. אה, גדי – – – << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> השמאל שלא רצה לקבל אותך למפלגת העבודה, מירי רגב, נזכיר לך את הכתם הזה בעברך. ואנחנו נמשיך ונשמע ונקבל את כל מי שרוצה להפגין, כולל את אנשי הימין, שבאו למחאת חיפה ועוד יבואו לדרום. וראינו בבאר שבע כבר 2,000 מפגינים ואנחנו נראה עוד ועוד הפגנות ושביתות, כמו שיש מחר ובשאר השבוע, ומחאות שילכו ויתרבו במהלך החודשים, השבועות הקרובים, בארץ, כי אין לנו ברירה אחרת, וזה מה שאנחנו נעשה כולנו ביחד. זאת המחאה של כולנו. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. בבקשה. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, במחילה, אני לא רוצה חלילה להישמע מטיפה, אבל אני מסתכלת על הדיון, על איך שהוא מתנהל, על מה שקורה כאן במליאה, ואני מתכתבת עם מה שהיה לנו היום בוועדת החינוך, דיון חשוב, דיון חשוב מאוד, בנושא של אלימות במערכת החינוך. וזו לא פעם ראשונה שאני אומרת שהמערכת היא מיקרוקוסמוס של החברה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היום אנשים שלך קראו לחברים שלי מש"ס שקרנים. טייב, קראו לך שקרן היום. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בואו נסתכל על עצמנו, על תרבות השיח, על חוסר הכבוד, על מה שקרה בבית הזה רק היום בצוהריים וקורה בכלל בימים האחרונים סביב הסיפור של דרעי. מרגע שהייתה פסיקה אנחנו שומעים כמה נעשה עוול לאיש הזה. על איזה עוול אנחנו מדברים, חברים? אנחנו מדברים על אדם שהורשע פעם אחת, ישב בכלא, הורשע פעם שנייה, נמצא בתקופה של מאסר על תנאי – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו בעד – – – << דובר_המשך >>יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):<< דובר_המשך >> – – ופה, בבית הזה, עסוקים בלעלות לרגל ולהפוך אותו לקורבן. מה יחשבו הילדים? ואגב, באותה נשימה, היום, כשכולם התכנסו אצלו בחדר כדי לתמוך, אנחנו שומעים על ילד שמכה את המורה שלו, ואני שואלת אתכם: מה אתם מצפים שהילדים יחשבו כשהם רואים אותנו מתנהלים כך, כשזה הגיבוי שאנחנו נותנים למי שעובר על החוק? כשהחוק מבחינת הבית הזה – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> זאת מערכת החינוך הרקובה שלך – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – חוק המרשים הפלילי – – – אשת חינוך – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כשהחוק מבחינת הבית הזה הוא המלצה. יש פה ממשלה – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> הוא היה בראש חוצות של הקמפיין שלכם. די עם הצביעות. עד מתי הדו-מוסריות הזאת? << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אענה לך על זה. הוא היה על שלטי החוצות שלנו כראש מפלגה. אף אחד לא מינה אותו לשר, וכשבוחרים בבחירות – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – שר בממשלה שלכם – – – די עם הצביעות הזו – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אסביר לכם, אני אסביר לכם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אסביר לכם שיעור קטן באזרחות. הבחירות הן בחירות לכנסת. חברים, כל עוד החוק התיר לו והשופטים התירו לו ויו"ר ועדת הבחירות התיר לו להתמודד לכנסת, אנחנו מכבדים את זה. אפשר לאהוב את זה, אפשר לא לאהוב את זה, אבל אנחנו מכבדים את זה. מכאן ועד להפוך את זה למצב שמדינה שלמה צריכה לראות איך ראש הממשלה וכולם נוהרים לביתו ומחזקים אותו ומדברים על עוול שנעשה לו על ידי בית המשפט, עושים דה-לגיטימציה למערכת המשפט אל מול אדם שעבר על החוק פעם ועוד פעם ועוד פעם – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> הפסקנו להיות הסמרטוט של השמאל. הפסקנו ממזמן להיות הסמרטוט של השמאל – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תקשיבו לי טוב, אנחנו אשמים בכל מה שקורה בחברה הזו. חוסר המשילות, הפשע שמשתולל בחוץ, האלימות שיש בחוץ, הכול תוצאה של מה שקורה כאן. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> הייתם שנה וחצי בממשלה, למה לא טיפלתם בזה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הזמן תם. אל תפריע לה לסיים. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ולכן אני אומרת פה, חברים יקרים, בואו ניקח אחריות רגע על עצמנו, כל אחד במקום שלו, ונעזור לחברה הזו להעמיד את עצמה בחזרה למעלה, ולהפסיק עם כל מה שאנחנו רואים שמשתולל שם בחוץ. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. הממשלה, עדיין אין 30 יום לחקיקה, אז זה כבר – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> בהחלט יש לנו הרבה מאמץ להרים את החברה הישראלית מלמטה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גדי איזנקוט, בבקשה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> עוד נחזיר את הזהות היהודית של המדינה, נחנך את הילדים ללמוד תנ"ך, אל תדאגי, הכול יחזור על מקומו בשלום. מה שהרסתם שנה וחצי נתקן. אני מבטיח. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אל תשקר – – – כל המדינה הזו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש, בואו ניתן לחברנו לדבר. תודה. << דובר >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אשתדל לדבר על הנושא שנמצא על הצג – העברת סמכויות בנושא מאוד חשוב, מורשת קרב, מורשת מלחמת ששת הימים, 56 שנים לאיחוד של ירושלים. נראה לי קצת מוזר שלוקחים את הנושא הכל-כך חשוב הזה מאחריות של שר ומעבירים את זה למשרד ראש הממשלה, שעסוקים שם מאוד. אני רואה כמובן חשיבות גדולה מאוד להנחלת מורשת הקרב, מלחמת ששת הימים, איחוד ירושלים, גבעת התחמושת, מתוך הבנה שלמורשת קרב וחיזוק ההבנה אצל דור העתיד יש חשיבות גדולה מאוד. השנה מתלכדים כמה תאריכים. לצד הזה זה 100 שנים למאמר של ז'בוטינסקי על קיר הברזל, לכולנו זה 75 שנים למדינת ישראל, 50 שנים לפטירתו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון ו-50 שנים גם למלחמת יום כיפור, תזכורת לכולנו על הנחיצות של עוצמה צבאית וכוח מגן. מורשת קרב וחינוך הולכים בעיניי ביחד, והעובדה שהיום מתגייסים רק 67% מחייבי הגיוס במדינת ישראל צריכה להדאיג כל אחד פה. זה מספר שהולך ויורד באחוזים עם השנים. היקף הצעירים והצעירות והמסיימים הם קצת יותר מ-50%. נתון בעייתי מאוד. מהסיבה הזאת הערבות ההדדית, הסולידריות בחברה הישראלית, זה בעיניי המרכיב החשוב ביותר ביכולת שלנו להתמודד. ולכן אני חושב שחיזוק מורשת קרב וחינוך, בדגש על החינוך הממלכתי במדינת ישראל – ואולי זה המקום להזכיר ש-86% מהמתגייסים לצה"ל באים מה-55% של החינוך הממלכתי במדינת ישראל, למי שחושב לפגוע בחינוך הממלכתי. הנקודה הנוספת היא שצה"ל צבא העם. צה"ל צבא העם נראה לדור שלנו כדבר מובן מאליו. כשאני מסתכל קדימה על דברים שקורים פה ועל רצון להעביר פסקות התגברות ורצון להתגבר על קשיים פוליטיים – מי שירים יד על צה"ל כצבא ועל חוק גיוס, עם כל הקשיים שלו, ייצור טרגדיה שהיא תהיה נחלת כל מי שיושב פה. ואני מקווה שהגישה של חינוך ממלכתי, גיוס לשירות למען המדינה וחינוך למורשת קרב ילכו ביחד. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אין על החינוך הצבאי, בדיוק על השנייה סיימת. חבר הכנסת עידן רול. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מוקדם יותר היום פורסם הדוח השנתי של ה-INSS, בטח חלק כבר קראו אותו, שבעצם מפרט את מפרט האיומים שאיתו מדינת ישראל הולכת להתמודד ב-2023, והאיום המרכזי, האיום שמוצב בדוח הזה כאיום המרכזי – ואני מזכיר שיש איומים נוספים וגדולים וקשים, כמו האיום האיראני, שאנחנו פועלים איתם – זה האיום של מהלכים אנטי-דמוקרטיים שעשויים להחליש את הדמוקרטיה הישראלית, עשויים לפגוע בעצמאות בית המשפט, וכתוצאה – ביחסים עם ארצות הברית; ארצות הברית – אני מקווה שכאן במליאה עדיין הממשלה לא הולכת לקפוץ ולהגיד שארצות הברית זה ישראל הראשונה, שמאלנים, עוכרי ישראל ודעתם לא רלוונטית. אני מקווה שאנחנו עדיין לפחות בגדר השיח שמבין שארצות הברית היא הידידה הקרובה, החשובה והאסטרטגית ביותר שלנו. כשה-INSS מדברים על פגיעה ביחסים עם ארצות הברית הם מדברים על משהו שכל אחד שנמצא בקשר עם הקהילות של אחינו ואחיותינו בארצות הברית, עם נציגי ממשל, עם חברי קונגרס, כבר מרגיש מתחת לפני השטח. אנחנו רואים חדשות לבקרים סנטורים, חברי כנסת, חלקם מהטובים ומהתומכים הנלהבים והפומביים ביותר שלנו לאורך השנים, אומרים: חברים, קורה פה משהו שמבחינתנו הוא מדאיג. וזה הזמן לומר עוד פעם: ארצות הברית ומדינות המערב – אחת הסיבות למעמדנו הרם בעולם, זה לא רק עניין אסטרטגי וביטחוני אלא זה גם עניין של שותפות ערכית, של like minded countries. כשהם מסתכלים על הממשלה החדשה והם רואים את הניסיונות לחבל בדמוקרטיה ולחסל את מערכת המשפט, הם יודעים מה ההשלכות של זה, מה ההשלכות המדיניות, מה ההשלכות הכלכליות, מה ההשלכות הערכיות – מדינות שמגדירות את עצמן כבעלות הברית המרכזיות שלנו. ארצות הברית – הנגזרת של פגיעה אפשרית במערכת היחסים שלנו עם ארצות הברית היא אין-סופית. יש לזה נגזרת ביטחונית, יש לזה נגזרת כלכלית, יש לזה נגזרות שמשפיעות על כל שאר האיומים שה-INSS מתאר, כמו הזירה הפלסטינית, כמו איראן, כמו כל מהלך שהוא. היוהרה המטורפת שהממשלה הזו חוטאת בה עוד לפני שקמה – ומאז שקמה בכלל עפים על עצמם ב-200 קמ"ש – מגמדת, מייתרת, לועגת לכל איום אפשרי ולכל נורת אזהרה שנדלקת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> ארצות הברית לא פה כדי לרצות אותנו. הם בוחנים את סולם הערכים שהממשלה הזו מקדמת, וכמו ה-INSS, גם אני כאן לומר שאנחנו ניצבים בפני אפשרות לפגיעה משמעותית ואולי בלתי הפיכה ביחסים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום בבוקר השתתפתי – איפה יוסי טייב, יצא? אתמול השתתפתי בדיון בוועדת חינוך על אלימות כלפי מורים במערכת החינוך, והאמת שנחרדתי. המחקר המראה ש-45% מהמורים חוו אלימות פיזית ומילולית, פגיעה ברכוש והטרדות מיניות ואלימות ברשת מצד תלמידים. האלימות כלפי מורים, מסתבר, היא אחת הסיבות לנשירת מורים ממערכת החינוך בשלוש השנים הראשונות לכניסתם לעבודה. הקורבנות, בעיקר המורים הוותיקים שבהם, לא פונים לעזרה. ההשערה היא שהמחיר שהמורה ישלם על הודעתו שהיה קורבן תעלה לו במוניטין התעסוקתי שלו. הוא יצטייר כמורה חלש ולא מקצועי שלא יכול לשלוט בכיתה. אין גיבוי מספיק ואין גורמי סיוע. כולם יודעים שזה מקצוע, מה שנקרא, נשי, יש בו רוב של נשים. למעשה כ-86% הן מורות, ולכן אנחנו למעשה עדים לתופעה של אלימות נגד נשים. אני לא אשת חינוך, אני לא מתיימרת להיות כזאת, אבל פעם הייתי תלמידה והיום אני אימא, וכמובן שאני לא מדברת בהכללה על כולם, אבל כן יש תופעה, לפחות לדעתי, של שחיקת מעמד המורה בישראל יחד עם עליית מעמדם של הנסיכים והנסיכות של הבית. מורים מעידים בוועדה כי הם מרגישים שכדאי להם להצטייד בעורכי דין כשהם מגיעים למוסדות החינוך. במקום להודות להם על שבחרו במקצוע הכל-כך קשה הזה, הלא-מתגמל, אנחנו עוד באים אליהם בטענות כל היום וכל הלילה, ואם הם שורדים אותנו, והם שורדים את השרים והמנכ"לים המתחלפים להם מדי שנה ומשנים להם סדרי עולם, בכל פנייה, הרמת קול או עונש שניתן על ידי מורה מייד מתערב ההורה וצועק ומשפיל את איש או אשת החינוך: איך העזת להעיר לנסיך שלי? יש לי ילד בכיתה י"ב, ולדעתי, ורק לדעתי, חלקנו מגדלים דור מפונק, נותנים להם תחושה שהכול מגיע להם. תסלחו לי, אבל עלינו לחנך קודם את עצמנו, ההורים, כי עם כל הכבוד למערכת החינוך, הדוגמה האישית בבית היא הבסיס לחינוך. אם אתה מקלל בכביש, נוסע במהירות מופרזת, עוקף ממתינים בתור כי מגיע לך, אל תתפלא שהילד שלך ינהג כמוך. אם את רודה בדיילות אוויר במטוסים, בצוות רפואי שלא הגיע מהר מספיק לראות את הילד שלך, או מתנהגת בזלזול לנותני שירות, אז מה פלא שהילדה שלך מעיזה לזלזל במורה שלה בבית הספר? הורים יקרים, נכון, המערכת לא מושלמת. יש מה לשפר, יש צפיפות בכיתות, חומרי לימוד לא השתנו עשורים, אבל בואו נתחיל מכך שנגדל פשוט ילדים רגילים, שלפעמים הם נפלאים אבל לפעמים הם גם מעצבנים, אבל מה שבטוח, הם לא נסיכים. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, אם אתה לא רוצה, לא חייב. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני אף פעם לא אומר לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נראה לי שהערתי אותך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא. בוקר טוב. אדוני היושב-ראש, סוף שבוע מדמם בלוד: שישה תושבי לוד נפצעו בארבעה אירועי ירי בסוף השבוע האחרון, אב ובנו נורו שלשום בשעות הצוהריים ונפצעו באורח בינוני, גבר ואישה נפצעו ונורו, בשבת נורתה ילדה מירי שנורה מכיוון ענאתא לכיוון פסגת זאב, והלילה רק, תשימו לב, תגלשו ב-ynet ותראו את הפיצוץ העז של מכוניות בנתניה, חיסול בין עבריינים. ואני שואל, איפה השר בן גביר? לאן נעלם השר בן גביר? חסרה לי דמותו המנופפת באקדח בכל זירת אירוע, מפציר, מדבר אל המיקרופונים, אל המצלמות, ומבטיח כי הוא ימגר את הפשיעה ואת הטרור, ושקט יבוא אל המדינה. והלוואי ויעשה את זה. אבל לאן נעלם השר בן גביר? חסרה לי באמת דמותו עם האקדח, המאיים, המדברר. דיבורים לחוד ומעשים לחוד. 12 הרוגים מאז תחילת החודש. 12 הרוגים מאז תחילת החודש. ועל מה הוא דן עם בכירי המשטרה? איזה הודעות יצאו ומה סוגן, לאחר ההפגנות בתל אביב, ירושלים וחיפה. זה מה שעניין אותו. איך לדברר את הודעות המשטרה. הבוקר – אתמול בבוקר, אנחנו מאבדים כאן את הזמנים – קיימתי דיון בדוח חמור מאוד של מבקר המדינה בוועדה לביקורת המדינה בנושא ערים מעורבות והאירועים הקשים שהיו בערים המעורבות. הדוח הזה הוכן לפני שמונה חודשים. המשטרה הייתה צריכה לקרוא, להכין את עצמה, להפיק לקחים, לתכנן כוחות, תשובות. הוזמנו לוועדה לביקורת המדינה מפכ"ל המשטרה ומפקד מג"ב לדון בדוח מאוד מאוד חשוב. אמרו לי: אין לנו זמן, בבקשה תדחה. דחיתי בעוד שבועיים, והם קיבלו הוראה מהשר לא להגיע לוועדה ולפגוע בכנסת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים, נגמר הזמן. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם היית אומר לי חצי שנייה אחרי זה בסדר, אבל אמרת לי עוד שלוש שניות לפני. תן שיסתיים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו כבר חמש שניות אחרי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו אני מדבר איתך אחרי. אבל הסתכלתי על השעון, אני מקפיד בול. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא יודע, היה פה יושב-ראש לפניי, בקדנציה הקודמת. למדתי ממך דבר או שניים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לכן אני אומר, תן לשעון להסתיים ותגיד. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתיים ואמרתי. חבר הכנסת נאור שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, לפני שאתה יורד, הערה קטנה על זה שהוצאת אותי פעם קודמת, רציתי לסגור איתך חשבון מעל הדוכן. כשהשר פנה אליי, מן הסתם יש לי את הזכות לדבר אליו ולענות לו. אז לא היית צריך להוציא אותי. אבל בסדר, נו, זהו, אתה לא יכול לחזור. זהו, בוסו אמר שאין, אתה לא יכול לחזור יותר. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> הוצאתי אותך בגלל שתקפת אותי, לא בגלל – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא דיברתי אליך, דיברתי לשר. אל השר, אל השר דיברתי, אבל בסדר. אני אגיד, הקצף והשצף שהיו קודם עם שר התקשורת היו סביב איזה משהו שבו הוא מנסה כל פעם להוכיח שאני טעיתי או שהוא צודק על מחירי הארנונה או הקפאת המשכנתאות. אם אתם זוכרים, באמת היה את הסרט אצל משפחת מנגיסטו, לדעתי זה היה בקמפיין הבחירות, שבו דיבר אז יו"ר האופוזיציה, מועמד לראשות הממשלה, ואמר שהוא הולך להקפיא את מחירי המשכנתאות, נכון? יום אחרי זה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אגב, לא צריך אותו. כל אזרח יכול להקפיא את המשכנתה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, מיקי, אל תיכנס עכשיו לפלפולים. אבל יום אחרי היה באמת איזה חוסר הבנה או רצון שנייה להבין מה זה אומר, מה ההשפעות, אם בכלל יכול ראש ממשלה להתערב בהחלטות של בנק ישראל וכו'. ואז, למרות שזה היה סרטון ערוך – וכולנו עשינו קמפיין בחירות ואנחנו יודעים מה זה לצלם סרטון, נכון? כמה פעמים אנחנו עושים חזרות, אנחנו עושים בריפים, יש מעבר, ובטח ובטח אנחנו עוברים על החומר שבו אנחנו מתעסקים. אז נניח בצד את זה. התפרסם אחרי זה שהוא התכוון למחירי – מה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הארנונה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הארנונה, תודה רבה. וזה בדיוק כמו שאני אמרתי. ואז אמרתי: אני רוצה לראות איך אתה מקפיא את מחירי הארנונה בזמן שחלק מהעיריות, כפי שאנחנו יודעים, כבר העבירו תקציב, העבירו תקציב והעבירו עם מחיר ארנונה, נכון? עם צו הארנונה, ראש עיריית ירוחם לשעבר. אז בוא, אני רוצה להבין איך אתה משפה את העיריות שכבר העבירו תקציב. בואו נניח שהעלו את מחירי הארנונה באופן יחסי ובאופן של טייס אוטומטי וכל מיני כזה, אז איך אתה משפה אותן? ועל זה לא הייתה תשובה. אז הוא אמר: לא, התבלבלת, זה מחירי המשכנתה. אמרתי לו: לא, בוא תראה לי איך אתה משפה את העיריות, שכבר העלו. ואז ישב שר אוצר – והוא פנה לשר האוצר, לא זכור לי שהוא קיבל תשובה, אבל נניח – אולי שר האוצר אמר: וואו, לאן אתה מכניס אותי, אני לא יודע בכלל אם אני יכול לתת שיפוי לעיריות שהעבירו את זה. ושוב לא יצא לי לדבר איתכם על הפרק הנהדר על יבניאל עם אורן אהרוני, אבל בסדר, אני אשאיר את זה לפעם הבאה. בפעם הבאה אני מבטיח לדבר רק על זה, לא משנה מה, גם אם ואטורי יוציא אותי מהמליאה. בוקר טוב, מה שלומך? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ברוך השם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יום-יום. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת נאור שירי. אגב, חבר כנסת שירי, "החושד בכשרים לוקה בגופו", כתוב בהלכה. התנצלת? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> להסביר את זה מהצד או – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, בדקו את זה, צריך – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא חשדתי בכשרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סגרנו את זה אתמול. סגרנו את זה אתמול, הכול בסדר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי, אם סגרתם את הסיפור, אז תודה רבה לחבר הכנסת נאור שירי. הדוברת הבאה, חברת הכנסת המצוינת נעמה לזימי. בבקשה. שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד יו"ר הכנסת, שלום, כנסת נכבדה, "סקר שנערך לאחרונה מראה ש-70% רוצים שנמשיך לפעול", אמר אתמול גולן יוכפז, מנכ"ל תאגיד השידור. באספת חירום שערך אתמול הוא אמר: "אני יודע בוודאות שישנם פה עובדות ועובדים שכבר שבועות לא ישנים בלילה, שיש אחרים שחווים התקפי חרדה, ממש כך, שאחרים לא יודעים מה להשיב לילדים או לבני ובנות זוגם כשהם שואלים האם הולכים לסגור לאימא את התאגיד. יש גם זווית חיובית, מרגשת, בטלטלה שאנחנו עוברים בשבועות האחרונים – הגיבוי שאנחנו מקבלים מחברינו לתעשיית הטלוויזיה והעיתונות, כמעט מקיר לקיר: יוצרים, מפיקים, אומנים, מוזיקאים, כותבים, אנשי במה, אנשי תעשיית הטלוויזיה והקולנוע, שותפינו האמיתיים והשותפים לגורלנו". שידור ציבורי זה לא עניין של צד פוליטי. הוא קיים בכל מדינה דמוקרטית. הוא השידור שאינו בבעלות בעלי ההון ואין לו אינטרסים פוליטיים וכלכליים. מי שבאמת אוהב את המקום הזה לא יבטל את החשיבות של הפקות מקור ויצירה ישראלית, לא יפגע בפרנסה של אלפי עובדים ומשפחותיהם, לא יכבה את המגדלור התרבותי הזה, שמעניק הזדמנויות, חושף קהלים חדשים, מצליח לחבר בין קבוצות ואוכלוסיות בתוכן אותנטי וישראלי, תוכן שאינו מונע משיקולי רווח אלא מהחשיבות שביצירת הרוח והמורכבות של המקום הזה, של המדינה שלנו. לא סתם כולנו אוהבים את הסדרות, התוכניות והתאגיד עצמו – – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> מי זה "כולנו"? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הגברת השרה מירי רגב, אני יודעת שאם לא שולטים בתאגיד הוא לא שווה בעינייך, אבל אל תזלזלי. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> אבל מי זה "כולנו"? תסבירי לציבור. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> גם הציבור שלך לא מקבל את זה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> "המגוון", "המיוצג" – איפה הם? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> זה פשוט לא ייאמן. אם הם לא שולטים בתאגיד מה הוא שווה, הרי. אנחנו רואים את זה פה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> איפה הוא? בחייך. תגידי מי זה "המגוון", "המיוצג". בין גדרה דרומה לבין הצפון יש – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני עוצר את הזמן. האמת שאני – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תראי איזה זעם מוציא ממך תאגיד שידור ציבורי שלא נשלט על ידייך, תראי איזה זעם זה מוציא ממך. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> איפה, איפה – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – – מה מירי תחשוב כשרת תרבות לשעבר, באמת. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> בגלל זה את באופוזיציה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא, כי ממש על זה הלכו לבחירות, על לסגור את התאגיד של השידור הציבורי. חבל שלא אמרתם. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> הלכו לבחירות על זה שאתם כשלתם. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תתביישו, באמת. תתביישו. שלמה, אין מה לומר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני זוכר פחות מחאה כשהוגשה בקשה לסגור את ערוץ 14. הייתה פחות מחאה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> גם על זה הלכנו לבחירות. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> איך אתה מאפשר את זה? איך? התאגיד זה אחד הגופים שהכי פתח לגיוון גם בחברה החרדית, איך אתם מדברים על זה? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> כמה מייצגי ליכוד יושבים בפאנלים – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת לזימי, אני זוכר פחות מחאה כשביקשו לסגור את ערוץ 14 לפני הבחירות. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ערוץ 14 זה לא תאגיד שידור ציבורי, והם גם לא ביקשו לסגור אותו. היה שיח – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ערוץ תעמולה – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בדיוק. היה סיפור על התעמולה. אף אחד לא רצה לסגור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה לסגור – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> וזה לא קשור לתאגיד שידור ציבורי. שים לב בדיוק מה אני אומרת פה, תאגיד שלא נשלט על ידי בעלי הון. יש משמעות לחדשות שלא עומד מאחוריהן בעל אינטרס, מה לעשות? גם אתה יודע את זה. אבל אני לא סיימתי, אני רוצה – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> איזה חדשות? חדשות מגוונות? שונות ממה שיש באחרים? << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – מחממים את הציבור לצאת להפגין? זה השידור הציבורי? בושה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> רוצים להעיף את דסק החדשות של התאגיד. למה? שישלטו במסר. יבוא טייקון מאחורה. כמו שהם רוצים שטייקונים ימנו שופטים, רוצים שגם טייקונים יתחילו להחליט איזה תכנים יהיו פה. אין לתאר. אני ממשיכה? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מה את ממשיכה? נגמר הזמן. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> טוב, בסדר. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא סתם כולנו אוהבים את הסדרות, התוכניות ואת התאגיד עצמו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בשביל שלא יגידו שאנחנו משתיקים, עוד חצי דקה נתתי לה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו מרגישים שזה לא נעשה מטעם בעלי ההון והאינטרס. וגם אם אנחנו חלוקים לפעמים על חלק מהעמדות, חברה חזקה צריכה ויכולה להחזיק את המנעד הזה, כן. לעומת זאת, הנהגה וחברה חלשות מתערערות מכל דבר שחורג מהקו השולט – כן, שלמה קרעי – מהיכולת של גופים לבקר את ההנהגה, חלילה, לחשוף את האמת ולייצר סדר-יום שלא עולה בקנה אחד עם המדיניות של בורות, פופוליזם ורידוד השיח. תרבות ורוח של אומה הן דבר מתפתח ואין גוף תקשורת אחר שיכול להחזיק את ההיסטוריה וההווה למען העתיד באופן הזה. ולמי שלא מבינים, גם המאבק הזה הוא מאבק על דמותה של ישראל כחברה וכדמוקרטיה. אז גם אני כאן איתם, איתנו. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת נעמה לזימי. הדובר הבא חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> נעמה, לא שמעתי אותך זועקת על 1,000 עובדי דואר שפוטרו בחודשים האחרונים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> זעקתי עליהם. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> זעקת? אז איפה כל הערוצים שעושים הפגנות עכשיו, איפה הם מדברים על אותם 1,000 עובדים שפוטרו? תפסיקו לבלבל את המוח. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אבל אתה תפסיק את הפינג-פונג הזה. לא כל דבר – תגידו מה אמר פה; מה אמר פה. אתה תענה על מה שאני אומרת לך, אתה השר. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתם אינטרסנטים. אתם רוצים את התקשורת האוהדת שלכם. זה מה שחשוב לכם. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כל פעם שיש משהו, מה עם זה? מה עם – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נא לאפשר לדובר. שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אם לא – – – את הממשלה שלכם. הייתם נשמעים אחרת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> שירות גדול אתה עושה לנו. הציבור רואה בדיוק מה אתה עושה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> הציבור – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> נעמה, הציבור מצביע בעד. תגידו, נעמה – – – עזוב, המפלגה שלכם הלכה וירדה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – שר התקשורת. זאת המציאות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, צריך לאפשר לדיון להמשיך להתנהל. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> נעמה, המפלגה שלכם הלכה וירדה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הקואליציה, אתם עושים פיליבסטר לעצמכם. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – שבע. היו 40, היו שבעה, היו ארבעה – מה יהיה בפעם הבאה, אפס? לאיפה זה ירד, נעמה? תשמרי על הכיסא. תכף לא תהיה מפלגת העבודה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מפלגת העבודה כמעט-כמעט לא קיימת. כמעט לא קיימת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני – – – מפלגה שלי, נשמה. אני – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> יו"ר המפלגה, אין לה מה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בנימה אישית, לא רק שהזמנתי אותה, אמרתי לחברת הכנסת המצוינת – אני מתכוון לזה, חברתית אמיתית – גם אם אנחנו חלוקים בהמון דברים. חברי הכנסת – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אבל אני לא בטוח שתהיה מפלגה – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – אני בעד שהיא תהיה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, אתם עושים פיליבסטר לעצמכם. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> הלוואי שמדינת ישראל תזכה שנעמה לזימי תהיה יושבת-ראש מפלגת העבודה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> יוסי, גם אתה יודע שהדבר הזה לא פייר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. נא לאפשר לחבר הכנסת אלקין לדבר. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים, חברי הכנסת, הנושא שעליו אנחנו מקיימים עליו פה את הדיון הוא, כמובן, נושא התאגיד. אבל לא התאגיד שעליו התפתח כרגע פה ויכוח סוער, אלא תאגיד אחר – תאגיד גבעת התחמושת. לפעמים קורים בבית הזה דברים שאם זה לא היה עלינו, זה היה מצחיק. לצערי, זה עלינו. על מה כולנו התכנסנו כאן, אדוני היושב-ראש וחברי חבריי הכנסת? על החלטה מאוד מאוד מעניינת: גבעת התחמושת, כידוע, הייתה מקום של קרב מאוד קשה; קרב שממנו התחיל במידה רבה התהליך של איחודה של ירושלים. אף אחד לא העלה על דעתו שגבעת התחמושת, 55 שנים וחצי אחרי זה, תהפוך למקום של קרב מאוד קשה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תסביר קודם לשר הנבחר מה זה קרב. הוא לא יודע מה זה קרב. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זו שאלה לשני השרים. תכף אני אדבר על זה, חבר הכנסת שטרן. אחרי 55 וחצי שנים זכתה גבעת התחמושת – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> "האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו"; צריך לדעת מי יצא למלחמה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זכתה גבעת התחמושת לכך שהיא שוב הפכה למקום קרב – קרב בין שני שרים, שכל אחד מהם אמר: כולה שלי. הרי דיברנו פה בדיון הקודם על חלוקה של משרד ירושלים ומורשת לשניים. שר ירושלים אמר: גבעת התחמושת בירושלים כולה שלי. שר המורשת אמר: גבעת התחמושת זה מורשת – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אלקין, דיברנו גם על שר המים, שכחת. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – ולכן התאגיד הזה כולו שלי. אגב, אותי זה משמח, כי נפל בחלקי הכבוד בזמנו כשהייתי – חבר הכנסת סעדה, כשלא היית בבית הזה, נפל בחלקי הכבוד להציל את המקום הזה מסגירה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> להציל – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הוא היה על סף סגירה. הודיעה עמותת גבעת התחמושת על כך שהיא סוגרת את שעריה בהיעדר תקציב, והתגייסנו, והובלתי הצעת חוק להקמת התאגיד הזה שהציל את המקום הזה מסגירה, והיום זה מקום פורח ומתפתח עם הרבה מאוד מבקרים. אבל איך נגמר הקרב הגדול בין שני השרים, השר עמיחי אליהו והשר פרוש – מה אתם חושבים? בהחלטה מרתקת שעליה אנחנו תכף הולכים להצביע. כך כתוב בהחלטה: היות שלא החליטו שני השרים למי שייך התאגיד, אנחנו עכשיו מצביעים על ההעברה של האחריות למישהו שלישי – בא הפסוק השלישי ויכריע – לראש הממשלה. למה? בשביל מה? כדי שהוא יחזיק את האחריות על גבעת התחמושת, ובתוך 30 יום יקים ועדה עם נציג שלו, נציג שר המורשת ונציג שר ירושלים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הוועדה הזאת תחליט למי שייכת גבעת התחמושת, ואז יכנסו אותנו שוב כדי שנצביע להעברה לאותו שר. אני לא יודע מי זה יהיה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אולי זה יהיה שר ירושלים, אולי זה יהיה שר המורשת, אולי ראש ממשלה כהרגלו ישאיר את זה אצלו, ואולי, סוף-סוף, לשרה מאי גולן יימצא במה לעסוק וזה יועבר לאחריות שלה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת זאב אלקין. והדוברת הבאה והאחרונה, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בסדר, אנחנו נהיה אחרונים. לדעתי, אנחנו עכשיו ברוב. אין להם גיוס, אין כלום, נרדמו כולם. ברוך השם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אל תבני על זה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אספר לכם סיפור. כשאני עליתי לארץ – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר'ה, סיפור. נא להקשיב. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כשאני עליתי לארץ התאהבתי בשפה העברית; הגענו לארץ הקודש, ארץ ישראל. ואחד השירים שדרכם התאהבתי בשפה היה השיר של דתיה בן דור: "ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת / מי בנה ומי נטע? / כולנו ביחד". והשיר הזה הלך איתי לאורך השנים לכל מקום שהלכתי, כי הרגשתי שבעצם לכל ישראלי, לכל אחד מאיתנו, יש מקום לבנות. והמדינה הזאת שנבנתה בדם, יזע ודמעות, ובאמת, בעבודה כל כך קשה, נמצאת במשבר איום ונורא, בעיקר בגלל המנהיגות. עכשיו אני שואלת את עצמי: כשהיום ילמדו את השיר הזה בגני הילדים ובבתי הספר, מה נאמר להם? האם הילדים שרואים את האווירה הכל כך קשה, הממשלה שנכנסת ברוח סערה וקולות מלחמה, באמת יאמינו שהם צריכים לבנות? כאשר אנחנו רואים שרבים מהשרים נכנסים לפרק, לסגור, להילחם – במי? באזרחים? עכשיו תראו, מנהיגות זה לדעת להוביל את הרבים במינימום סמכות, במינימום סמכות. אבל נראה לי שאתם עדיין מתקשים, חודש אחרי שהושבעה הממשלה, להבין שאתם כבר עם הידיים על ההגה. אתם המנהיגות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – מינימום סמכות, מינימום סמכות. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עכשיו, מנהיגות זה לא רק להנהיג. אם אנחנו ניקח את שורש המילה של מנהיגות – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מנהיגות זה כל כך הרבה סמכות. מנהיגות זה קודם כול סמכות. קודם כול – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, בוקר טוב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לילה טוב. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – אנחנו נבין שזה גם לדעת להקנות נוהג; זה לדעת לא רק להנהיג, אלא להקנות נוהג, מנהגים והתנהגות. זו ההתנהגות. זה מה שאנחנו מציגים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אתה אומר יואב? היא אומרת שזה – מנהיגות זה מינימום סמכות. תסביר לה איך עושים את זה, אם אתה יכול. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עכשיו תראו, ממשלה שהיום בוכה כקוזק נגזל ואומרת "קולות התעמולה". תאמינו לי, רבים מהימנים הליברליים כבר לא מאמינים. אתם אומרים שאתם שומרים על הדמוקרטיה, כשאתם מחרבים את שני היסודות שהם כלבי השמירה של הדמוקרטיה: התקשורת – דיברו כאן חברי כנסת לפניי – תקשורת חופשית במדינה, כולל תקשורת ציבורית. והנדבך השני, ככלב שמירה, בתי המשפט ומערכת המשפט; כנאמר בספר דברים, "שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי שכותב להם את הנאומים – – – ציטוטי. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שהרי בסוף אנחנו רוצים שישפטו את העם משפט צדק. עכשיו מה, אתם מוציאים את עצמכם מהעם? אתם לא חלק מהעם? אתם מורמים מעם? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עכשיו, זו בכלל לא שאלה של ימין ושמאל. רבותיי, תתנהגו כמו מנהיגים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן, עבר הזמן. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – אל תחרבו את המדינה הזאת, שנבנתה בדם, יזע ודמעות. טלי, אני יודעת שקשה לך לשמוע את הדברים הנוקבים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – אבל התפקיד שלך בכנסת זה לא רק להתהלך כאן בתזזיתיות, לשבת באולפנים ולספר כמה אתם עושים נכון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תתנהגו באחריות. המדינה הזאת בדם, יזע ודמעות נקנתה, נקנתה בייסורים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת פנינה תמנו. אם כן, נזמין את השר, שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי, לסכם את הדברים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> פנינה, בנאום הבא תקריאי את מגש הכסף. נתן אלתרמן. מה את מבקשת – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני רק מעדכן שיש כאן בקשה להצבעה שמית של 20 מחברי האופוזיציה. לא כל אותם ה-20 שחתמו נמצאים פה, אבל אנחנו נאפשר הצבעה שמית כפי שנהגנו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברת הכנסת תמנו שטה, איפה היא? << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תּמֵנוֹ שֵׁטֵה. אתה יודע מה, קודם כול אני מעריכה שאתה מתאמץ להגות את זה נכון, באמת, כבוד. אז תּמֵנוֹ שֵׁטֵה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תּמֵנוֹ שֵׁטֵה. חברת כנסת תמנו שטה. אני אגיב קודם כול לדברים שהיא אמרה, ואז אני אומר את מה שיש לי לומר. היא הקריאה כאן פסוק שמי שמבין את המשמעות שלו מבין עד כמה שמערכת המשפט במדינת ישראל אין לה כמעט שום סמכות כלפי נבחרי הציבור. הקראת: "שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק". כלומר, הציבור הוא זה שבוחר את השופטים ונותן להם את הסמכות לשפוט אותו. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה לא חלק מהעם? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> רגע, לא. רגע – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה לא חלק מהעם? לא צריך לספור אותך? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> רגע, בואי תשמעי מה כותב דון יצחק אברבנאל בפירושו על הפסוק הזה: "והינה אדון הנביאים ביאר בזה שהשופטים שיהיו בישראל – אין ראוי שימנה אותם המלך ולא יהיו מידו", לא איזו קליקה של חבר מביא חבר, אבל שהעם ימנו אותם. העם ימנו אותם. רוצה לומר שכל שבט ושבט ימנה את השופטים הראויים בכל עיר מעריהם. רק אז, כאשר העם בחר את השופט המסוים הזה שישפוט אותו, רק אז הוא צריך לומר "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל". << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל כאשר יש קליקה של ועדה, כשיש וטו לשופטים שהם ממנים את עצמם, אין להם שום סמכות, ולא חייבים כאן "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל". אם כבר, מי שהעם בחר אותו להתוות מדיניות ולהנהיג אותו, זה אנחנו כאן בכנסת. ולכן הרשות המחוקקת גוברת על הרשות השופטת. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש לי שאלה לגבי פסק ההלכה שאתה מקריא – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה לא פסק הלכה, זה הפסוק שאת הקראת. אני רק הבהרתי לך מה הפסוק שאת הקראת כאן. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – שאלה. אבל הוא אומר שהמלך לא צריך לבחור. מה שאתם הצהרתם זה שהמלך בוחר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו לא מלך. אנחנו אלו – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני הולכת לשיטתך, ובוא נראה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חברת הכנסת תמנו שטה, אנחנו לא בשלטון מלוכני. אנחנו בשלטון שהעם בחר אותנו. אי-אפשר בכל דבר ודבר שכל הציבור ילך לבחירות. אז העם בחר את נבחריו כדי שיממשו את המדיניות, שיבחרו את השופטים ושיעשו את כל מה שנדרש. מכיוון שכבר יש לנו רוב כאן, ואנחנו באשמורת הבוקר – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> המלך רוצה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא המלך קובע. אני רואה שאתם לא מקשיבים. לא משנה מה אנחנו נאמר וכמה עובדות נציג לכם מול הפרצוף, אתם תמיד נשארים בשלכם. אז אני פה יותר משכנע את הציבור שצופה בנו ולא אתכם, כי אתם לא מקשיבים ולא מאזינים. אתם תחזרו על אותן טענות ותמחזרו אותן ללא היכר. אני מודה לכם, חברים, הגענו לאשמורת הבוקר, ואנחנו עוברים להצבעה ולאישור, מה שהממשלה – ממשלת ישראל הנבחרת על ידי העם – רוצה שיהיה כאן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר שלמה קרעי. אם כן, חברי הכנסת, נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה שמית. מזכירת הכנסת תקרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – בעד אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – בעד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד בצלאל סמוטריץ' – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – בעד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד מירי מרים רגב – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. מזכירת הכנסת תקרא שוב בשמות חברי הכנסת שלא נכחו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – נגד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח דבי ביטון – נגד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – נגד אורנה ברביבאי – נגד ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – אינו נוכח אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – נגד אורי מקלב – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – נגד גלעד קריב – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. האם יש עוד מישהו באולם? בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חברת הכנסת) אורית פרקש הכהן – נגד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם יש עוד מישהו באולם שמעוניין להצביע ושמו לא הוקרא או שלא נכח בהצבעה? אין. אם כך, תמה ההצבעה, נא לספור. אם כך, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 42 בעד, 31 נגד. אני קובע שהחלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31ב לחוק-יסוד: הממשלה להעביר לראש הממשלה את סמכויות השר לירושלים ומורשת – התקבלה. << הצח >> הצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 68 והוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1592).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כך, נעבור לנושא הבא – הצעת חוק מטעם הממשלה בקריאה ראשונה, 1952, הצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש) (תיקון מס' 2), התשפ"ג–2023. תעלה השרה מרים מירי רגב, שרת התחבורה מטעם הממשלה, להציג את הנושא. בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, בוקר טוב. << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר >> אלמוג, בוקר טוב, בוקר טוב. לא היית כל הלילה. ישנת? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תפילת שחרית, ברכת כוהנים תוכל לתת עם הרבה אנרגיה. בבקשה. חברי הכנסת. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> בוקר טוב, בוקר טוב לחבריי במשכן הכנסת, לאזרחי ישראל שהתעוררו כבר. אני מציגה את חוק ההוצאה לפועל בשם משרד המשפטים ושר המשפטים. כבוד יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, הצעת החוק המונחת בפניכם מבקשת להפוך הוראת שעה בחוק ההוצאה לפועל העוסקת באיחוד תיקי חייבים להוראת קבע; זאת, בהתבסס על התוצאות החיוביות שעלו ביישום הוראת השעה. כיום יש בהוצאה לפועל כ-270,000 חייבים אשר מתנהל נגדם יותר מתיק אחד, מתוכם לכ-160,000 חייבים יש יותר משלושה תיקים. אף שחוק ההוצאה לפועל מעניק לחייבים אלו אפשרות לאחד את חובותיהם, רק שיעור נמוך מאוד של חייבים מגישים בקשות לאיחוד תיקיהם יחד. כדי לסבר את האוזן, כיום רק ל-10% מכלל החייבים שלהם מספר תיקים בהוצאה לפועל יש תיק איחוד. המשמעות היא שבמקום שכל החובות ינוהלו במסגרת אחת, החייבים נדרשים להסדרת החוב בכל תיק בנפרד. כך למשל הם נדרשים להגיע להסדר הוצל"פ תשלומים פרטני בכל תיק בנפרד, הם מתמודדים עם ההליכים שננקטים בכל תיק בנפרד ואף עשויים לנהל את התיקים אצל רשמים שונים ולקבל בהם החלטות שונות. אומנם אין לחייב אפשרות להגיש בקשה לאיחוד תיקים, אך חייבים רבים אינם מודעים לזכות הזאת שלהם ולאופן המימוש של הזכות שלהם, ובכך הם בעצם לא מאחדים את איחוד התיקים, שהוא תשלום חודשי של 3% מסכום החוב עד לקבלת החלטת רשם ההוצאה לפועל. לעיתים מזהים הרשמים בעצמם, במהלך דיון בצו תשלומים בתיק, שיש הצדקה לבצע איחוד של כל תיקי החייב, במטרה להסדיר באופן מלא את כלל החובות שלו בהוצאה לפועל. כשרשם רואה לפניו את מכלול התיקים של החייב יש באפשרותו לתת החלטה אחידה בכל התיקים במקום שיינתנו החלטות שונות בכל אחד מתיקי החייב. בשל כך ניתנה לרשמי ההוצאה לפועל בחוק הסמכות להורות ביוזמתם על איחוד תיקי החייב אף אם לא הגיש בקשה בעניין. הוראה זו נקבעה בהוראת שעה לשנתיים כדי לבחון את יישומה. מהנתונים שהתקבלו מיישום הוראת השעה עולה שהסמכות הקבועה בהוראה זו הגדילה את שיעור תיקי האיחוד שנפתחו בשנה שלאחר חקיקתה, ב-2021, בכ-50%, כך שבעוד שבשנת 2020 ניתנו 2,746 החלטות לאיחוד תיקים, בשנת 2021 עלה מספר ההחלטות לאיחוד תיקים ל-4,062, ובכ-1,411 מהמקרים בוצע איחוד התיקים ביוזמתו של רשם ההוצאה לפועל מכוח הוראת השעה. ב-2022 נשמרה המגמה החיובית, ומספר התיקים שאוחדו עמד על 4,272 תיקים. אומנם שיעור איחוד התיקים עדיין נמוך מהרצוי, אך נתונים אלה מעידים על כיוון חיובי מאוד ועל התרומה של הוראת השעה להגדלת שיעור תיקי האיחוד והסדרת תשלום של החובות בשיעורים. נוכח נחיצות והצלחה של הוראת השעה מוצע להפוך את הוראת השעה להוראת קבע, ולכן אבקש את ההצבעה בעד של הכנסת – לטעמי גם האופוזיציה צריכה להצביע בעד. זו הוראת שעה שנעשתה בתקופתכם, ואנחנו, בשונה מכם, כשדברים טובים לטובת האזרח, מיישמים ורוצים להפוך את הוראת השעה להוראת קבע. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> מה עם כאבי הבטן, עברו לך? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשרת התחבורה, השרה מירי רגב. רשימת הדוברים נעולה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> כשאני רואה אותך כאבי הבטן רק מתגברים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השרה רגב, לפי זה מצביעים בעד, לא? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת טלי גוטליב – מוותרת; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר, בבקשה. חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, השרה רגב, אפילו בשבילך היה טיפה מוזר. חייבת להגיד לך, חד-משמעית אחד הטובים, השרה רגב. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> למדתי מחברה שלכם שקד. שקד החברה שלכם שנתנה לכם להרגיש למעלה ואז טראח, נפלתם למטה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מירי, את מתבלבלת עם העריקה עידית סילמן. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת. אני עוצר את הנאום שלך. השרה מירי רגב, אנחנו עושים פיליבסטר לעצמנו? << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת. בבקשה, אפשר להמשיך. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> תראו, מי שמאמין לא מפחד. מי שמאמין בצדקת הדרך שלו בוודאי לא מפחד. הוא לא מפחד מיועצים משפטיים, הוא לא מפחד מבית המפשט העליון. לא תאמינו – הוא גם לא מפחד מביקורת. נכון לרגע זה, 24 בינואר, השעה 05:15 לפנות בוקר, לא הוצגה בפנינו התוכנית הכללית הכוללת של אותה רפורמה משפטית. לא תזכיר חוק ממשלתי רציני שעבר את משרד המשפטים. אפילו לא הצעת חוק פרטית. יש איזה מלל כתוב של פורום קהלת, באמת אחד הפורומים הכי משפיעים אם לא ה- בממשלה הזאת. אז תיתנו לי להגיד איך אני רואה את זה. מי שמאמין בהגינות דבריו לא מחסל את שומרי הסף. הוא עובד איתם יד ביד כדי לקדם את הרפורמות שהוא מאמין בהן, שהן ייעשו בדרך צודקת, בדרך שלטונית, שלא פוגעת בזכויות. שר המשפטים כנראה לא באמת מאמין שהוא צודק. אם הוא היה מאמין, הוא היה זוכר ומבין שהבית הזה הוא כמו גלגל, ויום יבוא והוא לא יאחד בשלטון. האם הוא היה רוצה לחיות במקום שבו כל המערכת כולה משרתת רק את השלטון? כנראה שלא. אם הוא היה יוצא לרגע מהפוזיציה, הוא לא היה מאמין שצריך למנות יועצים משפטיים ושופטים שיהיו לכל היותר עושי דבריו של השלטון. אבל הוא? הוא לא באמת מאמין בזה. יש לו משימה. הוטלה עליו משימה לא פשוטה. הוא צריך למצוא דרך למלט את ראש הממשלה מהמצב המסובך שהוא נקלע אליו ולסייע למצב שבו אחד השרים שפוטר בגלל מצבו המשפטי, בגלל הרשעתו בדין – יחזור להיות שר. אז כדי להגשים את הדבר הזה – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. – – מה הוא עושה? הוא מביא את פסקת ההתגברות, הוא מבטל את עילת הסבירות, והכול מהר מהר, כי צריך להכשיר את כולם. הוא דורס כל הגנה, דורס כל זכות. לא רק זכויות מיעוטים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלא זכויות של תושבי עוטף עזה, זכויות לילדים בבתי ספר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת אלהרר, נא לסיים. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. זכויות לנשים, לשירות משמעותי בצה"ל. זכויות של הורים יחידנים להפוך להורים. ואני אומרת לכם – אם הוא באמת היה מאמין, הוא לא היה מפחד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, חבריי בקואליציה, משילות בעיניים שלכם זה שלטון יחיד, שלטון של מלך; משילות בעיניים שלכם זה עריצות הרוב; משילות בעיניים שלכם זה דיכוי נשים; משילות בעיניים שלכם זה שההומואים יחזרו לארון, שלא נראה אותם, שלא יפריעו לנו בעין, שהילדים שלכם לא יראו אותם, חס וחלילה, אולי זה יקלקל אותם; משילות בעיניים שלכם זה לסגור את השבת בפני אזרחים חילונים, שיישארו בבית ולא יוכל ולצאת לשום מקום; משילות בעיניים שלכם זה לבטל את השידור הציבורי – למה שתהיה ביקורת? משילות בעיניים שלכם זה לאסור הקלטות כדי שחס וחלילה לא ייחשפו המושחתים שמקבלים שוחד בהסתר; משילות בעיניים שלכם זה לבטל חדשות לבקרים את חוקי-היסוד; משילות בעיניים שלכם זה לעצום עיניים מול חוליגנים ביהודה ושומרון שמטרידים את כוחות צה"ל בוקר וערב במקום לשמור עליהם בכבישים – זאת המשילות בעיניים שלכם; משילות בעיניים שלכם זה לאפשר לפושעים ולמורשעים להיות נבחרי ציבור; משילות בעיניים שלכם זה לאפשר בחוק לציבור שלם לא להתגייס; משילות בעיניים שלכם זה שהמשטרה תהיה משטרה פוליטית; משילות בעיניים שלכם זה להפוך את צה"ל לפוליטי; משילות בעיניים שלכם זה שהיועצים המשפטיים יהיו מטעם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אמרת את זה בהתחלה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> משילות בעיניים שלכם זה שנאשם יבחר את שופטיו; משילות בעיניים שלכם – החלום שלכם זה להיות מדינת הלכה; משילות בעיניים שלכם זה לרסק את זכות השביתה, כי זה מה שפורום קהלת אומר. אז במקום לברבר ובמקום לבלבל את המוח לכולם ולהעסיק אותנו כאן עד הבוקר כאן כל יום – במקום זה תתחילו לנהל את המשרדים שלכם – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> תמשיך לדבר שטויות לפנות בוקר. אני רק מסדר לך את הדפים. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אליהו רביבו. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> כן, חבר הכנסת בן ברק. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תגיד לי אם אני מדבר שטויות. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> הדפים, הדפים התבלבלו לך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רם בן ברק. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> בוא נכין אספרסו, הדפים התבלבלו לך. בוא. הדפים, הדפים. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה לעשות? אה, לצאת – – – הולכים מכות? << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> חס וחלילה. אולי זוהי דרכך, זוהי לא דרכי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אליהו, איפה שהוא היה – – – שנים רבות, כולנו צריכים לשבת בשקט ולנשק לו את הרגליים. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> גם אם הוא התבלבל בדפים – – – להעריץ אותו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בוקר טוב, חברת הכנסת יסמין פרידמן. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – של נעליך מעל רגליך לפני שאתה מדבר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת רביבו, קודם כול בישיבה. דבר שני, תנו לי לנהל את הדיון. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אם אני רוצה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, תסתכלו על השעון. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> הזמנתי אותו לאספרסו. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לזכותו – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן, בוקר טוב. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> תכבדי את האנשים ששומרים עלייך, קודם כול. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> די עם היהירות. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> די עם היהירות. תפסיקו עם היהירות הזאת. מה נשאר לכם חוץ – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן, תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. נא לאפשר לדיון להתנהל. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, שמעת שהצעתי לו אספרסו, והוא שאל אותי אם אני מציע לו לצאת לריב מכות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת מהקואליציה, הם אפילו לא צריכים לדוברים כשאתם מנהלים את הדיון כאן. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> עליבות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני אגיד לך מה הסכנה של הדברים שאנחנו עדים להם כאן. ואני אלך איתך לפרשת השבוע שקראנו. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> הם יזלזלו בו? הם יזלזלו בו? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, את מפריעה לחבר מפלגתך לדבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בשלוש המכות הראשונות כתוב: וידבר ה' אל משה אמור אל אהרן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כמדומני שאחרי עלות השחר צריך לברך על דברי תורה לפני שאומרים דבר תורה, אם בירכת. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, עוד לא. זה עוד לא עלות השחר, עוד לא צריך לברך. גם אי-אפשר בכלל להניח תפילין. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, עלות השחר זה – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד אי-אפשר, עוד אי-אפשר. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רואה, יש עוד יהודים. יש עוד יהודים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש יהודים בכנסת ישראל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לפני הנץ, לפני עלות השחר, לפני הזמן של הנחת תפילין. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> תאר לך, גם ביש עתיד יש יהודים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> את קוראת תיגר – – – לא פקפקתי ביהדותו. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> משיכיר את חברו – אנחנו עוד לא שם, וגם חברים קשה פה למצוא. בשלוש המכות הראשונות כתוב: וידבר ה' אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך על היאור – ופעם אחת על עפר הארץ. שואלים המפרשים: אנחנו יודעים שלמשה היו בעיות בפה, לא היו לו בעיות ביד. למה צריך היה להגיד "אמור אל אהרן"? אתה שומע? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן, כל מילה. אני רוצה שהשר לשירותי דת, שהוא תלמיד חכם, ידע – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אומרים המפרשים – לא רק אברבנאל והאורח חיים ומי שציטטו פה – שרצה ללמד אותו את הכרת הטוב. למה את הכרת הטוב? היאור, שהציל אותך כששמו אותך בתיבה, אתה לא יכול לקחת אותו עכשיו ולהפוך אותו לדם או לצפרדעים; החול, שהציל אותך כשהרגת את המצרי, אפרופו הדיון שהיה פה קודם – אתה לא יכול לקחת אותו עכשיו ולהפוך אותו לכינים. ואז נשאלת השאלה, הנילוס זורם – המים זוכרים, החול? רק בשירים שלנו החול יזכור. החול לא זוכר. אז למה בכל אופן אמר הקדוש ברוך הוא למשה רק בשלוש המכות האלה: אמר אל אהרן? הוא אומר, זה לא משנה מה הצד השני מרגיש – משנה מה זה עושה לך. אני אצלך רוצה לטעת את התכונה של הכרת הטוב. למה אני אומר את זה כאן? כשאנחנו, פה אתם, לא משנה, נותנים לגיטימיות לשקר, לאין משפט, להסתה – אם אתם חושבים שזה נשאר אצל אלה שרואים אותנו ושומעים אותנו ושיגידו: אוקיי, זה רק בפוליטיקה ככה – הבעיה שזה הורס תרבות, זה הורס חינוך, זה הורס ערכים של עם, מלמדים אנשים לשקר, מלמדים אנשים להסית, מלמדים אנשים שמשפט הוא לא משפט, ואנחנו לא נקבע את הגבולות לאן הם ייקחו את זה, וגם לא אתם. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. כמובן, יש לי הרבה מה לענות. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. ואף אחד לא זלזל בתרומה של חבר הכנסת רם בן ברק, ובטח לא שלך כאלוף. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא חשבתי, חס וחלילה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אמרת בהקשר לדיון – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני אמרתי קודם מה שאמר – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> תשאל אותה כמה היא זלזלה. למה אתה אומר שאף אחד לא זלזל? היא מזלזלת במי שבזכותו היא יושבת בבית שלה בשקט. היא תזלזל בו? מיהי בכלל? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בואו נדבר גם על נושאים נוספים. אנחנו כבר כמעט חודשיים, הממשלה, והכנסת הזאת מאוד מאוד חשובה לציבור שלנו. הציבור נושא עיניים אלינו בתקווה. מה שקורה בחודשיים האחרונים, מרגע שהושבעה הכנסת, והממשלה, אנחנו תמיד סביב תיקונים, שלדאבוני מרביתם מצטיירים כפרסונליים. וכאילו שכחנו שיש מדינה לנהל, מדינה שבמשך שנה וחצי, אפשר להגיד בגאווה – התושבים והאזרחים התעסקו רק בעצמם. אבל אני לא אקח את הוויכוח, כי אנחנו נשמעים מספיק בוועדות. ואני מקווה שאנחנו נשמעים, ואנחנו לא, כפי שאופירה מאופירה וברקוביץ' אומרת: לא מחרטטים אותנו, ואל תחרטטו את הציבור. אנחנו רוצים להשמיע דברי טעם כדי שבסוף נוכל באמת להביא את הדברים הנכונים לציבור שלנו. אבל אני דווקא רוצה להתעסק במשהו שהיה לי מאוד חשוב כשהגעתי, וביקשתי להיות חלק – ואני מודה על הזכות הזו – מ-120 החברים פה. כעורכת דין, התעסקתי המון בתיקי משפחה, תיקים של ילדים בנזקקות וכד'. וחלק מהמבחנים שיש להורים הוא מבחן שנקרא "מסוגלות הורית". טלי, זה בשבילך. לצערי, במשברים בין הורים ובגירושין, לפעמים מתחילה המחלוקת אצל מי יגדלו הילדים, מי באמת יהיה המשמורן. טלי גוטליב (הליכוד): לא צריכה להיות מחלוקת. גברים ונשים – – – דבי ביטון (יש עתיד): רגע, טלי. את לא נותנת לי לדבר. על מה את מתווכחת? עוד לא אמרתי כלום. טלי גוטליב (הליכוד): לא לקרוא לי. אל תקראו לי. דבי ביטון (יש עתיד): לא קוראים לך. אבל זה נושא שנוגע לליבך וחשוב שתשמעי. טלי גוטליב (הליכוד): בשבילי גברים ונשים חד הם. קריאה: אני מסכימה איתך. דבי ביטון (יש עתיד): המבחנים, קודם כול, נעשים על ידי פסיכיאטרים, פסיכולוגים, חוות דעת של עובדים סוציאליים. לדאבוני, לא אחת נתקלתי במבחנים שבחנו את ההורים במשך ארבע שעות, ובמשך ארבע שעות קיבלו החלטה גורלית, ולדעתי, גם מוטעית, למשמורת שנקבעה להורה מסוים. אלה המבחנים והבדיקות שהייתי מאוד רוצה לתת עליהם את הדגש. כי בסוף, כל ילד – וכמובן כשהוא נמצא בבית שצריך להגן עליו מספיק – צריך לחיות בתא המשפחתי שלו, התא הבריא שלי. משפחות אומנה זה פתרון לבעיות מורכבות. ולכן, זה משהו שארצה שנבחן אותו כאן. תודה לכם. היו"ר אוריאל בוסו: תודה רבה לחברת הכנסת דבי ביטון. קריאות: – – – מה זה? מה זה היה? היו"ר אוריאל בוסו: חבר הכנסת רון כץ, תודה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. טלי גוטליב (הליכוד): – – – אוי, בטח. רק – – – כמוכם. אוי, מה יהיה – – – קריאה: לא – – – טלי גוטליב (הליכוד): – – – קריאה: גלעד, לא – – – דבר תורה? משהו? היו"ר אוריאל בוסו: לא, לא, לא. טלי גוטליב (הליכוד): לא להפריע לו. זה יעבור מהר, חבר'ה. נכון, קריב? לא נפריע לך – – – היו"ר אוריאל בוסו: לא מפריע? את מפריעה. אני מאפס. חברת הכנסת גוטליב, אני לא יכול להתחיל את השעון כשאתם מדברים. עוד חצי דקה, עוד דקה, עוד שתיים, ואחר כך אני מקבל נזיפות מהרכזות שם. בבקשה. גלעד קריב (העבודה): בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, האמת, ראוי לברך את השר לוין. בפעם הראשונה הוא מניח, כשר משפטים, הצעת חוק שהיא באמת לטובת האזרח, שיש בינה לבין זכויותיו של האזרח הישראלי איזשהו קשר רציונלי. כן ירבו. חודש עבר מאז ששר המשפטים נכנס לתפקידו ועד עכשיו הוא רק היה עסוק במלחמה בשופטי בית המשפט העליון. בוקר טוב, אדוני השר לוין. נזכרת שיש פה כמעט 10 מיליון אזרחים שצריך לדאוג להם. אני הרי יודע, כיו"ר ועדת חוקה לשעבר, כמה ארוכה רשימת התקנות והצווים שממתינה לחתימה שלך כדי שנאשר אותם בוועדות החוקה – תקנות שעוסקות בהוצאה לפועל, במרכז לגביית קנסות; תקנות שעוסקות בתזכירי מבחן, שקשורות באמת בפרוצדורות שיקלו את עבודתם של בתי המשפט, לטובת האזרחים. עמד כאן חבר הכנסת סעדה, המומחה הגדול לענייני הפרקליטות, ודיבר על איך הרפורמה של שר המשפטים לוין תעזור לאזרח הקטן עם התורים בבתי המשפט. אני בהתלבטות מהי שטות יותר גדולה: הדרך שבה הציגה השרה רגב את מה שקרה כאן בכהונה של הכנסת הקודמת, עם ההתנהגות השערורייתית שלהם ועם מגפת כאבי הבטן, או השטויות שאמר כאן חבר הכנסת סעדה, כאילו הרפורמה של השר לוין תעזור לאזרח אחד שתקוע בבתי המשפט? זו הסיבה – – – שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: – – – גלעד קריב (העבודה): חברת הכנסת רגב, אני יודע – – – היו"ר אוריאל בוסו: השרה. גלעד קריב (העבודה): השרה, סליחה, אני יודע שאת אישה מסורתית ויש לך כבוד עמוק למסורת ישראל. חשוב שתזכרי שאמירת אמת זה לא מצווה "שהזמן גרמא". נשים לא פטורות מאמירת אמת על פי ההלכה. גם נשים, על פי ההלכה שאת דבקה בה, צריכות לומר אמת, ולא לשקר – לא לבית הזה ולא לציבור כולו, גברת נתיבי תחבורה ציבורית וכאבי בטן. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: רב רפורמי. רב רפורמי יכול לשקר? גלעד קריב (העבודה): אז נזכיר לשר לוין שיש רשימה ארוכה מאוד של דברים שראוי לעשות אם הוא באמת רוצה לעזור לאזרחי ישראל: תקים ערכאה רביעית, תכפיל את מספר השופטים, תטפל במתקני הכליאה ביחד עם השר לביטחון לאומי ובניית מאחזים בלתי חוקיים. תטפל בנושא עבודות השירות, תסקירי המבחן. אבל כל זה לא מעניין אותך. אותך מעניין האזרח הקטן? אותך מעניין דבר אחד: המלחמה שלך בנשיאה חיות וביועצת המשפטית לממשלה. ממשלת הונאה, ממשלת ברדק וממשלת פירוק. היו"ר אוריאל בוסו: תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת מאיר כהן. יעלה ויבוא וישמיע מדברי חוכמתו. קריאה: סגן היושב-ראש הבא, בעזרת השם. מאיר כהן (יש עתיד): בוקר טוב, חברים, אדוני היושב בראש הכנסת. בוקר טוב לכולם. אתמול התקיימה אצל חבר הכנסת טייב, יושב-ראש ועדת החינוך, ישיבה מצוינת, שעסקה באלימות בבתי הספר וגלשו בה גם לתוך האלימות בבתי החולים. חשוב שנדע, דווקא בבוקרו של היום הזה, אחרי שהיינו ערים כל הלילה וצעקנו אחד על השני, ש-43% מהתלמידים בכיתות ה-ו דיווחו כי מישהו מהתלמידים קילל, העליב אותם, צחק עליהם, פגע בהם, 19% דיווחו על מכות פיזיות שהם חטפו, 8% מהתלמידים אומרים שמה שקורה ברשתות הוא איום ונורא, והם אישית נעלבו ולא הגיעו לבית הספר, והתעוררו לתוך מציאות קשה מאוד מבחינתם. אתמול הייתה שביתה מאוד גדולה במערכת הבריאות בעקבות האלימות. שימו לב לנתונים האלה, חבריא. במחצית הראשונה של 2022 – גברתי שרת החינוך לשעבר – 110 מקרים של אלימות פיזית כלפי צוותים רפואיים. בחצי שנה 110 מקרים של רופאים ואחיות שחטפו מכות. אני 60 שנה ביקרתי בכל מיני הזדמנויות בבית חולים סורוקה, שהוא בית חולים מצוין, וכמעט כל חודש יש שם אירוע של אלימות כנגד הצוותים הרפואיים. וליבי, ליבי, איתם. ומכאן אנחנו חייבים לשלוח להם חיזוק גדול מאוד. אנחנו בשנה שעברה עשינו את הדברים בממשלה הקודמת: 19 מיליון שקל לבתי החולים כדי לתגבר את האבטחה ולייצר תחושה של ביטחון, ועוד 430 מיליון שקל למערכת החינוך. אני מאוד מבקש ומצפה – ואתם יודעים מה? אני גם בטוח שזה יקרה – גם משר החינוך הבא שימשיך ויעמיק את הפרויקט הזה, שאת, שרת החינוך לשעבר, הקדשת לזה כמעט חצי מיליארד שקל. זה המון כסף, ואני מצפה שימשיכו את זה, ואף יגבירו. אני משוכנע ששר הבריאות הבא יעשה את זה, מי שזה לא יהיה. כי כשחשבתי שזה דרעי אז באמת הוא כבר כיוון לשם. אבל בעזרת השם, מי שיחליף אותו צריך לדאוג לצוותים הרפואיים. כי שם אנחנו נמצאים, ולעיתים ההורים שלנו. אנחנו צריכים את הנכונות שלהם, ואנחנו צריכים לתת להם גיבוי גדול מאוד. יום טוב לכולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. קודם כול, אני רוצה לומר שהנושא מאוד חשוב. התקשרתי לאחר המקרה שהיה בסורוקה, כיושב-ראש ועדת הבריאות הנכנס וגם בשם שר הבריאות, גם למנהל בית החולים ד"ר שלומי קודש וגם לד"ר יריב פרוכטמן, שהיה נשוא האלימות, וחיזקתי אותם. עדכנתי אותם שאנחנו נקדם החמרת ענישה בנושא האלימות בבתי חולים נגד הצוותים הרפואיים. זה נושא שחייב להיפסק. הם נמצאים בחזית המלחמה, גם ברפואה בקהילה וגם בתי חולים. תודה רבה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> היושב-ראש, הם יודעים שהם באים לסיור שם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן. הדובר הבא, חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – בתקווה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בהחלט, זה יהיה עם עונשי מינימום. בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בוקר טוב לכולם, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אנחנו שומעים כאן חדשות לבקרים את המילה למשול. באתם למשול. אומנם אני לא הרבה זמן בכנסת, קצת יותר משנתיים, אבל כבר הייתי בקואליציה ואני אגיד לכם מה מבחינתי המילה "למשול", כי זה מה שעשינו בקדנציה הקודמת, כאשר קמנו בבוקר והגענו לוועדות ולמליאת הכנסת והעברנו את תקציב המדינה, עם חוק הסדרים שהיה חריג בהיקף שלו. אני אספר לכם למה הוא היה חריג – כי ממשלת נתניהו לא העבירה את תקציב המדינה במשך שלוש שנים וחצי ובכך גרמה נזק לא יתואר לכלכלת ישראל. אז מבחינתנו למשול היה לבוא לעבודה, לכאן, ולהעביר את תקציב המדינה. למשול מבחינתי היה לבוא לוועדת הכספים ולקדם מהפכה והטבות מס לעולים חדשים. מבחינתי זה היה למשול. למשול מבחינתי היה לקדם את החוק של חברתי חברת הכנסת אורית פרקש הכהן לגבי קרן העושר. באמת, עשינו מהלך מאוד-מאוד משמעותי, אחרי שמצאנו את הקרן בשנת 2021 למעשה ריקה והתנענו תהליך ששינה לחלוטין את התמונה. מבחינתי ומבחינת החברים שלי לקואליציה הקודמת – זה היה למשול. כשאני רואה את הקואליציה הנוכחית – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הסכם מדיני בלי להעביר בכנסת, זה גם למשול. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שמרבה לדבר על למשול, מה זה למשול מבחינתכם? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אל תתחיל, אל תתחיל – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> להקים משרדים פיקטיביים זה למשול? למנות שרים פיקטיביים זה למשול? לסדר ג'ובים לחברים זה למשול? להרוס את מערכת המשפט זה למשול? זו לא משילות, זה ההפך ממשילות. אז אם אתם באמת מתכוונים למשילות, אתם צריכים סוף סוף, כמעט שלושה חודשים אחרי הבחירות וחודש אחרי הקמת הממשלה, להתחיל לעבוד. לא להטריל אותנו במליאה, לא להפחיד אותנו, לא לנסות לפגוע בזכויות של אזרחים, למשול. מה שאנחנו עשינו בקדנציה הקודמת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח. חבר הכנסת רון כץ. לא חייב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תיאמתם נטיעות בנגב ובסוף שמעתי שלא – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> קק"ל לא הגיעו. התבאסתי על זה, שתדע. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא קשור לזמן שלי. אני באמת אומר לך, זה אירוע לא טוב שקק"ל עוד פעם התקפלו והפעם זה בשלטון שלכם. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה לא מעודכן. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשזה היה בצד שלנו אני נלחמתי על זה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אבל אתה לא מעודכן. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מעודכן, הם לא באו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> קק"ל הודיעו שבשבוע הבא נגיע לנטוע עצים – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אולי הודיעו, אבל זה היה צריך להיות שבועיים. אנחנו נבוא לוודא. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – לפיד היה אמור לשבת איתכם פה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה מגיע לנטיעות? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברגע שהם באים, גם אני בא. נעצור גם אצל סבא שלי, ניכנס, נאכל משהו טוב ונמשיך. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> על העיניים שלי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> יאללה, סגור. אפשר להתחיל את הזמן עוד פעם? זה לא היה קשור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני אוסיף לך 20 שניות, כמחווה פתח-תקוואית, לא – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור. אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, בוקר טוב. אני חייב לומר שכשעולים לפה חושבים על הדברים החשובים לדבר עליהם, ויש כל כך הרבה דברים שנהרסו פה בכלום זמן שהממשלה הזאת קיימת, שאני באמת לא יודע מה הדבר הכי חשוב לשים עליו את הפוקוס. אז לרגע אני אנסה לכוון את הפוקוס על מערכת החינוך שלנו. לצערי יש לנו שר חינוך שעוד לא למד את המערכת – ואני אהיה עדין כשאני אומר את זה – ושר חינוך נוסף שמכיר טוב מאוד את המערכת מכובע אחר, אבל ממש לא מעניינים אותו יותר מ-50% מהתלמידים, ושרה שלישית שאחראית על חלק ממערכת החינוך ואני לא יודע מה עוד קורה שם בתוך המערכת הזאת, אבל אני כן יודע שבפועל, בשטח, קורים דברים לא טובים. מי שקצת בקשר עם מערכות החינוך, מי שטיפה מנסה להבין מה קורה, מבין שכרגע יש תוהו ובוהו. נכנס שר שמבטל רפורמות שאני לא יודע אפילו אם הוא הכיר, עושה שינויים בלי באמת ללמוד את המשרד לפני שהוא עושה אותם, ואז אנחנו נתקלים בסיטואציה, שלצערי היא סיטואציה שקורית בהרבה מאוד מצבים במדינת ישראל, שהכדור עובר למגרש של ראשי הרשויות. אם יש לך ראש רשות חזק ולרשות יש כסף, אז הם יסתדרו, כי הרשות תדע להעביר את התל"נים והרשות תדע להעביר את התקציבים. הם ידעו לעשות את ההתאמה הזאת בין מה שהמדינה מקלקלת לבין מה שהרשות יכולה לממן. אבל איפה זה נופל? זה נופל דווקא ברשויות החלשות. ברשויות החלשות, איפה שהפערים הם גם ככה גדולים, ראשי הרשויות לא יכולים לעשות את זה ואז אנחנו מגלים שהפער הולך וגדל. אם פעם דיברנו שילד בכיתה ג' בגבעתיים כבר ילמד תכנות, אבל אותו ילד בכיתה ג' בעפולה כנראה שאל התכנות הוא יגיע בשלב הרבה יותר מאוחר בחיים שלו, אז אנחנו דואגים שהפעם זה אולי אפילו לא יגיע. זו הבעיה הגדולה של מערכת החינוך. אם יש משהו אחד שאולי מישהו פה שנשאר פה יקשיב למה שאני אומר, לסיום, תפַנו את מי שעוסק בחינוך לעסוק רק בחינוך. מערכת החינוך נמצאת במצב לא טוב. משפט לסיום, אני רק אומר, אם תיקחו אדם שחי במדינת ישראל לפני 50 שנה ותראו לו את הבניינים, הוא לא יזהה כלום; תראו לו את המכוניות, ודאי שהוא לא יזהה כלום; ואם תרצו להרגיע אותו, תכניסו אותו לבית ספר, תראו לו כיתה, והוא יגיד: אה, את זה אני מכיר. ואת זה אנחנו צריכים לשנות. מערכת החינוך חייבת להגיע לעתיד. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן. גם רון כץ כהן. לפני כן היה פה גם מאיר כהן. היא אולי נשואה לכהן, אני לא יודע. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, אני כוהנת ולא החלפתי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משפחת כהנים. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני פשוט לא רוצה שייקחו לי את התפקיד אם יהיה בית מקדש, אבל אני לא יודעת אם זה תקף לנשים. אני לא סגורה על זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש מעמד של בת כהן. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בת כהן. הינה, סגרנו את הפינה. אני פשוט בונה להיות בת כהן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש גם כן חלוקה של הקורבנות. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לנצל את הבמה הזאת כדי לדבר על נושא שהוא מאוד חשוב. בגלל שתמיד בסדר-היום הציבורי יש נושאים אחרים, זה תמיד-תמיד נדחק לשוליים וזו הצלת נפשות, וזה הנושא של החולים הסיעודיים במדינת ישראל. יש בישראל סדר גודל של 300,000 חולים סיעודיים, אבל המספר של האנשים שמושפעים מהטיפול הסיעודי בישראל הוא הרבה יותר גדול, כי סביב כל אחד מהחולים האלה יש בני משפחה שכל עולמם קורס כשבן משפחה חולה. למעשה, זה סדר גודל של מיליון אנשים, אם מחשבים גם את בני המשפחות, שהיום חווים חוויה מאוד מאוד קשה. אני אסביר מדוע. על פי החוק במדינת ישראל, האחריות על החולה הסיעודי מוטלת על החולה עצמו ועל בני משפחתו. ולכן, אם יש אנשים שאין להם כיס מספיק עמוק – אני אסביר את המספרים: קצבת הסיעוד במקסימום, גם אם אתה ב-ADL, במבחן התפקוד הגרוע ביותר ואתה במצב הכלכלי הגרוע ביותר, המקסימום שאתה יכול לקבל ממדינת ישראל היום זה 5,400 שקלים. מטפל סיעודי עולה במקרה הטוב 8,000 שקלים. עכשיו אני שומעת גם על מקרים שמגיעים ל-12,000 שקלים, כי אין מספיק היצע של עובדים זרים. מישהו צריך לשלם את הפער הזה בין ה-5,400 ל-8,000 או ל-12,000 שקלים. זה אומר שאם אין לך כיס עמוק, אתה פשוט לא שורד היום במדינת ישראל. לפעמים זה גם לא רק עניין של כסף – זה גם עניין של משפחה שמסוגלת לשאת את הביורוקרטיה ואת כל הטרחה שכרוכה בעניין הזה. אז בעיניי, לעשות רפורמה בתחום הסיעוד זה הנושא הכי חשוב והכי דחוף שמונח על שולחננו, כי האנשים האלה חווים גיהינום. גיהינום. תבינו שאם יש משפחה שלא יכולה לממן מטפל לחולה הסיעודי – אני ממש מכירה אנשים שנאלצים להתפטר מהעבודה שלהם וללכת להתפנות לטפל באבא, באימא, ואז גם הם, אחרי תקופה, הופכים בעצמם להיות חולים סיעודיים. זה תחום מאוד מאוד כואב. כשהייתה לי את הזכות לפעול מתוך הממשלה, התפניתי לכתוב דוח שסוקר את כל הבעיות והכשלים בתחום הזה. הכשלים הם רבים, כי החטא הקדום הוא שזה בכלל הופרט. היה ראוי שזה יהיה משהו שהמדינה לוקחת עליו אחריות. היום זה מופרט לגמרי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה מה שבג"ץ עשה, מירב. בג"ץ עשה לנו דבר נוראי. תקשיבו רגע, החוק החליט שכל חוסה, כל קשיש וחולה ונכה, מביא עובד זר ומקבל אשרה והנכה צמוד לעובד הזר. למה? כדי לא לנייד; כדי שלא יהיה מצב של ניוד העובדים הזרים למי שמשלם יותר. בג"ץ החליט שזה פגיעה בחופש העיסוק של העובד הזר. זה גרם לניוד עובדים זרים ולהעלאת השכר לכמעט 15,000 שקל. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש בעיות מגוונות – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זו פשוט קטסטרופה בחסות בג"ץ. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש בעיות מגוונות. כל התחום הופרט היום. מה שקורה זה שאנשים משלמים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בחסות בג"ץ, זה נורא. אתם לא מבינים מה זה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ביטוח לאומי ובעצם אמורים לקבל גמלת סיעוד אם חס וחלילה הם מגיעים למצב הזה. אבל כל מה שהמדינה עושה זה לקחת את הכספים שאנשים חסכו בעצמם מהמשכורת שלהם כל החיים ולהעביר לחברות הסיעוד. חוץ מזה, הגוף מופרט לגמרי. תכלס, לא מפקחים על חברות הסיעוד, אף אחד לא מטפל בתלונות, אף אחד לא מפקח שהשעות מסופקות. הכול הכול מופרט הלכה למעשה. אני אגיד משפט לסיכום. הקדשתי שנה לעבור בין כל משרדי הממשלה, כי לכל אחד יש תחום, זווית אחרת לנושא הזה. משרד הבריאות מתעסק במוסדות; משרד הפנים מתעסק בעובדים הזרים; משרד הרווחה מתעסק בגמלת הסיעוד. כתבתי דוח שממפה את כל הבעיות. אין דבר אחד שתיגע בו ותפתור את הכול. זה ממש מצריך פתרון רוחב. אני מאחלת לנו – ואני מתכוונת להמשיך לעסוק בזה מהכנסת, גם אם אני מהאופוזיציה, כי זה באמת באמת חיים של אנשים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בהחלט, תודה רבה. מסתבר שכמעט 06:00, ואפשר לדבר על נושאים מאוד חשובים. אני אשמח לקבל את הדוח הזה, גם כחבר ועדת העבודה והרווחה וגם כיושב-ראש ועדת הבריאות הנכנס, כי מדובר בנושאים שיש להם ממשק. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בשמחה. כתבתי את זה בצורה פשוטה מאוד ובהירה מאוד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני מוכרח לומר שאני מכיר את הנושא הזה מקרוב וכל מילה בסלע. תודה רבה. חברת הכנסת אורנה ברביבאי. אתם מדברים על נושאים חשובים וקשה לי לעצור אתכם. תנסו להצטמצם לזמנים. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב, אפשר להגיד בוקר טוב, תכף 06:00. בחרתי להקריא איזושהי הודעה שפורסמה אתמול בערב, וזאת לשונה: תמרור אזהרה לממשלה. על רקע הרפורמה המשפטית שמתוכננת להעביר הממשלה בישראל, קרן הון סיכון אינסייט הגדולה ביותר, שמשקיעה בסטרט-אפים בארץ, מפרסמת הודעה חריגה בחשבון שלה: אנחנו מודעים למתיחות הפוליטית – הם אומרים – המתחוללת בישראל ואנחנו מקיימים שיח שוטף ופתוח עם הנהלות החברות הישראליות שלנו שמשתפות אותנו בחששות שלהן. עוד נכתב בהודעה: אנחנו דוגלים בעקרונות של דמוקרטיה, שוויון ושוויון הזדמנויות, ואנו מגנים כל ניסיון לרמוס חירויות אישיות או מעשים של שנאה, אלימות או אפליה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – בהתנתקות, לא עכשיו. כשעקרו את המשפחות שלנו – – – חודשים לפני, איפה הם היו? איפה הם היו? את אחת מנהיגה; את צריכה לומר להם: עד כאן, פה תעצרו. לא למלחמת אחים. את מנהיגה. את צריכה להגיד את זה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בואו נדבר על מה הם אומרים. תראו, אנחנו יכולים לצאת מתוך הנחה שמה שקורה בעולם הזה יישאר כאן; מה שקורה בממשלה – גדולה ככל שתהיה – יישאר שם. ואני אומרת לכם, רואים לכם. רואים לכם. הסכמי אברהם – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה, זהו, סיימתי? לא יכול להיות. הסכמי אברהם, שנתניהו מתהדר בהם – ואתה יודע מה, בצדק, אני מוכנה גם להגיד. עקבתי אחרי כל הסכם כזה, וגיבשנו הסכמי סחר עם מדינות ערב, מתוך הבנה שזה משפיע ותורם משמעותית לכלכלת ישראל וגם ליחסים שלנו איתם וגם ברמה הבין-לאומית. אתם חושבים שהם לא עוקבים מקרוב ורואים מה המשמעות של שינוי סדר היום במדינת ישראל? אתם חושבים שעם השינוי של המשטר בישראל ההשקעות תמשכנה להגיע לישראל? זה לא יקרה. אלמוג, אני אומרת לך את זה באחריות, כמי שהייתה שרת הכלכלה עד לא מזמן. ואני אומרת לכם, גם כשאנחנו יוצאים לרחוב ורואים את המחאה, ואתם חושבים שהאנשים שמגיעים למחאה ולהפגנות האלה הם אנשים שבאים מטעם. אני אומרת לכם, הציבור בישראל אומר לממשלת ישראל ברגליים. זה אותו ציבור יצרני, זה אותו ציבור עובד, זה אותו ציבור שמשרת, זה אותו ציבור שעל הכתפיים שלו לאורך שנים הייתה אחריות לקיים את מדינת ישראל – הוא אומר לכם: אל תפגעו בצביון של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. יהודית היא בוודאי תישאר, אבל דמוקרטית? אני אומרת לכם מכאן: רואים את מה שאתם עושים. המשמעויות של זה הרסניות, ואני קוראת לכם להפסיק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אם אני אראה לך את הדוח החדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה, תתפלאי ביחס לשחיקה גם בנושא של היהודית וגם בדברים אחרים. אני אראה לך את זה בהזדמנות. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. לפני שאני מתחילה אני חייבת הערה. אנחנו יכולים פה לא להסכים על דברים ויש לנו דעות שונות, אבל יש אנשים שאי-אפשר לזלזל בהם. אי-אפשר לזלזל בסגן ראש המוסד שהקדיש את כל חייו למען המדינה. זה משהו שהוא בכלל לא ניתן לוויכוח. אוקיי. כולנו יכולים להסכים שהוא הקדיש את חייו למען ביטחון המדינה ולמען מדינת ישראל. ולכן הייתי מצפה שיתייחסו אליו בצורה אחרת. אני רוצה לדבר על שבת. אני רוצה לדבר על שבת ישראלית. בעקבות האירועים של היממה האחרונה – כן תקצוב, לא תקצוב למיזם של שבת ישראלית, יצא לי לחשוב על השבתות שלי, על השבתות שלנו, כשעוד היינו משפחה צעירה, עם ילד צעיר, ועבדנו קשה. עבדנו קשה, ועדיין עובדים קשה כל השבוע, כדי לפרנס ולדאוג כלכלית ולדאוג לפרנסת הבית. במקביל גם למדתי וגם התנדבתי וגם ניהלתי בית, והטירוף של החיים כמו של כולם – לא רק שלי. אבל בשבת, סוף-סוף מנוחה, יכולתי להיות עם המשפחה. אז נסענו לטבע ולשמורות, ערכנו פיקניקים על גבעות וגם על שפת הים, ביקרנו בתיאטרון ואכלנו על אם הדרך או במסעדה חדשה, ישנו באוהלים, ביקרנו משפחה וחברים, לפעמים גם בילינו בבריכה הבאר-שבעית שלנו. וגם היום, כשהילד גדול ועצמאי, השבת שלנו לפעמים כוללת מסעדה בצוהריים, ואפילו יש לי טקס קבוע שפעם ב- אני הולכת עם אבא שלי ביום שבת בצוהריים לסרט, ולפעמים סתם לישון, לנוח מול סדרה טובה בנטפליקס. מעולם לא הרגשתי שאני פוגעת במישהו או בשבת שלו, בדיוק כמו שחבריי הטובים ביותר אינם פוגעים בי בשמירת השבת שלהם. הרצון שלכם לשנות סדרי עולם, להפוך את שמירת השבת לציבורית ומחייבת, עושה בדיוק את ההפך ממה שכנראה הייתם רוצים ואמורים להשיג – מרחיק, מקומם ובעיקר מפלג. מדינת ישראל נוהגת כמעט כולה בחוקי השבת – אין תחבורה, אין שירותים ורוב העסקים סגורים. לכן את המעט שעוד פתוח ועומד לרשותו של הציבור החילוני השאירו ואל תיגעו. לכל אחד השבת שלו. אני מאוד מכבדת את שלכם. אנא, כבדו את שלי. אל תיקחו ממני את השבת הישראלית שלי. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון. כששמענו שהתפוצץ אוטו בנתניה נלחצנו, אבל כשראינו שאתה במשכן אז נרגענו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב, זה מתחת לבית שלי. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מתחת לבית שלו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בשביל זה נלחצנו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מפחד שזה תנועות המחאה – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לנו שר לביטחון לאומי חדש, נראה. אני מחפש אותו, לא מוצא אותו. אייכה? אייכה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אומרים, איפה בעל הבית? איפה בעל הבית? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> האמת שכל הערב – – – אייכה יאיר. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> בניגוד אליך – – – את עצמך – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> קים ג'ונג-און, הוא לא – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גם החדשים, שמברברים יותר מדי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אספר לכם, זה לא הספד אלא אני רוצה לומר כמה מילים. לפני כמה שעות חבר הכנסת יואל רזבוזוב הודיע שהוא פורש מהחיים הציבוריים ויוצא לחיי עסקים. ואני אספר לכם שאת יואל הכרתי בשנת 2008 בנתניה כבחור צעיר, ג'ודוקא מצטיין, קפטן נבחרת ישראל בג'ודו, ומרים פיירברג קלטה אותה לנבחרת שלהם – אלי דלל כבר היה שם – כבחור צעיר, והוא קיבל את תפקיד מחזיק תיק הספורט. כמו שיואל היה בג'ודו, ככה הוא היה גם בחיים הציבוריים, בפוליטיקה. יואל לא היה הספורטאי הכי מוכשר, הכי זריז או עם הקואורדינציה הכי גדולה, אבל הוא היה הכי אמיץ, הכי חרוץ ותמיד סימן חלומות והגשים אותם בסוף. הוא אפילו לא קיבל ספורטאי מצטיין בצבא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יואל? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> יואל. ובגיל 19, out of the blue, בפתאומיות זכה בסבב גדול מאוד בג'ודו, וזה בעצם פרץ לו את כל הנושא של הספורט במסגרת הצבא, ולאחר כמה שנים הוא סיים מקום חמישי באולימפיאדת אתונה, שזה אחד ההישגים הגדולים ביותר, ובנוסף היה סגן אלוף אירופה בג'ודו. יואל, בשנת 2012 התקשר אליי, אמר לי: סימון, תשמע, יאיר לפיד יוצא לפוליטיקה, אני רוצה שנלך לשמוע אותו. נסענו, שמענו אותו, ומאותו רגע שנינו נשאבנו ליש עתיד, הוא המשיך לבחירות כחבר כנסת ונבחר. אני רוצה להגיד לכם שאם יש משהו שמציין את יואל רזבוזוב והפעילות שלו זה הרצון שלו לעזור לאנשים. אני מקבל כל כך הרבה טלפונים במשך השנים על הרצון של יואל לפתור דברים. כל אדם שפנה אליו באמת קיבל תשובה ומענה, ועל זה באמת צריך להגיד לו תודה. כחבר כנסת צעיר הוא היה יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה, הגיע עם השנים להיות שר התיירות ועשה עבודה מדהימה. הגושפנקה האחרונה שקיבלתי שבאמת הוא עשה עבודה מדהימה – תן לי עוד 20 שניות – זה היה ביום חמישי האחרון. הייתי בבר-מצווה של חבר הכנסת רביבו, פנו אליי כמה ראשי ערים ובירכו את יואל על העבודה שלו, חברי כנסת מהליכוד, באמת בירכו על העבודה שלו כשר תיירות. אז אני רוצה להגיד פה ליואל – אני יודע שהוא צופה עכשיו בטלוויזיה – תודה על כל השנים כחבר כנסת, כשר, כחבר מועצה. וכחבר אני מאחל לו את כל ההצלחה שבעולם, מכל הלב. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ללא ספק, מצטרפים למילים. אני גם אגיד עוד משהו לזכותו כי ברגע שהוא מסיים כבר ביש עתיד בטח זה לא יפגע בו – מסייע וסייע רבות להקמת בית כנסת בנתניה, מאוד גדול, של חב"ד. יואל אכן פרלמנטר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בעיר ימים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בעיר ימים. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בעיר ימים. איפה שהיה הפיצוץ היום, זה 50 מטר משם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ייאמר לזכותו. אכן פרלמנטר מצוין, מאחלים לו הצלחה. תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מעל דוכן זה עמד לפני כמה שעות שר החינוך יואב קיש והסביר שדמוקרטיה היא שלטון הרוב וכיבוד זכויות הפרט. זאת הגדרה שבעיניי – ולא רק בעיניי – היא צרה, היא מצומצמת, חלולה יש יאמרו, חסרה. אם אני מנסה לפרק את ההגדרה המצומצמת הזאת, לגבי חיזוק שלטון הרוב אני מבין. הרי הרפורמה הזו – שזאת לא רפורמה בעיניי, זו תוכנית להרס מערכת המשפט – תחזק לאין שיעור את שלטון הרוב. הממשלה תמשול בכנסת, כי היא ממילא כבר מושלת בכנסת, והיא תבחר את כל שופטי ישראל כולם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה ראוי? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> תהיה רשות אחת שהיא כול-יכולה, הרוב הוא כול-יכול. לא רק לבחור את השופטים. לבחור את השופטים, פסקת התגברות של 61, ביטול עילת הסבירות, ביטול היועמ"שים. 61, קבוצת הרוב תהיה כול-יכולה. אבל אני שואל: גם בגרסה המצומצמת של הדמוקרטיה, אליבא דיואב קיש, איך יישמרו זכויות המיעוטים, זכויות הפרט? מי ישמור עליהן, הרוב? איפה האיזונים ואיפה הבלמים? מי ירסן את הכוח של הרוב? אין מדינה דמוקרטית אחת בעולם – ואני לא אומר את זה בשביל להטריל אתכם – אבל אין מדינה דמוקרטית, במשטר דמוקרטי אחד בעולם, שבו קבוצת הרוב היא כול-יכולה כמו שאתם רוצים לעשות כאן במדינת ישראל. אחת, בכל רחבי העולם. כשקבוצת הרוב אומרת: אנחנו נשמור על זכויות המיעוטים, אני אומר, ואללה, ואז אני קורא את ההסכמים הקואליציוניים שקבוצת הרוב חתמה בינה ובין עצמה, ואני רואה שם אפליה ואני רואה שם הדרת נשים מהמרחב הציבורי. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> איפה? איפה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איפה ראית הדרת נשים במרחב הציבור? די. איפה? איפה? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> בהסכם – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תפנה אותי בהסכם להדרת נשים – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> איזה סעיף – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היו"ר, שלא יטעו פה. הדרת נשים – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, תעצור. תעצור לי, כי לא פניתי. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני אוהב אותו אבל אני אלרגי לדמגוגים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן. הדרת נשים במרחב הציבורי. אולי תביא את זה מההסכם, אפשר? אדוני, הוא מטעה. הוא מטעה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אגב, אני רוצה – – – 20 דקות כמלך יהודה, בעזרת השם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מזל שנשארתי פה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, הזמן עוצר מלכת. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תביאו את ההסכם, תביאו. כותרות, מאחוריהן אין כלום. הדרת נשים במרחב הציבורי – לא כתוב בהסכם. לא כתוב. אדוני עייף – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> למה את לא יושבת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה אמרת לי גם שכתוב בתקנון שמותר לדבר בערבית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> למה את לא יושבת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, אני הולכת לחדר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. רגע, אנחנו רוצים ללוות אותה ליציאה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בפעם הבאה לדאוג לי לקיזוז, זה ייגמר הרבה יותר מהר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להפך. אנחנו דואגים שרק את תישארי – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. תמשיך. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> בהסכם הקואליציוני, חבר הכנסת כהן, בין הציונות הדתית – שזו לא הסיעה שלך – ובין סיעת הליכוד ,יש שינוי של חוק איסור אפליה באופן שיתיר אפליה באספקת מוצרים ובכניסה למקומות ציבוריים מטעמים דתיים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני ואתה הולכים לאום אל-פחם – – – של חזיר. אתה מוכן? אתה תבוא איתי? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> הבהירו שני חברי קואליציה מה המשמעות. הבהירו שני חברי קואליציה מה המשמעות. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני ואתה באום אל-פחם. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> שבכניסה לבתי מלון יוכלו לסרב כניסה להומואים, ושטיפול רפואי באזרחי ישראל יוכל להיות מותנה בטעמים דתיים. זאת אפליה בוטה. חברת הכנסת סון הר מלך, גם אם אני חושב שהקואליציה הנוכחית – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לסיים. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – מופיע בהסכמים. זה מופיע בתוך ההסכמים? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. ודאי. הסעיף הזה מופיע שחור על גבי לבן עם חתימתו של בצלאל סמוטריץ' וחתימתו – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש לי הרבה מה לענות, אבל – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – של בנימין נתניהו. אבל גם אם אני לא חושב, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, שהקואליציה הזאת תפגע בזכויות מיעוטים – בקהילה הגאה, בנשים – ברגע שאת ממוטטת את חומת המגן על חירויות הפרט, על זכויות היסוד, אין שום ערובה שהממשלה הבאה או הבאה שאחריה לא תפגע בחירויות הפרט – בחופש הדת, בזכות לפרטיות, בכל העקרונות החוקתיים שאזרחים במדינות הדמוקרטיות – היא מגינה עליהם. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה מדבר על אותו בעל עסק חרדי בבאר שבע? אתה מדבר עליו? על מי אתה מדבר? על בעל עסק חרדי בבאר שבע שכנגד אמונתו הדתית כמו במשטרים החשוכים ביותר, אתם מאלצים אותו להדפיס דפים של מצעד הגאווה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. אתה לא מאפשר לדיון להסתיים. נא לסיים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – זה יותר חשוך ממה שאתם – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלמוג, זה פייק ניוז. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> זה לא פייק ניוז. זה לא פייק ניוז ואני אביא לך אותו לפה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי מה שאתה מתאר לא קרה ואני יכול להראות לך, לך תקרא – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> כי בחרדים אפשר לפגוע, זה בסדר. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> לך לקרוא את פסק הדין. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה שאתה מתאר לא קרה, ואני אומר לך שוב – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> קרה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר לך שוב, במקום להתקדם לעבר המדינות המתקדמות בעולם, שיש בהן חוקות נוקשות, מגילות זכויות אדם, שמגינות על חירויות הפרט – אנחנו הולכים אחורה למשטרים שהם לא דמוקרטיים. תראה לי משטר דמוקרטי אחד בעולם שבו הרוב יכול לעשות מה שבא לו, בלי ריסון, בלי איזונים, בלי בלמים. מי יגן על אזרחי ישראל? על חירויות הפרט? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> יוראי, מה עם מעצרים מינהליים? אני לא ראיתי אותך כל כך סוער במעצרים מינהליים. זה גם פגיעה בערך – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם חושבים שתהיו לעד בשלטון, אבל אני חושב שאף גורם לא יכול למשול ללא סייגים, ללא רסנים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> נגמרו הימים שדרסתם את החרדים וכל מה שאתם רוצים. נגמרו הימים האלה. לא תדרסו אותם יותר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלמוג כהן, אני מבקש לא להפריע באמצע – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אלמוג כהן, אני לא רוצה שאף קבוצה של 61 תוכל לעשות מה שבא לה, לא מהצד הזה ולא מהצד הזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל משטר צריך איזונים ובלמים, תפנה אותי לאיזונים ולבלמים ברפורמה שאתם מציעים. אין. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> עם ישראל. יש את עם ישראל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. חברי הכנסת אלמוג כהן וסון הר מלך, בבקשה מכם. חבר הכנסת אלמוג כהן, אני מאוד מבקש. מזכירי הסיעות הם הכועסים. קשה לך לשמוע, אני מבין שאתה איש אמת. צא בחוץ להירגע קצת, שעת בוקר, להתרענן. בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> בסוף ייגמר – – – הדבר הזה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול בבוקר קמנו להודעה של מיקי מכלוף זוהר, שר התרבות והספורט, על ביטול שבת ישראלית בתירוץ של יחס שוויוני לשומרי שבת. לדעתי השר זוהר לא בדק את משמעותה של השבת הישראלית לפני שהציף את התקשורת בגזרות הזויות כפעולה למען הצלת צביון השבת הישראלית בישראל, המחוללת בידי הכופרים המעיזים לבלות במוזיאון בחינם או באירוע תרבותי נגיש. לא אוסיף יותר מדי, כי בינתיים יצאה הוראה מראש מפלגתו שזה לא יקרה. מה קורה בכלל מאז שעלו הימין, אנשי דת והאנשים הלאומנים לשלטון? מדי יום יוצאות הכרזות ויש תחושה שכל מטרתן להפחיד את הציבור הכללי, את אלו שלא רצו את נתניהו ושותפיו, אלו שנושאים בנטל החיים הביטחוני והכלכלי; עליהום מתוזמן ומאורגן על מי שבסך הכול רוצים לחיות חיים נורמליים כמו במדינה מתקדמת. ביבי נמצא תחת לחצים ואיומים מבית וגם על ידי זרועות החוק. את החקירות, וחקיקות, ודיונים ומשפטים שלו, כולנו שומעים ומכירים. בעיניי זו בושה גדולה להיות במעמד הזה, ככה חינכו אותי. לא ברור איך נתניהו הגיע לכך מהחינוך שהוא ואחיו ספגו, אבל בכל משפחה יש יוצא דופן. לכן ביבי צריך להראות לציבור שהוא הגורם החיובי בממשלה הזו. היום זו הייתה שבת ישראלית, קודם זה ביטול תחבורה ציבורית בשבת, כולל זו המעוגנת בסטטוס קוו. מכת"זיות נגד המפגינים, עליהום על שירות נשים בצבא, הרס תאגיד השידור הציבורי וסגירתו, הרס חופש ביטוי ויצירה ותרבות – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אפיית מצות עם דם של תינוקות. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כל מיני החלטות שמכות בבטן הרכה של ציבור נורמטיבי החי בדמוקרטיה, ואז מגיע ביבי כדי להרגיע, ממש המרגיע הלאומי שלנו. הבנו את הקונץ-פטנט שלך – לעשות בלגן כדי שאתה תיראה זה שעושה סדר. אבל רק אדם חלש מנסה להפחיד כדי להפוך את עצמו למציל. בושה לניהול, בושה של מנהיגות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. לאחר מכן – חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כמה מילים קצרות בבוקר זה על פשיעה באופן כללי. יש לה כמה כיוונים, כמה רמות, זה יכול להיות ארגוני פשיעה, זה יכול להיות כנופיות, זה יכול להיות עבירות רכוש, עבירות כנגד גוף, זה יכול להיות מאורגן יותר או מאורגן פחות. כל הדברים האלה מצריכים ראייה כוללת, אין שם צ'יק-צ'ק. צריך שינויי חקיקה, צריך לראות את כל השרשרת – מהמעצר, תנאי המעצר, חקירה, העמדה לדין, הרשעה, במקרים המתאימים בית סוהר, שיקום בבית הסוהר שלא יחזרו. סיפור מורכב. אבל צריך עוד רכיב אחד שבלעדיו קשה מאוד למנוע פשיעה, וזה לא משנה היכן, וזה היכולת שלנו להגיע למי שעדיין לא הגיעו לשם. ובעניין הזה פעילות רב-מערכתית יכולה לעשות את זה, ואי-אפשר לעשות את זה בלי להידבר עם מנהיגי הקהילה באשר הם. ואני רוצה לייחד מספר מילים בהקשרים האלה, ולדעתי פה יש פספוס מאוד גדול בממשלה ועדיין לא מאוחר מדי. בהקשר של הפשיעה, לפחות לגבי הפשיעה בחברה הערבית, צריך להידבר עם מנהיגי הציבור שלה. זה לא שאלה של דעות פוליטיות. הם נמצאים במקום, הם משפיעים, הם עוסקים עם עמותות ועם ארגוני התנדבות כאלה ואחרים. צריך להידבר איתם. הממשלה הזאת לא נדברת איתם ולא מדברת איתם והדבר הזה יכול להשפיע, והוא משפיע. זה תהליך שאי-אפשר לדעת מתי הוא עובר איזשהו שלב מסוים. אנחנו נמצאים לקראת חודשים קרובים – ואני מקווה שמה שאני אומר עכשיו לא יקרה: 22 או 23 במרץ – תחילת הרמדאן; 6 באפריל – ערב חג הפסח, זה יוצא פחות או יותר השבוע השלישי של הרמדאן, אחד השבועות היותר-עמוסים. במצב של חוסר קשר, חוסר הידברות עם מנהיגי החברה הערבית, כאשר יש בעיות פשיעה במקביל ויש ניכור ושסע וקרע – אין את הלוקסוס למי שנמצא כרגע בממשלה שלא לדבר ולהידבר. זה לא דבר שאפשר בלעדיו. בשגרה זה ודאי נכון; בייחוד בתקופה שאנחנו מתקרבים אליה, כאשר למעשה החברה הערבית נמצאת במובנים רבים כאקס-טריטוריה במשרד לביטחון פנים ומי שעוסק איתם ביום-יום, זו תהיה טעות קולוסאלית של כולנו. ואני אומר לכל מי שיש לו יכולת השפעה וזמן, כמובן, להתחיל לעשות את זה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשלא עושים את זה התוצאות הן רעות וגרועות. ועדיין לא מאוחר מדי, וסימנתי את התאריכים הקרובים שכולנו חייבים להתרכז אליהם. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בוקר טוב. כנסת נכבדה, היום מתקיימת השבתה של ארגונים, חברות עסקיות, חברות הייטק, והכול כמחאה עקב הרס הדמוקרטיה העומד על הפרק ומנוהל באופן שיטתי ונורא על ידי קברניטי הממשלה הזו. אני אתרגש היום לראות את המפגינים, שעוצרים הכול, כי אכפת להם, כי הם חרדים למדינה. כי הם דואגים לעתידה ולעתידם בה. הם מבינים את הפגיעה הצפויה בכלכלה, בחברה, בסביבה, ובכולנו. מרגש אותי לראות מדי שבת את האזרחים, עשרות אלפים, יוצאים לרחובות בהמוניהם ונאבקים על הדמוקרטיה. מרגש לראות את הצעירים, את הסטודנטים שיוצאים מהאדישות, את המשפטנים המודאגים, את החברות האזרחיות. כול כך הרבה קבוצות בחברה הישראלית שחרדות לעתיד המדינה ושבאות שבוע אחרי שבוע במספרים הולכים וגדלים כי הן לא מוכנות לתת לזה לקרות. אני קוראת לכולכם: בואו, צאו. המשיכו להשמיע את קולכם המודאג. מנעו יחד איתנו את מהלכי הממשלה הרעה הזו, שהורסת כל חלקה טובה במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. אתם מדברים על משילות, והשרים של הממשלה בוחרים לא לעבוד עבור הציבור. השרה רגב מבטלת נת"צים, ומחזירה אותם. לא ממש סגורה על המהלך. השר זוהר, שמככב בסרטון שבת ישראלית, מבטל את שבת ישראלית, ואז חוזר בו בעקבות לחץ ציבורי והקריאה של נתניהו. השר קיש נכנס למשרד החינוך ויוצא בהכרזות עוד טרם למד את הנושא. אתם לא יושבים ללמוד את הנושאים. לא בונים תוכניות, יורים לכל הכיוונים. זאת אינה משילות. הציבור הישראלי ראוי וזכאי להרבה יותר מזה. מגיע לציבור שתדאגו לו, שתעמיקו, שתחקרו, שתבדקו מה נכון וטוב לטווח הקצר וגם לטווח הארוך. שלא תנקטו מדיניות דווקא וההפך מהממשלה הקודמת. לא הכול היה רע. ככה לא נראית מנהיגות וככה לא נראית משילות. אני קוראת לכם: תנו כבוד ומקום לאנשי המקצוע. הקשיבו להם. בדקו את מה שכבר תוכנן ונעשה, הפיקו לקחים, וכך תוכלו באמת למשול. זוהי טובת הציבור האמיתית שלשמה הגעתם לבית הזה ולממשלה. תודה, אדוני. היו"ר אוריאל בוסו: תודה רבה. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. משהו אחד, בוודאי טוב, יכול לצאת לכל מי שנשאר כאן ער כל כך הרבה שעות. תחשבו על הרופאים ועל כל המתמחים שנמצאים בבתי החולים 26 שעות במשמרת וצריכים להיות ממוקדים. אז יש יותר גרוע מזה. קריאה: אשריך, היושב-ראש. אלמוג כהן (עוצמה יהודית): תחשוב על יאיר לפיד, איך הוא ישן – – – משה טור פז (יש עתיד): נקצר משמרות. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, תקציר הפרקים הקודמים: לפני כשלוש שעות סיפרתי כאן את סיפורו של ד', תלמיד שלי, ששיחק כדורגל. היה שוער, וכשאחד התלמידים הכניס לו שער, הוא צחק וצעק עליו, וכינה אותו בשם, קרא לו שמן. הילד רץ אחריו, ניסה להכות אותו, ואני עצרתי אותו, יחד עם שני מחנכים. זה היה כשהייתי מנהל בית ספר לפני כ-15 שנה. ואז סיימתי פה כשאני לוחש באוזנו של התלמיד: אם תרוץ אחרי כל ילד שיקרא לך שמן, אתה תרוץ כל החיים שלך. הם מנצלים את החולשה שלך. הם יודעים שאתה יותר חזק, אבל הם יודעים שקל לעצבן אותך. אני אלמד אותך איך להתגבר על זה. וכך נפרדנו. זה היה לאור אירועי האלימות שהיו אתמול והדיון שהיה בוועדת החינוך על אירועי אלימות בכנסת. אני מקריא מהספר שלי, "עיניים בגב". התלמיד הזה, כמו שאמרתי, ליוויתי אותו עד סוף שנות התיכון. עבדתי יחד איתו, עם היועצת והמחנך שלו, על הכלת הכעסים. הוא סיים כיתה י"ב בטוב. חיזקנו את הביטחון העצמי שלו. הוא הפך להיות אחד הילדים החיוביים בבית הספר, והוא המשיך לשירות משמעותי בצה"ל. הוא למד שהביטחון שלו לא בנוי על הכוח לבד. יום אחד, כמה שנים אחרי האירוע הזה במגרש, הטלפון שלי צלצל. על הקו היה ד'. זה מהתלמידים ששמרתי את שמם בזיכרון של הטלפון. קולו נשמע סדוק ועייף. הוא סיפר לי שבאותו יום נורה טיל נ"ט לעבר טנק ישראלי בגזרת עזה. הטיל חדר את הטנק, אני מניח שחלקכם זוכר את האירוע הזה, ועבר לצד השני בלי להתפוצץ. הוא היה נהג הטנק. הוא היה בפוסט טראומה. שוחחנו ארוכות בטלפון והפצרתי בו ללכת ולעבד את מה שהוא עבר, וכמובן, אם הוא יוכל, לחזור אחר כך לפעילות מבצעית. שוחחנו עוד פעם כמה ימים אחרי זה, והוא נשמע קצת טוב יותר. הביטחון העצמי חזר אליו. ההתנסות שהוא עבר בהתמודדות בתור נער עם הכישלון המשיכה איתו, אבל גם חיסנה אותו אל מול אתגרי החיים. והלקח שאני מביא זה שלכל אחד מאיתנו יש את הנקודה הרכה הזו. את המקום שבו הוא מתחמם, מאבד שליטה. אם לומדים לשלוט, להכיל, להתמודד ולהתגבר, הופכים להיות חזקים הרבה יותר. בעיניי זהו אחד מתפקידיו של בית הספר. לפתח בכל ילד ביטחון עצמי מדויק באשר לנקודות החוזק והחולשה שלו. אתמול ניהלנו כאן, בוועדת החינוך, כאמור, דיון בנושא אלימות בבתי הספר. חלק משמעותי מהתפקיד של בית הספר הוא לפתח אצל ילדים נקודות חוזק וחוסן. חלק מתפקידינו הוא לשדר לחברה הישראלית עד כמה אלימות היא לא הדרך ועד כמה החוסן הוא דבר שאדם נדרש לפתח. בואו נשקיע בזה. אלו הדברים החשובים. בוקר טוב. היו"ר אוריאל בוסו: תודה רבה. חבר הכנסת אלקין. אגב, אנחנו עסוקים בחוק של נגיף קורונה. בכל מקרה, למי שנתקע וצריך להעביר זמן, יש לי על המדף ספר, איך מנצחים קורונה. היה פעם, בעבר הרחוק, פוליטיקאי נפתלי בנט. קריאה: – – – אתה יודע כמה כאלו יש על המדפים אצלו. היו"ר אוריאל בוסו: בבקשה. זאב אלקין (המחנה הממלכתי): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בסעיף האחרון בסדר-היום. היו"ר אוריאל בוסו: לא בטוח. אולי הממשלה יחליטו – אופיר, אתה, סופית? קריאות: – – – זאב אלקין (המחנה הממלכתי): כאמור, אנחנו נמצאים בסעיף האחרון בסדר-יום של אתמול ולקראת הדיונים של סדר-היום של היום, וזו הזדמנות מצוינת להסתכל על השבוע הזה ולשאול: מה היה לנו? הרי הכנסת עבדה הרבה מאוד שעות. אז מה היה לנו כאן? מה שהיה לנו כאן זה כך: 1. חוק – – – טלי גוטליב (הליכוד): על איזה שבוע אתה מדבר? לא הבנתי. ביום ראשון לא היית פה. היו"ר אוריאל בוסו: רגע, אמרת שאת יוצאת. טלי גוטליב (הליכוד): חזרתי. ביום ראשון לא היית פה, והיום הייתה ועדת חוקה ולא היית בה. זאב אלקין (המחנה הממלכתי): הזמן לא על חשבוני, אדוני היושב-ראש. היו"ר אוריאל בוסו: אני עצרתי את השעון. זאב אלקין (המחנה הממלכתי): קטונתי מלהפריע לחברת הכנסת גוטליב. אם מותר לי לדבר, אני אשמח. טלי גוטליב (הליכוד): – – – היו"ר אוריאל בוסו: אפשר לעשות סיכום כמו בפעם שעברה. אני אתן לך בסוף עוד שתי דקות ואת לא מדברת עד סוף הדיון? בבקשה. זאב אלקין (המחנה הממלכתי): תודה רבה. כאמור, היה לנו פה חוק שהוא חוק על ריק, וכבר דיברתי על זה. למה הוא חוק על ריק? עבר חוק כדי להגדיל את כמות השרים וסגני שרים מסיעת הליכוד שיכולים להתפטר. רק בינתיים המכסה מהחוק הקודם עוד לא התמלאה. לא שמתי לב שיש תור ארוך של שרים שרוצים להתפטר. מה שכן יש זה תור ארוך של הח"כים הנורבגים של הליכוד. כולם באו אליי ואמרו: תעשה הכול כדי שיהיו פיליבסטרים כל שבוע. תעזור לנו להוציא את השרים שלנו מהכנסת. אז אני אנסה לעזור להם בכוחות משותפים באמת כדי שייכנסו. חבל על האנשים, הם ממתינים בקוצר רוח. אבל ביניים חוק על ריק. ומה עוד היה לנו פה? העברת סמכויות בנושא של גבעת התחמושת לראש הממשלה, שיחזיק את זה חודש ויקים ועדה שתחליט אם היא תלך לשר עמיחי אליהו או שהיא תלך לשר מאיר פרוש. ומה עוד היה לנו פה? החוק שעולה היום, אדוני היושב-בראש, הזכרת אותו, חוק ההוצאה לפועל, שהוא בכלל היה צריך להיות מחוקק בכנסת הקודמת, רק לא רציתם אותו. עכשיו אתם מביאים אותו. הוא בכלל חוק של הממשלה הקודמת. ומה יהיה לנו מחר, או יותר נכון, מחר שהוא היום? תקנות יו"ש, שלא רציתם אותן בכנסת הקודמת, גם הוא חוק של הממשלה הקודמת. ומה יהיה לנו אחרי זה? חוק המטרו, שלא רציתם אותו בכנסת הקודמת. תקפתם אותו. גם הוא חוק של הממשלה הקודמת. אז תסתכלו כמה זה מעניין. אתם מבלים פה לילה שלם כדי להעביר חוקים של הממשלה הקודמת, אחרי כל השינוי הגדול שהבטחתם. היו"ר אוריאל בוסו: אנחנו מקבלים בשביל זה משכורת. זאב אלקין (המחנה הממלכתי): כל המאמץ האדיר הזה כדי להעביר את החוקים שלנו, שלא נתתם לנו להעביר בקדנציה הקודמת. עכשיו אתם מתאמצים ונמצאים פה שעות על גבי שעות כדי לעזור לממשלה הקודמת להשלים מה שהיא עשתה. משהו מקורי? הרבה רעש וצלצולים כן, אבל חקיקה? חוץ מחוק אחד על ריק, שהוא באמת מקורי, הנורבגי המורחב והמגדיל, אחרי כל הביקורת שהייתה – נאדה, כלום. תביאו כבר משהו מעניין, מקורי. אולי נהיה בעד, אולי נהיה נגד, נתווכח. בינתיים, הבטחתם מהפך, אתם עובדים אצלנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כל מה שלא הצלחנו להעביר כי עשיתם, עיכבתם את זה בכנסת הקודמת, עכשיו אתם נאלצים לעבוד קשה קשה כדי בכל זאת לעזור לממשלה הקודמת לסיים את מלאכתה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה מה שנקרא יש אלוהים בשמיים. מה שעיכבתם שלא בצדק, עכשיו אתם צריכים לעבוד מאוד קשה כדי להעביר אותו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. בקשתך התקבלה, אני מאמין. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברותיי וחבריי, נסכם אם כן את הדברים. ככה, אנחנו לקראת בוקר אחרי לילה ארוך. שיפורים במערכת המשפט – כן. חבלה בעצמאות השופטים – לא. הגברת הייצוג של נשים, ערבים, מזרחים, צעירים, בני פריפריה, קיבוצניקים במערכת המשפט – כן. פגיעה בעצמאות השופטים – עד כאן. הגברת האמון במערכת – בוודאי. קרע בעם – השתגעתם. על מה אתם, על מה אנחנו, מסכנים את חוסן האומה בתקופה כל כך רגישה? על מה אתם, אנחנו, מכלים את משאבי הזמן היקרים של בית הנבחרים שלנו? על שום מה אינכם קשובים לתביעה המוצדקת, החכמה והיעילה? הרפו מהחקיקה ההרסנית. דינם של החוקים שאתם מקדמים בחדווה חסרת בינה הוא אחת משתיים: להביא כליה בייסורים על הדמוקרטיה שלנו או להתבטל בהקדם האפשרי. אני מאמין, חבריי וחברותיי אשר בקואליציה, שאינכם רוצים לא בכך ולא בכך. דרך סבירה אחת עומדת בפני הממשלה: לעצור את הדהירה לכריתת הענף שעליו אנחנו מקימים את הבית המשותף ולחתור לקידום מערכת המשפט בהידברות ובחתירת אמת להסכמות. במקום לאיום על שופטים, במקום לפטר יועצים משפטיים, במקום לבדוק פרקליטי מדינה, במקום להטריד תובעים, במקום לשבש את פעולתם של חוקרים, במקום לגדף, להקטין ולהחליש את שומרי הזכויות הבסיסיות של כל אחד מאיתנו ושל כולנו ביחד – חובתנו להרכין בפניהם ראש ולנהוג כמו כל שחקן כדורסל או כדורגל הגונים; להכיר בכך שהשופט אינו מלאך וגם הוא יכול לטעות, אבל הוא מי שנקבע על ידינו לחרוץ דין ולהורות על הדרך הצודקת. אין שיטה אחרת שניתן לקבל. כזכור, הדמוקרטיה הישראלית הינה משטר שמהווה שילוב חכם בין שלטון העם, שמגולם בכנסת ובממשלה הנבחרות, לבין זכויות העם שמוגנות במדינת ישראל על ידי שומרי הסף ובראשם שופטים נבחרים; שופטים מעולים, שלצערנו מוצאים את עצמם כעת נרדפים בעזות מצח על ידי שלטון מבוהל ומרוגז. מערכת המשפט היא המגן הסטטוטורי הכמעט-יחיד על זכויות העם, בנותיו ובניו. נחזור ונזכיר, הכנסת היא שבחרה לא לחוקק חוקה. נשוב ונציין, אין לנו בית עליון מאזן, אין לנו נשיאים עם זכות וטו ולא מגן עלינו בית משפט בין-לאומי. ולכן אני מביע כאן – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – יחד עם חבריי את רחשי ליבם של מיליוני ישראלים וישראליות המסורים לקיומה של המדינה, לביטחונה, ליציבות כלכלתה ולחברתה הצודקת, ואומר לכם בשמם – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – לעולם לא תצעדי לבד, מערכת המשפט הישראלית, זו המקצועית, זו האמיצה, זו העצמאית. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת גדי איזנקוט – אינו נוכח; חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. יש לנו תמיד פרגון לאלו שבאים מהמוניציפלי. בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב, היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת ועם ישראל כולו, שיושב וצופה בנו אחרי באמת לילה ארוך ומתיש. הפעם אני אסיים את הסיפור על יבנאל וחלק מהתוכנית "ארץ עיר", שדיברנו עליה מקודם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני מקווה שתבחן אותם על בלונים לפחות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. אני ויתרתי על הבלונים. אני שומר את זה למחר בלילה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> דווקא אותך זה יעניין. אתה מכיר את הסדרה "ארץ עיר"? אתה חייב לראות אותה. לא, באמת, באמת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בזמן הפנוי שלי אני משתדל לראות את המשפחה שלי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה 12 דקות. טוב, אתה עם זה. 12 דקות לפרק. אני ממליץ לך. זה דווקא אותך יעניין, גם כמי שבא מהעולם המקומי. אז ביבנאל יש מועצה מקומית. יש אופוזיציה, אבל אין שום דוח ביקורת. עכשיו, אני ואתה יודעים מה זה דוח ביקורת במועצה. אז הדוח האחרון שהופק שם הוא מ-2018. באמת אורן הולך ומסתובב שם. דיברנו על המתחם שהקימו, מתחם הקבר שם, שבאמת יש שם אחריות למועצה המקומית. עכשיו, בא אורן ומדבר עם המהנדס, והמהנדס אומר לו שאין שום דוח שהוא מאשר שם. הוא לא מאשר בעצם את המבנה. הוא מציין גם את הקונסטרוקציה שהיא בעייתית. ואז הוא אומר לו: לך למועצה, דבר איתם. במועצה אומרים: לך למועצה הדתית. במועצה הדתית מחזירים למועצה. אז הוא בא לדבר עם ראש המועצה שם, וראש המועצה אומר לו: תשמע, אתה צריך לפנות כמו שצריך, לפנות לדובר. עכשיו, תשמע איזה קטע מצחיק, כי בא אורן למועצה ואומר: באתי לדבר עם הדובר, אבל אין דובר, שזה קטע טוב. עכשיו, קצת על החיים ביבנאל. מישהי התלוננה שם, וזה פחות מצחיק. זרקו לה רימון הלם מאולתר, שזה על סף הניסיון לרצח. ניסו להכות אותה. לחבר האופוזיציה שרפו את הרכב, לא שזה משנה למישהו או למשטרת ישראל או משהו, כי זה עדיין לא בורר. והמועצה הגדילה לעשות והיא אפילו לא פינתה או ניקתה את השאריות של הרכב ששרפו לחבר האופוזיציה, שזה היה אחרי כתבה בדה-מרקר. בפרק הזה גם מוזכר כביש שבנו מתב"ר. אממה, הכביש נבנה לפני אישור התב"ר, כך שזה כביש שבתכלס לא חוקי, בטח לא בצורה שבה הוא נבנה. אני רק אגיד ואני אסיים באמת בדבר שבו גם פתחתי בתחילת הערב. זה משפט אחרון, אני יודע שיש לי ארבע שניות. היום אנחנו היינו בוועדת הפנים וככה דיברנו על עולם של נבחרי הציבור המקומיים. אני חושב שגם אתה, אדוני היושב-ראש, תצטרף אליי בבקשה ובהבנה בעצם שאנחנו צריכים לעשות – אולי אתם תצליחו לעשות שינוי בעולמם של נבחרי הציבור המקומיים, שבאמת סובלים גם מחוסר הכשרה. אנחנו נכנסים פה לכנסת והכנסת עוטפת אותנו ונותנת לנו הכשרה, כלים, יש לנו את צוות הסיעה – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בהחלט, בהחלט צודק. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אבל נבחר ציבור מקומי מגיע ואין לו מושג מה הוא צריך לעשות. אין אף הכשרה. אין אף ספר. שום דבר, כלום. נכון, אבוטבול? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שר הפנים ניסה, הרב אריה דרעי, לקדם גם כן אפילו טיפה – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגמול, תן לי לנחש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> – – תגמול, והשלטון המקומי התנגד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אומר, תגמול הראשוני צריך להיות בדמות – בזה שבכלל יכירו בזה שהוא נבחר ציבור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מסכים איתך בהחלט. תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שיהיה בוקר טוב וניפגש עוד שעות בוועדת הפנים. וגם איתך, אופיר, אנחנו ניפגש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי – מוותר. אוקיי. אני צריך לשמוע. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> שוב אנחנו נפגשים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ושוב אנחנו נפגשים, אבל אין לך 48 דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עוד שלוש דקות אין בעיה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ממש בעיה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אה, סליחה, 85 דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עוד שלוש דקות – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ולאחר מכן – חבר הכנסת מתן כהנא. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עוד הפעם יצא לכם ממשק. אתה, ואורית פרקש הכהן אחת לפניך. בבקשה, גברתי. נו, קדימה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אני ומתן תמיד צמודים זה לצד זה. בב << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בוקר טוב לכולם. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עד לפני תקופה לא ארוכה שימשתי בתפקיד שרת המדע והחדשנות והייתה לי הזכות הגדולה להכיר את תעשיית ההייטק הישראלית, שהיא גם גאווה עולמית, שהיא גם נכס לדיפלומטיה הישראלית והיא גם הקטר הכלכלי של המשק הישראלי. ולכן לא הפתיע אותי שבראש המחאה הזו, מובילים אותה תעשיית ההייטק. אני רוצה לשתף אתכם במכתב ששיגר מנכ"ל חברת נייס לעובדיו, שכותרתו "דמוקרטיה זה לא nice to have": Nicers יקרים, החלטתי לכתוב לכם בעברית לאור מספר פניות שקיבלתי בימים האחרונים. נייס היא חברה גלובלית שעבורה, בדומה למרבית חברות ההייטק בישראל, כלל ההכנסות, הלקוחות ורוב המשקיעים הם מחוץ לארץ. אנחנו חלק מקהילה עסקית שמונה כ-400,000 עובדים בישראל, שאחראית ליותר ממחצית היצוא לישראל. לישראל אין מונופול על ההייטק ואנחנו מתחרים עם עשרות מדינות ברחבי העולם שמשקיעות ומתחרות בתעשיית ההייטק דרך השקעות אדירות בחינוך, בתשתיות ובסביבה. המנוע של תעשיית ההייטק הוא הון אנושי כפי שיש לנו בישראל והוא תנאי הכרחי אבל לא מספיק. משקיעים והון מרחבי העולם הם הדלק שבלעדיו המנוע זה יאט ויעצור מלכת. לא בכדי משקיעי ההייטק נקראים משקיעי ההון סיכון – הם מוכנים לסכן הון רב בשביל סיכויים ותמורות גדולות. אבל שלא נתבלבל. בשבועות האחרונים אנחנו עדים למספר מהלכים שאם יגיעו לקו הסיום, תוצאתם תהיה הרת אסון להמשך קיום תעשיית ההייטק בישראל, זו שאנחנו יחד בנינו במציאות שבה עצמאות מערכת המשפט תיפגע או תישלל מהר מאוד. במציאות כזו, חברות יבחרו להתאגד במקום אחר. חברות יבחרו לייצר ולשמור את הקניין שלהן, הרוחני, במקום אחר – אלה הפטנטים, היושב-ראש, שמכניסים הרבה כסף למדינת ישראל – פרמיית הסיכון תבריח משקיעים ותוריד את שווי החברות. התיאבון להשקיע ולרכוש חברות בסביבה שבה הסעד המשפטי לא מובטח, ירד. ולבסוף לקוחות יעדיפו לרכוש מוצרים ופתרונות מחברות במדינות ליברליות ושוויוניות. התהליך הזה יהיה בלתי הפיך ויהיה קשה מאוד לתקן את התפיסה לגבי ישראל ברחבי העולם; וללא קטר ההייטק, כל אזרחי ישראל יסבלו מההשקפות. אני נשאל רבות מה ניתן לעשות, ותשובתי היא פשוטה: השמיעו את קולכם. עברתי לא מעט התקפות אישיות ולא נעימות. אמשיך להביע את דעתי ברגעים חשובים אלה. ואני רוצה להודות אישית לעובדים שפנו ותמכו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. תודה רבה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אנא פנו להשמיע את קולכם במדיה, בעל פה ולהסביר שדמוקרטיה זה לא Nice to have. אז אני מחזקת ומכבדת את מנכ"ל חברת נייס, וקוראת לעוד ועוד מגזרים בחברה הישראלית להצטרף אלינו במחאה, כמו שדרך אגב כל משרדי עורכי הדין הכי גדולים במדינת ישראל הצטרפו לביקורת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אחזור מס' 6 של מתן כהנא. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> על מה את רוצה שאני אדבר, טלי? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה לא טייס אוטומטי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – מזכירה לו באיזה F הוא נמצא, לא F-16 – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> Control Alt Delete. חברת הכנסת טלי גוטליב, מכובדיי, איפה יש פה שר תורן? אה, אורית כאן. אני רוצה להקריא לכם משהו חשוב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כרגיל. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, מאוד חשוב, שכתב עו"ד רז נזרי, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא אמר: חברת הכנסת טלי גוטליב. הוא אפילו לא אמר: אדוני היושב-ראש. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אה, סליחה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא. אני אומר את זה לזכותה. היא תפסה פה מעמד. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה צודק. צודק. "זאב, זאב" – גרסת המציאות. אם הפוליטיקאים והמשפטנים לא ידברו ויגיעו לפשרות, התוצאה תהיה הרת אסון. אסור שהרפורמה של השר לוין תעבור כפי שהיא כרגע. אבל אסור גם שהמצב יישאר כפי שהוא ושמערכת המשפט לא תעבור שינויים משמעותיים. הכרעה ברורה וחדה לצד אחד תהיה ניצחון פירוס. הצדדים הניצים צריכים להגיע להסכמות שנמצאות בהישג יד. אין לנו ברירה אחרת. אין לנו מדינה אחרת. נער הייתי ואף שטרם זקנתי, השתתפתי – זה לא אני, כן? זה עו"ד רז נזרי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו זוכרים. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רק שיהיה ברור. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתה עדיין צעיר. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בדיוק. האמת היא שנראה לי שהוא בגילי. השתתפתי בעשרות כנסים משפטיים לסוגיהם, שבהם קוננו על סופה הממשמש ובא של הדמוקרטיה ועל הצורך להצילה בפני הפוליטיקאים העומדים עליה לכלותה – את אמורה להזדהות עם זה, חברת כנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני רואה שאני נמצאת בראש מעייניך, זה מדהים. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני פשוט, כאילו, אני צריך את ההד שלך כדי להמשיך לדבר. מנגד, שמעתי גם עשרות התייחסויות של גורמים פוליטיים על המערכת המשפטית תאבת הכוח והמושחתת, שהיא מקור כל הרע במדינה, ועל הצורך להשיב את השליטה לדרג הנבחר ולעצור את מחטף המשפטנים. ייתכן שקריאות "זאב, זאב", התכופות הקהו את חושינו מלזהות סכנה אמיתית, אך לצערי בשבועות האחרונים גם מי שכמוני לא ממהר להשתמש בהכרזות בומבסטיות וקיצוניות לא יכול להימלט מהתחושה שהפעם הסכנה מוחשית, וייתכן שהזאב באמת לפתח רובץ ואורב. להוותנו, הכבשה שעלולה להיתפס במלתעות אותו זאב איננה דמות מטפורית ממשלי איזופוס; היא מדינת ישראל, שעלולה להגיע לכאוס חוקתי שאחריתו מי ישורנו, אשר עלול לפרום את התפרים העדינים של החברה הישראלית. כשעוקבים אחר השיח הציבורי לאחרונה, קשה להשתחרר מהתחושה המתעצמת שלפיה שתי המערכות, המשפטית והפוליטית, דוהרות על שתי רכבות במסלול התנגשות ברור כאשר ראשי המערכות מדברים בעיקר אל הבייס שלהם, משכנעים את המשוכנעים ומתבשמים מלהט הקרב בקרבם של אלו המריעים להם, כבתוך תיבת תהודה פנימית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> משפט אחרון: אם יגיע רגע התנגשות, חלילה, נוסעי שתי רכבות ייפגעו מכך, ובראש ובראשונה דמותה ועתידה של המדינה היקרה לכולנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה לא רוצה להמשיך לשמוע? זה ממש חשוב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעשה לזה סיפור בהמשכים. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בוא נראה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, איש ירוחם, יבוא ויספר את דברי חוכמתו. בבקשה, אדוני. תמיד יש לו פנינים. הוא אחד מראשי העיר המוצלחים. אחד מראשי העיר המוצלחים שהצעידו את ירוחם. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> מיכאל, אין עליך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, בצלאל הצדיק. תודה, בוסו, שאתה יכול בבוקר, לפנות בוקר, להגיד מילה טובה לאדם, ככה להתחיל את היום ברוח טובה. תודה לחברי הכנסת הכוכבים, שבעת הכוכבים פלוס-מינוס, והכוכבות, ששרדו את הלילה הזה. גברתי שרת התחבורה, אני מפנה את הדברים אלייך. אני מבקש שתקשיבי לי. השרה מירי רגב, את יכולה להקשיב לי שתי דקות? << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> אתה יודע, אנחנו הנשים יכולות לעשות גם וגם. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, לא. אני לא – לא היית מקבלת ממני – – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> מקשיבה לך. מקשיבה לך. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כגבר אל אישה לא היית מקבלת תשובה כזאת. קודם כול, ברכות על שובך לתפקיד. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> את יודעת שבוצעה רפורמה בתחבורה הציבורית. וזה לא סוד שאני יצאתי חוצץ נגד הרפורמה הזאת, כי בעצם זו רפורמה שהכי אהובה על האוצר. היא לא עלתה להם שקל, אבל היא הזיזה ימינה-שמאלה 300 מיליון. עד היום אנחנו מחפשים מי קיבל את 300 המיליון. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> אל תחפש, זה ברור. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ברור. אז לקחו קודם כול 200 מיליון מהחיסכון של הערך הצבור. אותם אנשים שהיה להם רב-קו, שמים 100 שקל – רגע, אורית סטרוק. << קריאה >> השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני לא צריך לבקש ממנה – ממך. אם את פונה אליי, אני לא אקשיב לך? חכי דקה. מה קרה? דקה יש לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה צודק. על הערך הצבור אתה צודק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני מוכרח לציין שהוא, כיושב-ראש ועדת הכלכלה – – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> – – – שהוא בעניין הרפורמה – – – מרב מיכאלי, בנט ראש הממשלה, הוא לא הצליח. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השרה רגב, כיושב-ראש ועדת הכלכלה, הוא הלך לצד אלה שנפגעו, וזה ייאמר לזכותו. יישר כוח. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> – – – ובעניין הזה היה שיתוף פעולה מצוין. אבל לצערי הממשלה שלו לא הקשיבה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ברוך השם שעכשיו מגלגלים זכות לידי זכאי. ועכשיו מוטלת עלייך החובה לתקן את הרפורמה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בעזרת השם. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עכשיו, זה שהלכו ואיחדו מחירים ויצרו איזה פשטות, זה בסדר. אבל צריך לחזור לרפורמה ולתקן את הפגיעה בחלשים. קודם כול, התעריף בדימונה ובירוחם ובקריית שמונה של נסיעה פנימית הוכפל ושולש. לאותה אישה מבוגרת שהולכת לרופא לא משתלם לעשות מנוי חודשי, והלכו לה ­40–50 שקלים. למה שילכו לה? צריך להוריד את הגיל. אלה הדיונים שעשינו עם דוד ביטן, שלקח את הנושא בוועדת כלכלה. סגן השר שלך היה, והרוח טובה. אני יודע שהמסרים עברו, אבל אני רוצה להגיד את זה במליאה. כמה נקודות שהדגשנו: 1. הם נתנו פטור לאנשים בני 75 לנסוע בתחבורה הציבורית. אדם יצא לפנסיה בגיל 62–67 ילך לנכדים. למה הוא צריך לחכות לגיל 75, כשהוא לא בריא, כשהוא לא הולך? להוריד את הגיל. ולחזור למנוי שלא מפריד מעמדות. המנוי של הרכבת מבאר שבע – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, הפערים בין הרכבת לאוטובוסים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – לתל אביב – 600 שקל חופשי-חודשי, ובאוטובוס – 200 שקל. ואז אתה שואל: למה עשיתם את זה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רכבת לעשירים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אומרים: צפוף ברכבת. לא, באוטובוס לא צפוף, לא חסרים 5,000 נהגי אוטובוסים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. זה חשוב, אבל בפעם הבאה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אדרבה, צריך לחזק את הרכבות, פחות אוטובוסים. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> כל מה שהוא אומר כאן, מיכאל, הוא צודק כי אני הייתי שותפה לדיונים האלה. כל הנקודות האל הן נקודות – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל עבר הזמן – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> את לא נהנית, טלי גוטליב, ב-06:00? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא, חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא לפנות אליי – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רק תיתני לסיים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מרוב הנאומים, שרובם היו חשובים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נכון, אבל זה ענייני. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> מגיע לו לדבר על הדברים האלה, כי הוא נלחם על זה יחד איתנו, והוא רוצה לספר על זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – ביקשו מאיתנו לסיים עד 07:30. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> טלי. זה דקה לסיום, אבל עכשיו ניקח לו דקה. תסיים. תסיים, חבר הכנסת ביטון. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> גוטליב, את לא נהנית? אני מופתע ממך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מתחשבת בבן אדם – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני חשבתי שאת מבסוטית עליי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הינה, את בינתיים מושכת את הזמן. בבקשה, כן. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז השרה, אוטובוס – 600 שקל לחודש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 200. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אוטובוס – 200 שקל, רכבת – 600. בן אדם גר בבאר שבע, עובד בתל אביב לא מקבל החזר לפי הרכבת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מקבל לפי האוטובוס. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לעשות מנוי אחד, 300, שילך לכולם. נוסעים מזדמנים – דיברנו. חיילים משוחררים, להאריך להם שנה-שנתיים אחרי צבא: תתחילו את החיים בלי ההוצאות; קחו שנה מאיתנו, כמו מענק חיילים משוחררים, שנה-שנתיים; סעו עוד שנה – אפשר. אילת, פריפריה חברתית וגאוגרפית – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אם תתקני את זה, נברך אותך על המעשה את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מיכאל ביטון. דברים חשובים מאוד. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אישאר כמה דקות, ואני רוצה לדבר על חברת הכנסת טלי גוטליב – סתם, סתם. שיהיה לך בוקר טוב, טלי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דוד אמסלם – אינו נוכח; חבר הכנסת גדעון סער – אינו נוכח. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי הקואליציה, חברי הממשלה, השרות הנכבדות, עוד לא מאוחר. לא מאוחר לצאת לעם ולומר לכולם: אנחנו הממשלה של כולכם, של כלל אזרחי מדינת ישראל. עוד לא מאוחר לבוא ולומר: לא בפירוק עסקינן, אלא התכנסנו לבנות. עוד לא מאוחר לשרים, שהרגישו שהם חייבים להיות שרים בשני משרדים, להתפטר ולומר: משרד אחד – דמיינו. עוד לא מאוחר – אפשר שקט שם, ביציע, נקרא לזה? עוד לא מאוחר לבוא ולומר: שוטרים ושופטים חשובים בכל מדינה שחפצה חיים, ואתם לא האויב; נתקן יחד את מה שצריך לתקן. לא מאוחר לשמור על שלום העם ואפילו לקרוא שאיש אחיו יאהב. לא מאוחר למנות נשים – וזה בשבילכן, השרות, השרה אורית והשרה מירי – לא מאוחר למנות נשים למנכ"ליות במשרדי הממשלה, כי את הפירות כולנו נקצור. אבל המציאות כרגע היא כזו שאנחנו לא יכולים לקבל. לא מאוחר לצאת בקריאה רחבה להידברות על הרפורמה המשפטית והובלת מדיניות מוסכמת באחריות. לא מאוחר גם להתנצל בפני עם ישראל שלא נהגתם עד כמנהיגים ולהבטיח להם שתפסיקו לתפוס להם את הכותרות כל הזמן בחדשות לא טובות. לא מאוחר לצאת אל עשרות אלפי המפגינים ולומר להם שלא תשנו את פניה של ארצנו הקטנה והטובה ואת צביונה כמדינה יהודית ודמוקרטית. אבל בעיקר לא מאוחר שתפנימו כממשלה שקודם כול נבחרתם לטפל בבעיות האמיתיות המטרידות את עם ישראל: יוקר המחיה, האלימות הגואה בין אם זה בכבישים ובין אם זה במערכת החינוך, ביטחון ישראל, במאבק בפשיעה, קשישים, רווחה ועוד. עוד לא מאוחר. תתחילו לעבוד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח. חבר הכנסת עידן רול. בבקשה, אדוני. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בוקר טוב. כנסת נכבדה, בוקר טוב. אני רוצה לציין את הבוקר הזה במסר למצביעי הליכוד שלא נכחו בהפגנה במוצ"ש האחרון. חלקם נכחו, רובם לא נכחו עדיין. ואני רוצה לעדכן אתכם מה היה בהפגנה, מה הפסדתם. לצערי יושבים פה במליאה לא מעט חברי וחברות כנסת שעושים עבודה עיקשת ומשקיעים המון מאמצים כדי לעשות דמוניזציה למחאה הזאת, כדי לגרום לכם להרגיש שזו מחאה לא לגיטימית, שזו מחאה אנטי-ציונית, שזו מחאה שלא קשורה אליכם. אבל אלו מכם שהגיעו למחאה במוצ"ש האחרון ראו תמונה אחרת לגמרי. זה לא משנה אם הצבעתם לגוש הזה או לגוש השני. מי שהגיע במוצ"ש האחרון לאחת מהמחאות ברחבי הארץ ראה אנשים שהוא מכיר היטב, ראה אנשים שמלווים אתכם ואותי בצמתים שונים בחיים שלנו. אם הייתם מגיעים במוצ"ש, לא הייתם רואים שם אנטי-ציונים, לא הייתם רואים שם עוכרי ישראל ולא הייתם רואים שם שיח על ישראל הראשונה ולא על ישראל השנייה. אם הייתם מגיעים במוצ"ש האחרון, הייתם רואים את אלה שלחמו לצידכם בצבא, הייתם רואים את אלה שטיילתם איתם בטיול הגדול, הייתם רואים אנשים שעד היום אתם פוגשים בהפסקת הצוהריים במשרד ומדברים איתם על המשפחה, על החיים, על הילדים; הייתם רואים שהם הורים מהגן של הילדים שלכם, מהבית ספר של הילדים שלכם; הייתם רואים שם את זה שאתם קונים אצלו במכולת; הייתם רואים את זאת מהתואר; הייתם רואים את זה שישבתם וחרשתם איתו למועד ב'. כל האנשים האלה שיוצאים כל מוצ"ש להפגין הם ציונים, טובים, פטריוטים אוהבי הארץ, והם יוצאים גם בשבילכם. הם יוצאים כי הם מודאגים ממדינה שאין לה גבולות לכוח. הם יוצאים כי הם מודאגים ממדינה שבה לא יהיה מי שידאג לעשות צדק לילדים שלהם אם יהיה כוח שלטוני מופרז. יש שם הורים לבחורות שהתגייסו לקרקל בזכות פסיקות של בג"ץ. יש שם אנשים שקיבלו צדק אחרי שהפלו אותם במוסדות חינוך בזכות פסיקות של בג"ץ, וכן, האנשים שנמצאים שם במוצ"ש ממש כמוני יודעים שרפורמה צריכים לעשות. חלקם ממש כמוני דיברו על זה במשך שנים. אבל מה שמתבצע פה יביא להרס ולקרע בחברה הישראלית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> להתכנס לסיום. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני קורא לכם, מצביעי הליכוד: בואו ותיווכחו בעצמכם. אלה האחים שלכם. זו האחריות שלכם. אתם מכירים אותם, והם נאבקים והם מוחים גם עבורכם ועבור עתיד ילדיכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוקר טוב – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עידן רול. אחרונת הדוברים – חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, שנשארה בגבורה עד סוף הלילה. הכנסתי אותך לרשימה למרות שנעלתי את רשימת הדוברים. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. אני באמת הייתי רשומה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה לא משנה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. לאחר מכן, חברי הכנסת – אני לא יודע אפילו אם יש שר מסכם, אין שר מסכם – תהיה הצבעה אלקטרונית. אז תהיו במקומות. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אה, לא שמית. סתם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מה שאתם רוצים. בבקשה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בוקר טוב. אני רוצה להצטרף למילים החמות של חבר הכנסת מיכאל ביטון אליך, שאמר שבשעת בוקר אתה יודע לומר מילה טובה. אני מוכרחה לומר לך שאני נהנית כל הזמן שאתה מנהל את הישיבה בנועם, ברוגע, בממלכתיות. כיף גדול. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> באמת מגיע לך. נקודת אור אמיתית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אמרתי לה שאני מחכה לראות שהיא תהיה סגנית, איך המורה תנהל כאן את המליאה. אנחנו מחר כנראה נראה את זה פעם ראשונה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה כבר היום. זה כבר היום. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היום. אמת, היום. בבקשה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה באמת כמה מילים ברצינות הבוקר, ככה דמיון מודרך, נעיר אתכם קצת. דמיינו שאתם טסים – – – << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> גם אנחנו. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, דמיינו שאתם נכנסים לטיסה והטייס שואל אתכם: באיזה מסלול טיסה אתם רוצים שנטוס? אני בטוחה שאף אחד מכם לא ידע לומר באיזה מסלול טיסה אנחנו רוצים לטוס. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כנף ציון, לא? << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה באיזה מטוס, זה לא באיזה מסלול. משרד החינוך בהובלת אחד משריו, שהוא גם השר המקשר, מוביל סקר שבודק מול ההורים איך הם חושבים שנכון ללמד את מקצועות ההומניסטיקה. להזכירכם, נכנס השר החדש ועוד לפני שהוא נכנס ביטל את הרפורמה במקצועות המח"ר – מורשת, חברה ורוח – שהיה בהם גם חיזוק של המקצועות הללו, גם הקניה של מיומנויות וכו'. ואני רוצה רק להקריא לכם את מה שיש בסקר הזה, אפילו אני לא אשאל את דעתכם. אני בטוחה שאתם לבד תחושו את התחושה שאני חשה. שאלה פתוחה: איזה מתווה היית מציע לנו לגבש בעבור מקצועות ההומניסטיקה כך שישקף את היכולות של ילדך או ילדתך באופן הטוב ביותר? שאלה פתוחה. עכשיו, אם היו אופציות, אני לא בטוחה שבאמת הם היו יכולים לכתוב מה המתווה הנכון, אבל אולי אינטואיטיבית. כאן אומרים להורים: תגידו לנו איזה מתווה אתם מציעים. האם זה נראה רציני? אנחנו מדברים על מערכת חינוך, על משהו שהוא מקצועי, על דבר שאנשי מקצוע צריכים לשבת ולגבש אותו. ופה שואלים את ההורים: מה לדעתכם צריך להיות? בעיניי, זילות של המערכת ולא באמת רצון לדעת מה נכון לעשות. ואז גם שואלים את ההורים: מהן מטרות הלמידה של מקצועות ההומניסטיקה? ואפשר לסמן עד שלוש אפשרויות: היכרות והעמקה בידע המחבר את הלומדים לחברה ולמדינה – התשובה היא כן; אגב, זה מופיע ברפורמה שאני קידמתי. פיתוח מיומנויות, חקר, חשיבה והבעה, מיומנויות, שפה, חשיבה ביקורתית, יכולת התמודדות עם מידע – כן, ואגב, גם את זה אני קידמתי ברפורמה. פיתוח מיומנויות למידה עצמאית, הכוונה עצמית ושיתופיות, עבודת צוות – כן, גם זה מופיע ברפורמה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תמיכה וגיבוש זהות, עמדות וערכים אצל הלומדים – כן, גם זה מופיע ברפורמה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. לסיים. בשעה כזו כבר הסבלנות שלהם – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, באמת. זה נושא רציני. אני מתייחס לזה ברצינות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היא מסיימת, משפט אחרון. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כל זה מופיע ברפורמה והם יכולים לבחור רק חלק מזה. אז אני לא מבינה על מה רצו לבטל. ואז שואלים איזה סוג של הערכה. וגם כאן נותנים מגוון אפשרויות שנמצאות בתוך הרפורמה שקידמנו. אז אני שואלת אתכם, חברים: האם זה רציני שבא שר, מטריל את המערכת, מטלטל את כולה, רק בשביל לחזור אחר כך ולעשות את אותו דבר? בעיניי זה לא רציני ואני יכולה רק להצטער על כך. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שאשא ביטון. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, אני מבין שאין שר מסכם. אין צורך בשר מסכם. אנחנו נעבור להצבעה. אנא תפסו את מקומותיכם. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. כולם יושבים. אני עובר להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 88 בעד ההצעה להעביר הצעת החוק לוועדה – 27 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 68 והוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ובכן, רבותיי חברי הכנסת, 27 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע שהצעת חוק ההוצאה לפועל עברה בקריאה ראשונה והיא תעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להמשך דיון, להכנה לקריאה השנייה והשלישית. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, יום שלישי ב' בשבט התשפ"ג, 24 בינואר 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 07:03. << סיום >>