דברי הכנסת

דברי הכנסת יב / מושב ראשון / ישיבה ל"ד / ח'–י' בשבת התשפ"ג / 30 בינואר – 1 בפברואר 2023 / 12 חוברת י"ב ישיבה ל"ד הישיבה השלושים-וארבע של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, ח' בשבט התשפ"ג (30 בינואר 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 10 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 10 הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל: 20 1. פגיעה אנושה של הממשלה בזהותה היהודית של מדינת ישראל; 20 2. 'רפורמת נתניהו-דרעי' – שינוי שיטת המשטר בישראל לטובת אינטרסים אישיים של ראשי הקואליציה; 20 3. התעלמותה של הממשלה הנוכחית מהחברה הערבית בקווי יסוד הממשלה ובהסכמים הקואליציוניים 20 אלעזר שטרן (יש עתיד): 20 שר החינוך יואב קיש: 25 גדעון סער (המחנה הממלכתי): 26 שר החינוך יואב קיש: 33 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 36 שר החינוך יואב קיש: 38 יאיר לפיד (יש עתיד): 41 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 46 טלי גוטליב (הליכוד): 48 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 50 משה ארבל (ש"ס): 51 משה שמעון רוט (יהדות התורה): 53 שר העלייה והקליטה אופיר סופר: 54 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 55 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 56 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 60 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 61 טלי גוטליב (הליכוד): 63 אבי מעוז (נעם): 65 אריאל קלנר (הליכוד): 66 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 67 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 67 הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל: 67 1. פגיעה אנושה של הממשלה בזהותה היהודית של מדינת ישראל; 67 2. 'רפורמת נתניהו-דרעי' – שינוי שיטת המשטר בישראל לטובת אינטרסים אישיים של ראשי הקואליציה; 67 3. התעלמותה של הממשלה הנוכחית מהחברה הערבית בקווי יסוד הממשלה ובהסכמים הקואליציוניים 67 שר החינוך יואב קיש: 68 הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 100 אופיר כץ (הליכוד): 100 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 104 עודד פורר (ישראל ביתנו): 105 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 114 מאיר כהן (יש עתיד): 120 ינון אזולאי (ש"ס): 121 מירב בן ארי (יש עתיד): 122 טלי גוטליב (הליכוד): 124 בועז ביסמוט (הליכוד): 126 שרון ניר (ישראל ביתנו): 128 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 129 ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 131 עמית הלוי (הליכוד): 132 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 133 עודד פורר (ישראל ביתנו): 134 אופיר כץ (הליכוד): 135 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 143 השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 145 אופיר כץ (הליכוד): 147 הודעת הממשלה על שינוי שם משרד 154 שר החינוך יואב קיש: 154 הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק 155 שר החינוך יואב קיש: 155 החלטת הממשלה בדבר הקמת משרד העבודה, מינוי שר העבודה, שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה והעברת סמכויות 156 שר החינוך יואב קיש: 156 דבי ביטון (יש עתיד): 161 מירב בן ארי (יש עתיד): 163 גלעד קריב (העבודה): 167 רם בן ברק (יש עתיד): 169 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 170 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 171 מיקי לוי (יש עתיד): 173 אלעזר שטרן (יש עתיד): 175 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 180 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 181 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 182 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 185 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 186 מאיר כהן (יש עתיד): 187 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 188 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 189 טלי גוטליב (הליכוד): 191 סימון דוידסון (יש עתיד): 194 יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): 196 עידן רול (יש עתיד): 200 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 201 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 203 יסמין פרידמן (יש עתיד): 204 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 206 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 210 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 211 רון כץ (יש עתיד): 212 נאור שירי (יש עתיד): 214 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 216 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 219 שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: 221 החלטת הממשלה בדבר העברת סמכויות משר לשר 233 שר החינוך יואב קיש: 233 רם בן ברק (יש עתיד): 234 מירב בן ארי (יש עתיד): 235 גלעד קריב (העבודה): 238 דבי ביטון (יש עתיד): 240 עודד פורר (ישראל ביתנו): 241 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 242 יסמין פרידמן (יש עתיד): 243 אלעזר שטרן (יש עתיד): 245 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 249 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 250 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 251 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 252 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 254 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 255 נעמה לזימי (העבודה): 257 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 259 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 260 סימון דוידסון (יש עתיד): 262 יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): 263 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 264 מירב כהן (יש עתיד): 267 עידן רול (יש עתיד): 267 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 269 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 274 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 276 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 277 רון כץ (יש עתיד): 279 נאור שירי (יש עתיד): 280 שרון ניר (ישראל ביתנו): 281 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 283 גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): 284 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 287 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 291 גדעון סער (המחנה הממלכתי): 294 מיקי לוי (יש עתיד): 296 שר החינוך יואב קיש: 297 חילופי אישים בוועדות הכנסת 305 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 305 הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד 306 ממלא מקום שר הבריאות יואב בן צור: 306 הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 12), התשפ"ג–2023 307 ממלא מקום שר הבריאות יואב בן צור: 307 רם בן ברק (יש עתיד): 308 מירב בן ארי (יש עתיד): 309 גלעד קריב (העבודה): 314 דבי ביטון (יש עתיד): 317 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 319 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 320 יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): 325 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 327 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 328 מיקי לוי (יש עתיד): 330 אלעזר שטרן (יש עתיד): 331 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 332 משה טור פז (יש עתיד): 333 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 335 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 336 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 337 שרון ניר (ישראל ביתנו): 341 אליהו רביבו (הליכוד): 342 יסמין פרידמן (יש עתיד): 344 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 347 רון כץ (יש עתיד): 354 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 358 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 362 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 367 גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): 368 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 369 גדעון סער (המחנה הממלכתי): 371 עידן רול (יש עתיד): 372 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 263), התשפ"ג–2023 380 סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: 380 רם בן ברק (יש עתיד): 382 מירב בן ארי (יש עתיד): 384 גלעד קריב (העבודה): 388 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 394 שרון ניר (ישראל ביתנו): 397 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 399 עידן רול (יש עתיד): 400 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 402 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 403 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 404 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 405 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 407 מיקי לוי (יש עתיד): 408 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 409 סימון דוידסון (יש עתיד): 410 משה טור פז (יש עתיד): 412 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 414 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 416 נאור שירי (יש עתיד): 417 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 421 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 427 גדעון סער (המחנה הממלכתי): 429 נעמה לזימי (העבודה): 431 יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): 434 הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 60 והוראת שעה), התשפ"ג–2023 447 השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: 447 מירב בן ארי (יש עתיד): 454 משה טור פז (יש עתיד): 455 גלעד קריב (העבודה): 456 דבי ביטון (יש עתיד): 458 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 459 נעמה לזימי (העבודה): 462 שרון ניר (ישראל ביתנו): 465 מיקי לוי (יש עתיד): 468 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 469 נאור שירי (יש עתיד): 471 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 477 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 478 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 481 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 482 עידן רול (יש עתיד): 486 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 489 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 491 מירב כהן (יש עתיד): 493 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 495 יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): 497 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 501 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום ח' בשבט התשפ"ג, 30 בינואר 2023. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/1939/25 וכלה בהצעת חוק פ/2158/25: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – הגדרת מסוכנות של פוגעים בבעלי חיים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן, יאיר לפיד, יוראי להב הרצנו וטטיאנה מזרסקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלה בשל דיכאון לאחר לידה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116) (תיקון – ביטול החוק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – גמלה להורה עצמאי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעות והסעות לטיפולי אונקולוגיה ודיאליזה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעות והסעות לטיפולי אונקולוגיה ודיאליזה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סיכום פנייה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סיכום פנייה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022) (תיקון – דחיית יישום רפורמת הכשרות וביטול הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אוריאל בוסו; הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – עידוד התמודדות נשים לראשות רשות מקומית או מועצה אזורית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מטי צרפתי הרכבי, מירב כהן, יאיר לפיד, מירב בן ארי, מיקי לוי, משה טור פז, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', נאור שירי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, טטיאנה מזרסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, ולדימיר בליאק, יוראי להב הרצנו ובועז טופורובסקי; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בעבירות החזקת נשק שלא כדין), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אל הואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון – השוואת ההטבות בתעשייה להטבות בחקלאות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אלון שוסטר, משה גפני, ינון אזולאי, מיכאל מרדכי ביטון, צביקה פוגל, ניסים ואטורי, רם בן ברק, מטי צרפתי הרכבי, שלום דנינו, יצחק קרויזר ונעמה לזימי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – בדיקת תלות בידי רופא מומחה למבוטח שמלאו לו 75 שנים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה ואחמד טיבי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי תשלומים לביטוח בריאות לעצמאים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק ויאיר לפיד; הצעת חוק פיצוי עסקים קטנים בשל אירועי איבה מתמשכים או מצב חירום כלכלי, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יצחק פינדרוס; הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (הכשרת עוזרי רוקח), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק יום האחדות, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת חילי טרופר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אי-שלילת זכאות לגמלת סיעוד מקשיש לאחר פטירת בן הזוג), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה ואחמד טיבי; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן, יאיר לפיד ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) (תיקון – הפחתת אחוז הריבית ברשויות המקומיות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי סכומים שהוצאו לצורך טיפול בילד), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק-יסוד: הדגל, הסמל והמנון המדינה, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב דמי לידה לפי שנה שקדמה ליום הקובע), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אל הואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק גיל פרישה (תיקון – שינוי גיל הפרישה לעובדים בענף הבניין), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אל הואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – תשלום לבן זוגו של שכול שנפטר), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק לשיפור השירות במגזר הציבורי, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יצחק פינדרוס; הצעת חוק בחינת חלופות מדיניות לא-צבאיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הרשתות החברתיות, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עמית הלוי; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – מחלקות לעבירות מין), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפרדה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – פסיכולוג שהורשע בעבירת מין), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק מוקד חירום רפואי טלפוני, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת משה גפני; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלת סיעוד למבוטח הנמצא במוסד סיעודי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון – כלבי הפקר), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן, נאור שירי, יוראי להב הרצנו ואלמוג כהן; הצעת חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה) (תיקון – הגברת השקיפות בעניין הפרשות לפנסיה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור הפליית מחירים בשל מגדר), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ארוחת בוקר במוסדות חינוך, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הכפלת קצבת הילדים בחודשי החגים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה (תיקון – הפרות בטיחות בעבודה בתחום הבנייה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – הצהרת מחלה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – החלת זכויות בדין האזרחי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת רון כץ, יאיר לפיד, נאור שירי, מאיר כהן, יואל רזבוזוב, מיכל שיר סגמן ועידן רול; הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – מינוי שופטים לבית המשפט העליון וקציבת כהונתם), מאת חבר הכנסת עמית הלוי; הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – יתרה שלילית של ימי מחלה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק למניעת כפייה מינית, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הצמדת תשלומים לחיילים בודדים למדד המחירים לצרכן, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק סינון אתרים פוגעניים במקומות ציבוריים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק השוואת תנאי שכר לקבוצות שאסור להפלותן (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מימון הסעה לבית חולים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הפנסיה (מועד תחילת הביטוח הפנסיוני), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק סיוע בקידום תעסוקתי למשפחות של עובדים מעוטי הכנסה, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק מגן דוד אדום (תיקון – פריסת ניידות טיפול נמרץ ברחבי המדינה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – ביטול הגבלת זכותו של תושב גלמוד ששהה מחוץ לישראל), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק גיל פרישה (תיקון – ביטול גיל פרישת חובה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אלון שוסטר, גלעד קריב, חילי טרופר, ואליד אל הואשלה, אימאן ח'טיב יאסין, אפרת רייטן מרום, בנימין גנץ, חוה אתי עטייה, אלמוג כהן ולימור סון הר מלך; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – חובת מינוי ממלא מקום ראש הממשלה), מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת פרסום שם יצרן ודגם מוצר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק החלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן רבתי, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת דני דנון, יולי יואל אדלשטיין, חנוך דב מלביצקי, ניסים ואטורי, טלי גוטליב, בועז ביסמוט, דוד ביטן, דן אילוז, אריאל קלנר, אליהו רביבו, אלי דלל, שמחה רוטמן, אלמוג כהן, יצחק קרויזר, לימור סון הר מלך, חוה אתי עטייה, משה סולומון, צביקה פוגל ואוהד טל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העלאת דמי האבטלה למי שטרם מלאו לו 28 שנים ויש עימו ילד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק חופש המידע (תיקון – מידע על נגישות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – נכה שהגיע לגיל פרישה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ביטול הדרישה לוויתור על אזרחות זרה), מאת חבר הכנסת אריאל קלנר; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הנחה בארנונה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – הוקרת שירות הלוחם והלוחמת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – הוקרת שירות הלוחם והלוחמת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלי דלל; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – גני ילדים ומעונות יום), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות), מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגבלת עיקול מיטלטליו של קשיש), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – קביעת עונש מינימום בגין התעללות בבעלי חיים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן, יאיר לפיד, יוראי להב הרצנו וטטיאנה מזרסקי; הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – חיפוש בחומר מחשב וסמכות יושב-ראש הכנסת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אריאל קלנר; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (חובות וזכויות חברי מועצה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אליהו רביבו, דני דנון, צביקה פוגל, אלי דלל, משה סעדה, יוסף טייב, לימור סון הר מלך, אוהד טל ואוריאל בוסו; הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון – זכות ההורים לצפות בצילומים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – ביטול דרישת מבחני כניסה וציון פסיכומטרי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבת ילדים ממשפחות פוליגמיות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הסדר חניה למאושפזים בבית חולים ולמבקריהם), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק העונשין (תיקון – מרמה והפרת אמונים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יואב סגלוביץ', רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, יוראי להב הרצנו, אלעזר שטרן, מירב כהן, אפרת רייטן מרום וגדי איזנקוט; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הארכת תקופת האחריות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – אימוץ על ידי הורה יחיד), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – מניעת אלימות כלכלית) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מירב כהן, יואב סגלוביץ', מטי צרפתי הרכבי, יואל רזבוזוב ומירב בן ארי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פטור מתשלום דמי חניה לרכב של כונן רפואת חירום עם ציוד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – גביית חובות עבור רשות המים הארצית), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הזכות למינוי מתורגמן רפואי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק הכשרות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות בנושא מגדר ונטייה מינית, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום קצבת ילדים לאחר גיל 18 בעד ילד המשרת בשירות צבאי, לאומי או אזרחי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת סימון נפח האריזה וקביעת הנפח בשימוש), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק הקמת מאגר מידע דיגיטלי בנושא הכשרות מקצועיות, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – דיון במעמד צד אחד באלימות נפשית), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – בירור תלונות ופיקוח על שמירת זכויות של אנשים עם מוגבלות במסגרות מגורים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (סטטיסטיקה לפי מגדר), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – קרן ימי מחלה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק חוזה העבודה (הסדרי עבודה מרחוק), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק חניה לנכים (תיקון – תג נכה אישי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת גילוי הוזלה במחיר בעסקה מתמשכת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג מינימלי לשני המינים ברשימת מועמדים לכנסת), מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – השוואת תהליכי המיון, השיבוץ, התקינה וההכשרה, המסלולים המקצועיים ואופקי הקידום לנשים וגברים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק המים (תיקון – הנחות לאוכלוסיות זכאיות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הסדר ארצי אחיד לעניין גרירת רכב), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק דמי נסיעה לסטודנטים בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק תגמול נושאי משרה בחברות ציבוריות, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק חובת מיגון לנכים, קשישים, דיירי הדיור הציבורי ולמתגוררים ביישובי קו העימות בעוטף עזה, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח זכויות בהליכי חדלות פירעון לעובד עצמאי שעיקר הכנסתו ממקור אחד), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – הכשרה מתאימה לממונה תעסוקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק השכירות והשאילה (תיקון – הגבלה על העלאת דמי השכירות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת רון כץ, יאיר לפיד, נאור שירי, מאיר כהן, יואל רזבוזוב ומיכל שיר סגמן; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה על תקיפת קטין או חסר ישע), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת רון כץ, יאיר לפיד, נאור שירי, מאיר כהן, יואל רזבוזוב ומיכל שיר סגמן; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הזכאות למענק פטירה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון – בדיקות תקינות שנתיות ותיעודן), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב עיר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – תאריך ייצור ומועד תפוגה בגודל גופן קריא), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – עוולה נזיקית וקובלנה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק סמכות ואחריות הורית (מזונות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון – פטור מתשלום אגרה למקבלי הבטחת הכנסה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פיצוי למתלונן), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – ייצוג הציבור באספה הבוחרת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (שירות טלפוני לדיווח ולקבלת תלונות על עבירות תעבורה או נהיגה מסוכנת של נהג אוטובוס), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק איסור פרסום הפליה (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור בקשה לשינוי בהסדר במתן השירות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מענה אנושי בשירות טלפוני לאזרח ותיק), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת הענישה על עבירות כלפי אנשי צוות רפואי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – קציבת זמן לכריכת ענייני ממון ומשמורת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אלעזר שטרן ויאיר לפיד; הצעת חוק פריסת תשלום חוב ללא תוספת ריבית או אגרה, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – פטור מאגרה לחיילי מילואים בדרכם לשירות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – דרישת הסכמה בכתב), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון – הגבלת הסכום הנקוב במפרט בשל שינוי מיקומו של פריט בדירה חדשה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הגנה על עיתונאים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי, אפרת רייטן מרום, גלעד קריב ונעמה לזימי; הצעת חוק רכזי ביטחון שוטף צבאיים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – קיצור משך זמן לביטול שעבוד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הפרה בנסיבות מחמירות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מירב כהן, אורנה ברביבאי ודוד ביטן; הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון – תקופת צינון לנושאי משרה בכירה בשירות הציבור), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אל הואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק רכזי ביטחון שוטף צבאיים, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מירב בן ארי, רם בן ברק ומטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק להקמת קרן למוצרי מזון בריא, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – חניה חינם לאזרח ותיק שמלאו לו 70 שנים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק העונשין (תיקון – החריגים לעבירת ריבוי נישואין), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק למניעת אלימות כלכלית בין בני זוג ובני משפחה, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – שעות היעדרות מעבודה לאישה בהיריון בר-סיכון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק נפגעי תאונות דרכים (סיוע לבני משפחה) (תיקון – הרחבת הסיוע), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי מחלה לעובד עצמאי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חניה במקום ציבורי למשתמשים בעגלת ילדים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – נפגעי עבירות מין), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – שכר עורך דין), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – סיוע ריאלי בשכר דירה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – איסור מועמדות וכהונה לנאשם או מורשע בפלילים), מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק למניעת עיגון מנישואין, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – איסור הפליה מחמת מצב כלכלי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק מגן דוד אדום (תיקון – הענקת שירותי רפואה מרחוק), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק הסנגוריה הציבורית (תיקון – פיקוח על החזקה בבידוד או על החזקה באיפול תקשורתי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על כספי פיקדונות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה גפני; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – מרווח שיעורי הריבית), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה למתמחים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה למתמחים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אל הואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק מניעת עבירות מין בקטינים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – הרחבת הזכאות למתן שירות בלא המתנה בתור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון – יידוע זכויות חשודים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שירותי הובלה (תיקון – החמרת הענישה בעבירת העמסת מטען שלא בהתאם לתנאי רישיון הרכב), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק החזר הוצאות כספיות בגין עריכת נישואין אזרחיים בחוץ לארץ למי שאינם רשאים להינשא על פי הדין הדתי, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הספורט (תיקון – הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת סימון דוידסון; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – משפט חוזר אזרחי), מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, יאיר לפיד, יסמין פרידמן, סימון דוידסון, אורנה ברביבאי, יואב סגלוביץ', גלעד קריב, אפרת רייטן מרום ומיקי לוי; הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון – איסור הנחת דברי פרסומת בתיבות דואר ופיצויים לדוגמה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת נאור שירי; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הרחבת זכויות הסטודנט), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מחלה יתומה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק דיני העבודה (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת אזרח ותיק לשכר המינימום), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מגבלות על חיוב חשבון של צרכן בתשלומים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – סייג לבחירה או למינוי לתפקיד רב ראשי לישראל או לחבר מועצה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק החזקת תכשיר אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים (תיקון – החזקת תכשיר אפינפרין בבית אוכל), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד עברית וערבית במוסדות חינוך תיכוניים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אל הואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק שימוש חוזר במים אפורים, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – שעות היעדרות מעבודה לאישה בהיריון בר-סיכון), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – מתכונת אחידה לפנקס שכר ותלוש שכר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – לחצן מצוקה לקשיש), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק מפעל הזנה במוסדות חינוך על-יסודיים לנוער בסיכון ולנוער נושר, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק חינוך מיוחד (תיקון – הרחבה לגבי מוסדות שאינם מוכרים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – פיזור מועצה דתית בידי מועצת הרשות המקומית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – החמרת ענישה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת רון כץ, יאיר לפיד, נאור שירי, מאיר כהן, יואל רזבוזוב ומיכל שיר סגמן; הצעת חוק הנישואין ופירוקם, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – הארכת תוקף זכאות לדירה ציבורית), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעה באמבולנס עבור מטופל בתחום בריאות הנפש), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (ביצוע פעולות בבית החולה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הגדלת סכום הפיצוי בלא הוכחת נזק), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור על זיווג ומכירה של כלבים וחתולים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן, יוראי להב הרצנו, נאור שירי ואלמוג כהן; הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – כשירות המאמץ), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, יאיר לפיד, יסמין פרידמן, סימון דוידסון, אורנה ברביבאי, יואב סגלוביץ', גלעד קריב, אפרת רייטן מרום, שרן מרים השכל ומיקי לוי; הצעת חוק סייעות במוסדות חינוך, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת רון כץ, יאיר לפיד, נאור שירי, מאיר כהן, יואל רזבוזוב, מיכל שיר סגמן ועידן רול; הצעת חוק הגבלת פעולות אנשי דת בלתי מורשים בצבא הגנה לישראל ובמשטרת ישראל, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תקופת לידה והורות בתשלום), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מיכל שיר סגמן, יאיר לפיד, רון כץ, עידן רול, יסמין פרידמן ומשה טור פז; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום בעד חניה במוסד רפואי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – הרכב מלא בדיון בתיקי בג"ץ), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אריאל קלנר; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – זכאות להשתתפות בעלות מעון יום בתקופת הלידה וההורות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון – הגדרת עבירת מין), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – מעמד החינוך הממלכתי המשלב), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חילי טרופר, יצחק קרויזר ומשה טור פז; הצעת חוק הסדרת מקומות רחצה (תיקון – ייעוד זמנים לרחצה נפרדת באתרי טבע), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אל הואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק האקלים, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, יאיר לפיד, יסמין פרידמן, סימון דוידסון, אורנה ברביבאי, יואב סגלוביץ', גלעד קריב, אפרת רייטן מרום ומיקי לוי; הצעת חוק השוואת תשלומים לחיילים בודדים ילידי ישראל וחיילים בודדים שנולדו מחוץ לישראל, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון – פינוי קשישים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שמירה חקלאית כעבודה מועדפת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מירב בן ארי, רם בן ברק ומטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגבלת סכום עיקול בידי צד שלישי שהוא תאגיד בנקאי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת זכויות אלמן ואלמנה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אלון שוסטר, חוה אתי עטייה, בנימין גנץ, אלמוג כהן, חילי טרופר, לימור סון הר מלך, גלעד קריב, ואליד אל הואשלה, אימאן ח'טיב יאסין, אפרת רייטן מרום, גדעון סער, אלי דלל ומשה סולומון; הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (בחינה ועדכון של תכניות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, יאיר לפיד, יסמין פרידמן, סימון דוידסון, אורנה ברביבאי, יואב סגלוביץ', מתן כהנא, גלעד קריב, אפרת רייטן מרום ומיקי לוי; הצעת חוק האפוטרופוס הכללי (תיקון – הקמת מאגר מידע לעניין כספים ללא דורש), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעובד עצמאי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעובד עצמאי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעה באמבולנס למי שהגיע לגיל פרישה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק החקלאות, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אלון שוסטר, ניסים ואטורי, מיכאל מרדכי ביטון, רם בן ברק, צביקה פוגל, מטי צרפתי הרכבי, נעמה לזימי, שלום דנינו ויצחק קרויזר; הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – סמכות בית המשפט לענייני משפחה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – פטור מארנונה למגורים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות עוזר רופא ודימותנות רפואית), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת איום), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה) (תיקון – הארכת תוקף והגדלת עונש המינימום), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק צירוף משפחות נפגעי טרור כצד להליך המשפטי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת רון כץ, יאיר לפיד, נאור שירי, מאיר כהן, יואל רזבוזוב, מיכל שיר סגמן ועידן רול. עוד הונחו על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 263), התשפ"ג–2023; הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 12), התשפ"ג–2023; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 60 והוראת שעה), התשפ"ג–2023. עוד אבקש להודיעכם כי הונחה היום על שולחן הכנסת הודעה על הרכב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים-ושש לפי חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. פגיעה אנושה של הממשלה בזהותה היהודית של מדינת ישראל; << נושא >> << נושא >> 2. 'רפורמת נתניהו-דרעי' – שינוי שיטת המשטר בישראל לטובת אינטרסים אישיים של ראשי הקואליציה;<< נושא >> << נושא >> 3. התעלמותה של הממשלה הנוכחית מהחברה הערבית בקווי יסוד הממשלה ובהסכמים הקואליציוניים << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הראשון על סדר-היום – הצעות להביע אי-אמון בממשלה של סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי ורע"מ. אני מזמין את חבר הכנסת אלעזר שטרן לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. נציג הממשלה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כן. יש שני נציגים אפילו, יש פה את השר קיש והשר ברקת. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא מספיק בשביל לענות על מה שאני אגיד להם. "מעשי ידיי טובעין בים ואתם אומרים שירה". וגם בפרשת השבוע שבת שירה, אבל מעשי ידינו טובעים בים. מעשי ידינו טובעים בים – אני אניח הפעם להישגים הכלכליים של המדינה הזאת במשך עשרות שנים שטובעים בים, להישגי ההייטק והטכנולוגיה טובעים בים – ואתם אומרים שירה? לעולם האקדמיה, למנכ"לי משרדי ראש הממשלה, שכולם מצביעים על מעשי ידינו שטובעים בים, ואתם, ממשלת ישראל, אומרת שירה, לא עוצרת לרגע. אבל אני רציתי לדבר כאן על משהו אחר. אדוני שר הכלכלה, אתה מכיר אותי שנים. אתה יודע כמה אני עסוק בזהות היהודית של מדינת ישראל, אדוני שר החינוך. אני בשביל זה כאן, בשביל זה באתי לבית הזה. אבל גם בעניין הזה אתם לא לומדים כלום, ואני מודאג. אני אגיד לכם למה. אנחנו עכשיו עוד נהנים מזה שיש איתנו סבתא שבאה מאושוויץ, סבא שבא, אדוני היושב-ראש, על קליפת אגוז ממרוקו, על גב של חמור מתימן, שיבש ביצות בעמק החולה. אבל כשהם לא יהיו איתנו, מה נגיד לאחינו שמשרתים איתנו, שעובדים איתנו? שאת היהדות לקחנו מהם. אלא אם כן הם חושבים שיהדות זה שומרים ברחבת הכותל שמודדים את גודל החצאית; אלא אם כן הם חושבים שיהדות זה שומרים בכניסה לבתי החולים שבודקים את החמץ; אלא אם כן הם חושבים שבשבת ללכת למוזיאון לידיעת הארץ – אסור; אלא אם כן הם חושבים שנישואיו וגירושין זה אם מדינת ישראל לא יודעת לאפשר לך, אז תיסע לקפריסין או תיסע לבולגריה. אולי נקים משמרות צניעות, ואז נמשוך אנשים ליהדות שלנו. הינה, תהיו גאים ביהדותכם. מי שיתחיל בהפרדה בשמורות הטבע יגמור בהפרדה בבנקים ובמרכזי הקניות, ואנחנו נגיד: זאת היהדות, ואדוני שר החינוך ייצור גאווה יהודית בתוך מערכת החינוך של מדינת ישראל. הרי אמנת גביזון-מדן כמעט קידשה את פתיחת המוזיאונים. מה האלטרנטיבה, מרכזי קניות? לכו למוזיאונים; לכו לפעולות תרבות; סעו לטייל בשמורות הטבע בלי הפרדה. אני לא נוסע בשבתות, אני לא מדליק אור בשבת, יש לי את השבת שלי, אבל מה אני מציע למי שאומר: אני כן נוסע בשבת – להגיד לו: אתה לא יהודי? זאת מדינה יהודית? ככה אנחנו ניצור גאווה יהודית? הרי אתם יודעים, עשינו חוקים שבמדינת ישראל מתחתנים אך ורק על פי ההלכה. אנחנו חזקים. אז מה קורה, מתחתנים יותר על פי ההלכה או פחות? הרבה הרבה פחות. אני רוצה שהתחתנו יותר לפי ההלכה. אני לא מוכן לכפות, ולכן אני חושב שאני חייב לאפשר לאחרים דרך אחרת. אבל אני כופה, כמו במוזיאונים השבת. שר התרבות יסגור והציבור יפתח. אבל מה נפסיד? את הגאווה היהודית; את הרצון להשתייך. אני אחמיר בגיור. אני אשכח את הרב דרוקמן של "ובאו האֹבדים בארץ אשור והנִּדָּחים בארץ מצרים". אני אמנה לראש מערך הגיור רב מחותם – כן, זה אותו ארגון שאומר שנשים לא צריכות לשרת בצה"ל, כאילו הוא לא מסתובב בחוצות ירושלים ורואה את לוחמות מג"ב; כאילו הוא לא מסתובב ומבין, אבל הוא כנראה לא מסתובב בעמדות התצפית שלנו ורואה את התצפיתניות. מי יחליף אותן? ילדיהם ונכדיהם של שרי הממשלה, הרבים האלה שלא יודעים מה זה שירות בצה"ל? הם יחליפו את הבנות? ומה קורה לנו כאן כשאנחנו אומרים: מחמירים בגיור? אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש, מה קורה: יש התבוללות פה כל יום, כל יום. איך אמר לי פעם שר המשפטים על הגיור? זה הדבר הכי בטוח, הכי חשוב שיש בכנסת הזו. הוא אומר לי: אלעזר, אתה עם הילדים והנכדים שלך כנראה מסודר; אני לא בטוח. אז מה אתם חושבים קרה? כל יוזמה שמתחילה בגיור שלא מקובלת על החרדים, אחת דינה להיפסל, גם אם היא אורתודוקסית. ואנחנו ככה נקדם – זאת ממשלה שבאה, ועוד מעט גם נעביר סמכויות למשרד ראש הממשלה, ואנחנו נקדם את הזהות היהודית של אזרחי מדינת ישראל. את הזהות היהודית של מי נקדם, את הזהות היהודית של אלה שכבר לובשים כיפה וציצית כמוני? הם צריכים אותה, אבל הרבה הרבה הרבה פחות אולי משאחרים צריכים אותה. אז מה אנחנו רוצים לשים על המדף של מישהו שיבוא ויבחר להיות יהודי גאה – לשים לו את חוק הנכד? להגיד ליהדות התפוצות: לא רק שלכותל לא ניתן לכם להיכנס, לא רק שבגיור לא ניתן לכם להיכנס – רק אורתודוקסי – אלא עכשיו גם הנכדים שלכם והנינים שלכם. אז מה אם אתם תורמים כסף? אם מה אם אתם תורמים לקיום שלנו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא מה שאנחנו אומרים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם לא תהיו יהודים. על מי זה ישפיע? אתם חושבים על יהדות חבר המדינות? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זה לא מה שאנחנו אומרים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> על יהדות ארצות הברית? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכד של יהודי יכול לבוא. זה לא מה שאנחנו אומרים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> על הילדים שלי. על הילדים שלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם לא על הילדים שלך. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הילדים שלי יגידו לי - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, רשות הדיבור לחבר הכנסת שטרן, בבקשה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אבא, אם זאת היהדות, בשלב הראשון, אני לא רוצה להיות מזוהה איתה. תן לי ללכת בחוץ בלי כיפה. לא רוצה להיות מזוהה איתה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה? איך קשור יהדות לכיפה? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> והנכדים שלי יכול להיות שיגידו: אני עם היהדות הזאת לא רוצה להיות - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היהדות לא קשורה לכיפה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - לא רוצה להיות חלק ממנה. ואנחנו נגיד: כן, אנחנו מגדירים את הזהות היהודית. שר החינוך, אתה לא תעשה לנו בית ספר על מה זה לימודי תנ"ך. לך לדוידל'ה הנדלר בעיר דוד. תשמע, שר המשפטים לשעבר, אני, השמאלני כאילו, הליברלי, הבאתי כבר עד עכשיו מאות אלפי חיילים לעיר דוד. אתם יודעים על מה היה הוויכוח שלי עם דוידל'ה בארי בעיר דוד? אני אמרתי לו שיחזיקו תנ"ך כל הזמן והוא אמר לי לא. ואני אמרתי לו: דוידל'ה, יחזיקו תנ"ך, אני אגיד לך מה יגידו. אלה יגידו: שטרן הכופר הזה משחק לנו אותה דתי, נותן להם להחזיק תנ"ך בלי כיפה על הראש, ואלה יגידו: תראה, הוא עושה לנו כפייה דתית. וסוף-סוף בא שר חינוך ואומר שהמשימה הראשונה היא כנראה החינוך החרדי, שמחנך, דרך אגב, לא לשרת בצה"ל, לשבת וללמוד תורה, לא שוויון בנטל, לא לשרת בצה"ל. ללמוד תורה – כן, לחרף את הנפש – כן, אבל לא במקומות, חברי יואב, שאתה חירפת את הנפש, במקומות שבהם חירוף הנפש זה להיות רשום בישיבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לקראת סיום, אדוני. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בבקשה. ואני אומר לכם, איך אתם לא רואים את זה, את מה שאמרתי קודם? שמעשה ידיי טובעים בים ואתם אומרים שירה, מתקלסים, רושמים לעצמכם כאילו הישגים בדמוקרטיה, ביהדות. אדוני היושב-ראש, אני אגיד משהו לא צפוי. אני שמעתי שראש הממשלה מזמין לקבינט את השר דרעי. אני רוצה להגיד לך משהו. אני רוצה לברך את בית המשפט העליון על ההחלטות שלו בנוגע לשר דרעי. אני חושב שלפני שזאת שאלה משפטית זאת שאלה ערכית, אם יכול להיות שר כזה בכלל במדינת ישראל. אבל אם זה אפשרי שהוא יבוא לקבינט אחרי שהוא לא שר, אני מקבל את הנימוקים של ראש הממשלה, שבקבינט המטורלל הזה, הלא-אחראי הזה, המופקר הזה, אם הוא צריך לידו מישהו שימתן אותו, והוא חושב שדרעי – עם כל העבירות שלו ועם כל התיקים שאמרתי, אני סומך את ידיי באלף אחוז על בית המשפט ועל מערכת המשטרה שהביאה אותו, ואני בטוח שהוא לא סתם ישב בכלא והוא לא סתם הורשע בדין, אבל אם בסוף ראש הממשלה חושב שמול הקבינט המטורלל הזה, בהתנגשות הזאת של הערכים, זה מה שיכול להקנות יותר ביטחון לאזרחי מדינת ישראל ואולי לצמצם קצת את הטביעה של מעשה ידי כולנו בים, אז שיערב לו. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. ישיב על ההצעה להביע אי-אמון של סיעת יש עתיד ועל ההצעות הבאות השר המקשר בין הממשלה לכנסת ושר החינוך חבר הכנסת יואב קיש. אני אנצל את השניות שהשר קיש עולה כדי לומר לחבר הכנסת שטרן שכמי שנכח והשתתף בקבינטים אחרים, השר דרעי והנוכחות שלו וההבנה העמוקה שלו והניסיון שלו הם נכס בלי קשר להרכב הקבינט. את זה אני יכול לומר לך. בבקשה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמעת מה אמרתי - - - בלי קשר. לא, אני אמרתי עם קשר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, בלי קשר לממשלה או לקבינט הנוכחי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי, בסדר, אני הבנתי אותך. גם אני ישבתי בקבינטים, גם ביטחוניים, ואני – שמעת מה שאמרתי. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, אני רק רוצה לתקן אולי משהו שלא ידעת, אלעזר שטרן, כי כאילו ציטטת משהו שאמרתי. לא נאמר מעולם. יש לעיתון הארץ ולדה-מרקר קמפיין שמנסה לומר דברים שלא נאמרו. אני הייתי בוועדה, נדמה לי שזה היה בוועדת הכספים, ואמרתי שלכל ילד במדינת ישראל מגיעה הזדמנות שווה. לכל ילד מגיע חינוך - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> שיצטרפו למערכת החינוך הממלכתית, תהיה להם הזדמנות שווה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לכל ילד מגיע חינוך במדינת ישראל. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> גם אני חושב ככה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני שמח שגם אתה חושב ככה. אמרתי ודיברתי על כך שבתקציב הנוכחי, אחת הבעיות היא באמת האירוע שמערכת החינוך החרדית הייתה בחוסר תקציב. מפה להגיד שעכשיו אני שמתי את זה כמרכז האירוע? לא. אני אומר רק שמרכז האירוע מבחינתי הוא שוויון הזדמנויות וצמצום פערים, זה הדבר המרכזי. אז קודם כול, בוא נדייק לפחות בדברים שאני אמרתי ואל תצטרף – זו לא פעם ראשונה שהם אומרים דברים מופרכים עם ספינים מטורפים, כולל הספין והקמפיין ההזוי שהם עשו על מערכת גפ"ן, שעד עכשיו אנשים עוד יוצאים להפגין על משהו שלא קורה. לא עוזר כמה פעמים אני פה מעל הבמה הזו ובכל מקום אחר אומר: מערכת גפ"ן נשארה במשרד החינוך, אין שום שינוי. גם יצא מכרז. יהיו שינויים שמערכת החינוך תרצה להוביל, וכן, יש שינויים שאנחנו רוצים להוביל, אבל מפה לספין המטורף ש-2.4 מיליארד שקלים בידיים של אבי מעוז, אין לזה שום קשר למציאות, וכמות הספינים רק ממשיכה להשתולל. עכשיו, אני אגיד רק במשפט אחד לגבי מה שאמרתם. קודם כול, אני שמח לשמוע על החשיבות שגם חברי האופוזיציה, בצדק, רואים בזהותה היהודית של מדינת ישראל. אני חייב לומר לכם שכשהיינו באופוזיציה ואתם הייתם בקואליציה, ראינו בצורה קשה את הפגיעה שלכם במהלכים שנעשו פה, ואני שמח שהדבר הזה השתנה, ואתם יחד איתנו שותפים לדאגה של באמת שמירה על זהותה היהודית של מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשר קיש. אני מזמין את חבר הכנסת גדעון סער לנמק את ההצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת המחנה הממלכתי, בבקשה. עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, יש צורך להתייחס לפרסום מהשעות האחרונות ממש. ביום שלישי נכנסו לתוקף פיטוריו של השר דרעי מהממשלה על פי פסק הדין של בית המשפט העליון. היום אנחנו פחות משבוע לאחר מכן, 12 יום אחרי פסק הדין, ואנחנו מתבשרים – איך היה אומר השדרן המיתולוגי, המגיש המיתולוגי של כלבוטק רפי גינת? קומבינה, עוד קומבינה בשרשרת הקומבינות. הקומבינה הקודמת קרסה. הצעת החוק הקודמת, שעמלתם עליה פה ימים ולילות, שכל תכליתה הייתה לעקוף את הסמכות שמסורה בחוק לקבוע אם יש קלון או לא ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, קרסה כמגדל קלפים בפסק הדין, ובית המשפט אמר את דברו. גם בכל מחקר של דעת הקהל שמתפרסם מאז ניתן לראות כיצד רוב מכריע, רוב אדיר בציבור, כולל רוב של מצביעי הליכוד ומצביע הימין, תומך בפסיקה ומתנגד להפרתה. אז אחרי שזה קרה, מביאים הצעת חוק חדשה, ככה אנחנו מתבשרים, שהיא שיא נוסף של חקיקה פרסונלית וחקיקה מושחתת. ומה היא אומרת, על פי הפרסומים ועל פי הנוסח שפורסם ברבים באמצעי התקשורת? שלא ניתן להתערב במינוי של שר לממשלה מכל עילה שהיא זולת תנאי הכשירות הקבועים בחוק-היסוד. אני רוצה רק לתת דוגמאות למקרים שבהם לא יהיה ניתן, אם חלילה תעבור החקיקה הזאת ואם חלילה לא תהיה בה התערבות שיפוטית, מה המשמעות של זה. למשל, מינוי שנעשה בחוסר סמכות, נגיד הכנסת לא אישרה אותו, זה לא נופל לגדר תנאי הכשירות לפי סעיף 6 לחוק-היסוד, לא יהיה אפשר להתערב בזה; נגיד חוק הצינון – יש חוק צינון שקובע צינון ליוצאי מערכות הביטחון, לראשי מערכות הביטחון, לאלופים, לרמטכ"לים וכדומה, של שלוש שנים, נניח יביאו בניגוד לחוק, אבל זה לא בגדר הפרת תנאי הכשירות של סעיף 6, אז לא יהיה אפשר להתערב. נגיד מישהו – אני יודע שזה נשמע דמיוני, אבל בואו נדמיין שמישהו סוחט תפקיד של שר מראש הממשלה מאיזושהי סיבה במעשה פלילי. זה יורד לגדר תנאי הכשירות? לא, זה לא קשור לזה, אבל לפי החוק לא ניתן יהיה להתערב. נניח שהמינוי נגוע בשיקולים זרים – זו עילה אחרת של המשפט המינהלי – על פי הצעת החוק לא ניתן להתערב גם אם יש שיקולים זרים במינוי. נניח שממנים איש ארגון פשיעה או חייל בארגון פשיעה לממשלת ישראל – זה לא יורד לגדר תנאי הכשירות, לא ניתן להתערב. זאת אומרת, זו הצעת חוק חמורה, עוד יותר גרועה מהצעת החוק הקודמת, שלא הוכרעה בפסק הדין לגופה, כי נמצאו שתי עילות פסלות אחרות. חבל מאוד שהולכים בדרך הזאת. לפי דעתי, במהלך הזה לא מכבדים לא את הכנסת, לא את הממשלה ולא את בית המשפט. מה לא מטופל? נושא יוקר המחיה. במערכת הבחירות ראש הממשלה דיבר על מחוללי האינפלציה, דיבר על הדלק כמחולל האינפלציה. מה יתייקר מחר בחצות? מחירי הדלק. אפילו המינימום של טיפול במיסוי, בבלו, בדרך הזו – הדרך שהממשלה יכולה להתערב על מנת להוריד את מחיר הדלק – אפילו זה לא קורה, ומחירי הדלק מחר בחצות יהיו הגבוהים ביותר מאז חודש יולי. גם הביצים עולות. למעשה אנחנו רואים שמטפלים פה בכל האינטרסים האישיים של ראש הממשלה, של שריו, של בכירי הקואליציה, ולא שומעים שום דבר בנושאים הללו של יוקר המחיה. יש את הנושא החמור מאוד של הטרור. בזמן הממשלה הקודמת בכל פיגוע שהיה היו מתחרים בהסתה. הוביל את זה כמובן מי שהיום מכהן בתפקיד ראש הממשלה: הטרור מרים ראש כי הוא מריח את חולשת הממשלה. אני לא אשתמש במשפט הזה אלא במחציתו הראשונה, ואני אומר מדוע. הטרור הערבי שמופנה נגד אזרחי ישראל ומופנה נגד היהודים מאז תחילת הציונות, הוא לא קשור לממשלה כזאת או אחרת. זה דבר שצריך לעמוד מולו ביחד; זה דבר שצריך להשתדל לא לעשות עליו את הסיבובים הפוליטיים האלה, וצריך לטפל בזה באחריות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל אל תשכח את השותף שמינה אותך לשר המשפטים. הוא אמר שמה שקרה בג'נין היה טבח. על זה אנחנו מדברים. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מגן על המהלך - - - << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אם הייתם ממשלה יהודית קומפלט, לא הייתה בעיה. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אנחנו עשינו מבצעים - - - << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע מי החזיק אתכם. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מבקש שיחזירו לי את כל הזמן של קריאות הביניים הללו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עשר שניות עליי. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני תומך במבצע בג'נין - - << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנסור עבאס, שמינה אותך לשר המשפטים, אמר: היה טבח - - - << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - וגם בזמן הממשלה הקודמת – אי-אפשר לדבר ככה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תודה. רשות הדיבור של חבר הכנסת סער. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, אתה יודע, אל תהיה צבוע. אתה יודע את האמת. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, גם בממשלה הקודמת היו אין-ספור מבצעים בג'נין ובשכם, ואתה יודע את זה טוב מאוד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא יודעים כמה לא היו. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא נכון. לא נכון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא יודעים כמה לא היו בגלל מנסור עבאס, שאמר שזה טבח. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כל אדם שיושב - - - << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> השותף שלך. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אין לזה שום יסוד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר אתמול, בשבוע שעבר, בטלוויזיה. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד גם יותר מזה. ראיתי כאלה שתוקפים את ראש הממשלה ותוקפים את הממשלה ואמרו: עשו את הדבר הזה בשביל להסיח את הדעת מדברים אחרים. לא. אנחנו נותנים לזה גיבוי, ואנחנו לא מקבלים את הביקורת על זה, ואנחנו תומכים בכל מבצע הנעשה למען ביטחון אזרחי ישראל. בואו נשאיר את המחלוקות שקיימות לדבר שאין לגביו מחלוקת, וזה הסוגיה הזאת. אבל לא ככה נהגה האופוזיציה בתקופה הקודמת, וגם עכשיו, לצערי, אני לא רואה - - - << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היה מבצע צבאי שאתם יזמתם ואנחנו התנגדנו? היה מבצע אחד? הייתה פעולה צבאית אחת שאתם יזמתם ואנחנו התנגדנו? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מוסיף עוד דקה. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, בממשלה הקודמת - - - << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עזוב, למה אתה משקר כל הזמן? << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, אני לא משקר, ואתה לא תגיד לי שאני משקר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני חושב שאתה משקר. אתה גונב דעת. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מציין איך אתם התנהגתם. אתם תליתם את האשמה בממשלה. בזה עשיתם שקר - - << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כשאתם - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - והיום אתם לא יודעים איפה להליט את פניכם, כי במהלך סוף השבוע איבדתם את השליטה בירושלים הבירה. היו ארבעה-חמישה פיגועי טרור ביחד. אז מה? אז על זה אנחנו ננהג כפי שאתם נהגתם כשבאתם והאשמתם ממשלה בישראל על רצחנות של אויבי ישראל, שהם לא מבדילים - - << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם ישבתם עם מנסור עבאס, שהחזיק אתכם כמו מריונטות. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - בין יהודים, בין דעות? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם ישבתם עם מנסור עבאס, שהחזיק את הממשלה. זאת הייתה הבעיה. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הבעיה הייתה שאתם בצורה מבישה ניסיתם לעשות הון פוליטי מפיגועים נגד אזרחי ישראל. היה אפשר לחשוב, מי יודע מה – אתה יודע, אני עקבתי גם אחרי מסע הבחירות של מי שמכהן היום בתפקיד השר לביטחון הלאומי. בכל זאת, הדבר הראשון שנעשה במשרד זה להחליף את השם משר לביטחון הפנים לשר לביטחון הלאומי. ציפיתי לאיזה אסטרטגיית-על, לאיזה משהו, אולי יטפלו בהסתה ברשתות החברתיות, אולי תהיה תפיסה נכונה של האירוע במזרח ירושלים. מה נהיה מזה, רתך? זה שר לביטחון לאומי? אתם צריכים הרבה מאוד צניעות היום. אני רק יכול להגיד על כל החקיקה, כולל החקיקה שהתאחדו עליה חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה, שתובא הלילה מתישהו לקריאה ראשונה, שנועדה לפגוע במי שמקבל תשלומים על ביצוע פיגועים מקרב אזרחי ישראל – אנחנו נתמוך בכל דבר שמחזק את ההרתעה והוא פועל נגד מחוללי טרור. בדבר הזה לא נעשה חשבון של אופוזיציה או של קואליציה אלא נהיה פה ענייניים. אבל לצערי, הרושם הוא שהדבר החשוב ביותר זה הנושאים האישיים. תסתכלו גם היום על סדר-היום של המליאה, היום. כל הזמן עוסקים בהעברת סמכויות. היום אפילו נולד משרד חדש, שלא קיים בהסכמים הקואליציוניים. נולד משרד העבודה – עוד דבר שבכלל לא קיים. כבר עבר יותר מחודש מאז הקמת הממשלה, יותר משלושה חודשים מאז יום הבחירות, ועדיין הממשלה מוקמת פה בכל שבוע – מעבירים, מחליפים, מזיזים. פשוט לא ייאמן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בזמן הזה הדבר היחיד שמתעסקים בו – באופן כוחני, באופן שאנחנו גם רואים שרוב הציבור מתנגד לו, ועושים טעות בדרך שנכנסים אליו – זה כל המהלך שרוטמן עצמו, יו"ר ועדת החוקה, הגדיר כמהלך לשינוי משטר. כך עשה אתמול בוועדת החוקה. זה בא לידי ביטוי גם בצעדים הללו שמוצעים לחקיקה מהסוג שאיתה התחלתי. אבל אני רוצה להודיע לחברי הקואליציה ולחברי הממשלה: בניגוד למה שאתם חושבים, אתם מאמינים שהכוח יענה את הכול, ואתם טועים. בישראל לא תהיה דיקטטורה. העם הזה אוהב את החירות ואוהב את הדמוקרטיה. בכל בדיקה שתבדקו תמצאו – אני יודע שזה לתדהמתכם – שיש רוב נגד המהלכים הללו, והם רק יזרזו ויאיצו את הקץ לממשלה הרעה הזאת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. גם על ההצעה הזאת ישיב השר המקשר בין הממשלה לכנסת ושר החינוך חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת גדעון סער, אני רוצה להתייחס לדבריך, ואולי קצת להתחבר למה שאמר חבר הכנסת דודי אמסלם לגבי ההבדל בין שתי הממשלות שהיו פה, הממשלה הנוכחית והממשלה הקודמת. אני מחבר את זה למה שאתה אמרת בדבריך. אתם אכן רואים צורך לתמוך בחוק שיגיע מהוועדה של אופיר כץ בנושא שלילת זכויות - - - << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש לנו שני חברים שהם מיוזמיו של החוק. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מצוין. אני רק אומר שכשאתה היית בממשלה, חוק כזה לא היה מגיע לכנסת בכלל, כי הייתם מרותקים על ידי השותפים שלכם. ואז מה שקרה - - - << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתם הייתם מפילים את זה, כמו שהפלתם את חוק יהודה ושומרון וכמו שהפלתם את איחוד משפחות. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מה זה אתם? << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתם הייתם - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סער - - - << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי יואב קיש: << דובר_המשך >> אתם לא הייתם מקבלים אישור להעלות את זה. זו הממשלה שאתה - - - << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתם הפלתם את זה עם המשותפת. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> כשאנחנו רצינו להביא 100% ללוחמים, אתם לא הייתם מסוגלים להעביר את זה. תגיד לי, איך אתה לא מתבייש לבוא ולומר לממשלה הזאת? הממשלה שלך, חוק כזה לא הייתה מסוגלת להביא לכנסת. לכן, אני אומר לך בצורה הכי ברורה: לפני שאתה בא עם ביקורת, תסתכל מי היו השותפים שלך, איך התנהלת איתם, איזו מדיניות הובלת. אתה יודע, בסוף אני לא מפקפק – עובדה, אני גם אומר – באמירות שלכם לגבי הכאב של כולנו, בוודאי, ממעשי הפיגוע המתועבים שקרו פה. מאוד קשה לי עם מה שאמר חבר הכנסת מנסור עבאס, שעוד מעט יעלה לדוכן הזה, שקרא למחבלים המתועבים מג'נין כאירוע של - - - << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נעשה טבח. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> נעשה טבח, בדיוק. אני שמעתי את זה לראשונה ממך, אני לא ידעתי שזה מה שנאמר, אבל אלה היו השותפים שלך בממשלה, והממשלה שלכם אכן נראתה ככה, ולכן, אני קודם כול שמח שהממשלה הזאת שלכם נפלה. << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> פעלנו בג'נין הרבה יותר מכם. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני שמח שיש עכשיו ממשלה לאומית. וכן, האתגר קיים, היה קיים גם קודם. זה אתגר לכל עם ישראל, זה נכון, וכולנו כואבים. ברור לכולנו מחיר הדמים הנוראי הזה, וצריך לטפל ביד קשה. אנחנו נכנסים לאירוע הזה בכל הכוח, ומתחילים גם עם תיקוני חקיקה, תיקוני חקיקה חשובים. אני מאוד שמח – ובזה אני אסיים – על התמיכה הגורפת שיש בבית הזה לעונש לאותם מחבלים מתועבים. באמת, צריך למצוא כלים נוספים, ואנחנו מתכוונים להוביל כלים נוספים, מלבד הנושא של התושבות והאזרחות, לפגיעה שתייצר הרתעה ותמנע מהרוצח השפל המתועב הבא לצאת מביתו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר המקשר, שר החינוך השר יואב קיש. יעלה חבר הכנסת מנסור עבאס – הצעת אי-אמון של סיעת רע"מ: התעלמותה של הממשלה הנוכחית מהחברה הערבית בקווי יסוד הממשלה ובהסכמים הקואליציוניים. מזל שמנסור עבאס לא העלה פגיעה בזהותה היהודית של מדינת ישראל. אם יאיר לפיד העלה – עשר דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו כבר מעבר לקווי היסוד ומעבר להסכמים הקואליציוניים, ואנחנו רואים שהממשלה בהחלטותיה, במעשיה, בהחלט מתעלמת מהחברה הערבית ומהצרכים הבסיסיים של האזרחים שלנו. חודש ומשהו – אנחנו עדיין לא שמענו אף מילה מה מתכוונת הממשלה לעשות, הן באתגרים שעומדים לפתחה בקשר לחברה הערבית בתחומים שונים והן בקשר להחלטות שהתקבלו על החברה הערבית על כל מגזריה. כאשר אני מדבר על החברה הערבית, בהחלט אני מכליל בהגדרה הזאת מגזרים שונים. המגזר הערבי הכללי, בואו נקרא לו, הציבור הערבי בערים המעורבות, שהוא כמעט 10% מהציבור הערבי, כמובן שני המגזרים הבדואיים בצפון ובדרום וכמובן המגזר הדרוזי-צ'רקסי. בתוך כל המכלול הזה קידמנו מספר לא מועט של החלטות שנוגעות לחייהם של האזרחים הערבים: החלטת תקדום, 550, החלטת מיגור הפשיעה והאלימות, 549, החלטה לגבי המגזר הבדואי בנגב, 1297, ועוד שלוש החלטות שנוגעות לערים המעורבות ולציבור הערבי בערים המעורבות, וכמובן למגזר הדרוזי, החלטה 716, ועוד החלטות. ההחלטות האלה הן ביטוי והכרה של ממשלות ישראל – לא רק הממשלה האחרונה אלא גם הממשלות שקדמו לה – שאכן יש פערים עצומים כמעט בכל התחומים בין החברה הערבית לחברה היהודית. הפערים האלה הולכים וגדלים. ואם לעת עתה ויתרנו על הביטוי "סגירת פערים", זאת אומרת שוויון מוחלט בין האזרחים הערבים לאזרחים היהודים, אנחנו אפילו לא יכולים להגיד שאנחנו בכיוון הנכון לצמצום פערים בין החברה הערבית לחברה היהודית. כמובן, נוסף לזה יש לא רק קבלת החלטות או אי-קבלת החלטות. גם כאשר החלטות מתקבלות, מכיוון שהנושאים של החברה הערבית לא נמצאים בראש סדר העדיפויות, או בנושאים שנמצאים בראש סדר העדיפויות של השרים השונים ושל הממשלה, גם היישום של ההחלטות מתמהמה. במקום לעמוד בלוח זמנים מסוים, אנחנו רואים שלפעמים היינו צריכים לדרוש או לבקש הארכת תוקף של החלטות, כדי שנוכל לממש את התקציבים או חלק מהתקציבים או המשאבים שיש בהחלטות השונות. לכן, אדוני היושב-ראש, אני בחרתי להעלות את הנושא הזה כהצעת אי-אמון בממשלה, לאחר שבמשך חודשיים – גם לפני הקמת הממשלה וגם בחודש האחרון – לא שמענו אף מילה, לא חד-משמעית ואפילו לא אמירה שמשתמעת לשתי פנים, מה מתכוונת הממשלה לעשות ואיך היא מתכוונת להתמודד עם האתגרים של החברה הערבית. זאת ההזדמנות, כנציגי החברה הערבית, ובמיוחד רע"מ, שנבחרה הפעם להיות ה-מפלגה ה-מובילה בחברה הערבית, גם מבחינת התמיכה בקו שהיא מובילה וגם מבחינה אלקטורלית, אין ספק שהנושא של הפשיעה והאלימות, ביטחונם האישי וחייהם של האזרחים, הוא הנושא שמדאיג אותנו. אנחנו עדיין חיים את המציאות הזאת, ובכל יום אנחנו מחכים לפושים השונים של אתרי החדשות: כאן יש רצח וכאן יש יריות, באמצע הלילה, בתחילת היום, במקומות ציבוריים, גם על בתים וגם שרפת מכוניות וגם פגיעה באנשי ציבור, ראשי רשויות, פקידים בשלטון המקומי הערבי. לכן, התופעה הזאת זכתה בשנה שעברה לתשומת לב, ובהחלט הייתה השקעה שאי-אפשר להתעלם ממנה, שנתנה פירות. בעצם, 2022 זאת השנה הראשונה שבה עקומת מיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית מתחילה לרדת. אם נתייחס גם לנתונים מהמקור המשטרתי וגם של יוזמות אברהם ומרכז אמאן, הירידה היא בערך בין 15% ל-20% ברמת הפשיעה בפרמטרים השונים. זאת אומרת, אם משקיעים מאמצים, משאבים, תשומת לב – הממשלה שוקדת על זה, השרים הרלוונטיים, ראש הממשלה עצמו נותן תשומת לב – בהחלט אפשר להשיג הישגים ולהתחיל לשנות את הכיוון של התופעה הזאת, שהשתוללה בחברה הערבית במשך תקופה לא קצרה. התחלנו לשים את הנושא הזה על סדר-היום בערך ב-2008, 2009, 2010. אז ראינו שבמשך כל השנים יש עלייה מתמדת, ולצערי, למרות שהתופעה הזו התפתחה לאורך שנים רבות, מה שנעשה בתחום הזה הוא מעט מאוד. בסופו של דבר המבחן הוא מבחן התוצאה, ורק בשנה האחרונה הצלחנו להשיג תוצאות שנותנות לנו תקווה שאנחנו בהחלט יכולים לנצח את התופעה הזאת. יש היבט אחר לנושא הזה, שלא נוגע רק לחברה הערבית. למרות שכמובן ביטחונם האישי, חייהם, נפגעות משפחות שלמות, נשים וילדים, כתוצאה מהתופעה הזאת, יש היבט אחר שמשליך את עצמו. מצד אחד, לכאורה המדינה מוותרת על חלק מהריבונות שלה, המשילות שכל כך מדברים עליה, לטובת ארגוני פשע שמשליטים את מרותם, את עצמם, גם על האנשים וגם על בעלי העסקים, ומתלווה לזה כמובן כל תופעת הפרוטקשן, שהיא מתפתחת לא רק בתוך "גבולות" החברה הערבית, אלא גם גולשת מעבר לזה. זה מצד אחד. לכן, לא ראוי בעיניי שהמדינה, שאמורה לספק ביטחון אישי וקהילתי לכל חלקי החברה הישראלית, מרכינה – בעצם מאפשרת לארגוני פשע לקחת חלק מהותי בתפקידה של כל מדינה, לא רק במדינת ישראל. מצד שני, יש היבט שלישי לתופעה הזאת: על רקע התופעה הזאת, אנחנו רואים שחלק מאנשי הציבור בוחרים להסית, להתלהם נגד החברה הערבית, שהיא בעצמה הקורבן של התופעה הזאת, ואז מתחילים להתייחס לתופעה הזאת כאילו זו פגיעה או אלימות לאומנית נגד יהודים, למרות שארגוני הפשע בסופו של דבר לא מבדילים בין דת לדת ובין לאום ללאום. כמובן שתרבות הפשע ותרבות האלימות תגלוש, ומי שהיום משתמש בכלי הזה כדי להשיג רווחים, במיוחד כלכליים, מבחינתו, כל מקור הוא כשר בנושא הזה, ולכן הרבה מן ההסתה וההתלהמות, במיוחד בנגב, נגד החברה הערבית - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - מקורה בסופו של דבר בתופעת הפשיעה והאלימות בתוך החברה הערבית. לכן, אדוני היושב-ראש, בהחלט אין לי בינתיים סיבה לתת אמון בממשלה הזאת, שממשיכה להתעלם מהצרכים הבסיסיים של החברה הערבית. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מנסור עבאס. גם על ההצעה הזו ישיב השר המקשר בין הממשלה לכנסת ושר החינוך חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת, חבר הכנסת מנסור עבאס, אני הייתי בטוח שתעלה לפה ותתנצל על הדברים שלך לקרוא לפעולת חיילי צה"ל בג'נין טבח. בעיניי זו פשוט בושה. אם לא אמרת את זה אני אשמח שתגיד שלא אמרת את זה. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא אומר את זה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> - - - שהוא לא אמר את זה. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אולי לא תתעלם מהגינוי שנתתי לפיגוע? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני שאלתי שאלה: האם אתה קראת לפעולת חיילי צה"ל בג'נין טבח – כן או לא? זו השאלה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> זה תחקיר עכשיו? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא חקירה, אבל את זה שמעתי שהוא אמר, ואני לא מוכן לקבל את המשחק הצבוע של להגיד כל מיני דברים – אני נגד אלימות – ולקרוא לחיילי צה"ל רוצחים, מבצעים טבח. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> זה לא מקובל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא אומר שהוא לא אמר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אז לא שמעתי. אמרת שהוא לא אמר? << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> יואב, ממילא בעיניך ובעיני החברים שלך אני תומך טרור, אז מה זה משנה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא מתחמק מהתשובה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הוא לא עונה. היושב-ראש, שמעת אותו נותן תשובה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אמר פה פעמיים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני לא שמעתי. אני שואל פעם אחת. דודי, אמרת, אני לא ראיתי האמת - - - << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני לא שמעתי אותו, אבל אתה אמרת או לא אמרת? תגיד עכשיו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אם לא אמרת אז לא אמרת. מה הבושה להגיד "לא אמרתי"? אם לא אמרת אז לא אמרת, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הינה, הוא אמר: לא אמרתי. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא משנה, אני לא יודע. הוא אמר שהוא לא אמר, דודי? טוב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אגיד בצורה מאוד פשוטה: המשחק הצבוע הזה, שמצד אחד אתה מצפה שנלך איתך לטפל בבעיות האמיתיות של ערביי ישראל – ואני מסכים איתך בעניין הזה שאכן לערביי ישראל יש בעיות קשות, ואנחנו מטפלים בהן כפי שטיפלנו בממשלה הקודמת לפני שהיינו באופוזיציה, לפני כן, וכפי שאנחנו עושים עכשיו. אבל אנחנו לא צריכים הטפות מוסר. אתה יודע מה? אם זה לא אתה, מאנשים שתומכים בטרור וממדברים בצורה ברורה נגד חיילי צה"ל שהולכים ועושים משימות שמצילות חיי אדם, שתופסים רוצחים לקראת יציאה לפיגוע מתועב והם עוצרים את זה. אז אני לא בא לקבל פה שום הטפות מוסר, ואני אומר בצורה הכי ברורה: אנחנו, כולל ממשלת הליכוד בהובלת בנימין נתניהו, פועלים לצמצום פערים, פועלים לחיזוק הלימוד והחינוך במגזר הערבי, פועלים למלחמה בפשיעה הערבית. את כל זה אנחנו עושים כי אזרחי ישראל הערבים הם בעינינו אזרחים שווים לכל דבר. אנחנו מתנגדים לכל ההסתה, לכל מה שקורה בבית הזה, לכל הקריאה, שכן יוצאת מחברי כנסת מהמגזר הערבי שקוראים: חיילי צה"ל מבצעים טבח. בושה. לכן, מוסר מכם אנחנו לא נקבל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון מאוד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר יואב קיש. בהתאם לתקנון הכנסת, נתחיל בדיון הסיעתי. ראשון הדוברים – יושב-ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש לי שאלה אחת לממשלה הזו: מה זה הבלגן הזה? חודש הממשלה קיימת, חודש שיגעתם את המדינה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו לא ממשלה, זו לא קואליציה, זו תאונת שרשרת. השר לענייני טיק-טוק, טוויטר וביטחון פנים, אחרי הפיגוע הקשה ביותר מאז 2011, עושה מסיבת עיתונאים להסביר שמי שאשם במצב זה היועצת המשפטית לממשלה, שלא חס וחלילה נחשוב שהוא אחראי למשהו. מזמינים אותו לקבינט, אז לפני שהוא הולך לקבינט הוא כבר עושה מסיבת עיתונאים להגיד את מה שהוא יגיד בקבינט, כדי שלא יהיה מצב שחס וחלילה נחשוב שהוא יקשיב לרמטכ"ל - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אולי תיתן - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, נא לאפשר. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - או לראש השב"כ או למפכ"ל שלו. נגמר הקבינט – העיתונאים מקבלים ממנו סטנוגרמה מסודרת, כל מילה שהוא אמר בקבינט בחוץ, כי האינסטגרם יותר חשוב לו מביטחון המדינה. שר הביטחון א' ושר הביטחון ב' רבים ביניהם. שר הביטחון ב' נותן הוראות למינהל האזרחי – שר הביטחון א' מבטל אותן. נתניהו חלש, הוא לא רוצה לריב עם אף אחד מהם, אז עד עכשיו הצבא לא יודע מי אחראי למה. שר המשפטים שם על שולחן הכנסת סדרה של חוקים מטורפים לגמרי להרס הדמוקרטיה הישראלית, אז יושב-ראש ועדת החוקה שם על שולחן הכנסת סדרה של חוקים עוד יותר מטורפים, שעוד יותר יהרסו את הדמוקרטיה הישראלית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין לך עוד נימוקים? אותו נאום כל שבוע. אדוני השר ברקת, הוא אומר את אותם דברים בכל שבוע. מדהים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> נתניהו הזמין כלכלנים - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> פשוט יוצא מהכלל. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, אנחנו קלטנו שהכול משוגע לגמרי גם בלעדייך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, באמת. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> נתניהו מזמין כלכלנים כדי להסביר להם שריסוק הדמוקרטיה לא יגרום נזק לכלכלה – מתברר שהנזק כבר נגרם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה נזק לכלכלה? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אומרים להם שהכסף לא יברח – מתברר שהכסף כבר בורח. אומרים שההייטק לא ייפגע – מתברר שההייטק כבר נפגע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה נזק לכלכלה? אדוני, היית ראש ממשלה. אתה לא אמור להבין בזה? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> שר האוצר וראש הממשלה עושים מסיבת עיתונאים משונה, מודיעים לציבור שמחיר הדלק לא יעלה – מחיר הדלק מייד מזנק. אומרים לציבור שמחירי החשמל יעלו רק ב-2.5% – מייד מחירי החשמל עולים ב-7%. אין להם שום הסבר איך זה קרה או למה. הכול משוגע לגמרי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ככה זה כשיורשים מדינה - - - שלא יודע לנהל אותה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה לעשות? ניהלו מדינה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> הממשלה, שהבטיחה שקט ויציבות - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה לעשות, ניהלו מדינה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת גוטליב, לאפשר לחבר הכנסת לפיד להשלים את הדברים. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, דווקא כשאני מסביר שהקואליציה הזאת מטורפת, לתת לה להמשיך לצעוק נראה לי סביר לגמרי, כי זה מוכיח את הנקודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מצוין, הכול בסדר. רגע, טירוף זה בעיה? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> הכול משוגע לגמרי. הממשלה שהבטיחה שקט ויציבות הופכת להיות האירוע המופרע ביותר בתולדות המדינה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, משוגע זה בעיה? לא הבנתי. להיות משוגע זה בעיה? להיות מטורף זה בעיה? להיות בלתי מקצועי זה בעיה, לנהל מדינה - - - << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל יום יותר גרוע מקודמו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. חברת הכנסת גוטליב. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> קריאה ראשונה זה - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זו כבר הקריאה החמישית צריכה להיות. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> ככה נראית הממשלה הזאת. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> היא הייתה צריכה להיות בחוץ מזמן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין קריאות. מה זה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני אסתדר. אני אסתדר. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> היושב-ראש, אני סומך עליך, ואני אומר לך, זה טוב, כי זה מוכיח את הנקודה ומסביר את הסיבה שאנחנו לא נשתוק, ואנחנו לא נפסיק להילחם בטירוף הזה, ואנחנו נילחם על המדינה שלנו ברחובות - - << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תסגרו רחובות. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ונילחם עליה בכנסת, ונילחם בבתי המשפט, ונילחם בכל דרך ובכל מקום בטירוף הזה עד שהוא ייגמר. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - בפריז. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק אל תעברו על החוק. אל תחסמו כבישים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תשע פעמים פריז - - - מה עשית בפריז? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תפגין כל היום, רק אל תעבור על החוק ותחסום כבישים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני אאפשר לך אולי עוד חצי דקה. חבר הכנסת יואל, שנמצא פה היום, עוזב את הכנסת, אחד האנשים הראויים. נברך אותו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בפריז. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק אל תחסמו כבישים. דעו להתנהג. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הדובר הבא – חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> - - - גני יהושע 24/7, תפגינו. רק אל תעברו על החוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא עוברים על החוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוודאי, החוק זה אתם. סוגרים כל יום את מרכז תל אביב כאילו זה שלכם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> דגלי אש"ף בהפגנה שלכם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> זה אנשים שלכם שמביאים - - - תמשיכו לשלוח מתחזים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מדינה שלכם - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - שלא רואים את זה? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בא לכם לסגור את מרכז - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת, תודה רבה. נא לאפשר לחבר הכנסת מתן כהנא לדבר. בבקשה, שלוש דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא סגרו עוד שום כביש בינתיים. שום דבר לא נסגר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם עושים מה שאתם רוצים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. אני עוד לא מתחיל. גם ככה יש לנו לילה ארוך, ואתם מושכים את זה. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> שיהיה שקט. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עוד לא התחלתי, אל תדאג. בבקשה. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני חושש מאוד שאנחנו נמצאים פה על סיפו של פספוס הזדמנות אדירה לעשות את התיקונים הנדרשים במערכת המשפט, את אותם איזונים שאנחנו בימין כבר 30 שנה מדברים עליהם. צריך לעשות איזונים בין מערכת המשפט למערכת הפוליטית, ואנחנו הולכים לפספס את ההזדמנות הזאת, כי התוכנית ששר המשפטים שם זו תוכנית שפשוט מקלקלת את המערכת לצד השני. אם היום יש כוח מופרז שנמצא בידיים של מערכת המשפט, באה התוכנית של השר לוין, לוקחת את כל הכוח הזה ומעבירה אותו על סטרואידים לממשלה. חברים, אפשר לחשוב – יש הרבה דרכים לתקן את האיזון הזה: אפשר לחשוב על איוש יותר מאוזן בבית המשפט העליון; על הקשחת התנאים לביטול חקיקה על ידי שופטי העליון; על פסקת התגברות גם צריך לדבר; אפשר לתחם ולמסגר את עילת הסבירות; אפשר לדבר ולאתגר מה זה יועץ משפטי של שר – את כל הדברים האלה אפשר לעשות, אפשר לעשות תמהיל של הדברים האלה, אבל מה שהצעת הממשלה עושה בפועל – היא לוקחת את כל הדברים האלה ביחד, ולוקחת אותם הכי לקצה שאפשר. זה D-9 על סטרואידים, או כמו שפינדרוס אמר, זה לפוצץ את מערכת המשפט. זה גם מיותר, כי אם אנחנו מדברים על כך שבג"ץ יוכל לפסול חקיקה פה אחד, אז בשביל מה צריכים פסקת התגברות? הרי לעולם בג"ץ לא יוכל לפסול חקיקה. ואם פסקת התגברות ב-61, כשכל ילד מבין שזה רוב אוטומטי שיש לקואליציה, אז למה להגביל את שופטי בג"ץ בקוורום מסוים? הרי כל פסיקה של בג"ץ – הכנסת מייד תוכל להתגבר. אני גם לא נבהל מדיון מה זה יועץ משפטי של שר, אבל אם אנחנו כל כך רומסים את בג"ץ, אז מי יהיה שומר הסף? היועץ המשפטי של שר לא צריך להיות שומר סף, אבל אם בג"ץ לא יכול להיות שומר סף, אז מי כן יהיה שומר סף? למישהו אחד יש ספק איך תיראה הוועדה לבחירת שופטים אם ההצעה של יריב לוין תעבור? הרי הכול יהיה מסחרה פוליטית במשא ומתן קואליציוני. במרכז הליכוד יבחרו שופטים בישראל, במיוחד בערכאות הנמוכות. זה לא רק פספוס היסטורי, אדוני היושב בראש. זה לא רק פספוס היסטורי, זה התזמון הכי גרוע שאפשר. אנחנו נמצאים בתוך גל טרור, אנחנו נמצאים כשהמצב ביהודה ושומרון על סף פיצוץ, אנחנו נמצאים כשהאיראנים ממשיכים לרוץ לפצצה. כשהמצב הביטחוני רעוע, זה הזמן להביא הצעה כל כך מפלגת ומקטבת? 30 שנה אנחנו בימין מרגישים שהמערכת רומסת אותנו - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - לעשות copy-paste ולהעביר את כל התחושות האלה עכשיו לצד השני – זה הדבר הכי חכם שאפשר לעשות עכשיו? בגלל הדברים האלה אני חושב שנכון להצביע אי-אמון בממשלה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מתן כהנא. הדובר הבא, חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, למדנו בתלמוד במסכת סוטה, "אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועין שדומין לפרושין, שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס". עמד פה לפני כמה דקות שר המשפטים לשעבר חבר הכנסת גדעון סער והרים קול צעקה על שינוי שיטת המשטר בישראל. מר סער מתעלם באופן מוחלט גם מההצעות שהוא עצמו הציע לפני שעבר צד כאשר הפסיד את הפריימריז בליכוד, גם מהאופן שהוא ניהל את משרד המשפטים בתקופתו כשר, כשהיו לו את כל הכלים לקחת את המערכת למקום שהוא רצה. כאשר מר סער כיהן כחבר כנסת בליכוד, הוא תמך בפסקת התגברות, תמך בצמצום עילת הסבירות, ביטול מונופול הייצוג של היועץ המשפטי לממשלה. אפילו אחרי שפרש מהליכוד, מר סער – במצע של תקווה חדשה, מפלגת הביניים – כתב שיש להסדיר את עילות המשפט המינהלי בחקיקה בדרך שתצמצם את עילת הסבירות ולהחריג את יישומה על החלטות נבחרי ציבור. להחריג את יישומה על החלטות נבחרי ציבור – כלומר שבית המשפט לכל הפחות לא יוכל לפסול החלטות של הכנסת ושל ראש הממשלה. לשמחתנו, עם האג'נדה הזאת הגיע מר סער ללשכת שר המשפטים בצלאח א-דין, אבל אף אחת מהתוכניות לא קודמה. תוכניות שמר סער קידם לכאורה ותמך בהן קרוב ל-20 שנים בפוליטיקה, נזנחו ברגע שמר סער הגיע לתפקיד שבו היה יכול לבצע את השינוי. ההחלטה אולי הכי חשובה ששר המשפטים יכול לקבל היא מינוי היועץ המשפטי לממשלה – מינוי שממשיך גם אחריו ומגביל גם את הממשלות הבאות. כשהזדמן לו למנות את מחליפו של ד"ר אביחי מנדלבליט, מר סער לא בחר במשנים ליועץ המשפטי לממשלה, לא בחר במי שליווה את הייעוץ המשפטי לממשלה לדורותיו ומכיר היטב את עבודת הייעוץ המשפטי מבפנים, לא הביא שם מוכר מהאקדמיה ולא הביא מי שזכה לתשבחות של היועץ המשפטי המכהן ושל יושב-ראש ועדת האיתור; מר סער בחר בגב' גלי בהרב מיארה, שעליה אמר נשיא בית המשפט העליון, יושב-ראש הוועדה, שזה כמו למנות תת-אלוף לרמטכ"ל. גברת שלא עומדת בדרישות התפקיד המקובלות ולא עברה את המסלול שעברו המתמודדים מולה; מישהי שמתברר בדיעבד, כך פורסם בגלובס, שנתנה שמות של שופטי בית המשפט העליון כממליצים עליה מבלי שבכלל הם הסכימו לכך. הנשיא גרוניס, נשיא בית המשפט העליון, קבע שהגב' בהרב מיארה לא כשירה בכלל לתפקיד - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> - - אבל הנציגים של סער בוועדה העבירו אותה בכל מקרה. אני כבר מסיים, אדוני היושב-ראש. ואולי צודקים המתנגדים – מקרים כמו המינוי של היועמ"שית הנוכחית עשויים להצדיק את התרת עילת הסבירות, משום שזה סוג המינויים שבג"ץ צריך להתערב בהם ולהרים דגל אדום. זהו מינוי לא סביר. כמובן בית המשפט לא התערב, משום שסבירות היא שאלה של גיאוגרפיה, ובעיקר של גיאוגרפיה פוליטית – האם אתה בימין או בשמאל? מפה נדע אם ההחלטה סבירה או לא סבירה. למדנו מפה שכשסער בליכוד הוא אומד דבר אחד, כשסער בשמאל הוא אומר דבר אחר. הוא יכול להיות המתנגד הגדול ביותר של סמכויות בג"ץ ולהפוך לתומך הגדול ביותר שלו. כשהוא חבר כנסת הוא מציע הצעות להשבת הכוח לכנסת, וכשמר סער הופך לסר משפטים, כל התוכניות הקודמות נזרקות מהחלון, כל מה שנותר זה ג'ובים, מינוי מקורבים לעמדות מפתח, בניגוד לדעת משפטנים בכירים, בצורה לא סבירה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל לסער אין מה לדאוג, ההחלטה שלו לא תיפסל לעולם. כל אלו רק מחזקים את הצורך הדחוף ברפורמה שתסדיר כהלכה ובצורה ראויה ומאוזנת את היחסים בין הרשויות, כמו שהממשלה פועלת לעשות כעת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה ארבל. הדובר הבא – חבר הכנסת משה שמעון רוט. בבקשה, שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר >> תודה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, אבקש למסור תנחומים לכל המשפחות, שלא עלינו, יקיריהן נרצחו השבוע בטבח הנורא; רפואה שלמה לפצועים ולכל העם, שמרגיש פצוע וכאוב מהאסון הנורא הזה. ברכות לכוחות הביטחון, שעושים הכול יומם ולילה למען ביטחוננו. אני התרגשתי כשקראתי את הצעת האי-אמון. קראתי: פגיעה אנושה של הממשלה בזהותה היהודית של מדינת ישראל. ראיתי את המילים האלה, התרגשתי מאוד, אפילו שמחתי – סוף כל סוף מדברים על הדברים המהותיים שעליהם צריכים לדבר: הזהות היהודית של המדינה. היום, ח' בשבט, יום השנה של סבי שנרצח במצעד המוות באושוויץ. יהודי צדיק שקיבל מכות על החזקת תפילין ועל שמירת שבת ועל הזהות היהודית, שזה היה שזה היה כל הסיפור, וכמו סבים של רבים מכם, מסר את נפשו על הזהות היהודית. לכן אני אומר כמה טוב ויפה שקודם כול מדברים על זה. רוצים להציע אי-אמון, אבל לכל הפחות מדברים על הדברים הנכונים והמהותיים – איך עושים יותר זהות יהודית במדינה שלנו, שזה הדבר החשוב. ובנוגע לנציג הנכבד של הציבור הערבי, חבר הכנסת מר עבאס, הקשבתי הקשב היטב, וזה טוב וזה חשוב. אבל נראה לי, אני חושב, מה שנקרא בשכל ישר ובריא, שלו אני הייתי אזרח ערבי, אני הייתי רוצה שמפלגה כמו יהדות התורה, מפלגה כמו ש"ס, יהיו בממשלה. כי אני בטוח שחברי הכנסת האלה, שהם חברתיים, אנושיים, חרדים, יראי השם, הם יודעים לדאוג לצרכים – הצרכים החשובים – של האזרח הערבי כמו לאזרח היהודי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה שמעון רוט. הדובר הבא – השר חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה. זה הנאום הראשון שלך, עוד קדם נאום בכורה, יישר כוח. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני מבקש לשלוח תנחומים למשפחות הנרצחים בפיגוע הנורא שהתרחש בליל שבת קודש בנווה יעקב, ולשלוח איחולי החלמה לפצועים הן מהפיגוע הזה והן מהפיגוע שהתבצע בשבת בבוקר בעיר דוד. אני כן רוצה, אדוני היושב-ראש, לברך על פעולות הממשלה הן בהקשר של המיידיות – המיידיות של ביצוע האיטום של הבתים, משהו שנשחק בשנים האחרונות בהקשר של הרס הבתים. אנחנו מבינים שזה גורם מרכזי בסוגיית ההרתעה; והן ליתר הפעולות, כמו חקיקת שלילת התושבות שאף מקבלת הסכמה רחבה כאן בבית הזה גם מסיעות האופוזיציה. הדבר הוא דבר חשוב ומהותי. כמובן, חבריי, המלחמה בטרור היא מלחמה סיזיפית, עיקשת, ואיננו יכולים לפטור אותה רק בהצהרות כאלו ואחרות, אלא אנחנו מחויבים בעניין הזה לתוצאות, ואנחנו כממשלת ישראל ניבחן על כך. אנחנו מחויבים לכך, אנחנו התחייבנו על זה, התחייבנו לחזק את המשילות כאן, פנים, בתוך מדינת ישראל, והתחייבנו לחזק את זכות העמידה שלנו, את העמידה שלנו כאן על זכותנו בארץ הזו, בארץ ישראל. אדוני היושב-ראש, אנחנו עדים בשבועות האחרונים לפעילות של איזשהו קמפיינר, שדאג שיהיו רשימות תומכים מדי שבוע, כל מיני חותמים נטולי פוזיציה, כאלה שהתנגדו לפעילות הממשלה ובפרט לקידום הרפורמה המשפטית. שילמו לו כנראה הון תועפות בשביל ששבוע אחר שבוע יארגן את חותמי המשפטנים, המטכ"ליסטים, ההייטקיסטים, הכלכלניסטים, כל מיני כאלה שחלקם, מה שנקרא עם הרבה הערכה – אבל יחד עם זאת, יש כאן איזושהי אמירה של הינה אנשים באים מלמעלה ומכתיבים לציבור כאן בישראל שהקול שלכם שווה פחות. כאילו לא הייתה מערכת בחירות, וכאילו לא הייתה כאן הכרעה ברורה שנתנה 64 מנדטים לממשלת ימין, שהציגה אג'נדה, שהציגה בצורה ברורה מה היא הולכת לעשות ואותה היא הולכת לקדם. אני כן ער לתגובות בציבור. אני כן ער לכך שהקמפיין מצליח לעבוד על חלק מהציבור ושיש ציבור שבהחלט מוטרד. ואני בוחר להיות קשוב לזה, ואני חושב שגם חבריי בוחרים להיות קשובים לזה. אבל אני רוצה להדגיש נקודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> משפט אחרון. זה או שאתה מקבל את מה שהעם מכריע, או שאתה לא מקבל את מה שהעם מכריע ואתה מכריע את העם. זה כל הסיפור. וכשאנחנו פועלים ומעודדים פעילות כמו של פפאיה, ואמירות כמו של ראש הממשלה לשעבר, לפיד, יש בהן מעין להוציא את דיבת הארץ רעה, לא פחות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> אנחנו, אדוני היושב-ראש, צריכים להוקיע את הפעילות הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת השר אופיר סופר. הדוברת הבאה – חברת הכנסת לימור סון הר מלך. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אין זמן מתאים מזה. היום, בעזרת השם, הכנסת תעביר בקריאה ראשונה את החוק לשלילת אזרחות ממחבלים וגירושם לרשות הפלסטינית ולעזה, מחבלים אשר תוגמלו ותוחזקו מדי חודש על ידי הרשות הפלסטינית, הם ומשפחתם. זהו חוק חיוני וחשוב מאין כמוהו, זה חוק שהיה צריך להיות מחוקק כבר לפני עשורים בהליך בזק. זהו חוק שכל מי שיש בו מעט מן הדעת מבין שהוא חיוני וקריטי לטובת ביטחון תושבי מדינת ישראל. זהו חוק שהוא המובן מאליו, ומי יודע כמה דם היה נחסך מאיתנו לו החוק היה נחקק כבר לפני כמה עשורים. החוק החשוב הזה הוא צעד ראשון מתוך שורת צעדים הרתעתיים, הכרחיים, שאנו מגבשים בימים אלו כנגד פעילי הטרור וסביבתם התומכת, כגון גירוש משפחות מחבלים, איטום והריסת בתי מחבלים, עונש מוות למחבלים, פיטורי מורים שתמכו או ביצעו פעולות טרור ועוד. בנוסף להצעת החוק עצמה, שזכתה לתמיכה גורפת מהקואליציה ומהאופוזיציה, חשוב לי לשים את הזרקור על נקודה נוספת הנוגעת להעברת החוק הזה, שבעיניי לא פחות חשובה מהחוק עצמו. כפי שכולכם יודעים, העברת חוק דורשת מאיתנו השתתפות בדיונים רבים וארוכים. אנו יושבים שם מתוך שליחות ואמונה בצדקת הדרך, ומתוך המחויבות שלנו, שליחי הציבור, להביא ולו מעט מן הצדק עבור הנרצחים, בני משפחותיהם ועבור עם ישראל כולו. במשך שנים ארוכות השיח ששרר במדינת ישראל ובכנסת ישראל היה שיח שגוי, מעוות, רופס, שיח של הכלת פיגועים, מתן הטבות לרשות הפלסטינית שמממנת מחבלים וצעדים בוני אמון מול גורמי טרור. ברוך השם, עם ישראל וכמוהו שליחיו והולכים ומתפכחים מיום ליום. בשבועות האחרונים נוכחנו לראות בוועדות הכנסת חזרה לשיח שפוי של הגדרת האויב וכוונותיו. הגדרנו מאבק חסר פשרות בטרור וגיבוש צעדים למלחמת חורמה בכל גורמי התמיכה בטרור שמעניקים למחבלים רוח גבית, וזה לא היה פשוט כלל. אני מאמינה שכל שינוי אמיתי מתחיל בראש ובראשונה בתודעה, ובעיקר בתודעה שלנו, עם ישראל. חשוב שכולנו נפנים שכלי הנשק העוצמתי ביותר של אויבינו הוא אנחנו. ולכן המאבק האמיתי הוא התודעה. ככל שאנו נהיה יותר מחוברים לזהות שלנו, לקשר הבלתי-מתפשר שלנו לארצנו, ככל שאנו נשדר אפס סובלנות כלפי המחבלים ותומכיהם, ממילא נראה את אויבינו ומבקשי רעתנו הולכים וקמלים, ואת תושבי מדינת ישראל שבים לראשיתם הטבעית, ולישב בטח בארצנו, נחלת אבותינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת אביגדור ליברמן. בבקשה. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, ב-1 בפברואר יעלה מחיר הדלק ב-33 אגורות לליטר 95; ב-1 בפברואר יעלה מחיר החשמל ב-6.7%; סייעות בגני הילדים שובתות; השקל נחלש מול הדולר ומול היורו, ומשמעות הדבר שהשקל נחלש היא שבנקים זרים מוכרים את השקלים – חוסר אמון של המערכת הבין-לאומית במדיניות של ראש הממשלה. ובמה עוסקת הממשלה בימים האלו, ממשלת דרעי-נתניהו? היא עוסקת בעצמה, היא עוסקת בחוק דרעי; היא עוסקת בשורה של חוקים שנועדו לחלץ את ראש הממשלה מהבעיות המשפטיות שלו. וזה רק באמת מראה את הציניות של ראש הממשלה. אני רוצה להזכיר, ואני אצטט במדויק מה אמר ראש הממשלה לפני הבחירות בנושא יוקר המחיה. ביום פיזור הכנסת, נתניהו הלך לסופרמרקט, הוא נעמד מול דוכן הפירות, לקח ביד תפוח ואמר לקהל מסביב: רוצים שהמחירים ירדו? תצביעו בעדנו, אנחנו נוריד את המחירים. עוד אמר: המשכנתה עלתה, הדלק עלה – אנחנו נוריד אותם. במפגש של התאחדות התעשיינים ב-19 באוקטובר אותו נתניהו אומר: צריך להקפיא את המשכנתאות ואת מחוללי האינפלציה. הרי מה שמחוללת האינפלציה זה כמה מרכיבי יסוד, שהם החשמל, המים, הדלק, הארנונה. אם אתה רוצה לעצור את הגלגל הזה, אז כולם עוצרים. הייתי בהלם כשהממשלה עכשיו לא עצרה את זה. וזה גם לא היה עולה כלום. אבל אתה לא יכול לשים נהג של קורקינט בתוך מרצדס. אדוני היושב-ראש, אני מכיר את התשובה של נתניהו: כולם שמאלנים, אף אחד לא מבין כלום. עשרות מנכ"לים של משרדי ממשלה כלכליים, גם כאלו שהוא מינה בעצמו, הם לא מבינים כלום. נגידי בנק לשעבר הם שמאלנים, לא מבינים כלום, כולל אלו שהוא מינה אותם. נגיד הבנק הנוכחי, הוא לא מבין כלום. ראשי המשק לא מבינים כלום. ראשי ענף ההייטק לא מבינים כלום. אותם מאות פרופסורים ובאמת מובילי כלכלה לא מבינים כלום. הדבר היחידי שאני יכול להגיד לראש הממשלה: אתה לא מבין בכלכלה, אתה באמת יודע לקלקל. אתה המקלקל הלאומי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, לא הבנו - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> המקלקל הלאומי שיודע רק להרוס מה ששיקמנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> דיברת על לפיד או נתניהו? לא הבנו, על מי אתה מדבר? << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> טלי, טלי - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> על לפיד או נתניהו? די, מר ליברמן, אני מקשיבה לך בקשב רב, יושבת פה, לא יוצאת. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> טלי, הכול בסדר? להביא לך קצת ריטלין? לא צריך. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול. מה רע בריטלין? מה רע בריטלין? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אביגדור ליברמן. הדובר הבא – חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הלוואי שהיו נותנים לי ריטלין. למה אתה מזלזל באנשים שלוקחים כדורים, עוד לא הבנתי. הלוואי שהיו נותנים לי ריטלין. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה לא נכון במה שהוא אמר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא התבלבל, הוא דיבר על יאיר לפיד, ששוחה בכלכלת ישראל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> דווקא היום הבורסה עלתה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אביגדור, נתת לו הנחה, גם הבורסה מתרסקת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הבנתי שהיום עלה. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לך תדע מה הבנקאים, כי הם לא היו כאן כדי - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו הבנקאים אשמים. כולם אשמים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הבנקאים אשמים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מנהלי בנקים אשמים. כלכלנים אשמים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, תודה רבה. תודה רבה. חברי הכנסת, תודה רבה. לאפשר לדיון להתנהל. תודה רבה. בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב-ראש הישיבה, חברי הכנסת הנכבדים, אני רוצה לדבר היום לאור המצב הביטחוני המורכב והאירועים האחרונים דווקא על החשיבות של פעולות שבזמן הזה מקדמות את החיים המשותפים בין יהודים לערבים בארץ. האירועים האחרונים, לצד התנהגות לא אחראית של שרים בממשלה, עלולים להוביל לריחוק בין יהודים לערבים, לקרע בחיים המשותפים וחלילה למהומות כמו שראינו במאי 2021. אנחנו צריכים לעשות הכול כדי למנוע מצב כזה ולהבין שכולנו נישאר לחיות כאן יחד. לכן בתקופה הזו חשוב שנשקיע משאבים ואנרגיות בקידום כמה שיותר מפגשים ודיאלוג בין יהודים וערבים. חשוב עוד יותר בתקופה הזו להשקיע בדור העתיד, בתלמידי בתי הספר, שרואים את האירועים ושומעים עליהם, מושפעים מהם ומפתחים חשש מהשונה, דעות גזעניות והסתגרות כל אחד בחברה שלו. אתמול הייתי בסיור במרכז בגבעת חביבה, זהו ארגון שקיים כבר מעל 40 שנה ומפגיש כל שנה אלפי תלמידים יהודים וערבים. הייתי שם יום אחרי האירועים המצערים שהיו בסוף השבוע; פגשתי מורים מכפר מנדא וממגידו שהביאו את התלמידים שלהם ליומיים של סמינר משותף. הם לא פחדו מהמציאות, אלא בחרו לקחת את התלמידים שלהם למקום שבו הם יכולים לנהל דיאלוג. פגשתי שם את מנהלי התוכניות החינוכיות, שסיפרו על כמות הולכת וגדלה של תלמידים שמגיעים לגבעת חביבה. חשוב מכך, סיפרו לי על החוויה שאיתה התלמידים יוצאים מהמפגשים האלו – איך תפיסות משתנות, איך החשש מהאחר יורד. איך תהליך של מפגש מקצועי מלווה ורציני יכול להוביל לשינוי תפיסה ולהפחתת הפחד והחשש מהאחר. אנחנו צריכים עוד עשרות מקומות כמו גבעת חביבה, עוד עשרות מקומות שבהם תלמידים יהודים וערבים יכולים להיפגש. זה הזמן של מערכת החינוך להשקיע באותם תלמידים בצורה אקטיבית, להפגיש בני נוער יהודים וערבים לדיאלוג. הוא לא חייב להיות נעים, לא על הכול צריך להסכים, אבל צריך לדעת שאנחנו כאן יחד, שאנחנו שונים וגם דומים. שאולי השפה יכולה להיות שונה, אבל הרצון לחיות בארץ משגשגת וטובה הוא רצון משותף לכולנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> משרד החינוך צריך להרים את הכפפה, לא לפחד מביקורת ולעשות את הכול שתלמידים רבים ככל האפשר יהיו חלק מתהליכי היכרות ודיאלוג בין קבוצות שונות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> החברה הישראלית היא פסיפס מגוון. השוני הוא לא מכשול, הוא כוח לבנות חברה טובה יותר שלכולם טוב לחיות בה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו בעיצומם של ימים קשים שבהם קורבנות הדם מועלים על מזבח השליטה על עם אחר. קורבן הוא קורבן, מוות הוא מוות, ומשפחה אבלה היא משפחה אבלה – אין הבדל בין דם לדם, כי כולנו בני אדם. מהי תוכנית הממשלה? עוד אלימות, עוד כוח, עוד טיהור אתני, עוד הוצאות להורג, עוד הרס ואטימות בתים. אוטמים את הראש והלב למי שיש ראש ולב לכתחילה, ומסרבים להביט למציאות נכוחה ולמצוא את המקור לזוועות. חבריי ואני מביטים במציאות המכוערת במטרה לשנותה; מסתכלים לכיבוש בעיניים כדי לסיימו. יש מי שהיו רוצים לראות אותי ואת חבריי נאלמים דום מול תותחי המלחמה וההסלמה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יש מי שהיו רוצים שנשתוק נוכח זוועות הכיבוש האכזר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא נשתוק ולא נחריש אל מול פשעי הכיבוש, שהם ורק הם הגורמים לשפיכות הדמים הנוראה של פלסטינים וישראלים כאחד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בחסותך - - - טרור. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בנאום שנשא בכנס ירושלים בפברואר 2016 ביסס חבר הכנסת סמוטריץ', היום שר הטיהור האתני - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נער בן 13 - - - שלך, רוצח יהודים. פעילות טרור - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - את תוכניתו לעתיד השטחים הכבושים באמצעות מדרש ידוע הקשור לכיבוש הארץ בידי יהושע בן נון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כך אמר שר הטיהור האתני: "הגיע זמן הכרעה. שלוש איגרות שלח יהושע בן נון ליושבי הארץ על סף כניסתו אליה: הרוצה להשלים ישלים, הרוצה ללכת ילך, והרוצה להילחם יילחם - - - לא קל יהיה לשכנע את הערבים שאנחנו רציניים ושבאמת אין שום סיכוי לתקווה שלהם להקים כאן מדינה. לא קל יהיה לשכנע את העולם - - - שלב הביניים הזה עלול להיות מלווה בהתפרצות אלימה, שנצטרך להתמודד איתה בנחישות ובעוצמה". כך אמר שר הטיהור האתני. זו לא טעות – זו מדיניות. תוכנית ההכרעה של ממשלת הדם, הגזע והדמעות היא תוכנית סדורה. אולי אפשר לכנות אותה: תוכנית הפתרון הסופי לפלסטינאי המקום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> היא תוכנית סדורה, ידועה מראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> די כבר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> העברת השטח וסילוק תושביה הילידים של הארץ, הפלסטינים. הדם, האש ותימרות העשן הם המדיניות הממשלתית. לא אחרים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רד, עבר הזמן. עבר הזמן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כנגד הזרם העכור, אנחנו, שמאמינים בשוויון, צדק חברתי ושלום אמת, יהודים וערבים, נמשיך להילחם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> סלאם, חריה, עדאלה אג'תמעיה – זה מה שאמרנו וככה נפעל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שלום ולא להתראות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. סגן השר חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בט"ז בתמוז תש"ט, 13 ביולי 1949, התכנסה ועדת חוקה, חוק ומשפט לדון בכמה נושאים. לוועדה הגיע ראש הממשלה דוד בן-גוריון ונשא דברים, ובין השאר דיבר על יחסי הכוחות שצריכים להיות בין בית המשפט לבין הכנסת ועל אלו שחושבים שדעתם חשובה יותר מדעתם של אחרים. אני רוצה לקרוא מקצת מדבריו, אני מצטט: כאשר ויצמן מטיל פתק, הפתק שלו שווה בדיוק כמו פתקה של מנקה ארובות. יש בדבר הזה ערך מוסרי עצום. יש אנשים שיש להם זכויות, אבל אלה הן זכויות מוסריות, לא זכויות משפטיות. ייתכן שיש לדור הזה זכויות מוסריות, אך אין לו חוכמה יותר מאשר אלה שיבואו אחריו. האם אנו בטוחים שאלה אשר יבואו אחרינו לא יהיה להם אותו שכל? אותה נאמנות שלנו? שהם לא יבינו את צרכי העם כמונו? מדוע נכבול אותם? אני חושב שהדבר הזה מופרך באופן מוסרי והגיוני, ובייחוד אין היגיון – חברת הכנסת גוטליב, תקשיבי לי – ובייחוד אין היגיון כי נעשה מה שעשו באמריקה: מסרו לבית המשפט את הסמכות לפסול חוקים אם הם מתנגדים לחוקה. תארו לעצמכם שהעם רוצה משהו, ובאים שבעה אנשים המוכתרים בתואר של שופטים, ויפסלו חוק אשר העם רוצה בו. אצלנו תהיה מהפכה. אני חושב שמתן סמכות כזאת לשופטים הוא דבר ריאקציוני. אצלנו לא יהיה לדבר כזה קיום. הציבור לא ישלים עם זה. אני ממשיך לצטט: הכנסת – או אם יהיה לנו מחר פרלמנט אחר – תקבל חוק אשר נשען על רצון הרוב, ובית המשפט יפסול אותו מפני שלדעתו איננו מתאים לאיזה פסוק בחוקה? רק העם קובע את החוקה. חוקה זה מה שהעם רוצה לאחר דיון ובירור חופשי ולאחר הצבעה, אך אין למסור זאת לידי שופטים כפי שעשו באמריקה. מוטב שיעשו חוק רע מאשר מיעוט ישתלט, יען כי לא יסבלו זאת. לא כל כך מהר מקבלים שלטון רוב אצלנו; שלטון מיעוט לא יקבלו. גם אין לכך כל הצדקה מוסרית הגיונית. אדוני היושב-ראש, עד כאן דבריו של דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון. כפי שהוא אמר, 15 אנשים המוכתרים בתואר של שופטים שפוסלים את החוקים שהעם רוצה בהם זה מעשה ריאקציוני, ולכן אנחנו בקואליציה עושים את המהפכה שעליה הוא דיבר. נחזיר את ישראל להיות דמוקרטיה באמת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לסגן השר אבי מעוז. אחרון הדוברים – חבר הכנסת אריאל קלנר. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, סתימת פיות תוך זעקות שבר על אובדן הדמוקרטיה מגיעה דווקא מאלה שרוממות הדמוקרטיה בגרונם – באקדמיה, במערכת החינוך, בתרבות, בתקשורת. השתקה של כל דעה נגדית. אין פלורליזם, אין ליברליזם, רק בולשביזם; אין הכלה, אין סובלנות, רק סתימת פיות ודורסנות. באקדמיה, במקום שבו אמורים לברר דעות, מרצים מאיימים על סטודנטים שלא יקבלו מלגה על שהביעו תמיכה ברפורמה. כנסים נערכים במעמד צד אחד בלבד. משתמשים ברשימות תפוצה שנועדו בכלל לחומרים אקדמיים לטובת תעמולה פוליטית. אנשי סגל וסטודנטים שתומכים ברפורמה מדווחים על תחושת פחד והשתקה, והכול בחסות המאבק למען הדמוקרטיה. איזה אבסורד. במערכת החינוך מגיעות אליי פניות של הורים מבתי ספר, בעיקר באזור המרכז, על כך שמנהלים ומחנכים מנצלים קהל שבוי של תלמידים להטפה פוליטית חד-צדדית. כך גם בתרבות – הוקמה קבוצה של מוזיקאים למען הדמוקרטיה. יוסי גיספן טען בקבוצה שאינו מסכים לניצול המוזיקאים למאבק פוליטי של צד מסוים, ומייד הושתק. ובתקשורת – טוב, פה מה יש לדבר? לא מסקרי ההפגנות אלא מארגני ההפגנות במשרה מלאה. ויש גם, אדוני היושב-ראש, את העיתון לאנשים שחושבים שהם חושבים, עיתון שנותן במה לכל מעליל עלילות על ישראל, לכל אנטי-ציוני ואנטי-יהודי, ובעיתון הזה פיטרו את ד"ר גדי טאוב, כי הדמוקרטים הדגולים בעיתון לא יכלו להכיל את דעותיו בעד הרפורמה המשפטית. טוב, זה כבר ברור לכול – לא על הדמוקרטיה אתם מגינים ולא על הדמוקרטיה אתם נלחמים, כי אם על המשך השליטה במוקדי הכוח, שליטה שמאפשרת לכם להמשיך לנהל את המדינה גם אחרי שאתם מפסידים בבחירות. המשפט האלמותי של וולטר, "אינני מסכים למילה מדבריך, אך אהיה מוכן להיהרג על זכותך לומר אותם", הפך אצלכם למשפט: יש לך הזכות לומר כל מה שאתה חושב, בתנאי שאתה מסכים איתי במאה אחוז. אבל אני רוצה להרגיע: אנחנו ניאבק על חופש הביטוי, וגם נוודא שהרפורמה הנחוצה כל כך לדמוקרטיה הישראלית תעבור. מדינת ישראל תחזור להיות דמוקרטיה מתוקנת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. ובכן, יעלה השר המקשר, השר יואב קיש, לסכם את הדיון. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בינתיים. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 19 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת אופיר כץ, שרן מרים השכל, שמחה רוטמן, עודד פורר, זאב אלקין, ינון אזולאי, מאיר כהן וקבוצת חברי הכנסת. נוסף על כך, הונח היום על שולחן הכנסת הסכם אזור סחר חופשי בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של גואטמלה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לסגנית מזכיר הכנסת. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. פגיעה אנושה של הממשלה בזהותה היהודית של מדינת ישראל; << נושא >> << נושא >> 2. 'רפורמת נתניהו-דרעי' – שינוי שיטת המשטר בישראל לטובת אינטרסים אישיים של ראשי הקואליציה;<< נושא >> << נושא >> 3. התעלמותה של הממשלה הנוכחית מהחברה הערבית בקווי יסוד הממשלה ובהסכמים הקואליציוניים << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר יואב קיש, בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, הייתי פה כשהדוברים הקודמים עלו לנמק, חבר הכנסת אלעזר שטרן, חבר הכנסת גדעון סער וחבר הכנסת מנסור עבאס, עלו לנמק את הצעתם לאי-אמון. ואני חייב לומר לך, היושב-ראש, שכאילו כל אחד מהם בחר מה שנקרא את הסעיף שבו הוא נכשל בצורה מובהקת בממשלה הקודמת שהייתה פה עד לא מזמן. אני אתחיל עם ההצעה של חבר הכנסת אלעזר שטרן. חבר הכנסת אלעזר שטרן הגיש אי-אמון – דרך אגב, מטעם סיעת יש עתיד, כן? על הנושא של פגיעה אנושה של הממשלה בזהותה היהודית של מדינת ישראל. הרי זה אבסורד האבסורדים. זה בדיוק מה שהממשלה הקודמת עשתה פה עם שותפים אנטי-ציוניים - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> במה? במה? די, מספיק, יואב. מספיק עם – תגיד במה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אבל אני עונה לך. אתה כתבת. אתה כתבת. - - עם שותפים אנטי-ציוניים שאפילו - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> במה? תגיד לי במה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אתן לך - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני אגיד לך מה אתם עשיתם. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אתן לך דוגמה פשוטה שאפילו - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה להגיד לך במה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> - - אפילו שרצינו, אני אגיד לך, לתת ללוחמים 100% - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אל תשקר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מה לשקר? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אל תשקר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אנחנו רצינו לתת ללוחמים - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה נותן לחרדים יותר מללוחמים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אנחנו רצינו לתת ללוחמים 100% שכר הלימוד. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זה שקר. זה שקר. אתם התנגדתם. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מה, איך אתה עושה פייק ניוז? איך אתה לא מתבייש? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גם עכשיו אתם - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> איך אתה לא מתבייש לעשות פייק ניוז מולי כשאני אומר לך שהליכוד הוביל מהלך של 100%? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה - - - שוויון בנטל, נותן יד להשתמטות חסרת - - - לך זה לא מתאים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני לא רוצה לצעוק איתו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת שטרן, כמדומני, לא הפריעו לך כשהצגת את האי-אמון. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> בוסו, לא כדאי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא משקר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא פנה אליי. שיגיד את האמת. שיגיד את האמת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל הוא משיב על האי-אמון. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> שיגיד את האמת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל הוא משיב על האי - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יושב-ראש הישיבה, אתה תדרוש שחברי כנסת יאמרו אמת. מה שהוא עשה עכשיו בהאשמה הזאת זה שקר וכזב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה לא רוצה שאני אתערב גם במה שאומרים, דברי שקר אחרים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אלעזר שטרן, אני אמרתי אמת לאמיתה, ומה שאמרתי - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, יואב, לא. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אתה לא מקשיב אפילו. אתה לא מקשיב. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מה שאני אמרתי, שהליכוד בכנסת הקודמת - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה דיברת על זהות יהודית. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אתה לא מקשיב, עזוב. כאילו לדבר ללמפה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> דיברת על זהות יהודית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רגע, הוא ישיב. תגיד אחר כך אתה, אין בעיה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני עונה לך, אתה לא מסוגל. תראה איזה חוסר תרבות דיון יש לך. אתה לא מסוגל לשמוע את התשובה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני מקשיב לך, ואני אומר שאתה לא אומר אמת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, אל תתייחס אליהם. תדבר אלינו. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, אני עונה להם. אני עונה להם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, היה דיון רגוע. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אגיד רק דבר אחד, כמה מהם שיושבים פה יודעים - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> נהיה שר החינוך, הפך להיות תרבותי. כבר לא צועק, כבר לא עושה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת דוידסון. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אלעזר שטרן, אני אמרתי לך את האמת לאמיתה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, באמת, אני הקשבתי לך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אולי הם לא רוצים תשובה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אתה לא יודע מה אמרתי אפילו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> יואב, אתה עושה צחוק. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אבל אתה אפילו עוד לא הקשבת למה שאני אומר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא רוצה להשיב לכם. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> פשוט אתה – זה ממש מצחיק, האמוציות, שאני לא מבין מאיפה הן. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אה, לך אין אמוציות. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אמרתי לך בצורה ברורה - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד את האמת. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> - - שהליכוד בכנסת הקודמת הוביל מהלך של להעלות את המימון - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני זוכר את הלילה, ואני אומר שאתה לא אומר אמת. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> 100% אנחנו דרשנו, כולל בוועדת החוץ והביטחון. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אז מה הבעיה? תעלה עכשיו. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> א. אנחנו מעלים. א. אנחנו מעלים, חד-משמעית. חד-משמעית אנחנו מעלים את - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> היינו כאן, היינו כאן. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> - - המימון של ממדים ללימודים ל-100% ללוחמים, נקודה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא דאגתם לעשות חוק. התנגדתם לעשות חוק. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> האירוע הזה קורה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> האירוע הזה קורה, ממדים ללימודים – לוחמים יקבלו 100%, חד-משמעית. הינה, אני יכול להרגיע אתכם בעניין הזה. וכנראה, חבר הכנסת אלעזר שטרן, את האמת הזו קשה לך להפנים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> יואב, אני הייתי פה. תגיד, אתה עושה צחוק? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני הייתי פה ואתה היית פה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה עושה צחוק? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> ואני הייתי פה כשאמרתי לכם תיתנו 100% ללוחמים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתם התנגדתם. אמרת, נכון, אמרת. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> תיתנו 100% ללוחמים – תקבלו את ההסכמה שלנו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> והצבעתם נגד בגלל שזה אנחנו. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> ומה קרה בסוף? בני גנץ – א. אתה אפילו לא זוכר מה קרה. הצבענו בעד. תראה איזו הזיה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> התביישתם, התביישתם, אני זוכר מצוין. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אתה לא זוכר, הצבענו בעד. תקשיב, אתה מנותק ממה שהיה פה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> יואב. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מוכן שתבדוק ותחזור. הצבענו בעד ממדים ללימודים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי, יאללה, דבר על הזהות היהודית. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> פשוט הזיה. הוא לא יודע מה היה פה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> דבר על הזהות היהודית. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מסביר לך שוב שבהצעת החוק ממדים ללימודים, אלעזר שטרן, הצעת החוק ממדים ללימודים, מה שהיה, ואני מדבר איתך על זה, זה - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> יואב, אני יודע מה היה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אתה לא יודע. אתה אומר שהצבענו נגד. הינה, יושב פה רם בן ברק, בוועדה אני אמרתי לו: תהיה לך תמיכה של הליכוד אם תיתן 100% ללוחמים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה מוכן שאני אגיד מילה? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> תשאל אותו, הינה, תשאל אותו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה שאני אגיד מילה? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, אני לא רוצה, כי אתה - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אה, אתה לא נותן. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אתה לא מקשיב, אתה לא מוכן לשמוע. אני עכשיו לא אדבר אליכם, כי אתם לא מסוגלים לשמוע את האמת. אתם באירוע של הדחקה, לא מסוגלים לשמוע את האמת, אבל זו האמת. ואני חוזר שוב על האמת. הליכוד הוביל בכוח קמפיין שהעלה בסוף את המימון ללוחמים ל-75%, לצערי לא ל-100%, ואנחנו את הנושא הזה נשלים בכנסת הזו, עם הממשלה הזו, וזה אירוע שאנחנו נוביל אותו בהקדם. זה נושא אחד. הנושא השני זה שינוי שיטת המשטר בישראל לטובת אינטרסים אישיים של ראשי הקואליציה. הרי מה קורה פה? היה פה חבר הכנסת גדעון סער, שמינה בתפקידו כשר המשפטים את היועצת המשפטית - - - << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לממשלה. היועצת המשפטית לממשלה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אתה גם לא נותן לי לסיים את דבריי. אני רואה שגם לך נהיה – מהרגע שעברתם לצד ההוא אתם לא מקשיבים. קודם הקשבתי. באתי להגיד "יועצת משפטית לממשלה", ואני אפילו עוד לא הספקתי להגיד "לממשלה". יושב פה חבר הכנסת גדעון סער שבתפקידו כשר המשפטים בכנסת הקודמת הגיע עם מינוי ליועצת משפטית לממשלה, מינוי שיו"ר ועדת המינויים התנגד למינוי כי טען שיש לה חוסר ניסיון מובהק בתחום הפלילי, שזה הדבר המרכזי - - - << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה שאתה אומר - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> זה מה שפורסם. אולי זה גם לא - - - << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה שאתה לא אומר לא נאמר על ידי יושב-ראש הוועדה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אז מה אמר יושב-ראש הוועדה? << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני מציע – הרי צריך על פי החלטת הממשלה ארבעה מתוך חמישה מומחים - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מה אמר יושב-ראש הוועדה? לדעתי הוא התנגד למינוי. אולי אני טועה. לדעתי יושב-ראש הוועדה התנגד. << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הוא לא הצביע בעד. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אה, הוא לא הצביע בעד. << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יחד עם זאת, קולו של כל אחד – אתה צריך להגיע לארבעה, היחידה - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> יפה, הצלחת להנדס את הוועדה חוץ מיו"ר הוועדה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> היחידה שהגיעה לארבעה היא היועצת המשפטית. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אומר בצורה ברורה – וזה גם מתחבר אצלי להליכה הפרסונלית – ואני אומר את זה פה בצער רב ובכאב גדול, ראינו את השלטים שהונפו על ידי המחנה הממלכתי, שתמונתו של השר דרעי – לשעבר היום – חבר הכנסת דרעי, שהיה חלק מהקואליציה שבני גנץ רצה להוביל. ומה שקרה זה שחבר הכנסת דרעי בחר ללכת עם הימין. ובסיטואציה הזו, כמו שקורה להרבה שבוחרים ללכת עם הימין, הוא שחוטף התנכלות אישית כנגדו. אז גם פה בחרתם את הנושא שהוא הפוך על הפוך. צריך לשאול את מערכת המשפט למה היא החליטה לסמן את המטרות האלה. והשיא של כל השיאים זה שמעיזים לקחת את נושא הנבצרות – שבכלל מגיע מאירוע של בריאות, של חוסר יכולת תפקודית – ומנסים דרך זה לבטל את מערכת הבחירות במדינת ישראל. אז זה לנושא השני. הנושא השלישי שהעלה חבר הכנסת מנסור עבאס, וגם זה בדיוק הפוך על הפוך: מדבר חבר הכנסת מנסור עבאס על התעלמותה של הממשלה מהחברה הערבית ומייצר פה איזה מצג שווא כאילו ממשלת ישראל לא באה לתת מענה לכלל אזרחי ישראל. אמרתי את זה בצורה הכי ברורה גם למנסור עבאס, ואני אומר את זה גם פה לכולכם: אזרחי ישראל – חלקם יהודים, חלקם ערבים, נוצרים, מוסלמים, מגוון רחב – כולם שווים במדינת ישראל ויקבלו את אותן זכויות. איפה הבעיה? הבעיה מתחילה בזה שיושב פה חבר הכנסת מנסור עבאס ובשפל שלא היה כדוגמתו קורא לפעולה ההירואית של לוחמי צה"ל בג'נין, שחיסלו רוצחים מתועבים וטרוריסטים – הוא קורא לזה טבח. אז איך הוא מעז לבוא בדרישות ולייצג איזשהו ציבור כשהוא פועל נגד הבסיס הכי פנימי והכי מהותי של מדינת ישראל – להילחם נגד שונאינו ונגד מבקשי נפשנו? לכן, היושב-ראש, למעשה, כל שלושת הסעיפים האלה הם סעיפים שביניהם לבין המציאות אין שום קשר, לא רלוונטיים – אפילו פשוט מגחיכים את אלה שנותנים את ההצעה. אני יכול להיכנס ולהעמיק בנושאים רבים, אבל לפני כן – אופיר, מה מצבנו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, אני מחכה. שמית? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שלוש ההצעות – שמית. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, אבל אני צריך לשמוע מאופיר. אני רוצה לומר, אנחנו עוסקים עכשיו באירוע תקציבי, והמשרדים השונים עסוקים בהכנת תקציב הממשלה. בנוסף יש הרבה דברים חשובים לדבר עליהם, ואני אמשיך בהמשך בדברים החשובים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, תודה רבה לשר המקשר, שר החינוך יואב קיש. אם כן, נעבור להצבעה. הוגשו 20 חתימות להצבעה שמית. מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת, בבקשה. אבקש קצת יותר שקט כדי שיקשיבו וגם כדי שהוא יוכל לקרוא בשמות. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אל הואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד בצלאל סמוטריץ' – נגד משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – נגד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד מירי מרים רגב – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> המזכיר יקרא בבקשה בשמות חברי הכנסת פעם נוספת, של מי שלא היה נוכח. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – בעד ואליד אל הואשלה – אינו נוכח זאב אלקין – בעד אופיר אקוניס – אינו נוכח דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד אורנה ברביבאי – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד דני דנון – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד אוהד טל – אינו נוכח חילי טרופר – בעד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – בעד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – בעד חמד עמאר – בעד עודד פורר – בעד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד גלעד קריב – בעד עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד אמיר אוחנה – נגד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. האם יש מישהו באולם שלא קראו בשמו והוא רוצה להצביע? בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גילה גמליאל – נגד ואליד אל הואשלה – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש עוד מישהו שנוכח באולם ומעוניין להצביע ולא קראו בשמו? אם כך, תמה ההצבעה. בבקשה. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 47 בעד, 56 נגד. אני קובע שהצעת האי-אמון של סיעת יש עתיד נדחתה ולא התקבלה. אנו עוברים להצבעת האי-אמון בממשלה של סיעת המחנה הממלכתי. אף כאן הוגשו 20 חתימות לבקשה להצבעה שמית. מזכיר הכנסת יקריא את שמות חברי הכנסת, בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אל הואשלה – בעד קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד אלי כהן – אינו נוכח אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד בצלאל סמוטריץ' – נגד משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – נגד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד מירי מרים רגב – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מזכיר הכנסת יקרא פעם נוספות בשמות חברי הכנסת שלא נכחו בהצבעה הראשונה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – בעד זאב אלקין – בעד אופיר אקוניס – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אוהד טל – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד אבי מעוז – נגד יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח עודד פורר – בעד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד יואל רזבוזוב – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. האם יש מישהו באולם שנכח ולא קראו בשמו או שלא היה כאן בהצבעה ומעוניין להצביע? כן? אין. אם כך, תמה ההצבעה. מזכיר הכנסת יספור. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 46 בעד, 56 נגד. הצבעת האי-אמון של סיעת המחנה הממלכתי אף היא לא התקבלה. אם כן, נעבור להצבעת האי-אמון של סיעת רע"מ. אף כאן הוגשו 20 שמות לבקשה להצבעה שמית. מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת. בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אל הואשלה – בעד קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד בצלאל סמוטריץ' – נגד משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – נגד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד מירי מרים רגב – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – לא משתתפת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. מזכיר הכנסת יקרא פעם נוספת בשמות של חברי הכנסת שלא נכחו בהצבעה הראשונה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח אורנה ברביבאי – אינה נוכחת מאי גולן – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – בעד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת אבי מעוז – נגד יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת גלעד קריב – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. האם יש מישהו נוסף באולם שלא הקריאו את שמו? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) חיים ביטון – נגד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם יש עוד מישהו באולם שמעוניין להצביע ולא הקריאו את שמו? אין. אם כך, תמה ההצבעה. מזכיר הכנסת יספור את הקולות. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: שבעה בעד, 56 נגד. אני קובע שהצעת האי-אמון של סיעת רע"מ אף היא נדחתה ברוב קולות ולא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/946).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, רבותיי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, לפי ההסכמות. לפני הודעת השר, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק מטעם הכנסת בקריאה ראשונה, הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת אופיר כץ, שרן מרים השכל, שמחה רוטמן, עודד פורר, זאב אלקין, ינון אזולאי, מאיר כהן וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ להציג את ההצעה. אני מבין שגם חברי הכנסת האחרים, כל אחד יציג שלוש דקות, חוץ מהדוברים. המציעים – חמש דקות. עשר דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אמרנו שכל מציע ידבר, מכל סיעה אחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל שאר חברי מפלגתך לא ידברו, שאר החברים לא ידברו. זה הסיכום – המציע וזהו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כמובן, רשימת הדוברים נעולה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – איפה השר? אתה רוצה לקרוא לו? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני אשמח שיהיה פה שר תורן נוכח באולם. << קריאה >> דני דנון (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אנחנו עובדים על זה, חבר הכנסת דנון. השרה גילה גמליאל נמצאת פה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> גברתי השרה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> את תורנית או במקרה את פה? << קריאה >> שרת המודיעין גילה גמליאל: << קריאה >> אני נמצאת פה. מי התורן? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני אסתכל. בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בסוף השבוע האחרון ליבי נקרע, ליבי וליבם של כל אזרחי מדינת ישראל – שני פיגועים קשים ומחרידים ומשפחות נוספות שנכנסו למעגל השכול. אבקש לשלוח תנחומים למשפחות הנרצחים ואיחולי החלמה מהירה לפצועים, וגם לשבח גם את כוחות הביטחון ואת אותו קצין שהיה על אזרחי על התושייה באמת יוצאת הדופן. בכך מנעו אסון גדול יותר. הטרור, לצערי, היה וכנראה ימשיך להיות, ללוות אותנו, אזרחי מדינת ישראל. השאלה היא איך אתה מגיב לטרור – האם בחולשה, בהרכנת ראש, או ביד חזקה? אנחנו בוחרים לפעול מול הטרור ביד חזקה מאוד. כבר במוצאי שבת, ראש הממשלה נתניהו והקבינט הביאו שורה של צעדים חשובים שהממשלה אישרה: תגבור כוחות צבא ומשטרה; איטום במיידית של בתי המחבלים; הרחבת רישוי מתן נשק; שלילת זכויות והטבות סוציאליות למשפחות מחבלים תומכות טרור. בעניין של רישיונות נשק, אני רוצה להוסיף שאם יש לנו כוח באמת מיומן, למשל קצינים בדרגת סגן משנה או רובאי 05, היום הם לא עומדים בתבחינים, ואני חושב שזה פשוט בזבוז של אנשים מיומנים שיכולים לתת תוספת כוח משמעותית במקרה של פיגועים. להזכירכם, בטרור של 2015, עשרות פיגועים נעצרו ונבלמו על ידי אזרחים שהיו עם אקדחים. יש לנו אנשים מיומנים ופשוט צריך לתת להם את האפשרות לשאת נשק ולא להקשות עליהם, וגם לתגבר את המרכזים לרישיונות נשק – הם פשוט לא עומדים בעומס. אנשים רוצים, צריך לתת להם את זה ולא לחסום אותם. היום אנחנו מביאים לקריאה ראשונה הצעת חוק חשובה, תיקון עוול היסטורי. לפני שבועיים, עם שחרורם של רוצחי אברהם ברומברג, זיכרונו לברכה, עם סרטוני החגיגות שראינו, את אותם ילדים ואימהות שזורקים סוכריות, חפלה, לכבוד המחבל שהגיע חזרה לכפר, הבטחתי למשפחות השכולות אז שאנחנו נעביר את החוק הזה, ונעביר אותו מהר. כשאתה מרכין את הראש לטרור, אתה מקבל יותר טרור, אתה מקבל יותר פיגועים, אתה מקבל יותר שפיכות דמים. יש לנו חובה ציבורית ומוסרית לכל משפחה שכולה. לא ניתן שבזמן שאחיותינו ואחינו מדממים למוות, מהעבר השני של הכביש יחלקו סוכריות מכספי הביטוח הלאומי שמדינת ישראל משלמת להם. אני גם לעולם לא אבין בת אנוש שרוקדת, שמחה וצוהלת כשהבן שלה נהרג כשהוא ניסה לעשות פיגוע או שעשה פיגוע. איזה מין אדם זה שחוגג כשהבן שלו נהרג? שאומר: בשבילי זה כמו שהבן התחתן. ממה עשויים האנשים האלה, אם אפשר לקרוא להם בכלל אנשים? אפילו בטבע האימא כואבת את המוות של הבן. זה פשוט בלתי נתפס, הדבר הזה, להיות מאושרים ממוות של בן. אנחנו פה בשביל להגיד להם: מחבלים ארורים לא יהיו פה. מחבלים ארורים יהיו בעזה, לא פה. לא עוד. אני מביא לפניכם היום את הצעת החוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל גמלה, משכורת, עבור ביצוע מעשה טרור, וככל שהוא יושב יותר שנים בכלא, הרשות משלמת לו שכר יותר גבוה. זה פשוט בלתי נתפס, עם מה אנחנו מתמודדים. הצעת החוק הזו חתומה על ידי נציגות של 106 חברי כנסת – הסכמה רחבה שלא הייתה פה הרבה זמן בבית הזה. הצעת החוק קובעת כי שר הפנים ישלול אזרחותו או תושבותו של מחבל שהורשע בעבירות טרור וקיבל כספים מהרשות הפלסטינית, והמחבל יגורש לשטחי רצועת עזה. שלילת תושבות והגירוש יאושרו על ידי שר הפנים בתוך זמן קצוב של 14 יום. שלילת האזרחות והגירוש יאושרו, נוסף על שר הפנים, על ידי שר המשפטים ובית המשפט בתוך זמנים קצובים: שר הפנים יחויב לאשר בתוך 14 יום, שר המשפטים – בתוך שבעה ימים, ובית המשפט – בתוך 30 ימים. אנחנו מסגרנו את זה במסגרת של זמן כדי שההליכים מול המחבלים האלה לא יימשכו יותר מדי זמן. התגובה תהיה מידית. בימים קשים אלה שבהם נמצאת מדינת ישראל – ימין, שמאל, כן הפגנות, לא הפגנות – אני חושב שמעבר לעובדה שאנחנו מחוקקים היום את החוק, יוצא מפה גם מסר לא שכיח בזמן האחרון לאזרחי מדינת ישראל, שאנחנו פה זה אופוזיציה וקואליציה כאגרוף אחד אל מול הטרור, מאוחדים, ברגע הזה לפחות, להיאבק בטרור, מה שמזכיר לנו מי האויבים האמיתיים שלנו. אני רוצה להודות לחברי הכנסת שהשתתפו בדיונים – חברת הכנסת שרון ניר וכל חברי הכנסת שהגישו את הצעת החוק ולקחו חלק פעיל. אני מאוד שמח על שיתוף הפעולה שמביא לחוק הזה. אני רוצה להודות, כמובן, למשפחות השכולות שאני בקשר איתן בדיון ומאחורי הדיון, בקשר אישי. הן בעצם המצפן של כולנו כשאנחנו מחוקקים ויושבים בוועדות. אנחנו מישירים אליהם מבט. טוב שהם מעורבים, טוב שהם פה. הם מאוד מסייעים, מאוד עוזרים לנו ומכוונים אותנו ככה למקומות הנכונים איפה לא לוותר ואיפה לא להתפשר. אני רוצה להודות גם לעו"ד מוריס הירש ולכל המוזמנים שהגיעו. תודה גם לייעוץ המשפטי של ועדת הפנים, תומר רוזנר, גלעד קרן, וכמובן ליועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק, שנכנסה לאירוע בשביל שנגיע להסכמות ולרגע הזה שאנחנו פה. תודה לך, שגית. אנחנו מעבירים פה חוק טוב שיסייע להיאבק בטרור, וזה כמובן צעד אחד מחבילה שלמה שאנחנו צריכים להעביר בשביל באמת לטפל כמו שצריך בטרור ולהעביר מסר חד וברור למחבלים, אז תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה, מציע ההצעה. ראשונת הדוברים – למעשה לא הדוברים אלא המציעה הבאה ברשימת המציעים – חברת הכנסת שרן מרים השכל, בבקשה, חמש דקות לרשותך. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אני רוצה מפה לשלוח את תנחומיי למשפחות שביום שבת הצטרפו למשפחה הכואבת ביותר, הקשה מנשוא, משפחת השכול. זאת הייתה תזכורת כואבת לכולנו עד כמה כאן במדינת ישראל אנחנו צריכים יום-יום להיאבק, לשמור, להגן, להילחם על החירות שלנו ועל הביטחון שלנו כאן לעם היהודי בישראל. החוק הזה אכן קודם על ידי אותן משפחות שנמצאות חלקן כבר שנים בתוך אותה משפחה כואבת זו. זו תזכורת מהדהדת לכולנו עד כמה חקיקות כאלה חשובות, עד כמה ההרתעה היא הדבר החשוב ביותר במניעת פיגועים ורצח נוסף ושפיכת דמים נוספת, הרתעה ועונש מיידי ככל שניתן. בתוך אותה חברה ובתוך אותו מאבק שלהם בנו, מאבק שהוא לפני הכול תרבותי ודתי, אין דבר שיותר מרתיע אותם מהשינוי התרבותי הזה – עזיבת מקום המגורים שלהם. למעשה, על ידי כך, על ידי החוק החשוב הזה שאנחנו מעבירים כאן היום, שלא מעט שנים אני נאבקת עליו, המטרה היא לבוא ולשנות את מקומם ולהעביר להם מסר ברור: אם אתם מפירים את האיזון הכל-כך חשוב הזה בחברה הישראלית, שמושתת על ערכים של סובלנות אחד כלפי השני, משום שהחברה הזו כל כך עדינה, מדינה שבה אנחנו צריכים לחיות זה לצד זה – כן, מוסלמים ונוצרים ויהודים וצ'רקסים ודרוזים ובדואים – ואתם מפירים את האיזון הזה בצורה חמורה ביותר ויוצאים לרצח חפים מפשע, אתם לא תהיו חלק מהחברה הישראלית. אנחנו מוקיעים את הדבר הזה. וכן, כפי שנאמר לפני כן, תעתיקו את מקום מגוריכם ואת אזרחותכם למקום אחר – לעזה, לרמאללה, מקומות שבהם מקדשים את האלימות ולמעשה מסבסדים ומממנים אותה, משום שפעם אחר פעם אנחנו רואים שמהטרור, מפיגועים, אין להם חרטה והם חוזרים חזרה לתוך אותו מעגל טרור. אני רוצה אולי בימים האלה לשלוח מסר לקואליציה הנוכחית. הינה, יש שיתוף פעולה ויש הסכמה רחבה. כשמדובר בביטחון ישראל, בשלילת אזרחותם של מחבלים, יש דברים חשובים שאנחנו יכולים לעשות ביחד כדי לחזק את הביטחון, כדי לחזק את ההרתעה. המאבק על ביטחון מדינת ישראל הוא מאבק של כולנו יחד. אגב, גם על תיקונים במערכת המשפט יש דברים שאנחנו יכולים לעשות ביחד. אנחנו שלחנו לכם יד מושטת. אלו תיקונים שצריכים לעבור בהסכמה רחבה, לא באיזה מחטף, לא באיזה דווקא, לא באיזה תחושת נקם, לא באיזשהם אינטרסים אישיים. כן נדרשים תיקונים, אבל לא ניסיון של שליטה במערכת המשפט. גם פה אפשר לעבוד ביחד אם האינטרס הוא טובת המדינה וטובת האזרחים. אבל השארתם את ידינו תלויה באוויר, ואני אומרת לכם, הדבר הזה הוא פגיעה באזרחים. אתם רואים מה קורה. אתם חושבים שמעל ל-100,000 אזרחים במדינת ישראל – אתם שמחים לראות אותם ככה צועדים ברחובות? אתם שמחים ומאושרים לראות אותם נרתעים? זה כן משהו שניתן להעביר ביחד בהסכמה רחבה, אבל אתם העדפתם להשאיר את היד הזו תלויה באוויר. אני אומרת לכם, אם רפורמה במערכת המשפט חשובה לכם, להכניס איזונים ובלמים, בואו נעביר גם את זה בהסכמה רחבה, כמו שאנחנו מעבירים היום את החוק הזה, שהוא חוק חשוב מאין כמוהו, שיחזיר התרעה ויחזיר את הביטחון למדינת ישראל, חוק לשלילת אזרחות המחבלים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מברכת על החוק הזה וקוראת לכולם להצביע בעד החקיקה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שרן מרים השכל. הדובר הבא, המציע הבא – חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. חמש דקות לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי הכנסת, אני שמח להציג את החוק הזה שאני הצעתי, אני שמח על התמיכה שקיבלנו ואני מקווה גם שנראה אותו עובר במהרה בימינו. אבל שלא נתבלבל, ושלא תהפכו, חבריי שיושבים סביב שולחן הממשלה היום, את החוק הזה לעלה תאנה. כי כשאני מסתכל על התגובה של הממשלה הזאת לפיגוע, נראה שאת ההחלטות הקשות באמת אתם מפחדים לקבל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די, נו. די כבר. די, נו. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואני שומע, ואני מסתכל על החלטת הקבינט - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה רצית שנעשה? מה רצית? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מסתכל על החלטת הקבינט - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה רצית שנעשה? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - ואני מציע, גברת גוטליב, שתבדקי - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רצינו לעשות - - - אז רשויות הביטחון לא אפשרו לנו. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - אני מציע שתבדקי את החלטות הקבינט הקודמות. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> די כבר להאשים את מערכת הביטחון. תעשו. תעשו. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני לוקח למשל את ההחלטה הדרמטית - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה לעשות - - - גופי הביטחון, השב"כ - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - את החלטה הדרמטית להקל - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, בסוף זה חוק בהסכמה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - החלטה דרמטית, כן? להקל על קבלת רישיון נשק. ואני חוזר ל-2018. כמדומני, אחד המציעים כאן, חבר הכנסת כץ, היה אז הרמ"ט של השר לביטחון פנים, השר גלעד ארדן, והוא הודיע בתקיפות שהממשלה תקל על קבלת רישיונות נשק. חלפו כמעט חמש שנים, וזאת התגובה שלכם לפיגועים האחרונים. זאת התגובה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני - - - אדוני היושב-ראש. הייתה רפורמה רחבה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כשאני מסתכל על מה שאומר ראש הממשלה נתניהו – הוא יתגבר כוחות. תתגברו כוחות. כל הכבוד. שוב תתגברו כוחות. זה הפתרון שלכם. אתם פוחדים לעשות את מה שצריך לעשות. אתם מפחדים לקבל את ההחלטות שצריך לקבל, את ההחלטות שדיברתם עליהן כל הזמן. השרה סטרוק, אתם מאשימים את בג"ץ בכל התחלואים, ואת הייעוץ המשפטי. את ח'אן אל-אחמר ניתן לפנות ויש היתר מבג"ץ כבר מ-2018. ב-2018 שר הביטחון דאז ליברמן נתן הוראה לרמטכ"ל: לפנות את ח'אן אל-אחמר; הכוחות מוכנים. מי עצר את זה? נתניהו, בכתב, בהוראה כתובה לשר הביטחון: תעצור את פינוי ח'אן אל-אחמר. אתם צריכים לעשות צעדים, תגובה לפיגוע הקשה והנורא והרצחני שהיה כאן. מה הבעיה בסיום ישיבת הקבינט להגיד: אנחנו מבצעים את מה שהתחייבנו ב-2018 שנעשה? תעשו את מה שהתחייבתם ב-2018, ושאחר כך נתניהו התחייב ב-2019, ואחר כך אמרתם שתעשו ב-2020, וגם ב-2023 לא עשיתם. והיום מפורסם שאתם הולכים להגיב לבג"ץ שוב שאתם מבקשים דחייה של יישום הפינוי של ח'אן אל-אחמר. חוק עונש מוות למחבלים כבר הופיע בהסכם הקואליציוני שאנחנו היינו חתומים עליו, ואחרי שהעברנו אותו בקריאה הטרומית - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ביקשתם ארכה. ביקשתם ארכה מבג"ץ. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אחרי שהעברנו אותו בקריאה הטרומית, נחשו מי נתן - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם ביקשתם ארכה מבג"ץ. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - נחשו מי נתן - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם ביקשתם ארכה מבג"ץ. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - נחשו מי נתן - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם ביקשתם ארכה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הגב' גוטליב, כדאי שתקשיבי - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא ביקש ארכה מבג"ץ. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - כי ראש הממשלה שלך נתן הוראה למי שעמד אז בראשות ועדת החוקה, ניסן סלומינסקי - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם ביקשתם אורכה לתגובה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - לעצור את החקיקה. << קריאה >> השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לעצור את החקיקה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הם ביקשו אורכה מבג"ץ, השרה. הם ביקשו אורכה מבג"ץ לתת תשובה - - - הם ביקשו, במשמרת שלהם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אבל חברת הכנסת גוטליב, לא קוראים קריאות ביניים בעמידה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני הזכרתי לשרה. אה, סליחה. << קריאה >> השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> עודד, עודד, עודד. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בספטמבר 2019, בספטמבר - - - << קריאה >> השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> עודד, את החוק הזה, הזה. אתה הפלת את החוק הזה שעכשיו תצביע בעדו. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> החוק הזה, אני מברך עליו, אני המציע שלו, ואנחנו נעביר אותו ואני מקווה שגם נשלים את החקיקה שלו. << קריאה >> השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> - - - שעכשיו תצביע בעדו, אתה הפלת פעמיים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני חייב לומר לך שמהניסיון שלי עם ראש הממשלה נתניהו, זה שחוק עובר בקריאה ראשונה לא אומר שהוא עובר בשנייה ושלישית. ב-10 בספטמבר 2019 מכנס ראש הממשלה דאז נתניהו מסיבת עיתונאים מיוחדת ובה הוא מכריז קבל עם ועדה, בחגיגיות, שבוע לפני הבחירות, שהוא יחיל את הריבונות על בקעת הירדן. מה הייתה הבעיה מייד אחרי הפיגוע הזה להגיד, כתגובה אפילו, אומנם חלפו ארבע שנים כמעט מאז שהכרזת שתחיל ריבונות על בקעת הירדן – תכריז עוד הפעם. אפילו אל תחיל, לפחות תכריז שאתה רוצה לעשות את זה. גם את זה הוא לא עושה. בסופו של דבר, כשבוחנים את החלטת הקבינט והחלטת הממשלה כתגובה לפיגוע, זה פשוט מגוחך. אני יכול להבין את חברי הליכוד שסרים למרותו של נתניהו במובן הזה והולכים אחריו עם כל השקרים וכל האמירות שוב ושוב ושוב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> היא הפריעה לי, אתה תיתן לי. אתה לא יכול להגיד לי 15 שניות לפני שאני מסיים, אחרי שהיא מפריעה לי דקה, "נא לסיים". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה "היא"? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה לא יכול להיות, פשוט לא יכול להיות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> התכוונת אליי? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא דיברתי אלייך, דיברתי אל היושב-ראש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי זה "היא"? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אף אחד לא מדבר אלייך. את מדברת עם כולם, אף אחד לא מדבר אלייך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא להתעצבן, מה אתה מתעצבן? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא מתעצבן, אני רק לא מדבר אלייך, אני מדבר אל הכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה קרה - - - מה אתה מתעצבן? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תכלס, כשהיא מפריעה לו, אתה צריך להאריך לו. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא יורד עד שאסיים את דבריי. אתה לא תוריד אותי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - לא מתאים לך - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה חורג מקריאות הביניים. אני בוודאי עוצר ומאפשר. היו קריאות ביניים נורמליות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זו לא קריאת ביניים, זה להגיע לכאן לדוכן, יותר מזה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל חברת הכנסת גוטליב, צריך לאפשר לו לסיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני עד כדי כך מעצבנת? לא ידעתי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אמרתי לך "משפט לסיום" עשר שניות לפני, וזה אפשרי. בבקשה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לשר סמוטריץ' ולשר בן גביר ולשרה סטרוק ולכל אלה שאני יודע שארץ ישראל חשובה להם ורוצים לקדם מדיניות ימנית: אל תנהו אחרי תגבור הכוחות ושאר המילים המכובסות שיצאו מהחלטת הקבינט; תיישמו ותובילו פעם אחת את מה שאתם מאמינים בו, מדיניות ימנית, ותדרשו לראות כמה תוכניות יאושרו בחודש הקרוב לבנייה בירושלים, כמה תוכניות יאושרו לבנייה בכל השטחים שצריך לבנות, ואתם יודעים שצריך לבנות ואפשר לבנות. אפילו את מה שכבר אושר ואפשר להתחיל בנייה – לא מתחילים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לכן, לסיכום, אני לא מתרשם מהמילים הגבוהות, אני רוצה לראות מעשים. אני מברך על תמיכת הממשלה בחוק הזה בקריאה הראשונה, אבל אני מעדיף ואעדיף לברך על המוגמר כשזה יעבור שנייה ושלישית, וזה חוק אחד מני רבים שעוד צריך להעביר כדי להילחם בטרור. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר. המציע הבא, חבר הכנסת – למעשה יש סיכום שמהמציעים - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - זאב אלקין - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, שרן מרים השכל דיברה. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל אלה שני חוקים שונים. זה חוק נפרד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי, בבקשה. חמש דקות לרשותך. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אין שום סיכום, רק שתדעו. היינו בניסיון להגיע לסיכום על הערב הזה בינתיים - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, על החוק הזה ספציפית היו סיכומים? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, אין שום סיכום ספציפי גם על החוק הזה. מי שירצה – ידבר, כי עוד לא הגענו לסיכום על כל היום. זה צריך להיות חלק מהסיכומים על כל היום, וזה עוד לא קרה. זה רק לצורך הידיעה, אבל במקרה הספציפי הזה באמת יש חוק של שרן, והיא מקדמת אותו כבר כמה קדנציות. לי במקביל היה חוק נפרד, ולכן בוודאי כל אחד מאיתנו פה מדבר. << קריאה >> השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> היא הפילה את זה בפעם הקודמת - - - גם אתה הפלת. גם אתה וגם שרן הפלתם. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> השרה אורית סטרוק, קשה לי לאכזב אותך. אם תצאי - - - << קריאה >> השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אבל אני שמחה שאתם מצביעים בעד, זה בסדר. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> השרה אורית סטרוק - - << קריאה >> השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> זה מצוין, ברוכים תהיו. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - אני אסתכן בדברי הנבואה – אומנם אם לא תצאי בנורבגי את תצביעי פה נגד הרבה מאוד חוקים שקידמת בקדנציה הקודמת, צר לי לבשר לך, אבל זה מה - - << קריאה >> השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אבל רק לא לבוא ולהגיד שהיא מקדמת את זה כשהיא הפילה את זה. זה הכול. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - אבל זה מה שמצפה לך, ואת תעשי את זה פה לא פעם ולא פעמיים. << קריאה >> השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> רק לא לבוא ולהגיד שהיא קידמה. היא עכשיו, ברוך השם, יש לה - - - << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> היא הגישה חוק כזה וקידמה, וברוך השם שהחוק הזה עובר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אולי תנצל את זמנך להציג את החוק. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> החוק הוצג פה כבר קודם, אבל אני לא יכול שלא להגיב לשרה. אני מקווה שתוסיף לי את הזמן שהיא לוקחת לי. דווקא רציתי לפתוח, השרה סטרוק, בדברי ברכה, כי סוף-סוף יש מעשה ימני שהממשלה הזאת עושה ולא רק מדברת – תומכת בחקיקה הזאת. הדבר השני שראוי לברך עליו הוא שסוף-סוף יש פה משהו שמצליחים במקום לפלג את הבית הזה – להתאחד. יש פה 106 חברי כנסת שהתאחדו מסיעות שונות סביב התמיכה בחקיקה הזאת. זה מאוד מאוד מרשים. אז אתם רואים שכשרוצים – אפשר. כשרוצים – אפשר. כשרוצים לקדם דבר אמיתי ונכון, אפשר גם למצוא איזושהי תשתית משותפת, רחבה מאוד בתוך הבית, ולקדם חקיקה שאין צודקת ממנה מבחינת המשמעות שלה. לפעמים קורים דברים משעשעים, כי אני לא יודע אם שמת לב, השרה סטרוק, כן או לא, אבל אחרי ישיבת ממשלה אתמול יצאה הודעה עם שורה של צעדים שהממשלה החליטה לעשות. ואני שפשפתי את עיניי, ראיתי שאחד מהצעדים הוא להגיש באופן דחוף לקריאה ראשונה הצעת חוק ממשלתית שעוסקת בשלילה ובגירוש של המחבלים שמקבלים משכורות מהרשות הפלסטינית. אז כנראה ששכחו לעדכן את ראש הממשלה, הצעת החוק הזאת כבר מקודמת בכנסת. אגב, בין השאר, אחת מהצעות החוק היא של יושב-ראש הקואליציה שלו עצמו, של ראש הממשלה, אז את יכולה למסור לו שהוא פטור מלהודיע לציבור על כך שהוא הורה לקדם הצעת חוק ממשלתית, כי זה כבר קורה. << קריאה >> השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה מה שהיה כתוב. אני שאלתי, ואחר כך הסבירו לי שהוא שגה והוא התכוון לחוק אחר, אבל זה מה שהיה כתוב. למה הוא התכוון – את יודעת. << קריאה >> השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> - - - לקדם חוק אחר, ואנחנו מזמינים אותך להצטרף גם לחוק האחר. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כשיבוא חוק אחר, נחליט, אבל בינתיים זה מה שהיה כתוב. מה הוא התכוון - - - << קריאה >> השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> טוב, אז מישהו עשה טעות סופרים, אבל אנחנו נגיש חוק אחר, ואתה מוזמן להצטרף. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רק אגיד על מה אני כן מצטער. כשהחוק הזה עבר בטרומית פה, השרה סטרוק, אני אמרתי שאם הוא היה מקודם במקום כל מיני חוקים פרסונליים שהבאתם לפה עוד לפני הקמת הממשלה, אז כשהשתחרר אחד מהרוצחים השפלים פה והיו פה חגיגות גדולות – לא היינו זוכים לראות את זה, כי הוא כבר היה מורשע. כבר אז פניתי ליושב-ראש הקואליציה ואמרתי: יש עוד שחרור בדרך, בואו נמתין עם החוק הנורבגי – שאגב, כמו שהזהרתי, בינתיים לחוק הנורבגי אין ביקוש. אני רואה את מזנון הכנסת מלא בח"כים נורבגים עתידיים של הליכוד מפעילים לחצים, אבל מתפטרים אין. עדיין עוד לא הגיעו למכסה הקיימת שהייתה בחוק הישן. אם במקום העיסוק המרובה בנורבגי היינו עוסקים בחוק הזה והיינו עושים אז קריאה ראשונה ואחרי זה שנייה ושלישית, עוד רוצח אחד שהשתחרר הביתה, ממש בשבוע שעבר, כבר היה מוצא את דרכו לרצועת עזה. חבל שלא עשינו את זה מהר, כי טעינו פעם אחת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> למה לא קידמתם את זה במשמרת שלכם? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כמו שלא הצלחנו, לצערי, לקדם את זה גם במשמרת שאדוני ומפלגתו היו בקואליציה. הרי החוק הזה לא נולד בקדנציה הקודמת, הוא נולד לפני כמה קדנציות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הייתם מצביעים בעד? על הכול הצבעתם נגד. << קריאה >> השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> בקדנציה הראשונה, מי כמוך יודע, בממשלה הפריטטית הראשונה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. תודה רבה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז גם אנחנו היינו ממשלה פריטטית. הינה, מצאת תשובה, השרה סטרוק. << קריאה >> השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אה, הבנתי. אתם הייתם פריטטית עם עבאס, בגלל זה לא קידמתם. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> השרה סטרוק, הסברת היטב למה בממשלת נתניהו הקודמת החוק הזה לא קודם - - - << קריאה >> השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> עשיתם קואליציה עם עבאס - - - << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל לא היה עבאס בקואליציה של נתניהו-גנץ, אז למה הוא לא קודם אז? << קריאה >> השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> היא לא קידמה חקיקה בכלל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלקין. תסיים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל עובדה שהחוק הזה לא קודם אז ולא קודם אחר כך, ואם היינו מקדמים את זה רק לפני שבועיים היינו חוסכים – לאן אתה ממהר, חבר הכנסת כהן, אנחנו פה גם ככה עד השעות המאוחרות של הבוקר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לסיים. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני לא ממהר, ביקשתי להחליף עם ינון, זה הכול. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל בסופו של דבר, מה שאני מציע – ובזה אני רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש - - - << קריאה >> השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> תגיד משהו טוב על החוק, אני לא מדברת יותר. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה שאני מציע, אם הגענו כבר עד הלום, החוק עובר בקריאה ראשונה, בואו נרכז על זה מאמצים ונסיים את מלאכת החקיקה בשבוע הבא. אין סיבה לא לעשות את זה, אין סיבה לא לעשות קריאה שנייה ושלישית בשבוע הבא ולהפוך את החוק הזה כבר לספר החוקים במדינת ישראל. אם נמתין יותר מדי, יימצאו הרבה סיבות – את תראי – למה שראש הממשלה יבקש מאיתנו, ומכם קודם כול, להמתין עם הליך החקיקה. אז לא כדאי להמתין, בואו נסיים את המלאכה בשבוע הבא, ואפשר לעשות את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת זאב אלקין. המציע הבא – חבר הכנסת ינון אזולאי. באדיבותו הידועה של חבר הכנסת אזולאי הוא מאפשר לחבר הכנסת מאיר כהן להקדים את הדברים. חמש דקות. מכבד את הכוהנים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, הצעת החוק הזו מבקשת לבטל את אזרחותו של מורשע בעבירת טרור שנידון למאסר ומקבל בפועל תגמול בכסף מהרשות הפלסטינית בעבור ריצוי עונשו, וכדאי שאנחנו, כן, לפעמים אנחנו מדברים מסביב, אבל שנדע בדיוק. חשוב גם להדגיש, ינון, שהחוק מדבר על כך שהוא מקבל שכר או גמול, או מישהו במישרין או בעקיפין, או מישהו מטעמו. זה לא רק שהוא ישירות מקבל, אלא גם מישהו מטעמו, וחשוב מאוד להגיד את זה. החשיבות של החוק הזה היא בזה שבאמת הציבור ברובו מצפה שהכנסת, לא הממשלה ולא האופוזיציה, שהכנסת, שכנסת ישראל בימים הטרופים האלה, אדוני היושב בראש, שבאמת תוציא תחת ידיה חוק שיש עליו הסכמה. זה מקומם בצורה בלתי רגילה. אני מנסה לחשוב מה קורה בארצות הברית או במדינה אחרת שרוצח שרצח את אזרחיה יוצא החוצה ומקבלים אותו בדגלים, בשמחה ובחלוקת סוכריות. מה קורה? מה קורה בדמוקרטיות הגדולות ביותר? לכן טוב שהחוק הזה מונח על שולחן הכנסת וטוב שכולם תומכים בו. זה חוק מאוד חשוב, שיותר מאשר פרטי החוק, אמרתי ואני חוזר, באמת ובתמים הכנסת צריכה להוציא תחת ידיה חוקים כאלה שיש סביבם קונסנזוס. ואני מאוד מבקש, בואו תתעלמו רגע מרחשי הרקע. יש לי הרבה מה להגיד על התגובות ועל הבטחות ועל כל ההתלהמות של הימים האחרונים. אבל דבר אחד אנחנו צריכים להסכים, על החוק הזה. כולנו מביאים אותו כבר בשבוע הבא, כבר בשבוע הבא. ומי שרוצה עוד חוקים, השרה, בבקשה. על כל חוק אנחנו נשב ואנחנו נדבר. אבל זה חוק שיש סביבו קונסנזוס, אני מברך עליו וטוב נעשה אם כולנו נצביע, בלי יוצא מן הכלל. תודה, אדוני. תודה רבה, חבר הכנסת ינון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. והמציע הבא – חבר הכנסת ינון אזולאי, חמש דקות לרשותך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב בראש. כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת המציעים, האמת, בחשיבותו של החוק הזה דיברו פה רבות, ובראש ובראשונה אני רוצה לשבח את חברי חבר הכנסת אופיר כץ שיזם, וגם אני יזמתי אחריו יחד עם עוד חברים מהקואליציה והאופוזיציה. אני חושב שהחוק הזה חשוב לנו, אל"ף כמדינת ישראל, כמדינה יהודית – חוק שבעצם יבינו כל מי שבא וקם עלינו, אנחנו פה בעלי הבית, היהודים, במדינה הזאת. אין עוד מישהו אחר בעל הבית במדינה אלא אנו, כמדינת היהודים אנחנו בעלי הבית האמיתיים פה. לא יכול להיות, בהסתכלות שלי ושל חבריי גם, יש דבר שהוא פשע שלצערי עדיין לא תוקן, עצם זה שאותם מחבלים שיושבים בכלא – עדיין מקבלות משפחותיהם ביטוח לאומי. זה דבר שצריך לעשות לו תיקון. לא יכול להיות שאותם אלה ימשיכו לחיות על חשבוננו, על חשבון אזרחי מדינת ישראל, והם קוראים להרוג אותנו ולרצוח אותנו. רק בשבוע האחרון, במוצאי שבת, כלומר לאחר השבת נחשפנו לרצח הנתעב שהיה לא רחוק מכאן, בנווה יעקב. אנשים תמימים שהלכו לשיעור תורה, שאולי עשו סיבוב לאחר סעודת שבת, ילד טהור בגיל 14. בא רוצח נתעב בדם קר, וכשבאה אם ובתה ואמרו לו אל תרצח אותה, הוא אומר: אני לא, אני נשים לא רוצח, אני לא יורה. אבל הוא שכח שדקה לפני זה או דקה אחרי זה הוא רצח את אותה אישה שבאה לעשות החייאה על בעלה. ותארו לכם שאותו אחד, אם הוא היה ממשיך לחיות, הוא גם היה מקבל ביטוח לאומי. תארו לכם שאם אותו אחד שהוא ממשיך לחיות הוא ימשיך לקבל כסף מהרשות הפלסטינית, אבל כשהוא יוצא היה ממשיך והיו מקבלים אותו בתופים ובמחולות. דבר הזוי שאנחנו במדינת ישראל הסכמנו לזה עד עכשיו. מזל שהתעוררנו, עדיף מאוחר מאשר בכלל לא. טוב שהתעוררנו. לצערנו אנחנו מתעוררים רק אחרי כאלה מקרים קשים שאנחנו רואים באיזו חדווה מובילים אותם, נושאים אותם על כתפיהם. הרי זה דבר הזוי. אותם אלה שהורגים, רוצחים אותנו, את הילדים שלנו. מה, אנחנו השתגענו? אז החוק הזה הוא חוק טוב, ואמרתי, אופיר שהוביל אותו, יושב-ראש הקואליציה. נכון, היה בו בהתחלה, נכנס בצורה אחרת, אבל באמת לאחר חשיבה וסיוע גדול של הייעוץ המשפטי של הכנסת, תומר מוועדת הפנים והיועצת המשפטית של הכנסת שגית, שבאמת ניסו לראות איך עושים את הכול על מנת שהחוק הזה יעבור בצורה חלקה. אני מקווה באמת שבעזרת השם גם החוק הזה יעבור בקריאה שנייה ושלישית. לצערי כרגע עדיין הוא לא רטרואקטיבית, אבל חשוב לראות איך אפשר גם להחיל את זה. אבל גם אם לא, לפחות אנחנו יודעים – מכאן ולהבא יש עוד מכשול לטרור, שלא יחשבו שמה שהם רוצים הם יכולים להמשיך ולהכות בנו. עוד איזה מכשול, אני לא יודע עד כמה זה גם יכול ככה להוריד להם את המוטיבציה, אבל לפחות במה שתלוי בנו כמחוקקים – צריכים לעשות הכול. לא רק לשלול את האזרחות ולגרש אותם, אלא גם לשלול את הזכות ממשפחותיהם לחיות פה ברווח. לא יכול להיות שהביטוח הלאומי עדיין ימשיך וישלם להם. תפקידנו כמחוקקים לעשות הכול. לעשות הכול. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אם הם לא מתחשבים בילדים שלנו, אין שום סיבה שנתחשב בילדים שלהם. אין שום סיבה שבעולם שהילדים שלהם ימשיכו לחיות בלי פחד, עם אוכל על חשבוננו, ואנחנו פה, הילדים שלנו יפחדו לצאת לרחובות. בלוויה שאתמול הייתי סיפר לי אבא אחד ואמר לי: הבן שלי מפחד, מפחד לצאת. העוזר שלי, היועץ, גר בנווה יעקב, וכשקרה הדבר הזה, הרצח הנורא הזה, הילדים שלו פחדו לרדת למטה, לא בלילה, למחרת. הוא מספר שהייתה להם הפסקת חשמל בלילה והם נכנסו כולם פתאום לאיזה פחדים, אולי יש עוד איזה פיגוע בדרך וכיבו לנו את החשמל כדי שנראה, נצא. אתם מבינים, אנחנו צריכים לחיות בפחד במדינה שלנו? שהם יחיו בפחד, שהם יחיו בחוסר ודאות, שהם יחיו בחוסר תזונה ובחוסר כלכלה ובמה שרק אפשר לעשות להם. אנחנו במדינה היהודית שלנו צריכים לחיות בגאון, בגאווה. המדינה שלנו, מדינת היהודים שלנו מאז ולתמיד, בעזרת השם. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד. יישר כוח. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אכן, קשה מאוד. תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. הדוברת הבאה – חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. היינו בלוויות ובאמת כל סיפור יוצא מהלב. חמש דקות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. גברתי השרה, כנסת נכבדה, ביום שישי בערב ישבנו לארוחת שבת ואז הגיעו ההודעות על השכונה, על נווה יעקב. דווקא ביום שבעיניי הוא יום דרמטי לעם היהודי, כי הוא מצוין בכל העולם כיום השואה, דווקא ביום הזה נטבחו יהודים רק בגלל שהם יהודים בארץ ישראל. שבעה בני אדם, חמישה גברים ושתי נשים. המחבל לא הבחין בין גברים לנשים, בין דתיים לחילונים. אשר נתן בן ה-14 הוא הבכור בין שמונה האחים שלו, רצה להתפלל בבית הכנסת ונרצח שם. אליהו ונטלי מזרחי בכלל ישבו בבית שלהם ואכלו ארוחת שבת, ואז הם שמעו יריות והם ירדו לעזור, וגם על כך הם שילמו בחייהם. רפאל בן אליהו, בן 56, עבד בדואר, נהרג, ובנו בן ה-22 נפצע קשה. ושאול חי, הגבאי, בן 68, היה בדרך לשיעור תורה, גם הוא מצא את מותו שם. אירנה הגיעה בכלל מאוקראינה, הגיעה מארץ מוכת מלחמה; הגיעה לארץ ונהרגה כאן כמטפלת סיעודית. ואיליה סוסנסקי, בן 26, היה בדרך לבר בכלל, למשמרת שלו כברמן. הוא נהרג על האופנוע. זה הטרור שאנחנו עוברים במדינה הזאת, שלא מבחינים בינינו. יורים במטרה לרצוח, ואז מגיעים בחזרה, שמים כמה שנים בכלא, ואז חוזרים הביתה בתופים ובמחולות. החוק הזה הוא חוק דרמטי בעיניי, לא רק בגלל המשמעות שלו; הוא גם מאחד את כל הבית הזה. את רובו. מי כמוכם יודעים כמה ויכוחים יש לנו פה – יש לנו הרבה ויכוחים – אבל החוק הזה הוא חוק שמאחד, ובכל מה שקשור לביטחון, אין כאבי בטן. בכל מה שקשור לביטחון, כולם צריכים להיות כאן ולפעול יחד. טוב מאוד שהחוק הזה מגיע, ואני ממש מקווה – אני שותפה לכל מה שנאמר פה, ואני בטוחה שגם את – שהחוק הזה יבוא בשבוע הבא. אין סיבה, אין סיבה לעכב את זה, אין סיבה שזה לא יגיע לשנייה-שלישית. אני לא יודעת אם עקבתם אחרי הדיון – אני מניחה שאת בעניינים – הייתה הסכמה של הייעוץ המשפטי, הייתה תמיכה מקיר לקיר. אין שום סיבה שהבית הזה לא יתגייס כולו להעביר את החוק כבר בשבוע הבא. אין סיבה שאדם שהרג ופשע ופצע ורצח יהיה כאן, יחיה במדינה הזאת כתושב. אין סיבה שהוא יחיה וגם יקבל כסף. זה פשוט לרקוד על הדם. אין משפט יותר הולם מאשר "הרצחת וגם ירשת" במקרה הזה, שבו גם רוצחים ובסוף גם גרים כאן, חיים פה. אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש, לא יוצא לי מהראש מה היה קורה אם בן משפחה שלי היה נרצח ככה, ובסופו של דבר אותו אדם שרצח אותו יוצא, חי את החיים שלו ומקבלים אותו בתופים ובמחולות. החברה היהודית היא חברה אוהבת אדם, ומה שאנחנו ראינו בשבוע שעבר – אין אדם שישב בביתו ולא הזדעזע מהמראות. אני קוראת לשרי הממשלה כאן ולקואליציה – יש לכם משימה אחת: תוודאו שהחוק הזה מגיע בשנייה ושלישית, ותעשו צדק למשפחות שכולות, שמחכות, צופות, ומגיע להן. אתם יודעים מה? זה לא רק צדק להן, זה צדק לכל המדינה הזאת. אי-אפשר שמחבלים ימשיכו לחיות בקרבנו, לקבל כסף ולהמשיך בחיים שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. מהחוקים המוצדקים ביותר. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני עומדת כאן, רבותיי, כי לא פעם ולא פעמיים קוראים לי במילים הבאות: מטורפת – את זה אמר לפיד, נכון? או משוגעת, או – טיבי – קחי את הכדורים שלך, לכי לפסיכיאטר, או קחי ריטלין. כידוע, אני נמצאת פה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ריטלין זה לא - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> שום דבר זה לא, השרה מירב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, ועדיין, בקונוטציה. אני מסכים לחלוטין עם חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להבהיר פה, אני לא סובלת גם לא כשמקללים "אוטיסט", כי יש לי ילדה אוטיסטית, ואני גם לא מסכימה שיקללו "מפגר", כי אנחנו חיים עם מפגרים בקרבנו, ואני לא מוכנה ש"חולה נפש" יהיה כאן איזשהו ביטוי שמישהו יאמר לחבר כנסת. מה חושבים עלינו בבית אנשים שבאמת נוטלים כדורים פסיכיאטריים? מה חושבים עלינו בבית אנשים שהולכים לפסיכיאטר וחושבים שזה שלילי? אנשים שכבר אוזרים בעצמם את הכוח ללכת לטיפול רפואי ולטיפול תואם בעיות, שומעים כאן בכנסת שאדם כמו אחמד טיבי קורא לי לקחת את הכדורים שלי, או קורא לי ללכת לפסיכיאטר שנמצא פעם בחודש בכנסת. אז מכאן, קודם כול, אני שולחת למשפחות, לאנשים שנזקקים לתרופות ונזקקים לטיפול – כל הכבוד לכם על הכוח ועל החוסן. ביקשו ממני לעלות כאן היום, ואני רוצה לומר לכם: תזכיר איום ונורא עבר לפני יומיים עוסק במתן מענים לאנשים עם מוגבלות. כשאתם העברתם פה ברוב אדיר את חוק הרווחה בשנה שעברה, החוק שם לנגד עיניו את החוסים והנזקקים; בשום מילה שם בחוק, ולא בדברי ההסבר, לא דמיינתם שאתם תצטרכו לתת היתר לקשור חוסה, לקשור לו את הידיים, להגביל את המוגבלות שלו ואת התנועה שלו ואת החירות שלו כי הוא מסכן את עצמו או מסכן אחרים. לא דמיינתם לרגע שמישהו יפנה אליכם ויבקש מכם במילים מכובסות לתקן את סעיף 19 לחוק ולהגביל חירות ותנועה של חוסה. תדמיינו לעצמכם שאתם, נאמר, מרביצים לעצמכם – מה שקורה למוגבלים. אז מה זה אומר בעצם? שאני אאפשר למטפלים – גם כך אנחנו יודעים, ואני אומרת את זה בזהירות הראויה; אני גוזרת על עצמי לומר את זה באמת במילים הכי מעודנות שאני יכולה – יש מוסדות בארץ שאנשים חוסים מאושפזים שם כי אף אחד לא יכול לטפל בהם, כן. והם מסוכנים לעצמם? אני אינני יודעת מה נחשב סיכון עצמי, אבל אני לא מוכנה לקבל שבחוק הרווחה האדיר שאתם חוקקתם פה ברוב מאוד גדול לתפארת הכנסת הזאת ולתפארת מדינת ישראל, יוסף בו סעיף שמאפשר במילים כל כך מכובסות להגביל את חירותו ואת תנועתו של חוסה. התזכיר הוגש לפני יומיים, ב-23 בינואר, אדוני היו"ר לשעבר, תזכיר הרווחה בעניין חוק לתיקון. זאת הצעת ממשלה, לא שלנו, זה עוד המשך מהממשלה הקודמת. אני גם לא באה בטענות, כי בעצם זה נופל על חוסר ידיעה. אנחנו מקבלים פה לפעמים תזכירים לחקיקה פוגענית מאין כמותה במסווה כזה או אחר. בעצם מה מבקשים מאיתנו? מבקשים מאיתנו לתת היתר לפגיעה ושלילת חירות אמיתית הפוגעת בגופם של אנשים. בהמשך לכך שקראו לי משוגעת או מטורפת, אני לא מכירה את המילים הללו ואני לא רואה בהן עלבון. אני מרכינה את ראשי מול אנשים שמתמודדים יום-יום עם קשיים, גם עם קשיי הנפש וגם עם קשיי הקוגניציה ועם כל קושי שהוא, שמנמיך אותם ומקשה עליהם מולנו. בכל הכבוד, אני אעמוד פה ואזכיר שוב ושוב ושוב, אני לא אתן היתר בחקיקה – ואני אעקוב שזה לא נעשה פה בשום ממשלה ובשום כנסת – אנחנו לא נקבל היתר לקשור חולים, לקשור את הרגליים, לקשור את הידיים. הם כותבים את זה בתוך התזכיר. פנו אליי הורים בהיסטריה – כן, כי אנחנו היסטריים. אנחנו הרי רואים את זה כל הזמן. ולא רק שלא נתיר את זה, אני קוראת מכאן, למרות שאנחנו מתמודדים פה באמת עם גל פיגועים וזאת תקופה מאוד מאוד מורכבת – רבותיי, כדי לשמור על החוסים בקרבנו, אני מבקשת, תזכרו את החובה להציב מצלמות שיהיו לנו עיניים וישמרו על החוסים מפני פגיעה כזאת כמו שמוצעת בתזכיר. לכבודנו שלנו, לכבודם של החוסים, אנא מכם, תהיו ערניים לכל הצעת חוק ולכל תזכיר שמוגש. ואם יקראו פה למישהו במילות גנאי כאלה ואחרות – מילא מילות גנאי, באמת, אנחנו כולנו סוברניים ועם כתפיים רחבות – המילים שקשורות להגדרתו של אדם באשר הוא, עם תסמונת כזאת או אחרת או עם מוגבלות כזאת או אחרת, לא יהיו כאן עלבון פה במליאה, אדוני היו"ר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. דברים חשובים מאוד. מסכים איתך לחלוטין, עם הפתיח של הדברים. הערנות שלך לתזכירי החוק שמוגשים היא קריטית. תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת בועז ביסמוט, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, אני דווקא רוצה לפנות אלייך, מירב בן ארי, וטוב שנשארת, חברת הכנסת מהאופוזיציה. אני רוצה להגיד לך תודה, וגם אני רוצה שאזרחי המדינה שרואים את כל ההפגנות, את המחלוקות, את הסערות ואת המדורות לא רק בל"ג בעומר אלא יום-יום יבינו שיש עדיין תמימות דעים והמדינה יקרה לנו – לך, לי, לי, לך, אופוזיציה, קואליציה, קואליציה, אופוזיציה. לנו. לפני כמה ימים יצא לנו ללוות את הנשיא, הנשיא הטוב שלנו בוז'י הרצוג. הוא לא מהמחנה שלי, אבל היום הוא המחנה של כולנו – כולנו, עם אחד. היה מסע חשוב, פגישה חשובה, פגישות חשובות. היינו יחד והשתתפנו גם בחלק מהפגישות, את ואני, ודיברנו אותה שפה. לא רק אנגלית; דיברנו אותה שפה, כי הדגל הזה חשוב לך ולי. לך ולי. זאת המדינה של שנינו, אנחנו עם אחד. עבורי, חזרתי מאוד אופטימי הביתה. כמובן שהאופטימיות הזאת נמחקה מהר מאוד – ארוחת שבת, איזה כיף, יום שישי, קידוש, הילדים לצידי. ואז, בפעם המי-יודע-כמה אתה רואה את הפרדוקס הגדול של המדינה הזאת. המדינה הזאת הוקמה לשם מה? חזרנו לארץ אבות כדי להגן על היהודים, אלה שנרדפו לכל אורך ההיסטוריה, בכל מאה אפשרית, מתי שרק נסתכל. הייתה המחלוקת הזו, אתם יודעים, בין שמעון פרס, נשיא המדינה הטוב שלנו, לבין אלי ויזל, ניצול שואה, ושמעון פרס זכרונו לברכה אמר: השואה זו הטרגדיה הגדולה ביותר בתולדות האנושות. בא אלי ויזל ואמר לו: לא, היו טרגדיות נוספות גדולות מאוד. המאה ב-14 – אז הסתכלנו על המאה ה-14, 1307, מלך צרפת מגרש שוב את היהודים. המחזה של ויליאם שייקספיר "הסוחר מוונציה", הנאום המכונן של שיילוק על היהודים: אתה פוצע אותי – אני לא מדמם? למה אני אומר את כל זה? כי היינו שם וראינו כיצד נשיא המדינה, מלווה בשני חברי כנסת, מהאופוזיציה ומהקואליציה, שניהם אוהבי ישראל, שניהם עם תשוקה למדינה שלהם, לעם שלהם, לדת שלהם, מדברים שם ודואגים לקהילות היהודיות ומהאנטישמיות באירופה. חוזרים לישראל, ורואים שלמעשה הפרדוקס הגדול, המדינה שהוקמה כדי להגן על היהודים בעולם – שם זה המקום שבו מתים הכי הרבה יהודים. אותי זה ציער פי כמה, מעבר לעובדה שאנשים מתים, וזו טרגדיה גדולה, שלמוחרת – פה, מירב, מותר לנו גם לא להסכים, אבל בנועם, אפשר גם לא להסכים בנועם, לא צריך תמיד לריב, כי רב המאחד בינינו מאשר המפריד – היה הפיגוע ביום שישי והיה עוד פיגוע ביום השבת, כאילו שזה לא הספיק. הייתה הפגנה בשבת, והפגנה זה דבר לגיטימי. להפך, הפגנה גם מוכיחה שיש דמוקרטיה בישראל. אני הייתי קצת מוותר עליה ולשבוע אחד דוחה אותה, אבל מי שלא רצה לדחות שלא ידחה. אבל ציער אותי הדגל. דגלי אש"ף לא היו במקום באותה הפגנה, אבל יותר מזה, מה שהכי ציער אותי הוא, שכאן, בכנסת הזו, אחרי הסכמי הקואליציה דיברו הרבה על אבי מעוז, חבר הכנסת אבי מעוז, היום סגן שר, ואמרו שאבי מעוז יביא תכנים - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אני כבר מסיים. רק התחלתי אבל אני כבר אסיים, כבוד היושב-ראש. - - לבתי ספר, וזה דבר פסול, ולא להכניס פוליטיקה לבתי הספר. ואז אני רואה תיכונים בתל אביב, כאשר מורים, מורים, מורים, מעודדים תלמידים לצאת להפגין, ולא משנה אם זה ימין או שמאל. בית כנסת – בית כנסת, אני אומר; גם בית כנסת, אבל בית ספר זה סוג של חממה. תנו לילדים האלה ללמוד, תנו להם ליהנות, תנו להם כמובן העשרה, תנו להם מה שאתם רק רוצים. בואו, עם כל הכבוד, בואו נחסוך את זה מהם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל כאשר הם הולכים להפגין, ושוב אתה רואה את אותם דגלים – סליחה שאני אומר את זה, אבל זה דגל אש"ף, והיום זה דגל אויב, ואם אני לא אגיד את זה, הם עושים את זה במעשיהם – אז אותי באופן אישי זה מאוד מאוד ציער. אבל מכל האירועים מעוררי החלחלה של השבוע, המסע שלי עם ידידתי, חברתי מירב, ממלא אותי אופטימיות, וחשוב שהציבור בבית ידע: רב המאחד בינינו מאשר המפריד. תודה רבה, מירב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בועז ביסמוט. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת הנכבדים, גברתי השרה, היום, אחרי סוף שבוע עצוב וכואב במיוחד, שבו נטבחו שבעה אזרחים יהודים בפתח בית הכנסת, לאחר שני פיגועים שגבו מחיר כבד, אני מבקשת קודם כול, בראשית דבריי, למסור תנחומים למשפחות השכולות ולאחל החלמה מהירה לפצועים. אמש ביקרתי בשערי צדק ופגשתי את סגן נ' מחטיבת הצנחנים. משפחתו מתגוררת ברובע המוסלמי. ראיתי משפחה שהיא מלח הארץ. גיבורים מהלכים בתוכנו. באתי לחזק ויצאתי מחוזקת. אבל הפיגוע הזה הוא wake up call לכולנו. אסור לתת לטרור להרים את הראש. אנחנו חייבים כולנו ביחד להרחיב את סל הכלים שברשותנו על מנת לייצר הרתעה אמיתית מול אויבינו. אנחנו חייבים להחזיר את הביטחון לרחוב הישראלי, ורק הרתעה איתנה תעשה את זה. עלינו לעבות את הנוכחות בשטח ולהשקיע במודיעין איכותי שתכליתו למנוע מהמפגע הבא לבצע את זממו. מכאן אני רוצה לדבר על הצעת החוק החשובה שמונחת על הפרק, חוק שלילת אזרחות שהוצעה על ידי ידידי חבר הכנסת עודד פורר. החוק הזה נועד להעביר לאויבים שלנו שזהו, נגמר הסיפור, נגמרו הפרסים והסוכריות בקצה של מעשה טרור. מי שביצע מעשה טרור וקיבל על כך תגמול מהרשות הפלסטינית מקומו לא איתנו. שייחשב מראש מסלול מחדש ויבין שאם הוא עושה זאת, יראה זאת כוויתור מראש על האזרחות. אין יותר בסיסי וצודק מהצעת החוק הזאת. אני כמובן קוראת לכל באי הבית להצביע בעד ההצעה. אני מבקשת להביע שאט נפש מאירועי החפלות והחגיגות בסביבה הקרובה של המחבלים, שמביעים תמיכה ומברכים על מעשה טרור ורצח. עלינו לפעול בכל המשאבים שברשותנו ולשלול מהמחבלים ומסביבתם זכויות סוציאליות, ביטוח לאומי, לאטום בתים, להרוס בתי מחבלים. מכאן אני רוצה לפנות לאדוני ראש הממשלה: אתה הצהרת מעל כל במה שאתם, ממשלת ימין מלא על מלא, אז קדימה, חובת ההוכחה חלה עליכם. מספיק כבר עם הדיבורים. הגיע הזמן לעבור למעשים. איפה גביית המחיר מארגוני הטרור? מה עם גירוש מחבלים? מה עם פינוי ח'אן אל-אחמר? כמובן, מה עם החלת הריבונות על בקעת הירדן, כפי שהבטחת כבר לפני שנים? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו, ישראל ביתנו, נהיה פרטנרים לכל מהלך שמטרתו שמירה על ביטחון אזרחי המדינה. תעצרו כבר את העיסוק האובססיבי בעצמכם ובמהלכים דורסניים כנגד מערכת המשפט. תתחילו להתעסק במה שלשמו נבחרתם – ביטחון אישי לכל אזרח ואזרחית בישראל וכלכלת מדינת ישראל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. סליחה, סליחה, הקדימו אחר כך משהו אחר. חבר הכנסת עופר כסיף. ביקשו לשנות את אחמד טיבי, אז חשבתי להקדים אותך. בטוח הוא תומך בחוק, לא? נכון? << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני אף פעם לא הייתי חלק מעדר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אין לנו ספק שאתה נגד מחבלים. אתה תמיד טוען שאתה לא – בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני גם מקווה שתאפשר לי שישמעו אותי אחרים. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בואו נתחיל באמירת האמת הפשוטה: החוק הזה הוא עבירה על המשפט הבין-לאומי. הוא פגיעה אנושה בזכות לאזרחות ומעמד משפטי כפי שעוגנה באמנות שעליהן חתומה ישראל. בהקשר של ירושלים המזרחית הכבושה, החוק הזה הוא פשע מלחמה, הפרה של האיסור של העברת אוכלוסייה כבושה בכפייה, שבוודאי עוד יידון בהליכים המשפטיים נגד הכיבוש הישראלי בהאג. אבל האמת היא שהחוק הזה לא הולך לחול על טרוריסטים ותומכי טרור גדולים מסוימים, ובהם כאלה יושבים סביב שולחן הממשלה, וזאת מסיבה אחת: הם יהודים וקורבנותיהם ערבים פלסטינים, שדמם הותר כבר מזמן. תחקיר של "שומרים" בשיתוף הסוכנות הבין-לאומית AP חשף שעמותה ישראלית בשם "שלום אסירייך" מגייסת כספים לאסירים יהודים מורשעי עבירות טרור לאומני, לרוצחי אזרחים תמימים וחפים מפשע. התורמים מגיעים ברובם ממדינה זרה, מארצות הברית, וזוכים לפטור ממס, כלומר לתמיכה עקיפה של הממשל האמריקאי. את העמותה המתועבת הזו, שגם תורמת לרוצח ראש הממשלה רבין, הקים חנמאל דורפמן, מקורבו של השר, מעריץ רב המרצחים גולדשטיין. אבל החוק הזה לא יחול עליהם ושר הפנים לא יורה לשלול את אזרחותם, כי הם הרוצחים יהודים והנרצחים ערבים פלסטינים. בן אוליאל, שזוכה לתמיכה כספית מהעמותה, רוצח משפחת דוואבשה, הוא יישאר אזרח ישראלי. בית משפחתו מוגן, לא יאטמו ולא יהרסו. הגשתי שאילתה דחופה לשר המשפטים: מדוע עמותה שמחלקת כספים אמריקאיים לטרוריסטים מורשעים פועלת בהיתר של החוק הישראלי? השאילתה הדחופה נדחתה. נשיאות הכנסת מפחדת כנראה מהטרוריסטים סביב שולחן הממשלה, אבל אני לא מוותר, והגשתי אותה כשאילתה רגילה. נמתין ונחכה לתשובת השר. אם כך, החוק הזה הוא גזעני משורשו. מעולם לא העלה איש על דעתו לשלול אזרחות ממחבלים יהודים – אגב, בצדק. שלילת אזרחות או תושבות היא דבר פסול מיסודו, אנטי-דמוקרטי ומרושע, עוול שאין בו דבר וחצי דבר עם ביטחון והרתעה, בלי קשר אם מדובר בטרוריסטים יהודים, פלסטינים או אחרים. כל-כולו תאוות נקם ושנאה, אשר מעבר לעוול שבו, הרי שרק יוביל לעוד אלימות ושפיכות דמים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אזרחות איננה חסד, אלא זכות יסוד המוקנית לכל אדם והמעוגנת בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם של האו"ם מ-1948. משפט אחרון, ברשותך, כבוד היושב-ראש. אני רוצה להוסיף עוד אזהרה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אבל לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חוק השולל אזרחות הינו מטיבו אחד מהחוקים שטבעם להתגלגל ככדור שלג. הוא אולי יתחיל בפלסטינים, אבל הוא לא ייעצר שם; הוא ימשיך ועוד יגיע לכל מתנגד משטר. ראו הוזהרתם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אל הואשלה, בבקשה. << דובר >> ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, דחפורי מינהל מקרקעי ישראל והקרן הקיימת, בליווי משטרתי, נכנסו אתמול לשטח ביישוב ביר אל-חמאם בבקעת באר שבע והחלו בחרישת אדמה שיש בה גידולים חקלאיים ושינוי פני השטח, כולל הקמת מחסומי עפר לצורך ביצוע נטיעות באזור. הנגב הוא חבל ארץ רחב מאוד ויכול להכיל את כולם ללא יוצא מהכלל. המדינה בוחרת לבצע נטיעות דווקא בקרקעות יישובי הבדואים, שיושבים על פחות מ-3% מהנגב, ומזניחה את כל שאר הנגב. המסר של המדינה ברור, חד וחלק: לא רוצים הכרה ותוכניות ליישובי הבדואים בבקעת באר שבע, אזור אשר המדינה בעצמה בחרה להביא את הבדואים אליו ולאכלס אותם בו משנות החמישים, מה שנקרא "אזור הסיג". אז איפה אחריות המדינה על החלטות שהיא קיבלה? למה הרשויות מתנערות מעצם העובדה הזו ומסרבות להכיר ביישובים הבדואיים שהמדינה – כן, רבותיי, המדינה – יישבה את הבדואים בהם? שאלה שאין לה מענה כנראה. אבל בכוונתי לפעול בכל המישורים והכלים העומדים לרשותי כדי לקבל מענה, ואף לקבל את המובן מאליו: הכרה מלאה ביישובים הבדואיים. הדרה ודחיקה של הבדואים בנגב היא שיטת עבודה כבר עשרות שנים. הגיע הזמן לשנות דיסקט: רק בהידברות, הכרה ביישובים ותוכניות בנייה, ביחד ובשיתוף התושבים, אפשר להביא את הסוגיה על פתרונה, לשביעות רצון כולם. התושבים הבדואים רוצים לחיות בכבוד, בשלום ובדו-קיום עם כלל תושבי הנגב. הדבר אפשרי וכולנו בעדו. יש לזה דרך קצרה: הכרה ביישובים, שיתוף והפסקת פעולות חד-צדדיות ומתגרות, הקמת אזורי סחר ותעסוקה אשר יאפשרו תעסוקה וחיים בכבוד. ולא רק במגזר הציבורי מתעלמים ומדירים את הבדואים, גם במגזר הפרטי. השתתפתי היום בדיון בוועדת הכספים בנושא הבנקים, וגם שם החברה הבדואית סובלת: אין בשום יישוב בדואי בנגב סניף בנק מסחרי למעט בעיר רהט. לשם השוואה, היישוב מיתר מונה כ-11,000 תושבים – יש בו סניף בנק; היישוב עומר מונה כ-8,000 תושבים – יש בו סניף בנק. לעומת זאת חורה מונה כ-20,000 תושבים – אין בה סניף בנק, וכסייפה כנ"ל. איזו תמונה זה מצייר? אותיר לכם את חופש המענה על השאלה הרטורית הזאת. ואלו היישובים המוכרים, אז ברור מה המצב בשאר היישובים הבדואיים הלא-מוכרים. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ואליד אל הואשלה. הדובר הבא – חבר הכנסת עמית הלוי. בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, גברתי השרה, אזרחי ישראל, החוק הזה עובר היום, ביום הזה שבו קברנו לא מזמן את איליה סוסנסקי, השם ייקום דמו. וזו תזכורת נוראית ומצמררת לכך שהחוק הזה הוא למעשה רף המינימום של התיקונים שאנחנו מחויבים לעשות לשלומם של אזרחינו, ואנחנו אכן נעשה. אני אומר, אדוני, "רף המינימום", כיון שהתיקון הזה עושה צעד חשוב בכך שהוא מצמצם, ברוך השם, את שיקול הדעת של הממשלה וגם של בית המשפט בביטול אזרחות ובגירוש מתחומי המדינה של מחבלים נתעבים, אבל הוא עדיין קושר זאת למשכורת שהם מקבלים מהרשות הפלסטינית. והאמת, חבריי וחברותיי לכנסת, שהחוק היה צריך להיות מאוד פשוט, וזאת המגמה שאנחנו מתחילים בה כאן היום מהחוק הזה: מי שמחבל במדינה, מי שפוגע בבניה בשל היותם יהודים או אזרחי המדינה היהודית, מאבד אוטומטית את היכולת לחיות בה, להיות בה אזרח או לגור בתחומה, עם מימון או בלי מימון. וצריך להסביר את הקטגוריה הזאת, גברתי השרה. זו קטגוריה שצריך להסביר אותה ולשנן אותה, כיוון שמעשי הטרור של הרוצחים הללו הם לא עבריינות אזרחית, זה מובן, אבל למעשה זה גם לא מעשה טרור. טרור הוא אלימות אוניברסלית; כאן מדובר על פעולות איבה כנגד המדינה, ומי שאויב המדינה לא יכול להיות בה בעת אזרח אותה מדינה, וזה פשוט. אם אתה אויב המדינה, אתה לא אזרח המדינה. פעם מנחם בגין אמר: המובן מאליו גם צריך להיאמר. את יודעת, אזרחי ישראל שוטפים אותנו הרבה פעמים: זה בא ממשפטנים בהגדרה המהותית. יש דמוקרטיה מהותית ויש נבצרות מהותית, אדוני היושב-ראש, ואיפה המהותית כשצריכים אותה? זאת אזרחות מהותית: אם אתה באיבה למדינה, אתה לא אזרח המדינה. אגב, גם אם המדינה הזאת הייתה מדינת כל אזרחיה – והיא לא, אבל גם עם הבסיס הכי מינימלי של אזרחות רזה, של שותפות, של תומס הובס – גם אז, אם אדם קודח בספינה הזאת אז הוא מאבד את כרטיס ההפלגה בספינה הזאת. הוא לא כאן, והוא לא צריך להיות כאן. וזה הדבר החשוב שמשתנה. ואני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה וליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, שמוביל את המגמה הזאת. והחוק הזה הוא התחלה בחוכמה ובסבלנות. אופיר, תודה רבה, המגמה הזאת משתנה, וזה הרבה מאוד, כיוון שאם אנחנו משנים את המגמה, אנחנו משנים את השפה. ובדבר אחד עופר כסיף צודק, בדבר אחד: אנחנו מבטלים פה אזרחות, אדוני היושב-ראש, למי שלא בהכרח - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לסיים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> זאת הנורמה החדשה של היום: מי שמקבל משכורת מהרשות הפלסטינית הוא לא אזרח המדינה. זאת הנורמה, ואנחנו קובעים אותה. אני אומר את זה בגלל הוויכוח שהיה היום בוועדה. אנחנו קובעים אותה, נכון, לא החוק הבין-לאומי. המדינה היא ריבונית לקבוע את הגדרת האזרחים, מי אזרח במדינה הזאת. זו לא זכות טבעית, זו זכות יסוד, אבל מול עבירת יסוד כזאת זו תגובה בסיסית ומובנת מאליה. וכשהשפה משתנה, והשפה תחזור כאן לייצר את הצדק והאמת, גם החוקים ייצגו את הצדק ואת האמת, וגם המציאות של ישראל תהיה יותר חזקה ויותר בטוחה, בעזרת השם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עמית הלוי. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, האמת היא שלאורך השנים יש מקרי רצח אכזריים שהתרחשו, ולא הוצע, לא עלה אף פעם רעיון של שלילת אזרחות בשל העובדה שהרוצחים, גם כאשר מדובר בטבח כמו בטבח של עמי פופר בראשון לציון, הם יהודים; או למשל רצח ראש הממשלה רבין על ידי יגאל עמיר. לא רק שלא הוצע חוק, לא עלה רעיון על ידי אף מחוקק, אף חבר כנסת או אף עיתונאי, נדמה לי, לשלול את האזרחות שלהם. כאן ההצעה הזאת - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הרשות הפלסטינית מימנה פעם מישהו כזה - - - ישות מדינית זרה שממנה פעם? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> השר לשעבר פורר, אתה יודע שהסיבה הזאת של המימון, מטרתה לעקוף את הטענה שלי על כי לא שוללים אזרחות של יהודים. זה סתם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מטרתה למנוע שישות מדינית זרה - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עניתי לך, אז תן לי להמשיך. רבותיי חברי הכנסת, דיבר לפניי חבר הכנסת עופר כסיף על ארגון שקיבל מימון כדי לגונן על מחבלים ורוצחים יהודים. אני זוכר שארגון חוננו הגן על הרוצח – פדרמן קוראים לו? הדוקר הסדרתי ב-1998, שרצח את ח'ירי עלקם בן ה-51, והוא גונן עליו, ארגון חוננו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בוודאי שזה היה מלווה בתמיכה כספית. ולכן יש כאן ניצול של הצעת חוק גזענית שאומרת שהאזרחות של הערבים היא אזרחות מותנית, על תנאי, והאזרחות של היהודים, גם כשהם רוצחים - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון - - - שלא יעשו פיגועים - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> - - - שלא ירצחו יהודים, אז תהיה להם אזרחות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גם כשהם רוצחים, הם יכולים לרצוח בלי לחשוב - - - << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אם הם רוצחים ולא רוצים לחיות זה לצד זה – בוודאי, שילכו מפה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עכשיו התור שלך? עכשיו התור שלך? עכשיו התור שלי, תנו לי להמשיך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שילכו מפה. מי שמחבל בנו, שלא יהיה פה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תיתנו לי להמשיך. אין דמוקרטיה בעולם שאומרת שהאזרחות של אזרח א' היא על תנאי והאזרחות של אזרח ב' היא תמידית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו אומרים את זה. מדינת ישראל, מדינת היהודים, אומרת את זה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אין. אין מצב כזה. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> באוסטרליה ביטלו אזרחות לפעילי דאעש. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> רק באתנוקרטיה, רק באתנוקרטיה זה קיים, ואתנוקרטיה זו לא דמוקרטיה אמיתית. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> באוסטרליה ביטלו אזרחות לפעילי דאעש. << קריאה >> השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אין חוק בעולם שאומר להרוג יהודים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תתמודדו עם הטיעון – רק הטיעון הזה, של שוויון. אין לך שוויון בפני החוק. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> באוסטרליה עשו את זה, ביטלו אזרחות לפעילי דאעש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משפט אחרון לסיכום. נאפשר לחבר הכנסת טיבי להשלים משפט אחרון לסיכום. << קריאה >> השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אין חוק בעולם כמו החוק של - - - שלך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> האמת היא שאם יביאו להצעה את הערך "יהודית" מול הערך "דמוקרטית" בכנסת הזאת, התוצאה תהיה ברורה: ירסקו את הערך "דמוקרטית", יזרקו אותו לפח - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יהודית ודמוקרטית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - ו"יהודית" תנצח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מדינה יהודית ודמוקרטית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יהודית ודמוקרטית. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יהודית ודמוקרטית זה אוקסימורון, זה דבר והיפוכו. אי-אפשר גם יהודית וגם דמוקרטית, והבית הזה הוא ההוכחה לכך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הצעת החוק הזאת היא ההוכחה לכך. << קריאה >> השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> נגמר הזמן שלך. נגמר. נגמר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אסיים במשפט לגבי תחולת החוק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באיזה עוד - - - היו נותנים לך לדבר? תומך טרור בפרלמנט הישראלי - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מטרת החוק הזה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משפט אחרון לסיכום. לאפשר - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - יושבים שם שני מחבלים - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא נורמלי - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אם תעזור לי לתקן את חוק הרעש, חוק הסביבה, אני אודה לך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משפט אחרון לסיכום, נו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תחוקק שום חוק. אתה לא צריך להיות בפרלמנט בכלל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> החוק שמחוקקים פה אמור לחול באופן - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא צריך לשבת כאן. אתה לא צריך לשבת פה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חלאס את. חלאס. חלאס, שמענו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אחמד טיבי לא צריך להיות חבר כנסת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חלאס. חלאס, שמענו אותך. חלאס. (אומר בערבית: מספיק.) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חלאס. אני הלכתי - - - אל תהיה פה חבר כנסת, תומך טרור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, די. חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא נפסיק - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל אנחנו רוצים לאפשר לו משפט אחרון. אתה אמרת יותר ממשפט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - לא אפסיק. תומך טרור בפרלמנט שלי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא יעזור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל חברת הכנסת גוטליב, צריך לסיים את הדברים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את זמנית בפרלמנט הזה – הרבה יותר זמנית מאשר הח"כים שלנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זמנית, ואני אשגע אותך בזמניות שלי. אתה לא תהיה פה חבר כנסת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כי הציבור בוחר בנו, מה לעשות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא צריך להשלים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לכל אחד מהציבור – אני רוצה להשלים, והרעש הזה קצת מפריע. נדמה לי שהח"כית המפריעה אמרה - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא בעל הבית פה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - אמרה על השופטת חיות שהיא מרעישה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת טיבי, לא, סיימת, תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אמרה על השופטת חיות שהיא מרעישה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא בעל הבית כאן. תומך טרור. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אשלים את המשפט. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אבל זה לא - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל אתה רואה מה קורה, אתה לא מצליח להשתיק אותה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל נתתי לך להשלים משפט, ואתה הולך למשפטים אחרים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אמרתי שהחוק הזה חל באופן רטרואקטיבי, ואסור שחוקים יחולו באופן רטרואקטיבי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רטרואקטיבית אנחנו נחיל כל חוק. גם רטרואקטיבית. גם רטרואקטיבית. ככה נעשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנחנו נגד החוק ונגד התחולה קדימה וגם אחורה, כי החוק הזה אנטי-דמוקרטי וגזעני בעליל. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. אחרון הדוברים – חבר הכנסת יצחק פינדרוס. לאחר מכן - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אדוני חבר הכנסת אחמד טיבי, הבאת דוגמה מאירוע שהיה לפני 30 שנה עם עמי פופר. ואני חושב שזאת התשובה, כי אני מביא לך דוגמה ממה שקרה לפני יומיים בשבת בנווה יעקב. ואנשים שרוצים להגן – לפני המושגים של "דמוקרטיה" ו"החוק הבין-לאומי", עופר כסיף, וכל המושגים הנחמדים האלה שהבאת פה, אנחנו אנשים חפצי חיים, ואם קמים אנשים והאווירה תומכת בהם, ויש ישות מדינית שתומכת בהם – הדבר הראשון, האנושי הראשון, הוא הגנה עצמית. מה אתה מביא לי דוגמאות של אסירים שמכחישים, אסירים שמתחרטים, אסירים שההורים שלהם לא קמים למוחרת ואומרים: היום שהבן שלי מת זה היום הכי שמח בחיים שלי? מה אתה מביא לי דוגמאות כאלה? << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - תירוצים. יש רק תירוצים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כל המושגים היפים האלה של הומניות – אבל אנחנו חפצי חיים, הדבר הראשון הוא שאנחנו לא רוצים להיהרג. אני לא צריך ללכת 30 שנה אחורה לעמי פופר, לראשון לציון. אני נוסע ארבעה ק"מ מפה לנווה יעקב. אני נוסע שני ק"מ מפה לעיר דוד. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תיסע כמה שאתה - - - << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עומד אבא ומשבח אותו, משבח אותו, ואתה אומר לנו מושגים כאלה יפים של משפט בין-לאומי? מאיפה באתם? מאיפה הרעיונות ההזויים האלה? אתה מביא לי אנשים – אמרתם בן אוליאל, ילד שמכחיש, ילד שאף אחד לא אומר שהוא עשה מעשה נכון, והוא מכחיש את המעשה הזה, מול אבא שמשבח ואומר: היום הכי שמח בחיים שלי, ואתם משווים אחד לשני. אתם מביאים לי מקרה בודד, ואתם משווים לאווירה של אנשים, ישות מדינית שעומדת ומממנת יום אחרי יום רוצחי נשים וילדים. אין לכם בושה? << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - המתנחלים עושים פוגרומים, על זה תדבר. יום-יום שעה-שעה פוגרומים, זו המציאות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חפצי חיים אנחנו. חפצי חיים אנחנו, ונעשה כל דבר בשביל להגן על החיים שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת פינדרוס. השרה אורית סטרוק, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> פוגרומים הוא אומר. פוגרומים. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> על איזה פוגרומים? על מה אתה מדבר? איזה פוגרומים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> פוגרומים הוא אומר. פוגרומים, והוא יושב כאן. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> איזה פוגרומים? על מה אתה מדבר? << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה מכיר עוד הכחשות? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה, חברי הכנסת. חברי הכנסת - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באיזה עוד פרלמנט יושבים אנשים כאלה שחותרים תחתינו? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> - - אנחנו צריכים לסכם את הדיון. חברי הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה - - - << דובר >> השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, מכובדי היושב-ראש, מכובדי יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ, שזכית בחוק החשוב וההיסטורי הזה – זכית בו. אני עמדתי על הדוכן הזה פעם אחר פעם בקדנציה הקודמת, אחרי שהחתמתי עשרות מחברי הקואליציה הקודמת על החוק הצודק הזה, ופעם אחר פעם הפילו לי אותו. ועכשיו, ברוך השם, בקונסנזוס מבורך – בקונסנזוס מבורך – אנחנו זוכים להעביר אותו. מירב, מאיר, שרון, נעמו לי מאוד דבריכם הנכוחים והצודקים. ברוך השם שאנחנו זוכים לאחדות גדולה סביב החוק הזה, שהוא חוק המינימום של עם שעומד על נפשו. דיבר כאן יועצו של ערפאת על הדין הבין-לאומי. ואני רוצה לומר: אין בכל הדין הבין-לאומי – אין – מערכת חוקים שקוראת לרצח של עם אחר. אין. לא היה, חוץ מחוקי נירנברג, וחוץ מחוקי המן הרשע, לא הייתה מערכת חוקים כזאת, עד שהגיעה הרשות הפלסטינית. וכשהגיעה הרשות הפלסטינית, מייד עם הקמתה היא חוקקה את החוק האנטישמי הזה, החוק שקורא לרצח יהודים. ואנחנו כאן בכנסת ישראל מחוקקים את תשובת המשכן לחוק האנטישמי הפלסטיני, שאין דומה לו בכל העולם. אנחנו עושים בדיוק מה שעשו היהודים בימי המן הרשע, כשהוא חרט – כתב את החוק להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, בדיוק כמו אבו מאזן, יימח שמו, שכתב בחוק הפלסטיני להשמיד, להרוג ולאבד את היהודים באשר הם יהודים. אנחנו נאספים כאן כדי לעשות את מה שעשו היהודים אז: להיקהל ולעמוד על נפשם. זה מה שאנחנו עושים כאן באחדות גדולה ומבורכת. ואני קוראת מפה לחברי הכנסת שנכון לרגע זה לא מתכוונים להצביע בעד החוק, הבודדים שלא מתכוונים, קודם כול, בראש ובראשונה, חברי הכנסת הערבים: חברי הכנסת הערבים, בחוק הזה תיבחנו. אל תספרו לנו אחר כך, אל תספרו לנו אחר כך שאתם לא נגד המדינה. אם אתם לא מוכנים להצביע בעד החוק האלמנטרי הזה, שקובע שמי שחבר לחוק האנטישמי הפלסטיני לא יכול להיות אזרח, אם אתם לא מוכנים בעד החוק האלמנטרי הזה להצביע, אין לכם זכות אמיתית לשבת פה. גם אתם לא ראויים להיות אזרחים, ולא ראויים להיות חברי כנסת אם את המינימום הזה אתם לא מוכנים לקבל על עצמכם. ואותו דבר לחברי מפלגת העבודה. אוי אוי אוי, כמה עצוב, לאן הידרדרה מפלגת העבודה של ימינו. חזרו בכם. תצביעו בעד החוק הזה. הינה נכנס ראש הממשלה, וראש הממשלה שאל בישיבת הממשלה, אמר: מה נהוג במדינות אחרות? מה נהוג במדינות אחרות? אמרתי לראש הממשלה: אין דבר כזה. אין מדינה בעולם שמתמודדת עם חוק שקורא לרצוח את האזרחים שלה. אין מדינה כזאת בכל העולם. רק אנחנו. אז הינה קמנו והתאגדנו, וגם בימים של מחלוקת הראינו שיש דברים שעליהם יש ברוך השם קונסנזוס לאומי. אנחנו לא ניתן את הלחי השנייה למכים. אני רוצה להגיד תודה לחברי - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת, לשבת במקומות. << דובר_המשך >> השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> - - השר אבי דיכטר, שהלך איתי את הדרך הארוכה הזו בקדנציה הקודמת, לעו"ד מוריס הירש, שהיה הראשון לנסח את החוק הזה וליווה אותו לכל אורכו, לחברי פורום "בוחרים בחיים", שבחרו בחיים וכולנו בעקבותיהם, בוחרים בחיים. ואני מאחלת לכולנו שנזכה לאחל עוד הרבה חוקים שיהיו מענה לרשות הפלסטינית הרצחנית הזו שאנחנו מתמודדים איתה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשרה אורית סטרוק. יעלה לסכם יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ בטרם נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. אנא תפסו את מקומותיכם. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם בטרם נעבור להצבעה. יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ, מציע ההצעה, בבקשה לסכם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היום אנחנו בהחלט משנים את המשוואה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, קשה לשמוע גם מכאן. הרעשים – חברי הכנסת משני הצדדים והסיעות. חברי הכנסת, לאפשר לסכם את הדיון. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> חברי הכנסת, היום אנחנו בהחלט משנים את המשוואה. נגמרה החגיגה ההזויה הזאת שהייתה פה עד היום, שרוצחים פה יהודים, מקבלים על זה משכורת מהרשות הפלסטינית וממשיכים, חוזרים פה לוואדי עארה, לכל מקום, מקבלים אותם כגיבורים, מחלקים סוכריות, הילדים, מקהלות. לא יודע באיזה עוד מקום מקבלים ככה בשמחה רוצחים. לא יודע באיזה עולם עוד אימא שמחה שהילד שלה עושה פיגוע ונהרג, היא שמחה. אני באמת לא מצליח להבין את המציאות ההזויה הזאת. זה רק מוכיח לנו מול איזה אויב מר אנחנו מתמודדים. אנחנו מפסיקים פה את המחירון, המחירון האכזרי הזה, שככל שאתה יושב יותר שנים בכלא על פגיעה ביהודים, אתה מקבל שכר יותר גבוה. לא הגיוני שאזרחים יהודים יירצחו פה, הדם שלנו יישפך ולא ניתן מענה, והיום אנחנו מתחילים לתת את המענה לטרור, להגיב ביד קשה על הטרור. שמעתי פה באופן לא מפתיע את חבר הכנסת אחמד טיבי עולה ומתנגד לחוק הזה. כמובן, איך לא. אני רוצה להגיד לכם, כל מי שיצביע נגד החוק הזה הוא תומך טרור. אחרי ששואלים אותנו למה אנחנו אומרים שהח"כים פה הם תומכי טרור – בדיוק בגלל הסיבות האלה, בדיוק בגלל החוקים האלה שאנחנו מביאים. מי שמתנגד לחוק הזה הוא תומך טרור, לא תצבעו את זה אחרת. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מי שתומך בכיבוש הוא תומך טרור. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה תומך טרור. אתה תומך טרור. אתה נגד שוטרי מדינת ישראל. אתה מייצג את כל מה שרע לעם ישראל. אתה מייצג את כל מה שרע לעם ישראל – זה אתה. נגד שוטרים ובעד מחבלים, זה מה שאתה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל לא אתייחס אליך. אני לא מתייחס אליך. אתה לא רלוונטי, אתה לא משמעותי. אני אתייחס לחברי הכנסת פה באופוזיציה, בימים שאנחנו ימין ושמאל, והפגנות, ובאמת אווירה קשה, לפחות ברגע הזה, ב-106 חברי כנסת, אנחנו זוכרים ומזכירים לעם ישראל מי האויב האמיתי. האויבים זה לא פה בינינו, בין הקואליציה והאופוזיציה; האויבים האמיתיים זה אלו שטובחים בנו, ולפחות יש פה מסר אחד לעם ישראל כנגד הטרור. רוב הבית הזה מאוחד כנגד אותם מחבלים ארורים. אני שוב רוצה להודות לכל חברי הכנסת שלקחו חלק במהלך המורכב והלא-פשוט הזה, ולעשות צדק למען המשפחות השכולות, למען אזרחי ישראל, ואני מבקש מכולם להצביע בעד החוק החשוב הזה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש ועדת הכנסת. חברת הכנסת מירב בן ארי, את עומדת על הצבעה שמית? אוקיי. כרגע הגישו - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה, מירב? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> - - 20 שמות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא צריך שמית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> טוב. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת. בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אל הואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – בעד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – בעד אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – בעד אלי כהן – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד יוליה מלינובסקי – בעד יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד בצלאל סמוטריץ' – בעד משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – בעד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – בעד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד מירי מרים רגב – בעד משה שמעון רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> המזכיר יקרא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת שלא נכחו בפעם הראשונה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר – אינו נוכח ואליד אל הואשלה – נגד קארין אלהרר – אינה נוכחת אופיר אקוניס – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח אורנה ברביבאי – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח אלי כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יעקב מרגי – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סעדה – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת גלעד קריב – בעד יואל רזבוזוב – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח נאור שירי – אינו נוכח << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. האם יש מישהו באולם שרוצה להצביע וטרם קראו בשמו או שלא נכח בהצבעה? אין. אם כך, תמה ההצבעה. נא לספור. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 89 בעד, שמונה נגד. אני קובע שהצעת חוק ביטול אזרחות או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה טרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור חזרה לוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << נושא >> הודעת הממשלה על שינוי שם משרד << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, נעבור לסעיף הבא. רבותיי חברי הכנסת, אני רוצה להזמין את השר המקשר, השר יואב קיש, למסור הודעות מטעם הממשלה על החלת דין רציפות ועל הצעות – לשנות את שם משרד ירושלים ומורשת כך שייקרא מעתה "משרד המורשת" ולשנות את תוארו של "שר ירושלים ומורשת" ל"שר המורשת". בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> ואחרי זה אישאר לסעיף הבא בסדר-היום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מוסר רק הודעות? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> ופותח דיון על הסעיף הבא. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הודעה על שינוי שם משרד ירושלים ומורשת ל"משרד המורשת" ושינוי תוארו של "שר ירושלים ומורשת" ל"שר המורשת". אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה לשנות את שם משרד ירושלים ומורשת כך שייקרא מעתה משרד המורשת, ולשנות את תוארו של שר ירושלים ומורשת לשר המורשת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לא הבנו. << נושא >> הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק << נושא >> << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> החלת דין רציפות – בהתאם - - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תחזור, לא הבנו. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מה? אז למתקשים, להיכנס לערוץ הכנסת ולבדוק עוד פעם. בהתאם לסעיף 1 לחוק רציפות הדיון בהצעות חוק, החליטה הממשלה להודיע במליאת הכנסת על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות החוק הבאות: הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון 99), התשפ"ב–2022, מ/1517 מ-23 בפברואר 2022; הצעת חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ב–2022, מ/1581 מ-19 בספטמבר 2022; הצעת חוק התחרות הכלכלית (איסור פגיעה ביבוא מקביל או ביבוא אישי) (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, מ/1550 מיום 1 ביוני 2022. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> יפה. יפה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> את שמחה? תצביעו בעד? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אני אצביע בעד. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אוקיי. אלו ההודעות, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה על הודעות הממשלה של השר קיש. << נושא >> החלטת הממשלה בדבר הקמת משרד העבודה, מינוי שר העבודה, שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה והעברת סמכויות << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יישאר השר ויציג בבקשה את ההצעה הבאה. הסעיף הבא על סדר-היום – החלטת הממשלה בדבר הקמת משרד העבודה, מינוי שר העבודה, שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה והעברת סמכויות. בבקשה, השר יואב קיש. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק יסוד: הממשלה, להקים משרד חדש שייקרא משרד העבודה. כמו כן החליטה הממשלה, בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, למנות את השר יואב בן צור לשר העבודה בנוסף על תפקידו כממלא מקום שר הבריאות. השר יחדל לכהן כשר נוסף במשרד הרווחה והביטחון החברתי. בהתאם לסעיפים האמורים לחוק, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטות אלו. אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה על העברת שטחי הפעולה כדלקמן: א. להעביר ממשרד הכלכלה והתעשייה למשרד העבודה את שטח הפעולה זרוע עבודה, כהגדרתה בסעיף 1.א. להחלטת הממשלה מס' 133 מיום 19 ביולי 2021, למעט תחום הפעולה של הכשרת מבוגרים ומעסיקים באגף להכשרה מקצועית, ולמעט נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה כאמור בהחלטת ממשלה מס' 682 מיום 22 בנובמבר 2021; ב. להעביר ממשרד הרווחה והביטחון החברתי למשרד העבודה את שטח הפעולה אגף תעסוקה לרווחה ותוכנית "אשת חיל". עכשיו, כבוד היושב-ראש, לאור העברת הסמכויות הנרחבת הזו יש רשימה ארוכה של חוקים – ליתר דיוק, אני אגיד כמה, 89 חוקים – שאני הולך להקריא אותם עכשיו. למעשה הם מרכזים לפי סעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה – הם היו סמכויות שהיו נתונות לשר הכלכלה והתעשייה, לשר העבודה, לפי החוקים הבאים – אני אומר עוד פעם, אלו סמכויות שנלקחו משר הכלכלה והתעשייה: 1. חוק אזורים חופשיים לייצור בישראל; 2. חוק איסור אלימות בספורט; 3. סעיף 5 לחוק איסור הפליית אנשים עם עיוורון; 4. חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד; 5. חוק ארגון הפיקוח על העבודה, למעט פרק שלישי: המוסד לבטיחות ולגיהות, וכן סעיף 43 לחוק לעניין הביצוע והתקנת תקנות מכוח הפרק השלישי בלבד; 6. פקודת הבטיחות בעבודה; 7. סעיפים 7א, 8(ב), 63 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי; 8. סעיף 173 (א)(3) לחוק הביטוח הלאומי; 9. חוק בית הדין לעבודה; 10. חוק הגז (בטיחות ורישוי); 11. חוק גיל פרישה; 12. חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם; 13. חוק דמי מחלה; 14. חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג); 15. חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה); 16. חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד); 17. חוק דמי מחלה (היעדרות עקב הריון ולידה של בת זוג) – אני רק חוזר ואומר: מדובר בסמכויות של שר הכלכלה שנלקחות משם, לא כל הסמכויות שיש לשרים השונים בחוקים השונים. 18. סעיף 26(ג)(2) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) לעניין מעון יום; 19. חוק הגנה על עובדים בשעת חירום; 20. חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין). חברת הכנסת גוטליב, אני קורא פה חוק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כבוד השר, סליחה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני קורא פה חוק – אולי תעזרי לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> פשוט שמעתי מה קרה ליו"ר הלשכה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני פשוט קורא פה חוק, אמרתי שאולי תשימי לב. אנחנו מעבירים סמכויות של חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות במינהל התקין). השאלה אם זה קשור לעבירה של יו"ר הלשכה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יו"ר הלשכה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מינהל תקין, עבירות - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא ירצה למנות מישהי, וזו הדרך. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הבנתי, זו הדרך. טוב. 21. חוק הגנת השכר 1958; 22. חוק הודעה לעובד - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עכשיו ברור איך הוא הפך במפה הפוליטית להיות דובר השמאל. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> בדיוק. יש קייס. 22. חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה); 23. חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות; 24. חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים; 25. חוק ההתגוננות האזרחית; 26. סעיף 24 (א)(3) לחוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית – לעניין הסמכות שהועברה משר הכלכלה והתעשייה לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; 27. חוק הסכמים קיבוציים; 28. חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם; 29. חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים; 30. חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים; 31. חוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים; 32. חוק זכויות הסטודנט; 33. חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים; 34. חוק החברות; 35. פקודת החברות [נוסח חדש]; 36. חוק חופשה שנתית; 37. חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה); 38. חוק חינוך ממלכתי; 39. חוק חומרי נפץ; 40. חוק החומרים המסוכנים – למעט הסמכות שניתנה לשר התעשייה והמסחר בסעיף 13(2) בהתאם לנוסחו של החוק בעת חקיקתו; 41. חוק החניכות. אנחנו מתקדמים, זה עוד מעט ייגמר, לא לדאוג. אני, דרך אגב, רציתי לוותר על הרשימה ולהגיד לפי הרשימה המצורפת, אבל הייתה התעקשות של הייעוץ המשפטי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חשבתי שאתה משתתף בפיליבסטר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, זהו, לצערי, אני משתתף שלא ברצוני בפיליבסטר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא ברצונך. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> 42. חוק החשמל; 43. סעיף 33 לחוק יישום הסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו; 44. חוק יישום חוזה השלום בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית; 45. חוק יישוב סכסוכי עבודה; 46. סעיף 24 לחוק כלי הירייה; 47. חוק הכניסה לישראל; 48. חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה; 49. חוק לימוד חובה; 50. חוק המהנדסים והאדריכלים; 51. פקודת מחלקת העבודה; 52. חוק מידע גנטי; 53. חוק למניעת הטרדה מינית; 54. חוק מס מקביל; 55. חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי; 56. חוק הספנות (ימאים); 57. חוק עבודת הנוער; 58. חוק עבודת נשים; 59. חוק עובדים זרים; 60. סעיף 1 יב לחוק העונשין; 61. סעיף 2ב1(ב)(2) לחוק עסקאות גופים ציבוריים; 62. חוק פיצויי פיטורים; 63. פקודת פשיטת רגל (נוסח חדש); 64. סעיף 10(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]; 65. חוק הפיקוח על מעונות, בכל הנוגע למשפחתונים; 66. חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, בכל הנוגע למשפחתונים; 67. חוק הפסיכולוגים; 68. חוק פקודת הרוקחים [נוסח חדש]; 69. חוק רישוי בעלי מלאכה; 70. סעיפים 20(3), 117(א)(2), 136(א)(3), 143(ג)(1), 145(א)(2) ו-149(3) לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב – לעניין הסמכויות שהועברו משר הכלכלה והתעשייה לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; 71. חוק רישוי עסקים; 72. חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות; 73. חוק רכישת מפעלים בידי עובדיהם (מקרים מיוחדים) – למעט סמכויות שניתנו לשר התעשייה והמסחר בהתאם לנוסחו של החוק בעת חקיקתו; 74. סעיף 16(א)(ח) לחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות; 75. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה – למעט סעיפים 18א, 18ג, 18ז, 18ט, 18י ו-26(ג); ולמעט סעיף 26(א) בכל הנוגע לסעיפים 18א עד לסעיף 18טו; דרך אגב, אני בכוונה מקריא את המספר כדי שאם יש שאלה אחרי זה אפשר יהיה ללכת לנוסח הכתוב ולוודא שלא הייתה טעות, וכמובן אני מקווה שאני לא טועה. 76. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – למעט סעיף 26יח(א) לחוק האמור כנוסחו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 23); 77. חוק שירות ביטחון [נוסח משולב]; 78. חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב]; 79. חוק שירות המדינה (מינויים); 80. חוק שירות עבודה בשעת חירום; 81. חוק שירות התעסוקה – למעט פרקים ראשון, שני וחמישי, וכן למעט סעיפים 77, 81, עד 83 עד 86, סעיף 90 לעניין סעיפים 36(ב) ו-36(ד), סעיף 89(א) לכל עניין הנוגע לפעילות שירות התעסוקה, 91 ו-92; 82. חוק שירותי תיירות; 83. חוק שכר מינימום; 84. חוק שכר שווה לעובדת ולעובד; 85. חוק שעות עבודה ומנוחה – למעט סעיפים 9ד1(ג) ו-12, וכן סעיפים 9(ב), 14(א), 33 ו-34 בכל הנוגע להפעלת הסמכות לפי סעיף 12. זה ייבחן לאחר שנה מיום אישורה של החלטה זו בכנסת, והמלצה מטעם השר תימסר לעיון הממשלה; 86. פקודת תאונות ומחלות משלח היד (הודעה); 87. חוק תוכנית החירום הכלכלית ל-2002 ו- 2003; 88. סעיפים 158כ ו-265(12) לחוק התכנון והבנייה; 89. סעיף 33(ב)(1) לחוק לצמצום השימוש במזומן. תבין כמה זמן לקח לעשות את העבודה הזו בממשלה, אם רק להקריא את זה תראה מה לוקח. כמו כן החליטה הממשלה להעביר את הסמכויות שנתונות לשר הרווחה והביטחון החברתי לשר העבודה לפי החוקים הבאים – זה ממשרד הרווחה: 1. חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח–1968; 2. חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980; 3. סעיפים 3א, 4, 4א, 5, 5א, 14, 15, 16, 17, 18, 19, 40ב, 49(א)(2) לעניין מינוי חברים מקרב עובדי המוסד לביטוח לאומי, 55, 56, 57, 58, 60(ד) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994; 4. חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972; 5. חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה), התשנ"ה–1995; 6. חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ"ה–1995; 7. חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970; 8. חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב–1992; 9. חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז–2007; 10. סעיף 13 לחוק נפגעי גזזת, התשנ"ד–1994; 11. סעיפים 7 ו-7א לחוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ"ג–1992; 12. סעיף 2(ב)(3) לחוק נפגעי תאונות דרכים (סיוע לבני משפחה), התשס"ב–2002; 13. סעיפים 26, 22, 21 ו-20 לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה–1994; 14. סעיפים 3 ו-4 לחוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ"ו–1996; 15. סעיף 140א לפקודת מס הכנסה; 16. סעיף 19(ב) לחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), התשס"ח–2007; 17. סעיף 108א לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975; 18. חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט–2019, בקשר לסמכות השר לפי פרט 4(4) בתוספת הראשונה. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטות אלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לפני שנתחיל בדיון אני רוצה להגיד שנמצאים איתנו כאן ביציע הרצל ומירב חג'אג', ההורים של סגן שיר חג'אג', השם ייקום דמה. היא נרצחה בגיל 23 בעת שירותה הצבאי בפיגוע בארמון הנציב ב-8 בינואר 2017 למניינם. שיר הייתה חיילת מופת ביחידת עילית של העילית – אני מכיר את זה באופן אישי. תודה רבה לכם על שכיבדתם אותנו בנוכחותכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תודה לכם, בשם עם ישראל. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> ליבנו אתכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דוברת ראשונה – חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. רשימת הדוברים סגורה. תודה רבה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, משפחת חג'אג' היקרה, כבוד היושב-ראש, ברשותך, אני רוצה להביע את תנחומיי למשפחות הנרצחים שאיבדו את היקר מכול, ומתפללת לרפואה שלמה לפצועים. לדאבוננו, החיים ממשיכים ויש דברים מעבר. ראשית, אני מברכת על הצעת החוק שעברה, וזו בהחלט התשובה וחלק מהתשובות שצריכות להיות לטרור ולטרוריסטים. עם זאת, אדוני, ברשותך, אני אקריא כמה משפטים, אני מניחה שחלקכם גם יכירו אותם: "נשים פחות אינטליגנטיות" – טלוש, תקשיבי - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, אני מקשיבה לכל מילה. פשוט - - - רציתי להגיד לשר הביטחון, אחרי שאני רואה אותו, כמה ביטחון הוא נוסך בנו, בעם ישראל. באתי לומר לו את זה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבוד השר, אני מתנצלת. לא ראיתי, כבוד השר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באמת. כל הכבוד. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> נשים פחות אינטליגנטיות מגברים מסיבות אבולוציוניות. אי-אפשר להעסיק נשים כמנהלות. חופשות לידה הן מכה, הכול נתקע בגללן. סטודנטיות שתופסות מקום של גבר באקדמיה הן בזבוז. ציטוטים אלה נאמרו בשנים האחרונות לא פחות ולא יותר על ידי פרופ' אבי שמחון, שמונה על ידי הממשלה ליושב-ראש המועצה הלאומית לכלכלה. כנסת נכבדה, זכויות נשים אינן נושא של ימין או שמאל. כחברת כנסת אני כאן לעבוד בשיתוף פעולה עם כל חבר או חברת כנסת הרוצים לפעול למען שוויון מגדרי. נשות ישראל מהוות מחצית מהאוכלוסייה, ועליהן להיות במוקדי הכוח וקבלת ההחלטות. אשאל שאלה שנשאלה הרבה פעמים, אבל בכל זאת יש צורך להמשיך ולשאול: איך יכול להיות שבשנת 2023 נשים מהוות בישראל קבוצת מיעוט במוקדי ההחלטות? בית המשפט העליון, שלאחרונה אנחנו עסוקים במעין רפורמה, יותר הפיכה, אף הוא לא פעם עמד על זכויותיהן של הקבוצות האלה. כרוב שהחברה מתייחסת אליו כמיעוט אנחנו עדיין סובלות מאפליה ומתת-ייצוג, שלא נדבר על הפגיעה בזכויות שלנו. אבקש בזמן שנותר לי - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא נשאר זמן. לא נותר. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, לא נשאר זמן, אז נמשיך בפעם הבאה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. פעם ראשונה שלנו ביחד, נראה לי גם לא אחרונה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, קודם כול, אנחנו עוד פעם עדים לפיצול של משרד – זרוע העבודה שעברה למשרד הכלכלה, וכעת במקום לחזור למשרד העבודה והרווחה או להישאר במשרד הכלכלה, מקבלת עצמאות שלטונית וכעת יש שר העבודה. מדהים. איפה ימצאו לו משרד, אני לא יודעת. שרת הכלכלה לשעבר, האם יש משרדים למשרד העבודה? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> הסמכויות זה עוד הרבה יותר גרוע מהמשרד. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני בטוחה שאת גם תדברי על הסמכויות. אני תוהה איפה ישב פיזית המשרד של שר העבודה אם אין בכלל משרד ואין צוות ואין לשכה. גם מה יעשו? תחשוב שהוא בא עכשיו עם הצוות שלו, עם עשרה אנשים - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אבל אין משרד. אני בכלל רציתי לדבר על משהו אחר, ואז זה היכה בי, שבמסגרת המשילות עוד פעם אנחנו מפרקים עוד משרד. זרוע העבודה, שהיא זרוע דרמטית למשילות במשק – כי הרי איך נצליח אם לא נדע לדאוג לעובדים? גם היא מפוצלת ממשרד העבודה. מה קרה? במשרד הרווחה נשארה רק הרווחה; במשרד העבודה נשארה זרוע העבודה אבל אין לה משרד. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מפוצלת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מפוצלת. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> חלק במשרד הכלכלה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יפה. ואז, מה נשאר בעצם לשר? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> טוב, עוד אחד. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> הרכב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הרכב. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> והעוזרים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> והעוזרים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> והשלט על הדלת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> והמשכורת. והמשכורת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד משרד, עוד פיצול, ועוד לא הגעתי לדבר על המשרד לירושלים ומורשת – אגב, משרד שרצו לבטל, ועכשיו, במקום לבטל – גם עליו אני אדבר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> יש גם רכב וגם עוזרים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם שם, אבל אין משרד. איפה ישבו כל האנשים האלה? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> יסתובבו. יסתובבו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לאן ילך השר המיועד יואב בן צור, שאגב, הוא איש מאוד מוכשר בעיניי? ואני שואלת את שאלת מיליון הדולר: יש שני תיקים, פנים ובריאות, שהם דרמטיים לאזרחי מדינת ישראל. לא, לא, להם אין שר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> ממלא מקום. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין שר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> ממלא מקום. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> ודווקא חברי הכנסת של ש"ס - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אתה אדם רציני. האם אתה לא מוטרד ששני המשרדים הגדולים במדינת ישראל מופקרים ללא שר, אבל משרד הכלכלה, העבודה, הרווחה, פוצל לשלושה שרים? ככה לא עושים משילות. זה לא סדר עדיפויות. מה שאנחנו רואים פה זה שוב פארסה מוחלטת, הזויה ומטורללת שבעצם מסכנת את מדינת ישראל. מילה אחרונה לפני שאני יורדת, למשפחת חג'אג'. דיברתי פה גם על החוק. אי-אפשר להתעלם – פשוט דיברתי עם הבת שלי, הייתי צריכה להגיד לה לילה טוב, אבל אי-אפשר להתעלם מהנוכחות שלכם ומהחשיבות שלכם בכך שלקחתם בעצם מסורת אמיתית, אפילו באמת לקחתם על עצמכם להיות כאן בכנסת, חלק מאיתנו, ולהוביל מהלכים שגם אני גאה בהם, שדיברתי עליהם גם בחוק הגירוש של משפחות המחבלים. תמשיכו כך. ראיתם מה היה כאן – 90 חברי כנסת הצביעו בעד בקריאה הראשונה, 100 ומשהו בקריאה הטרומית. צריך גם לתת לכם קרדיט על העשייה שלכם. זה במנותק ממה שדיברתי, אבל אי-אפשר להתעלם מהנוכחות שלכם בכנסת. תודה רבה, ואם אפשר למשול, בואו נעשה את זה בצורה מקצועית. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יפה. תודה רבה על הדיוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נכון. אי-אפשר להתעלם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ערב טוב. אדוני היושב-ראש, אתה ודאי יודע שאחד הדיונים החשובים בעולם ההלכה הוא סביב השאלה אם מצוות צריכות כוונה. ובסופו של דיון שנמשך דורות, אם אינני טועה, נפסק בשולחן ערוך שהמצוות צריכות כוונה גם לכתחילה וגם בדיעבד. ההלכה הזאת מלמדת אותנו שכשבאים לבחון מעשה צריך קודם כול לבחון את הכוונות שעומדות מאחורי המעשה. וכאשר מסתכלים על המעשה הזה של הקמת משרד עבודה, על פניו מדובר במעשה ראוי. כולנו יודעים שעולם העבודה עתיד לעבור שינויים גדולים בעשורים הקרובים; כולנו יודעים שלעולם העבודה, לשוק העבודה, יש השלכה ישירה ודרמטית גם על מצבו האישי של האדם, על מצבה של משפחתו וגם על מצב המשק כולו, על מצבנו הלאומי - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - ועל פניו היה ראוי שיהיה במדינת ישראל משרד ממשלתי שעוסק בשוק העבודה. אבל על פי העיקרון שמעשה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חשבתי משרד ממשלתי שמתעסק בנושא הכוונה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הכוונה גלויה, זאת בדיוק הנקודה; שעל פניו ראוי היה שיהיה משרד ממשלתי שעוסק בשוק העבודה - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אין משרד, אין. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - אבל כאשר מסתכלים על הכוונה שעומדת מאחורי המעשה מבינים שהדבר היחיד שהדריך את הממשלה הזאת הוא סידור עבודה לעוד שר, ולא שוק העבודה הישראלי. ומדוע אני אומר את זה? כי כאשר מסתכלים במאות הסעיפים בהסכמים הקואליציוניים, אם לא באלפי הסעיפים, רואים שהממשלה הנוכחית לא מביאה אף בשורה לשוק העבודה ולציבור העובד במדינת ישראל – לא לציבור השכירים ולא לציבור העצמאים. ממשלה שלא מתייחסת בהסכמים הקואליציוניים לסוגית שכר המינימום, לא לקיצור שבוע העבודה, לא להוספת ימי חופשה כדי שנהיה בממוצע של מדינות OECD; ממשלה שאפילו לא מודיעה על כך שהיא תאריך את מתן נקודת הזיכוי העודפת במס להורים עובדים. ואם לא די בזה שהממשלה הזו אין לה שום בשורה לאדם העובד במדינת ישראל, זאת ממשלה שבהסכמים הקואליציוניים שלה היא מעניקה פרס לאלה שחושבים שלא צריך לקום בבוקר וללכת לפרנס את עצמך או את משפחתך; מדינה שמוסיפה עוד כספים ועוד תמריצים לאלה שבוחרים לשבת וללמוד תורה. זה דבר חשוב, אבל אדם, קודם כול, המסורת שלנו מלמדת אותנו, צריך לפרנס את עצמו ואת בני ביתו. הממשלה הזאת זאת ממשלה שעוינת את האדם העובד, זאת ממשלה שיוצאת כנגד קידום שוק העבודה הישראלי - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תם הזמן, חבר הכנסת קריב. אבקש לסיים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הינה, המשפט האחרון: לכן, על פי העיקרון הידוע שהמעשה נבחן על פי הכוונות, צריך לומר שהקמת משרד העבודה על ידי הממשלה הזאת היא עבודה בעיניים, דבר שמתאים לרוב מעשיה של הממשלה החדשה. ממשלת נתניהו השישית היא ממשלת העבודה בעיניים. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אורחים נכבדים שמכבדים אותנו היום בנוכחותם, מדובר פה במליאה הרבה על ביטחון ומרכיבי ביטחון; מדובר על עוצמה צבאית, יכולות הרתעה ועוד. שמעתי את ראש הממשלה הנוכחי אומר כשאנחנו היינו בממשלה שצריך להיות חזקים מול הטרור, וזה נכון מאוד. אבל אני רוצה להגיד לכם עוד משהו: מרכיב הביטחון האפקטיבי ביותר הוא הסדר: הסדר שלום או הסדר כלשהו. להבדיל ממנהיג הליכוד של היום וסגניו בן גביר וסמוטריץ' שחושבים שכוח הוא הפתרון, מנהיג אחר בליכוד, מנחם בגין שמו, הבין ששלום והסדרי ביטחון עדיפים אלף מונים על כוח צבאי חזק ככל שיהיה. אז נכון שאנחנו צריכים שיהיה לנו כוח צבאי החזק ביותר בעולם, ובוודאי החזק ביותר במזרח התיכון שיכול להיות, אבל הכוח הזה אפקטיבי ומשמעותי אם אתה מנצל אותו בשביל להגיע להסדרים. אילולא השלום עם מצרים היינו במצב שמדינה ערבית גדולה יכולה בכל רגע נתון לנסות לכבוש אותנו. רק בזכות גדולתו של מנחם בגין, זיכרונו לברכה, ופעולתו בניגוד לתפיסותיו המדיניות טרם היה ראש הממשלה, בכך שהבין את הפוטנציאל האדיר והלך להסדר עם המצרים. אותו דבר ביהודה ושומרון. אנחנו יכולים ואנחנו מחזיקים כוח צבאי מאוד אפקטיבי, עשרות גדודים נמצאים ביהודה ושומרון בשביל לשמור על הסדר. אבל רק הסדר מדיני, כזה ששומר על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל, הוא הפתרון שיכול להוריד את רמת האלימות ולשמור על ביטחוננו יותר מכול. יצחק רבין, זיכרונו לברכה, בזמנו הפך את מדינת האויב ירדן מאויבת לידידה. הסדר השלום עם ירדן, שהיא גם המדינה שחולקת איתנו את הגבול הארוך ביותר, מאפשר לנו לשמור על הגבול היום על ידי כוח יחסית קטן ולא הכמויות שהיינו צריכים להחזיק שם במידה שלא היה הסכם שלום. אני לא מאמין שמדינת ישראל הייתה מגיעה להישגים הכלכליים שלה אילו היינו נמצאים היום בעימות עם ירדן ומצרים, השכנות שלנו. אין מרכיב ביטחון שהוא יותר חזק מהסדר מדיני, בין אם זה שלום קר או שלום חם או שלום פושר – העיקר שיהיה הסדר שאפשר יהיה לפקח עליו ושישמור על ביטחוננו. לשם כך צריך ללכת גם עם הפלסטינים – צריך לשאוף להסדר כזה שמאפשר להם חיים חופשיים ומאפשר לנו שמירה על ביטחוננו. זה קשה? כן; זה אפשרי? כן. צריך בשביל זה רצון ומנהיגות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בבקשה. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי, הגעתי לתפקיד שרת הכלכלה לפני שנה וחצי, קצת יותר, וקיבלתי במסגרת הסמכויות שהועברו אליי גם את כל נושא תחום העבודה. זאת הייתה שנה וחצי מאוד מאומצת לנסות לרכז את כלל הסמכויות מתוך הבנה שהמטרה היא למקסם את היתרון האנושי במדינת ישראל. הייתי ראש כוח אדם, ובאתי וחיפשתי את התוכניות. שאלתי: איפה התוכניות של מדינת ישראל לעתיד הרחוק, לשנים הבאות בשוק העבודה? מה התוכניות? מה המשמעות של ההכשרה אל מול התוכניות האלה? איפה אנחנו לוקחים בחשבון את המעסיקים שיודעים בוודאי מה צריך המשק כדי למצות את הפוטנציאל האנושי? שאלתי שאלות ולא קיבלתי תשובות. לא שלא היו אנשים טובים. היו אנשים טובים, רק הארגון היה מפורק לרסיסים ולפני שנה וחצי התחלנו לבנות אותו. אני יכולה להגיד לכם שאם אני מסתכלת על מדדים אובייקטיביים: גם היבטים של אחוז אבטלה, גם היבטים של גידול בהיקף ההכשרות באופן משמעותי, מ-400 הכשרות ל-19,000 – תבינו מה אני אומרת לכם, מספרים מטורפים. נדהמתי לראות את הפירוק כשהתקבלה החלטת ממשלה השבוע. כי אני שואלת: הממשלה הזאת, לא מספיק חשוב לה למקסם את היתרון האנושי שלה? לא ברור שהכשרה החל מהחינוך, עבור להכשרה גם באקדמיה וגם הכשרה מקצועית הן תנאי להצלחה של מדינה משגשגת, למדינה צומחת? לחיבור בין כישורים ויכולות והתאמה של אדם – גבר, אישה – למקצוע? להתאמת החקיקה והמדיניות של שוק העבודה המתקדם למגמות הגלובליות? איך יכול להיות שכל העסק הזה מתפרק? אז הסתכלתי כדי לראות מה ההחלטה אומרת. אז זרוע העבודה עוברת למשרד העבודה, למעט אגף הכשרה מקצועית שיפוצל. הכשרה מקצועית למבוגרים תישאר בכלכלה, הכשרה מקצועית לנוער תעבור לעבודה – כאילו שני עולמות תוכן שונים. הסמכות לאישור עבודה בשבת נתונה לשר הכלכלה למרות שמינהל אכיפה שכיום אחראי לתחום עובר עם הזרוע למשרד העבודה; שירות התעסוקה ונציבות שוויון הזדמנויות בעבודה נשאר בכלכלה; מינהלת המעסיקים המשותפת למגזר העסקי וזרוע העבודה נשארת בכלכלה, ועוד כהנה וכהנה. אני אומרת לכם בצורה הכי ברורה: מה שנעשה פה בפירוק היכולת הזאת להבטיח מקסום היתרון האנושי זאת פגיעה אסטרטגית במשאב האנושי, בפיתוח שלו ובאחריות של הממשלה הזאת לזה שבשנים הקרובות, במקום להבטיח את היתרון האנושי באופן מיטבי אנחנו הולכים אחורה הרבה מאוד שנים. ולצערי, שוב, הפירוק הזה פוגע ביכולות הבסיסיות ביותר של המדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת עופר כסיף. בזמן שאתה צועד אל הבמה אני אגיד לכם שהצטרפה אלינו ברנדה למקוס, אימא של דליה, השם ייקום דמה, שנרצחה בפיגוע סמוך לאלון שבות. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, מאז הקמת הממשלה אנו עדים להתקפות בלתי פוסקות על מעט המרכיבים הדמוקרטיים הקיימים כאן, וזאת כחלק מההפיכה המשטרית והפיכתה של ישראל לדיקטטורה על מלא. כדי להפוך את הממשלה לרשות היחידה, כראוי לכל משטר אוטוריטרי, צריך לחסל את מעמד הפרלמנט, את היועצים המקצועיים, את בתי המשפט העצמאיים. שר התקשורת עוד לא חודש בתפקיד וכבר מתחיל לתכנן כיצד לפגוע גם ברשות הרביעית, שהיא התקשורת החופשית. השר הכריז שהוא מתכנן להביא לסגירת תאגיד השידור הציבורי – מה הוא שווה אם אי-אפשר לשלוט בו, נאמר – על ידי קיצוץ מאסיבי בתקציבו במסגרת חוק ההסדרים הקרוב. לא מעניין אותו שמאות עובדים מסורים ייפגעו ולא מעניין אותו שמיליוני צופים ייפגעו. ההחלטה, שעתידה גם לחבל במעמדה של ישראל בפורומים בין-לאומיים, כבר הובילה למחאה ציבורית רחבה של יוצרים ועיתונאים. חשבו על האבסורד: חוק ההסדרים, שנולד בחטא מלכתחילה, ישמש כחרב מונפת מעל ראשם של העיתונאים שאמורים לסקר את פעולות הממשלה. התאגיד הינו גוף השידור הציבורי. הוא אינו מחויב לאינטרסים כלכליים ופוליטיים של בעל שליטה מסחרי, ומשכך באה דרגת עצמאות גבוהה יחסית במפת התקשורת. גם כך בין מדינות ה-OECD השקעתה של ישראל בשידור הציבורי היא מהנמוכות, אך למרות ההשקעה הנמוכה מצד הממשלה התאגיד זכה לשבח על יצירה מקומית, איכותית ונגישה, והצליח להאיר פינות אפלות במציאות ולהעניק קול וביטוי לקבוצות מודרות. האיום בסגירתו יוביל לשוק תקשורת ריכוזי ומסחרי יותר, שבו אינטרסים ומניעים אישיים של רווח ושררה יזכו לבכורה על פני האינטרס הציבורי. בכך תיפגע התקשורת החופשית בכללותה. בנוסף לפגיעה במגוון התקשורתי ובעיתונות העצמאית שלה זכאי הציבור, סגירת התאגיד תוביל למשבר תעסוקתי חריף וגל פיטורים נרחב של עובדיו, אשר עלול לגרום להרעת תנאים רוחבית בשוק התקשורת ולפגיעה בחופש העיתונאי. אבל זו בדיוק התוכנית. השידור הציבורי בא לעולם, היסטורית, על מנת לחזק את המשטרים הדמוקרטיים הצעירים שנולדו לאחר מלחמת העולם הראשונה. נדמה שבדיוק מהסיבה שהוחלט להקים שידור ציבורי, כעת במדינות שבהן הממשל שואף לחסל כל שריד דמוקרטי, ובכלל זה ישראל, רוצים לסגור אותו. לקואליציה הזאת יש לי מסר אחד וברור - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - כולנו כאן ונמשיך להיות כאן. אין סטופ, אין כיבוי, אין אישור. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> נורא קר פה, אפשר להגביר את הטמפרטורה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קר באופוזיציה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> היינו שם, נחזור לשם, גלגל פוליטי הוא גלגל פוליטי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לגמרי. אבל קר באופוזיציה, נראה לי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, דם יהודי אינו הפקר. עברנו אירועים מאוד מאוד קשים בסוף השבוע, פיגוע קשה מאוד, לא היה כמותו מ-2011 – וראיתי כמה אירועים בימי חיי. זה אירוע בהחלט קשה, שבעה נרצחים בערב אחד, ערב שישי. אני יודע מה זה פיגוע בערב שישי בירושלים. איך קדושת השבת נמחקת, איך השבת בירושלים, עיר הבירה, כמעט שלא קיימת כשיש אירוע מן הסוג הזה. "דם יהודי אינו הפקר. עוד פיגוע ועוד פיגוע, והלב כבר לא יכול להכיל את כמות הצער והחורבן. אמרנו והזהרנו: ממשלה שתלויה בתנועה האסלאמית, סופה לפגוע קשות בביטחון המדינה. עד מתי נהפוך למרמס? עד מתי חוסר המשילות והתגובה תחגוג? בנט, זה גדול עליך". מי אמר למי? הצהרת בן גביר כשבנט היה ראש ממשלה. "פיגוע רודף פיגוע, לוויה רודפת לוויה. השר לביטחון פנים ושר הביטחון קושרים את ידי כוחותינו ומונעים מהם להגן על עצמם ועל אזרחי ישראל. ערוצי התעמולה מגויסים לממשלה מתרפסת שמפקירה את האזרחים. הממשלה מפחדת והציבור משלם". חברת הכנסת מירי רגב. "אזרחים שלנו מפחדים ללכת ברחובות ירושלים בירתנו. משפחות עם ילדים קטנים עוברים לינץ' בעיר הבירה שלנו. אלה מראות שאנו לא יכולים להרשות לעצמנו. יש לכל זה סיבה פשוטה: כשנכנעים לטרור מקבלים טרור. כשהטרור פוגש חולשה והתרפסות הוא רק מתגבר". מסכים עם כל מילה. הכותב – חבר הכנסת, ראש הממשלה דהיום - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תם הזמן, חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיים. יש לי עוד שבע שניות, וזה לא בסדר. אתה רואה? יש לי עוד ארבע שניות, וזה לא בסדר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, נגמר הזמן לפי השעון אצלי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, השעון שלך - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לחצתי בלי כוונה. סומך עליך, קדימה, יש לך עוד – כמה אתה רוצה? עשר שניות? קח עשר. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל כחבר כנסת, נהוג לחכות עד השנייה האחרונה ואפילו להגיד "נא משפט מסכם". << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, חיכיתי, נגמר הזמן. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל כשיש לי עוד שמונה שניות אתה לא יכול לעשות את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אגב, השעון הסתיים, כנראה שלחצתי בטעות על כפתור. נגמר הזמן וזהו. יכולת לקבל עוד עשר שניות אם אתה רוצה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מודה ועוזב ירוחם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ירוחם. חבר הכנסת ואליד אל הואשלה. חבר הכנסת אליעזר שטרן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אלעזר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אלעזר, סליחה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ההבדל בין אליעזר לאלעזר – מהגננת אני מתקן. שואלים אותי: למה אתה מתקן? אני אומר להם: זה ההבדל בין כוהן גדול לעבד. אתה יודע מה היה אלעזר? כוהן גדול. ואליעזר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עבד. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. נכון, של אברהם. עמיתיי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר על צניעות. אני שמעתי שבכניסה לכותל יקימו משמרות צניעות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אוי נו, די, בחייך. די, די. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שמעתי - - - << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> חצי שנה מאסר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בטח, אני יודעת, משמרות צניעות. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, תקשיבי, יהיה מעניין. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> הולכים לעמוד ולמדוד לך את אורך השרוול. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה מעניין? כמו החצאיות הקצרות שלי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> נמדוד לך את אורך השרוול, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את הבטחת שתצלמי אותי ותחזירי לי מינוי. עכשיו אני מבינה למה לא מינו אותי לשום דבר. תראי מה זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי, תגידי, את חלק מהפיליבסטר פה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, רציתי לשאול איך – עכשיו ברור לי למה לא מינו אותי לכלום - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בואי נעשה ככה, אני קורא אותך פעם ראשונה, פעם שנייה, ובפעם השלישית נצא לשתות קפה ביחד. קדימה, בוא נמשיך. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, טלי, תקשיבי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה, ובלבד שלא נצלם זה את זו. כן, בבקשה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני מקווה שתיהני מהדברים, מהתוכן. אני חושב שכשאנחנו רוצים לשים משמרות על נשים שנבדוק להן את אורך החצאית בכניסה לכותל זה בסדר. כשאנחנו רוצים באתרי רשות הטבע והגנים לשים משמרות, או לתת – זה בסדר. השאלה שלי היא, כמובן, למה תמיד הנשים סובלות. אני חושב שאת מי שצריך לחנך לאיפוק זה את הגברים - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> דבר עם יו"ר לשכת עורכי הדין. באמת, זה חשוב שהוא ידע מה זה איפוק. זה חשוב. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ולא לשים מגבלות על נשים. ואחרי שאמרתי את זה, כשאתה מנסה להקנות לבני אדם, ובצדק, עניינים של איפוק, כשאתה לא רוצה לחשוף אותו לדברים שיכולים ליצור אי-איפוק – השאלה שלי היא מה חושב ישראלי צעיר שאנשים דתיים - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תחשוב - - - יו"ר לשכת עורכי הדין, הוא - - - << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיבי לי רגע משהו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא התאפק. הוא לא התאפק, שטרן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> היום הגשתם הצעת חוק שאומרת שלשקר ולגנוב זה רק עניין אם ראש הממשלה יחליט שזה בסדר או לא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> להבטיח מינוי תמורת עירום? זה רק ליו"ר לשכת עורכי הדין. עכשיו ברור לי למה לא קיבלתי מינוי. אדוני היו"ר, באמת, לא ידעתי שצריך לצלם אותי. טוב, טוב. הינה, זהו, סיימתי. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, תשאירי את טלי. אלה דברים חשובים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה אתגר גדול ליושב-ראש חדש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - הראש שלי עובד שעות נוספות. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי, תני לו 40 שניות לסיים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, כמו בצבא – היושב-ראש אומר שאת כאילו – טלי, את שומעת? – סימולטור אימון שלו. הוא צריך להתאמן איך להיות יושב-ראש מול רעשים. אין פה אף אחד, רק את. אז את עושה לו מקרים ותגובות. אדוני היושב-ראש, אני אגיד משהו. טלי, את תישארי במתח. אני לא רוצה לקחת את הזמן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני עכשיו כולי במתח. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אדבר בפעם הבאה על את מי צריך לחנך ואיך מחנכים. האם אתה צריך ללכת לזה שאתה רוצה שהוא יגביל את עצמו, או אתה בונה דברים שמחנכים אותך לדברים - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אוציא שאילתה ליו"ר הלשכה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, לא. לדברים שיוצרים אצלך בצע כסף ועוד דברים. תהיי במתח עד הפעם הבאה. בפעם הבאה שאני אדבר, אני אגיד לך מה עושים שרי הממשלה בחינוך יהודי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ובעיקר היו"רים של לשכת עורכי הדין. זה מאוד מעניין. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ערב טוב, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני אדבר על אלימות. האלימות הפכה לנגע ממאיר בחברה הישראלית. אני פועלת למיגורה במערכת הבריאות. האלימות צצה ומכה בכולנו באופן אלים והרסני, בתהליך זוחל שהפך למואץ. אם לא נפעל לבלימת התהליך ההרסני הזה, אנחנו עלולים למצוא עצמנו נפגעים ישירות בכל רגע נתון. אלימות מתרחשת במרחב הציבורי, בכבישים, ברשתות חברתיות, בבתי הספר, בתוך המשפחה, ולצערי הרב, גם בשיח האלים שמתקיים בפוליטיקה וכאן במשכן הכנסת. לקחתי על עצמי לפעול למיגור האלימות במערכת הבריאות. התופעה של אלימות כלפי עובדי מערך הבריאות, כולל צוותים רפואיים ומנהלים, היא הפכה למכת מדינה. עובדי מערך הבריאות חשופים לאזרחים המתפרצים כלפיהם בצרחות, קללות, אגרופים, ואף אמצעי מסוכנים הפוגעים בגופם, ממש פוצעים, ומאיימים על חייהם. זו תופעה בלתי נסבלת ובלתי נתפסת, ומקורה באובדן כבוד לסמכות, החל ממערכת החינוך, הן מצד התלמידים והן מצד ההורים; חוסר כבוד לסמכות מקצועית, ניהולית, תחושה של הכול מגיע לי ועכשיו. זה ממשיך ליחס בין הורים לילדים, וחוסר כבוד במרחב הציבורי כלפי אנשים מבוגרים או בעלי תפקידים. לכולם מגיע כבוד ויחס מכובד, באשר אדם הוא אדם, ללא הבדל דת, מוצא, עיסוק ומגדר. בכנסת הזאת אני אמשיך לקדם את החקיקה אשר תגן על הצוותים הרפואיים וכל עובדי מערך הבריאות, כולל טכנאים רפואיים, דימותנים, רוקחים, וגם וטרינרים שנותנים שירות לציבור. חשוב ביותר להחמיר ענישה ולהגן על העובדים במערכת הבריאות מפני אלימות. במקביל, חשוב בעיניי לפעול בצעדי מנע אשר יבלמו מראש אופציית אלימות כלפי צוותים רפואיים. אני תקווה שנוכל להכניס את נושא הכבוד לסמכות לתוך מערכת החינוך, ולהטמיע את התודעה של כבוד לזולת כערך חברתי מוביל. וחשוב שאנחנו, נבחרי הציבור, נהווה דוגמה לכך. התחייבתי שאפעל למען מערכת הבריאות, למען צמצום הפערים ומיגור האלימות, וקוראת לכם, נבחרי הציבור היקרים – אנחנו חייבים להבריא את עצמנו. תודעת הכבוד לזולת היא תרופה שאנחנו חייבים לעצמנו כדי להחלים מהיותנו חברה אלימה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אנחנו מציינים בדיוק חודש ימים להקמת ממשלת הימין על מלא-מלא, ממשלה שאיש בחמאס או בפת"ח לא מפחד ממנה ולא רואה אותה ממטר. ממשלה שמתהדרת בלא פחות משלושה שרי ביטחון, כולם ימין-ימין שיודעים איך לכסח אם הם רק היו בשלטון. זאת שבראשה עומד, בתואר בלבד, "מר ביטחון", אבל בפועל עומד בראשה המר לביטחון לאומי. הממשלה הימנית בתולדות ישראל, הממשלה הימנית בתולדות הימין, ועדיין נראה שהבוגדים והמתייוונים ממשיכים לשלוט בה מרחוק ולמנוע ממנה לקיים את ההבטחות שלה. רק אתמול קראתי שגורמי הביטחון מצהירים על עלייה דרסטית בטרור: 32 פיגועים, שבעה נרצחים, שלושה פצועים קשה ועוד שניים בינוני, ירי רקטות לדרום מעזה. והשמאלנים עדיין לא נותנים לבן גביר, סמוטריץ' וביבי לשלוט. בן גביר כבר חודש השר לביטחון לאומי, גלנט חודש בביטחון, סמוטריץ כבר חודש ברבע ביטחון, ביבי כבר חודש לא מדבר על הדרום כי הוא פשוט חזר לשלם פרוטקשן. והביטחון, מה אני אגיד לכם, ישראלים מרגישים בטוחים היום בערך כמו שממשלת נתניהו לא הורסת מאחזים ביו"ש. לא רק שאין ביטחון, הטרור מבין שמולו עומדים חבורת היסטריים חסרי ניסיון, שחוץ מלברוח מאחריות ולברבר ימין, ולהבטיח ביטחון ויד חזקה בטיקטוק, בפועל הם פשוט חלשים וחסרי כל יכולת. ואת התוצאות המדממות של הממשלה הזאת כולנו סופגים. וזה עוד לפני ההפכה המשטרית והפגיעה בזכויות הפרט שלנו. תגידו, מה ביבי היה אומר על החודש האחרון? לא ביבי הזה, ביבי של האופוזיציה. ובן גביר? וואה, וואה, רק שייתנו לו לשלוט על המשטרה, שייתנו לו נשק. הם כבר יחזירו את המשילות. ממשלה של רוח וצלצולים שבראשה עומד אדם חלש שחושב רק על הבריחה מאימת הדין וגורר את כולנו לתקופה המסוכנת ביותר בתולדות מדינת ישראל. אין לכם יותר תירוצים, אין לכם את מי להאשים, הכול עליכם, ממשלת אבו עלי. אתם גם הורסים את העם מבפנים וגם נכנעים לטרור מבחוץ. אף מכונת רעל לא תוכל לתרץ את זה. אנשים מתים. אנשים נרצחים כי אתם חלשים, כי אתם היסטריים ולא רציניים. ממשלת רפיסות, ממשלה חלשה. הדבר הטוב ביותר שאתם יכולים לעשות למען ביטחון מדינת ישראל זה פשוט להתפטר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. תתפטרו, זה יהיה הרבה יותר קצר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> בחיל האוויר אומרים שגם להקדים זה לא לעמוד בזמנים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, לעצור את הזמן, שתיקח אוויר? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, כן. באתי בריצה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> האופוזיציה לא עשתה לך טוב, נראה לי. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יפה. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, יש פה גם שר – איפה השר שלנו? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש, יש שר. יש שר. מנהל את הביטחון שם. בסדר, תהיה רגוע. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יש פה שני שרים אפילו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה יכול להיות רגוע, שר הביטחון שומר עלינו. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> קראתי בשבת מאמר מאוד יפה, ואני הולך לקרוא לכם אותו בהמשכים במעלה הערב. המאמר נקרא "ישראל בעשור השמיני – עוצמות, משברים ומלחמות". כתב אותו ד"ר מאיר בן שחר ממכללת שאנן והאוניברסיטה הפתוחה: בשבוע האחרון עברו דרכי עצומות מעצומות שונות שכולן מביעות בשם התורה זעזוע, שאט נפש וחרדה מהממשלה שקמה זה עתה. הן הגיעו אליי מפני שאני מועמד טבעי לחתימה, למחאה ולזעקה – "אני" זה הוא, כן? – אני מתפלל ב"שירה חדשה", חבר בקבוצת הגבאים של המניינים המשותפים, בנותיי משרתות בצבא, ולאורך השנים האחרונות הייתי בגוש הנכון – כך הוא כותב. לא חתמתי, גם אינני מתכוון לחתום. גם לא הלכתי להפגנה במוצאי שבת. מערכת הבחירות הסתיימה, וכעת הזמן לחשב מסלול מחדש תוך התבוננות מפוכחת במציאות. באופן פרדוקסלי משהו, מפיצי העצומות וחותמיהן מביעים למעשה את אמונם המלא בדמוקרטיה הישראלית. הם אינם חוששים להשמיע את קולם, הם אינם מפחדים להזדהות, והחשוב מכול – הם מאמינים שאמירות ציבוריות ברורות עשויות להביא לשינוי בדעת הקהל. שינוי זה יביא עימו גם שינוי שלטוני בהתאם לכללי המשחק הדמוקרטי. לשון אחר: בעודם זועקים על קץ הדמוקרטיה, הם מאמינים שהשלטון הנוכחי מקבל גם הוא את כללי המשחק הדמוקרטיים. הלוואי שהייתי יכול לקחת חלק באופטימיות שמניעה את החותמות והחותמים. בשונה מהם, אני סבור שמדינת ישראל והחברה הישראלית נמצאת בנקודת הזמן המכריעה בחייה. כשם שלאדם ישנם גילאי משבר וגורמי סיכון, כך גם למדינות. לפני למעלה מ-20 שנה, כאשר מדינת ישראל חגגה יובל, אמר הרב יואל בן נון שהאתגר הגדול הוא להחזיק את הריבונות ביחד. הרבה לפני שנת ה-70 למדינה הזכיר לנו ר' יואל שהממלכה המאוחדת החזיקה מעמד 77 שנים והממלכה החשמונאית קצת יותר מ-70 שנים. מדינת ישראל אמורה לחגוג השנה 75. מאז ימי הר עציון אני לומד ומלמד היסטוריה – הוא, לא אני – וככל שהשנים הלכו ונקפו שאלתי את עצמי מה פשר העשור השמיני. נתחיל את הפסקה הבאה או לא? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תכף מסתיים הזמן. תסיים. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> טוב. העשור השמיני והדור השלישי – התבוננות בהיסטוריה מלמדת שמשבר העשור השמיני אינו עניין יהודי דווקא. את ההמשך נמשיך בפעם הבאה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> המחליף שלי כבר פה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא רציתי להפריע לך, אבל מה זאת אומרת "אני זה הוא"? זו בעיה קצת, לא? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מקריא פה מישהו – אני מקריא מאמר שכתב ד"ר מאיר בן שחר, אז כל פעם שאני אומר "אני" זה הוא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, בסדר גמור. חשבתי להפנות אותך לרופא הכנסת. בסדר אבל. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – הינו נוכח. עברו לך עשר שניות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בעידן של החיים הפשוטים: הכול פשוט; לכל שאלה יש תשובה מהירה; לכל בעיה יש פתרון מהיר. אבל מה לעשות שהחיים מורכבים, וגם התשובות הן מורכבות יותר ממה שקורה בכותרת בעיתון, בסינק ברדיו או בלייב בפייסבוק. אני אדבר על כמה דברים קצת יותר מסובכים, ברשותכם, בזמן שקיים ונשאר. מדובר על הרפורמה המשפטית, המהפכה המשפטית, ההפיכה המשטרתית, ואני רוצה לדבר על משהו שפחות נוגעים בו, פחות עוסקים בו, פחות מדברים בו – המשמעות של בית משפט ומערכת אכיפה חזקה כחלק מתפיסת הביטחון. ואני פונה לכל מי ששומע, מי שמאזין, מי שמקשיב, היכן היינו נמצאים ללא בית משפט עליון שנותן פסיקה שמאפשרת לחיילי צה"ל, לחוקי שירות הביטחון הכללי, למשטרת ישראל, לפעול בזירות מורכבות. זו כבר לא זירה שבין מדינות. כשמדובר על פעילות של טרור ופעילות כזו, מתערבבים עניינים של חוקים שונים שבוחנים את כולנו גם בפריזמה בין-לאומית, ולא הכול נמצא בבייס המפלגתי של מפלגה כזאת או מפלגה אחרת. ומי שנמצא שם תמיד ונותן סעד ונותן הגנה הוא בית המשפט העליון. והוא נותן את זה לחיילי צה"ל והוא נותן את זה לחוקרי שירות הביטחון הכללי. ואני אומר, באותו דיון שאנחנו נמצאים, שבו כל אחד – או חלק מאיתנו – יש לו טענות, תלונות וטרוניות על בית המשפט העליון, להכניס עוד משהו אחד למשוואה: האם באמת בית משפט ששופטיו ממונים על ידי פוליטיקאים יזכה לאותה הכרה והערכה בידי גורמי חוץ? כן, גורמי חוץ. אנחנו לא עם לבדד ישכון. אנחנו אוהבים להגיד את זה על עצמנו, אנחנו ממש לא כאלה. ואחרי שאמרתי את הדברים האלה, תיכנסו ותראו את פסיקת בית המשפט העליון לגבי כל אלה שרוצים לעשות יותר, לא בדעתי, ביהודה ושומרון. יראו מי נתן שם פתרונות לכל מי שנמצא שם. ותקראו את פסקי בית המשפט העליון, ואל תקראו את מה שכתוב בעיתון או מה שאומר שר כזה או שר אחר בלהט הדברים או בלהט הבחירות. תיכנסו קצת לעומק, תעמיקו קצת בהקשר הזה. בסוף אין פתרונות פשוטים לבעיות מורכבות; יש אנשים שטחיים שנותנים פתרונות פשוטים, בלתי מידתיים, שכולנו נשלם מחיר גבוה בשביל טיפשות, בשביל חוסר שכל ובשביל יצר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול בבוקר היינו בכפר הלא-מוכר ביר אל-חמאם. דמיינו לכם את המראה שהיה בבוקר, שכוחות גדולים של משטרה באים להגן על כוחות ההרס של מינהל מקרקעי ישראל והקרן הקיימת כדי להשמיד את היבולים ואת השדות של תושבי ואנשי ביר אל-חמאם. התמונה שהייתה בפנינו היא תמונה מאוד מדאיגה: משטרה שמגיעה בכוחות שהיו, בכל מיני סוגים, טרקטורים, סוסים, כלבים, מה לא הביאו לשם, וכל הפעולה כדי להשמיד שדות ויבולים של בדואים בביר אל-חמאם. המציאות הזו, שבאים עם כוחות משטרה מתוך התפיסה שמה שלא הולך בכוח ילך ביותר כוח, היא התפיסה מאוד מסוכנת. מי שראה את התמונות אתמול יכול לראות את האפליה ואת הגזענות. לא יכול להיות מצב שמדינה באה להשמיד שדות של בדואים, ובמקום השדות האלה הם באים לנטוע עצים. האם אין לתושבים הבדואים בנגב, תושבי הנגב שחיו על הקרקע לפני קום המדינה והם עיבדו את הקרקעות האלה לפני קום המדינה – יש צילומים שמעידים על כך, יש להם את כל הזכות לעבד את הקרקע הזו; הזכות לעבד את הקרקע בנגב היא זכות מוקנית לבדואים. לכן אני חושב שהמאבק בנגב צריך להיות מאבק לכל תושבי הנגב, גם לערבים וגם ליהודים. כי מי שימשיך להתעלם מהמצוקה של הבדואים – המצוקה של הבדואים צריכה להיות המצוקה של הנגב, של ערבים ויהודים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תם הזמן, אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ברשותך, רק שני משפטים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> משפט אחד. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> המאבק הזה בנגב על הזכויות והשוויון של האוכלוסייה הערבית הבדואית צריך להיות מאבק של כל תושבי הנגב, ערבים ויהודים, כי רק במאבק משותף - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, יש חוק. אני אבקש לסיים את הדברים. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כי רק במאבק - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש זמנים. אתה רוצה דקה? כמה אני אתן לך? עשר שניות קיבלת. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ברשותך, רק במאבק משותף אפשר לחשוב על עתיד טוב יותר. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, חבר הכנסת עטאונה, אני 60 שנה מחיי גרתי בנגב. לא כל הנגב מורשה לגדל ולזרוע. אתה יודע, אף אחד מאיתנו לא יכול להתעורר בבוקר, לקחת טרקטור ולהחליט שהשדה שליד הבית שלו זה שדה בר והוא יכול לחרוש אותו. אז אני מקבל את מה שאתה אומר, בתנאי שאתה מכוון בדיוק למקומות שבהם אפשר. המקומות שבהם אסור – אסור. אסור לי ואסור לך. אין בנגב שתי מערכות חוק. עכשיו אני רוצה לומר משהו, ברשותך, אדוני היושב-ראש. לי יש הרגשה שחלק מהשרים שכחו - - - << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, עטאונה, אני בשמחה אדבר איתך אחרי זה. יש שרים שמונו ועדיין נמצאים באיזה קמפיין, אז אני רואה שמטיחים האשמות בכולם ומגיעים לאזורי פיגועים עם איזו תחושה שעדיין הם נמצאים במערכת בחירות. חבריא, הבחירות נגמרו, מעכשיו זה במשמרת שלכם וזה באחריות שלהם. אני רוצה, אדוני, להזכיר משהו. ניתקו את הביטוח הלאומי משר הרווחה. אמרתי הרבה מאוד דברים טובים על השר שהחליף אותי, על מרגי. הוא באמת שר ראוי, אבל אני לא מבין מה הייתה ההחלטה הזאת לנתק את הביטוח הלאומי ממשרד הרווחה, אדוני היושב-הראש. אסור שזה יהיה. זה דבר שמאז קום המדינה – אלה שני גופים שעובדים יחד ומשלימים אחד את השני. לצערי הגדול, בגלל כל מיני חישובים פוליטיים שמאוד מאפיינים לוקחים משרד טוב שעובד בשיתוף פעולה, שהוא הכי טבעי בכל המקומות בעולם, ואצלנו מחליטים לקרוע את זה ולמנות שר לזה ושר לזה. אז אני פונה לשר מרגי ואני פונה לשר דרעי: בואו תקשיבו קצת לניסיון, פעמיים הייתי שם, תפסיקו את זה, תחזירו את הקשר החשוב בין הביטוח הלאומי למשרד הרווחה. חבריא, אי-אפשר לטפל בבעיות רווחה אם אתה לא רותם אליך את הביטוח הלאומי. אתה לא יכול לטפל בעוני ולא באנשים עם נכויות. זה צריך להשתלב אחד עם השני, ובמקום שיש שני קברניטים, הספינה טובעת. תודה אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בהצלחה בתפקיד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני רוצה לפנות מכאן לחברי הקואליציה ולשאול אותם: מה עם יוקרי המחיה? יוקרי המחיה, אתם זוכרים? מצלצל לכם מוכר? לא בטוח כבר. זוכרים איך צעקתם כאן שנה וחצי "יוקר המחיה", "יוקר המחיה"? נתניהו אפילו הבטיח באופן מופלא להקפיא אותו. כן, להקפיא את יוקר המחיה. חשמל, ארנונה, משכנתה, מים – להקפיא. לתת חינוך חינם לגילי אפס עד שלוש. כבר אז זה היה נשמע לי מוזר. הרי מי שיצר את יוקר המחיה בישראל היו ממשלות נתניהו מ-2009 עד 2021. ב-2009 המחירים בישראל היו פחות או יותר כמו במדינות אירופה. ביוני 2021, רגע לפני שנתניהו נשלח לאופוזיציה, היינו יקרים יותר בממוצע ב-38%. דווקא בכהונה של ממשלת השינוי, הפער הזה בין המחירים בישראל למחירים במדינות אירופה הצטמצם בערך ב-5%. אבל בסדר, אתם והעובדות זה לא תמיד מסתדר. מה עכשיו? חינוך חינם אפס עד שלוש – מי זוכר מה זה? הקפאת המשכנתה – טוב, אנחנו לא נרחיב; ארנונה – זה נכון שהכרזתם משהו, הנחה של 40, 50 שקלים בשנה, אבל גם כאן לא קורה שום דבר, אין מתווה. מה עם החשמל? הינה, חשמל זה מעניין. המחיר היה אמור לעלות ב-8.2% ב-1 בינואר, ואז ראש הממשלה הצהיר כי הוא לא מונע את העלייה אבל ממתן אותה ל-2.5%, אוקיי. ואז באו נציגי האוצר לוועדת הכספים וביקשו מקור תקציבי לדבר הזה. שאלתי אותם: כמה זה מכסה? ענו לי: 1.5%. שאלתי: אבל ראש הממשלה הבטיח לא 1.5%, ראש הממשלה הבטיח 5.7%. ענו לי: לא, לא, זה לא אנחנו, זאת התייעלות בחברת החשמל. נו, באמת, איזו התייעלות? ממשלה שממנה את שר המסורת לצד שר המורשת, ממשלה כזאת יכולה להתייעל? אז מחיר החשמל, בסופו של דבר, עולה ב-6.7%, העלייה הכי חדה בשנתיים האחרונות, וזה לפני הדלק וזה לפני החלב. אתם בקושי התחלתם – שיקרתם ונכשלתם. לכו הביתה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני שר הביטחון גלנט, כנסת נכבדה, היום אמר חבר הכנסת יצחק קרויזר מעוצמה יהודית של בן גביר במשדר של ynet: "חייל משוחרר לא יכול לטוס? מחיר סביר לשלם". האמירה הזאת של חבר הכנסת קרויזר מקפלת בתוכה הבנה ברורה שההפיכה המשטרית שנתניהו ובן גביר מובילים תפגע בעצמאות מערכת המשפט והמשמעות שלה היא פגיעה בשכפ"ץ המשפטי שניתן לחיילי ומפקדי צה"ל. זאת הבנה שללא בית משפט בלתי תלוי ועצמאי ניתן יהיה לפגוע בחיילות ובחיילים שלנו, ושהמחיר הזה מקובל על חבר הכנסת קרויזר מעוצמה יהודית. אני אסביר את הדברים, אדוני יושב-הראש. בעולם יש גורמים, גורמים רבים מדי, שמנסים לפגוע בצה"ל. הם רודפים את הלוחמים והלוחמות שלנו, מאיימים בתביעות בהאג ובבתי משפט בין-לאומיים, רוצים שנפחד ממעצר בכל פעם שהלוחמים שלנו והחיילים שלנו רוצים לצאת לחו"ל. מי שעומד מולם ומונע מהם לעשות זאת זה בג"ץ. אחד העקרונות המרכזיים במשפט הבין-לאומי ובבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג, ה-ICC, הוא עקרון המשלימות, שקובע שהסמכות השיפוטית הבין-לאומית היא משלימה לסמכות הלאומית של כל אחת מהמדינות – כלומר שכל עוד המדינה במישור הלאומי חוקרת, מעמידה לדין, מנהלת הליך משפטי ראוי ועצמאי, בית הדין לא יתערב. הקואליציה הנוכחית, הממשלה של נתניהו ובן גביר, רוצה לקדם פצצת מצרר על מערכת המשפט, למחוק אותה, להחליש באופן דרמטי את בג"ץ, ונותנת לכנסת את הכוח להתעלם מהפסיקות שלו – צעד שיפגע באופן אנוש במעמד של בג"ץ בעולם, ובכך יסכן את כל מי ששירתו בצה"ל. היום בית המשפט העליון הישראלי זוכה לכבוד ולהערכה מקצועית בקהילה הבין-לאומית ומוכר כבית משפט מקצועי ועצמאי בלתי תלוי. הפגיעה בבית המשפט העליון באמצעות ההפיכה המשטרית, החלשתו ולמעשה הכפפתו לפוליטיקאים יחבלו בהכרה הזו. צעדים אלו עשויים להוביל להתערבות של בתי דין בין-לאומיים, בתוכם ה-ICC – בית הדין הבין-לאומי בהאג – בטענה כי לא ניתן לסמוך על ההליכים המשפטיים בישראל, ולכן נדרשת התערבות בין-לאומית. החלשת מערכת המשפט בישראל, ובית המשפט העליון בפרט, תחשוף את חיילי וחיילות צה"ל להליכים בבתי דין בין-לאומיים. המהלך הזה יפגע גם ביכולת של מדינות ידידותיות להגן על ישראל בפורמים בין-לאומיים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תם הזמן. אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, לפגוע בעצמאות של בג"ץ זה לפגוע במפקדים ובמפקדות שלנו, שמשרתים לילות כימים בהגנה על המדינה; בלוחמים ובלוחמות, בבנים ובבנות שלנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לסיים. הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> בג"ץ זה השכפ"ץ של חיילי צה"ל, ופגיעה בחיילי צה"ל היא קו אדום שאסור לנו לחצות אותו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אחרי מה ששמענו, חכה פה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני מחכה פה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חכה, חכה, הכול ברור. פשוט עכשיו הכול ברור. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה מעניין שאת מוכנה לפגוע בחיילות ובחיילי צה"ל. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עכשיו הכול ברור, באמת, איך אני לא מקבלת מינויים: אף אחד לא שולח לי צילומים אינטימיים שלו; אף אחד לא שולח לי שום דבר מצולם. מדהים. ואיפה ארגוני הנשים? חשבתי, אדוני היו"ר, שבעודי כאן, כל ארגוני הנשים ירעשו ויגעשו. יו"ר לשכת עורכי הדין, לא פחות ולא יותר – כך לפי הנטען בכתבתה של איילה חסון – מה הוא עושה? עורכת דין מבקשת ממנו, כך לפי הפרסום, המלצה לשיפוט. מה הוא עושה בתמורה? אוי, אוי, איזו טעות, איזו טעות – הוא שולח לה בווידיאו עירום שלו בכל מיני, כיד הדמיון הטובה. חשבתי, ככה – והיא מבקשת ממנו המלצה. עכשיו אני מבינה, כמו שפתחתי בנאום שלי, למה אני לא מקבלת מינויים, למה אני צריכה להתאמץ בדרכים לגמרי מקובלות להגיע להיות באיזושהי פוזיציה. ועכשיו, בשיא הרצינות, הכול ברור לי. לא הבנתי איך אבי חימי, יו"ר הלשכה – השם שלו פורסם בכתבה – איך הוא הפך מאיש ימין לאיש שמאל, ואיך זה שהוא הודיע פתאום שהוא לא רץ יותר לרשות לשכת עורכי הדין. אח, אח, אם אתה מטריד מינית, או אם אתה עושה משהו שהוא לא מאוד מוסרי – כן, ואין לי מונופול על המוסר, זה לא באמת משנה לי; זה משנה לי רק כאשר יו"ר הלשכה מתהדר בזה שהוא מאוד מוסרי, הוא מחזיר את המוסר לרשות הלשכה, לשורות הלשכה. אז אם אתה מטרידן, או אם אתה עושה משהו לא מוסרי – תהיה בצד הנכון של המפה הפוליטית. אם היית איש ימין – כולכם הייתם כאן נרגשים ונרעשים אל מול הגילוי הזה של מישהו בתפקיד כזה שמי שמבקשת ממנו להיות שופטת, הוא מתפשט בפניה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> טלי, זה לא מוסרי - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן אני אומרת, ואני אומרת כאן - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> את כל הזמן אומרת שבן אדם חף מפשע עד שהוא לא הורשע. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שומעת קולות מהאופוזיציה – אני שומעת. אין כאן עבירה, אני לא מדברת על עבירה. אני שומעת כאן - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> את אומרת שבן אדם חף מפשע - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> בוא תקשיב, אני לא מדברת על עבירה פלילית. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> את לא עונה על זה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא ענה על זה. תסתכל בכתבה. למה אתה אומר סתם דברים ומשקר? לא מתאים לך. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה זה "הוא ענה על זה"? הוא אמר - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לא מתאים לך. תקשיבו טוב. אני לא מדברת על עבירה פלילית, היא לא מעניינת אותי. אני מדברת על הצביעות של השמאל ועל הצביעות של ארגוני הנשים. אם היה מדובר פה במישהו מהמפה הימנית הפוליטית, הייתם רועשים ונרעשים. ואני ככה אומרת כאן, באמת, אפשר להתקדם בדרכים רגילות, אפשר להיכשל, אפשר שדלתות תיסגרנה בפנייך, גברת כזו או אחרת. גבר לא צריך לנצל את כוחו כדי לתת למישהי משהו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> טלי, את עורכת דין 22 שנה. עד שאדם לא הואשם, הוא חף מפשע. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רבותיי הנכבדים, גיליתי היום איך איש ימין הופך לאיש שמאל קצה, כזה שנואם בהפגנות. ככה זה כשאתה יודע שמחזיקים עליך מידע, וככה זה כשאתה יודע שכשאתה איש שמאל אתה מאותרג בצורה כל כך קיצונית. לילה טוב, חברים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אם הוא מאותרג, למה היה הפרסום? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> פורסם. פורסם. פורסם. לא נגעתי. לא המצאתי. לא הזזתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת סימון דוידסון, בוא תקרא לה ביניים פה מהבמה, נראה לי יותר טוב. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יום שישי הארור, יום שישי הנורא – שבע משפחות נהרסו, שבע נשמות נלקחו ברצח אכזרי. כולנו כמובן עם המשפחות הכואבות ומשתתפים בצערן. מייד אחרי הרצח הנורא התחילה בקבוצות מסוימות של המחאה להישאל השאלה: האם בכלל נצא להפגנות? האם נצא למחאה? היו כאלה שצידדו בלהפסיק את המחאה לשבת אחת. אני הייתי מאלה שאמר שחייבים להמשיך את המחאה. חייבים לצאת, וחייבים להפגין בצורה שונה, בדרך אחרת. אני אספר לך, אדוני, אתה לא תאמין, אבל פעם ראשונה עשינו הפגנה גדולה בנתניה. נתניה, שנחשבת עיר ליכוד; נתניה, שנחשבת עיר ימין – בשלושה ימים ארגנו הפגנה, והגיעו 1,000 איש. 1,000 איש הגיעו לצומת פולג בנתניה - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה יעזור לך בפריימריז? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - וה-1,000 איש האלה התחילו בדקה דומיה, ולאחר מכן הדליקו עשרות רבות של נרות נשמה, וזה היה מרגש לראות את זה – את הכבוד ואת הערכה שנתנו לעם שלנו, אנשים ציונים. הסתכלתי ימינה ושמאלה, וראיתי את מלח הארץ. באמת, שופטים, עורכי דין, אנשי צבא, אנשים עם כיפות, אנשים בלי כיפות, אנשי ליכוד, אנשי יש עתיד, ואני מכיר אותם, כי אני גדלתי ואני חי איתם. תתפלאו כמה יותר ויותר אנשים מהימין מגיעים עם דגל ישראל, עומדים איתנו, צועדים איתנו ואומרים: לא לרפורמה – לשינוי המשטרי המטורף שאתם, אנשי הקואליציה, רוצים לעשות. היו ביניהם ספורטאים בכירים, היו ביניהם הרבה מאוד נשים, ילדים וילדות שבאו עם ההורים שלהם. היה מרגש לראות את זה. אז אני רוצה לומר לאורן חזן היקר, שצייץ היום – אתמול, סליחה – ועם צילום של ההפגנה כתב – ואני מצטט: "בחיי שהייתי מעלה גם אותם על אותו האוטובוס שיזרוק מכאן את תומכי הטרור", והוא התכוון אלינו - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אורן חזן. - - אנשים שעמדו עם דגלים ואנשים שבאו מטעמי ציונות לשמור על המדינה שלנו. אני מציע לכל אותם אנשים שכותבים ומצייצים בטוויטר דברים נוראים על אותם מפגינים – תבואו, תסתכלו. תסתכלו להם בעיניים, תראו מי נמצא שם, מי עומד שם – האנשים שמחזיקים את המדינה הזאת, האנשים הכי טובים במדינת ישראל. ואתם באים וקוראים להם תומכי טרור ומעליבים אותם. ולך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר משהו אישי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמה זמן? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה צייצת, ואני מצטט: "חילקו סוכריות בהפגנה?" ואני יודע למה התכוונת בדיוק. אז אני אגיד לך: לא חילקו סוכריות. זה שאתם באים ומעליבים את אותם אנשים, זה לא עושה אתכם יותר טובים. תבואו, תרדו לעם. תסתכלו עליהם בעיניים. תסתכלו מי האנשים שעומדים עם דגלי ישראל. תודה. נ << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נגמר לך הזמן. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קודם כול, אני דיברתי על אלה שמחזיקים דגלי אש"ף בהפגנה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא כתבת את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר. זו הייתה הכוונה שלי. מחקתי ואמרתי – לו רק מישהו מהם כן מבכה את הפיגוע. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, היו שם ארבעה דגלי אש"ף ואלפי דגלי ישראל. אתה ראית ארבעה דגלים שאנחנו גם פוסלים אותם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא יודע. ראיתי דגלי אש"ף, וזה נראה לי לא במקום בכלל. הערה נוספת – בבקשה לא להפריע לי – כולנו תורמים למדינה, גם מצד ימין, גם מצד שמאל, ולא צריך לפסול את הימין שהוא לא תורם, חס וחלילה. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, בבקשה. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אומנם התכוונתי לדבר על הפארסה שלשמה אנחנו נמצאים כאן וצריכים להצביע עליה, אבל אולי יישארו לי כמה שניות בהמשך. אני רוצה להתייחס גם לדיבור מכאן ולזלזול, אבל בעיקר לדברים שאמרה חברת הכנסת טלי גוטליב. תקשיבו, הסיפור הזה של כל מי שלא מסכים איתכם או לא נמצא בדעתכם ולא מצביע למנהיג שלכם הוא איש שמאל, זה פשוט בזוי בעיניי, בזוי. מכונת הרעל – אתם נוטפים כל כך הרבה רעל כלפי אנשים שלא נמצאים באותו צד שלכם עד כדי שזה יוצר כזאת תחושה של פילוג, של שיסוי, של הסתה שאנחנו פוגשים כמעט בכל מקום ובכל זמן מאז שהממשלה הזו קמה. עכשיו, זה לא שהממשלה הזו קמה ועושה דברים גדולים למען הציבור ולמען העם בישראל כמו שהם דיברו. לא, מה פתאום. יש זמן. מתחילים בחוקים הפרסונליים: מחברים משרדים, מפרקים משרדים; מפרקים את המשרד, שמים שני שרים, ומפרקים אחר כך את החלק הקטן שהם נתנו לאחד מהשרים שנכנס לתוך המשרד. בקיצור, הלכנו לאיבוד לגמרי בתוך הפריש-מיש הזה שעשיתם, כאילו ראש הממשלה לקח חבילה של דוקים, זרק אותה לרצפה, ועכשיו אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מחלקים או מוציאים את החלקים השונים בלי לפרק כאן מדינה. זאת התחושה של מה שקורה. אבל כשעולה לכאן חברת כנסת, מדברת על עורך דין – באמת, אני יכול להעיד עליו ממקור ראשון, בן קריית שמונה, איש שהוא מלח הארץ, עשה דרך מדהימה בזכות עצמו – אגב, אפתיע אתכם, הוא בא ממשפחה של הליכוד. אח שלו במשך שנים התמודד מטעם הליכוד בקריית שמונה. אבל עכשיו הוא לא תומך בביבי, בביבי הגדול, אז הוא הפך להיות איש שמאל. ככה זה עובד. מי שלא תומך במנהיג שלכם, באדון שלכם, במיוחד בתוך התפיסה של ההפיכה המשטרית הזו שאנחנו נמצאים בה, הוא איש שמאל. הוא לא שייך למחנה הזה. אז יש לי חדשות בשבילכם: הרבה מאוד מהאנשים שיושבים בצד הזה הם אנשי ימין, ויש פה הבדל גדול במדינה היום בין אנשי ימין לאנשי ביבי. זה הכול שאלה את מי אנחנו עובדים. הצד הזה, שיש בו גם אנשי ימין – אני אוכל לומר בגאון שאני נמנית עימם – עובד בשביל העם, והאנשים שיושבים כאן עובדים בשביל ביבי. זה ההבדל בין אלה לאלה. אני פשוט בזה לסגנון שלכם, לשיח שלכם ולרעל שנוטף מכם. ובשניות האחרונות שנותרו לי, אני רוצה לומר שאני באמת כבר לא מופתעת מכל מה שקורה כאן עם הממשלה החדשה, למרות שבווידוי קטן לפעמים אני אומרת: ואללה, ציפיתי שיותר גרוע מזה כבר לא יהיה. והינה אנחנו עכשיו צריכים להצביע על כך שמשרד - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - העבודה יוצא ממשרד העבודה והרווחה. אנחנו בממשלה הקודמת באנו, החזרנו את החלקים של המשרדים השונים, יצרנו רצף - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתיים הזמן. את כבר חורגת ב-15 שניות. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - בדקנו מה אנחנו יכולים לעשות למען העם ולטובת העם - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת, אבקש לסיים. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - והממשלה הזו באה ובודקת מה אפשר לעשות למען האנשים שבתוכה ולטובת האנשים שבתוכה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> החברים שלך אפילו נרדמו כבר. אני מבקש לסיים ולרדת. תודה רבה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> נעים לנו לשמוע אותה, רק שתדע. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, לא. אדוני היושב-ראש, אני רוצה רגע לומר משהו לפרוטוקול. אתה בתור יושב-ראש שיושב כאן - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נו? << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - לא יכול לדבר כאן לאף אחד מחברי הכנסת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא להעיר הערות. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה אמור להיות ממלכתי. אתה לא אמור להעיר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי. בסדר גמור. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לפחות תכבד את המקום הזה שאתה יושב בו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את מכלילה על כולם. זה לא יפה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תכבד את המקום שאתה יושב בו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לרדת מהבמה. תודה רבה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אני אוהב לשמוע את יפעת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מי ששם לב לפרסום של לפני בערך שעה של איתמר אייכנר בידיעות, בטח ראה שנתניהו יכול לנסות ולהסתיר את הדעה של ממשל ביידן לגבי ההפיכה המשטרית שהם מקדמים. אבל לא צריך לקרוא בין השורות, לא צריך אותיות קטנות, צריך פשוט לראות מה שהם אומרים בצורה נורא ברורה. הם אומרים את זה אומנם באמריקאית, אבל אין ספק לגבי הכוונות שלהם. מזכיר המדינה בלינקן נמצא עכשיו בישראל ונפגש גם עם הנשיא הרצוג וגם עם נתניהו, והוא אומר בצורה נורא ברורה שארצות הברית מוקירה ומצפה לדמוקרטיה חזקה כאן בישראל. הוא מזכיר את השותפות הערכית שכל כך נוח לכל אותם שופרות לזלזל בה. ארצות הברית, אחת הסיבות שהיא הידידה האסטרטגית החשובה ביותר שלנו היא השותפות הערכית, Like-minded Countries. הם אוהבים את ישראל ותומכים בישראל במידה רבה כי ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. ההפיכה המשטרית שאתם מתכננים מוחקת את הדבר הזה שנקרא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. אתם יודעים מה קיבלנו אז? עננה קודרת מעל המשך היחסים האסטרטגיים ביותר שיש לנו בעולם. אתם יכולים לזלזל בזה כאן בארץ, גם ברדיו אצל השופרות השונים, כאן במליאה, בקואליציה, אבל את האמריקאים זה לא מעניין. הם לא הצביעו לכם והם לא צריכים את הסימפתיה שלכם, והזלזול שלכם לא מיתרגם עבורם לאנגלית. הם מסתכלים על השורה התחתונה: האם חל שינוי בערכים שמרכיבים את מדינת ישראל, כן או לא? האם ישראל עדיין דמוקרטיה, כן או לא? הספינים, השקרים, הדוברות שנקראת שופרות, שרת התעמולה – אותם זה לא מעניין. אותם לא תצליחו למרוח. אתם יכולים לנסות ולהוליך שולל את התומכים שלכם, גם הם חכמים וגם הם מתפכחים. אבל את האמריקאים זה לא מעניין. ביבי, שים בגוגל טרנסלייט "הרפורמה של לוין", תקבל תוצאה ברורה: מהפכה משטרית. האמריקאים רומזים לכם משהו מאוד ברור; הם אומרים לכם: אנחנו מבוססים על שותפות ערכית. אמר את זה גם הנשיא ביידן כשהוא היה כאן בארץ. את זה לא צריך אף אחד מהאופוזיציה שילך וידבר איתם, ולא צריך אף אחד שילך ויתראיין, למרות שבינתיים היחידי שמתראיין בארצות הברית על ימין ועל שמאל הוא נתניהו. יש להם שכל, ברוך השם. הם עוקבים אחרי העולם והם יודעים יפה מאוד לדבר גם ישראלית שוטפת ועברית. כל העולם צופה בזהירות על הקווים ומנסה להבין לאן אתם לוקחים את המדינה הזאת ולמה אתם מנסים להחליש את הדמוקרטיה. האמריקאים יודעים שיש להם סנאט, והם יודעים שיש להם בית נבחרים; הם יודעים שיש להם בית משפט פדרלי ומדינתי, והם יודעים שיש להם חוקה ווטו של נשיא. הם מכירים איזונים ובלמים. כל השטויות שאתם מנסים למכור, שצריך ושיש פה, הם יודעים שאין. הם לא צריכים שתסבירו להם על חוקות בעולם. הם יודעים שאין פה חוקה. הם יודעים שיש פה כנסת שבה רק כשיש לך 61 אצבעות, גם הכנסת הזאת היא עבד נרצע של ממשלה, והם מבינים שלא יישאר פה שום איזון או בלמים לכוח שלכם. אז תנסו לצחוק כמה שאתם רוצים ותנסו להגיד שאתם מצפצפים על כל העולם, אבל העולם הזה הוא חלק מהחוסן הביטחוני והמדיני שלנו, ואתם מעמידים אותו בסכנה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת חמד עַמֶאר. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עַמַאר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עמאר, עמאר. השתכנזתי, זהו, סופית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מי השתכנז? אתה? תכיר את השמות, כל השמות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא. אני יודע. אני יודע את השמות טוב. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני עשיתי זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני יודע ערבית. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> העיקר שצריך להגיד את השם שלי נכון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זהו. עמאר, עמאר. אני לא יודע למה, כולם קראו לך פה - - - << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לאחל לך הצלחה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כל מערכת הבחירות שמעתי אתכם. דיברתם רק על יוקר המחיה: נוזיל את הדלק, נוזיל את החשמל, חינוך חינם מגיל אפס עד שלוש, נילחם בכל הכוח ביוקר המחיה. ראש הממשלה בעצמו הלך לתחנת דלק – ואני בטוח שהוא שכח איך ממלאים דלק, כי אף פעם לא ישב באוטו כשמילאו לו את האוטו בדלק – ואמר: אני אוזיל את הדלק. עשו מסיבת עיתונאים, ראש הממשלה ושר האוצר דיברו: החשמל אמור לעלות ב-8.5% – אנחנו נוזיל אותו וניתן לו לעלות רק ב-2.5%. אני הייתי בוועדת הכספים, הגיע האוצר, הסביר לנו על המקור התקציבי של הוזלת החשמל, אבל המקור התקציבי היה רק 1.6%. החשמל לא יעלה רק ב-2.5%, הוא יעלה ב-6.7%. אדוני היושב-ראש, הדלק – אמרתם שתוזילו את הדלק – הוזלתם אותו ב-10 אגורות, ועכשיו, ב-1 בפברואר, הוא יעלה ב-33 אגורות. אנחנו, כשהיינו במשרד האוצר ואביגדור ליברמן היה שר האוצר, הוא הוזיל את זה בשקל שלם, וכאן כל שבוע הותקפתי על עליית המחירים על ידי כל חברי הכנסת של הליכוד. שמעתי היום ששר האוצר אומר: אין לנו שליטה על מחירי הנפט. אין לנו שליטה על מחירי הנפט. אבל במערכת הבחירות אמרתם שתוזילו את מחירי הדלק. מה, אתם חושבים שהאזרחים מטומטמים? מה, אתם חושבים שהאזרחים שוכחים מה שהבטחתם במערכת הבחירות? אף אחד לא שוכח. רימיתם את כולם, שיקרתם לכולם. תפסיקו לשקר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חבר הכנסת חילי טרופר. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אלה ימים קשים לכולם, אין קואליציה-אופוזיציה, ונכון לפתוח בתנחומים למשפחות הנרצחים ואיחולי החלמה לפצועים שביקרתי אותם גם היום בבית החולים. במוצאי שבת, יממה אחר הרצח הנורא בשכונת נווה יעקב, בחרנו בני גנץ ואני ללכת למקום הפיגוע, לכניסה לבית הכנסת. חשבנו שזה המקום הנכון והמדויק להיות בו בערב כזה, לחבק את התושבים. היו ששוחחו איתנו בצורה מכובדת, אבל היו גם רבים שצעקו, גידפו ונהגו ממש באלימות. לפני כמה חודשים, כשהלכתי עם בני גנץ לכותל, נתקלו בתופעה דומה – שוב, הרבה מאוד אנשים שמתגודדים סביבנו, מקללים, מאיימים. אני בספק אם כל הצועקים ביחד, בשני המקומות, שירתו את מספר השנים שבני גנץ שירת בצבא. אבל לא הם הדאגה שלי; בסופו של דבר הם ממשיכים קו ורוח שמאפשרים צעקות וגידופים גם באזורי פיגועים, גם בכותל. אין מקום קדוש, אין רגע קדוש. זו רוח שמבזה קציני צבא. אם קציני הצבא הם מוטים ומערבבים פוליטיקה, אז רק הגיוני לגדף מי שהיה רמטכ"ל, אפילו במילים שיש לו דם על הידיים. תחשבו כמה חיים הוא הציל, והינה מבחינתם, אותם אנשים בכותל ואותם אנשים בנווה יעקב, יש לו דם על הידיים. זו רוח שכבר ראינו אותה כל כך הרבה שנים, שיש מי שצועק באתרי פיגועים, חלקם היום הם אפילו שרים בממשלה. ואם הם צעקו באתר פיגועים, אז אך טבעי שגם עכשיו יש מי שימשיך אותם. מישהו אמר לי שאולי סוף-סוף נבין ונלמד שיש מקומות שלא צריך להגיע אליהם. לי זה היה נשמע כל כך עצוב, זו בעצם הצעת ייאוש שאומרת שיש מקומות שלא הולכים אליהם – כלומר לא הולכים להתפלל בכותל תפילה לשלום המדינה, לא הולכים להדליק נר במקום שהיה בו רצח נורא. אבל מבחינתנו אין אפשרות כזאת – זו הארץ שלנו, כל רחוב בה, כל מקום בה; נמשיך להגיע לאיפה שצריך; איפה שיכאב לישראלים – נלך לחבק אותם; איפה שצריך לשאת תפילה למדינה – נלך לשאת תפילה; נתחבק, נתפלל, נכבד, נשתתף, ובתקווה גם נהיה ביחד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני אתחיל וזה יהיה נאום בהמשכים, כי אני יודעת שעומדות לרשותי רק שלוש דקות. אז זה יהיה בהמשכים, והפעם אני רוצה להפנות את הנאום שלי לאנשים שיושבים בבית, ששומעים כבר שבועות רבים על הרפורמות במערכת המשפט, שומעים כל מיני מושגים שהם לא ממש מכירים, שומעים כל מיני תיאוריות משונות ששופטים ממנים את עצמם, שמערכת המשפט שלנו שולטת בממשלה, כל מיני פייקים כאלה ואחרים. האמת היא שזה נשמע מפחיד; יכול להיות שגם אני הייתי תומכת ברפורמה אם זה מה שהייתי שומעת מבוקר עד ערב. אבל מכיוון שזו לא האמת, ומכיוון שמדובר במכונה משומנת של הפצה של כל מיני פייק ניוז, החלטתי לנצל את הנאום כדי להביא כמה מפסיקות בג"ץ שימחישו עד כמה המוסד הזה חשוב. בגלל שהזמן קצוב, אני אתן טעימה מכל דבר. אז בואו נתחיל בחיילים, השריון המגן שלנו: מי הגן ומגן על חיילי צה"ל ומפקדיו מפני העמדה לדין בבתי דין בחו"ל? בג"ץ כמובן. ולא פחות חשוב מכך, הוא עושה זאת פעם אחר פעם כבר שנים רבות על ידי דחיקת טענות בנוגע להוראות הפתיחה באש. בנוסף, בשנת 2006, פסק דין בג"ץ בעניין הסיכולים הממוקדים קובע את התנאים שבהם מדינת ישראל רשאית לבצע סיכול ממוקד של פעילי טרור, ובכך הכשיר את דרך הפעולה הזאת שרבים במערכת הביטחון מעריכים כיעילה בהרתעה ומיגור הטרור. מחיילים אני אעבור לחיילות. מי לא מכיר את פסק דין אליס מילר. בשנת 1995 קובע בג"ץ כי אין הצדקה להבחנה בין גברים ונשים המצדיקה למנוע מנשים להגיש מועמדות לקורס טיס בצה"ל. אבל מה שקרה לאחר מכן זה שזה פותח את הסכר לגדודי חי"ר מעורבים ושילוב נשים בתפקידי לחימה. זה חשוב לכל הדעות, נכון, יוראי? שילוב נשים בגדודי חי"ר חשוב, ובג"ץ אליס מילר הוא זה שפתח את הסכר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אבל אם זה תלוי בהם, לא אליס מילר - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> על זה בדיוק אני מדברת, על החשיבות של בג"ץ בחקיקות שהן פורצות דרך. בזמן שנשאר לי אני אתן עוד דוגמה – אפליה בשכר בין גברים לנשים. פסק הדין בבג"ץ אורית גורן נגד הום סנטר במאבקה להשוואת שכרה לגברים פתח דלת לנשים עובדות רבות שתוכלנה לעמוד על זכותן בשכר. בפסיקה ראשונה מסוגה בג"ץ קובע - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתיים הזמן, רק לקצר. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת את הפסקה. - - כי אם נשים וגברים מרוויחים שכר שונה על אותו התפקיד באותו מקום עבודה, על המעסיק להוכיח שזה נובע משיקולים לגיטימיים ולא בגלל עניינים מגדריים. אז גם זו הייתה פסיקה פורצת דרך בהשוואת השכר. בפעם הבאה שאני אעלה אני אמשיך להציג. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> סליחה, אדוני היושב-ראש, אני אחרי - - - אני יכולה להתחלף איתו, בבקשה? - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, עכשיו תורך. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. אני מבקש שתעלי לדבר. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> הינה, אלון שוסטר פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני קראתי ליוליה, אי-אפשר. תמתין רגע, אדוני. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה? אל תהיי כזו, עליזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה לעלות. קראתי לך כבר בשמך, אי-אפשר לחזור שניים אחורה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איפה טלי גוטליב? היא לא מדברת? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עליזה, אני לא מבינה את הזעם שלך. ח"כים יכולים להתחלף בינם לבין עצמם, וזה בסדר וזה תמיד היה כך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבל לא אחרי שקראתי לשלושתכם. זה לא נכון. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אני באתי להגיד שאני רוצה להתחלף עם עודד, ואתה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מנהל את הדיון, לא עליזה. דברי איתי. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בסדר, אז אדוני היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קראתי בשמך, אבל קראתי בשמך, נגמר הסיפור. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, הסיפור אף פעם לא נגמר, כל עוד בן אדם לא בקבר בפנים בזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו משתפים פעולה המון בעניין החקלאות, ואני מכבד אותו - - << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כל עוד זה לא קרה הסיפור לא נגמר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> - - אבל קראתי את שמך, עודד פורר לפני זה ואלון שוסטר לפני זה. שלושה לפני. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> טוב, אתה יודע מה, החיים זה בומרנג. הכול רשום, הכול זכור. אני למדתי המון מכם כשאתם הייתם באופוזיציה, אז עכשיו אתם באים בטענות. אז גם ממך עכשיו למדתי, אל תבואו אחר כך בטענות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היא הורסת לך. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כי ככה זה עובד בחיים. כי בכנסת ובבית הזה יש כללים, יש נוהג, יש כבוד הדדי. לפחות היה. בסדר, אוקיי. למדנו, סבבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נותרו לך שתי דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה שאני רוצה להגיד לכם, אדוני היושב-ראש – אגב, אני לא רואה פה שר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש. מאי גולן היא שרה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אה, סליחה, פספסתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מאי, תעשי שלום. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עדיין לא התרגלתי למאי גולן השרה, סליחה גברתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> השורה הזאת היא של שרים, כן? שמה מאחורה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אנחנו עוד לא התרגלנו לממשלה כל כך גדולה שהיא תופסת חצי אולם המליאה. גם לזה אנחנו צריכים להתרגל. בזמן שאתם מתעסקים פה עם חקיקה פרסונלית, אנחנו כבר עברנו את חוק איתמר בן גביר והיה לנו כבר חוק של סמוטריץ' והיה לנו חוק של דרעי מספר 1, ועכשיו אנחנו כולנו מתגלגלים לחוק דרעי מספר 2. וכשאתם מתעסקים פה בבניין הזה עם הרפורמה במשפטים, שבעצם לא מעניינת אף אחד חוץ מכמה אנשים ספציפיים, כי זה בעצם מציל אותם מאימת הדין, במדינת ישראל קורים דברים. יש לנו טרור שמשתולל, יש לנו יוקר מחיה, יש לנו לחץ בין-לאומי, הבורסות שלנו יורדות, אנשים מאבדים כסף. אזרחי ישראל, בגלל המדיניות שלכם עכשיו, ברגע זה, מאבדים כסף מפנסיות שלהם, מקרנות השתלמות שלהם. שום דבר לא מעניין, העיקר שבנימין נתניהו יציל את עצמו מכתבי האישום ושאריה דרעי יתמנה לשר. אתם מוכנים להקריב הכול, שום דבר לא מעניין וזו המציאות. והמציאות הזאת לא מקובלת עלינו. ותמיד צריך לשאול אם מה שאתם עושים עכשיו בחקיקה ברפורמות – גם לקרוא לזה רפורמה זו עבודה בעיניים, כי זו לא רפורמה, זה איזשהו מהלך. האם מחר, כשאתם תהיו באופוזיציה, תוכלו לחיות עם זה? עם ועדה לבחירת שופטים פוליטית, עם פסקת ההתגברות ב-61, עם כל המהלכים שאתם עושים שם. כי תמיד בחיים זה לא זבנג וגמרנו. מה שקורה עכשיו – גם מחר ומוחרתיים יהיו השלכות. אז אני בזה לכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא המדינה מעניינת אתכם - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתיים הזמן. אני מבקש לרדת. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> העור הפרטי שלכם, האישי, מעניין אתכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת יוליה, אני מבקש לרדת. תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, זו המציאות העגומה שלנו עכשיו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת דוד אמסלם – אינו נוכח. חבר הכנסת אלון שוסטר – בתנאי שאתה מדבר רק על קשישים. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתם רוצים ברע, יהיה עוד יותר רע. אתם לא תצאו מפה - - - << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> - - - << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> עזבי אותי, לא רוצה לריב איתך. את לא שווה את זה. את לא שווה שאני אריב איתך. << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> - - - << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שנייה. אני עוצר את הזמן, אני רוצה להעיר הערה אחת חשובה. אני אמרתי, לא משנה אם זה ליכוד, מפלגת העבודה, ציונות, לא משנה מה, צריך לכבד את הכנסת. צריכים לדבר, שלושה – תהיו פה, לפחות בזה, לא רק בשנייה האחרונה. אנחנו מנהלים פה דיון. תראה, שלושה אנשים, שלושה חברי כנסת - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה מקובל, זה לא משהו שלא היה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה לא מקובל. הגיע הזמן שיהיה סדר בכנסת. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אתה לא צריך להתנצל ולהסביר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה לא מאשר את החילוף הזה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דקה, תמתין. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מבקש לנצל, גברתי השרה וחבריי וחברותיי - - - << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אתה לא צריך להתנצל, ממש לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אוהב להסביר, מאי, הכול בסדר. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה. אני מנצל את ההזדמנות הזאת להעלות על סדר יומה של הכנסת נושא שביקשתי מהנשיאות לדון בו בהצעה דחופה, וזה נושא של מענה לקשישים במעבר לשירותים דיגיטליים בבנקים. ובדוח מבקר המדינה שפורסם אשתקד נמצא כי מחצית מבני 65 ומעלה מתקשים לבצע פעולות בנקאיות בערוצים ישירים בלי פקיד. ומה שקורה זה שבעשור האחרון 386 בנקים בישראל נסגרו, ויש היום קצת יותר משני סניפים בממוצע לכל 100,000 מבוגרים, לעומת למעלה משלושה בממוצע במדינות ה-OECD. קשישים רבים לא מחזיקים טלפונים חכמים או מחשבים בביתם ונתקלים בקושי לבצע פעולות בסיסיות. נכון שיש יוזמות שונות במדינה, גופים שונים, לקדם את האוריינות הדיגיטלית בקרב אוכלוסיית הקשישים. עדיין קיים פער, אדוני היושב-ראש, בהנגשת השירותים. לכן אני חושב שחשוב מאוד שאנחנו נעסוק בכך, זה מקבל משנה חשיבות כאשר אנחנו מבינים שבאוכלוסיית העולם אנחנו הולכים להגיע תוך פחות מעשר שנים ל-16% מהאוכלוסייה שהם בני 60 פלוס, וישראל, שבה יש תוחלת חיים גבוהה, אנחנו במקום הרביעי בעולם לגברים ובמקום העשירי אצל נשים. אנחנו נגיע למצב שבו אנחנו גדלים בקצב כפול מזה של האוכלוסייה הכללית וזה אומר דרשני. אדם שאין לו אוריינות דיגיטלית לא יכול למצוא את היכולת שלו להיות שותף, תחושת הדלת הפתוחה, תחושת השותפות שלו הולכת וקטנה, והפערים האלה נובעים פעם אחת מפער דיגיטלי, כלומר אין לו מחשב, אין לו טבלט, פעם שנייה היכולת להשתמש בכך. האנשים הקשישים, לצערי אדוני היושב-ראש, עלולים להיות האנאלפביתים החדשים, למרות שהם משכילים בממוצע. תחושת החוסן הכללי שלהם והצדק החברתי של המדינה ייפגע, וכמובן כתוצאה מכך הבריאות הפיזית, הנפשית, תחושת הבדידות, רמת הדיכאון, ייפגעו. נושא חשוב מאוד. יש לנו פה ועדות שיכולות לזמן שרים, ראשי אגפים רלוונטיים, מנכ"לים, לעסוק בסוגיה שתלך ותעסיק אותנו בשנים הבאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ברכות. פעם ראשונה, מברוק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום ראינו שאם אנחנו משתפים פעולה אפשר להעביר דברים חשובים. והיום עבר החוק שיאפשר גירוש משפחות מחבלים. וזה חוק שרגע אפשר, נכון וראוי - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפחות מחבלים, אמרתי. משפחות מחבלים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> היום עבר - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מחבלים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מחבלים. צריכים להרחיב את זה, אופיר. גירוש מחבלים. וזה חוק שצריך להתעכב עליו, כי הוא חוק חשוב, הוא חוק נכון והוא חוק ערכי. כי לא יכול להיות שיהיה איזשהו תמריץ של משכורת מקופת הרשות הפלסטינית לעודד פגיעה באזרחים ישראלים חפים מפשע. וזו איזושהי נורמה שהתקבעה ושהרבה מאוד זמן ניסו להתעסק בה ולא הצליחו, ובשבילי באופן אישי זו איזושהי סגירת מעגל, כי כשאני נכנסתי לכנסת, אחת הפגישות הראשונות שעשיתי הייתה עם אלוף משנה במילואים מוריס הירש. הוא היה אחד המפקדים שלי, אני באתי מהפרקליטות הצבאית, והוא בא אליי, הדבר הראשון פחות או יותר כשראיתי אותו הוא אמר לי: תשמע, זה משהו לא הגיוני, צריך לטפל בזה. ואז התחלתי לחקור את זה, וגם אלעזר שטרן, אלוף במילואים אלעזר שטרן דיבר איתי על זה, ואבי דיכטר דיבר על זה, והיו הרבה מאוד אנשים טובים שהובילו את הנושא הזה וזה נתקל בכל מיני קשיים שהם קשיים אובייקטיביים שבאמת צריך להתגבר עליהם. אבל היום הוכחנו, כשבאמת רוצים לעשות משהו אז אפשר לעשות אותו. אפשר לעשות אותו, אופוזיציה וקואליציה ביחד, כשזה מספיק חשוב. זה יכול להתחבר להרבה מאוד דברים אחרים. היום, בזמן דיון בוועדת הכלכלה, דיון שעסק במשק החלב הישראלי – נושא שיקר לליבך – גילינו במהלך הדיון, אדוני היושב-ראש, שהחלב אמור להתייקר ב-16% בעוד כחודשיים. היושב-ראש לא הכיר את זה, אני לא הכרתי את זה, הרבה מאוד אנשים לא הכירו את זה. זה משהו שהיה ברור לאוצר, ברור היה לכל מיני אנשים שנוגעים בדבר, רק לא היה ברור לנו. כי כשאנחנו מדברים על יוקר המחייה, אנחנו לצערי בכנסת הזאת אנחנו לא עושים עם זה יותר מדי. בתקופה האחרונה, מרגע שהקמנו את הכנסת הזאת, עסקנו אך ורק בדברים פרסונליים, בדברים שלא עזרו ולו לבן אדם אחד במדינת ישראל. ברשותך, משפט אחרון. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולקרוא מפה לשר האוצר להתערב בנושא הזה באופן מיידי. יושב-ראש ועדת הכלכלה דוד ביטן קבע היום שלושים ימים בשביל להחזיר תשובה איך עוצרים את זה, ולא יכול להיות שרק אתמול התייקר הדלק בצורה משמעותית, ובעוד חודשיים יתייקר החלב בצורה דרסטית. מי שנפגע, בסופו של דבר, זה המשפחות הכי חלשות בחברה הישראלית, ולצערי הרב אין להן אף נציג בבית הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני מצטרף לשולי הדברים של חבר הכנסת רון כץ, וברכות ליו"ר הקואליציה על התחלת החקיקה הזאת. אני חושב שזה משהו שיתרום, ואולי צעד יותר נכון בכיוון. אני ממליץ, אופיר, אם יש לך דקה, לעשות איזה קורס מזורז לא באיטום קירות אלא בצעדים פרקטיים, נכונים וחשובים למיגור הטרור ובמלחמה. אבל זה בשולי הדברים. יש לנו די הרבה פעמים לעלות לפה ולדבר. חברת הכנסת אורנה ברביבאי – אני מצטרף אליך ועוזר לך בזה – לפחות תספרו לנו מה מצחיק שם. אני רוצה לדבר בפעם הזאת על הממשלה, ואני שמח שהשרה מאי גולן נמצאת פה – אני עוד אתרגל לקרוא לך שרה – זה בסדר. ולומר לכם בעצם, ששלושים יום כבר עברו מהקמת הממשלה, ואני חושב שאנחנו עוסקים פה יום-יום או לפחות כמה ימים בשבוע רק בעצמכם. אתם כל הזמן עוסקים רק בעצמכם. היום אנחנו מפרקים וממציאים משרד. אתם פשוט לא עושים כלום למען הציבור. וזה, תכלס, נהיה כבר באמת מגמה מסוימת בממשלה הזאת. אתם פשוט מייצרים פה כל היום קונסטרוקציות. יש הרגשה שכל מה שאנחנו עושים זה בונים בניינים סביב איך אנחנו מכשירים את השר הבא, נותנים איזה מקום באמת - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בשבוע הבא יהיה פירוק של עבודה ל-עבו ו-דה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק. מה שנקרא, הא בהא תליא, עבודה ורווחה. בוא נראה באמת מה נוכל עוד לעשות. גם חברי, חבר הכנסת רון, ציין את זה שעולים החלב והחשמל והדלק; אתם לא מקפיאים את העלייה בארנונה כמו שבאמת התחייבתם בקמפיין הבחירות; דיברו פה לפניי גם על יוקר המחייה, שהיה מאוד חשוב בקמפיין הבחירות. אני רק עברתי על ההסכמים הקואליציוניים, סתם שתדעו – שלושים ימים, אתם התחייבתם לעשות כמה דברים, ואני אספר לכם. אני חושב שחלק מהדברים אתם נורא תסכימו. בכל זאת, חלק מסיעות הקואליציה התחייבו, ואמרו שאלה ממש דברים ברומו של עולם, בטח משהו מאוד חשוב והכרחי בכינון הקואליציה. תוך שלושים ימים הייתם אמורים להעביר החלטת ממשלה, שלפיה הציונות היא ערך ראשון במעלה לתחומי התכנון, הבנייה, המכרזים ופטורים בנגב וגליל. תנו לי לנחש, לא עשיתם את זה. הייתם אמורים להציג תוכנית חירום לאומית למניעת שוד והרס אתרי המורשת, בעלות של 150 מיליון שקלים – גם את זה לא עשיתם. אני אספר לכם עוד על צוות בראשות ראש הממשלה להסדרת ההתיישבות הצעירה. תנו לי לנחש, לא תעשו את זה וגם לא עשיתם. מה עוד, אבל משהו שלכל הציבור יהיה באמת ממש חשוב לשמוע? תוך שלושים ימים – אני אקריא את הסעיף הזה במלואו, ועם זה אני אסיים, היושב-ראש – תוכנית מקיפה להורדת מחירי הדיור והגדלת היצע הדירות. לכן, בדחיפות, ולאחר הקמת הממשלה ובתוך שלושים ימים ממועד הקמתה, תוקם על ידי ראש הממשלה ושר הבינוי והשיכון תוכנית מקיפה, כוללת להגדלת היצע הדירות והוזלת מחיר הדיור, לרבות זוגות צעירים, מחוסרי דיור, חיילים משוחררים, יוצאי צבא. בינתיים, את החיילים המשוחררים אנחנו משאירים בבית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמרת שאתה מסיים, השאלה היא מתי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, כן. את החיילים המשוחררים אנחנו משאירים בבית, כמו ששמענו, וזה לא ממש חשוב טיול אחרי צבא. אבל באמת, איפה תוכנית החירום להורדת מחירי הדיור? אנחנו עוד ניפגש פה בהמשך הערב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בועז ביסמוט – אינו נוכח. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מיכאל ביטון לא נוכח? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קוראים לך ביסמוט? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, דומה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, זה מקובל עליך? זה מקובל עליך שחיילי צה"ל בסכנה? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> חבר הכנסת אמסלם, אני שמח שאתה מוריד את האוזניות. אני לא רוצה לדבר איתך על דברים שמפלגים את העם; על תופעה אחת ויחידה שמאחדת את העם. כידוע לך, חסרים בארץ רופאים ואחיות ומטפלים פארה-רפואיים. במרכז חסרים, אבל בנגב ובגליל יש 50% פחות רופאים ואחיות על כל אותה כמות תושבים. יש תופעה מדהימה, שאנשים בגיל 40 משנים את החיים. עבדו בהייטק, היו מהנדסים, היו אדריכלים – אני אספר פה סיפור אחד – ומחליטים להיות אחות או אח בבית חולים. בעצם, גל של אקדמאים רוצה לחזור לשרת את האנשים בסיפור הכי קשה של הבריאות. ואני רוצה להצדיע לאנשים האלה. אחת מיוחדת, ואני אזכיר עוד כמה. אישה אחת בשם שלי סוויסה, הייתה מחנכת. סליחה, דבי ביטון, את מפריעה לי. דבי ביטון, דבי. אישה אחת בשם שלי סוויסה הייתה מחנכת דגולה בירוחם בתוכנית אומץ לילדים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היום היא עשתה התמחות ראשונה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בדיוק. אני רוצה לדבר על זה. תודה לך, שירי. היא לקחה ילדים בלי בגרות, שאמרו להם: אין לכם סיכוי. כל הכיתה שלה עם תואר ראשון ויזמים. סיימה את זה, מינינו אותה למנכ"ל עמותה שעמדתי בראשה ונקראת צעירים בירוחם. הייתה המנכ"לית. שלי. קראתי לשלי להיות מנכ"לית העירייה. אתה מכיר עיריות? הייתה מנכ"לית העירייה של ירוחם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מועצה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ואז הבאת אותה לפה? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מבקש ממך, העירייה. אנחנו קובעים איך קובעים לירוחם. אף אחד לא יגיד לנו את השמות. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אין על ירוחם. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יפה. היא הייתה מנכ"לית עירייה, וכשיצאתי לדרך פה קראתי לשלי: בואי איתי. היא הייתה ראש מטה של שלושה משרדי ממשלה – בביטחון, בשוויון החברתי ובאסטרטגי במקביל. אמרתי לה גם: שלי, בואי תהיי מנכ"לית של משרד ממשלתי. אמרה: לא דחוף לי. ופתאום היא מודיעה לי: אני הולכת ללמוד אחיות. ללמוד אחיות זה חמישה ימים בשבוע, זה נוכחות חובה, זה בלי משכורת, זה תוך שנה בבתי חולים, זה ללכת למחלקות הקשות ביותר – מחלקה פנימית. היום היא ביצעה את המשמרת הראשונה במחלקה הפנימית, ופגשה את האנשים עם הכי כאב בסוף החיים. כמה זה קשה להיות בפנימית. אז אני רוצה להצדיע לשלי סוויסה, לצופית טרופר, שעשתה מעשה כזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם אני מצטרף להצדעה שלך. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה, חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גם אני. תוך כדי גם שלחתי לה את זה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> למודי ברמן, שגם עשה שינוי. לוחם ביחידת עילית – לא משנה – מטכ"ל וסיירת צנחנים ונהיה פיזיותרפיסט. לגברת יעקובי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמה להוסיף לך? עוד חמש דקות בערך? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, אני סיימתי. יש לי בלילה נאום אחר, חשוב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כשמחמיאים לאנשים, נותנים לדבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, נתתי לו דקה כי הדברים מאוד חשובים. ודודי מפרגן, אז בכלל. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני וחבר הכנסת שלום דנינו היינו באלבניה, ואני מאחל לו שיהיה בריא כי הוא לא מרגיש טוב. אנחנו נדבר על אלבניה רבות, ואתם לא תאמינו איזו מדינה מדהימה ותומכת ישראל פגשנו. תודה רבה, היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת זאב אלקין. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אם אתה רוצה כבר הצעת ייעול, אז בוא תארגן פה תור, שאנשים יעמדו פה וייקחו מושכות אחד מהשני, כדי ללכת עד הסוף. אנחנו התכנסנו כאן להשתתף בתהליך מאוד מעניין. אתם יודעים, יש תוכנית "כוכב נולד" – אנחנו פה, בממשלה הזאת, נמצאים בתהליך מאוד מעניין, בתוכנית מעניינת שנקראת "משרד נולד". איך אנחנו יודעים שזו תוכנית "משרד נולד"? כי בדרך כלל, אתם יודעים, הרכב ממשלה נקבע לפי הסכמים קואליציוניים. הלכתי להסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לש"ס לבדוק מה התכוונו לעשות עם זרוע העבודה; זו היחידה המסכנה הזאת שבכל ממשלה מזיזים אותה מפה לשם ומשם לפה. היא, בדרך כלל, מטיילת בין משרד הרווחה לבין משרד הכלכלה. כתוב בהסכם קואליציוני לקחת את זרוע העבודה, עם פירוט כמובן – ודאגו בש"ס לציין כל אגף שם וכל תחום – ולהעביר אותה למשרד הרווחה כדי לחזק את משרד הרווחה. לקחו אותה ממשרד הכלכלה, והיא נתקעה באמצע. נשארה, לא סיימה את דרכה למשרד הרווחה. מזה שהיא נתקעה באמצע יש לנו משרד חדש – משרד העבודה. הוא לא תוכנן להיות בממשלה הזו. זאת אומרת שחודש של עבודה אינטנסיבית הספיק לשרי הממשלה להבין שהיא לא מסוגלת לתפקד בלי משרד העבודה. השר יואב בן צור סיים את הקריירה המזהירה שלו כשר בלי תיק במשרד הרווחה, והוא עכשיו יהיה שר העבודה, עם מנכ"ל חדש. הרי משרד חדש זה מנכ"ל חדש, עם צוותים, עם הכול, הכול, הכול, הכול. אבל הנקודה המעניינת היא שבדרך הוא גם כייס; כי אם הוא כבר הולך להיות שר העבודה – וכמובן, הוא בן אדם שיש לו המון זמן פנוי כי הוא גם שר הבריאות היום, אבל לשם הוא לא מצא זמן להגיע בשבוע האחרון ולהתחיל את עבודתו – הוא אמר: למה שאני לא אקח ממשרד הרווחה יחידה קטנה; אתם יודעים איך היא נקראת? גם זה כתוב בהחלטה: הביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי כולו, בכבודו ובעצמו, ייסע עכשיו במסגרת העברת הסמכויות הזו, ממשרד הרווחה, השר בו צור, אליך, ויהיה לנו שר עבודה לבריאות הביטוח הלאומי. כל שלושת הדברים האלה התרכזו אצלך. אני לא יודע אם השר מרגי יכול לישון בלילה, כי בסוף לא נשאר לו הרבה. ביקרת לחודש במשרד הרווחה, ויצאת עם רכוש גדול. זה כמו בני ישראל במצרים; רק להם זה לקח כמה שנים – אתה עשית את זה כל כך מהר לשר מרגי שם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא מוכשר, הוא מוכשר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בוא נראה איך אתה עושה את זה בעשר שניות. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לכן נולד לנו, חבריי חברי הכנסת, משרד חדש, במסגרת התחרות הזאת, משרד נולד, שייקרא מעכשיו: משרד העבודה בעיניים. בואו נראה איזה משרד ייוולד בחודש הבא. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, הסתיים הזמן. חבר הכנסת גדעון סער – אינו נוכח; השרה מאי גולן, דקה אחת. מאי, את עולה? עברו לך 20 שניות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עד שתגיעי - - - לא מסומן, הכול בסדר; ניפגש בקצרין. << דובר >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר >> איזה איום מרומז. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> וואי, וואי. איפה המאבטח? המאבטח פה? << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> זה איום, פורר? ככה הם רגילים במפלגה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מפלגה של - - - << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> של מאיימים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מסכמת? אוקיי, סליחה. השרה מסכמת. כתוב לי אותה פלוס – השרה מסכמת, בבקשה. << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, מזל טוב, ברכות, לא יצא לי עדיין לעמוד לידך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. מזל טוב גם לך. << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, סוף שבוע קשה עבר עלינו, לפחות על חלק מיושבי הבית הזה, לצערי, ועל אזרחי ישראל. שוב יצא לנו לראות את הרוע בהתגלמותו. רוצחים שפלים יורים ביהודים בדרך לתפילה ובחזרה ממנה. אני רוצה לספר לכם, כשאני הגעתי לכנסת תוך כדי המאבק בהסתננות הבלתי-חוקית, הגעתי בכוונה לחוקק, לשנות ולהשפיע, אך מייד מייד הבנתי איזה כוחות אדירים ועצומים עומדים מולי. אתם ודאי שואלים מי הם הכוחות? אז בלי הקדמה מיותרת אני אומר לכם שמערכת המשפט. אנחנו, חברים, חבריי למחנה הלאומי, אנחנו בעיצומה של מלחמה על צביונה וביטחונה של מדינת ישראל. הכול מתחיל ונגמר בדיקטטורה המשפטית שהגה אהרן ברק אי-שם ב-1992. קחו, למשל, דוגמה חיה: בשבת ראינו מחבל בן 13 יורה בקצין צנחנים ובאביו. בג"ץ, רק לפני שנה, ביטל את תיקון מס' 120 והוראת שעה לחוק העונשין, ששולל זכויות סוציאליות מהורי מחבלים קטינים. אתם מבינים, מחבל שהוריו גידלו אותו לשנאה ורצח בעיניים – אנחנו, אנחנו צריכים לשלם להם זכויות סוציאליות. באמת רק היה חסר ש"שוברים שתיקה" אולי היו גם עותרים להכליל אותם במועמדים להדלקת משואה. מדינת ישראל נשדדה על ידי אהרן ברק ועושי דברו גם היום. אנחנו רואים עכשיו את מסע ההרעלה שמניעה קבוצה קטנה של לשעברים למיניהם וכמה פריבילגים מסביון ומצהלה. אין להם גבולות, אין מעצורים. מבחינתם, שתישרף המדינה. מוציאים את דיבתה של ישראל בארץ ובעולם, מפרסמים פשקווילים ומפגינים את עצמם לדעת. עכשיו, הם גם מנסים להרוס את כלכלת ישראל על ידי מסע הרעלה חסר תקדים שעוד לא נראה כמותו. ניקח לדוגמה את הגברת המפגינה, מנכ"לית פפאיה, עינת גז. ערוצי התעמולה פרסמו שהגברת פפאיה תוציא מישראל 3.5 מיליארד דולר. רק שאף אחד לא סיפר שלגברת פפאיה אין 3.5 מיליארד דולר. מה שיש לה זה את הגיוסים שגייסה על בסיס ההון האנושי הישראלי. עדיין, זה נכון, מדובר על בין 100 ל-200 מיליון דולר שבכוונת הגברת פפאיה להעביר לחו"ל, וכל חודש היא תהיה חייבת להחזיר חלקים ממנו כדי לשלם שכירויות, משכורות, מיסים, רכבים ועוד. הגברת רק תשלם עמלות יקרות בחו"ל, כמו המרה והעברות, רק כדי לספק כותרות להפגנה במוצאי שבת, שלא כדאי לכם לפספס. עכשיו, ממה מוטרדת אותה גברת וחבריה הפריבילגיים מצהלה ומכפר שמריהו, שהם הרי מאוד מאוד חרדים ליציבות ולכלכלת ישראל? אז ככה, בנוגע ליציבות, לאחר חמש מערכות בחירות, יש ממשלה, סוף-סוף, ברוך השם, ללא רזרבי; ממשלה הומוגנית ויציבה; כזו שיש ביכולתה להכריז על רפורמות, מענקים ותמריצים לאורך כל תקופת כהונתה ולא לחצי שנה או שנה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> אז בנוגע ליציבות הכלכלית, עשינו וי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה, אם אתה רוצה – בישיבה, וגם זה - - - << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> אם היית מעניין אותי פורר, הייתי עונה. לא מעניין. בנוגע לכלכלה, תקשיבו טוב, חשבתי דווקא, וכולם היו אמורים לחשוב, שאותם אנשי עסקים דווקא ישמחו. הרי חוסר הביטחון, בין היתר, של אנשי עסקים, מהו? שהשלטון יתעמר בהם. הרי האם מישהו חושב שנתניהו, מר כלכלה, יעשה דבר שכזה? ברור שלא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ברור שכן. << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> אנשי העסקים שמגיעים למחלוקות, מי שלא יודע, הם בדרך כלל ב-90% - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מישהו חושב - - - << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> ככה זה כשצודקים. זה מעצבן. - - עניינם בערכאות נמוכות כמו השלום והמחוזי. שם לא נוגעת הרפורמה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה עם מחירי הדלק? << דובר_המשך >> שרה משרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> החוק הוא אותו חוק, בלי קשר למי יבחר את השופטים. הרי בג"ץ – מהו בג"ץ? בג"ץ הוא דווקא אסון כלכלי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תסתכלי על מחירי הדלק. << דובר_המשך >> שרה משרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> מי טרפד את הסכם הגז, אתם יודעים? אז אני אספר לכם. הגיעה לכאן חברה בין-לאומית כמו גלובל אנרג'י ובידה הסכם מחייב מול מדינת ישראל. ואז התחילו הצווחות של האופוזיציה ועמותות הג'ינג'ים למיניהם, שעלו יחדיו לרגל לבג"ץ, שקבע שלמרות שיש הסכם חד וברור, ממשלה – תקשיב טוב, אדוני היושב-ראש – לא יכולה לחתום הסכם מחייב למעלה מעשר שנים. אגב, זה אותו בג"ץ שקבע, רק לפני חודשיים, שאין בעיה לממשלה לחתום על הסכם בעל השלכות ביטחוניות וכלכליות לדורי דורות בלי הצבעה בכנסת אפילו. ראש הממשלה נתניהו והשר שטייניץ, למי שלא יודע, היו צריכים לעשות סלטות באוויר, סלטות משפטיות, אגב, על מנת לאכוף את אותו פסק דין אומלל ובזוי. עד כדי כך שגלובל אנרג'י שכרה את נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון, לאחר שהבינו שמדינת ישראל היא רפובליקת בננות של בג"ץ, וזה אחרי שהם ראו שיש סיכוי גבוה שהשקעתם יכולה לצלול למצולות, וזאת למרות שיש בידם הסכם ברור וחתום. בג"ץ, חברים, בניגוד לנתניהו, לא לקחו בחשבון שאם הגז לא היה יוצא מהאדמה, אזרחי ישראל היו משלמים כעת אלפי שקלים בשנה על אנרגיה. באירופה אנשים מתים מקור ויושבים בחושך בגלל שאין להם כסף לשלם על חשמל, אז אתם מדברים איתנו על אי-יציבות, על כיבוד הסכמים? הרי בג"ץ הם אלה שהפכו את הסבירות לחוק. מה היא הלכת האפרופים, אתם יודעים? אני אספר לכם. זו אותה הלכה שאהרן ברק קבע כי בנסיבות סכסוך יש לפרש סעיף בחוזה, ואני מצטטת, תקשיבו טוב: "תוך שינוי לשונו לשם הגשמת תכליתו". משפטנים מהארץ ומהעולם תקפו והזדעזעו מהרעיון המסוכן, כאילו שופט רשאי להכתיב לצדדים באמצעות פרשנות משלו מה יהיה תוכן החוזה ביניהם, עד כדי כך. אותם משקיעים, חברים שמדברים בשם עצמם, היום לא יכולים לסמוך ידם על חוזה. הם לא יכולים, לא יכולים לסמוך על חוזה כתוב. אלה אותם משקיעים שאותם מפגינים מדברים בשמם. הם צריכים לסמוך על יד הגורל, ובמקרה שלנו על הקדוש ברוך הוא, שאותו שופט יפרש את ההסכם לטובתם. אני לא מבינה, לשון החוזה מובנת וחד-משמעית, אז נגמר. לא צריך שום פרשנות או הימור. זו יציבות וביטחון אמיתיים לכספי המשקיעים. מדינת ישראל הפכה בזכות זה לגן עדן למפירי חוזים ולגיהינום למי שמבקש לאוכפם. בתי המשפט, העמוסים גם כך, התמלאו בתיקים, שבהם צדדים מתווכחים במשך שנים על גבי שנים בקשר לכוונה האמיתית והנסיבות שהיו סביב מועד חתימת החוזה ביניהם. לפי הבנק העולמי – לא לפי מאי גולן – הידרדרה מדינת ישראל לעשירייה התשיעית בעולם במדד אכיפת החוזים, מתחת למדינות עולם שלישי. כשאין אכיפת חוזים, אין ודאות, וכשאין ודאות, הכלכלה נפגעת. את המשקיעים לא מעניין אם הכנסת תתגבר על בג"ץ ותקבע שדרעי יכול לשמש כשר למען היציבות השלטונית לאחר ארבע שנים שהגב' פפאיה והחברים שלה טרללו מדינה שלמה. את המשקיעים, עודד פורר, לא מעניין כמו בהלכת דרעי-פנחסי, אף על פי שבחוק כתוב שראש הממשלה רשאי לפטר שר, וברק קבע שחייב. זו ודאות למקרא חוק ברור או קזינו פוליטי שיפוטי? את המשקיעים האמריקאים שלך, הגב' פפאיה, לא מעניינים דבריו של פרופ' ריצ'רד פוזנר על ברק: "פירט משפטי, לא מבין דבר ברזי מדע המדינה". זה מה שהוא אמר. את המשקיעים האמריקאים שלך, הגב' פפאיה, לא מעניין מה אמר רוברט בורק, פרקליט המדינה ה-35 של ארצות הברית. "השופט הגרוע על הפלנטה", כך הוא אמר. את המשקיעים האמריקאים שלך גם לא מעניין מה אמר מגדולי שופטי ארצות הברית, אנטונין סקאליה, כשאמר "כשאני רוצה לוודא שבית המשפט שלנו לא כל כך רע, אני מעיין בפסקי הדין של בית המשפט העליון הישראלי". ובמקום אלה, הגב' גז, את בוחרת לתרגם להם את רביב דרוקר, המהלל את אדמו"רו הרוחני, אהרן ברק. המשקיעים שלך לא מוטרדים מזכויות אדם ונחקרים במשפט של ראש ממשלה מכהן, שנבחר ברוב דמוקרטי של הציבור? את המשקיעים שלך לא מעניינת החיבה של הפרקליטות וצוותי החקירות לאימהות בנות 80 פלוס – אימא של עמיקם שורר שנחקרה על ביטוח לאומי, אימה החולה של איריס אלוביץ', ניר חפץ והמקורבת, אימו של דוד שרן, פילבר והקומפרסור, חקירות כמו במרתפי איראן? זה לא מעניין את משקיעי גברתי? ניסית אולי להסביר לאותם משקיעים שבישראל הדמוקרטית שלך מקליטים שיחה בין אור אלוביץ' לאביו בקודש הקודשים – חדר היוועצות – תוך כדי שהחוקרת אומרת לו: זה חדר היוועצות של עורכי דין – אין עוד הזדמנויות פז כאלה. הבן בוכה לאביו ואומר לו: תציל את המשפחה, והאב עונה: אבל אין לי במה. זה נראה לגברתי נורמלי? זה נראה למשקיעים שלך אולי נורמלי, הגב' גז? נראה אולי לגברתי נורמלי שהשופט שואל את פילבר, אדם רגיל שלא יעשה אקזיט: למה חתמת הסדר טיעון? איזו עבירה עשית? והוא עונה שאין לו 2 מיליון ושלוש שנים מהחיים לתת להם. אני רק אסיים ואומר שהמשקיעים של גברתי לא מודאגים מתסמונת השכחה אצל חוקרי תיקי האלפים. כולם עולים לדוכן העדים שכחנים, לא זוכרים כלום על עינויי החקירות. שכחו לצרף מסמכים לחומרי ההגנה. המוטיב החוזר של החוקרים: לא זוכרת, לא יודע. עושים תחרות ביניהם של ריאליטי "לא זוכר נולד". אז את הגב' טסלה והמשקיעים שלה לא מעניין שכנופיית שלטון החוק סיכלה מינוי מפכ"ל בישראל; מינוי חוקי של שר ממונה סוכל על ידי פקידים מושחתים. זו יציבות שלטונית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה הזמן למנות אותו. << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> לכן אני אסיים בכך: תקשיבי טוב, גברתי, את וחברייך, טוב טוב – "למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך". אנחנו, בניגוד אליכם, לא דיקטטורים. שר המשפטים לוין הוא לא המאותרג גדעון סער. לוין ישר, חכם ומקצועי. וכפי שאמר, יש מקום לשמוע כל צד. לא עוד ועדות במסתרים ובמחשכים שימסמסו את התיקון המיוחל. אז אם את וחברייך, פניכם להידברות ולשלום, אהלן וסהלן, אבל שלא תחשבו, לא נירתע מצבא ה"ביביפובים" וה"פוביומטים" ולא מ-30 עיתונאים, 200 צייצנים וכמה לשעברים. אני מסיימת. אני מודיעה לכם שלא יעזרו לכם כל מיליוני השקלים של הפרסומאים ואנשי העסקים שמממנים אתכם, לא יעזור לכם אם תזרקו "תן ביס" מהחלונות, ולא יעזור לכם אם תשביתו את כל הקורקינטים בתל אביב ובשדרות רוטשילד. אנחנו מחויבים לעם ולא למנדט וחצי שצועד עם דגלי אש"ף. אנחנו מחויבים ל-64 מנדטים. ואני אומרת כאן לחבריי בממשלה, ובמיוחד לכל מצביענו בצורה ברורה, אם אנחנו לא נקיים את הבטחות הבחירות ונעשה שינוי עמוק, אל תצביעו לנו בפעם הבאה. חד וחלק. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נתקבלו חתימות מהאופוזיציה, לכן אנחנו נעשה הצבעה שמית. מזכיר הכנסת, בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אל הואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – בעד יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – נגד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – אינה נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – בעד יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד בצלאל סמוטריץ' – בעד משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – בעד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד מירי מרים רגב – אינה נוכחת משה שמעון רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד יואל רזבוזוב – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> נגד. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חשבתי באמת שהוא שכנע אותך. מתחילים סיבוב שני, נקריא את השמות של מי שלא הצביע עדיין. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (מקריא בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – נגד ואליד אל הואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – נגד אופיר אקוניס – בעד יעקב אשר – בעד דבי ביטון – נגד ולדימיר בליאק – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח חילי טרופר – נגד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו נוכח נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – נגד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – נגד איימן עודה – אינו נוכח חמד עמאר – נגד עודד פורר – נגד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – נגד מירי מרים רגב – אינה נוכחת יואל רזבוזוב – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> האם יש מישהו באולם שעדיין לא הצביע? הוא נזכר שם. המזכיר? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> רון כץ הצביע נגד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. הסתיימה ההצבעה. אני מבקש למנות את הקולות. אני מודיע כי תוצאות ההצבעה הן: 53 בעד, 40 נגד. אני מודיע בזאת שהחלטת הממשלה בדבר הקמת משרד העבודה, מינוי שר העבודה, שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה והעברת סמכויות עברה. << נושא >> החלטת הממשלה בדבר העברת סמכויות משר לשר << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: החלטת הממשלה, בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לשר המורשת סמכויות הנתונות לשרים אחרים לפי חוק. אני מזמין את השר המקשר בין הממשלה לכנסת ושר החינוך חבר הכנסת יואב קיש להציג את החלטת הממשלה. בבקשה, אדוני השר, לרשותך עשר דקות. בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, ההודעה שדורשת את אישור המליאה היא החלטת הממשלה בדבר העברת סמכויות לשר המורשת. אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, על העברת הסמכויות כדלהלן: סמכויות הנתונות לפי חוק העתיקות, התשל"ח–1978, ולפי חוק רשות העתיקות, התשמ"ט–1989, יועברו משר התרבות והספורט לשר המורשת; הסמכות הנתונה לפי סעיף - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא שומעים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הסמכות הנתונה לפי סעיף 22(ב)(4) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח–1998, תועבר משר החינוך לשר המורשת. בהתאם לסעיף האמור בחוק-היסוד, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להעברת סמכויות אלו. ההודעה לאחר מכן מדברת גם על העברה, אבל זו הודעה שלא דורשת את האישור, זה אחר כך כהודעה, אני לא מצרף את זה עכשיו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> חברים, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, הקרב שאנחנו מנהלים בימים אלה ברחובות, בוועדות הכנסת, במליאה, בחברות הכלכליות, הקרב הזה הוא קרב על דמותה וצביונה של מדינת ישראל. הקרב הזה הוא קרב על האם מדינת ישראל האהובה שלנו תהיה מה שהייתה עד היום – מדינה בעלת חברה ליברלית, מקבלת, תומכת, שיש בה מקום לכולם, או שתהיה מדינה חשוכה, מבדלת, שדואגת אך ורק לאינטרסים של מי שמרכיב את הקואליציה. המלחמה שלנו למנוע את הריסתו של בית המשפט העליון, למנוע את זילותם וחוסר מעמדם של שומרי הסף, היועצים המשפטיים, למנוע שנאשמים יבחרו את השופטים – המלחמה הזאת היא החשובה ביותר שניהלתי בימי חיי, וניהלתי מלחמות רבות. נלחמתי נגד הגרעין האיראני, בכוחות חיזבאללה ובטרור בכל העולם, ובכל מקום המלחמה הייתה על שמירה של חיי יהודים וישראלים. וכל אלה לא פחות חשובות מהמלחמה שלנו על מדינה דמוקרטית וליברלית. אנחנו קוראים לממשלה – תרדו מהרפורמה ההרסנית שמתוכננת לבתי המשפט. זו לא הדרך לשפר את בתי המשפט. בשביל לשפר אותם יש להוסיף תקנים, לקצר זמנים, להגדיל את מספר הרשמים. אנחנו בעד לשפר את מערכת המשפט ונגד הריסתו של בית המשפט. די לנו להסתכל על מדינות שעשו את התהליכים שאתם מציעים בשביל לראות שזה יוביל אותנו לקריסה של הדמוקרטיה, הכלכלה, דיכוי זכויות פרט, זכויות של נשים וזכויות של הקהילה הלהט"בית, וייתן לרוב המקרי שייבחר לשלוט כדיקטטורה. אנחנו נמשיך להילחם, בכנסת, בוועדות, במליאה וברחובות. לא ניתן לזה לקרות, ונעשה ככל יכולתנו להילחם בזה יחד עם ציבור גדול שגדל ומצטרף כדי לעצור את זה. אנחנו גם נעצור את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. אגב, אני צפיתי בך, מכיוון שאתה חדש כאן במקום, כשחבר כנסת מסיים, נגמר לו הזמן. אוקיי? לא בשבע שניות לפני. אני יכולה להגיד לך שתמיד שמרנו על הזכות, גם אם הוא דיבר עוד שני משפטים אחרי הזמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני תמיד נותן יותר. אצלו פשוט לחצתי על תוספת זמן בטעות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אני רק צפיתי בך, אז שתדע, שכאילו – אל תהיה פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מאיפה את צופה בי? באיזו פינה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני צופה, אני צופה בך בערוץ הכנסת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תראי, אני נותן לכולם שלוש דקות. אני מדייק, נכון, אני אתן עוד עשר שניות תוספת לכל אחד. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו תן לי ככה עוד, בסדר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אין בעיה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך משהו על משרד ירושלים ומורשת. אתה זוכר שדיברתי איתך על משרד העבודה והרווחה? אז משרד ירושלים ומורשת, המשרד הזה, שבכלל היה צריך להתפרק מזמן, הוא עדיין שם עכשיו. שתדע שבמשרד מורשת, נגיד, שמפוצל עכשיו – יש בו חמישה אנשים. זה מה שיש במשרד. עכשיו, לחמשת האנשים של המשרד מורשת מגיע שר, אתה שומע, ולדי? השר מגיע עם עשרה אנשי צוות. תור מספר 42 הצוות של השר יותר גדול מהצוות של המשרד. אני חשבתי בהתחלה – איזה בדיחה זאת? הרי למה צריך לפצל? גם ככה אין משרד. אז לקחו את חמשת החמודים האלה של משרד המורשת ואמרו להם: בואו, קבלו שר מתנה, כי גם ככה אתם לא עושים. צריך להגיד משהו אחד: משרד מורשת הוא מורשת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה רע - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו בעד. העניין הוא שיש את עיריית ירושלים – נכון, דודי? שמתעסקת עם המורשת; יש את משרד חינוך שמתעסק עם המורשת. אתה לא מאמין, כולם רוצים לנגוס במורשת, אבל אין מספיק, כי יש רק חמישה אנשים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מירב, את זה אלקין המציא. אלקין רצה משרד מורשת. השאיר לנו מורשת. השאיר לנו מורשת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוודאי. אגב, אם היית שואל אותי – אבל לא שאלו – גם אז הייתי חושבת שצריך לפרק. לא קיבלתם את המשרד – פיצלתם אותו. אני לא יודעת מי אלה האנשים האמיצים, אותם חמשת האמיצים שעובדים במשרד המורשת. אבל הם הולכים לקבל שר - - - << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שר המים רצה גם את משרד המורשת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני כל כך שמחה שאתה מעורב. אתה יודע למה? כי בתור בכיר בעיריית ירושלים - - - << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לכן לא יכולנו לבטל את כל המורשת שלו – ביטלנו את המים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוודאי. כאדם מסורתי, אני בעד מורשת, אני רק לא חושבת שצריך את המשרד המיותר הזה. אבל אדוני, כפי שאמרתי לך, גם במשרד העבודה – אגב, בא אליי השר בן צור ואמר לי תודה על המחמאה, ואמרתי לו: אני נותנת מחמאה בשמחה. רק שבמקרה הזה, שגם פה יש שר מיועד, אין לו מה לעשות שם. אבל מצד שני, צריך לזכור שכשבאים למשול, כמו שהממשלה הזאת רוצה, צריך שיהיה גם על מי למשול. אבל לזימי, אין על מי למשול במשרד למורשת, כי אין עובדים במשרד המורשת. אין אפילו משרדים למשרד למורשת, אבל לא לדאוג, יש שר חדש. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - אין "שבת ישראלית". << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, איך שכחנו. "שבת ישראלית" כבר לא במשרד למורשת, כי גם "שבת ישראלית" אין. חברים, אני מאחלת הרבה הצלחה לחמשת עובדי המשרד למורשת. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מודיע שהרשימה סגורה ואינה ניתנת לשינויים. אני משתמש בדף שיש לי פה ביד, בבקשה. למה יש שינויים כל הזמן? לא הבנתי. מאיפה זה בא? כשאני רציתי לדבר, לא נתנו לי לדבר כי פספסתי בשנייה. אני קורא לחבר הכנסת גלעד קריב. נמצא? טוב שבאת מראש. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מצמצם טווחים. כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, שמעתי את המחצית השנייה של נאומה הארוך של השרה מאי גולן בעניין הרפורמה המשפטית, ובהתחלה חשבתי שמיטב החוקרים של פורום קהלת כתבו לה את הנאום המלומד. אבל אז נזכרתי שבניגוד למנכ"לית "פאפאיה גלובל", שבכל זאת אחראית לפרנסה ולעבודה של 500 עובדים, ובכל זאת תורמת לתל"ג הישראלי עם החברה שלה מאות מיליוני דולרים, לשרה מאי גולן יש המון זמן פנוי. הרי אין לה תחום אחריות במשרד ראש הממשלה, היא הרי לא מייצרת שום דבר שתורם לתל"ג הישראלי, וכמו ששמענו לגבי המשרד למורשת, היא לא באמת דואגת לפרנסה של משפחות ישראליות, של עובדים ישראלים, אז יש לה המון זמן פנוי. אז ככל הנראה היום היא ניצלה את הזמן הפנוי שלה על מנת לכתוב את כתב ההאשמה הזה כנגד מי שהוכתרה על ידי מגוון של מגזינים ישראליים ובין-לאומיים כאחת מהמנכ"ליות המוצלחות ביותר בתעשיית ההייטק. והיה לה גם המון זמן להשתלח באזהרות שלה במיטב הכלכלנים, במיטב אנשי ההייטק, בשורה ארוכה של מנכ"לי משרדים מוצלחים מהשנים האחרונות. היה לה המון זמן לחשוב איך היא תופרת במומחיות, באומנות פיוטית כמעט, את מסכת ההשמצות כנגד כל מי שעומד וממלא את חובתו האזרחית ומתריע מפני ההשלכות הדרמטיות של מסע הבליץ של ממשלת נתניהו, של הדהירה המטורפת של השר לוין ושל חבר הכנסת רוטמן אל עבר תהום של חקיקה אנטי-דמוקרטית. מכיוון שלשרה המיותרת במשרד ראש הממשלה יש הרבה מאוד זמן ביום, שבו היא לא עושה דבר לטובת החברה הישראלית, אז יש לה את כל הזמן לכתוב את מסכת ההשמצות ששמענו כאן. אבל הציבור הישראלי יותר חכם, וכשהציבור הישראלי רואה מאות אנשי כלכלה, אנשי דיפלומטיה - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - אנשי משפט ויוצאי מערכת המשפט עומדים ומתריעים וקוראים: עצרו את הדהרה המטורפת – רוב הציבור הישראלי, כפי שאנחנו רואים בכל סקר מאז הבחירות, מתנגד לרפורמה כפי שהיא מוצעת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אז עם כל הכבוד לשרה גולן - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - מיקרופון - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שידבר. דברו למיקרופון, אז ישמעו. קראתי לך, חברת הכנסת דבי ביטון, פעם שלישית. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השרים הקיימים פה, השעה כבר 23:00, ובשעה כזאת בטח יש אימהות שמחזיקות את התינוקות, מניקות, מטפלות. אני דווקא רוצה לדבר על עמותת "חיבוק ראשון". בשבוע שעבר זכיתי לפגוש את החבר'ה ממקימי עמותת "חיבוק ראשון". למי שלא יודע, כיום יש בערך 500 תינוקות שננטשים בבתי חולים, בין שנולדים עם מוגבלויות מסוימות של שההורים לא רוצים לקחת, בין שיש הורים במצב סוציו-אקונומי נמוך שמתקשים לקחת ובין שיש ילדים שההורים רוצים לקחת אבל מאחר שיש להם ילדים נוספים בבית, הם לא יכולים לשהות עם הילדים בבית חולים. והעמותה הזאת, שיש בה מתנדבות שמגיעות לבתי החולים, מחבקות את התינוק הנולד הרך, דואגות להאכיל אותו, להחליף לו, לשמש לו – לספק לו את החיבוק הראשון. הצטערתי לשמוע שבעצם העמותה מתקיימת רק מתרומות – בשנה בערך 1.5 מיליון שקל. אנחנו רק ננסה לתאר במוחנו איזה מזל שיש את המתנדבות האדיבות והמתנדבים שמגיעים לבתי חולים, ואני לא מדברת על שעה – הם משקיעים אדוני כמה שעות בטיפול. ואני יכולה לספר, אדוני, שגם אני, כשהייתי אחות במחלקת ילדים, בשעות המתות, אותם ילדים – שיש – תמיד החזקתי והאכלתי, וכל כך עצוב לדעת שאתה מחזיר למיטת התינוק בבית החולים ובעצם לילד הזה אין אבא ואימא שיגיעו לשם ויטפלו בו, קל וחומר אם זה ילד עם צרכים מיוחדים. המראות – באמת זה עצוב. לוקח זמן עד שמחפשים להם משפחות אומנה. לרוב יש קושי כשיש ילדים עם צרכים מיוחדים, ואז הם שוהים יותר זמן בבית החולים. לכן, אדוני, אני חושבת שיש לנו שליחות וחובה להסתכל על הקטנים האלה, על הרכים האלה, ולא להתייחס אליהם כשקופים. אני מאוד מקווה שאנחנו נוכל אפילו לקדם בכנסת ובממשלה הנוכחית תמיכה ומעטפת נוספת לארגון מאוד מאוד חשוב למען אותם ילדים. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. לא פספסת הפעם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שמח שאנחנו נמצאים בדיון מאוד מאוד חשוב על החלטת העברת הסמכויות לענייני השר למורשת, אבל בואו תראו מה קרה רק בשבוע שחלף: ב-24 בינואר, צעיר בן 19 דקר גבר אחר במועדון לילה; באותו יום, שני בני אדם נפצעו באורח בינוני וקל במהלך קטטה באופקים; ב-26 בינואר, גבר כבן 30 נפצע קשה באירוע אלימות בבאר שבע; למוחרת גבר בן 54 נפצע בינוני מפגיעות חודרות באירוע אלימות בלקיה; באותו היום, תושב חורה בן 24 תקף במקל שישה אנשי צוות רפואי בבית החולים סורוקה; למוחרת גבר בן 27 נפצע קשה מפציעה חודרת באירוע אלימות בבית שמש; באותו היום, גבר כבן 26 נפצע קשה באירוע אלימות בבאקה אל-גרבייה. באותו היום, גבר בן 33 נפצע קשה מפציעות חודרות באירוע אלימות סמוך לג'דיידה; באותו היום – עוד ארבעה פצועים בקטטה בשטח סמוך לפארק רמות מנשה, ובאותו היום ממש, גבר בן 22 נפצע מפגיעה חודרת באירוע אלימות במרכז המסחרי בקריית עקרון; באותו ערב גם אלימות נגד צוות חדשות 13 על ידי אזרחים, כשהם הגיעו לסקר את זירת הפיגוע בנווה יעקב בירושלים; ב-29 בינואר, ארגון המורים השבית את הלימודים בבית הספר היסודי אבו גוש כתוצאה ממעשי אלימות מתמשכים נגד מורים ומנהל בית הספר; באותו היום, נער בן 15 נורה ונפצע בינוני בקריית ים על רקע סכסוך עבריינים; באותו יום, ב-29 בינואר, נער בן 14 נפצע קל מפציעה חודרת במהלך קטטה במוסד חינוכי ברמלה, ובאירוע אלימות בטמרה צעיר כבן 18 נפגע באורח בינוני; ב-30 בינואר, נער כבן 14 נפצע במהלך קטטה במוסד חינוכי בראמה בצפון הארץ. חברים, זה רק בשבוע האחרון, והרשימה הזאת הולכת ומתארכת מדי יום ומדי שבוע. מה עושים בכנסת ישראל? עוסקים בהעברת סמכויות לשר המורשת. ויותר מזה, אני מסתכל איזו הצעת חוק הקואליציה מקדמת בשיא המרץ – הצעת חוק שתאפשר לאריה דרעי, אחרי שהורשע בפעם השנייה בפלילים ונקבע על ידי בית המשפט העליון שהוא לא יכול לכהן, איזושהי הצעת חוק שאולי תצליח לעקוף את בית המשפט העליון ותאפשר למי שהורשע בפלילים בפעם השנייה – ובניגוד להודעתו, חזר כדי לשבת לשולחן הממשלה – כדי שיוכל לחזור לשולחן הממשלה. אבל כל מה שבאמת מעניין את אזרחי ישראל – הפגיעה בביטחון האישי, הפגיעה במה שקורה כאן במדינת ישראל – בזה אתם לא עוסקים, כי את זה אתם לא יודעים לפתור. אז איך אתם משגעים את אזרחי ישראל? אתם תשגעו אותם כמו שאתם משגעים פה: בחקיקה של העברת סמכויות משר לשר, ממשרד למשרד, פירוק משרד אחרי משרד. ובתוך כל זה אנחנו עוסקים אחרי השבעת הממשלה במה שעסקנו לפני השבעת הממשלה. לפני השבעת הממשלה הטרחתם אותנו בזה שנאפשר למי שנקבע שיש לו מאסר על תנאי לכהן כשר - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - ואחרי השבעת הממשלה, גם מי שנפסל על ידי בג"ץ – גם הוא יוכל לכהן כשר. בקיצור, אתם עסוקים אך ורק בעצמכם, לפתור את הבעיות האישיות שלכם, אבל בשום מקרה לא לפתור את מה שמדינת ישראל זקוקה לו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר כנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת עופר כסיף. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, שיא חדש של ציניות נשבר בימים האחרונים, איל ההון יצחק תשובה מוציא בצע מתוך פצע, פצעה המדמם עד היום של שכונת גבעת עמל. נעמה, אני אשמח – נעמה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> פצעה המדמם עד היום של שכונת גבעת עמל. לא הספיק לו לתשובה להשתלט בעורמה ובזדון, בשיתוף פעולה דוחה במיוחד של עיריית תל אביב ומוסדות המדינה, על אדמות השכונה ולגרש את תושביה לארבע רוחות השמיים. קשישים, ילדים ובעלי מוגבלות נזרקו מבתיהם בשביל לפנות מקום למגדלי יוקרה למיליארדרים. טיהור תל אביב מתושביה הדלים לטובת הטייקונים ומקורביהם. אבל לתשובה הרווח ממגדלי היוקרה לא הספיק, ועתה הוא מגיש בלב של אבן חשבון קר ואכזרי לתושבים המפונים. 1.2 מיליון ש"ח דורשת חברת אלעד שבשליטתו מהתושבים שגורשו בגין מה שהם מכנים "הוצאות משטרת ישראל שסייעה בביצוע הליך הפינוי". אגב, רוב כספי הפיצויים המעטים שכן הבטיחו לפליטי השכונה לא עברו עד היום. אפילו הכספים שהובטחו כחלק מתקציב המדינה עדיין תקועים במשרד האוצר. 1,160 שוטרים – 1,160 שוטרים נשלחו בשעתו אל מול עשרות בודדות של תושבים ופעילים שבאו להיות איתם בסולידריות ברגעים הקשים. כוחות משטרה במספר חריג, ובאופן חריג אף יותר, מרביתם היו שוטרים בשכר. את מה שנעשה שם, את הגירוש מגבעת עמל אי-אפשר לשכוח; פינוי אלים של משטרת ישראל, שימו לב, שהפכה לעת מצוא למיליציה פרטית בתשלום של יצחק תשובה, שחיסלה את השכונה, שברה את קירות הבתים ואת לבבות התושבים – לחלקם פשוטו כמשמעו – לפחות שניים נפטרו כתוצאה מטראומת הגירוש ואובדן הבית. תשימו לב, לא רק שתשובה גירש את התושבים, הוא שילם מכיסו למשטרה, שזה בניגוד לחוק, ועכשיו רוצה לגבות את הכסף מהתושבים. גבעת עמל אינה לבד. בעיר תל אביב, שפרנסיה וראשיה מנסים לשווק עצמם כמעוז של דמוקרטיה, תושבי השכונות מפונים באכזריות, בהסכמה ובעידוד של העירייה והעומד בראשה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מייד, אדוני. שכונת הארגזים, נווה עופר, אבו כביר, עג'מי, נווה שאנן ועוד שכונות רבות וטובות עומדות בפני גירוש. כי למי אכפת מפועלים קשי יום? בעיקר כשהם מזרחים או ערבים. לנו אכפת, ונמשיך לעמוד איתם ולצידם במאבקם הצודק. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן. חבר הכנסת אמסלם, צריכים עזרה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אתם התחלפתם, אז אני רק אעדכן אותך שהנאום הזה הוא נאום בהמשכים. התחלתי אותו לפני כן, והסברתי שאני עושה את זה כי האזרחים שומעים המון המון עובדות לא נכונות על בג"ץ ועל בתי המשפט, והיה לי חשוב להביא כל מיני פסיקות בג"ץ שנוגעות דווקא לנושאים חברתיים. אז נתנו דוגמא לחיילים, ונתנו דוגמה לחיילות. והגענו לאפליה בשכר בין גברים ונשים, כשמדובר על פסק הדין של אורית גורן נגד הום סנטר במאבקה להשוואת שכרה לגברים. פתח את הדלת לנשים עובדות רבות שתוכלנה לעמוד על זכותם בשכר. בפסיקה ראשונה מסוגה בג"ץ קבע כי אם נשים וגברים מרוויחים שכר שונה על אותו תפקיד באותו מקום עבודה, על המעסיק להוכיח שזה נובע משיקולים לגיטימיים ולא בגלל עניינים מגדריים. עוד בג"ץ חשוב זה בג"ץ של תושבי עזה. בשנת 2007 פסק בג"ץ כי יש למגן את כל כיתות האם ביישובי עוטף עזה, ודחה את עמדת המדינה שלפיה יש למגן בשיטת המרחב המוגן רק את כיתות הטפח, שזה מעבדות וספריות וכיתות מיוחדות. במסגרת פסק הדין בג"ץ הורה למדינה למגן את כל בתי הספר בעוטף עד תחילת שנת הלימודים. משמע, המדינה לא חשבה שצריך למגן את כל כיתות העוטף, בג"ץ התערב לטובת תושבי עוטף עזה. עוד בג"ץ חשוב – אפליה בין מזרחים לאשכנזים. בשנת 2009 התקיים בג"ץ בית הספר בעמנואל, אשר דן בדבר הפרדה בבית ספר יסודי על בסיס עדתי בין תלמידות מזרחיות לבין תלמידות אשכנזיות. בית המשפט הורה לבית הספר להסיר את האפליה. אגב, פוליטיקאים שעדיין יושבים פה בכנסת התקוממו כנגד הפסיקה, כי זה נוגד את דרך התורה. לא ברור לי איך אפליה בין נערות, ילדים מזרחים לאשכנזים, מקיימת את דרך התורה, אבל נסתרות הדרכים. עוד פסק דין בעיניי מאוד מאוד חשוב נוגע לדיור הציבורי – נעמה, בשנת 2013, מכירה את הבג"ץ הזה? בשנת 2013 - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים בבקשה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אמשיך את זה בנאום הבא, טוב? כי זה חשוב מדי בשביל שאני אעבור על זה מהר. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אל הואשלה – אינו נמצא. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הם לא ישמעו אותי. ביטן, אני דווקא רוצה שתשמעו אותי. לחכות? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> מחפשים את האוזנייה, איך נשמע אותך? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בשביל זה אמרתי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת שטרן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אנחנו התכנסנו פה בשעת לילה מוקדמת זאת לדון בהעברת סמכויות למשרד המורשת. אנחנו יודעים על איזה סמכויות מדובר? הן לא מפורטות, נכון? השר המקשר, השר המקשר. השר יואב קיש, אנחנו יכולים לדעת, יואב, על איזה סמכויות אנחנו מדברים? << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> בפעם הבאה שאני מדבר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה? לא, זה לא כתוב פשוט, ואנחנו מצביעים כאילו בגלל עומס עבודה שיהיה על השר אליהו. דווקא אני רציתי להוריד ממנו עומס, שיגיד שאפשר שבנות ישרתו בצה"ל, זה חלק מהמורשת. יואב, אתה עסוק בלתת לי תשובה? << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> אני אענה לך בסיכום. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אבל על מה נצביע? << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> אני מסכם, אני אענה לך. אתה אפילו שלוש דקות לא יכול למשוך בלדבר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. תראו, הרב עמיחי אליהו כרע תחת העומס, ולכן הוא התפטר בחוק הנורבגי. הוא כרע תחת העומס עוד לפני שהעברנו אליו את ענייני המורשת, שעכשיו אנחנו עסוקים בלהעביר. מי שהחליף אותו זה חבר הכנסת יצחק קרויזר, ולפחות היום שמעתי פעם ראשונה איזושהי אמירה – השר אופיר, אני שמעתי שיש חבר כנסת בקואליציה שאומר שחיילי צה"ל לא צריכים לנסוע לחו"ל בגלל שאנחנו במלחמה. ברור שמהקואליציה הזאת יגידו שחיילי צה"ל לא צריכים לנסוע לחו"ל, הם גם לא צריכים ליהנות מהחיים בגלל שהם חיילים, והם צריכים לשרת את הקואליציה הזאת - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא צריכים שישפטו אותם. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שהיא לא בדיוק משרתת, שיש שם שרים שיש להם ילדים ונכדים, והם עצמם נגד שירות בצה"ל, לא רק נגד שירות בצה"ל של נשים. אז אם צריך לתרגם למה התכנסנו כאן בשעת לילה מאוחרת זאת, זה כדי לשחרר את השר עמיחי אליהו, שלא עומד בנטל, ואנחנו שמים עליו נושא מורשת, איך נשים לא ישרתו בצה"ל; במקומו נכנס חבר הכנסת קרויזר, שחושב שכיוון שאנחנו במלחמה חיילי צה"ל לא צריכים לנסוע לטיול אחרי השירות. הוא דווקא כן שירת בצבא, אבל בתוך הקואליציה שלו יש כל כך הרבה שהילדים שלהם לא משרתים ולא ישרתו, אז כבר מה זה משנה שגם לא ייסעו לחו"ל? העיקר שחברי הכנסת שתורתם אומנותם והם לא שירתו בצה"ל – הם יוכלו לטייל לחו"ל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברי חבר הכנסת דודי אמסלם, זה לא מתאים לכם. תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך את האמת - - - אבידר, מיניתם אותו לשר באמת באמת חשוב. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא גם היה נורבגי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא שמעת - - - << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למדנו מכם כמה דברים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא שמעת מה אמרתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם שר בלי תיק וגם נורבגי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> דודי, לא דיברנו על זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא לפחות שר התפוצות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> דודי, אתה לא הקשבת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לילה טוב. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מה ההבדל בין שני הנכדים באותה המשפחה? אני רוצה להמשיך דיון בהשראה של הדיון שהתקיים היום בבוקר בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אני אביא לכם דוגמה: מה ההבדל בין אריק ויינשטיין לבין נטשה פטרובה, ששניהם נכדיה של מירה ויינשטיין, סבתא יהודייה? למירה נולדו שני ילדים: מאריק ולנה. מאריק התחתן עם יוליה, אישה לא יהודייה. כמקובל, יוליה לקחה את שם המשפחה של בעלה, ויינשטיין, ונולד להם בן, אריק. הבת של מירה, לנה, התחתנה עם ולדימיר פטרוב, ונולדה להם בת, נטשה פטרובה. הנכד של מירה, אריק ויינשטיין, כל חייו סבל מאנטישמיות – אולי בגלל שם משפחתו, אולי בגלל האף היהודי הטיפוסי. אריק התעניין בשורשים שלו, אהב לשמוע את סיפוריה של סבתא ואף למד כמה מילים ביידיש. נכדתה של מירה, נטשה פטרובה, בתה של לנה, לא חשה על בשרה מהי אנטישמיות, וחבריה אפילו לא ידעו שהיא יהודייה. היא התחנכה בבית חילוני לגמרי, לא ממש התעניינה בשורשיה, למדה, הייתה נערה חביבה ומוצלחת. שניהם גדלו באותה העיר, התבגרו והחליטו לעלות לישראל. גם הוריהם וסבתא מירה עלו אחריהם. משפחות ויינשטיין ופטרוב – שתי המשפחות נקלטו בארץ באופן מיטבי. מאריק, יוליה, לנה וולדימיר סיימו את הלימודים באולפן והתחילו לעבוד, שילמו מיסים והפכו לאזרחים טובים למדינת ישראל. שני הנכדים שירתו בצבא, אחר כך סיימו את לימודיהם באקדמיה, הקימו משפחות ונולדו להם ילדים, צברים לכל דבר. סבתא מירה הייתה מאושרתL כל בני משפחתה המורחבת היו לידה ואהבו להתכנס ביחד בחגים – בפסח, ראש השנה. לשמחתה הרבה, היא גם זכתה לחבק את הנינים. למה אני מספרת את הסיפור הזה? אז מה ההבדל בין שני הנכדים האלה? בעצם, מי מהם יותר יהודי? לפי ההגדרה המקובלת היום בחוק, אריק אינו נחשב יהודי – במילים אחרות, גוי – ולו היו משנים את חוק השבות ומבטלים את סעיף הנכד, אריק לא היה זכאי לעלות ארצה. המשפחה הייתה מתפצלת, נקרעת, ולא היו מגיעים לכאן אזרחים טובים, שתורמים להתפתחות ולחיזוק של המדינה. ביטול סעיף הנכד בחוק השבות, אשר מופיע בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה הנוכחית - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - זה המסר המאיים ליהדות בתפוצות. זה אומר שהעולים לא מספיק יהודים, ואם אין לכם, למשפחות שלכם, מקום כאן – אל תבואו לכאן. אני תקווה שלא תפגעו – אני פונה לממשלה ולחברי כנסת מהקואליציה – במפעל הציוני ולא תעצרו את העלייה, שבזכותה קיימת מדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להקריא לכם כמה מילים: "נילחם למען המדינה. לא היית מאפשר מצב שבו אזרחי ישראל חוששים ללכת ברחובות, חוששים להניף את דגלי ישראל בירושלים. "אם היית נלחם ופועל ועושה למען המדינה, היית עושה משהו נגד האינפלציה המשתוללת ונגד יוקר המחיה שממריא ללא הרף. כל אזרח ישראלי מרגיש זאת בכיס כשהוא קונה בסופר, כשהוא ממלא דלק, כשהוא משלם את חשבון החשמל, כשהוא לוקח משכנתה, כשהוא שוכר דירה. אבל מכיוון שאתם - - - לא נלחמים למען המדינה שלנו אלא רק למען ההישרדות שלכם, אזרחי ישראל מרגישים בצדק שהם מופקרים לגורלם - - - מה שכאן קורה, הזינוק האדיר הזה וחוסר הפעולה, חוסר פעולה כלשהי – זה פשוט מדהים. אנשים שמתיימרים להיות מנהיגים נותנים לנו כאן הרצאות של מדריכים בבני עקיבא מה זה מנהיגות, מה זה אומץ לב, מה זה היסטוריה יהודית. זה מביך, אבל לא חשוב - - - במקום לטפל במשבר העצום הזה, במקום להוריד מחירים, להפחית מיסים, אתם מעלים מחירים ומטילים עוד מיסים. אבל את הכסף אתם מייעדים לא לטובת אזרחי ישראל - - - לקחו מאיתנו את המדינה, לקחו מאיתנו את הביטחון, לקחו מאיתנו את הכבוד, לקחו מאיתנו את הדגל. לקחתם הכול. מכונת שקרים זה מה שאתם עושים. ואני חייב להגיד לך: צא החוצה. קודם כול תפסיק לזלזל ככה באזרחים, תפסיק לזלזל ככה באנשים ותתחיל לשמוע מה שהם אומרים". "לכן אני מביא בפניכם היום את דרישתם – יותר מזה, את זעקתם – של המוני אזרחי ישראל: לכו הביתה. חלק כבר הלך, אני רואה. לכו הביתה כדי שאנחנו נחזיר את ישראל למעמד שהיא ראויה לו; לכו הביתה כדי שנקים ממשלה חזקה ויציבה, ממשלה אחראית שתחזיר את הביטחון האישי, שתפחית מחירים, שתוריד מיסים, שתחזק את הכבוד הלאומי, שתדאג לכל אזרחי ישראל". אני מפנה את המילים האלה של ראש האופוזיציה מר בנימין נתניהו בקדנציה הקודמת, אני מפנה אותן חזרה אליו, לראש ממשלה שדואג אך ורק לעצמו; ראש ממשלה שמסכן בכל יום שהוא יושב על הכיסא הזה כבן ערובה לממשלה חלשה, שמסכן את חיי אזרחי מדינת ישראל ומוריד את איכות החיים של אזרחי ישראל, בנימין נתניהו, 13 ביוני 2022. לך הביתה כדי שנקים ממשלה חזקה ויציבה, ממשלה אחראית שתחזיר את הביטחון האישי. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, היום ב-10:30 בבוקר התכנסה הוועדה למעמד האישה בחדרה. החדר היה מלא מפה לפה בנציגי משרדי הממשלה וכל העמותות וארגוני סיוע. רק מי לא היה? חברי הקואליציה. אף אחד, נאדה. אף אחד לא מצא את הזמן להגיע לוועדה. יכול להיות שהם עדיין תקועים בכנסת הקודמת, שהם אמרו: דפקו אותנו, קיפחו אותנו, לא נתנו לנו. הם שכחו, הם עכשיו בשלטון, אבל אף אחד לא הגיע. עכשיו, הדיון לא היה של חצי שעה, זה היה דיון ארוך. אבל אף אחד לא הגיע, כי הם לא סופרים אף אחד ממטר, כי הם לא רואים אף אחד בעיניים, כי לא באמת אכפת להם, כי הם לא באמת נמצאים פה בשביל עבודה. אחרי שאמרתי את זה אני אספר לכם מה היה היום בוועדה. למי מחברי הקואליציה שלא היה – אני אשתף אותו במה שכן היה. אנשי משרד הרווחה הציגו את התוכנית הרב-שנתית למאבק באלימות נגד נשים. בשנה וחצי האחרונות שהממשלה הקודמת הייתה, הייתה קפיצת מדרגה שלא הייתה בכל השנים שבהן בנימין נתניהו אמר שהוא עושה את התוכנית הזאת. נפתחו שני מרכזי "אלומה" שנותנים one stop shop לנשים נפגעות אלימות. עוד שניים ייפתחו כבר במהלך השנה הזאת. תוקצב מה שתוקצב בחסר, הושלמו פערים של חמש ושש שנים אחורה. אבל האמת היא, לא בגלל שהדברים האלה קרו בשנה וחצי האחרונות ואנשי הקואליציה לא רצו לשמוע ולהקשיב – פשוט לא עניין אותם. הם היו במקומות אחרים. תשאלו באיזה מקומות הם היו? אני לא יודע. חלק מהם, חלק קטן מהם פגשנו בוועדת חוקה שבה יש תהליך מופרע לחלוטין שמתנהל על ידי הממשלה הזאת. ואני אומר הממשלה, לא הכנסת. כי הממשלה מנהלת את התהליך הזה בכסות של יושב-ראש ועדת חוקה. ושתי מילים על משילות, כאילו לא קשור: הרבה צועקים ומדברים על משילות – אותו דבר נשגב שהממשלה יכולה למשול. רק דבר אחד היא לא עושה: היא לא מנהלת כלום ושום דבר, לא את הוועדה, גם לא את המדינה. ועדת חוקה סתומה כולה. שום הצעות חקיקה מוכנות לא הגיעו; לא הוגש פטור מחובת הנחה על האיזוק האלקטרוני – והזדמנות לעשות את זה, זה עבר קריאה ראשונה; חוק האלימות הכלכלית לא זכה גם הוא לפטור מחובת הנחה. כל מה שאמרתי עכשיו קשור לוועדה למעמד האישה שהתכנסה היום ולא היה בה אף אחד מנציגי הקואליציה. אז איך הם ידעו מה צריך לעשות? הם ישאלו. את מי הם ישאלו? את ראש הממשלה. אבל גם את ראש הממשלה זה לא מעניין כי מעניין אותו רק דבר אחד: איך למנות שר עבריין בחזרה להיות שר. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא, אני אתן לך להשלים, בבקשה. חבר הכנסת עטאונה, אתה הבא. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת. יש פה שר? איפה השר? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אופיר אקוניס כאן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> השר סופר. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אוקיי. אה, שני שרים. אני אמשיך לקרוא מאמר שפורסם בעיתון "שבת" במקור ראשון של ד"ר מאיר בן שחר. כל פעם שכתוב "אני", זה לא אני, זה ד"ר מאיר בן שחר. המאמר הזה, התמה שלו היא שהעשור השמיני בחיים של הרבה מאוד ישויות מדיניות שקמו, העשור השמיני היה מאוד מאתגר: התבוננות בהיסטוריה מלמדת שמשבר העשור השמיני אינו עניין יהודי דווקא. מדינות שמגיעות לעשור הזה מתחילות לגלות סימני התפרקות כאשר התוצאה הסופית, התגברות והמשכיות שינוי משטרי או חיסול המדינה, תלויה בשלל גורמים נסיבתיים משתנים. ב-200 השנים האחרונות מדינות קרסו בעשור השמיני ללא קשר לשאלת המשטר, הרקע הדתי או התרבותי, אלא מפני שהן איבדו את הלכידות החברתית ואת תחושת השותפות החיונית לקיומה של חברה. מה זה, אתם מפרקים את מערכת ההצבעה? אני מבקש תוספת זמן. זה מסיח את דעתי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני רואה שקשה לך. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה קרה, חבר הכנסת? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דבר. אתה מדבר בריכוז. אתה צריך להיות כל כך מרוכז - - - שלא צריכה להיות לך הסחת הדעת. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אין לי חלוקת קשב. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> טייס קרב. אין לו חלוקת קשב. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני לא רוצה לחשוב לאן הוא הגיע במצבים האלה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הדוגמה הבולטת ביותר היא מלחמת האזרחים בארצות הברית שמתרחשת כ-85 שנים לאחר הקמת המדינה ו-70 שנים לאחר כינון החוקה; איטליה המאוחדת הוקמה בידי קאבור וגריבלדי כמונרכיה חוקתית בשנת 1861. לאחר כ-65 שנים מוסוליני הצליח להקים בה דיקטטורה פשיסטית; הרפובליקה השלישית של צרפת שנוסדה בשנת 1871 נכנעה לגרמניה הנאצית כמעט 70 שנה מאוחר יותר, בשנת 1940; ברית המועצות הקומוניסטית נוסדה בשנת 1917, ומעט יותר מ-70 שנה לאחר מכן ברית המועצות מתפרקת, ורוסיה עוברת שינוי משטרי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> - - - 1922. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אל תבלבל אותי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת בליאק מתקן אותך בכמה עובדות. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> על אף השינויים המשטריים, הנסיבות ההיסטוריות המיוחדות וההבדלים התרבותיים, ניתן לאתר מספר קווי דמיון לקריסתן של המדינות הללו סביב העשור השמיני לקיומן. משבר העשור השמיני הוא למעשה מלחמת הזהות של הדור השלישי למייסדי המדינה. המכנה המשותף – הינה, אני רק גומר את המשפט – המכנה המשותף למדינות שהוזכרו הוא שהן הוקמו בסערת העימות עם אויב חיצוני או פנימי. המאמר הזה הוא הרבה יותר חשוב ממה שחשבתי בהתחלה. אנחנו נמשיך אותו בחוק הבא ובחוק שאחריו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני בוחר לדבר על הנושא של הכרה ואי-הכרה בנגב. בתקופה האחרונה, גם בשנים האחרונות, כל פעם שעולה הסוגיה, המצוקה של הערבים הבדואים בנגב, וכל פעולה שהממשלה עושה שבעיקר פוגעת בזכויות של הבדואים, מדברים על החוק ומדברים על הכרה ומדברים על משילות. אני רוצה להציג שמקור הבעיה והסוגיה זה שקמה המדינה, והבדואים היו במרחב, ומשום מה לא הכירו בהם ולא הכירו בזכויות שלהם. חובתה של כל ממשלה וכל שלטון, קודם כול, להכיר באנשים, באזרחים, בזכויות שלהם, ויש עקרונות להכרה. יש הכרה שנובעת בעיקר שכל האזרחים הם שווים, ולכולם מגיעות אותן זכויות. לכולם מגיעה הזכות לקורת גג, הזכות להכרה ביישוב, ובמדינה יש חוקים והגדרה מה זה יישוב. אבל משום מה, בכל פעם שהמדינה מסתכלת על הבדואים בנגב, היא לא רואה אותם. והיא לא מסתכלת עליהם בעיניים של החוק והתכנון שקיים במרחב. ולכן הגיע הזמן להכיר בכפרים הבלתי-מוכרים בנגב, הגיע הזמן להכיר בזכויות של הערבים הבדואים כאזרחים שווים במרחב הנגב, כי המציאות והאי-הכרה וההתעלמות המתמשכת יוצרות בעיה מאוד רצינית שאי-אפשר להמשיך איתה. ההכרה היא חובתה של הממשלה. ולכן אני קורא עוד פעם להכיר בכפרים הבלתי-מוכרים בנגב ולסיים את המצוקה שלהם. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורנה ברביבאי. חבר הכנסת אמסלם, אני חושב שאנחנו נמצא פה מנהרה בסוף, אם נמשיך ככה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - עוד מעט נמצא פה גז. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> מה הם מחפשים? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הם מחפשים אוצר מתחת לכיסא של חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מאמין כמה תעלות נסתרות יש פה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כן, בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרה לי חברה בסוף שבוע שהיא מאמינה מאוד שצריך להילחם ברפורמה המשפטית הזאת שבאה עלינו לכלות את הדמוקרטיה שלנו. שאלתי אותה, את מגיעה להפגנה? אז היא אמרה לי, את יודעת מה, יש בזה סוג של חשש. אמרתי לה, ממה את חוששת? אז היא אמרה לי, שמא יבולע לי. אמרתי לה, את רצינית? מדינה דמוקרטית, הפגנה, זכות יסוד לכל אזרח במדינה. את חוששת שמא יקרה משהו? אז היא אמרה לי, עם הממשלה הזאת אני כבר לא בטוחה בכלום. היום הייתי בוועדת חוץ וביטחון. הגעתי למשרד וחיכיתי כדי לראות מתי צריך לעלות למליאה. ואני שומעת את חבר הכנסת פינדרוס אומר בוועדת הכספים, מדבר ישירות על מנכ"ל דיסקונט, ואומר, מה זאת אומרת הוא הולך להפגנה? במילים שלו, כמובן. אבל אם הוא הולך להפגנה – אגב, הוא אמר: נאם. מנכ"ל דיסקונט לא נאם, אבל הגיע כאזרח מהשורה להפגנה. הוא אומר, אם הוא מגיע להפגנה, אז הוא עושה שימוש לא נכון בהשקעה שלנו, והוא לוקח את ההשקעות שלנו מירושלים ומבני ברק. הוא דיבר על שני מיליון אזרחים שהצביעו. והוא אומר, הכסף הזה לא מאפשר לו ללכת להפגנה, בטח לא לדבר – אגב, אמרתי, שוב, הוא לא דיבר. ואני שואלת לאן הגענו. איך יכול להיות שבמדינה דמוקרטית אדם שהולך להפגנה, לא משנה מה תחום העיסוק שלו, הוא יכול להיות בנקאי והוא יכול להיות כל אחד אחר, מהיום צריך לדעת שהוא מסומן, שיש חברי כנסת בכנסת ישראל שצופים, רואים, מסמנים אנשים ויודעים גם להגיד, אם הם ילכו להפגנה אנחנו נפעל נגדם. במקרה הזה נמשוך את הכסף מהבנק. אני מקווה שהאזרחים שמפקידים את הכסף בבנק, לא משנה איזה בנק, לא יעשו את החישוב הזה משום שבעיניי הוא חישוב לא ראוי. אבל אני שואלת, לאן אנחנו מידרדרים ובאיזו מהירות? מהעניין המשפטי של מינוי שופטים והסבירות והתגברות וכולי וכולי – זה אש בשדה קוצים, הסיפור של ההפכה הזאת. חשבתי שדמוקרטיה שוקעת יותר לאט, אבל היא פה טובעת במצולות, מנסים לפחות להטביע אותה. אנחנו לא ניתן. ואני קוראת לכל אזרח במדינת ישראל, לא משנה, בכל מקום בארץ – מי שחושב שהוא צריך להגן על הערכים של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, נכון לו לצאת להפגין, נכון לו להגיד את דברו, ושאף אחד לא יחשוש מזה שהוא רדוף ומזה שהוא מסומן, כי אם אנחנו נגיע לשם, אנחנו כנראה נהיה במציאות הרבה יותר עגומה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חברת הכנסת נעמה לזימי. חבר הכנסת אמסלם, בינתיים יש ממצאים? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני חושב שאפשר לקחת פה איזה זמן מליאה, נאסוף פה את כולם. בצבא, כשלא היינו מוצאים משהו היינו מיישרים קו וכולם סורקים. נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נעמה, עשר שניות - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אתם רוצים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, עשר שניות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד יו"ר הישיבה, אין בעיה. מה קורה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יש פה איזשהו אירוע. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני שמה משקפיים. אני רוצה להבין מה קורה פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אירוע מתגלגל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני רואה פה ערעור על הקואליציה. אני לא יודע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חמש שניות של שקט. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> קדימה. נהיה בשקט שנייה. חבר הכנסת אמסלם, בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מה קורה פה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נמשיך? טוב. בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כבוד יו"ר הישיבה – פעם ראשונה – כנסת נכבדה, האמת היא שהנושא הזה לא כזה נעים, אבל כן חשוב לדבר עליו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ככל שהוא פחות נעים, כנראה שיותר צריך לדבר עליו, נכון? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ממש. בזמן השבעה של אשר נתן מורלי, זיכרו לברכה, שנהרג בסופ"ש האחרון, נרצח על ידי מחבל בסופ"ש האחרון בנווה יעקב, משפחתו נותקה מחשמל. רק בשבוע שעבר העליתי פה הצעה לסדר יחד עם ינון אזולאי, בנוגע לניתוקי החשמל. לפני כמה חודשים בג"ץ פסק איסור ניתוקי חשמל למשפחות מעוטות יכולת – כל מי שיש להם בעצם את המטען, הטוקמן קוראים לו, מתוך ההכרה שחשמל זה זכות יסוד לקיום, לבריאות, להזנה, לכל מה שאדם צריך, אלא שרשות החשמל, בדרך לא דרך, מנסה להתחמק מהפסיקה הזו. שלחתי לה גם מכתב, היא השיבה לי, למען האמת, אבל בכל זאת. והינה, היום אנחנו רואים בדיוק את המקרה הזה, בדיוק את המקרה הזה שבית המשפט, בג"ץ, פסק שלא יקרה יותר. אני כן אגיד ששר האנרגיה ישראל כץ הורה מיידית לחבר לחשמל, וגם שבוע שעבר הוא אמר שהוא יעקוב אחרי הדבר הזה. אבל חשוב לי להגיד פה, כי אני באמת חושבת שצריך גם להעיר על המקומות שהם לא ימין ושמאל: כואב לי לחשוב על המשפחה הזו ברגע הכי קשה, הכי מזעזע ונוראי שיכול להיות, שגם חווה באמצע השבעה שלה ניתוק מהזכות הכי בסיסית שיכולה להיות, מחשמל. אז קודם כול, אני שולחת מפה חיזוקים למשפחת מורלי מכול המשכן הזה, מכול עם ישראל. ואני כמובן רוצה לחזק את הדבר הכי בסיסי; בדיוק כמו מים וקורת גג, גם חשמל זו זכות יסוד. טוב שבג"ץ הכריע על כך לפני כמה חודשים, ועוד יותר טוב שאנחנו נעמוד על הדבר הזה במשכן הזה, שלא תהיה עקיפה של הפסיקה החשובה הזו. באמת שאני חושבת, לא צריך להעיר על זה, רק במקרים טרגיים כאלה, אלא באמת זו המהות של הפיקוח הפרלמנטרי במקום הזה שלנו כחברי וחברות כנסת, לעמוד על הזכויות הבסיסיות של אזרחים ולוודא את הקיום בכבוד הבסיסי של כל אדם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני רוצה לפתוח בחידה – שימו לב, מי אמר את המשפטים הבאים: "הייתי חייב להגיע בעצמי לתחנת דלק, לראות במו עיניי את המחירים. זה לא יאומן. עליות מחירים מטורפות"? מי זה היה? כמובן ראש הממשלה נתניהו, בזמן מערכת הבחירות. אז אמר, וגם, אגב, הבטיח להקפיא. אז מה? מתי נתניהו אמר משהו ולא שיקר? מחר בלילה, חברים, מחיר הדלק מזנק ב-33 אגורות, לרמה הכי גבוהה מזה שמונה חודשים לפחות, וזה סיפור מעניין. הממשלה שלנו, בשנה שעברה, אחרי פרוץ המלחמה בין רוסיה ואוקראינה וזינוק במחירי הדלקים בכל העולם, הבינה כי זה לא נכון ולא צודק להטיל על הציבור את כל כובד על עלויות המחירים של הדלקים בעולם, ודרשנו מהאוצר להכניס את היד לכיס ולהוריד את מס הבלו, וכך קרה. ההנחה שנתנו על מחיר הדלק התחילה מ-50 אגורות לליטר בנזין, ואחר כך הגיעה לשקל אחד לליטר וירדה טיפה בהמשך, אבל כך אנחנו בלמנו את העלייה במחירי הדלק, שמהווה כמובן – המחיר של הדלק – מחולל משמעותי מאוד במאבק ביוקר המחיה. הממשלה החדשה, עם כל ההבטחות והסיפורים והבדיות, לא מוכנה להקל על אזרחי ישראל. היום ההנחה שהממשלה מעניקה לליטר בנזין עומדת על עשר אגורות בלבד, וגם אגב לא על חשבון הבלו אלא ממקור אחר, על חשבון מס רכישה, ולא בכדי. האוצר היום במצב לא פשוט, כי באוצר יודעים היטב כי בעקבות ההסכמים הקואליציוניים עם יהדות התורה, ש"ס, הציונות הדתית, הסכמים שמוערכים ב-30-20 מיליארד שקל, לא יישאר כסף לתת הנחה סבירה במחיר הדלק לאזרחים שעובדים ומשלמים מיסים. הכסף ילך למשרד המיותר של אורית סטרוק, לחינוך שלא מלמד ליבה, לאבי מעוז, לשרים פיקטיביים – אפרופו שר המורשת – ולאזרחי המדינה לא נשאר. ולכן הדלק עולה, החשמל עולה, החלב עולה, הכול עולה. מה אני אגיד לכם, חברים? מחר בלילה אתם חייבים, פשוט חייבים, להגיע בעצמכם לתחנת דלק, לראות במו עיניכם את המחירים. זה פשוט לא יאומן. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. אחד השרים נמצא פה? תודה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הערב לפני זמן קצר פרסמה כתבת החינוך של ערוץ 13 ליאור ורוצלבסקי שחודש המכרז לתוכניות חיצוניות במשרד החינוך. פורסמו קריטריונים חדשים, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, שרת החינוך לשעבר, ולתוך המכרז החדש שפורסם נוספו שלושה קריטריונים עלומים: הקריטריון הראשון הוא שלא תאושר הפעלת תוכניות על ידי מי שפועל בניגוד לחוק ויש במעשיו חשש להשפעה מזיקה על התלמידים. מי יקבע - - - << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כי עד היום הרי פעלו בניגוד לחוק. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, עד היום הסתפקו בתעודת יושר שמעידה, ולדעתי מספקת, עונה על הצורך הזה. אבל השאלה היא מי יקבע איזו פעילות מזיקה לתלמידים. התשובה היא סגן השר אבי מעוז. אותו סגן שר שחושב שחברות וחברי הקהילה הגאה צריכים להישלח לטיפולים פסיכולוגיים, שמשפחות של אבא ואבא ואימא ואימא הן לא משפחות נורמליות, שמתעב חלק מהתלמידים והתלמידות רק בגלל שהם חברים וחברות בקהילה הגאה. שני הקריטריונים הנוספים שהוספו הם: ביטול תוכניות שאושרו משיקולים מקצועיים, שאני לא כל כך מצליח להבין מה זה אומר, והקריטריון השלישי הוא לתחום פריסת תוכניות לפי אזורים גיאוגרפיים, לפי שכבות גיל ולפי מגזרים, שמזה אני מבין שתוכנית לימודים שלצורך העניין נלמדת בתל אביב לא תילמד באזורים אחרים בארץ. אני שואל את עצמי – אדוני היושב-ראש, אתה איש חינוך עשרות שנים, קידשת את חייך לטובת הדבר הזה – אני לא מצליח להבין אם אותם קריטריונים עלומים שנוספו למכרז להתקשרויות חיצוניות נועדו למנוע מתכנים ספציפיים להיכנס למערכת החינוך; למשל תכנים של הקהילה הגאה, של חוש"ן, של איגי, תכנים להגברת הסובלנות, קבלת האחר. האם זו כוונתו של סגן השר במשרד ראש הממשלה אבי מעוז? << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן, כן. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> האם זו כוונתו של שר החינוך קיש, שעמד ממש כאן, איפה שאני עומד עכשיו, והתחייב שלא תהיה פגיעה, ושההעברה של היחידה לתוכניות חיצוניות היא רק עניין טכני? אז היום התפרסמו הקריטריונים החדשים העלומים, שמתוך הקריאה שלהם אני מבין שזה פותח צוהר שלם של אפשרויות להוצאה של תכנים לסובלנות, לקבלת האחר. אנחנו לא נאפשר לאבי מעוז להשתלט על התכנים החינוכיים של תלמידות ותלמידי ישראל. אנחנו לא נאפשר בדל של פגיעה בנוער שלנו, בזכויות שלנו, בחופש שלנו, בחיים שלנו. ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אני אשתמש בכל הכלים הפרלמנטריים שעומדים לרשותי בשביל לוודא שבדל של תוכנית שקשורה לקהילה הגאה לא יצא מתוכנית הלימודים של מדינת ישראל, כי המדינה הזאת הוקמה כדי שלכל אדם יהיה מקום שווה ומלא. זו תכלית הקמתה של המדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. לילה טוב לכולם. מכובדיי כולם, הספורט יכול להיות הדבר הכי יפה בעולם, הספורט יכול להיות גם הדבר החינוכי ביותר בעולם, ובהחלטה אחת של מישהו הוא יכול להפוך לאלימות מכוערת. את ההתלהבות היצרית בעולם הספורט אי-אפשר לעצור, אבל לפעמים ההתלהבות הזאת חורגת מגבול הטעם הטוב ומחריבה את כל אירועי ספורט ועלולה להרוס את חייו של אוהד אחד שרק בא ליהנות במשחק כדורגל. אהדה של קבוצה יכולה להיות מצד אחד מקסימה, ומצד שני יכולה לצאת מפרופורציה ולהיות ממש על סף מלחמה. כזה הוא הספורט. אם משתמשים בו נכון, הוא הופך להיות סם החיים. אם הוא חורג מפרופורציות, הוא עלול להפוך לסם המוות. חברים, לצערנו אנחנו עדים בשנים האחרונות לעלייה ברף האלימות במגרשי הכדורגל. מגרש הכדורגל הופך משנה לשנה למקום מסוכן. הורים מפחדים להגיע עם הילדים, עם הנשים, למשחקי הכדורגל. התרבות, השיח, הקללות, הצעקות והנאצה הופכים לדבר מסוכן לחינוך הילדים שלנו. אני אספר לכם על שדרן רדיו פה בירושלים, שהוא בצד אחד של המתרס, אוהד של בית"ר ירושלים. ואני מצטט מתוכנית הרדיו שלו מאתמול איך הוא מכנה את אוהדי הפועל – אני מצטט – חלאות אנרכיסטיות, שונאי ישראל שמאלנים וכדומה. שדרן ברדיו. לשמחתי השדרן הזה הושעה, והוא יעמוד בדיון בפני של מנהל התחנה. אבל צריך להבין שהכוח הזה של התקשורת, שלפעמים נוקטת צד, עם קבוצה כזאת או אחרת, ומכנים אוהדים בכינויי גנאי, רק מלהיט את האלימות במגרשי הכדורגל. אני אמרתי את זה בשנה האחרונה מספר פעמים: הרצח או ההרג של אוהד כדורגל במגרשים כבר חקוק על הקיר, הוא צבוע בצבעים, ויום אחד לצערי זה יקרה. אנחנו ככנסת חייבים לטפל בשיא החומרה בנושא הזה. התחלנו בשנה שעברה בשלב הראשון של חוק האלימות. חייבים להשלים את חוק המצלמות, כדי לתפוס את אותם עבריינים במגרשי הכדורגל ולא להעניש באופן קולקטיבי. הנושא הזה של משטרה שנכנסת לתוך יציע של אוהדים בשיא הכוח כדי לתפוס אדם אחד הוא דבר שרק יוביל לאסון במגרשי הכדורגל. חייבים להפעיל את המצלמות ככלי, לתפוס את אותם האנשים שבאמת הם העבריינים במגרשים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האמת שכבר לא נעים. כל פעם אני רוצה לעלות לדבר על משהו והממשלה כל פעם מספקת לנו נושא חדש. אני עוד לא מספיקה לטפל בנושא הקודם וכבר יש לנו נושא חדש. במחילה מחבר הכנסת יוראי להב, שעמד ואמר כאן את הדברים, ואמרתי שאולי הוא שמע בחטף, אולי הדברים לא עד הסוף הובהרו – אז פתחתי כדי לראות מה פורסם היום באמת בערוץ 13, אצל כתבת החינוך ליאור ורוצלבסקי. אכן, כפי שהוא אמר, כך הדברים. מה שכתוב כאן, אדוני היושב-ראש, זה שפעם אחת יהיה אפשר לבטל תוכניות שמי שמפעיל אותן פועל בניגוד לחוק; כאילו עד היום לתוך מערכת החינוך אפשר היה להכניס אנשים שפועלים בניגוד לחוק. אבל מה יפה? מי מעלה את זה? ממשלה שכל מה שהיא עושה מהרגע הראשון שנכנסנו לכאן זה לשנות חוקים כדי להכשיר אדם שהורשע. אחרי שלא הצליחו במזימה שלהם אז עכשיו מחפשים קומבינות נוספות כדי בכל זאת למנות אותו לשר, מורידים את הרף הנורמטיבי, כאילו הממשלה הזאת והחוק זה בכלל כמו שמן ומים. אבל בתוכניות חינוכיות הם רוצים להקפיד שזה יהיה מישהו שפועל על פי חוק. אז יש לי חדשות בשבילם: למערכת החינוך נכנס רק מי שפועל על פי חוק. הדבר השני, שהזוי לא פחות, זה שיהיה ניתן לבטל תוכניות שאושרו משיקולים מקצועיים. תגידו לי, ריבונו של עולם, אם לא משיקולים מקצועיים, אז מאיזה שיקולים יכניסו תוכניות לתוך מערכת החינוך, פוליטיים? איזה שיקולים יש, אם לא מקצועיים? אם את הדבר הזה מבטלים, אז אני לא יודעת למה עוד לצפות. כמובן, הדבר האחרון זה שיהיה אפשר לקיים תוכניות מסוימות במקומות מסוימים ותוכניות אחרות – במקומות אחרים, ויהיה אפשר למנוע מתוכניות שלמשל מתקיימות בתל אביב להיות מקוימות באזורים פריפריאליים. אני שואלת את עצמי: רגע, אנחנו יושבים בבית הזה כבר כמה שנים – אני לפחות עוד מעט שנה שמינית – ומדברים על צמצום פערים, לראות איך אנחנו מחברים בין פריפריה למרכז ונותנים שוויון הזדמנויות לכולם, ובא לכאן סגן שר, וככה, במחי יד, אומר: לא, לא, לא, אנחנו נייצר את הפערים מחדש. אז או שזאת שעת לילה מאוחרת ואנחנו לא באמת מבינים מה שקורה כאן, או שפשוט יש כאן ממשלה שפעם אחת באה להרוס את משרדי הממשלה, מפרקת אותם – הינה, שימו לב, אנחנו כבר חוק שני ואנחנו עוסקים בהעברה של סמכויות ממקום למקום. תכף יעלו ויודיעו שסמכות אחת עוברת למשרד אחד וסמכות אחרת עוברת למשרד אחר. הכול באמת ב"פריש-מיש" אחד גדול. אז פעם אחת הם הורסים את משרדי הממשלה. פעם שנייה הם הורסים את מה שקורה כאן בכנסת, בבית הזה, שאנחנו שמרנו עליו כל כך הרבה שנים. פעם שלישית הם גם נכנסים לתוך מערכת החינוך עכשיו, ורוצים לפרק את מערכת החינוך ואת כל הנורמות שעליהם אנחנו רצינו לחנך את הילדים שלנו. אני רק יכולה לומר לך, אדוני היושב-ראש - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כן, רק נא לסיים. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - באמת, בגילוי לב, אני חרדה למה שקורה כאן במדינה. הלב שלי מתכווץ כל פעם מחדש כשאני שומעת את הדברים שנעשים כאן. אני רק תוהה מה יקרה בזמן הזה שאני אצטרך לעלות בפעם הבאה ולדבר כאן, וזה לא יהיה בעוד הרבה שעות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרן מרים השכל, בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני יושב-הראש. ברשותך, אני אבקש עוד דקה אחת כי אני רוצה לדבר על נושא מאוד חשוב. דיברו פה לא מעט על הנושא של ממש משחקים במשרדי ממשלה, להעביר מפה לשם – משהו באמת הזוי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני אאפשר את זה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר על הקרע האדיר שיש כרגע בעם ישראל, על השנאה שאנשים ונבחרי ציבור כאן בכנסת מלבים יותר ויותר, בחוסר אחריות מוחלט, באמת מוחלט. כשאני ראיתי את המראות האלו של בני גנץ, רמטכ"ל לשעבר, גיבור ישראל, מגיע לזירה שבה נרצחו, וקוראים קריאות "בוגד" – אתה מבין עד כמה הרעל והשנאה מחלחלים פנימה, עד כמה הקרע. ממש בשבועות האחרונים מספר חברים באו ואמרו לי והתחילו לספר: אבל אתם יודעים מה היה פה לפני כן? אתם יודעים איך האשכנזים דיברו אלינו ומה הם עשו לנו? הם ירקו עלינו ואמרו לנו שאנחנו לא שווים. ואני שואלת אותם: נכון, נעשה עוול נורא, אבל מי צריך לשלם את המחיר? הילדים שלך? הנכדים שלך? קריאות "בוגד" על בני גנץ זה מה שיכפר על אותו עוול היסטורי שנעשה? אני, שאני חצי מרוקאית, סופגת קריאות "בוגד"? זה מי שצריך לשלם את המחיר? איפה אנחנו חיים? עד כמה אותה מכונה של רעל מסיתה את אותם אנשים ומייצרת קרע ושנאה בעם ישראל, ששנים ייקח לתקן. פה אני נתקלתי במאמר שבשבילו ביקשתי את הדקה. זה לא ארוך מדי, אבל זה משהו שאני חושבת שחשוב שכל נבחרי הציבור כאן ישמעו, ובטח הציבור ששומע אותנו בבית. טור אישי שנכתב על ידי אביב מוזס על אחיו ואימו שושנה ז"ל: "דמיינו שבנכם יוצא לשדה הקרב ושבלילות שנתכם מוטרדת מדאגה על מה שעובר על הלוחם שלכם זה עתה בלב זירת הקרב. דמיינו שבשעת בוקר מוקדמת דופקים חיילים בדלת בבית ומודיעים כי היקר לכם מכול לא ישוב לעולם. דמיינו את העצב הנורא, את הבכי העמוק וקורע הלב, את חוסר האונים בידיעה שהוא נקטף והוא לא יחזור, שהכאב לא מרפה לרגע ושהתקפי הגעגוע רק מתחזקים עם השנים. דמיינו אימא פצועה ודוממת בליבה, אבא משותק ומדוכא על כך שלא הצליח הפעם לגונן על בנו. דמיינו אלמנה שמשפחתה נהרסה, אח או אחות המומים וחבולים, יתומים נטושים, פצועים והלומי קרב. דמיינו... דמיינו שמשהו מכל זה קורה דווקא אצלכם, חס וחלילה. אימי" – של אביב – "שושנה ז"ל היא הגיבורה שלי. היא איבדה את בנה בכורה בן ה-19 במלחמת ההתשה בשנת 1969. יחד עם כל הצער והכאב העמוק, גילתה כוחות ותעצומות נפש והחליטה להביא אותי לעולם. תוך חודש הרתה, ותשעה חודשים לאחר מכן ילדה אותי. באופן מקרי או לא, נולדתי בשבת 'נחמו' – השבת שבה הנביאים ניחמו את עם ישראל ואמרו לאחר חורבן הבית: 'נחמו נחמו עמי' – אחרי החורבן תבוא תקומה! באומץ רב, אימא החליטה לקרוא לי אביב על שמו של אחי, ורב השכונה, הרב כץ, הוסיף לי גם את השם נחום. אימא לא ידעה, אך בשנים הראשונות לא הבנתי למה אנחנו הולכים בכל שבוע לקבר ומשקים את העציצים, וגם לא הבנתי למה השם שלי כתוב שם על האבן... אימא לא ידעה שבמשך שנות ילדותי שאלתי את עצמי אם הנשמה שלו התגלגלה אליי, וגם לא ידעה שבכל פעם שנגמרה שנת הלימודים, הייתי רץ הביתה, מתגנב לארון הזיכרונות של אחי ז"ל ומשווה תעודות – האם הוא זה אני, או שאני זה הוא... לבסוף, הבנתי שיש לי אישיות משלי. אבל חשוב מכך – הבנתי דווקא שאני חב תודה ענקית לאימא הגיבורה שלי, הגדולה - - - היא, שמצאה כוחות לשתול שתיל ולהעניק לי את חיי, להודות לה על כך שהמשיכה ובנתה את הקן מחדש, שהאמינה שאפשר למצוא מעבר לאופק רגעים חדשים של שמחה ותקווה. תכונות טובות רבות היו לאימא הגיבורה שלי, אך הבולטת בהן הייתה האומץ ללכת בדרך בה האמינה, לשבור תפיסות ודעות קדומות, ולא ללכת בדרך ההמונים – כך היה כשהצטרפה לתנועה הציונית בבגדד, עיראק, ובמקום לקבל שידוך עלתה לארץ ישראל לבדה בגיל 17. כך היה כשהייתה הראשונה שהתחתנה עם אשכנזי, אבא חיים ז"ל, וזכתה לחיות עם איש תמים וצדיק בדורו שאהב אותה עד יומו האחרון. כך היה כשאימצה בחום לחיק המשפחה את אליהו, החתן המרוקאי של האחיינית המאוהבת... כשפתחה את הבית לנעמי, הילדה היתומה בשכונה. כך היה כשבגיל 40 לא ראתה את הגיל כמחסום, והביאה אותי לעולם... אז כשתסיימו לדמיין, ויחלפו שתי דקות הצפירה, תזכרו שזהו רק סיפורה של משפחה אחת ממשפחת השכול, ושעם כל הכאב שבחורבן יש בתוכנו כוחות אדירים לתקומה. כולי תקווה שהצפירה הזו תיצרב בראשכם ותחוו אותה כל השנה, שהרי לא לחינם הקריבו משפחותינו את היקר מכול, וסובלות את הסבל הנורא, כי אם למען ארצנו ומולדתנו, למען שבת אחים גם יחד, למען עתיד ילדינו, נכדינו והדורות שיבואו אחריהם. דמיינו שבכל פעם שמישהו מאיתנו מקלל את השמאלני 'בוגד' את הביביסט – 'פנאט', את השוטר – 'נאצי', את ההומו – 'הומו', את האתיופי – 'שחור'. את הערבים מגרשים (ודוגמאות נוספות בכל יום...), הוא זורע בנו, משפחות השכול, מלח על הפצעים – פצעים שלא מגלידים תוך שתי דקות כמו בצפירה, אלא נשארים פתוחים וצרובים כל החיים. אני מתריע בפניכם שבלי לעשות זאת, נגיע לכך שההקרבה הגדולה שהקרבנו והמחיר האדיר ששילמו משפחותינו יהיו לשווא. סדק אחרי סדק עמנו יישבר ויקרוס מבפנים. אל תלכו בדרך ההמונים ותגידו 'זה האספסוף', 'זה לא אנחנו', 'זה הם התחילו', כי הרבה מכם מעדיפים לשתוק ולא לגנות. אנא! עשו הפוך, הילחמו את מלחמתנו, ואל תשתקו. הילחמו איתנו בעד הכבוד ההדדי נגד הקיטוב, נגד האלימות המילולית, והילחמו על הבסיס לקיומו של העם, והישרדותו בארץ ישראל – תנו לנו להרגיש שאתם לוחמים איתנו לא רק בשתי דקות הצפירה, אלא במשך כל השנה! הצוואה שהשאירו לנו החללים היא להמשיך קדימה" – לא ללכת לאחור – וזה יבוא אך ורק באחדותנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. דברים מרגשים מאוד. אני שמח שנתתי לך לסיים אותם. תודה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רק אחזור ואומר, זה באמת טור אישי של אביב מוזס, על אחיו ואימו שושנה, זכרם לברכה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. אני נותן לך את השלוש דקות שלי שהייתי צריך לדבר, כי הארכת, אבל אלה דברים ראויים מאוד. חברת הכנסת מירב כהן. בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לכולנו יש הרגלים שקשה לנו להיפטר מהם. אצל חלק זה ללעוס מסטיק, יש כאלה שחוזרים לוודא שהם נעלו את הדלת של הבית, יש כל מיני סריטות כאלה לאנשים. אבל אצל לביטחון לאומי, ההרגל שלו הוא מגונה בהרבה. הוא מגיע לזירות פיגוע כואבות, צועק ומחפש אשמים. לפני שנים הוא נהג להאשים את נתניהו, ואז הוא האשים את הממשלה שלנו. בן גביר, שלא שירת אפילו יום אחד בצה"ל, הלך לצרוח בזירת פיגוע על מי שהיה מפקד סיירת מטכ"ל. בכנות, חשבתי שזה נגמר, כל האירוע הזה. עכשיו, כשבן גביר הוא כבר שר, ולא סתם שר, שר לביטחון לאומי, הוא בטח יתנהג אחרת, הרי על מי הוא יצעק, על עצמו? על ראש הממשלה, שהוא עובד איתו? איך הוא יעשה הפעם סיבוב ציני ורווח פוליטי על חשבון הקורבנות והמצב הביטחוני? אז שוב, בן גביר הצליח להפתיע אותנו ובגדול, ומצא אשמה בטרור – היועצת המשפטית לממשלה. מי יהיה האשם בשלב הבא? אם לנחש לפי האג'נדה של ההפיכה המשטרית שהממשלה הזו מנסה לקדם, זה בטח יהיה בג"ץ, הוא יהיה האשם בטרור. או אולי זה יהיה ראש השב"כ, הרי עליו כבר בן גביר עשה פעם אחת קמפיין. אז בן גביר, זהו, נגמרו התירוצים. האחריות היא עליך. זו המשמרת שלך, ובינתיים היא כישלון מוחלט. אתה לא השר לביטחון לאומי, אתה השר לכישלון לאומי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול. בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ערב טוב, כנסת נכבדה, מוקדם יותר היום שר האוצר בצלאל סמוטריץ' האשים את ראש הממשלה לשעבר לפיד שהוא בעצם מזין ומתדלק את ה-BDS. עכשיו, עם כל הכבוד, סמוטריץ', מה אתה מבין ב-BDS? בוא אני אסביר לך בכלל מה ה-BDS מחפשים ומה הטיעונים שנתלים בהם לגבי מדינת ישראל, ואז אולי תבין את גודל השטויות שאתה מדבר. ה-BDS לא מודאגים ולא מנסים להפיץ פרופגנדה נגד מדינת ישראל ונגד הציונות בגלל מצב השקל, או בגלל ספקולציות על המצב הכלכלי. ה-BDS, רוכבים כבר שנים בצורה אסטרטגית על הקמפיינים הכי גדולים בעולם בנושא זכויות אדם. זה שהם מפירי הזכויות הגדולים זה ברור, זה שהם חבורה של עבריינים זה ברור, אבל הטיעונים שלהם מצליחים למצוא אוזן קשבת בקהל הפרוגרסיבי בגלל שהם הפכו את עצמם לחלק מאיחוד מאבקים,intersectionality , של Black Rights Matter, של women’s rights, של ה-gay rights, וככה קיבלנו את העיוותים הנוראיים, כמו gay rights for Palestine – שרק ינסה גבר הומו ללכת בעזה, שתי שניות והוא יירצח, ככל הנראה. אבל ה-BDS, לא מקבלים את החוסן שלהם בגלל שאנחנו מתריעים לפני הפיכה משטרית שקורית כאן בארץ. למעשה, אתם משחקים לידיים של ה-BDS. אנחנו אלה שלפחות ידענו להציג בפניהם ראי ולחשוף את הבולשיט שלהם. המסר של ממשלת השינוי היה המסר – שהוכח באופן אמפירי, אגב, כי מחקרים עשינו לא מעט במשרד החוץ – המסר שהוכח באופן אמפירי כיעיל ביותר אל מול הביקורת ואל מול תנועת הדה-לגיטימציה של ישראל. הם ראו ממשלה שמדברת על האידיאל של לעבוד ביחד, של למצוא את הדרך גם איפה שקשה. הם ראו ממשלה וקואליציה שמורכבות מכל קצות החברה הישראלית, הם ראו ניסיון לאיחוד, לפיוס ולדרך משותפת. בתקופתנו ה-BDS נחלש, בתקופתנו שיקמנו במידה רבה את היחסים עם החוגים הפרוגרסיביים-יותר בארצות הברית; לי היה חלק בזה, לשמחתי, מטרה שלקחתי על עצמי. עכשיו ממשלת הגזענות על כל מה שהיא עושה נותנת את הדלק הכי קל המתבקש ל-BDS. ה-BDS חוגג על אנשים כמוך, בצלאל סמוטריץ'. הוא חוגג בזכות אורית סטרוק. הוא חוגג בזכות חוקי האפליה שאתם מדברים עליהם. הוא חוגג בזכות האמירות של אבי מעוז על הקהילה הגאה. הוא לא צריך אותנו, ותאמינו לי, הם יודעים לתרגם, גם להם יש גוגל טרנסלייט. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם מזינים את ה-BDS, ואתם פוגעים – ופורמים – בחוסן הלאומי של מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כמעט חודש עבר מאז שהוקמה הממשלה, חודש ויום, שלושה חודשים מאז הבחירות. והיום, אדוני היושב-ראש, ככה מצאתי את עצמי במחשבה די מעניינת באחת הוועדות. בדרך כלל אנחנו יודעים מה הרכבה של הממשלה, יודעים מי השרים, יודעים מי אחראי על מה, נכון, אדוני שר החינוך? היום פתאום גילינו שאחרי חודש שהממשלה קמה יש בלבול בין השרים בתוך המשרדים: פיצולים, הקמת משרדים נוספים תוך כדי שהממשלה כבר התחילה לפעול. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> סובה, כמה שרים היו אצלכם בממשלת ה-56? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> למה 56? 61. למה 56? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> את מנסור עבאס לא שמתם בממשלה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. לא אמרתי מספרים. לא דיברתי על המספרים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא. איזה משרדים המצאתם? אבל איזה משרדים המצאתם? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, עוד לא דיברתי על המספרים. אמרתי שאני מבולבל מבחינת המשרדים. אתה מוסיף לי חצי דקה על זה, נכון? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק שנייה. אלי אבידר היה שר לענייני מים. תספר לנו. מירב כהן. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. זה לא בממשלה - - - << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> כמה - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מפעיל מעכשיו. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, אתה מתבלבל בנושא של השר למים. זה לא בממשלה, אנחנו לא היינו באותה ממשלה. לפחות ישראל ביתנו לא הייתה בממשלה שבה היה שר לענייני מים, בוא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, לקחתם אותו - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. אבל אתה מדבר אליי – תדייק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אלי אבידר מה היה? אלי אבידר מהמפלגה שלך. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רגע. אתה מדבר אליי – תדייק, נכון? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מסביר. אלי אבידר מהמפלגה שלך היה נורבגי ושר בלי תיק. שר בלי תיק. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל תשמע עד הסוף את הטיעון. קודם כול, איך אמר בני בגין? חשוב לדעת שר בלי איזה תיק אתה. חשוב לדעת שר בלי איזה תיק אתה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל גם נורבגי? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל רגע, שנייה, תן לי לחזור שנייה למחשבה שלי. ואז תפסתי את עצמי במחשבה שאני באמת מתקשה עכשיו לבוא ולהגיד – מלבד כמה שרים בולטים, קשה לי לראות: עבודה ורווחה – מי הולך להיות שר העבודה, מי הולך להיות שר הרווחה, מי אחראי על ביטוח לאומי ומי לא; פתאום יש שני שרים במשרד החינוך. תמיד היה – הינה, דודי, תגיד לי באמת – תמיד היה שר החינוך, וכשהיו חרדים בממשלה – סגן שר אחראי על מערכת החינוך החרדית, נכון? עכשיו יש שר, שר נוסף, אבל לא בטוח שהוא אחראי על מערכת החינוך החרדית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה זוכר שהיה שר הביטחון ושר במשרד הביטחון? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רק שנייה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה זוכר את זה? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני זוכר את זה, אבל עכשיו - - - << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הכול - - - מולכם. אני אספר לך, סובה, הכול שדרגתם. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואתה שוב מדבר על ממשלה שלא – דודי, אתה שוב מדבר על ממשלה שישראל ביתנו לא הייתה חלק בה, בממשלה הזאת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה? הממשלה האחרונה. לא - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. זו הייתה נממשלה עם גנץ, לא הממשלה האחרונה. מיכאל ביטון היה שר במשרד הביטחון כשהיינו באופוזיציה, ישראל ביתנו. לא היינו בממשלה. זו הייתה ממשלה פריטטית – גנץ ונתניהו. אז זהו, אתה לא מתווכח רק עם חבר בכנסת – גם עם פרשן פוליטי 15 שנה. בוא, אני יודע קצת את המספרים, בסדר? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא היה גם נגד הממשלה הפריטטית. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נכון. אבל פה אני רוצה להגיד שתמיד, גם כפרשן וגם בארבע שנים כח"כ, ידעתי להצביע: השר הזה אחראי על זה. ועכשיו כשאני מדבר על הביטחון, שאתה הזכרת – תהרוג אותי, אני לא יודע על מה אחראיים שר הביטחון והשר בתוך משרד הביטחון. או למשל משרד החוץ: יש לך שר החוץ, יש לך שר שאחראי על ענייני החוץ, וראש הממשלה אחראי על חלק מהסמכויות של משרד החוץ. עכשיו, תראה, בתוך החודש הזה כבר הספקנו – טוב, אתה יכול להגיד שטרור תמיד היה, בצדק. טרור תמיד היה, ואני לא מאשים את הממשלה בטרור. עליית מחירים, אתה תגיד שזה תמיד היה, וגם בזה אני לא מאשים. אבל בחודש אחד כל כך הרבה מחלוקות פנימיות בתוך הממשלה – אני לא זוכר את זה בממשלה שהיינו בה, לפני שנה וחצי, כי בחודש ראשון לקחנו את הנושא הכלכלי והכנו תקציב. עכשיו, אני שואל אותך - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מסיים. אומנם אתה לא בממשלה, אני לא יכול לבוא אליך בטענות; יש עבודה על התקציב עכשיו, תגיד לי? יש עבודה על התקציב? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מניח. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. אתה מניח. ההנחה שלך שגויה. אין עבודה על התקציב. אתה יודע למה אין עבודה על התקציב? אני אענה לך, ובזה אני מסיים, אדוני היושב-ראש, כי כל השותפים שלכם כרגע לא חושבים על התקציב. הם חושבים על מה שהם רוצים להעביר לפני שהתקציב יונח ולפני שהתקציב יעבור. ולכן אתם בלחץ, הממשלה שלכם בלחץ. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה יודע שאנשי האוצר עובדים כל השנה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו יודעים את זה. אנחנו יודעים לקרוא היטב את ההסכמים הקואליציוניים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע שאנשי האוצר עובדים כל השנה על התקציב. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בוא, הם עבדו גם כשהייתה ממשלה פריטטית והתקציב לא עבר, וכולם סיפרו סיפורים שתוך שבוע אפשר להעביר תקציב, כששר האוצר היה ישראל כץ. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל הם עובדים. אתה שאלת אם הם עובדים – עובדים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו יודעים את העובדות ההיסטוריות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת. חבר הכנסת חילי טרופר. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו דנים פה היום על המעבר של תחומי המורשת ממשרד התרבות והספורט למשרד המורשת. כשהייתי השר אז גם המועצה לשימור אתרים וגם רשות העתיקות היו תחת אחריותנו, וזה היה מצוין. אני לא נכנס להעברות וכו', אבל שני התחומים האלה הם מתנה גדולה. דווקא סביב מורשת – מתברר שהרבה פעמים אנשים מדברים על מורשת אבל כשיש להם הזדמנות ליישם את זה, הם קצת הולכים לאיבוד. ראינו את זה סביב שבת ישראלית, שזה מדהים כמה באינסטינקט לפעמים הולכים למקום המקטב של המריבות גם כשאין סיבה לריב. הרי המיזם הזה נולד מראש גם כדי להעלות את המקום של תרבות, גם להעמיק את השורשים למורשת, ובכוונה העיקרון שלו היה שהוא פתוח לכולם, שאין מישהו שלא יכול להיכנס אליו. קודם כול בזה שאתה מממן בחינם, גם מי שידו אינה משגת יכול להיכנס לכל מקום כמו מי שידו משגת. שנית, הוא פתוח גם בשישי וגם בשבת. אז דתיים וחילונים יכולים לבוא. ויתרה מזו, דאגנו שבשבת המקום יהיה מונגש לשומרי שבת. גם לא צריך לשלם, אז לא צריך לחלל לשבת, גם יש שעוני שבת לתאורה ולמזגנים. הכול היה בסדר. כולם יכלו להיכנס לזה. אתה יודע, יש סיפור יפה. פגשתי בראשון לציון – ברחוב, באחד הרחובות העתיקים שם, יש בצד אחד בית כנסת, בית כנסת הראשון שם, שנבנה לפני 130 שנה, עדיין מתפללים בו כל יום, ומולו – המוזיאון של ראשון לציון, ששם גם יש את החדר של נפתלי הרץ אימבר, שם הוא היה כותב, זה מי שכתב את התקווה. וגם, כך למדתי, דגל ישראל הראשון נתפר והונף בראשון לציון. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ואללה. << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ממש אחד מול השני. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יש חיים בראשון. << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ממש. ואחורה זה הולך. וסיפרה לי מנהלת המקום שבזכות שבת ישראלית באים אנשים שאינם שומרי שבת ברכב, בדרך לים, או לאן שהם הולכים, ומתחברים למורשת, לדגל, לנפתלי הרץ אימבר, וגם אנשים שמתפללים עם הטליתות שלהם. הם מסיימים תפילת שבת, חוצים את הכביש ונכנסים. ככה דתיים וחילונים ביחד יכולים ליהנות מהדבר הזה. אני אומר, כולם יכלו ליהנות מהמיזם הזה, עד באו שרי הממשלה החדשה והחליטו שלא. ועוד הם טענו שזה בגלל שיש פה אפליה כלפי אנשים שומרי שבת, שזה בדיוק ההפך. כלומר, אם יבוטל המיזם, מי שירוויח הם רק אנשים שהם לא שומרי שבת, מכיוון שמי ששומר שבת לא יכול לשלם בכניסה. אבל לפעמים האינסטינקט הזה, של כל מה שהיה לפני נעצור אותו, מכסה אפילו על הפרטים הטובים האלה. בינתיים, כך ראש הממשלה התחייב, המיזם הזה יחזור, ימשיך. בואו נראה את זה בסוף השבוע הקרוב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא הפסיק, לא? << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז הוא הפסיק וחזר, ועכשיו צריך לראות מה קורה בסוף השבוע הקרוב, כי משרד המורשת אומר שעוד לא עברו אליו הסמכויות אז עוד אין לו תקציב לשבת הקרובה. אני רק אגיד שבשבת האחרונה הישראלים הצביעו ברגליים - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בזה אנחנו עוסקים עכשיו, בהעברת הסמכויות, אז אולי זה יעבור. << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל בלי הכסף. אומרים שכשיעבור הכסף, נוכל. אני חושב שבשבת האחרונה הישראלים, דתיים וחילונים, נתנו את התשובה הכי טובה. הם צבאו על כל האתרים האלה. ממתי אתרי המורשת בישראל כל כך מפוצצים שאין מקום בחצר תל חי או בשדה בוקר או בבית ש"י עגנון או בבית בן-גוריון או בסליק בכפר גלעדי או בחומה ומגדל? הישראלים נהרו בהמוניהם לשם, אני חושב שהם אמרו את התשובה הכי טובה לממשלה, שכשיש דברים טובים, אל תפסיקו אותם. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. השר יואב קיש, אתה רוצה לדבר? חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת אלון שוסטר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי הערים, חברותיי הערות, אנחנו נתקלים בשבועות האלה לקיומה של הממשלה בהעברות, חלון העברות: זרוע העבודה עוברת מכלכלה למשרד החדש-ישן; רשות התכנון בחקלאות – עשיתי רשימה מהזיכרון - רכיב מאוד משמעותי במשרד החקלאות עוברת לנגב- גליל; אם אני צודק, אז צעירים – משוויון חברתי לנגב-גליל; שימור אתרים – מהתרבות למורשת; רשות העתיקות – מתרבות למורשת; היחידה לשותפויות המדוברת – מחינוך לרוה"מ; סיירת ירוקה – מהגנת הסביבה לביטחון הלאומי; אכיפה ומקרקעין – מהאוצר לביטחון לאומי. בוודאי הרשימה עוד ארוכה. המהלכים האלה מעוררים סדרה של שאלות שצריכות לעמוד אל מול היתרונות שצריכים להיות מוסברים. שאלות שונות: מה לגבי הכפיפויות החדשות של העובדים, של המנהלים באותן יחידות? תנאי העבודה – כשעוברים ממקום למקום לא תמיד נשארים באותן מסגרות, גם לא באותו מקום, אותו נדל"ן, גם לא באותן כפיפויות. הזכויות הסוציאליות במעבר ממשרד למשרד, הרבה פעמים יש בהן בעיות. למשל הסכם קיבוצי – בין מי למי, ברגע שעוברים משרד, ברגע שהוא פג תוקף, למי מייחסים את זה; אופק הקידום – העובדים בשירות הממשלתי מצפים לקידום. הם עוברים ממקום למקום, הם צריכים להתרגל לסביבה חדשה והינה הם נמצאים בסביבה פחות בטוחה, כל סוגיית הביטחון התעסוקתי וכו'; הסיטואציה היא – אני מבין את הרצון, משילות – מילת מפתח הזאת בהקשר הניהולי של הממשלה דורשת ממשלה. זה ברור, והממשלה דורשת הבנות בין מרכיביה, אבל הממשלה, כדי לייצר את הממשלה, לוקחת יחידות, מפרקת משרדים, מרכיבה מחדש, והלגו הזה יוצר מצב שהמשילות עצמה, היכולת של האנשים שעובדים עבורנו ועבור האזרחים נפגעת על ידי פעולות הממשלה עצמה. השארת לי שנייה, אז רק אגיד שכל זה, כבוד היושב-ראש, בטרם דיברנו על סוגיות יותר עמוקות, יותר משמעותיות, כמו היומרה של שר הבט"ל, הביטחון הלאומי, לקבל אחריות מלאה על מג"ב או דרישה של שר האוצר לקבל אחריות על נתחים חיוניים ממשרד הביטחון עם ההשלכות הדרמטיות על שדרת הפיקוד במערכות הביטחון ועל הביטחון עצמו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. חיכית כל כך יפה עד עכשיו. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, במקרה יש שר במליאה? אה, הינה, אני פספסתי את שר הקליטה והעלייה היקר - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יושב בשקט ויפה, אבל פה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא עסוק בקליטת עלייה, נכון? יפה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, ברשותכם, אני רוצה לדבר על הפיגוע שקרה לנו בליל שישי בשכונת נווה יעקב בירושלים. המחבל המתועב, שפתח במסע הרג, לא שאל ובדק עד כמה שאול חי, זיכרונו לברכה, יהודי, ואשר נתן, נטלי ואליהו מזרחי, אירנה קורולובה, איליה סוסנסקי ורפאל בן אליהו. בן אדם יצא למסע ההרג והוא לא בדק אם אתה יהודי, עד כמה אתה יהודי, אתה יהודי על פי אם, על פי אבא, אתה נכד ליהודי, על פי ההלכה, אולי עברת גיור כזה או אחר, לפי ההלכה, רפורמי, קונסרבטיבי. הוא פשוט יצא להרג והוא רואה בנו יהודים ואף אחד – חבר'ה, אני רק מבקשת שם קצת יותר בשקט. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת כץ, שני הכצים. בבקשה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כי המחבלים שיוצאים למסע הרג לא בודקים עד כמה אנחנו יהודים ואיזה אחוז יש לנו דנ"א. הם דווקא רואים בנו יהודים על מלא מלא, גם אלה שבאו לפה ועובדים, כמו העובדת הזרה, ששילמה בחייה על זה שהיא טיפלה באיש מבוגר, בעבודה סיעודית. המחבל לא הבדיל. אז הם הורגים אותנו ורוצחים אותנו בלי לעשות את החשבון המגעיל הזה, ובלי ספירת אחוזי דנ"א בדם. מי שכן עושה את זה, זה אנחנו לעצמנו. אנחנו אשמים היום בפילוג העם, אנחנו אשמים בשיח לא בריא, אנחנו אשמים בחיפושים בציציות האלה והשאלות האין-סופיות האלה, ועלינו להתאחד. שר הקליטה והעלייה, אני דווקא שמחה שאתה בנאום הזה, תפסיקו לחלק אנשים לפי האחוז של הדנ"א, כי המחבלים לא עושים את זה. גם עלינו להפסיק לעשות את הפילוג הזה ולקבל את כולנו פה לפי חוק השבות, כפי שזה היה נהוג תמיד מקום המדינה. תודה רבה. ת << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת והשר שלמה קרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת דוד אמסלם – מוותר. חבר הכנסת רון כץ, אתה יכול לספר לנו במה דנתם שם? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, אנחנו נמצאים בתקופה שקשה מאוד להסביר. אני לא בטוח שהציבור שרואה אותנו מבין מה קורה בבית הזה. אנחנו באיזשהו לימבו, שאנחנו עובדים הרבה מאוד שעות ומשקיעים הרבה מאוד מאמצים, אבל בסופו של דבר, מי שאחראי על סדר-היום, הקואליציה, מי שאמור לנהל את האירוע שקורה פה, בינתיים לא הביא אפילו חוק אחד לטובת מדינת ישראל. אנחנו מביאים פה חלוקה של משרדים והתאמה של ועדות מיוחדות וחוקים פרסונליים שלכולם יש מכנה משותף אחד. אתה יודע מה המכנה המשותף הזה? הם כולם נועדו לסידורי עבודה. אף אחד במדינת ישראל לא הרוויח דבר וחצי דבר מיום הקמת הממשלה. בסופו של דבר אני רוצה להאמין שכל מי שהגיע לפה הגיע לפה בשביל לשרת ציבור, בשביל לעשות טוב למדינת ישראל. בסופו של דבר מה שאנחנו רואים זה שבזמן הקצר שהם נמצאים בשלטון הם הצליחו לפרק את צה"ל, להרגיז את האמריקאים, לפגוע בכלכלה הישראלית, לפרק משרדים, להקים משרדים חדשים שלא היו, ואני יכול עוד להמשיך עם הרשימה הארוכה הזו אבל אין בזה באמת טעם, כי בסופו של דבר – ואני מאוד מקווה שיש פה איזשהו קשב לדבר הזה – המטרה שלנו פה היא לנהל את מדינת ישראל; המטרה שלנו פה היא לעשות עתיד טוב יותר משהיה אתמול. בסופו של דבר אנחנו רואים שאף אחד לא מנהל את האירוע הזה. כל יום יש אין-ספור אירועים בכל הגזרות – במשרד האוצר ובמשרד הבריאות, שאני לא יודע מי מנהל אותו היום, ובמשרד הפנים ובצבא, בוודאי במשרד לביטחון פנים, שהשר עוד לא הבין מה קורה במשרד הזה. אז היום שמעתי אותו אומר שהוא יודע שזה במשמרת שלו וזה על אחריותו. אז כל הכבוד לך, בן גביר, אתה יודע שאתה השר לביטחון פנים. אוקיי, מה הלאה? מה הולך לקרות במדינת ישראל מלבד הצהרות ופוסטים וכל יום איזשהו טיקטוק חדש? מה קורה בשטח? אני מדבר עם אנשים שמפחדים ללכת ברחוב. כמות הבקשות לנשק יותר מהכפילה את עצמה - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - כי אף אחד לא סומך על המשטרה, כי אף אחד לא סומך על השר לביטחון פנים. ואני באמת רוצה לשאול את מי שמנהל את האירוע הזה: איך לקחתם את אבי דיכטר ונתתם לו להיות שר החקלאות, ולקחתם את בן גביר ועשיתם אותו השר לביטחון פנים? למישהו זה נראה שפוי, מעבר לסידורי עבודה פוליטיים על חשבון מדינת ישראל? תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רון, הייתי מצפה ממך לפתוח בהצדעה. ערב טוב, שוב, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. לדבר על בן גביר זה באמת משהו – לא יודע, לפני שהתחילו הדיונים, חברתי חברת הכנסת פנינה, כשהתחילו הדיונים בוועדה המיוחדת שהקימו עוד טרום הקמת הממשלה להפיכתו של איתמר בן גביר לשר לביטחון לאומי – אני מתקן אותך, לא ביטחון הפנים, הוא כבר ביטחון לאומי. זה level אחר לגמרי. שר מפכ"ל אז קראתי לו. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. אז הוא נכנס פעם אחת לוועדה, ואני חבר כנסת חדש, והיה נורא מקובל שחבר הכנסת שמציע את הצעת החוק יושב בוועדה ודן ומסביר ונותן את ה-input שלו על החוק והשאלות. אז הוא נכנס והוא לא היה ממש זמין, ואז הוא אמר: סליחה, הקפיצו אותי לוועדת כספים. ואז צחקתי ואמרתי לו: מה לך ולהקפצות? בחיים שלך לא היית בצבא. מה אתה בכלל מדבר איתי על המושג הקפצות? איפה זה קפץ לי שוב, אגב הקפצות? ביום שישי, כשכולנו ישבנו וראינו את זה, המלל הראשוני שאני שמעתי מהשר היה זה שהוא בא ואומר: אני עזבתי שולחן. אתם יודעים, כאילו אני אומר – לפעמים אנחנו לא יודעים מה לומר ולפעמים בסיטואציות מורכבות אנחנו קצת מועדים בלשוננו, אבל זה state of mind שבא ואומר: אני עזבתי שולחן שישי, קידוש. כאילו, תגיד, מה, אתה רציני שאתה אומר את זה? באמת, אתה שומע את עצמך שאתה אומר את זה, שעכשיו שבעה בני אדם, תושבים, נרצחו, ואתה בא ואומר: כן, אני עזבתי את שולחן שישי? תגיד, אתה מסתלבט עליי? מה זה הדבר הזה? מה זה ה-state of mind שאתה בכלל בא ומדבר על זה? ואחרי זה כל האשמות – אין, זה master. בכלל, בהצהרות שלו הוא למד משהו נורא חיובי מראש הממשלה נתניהו: אני ואני ואני ואני ואני, והלכתי וראיתי ואטמתי וסתמתי. באמת, אני ואני. תגיד, הוא לא מחובר למציאות. דיון שלם לא על איך פותרים טרור, חלילה, תמציא איזה דרך. עזוב, אני לא אחזור להבטחות הבחירות המגוחכות שלכם, שכולנו ידענו שהן מגוחכות. כולם אמרו לכם שאתם צוחקים על האנשים. המצביעים האמינו לכם, בסדר, אבל גם הם עכשיו צוחקים עליכם. חכו. עכשיו, נגיד, אתה אפילו לא מנסה לייצר איזה הליך מחשבה. אנחנו ארבעה ימים עוסקים בפקקטה איטום של חדר. תסבירו לי אתם איך זה למגר את הטרור, אדון רמבו. איך אתה ממגר את הטרור? תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר כעת על נושא שקרוב מאוד לליבי ולליבה של כל אישה ואימא, וגם של אבות רבים שחפצים בטובתן של בנותיהם, והוא מקומה של האישה בחברה הישראלית. היום אני עומדת פה במליאה ומבקשת להצביע על כך שהמדיניות של הממשלה הנוכחית פוגעת בנשים הלכה למעשה. אני מבקשת לפתוח בכך שאתמול אושר מינויו של איש הליכוד אבי שמחון, פרופ' אבי שמחון, ליושב-ראש המועצה לכלכלה. ראוי שהציבור יכיר שנגד אבי שמחון הוגשו תלונות לנציבות שירות המדינה בידי עובדות לשעבר שמייחסות לו יחס משפיל, מיזוגיני, מעליב ומפלה כלפי נשים בעת שהיה בקדנציה הקודמת יושב-ראש המועצה הלאומית לכלכלה – אמירות, אגב, שלא ראויות להישמע, בוודאי שלא מפי עובד בכיר, כמי שמצופה ממנו להיות מופת לשירות הציבורי. המינוי של אבי שמחון הוא המשך ישיר למדיניות שמוביל נתניהו מיום הקמת הממשלה, שאף שנשים מהוות 51% מהאוכלוסייה, הן נמצאות בתת-ייצוג משווע. מתוך 16 מנכ"לים במשרדי ממשלה, אפס נשים, ובממשלה הקודמת כבר צעדנו כברת דרך והיו תשע נשים; מתוך 64 חברי כנסת בקואליציה תשע חברות כנסת בלבד, ובממשלה הקודמת, בקואליציה הקודמת, היו 43 חברות כנסת – עד כדי כך שהמשנה ליועצת המשפטית לממשלה פנתה לשרים והזכירה להם שחובתם למנות נשים ולתת ייצוג הולם לנשים בתפקידים בכירים בשירות המדינה. מעבר לאפס הייצוג שמובילה הממשלה, כולנו ראינו את הדרישות הקואליציוניות ההזויות שמקדמת המפלגה וקידמו המפלגות הציונות הדתית ויהדות התורה. זה התחיל באמירות של אבי מעוז שתרומתן הגדולה ביותר של נשים זה להינשא וללדת ילדים, זה המשיך לשמחה רוטמן, שאמר שנשים לוחמות מנמיכות את הסטנדרטים בצה"ל, משם למכתב הרבנים שקראו להוציא נשים מצה"ל, והדובדבן שבקצפת – הדרת נשים בחסות החוק: עיגון הפרדה מגדרית בחוק שידיר נשים מהמרחב הציבורי, מאירועי תרבות, משירות ציבורי - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - מתחבורה ציבורית וכו'. אני מדברת מדם ליבי, כמי ששירתה במערכת מיליטנטית שבה הרוב גברי והיו בה פחות נשים בעמדות מפתח. זה לא מונע מנשים להתקדם, אבל חשוב שאנחנו פה, פה, בבית הזה, נוציא אמירה ברורה לגבי ייצוגן של נשים. אני רוצה לומר לך שזה הסתיים, אדוני היושב-ראש, בדיון היום בבוקר, דיון שהיה בוועדה - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - לקידום מעמד האישה, בדיון אקוטי על אלימות במשפחה. חשוב שנגיד לחברי הקואליציה – חלקם נמצאים כאן, ואני בטוחה שהנושא נוגע להם – היום בבוקר התקיים דיון בוועדה לקידום מעמד האישה בחברה הישראלית. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת ניר, משפט אחרון. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אף לא נציג קואליציה אחד, לא אישה ולא גבר, בדיון שעוסק באלימות במשפחה. לתשומת ליבכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. זה מה שכתוב בדפי האיות. פנינה, תתקני אותם. שָׁטֶה או שֶׁטֶה? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> תמנו שֶׁטֶה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שֶׁטֶה, חברים. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, תחילה אני מבקשת להצטרף לדברים רבים שנאמרו כאן, גם על הפיגוע הנתעב, הפיגועים, וגם על ההשתתפות בצער משפחות הנרצחים, ולאחל החלמה מהירה לכל הפצועים, ובהם סגן נ', קצין הצנחנים, שהגיב בפעולה מהירה ונטרל את המחבל. קשה כל כך להאמין עד כמה ההסתה עמוקה, עד כדי כך שילד בן 13 יוצא עם אקדח, יורה על חפים מפשע במטרה לרצוח, להרוג, וחבריו – בסוף אנחנו שומעים את הקולות – רואים בו שהיד, גיבור. במעבר חד – אולי לא חד, דבר קשור בדבר – דבר שציער אותי לקרוא היום, ואני בטוחה שלא נעשה באופן מכוון. משפחת מורלי, אשר קברה את בנה אשר נתן בן ה-14, אחד משבעת הנרצחים, מצאה את עצמה בסיטואציה בלתי אפשרית, בלתי אנושית, שבה מנתקים להם את החשמל. אני בטוחה שזה לא נעשה בכוונה תחילה ובטוחה שחברת החשמל לא ידעה שמדובר במשפחה הזאת. בוודאי חברנו, חברי מאיר שפיגלר, שמונה להיות מנכ"ל חברת החשמל, לא היה נותן לדבר כזה לקרות במשמרתו. זה שוב מציף את הסוגיה שאין דבר כזה שמנתקים חשמל, בטח לא בחורף הקר בירושלים, ובשום מקום אחר במדינה, בלי שניתנה אפשרות למשפחה להשמיע את דברה. בכלל, זה מצרך בסיסי, ולא אמור לקרות כדבר הזה. ושוב אנחנו מתכנסים כאן לאחר חצות, בשעות-לא-שעות, מול ממשלה. וכאשר אנשים מתמודדים עם המצב הכלכלי ויוקר המחיה, אנשים עומדים בבקרים שעות בפקקים, אלימות בדרכים ועוד ועוד, עסוקה הממשלה הנוכחית – אדוני היושב-ראש, זה מאוד מפריע לי שאנשים מדברים בתוך המליאה. אני מבקשת גם להוסיף לי זמן. ובמקום שהממשלה הזאת תתעסק בחיים של האזרחים, שמתמודדים גם עם החדשות הקשות, גם עם מציאות של שגרה שהיא לא פשוטה, היא מתעסקת בלפרק משרדי ממשלה. איך אנחנו מצפים שיהיה אמון של האזרחים ואיך אנחנו מצפים שיהיה אמון של משרתי הציבור, הפקידות הבכירה והדרגים הפחות בכירים בנו - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת שטה, אני נותן לך עוד חצי דקה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. - - כאשר מאות עובדים יוצאים למחאה על כך שעוד פעם מזיזים את זרוע העבודה ממשרד הכלכלה – אפילו אני עצמי, כחברת כנסת שנמצאת פה ומעורה בדברים, כבר מבולבלת. לוקחים את המורשת – שאלתי קודם את חבר הכנסת איזנקוט, הרמטכ"ל לשעבר, לא הבנתי. ירושלים ומורשת – הצבענו על זה. עכשיו מביאים לנו את מורשת? ולמי מעבירים? הכול אתנן פוליטי? זאת מנהיגות? ככה מנהלים מדינה? במקום להסתכל על סוגיה, להסתכל על משרד – מה נכון לו, שר שאמון על התחום; זרוע העבודה הרי יותר קשורה באופן טבעי למשרד הכלכלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים, חברת הכנסת שטה. נתתי לך. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, אדוני היושב-ראש. הרי ברור שההשלכות של פירוק המשרדים וכל מיני יחידות סמך לכאן ולשם – גם אתה יודע את זה, השר קיש – יפגעו באופן ישיר בניהול המדינה, יוסיפו ביורוקרטיות. אנחנו ממשיכים לאבד גובה ואמון, ואתם בראש ובראשונה כממשלה תיזכרו לדיראון עולם כממשלת הפירוק. תתעשתו על עצמכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גדי איזנקוט, בבקשה. << דובר >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר >> יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, אני קצת מתקשה להתיידד עם שלוש הדקות האלה, אבל בכל זאת יש משימות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> זמנים זה קודש, לא? למדנו שזמנים זה קודש. << דובר_המשך >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עוד צריך לקצר את זה לשתיים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הבנתי. << דובר_המשך >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אחרי סוף שבוע קשה, שני פיגועים קשים, אנחנו בענייני מורשת. הפיגוע הראשון המתועד בארץ ישראל היה ב-1851, לפני 172 שנים. הרב שלמה זלמן צורף הולך לבית הכנסת חורבת ציון. בדרך לבית הכנסת תוקפים אותו בירי, דרך אגב, לא מצליחים לפגוע בו והוא בורח. שבועות לאחר מכן אותה חוליה רוצחת אותו עם סכין, והוא ההרוג הראשון המתועד בארץ ישראל מטרור. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת. << דובר_המשך >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לנו יש ניסיון רב בלחימה בטרור, הייתי אומר, אפילו היכולת המובילה בעולם, ואני יודע על מה אני מדבר משורה ארוכה של תפקידים. אנחנו מדברים על הרתעה. המרכיב הראשון בהרתעה זה לא אטימת בתים; המרכיב הראשון בהרתעה זה יכולת מודיעין מעולה ויכולת לעצור מפגעים לפני שהם יצאו לבצע את הפיגוע. כ-3,000-2,500 עצורים בכל שנה היו בדרך לפיגועים, במקביל למאמץ הגנה, ולצד דבר שצריך לזכור אותו גם כשהדם רותח, וזה הפרדה בין אוכלוסייה לטרור – להימנע מדחיקת כלל האוכלוסייה למעגל הטרור. למדנו לקח מהאינתיפאדה הראשונה והאינתיפאדה השנייה שכשהשד הזה יוצא מהבקבוק, לוקח בערך שבע שנים להחזיר אותו. זה עדיין רחוק מאינתיפאדה. אינתיפאדה זה כשתהיה מעורבות עממית רחבה ואינתיפאדה זה כשהשוטרים, הרשות הפלסטינית, לוקחת חלק בלחימה. תיאום משותף זה אינטרס משותף גם של ישראל וגם של הפלסטינים. הם לא עושים לנו טובה; אנחנו לא עושים להם טובה. לתיאום הביטחוני יש חשיבות רבה, וצריך לעשות מאמץ להחזיר אותו. אתה משתלט פה על הפרת הסדר? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תראה, להשתלט על החבורה הזאת – אבל כן, משתדל. << דובר_המשך >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה נראה כמו ניסיון להפיכה שם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בוא נגיד שלא אתה צריך לדאוג מההפיכה הזאת. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הרמטכ"ל, תעיר אותנו. << דובר_המשך >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מישהו אחר צריך להיות מודאג. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לגמרי, לגמרי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני נותן לו התראה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הבעיה המרכזית – את החלק השני אני אתן בשלוש הדקות הבאות – זה שלנו יש טקטיקה מעולה, באמת טקטיקה מעולה. הבעיה המרכזית שלנו לאורך הרבה מאוד שנים, ב-20 השנים האחרונות, היא היעדר אסטרטגיה ברורה. לפלסטינים יש, לשמחתנו, טקטיקה גרועה מאוד, אבל בניגוד אלינו, היעד האסטרטגי ברור להם. בחלק השני אני ארחיב, אחרי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני חושב שנחכה ערים לחלק הבא לשמוע על האסטרטגיה. זה חשוב. תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האם אני רואה כאן את חבר הכנסת בוסו? יש לי פשוט טראומות משבוע שעבר, מהקראת השמות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> זאת הסיבה שהחלפנו עכשיו. הוא אמר: תעלה אתה, כדי שיעבור לה - - << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הוא מתחשב בי, הוא מתחשב בי. אני מודה לו. הוא גם חתם איתי היום על מכתב לדיון חשוב בוועדת הכספים, אז אנחנו מתקדמים. אני רוצה לדבר על תופעה שאנחנו מתחילים לראות בממשלה הזאת, שבעצם אנחנו רואים שלא רק מדברים על רפורמה ועל חקיקה שמתחילה להפוך את כל הפקידות ואת הדרגים המקצועיים לשעירים לעזאזל, אדוני היושב-ראש, או לאנשים שהמלצתם איננה מחייבת, כי כבר כעת, לפני שהחוקים האלה עוברים, אנחנו כבר רואים את ההתנהגות הזאת בפועל. היום היה דיון די מזעזע; אפשר להגיד אפילו, אדוני היושב-ראש, עוד דיון מזעזע בוועדת החוקה, שבה היושב-ראש עולה בכל פעם במדרגה אחת באופן שבו הוא מתייחס לדעות של הפקידים המקצועיים שיושבים והמנחים המקצועיים, הייעוץ המשפטי של הכנסת. באמת, הוא אומר ליועץ משפטי גור בליי, כל כך מנוסה בתחומי החוקה במדינת ישראל: אני ממליץ לך לחזור מהאמירה שהצעות החוק שאני מקדם פה פוגעות במרקם הדמוקרטי ומהוות הסדר חריג ובלתי הגיוני. שמענו את השר לביטחון פנים מסביר לכולם, בשידור חי למדינת ישראל, שלא פחות ולא יותר היועצת המשפטית לממשלה היא האשמה במצב הביטחוני כי האיטום הזה – אני לא יודעת אם ראיתם את זה בטלוויזיה, האיטום שעושים - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שניה, שניה, חבריי חברי הכנסת, תנו לחברת הכנסת פרקש הכהן, היא לא מצליחה להתגבר עליכם. אולי סוכריות יעזרו, חבר הכסת רביבו, תחלק קצת. את יכולה להמשיך, אני אתן לך עוד זמן, בבקשה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> טוב, ראינו כבר איך באמת - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אופיר כץ, אופיר כץ, יפה מה שכתבת היום בטוויטר, באמת, על חברך לסיעה, השר שהחליף אותי במשרד המדע והחדשנות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה הוא כתב? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זו קבוצה סגורה, קבוצת הליכוד. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> טוב, אבל זה לא נחשב מהזמן שלי, זה בגלל שאתם הפרעתם לי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הוספתי לך עוד חצי דקה, בבקשה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל לא חצי דקה לקח כל האירוע הזה, וחוץ מזה הפריעו לי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אין בעיה, אז קדימה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> קודם כול, אני רוצה להגיד שהממשלה הזו, כמו שאמרתי, לא מחכה בכלל לתיקון חקיקה שמרסק את האנשים המקצועיים ליד מקבלי ההחלטות. ראינו את זה היום בוועדת החוקה, כשיושב-ראש הוועדה - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נתתי לך עוד דקה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> סליחה, היושב-ראש, אני לא יכולה ככה, אז תחליט. אתה רוצה לתת לי לדבר, תיתן לי לדבר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת מתקשה להשלים את דבריה. קדימה, בבקשה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה לא דקה. עוד חמש דקות עוד הפרעה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שתתחיל עוד פעם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לא, לא, לא. נתתי לה עוד דקה. קדימה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, אבל הפריעו לי הרבה יותר מדקה. קינלי, אני מצטערת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אורית, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בשבוע שעבר היא דיברה הרבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> היא חייבת לנו זמן. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מודה לך, חבר הכנסת אמסלם. האמת, זה באמת ריגש אותי. אז באמת ראינו כבר את הדוגמה הראשונה בוועדת החוקה, שיו"ר הוועדה בעצם צועק על היועץ המשפטי ואומר לו: תחזור בך מעמדתך. כן, שוב, עוד לא עבר החוק והעמדות המשפטיות הן רק בגדר עצה. בן גביר, השר לביטחון פנים – כל עם ישראל חזה במופע שלו בטלוויזיה שהוא מאשים במצב הביטחוני לא פחות ולא יותר מאת היועצת המשפטית לממשלה, בעצם בטיפול במצב, כי באמת, אם שלוש שעות קודם היו אוטמים את הבית – וראית את האיטום הזה, היושב-ראש? ראית את האיטום שכל ילד אחרי זה יכול לפתוח? זה מה שימנע לנו את גל הטרור. שמענו ח"כים וממשלה מדברים בוקר וערב, לפטר את היועצת המשפטית כי היא הבעיה של כל הבעיות, אם כל הבעיות. שמענו את הממשלה ואת חברי הכנסת מדברים על לפטר את הנגיד, כי מה לעשות שהוא ממלא את תפקידו ומתריע שהרפורמה שמפרקת איזונים ובלמים גם יכולה לפגוע במעמדה של ישראל וברצון להשקיע בה כסף. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט סיום. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים באמירה הזו: אנשים שלא שומעים לאף אחד לידם, סופם שיהיו לידם אנשים שאין להם מה לומר. השאלה שלי: בסופו של יום, אתם על שעון חול. את מי תאשימו כשבעצם כבר לא יהיו לידכם אותם אנשים שיביעו את דעתם? תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברים, בבקשה שקט. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אנחנו דנים כאן בהעברת סמכויות לשר המורשת וגם, על הדרך, בשינוי תוארו משר ירושלים ומורשת. אני הבנתי מהכותרת הזאת שבמשך שבוע אחד היו לנו שני שרי ירושלים, אחד שר ירושלים ומסורת ושני שר לירושלים ומורשת, והינה אנחנו עכשיו סוף-סוף מפסיקים לחלק את ירושלים בין שני השרים - - - << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - מכיר את השיר - - - שתי ירושלים - - - << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז, הינה, בממשלה הזאת היו שתי ירושלים, אבל זה הולך להיפסק תכף עם ההצבעה. אבל, על הדרך קורה פה דבר מעניין. כולכם בטח זוכרים את הסערה שפרצה רק לפני כ-10 ימים סביב השבת הישראלית, כשהודיע פתאום במפתיע שר התרבות והספורט שהוא מפסיק את המיזם הזה. אגב, זה מיזם יפה שדווקא אפשר כניסה חינם בין השאר גם לאתרי מורשת, ויבורך שר התרבות והספורט לשעבר חבר הכנסת חילי טרופר, על כך שיזם אותו. אגב, זה מיזם שגם הקטין חילול השבת, כי בסוף המדינה שילמה מראש ואנשים יוכלו להיכנס חינם, לא לשלם ולהיחשף להרבה מאוד אתרי מורשת. אנשים, אפילו דתיים, שנמצאים בקרבת מקום ויכלו ללכת ברגל למוזיאונים או לאתרים עצמם. והפלא ופלא, החליט שר התרבות והספורט החדש שהוא מפסיק את זה. עלה תוך כמה שעות, מרוב המהומה, ראש ממשלה, ואמר שבשום פנים ואופן זה לא ייפסק. אז מי שתוהה ומעניין אותו לדעת מה יקרה עם השבת הישראלית, מהבדיקה שאני עשיתי, וחילי יתקן אותי אם אני טועה, אין לה כסף מה-1 בחודש הבא. למה? בגלל שאומר עכשיו משרד התרבות והספורט, בכלל אנחנו מעבירים סמכויות למשרד המורשת, זה כבר לא אצלנו מה אתם רוצים מאיתנו? אנחנו לא אחראים על המועצה לשימור אתרים ולא אחראים על רשות העתיקות – תפנו לשר מורשת. שר המורשת עוד לא שמע שהוא עכשיו אחראי גם על התרבות הישראלית, כי הוא מקבל כרגע רק את הגופים – ואגב, גם הפעם הוא לא ישמע כי הוא בכלל נורבגי, אז הוא גם לא בכנסת והוא לא שומע. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> העבירו גם את רשות העתיקות לשם? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מעבירים, על זה אנחנו הולכים להצביע, על זה אנחנו הולכים להצביע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה היית גם שר - - - וגם נורבגי, מה אתה יוצא נגד שר המורשת? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני לא יוצא נגד שר המורשת, חבר הכנסת אמסלם. אני מבין שמזמן לא צרחת, אבל, בסופו של דבר, אתה צורח כרגע לכתובת הלא נכונה. אני חושב שהשר עמיחי אליהו בהחלט יכול להיות שר מורשת. לא על זה טענתי. טענתי היא שבסופו של דבר, ראש ממשלה - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - כרגיל, אמר דברי שקר. הוא התחייב מול כל הציבור הישראלי שהמיזם של שבת ישראלית" לא ייפגע, והתוצאה היא, מה-1 בחודש – שזה השבוע, כן? לא משהו שיקרה בעוד חודשיים או בעוד שלושה – מי שילך ויחפש את האתרים האלה בחינם, כמו שהיה במשך תקופה ארוכה – אגב, זה התחיל בממשלת נתניהו לא בממשלה הקודמת אלא הקודמת הקודמת – יגלה שהתוכנית לא קיימת - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - כי פשוט הממשלה עסקה לא בהצלה של שבת ישראלית אלא בהעברת סמכויות. אני רק מקווה ואני רוצה בזה לסיים ולפנות מפה לשר המורשת, שיקלוט את כל הטוב הזה שנופל עליו פה תכף בהצבעה. << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> שר המורשת זה אליהו? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אליהו. עכשיו, שיקלוט מהר את כל הטוב הזה שנופל עליו כאן - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - ובכל זאת יעזור לראש ממשלה לצאת, אם לא שקרן לגמרי אז לפחות רק חלקית, ושיחזיר כמה שיותר מהר לציבור הישראלי את שבת הישראלית, המיזם היפה הזה. תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה עם הכסף שאתה חייב - - - איפה הכסף - - - ? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה. חבר הכנסת אקוניס, אתה רוצה לשתף אותנו, השר אקוניס? בבקשה. << דובר >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, זה מדהים – כל יום שני אתה מגיע למליאה, אתה מסתכל על סדר-היום ואתה רואה איך ממשיכים להרכיב את הממשלה למעלה מחודש אחרי שהיא הוקמה. משרדים חדשים, שמות חדשים, העברת שטחי פעולה. זה משהו שלעולם לא מסתיים כנראה. היום בכלל התברר שמקימים משרד חדש, שזכרו לא בא בהסכמים הקואליציוניים – משרד העבודה, ובעצם נוסף משרד חדש לסיעת ש"ס שלא נכלל בהסכמים הקואליציוניים. זה נעשה ממש כלאחר יד, בלי שום דיון ציבורי. אבל מה הדבר המדהים? כל שינוי חלוקת התפקידים בממשלה והעברת הסמכויות – לממשלה שקמה בסך הכול לפני חודש והוצגה בפני הכנסת רק לפני כחודש. אותו דבר בשינויים הבלתי-פוסקים האלה, פעם זה היה ירושלים ומורשת, אחרי זה היה ירושלים ומסורת, אחרי זה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כל עוד סדר-היום לא ישתנה. הרי כשאתם תמלאו את סדר-היום בנושא של יוקר המחיה, בנושאים של הביטחון האישי, בנושאים האמיתיים שמטרידים את הציבור, נוכל לדבר על הנושאים האלה, אבל בינתיים כל הנושאים, סעיף אחרי סעיף, סעיף אחרי סעיף – הקמת משרד חדש, העברת סמכויות, העברת שטחי פעולה. כל הזמן פירוקים והזזות. ואם במקרה יהיה שבוע שבו תפנו את הדברים האלה, אז בטח תביאו איזה חוק פרסונלי לטובת מישהו, במקום החוק הפרסונלי הקודם שקרס. אני באמת מציע. מחר בחצות יעלו מחירי הדלק. אני עדיין זוכר את הנאומים הנלהבים של ראש הממשלה במהלך מערכת הבחירות על מחוללי האינפלציה. בין מחוללי האינפלציה היה מחיר הדלק. ובינתיים מחיר הדלק יגיע עוד יממה לשיא מאז חודש יולי. ואפילו המרכיב שאנחנו נגענו בו כמה פעמים, של המס על הבלו, אותו חלק שעליו לממשלה יש השפעה על המיסוי, להוריד את מחיר הדלק לאזרח, גם בזה לא מטפלים. אנחנו לא מדברים - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ולא מדברים על מחיר הביצים שעולה. כל הסיפורים, כל הסיפורים של מערכת הבחירות, אין להם שום זכר בסדר-היום של הממשלה ובסדר-היום שהממשלה מביאה לכנסת, והציבור רואה ומבין. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. אחרון חברי הכנסת – חבר הכנסת מיקי לוי. בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, אין סוף ליצירתיות, יש לומר יצירתיות רעה. קבע בג"ץ ברוב של עשרה מול אחד כי יו"ר ש"ס חבר הכנסת אריה דרעי אינו כשיר לכהן כשר בממשלה. האיש שישב בכלא, נאשם בשלושה כתבי אישום, נפסל על ידי בג"ץ מלכהן כשר. והינה היצירתיות עולה על כל הדמיון. אם עד עתה דיברנו על ספק חוק פרסונלי שהוכתם, הינה מגיעים חברי הכנסת מהקואליציה ומחוקקים חוק פרסונלי רטרו. הצעד שהממשלה מתכננת כדי להחזיר את חבר הכנסת דרעי לכהן כשר, כך דווח הערב בחדשות 13 – על פי ההצעה ניתן יהיה למנות מחדש, ברוב של 61, מינויים שנפסלו או ייפסלו על ידי בג"ץ. ההצעה הזאת תמנע לכאורה מינויים שונים שאותם תבצע הכנסת. תהיו יצירתיים. אתם ממש מאכזבים אותי. זה חוק? תביאו חקיקה ממשלתית, עם פטור מחובת הנחה, לביטול בג"ץ. איך אמרה אחת השרות, בנושא אחר, מי צריך בג"ץ אם אנחנו לא שולטים בו. על פי הדיווח, כולכם חתמתם על הצעת החוק. אני חייב לציין, הצעת חוק מאוד מאוד יעילה. מאוד יעילה. ואם אתם רוצים להציע הצעה יעילה יותר, תעלו עם D9, כמו שכבר נאמר, על בית המשפט העליון, תמחקו אותו מעל פני האדמה, תחסכו את כל התקציב של השכר, של הבניין עצמו. יהיה הרבה הרבה יותר זול. למה צריך לחוקק חוקים כשיש פתרונות יותר זולים? אם אי-אפשר לשלוט בבית המשפט, נעלה עליו, נמחק אותו, נחוקק חוקים רטרואקטיבית לטובת בן אדם אחד שנפסל על ידי בית המשפט העליון, שנאשם בשלוש עבירות, ישב בכלא, שילם אומנם את חובו, אבל חזר לסורו, מה לעשות. בוקר טוב, כנסת נכבדה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. תמו הדוברים. יסכם בשם הממשלה השר יואב קיש. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לספר לכם על משהו שקראתי, ואני לא אעשה פה קידום מכירות לספר, אבל זה ספר שמסתובב פה על השולחנות. האמת, הסיבה שאני מקריא את זה, כי מי שכתב את זה הוא פרופ' ישראל אומן. אתה יודע מי זה, חבר הכנסת רון כץ? פרופ' ישראל אומן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי זה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מומחה לתורת המשחקים, חתן פרס נובל לכלכלה שנת 2005. אני מקריא לך מה הוא כתב, לא מה כתב הסופר, כי כמובן הסופר קיבל הרבה תארים פה מכל מיני חברי כנסת באופוזיציה. אני מקריא לך מה כתב פרופ' אומן. הוא אומר שלפני כמעט 15 שנה, ביוני 2008, הזמין אותו פרופ' מנחם בן ששון להופיע כמומחה לתורת המשחקים לדיון בוועדת החוקה של הכנסת. בן ששון אז, אחרי שהוא היה נשיא האוניברסיטה העברית, היה באותם ימים ראש ועדת החוקה, שעסק בשינוי הוראות החוק בנוגע לוועדה למינוי שופטים; זה מוכר לך, אנחנו עוסקים גם היום בנושא – לא היום פיזית, אבל בוועדת החוקה עוסקים בנושא - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול לשלוח לי בבקשה וידיאו, אדוני השר - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> - - הוועדה לבחירת שופטים. בעצם, ההוראה עסקה בשינוי שבמקום רוב רגיל יהיה צורך במינוי של שבעה מתוך תשעה חברי הוועדה למנות שופט לבית המשפט העליון. כלומר, המשמעות היא לתת וטו לשופטי בית המשפט העליון, שאז היו שלושה מתוך תשעת חברי הוועדה. הוא היה כמובן מחויב לומר את האמת, פרופ' אומן, גם אז, הסביר אז שתורת המשחקים זה הידע שלו. הוא אומר שהמבנה שמוצע בוועדה מוטה מיסודו לטובת שופטי בית המשפט העליון, וזה מכיוון שהשופטים מצביעים כאיש אחד, ולכן יש להם כוח רב הרבה יותר מאשר כל שלושה חברי ועדה אחרים שלא מצביעים ביחד, והוא אפילו שקלל את זה, ועל פי מדד כוח מקובל שלושת שופטי העליון באותה ועדה של תשעה אנשים שקולים לכמעט חמישה חברי ועדה אחרים. אני מושך זמן. איפה אופיר? אופיר, אני יכול לרדת? אז את הנאום על אומן אנחנו נמשיך בהזדמנות אחרת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת – תודה לשר קיש – אנחנו עוברים להצבעה. לבקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה שמית. נא לשבת. ההצבעה תהיה שמית, אנחנו נמתין עוד רגע לתחילת ההצבעה. חבר הכנסת אמסלם, המשימה הוכתרה בהצלחה? לא. אולי אחרי ההצבעה. כאמור, לבקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה שמית. מזכיר הכנסת, נא קרא את שמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אל הואשלה – נגד קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – נגד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלי כהן – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד בצלאל סמוטריץ' – בעד משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – בעד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד מירי מרים רגב – אינה נוכחת משה שמעון רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מזכיר הכנסת יקרא שנית את שמות חברי הכנסת שלא הצביעו. בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – נגד משה ארבל – אינו נוכח חיים ביטון – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אורנה ברביבאי – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד דני דנון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – נגד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – נגד משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת גלעד קריב – נגד מירי מרים רגב – אינה נוכחת עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת שנמצא באולם ולא הצביע? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – נגד רם בן ברק – נגד מנסור עבאס – נגד << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה יודע על מה אתה מצביע - - - זה על הוועדה למגזר הערבי. זה על הוועדה למגזר הערבי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תמה ההצבעה. אלו התוצאות: בעד – 49, נגד – 30, אין נמנעים. אני קובע שהחלטת הממשלה, בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לשר למורשת סמכויות הנתונות לשרים אחרים לפי חוק התקבלה. << נושא >> חילופי אישים בוועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הודעה של חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש ועדת הכנסת. 30:49. חבר הכנסת כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדות הבאות מטעם סיעת יהדות התורה: בוועדת הכנסת ובוועדה לענייני ביקורת המדינה – במקום חבר הכנסת ישראל אייכלר יכהן חבר הכנסת משה שמעון רוט. בוועדת כלכלה - - - << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לא שומעים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא אמרת מי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אמרתי. אז אני אחזור שוב: בוועדת הכנסת ובוועדה לענייני ביקורת המדינה – במקום חבר הכנסת ישראל אייכלר יכהן חבר הכנסת משה שמעון רוט. בוועדת הכלכלה – במקום חבר הכנסת משה גפני יכהן חבר הכנסת אליהו ברוכי. בוועדת החינוך, התרבות והספורט – במקום חבר הכנסת ישראל אייכלר יכהן חבר הכנסת אליהו ברוכי. בוועדת החוץ והביטחון יכהן חבר הכנסת משה שמעון רוט כממלא מקום קבוע במקום המקום הפנוי לסיעת יהדות התורה. בנוסף, יכהן חבר הכנסת דן אילוז מהליכוד כממלא מקום קבוע במקום חבר הכנסת אליהו רביבו. תודה. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הודעת הממשלה, בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, על העברת שטחי הפעולה הבאים. יציג השר יואב בן צור, בבקשה. הוא נותן גם את ההודעה. בבקשה. << דובר >>ממלא מקום שר הבריאות יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, הודעה על העברת שטח פעולה ממשרד למשרד: בהתאם לסעיפים 9(א) ו-11 לחוק-יסוד: הממשלה, התשס"ה–2001, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר ממשרד התרבות והספורט למשרד המורשת את שטח הפעולה שעניינו עתיקות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. << הצח >> הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 12), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1593).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> השר יואב בן צור יציג עכשיו את הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 12), התשפ"ג–2023. בבקשה. << דובר >> ממלא מקום שר הבריאות יואב בן צור: << דובר >> הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 12), התשפ"ג–2023. חבריי חברי הכנסת, מונחת בפניכם הצעה לאישור חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 12), התשפ"ג–2023 – להלן החוק. הצעת החוק נועדה להאריך את תוקפו של החוק עד ליום ו' באדר א' התשפ"ד, 15 בפברואר 2024. זאת, על מנת לשמור על קיומה של תשתית משפטית המאפשרת נקיטת פעולות מכוח החוק לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה ופגיעה בבריאות הציבור. מכוח החוק מוסמכת הממשלה לקבוע בתקנות הגבלות שונות לשם מניעת התפשטות נגיף הקורונה. סמכות זו מוקנית בעקבות תיקון מס' 11 לחוק בכך שהממשלה הכריזה על מצב בריאותי מיוחד ומצב חירום בשל נגיף הקורונה בהתאם להוראות סעיף 2 לחוק. החוק נחקק כהוראת שעה למשך התקופה שבה נדרשת ההתמודדות עם נגיף הקורונה, ותקופת תוקפו נקבעה בסעיף 50 לחוק והוארכה מפעם לפעם. במסגרת תיקון 11, תוקן גם סעיף 50 לחוק והוארך תוקפו של החוק עד סוף שנת 2022. נוכח התפזרות הכנסת העשרים-וארבע ביום א' בתמוז התשפ"ב, 30 ביוני 2022, הוארך תוקפו של החוק מכוח סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת עד יום כ"ד בשבט התשפ"ג, 15 בפברואר 2023. בשל אי-הוודאות, הדורשת המשך מעקב זהיר, ואף ביתר שאת עם ההתפתחויות האחרונות במצב התחלואה בסין, ברי כי לא ניתן לוותר על קיומה של התשתית המשפטית הדרושה לשם הטלת הגבלות שימנעו את התפשטות הנגיף ויאפשרו שמירה על בריאות הציבור. לאור האמור מוצע לתקן את סעיף 50 לחוק ולהאריך את תקופת תוקפו של החוק בשנה נוספת, עד יום ו' באדר א' התשפ"ד, 15 בפברואר 2024. בהתאם לכך, אבקשכם להצביע בעד הצעת החוק ולאשרה בקריאה ראשונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לשר בן צור, שר הרווחה. אנחנו נעבור עכשיו לדיון האישי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בתקופה ביטחונית קשה ומורכבת וסופגים אבדות כואבות, שלא משאירות עין יבשה לכל אזרח ואזרח בישראל. אני רוצה לשלוח מכאן איחולי החלמה לפצועים ולחזק את המשפחות השכולות. המלחמה בטרור היא מלחמה קשה ולא פשוטה. אנחנו במדינת ישראל בחרנו מאז 67' לנהל את הסכסוך מסיבות שלדעתי הן לא מספיק טובות. לא שאפנו לפתרונות, לא בדרך זו ולא בדרך אחרת. ניהול הסכסוך מחייב את הממשלות השונות לפעול באחריות ולוודא ככל שניתן שהציבור הפלסטיני בכללותו לא ייקח חלק בעימות, או במילים פשוטות יותר – להימנע מאינתיפאדה שלישית. שירות הביטחון הכללי, ביחד עם לוחמי צה"ל ומג"ב, מונעים כעשרות פיגועים בחודש. מדיניות הממשלה הקודמת הייתה להגיע לכל מפגע באשר הוא, בין שהוא במחנה הפליטים ג'נין, או בקסבה של שכם. בד בבד עם הפעילות המבצעית האגרסיבית שביצענו, אפשרנו למי שאינו מעורב בטרור לנהל אורח חיים תקין עד כמה שאפשר. אנחנו אפשרנו ללמעלה מ-120,000 פלסטינים להיכנס לעבוד בישראל, על מנת שיוכלו לחיות בכבוד עם משפחותיהם. ניסינו להקל על הפלסטינים במעברים ולאפשר אורח חיים תקין עד כמה שאפשר במציאות הביטחונית המורכבת. ניסינו לחזק את הרשות הפלסטינית על מנת שתוכל להיטיב את שליטתה באזורים שהיא אחראית להם. לצערי הרב, אני שומע שכחלק מהמדיניות החדשה של הממשלה, חוזר הדיבור על הענשה קולקטיבית של אוכלוסיות שלמות ובלתי מעורבות כתגובה לפיגועים. אני רוצה להגיד באופן חד-משמעי ונחרץ: ענישה קולקטיבית זה נשקו של החלש. זה נשקו של מי שלא מצליח לייצר הרתעה ולא מצליח לייצר מלחמה אפקטיבית בטרור. הענשה קולקטיבית, בדמות עוצר נרחב או גירוש משפחות, גם אם הן לא מעורבות, תביא להסלמה שבסופה נתמודד גם עם גלי טרור וגם עם טרור עממי. מדינת ישראל וצה"ל משקיעים מאמצים אדירים לשמור על השקט ביהודה ושומרון, ומאמצעים אלה עלולים לפגוע במוכנות שלנו ללחימה בגזרות אחרות, וחובה עלינו, גם כשהדם רותח ויצר הנקמה מרים ראש – גם אז – לנהוג באחריות ולנסות למנוע התקוממות עממית נרחבת, שתדרוש עוד משאבים רבים מכוחות צה"ל והביטחון. אני קורא לממשלה ולראש הממשלה: תנהג באיפוק ואל תיתן לקיצונים ההזויים, שבחלקם הגדול לא משרתים בצה"ל או לא שירתו בצה"ל, לגרור אותך למחוזות שברור שניכנס אליהם, אבל לא ברור איך נצא מהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-בראש, ברכות. פעם ראשונה שלנו ביחד. כנסת נכבדה - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ששש, חבריי חברי הכנסת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבינה שמתנהל שם מבצע חיפושים נרחב סביב האוזנייה של דודי אמסלם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חפירת מנהרות, לא פחות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לדעתי צריך להזעיק כוחות מתוגברים לטובת מציאת האוזנייה. אבל אני רוצה שנייה – טלי, טלי, בואי, גב' גוטליב, שמעתי שיש לך מה להגיד על החוק הזה, אז בואי תצטרפי ואולי תסבירי לקהל שצופה בבית, הקהל האדוק של ערוץ 99, למה מדינת ישראל מאריכה את תקנות הקורונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אסביר לך משהו – ואת יודעת שאת מצביעה פה במשמעת סיעתית. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> במקום לפנות אליי יושבים כאן – הסביר לי משהו אחד יואב קיש, כי אני הייתי נגד. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקשיבו, הרי הייתי נגד. ואז אמרתי שאני מצביעה במשמעת סיעתית. אבל אמר לי יואב קיש שהטראומה שלהם כחברי קואליציה בזמן אמת - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, הם לא מאריכים את התקנות. ההארכה היא - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תיתן לי על זה זמן, כן, אדוני היושב-ראש? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ההארכה היא לא של התקנות. יש פוטנציאל - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה כבר דקה. אוקיי, אז בואי אני אגיד לך משהו. אין שום סיבה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקשיבי - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין שום סיבה לחוקק את החוק המיותר הזה, שמביא תקנות דרקוניות לציבור הישראלי, שברובו גם מחוסן. זה לא אותה סיטואציה בכלל, זה לא דומה, ואתם מביאים הצעת חוק דרקונית; בעצם מביאים לפה תקנות מיותרות, חסרות תועלת, לטובת ציבור שכבר – אתם יודעים מה, אני שמחה מאוד שמעכשיו הם כולם ידברו איתכם וישחררו מאיתנו, כי אנחנו נצביע נגד. נגד התקנות המיותרות, נגד מצב החירום שהמדינה לא נמצאת בו. במקום לבוא ולהסתכל על החוק ולהגיד: רגע, רוב הציבור מחוסן, יש מודעות, אנחנו לא באותה סיטואציה כמו לפני שנתיים, ולהפסיק ופשוט לבלום את החוק המיותר הזה - - - אבל אתם – השעה מאוחרת; אני מבינה את הקושי, הקושי פה מובן לי – תקראו את החוק ותבינו. הינה, אתם הרי כל הזמן נגד תקנות שעת חירום, נכון? לימור, נכון? אתם לא רוצים תקנות שעת חירום. זה מצב דרקוני. אז איך אתם מסכימים לזה? באיזה קטע מדינת ישראל נמצאת במצב חירום בקורונה, שאתם מביאים את החוק המטורלל הזה? ולמה? יש תקנות בריאות העם, יש בעיות – תפתרו אותן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הוספתי לך עוד חצי דקה, חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אומנם אני לא רוצה להפריע שם למבצע החיפושים – הינה, הביאו את ראש השב"כ לחפש את האוזנייה של דודי אמסלם. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> את האוזן. את האוזנייה מצאנו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב מאוד שהוא גויס למשימה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> את מזלזלת באוזנייה שנפלה לי? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חס וחלילה. להפך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תני כבוד לאוזנייה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תכף אני מגיעה לחפש בעצמי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היושב-ראש. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תירגעו. טלי גוטליב דיברה דקה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, תוריד אותה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה אתה אומר? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים, חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני פשוט צריך לדבר איתך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברים, אני רוצה שהציבור הצופה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גברתי הסגנית לעתיד, את צריכה לרדת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת בן ארי - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה, אתה רואה, אופיר – זה לא אני. זה לא אני. היא עושה את הפיליבסטר בעצמה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> נגמר הזמן, היושב-ראש. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק רוצה לומר לכם שהחוק מיותר, ואני מגיעה אל צוות החיפוש. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. בבקשה, חבר הכנסת קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ראשית, נברך את השר למורשת, שקיבל את האחריות על רשות העתיקות. אין ספק שהעבירו את רשות העתיקות לידיו של שר שכל כולו מחויבות למחקר אקדמי בלתי תלוי. אבל הדיון שלנו עכשיו הוא בחוק הקורונה. זה חוק שאני מכיר היטב, אדוני היושב-ראש, מכיוון שאני הייתי זה – בתור יושב-ראש ועדת חוקה – שסירב להאריך את חוק הסמכויות במתכונת הראשונית שלו, ועמד על כך שנגבש בוועדת החוקה, כדרך אגב, בהידברות אמיתית, לא מזויפת, של אופוזיציה ושל קואליציה – ויכול להעיד על זה יושב-ראש הוועדה הנוכחי, חבר הכנסת שמחה רוטמן, שחבל שהוא לא למד מאיתנו איך מנהלים הידברות אמיתית. אז החוק הזה, בניגוד אולי למה שאמרה חברתי מירב בן ארי, הוא חוק מאוזן לאין שיעור מחוק הקורונה המקורי. חוק שבו שיקמנו את יכולת הכנסת לפקח על חקיקת המשנה של הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתה יודע, אדוני היושב-ראש, בכל זאת מדברים פה - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני עוצר לך שנייה את הזמן, חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, זה די מוזר, כי בכל זאת עוסקים פה בחוק שמקנה סמכויות חסרות תקדים לרשות המבצעת – ואנחנו בקרקס. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שנייה, חבר הכנסת קריב. בואו חברים - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מה יאמרו אזרחי ישראל? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, חבר הכנסת רון כץ, בואו תיתנו לחבר הכנסת קריב להמשיך לעבוד, בסדר? בבקשה, המשכתי לך את הזמן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, אדוני, אני יכול לעמוד ולדבר, אבל בכל זאת, מדובר בחוק די דרמטי מבחינה חוקתית – ואנחנו עסוקים באוזנייה של חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עוד פעם יש לך בעיה עם האוזנייה שלי? אם זאת הייתה האוזנייה שלך לא הייתה בעיה. רק באוזנייה שלי יש לך בעיה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, אני רוצה לומר לך משהו – האוזנייה שלך זה הדבר האחרון שיש לי בעיה בו איתך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תראה לאן הגעת. דבר, דבר, עזוב את האוזנייה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> יש לי כזאת רשימה ארוכה של בעיות איתך, שהאוזנייה שלך היא הדבר האחרון שמטריד אותי. הלוואי שתימצא האוזנייה במהרה בימינו אמן. עכשיו - - - << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יפה. עכשיו, למה בדקה שהייתה לך דיברת על האוזנייה שלי? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> עכשיו, אחרי שנשאנו ביחד תפילה למציאת האוזנייה שלך, נחזור, אדוני, לעניין חוק הקורונה. החוק הזה הוא לאין שיעור יותר מאוזן מהחוק המקורי. גם שיקמנו בו את יכולת הפיקוח על חקיקת המשנה, וגם יצרנו את ההבחנה בין מצב בריאותי מיוחד לבין מצב חירום. במובן הזה זה באמת חוק הרבה פחות מסוכן מבחינת השמירה על זכויות הפרט מאשר חוק הקורונה המקורי. אבל, אדוני היושב-ראש, אי-אפשר להבין מדוע במצב הנוכחי יש צורך בהארכת החוק. החוק הזה צריך להיות מוכן במגירה, ואם תהיה הצדקה כלשהי מבחינה אפידמיולוגית להעברת החוק, אנחנו נדע להעביר ביחד את החוק במהירות, ובינתיים ישתמשו בתקנות מכוח פקודת בריאות העם. עכשיו תראה, יושבת כאן ממשלה שלא טרחה למנות שר בריאות במשרה מלאה. השר יואב בן צור חגג היום את הקמתו של משרד העבודה; הוא ממלא מקום שר הבריאות, בשעה שיש לנו שרים בלי תיק שהיו יכולים לקבל אחריות מלאה על משרד הבריאות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אין שר בריאות במינוי קבוע - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - כי שומרים את התיק לשינוי נוסף בחוק-יסוד: הממשלה. עמד פה השר בן צור, לא דיבר מילה אחת על המצב האפידמיולוגי – ורוצים להעביר חקיקה שבסופו של דבר היא חקיקת חירום דרמטית. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתם פשוט עושים צחוק מהעבודה, עובדים על אזרחי ישראל, ובחסות סיסמאות - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - ממשיכים כאן מצב חירום חוקתי שאין לו שום הצדקה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לחבר הכנסת קריב. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> גלעד, אתה יודע מה אנחנו לא מוכנים לעשות רק כדי שאתה לא תעבוד על אזרחי מדינת ישראל? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> את נושא הקורונה אני מכיר מספיק טוב. אחרי זה תעשו חקיקת חירום - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אז עכשיו אנחנו רוצים הארכה של תקנות הקורונה, ואני חייבת לומר לכם – כמי שרואה מה שקורה בכנסת ישראל ובממשלת ישראל, החשש היחיד שעולה לי כרגע זה המחשבה שהתקנות לא באמת מעניינות אתכם. או אם יש קורונה. יכול להיות שזה הסיפור הבא של ההפגנות. לא יפתיע אם בעוד שבוע אתם תודיעו שהקורונה מתפשטת ולכן יש צורך להפסיק בהפגנות, ושוב הסגר המטורלל הזה ושוב לסגור את אזרחי ישראל. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> דבי, לא לתת להם רעיונות. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה הרעיון שלהם. שום דבר לא מקרי כאן. כבוד היושב-ראש, אני רוצה בבקשה להתייחס דווקא – לפני שלוש שנים בערך נחשפנו לקורונה, לטרפת שהייתה. אנחנו רואים את הנזקים בחיי היום-יום, אנחנו רואים את הנוער שלנו, אנחנו רואים אלימות, אנחנו רואים את כל מה שהיא הביאה בחובה, גם הסגר של הקורונה. השבוע, ביום רביעי האחרון, הייתה כתבה בידיעות אחרונות, של הדר גיל-עד, על המצוקה שקיימת במערך בריאות הנפש. לא משנה שהממשלה הזו, יותר חשוב לה עכשיו רפורמות ופרסונלי ושהציבור יסתדר. מה שמטריד – להמתין לתור של פסיכולוג אתה צריך להמתין חצי שנה, ואם חס וחלילה אתה גם בפריפריה אז תחכה עוד שנתיים, וגם יכול להיות שלוש. המשמעות, אדוני, היא שאנשים במצוקה נפשית אינם מקבלים את הטיפול בזמן, מה שגורם להם לרגרסיה רצינית והחמרה, ולפעמים אף במצב של קיצון, לפני אשפוז, יש גם מקרי אובדנות. הציבור כבר מזמן הבין את מה שמשרד הבריאות לצערי עדיין לא הפנים – אנחנו חיים במציאות שבה מערך בריאות הנפש חייב לעבור רפורמה. וכן, חברי הכנסת, וכן, השרים והממשלה החדשה – הרפורמה זה הבריאות. שמירה על חיי האזרחים שלנו. המדינה והמשק נפגעים, וזאת כי המדינה מוציאה כספים על אשפוזים וקצבאות, והנטל הכלכלי מאי-טיפול במערך בריאות הנפש עולה למדינה בין 50 ל-60 מיליארד בשנה. 90 מיליון השקלים שהקצה משרד הבריאות לתמיכה בשירותי מערך בריאות הנפש הם רק הצעד הראשון לכיוון הנכון. ישנן לא מעט סוגיות שעדיין לא נפתרו, כמו תנאי השכר העלובים בשירות המדינה, שגורמים לכוח אדם איכותי לעבור לסקטור הפרטי. ודווקא בימים אלה ובזמן זה, שאתם כל כך שואפים ורוצים לעביר את תקנות הקורונה - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - בואו תטפלו בנפשם של אזרחי מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת סובה. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברים, השעה רבע לשתיים בלילה, ואני מסתכלת על הכותרת של הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש ואני תוהה אם הזמן עצר מלכת. אני מסתכלת על השנה, 2023, ואני אומרת: זה הרי היה פה כבר קודם. אבל משהו קרה בינתיים. במחצית הזמן שהייתה קורונה בישראל הייתה פה פניקה, שלא לומר היסטריה. הייתה פה סגירה של המשק, אנשים לא הלכו לעבוד, היה פה תשלום לאנשים שיישארו בבית, ולצערי, כמי שהייתה מופקדת על שוק העבודה אחר כך, ראיתי את הנזק של זה – אנשים רבים שאמרו: בשביל מה לצאת לעבוד אם במילא המדינה משלמת. וגם המשמעות של עבודה בשוק שחור וההשפעות ההרסניות שהיו לזה. והיו פה החלטות של איכוני שב"כ. נלחמנו בזה בכל מחיר, לא לרדוף אחרי אזרחים בחסות הקורונה. יושבת פה יקירתי שרת החינוך לשעבר, שהייתה יו"ר ועדת הקורונה. צריך להגיד, יפעת, שבאומץ רב ידעת לקום ולהגיד: חבר'ה, אתם מגזימים, סגרתם את העסקים, זה לא נורמלי. ניסינו למצוא פתרונות יצירתיים. ואז קיבלנו אחריות על ממשלת ישראל בשנה וחצי האחרונות, וראו זה פלא, עשינו בדיוק הפוך: החזרנו מייד, באותו שבוע שהתחלנו, את האנשים לעבוד; ביטלנו את דמי האבטלה; ביטלנו סגרים – לא היה יום של סגר אחד בקורונה בזמן הממשלה הקודמת, כי חשבנו שהמנוע של המשק, העסקים, חייב לפעול, וחשבנו שאנחנו צריכים לעשות את הדברים בצורה אחרת. והינה הלילה, עוד מעט 02:00, מגיע חוק כאילו עכשיו התחלנו עם הקורונה, ואתם מבקשים להאריך את תקנות החירום. ואני שואלת למה – למה ההיסטריה? למה הלחץ? למה להביא את זה שוב עכשיו? מה המניע? זה לא שאין קורונה בעולם, אנחנו מודעים למגמות, אבל מי שרדוף במחשבות שאולי הוא יצטרך ומייד, בבת אחת, את כל הסמכויות – איך אמרת? שליטה מוחלטת בכל רגע נתון – רוצה להגדיר שמצב החירום מחייב את הארכת התקנות. אנחנו נתנגד להן, כי אנחנו חושבים שהממשלה הזאת תמשיך את המדיניות של הממשלה לפנינו בזה שהיא תמשיך לפעול כנגד האזרחים ותשתמש בסמכויות האלה לרעה, ולפיכך אין בכוונתנו להמליץ. אני גם מציעה לחבריי בקואליציה להתנגד להארכת התקנות. אין סיבה להעניש את האזרחים. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כשאנחנו מדברים על הממשלה החדשה שקמה לפני כחודש – כבר בחודש הזה הספקנו לראות ולהיות עדים למספר דברים שלא היו לא בממשלה הקודמת ולא בממשלה הקודמת-קודמת. כאילו חזרנו לפני שנתיים. עכשיו, גם את החוק הזה - - - << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> על פניו זה בסדר. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, לא בסדר. אנחנו צריכים ללכת קדימה, לא אחורה, השר מלכיאלי, נכון? תזכיר לנו, השר מלכיאלי, אתה השר ל-? << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> אני אשלח לך בצורה מסודרת. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, תגיד באמת, כי בנאום הקודם שלי אמרתי שמעולם לא היה דבר כזה שאנשים שבבית הזה כבר כמה שנים ואמורים להכיר את האנשים מתבלבלים בתפקידים בממשלה. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> אנחנו נעדכן בצורה מסודרת. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> באמת, אני שואל אותך בשיא הרצינות – אתה יכול לעדכן? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רגע, זה שחבר הכנסת אזולאי משרת את עם ישראל בצורה נאמנה בוועדת כספים – את זה אני יודע. אבל חבר הכנסת מלכיאלי, אתה השר ל-? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> השר לשירותי דת. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, השר לשירותי דת, את זה אנחנו יודעים. אבל כרגע אתה השר ל-? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - אתם עלולים להתבלבל, אמרת. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חוץ מזה שאתה צדיק – שר למה אתה? תגיד לי. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> להיות צדיק זה גם טוב. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה השר לענייני דת או שקיבלת עוד תוספת? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לשירותי דת. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> השר לשירותי דת. אבל כרגע לא בסבב הזה של שר הבריאות ושר הפנים? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני עונה לך. ברגע שתלמד את זה בעל פה - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תראה, זה רק מחזק את הדברים שאמרתי. חודש מאז הקמת הממשלה ואנחנו לא יודעים איזה שרים אתם, אז מה אתה רוצה, שעם ישראל ידע? אבל אתה לא מוכן גם לעזור לי ולהגיד שר למה אתה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא השר לשירותי דת וממלא מקום - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה רוצה לחזור על מספר המנדטים שקיבלנו? לצערי הרב, זה מה שקיבלנו. אבל גם לזה יש לי תשובה. אגב, השר ביטון, אתה השר ל-? או השר ב-? אתה יודע מה ההבדל? שר ה-, שר ל-, או שר ב-. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> נכון, זה כמו שהיה חמד עמאר. הוא היה השר ב-, בסוף הוא נהיה כ- ואז - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בסדר, השר ב-, אבל יש גם שר ל-. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> והיום הוא חבר כנסת ב-. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תגיד לי באמת, בשיא הרצינות, השר ביטון, למה אתה אחראי במשרד החינוך? אתה יכול להגיד לי? למה אתה אחראי במשרד החינוך, אתה יכול להגיד? תראה, אנחנו עוד לא הגענו לשאילתות לשרים, אבל כשנגיע לזה – בדרך כלל זה קורה בימי רביעי, הצעות לסדר-היום, שאילתות לשרים. אז לפני שאני אגיש שאילתה אני רוצה לדעת לאיזה תחום אתה אחראי במשרד החינוך. לחינוך החרדי? למה? באמת, אני שואל אותך ברצינות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זהו? שיחה נעימה עם החברים הנכבדים ואתה כבר אומר לי לסיים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> סובה, כל תחום שתזרוק יש שר. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הם גזלו מזמני. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מה שהלב חושק הזמן עושק, חבר הכנסת סובה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תן לו רק להשיב, לשר ביטון. חיים, באמת, למה אתה אחראי במשרד החינוך? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני מציע שתעשה את זה בסבב הבא, חבר הכנסת סובה. << קריאה >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << קריאה >> אני מזמין אותך לסיור במשרד. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מסיים משפט אחד. שמת לב, אדוני היושב-ראש? הם מסתירים את תפקידם בממשלה, אתה מבין? אחד לא מוכן להגיד; השני אומר: בוא אני אעשה לך סיור. תגידו, תגידו לעם ישראל איפה אתם יושבים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סובה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יבגני, הינה, הוא שר במשרד החינוך, והוא שר לשירותי דת - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, ואחריה – חבר הכנסת מתן כהנא. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת יבגני סובה, באמת, תתחשב בהם, זה לא שהם לא רוצים להגיד – הם לא יודעים; הם פשוט לא יודעים במה. אגב, יש את השר המקשר, שהוא גם שר החינוך – אני לגמרי יכולה להבין למה צריך את השר חיים ביטון שיכסה עליו, ועוד כמה שרים אחרים, שכל אחד ייקח איזושהי אחריות; כי השר שמוגדר בחינוך פשוט לא נמצא שם. אבל לא זה נושא הדיון, ואני רוצה - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מאיר הלוי, מה הוא היה? << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי היה - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה תוסיף לי זמן? כי הוא שואל והוא עונה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי, שאלת שאלה, תן לשרה לשעבר לענות. בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת אזולאי, תן לדוברת להשיב. חבר הכנסת אזולאי, שאלת שאלה, תן לדוברת להשיב. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה שואל, עונה, מתווכח, רב. מאיר יצחק הלוי היה סגן במשרד החינוך, אמון על כל הנושא של החינוך הבלתי-פורמלי. הוא קידם, אגב, הצעת חוק - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> קידם הצעת חוק מאוד משמעותית של החינוך הבלתי-פורמלי, שאני מתכוונת לקחת ולנסות לקדם אותה בכנסת הזו. אגב, ממליצה בחום לשר ביטון לקחת אותה ולקדם אותה; היא תיטיב עם כולם – באמת, עכשיו אני אומרת את זה במלוא הרצינות, עם אפס ציניות. אבל אני רוצה, ברשותכם, לדבר על נושא הדיון שלשמו אנחנו כאן. אני תוהה באמת אם כמו שאתם מחזירים את הכול אחורה – את החינוך אחורה, את המשרדים אחורה, את כל המדינה אחורה – אנחנו גם חוזרים אחורה בזמן. אגב, מאוד אירוני שיצא לי לנהל מליאה בדיוק כשמדברים על חוק הקורונה. חברים, כבר הבנו שהקורונה כאן כדי להישאר, כמו כל מחלה אחרת שנמצאת היום. אבל הממשלה בכזה ורטיגו, ששיכרון הכוח בלבל אותה לגמרי ומצאו פטנט: משתמשים עכשיו בחוק הקורונה כדי לראות איך לשלוט באזרחים שוב פעם, בדיוק כמו שעשו לפני שנה וחצי. עכשיו, ראו זה פלא, אנחנו הגענו לממשלה, עצרנו את הטירוף הזה, החזרנו לאזרחים את החיים שלהם, ועד היום – עד היום – אנחנו בפוסט קורונה. אם זה בהיבטים הנפשיים – אנחנו רואים עדויות למצוקות רגשיות ונפשיות; אגב, בכלל האוכלוסייה, ובקרב אוכלוסיית הילדים בפרט. אנחנו רואים התנהגויות של יציאה מהגבולות. תסתכלו מה קורה במערכת החינוך. פערים לימודיים עצומים - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מייד אסיים; הם פשוט הפריעו לי. פערים לימודיים עצומים. כל מה שהנפנו כדגלים, ואמרנו במשך תקופת הקורונה, התממש לנגד עינינו. ובאה המדינה עכשיו, הממשלה עכשיו, ורוצה להחזיר את כולם אחורה. אז אני באמת פונה לכל אחד ואחת מחברי הכנסת ומהשרים בקואליציה: תהיו הגונים והוגנים עם עצמכם, ובעיקר הגונים והוגנים מול הציבור ואל תעשו את האיוולת הזו. אסור לנו לחזור למקום שבו יש תקנות חירום כשאין מצב חירום. אסור שאף תושב במדינת ישראל ירגיש שיש חרב שמרחפת מעל ראשו ושהממשלה הזו עלולה להגביל את החופש שלו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. ואחריו – חבר הכנסת אבי מעוז, אם הוא כאן. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אנחנו נמשיך בסשן השלישי של קריאת המאמר של ד"ר מאיר בן שחר, שמדבר על העשור השמיני בחייהן של אומות. אנחנו הגענו לזה שבעצם ראינו שגם בצרפת, גם בארצות הברית, גם בברית המועצות, גם באיטליה, העשור השמיני היה עשור בעייתי ומועד לפורענות. נמשיך לקרוא. המצוקה והתקווה חייבו את החלקים השונים שהשתתפו בכינון המדינה לבצע פשרות כואבות כדי לקיים כוח משותף אפקטיבי. כך, החשמונאים הצליחו לכנס גורמים שונים ובהם החסידים, נאמני התורה, חוגים כוהניים ואפילו מתייוונים מתונים, כדי להילחם באימפריה הסלובקית. בעקבות זאת נמנעו הדורות הראשונים של החשמונאים מליטול לעצמם כתר מלוכה והתחשבו בעמדות ההלכתיות של הפרושים. בתקופה המודרנית ארצות הברית וצרפת הינן דוגמה למדינות שנוסדו בסערת מלחמה תוך כדי פשרות בין גורמים שונים. 13 המושבות באמריקה התאחדו למלחמה בבריטניה על אף חילוקי דעות משמעותיים בשאלת העבדות. שאלה זו המשיכה להסעיר ולהתסיס את דעת הקהל האמריקאית בעשורים הבאים. התפשטותה של ארצות הברית מערבה וביסוס מוסדות המדינה והמשפט רק החמירו את העימות והפילוג. הרפובליקה השלישית של צרפת נוסדה על חורבות האימפריה של נפוליאון השלישי, כאשר הצבא הפרוסי בפתח. מראשית ימיה הרפובליקה לוותה במתח מתמיד בין הימין, שתמך בהשבת המשטר המלוכני על חשבון זכויות הפרט, ובכלל זה צמצום זכות ההצבעה, לאגף השמאלי-חילוני. כוחן של הפשרות הצליח לקיים את המדינה ואף להביא אותה להישגים משמעותיים במשך שני הדורות הראשונים. מדינת החשמונאים נעשתה מעצמה בקנה מידה אזורי; ארצות הברית התפשטה עד האוקיינוס השקט ונעשתה מעצמה מסחרית ותעשייתית עד לאמצע המאה ה-19; צרפת עמדה מול גרמניה במלחמת העולם הראשונה, ועל אף תרומתן של בריטניה וארצות הברית, הצבא הצרפתי והנהגתו הם שנשאו בהצלחה בעיקר הנטל המלחמתי והביסו את גרמניה. על אף ההצלחות המשמעותיות בתחומי חוץ וביטחון – הצלחות שכאלה היו גם מנת חלקה של ברית המועצות, לדוגמה – שאלות היסוד החברתיות של המדינות לא נפתרו. הן אומנם שינו צורה, אבל המתחים החברתיים והתרבותיים המשיכו להזין את הפוליטיקה הלאומית. מדוע דווקא סביב העשור השמיני נעשו המתחים והעימותים המוכרים בלתי ניתנים להכלה והביאו לפירוק המדינה או הממלכה? כאן המקום להיזכר בממלכה המאוחדת של דוד ושלמה. אני מיד מסיים את הפסקה. הממלכה הוקמה בסערת מלחמת אחים בין שבט יהודה, שצידד בדוד המלך, ליתר שבטי המלך, שתמכו בצאצאי שאול. המלחמה הסתיימה לאחר ניצחון צבאי של דוד – ממש עוד שני משפטים – אולם דוד השכיל לשלב מרכיבים ישראליים בשלטונו, ובראשם מינוי אבנר בן-נר לשר הצבא. גם את הקמת הבירה בירושלים שזה עתה נכבשה ונמצאת בנחלת בנימין ויהודה ניתן לראות כצעד לקראת פיוס ואחדות. תחת מנהיגותו של שלמה המלך הגיעה הממלכה לשיאים מדיניים. היא נעשתה מעצמה אזורית. העוצמה המדינית והכלכלית באה לידי ביטוי בבניין בית המקדש. אכן, המתחים השבטיים לא נעלמו. ירבעם בן-נבט משבט אפרים היה השטן של שלמה. את השאר נמשיך בהצעת החוק הבאה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מתן כהנא. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אנחנו תמיד יצאנו נגד מצב החירום ונגד חוק הסמכויות. תמיד הצבענו נגדם, בין כשהיינו במסגרת סיעת הרשימה המשותפת, בין כשהיינו – עכשיו – חד"ש-תע"ל. תמיד יצאנו נגד מצב החירום, כמו כל מצב חירום, ותמיד יצאנו והצבענו נגד חוק הסמכויות. חשוב להסביר למה: אנחנו מעולם לא היינו ועודנו איננו מכחישי קורונה, ואנחנו לא מתנגדי חיסונים. אנחנו מתנגדים לשימוש הפוליטי שעשו ממשלות ישראל במגפה. אני כמה פעמים עמדתי פה כשדיברתי בנושא הזה, יותר מפעם-פעמיים – יותר משלוש, אבל מי סופר – והזכרתי את הספר של נעמי קליין שנקרא "דוקטרינת ההלם", שבו היא מנתחת מקרי בוחן של "דוקטרינת ההלם", כלשונה. מה זה אומר? זה אומר איך בעצם ממשלות משתמשות באסונות כדי להפיק רווחים כלכליים ופוליטיים. זה יכולים להיות אסונות מעשי אדם; למשל, היא מזכירה את מלחמת, מתקפת או פלישת ארצות הברית לעיראק; שזה יכול להיות אסון טבע, למשל הסופה קתרינה בניו אורלינס. מה עושות ממשלות שונות ומשונות? מנצלות את האסון כדי להפיק רווחים כלכליים ופוליטיים, בין שזה הפרטות, בין שזה העלאת משטרי אימה כוחניים, אלימים ודיקטטוריים, לטובת הטייקונים בדרך כלל, לטובת חברות ענק ולטובת בעלי השררה. אני הזהרתי כמה פעמים שהייתה מגפה והיו צריכים להתמודד עם המגפה, אבל השימוש הפוליטי היה שימוש של דוקטרינת ההלם. הממשלות השונות השתמשו במגפה כדי להטיל על הציבור הגבלות לא מתאימות, בלשון המעטה, מגבלות דיקטטוריות, כדי להגדיל את כוחן של הממשלות מול האזרחים. לכן התנגדנו. על אחת כמה וכמה עכשיו, כשאין באמת מצב חירום ואין באמת מגפה. לכן על אחת כמה וכמה אנחנו צריכים להתנגד היום. אני רוצה, ברשותך, בעוד כמה שניות - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - לצטט את דבר ועד איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, שפורסם בפייסבוק שלהם. ככה הם כותבים בפניית ועד האיגוד למשרד הבריאות: "אנו מבקשים לערוך דיון מקצועי על הצורך בהארכת חוק הסמכויות. נכון יותר לתקן, ככל שנדרש, את התשתית המשפטית במוכנות לפנדמיה בכלל ולא ספציפית לקורונה. כיום הנגיף פחות אלים, רוב האוכלוסייה חלתה או חוסנה, יש טיפולים וחיסונים. הארכת הוראת שעה ללא אופק לסיום אינה תורמת לאמון הציבור. ראוי במקביל להשקיע בחיזוק מערך בריאות הציבור בשגרה ובחירום, כולל במוכנות לפנדמיה ובמצבי חירום בבריאות הציבור". כלומר איגוד רופאי הציבור, גוף מקצועי בעל יושרה, אומר: אל תעשו את זה. לא רק שזה לא מועיל מבחינה בריאותית – זה מזיק. אני אוסיף – נדמה לי שאת אמרת קודם – זה מזיק פסיכולוגית, זה מסוכן פוליטית, כי זה נותן עוד יותר כוח לממשלה, שגם כך בדרכים אחרות הופכת להיות הרשות היחידה, וזה פוגע קשות באמון הציבור. אז אני מסכם ואומר: אם היינו עד כה בכל הפעמים הקודמות נגד חוק הסמכויות – על אחת כמה וכמה עכשיו. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. אכן, התחושה היא ש"רבותיי, ההיסטוריה חוזרת". אני מקווה שיתעשתו כאן וימנעו את הדבר הזה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. שבוע קשה עבר על עם ישראל, מדינת ישראל, שני אירועים קשים מאוד. אירוע בשבת קודש, יום שישי – לאחר תפילת המתפללים בבית הכנסת מחבל לרוצח בין עוולה הגיע ופתח באש, הרג שבעה ופצע רבים אחרים. אני מכיר היטב את הפיגועים מהסוג הזה. ממשלות קמו, הלכו, חזרו. הטרור מלווה את מדינת ישראל ואת עם ישראל 100 שנים. אבל לחשוב שראש הממשלה דהיום התנהל בחוסר אחריות באירועים ובפיגועים שהיו בשנה החולפת: אי-אפשר להסתובב חופשי ובביטחון לנו ולילדינו ברחובות מדינת ישראל. אנחנו נפתור את זה – דברי הבל לא אחראיים, דברים בעלמא ללא שום ביסוס, העיקר לפזר לחם להמונים. אבל אנחנו רגילים. זה לא הדבר הראשון והשקר הראשון שהוא מפזר. כל שנייה משהו חדש. אולי תתחילו להילחם בטרור ותפסיקו להילחם בדמוקרטיה? כל שעה – רעיון חדש, מבריק יותר מקודמו: חקיקה מחודשת, התגברות על בג"ץ עכשיו, חקיקה עבור חבר הכנסת דרעי מחדש, 61 כדי להתגבר, חוק חדש. בשביל מה לכם חקיקה חדשה? תעלו על בג"ץ, תמחקו אותו וזהו; הרבה יותר קל, הרבה יותר זמין. אבל זה מתאים. כל ההמולה וכל הרעש וכל הנזק שעשיתם בחודש האחרון, גם בתוך מדינת ישראל, גם בין עמי העולם – מנהיגים הולכים ובאים, בחודש ימים שניים או שלושה ביקורים של מנהיגים מארצות הברית, טלפונים, חוות דעת של כלכלנים, חוות דעת של משפטנים. כאילו מה? שום דבר לא חשוב. אתם בשלכם. שר המשפטים: אני חולם על זה 20 שנה. ימין על מלא מלא. ימין על מלא מלא – תילחמו בטרור, נראה אתכם. אל תפריחו סיסמאות לחלל האוויר. תילחמו בטרור ולא בדמוקרטיה. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת ואליד אל הואשלה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת בראש, עמיתיי, אנחנו השבת נחגוג את שבת שירה. בני ישראל יצאו ממצרים והולכים להגיד שירה – ראו את הנס הכי גדול – אבל מה קרה אחר כך? ישר. "וילכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים - - - שָׁם שָׂם לו חוק ומשפט ושם ניסהו". ראו את הנס הכי גדול, הלכו שלושה ימים וקרה מה שקרה. מה הלקח שאנחנו לומדים פה? על משמעות ההפנמה. שרת החינוך, מה זה נקרא לחנך? מה זה נקרא לעצב עם? כשאתה עושה הכול כמו שהממשלה הזאת מנסה לעשות הכול – שם עומד יושב-ראש ועדת החוקה בזבנג וגמרנו – ככה זה נשאר. אין סיפור של הפנמה, אין סיפור של תודעה, אלא הכול יתפרק אחר כך עוד פעם. בעצם זה מה שהם עושים לנו כאן, זה מה שהם מנסים. בגלל זה, דרך אגב, אנחנו מנסים להגיד: אלה זה דברים רציניים, ואם אנחנו רוצים שדברים רציניים יעוצבו, הם צריכים לקחת את הזמן שלהם. הם עשו את זה לפני הקמת הממשלה, הם עושים את זה עכשיו. ואם צריך ללכת לחלק האחרון של הפרשה, כמו שאנחנו רואים כל בוקר, יש שם את סיפור עמלק. אבל בעצם מה יש בעמלק שהוא מאחד את העם שלנו? יש שם את סיפור הזיכרון. סיפור הזיכרון, שאנחנו מצווים עליו יותר מהרבה אחרים – אנחנו יודעים שעם שלא זוכר את עברו, חוזר עליו. יש גם האמירה שאין לו עתיד, אבל מי שלא חוזר את העבר גם חוזר עליו. ובשביל זה בא שר החוץ האמריקני ואומר לנו, כמי שמסתכל מהצד – בפעם הבאה נדבר על היתרון של מי שמסתכל מהצד: תגידו, מה אתם עושים? למה צריך לבוא מישהו מבחוץ לעם שמצֻווה על זיכרון ולהגיד לראש הממשלה שלנו: אתה לא רואה מה אתה עושה? יש דברים שצריכים לעשות בהסכמה; יש דברים שאנחנו, שחולקים אותם ערכים, אומרים לך: הי, תסתכל, אתה בתוך האירוע הזה. אנחנו שיושבים בוושינגטון – ואני אומר את זה בכאב גדול – רואים את מה שאתה לא רואה. וכשאנחנו רואים את מה שאתה לא רואה, אז אנחנו אומרים לך, אדוני ראש הממשלה, תיזהר. ובממשלה הזאת, צריך להגיד את האמת, מי שמבין מה אומרים האמריקנים זה כמעט ראש הממשלה לבד. כל השאר – כמו פילים בחנות חרסינה שנתנו להם צעצועים וחושבים שמדינה זה צעצוע וכאילו יכולים לעשות בה – ופה אני מחבר את מה שאמרתי בהתחלה – תוך כמה ימים את מה שהם רוצים. לא בתהליך מסודר, לא למדו מההיסטוריה, לא בערכים המשותפים שלנו – עד שיבוא מישהו מהצד ויגיד לנו – ואנחנו יודעים שהוא יותר חזק מהרבה מאוד חברים פה בקבינט: תעצרו, אתם פוגעים בעצמכם. וזה מה שהממשלה הזאת עושה. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלעזר שטרן. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אני פעם ראשונה נואמת כשאת יושבת כאן. כיף. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נעים לראות אישה כאן. דיברת בנאום שלך וגם שמעתי בנאומים לפנייך שהממשלה הנוכחית מחזירה אותנו אחורה. אז יש דבר אחד שכן הייתי ממליצה להחזיר אחורה. פעם המדינה קלטה עולים חדשים באמצעות מרכזי קליטה. היו מרכזי קליטה שהפעילה הסוכנות היהודית. זה היה בית חם, דיור מוגן. עולים חדשים הגיעו ומצאו גם ליווי וגם תמיכה, התגוררו ולמדו בכיתות אולפן באותו מקום. בשעות אחר הצוהריים ילדים עשו שיעורי בית יחד עם המדריכים, עם השינשינים, עם בנות השירות. זה היה מקום נהדר. גם אני התגוררתי במרכז קליטה, וזה היה מקום טוב גם ליחידים, לבודדים, וגם למשפחות. באיזשהו שלב המדינה הפסיקה להפעיל מרכזי קליטה. בסוף שנות התשעים לאט-לאט מרכזי קליטה נסגרו. נכון להיום נשארו רק 15 מרכזי קליטה בארץ ומתגוררים בהם 5,440 עולים בלבד. חלק מהם הגיעו בתוכניות מיוחדות של הסוכנות היהודית, תוכניות תעסוקה או לימודים לצעירים, והשאר שגרים שם הם משפחות יוצאי אתיופיה. מה קרה? בשנה שעברה אנחנו קלטנו מעל 70,000 עולים ממדינות שונות, בעיקר רוסיה ואוקראינה, בעקבות המצב המדיני והמלחמה שפרצה שם. אבל אף אחד מהם לא נכנס למרכזי קליטה, כי אין כבר מרכזי קליטה. והמדינה לא הייתה מוכנה לקלוט אותם, והם נאלצו לשכור ולשלם הרבה כסף למלונות, לכפרי נופש, כדי לשכן את העולים החדשים. בעצם מה שהיה לנו איבדנו. איפה זה עכשיו? לאן זה הלך? אני כן ממליצה להחזיר את תהליך הקליטה של עולים במרכזי הקליטה. נכון לעכשיו עולים שאין להם דירה מקבלים סיוע ממשרד השיכון והבינוי. אז הסיוע שהם מקבלים כתשלום הוא כזה זעיר שלא תאמינו: בשנה השנייה בודדים מקבלים 223 שקלים בחודש ומשפחה מקבלת 400 שקלים בחודש. איזה סיוע בשכר דירה במחירים שהם עכשיו בשמיים? אי-אפשר להשוות. אבל אם אנחנו מחלקים ומקבלים כל עולה באופן אוטומטי, אם אנחנו נראה ונעשה תשלומים שמשלמים לכל העולים לעומת מרכזי קליטה, שאפשר להפעיל דרך הסוכנות היהודית, אז הרבה יותר משתלם לחזור לשיטה של מרכזי הקליטה. אז אני ממליצה לחזור. זה יהיה טוב, ואנחנו נמשיך לקלוט עולים כאזרחים טובים למדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אמן. תודה רבה. חבר הכנסת משה טור פז. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום – זה כבר אתמול – התקיים דיון בוועדת חינוך בנושא תוכנית היל"ה. את, גברתי, בוודאי מבינה יותר מרוב-רובם של האנשים בישראל עד כמה התוכנית הזאת היא תוכנית חשובה. למרות שהחלפתי דברים עם השר במשרד החינוך ביטון, ראוי לומר כאן כמה דברים על התוכנית הזאת, שהיא התוכנית הטובה בישראל להתמודדות עם נשירה בישראל, ובוודאי הגדולה מבחינות רבות. בתוכנית היל"ה מתחנכים היום כ-9,000 תלמידים במודל ביניים: הם לא בבית הספר, הם לא רשומים במוסד חינוכי, זה ממש תנאי, ומצד שני הם לא נושרים במלוא מובן המילה. הם לא ילדי קידום נוער בדרך כלל או מסגרות אחרות. היל"ה היא תוכנית שבעצם מנוהלת בעזרת קול קורא. יש בה כ-140 מיליון בשנה, ובעשרות מרכזים ברחבי ישראל מתנקזים למרכזי היל"ה הילדים שלא הסתדרו בבית הספר ובדרך כלל עברו כמה וכמה מוסדות. לשמחתנו, יש מרכזי היל"ה גם במרכז החרדי, גם במגזר הערבי, הדתי, החילוני; יש לכולם. בתקופת הקורונה התוכנית הזאת עמדה לכמה רגעים בסכנה, כי כשמשרד החינוך הכריז – לדעתי בחופזה – על סגירת מערכת החינוך. הוא בעצם סגר גם את מרכזי היל"ה, ואחר כך, בעקבות טענות בוועדת החינוך, המרכזים נפתחו, ובאמת ניתן שם מענה מדהים לתלמידים. אני רוצה לומר כאן משהו על האתגר. מרכזי היל"ה הם מרכזים מצוינים, כאמור, ובכל המגזרים הם נותנים מענה אמיתי. היתרון שלהם על בית ספר רגיל הוא דווקא בעובדה שהמורים אינם עובדי משרד החינוך קלאסיים, הם לא נבחרים על סמך ותק, הם לא נמצאים באותו מערך זכויות. נכון שבגלל זה דנו עכשיו בוועדה בצורך בהגדלת התקציב ובהשוואת תנאי המשכורת שלהם לשל מורים במשרד החינוך, אבל דווקא הגמישות הזאת, דווקא העובדה שבית ספר לא מתוקנן לפי התקן של השנה שעברה אלא לפי השאלה כמה תלמידים מגיעים אליו בפועל, מאפשרת לשכור את מי שצריך ולא לשכור את מי שלא צריך, לנייד מורים ממוסד למוסד, ובעיקר – להביא אנשים רלוונטיים למערכת החינוך. תוכנית היל"ה, כמו בשנים רבות אבל השנה יותר, סובלת ממחסור כספי, שמתנקז, כאמור, לשני סעיפים: האחד – היינו רוצים לקלוט יותר תלמידים; השני – הצורך לשדרג את שכר המורים כדי למשוך מורים טובים. הדבר הזה יחייב בחוק ההסדרים הקרוב להוסיף כ-50 מיליון שקלים לתקציב. אני קורא מכאן לחבריי חברי הממשלה, חברי הקואליציה: בעיניי אין תקציב יותר ראוי, יותר נכון. אולי בן דודו הקרוב זה תקציב כפרי הנוער, שגם יש בו מחסור דומה, 50 ומשהו מיליון שקלים. זה כסף שצריך להיכנס בתקציב הקרוב בחוק ההסדרים – כתקציב לתקנה במקרה של היל"ה וכתקציב בבסיס במקרה של כפרי הנוער. לילדים הנושרים בישראל אין לובי, אין קבוצות לחץ, הם לא יוצאים להפגין אף פעם, ואם יש מקום שצריך לדאוג לילדים הנושרים בישראל, זה הבית הזה. אני קורא מכאן לחבריי חברי הכנסת – שוב, אנשי הקואליציה בדגש שר החינוך, השר במשרד החינוך – להגדיל את תקציב תוכנית היל"ה בצורה משמעותית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת משה טור פז. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – עם ינון; חבר הכנסת ינון אזולאי; חבר הכנסת אחמד טיבי; חברת הכנסת נעמה לזימי; חבר הכנסת נאור שירי. חבר הכנסת ולדימיר בליאק. אגב, לחבר הכנסת משה טור פז הגיעו שלוש דקות כי הוא ויתר כשהוא היה פה כיו"ר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לא משנה, פרגנתי לו, וגם נושא חשוב – חינוך, נוער נושר. עושים כבוד. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - התפקיד עשר דקות של שרן. הינה, תראי, כל הבוגרים של ועדת כספים - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי. תודה רבה. אדוני יושב-ראש הקואליציה, חבריי חברי הכנסת - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ולדימיר - - - << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - לילה טוב לכולם. כולנו שמענו בדאגה רבה את האזהרות של נגיד בנק ישראל וקראנו את המכתב של יותר מ-300 הכלכלנים הבכירים. ראינו את תגובת השווקים, את מדד הבנקים, על כוונת הממשלה לבצע הפיכה משטרית. אני חייב לומר שאותי זה לא הפתיע. ידעתי גם קודם שבמקום שבו זכויות המשקיעים לא מוגנות, המשקיעים לא באים. לפני כשלושה שבועות, אפרופו ועדת הכספים, נגיד בנק ישראל הגיע לוועדת הכספים ודיווח על מצב המשק. בין היתר הוא הציג גרף מעניין, גרף אינפלציה בשנת 2022 במדינות שונות בעולם. ידוע כי האינפלציה בישראל בשנה שעברה הייתה בערך חצי מהאינפלציה בארצות הברית ובאירופה, בעיקר בזכות המדיניות הכלכלית האחראית של ממשלת לפיד. אבל מה שהיה באמת מעניין בגרף הזה, שבשנת 2022 היו שתי מדינות באירופה שהובילו את טבלת האינפלציה בפער גדול, הונגריה ופולין, ולא בכדי, כי להחלשת מוסדות המדינה, להחלשת מערכת המשפט, יש מחיר כלכלי. ולהפיכה המשפטית יהיו השלכות חמורות מאוד על מצב המשק בישראל, על רמת החיים של כל אזרח במדינה. שמעתי את ראש הממשלה ביום שישי מדבר על עודף הרגולציה ועודף המשפטיזציה שגורמים נזק לכלכלה. ראש הממשלה צודק, לשם שינוי, אלא מה? הממשלה היחידה שבאמת נלחמה בתופעה הזאת וגם העבירה רפורמה ברגולציה הייתה ממשלת השינוי. האמת היא שאין בכל הדבר הזה שאתם קוראים לו "רפורמה במערכת המשפט" ואני קורא לו "הפיכה משטרית", סעיף אחד, פסיק אחד שמטפל בעודף הרגולציה ואיכשהו יכול להשפיע לטובה על חיי אזרחי המדינה. פשוט אין. מה יש בה? מתן כוח בלתי נתפס לפוליטיקאים מושחתים ופגיעה בזכויות הפרט. אני רוצה לסיים בציטוט מעתירה לבג"ץ בשנת 2006 נגד ראש הממשלה אולמרט, שסירב אז למנות שר רווחה. שם העותר: חבר הכנסת יריב לוין, וכך הוא כותב, שימו לב: עילת הסבירות היא נכס צאן ברזל בשיטת המשפט הישראלית. נכס צאן ברזל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת בליאק. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו; חברת הכנסת טלי גוטליב; חבר הכנסת סימון דוידסון. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, אני לא מבינה, ממשלת ישראל לא מעודכנת? איזה מצב חירום אתם רוצים להביא עלינו עכשיו? אין קורונה. גם אם יש, אנחנו מבינים שכל העולם וגם אנחנו נכנסנו לשגרה ולהבנה שבטח חוקים דרקוניים ולהכניס את המדינה למצב חירום זה סתם עוד פעם ניסיון לספח לעצמכם כוח בלתי מוגבל. כמי שישבה בממשלה בתקופת הקורונה, אנחנו מבינים שהחוק הזה, תחולתו מאוד מאוד רחבה, ומאפשרת לא מעט פעולות לממשלה. על כן, אני בטוחה שגם רבים ממצביעי הליכוד מרימים גבה ואף משתאים לראות שאתם מביאים את החוק הזה היום. מי כמוך יודעת עד כמה החוק הזה, תם זמנו, אינו נחוץ. כשהיה נחוץ גם ידענו להצביע בעד החוק הזה. בנושא אחר, רבותיי וגבירותיי – יותר אפילו רבותיי, ובטח השרים שנמצאים כאן – בוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי שאני עומדת בראשה עלה היום כי שליש מהנשים שנרצחו בשנה שעברה הן בעצם נשים שנרצחו בידי מי שהחזיק נשק וקיבל רישיון ממדינת ישראל. נמצאת כאן חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ואנחנו מעלות פה סוגיה שהיא סופר-משמעותית. אנחנו לא רוצים להיות אמריקה, אוקיי? אפשר להיות אמריקה גם אם זה יהיה ברישיון, בוודאי מול מצב הטרור ומול המצב הבלתי-נסבל שבו אנחנו רואים גם מחבלים-ילדים שיוצאים עם נשקים ויורים על חפים מפשע רק כדי להרוג ולרצוח. לצד זה, כאשר אנחנו באים בקריאה להתחמש ולתת ולאפשר, צריך לזכור שאנחנו לא רוצים להפוך את החברה שלנו, חלילה, לחברה שמסתובבים בה נשקים, אקדחים עם רישיון, בלי שבדקנו למשל את הרקע הפסיכיאטרי של האדם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> עושים בדיקה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה לא נכון. יש הרבה מאוד נתונים שלא מגיעים, וזה עלה בוועדה. אני מזמינה אותך להגיע, אופיר. לדוגמה, אין את הרקע – אם אישה הגיעה לרווחה ולא למשטרה ויש תיק ברווחה על אלימות במשפחה, אז לא ידעו את זה. נתונים של הביטוח הלאומי לא התקבלו. אגב, יכולים לעשות בדיקה פסיכיאטרית, אבל לא כל הנתונים. גם אם יש רקע של אלימות ורקע פסיכיאטרי, לא כל הנתונים מגיעים. אני אומרת לכם שזה דבר שהוא פתיר, אז אני לא אומרת לא בכלל. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> משפט לסיכום. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אומרת שיש פה נורה אדומה, גברתי היושבת בראש, יש פה נורה בוהקת, כי הראשונות להיפגע יהיו נשים. תארו לכם שמתנהל תיק ברווחה, אותה אישה בחרה בסוף לא להגיש תלונה במשטרה, אדם חוזר עם נשק הביתה כאשר היא חווה אלימות – דמיינו לכם מה קורה לאותה אישה באותו רגע. זה לא מצב שאנחנו רוצים לאפשר, ובטח שלא, חלילה, עם כל האלימות שגואה בכבישים ובעוד מקומות, שאנשים ישתמשו בנשקים האלה ויפנו אותם למקומות הלא-נכונים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> במיוחד באווירה שנוצרה. תודה רבה, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. זאת גם קצת פשיטת רגל להגיד: בואו נחמש את האזרחים, שהם יגנו על עצמם, במקום שהרשויות יעשו את מה שצריך, אבל זה דיון אחר. חברת הכנסת מירב כהן; חבר הכנסת עידן רול; חבר הכנסת חמד עמאר; חבר הכנסת אריאל קלנר; חבר הכנסת דני דנון. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, אורית, בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים כאן בימים ארוכים, בלילות ארוכים של דיונים שלא מסתיימים. אתם יודעים, דמוקרטיות מתות בחושך, כתבו בוושינגטון פוסט. אני חושבת שאצלנו זה די באור יום מלא, לעיני כולם. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא שומעים, אורית. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אתחיל שוב. אני אומרת שיש ביטוי שנכתב: דמוקרטיות מתות בחושך. אצלנו, אני חושבת שכל מה שקורה כאן, כל יום שעובר כאן – באור מלא לעיני כולם יש פגיעה אנושה בכללים מאוד מאוד בסיסיים. רק היום קיבלנו העתק – בתקשורת, כמובן – מהצעת חוק שעתידה להגיע לוועדת החוקה שבעצם אומרת שדין אחד לאזרח הקטן ודין אחר לשררה. אין שוויון בפני החוק. אף אחד במדינת ישראל לא יוכל להתערב במינוי של שופטים, במינוי של שרים. זה יהיה בעצם דבר לא שפיט לחלוטין. אני שואלת את עצמי איך זה ייראה. עוד פרק אנחנו מקבלים מהפרקים הנסתרים – בכל יום אנחנו רואים פרק חדש בסדרה "ציון במשפט תיפדה". אין משהו שיותר מרגיז אותי מהשם של הדיונים שמתקיימים בוועדה הזאת, וכל הזמן זה מזכיר לי את המשפטים הנוספים בישעיהו, על שרייך סוררים, על תיאור של שלטון מושחת. והינה, היום קיבלנו דוגמה, לצערי, עם הצעת חוק מהמקפצה. ואני שואלת את עצמי, איך לממשלה אין בכלל בושה להוציא הצעת חוק כזאת באור יום ולא מתביישים שהציבור יקרא את זה. מה זה אומר? מחר אפשר להביא עבריין סדרתי כשר; אפשר להביא אדם שישב על דברים מאוד חמורים, אדם שעושה דברים לא תקינים. פשוט להפוך את כל הממשלה ואת כל המנהיגות למקום שעובדים בו ויושבים בכיסאותיהם אנשים שלא היו מקבלים רישיון להיות נהגי מוניות; שלא היו יכולים להיות – לא יודעת – מורים; שלא היו יכולים לשבת בדירקטוריונים. ואני חושבת לעצמי איך הגענו למצב של עולם כל כך הפוך שעוד נקרא "ציון במשפט תיפדה" יש חילול השם יותר משימוש בשם הזה למה שקורה כאן? ככל שאני הופכת ברפורמה הזאת ובהפיכה הזאת, אני מנסה להבין איך זה ייראה, ואני אומרת לעצמי: בואו נדמיין שאני שר. זה לא קשה, הייתי רק לא מזמן שרה, ועכשיו אני מכניסה את עצמי לנעליי בחקיקה החדשה הזאת כשהיא עוברת. קודם כול, נגיד שאני ממונה על תקציבים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> משפט לסיכום. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אמרו לי - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> הכול בסדר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, לא, לא. חס ושלום, חס וחלילה. חס ושלום, שלא נלחיץ אתכם, אולי, חס וחלילה, נעסוק בעבודה ולא בסידורים. באמת, אני אחראית לתקציבים, כמו כל שר שאחראי לתקציבים, ואני אומרת ליועץ המשפטי: אני רוצה לקחת, רחמנא לצלן, כמה מאות אלפי שקלים ולהעביר לעמותה של אח שלי. נשמע מוכר, נכון? לא נגיד שמות. בא היועץ המשפטי, שהוא עכשיו מינוי אישי, ואפשר לפטר אותו בכל רגע נתון, ועמדתו היא רק עצה, ואומר לי: תקשיבי, השרה, זה מה-זה לא חוקי. זה אפילו יכול להיגמר במשהו פלילי. זה לא חוקי. ואז אני מסתכלת עליו, ואני אומרת לו: תקשיב, חמוד שלי, שמעתי, שמעתי את עצתך, היא לא התקבלה ואני מתקדמת. אני עושה את מה שאני עושה. מדובר ביועמ"ש מחוץ למערכת. הוא בעצם לא מודיע לאף אחד, או אולי במקרה הטוב מודיע. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> משפט לסיכום, חברת הכנסת פרקש. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואז בא האזרח ואומר: אני רוצה לעתור, אני הופליתי לרעה. גם אני רוצה כספים. למה רק לעמותה הזאת? למה לא לעיר אחרת? למה לא לפי קריטריונים שוויוניים? << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> לא נגמר הזמן? << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הוא דופק בדלת של בית המשפט והוא רוצה סעד. ואז אומרים לו: לא לא, אתה לא יכול, כי אם זה נוגע לחוקי-יסוד, אף אחד – בעילה של שוויון, אפליה – אי-אפשר לעזור לך. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> משפט לסיכום, חברת הכנסת פרקש. תשמרי משהו לחוק הבא. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יש לי, אל תדאגי. יש לי את כל הנאום של מנחם בגין, שצריך להזכיר פה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> הצמצום של השעה וחצי. אוקיי. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אומרים לו: אנחנו לא יכולים לקבל אותך. את עילת הסבירות ביטלו לנו. דרך אגב, כולנו מינויים של ראש הממשלה, ולכן, אל תחשבו אפילו להביא לנו עבירות שחיתות. איך מישהו בכלל חושב שיש כאן משהו שהוא לטובת הציבור הרחב? חבל מאוד. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת פרקש. דווקא צריך לפרגן לה. היא עוזרת לכם במחשבה מה עתיד להיות כאן, אם וכאשר. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> לא, תודה רבה, תודה רבה. לא מדובשך ולא מעוקצך. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום נערך דיון חירום בוועדת העלייה והקליטה על כוונת הממשלה לשנות את חוק השבות ולבטל את סעיף הנכד. חברי חבר הכנסת בליאק, היית שם. אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולהזכיר לחברי הקואליציה על מה נסמך סעיף הנכד וכמה הוא משמעותי לעם היהודי בתפוצות ובארץ ישראל. חוק השבות, כזכות לכולם, הוא הבסיס לתקומת העם היהודי בארצו, ומפעל העלייה לארץ ישראל הוא מבחינתי תמצית הרעיון הציוני. מפעל העלייה המפואר של מדינת ישראל הוא ברכה אמיתית, מפעל שמשגשג כבר שבעה עשורים. כל אחד מאיתנו הוא עולה חדש, בן לעולה חדש. אני אמתין, גברתי. אני חוזרת. חוק השבות הוא בסיס לתקומת העם היהודי בארצו, ומפעל העלייה לארץ ישראל הוא מבחינתי תמצית הרעיון הציוני. מפעל העלייה והקליטה המפואר של מדינת ישראל הוא ברכה אמיתית, מפעל שמשגשג כבר שבעה עשורים. כל אחד מאיתנו הוא בצורה כזאת או אחרת עולה חדש, בן לעולה חדש, נכד, ויחד אנחנו קיבוץ גלויות ופסיפס מגוון שהופך אותנו לחברה יהודית יפה במיוחד. כל עלייה הביאה איתה את הברכה שלה. זכינו לקדמה, זכינו לפיתוח, לשגשוג, בזכות קיבוץ הגלויות הזה. אסור לנו לשכוח שאנחנו נמצאים פה, על אדמת ארץ ישראל, רבות בזכות אותם עולים שהקריבו את חייהם עבור הזכות שלנו לחיות כאן. כעת, אני לא יכולה שלא להתקומם על הרצון של הממשלה הנוכחית לבטל את סעיף הנכד בחוק השבות, דרישה שהיא פגיעה אנושה במפעל הציונות ומפנה דרמטי בסטטוס קוו משנת 1970. 50 שנה לא נגעו בחוק הזה. מהפריזמה שלי, כמי ששירתה שלושה עשורים בצה"ל, כשמשבצים חיילים ביחידות חוד, לא שואלים אף אחד מה רמת היהדות שלו – האם הוא בן או נכד ליהודי. משבצים אותו ביחידות קצה, הוא מבצע שירות קרבי ונכון לעיתים לשלם בחיי אדם, ולא משנה, כאמור, מה רמת היהדות שלו. בצה"ל, לדוגמה, גברתי, יש 5,500 חיילים כאלה, חלקם לוחמים, שנמצאים כאן מתוקף סעיף הנכד וחוק השבות. ואני שואלת את הקואליציה הנוכחית – חלקם נמצאים כאן, חלק מהיוזמים: תגידו, השתגעתם לגמרי? תגידו, החלטתם לפגוע במפעל הציונות? החלטתם לקרוע משפחות של יהודים? האם זאת יהדות מקרבת? האם מדינת ישראל היא לא בית ליהודים? איך יכול להיות שלעניין חובות אנחנו לא מתבלבלים ודורשים מהנכדים שלנו חובות אזרחיות, לרבות שירות בצבא - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - אבל לעניין זכויות אנחנו מפקפקים. מה נהיה מאיתנו? תני לי עוד חצי דקה, בבקשה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> האם אזרחים שמשרתים את המדינה, חלקם לוחמים, צריכים כעת לחשוש למעמדם? הממשלה מתכוונת להמשיך לחייב אותם בשירות צבאי, בתשלום מיסים. החובות יישארו, כמובן, אבל הזכויות? הזכויות הבסיסיות שניתנות לאזרח יישללו מהם. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> זה לא עשר דקות. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יש פה כוונה להפוך אותם לאזרחים סוג ב'. אנחנו נמשיך לעשות הכול כדי למנוע את ביטול סעיף הנכד, תוך הסתכלות על המשך מפעל הציונות - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, סליחה, לפני כן אמרת - - - << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - ומתוך יהדות מחבקת, ולא באמצעות שלילת זהות באופן פטרנליסטי - - - תודה רבה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> - - שהייתה הצדקה - - - ומה פה? מה פה - - - 30 דקות. גברתי היושבת-ראש - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אדוני, אתה מפריע לה. זה בסדר, לשיקול דעתי, ואתה תכבד את זה, ואם זה לא נוח, אז אתה יכול גם לצאת החוצה בינתיים. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> גם לחריגה צריכה להיות מידתיות, אדוני יושב-ראש הקואליציה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת שרון ניר. חבר הכנסת חילי טרופר. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> סליחה, רק רגע. טור פז, נתנו לו מעבר לשלוש דקות בגלל שהוא - - - << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> בסדר, עזוב. היא ירדה, היא ירדה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לא רלוונטי. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> מה פה? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אני אחכה לו, שהוא יסיים לצעוק. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב, גברתי היושבת-ראש. אני רק אתן לך הקשר, כי הנאום שלי הוא נאום בהמשכים. התחלתי אותו עוד בשעות הערב, והחלטתי שבנאום שלי הלילה אני פשוט אציין כל מיני פסיקות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אלה צופים אחרים, תבדקי אם את רוצה להמשיך את אותו הדבר. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אחבר אחר כך. דווקא זה מעניין. אלה כל מיני פסיקות בג"ץ, בעיקר בג"ץ, שקשורות לנושאים חברתיים, אוקיי, שהיו פורצות דרך, שינו משהו. באמת דברים חשובים. האמת, הפסקתי בפסיקת בג"ץ מאוד מאוד חשובה. אני דווקא חושבת שהיא תעניין אותך, ינון. אתה מכיר את פסיקת בג"ץ בית הספר בעמנואל? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני לא מכיר את בג"ץ אז אני לא יודע על מה את מדברת. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הינה, תשמע. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אף פעם לא קיבלנו סעד מבג"ץ. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בשנת 2009 התקיים בג"ץ בית ספר בעמנואל, אשר דן בדבר הפרדה בבית הספר היסודי על בסיס עדתי בין תלמידות מזרחיות לבין תלמידות אשכנזיות. בית המשפט הורה לבית הספר להסיר את האפליה. אגב, פוליטיקאים, חלקם עדיין פה, התנגדו לפסיקה הזאת. חבל שינון לא מקשיב, אולי הפסיקה הזאת דווקא הייתה מוצאת חן בעיניו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד פסיקה חשובה, משנת 2013, נוגעת לדיור הציבורי. בשנת 2013 בית המשפט העליון הוציא צו על תנאי למדינה ודרש כי נציגיה יתייצבו ויבהירו מדוע לא מתאפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את הדירות שבהן הם מתגוררים בהתאם לחוק הדיור הציבורי. בנוסף נדרשה המדינה להסביר מדוע לא השתמשה ב-2.5 מיליארד שקלים שקיבלה ממכירת דירות לצורך רכישת ובניית דירות ציבוריות נוספות. זאת אומרת, בג"ץ עמד לצד דיירי הדיור הציבורי ונגד החלטת המדינה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ב-2013 יאיר לפיד היה שר האוצר. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה בכלל לא משנה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, זה משנה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה בכלל לא משנה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה משנה, כי אז הלכתם נגד בכלל. לא רציתם לעזור לדיור הציבורי. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בשנת 2019 בג"ץ הוא שאפשר פה אחד לבן גביר להתמודד לכנסת, לאחר שהוגשה נגד ההתמודדות שלו עתירה. בית המשפט דחה פה אחד את הערעור בכל הנוגע לראש רשימת עוצמה יהודית, וכן את הערעור הנוגע לאי-פסילתה של רשימת עוצמה יהודית בכללותה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת אומרת, גם בן גביר יושב כאן בזכות פסיקת בג"ץ. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> עד היום בג"ץ פסל רק ח"כים מהימין. תומך טרור אחד הוא לא פסל, גם אלה שריגלו למען החיזבאללה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב. אני אמשיך בהמשך עם פסיקות בנוגע לחיילים, חיילות, בעלי חיים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בהצעת החוק הבאה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת יסמין פרידמן. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שוסטר, בדקת - - - << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> יפה. אז מה עם חילי טרופר? כבוד היושבת-ראש, חילי טרופר צדיק, קדוש, ולצערי הוא לא פה כרגע. אני מציע לחברות ולחברים שמזדמנים לכאן בשעות המשונות הללו להקשיב היטב. אנחנו בעידן של ליקוי מאורות. אני מציע לחברי הכנסת שמייצגים כאן את הקואליציה, שהממשלה נבחרה בקולותיהם, לעשות שינוי, לחזור בתשובה ולחשוב קצת אחרת. בחירת שופטים. אנחנו מדברים על מציאות שבה הרשות המבצעת מבצעת השתלטות עוינת על בחירת שופטים בישראל, לא פחות מהמהלך הזה. במקום להטריף את הציבור עם פוליטיזציה של מערכת המשפט, היה ראוי להכין תוכנית אחרת לגמרי שרלוונטית למערכת המשפט – אגב, כמו מערכות ציבוריות חשובות אחרות – ולעסוק בהתייעלות המערכת, בהשקעה תקציבית, בבחירת האנשים המתאימים, בגיוון העמדות. בהחלט. אבל לבצע את המהלך המשונה הזה, התוקפני הזה? לא מתאים. לא מתאים לעסוק בפילוג העם, ביצירת תחושת גלות בביתנו של מחצית מהעם. ותפסיקו להתהדר ב-64 המנדטים. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אי-אפשר, למרות שזה קשה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> גם מי שלא מצביע למפלגות הקואליציה, זהו ביתו. זה ביתו גם של מי שאינו מצביע למען הממשלה הזאת, ואתם תהיו אחראים לפילוג הזה ולתחושת הניכור שתוביל לאסון גדול. מעמד היועצים המשפטיים – סעיפים יבשושיים. במקום להבהיל את שומרי הסף שלנו, שלכם ושלנו, זה הזמן לשנן את הכפיפות של כולנו – נבחרים עד אחרון האזרחים. הכפיפות של כולנו לשלטון החוק. ומי שקובעים מהו החוק הם אותם אנשים שאתם מכנים בלגלוג יועצים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מי שקובע את החוק זה נבחרי ציבור, לא יועצים. יועצים לא מחוקקים חוקים. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> השם הוא יועץ, אבל המהות היא זיקוק מהו הדין, מהו החוק שכולנו, גבירים ופשוטי העם, כפופים אליו. אותה פסקת התגברות, שלפעמים קל ולפעמים קשה להסביר מהי, זוהי מבחינת מיליוני אזרחים – משלמי מיסים, עובדים מסורים, נותנים את דמם ואת דמיהם לכולנו. במקום לקעקע את כבשת הרש של הפרדת הרשויות, אותה מערכת משפט עצמאית, אני מציע לכם להכיר בחשיבות העליונה של עצמאות המשפט לזכויות האדם והמיעוט, לחופש התנועה של מפקדים בחוץ לארץ, ללגיטימציה בין-לאומית, ומתוך כך לביטחון ישראל. יש לנו סעיף נוסף, מעורפל משהו, מגונה משהו, על ידי חלק מחברי הבית הזה, אותה סבירות. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> זה לנאום הבא. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> במקום לשלול מהשופטים שלנו – שלנו, של כולנו – את חוכמתם ואת ניסיונם לטובת ממשל תקין ומאבק בשחיתות, אני מציע לכם להנחות את הממשלה שלנו להודות על הזכות שיש לנו, הזכות הכבירה שיש לנו, לחיות בחברה חופשית, שבה השלטון אינו רשאי להיות טוטלי. מותר לו לעשות כמעט הכול, במגבלות. אנחנו איננו מקבלים את העיקרון שדמוקרטיה היא רק שלטון הרוב – הוא שלטון הרוב במגבלות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלון שוסטר. חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת דוד אמסלם – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר כהן – אתה מחליף? אתה עכשיו, זה ממילא תורך, בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אחרי שקראת אותו, זה לא הוגן לעשות את זה - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לא, זה התור שלו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, רון כץ. אמרתי לו שיבוא לראות, שיהיה בריא. רציתי דווקא לשמוע אותו. שעה הוא מספר לי מה הוא הולך להגיד לי, בסוף הוא לא פה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> דקה לפני בוקר טוב, השרים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ומיכאל ביטון - - - << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שרים מכובדים, חברות וחברי הכנסת, תראו, ינון, יש שני מושגים שנשמעים אותו הדבר אבל הם שונים בתכלית אחד מהשני – דמוקרטיה פורמלית ודמוקרטיה מהותית. ודאי, אופיר, אתה מכיר את זה, בוודאי ובוודאי. ההבדל הוא כך, בדמוקרטיה פורמלית אתה מרגיש כאילו-דמוקרטיה. עכשיו אני לא רוצה להגיד, ולא משנה מה השעה, ומתוך אמונה גדולה שאתם מבינים את המציאות הזאת: אם חלילה הרפורמה הזאת תעבור – ואני אומר חלילה, כי אני מלא תקווה שכן מהלכים מסוימים יעצרו את הרפורמה הזאת – מה שיהיה במדינת ישראל, ינון, זה דמוקרטיה שהיא, אתה יודע, פורמלית, כאילו-דמוקרטיה. לא משנה מה יהיה, ברוב של קול אחד, תחשבו על הנורא מכול, שכנסת בקול של אדם יכולה לשנות גורלה של מדינה שלמה, גורלם של אנשים. אחד. לכן כל השצף-קצף הזה שאתם שופכים על מערכת המשפט, לא ברור לי למה אתם לא מבינים לפחות שאתם הולכים לשנות את המשטר למשטר שהוא לא - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ביולי האחרון, כששינו את הוועדה לבחירת דיינים, אף אחד מכם לא עמד ודיבר פה. ההפך, הייתם נגד זה. בסוף זה הגיע אליכם במערכת המשפט. אתם אל תיתנו לנו מוסר בעניין הזה, כי אתם גרמתם לזה. אתם גרמתם לזה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> א. אם אתה ברוב הגינותך מודה שאכן אנחנו טעינו ואתם ממשיכים לטעות, אז זה בסדר גמור, אז אתה מסכים עם מה שאמרתי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, אני אמרתי: עשיתם את זה. אנחנו עושים כמוכם. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הדבר השני - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא מנהל איתי דו-שיח. אם הוא יגיד שאני מפריע לו - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בוא נכבד. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הדבר השני, ינון, תראה, כל פעם שאני שומע את הטיעון הזה, אני שמח, כי אני בטוח בצדקתי. כי אני באמת שומע את זה. אני שומע הרבה מאוד חברי כנסת כאן אומרים: תשמע, מה לעשות, אתם עשיתם את זה, אז אנחנו מחזירים. לפחות אנחנו שלמים, שאתם נבנים על טעויות. אני מציע לך, גם אם טעינו באירוע זה או אחר, אל תשנו מדינה בגלל כעסים ובגלל תחושות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, אבל זה לא כעסים. אני לא מבין איפה הייתם. תענו לנו על השאלה הפשוטה הזאת. רמסתם אותנו, כציבור גם רמסתם אותנו. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אסור לשנות מדינה בגלל כעסים. ינון, אתה יודע שאף אחד לא רמס את אף אחד. ההפך, באנו לעבוד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - מאיר, אתה יודע - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> באנו לעבוד. באנו לעבוד, בניגוד לחלק ממרכיבי הממשלה הזאת – חלק, אני אומר, אני נזהר בכבודם – באנו לעבוד. כל מי שנמצא כאן - - - << קריאה >> ממלא מקום שר הבריאות יואב בן צור: << קריאה >> למה כשאנחנו משנים זה לא "באנו לעבוד", וכשאתם משנים זה "באנו לעבוד"? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תשמע, ודאי שחלק, גם אתה יודע שחלק, כי איך אפשר לראות מציאות שבה - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט סיכום. - - כנסת שלמה עסוקה בדבר אחד: ברפורמה המשפטית. אפשר לחשוב. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל גם אתם - - - הגיע הזמן לעשות שינוי אמיתי. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אנחנו היינו עסוקים בחיי היום-יום. איפה כל ההבטחות? איך הן מתנפצות? איך הן מתנפצות? איפה כל ההבטחות? אני תוך יום אעשה את זה ותוך יום אשנה את הכלכלה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אנחנו עובדים על יוקר המחיה, ויריב לוין עובד על הרפורמה, יש חלוקה ברורה - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוי ואבוי. אני מאוד מקווה, ינון. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חבר הכנסת כהן, אני מכבדת את חברי הקואליציה שרוצים תשובות, אבל אני חושבת שתשמרו משהו לחוק הבא. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר גמור. תודה רבה, גברתי, בוקר טוב. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מאיר כהן. חבר הכנסת רון כץ, פשוט אמרו לי שאתם התחלפתם - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל אמרת שלא יתחלפו. אמרת שאת לא מאשרת את החלופה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אמרת שלא החלפת. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כי אני לא ראיתי אותו. לא ראיתי אותו. אבל אני טעיתי, ואני מודה בטעויות. אגב, ייטב אם גם אתם תדעו להודות בטעויות, מציאותנו תהיה אחרת. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> אשרייך. כשנותנים לאופוזיציה לנהל דיונים ככה זה נראה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אני מבטיח לך שאם ניתן - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> רק בגלל שזה רון כץ. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי. חבריי חברי הכנסת, כיף גדול לראות את כולכם פה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> ועוד שמחים בשעה כזו. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, שמחים ומרוגשים בשעה הזו. אני שמח גם שאנחנו עסוקים בעיקר. ואני רוצה לומר לכם שלא כל אחד יכול, אבל יישר כוח לכם על היכולת המדהימה להצעיד את ישראל לעבר, הפעם גם בקורונה. זה לא ייאמן שאנחנו עומדים פה עכשיו - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חברי הכנסת, בבקשה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - מדינה נקייה לגמרי מקורונה, ומבקשים היום לאשר תקנות קורונה לשעת חירום. לא יודע מה ההיגיון שאתם רואים בזה, ולמה לא מספיקות לכם תקנות בריאות העם, שהספיקו במשך הרבה מאוד שנים במדינת ישראל, ולמה אתם צריכים תקנות כל כך נוקשות לקורונה דווקא עכשיו. אולי תוכלו להסביר לנו, כי בפעם הקודמת התנגדתם לאותן תקנות בזמן שבמדינת ישראל באמת הייתה קורונה. אז למה אתם צריכים עכשיו את התקנות האלה כשאין קורונה במדינת ישראל? אופיר, אולי אתה תוכל לענות לי על זה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא שמעתי את השאלה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה בתקופה הקודמת - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אני אעזור לך: שכרון כוח. תגיד לו: שכרון כוח. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה שכרון כוח? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> זו התשובה למה שהוא שואל. אני עוזרת לך. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אחזור על השאלה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> גברתי היושבת-ראש, אנחנו לא מכירים את הביטויים האלה שלכם. מה זה שכרון כוח? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אחזור על השאלה: בתקופה שבאמת הייתה קורונה במדינת ישראל, אנחנו ישבנו למעלה, ובאמת היו פה בעיות אמיתיות. גברתי גם הייתה יו"ר ועדת הקורונה. נאמתם פה, עמדתם ונאמתם, שאין צורך - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה לא היית בתקופה שהיא הייתה יו"ר ועדת הקורונה בכלל. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, בתקופה לא, אבל אני הייתי כשישבנו למעלה. אבל גם אותך אני אשאל, ינון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בערוץ הכנסת ראית אותה? זה בסדר. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם אותך אני אשאל עכשיו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תשאל, אחי, תשאל. רק קח בחשבון - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם אותך אני אשאל: מה גורם לכם, כשאין קורונה, לבקש את התקנות האלו? כי אתה עמדת פה, אופיר, ואני שמעתי אותך, בתקופה שכן הייתה קורונה, ואמרת שאלה תקנות חמורות, שפוגעות בחופש ובזכויות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני אמרתי את זה? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. אז עכשיו אין קורונה. למה אתם צריכים את זה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא נראה לי. מה שאמרת עכשיו לא נשמע לי מתאים בכלל. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז תסביר לי. בוא, אני אלך הפוך, אני אשאל שאלה: אין קורונה במדינת ישראל, נכון? אלא אם כן אתה אומר שיש קורונה, ואני לא יודע. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תראה, להבדיל מיאיר לפיד, שאמר: אין חיסונים ולא יגיעו חיסונים – קרה בדיוק ההפך. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שואל שאלה אמיתית, אופיר: עכשיו במדינת ישראל אין קורונה, למה הייתם צריכים את זה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא כמוכם, אנחנו רוצים להיות בטוחים שאם חלילה יקרה משהו יהיה לנו מענה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל למה אתה צריך את זה עכשיו? עכשיו צופים בנו אנשים בבית ולא מבינים למה צריך את זה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יש מדינות שאתה רואה שזה כן קורה. ואנחנו רוצים לראות ולדאוג שהאזרחים שלנו תמיד יהיה בטוחים, אם חלילה יקרה משהו. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה רוצה לקחת חופש מאזרחים גם כשאין מגפה, בשביל מה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> עכשיו עברת לדמגוגיה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש הפגנות גדולות שאתה אולי תרצה למנוע בעתיד? מה גורם לכם לשמור עכשיו על האפשרות הזו? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רון, הצעה שלי, תפרוש בשיא. הסתיים הזמן שלך, תפרוש בשיא. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, חברים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת רון כץ. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> עכשיו אני מצטער שאישרתי לה לאפשר לך. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, רק כמה מילים על משילות, יכולת לנהל את ענייני המדינה. אז כנראה בבית ספר לממשלה הזאת, השרים עברו איזושהי השתלמות לקראת כינונה, ולהשתלמות קראו ההפך. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חברי הכנסת, אני אשמח אם תכבדו את הדובר. השר בן צור. אנחנו נחכה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> או-טו-טו אתה עולה לסכם. חצי שעה-שעה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, אני מאפסת לך את הזמן. בבקשה. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> תוסיפי לו עוד דקה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה משנה? גם ככה מדברים פה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יפעת, זה לא מתאים לך. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, כמה דקות על המשילות ועל היכולת לנהל את המדינה, שאתם טוענים שיש לכם אותה. אז בהשתלמות שעברתם טרם כינון הממשלה - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - גם לא הפעילה את הזמן. תסתכל פה, היא לא הפעילה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לא, הפעלתי, זה משהו פה לא - - - << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - עברו כל השרים השתלמות. הגיע המרצה ואמר: היום אני אלמד אתכם את השיעור - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אה, שש דקות, נכון. תסתכלי כמה נתת. אי-אפשר ככה, זה יוצא משליטה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חברים, משהו פה לא תקין עם המערכת. תנוחו שנייה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> באמת משהו לא תקין. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> היושב-ראש לא תקין. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> היום אני אלמד אתכם, רבותיי השרים - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אמרנו לכם: לא צריך תקנות הקורונה - - - << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> סגלוביץ', שנייה. יש פה חריגה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יפעת, זה בגלל החיסון שלקחת, תסתכלי מה קרה לך. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בבקשה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> לא, למה, אבל הוא כבר דיבר 18 שניות. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> תני לו עוד דקה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשהגיעו כל חבריי השרים שיושבים כאן לאותה השתלמות מואצת שהייתה לממשלה טרם כינונה, לבית ספר הזה בא המרצה ואמר: תראו, השיעור הראשון שאני ארצה ללמד אתכם הוא השיעור הכי חשוב. עזבו אתכם ממה שאתם צריכים לעשות באמת, בעיקר בעיקר בעיקר תעשו ההפך. בשיעור הזה, שהוא קרא לו שיעור ההפך, אחד התלמידים המצטיינים, שגם ישב פה, הוא שר החינוך יואב קיש. הוא הגיע והוא עושה ההפך. אבל שרת התחבורה ראתה את יואב קיש עושה הפך, אמרה: לא יכול להיות, אני יותר טובה ממנו, אני אעשה ההפך בריבוע. ואז היא נסעה, ופתאום היא ראתה שבנת"צים אין הרבה תנועה. אמרה: אני אעשה ההפך, והיא עושה ההפך. לאחר מכן הגיע שר המשפטים, אבל הוא לא עשה ההפך, הוא עשה הפוך. פשוט הפוך. הוא לוקח את המדינה ומנסה לשים אותה על ראשה ולהפוך כל מה שהיה פה בשם משהו שהוא קורא לו משילות. אחד הטיעונים המרכזיים זה הדרך שבה רואה הציבור את בית המשפט העליון. מכל המוסדות כולם הבעיה הכי גדולה היא בית המשפט העליון – הכנסת נפלאה ומשובחת, הממשלה מדהימה, אין, מדהימה, זה פשוט בלתי רגיל איך הממשלה נוהגת. שמו במשרד לביטחון הפנים לשעבר, בט"ל – בטלן. שמו שם בטלן. אבל לא רק בטלן, גם בכיין. הוא מגיע לכל מקום, צועק על משילות, ושוכח שהוא בעצם אחראי. אחד הדברים שלא היה בבית ספר הזה לשרים שמתמנים זה השיעור במראה. לא ציידו אותם במראות. ואז אתה רואה שבמוצאי שבת מגיע השר לביטחון לאומי לזירת פיגוע קשה ונורא, ועל מה הוא מדבר, על מה הוא מדבר? על היועצת המשפטית לממשלה שלא מאפשרת את כל הרעיונות הנשגבים, המדהימים, שהוא העלה בראשו הקודח במהלך השבת. זה האיש. ובמקביל, אנחנו שומעים על דברים שקורים ויקרו ביהודה ושומרון, עם שר במשרד הביטחון שהוא גם שר האוצר. אני מציע לכולכם, וגם אלה שלא מסכימים איתי, תקראו מה הוא כותב, מה הוא רוצה שיקרה, אותה תוכנית הכרעה, להפוך את מדינת למשהו שלפחות אני לא רוצה שיקרה – שיהיו כאן אזרחים סוג ב' בהגדרה. כי זו הדרך הנכונה. אז זו התמונה. אז ממשלה שהיא ההפך, לא מקצועית, פחדנית, שלא יודעת לעשות דבר, בשם המשילות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סגלוביץ'. חברת הכנסת שרן מרים השכל. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. בוקר טוב לכל חברי הכנסת, שלום רב. מאוד תמוהה ההעלאה הזו של הארכת תוקף בעצם או ההבאה הזו של חוק הסמכויות. ואני שואלת אתכם, קואליציה: לא הפחדתם את הציבור הישראלי מספיק? אתם מביאים רפורמה אחרי רפורמה, שפה מותחת קווים ודורסת באמת מוסמכות שהיו, ופתאום, באמצע תקופה קשה, שבוע שבו יש כל כך הרבה פיגועים, פתאום מביאים את חוק הקורונה. מה פתאום בוער לממשלה, שדיברה: משילות משילות, לבוא ולהביא חוק קורונה, ולהשאיר אותנו כאן עד 04:00 בשביל חוק קורונה? מה, אתם מנסים להפחיד אותנו עוד יותר? הרי יש חיסונים, יש תרופות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שרן, אני יושב פה כמעט מתחילת הערב. את הבדיחה הזאת סיפרו כמה פעמים. תשני בדיחה. זה לא מצחיק. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עם כל הכבוד, עם כל הכבוד, בואו - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי, תכבד בבקשה את העומדים והדוברים כאן. כל אחד יכול לומר את שעל ליבו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, דיברו על זה מהתחלה. הם חוזרים על עצמם. שלא יחזרו על הדברים. אני רוצה לשמוע משהו חדש. אני יושב פה, זה לא פייר. זה לא בסדר. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אני מבקשת ממך לכבד את המדברים כאן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל זה לא בסדר שאני יושב פה כל הזמן - - - << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מבקשת להחזיר לי את 30 השניות, בבקשה, של חבר הכנסת ינון, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אני אחזיר לך 30 שניות, בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> איך הגעת ל-30 שניות? מה, אתם לא יודעים לספור? אני לא למדתי ליבה, לא אתם. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עם כל הכבוד, בבקשה להחזיר לי גם כן את הזמן הזה. אני מבינה שאתה נמצא פה, ואולי אתה שומע דברים שחוזרים על עצמם, אבל זו שאלה לגיטימית. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אולי כנראה שהדברים נכונים, אז הם חוזרים על עצמם, כי אמת יש אחת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתם יודעים בעצמכם שזה לא נכון. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> ועצם העובדה שכצה חברי כנסת מסכימים על העניין הזה, צריך אולי להעלות סימן שאלה בעיניך, משום שאם אתם באים - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה זה החוק הזה, אתם יודעים בכלל - - - אתם יודעים מה זה? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי, קודם כול, אנחנו יודעים היטב מה החוק. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, אתם לא יודעים, אז אתם מטעים את הציבור. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אני מבקשת ממך לכבד את הדוברים. אני מוסיפה לה זמן. אתה לא מאפשר לה לדבר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תוסיפי לה זמן. יש לנו זמן, תוסיפו מה שאתם רוצים, אל תאיימו עלינו כל פעם. אבל בפעם הבאה לא תשבו פה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בבקשה, אני אוסיף לך דקה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ניתן לכם לנהל את זה - - - << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> גם בכנסת הקודמת, כיושבת-ראש ועדת החינוך, כשהביאו כל מיני הצעות, אגב, שרצו לסגור את בתי הספר, אני עמדתי על המשמר ומנעתי את זה. מנעתי את זה כי לא היה יותר צורך בעניין הזה, משום שהרחיקו לכת. אנחנו מבינים לאט-לאט, יותר ויותר. כשהביאו את החיסונים, וכשהצלחנו להתמודד עם זה, וכשהתחילו להכניס את התרופות לבתי החולים – בואו, הבנו שאפשר שנייה להנמיך את הלהבות. אז מה עכשיו הלחץ? מה, אתם מתכננים לנו את איזה סגר, איזה השבתה של בתי עסקים, איזה השבתה של מערכת החינוך? מה עוד אתם מתכננים לנו? תספרו לנו ככה מראש, שלפחות נדע למה להתכונן פה במדינת ישראל. יש חוקים שהם קצת יותר דחופים מהעניין הזה כדי להשאיר אותנו כאן ערים עד 04:00. הינה, קודם העברנו חוק כל כך חשוב בהסכמה, שמדבר על המצב הביטחוני הנוכחי, כדי להחזיר את ההרתעה. בואו, בגיבוי מלא מאיתנו. לא נעצור אתכם, ההפך, נתמוך, נחזק ונסייע בהעברה של חוקים כאלו. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> גם אם תרצו, אין לכם איך לעצור. בשונה מכם, יש לנו קואליציה ואנחנו יכולים - - - מה שאנחנו רוצים. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יוסי, עם כל הכבוד, גם בוועדה שלך, הינה, עומד חוק כל כך חשוב, למה לא להביא אותו עכשיו? אתה יודע שזה חוק שאני הבאתי בהסכמה עם כולם, עם משרדי הממשלה שרצו את זה, לפטר מורים שהטרידו או פגעו מינית בתלמידים. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> קודם שהממשלה תביע את דעתה, ואנחנו נראה מה נעשה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חוק כזה – תלמידים צריכים להגיע לבית הספר ולראות את המורה שתקף אותם כאילו כלום לא קרה. המערכת לא יכולה לפטר את המורים האלה. החוק הזה, כל יום שלא עובר, תלמיד אחר עלול להיפגע. הינה, קבל שיתוף פעולה מלא מהאופוזיציה כדי להעביר את החוק החשוב הזה, שימנע תקיפות מיניות בבתי ספר וימנע ממורים תוקפים להיכנס בשערים. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אני רוצה שהחוק הזה יעבור גם בלי האופוזיציה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל יש חוקים שהם קצת יותר דחופים כדי שתשאירו אותנו כאן ערים בשעות כאלה, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. משפט סיכום. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> את יכולה ללכת לישון. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חברים, אתם הבטחתם הבטחות, נכון? לבוא ולהביא את המשילות. הינה, יש לנו מצב ביטחוני קשה, חמור כרגע, בואו, תביאו חוקים שסוף-כל-סוף יטפלו במה שהבטחתם. דיברתם גבוהה-גבוהה, בואו נראה אתכם במעשים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה לחברת הכנסת שרן מרים השכל. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> תשתדל שלוש דקות, לכנס כמה שיותר. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> הלילה עוד צעיר, השר אקוניס. אתה ממהר שלא לצורך. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי ינון, אני רוצה לנצל את הדקות הללו להיפרד מאדם שהיום היינו בהלוויה שלו, איש מופת – הוא לא מפורסם אבל כשאני אספר לכם את הקווים לדמותו, תבינו שאיבדנו אדם משמעותי לכל החברה הישראלית – ד"ר צביקה צמרת, זיכרונו לברכה. המיוחד באדם הזה, שהוא ידע להתחבר לכל אזרח במדינה. היום בהלוויה הגשומה שהייתה, עם כמה מאות אנשים במודיעין, ראית שם את בתו של הרב עובדיה יוסף, ראית שם את עוזי דיין, ראית שם את שי חרמש. אחד ההספדים הכי משמעותיים שם היה של יורם גאון, שכינה אותו "ידידי וחבר נפש שלי". וכך נחשף, ולומדים על איש מופת בחברה הישראלית, ולדעתי הדמות הזאת יכולה להאיר לנו את הדרך גם לבאות. המיוחד בצביקה צמרת זה שהוא היה איש מעשה, איש מחשבה, איש הגות ואיש חינוך, וכל משימה של החברה הישראלית – הוא לא פחד ללכת אליה. למשל, הוא היה המנהל הכי צעיר של התיכון בקריית שמונה, בימים של קטיושות, ואחת הפעולות שלו הייתה להביא מוקד חירום לטיפול בעיר; מנהל בית ספר התעסק במאבק חברתי לייצר חדר מיון קדמי בקריית שמונה. באמת תלמידיו מקריית שמונה היו היום בהלוויה. צביקה צמרת הלך לגור בירוחם, הלך לגור בשדה בוקר, הלך לגור באפרת, הלך לגור במודיעין. צביקה צמרת היה 30 שנה מנהל יד בן-צבי. לקח מוסד והפך אותו לפאר היצירה של לימוד ההיסטוריה של ירושלים, מאות מדריכים שלמדו שם באחד הקורסים הכי טובים להדרכה על ירושלים. אלפי אלפי משתתפים בסמינרים ובחקר יהדות המזרח ויהדות ספרד, כיאה לממשיך דרכו של בן צבי, שהוא מהראשונים לכבד את מורשת יהדות המזרח ויהדות ספרד. הוא העסיק וליווה חוקרים רבים בתחום הזה, כולל ספרים. הדמות שלו היא גם ערכית במובן שהוא סימן לנו דרכים. אחד המאמרים המכוננים שלו נקרא "חדלו להתנדב", והוא כתב אותו כשהוא ראה חבר'ה מהקיבוצים באים להתנדב בקריית שמונה וחושבים שבזה הם מצילים את העולם. הוא כתב מאמר הפוך על הפוך ואמר: חדלו להתנדב. אתם רוצים, תבואו לגור בקריית שמונה, תבואו בענווה, תבואו לגור בירוחם, תעשו מעשה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> צביקה צמרת יהיה חסר לרבים מאיתנו. הדברים האלה הם לעילוי נשמתו, ואנחנו שולחים תנחומים לתמי ולבנותיו. יהי זכרו ברוך. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מיכאל ביטון. הוא אכן היה מנהל בבית הספר שבו אני למדתי, לא באותן שנים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מיכאל, דיברת דברים רציניים, לא הפרענו לך. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת. חבר הכנסת גדי איזנקוט, בבקשה. << דובר >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר >> יושבת-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, התמודדות עם נגיף הקורונה – הזדמנות לקדם סיכום על התמודדות עם אחד מחמשת האיומים על מדינת ישראל, בהנחה שזה, בדרך כלל, האיום החמישי, איום למגפה או לרעידת אדמה, בנוסף לארבעת האיומים המוכרים: איום בלתי קונבנציונלי, איום קונבנציונלי של צבאות, איום תת-קונבנציונלי – טרור וגרילה ואיום בממד הקיברנטי. במדינת ישראל יש ליקוי בסיסי לאורך שנים, מאז קום המדינה, הוא עלה גם במלחמות ישראל, עלה גם בתקופת הקורונה, וזו העובדה שהביטחון הוא נושא מאוד חשוב ומרכזי, אבל באופן מפתיע למדינת ישראל אין תפיסת ביטחון לאומי. נשמע מוזר מאוד למדינה שהביטחון הלאומי הוא בראש סדר העדיפויות שלה, בעיקר כשאנחנו נכנסים לשנה עם איומים ואתגרים ענקיים – גם איום של תוכנית גרעין איראנית שמתקדמת גם בהעשרה וגם בהיקף; זירה פלסטינית לקראת הסלמה רחבה, אלא אם נעשה את הפעולות המתבקשות הנדרשות כדי למנוע את זה; ביטחון אישי, פשיעה; כל זה עם קיטוב עמוק בחברה הישראלית. ההבנה שלי היא שהדבר האחרון שנדרש היום למדינת ישראל זה רפורמה משפטית, מהפכה משפטית, שיוצרת שסע עמוק בחברה הישראלית ומאיימת על הכלכלה במדינת ישראל. במקום לחפש דרך לגשר מחפשים כל דרך כדי לעקוף ולקצר תהליכים, לחתוך פינות כדי לקדם חקיקה. בעיניי זו שגיאה חמורה מאוד לתת למהפכה משפטית קדימות, על פני החוסן הלאומי של החברה הישראלית, על חשבון הביטחון הלאומי של מדינת ישראל ועל חשבון כלכלת ישראל. לא צריך להיות אסטרטג גדול כדי להבין שאנחנו עומדים בתקופה הזאת בפני איומים חמורים מאוד. אולי הדבר החשוב ביותר כדי להתמודד עם איומים חמורים זה סולידריות בחברה הישראלית, בניית הסכמה לאומית רחבה ככל האפשר וניסיון להגביר את האמון של האזרחים בהנהגה, במוסדות השלטון ובגופי הביטחון. נהוג לדבר על האמון בבתי המשפט, ואולי ראוי להזכיר שבסקר האחרון של המכון הישראלי לדמוקרטיה בית המשפט העליון מקבל 42% הערכה מאזרחי ישראל, הממשלה מקבלת 26%, הכנסת – 18% והמפלגות – 8.5%. זאת אומרת, כשמסתכלים על מערכת המשפט ומצביעים עליה, צריך לזכור את שלוש האצבעות שמצביעות על כל מי שיושב בבית הזה ובממשלת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גדי איזנקוט. חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני חייב להגיד שבשבועות האחרונים התפתח מנהג נורא מוזר לקואליציה ולממשלה – להתיש את עצמם על חקיקה ריקה. פעם מביאים לנו חוק נורבגי כשעדיין המכסה של השרים שיכולים להתפטר בחוק הקיים עוד לא מולאה, כי עד היום מחפשים בליכוד עוד מישהו שיתפטר וכל הנורבגים של הליכוד מתקשרים אליי ומבקשים לא לקזז את שרי הליכוד בשום פנים ואופן כדי לעודד אותם בכל זאת להתפטר מהכנסת. << אחרי_כן >> (אחרי סג) << אחרי_כן >> תור מספר 69 העברנו פה חוק שלם ובילינו עליו לילה שלם, ואין בו צורך כי עדיין המכסה הקודמת עוד לא מולאה. והינה, מביאים לנו חוק ששוב פעם, במקרה הטוב – אבל תכף נראה שזה לא כך – אין בו צורך. כי אין עכשיו התפרצות קורונה, ואין צורך להפעיל את החוק. כולנו פה עכשיו עבדנו כמה שעות על ריק כי משום מה הממשלה החליטה שבא לה כרגע להעסיק את כולם, את הכנסת ואת השרים שלה ואת חברי הכנסת של הקואליציה ואותנו על הדרך, על משהו שאין בו צורך. אבל אני חושב שהחקיקה הזאת היא דוגמה מצוינת לכך שכשרשות מבצעת מקבלת כוח, היא לא מסוגלת להיפרד ממנו. זה מתחבר, בין השאר, גם לדיונים העזים שמתרחשים על הרפורמה בדיוק בימים האלה בוועדת החוקה. כי מה יש לנו כאן? חוק קורונה הוא חוק מאוד מאוד לא פשוט, הוא נותן לממשלה סמכויות שבשום מצב אחר, כמעט בשום מצב אחר, אין לה – היא צריכה תקנות לשעת חירום, שמאוד קשה להשתמש בהן וצריכים נסיבות מאוד מאוד כבדות. ופה, חוק הקורונה, בהתחשב בנסיבות המיוחדות של מגפת הקורונה, נתן לממשלה סמכויות מטורפות, ואני מכיר אותן. את היית בממשלה, אני הייתי בממשלה, השתתפנו בדיוני קבינט קורונה לא פעם ולא פעמיים. היית יושבת-ראש ועדת קורונה אז את מכירה. הציבור ככה קצת שכח שממשלה, במסגרת החוק הזה, יכולה במחי יד, בהחלטה קלה, לשים את כולם בסגר, לסגור ענפים שלמים, לעשות דברים שבמדינה נורמלית דמוקרטית מערבית בחיי היום-יום לא יעלה על הדעת שייעשו. שאלתי את עצמי, למה הממשלה עכשיו צריכה את הסמכויות האלה? הרי לכאורה אנחנו נמצאים במצב שאין התפרצות של המגפה. בזמנו, עד שהגיעו לחוק הקורונה, ישבו שבעה נקיים והתלבטו, פגיעה בזכויות הפרט, אבל אמרו: אין ברירה במצב שהיה, והביאו את החקיקה. ועכשיו, בשקט בשקט, הממשלה, שהתאהבה בכוח הזה, גם אם היא לא צריכה אותו ואין מגפה, אומרת: למה לא? אני אאריך לעצמי את החוק הזה לשנה שלמה – שימו לב, מבקשים מאיתנו להאריך את זה לשנה – ואני אחזיק סמכויות בכיס, אולי אני אשתמש בהן. הקלות הזאת, שבה הרשות המבצעת מתאהבת ביכולת הזאת לקבל שליטה חריגה ביותר על זכויות הפרט של אזרחי המדינה ולא מוכנה להיפרד מזה גם כשאין צורך, היא תמרור מאוד מאוד רציני - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - גם לגבי החוק שאנחנו מדברים עליו אבל גם לגבי הניסיונות של הרשות המבצעת לשנות את האיזונים שיש בחיים שלנו, כי אנחנו רואים שברגע שממשלה מקבלת כוח, גם אם הסיבה הייתה מוצדקת בעבר, היא לא תיפרד מהכוח הזה לעולם, והיא תרצה להמשיך להשתמש בו גם כשהנסיבות משתנות לחלוטין, וזה נורא נורא מסוכן. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלקין. חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, באמת הגדיר יפה חברי חבר הכנסת אלקין כאשר דיבר על אותו חוסר נכונות של רשות מבצעת לשחרר כוח, אבל אני מוסיף: כוח תיאורטי. זאת אומרת, הכול הרי סמכות שנמצאת על הנייר, שברגע האמת לא התבקש אפילו לעשות בה שימוש. ואנחנו, בתקופת הממשלה הקודמת, הוכחנו – גברתי היושבת-ראש, היה לך חלק נכבד בזה – שניתן גם תוך כדי גלי תחלואה לקיים שגרת פעילות כלכלית במשק, ניתן לקיים שגרת לימודים בבתי הספר. ובמאזן השיקולים החברתיים, הבריאותיים, הכלכליים, הגישה הזאת הוכחה כגישה נכונה במציאות שהיא לאין ערוך הייתה יותר מורכבת מהמציאות שהיום אנחנו מתמודדים איתה. גם לפני כמה חודשים, כאשר היינו מבחינת התחלואה בנתונים יותר משמעותיים מאשר היום, אנחנו יכולים לזכור, לא ננקטו בעצם שום מגבלות. זאת אומרת, הממשלה לא עשתה שימוש באף אחת מהסמכויות והכוחות שהחוק תיאורטית אפשר לה. אם נלך אפילו למקום הקיצוני ביותר בעולם מבחינת הגישה שלו והתמודדות עם הקורונה, סין, אפילו בסין הציבור כבר התקומם, ומשטר שהוא משטר טוטליטרי ביסודו לא יכול היה לעמוד מול ההתקוממות הזאת וביטל את ההגבלות. כי באמת, קשה מאוד לקיים חברה וכלכלה לאורך שנים עם מגבלות קשות על החירות ועל הכלכלה ועל החיים החברתיים. לכן, אני חושב שיש ערך, גם אם אנחנו לא נהיה הרוב בהצבעה שתתקיים בעוד זמן קצר, יש ערך רב בהתנגדות להצעת חוק מיותרת. ואם חלילה, לא רק בשל נגיף קורונה או כל סיכון בריאותי אחר שיהיה, תמיד הרי ממשלה יכולה על בסיס נתוני אמת לבוא לבית הזה, וההיסטוריה הוכיחה שהיא מקבלת את הכוח הזה כאשר צריך, ולא להצטייד באין ספור כוחות וסמכויות ללא הצדקה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גדעון סער. אחרון הדוברים, חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני חייב להתוודות, סוף-סוף היה לי לפני ההצבעה הזאת קצת זמן לנמנם, ואני אולי קצת מטושטש, אבל נראה שהתעוררתי אחרי שעה לשנת 2020. באיזה עולם אתם חושבים שאתם צריכים להאריך את חוק הסמכויות? אני חושב שכל חבריי פה היו עד עכשיו הרבה יותר מדי מנומסים. אתם תאבי כוח ואפילו חצופים באיך שאתם שולטים – וזו לא משילות, אל תשתמשו במילה הכל-כך אהובה עליכם לשווא – כשאתם מציעים להאריך את החוק, בלי דיון, בלי נימוק, בלי הצדקה, בלי קורונה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה לעשות, צריך סיבה מיוחדת? << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם רוצים שזה יהיה לכם בכיס ליתר ביטחון, למקרה שתרצו? זכויות אדם והגבלת חירויות בסיסיות כמו חופש התנועה, חופש העיסוק, אלה דברים שמבחינתכם הם משהו שנחמד שיהיה בסטנד ביי למקרה שתחליטו פתאום לשים אנשים בבית? באיזה עולם בשנת 2023, כשאנחנו לא סובלים, ברוך השם, מבעית תחלואה, החלטתם שזה מה שאתם צריכים לעשות? אתם מספרים לעצמכם שזה עניין של משילות. אתם מספרים לעצמכם שאתם עושים עבודה טובה. יושב פה גם שר החינוך הנוכחי, שהוא היה סגן שר הבריאות, וגם הוא יודע שזה שטויות. אתם מפחדים אולי שמשהו ייקרה? תהיה התפרצות קורונה ולא תספיקו לחוקק? אתם מחוקקים פה הפיכה משטרית בבליץ חקיקה, במהירות האור. מה אתם מפחדים, שלא תספיקו להאריך את חוק הסמכויות אם תצטרכו אותו? וזה רק מדגיש פעם נוספת כמה מסוכן המדרון שאתם דוחפים, שלא לומר מדרדרים את מדינת ישראל אליו. כי כשלא יהיה פה שום איזון וכשלא יהיו פה בלמים כי לא תהיה פה מערכת משפט, תוכלו לעשות בדיוק את מה שאתם עושים עכשיו. וזו ההוכחה מקודם. תפסו אותי חברי כנסת מהליכוד ואמרו לי: מה אתה רוצה, איך אתה אומר שהכנסת חסרת חשיבות? הכנסת הזאת, אמרתי את זה קודם ואגיד את זה שוב, בצורת המשטר שלנו, היא עבד נרצע בפני כל ממשלה עם 61 אצבעות. וכנסת כזאת, בלי ביקורת שיפוטית ובלי מערכת משפט עצמאית, לא תוכל למנוע – והינה, אף אחד שם בקואליציה לא חושב אפילו להרים את קולו ולומר: רגע, למה בעצם אנחנו דורשים להאריך את חוק הסמכויות? יש פה אחד, אחד, שיושב בצד הזה של הקואליציה, שיקום ויאמר: מה קורה, השתגענו? איזה קורונה, מה הלחץ, מה דחוף? וזו בדיוק הסיבה למה הרפורמה שלכם מסוכנת. היא מסוכנת גם לכם והיא מסוכנת לחברה הישראלית, ואתם ממשיכים לפורר את אמון הציבור. עכשיו אתם תפוררו את אמון הציבור במערכת המשפט, עבדתם על זה שנים. עברתם למערכת הביטחון, והינה אתם חוזרים למערכת הבריאות, וגם לעצמכם, כרשות מבצעת וכרשות מחוקקת – שזה אותו דבר, הכנסת הזאת גם ככה נשלטת על ידי הקואליציה הזאת, ככה זה בנוי. אתם צריכים להתבייש בעצמכם. אתם צריכים להסתכל על עצמכם בראי הלילה ולהגיד: באיזה עולם אנחנו כרגע מנסים לחוקק את חוק הסמכויות בהארכה? תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עידן רול. אני מזמינה את ממלא מקום שר הבריאות, יואב בן צור, לסכם את הדיון. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> לא צריך, הצבעה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לא צריך. אנחנו בהצבעה שמית, נכון? אדוני מזכיר הכנסת, אנא. אנחנו עוברים להצבעה שמית. אנא, אדוני מזכיר הכנסת, תקריא את שמות חברי הכנסת. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אל הואשלה – נגד קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – אינה נ וכחת חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלי כהן – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – איננו נוכח עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד בצלאל סמוטריץ' – בעד משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – בעד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד מירי מרים רגב – אינה נוכחת משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> סיבוב שני, בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – נגד משה ארבל – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אורנה ברביבאי – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד דני דנון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – נגד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד משה סעדה – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יסמין פרידמן – נגד מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת גלעד קריב – נגד מירי מרים רגב – אינה נוכחת עידן רול – נגד יואל רזבוזוב – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> האם יש מישהו באולם שלא הצביע? לא. תמה ההצבעה. תודה רבה. להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 46, נגד ­– 27. אני קובעת שהצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 12), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת חוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת הכנסת. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> ועדת הכנסת? אוקיי, אז היא תעבור לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה לקראת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איזו ועדה? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> ועדת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 263), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1594).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> נעבור להצעת החוק הבאה מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 263), התשפ"ג–2023. מציג שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיכל תציג. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> מיכל? אז בבקשה, סגנית השר חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה. לרשותך עשר דקות, בבקשה. << דובר >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> כבוד היושבת-ראש, בהצלחה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> שרים נכבדים, חברים יקרים, בטרם איכנס לחוק גופו אני רוצה לומר כמה מילים. הבית הזה הוא קול העם. אליו מגיעים אנשים מכל קצוות האוכלוסייה במצוות שולחיהם, לשמוע ולהשמיע, לדבר ולהידבר. הבית הזה מכיל בתוכו את כל העם הישראלי כולו. בית אחד יש לנו. אתם יודעים, הצופים בבית חושבים שאנחנו, חברי הבית הזה רק רבים ומתווכחים, מעלים את הטונים וצועקים. זה מה שהתקשורת מראה, ואני לא מקיימת כאן דיון על תפקידה של התקשורת – כלב נשך אדם, אדם נשך כלב. כלי התקשורת מביאים את הצהוב והלא-שגרתי. אבל, וזאת אני אומרת לעם ישראל כולו, בינינו, בין חברי וחברות הכנסת הציונים שוררת לרוב אווירה מכבדת וחברית; כן, אנחנו מעלים סוגיות מורכבות; כן, יש מחלוקת על נושאים מהותיים, אבל אנחנו לא שוכחים את היותנו בני אדם, קולגות ועמיתים. אל תאמינו לכל אשר רואים בחדשות. בבית הזה, גם אם יש צעקות לעיתים, גם אם האווירה מתוחה, אנחנו שותפים, שותפים למטרה אחת נעלה וקדושה – לשמור על המדינה. כל אחד מביא את נקודת מבטו אבל בסוף לכולנו יש רצון טוב לעשייה למען העם, למענכם, אזרחי ישראל. אני אומרת את הדברים כי אני רואה את האווירה בחדשות וברשתות. אני מרגישה את הקיטוב והפילוג ואת השיח הקיצוני. קריאות לחרם, לפגיעה באוכלוסיות, קולות של שנאה. אתמול התראיינתי לטלוויזיה למורן אזולאי היקרה בערוץ הכנסת. התרגשתי שם, השתנקתי מבכי כשדיברתי על אורי אנסבכר, השם ייקום דמה, שנאנסה ונרצחה באכזריות ואתמול ניתן גזר הדין לרוצח השפל. קטע הווידיאו שבו אני בוכה נעשה ויראלי והופץ ברשתות, ובצדק. אני לא מתביישת שבכיתי, שנשברתי. אנושיות זאת תכונה חשובה לכל מנהיג, להרגיש לחוש את כאבם של בני האדם. משה רבנו היה לכאורה סתם משה אילו לא היו בו התכונות הללו. אילו לא נשא את הגדי בזרועותיו עד לבאר המים, אילו לא חמל ולא ריחם. עד כאן – מקובל, אבל בתגובה לפוסט שפרסם ערוץ הכנסת ובו הקטע מהריאיון איתי, כתבו מגיבים, ואני מצטטת: מורן, אולי תעברי לגור בעזה? נראה שאת אוהבת אותם יותר מאשר את העם שלך. שמאלנית מגעילה. ומה היא עשתה? כלום. וכנגדי אמרו: גילתה את אמריקה, החניוקית הזאת, שקרנית, רמאית, רוצחת, ועוד כאלה וכאלה. אלה לא התגובות היחידות, משמאל ומימין. עם ישראל הולך מעט רחוק מדי בסוגיות העומדות על סדר-היום, מאבד טיפה את הצפון. ואני, אני אוהבת את הצפון, הוא כל כך יפה וחשוב. אני קוראת לכם, לנו, לכולם, מעל בימה זאת, שהיא בימה גם שלכם, הצופים בבית: בואו לא נלך לאיבוד, בואו לא נאבד את הצפון. מאחורי כל מסך עומד אדם. יש לו הורים, משפחה ונפש גדולה. המטרה של כולנו היא טובה. חשבו רק רגע אחד, עצרו. האם אתם חפצים שכזה יחס יקבלו הבנים והבנות שלכם? אני רוצה לומר לכם, אזרחי ישראל: יש לכם ממשלה מצוינת, ממשלה שתביא בשורות טובות, בשורות שיביאו טוב לכולם ללא יוצא מן הכלל. אז כאן אני אפסיק את הדברים הללו, ואני אעבור לחוק עצמו. אבל באמת חשוב לי לומר: בואו נרגיע מעט, כולנו באים לעשות טוב. הצעת החוק שבפניכם, מטרתה עיגון הוראת שעה הקובעת חובת דיווח של חלפני כספים לרשות המיסים כהוראת קבע, לצורך שימור המאמצים בתחום המלחמה בהון השחור ובהעלמות המס. ההוראה קיימת היום בסעיף 141א לפקודת מס הכנסה, והיא קובעת חובת דיווח רבעונית של חלפני כספים לרשות המיסים על ביצוע פעולה בסכום של מעל 50,000 שקלים, כך שפרטי הזיהוי של מבצעי הפעולות או של הנהנים מהם מדווחים למאגר מידע ייעודי של רשות המיסים. המידע משמש בעלי תפקיד שהוגדרו בחוק לצורך גביית מס וחקירת עבירות על חוקי המס. בעת חקיקת הסעיף הוא נקבע כהוראת שעה למשך שלוש שנים. בשל הארכת תוקפם של החיקוקים בתקופת הבחירות לכנסת הוארך תוקף הסעיף מנובמבר 2022 ל-15 בפברואר 2023, והוראת השעה הקובעת את חובת הדיווח תפקע ביום זה. על פי הניסיון שנצטבר, לדוחות המוגשים על ידי חלפני הכספים תרומה משמעותית ליעילות האכיפה של רשות המיסים בתחום של ההון השחור, ועל כן מוצע בחוק לקבוע את חובת הדיווח כהוראה קבועה. אבקש מחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לסגנית השר מיכל מרים וולדיגר. אנחנו נעבור לראשון הדוברים, חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתם יודעים, לפעמים זה מפתיע אותי איך בתוך – עידן, אני מדבר אליך, כן – מדהים אותי איך בתוך הדאגה האמיתית שממש מדירה שינה מעיניי בתקופה האחרונה, מצליחים למצוא זמן גם לדאוג לזה שאשתי אמרה לי שהסוסה כבר לא אוכלת מהבוקר ויכול להיות שהיא חולה. אני אומר לעצמי: מתי אני סוף-סוף אלך ואראה מה קורה, אולי נתקע לה משהו בפה? אבל זה באמת הדאגות הקטנות שלנו עכשיו. אני שואל את עצמי: מתי נתעשת? אנחנו הרי נמצאים בתוך טירוף לא נורמלי. הרי ברור לגמרי שאנחנו הולכים ליפול לתהום, והכנופיה הזאת, או חברי הכנסת שנמצאים כאן בצד שמאל שלי מהקואליציה, לא עוצרים. מה, כולם מטומטמים, רק אתם חכמים? רק אתם מבינים מה נכון ומה לא נכון? אין לכם איזה צל-צילו של ספק שאולי אתם טועים, אתם שוקלים בכלל את מחיר הטעות הזאת? כל הבנקאים טועים? כל הכלכלנים טועים? כל אנשי המשפט שבאים כאן לוועדה ומנסים לדבר אל מול יושב-ראש הוועדה ולהסביר לו את הטעות, כולם טועים? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כולם שמאלנים. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כולם שמאלנים, כולם שמאלנים. הסטודנטים שיצאו להפגין, גם הם טועים? מאות האלפים שנמצאים ברחובות, הם טועים כולם? כולם טועים, רק אתם צודקים? אין בכם איזשהו היסוס קטן? אין איזה ארבעה, חמישה, עשרה, עשרים אנשים בקואליציה הזאת שיגידו: רגע, בואו נעצור את הטירוף? אתם מבינים בכלל מה יהיה המחיר שנשלם אם אתם טועים? ואתם טועים. אתם לא רוצים רגע להגיד, אוקיי, אנחנו מצטערים, רצנו מהר מדי, בואו נשב שלושה-ארבעה חודשים, חבורה גדולה של אנשים, ונחשוב איך אפשר לעשות את זה בצורה נכונה? האמריקאים טועים? היפנים טועים? מדינות מערב אירופה שמתקשרות אלינו, השגרירים שמדברים איתנו, כולם טועים ורק אתם צודקים? אין לכם טיפת אחריות? הכול בשביל לרצות איזשהו נאשם בפלילים, המנהיג שלכם? או האם הכול זה בשביל לזכות בחוק שיפטור אתכם מגיוס? אתם יודעים איזה מחסור אדיר יש בחיילים היום? דיברתם עם המחט"ים, עם האוגדונרים? אתם יודעים שהחיילים קורסים במשמרות שלהם? קורסים, ואתם מתעקשים על הסדר שיפטור חצי מהחיילים של הציונות הדתית משירות מלא? לא אכפת לכם בכלל שיש מחסור בבני אדם, העיקר שאתם עם הכוח הפוליטי שלכם תצליחו להשיג את זה שבציונות הדתית ישרתו רק חצי שירות? והחרדים ימשיכו לשבת, והעיקר לפטור אותם מגיוס? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> החיילים ימשיכו לטחון משמרות ולא יתאמנו? זה המצב? אין בכם בושה? אין בכם פחד? << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> הכול בשם איזשהו – מה? תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת רם בן ברק. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. גם עבורי זאת פעם ראשונה שאנחנו יחד על הדוכן ואני רוצה לאחל לך הצלחה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חושבת שלא הספקנו לדבר מספיק על החוק הקודם שעבר פה, אבל מי כמוך יודעת כמה הוא מיותר ובטח שלא מתאים. היה לי ברור, עוד הבוקר כשדיברנו, שאנחנו רואות עין בעין בחוק הזה, ואני מאוד מאוד מקווה שגם הציבור בבית יפנים ששום דבר טוב לא יכול לצאת מזה. לא רק זה, שום דבר טוב גם ככה לא יצא מהממשלה הזאת, אז זה עוד נדבך אחד לעניין הזה של באמת תקנות דרקוניות בתקופה שבה באמת באמת זה מיותר. אני חושבת שאת הובלת את הדגל הזה גם בכנסת הקודמת וגם לפניה. אני באמת חושבת שהציבור לא מספיק מבין – ובטח גם חברי הכנסת שהצביעו, בגלל שזאת שעת לילה מאוחרת, על אותן תקנות חוקי הקורונה – שהן בעצם תקנות לשעת חירום שנותנות לממשלה כוח בלתי מוגבל בהתנהלות מול אזרחים. חבל מאוד, כי אני יודעת שיש כאן חברי כנסת שהנושא הזה של התנהלות מול אזרחים כן חשוב להם, ולכן חבל לי שהגענו לאירוע המיותר הזה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אני חושבת שהציבור דווקא כבר מזמן מבין כמה זה מיותר. הוא עסוק בלעכל את מה שהיה לפני כן. לגבי החברים בממשלה, גם אם הם חושבים כך הם - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, הם גם כותבים לנו הרבה, כי הציבור מוטרד וחושש מהעניין. << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> להכין לכן קפה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תשמעי, מיכל, בואי, את יודעת, קודם כול, מאוד נעים לי ככה, את יודעת, שיח בין נשים כאן, מה שלצערי לא נמצא מספיק בממשלה ובכנסת. << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אגב, שתדעי, שהיום – מכיוון שאני רואה שאת רוצה לקחת חלק בשיחה – התקיים דיון מאוד חשוב בנושא הדוח של הוועדה לקידום מעמד האישה – גם פנינה פה – על הטיפול של הממשלה במלחמה באלימות נגד נשים. לא היה אף חבר כנסת מהקואליציה. << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> אני רוצה לומר לך משהו. כשאני עשיתי - - - אף אחת מכן לא טרחה להגיע. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> טטיאנה היחידה שהגיעה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קודם כול, אם טטיאנה הגיעה, אז "אף אחת" לא רלוונטי. << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. אז בואי אני אגיד לך. טוב שהערת פה על האירוע, כי יומיים לפני כן, כשצוין בכנסת יום המאבק באלימות נגד נשים, אני עשיתי כנס, וגם מאצלכם אף אחד לא בא, אבל לא הלכתי ובכיתי ברשתות: אוי אוי אוי, אף אחד לא בא, נשארתי לבד. ממש "הקיץ של אביה". << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> אז מה את עושה עכשיו? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז בואי אני אגיד לך משהו. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> את לא מתבכיינת? מה את עושה עכשיו? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ביום ציון המאבק באלימות נגד נשים - - - << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> תסבירי מה את עושה עכשיו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אין לי בעיה, יש לי זמן. את יכולה להוסיף לי, כי יש לי כאן ויכוחים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בואי נסכם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ביום המיוחד לציון המאבק באלימות נגד נשים אני הובלתי את הכנסת, יחד עם יו"ר הכנסת, והגיעו חברות הכנסת מהאופוזיציה – נכון, שרון? אבל אף אחת מהקואליציה לא הגיעה. גם היום לדיון בכנסת אף אחת לא הגיעה. היינו נטושות. על חברי כנסת אני בכלל לא מדברת. מזל שיש לנו את יואב סגלוביץ' - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> משפט לסיכום. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שהוא כמו אור בקצה המנהרה כאן, במאבק באלימות נגד נשים. עם זאת, הינה אני אומרת לך, לפני שאת עושה את הכנס שלך, חבל שלא טרחת להגיע לא לוועדה ולא לכנס שלי. אני לא רציתי להיכנס לשם אבל לא הותרת לי ברירה. תודה רבה. << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> עשיתי - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת מירב בן ארי. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, ליל מנוחה, בוקר טוב. מוקדם יותר אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת החוק שיזם חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - לימון סון הר מלך. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אני מבקשת לא לצעוק. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת כץ - - << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> לימור סון הר מלך הייתה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז הינה, השתווינו - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אני אוסיף לך בזמן, ניתן להן רגע לסיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היום אף אחד לא היה שם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מזרסקי גם לא. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת כץ מיהר לצייץ לאחר הקריאה הראשונה: היום שינינו את משוואת המאבק בטרור. מבלי להיכנס לעניינה של הצעת החוק, הפער הבלתי-נתפס הזה בין הסיסמאות וההצהרות לבין המציאות משקף את פעולתה הביטחונית של הממשלה הנוכחית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - הקואליציה הימנית - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הרי הצעת החוק הזאת, אופיר – אופיר, חבר הכנסת כץ - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה בדיוק ההבדל בינינו וביניכם. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת כץ, גם אתה יודע שהצעת החוק הזאת משנה במעט את המצב המשפטי הנוהג, ואין פה שום שינוי דרמטי מהמצב הקיים. אבל אתם זקוקים - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בסדר. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> למה עוד דקה? על מה, למה את מוסיפה לו? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אני אמרתי לו קודם שאני אוסיף לו דקה משום שהפריעו לו לדבר. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אתה רוצה לנהל את הדיון במקומי? לא. אז תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת בצלאל, עוד לא הספקתי להשלים שלושה משפטים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. אני אוסיף לו עוד דקה אם אתה תמשיך להפריע לו לדבר. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> זה לא איום. מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לא, אני מודיעה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אבל אני באמת אומר עוד פעם: אופיר, אני אשמח בהזדמנות אחרת לדבר על החוק שלך. אבל באמת, זה רק מסמל - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא השתתפת בדיון אחד בחוק, ואתה קובע שהוא משנה רק מעט. מאיפה אתה יודע? לא השתתפת בכלל, עשינו כל כך הרבה דיונים, לא היית באחד, ואתה קובע - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת כץ, מה לעשות, לפני שאני מצביע על כל חוק אני טורח לקרוא את פרטיו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> דווקא החברים שלך מהאופוזיציה חושבים שזה משנה. רוב הסיעות מהאופוזיציה חושבות שזה משנה מאוד, שזה כן כלי למאבק בטרור. אז אתה לא מסכים איתם? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חבר הכנסת כץ, תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> טוב. אני בוודאי לא מסכים שהצעת החוק הזאת משנה את משוואת המאבק בטרור, אבל השתמשתי בהצעת החוק שלך רק כדוגמה לפער הבלתי-נתפס בין הסיסמאות וההצהרות של הקואליציה והממשלה לבין המציאות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> דוגמה לא טובה, גלעד. תברך על החוק החשוב - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כי מי שמסתכל גם על שורת ההחלטות של הקבינט ביום ראשון האחרון, רואה שאין שום חידוש דרמטי במדיניות התגובה של הממשלה הנוכחית לגל הטרור לעומת הממשלה הקודמת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הממשלה הקודמת הפילה את החוק שהעברנו היום, ואנחנו העברנו אותו. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חבר הכנסת כץ, אני מבקשת לא להפריע. אני אצטרך להוסיף לו זמן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חבר'ה, יש לי זמן. אם כבר, הממשלה הנוכחית רק תקשה על המלחמה בטרור, ראשית, בגלל הכאוס שאתם יוצרים בשרשרת הפיקוד של צה"ל, וראינו את זה לפני שבועיים בפינוי המאחז הלא-חוקי אור חיים; אם בגלל הנטייה שלכם, הבלתי-נתפסת, להגביר את החיכוך היום-יומי בין יהודים, בין ישראלים ובין פלסטינים בשטחי יהודה ושומרון – אתם רק תקשו על המאבק בטרור. את הפער הבלתי-נתפס בין הסיסמאות שלכם לבין המעשים קיבלנו הערב, כאשר הסתבר, אחרי ההצהרות הגדולות, שגם הן רצו ברשתות החברתיות, איך שר האוצר שהיה פה, ואולי בגלל זה הוא מתבייש לעלות ולהציג את החוק בעצמו, איך הוא חותם על הקפאת הכספים של הרשות הפלסטינית והערב מתברר ששחררתם את כל הכסף. אתם ממשלת הפקה-פקה - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - אתם ממשלת העבודה בעיניים, אתם ממשלה שאומרת לציבור א' ואז רצה רצה רצה לעשות בדיוק את ההפך. אז שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהיה פה לפני דקה, אולי הוא לא עולה לדוכן להציג את החוק כדי לא להתעמת עם העובדה שלפני חודש הוא הראה בטוויטר איך הוא חותם על הקפאת כספים, ועכשיו הממשלה אצה רצה, לפני הביקור של שר החוץ האמריקאי, מזכיר המדינה, לשחרר את הכספים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> וצריך לומר – ואני מסיים, הפריעו לי פה לאורך כל הדברים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אתה צודק. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני מסיים, גברתי היושבת-ראש. אתם ממשלה של פקה-פקה. אתם ממשלה של עבודה בעיניים. פער בלתי נתפס בין כל ההצהרות שלכם לבין מה שאתם עושים בפועל. גם בתחום הביטחון אתם מדברים גבוהה-גבוהה, אבל בפועל המדיניות שלכם רק תעצים את איומי הביטחון על אזרחי ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ניסים ואטורי. חבר הכנסת יבגני סובה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> זמן זה לא זמן? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דיבורים כמו חול. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> "נשיאים ורוח וגשם אין", כתוב במשלי. כמה כסף שחררתם מהרשות הפלסטינית, אחרי שסיפרתם שהקפאתם - - - ספרו. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> שלוש לדקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, קודם כול, חבר הכנסת גלעד קריב לא זקוק אף פעם למיקרופון. תמיד שומעים את קולך בלי מיקרופון, וזו מחמאה. גם ב-04:00, 04:05 - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני לומד מטלי גוטליב. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תאמין לי, אתה לא צריך שום מיקרופון ושום הגברה, שומעים אותך כל הזמן. אני, גברתי היושבת בראש, בגלל שיש לנו לילה ארוך, שאלתי את עצמי איך הממשלה שמתפקדת כבר חודש, מתכוונת להעביר בארבעה החודשים הקרובים, שזה המועד להעברת התקציב - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה אתה אומר על מה שהוא אמר - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רגע, שנייה, אל תקטע לי את חוט המחשבה, אופיר. לא הקשבת למה שאני מציע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אופיר, תדייק. אמרתי - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אחזור. אני חוזר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> חברת הכנסת שרן השכל. מה את חושבת על מה שהוא אמר? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא פשוט קטע את חוט מחשבתי. ב-04:00 לא עושים דבר כזה, אופיר. בגלל שיש לנו לילה ארוך, התחלתי לבדוק והסתכלתי כיצד הממשלה החדשה, שמתפקדת רק חודש, מתכוונת ליישם את כל ההבטחות שנרשמו בהסכמים הקואליציוניים בארבעה החודשים הקרובים, שזה למעשה המועד האחרון להעברת התקציב. יכול להיות שאולי יתקנו אותי חבריי מהקואליציה אבל 30 במאי זה המועד שבו יש להעביר את התקציב. ואז אני מסתכל על כל הדרישות הקואליציוניות, שכוללות הרבה דברים, ואני כבר לא מדבר על רפורמה משפטית, אני כבר לא מדבר על דברים כמו למשל חוק-יסוד: לימוד תורה, או דברים שקשורים לחקיקה והבטחות כמו שינוי חוק השבות, הבטחות – נו, תעזרו לי, תגידו את כל ה"עיזים" שהכנסתם להסכמים הקואליציוניים. באמצע יש גם את חג הפסח, ואני מנסה להבין – בכל זאת, אני שנה וחצי ישבתי בהנהלת הקואליציה כיושב-ראש הסיעה, ולמדתי דבר אחד כשהיינו בקואליציה הקודמת: המשאב הכי עיקרי זה זמן המליאה. ואין סיכוי, פשוט אין סיכוי, ואני אומר את זה לחברי הכנסת החדשים, שחלקם אפילו לא הרגישו מה זה כנסת ומייד נכנסו לממשלה – אני אומר לכם: אין סיכוי שאתם תעבירו את זה. אז או שעכשיו תכינו את ההסברים למה לא הצלחתם להעביר את זה, לציבור שלכם, למצביעים שלכם, או שתתחילו עכשיו כבר להכין את ה"סכינים", תסלחו לי על הביטוי, כי בכל זאת, אתם תגיעו לרגע הזה. הרי אין שום סיכוי שאתם תעשו את זה בארבעה חודשים. כמו שאמרתי, עזבו את העניין של הרפורמה. רפורמה זה בכלל דבר שלדעתי יצטרך לעבור שינויים רבים בדרך. אז או שאתם לא מבינים, או שאתם "עובדים" על עצמכם, אבל אין כזה דבר שאתם מעבירים את זה בארבעה חודשים זמן ברוטו. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מסכם. הפריעו לי, יושב-ראש הקואליציה הפריע לי. לא רק שהוא קטע את המחשבה שלי, הוא גם הפריע. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אתה צודק. בשביל זה אני אומרת עכשיו: אנא לסכם. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז פשוט תסתכלו על ההסכמים שאתם חתמתם, והינה, יש לכם היום זמן כבר להתחיל להכין הסברים, כי אתם לא תעבירו אפילו חצי ממה שאתם הבטחתם בארבעה חודשים. וגברתי היושבת-ראש, למה הם צריכים לעשות את זה? כי אין להם אמון בראש הממשלה, והם יודעים שאם לא יעשו את זה לפני התקציב, אי-העברת תקציב, המשמעות היא פיזור הכנסת, התפזרות הכנסת, ואם הם לא יביאו את זה לפני העברת התקציב, אז אף אחד לא יעביר להם את זה אחרי שהתקציב יאושר. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה לכם. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יבגני סובה. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת הנכבדים, כולנו שמענו בשנה האחרונה, וביתר שאת בקמפיין, את זעקותיו של ראש הממשלה נתניהו על יוקר המחיה במדינת ישראל. בנימין נתניהו הבטיח למדינת ישראל שכשיבחר יוציא לפועל תוכנית מהפכנית להורדת יוקר המחיה. זה לא הפריע לו לומר זאת כשמדינת ישראל הייתה בשיא של כל הזמנים מבחינה כלכלית, עם אפס גירעון, אפס אבטלה ונתוני צמיחה מהגבוהים בעולם. נתניהו הבטיח שורת צעדים מאוד ברורה. הוא דאג להצטלם לטיקטוק, להוציא ציוצים מתריסים על מצב הכלכלה לאורך כל הדרך. חלק מההבטחות שלו היו – איך לא? הורדת מחירי הדלק, הורדת מחירי החשמל, הארנונה, חינוך חינם עד גיל שלוש, מחירים בסופרים ועוד ועוד. ומה קרה בפועל? שלושה חודשים מהקמת הממשלה, וכלום לא נעשה. כלום לא משפר את הכלכלה ומקל על האזרחים. וכדי להעמיד נתונים על דיוקם, ראוי להזכיר שבממשלה הקודמת שר האוצר ליברמן הוריד את מחירי הדלק כמה פעמים בכך שהוריד את מס הבלו, והשיא היה הנחה של שקל לליטר, הנחה שכולנו הרגשנו בכיס. ועכשיו, חרף מחאותיו של ביבי על מחירי הדלק והתצלומים בתחנת הדלק שזכורים לכולנו, בניגוד להבטחות אנחנו רואים שלא רק שהמחירים יורדים אלא המחיר בחצות – איך לא? עולה ב-33 אגורות. כמה סיפורי מעשיות אפשר לספר לאזרחי מדינת ישראל? ואני עוד יותר תמהה על חוסר הסנכרון בין ראש הממשלה לשר האוצר סמוטריץ', שאמר היום שההתייקרות של הדלק כלל לא קשורה למדינת ישראל, היא תלויה רק במחיר העולמי, מחיר חביות הנפט העולמי. אזכיר שוב לכולם שהממשלה הקודמת ויתרה כמה פעמים על ההכנסות ממס הבלו, ושר האוצר הביא להנחה של שקל לליטר. ביבי קיבל את הכלכלה בצמיחה אדירה, וכלכלת ישראל זכתה לשבחים ממוסדות פיננסיים לאומיים, עם דירוג אשראי מהגבוהים בעולם, ואף צעד אחד לא נעשה בחודשיים הללו. מה כן נעשה? תוכנית להרס מערכת המשפט באופן חד-צדדי ודורסני, תוכנית אופורטוניסטית להצלת דרעי וביבי שתפגע בחוסן הכלכלי של כולנו. אנחנו שומעים כלכלנים בכירים, אנחנו שומעים מנכ"לי חברות הייטק ומנהלי בנקים - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אנא לסכם. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - 50 מנכ"לים של משרדי ממשלה לשעבר – כולם מוחים נגד הרפורמה באמירה מאוד ברורה שזה יפגע בכלכלה. המהלך להחלשת מערכת המשפט והתקשורת כבר נותן את אותותיו – ראינו השבוע ירידה במניות הבנקים, נטישת משקיעים לחו"ל, ובהמשך, המטבע של השקל ודירוג האשראי בסכנה. תודה. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> מה יהיה? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת שרון ניר. לא יזיק לחברים בבית לכבד את הדוברים. סבלנות, הכול בסדר. הכול בסדר. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - יש כללים. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא נעים לשמוע - - - << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> שרון יקרה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אני לא ממשיכה לדבר, כמו כל מורה טובה, עד שאין שקט. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> תבדקי אם לימור סון הר מלך לא הייתה בוועדה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אני סולחת לך על האמירה המתנשאת. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה, גברתי היושבת בראש. חבריי חברי הכנסת, בוקר טוב לכולם. אני רוצה לומר לכם – איפה יושב-ראש הקואליציה? אה, הינה, הוא כאן. אני רוצה לומר לכם – כי אני מאוד אוהב את ועדת הכספים. הייתי מרכז הקואליציה בוועדה, עכשיו אני מרכז האופוזיציה, אז אני מכיר את הוועדה משני צידי המתרס, והיא מעניינת, מרתקת ובדרך כלל מאוד מאוד מקצועית. כך היה גם אתמול – ניהלנו דיון מעמיק ומקצועי על הפרדת חברת כאל מבנק דיסקונט, מהלך שנועד להגביר את התחרות במערכת הבנקאית, בהמשך לרפורמה שנעשתה בשנת 2016, וכמובן לסייע במאבק ביוקר המחיה. באמת, היה דיון למופת. ואז הגיע לאולם הוועדה סגן יושב-ראש הכנסת, בכיר בקואליציה, והתחיל להלך אימים על הנהלת הבנק. ומדוע? רק כי מנכ"ל הבנק השתתף במחאה נגד הכוונה של הממשלה לבצע הפיכה משטרית. עכשיו תראו, אפשר להתנגד להפיכה ואפשר לתמוך ברפורמה. בעיניי זה חשוב שהקהילה העסקית משמיעה קול מחאה, כי למהלך ההרסני של שר המשפטים יהיו השלכות חמורות מאוד על כלכלת ישראל, על מצב המשק וכמובן גם על הכספים והחסכונות של כולנו. אבל גם אם לא מסכימים, לא יכול להיות שמאיימים על הבנק במהלך הדיון על ליבת הפעילות של הבנק רק בשל הבעת עמדה של המנכ"ל כאזרח. הוא לא הפגין עם דגל של בנק דיסקונט או עם השלט של בנק דיסקונט, הוא בא כאזרח כי זו זכותו הדמוקרטית. זה נראה רע, זה פסול, זה מסוכן. המקארתיזם מעולם לא קיבל במה גדולה יותר במדינת ישראל, ואני אומר את זה בצער רב. זה מדרון חלקלק לדיקטטורה שלטונית, לדיקטטורה מחשבתית, ובאופן לא מפתיע אנחנו רואים ניצנים של הדבר הזה עוד בטרם אישור הרפורמה בכנסת. אני רוצה לומר לכם, חברי הקואליציה, חברי הממשלה, זה לא יעזור לכם. אתם לא תצליחו לדכא את המחאה. אתם לא יכולים לכופף את חוקי הכלכלה. אתם לא תשתיקו אותנו. עכשיו השעה 04:16, אחרי שעות רבות בוועדות הכנסת, במליאת הכנסת, ואני אומר בשם כל סיעות האופוזיציה: אנחנו נהיה כאן כמה שצריך, לילות כימים. לא נוותר, כי הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ולדימיר בליאק. חבר הכנסת ואליד אל הואשלה – אינו נוכח. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. כנסת נכבדה, אני מתחבר למה שאמרת קודם, שאתה מגיע עם תוכנית לדבר על משהו ואז הטרלול של הממשלה פשוט דוחק אותך פעם אחרי פעם לדבר על דברים דחופים יותר, אז אני רוצה לחזור למה שרציתי לדבר עליו בשעה 20:00. ראיתי את שר החוץ מתהדר ומוציא הודעות נרגשות - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> על הוויזות. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - על הוויזות. בוטלה – הבשורה הגדולה של שר החוץ אלי כהן: יבוטל הצורך בוויזות. אז עכשיו, אני הקטן, סגן שר החוץ לשעבר, רק רציתי לדייק שני דברים ששר החוץ הנוכחי שכח: הראשון זה שלא בוטל הצורך בוויזות, אלא בעצם רק קרה שלב נוסף בדרך, שהוא שעמדנו במכסה של ההפרות. זה דבר מאוד חשוב, ורק צריך לציין שזה נעשה על ידי הממשלה הקודמת, הממשלה שלנו, והובילה את זה שרת הפנים לשעבר אילת שקד. אז קודם כול, בתור אחד שגם ירש פרויקטים ונתן קרדיט, היה נחמד אם שר החוץ היה זוכר לומר שזה פייק. עוד לא אישרו שום דבר, הדרך עוד ארוכה, וכן – זה לא בזכותו. הדבר השני ששר החוץ שכח לציין זה שנשארה עוד חקיקה, שלושה חוקים שצריכים להיחקק, והעובדה שהם עוד לא עברו היא בגללו ובגלל הליכוד ובגלל מי שהיום בממשלה. למעשה, מי שזוכר את זה היטב, זוכר ששגריר ארצות הברית ניידס היה צריך לעשות משהו שלא קורה בכלל ביחסים בין ישראל לארצות הברית ובעצם ממש להתבטא בקולו ולדבר עם נתניהו, ראש האופוזיציה דאז, ולהגיד לו: בבקשה מכם, אתם מפריעים לתהליך לקרות, אנחנו רוצים להתקדם להליך הוויזה. בואו תמצאו דרך לאשר את החקיקה. זאת אומרת, יש לנו שר חוץ שנכנס למשרד לפני שבועיים, מדבר כאילו הציבור מטומטם, כאילו הציבור לא זוכר, כאילו לגוגל אין יותר זיכרון. כל חיפוש פשוט מראה שאתם שיושבים שם חיבלתם בתהליך הוויזות. מעבר לחוסר הקרדיט, מהעובדה שעכשיו לא בטוח שנצליח להשמיש את הדבר הזה בזמן, תגידו, כמה אתם חושבים שהציבור מטומטם? באמת, כמה מטומטם? לאיזו רמה הגענו בפוליטיקה בישראל? לאן הובלתם אותנו שאתם חושבים שהציבור שוכח שלפני שלושה, ארבעה חודשים, בזמן בחירות, אתם מנעתם את החקיקה הנדרשת בשביל הפטור מוויזות לארצות הברית? באמת, לפעמים אני אומר: זה השיא. אני פה כמעט ארבע שנים, ואז מגיע משהו ואז אני אומר: לא, זה, זה השיא. אז עכשיו אני רוצה להכריז: זה עד היום השיא – שיא החוצפה, שיא הטמטום, שיא הזלזול באזרחים, שיא הפוליטיקה הקטנה והצינית ושיא ההתעלמות מטובת הציבור וטובת האזרח. אתם אחרי זה תלכו ותחגגו את זה. מה עשיתם חוץ מלחבל במשהו שהאזרחים רוצים וצריכים? תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עידן רול. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, אז מה עשתה הממשלה? ניקח סתם נושא – המאבק בפשיעה. השר לביטחון לאומי, מה שנקרא היום, הגיע לכל זירה, לכל מקום, סיפר בעזוז כמה הוא גיבור, הסתובב עם אקדח הפיקות שלו בכל מקום ואמר: אני אטפל, אני המושל. ומה עשה? כלום. אבל זה לא הוא. מה עשתה הממשלה? כלום. מה היא יכולה לעשות? הרבה. הדבר הראשון שהיא צריכה לעשות זה לקחת את כל תיקוני החקיקה שמוכנים להגשה, וחלק הוגשו כבר בכנסת, ולהעביר אותם. אף אחד מהדברים האלה לא קיבל לא פטור מחובת הנחה, לא דיון ולא זמן. מדוע לא זמן? כי ועדת החוקה, שתצטרך לעסוק בחלק מהחוקים האלה, סתומה עם הדברים הכי חשובים שהממשלה הזאת מצאה לנכון לשים על סדר-היום: הפיכה משטרית במדינת ישראל. על ידי מי? על ידי אחד שיש לו שלושה כתבי אישום, שוחד, מרמה והפרת אמונים, והקליינט השני, שר הפנים לשעבר, שאמור לחזור אלינו דרך החלון, דרך הדלת או דרך התקרה באמצעות הליך מושחת של הבית הזה. שאלו אותי בזמנו: מה ההבדל – האם מדינת ישראל היא מדינה מושחתת? אמרתי: חס וחלילה, לא. אמרתי: יש שחיתות. התעסקתי בה שנים רבות. מתי הופכת שחיתות למדינה מושחתת? כשהשלטון עצמו מוביל את זה, השלטון עצמו; כשהבית הזה ייצר חוקים מושחתים בהגדרה, שבשום מדינה לא היה מתכנס פרלמנט ואומר כיצד אנחנו נעבוד על המדינה כי יש לנו את הכוח. שאלו אותי בהקשר אחר מה ההבדל בין ארגון פשיעה לפשיעה מאורגנת. ארגון פשיעה קיים בהרבה מקומות. יש הרבה ארגוני פשיעה. מתי הפשיעה היא מאורגנת? כשהיא נוגעת בשלטון. רוצים תמונה? אתן לכם שתיים: תמונה אחת – על מדרגות בית המשפט המחוזי בירושלים. עומד שם ראש ממשלה מכהן, מאחוריו שרים עם מסכות, כי היינו בקורונה, ומשתלח בבית המשפט ובפרקליטות. רוצים תמונה שנייה? כמה שנים אחריו – כינוס רב-רושם בסיעת ש"ס, יושבים כולם, מהללים מפארים ומקלסים – את מי? עבריין מורשע, שר לעתיד. בושה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סגלוביץ'. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה. "אבל היום המצב שונה" – סליחה, גברתי היושבת-ראש. בוקר טוב, כנסת נכבדה. שכחתי לרגע את כללי הפרוטוקול של הבוקר. את יודעת, בכל זאת אנחנו פה בשעה 04:30. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> מקיצה לאט-לאט. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, כן. ישר ככה זינקתי חדורת מוטיבציה למים. "אבל היום המצב שונה בתכלית ממה שהיה בעבר. הממשלה הנוכחית משותקת. היא במשבר עמוק. היא לא מחליטה, לא יוזמת, לא נלחמת בטרור. המדיניות לא נקבעת במעון ראש הממשלה בירושלים - - - מילא שאתם בממשלה בוחרים לא לצאת לרחוב ולשמוע ביקורת מהעם, זאת הבעיה שלכם, אבל כשאזרחי ישראל מפחדים לצאת לרחוב זאת כבר הבעיה של כולנו. אזרחי ישראל חיים היום בפחד, מבאר שבע ועד חדרה, מירושלים עד אריאל, מכפר מסריק עד אלעד, מתל אביב עד תקוע. ממשלת החולשה וההונאה לא מסוגלת לספק ביטחון ושקט. אין הרתעה – יש חולשה; אין עוצמה – יש רפיסות; אין נחישות – יש הפקרות - - - אנחנו נתקן. בעזרת השם, בתוך זמן קצר נקים ממשלה לאומית חזקה בראשות הליכוד, נבטיח את הביטחון, נחזיר את העוצמה, נבטיח את השגשוג לכל אזרחי ישראל." חברים, זה נאום של בנימין נתניהו מ-9 במאי 2022, לפני פחות משנה, וכהרגלו, אשף המילים, שזה בערך הדבר היחיד שהוא כן יודע לעשות – יודע לשזור מילים ולתקוף ממשלה שהייתה כאן, שדאגה לביטחון, ובואו נשים את זה רגע על השולחן, בשנה שקטה; ממשלה שדאגה לאזרחים, כולל אלה שלא הצביעו לה; ממשלה שהצביעה לאלה שהיא מסכימה איתם בדעותיהם האידיאולוגיות או לא; ממשלה שדאגה לאזרחים שחיים את אורח חייהם כפי שאולי חלק מחברי הממשלה לא חיים, והרי זה פלא – דאגה להם; ממשלה שלא שלחה ילדי טיקטוק עם אקדח פיקות ללכת ולנצח טרור. בנימין נתניהו החלש, שמוחזק כבן ערובה על ידי אנשים קיצוניים, חשוכים, אבל שבעיקר לא יודעים לעבוד, שוב מפקיר את חיי אזרחי מדינת ישראל, שוב מפקיר אותנו. אבל את יודעת מה, גברתי היושבת-ראש? אנחנו פה ב-04:30. אנחנו נהיה כאן כל יום ב-04:30. אנחנו לא ניתן להם לעבוד אפילו דקה, עד שנפיל את חבורת החכמים האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> איפה היית קודם? היית חסרה לנו. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הייתי בכנסת - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושבת בראש, חברות וחברי הכנסת, סבאח אל-ח'יר. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> סבאח א-נור. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בשעה כזאת, זה עוד מעט 24 שעות מאז יצאתי מהבית, ואנחנו עוד נמצאים ונמצאות כאן. השאלה היא מה הדברים הדחופים שמשאירים אותנו עד לשעה זו. לכן, כמו תמיד, אני אנסה להיות עניינית ולדבר על דברים קונקרטיים. אנחנו מדברים על נקודת מס, ואני דווקא רוצה לדבר על הטבות מס שנגזלו, שהופחתו. אני לא יודעת כמה שמו לב איפה הייתה ההפחתה, אז אני רוצה להקריא, לפחות מהצד שאני מכירה, כמה יישובים שהופחתה הטבת המס בהם: אבו סנאן, אלבענה, ג'דיידה-מכר, דיר אל-אסד, דיר חנא, טמרה, ירכא, כבול, מג'ד אל-כרום, אל-מזרעה, סאג'ור, סח'נין, עראבה. מכל היישובים האלה, אני אומרת לכם, רק יישוב אחד נמצא במדרג סוציו-אקונומי 4, רק אחד, והשאר זה 2 ו-3, ממש חצי-חצי. אז אני כאילו מנסה להבין מה העיקרון, מה הקריטריונים, מה השתנה – מה השתנה ביישובים שממילא סובלים ממצב סוציו-אקונומי מאוד קשה אחרי התקופה של הקורונה, של שנתיים קשות בכל המדינה, לא רק ביישובים האלה? אני גם מפנה שאילתות בנושא ומנסה לקיים דיון על זה – בינתיים כאילו עוטפים את זה, לא רוצים לפתוח את זה, לא רוצים לדבר על זה, ואני לא מבינה למה. פתאום אני מתחילה לשמוע שיכול להיות שניתן ליישוב הזה, יכול להיות שניתן ליישוב ההוא, ובינתיים נעשה הקפאה עד שנחליט עוד פעם. אז איפה אנחנו חיים? למה אין אמות מידה אחידות, ברורות ושקופות? כששמים את הדברים, מדברים עליהם, אומרים מה הקריטריונים ובוחרים בצדקת ההחלטה. עדיין יש לי ציפייה מהמקום הזה שנהיה הוגנים ומאפשרים, ולו בדבר כזה קטן, שלכאורה נראה קטן בעינינו, אבל הוא יכול להיות כל כך משפיע על חיי כל פרט ופרט באותם יישובים, יהודים וערבים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, גברתי היושבת בראש. כבוד השר, כנסת נכבדה, האמת היא שמי שרוצה לשנות עולם, לעשות תיקון עולם, לשנות מדינה – אני חושבת שקודם כול ישנה בחלקת האלוקים שלו, שלנו. אני רוצה רגע שתשימו לב לאנשים שאולי שקופים בעינינו, אם כי אני רוצה לדון את הבית הזה לכף זכות ולומר שלא בהכרח. אני מסתכלת לעיתים על העובדים שמגישים לנו קפה, העובדים שמגישים לנו אוכל, ואני רואה את אותם עובדים שראיתי בבוקר גם בשעות האלה, ואני שואלת את עצמי: מדוע הם נמצאים כמעט 24 שעות בעבודה? ברור לכם שכשהם פותחים את תלוש המשכורת, הם לא רואים את המשכורת שלנו, מעל 20,000 שקלים. האנשים האלה משתכרים הכי פחות בשרשרת העובדים והמשק הישראלי. ואני אומרת לכם – וח'טיב, דיברת על מוחלשים, על מצב סוציו-אקונומי – אני אומרת לכם: אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לעצום עיניים ולחשוב שהם שקופים. קודם כול, בואו נשנה פה, בבית הזה, שלא יהיו פה עובדים שעובדים למעלה מ-24 שעות, שלא יהיו פה עובדים שעובדים מעל 12 שעות, שלא יהיו פה עובדים שיפתחו את תלוש המשכורת שלהם ואני לא יודעת כמה הם מקבלים. אבל ברור לי שאני, כשהייתי שרה, יצאתי בנורבגי, חזרתי, ואני מבינה שמשהו פה השתנה, והוא לא לטובה, והוא לא לחיוב, ואסור לנו לעצום עיניים. לא יכול להיות מצב שהעובדים הכי מוחלשים יסתובבו פה, ואנחנו לא ניתן דין וחשבון – נלך לשנות עולמות. לפני שאנחנו משנים עולמות, בואו נשנה בבית הזה - - - << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - את מאריכה להם את הזמן. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לומר לך שזה פופוליסטי, מה שאת אומרת. לעבוד אנחנו נעבוד, אבל שיביאו מספיק עובדים - - << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - שיעבדו שעות קצובות ולא 24 שעות. התשובה שלך – ואת יודעת שאני מכבדת אותך – התשובה שלך היא לא לעניין ולא במקום. את מתנערת מהבעיה. אני ממליצה, כמי שעוסקת גם בנושאים חברתיים, במקום להביא לי איזו תשובה "את מאריכה להם את הזמן" – לא, אני את העבודה שלי צריכה לעשות, אבל אני מצפה שהכנסת – ואני קוראת ליושב-ראש הכנסת לדאוג שהעובדים בבית הזה לא ינוצלו לרעה ובטח לא יעבדו שעות לא סבירות. דבר נוסף – לא יכול להיות, גברתי היושבת-ראש - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אנא לסכם. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, בשבוע שעבר אני הגעתי לכאן, ובמסגרת התקנון יש לנו אפשרות לשאול שאלה נוספת כאשר יש שאילתה שמוגשת לשר, כפי שאת יודעת, לפחות שתי שאלות. לא התייצבו שני שרים. אני אומרת שאף אחד מהשרים פה לא עושה לנו טובה. אנחנו נבחרי העם. הם צריכים להגיע לכנסת, לכבד את הכנסת ולתת תשובות על שאילתות. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אי-אפשר לבזות את הכנסת, ואני מצפה שהממשלה הזאת תתחיל להבין את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, גם על ההערה החשובה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני רוצה לפנות לחברי הליכוד, התנועה שמגדירה את עצמה בתור התנועה הלאומית-ליברלית, שכרגע לדעתי מיוצגת במליאה רק על ידי חבר הכנסת רביבו: איך כפייה דתית עוברת אתכם? איך כפייה דתית עוברת אתכם? אתם, שמעריכים את החירות של כל אזרחי ישראל לחיות את חייהם לפי צו מצפונם – איך כפייה דתית עוברת אתכם? אנחנו רואים פה שורה בלתי נגמרת של הצעות חוק שמטרתן לכפות כפייה דתית, לחדור לחירויות הפרט. חוק החמץ, שנועד לאסור על אזרחי ישראל להכניס חמץ לבתי החולים – איך זה עובר אתכם? איך זה אמור להתנהל? כשחולים ובני משפחותיהם מגיעים לבתי החולים אז המאבטחים יפשפשו בכליהם, בתיקים שלהם, לבדוק, אולי יש שם פירורי לחם? אולי הם רוצים לאכול כריך, כי הם לא שומרים על הנושא הזה במהלך הפסח, וגם זה מותר? איך הצעת חוק שעוצרת באופן מוחלט תחבורה ציבורית בערים חילוניות בסופי שבוע ושבת עוברת אתכם? מה אכפת לכם שבערים ובשכונות חילוניות כמו תל אביב, הרצליה, הוד השרון, התושבים ייסעו בתחבורה ציבורית כדי לבקר את הנכדים שלהם, כדי לנסוע לים? איך יכול להיות שאתם, חברי הליכוד, נותנים יד לכפייה דתית על סטרואידים? ואני בכלל לא מדבר על המיזם שנסגר, תרבות ישראלית, שנועד לחבר בין קצוות החברה הישראלית, נועד לאפשר גם לחילונים וגם לדתיים, לכולם, ליהנות מאתרי המורשת והתרבות שיש לנו במדינה גם בימי שבת. נתניהו, כמו נתניהו, שיקר שזה לא ייעצר, וכבר אנחנו רואים מועצות אזוריות ברחבי הארץ, כמו בצפון, שהמימון לפרויקט החשוב הזה, שהתחיל בתקופת ממשלתו של נתניהו, נעצר. ואני יכול להמשיך ולהמשיך עם ההצעות שפשוט מבלבלות בין זהות יהודית ובין כפייה דתית. אין שום דבר יהודי בכפייה דתית, וכך גם לגבי ההצעה להפריד מגדרית באתרי רשות הטבע והגנים, שמשפחה שמגיעה לנפוש באחד מאתרי הטבע המדהימים שיש לנו בארץ לא תוכל לעשות את זה ביחד. למה? כפייה דתית. מאחר שהממשלה הזו - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, אני אמשיך את הטיעון בפעם הבאה. אבל אני חוזר ושואל, לסיום, גברתי, את חברי התנועה הלאומית ליברלית – או לפחות כך היא מתהדרת בכינוי הזה: איך זה עובר אתכם? תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, ואחריו – חברת הכנסת אורנה ברביבאי. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב, גברתי היושבת-ראש. חברי הכנסת, שוב חקיקה יש מאין, שוב חקיקה בלתי הגיונית, שוב חקיקה כדי להושיט גלגל הצלה וחבל הצלה לעבריינים. אין סוף ליצירתיות הרעה. קבע בג"ץ ברוב של עשרה קולות, עשרה נגד אחד, כי יו"ר ש"ס חבר הכנסת אריה דרעי אינו כשיר לכהן כשר בממשלה. האיש שישב בכלא, נאשם בשלושה אישומים, שלושה כתבי אישום לחובתו, נגזר דינו כאשם, נפסל על ידי בג"ץ לכהן כשר, והינה, היצירתיות שלכם עולה על כל דמיון. אם עד עתה דיברנו על ספק חוק פרסונלי שהוכתם, הינה מגיעים חברי הכנסת מהקואליציה ומחוקקים חוק פרסונלי רטרו. הצעד שהממשלה מתכננת כדי להחזיר את חבר הכנסת אריה דרעי לכהן כשר, כך דווח הערב בחדשות 13 – על פי ההצעה ניתן יהיה למנותו מחדש באמצעות רוב של 61, ומינויים שייפסלו על ידי בית המשפט העליון – לא יוכל זה להתערב במינויים של חברי כנסת ושרים. איזו יצירתיות, איזו חשיבה, משהו בלתי רגיל. מחוץ לקופסה ממש. ההצעה הזאת, לכאורה, תמנע מינויים שונים שתבצע הכנסת. חברים, אני פונה לצד הזה של המפה: תהיו יצירתיים יותר. מה זה חוק? בחייכם, תביאו חקיקה ממשלתית עם פטור מחובת הנחה לביטול בג"ץ. מה צריך בג"ץ? בשביל מה צריך בית משפט עליון אם כבר לא נשאר לו באיזה חוקים לדון? איך אמרה אחת השרות שהיום נמצאת בממשלה בנושא אחר: מי צריך את בג"ץ אם אנחנו לא שולטים בו? על פי הדיווח, כולכם חתמתם על הצעת החוק. אני חייב לציין, הצעת החוק מאוד מאוד מאוד יעילה, ואם אתם רוצים להציע הצעה יעילה יותר, פשוט תעלו עם 9D על בית המשפט העליון, תמחקו אותו מעל פני האדמה, כי מי צריך בג"ץ? בוקר טוב. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מיקי לוי. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברים יקרים, השעה 04:45. בוקר טוב לכם. תהיתי מה לא נאמר בחודשיים האחרונים שראוי לו להיאמר ממש עכשיו, עם עלות השחר. המחשבות שלי נודדות לכל מיני כיוונים, אבל אני חושבת, מה יקרה כשהממשלה הזאת תוציא את ימיה, כשהיא תסיים את הקדנציה וכשבאופן טבעי תסתכל לאחור ותשאל מה ההישגים שלה, מה היא עשתה כדי לשפר את איכות החיים של כל אזרח במדינה, מה היא עשתה כדי להוות דוגמה אישית, כדי לייצר מודל של מנהיגות לצעירים ובכלל עבור אזרחי מדינת ישראל. פשפשתי ומצאתי בעיקר סיבות להתבייש בהן. בעיקר – קודם כול בתצורה, באופן שהממשלה הזאת הוקמה. אנחנו רואים את העובדה שבמשרד החינוך – גברתי, את היית שרת החינוך עד לא מזמן – כמה, חמישה שרי חינוך? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> שישה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שישה שרים? הפסקתי לספור בחמישה. שישה שרי חינוך שכל אחד תפס נתח, חלק אחר. כאילו משרד החינוך כבר מראש לא היה מורכב ומאתגר, וכאילו העובדה שיש ממש הרבה מאוד תלמידים שבכלל לא עוברים את התכנים או את התפיסה של מערכת חינוך אחת גדולה, אז היה צריך עוד לפצל ועוד לפרק. מי מסתכל על התמונה השלמה ואומר: לשם צריך ללכת, אלה המיומנויות, אלה הכישורים? היו בינינו לא מעט שיחות על התוויית מיומנויות וכלים ודרכים להתמודדות עם אתגרי המחר בשוק העבודה מול מה אני צריכה בפועל לתת לצעיר ולצעירה כשהם מסיימים את השירות הצבאי שלהם או מגיעים לשוק העבודה. ראינו שהפער עצום. עכשיו, קחי את הפיצול הזה לחמישה או שישה שרים ותביני את המשמעות. אני מסתכלת על תפקיד שר הביטחון – שלושה שרים. אם אני לוקחת את שר הביטחון ולוקחת שר להתיישבות ושר למג"ב, זה שלושה שרים. ואם אנחנו עוברים עוד ועוד ועוד – רק היום, לפני כמה שעות, אושר פה גם פיצול משרד העבודה, ועוד לא נכנסנו למהות, לא נכנסנו לתכנים. אני מסתכלת ואני שואלת מיהו המבוגר האחראי שמסתכל על תפקודה של מערכת כך שהיא תוכל לתת את הפתרונות הטובים ביותר לאזרחי המדינה כפי שמגיע להם. לצערי, אין כזה. תודה לך. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת אורנה ברביבאי. חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב. כמעט 05:00, ואנחנו יושבים פה ומדברים ומקשקשים. אחרי שראיתי שאת יושבת בראש המליאה, אמרתי שאני חייב לספר לך על ארבע שעות לא נעימות שהיו לי בבוקר היום. ישבתי בוועדת חינוך, ועדה שמאוד מאוד יקרה לליבי – לא רק הספורט, גם החינוך – ודנו בשני נושאים: הראשון היה נושא של המטפלות לגיל הרך, והשני היה תוכנית היל"ה. אז קמה פה ממשלה, ובחודש הזה אנחנו כל הזמן דנים פה על פירוקים של משרדים, העברת סמכויות ממשרד כזה למשרד אחר, זה אחראי לזה, ההוא יהיה אחראי לזה, זה לוקח חתיכה כזאת, זה מהפאזל הזה – אנחנו כבר לא יודעים איזה משרד אחראי למה. בסוף, כשמגיעים לדיון שהוא כל כך חשוב לעתיד הילדים שלנו – ואין אחת שמבינה את זה יותר ממך, כי אחרי כל כך הרבה שנים הצלחת בקדנציה האחרונה, הצלחנו, להעביר את הגיל הרך למשרד החינוך; עדיין לא באופן מלא, נשאר משהו במשרד הכלכלה שהיה צריך לעבור בהמשך. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> נשארו משפחתונים, שזה פחות משבעה פעוטות. צריך בסוף להסדיר את המערך הזה כדי שכולם ייכנסו פנימה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> עשר שנים מדברים על נושא המטפלות, לא רק בוועדה הזאת, גם בוועדות אחרות. עשר שנים דנים בזה. אני בעצמי הייתי בשישה-שבעה דיונים שדנים ודנים ודנים ודנים, ובסוף הייתה החלטה בממשלה האחרונה על נושא התשלומים. נכון, הייתה ועדת תבחינים - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> ועדת מחירים. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - וצריך ששר האוצר ושר החינוך החדש פשוט יחתמו על זה כדי שזה יצא אל הפועל. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> שיחתמו ושלא ישיתו את זה על ההורים, זאת אומרת, זה היה השיח שלנו. למה לא חתמנו? כי לא הסכמנו שההורים יישאו בנטל. רוצים חוק חינוך חינם? אז שיתחילו לשלם. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> חד-משמעית. ומה התשובות שאנחנו מקבלים מהמשרדים? יש לנו דברים אחרים לטפל בהם. אנחנו נדון בזה בשבועות הקרובים. אבל בינתיים אין מטפלות, והמחסור הזה הולך ומחריף משנה לשנה. רק מי שיש לו ילדים קטנים – לי יש ילדים גדולים, אבל רק מי שיש לו ילדים קטנים מבין את המשמעות שמתקשרים אליך ואומרים שהגן סגור, שלא פותחים את הגן היום, שמחר הגן לא ייפתח, ואתה לא יכול לצאת לעבודה, ואשתך לא יכולה לצאת לעבודה. אז אני עומד פה, עומד כאן גם אבי מעוז, ואני אומר לכם: חברים, תתעוררו. יש פה מדינה, יש פה הורים, יש פה ילדים. אנחנו צריכים לדאוג שלילדים האלה גם בשבוע הבא יהיה מקום, ללכת לגן ילדים, לבית ספר, ואם לא תעשו את זה עכשיו, אז גם בשנה הבאה לא יהיה. הגיע הזמן שתתחילו לנהל את המדינה ושלא תעסקו בדברים שלא חשובים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סימון דוידסון – במיוחד שהכול כבר מונח ומוגש, רק צריך להמשיך מאיפה שהפסקנו. חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> דיברתי רק על המטפלות - - - << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> דיברתי כבר - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אגב, ועדת הסל זה לא רק על המטפלות, זה בכלל על כל התמחור, מה העלות של אחזקת מעון. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, בוקר טוב. חשבתי שמתאים השיר "ארבע לפנות בוקר לא נרדמת". בואו נדבר שנייה על השקר הקרוי "חוק חינוך חובה חינם מלידה". << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ביבי הבטיח שזה יהיה חינם. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> שקר. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חובה אנחנו לא רוצים מגיל לידה, כי רוצים לאפשר לאימהות להשאיר את הילדים עד גיל שנה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. יש אבות ואימהות שלא רוצים לשלוח את הילדים - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אבל שיהיה חינם. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אז בואו נוריד את החובה ונדבר על חינוך חינם מלידה – עוד אחד מהשקרים. קודם כול, למה זה שקר? כי אין חינם. אין מתנות חינם בחיים. כשמישהו מקבל – מישהו נותן. מאיפה יגיע הכסף? אה, על כמה כסף אנחנו מדברים? אז יש בישראל כ-540,000, טיפה יותר, ילדים מלידה ועד שלוש, כן ירבו, ברוך השם. אם אנחנו רוצים לתת להם חינוך – לפני שנחליט איפה נשים אותם, רק לתת להם אשת חינוך טובה; בדרך כלל זה יהיה אשת – זה 16.2 מיליארד שקלים בשנה. זה בחישוב אצבע של 30,000 שקל לשנה. כלומר, אנחנו מתחילים ב-16.2 מיליארד. זה לפני שאמרנו איפה נשים אותם, אם אנחנו רוצים לבנות לכל אחד מהם מקום. בחישוב אצבע, היום העלות הריאלית של גן ילדים בישראל היא 1.4 מיליון, אז תעשו אתם לבד את החשבון – בערך עוד סכום כזה צריך להשקיע כדי לייצר מקומות עבור הילדים האלה. אז מישהו זרק את הסכום, ונתניהו יכול להבטיח, כי הרי כולם מאמינים לנתניהו, אף אחד לא אמר אף פעם שהוא שקרן בן שקרן, ולכן אפשר להגיד חינוך חינם מלידה. והינה, כשמגיע זמן הפירעון, עוד לפני ההתחייבויות הקואליציוניות בסך 20 מיליארד שקלים שאנחנו שומעים ששר האוצר סמוטריץ' ונתניהו כבר סיכמו שהם לא יוכלו לתת והם ייתנו רק 5 מיליארד מתוכם, עוד בלי זה יש פה 16.2 מיליארד שאין למדינת ישראל, אין לה אפילו קרוב לזה. אבל אני רוצה לומר משהו. אותי לימדו לא רק שאין מתנות חינם, אלא שכשמשהו הוא חינם, אתה לא מעריך אותו. לכן צריך לומר את האמת: כמו ברוב הדברים, אין צורך, ואני אומר כאן בצורה ברורה – חבל שנעמה לזימי בדיוק יצאה – או לא נכון לתת חינוך – את שומעת, חברת הכנסת לזימי? לא טוב חינוך חינם באמת, כי משהו שהוא חינם, אתה לא מעריך אותו. לעומת זאת, אם מדינת ישראל הייתה חפצת חיים והייתה לוקחת את הרפורמה שאת, גברתי, התחלת להוביל, גם של הכנסת הגיל הרך, גם של 240 מיליון השקל הראשונים שהממשלה שלנו אישרה, גם של עוד 600 מיליון שקלים שאושרו לבינוי, ונגיד, רק נגיד, שבשנת 2023 היה מחליט שר אחד מארבעת שרי החינוך, נגיד קיש - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> שישה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שאני כבר אמרתי כאן שהיו צריכים להיות, אם כבר, היה צריך להיות פה שר לענייני הגיל הרך. זה היה רעיון לא רע, כמו שקורה באנגליה, שיש שם תת-שר. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אנא לסכם. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מייד אסיים. אז אם היו לוקחים את הדבר הזה ונגיד שמים עוד 840 מיליון שקלים, כמו שאנחנו עשינו, לטובת הגיל הרך, אז לפחות עוד כמה עשרות אלפי ילדים באמת היו מקבלים מסגרת ובאמת היה חינוך חינם לעוד כמה עשרות אלפי ילדים שהיו צריכים את זה, וכך תוכנית חומש לגיל הרך צריכה להתקיים במדינת ישראל. 16 מיליארד שקלים – אני לא יודע מה הממשלה הזאת תעשה. כרגע נראה לי שכלום. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת משה טור פז. חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חבר הכנסת חילי טרופר, בבקשה. בינתיים, עד שתעלה, אני רק אומר לחבר הכנסת משה טור פז שכבר יש מערך מוכן של הגיל הרך, מערך מקצועי, יודע את העבודה. צריך רק לתת לו לעשות את הדברים. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אתמול בלילה נפטר צבי צמרת, זכרו לברכה. יש אנשים שאולי שמם לא מוכר בכל בית, אבל הרבה מהטוב שיש בחברה הישראלית קיים בזכותם. כזה היה צביקה. הוא היה איש חינוך מופתי, ציוני אדוק, היסטוריון חשוב. אגב – את גם באה מהחינוך – הוא הלך לנהל תיכון בשדה בוקר. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> גם את דנציגר בקריית שמונה. << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואז בקריית שמונה. אלה שני התיכונים שהוא ניהל. הוא בכוונה הלך דווקא לפריפריה, מתוך איזה מחויבות עמוקה לתת את ההזדמנות לכולם. שנים יותר מאוחר הוא גם שימש יושב-ראש המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. במשך הרבה מאוד שנים הוא היה מנכ"ל יד בן צבי בירושלים, וגם אחרי סיום תפקידו המשיך לדאוג הרבה למקום. גם אני, בתור שר התרבות והספורט – הוא דיבר איתי הרבה בעניין הזה. הוא הוציא הרבה מאוד ספרים, ברמה של עשרות ספרים שהוא עצמו הוציא, על ההיסטוריה, על הפריפריה, על עיירות הפיתוח, הרבה מאוד היסטוריה של מדינת ישראל, של עם ישראל. שנים אחורה, כשמסך הברזל עוד היה סגור, הוא הלך בשליחות המדינה – נתיב והמוסד – נכנס לתוך ברית המועצות לשעבר כדי לתחזק שם את הקהילות היהודיות במקום. הרגע שהוא אולי בכל זאת זכה קצת להיכרות ציבורית היה באמצע שנות התשעים. ךמי שזוכר, היה סכסוך על כביש בר-אילן בירושלים, על התנועה בו, חרדים, דתיים וחילונים. צביקה עמד בראש ועדת צמרת, שגיבשה איזושהי הצעה לסיום הסכסוך המתמשך שם, הצעה שכמובן התקבלה אחר כך. אני חושב שדווקא בימים כאלה של הרבה מאוד מתח בין דתיים לחילונים הקול שלו, שמחפש פשרות והסכמות, חסר מאוד. הוא גם היה חבר טוב של המשפחה שלנו. תמיד איש עם מאור פנים, תמיד סקרן, תמיד היה לו איזה סיפור ציוני, אנקדוטה קטנה, והייתה לו מחויבות עמוקה לארץ הזאת ובעיקר לרצון תמיד לבנות גשרים במקום להעמיק תהומות. יהי זכרו של צביקה צמרת ברוך. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת חילי טרופר. חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה. שלום, גברתי. בוקר טוב, חבריי וחברותיי. איזה יופי להיות פה. בחוק ההסדרים, כך אנחנו למדים מהטיוטה הראשונה שהגיעה אלינו, מצאתי כמה נושאים שהטרידו אותי כשר חקלאות לשעבר, ואני פונה לשר האוצר ולשר החקלאות לשים לב לכך שלא רק שהרפורמה, אדוני חבר הכנסת מיקי לוי – שבחדרך, ב-4 ביולי, תחת כנפיך ומנהיגותך, נחתמו או אושרו בראשי פרקים עקרונות לרפורמה שהחקלאים הסכימו לה, יחד עם נציגים רשמיים של משרד האוצר ומשרד החקלאות – הינה, אותה רפורמה פשוט לא בוצעה, או יותר נכון, בוצעה באופן חלקי, ואם להיות עוד יותר מדויקים, באופן בלתי הגון בעליל, זאת אומרת, את המקל, מקל החובלים שהושת – כפי שאמרתי, בהסכמה – זה בוצע; לעומת זאת, הגזרים או הצ'ופרים או התמיכות הישירות, לא קרו. אז אותה רפורמה, שכאמור החקלאים לא מתנגדים, לא מיושמת, וכבר באים צעדים נוספים, בבחינת מקל אחרי השוט, כשכלי ההתגוננות התפוגגו. סוכם להסיר מכסים ובתמורה להעניק תמיכות ישירות לחקלאים. זה לא בוצע. זאת אומרת, העיקרון הוא עיקרון נכון: במקום תמיכות עקיפות – תמיכות ישירות לחקלאי. זה לא בוצע. סוכם גם לחוקק כאן, במקום הזה, חוקים נכונים, סיוע להשקעות עבור יצוא, עבור סימון ארץ המקור. סוכם להקטין הוצאות על מים ועל עובדים זרים – שום דבר מזה לא קורה. להפך, אנחנו יודעים על כוונות להעלות את המחירים של המים, והמכסים יורדים, כאמור. כל זה, גברתי היושבת-ראש, בבחינת "תבן אין נִתן לעבדיך ולבנים אֹמרים לנו עשו". כעת, מעבר להורדת המכסים, מציעים גם – באותן טיוטות של חוק ההסדרים שאנחנו רואים – הקלות לא מידתיות נגד כניסת מזיקים ומחלות. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אני מבקש להתנגד לכלי הנוסף שמוצע בחוק ההסדרים, וזה הכניסה הבלתי-הגיונית, הבלתי-מוגנת, של מוצרים מן הצומח, ירקות ופירות, שאינם מגינים לא על אזרחי ישראל ולא על חקלאות ישראל נגד מזיקים ומחלות. כמובן שבשבועות הקרובים נעסוק בכך. תודה לך. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת דוד אמסלם – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב, גברתי היושבת-ראש. כנסת נכבדה, דווקא מצחיק שאת פה, שרת החינוך. לא מצחיק, טוב שאת פה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הופ-הופ, ואללה, תאמין לי, בוסו הזה - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אני מבטיחה לשבת פה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, זה בסדר, עזבי, זה סתם. אני רק אספר לך ואני אתחיל – אתם יכולים להתחלף – כשהייתי ילד היו שיעורי תורה, עוד לפני שביטלו אותם, אופיר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא ביטלו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, לא ביטלו? טוב, בסדר, לא ביטלו. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה ביטלו? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סתם. למה אמרתי שטוב שאת פה? כי רציתי קצת לצחוק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא יכולתי לראות שנאור על הדוכן ואני לא היושב-ראש. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוקר טוב, היושב-ראש בוסו. אז אני נורא אהבתי את הקטע במבחנים של מי אמר למי. זוכר את זה? היה לך את זה, מיקי? אני עפתי על זה, כאילו, זה היה לי מאתגר. בדרך כלל, במה שמאתגר אותי עוד איכשהו הייתי טוב, למרות שלא הייתי תלמיד כזה טוב בבית ספר. אז אני אספתי "מי אמר למי", ואם אתם רוצים אתם יכולים להשתתף איתי. זה לא יהיה מהתלמוד, זה לא יהיה, אבל אתם יכולים לנחש את הכיוון שאני רוצה לקחת את זה. מי אמר למי: על כל טיל – 50 הרוגים בעזה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני יודע ואני לא אגלה - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> צדקת, נכון אמרת, בן גביר. טוב, אתה - - - << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> בנט. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בנט? לא. בן גביר. מי אמר למי: "פיגוע ירי שני - - - זה כבר הפך לשגרה תחת ממשלה רופסת וכנועה. זו אינתיפאדה שלישית והפתרון היחידי הוא לצאת למבצע צבאי רחב היקף ועוצמתי שיפגע בקיני הטרור הערבים בביתם - - - נכשלתם בהגנה על אזרחי ישראל. הביתה" – שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. "פיגוע גורר פיגוע, עוד משפחה נכנסה למעגל השכול ומהיום חיי המשפחה הפכו לגיהינום. הלב נשבר. תנחומים מעומק הלב" לבני משפחתכם. "תתעוררו, את הטרור מנצחים ביד ברזל ובנחישות. חייבים להחזיר לעם את תחושת הביטחון" – אריה דרעי. הגעתי לזירת הפיגוע הבוקר. גבר נדקר על ידי מחבל ערבי. הטרור לא נפסק וממשיך להכות גלים. לא ממשלת ימין, היא אסון. האסון הוא רפיסות וחוסר משילות אל מול הטרור – מיכל וולדיגר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> איזה קהל יבש יש לך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אופיר, ממך הייתי מצפה לקצת יותר השתתפות, בטח ובטח נוכח זה שאתה יודע את התשובות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני עשיתי את זה, היה לי נאום של 25 דקות, אבל לי היה קהל כמו דוד ביטן ודוד אמסלם - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ושיתפו איתך. משפט אחרון. אני לא אמשיך, כי גם קצת מעציב לקרוא את זה, כי בסוף אנחנו מדברים על חיי אדם, וצחוק בצד בשעה הזאת. זה שאנחנו מנסים להעביר נקודה – לפעמים קצת לא נעים לקרוא את זה, ואני מרגיש שזה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, רגע, בוסו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אמרת משפט. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה. הרגע באת. שנייה. תסדר את כל הדואר שקיבלת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אנחנו מסודרים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, שנייה, אני אסיים. אז אני אומר, קודם כול זה לא נעים לקרוא את זה. ב. אני חושב שזה הבדל עיקרי – ותסכים איתי, אופיר – שביום שישי אנחנו לא ראינו את המראות שראינו בחדרה. זה פשוט ביזיון, מה שעשו לשר לשעבר עמר בר לב, מה שעשה השר הנוכחי לשר לשעבר עמר בר לב. זה היה אחד הדברים שביום שישי אנחנו נמנענו מהם, ואני שמח שלפחות את זה הצד שלי במפה הפוליטית יודע לכבד ולהעריך, ולא לחגוג על דם הרוגים ארבע דקות אחרי פיגוע ולצרוח על שר מכהן כמו אחרון – אני לא יודע מה, אני לא רוצה להשתמש בביטויים, בטח לא ב-05:00 ובטח לא כשאני במשפט אחרון. תודה רבה ובוקר טוב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת נאור שירי. הדובר הבא, חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת גדי איזנקוט – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח. חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה, בתזמון מושלם. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אוה, אדוני השר, שר המורשת מכבד אותנו פה בנוכחותו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מסורת. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מורשת, נא לא להתבלבל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רק מורשת? לא, בשבוע הבא יפרקו את זה למור ורשת. מה הוא מוריש לנו? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - אתה מדבר, כשהיה לכם את - - - << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רציתי לדבר על – אדוני, אני לא יכול לדבר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, על חשבון הזמן שלך, אתה מנהל איתם דו-שיח – מורשת, מסורת. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, אני מנסה להגיד מילה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה בסדר, זה הזמן שלך. אתה לא צריך לענות להם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - עשית כבר חילוק ארוך עם המשרדים - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הגעתם ל-34. כמה סופרים? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, אתם מפריעים לחבר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חבר הכנסת אלקין, אתה בדרך כלל בסדר, אתה טוב מאוד במספרים. כמה משרדים נהיו? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, אם זה על חשבון הזמן שלו, אז בשמחה, אבל הוא לא מעוניין כרגע. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה. אדוני השר, אני דווקא התכוונתי לדבר על משהו אחר, אבל היות שאתה מכבד אותנו כאן וזה אירוע נדיר - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה תמיד יודע לאלתר. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - והיות שאתה שר נורבגי, אני רק רוצה להפנות את ההזדמנות הזאת ולהפנות את תשומת ליבך שלאור הסמכויות שהעברנו אליך בדיוק לפני כמה שעות, העברנו אליך גם בעיה. היות ששר התרבות והספורט חבר הכנסת מיקי זוהר, לאחר שעורר סערה גדולה עם הנושא הזה של "שבת ישראלית", עם היכולת לבקר חינם באתרי מורשת רבים ברחבי הארץ, וחזר בו ואמר שהוא לא רוצה לבטל את זה, בסוף, מה שהוא עשה – הוא העביר אליך את כל הנושא. << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> הבעיה - - - << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כידוע, החל מ-1 בחודש אין תקציב להמשך הפעילות הזאת, והיא אמורה לייצר – בניגוד להבטחה הפומבית ראש הממשלה שהפעילות תימשך, אז אני מניח שאתה לא תרצה להוציא את ראש הממשלה שקרן, וברגע שהסמכויות עברו אליך הלילה, יחד עם תפוח האדמה הלוהט הזה של השבת ישראלית, אני מאוד מאוד מקווה שתחזיר את התוכנית במהרה, כדי שבאמת הציבור הישראלי לא יבוא חס וחלילה בטענות לראש ממשלת ישראל, איך יכול להיות שרק לפני שבוע הוא הבטיח לציבור שהתוכנית תימשך ללא שום הפרעה וללא שום פגיעה, כי בינתיים, נכון לעכשיו, היא לא תימשך. << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> תעקבו אחרינו. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בוודאי. אנחנו נעקוב ונתעניין בגורלה של התוכנית הזאת - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עליי. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - כי היא באמת מאוד חשובה, חשובה לכולם – לחילונים, לדתיים, שיכלו לבקר בכל מיני מקומות בגלל שלא צריך לשלם. אני מאוד מאוד מקווה – נהיה רציניים לרגע – זה מיזם מאוד מאוד חשוב ומוצלח, ואני מאוד מאוד מקווה שתחזיר אותו חזרה עכשיו, כי הסמכויות עם היכולות והגופים הרלוונטיים נחתו אצלך, במשרד המורשת. << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אני אשב איתך. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת זאב אלקין. הדוברת הבאה – חברת הכנסת שרן מרים השכל. בוקר טוב. בבקשה. מי מטפל בקטנטנים שלך, שרן, בשעות כאלה? << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לשמחתי או לצערי בעלי ואימא שלי כרגע נמצאים עם שלושה תינוקות שבוכים, צועקים, קצת חולים, אבל אתה יודע, זה היום החופשי. בסוף, אתה יודע, הם שם ערים על הרגליים עם הצעקות ואנחנו פה שומעים את הנאומים, מצביעים על חוקים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חשובים. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לחלוטין. מאוד התפלאתי לשמוע כאן את חברת הכנסת וולדיגר, שעוד לפני שהיא הציגה את החוק, היא דיברה כאן בעצם על הקרע בעם ישראל ועל הצעקות, ממש, אתם יודעים, איזשהו שבר עמוק וקרע שיש כרגע בעם ישראל. נכון, אבל חשוב גם על לדבר על מי שמלבה את הקרע הזה. ומאוד התפלאתי שחברת הכנסת וולדיגר לא צפתה אולי בכתבה שהייתה ממש הערב, של הכתבת ליאור קינן מהערוץ 13, שבה היא הראתה איך חבר ליכוד, מי שהליכוד שכר בקמפיין הבחירות האחרונות, בחור בשם רמי בן יהודה, עומד מאחורי הכתבים של ערוץ 13 וצועק במגפון הגדול – מה הוא צעק? מעבר לכל ה"שמאלנים בוגדים" וזה שהוא הביא את דגלי אש"ף בשבוע שעבר, מסתבר, גם להפגנות בתל אביב, והתגאה בכך, במגפון הוא קורא לנטרל את היועמ"שית. לנטרל את היועמ"שית. זה אותו אחד שחברי הליכוד – זה מה שהבחור הזה, רמי בן יהודה, שהליכוד שכר בקמפיין הבחירות, עומד מאחורי כתב ערוץ 13 ובמגפון קורא: לנטרל את היועמ"שית. הוא אחר כך מנסה להסביר למה הוא התכוון, עם חוק היועמ"שים, אבל חבר'ה, לשם הולכים:היועמ"שית שמאלנית בוגדת; פקידי האוצר שמאלנים בוגדים; נגיד הבנק; שמאלנים בוגדים, אנחנו; גיבור ישראל, רמטכ"ל, בני גנץ, הולך כדי לנחם, לאזור הפיגוע – קוראים לו שם שמאלני בוגד. כולנו פתאום הפכנו לשמאלנים בוגדים. ומילה של גינוי? ההפך. אנחנו רואים חברי ליכוד הולכים ומחבקים את אותו רמי, שעומד ככה עם שלט. אנחנו שמאלנים בוגדים? אנחנו פעם אחר פעם עומדים על הערכים האלה, משרתים בצה"ל. במג"ב שירתי כלוחמת קרבית ב-2002. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רק לסיכום. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בואי תראי מהמחנה שלכם - - - << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בוא תראה, אם מישהו אחד היה קורא לך, אופיר, "נאצי", אני הייתי עומדת ומגנה את הדבר הזה. אבל מה חבריך לקואליציה באים ואומרים ממש בצאת השבת על היועמ"שית? שהיא עוצרת בעדם את המשילות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - - פה במליאה, רוצח. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז מה, עכשיו היא הבוגדת התורנית? היא השמאלנית התורנית? לשם אתם גוררים אותנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה השיח שאתם מעודדים. וכמו שאנחנו היינו מגנים אם דברים כאלה היו קורים, הגיע הזמן שגם אתם תקומו, כי אתם רואים לאן זה מוביל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אם וולדיגר עולה לפה ונואמת בעניין הקרע והשנאה, זה מתחיל קודם כול מדוגמה אישית, מפה, מנבחרי הציבור, ומי שמלבה את זה, מי שמרוויח פוליטית אחר כך מזה - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת שרן השכל, תודה רבה. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - כי הם הבטיחו משילות, ולפחות יש את מי להאשים שם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת מתן כהנא. דווקא חשבתי שאחרי החשיפה של אילה חסון תדברי על מפגין מרכזי אחר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ראש ממשלה רוצח, ראש ממשלה נבל - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שרן, חשבתי שאחרי החשיפה של אילה חסון היית מדברת על מפגין מרכזי אחר, אבל בסדר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זאת באמת חשיפה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ועוד עלית בחיוך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו ממשיכים בקריאה המודרכת של המאמר ממקור ראשון בשבת - - << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> עשה משהו, שרן. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - מאמר שכתב ד"ר מאיר בן שחר, לגבי העשור השמיני של מדינות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברים, תנו לו להשלים את הדברים. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואולם, ההצלחות הצבאיות והכלכליות יחד עם זיכרון מלחמת האזרחים הותירו את בסיס התמיכה של ירבעם צר, והוא נאלץ לברוח למצרים. בדור השלישי, הדור של רחבעם, נכדו של דוד, שבו המתחים והתפרצו. היה צורך בחוזה חדש ועדכני בין ברית השבטים. במקרא מתואר חוסר הנכונות של רחבעם כביטוי לזחיחות הדעת והיוהרה של הילידים לעומת שיקול הדעת והתבונה של הזקנים. מה מקורה של זחיחות זו? מדוע גם שבטי ישראל לקו באותה מידה של פלגנות? בדור השלישי או העשור השמיני, המדינה כבר נתפסה כדבר מובן מאליו. מנגד, התחושה אצל חלקים רבים היא שאין יותר מקום להמשיך בוויתורים, בהתבטלות ובהשעיית החזון הייחודי – אה, אבי, מה אתה אומר? כך מונחת התשתית למאבק החברתי שעשוי לפרק את המדינה. מקור ראשון מפורש. המדינה החשמונאית – ארצות הברית וצרפת הן דוגמאות נוספות למשבר העשור השמיני. כזכור, ארצות הברית הייתה מפולגת מראשיתה סביב שאלת העבדות. לאורך השנים נוסחו פשרות שונות בשאלה ללא הכרעה. הפור נפל כאשר מדינות הדרום העדיפו את האינטרסים הפרטיקולריים שלהן על פני פשרות כאלה ואחרות – ראוי לזכור שגם לינקולן לא דרש את ביטולה המוחלט של העבדות בשלבים הראשונים – והכריזו על פירוק האיחוד. צרפת בשנות השלושים הייתה אכולת שחיתות וקיטוב בין השמאל לימין. היא סבלה ממשבר פוליטי שבמהלכו קמו ונפלו ממשלות חדשות לבקרים. אלמלא המלחמה עם גרמניה, קרוב לוודאי שבשלב כלשהו הייתה צרפת מוצאת את האיזון הראוי ואת שיטת המשטר הראויה, כפי שהיה באיטליה בשנות התשעים למאה הקודמת. ואולם, המלחמה עם גרמניה הנאצית החלה כאשר המדינה הייתה מפוצלת. פיצול זה בא לידי ביטוי במיוחד בעימות שבין המנהיגים הסוציאליסטים לבין חלקים מסוימים בימין הצרפתי, שכונו תבוסתנים על שום חוסר רצונם להילחם. את שורשיו של חוסר הרצון הזה ביטא אנרי פטן, גיבור מלחמת העולם הראשונה ומי שהוביל את הכניעה לנאצים והקמת ממשלות וישי הזכור לשמצה. פטן כיהן כשגריר צרפת בספרד והיה מוכר כנציג מובהק של הימין השמרני. עם תחילת המלחמה הוא סירב להזמנת ראש הממשלה איש השמאל אדואר דאלאדיה להצטרף לממשלתו ולבטא אחדות לאומית לנוכח המלחמה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש לך עוד חוק להמשיך את המאמר. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז הינה, רק שתיים-שלוש שורות. פטן המתין עד לתבוסות שספג צבא צרפת, ואז נעתר לבקשת הממשלה ליטול חלק בשלטון. עם יציאתו מספרד, מתוך מגמה לחתום על הסכם כניעה מול גרמניה, אמר פטן לשליט ספרד: ארצי הוכתה, והם קוראים לי לחזור בשביל לחתום על שלום ושביתת נשק. זאת התוצאה של 30 שנות מרקסיזם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עבור פטן השמאל הסוציאליסטי - - - היה גרוע יותר מאשר שיתוף פעולה וכניעה להיטלר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מתן כהנא. הדובר הבא – חבר הכנסת גדעון סער. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אנחנו נמשיך, אל תדאגו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה. << דובר >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שהיא נשוא הדיון כרגע היא תיקון פקודת מס הכנסה העוסק בחובת דיווח של חלפני כספים, הסדרת הוראה שכיום קבועה כהוראת שעה בחוק, והפיכתה להוראת קבע, ובהתאמה – תיקון נוסף לפקודה, של הטלת עיצום כספי על חלפני כספים, שגם הוא בהוראת שעה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה היה שלכם בהוראת שעה? << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אינני יודע מתי חוקקה הוראת השעה, אם בממשלה האחרונה או בממשלה שלפניה, אז כנראה מהממשלה שלפני הממשלה הקודמת. הסתיימה הוראת השעה, והכוונה היא להסדיר את העניין הזה הסדרה של קבע. זה כמובן מעלה את השאלה: האם חלפן כספים שלא יקיים את חובת הדיווח, יוכל להתמנות לשר בממשלה על פי אותה הצעת חוק חדשה שהיום רוקחים בקואליציה? האם תהיה מניעה למנות אותו? לא תהיה מניעה למנות אותו? כי הרי אותה הצעת חוק חדשה, אותה קומבינה חדשה, כוללת בעצם את ביטול כל העילות של המשפט המינהלי עד עכשיו. חשבנו שהבעיה היא רק עם עילת הסבירות, ורוצים בדרך של חקיקה להתחיל לאיין עילות מסוימות במשפט המינהלי. עכשיו ברור לגמרי שמבקשים לקעקע את כל עילות הביקורת של המשפט המינהלי, ובכלל זה את עילת חוסר הסמכות. כשרשות שלטונית מסוימת פועלת, אנחנו יודעים שהיא פועלת רק מכוח סמכות שבדין – זה מהיסודות הבסיסיים של כל משטר דמוקרטי, נקרא עקרון החוקיות – אבל על פי הצעת החוק שתוגש, יבואו ויאמרו לנו בעצם שגם אם למעשה המינוי לא אושר כדין או יש שיקולים זרים במינוי או כל עילה אחרת, למשל הביאו מינוי שהוא בניגוד לחוק - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - עדיין לא ניתן יהיה להתערב, כי רק העילות שבסעיף עילות הכשירות, בסעיף 6 בחוק-יסוד: הממשלה, אפשר לקחת אותן בחשבון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מי שחושב שמאחר שניתן לתיקון כזה הכותרת חוק-יסוד הוא יעמוד במבחן של ביקורת שיפוטית, הוא משחק עם עצמו משחק מאוד משעשע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, אני אפתח דווקא בכמה מחאות, התארגנויות שהייתי בהן ביום ראשון ואתמול, יום שני, שמאוד ריגשו אותי, וצריך דווקא לספר עליהן ולהדהד אותן. האחת – ביום ראשון בבוקר הגעתי למחאת העיתונאים והעיתונאיות, וראיתי מפגן סולידרית שריגש אותי. לא היו שם רק אנשי תאגיד "כאן", שחרב מונחת על צווארם בגלל הצורך לשלוט בכל מדיה שתצא ולהצליף בכל מסר, שלא יהיה מדויק. אבל היו שם עיתונאים גם מהחברות המסחריות, עיתונאיות שאמרו ממש על במת האירוע: אסור שכל התקשורת בישראל תישלט רק על ידי בעלי הון. בתור ערוץ מסחרי אנחנו אומרות ואומרים את זה. ובסופו של דבר אני רוצה להגיד שכנראה מכל מה שקורה פה גם יוצאת סולידריות גדולה, וצריך גם עליה לברך. לאחר מכן המשכתי למחאת התלמידים והתלמידות, ולא ידעתי מה אראה שם. אה, אני רואה שלאבי מעוז מפריע שאני אומרת גם תלמידות. אני מבינה. זה פרוגרסיבי לך ש-50% מהאוכלוסייה הם נשים, נערות, ילדות. זה מפריע לו שאמרתי תלמידים ותלמידות. אוי אוי אוי, כמה אנחנו מסוכנים פה, הא? מסוכנות, סליחה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> את התבלבלת. זה לא היה אבי בכלל. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כן? אז מי זה היה? << קריאה >> אבי מעוז (נעם): << קריאה >> רגשי נחיתות, רגשי נחיתות - - - << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> הוא לא אמר כלום. סתם לזרוק שמות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מה זה משנה העובדות? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> רגע, לא, לא, יו"ר הישיבה, אז לעוד אנשים אצלכם זה מפריע שאומרים גם זכר וגם נקבה? כל כך כל כך מטריד? << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> - - - לזרוק סתם שמות. סתם לזרוק. סתם - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא יכולים לשמוע תלמידים ותלמידות כאיזה משהו שהוא מוקצה. אתם יודעים מה? כנראה שכולכם ככה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אלפי תלמידים ותלמידות זועקים על הדמוקרטיה. זה לא מעניין אתכם. או שחלילה גם לא ידעו אזרחות מהי - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> - - שחלילה לא ידעו חשיבה ביקורתית מהי. גם זה מפריע לכם. אבל ביום שני – היום זה כבר שלישי, אני שוכחת - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בוקר טוב, איזה אנרגיות של בוקר. נא לסיים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> צריך להסכים שהדבר הזה קצת מטורלל, אבל. הטרלול הפרוגרסיבי, יש לו גם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברים, חברים, משפט לסיום. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מחוץ לכנסת, מחאה נוספת שריגשה אותי – תלמידי ותלמידות המכינות הקדם-צבאיות, כ-800 מהם הגיעו באוטובוסים, מבינים את תפקידם רגע לפני שירות צבאי למען המולדת, לא פחות מהשירות שעתיד להיות להם - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> - - מבינים ומבינות את תפקידם ההיסטורי במקום הזה לעומת כל מי שפה נזעקים מהמילה תלמידות. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אחרונת הדוברים – חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. בבקשה. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב-הראש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת. ששש. חברי הכנסת. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יצא שבשלב שבו אנחנו העברנו את חוק הסמכויות של הקורונה אני ישבתי כאן, ונאלצתי לומר בסוף הדיון שהחוק עבר בקריאה ראשונה ואנחנו נמשיך לדון בו. ובאיזשהו שלב אמרתי: אולי מזל שהדבר הזה קרה באישון לילה, כי אם זה היה באור יום והציבור היה צופה בנו, אני בטוחה שהוא היה מתבלבל וחושב שאולי זה איזה שידור חוזר מלפני שנה, שנתיים, אי אז בתקופת הקורונה. אחרי שאנחנו נלחמנו, פשוט נלחמנו, אדוני היושב-ראש, להחזיר את הילדים למערכת החינוך, כשאמרו שאנחנו נדביק את כל המדינה ותהיה פה קטסטרופה – וואללה, לא קרה. ואחר כך ביטלנו את הבידודים ואמרו שאנחנו נדביק את כולם ותהיה פה קטסטרופה – וואללה, לא קרה. והוכחנו שאפשר לנהוג בזהירות, באחריות - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - ולאפשר לאנשים להמשיך ולקיים את שגרת החיים שלהם. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני שמעתי פה את החברים אומרים שזה רק ליתר ביטחון, לא בטוח שאנחנו נשתמש. ואני חושבת שכבר שבועיים אנחנו עומדים כאן פעם אחר פעם ומסבירים לכם שהדברים האלה יוצרים אווירה. גם אם הם לא ממומשים בסופו של דבר, הם יוצרים אווירה. זה נכון לגבי חוק האפליה, שאנחנו רואים איך מגיב לו הציבור בחוץ. עוד אין חוק, רק דיברו על זה, וכבר אנחנו רואים שיש תגובות בשטח. אנחנו רואים את הבריונות שיש בבית הזה מחלחלת לכל החברה, כולל לתוך מערכת החינוך. הדברים האלה, חברים, מ-סו-כ-נים, והציבור, כשהוא רואה את זה פעם אחת, הוא מגחך, כי אנחנו מגחיכים את עצמנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כשאנחנו עכשיו חוזרים אחורה – אני מבטיחה לכם שאף אחד מאלה שהצביעו לכם לא דמיין שאתם תחזרו אחורה - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - - נראה אותך. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - שאתם תחזרו אחורה לתקופת הקורונה, לרצון לשלול את החירות של האנשים - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - - לפגוע בחירות של האנשים. שימו לב, אתם לא מסוגלים אפילו להקשיב. אתם לא מסוגלים אפילו להקשיב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, היא צריכה לסיים, להשלים את הדברים. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הרי על ההתנהגות חסרת האחריות הזו אתם גם הפסדתם את השלטון בפעם הקודמת, כשהרגשתם שאתם מסוגלים לשלוט בחיים של האנשים והכול יעבור ככה פשוט. אני רוצה משפט לסיכום. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> רצתם לבד. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - - יומיים לפני בחירות. מעולם לא הייתה ממשלה מופקרת כמו הממשלה שלכם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לאפשר לה להשלים את הדברים במשפט לסיכום, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תראו, חברים, באתם עם הרבה מאוד הבטחות - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מעולם לא הייתה ממשלה מופקרת כמו הממשלה שלכם. מעולם לא הייתה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בוקר טוב, חבר הכנסת מלביצקי. בוקר טוב. איזה אנרגיות. משפט סיכום. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> באתם עם הרבה מאוד הבטחות בתקופת הבחירות שלכם. אף אחת מהן לא הייתה הפיכה משטרית; אף אחת מהן לא הייתה החזרה של סאגת הקורונה כדי שתוכלו לשלוט באנשים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> שיבטלו את ההסכם. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הכול שם כמעט היה יוקר המחיה, ואפס מזה קורה עבור הציבור בישראל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, אנחנו נזמין את השר לסכם. הבנתי שאתם מוותרים על סיכום של החוק. אם כך, נעבור להצבעה. התקבלה בקשה להצבעה שמית. מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת, בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אל הואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו משתתף אלי כהן – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – בעד יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – אינו נוכח אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת משה רוט – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> המזכיר יקרא בשמות חברי הכנסת פעם נוספת. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח ואליד אל הואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה משתתפת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אורנה ברביבאי – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח לימור סון הר מלך – בעד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם מישהו נוכח באולם ומעוניין להצביע? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) מיקי לוי – נגד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש עוד מישהו באולם שמעוניין להצביע וטרם קראו בשמו? לא. תמה ההצבעה. נא לספור. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה בעד הון שחור, בעד הון שחור, מה - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שמעתי אותך, אופיר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה, אתה מפקד מחוז ירושלים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - פה שנייה, אתם מקשיבים לתומר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה שאני אתן לך את הרשימה שלכם? אני ישבתי שם, אני מכיר הכול. אני גם מכיר את הקריאות לראש ממשלה רוצח וסמרטוט רצפה, וממשלה - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ביבי, ביבי, תגיד על ביבי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני בחיים לא אגיד. בחיים לא אגיד. זה ראש ממשלה נבחר. הוא יריב פוליטי, הוא יריב פוליטי, אבל אני לא אגיד לו רוצח ולא בוגד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, רבותיי, להלן תוצאות ההצבעה: 33 בעד, שני מתנגדים. אני קובע שהצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 263), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת חוקה. כספים? זה יעבור לוועדת הכנסת לצורך קביעת הוועדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כספים. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 60 והוראת שעה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1595).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, אנחנו נעבור לסעיף האחרון בסדר-היום בינתיים, לשעה זו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא לשעה זו. זה הסעיף האחרון בסדר-היום. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה - - - << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מישהו אמר חוקה? לא, אף אחד לא אמר חוקה, זה לכנסת. אף אחד לא אמר חוקה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו אמרנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סעיף אחרון בסדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 60 והוראת שעה), התשפ"ג–2023. יעלה השר עמיחי אליהו להציג את החוק. בבקשה. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך, אם תנצל אותן. << דובר >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רשימת הדוברים נעולה. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> - - ולבקשכם לאשר בקריאה ראשונה את הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 60 והוראת שעה), התשפ"ג–2023. עניינה של הצעת החוק שבפניכם היא הארכת הוראת השעה שתוקפה עד ליום 15 בפברואר 2023 בשישה חודשים בלבד בעניין השחרור המינהלי מורחב, וכן תיקונים נדרשים נוספים. בעניין תקן כליאה, תוך הגדלת התקן ל-14,500 מקומות כליאה – רקע: בשנת 2018, בעקבות פסיקת בג"ץ, הורחבו משמעותית תקופות השחרור המינהלי, למעט ביחס לאסירים שהורשעו בעבירות ביטחון, כהוראת שעה לשלוש שנים. בהמשך לכך, בדצמבר 2021, הוארך תוקף הוראת השעה בשנה, תוך שחורגו מהשחרור המאוחר והאוטומטי אסירים שהורשעו בעבירות שהוגדרו ככאלה המתאפיינות במסוכנות גבוהה, ובהם אסירים שהורשעו בעבירות מין, עבירות אלימות במשפחה ועבירות אלימות חמורה. התיקונים המוצעים: כאמור, הצעת החוק מבקשת להאריך את הוראת השעה בעניין השחרור המינהלי המורחב לשישה חודשים נוספים, ולא כמו שהורגלנו, ובמהלכם, בכוונתי – הכוונה בכוונת השר, השר לביטחון פנים, השר לביטחון לאומי - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ביטחון לאומי. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> - - השר לביטחון לאומי, שאני עומד פה בשמו – שבמהלכם בכוונתו, בכוונתי, לבחון את ההסדרים הקיימים בנושא. כמו כן, מוצע שההסדרים יחולו גם ביחס לאסירים שהתקבלה בעניינם החלטה להמתקה או להחלפה של העונש על ידי הוועדה לעיון בעונש או ועדה צבאית המרצים את מאסרם במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> איזו ועדה צבאית? << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> נפגעי עבירה – בהתאם לחוק זכויות נפגעי עבירה מ-2021 שב"ס נדרש לעדכן נפגע עבירה, מין או אלימות שביקש זאת על מועד שחרור הנאשם ממאסר. ייתכנו מקרים שבהם מועד שחרורו המינהלי הצפוי של האסיר, כפי שהוזן במערכת המידע הממוחשבת לנפגעי עבירה, אינו מועד שחרורו של האסיר בפועל, מסיבות שונות. במקרים כאמור, על מנת לאפשר לנפגע עבירת מין או אלימות שביקש בכל זאת, שביקש לקבל הודעה על השחרור הצפוי ולהיערך לכך, מוצע לקבוע כי נציב בתי הסוהר יהיה רשאי לקבוע כי שחרור אסיר בשחרור מינהלי יתבצע ביום שלאחר היום הקובע, כלומר, יום מתן ההוראה על שחרורו המינהלי, אם סבר נציב בתי הסוהר כי הדבר דרוש לצורך יידוע נפגע עבירת מין או אלימות שביקש זאת בדבר שחרורו של אסיר לפי הוראת סעיף 10 לחוק זכויות נפגע עבירה. הוראות לעניין אופן הביצוע האמור בסעיף זה ייקבעו בפקודת השירות. בנוסף, על מנת לאפשר לנפגע עבירה שהות מספקת להיערך וכהכנה למועד שחרורו של האסיר, הנחה השר לביטחון לאומי – הנחיתי, כתוב כאן – את גורמי שירות בתי הסוהר ומשרדי לפעול לעדכון המערכת הממוחשבת כך שנוסף לעדכונים הקיימים היום, תועבר לנפגע עבירה תזכורת כשבועיים לפני מועד שחרורו הצפוי של האסיר. תקן הכליאה – תקן הכליאה הנוכחי עומד על 14,100 מקומות כליאה. במסגרת הצעת החוק, מוצע לקבוע כי התקן יעמוד על 14,500 מקומות כליאה לתקופה של חצי שנה, עד ליום 16 באוגוסט 2023. במהלך תקופה זו יבחן השר את התקן בשים לב להתפתחויות בנושא. הסבר: אין אחד במדינת ישראל שחושב שראוי לשחרר אסירים רק בשל מצוקת מקום בבתי הכלא. מנגד, כאמור לעיל, בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא מבינים. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אי-אפשר להבין. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, זה אומר שאתה צריך להזדרז, כי גם ככה הם לא מבינים, אז אתה יכול להזדרז יותר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אל תדאג, אני מבינה מעולה כל מילה - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> עכשיו אמרת שאת לא מבינה. עכשיו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אשלח לך עותק אתמול בשמחה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> היא עשתה את זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני עשיתי את התקן הזה << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני הקשבתי ואני מקשיב, והדברים מאוד מאוד חשובים. כל סעיף כאן חשוב. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> נכון, לכן צריך להבין. אי-אפשר - - - << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> - - אמר את דברו בכל הנוגע לתנאי כליאה ראויים במדינת ישראל. העלאת תקן הכליאה המוצעת הינה נוכח העלייה המשמעותית והמתמשכת במצבת הכלואים המוחזקים במתקני הכליאה של השב"ס וכדי לתת מענה לפעולות האכיפה המאומצות של המשטרה וגופי הביטחון השונים. ויודגש, העמדה של ממשלת ישראל בכלל ושל השר איתמר בן גביר כשר לביטחון לאומי בפרט היא לחימה בלתי מתפשרת בפשיעה, בדגש על טרור לאומי ופשיעה מאורגנת בחברה – אני מניח בחברה הערבית – זו במטרה - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא גם לא מסוגל לכתוב את המידע הזה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> משיח בשערי ירושלים << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> - - זו במטרה להחזיר את השקט לכל אזרחי ישראל – בנגב, בגליל, בצפון, בדרום ובמרכז. לצורך כך מפלגתי הציעה ומציעה הצעות חוק רבות בנושאים שונים, כגון הפרוטקשן, הפשיעה החקלאית, חברות השמירה, "דרומי" מורחב על בסיסי צה"ל, שטחי אימונים ומתקנים ביטחוניים, עבירות מין על רקע לאומני - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רק על רקע לאומני - - - << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> - - עונש מוות למחבלים, חסינות לכוחות הביטחון ועוד. לחלק - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, מה ההבדל בין עבירת מין רגילה לעבירת מין - - - << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> גברתי, ביקשת להבהיר את הדברים, שאני אקרא לאט. הריני קורא את הדברים בצורה ברורה, כדי שלא תתקשו להבין את הדברים שאני קורא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לאפשר לשר להציג את החוק. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> לחלק מהחוקים הללו יש תג מחיר של הצפת בתי הכלא בעוד ועוד עצירים ואסירים. על כן, בשלב זה מדובר בהכרח שלא יגונה. במקביל, אני פועל ללא לאות על מנת להגדיל – כמובן שצריך לפעול גם במישור החינוכי - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא אתה, זה הוא פועל ללא לאות. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> על כן, בשלב הזה מדובר בהכרח שלא יגונה. במקביל, פועל השר ללא לאות על מנת להגדיל את בתי הכלא הקיימים ולבנות בתי כלא נוספים, ובהם תהליכי - - << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש לי הצעה, השר אליהו. אתה אחראי על אתרי מורשת, אפשר לאחסן שם. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> - - ובהם תהליכי הבינוי ומתקני הכליאה – יש לנו כל מיני מתקני מורשת של בתי סוהר ישנים – זאת על מנת לעמוד בפסיקות בג"ץ, על מנת שנוכל לממש את המדיניות שלי ושל הממשלה - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא המדיניות שלך, זה המדיניות שלו. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> גם שלי. - - והיא השבת הביטחון והשקט לכל תושבי מדינת ישראל. לאור האמור, אבקשכם, כולל האופוזיציה, לאשר את החוק המוצע בקריאה ראשונה ולהעבירו לוועדת ביטחון הפנים לשם הכנתו לקריאה שנייה ושלישית. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אי-אפשר, אין ועדה כזאת, השר אליהו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר עמיחי אליהו. אנחנו נעבור לרשימת הדוברים. הדוברת הראשונה, בבקשה, חברת הכנסת מירב בן ארי, לשעבר יושבת-ראש הוועדה לביטחון פנים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה היא תמיד ראשונה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כמרכזת האופוזיציה כרגע, ממלאת מקום. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, בוא אני אסביר לך על מה בעצם מצביעים. קודם כול, צריך לזכור ששחרור מינהלי זה דבר רע, כי בסוף שופט – שאתם כל הזמן אומרים: שופטים, שופטים, שופטים – שפט ופסק. אבל בגלל שאין מקום בבתי הכלא ובתי הכלא עולים על גדותיהם, פסק בג"ץ שיש לשמור על זכויות של אסיר, ולכן – בוא, אליהו, למה אתה לא מקשיב? לפחות עכשיו תדע על מה בעצם מצביעים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה את חושבת שהוא לא יודע? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי, ואללה, אני הקשבתי לו, וזה לא היה לו קל. הכול בסדר, לא אומרים שהוא לא בחור מוכשר - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תסמכי עליו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אבל מה לעשות, הנושא של שחרור מינהלי הוא לא דבר שכל אחד יודע. גם לא כל בן אדם צריך לדעת, זה בסדר. אז קודם כול, בתי הכלא מלאים ולכן יש שחרור מינהלי. ושחרור מינהלי זה דבר רע. עכשיו אני אגיד לך עוד משהו, אליהו, בסוף אתה בא, והגדרת כאן שזה עד אוגוסט. אני יכולה להגיד לכם שבוועדה שלי נתתי לזה ארבעה חודשים. איזה חודש אנחנו עכשיו, פברואר? פברואר, מרץ, אפריל, מאי. זה היה צריך להיכנס לוועדה – אני חושבת שפוגל לא פה – יום אחד תהיה לו ועדה גם. יום אחד לפוגל תהיה הוועדה לביטחון פנים, ביטחון לאומי, ואז הוא ידון בה, ואז הוא יצטרך להביא את זה כמה שיותר מהר, כי בסוף שחרור מינהלי זה דבר רע. אבל צריך גם לתת את כל הקרדיט כמובן לאיתמר בן גביר, שלקח את התקן של 14,500 והמשיך – כי הרי אין לו זמן כרגע לגבש מדיניות, הוא עסוק עכשיו, הוא עסוק. ברגע שהוא יגבש מדיניות הוא יבין ש-14,500 זה תקן לא טוב, והוא יבין שהוא צריך לעשות צעדים. תודה לאל שאנחנו החרגנו את המינהלי המורחב והוצאנו משם עבירות מין ועבירות אלמ"ב. שתבין שעד שזה הגיע אלינו – ואתה יודע את זה – גם עבירות מין וגם אלימות בתוך המשפחה היו בשחרור מינהלי. אז אנחנו עשינו עבודה, החרגנו את העבירות החמורות האלה, במקביל נתנו זמן של ארבעה חודשים ולצערי הממשלה התפזרה. אבל אתם חייבים להביא את זה לדיון בוועדה לביטחון לאומי, ופשוט לטפל בעניין הזה שאסיר שמקבל עונש צריך להיות בכלא, הוא לא צריך להשתחרר במינהלי. מי כן יכול להיות? באמת יש כל מיני עבירות שכן אפשר לדבר בהן על חלופות מאסר. לכן אני כן מציעה להבין על מה אתם מצביעים. אני חושבת שבמגבלת הזמן אין לכם ברירה וצריך בארבעת החודשים האלה – הוא נתן חצי שנה, עד אוגוסט – לעשות על זה דיון, וברגע שתגיעו לחוק טוב יותר תביאו אותו. כרגע – יש לך עוד 13 שניות, הכול טוב, אתה יודע – החוק הזה זה מה שנקרא פתרון ביניים. אבל זה לא הפתרון, כי אסיר שנשפט צריך להישאר בכלא, הוא לא צריך להשתחרר בשחרור מינהלי. עכשיו לפחות אתם יודעים על מה אתם מצביעים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה טור פז. בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, בשעת בוקר נעימה זו, כשאנחנו עוסקים בחוק, אפשר לקרוא לו מהעולם השוטף, אנחנו עלולים לשכוח שעל סדר-היום שלנו עומדת רפורמה, שבעיניי היא מהפכה שלילית, בנושא מערכת המשפט. אני רוצה לגעת בנושא הרכב הוועדה לבחירת שופטים במבט מהמשפט העברי, בעקבות תזכיר חוק-יסוד: השפיטה, דברים שחיברו פרופ' בני פורת, ראש המכון לחקר המשפט העברי, וד"ר חגי שלזינגר: מן המשפט העברי למדנו כי אין דרך אחת ויחידה לעיצוב הרכב הוועדה לבחירת שופטים, תיתכן גמישות בנושא ויש מקום למגוון הרכבים. עם זאת, מן המשפט העברי למדנו כי כאשר מדובר במודל המדגיש את נציגי הציבור במינוי שופטים, יש סכנה רבה במתן כוח בלתי מוגבל לנציגי הציבור בבחירת שופטים, בעיקר כשמדובר בנציגי הרוב, ללא כל בלמים ומנגנונים מרסנים. הדבר מזמין הכנסתם של שיקולים לא ראויים בבחירת שופטים ויצירת תלות בעייתית של השופטים בנציגי הציבור, דבר שעלול לעוות את פסיקותיהם בדין. בקליפת אגוז, עיון במקורות המשפט העברי מעלה כי קיימים מספר מודלים לגיטימיים של מינוי שופטים. עם זאת, המשפט העברי מלמדנו כי גם כאשר הונהג מודל של בחירת שופטים על ידי נבחרי הציבור, חכמי ההלכה הציפו את הבעיות המהותיות שהדבר עלול ליצור והציעו מנגנוני ריסון לבחירת הרוב. לאור זאת יש לבקר את ההצעה הנוכחית של שר המשפטים, שאינה מכילה את כל מנגנוני איזון להכרעת הרוב, ויש לראות בה כמי שנוגדת את עקרונות המשפט העברי – כאן באה סקירה של מינוי השופטים לאורך השנים, ואני מדלג – רק בשלב השלישי, לאחר שפסקה להתקיים הנהגה מרכזית לעם היהודי בבבל או בארץ ישראל, וכל קהילה ברחבי התפוצות עמדה בפני עצמה – החלו קהילות ישראל לאמץ מודל של מינוי דיינים באמצעות בחירת נציגי הקהל המקומי עצמו, לעיתים מינויים קצובים בזמן. עם זאת, בחירת הדיינים בידי נציגי הציבור יצרה שתי בעיות הקשורות זה בזו שעימן התמודדו פוסקי ההלכה הראשית: לעיתים נציגי הציבור שהשתתפו בבחירת הדיינים שקלו אינטרסים אישיים צרים שלא עלו בקנה אחד עם טובת הכלל; ושנית, הדבר יצר תלות של הדיינים בנציגי הציבור הבוחרים בהם, כך שלא מורא החוק היה על הדיינים אלא מורא נציגי הציבור – דבר שעלול היה לעוות את פסקי דיניהם. פוסקי ההלכה הציעו דרכים שונות על מנת להתמודד עם זה. חרף הניסיוניות של הפוסקים למתן את הסכנות שבבחירת דיינים באמצעות נציגי הקהל - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - לאורך ההיסטוריה זעקו חלק מפוסקי ההלכה על העיוותים הנוצרים בשל הליך בחירה זה, ואף טענו כי דיינים פסולים מלדון או חייבים להתפטר בשל כך. שומה על הרשות המחוקקת – זה אנחנו – שתשים לנגד עיניה זרות אלה בבואה לדון בהרכב הוועדה לבחירת שופטים. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בוקר טוב. השר אליהו, אני חייב לומר לך שאני מתפלא; לא עליך, אבל על מי ששם את הדברים בפיך, בעל הבית של כולנו – השר לביטחון לאומי. ולמה אני מתפלא? כי אתה הצגת כאן מסכת ארוכה של הסברים והצדקות לחוק שאנחנו מתבקשים לאשר, ופעם אחר פעם, אתה – בשם השר בן גביר – הזכרת את פסיקת בג"ץ, שקבעה את תנאי המחיה המינימליים בעבור אסירים במדינה מתוקנת, שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית. ואני לא מצליח להבין איך יכול להיות שהזכיר השר בן גביר פעם אחר פעם את פסיקת בג"ץ, ולא טרח לבקש ממך לומר בכל אחת מן הפעמים הללו שאין בכלל סמכות לבג"ץ לקבוע מה תנאי המחיה המינימליים של האסירים. מי שם את 15 שופטי בג"ץ – שלא נבחרו על ידי הבית הזה – לקבוע מה התנאים המינימליים בעבור אסיר? ולכן גם לא ברור בשביל מה השר צריך חצי שנה על מנת לבחון מדיניות, אולי להקים בתי כלא חדשים וכו'. היה צריך לומר שבעוד חצי שנה ממילא, בזכות הרפורמה המשפטית המופלאה, בג"ץ לא יוכל להתערב בנושאים הללו שקשורים להגנה על זכויות אדם. ולכן בעוד חצי שנה לא תהיה מגבלה בכלל של מקומות כליאה, והשר בן גביר – הגיבור דה לה שמאטע – יוכל לדחוס עוד עשרות אלפי עצירים לבתי הסוהר. אנחנו הרי יודעים שראש הממשלה שלנו, נתניהו, התהדר בחברות העמוקה שלו עם נשיא ברזיל הקודם, בולסונארו. אז אולי שילמד מהנשיא בולסונארו איך דוחסים עשרות אלפי אנשים לתוך בית כלא. כי מה רע? אז בתי הכלא במדינת ישראל ייראו כמו בתי הכלא בברזיל. כי הרי לא צריך שיהיה לנו בית משפט שיש לו את הסמכות לקבוע תנאי מחיה לאסירים, כמו שלא צריך בית משפט שיקבע שאי-אפשר להפריט בית סוהר לידיים של חברה פרטית שרוצה לעשות את פעולותיה לשם כוונות רווח. לא צריך בית משפט. אז אל תדאג, בן גביר; אל תרוץ ותתכנן עוד בתי כלא, אל תעסוק בתחליפי מאסר, כי בעוד כמה חודשים בג"ץ לא יוכל לומר לך מה לעשות - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - ואתה תהיה בעל בית אמיתי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בקיצור, אדוני היושב-ראש, כמו שכבר ראינו, אתם לא מסוגלים באמת – גם אתם אפילו לא מסוגלים לדמיין מציאות שבה במדינה מתוקנת אין בית משפט עליון שדואג לזכויות אדם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, השעה 06:02. כבוד היושב-ראש, אנחנו עדיין ערים, ואני אציין גם שאני לא ישנה כבר לילות, ימים, שבועות, כי הרפורמה – ההפיכה, לכאורה – מדירה שינה מעיניי. אני מנסה להסתכל וללמוד, ושוב לחשוב ולהקשיב, לאנשי תקשורת, משפטנים, ולהגיד אולי בכל זאת יש משהו בזה, אולי באמת זה נכון. אבל לא, אני לא מוצאת. יש רפורמות מאוד מאוד חשובות שיש לעשות בבית המשפט העליון, או באופן כללי. הייתי מצפה להגברת שופטים, הייתי מצפה לקיצור הליכי משפט ועוד ועוד. ואני תוהה לאן אצה לנו הדרך, מה יקרה למדינה שלנו, מה יקרה לילדים שלנו, לנכדים שלנו. מה קרה שזה כזה חשוב? האם בגלל אנשים מסוימים אנחנו רוצים לשנות את פניה של המדינה? אני לא מקנאה באותם אנשים ובאותם חברי כנסת ושרים שיצביעו למען אותה רפורמה. לא יסלחו להם דורות. ואני אומרת לך, אדוני, גם אם אתם תעבירו – אנחנו עוד נחזור ונשנה. איך אפשר לנהל מדינה בלי בית משפט ובלי בג"ץ? מה היה קורה לתושבי עוטף עזה אלמלא בג"ץ לא היה מחליט על מיגון בתי הספר וכלל הכיתות, בעוד המדינה רצתה להסתפק במיגון של מעבדות, כיתות מיוחדות? כאילו שדמנו ודמם של הילדים שלנו, שנמצאים בבית הספר, במרחב, מיותר. ב-2007 בג"ץ לא קיבל את עמדת המדינה, והורה למגן את כל בתי הספר בעוטף. ואנחנו חייבים לו את חיינו. לא יעלה על הדעת שאתם הולכים להרוס את המקום הכי חשוב במדינה ובדמוקרטיה. << קריאה >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << קריאה >> חשבתי שאת מדברת על גוש קטיף - - - << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא שומעת. אני אשמח להקשיב לדעה שלך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי שפינה את גוש קטיף, להזכיר לך מי זה? << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> באמת מי שפינה. בוא, לפחות אם אתם יוצאים בהצהרות וסיסמאות לגבי האנשים שעשו את זה - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בג"ץ פינה את גוש קטיף? או שראש הממשלה שלך פה הצביע - - - << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם מנסים למצוא הכפשות משום שאין לכם שום טיעון שמצדיק, שום טיעון שאומר: לכו על זה. אומרים שתהיה הידברות. איזה הידברות? איזה הידברות? אני כבר יומיים רשומה לדבר אצל רוטמן. אני לא מצליחה עדיין לדבר. אבל לא נורא. זה המקום להגיד לו: רוטמן, כתבת שני ספרים – הספר הבא שאתה תכתוב ייקרא "איך הרסתי את הדמוקרטיה של מדינת ישראל". אנחנו לא ניתן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, נא לסיים. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו לא ניתן. אנחנו נהיה כאן. אנחנו פה, למעננו, למען הילדים שלנו וכל הדורות במדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרן מרים השכל, בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להצטרף לדברי חברתי חברת הכנסת מירב בן ארי. כי פתאום לראות את הצעת החוק הזו מוגשת על ידי השר לביטחון פנים בן גביר הייתה הפתעה רצינית. הרי בן גביר – על מה הוא נבחר? הוא הבטיח לבוחרים שלו שקייטנה למחבלים יותר לא תהיה; הוא יבנה להם את גואנטנמו, נכון? כל אסיר ישב בגואנטנמו. והינה, הינה בן גביר, שר המשטרה, בא ופועל כדי קודם כול לשחרר אסירים. ודבר שני, כדי לבנות להם בתי כלא הרבה יותר נוחים ורחבים, עם חדרים יותר גדולים, וכנראה גם עם צנרת חדשה, ואולי עם מזגנים חדישים. אני צריכה לראות איך נראים בתי הכלא החדשים האלו ששר המשטרה הולך לבנות. הרי הוא תכנן גואנטנמו, ועכשיו הם מקבלים להם איזה וילות חדשות שמה. אז זה היה מאוד מאוד מעניין לראות את הצעת החוק הזו – איך בשנייה אחת הדברים מתהפכים. יותר מזה, מאוד התפלאתי לראות שהוא כתב פה שמי שישחרר את אותם אסירים – זה בעצם שחרור על תנאי, החלטה של ועדה. הרי הוא שר המשטרה – הסמכות לא צריכה להיות בידיים שלו? שהוא יכריע את גורל הפושעים, המחבלים, כל אלו שיושבים בכלא. ככה הוא נותן את זה לאיזה ועדה, לא יודעת, ציבורית? אולי של שופטים? אולי של שוטרים? איך השמאלנים האלו יכריעו בנוגע לפושעים האלו? הרי הוא רצה לקחת את זה בידיים שלו, שאף אחד לא יצא משם, אף אחד לא יחמוק מן הדין. איך הוא מעביר את הדברים האלה? וזה, גבירותיי ורבותיי, הבלוף של הבלוף. איך יש פוליטיקאים שבאים ומדברים על מה שהם הולכים לעשות, ויום אחרי זה מביאים חקיקות הפוכות לחלוטין מכל מה שהם הבטיחו בתקופת הבחירות. פשוט מדהים לראות את הפליק-פלאק הזה. ואם כבר הגענו ככה לשעות הבוקר, ל-06:00, בבוקר, אני רוצה לשלוח מכאן לבעלי היקר תודה רבה על העמידה האיתנה היום בלילה, עם שלושה תינוקות שצעקו כל הלילה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אימא, אימא. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מחכה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> על פניו, יהיו לך עוד כמה הזדמנויות כאלה להודות לו בשעות הבוקר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> על פניו. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מחכה לחזור. לא, זה היה ערב ייחודי, אתה יודע. אתמול בלילה - - - << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> תודי שנחת בכנסת. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תקשיבי, אני אתמול בלילה, לא יודעת איך הוא הולך לתפקד היום, משום שאחת צעקה עם כאבים באוזניים, העירה את התינוקת השנייה, התינוקת הזאת העירה את זאת, ואת רצה ככה בין שלוש מיטות. כולם שואלים אותי איך ירדתי במשקל. אני אומרת, תבואו, חדר הכושר פתוח 24/7. אז ככה, אני רוצה להודות לבעלי, שעמד בגבורה היום בלילה, ולאימא שלי היקרה, שנמצאים היום בביתי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. סליחה? חברת הכנסת נעמה לזימי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עם התודעה של אבי מעוז? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בדיקת ערנות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מת לעשות לנו, בוסו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ואם כבר להודות - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אחרי הוויכוח על התלמידים והתלמידות - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל אם כבר להודות, צריך להודות לעובדי הכנסת, עובדי המשמר, עובדי ערוץ הכנסת, אנשים שממשיכים עם הזרם של חברי הכנסת, אז אם כבר אז קודם - - - ועל כך מגיע לכם כולכם יישר כוח; מזכיר הכנסת, סגניתו, הסדרנים, בהחלט. בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בוקר אור, יו"ר הכנסת. כנסת נכבדה, רק לפני כמה דקות התווכחנו על תלמידים ותלמידות, אבל עכשיו אני - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין תלמידות. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תלמידות זה פרוגרסיבי, שתדע. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> - - - נעמה, שימי משקפיים, בואי נסכם. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לגמרי - - - מפריע לו, תלמידות. אבל אני דווקא רוצה לספר על שני הדיונים שהיו אתמול בוועדת החינוך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כשהיא מדברת על תלמידים, היא לא אומרת לכם שאבא שלה היה מנהל בית ספר של מעיין החינוך התורני, בית ספר של תנועת ש"ס. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> נכון. מרשת מגדלור, של הרב יצחק דוד גרוסמן, חתן פרס ישראל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היא במקום אחר בפוליטיקה, אבל היא מגיעה מזן חשוב. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מה זאת אומרת? בעלי מורה באליאנס לתנ"ך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה אומר, למרות הכול הבסיס בסדר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז אנחנו חייבים - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו לא סתם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עשבים שוטים אבל נטועים חזק. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> סיעת ש"ס ואני בטוב. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אז את לא עגלה ריקה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא. כולנו לא עגלה ריקה, אם כבר. נשאיר את זה לאחר כך. אבל אני רוצה לספר על שני הדיונים האלה שהייתי בהם בוועדת חינוך, ואני אתחיל בדיון הראשון שהיה על המטפלות במעונות. כי לא רק שההבטחה לחינוך חינם מגיל לידה התמוססה – טוב זה ביבי, הוא איש מאוד אמין, אנחנו יודעים את זה – אבל לא רק התמוססה, אלא הענף הזה בקריסה, ופשוט שכחתם את זה. עכשיו, היה דיון מאוד חשוב. הוא בעצם גילם את עומק המצוקה, שהיא שייכת גם למעונות המפוקחים ולפרטיים ולכל הגופים שהם נדבכים בזה, וגם להורים. כי אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל היום – כבוד השרה לשעבר יפעת יודעת שיכול להרים טלפון – נסגר מעון. זה משהו שכבר קורה בשגרה בשנים האחרונות, והתנקז לתוך מצב מאוד לא פשוט. והייתי מצפה שבטיוטת חוק ההסדרים שהופצה, כבר עכשיו יהיה איזשהו משהו, מענה כלשהו לגיל הרך – הכיתות הצפופות, הבינוי שצריך, התקן לסייעת, הכול. אבל לא – שמענו שהכול עדיין בדיונים ולא שום דבר לא נחשב, כי כאן כמובן האסטרטגיה המאוד-גדולה פה היא לייבש לייבש לייבש ופשוט להגיד להורים: תישאו בנטל עד הסוף, גם במחיר של פגיעה בכלכלת ישראל – וכמובן, זה מאוד מפריע שפתאום נסגר לכם המעון. אני סיפרתי שהמעון שהיה של הבן שלי – במקרה העברתי אותו חודש לפני שהוא נסגר. זה היה מעון מפוקח, מעון טוב, אבל מה לעשות, כשמשלמים שכר רעב אז אין, פשוט אין מי שיסכימו לזה, לעבודה כל כך שוחקת. הדיון השני שהייתי בו, שהיה דיון לא פחות חשוב, היה על מורות היל"ה - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כן. - - מורות של נוער בסיכון, שגם פה, אגב, כבוד יושב-ראש הישיבה, הבן זוג שלי היה גם מורה בהיל"ה בבת ים, סיפרתי את זה. ולכן, גם בגלל שאני מכירה את ההתארגנות החשובה הזאת של הוועד – לא להאמין שמורה קבלן זה של הנוער שהכי זקוק למורים יציבים. ואני רוצה להגיד שהמורים והמורות האלה – סליחה על הפרוגרסיביות שלי – הם המורים שבוחרים להיות עם הנוער שהכי זקוק להם, והם מורים עם השליחות הכי גדולה שיש. אתם יודעים שבגלל תנאי המכרז, העמקת ההפרטה של המכרז שלהם, אין להם רצף של דמי הבראה - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> - - ותק, צבירת ימי מחלה והכול. זה פשוט יכול להימחק להם בין מכרז למכרז. מזכירה: מורים של תלמידים בהזדמנות אחרונה. אז אני רק רוצה להגיד שאני מברכת על הרצון של השר חיים ביטון לבחון את זה ולדחות את המכרז טיפה כדי לעמוד על כל הבעיות האלה. אני מאוד מקווה שזה גם יקרה. אסור לנו בסוף, בכל מה שקורה כאן, לשכוח את החיים עצמם ואת מי שאנחנו מחויבים להם. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. נעמה, בהחלט, גם לאחר הדיון היום, המשתתפים ציינו לפני שאת היית מאוד עניינית. היה דיון חשוב מאוד בוועדת חינוך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בוקר טוב לכולם. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה האנרגיה הזאת? << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בוקר טוב. אחרי לילה ללא שינה, רצוף כתיבת נאומים ולא מעט תהיות, אני שואלת את עצמי מה באמת צריך להדיר שינה מעיני הממשלה הנוכחית. אז באמת, חוץ מהפיליבסטרים של האופוזיציה, ועם רצון כן להשפיע על סדר-היום של הממשלה, מעבר להתעסקות שלה בדברים המאוד-חשובים כמו פיצול הממשלה, פיצולי משרדים, מתן תארים, החלטתי לדבר הבוקר על תאונות הדרכים. אני מבקשת לייחד את דברי לחברנו חבר הכנסת בועז טופורובסקי וגם לחבר הכנסת אוהד טל, שעברו לאחרונה תאונת דרכים, והם רק קומץ מאזרחי מדינת ישראל שחוו ביממות האחרונות תאונות דרכים, מפני שהתופעה הזאת היא תופעה שהיא באמת מוגדרת, ולא סתם, כאויב פנימי שמכרסם בכולנו וגובה מחיר בחיי אדם. אז בועז אישית מוביל גם מאבק צודק וחשוב בכנסת, ונוהג לציין מדי שבוע בכל יום שלישי את אירועי השבוע החולף כדי להגביר את המודעות לנושא. וכדאי רק להזכיר את אירועי השעות האחרונות, ככה, גיגלתי בחמ"ל. אז לפני ארבע שעות, בעודנו נואמים בכנסת, גבר כבן 30 נפגע מרכב בכביש 4 סמוך לצומת הרא"ה, נפצע קשה ופונה להלל יפה. אתמול בערב הולך רגל בן 22 נפגע מרכב בכביש 5 סמוך למחלף קסם ופונה לבילינסון כשהוא סובל מחבלות בגפיו. לפני יום חמישה נפצעו בתאונת דרכים בין רכב פרטי פלסטיני לאוטובוס במעלה אפרים, ובתוך כך אישה פונתה במסוק להדסה עין כרם במצב קשה עם חבלת ראש ועוד ארבעה פצועים. ובאמת, המגמה הכואבת הזאת של תאונות קטלניות בכבישים ממשיכה לצערי גם בימים אלו. רק בשנת 2022 נהרגו 348 בני אדם, והסיבה המרכזית לתאונות הדרכים היא אי מתן זכות קדימה להולכי רגל. זו העבירה השכיחה ביותר – 16%. היא נמצאה כגורם מאוד מרכזי לתאונות, שלא נותנים זכות קדימה להולך רגל. אני רוצה מכאן לנצל את הבמה ולפנות לשרת התחבורה – שאגב, לא ראינו אותה ביממה האחרונה, כנראה היא מאוד עסוקה בנושא של תאונות דרכים – ולהגיד לה - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היא הייתה כאן. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - שאם כבר היא יושבת על זה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היא הייתה כאן בתחילת היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא הייתה היום, היא הייתה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מעולה. אז אם היא יושבת על תאונות הדרכים – כי זה נושא מאוד בוער, אני בטוחה שזה גם מעניין אותה - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - אז לומר לה שללא תוכנית לאומית כוללת ורב-תחומית שמטפלת באופן ממוקד באוכלוסיית הסיכון, האסונות לא ייפסקו. חייבים להקדיש את מרב המאמצים כדי למנוע צער וכאב וסבל ממשפחות רבות בישראל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואני ממליצה שפשוט תלכו לעבוד - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - גם בדברים האלה, החשובים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, אדוני. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, בוקר טוב לכולם. הינה, אנחנו מתבשרים על עוד חיכוך בלתי נמנע בין שר הביטחון חבר הכנסת גלנט, שר האוצר סמוטריץ' והשר לביטחון – אני עוד לא רגיל ל"לאומי" – בן גביר. לפני כשבועיים או שבוע וחצי, כשהיה צריך לטפל בהתנחלות שקמה בן לילה – ואינני שם על השולחן אם היה בה צורך או לא היה בה צורך, לא זה ה-issue – אץ-רץ חבר הכנסת או שר האוצר סמוטריץ', נתן הוראה למינהל האזרחי לא לטפל. סמכותו, כי המינהל האזרחי הוכפף לשר האוצר. עושה שכל. שר האוצר, שצריך להתעסק בתקציבים, גם מתעסק בתיאום עם הפלסטינים, בביטחון הכללי ביהודה ושומרון. אמר אלוף הפיקוד: התנחלות לא חוקית מהלילה; נתן הוראה: נא לפרק; קיבל גיבוי משר הביטחון יואב גלנט. הינה נוצר החיכוך הראשון של אחדות הפיקוד. לא זאת ועוד, כוחות מג"ב עמדו מנגד, כי כוחות מג"ב ביהודה ושומרון מוכפפים לשר לביטחון לאומי, לפי הסכמים קואליציוניים. יופי של שרשרת פיקוד. ניתן להתגאות בה. והינה, כבר השבוע התבשרנו – חברת הכנסת האלופה בדימוס ברביבאי, את טיפלת לא אחת בנושא גיוס לצה"ל, ונושא גיוס חרדים או שוויון בנטל נמצא על שולחנם של שר הביטחון והרמטכ"ל לגיבוש עמדה והצעה לעניין. וראו זה פלא – למי ראש הממשלה החלש העביר את הטיפול כשנוצר הסכסוך? לשר סמוטריץ'. שר האוצר מטפל בשוויון בנטל ובחוק גיוס חיילים לצה"ל. זה נראה לי בסדר, זה עושה ממש שכל ששר האוצר מטפל בחוק גיוס. השתגענו. ואני כבר לא מדבר על אחדות הפיקוד. הבין את זה הרמטכ"ל היוצא כוכבי, אץ-רץ לראש הממשלה, הניח על שולחנו את תפוח האדמה הלוהט, וכדרכו בקודש הרגיע אותו ואמר: עזוב, יהיה בסדר. אני אטפל בזה. והינה, תפוח האדמה הלוהט מונח על שולחנו של הרמטכ"ל החדש. אנחנו מאחלים לו הצלחה. הלוי, שיהיה לך בהצלחה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> יש הרבה מאוד תפוחים לוהטים שם. ל"ג בעומר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כן, הם לא נגמרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיקי, האופוזיציה - - - << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, יכול להיות שיושב-ראש הקואליציה יודע משהו, כי ראיתי שחבר הכנסת עמית הלוי ככה ישב ליד שולחן הממשלה, אז יש משהו חדש – אנחנו בדרך למנות עוד שר חדש לממשלה הזו. רק תגידו לנו, שנדע להיערך בהתאם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חבר הכנסת אלקין, הם כבר 34? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה יודע, לא ננעלו. הרי דיברנו. היות שכל שבוע נולד משרד ממשלתי חדש, והשבוע זה היה של העבודה, אז גם כל שבוע יכול להיוולד שר חדש, חבר הכנסת לוי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> - - - יהיה המלאכה והעבודה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אגב, אפשר להקים, זה אופציה קיימת. אגב, יהיה לו משק קטן של כמה מיליארדים קטנים של שקלים – הרבה יותר ממה שכרגע באחריות של השרה מאי גולן. זה בהחלט אפשרי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חבר הכנסת גולן, אבל רק 28. כבר הגעתם ל-35. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל אני דווקא רוצה לדבר על הרצף המוזר של החוקים שהם הביאו לנו כאן הלילה. זו איזושהי ממשלה בהפרעה. הביאו חוק על קורונה כשאין קורונה. הביאו חוק על כך שיהיה דיווח מוגבר לרשויות המס, ואני שאלתי את עצמי: הרי הבעיה הכי גדולה של הקואליציה הזו עכשיו זה מישהו שלא דיווח לרשויות המס – איך ממנים אותו לשר. אז למה להגדיל את מספר האנשים שלא ידווחו לרשויות המס? איך תמנו את השרים הבאים? הרי אם יש איזשהו חלפן כספים, ותרצו אחרי החוק של ארבל למנות אותו לשר, למה להגדיל את כמות הבעיות? זה נורא מוזר. ממשלה שעובדת נגד עצמה, ממש נגד הדנ"א שלה. ועכשיו אנחנו לקינוח מקבלים חוק – שהצגת פה, השר אליהו – של השר לביטחון הפנים, שבחצי הנאום השני של הנאום שלך אומר שהוא יכניס יותר אנשים לכלא, אבל החוק שהוא מביא לנו זה לשחרר אנשים מהכלא כי אין שם מקום. זה כבר הפרעה מוחלטת. ולמה הוא עושה את זה? באמת צדק פה חבר הכנסת קריב לפניי: הוא עושה את זה רק בגלל פסיקת בג"ץ, אבל בצד הוא הולך להעביר החלטה שלמעשה תייתר את הפסיקה הזאת, כי היא תהיה בלתי אפשרית. אז למה צריך חוק? כאילו תחליטו, תיסגרו על עצמכם. אם אתם מבטלים את מבחן הסבירות, אז ההחלטה הזאת של בג"ץ ממילא תתבטל ולא צריך לשחרר. אז למה צריך חוק על שחרור אסירים – שהם עבריינים בסך הכול, השר אליהו, אני מניח שאתה מבין את זה כמוני – למה צריך לשחרר אותם אם ממילא מבחן הסבירות יתבטל והפסיקה תתבטל? אתם ממש התעליתם על עצמכם הערב. כל הצעת חוק שהבאתם מנוגדת לחלוטין למשהו שאתם עושים בהצעת חוק אחרת. ולכן אני מציע שיהיה איזשהו מוקד תיאום בתוך הממשלה, שכל הצעת חוק שאומרים לכם להביא לכנסת תבדקו, אולי זה סותר מדיניות של שר אחר, ואז תוכלו לחסוך מאיתנו את כל הפיליבסטר הלילי. כי תחשוב: עכשיו נשב לילה להעביר את החוק, תבטלו את הסמכות של בג"ץ, ונשב עוד לילה לבטל את החוק כדי שהשר לביטחון פנים, או ביטחון לאומי עכשיו, לא יצטרך לשחרר את האסירים שכרגע הוא מבקש מאיתנו שהחוק יאפשר לו לשחרר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בעקבות פניות מהקהל הרב שצופה בערוץ הכנסת נוכח - - - << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> - - - די נהנים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני אמשיך, בעקבות הפניות הרבות מצופי ערוץ הכנסת בהמשך לנאום הקודם שלי והחלק על "מי אמר למי" במבחני התנ"ך שעברנו, אני פשוט נאלץ להמשיך עם זה, כי בסוף אנחנו מייצגים פה ציבור. מה שכן, אני לא יכול שלא להתייחס לאחרון הדוברים, חבר הכנסת אלקין, ולנסות לחשוב אולי על שר נוסף שבעצם יהיה אחראי, מעין שר יסוד. מה זה שר יסוד? שר יסוד בעצם יוודא ששום שר או שום משרד לא עובר על החוק או דורך על משרד אחר. כמו חוק-יסוד שאתם מנסים לבטל, אז נגיד, נעשה מעין שר-על כזה. בעצם את זה כבר – למשימות לאומיות, לא? נחזור לחידון "מי אמר למי". לטובת אלו שלא היו במליאה ואתם כן רוצים להשתתף בפעם הבאה, אני אעשה קהוט. האמת, זה רעיון טוב לעשות קהוט. מכיר? הסתכלת על הזמן. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> תגדיר את הכללים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בפעם הבאה נעשה קהות, ואנחנו נעשה חידון. << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> בקהוט יש - - - של זמן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, כן. אנחנו נעשה את זה מהר מהר, כי - - - << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר להצביע פה במערכת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו נעבור למי אמר למי. יש אחת שבאמת מככבת במי אמר למי, ואני רוצה שתשמעו: פיגוע רודף פיגוע, לוויה רודפת לוויה. השר לביטחון פנים ושר הביטחון קושרים את ידי כוחותינו. מונעים מהם להגן על עצמם ועל אזרחי ישראל. ומי עוד אשם? ערוצי התעמולה המגויסים לממשלה המתרפסת, שמפקירה את האזרחים. הממשלה מפחדת והציבור משלם. הם מחכים שנתניהו יהיה ראש הממשלה ואז ידווחו לכם שיש אינתיפאדה – מירי רגב שרת התחבורה. פיגוע נוסף שהצטרף לגל הפיגועים בחודש האחרון בעקבות הרפיסות הביטחונית של ממשלת בנט-לפיד, והסתה של השרים, בראשם השר בר לב, כנגד המתיישבים – מירי רגב. הרפיסות המדינית של ממשלת בנט-לפיד וההתנהלות המכילה שלהם כלפי התנועה האסלאמית בממשלה מראה את סימניה. הטרור מרים ראש, פיגוע שני תוך ארבעה ימים – מירי רגב. להמשיך עם מירי רגב או שאתם רוצים לגוון קצת? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש לך עוד 15 שניות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אגוון קצת. תודה רבה על הערה והתזמון. עוד פיגוע, עוד פצועים. נתפלל לרפואתם. הטרור הרים ראש בשנה האחרונה, ואנחנו יודעים היטב למה. קיבלנו מנדט כדי להוריד למחבלים את החיוך מהפנים, וכך יהיה –- עמיחי שיקלי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לסיים. יהיו לך עוד הזדמנויות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. אז אני מאחל לכם באמת שהפעם תעמדו במילים שלכם, פעם אחת תעמדו במעשים שלכם, פעם אחת אולי תקיימו סוף-סוף את ההבטחות שלכם לציבור ותפסיקו להתעסק בשטויות שאתם מתעסקים פה. כי אתם כל היום, כל החודש האחרון, מתעסקים אך ורק בעצמכם ובהגדלת מספר השולחנות פה ובהפרטת המשרדים. באמת, מה שצריך להיות במשרדים זה חילוק ארוך. אבל בהצלחה. טלי, שיהיה בוקר טוב. היית חסרה לנו בערב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. בוקר טוב. חבר הכנסת סימון דוידסון. חבר הכנסת שירי, אני לא מבין. אנחנו מקיימים את ההבטחה בנושא הרפורמות המשפטיות – אתם אומרים למה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה שאני אעלה להגיב? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תחליטו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> די, נו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תחליטו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם 30 - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בתקציב, בתקציב הקרוב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם קבינט הדיור? הבטחתם אחרי 30 ימים להגיש תוכנית דיור. איפה היא? איפה היא? מה אתם עושים? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כבר קם, כבר קם הקבינט. בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 30 ימים. מה "הוקם קבינט"? כבר היה קבינט. אמרתם: תוכנית דיור מקיפה. איפה היא? אתם לילות שלמים – מה את עושה פה, טלי? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה לוקח לחבר שלך את הזמן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל את לא עושה כלום לציבור, שום דבר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, בדיוק מה שהוא רצה שתעני לו בשביל להוסיף דקות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את יושבת ולא עושה פה כלום. במקרה שאת עושה, את קצת עושה כיף במליאה, שום דבר לציבור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה מפריע. זה על חשבון הזמן של חבר שלך. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באמת, שירי - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, לא נתחיל עם הפינג-פונג הזה. חברת הכנסת גוטליב, לא נתחיל עם הפינג-פונג הזה, אני מבקש. תודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כלום, את לא עושה כלום. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בוקר טוב לכל חבריי חברי הכנסת. יש לי שאלה: עכשיו, כשהגענו בבוקר לפרסה והייתה ארוחת בוקר, פריסה מאוד יפה, שמתם לב שקרה משהו שונה מבשנה וחצי הקודמות? יש לי שאלה: מי ראה משהו? מה היה? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> חד-פעמי. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> חד-פעמי. פתאום חזרו כל הכלים החד-פעמיים, בערימות. צלחת על צלחת, צלחת על צלחת, עשרות צלחות חד-פעמיות, וכל אחד אוכל וזורק וזורק וזורק. זה לא היה שנה וחצי. אז מה, לא אכלנו? אכלנו. הסתדרנו בלי החד-פעמי הזה. הדבר הראשון ששר האוצר רץ ועשה, יחד עם השרה להגנת הסביבה – שצריכה להגן על הסביבה והיא דחפה כדי לבטל את המס על החד-פעמי, הדבר הכי טוב שקרה בשנה וחצי האחרונות – נכון, יוראי? על פי - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז בואי אני אספר לך, גב' גוטליב. על פי נתוני עיתון כלכליסט מ-8 בינואר, 34% ירידה בקנייה של הכלים החד-פעמיים. 34%. והדבר הראשון שרציתם זה לבטל את זה, למרות ההצלחה ולמרות שכל אחד שיושב פה, ואולי גם גב' סילמן, שרואה אותנו איפשהו, גב' המשרד להגנת הסביבה, במקום להגן על הסביבה, את הורסת את הסביבה. הרי את יודעת את המחקרים, את יודעת מה הנזק שלך החד-פעמי, ולמרות כל זאת עכשיו אומרים: לכו, תקנו חד-פעמי. אפילו פה, בכנסת, שאנחנו צריכים להיות דוגמה, אנחנו באים בבוקר ועוד פעם רואים חד-פעמי. הזיה. פשוט לא יאומן. אז, יוראי, ראיתי את זה בבוקר – אני יודע שזה נושא שאתה נוגע בו – וזה ממש עצבן אותי. זה ממש עצבן אותי. למה? הרי הייתה הצלחה עם המס הזה, הצריכה ירדה, אנחנו יודעים שזה – אבל זה לא מעניין אף אחד. << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> שטפו הרבה כלים - - - << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בגלל שאני מאוד אוהב את חוף הים, אז בשנים לפני כן היינו עושים כל הזמן ניקיון חופים. גם לפי נתונים של עמותת אדם טבע ודין רואים שיש ירידה ענקית, של עשרות אחוזים, בצריכת חד-פעמי בחופי הים. פחות ופחות אנשים מלכלכים את חופי הים. אז זה לא חשוב. לרוץ ולבטל את המס על החד-פעמי. אז אני רוצה להגיד לכם שאתם, במקום לעשות טוב לציבור – ואתם חושבים שזה עושה טוב לציבור – אתם עושים רע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, יש לי עוד. חוץ מהנושא הסביבתי, יש את נושא איגוד הרופאים הבין-לאומי, שמראה ומוכיח על פי מחקרים שזה מזיק לבריאות. אז למה ביטלתם את המס? למה, אם זה עושה טוב למדינה, עושה טוב לעולם, עושה טוב לילדים שלנו? לעשות רע. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - התשובה. זה לא יהודי. עזוב ישראלי – זה לא יהודי לא לדאוג לדורות הבאים. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו רואים צעירים וצעירות מכל הארץ מוחים. אתמול ראינו תלמידים ששבתו שעה שלמה לפני פתיחת הלימודים. אתמול יצאתי אל מאות מכיניסטים שהפגינו מחוץ לכנסת בקור הירושלמי, בתקופה ביטחונית לא פשוטה, לבקש אישור מההורים. 100 מכיניסטים מחוץ לכנסת זה המון; זה שווה ערך ל-1,000 בעיניי בתקופה הזו ובקור, במזג האוויר הזה. דתיים וחילונים, מרכז, שמאל וימין, חבר'ה צעירים שחוששים, חוששים מהממשלה שמאיימת לרמוס להם את העתיד, ממשלה שממנה פרופסור – מי ישמע – לראש המועצה הלאומית לכלכלה שמעז לומר שנשים הן פחות חכמות. הם חוששים מאבי מעוזים שרואים נשים כמכונת ילדים, שהיא אמורה פשוט להישאר בבית. הם חוששים ממפלגות בממשלת נתניהו החלש שאומרות שאסור לנשים ללמוד באקדמיה, והם חוששים מממשלה שכבר הגישה הצעת חוק להפרדה המגדרית במרחב הציבורי. הם חוששים מממשלה שתקבע להם את מי לאהוב, איך לאהוב ואיך לחיות את החיים שלהם עם האדם שהם אוהבים. נוער מקסים שאוהב את המדינה וערב גיוסו לצה"ל לא מוכן שיגידו לו שהדרת נשים היא יהדות, ששנאת להט"ב היא מסורת ישראל, שהכשרת עבריינים זה ציונות, שרמיסת זכויות הפרט והדמוקרטיה היא אהבת הארץ. נוער שבוחר לחיות במדינת ישראל ולא באיראן. נוער שאוהב, שאוהב את המדינה הזו ללא קץ, ורגע לפני הגיוס לצה"ל יוצא, מפגין ומוחה כדי לעצב לעצמו את העתיד. נוער אהוב שלנו, תמשיכו להניף את דגל ישראל בגאווה. תמשיכו להיאבק, כי זהו מאבק ראוי. צאו, תפגינו, תמחו. אתם הרוח היהודית. אתם הרוח הציונית. אנחנו איתכם, נלחמים לצידכם וגאים בכם כל כך. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בוקר טוב, חברים. בוקר טוב, טלי. אני באמת מנסה להבין מה קורה פה – בוקר טוב, לימור יקירה – עם הממשלה הזאת. נבחרתם כי סיפרתם לציבור שתילחמו ביוקר המחיה – מטרה חשובה וראויה, אין לי ספק. זה בגלל – שומעים אותי? יאללה, מסיבה - - - << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> ירד החושך על הכנסת, שקיעתה של הדמוקרטיה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שקיעתה, כן. אנחנו נהנים מכל רגע. נבחרתם - - - << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה רמז, זה בוסו - - - << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לבוסו יש כפתור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בדיקת ערנות, לבלבל את האויב. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לבוסו כפתור, הוא מוריד את - - - << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> היושב-ראש, תוסיף לה זמן - - - << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה נקרא shut down. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יהיו לה עוד 12 שניות. 12 שניות עליי. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נבחרתם כי סיפרתם לציבור כי תילחמו ביוקר המחיה – מטרה ראויה וחשובה – אבל מה קורה בפועל? בפועל הקמתם ממשלה מנופחת, הרחבתם את החוק הנורבגי, פיצלתם משרדים, הוספתם משרות, מחזירים את "כנף ציון", המטוס הבזבזני של ראש הממשלה, חוזרים לתכנן מחדש את המעון לראש הממשלה, ויש עוד הרבה תוכניות בקנה. אבל איפה המאבק ביוקר המחיה? אולי זה מסתתר בביטול של הסבסוד של "שבת ישראלית", שיפגע במוזיאונים ובאתרי המורשת ברחבי הארץ, יפגע באוכלוסייה – כן, גם באלה שבחרו בכם? אולי בהקפאת הארנונה שטרם מומשה ותפגע בסל השירותים לתושבים? אולי הוא נחבא בהפחתת מחירי החשמל שאיכשהו הצטמקה לה? הצהרות לחוד ומציאות לחוד, כפי שאתם יודעים. אולי במחיר הדלק, שבמקום לרדת כמובטח בעצם עולה והוא עומד לשבור שיאים? מה קרה ל-10 אגורות לליטר? נאמר במסיבת העיתונאים המהוללת. ביטול ההתייקרות האחרונה של הדלק, הפחתה של 10 אגורות לליטר – אנחנו למדים שהדלק עולה ב-33 אגורות. אולי במחירי מוצרי החלב, שגם הם הפתיעו ועולים ב-16%? אולי בכלל הפתרון לכל הבעיה זה בביטול המס של הכלים החד-פעמיים, שסימון הזדעק וגם אני על כלים שאנחנו משתמשים בהם פה, בכנסת ישראל? מה אתם גאים כל כך בהפחתת המס על החד-פעמי? זה יחסוך אולי כמה שקלים למשפחות בישראל, וביטול המס על המשקאות המתוקים יפגע ממש בבריאות הילדים שלכם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ממשלה שבאמת מעוניינת לתת מענה לצורכי אזרחיה הייתה מצומצמת משרדים ומשקיעה את כל-כולה בתוכניות סדורות ומשמעותיות שיקלו על יוקר המחיה שחונק את האזרחים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד פסקה קטנה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הממשלה לא עוסקת באמת בטובת האזרחים ולא אכפת לה מיוקר המחיה. היא עסוקה בדבר אחד בלבד – מלחמת חורמה על מערכת המשפט, מלחמת חורמה שמערערת את יסודות הדמוקרטיה, מלחמת חורמה שמאיימת על הכלכלה ופוגעת באזרחים. כואב, כואב מאוד להבין שיש כאן ממשלה שפשוט לא רואה את האזרחים, גם לא את האזרחים השקופים שבחרו בה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גדעון סער – אינו נוכח. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בבקשה. חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. חברת הכנסת אורנה ברביבאי. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב. כבוד היושב-ראש, חברים יקרים, השעה 06:40 - - - << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> איך 07:20? << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 06:40. שאשא, ערנות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> המורה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר בשעה הזאת, שהיא ברצף ללילה לבן שהיינו כאן, על מסע התעוררות. את מסע ההתעוררות אני מכוונת ספציפית לאנשי הליכוד. תסלחו לי, חברי הקואליציה האחרים, אני מדברת ספציפית על אנשי הליכוד, שמוצאים את עצמם – יכול להיות שמודים בקול, יכול להיות שבינם לבין עצמם כבר יש ספקות, אבל מוצאים את עצמם במציאות שאני תוהה אם במסע ההתעוררות שלהם הם שואלים את עצמם את השאלות הנכונות. אז אני רוצה לעזור להם להתעורר ולהיות כנים לפחות עם הדרך, הדרך שדיברה על ליכוד ליברלי, הדרך שהסתכלה על המכנה המשותף הרחב בעם ישראל, ולשאול אותם אם הם התכוונו במסע ההתעוררות שלהם שכך תיראה המדינה. אני שואלת אותם: תגידו, התכוונתם שיסתמו את הפה לתקשורת, שזה הדבר הראשון שיטפלו בו? לא יוקר המחיה, לא הבטחות. הערב, הלילה, יעלה מחיר הדלק, ואני עוד זוכרת את הקמפיין של נתניהו עומד בתחנת הדלק: אצלו זה לא יקרה ולא זה. אז אני שואלת אותם: מישהו מתעסק עם מחיר הדלק שלכם או שמתעסקים עכשיו, נורא דחוף וחשוב, בלסתום את הפה לתקשורת? תגידו, במסע ההתעוררות בליכוד, כשאתם תלכו לכותל, הנשים שלכם, הבנות שלכם, וחלילה מישהו יאסור אותן כי הלבוש שלהן לא מספיק צנוע ויכניס אותן לכלא לחצי שנה – לזה התכוונתם? זה מה שאתם חושבים שהצבעתם כשבחרתם בליכוד בפעם האחרונה? תגידו, כשהחיילים, הילדים שלכם, הילדים של כולנו, לא יזכו להגנה כשהם יטוסו לחו"ל בגלל שאין בית משפט עצמאי שיודעים להגיד: אנחנו סומכים את ידינו עליו בעולם, ובגלל זה הם לא יטוסו לחו"ל – והיה מישהו שאמר היום, או אתמול כבר: לא נורא, שיישארו בארץ, אם זה המחיר, שיישארו בארץ – לזה התכוונתם? האם התכוונתם שנשים לא יתגייסו לצבא בכלל, ואם הן מתגייסות לצבא, חלילה, לבל תהיינה לוחמות? אתם יודעים, אני ראיתי את הבית של המחבל שרצח אזרחים יהודים שהלכו להתפלל בבית הכנסת ונרצחו במדינת ישראל בערב שבת. הלכו לאטום את הבית שלו וראיתי שם בסרטון שרץ מול העיניים קצינה, סגן אלוף, שעוסקת באיטום, ואמרתי: איזה סיכוי היה לה להגיע לדרגה הזאת או לתפקיד הזה במקום שמלכתחילה לנשים אין מקום במרחב הציבורי? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז חבריי הליכודניקים, אני אומרת לכם, קומו נא, התעוררו, תשאלו את עצמכם אם זו המדינה שרציתם לחיות בה ועשו מעשה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת חילי טרופר, בבקשה. שעות הבוקר המוקדמות מייצרות גם כן נאומים מעניינים. בבקשה, אדוני. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אז לשעת בוקר נלך לדבר תורה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אנחנו לא בירכנו ברכת התורה עדיין, אבל - - - << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> דבר תורה אפשר בכל שעה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, בבוקר, כששומעים, אז - - - << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה, מה קרה? כל שעה מתאימה לנו לדבר תורה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> למה, לא אמרת ברכות השחר - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עוד לא אמרתי ברכות השחר מסודר. בבקשה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תעשו תיקון חצות, מה אתה מדבר - - - << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, הוא אומר ברכות השחר. תלחש, תלחש - - - << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> עוד מעט בכל ישיבה ברכות השחר, תפילה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ליטול ידיים של שחרית. בבקשה. << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, הוא במשמרת רצופה, הוא לא הספיק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לבן שלי בשבת הבאה, פרשת יתרו, יש בר-מצווה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מזל טוב. << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז למדתי איתו, והוא זכר שהוא קורא את עשרת הדברות. ואז שאלתי אותו איזה דיבר הכי - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> דיברתם בהקדמה, אם אפשר להגיד, וכשהוא אומר את דבר התורה אתם לא מקשיבים. לפחות - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו מקשיבים. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אל תדאגי לו, הכול בסדר. << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז הוא אמר שהדיבר שהכי נוגע אליו זה "כבד את אביך ואת אמך". ואז למדנו שני הסברים יפים על המיקום, כי זה באמצע. נגיד החלק הראשון של הדברות זה אני והקדוש ברוך הוא והחלק השני זה בן אדם לחברו, ו"כבד אביך ואת אמך" יושב באמצע. שני דברים יפים למדנו על זה: אחד – המיקום באמצע זה שכנראה המשפחה זה סוג של גשר בין האני והקדוש ברוך הוא לבין האני והחברה, המיקום של משפחה במרכז זה כמו גשר; והדבר השני – יש הסבר יפה, כתוב "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימך". אז בהתחלה אתה קורא את זה ואתה אומר: אם תקיים את המצווה, כנראה שתזכה באריכות ימים. אבל יש עוד הסבר יפה: "למען יאריכון ימיך" זה לא רק קדימה, החיים שלך יתארכו, אלא גם אחורה, כי ברגע שאתה מכבד את אביך ואת אימך אתה מתחבר לשורשים, להיסטוריה, ובעצם אתה מתארך גם אחורה, ואז "יאריכון ימיך" – ככל שאנחנו מחוברים יותר להיסטוריה ולשורשים, ממילא החיים שלנו יותר ארוכים. שנזכה כולנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אתה יודע מה? נשארו 40 שניות ואני אוסיף משהו. עשרת הדברות מחולק – בצד ימין בן אדם למקום, בצד שמאל בן אדם לחברו, וזה ההבדל בין שמאי להלל, שהוא אמר לו: למדני תורה על רגל אחת, או זה או זה, והוא אמר לו: אי-אפשר. הלל הזקן אמר לו: "דעלך סני לחברך לא תעביד", ברגע שיהיה בן אדם לחברו, יהיה גם בן אדם למקום, וקיבל אותו. בבקשה, הדובר הבא – חבר הכנסת עידן רול. בבקשה. צריך להוסיף לו שלוש דקות רק להעלות את הסטנד. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. בוקר טוב, כנסת נכבדה. האמת היא שגם בשעה 06:00 הכנתי משהו שהיה לי חשוב לדבר עליו - - - << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> 06:50. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> 06:50? איך הזמן עף. אבל בדרך לפה רציתי לשתות משהו, מאחור בפרסה, וקלטתי כמה הרבה שעות העובדים היקרים של הכנסת עובדים פה בשביל שאנחנו נוכל לעבוד פה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בהחלט. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> למי שלא יודע, מדובר בעובדי קבלן. הם לא שכירים של הכנסת, הם לא מועסקים על ידי הכנסת. אנשים פה עובדים, חלקם מבוגרים, שעות על גבי שעות על הרגליים. באמת, אני רואה פה אנשים שראיתי כבר אתמול ואני - - - << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הגשנו הצעת חוק על זה, על עובדי הכנסת, שיועסקו בהעסקה ישירה - - - << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך משהו, בתור מישהו שדיבר בעבר גם עם מנכ"לי הכנסת קודמים, לא צריך פה הצעת חוק. אבל יש פה, ברוח הצעת החוק – שלא ראיתי ואני יכול לדמיין, בגלל שאתה אומר את זה, אז אני כבר יודע מה הרוח שלה, כי אנחנו רואים עין בעין בזה – באמת כנסת ישראל לא יכולה להיות בית לפרקטיקה של עובדי קבלן. כנסת ישראל, ברוך השם, יש לה תקציב, יש לה מעמד, יש לה חשיבות, יש לה סמליות רבה, והיא צריכה להיות בדבר הזה העמוד שלפני המחנה ולהראות למשק שהיא מעסיקה פה עובדים כעובדי הכנסת, עם זכויות מלאות, שמקפידים על הזמנים שלהם ועל המשכורת שלהם ועל התנאים שלהם. אנחנו כולנו פה לא היינו הולכים לעבוד בלעדיהם, וחייבים להם כל כך הרבה, והכול נעשה עם חיוך והשעות לא שעות. ואני חושב – ובאמת זה חורה לי, זה חורה לי כבן אדם, זה חורה לי כנבחר ציבור, ואני חושב שהכנסת שלנו - - - << אחרי_כן >> (אחרי מא) << אחרי_כן >> תור מספר 90 << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה? לא צריך הצעת חוק, אבל זה צריך להיות - - - << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני לא בטוחה אפילו שזה מותר על פי חוק - - - << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יודע אפילו אם השעות האלה הן בהתאם לחוק, וגם אם הן בהתאם לחוק – ואני מאוד בספק – זה לא נכון שכנסת ישראל תעסיק עובדים כעובדי קבלן. לא נכון. חבר הכנסת ביטון, חברת הכנסת תמנו שטה, אנחנו כולנו צריכים באמת כחברי הכנסת לשים לב שאנחנו מייצגים את האוכלוסיות האלה ומבינים שהכנסת צריכה – ואני בטוח שהיושב-ראש מסכים איתי על זה – אנחנו צריכים לעשות פה בבית את מה שנכון. אני מאוד מקווה שהפרקטיקה הזאת תשתנה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני יודע שמדובר בנושא. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה יודע מה אבסורד, חבר הכנסת רול - - - << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> ופה, פה בבית הם עובדים. אתה יכול לראות אותם עובדים עוד משמרת ועוד משמרת. אנחנו מתחילים את הערב ומבקשים קפה, רואים אותם ב-06:00, רואים אותם ב-07:00, ואתה אומר - - - << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו צריכים לעשות דיון בכנסת, להבין כמה הם מרווחים, האם הם - - - << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> ממש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אמת. תודה רבה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יודע אם התנאים שלהם מקוימים - - - << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו לא יכולים לרצות לעזור למדינה אם פה זה קורה מתחת לאף שלנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עידן רול. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם לא שקופים, וכל האנשים פה וכל חברי הכנסת וחברות הכנסת שמדברים על הנושא למען אוכלוסיות אחרות, זה פה, אצלנו בבית, ואנחנו צריכים לעשות משהו בנדון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום בשעה 13:30 תתקיים בוועדת הכספים ישיבה בנושא הפעילות של חברת קצא"א ב'. המדינה ביקשה באמצעות משרד האוצר להאריך את החיסיון המלא שחל על הפעילות של חברת קצא"א ב', לאחר שלפני פחות משנה נציג רשות החברות הממשלתיות ומנכ"ל קצא"א הגיעו לוועדת הפנים והגנת הסביבה והודיעו שאין צורך יותר בחיסיון על הפעילות הזו. צריך לזכור: החברה הזו משנעת נפט ותזקיקים אחרים דרך צינורות למפרץ אילת. הבקשה הזו להארכת החיסיון מגיעה על רקע שלושה מקרים של דליפות של נפט במפרץ אילת תוך סיכון משמעותי של שונית האלמוגים, של כלכלת העיר. צריך עוד לזכור שחברת קצא"א אחראית לאסון סביבתי, אולי האסון הסביבתי הכי חמור בתולדות המדינה, שאירע בדצמבר 2014, שבמסגרתו דלפו למעלה מ-5 מיליון ליטרים של נפט בנגב סמוך לבאר אורה. זה אסון שעדיין לא טופל; אני לא יודע אם ניתן בכלל לטפל בו – אסון סביבתי חמור ביותר. מדובר באינטרס ישראלי הכי רחב שאני יכול לתאר, והצורך הוא לוודא שהפעילות של החברה הזו שקופה לציבור, מפוקחת, לוודא שההסכם שנחתם לפני שנתיים בין חברת קצא"א לבין Red-Med מהאמירויות, שלפיו ישונעו כמויות רבות של נפט דרך מפרץ אילת, דרך הצינור של אילת–אשקלון למפרץ אשקלון, ומשם דרך הים התיכון החוצה, לא מגביר את הסיכון שכבר קיים לסביבה שלנו, לבריאות שלנו, לביטחון הלאומי שלנו. אני רוצה לומר כאן ולהודות ליושב-ראש ועדת הכספים משה גפני, שאישר את הבקשה שלי לקיים את הדיון בוועדת הכספים - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אזולאי, אני מאוד מקווה שהדיון הזה יתקיים, אם עכשיו ואם במועד קרוב, כי אני חושב שבאמת הדיון הזה הוא לא רק סביבתי – הוא סביבתי, הוא ביטחוני, הוא נוגע לבריאות של אזרחי ישראל, לכלכלה שלנו, לרכיבים שהם חלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי של ישראל. אני חושב, וזו גם תהיה הצעתי, שאם יש רכיבים שדרוש בהם חיסיון, נעשה את היפוך נטל הראיה, זאת אומרת, נהפוך את התהליך שבו הדברים הם שקופים לציבור - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ומה שדרוש להיות תחת חיסיון, יבקשו בחברת קצא"א או במשרד האוצר להטיל חיסיון, ועל הדברים הספציפיים שדורשים חיסיון יוטל חיסיון, אבל הציבור צריך להיות ער לפעילות של החברה הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא, דיברתי מספיק להיום. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מוותרת, יפה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> טלי, אנחנו רוצים לשמוע אותך - - - << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> טלי, מזמן לא שמענו אותך - - - << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> טלי, פעם קיבלת כזה ביקוש - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> פנינה, תשלחי לי סרטוני וידיאו - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השאלה היא אם נעשה חוויה מתקנת, 85 דקות ניתן לאורית פרקש הכהן מלפני יומיים או - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא לא לא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה את אומרת לא, אורית? << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני כרגע - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> צריכה להתכונן. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. לא, דווקא כל החומרים פה. אני דווקא רוצה לעשות הפוגה מכל הנושאים של קואליציה ואופוזיציה ולספר על אירוע שהייתי בו אתמול בערב כשרת החדשנות לשעבר, בהזמנתו ובאירוחו של שר המדע הנוכחי אופיר אקוניס. הו, טלי מקשיבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים לראות שנינו חדשנות, אנחנו מתעניינים בחדשנות. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> חדשנות בנאום. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז שבוע החלל הבין-לאומי על שם האסטרונאוט אילן רמון. אתמול הייתה בערב ארוחה מאוד משמעותית. היינו חמישה שרי מדע: אני, השר יזהר שי, השר מודי זנדברג, השר אופיר אקוניס, השר הרשקוביץ, עם אסטרונאוטים ואנשים מנאס"א. היום בבוקר צפויה, אם לא נחתה כבר, השרה - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אגב, 20 שנה לפטירתו של אילן רמון. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נכון. - - השרה סארה אל-אמירי, שרת הטכנולוגיות של האמירויות, שתתארח בכנס שיהיה היום. אז באמת אני קודם כול רוצה לכבד את השר אופיר אקוניס ולהגיד לו שבאמת יהיה לו בהצלחה באירוע החשוב הזה, וגם להודות לו על זה שהוא טרח והיה לו מאוד מאוד חשוב שאנחנו ניקח חלק באירוע הזה, שצריך גם להגיד את האמת, חלק ניכר מההכנות שלו נעשו עוד בתקופתי כשרה. זה היה מאוד מרענן לא לעסוק בסוגיות הלא-נעימות שעל הפרק כרגע, לשבת ביחד, לשמוע את יו"ר סוכנות החלל. אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל סוכנות החלל – החלל הפך לתחום סופר-מסחרי, שמתחיל להוביל את ענף ההייטק קדימה, כי הוא רלוונטי לאקלים, הוא רלוונטי לשיטפונות, הוא רלוונטי לבעיות של תחרות ובעיות, הוא רלוונטי להצלת חיי אדם. מהחלל אפשר לחזות צונאמי, וכבר יש המון אפליקציות שמצילות מאות אלפי אנשים, שעוזרות בחקלאות, שעוזרות בנושאים של אקלים. אם החלל היה פעם דבר שהוא רק ביטחוני הוא הפך לעולם מאוד מסחרי. רואים את זה עם אילון מאסק, רואים את זה עם המון המון תעשיות, אופטיקה ואחרות, שפשוט כבר מפתחות דברים בחלל. ובאמת אני כשרה גיבשתי תוכנית אסטרטגית לתחום החלל. החלל הפך לאחד מתחומי העדיפות הלאומית הטכנולוגיים של מדינת ישראל. אני מאחלת היום לכל עובדי המשרד, לשר אקוניס ולכל המוזמנים מהארץ ומחו"ל – ויש הרבה כאלה, ובראשם השרה סארה אל-אמירי מהאמירויות, שבאמת יש לי הערכה מאוד גדולה אליה, ואיתה חתמתי על הסכם ראשון מסוגו, הסכם לשיתוף פעולה בין שתי המדינות - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ארבע, שלוש, שתיים, אחת - - - << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - והיא מגיעה ותתארח היום בכנס. אז שיהיה יום מבורך לכולם. בוקר טוב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אורית פרקש הכהן. אי-אפשר לקחת לך את מה שעשית במשרד לחדשנות, ללא ספק. חברת הכנסת מירב כהן. משרה לשעבר לשרה לשעבר. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> שלום כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, זה קצת מפריע. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בשבועות האחרונים בכל יום מתנוססת עוד כותרת חדשה על עוד קבוצות, על עוד סקטורים שמצטרפים למחאה. מאות כלכלנים, מאות רופאים, מאות הייטקיסטים, ראשי אוניברסיטאות, עשרות דיקנים למשפטים, יועמ"שים לשעבר, שאגב, חלקם מונו ועבדו עבור ראש הממשלה הנוכחי נתניהו. מאות תיכוניסטים, אלפי סטודנטים, ראשי סיירות מהצבא. היום גם הצטרפו אליהם מנכ"לים של משרדי ממשלה, שחלקם באמת מונו בתקופתו של נתניהו. שגרירים לשעבר, שאגב גם אותם נתניהו מינה. סקטור אחרי סקטור, הבכירים מכל התחומים במשק יוצאים בקול ברור ונוקב נגד ההפיכה המשטרית. כמעט שאין מגזר שנותר דומם. אז אני רוצה לשאול אתכם, את ראש הממשלה: מה, כולם שמאלנים, בוגדים, אשכנזים, תל אביביים, קיצוניים, כולם? כולם? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הם שטופי מוח - - - << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא שווה להקשיב לפחות לחלקם? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הם שטופי מוח. את לא יודעת מה - - - << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, אני מבינה שאת מאוד מאוד חכמה, אבל אולי יש להם משהו בראש? בקטנה, בקטנה. יכול להיות ששווה להקשיב גם להם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא אמרתי שאני חכמה. רציתי לשאול אותך אם את, גברתי המאוד חכמה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, בישיבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יכול להיות שמאות ואלפי אנשים, בעלי מקצוע מוערכים ומצליחים, שרבים מהם השקיעו את מיטב שנותיהם לשירות המדינה, חלקם באמת עבדו גם תחת הממשלות של נתניהו, פשוט כולם בוגדים שפועלים משיקולים פוליטיים? איך יכול להיות שכלכלנים בכירים לא מבינים כלום בכלכלה? איך יכול להיות שמשפטנים וחוקרים לא מבינים שום דבר באיזון בין הרשויות? רק אתם יודעים? אין מישהו אחר עם משהו פה בקופסה? כולם טיפשים, או – יש לי עוד הסבר אפשרי – או שפשוט יש ראש ממשלה עם כתב אישום והעניין משבש לו את שיקול הדעת. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> משהו חדש. משהו עם מסר. משהו, משהו. תנו לנו משהו אחר. לא מתאים לך. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יכול להיות שהוא מוכן בשביל להיחלץ ממשפט. זה גם הסבר אפשרי. לא ניתן לכם להרוס את המדינה האהובה שלנו – את יודעת למה? כי אין לנו ארץ אחרת. זו המדינה שלנו. אנחנו אוהבים אותה. אנחנו נילחם עליה. לא ניתן לכם להשמיד אותה. תודה רבה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> באמת, כמה סיסמאות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. חבר הכנסת ביטון, יכולת להחליף עם מישהו. תסתכל אם מישהו לא קיים – נקדם אותך ברשימה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני, יש לי סבלנות. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא נמצא. לא, לא קיים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה פה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בטח. מחכים - - - לשמוע את הדברים. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חברות וחברים, כבוד היושב-ראש, עוד שבוע ט"ו בשבט, ולפני 74 שנים התכנסה האספה המכוננת; אותה אסיפה מכוננת שהוזכרה במגילת העצמאות ושהאבות המייסדים קבעו שהיא זו שתכונן חוקה בארצנו המתחדשת אחרי 2,000 שנה. הבחירות היו אמורות להתקיים באוקטובר 48' – הייתה מלחמה, לא הסתדר, ודחו את הבחירות בכמה חודשים. כפי שאמרנו, בחודש שבט תשנ"ט, ט"ו בשבט, התכנסה סוף-סוף האספה המכוננת. ואני מזכיר: הלכו לבחירות, לאספה המכוננת או לפרלמנט רגיל, לא לבית מחוקקים רגיל, והיו אמורים לכונן חוקה. והחוקה הזו הייתה אמורה לעשות את מה שלא עשינו עד היום – להגדיר את כלי השלטון, להגדיר מן הסתם את עצמאות הרשויות השונות, את תפקידיהן, את היחסים ביניהן, את יחסי הגומלין ביניהן, וכמובן את הזכויות והחובות של בני האדם והאזרחים. וזה לא קרה. מי ששואל מאין קמה הזכות של בית המשפט להגביל את כוח הרשויות האחרות, יזכור את החטא הקדמון של אותה רשות מכוננת או אספה מכוננת שלא ביצעה את משימתה. ארבע ישיבות בסך הכול – ארבע ישיבות, כמו המפגשים שלנו – במשך ארבעה שבועות נדרשו לנבחרי הציבור; כולם רמי מעלה, כולם נבחרים ראשונים אחרי 2,000 שנות, כדי להתנער מהחובה שהם לקחו על עצמם, וזה לכונן חוקה. אני מבקש שלא נקטין – כולנו – את האחריות, או שנזכור איזו אחריות כבדה הייתה על אותם ראשונים שעשו דברים אדירים, שהקימו ממשלה, הקימו מדינה, עשו דברים אדירים, אבל את זה, את מה שהם בסערת המלחמה קבעו שצריך לבצע, לא ביצעו. גם האסטרטגיה, כפי שאתם זוכרים, של ועדת הררי לחוקי-יסוד, לא בדיוק הניבה פירות מספקים. לכן, א. צריך לזכור את הנקודה הזאת. בית המשפט עושה את המלאכה המינימלית שהחוקה הייתה אמורה לתת לנו - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ובמקום להחליש את מגני החירות הזאת או החופש, אני מציע לשנות את הראש ולהצטרף למחזקי חירות ישראל, ולא לגנות אותם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת השר שלמה קרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת דוד אמסלם – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת גדי איזנקוט – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, בבקשה. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, האמת, חברת הכנסת הר סון מלך, אמרתי נכון? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, אבל תגידי לי, תתקני אותי. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> סון הר מלך. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> סון הר מלך – אוקיי, סליחה. את אמרת לחברת הכנסת מירב כהן: תחדשי משהו חדש. אני מבינה אותך, אבל גם אנחנו, כחברי כנסת שבאנו לעבוד בשביל הציבור, אתם תחדשו לנו קצת. אנחנו נמצאים פה כבר חודשיים, חודש לפני הקמת הממשלה וחודש אחרי הקמת הממשלה, וכל מה שאנחנו עוסקים בו זה פירוק והרכבה, חוקים פרסונליים, והכול מסתובב כל הזמן סביב אותו עניין, סביב אותם אנשים, ואין חדש תחת השמש. וגם אנחנו רוצים. דיברתם על יוקר המחיה, דיברתם על המעונות, שזה נושא שקרוב ללבי, דיברתם על הביטחון האישי, על המשילות, על כל כך הרבה דברים, וכלום. עוד פעם דרעי, ולפני כן סמוטריץ', והינה ההפיכה המשטרית, והינה המשרד הזה, שמפרקים אותו למשרד הזה, ומעבירים את התחום הזה למשרד הזה, והכול בבלגן מוחלט חודשיים. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> תקשיבי, אני באמת רוצה לשמוע מה אתם - - - לא רק זה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אין מה לנהל דיון כרגע. לפעמים זה שאלות ולא בקשות מענה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אומרת לך, זה חודשיים שאנחנו עובדים כאן רק בשבילכם, בשביל לסדר את הג'ובים של הממשלה הזאת, בשביל לפרק משרדים, בשביל - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תסתכלי על הג'ובים של לפיד - - - זה מעניין. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היא כמעט הדוברת האחרונה. את רוצה למשוך את הדיון? << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חברת הכנסת לימור, תראי, אם אני מבולבלת ואני לא יודעת כבר מה יש בכל משרד – בואי, אני לא בן אדם שלא מבין עניין – אז תחשבי מה הציבור בחוץ, שצריך להתמודד וגם ככה קשה לו מול הממסד, מול הביורוקרטיה ומול הכול, עם מה הציבור מתמודד. << אחרי_כן >> (אחרי חצ) << אחרי_כן >> תור מספר 92 אבל אני רוצה לדבר לא רק על זה – הינה, אני אחדש לך – אני רוצה לדבר על הנושא שאחרי שמכרו בלימודי הליבה את העתיד של הילדים החרדים, עכשיו גם מוכרים - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אגב, היה דיון בוועדת החינוך בנושא שמאוד קרוב לליבך. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה, החינוך? מאוד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תדעי שהיה דיון על המעונות שהיה כל כך חשוב. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני יודעת מה היה בדיון על המעונות, ואני מוכנה לדבר איתך על זה אחר כך. אבל בכל מקרה – אגב, גם ראיתי את כל הדיון – אני רוצה רגע לדבר על העניין שבאמת מכרו את העתיד של הילדים החרדים – מוכנים למכור אותו ולוותר על לימודי ליבה, ועכשיו מוכנים גם למכור את הבריאות שלהם, ושוכחים שהעולם שייך גם לחרדים. על מה אני מדברת? על עניין החד-פעמי. עוד לא נכנסו, עוד לא קידמנו את הדברים החשובים ברמה הלאומית – טאק, מבטלים את מה שהיה בחד-פעמי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אומרת: אפשר להתחשב בחברה החרדית, ואני מבינה את הצורך ואת המצוקה כשהמשפחות מרובות ילדים, מארחות הרבה וכו'. קחו את החד-פעמי המתכלה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, באמת. יש לי רעיון אמיתי. קחו את החד-פעמי המתכלה, תורידו שם את המיסוי - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש לי המון מה להגיד בנושא החד-פעמי. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - ותהפכו את זה גם למשהו שהוא סביבתי, שאנחנו שומרים על הסביבה שלנו - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> גם זה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - וגם תקלו על החברה החרדית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל לא – יותר קל בפופוליזם לבוא ולבטל את המיסוי - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל עבר הזמן. עבר הזמן. עבר הזמן. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - והשלב הבא יהיה המיסוי על המתוקים, כאילו הבריאות של הילדים החרדים או הבריאות של ילדי ישראל לא באמת חשובה. חומר למחשבה. תודה רבה ובוקר טוב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הבנו, הבנו. כלים חד-פעמיים מתכלים. מחר. מחר נקנה כלים חד-פעמיים - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, היושב-ראש. חברת הכנסת הר מלך, אני מתכוון לחדש לך באמת דברים שהם חשובים למדינת ישראל ולעולם. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> במקום לדבר - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תפנו אליי, עדיף שלא. תגיד להם. לא צריך לצעוק עליי כל הזמן. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> מאוד מאוד - - - << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> טלי, אני אומר את הדברים - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באמת, כל הזמן פונים אליי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא. אני אומר את זה, את הדברים, בשמי ובשם חבר הכנסת שלום דנינו. כל מה שאני אומר זה בשם שנינו. גם אין לו קול, והבטחנו – יש לנו פה מצוות הכרת הטוב. אני וחבר הכנסת שלום דנינו הוזמנו לאלבניה, מדינה קטנה ומדהימה שמנהלת יחסים מצוינים עם ישראל. הכנתי נאום כתוב לאירוע של יום השואה הבין-לאומי בפרלמנט – אירוע שנקרא Besa. מה זה Besa באלבנית? – עיקרון של קבלת האחר. מה מסתתר בו למשל? הבית שלי שייך לקדוש ברוך הוא ולאורח; הבית שלי שייך לאלוקים ולאורח, הוא לא שלי בכלל. זו תפיסת העולם של האלבנים. הדבר הזה הציל יהודים בשואה. הייתי צריך לספר להם, רגע לפני הנאום, כמה אנחנו מתרגשים, כל חברי המשלחת, ממש עד דמעות. במשלחת היו חבר הכנסת שלום דנינו מהליכוד, שרים לשעבר – עמר בר לב, איציק שמולי, עיסאווי פריג' – וסגן יושב-ראש הכנסת לשעבר חיליק בר, ויחד איתו אינדריד קולאשי – שניהם מייסדי הבית הישראלי באלבניה. המדינה הזאת, עם 60% מוסלמים, אוהדת ישראל, מגינה על ישראל בפורומים בין-לאומיים, ניתקה את הקשרים עם איראן, נלחמת באנטישמיות ומחנכת לזיכרון השואה – מדינה מתפתחת, סבלה מדיקטטורות, משנות התשעים היא דמוקרטיה ומפתחת את הכלכלה, את התיירות, את ההייטק ואת החקלאות. אם יש משהו שהשואה לימדה אותנו זה שמדינות גדולות, מתקדמות ועצומות יכולות לעשות פשעים מחרידים נגד האנושות. מה שאלבניה מלמדת אותנו זה שיש מדינות קטנות, שבהן שלושה מיליון איש, שיכולות לעשות דברים עצומים למען בני אדם, למען הצלת יהודים בשואה. הוזמנו לישיבה מיוחדת בפרלמנט לכבוד יום השואה. השמיעו את "התקווה" בפרלמנט האלבני. הקריאו ברכה של יושב-ראש הפרלמנט הישראלי אמיר אוחנה. הבטחתי להם שאשתף פה את הרושם העמוק שהדברים הותירו בנו, ואמרתי להם את עיקרי הדברים: זה לא צירוף מקרים שהגענו לאלבניה לציין את יום השואה הבין-לאומי. אלבניה היא מדינה שהפגינה אומץ לב עצום בזמן מלחמת העולם השנייה – לא רק שהגנה על 200 יהודים שחיו בה, אלה הצילה 2,000 יהודים חדשים. היא המדינה היחידה באירופה שהיו בה יותר יהודים אחרי השואה מלפני השואה – מדינה מוסלמית של 60% מוסלמים. ישנם 75 חסידי אומות העולם באלבניה שהוכרו על ידי יד ושם. ההשראה הזאת באה מהערך Besa. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רק אשלים את זה – זה מסר חשוב, ממש דקה. מאות אנשים הגיעו לערב ההוקרה שעשינו. הכנסת האורחים שלנו כיהודים ידועה – "הלוא פרוס לרעב לחמך" – אצלם זה העיקרון של Besa. שתי מדינות מאוימות על ידי איראן. איראן תקפה את אלבניה בהתקפת סייבר על העמדות שלה כלפי ישראל. באומץ לב כל המנהיגים אמרו: בואו נוציא את איראן מהמדינה. הוציאו את כל הנציגות האיראנית מאלבניה. אני רוצה רק לסיים עם האנשים שפגשנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הינה, רק האנשים, שמות. בזמן שהיינו שם, שר החוץ אלי כהן פגש כאן את בלינדה באלוקו, סגנית ראש ממשלת אלבניה. פגשנו את נשיא אלבניה ביירם בגאיי, את הנשיא לשעבר אלפרד מויסיו, לינדיטה ניקולה, יושב-ראש הפרלמנט האלבני, וחבר הפרלמנט טאולנו בללה, יו"ר סיעת השלטון, שרת החוץ שהייתה גם שרת הביטחון, אולטה צ'צ'קה. אני רוצה להודות לשגרירת ישראל באלבניה, הגברת גלית פלג. תודה לאיציק משה מ"בית ישראל", מייסד "בתי ישראל" בעולם. הזמנו את חברי הפרלמנט לבוא לכאן, וביקשתי מכל המנהיגות בישראל, ראש הממשלה, שרים, יושב-ראש הכנסת: סעו לאלבניה. מורים ומורות, ספרו את הסיפור של מדינה קטנה, שפי עשרה יהודים ניצלו בה בזכות הערך של אהבת אדם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל ביטון. חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח. אם כך, תמה רשימה הדוברים. השר מסכם? לא מסכם. הוגשה כאן בקשה להצבעה שמית. בבקשה, מזכיר הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אל הואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד << אחרי_כן >> (אחרי חצ) << אחרי_כן >> תור מספר 93 עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – אינו נוכח אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכח משה שמעון רוט – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה משתתפת בהצבעה אלון שוסטר – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> המזכיר יקרא פעם נוספת בשמות. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח ואליד אל הואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אורנה ברביבאי – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – אינו נוכח אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם יש מישהו באולם, נוכח, שלא קראו בשמו ומעוניין להצביע? ואם לא כך, תמה ההצבעה. בבקשה לספור. להלן תוצאות ההצבעה: 18 בעד, אין מתנגדים. אני קובע שהצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 60 והוראת שעה), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה ראשונה, ותעבור, חבר הכנסת כץ – לוועדת הפנים? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> פנים, כנסת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ועדת הכנסת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> איך? ביטחון לאומי. תגיד אתה ביטחון לאומי, ואני – מה הם רוצים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כרגע ההמלצה היא פנים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> והם רוצים משהו אחר? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אה, אז ביטחון פנים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יעבור לוועדת הכנסת להכנתו לקריאה שנייה ושלישית. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, יום שלישי, ט' בשבט התשפ"ג, 31 בינואר 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 07:22. << סיום >>