דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ב ישיבה ל"ה הישיבה השלושים-ושש של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, י' בשבט התשפ"ג (1 בפברואר 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות ותשובות 5 10. סילוק תלמיד טרנסג'נדר בן שמונה מבית ספרו 5 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 5 שר החינוך יואב קיש: 5 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 10 אוריאל בוסו (ש"ס): 11 9. הפרת זכויות אוטיסטים ליום לימודים מלא 13 טלי גוטליב (הליכוד): 13 טלי גוטליב (הליכוד): 15 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 20 8. שישה נפצעו בארבעה פיגועי ירי בלוד; התושבים חוששים לחייהם וטוענים: העיר מופקרת 22 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 23 אוריאל בוסו (ש"ס): 24 מירב בן ארי (יש עתיד): 24 11. הנפת דגלי אש"ף על ידי חבר הכנסת עופר כסיף 28 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 28 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 29 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 30 סימון דוידסון (יש עתיד): 33 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 33 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 34 נאומי בכורה של חברי הכנסת 36 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 36 שרה משרד ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: 41 נאום בכורה של חבר הכנסת נאור שירי 43 נאור שירי (יש עתיד): 43 מאיר כהן (יש עתיד): 49 הצהרת אמונים של חברת הכנסת שלי מירון 52 שלי מירון (יש עתיד): 52 הצעות לסדר-היום 53 הזנחה מתמשכת של דירות הדיור הציבורי על ידי עמידר ותנאי המחיה של דיירי הדיור הציבורי 53 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 53 יונתן מישרקי (ש"ס): 55 יסמין פרידמן (יש עתיד): 57 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 58 נעמה לזימי (העבודה): 60 שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: 64 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 74 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 74 הצעה לסדר-היום 75 תקיפת הצוותים הרפואיים בבתי החולים 75 אברהם בצלאל (ש"ס): 75 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 79 שר העבודה יואב בן צור: 81 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 83 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 86 הצעה לסדר-היום 88 נוהלי חקירה משטרתית באירועי הגנה עצמית 88 עמית הלוי (הליכוד): 90 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 92 הצעות לסדר-היום 96 משבר גיוס חיילי המילואים וההוקרה הראויה להם 96 משה טור פז (יש עתיד): 96 משה סולומון (הציונות הדתית): 98 שרון ניר (ישראל ביתנו): 99 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 101 הצעות לסדר-היום 104 טיפול ביוקר המחיה ובלימת ההתייקרות במשק 104 יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): 105 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 106 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 107 ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 108 סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: 109 הצעת הממשלה להחלת דין רציפות על הצעות חוק 117 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 118 הצעה לתיקון תקנון הכנסת בדבר הקמת ועדות קבועות חדשות 122 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 123 הצעת חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג–2023 125 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 125 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 127 גלעד קריב (העבודה): 133 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 137 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 137 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 137 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 137 השלמת הרכב ועדות הכנסת 138 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 138 הצעת ועדת הכנסת בדבר הקמת ועדה לעניין מסוים 139 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 139 הרכב ועדות הכנסת 139 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 139 << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום י' בשבט התשפ"ג, 1 בפברואר 2023. הסעיף הראשון על סדר-היום – שאילתות דחופות. השאילתה הראשונה היא של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו לשר החינוך, בנושא: סילוק תלמיד טרנסג'נדר בן שמונה מבית ספרו. אני מזמין את שר החינוך חבר הכנסת יואב קיש לדוכן. בבקשה, חבר הכנסת הרצנו. << שאילתה >> 10. סילוק תלמיד טרנסג'נדר בן שמונה מבית ספרו << שאילתה >> << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אז השאילתה שלי עוסקת בסילוק תלמיד טרנסג'נדר בן שמונה מבית ספרו, וברצוני לשאול אותך, אדוני שר החינוך: משרדך החליט לסלק תלמיד טרנסג'נדר בן שמונה מבית הספר בגבעת שמואל במהלכה של שנת הלימודים, בניגוד לרצון התלמיד ובניגוד לרצון הוריו. 1. למה התלמיד סולק מבית הספר? 2. מהם המענים של משרד החינוך לצרכים של תלמידים טרנסג'נדרים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, ישיב השר. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> תודה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, ראשית, לשאלתך הראשונה, מעבר לזה שלא מדובר בסילוק, כמובן, אני אגיד רק דבר אחד מאוד פשוט: כל האירוע הוא תחת חסות וצנעת הפרט. אני לא הולך להתייחס לזה בשום דבר ועניין מלבד לומר לך שמשרד החינוך פועל אך ורק לפי שיקול טובת הילד. זה לשאלתך הראשונה. לשאלתך השנייה, שהיא שאלה כללית – אני מודה, דרך אגב, שלא מספיק הכרתי, וזה תחום שבעקבות השאילתה שלך ביקשתי לבחון ולראות, אז אני אומר לך כך: שאלת מה המענים של משרד החינוך לצרכים של תלמידים טרנסג'נדרים – משרד החינוך מחויב לקידום יחס שווה וסובלנות כלפי הקהילה הלהט"בית בכללותה ופועל רבות על מנת לקדם שיח והסברה במוסדות החינוך ומתן מענה לילדים, בני נוער, צוותי חינוך והורים המתמודדים עם סוגיות בתחום של זהות מגדרית ונטייה מינית, תוך רגישות תרבותית והתאמה למאפיינים של כל אוכלוסייה. אני אעבור ואגיד לך על כמה תוכניות, לשאלתך: קודם כול, יש פעילויות הסברה לצוותי חינוך שנעשות בהכשרת יועצות חינוכיות ואנשי חינוך במסגרת השתלמויות; יש שיעורים לתלמידים במסגרת תוכנית "הכוחות שבדרך"; יש סדנאות והרצאות בנושא לכיתה ט' ובחטיבה עליונה, הן מועברות על ידי אנשי חינוך ועל ידי נציגי ארגוני הקהילה, במסגרת תקנה תקציבית; יש סיוע לפרט ודאגה לרווחה הנפשית של אנשי המקצוע, פסיכולוגים וצוותי חינוך, המכוונים לדאוג לרווחה הנפשית ולסייע במתן מענה לתלמידים – פה מתייחסים לכל הקהילה הלהט"בית על כל הסוגים; פרסום הנחיות ופעילויות לקראת "יום ההבנה" – אתה יודע מה זה "יום ההבנה"? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אוקיי, אז למי שלא יודע, זה היום הבין-לאומי נגד הומופוביה. והתאמת המענים לאוכלוסיות השונות, כי המענים הם שונים בין הממלכתי, ממלכתי דתי והחברה הערבית. עכשיו אני חייב לומר לך גם משהו ברמה האישית. הדבר המרכזי שאני רואה לנגד עיניי הוא באמת לסייע לתלמידים ותלמידות שנמצאים בקשיים, בכל אירוע שעוטף אותם, בין אם זה זהותם המינית, בין אם זה דברים אחרים. זאת המשימה המרכזית – קודם כול מה שנקרא ביטחון בעניין הזה, ובעניין הזה המשרד מאוד מכוון ונמצא שם. עכשיו אני חייב לומר לך עוד משהו, שאני לפחות רוצה לבחון לעומק, אין לי תשובה להגיד לך בצורה מדויקת מאיזה גיל זה קורה, מבחינת מתי מתחילים לדבר עם תלמידים על נטייה מינית בכלל. זה משהו שאני רוצה לבדוק. אני חושב – עכשיו אני מספר לך על עמדתי האישית – כן צריך להיות גיל מסוים שמתחתיו לא באים ומתחילים לדבר איתם על הדברים האלה. אני לא מדבר רק על נושא להט"בי, אני מדבר בכלל על כל הנושא של זהות מינית. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה משהו שהוא מולד - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה נכון מאוד, השר צודק. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני רוצה רגע להסביר, אני מדבר על זהות מינית בכללותה, על כל מגווניה השונים. לא נכון להתחיל לדבר, לתפיסתי, עם ילד בכיתה א' על הדבר הזה. זו דעתי, בסדר? דרך אגב, אני אומר לך בכנות שאני עוד לא יודע, ואני בודק את זה לעומק, מתי במשרד מתחילים לדבר עם תלמידים בנושא הזהות המינית. היושב-ראש, אני קצת יותר מבוגר ממך, אני חושב. קצת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יכול להיות. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> יכול להיות. יש יותר שיער, אבל יותר מבוגר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש גם יתרון, לפחות לי אין שיער לבן. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> זה גם נכון. אז אני אומר, כשהתחילו לעשות לנו שיעורים – אני לא זוכר איך קראו לזה אז – איך קראו לזה אז? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> הייתה שיחה לבנות עם האחות. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא היה – איזה שיחה עם האחות לבנות? לא היה. אני חושב שסביב כיתה י', י"א, י"ב, היו שיחות בנושא – לא יודע איך קראו לזה – חינוך להשכלה מינית, או משהו כזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אצלי זה לא היה ככה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> יכול להיות. אז אני אומר, זה גיל שבוודאות אני יכול לומר, בוודאי בעולם של היום, הנוער –בגילים הבוגרים – באמת יכול להתמודד בעצמאות וביכולות עם כל השאלות המורכבות. אתה יודע, כל פעם מסתכלים רק על הלהט"בים – אני לא מדבר רק על הלהט"בים – בכל הנושא של ההגדרה המינית והזהות המינית ומערכת היחסים, גם להט"בים, גם בין גברים לנשים, זה אירוע שצריך, אני אומר עוד פעם, לבחון היטב. הינה, אני אומר לך מה שאני מתכוון לעשות – מה הגיל שבו מתחילים במערכת החינוך בצורה הפורמלית לדבר על הדברים האלה. ואני אומר, הדבר הזה צריך להיות חותך. אבל אני חושב שלא נכון בגילים הצעירים להיכנס לנושאים האלה, ובעניין הזה אני לא יודע לתת לך תשובה ספציפית עד שאני לא אבדוק את זה לעומק. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש לך שאלת המשך? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כן, בבקשה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, בבקשה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה לך על התשובה, אבל אני בכל זאת רוצה להתעקש על השאלה הראשונה שלי, כי העובדות הן שמשרד החינוך החליט לסלק תלמיד שעובר תהליך התאמה מגדרית מבית הספר במהלך שנת הלימודים. ואני רוצה לשאול ביחס לדברים שלך: איך להעיף אותו מבית הספר בגלל תהליך ההתאמה המגדרית זה לטובתו? איך שוויון כלפי תלמידות ותלמידים שמגיעים מתוך הקהילה הגאה – זה יחס שוויוני? אני מבין שאתה רוצה לבחון מתי נכון לדבר על מיניות בריאה, ביחס ללהט"בים, ביחס לסטרייטים, אבל איך להעיף תלמיד בגיל שמונה, בין כיתה ב' לג', מבית הספר במהלך שנת הלימודים, בניגוד לרצונו, בניגוד לרצון הוריו, לנתק אותו מהסביבה החברתית שלו רק כי הוא טרנסג'נדר – איך זה לטובתו? איך זה משרת את מה שאתה הגדרת אותו כצורך להבחין שוויון או לגלות שוויון כלפי כל התלמידים במדינת ישראל? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה על השאלה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך הוא אמור להרגיש? ואיזה מסר, בתור שר החינוך, זה שולח לכל התלמידים במדינת ישראל? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה על השאלה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> תודה לך, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, ואני אענה לך כפי שאמרתי לך קודם. ראשית, אין בכוונתי ואני לא מתכוון להתייחס ספציפית לנושא, כיוון שהנושא חוסה תחת צנעת הפרט ואני לא הולך להתייחס לזה. אני רק אומר דבר אחד שאמרתי לך, שוב: תהיה סמוך ובטוח, כולל זה שגם אני בחנתי את זה, שהחלטת משרד החינוך התקבלה אך ורק משיקולי טובת הילד. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש שאלות המשך לח"כים נוספים, אדוני השר. חבר הכנסת אחמד טיבי וחבר הכנסת בוסו. יתחיל חבר הכנסת בוסו, בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מבין, איך שר חינוך מסלק תלמיד? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, אני חושב שהשר השיב באריכות, גם אם לא אהבת את התשובה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא השיב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, אדוני. מכובדי שר החינוך, היום שמעתי בחדשות דיווח של זאב קם שאחד השרים הציע הצעה קריאטיבית למנוע מסטודנטים ערבים בישראל ללמוד באוניברסיטאות פלסטיניות. אני רוצה לתת כמה מספרים: בעשר השנים האחרונות שולש מספר הסטודנטים הערבים בישראל במכללות ובאוניברסיטאות, אבל יש צרכים נוספים וסיבות נוספות לכך שיש אלפי סטודנטים שלומדים באוניברסיטאות פלסטיניות. שיעור ההצלחה, מכובדי השר, לפי המועצה להשכלה גבוהה, בבחינות הרישוי למשל ברפואה וברפואת שיניים בא-נג'אח, אל-קודס וג'נין הוא מעל 95% שיעור ההצלחה. כלומר, מדובר במוסדות שמבחינה אקדמאית הן חזקות ביותר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טיבי - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה עמדת אדוני שר החינוך, שבממשלה הזו הוא גם אחראי להשכלה הגבוהה, בשונה מממשלות קודמות? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת אוריאל בוסו, שאלת המשך גם לך, ולאחר מכן השר ישיב במרוכז. אגב, השאילתה הבאה היא של חברת הכנסת גוטליב, גם אליך. אז אני מציע שתישאר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני רק אלך להביא את הדברים שלי משם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מאה אחוז. כן. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני השר, קודם כול אנחנו מודים לך על כך שהחלטת להתחיל לשים סינון במערכת החינוך. לפחות בנושאים האזרחיים והחשובים משרד החינוך מתנהל כמו רגולטור ולא נותן לכל מוסד להתנהל בפני עצמו. הגיע לידיי השבוע – וזה הועבר גם לשר הנוסף, לשר במשרדך, השר חיים ביטון – שבתיכון צור הדסה השבוע הייתה בגרות פנימית. במסגרת הבגרות הפנימית נשאלה שם שאלה בסגנון של המהפכה המשפטית, ונשאלו שאלות גם בנושא פסק הדין האחרון של בג"ץ, ודרך השאלות יש שם יותר גם כן דעות פוליטיות, לצערנו, ואלה לא שאלות אזרחיות לחלוטין. האם יש לכם איזה מנגנון או אופן שבו משרד החינוך הולך לפעול בשביל שלא כל בית ספר או כל מורה או כל מנהלת יפעלו לפי הדעות הפוליטיות שלהם? תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. בבקשה, ישיב השר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> תודה. אני אתחיל דווקא בתשובה לחבר הכנסת אוריאל בוסו. אז ככה, אוריאל, מה שאתה תיארת ממש נמצא על שולחני עכשיו. אני במקרה מכיר לעומק את הנושא הזה. הנושא הזה עבר לאגף משמעת במשרד החינוך, הם יבחנו את הנושא. אני הרי בסך הכול קיבלתי את זה. אני לא יודע כמה זה נכון, לא נכון, מה נעשה. הנושא ייבדק, ואם יש פה אירוע משמעתי, כפי שנראה שכן, אז זה כולל שימוע ולפעול בכל הכלים שיש למשרד כדי לטפל מול אירועי משמעת. אני יכול לומר לך יותר מזה, שאנחנו בתקופה מאוד לא טובה במערכת החינוך, שמערבבים פוליטיקה לתוך מערכת החינוך. אני רואה בזה פסול מוחלט. אני חושב שצריך להשאיר את בתי הספר – דרך אגב, גם את החינוך הגבוה לא נכון לנצל – ואני רואה לצערי מקומות שמרצים באוניברסיטאות, מנהלי בתי ספר, מנצלים את כוחם במערכת בשביל לכפות עמדה פוליטית כזו או אחרת על התלמידים. הדבר הזה לא ראוי. אני חייב לומר לך שאני בכוונת מכוון משתדל להימנע מלהיכנס לעימות באותם מקרים, כי אני חושב שלא ראוי ולא נכון שנעשה זאת, אבל המסר באופן כללי והאמירה חשוב שיישמעו: תשאירו את מערכת החינוך מחוץ לוויכוח הפוליטי. זה נושא אחד. הנושא השני, לגבי שאלתו של חבר הכנסת אחמד טיבי – בניגוד למקרה שתיאר אוריאל בוסו, שאני מכיר, את הנושא הספציפי שאתה מדבר עליו אני לא מכיר לעומק, והנושא ייבחן. אנחנו נבדוק וניתן לך תשובה במועד אחר. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשר קיש. אני מבין שיש חומר שאתה צריך לקחת מהשולחן. בינתיים, תעלה ותבוא חברת הכנסת טלי גוטליב - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> השר, אתה מחכה לשאילתה שלי. כן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כן, כן. הוא נמצא. - - כדי לשאול את השאילתה שהגישה - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לשמחתי הרבה, אדוני היו"ר - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע, רגע. אבל עוד לא סיימתי את המשפט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אה, נו, אתה מכיר אותי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> - - בנושא: הפרת זכויות אוטיסטים ליום לימודים מלא. בבקשה, חברת הכנסת גוטליב. << שאילתה >> 9. הפרת זכויות אוטיסטים ליום לימודים מלא << שאילתה >> << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אז כמו שאמרתי, לשמחתי הרבה, אדוני השר יואב קיש – ולשמחתי הרבה הוא שר החינוך, כי במשמרת הקודמת של גב' שאשא ביטון - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא. סליחה. גברתי, אנא הקריאי את השאילתה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רק ארחיב לו את השאילתה שיהיה לו ברור. להקריא אותה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא. אבל זה לא המוסד המתאים. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לא המוסד המתאים, תיתן לי - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זה לא המוסד המתאים, גברתי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, בסדר גמור. אני רק רוצה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שאילתה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה שיובהר שב-14 באוגוסט 2022 הודיעה מנכ"לית משרד החינוך על קיצור יום הלימודים לאוטיסטים. אני מקריאה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גברתי חברת הכנסת גוטליב - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, זה מילה במילה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> - - אם בכוונתך להקריא מהשאילתה - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל זאת השאילתה. אני מקריאה אותה. אני אומרת את זה, יש לי זיכרון צילומי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בסדר גמור. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> היא מקריאה, היא מקריאה. היא הקריאה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בסדר. מאה אחוז. מאה אחוז. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני זוכרת טקסטים בעל פה, כמו שאדוני יודע. אני לא צריכה את זה. אני זוכרת את הכתוב. ב-14 באוגוסט הודיעה מנכ"לית משרד החינוך על קיצור יום לימודים ארוך לילדים האוטיסטים בכיתות התקשורת, שזה אומר גם בחינוך המיוחד, גם בגנים וגם בבתי הספר, במקום עד השעה 16:45. התירוצים שלה לא הניחו את דעתנו. אדוני השר, אנחנו מבקשים ממך לתת לנו תשובה כדי שההורים לילדים אוטיסטים יוכלו לשוב למקומות העבודה שלהם. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, השר. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> תודה רבה לחברת הכנסת טלי גוטליב. אני חושב שהנושא הזה הוא סופר-חשוב, ואני באמת מברך אותך על העלאת הנושא לסדר-היום. אני רוצה להסביר רגע מה קורה בכלל במערכת, ואחרי זה אני אצלול ספציפית לנושא שהעלית. תראי, אנחנו בשילוב של שתי מגמות שיצרו – אני אומר את זה בצורה הכי ברורה – משבר קשה מאוד בחינוך המיוחד שמאתגר את מערכת החינוך. מערכת החינוך היום, אין לה מספיק משאבים. היא לא מצליחה להתמודד עם זה, וזה גם מקרין על מערכת החינוך הכללית, לא רק החינוך המיוחד. אבל אני רוצה רגע להסביר מאיפה זה נבע: יש תופעה, לא צריך כנראה לספר לך, של עלייה מאוד גדולה בכמות הילדים האוטיסטים, או על הרצף, בכל העולם כולו. אני חושב שהמספר מדבר על אחד מתוך 44 לידות בעולם שהוא ילד שעל הרצף. במדינת ישראל כרגע אנחנו באחד ל-100. הגידול באחוזים עצומים, וכל שנה נוספים לא רק הכמות הרגילה לצד גידול האוכלוסייה, אלא להרבה יותר. וזה אפקט עולמי. דרך אגב, לא יודעים להגיד למה זה, אם זה הורות בגילים יותר מאוחרים, אם זה אולי סלולר, אני באמת לא יודע, אבל זו תופעה כלל-עולמית של עלייה משמעותית. יכול להיות שאולי זה עניין של אבחון. אני עוד פעם לא נכנס, כי באמת ברמת ההסבר אין תשובות מדויקות. אבל זו תופעה. מהצד השני, יש את שינוי החוק שנעשה ב-2018, של חוק החינוך המיוחד תיקון מס' 11, שיצר מענים dedicated, מאוד טובים. זאת אומרת, זה בא מכיוון של רצון של המערכת באמת לתת את התשובה הכי טובה שאפשר בחינוך המיוחד. ואז השילוב של שני הדברים האלה הביא לעלייה מאוד גדולה בעיקר בכיתות תקשורת, כיתות רגשיות, קטנות, ובשילוב של ילדים במסגרות בחינוך הממלכתי או בכלל ילדים שבליווי סייעת וכיוצא בזה. יש כמובן גם את הילדים עם צרכים מיוחדים במסגרות של החינוך המיוחד שהן dedicated לטפל באמת במקרים שהם באופן טבעי יותר מורכבים ודורשים את הטיפול והמענה במסגרת המיוחדת. דרך אגב, שם הגידול הוא קבוע, הוא אותו גידול של האוכלוסייה. אנחנו לא רואים שם איזושהי קפיצה משמעותית במספרים. מה שכן רואים זה בכיתות התקשורת, הכיתות הקטנות למיניהן ובשילוב. עכשיו, זו הבעיה. עכשיו אני נכנס רגע למציאות. בסוף, לצערי, ואני אומר את זה בכאב ובצער גדול, השמיכה קצרה. מה הכוונה בשמיכה קצרה? אמרתי, החוק בא ונתן מענה שכולנו מכוונים אליו, אבל אנחנו עדיין מוגבלים היום, לצערי, בכמות הסייעות, בתקציב שמוקצב לדבר הזה. דרך אגב, אני נלחם עכשיו בימים אלה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בחוזר לא כתוב, אדוני השר – בחוזר מנכ"ל - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> עוד לא הגעתי לזה. אני תכף אגיע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ללא תקציב. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> תכף אני מגיע. אני אומר במה אנחנו מוגבלים. אני היום במאבק – מאבק שכל עם ישראל איתי, זה לא של מערכת החינוך – להגדלת התקציב לחינוך המיוחד בתקציב שאנחנו בונים עכשיו מול האוצר. מול כל האתגרים, מערכת הביטחון, המשטרה, את יודעת, השוטרים שבן גביר באירוע שהוא רוצה להעלות את שכר השוטרים ולגייס; אני אומר: אני צריך, לחינוך המיוחד ולחינוך ילדי ישראל, אני צריך את הכסף. הינה, בדיוק דיברנו על בן גביר, איך ידעת? << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> למה לא דיברת על המשיח? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אמרתי - - - << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> הוא דיבר, הוא דיבר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> השר בן גביר, אמרתי משהו מאוד פשוט. שאלה חברת הכנסת גוטליב על נושא הטיפול בילדים אוטיסטים במערכת החינוך במיוחד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא. קיצור יום הלימודים מ-16:45 ל-15:10. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> יום הלימודים קוצר. אמרתי לה שאני עכשיו בדיוק בשיח מול האוצר של מערכת החינוך על התקציב שאנחנו צריכים לחינוך המיוחד, שהוא תקציב שהולך במגמות מטורפות. אמרתי לה: אנחנו באירוע שגם לצה"ל יש דרישות ולשר בן גביר יש דרישות במשטרה לזה, ובדיוק נכנסת. זו הייתה הקונוטציה. אז אני אומר, אתה מכיר את זה היטב. אני באירוע של חוסר תקציבים, חוסר כוח אדם, ברצון מצד אחד אמיתי וכן של המערכת לקחת ולתת את המענה עד 17:00 כמו שרוצים, ואז אנחנו מתנפצים, לצערי, מול המציאות, ואני אומר לך את זה בכאב גדול, והמציאות היא שברמות השכר האלה שהתקציב מאפשר לנו אנחנו לא מצליחים להשיג מספיק מטפלות וסייעות. באירוע שאנחנו מוגבלים בכיתות ובמערכת ובכל זה – אנחנו עושים באמת את המקסימום. ואז קורה שהכלי היחיד שנותן איזושהי גמישות היום במסגרת החוק הוא הכלי שלצערי השתמשו בו, וישתמשו בו בלית ברירה – קיצור היום מחמש לשעות כפי - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא בגלל תקציב, אדוני. בחוזר מנכ"ל שאשא ביטון קבעה שזה רק בגלל חוסר בכוח אדם ולא חוסר בשעות. אז אדוני, המשמעות היא, אם רק תאפשר לי, כי אנחנו מכירים את זה - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אז אתן לך שאלה נוספת, אני אסיים. יש לך שאלה נוספת, אז אני אומר עוד פעם, שכוח אדם, דרך אגב, גם נובע מתקציב. למה? כי אם נעלה את השכר למטפלות, שזה, דרך אגב, דיון שקורה היום ואני לא נכנס לאירוע הזה, יכול להיות שתוכל להשיג יותר כוח אדם, יהיה יותר קל להשיג. אני יודע שבעניין הזה מתנהל משא ומתן, ואני חושב שחייבים למצוא לעניין הזה פתרון, כי אני מסכים איתך שזה לא רק תקציב, אבל בסוף, כשמדברים על כוח אדם שחסר, חלק מרכזי מהאירוע הזה הוא היכולת לתת שכר שעה יותר טוב למטפלות. זה בגדול. שאלה נוספת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, את יכולה לגשת למיקרופון ולשאול שאלה נוספת. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ברשות השר אני אומר ככה: התחושה היא שעובדים עלינו בעיניים, ואני אגיד גם למה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש שאלה נוספת. מותר. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> מותר לי. אבל מירב, זה נושא סופר חשוב, ברצינות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני יודעת, טלי, אין בעיה, אבל - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> באמת, יש לי שאלה נוספת, את מכירה את זה מהתקנון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה, רק - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> נו, אז באמת, חשבתי שתצטרפי אליי למאבק החשוב הזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רשות הדיבור של חברת הכנסת גוטליב. בבקשה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה, באמת. אני רוצה להסביר רגע לשר למה התחושה היא שעובדים עלינו בעיניים: קודם כול, שיהיה ברור שהחינוך המיוחד הוא לא סתם עד 16:45, כיתות התקשורת, כי ההורים לא יכולים להעביר את הילדים בחינוך המיוחד לבייביסיטר. הילדים לא מדברים, הם לא מתקשרים, מרביצים לעצמם, מסכנים את עצמם. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> טלי, זה ברור. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לא מדברים על הילדים שמשולבים במסגרות הרגילות, לא, אלא על החינוך המיוחד הקלאסי. אם פתחו אותו עד השעה 15:10, זה אומר שיש כוח אדם, כי אף אחד לא עושה משמרת מלאה מ-8:00 עד 15:10. המשמרות מתחילות מ-08:00 עד 14:00 ומ-14:00 עד 16:45 או מ-13:30 עד 16:45. כל הסיפור הוא ליצור לחץ על ההורים, שילחצו את הכנסת ואת הממשלה להעלות את השכר של הסייעות והמטפלות, ואני כמובן דוגלת בזה כי לא יכול להיות שהן ירוויחו 29.90 שקל. אבל עם כל הכבוד – תקציב יש, ובחוזר המנכ"ל התירוץ הוא חוסר בכוח אדם. ולכן זה מפלט קל מדי, וההורים לא יכולים לצאת לעבודה כשסגרו את כיתות התקשורת עד השעה 15:10. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גם לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן יש שאלה נוספת. בבקשה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> את מרשה לעאידה, מירב? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. כבוד השר, האמת היא שהתבשרנו היום בבוקר שיש צעד חדש שהממשלה הולכת לדון בו: אי-הכרה בתארים אקדמיים ממוסדות פלסטיניים. עד כמה שידוע לי, השיקולים להכרה בתארים הם בדרך כלל תוכן הלימודים, התוכן האקדמי שנלמד, ואם באמת מכסים את מה שדרוש כדי לקבל את התואר ולהכיר בו במדינה. האם ידוע לשר שיש אלפים של סטודנטים ערבים שלומדים, שחזרו אלפים, משרתים היום את הציבור גם בבתי הספר אבל גם כעובדים סוציאליים, גם כרופאים וגם במקצועות אחרים? מה העמדה של המשרד? אני מקווה שאפשר לדעת מה העמדה של המשרד בנוגע להצעה כזאת, שתידון ביום ראשון. דבר שני: מה מכינים כפתרון לאלה שלומדים עכשיו ולמדו בעבר – האם גם כן תהיה הצעה להוציא מהעבודה את כל אלה שלמדו? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. ישיב השר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אתחיל דווקא בשאלה של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. לפני כן גם חבר הכנסת טיבי שאל בעניין הזה, ואני רוצה לחלק את התשובה לשניים: אחת, אני עוד לא בחנתי את ההצעה הספציפית שאת מדברת עליה, ואין לי ממש תשובה. אני צריך לבדוק ולבחון את העניין הזה. אני יכול להגיד לך מה אני כן עושה, כי דיברת על נושא של חומרי הלימוד ועל מה לומדים; אני יכול להגיד לך שדווקא המקום שביקשתי לעשות דיון דחוף סביבו הוא חומרי הלימוד של ערביי מזרח ירושלים, לומדים שם תוכנית של הרשות הפלסטינית, ורואים בהרבה מאוד מקרים הסתה מובהקת וברורה כנגד מדינת ישראל, כנגד צה"ל, וזה במקומות שאכן משרד החינוך מממן. זה נושא אחר, לא מה שאת שאלת עליו. אני אומר לך שהדבר הזה ייבחן, וכן – במקומות שבהם מסיתים נגד מדינת ישראל, יש לי בעיה לאפשר לאזרחים או תלמידים או למערכת חינוך כלשהי להיות שותפים במקום שכזה. זה נושא אחר, אבל כמובן, מה ששאלת, לגבי הנושא המקצועי - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> - - בסוף ראינו שההסתה הזאת גורמת לכך שילד בן 13 מגיע לשכונת דוד ועושה פיגוע רצחני. אז אין לי שום דבר לומר חוץ מזה שמערכת החינוך שם לוקה בחסר. המקום שבו יש לי אחריות על העניין הזה הוא בתקציבים שעוברים לשם, ואת הדבר הזה אנחנו נבחן. לגבי חברת הכנסת טלי גוטליב - - << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> - - אני רק אקריא עוד משהו – מכיוון שעניתי לך מההיכרות שלי עם הנושא, אני כן רוצה להקריא משהו שאמרו במשרד, עוד פעם רק כדי להבין: אני בהחלט מציין שהקושי שהעלית ברור לנו, שילד של המסגרות של החינוך המיוחד הוא לא ילד שהולך עכשיו לשכנה או לבייביסיטר או למשהו כזה, וזו החשיבות הגדולה. אני אומר עוד פעם – הלוואי והיו לנו הכלים להחזיק אותו עד 16:45. בכלים שאושרו על ידי לשכת מנכ"לית לקצר את יום הלימודים ניתנה אפשרות להעסיק דרך הרשות המקומית עובד מטעמה בנוסף לסייעת הקיימת עד השעה 16:45, כדי שהתלמידים יקבלו את המשך היום, ונעשה גם תהליך של שיפוי עם המשרד. אז אני אומר שלפחות מבחינת המשרד, אנחנו כן מנסים לעשות הכול. בסוף, אני אומר לך בכנות שהשמיכה קצרה כרגע, אני שומע על המון מקרים והמשבר מאוד קשה, ואני פונה מפה בשם כולכם לשר האוצר שיבין – ואני בטוח, השר בן גביר, שגם אתה חושב שאי-אפשר לקצץ את הצורך הזה וצריך להביא את התקציבים הנדרשים בשביל לתת מענה להורים ולדרישות שלהם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ילדי החינוך המיוחד לפני הכול, לפני התקציב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשר החינוך יואב קיש. השאילתה הדחופה הבאה היא של חבר הכנסת אוריאל בוסו לשר לביטחון לאומי, בנושא: שישה פצועים בארבעה פיגועי ירי בלוד; התושבים חוששים לחייהם. יעלה ויבוא השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. בבקשה, חבר הכנסת בוסו. << שאילתה >> 8. שישה נפצעו בארבעה פיגועי ירי בלוד; התושבים חוששים לחייהם וטוענים: העיר מופקרת << שאילתה >> << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> שלום, בוקר טוב, אדוני השר, כבוד היושב-ראש. העיר לוד מבועתת, התושבים חשים מופקרים, חוששים לחייהם. לדבריהם, אין דין ואין דיין, והמשטרה חוששת להיכנס לעיר. בסוף השבוע האחרון נפצעו שישה תושבים בארבעה אירועי ירי, כנראה במסגרת מלחמת כנופיות. רצוני לשאול: 1. כמה אירועי ירי היום בעיר מאז תחילת 2022 ועד השבוע? 2. מדוע אין יד תקיפה של המשטרה בלוד? תודה. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> תודה, אדוני. ראשית, אני אומר שהתושבים צודקים, אני מבין אותם. הייתי בלוד לפני כשבוע וחצי, שמעתי את המצוקות, שמעתי את הייסורים ואני גם מכיר את המציאות – מציאות שמתרחשת לא מאתמול, לא משלשום. לגבי השאלות שלך: 158 תיקים נפתחו כנגד כל מיני אירועים של ירי ושל חבלה. לגבי העניין של יד תקיפה של המשטרה – כאן אני רוצה לומר כמה דברים: אי-אפשר לבטל את המעשים של המשטרה באפס מעשה. יש קצינים מצוינים, יש פיקוד טוב שכן עבדו בשנה החולפת – השאלה שלך הייתה על 2022. אני כן יכול לספר לך שעל עבירות אלימות של ירי נעצרו 64 אנשים, 12 אנשים נעצרו עד תום ההליכים המשפטיים והוגשו כתבי אישום, יש תפיסות אמל"ח, פרשיות פשיעה שפוענחו, יש מעשי רצח שפיענחו. אבל צריך לומר את האמת – זה לא מספיק. והמדיניות שהממשלה הקודמת הובילה היא מדיניות שצריך לשנות. ולכן, ישר עם כניסתי לתפקיד אני דיברתי ומדבר, וזה מתקשר גם לדברים של השר קיש שדיבר כאן, קודם כול, על הקמת משמר לאומי גדול וחזק שייתן מענה. יש לנו שוטרים נפלאים, שוטרים מצוינים, אבל יש עומס כל כך גדול של כל כך הרבה עבירות, של כל כך הרבה אירועים, וצריך לחזק את המשטרה מצד אחד, להוסיף אלפי שוטרים לטפל בפעילות הקלאסית. מצד שני, ישראל חייבת להיות כמו כל מדינה נורמלית: ארצות הברית, צרפת. בכל מדינה נורמלית יש לך משמר לאומי, שזה התפקיד שלו; להגיע לאירועים כאלה, להביא מסות של שוטרים, מסות של אנשי משמר לאומי, להיות שם ולהשליט את החוק ואת הסדר. צריך לומר דבר נוסף: הממשלה הקודמת לא שמה לנגד עיניה את זה שאנחנו כאן גם במאבק מול אויבים. אני לא מדבר כמובן חלילה על כל הערבים. יש הרבה ערבים שרוצים לחיות כאן בשלום ובשלווה. שמעתי ערבים בסיור האחרון שלי בלוד, שמבקשים שאנחנו ניכנס למלחמת חורמה. הממשלה הקודמת לא עשתה את זה, אני מקווה שאנחנו כן נעשה את זה, ובעזרת השם נצליח: גם נביא חקיקה חדשה, גם נחמיר ענישה, וכמובן עוד פעם – משמר לאומי שיביא ביטחון בעזרת השם, רק בעזרת השם, לרחובות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. יש שאלה נוספת לחבר הכנסת בוסו. בבקשה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני השר, קודם כול, אנחנו ודאי רוצים להודות לך על התוכנית הלאומית שהצגת, היא מדהימה, ועל החיזוק, ואכן ראינו שביקרת בלוד. דווקא הזכרתי את לוד. ב-13 במאי אשתקד הוצת בית כנסת "ישועות ה'"; באותו תאריך, בית כנסת "דוסא"; ב-11 במאי בית כנסת "שומר ישראל". ב-10 במאי תלמוד תורה, מכינה. אגב בבית הכנסת שומר ישראל, התפלל סבי, שהיה רבה של לוד, בבית הכנסת הזה. רציתי לדעת: האם נתפסו המציתים? האם נקטו נגדם הליכים במסגרת התוכנית שהצגת, החמרת ענישה לאותם מציתים? האם בנושא הזה יש לך מה לחדש לנו? תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לפני שהשר ישיב, יש שאלה נוספת לחברת הכנסת מירב בן ארי. בבקשה. אגב, אני אנצל את ההזדמנות להגיד שניקח שאלות נוספות במרוכז, ולאחר מכן השר ישיב. לא אקבל שאלות נוספות תוך כדי שהשר משיב. בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, גם אתמול וגם היום התקיימו שני דיונים בוועדה לקידום מעמד האישה בנושא אלימות נגד נשים. אתה יודע שהנושא הזה קרוב מאוד לליבי, ואני מנסה לעשות כל שביכולתי כדי למנוע את הרצח הבא. אני מבקשת מאדוני היושב-ראש את התייחסותך לנושא האיזוק האלקטרוני, החוק הזה שיכול להציל נפשות, ובעיקר לאפשר לאישה ולילדיה להישאר בבית ולא לברוח על חייה למקלט. פניתי אליך, אני פונה אליך שוב בבקשה לשמוע את עמדתך. החוק עבר בקריאה הראשונה, הוא מתוקצב, מלא, במשרד לביטחון פנים. האם אתה מתכוון, ואם כן, לתת איזה בשורה לנשים נפגעות אלימות, שחייהן נמצאים בסכנה יום-יומית. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, אני מבקשת להעיר לגבי חוק האיזוק האלקטרוני. אם אדם ביצע עבירה או יש טענה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא לא לא, חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תיזהרו מהדבר הזה. אני לא אצביע על החוק הזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב.,הייתה לך גם - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני רק אומרת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, השר ישיב. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> נתחיל בשאלתו של חבר הכנסת בוסו לגבי הצתת בתי הכנסת. זה נתון שלא ברשותי. חבל שלא העלית את זה בשאילתה, אבל אני מבטיח לבדוק אותו. מה שברור הוא שהמדיניות שלי זה לא רק אפס סובלנות, אלא לנסות כמה שיותר לתפוס, לעצור, להביא לדין וגם לטפל במלוא חומרת הדין במי שהצית בתי כנסת. אגב, מבחינת סעיפי החוק, הם קיימים, חבר הכנסת בוסו, עד כמה שאני זוכר. אני לא רוצה סתם בעל פה לשלוף, אבל אם אני לא טועה, חוק העונשין מדבר על 15 שנות מאסר על הצתה. אם אלו מבנים, זה יכול להיות גם 20 שנות מאסר. כלומר, הענישה קיימת. יש בעיה אחרת, שאני מכיר אותה מתפקידי כעורך דין, שהרבה מאוד פעמים מישהו שהצית בית כנסת נתנו לו חצי שנת מאסר או שנת מאסר. זה איום ונורא, וזה אחריות של בתי משפט שצריכים להבין שהצתת בית כנסת זה כמו הצתת כנסייה או מסגד, חלילה. אני מכיר תיקים של אנשים שהציתו מסגדים, וקיבלו חמש שנים ושש שנים, לעומת זאת על בית כנסת קיבלו חצי שנה ושנה. זה בעיניי פסול. פסול וחמור. גם ליהודים יש רגשות דת במדינת ישראל. לשאלתך, חברת הכנסת בן ארי, כי זה חשוב לך, את באמת פנית אליי עוד לפני שנכנסתי אפילו לתפקיד כשר וביקשת שאני אבחן את הדברים, ואני מתכוון, ואמרתי לך לעשות דיון במשרד שלי בנושא החקיקה הזאת. אמרה כאן חברת הכנסת גוטליב, וזה דבר נכון, צריך למצוא כאן את האיזונים. מצד אחד, מי שפגע באישתו, מי שתקף, מי שמתעלל בנשים, הוא חלאת אדם שצריך לטפל בו. בנושא הזה אני במיליון אחוז איתך, בכל מה שתציעי. מצד שני, אומרת חברת הכנסת גוטליב, שגם איתה הייתה לי שיחה, שיש קו, איזה חוט שמבדיל בין לטפל במי שבאמת מסוכן ובמי שבאמת צריך לטפל בו לבין שמחר בבוקר יגידו על כל גבר: הוא מתעלל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע שהחוק מדבר על תזכיר מבחן לבית המשפט. אין לי שום מטרה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל יד אחת נגד - - - << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תחסכי את זה. תפסיקי להתווכח איתי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא עונה לה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז מה אם הוא עונה לה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה מיותר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז מה אם הוא עונה לה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, רשות הדיבור כרגע שייכת לשר בן גביר בלבד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - חותמת גומי של שירות מבחן. אוי ואבוי. די, נו, באמת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רשות הדיבור של השר בן גביר בלבד. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> חברת הכנסת בן ארי, בדיוק בגלל הדיון הזה, השיח הזה, רציתי לא לעשות החלטות בשלוף. בכלל, מרגע שנכנסתי לתפקידי כשר, אני לא שולף בכל דבר ואומר: נעשה את זה, נעשה את זה, אלא אומר דברים תוך כדי בדיקה.אני מבטיח שאחרי הדיון הזה הפנימי שלנו, נבוא אלייך ונגיד לך מה התובנות. ושוב, את יודעת לא מהיום ולא מאתמול, איפה שיש אלימות נגד נשים, תמצאי אותי כפרטנר ב-100%. מצד שני, יש גם תופעות אחרות שצריך לשים גם עליהן את האצבע. לא ארחיב כאן, אבל במשפט אחד: לא אהבתי את תקנה 2.5, שאומרת למשל שאישה שמתלוננת, אפילו שבסוף מסתבר שהתלונה היא תלונת שווא, לא ממצים איתה את הדין. מי שמעליל, צריך לטפל בו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מבין שזה 2%? אתה מבין? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא אותו דבר. בסוף את מי שרוצחים פה הן נשים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, זה לא רב-שיח. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא אותו דבר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר, אני מזמין אותך להישאר גם לשאילתה הבאה. השאילתה הבאה של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. בבקשה. << שאילתה >> 11. הנפת דגלי אש"ף על ידי חבר הכנסת עופר כסיף << שאילתה >> << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, השאילתה שלי היא בעניין הנפת דגלי אש"ף על ידי חבר הכנסת. לבקשת היושב-ראש אני לא אציין את שם חבר הכנסת. יש הנחיה מהשר לאכוף את האיסור על נפת דגלי אש"ף בפומבי. למרות זאת, ובניגוד להנחיות, יש חבר הכנסת, בכנסת הזאת, שהניף דגל אש"ף באופן פומבי ואף מתהדר בכך. רצוני לשאול: מדוע לא אוכפים את הוראות השר על אותו חבר כנסת, כמו גם על חברי כנסת אחרים, שמניפים דגלים, ובכך תומכים בטרור? << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> תודה. תודה רבה לחבר הכנסת על השאלה. אני גם לא אתייחס לשמו של חבר הכנסת, אבל כן הבאתי לכאן כמה ציטוטים – הגיגים – מאותו חבר כנסת, שבין היתר אומר שפלסטינים שיורים בחיילי צה"ל הם לא טרוריסטים, הם כמו הפרטיזנים שנלחמו בנאצים. על הבריחה מכלא גלבוע, הוא אמר: אני לא יודע אם הייתי מסגיר את המחבלים הנמלטים. נדמה לי שמי ששומע את הדברים האלה מבין למה העמדה שלי שהיה צריך לפסול את חבר הכנסת הזה ולא לאפשר לו להיות בכנסת. הוא תומך טרור; הוא תומך מחבלים; הוא תומך ברצח של יהודים. אני לא מבין למה אפשרו לו להיות חבר כנסת. לשאלתך על דגלי אש"ף. על פי סעיף 24 (א)(1) לחוק המאבק בטרור, הנפת דגל של ארגון טרור היא עבירה פלילית. יש גם את סעיף 82 לפקודת המשטרה, שקובע כי מפכ"ל המשטרה יכול לאסור הנפת דגל שיש בו כדי לעורר הפרעה לשלום הציבור. כל שוטר יכול לאכוף את האיסור הזה. על פי החוק הקיים, להבנתי יש למנוע הנפת דגלי אש"ף. זה דגל של ארגון טרור. ארגון הטרור הזה, מעולם לא הופסקה ההכרזה עליו ככזה. אנחנו גם רואים מה קורה היום במציאות של היום. הם משלמים כסף לטרוריסטים, מממנים טרוריסטים, מדרבנים טרוריסטים. כל מילה בשאילתה שלך נכונה. דא עקא, במדינת ישראל יש גם ייעוץ משפטי לממשלה, והייעוץ המשפטי לממשלה קבע בכמה הזדמנויות כי הנפת דגל של אש"ף, כשהיא באה כשלעצמה, יש אפשרות – או יותר נכון כלשון בית המשפט העליון שהרחיב את זה – שזה לא גורף. זה לא איסור גורף. המדיניות של היועצת המשפטית לממשלה היא מדיניות – לצערי אני אומר – שמאפשרת בחלק מהמקרים, במיוחד המקרים שזו הנפת דגל כשלעצמה, שלא מתלווים אליה שבחים לטרור, לאפשר את ההנפה הזאת. אני חולק על המדיניות הזאת. אני חושב שהמדיניות הזו לא נכונה. ביקשתי לקיים דיון בממשלה בנושא הזה. התיק עבר, בקשתי, לצחי הנגבי, ראש המל"ל, ואני מתכוון לשבת איתו, ואחרי זה יהיה דיון בממשלה, או בקבינט, על הסוגיה הזאת. אני מתקשה מאוד להבין את העמדה של היועצת המשפטית לממשלה. ארגון אש"ף הוא ארגון שעד היום נלחם במדינת ישראל; ארגון אש"ף זה ארגון שעד היום ידיו טבולות בדם של יהודים – אגב, לא רק יהודים, גם ערבים. לכן אני חושב שהיועצת המשפטית לממשלה טועה בסוגיה הזאת, אבל אנחנו נקיים שיח, אבל קודם כול יהיה דיון בקבינט, כי אני רוצה לדעת שכל ממשלת ישראל חושבת כמוני, ושדגל אש"ף הוא טרור, הוא ארגון טרור, ואסור לאפשר את הנפתו במדינת ישראל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשר בן גביר. שאלת המשך לחבר הכנסת מלביצקי, בבקשה. שאלת המשך, לאחר מכן, גם לחבר הכנסת סימון דוידסון. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> השר בן גביר, קודם כול, אנחנו כולנו – אני מדבר בשם חבריי בקואליציה – מאוד מעריכים את המאמצים הגדולים שאתה עושה, וסוף סוף יש מישהו שמתכוון לאכוף את ההנחיה הזו. לדיון שאתם הולכים לקיים – חשוב לציין שהנפת הדגל האחרונה הייתה במוצאי שבת האחרונה, פחות מ-24 שעות אחרי הפיגוע הרצחני בירושלים. עדיין, אותו חבר כנסת החליט להניף את אותו דגל, וגם התעמת עם שוטר שביקש ממנו להסיר את זה. חבר הכנסת הזה גם היכה שוטר. אם יש איזושהי דרך שבה אנחנו יכולים לקדם בחקיקה שהדבר הזה יפסיק להיות בשיקול דעת, ויהיה קבוע שהדברים האלה אסורים, אנא הגד ואנחנו לשירותך בנושא הזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סימון דוידסון, ולאחר מכן השר ישיב במרוכז. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יכולתם לפסול אותם כשהם רצו לכנסת. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> למה, אתם הצבעתם בעד לפסול אותם, מירב? די, נו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו לא - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> בכל פעם שביקשתי לפסול אותם בשנים האחרונות, הייתם נגד זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שמחה רוטמן הלך, ברח. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איפה אתה היית? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שמחה ברח. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני ביקשתי לפסול, אתם הייתם נגד זה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה לא פסלת? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> עשר שנים ביקשתי לפסול אותם, אתם נעלמתם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא פסלת אותם? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה זה משנה אחרים? אתה – למה לא פסלת? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> ביקשתי לפסול. אתם הצבעתם נגד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סימון דוידסון. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> זו האמת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל הזמן אתה זורק על אחרים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כבוד השר. כבוד השר. כבוד השר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שמחה רוטמן ברח. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, תודה רבה. בשבוע שעבר קיימנו דיון מהיר בוועדת החינוך, הספורט והתרבות בנושא ההימורים הבלתי-חוקיים במגרשי הספורט במדינת ישראל. הנושא הזה הוא אירוע ענק. שמדובר על סכומים של מעל 10 מיליארד שקל בשנה בהימורים בלתי חוקיים הנקראים "בי"תים", בין השאר. התגובה של המשטרה בדיון הייתה שהמשטרה לא רואה את זה כתופעה. התופעה הזאת היא כבר מעבר לתופעה; היא אירוע גדול מאוד הקשור לעשרות אלפי משפחות שמאבדות את כל כספן. אני רק אציין שבשנת 2016, אדוני השר, התקבלה החלטת ממשלה 1902, שבסעיף 9 בה נקבע שיש להקים יחידת אכיפה משולבת למאבק בהימורים הלא-חוקיים. היחידה הזאת טרם קמה, למרות שבדיון שנערך בכנסת ב-2022 הודיע משרד האוצר שהתקציב עודנו שמור וממתין לשימוש. אני מבקש מהשר לקיים דיון פנימי בנושא הזה ולהקים את היחידה הזאת, כי רק באמצעות מודיעין ויחידה משטרתית נוכל למגר את התופעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. בבקשה, כבוד השר. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע אני רואה שיש פה – מכיוון שהשר עוד לא התחיל להשיב, אני אאפשר את זה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תודה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד השר לביטחון לאומי, אחד הנושאים שדורשים ביטחון הן 200,000 נשים שנמצאות במעגל האלימות, ועוד מאות שנמצאות במקלטים. התקציב מתקרב, והייתי רוצה לדעת אם תקדם את הנושאים של ענייני נשים והמוגנות שלהן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. בבקשה, השר ישיב. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> נעבור אחד-אחד. קודם כל, לשאלה על עופר כסיף. האמת היא שגם אני קצת המום. חבר הכנסת הזה – ראינו כולנו – תוקף שוטרים במדינת ישראל. עד היום לא הוגש נגדו כתב אישום, אני לא מבין למה. אין לחבר כנסת – כפי שכולנו יודעים – חסינות להרביץ לאנשים; אין לו חסינות לתקוף אנשי משטרה. אני, בתור השר לביטחון לאומי, מוצא לנכון – גם כאן בהזדמנות הזאת, ולא רק בהזדמנות הזאת – להגיד שאני סבור שצריך היה להגיש נגדו כתב אישום; מעבר לשאלה למה הוא נמצא בכנסת. אגב, נשאלתי כאן תוך כדי, בזריקת הערת ביניים: למה לא ביקשתם לפסול אותו? למה לא ביקשתם לפסול אותו? אני ביקשתי לפסול אותו יותר משמונה או תשע פעמים בשנים האחרונות. לצערי, דווקא החלק הזה באולם פעם אחר פעם התנגד לפסילה שלו, וחבל, כי אני חושב שאפשר ליצור קונסנזוס כלפי מי שקורא לחיילים שלנו נאצים ולמי שקורא לשוטרים שלנו מחבלים. אחד כזה לא היה צריך להיות בכנסת לדעת כולם. בנושא שלגביו חבר הכנסת דוידסון שאל, אני בהחלט אברר את הנושא. אני יודע את עמדתך, בעיניי היא מאוד מאוד ראויה. אנחנו מכירים קצת, ושמעתי לא פעם ולא פעמיים את הדברים שנשאת, וריגשת כאן את כולנו בעניינים האלה. אני בהחלט אברר. אחזור למשרד ואבדוק מה קורה ומה עמדת המשטרה בנושא הזה. לשאלת חברת הכנסת תמנו-שטה, חד וחלק, חד וחלק, העמדה שלי – ואמרתי אותה גם קודם לחברת הכנסת בן ארי – היא שצריך להיאבק באלימות נגד נשים. מי שתוקף נשים – אמרתי את זה כאן במשפט שבדרך כלל שרים לא משתמשים בו, אבל אני אשתמש בו כי אני חושב שזה נכון – הוא חלאת אדם. בנושא הזה אני איתכם לגמרי. לגמרי. זה, בין היתר, התפקיד שלי. להיות השר לביטחון לאומי זה גם לטפל במחבלים, זה גם לטפל במי שמשליט טרור ברחובות ישראל, זה גם לטפל בבריונות ובוונדליסטים, וכן, זה גם להילחם באלימות נגד נשים, ואני שם מלא מלא. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - כולל תקציבים - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לשר לביטחון לאומי. ואנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אבל אני הבטחתי לבדוק את זה, כי יש כאן גם טענות שצריך - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל תן לנו לוח זמנים. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> חברת הכנסת בן ארי - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רבותיי. רבותיי. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> - - משפט אחד – אני ישבתי במקום שלך שנה וחצי. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש החלטת ממשלה עם תקציב. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני לא זוכר שר שאמר אני אטפל, אעשה. אני מטפל, עכשיו את רוצה לוחות זמנים. בואי, אני באמת על זה, את יודעת את זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אין בעיה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא, לא, חברת הכנסת בן ארי. תודה רבה. הדיון הזה הסתיים. << נושא >> נאומי בכורה של חברי הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש לנו נאום בכורה של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, ואני מזמין אותך לעלות. לאחר מכן תברך השרה גלית דיסטל אטבריאן. אני מברך כמובן את בני המשפחה והחברים שנמצאים איתנו כאן ביציע. ברוכים הבאים לכנסת. לא, לא, לא, אין מחיאות כפיים. לאחר שחבר הכנסת מלביצקי יסיים את נאומו, נאפשר מחיאות כפיים. תודה רבה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד שרת ההסברה, שרית דיסטל, כבוד השר המקשר, שר החינוך והשר לשיתוף פעולה אזורי, יואב קיש, כבוד השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, חבריי חברי הכנסת, משפחה, חברים יקרים, כנסת נכבדה, שמי חנוך דב מלביצקי, בנם של פרופסור אריאל מלביצקי, זיכרונו לברכה, ואמי, נורית מלביצקי, שתיבדל לחיים ארוכים וטובים. גדלתי בירושלים, בבית ישראלי, מסורתי וציוני, שבו ספגתי את הערכים שהנחילו להורים שלי שני אנשים גדולים מהחיים: הסבים שלי. לא הכרתי אותם, אבל את שמם אני נושא מראשית חיי: דב לודמיר, ז"ל, אביה של אימי, בן טובים ציוני, שעלה מפולין והצטרף לאצ"ל. סבא דב היה לוחם עז שהשתתף ונפצע בלא-מעט פשיטות ופעולות. לאחר קום המדינה, ומאחר שלא הסכים לקבל את הפנקס האדום – ולכן היה כמעט בלתי אפשרי למצוא עבודה – התיישב סבא דב מאחורי ההגה ועבד כנהג מונית עד יומו האחרון. אבא של אבא, פרופסור חנוך מילביצקי, ז"ל, שעלה מגרמניה והיה מאבות רפואת הטראומה בארץ וכירורג לב מוביל. סבא חנוך, שגם הוא היה באצ"ל, טיפל בפצועי המחתרות שלא ניתן היה לאשפז אז בבתי החולים מחשש מהשלטון הבריטי. מאוחר יותר, לכשיצא שמו למרחוק, היו מגיעים אליו בחשאי לקבל טיפול רפואי מנהיגים ערבים ואישים נוספים ממדינות שאז לא היו לישראל קשרים דיפלומטיים עימן. סבא חנוך טיפל בכולם, עד שביום 21 בפברואר 1970 נרצח עת מטוס "סוויסאייר", שהיה בדרכו לארץ ישראל, התפוצץ באוויר ממטען שהטמינו בו מחבלי החזית העממית, תוך שהוא גובה את חייהם של כ-47 הנוסעים ואנשי הצוות שהוא נשא. את שירותי הצבאי עשיתי ביחידת דובדבן, ולאחריו הלכתי ללמוד משפטים; בשנת 2000 הוסמכתי כעורך דין, מקצוע שליווה אותי במשך מרבית חיי הבוגרים. בדרך פניתי גם לעסקים וביצעתי כמה תפקידים בשירות הציבורי. אף נפלה בחלקי הזכות לשמש כמרצה באוניברסיטת חיפה בחוג ליזמות ומנהיגות חברתית. בשנת 2003 התחתנתי עם הדר, מי שהפכה להיות אהבת חיי. נולדו לנו שלושה ילדים, אלון, אורי ואיה, שכל מחשבה עליהם מפוצצת את הלב שלי בגאווה. אז מאיפה הפוליטיקה? ולמה? לשם כך, ברשותכם, מכובדיי, נלך אחורה בזמן, לירושלים שתחת המנדט הבריטי בשנת 1940, חודש סיוון; אחד מענקי הרוח של המאה ה-20, ר' יהודה לייב אשלג, שלימים יהיה ידוע בכינויו "בעל הסולם", שוקד על הוצאת עיתון יהודי עברי בארץ ישראל. בעל הסולם למד בישיבת גור בוורשה, שם הוסמך לרבנות ושימש כדיין וכמורה צדק במשך 16 שנה. הוא עולה לארץ זמן לא רב לאחר הצהרת בלפור ומתיישב בירושלים, שם ממנה אותו הרב קוק לרבה של גבעת שאול. אשלג, שהיה מקובל, קיבל את הכינוי "בעל הסולם", על שם פירוש הסולם שחיבר לספר הזוהר. משנתו – הפצת חוכמת הקבלה בהמון העם כשיטה מעשית לחיבור בין אנשים, זאת כפתרון יסודי לבעיות ולאתגרים של ימינו. הוצאת עיתון בימים הללו הייתה מלאכה מורכבת, יקרה ומסוכנת, אבל את הרב אשלג כל אלו לא עניינו. הוא מרגיש את האסון המתקרב של יהודי אירופה ומנסה בכל כוחו לעורר את היישוב היהודי בארץ לקום ולעשות מעשה. לעיתונו הוא קורא "האומה", וכך הוא כותב: "עיתון זה, 'האומה', הוא יצור חדש ברחוב היהודי, מין ברייה שנולדה בין המצרים בחבלי לידה קשים ואיומים מתוך רעל השנאה שתקף לאומות העולם להשמידנו מעל פני האדמה, כיליון האיום של מיליונים מאחינו, ועוד ידם נטויה. היצר הסדיסטי שבהם לא ידע שובעה. ועוד האסון כפול, כי לא נוכל להשלות עצמנו, אשר כל זה הוא רק תופעה זמנית חולפת, כי מלבד שהקיפו אותנו בבת אחת מכל קצווי ארץ, הרי גם האומות הנעלות ביותר, נעלו בעדנו את הדלתות בלי רגש כלשהו של חמלה ורחמים ובאופן אכזרי כזה, שאין לו תקדים בכל התהליך של ההיסטוריה האנושית, אפילו בימים הברבריים ביותר. "והדבר ברור: אם לא לסמוך על ניסים, שקיומנו, אם בתור יחיד, אם בתור אומה, נמצא על כפות המאזניים של חיים ומוות. וההצלה היא אם נמצא את התחבולה הדרושה, דהיינו אותה תחבולה הכבירה, שאין דרכה להימצא זולת בקרבת הסכנה, שתהיה בכוחה להכריע את הכף לטובתנו, לתת לנו כאן מקלט בטוח לכל פזורי אחינו, שלדברי הכול, הוא מקום ההצלה היחידה כעת. ואז דרך החיים תהיה פתוחה לנו איכשהו, להמשיך קיומנו על אף כל המעקשים". הוא מוסיף וכותב: "ובושה להודות שאחת הסגולות היקרות שאיבדנו במשך גלותנו והחשובה מכול היא אבדת הכרת הלאומיות. היינו, הרגש הטבעי ההוא המקשר ומקיים כל אומה ואומה. כי חוטי אהבה המקשרים את האומה, שהם כל כך טבעי ופרימיטיבי בכל האומות, נתנוונו וניתקו מליבותנו. חלפו, עברו ואינם. והגרוע מכול, כי גם המעט שנשאר בנו מהאהבה הלאומית, אינה טבועה בנו מבחינה חיובית, כרגיל בכל האומות, אלא שמתקיים בתוכנו מבחינה שלילית: מבחינת קרבת אחים לצרה, וקרבה כזו אינה מוכשרת כלל לתפקידה: מידת החימום שבה מספיקה רק להתלהבות לשעתה, אבל בלי כוח ועוצמה, שנוכל לחזור ולהיבנות על ידה בתור אומה הנושאת את עצמה. "ואנו דומים בזה לגל של אגוזים, המאוחדים לגוף אחד מבחוץ על ידי שק העוטף ומאגד אותם; שמידת האיחוד ההוא אינה עושה אותם לגוף מלוכד, וכל תנודה קלה הנעשית על השק מוליד בהם התרוצצות ופירודים זה מזה, ובאים על ידה בכל פעם לאיחודים ולצירופים חלקיים מחדש. וכל החיסרון הוא, מה שחסר להם, הליכוד הטבעי מבפנים, וכל כוח איגודם הוא מתוך המקרה החיצוני. והתקווה היחידה היא לסדר לעצמנו חינוך לאומי באופן יסודי מחדש, לגלות ולהלהיב שוב את האהבה הלאומית הטבעית העמומה בנו, לחזור ולהחיות את אותם השרירים הלאומיים, שאינם פעילים בנו זה אלפיים שנה, בכל מיני אמצעים המתאימים להדבר. אז נדע שיש לנו יסוד טבעי, בטוח להיבנות מחדש ולהמשיך קיומנו בתור אומה מוכשרת לשאת את עצמה ככל אומות העולם". על החשיבות במציאת אותה אהבה לאומית בעם ישראל ניתן למצוא גם אצל כתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שכתב כך: "הגיע הזמן להזכיר ולהחיות את מה שכבר נשתכח מלבבות רבים. מצב הדור ורוחו דורש ללמד בשכל וממקורה של תורה את אשר היה ראוי להימצא בטבע – את האהבה הלאומית". בעל הסולם חיפש ללא לאות להחיות מחדש את האהבה הלאומית החיובית, שלא על דרך השלילה, בעם ישראל, ופרסם את עיתון "האומה" כסוג של קריאת השכמה לציבור היהודי בארץ ישראל. אך הוא נאלץ לסגור את עיתונו לאחר הוצאת גיליון בודד אחד. מדוע? כי יהודים אחרים הלשינו עליו לשלטונות הבריטיים; אמרו שהם קומוניסט מסוכן, ושאסור לתת לו להוציא עיתון. השלטונות הבריטים מצידם אסרו עליו להמשיך ולהפיץ עיתונים, ואף שברו את מכונת הדפוס שהייתה לו. תשאלו בצדק: מה לך ולעיתון שפרסם מקובל בן המאה הקודמת? ואיך כל זה קשור לפוליטיקה? לפני כ-15 שנה לערך התוודעתי במקרה למורה שלי, הרב ד"ר מיכאל לייטמן. במשך 12 שנים שימש הרב לייטמן כעוזרו האישי, מזכירו, תלמידו ונאמן ביתו של המקובל הרב ברוך שלום הלוי אשלג (הרב"ש), בנו בכורו וממשיך דרכו של "בעל הסולם". כבר למעלה מ-30 שנה שהרב לייטמן מלמד מאות אלפי תלמידים ברחבי העולם את חוכמת הקבלה, כפי שקיבל ממורו, הרב"ש. מדי בוקר הוא מעביר את שיעור הקבלה היומי בין השעות 2:45 ל-5:30. הרב לייטמן כתב למעלה מ-40 ספרים בחוכמת הקבלה, אשר תורגמו ליותר מ-20 שפות. ולשאלה ששואלים תמיד כששומעים על שיעור הבוקר היומי: כן, גם אני משתתף מדי בוקר בשיעור הקבלה היומי בשעות הללו; וכן, גם עכשיו כשאני חבר כנסת, אני ממשיך עם זה ואפילו תוך כדי לילות לבנים בכנסת. למשל ביום שני האחרון, ביום שני שלפניו, וביום שני שלפניו וכנראה גם ביום שני הקרוב. אני מצליח לגנוב פה ושם חלקים מהשיעור. זה נותן לי המון. הלימוד גרם לשינוי חיובי ומשמעותי בחיי, ברובד הפרטי והציבורי גם יחד. ההבנה שכדי לשפר את חיי הפרטיים עליי להיות חלק פעיל ומועיל בשיפור חייהם של כלל ישראל דרך איחוד וחיבור עם ישראל סביב אותה אהבה לאומית טבעית שעליה מדבר בעל הסולם, אינה נותנת לי מנוח, והיא אשר דחפה אותי ואת חבריי לדרך לעשייה ציבורית משמעותית. בשנת 2013 נבחרתי למועצת העיר פתח תקווה. שם כיהנתי כחבר מועצה וכמשנה לראש העיר עד להשבעתי לכנסת. בנוסף, לפני כעשור הקמתי ביחד עם חבריי את המטה לאיחוד העם בליכוד – כמה מאות ליכודניקים לומדי קבלה שמעוניינים לקדם את הנושא של איחוד וחיבור עם ישראל דרך הבית הפוליטי שלהם, מפלגת הליכוד. עם הזמן הצטרפו אלינו נוספים, והיום אנו מונים למעלה מ-5,000 ליכודניקים נמרצים אוהבי עם ומולדת. באחת מהשיחות שמקיים לעיתים הרב לייטמן עם התלמידים, שמעתי אותו אומר כך: "החלוצים שהקימו את מדינת ישראל עשו עבודה נהדרת בהקמת מדינה ריבונית בארץ, שהייתה ברובה ביצה ומדבר כשהגיעו לכאן, ונגד שישה צבאות שביקשו לחסל את הנוכחות היהודית במזרח התיכון. עם זאת, הם לא סיימו את העבודה. הם הקימו מדינה, אבל עכשיו נותר לנו לטפח את נשמתה ורוחה של אותה מדינה כדי לזכות לשם 'מדינת ישראל'; מדינה שמקדשת חוק אחד ויחיד: 'ואהבת לרעך כמוך'. אם נעשה את הצעד הבא ונמלא את ליבו של העם הישראלי ברוח הישראלית של סולידריות, אחריות הדדית ובעיקר אהבת הזולת, זה יהיה הניצחון האחרון שלנו; אף אחד לא יאתגר את נוכחותנו כאן, כי כולם יבינו שאנחנו לא כאן בשביל עצמנו, אלא בשביל העולם, כדי לבצע את ייעודנו ולהיות אור לאומות ולהפיץ את אור האחדות והידידות מעל כל ההבדלים והעימותים. אם נתעלה מעל לחלוקות הפנימיות שלנו לעבר אחדות ואהבה, נשלים את משימת אבותינו, והרוח החלוצית שלהם, של דאגה לזולת, תתפשט ברחבי העולם. לכן המלחמה היחידה שאנו צריכים לנהל היא נגד האגו שלנו, הניצחון היחיד שאנו צריכים הוא ניצחון האחדות על הפילוג". אחדות כן, אבל בשום פנים ואופן לא מדובר על אחידות. הרב קוק כותב כך: "האחדות, שבאה מפני דרישת טובתו של כל יחיד למטרת אהבת כל יחיד לעצמו, היא אחדות מקרית, שיסודה היא אהבת הפרט העצמית ואין סופה להתקיים, כי אין לה מרכז אמיתי; אבל האחדות שבאה מצד ההכרה בערך התכלית העליון שבא רק על ידי שלום הבריות, יסודותיה באהבת הכלל באמת וסופה להתקיים, וכרבות ימיה כן תוסיף להתרגל ולהתחזק". מרטין בובר מתייחס אף הוא וכותב: "לא לניטרליות אנו נתבעים כי אם לליכוד, לליכוד של ערבות משותפת, של אחריות הדדית, של השפעת גומלין. נתבעים אנו לא לטשטש התחומים שבין האגודות, החוגים והמפלגות, אלא לשיתוף הכרה במציאות המשותפת ולשיתוף עמידה במבחן האחריות המשותפת. פירוד הלבבות הוא חולי שלקו בו עמים בזמננו, והבא לרפאותו בדרך של איחוי שבאונס אינו אלא טועה. חסרה אחדות שבמבנה האורגני. לפי שעה אין תרופה לכך אלא זו, שיהיו אנשים מחוגי הדעות השונות נזקקים זה לזה בלב טהור וטורחים יחד לגלות את היסוד המשותף". ישנן שתי מטרות מרכזיות שהצבתי לעצמי ולשליחותי בכנסת זו: הראשונה: שמירה על ביטחון ושלמות הארץ, מה שנקרא – מדיניות ימין על מלא. אין שום מקום לחשוב או לדון על מסירה נוספת של חלקים מארץ ישראל. מחובתנו לחזק את ההתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל, להחזיר את המשילות ולטפל ביד ברזל בגל הלאומנות הערבית, שמתרגש ורוחש כאן בשנים האחרונות; אין ולא יכולה להיות פשרה עם הטרור ותומכיו; אסור להשלים עם הטרור, אסור לנרמל תמיכה בטרור, ויש לפעול בנחישות כנגד הטרור ותומכיו מבית ומחוץ. והשנייה: בניית תוכנית סדורה ומעמיקה לאיחוי וריפוי הקרעים בחברה הישראלית דרך הקמת רשות לאומית מקצועית לאיחוד ולחיבור עם ישראל. מודל החיבור של החברה הישראלית צריך להיות מבוסס על שלושה אדנים מרכזיים: הראשון, ציונות קלאסית – ישראל היא הבית הלאומי של היהודים בלבד, כאשר כל האזרחים האחרים יכולים לשמור על דתם ואמונתם וערכיהם; השני, שלום פנימי – קודם כול חתירה לאחדות ושלום פנימי בינינו, בחברה הישראלית, החזרת האהבה הלאומית בינינו למרות השוני, יחד עם השוני, מבלי לטשטש את ההבדלים, תוך כדי הכלה והבנה שאנחנו כאן כולנו יחד, אין לנו עוד מקום ואין לנו עוד עם; השלישי, ייעוד, ציונות של ייעוד – יש לישראל תפקיד וייעוד בהדגמת מודל האחדות לעולם, וכפי שכתב הרב קוק: "רק על ידי התורה שתתקיים בישראל יבוא השלום הגמור והאהבה הנאמנה, ויתפתח הרגש הטהור של הכרת האחווה שבין איש לאחיו, בשביל שאנו בנים לה' אחד, שהוא אדון כל הארץ. וכאשר תיגמר ההתפתחות הזאת בנו, בתוכנו, במדרגה הראויה להיות מופת לרבים, יכירו זאת כל העמים, ואז תחל ברכת השלום להיות שרויה בעולם. אבל עד אז היסוד שאנו חייבים להתעסק בו הוא השלום הלאומי בינינו, לבנותו דווקא על פי רוח ישראל ועל פי האופן שיוכל להתפתח ולהתקיים בנו כראוי". אני מקווה ומייחל וגם מתפלל לבורא עולם שיאפשר לי לעמוד במשימות אלה בעבור עם ישראל. לקראת סיום אני רוצה להודות לאזרחי ישראל שנתנו לי את ההזדמנות לשרת את העם בכנסת. אני מבטיח לכם שאעבוד קשה כדי לכבד את האמון הזה ולהשלים עד כמה שניתן את המשימות ששלחתם אותי לבצע. ברצוני להודות גם לחבריי, חברי הכנסת של הליכוד, השרים, וכמובן, לראש הממשלה בנימין נתניהו, על התמיכה ושיתוף הפעולה, וחבריי לדרך – שאין שום סיכוי בעולם שהייתי מתחיל, ממשיך, ובוודאי שלא מגיע לבמה המכובדת הזו ללא התמיכה והערבות ההדדית שיש בינינו; לאימא שלי שנמצאת כאן איתנו, ואני מקווה שסוף-סוף, אחרי הרבה בלגן ודאגות שגרמתי לה בילדות, אולי אני מצליח כעת לגרום לה מעט נחת רוח; לאבי, ז"ל, ששימש תמיד ועודנו משמש כמצפן ערכי ומוסרי לכל דבר שאעשה; לאחיי האהובים על התמיכה והמילים הנכונות בזמן הנכון; ולאשתי וילדיי, מקור הווייתי ותכלית חיי. אסיים בקטע מתוך תפילה הנקראת "תפילה קודם תפילה", שאותה כתב רבי אלימלך מליז'נסק: "ותצילנו מקנאת איש מרעהו ולא יעלה קנאת אדם על ליבנו ולא קנאתנו על אחרים, אדרבה, תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם, ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך, ואל יעלה שום שנאה מאחד על חברו, חלילה. ותחזק התקשרותנו באהבה אליך, כאשר גלוי וידוע לפניך, שיהא הכול נחת רוח אליך, וזה עיקר כוונתנו. ואם אין לנו שכל לכוון את לבבנו אליך, אתה תלמדנו אשר נדע באמת כוונת רצונך הטוב: ועל כל זאת מתחננים אנחנו לפניך, אל מלא רחמים, שתקבל את תפילתנו ברחמים וברצון. אמן, כן יהיה רצון". תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אפשר למחוא מחיאות כפיים. ולאחר סבב הנישוקים והחיבוקים, תעלה השרה גלית דיסטל אטבריאן לברך. חברי הכנסת, אנא שבו במקומותיכם כדי שנוכל להמשיך. חבר הכנסת מלביצקי, בוודאי תרצה גם אתה לשבת במקומך. חבר הכנסת מלביצקי, אנחנו מעוניינים להמשיך. כבוד השרה, בבקשה. << דובר >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר >> לכבוד הוא לי לשאת דברים אחרי נאום הבכורה של חנוך היקר. טשרניחובסקי אמר פעם: "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו". אני לא מכירה הרבה אנשים שהחוק הזה כל כך חל עליהם, כמו שהוא חל על חנוך. אני מסתכלת על חנוך, ואני חושבת לעצמי שכל הדרכים, החל מההיסטוריה של סביו, של הוריו, של ילדותו – הן פשוט הובילו אותך, חנוך, בדיוק למקום הזה, בדיוק כירורגי כמעט. קודם כול נתחיל בזה שחנוך ירושלמי. בפעם הראשונה שפגשתי אותך, הרגשתי שאתה מוכר לי. אנחנו, הירושלמים, מזהים זה את זה. יש בנו משהו שאי-אפשר לכמת במילים ואי-אפשר להצביע עליו, איזושהי איכות אחרת, שונה, והתכונה הירושלמית הזאת הייתה מאוד מאוד ניכרת בך, ואני מניחה שגם אתה יודע על מה אני מדברת, בדיוק – אנחנו מזהים זה את זו בכל מקום. אבל השורשים של חנוך נעוצים עמוק מאוד באצ"ל. שני סביו של חנוך היו לוחמים אמיצים מאוד בארגון שבו ההתנגדות להבלגה לפרעות ביהודים, ההתנגדות להבלגה כלפי הערבים, הייתה אחת מאבני היסוד שלו, של הארגון הזה, וכשרואים את חנוך מלביצקי יושב בוועדות בכנסת היום, רואים שההתנגדות הזאת זורמת בעורקיו, מרגישים עד כמה ז'בוטינסקי היה בקירות הבית, כמה ספגת אותו לתוכך וכמה אתה בעצם השלוחה של הדבר הזה – זקיפות קומה, גאווה לאומית. זה ניכר בכל מילה שאתה אומר, בכל נאום שאתה נושא, ובכל הוועדות, ברגע שאתה מרגיש שהגאווה הלאומית שלנו נפגעת, זה פשוט מקפיץ אותך מהליבה, מהדנ"א הכי פנימי שלך, וכשרואים מי האנשים שגידלו אותך ואיך גדלת, מבינים למה. זה בדיוק "תבנית נוף מולדתו". אבל יש גם צד שני, יש ערך נוסף, ואותו מגלם, לדעתי, סבא חנוך. אתה חנוך דב, אתה איגוד של שני האנשים הבאמת-גדולים האלה. חנוך קצת הצטנע בנאום הבכורה. סבא דב הוא האדם הראשון שהביא לישראל את ניתוח הלב הפתוח. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> חנוך. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> סליחה, סבא חנוך. זה מראה את הצד השני שקיים גם בך, "חנוך" זה השכלה, קדמה, חינוך וגם חמלה ועזרה; זאת לא רק העוצמה, זאת לא רק הגאווה, וזה לא רק החוסן – לצד זה תמיד יש את הפיתוח. רואים את זה גם במה שעשית, אחרי שלחמת בדובדבן. מרתק – הדברים שהלכת ללמוד. מצד אחד, עורך דין, זה יזמות ושוק פרטי וזה באמת להתלכלך בחיים עצמם, וזה נורא מזכיר את סבא שנהג על מונית, כי הוא לא קיבל את הפנקס האדום. אנחנו חונכנו – האנשים בצד הזה של המפה – לעמוד בזכות עצמנו. אבל אז סיימת בהצטיינות תואר שני בהיסטוריה, וזה בדיוק הצד השני, היין והיאנג שלך, שמוביל את כל החיים שלך, גם את הפעילות שלך פה בכנסת – הרצון להכיר את השורשים, להעמיק בהם, לדעת ולהצטיין בזה. הפרק היהודי-קבליסטי שלך, חנוך, הוא בעיניי אולי אחד הפרקים הכי מרשימים. בעצם אתה הקמת – אנחנו קוראים לזה בז'רגון שלנו: הקבליסטים, אבל בעצם הרעיון הוא איחוד העם היהודי, ליכוד העם היהודי, הידברות, חיבורים. פה אני רואה שני צירים מאוד חזקים אצלך: עד כמה שאתה קשוח מול מי שאתה מזהה כאויב מחוץ לבית, הלב שלך רך כלפי כל הגוונים של העם היהודי. בשיחות הראשונות שלי איתו – אני עדה לזה – הבנתי שהדאגה הראשונה של חנוך, האינטרס העליון שלו, הם חיבור; האינטרס העליון של חנוך והקול שהוא מביא דרך הקביליסטים, הקול המצוין והמרענן והכל-כך חשוב הזה במיוחד באקלים היום, כשאנחנו רואים שיש חלקים בעם שהחליטו פשוט להתגרש מאיתנו – לא לקיים דיון ולא לקיים שיח, פשוט לצאת החוצה ולומר את דיבתנו לרעה – אם יש מישהו בכנסת הזאת ששם את כל יהבו בכיוון הנגדי: בחיבור, בצוותא, בערבות הדדית, הוא חנוך. מהבחינה הזו, חנוך, אתה לא רק מביא קול מאוד מאוד חשוב לליכוד – אתה מביא קול מאוד מאוד חשוב לכנסת כולה. אני מקווה ומאמינה שאתה תיישם את הקול הזה, כי הוא נדיר ורובנו שוכחים אותו, ואני יודעת שאצלך זה עמוד הענן ועמוד האש; זה מה שגורם לך לתקתק, כמו שאומרים, וזה מה שגורם לך לא לישון בלילות כדי ללמוד, וזה מדהים בעיניי – זו התכונה שאני הכי מעריכה בך. אני רוצה לומר כך: חנוך הוא אש ומים; חנוך הוא רוך ועוצמה; חנוך הוא שורשים וקדמה; חנוך הוא לוחמה באויב ופיוס פנימי; חנוך הוא כולו הידברות, אבל הוא גם נקיטת עמדה. אני יודעת שהילדים של חנוך – אלון, אורי ואיה – לא נמצאים כאן, אבל אימא נורית כאן, נכון? אימא נורית, עשית טוב מאוד מאוד. אני מצדיעה לך מעל הפודיום הזה; הדר היקרה – איפה הדר? כולנו יודעים שמאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה מצליחה הרבה יותר, וגם לך אני מצדיקה ומברכת אותך על הרגע המרגש הזה; צמד האחים, אסף ודרור, אני מבינה שגם אתם כאן – תעשו שלום – אתם חשים גאווה בצדק, עשיתם טוב מאוד והבאתם לכאן לכולנו, גם לליכוד וגם לכנסת ישראל, את אחד מטובי בחורינו. תודה רבה לכם, ובהצלחה גדולה לך, חנוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשרת ההסברה, חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. << נושא >> נאום בכורה של חבר הכנסת נאור שירי << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נתכבד לעבור לנאום הבכורה הבא – נאום הבכורה של חבר הכנסת נאור שירי. לאחר מכן יברך חבר הכנסת מאיר כהן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בוסו, אך זה סמלי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, קורל אהובתי, אימא ואבא: דע מאין באת ולאן אתה הולך. אני אתחיל בגילוי נאות קליל: ניסיתי להתחמק כמה וכמה פעמים מנאום הפתיחה. לצערי פחות עבד לי. באופן כללי, לפחות ממה שראיתי בארכיון של ערוץ הכנסת, נאומי פתיחה אמורים להיות במה לפריסת משנה של נואם והצגה אישית של ההיסטוריה, העשייה, מה אנחנו בעצם עושים פה, ומה אנחנו רוצים לעשות פה. באופן כללי אני חושב שלפעמים בבניין יש עודף חשיבות עצמית. מרגיש לי קצת לא נוח לעמוד פה ולדבר על המשנה שלי. ניסיתי לחשוב למה; אולי בגלל שיש לי קצת כבוד – למען האמת הרבה כבוד – למקום הזה, לדגל ולתמונות שנמצאים פה, מאחוריי. לפעמים אני בכלל תוהה כמה מאיתנו עוצרים להסתכל על הקיר פה לא רק בפעם הראשונה, כשנכנסנו ועשו לנו סיור ביום העיון, אלא גם חודשיים, שנה, שנתיים ויותר; לעצור ולהסתכל על התמונות, על הדגלים, ולהבין את המקום שלנו בכנסת ישראל במובן קצת יותר רחב בהיסטוריה של מדינת ישראל – קצת מעל המחלוקות היום-יומיות שיש לנו כאן במשכן, וברוך השם, יש לנו מספיק. היום, במציאות הישראלית בחברה שלנו, ולצערי גם במשכן הכנסת וכאן במליאה, למי בכלל יש דקה וחצי לשמוע משנה או דעה קצת שונה? בטח ובטח לא ממש מעניין לשמוע את הדעה שהיא לא שלנו, שדומה לנו? כמה מקום יש בכלל לאחר במשכן? כמה מקום יש בכלל לנסות לשנות מציאות במדינה שלנו, בדעות שקצת לא דומות לנו? ישראל 2023 מתייגת אותנו מראש וגם אותי. אני מהוד השרון, חבר כנסת מיש עתיד – משמע אני שמאלני, ישראל הראשונה, אשכנזי, כפית של זהב, אני בטח ובטח שונא חרדים. בשנים האחרונות ואפילו כאן, מחוץ למשכן, הפכתי ל"בוגד"; פה בתוך הכנסת יש אפילו חבר ממשלה שהגדיל ועשה והתחיל לקרוא לי "מתייוון". עזבו את מילת הגנאי – מי בכלל משתמש ב-2023 במילה הזאת? איזו קללה מוזרה. איך אפשר בכלל לנהל שיח עם הקריאה הזו? איך בכלל אפשר להתחיל לתרץ את היותי לא בוגד בטענות שנתחיל ונתרץ: ארבע וחצי שנות שירות צבאי קרבי; מאות ימי מילואים; חברים שנפצעו וחלקם בכלל לא חזרו; עשייה ציבורית כסגן ראש עיר, חבר מועצה בהתנדבות; כשיש טילים על עיר, במקום להיכנס עם אשתי, שיושבת פה ביציע, לממ"ד, אנחנו יוצאים מהבית לחמ"ל לניהול העיר והאירוע. בכלל, בכל חג ובאירועים עירוניים – אני כבר ארבע שנים לא הייתי ביום העצמאות בחגיגה עם המשפחה. כל ההקרבה הזאת, זה בכלל ישכנע? הרי ניסו כבר לפניי, גדולים ממני – הפכו ל"בוגדים" ו"חברים בארגוני טרור". בכלל, אם אנחנו מתייחסים לזה או להתחיל לענות לזה, האם אנחנו בכלל נותנים לגיטימציה לכל השיח הבזוי הזה? איך יכול להיות שיש פה מחוץ למשכן הכנסת שלטים שמציגים חצי מהמדינה הזו כבוגדים? איך בכלל אנחנו יכולים לתת לדבר כזה להיות מקובל? ואיך בכלל אפשר להתחיל לדבר על עמדות, על שוני, על תפיסה שונה, תוך הידיעה שזה מה שחושבים עלינו? אז איך אפשר להישאר אופטימיים ועדיין לקום בבוקר ולנסות באמת לעשות טוב קצת למדינה שלי? רביד פלוטניק ניסח את הניסיון, לפחות הניסיון האישי שלי בתקווה, באופטימיות: "הריני מקבל על עצמי / לאהוב. / עם כל השנאה שבתוכי / לאהוב. / לא כל העולם אשם בבעיות שלי, / בהפסדים ובספקות שלי, / ואיפה כל המעשים והמידות שלי, / הריני מקבל על עצמי". אז אביתר בנאי הענק הלחין את השיר הזה, אני ממליץ לכולם לשמוע. בעיניי דווקא מדובר על אחריות אישית, דווקא מהמקום של הספק העצמי, מתוך הידיעה שאני, ובטח אנחנו, רחוקים משלמות. יש בנו הרבה כעס ואמונה שאנחנו תמיד תמיד צודקים – יעידו אשתי וחבריי שאני ממש מתאמץ להוכיח את זה כל פעם, שאני צודק – דווקא מהמקום הזה, בשנתיים וחצי האחרונות יש לי רצון לתקן ולקבל את המציאות, שלא משנה כמה אנחנו צודקים, הרבה פעמים זה בדיוק הדבר שמכשיל אותנו. אז מאין באתי? למרות התיוג שציינתי בישראל 2023, אני בכל זאת אנסה קצת להרוס לכם. אז אני מזרחי, אני אוהב את עומר אדם, את השיר שלו אני אפילו הקראתי מתחת לחופה – שאגב זה נאום הבכורה האמיתי שלי, לפני חמש וחצי שנים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> איזה שיר? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו נגיע לזה, גברתי אורנה. אני אוהב את המוזיקה של האנדלוסיות, הכוויתים, בטח עם דודו טסה, אריק איינשטיין, שלמה ארצי, זהבה בן ומרגול, ופלוטניק, ישראל על מלא. גדלתי בהוד השרון, אכלתי מפירותיה של העיר, והקפדתי לעשות זאת דווקא בשעות הלימודים. אני איש ים וגלים, גם את העיסוק הזה הקפדתי לעשות דווקא בזמן הלימודים. לא ממש גדלתי עם כפית של זהב, אבל לגמרי הרגשתי כך. הייתי ער ונוכח למאבק שלכם, אבא ואימא, גם כשהייתי קטן, לתת לנו את ההרגשה ששום דבר לא חסר. גם כשאימא הייתה צריכה לעבוד בשתי עבודות, לנקות את הגן שבו הייתי, אבא לא ממש היה נוכח בזמן ילדותי, אבל נתתם לנו להרגיש טוב ולדעת שאנחנו מקבלים בדיוק מה שאנחנו צריכים. הייתי ער למוסר העבודה – שנראה לי שכבר לא קיים היום – של סבתא שלי, סבתא מרסל, שקמה כל יום ב-04:00 לפתוח את המכולת. גדלתי על הקובות שלה, שהטעם שלהן זכור לי עד היום, למרות שאני כבר 13 שנים לא אוכל בשר. אף קובה שטעמתי לא הייתה טעימה כזו, הריח לא אותו ריח, למרות שאימא ממש ממש מנסה, ואת עושה את זה ממש טוב, לצערי הגדול, באמת זה לא מצליח להיות משוחזר אחד לאחד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תביא, שנבדוק. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אתה מסתבך עם אימא? אין לך בושה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לצערי הגדול עוד יותר, לא זכיתי לנוכחות של סבתא בחיי הבוגרים, אבל כן זכורה לי דווקא האמונה שלה. למרות כל הכעס הגדול סביב הילד הבעייתי שהייתי והצרות הדי-גדולות שיצרתי לעצמי וסביבי, היא תמיד האמינה בי ואמרה לכולם שאני משהו מיוחד, וכולם עוד יראו. אז סבתא צדקה, נראה לי. הוריי לא זכו לנחת גדולה ממני, וזה בלשון המעטה. עד הצבא הרגשתי די כישלון. הייתי תלמיד די גרוע – האמת שאני מחמיא לעצמי, הייתי תלמיד ממש גרוע במערכת החינוך. המערכת לא ממש ידעה איך לאכול אותי, גם ממש לא ניסיתי לתת לה את ההזדמנות. ימי הורים לא היו ימים שמחים לאימא שלי; אני חושב שלא הייתה פעם אחת שאימא שלי נקראה לתיכון סביב משהו חיובי. אם לא המלחמה שלך, אימא, די סביר להניח שגם את 12 שנות הלימוד לא הייתי מסיים. את התיכון כמובן סיימתי ללא בגרות, ועם חשש אמיתי ומוצדק של ההורים שלי שעתידי לוט בערפל. ההצלחה היחידה שלי בתיכון הייתה גם האקט הפוליטי הראשון שלי – זכיתי להביא לקיומו של טיול שנתי שבוטל. בזמן האינתיפאדה השנייה ביטלו לנו את הטיול עקב הפיגועים הגדולים שהיו בשנות 2001–2002, הייתה שנה מאוד קשוחה, טרום חומת מגן, וכמובן שלא הייתי ממש תלמיד, אז הדבר היחידי שהיה חשוב לי זה בעצם הטיול השנתי לאילת. עם הידיעה על ביטולו הלכתי למנהלת, למורה, ואמרתי שזה לא מקובל ואנחנו לא יכולים לבטל טיול שנתי. כשלא הקשיבו לי, מה שעשיתי, פשוט הלכתי ללשכה של ראש העיר והרבצתי לו נאום על כניעה לטרור וחוסר היכולת לפגוע בחיי היום-יום של תושבי ותושבות מדינת ישראל, וראש עיר לא יכול לקבל את זה. מסתבר שזה עבד, והטיול לא בוטל. זו הייתה ההצלחה הראשונה, ואולי המעשה הפוליטי הראשון. אחרי הצבא הדברים החלו להשתנות אצלי. ההכשרות, הלימודים בצבא עברו לי די בקלות, אולי בפעם הראשונה טעמתי קצת הצלחה. לאחר הצבא והטיול הגדול התחלתי להשלים בגרויות, כמו כל בן אדם; שם לראשונה המורה למתמטיקה לקח אותי לשיחה ואמר לי: תקשיב, יש לך הפרעות קשב בטוח, ודיסגרפיה, לא יכול להיות שאתה נותן לי תשובות נכונות והמבחן שלך נראה ככה, כדאי שאני אבדוק את זה ואטפל בזה. וכך היה. אחרי שנה של השלמת בגרויות עם ציונים של למעלה מ-95, היה לי פסיכומטרי ממש לא כזה רע, ואפילו קצת טוב, הבנתי שאני לא כזה גרוע ויש לי יכולות למידה, בטח במתמטיקה. מה שמצחיק, הייתי ילד בן 24, ושמתי את המבחנים עם התוצאות בסלון של ההורים כדי שאימא שלי תרווה קצת נחת מציונים שאני לא חושב שהיא אי פעם חשבה שאני אקבל, אז זה היה קצת מצחיק. כמה הייתי תלמיד בעייתי, אני אספר לכם איזה קוריוז קטן אפילו ממסיבת פיג'מות – הייתה לכם פעם מסיבת פיג'מות? אז כשאני הייתי הולך למסיבות פיג'מות היו מתקשרים להורים שלי, ואבא שלי פה יעיד שהתקשרו אליו ב-01:00, וגם משם העיפו אותי. אז עשיתי עבודה - - - << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> יסודית. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יסודית מאוד. אז דווקא מעל במה זו, אבא, אימא, ערן וחן, אני מקווה שאני מצליח לתת לכם קצת נחת בשנים האחרונות. הרבה ממה שאני זה אתם ובזכותכם. אני מקווה שיש לכם קצת גאווה, והלוואי שאני אוכל להיות הורה בדיוק כמוכם. לא מעוניין להיות יותר טוב, לא מעוניין לתקן, אלא בדיוק כמוכם. ואימא, תפסיקי לקרוא תגובות בפייסבוק, תאמיני לי, זה לא מועיל. גם את התגובה לנאום הזה אל תקראי. קורל אהובתי, בנאום הפתיחה הבאמת-חשוב שלי מתחת לחופה בינינו לפני חמש שנים אמרתי לך שאת כמו הים בשבילי – שיש לך מקום לכולם, את סוערת, גועשת, מחבקת, מכילה ומרתקת. מה שלא אמרתי לך ולא שיערתי לעצמי זה כמה תהיי העוגן שלי בחיים האלו. שש מערכות בחירות, שלוש עבודות שלי במקביל ­– בעירייה, בחברה, במפלגה – בזמן הזה את סיימת שלושה תארים, בזמן שאני עדיין מתקשה לסגור את הראשון. קלינאית תקשורת, פסיכולוגית קלינית, הבאנו יחד שני ילדים לעולם, אחת מהם מסתמנת כמי שתנהל את מאדים או משהו בעתיד. אין לי מילים לתאר בכלל את הסובלנות שלך, את האהבה אלייך, אין לי שום יכולות או יכולת להתקרב ליכולות שלך. מספיק לי רק בוקר אחד והמשימות שלו כדי להבין כמה את טובה ממני. אז היום רלוונטי מתמיד, בדיוק כמו שאמרתי לך מתחת לחופה, או יותר נכון כמו שאמר ע' אדם הגדול, שזה עומר אדם הגדול: עד הבוקר, עד הבוקר, לרקוד איתך, לאהוב אותך בלי סטופר, עד הסוף, איתך זה לתמיד. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מקסים אתה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל מי שיושב פה היום במליאה יודע כמה הקרבה מקריבות המשפחות שלנו, בני ובנות הזוג והילדים שלנו. אלי, הילדה שלי בת השנתיים וחצי, נזפה בי אחרי הבחירות ואמרה לי – ואני מצטט: אבא, עברו הבחירות, אמרת שתהיה יותר בבית, אז למה אתה לא בבית? האמת שהיא סיכמה את זה יותר טוב מכולנו. המשפחה שלי, המשפחות שלנו, תמיד מאחורי הקלעים וזוכות מעט לתודות ולהכרה הראויה להם. אז תודה למשפחה שלי ותודה גם למשפחות שלכם. לפני 12 שנים הצטרפתי למשפחה הנוספת שלי, משפחת יש עתיד. התודה האחרונה היא לכם. היא לגילי האושנר, שהתקשרה אליי באמצע המילואים ואמרה שיש כנס ברמת השרון וכדאי שאני אגיע לשם. תודה אמיתית לבועז טופורובסקי, שהייתי העוזר שלו בכנסת התשע-עשרה. הוא נתן לי את ההזדמנות ללמוד על הפרלמנט הישראלי, להכיר את עבודת הכנסת ואת עובדות ועובדי הכנסת, שזו גם ההזדמנות לומר לכם המון המון תודה על הלילות שאתם לצידנו ונותנים לנו את היכולת והכלים להיות נציגי ציבור במדינת ישראל. תודה ליו"ר המפלגה, ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד, על השיעורים הקטנים, הטיפים, ההזדמנות להיות משהו משמעותי בחברה הישראלית. למרות כל המצקצקים, ואולי דווקא בגללם או בזכותם, אתה חלק מההיסטוריה של מדינת ישראל והעם היהודי, ורק התחלת. למאיר כהן, שלהרבה מאיתנו מהשטח של יש עתיד אתה מורה דרך בנועם ובקול הייחודי שלך, ולא רק בטון אלא גם מהמקום שממנו אתה מגיע והמגוון שאתה מייצג; לחברי רון כץ, שהוא חבר ולפעמים קרצייה, שמעבר להיותו חבר אמיתי הוא שותף לדרך. התחלנו וצעדנו באותה דרך, ואני שמח לשבת פה לידך; למטה השטח של יש עתיד – לירון, אילאיל, שרית, אמיר, תומר, יותם, ישראל, מתן, רולין ושלי – ואגב, שלי עוד כמה דקות הולכת להישבע לכנסת, אז המון המון מזל טוב, אני יודע שהיא מאוד מתרגשת – כן, מיכאל, אתה יכול לברך אותה, היא הולכת להיות חברת כנסת. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> היא בכיסא שלך בינתיים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לאלפי הפעילים והפעילות שלנו. הלב שלכם והרוח שלכם מזינה את כולנו. אני עומד פה בזכותכם, וכולנו יושבים פה בזכותכם. לאמיר כוכבי, ראש עיריית הוד השרון, על השותפות הציבורית, אבל בעיקר על החברות שבדרך. אני מקווה שכולנו, נבחרי הציבור, נוכל לשמש דוגמה קצת יותר טובה למדינת ישראל; שנוכל באמת לעזור לציבור ולא רק למצביעים שלנו. שנזכה כולנו להפוך את המשפחות שלנו לגאות יותר. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת נאור שירי על נאום באמת מעורר השראה. תודה רבה לחבר הכנסת נאור שירי. יעלה ויברך המנטור של הרבה מחברי הכנסת של יש עתיד. חבר הכנסת שירי, תתפוס את מקומך. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> השר גולדקנופ - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר גולדקנופ וחברי הכנסת בצלאל ומישרקי, השר גולדקנופ וחברי הכנסת, תפסו את מקומותיכם. טרם יתחיל חבר הכנסת כהן להשיב ולברך, חבר הכנסת שירי, אתה ניפצת מיתוסים בנושא המזרחיות ובנושא הכפית של הזהב. אני גם אנפץ מיתוס, לפחות בעיניי. מההיכרות שלי אתה גם לא שונא חרדים, אז אני מרשה לעצמי לנפץ את המיתוס הזה. אבל לא הזכרת את זה. חבר הכנסת מאיר כהן יברך. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> יפה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא צריך להזכיר את זה בכלל, זה מובן מאליו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני חייב לציין, נאור, הדברים שאני אומר הם בשמם של כל חברי יש עתיד, ואני משער שיצטרפו לדברים עוד הרבה חברי כנסת. חשוב שנעמוד פה כולנו ונברך אנשים שהצטרפו לתוך המערכת הציבורית הקשה והכאובה, והרבה מאוד דברים מקריבים לטובת העניין. אז מראש אני אומר שאני מודה לכל אלה שנשארים כאן גם מהקואליציה. אני חייב לציין, נאור, שציפיתי לרגע הזה מהיום הראשון שהכרתי אותך, והבנתי שמעבר לצחוק ומעבר להיותך צעיר אתה קורצת מהחומרים שמהם קורצו מנהיגים. אגב, בספר שמות, אדוני היושב-ראש, מציינים שלושה דברים שבהם נמדד מנהיג. בשמות בפרק ב', על משה: 1. מנהיג ציבור שטובת המדינה והאומה קודמת לכל דבר – אין לי שום ספק שאנחנו מוצאים את זה בך מהיום הראשון שהכרתי אותך; 2. מהרגע שאתה בתפקיד, מהרגע שמנהיג נמצא בתפקיד, הוא מייצג את כולם ודואג לכל העם. אני מצטט את מה שאמרת לפני שש דקות: לעזור לציבור ולא רק לאלה שמצביעים בשבילנו. לא תיאמתי איתך את הדברים, אמרת את זה; 3. מידת הרגישות החברתית. הסיפור של הטיול שלך הקסים אותי כששמעתי אותו בפעם הראשונה, והקסים אותי כששמעתי אותו היום. אגב, אני הִשְׁבַּתִּי את בית הספר בי"א, אתה רק גרמת להם לצאת לטיול. נהדר. בשלוש התכונות האלה, נאור, ועוד הרבה מאוד תכונות של מנהיגות אתה ניחן, ועל כך הגאווה של כולנו ביש עתיד, ואנחנו מודים לך וגאים בזה שאתה חלק מאיתנו. הדבר הראשון שחשבתי עליו זה המשפחה של נאור, שקיבל את המתנה הכי גדולה שיכולה להיות, ובדיוק לפני שלושה חודשים, בזמן שנבחר לכנסת, הפכו נאור ואשתו קורל, שחגגה אתמול את יום הולדתה – מזל טוב, קורל, מזל טוב – הם הפכו להורים בפעם השנייה ונולד להם בן, שהחליטו לקרוא לו גל, והפכו את אלי המתוקה בת השנתיים וחצי לאחות בכורה. ואפרופו גל, לנאור יש סיפור גדול מאוד של אהבה לגלים, גלישת גלים וים. וזה הוביל אותך בשנת 2003 להתגייס לחיל הים, ועד 2008 שירת כלוחם ביחידה מיוחדת, ואני משאיר לכם בסוגריים להחליט באיזו יחידה. אבל זה מעיד על האישיות שלך. אלה יחידות טובות ומיוחדות, ואנחנו גם בזה גאים. נאור צמח ביש עתיד מהשטח. כבר בהיותו סטודנט באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע הקים את תא הסטודנטים של המפלגה – איך אני זוכר את זה, לפגוש אותך, איזה ילד צעיר עם הרבה שיער – את תא הסטודנטים של המפלגה, ובהמשך הגיע גם לכנסת והיה יועץ של בועז טופורובסקי. אני משער שבועז מסתכל עלינו עכשיו, ואם הוא היה פה אז הוא היה תוקע כמה בדיחות וכמה חיוכים. השתפשפת בעבודה הפרלמנטרית, וכאיש של אנשים חזרת למקום הכי אהוב – לשטח של יש עתיד. ניהלת את מחוז הדרום של המפלגה, ובהמשך גם את מחוז הצפון ומחוז המרכז, ולבסוף עמדת בראש מטה השטח. במקביל היית גם סגן ראש עיריית הוד השרון. אני בכלל אומר שאנשי שטח באמת קורצו מאיזה חומר מיוחד. לנהל קבוצה של מתנדבים זו זכות גדולה ומיומנות מאוד גדולה. כולנו היינו מנהלים, כולנו מנהלים של האנשים שצריכים לשלם להם, שאנחנו הבוסים שלהם, אבל כשאתה מנהל של שורת מתנדבים, והם הולכים אחריך כי אתה מקרין מנהיגות ואתה יודע לגעת להם בנשמה – אני חושב שהצלחת, ושמורות לך הרבה מאוד זכויות. בשנים האחרונות גם אני עבדתי עם נאור באופן צמוד. חרשנו ביחד את הארץ לאורכה ולרוחבה, נגענו באנשים מכל שכבות ומכל קצוות האוכלוסייה. אני סמוך ובטוח, נאור, שהניסיון שלך בשלטון המקומי וההיכרות רבת השנים עם השטח הם יתרון עצום בתפקוד שלך כחבר כנסת. אז נאור והמשפחה, תקשיבו, עם כל האהבה שלו לים ולגלים, עכשיו אתה צריך לקחת מהם פסק זמן, כי לא יהיה לך זמן לגלוש. אתה תבלה כאן את רוב הזמן שלך, מקסימום אתה תגלוש מוועדה לוועדה. וככה בלילה ובבוקר ובשעות הצוהריים תגלוש מוועדה לוועדה. להצבעה תגלוש, לנאום תגלוש. תשאיר את הגלישה, אבל תדע שאתה ממש לא נמצא על גלים, אבל כן אתה נמצא בים סוער. ובימים האלה כולנו נמצאים בים סוער, ואנחנו צריכים להיות במיטבנו. בזמן הנותר שנשאר לך רוץ הביתה, רוץ למשפחה, כי אנחנו צריכים גם להשאיר מקום למשפחות שלנו. נאור אחינו היקר והצעיר, אהבת הארץ הזו והדאגה לעתיד המדינה, לעתיד ילדינו, מובילים אותך. העשייה הציבורית לא חדשה לך, אתה מכיר אותה מהשלטון המקומי. אתה פטריוט אמיתי, ציוני בכל רמ"ח איבריך. להורים שלך, אורה ועזרא, שיושבים כאן איתנו היום – אני רוצה להגיד לכם: יש לכם את כל הסיבות שבעולם להיות גאים בבן שלכם. מדינת ישראל התברכה בנציג ציבור מצוין. אני אומר את זה בשם כולנו, מעומק הלב שלנו. אנחנו לא כותבים את זה כי אנחנו רוצים לברך אותו; כך אנחנו מרגישים וכך אנחנו משדרים. נציג ציבור מצוין, שמה שתמיד ינחה אותו זה הערכים שאתם, אורה ועזרא, הנחלתם. הערכים שהוא גדל עליהם – ציונות, אהבת אדם, הרגישות החברתית, העזרה לזולת, אהבת המדינה. אז חברנו נאור שירי היקר, בזמנים המעטים החופשיים שיהיו לך תשכח מהגלים; תתרכז בגל אחד, באלי אחת, בקורל אחת, במשפחה ובשליחות הציבורית שבה אתה נמצא. ותמיד תזכור: כשהגלים מתחזקים, החזקים מתגלים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. << נושא >> הצהרת אמונים של חברת הכנסת שלי מירון << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מיש עתיד ליש עתיד. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, נעבור להצהרת אמונים של חברת הכנסת שלי מירון. אני מזמין אותה לעלות לדוכן. חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת חברותו בכנסת של חבר הכנסת יואל רזבוזוב, שנכנסה לתוקפה היום, יום רביעי, י' בשבט התשפ"ג, 1 בפברואר 2023, באה במקומו חברת הכנסת שלי מירון. חברת הכנסת שלי מירון, בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת ולסעיף 2 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, אקרא בפנייך את הצהרת האמונים של חברי הכנסת, ואת תקומי ותצהירי "מתחייבת אני". וזו נוסח ההצהרה: אני מתחייבת לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי. << דובר >> שלי מירון (יש עתיד): << דובר >> מתחייבת אני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בשעה טובה, וברוכים הבאים גם למשפחה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הזנחה מתמשכת של דירות הדיור הציבורי על ידי עמידר ותנאי המחיה של דיירי הדיור הציבורי << הלסי >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, רבותיי חברי הכנסת, אנחנו נעבור לסעיף הבא על סדר-היום, הצעות דחופות לסדר-היום. נתחיל עם הצעה דחופה שנכללה בסדר-היום בשבוע שעבר, ובהסכמת שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ והמציעים עברה לדיון בשבוע הזה. ההצעה היא בנושא: הזנחה מתמשכת של דירות הדיור הציבורי על ידי עמידר ותנאי המחיה של דיירי הדיור הציבורי. ראשון המציעים, חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. ברכות לנאור שירי, ברכות לחברת הכנסת החדשה. אדוני השר, אתה נכנס למשרד שיש בו הרבה עבודה. הכאב הכי גדול של האזרחים זה מחירי הבתים. הצגתי בפניך רעיונות להוזיל, אבל לאשכולות 1 ו-2 ולמשפחות ברווחה, לאנשים שאפילו דירה לא יכולים לקנות, נועד הדיור הציבורי בישראל. היינו מדינה ענייה שבנתה 200,000 דירות, ואנחנו מדינה עשירה שיש לה רק 50,000 דירות. איבדנו את הערים של "עניים מרודים תביא בית". אחת החברות שהיא הגדולה ביותר בדיור הציבורי והגרועה ביותר בתפקוד בדיור הציבורי, זאת חברת עמידר. ואני אומר את זה מהיכרות של 40 שנה, לא של יום. בהתאם לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, תשנ"ח, על החברות המשכנות להתחיל ביצוע תיקון ליקויים בדירות בדחיפות המתחייבת, ולא יאוחר מ-60 יום מיום שנודע על הצורך בתיקון. זאת אות מתה. זה חוק – הוא לא מתקיים. נוהל טיפול בתחזוקה בדיור ציבורי מגדיר את סוגי התיקונים והליקויים שיתוקנו על ידי החברות המשכנות, שיעור השתתפות הדיירים בעלויות התיקונים, תיקונים דחופים וכו'. בסך הכול פרסם מבקר המדינה שישה דוחות בעשור האחרון שבהם מובאת התנהלות כושלת של עמידר. בדוח מבקר המדינה שפורסם במאי 2022 עולה כי התקציב שהוקצה בין השנים 2017 ל-2019 לתחזוקת הדיור הציבורי נמוך בשיעור של 60% עד 70% מהסכומים שהעריכה חברת עמידר. כן, היא מתקצבת תיקונים נמוך, ואז היא מפרסמת דוחות עם רווחים. חברה ציבורית שצריכה לתקן דירות מסבירה שיש לה רווחים. מאיפה היא הביאה רווחים? מהזנחה של בתים. במאי 2022 פרסם מבקר המדינה דוח חמור על תחזוקת הדיור הציבורי של עמידר. מהדוח, תקציב תחזוקת הדיור רחוק מלהספיק לביצוע בפועל. בקיצור, הדוחות נערמים. בשנת 2021 ניהלה עמידר 37,000 דירות; 45% מהן נבנו לפני יותר מ-50 שנה. היא מחזיקה בנכסים ואחראית לרמת התחזוקה בהם. עמידר לא עושה את העבודה. המצב הוא קשה מאוד, הדוגמאות איומות. אני לא רוצה לקרוא את כל הנאום שלי, כי אני רוצה דווקא להקצות זמן להתדיינות עם השר ולשמוע מה בכוונתו לעשות, אבל דוגמה אחת, בנושא של סיוע לנשים שנפגעו – אפילו היום היה דיון אצל חברתי פנינה תמנו שטה בוועדה לקידום מעמד האישה, ושם אתה רואה מקרה של נפגעת אלימות בת 53, אם חד-הורית: סבלתי מאלימות, ואחרי שנה שגרנו במקלט לנשים נפגעות אלימות הופנינו לדירה של עמידר. זאת דירת שני חדרים, אני גרה כאן עם שתי הבנות שלי. הן ישנות בחדר ואני בסלון. אנחנו כבר חמש וחצי שנים פה. מהיום שהגענו לכאן מצב הדירה לא טוב, הביוב של כל הבניין צף אצלי בבית, הקירות שחורים מרטיבות ומתפוררים, עכברים על ימין ועל שמאל, המצב במטבח נורא, והריח – למות. עמידר לא עושים עם זה כלום. הם באו וצילמו את הליקויים, אבל לא מתקנים. אין לנו לאן ללכת, אנחנו במבוי סתום. כך גם מוטי, בן 66, שחי בתנאים בלתי נתפסים. לאחר שהקדיש את חייו לאימו שנפטרה וחי עימה, למרות כל זאת הוא לא יכול להיקרא דייר ממשיך. יש את הדוגמה שלו. עכשיו, אני רוצה להציע לך, השר – אם אתה יכול להסתכל עליי – תהיה אמיץ. מנסים בממשלה לסגור כל מיני חברות שמתפקדות. לא צריך לסגור אותן. את עמידר צריך לסגור. להעביר לעמיגור. יש לך חברה לדיור ציבורי שמתחזקת טוב, מתייחסת טוב ובונה לך דיור לזקנים בפעילות כלכלית. היא ממנפת את שכר הדירה פלוס השקעה קטנה, ויש לך היום מגדלים לזקנים. אפשר לעשות מגדלים כאלה לסטודנטים, לזוגות צעירים. עמיגור מתפקדת. תעביר את כל 30,000 הדירות לעמיגור. שם יש סטנדרט של שירות, של תחזוקה. סגור את עמידר. מציגים לנו שם רווחים. אתה יודע מה עושה עמידר, השר? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עוד משפט. השר, יש להם מתחם בירושלים, בגילה, שיש בו 200 ומשהו דירות. הם עושים התחדשות עירונית. גילו שאפשר לבנות שם 1,000 דירות חדשות. אתה שואל אותם, תגידו, כשתבנו 1,000, כמה דירות דיור ציבורי יתווספו במקום הזה במקום 200? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הם אומרים, כלום. מהרווחים נקנה במקומות זולים. עושים התחדשות עירונית מ-200 ל-1,000, ולא מוסיפים דירה אחת לדיור ציבורי. זה בלוף של תרגילים כלכליים, רווחים של חברה מנופחת שלא עושה את העבודה, והציבור סובל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה לחבר הכנסת מיכאל ביטון. המציע הבא להצעה זו – יונתן מישרקי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים, שוב אנחנו עוסקים באוכלוסייה החלשה של מדינת ישראל – ליתר דיוק, האוכלוסייה המוחלשת – דיירי הדיור הציבורי. חבריי חברי הכנסת, אספתי קצת נתונים על כל המושג הזה שנקרא דיור ציבורי. בשנת 2020 עמד מספר הדירות שהוקצו לזכאי הדיור הציבורי על קצת מעל 50,000. אני יודע שזה לא מספיק, ואני גם יודע שיש אלפי משפחות שממתינות בקוצר רוח לדירה כזו. מבקר המדינה פרסם דוח שלפיו המדינה לא עומדת בהתחייבותה לבצע ביקורות בדירות המפוזרות ברחבי הארץ. כלומר הביקורות הן בפרקי זמן פחותים מהמתחייב, ולא רק מהמתחייב, אלא אפילו ממה שהמדינה התחייבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מי שמכיר את הציבור חסר האמצעים לא צריך נתונים ומסמכים ודפי מידע – ואני מכיר. הייתי שנים רבות קשור – כיועץ ליושב-ראש תנועת ש"ס, הרב אריה דרעי, ואני מכיר את הציבור שנזקק לחסדי המדינה. היינו שם איתם ולצידם. אגלה לכם דבר שאולי לא מספיק ידוע: לאורך כל תחנות חייו תבע הרב אריה דרעי מכל נציגי ש"ס בממשלה, בכנסת, ברשויות המקומיות, בהסתדרות ובכל מקום, להעמיד בראש סדר העדיפויות את מה שנקרא אצלנו הלשכה לפניות הציבור. הייתי חלק מהמערך הזה, ואני מכיר את כל תחום הדיור הציבורי; אני מכיר את חלקם אישית, ברחוב שמואל הנביא בירושלים, בשכונת קריית יובל וקריית מנחם בירושלים, במקומות נוספים, שלא לדבר על הפריפריה, דימונה וירוחם. הרי רוב הדירות הן לא בירושלים וגוש דן, וזה חלק מהבעיה. חייבים להקצות עוד אלפי דירות לדיור הציבורי. ישנן אלפי משפחות שזכאיות לקבל דירה, אבל אין דירות. כמי שעסק בפניות הציבור, קיבלתי גם פניות של כאלה שמחכים להחלטת הוועדה בעניינם, והתשובה פעמים רבות הייתה: אתה זכאי, אבל אין דירה פנויה. אולי כאן המקום לשבח את העוסקים בעניין הזה בעבר – חברת הכנסת לשעבר אורלי לוי ואחרים. אדוני השר, כבר למדנו שמבקשים ממי שהיכולת בידו. אתה מסוגל, ואני יודע שהנושא הזה קרוב לליבך. אני מבקש ממך, אנא קח את נושא הדיור הציבורי כנושא ראשון במעלה. לא תוכל להתעלם. אדוני היושב-ראש, הנושא בהצעה לסדר-היום הוא עניין תחזוק ושיפוץ הדירות שבהן מתגוררים זכאי הדיור הציבורי. זה נושא כשלעצמו. כאן כבר לא מדובר בחוסר בדירות, אלא בדירות מוזנחות, לפעמים עד כדי כך שאינן ראויות למגורים. גם על כך כבר היינו בהלכה שכאשר נותנים צדקה, יש לתת אותה בדרך של כבוד. מה שקורה היום אינו בדרך של כבוד, לצערנו. אני כמובן האחרון שאדבר סרה בכל החברות הממשלתיות כמו עמידר ועמיגור; להפך, יש לי הערכה רבה לפעילות שלהן, הן עושות עבודת קודש. אבל כמו חובת כולנו חובתן היא שקורות הגג שניתנת למשפחות שזכאיות לכך, יהיו אנושיות. לא יותר – אבל בשום פנים ואופן גם לא פחות: אנושיות. לסיום הדברים אני רוצה להזכיר כי היום אנחנו מציינים את יום פטירתו של הרש"ש, הלוא הוא המקובל רבי שלום שרעבי, זכר צדיק וקדוש לברכה. הוא נולד בתימן, יש אומרים שבעיר שרעב, יש אומרים שבעיר צנעא. הוא היה קדוש עליון, מקובל נודע, בעל מופת, והעמיד דור של מקובלים; נטמן כאן בסמוך, בהר הזיתים בירושלים. הרש"ש היה ידוע כמי שהיה מקרב לבבות ומוסיף לאחדות בעם. מי ייתן וזכות הצדיק תעמוד לימיננו, ושנזכה, בעזרת השם, למלא את רצונו לאחדות ולקירוב לבבות בין חלקי העם, כי "כלנו בני איש אחד נחנו" – אחים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יונתן מישרקי. ונמשיך עם המציעה הבאה, חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תן לה גם את אותו הזמן שנתת ליוני מישרקי, עוד 30 שניות. גם לה מגיע. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה זה, ועדת הכספים פה, אתה חושב? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא. שלא יחשבו שזה בגלל יוני מישרקי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אחרי חבר הכנסת ביטון - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> הש"סניקים מנהלים את המליאה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ראשית, אני תמיד קצרה, שתדע לך, ועומדת בזמנים. זה דבר ראשון. דבר שני, חשוב לי לומר שזו הפעם הראשונה שאני עולה בלי דפים, אפילו בלי נקודות. למה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כי זה נושא חשוב שיוצא מהלב. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בנושא של הדיור הציבורי אני עוסקת מעל לעשור מקרוב, בהתנדבות, ושדה הפעולה שלי הוא ברחובות האלה, במיוחד בדרום ובנגב. אני לא אחזור על נתונים שכולם דיברו עליהם, אני לא אחזור על מספרים שכולם יודעים. אין טעם. אבל אני רוצה לנצל את זה שכבוד השר פה, ולומר שבכנסת הקודמת התחלנו איזשהו תהליך: גם הכפלנו את תקציב השיפוץ לדירות, וגם יצא תקציב לרכישת הדירות. אני רוצה לקוות שזה ימשיך, כי זה באמת חשוב. אני פחות מסכימה עם הנושא שאת עמידר צריך לסגור. אני חושבת שאפשר לייעל, אבל חשוב לי לומר שהביורוקרטיה הורגת. בשנה האחרונה הייתי מעורבת מאוד בניסיון של חברת עמידר לרכוש דירות בדרום לטובת הדיור הציבורי; הביורוקרטיה שמשרד השיכון הערים עליה – הם לא הצליחו לרכוש יותר משלוש דירות כשהיו התקציבים, והמטרה הייתה עשרות דירות. יותר משלוש דירות לא הצלחנו למרות ההתערבות שלי, והפכתי עולמות כדי לנסות לעזור להם למצוא דירות מתאימות לרכישה. לכן יש לנו בעיה של ביורוקרטיה, תקציבים ובעיקר רצון. אז אדוני השר, אני באמת מקווה שתראה בנו שותפים למרות שאנחנו לא מאותה מפלגה, ואנחנו אפילו קואליציה-אופוזיציה. אבל חשוב לי שתראה בנו שותפים, כי נושא הדיור הציבורי הוא בנפשנו, ואנחנו נרצה מאוד לעזור בתחום הזה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יסמין פרידמן. נעבור למציעה הבאה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, שרים נכבדים, אני רוצה לנצל את הזמן שלי לשני נושאים עיקריים, גם לנושא של ההצעה הדחופה. החברים הקודמים שלי היטיבו לדבר על הדברים. אני אגיד בקצרה שהבעיה מתמקדת בשלושה נושאים עיקריים: הנושא הראשון תלוי בסוגיה של הקניין עצמו, של מעמד הדיירים שאינו מוסדר עד היום, במיוחד בכל הסוגיה שקשורה לדור השלישי; הדבר השני קשור בסוגיה התכנונית של המצב הרעוע של המבנים ושל חוסר האפשרות של הדיירים לעשות שיפוץ. גם אם הם ירצו, זו בעיה בפני עצמה כי רוב הדירות האלו נחשבות לדירות בקטגוריה של עתיקות, ולקבל סקר עתיקות לפעמים מגיע ל-150,000 שקל; והסוגיה השלישית קשורה לפן הפיננסי, ומדובר במחירים מופקעים מאוד במיוחד לאור העובדה שמדובר באחוזי בנייה מאוד גבוהים. אני אשמח שיהיה דיון המשך, ושנוכל באמת לתת מענה לאותם דיירים. אבל אני רוצה להעלות שוב את הסוגיה שמקבלת תאוצה ביומיים האחרונים, לגבי שלילת ההכרה באוניברסיטאות ברשות הפלסטינית: אני חושבת שצריך לחשוב פעמים רבות לפני שיוזמים יוזמה כזאת. יש לנו 15,000 סטודנטים ערבים שלומדים באוניברסיטאות האלו, במיוחד במקצועות שיש בהם מחסור בשוק העבודה הישראלי. ועם דגש על נושאים ומקצועות של רפואה ופרא-רפואיים. ואנחנו יכולים להעיד גם על הצלחה אדירים במבחני הרישוי של אותם מקצועות, במיוחד אם נדבר על רפואה ורפואת שיניים. ועוד נקודה חשובה מאוד: האוניברסיטאות האלו, יש להן הכרה בין-לאומית, לא רק הכרה במדינת ישראל. הכי חשוב: אנחנו צריכים לשאול את עצמנו לפני שאנחנו מביאים יוזמה כזו, איזה פתרונות אנחנו נותנים לאותם 15,000 סטודנטים שלומדים שם. ללכת לשורש הבעיה: למה הסטודנטים שלנו הולכים ללמוד שם. הרי יש חסמים בכניסה שלהם לאקדמיה כאן, בתוך ישראל, וסטודנטים ערביים מוצאים את עצמם הולכים ללמוד שם - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - ופעמים רבות הם משלמים גם שכר לימוד, פי כמה וכמה, כפול ומכופל, במיוחד במקצועות הרפואה. מה לעשות? יש לנו שאיפה ללמוד, יש לנו שאיפה להיות אזרחים מן השורה, שיש להם יכולת כלכלית עצמאית – גם להיות תורמים למשפחה שלהם וגם לחברה שלהם - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - ואין מנוס שהמדינה חייבת גם לתת את המרחב ואת הפתרון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ממקום זה אני פונה שוב לבדוק את היוזמה הזאת, ולעצור אותה ולתת פתרונות הולמים, אנושיים ומקצועיים. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. אחרונת המציעים להצעה זו, חברת הכנסת נעמה לזימי. בבקשה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> היושב-ראש, יש עוד המשך או - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לאחר שהשר ישיב, יש אפשרות לשניים מן המציעים דקה בצד – להביע דעה מהצד. בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, תודה כמובן לחברי המציע, מיכאל ביטון, ולכל השותפים להצעה לסדר-היום החשובה הזו. כבוד שר השיכון - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כבוד השר. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני רוצה דווקא לפנות אליך ולהגיד לך - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת יאסין, שנייה, אחר כך אולי תנהלו – תנו לה. שהשר יקשיב. שהשר יקשיב. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני מקשיבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא, אני רוצה שהוא יקשיב לזה כי יש פה נושאים קשורים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני עוצר לך את השעון כמובן. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הכול טוב. סליחה, כבוד השר, פשוט חשוב לי לדבר אליך. בפעם הקודמת שדיברנו פה דיברנו על חוק רכישת הדירות של רן כהן, שפג תוקפו. אני רוצה להגיד לך, ויסכים איתי כנראה חברי פה, שמדובר באותו מעגל של גזל ועוול משווע שמזין את עצמו. אתה יודע, מי שאומרים לך לא לחדש ולהזניח את הדיור הציבורי – ואני אומרת, לא לחדש את החוק - - - << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> זה לא מעניין כי זה עוול. לא מעניין אותי אם הוא חבר שלי אם זה עוול. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לא, הוא כבר לא חבר. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> את יודעת משהו? גם אין בדברים האלה חברות. אנחנו עניינים. הדבר הזה הוא פשוט בכייה לדורות. ואני אומרת לך, כבוד השר, אותם מי שעצמו עיניים על חיסול הדיור הציבורי; על התעלמות מדוחות המבקר בעמידר, הם מי שגם אומרים לך שלא לחדש את החוק, שלא יושם במלואו. הרי אם החוק היה מיושם כלשונו, היו רוכשים את הדירות בכספי המכר של הדירות. אבל לא רוכשים את הדירות, ואז אומרים לך שזה לא טוב. אז אמר מיכאל, בצדק, כשהיינו מדינה ענייה שבנתה לאורכה ולרוחבה מכספי תרומות, אנשים לפחות נהנו מקורת גג, כי זה היה ערך. אנחנו מדינה עשירה, שבכל העולם נסביר למה אנחנו צריכים לזרוק את הכי חלשים שיש. מה שקורה בעמידר זה חלק מהפשע של הדיור הציבורי. אבל אני אגיד משהו שאני כן חולקת על חברי מיכאל ביטון. לא להעביר את הדירות לעמיגור. אני לא רוצה להפריט. זו חברה ממשלתית, שתתחיל לעבוד כחברה ממשלתית ולא כחברת רווח, שמרסקת את הדיור הציבורי. צריך לתקן את המערכת; לא להתייאש מהמערכת. עמידר יכולה וצריכה להיות חברה משכנת טובה. אני הייתי דירקטורית בשקמונה – חברה משכנת בחיפה. אני ראיתי כמה אפשר להשפיע ברמה החברתית בתוך דירקטוריון ולעשות דברים. אולי אתם מכירים גם את חברי אריה בליטנטל, שישב איתי בדירקטוריון בחיפה – איש חסד מדהים. יחד עשינו שם פעולות מדהימות למען דיירי הדיור הציבורי. אני מאמינה בדיור הציבורי ככלי לפתרון הדיור כולו. אני אקריא לך ציטוט מכתבתה של הדר גיל-עד, כתבת הרווחה של ידיעות: גם לידיה, בת 53, אם חד-הורית לשתי ילדות, שהופנתה לדירת עמידר אחרי ששהתה במקלט לנשים שנפגעו מאלימות, מספרת: זו דירת שני חדרים ואני גרה כאן עם שתי הבנות שלי. הן ישנות בחדר ואני בסלון. הביוב של כל הבניין צף אצלי בבית - - - << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> הוא הקריא את זה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הוא הקריא את מוטי, לא? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> את זה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> את זה הוא הקריא? בחרתי ציטוט כמו שלך. נו, מיכאל, מה נעשה? אותם ציטוטים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> קודם כול, אתם רואים שהשר מקשיב? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> נכון, השר מקשיב. אני בכוונה מדברת אליך, כי אני יודעת שבסוף, כל מי שיש לו לב יבין שמה שיש פה, זה פשוט אסון. כחברה צודקת, במשכן הזה, קורת גג כזכות יסוד היא הדבר הכי ראשוני והכי בסיסי. ואני אומרת לך, כבוד השר, כשנשקיע בדיור הציבורי, הדיור כולו יצמח. הרי מה קורה בעולם? ממוצע ה-OECD של הדיור הציבורי בעולם עומד על כ-14%. אתה מבין שגם זוגות צעירים ומשפחות נוספות נהנים מדיור ציבורי טוב, ראוי. מה עשו לדיור הציבורי בישראל? הפכו את זה למשכנות עוני, מתפוררים, מזעזעים, שרוצים לחסל ולסגור. זורקים שני מיליארד ש"ח בשנה לשוק השכירות, במקום שאת שני מיליארדי השקלים האלה היו צוברים בכל ה-20 שנה האחרונות, וכבר היה לנו דיור ציבורי בשפע. מתדלקים מחירים במקום להשקיע בנכס. ואנחנו, כבוד השר, הבעלים של הקרקע. עמידר לא משפצת כמו שהיא מדווחת שהיא צריכה לשפץ. היא עושה את זה בפחות מ-50%. אתה יודע? כמות הפניות שלנו מדיירי עמידר היא בלתי נתפסת. לא סתם דיבר מיכאל ביטון על עמיגור. למה דיבר על עמיגור? קיבלת פעם אחת פנייה מדייר עמיגור? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> קיבלתי אני אחת. אחת בלבד - - - << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אם אנחנו רוצים - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל משהו כמו 50 פניות על עמידר. זה לא נתפס פשוט. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים, חברת הכנסת לזימי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני רק רוצה להגיד שאי-אפשר יותר למחול לחברה הזו על הצורה הפושעת שבה היא מתנהלת. אבל לא לסגור אותה, לתקן אותה, לשפר אותה, ולראות בדיור הציבורי ערך עליון. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה למציעים ולחברת הכנסת נעמה לזימי. יעלה ויבוא וישיב כבוד שר השיכון יצחק גולדקנופ. בבקשה. הבמה לרשותך, אדוני. << דובר >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר >> תודה רבה על ההזדמנות שניתנת לי להשיב על נושאים של משרד השיכון. אני מבין שחלק גדול מעם ישראל טעון, אבל הוא לא טעון על הניהול שלנו, הוא טעון על מה שהיה עד היום. אז ראשית כול, אענה בקיצור ואחר כך אתייחס ספציפית לכמה דברים שהעליתם כאן. בתורתנו הקדושה נאמר "כי פָתֹחַ תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר לו". הרמב"ם, בספר המצוות, סימן קצ"ה, מפרש כך את הפסוק: הוא שציוונו לעשות צדקה ולחזק את החלשים ולהרחיב להם. וכבר בא הציווי במצווה זו במילים מתחלפות. נאמר "פתוח תפתח את ידך", ונאמר "והחזקת בו", ונאמר "וחי אחיך עמך". הכוונה בלשונות האלו כולן אחת היא: שנעזור להם ונחזקם די סיפוקם. התורה מדגישה את הצורך בסיוע לנזקקים ושמה דגש על הצורך במילוי מלוא הצרכים של הנזקקים עד לפרטים הקטנים ביותר. "די מחסורו אשר יחסר לו", והוא שנעזור להם ונחזיקם די סיפוקם. ובכן, משרד הבינוי והשיכון אחראי, בין היתר, על מתן סיוע בדיור לאנשים שלא שפר עליהם גורלם ומזלם, והם מתקשים למצוא קורת גג ראויה. המשרד מסייע למשפחות לרכוש דירות בתנאים מועדפים באמצעות תוכנית "דירה בהנחה", מסבסד משכנתאות, מתקצב סיוע בשכר דירה, ובמקרים מסוימים משכיר דירות לזכאים, מהמלאי של הדיור הציבורי, המנוהלות על ידי שבע חברות ניהול שונות, שהמרכזית בהן היא חברת עמידר. כיום מלאי הדיור הציבורי עומד על כ-49,000 יחידות דיור, אשר מרביתן בנות 50–60 שנה. מדובר בדירות עם תשתיות ישנות, וככל שהשנים עוברות עלות האחזקה של דירות אלה מתייקרת. מודל ההפעלה של אחזקת הדיור הציבורי בישראל מבוסס על הסכמי ניהול שיש למדינה עם חברות ניהול, כאשר המקור התקציבי לשיפוצים ולאחזקה הינו תקציב מדינה, והחל משנת 2018 גם מחצית מרווחי עמידר משמשים מקור תקציבי לאחזקת הדיור הציבורי. בדיור הציבורי כיום חיים כ-120,000 דיירים; כ-98% מהדירות מאוכלסות בדיירים. כ-3% מהדירות נדרשות לשיפוץ עומק של כל הדירה, וב-17% מהדירות נדרש שיפוץ בחלק מהדירה, או החלפה של אלמנט מרכזי בדירה, כגון מטבח, חדר אמבטיה, החלפת תשתיות מים, וכיוצא בזה. כל אלה דורשים תקציבים משמעותיים. עם כניסתי לתפקיד כשר הבינוי והשיכון הנחיתי את גורמי המקצוע במשרד לגבש תוכנית כוללת לתחום הדיור הציבורי, לרבות העלאת רמת התחזוקה. אדגיש, העלאת רמת התחזוקה כוללת גם הגדלה משמעותית של תקצוב בנושא. עם זאת, נדרשים התייעלות ושיפור בתהליכי העבודה של החברות המנהלות עבור המשרד את מלאי הדירות. חבריי הנכבדים, דעו לכם כי אנו במשרד השיכון בהחלט מודעים לבעיה המרכזית הזו. אנשי המשרד ואנוכי לא חוסכים במאמצי על על מנת לגבש פתרון לסוגיית הדיור הציבורי ולסייע לכלל האנשים הזקוקים לסיוע. לצערי הרב, בעיות מסוג זה, ועוד כאלה שהתפתחו פה במשך עשרות שנים, לא ניתן לפתור בפחות מחודש ימים מאז כניסתי לתפקיד במשרד הבינוי והשיכון. ועכשיו אני אענה לכם כמה תשובות קצרות על שאלות שהעליתם כאן. ציינתי לעצמי – היה מיכאל ביטון. אני חושב שאם יש דברים ספציפיים שאתם מעלים אותם, תעשו לי טובה, תכתבו לי מכתב מפורט. אנחנו נתייחס לכל מכתב ומכתב כבעיה לפתור אותה, ואם נצטרך אתכם נקרא גם לכם, שנשמע גם אתכם. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני רק רוצה משהו אחד. היושב-ראש, מהמיקרופון? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא כרגע. חבר הכנסת ביטון, לא כרגע. לא כרגע. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> עוד רגע. חבר הכנסת המדבר, יש איזה סדר מסוים בכנסת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בסוף, אם ברגע שהוא יגיד שהוא סיים - - - << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> חבר הכנסת מישרקי, דיברת על התחדשות עירונית. יש היום התחדשות עירונית ברמה מאוד מאוד גבוהה בירושלים. התכנון בירושלים הוא להביא התחדשות עירונית בקרוב ל-50,000 דירות. בשכונות שאתה הזכרת – אם זה שמואל הנביא, אם זה קריית מנחם, אם זה קריית יובל – אני חושב שהדברים האלה נעשים. אם יש עוד דברים, אנא פנה אלינו ישירות ונדבר על זה. מישהי דיברה פה על הביורוקרטיה והדירות - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת פרידמן. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> את הביורוקרטיה אנחנו לא יצרנו. את אמרת שהוסיפו הרבה כסף לשיפוצים. השיפוצים בדיור הציבורי – כמה שהוסיפו ועשו, כנראה שזה עדיין לא מספיק. אנחנו עמלים, וביקשנו גם בתקציב הבא לקבל כספים, שנוכל למלא את זה. אני בכל אופן חייב להגן, כי אני ישבתי עם מנכ"ל עמידר ושמעתי ממנו שכמעט שאין דברים שלא נעשים. אי-אפשר לעשות את הכול, אבל הכול מטופל במלוא הרצינות. אנחנו במשרד אמורים לבקר במבנים של עמידר, של עמיגור, של כל אלה, באופן של לראות בעיניים מה צריך לעשות. וככל שתסייעו לנו, נוכל לסייע להם – זו המטרה שלנו. לגבי החוק של רן כהן, אני מבין, לגבי מכירת הדירות. הדירות חלוקות בעניין הזה. יש כאלה שטוענים שהייתה טעות בכלל למכור את הדירות האלה. היו צריכים להשאיר אותן. דיבר איתי קודם חבר הכנסת מיקי לוי והוא אמר שזה היה טעות, כי במחיר של ארבע דירות שמכרו, בקושי יכלו לקנות דירה אחת; כך יכלו לשפץ ארבע דירות, ולתת לארבע משפחות לקנות. הדעות חלוקות. אני אהיה חייב לשמוע את כולם, לשבת עם אנשי המקצוע במשרד השיכון, לפני שנקבל את ההחלטה לגבי הנושא הזה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אבל שר השיכון, תראה, אני בזמנו עשיתי ועדה עם גלנט, שהוא היה שר השיכון, והוא ביקש ממני לעשות ועדה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רגע. אולי יש אפשרות לשני חברי כנסת או מהמציעים, או אפילו לך, לאחר שהשר יסיים, לדבר דקה מהמיקרופון, מהצד. מיכאל ביקש. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> שניים יכולים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אפשר שניים, אז את יכולה. השאלה אם השר סיים. אם השר סיים, אז אנחנו נעבור - - - << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> כן. את דיברת איתי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אז שאלה. אם לא רוצים, אז אני רוצה, רק שאלה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> - - - בוא נשב ונדבר, אין בעיה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רק שאלת ביניים, בסדר. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> שר השיכון, אני אומרת לך שבזמנו עשיתי ועדה שגלנט ביקש ממני בנושא פינוי מהדיור הציבורי. אני ילדה שגדלה בדיור ציבורי עד נישואיי, ועדיין חלק מהמשפחה שלי גרים בדיור ציבורי בעפולה. ואני אומרת לך, תקרא לחבר הכנסת רן כהן ממרצ, והוא יגיד לך בעצמו שהרעיון היה – זאת ההצעה שהוצעה ואושרה. הרעיון היה, מצד אחד, לאפשר לאנשים לקנות בית במחיר שיאפשר להם להיות בעלי דירה, ומצד שני, להגדיל משמעותית את ההיצע. דמוגרפית, אנחנו רק גדלים. האוכלוסיות החלשות זקוקות לסיוע. והעניין זה לא רק שחיקה של הכסף, אלא העובדה שהממשלה לא עקבה אחרי רכישה והגדלה של היקף הדירות ביחס להיקף האוכלוסייה, וזה מחייב שינוי. אני מוכנה לבוא אליך בכל עת ולהראות לך את זה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לא, ממש לא. להוסיף. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אלא להפך - - - החוק, והרחבת הדיור הציבורי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. השר סיים? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> כן. חבר הכנסת ביטון רוצה לשאול משהו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר השיכון, הרב יצחק גולדקנופ. אנחנו צריכים לתת גם צ'אנס – שר חדש במשרד. ללא ספק מדובר במישהו שמעמיק בחומר ולומד אותו; ללא ספק בהמשך הוא ידע לתת תשובות. מעבר לכך, גם לבוא עם תוצרים. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו הצענו להיות שותפים; לא באנו בטענות. הצענו להיות שותפים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל אני גם כן אומר לשר, כעצה של מי שנמצא בכנסת, ואמרתי את זה גם לשרים לפני כן: השאילתות וההצעות לסדר-היום הדחופות הן חשובות לאין ערוך, ובפרט, לחברי הכנסת. ואני חושב שגם לשרים – גם להביע את משנתם, וגם לענות בצד המקצועי. באמת, צריך לתת לזה חשיבות. אנחנו מודים לך על כך שמצאת את הזמן להשיב. חבר הכנסת מיכאל ביטון ייתן דעה נוספת מהצד, אם צריך. אבל דקה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד שהשר מתייחס ברצינות לכל הפניות, וגם דיברנו בארבע עיניים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יישר כוח. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> פה אני רואה שני דברים דחופים, ודבר אחד ארוך טווח. הדחוף זה לעצור את ההסכמים של עמידר בהתחדשות עירונית ללא הגדלת כמות הדירות שהתווספו לדיור הציבורי. העסקאות האלה נחתמות עכשיו – זה דחוף. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> אתה יודע על מקום? שלח לנו מכתב איפה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן. הר גילה, שכונת גילה. יש עוד. הדבר השני שדחוף – לא לעשות את העוול ואת הזכאות למי שעוד רוצה לקנות דירות כאלה. זה עוד עשרה ימים פג תוקף. הדבר ארוך הטווח – ללמוד את המודלים של עמיגור, איך לוקחים כספי סיוע בשכר דירה לבתים יציבים, ולעשות רעיונות חדשים. לא אתה פגעת בדיור הציבורי, לא אתה נושא באחריות, אבל האם אתה תוכל להזיז את הספינה הזאת, שהלכה למקומות רעים, למקומות טובים? אין הדבר תלוי אלא בך. תודה רבה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> נשלחנו לעזור פה לעם ישראל, ונעשה כל שידינו מגעת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, גם כן, לרשותך דקה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כבוד השר, אני שמעתי את הדברים שלך, ואני מאוד מבינה ומעריכה גם שאתה רק נכנסת למשרד, ומאחלת לך הרבה הרבה הצלחה. אבל אני רוצה לשים על שולחנך שתי נקודות עיקריות, שבעיניי הן מצריכות טיפול מיידי. הדבר הראשון שקשור לסוגיה של דור שלישי. אני חושבת שזאת סוגיה מהותית, עקרונית, שצריך לתת לה פתרון מיידי, ואני מקווה שתשים אותה בסדר עדיפויות שלך. הסוגיה השנייה, גם היא קשורה לסוגיה הראשונה, והיא ההנחה שניתנת היום לקנייה של הדירות, שזה עד 40% כאילו לאותם דיירים. אני פונה לכבודך, בבקשה לבחון את האפשרות לתת הנחה של 60% כדי שאנשים יוכלו להמשיך את החיים שלהם כמה שאפשר בצורה נורמלית. המון תודות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. האם השר רוצה להשיב משהו בנושאים הללו? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> על דברים כאלה אני לא יכול להשיב בשליפה מהמותן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. תודה רבה לשר. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רגע, לפני שהשר ירד, האם אתם מסתפקים בתשובת השר, המציעים, או שאתם מבקשים לכלול בסדר-היום? דיון במליאה או דיון בוועדה? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בוועדה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> איזו ועדה? השר השיב בצורה - - - << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו רוצים מעקב אחרי - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא. שאלתי. יש שלושה אפשרויות. יש אפשרות שמסתפקים בתשובת השר - - - << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אין שלושה - - - << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אין שלושה, יש שלוש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש שלוש. אני ספרתי שלושה ואחמד אמר - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אפשרות אחת היא להסתפק בתשובת השר. חברי הכנסת, שנייה, מחילה, אני מציג בפניכם את האפשרויות: אפשרות אחת, מסתפקים; אפשרות שנייה היא דיון במליאה ואפשרות שלישית היא להעביר לוועדה. ואם ועדה – איזו ועדה אתם רוצים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו צריכים ועדה. נראה לי שהנושא - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ועדת הפנים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ועדת הפנים, מקובל עלינו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כך, נעשה הצבעה בנושא הזה. תודה רבה. השר יכול לחזור למקומו. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> תודה רבה לכולכם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הצבעה שהנושא הזה יעבור לוועדת הפנים. בבקשה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אם כך, אני קובע שהנושא הזה יידון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. 11 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור להצעה הדחופה הבאה שגם היא נכללה בסדר-היום בשבוע שעבר ובהסכמת המציעים עברה לדיון בשבוע הזה. ההצעה היא של חבר הכנסת אברהם בצלאל ואחמד טיבי, בנושא: תקיפת הצוותים הרפואיים בבתי החולים. בבקשה, חבר הכנסת אברהם בצלאל ומייד אחריו המציע הנוסף. תודה. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> רגע, השר לא נמצא? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רגע. ברשותכם, ממלא מקום שר הבריאות – תמתין. הודעה למזכירת הכנסת. סליחה, סליחה. כבוד השר נמצא פה. אבל כבר אמרתי, הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת אריאל קלנר, בנושא: הטיה פוליטית וסתימת פיות באקדמיה. עוד הונח היום על שולחן הכנסת לוח תיקונים להצעת חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים (תיקון מס' 2), התשפ"ג–2023. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> תקיפת הצוותים הרפואיים בבתי החולים << הלסי >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: תקיפת הצוותים הרפואיים בבתי החולים, מס' 184 ו-193. חבר הכנסת בצלאל, בבקשה. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני ממלא מקום שר הבריאות, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, ברצוני להעלות לסדר-היום נושא כאוב וחשוב; נושא הנוגע לחיי אדם, כפשוטו. אבל לפני הכול הוא נוגע ליכולת שלנו להתקיים כאן כחברה אחת, כבני אנוש, כציבור שיש לו קווים אדומים, שאותם הוא לא חוצה לעולם ויהי מה. ראינו בימים האחרונים שיח רחב בנושא האלימות בבתי החולים, כאשר צוותים רפואיים מותקפים גם בבתי חולים, גם במרפאות של קופות החולים. זה לא דבר חדש, אבל עם הזמן, לצערנו, הוא צובר תאוצה, שלאחרונה גם הגיעה לשיאים חדשים. בדוח האחרון של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצאתי נתונים מדאיגים מאוד מאוד. משנת 2018 אירעו כמעט עשר אלף תקיפות נגד צוותים רפואיים. עשר אלף - - - << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> עשרת אלפים. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> עשרת אלפים, מתקן אותי שר הבינוי והשיכון. מה שיותר מדאיג בכל הסיפור הזה, למרבה הפלא, נמצא כי הוגשו רק 76 כתבי אישום. אבל אם חשבתי שזה השיא, גיליתי נתון נוסף מדאיג אף יותר: מה עלה בגורלם של 76 כתבי האישום האלו? רק 39 תוקפים נשלחו לעונשי מאסר או עבודות שירות. מתוך כ-10,000 תקיפות, רק 39 אנשים הגיעו וקיבלו עונש כזה או אחר. בשבועות האחרונים אנחנו עדים למקרי אלימות קשים נגד הצוותים הרפואיים. צעיר תקף שישה אנשי צוות במחלקת ילדים שבבית החולים סורוקה; בתחילת השבוע הזה הותקף רופא נשים בעכו, רק כי ביקש מבני הזוג לא להיכנס לבדיקה. בראיון אמר הרופא: מה שכרי בכל עמלי? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> זוג הורים תקף רופא ילדים בבית חולים סורוקה. אנחנו שומעים רופאים שאחרי 40 שנה עוזבים את תפקידם, כי הם לא יודעים איך למצוא את עצמם בתקופה הקשה, במה שקורה איתנו עם האלימות בבתי החולים. איך ייתכן שמקום שאליו הולכים אנשים כדי לקבל טיפול מציל חיים הופך למקום של סכנת חיים? איך ייתכן שמקום שאמור לתת לשוהים בו את תחושת המוגנות והביטחון, המקום שבו הם מפקידים את הילדים שלהם או את היקרים להם מכול, נכנסים להליכים שלפעמים יכולים להיות של חיים ומוות? איך ייתכן שבאותו מקום יחושו אותם רופאים ואנשי צוות מאוימים, יוכו, יושפלו ובמקרים מסוימים, לצערנו, זה הגיע אף למוות. אנחנו רק זוכרים את המקרה המזעזע של טובה קררו, זיכרונה לברכה, בקופת חולים בחולון. אדוני ממלא מקום שר הבריאות, לצערנו שר הבריאות בממשלה הקודמת לא נתן משקל ראוי למלחמה באלימות בבתי החולים. הוא היה עסוק בסוגיות אחרות, כנראה יותר חשובות לטעמו, כמו הכנסת חמץ לבתי החולים וכדומה. אני תקווה שיושב-ראש התנועה שלנו, הרב אריה דרעי, יחזור בהקדם האפשרי למשרד הבריאות. כולנו מסכימים שהוא האיש הנבון במקום הנכון. אצלו יוכלו אנשי הרפואה למצוא מזור לענייניהם הבוערים, שעל סדר-היום, שנושא זה הוא אחד מהם. הנושא הזה הוא גם נושא ערכי. אם נסתכל על נתונים בבית חולים מעייני הישועה בבני ברק, למשל, שם כמעט ולא קורים דברים מהסוג הזה. ועל זה נאמר: "רק אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני". אדוני ממלא מקום שר הבריאות, אנחנו צריכים לצאת באמירה ברורה כזו שנתמכת גם בתקציב וגם בתוכניות פעולה; שיהיה ברור שלא נקבל אלימות על כל סוגיה בכלל, אבל קל וחומר כשמדובר באלימות כלפי צוותי הרפואה צריך לומר בצורה ברורה: לא נקבל שום פגיעה בצוותים הרפואיים. לא יוכל להיות שעובדת או עובד צוות רפואי בבתי חולים - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> - - תותקף בידי מטופל. אי-אפשר להתעלם מהזעקה שעולה מהשטח, מהצוותים הרפואיים שנאלצים לספוג אלימות בלתי נסבלת בבתי החולים ובמרפאות. אני מקווה, אדוני סגן השר, שביחד נקדם הצעה שתגן על הצוותים הרפואיים - - - << קריאה >> שר משרד העבודה יואב בן צור: << קריאה >> מי סגן השר? << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הבריאות והשר - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא אמר - - - בסוף ברח לו. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> - - במשרד הרווחה. << קריאה >> שר משרד העבודה יואב בן צור: << קריאה >> הוא לא שר במשרד הרווחה. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> שר הרווחה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שר העבודה. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> שר העבודה. עם המשרד החדש. אנחנו מברכים אותך - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שר העבודה, נכון? << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> - - על המשרד החדש - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא לא מעודכן. אנחנו נעדכן אותו. << קריאה >> שר משרד העבודה יואב בן צור: << קריאה >> תעדכנו אותו מדי פעם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מדי פעם. או שהוא מעדכן במה שהוא רוצה. יש פה יושב-ראש - - - << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> - - - אנחנו מקווים שבעזרת השם נקדם ביחד. ההצעה הזו תגן על הצוותים הרפואיים בדיוק כפי שהם שומרים עלינו. דמם של הצוותים הרפואיים לא יהיה הפקר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תשתדלו לעמוד בלוח זמנים. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אברהם בצלאל. המציע הבא, חבר כנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש – מה אמרת, מה שאלת לגבי האופוזיציה? << קריאה >> שר עבודה יואב בן צור: << קריאה >> אמרתי שתבוא מהצד של האופוזיציה, באת מהצד של הקואליציה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל אין אופוזיציה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לפני כמה ימים הייתה שביתה במערכת הבריאות בגלל גל האלימות, היו מקרי אלימות קשים. איזה אלימות? אלימות של אנשים, מטופלים, סביבת המטופלים, מלווים של המטופלים כנגד מי שנותן להם או לבני המשפחה טיפול רפואי. ולכן, תקיפת צוות רפואי היא דבר מזעזע, מכובדי השר. ואחרי סיום האלימות, חלק מהרופאים או האחיות שמותקפים ממשיכים לטפל במטופל תחת אלימות או תחת איום. יש דבר נורא יותר מכך? ביולי 2017, דו"ח אלימות של מרשם – שאלו צוותים בבתי חולים, מתמחים, סטז'רים, אחיות, רופאים – כל איש צוות רפואי חווה מקרה אלימות בכל שלושה ימים בממוצע; רק 2% מהצוות הרפואי מרגישים בטוחים לחלוטין בעבודתם. 67% ממי שחווה אלימות מעולם לא הגיש תלונה – למה? הם עייפים מדי, זה יותר מדי ביורוקרטיה, הם לא מאמינים שיצא מזה משהו. ואני רוצה להדגיש: אלימות נגד צוות רפואי היא לא רק בבתי חולים, היא גם במרפאות קהילה, בקופות. בבקשה, תראה את הנתונים שקיבלתי מקופת חולים כללית: בשנת 2021 אלימות מילוליות – 966 מקרים; אלימות פיזית – 216 מקרים – בסך הכול 1,182. זה ב-2021. ב-2022 יש עלייה: אלימות מילולית – 1,088; אלימות פיזית – 327 – בסך הכול 1,415. זאת עלייה של 17% בהשוואה בין 2021 ל-2022. עכשיו, מה עושה משרד הבריאות? אני רוצה לשמוע ממך. למה יש עלייה? האם המשטרה מטפלת בעניין הזה? אני רוצה לקרוא לך ולציבור דוגמאות ממקרי אלימות קשים, מזוויעים. אגב, אתה יודע, כולנו יודעים שיש אחות שנרצחה, שנשרפה. חולה במיון זרק כיסא על סטז'ר; מקרה שני: פעם במיון קרוב משפחה של חולה אמר לצוות הרופאים: ואתם מתבכיינים ששורפים אתכם? בעקבות המקרה ההוא; חולה סטר למתמחה, והמתמחה עודד על ידי ועד הרופאים שלא להתלונן, מחשש לתקשורת. לא כולם אוהבים תקשורת; אומר אחד המתמחים: פעם אחת אוימתי על ידי בן משפחה שכאשר אצא מהמחלקה יראו לי מה זה. ויש עוד ועוד. שלא לדבר על תופעות של גזענות כלפי צוות רפואי וכלפי חולים. היום רופא ערבי צייץ שבבית החולים עפולה, שבו אחוז גדול מהעובדים והחולים הם ערבים, יש אישה שלא רצתה להיות מטופלת בחדר כי יש אישה ערבייה, אשתו של הרופא הערבי. תופעות כאלה של גזענות היו בעבר, ולצערי הרב, יכול להיות שיישארו. אני מקווה שהשיעור ירד, כי יכול להיות שהאישה הזאת שמעה מה אמרו שר, אשתו של שר, לגבי יולדות ערביות. אלימות נגד צוות רפואי היא דבר נורא, נגע נורא, צריך לעקור את הנגע הזה. אני רוצה להצדיע מכאן לצוות הרפואי גם בבתי החולים, גם במרפאות, במרפאות הקהילה, שעושה עבודה מצוינת. מגיע להם פרס, ולא סטירה ולא אלימות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי. יעלה ויבוא וישיב ממלא מקום שר הבריאות, השר יואב בן צור. בטרם השר ישיב, אני אומר שהיום, בעזרת השם, כנראה יצביעו על הקמת ועדת הבריאות, חלקכם גם כן חברים, ואני כיושב-ראש - - - << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מי יושב-ראש הוועדה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בעזרת השם, אני אהיה יושב-ראש ועדת הבריאות, הוועדה החשובה הזאת. כנראה, אחד מהדיונים הראשונים שאנחנו מתכוננים לעשות בוועדה הוא בנושא האלימות, וכבר מעודכנים בנושא גם במשרד הבריאות. תודה. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, א', אני ממלא את מקום שר הבריאות ומקווה שבעזרת השם, תוך שבועות ספורים יחזור שר הבריאות האמיתי והמוצלח, ושר הפנים, יחזור לתפקידו. אין לי ספק שהוא יוביל ביתר שאת וביתר עוז את המלחמה באלימות שפושה בבתי החולים. והמציעים לסדר, אתם צודקים, זה ראוי לגינוי בכל תוקף. משרד הבריאות מגנה בכל תוקף את האלימות כנגד הצוותים במערכת הבריאות ופועל וימשיך לפעול ללא הרף כדי לעצור את המציאות הבלתי-נסבלת הזו. גישתנו היא אפס סובלנות כלפי כל אלימות כנגד איש צוות רפואי: רופא, אחות או כל גורם רפואי אחר. על מנת להתמודד עם תופעה זו באופן יעיל ומהיר הוקמה ופעלה בשנה האחרונה ועדת יישום הכוללת חברים מכלל הגורמים במערכת הבריאות וגופי השיטור, המשפט והאכיפה. במהלך השנה הועברו תוכניות רבות מן הכוח אל הפועל: הצבת שוטרים, הקמת נקודות משטרה בכל בתי החולים הכלליים. עד כה נפתחו 23 נקודות משטרה מתוך 26 המתוכננות, והוצבו 41 שוטרים מתוך 48 מתוכננים. בדצמבר 2022 החלה העברת משאבים לקופות החולים לקראת יישום תוכנית נרחבת למניעת אלימות בקהילה, שתוקצבה בסך 14 מיליוני שקלים לשנת 2023. תוכנית זו מקודמת במשותף עם קופות החולים וכוללת בין היתר הצבת מאבטחים במרפאות גדולות או במרפאות שמופו כבעלות סיכון, הקמת "יחידות התערבות רכובות" למתן מענה מהיר למקרי אלימות בקהילה והתקנה נרחבת של לחצני מצוקה. במהלך שנת 2022 הוכפל התקציב למאבטחים במרכזים לבריאות הנפש. במקביל לכך הוגדרו מחדש תפקידי המאבטחים תוך תקצוב מענקי העסקה ייחודיים, כל זאת במקביל להנעת פתרונות ייחודיים למערך בריאות הנפש. בשיתוף פעולה הדוק עם משטרת ישראל הורחבו והונגשו הדרכים שבהן ניתן להגיש תלונה, כך שלא תחול חובה על איש הצוות עצמו להגיש אותה. מעתה יהיה ניתן להגיש תלונה גם על ידי קצין הביטחון של המוסד או לחלופין על ידי אגף הביטחון של משרד הבריאות. כמו כן, ניתן להגיש תלונה באופן מקוון, באמצעות מערכת שפותחה על ידי משטרת ישראל וללא צורך להגיע לתחנת משטרה. במסגרת מוקד "קול הבריאות" של משרד הבריאות ייפתח בשבועות הקרובים קו חם לדיווח על אירועי אלימות כנגד צוות רפואי, ויחל לפעול דסק לניהול תלונות על אלימות במטה משרד הבריאות, שמטרתו ריכוז כל אירועי האלימות במערכת הבריאות, מעקב פרטני על אודות התלונות, כתבי אישום ותהליכים משפטיים הנלווים לכך. נבנתה ותוקצבה הקמת תוכנית הדרכה שתבוצע במהלך החציון הראשון של שנת 2023, לבניית מערך למתן כלים לצוותי הרפואה למניעת אלימות והתמודדות עם מקרים אלו. בשבוע האחרון היינו עדים לשני אירועים שבהם הופעלה אלימות קשה כנגד אנשי צוות רפואי. במקרה שבו הותקף רופא על ידי זוג הורים, הזוג התוקף עוכב באופן מיידי על ידי שוטר שהוצב לאחרונה בבית החולים, הובא למעצר, וכנגדו הוגש כתב אישום על ידי לשכת התביעות של משטרת ישראל. באירוע נוסף שבו הותקף רופא במרכז לבריאות האישה ברמלה, התוקפת נעצרה, הוגשה נגדה תלונה, וכעת מתנהל הליך להגשת כתב אישום. בשני האירועים האלו ראינו שילוב ידיים מהיר, יעיל והכרחי של כלל המערכות. לכך כיוונו את מאמצנו ואת הפעילות הרחבה שעשינו עם כלל הגורמים. הנהלת משרד הבריאות ניצבת לצד הצוותים הרפואיים ולצד כלל עובדי מערכת הבריאות בהתמודדות עם תופעה פסולה זו, ואנו תקווה שהשיח הציבורי הער והצעדים שפורטו כאן וצעדים נוספים שממשיכים להתבצע בשיתוף עם נחישות ורצון טוב של כלל הגופים ובכללם מערכות המשפט – יביאו לתפנית משמעותית ומהירה. אני רוצה לקוות גם, כמו שאמרתי לכם, התקציבים הוקצבו ויוקצבו עוד תקציבים לטובת מניעת האלימות. אני חושב שזה חשוב. שני המציעים שהעלו מה שהעלו עכשיו – חשוב מאוד. אני מקווה שנמצא את הדרך לייעל את הדברים הללו. נמצא את הדרך למנוע – למנוע – את האלימות הזאת, שבאמת היא אלימות שאינה ברורה בכלל. כאילו, בן אדם שבא, רופא או אחות או איש צוות רפואי, בא לטפל באדם, והתודה שלו היא פרץ אלימות קשה. אני חושב שכל האנשים שעושים את הדברים הללו ראויים לכל גינוי. אסור לתת להם פה. צריכים לפעול נגדם בנחישות, במהירות, כדי למגר את התופעה הזאת. אנחנו מקווים - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בטרם השר ירד, קודם כול, יש בקשות משני חברי כנסת לתת עמדה נוספת מהצד. את יכולה לגשת. אני רק אעדכן שכרגע בדיוק יצאה הודעת משטרה, שהוגש כתב אישום ויש בקשת מעצר עד תום ההליכים נגד מי שתקף ב-27 בינואר בסורוקה. הצעיר שתקף. כך צריך להיות. אני אומר שבמסגרת הפעולות הנפלאות שנקטתם כאן, צריך להחמיר את הענישה בנושא הזה ברמת מאסר מינימום; לבצע וליישם – כי כמו שאמרת, הוכפל הכסף במשרד הבריאות לנושא האבטחה, אבל הוא לא מנוצל, כי עדיין אין תוכנית מסודרת לרפואה בקהילה. בבקשה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. לאחר מכן – חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. דקה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש, על ההזדמנות. תחילה מאחלת הצלחה רבה לכבוד השר. אני מקווה שאכן תצליח להביא פתרונות מהירים והולמים לבעיות במערכת הבריאות, ולצערי הרב הן רבות. שאלה, כבודו. הוזכר כאן העניין של התקציבים הקיימים בתוך משרד הבריאות למען הטיפול בסוגיית האלימות. זו הזדמנות גם להביע תמיכה נרחבת בצוותים הרפואיים, באשר הם נמצאים. ברצוני לשאול שתי שאלות. השאלה הראשונה: התוכנית מתייחסת רק לבתי חולים; יש מרכזים רפואיים שמשרתים אוכלוסיות רבות, מבחינת קליינטורה ומספרים שמגיעים כל יום לאותם מרכזים, ואין להם שם מענה בתוך - - - << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> גברתי מתכוונת לקופות החולים? << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לקופות חולים, כן. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> קופות החולים, גם יש תוכנית לזה. 14 מיליון שקלים הוקצבו לטובת קופות החולים. בשיתוף עם קופות החולים. יוצבו מאבטחים במיוחד איפה שממופה – אנחנו יודעים שיש קופות חולים בעייתיות יותר, שם נותנים את הדגש. נשים שם אבטחה בצורה מסודרת. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז זה ייצא לפועל? כי עוד לא קרה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> בהחלט, כן. הוא כבר יוצא לפועל. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אוקיי. אני שמחה לשמוע. הסוגיה השנייה – גם במסגרת התוכנית הזאת, הוקצה עמדת שיטור לבתי חולים. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> נכון. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ומה שקורה – בנצרת למשל יש לנו שלושה בתי חולים, לצערי הרב, שמשרתים מאות אלפי אנשים באזור, אזרחים. קורים הרבה מקרי אלימות בבתי החולים האלו. ומה שקיים, יש שוטר תורן בשלושת בתי החולים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> וזה גם בניגוד לתוכנית. השאלה היא אם מכבודו מודע לבעיה, ואם הוא יכול - - - << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני לא מודע. אני לא מודע. אבל אני יודע שאכן שלושה בתי החולים הם בתי חולים יחסית קטנים. בכל אופן, נבדוק את הנושא הזה כדי שיוצבו באמת בשלושת בתי החולים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר יבדוק. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אוקיי. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אשמח לקבל עדכון אחרי הבדיקה שלך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> בעזרת השם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, דקה לרשותך. השתדלו כולם לעמוד בלוח הזמנים, שנמשיך הלאה. בבקשה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> תפתח לו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אפשר להדליק לו את הרמקול, בבקשה? מזכירת הכנסת, להדליק לו את המיקרופון. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, כבוד ממלא שר הבריאות, אני בעצם רוצה להגיד על הנושא של האלימות בבתי חולים – נכון, לצערנו, זה נהפך לתופעה. אבל מה שאני רוצה להגיד הוא שגם החברה נהפכה לחברה אלימה. זה בעצם ברור מאליו. האלימות, שלצערנו נמצאת ושוררת בחברה, קיימת ומגיעה גם לבתי החולים ולקופות חולים. אקמולי בדרך כלל נותנים לטיפול מקומי, רגעי. אבל כדי לדעת ולטפל בחולה, צריך לעשות אבחנה טובה. בלי אבחנה טובה, אנחנו לא יכולים לטפל בחולה. לכן, השאלה שלי היא בעצם: האם נבדקו הסיבות והגורמים למקרי האלימות שמתרחשים בבתי החולים? כי בלי להבין את הסיבות שגרמו לאלימות – כמובן, אנחנו מגנים את האלימות לכל סוגיה, אבל כדי לתת טיפול נכון, צריך גם לבדוק מה הסיבות או מה הגורמים לאלימות שמתרחשת גם בתוך בתי החולים. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני לא יודע לומר משהו ספציפי. אבל אני מעריך שהלחץ שבו נמצאים אנשים שבאים לבית חולים, העומס שיש בבתי החולים והעיכוב בהגשת הטיפול – נכון, ד"ר מנסור עבאס? – העיכוב שיש, אולי, בבתי חולים גורמים לאנשים באמת קצת להיכנס ללחץ או - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לפעמים זה אפילו התשובות שלא - - - << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> כן. אבל אין לנו. אולי צריך לעשות מחקר או בדיקה - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בהחלט. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> - - או סקר על הנושאים שגורמים לאלימות. אבל כנראה שאותם אנשים שמתנהגים באלימות אולי הם אנשים אלימים גם מחוץ לבתי החולים, ואז הם מביאים את זה איתם יחד לבית החולים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אלימות היא אלימות, לא משנה מה הסיבה בדיוק וההצדקה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> לא יכולה להיות שום סיבה, בגלל שום דבר, לאלימות. בסך הכול הצוותים הרפואיים עובדים במסירות נפש מאוד גדולה, בלחץ גדול ומשתדלים לתת שירות לכולם. אנחנו מחזקים את ידיהם. ד"ר אחמד טיבי, אם אתה רוצה שבאמת העניין ייפתר, תצביעו בחוק שיגיע, כדי להחזיר את הרב דרעי למשרד הבריאות. תאמינו לי, הוא ידע לעשות את העבודה מצוין. תצביעו בעד, ותראו איך הדברים מסתדרים גם בפנים וגם בבריאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לממלא מקום שר הבריאות. גם כאן אציג בפניכם את שלוש האפשרויות שעומדות בפניכם. האם הם מסתפקים בתשובת השר או שאתם מבקשים לכלול את הנושא בסדר- היום? או שהנושא הזה יגיע לדיון בוועדה - - - << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אמרתי שנושא האלימות, לשר דרעי – כשהיה כאן – חשוב מאוד מאוד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בהחלט. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם אתם מעוניינים שהנושא הזה יידון. האמת היא שיש בעיה שהנושא הזה יידון בוועדה, כי עכשיו אי-אפשר להצביע בוועדת הבריאות, כי עדיין הוועדה לא רשמית. אז אנחנו נעביר את זה לוועדת הכנסת. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ועדת הכנסת עד שהוועדה תקום. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז אנחנו מייד נעבור. יש עוד כמה על הפרק. אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה, ההצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, הנושא הזה יידון בוועדה. כרגע זה עבר לוועדת הכנסת. לכשתוקם – היום, אם ירצה השם – ועדת הבריאות, זה יידון. זה נושא חשוב. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> נוהלי חקירה משטרתית באירועי הגנה עצמית << הלסי >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כך, נעבור להצעה הדחופה הבאה, שגם היא נכללה בסדר-היום בשבוע שעבר, ובהסכמת השר היא עברה לדיון בשבוע הזה. הצעה היא של חבר הכנסת עמית הלוי. השר ישב וימתין. לא, השר עוד לא עולה. כרגע המציע עולה. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> בסדר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> צריך לשבת. אלה לא שאילתות. זו הצעה דחופה לסדר-היום. לא, אבל השר צריך להקשיב בשביל להשיב לו. לא, השר צריך להקשיב לו, השר כץ. השר כץ, השר כץ, השר צריך להקשיב לו כי הוא משיב לו אחר כך על הצעה לסדר-היום. זה הנוהל. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> מה רציתי להגיד בזה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא. שאני רוצה - - - << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> לא. תסביר מה רציתי להגיד ואני אענה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שאני רוצה שהשר בן גביר יקשיבו לו. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אה, טוב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי לכנסת, השרים, אזרחי ישראל, הלל, חקלאי בצפון הארץ, מצא את עצמו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אמת, אמת. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הלל, חקלאי בצפון הארץ, מצא את עצמו לפני עשרה ימים מול גרזן מונף אל גרונו ואל גרנות ילדיו. האירוע הזה יכול היה להסתיים רע מאוד, כמו שקרה בערב השבת האחרונה בנווה יעקב לאלי ונטלי מזרחי, לשאול חי, לאיליה סוסנסקי, לילד החמוד אשר נתן, לרפאל בן אליהו, לאירנה קורולובה, ולצערנו גם לרבים אחרים. אבל היה להלל משהו קטן, אדוני השר, היה להלל משהו קטן שעשה את ההבדל: היה לו אקדח. הוא אפילו לא ירה. הוא רק הניף את האקדח ואיים, והחבורה הרצחנית ברחה לה. עכשיו, חשבתם, אזרחי ישראל, שהאירוע הזה הסתיים? ממש לא. הוא רק התחיל, אדוני היושב-ראש. הלל נקרא למשטרת ישראל לחקירה באזהרה. כמו אחרון העבריינים צילמו אותו, לקחו לו טביעות אצבעות, ולולא התערבות אישית של השר והפרסום התקשורתי היו גם לוקחים לו את הנשק. הלל, כמובן, הוא לא היחיד. לפני פחות משנה, עמיחי בן סעדון, מפקד במילואים, השתמש בנשק להגנה עצמית באירוע במחסום חיזמה – אצלו גם הנשק הוחרם. לרוע המזל, כשהמשטרה החזיקה בנשק שלו, הוא נקלע לפיגוע בדיזינגוף בתל אביב ולא יכול היה להציל את חיי העוברים והשבים, כי הנשק שלו היה במשטרה, אדוני השר. כלומר, מעבר להשפלה בנוהל החקירה הקיים, הוא גם עלול להפוך למסוכן. וזה לא רק אזרחים. אני מזכיר לך, אדוני השר, את שוטרי מג"ב שהיום באחריותך – בשבת של 4 בדצמבר 2021 הצליחו בנחישות ובאומץ לחסל מחבל שדקר בצווארו את החרדי בירושלים, ובאותו יום זומנו לחקירה באזהרה במח"ש. ואם נחזור לאזרחים – חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, אזרח שמגן על עצמו הוא אזרח שהשלים את עבודת המשטרה. בדיוק בשביל זה הוא קיבל רישיון לנשק. הוא היה אמור להיות מוזמן אצלך למשטרה, השר בן גביר; חד-משמעית הוא היה אמור להיות מוזמן, אבל בשביל לקבל צל"ש, לא בשביל לקבל חקירה כמו עבריין. רייגן פעם אמר: self defense is not only our right, it's our duty – הגנה עצמית היא לא רק הזכות שלנו, היא החובה שלנו. והחובה שלנו כממשלה, ככנסת, כמדינה, היא לייקר את אלו שמילאו את החובה הזאת. הם היו ממלאי מקום של השוטרים כשהם הגנו על עצמם או על אחרים. עכשיו, זאת לא פעם ראשונה שאני מעלה את זה, אדוני היושב-ראש. למעשה, הנוהל הפוגעני הזה של משטרת ישראל כבר שונה על ידי השר הקודם לביטחון פנים, יו"ר הכנסת הנוכחי אמיר אוחנה. היו שני דיונים עם ראש יאח"ה, עם קצינים בכירים, והגענו לנוהל אחר. אבל הינה, אנחנו רואים שהנוהל הזה לא נאכף בשבוע שעבר. לא נאכף. כלומר, המשטרה ואגף החקירות פועלים לפי הנוהל הישן, שהוא גם לא צודק וגם לא חוקי, כיוון שהשר הנחה לקיים נוהל חדש שלכאורה אושר ב-1 במאי 2021. אז הנוהל המסוכן הזה שמונע ועלול למנוע מאזרחים להגן על עצמם ועל אחרים חייב להיפסק. לכן, אדוני השר, אני מבקש היום להשלים את שינוי ברירת המחדל. כלומר, באירוע של הגנה עצמית, גם אם היה בו שימוש בנשק שהביא לפציעה או אפילו למוות – באירוע של הגנה עצמית, ברירת המחדל החדשה שאני ביקשתי, וכבר כמו שאמרתי, הנוהל שונה אבל בפועל לא נאכף, כמו שראינו אצל הלל בשבוע שעבר – א. תיגבה ממנו עדות פתוחה; לא חקירה באזהרה. ברור שצריך לבדוק אם יש ירי, אבל עדות פתוחה. לא יילקח הנשק שלו. אם יילקח, זה יהיה לזמן מאוד קצוב, ובמקרים מיוחדים ייתנו לו נשק חלופי לזמן הזה. אני בטוח שאתה, השר בן גביר, שהנפת את הדגל הזה לפני הבחירות, למיטב זיכרוני, כשהרגשת סכנה, אז בצדק הנפת גם את הנשק - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - תשלים את המלאכה שהתחיל בה אמיר אוחנה, וזו הזדמנות להודות לו. ובנוהל החדש, אני מקווה שתפרסם בהקדם שהאזרח המגן – אני מסיים, אדוני היושב-ראש – יהפוך בצדק מחשוד לגיבור. המעשה שלו מפשע או כמעט פשע למצווה ומאזהרה להוקרה. אני אומר כאן שאני מתכוון לעקוב באדיקות אחרי כל מקרה שבו חוקר משטרה לא פועל לפי הנוהל הקיים, ואני מציע כאן, דרכך, ליושב-ראש הכנסת הקבוע אמיר אוחנה, שייקח על עצמו שכל אזרח שעושה כך ומגן על עצמו יוזמן ללשכת יושב-ראש הכנסת ותינתן לו הערכה והוקרה על זה שהגן על עצמו ועל אחרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עמית הלוי. יעלה וישיב כבוד השר לביטחון לאומי, חבר הכנסת איתמר בן גביר. בבקשה. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת עמית הלוי, חברי הכנסת היקרים, תודה רבה על השאלה. באמת, כפי שציינת ותיארת לעצמך, ואני בטוח שאתה לא מופתע, לא רק שאני תומך בכל מילה ומילה שאמרת, אלא אני גם מוביל את הדגל של המאבק הזה למען הצדק, למען כולנו. בעיניי, המקרה הזה שהיה לדוגמה בבאר שבע, שבו מחבל שפל רוצח ארבעה אזרחים, שתי נשים ושני גברים, פוצע אזרחים נוספים, ובא לשם אזרח, חותר למגע ומייד לאחר מכן באה המשטרה – וראינו, כל עם ישראל, את הסרטון המביש הזה, איך מחרימים לו את הנשק, איך רוצים לקחת לו את הנשק, איך מאיימים עליו במעצר – הוא לא תקין. הוא לא תקין – ואני אומר את זה במילים עדינות. הוא לא ראוי, הוא לא נכון, הוא לא מוסרי והוא לא אמיתי. מי שמגן על החיים של אזרחי ישראל צריך – כמו שאמרת, חבר הכנסת הלוי – לקבל צל"ש, לקבל הוקרה, ולא לקבל זימון לחקירה, עיכוב לחקירה בשטח. זהו צעד משפיל, פוגעני, של החרמת הנשק. הוא לא רק משפיל, אלא הוא גם, בסופו של יום, פוגע בביטחון של אותו גיבור שחתר למגע. אני לא אפרט כאן יותר מדי, כי הדברים בתהליך של עשייה והדברים מתהווים. בימים האחרונים ישבתי על הסוגיה הזאת, ואני עוד אשב. אני כן אומר לך שהנוהל הולך להשתנות; הולך להיות שינוי נוהל, והמציאות תיראה אחרת מתוך הבנה ברורה שמי שמגן על עצמו ועל אזרחי ישראל, נקודת המבט כלפיו צריכה להשתנות. נקודת ההסתכלות של השוטר, של הקצין, חייבת, חייבת, חייבת, להשתנות. אני רוצה להדגיש שכמובן כל האמור זה במקרים של הגנה עצמית, כל האמור זה במקרים של היתקלות מול מחבלים, כל האמור זה במקרים שיש אינדיקציה למעשה הגנה עצמית, ואו אז מבחינתי, מבחינת משטרת ישראל, מבחינת המשרד לביטחון לאומי, יהיה גיבוי מלא. לא רק גיבוי מלא – אלה הוראות החוק, אגב, שמאפשרות, שמחייבות, שמצדיקות, הגנה עצמית של בן אדם על עצמו, על האזרחים ועל מי שמסביבו. אז אומר זאת לסיכום: נוהל מתהווה, מתגבש. יש חלופת מסרים, או יותר נכון חלופת נסחים, ביני לבין המשטרה בימים האחרונים, ואני מקווה שאנחנו, בעזרת השם, בעזרת השם, נציג נוהל שהוא הגיוני הרבה יותר, ושנקודת המבט, נקודת המוצא, היא שמי שמגן על עצמו ומגן על אנשים סביבו הוא גיבור, ובוודאי ובוודאי לא צריך לפגוע בו, קל וחומר יותר ממה שניסו לפגוע בו, ולשלול ממנו גם את הזכות להגן על עצמו בהמשך. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. לפני שהשר ירד, יש לו עוד דקה, אולי הוא רוצה להגיד משהו. אגב, שמענו כבר שאתם פועלים בכיוון של חוק דרומי, שהוא היה מאוד ממוקד וכבר יצא. אנחנו יודעים על החריצות שלך, ואנחנו אפילו מטריחים אותך להגיע כאן לשאילתות ולהצעות לסדר-היום – זו במה חשובה, חשובה מאוד. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> חשובה מאוד, אבל חברים, איך אומרים? חשוב שאני גם אעבוד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה עסוק. נכון. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. אני רק רוצה להסב את תשומת ליבך, כבוד השר, שכיוון שכמו שציינתי, הנוהל שונה כבר – זה לא פחות מדאיג אותי מהנושא עצמו. ב-1 במאי 2021 לכאורה שונה הנוהל, ואם אתה תשפר גם את הנוהל ששונה אז, כשיזמתי את זה מול השר אוחנה, תבורך כפליים. ועם זאת, נדהמתי שלפני שבוע – וזה קרה גם בשומר חומות וגם לפני שבועיים – משטרת ישראל לא מקיימת את הנוהל שנקבע. אני רוצה להזמין אותו לפה, לוועדה. איך קרה שמנהל אגף החקירות בצפון לא יודע את הנוהל שיגאל בן שלום ואחרים פרסמו ב-1 במאי? המשטרה פועלת בניגוד לחוק, בניגוד לנוהל שהיא בעצמה קבעה? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת הלוי, אומר זאת כך: קודם כול, הסר דאגה מליבך; אני דיברתי – הנוסח שאני עובד עליו כרגע, שאני משנה אותו, זה הנוסח ששונה. כלומר, הביאו לי את הנוסח ששינו. הוא לא מספק אותי. בעיניי, יש שם מה לשפר. ואני מדבר על הנוסח הזה. אותו אני רוצה לשנות; לא את הנוסח הקודם-קודם – אין שום מחלוקת. עכשיו, לגבי הדבר השני – חדי האוזן שהיו כאן באולם שמעו מצוין שאמרת את זה, שאני פניתי בדרישה למשטרה כשנודע לי הדבר הזה, להבין מה קרה כאן ולמה לא מקיימים את הנוהל הקודם, ובאמת תוך דקות קיימו את הנוהל הקודם, והדברים הסתדרו וסודרו תוך ממש דקות מספר לאחר שפניתי. אני חושב שגם האזרח הזה אמר את הדברים האלה בכלי התקשורת – זה לא סוד. אני פניתי למשטרה, אני אמרתי להם: חבר'ה, אתם לא מקיימים את מה שאתם בעצמכם אמרתם, ותוך דקות, צריך לציין, קיימו ופעלו כפי שהיה מצופה מהם. לסיכום הדברים, אומר זאת שוב: אנחנו הולכים לשנות גם את הנוהל, כי בעיניי נקודת המוצא צריכה להיות נקודת מוצא שמי שמגן על עצמו ועל האזרחים סביבו, ודאי ודאי לא צריך להתחיל לחשוב לקחת לו את כלי הירייה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר לביטחון לאומי, חבר הכנסת איתמר בן גביר. האם אתה מעוניין שזה יידון בוועדה? << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כך, אנחנו נעביר את זה לוועדה. גם במקרה הזה ועדת הכנסת, כי הוועדה לביטחון לאומי תוקם ככל הנראה יום, ולאחר מכן יבוא - - - << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> כדי שהשר יבין - - - , כנראה שזה מקוים בפועל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בהחלט. אז אנחנו נצביע על כך שזה יעבור. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כך, ארבעה בעד - - << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> תרשום אותי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> - - בתוספת קולו של השר איתמר בן גביר. חמישה בעד - - - << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> גם אצלך זה לא עבד? אם כך, שבעה בעד, חבר הכנסת משה סלומון. זה יעבור לוועדת הכנסת. לאחר שתוקם הוועדה לביטחון לאומי זה יעבור להידון בוועדה לביטחון לאומי. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> משבר גיוס חיילי המילואים וההוקרה הראויה להם << הלסי >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כך, חברי הכנסת, נעבור להצעה לסדר-היום הבאה בנושא: משבר גיוס חיילי המילואים וההוקרה הראויה להם. ראשון המציעים, חבר הכנסת משה טור פז. בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שר הביטחון הגיע לפה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כמדומני שהשר התורן שנמצא כאן ישיב. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> מקובל שהשר - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר לביטחון לאומי במקרה הזה, השר איתמר בן גביר. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> מביטחון לביטחון, העיקר הביטחון. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מקובל בדרך כלל, כשמופנית שאלה לשר, שהוא או סגנו מגיעים. אם יש לו סגן או שר במשרד, מגיעים. אני מכבד מאוד את השר לביטחון לאומי, אבל השאלה הזאת נוגעת ישירות לשר הביטחון. אני אשאל אותה בכל זאת, כי אני חושב שהיא צריכה להגיע אליו, וכנראה שאני צריך להמשיך את הדיון הזה בוועדה אחר כך. כשהשתחררתי מהצבא, התלבטתי אם להישאר בשירות קבע – סיימתי תפקיד מ" או ללכת לעבוד בחינוך. אחרי התלבטות ארוכה החלטתי ללכת לעבוד בחינוך, אבל סיכמתי עם אישתי, שיש לי כרטיס פתוח לעשות מילואים. את הכרטיס הפתוח הזה ניצלתי היטב ליותר מ-1,000 ימי מילואים, ובסוף יצא שהייתי גם איש חינוך וגם איש מילואים. שירות המילואים הוא מפתח לביטחון המדינה, גם לפעילות הצבאית השוטפת, גם לזמני חירום. ממחקר של מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון עולה ששני שלישים ממשרתי המילואים מרגישים שהציבור תופס אותם כפראיירים, כך הם מרגישים. רק 24% מאנשי המילואים מרגישים שהם מוערכים במעשים. כמעט מחצית מהם מרגישים שהתגמול עבור המאמץ שלהם נמוך מדי. ו-60% מהם מרגישים שהמעסיקים מפלים אותם לרעה. בדיון שהתנהל בוועדה לביקורת המדינה לאחרונה, ביקורת שהגיעה לבא"ח כפיר פגשה במקרה גדוד מחטיבה 300, ועל פי המוצג על ידי מבקר המדינה, רק 70% מחיילי הגדוד התייצבו. מבדיקה שערכתי אלו נתונים שמתאימים למקומות נוספים. הצורך המבצעי עולה והוא מורגש בימים אלה ביהודה ושומרון. החוסר בסד"כ מביא לכך שחיילים מגויסים לתעסוקה מבצעית בתדירות גבוהה מהרגיל, בצווים מיוחדים, תוך פגיעה בחיי היום-יום שלהם, ולעתים גם בניגוד לחוק המילואים, הגורס קריאה אחת לשלוש שנים. חיילי המילואים לא מרגישים את ההוקרה שהם ראויים לה, היא לא מתבטאת במיסים. לפי הנתונים רוב הציבור לא משרת במילואים, אולי בגלל זה הוא גם לא מספיק מעריך את ההקרבה בעניין. למעשה מה שקורה כרגע זה הפוך מהוקרה, יש פגיעה ממשית בחיילי המילואים. אנחנו מקבלים סיפורים מחיילי מילואים שמפוטרים או לא מועסקים מלכתחילה. תמריצים למעסיקים לא ניתנים באופן מספיק. ההתחשבות בעצמאים, משרתי מילואים, לא קיימת עדיין. באקדמיה סיוע נוסף לסטודנטים במילואים לא מתקיים כמו שצריך. וסיוע למשפחות המילואים הוא בעיקר יוזמות פרטיות של גדודי המילואים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> הגשתי הצעה שמונחת עכשיו על שולחן הכנסת, ואני מצפה מכל מי שהציונות וביטחון המדינה חשובים לו, לתמוך בה, גם הקואליציה וגם האופוזיציה, של סיוע ממשי לסטודנטים שמשרתים במילואים. והשאלות הממוקדות שלי לשר הביטחון, או אם השר לביטחון לאומי שלא כאן ידע להשיב: כמה מתגייסים בפועל למילואים מתוך המשתחררים מצה"ל? איזה אחוזים הנקראים בכל גדוד משרתים בפועל? ובעיקר מה תוכנית העבודה של משרד הביטחון להתמודד עם משבר הגיוס ועם משבר ההוקרה הקיים וההולך ומחריף? תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. נעבור למציע הבא, חבר הכנסת מתן כהנא – הוא לא נוכח; אם כך, נעבור למציע הבא, חבר הכנסת משה סלומון, בבקשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברים יקרים, ראשית אני רוצה לומר תודה. תודה לשכן, לחבר, לקרובת המשפחה ולעובדת המסורה, שבוחרים לצאת ולשרת בשירות מילואים, להגן על העם והארץ. שירות המילואים איננו פשוט, וטומן בחובו סכנות. רק אתמול בלילה באירוע דריסה נפגעו שני לוחמי מילואים, ואני מנצל את הבמה הזאת לשלוח להם איחולי החלמה. אבל שירות המילואים איננו פשוט לא רק בשל הסכנה הביטחונית לשלום המשרתים, הוא איננו פשוט בגלל ההכרה והתגמול שאינם מסופקים להם. במחקר של מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון מתברר כי רוב משרתי המילואים, 66%, סבורים כי הציבור הישראלי רואה אותם כפראיירים וכי מעסיקים יעדיפו תמיד לשכור עובד שאינו משרת במילואים. משרתי המילואים מקריבים כל כך הרבה למען החברה בישראל, מזמנם, כוחם, בריאותם. המשפחות שלהם נפגעות, ועלינו מוטל לדאוג לרווחתם ולהם בכלל. אני קורא מפה לכלל יושבי הבית, קואליציה ואופוזיציה, ימין ושמאל. כולנו משרתים במילואים יחד, כתף אל כתף. וחיילי המילואים שומרים על כולנו, בלי הבחנה. בואו נתאחד ונסייע להם בחקיקה, בהחלטות ממשלה, בתגמול ובהערכה המגיעה להם בדין. אני גם גאה לראות נתון שעלה מהמחקר של המכון, ולפיו 10% ממשרתי המילואים מתגוררים ביהודה ושומרון, ייצוג כפול מייחס גודלם באוכלוסייה. ובהזדמנות זו, לאחר שקיבלתי את אמון חברי ועדת חוץ וביטחון להיות יושב-ראש ועדת המשנה ליו"ש, אני מתכוון לקדם יחד עם חברי הממשלה ושר האוצר חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ קידום זכויות ותנאים לתושבים ביו"ש, שכפי שאנו רואים לוקחים חלק אקטיבי בחובות האזרחיים, ולצערי לא מקבלים את הזכויות כראוי. ומילה אחרונה לבני הזוג של משרתי ומשרתות המילואים, בהם כמובן גם רעייתי, אישתי, ואני משרת במילואים לא מעט שנים ברוך השם. אתם הגב של משרתי המילואים, ללא תמיכתכם מערך המילואים לא יצליח, וכל משרת ומשרתת לא יתפנו לעשייתם בצורה טובה במילואים. הלילות בלי השינה, הדאגה שלא נגמרת, אספות הורים ומסיבות בגנים. כל רגע ורגע, כל פעולה ופעולה שאתם עושים לבד כדי שבן או בת הזוג יוכלו לשמור על המדינה, חשוב ביותר. תודה לכם, ועכשיו מוטלת עלינו המלאכה, כדי לתת את מרב הכלים, כדי שאתם תמשיכו לשרת בגאון. תודה לכולם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה סלומון. ונעבור למציעה הבאה – חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, המציאות האסטרטגית הייחודית של מדינת ישראל, שהתוצאה שלה היא שורה של אתגרים ואיומים ברמה הביטחונית, הופכת את הצורך של מערך המילואים, כמו את הצבא בכלל, למערך קריטי. בסוף זה לא משהו שהוא nice to have, הוא משהו חובת המציאות. אוכלוסיית חיילי המילואים הם חוד החנית – גם להקרבה, גם לשליחות ונתינה, וזה מערך מתנדב, צריך להגיד את זה ביושר. צריך לזכור שאנחנו תחת מודל של צבא העם, וככל שמדובר בצבא סדיר, יש חובת שירות, ועל אף ששירות המילואים, כידוע לכולנו, הוא חובה אזרחית אשר חלה על כל אזרח שלא קיבל פטור, כשמסתכלים על המספרים הלכה למעשה, בפועל, המודל הוא מודל התנדבותי. מי שרוצה להתנדב ומי שרואה בכך חשיבות, בסוף נמצא אותו בצבא המילואים. בפועל, המספרים מדברים בעד עצמם: באמת אחוזים בודדים משרתים בשירות מילואים. עוד יותר בודדים – לדעתי סדר גודל של 1%–1.5% – מבצעים בפועל שמ"פ, שכולל מעל 20 יום בשנה. חלו תמורות, ואנחנו צריכים להסתכל על כך ולשאול את עצמנו לא מעט שאלות. צריך לראות את הדברים שקרו במעלה הדרך בשני העשורים האחרונים. בשנת 2008 חוקק חוק שירות מילואים. בשנת 2014 הייתה ועדה, בראשות האלוף דאז רוני נומה, שעסקה בבחינת מערך המילואים לעומק – אם זה תקנון ומצבות, אם בחינת הכשירות של אנשי המילואים ואיך שומרים על כשירותם, וכמובן תגמול. חלו תמורות ונעשו מעשים והיו אבני דרך של התפתחות במערך המילואים, אבל בפועל אני רוצה לדבר על לגיטימציה, כי לגיטימציה זה משהו חברתי. לגיטימציה זה משהו שאנחנו אומרים, מסתכלים על מערך המילואים ואומרים להם: לא רק שאנחנו נותנים לכם לגיטימציה, אנחנו שמים אתכם בקדמת הבמה; אתם באמת הישראלי היפה לכל דבר ועניין. אני חושבת שהלגיטימציה צריכה להינתן מכאן. הלגיטימציה צריכה להינתן כל השנה, ולא רק ביום ההוקרה וההערכה לאנשי המילואים שחל סמוך לל"ג בעומר, וכמובן אנחנו גם נציין אותו, פה בכנסת. זו צריכה להיות אמירה חברתית, שאנחנו לא מספיק ערים לה, והיא לא מספיק קיימת, כי עובדה שהאחוזים הם יחסית נמוכים. הדבר השני: זה צריך לבוא לידי ביטוי בתגמולים למשרת המילואים ולמשפחתו. והדבר השלישי זה המסר האמיתי שאותו משרת מקבל מהמעסיקים שלו כשהוא יוצא למילואים. לא יכול להיות שנדבר בשתי שפות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני כבר מסיימת. לא יכול להיות שפעם אחת ניתן לגיטימציה, ובפועל המעסיק יעשה פרצופים ויעביר מסר שהוא הפוך לחלוטין. אני רוצה להגיד משהו אחד לכולם: הצבא – ובטח צבא המילואים – זו תמצית החברה הישראלית היפה. זו גם התמצית של החברה הישראלית המגוונת, כי באמת שם פוגשים את הישראלי על כל גווניו – אם זה מהקיבוץ, ואם זה מהעיר, ואם זה מהדרום, ואם זה מהצפון, ואם זה חילוני ואם זה דתי. לכן, מהבית הזה אנחנו צריכים להעביר מסר אחד ברור, והמסר הזה – אני מקווה שיענה לנו בצורה מסודרת אדוני שר הביטחון, שלא נמצא כאן - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - על הנושא של איך שמים ומעבירים את אנשי המילואים לקדמת הבמה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. יעלה וישיב השר לביטחון לאומי בשם שר הביטחון, חבר הכנסת איתמר בן גביר. אני מאוד מבקש מהמציעים והמציעות הבאים לעמוד בלוח הזמנים. לכל אחד עוד כמה דקות זה - - - << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> ואם נחרוג קצת? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל זה כל אחד – שתיים-שלוש, שתיים-שלוש. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> במידה. במידה. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> מידתיות. מידתיות וסבירות, חברת הכנסת ברביבאי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> בן גביר, כשאתה אומר מידתיות, זה פותח סדר-יום. וסבירות. וסבירות. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, במענה להצעות הדחופות, והחשובות, יש לומר, של חברי הכנסת משה סלומון, משה טור פז, שרון ניר – מתן כהנא לא נמצא כאן – בנושא תנאי מערך המילואים והוקרה ראויה, אביא את הדברים בשם השר גלנט, שלא נמצא כאן. אומר השר גלנט: מערך המילואים הוא מקור העוצמה; מקור עוצמה מאוד חשוב של צה"ל. הוא מרכיב מרכזי ביכולתו לממש את משימותיו בשגרה ובחירום. מערך המילואים נוטל חלק משמעותי במשימות הביטחון השוטף, מהווה רכיב מרכזי בהתמודדות צה"ל עם אתגרי הביטחון בעת הנוכחית בכל הגזרות. בשנים האחרונות צה"ל מימש תוכנית רב-שנתית, ובתוך כך קידם ושיפר את תנאיהם של משרתי המילואים. בנוסף, שופרו תנאיהם באמצעות החלטות הממשלה שעברו לטובת הטבות למשרתים ובני משפחותיהם, מתוך הבנת חשיבות מערך המילואים ונחיצותו של המהלך הזה לצה"ל. צה"ל ממשיך לפעול נמרצות כדי לייצר מעטפת רחבה, להקנות סל כלים בעבור משרתי המילואים, למען חיזוק תחושת ביטחונם בזמן שירות המילואים. בשנה האחרונה התקיימו כמה אירועי הוקרה עבור משרתי המילואים; הוגדל היקף התגמולים המיוחדים המשולמים למשרתים; הורחבו ההטבות למשרתי המילואים הפעילים. כמו כן, יושמו תוכנית חינוך וערכים להעלאת תחושת השליחות והמחויבות למפקדים וליחידות משרתי המילואים. כל אלה למען שיפור החוסן והלכידות של מערך המילואים. מוסיף השר גלנט ואומר: מתוך הבנת המשמעויות, מערכת הביטחון פועלת באופן מתמיד לשיפור ולקידום מעטפת משמעותית בעלת השפעה רחבה על משרתי המילואים ומשפחותיהם. גם השנה בכוונתנו להוסיף ולפעול באמצעות הכנסות הממשלה להרחבת ההטבות למשרתי המילואים, כגון שיפוי מעסיקים, הרחבת הטבות לסטודנטים, חיזוק המעטפת המשפטית והעלאת גובה התגמול המזערי למשרתי המילואים ששכרם נמוך. בכוונת שר הביטחון להקים ולכנס במהלך התקופה הקרובה את ועדת השרים לענייני מערך משרתי המילואים בראשותו, בין השאר כדי לקדם את תנאיהם. במסגרת דיוני התקציב, השר גלנט הנחה את גורמי המקצוע במשרדו לתת דגש על הנושא, כדי לשפר משמעותית את מערך המילואים ואת הוקרת המשרתים. אומר השר: לסיכום דבריי, במערכת ביטחון ערים לאתגרי השעה המשתנים ופועלים עבור משרתי המילואים על מנת לשמור על רציפות תפקודית ועל כשירותן המבצעית של היחידות, ולצד זאת – אומר השר גלנט – להמשיך לאפשר למשרתים לבצע את תפקידם במסירות ובמקצועיות למען ביטחון מדינת ישראל, תוך שיפור התנאים. ואני רק אוסיף מילה משלי. כמובן שהממשלה הזאת, על כל חלקיה, מודעת, יודעת, וברור לה מה החשיבות של משרתי המילואים. צריך להכיר ולהוקיר – הייתי שותף בלא-מעט דיונים בוועדת החוץ וביטחון שעסקו בנושא הזה. אני תמיד הייתי מאלה שסברו שצריך לתת יותר ויותר ויותר ויותר, כי בסוף הם בחזית. הם מקור הגאווה שלנו. בעזרת השם, שהממשלה הזאת רק תרחיב, תגדיל, תעזור, תתמוך ותבצר את מעמדם של משרתי המילואים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. רגע, השר, יש דקה אחת מהצד. האמת היא שאין הרבה מה לשאול, כי הוא השיב בשם שר הביטחון, אז הוא יכול לשמוע, אבל הוא לא יכול לתת לכם תשובות שלא בפניו, ברשותכם. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. אני, ברשותך, אתייחס ואומר שאני הייתי מעורב בהחלטת המילואים האחרונה, שעברה בהחלטת הממשלה בחודש מאי, והמשבר הזה עלה דווקא בקיץ האחרון, אחרי ההחלטה, מה שמעיד, לדעתי, שהצעדים שננקטו – הם היו גדולים וחשובים, אבל אנחנו צריכים להוסיף ולהגדיל עליהם, כמו שהשר אמר. לכן מה שאני אבקש, שקודם כול ועדת החוץ והביטחון תדון בנושא הזה ויובאו גם אנשי המילואים, עמותות המילואים ואחרים, לטובת הדיון הזה. שנית, אני חושב שאנחנו לא מבינים את גודל המשבר. שוחחתי עם אנשי המילואים, והם אמרו את הדבר הבא: אנחנו, דור ה-x, באנו בשביל השליחות, אבל הדור הזה, בעיקר בני ה-20 – דור נהדר – שואל בכנות: הוא מפסיד המון מהמילואים. הוא מפסיד כלכלית, הוא מפסיד מקצועית, ואנחנו צריכים להגדיל משמעותית – אני קורא לזה "מבצע מכפיל" – את התגמולים שאנחנו נותנים, כדי שהם יפסיקו להפסיד ממילואים. אז אני חושב שזה מה שצריך לעלות על סדר-היום שלנו, זה מה שאני מציע שיידון בוועדה, ובעזרת השם, גם יגיע להחלטת הממשלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר ביקשה, או שלא? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מקבלת את מה שהוא אמר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, השר. אם כך, אתם מעוניינים שזה יעבור לדיון בוועדה – ועדת החוץ והביטחון, ככל הנראה. אנחנו נעבור להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כך, שישה בעד, ובתוספת הקול של יושב-ראש הישיבה, שבעה בעד. אין מתנגדים. אין נמנעים. אני קובע שהנושא הזה – ההצעה לסדר-היום תעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> טיפול ביוקר המחיה ובלימת ההתייקרות במשק << הלסי >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור להצעות הדחופות הבאות לסדר-היום, בנושא: טיפול ביוקר המחיה ובלימת ההתייקרות במשק. ראשונת המציעים, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, בבקשה. ברשותכם, אני מאוד מבקש לעמוד בזמנים. יש כאן כמה וכמה מציעים. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אכן, כמו שאתה רואה, נושא חשוב. אגב, נושא שהיה גם במרכז הקמפיין במערכת הבחירות של הקואליציה הנוכחית. אבל ראו איזה פלא, אנחנו הגענו לכנסת, הוקמה ממשלה, ונושא יוקר המחיה משום מה נעדר. אנחנו רואים בימים האחרונים, ובכלל בתקופה האחרונה, שמחיר הדלק עולה. הורידו ב-10 אגורות אבל בשביל להעלות אחר כך ב-33 אגורות. לא רלוונטי. אגב, יכלו להמשיך את מה שאנחנו עשינו בקדנציה הקודמת, רק להאריך את זה, ויכלו לפתור את הנושא. הבטיחו שיוזילו את החשמל, לא קרה. את המים, לא קרה. את הארנונה, לא קרה. חינם מגיל לידה, לא קורה. חיפשתי בחוק ההסדרים פעם ועוד פעם. אולי בתוך כל הדפים שהיו שם אני אמצא בכל זאת איזה רמז, משהו, לא קורה. החלב – בינתיים דווח שהוא יעלה. הביצים – דיווחו שיעלו, ועוד שורה שלמה של מוצרים. יוקר המחיה במדינת ישראל, לא רק שהוא לא מטופל, אנחנו רואים שהוא ממשיך להכביד על האזרחים. אפילו צעדים שנעשו בממשלה הקודמת לא נמשכים בממשלה הזו, כי הרי צריך למחוק את כל מה שהיה כאן, גם אם זה אומר שהציבור ישלם מחיר. במקום זה, אגב, אנחנו רואים ביטול של נקודות המס. מה שאנחנו עשינו כדי לסייע לזוגות צעירים שיש להם ילדים בגילאי 6–12, הדבר הזה נמחק. יש הבטחה שזה יבוא מחדש לאחר אישור התקציב, אבל אם דינה של ההבטחה הזו כמו של כל ההבטחות שניתנו עד עכשיו אז ברור לכולנו שגם זה יהיה סרק, כי אנחנו רואים בדינמיקה של הממשלה הנוכחית שקרח נמס לאט יותר מההבטחות של ראש הממשלה ושריו. בינתיים מה יש לנו פה בכנסת? הרבה מאוד חקיקה שקשורה לג'ובים, סידורי עבודה, פיצול של הרבה מאוד משרדים, הקמה של משרדים חדשים, שכל אלה כמובן יעלו לציבור בקופה הציבורית. ואז זה אומר שכל מה שדובר בו שינותב לציבור, בעצם מנותב לאנשים פרטיים, לאותם נבחרי ציבור חדשים. חוקים פרסונליים, דריסה של מערכת המשפט, של מערכת החינוך, של חופש הביטוי, דריסה של הדמוקרטיה. היום אנחנו גם ראינו שרוצים לצמצם את זכות השביתה. שר החינוך, אחד מהם, שהוא גם שר מקשר, מוציא הודעה שאי-אפשר להיכנס למערכת החינוך אלא באישור שלו. חברים יקרים, מדינת ישראל צועדת בצעדי ענק להפיכה משפטית, ובהיעדר מערכת משפט חזקה לא יהיה מי שיגן על האזרחים. ויוקר המחיה – הציבור ימשיך לשלם. על כן, אני מבקשת רק לקיים את הדיון הזה וגם להעביר את זה אחר כך בסוף לוועדת כספים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מה פירוש לקיים ולהעביר? להעביר את זה לדיון בוועדה. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לוועדת כספים, אמרתי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן, כן. נעבור למציעה הבאה, חברת הכנסת אורנה ברביבאי. << דובר >אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> נתניהו, אני מזכירה, הבטיח במסע הבחירות - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ראש הממשלה נתניהו. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נתניהו הבטיח לפני הבחירות, לפני שהוא היה ראש ממשלה, חינוך חינם מגיל לידה, הפחתת מיסים, הקפאת ארנונה, הקפאת משכנתה, פעולות רבות להורדת מחירי הדירות, שהלכו ועלו ב-15 שנים כשהוא היה כאן, תוכנית חירום להתמודדות עם יוקר המחיה כשהוא כבר נבחר, הוא ושר האוצר, שהציגו – שבעיניי הייתה לעג לאזרחי המדינה משום שאין בה כלום כי לא היה כלום. אבל בינתיים הממשלה הזאת עסוקה מאוד מאוד. היא משקיעה את כל כוחה ומרצה בקידום רפורמה הרסנית למערכת המשפט שהורסת על הדרך גם את הכלכלה. למה לא? אז מה עם כל ההבטחות לטיפול ביוקר המחיה? האזרחים מסתכלים למעלה ואומרים: נו, בשביל זה בחרנו בכם, לא? מה אתם עושים כדי לטפל בזה? אז החלטתי לרכז לכם כמה הצעות לצעדים פרקטיים שיורידו את יוקר המחיה. אם באמת – אבל אם באמת טובת המדינה ולא טובת זה שרוצה להימלט מהדין חשובה לכם – אני מציעה שתרחיבו את אישור הסכמי הסחר שהתחלנו. יש לפחות חמישה בקנה, שעומדים על הפרק. כל הסכם סחר שווה הגדלה משמעותית של היצוא ופתיחת הזדמנויות לישראל בעולם. כדאי לכם, תמשיכו אותנו. אני מציעה לכם לקחת את רפורמות היבוא קדימה. עשינו מהפיכה בתהליכי היבוא, בהורדת חסמים. תרחיבו את זה גם לתמרוקים במשרד הבריאות, זה נתקע סתם. אני חושבת שאפשר לעשות שינוי משמעותי, ואזרחי מדינת ישראל יוכלו ליהנות גם מגיוון וגם ממחיר שיוזל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני חושב שדיברו על זה אתמול. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תכניסו מכון תקנים, אני מציעה לכם, מכון תקנים נוסף, לתחרות עם מכון התקנים הזה, כדי לעודד ירידה של רגולציה ישראלית בתחום התקנים לאורך כל המוצרים שמיובאים לארץ, ובכלל. תממשו את רפורמת התקנים, גם בתחום המזון, גם בתחום הטואלטיקה. עשינו כבר 90% מהדרך כשפוזרנו, וצעקתם כמה יש לכם הצעות. קחו את זה קדימה, תמשיכו את זה הלאה. אני מקווה שלא תחכו עד ששר הבריאות המיועד – איך אמר פה קודם חבר הכנסת מש"ס שהוא מצפה שהוא יגיע בהמשך לטפל בהתמודדות עם הצוותים הרפואיים. תעודדו כניסת רשתות קמעונאיות מחו"ל לארץ. הבאנו את קרפור ורשתות נוספות. ככל שתביאו יותר יהיו יותר גיוון ויותר תחרות. בואו נראה אתכם מביאים חברות נוספות. תגברו את התחרות בין היבואנים – חוק יבוא שהעברנו. תעשו את הרפורמה בהקלה בארנונה לעסקים. נראה אתכם מצביעים בעד הצעות חוק שהגשתי לעידוד עסקים קטנים ובינוניים בעדיפות, ועוד ועוד. לסיכום אני רוצה להגיד לכם: אל תקלקלו. תמשיכו אותנו, תגבירו את התחרות, תורידו חסמים ביבוא. תמשיכו אותנו ותחייבו לימודי ליבה מתוך התייחסות ליתרון האנושי כנכס הכי גדול בישראל, וכל האזרחים צריכים לקחת חלק בכלכלה. תמשיכו אותנו. רק ככה תשפיעו על הורדת יוקר המחיה, שהלך וגדל תחת שלטון נתניהו. מגיע לאזרחי מדינת ישראל לחיות כאן בכבוד. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. המציע הבא להצעה זו, חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מכה לביצים של האזרח הישראלי, שמחירן מזנק בעוד 16%. אך לא רק הביצים, ולא רק מחירי מוצרים בסיסיים מטפסים ומאמירים, גם מחירי שירותים חיוניים כמו החשמל והמים, ממשיכים לטפס. המדינה, שטוענת שתפעל לבלום את יוקר המחיה, לא טומנת את ידה בצלחת ומעלה גם היא עלויות. היטל המים לחקלאים התייקר, היטל הטמנת הזבל לרשויות המקומיות עלה ב-5.3%, הארנונה – גם היא מתייקרת ב-1.37%. למעשה, בחינה רוחבית מגלה את הסוד שאותו משרד האוצר וראש הממשלה מנסים להסתיר: למרות שהשכר הממוצע במשק עולה באופן נומינלי, אל מול עליית מדד המחירים לצרכן הוא נשחק ריאלית בשיעור הקרוב ל-1% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. חסידי כת השוק החופשי, הבל הבלי קהלת ודומיהם, ממשיכים להאמין במיתוס התחרות. אך התחרות בשוק שנשלט על ידי בעלי הון יוצרת ריכוזיות ולא מונעת אותה. עוד בחיבורו מ-1844 על התחרות בין קפיטליסטים, הדגים קרל מרקס שבמכניזם הדרוויניסטי של הכלכלה הקפיטליסטית, החזק שורד. השיטה מובילה לכך שתחרות כלכלית מולידה את הריכוזיות המונופוליסטית. אך לא צריך לחזור למרקס, מספיק לבחון כיצד הורדת הפיקוח על מחיר החמאה בשנה שעברה, כביכול צעד שמגביר את התחרות הכלכלית, רק גרמה להעלאת המחיר לצרכן. ומספיק היה לשמוע בדיון בוועדת הכלכלה לפני כשבועיים כיצד נציגת רשות התחרות הממשלתית טענה שאין כל בעיית תחרות במקטע הקמעונאות; אז אם אין בעיית תחרות ברשתות השיווק, מדוע המחירים ממשיכים לעלות? כי התחרות הקפיטליסטית היא הבעיה עצמה. כיצד נפתור את הבעיה? את חלוקת ההון בין הטייקונים המעטים ששולטים במחירים, להמונים? כיצד נדאג שרווחה לאדם תקבל קדימות על הרווחים של ההון? לכך דרוש שינוי בטווח הארוך ובטווח הקצר: בטווח הארוך עלינו לפעול לשינוי השיטה לסוציאליזם דמוקרטי, ואני מדגיש – דמוקרטי, לשיטה שבה האדם וצרכיו במרכז ולא השוק, לחברה שבה הרווחה היא שם המשחק, ולא הרווח – זה בטווח הארוך; בטווח הקצר עלינו לפעול למען ציבור העובדים, שנאנק תחת יוקר המחיה המחסל את עתידו, והדרך לעשות זאת היא לקבל החלטה מיידית לתוספת יוקר רוחבית, ולא להמתין עד שהאינפלציה תעלה מעל 8%, כלומר לבטל את הגזרה הכלכלית של שר האוצר נתניהו משנת 2003, שקבעה בצו הרחבה שאין לתת תוספת יוקר רוחבית במשק, אלא בתנאים מצמצמים ומגבילים. זה חייב לקרות עכשיו, כמה שיותר מהר. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עופר כסיף. המציע הבא, אחרון המציעים, חבר הכנסת ואליד אל הואשלה, בבקשה. אני אעשה ניסוי נוסף: הואשלה – עשיתי טוב? << דובר >> ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן. אדוני היושב-ראש, מכובדיי חברי הכנסת, כולנו חיים כאן תחת אותם תנאים ומרגישים את יוקר המחיה ועליית המחירים: עלייה במחירי הדלק, מוצרי החלב, החשמל, מוצרים בסיסיים של תזונה ובריאות ומה לא, בעצם. האזרחים מרגישים את זה ביום-יום. בכל יום האזרחים נאנקים תחת נטל יוקר המחיה. אביא לכם כאן צד אחד מני רבים לצורך הדגמה, שאני רואה בכל יום ביישובים הבדואיים בנגב. עליית מחירי הדלק מכבידה מאוד על התושבים, אז הפתרון האפשרי הוא תחבורה ציבורית, אבל רבותיי, ברוב היישובים הבדואיים בנגב אין דבר כזה ולא קיים, אז אין ברירה אלא להחזיק רכב, דלק, ביטוח, טסט ועוד ועוד. אפילו את האפשרות והזכות הבסיסיות האלה, תחבורה ציבורית, המדינה לא נותנת לתושבי הכפרים הבדואיים בנגב. מדובר בעוול נורא, בהזנחה ובקיפוח. בנוסף, היעדר אזורי תעשייה וסחר ברוב היישובים הבדואיים מביא בהכרח לכך שיש פחות מרכולים, שלא לדבר על סופרים גדולים, וזה מוסיף עוד מעמסה ונטל על התושבים, הן במחיר בשל היעדרות תחרות, והן בצורך לצאת לנסיעות למרחקים גדולים כדי להצטייד במצרכים, דבר שגורר עוד הוצאות, וחוזר חלילה. זה מעגל עצוב ומתיש והוא מנציח את האפליה ואת ההזנחה שנמשכות עשרות שנים. ברצוני להתייחס לעוד נושא: שנים רבות הסטודנטים הערבים סובלים מחסמים אשר האקדמיה במדינה מציבה בפניהם, ומקשה עליהם להתקבל ולהצליח בלימודים אקדמיים ותארים מתקדמים. שנים רבות בקשות להקמת אוניברסיטאות ומכללות בחברה הערבית שוכבות במגירות ומעלות אבק בארכיון הכנסת ובארכיוני המדינה השונים ללא מענה. זוהי אטימות כמעט מוחלטת. בלית ברירה המפלט לסטודנטים ערבים הוא לימודים במוסדות אקדמיים בחו"ל או בשטחי הרשות, הכול במטרה ללמוד לימודים מתקדמים, להשתלב בשוק התעסוקה, לשרת את החברה ולהתפרנס בכבוד. היום בבוקר אנו שומעים על היוזמה החדשה שבאה מכיוון הממשלה, להפסיק את ההכרה בתארים אקדמיים ממוסדות אקדמיים ברשות. לא מספיק שהממשלה אפילו לא מתייחסת לחברה הערבית בקווי היסוד, אלא היא מוסיפה את הצעד הזה כדי להוסיף עוד חסם על הסטודנטים הערבים. אני קורא מכאן לעצור את הרעיון הזה, ויותר חשוב – להסיר את כל החסמים בפני הסטודנטים הערבים במוסדות האקדמיים במדינה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת הואשלה. תשיב להצעות לסדר-היום סגנית שר האוצר, חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בבקשה. << דובר >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי חבר הכנסת אייכלר, זאת הפעם הראשונה שאני עומדת פה, בהצלחה בתפקיד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, מהרגע שנכנסנו למשרד האוצר, אנחנו עובדים יומם וליל למען אזרחי מדינת ישראל, למען התחזקות הכלכלה, הגברת הצמיחה והתחרות, הפחתת יוקר המחיה, צמצום ביורוקרטיה ועוד ועוד. לפני שלושה שבועות הציגו ראש הממשלה ושר האוצר את השלב הראשון בתוכנית הכלכלית הרחבה להפחתת יוקר המחיה, שכלל כמה צעדים להתמודדות עם ההתייקרות: הפחתת ההתייקרות במחירי החשמל והמים, הקפאת העלייה בתעריף הדלק ובתעריף הארנונה וסיוע לאוכלוסיות חלשות. כמו כן, בתחילת השנה נכנסו לתוקף מנגנוני פיצוי אוטומטיים שמגדילים את ההכנסה הפנויה של משקי הבית – בקצבאות הביטוח הלאומי ובמדרגות מס הכנסה. מעבר לכך, יחד עם אישור תקציב המדינה הקרוב בכוונתנו להביא תוכנית משמעותית ורחבה שתכלול הן צעדים ממוקדים לסיוע למשקי הבית להתמודדות עם ההתייקרויות, והן צעדי עומק להגברת התחרות והפחתת הריכוזיות במשק. להלן כמה צעדים: אחד, הקפאת ההתייקרות במחירי הדלק: רק אתמול הכריז שר האוצר על הפחתה נוספת במס הבלו על הדלק כדי לבטל את עליית המחירים בגובה של 33 אגורות בנוסף להפחתה של 10 אגורות, עלייה שעליה הוכרז בחודש ינואר. ההפחתה תיכנס לתוקף תוך 24 שעות; דבר נוסף, הפחתת ההתייקרות במחירי החשמל: כמענה מיידי הופחת מס הבלו על הפחם, מה שיאפשר לרשות החשמל להפחית את תעריפי החשמל למשקי בית בכ-1.5% החל מהחשבונית לחודש פברואר. לצד זה - - << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> דיברתם על - - - << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> - - כפי שהבטיחו שר האוצר וראש הממשלה, אנחנו ממשיכים לקדם צעדים להפחתה נוספת בתעריף, שיקבלו ביטוי בתעריף החשמל בחודשים הקרובים; דבר שלישי, הפחתה בהתייקרות מחירי המים: הודות להפחתת תעריף החשמל וכן הודות לוויתור על דיווידנד מחברת מקורות, רשות המים תוכל להוריד את תעריף המים לצרכן הביתי בכ-2.7% החל מהחשבונית לחודש מרץ; דבר נוסף, הקפאת ההתייקרויות בתעריפי הארנונה: העלייה בתעריפי הארנונה למגורים בגובה של 1.37%, שנכנסה לתוקף בחודש ינואר 2023, תוקפא. מתווה ההקפאה נמצא בעבודה מקצועית יחד עם משרד הפנים, צעד הצפוי לחסוך כסף למשקי הבית; דבר נוסף, סיוע לאוכלוסיות חלשות בהתמודדות עם יוקר המחיה: מענק החימום יוקדם באופן חלקי, כך שהזכאים למענק יקבלו אותו במקום בחודש אוקטובר, תשלום בסך של כ-200 ש"ח, על מנת לסייע להם להתמודד עם יוקר המחיה בתקופה זו של השנה. אני רק אעיר: מענק החימום הוא מענק של כ-608 שקלים, המשולם בכל חודש אוקטובר על ידי המוסד לביטוח לאומי לכ-300,000 קשישים הזכאים להשלמת הכנסה או לקשישים הזכאים לקצבת נכות; דבר נוסף, לצד זאת, בחודש ינואר נכנסו לתוקף מנגנוני פיצוי אוטומטיים, שמגדילים את ההכנסות הפנויות של משקי הבית. קצבאות הביטוח הלאומי עלו בהתאם לעדכוני המדדים בהיקף של מאות עד אלפי שקלים בשנה; ההפרשות לדמי ביטוח לאומי ומס בריאות הופחתו, מה שיביא לחיסכון של עשרות שקלים בחודש לעובדים רבים; ועדכון מדרגות מס הכנסה ועלייה בשווי נקודת הזיכוי הביאו להגדלת ההכנסה הפנויה של משקי הבית בעשרות עד מאות שקלים בחודש. לצד זאת, בתקציב הקרוב בכוונתנו להביא תוכנית רחבה להפחתת יוקר המחיה והגברת התחרות בשוק הישראלי, תוכנית שתכלול הן צעדים לסיוע ממוקד למשקי הבית והן צעדי עומק לקידום התחרות בשווקים השונים בשוק הישראלי – שוק המזון, השוק הפיננסי, שוק הביטוח ועוד. לדוגמה, עוד לפני התקופה האחרונה בשוק המזון מחירי המזון בישראל גבוהים בכ-37% ביחס לממוצע של ה-OECD. הפערים נובעים מהריכוזיות החריגה בשוק המזון, ברגולציה ובחסמי הסחר של הרגולטורים, ולכן אנחנו נבצע שינוי גם בתחום הזה. בתקציב הקרוב בכוונתנו לקדם שורה של צעדים, ביניהם הפחתת הריכוזיות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה, הפחתת רגולציה בתחום החקלאות, לרבות הארכת ימי התוקף של ביצים, בשר ועוף, יבוא בהליך מקוצר מהמדינות המפותחות, ביטול כפל הרגולציה של יבוא בשר ועוף בין משרד החקלאות ומשרד הבריאות ועוד צעדים משמעותיים נוספים שצפויים להביא להוזלה ביוקר המחיה של משקי הבית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. עמדה מן הצד חברת הכנסת שאשא ביטון, דקה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אשמח אם סגנית השר תקשיב רגע ותתייחס למה שיש לי לשאול. דיברת כאן הרבה על עשרות שקלים, מאות שקלים, אחוזים כאלה, אחוזים אחרים; קודם כול, כשאת מדברת על ההוזלות השונות באחוזים, הייתי שמחה להבין מה בדיוק המשמעות שלהן. אגב, תעריף החשמל עלה ב-8%. אמרתם שאתם תוזילו את ה-7%, בסוף זה משהו דרדלה כזה, של 1%. זה עדיין לא נכנס לתוקף, בעקבות זה גם בעניין מים זה ייכנס לתוקף רק בחודש מרץ. נראה שאצל הממשלה הזו סוף מחשבה במעשה תחילה – הם קודם כול עושים, הם קודם כול מבטיחים, אחר כך הם חושבים אם אפשר ומיידעים את מי שצריך. בפועל האזרחים משלמים. אז אני אשמח לקבל פירוט אמיתי של המשמעות הכלכלית של מה שהצגת כאן. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> אני שמעתי. פירטתי פירוט מלא, ממש לא - - - << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הכול עתידי. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> הכול לא עתידי. חלקו ייכנס במשכורות של ינואר, שזה ממש עכשיו. את יודעת, בפברואר מקבלים משכורות, לא המצאנו את הגלגל, הגלגל מאוד ברור. אנחנו מקדמים - - - << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בכמה שקלים ההוזלה של מס בריאות? << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> אנחנו מקדמים - - - << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בכמה אחוזים מס בריאות? << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> אנחנו מקדמים - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סגנית השר משיבה. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> אנחנו מקדמים את כל הדברים שדיברנו עליהם. חלקם כבר יושמו, חלקם ייושמו, כולל הפחתות שדיברתי עליהן ומשקי הבית כבר רואים אותן בדרכים כאלה ואחרות. אני חייבת לומר שיש טבלאות מאוד מדויקות, ואם תרצי אני אעביר לך אותן - - << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אני אשמח. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> - - בדיוק על האחוזים שירדו. העלינו את התקרה של המס, שם מדרגות המס עולות, ולכן זה בהחלט מביא לחיסכון של תשלום מיסים בתוך המשכורות של השכירים, ולכן אנחנו לגמרי ממוקדים בהורדת יוקר המחיה. חלק מהדברים אנחנו רואים כבר עכשיו, חלק יתרחשו. מי כמוך יודע שזה לא קורה בן רגע, לא צריך להיות פופוליסטים, זה ברור שאנחנו עובדים על זה יומם וליל כדי - - - << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא אנחנו עשינו מסיבת עיתונאים והודענו לציבור שהחשמל יוזל והמים יוזלו - - << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> גם אנחנו עשינו. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - אנחנו לא עשינו את זה, בטח לא אחרי רגע. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> אני לא איכנס עכשיו לוויכוח כזה או אחר. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ומסיבת חירום. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> אנחנו עמלים קשה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את סיימת את התשובה? << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> אנחנו עמלים קשה להפחתת יוקר המחיה, ורואים את זה כבר היום בשטח. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> במה? במה רואים? << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> יש דברים שפחות תלויים בנו. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> תני דבר אחד. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> כל שתלוי בנו – אנחנו עושים. תודה רבה ויום טוב. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> דוגמה אחת - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לסגנית השר. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נשמח שהדברים יובאו לדיון בוועדה, כדי שנראה אותם בצורה מדויקת. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לשתי אפשרויות. אתם רוצים ועדה? מליאה? << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ועדת כספים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כספים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ועדת כספים. יש הסכמה של המציעים לוועדת כספים? << קריאה >> ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> כן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. אז אנחנו ניגש להצבעה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ועדה לקידום מעמד האישה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> איזה ועדה אתם רוצים? כספים, נכון? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> כספים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כולכם. אז מי בעד ועדת כספים? אני מפעיל הצבעה. בבקשה, ההצבעה מתחילה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההצעה לסדר-היום תעבור לוועדת הכספים בהצבעת 10 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. << נושא >> הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק << נושא >> [מס' מ/1458, מ/1513, מ/1536; דברי הכנסת, חוב' י', ישיבה 28.] << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום: התנגדות של כמה סיעות להחלת דין רציפות על שלוש הצעות חוק. אני מזמין את חבר הכנסת אביגדור ליברמן להציג את ההתנגדות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> השר צריך להציג. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> צריך להציג? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, לא צריך להציג. זה כבר הוצג? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה הוצג שבועיים לפני כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה הוצג כבר, בסדר. אתה יכול לעלות. חמש דקות. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, אומנם אני מתכוון לדבר על ח'אן אל-אחמר ועל ההתיישבות היהודית, אבל אני רוצה לברך את הח"כית יפעת שאשא ביטון, שותפה נאמנה, על ההסכם עם המורים. היום, 1 בפברואר, בפעם הראשונה אותו הסכם נכנס לתוקף, ומורים יכולים לראות בתלוש המשכורת שלהם מהי עבודה יעילה, נכונה ומקצועית באמת, וכל אחד רואה את התוצאות. אדוני היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מבקשים שקט בצד השמאלי של המליאה. אני גם מקווה שהתוכנית הזאת שעשיתם, אופק חדש, תוספת השכר - - - << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה לא אופק חדש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סליחה – תוספת שכר למורים, תגיע לכל המורים בישראל, ולא רק לממלכתי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הצד השמאלי למליאה נמצא לימינך. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני לא רוצה לבזבז זמן, גם ככה כבר עברה דקה, אז אני אדבר על העניין, ועל זה נעשה דיון אחר. אני רוצה להתחיל בישיבת סיעת הליכוד ב-23 במאי 2022, שבה חברת הכנסת מירי רגב אמרה: "לאף חוק לא מצביעים בעד, לאף חוק. החלטנו שאנחנו אופוזיציה לוחמת, ושאנחנו רוצים להפיל את הממשלה הזאת, אז אין כאבי בטן עם נכים ואין כאבי בטן עם מקרי אונס ואין כאבי בטן עם נשים מוכות ואין כאבי בטן עם חיילים, כי כולם מבינים את הרציונל". אני מבין שהרציונל – אין שום דבר קדוש, אין קווים אדומים – וזה הרציונל שמנחה גם את ראש הממשלה בנימין נתניהו. לאורך כל השנים כל ההתנהלות שלו היא בהתאם לאותו רציונל. כך היה גם בשנת 1995, מאי 1995, לא הייתה הרשימה המשותפת, לא היו רע"מ, אבל היו סיעת חד"ש וסיעת מד"ע, והם מגישים אי-אמון בממשלת רבין-פרס, על מה? על הפקעת קרקעות במזרח ירושלים. נתניהו מחליט שהליכוד מצטרף ותומך בהצעת האי-אמון של חד"ש ומד"ע. אני אז הייתי מנכ"ל הליכוד, ישבתי בקומה 13, ומשרדו של יושב-ראש הליכוד היה בקומה 12. אני רץ מקומה 13 ל-12, אני שואל אותו: מה החלטת? מה אתה עושה? הוא אומר: איווט, כשיש הזדמנות להפיל יריב פוליטי, לא מחכים אפילו שנייה אחת. מה קרה בסוף? בסוף כמובן ממשלת רבין-פרס ביטלה את הפקעת הקרקע במזרח ירושלים, וככה הם ניצלו. אבל לאורך השנים, כשאני מסתכל מה קרה, מה קרה למשל עם מסירת חברון לערפאת, מי מסר את חברון לערפאת? לא אחר מאשר בנימין נתניהו; מי חתם על הסכם ואי ב-1998? בנימין נתניהו. מה התוצאה? חלק משטחי C מועברים לרשות הפלסטינית; מה קרה באוקטובר 2004? נתניהו מצביע בעד ההתנתקות. בדין ודברים שמתפתח אחר כך פה במליאה עם חבר הכנסת אורי אריאל, הוא חוזר ואומר: שתדע שגם אם זה יגיע למשאל עם, אני אתמוך בהתנתקות. זה היה כאן, באולם הזה; מה קורה אחר כך? ב-2009 בכניסה לאשקלון נתניהו מצהיר: אנחנו נחסל את החמאס, אנחנו נמוטט את שלטון החמאס; מה קורה שנתיים אחר כך? הוא הולך לעסקה עם חמאס ומשחרר יותר מ-1,000 אסירים עם דם על הידיים, כולל יחיא סנוואר. אני חייב לציין שהיו שלושה שרים בממשלה ההיא שהצביעו נגד, ואלה היו בוגי יעלון, עוזי לנדאו ושר החוץ דאז אביגדור ליברמן. לכן, כשאני מסתכל על התשובה שאמורה לתת ממשלה בנושא ח'אן אל-אחמר, אני אומר לכל חבריי גם בליכוד וגם בסיעות עוצמה יהודית והציונות הדתית: שלא תהיה לכם שום תקווה – כל עוד נתניהו יושב על כיסא ראש הממשלה, את ח'אן אל-אחמר לא יפנו; לא יפנו את חמולת חוואג'ה מסוסיא ולא שטחי אש 917 ו-918. שלא יהיו לכם אשליות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. תודה לחבר הכנסת ליברמן. חבר הכנסת גלעד קריב איננו. הממשלה מעוניינת להגיב על הצעת חוק הכניסה לישראל, או שניגשים להצבעה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה הכול ביחד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, זה כל אחד בנפרד. אתה רוצה שמישהו יעלה מטעם הממשלה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> איפה השר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין שר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> איפה השר? אתה יכול לשלוח שר, אם אתה רוצה. תחליט. אנחנו מדברים על הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 33) (נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים מזרים והפקת נתוני זיהוי ביומטריים), התשפ"ב–2021, מ/1458. האם אתה מבקש מהשר לעלות להגיב, או שאתה רוצה להצביע? אפשר להצביע. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, אתה יכול להצביע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו נצביע על ההתנגדות להצעת החוק. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> בעד – בעד ההתנגדות? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז לא על ההתנגדות. אנחנו מצביעים על עצם החוק, האם אנחנו בעד החלת דין רציפות על החוק או לא. מי בעד? בעד – זה בעד החלת הרציפות. הצבעה מס' 7 בעד הודעת הממשלה – 12 נגד – אין נמנעים – אין הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 33) (נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים מזרים והפקת נתוני זיהוי ביומטריים), התשפ"ב–2021, נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 12 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק חוזרת לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. אנחנו עוברים להצעה השנייה. מה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא. זו פרוצדורה שחוזרת לאותו מקום ומזהה למה שזה מגיע. כך אומרת סגנית המזכיר – היא יודעת. הסעיף השני: הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34), התשפ"ב–2022 – מ/1513. מי רוצה להביע התנגדות? חבר הכנסת אביגדור ליברמן – איננו; חבר הכנסת גלעד קריב – איננו; אנחנו ניגשים להצבעה – ואני מקריא שוב – על הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34), התשפ"ב–2022. מי בעד החלת הרציפות? מי נגד? אנחנו מצביעים. הצבעה מס' 8 בעד הודעת הממשלה – 12 נגד – אין נמנעים – אין הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34), התשפ"ב–2022, נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 12 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים, ולכן הצעת החוק חוזרת לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. אנחנו ניגשים להצעה השלישית – הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 8), התשפ"ב–2022. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – איננו; חבר הכנסת גלעד קריב – איננו. אם כן, הממשלה לא מעוניינת להגיב? אז אנחנו ניגשים להצבעה. מי בעד החלת הרציפות על הצעת החוק שהקראתי עכשיו? מי נגד? ומי נמנע? הצבעה מס' 9 בעד הודעת הממשלה – 12 נגד – אין נמנעים – אין הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 8), התשפ"ב–2022, נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 12 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים, ולכן הצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות אושרה, והיא תעבור לוועדת הכנסת כדי לקבוע ועדה שתדון בה. << נושא >> הצעה לתיקון תקנון הכנסת בדבר הקמת ועדות קבועות חדשות << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעה לתיקון תקנון הכנסת. מציג את ההצעה חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש ועדת הכנסת. בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני מתכבד להציג בפני הכנסת הצעה לתיקון תקנון הכנסת שהכינה ועדת הכנסת בעניין סמכויות ועדות הכנסת. בסעיפים 1 ו-3 להצעה מוצע להקים שלוש ועדות קבועות חדשות, בדומה לוועדות שהוקמו כהוראת שעה בכנסת העשרים-וארבע: הוועדה לביטחון לאומי, אשר תעסוק בנושאים אלה: שמירת ביטחון הפנים במדינה; שמירת הסדר הציבורי; ביטחון הציבור והקהילה; ביטחון אישי; מניעת אלימות, עבריינות ופשיעה; מלחמה בפשיעה ובפשיעה המאורגנת ובנזקיהן; מוכנות לאירועי חירום אזרחיים; משטרה, שוטרים ומשמר לאומי; בתי סוהר ואסירים, תנאי מעצר ומאסר; כבאות והצלה; כלי ירייה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רשימת הדוברים נעולה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> ועדת הבריאות, אשר תעסוק בנושאים אלה: שירותי הבריאות והרפואה; ביטוח בריאות ממלכתי; הגנה על בריאות הציבור; היערכות להתפרצות מגפות והתמודדות עימן; מקצועות הרפואה והבריאות; אתיקה רפואית; שימוש בטכנולוגיות רפואיות. הוועדה השלישית תוקם כהוראת שעה לכנסת העשרים-וחמש. היא תיקרא: הוועדה למיזמים ציבוריים, ותחום ענייניה יהיה עבודות ציבוריות, שיועבר אליה מוועדת הכלכלה. כמו כן, מוצע להעביר בהוראת קבע לוועדת הפנים כמה תחומי עניין חדשים: תחום השיכון יועבר מוועדת הכלכלה, ותחומי המקרקעין והשכירות – מוועדת החוקה, חוק ומשפט. גם תחום המחזור כולו יידון בוועדת הפנים. תיקון נוסף מבהיר כי תחום הצרכנות הוא חלק מתחומי ענייניה של ועדת הכלכלה. לצד תיקוני הקבע מוצע לקבוע כי בכנסת העשרים-וחמש בלבד לתחומי ענייניה של ועדת הפנים יתווסף התחום תשתיות בעלות חשיבות לאומית מיוחדת ובכלל זה המטרו; תחום זה מסור בחלקו לטיפולה של ועדת הכלכלה, והיה מסור לטיפולה של ועדת מיזמי תשתיות לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים כהוראת שעה בכנסת העשרים-וארבע. עניינו של סעיף 2 בהצעה שלפניכם הוא הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל; חוק קרן לאזרחי ישראל, שנכנס לתוקף ביום 1 ביוני 2022, קובע כי תוקם ועדה של הכנסת לפיקוח על הקרן ועל יישום הוראות החוק. ואכן לאחרונה בחרה הכנסת את חברי הוועדה. ואולם מאחר שמדובר בוועדה שקמה באופן יוצא דופן בהוראת חוק ספציפית, היא אינה נזכרת בתקנון. לפיכך, מוצע לקבוע כי על הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל יחולו הוראות חלק ח' לתקנון הכנסת, העוסק בוועדות הכנסת, בכפוף להוראות חוק קרן לאזרחי ישראל ובשינויים המחויבים. כך למשל יחולו על הוועדה ההוראות שקשורות לחברי הוועדה וממלאי מקומם, בחירת היושב-ראש וסמכויותיו, ניהול הישיבות, מוזמנים לישיבות, רישום הפרוטוקול וכו'. להצעה זו לתיקון התקנון לא הוגשו השגות, ולפיכך אבקש מהכנסת לאשר אותה בנוסח שהכינה ועדת הכנסת. התקנון קובע כי במקרה שלא הוגשו השגות – תצביע הכנסת בלא דיון על ההצעה בהצבעה אחת. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש ועדת הכנסת. כפי שהוא הציג, אנחנו עושים הצבעה בלבד לאישור הצעה לתיקון תקנון הכנסת. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד הצעת ועדת הכנסת – 14 נגד – 1 נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת לתיקון תקנון הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 14 בעד, מתנגד אחד. לכן אני קובע שההצעה לתיקונים בתקנון הכנסת אושרה. << הצח >> הצעת חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, כ/945)] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא – הצעת חוק מטעם הכנסת בקריאה ראשונה. מציג את ההצעה חבר הכנסת אופיר כץ. זו הצעת חוק לעניין ועדות הכנסת. בבקשה. רשימת הדוברים נעולה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, הצעת החוק המונחת בפניכם מטעם ועדת הכנסת נועדה להשלים את תיקון התקנון שאישרה הכנסת היום בעניין הרכב ועדות הכנסת ותחומי ענייניהן. כידוע, חוקים רבים מעניקים לוועדות הכנסת הקבועות וליושבי הראש שלהן סמכויות ותפקידים, בעיקר אישור חקיקת משנה וקבלת דיווחים. כעת, לאחר תיקון התקנון, יש להתאים את ההוראות הקבועות בחוקים אלה לוועדות החדשות ולתחומי העניין שחולקו מחדש בין הוועדות. יצוין כי בכנסת העשרים-וארבע הוקמו כהוראת שעה ועדת הבריאות, ועדות ביטחון הפנים, ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותים דת לאומיים, ובהתאמה נחקק גם אז חוק לעניין ועדות הכנסת, שהסדיר את העברת הסמכויות והתפקידים בדומה למוצע בהצעת חוק זו. פרק א' להצעה, עניינו סמכויותיה של ועדת הבריאות אשר הוקמה כעת כוועדה קבועה. הפרק מונה חוקים שבהם ייקבע כי הוועדה המוסמכת היא ועדת הבריאות, ויובהר שכל סמכות ותפקיד הנתונים לפי חיקוק אחר ל"ועדת העבודה, הרווחה והבריאות" יהיו נתונים מעתה ל"ועדת העבודה והרווחה". פרק ב' להצעת החוק מתקן חוקים שבהם תחומי עניין שהועברו בתיקון התקנון לוועדת הפנים והגנת הסביבה: תחום הבינוי והשיכון, תחומי המקרקעין והשכירות וחוקים העוסקים במחזור. פרק ג' מונה חוקים שבהם ייקבע כי הוועדה המוסמכת לפיהם היא הוועדה החדשה לביטחון לאומי. פרק ד' הוא הוראת שעה לכנסת העשרים-וחמש. בסימן ב' מוצע לקבוע כי הוועדה המוסמכת לעניין חוק הרבנות הראשית לישראל וחוק איסור הונאה בכשרות היא ועדת החוקה במקום ועדת הפנים. ובסימן ג', כתיקון משלים לתיקון תקנון הכנסת, שלפיו תחום תשתיות בעלות חשיבות לאומית מיוחדת, ובכלל זה המטרו, יהיה בתחום ענייניה של ועדת הפנים והגנת הסביבה, מוצע לתקן את חוק רכבת תחתית (מטרו). אבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה, ולהחזירה לוועדת הכנסת לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים לרשימת הנואמים. יש רשימת נואמים. עופר כסיף, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אין הצבעה עכשיו – יש נאומים, ואחרי זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש חמישה דוברים, למי שסקרן לדעת. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, היום, במסגרת רשימת החרפות של הכנסת הזאת ושל הממשלה הקואליציה, הייתה חרפה נוספת, והיא העלאת שאילתה לגופו של חבר כנסת. לכאורה, לא להזכיר את שמו, שזה אני, אבל כן הזכירו את שמי. עכשיו, יש פה רשימה גדולה של חרפות: דבר ראשון, יושב-ראש הכנסת דחה שאילתה דחופה שאני ביקשתי בנושא של העברת כספים לטרוריסטים יהודים כמו יגאל עמיר ורוצחי פלסטינים. זה לא היה דחוף. להעלות שאילתה כנגד חבר כנסת על הנפת הדגל הפלסטיני זה כן היה לו דחוף. זה רק מראה את מי משרת יושב-ראש הכנסת. את הכנסת הוא לא משרת. את הציבור הוא לא משרת. הוא משרת את סדר-היום הגזעני של הממשלה, שראש סיעתו עומד בראשה. זה דבר ראשון. עכשיו, שימו לב לאוסף השקרים של השר שדיבר ושגם שמי שהגיש את השאילתה העלה. אוסף של שקרים. ממש אורוול היה מתבייש. אמת היא שקר, מלחמה היא שלום. על מה אני מדבר? קודם כול, הדגל המדובר הוא לא דגל של ארגון – הוא דגל של עם; הוא דגל של כל העם הפלסטיני. הוא לא דגל של ארגון. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> ארגון טרור. ארגון טרור. ארגון טרור. ארגון טרור. ארגון טרור. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה שהאפס הזה צורח לא אומר שהוא צודק. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> ארגון טרור. ארגון טרור. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עכשיו, זה דגל של העם הפלסטיני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הערת הביניים נשמעה, חבר הכנסת מלביצקי. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה דגל של העם הפלסטיני. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> הוא אמר לו אפס. אני שמעתי עכשיו שהוא אומר לו אפס. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז אתה יודע את הפרוצדורה. הוא יכול היה לגשת אליי, לתת לי פתק ולקבל זכות תגובה. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> אפס אמר על 100 אפס. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הדגל – שלא יהיה על חשבוני. הדגל הוא דגל של העם הפלסטיני – הוא לא דגל של ארגון. הדגל הזה התנוסס – אני לא מוכן שזה יהיה על חשבון זמני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> דבר. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> הוא ארגון טרור, ואתה תומך טרור. תומך טרור אתה. תומך טרור עלוב. מרביץ לשוטרים ומתחבא מאחורי חסינות. אדם שפל, בזוי. תת-אדם, לא ראוי, בזוי. חרפה. חרפה. על סוליית הנעליים אתה לא ראוי להיות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא מפריע לי. תרגיע אותו. תקרא לו קריאה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי, עצרתי לך את השעון. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא קורא לי תת-אדם, ואתה מאפשר לו לקרוא לי תת-אדם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי, עצרתי את השעון. אתה פשוט נותן לו יותר זמן אם אתה רוצה. בבקשה, עכשיו תמשיך. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הדגל הזה, שהוא דגל של עם והוא לא דגל של ארגון - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> ארגון טרור. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - התנוסס בזמנו בלשכתו של ראש הממשלה דאז נתניהו, כשהוא פגש את אבו מאזן. אני תוהה אם אותו ראש ממשלה דוגל או מנהל, חלילה, משא ומתן עם ארגון טרור, כשהדגל מתנוסס בלשכתו ובביתו בבלפור. הדגל הזה הוא דגל של עם, וחבריי ואני נמשיך להניף אותו כל עוד העם הזה נמצא תחת דיכוי. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> אגב, הוא הולם אותך. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הדריסה של הדגל, המלחמה נגד הדגל, הן חלק מהניסיון לדרוס את העם הפלסטיני. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תשמש גם בפרלמנט של ארגון הטרור, טרוריסט. תומך טרור עלוב. תומך טרור עלוב. תומך טרור עלוב. תומך טרור עלוב. פחדן. מתחבא מאחורי חסינות. פחדן. תומך טרור עלוב. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא יעזור להם; הם לא יצליחו לא לדרוס אותנו, לא לדרוס את העם הכבוש ולא לדרוס את הדגל. שקר נוסף - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת כסיף, סיימת. לא, אתה סיימת, בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא. הוא לא מאפשר לי. הוא לא מאפשר לי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אני הסתכלתי. אני עצרתי את השעון כשרציתי. עכשיו אני קובע - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, ישראל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני עצרתי לך את השעון. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תן לי עוד משפט - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה רוצה משפט סיום? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לך לרמאללה. לך לרמאללה. לך לרמאללה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא יכול להיות שהוא מפריע לי ככה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, זה שהוא מפריע זו בעיה שלי. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה אפילו לא אומר לו כלום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני כן אמרתי. פעמיים אמרתי לו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> קריאה ראשונה – כלום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> משפט סיום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משפט סיום. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> רד. רד. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לך משם. לך תנאם ברמאללה. שפל. שפל. שקרן. תומך טרור. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עכשיו, היו עוד הרבה שקרים, ואני אזכיר רק אחד לסיום, מפאת קוצר הזמן. אף אחד מחבריי ואני לא תמכנו, או קראנו לרצח. מי שתמך וקרא לרצח זה הכנופיה שיושבת פה, כולל הברברן, שחוץ מלצרוח גידופים לא מסוגל לכלום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הם אלה שתומכים בטרור, הם אלה שקראו לרצח – לא אנחנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור. עלוב. לך מפה. פושע. פושע מנוול. לך מפה. לך, עלוב. לעולם תהיה מוקע מהעם. עלוב נפש. לך. לך, עלוב. לך. לך. לך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי, עכשיו אתה מפריע לחבר כנסת – עכשיו עולה מישהו אחר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עכשיו אתה יכול לשבת קצת, להירגע? תודה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאתייחס לנושא שביקשתי לעסוק בו – חבר הכנסת ביסמוט, כבודו – מדבר אחד אי-אפשר להתעלם - - - << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> שהדגל הזה מתועב. שהדגל הזה מתועב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> רגע. מדבר אחד אי-אפשר להתעלם, אדוני. העובדה שב-2010 הדגל הזה הוצב על ידי ראש הממשלה נתניהו בבית ראש הממשלה בבלפור – זו עובדה אחת. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> מה זה קשור? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אז כל מי שמתייחס לדגל הזה חייב גם לתת את הדעת על העובדה הזו. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> זו דעתנו. והדגל הזה עשה בחירה. אנחנו נתנו לו אמון, והדגל הזה בגד באמון שלנו, אז מכאן הוא דגל אויב ומתועב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בסדר. עכשיו, אדוני, אני אבקש להתייחס לנושא אחר. הרבה בקבוקי שמפניה נפתחים בשבועות האחרונים במשרדים של פורום קהלת. מרביתם נפתחו סביב ענייני תוכנית ההרס של מערכת המשפט, אבל אתמול נפתחו עוד שני בקבוקי שמפניה. האחד עם מינויה של בכירת הפורום והמומחית של הפורום לנושא החינוך לתפקיד המשנה למנכ"ל משרד החינוך. והבקבוק השני נפתח כאשר חבר הכנסת רוטמן, שלא מוצא זמן לשום עניין חוץ מהרפורמה המשפטית, לשם הגשת הצעת חוק להריסת העבודה המאורגנת במדינת ישראל, לדריסת זכות השביתה של העובדים – לזה הוא כן מצא זמן. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> פגיעה בשירותים חיוניים? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> עכשיו, אנחנו כבר יודעים שכשפורום קהלת מדבר על אוטונומיה למנהלי בתי הספר, בעצם הוא מתכוון להפרטה מלאה של החינוך הציבורי. ואנחנו גם יודעים שכשפורום קהלת מדבר על ריסוק העבודה המאורגנת, מה שניצב לנגד עיניו זה לא רק פגיעה בזכות השביתה, אלא זה גם ביטול הקצבאות האוניברסליות של הביטוח הלאומי; זה כתישה מוחלטת של מוסדות מדינת הרווחה, זה יציאה נגד תקנות נגישות לאנשים עם מוגבלויות. ואומרים לנו: טוב, חבר הכנסת רוטמן פרסם את הצעת החוק רק כי הוא רוצה לומר להסתדרות: אל תתערבו ברפורמה המשפטית. ואומרים לנו: בליכוד היום יש נאמנות מוחלטת לרעיון העבודה המאורגנת. אבל איך אני אומר? אקדח שמופיע במערכה הראשונה יורה במערכה האחרונה. ועצם פרסום הצעת החוק לדריסת זכות השביתה של העובדים והעובדות במדינת ישראל הוא לא דבר של מה בכך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> זה איום אמיתי על העובדים ועל העובדות, על מדינת הרווחה הישראלית ועל היכולת שלנו להבטיח - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - מהלכים של צמצום פערים במדינת ישראל. אסור להקל בכך ראש. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לציין שפורום קהלת הוא פורום חשוב מאוד, לא פחות מכל הפורומים האחרים הפועלים בחברה האזרחית במדינת ישראל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני תומך בעמדה שלהם לבטל קצבאות? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אמרתי שפורום קהלת הוא פורום חשוב מאוד – לא אמרתי משהו אחר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני לא אמרתי שהם לא חשובים, אבל מותר להתנגד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זהו, רציתי לציין את זה. מותר לי להגיד שזה פורום חשוב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה גם היושב-ראש, אתה יכול להגיד כמעט כל מה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא כמעט, אלא כל מה שאני רוצה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זו תמצית תפיסת המשילות שלכם - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא לא נמצא. חבר הכנסת ולדימיר בליאק – איננו; חבר הכנסת ואליד אל-הואשלה – איננו; חבר הכנסת דן אילוז – איננו. מוותר; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – איננה; חברת הכנסת מרב מיכאלי – איננה; חברת הכנסת מרב בן ארי – איננה; חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו; חבר הכנסת יוסף עטאונה – איננו; חבר הכנסת רון כץ – איננו. אם כן, רבותיי, הסתיימה רשימת הנואמים ואנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק מטעם הכנסת בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג–2023, לוועדת הכנסת נתקבלה. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השר בן גביר מודיע לפרוטוקול שבטעות הוא הצביע במקום משה גפני. אם כך, יש רק 11 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה התקבלה וההצעה חוזרת לדיון בוועדת הכנסת. אנחנו יוצאים עכשיו להפסקה. תצא הודעה בהתראה של 30 דקות על חידוש הישיבה. תודה רבה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:12 ונתחדשה בשעה 16:16.) << הפסקה >> << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברי הכנסת, אני מתכבד לחדש את הישיבה. הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה) התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום: בחירת ועדות. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ להציג את ההצעה, בבקשה. עד עשר דקות. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדות כמפורט להלן: ועדת הבריאות תדון בהצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 12), התשפ"ג–2023. ועדת הכספים תדון בהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 263), התשפ"ג–2023. הוועדה לביטחון לאומי תדון בהצעות החוק הבאות: 1. הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 60 והוראת שעה), התשפ"ג–2023; הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ג–2022. הצבעה בסוף. נכון, הצבעה בסוף? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. << נושא >> השלמת הרכב ועדות הכנסת << נושא >> << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אבקש להודיע על איוש חברי כנסת בוועדות הבאות: מטעם סיעת יש עתיד – בוועדת העלייה והקליטה תכהן חברת הכנסת שלי מירון; בוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל יכהן חבר הכנסת ולדימיר בליאק; בוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול – חבר הכנסת רון כץ; בוועדה המיוחדת לענייני צעירים יכהן חבר הכנסת נאור שירי; בוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה יכהנו חברי הכנסת דבי ביטון ומאיר כהן; בוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יכהנו חברי הכנסת יסמין פרידמן וטטיאנה מזרסקי; בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי – במקום חברת הכנסת מירב כהן תכהן חברת הכנסת שלי מירון; בוועדת המדע והטכנולוגיה – במקום חבר הכנסת סימון דוידסון תכהן חברת הכנסת שלי מירון. מטעם סיעת הציונות הדתית, בוועדה המיוחדת לחיזוק לפיתוח הנגב והגליל יכהן חבר הכנסת אוהד טל. מטעם סיעת ישראל ביתנו – בוועדה המיוחדת לענייני צעירים, במקום חבר הכנסת עודד פורר תכהן חברת הכנסת שרון ניר. << נושא >> הצעת ועדת הכנסת בדבר הקמת ועדה לעניין מסוים << נושא >> << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אני מביא לאישור הכנסת את הצעת ועדת הכנסת להקמת הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה בהתאם לסעיף 108 לתקנון הכנסת. סמכויות הוועדה: טיפול בשורדי השואה והשירותים המוקנים להם על ידי המדינה וגורמים פרטיים, תוך התייחסות לתופעות של בדידות, ניצול לרעה ומיגור מקרי עושק. בוועדה יכהנו 11 חברי כנסת על פי ההרכב הבא: מסיעת הליכוד – שני חברים; מסיעת יש עתיד – מירב כהן וסימון דוידסון; מסיעת המחנה הממלכתי – אלון שוסטר; מסיעת ש"ס – יוסף טייב; מסיעת יהדות התורה – חבר אחד; מסיעת הציונות הדתית – חבר אחד; מסיעת עוצמה יהודית – חבר אחד; מסיעת רע"מ – חבר אחד; מסיעת העבודה – חבר אחד. מוצע כי יושבת-ראש הוועדה תהיה חברת הכנסת מירב כהן. << נושא >> הרכב ועדות הכנסת << נושא >> << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> הצעת ועדת הכנסת להרכב ועדות קבועות נוספות בכנסת העשרים-וחמש, לאחר תיקון סעיף 100 לתקנון הכנסת: בהתאם להוראות סעיף 102 לתקנון הכנסת, אני מתכבד להביא לאישור הכנסת את הצעת ועדת הכנסת בדבר הרכב ועדות קבועות נוספות בכנסת העשרים-וחמש. אבקש להסב את תשומת ליבכם כי ההצעה כוללת רק שלוש ועדות חדשות, שהוקמו עם תיקונו של סעיף 100 לתקנון הכנסת. ההרכב סוכם בוועדה המסדרת לצד קביעת הרכבן של כלל הוועדות הקבועות, אולם לא הובא לאישור לפני שתוקן התקנון. לצד כל ועדה יצוין שם היושב-ראש המיועד. בהתאם להוראות התקנון, יושבי-הראש ייבחרו בוועדות השונות לפי המלצת ועדת הכנסת. ישנן סיעות שטרם השלימו את איוש החברים בוועדות, ולפיכך בשלב זה תימסר רק זכאות אותה סיעה למקומות בוועדות, ללא פירוט השמות, וזאת כדי לא לעכב את הקמת הוועדות, והשמות יימסרו בהמשך. להלן הרכב הוועדות המוצע ויושבי-הראש המיועדים. הוועדה לביטחון לאומי תמנה 11 חברים: סיעת הליכוד – משה סעדה ודן אילוז; סיעת יש עתיד – מירב בן ארי ונאור שירי; סיעת המחנה הממלכתי – שרן מרים השכל; סיעת ש"ס – משה ארבל; סיעת יהדות התורה – ישראל אייכלר; סיעת הציונות הדתית – משה סולומון; סיעת עוצמה יהודית – צביקה פוגל; סיעת רע"מ – חבר אחד; סיעת העבודה – אפרת רייטן. יושב-ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת צביקה פוגל. ועדת הבריאות תמנה 12 חברים: סיעת הליכוד – ניסים ואטורי, שלום דנינו ונציג נוסף; סיעת יש עתיד – טטיאנה מזרסקי ורון כץ; סיעת המחנה הממלכתי – חילי טרופר; סיעת ש"ס – אוריאל בוסו; סיעת יהדות התורה – משה שמעון רוט; סיעת הציונות הדתית – אוהד טל; סיעת עוצמה יהודית – לימור סון הר מלך; סיעת רע"מ – יאסר חוג'יראת; סיעת חד"ש-תע"ל – אחמד טיבי. יושב-ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת אוריאל בוסו. הוועדה למיזמים ציבוריים תמנה תשעה חברים: סיעת הליכוד – דן אילוז, אלי דלל, ומשה גפני, על חשבון סיעת הליכוד; סיעת יש עתיד – רם בן ברק ומטי צרפתי הרכבי; סיעת המחנה הממלכתי – אלון שוסטר; סיעת ש"ס – חבר אחד; סיעת הציונות הדתית – אוהד טל; סיעת רע"מ – חבר אחד. יושב-ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת אוהד טל. אבקש את אישורה של הכנסת להצעות אלו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכנסת. לא נרשמו דוברים. אני נועל את ישיבת הדוברים. אם כך, אפשר – אני יכול לאפשר ליושב-ראש ועדת הכנסת לסכם את הדיון או לגשת להצבעה. לבקשתו, אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הקמת הוועדות, כפי שהודיע יושב-ראש ועדת הכנסת. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 12 בעד הצעת ועדת הכנסת – 11 נגד – אין נמנעים – אין הצעת הוועדה המסדרת בדבר הרכב ועדות הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 11 חברים בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת ועדת הכנסת לבחירת ועדות התקבלה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, ט"ו בשבט התשפ"ג, 6 בפברואר 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:22. << סיום >>