דברי הכנסת

דברי הכנסת י"ג / מושב ראשון / ישיבות ל"ז–ל"ט / ט"ו–י"ז בשבט התשפ"ג / 6–8 בפברואר 2023 / 13 חוברת י"ג ישיבה ל"ז הישיבה השלושים-ושבע של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, ט"ו בשבט התשפ"ג (6 בפברואר 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים ישיבה מיוחדת לציון שבעים וארבע שנים לכינון הכנסת בט"ו בשבט 8 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 8 ראש הממשלה בנימין נתניהו: 10 יאיר לפיד (יש עתיד): 13 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 22 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 22 הצעות סיעות יש עתיד והמחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה בשל: 30 1. החקיקה נגד הדמוקרטיה של הממשלה מובילה להפקרות כלכלית ופגיעה באזרחי ישראל; 30 2. ממשלה שהורסת את הכנסת והמסורת הפרלמנטרית בישראל 30 רון כץ (יש עתיד): 30 שר החינוך יואב קיש: 33 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 34 שר החינוך יואב קיש: 45 מירב בן ארי (יש עתיד): 50 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 51 משה אבוטבול (ש"ס): 52 אליהו ברוכי (יהדות התורה): 53 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 54 אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 57 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 59 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 62 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 73 גלעד קריב (העבודה): 86 אבי מעוז (נעם): 90 בועז ביסמוט (הליכוד): 94 שר החינוך יואב קיש: 97 הצהרת אמונים של חברי הכנסת 101 ארז מלול (ש"ס): 102 סימון מושיאשוילי (ש"ס): 102 הצעות סיעות יש עתיד והמחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה בשל: 102 1. החקיקה נגד הדמוקרטיה של הממשלה מובילה להפקרות כלכלית ופגיעה באזרחי ישראל; 102 2. ממשלה שהורסת את הכנסת והמסורת הפרלמנטרית בישראל 102 הודעות יושב-ראש ועדת הכנסת 114 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 114 הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק 116 שר החינוך יואב קיש: 116 הודעת הממשלה בדבר שינוי שמות משרדים והעברת שטחי פעולה ממשרד למשרד 116 שר החינוך יואב קיש: 116 הודעת הממשלה בדבר העברת סמכויות משר לשר 118 שר החינוך יואב קיש: 118 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 119 רון כץ (יש עתיד): 123 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 125 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 126 רם בן ברק (יש עתיד): 133 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 134 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 144 מירב בן ארי (יש עתיד): 146 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 148 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 151 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 152 דבי ביטון (יש עתיד): 153 מאיר כהן (יש עתיד): 154 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 156 גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): 157 מירב כהן (יש עתיד): 158 יסמין פרידמן (יש עתיד): 159 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 165 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 166 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 167 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 172 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 173 טלי גוטליב (הליכוד): 183 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 187 גלעד קריב (העבודה): 200 אלעזר שטרן (יש עתיד): 201 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 205 טלי גוטליב (הליכוד): 208 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 214 נעמה לזימי (העבודה): 217 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 219 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 221 עידן רול (יש עתיד): 223 דן אילוז (הליכוד): 224 יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): 226 שרון ניר (ישראל ביתנו): 228 אריאל קלנר (הליכוד): 230 נאור שירי (יש עתיד): 232 מיקי לוי (יש עתיד): 238 סימון דוידסון (יש עתיד): 240 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 252 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 255 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 260 אפרת רייטן מרום (העבודה): 261 משה טור פז (יש עתיד): 264 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 265 עודד פורר (ישראל ביתנו): 269 שר התקשורת שלמה קרעי: 277 הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 48), התשפ"ג–2023 290 שר התקשורת שלמה קרעי: 291 נאור שירי (יש עתיד): 298 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 301 מירב בן ארי (יש עתיד): 306 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 307 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 309 רם בן ברק (יש עתיד): 310 גדעון סער (המחנה הממלכתי): 311 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 313 רון כץ (יש עתיד): 315 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 318 דבי ביטון (יש עתיד): 321 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 323 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 325 מיקי לוי (יש עתיד): 326 יסמין פרידמן (יש עתיד): 328 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 334 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 336 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 337 גלעד קריב (העבודה): 338 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 339 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 341 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 342 נעמה לזימי (העבודה): 343 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 344 עידן רול (יש עתיד): 346 שרון ניר (ישראל ביתנו): 347 נאור שירי (יש עתיד): 348 סימון דוידסון (יש עתיד): 351 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 353 גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): 354 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 355 אפרת רייטן מרום (העבודה): 357 משה טור פז (יש עתיד): 358 מירב כהן (יש עתיד): 360 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 361 יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): 362 שר התקשורת שלמה קרעי: 364 הצעת חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ג–2023 376 שר החינוך יואב קיש: 376 אפרת רייטן מרום (העבודה): 382 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 383 מירב בן ארי (יש עתיד): 388 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 390 מיקי לוי (יש עתיד): 391 רם בן ברק (יש עתיד): 393 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 394 רון כץ (יש עתיד): 396 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 398 אלעזר שטרן (יש עתיד): 400 גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): 402 מאיר כהן (יש עתיד): 403 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 404 מירב כהן (יש עתיד): 407 יסמין פרידמן (יש עתיד): 412 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 416 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 435 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 439 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 447 גלעד קריב (העבודה): 458 יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): 467 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 469 נעמה לזימי (העבודה): 471 סימון דוידסון (יש עתיד): 473 נאור שירי (יש עתיד): 476 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 482 משה טור פז (יש עתיד): 484 << נושא >> ישיבה מיוחדת לציון שבעים וארבע שנים לכינון הכנסת בט"ו בשבט << נושא >> << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> אבקש מחברי הכנסת ומהקהל, האורחים, לכבד בקימה את נשיא המדינה. כבוד הנשיא! (חברי הכנסת מקדמים בקימה את פני נשיא המדינה.) נא לשבת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> היום ט"ו בשבט התשפ"ג, 6 בפברואר 2023. אני מתכבד לפתוח את הישיבה החגיגית לציון 74 שנים לכינון הכנסת. כבוד נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו, נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, שרים וחברי כנסת בעבר ובהווה, הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית דורון אלמוג, מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יעקב שבתאי, נציבת שירות בתי הסוהר רב-גונדר קטי פרי, נציב הכבאות וההצלה רב-טפסר אייל כספי, חברי סגל א' של המדינה, ראשי הנציגויות הזרות, ראשי העדות הדתיות, מנכ"ל הכנסת משה צ'יקו אדרי, מזכיר הכנסת עו"ד דן מרזוק, היועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפיק, מכובדיי כולם, אזרחי ישראל, אני מתכבד לפתוח את ישיבת המליאה החגיגית הזו בט"ו בשבט התשפ"ג במלאת 74 שנים לכינונה של הכנסת. בספרו של שבתאי דון יחיא על הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל מסופר על נסיעתם ברכבת של הרב ושל יוסף שפרינצק לקונגרס הציוני בבזל. השניים שוחחו והביטו בנוף שהשתקף מהחלון, ולפתע דמעות נקוו בעיניו של הרב. כל חיי, הוא אמר, התקוממתי נגד קיפוח של בני אדם, אך לא נתתי את ליבי שיש גם קיפוח של הטבע. יופייה של שווייץ הצומחת מזכיר לי שעבודה רבה לפנינו בארץ ישראל. לימים, ושוב בט"ו בשבט, לפני 74 שנים בדיוק, בדרכו לכינונה של הכנסת הראשונה בירושלים, עצר יוסף שפרינצק בדרך בשער הגיא לנטיעת עצים יחד עם דוד בן-גוריון ורבים מחברי הכנסת, שאותו שפרינצק עתיד לכהן כיושב-ראש הראשון שלה. מאז ניטעו, ברוך השם, הרבה עצים בארץ ישראל הפורחת והצומחת, והרבה רגעים גורליים עברו על הכנסת: רגעים של רוממות רוח ורגעים של אבל, ראשי ממשלה ויושבי-ראש כנסת התחלפו לרוב, אך הכנסת החוגגת היום את יום הולדתה הייתה ונותרה מעוז הדמוקרטיה הישראלית, התגלמות ריבונותו של העם. אחד מהיושבי-ראש הללו היה פרופ' שבח וייס, שאתמול חלקנו לו כבוד במסעו האחרון. סיפורו של הילד שנמלט בעזרת אנשים טובים – או כפי שדייקה בתו יפעת, נשים טובות – מציפורני הצורר הנאצי והסתתר במרתפים ובמחילות ביוב והוא בן פחות מעשר שנים, שרד ועלה ארצה וכאן כיהן בשורה של תפקידים רמים כחבר כנסת, יושב-ראש הכנסת, שגריר ישראל בפולין ויו"ר מועצת יד ושם, מעורר השראה ובוודאי עוד יסופר. נשלח בשם כולנו תנחומים לבני משפחתו ולמוקיריו. נציין בצער גם את פטירתו היום, בט"ו בשבט, של מי שהיה זקן חברי הכנסת לשעבר, חבר הכנסת לשעבר מרדכי ביבי, והוא בן 101 שנים. תנחומינו לבני משפחתו ולמוקיריו. הכנסת היא המוסד הלאומי היחיד שכל חבריו, 120 במספר, נבחרים על ידי אזרחי ישראל, ולכן היא משקפת בצורה הנאמנה ביותר את רצון הציבור. ביום חגה של הכנסת נישא על נס את היותה המייצגת הבלעדית של שלטון העם, למען העם ועל ידי העם. ספק אם יש עוד מדינה בעולם שאזרחיה כה מעורבים מעשית ורגשית בנעשה בפרלמנט שלה ומלאים רצון לפעול לטובת עתידה וגורלה של מדינתם. הציבור במדינתנו מגוון, ויש בו קשת רחבה של דעות, רצונות והשקפות עולם שונות. גם בכנסת קורה – אומנם לעיתים רחוקות, אבל קורה – שיש חילוקי דעות. ייעודו של הפרלמנט וחייה של הכנסת הם כדי ליישב את המחלוקות הללו, לעיתים בהידברות ובהסכמה, ולעיתים – כפי שהיה מאז היושב-ראש שפרינצק, דרך פרופ' וייס ועד היום – בהכרעה ברוב קולות. לשם כל אלו נועד המשכן הזה, שהוא בית לכל אזרחי המדינה; לייצג את ערכיו, דעותיו ומשאלותיו של הציבור באמצעותנו נבחרי העם, 120 שליחיו. ביום השנה הראשון לכינונה של הכנסת אמר היושב-ראש שפרינצק: "לא קלה היא המלאכה בישראל, להביא לידי צירוף מאחד של דעות שונות ורצונות שונים, להביא לידי עבודה משותפת מתמדת נושאי מחשבות שונות, נפרדות, ולעיתים קרובות סותרות, לגבי הדרך והאמצעים להשגת המטרה הרצויה. אולם עובדה היא שהצירוף הכרחי לעם שקם ויהי". נכון אז, נכון היום. שאלת האיזונים והבלמים והפרדת הסמכויות בין שלוש הרשויות – המחוקקת, המבצעת והשופטת – היא מאבני היסוד של שיטת המשטר הדמוקרטית. אנו מכבדים מאוד את שלוש הרשויות, המחוקקת, המבצעת והשופטת. מתוך אותו כיבוד בדיוק, יש הסבורים – ואני ביניהם – כי האיזון הופר זה שנים רבות ויש לתקנו. יש גם הסבורים אחרת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זה חג. זה חג. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כך או כך, את הוויכוח לא ננהל בכוח הזרוע באמצעות כלי נשק ברחובות, ולא באיומים באלימות פוליטית וברצח, שלמרבה הזעזוע נשמעים בארצנו בימים אלה ממש, אלא באמצעות המוסד הדמוקרטי ביותר במדינת ישראל – המוסד הזה, הכנסת. מאה דורות חלמנו על ציון, אלפיים שנה נכספנו וערגנו אליה; כל אחד מבאי הבית הזה התחייב לשמור אמונים למדינת ישראל, וכך יהיה. הדמוקרטיה הישראלית יקרה לקואליציה כשם שהיא יקרה לאופוזיציה. גם – ואולי בעיקר – כשאנו חלוקים על הדרך והאמצעים להגיע למטרה, שהיא שמירה על שלומם וביטחונם של אזרחי ישראל והצלחתה ושגשוגה של מדינת ישראל, חשוב שנזכור זאת. בעת הזאת כבעבר, ידנו מושטת לא רק איש אל אחיו אלא גם לשכנינו שבטורקיה ובסוריה המתמודדים עם אסון אנושי כבד שאירע לפנות בוקר, וליבנו עם משפחותיהם ויקיריהם של ההרוגים. אני מודיע כעת כי עוד בטרם הקמנו את יתר קבוצות הידידות הבין-פרלמנטריות כמחווה של הזדהות אנושית ופרלמנטרית, הכנסת מקימה בזאת את קבוצת הידידות בין ישראל לטורקיה, בראשותם המשותפת של חברי הכנסת שלום דנינו ואפרת רייטן. עלו והצליחו בפועלכם. יושב-ראש הכנסת הראשון שכל במלחמת הקוממיות את בנו דוד שפרינצק, שהיה טייס ונפל מול חופי תל אביב מאש חיל הים המצרי. אסיים ברשותכם במילותיו, שגם הן נאמרו ביום השנה הראשון להיווסדה של הכנסת: תוסיף השנה הבאה בעבודת הכנסת להגשמה הנכונה של ציווייה ומגמותיה של האספה המכוננת. יגבר כוח כישרונה ויכולתה של הכנסת, נושאת סמכות העם בישראל. אמן כן יהי רצון. אני מתכבד להזמין את ראש הממשלה לשאת את דבריו. לאחר מכן יישא דברים ראש האופוזיציה. בבקשה. << דובר >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר >> מכובדי נשיא המדינה יצחק הרצוג, נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה, השרות והשרים, ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, חברות וחברי הכנסת, עובדות ועובדי הכנסת, מכובדיי כולם, אליעזר בן יהודה, שהלך לעולמו לפני 100 שנים, חידש הרבה מילים בעברית בת ימינו, אבל היו גם הצעות שהוא ביקש לחדש והן לא נקלטו, למשל המילה "עמונות" – "עמונות", כתחליף לדמוקרטיה. "עמונות" – כך נאמר במלון בן יהודה – מלשון "עם", שלטון העם. אומנם המילה המוצעת לא נקלטה, אבל המהות העמוקה שלה שרירה ותקפה. בן יהודה הכיר את תולדות הדמוקרטיה מאז ימי יוון העתיקה. דמוס – עם; קרטוס – שלטון. בדמוקרטיה העם הוא המקור לסמכות, העם הוא הריבון. בדמוקרטיה המדינה קמה על ידי העם ובשם העם. בדמוקרטיה נבחרי העם מייצגים את העם. אולי אחד הנאומים המפורסמים בהיסטוריה, הנשגבים בהיסטוריה, נאום גטיסברג – בנאום הזה היטיב הנשיא לינקולן להגדיר את מהות, את תמצית הדמוקרטיה: ממשלה של העם, על ידי העם, למען העם. עיקרון יסודי זה מלווה גם אותנו מאז שחר התקומה הלאומית. כשהרצל כינס את הקונגרס את הציוני הראשון בהשתתפות למעלה מ-200 צירים מ-16 מדינות, הוא ידע שהצלחת הציונות מותנית בהירתמות של כל תפוצות העם לרעיון התקומה. אותו דבר קרה כשהכנסת פתחה את שעריה לפני 74 שנים. מי שמסתכל על הרכב הכנסת הראשונה רואה ייצוג מופלא של אוכלוסיות שונות, קבוצות שונות, דתות שונות: סוציאליסטים ורוויזיוניסטים, דתיים וחילונים, אשכנזים וספרדים, יהודים ולא יהודים – כולם ישבו זה לצד זה בבית אחד. חברי הכנסת, העם הוא עמוד התווך של הדמוקרטיה. ומתי נבחנת הדמוקרטיה יותר מכל פעם אחרת? בחילופי שלטון. בנכונות של הצד המפסיד לקבל את תוצאות הבחירות. ואני אומר לכם מניסיון, כי עברתי את זה יחד עם חבריי: להפסיד זה לא קל, אבל אין בדמוקרטיה דרך אחרת. צריך לדעת לקבל את גזר דינו של הבוחר, צריך לדעת להודות בהפסד, צריך לדעת להפסיד בכבוד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ישיבה חגיגית, זה לא מקובל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אני מאוד מאוד לא הייתי רוצה להוציא חברים בעת הזאת. חברת הכנסת בן ארי, אנא. תודה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> לפני שפינינו את השלטון, היו נבואות זעם שנעלה על גדרות הכנסת – זה לא קרה. בדמוקרטיה, הכרעת העם מתקבלת בקלפי, ולאחר מכן היא משתקפת בהרכב הכנסת. בבחירות האחרונות, לפני שלושה חודשים, מיליוני ישראלים הגיעו להצביע. הם החזיקו בידם את פתק הבחירה שסימל תקוות, שאיפות, צרכים וציפיות. הפתק הקטן טמן בחובו דבר גדול: את היכולת להשמיע קול עצמאי וחופשי של כל אזרח, בכל מקום בארץ. והפתק הזה הכריע בבחירות לכנסת העשרים-וחמש. הוא הפקיד בידיי ובידי חבריי וחברותיי לממשלה, בתמיכת הכנסת, את המנדט למשול. נבחרנו להוביל את המדיניות שלנו בהתאם לרצון של רוב ברור בעם, וכך קורה בכל משטר דמוקרטי בעולם. בצד זאת, ישנם מוקדים נוספים בדמוקרטיה, ואין חולק על כך. זאת הליבה של תורת מונטסקיה בדבר הפרדת הרשויות: יש רשות מחוקקת, רשות מבצעת, רשות שופטת, והן מאזנות זו את זו. כך היה וכך יהיה. ישראל דמוקרטית, שמכבדת את הכרעת הרוב ומכבדת את זכויות האדם, את זכויות הפרט. יש דעות שונות, מי כמוני יודע, ואתם יודעים; יש ויכוחים, יש מחלוקות; יש שיח, יש הידברות; יש אי-הסכמות, וייתכן שיהיו הסכמות, אבל בסוף, אם אין הסכמות, מגיעה ההכרעה ברוב קולות בכנסת, בדיוק כפי שאמרת, אדוני היושב-ראש. רבותיי, על הרבה דברים אפשר להתווכח, על הרבה דברים אפילו צריך להתווכח, אבל יש דבר אחד שאי-אפשר להתווכח עליו, והוא המרדה לאלימות וקריאה לרצח. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה אומר? מה אתה אומר על הבן שלך? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> זוהי חצייה של קו אדום בוהק. דמוקרטיה היא שלטון הרוב, לא שלטון הרובה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת אלהרר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אדוני, אני רוצה לחזור על זה: דמוקרטיה היא שלטון הרוב, לא שלטון הרובה. בימים האחרונים קראתי לכולם לגנות את האמירות חסרות האחריות שנשמעו לאחרונה, ואני חייב להגיד שאני שמח שהייתה לכך היענות. אני מברך על כך בכל ליבי. אני מצידי, כאן, ביום חגה של הכנסת, קורא לכל חלקי הציבור: הבה נוריד את גובה הלהבות, הבה נימנע מאלימות והבה נימנע משיח קיצוני. נלבן את הסוגיות בינינו בפורומים המתאימים, כמובן בראש וראשונה בכנסת; ננהל דיון נוקב, יסודי, עמוק, אבל ננהל אותו בדרך דמוקרטית, לא באלימות ולא בהסתה לרצח. חברי הכנסת, ישראל היא הבית שלנו, ונישאר פה, בעזרת השם, לדורי-דורות. נמשיך בעבודת הכנסת כמשרתי ציבור נאמנים בשם העם ולמען העם. היום ט"ו בשבט, יום חגה של הכנסת. ביום הזה אנחנו מרבים לדבר על שורשים ועל פירות. הבוקר הייתי בשכונת נווה יעקב ביחד עם חבריי שר החקלאות אבי דיכטר ושרת הגנת הסביבה עידית סילמן, שבוע וחצי לאחר הרצח המחריד של שבעה קורבנות חפים מפשע בידי מחבל נתעב, חיית אדם. נטענו שם עץ חיים, עץ שמסמל את החיים, זקיפות קומה, המשכיות, כפי שאומר הנביא ישעיהו: "כימי העץ ימי עמי". אבל אולי לא כל הציבור ער לכך שיממה לאחר מקרה הרצח המתועב הזה היה ניסיון לרצח נוסף, בצומת אלמוג ליד ים המלח; מחבלים באו לרצוח אזרחים, ובדרך נס הייתה תקלה בנשק. והיום לפנות בוקר כוחות צה"ל, בסיוע השב"כ, חיסלו את שני המחבלים הללו יחד עם אחרים בחוליית הרצח. המענה, התגובה, התגובה ההולמת לטרור, זה להלום בטרור ולהעמיק את השורשים בארץ מולדתנו. אבל מלבד השורשים והפירות, סוד העצים טמון דווקא בטבעות העץ. הטבעות מסמנות את הגדילה משנה לשנה, את ההתרחבות, את החוסן. נוסיף טבעות לחוסנה של המדינה, שהכנסת, סמל הריבונות שלנו, מייצגת במובהק את תושביה. חג שמח לכנסת. חג שמח לדמוקרטיה הישראלית. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו. אני מתכבד להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד לשאת את דבריו. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> כבוד נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי כולם, זה יום הולדת עצוב של כנסת שהולכת לאיבוד. אני שואל את עצמי ואני שואל את חברי הבית: האם התכנסנו כאן היום כדי לציין את יום הולדתה של הכנסת, או שזה טקס הפרידה מהכנסת שהכרנו? הבית הזה סימל במשך 74 שנה את יכולתנו לחיות ביחד, את היכולת שלנו לגשר על פני המחלוקות, את הרעיון שאנחנו תמיד נאבקים ויש צד אחד שמנצח, אבל הצד השני לא נעלם; יש לו מקום ויש לו קול. הבית הזה סימל את העובדה שאנחנו שונים אבל יש לנו טוב משותף. בפעם הראשונה בחיי אני חרד מכך שזה לא ישרוד. אם הממשלה תשלים את תהליך החקיקה שהיא החלה בו, אי-אפשר יהיה לתקן את זה. השבר יהיה עמוק מדי. כבר עכשיו יותר ויותר אנשים אומרים לעצמם שאנחנו לא עם אחד, שהמדינה שלהם ויתרה עליהם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די. די, אבל, לפלג. די לפלג. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אולי תשתקי כבר? אולי תשתקי כבר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תפסיקו לפלג. אנחנו עם אחד, עם אחד. זה מה שאנחנו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני לא רוצה לקרוא קריאות כאן. קדימה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתם שכחתם? אתם שכחתם? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברי הקואליציה, חשוב לי שתדעו שאני לא מאיים, חלילה. אני משתף אתכם בדאגה גדולה מול תהליך שכבר קורה. ניצחתם בבחירות, איש אינו טוען אחרת. אתם עכשיו בשלטון. אבל עם הכוח באה האחריות. האנשים האלה האמינו במדינה הזו, האמינו שהם חלק מהחלום הציוני, והיום הם מרגישים שהמדינה שלהם לא רוצה אותם יותר. הם קמים כל בוקר, ועוד משהו שהם האמינו בו כל חייהם בכל ליבם חוטף מקלחת של בוז ולעג מהממשלה ומהקואליציה. השבת שלהם, העבודה שלהם, התרבות שלהם, המאבק שלהם על זכויות נשים, הצבא של הילדים שלהם, מגילת העצמאות שלהם, היהדות שלהם – כל מה שהם חשבו שהוא משמעותי וקדוש, כל מה שהם חשבו שמחבר בינינו, הפך להיות מה שמפריד בינינו. מה שקורה לנגד עינינו, מה שהחקיקה הזו מובילה אליו, זה סדר חדש שמבטל את כל מה שהכרנו. בסדר החדש הזה, אנשים עובדים חשובים פחות מאנשים שלא עובדים; אנשים שמשרתים בצה"ל חשובים פחות מאנשים שתוקפים את חיילי צה"ל; אנשים שלא שומרים על החוק חשובים פחות מאנשים ששומרים על החוק. בסדר החדש הזה, התפקיד שלהם הוא לשלם מיסים ולשלוח את הילדים שלהם לצבא, ושיאשימו אותם כל היום שהם לא מספיק פטריוטים ולא מספיק יהודים. הם לא יודעים מה לעשות עם זה. הם לא יודעים איך לחיות תחת שלטון שאומר להם: אנחנו לא הממשלה שלכם; אנחנו ממשלה רק של אנשים שהצביעו לנו, ואתם תשרתו אותנו ותשתקו. אתם לא אומרים את זה לרדיקלים ולא אומרים את זה לאנרכיסטים; אתם אומרים את זה לישראלים שעובדים קשה, משלמים מיסים, עושים מילואים, אנשים שהדבר היחיד שהם באמת רצו הוא שהמדינה שלהם תעריך את המאמץ שהם עושים. אבל היא לא מעריכה אותם יותר, והיא אפילו לא מקשיבה לכאב שלהם כשהם יוצאים לרחובות. הפתרון של יותר ויותר אנשים הוא להיפרד, להרים ידיים, להגיד: אין מה לעשות, הניסיון לקיים פה חברה ישראלית אחת נכשל, וצריך לחשוב על אלטרנטיבות אחרות. כל האלטרנטיבות האלה - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די כבר. די להסית אבל. כמה אפשר להסית? כמה? תפסיקו להסית. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - מזעזעות את אמות הסיפים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עם אחד אנחנו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עם אחד אנחנו. אני לא יכולה לשמוע עוד מילה אחת של הסתה. עם אחד כולנו, כולנו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> הציבור כבר לא מאמין לך, יושב-ראש האופוזיציה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. רשות הדיבור לראש האופוזיציה ולו בלבד. בבקשה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אף אחד לא מאמין לו. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני בנו של ניצול שואה. הרעיון שישראלים ישתמשו בדרכון גרמני או בדרכון פולני כדי לברוח מכאן שובר את ליבי. אסור שזה יקרה. אנשים מדברים בגלוי על זה שנתפצל לישראל וליהודה. אסור שזה יקרה. זה מפחיד, כי ישראל ויהודה זה משהו שנמצא בדנ"א שלנו. כל ילד לומד על זה בבית הספר. אם השלטון מייסר את העם בשוטים ומייסר אותו בעקרבים, בסוף העם קם ואומר: "מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי, לאהליך ישראל". << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מה זה אומר, "לאהליך ישראל"? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני אומר להם: אתם יצאתם מדעתכם. אנחנו לא יכולים לוותר על המדינה שלנו. והם עונים לי: אבל היא ויתרה עלינו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תשלח אותם לאנשי גוש קטיף. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> המחיר של החקיקה שאתם מובילים עכשיו הוא לא רק מחיקת הדמוקרטיה; הוא ההתפרקות הכואבת של החיים המשותפים. אנחנו עם אחד, אנחנו משפחה אחת, וזה קורע אותנו. מהיום שהם עמדו על דעתם, אני אומר לילדים שלי: אין לנו מקום אחר בעולם. אין ליהודים מקום אחר בעולם שבו הם ירגישו בבית. עדיין אין לנו מקום אחר בעולם. אבל לא הכנתי אותם לאפשרות שהם לא ירגישו פה בבית. << קריאה >> שר התפוצות עמיחי שיקלי: << קריאה >> אתה קשקשן בלתי נלאה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> הכוח בידכם. << קריאה >> שר התפוצות עמיחי שיקלי: << קריאה >> אתה קשקשן בלתי נלאה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר שיקלי. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> הכוח בידכם. אתם יכולים להמשיך את התהליך, אתם יכולים להשלים את החקיקה, אתם רק צריכים להבין את המחיר: המחיר הוא אחדות העם; המחיר הוא שהחברה הישראלית לא תשרוד את זה. אם החקיקה תעבור, יהיו אנשים שיעזבו, יהיו הרבה אנשים שיוציאו את הכסף שלהם ואת העסקים שלהם, והיו הרבה מאוד אנשים שיישארו פה והכול ייראה אותו דבר, אבל הוא לא יהיה. << קריאה >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << קריאה >> אתה לא מדבר - - - << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם יגידו לעצמם: אין לנו - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה דיסטל אטבריאן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה דיסטל אטבריאן, השרה דיסטל אטבריאן. << קריאה >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << קריאה >> אתה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני קורא אותך בקריאה ראשונה. מאוד לא מקובל. << קריאה >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה דיסטל אטבריאן, תודה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> את צודקת. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אני מבין שהקריאה להפסיד בכבוד - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא, לא. שרי הממשלה, זה עוד פחות מקובל בדיון חגיגי לקרוא שרים לסדר. זה עוד פחות מקובל. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - מסביר כמה אחדות חשובה. נאום שלם רק מפלג. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, יושב-ראש הקואליציה. תודה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה אתה עושה את זה? למה אתה עושה את זה? למה אתה נושא פה נאום כזה מפלג? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, רבותיי. חברי הכנסת. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - - תתבייש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, לגלות גם סובלנות למה שאנחנו לא מסכימים איתו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה אתה עומד פה ביום חגיגי, ובנאום כזה מפלג את העם? למה אתה עושה את זה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כץ, תודה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, לזה התכוונתי. הם יגידו לעצמם: אין לנו דרך לעצור את הרס הדמוקרטיה, אבל גם אין דרך להכריח אותנו להמשיך להרגיש שאנחנו שותפים ואחים. לא יהיה קירוב לבבות. החיבור הישראלי הנהדר, שפעם עמד מעל כל מחלוקת ומעל על שוני, יימחק; זו תהיה גלות, רק בארץ. זה הדבר שתפקידנו למנוע. אני מחפש שותפים. אני מחפש שותפים שמאמינים שהתפקיד שלנו הוא למנוע את ההתפרקות של הישראליות ואת ההתפרקות של הרעיון המקודש שאנחנו עם אחד. אני מאמין בכל ליבי - - - << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> ציבור שמשרת את המדינה, אתה לא מתבייש? אנשים גורשו מהבתים שלהם, אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קלנר, עד כאן. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מאמין בכל ליבי שיש בקואליציה אנשים כאלה. אני משוכנע שיש בקואליציה אנשים שחרדים כמוני, שאומרים לעצמם בלילה בבית שאולי הם שותפים לדבר נורא, שלא רוצים שיירשם על שמם בדברי הימים שהם היו חלק מהקריעה לגזרים של החברה הישראלית. האנשים האלה יושבים פה עכשיו, ואני אומר להם: בואו נציל יחד את המדינה שלנו. אני מחפש את הרב שיפתח איתי ביחד את ספר יחזקאל - - << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> זה מה שאתה עושה עכשיו. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ויקרא בקול: "ולא יהיה עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות". הלהבות הוצתו בבית הזה, אבל גם מטפי הכיבוי נמצאים בבית הזה. כל עוד יש סיכוי לעצור את החקיקה שמחלקת את העם הזה לשניים. נמשיך להיאבק, אבל אם היא תעבור, היא תחלק את העם הזה לשניים. נקודת האל-חזור של החברה הישראלית נמצאת במרחק של שבועות ספורים מאיתנו. אם תעבירו את החקיקה הזו, לא יהיה איך לתקן את זה. אין מזה חזרה, זה ישבור את גבה וליבה של החברה הישראלית. אם לא נעצור, הטקס הזה יתקיים כנראה גם בשנה הבאה, אבל הוא יהיה ריק מתוכן. במקום חגיגת יום ההולדת של הכנסת זאת תהיה האזכרה שלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר – לא, בלי מחיאות כפיים – תודה רבה לחבר הכנסת לפיד. לפני שנעבור לסדר-היום, אני רוצה להודות מאוד לכל חברות וחברי הכנסת שלקחו חלק באירועים היום, לכל האורחים הנכבדים שהגיעו לבקר אותנו בכנסת, וכמובן לעובדות ועובדי הכנסת שהתאמצו מאוד על הצלחת – בלי מחיאות כפיים, תודה – על הצלחת יום ההולדת של הכנסת. מזכיר הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> חברי הכנסת והקהל מתבקשים לכבד בקימה את יציאת נשיא המדינה. כבוד הנשיא! (חברי הכנסת מכבדים בקימה את צאת נשיא המדינה מאולם המליאה.) נא לשבת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, נצא כעת להפסקה של עשר דקות, ולאחר מכן נחדש את הישיבה בהתאם לסדר-היום. תודה רבה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:32 ונתחדשה בשעה 16:44.) << הפסקה >> << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רבותיי חברי הכנסת, אני מתכבד לחדש את ישיבת הכנסת. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות החוק לדיון מוקדם: החל מהצעת חוק פ/2159/25 וכלה בהצעת חוק פ/2314/25 – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול מבחני התלות לקבלת גמלת סיעוד לאזרח שמלאו לו 80 שנים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום הורה נוסף), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון בריאות העם (הוספת מכשור רפואי לפריפריה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – העדפת בני המקום בשיווק קרקעות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון – הגבלת השימוש בחומצות שומן טראנס), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – גיל הזכאות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – אומנת חירום), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מאיר כהן ויסמין פרידמן; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון – הגבלת מספר התיקים בטיפול עובד סוציאלי המטפל במשפחות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – סבסוד מחוללי חמצן ניידים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – מסגרת שיקומית מזנות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שירות המילואים (תיקון – קביעת נקודות זיכוי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – הנחה ברכישת קבר זוגי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי מחלה לעובד עצמאי), התשפ"ב–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון – השוואת תנאי אלמנות חללי המילואים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי לידה לחיילות בשירות קבע), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הסדרת מקומות רחצה (תיקון – קביעת מקומות לרחצה נפרדת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק חובת דיווח שנתי על מצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, יסמין פרידמן, סימון דוידסון, אורנה ברביבאי, יואב סגלוביץ', גלעד קריב, אפרת רייטן מרום ומיקי לוי; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הפעלת שירותי מים וביוב על ידי רשות מקומית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטה של עסקה טלפונית), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פיצויים בלא הוכחת נזק בשל חריגה מזמני המתנה במוקד שירות טלפוני), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – בחירת מקום אשפוז), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת שאירים למי שמנהל משק בית משותף), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – אשפוז בית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – חיילים זכאי חוק השבות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – גביית תשלומים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום בת זוג או בן זוג כהורה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – הקמת תשתית חיבור לרשת אינטרנט אלחוטית במקלטים שביישובי קו העימות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון; הצעת חוק הכשרות לאנשי מקצוע בתחום החינוך בנושא מגדר ונטייה מינית, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הקמת ועדת הנחות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק סמכות ואחריות הורית (משמורת), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בפודולוגיה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בפודולוגיה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – ביטול ניכוי מקצבה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת בועז ביסמוט וצביקה פוגל; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת נכד), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק סיוע למשפחות ברוכות ילדים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מוות למחבלים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר וחמד עמאר; הצעת חוק המשתתף החופשי, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח זכויות עצמאי שעיקר הכנסתו מעסק בהליכי חדלות פירעון), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק החברות (תיקון – פרסום דוחות כספיים של מונופול), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק, יאיר לפיד, סימון דוידסון, מירב בן ארי, טטיאנה מזרסקי ונעמה לזימי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק, יאיר לפיד, מאיר כהן, אורנה ברביבאי, אלעזר שטרן, מירב בן ארי, מירב כהן, יואב סגלוביץ', קארין אלהרר, עידן רול, בועז טופורובסקי, רם בן ברק, מיקי לוי, מיכל שיר סגמן, יוראי להב הרצנו, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון ונאור שירי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תוספת לקצבה של מי שמעסיק עובד בענף הסיעוד), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול מבחן הכנסה לצורך קביעת זכאות ניצול שואה לגמלת סיעוד), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – ביטול כריכה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק איסור הפליה בשל מין, נטיה מינית או זהות מגדרית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק התניית יום שבתון בהצבעה בבחירות (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה ושרון ניר; הצעת חוק דמי מחלה עבור מלווה בן משפחה לבדיקה רפואית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת שווי רכב המאפשר זכאות לגמלה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון – מימון ניהול ההליך המשפטי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העלאת קצבת הילדים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי יועצים משפטיים של משרדים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק עקרונות האסדרה (תיקון – פקיעת אסדרה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון – פטור מתשלום אגרה למקבלי הבטחת הכנסה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – סבסוד מלא של נסיעות בתחבורה ציבורית לניצולי שואה ולאסירי ציון), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – הוספת סמכות בנושא דתו של המאומץ), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק-יסוד: מגילת העצמאות, מאת חבר הכנסת יאיר לפיד; הצעת חוק הגישור, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – טיפול בזמן סביר), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – תשלום שכר והוצאות של אפוטרופוס מאוצר המדינה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר אגרת נסיעה באמבולנס), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הגבלת תקופת עסקה בעניין הגרלות או הימורים, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק איסור הכחשת השואה (תיקון – איסור הבעת אהדה לשלטון הנאצי או הזדהות עימו ואיסור שימוש בסמלים נאציים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, טטיאנה מזרסקי וזאב אלקין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הזכאות למענק לימודים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – מסלול מקוצר חובה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת אזרח ותיק לשכר המינימום), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – מניעת הזדהות עם ארגון טרור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק החברות (תיקון – הגבלת כהונת דירקטור לשלוש חברות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת תלויים וקצבת אזרח ותיק), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – ביטול עקרון הריתוק לקלפי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – עדכון כתובת לצורכי בחירות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – חובת נגישות באוטובוסים בין-עירוניים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק להסדרת מקצוע עוזר רופא, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הממשלה (תיקון – ועדת שרים לענייני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק המקרקעין (תיקון – התקנת מעלית מטעמים מיוחדים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (ביטול מופע אור ירוק ברמזור פנייה ימינה בעת הופעת אור ירוק ברמזור להולכי רגל), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – אי-החזרת גופות מחבלים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – בחינת העלות לרשויות מקומיות), מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק חוזה עבודה (הגבלות לעניין סיום העסקה של עובד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק החזר דמי נסיעה במונית לבית החולים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק החברות (תיקון – ייצוג הולם של נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגבלת עיקול מיטלטליו של קשיש), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק צירוף משפחות נפגעי טרור כצד להליך המשפטי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוריאל בוסו, יוסף טייב ואברהם בצלאל; הצעת חוק להענקת זכויות במקרקעין ביישוב מיעוטים למי שנבצר ממנו להשלים את שירותו הצבאי ולאלמנות צה"ל (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – משך תחולת החוק על מי שחדל מהיות חייל ועבר עבירת מין), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אורנה ברביבאי, מיקי לוי ויאיר לפיד; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלת סיעוד למבוטח הנמצא במוסד סיעודי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – מרכזי טיפול ייעודיים לנפגעות ונפגעי עבירות מין בגירים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – זכאות לאימהות יחידניות המקבלות מזונות ילדים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הקמת בית חולים בעיר סח'נין (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – קביעת תעריף מקסימלי לשכר טרחת עורך דין), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק החברות (תיקון – איסור חברות בדירקטוריון של בנק ושל חברה ציבורית נוספת), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לקידום דיור בר השגה, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (תיקון – מתן טיפול שיקום מונע ללא הרשעה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם (תיקון – פיצוי בעלי עסקים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק רכזי ביטחון שוטף צבאיים, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר, רם בן ברק, ניסים ואטורי, גדי איזנקוט, דבי ביטון ומשה טור פז; הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – ייצוג הולם לנשים בכנסים במימון ציבורי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק הדיינים (תיקון – כשירות מנהל בתי הדין הרבניים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירות מין במשפחה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת דבי ביטון, שלום דנינו, מיכל שיר סגמן, עאידה תומא סלימאן, מיכאל מרדכי ביטון, גדי איזנקוט, אלון שוסטר, פנינה תמנו, מנסור עבאס, לימור סון הר מלך, יבגני סובה ונעמה לזימי; הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום וקנס על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יואב סגלוביץ', מאיר כהן, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, יוראי להב הרצנו, אלעזר שטרן, מירב כהן, אפרת רייטן מרום וגדי איזנקוט; הצעת חוק הדיור הציבורי (פתרונות דיור עבור ממתינים לדיור ציבורי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – הגבלת שיתוף פעולה בין מוסד אקדמי לבין ארגון הפועל נגד מדינת ישראל), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יצחק פינדרוס; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – איסור תמיכה בטרור), תשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות ולשפה המרוקאית-יהודית, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק הרשויות המקומיות (זכויות וחובות של חברי מועצה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק מפעל הזנה במוסדות חינוך על-יסודיים לנוער בסיכון ולנוער נושר, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (מועצות דתיות – בחירות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק המים (תיקון – הוספת נציג ציבור לעניין איכות הסביבה למועצת רשות המים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק איסור שימוש ברכב במימון ציבורי לחבר כנסת, שר וסגן שר ביום המנוחה השבועי ובחג, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי וגלעד קריב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת סכום קצבאות הילדים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה לצעירים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) (תיקון – הגדלת סכום הפיצוי שאינו תלוי בנזק ושינוי נטל ההוכחה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (חובת גילוי מסמכי תאגיד עירוני), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בעקבות פגיעה בעבירת מין או אלימות חמורה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת דבי ביטון; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת הסכום להשתכרות בנוסף לקצבה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק היערכות אזרחית למצבי חירום, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – שכר שווה לאנשים המתמודדים עם מוגבלות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק תומכות חינוך במוסדות חינוך, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – הצהרת מחלה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות – הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, אפרת רייטן מרום וגלעד קריב; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – צירוף פירוט שעות חודשי לתלוש השכר), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות (תיקון – טיפול נפשי לילדים נפגעי אלימות במשפחה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעובד שפוטר לאחר שהגיע לגיל פרישה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הצמדת הגמלה בגיל פרישה לשכר הממוצע במשק), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות (תיקון – טיפול נפשי לילדים נפגעי אלימות במשפחה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת רון כץ, יאיר לפיד, נאור שירי, מאיר כהן ומיכל שיר סגמן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הזכאות למענק פטירה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הקמת קרן למימון תרופות לאזרחים ותיקים מעוטי יכולת), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – שינוי שם משפחה של קורבנות עבירת רצח שבוצעה על ידי בני משפחתם), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מטי צרפתי הרכבי, יאיר לפיד, מירב כהן, מירב בן ארי, מיקי לוי, משה טור פז, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', נאור שירי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, טטיאנה מזרסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, ולדימיר בליאק, יוראי להב הרצנו ובועז טופורובסקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הכרה בפגיעה מינית בעבודה כפגיעה בעבודה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מירב כהן ומיכל שיר סגמן; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – תוספת שלא תובא בחשבון בשכר המינימום), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק חישוב דרגת הזכאות של מורה להשתתפות המדינה בדמי ההחזקה לילד במעונות יום ובמשפחתונים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז ילד), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק מיקוד גמלאות לאזרחים ותיקים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק הרשויות המקומיות (גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי מועצה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – משלוח הודעה בדבר זכאות המבוטח), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה לארגון פשיעה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק עוסק זעיר, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אריאל קלנר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול מבחן ההכנסה לצורך קבלת גמלת סיעוד), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק העונשין (תיקון – חיוב אוצר המדינה בהוצאות הגנה ובפיצוי על מאסר או מעצר בשל זיכוי או אישום שבוטל), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק שירות הציבור (מתנות) (תיקון – תרומה למימון הליך משפטי או טיפול רפואי וחובת דיווח), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עמית הלוי; הצעת חוק יום ציון לאומי לתרומתה ולפועלה של העדה הדרוזית (תיקון – עיגון מעמדה של העדה הדרוזית כשוות זכויות במדינת ישראל), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – תוספת לגמלה בעד הילד השלישי ואילך), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת אזרח ותיק לשכר הממוצע במשק), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר מינימום), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה לשכיר שהפך לעצמאי ועסקו נסגר), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס ליישובים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור הנפת דגל של מדינת אויב או של ארגון טרור או של הרשות הפלסטינית במרחב הציבורי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אליהו רביבו, שלום דנינו, דוד אמסלם, יולי יואל אדלשטיין, דוד ביטן, חנוך דב מלביצקי, אוריאל בוסו ולימור סון הר מלך; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס ליישובים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון – מתן סמכות פיקוח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור על נותני שירותים פיננסיים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יואב סגלוביץ', מאיר כהן, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, יוראי להב הרצנו, אלעזר שטרן, מירב כהן, אפרת רייטן מרום וגדי איזנקוט; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הוראות שונות לעניין תאגידים אזוריים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת דוד ביטן, אופיר כץ, אריאל קלנר, עמית הלוי, אלי דלל, אברהם בצלאל, יצחק קרויזר, דן אילוז, טלי גוטליב, בועז ביסמוט, משה סעדה, לימור סון הר מלך, רון כץ, מאיר כהן, מיכאל מרדכי ביטון, מירב בן ארי, סימון דוידסון, נאור שירי, משה טור פז, עידן רול, ולדימיר בליאק, יוראי להב הרצנו, רם בן ברק, אלעזר שטרן, מטי צרפתי הרכבי, מנסור עבאס, אליהו ברוכי, יונתן מישרקי, אוריאל בוסו, אורנה ברביבאי, אימאן ח'טיב יאסין, חוה אתי עטייה, יצחק פינדרוס, אחמד טיבי ויוסף עטאונה; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ביקורת שיפוטית לעניין כשירות במינוי), מאת חברי הכנסת אופיר כץ, ינון אזולאי, יצחק פינדרוס, יצחק קרויזר, משה ארבל, אוריאל בוסו, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יונתן מישרקי, יעקב אשר, ישראל אייכלר, משה גפני, אליהו ברוכי, אלמוג כהן, צביקה פוגל, לימור סון הר מלך, אליהו רביבו, ניסים ואטורי, שלום דנינו, טלי גוטליב, חנוך דב מלביצקי, בועז ביסמוט, משה סעדה, אלי דלל, דן אילוז, אריאל קלנר, חוה אתי עטייה, דוד אמסלם, עמית הלוי, משה רוט, יולי יואל אדלשטיין, דוד ביטן, דני דנון, משה סולומון, אוהד טל, ארז מלול וסימון מושיאשוילי. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מספר 48), התשפ"ג–2023; הצעת חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ג–2023; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון מספר 8), התשפ"ג–2023. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה למזכיר הכנסת. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד והמחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> 1. החקיקה נגד הדמוקרטיה של הממשלה מובילה להפקרות כלכלית ופגיעה באזרחי ישראל; << נושא << נושא >> 2. ממשלה שהורסת את הכנסת והמסורת הפרלמנטרית בישראל << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רבותיי חברי הכנסת, הנושא הראשון על סדר-היום: ההצעות להביע אי-אמון בממשלה של סיעות יש עתיד והמחנה הממלכתי. ראשון הדוברים – אני מזמין את חבר הכנסת רון כץ לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד, בבקשה. עשר דקות לרשותך אדוני, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, אדוני שר המשפטים, דמוקרטיות לא - - - << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - דמוקרטיות - - - חג דמוקרטיה שמח. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלמוג, איפה אתה? תראה מה קורה במדינה ולא שומעים אותך. היום עוד פעם עשו לכם את אותו קטע. עוד פעם לא פינו בית שהבטחתם לפנות. אבל עזוב, לא משנה, אחרי זה אנחנו נדבר על זה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברשותך, אדוני, אתחיל שוב. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, דמוקרטיות לא נופלות ביום, כלכלות לא מתרסקות ביום. אני רוצה לספר לכם סיפור קצר על מדינה רחוקה, עם ראש ממשלה שנבחר. אחת המדינות הראשונות באירופה שהנהיגה דמוקרטיה פרלמנטרית מערבית. בחסות אותה דמוקרטיה קם ראש הממשלה והחליט על מספר חוקים: החוק הראשון, הצעת החוק שלפיה מפלגתו תחזיק בשני שליש ממושבי הפרלמנט גם אם זכתה רק ב-25% מקולות הבוחרים. החוק השני היה חוק הדת, חוק שעיקרו ביטול ההכרה במרבית הקהילות הדתיות הקיימות במדינה. החוק השלישי – חוק התקשורת, במסגרתו כל ערוצי השידור נדרשו לספק סיקור תקשורתי אוהד, מאוזן, ומי שלא פעלו לפי ההגדרה הזו נענשו בקנסות כבדים. המטרה, כמובן, להשתיק ולמנוע ביקורת על השלטון. כלי תקשורת רבים הועברו לידיהם של מקורבים לראש הממשלה והמגבלות שהוטלו על גופי התקשורת שאינם מזוהים איתו היו קשות. החוק הנוסף הוא בעצם החוקה החדשה שחוקקה במסגרת סל החוקים שאושרו על ידי אותה ממשלה בתהליך בזק בפרלמנט, וזאת למרות הפגנות ענק במדינה. כחלק מהרפורמה החוקתית נוצרה מערכת משפט חלופית שכפופה לחלוטין למרותו של שר המשפטים. במסגרת אותה מערכת, שר המשפטים הוא האחראי הבלעדי גם על מינוי שופטים במערכת. בכך השלים את המעבר ממדינה דמוקרטית, מתקדמת, ליברלית, למשטר אוטוריטרי שבו האופוזיציה אומנם קיימת, אבל לא באמת יכולה לאתגר את השלטון וכמובן לא יכולה להוביל שינויים. כיום, באותה המדינה אין כמעט מתנגדים. בשדה הפוליטי נשארה מפלגת השלטון, מפלגתו של ראש הממשלה. השינויים מרחיקי הלכת במוסדות השלטון, התמלאו באנשיו ועושי דברו, יצרו שחיתות ציבורית ענפה, בין היתר בבתי המשפט, במשרד המבקר, במשרד המפקח על העבירות הפליליות. באותה מדינה גם אין נשים, אין נשים חברות בממשלה, וראש הממשלה אף אמר והוסיף כי הן אינן מסוגלות לעמוד בלחץ. אתם ודאי שואלים את עצמכם כיצד זה השפיע על אותה מדינה – ראש הממשלה דרש מנגיד הבנק להתפטר. משלא הסכים לכך, קיצץ בשכרו בשיעור של 80%; דירוג האשראי של המדינה במדד SNP ירד ל-BBB מינוס; המטבע המקומי נחתך לכדי מחצית; הייצור כמעט שלא קיים; החדשנות גוועת והכלכלה פשוט לא מתקדמת; בדצמבר האחרון האינפלציה השנתית הייתה 24.5% – שיא של 27 שנים, הגבוהה ביותר באיחוד האירופי. כולכם ודאי יודעים על איזו מדינה אני מדבר. המדינה הזו היא המדינה שאבי נולד בה, הונגריה. ואם לא נעצור את הרפורמה המשפטית הזאת, גם בישראל אנחנו נהיה במצב דומה. אנחנו מזהים תהליכים דומים ומקבילים, ואנחנו גם רואים את אותן אזהרות. בעקבות המהפכה המשפטית גופי ההשקעות הגדולים בעולם, ובראשם ג'יי פי מורגן, מזהירים כי קיים חשש שהרפורמה המשפטית תשפיע על הכלכלה והדירוג הישראלי; נגיד בנק ישראל מזהיר; נגידי בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל וקרנית פלוג מזהירים אף הם; כלכלנים נוספים שחתמו על אותם מכתבים מתריעים מפני הרס הכלכלה הישראלית; בין היתר גם אישים וגופים נוספים, כמו נשיאי העליון ושופטים לשעבר, מנכ"לי הבנקים הגדולים, יועצים משפטיים לממשלה לדורותיהם, פרקליטי המדינה לשעבר, דיקני הפקולטות, פרופסורים רבים, מומחים מקצה לקצה. יש מי שיאמרו עכשיו ששוב אנחנו מנסים להפחיד, אך לצערי הגעתי היום עם עובדות שמוכיחות כי התהליכים הללו יובילו אותנו בדיוק לאותו מקום שהם הובילו מדינות דומות. שינוי שיטת המשטר תפגע במשלמי המיסים, במשרתי המילואים, בכוחות הביטחון, בהייטק, בכלכלה, בהסברה הישראלית, בנשים, בחלשים, ובכלל בכל אזרחי מדינת ישראל. כולנו נרגיש על בשרנו את השפעת המהפכה הדורסנית הזאת. אני קורא לכם מעל בימה זו, ביום החגיגי הזה: אנא, תעצרו לפני שיהיה מאוחר מדי. טובת ישראל ואזרחי ישראל, כלכלת ישראל ואופייה של המדינה עומדים על הפרק. אנחנו עם אחד. תמיד ידענו שבסופו של דבר אין יקר ממדינת ישראל. לצערי, אם תקודם הרפורמה כבר לא נהיה עם אחד, המדינה תחולק לשבטים. אחדותנו, שהיא מקור כוחנו, תהיה הדבר הראשון להיפגע. אנחנו כבר מזהים תהליכים של תושבים טובים במדינת ישראל, חיילים וקצינים, אנשים שתורמים למדינה, משלמים מיסים, שפועלים לקבל דרכון זר, שמכינים תוכנית מגירה ליום שאחרי, שכבר מדברים בגלוי על מה יקרה אם, ואיך עושים את זה, ובאיזה גנים יהיה אפשר לרשום את הילדים ואיזה בתי ספר, ומה העבודה הכי נכונה לרילוקיישן הקרוב. אנשים שמעולם לא חשבו לדבר כך, אנשים שנלחמו עבור המדינה הזאת, אנשים שהקריבו את היקר להם מכול עבור המדינה הזאת, מבינים שאנחנו במלחמה עכשיו, שזה להיות או לחדול. אם הרפורמה הזאת תקודם ואם החקיקה תאושר, אנחנו כבר לא נהיה באותה מדינה, אנחנו כבר לא נהיה במדינה שומרת חוק, אנחנו כבר לא נהיה במדינה שוויונית; אנחנו נהיה במדינה שנבחרי הציבור מעל כולם, שהממשלה מחליטה הכול, כולל מי יהיו השופטים, איך תיראה כל מערכת במדינת ישראל, והתושבים יצטרכו פשוט לקבל את זה, ולא תהיה להם ברירה, והברירה היחידה שתהיה להם היא פשוט לעבור למקום אחר. ואני פה דווקא ביום הזה, ביום חגה של הכנסת, לומר שאני חושב שיש עדיין עם מי לדבר. שר המשפטים שיושב מולי, ואני מקווה שקשוב לדברים, ואני מקווה שקשוב לעם, שומע את הקולות של מאות האלפים שיוצאים שבוע אחר שבוע ואומרים: אחים אנחנו. לא לשם אנחנו רוצים ללכת. מדינת ישראל לא תעמוד בקרע הזה. מיום כינון הממשלה הדבר היחיד שעסקו בו זה חוקים פרסונליים ורפורמה משפטית שמשרתת בן אדם אחד. בן אדם אחד שבגללו אנחנו צריכים לשנות את כל מערכת המשטר שלנו, את כל מערכת המשפט שלנו, בשביל שהוא יוכל להימלט מאימת הדין. ולצערי, כשאתה כל כך חלש, גם השותפים שלך יודעים את זה ומנצלים את זה, ואנחנו רואים שבמשך חמישה חודשים אף אחד לא עבד פה בשביל אף אזרח. הביטחון האישי הולך ומידרדר; אנחנו עוקבים בדאגה אחרי הפשע המשתולל. חבל שהשר לביטחון הפנים, או הביטחון הלאומי, או בשמו החדש, לא נמצא פה. לצערי הוא כבר לא נמצא בשום מקום, כי מאז שהם נכנסו לממשלה, אנחנו פשוט לא שומעים אותו יותר, ולצערי, באמת לצערי, חבל שאף אחד לא מנהל את האירוע הזה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לך, אדוני. ישיב על ההצעה להביע אי-אמון של סיעת יש עתיד השר המקשר בין הממשלה לכנסת ושר החינוך, חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, רק תסביר לי למה התכוונת כשאמרת שכבר חמישה חודשים אנחנו במצב קשה. אמרת את זה. זה מהבחירות. הייתה פה ממשלת מעבר שאני חושב שבאמת לא תפקדה, אני מסכים איתך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כמה חודשים אתם לא מתפקדים. כמה חודשים אתם לא מתפקדים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מסכים איתך. בעניין הזה אני מצטרף לדבריך שממשלת המעבר הייתה כישלון מוחלט, וברוך השם יש ממשלה שכבר חודש עובדת. בעניין הזה באמת שאין לי הרבה להשיב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תראה מה עשיתם בחודש, גמרתם את המדינה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני רק מחזק את האמירה שלך שברוך השם יש ממשלה חזקה, מתפקדת, אומנם רק חודש, אבל בעזרת השם להרבה שנים קרובות, שהיא תדאג לטפל בכל המשברים. זה דבר אחד. ודבר נוסף, אני לא יכול שלא לומר, כי השתמשת בכל מיני מוטיבים שהיו גם בנאום של יושב-ראש האופוזיציה יאיר לפיד - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בלי לתאם. זה כנראה בא מהלב. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> - - ומה שנשמע פה בקריאות ביניים, וחבל לי על זה, אני אומר לך את זה בכאב. יש הרגשה לא שאתם מתארים מצב – יש הרגשה שאילו היה שיח אמיתי ואילו הייתם באמת מחפשים לבוא לדבר – אתם מחפשים לפגוע. לא סתם אמרה השרה BDS 2 - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יואב, עכשיו ברצינות. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אומר לך, ההרגשה היא שאתם מחפשים אקטיבית לפגוע, ואני מאוד מצר על כך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה גם לשמוע? אתה רוצה גם לשמוע? בוא לוועדת החוקה ל-20 שניות, הלוואי שהיינו יכולים לדבר שם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לשר המקשר, השר יואב קיש. חבר הכנסת רון כץ, אמרת את דברך בצורה מאוד מאוד ברורה. וכעת נעבור – אני מזמין את חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון לנמק את ההצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת המחנה הממלכתי. בבקשה. עשר דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב בראש, השר, חברי כנסת, היום אנחנו חוגגים את כינונה של הכנסת בט"ו בשבט. זה יום חגיגי, יום חג לדמוקרטיה, זה מראה מאוד יפה לראות את מסדרונות הכנסת מלאים בילדים, במשפחות, בפירות ארץ ישראל, בשמן הזית של ארץ ישראל. אבל עננה גדולה מרחפת מעל הכנסת, ועננה גדולה מרחפת עכשיו על המציאות הישראלית. אנחנו במצב שבו ממשלה מתחילה את צעדיה באופן דורסני, חסר סובלנות, תוך ביטול מעמדה הראוי של אופוזיציה, פגיעה במסורות פרלמנטריות ובמוסד הכנסת וערעור האיזונים והבלמים, יצירת חקיקת בזק מהירה בדברים היסודיים והחשובים ביותר לאזרח הישראלי. הופכים את בית המחוקקים לבית החותמים או לבית המצהירים. כבר בשנת 2016, בכנסת העשרים, שהיום נראית לנו נורמלית, כמעט מופת בריטי של פרלמנט, אמר חבר הכנסת יולי אדלשטיין, יושב-ראש הכנסת דאז מהליכוד, את הדברים הבאים: "יש בי חשש כבד כי המשך הפיחות הזוחל במעמד הכנסת – הרשות המחוקקת והמכוננת ואבן יסוד של הממשל הישראלי – עלול, חלילה, יום אחד למוטט את הדמוקרטיה הישראלית על כולנו, יושביה ואזרחיה". יולי אדלשטיין אמר דברים קשים, נוקבים, נכוחים, והוא לא אחד שמגיע מהשמאל או שמפגין איתנו ברחובות כל מוצאי שבת. דווקא אלה בבית הזה מהקואליציה שמתלוננים על אי-הכרעת הרוב הם אלה שהופכים את עצמם, נבחרי הציבור, למיותרים, לחותמת גומי. זה בית החותמים ולא בית המחוקקים. כך למשל חברי הכנסת מהקואליציה הפכו לחותמת גומי של ראשי הקואליציה וחויבו לחתום על נוסחים של חוקים אישיים מבלי שיש להם נוסח סופי, מבלי שהם בדקו את מה שהם חותמים, בלי עצמאות באופן מוחלט, מראש, בלנקו. אחד היסס לחתום – וחטף. אם לא די בכך, ובניגוד לכל המסורת בכנסת מזה עשרות שנים, מתנהל בימים אלה הליך חקיקה מטעם הוועדה ולא כהצעת חוק פרטית, תוך רמיסה מתמדת, סתימת פיות, זילות משוועת בייעוץ המשפטי ועבודתו המקצועית עד לכדי התקפות ואיומים על הסיוע המשפטי של הכנסת, ולו בכדי לזרז תהליכים. לא היה כדבר הזה, השיח עם היועצים המשפטיים בכנסת. ראוי להזכיר לממשלה השלושים-ושבע כי בכנסת קיימים נוהג ומסורת פרלמנטרית שלפיהם ראוי לנהוג בייעוץ המשפטי של הכנסת אחר כבוד, גם כאשר מתגלעות מחלוקות. גם מניסיוני האישי כשר בשלושה משרדי ממשלה וכמי שעמד ועומד בראשות ועדות בכנסת, הגדולות והמורכבות, כולל ועדת כלכלה, אעיד כי הייעוץ המשפטי היה נכס עבורי. אנשים מצטיינים ומבריקים שמצאו עבורי פתרונות, רעיונות יצירתיים לקדם חקיקה ולהסיר חסמים. במקומות שלא הסכמנו, הייעוץ המשפטי הגן עלינו מטעויות, מטעויות של חוק, מטעויות פליליות, הגן על הדמוקרטיה, הגן על העובדה שאחר כך מישהו יעתור בבג"ץ נגד החקיקה שעשינו והחוק לא יעבור. לכן הקשבנו לייעוץ המשפטי, כדי שאם יום אחד יעשו בג"ץ על התהליך, נגיד שהיועץ המשפטי היה איתנו וזה עוזר לנו בבג"ץ. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מיכאל, אתה נגד הרפורמה? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - אתה בעד. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני בעד הסכמות. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> גם אנחנו. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז תעצרו רגע, תנשמו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> במקום לדבר מהפודיום, בוא נדבר. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תכף, אני אקרא את זה, ויהיה לי זמן להגיד לכם משהו אישי גם. אני אומר לכם ש-80% ממה שרציתי קיבלתי, ו-20% לא קיבלתי. אבל אני מוקיר את הייעוץ המשפטי. עכשיו יש בעיה, יש אנשים שאומרים: טוב, יש יועץ משפטי שתקוע לנו במשרד ממשלתי והוא תוקע את העבודה. בסדר, אתם רוצים לדבר על תהליך של החלפה של יועץ משפטי במשרד ממשלתי? בבקשה – נקבע הליך ונעשה את זה בתיאום עם היועץ המשפטי. ושר שלא מרוצה מהיועץ המשפטי שלו במשרד, יהיה תהליך להביא לו יועץ משפטי מוסכם. אבל לא מינוי פוליטי. אחד שפוחד - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל מיארה היא מינוי פוליטי. מיארה היא מינוי פוליטי. מיארה היועצת המשפטית היא מינוי פוליטי, אתה יודע את זה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מיארה מונתה על ידי ממשלת ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נו, היא מינוי פוליטי, מה? היא מינוי פוליטי קלאסי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אחרי שעמדה בכל המבחנים והניסיון הראוי לתפקידה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> איזה ניסיון? מעולם לא היה לה ניסיון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גרוניס אמר שהיא לא מתאימה. נשיא בית המשפט העליון אמר שהיא לא מתאימה. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> מתת-אלוף לרמטכ"ל. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה יודע - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אין בעיה, אבל זה על חשבון הזמן של הדברים שלך אם אתה מנהל איתם שיח. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה? אז אני אשתוק, תשתיק אותם, בבקשה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, הוא לא מעוניין לנהל דו-שיח כי על חשבון הזמן שלו, אז לאפשר לו לסיים. אחרת - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אבל אנחנו כל הזמן מנהלים איתו דו-שיח. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אין בעיה, בזמן ספייר, בתוספת זמן, בזמן פציעות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה. לאחר מכן. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בממשלה הזו מתעלמים מהפצרותיו של הנשיא להגיע להסכמות, להידברות, ועונים לו שלא תהיה דחייה למען הידברות, גם לא כזו שהוא יוביל. אפילו לא מנסים ליצור מראית עין של הליך סדור, תקין. ואם את חברי הכנסת מהקואליציה הפכו לבית החותמים, את האופוזיציה הפכו לבית המצהירים. את הצעות החוק הפרטיות הפכו כאן להצהרות חוק. אפשר לראות זאת בקלות במספרים הבאים: על פי מאגר החקיקה הלאומי, עד הכנסת העשרים, הממוצע החודשי של הצעות חוק פרטיות שעברו היה חמש הצעות לחודש, ובכנסת העשרים-ושלוש והעשרים-וארבע, הממוצע נחתך ביותר מחצי – הצעת חוק אחת או שתיים בממוצע לחודש. ואם לא די בכך, הממוצע החודשי של כמות הצעות החוק הפרטיות שהוגשו עד הכנסת העשרים קפץ ביותר מפי שניים. גם בכנסות שבאו אחריה. כך, בכנסת העשרים הוגשו 122 הצעות פרטיות בחודש; בכנסת העשרים-ושלוש – 289 הצעות פרטיות בחודש ו-269 בכנסת העשרים-וארבע. אבל מה עובר כהצעת חוק פרטית? אולי אחת או שתיים. בעצם זו כנסת בבעלות הממשלה, זו לא כנסת שנותנת לחברי הכנסת, גם מהקואליציה, להביא חוק שהם מאמינים בו. זו כנסת שעובדת אצל הממשלה. כל מה שנשאר לכם זה שהיועצים המשפטיים והשופטים יעבדו אצלכם. אבל אז לא תהיה הפרדת רשויות. בפועל הצעות חוק פרטיות הפכו להצהרות חוק, והכנסת הפכה לבית המצהירים ולא לבית המחוקקים. אל תטעו, ישנם חוקים רציניים שיכולים לשפר את חייהם של אזרחי ישראל, אבל כרגע אין להם מקום בכנסת, כי אנחנו שבויים ברפורמה אחת שקורעת את העם. מפצלים משרדי ממשלה, מחלקים את הביטחון, מפרקים את החינוך, עושים רפורמה במשפט שאפילו רוב העם לא בעד. 60%, 70% מהליכוד רוצים טיפול ביוקר המחיה, רק 8% מוכנים לעסוק ברפורמה, ועוד 8% מהליכוד רוצים שתתעסקו באיחוי הקרע – סקר של ישראל היום וסרוגים. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> רוצים גם - - - << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מעל 70% רוצים יוקר המחיה, ובמה אתם מתעסקים? והבטחתם להם להוריד את המע"מ ל-12%, והבטחתם להקפיא משכנתה, והבטחתם להם חינוך חינם, ומה אתם נותנים להם? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הבטחנו 12%, למה סתם להגיד? << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> מי הבטיח? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אף אחד לא הבטיח להוריד את המע"מ ל-12%. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יש לי את זה כתוב, הבטחה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לאפשר לחבר הכנסת ביטון לסיים, נשאר לו עוד דקה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די נו, אבל ביטון, אנחנו מכבדים אותך, באמת, אין אמירה כזאת. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הדבר היחידי שהבטחנו זה לעשות חינוך חינם לגילי אפס עד שלוש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אפס עד שלוש. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> גוטליב, לא נכון. היינו במסיבת העיתונאים הכלכלית של בנימין נתניהו - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא, לא היה. לא היה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - לפני הבחירות, יש את זה כתוב. אתה לא יודע, אתה לא בעניינים. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני מכיר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת ביטון. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אני אראה לך - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הממשלה הזאת מכהנת פחות מ-30 יום. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא, אני נכנס לגוגל – לא היה, אין. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תיכנס ותראה. ואם טעית, תעלה לפה ותתנצל. סעדה, אם טעית תעלה להתנצל כאן. בתוכנית הכלכלית של ראש הממשלה לפני הבחירות, להילחם ביוקר המחיה – הורדת מע"מ ל-12%. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - אני אעלה ואתנצל, לא היה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> והוא אמר בסרטון: אני אקפיא את המשכנתאות. ותבדוק את עצמך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא נכון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא זכור לי כזה דבר. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - אין אפס עד שלוש, כי זה לא אפס. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> האם זאת הכנסת שאנחנו רוצים? אני רוצה לסיים בדברים שנאמרו במעמד חנוכת משכן זה בגבעת רם על ידי נשיא המדינה מר שניאור זלמן שזר: "על שער הבית הנישא הזה ייחרתו באותיות נצח עקרונות היסוד של הדמוקרטיה האנושית החקוקים לנו בגנזי אוצרותינו מראשית ימי היותנו לעם, והם: חוקה אחת לגר ולאזרח; אחרי רבים להטות; להציל עשוק מיד עושקו; ודל לא תהדר בריבו; וחי אחיך עמך; צדק צדק תרדוף; ומלאה הארץ דעה". ואני רוצה לנצל משפט אחרון כששר המשפטים נמצא פה, השר לוין, שאני מעריך אותו ויש לנו תקשורת רבת שנים. השר, אני פונה אליך ואומר: תשקול. תשקול לעשות את הדברים בהסכמה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> גם אנחנו מבינים שנדרשת מערכת שינויים - - - << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> חבר הכנסת ביטון, אני בעד, לא רק – שקלתי והסכמתי לעשות את הדבר - - - << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז תתחילו דיאלוג בהסכמות. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> תגיד דבר אחד שאתה מסכים לו. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אנחנו באנו ואמרנו שאפשר לעשות חוק-יסוד: חקיקה, שמסדיר, אמרנו שאפשר לעשות - - - << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> למה אתה מסכים? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תן לי להשיב לך. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> למה אתה מסכים? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תן לי להשיב. אמרנו שאפשר לעשות פסקת התגברות ברוב משמעותי. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> איזה רוב, של 80, של 81? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז נשב ונדבר, השר - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> טוב, תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - אבל אל תקרע את העם. זה מונח על כתפיך, הדבר הזה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> חבר הכנסת ביטון - - - << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יש לך הזדמנות להעביר רפורמה מוסכמת - - << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> איזה מוסכמת? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - ולא לפלג את העם, והעם במצב קשה. עכשיו, אם אתה טעית, סעדה, אתה תעלה לפה ותתנצל בפניי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא יעלה בזמנו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> בדקתי, זה לא נכון, מיכאל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> יש אפס עד שלוש חינם, אין דבר כזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> גם על ההצעה הזו ישיב השר המקשר בין הממשלה לכנסת ושר החינוך חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל מיכאל, אתה לא אומר סתם. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת ביטון וחבר הכנסת סעדה, אתם יכולים – אני יכול לתת לך לענות לו, אבל יש לי כמה דברים לומר לך. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו עוד יודעים לדבר בינינו. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> ראשית, לא אומרים אפס עד שלוש, בסדר? לידה עד שלוש. אני מציע שנתחיל להשתמש במושג הזה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו - - - שיהיה אפס כסף מלידה עד שלוש, אבל איפה האפס כסף? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> דבר שני, חבר הכנסת ביטון, אני חייב לך תשובה על הנושאים הכלכליים כי העלית אותם. לפני כן אני חייב לומר לך דבר אחד לגבי הרפורמה המשפטית. תפסיקו לומר שהעם לא החליט והעם לא רצה. העם הלך לבחירות והעם רצה בצורה מאוד ברורה. אתם, בתור מיעוט, מנסים למנוע מהרוב ולכפות על הרוב, מנסים לכפות על הרוב את העמדות שלכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו לא כזה מיעוט, איזה מיעוט? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מצטער מאוד, יש בחירות, היו בחירות, יש תוצאה ואנחנו עושים את מה - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> - - שהבטחנו לציבור. זה שיהיה לכם - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתם עוד מדברים על הידברות, לא מבינה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> כנראה זה קשה. עכשיו, דרך אגב, תגידו דבר אחד שאתם יכולים ברפורמה לחיות איתו. הרי יש לכם בעיה - - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתם לא מוכנים - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> כשאתם מנצחים בחירות אז אתם ממנים שופטים יחד עם השופטים, וכשאתם מפסידים בחירות אז השופטים ממנים איתכם שופטים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אבל אנחנו מוכנים לשבת. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> בקיצור, אנחנו את המצב הזה רוצים לשנות ואני מבין שזה קשה לכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה מתנגד להידברות? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אולי הם מוכנים שהוועדה למינוי שופטים תהיה כמו הוועדה למינוי דיינים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה שלב ב', ג' וד' של התוכנית? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> כן, עכשיו אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת ביטון, לגבי הדברים שלך, כי באמת נושא יוקר המחיה הוא נושא סופר-מרכזי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה מרכזי, כל היום אתם מתעסקים בו. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> דרך אגב, הממשלה מטפלת בו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין חוק אחד שהבאתם השבוע, חוק אחד לא הבאתם - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> את רוצה להקשיב במקום – חברת הכנסת מירב בן ארי, אני יכול להגיד לך שממשלה יודעת לטפל גם בלי חוקים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, כן, גם בלי חוקים? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> את יודעת את זה, כן, גם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חודשיים אתם מחוקקים את עצמכם לדעת. נורבגי - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> חודשיים עוד לא עברו, אני יודע שזה מרגיש לך כמו חודשיים אבל זה בסך הכול חודש ושבוע. זה בסדר, זה כמו חמשת החודשים של רון כץ שאומר שהוא ממש משתגע מהממשלה שהייתה פה חמישה חודשים. אז אני חייב לומר לך כך: אנחנו עצרנו את העלייה בארנונה, עצרנו בחשמל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזה, אני משלמת ארנונה רגיל. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> את הדלק, שטענתם שלא עלה, פרסם שר האוצר סמוטריץ', נדמה לי, 33 אגורות ירידה עכשיו במחיר של הדלק. בקיצור, מחוללי האינפלציה, חבר הכנסת ביטון, אנחנו מטפלים - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> וגם הורידו מס על החד-פעמי. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אנחנו מטפלים במחוללי האינפלציה, וכן, אנחנו עושים את זה יחד עם עמידה נחושה וקיום בחירות של רפורמה משפטית שמדינת ישראל צריכה אותה יותר מכל דבר אחר. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הבוחרים שלך לא רוצים אותה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> רוצים, רוצים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא רוצים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> 8% בעד הרפורמה, 60% בעד יוקר המחיה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר המקשר חבר הכנסת קיש. בהתאם לתקנון הכנסת נתחיל בדיון הסיעתי. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת מירב בן ארי, יש עתיד, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, מזל טוב לכנסת לחגיגות ה-74. יום מיוחד, יום ט"ו בשבט, ואני רוצה דווקא ביום הזה לדבר על ממשלת הבושה. בממשלת הבושה לא נמצאה אישה, לא נמצאה אפילו אחת, רגע, שראויה לכהן כמנכ"לית במשרד ממשלתי. יש הרבה גברים, אישה אחת לא מצאו. עד כה מונו 32 מנכ"לים במשרדי הממשלה, אבל אחת, אישה – לא נמצאה. אפילו המציאו משרד ופיצלו אותו – משרד המורשת – אבל גם שם לא מצאו אישה. יש משה ויש רונן, יש אסף ויש אמנון, יש יהודה וגלעד ושלמה ואיתמר ועוד ועוד. אבל נעמה, סיגל מיכל – לא מצאו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> שמעתי משה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משה, יש עוד משה. הם לא מצאו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שלא תבקש הודעה אישית. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם גם לא מצאו נשים שיהיו יושבות-ראש ועדות בכנסת. אז מתוך 25 ועדות מצאו אחת – כפיים ללימור סון הר מלך שעברה את תקרת הזכוכית של הכנסת העשרים-וחמש והצליחה להיות יושבת-ראש ועדה. מזל שהאופוזיציה איזנה אותם עם שלוש נשים: לזימי, מירב כהן וכמובן פנינה תמנו שטה יו"ר הוועדה. לפחות ככה הצלחנו לאזן את הבושה. בממשלת הבושה יש שלוש שרות – יש שש שרות – לא תיקנתם, תיקנתי את עצמי. מתוכן לשתיים עדיין לא מצאו תיק. אחת אמורה להסביר את ישראל, להילחם באנטישמיות, ב-BDS. בשלב זה היא בעיקר נלחמת בתאגיד, Shut down לתאגיד – לא עבד כל כך – בשמאלנים הבוגדים ובאזרחי המדינה. כל אלה שלא הצביעו לביבי לא באים לה טוב, לשרת ההסברה. אפילו לרפורמה של לוין היא מכינה צוות מיוחד. בכל זאת, צריך להסביר כיצד הופכים את ישראל לצפון קוריאה למתקדמים. על השרה השנייה אנחנו לא כל כך יודעים מה היא עושה, איזה סמכויות יש לה. אם יהיה שינוי אנחנו נעדכן. בממשלת הבושה שר הביטחון מברך את הלוחמים אבל הוא שוכח להגיד מילה על הלוחמות של גדוד לביאי הבקעה. הן לא מעניינות אותו למרות שהן אלו שמחזיקות את הגזרה באופן קבוע ביחד עם הלוחמים, שכם אל שכם. אצלנו אומרים תודה רק ללוחמים, שחלילה, לרגע לא נעודד שירות משותף. אז תודה לכן, לוחמות, לביאות הבקעה, על אומץ הלב, על דבקות במשימה, על חתירה למגע ועל חיסול המחבלים אתמול בפעולה בלילה. עם ישראל מודה לכן, אני מודה לכן, תודה על אומץ הלב, תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. הדובר הבא – חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> ערב טוב ליושב-ראש, שלום לכנסת המקושטת והיפה, אבל לצערי המסוכסכת בתוכה. הערה אחת בשולי הדיון שהיה בין חבר הכנסת ביטון לשר קיש, אין ספק שסוגיית השינויים המכונים "רפורמה במערכת המשפט" הופיעה באופן כזה או אחר בבחירות. הבחירות לא היו על זה, בואו, חברים, הבחירות היו על מה שקראנו משילות, על הביטחון האישי, והבחירות היו על יוקר מחיה, בשולי הדברים עלו הנושאים שכרגע מסכסכים אותנו בצורה מיותרת. היום השתתפתי, כמו חברי כנסת וחברות כנסת אחרים, במפגש עם הציבור שהגיע. זאת הזדמנות לברך את עובדי הכנסת והמנהלים הרלוונטיים שעסקו בפתיחת השערים של המוסד המכובד שאנחנו משרתים בו. נפגשתי עם קטנטנים ועם קצת יותר גדולים ואפילו עם גיל העמידה. במפגש עם ילדי כיתה א' – אני אשתף אתכם – קיבלתי את הזכות לקרוא להם את הסיפור על חנן הגנן. חנן הגנן, זה סיפור שייתכן שאתם מכירים, על אדם שמוכר פירות ומבטיח לילדים מטמון, אוצר, והילדים לא מבינים על מה מדובר. בשורה התחתונה החרצן, הגרעינים, הזרעים, שלכאורה אמורים לזרוק אותם, הם האוצר, הם המטמון. היו פה אנשי מכון וולקני של משרד החקלאות. הם אלו שמייצרים את ההון לדורות הבאים, את הקוד הגנטי, כדי לאפשר לכולנו לטעת הרבה עצים שייתנו את פריים. ובהקשר שלנו, אם אנחנו חוזרים לסוגיה שנמצאת במחלוקת, סוגיית הדמוקרטיה – ליבת הדמוקרטיה המהותית היא החירות, חירות האזרחים. חירות האזרחים יש בה רכיב מהותי של שמירה על זכויות אדם, זכויות לכל אדם. חלק מהזכויות הן זכויות לאזרחים וחלק אחר, חשוב גם הוא לא פחות, זה הדרך שבה אנחנו נבחרים. אם כן, שלטון העם, בחירות עצמאיות – רכיב חשוב. יש לנו ממשלה נבחרת. הממשלה הנבחרת, במהות, צריכה להגן על חירות העם. זהו המרכיב השני המאזן, ושני הרצפים הגנטיים האלו, הייתי אומר, חשוב שבמהלך השבועות הקרובים, החודשים הקרובים - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - כבוד היושב-ראש, חבריי חברות וחברי הכנסת, עלינו לשמור מכל משמר ולא להפר את האיזון. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלון שוסטר. הדובר הבא – חבר הכנסת וסגן השר משה אבוטבול, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ט"ו בשבט שמח. ראשית, מזל טוב לכנסת ישראל ליום הולדתה ה-74. 74 שנים. "בן שבעים לשיבה", כדברי התנא במסכת אבות, ו"בן שמונים לגבורה". אז ככה אנחנו, המדינה, כנסת ישראל נמצאת בין שיבה לגבורה. אז אני רוצה דווקא לברך את כנסת ישראל שנזכה לשיח של אנשים בוגרים, שקולים ומדודים, כמו שדוד המלך בתהילים אומר: "מזקנים אתבונן". נכבוש את היצר, ומצד שני גם כן שיח של גבורה. גיבורים שיודעים גם כן לכבוש את יצרם, יודעים להכיל גם את הניצחון של האחר, של הזולת. מאוד צר לי שדווקא ביום חגה של הכנסת, שחל מדי שנה ביום ט"ו בשבט, ביום חגיגי כזה, אנחנו פוגשים ילדים מתוקים מכלל בתי הספר בארץ שבאים לבקר אותנו, וכאשר רואים את הדוכנים המרשימים שפזורים במסדרונות הכנסת של פירות ארץ ישראל – שכאן באמת המקום להודות לידידי שר החקלאות מר אבי דיכטר, שאני זוכה ומשמש כסגנו, ולכל עובדי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, על הארגון הנפלא של כל הדוכנים משלל ענפי המשק – פירות, ירקות, דבש וכו' וכו', וזה בניצוחו של המנכ"ל החדש של המשרד אורן לביא, מנכ"ל נמרץ שיפעל יחד לצד השר לפעול נכונה לשימור הביטחון התזונתי, שיהיה משק עם מחירים שפויים וסבירים השווים לכל נפש מצד אחד, ומאידך גם לחזק את אותן שכבות חלשות על ידי אותם כרטיסי מזון שהיו מיוזמתו של השר לשעבר, לעתיד, חבר הכנסת הרב אריה דרעי, שייתנו גם כן מעטפת ילדים לאותן משפחות ברוכות ילדים ומוחלשות מכל מגזרי האוכלוסייה. לצערי דווקא ביום חשוב זה שומעים צלילים כואבים וצורמים. איך אומרים ביידיש – קרעכצן. כל מיני חריקות על כאלה שבגלל רפורמה כזו או אחרת או בגלל שהשלטון התחלף וביבי שוב ראש ממשלה הם מדברים על לעזוב את הארץ. כלומר יש כאן ציונות מותנית – אם השמאל בשלטון אז אנחנו נשארים, ואם לא, אז אורזים ומכבים את האורות. גם כשהימין היה שנים באופוזיציה, או הדתיים או החרדים, לא העזנו להעלות על דל שפתינו לעזוב את הארץ חס ושלום. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> יש עם והעם אמר את דברו. זה בדיוק אותו העם שבעבר שלח אותנו לאופוזיציה ואתכם לקואליציה. אין מה להחליף את העם. עליכם להישאר ולא לארוז. אלא אדרבה, להתמודד נכונה בכלים הדמוקרטיים שעומדים לרשותכם. אני רוצה לסיים בלשון השיר של עוזי חיטמן בבית הראשון שלו: "חשבנו כמעט / עוד מעט / אורזים מזוודה / לקחנו פסנתר / זה לא עוזר", אבל הפזמון חזק מאוד: "אנחנו נשארים בארץ / אנחנו נשארים / אנחנו נשארים בארץ / עד 120". שימו ווליום, תתרכזו בפזמון ותישארו בבית. לכן אנחנו נגד הצעת האי-אמון. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה אבוטבול. חבר הכנסת אליהו ברוכי, בבקשה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, למרות שהתאספנו כאן בגלל ניסיון להביע אי-אמון אני מבקש לנצל את הבמה הזאת כדי לברך את הכנסת ביום חגה. אני חושב, אדוני היושב-ראש, שיום ההולדת של הכנסת זו הזדמנות מצוינת להביע אמון. היום לפני 74 שנים התכנסה לראשונה הכנסת בבניין ההסתדרות בירושלים. ט"ו בשבט זה זמן מיוחד להתחלות. אנחנו מציינים היום את ראש השנה לאילנות, למרות שהאילנות ברובם בתקופה הזאת של השנה עומדים ערומים. השקדייה פורחת זה תיאור של שקדייה בלבד, לא של שאר אילנות השדה, ועדיין אנחנו חוגגים דווקא בעיתוי הזה ראש השנה לאילנות, כי אנחנו מבינים שלמרות שבעין חיצונית נראה לנו שהעץ לא מניב דבר – ברור לנו שמתפתח פה תהליך שבעתיד הקרוב יצמיח פירות. בכל פינה במסדרונות הכנסת הזכירו לנו היום את העובדה שבית המחוקקים גדל בשנה. לפעמים זה נראה בדיוק הפוך. ההתלהמות והשיח משכנעים אותך שהכנסת לא מתבגרת בשנה אלא נעשית יותר ויותר ילדותית, אבל זה בדיוק הפוך. כבר קרוב לשלושים שנה הרשות השופטת מתייחסת לרשות המחוקקת כמו אל ילד קטן. נבחרי הציבור מימין ומשמאל יושבים כאן ובוועדות השונות עד השעות הקטנות של הלילה. מגישים הסתייגויות, מתקנים תקנות ומחוקקים חוקים, בקיצור, מתנהגים כמו המבוגר האחראי שקיבל את אמון הציבור. והרשות השופטת מתעקשת להתייחס לבית הזה כמו אל ילד קטן. אדם מבוגר יכול להרשות לעצמו להגיד לילד קטן שההתנהגות שלו היא בלתי סבירה בעיניו. פעם אחר פעם זה היחס שמקבלת הרשות המחוקקת מהרשות השופטת. יחס של מבוגר מתנשא על ילד קטן. למה אני אומר מתנשא? כי במערכת יחסים של הורים וילדים יש היררכיה שמצדיקה זאת. במקרה שלנו אף אחד לא העניק לרשות השופטת את התואר המבוגר האחראי. להפך. העניקו אותו לנו, למי שמקבל משום מה יחס של ילד קטן. אבל השנה, אדוני היושב-ראש, הודות לרפורמה שמוביל שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין, אפשר לחגוג את יום הולדתה של הכנסת. כפי המסתמן ובסייעתא דשמיא הנדרשת, בשנה הקרובה נוכל כולנו להגיד לכנסת ישראל מזל טוב, גדלת בשנה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אליהו ברוכי. הדוברת הבאה – חברת הכנסת סגנית השר מיכל מרים וולדיגר, בבקשה. תואר שקנית אותו בזכות ולא בחסד, צריך להיאמר. בבקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, ט"ו בשבט שמח לכולם. אני קוראת את הנושא שבשמו אני עומדת לפניכם ואני משתוממת: ממשלה שהורסת את הכנסת והמסורת הפרלמנטרית בישראל – תגידו, חברים, ויסלח לי חברי מיכאל ביטון היקר, העיוורון שלכם, עד מתי הוא ימשיך? עד מתי לא תראו את הדבשת של עצמכם? מתי תשיתו ליבכם אל המציאות נכוחה כמו שהיא? אני שומעת באולפני הטלוויזיה וברדיו את נציגי האופוזיציה צועקים וצווחים על הממשלה הנבחרת וכמה היא חשוכה ורעה, כמה היא באה להרוס את הדמוקרטיה ולרמוס את הפרט. האומנם? המראיינים כמובן לרוב זורמים, עושים לכם חיים קלים. אבל אני כאן כדי לשאול: מיכאל, האמת – אין לה משמעות בעיניכם? אין לה שום משמעות בעיניכם? הרי כל בר דעת יודע שבממשלה שלכם המצב היה גרוע הרבה יותר. אנחנו באים לתקן. אתם בחרתם את היחס של חברי ועדות לעומת היחס בין האופוזיציה לקואליציה. רמסתם את זה לחלוטין. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בזה את צודקת. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מבחינת השאילתות שלא נענו – 370 שאילתות שלא נענו. זה שיא של כל הזמנים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> עניתי לכל שאילתה כשר. 100% שאילתות. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה כן, אתה אחלה, אבל 370 שאילתות – פשוט צפצפתם עלינו, לא ראיתם ממטר. כמו משאית סמיטריילר שדורסת מה שנקרה בדרכה. אני לא אשכח את בועז טופורובסקי בוועדת הכנסת בדיוק לפני 11 חודש, 7 במרץ 2022, מצביע לבד, פשוט לבד – אין אף אחד בוועדה – והוא שואל: מי בעד? מי נגד? הוא פשוט מעביר החלטות כמו ברפובליקת בננות. ועוד בסוף אומר: עבר פה אחד. בטח פה אחד – הפה שלו. אני עוד זוכרת היטב את אמירתו ההזויה של חבר הכנסת יאיר לפיד: האופוזיציה המופקרת, ככה הוא קרא לנו. ככה הוא תירץ את אי-הבאת ההסכם עם לבנון להצבעת הכנסת. הוא חשש שההסכם לא יעבור, ולכן לא הביא את ההסכם להצבעה שם. איזו בושה, איזה אובדן בלמים. תחושת אני ואפסי עוד. וכידוע, הפוסל במומו פוסל. כך בדיוק אתם מתנהגים. אין לתאר אתכם. אתם זורים חול בעיני הציבור ומטעים אותו. הכול כדי לפזר שנאה - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - וכעס וריב ומדון. אני מבינה את הציבור המפוחד, מבינה אותו מאוד. באים נבחרי הציבור, שהוא בחר בהם, ומפחידים אותו בלי סוף. אומרים לו שנגמר העולם. אומרים ומשקרים, והכול כדי לגרוף הון. שופכים את המים עם התינוק. מה אכפת להם? שתמות הכלכלה, שתיהרס המדינה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> איך הוא לא יפחד? מה יעשה הנער ולא יחטא? אתם מלהיטים אותם ללא הפסקה ומצפים שהם לא יחששו? אני מסיימת. אבל אני אומרת לציבור: לא תהיה פה דיקטטורה, לא דומה ולא כמעט. שום דבר. הכול בעזרת השם יהיה בסדר. אנחנו מקיימים הבטחות שיועילו לכלל אזרחי מדינת ישראל. חכו ותראו, נישפט על פי המעשים ולא על פי המילים. אנחנו לא עושים דווקא - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מסיימת. אנחנו לא עושים דווקא, לא באים לנקום ולא לנטור חלילה. אנחנו באים לשפר, לתקן. ביום החגיגי הזה, שהוא חג לאילנות וגם למשכן הכנסת עם חגיגות ה-74, אני רוצה לומר לכם: שלוש הרשויות שיש לנו – הכנסת, שהיא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל, הרשות המבצעת, הממשלה, והרשות השופטת – יונקות את כוחן מהכנסת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> למה אני אומרת את זה? כי יש כאלה שהתבלבלו בהיררכיה ובכללים. בימים אלו אנחנו עושים סדר במערכת ומחזירים את הכוח אל העם, אל נבחרי הציבור. מזל טוב, כנסת יקרה, עד 75 זה יעבור. האיזון תכף יחזור. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לסגנית השר מיכל מרים וולדיגר. הדובר הבא, חבר הכנסת אלמוג כהן, בבקשה. אני מאוד מבקש מהדוברים לעמוד בלוח הזמנים, כי כל אחד עוד דקה ועוד דקה, ובסוף זה מתווסף לשעות ארוכות. גם ככה יש סדר-יום ארוך. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני נותן לאלמוג דקה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מברוכ. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אדוני השר, חג שמח לכולם. אני רוצה לדבר על נושא שהוא לא כל כך שמח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> חג שמח. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דבר על הבניין שלא הרסתם במזרח ירושלים. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> יש משהו יותר חשוב שצריך לדבר עליו. גם זה חמור מאוד. יש משהו הרבה יותר חשוב. ביום חמישי האחרון היה פיגוע, חברים. לא יודע אם כולכם שמעתם על הפיגוע הזה, ואני אספר לכם מה קרה: נכנס מחבל ארור ממשפחת אבו עסא שיושבים בנגב, והחליט שהוא רוצה לעשות ג'יהאד ביהודייה. הוא נכנס לבית, הוא פרץ לבית, הוא כפת את האימא, הוא כפת את הילדים ואת הילד שישן עם אימו בחדר השינה, ואנס את האימא מול ילדיה. זה מה שהילד הזה ראה, שאונסים את אימא שלו. איך האדמה פה, במקום הזה, בבית הזה, לא רועדת? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה אתם - - - << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> איך המחבל הארור הזה עושה ג'יהאד ביהודייה הזאת? איך קורה המצב הזה שאין תג מחיר לדבר הזה? איך המחבל הארור הזה חילל את נפשה של האימא, חילל את נפשו של הילד שצפה בכל זה – והעולם? העולם שותק, כאילו שום דבר לא קורה. אני רוצה לומר שאני מתבייש ביום הזה שמדינת ישראל מחליטה להכיל את הדבר הזה. זה נקרא טרור. שום הגדרה אחרת. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגדירו. אתה בממשלה. תגדירו. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> זה מה שאנחנו עושים בדיוק. זה בדיוק מה שאני עושה. כמובן שהמחבל הארור הזה לא מייצג את כל הבדואים. בוודאי שלא. יש שם אנשים טובים שרוצים לחיות בכבוד ובשלום, אבל יחד עם זאת, עצם זה שהאדמה לא רעדה יום אחרי שזה קרה זו תעודת עניות, אדוני היושב-ראש, למדינה, לנבחריה ולאזרחיה, מפני שמאיר הר-ציון, כאשר אנסו את אחותו, ידע איך לפתור את הדברים הללו, ואנחנו כריבון לא יודעים איך לפתור את הדברים הללו. אז כל מי שרוצה מוזמן לבוא לגדרה ולהסביר לילד הזה מה עשו לאימא שלו. היא אמרה לו: תיקח את הכסף, תיקח את התכשיטים, צא לי מהבית. הוא אמר לה: לא, אני לא באתי בשביל זה. אני באתי לעשות ג'יהאד. מדינת ישראל צריכה לפדות את דמה של האם הזו. להחזיר את כבודה. להרים את הכבוד שלנו מהרצפה כדי להמשיך לחיות כאן בחברה מתוקנת, כי האנס הזה הוא לא אנס, הוא מחבל נאלח. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלמוג כהן. הדובר הבא, חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, דווקא ביום החג הזה יש לי שאלת טריוויה. ב-1 בפברואר ראש הממשלה העביר תשובה לבית המשפט העליון על פינוי ח'אן אל-אחמר ואמר: אני מבקש ארבעה חודשים ארכה. והשאלה: למה הוא ביקש ארבעה חודשים? לא שלושה, לא חמישה ולא שישה – למה ראש הממשלה ביקש דווקא ארבעה חודשים? ואני אומר גם לאלמוג כהן, גם לחבריי בציונות הדתית וגם בעוצמה היהודית, תשימו לב לתשובה: כי ארבעה חודשים זה 1 ביוני. לפי החוק הוא חייב לאשר את תקציב המדינה עד 29 במאי, וכדי לאשר את התקציב עד 29 במאי בקריאה שנייה ושלישית הוא צריך להעביר את כל החוקים, אחרת אחר כך לא יצביעו, לא ש"ס, לא יהדות התורה – לא יצביעו עבור התקציב. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> למה לא פינית את ח'אן אל-אחמר? לא עשיתם כלום. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> וזה אומר רק דבר אחד, אדוני היושב-ראש. זה אומר רק דבר אחד – שב-1 ביוני הוא יגיד לחברים בעוצמה יהודית וגם בציונות הדתית: עכשיו תקפצו לי. העברתם לי את החוקים – כל החוקים שאמורים להציל אותו מתסבוכת משפטית, את אריה דרעי להציל מתסבוכת משפטית – העברתם? תקציב העברתם? עכשיו תקפצו לי. אני לא מפנה את ח'אן אל-אחמר, ואני לא אפנה שטחי אש, ואני לא אפנה את הבית במזרח ירושלים. הרי כולם מבינים שהוא לא מתכוון לפנות שום דבר במזרח ירושלים. הוא לא מתכוון לפעול נגד טרור, כמו שהוא לא מתכוון לפנות את חמולת נוואג'ה מסוסיא בהר חברון. ואז הוא יגיד לכם, אלמוג כהן: אז עכשיו תפילו את ממשלת הימין, זהו, אני לא מפנה כלום. הרי זה לא במקרה שהוא דחה ל-1 ביוני. ואני מניח שאתה לא נאיבי, ואין לך ספק שגם ב-1 ביוני הוא לא יפנה את זה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתה לא פינית. גם אתה ובנט, שניכם דיברתם - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא להפריע. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> וארבעה חודשים הוא ביקש רק כדי להעביר גם את החוקים וגם את התקציב. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - ולא עשיתם כלום, ועכשיו אתה מנסה לפלג ולסכסך. לא יעזור לך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא להפריע, חבר הכנסת סעדה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זאת כל הכוונה. ואני אומר לך שהוא כבר מחפש תחליפים. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא יעזור לך, תישארו באופוזיציה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת סעדה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גם בכנסת הזאת הוא מחפש כבר תחליפים, גם לעוצמה יהודית וגם לציונות הדתית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא מחפש, תפסיקו לסכסך, די. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא מחפש כבר תחליפים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בטח, אותך הוא ייקח. די כבר. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו מכירים אותו. תשימו לב, ואני אומר לכם – אחרי שהוא מעביר לכם, כלום לא תראו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אותך. הוא יבוא ואותך הוא ירצה לקחת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא מלחמה בפשע ולא מלחמה בטרור, אלא כניעה לטרור. כמו שעכשיו התשובה שלו לטרור – מה הוא עושה? מתחנן לקטארים: תמשיכו בהסדר, תמשיכו להזרים לחמאס 15 מיליון דולר. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - איפה המריצות לחרדים? איפה המריצות? << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה מה שהוא עושה. באפריל נגמר ההסכם, והוא כרגע שולח שליחים - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - ומתחנן שיעבירו כסף לחמאס לעזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, שרים, כנסת נכבדה (נושאת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני היו"ר, אנחנו מבקשים שהיא תדבר בעברית. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא, אדוני היו"ר - - - הוא אמר שמדברים בעברית, אלא אם כן מתרגמים. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (נושאת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> כבוד היו"ר - - - שמתרגמים - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני היו"ר, אנחנו מבקשים שהיא תדבר בעברית. אדוני היו"ר, אנחנו לא ניתן לה לדבר. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (נושאת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת יאסין, הם לא מבינים. צריך לדאוג - - - << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (נושאת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין לה יכולת לדבר בערבית. חוק הלאום אומר שרק בְּחוק אפשר לדבר בערבית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סליחה, סליחה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (נושאת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סליחה, סליחה, רק רגע. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (נושאת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת – לא, חברי הכנסת, אני רוצה לנהל את המליאה. תודה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אל תיתן לה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (נושאת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. אני אנהל את המליאה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, עצרתי את השעון, ברשותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די כבר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כשמשחילים משפט או שניים בערבית זה דבר מקובל. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני אחר כך אגיד בעברית, מה הבעיה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל הם לא - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אוקיי, אז שיתאזרו בסבלנות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז שנדאג שיהיה פה תרגום. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז שיתאזרו בסבלנות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי, היא תתרגם את הדברים, ופעם הבאה צריך לדאוג שיהיה תרגום מראש. אין בעיה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תתאזרו בסבלנות, קצת, לא הרבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני לא מבקשת ממך רשות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - שידבר פה בערבית בניגוד למה שאתם - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (נושאת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> במסגרת הזמן שלה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (נושאת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> פה זאת מדינה יהודית, כאן מדברים בעברית, רק עברית, רק עברית. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (נושאת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא נאפשר. זה חלק מלאומנות. זאת לאומנות. זאת לאומנות. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתם אורחים פה. אתם אורחים פה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (נושאת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> יש לך סמכות, תגיד לה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז מכאן אני שולחת את תנחומיי לאחינו - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אי-אפשר לדבר ככה. גם בבית משפט מתרגמים משפט אחד, לא ככה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היא מתרגמת. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - הטורקים והסורים על הטרגדיה הגדולה, ומבקשת רחמים לנספים ובריאות שלמה לפצועים, ומקווה שהדבר הזה יצא כמה שאפשר בפחות הרוגים. לצערי הרב, המצב מאוד מאוד מאוד קשה, ואנחנו כאן אפילו לא מוכנים לשמוע בערבית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שלחנו משלחות לטורקיה. שלחנו משלחות לטורקיה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הממשלה קמה, שתתחיל לעבוד. אנחנו מדברים כל הזמן על חירום. אני כאזרחית המדינה מרגישה מאוד מאוימת, גם בפן הזה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תהיי חזקה. תהיי חזקה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, חברי הכנסת. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אנחנו מרגישים מאוימים באוטובוסים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אלמוג, חברת הכנסת גוטליב, צריך לאפשר לדוברים להשלים את דברם. זה לא יעזור, בסוף, הזמן שניתן להם, צריך לאפשר להם אותו במלואו. קריאות ביניים פה ושם אפשריות, אבל מעט. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אם אנחנו מדברים על מדינה חזקה, החוזק של המדינה הוא בלהגן על אזרחיה קודם כול. אז אנחנו בחברה הערבית לא מוגנים, לא מרעידת אדמה ולא מרצח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא עושים פיגועים. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הבנים והבנות שלנו – אני רוצה להגיד לכולכם, למי שלא רוצה לשמוע ולא מוכן לשמוע, שבסוף השבוע בשעות ספורות נרצחו ארבעה אנשים בתוך החברה הערבית. ארבעה אנשים. שניים אחים. אתם יודעים איך הם נרצחו? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> חמור מאוד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה נורא, מה השאלה. זה נורא. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> פשוט מאוד הגיעו לדלת, למרות כל האור, עם לבוש של שוטרים, דפקו בדלת, פתחה האימא, שאלה, חשבה שזאת משטרה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זה באמת נורא. אז תשימו מצלמות של האח הגדול בכל - - - << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ואז הרגו אותם. נהרג עוד ילד מג'יסר א-זרקא. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תתחילו לשתף פעולה עם המשטרה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אפילו את זה אתם לא מוכנים לשמוע. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תשתפו פעולה עם המשטרה. תשתפו פעולה עם המשטרה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זאת האחריות של המדינה. זאת האחריות של הממשלה. קשה לכם לשמוע את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זאת האמת, זאת האמת, ושום דבר אחר לא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> היושב-ראש, תשליט סדר פה. מה זה? << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אבל מה, אבל מה, השר הנכנס התחיל בזה שהוא משנה את השם של המשרד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> למה שינה אותו? למשרד לביטחון לאומי. כנראה לאומי שזה מלאום, לכן ערבי זה לא חשוב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אם זה היה יהודי זה היה חשוב. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אבל אתם מתפרנסים מהנרצחים. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה תשב בשקט. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתם מתפרנסים מהנרצחים. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תשב בשקט, תתבייש לך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. חבר הכנסת אלמוג כהן. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תתבייש לך. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתם. אתם מתפרנסים. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תתבייש לך. תתבייש לך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הדם שלהם זאת הפרנסה שלך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. תודה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> במקום שתגיד: יש מה לעשות, אנחנו בממשלה, אנחנו אחראים, אתה יושב שם וצועק. בושה, בושה, בושה וחרפה למי שיכול ולא עושה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> כל הנרצחים על הראש שלכם. אתם מלמדים טרור, אתם מלמדים ג'יהאד, לא אנחנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלמוג כהן. חבר הכנסת אלמוג כהן. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> גם אתה, גם אתה, גם אתה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> טרור זה טרור, וטרור זה טרור כאחד. הדובר הבא, חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. חברי הכנסת, אני שוב מבקש לאפשר לדוברים להשלים את דברם. אני מבין את הכעס, מבין. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, היום בבוקר כוחות הכיבוש רצחו שישה פלסטינים ביריחו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די כבר, זה מחבלים. זה מחבלים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא רצחו פלסטינים, הרגו מחבלים. איימן, שוף, איימן, שוף. שוף - - - שוף. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא למדתם בחטיבת הביניים שלכל פעולה יש תגובה, והעם הפלסטיני עוד ייאבק וייאבק - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, אני לא רוצה לקרוא לך. אתה יכול לסמן, אבל – בבקשה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - עד שתקום מדינת פלסטין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין מה שהוא אומר כאן? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> כן. יש דברים שאתה לא תגיד כאן. לא תגיד, לא תגיד, זה נגמר. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ויהיה שלום שייטיב עם כולנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא תגיד שרצחנו אותם, זה מחבלים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל אני לא רוצה להתווכח איתכם. אני רוצה להתווכח עם הצד הזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, ראש הממשלה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא, קריאות ביניים – בישיבה. קריאות ביניים – בישיבה, ואני לא רוצה לקרוא אתכם לסדר. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ואני רוצה להגיד לצד הזה, אתם מחפשים דמוקרטיה - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתה לא יכול להגיד. הוא לא יכול להגיד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל הוא אומר מה שהוא רוצה בזמן שהוא עומד, ואחר כך תגיד בזמנך מה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - נדבקים לדיקטטורה רק נגד יהודים? מה עם הדיקטטורה נגד העם הפלסטיני? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא נאפשר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא, לא. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> שישה מחבלים זה לא מספיק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה עם הדיקטטורה שהוא חוק הלאום נגד האזרחים הערבים הפלסטינים? אנחנו אלה שרוצים דמוקרטיה לכולם, לשני העמים ולכל האזרחים. אני רוצה גם להגיד לכם, תגידו לי בבקשה, איך אתם רוצים לנצח את הימין כשכל הזמן אתם צל חיוור של הימין וכל פעם אתם עוד נחלשים ונחלשים, עוד נחלשים ונחלשים? רם בן ברק, בשנת 1996 מפלגת העבודה הייתה 44 מנדטים, היום – ארבעה מנדטים; מרצ הייתה 12 מנדטים בשנת 1992, ומרצ לא עברה את אחוז החסימה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> כוחות צה"ל מחבלים רוצחים? פלסטינים - - - הוא מתבלבל. אל תתבלבל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רם בן ברק אמר, לא אני. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מ-56 מנדטים לארבעה מנדטים בגלל שאתם מזויפים. בגלל שאתם מזויפים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> ואתה, שיושב עם חיזבאללה - - - << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנחנו בשנת 1992 היינו חמישה מנדטים - - << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - מנדטים. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - שלושה לחד"ש ושניים למד"ע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חמישה מנדטים, והיינו גוש חוסם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא אומר שצה"ל רצח פלסטינים - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, לא בעמידה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - אלוהים יעזור, באמת. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> היום אנחנו עשרה מנדטים. איך תנצחו את הימין בלי האוכלוסייה הערבית? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל איך האוכלוסייה הערבית תהיה חלק מהמאבק הזה אם הוא לא כולל מאבק למען שלום ושוויון? לכן, אנחנו כן נשתתף בהפגנות נגד הממשלה הפשיסטית - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נחסל מחבלים. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - אנחנו כן ניאבק - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> צה"ל יחסל מחבלים. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - אבל אנחנו נעלה את דגל השלום והשוויון - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> צה"ל רוצח? אי-אפשר לשמוע אותו, אדוני. הוא פוגע בחיילים שלנו. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - נגד הכיבוש ונגד אפליה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לשבת. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנחנו הדמוקרטים האמיתיים - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - בחיילים שלנו. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - והיחידים - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור - - - << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - ולצערי הרב – כן, היחידים, לצערי הרב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אחלה פלסטיזי. אחלה פלסטיזי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אבל כבוד היושב-ראש, נאמרות פה אמירות קשות נגד חיילי צה"ל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, הוא אמר - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> צה"ל רצח פלסטינים? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> שנייה, טלי - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא, לא, הוא אמר "כובשים", לא שמעתי רצח. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> איימן, איך רק שישה? איך לא 60? איך לא 60? מחבלים - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא אמר - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, אתה אמרת שחיילי צה"ל רוצחים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר "רוצחים". << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא, אמרת "כובשים", אני לא שמעתי "רוצחים". << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> כן, הוא אמר "רוצחים". << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - שנייה ושלישית - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר "רוצחים" - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא, לא. אתה לא יכול אבל להגיד כאן על חיילי צה"ל "רוצחים". "כובשים" שמעתי. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר "רצח". הוא אמר: "צבא הכיבוש רצח". << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - זה כלום שישה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - רצח פלסטינים. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הוא לא יכול להגיד "רוצחים" על חיילי צה"ל - - - << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה מה - - - אותך? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> צה"ל רצח שישה פלסטינים? - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אתה לא יכול לקרוא לחיילי צה"ל "רוצחים" כאן מעל בימת הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הצבא רצח שישה פלסטינים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אמרתם "כובשים", אנחנו חולקים על זה. אתה לא תקרא לחיילי צה"ל "רוצחים" מעל בימת הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל לפני הסדר. לשבת. חברי הכנסת, לשבת. חבר הכנסת אלמוג כהן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לך מפה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני מציע לחברי הכנסת, מי שירצה שיגיש קובלנה בנושא הזה לוועדת האתיקה, אבל לא יתאפשר לקרוא לחיילי צה"ל "רוצחים" מעל בימת הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נאפשר את זה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא אמר שהוא אמר. עכשיו הוא אמר גם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אבל עכשיו הוא אמר. שאלתי אם הוא אמר. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה מסלף את הדברים שלו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת סעדה, לשבת במקום. קריאות ביניים מהמקום. חבר הכנסת אלמוג כהן, אני שאלתי אותו אם הוא אמר. אני שמעתי "כובשים". << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הוא אמר, הוא אמר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא אמר - - - אז הוא אמר לי "רוצחים". << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הצבא רצח. הוא אמר "הצבא רצח". "הצבא רצח" זה "חיילי צה"ל רוצחים". טוב, תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אויב בתוך הבית, אויב בתוך הבית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל חברי הכנסת, אי-אפשר לנהל דיון בצורה כזו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> גיס חמישי, אתה גיס חמישי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> צא מכאן. צא מכאן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, אי-אפשר לנהל דיון בצורה כזו. חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אי-אפשר לקרוא לחיילים שלנו "רוצחים". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> צא מכאן. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הנבלה הסרוחה הזה מסתובב פה כמו איזה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> גם את המילה הזו אי-אפשר להגיד על חבר כנסת, בטח במליאה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שיצא מכאן. שיצא מהכנסת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא זה ולא זה, אז אני מבקש לצאת להירגע לכמה דקות, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מדבר על חיילי צה"ל - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תעשה לבד קריאה שנייה. חברי הכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בושה למשפחות השכול. בושה למשפחות השכול. בושה לחיילי צה"ל. לא יכול להיות - - - << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אפשר להתחיל? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה תעמוד במקום שלך. לא הפעלתי את השעון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, במסכת יומא בבבלי מצאנו את האגדה: "ארבעים שנה קודם חורבן הבית לא היה גורל עולה בימין, ולא היה לשון של זהורית מלבין, ולא היה נר מערבי דולק, והיו דלתות ההיכל נפתחות מאליהן". ידידי חבר הכנסת רון כץ, שנימק את הצעת האי-אמון הראשונה, אמר בצדק שדמוקרטיות לא מתות בן לילה אלא בתהליך של שחיקה והידרדרות, אבל הסימנים המעידים מופיעים הרבה לפני, ובתוך תהליך השחיקה ניתן בהחלט לזהות את אותם רגעים מכריעים שבהם מואץ התהליך באופן דרמטי. לצערנו הרב, הסימנים האלה מופיעים בשבועות האחרונים בקצב הולך וגובר, בשעה ששר המשפטים יריב לוין ויושב-ראש ועדת החוקה חבר הכנסת רוטמן ממשיכים במרוץ לקריעתם של כבלי ההגנה וחגורות הביטחון של הדמוקרטיה הישראלית. בתוך מסכת השקרים והפייק ניוז, שמפיץ בין השאר לא אחר מאשר ראש הממשלה, מהריאיון ב-CNN על השופטים שממנים את עצמם, דרך ההתייחסות המביכה שלו לדוחות האזהרה של ג'יי פי מורגן ועד לסיפורי הפנטזיה על הפגישות עם מובילי הכלכלה הצרפתית, בולט השקר שחזרו עליו היום שר המשפטים ושר החינוך מעל הבמה הזו, השקר כאילו האופוזיציה לא מציעה דבר או כל בסיס למאמץ לגיבוש הסכמות רחבות. לשקר הזה אין ולא יהיו רגליים. כל מי שעוקב אחרי דיוני ועדת החוקה וכל מי שעוקב אחרי התנהלותו של שר המשפטים יודע היטב שהממשלה הזו והקואליציה הזו לא רוצות הסכמות רחבות - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתם מדליקים את האש - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - ופשרות, אלא תיקונים קוסמטיים קטנים, שנועדו להסתיר את הכיעור של תוכנית ההרס. די בעובדה ששר המשפטים לא מציג את השלבים הבאים של תוכניתו בפני הציבור ובפני הבית הזה כדי להעיד פני מי לקרע ולשבר. ובצד תרגיל ההונאה המסוכן, עולים וצפים בשבועות האחרונים הסימנים המעידים על הידרדרותה של הדמוקרטיה. סימן מטריד ענק צץ ועלה בשעות האחרונות – ואני מקווה שאתה שומע, אדוני שר המשפטים – חבר מועצת העיר מודיעין, העיר שלך, חבר מפלגת העבודה איתי אלמוג בר, נבחר ציבור כמותכם וכמוני, התבקש להגיע לתשאול במשטרת מודיעין על כוונותיהם של מארגני המחאה הדמוקרטית בעיר. אחזור על הדברים: נציג נבחר של תושבי העיר מודיעין, חבר המועצה, מוזמן לתחנת המשטרה בעיר לא על מנת להיחקר על חשד כלשהו אלא על מנת להעביר לו מסר - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - שמקומו לא יכירנו במדינה דמוקרטית. אתה, אדוני שר המשפטים - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - תושב מודיעין, היית צריך להיות הראשון שמגנה את הזימון הזה ומבקש עליו הבהרות, אבל את קולך לא שמענו בעניין הזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> זו כנראה הגרסה שלכם לדמוקרטיה: דמוקרטיה שבה מזמינים חברי מועצת עיר נבחרים - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - לתשאול בתחנת משטרה על כך שהם מארגנים מחאה דמוקרטית מול ביתו של שר המשפטים. בושה וחרפה, ושר המשפטים שותק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גלעד קריב. הדובר הבא, סגן השר חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, קולך נשמע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> קולך נשמע. אז - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חס וחלילה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חס וחלילה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תמתין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין צורך - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - אני לא שמעתי את קולך - - - << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אפשר להסכים על דבר כזה? חילי, באמת. באמת, כבודם של חיילינו. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> תעצור, תעצור את השעון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> פעולת חיסול של שישה מחבלים, אנחנו - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני איתך לגמרי - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. חברת הכנסת גוטליב, לא, לא, את לא יכולה. לא, לא, תשבי איתו בירכתי המליאה ותשוחחי איתו, בטח לא להתנהל כאן בהליכה במהלך המליאה. חברי הכנסת, נא לשבת. יפה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> טלי, מה קרה היום? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני לא יכול להמשיך ככה את הדיון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> טלי, לא שומעים אותך היום. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שמעתי בקשב רב את נאומו של חבר הכנסת יאיר לפיד, ראש האופוזיציה. אני רוצה לדבר אליכם, חבריי לאופוזיציה. אנחנו מעולם, מעולם לא דיברנו על קץ המדינה - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לא מדברים. אתם עושים. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> - - מעולם לא דיברנו – ותכף אני אגיד למה אני מתייחס – מעולם לא דיברנו על קץ הדמוקרטיה, מעולם לא דיברנו שנעזוב את המדינה - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מעולם לא - - - << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> - - ומעולם לא דיברנו שבשנה הבאה בט"ו בשבט נחגוג – לא נחגוג, נעשה אזכרה לדמוקרטיה. ועל מה אני מדבר? על מה אני מדבר? לפני 18 שנה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, הדיבורים במליאה מפריעים. מזכירות הסיעות בצדדים. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> לפני 18 שנה, קצת פחות, היה הגירוש מגוש קטיף. היה הגירוש מגוש קטיף, ומי שהיה שם – אני הייתי שם רק בארבעת החודשים האחרונים – הגירוש מגוש קטיף כלפינו, כלפי ציבור גדול בישראל, הרגיש לא פחות ממה שאתם מרגישים היום. ואני מבין אתכם, אני מבין שיכולה להיות הרגשה שבא הקץ על תפיסת העולם שלנו. ככה אנחנו הרגשנו. אבל מעולם לא עלה בדעתנו, בדעתנו – שלי – מעולם לא עלה לסרב פקודה. מעולם לא עלתה האמירה - - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> באמת? לא סירבתם פקודה - - - << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> באמת. אצלי לא היה סירוב. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מה זה אצלך? << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> חבר הכנסת בן ברק, לא היה סירוב פקודה - - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> באמת - - - << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> שנייה אחת, תן לי לדבר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתם סירבתם לא פעם ולא פעמיים. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> אנחנו לא סירבנו פקודה, לפחות לא מבית המדרש שאני יצאתי ממנו, לא היה סירוב פקודה, ומעולם לא עלה בדעתי להגיד שאני עוזב את המדינה. אני רוצה להקריא לכם דברים שכתב - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היום נכנס מינוח חדש – יש שביתה במדינה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> שביתה במדינה. מותר לשבות, מותר לשבות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת גנץ אמר. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> אני רוצה להקריא לכם דברים שכתב מרן הרב קוק זצ"ל אחרי רצח ארלוזורוב ואחרי הדמוניזציה שעשו למחנה הימין. וכך כותב מרן הרב: "נתוודע איש אל אחיו בשם ישראל הכללי - - - נדע שיש לנו בכל מחנה הרבה מה לתקן והרבה מה לקבל מהאור והטוב זה מזה. ואז תופיע עלינו האורה העליונה הכללית, אשר בה ניוושע תשועת עולמים, ותתקיים בנו התפילה המוקדשת קודש קודשים שהיננו עתידים להביעה" - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> - - "בכל כך המיית נפש, 'ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם'". תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. ואחרון הדוברים – חבר הכנסת בועז ביסמוט. בבקשה. לאחר מכן יעלה השר המקשר. בטרם הצבעה, לאחר דברי השר המקשר, נעבור להצהרת האמונים של חברי הכנסת. אני רק מעדכן שהוגשו כאן בקשות להצבעה שמית בשתי ההצעות. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – קצת קשה לי להתחרות, כבוד היושב-ראש, עם - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, זה מאוד מאוד מפריע. חברי הכנסת החדשים, אתם אפילו עוד לא הצהרתם אמונים ואני צריך לקרוא אתכם לסדר. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> ההתרגשות, ההתרגשות. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אם הקואליציה מפריעה לך, איך אבוא בטענות לאופוזיציה, חברים? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חוקית הם חברי כנסת, הם עוד לא הצהירו אמונים. אז אפשר לקרוא אתכם בקריאות. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חייב להודות שאני עדיין לא – איך נגדיר את זה בצורה הכי כנה ואמיתית? אני עדיין לא נרגעתי מהנאום המפלג של ראש הממשלה לשעבר, נאום שדווקא בימים אלה, ביום חג דווקא, מול אורחים, מול שגרירים זרים שמסתכלים עלינו, הוא כולו חומר בעירה. ביום שאפילו, הייתי אומר, עם כל האורחים שהיו היום בכנסת, אנחנו אפילו מחויבים להציג לאורחים הרבים אחריות. שמותר לנו לא להסכים, אנחנו אפילו יכולים לא להסכים עם אמוציות – אבל עם אחריות. בעיקר – וזה מה שחשוב – אחרי ההסתה הפרועה של ההפגנה במוצאי שבת, שבה הייתה הסתה לרצח. אז איך אפשר? עכשיו, אומר ראש הממשלה לשעבר – רק מעצם התפקיד הזה הוא מחויב לאחריות – שהחקיקה שמקדמת הקואליציה קורעת את החברה הישראלית. זה אותו אדם שהציג עצמו – מה הוא היה אז בממשלה? הוא היה איש הריפוי ואיש האיחוי, והוא עבר להיות היום איש של פילוג ושיסוי. ואני רוצה לשאול אותו דבר אחד: החברה הישראלית – האם היא באמת קרועה? האם באמת מותר בשם המאבק הפוליטי בינינו להגיד דברים שהם פשוט לא אמיתיים, או אם תרצו, לשקר? תראו, נער הייתי וגם זקנתי, ואני זוכר, במרץ 2011, כמדומני, היה פה שר ביטחון, קראו לו אהוד ברק. היום הוא דמות חשובה מאוד במחאה – מחאה, אגב, שהיא לגיטימית, מותר למחות. שר הביטחון דאז אהוד ברק הזהיר כי המשך הקיפאון המדיני עלול להוביל לבידודה של ישראל בעולם. לקראת חודש ספטמבר, הוא אמר אז – אנחנו ב-2011 – "אנו עומדים בפני צונאמי מדיני שרוב הציבור לא מודע אליו. הדה-לגיטימציה של ישראל באופק". ככה אמרו ב-2011, ואנשים באמת האמינו. דה-לגיטימציה של ישראל. ואז אני מסתכל, עבר לו איזה עשור, קצת יותר, ושוב מדברים על דה-לגיטימציה של ישראל. אבל בואו נסתכל על העובדות, האם זה באמת נכון. בואו נסתכל מה היה בשבוע שעבר. בשבוע שעבר – אגב, אפרופו התשובה לאהוד ברק, לא רק שלא הייתה דה-לגיטימציה לישראל, קיבלנו את הסכמי אברהם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> להתכנס לסיום. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל בשבוע שעבר, סודאן, מאז ועידת חרטום, רוצה להדק את הקשר איתנו; צ'אד פותחת פה שגרירות; נשיא צרפת עמנואל מקרון רוצה להיפגש עם ראש הממשלה נתניהו, מקבל אותו בארמון האליזה. רק מה? מספרים לנו שהנשיא מקרון הצטרף למחאה, הוא למעשה גם כן פה מתריע נגד אובדן הדמוקרטיה הישראלית. רק מה? זה פשוט לא נכון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> זה פשוט לא נכון. שקרים כדי לאשש את הטענה המופרכת שלכם. לכן אני אומר, גלו אחריות. לא הכול מותר בשם מאבק פוליטי. הציבור מסתכל, אנחנו נישאר עם אחד. ורק תרשה לי, כבוד היושב-ראש, דבר אחד על אותו נאום מפלג של יושב-ראש האופוזיציה. שתי תובנות קצרות. הרעיון שישראלים ישתמשו בדרכון גרמני או פולני כדי לברוח מכאן שובר את ליבי. זה בעקבות הנאום שלו. ודבר נוסף, האיום בשבירת המדינה, אנשים שמעיזים לדבר בגלוי על זה שנתפצל לישראל ויהודה – עד לאן נגיע? תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בועז ביסמוט. כמדומני אתה היית שגריר בצרפת. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> שגריר במאוריטניה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי, אבל אתה צרפתי. אני מזמין את השר המקשר ושר החינוך חבר הכנסת יואב קיש לסכם את הדיון. לאחר מכן נעבור, טרם ההצבעה, להצהרת האמונים של חברי הכנסת. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, בפתח דבריי, אני רוצה בשם כל הבית הזה לחזק ולברך את חיילי ולוחמי צה"ל על פעולתם הנחושה לחיסול חמישה מחבלים מתועבים שניסו לרצוח אזרחים חפים מפשע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם הלוחמות? תגיד מילה - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> חברים, בעברית כשאומרים "לוחמים" זה גם לוחמים וגם לוחמות, למי ששכח את זה. באמת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא, לא, לא למחוא כפיים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה אומר? אבל מה הבעיה להגיד? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מספיק עם השפה של מרב מיכאלי, תפסיקו לחרב את השפה העברית. "לוחמים" זה לוחמים ולוחמות. "לוחמים" זה לוחמים ולוחמות בעברית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ואם מוחאים כפיים - - - למה מוחאים כפיים? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מירב, את לא היית פה כשנציגים של – נדמה לי שזה היה – כשנציגים קראו, ופה אני אומר לך, היושב-ראש, אני מבין שלא שמעת - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איימן עודה קרא לחיילים - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני לא שמעתי את המילה "רוצחים", אמר - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הוא לא שמע - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, למה את כל פעם מגיעה למרכז האולם? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מירב, את לא שמעת, אבל עמד פה מעל הפודיום הזה חבר כנסת שקרא לחיילי צה"ל "רוצחים". << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לי אתה מספר עליו? מי ששיתף איתו פעולה זה אתם. למה הפלתם איתו את הממשלה? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אז אני אומר קודם כול לכל חברי הכנסת פה, אני מבקש לפנות לוועדת האתיקה. היושב-ראש לצערי לא שמע את האמירה הזו. צריך להוריד מייד מהדוכן כשמישהו מדבר כך, וגם להוציא ולהרחיק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> יש דברים שלא עושים בבית הזה. וכמו שאתה אומר, לא שמעת, ואני מבין את זה. מעבר לכך, אני רוצה להתייחס לנאומו של יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, שקרא פה מעל הבמה הזו לפני שעה קצרה, ביום חגה של הכנסת, מצד אחד אמירה שאני מצטרף אליה – קורא לאחדות, קורא לחיבור העם – ומצד שני מייצר פה ממש בכוונת מכוון אירוע של פגיעה במדינת ישראל, מהלך שגורם לנזק כלכלי. לא סתם השרה גלית דיסטל אטבריאן קראה לזה BDS 2. לצערי מתוכנו, מתוך מדינת ישראל, כדי לפגוע במהלך חקיקה שנעשה בבית הזה שמוביל הרוב הישראלי של הכנסת הזו, שנבחר בבחירות – על מנת לטרפד מהלך שבו מובילים חקיקה, מנסים לפגוע בכלכלת ישראל. לאן הגענו? עכשיו, מה זה גורם? זה גורם לגורמים הקיצוניים להסית לרצח. אנחנו רואים את ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק שם את תמונתו של הנשיא – אני לפחות שמח שהוא התנצל והודיע שהוא עשה טעות קשה, אבל תראו לאיזה מצב הגענו – לוקח ומשווה אותו לצ'מברלין, לתקופות חשוכות. וזה ראש ממשלה שהיה במדינת ישראל. השנאה מעוורת את עיניו. ובמקביל, אדם אחר, שגם, זקנתו מביישת את בחרותו, אל"מ מחיל האוויר, זאב רז, שבאופן מפורש קורא לרצח פוליטי. לאן הגעתם? עכשיו, בעניין הזה אני כן רוצה בהחלט לברך על התנהגות ראשי האופוזיציה, שגינו באופן מהיר ומיידי את העניין, אבל תבינו מה התנהגות חסרת הרסן, ההשתלחות, הקריאות להסתה, הקריאות לפגיעה בכלכלת ישראל, הניסיונות לגרום לכך שגורמים מדיניים בעולם ינסו לפגוע במדיניות פנים של מדינת ישראל – עד לאן תגיעו? אני רוצה להשתמש באנלוגיה שכולנו מכירים אותה, וזה משפט שלמה. הרי מה ראינו במשפט שלמה? יש תינוק ושתי אימהות טוענות ששלהן הוא. אני אומר, לא יכול להיות שהשמאל, לאחר שהפסיד בבחירות, ובאופן ברור אינו מוביל את המדיניות של הממשלה, אומר: אני מוכן לחצות את התינוק, רק שלא יהיה תינוק. והימין, שמתנהג באחריות, ותמיד – בטח כשהיינו באופוזיציה – מבין את המקום ונלחם בכלים הדמוקרטיים, מוותר. אז אני אומר לכולנו, חברים, בסוף הבית הזה זה בית המחוקקים. פה ראוי ופה צריך לקיים את הדיון האמיתי בחקיקה. נשיאת בית המשפט העליון מוזמנת לוועדת החוקה לומר את עמדתה המקצועית, יקשיבו לה בקשב רב, ויהיה שיח. זו הדרך לעשות שיח. לא דרך של איומים, לא דרך של קריאה לפגיעה כלכלית במדינת ישראל, לא דרך לקריאה לנזק מדיני בישראל. כל הדברים האלה, אין להם מקום. וכל זה קורה בגלל הובלה לפילוג. ראינו את הנאום שהיה פה של יו"ר האופוזיציה, נאום שהוביל לפילוג, קורא לאחדות ומבצע פילוג. אני מזכיר לך, יו"ר האופוזיציה, שהפסדתם בבחירות ואתם צריכים לקבל את מדיניות הרוב. ואני חייב לומר לחבר הכנסת ביטון, אתה כל פעם מחפש איזה סקר – נראה לי שמדיניות הסקר-שקר הזו הפכה להיות הבון-טון במיוחד באולפן שישי. כל פעם מחפשים איזשהו סקר בשביל להוביל איזה שקר. אז אני אומר לכולם: הסקר המשמעותי היה ב-1 בנובמבר, לא מזמן, לפני כשלושה חודשים היה סקר מאוד גדול. כל אזרחי ישראל השתתפו בסקר הזה. התוצאות, ברוך השם, לפנינו, כאן בבית הזה. ואנחנו רואים בדיוק מה עשה העם בסקר שהגישו לפניו – אופיר, יש שמית, רק שתדע. אני רוצה גם לספר, ואולי מכירים את זה בבית הזה, שביום ראשון בישיבת הממשלה, זכיתי וזכינו כל השרים, להיות חברים להצבעה, להחלטת ממשלה על הקמת יישוב חדש, יישוב בעוטף עזה. שם זמני, אני חושב, זמני, נכון - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רצוי שיהיה זמני. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> כן. - - חנון. ואנחנו בהחלט מברכים וגאים על כך שראש המועצה תמיר עידן הגיע לישיבה, ובאמת בהתרגשות רבה, לאחר מהלך של שנים רבות – אני חושב שזה היה אירוע של כשבע שנים של חקיקה והובלה בממשלה – זכינו להצביע ולהקים את היישוב הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה לשר קיש. חברי הכנסת, אנא התיישבו במקומותיכם. חברי הכנסת, אנא התיישבו במקומותיכם. השרים דיכטר וסמוטריץ', חברי הכנסת ואטורי וגלעד קריב. << נושא >> הצהרת אמונים של חברי הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, בטרם נעבור להצבעות, אנו נקיים את הצהרות האמונים של חברי הכנסת ארז מלול וסימון מושיאשוילי. אני מתכבד להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת חברותם בכנסת של חברי הכנסת הבאים, באו במקומם חברי הכנסת על פי הפירוט שלהלן. סדרנים, אביגדור, אנא. חברי הכנסת, שבו במקומותיכם. נא לשמור על שקט במליאה. הצהרות אמונים של חברי כנסת – נא לכבד את חברי הכנסת. במקום חבר הכנסת יעקב מרגי, שהפסקת חברותו בכנסת נכנסה לתוקפה ביום חמישי, י"א בשבט התשפ"ג, 2 בפברואר 2023 – בא במקומו חבר הכנסת ארז מלול; במקום חבר הכנסת חיים ביטון, שהפסקת כהונתו בכנסת נכנסה לתוקפה ביום חמישי, י"א בשבט התשפ"ג, 2 בפברואר 2023 – בא במקומו חבר הכנסת סימון מושיאשוילי. חברי הכנסת ארז מלול וסימון מושיאשוילי, בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת, ולסעיף 2 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, אקרא בפניכם את הצהרת האמונים, ואתם תקומו, כל אחד בתורו, ותצהירו: "מתחייב אני". וזה נוסח ההצהרה: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל, ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת. חבר הכנסת ארז מלול. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> מתחייב אני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סימון מושיאשוילי. << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> מתחייב אני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ברוכים הבאים, והצלחה גדולה בפעילותכם. תודה רבה. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד והמחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> 1. החקיקה נגד הדמוקרטיה של הממשלה מובילה להפקרות כלכלית ופגיעה באזרחי ישראל; << נושא << נושא >> 2. ממשלה שהורסת את הכנסת והמסורת הפרלמנטרית בישראל << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עכשיו אנחנו נעבור להצבעות על ההצעות להביע אי-אמון בממשלה. על פי הבקשה שמונחת לפניי, שחתומה כדין, אנחנו נצביע תחילה בהצבעה שמית על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. ההצבעה תהיה שמית. בבקשה, מזכיר הכנסת, נא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – אינו נוכח אלי כהן – נגד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת בצלאל סמוטריץ' – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – נגד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד מירי מרים רגב – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד דבי ביטון – בעד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח אורנה ברביבאי – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד חילי טרופר – בעד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אביגדור ליברמן – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד יוליה מלינובסקי – בעד שרון ניר – בעד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – בעד אורית מלכה סטרוק – נגד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד חמד עמאר – בעד עודד פורר – בעד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד עידן רול – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי כנסת שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? בבקשה למזכיר הכנסת. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) רם בן ברק – בעד מירב בן ארי – בעד זאב אלקין – בעד אורנה ברביבאי – בעד בנימין גנץ – בעד גדעון סער – בעד יואב סגלוביץ – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם כן, רבותיי, תמה ההצבעה. מזכיר הכנסת נא לסכם את הקולות. תוסיף אותו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) רון כץ – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נא להיות ערניים להבא. אם כן, להלן תוצאות ההצבעה: בעד הצעת האי-אמון – 49, נגדה – 61. אני קובע כי ההצעה לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת המחנה הממלכתי. גם ההצבעה הזאת תהיה שמית. בבקשה, מזכיר הכנסת, נא לקרוא בשמותיהם של חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – בעד קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – אינו נוכח אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד אלי כהן – נגד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד בצלאל סמוטריץ' – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – נגד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד מירי מרים רגב – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אדוני המזכיר יקרא פעם נוספת בשמות של חברי הכנסת שלא נוכחו בקריאה בסיבוב הראשון. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח דבי ביטון – בעד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח ניסים ואטורי – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – בעד אבי מעוז – נגד שרון ניר – בעד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – בעד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד גלעד קריב – בעד עידן רול – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם יש מישהו כאן באולם שמעוניין להצביע? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) צביקה פוגל – נגד ניסים ואטורי – נגד רון כץ – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם יש עוד מישהו באולם שמעוניין להצביע בטרם קראו בשמו? אם כך, תמה ההצבעה. נא לספור. תודה. אם כן, רבותיי, חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 50 בעד, 60 נגד. אני קובע שהצעה זו, אי-אמון, אף היא לא התקבלה. אם כך, שתי הצעות האי-אמון הוסרו מסדר-היום. << נושא >> הודעות יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אבקש להודיע על איוש חברי הכנסת בוועדות הבאות: מטעם סיעת יהדות התורה – בוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה יכהן חבר הכנסת ישראל אייכלר; בוועדה המיוחדת לזכויות הילד ובוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יכהן חבר הכנסת שמעון משה רוט; בוועדה המיוחדת לענייני הצעירים יכהן חבר הכנסת אליהו ברוכי; בוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה יכהן חבר הכנסת יעקב אשר. מטעם סיעת עוצמה יהודית – בוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יכהן חבר הכנסת יצחק קרוייזר. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק הבאות, שהוחל עליהן דין רציפות, יועברו לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה: 1. הצעת חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון), התשפ"ב-2021, מ/1446; 2. סימן ג' בפרק ב' (המועצה המאסדרת) מתוך פרק כ"א בחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021, מ/1443. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה ביום י' בשבט תשפ"ג, 1 בפברואר 2023, להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 263), התשפ"ג–2023, מ/1594, לדיון בוועדת הכספים. לבקשת יושב-ראש הוועדה למיזמים ציבוריים החליטה ועדת הכנסת להמליץ לכנסת להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדה למיזמים ציבוריים, לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. אבקש את אישורה של הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אם כך, בנושא של החלת דין רציפות, העברה מוועדה לוועדה, אנחנו נעבור להצבעה. נושא זה דורש הצבעה ללא דיון אישי. כבוד השרים, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית. נא תפסו את מקומותיכם. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת ועדת הכנסת – 50 נגד – 9 נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 263), התשפ"ג–2023, מוועדת הכספים לדיון בוועדה למיזמים ציבוריים נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 50 בעד, תשעה נגד, נמנע אחד. אני קובע שהודעות יושב-ראש ועדת הכנסת התקבלו והסמכויות הועברו מהוועדה לוועדה. << נושא >> הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום: הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (מס' 13 והוראות שעה) (ביצוע פעולות בבית החולה), התשפ"ב–2022. ימסור את ההודעה חבר הכנסת יואב קיש, שר החינוך והשר המקשר בין הממשלה לכנסת, בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, מספר הודעות ובסיומן בקשה להצבעה על העברת סמכויות. אדוני היושב-ראש, החלת דין רציפות – בהתאם לסעיף 1 לחוק רציפות הדיון, החליטה הממשלה להודיע במליאת הכנסת על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (מס' 13 והוראטת שעה) (ביצוע פעולות בבית החולה) התשפ"ב–2022. החלטת הממשלה מס' 1500 מיום 10 בינואר 2022. זו ההודעה הראשונה. << נושא >> הודעת הממשלה בדבר שינוי שמות משרדים והעברת שטחי פעולה ממשרד למשרד << נושא >> << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> הודעה שנייה. אני לא רואה פה את השר שיקלי. הוא שר שיצא בנורבגי, אבל זה בנוגע למשרדו. שינוי שם משרד התפוצות למשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות. אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה לשנות את שם משרד התפוצות, כך שייקרא מעתה משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות. בהתאם לכך, בהתאם לסעיפים 9(א)(11) ו-(ב) לחוק הממשלה, אני מתכבד להודיע כי החליטה הממשלה, בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד, להעביר ממשרד החוץ למשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות את שטח הפעולה של הובלת המערכה נגד תופעת הדה-לגיטימציה והחרמות נגד ישראל. השר וסרלאוף, אנחנו מגיעים אליך. אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה לשנות את שם המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, כך שייקרא מעתה - - - << קריאה >> השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> יפה. משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. עכשיו ההודעה על העברת שטחי פעולה. בהתאם לסעיפים 9(א)(11) ו-(ב) לחוק הממשלה, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רבותיי חברי הכנסת, חברי הכנסת, לאחר הודעת השר - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> זה יותר מעניין. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> - - על החלת דין רציפות, כרגע אנחנו מדברים גם כן על שינוי שמות המשרדים והעברת שטחי הפעולה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הממשלה החליטה להעביר את שטחי הפעולה על פי הפירוט הבא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רק שנייה. חברי הכנסת, הודעה אחת ושינוי שם – זו הודעה בלבד. לאחר מכן, בדבר העברת סמכויות מדובר בדיון אישי כמובן והצבעה. השר ימסור את הדברים, בבקשה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> נכון. אז אנחנו עדיין בשטחי פעולה, שאינם דורשים הצבעה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר וסרלאוף, אנחנו איתך. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> א. שטח הפעולה: פריפריה החברתית – ממשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי למשרד הפנים; ב. שטח הפעולה: רשות הצעירים – מהמשרד לשוויון חברתי למשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי; ג. שטח הפעולה: אגף בכיר אזרחים ותיקים – מהמשרד לשוויון חברתי למשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי; ד. שטח הפעולה: הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות, ההתיישבות, הכפר ושטח הפעולה: טיפול במפונים בהתאם לחוק יישום תוכנית ההתנתקות – ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר למשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. << נושא >> הודעת הממשלה בדבר העברת סמכויות משר לשר << נושא >> << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> הגענו לנושא שדורש להצבעה: העברת סמכויות. אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, לפי סעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר את הסמכויות על פי הפירוט הבא: א. הסמכויות הנתונות לשר לשוויון חברתי לפי חוק האזרחים הוותיקים, התש"ן–1989, יועברו לשר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי; ב. הסמכויות הנתונות לשר החקלאות ופיתוח הכפר לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ח–1965, לפי חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה–2005, ולפי חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) יעברו לשר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. לכך הממשלה מבקשת את אישורה של הכנסת להחלטה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. רשימת הדוברים נעולה. אם כך, רבותיי חברי הכנסת, ראשון הדוברים – חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> כמה דוברים יש? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא הרבה, 60. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בהחלט נבראה כאן בריאה מאוד מאוד מרתקת ממשרד הנגב והגליל, שהועברו אליו סמכויות ויחידות מכל מיני מקומות, באמת נושאים שונים ומשונים שלכאורה הקשר ביניהם לבין הנגב והגליל הוא מקרי בלבד, אבל האירוע המרתק ביותר הוא כמובן לקחת ממשרד החקלאות של השר דיכטר את נושא התכנון ולהעביר את כל התכנון הכפרי למשרד הנגב והגליל במטרה אחת – הרי בהסכמים הקואליציוניים זה כתוב באופן מפורש – לא כדי לתכנן את המרחב הכפרי, אני לא יודע מי עכשיו יתכנן את המרחב הכפרי, אלא כדי לפעול להכשרה של ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה אומר את זה כל שבוע. ביטן, תגיד לו. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אגב, אני אומר את זה בפעם הראשונה. את מוזמנת לבדוק, חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא - - - גם סמכויות - - - << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל קודם כול אני מאוד בעד שלא יהיה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים להקים התיישבויות. כן, כן, כן. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני, אני רוצה שתגן על זכותי לשמוע את עצמי, כי אני לא - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת גוטליב, שלוש דקות – שיגיד מה שהוא רוצה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רציתי להגיד לו שאנחנו בגלוי רוצים להקים התיישבויות. בגלוי. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תצטרך להוסיף לי זמן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עצרתי לך. תודה. אפשר לאפשר לו להמשיך? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בבקשה, כן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מקווה שגם תוסיף לי את מה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יהיו לך עוד עשר שניות, כן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> רגע, לא שמעתי עד הסוף. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נקים התיישבויות בישראל, בעזרת השם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אני חוזר ואומר, אני בעד ההכשרה של ההתיישבות הצעירה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתם לא עושים את זה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רק לא רואה סיבה להפסיק בשביל זה תכנון כפרי. אבל הבעיה היא שאני מתחיל לדאוג, כי אם זה הועבר למשרד ששייך לעוצמה יהודית, מי ערב לנו שלא יגיד השר בן גביר: זה יקרה, כמו ההרס של הבית בירושלים, שנתתי הוראה וזה יקרה. אולי בעוד שבוע, אולי בעוד שבועיים, אולי בעוד חודש, אולי בעוד חודשיים, כמו פינוי של ח'אן אל-אחמר, שהבטיח השר בן גביר וביקשו דחייה של ארבעה חודשים ועוד רשימה ארוכה. אז עוד פעם יבואו שגרירים, ילחצו על ראש הממשלה, וראש הממשלה יגיד לשרים של עוצמה יהודית: לא עכשיו, כי זה לא הזמן. ואז עם מה נישאר? נישאר רק עם הפיתות. לכן היה הרבה יותר בטוח להעביר למשרד הנגב והגליל את המאפיות. לפחות במאפיות אני רגוע. על זה השר בן גביר לא יוותר והשרים שלו לא ייוותרו. אבל להעביר את ההתיישבות הצעירה, זה דווקא מדיר שינה מעיניי, כי זה אולי סימן שזה לא יקרה, כי בינתיים כל הדברים וכל ההבטחות הגדולות, חוץ מהפיתות, לא קרו. והפיתות זה הדבר היחידי שאפשר לסמוך על השר בן גביר שהוא יעמוד למעשה כקיר ברזל ולא ייכנע ולא ייתן שייגעו לו בפיתות, למרות שגם זה עוד לא נוסה בלחץ בין-לאומי. אם יהיה לחץ בין-לאומי על נושא הפיתות – אני לא יודע. אבל לפחות בינתיים חזקה על השר בן גביר ועל שרי עוצמה יהודית שבעניין של הפיתות הם לא ייכנעו ולא יישברו. על ההתיישבות הצעירה - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - אני חושב שהגיע הזמן להתחיל לדאוג, אם אנחנו נעביר את הסמכויות האלה, אדוני היושב-ראש. חבל, כי באמת הגיע הזמן לאשר אותה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת זאב אלקין. הדובר הבא – חבר הכנסת רון כץ. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תודה. לברך אותך? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מוותר? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה לדעת אם צריך לברך אותו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אחרי שהתברכת מהרנטגן, הם רוצים לברך אותך ברכת כהן? לא הבנתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין? אל תקל בעיניך ברכת כהן - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כהן, כהן. אמרתי תמיד, רון כץ הוא כהן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כהן צדק אפילו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, בראשית דבריי אני רוצה לנצל את ההזדמנות החגיגית גם ביומה החגיגי של הכנסת, לברך את חברת הכנסת החדשה שלנו, שלי טל מירון. אני מאחל לך באמת שתעשי ותצליחי. אני יודע מאיזה חומר קורצת, אני בטוח שתעשי עבודה נהדרת. וככלל אצלנו, מי שמגיע מהשטח הוא שליח ציבור טוב. נאור, אל תקפוץ, גם אתה, אבל זה היום של שלי. ועכשיו, ברשותכם, אני רוצה לנצל את המעמד ולדבר רגע על הרפורמה המשפטית שמקדמים פה ביתר שאת, ואני שומע שרוצים אפילו להתחיל להצביע עליה בשבוע הבא. ואני באמת שואל, האם אתם עיוורים למה שקורה בציבור הישראלי? אני, ביום שבת האחרון, יחד עם חברי חבר הכנסת מאיר כהן וחבר הכנסת עידן רול, הייתי בהפגנה ברעננה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בטח הלכת ברגל. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הפגנה ברעננה של אלפי אנשים טובים מכל המחנות. היו שם דתיים, היו שם חילונים, היו שם ימניים, באמת כל עם ישראל, עד כדי כך שרב - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מוצאי שבת. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מוצאי שבת. רב מקהילת כינור דוד דיבר, רב אורתודוקסי, דיבר ואמר: חבר'ה, תשמעו, מעבר לחוקים שאתם מקדמים, מעבר לכול, בסופו של דבר יש פה עם ישראל, והדבר הזה קורע את עם ישראל לגזרים. ורגע לפני החוקים ורגע לפני מה שאתם מבקשים לעשות, תעצרו ותדברו. זה כל מה שאנחנו מבקשים. כי מי שנכנס לוועדת חוקה ורואה מה קורה פה, מבין שאין שיח. היה סקר – אני לא יודע, אדוני היו"ר, אם ראית אותו – היה סקר כמה דקות שיחה יש בוועדת חוקה. אתה תתפלא לראות שכמעט 40% ליו"ר, והשאר מתחלק בין כל מיני נציגים. לאופוזיציה יש, אם אני לא טועה, פחות מ-20%. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מאז הבחירות אתם כל הזמן בסקרים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> דווקא הולכים לנו לא רע בזמן האחרון. דווקא בסקר הזה אתה יכול לראות שם שמי שקורא לשיח וכאילו רוצה להושיט יד, בתכלס, בנתונים, נראה שזה הדבר האחרון שהוא רוצה. ואני חושב שדווקא שר המשפטים, שגם נמצא איתנו, אני חושב שזו הזדמנות חשובה לומר לו – יריב, אני מנצל את ההזדמנות שאתה פה – לומר לו שזה הרגע לעצור ולהקשיב. כי ועדת החוקה לא מתנהלת כמו ועדה בכנסת ישראל, היא מתנהגת כמו – אני לא רוצה להשוות אותה לשווקים בעולם, אבל היא מתנהגת בצורה לא ממלכתית, היא מתנהגת בצורה לא מכבדת. כל מי שמנסה להשמיע קול שהוא לא הקול שהיו"ר מנסה לכוון אליו לא נשמע, והדבר הזה, אדוני היו"ר, אני יכול לומר לך מהניסיון שלנו, בסופו של דבר לא יוביל לשום מקום טוב, כי הרפורמה הזאת לא תעבור כמו שהיא, כולם מבינים את זה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ימשיכו להילחם על זה מאות אלפי האנשים, לא יעצרו רק בהפגנות שקטות. ואני מעודד אותם, וגם במוצ"ש הקרוב אני אגיע בעזרת השם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רון כץ. והדובר הבא, חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אנחנו מזיזים להם את הגבינה, כך מסבירה הקואליציה את ההתנגדות של השופטים, עורכי הדין, אנשי הייטק, אנשי רוח, כלכלנים, בנקאים, סטודנטים, עולים, מיליוני אזרחי מדינת ישראל, להפכה המשפטית של שר המשפטים. אתם מזיזים את הגבינה? אתם שולטים במפעל הגבינה הזה כבר למעלה מ-40 שנה, אומנם, עם הפוגות ממש קצרות. אתם, ולא אף אחד אחר. בפעם האחרונה בזבזתם את כל הגבינה והשארתם לממשלת השינוי מחלבה ריקה, עם גירעון של 200 מיליון טון בגבינה. עבדנו מאוד קשה בשנה האחרונה כדי לשקם את פסי הייצור, להחליף את ההנהלה הכושלת, להביא רוח חדשה למפעל ולמלא מחדש את מלאי הגבינות. ולא רק גבינות, גם קוטג', שוקו, יוגורטים, הכול. סוף-סוף המפעל חזר לפעילות המלאה אחרי שנים של טרלול, שאפילו את התקציב של המפעל סירבתם להעביר וכמעט החרבתם את העסק. קיבלתם מדפים מלאים בגבינה איכותית וטרייה. אבל הקואליציה הזאת לא הגיעה להמשיך את הפעילות ולפתח את הייצור. גם לא כדי להזיז את הגבינה לאף אחד. הקואליציה החדשה באה לזלול את הגבינה. קודם כול את מלאי הגבינות שהממשלה הקודמת השאירה לה, וזה כאמור לא מעט, ואחר כך לקחת את הגבינה מאלה שמייצרים אותה ולהעביר אותה לאלה שלא משתתפים בתהליך הייצור, או משתתפים באופן חלקי בלבד. כי מסתבר שאלה שמייצרים הם פחות חשובים לממשלה הזאת. להם הם אומרים: תקפצו לנו. וזה לא נקרא להזיז, זה נקרא לבזוז. ועכשיו בנוסף הקואליציה מקדמת הפכה משפטית שתמנע השקעות חדשות בפסי ייצור ומחלבות ותפגע קשות בהיקף הייצור. כן, בייצור הגבינות. בקצב הזה, עם ריצת האמוק הזאת להרס פסי הייצור, עוד מעט לא תישאר לכם גבינה, לא להזיז, לא לזלול ולא לבזוז. מה תעשו אז, תחפשו אשמים? אתם אשמים בכל הברדק הזה, בחוסר התכנון, בהיעדר הניהול. אתם לא מזיזים את הגבינה, אתם משמידים אותה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, כבר אנחנו שומעים את הסלוגן הזה, ימין על מלא, מלא מלא, כבר הרבה זמן. ניסיתי לחשוב על מה מדובר. זאת אומרת, האם ימין על מלא זה דעות שקשורות לתפיסות עולם של הימין הכלכלי, החברתי, המדיני? לא לגמרי בטוח שזה כך לעומת השבועיים האחרונים, הפער בין ההכרזות טרם הבחירות, ח'אן אל-אחמר וכל הסיפורים סביבו, וכל מילות העזוז והגבורה שנגמרו בקול ענות חלושה עם סרטונים מטופשים בפייסבוק על לאפות. אבל ניסיתי לחשוב באמת מה זה עוד ימין על מלא. אמרתי, רגע, ימין על מלא זה אומר שכל האנשים שנמצאים בקואליציה הם אנשי ימין. כלומר, אם הם אנשי ימין ואני אעצום את העיניים, אני אראה אנשים שדעתם ימין, אבל אני אראה בני אדם. בני אדם, בנות אדם, בעלות תפקידים. אז לא הבנתי, כנראה ימין על מלא זה מלא מלא מלא גברים, בלי נשים. בלי נשים שמקבלות תפקידים - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא אישה מספיק? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - בלי נשים שמקבלות תפקידים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - לא אישה בשבילכם - - - לא אישה? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> 25 ועדות בכנסת, טלי, 25 ועדות בכנסת, לא נתנו לך ועדה, לא תת-ועדה, שום דבר לא נתנו לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה? אני חברה בוועדה. אני בחמש ועדות. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל את לא ראש ועדה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא רוצה להיות ראש ועדה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> את לא ראש ועדה, למרות שאת ימין על מלא. את לא ימין, את לא ימין. סליחה, את צריכה לעבור לפה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אי-אפשר להיות ראש ועדה בלי ניסיון. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> פה יש לך סיכוי. פה יש לך סיכוי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סגלוביץ', רשלנות יש במשטרה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> ימין על מלא מלא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לי אין ניסיון להיות ראש ועדה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> ימין על מלא זה נטול נשים. יש אזהרה על קופסאות סיגריות, אותו דבר – אזהרה על הליכוד. צריך לעשות אזהרה למטה, לא כתוב הליכוד בראשות בנימין נתניהו - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סגלוביץ', במשטרה יש - - - << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> בראשות בנימין נתניהו לא ייתן לנשים כלום, נאדה. למה שייתן? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - איזה ניסיון, אתה נורמלי? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> - - את היחידה שנשארת כאן באולם בשביל להעסיק את האופוזיציה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין לי ניסיון. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> 25 ועדות לקואליציה, ולא מצאנו אפילו ועדה לטלי גוטליב? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מתאימה להיות ראשת ועדה, אתם לא נורמליים. נפלתם על השכל. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> ראש ועדה לטלי גוטליב? איך לא נתנו לה? היא לא מוכשרת? מה פתאום, היא מוכשרת. היא לא יודעת לדבר? מה פתאום, היא יודעת לדבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזה ניסיון היה לי כשהקמתי את הוועדה? יו"ר ועדת ביטחון פנים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ביטחון לאומי, זה לא ביטחון פנים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני מבקש לא לנהל פה דו-שיח. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גם לי אין ניסיון - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הינה, באדיבותו. בעוד שנתיים אני אהיה יו"ר ועדה. בעוד שנתיים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> היא קיבלה ועדה. אני מצטער להרוס לכם, היא יושבת-ראש ועדה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת כץ, באנגלית קוראים לזה המצליף. אתה מצליף. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איזו ועדה? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל במי אתה מצליף? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> טלי היא יושבת-ראש ועדה בחצי השני של הקדנציה - - - << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> מעולה, בחצי השני של הקדנציה. בואו נעשה ספירה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק שנייה, חברים, בואו נעשה ספירה. 25 ועדות - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא, לא, סליחה, סליחה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תגיד להם שאני ביקשתי פעם שנייה. זה אני ביקשתי פעם שנייה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא, אני עצרתי את הזמן, אבל אי-אפשר לנהל פה דו-שיח. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא דיברה אליי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא, לא, היא לא מפריעה. מרגע זה את נותנת לו לסיים את הדברים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> צריך להוסיף לו את הזמן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה, הוא דיבר עליי. הוא דיבר עליי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תיקח אותה לכוס קפה, הדברים יסתדרו יותר מהר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, תקשיבו, אתם לא נורמליים - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יואב, טלי היא ראשת ועדה בקדנציה השנייה, היא ביקשה להיות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא הציע לי, אני סירבתי. הוא הציע לי ואני סירבתי, רגע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה. זהו. חברי הכנסת, זה על חשבון הזמן של חבר - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אצא להפסקה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תצאי לשתות קפה במקומי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איזה קפה? אתה רוצה אותה על קפה? תן לה מים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה משתיק נשים. אני לא צריכה הפסקה ארוכה - - - << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> 25 ועדות ואפילו ועדה אחת לא נתנו לטלי גוטליב. 25. ארבע ועדות בראשות נשים, ארבע ועדות, אבל שלושה רבעים מהן מאוישות על ידי האופוזיציה. צריך לעשות על השלט של הליכוד כמו בסיגריות – להיזהר: מסוכן לנשים. תודה רבה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> ובכל זאת ממשיכים לעשן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אני רוצה לשאול שאלה. מה יקרה אם יום אחד, והוא ככל הנראה קרוב מתמיד, נביא את עצמנו בדילמה, הממשלה תעביר רפורמה ובית המשפט יפסול אותה. אנחנו, אזרחי ישראל, תחת איזה חוק ננהג? של בית המשפט העליון, או של ממשלה שחצי ממנה מורשעים או מואשמים והחצי השני הוא מגזרי שהציבור לא מעניין אותו, למי נשמע? אתם מבינים איזה משחק באש זה? זה מוביל ישירות למשבר חוקתי ומשטרי שלא ידענו כמותו, הכי קרוב למלחמת אזרחים. הממשלה מדברת בביקורת על מרי אזרחי, אז כן, יש מרי אזרחי חוקי של אנשים שומרי חוק ומהצד השני יש לא מרי אלא מרד, ממש מרד בערכי המדינה, מרד נגד אזרחי המדינה, הדמוקרטיה והציונות. ראש ממשלה שלא מקבל החלטות חוקיות של היועצת המשפטית, שנמצא בניגוד עניינים זועק לשמיים ולא מוכן לחתום על הסדר ניגוד העניינים שלו מעל לשנתיים. חבר כנסת והממשלה שלא מקבלת את פסיקת בית המשפט וככה, בהתאם, דרעי מצפצף על בית המשפט ומתנהג כאילו עזב, אבל בפועל ממשיך לנהל את המשרדים, משתתף בישיבות קבינט כאילו כלום לא השתנה ומקיים ישיבות עבודה בבית שלו כמו גנב בלילה. ושר החינוך, נו, טוב, לא ממש מחונך וגם רוצה להיות נפוליאון בעצמו כמו בן גביר. אז הוא הסלקטור של הפוליטיקאים בבית הספר. טייס שהפך לסלקטור. וסמוטריץ', הוא שר האוצר של הציונות הדתית. לא של כלל אזרחי ישראל, אלא של הציונות הדתית, כמו שהוא אמר להם, אני לא שוכח לרגע מאין הגעתי. ובן גביר? אוה, בן גביר. קשה לדעת מאיפה להתחיל, אבל נסתפק בזה שהיועצת המשפטית מאובטחת ברמה 6, המקסימלית. אתם מבינים? עובדת מדינה מאובטחת כראש ממשלה, השר לביטחון הפנים ושר המשפטים החליטו להפקיר אותה. אני רוצה גם להפנות שאלה לחברי הכנסת של הליכוד, לא אותם חנפנים שכל תפקידם הוא להנהן ולשבח את הוד מעלתו נתניהו וככה הם מוצאים את עצמם שרים להסברה, שום דבר וכלום, אלא לחברי הכנסת היותר רציניים, האידיאולוגיים – איפה אתם? איך הייתם רוצים להיזכר בהיסטוריה? כחברה ממושמעת, מפוחדת, שנותנת לחבורה עבריינית שבראשה ראש ממשלה מואשם, שמוביל את ישראל לקטסטרופה חוקתית וקץ הדמוקרטיה, או שתעשו מעשה ותעצרו את הטירוף? אין בכל הליכוד ארבעה אנשים עם עמוד שדרה? עד כדי כך? מה יכול להיות? מקסימום לא תיבחרו לכנסת, אז מה? אבל את השליחות הציבורית שלכם תוכלו לעשות בהצלחה ולהציל, ממש כך, להציל את עם ישראל מקטסטרופה - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שאנחנו יודעים שאנחנו נכנסים אליה, אבל ממש לא ברור איך נצליח ואם נצליח לצאת ממנה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת שאני עדיין לא מצליחה, לא לתפוס, לא להירגע מכל ההצגות שקורות כל פעם שח"כ ערבי עולה לדוכן לדבר. אני שואלת, לא יודעת, אני כבר לא מצפה לתשובה, אבל אני אתעקש על זה שיהיה מעשה לגבי מה שקורה. לא יכול להיות, כל פעם שאנחנו עולים, מדברים, מבטאים – א. זכותנו גם לדבר בערבית, ואפשר להביא פתרונות אחרים כדי שכולם יבינו, וזאת לא הבעיה. יש לנו זכות לפנות לקהל שלנו ולדבר איתו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני רק אמרתי שכשמוסיפים משפט, שניים, שלושה בערבית, זה בסדר. כשעושים נאום שלם צריך לדאוג מראש שיהיה פה מתורגמן, שיוכלו להבין. זה מה שביקשתי. זה מה שאמרתי. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תשמע - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אין שום בעיה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני יודע שמותר כאן לפי התקנון לדבר בערבית. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תשמע, אני לא מדברת עליך, וגם הגרסה שלך לא כל כך מקובלת עליי במובן הזה, כי יכול להיות - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חברת הכנסת יאסין, תני לקחת שנייה מזמנך. אדוני היושב בראש יפנה ליושב-ראש הכנסת, יבקש להציב כאן מתורגמן עבור חברי הכנסת הערבים, כמו שהצבתי מתורגמן עבור חברת כנסת שהיו לה קשיי דיבור. זו זכותה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יפה. אז אני אומר שנדע מראש, כדי שנעשה את זה מסודר. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא רק זה, יש לי - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אנחנו רוצים להבין מה היא אומרת בזמן אמת, זה הכול. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תשמע, יש לי בעיה עם הסיפור הזה. כי הרבה פעמים קוראים כאן, אנחנו נמצאים בזכות דיבור, ואני לא צריכה להכין את כל הדברים שלי מראש כדי לתת למתורגמן שיהיה מוכן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רק על זה דיברתי, לא אמרתי לך לא לנאום. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> הוא יכול לתרגם גם אם את לא נותנת לו מראש. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בדיוק. את זה אפשר לעשות. אתה יודע מה מפריע בכל הסיפור? שישנה ח"כית שכל הזמן עושה פרובוקציה, עושה הצגות, שכבר נמאס - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שום הצגות. שום הצגות. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> נכון, זה האופי שלך, אבל זה נראה כמו הצגה, בדיוק כמו עכשיו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אמרת שיצאת לקפה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא מדברת עליי. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בדיוק כמו עכשיו, בדיוק כמו עכשיו. די, נמאס. באמת נמאס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כשיימאס לך תלכי. לכי, לכי. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מי את שתגידי לי לכי? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מי את? באיזו זכות את אומרת לי את זה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נמאס לך, תלכי. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> באיזו זכות את אומרת לי את זה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני מבקש לתת לה להשלים את הדברים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שלא תדבר עליי. נמאס לך, תלכי. אני לא הולכת לשום מקום. אני פה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באתי להזכיר לכם שזו מדינה יהודית ודמוקרטית. על אפכם ועל חמתכם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מצידי את יכולה לשבת, וכשיגיע התור שלך תדברי מה שאת רוצה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא צריכה אישור ממך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אל תתערבי בדברים שלי. די, באמת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את לא תדברי עליי. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אי-אפשר יותר לסבול, אי-אפשר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתגברי. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> טוב שאתה קורא אותה לסדר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתגברי. אל תדברי עליי, אני לא אענה לך. הגברת מדברת עליי, אני אענה לה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני באה לכאן בשליחות של החברה שלי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> את יכולה הודעה אישית לאחר הדיון, זו גם אפשרות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אחרי זה אני אעלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא אחרי זה, יש כללים. יש אפשרות להודעה אישית כשמזכירים חבר כנסת. אגב, לפני כן היא אמרה "ישנה חברת כנסת" ולא הזכירה את השם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אה, הפתעה. אף אחד לא ידע על מי מדובר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אלה הכללים, מה לעשות, היא לא הזכירה את השם. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם.) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת יאסין - - - תודה רבה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני לא מופתעת מהאלימות ששוררת בתוך החברה ומההפקרה של המדינה לגבי מה שקורה בתוך החברה הערבית כי יש לנו אנשים שמחשיבים את עצמם כמנהיגות, יושבים בממשלה וחושבים שהם משפיעים, אבל מה? הם לא עושים כלום חוץ מלצעוק ולצרוח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה את עושה? מה את עושה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני עושה את כל מה שאני יכולה ואמשיך לעשות גם - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. חברת הכנסת טלי גוטליב. תודה רבה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני חושבת שאני לא קיבלתי את זכות הדיבור שלי כמו שצריך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> קיבלת דקה וחצי יותר, לפחות, אם לא שתי דקות יותר, לא שמת לב. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תספור כמה היא צעקה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוספתי לך, בזמן הזה הורדתי - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בפעם הבאה אל תדברי עליי. ככה פשוט. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תדברי עליי, אני אגיב. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> א. את - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת ח'טיב יאסין, סיימנו. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם.) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, איך אני יודעת שהיא לא קיללה אותי עכשיו? מה זה מצחיק אתכם? מה זה מצחיק אותך? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה מצחיק אותך, אורנה? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> היא לא תקלל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מחר היא תקלל את הילדים שלך. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> היא לא תקלל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא לא תקלל אותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ווליד טאהא עמד פה וקילל אותי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא לא תקלל אותך על בימת הכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ווליד טאהא קילל אותי מעל בימת הכנסת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מדובר באישה אינטליגנטית, היא לא תקלל אותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - מעל במת הכנסת. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> את חופשייה רק לקלל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - היא כן. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> דווקא קללות בערבית יודעים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קללות אנחנו מבינים בערבית. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> קללות כולם יודעים. מה הבעיה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, ערב טוב. האמת, אני לא רוצה לבזבז את שלוש הדקות שלי על נושאים לא חשובים ועל רעשי רקע. אני רוצה לדבר על הנושאים שבאמת חשובים. אני רוצה לדבר על העובדה שהיום בוטל הצו של אבו עלי מאתמול, שיצא ואמר: נהרוס בית בירושלים, והיום הוא בוטל. המבצע שהיה כדי להרוס ולהוציא כ-100 אנשים מהבתים שלהם ולהשאיר אותם בלי קורת גג בירושלים המזרחית הוא לא פחות מאשר פשע מלחמה. ירושלים המזרחית היא שטח כבוש, ואסור לבצע בו הריסות מסוג כזה. אבל כנראה העולם מתרעם רק כאשר התמונות מנקרות עיניים, והצפי שהתמונות יהיו קשות. בחודש האחרון 30 בתים נהרסו ו-30 משפחות איבדו את קורת הגג בשטחים הפלסטיניים הכבושים - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> משפחות של מחבלים. משפחות של מחבלים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - ובכל זאת העולם לא זז. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שהעולם לא יזוז. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> את בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני שמחה שהפעם הלחץ הבין-לאומי כנראה הביא לתוצאה בדחיית הריסת הבית, ואבו עלי התקפל וגרר את הזנב בין הרגליים ושתק, וטוב שכך. אני רוצה להתייחס בכמה מילים להעברת הסמכויות למשרד החדש, משרד הלגו החדש. אתם יודעים איך מרכיבים לגו ובסוף יוצא משהו? לקחו מפה חתיכה ומשם חתיכה וחיברו ביחד, כאשר עומדת ברקע רק החשיבה הגזענית, האדונית, של הפרת איזון דמוגרפי, כי פתאום מדברים על הבאת יותר אנשים לגליל ולנגב, כאילו חסרים אנשים בנגב או בגליל. לא חסר, יש אנשים בגליל, והם ממלאים את המקום, והם חיים, והם מייצרים ויוצרים וחיים – וכל הדיבורים על הבאה של יותר, צריך שיגידו אותם בצורה הכי ברורה: יהוד הגליל והנגב. ומרכיבים לזה גם צעירים וותיקים, ובין היתר מכניסים את העניין של מה שקוראים לו "ההתיישבות הצעירה", כלומר ההתנחלויות של צעירים פורעי חוק, שעולים על אדמות לא שלהם בשטחים הפלסטיניים הכבושים, ובונים שם התנחלויות, ורוצים עכשיו להפוך אותן חלק מהעשייה של משרד ממשלתי. אני חושבת שהגיע הזמן לדבר על איזה סוג של ממשלה - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - ולא להתפלא כאשר מתפרעים פה בכנסת, כי כל המחשבה היא לא עניין טכני אם מבינים ערבית או לא מבינים. יש אנשים שהגזענות שלהם גורמת לפחד כאשר הם שומעים ערבית, והם לא מבינים שזאת שפה עם תרבות עשירה, עם עם שעומד מאחוריה והיסטוריה עמוקה. הגיע הזמן שיבינו את זה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. גברתי השרה, כנסת נכבדה, אני רוצה להמשיך עם הנאום שלי על ממשלת הבושה, וכעת אנחנו בפרק ב'. אז בממשלת הבושה מתקיים דיון בוועדה למעמד האישה על התוכנית הלאומית לטיפול באלימות במשפחה, אבל גם לדיון הזה אף אחד לא בא. רגע, טלי, לאן את הולכת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא אישה מספיק, לא? עליתם על זה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לטלי גוטליב אין ועדה. 25 ועדות נפלו על הכנסת, אף אחת לא קיבלה טלי גוטליב. למה? הרי היא אישה. באמת אני שואלת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> את היית יושבת-ראש ועדה בגלל שאת אישה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יפה. עכשיו עוד יותר, אצלי לא הייתה בעיה כי היו לי כל כך הרבה יושבות-ראש ועדה, והיו לי כל כך הרבה שרות, והיו לי כל כך הרבה מנכ"ליות - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני לא רוצה לחשוב שהיית יושבת-ראש ועדה כל כך מוצלחת דווקא בשל היותך אישה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הטיעון הזה לגבי שופטים מזרחים קיים אצלנו. נכון שזה טיעון קיים? למה אין שופטים מזרחים? זה בסדר? זה אותו טיעון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני יכול לענות לך על זה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. אני רוצה להסביר לך שזה שהייתי אישה, יושבת-ראש הוועדה לביטחון פנים, אפילו נתן לי תפיסת עולם קצת יותר מפוקחת. מה שכן, לא הייתה לי בעיה, כי הכנסת הייתה מלאה ביושבות-ראש. תסתכל מה היה מסביב. נכון, לא באתם, אבל כולם היו. והיו שרות. והשולחן הזה נראה כמו שולחן של חושך, כולם רק גברים. איך אפשר לקבל החלטות בשביל 51% מהאוכלוסייה? יש לי עוד דוגמאות לממשלת הבושה. יושב שר האוצר ומכין תקציב מדינה – ראיתם את התמונה הזאת? גם בתמונה לא מצאו אישה אחת לרפואה. אחת לא נמצאת שם. ויש לי עוד, כי בממשלת הבושה השר לביטחון לאומי נורא עסוק בהכנת פיתות ולאפות, שהוא שכח להביא את החוק של האיזוק האלקטרוני, שכבר עבר בקריאה הראשונה, למרות שהוא יודע שזה מציל נפשות, למרות שהוא יגרום לנשים ולילדים לא לברוח במקלט. יותר חשוב להתעסק עם פיתות ולאפות של אסירים ביטחוניים. אז כשאני שואלת אותו בשאילתה מתי יגיע החוק של האיזוק האלקטרוני, שמציל חיים, הוא אומר לי: בקרוב, מה, את ממהרת? הוא צריך לטפל עכשיו בפיתות ובלאפות של האסירים הביטחוניים. מה זה משנה עכשיו להציל חיים? ודבר אחרון שאני רוצה להגיד לך, אדוני, ממשלת הבושה: אולי אפשר להתנחם – את שומעת, אורנה? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אני מקשיבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אולי אפשר להתנחם בכך שלפי העדות של האלוף במיל' גיא צור, שאת בטח מכירה אותו, שרה נתניהו ראיינה אותו ב-2019 לתפקיד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, בעלה בנימין נתניהו. אולי למרות – שימי לב, יש לי כאן נקודת אור בקצה המנהרה – למרות היעדרות של נשים מהתמונות והממשלה - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לסיים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע. אני בפואנטה. - - יש מי שמייצגת את קולן למרות שאין לה תפקיד רשמי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה דעתך? בבקשה. נתתי כאן פואנטה. הבנת אותה, אדוני היושב-ראש? אולי יש כאן נשים מאחורי הקלעים שמקדמות זכויות של נשים. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני רוצה להזכיר פה נושא שהוא כואב, ואני חווה אותו כבר בכמה מקומות בעולם. מדינת ישראל עשתה הסכמי שלום עכשיו עם האמירויות ועם מרוקו, ותעשה עוד הסכמים, ובנוסף יש גם מדינות שמאוד אוהבות אותנו, כמו אלבניה, שדיברתי עליה כאן. אחת הבעיות היא שהאנשים האלה רוצים לבוא ולבקר בארץ, והם מרגישים שההגעה לארץ בשדה התעופה היא לא חוויה נעימה. גם הבידוק, גם התשאול וגם העיכוב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בידוק כללי, ביטחוני. הוא לא רפואי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> המרוקאים אומרים: אנחנו כל כך שמחים על ההסכם, אבל אנחנו רוצים שההגעה שלנו לפה תהיה קלה ופשוטה. ברור שאי-אפשר לזלזל בהיבט הביטחוני, אבל אתה צריך לייצר מערך, למשל שבתוך השדה יהיו לך דוברי ערבית, מגשרים תרבותיים וכאלה שהגיעו דרך השגרירות או עם איזושהי המלצה, ושהמסלול שלהם יהיה מסלול חלק להגעה לארץ. אנחנו לא מצליחים להביא תיירות מהאמירויות, כי גם הכניסה לארץ לא פשוטה. ואני קורא גם לשר הפנים ולשר התיירות לעסוק באפשרות הזאת, איך אנחנו פותחים שערים לתיירים מאלבניה, תיירים מהאמירויות, תיירים ממרוקו. איך השדה מתאים את עצמו לשינויים האלה. יש הסכמי שלום, וצריך להתאים את עצמנו שנקלוט המונים שיבואו לפה. אנחנו רוצים את התיירות הזאת. השלום לא יהיה רק בגלל מדינות, השלום יהיה בין אנשים, בין בני אדם, ואנחנו נספור כמה אלפים הגיעו. לאמירויות ולדובאי כבר טסו עשרות אלפי ישראלים, אם לא מאות אלפים, וגם למרוקו, אבל אלינו באו בודדים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת ביטון, הלילה הייתי במרוקו ל-24 שעות, בקברו של קרוב משפחתי, ואני מוכרח לומר שקיבלו אותנו – אותי, את כל היהודים – בכבוד גדול. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> היית בהילולה של רבי יצחק אבוחצירא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רבי יצחק הגדול, כן. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שהוא בנו של רבי מסעוד? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רבי יעקב אבוחצירא. אח של רבי מסעוד. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> איפה היית? כי הייתה הילולה לרבי יצחק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בתולאל. כן, שם, הייתי בתולאל. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יפה, זכית. עם שריקי, עם הפייטן, ראיתי סרטון – אולמות שלמים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היו המונים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בקיצור, אני קורא לשר התיירות, לשר הפנים, לראש מינהל האוכלוסין, לכנס צוות – איך אנחנו מסבירים פנים - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בהחלט נקודה חשובה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - לתייר האלבני, לתייר האמירתי, לתייר המרוקאי, שייכנס בשערי הארץ בברכה, עם מגשרים, עם שפה. יש בחור בשם אינדריט קולשי, הוא הקים בית למען ישראל באלבניה ושם על זה 100,000 דולר מכיסו, למען ישראל. הוא בא לארץ, עושים לו בידוק שהוא סובל. אנחנו חייבים לפתור את הבעיה הזאת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. נזכיר שהיינו ביחד במרוקו, ואכן כיבדו אותנו מאוד. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל בהילולה הבאה תזמין אותי איתך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מוזמן. חבר הכנסת ד"ר יאסר חוג'יראת, בבקשה. ב-09:00 כבר ניהלתי ועדה, נחתי ב-04:00. הספקנו. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, אני אתחיל את הנאום שלי בתנחומיי לעם הטורקי והסורי על האבדות שהיו בעקבות רעידות האדמה שהיו הלילה וגם במהלך היום. אני אדבר כאן קצת על נושא אחר, נושא שחשוב לכולם, מה שנקרא, גם לערבים, גם ליהודים, גם אזרחים מזרחים, גם אשכנזים, גם חרדים וגם דתיים – לכולם. אני אדבר על יוקר המחיה. בשנת 2011 הייתה המחאה החברתית שבה יצאו אלפי – אולי מיליון אזרחים לרחובות. אנחנו 11 שנה אחרי, והמצב רק מחמיר. מחירי הדלק מזנקים במצטבר, מחירי הדירות משתוללים, משבר הקורונה, שפגע אנושות בפרנסתם של רבים – אחריו התרחש זינוק אדיר בכל רובדי החיים ובכל מוצרי המחיה האפשריים באופן שאי-אפשר להתעלם ממנו יותר. כמעט שאין אחד מאיתנו שלא מרגיש את העלייה במחירים על בשרו בחיי היום-יום. אזרחים רבים נותרו עם אותה משכורת, כך שהם משלמים יותר ואף משתכרים פחות ביחס להוצאות. ציפיתי מהממשלה הנוכחית להילחם ביוקר המחיה המקשה על התנהלותם היום-יומית של אזרחי המדינה. במקום זאת, הממשלה מנסה לפגוע במארג הבלמים והאיזונים בין הרשויות פגיעה חמורה בעקרון הפרדת הרשויות באמצעות חוקי בזק. אני מציע לחברי הממשלה והקואליציה – אם צריכים לקדם חוקים בחיפזון, בואו נקדם חוקים לטובת אזרחי המדינה – להילחם בעוני, להגדיל את התעסוקה, להעלות את המשכורות, להגדיל את קצבאות הזקנים והילדים. יכול להיות שצריך רפורמה במערכת המשפט, אך אולי עדיף קודם לדאוג לאלה שהציבו אתכם באולם זה. ברשותך, כבוד היושב-ראש, אני אעבור לערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם.) תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השתתפתי היום בהפגנה מול משרדי הממשלה בבאר שבע. הפגנה שבה תושבי הכפר ביר הדאג' מוחים על הקמת יישוב חדש, נווה גוריון, על חלק מאדמות היישוב, מעשה בלתי נתפס שהמדינה מבצעת במטרה גלויה לדחוק ולהגביל את היישוב ביר הדאג' ולמנוע ממנו להתפתח ולהתקדם, תהליך טבעי בכל יישוב שאין חולק עליו. המדינה בוחרת להקים את היישוב החדש דווקא באדמות היישוב ביר הדאג', להדביק יישוב על יישוב אחר, או חלקים ממנו. מה ההיגיון כאן? מכל הנגב – שטח עצום, פנוי ורחב ידיים – בוחרת המדינה דווקא את המיקום הזה, וזה בהחלט לא במקרה. אי-אפשר לחשוב אחרת או להתבלבל – המטרה ברורה. לצערי, מדיניות הדחיקה וההדרה וחסימת האזרחים הבדואים בנגב היא אסטרטגיה ארוכת שנים של הרשויות. ומה השיגה המדיניות הזו? רק נזק, הדרה ודחיקה לשוליים של האזרחים הבדואים בנגב. מדיניות הרת אסון שאת תוצאותיה אנו רואים, לצערנו, יום-יום, דקה-דקה. הגיע הזמן לעצור, לפעול לטובת כלל האזרחים בצורה שקולה, עניינית ושוויונית. הכרה ביישובי הבדואים בנגב, תכנון משותף שתואם את אורח החיים של הבדואים, כולל הקמת אזורי סחר ותעשייה ופיתוח תשתיות ראויות, ייטיבו עם כל האוכלוסייה, ייטיבו עם כלל תושבי הנגב ללא יוצא מהכלל ויביאו לפריחת הנגב והשפעתה תורגש בכל תחומי הכלכלה בארץ לטובת הכלל. מכובדי היושב-ראש, לפנות בוקר התבשרנו על אסון כבד של רעידת אדמה בטורקיה ובסוריה. אזרחים רבים נפגעו, בין אם מתו או נפצעו או בגדר אבודים כתוצאה מהאסון. אני שולח מכאן את תנחומיי הכנים למשפחות ההרוגים ואיחוליי למשפחות הפצועים, ובתקווה לחילוץ כל הלכודים ומציאת כל האבודים. שנדע רק שלום וימים טובים. כבוד היושב-ראש, ברשותך אעבור לערבית בכמה מילים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם.) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם.) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אני מקווה שהדברים שאמרת הם המשך לעברית שהייתה לפני כן, שהבנו את זה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בעברית הבנתי. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בפתח דבריי אני רוצה להביע את כאבי ותנחומיי לעם הטורקי בשעתם הקשה בשל רעידת האדמה. אדוני היושב-ראש, היום אנו חוגגים חגיגה כפולה בכנסת ישראל – אחד, יש לנו חג ט"ו בשבט, חג הפריחה, שבו מתחדשים להם הפרחים וכו'. ומצד שני, אנחנו חוגגים את יום ההולדת של כנסת ישראל. ימים קשים, אדוני, עוברים עלינו בכנסת ישראל. יש רפורמות שעומדות על הפרק, רפורמה שהיא קשה, היא בעייתית. התחושה היא שחצי עם – קולו לא נשמע. וקצת מכאיב. דווקא כשאנחנו חוגגים את החגיגות האלה, אנחנו מצפים להישאר עם מאוחד, עם אחד. יום הולדת למשכן, כשבעצם אנחנו מרגישים חוסר יציבות, ולכן, ברשותך, בחרתי לצטט את דבריו של יושב-ראש הכנסת הראשון, יוסף שפרינצק ז"ל:" לא קלה היא המלאכה בישראל להביא לידי צירוף מאחד של דעות שונות ורצונות שונים, להביא לידי עבודה משותפת, מתמקדת נושאי מחשבות שונות, נפרדות, ולעיתים קרובות סותרות, לגבי הדרך והאמצעים להשגת המטרה הרצויה. אולם עובדה היא שהצירוף הכרחי לעם שקם ויהי". אדוני היושב-ראש, עלינו לזכור שמדינת ישראל יהודית, ליברלית ודמוקרטית לא ניתנה לנו על מגש של כסף – אלפיים שנות גלות, ולא למדנו כלום. עלינו מוטלת האחריות לייצג את כלל האוכלוסייה, את כלל אזרחי מדינת ישראל ואת כלל הבוחרים, יהיו אשר יהיו. אנחנו עם אחד, מדינה אחת. אדוני, מפה אני קוראת כן להידברות וכן לאחדות הקרע והשסע בעם. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. ילמדו ממך עמידה בזמנים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, עובדי המשכן, תודה רבה לכם היום על יום ההולדת לכנסת. ניכרה השקעה גדולה מאוד של עובדי המשכן. לכל הקשורים, תודה רבה לכם. אני רוצה – אופיר, אדוני יושב-ראש הקואליציה הנכבד, תקשיב: כשאני אהיה ה-61 של נתניהו, ח'אן אל-אחמר יפונה. אפילו בג"ץ מאשר להם ואומר להם: תהרסו. יש לכם מנדט, יש שלטון חוק, ואז מה שקורה – כל אלה שדיברו ודיברו ודיברו מתגלים שהכול הכול, אבל הכול, הצגה. מי אמר? בן גביר. מתי? לפני הבחירות. מי ביקש בשבוע שעבר דחייה? הממשלה הנוכחית. מה אמר דנון? אני מצטט, דנון אמר: אנחנו באנו בביקורת אמיצה. הוא אמר: באנו למשול, אנחנו באנו לעצור את הגמגום של הממשלה הקודמת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה בגלל בג"ץ, מאיר. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ויתרה מכך – כששאלו למה ביקשתם דחייה, אז בצר להם הם אמרו כי – שימו לב – הרמטכ"ל הוא חדש וראש המל"ל הוא חדש. ב-2018, כשבית המשפט – השר סמוטריץ', אתה מכיר את זה – הורה על פינוים של אותם 200 בדואים שיושבים מזרחית למעלה אדומים על כביש 1, אמר ראש הממשלה: זה יהיה תוך ימים ספורים. עכשיו, אני לא אומר את זה כי חלילה יש בי איזו שמחה לאיד, הלוואי שיגיעו למצב שהם יפונו מרצון, אופיר. אבל ראו מה שאתם עשיתם, אנשי הימין המלא-המלא, איך עמדתם כאן בגרון ניחר ונזפתם בנו, אנחנו השמאלנים שלא אוהבים את ארץ ישראל, איך אנחנו לא מפנים. והינה אתם, הימין, הימין, הימין המלא עולה, וקולכם כאוושת הרוח הקלה. כאוושת הרוח הקלה. פתאום בן גביר לא פה, וראש הממשלה לא פה, וסמוטריץ' לא עסוק בח'אן אל-אחמר. ואנחנו, אנשי השמאל, עוכרי ישראל, אויה לנו מה עשינו. אז הינה אתם, ממשלת ימין ימין, רק תלמדו דבר אחד: אנחנו לא היינו ממשלה מגומגמת, אנחנו באנו לעבוד. שמנו מגפיים – נכון, חילי? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לסיים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמנו מגפיים, כל אחד במשרדו ירד בבוקר ועבד. ועשינו הכול לטובתה של הממשלה. והינה אתם לא עושים – לא ליוקר המחיה; עסוקים בדבר אחד: המהפכה, הרפורמה במשפט. אויה לנו אם זה הימין הימין המלא. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח. חבר הכנסת חילי טרופר, בבקשה. << קריאה >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מאיר, לקחת לי קצת את הדברים. אני אעמיק. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לא נורא. נרטיב צריך לחזק. << קריאה >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לחדד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא שמעתי טוב, אז תחזור בבקשה. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, קודם כול אני מצטרף לברכות של חבר הכנסת מאיר כהן לעובדי הכנסת ביום המיוחד הזה. באמת היה מקסים. ואני אמשיך את דבריו של חברי מאיר, כי הימים הם לא פשוטים. מאיר ציין חלק מהאירועים, אבל בשבוע שעבר היה רצח קשה בירושלים, שש שנים לא היה כמותו. והיו טילים מעזה, שגם, אפרופו בתקופה שלנו, לא ראינו אותם. היה פינוי מאחז, כבר שכחנו, לפני שבועיים. וכמובן ח'אן אל-אחמר, שפירטת אותו יפה. עכשיו, אני לא מפרט – כמו מאיר, אני לא באתי לפרט את הדברים כדי לדרבן חלילה להשתולל, מה שנקרא להטריל מימין, רק כדי אולי לקוות שילמדו איזשהו שיעור על צניעות ועל אחריות. כי הרי בפיגועים כמו שהיו בירושלים, מי שהיום שרים, חלקם היו רצים למקום הזה כדי לצעוק נגד שרים – השר לביטחון פנים באותה תקופה. הם לא הלכו כמונו ללכת לחבק את האנשים, להדליק נר, הם רצו לשם כדי להטריל אותנו וכדי להאשים אותנו, כאילו אין סיפורים של רצח משחר הציונות. זה גם לא היה רציני לעמוד על התלוליות מול עזה ולהגיד שכשאנחנו נהיה בשלטון, ממשלת הימין על מלא, אנחנו נכבוש את עזה ולא יהיו יותר טילים. אני חושב שהשבועיים האחרונים נתנו את התשובה הכי טובה. זה היה גם די מגוחך, כמו שאמרת, מאיר, לעמוד ליד ח'אן אל-אחמר – יש סרטון של איתמר בן גביר עומד שם ומספר מה הוא בדיוק יעשה. והינה, שוב הם דחו את ההחלטה של בג"ץ לפנות. אז אנחנו לא ננהג כך, כי זה רע לישראל. יכולנו לבוא לפה ולהדליק אש ולדרבן אתכם: לכו, תכבשו את עזה. דיברתם, הבטחתם – תקיימו. לא. לא, אל תעשו את זה. תנהגו באחריות, כמו שאנחנו השתדלנו לנהוג כשהיינו בממשלה, כמו שאנחנו משתדלים לנהוג כאופוזיציה. יכול להיות שמי שהתרגל לאמירות פופוליסטיות, אפילו לפעמים לריקודים על הדם, להבטחות סרק, יגלה שהמציאות היא גם הרבה יותר מורכבת. מולה צריך להיות מאוד חזקים, צריך להיות אחראים, וגם, אני מקווה, להיות גם קצת צנועים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גדעון סער – אינו נוכח. חבר הכנסת גדי איזנקוט, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה בן גביר? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יצא לקצונה. << דובר >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, העברת סמכויות לשר הנגב והגליל לא בטוח שמחזקת את החוסן הלאומי או נועדה לחזק את החוסן הלאומי, במקביל להרבה מאוד פיצולים שבוצעו במשרדי הממשלה. מצב הביטחון הלאומי של ישראל עדיין משופר ביחס לאויבים. יחד עם זה, יש מקום לדאגה כאשר בוחנים תהליכי חוסן לאומי ארוכי טווח, ואני בכלל לא יודע אם זה עומד במוקד העשייה של המשרד לחוסן לאומי. ישנה ביקורת גדולה מאוד על מערכת המשפט הישראלית בתקופה האחרונה. יחד עם זה, צריך לראות מסקר שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה לא מזמן שהאמון של הציבור במערכת המשפט הוא בערך פי שניים מהכנסת, שזוכה לאמון של 18%, ו-26% בלבד שתומכים בממשלת ישראל. ואני לא בטוח שפיצול המשרדים מוסיף לאמון. הדבר המטריד יותר זה הפגיעה המתמשכת בחינוך הממלכתי ובערך השירות בצה"ל שפוגם בחוסן הלאומי. היוזמה המתמשכת להחליש את החינוך הממלכתי שממנו מגיעים 86% מהמתגייסים לצה"ל, מתוך ה-50%, מלמדת על הערך הרב שיש לחינוך ממלכתי. כאשר שואלים את אזרחי ישראל מהו האיום הגדול ביותר באיום החיצוני – סקר שנערך לפני כמה שבועות והוגש לנשיא המדינה – 52% מאזרחי המדינה רואים בזירה הפלסטינית את האיום המרכזי. ישנה הזנחה מתמשכת וסטגנציה ארוכה מאוד באופן שבו ממשלות ישראל לדורותיהן מטפלות בזירה הזו. מה אנחנו רוצים? 24% רואים באיום האיראני האיום המרכזי, ו-10% בזירה הצפונית. אנחנו נמצאים כחודש לפני תקופת הרמדאן, תקופה נפיצה מאוד. אם אנחנו רוצים לחזק את החוסן הלאומי, מומלץ מאוד לקבל את יוזמת הנשיא, לא לדחות על הסף כפי שהוצהר אתמול בכמה מקומות, ולפעול לעצירת חירום במהפכה המשטרית, ולפעול לחיזוק הסולידריות בחברה הישראלית, בהנחה שאנחנו עומדים בפני אתגרים גדולים. אני כמובן ממליץ מאוד להימנע מצעדים מסלימים. מה שנדרש בתקופה הזו, כמו תמיד, זה תעוזה צבאית ותבונה מדינית, אך בעיקר לחתור להגדלת הסולידריות בחברה הישראלית, שעומדת בפני מבחנים גדולים מאוד בעת הזאת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גדי איזנקוט. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> שלום. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ההפגנות במוצאי שבת הולכות ומתרחבות, זה ממש מרגש לראות את זה. מה שהחל בתל אביב כבר מגיע לכל חלקי המדינה, מהצפון ועד הדרום. הייתי כמה פעמים בהפגנות בתל אביב, אבל גם בהפגנה בירושלים, שזו עיר מגוריי, ובלי להוריד חלילה מערך ההפגנות המדהימות והעוצמתיות בתל אביב, להפגנות בירושלים יש אופי ייחודי ומרגש במיוחד. מגיעים להפגנה, ודבר ראשון זה מתחיל בתפילת הבדלה. על הבמה מקריאים תפילות לצד שירים של מאיר אריאל, ובקהל יש חילונים ודתיים, שרב המחבר על המפריד ביניהם. זה באמת מרגש לראות את זה. כשהיינו שם בקהל הרגשנו שותפות גורל. עם כיפה, בלי כיפה, שותפות גורל – דאגה גדולה למדינה שלנו שאנחנו כל כך אוהבים. עכשיו, מנסים לצייר את כולנו כקיצוניים, כאלימים, כהזויים, כבוגדים, עושים מאמץ לשתול ומהר מהר לצלם ככה כמה דגלי פלסטין. יש עשרות אלפי דגלי ישראל, וככה מהר איכשהו מישהו מנסה לשאול ולצלם בתקווה שזה ירתיע קהלים מסוימים מלהצטרף להפגנות. זה באמת הזוי, אתה רואה קהל של עשרות אלפי אנשים, כולם ציונים עם דגלי ישראל, ואיכשהו ערוץ 14 מוצא איזה שני דגלי פלסטין ומוציא את זה ומנסה להכתים ציבור גדול. אבל זה לא יעזור. זה לא יעזור, כי המחאה הזו היא אמיתית והיא אותנטית, ולוקחים בה חלק באמת אנשים ממגזרים שונים, מהשמאל ומהימין, מכל החברה הישראלית. אנשים ציוניים שחרדים לבית שלהם. אנחנו נמשיך במחאה בכל הכוח, בכנסת, בבתי המשפט, ברחובות, עד שנצליח לבלום את המתקפה הכל-כך קשה הזו. לא ניתן לכם להפוך את המדינה האהובה שלנו לחיקוי חיוור של הונגריה, פולין או טורקיה, כי באמת שאין לנו ארץ אחרת, ואנחנו נעשה הכול כדי לשמור עליה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, האמת שבאתי מוכנה עם משהו כתוב, אבל אתה תרשה לי, דווקא בגלל שאתה יושב פה, לנהל איתך איזשהו שיח, ומה שאני אומר עכשיו אני לא אומר את זה מתוך התרסה, אלא באמת מתוך רצון להבין, כי יש משהו שמאוד מטריד אותי. לפני איזה שבועיים בערך הגשתם, הנחתם הצעת חוק שמדברת על כללי התנהגות בכותל, ואחד הדברים שאותי מאוד מאוד בלבל ומאוד הדאיג והטריד זה כל נושא הצניעות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני אחסוך ממך, אני אחסוך ממך. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, רגע, אבל - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אני אחסוך, זה באמת יצא מפרופורציה וזה לא נכון. חוק-יסוד: הכותל – הינה, הרב הרפורמי, אין היום שום חוק בכותל שמדבר על כללי התנהגות – עישון, הפרעה, דוח – שום דבר. זה מקום שאין לו הגדרת חוק. זה חוק שמתגלגל כבר 20 שנה. באחד מהפרקים מופיע גם כן נושא הצניעות ברחבה והכול. כתוב שם שהעובר על אחד מהסעיפים יכול לקבל קנס או לחלופין מאסר. לא תקבל אישה לא קנס ולא מאסר בשל אי-צניעות, ברגע שיישמרו כמובן הכללים לפי כללי הכותל: בצד ימין שיהיו גברים - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> רק אם היא תשים טלית, דבר שמותר לה על פי ההלכה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תהיה הפרדה כמו שנהוג בכותל. זה הכול, הסירי דאגה מליבך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איפה תהיה הפרדה, גם בעזרה השוויונית? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה זה אומר - - - מי ינהל את כל זה? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זהו, רגע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כמו שהיה עד היום, הכותל ימשיך להתנהל כמו שהיה עד היום. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז למה דרוש – רגע, תנו לי לדבר, זה זמן הדיבור שלי, הלו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כי עד היום זה מגיע, כשמסדירים את חוק הכותל אז מכניסים את כל הסעיפים. למה לא הפריע לאנשים שמעשנים, איך אתה רוצה לתת לי קנס של 10,000 שקלים? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי יהיה אחראי על האזור? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> המקומות הקדושים, רב הכותל. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תביאו את פתרון הכותל הדרומי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא קשור - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא יוסיף לך זמן, אל תדאגי. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מנסה לדבר, אבל אף אחד לא נותן לי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> את ביקשת לנהל דיון במסגרת הזמן שלך. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה, אני רק רוצה לשאול דבר אחד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עניתי לך. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם עד עכשיו הכותל התנהל ללא חוק כתוב, ובסך הכול אני מניחה, אני רוצה להניח, שעד היום נשים לא הגיעו בלבוש לא צנוע למקומות קדושים, אפשר להמשיך לסמוך על נשים - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא זו מטרת החוק. אני אומר לך שוב, לא זו מטרת החוק. נכון, הכותל התנהל עד היום בצורה נורמלית, אבל לצערי ישנם גופים שמנצלים את הפרצה הזו לעשות דברים פרובוקטיביים, וזאת מטרת החוק. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמו מה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה לא הזמן לנהל דיון, זה יותר מדי ארוך. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> השאלה היא אם כשאתם מדברים על פרובוקטיבי, אז אנחנו מדברים על לבוש פרובוקטיבי של נשים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מדובר על ספר תורה בעזרת הנשים, ונמצא פה גלעד קריב שמנצל חסינות ונכנס לרחבת הכותל של הנשים. זה לא מה שהתנהל עד היום מקדמת דנא. זה הכול, אף אחד - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי יאכוף את חוק הכותל? מי אוכף את חוק הכותל? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כמו שהיום. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה - - - של הרחבה השוויונית. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יודעת - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת פרידמן. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק תגיד לי מי אוכף את החוק הזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> המקומות הקדושים, רב הכותל. כמו שהיה עד היום ימשיך להיות הלאה, אבל לגופים שמנסים לעשות פרובוקציות בכותל תהיה אפשרות לאכיפה עליהם, זה הכול. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נשים שמתכסות בטלית, דבר שמותר על פי ההלכה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עניתי, עניתי - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה הגביהו את המחיצה? הייתה מחיצה - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בואו, בואו נראה אתכם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אותו דבר. לא ידוע לי, לא ידוע לי, לא זאת המטרה. למה, דווקא ראינו שאשתו של הרמטכ"ל הסתכלה מהמחיצה כמו שצריך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - נשות הכותל, אתם לא יודעים - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יסמין פרידמן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יעצרו אותן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ניפגש בראש חודש אדר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הבנת למה צריך חוק לכותל? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אני לא חושבת שצריך, אתה חושב שצריך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה סותר את עצמך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זכותו - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יהודים לא יוכלו לבוא עם ספר תורה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הכותל שייך לכולם – ימין, שמאל, מרכז, נשים, חילונים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מה שהיה עד היום הוא שיהיה, רק שלא ייתנו לעשות פרובוקציות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הכי טוב שתביאו את הפתרון של הכותל הדרומי - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> רק במדינה שלכם להתפלל זו פרובוקציה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> נראה אתכם. כמעט זה היה גמור, רק נתניהו – רגליו רעדו ברגע האחרון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בינתיים אתם ממשלה של פקה פקה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת קריב. אז למה אתם כל כך כועסים אם אנחנו לא עושים כלום? << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, ב-1960 הייתה רעידת אדמה קשה בעיר אגאדיר במרוקו, ונהרגו כ-20,000 איש. בעקבות האסון הזה כתב רבי דוד בוזגלו קינה. הפייטן והמשורר רבי דוד בוזגלו כתב קינה על חורבן העיר אגאדיר. אני רוצה לקרוא את הקינה הזאת ולהקדיש אותה לקורבנות האסון בטורקיה, בסוריה, ולאחל כמובן הרבה בריאות לפצועים. כולי תקווה שמספר ההרוגים לא יאמיר. כרגע מדובר כבר על למעלה מ-2,000. אז אני רוצה, ברשותכם, לקרוא לזכרם את הפיוט החזק של רבי דוד בוזגלו מ-1960: "ספדו והילילו כי עיר אגאדיר חוסלה / אבות ובנים שם נפלו ירדו חיים שאולה / ומשפחות נושלו, אלמון ושכול בן לילה / חרדה ושמה, עקבותיהם לא נודעו / וקול נשמע ברמה כקורא בתוך שממה / אנשים ונשים, בחורים וגם בחורות / צעירים וישישים, מניקות ומעוברות / ילדי חן קדושים עם כבשות טהורות / עד לא זרחה חמה/ וכבר אבדו נבלעו / תוך עמקי אדמה / כל עוד בהם נשמה/ על ערבים בתוכה / אחינו תושביה / ופערה את לועה / ארץ אוכלת יושביה / וגם נוצרים גרו בה/ משכה תוך רגביה / חרון אף וחמה / לתחינתם לא שעו / ובפחד ובאימה / כרעו ברך וקומה/ רב חסד רב חנינה / אלה הצאן, מה עשו? / תלמידי בית אולפנא / אשר בצילם חסו / לשאול היו למנה / ובתוך עפר נרמסו / תורת אמת שוממה / על בניה כי גוועו / צועקת מר ולמה / כבו מאורות ועל מה / אל מלא רחמים / האר פנים אליהם / ועם צדיקים ותמימים / גונן בכנפיך עליהם / ושלם ניחומים להם / ולאבליהם / קום וקרא להם נחמה / ורוב טובך ישבעו / היה להם לחומה / כי ימינך רוממה." יהא זכרם של הקורבנות ברוך. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, במסגרת משחקי הפאזל של פירוק והרכבת משרדי ממשלה, מבקשת היום הממשלה להעביר החלטה בדבר העברת סמכויות לשר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. אותו משרד שכבר קיבל באופן תמוה למדי את האחריות על הטיפול באוכלוסיית הגיל השלישי, יקבל עכשיו גם את האחריות על הרשות לתכנון החקלאות, ההתיישבות והכפר ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר. מה הקשר בין הרשות לתכנון לנגב ולגליל? בערך כמו הקשר בין אזרחי גיל הזהב למשרד הזה – רופף ורעוע. "העברה של יחידה כה חיונית לתפקוד המועצות האזוריות ולהגנה על החקלאות בישראל ועל ההתיישבות הכפרית בישראל תפגע אנושות בישובים הכפריים ובחקלאות". אלה לא המילים שלי, אלה הדברים שנכתבו במכתב שנשלח ממרכז השלטון האזורי לראש הממשלה ב-1 בפברואר. אני מביאה כאן את הדברים שנכתבו לראש הממשלה במלואם וככתבם: העתקת הרשות לתכנון למשרד לפיתוח הנגב והגליל והחוסן החברתי תנתק את הרשות לתכנון מליבת העיסוק החשוב והמשמעותי שלה בקידום והגנה על חקלאות ישראל ועל החקלאים, ועלולה לפגוע באינטרסים הלאומיים של המדינה. הרשות לתכנון עוסקת בייצוג החקלאות והיישובים החקלאיים במוסדות התכנון, במועצת מקרקעי ישראל, בהקצאת קרקעות חקלאיות, בפיתוח הכפר ועוד. לעיסוקיה משמעות רבה למרחב הכפרי ופעילותה מקצועית ומבורכת. הרשות לתכנון לא פועלת בחלל ריק, ואי-אפשר לנתק את פעילותה מהגופים המקצועיים האחרים שבמשרד החקלאות ופיתוח הכפר. העברת הרשות לתכנון הינה פגיעה משמעותית במשרד החקלאות ובסמכויות שר החקלאות. הלכה למעשה, לא יהיה גורם ממשלתי שידאג לאינטרסים, לצרכים ולהמשך קיומם של היישובים החקלאיים והחקלאות בכל אזורי הארץ ובייחוד באזורי המרכז. בהעברת רשות התכנון למשרד ממשלתי אחר מאותתת ממשלת ישראל כי היא ויתרה על תפקידיה של ההתיישבות העובדת בשמירת הקרקעות לאורך הגבולות וקווי התפר, בהגנה על הריאות הירוקות, על ייצור המזון והביטחון הלאומי במזון. אנו פונים אליך – כך הם כותבים – בצר לנו, ובקריאה נוספת ובהולה על מנת למנוע את העברת הרשות לתכנון, ולאפשר לה להמשיך ולייצג את המועצות האזוריות והישובים הכפריים. לצעד מינהלי זה עלולות להיות השלכות הרות גורל על תפקוד המועצות האזוריות, על חקלאות ישראל ועל ההתיישבות הכפרית בכל חלקי מדינת ישראל. אז אני באמת מציעה, חברים, שתקשיבו למי שמבין באמת את צורכי החקלאים והמרחב הכפרי. אל תפגעו בהם, אל תעבירו את הסמכויות מהמשרד הרלוונטי למשרד לא רלוונטי, סתם כי כך יוצא לכם בפאזל. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, היום במהלך הדיונים בוועדת החוקה, בזמן שהייתי ברשות דיבור, היושב-ראש החליט שכנראה הדברים שאמרתי היו לא לטעמו, אז באמצע רשות הדיבור שלי הוא תבע ממני להתנצל, לומר את מה שהוא הכתיב לי לומר, ואם לא, הוא יפסיק - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כי הוא קרא לקואליציה חבורה של עבריינים - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לפחות אל תגני עליו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לו זכות דיבור. גם עכשיו את מנסה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. תנו לו להמשיך - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - אין מילים נורמליות לדבר? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אין עבריינים בממשלה הזאת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די כבר - - - כשתהיה יו"ר ועדה, אני מקווה מאוד שאם מישהו יגיד דבר כזה, תוציא אותו. איך אני איתך, שירי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נראה לי כל פעם שאני עולה את זה, חברת הכנסת טלי. תמשיך. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מאחר שסירבתי לומר את מה שיושב-ראש הוועדה הכתיב לי, נזרקתי החוצה, בפעם השלישית היום, במהלך רשות דיבור. אז אני רוצה לומר פה במליאה את מה שהתכוונתי לומר בוועדת החוקה של הכנסת. שמעתי את נתניהו אומר בשבוע שעבר באנגלית שהמהפכה המשפטית לא קשורה בשום צורה למשפטו, לעניינים המשפטיים שלו, או בעברית מדוברת: מה? מה פתאום? או: על ראש הגנב בוער הכובע. טלי גוטליב אמרה באותו דיון שנבחרה ממשלת ימין-ימין. ימין מלא מלא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא אמרתי ימין מלא מלא, אל תכניס לי מילים לפה. אמרתי: ממשלת ימין יציבה על אפך ועל חמתך. זה מה שאמרתי. פשוט תזכור שאני זוכרת מה אני אמרתי - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבל שאתם ימין מלא מלא רק כשמדובר בביטול משפט נתניהו. לא ימין מלא מלא כשמדובר בהגנה על תושבי שדרות, בהגנה מפני ארגוני טרור, בהגנה מפני הטילים שנורים עלינו מעבר לרצועת עזה. ימין מלא מלא. ניצחתם בבחירות. אף אחד לא מטיל בכך ספק. אבל זו לא עוד החלטה רעה. מדובר בשינוי מוחלט של כללי המשחק, של כללי היסוד של המשטר שלנו. אתם עושים את זה בהליך בזק, תוך חודשיים-שלושה, באופן חד-צדדי כי אין הסכמה של רוב העם, ובעיקר אתם עושים את זה – התהליך הזה מובל על ידי חבורה של עבריינים שמבקשת להשתלט על מערכת המשפט כדי לסייע להם להתגבר על הבעיות הפליליות שלהם. זאת המציאות, זאת האמת הפשוטה, ואין בלתה. חבילת החקיקה של נתניהו ולוין מכוונת להשיג שליטה מוחלטת בכל מוקדי הכוח במדינה באמצעות ההשתלטות של הממשלה על מערכת המשפט. המשמעות היא ריסוק של מערכת האיזונים והבלמים שעליה מבוססת הדמוקרטיה הישראלית באופן שיאפשר לכם כוח בלתי מוגבל לעשות כל מה שעולה על רוחכם. ישראל תחדל להיות מדינה דמוקרטית. ההפיכה המשטרית הזו תשנה ללא הכר את דמותה וערכיה של מדינת ישראל, ויהיו לה השלכות ישירות וקשות על החיים של כולנו. הדבר הראשון, אגב, שייעלם עם הדמוקרטיה הישראלית הוא החופש, החופש של כל אחד וכל אחת מאיתנו להיות, ליצור, לאהוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מבקש להתחיל לסיים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חיים במדינה לא דמוקרטית - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. הוספתי לך חצי דקה. נתתי לך לדבר, לא הפעלתי את הזמן. משפט אחרון. רק בלי שמות גנאי. בסדר? זה רגיש. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> איזה שמות גנאי? אתה מתכוון לעבריינים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עבר הזמן שלך. אני מבקש לרדת. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני מבקש לסיים - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתם מתכחשים למציאות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לרדת. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני רק אענה על מה שאמרת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תגיד לי את זה במסדרון. אתה שכן שלי - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איך מגדירים מי שבית המשפט הרשיעו אותו? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק אומר - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אף פעם לא אמרתי "עבריינים" ולא אמרתי זה – אמרתי לרדת. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - - אדוני, הבעיה שלך עם המציאות, או עם - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מבקש להוריד אותו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תירגע - - - מה קורה? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה? אדוני, מה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לרדת. זהו, תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה רוצה שגם פה יורידו אותי? אני לא מבין. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה יורד לבד, הינה, בסדר. יורד לבד. תודה רבה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אמרת "כנופיה של עבריינים". צריך להוכיח את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> "תוריד אותו". מה זה "תוריד אותו"? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת חמד עמאר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, שמע, ניהלתי את המליאה שנים רבות, מעולם לא הורדתי מישהו מהדוכן. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> גם אני. מעולם לא. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מעולם לא הורדתי מישהו מהדוכן. ככה לא מתנהגים עם חברי כנסת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ביזיון. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> היום לוועדת הכספים הגיע נגיד בנק ישראל על מנת לאשר את תקציב בנק ישראל, אבל באותה הזדמנות נתן סקירה כללית על המצב הכלכלי במדינת ישראל, על הכלכלה היציבה של מדינת ישראל, על הצמיחה שהייתה בשנת 2022. ואז יושב-ראש הוועדה גפני אומר לו: אתה מצייר לי תמונה ורודה. ואני אומר לו: עם עובדות לא יכולים להתווכח, התמונה הייתה ורודה. אנחנו ניהלנו את משרד האוצר בצורה הטובה ביותר: קיבלנו מדינה עם גירעון של מעל 144 מיליארד שקל, השארנו בקופה יותר מ-8 מיליארד שקל; קיבלנו אבטלה של מעל 10%, עזבנו את המשרד כמעט בלי אבטלה. גירעון אפס. ואתם שיקרתם כל מערכת הבחירות שאנחנו לא ניהלנו את המשרד כמו שצריך, שאביגדור ליברמן הורס את הכלכלה של מדינת ישראל. ואני אומר לכם, גם נגיד בנק ישראל אמר את זה, ואמר את זה בצורה ברורה: במהלכים שאתם עושים אתם הורסים את כלכלת ישראל, ואתם תהרסו את כלכלת ישראל. מדינת ישראל לא חיה בבועה, היא חלק ממדינות העולם. וההתנהלות שלכם והמהלכים המשפטיים שאתם רוצים לעשות ולקדם יהרסו את המדינה, יהרסו את הכלכלה, יחלקו את העם. הגיע הזמן לעצור ולחשוב ולהסתכל על טובת המדינה, לא על טובת אנשים. ממשלת דרעי, ביבי, תתעוררו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, מספר ההרוגים והפצועים מרעידת האדמה בטורקיה ובסוריה עולה. התמונות משם הן תמונות זוועה, מעציבות. אסון אנושי. זה הזמן לומר שאנחנו משתתפים בצערם של העם בטורקיה והעם בסוריה על האסון האנושי וההומני הנורא הזה, ומאחלים הצלחה לצוותי הסיוע ובריאות שלמה לפצועים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם). << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתרגם לנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לפי סעיף 41(ד) צריך לדבר בשפה מקובלת. לפי התייעצות שלי עם הייעוץ המשפטי של הכנסת, נאמר שעל חשבון הזמן שלך תתרגם את כל מה שאתה אומר בערבית בעברית לאחר מכן, על חשבון שלוש הדקות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מי אמר לך את זה? זה לא הנוהג בבית הזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הייעוץ המשפטי של הכנסת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תביאו חוות דעת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - התקנון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בתקנון לא כתוב. אתם סתם ממציאים המצאות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא מתביישים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתבייש אתה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מוזמנים לבדוק את זה עם הייעוץ המשפטי של הכנסת. אני עשיתי את הבדיקה מראש. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה לבדוק את זה עם הייעוץ המשפטי של הכנסת - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה מפריע לו לדבר. חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה אתה לא קורא אותה בקריאה ראשונה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני קצת יותר ותיק ממך בכנסת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קואליציית הרס וחורבן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> דקה, דקה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה חשבת שאתה בעל הבית, ואתה לא בעל הבית. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> להפתעתכם, אני לא הופתעתי שהיושב-ראש הזה יגיד לי את הדבר. אני ביררתי עוד פעם, למרות ניסיוני, מותר לי לדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין? הוא גם אנטישמי נגדך. בגלל הכיפה על הראש שלך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מציע לכנסת להביא תרגום סימולטני, כדי שכולם יבינו את הדברים שלי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מכיר את הבדיקה. אני מכיר את מה שאתה אומר, אני יודע שהייתה בדיקה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה עוד שאמרתי בעברית ותרגמתי לערבית. לא שמת לב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שמתי לב. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כי אתם לא מבינים ערבית, ולא עברית כנראה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתרגם לנו. שהבן אדם יתרגם מה שהוא אומר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ולכן הפרעתם לי באמצע הנאום, למרות שדיברתי בשתי השפות על אותו דבר. והייעוץ המשפטי מעולם, מכובדי היושב-ראש, מעולם לא אמר כמו שאתה אומר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב לא מבינה ערבית. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אז מה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני דיברתי עכשיו עם היועצת המשפטית של הכנסת, ואין כזו הנחיה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שקר. אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. אני מבקש להוציא אותך. צא החוצה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה מחלל את הכיסא שאתה יושב עליו. חוצפן. משקר. יושב על כיסא היושב-ראש ומשקר. תתבייש לך. חרפה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אדוני, או שאתה טעית או שאתה מטעה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה מה שעשיתי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> דבר כזה עוד לא היה בתולדות הבית הזה, יושב-ראש ישיבה שמשקר לחברי הכנסת. אתה חרפה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, לא היה דבר כזה. ואתה אמרת שלא צריך, כי דיברתי בלי תרגום. תרגמתי את מה שאמרתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה מבין קצת ערבית? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, מבין. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אז ראית שתרגמתי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עשית הפוך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> דיברתי בעברית ותרגמתי לערבית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני נותן לך עוד דקה, תסיים את הדברים, בסדר? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא ייאמן. (חבר הכנסת גלעד קריב יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תיקח את זה אישית - - - קרא לי שקרנית והתנצל. הוא אומר את המילה הזאת כאילו זו מילה פשוטה שסתם יוצאת מהפה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מכיר את התקנון. אין את הסעיף שאמרת בתקנון. אין בתקנון מה שאמרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, איזה סעיף אמרת? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הינה היושב-ראש מיקי לוי. הוא לא מכיר. גם אני לא מכיר. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין בתקנון - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אין בתקנון. זה תקנון חדש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין בתקנון. מיקי, אתה אמרת לי שיש, וזה לא נכון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה ראשונה. קריאה שלישית – אנחנו הולכים לשתות קפה ביחד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מותר לו לדבר. חלה חובה על יושב-ראש הכנסת - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בוא, תמשיך את הנאום, אחרי זה נדבר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא יכול להיות שחברת כנסת עם תזזית, שמתזזת את כולם, מתזזת את הכנסת, לא מבינה לא עברית ולא ערבית, תפריע לכל מי שיעלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין מה לעשות, אין לי כוונה ללכת לשום מקום. אתה כבר לא בעל הבית פה. אתה לא בעל הבית פה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> טלי (אומר דברים בשפה הערבית ומתרגם:) מספיק כבר, חלאס. יש באסלאם סיפור של אישה שכל הזמן הייתה מביאה עצים, שורפת אותם ומפריעה. היא כל הזמן מפריעה. והיא לא הייתה מוסלמית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 38(ב) הוא אמר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא נכון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אתה דיברת עם היועץ. בוא, אני אראה לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> 38 זה של מוזמן, כשמוזמן מישהו מחוץ לארץ. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין מצב שאמרו לך שאי-אפשר. תקרא את הסעיף. עזוב, אין לי בעיה עם מה שאתה אומר, אבל אתה סתם - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סעיף 38 זה כשמוזמן גורם זר, מה אתה מדבר? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא נכון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן נכון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תשבי כבר. לא נכון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תגיד לי "תשבי כבר". << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר. את חושבת שאת צועקת אז את אלוהים פה. די, אכלת את הראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לפי סעיף 22 דובר על נציגים זרים. תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא על הסעיף הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש להירגע. שב במקום. קח. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נציג זר. הם לא יודעים את התקנון. נציג זר. שירי, תגיד סליחה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, אני מסתדר. קריאה שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני יודעת, אדוני היו"ר. אבל הם קוראים לנו שקרנים כעניין שבשגרה. נציג זר זה 38. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - יושב-ראש הכנסת להביא הנה מתורגמן. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זו ההתייחסות היחידה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את מפריעה לי, חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מתנצלת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז תעצרי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני יכול להמשיך? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. אני אוסיף לך עוד. קדימה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מבין שעושים הפיכה משפטית - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ומשטרית. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - ומשטרית. כנראה שזה כולל את תקנון הכנסת. כנראה שזה כולל את תקנון הכנסת, כי אני שומע את זה פעם ראשונה מסגן יושב-ראש חדש, שהוא כבר שבועיים. אני כמעט 15 שנה סגן יושב-ראש, מכיר את התקנון היטב, ואת הנושא הזה לפניי ולפנים. ולכן אדוני טעה. אני מבקש לבדוק את זה עוד פעם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מוכן להראות לך את זה לאחר הדיון. אני אראה לך את זה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אראה כל דבר. אבל תבדוק את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תדבר עם הייעוץ המשפטי לכנסת, כי אני כבר ישבתי איתם השבוע. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני דיברתי עם הייעוץ המשפטי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, אני מכיר את הסוגיה של התרגום הסימולטני וכל זה, שאנשים לא רוצים להגיע לזה. בסדר גמור. אתה יכול להסביר. אפילו הוספתי לך דקה ועוד דקה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, כי אתה ראית מה הסיבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני הבנתי מה אתה אומר. בסדר. היא לא הבינה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתם אשמים שהבאתם אותה לכנסת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הכול בסדר. אני לא אמרתי כלום על טלי, סליחה. תודה רבה. אפשר לסיים? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תגיד, אני צריך לשאת באחריות על הבורות של חלק מהח"כים היהודים לגבי השפה הערבית? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> להתנהג יפה בין חברי הכנסת. זה לא יפה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> סליחה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה מדבר לא יפה. אני מבקש לסיים ולרדת. תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מדבר לא יפה? היא אומרת עליי דברים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. כבר קראתי לה פעם שנייה, לך לא קראתי עוד פעם אחת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל אתה לא נותן לי לדבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא נותן לך לדבר? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אחמד, היושב-ראש רגיש. הוא רגיש למילה "עבריינים", הוא רגיש לשפה הערבית. רגיש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב, אני מבקש לסיים ולרדת. נגמר הזמן. חמש דקות – שש דקות כבר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל אני לא דיברתי שתיים וחצי דקות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דיברת, חלאס, נו. תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הינה, הוא אומר חלאס, סימן שהוא מבין ערבית. אולי תגיד לה חלאס וזהו? (אומר דברים בשפה הערבית.) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לרדת. תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, לא טעית. - - - << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - המחזה הזה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני יכול להפעיל את הזמן? חברת הכנסת טלי גוטליב, אולי אני אקרא לשניכם קריאה שלישית ותצאו החוצה לדון בעניין? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה קריאה שלישית? לא קראת לי אחת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היא שנייה. תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל לי לא קראת אחת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה, אדוני. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, טעית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ממש לא. אתה לא יודע עברית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טעית. אני יודע עברית. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מציע לעצור את הדיון ושחברת הכנסת גוטליב תנהל פה דיון על העניין הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. הזמן שלך רץ, תמשיך לדבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, אני לא יכול לדבר כשמפריעים לי. תשתיק אותה ואני אדבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את טעית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ממש לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את מפריעה לי לנהל את הישיבה, נו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אשמח לראות. נסתכל אחר כך ביחד. חברת הכנסת טלי גוטליב, די, נו, אני אוציא אותך. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, מה זה צריך להיות? איזה מחזה בצורה הזו? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו נפתור את - - - בסוגיה הזאת. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תוציא אותה, שתנהל את זה בחוץ. תעצור את הדיון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תמשיך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, אולי נעשה דיון ממצה בסוגיה הזו? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> די, אני אתחיל לקרוא אתכם לסדר, די. אתם סתם מנסים לעשות מהומות, נו, באמת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני יכול להגיד לך בהערת ביניים שחלה חובה על יושב-ראש הכנסת, אם הוא מוצא לנכון, להביא - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קדימה. תודה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, המחזה הזה חוזר על עצמו כל פעם שחבר כנסת ערבי מדבר בשפה שלו. יש לנו את כל הזכות לדבר בשפה שלנו, שהיא חלק מהזהות שלנו, היא חלק מהתרבות שלנו. ומי שנמצא במליאה באולם הזה ולא יודע את השפה הערבית – שילך לאולפן וילמד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא - - - אני דיברתי עכשיו עם הייעוץ המשפטי, אתה לא דיברת איתם - - - זה פשוט - - - << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, השפה הערבית, כבוד היושב-ראש, השפה הערבית (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה לא נכון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עזוב "לא נכון, לא נכון". מה אתה עושה לי ככה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה לא נכון מה שאתה אומר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני שאלתי אותם, לא קיבלת תשובה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה יכול לשאול מה שאתה רוצה, זה לא נכון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל לא דיברו איתך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש שתשב. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (נושא דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> (אומר בערבית: ממי הים.) << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: ממי הים). כבוד היושב-ראש - - - << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> חבר הכנסת עטאונה, אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש, תקשיב, אתה לא מקשיב. דיברתי עם שגית, שהיא היועצת המשפטית, והיא אמרה שהיא מעולם לא אמרה, לא היא ולא הצוות שלה, דבר כזה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כל הדיון התנהל על זכות הדיבור שלי. אני מבקש לעצור ולהתחיל מחדש. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מותר לו לדבר בערבית כמה שהוא רוצה, הוא לא מחויב בתרגום. הוא יכול בתמצית בסוף, לא על חשבון הזמן שלו. סוף ציטוט. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אדוני, מה הנוהל? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קדימה, הזמן מתקדם, אתה מתבקש לדבר. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, תעשה סדר במליאה, שאני אוכל לשאת את הדברים שלי בצורה מסודרת ולא יפריעו לי. אני לא יכול לשאת דברים כשכולם מפריעים וכולם מדברים. ככה לא מנהלים מליאה. ככה לא מנהלים את המליאה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, אני חושב שאין מנוס מלעשות השהיה ולבדוק את הסוגיה הזאת ולחזור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אפשר להחזיר את גלעד קריב? חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, אני מבקש, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קדימה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני לא יכול לדבר כשהם מתנהלים בצורה הזו. אי-אפשר שאני אשא את הדברים שלי כשיש דיון בתוך המליאה. פשוט מאוד אי-אפשר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה יכול להמשיך. תמיד יש דיבורים בפנים, אתה יכול להמשיך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מותר לו, מותר לו. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל לא בצורה הזו, כבוד היושב-ראש. אי-אפשר לנהל – אני לא יכול לשאת את הדברים כשיש - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת שירי, קריאה ראשונה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה? על מה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה מפריע לו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> על מה? אני שקט. תסתכל. מה, אתה רציני? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה היחידי שמפריע לו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, מה אתה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אפשר להפסיק את המליאה ולכנס את ועדת הכנסת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת שירי, קריאה שלישית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איך שלישית? איך? לא הייתה שנייה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז קריאה שנייה וקריאה שלישית, ותצא החוצה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אין מה לעשות, צא החוצה, קריאה שלישית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין מצב. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אסור לך. אסור. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין מצב. זאת שנייה במקסימום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, אז אני מבקש שתשב במקום שלך. תודה רבה, קריאה שנייה. שב במקום. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אפשר להבין במה מדובר? באיזו קריאה אני? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תרד מהדוכן. תרד מהדוכן. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, היום בבוקר השתתפנו עם התושבים בביר הדאג' בהפגנה מול הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, מי השר התורן? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, רגע, מי השר התורן? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תפסיקו להפריע. הזמן שלו ייגמר. השר סמוטריץ' נמצא כאן. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> היום בבוקר הפגנו עם התושבים בביר הדאג'. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איפה הוא? איפה השר סמוטריץ'? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> איפה השר? רגע, אין שר פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> השר סמוטריץ', תרים יד. הינה שר, תודה רבה, בואו נמשיך. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, היום בבוקר הפגנו יחד עם תושבי ביר הדאג' מול הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בבאר שבע, שדנה בהמלצה על הקמת היישוב נווה גוריון. החלטה זו נדחתה על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה בשנת 2018, והיום מביאים אותה לדיון - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תם הזמן. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - בוועדה לתכנון ובנייה. אני רוצה להביא מספרים, ותאמינו למספרים שאנחנו הולכים להציג. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני עדיין לא ניצלתי את זכות הדיבור שלי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה כבר שבע דקות על זה. אני יודע שהפריעו לך חברים שלך, הוספתי לך זמן. אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני לא ניצלתי את זכות הדיבור שלי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל אני לא ניצלתי את זכות הדיבור שלי. בזמן שלי כל הזמן הפריעו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ניצלת אותו בשיחות עם חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כל הזמן הפריעו, ואני לא יכולתי לשאת את הדברים שלי, ויש נושא חשוב שאני מדבר עליו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה לא מתחיל נושא חדש עכשיו. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה לא נושא חדש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> משפט אחרון. לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מדבר על התכנון בביר הדאג'. מי שהביאה את ההמלצה והנושא לדיון בוועדה היא המועצה האזורית רמת נגב. רמת נגב היא המועצה הכי גדולה בארץ מבחינת השטח. השטח של רמת נגב הוא כ-4 מיליון דונם. כמה תושבים גרים ברמת נגב? 7,000 תושבים, שגרים ב-15 קיבוצים, מושבים, יישובים קהילתיים דתיים וחוות בודדים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ומה הם מביאים לוועדה? הם רוצים לגרוע מהשטח של ביר הדאג', שהוא בסך הכול 6,500 דונם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא אחרי הזמן בחמש דקות. אני מבקש לסיים ולרדת. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ככה מתנהגת מדינת אפרטהייד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ככה לא מתנהגת מדינה בשוויון לאזרחים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ערב טוב, מסא אל-ח'יר, חברים וחברות, הייתי שמח להקדיש את הזמן להתייחס למה שקרה כאן לפני כמה דקות. דומני שהגיע הזמן באמת לחוות דעת כתובה של היועצת המשפטית לכנסת על ההפרעות החוזרות ונשנות לחברי הכנסת הערבים במימוש זכותם לנאום בשפת אימם. אבל יש עניין יותר חשוב להידרש אליו. לפני דקות אחדות קיבלנו הודעה ממנהל ועדת החוקה, שיושב-ראש הוועדה חבר הכנסת רוטמן מודיע שביום רביעי הקרוב או ביום שני הבא תיתכנה הצבעות בקריאה ראשונה על התיקון לחוק-יסוד: השפיטה. אותו תיקון שעוסק בהרכב הוועדה למינוי שופטים. אני חושב שאין יותר מה לפנות לצד הזה של האולם – לא לחברי הכנסת מן הקואליציה, שתומכים במהלכי ההרס והחורבן של מערכת המשפט, וגם לא לאותם אלו שכולנו יודעים מי הם, שמבינים שיש כאן סכנה גדולה, אבל משיקולים פוליטיים צרים לא משמיעים את קולם. הערב הזה צריך להשמיע קריאה לציבור הישראלי הרחב, ציבור של מיליונים שמבין את הסכנה. בימים הקרובים אנחנו חייבים להרחיב דרמטית את היקף המחאה הדמוקרטית המפוארת שאנחנו מנהלים כאן יחד עם ציבור ענק בשבועות הקרובים. רעייתי ואני לא נשלח את ילדינו לבתי הספר ביום שבו יובא החוק בהצבעה לקריאה ראשונה. אני קורא לכל חבריי וחברותיי לעשות זאת ולהשבית דה-פקטו אלפי בתי ספר במדינת ישראל. אני קורא למובילי תנועות הנוער לצאת מהשבטים, מהסניפים, מהקינים, מהמחנות, ולהבין שמדובר ברגע גורלי. אני קורא לראשי וראשות ועדי העובדים במדינת ישראל, המהפכה הזו תחסל בסוף את מעמד העובדים והעבודה המאורגנת במדינת ישראל, גם כאשר חיים כץ ומירי רגב מבטיחים הבטחות לגבי הצעות החוק השערורייתיות של רוטמן. אני קורא לאומני ישראל, לאנשי התרבות, להשבית הופעות או לכל הפחות לפתוח כל הצגת תיאטרון וכל מופע מוזיקלי בהצהרה בגנות ההפיכה המשטרית. אנחנו בקרב דרמטי על נשמתה של הדמוקרטיה הישראלית. לא מדובר באזעקות שווא, לא בקריאות "זאב, זאב". בימים הקרובים אסור לנו להסתפק ב-150,000 ישראלים ברחוב קפלן בתל אביב; הגיע הזמן להשבית את מערכות החיים במדינת ישראל, הכול במסגרת מחאה דמוקרטית, אזרחית, לגיטימית. מול ההרס והחורבן של ממשלת המושחתים וקואליציית אנשי ההרס חייבים להעמיד חומת הגנה בצורה. זה רגע גורלי ודרמטי בתולדות מדינת ישראל. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מה הוא כתב שם? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הצבעות ביום רביעי או ביום שני. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> על הנוסח הזה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני מקווה ששמעתם גם את המוזיקה של הדברים. אלה לא דברים של התלהמות, אלה דברים של כאב שדיבר כאן הרב גלעד קריב. אבל אני רוצה להגיד יותר מזה. אני שמעתי שראש הממשלה הפנה את הנשיא לשר המשפטים – כאילו כולנו מפגרים, כאילו אין ראש ממשלה בישראל, כאילו את האיום על החברה הישראלית, את השסע המעמיק והולך, כאילו אנחנו צריכים, אדוני היושב-ראש, עוד פעם את יתרו, שיבוא מישהו ויסתכל מהצד – חבר הכנסת ינון אזולאי תגיד גם אתה אם צריך מישהו מהצד כמו יתרו, שיבוא ויגיד גם לגדול המנהיגים: תסתכל מה אתה עושה, "נבול תבול גם אתה, גם העם הזה אשר עמך" – לא רק אתה. זה מה שצריך להגיד לנתניהו, אולי גם לשר המשפטים - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה מה שהוא רוצה לעשות. שרי עשרות, שרי מאות – הוא רוצה לעשות את זה למערכת המשפט. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שיסתכל לפעמים – לפעמים, לפעמים, ינון - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה בדיוק מה שהוא רוצה לעשות. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - צריך גם מישהו מבחוץ. זה לא מוכרח להיות שר החוץ האמריקני או נשיא צרפת, זה גם יכול להיות אנשים כאן מהרחוב שלנו, שמסתכלים ואומרים: תסתכל מה קורה פה בחברה הישראלית. יכול להיות שאתה צודק. מה זה הרעיון האווילי הזה עכשיו לפצל את החוק? מה בוער לכם? מה בוער לכם? אתם צריכים למנות מישהו? להגן על מישהו? לא יודע, יש תחרות עכשיו, האם נביא ביום שני את שינוי הוועדה לבחירת שופטים או את החוק של אריה דרעי שיכול להיות שר, נגד בית המשפט העליון? אתם לא יודעים מה קורה פה? אתם חושבים שזה יעבור? במה זה יעבור? לכו לשר האוצר, תשאלו אותו אם נגיד בנק ישראל ואם ראשי המשק מדברים סתם, אם הם לא רואים את הניצוצות. אני אגיד לכם יותר מזה – אם לא רואים את הניצוצות של אלה שבסוף יגידו: זאת לא המדינה שלי, על כל מה שמשתמע מכך, על איפה אני משרת ואיפה אני עובד. גם השר אליהו שמע בטח שחלק מהמחבלים שנהרגו הלילה נהרגו בידי כאלה שאתה לא רוצה שיתגייסו לצה"ל. קוראים להם נשים לוחמות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די, נו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה די? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה די? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> קוראים להן לוחמות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לוחמות. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה שאני אומר - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה שאני אומר, אני רוצה שתדעו. אני קורא לכולם ללכת להתנדב ולהיות לוחמים, אבל כשתרד המוטיבציה של שירות החובה - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתיים הזמן. אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - של שירות המילואים, שלא תגידו שלא אמרנו לכם. << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שלא תגידו שלא אמרנו לכם. השר אליהו, אני לא צריך להגיד לך את מה שאמר יתרו למשה, אתה יודע את זה. אני אחזור על זה עוד פעם. האחריות עליך, על כל אחד - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה לא מתחיל את כל הנאום מחדש. נכון? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ה"נבול תבול". כשאתה תיפול, לא תיפול רק אתה, לא ייפול רק ראש הממשלה – גם כל העם. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. השר שלמה קרעי – אינו נוכח. חברת הכנסת שרן מרים השכל, בבקשה. הפעלתי את הזמן. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> היא עוד לא הספיקה להגיע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הכול בסדר. תהיו רגועים. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מהיר וזריז. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש תרבות של כנסת - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עוד לא הפעיל - - - מה קרה? << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> מהיר וזריז. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הם כבר רגילים למתוח את הקווים של תרבות הכנסת כאן - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> השעון לא עובד. תהיי רגועה, הכול בסדר. השעון לא עובד. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> התבדחות, לכבוד לילה ארוך. בבקשה, הפעלתי. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רגע. בדרך כלל כשמתחילים לדבר, בכל זאת, אנחנו ביום ההולדת של הכנסת, יש נוהג – אתה יודע – אגב, גם נוהג זה שבדרך כלל לא מביאים חוקים שלא מגיעים בהסכמה. בסוף הבאתם, כל פעם אתם כבר מתחילים את זה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את אשמה, שהבאת את הקוסקוס למזנון הח"כים. << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> שרן, תגידי דברים חגיגיים לכבוד החג - - << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> איך היה הקוסקוס? << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> - - ככה דברים חגיגיים. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני הייתי מאוד מאוד שמחה לבוא ולומר דברים חגיגיים, אבל לצערי המצב במדינת ישראל לא מאפשר לי. ואולי אני אגע באמת למה המצב לא מאפשר – משום שכבר שבוע שתושבי העוטף וילדי העוטף לא ישנים בשקט. אתם צריכים להבין, בשנים האחרונות הירי הבלתי-פוסק, האזעקות, המקלטים של ילדי העוטף, הביאו כמעט את כל הילדים, כולל מבוגרים, רבים מהם, למצב של ממש ממש פוסט-טראומה. יצאו לי לא מעט מפגשים עם אותם תושבים שחיים יום-יום – הם לא מוותרים, אבל הם חיים יום-יום בפוסט-טראומה: מה יקרה אם ייפול טיל על הבית שלהם, מה יקרה אם עוד איזו רקטה, אם עוד איזה בלון תבערה ישרוף את השדה או את הבית או את גן הילדים. ילדים שפוחדים מבלונים. זאת הייתה המציאות שלהם. ואני מאוד שמחה וגאה שבשנה כאשר אנחנו ישבנו בקואליציה האחרונה, הצלחנו לייצר משוואה של הרתעה, וסוף-סוף תושבי העוטף קיבלו קצת שקט, קצת. הילדים פתאום יוצאים החוצה ולא רועדים מפחד; ההורים לא מנסים לברוח להורים במרכז הארץ. פתאום אפשר לטפל בפוסט-טראומה. הם יכולים ללכת לגן שעשועים בלי לפחד ולרוץ למקלטים שמה שצמודים. והינה תראו מה קורה: ב-27 בינואר – ירי לאשקלון, אשכול ושער הנגב; ב-1 בפברואר – ירי לעבר שדרות; ב-2 בפברואר – ירי לעבר שדרות וניר עם; ב-4 בפברואר – יירוט עקב זיהוי חפץ חשוד בשמי הרצועה, אנחנו עוד לא יודעים מה זה היה, סביר להניח שזו הייתה רקטה; ב-5 בפברואר – צבע אדום בעקבות ירי מקלעים, וזה אתמול. מה היום? מה מחר? תושבי העוטף שואלים אתכם – ממשלת ימין עאלק, שבאתם ואמרתם: ביטחון. בן גביר עמד פה, יצא בקול נחרץ ברחובות הערים, היישובים, ומה הוא אמר? לסכל בכירי חמאס, להגיב במאות טילים, תנו לצה"ל לכסח, כל הסיסמאות האלו. איפה אתה, מר בן גביר? איפה אתה עם כל הסיסמאות וכל המילים כשהילדים עכשיו חוזרים לישון במקלטים, כשהפוסט-טראומה שלהם חוזרת בחזרה? איפה אתה? איפה מה שהבטחת? ירי טילים? עוד אזעקות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חזרנו בחזרה אולי למדיניות של מירי רגב, חברתך, היושב בראש, שאמרה בחדשות - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתיים הזמן, חברת הכנסת שרן השכל. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - אז מה אם ירו על אשקלון? נכון, אז מה. אז הינה, בן גביר, הינה הדיבורים והינה המעשים והינה חזרנו לאותה מדיניות הכלה, לצערי. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הטפטופים חזרו. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> וההכלה. מירי רגב אמרה: אז מה אם ירו על אשקלון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שקט, לא להפריע. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בהצלחה, טלי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מי יפריע לטלי עכשיו, תגיד לי. מי יפריע לה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא יפריע. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תפריעו לי חופשי, חברים. שלום. זאת המדינה שלי, מדינה יהודית ודמוקרטית - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בינתיים. לעת עתה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ואין לי שום כוונה להתנצל על הגדרת המדינה שלי כמדינה יהודית ודמוקרטית, שוות זכויות לאזרחיה. הגעתי לכנסת אולי חצי דקה. דיברו כאן בערבית. בהתחלה אמר לי היו"ר: ואללה, אפשר לדבר פה בערבית, ככה התקנון. טוב, אני מאמינה ליו"ר. אבל מה? בודקת. כי נראה לי בלתי סביר שאני, האוזניים של עם ישראל, כמוכם – ידברו כאן משהו ואני לא אבין. בדקתי את התקנון, ואני מפנה אתכם לתקנון, שאותו ציטט אדוני היו"ר. מקריאה לכם, שיהיה לכם מאוד מאוד ברור. מפנה אתכם לסעיף 38, שמדבר על הפרוטוקול, שאומר שהפרוטוקול ישקף את מה שיש כאן. ונאומים – קבלו, מילה במילה: "נאום שנישא במליאת הכנסת שלא בעברית, לפי הוראות סעיף 22 יירשם בפרוטוקול". בואו נהיה עורכי דין בני יומיים, נחזור לסעיף 22. מה כתוב בסעיף 22? אני מקריאה לכם, חברים. הינה סעיף 22 החביב, שאומר את הדבר הבא. קבלו את הדבר הבא - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> טלי, זה לפרוטוקול - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל רגע, אני מקריאה. זה לא לאוזניים שלך, יש אזרחים בישראל, רוצים לדעת למה מותר וחייבים לדבר כאן בעברית בלי להתבייש: "אלה רשאים לשאת דברים במליאת הכנסת: חברי הכנסת, שרים" וכו' וכו'. מי יכול לנאום פה? נכון, גם חברי ממשלה, גם חברי כנסת. הלאה, משפט חדש, נקודה-פסיק – אתם זוכרים, סימני פיסוק? "יושב-ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת, רשאי להזמין לנאום גם" – חוץ ממה, "לנאום גם", שימו לב – "ראש מדינה, ראש ממשלה או ראש פרלמנט וכן ראש ארגון בין-לאומי שישראל חברה בו, והם יהיו רשאים לדבר בשפתם". << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> זה היוצא מן הכלל המעיד על הכלל. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לא נכון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, ממש לא. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> עם ישראל, תתעלמו מרעשי הרקע. על פי תקנון הכנסת לא ניתן לדבר בכנסת בערבית. אבל רגע, יש לנו גם - - - << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אין איסור. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, יש לנו – אדוני היו"ר, תרגיע אותם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה הסעיף שאמרתי לך. סעיף 22 זה נואמים זרים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא נכון, היא לא צודקת, היא לא צודקת. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> עם ישראל הנכבד, על פי חוק הלאום עברית היא השפה במדינה, ועל פי סעיף 4 לחוק הלאום, כדי לדבר בשפה הערבית במוסד ממלכתי זה דורש חקיקה. תתכבדו ותחוקקו, אהלן וסהלן. ועד שאז, אנחנו נבין כל מילה שנאמרת פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועוד דבר אחד, אחרי ששמעתי פה היום שאני כנראה לא אישה מספיק – מאוד דאגתם לי איך זה שלא דואגים לי, האישה, הנציגה הנשית, להיות יו"ר ועדה. אז יש לי חדשות בשבילכם: אני גזרתי על עצמי מזמן את מידת הענווה. לא יכול להיות בעיניי שחברת כנסת חצי דקה תקבל על עצמה להיות יו"ר ועדה. הציע לי אופיר כץ להיות יו"ר ועדת זכויות הילד, שזה בנפשי, כידוע. לא הסכמתי בקדנציה הראשונה. אמרתי, שנתיים ראשונות יעשה את זה חברי אלי דלל, ואני אעשה את זה בקדנציה השנייה. למה? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> גבר יכול בפעם הראשונה? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, למה? עם כל הכבוד - - - << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> גבר יכול בהתחלה - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אורנה, יש לי בדיוק עוד חמש שניות. עם כל הכבוד, להיות יו"ר ועדה דורש ניסיון. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> כמה זמן דלל חבר כנסת? כמה זמן דלל? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לו ניסיון ניהולי. אני גוזרת - - - << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אז גבר יכול, ואישה לא יכולה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תני לה לסיים, תני לה לסיים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> גבר לא ותיק יכול, אישה לא יכולה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> עם ישראל היקר, אני מופקדת - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לך הוספתי דקה, לה – 20 שניות. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. אני מופקדת על טובת העם שלי, אני לא אקח על עצמי תפקיד לפני שהייתי נכונה לו ומוכנה לו. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> כי רק גבר יכול, רק גבר יכול. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אלמד. אני חברה בחמש ועדות, עובדת מאוד קשה עבור העם שלי. אני אלמד את התפקיד, ואני אהיה יו"ר מצוין, ויכול להיות שגם אני אהיה יום אחד שרה מצוינת, או שלא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל זה לא בכיס שלי, ואל תבדקו אותי לפי הנשיות שלי או לפי המגדר שלי. תעלה ותבוא גברת, על מידותיה וכישרונה, או שלא תהיה כאן בכלל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> רק גברים יכולים להיות יו"רים אצלכם. רק גברים בכנסת - - - << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> למה את מוותרת על היכולות שלך? למה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> להפך, יש לי קצת ענווה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> כי את אישה? כי את אישה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ממש לא. החזקתי משרד גדול. חכי, חכי, אורנה, או שאני אגיע לגדולות או שאני אפול במדרון. "כי הרבית טובות אלי", כך, לפי רצונו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, גם אתה תושב הצפון, נכון? אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו מדברים עכשיו - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אגב, בקשר לתושבוּת, כולנו פה עוטפים של משהו. אני עוטף-סוריה. על הגבול בסוריה, גם שם הילדים מסתכלים לשמיים לפעמים. תודה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו מדברים כעת על העברת סמכויות לשר הנגב והגליל והחוסן הלאומי, ואני כתושבת הגליל בטוחה שהאזור שלנו הוא הכי מיוחד בארץ. בגליל חיות אוכלוסיות שונות, המהוות דוגמה לפסיפס המרכיב את כל החברה הישראלית שלנו. כתושבת הגליל ויו"רית שותפה בשדולה לפיתוח הגליל, וגם כחברה בוועדה המיוחדת לפיתוח הנגב והגליל, אני רוצה לפנות לממשלה, לשר החדש וליו"ר הוועדה – הגיע הזמן להשקיע באזור שלנו. איזה אזור נחשב חזק? המקום שבו האוכלוסייה חזקה. לא מספיק שיש לנו נופים פסטורליים, זה לא ימשוך את – זה כן יכול למשוך את התיירים אבל לא יגרום לרופאים, מהנדסים ואנשי הייטק לעבור לגור בגליל. כל יום חמישי כשאני חוזרת הביתה אחרי שבוע בירושלים, בדרך לצפון אני נתקעת בפקקים. אלפי תיירים נוהרים צפונה ליהנות בסופ"ש בחיק הטבע הגלילי. מתי ירחיבו את כביש 65 מצומת קדרים לעפולה ואת כביש 90 מבית שאן לטבריה? מתי ישלימו את הסלילה במקטע הצפוני של כביש 6? מתי יבנו את מסילת הרכבת לטבריה ולקריית שמונה? אפרופו קריית שמונה, אם תרצו לבקר באזור ההוא – מתי בפעם האחרונה ביקרתם בקריית שמונה, איזו עיר קטנה שנמצאת באצבע הגליל? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> השקענו בה רבות. רבות השקענו. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם תרצו לבקר בחופשת הפסח בקריית שמונה או באזור, לא בטוח שתוכלו לקבל את השירות הרפואי בשעות שהמרפאות של קופות החולים סגורות. באזור יש מוקד רפואי אחד ויחיד אשר מעניק טיפול רפואי בשעות הלילה, בסופי שבוע ובחגים, והתקציב להפעלתו נגמר. הוא נגמר בדיוק בחודש הבא. בשנת 2018 ממשלת ישראל השלושים-וארבע קיבלה החלטה על הפעלת מוקד לרפואה דחופה בעיר קריית שמונה, העבירה תקציב, והמוקד הנ"ל משרת את תושבי אזור אצבע הגליל והתיירים הרבים המגיעים לצפון הארץ. המוקד לרפואה דחופה מספק מגוון שירותים מעבר לשעות הפעילות השגרתיות של קופות החולים. תוקף האישור של התקציב נגמר כבר באוקטובר 2022. התקציב הבא לא התקבל במדינה. האריכו באופן חריג הודות לוועדת הכספים והודות לחברת הכנסת לשעבר יעל רון בן משה, שהייתה יו"רית שותפה בשדולת הגליל. האריכו את הפעלתו - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נתתי לך עוד זמן, תשתדלי לסיים עוד 20 שניות. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> האריכו את הפעלתו עד מרץ 2023. ואני רוצה לשאול את משרד הבריאות, את משרד האוצר, את משרד הנגב והגליל – האם נחשפתם כבר לבעיה החמורה הזאת והאם עדיין תרצו להגיע לצפון ולבקר בעיר הזאת, בקריית שמונה והסביבה, ומה אתם חושבים על התושבים שלא יקבלו את השירות הרפואי? ותוחלת החיים, אני מזכירה, בצפון ובפריפריה היא בחמש שנים קצרה יותר מאשר תוחלת החיים של תושבי המרכז. הגיע הזמן להשקיע בגליל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. דברים חשובים אמרת, וקיבלת זמן. ראית? הייתי לארג' איתך. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אה, סליחה. נו, קדימה. נו, אתם כמו זמן פציעות בכדורגל. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ממש לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את יושבת פה בדרך כלל, לא? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היא יושבת איפה שהיא יושבת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הכול בסדר. תפסיקו להיות מתוחים, אופוזיציה. הכול בסדר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו הכי רגועים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יום למעלה. יום למטה. תהיו רגועים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אי-אפשר להיות רגועים עם הממשלה. הרגתם אותנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לנו פאנל משותף ביחד בערוץ 13 כל יום חמישי ב-16:30. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> חלום, פאנל מולו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו עושים פי 100 יותר מאשר זמן השידור. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חשבתי שביום חמישי אתם עושים פאנלים ביחד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, ביום חגה נעלה גם נושאים קודרים, אבל צריך לדבר גם עליהם. לפני יומיים ציינו את יום הסרטן הבין-לאומי. עבור תושבת מפרץ חיפה, כל יום הוא יום הסרטן במטרופולין שבו אני חיה, במקום שבו אני חיה. ערמות של מחקרים, סקרים, רשומות מראים שיש קשר מובהק בין המגורים במפרץ חיפה ובין הסיכון לתחלואה גבוהה יותר של סרטן בקבוצות שונות באוכלוסייה. ממחקר שנערך בין השנים 1995 ל-2015 באזור מפרץ חיפה, נמצא שתושבי האזור נמצאים בסיכון גבוה יותר של כ-10% לחלות בסרטן בהשוואה לאנשים שלא גרו מעולם באזור. אם מפרקים את זה לסוגי הסרטן – סרטן ריאה – 14% יותר גבוה, סרטן שלפוחית השתן – 11% יותר גבוה, סרטן המעי הגס – 10% יותר, וסרטן העור – 22% יותר גבוה. המחקר מנסה להסביר את עודף התחלואה באזור, והמסקנה ברורה. קיים גורם סביבתי משותף לכולם: זיהום אוויר גבוה, תעשייתי, הנפלט מהתעשייה הפטרוכימית. וכמובן עובדי התעשייה הזו נפגעים בה בריאותית בקו הראשון. תושבי מפרץ חיפה והאזור סובלים כבר שנים מזיהום אוויר כבד, ורק לאחרונה התפרסם שכתוצאה מהתעשייה המזהמת נמצאות מתכות בדם של תושבי האזור. חברי יוראי להב הרצנו שפה ואני היינו בדיון ממש בנושא הזה השבוע, לדעתי גם נאור. מתכות כמו עופרת וכרום, מתכות שלא אמורות להיות בדם – בגופם של אנשים. בשנה שעברה הממשלה העבירה החלטת ממשלה לפנות את המפעלים ולפנות את בז"ן. ואני מצפה שאת החלטה ההיסטורית הזו יקיימו גם כאן, ואף ישדרגו אותה. חייבים לפנות את המזהמים ולדאוג לבריאות הציבור, ויפה שעה אחת קודם. כל עוד הממשלה לא מפנה את המפעלים, היא גוזרת גזר דין מוות על תושבי חיפה, הקריות והאזור. הפעם יש לה הזדמנות לעשות את זה נכון. לדאוג להכשרות מקצועיות לעובדים ולעובדות, לפיתוח תעשייה נקייה וירוקה ויצירת מקומות עבודה בריאים, לשמור על זכויות העובדים בזמן המעבר והחלופה, לחזק אותם ואת האיגודים. כמובן, לשקם את התשתיות, לנקות אותן, ולייצר מטרופולין ירוק, שוקק ובר-קיימה. האחריות שלנו כלפי ציבור מפרץ חיפה היא שמירה על בריאות תושבים וילדים ושמירה על פרנסה מכבדת ובריאה עבור העובדות והעובדים. ואני אספר פה, כבוד יו"ר הישיבה, דבר אחרון. בשנה שעברה, במשכן הזה, במקום הזה, העברתי את החוק הראשון שלי שנכנס לספר החוקים, של דמי מחלה מלאים מהיום הראשון לחולי סרטן ומחלות כליה. אבל בואו גם נמנע את הסרטן, בואו גם נמנע את התחלואה. לא רק נעזור למי שכבר חלו. יש כאן, למקום הזה, היכולת לדאוג לשלום הציבור, לבריאות הציבור. אסור לנו להפקיר את האחריות הזו, אחריות ראשית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, שוב הרחבת סמכויות בן גביר בגלל שנתניהו משועבד לתיקים שלו בבית המשפט אז הוא נהיה משועבד גם לבן גביר. ובן גביר מנצל את זה עד תום ומרחיב את הסמכויות שלו. חשוב לי להגיד לכולכם שאני מודאג מאוד מההתפתחויות שעלולות לקרות בעוד חודשיים, במיוחד כלפי תושבי הנגב והערים המעורבות. אני חושב על חודש מאי שהיה לפני יותר משנה וחצי; שם המפכ"ל האשים את בן גביר שהוא הצית את האירועים, והפירומן הזה מבקש להרחיב את הסמכויות שלו בנוגע גם לנגב עצמו. ואני מבקש מחברי וחברות הכנסת לחשוב על הנגב. חברים, בראש פתוח, מה זה אפרטהייד? זה שני דברים ביחד, שזה segregation וזה אפליה מכוונת. אם זה רק אחד משניהם יש לזה כל מיני ביטויים אבל לא אפרטהייד. זה ביטוי של אפליה למשל, או למשל, סגרגציה אבל שווים. יש דבר שנקרא שונים אבל שווים. אבל כששני דברים שזורים אחד בשני זה נקרא אפרטהייד. כשיש הפרדה – ערבים לחוד, יהודים לחוד, ויש אפליה מובנית. כלומר, ערבי מכפר בלתי מוכר בנגב, איך הוא מסתכל אל עומר, למשל. זה נקרא אפרטהייד, חברים. זה נקרא אפרטהייד. מדברים על משילות בנגב. השר לביטחון לאומי – לאומי, ללאום אחד – מדבר על משילות. אני מבין שמשילות זה דמוקרטיה, משילות זה שוויון, משילות זה חינוך טוב, משילות זה רווחה. זו משילות אסטרטגית. זו משילות אסטרטגית. אבל איך זה יכול לבוא עם אפרטהייד? אני רוצה לפנות לאגף הזה ולהגיד להם שדמוקרטיה זה לא רק בית המשפט, פרקליטות, חופש הביטוי, אקדמיה - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - אלא זה האפליה נגד תושבי הנגב. זה. לדבר על זה. לכן, המחאה נגד הממשלה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אבקש לסיים. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הדבר הזה צריך להיות בלב המאבק. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת יוסף טייב – אינו נוכח. חברת הכנסת יוליה מליקובסקי – מלינובסקי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> מיליקובסקי זה ביבי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היית רוצה להיות. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> הלוואי עליי כמות הכסף שיש לביבי ולמשפחתו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הכול בעשר אצבעות. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז אני רוצה הכול, את כל החבילה של המשפחה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יוליה, לי אמרו, אף פעם אל תחליף את המזל שלך עם זה של מישהו אחר. אתה לא יודע מה יהיה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז מצד שני, נכון. זהו, יש לי בעלי האהוב. לא צריכה שום דבר אחר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אגב, אם את רוצה את התיקים, הוא ייתן לך. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, לא, לא. שיסתדר לבד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אם זאת הייתה היא, לא היו חוקרים כלום. בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כי אני פשוט לא הייתי עושה את זה, בסדר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא היה כלום כי אין כלום. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר היום על האסון הכבד שקרה בטורקיה ובסוריה. ראיתי עכשיו תמונות במהדורות החדשות. אני חייבת להגיד שהיו לי דמעות בעיניים, כי אלה מראות מאוד מאוד קשים, ואין מישהו שיכול לא להתרגש ממה שקרה שם. אבל אני רוצה לדבר עלינו. אצלנו זה לא שאלה של אם, זו שאלה מתי זה יקרה. לפי כל המומחים זה יקרה לנו. זה קרה לפני 100 שנה, וכל דקה זה יכול לקרות. מדינת ישראל לא ערוכה לרעידות אדמה. רק עכשיו ראינו שיש לנו 60,000 מבנים מסוכנים, זה 600,000 דירות. לפי הערכות של פיקוד העורף ורשות החירום 66,000 יקרסו, 170,000 אזרחי ישראל יישארו בלי גג, יהיו לנו קרוב ל-10,000 פצועים, וזו רק תחזית. ואני לא צריכה תחזית כדי לדעת שזה מה שיקרה. יש לנו שנים רבות חוסר טיפול בנושא, וכאשר כן ניסו לטפל בחיזוק מבנים בצפון, והממשלה ושר הביטחון דאז אביגדור ליברמן הקצה לזה בהחלטת ממשלה 5 מיליארד שקל – כי חיזוק המבנים זה לא רק נגד טילים, זה גם עוזר לרעידות אדמה. זה גם כן עוזר לרעידות אדמה. זה חד-משמעי, זה ברור, זה מדעי, אין על זה ויכוח. אז ברגע שאביגדור ליברמן התפטר מתפקיד שר הביטחון בגלל אי-הסכמות עם ראש הממשלה דאז אביגדור ליברמן, מה עשה ראש הממשלה – לא, ראש הממשלה בנימין נתניהו, סליחה, טעות סופר – מה עשה ראש הממשלה נתניהו? מייד הקפיא את התוכנית. לא תושבי הצפון, לא רעידות אדמה, לא טילים, שום דבר. בממשלה שלנו אנחנו החזרנו את התוכנית הזאת. 5 מיליארד שקל לעשר שנים לחיזוק מבנים, וזה כבר קורה בשטח וכבר בונים. אז שכל אחד שיושב באולם הזה ובממשלה הנוכחית ישאל את עצמו: מה תגידו בוועדת חקירה אחרי האסון שיקרה לנו פה? ואני אגלה לכם סוד: אפילו אם תמנו את יאיר נתניהו לשופט עליון זה לא יעזור לכם, כי האשמה והאחריות עליכם, ולא רק מעכשיו, מלפני הרבה שנים אחורה, כי פשוט הפכתם הכול לאינטרס אישי: אם זו הייתה החלטה של ליברמן אז אני אקפיא אותה, אם זו הייתה ההחלטה לפנות את ח'אן אל-אחמר – אני אקפיא אותה, אם זו הייתה החלטה לחיזוק מבנים של אביגדור ליברמן – אני אקפיא אותה. לא תושבים, לא נעליים, לא אינטרסים, לא טובת העניין - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם היה מדובר על עניינים אישיים של נתניהו – לזה יש זמן ויש כוחות ויש יכולת. כשמדובר על אזרחי ישראל – לא מעניין. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. הסתיים הזמן לפני עשר שניות. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא מעניין, ואתם תשלמו על זה מחיר, ואנחנו כולנו נשלם על זה מחיר, ויהיה אסור להקל ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דוד אמסלם – אינו נוכח. חבר הכנסת עידן רול. דרך אגב, כשהיה לי נאום בכורה והשבעה המשפחה לא הגיעה, אף פעם. זאת אומרת, לא היו כאן. עכשיו אימא שלי, אני יודע שהיא צופה בנו, תקווה, יושבת בבית עכשיו ורואה, אז תתנהגו יפה, בבקשה, בסדר? << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, ערב טוב לתקווה. אני מקווה שאת גאה בבן שלך, הוא אחלה גבר. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לנצל את הדקות שלי לדבר איתכם על הניצול הציני שעושים כאן בבית לא פעם לשד העדתי. כל פעם, לתחושתי – זה קרה היום כמה פעמים בוועדת חוקה, זה קרה מאז עוד פעם-פעמים במליאה – כשאין טיעון נגד, כשאין תשובה טובה לטיעון ענייני, שולפים את השד העדתי. שולפים את השד העדתי לא מתוך מטרה לדבר על איזשהו עוול, לא מתוך באמת תחושה של עלבון או קיפוח, שולפים אותו פוליטיקאים בצורה צינית כדי לעשות הון פוליטי. אני חי כבר 12 שנה עם גבר מזרחי – הינה, אם נידרש שנייה לתיאוריה בגובה הדשא של אבישי בן חיים, אז אני לא יודע – אני חושב שמישראל השנייה, כי חמי נהג אוטובוס וחמותי גננת, אז לפי זה, מזרחים שהם - - - << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה לא פריבילגי? אתה לא פריבילגי? << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אולי פריבילגי, אני לא יודע, אני מנסה לקטלג את זה עכשיו, אבל אם אני נשוי למשפחה מישראל השנייה אז אולי אני לא פריבילגי, אולי הילדים שלי חצי פריבילגיים. וזה בדיוק גובה –השטחיות המטורפת של הדיון הזה, שבאמת יש מישהו בערוץ 13 שעשה על זה קריירה, אולי אפילו דוקטורט. אני לא יודע על מה הוא קיבל את הדוקטורט. אבל אני רוצה באמת לומר מהמקום של מישהו שחי 12 שנה – המשפחה שלי הם גם מזרחים והם גם אשכנזים, והילדים שלי הם גם מזרחים והם גם אשכנזים – קיפוח היה פה, וללא ספק, וטוב מאוד וברוך השם שהתקדמנו ויצרנו פה באמת חברה שהיא היום שוויונית. במקום לשמוח על מה שהושג, במקום לברך גם בתקופה כל כך קשה לעם ישראל על מה שמאחד אותנו ועל הפערים שצמצמנו ועל העוולות שידענו למגר, יש פה פוליטיקאים שמנצלים את זה שוב ושוב, פעם אחר פעם, בשביל הון פוליטי. הם מכחישים מורשת של המשפחות שלהם, הם הופכים טיעונים של מישהו כמוני רק בגלל שהוא אשכנזי לבטלים, בגלל שאני מתל אביב. היום אמר לי – אני לא אנקוב אפילו בשמות, אבל היום אמר לי אחד האנשים פה בבית, אחד מחברי הכנסת: אוי, באמת, לא, לא לדבר איתי כמו משפטן מתל אביב, אני עמך. כשנוח – עמך. כשנוח – אני הופך להיות השטן מתל אביב. אני לא יודע, אני מכיר משפחה מדהימה שיש לי, שגם הגיעו, וגם היו קשיי שפה, וגם עשו קריירות, וגם הקימו בית לתפארת בישראל, וגם למדו וגם חינכו. הרצון הזה כל הזמן לפלג ולשסע ולהפוך אותנו שוב לשבטים, ולהחזיר את הקיפוח – שטוב שנעלם – הוא לא צדק והוא לא עושה חסד עם המשפחות של מי מאיתנו שחוו קיפוח, אלא הוא כלי, מכשיר פוליטי ציני ומגעיל שלוקח אותנו אחורה. והייתי ממש שמח אם נענה לעניין בטיעונים אמיתיים ולא נשלוף שד עדתי כל פעם שאין לנו מה לומר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דן אילוז, בבקשה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בשעה טובה, פעם ראשונה על הדוכן. << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> פעם ראשונה, כן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה. תעשה חימום לקראת נאום הבכורה. << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק, ביום רביעי. אני מקווה שכולם יהיו פה, נכון? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בהצלחה. << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> בהצלחה גדולה. תישאר כך, אל תשתנה. << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, אני מבקש מעל הבמה הנכבדת הזאת להודות מעומק הלב לח"כים משמאל ולתקשורת שמגויסת עבורם על שירותי היח"צ המדהימים שהם עושים לפורום קהלת, פורום שבו עבדתי במשך יותר מעשור ושאני גאה להיות בין הבוגרים שלו. כמה כתבות היו, כמה אזכורים בתקשורת – באמת תודה רבה. עכשיו בזכותכם כולם מכירים את הפורום, שמעסיק עשרות חוקרים ערכיים ומבריקים, שמקדישים את הקריירה שלהם לקידום מדיניות לאומית וליברלית לטובת כל אזרחי ישראל. עכשיו כולם יודעים שיש אלטרנטיבה למכוני המחקר הרבים בארץ שתמיד קידמו אג'נדת שמאל או שמאל קיצוני. כולם מכירים את העבודה של הפורום להורדת יוקר המחיה עבור כולנו, למשילות, לקידום הציונות, לשמירה על ישראל כמדינה יהודית; בתחום הכלכלי, בתחום המשפטי, בתחום ההגירה, בתחום מדינת הלאום, בתחום החינוך ובכל תחום יש מענה. אני בטוח שהקמפיין שאתם עשיתם רק יחזק את הפורום. כאמור, אני גאה להיות בין בוגרי הפורום, אני אמשיך מהכנסת לקדם את הערכים הלאומיים והליברליים שלנו, ומודה לכם שוב על שירותי היח"צ בחינם לגוף החשוב הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. איזה קצר. אם כולם היו עושים את זה כך, היינו הולכים לישון יותר מוקדם היום, ב-05:00 אולי. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. עד שהיא תיגש אני רוצה לציין שהשבוע יום ההולדת של סמל ראשון עמית בן יגאל, שנפל בפעילות מבצעית ביום י"ח באייר תש"ף, 12 במאי 2020, בן 21 בנופלו. הוא בן של נאוה וברוך – נאוה הייתה פה היום, היא באה לחלק מתנות לח"כים בשמו של בנה הקדוש. אחרי מה שאמרו פה היום על חללי צה"ל, אני מרשה לעצמי להגיד "קדוש". הוא נולד בכ"ב בשבט התשנ"ט, 8 בפברואר 1999, ברמת גן, בן בכור להוריו. ביום 21 בנובמבר 2017 התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת גולני. גיבור של כולנו. יהי זכרו ברוך. בבקשה, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית יישר כוח על זה שציינת - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חשוב מאוד. פגשתי גם אני היום את נאוה, האימא. מרגש, מרגש מאוד. קודם כול אני רוצה לנצל את היום החגיגי הזה, שהלוואי שהיו לנו הרבה כאלה בכנסת, ולהודות לצוות, לאנשי המשכן, גם לאנשי המשמר, גם לעובדים והעובדות המסורות והמסורים שמלווים אותנו כאן יום ולילה – וכאן, כמו שאתם יודעים, זו לגמרי לא קלישאה כשאנחנו אומרים "יום ולילה" - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ומחלקת הטקס, שארגנה את כל מה שראינו. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ומחלקת הטקס, ובאמת כל האנשים היקרים שנמצאים כאן כל הזמן מאחורי הקלעים, וכל מה שאנחנו רואים נעשה על ידם. אז באמת הזדמנות טובה לומר לכם תודה גדולה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנשי הביטחון אומרים תמיד שאנחנו מפספסים אותם כשאנחנו מברכים. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אמרתי "אנשי המשמר". << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יפה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ציינתי אותם בהחלט. מקבלים אותנו כל בוקר - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קבלי עשר שניות בונוס על זה שהפרעתי לך. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה, הכול בסדר. ומכאן אני רוצה לעבור לנאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעמד כאן היום על הדוכן ודיבר, דיבר על הדמוקרטיה ועל כמה שצריך לכבד את בחירת העם – כי הרי הוא מאוד כיבד את בחירת העם בשנה וחצי האחרונות כשלא הוא היה ראש ממשלה, והוא אפילו לא היה מסוגל לקרוא, לא לבנט ולא ללפיד, בשם התואר שלהם, של ראש ממשלה. הוא דיבר על כך שבעצם בדמוקרטיה זה בעצם מה שהעם בוחר ומי שנבחר עובד למען העם. ממש היה בא לי לשאול אותו, אתה רציני? אתם באמת מגדירים את עצמכם כמי שבאו לעבוד בשביל העם? תראו מה אנחנו עושים פה כבר חודשיים ימים. חודש לפני שהוקמה הממשלה וחודש וקצת אחרי שהוקמה הממשלה, וגם עכשיו, ממש עכשיו, אנחנו ממשיכים להעביר סמכויות ממשרד למשרד, תפקידים מאחד לשני, ממנים עוד שר, מפצלים משרדים, עוד סגן שר, עוד חבר כנסת שצריך לקבל תפקיד נוסף, חוק דרעי כן אושר, לא אושר, אז אנחנו נעקוף את בג"ץ. ממשלה שעסוקה אך ורק בעצמה. שום דבר, שום דבר ממה שקרה כאן בחודשיים האחרונים הוא לא לטובת הציבור, הוא לא לטובת אזרחי ישראל, הוא לא לטובת המדינה, הוא אך ורק לטובת עניינים פרסונליים של חברי הממשלה הזאת. עכשיו אני תוהה, איפה הסיפור של יוקר המחיה? אין. איפה העניין של ביטחון אישי? אתם זוכרים את העניין של הביטחון האישי שהיה בליבת הקמפיין? אגב, עוד לפני הבחירות, לא רק בתקופת הבחירות. והינה אנחנו רואים – אגב, אני לא מאשימה אותם – הינה, עוד פיגוע. מדיניות הטפטופים מעזה, שכחו אנשי הדרום מה זה מדיניות הטפטופים, כי הם התרגלו שנה וחצי – שקט. פתאום הממשלה בדממת אלחוט. כל מה שמעניין אותם זה איך הם ממנים את דרעי, איך הם מעבירים סמכויות עכשיו ממשרד למשרד ואיך הם מסדרים עוד כמה ג'ובים לחברי הממשלה שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, באמת, ביום הזה ולאחר רעידת האדמה הקשה שהייתה בטורקיה ובסוריה שבה נספו לדעתי מעל אלפים של בני אדם, אז עיניי נשואות בגאווה לצה"ל שלנו ולפיקוד העורף שכבר נמצא בדרך, אם לא הגיע, לטורקיה עם משלחת סיוע וחילוץ. באמת, אם בצה"ל עסקינן, אז יום ולילה לוחמות ולוחמי צה"ל פועלים סביב השעון כדי לשמור על הביטחון שלנו, אזרחי מדינת ישראל. כך גם היה בלילה שעבר כאשר התבצעה פעילות מבצעית ומקצועית במחנה הפליטים עקבת ג'בר, שהתכלית שלה הייתה מעצר של חוליית חמאס שניסתה לפגע שבוע שעבר במסעדה ביריחו. את המבצע הזה הובילו לוחמים ולוחמות, גם מיחידות הקומנדו וגם מגדוד לביאי הבקעה. גדוד לביאי הבקעה, יש לציין, אחראי על הגזרה באופן קבוע. באופן מדהים ולא מפתיע, מי שאיתר בסוף את החוליה, חתר למגע ונטרל את המחבלים המזוהים עם החמאס, היו הלוחמות שבגדוד. לוחמות שהיו בשטח גילו תושייה, פתחו באש וחיסלו חוליה של חמישה מחבלים מתועבים. כן, לוחמות. הלוחמות האלופות האלה הן התשובה שלי, אגב, לחבר הכנסת אבי מעוז שאומר שתרומתן העיקרית של נשים זה להינשא וללדת ילדים כי מקומן הוא לא בצה"ל; זאת התשובה גם לחבר הכנסת שמחה רוטמן, הלוחם האמיץ שווייק, שטוען שלוחמות מנמיכות את הסטנדרטים בצה"ל; זאת התשובה, תקשיב טוב, כבוד השר, גם לכל רבני הציונות הדתית שקוראים להוציא נשים מצה"ל ולהוציא נשים מתפקידי לחימה. התוכניות שלכם, של כל הממשלה הזאת, להדרת נשים בחסות החוק – לא יצליחו. הרצון לחוקק הפרדה מגדרית בחוק, כזאת שתדיר נשים מהמרחב הציבורי, והרצון להוציא נשים מצה"ל זאת תוכנית עלובה. נשים נמצאות בתפקידי לחימה משנת 2000, לא בחסד אלא בזכות רבה. צה"ל נמדד לפי מקצועיות ולפי פעילות מבצעית ולא לפי מגדר. ללוחמות צה"ל בכלל וללוחמות גדוד לביאי הבקעה אני רוצה לאחל שתמשיכו להיות אלופות. אל תיתנו לקולות החושך להשפיע על העבודה החשובה שאתן עושות. עם ישראל גאה בכן, אני גאה בכן. אני אמשיך להדהד את המסרים שנשים הופכות את צה"ל, אתם יודעים למה? לחזק יותר. אני אמשיך להוביל מאבק עיקש נגד ממשלת החושך. אף אחד לא יפגע במקומן של נשים. נשים ימשיכו להיות בקדמת הבמה ובמוקדי קבלת החלטות. אני רוצה לסיים ולקנח בשרי ושרות הממשלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> המשפט האחרון, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> משפט? בבקשה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתם שמיניתם אפס מנכ"ליות ל-32 משרדי ממשלה, אתם יכולים רק להתבייש. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני חושב, לא לזלזל בלוחמים ובלוחמות, אני חושב שחוסלו שבעה מחבלים ולא חמישה. חבר הכנסת אזולאי? חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. דרך אגב, אני בעד חופש בחירה לחיילות, חברת הכנסת. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לוחמות, אדוני היושב-ראש - - - לוחמות, דיברנו על לוחמות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לוחמות, לא לוחמות, יש כל מיני. תני רגע, אני אגיד לך. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד לוחמות, ואז אפשר יהיה להמשיך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא יכול להמשיך להרחיב בעניין, אבל אצלי בבית יש חופש, חלקן שירות לאומי, חלקן צבא. בבקשה, חבר הכנסת קלנר. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, קץ הדמוקרטיה, משבר כלכלי, סוף העולם ממש – כך מזהירים בהיסטריה מתנגדי הרפורמה במערכת המשפט. זעקות ההיסטריה האלו נשמעות לי קצת מוכרות, אז ערכתי בדיקה קצרה ואני מקדיש אותה לכל אזרח שיהיה רגוע. בואו נצא לדרך. נתחיל. היסטוריה, אתה זוכר את התחזיות על הבידוד המדיני? כן? זוכר את זה? אהוד ברק, אביב 2011: "לקראת חודש ספטמבר אנחנו עומדים בפני צונאמי מדיני - - - הדה-לגיטימציה של ישראל באופק - - - זה מסוכן ביותר ודורש פעולה". הפעולה היא, כמובן, מסירת חלקי מולדת לאויב. ביוני 2015, במעריב בישרו לנו שהמתקפה המדינית קרבה בממדים שיפתיעו גם את רואי השחורות מירושלים ועליה תשלם ישראל מחיר כבד. מה נגיד? ממש בידוד מדיני חווינו מאז. רנסנס מדיני, זה מה שהיה לנו. אבל בואו נדבר אולי על תחזיות כלכליות, אולי שם המצב שונה. נתחיל מהאורקל, יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד: הכסף נמצא בין יצהר לאיתמר, הוא הכריז. ב-8 בספטמבר 2014 אמר לפיד: "שיתוק מדיני יכריח אותנו להמשיך לבחור בין הביטחוני לכלכלי ובסופו של דבר נקבל גם פחות ביטחון וגם פחות כלכלה". אכן נביא הדור. והינה הפרשן נחמיה שטרסלר בעיתון הארץ ב-6 במאי 2011: משקיעים בין-לאומיים כבר מצביעים ברגליים. הם אינם מוכנים לסכן כאן את כספם. ציפי לבני, תחילת 2015: "הצונאמי המדיני מביא לצונאמי הכלכלי והצונאמי הכלכלי מביא לפגיעה כלכלית באזרחים". כמובן, גם אז היו מומחים בין-לאומיים. "צריך להיות אדם ציני וטיפש כדי לנסות להגיד שישראל לא צריכה תהליך שלום כדי לרשום צמיחה בכלכלה", אמר באולפן ynet הפרשן הכלכלי הבכיר של רשת CNN ריצ'ארד קווסט. טוב, כולנו טיפשים. עכשיו, כנסת נכבדה, הבה ניזכר בחוק הלאום. באוגוסט 2018 קיבלנו אזהרה, חוק הלאום עלול להעיב על אופק דירוג האשראי של ישראל. מאז חלפו ארבע שנים וחצי. דירוג האשראי של ישראל נותר גבוה ויציב, ואף אושרר לאחרונה בנובמבר האחרון, לאחר ניצחון הימין בבחירות. לא תאמינו, תחזיות אימה היו גם בהקשר הקמת האוניברסיטה באריאל. ב-2012, במכתב של ועד ראשי האוניברסיטאות לראש הממשלה נתניהו: "רק אתה יכול עדיין למנוע את הרכבת הדוהרת לקראת אסון ידוע מראש, שיפגע קשות וירסק את ההשכלה הגבוהה בישראל". טוב, היה גם כמובן בדרך מתווה הגז – תעמולת שוד הגז הגדול שיפגע בכלכלה ובדמוקרטיה. ואם נסכם, זעקות ההיסטריה אינן חדשות. הן ישנות נושנות וממוחזרות. הרפורמה במערכת המשפט תתקן את הדמוקרטיה בישראל, תגביר את הוודאות המשפטית, תביא לכאן משקיעים נוספים ותחזק את ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אגב, אתה צריך להיות זהה ביחס שלך לכל חברי הכנסת, גם אם לא מהמפלגה שלך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נכון. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כשנגמר הזמן, נגמר הזמן לכולם, לא רק לחברי יש עתיד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, אני מסתדר. תודה. אתה מתכופף כדי להגיע לגובה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה נותן לי כל פעם להתבאס מהגובה שלי. לא מספיק אתם מבאסים אותנו, גם בגובה אתם מבאסים אותי. תודה. << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אנחנו יכולים לדאוג לנושא הזה של הגובה. בנושא הזה של הגובה אנחנו מוכנים לטפל. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הגובה, נראה לי זה הדבר היחיד שאתה לא יכול לטפל. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ערב טוב לכולם, אני בהתייחסות לדבריה, ולמיני-מהומה שהייתה פה בנוגע לתקנון, אני חייב להתייחס לזה, כי אני חושב שסטינו מעצם הדיון. אוה, בדיוק, תודה, גם נכנס שר התקשורת קרעי, חשוב גם שהוא יהיה פה. אני רק מזכיר, ואני רוצה לחדד. כי אם אנחנו מדברים על תקנון, ואני לא איכנס למי דיבר עם מי כי זה כבר די מוצה, אז אנחנו מדברים על זה שסעיף 38(ב) מתיר באופן מלא לדבר בשפה שהיא לא עברית. עכשיו, הרפרנס ל-22, שבכלל מדבר על נאומים מיוחדים, מדבר ואומר – אני מקריא. גם חברת הכנסת גוטליב, שאני מניח שעוד שנייה תיכנס לפה בסערה ותגיד: מה – אז לפני שהיא תיכנס לסערה, אני כן אנסה לצטט לכם: "אלה הרשאים לשאת דברים במליאת הכנסת: חברי הכנסת, שרים וסגני שרים שאינם חברי כנסת, וכן נשיא המדינה בהתאם להוראות כל דין, או בהזמנה של יושב-ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת". דהיינו, כל הנ"ל רשאים לשאת. עד פה? עד כאן? "רשאים לשאת". ואז סעיף 38(ב) מתיר גם שפה זרה. עכשיו, זה בנוגע - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבל 38 מפנה ל-22, שמדבר על נציגויות זרות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני דיברתי. דיברתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הלכת הפוך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. נאום במליאה, אני מדבר עכשיו על 22. נאום במליאה בסעיף 22 - - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> כל מה ששירי אומר זה בעירבון מוגבל. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה תלך, תחקור בכלל איך אתה מקפיא את מחיר הארנונה. ונותן – ואני שוב אחזור על זה – נותן מענקי איזון ומשפה רשויות שלא מקבלות מענקי איזון. האחרון פה שיכול לדבר איתי על מה אומרים זה אתה. אני מבקש שיוסיפו לי את הזמן, כי שר התקשורת לא רק שהוא מפריע לעולם התקשורת במדינת ישראל, הוא גם מפריע לי לנאום עכשיו. אז אני מבקש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בזמן שאתה מדבר זה רץ. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה? לא, סליחה, הוא מפריע לי ומסיח - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כאן 11. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כאן 11. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש להפסיק. חבר הכנסת סימון דוידסון, קריאה ראשונה. אתם מפריעים לחבר שלכם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני כן מבקש עוד כמה דקות. האמת ששר התקשורת הפריע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא. הוא לא הפריע. אתה דיברת יותר. הוא נותן לך נושא לשיחה. סוף כל סוף משהו שאתם - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. לא. יש נושאים לשיחה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא שמעתי - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תאמין לי, אתם דואגים לנו לנושאים לשיחה מפה ועד הונולולו, באמת, אל תדאג לנו לנושא שיחה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מוסיף לך 20 שניות על מה שנותר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 22 אפשר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא. 19. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני הייתי אומר 11, בהמשך לחבריי חברי הכנסת סימון ויוראי, אבל אני כן מחזק אותם על חיזוקם לתאגיד השידור המצטיין. אבל אני כן אגיד ואחזור. אני חושב שזה חלק, מה שאנחנו ראינו פה – ואני לא אחזור על סעיף 22 ואני אקריא לך. אני חושב שחלק ממה שאנחנו רואים פה היום זה בדיוק שינוי האווירה שאתם מנסים לייצר פה. שלאלה מותר לדבר, לאלה אסור לדבר. זה קורה פה במליאה; זה קורה בוועדות, כשיו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט, או החוקה, חוק ומשפט סוגר מיקרופונים, מוציא חברי כנסת. משפט אחרון – יש לי בעצם עוד 40 שניות, למה משפט אחרון? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. יש לי עוד 35 שניות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שמתי דקה כדי לספור את ה-30. ביקשת 20, נתתי לך 30. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה היום קמת על הצד הלארג', רק אם לא מדובר על יוראי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עשר שניות אחרונות, בגלל שאני אוהב אותך. קדימה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל יש לי 22 שניות. אני לא מבין. הטיימר פה לא נכון? לא, אני לא מבין. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> די, נו, חלאס. אני מבקש לסיים. אתה יודע, כל הזמן אתם בוכים, האופוזיציה, שמפריעים לכם. בסוף תקבל עוד דקה וגם על זה אתה בוכה. אני מבקש לסיים. תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. אני לא רוצה עוד דקה. תן לי לסיים משפט, אתה קוטע לי את חוט המחשבה. אני מתנצל. אני חוזר שוב לאווירה ולהלך הרוח במשכן דווקא ביום הזה שאנחנו חוגגים. אתם סותמים פיות באופן עקבי – זה קורה גם בוועדות, זה קורה גם במליאה. אז אני חושב שאת זה לפחות תנסו אולי לשנות, אלא אם אתם רוצים לעשות חוק-יסוד: סתימת הפיות לכל מי שלא מצביע ליכוד / ניצח בבחירות / הוא חוסן חברתי. והשמות שאתם ממציאים פה למשרדים, בזה אנחנו נדון בנאומי הבא, שיקרה עוד כמה שעות, אני מקווה שגם אתה תהיה פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תבוא לוועדת חינוך. בוועדת חינוך - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מפלים אותו לרעה, והוא קיבל עוד דקה וחצי בונוס. חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מענקי איזון. עד שלא תסביר לי על איך אתה נותן שיפוי לרשויות שלא מקבלות מענקי איזון, אל תדבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תגיד תודה רבה לאלי אבידר - - - מצאנו את האלי אבידר של מפלגת יש עתיד – הינה הוא, נאור שירי. אלי אבידר של מפלגת יש עתיד. קופץ בראש. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מענקי איזון. תגיד לי איך אתה משפה רשויות, גאון הדור. קופץ בראש. אתה לא יודע מה זה בכלל ארנונה. אל תדבר - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני נותן לו את הדף. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר. אבל לא לצעוק בעמידה. אתה רוצה – תשב. אתה עומד – הוא יושב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני הולך להביא - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לך, לפני שתצא החוצה. קדימה. מפעיל את הזמן. בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, לפני כמה דקות הוצאת את חבר הכנסת יוראי אל מחוץ למליאה כי הוא אמר "עבריינים". אז אני מפנה אותך לעמ' 221, סעיף 3: החלטות ועדת האתיקה בעניין התבטאויות חברי כנסת, וההתבטאות שהוא אמר היא התבטאות לגיטימית. הדברים שהם לא לגיטימיים על פי ועדת האתיקה, לגבי ביטויים כגון: רוצח, מחבל, נאצי וביטויים נוספים מעולם התוכן של השואה, נקבע כי אינם לגיטימיים ואין לעשות בהם שימוש. אז אני מפנה אותך לעמ' 222. צריך להתנצל בפני חבר הכנסת יוראי, כי ההוצאה שלו לא הייתה לגיטימית ולא הייתה חוקית. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> קודם כול, אתה תתנצל שהוצאת אותנו - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, אני אענה לך. אני עוצר את הזמן ואני עונה לך. הוצאתי אותו כי נגמר לו הזמן, והוא ממשיך לדבר חצי דקה יותר. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא ידעתי, חשבתי בגלל ההתבטאות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה. מקבל את ההתנצלות שלך. תודה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להפנות אותך להתבטאויות הרבה יותר חמורות שנאמרו בכנסת הקודמת. אמירות איומות, כמו רוצח, לכיוון ראש ממשלה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> הוא הסביר לך שזה לא - - - להוציא אותו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם אם הוא שר, כדאי שתשתיק אותו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> דווקא בגלל שהוא שר. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> דבר שאמרו לראש ממשלה: נבל, רוצח, ביטויים נוראיים, סמרטוט רצפה. היו דברים הרבה יותר נוראיים, אבל אם אמרת שהוצאת אותו בגלל הזמן, זה עניין אחר. החוצפה של הצד הזה של האולם, שמאשימים את האופוזיציה בכך שאנשי כלכלה באים ומבריחים הון ממדינת ישראל. אז קודם לכן, אני רוצה להגיד שההתבטאויות של אותם שני אנשים בגנותו של ראש הממשלה והקריאה לרצח הן אינן לגיטימיות. אסור להגיד אותן במדינת ישראל. אני נגד מלחמת אחים. לא תהיה מלחמת אחים, אנחנו יריבים פוליטיים. לא תהיה פה מלחמת אחים כי עם אחד אנחנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לנו מדינה אחרת. אפשר להפגין. אפשר להגיד דברים. אפשר הכול. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא תהיה כאן מלחמת אחים, וההתבטאויות האלה של שני האישים בדבר שימוש בנשק – ראינו אותן בעבר איך זה נגמר. אסור לנו לחזור לכך. חזרנו לכאן אחרי אלפיים שנה לא כדי לאבד את המדינה הזו. לא יקרה. אני אעשה ככל יכולתי להרגיע, להפנות את תשומת הלב של האנשים שביטויים כאלה אין מקומם במשטר דמוקרטי, ובוודאי ובוודאי לא במדינת היהודים. וזו מדינה יהודית ודמוקרטית ואני אלחם על כך, אסור שביטויים כאלה ייהפכו להיות ביטויים לגיטימיים. וטוב ששני אישים אלה, למרות עברם המפואר, ושניהם, עברם מפואר מאוד, זה לא נותן שום גושפנקה חוקית לבוא ולהגיד את זה. תודה. רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד. בדיוק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הרבה דברים יש לי לומר על הממשלה הזאת, הרבה דברים מקוממים אותי, אבל בתור אבא לשלוש בנות ובתור אחד שדוגל בשוויון, אין ספק שאחד הבולטים בהם הוא החוסר בייצוג נשי. לאחר שבממשלה הקודמת, חבריי, היה שיא של תשע מנכ"ליות, כיום יש רק שלוש וגם אותן הולכים להחליף. טלי, את תצעקי ותצעקי, אבל הנושא הזה שיש בעוד דקה אפס - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אישה. אני אישה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אפס מנכ"ליות, אפס מנכ"ליות - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני היו"ר, אתה מוכן להגיד להם שאני אישה? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - במשרדי ממשלה. אפס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה מביש. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא מפריע לך? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא. זה מביש אותי. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא מפריע לך? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מבייש אותי. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך זה לא מפריע לך? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כי זה מבייש. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בכל ממשלת ישראל אפס מנכ"ליות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה מבייש אותי. אתה מבייש אותי. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הבנות שלנו שנמצאות, מסתכלות ואומרות - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה מבזה אותי. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אין לנו לאן להתקדם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה מבזה אותי. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אפס מנכ"ליות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה מבזה אותי. אתה מבזה אותי כשאתה מתייחס למגדר שלי כאישיו. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לשאול אותך, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה פשוט מבזה אותי. מבזה אותי. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> 51% מהמדינה הן נשים. מתוך 51% אין אפשרות להשיג מנכ"לית טובה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מבזה אותי. די. אני אישה. עזוב אותי. הגעתי לכאן בעשר אצבעותיי ובזכות הקדוש ברוך הוא. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> את יודעת מה, טלי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא בגלל שאני אישה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא, הגעת בזכות השריון. הגעת בזכות השריון. את משוריינת. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הייתי מס' 30. הייתי מס' 30. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> את משוריינת. את משוריינת. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כאן 11, אל תפריע לי. כאן 11 אתה מפריע לי. חברים, כאן 11 מפריע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, אתה צריך להוסיף לי. היא לא נותנת לי לדבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עצרתי, עצרתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כמה פעמים - - - אותי? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> עליזה, יש לך פיליבסטר מהליכוד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לשמור על הסדר באולם, בבקשה. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הייתי מס' 30 - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל 30 זה ריאלי. מה יש לכם? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אה, ריאלי. ריאלי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עוד פעם אני צועק לה ואני צריך תה עם דבש. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> את משוריינת בזכות זה שאת אישה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> את משוריינת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה ראשונה. את עוזרת להם בפיליבסטר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, לא, לא. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, טלי משוריינת? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה להבין שנייה פה. עוד פעם תקרא? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא. סליחה. איך קריאה ראשונה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איך קריאה ראשונה? מה זה, נמחק? לא, אני רוצה להבין, מה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קדימה, תמשיך לדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא רוצה שתוציא אותו. תוציא אותו החוצה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. צריך שיהיה פה שוויון. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברים, טלי, תני לסיים. אני אעמוד פה עשר דקות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא. מה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רוצה שאני אצא? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא - - - << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, אני אחכה לטלי גוטליב. תודה רבה, טלי, על העזרה לאופוזיציה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא רוצה שאת תלכי אבל שיהיה שוויון. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו נשלח לך תעודת הוקרה ופרחים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש לי חצאית. אני גם אישה וגם עם חצאית. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ועכשיו היא תגיד: לא לקחתי ריטלין. כל פעם מחדש אותו דבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא לוקחת. אני לא מאובחנת. מה לעשות? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> את אמרת. טלי, אז יש לנו בסופו של דבר אפס מנכ"ליות. בואו נגיע לכנסת. טלי, את יודעת שמתוך 25 ועדות - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה זמן הדיבור שלך. תמשיך לדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - לפנות אליי - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל הם פונים אליי, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמרתי לה מקודם: את בקריאה ראשונה. אז עכשיו כדי להזכיר לה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה ארבע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה ארבע? טוב, היא יצאה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מתוך 25 ועדות שיש בכנסת ישראל - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כשאני מוציא אותה, זה טוב לכם או טוב לי? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - 25 ועדות, כמה עומדות בראש הוועדה נשים מתוך 25? ארבע. ארבע מתוך 25 ועדות – עומדות נשים. אז יש לנו אפס מנכ"ליות, יש לנו שש שרות ששלוש מהן זה כאילו משרד. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> מיהן היו"ריות של הוועדות? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מהאופוזיציה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מהאופוזיציה. מהאופוזיציה, יש לנו פנינה ומירב. מי עוד יש לנו? בקיצור, יש לנו ארבע ראשי ועדות נשים שכל הארבע הן מהאופוזיציה. אפס ראשי ועדות מהקואליציה. אני לא מאמין למה שאני קורא, לא מאמין למה שאני קורא. יש לנו בנות בבית, קצינות בצבא, לוחמות שהורגות מחבלים, בכל דבר, באמת, הנשים הן הכי טובות. ופה בכנסת ישראל יש אפס מנכ"ליות, יש לנו שש שרות שחצי מהן הן כאילו משרדים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נגמר הזמן קודם. יש לך עוד 20 שניות. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לי עוד הרבה מה להגיד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לך עוד נאום אחר כך. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז מה שאני רוצה לומר לכל האנשים שצופים בנו: ממשלת ישראל והקואליציה לא מפרגנות לנשים, לא מעריכות נשים, לא מכבדות נשים, לא חושבות שנשים מספיק טובות - - << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> משתיקות נשים. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - סותמות לנשים את הפה, וכל אישה במדינת ישראל צריכה להסתכל ולהגיד: האם זה מה שמגיע למדינת ישראל? האם זה מה שמגיע לנשים במדינת ישראל? האם זה מה שהבנות שלנו צריכות לראות? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תתביישו לכם. אתם בושה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בושה. בושה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חברי חבר הכנסת יבגני סובה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - חבר הכנסת פינדרוס שהסביר לך - - - שזה זוטות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא שמעת את חבר הכנסת פינדרוס שאמר לך: במה אתה מתנשא? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> למה? הוא דוגמה לקידום נשים? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> סימון, נמשיך את הדיון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> התחלתי. תודה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש לי שאלה אחת שאני זה חודש וחצי לא מוצא לגביה תשובה: מה זה ימין אמיתי מבחינת הממשלה הנוכחית, אדוני היושב-ראש? על פניו, התשובה לשאלה הזאת די ברורה. הציבור יודע מה זה ימין, נכון? מצד שני, אני רואה את אלה שצועקים: ימין מלא על מלא, והם לא עונים להגדרה של ימין. עכשיו, ימין מימין, מלא על מלא, ומצד שני, אנחנו מקבלים ממשלת שמאל-שמאל, כי זה פחות או יותר מה שאנחנו רואים. עכשיו, למה אני מבולבל, אדוני היושב-ראש? כי השאלה הזאת בעיניי מורכבת מכמה שאלות, אולי גם אתה תוכל לעזור לי. אמרת שאימא שלך רואה ערוץ 99 כרגע, נכון? תקווה ואטורי שם המשפחה שלה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אולי גם היא תשאל עכשיו יחד איתנו את השאלות שאני הולך לשאול אותך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היא לא תסכים איתך, לא משנה מה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. קודם כול, תשמע את השאלות. אולי היא תסכים. הימין אמור לשמור על שטחי המולדת, נכון, אדוני היושב-ראש? אז מי שהצביע בעד החזרת חברון וגוש קטיף, הוא יכול להישאר בימין? מי שמקדם את הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון, הוא איש ימין, נכון? אולי הוא יכול להישאר איש ימין רק בתנאי ששכחו לו את זה שהוא הצביע בעד ההקפאה וקידם את ההקפאה. אבל מה עושים כשמזכירים לו פעם אחר פעם? ימין, אדוני היושב-ראש, זה משילות, נכון? אתם אומרים שימין זה משילות. אז מי שלא מסוגל להשליט סדר ואת החוק הישראלי בכל שטחי ארץ ישראל, הוא עדיין נחשב ימין או לא? ימין זה מלחמה נגד הטרור ללא פשרות – ייתנו – יקבלו, לא ייתנו – לא יקבלו. נכון, אדוני היושב-ראש, או לא נכון? אז מי שנותן דולרים במזומן ומקבל טילים על תושבי הדרום, הוא ימין? מה הוא מקבל בתמורה? ימין זה הריסת בתי מחבלים, אדוני היושב-ראש, ולא שחרור מחבלים. כמה מחבלים אפשר לשחרר בלי שיגידו לך שהפכת מאיש ימין לאיש שמאל. 200? 400? אולי 1,027? מה קרה? שכחתם? אז אנחנו נזכיר לכם ונזכיר גם לציבור. אתם חושבים שהקמתם ממשלת ימין מלא-מלא, ואתם חושבים שמי שעומד בראש הממשלה הזאת הוא איש ימין מלא על מלא? אין לי תשובה לשאלות האלה, כי זה לא משכנע. אולי זה עובד בטיקטוק. במציאות אי-אפשר לשקר כל הזמן ולקוות שהציבור יסלח. תחשבו טוב מהי ההגדרה של איש ימין מלא על מלא. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. כמה תיקונים. היום בבוקר דנו בוועדת החוץ והביטחון בנושא קיזוז כספים לטרור. אגב, אתם צועקים פה כבר כמה נאומים על זה שאין ראשת ועדה שהיא בחורה, יש - - - << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה עם ח'אן אל-אחמר? מה עם ח'אן אל-אחמר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתם לא נותנים לעובדות לבלבל אתכם. את ממשיכה לצעוק סתם. סון הר מלך היא יושבת-ראש ועדת רווחת אזרחי ישראל. תודה רבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אחת. אחת מתוך עשות ועדות. איך אתה מתגאה בזה? אחת. אחת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איך זו יכולה להיות גאווה? אתם לא סופרים נשים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> דווקא היום לא הייתי עכשיו על קוצו של יו"ד הולך לפרטים - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אחת. ראשת ועדה אחת. איך את לא מתבייש לומר את זה אפילו? אחת, ואטורי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מילא, צועקים. אז תצעקו. אתם צועקים רק כדי לצעוק. זהו. נקודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כמה זמן אתה חבר כנסת, יוראי? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כמה זמן אתה חבר כנסת? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ארבע שנים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה, אדוני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ואפילו אחרי ארבע שנים, לא בטוח שאתה יכול להיות יו"ר ועדה. אז אני יכולה לקחת על עצמי להיות יו"ר ועדה? באמת. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> שלום רב ליושב-ראש - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - לא בטוח שאתה יכול להיות יו"ר ועדה. אז אני יכולה לקחת על עצמי להיות יו"ר ועדה? באמת. קצת - - - קצת צניעות וענווה - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לימור יכולה, טלי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא יכולה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לימור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה לימור יכולה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כי לימור מבינה בתחום שהיא לקחה על עצמה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה היא מבינה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - היא לקחה ועדה - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> את לא מבינה בזכויות הילד? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אהיה יו"ר ועדה כשאני אהיה מסוגלת - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, לשבת בבקשה. לא קוראים קריאות בעמידה, זה אחד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה לימור סון הר מלך מבינה? היא לא מבינה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, את מפריעה לנו להתקדם. זה חלק מהפיליבסטר? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> את ראויה להיות יו"ר זכויות הילד - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש להפסיק. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה שלישית. אבקש לצאת. די, חלאס. את מפריעה לי לנהל את הדיון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא בסדר שאתה מוציא אותה. היא הבן אדם היחיד - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש להפסיק. קריאה ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני? - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את. בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה מוציא את חברת הקואליציה היחידה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא צועקים, זה לא שוק פה. לא צועקים בעמידה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תחזיר אותה. אנחנו צריכים את טלי גוטליב פה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין נשים בקואליציה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שנייה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> עד שיש אישה אחת - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת סימון דוידסון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ניסים, זה לא בסדר. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מה נעשה בלעדיה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, אני מחפש פה את השר, שר הנגב והגליל וכל הטייטל, וסרלאוף – איננו. ודווקא רציתי להעמיק שנייה בנושא עצמו. כשבדקתי את כל הנושאים, את כל הרכיבים של המשרד שעליו אנחנו מדברים, הרגשתי קרבה יתרה לתחום, כי הרי מדובר בין השאר בנגב, ואני בא משם, מצפון הנגב, אבל בהחלט מחובר למרחב. אנחנו מדברים על כך שתחום התכנון של החקלאות ושל הכפר יעבור לאותו משרד, וכפי שאתם יודעים, באתי משם ועסקתי בכך, ואני מקווה להמשיך לעשות, לעסוק בתחום החשוב הזה. ועוד עניין חשוב, נושא שאני משתדל להעמיק בו, ובוודאי גם בכנסת הזו – האזרחים הוותיקים. אז לכאורה היה מה לדבר. אבל אני רוצה לומר לשר, שלא נמצא כרגע, שאני מתפלא על כך שהוא לא הסתפק בכותרת "נגב וגליל", שהספיקה למי שאחר כך גם היה נשיא המדינה, שמעון פרס. אם אני לא טועה, הוא היה הראשון שעבורו הורכב המשרד, ואני מוכרח לומר שיש בכך היגיון גדול. אבל בתחום הזה של נגב וגליל יש כל כך הרבה משימות, שלהרכיב עליו את הטלאי על טלאי הזה, את הפאצ'ים האלו, זה מיותר לחלוטין. מרחבי הארץ הדרומיים והצפוניים זקוקים להעדפה מתקנת, זקוקים ליד מכוונת ומעמיקה בתחומי בריאות – אנחנו חיים פחות בפריפריה; חינוך – אותו דבר, כל כך הרבה מה לעשות; בהשכלה גבוהה, תשתיות פיזיות, משילות, שכל כך הרבינו לדבר לפני הבחירות, וצריך להעמיק ולעסוק בנושא הזה גם כעת. בכך די, לא צריך הרבה יותר מזה. והינה אנחנו רואים שמעתיקים יחידות אקראיות, חשובות מאין כמוהן. עודד פורר, שר החקלאות ופיתוח הכפר היוצא, יוכל להסביר לשר שמקבל יחידה אזוטרית לחלוטין מבחינת העיסוק שלו ומפרק את התשתית החשובה של המשרד שעוסק ב-85% משטח מדינת ישראל ו-10% או 11% או 12% – כמה שזה היום – מהתוצרים של המדינה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תירגעי, מה את צועקת? לא הבנתי. אני מסתדר, יש לי פה עוד שמונה שניות, אני רואה את הזמנים. לא רק – פה זה רשום. זו תקלה במסך. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ההכפפה הזו של התכנון של הכפר והחקלאות לנגב והגליל מעלה שאלת תמיהה לוגית – ומה עושה מי שרוצה לעסוק בכפר וחקלאות במרכז הארץ? אל מי הוא יפנה? לאן זה הולך לאיבוד? האזרחים הוותיקים, המקום שלהם באזור, במשרד שעוסק בתחומים טריטוריאליים וצריך לתכלל את התחום הטריטוריאלי ולא במשרד כמו משרד הרווחה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתיים הזמן. השעון לא עובד. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אם כן, יש כאן תכנון שיפגע – יש כאן החלטה שתפגע במקרה הזה לא בביטחון, לא במדיניות, סתם החלטה מינהלית רעה, שמקורה, כמובן, בפוליטיקה מיותרת, שתפגע בשירות שאנחנו נותנים לאזרחי ישראל. חבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורנה ברביבאי. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברים, בט"ו בשבט היום היה מתבקש לדבר על יום ההולדת לכנסת שאנחנו נמצאים בה, ובכל זאת אני מתקשה, כי האקטואליה מתגברת על כל דבר אחר. אני רוצה לדבר, להקדיש את הדקות שלי לצביעות של הממשלה הזאת. צביעות כל כך גדולה, שבעצם על כל דבר שהממשלה אומרת – העומד בראשה, השרים שלה אומרים – הם מתכוונים הפוך. נוצרה מין – אתם זוכרים שכשהיינו ילדים היינו מדברים בשפת בי"ת? בשפת גימ"ל? נוצרה שפת שקר. אתה מדבר שקר, ואתה יוצר כאילו תחושה שאתה מדבר אמת. אתה אומר את המילים "דמוקרטיה" שוב ושוב ושוב, וכל פעם כשהממשלה הזאת, השרים, ראש הממשלה, אומרים "דמוקרטיה", אנחנו מתקרבים יותר ויותר לדיקטטורה; כל פעם כשאומרים: מה אתם בלחץ? נעשה את הרפורמה המשפטית בהידברות – אנחנו מבינים שהזמן מתקצר. תראו, כבר הערב פורסם על ידי רוטמן שהחוק הדורסני הזה שמשנה את שיטת המשטר, חוק מטעם עצמו, אגב, שעוקף כל תהליך לגיטימי – אנחנו מגיעים למצב שהחוק הזה תכף עובר. אז לא הידברות ולא שום דבר אחר. עומד פה ראש ממשלה, מדבר באנגלית בכל מיני מקומות ואומר: אנחנו לא נעשה את זה שלא בהבנה. אבל ברור לנו שכששר המשפטים אומר: דקה אני לא מוכן להקפיא את החוק הזה, אז ברור לנו שממשלת הצביעות הזאת יצרה שפה משלה, והיא גם מתכוונת שהציבור יחשוב שמה היא אומרת היא מתכוונת לזה. אבל הציבור יודע בדיוק. אתם רוצים לדעת איך אני יודעת? אני נמצאת בהפגנות, אני רואה את האנשים יוצאים להפגנות, אני שומעת אותם, והם אומרים: אנחנו שומעים את ראש הממשלה מדבר באופן מסוים, אנחנו מבינים שהוא עושה בדיוק הפוך, ואנחנו לא יכולים להרשות לזה לקרות. אז אני אומרת לממשלה הצבועה הזאת, שמשרישה את תפיסת הצביעות כערך במדינה: רואים אתכם, מקשיבים לכם, מבינים מה האינטרס, וכשאומרים שזה מנותק מהצרכים האישיים הפרסונליים של ראש הממשלה שנמלט מאימת הדין, אנחנו מבינים שזה בדיוק הפוך. וכשיביאו השבוע לפה את חוק דרעי 2 כדי לאפשר לו לחזור חזרה בקומבינה, בניגוד להחלטת בג"ץ, הציבור רואה, הציבור מבין, והציבור לא התכוון שאותה דמוקרטיה שאפשרה לכם לעלות לשלטון תהרוס כל חלקה טובה ובעצם תרוץ לכיוון של דיקטטורה. לא ניתן לזה לקרות. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אדוני יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, ערב טוב. אני קוראת לזה תרגיל ההונאה הגדול ביותר שהיה במדינת ישראל. זה מה שקורה בימים האלה, שם בדוי: הרפורמה לתיקון מערכת המשפט. מה באים בעצם ואומרים מובילי התוכנית המשפטית להחלשת הדמוקרטיה? שמטרתה העיקרית נובעת מהחרדה שלהם לאמון הציבורי בבתי המשפט. הם זועקים לכולנו שמה שהם עושים זה לתקן. ככה, זה מה שהם מציגים לציבור. המטרה העיקרית היא מטרה טובת לב לכאורה ונקיית כפיים. כדי להצדיק את הטיעון הזה הם משתמשים לכאורה במחקרים, בנתונים שהם מהנדסים, שהם מעוותים אותם כדי שיתאימו לאותו לטיעון. הם מצטיידים למשל במחקרים של קהלת, ואתם רואים שיש שם חריגות של מדינת ישראל בהרכב של הוועדה למינוי שופטים. ככה הם מסתכלים, ולוקחים את מדינות ה-OECD ואומרים: תראו, ברוב המדינות של העולם מי שבוחר זה הפוליטיקאים, וישראל ורק עוד שלוש מדינות – בהן שופטים ממנים את עצמם. וזאת כמובן כדי לטעון שהוועדה היא מקולקלת מיסודה. בכל יתר המדינות – ככה זה, לטענתם – הפוליטיקאים בוחרים. אז ראשית, כבר הוכח בחוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה שהמחקר שלהם מעוות ושהוא לא רציני. אבל בואו נניח שכן – ניקח את המחקר הזה ונסתכל מה חסר בו? מה חסר במסד הנתונים הזה? אולי בדיקה של רמת אמון הציבור באותן מדינות שבהן הפוליטיקאים בוחרים את השופטים? את זה אין. אז הלכנו, בדקנו ומצאנו שבאותן מדינות – תראו, הפלא ופלא – שבהן הפוליטיקאים ממנים את השופטים, האמון בבתי המשפט הוא נמוך. וואו, נפלנו מהכיסא, איזה הלם. כאשר הפוליטיקאים מתערבים, באמת, הרמה של האמון יורדת. באמת, לא ציפינו לתשובה שכזאת. האמון נמוך יותר מאשר בארבע המדינות שבהן האמון הוא גבוה, כי המינוי הוא מקצועי. בארצות הברית, למשל, המינוי הוא פוליטי – מתחתינו. היינו מצפים שיהיה יותר גבוה, לא? איטליה – אותו דבר: מינוי פוליטי; היינו מצפים לרמת אמון גבוהה – הופה, שוב פעם רמת אמון מאוד מאוד, מהנמוכות ביותר בעולם. לעומת זאת, קחו לדוגמה את לוקסמבורג, שבה שיטת מינוי השופטים היא מקצועית, היא בין המקומות הראשונים בעולם באמון. ככה גם בדמוקרטיה, ואי-אפשר לנתק את הקשר בין רמה מקצועית למדד השחיתות באותה מדינה. כשיש ועדה מקצועית, כשהשופטים הם מקצועיים, השחיתות - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמה זמן. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> מסיימת. - - באמת יורדת שם. איך אומרים? ושלא יעבדו עליכם. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. מדינות ה-OECD שבהן נבחרי הציבור בוחרים את השופטים הן ארצות הברית, גרמניה, צרפת, קנדה ואוסטרליה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש להם חוקה. יש חוקים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש שם חוקה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יש - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אבקש לא להפריע. אני אענה לכם, אל תדאגו. יש חוקה. בישראל לא היה משפט. אהרן ברק אמר שבישראל יש חוקה. תודה רבה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אבל מה שאלתי? שאלתי על האמון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר כנסת עודד פורר – קריאה ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה קריאה ראשונה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר כנסת משה טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הדיון הזה נקרא העברת סמכויות לשר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, כי הרי אתם הבטחתם משילות. בשבוע האחרון חזרו טילים לדרום, ילדים חזרו להתעורר בלילה ולברוח למקלטים, המצב הביטחוני חזר להיות מתוח, הביטחון התערער בירושלים, אבל שר הביטחון הלאומי – אתה שומע, חבר הכנסת דוידסון? – שר הביטחון הלאומי עסוק בפיתות. פיתות לבתי הסוהר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לאומיות, השר לביטחון לאומי, שרת המשימות הלאומיות, שר החוסן הלאומי – אדם צועק את מה שחסר לו. לאומיות. לעומת זאת, ממשלת השינוי דאגה לביטחון הלאומי על אמת. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> שמעת מה מיקי לוי אמר? אני אגיד ששר הביטחון הלאומי יצא פיתה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> יצא פיתה, כן. למה הם דואגים? אנחנו דאגנו לביטחון הלאומי, אבל ממשלת הימין על מלא- מלא לא מסוגלת לעשות אחרי השנה השקטה ביותר בעוטף; כי הרי אמרתם: דין העוטף כדין תל אביב; הבטחתם, אבל תסתכלו על השבוע האחרון – זו העוצמה היהודית שלכם? אולי המציאות מורכבת יותר מסיסמאות בחירות. אפילו אלמוג כהן כותב את הדברים האלה לבן גביר בווטסאפ המפלגתי שהדליף עמית סגל. וכן, אולי כדי להתחבר אל הפיתה החלטתם להשאיר את המס על השתייה המתוקה. איזה יופי. כי נתוני התחלואה של הסוכרת באמת מבהילים. רק את המס על הדיאט ועל הזירו אתם הולכים לבטל. אם כבר דאגתם לפיתות, והמס על הדיאט והזירו יבוטל, אז תארגנו לי אחת עם טחינה, חמוצים, ואת הזירו תשימו לי בצד; לפחות נישאר שבעים בזמן שהקואליציה הזו מתארגנת על בלגן בסמכויות, מפצלת משרדים, בונה המצאות חדשות; ממשלה לאומית על מלא, שר החוסן הלאומי, ועוד יש לכם טענות על מערכת המשפט. נהדר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא. הפעלתי את הזמן. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה הפעלת את הזמן? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה חושב שאתה נמצא בקצה מסלול הטיסה, ועכשיו אתה עושה בדיקות? ברקס? << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן, יפה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ד"ש מהחברים בבית. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב בראש, את הזדמנויות שיש לי הערב לנאום, אני רוצה להקדיש למאמר שפורסם בכתב העת שבת של מקור ראשון, שעוסק בנושא מאוד מאוד חשוב, על ישראל בעשור השמיני מאז קיומה, ובעצם מראה שהעשור השמיני, לא רק במדינת ישראל, זה עשור מאוד מאוד מאתגר, גם בחיים של אומות אחרות. עכשיו, בערב הקודם הגענו לדבר על צרפת ואנחנו נמשיך בצרפת. אדוני השר, כדאי שתקשיב; אולי תוכל לעשות מזה הפקת מקור בתאגיד השידור הציבורי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לא, הוא סוגר את זה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, לא, לא, ביבי סגר לו. ביבי עצר לו את זה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> הוא התחרט? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ביבי עצר לו את זה. הוא לא יכול לסגור. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> ביבי עצר, אה – זה במסגרת של שר מחליף וראש הממשלה משנה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, כן. צרפת בשנות השלושים הייתה אכולת שחיתות וקיטוב בין השמאל לימין. היא סבלה ממשבר פוליטי שבמהלכו קמו ונפלו ממשלות חדשות לבקרים. אלמלא המלחמה עם גרמניה, קרוב לוודאי שבשלב כלשהו הייתה צרפת מוצאת את האיזון הראוי ואת שיטת המשטר הראויה, כפי שהיה באיטליה בשנות התשעים במאה הקודמת. ואולם, המלחמה עם גרמניה הנאצית החלה כאשר המדינה הייתה מפוצלת. פיצול זה בא לידי ביטוי במיוחד בעימות שבין המנהיגים הסוציאליסטים לבין חלקים מסוימים בימין הצרפתי, שכונו תבוסתנים, על שום חוסר רצונם להילחם. את שורשיו של חוסר הרצון הזה ביטא אנרי פטן, גיבור מלחמת העולם הראשונה ומי שהוביל את הכניעה לנאצים והקמת ממשלת וישי, הזכור לשמצה. פטן כיהן כשגריר צרפת בספרד והיה מוכר כנציג מובהק של הימין השמרני. עם תחילת המלחמה הוא סירב להזמנת ראש הממשלה, איש השמאל, אדואר דאלאדיה, להצטרף לממשלתו ולבטא אחדות לאומית לנוכח המלחמה. פטן המתין עד לתבוסות שספג צבא צרפת, ואז נעתר לבקשת הממשלה ליטול חלק בשלטון. עם יציאתו מספרד, מתוך מגמה לחתום על הסכם כניעה מול גרמניה, אמר פטן לשליט ספרד: ארצי הוכתה והם קוראים לי לחזור בשביל לחתום על שלום ושביתת נשק. זו התוצאה של 30 שנות מרקסיזם. עבור פטן, השמאל הסוציאליסטי הצרפתי היה גרוע יותר מאשר שיתוף פעולה וכניעה להיטלר. מדינת ישראל בעשור השמיני – רגע, הם מפריעים לי שם, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא רואה שמפריעים לך. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני לא מצליח להתרכז ככה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה לא יכול להתרכז תוך כדי? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מדינת ישראל בעשור השמיני – משה טור פז סיים לפניי. קינלי, השארת בערך דקה וחצי, נכון? אני אבקש גם את הזמן של קינלי. בשני העשורים האחרונים חודדו השסעים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מקווה שכשהפצצת במדינות ערב לא אמרת: תנו לי את זה, או כל מיני תירוצים. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ביקשתי את הזמן שהיה צריך. בשני העשורים האחרונים חודדו השסעים התרבותיים בין הקבוצות השונות של החברה הישראלית. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אמרתי. נו, עשיתי הקדמה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לא הייתי. זה מעניין אותי באמת. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אני אחזור: מדובר במאמר שפורסם לפני שבוע וחצי במקור ראשון בעלון שבת, על ישראל בעשור השמיני, של ד"ר מאיר בן שחר - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 20 שניות. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - שמדבר על האתגר שכל אומה כמעט חווה בעשור השמיני לקיומה. ארצות הברית עם מלחמת האזרחים, צרפת, ברית המועצות. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - - עשור שמיני זה לא - - - << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> פעמיים, פעמיים גם אנחנו. אני אעצור כאן, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני נותן לך - - - << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אה, אתה נותן לי עוד זמן? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עשר שניות. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בעשר שניות אני לא יכול. אני רק צריך לסמן לעצמי לאן הגעתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב, תודה רבה. בנאום הבא. חבר הכנסת עודד פורר? אחרון הדוברים, חבר הכנסת עודד פורר. תבוא. תבוא. הוא יסיים בינתיים, עד שאתה תגיע. תעלה. הסתיים הזמן כבר מזמן, תודה. זה משעשע שאתם עושים את זה כמו בכדורגל: הוא נפל, נפצע, הצגה, זמן. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תוסיף זמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תוספת זמן, כן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני מנסה להבין את הקואליציה הזאת ולאן היא מתקדמת כשהיא מדברת על כל מיני דברים שממשלת הימין אמורה לעשות. אז אני מסתכל, ורק היום נודע לנו שראש הממשלה עצר ודחה הריסה של בניין במזרח ירושלים, אחרי שהוא השיב לבג"ץ שרק בעוד ארבעה חודשים – הוא מבקש דחייה של ארבעה חודשים בפינוי של ח'אן אל-אחמר. למה הוא מבקש דחייה של ארבעה חודשים בפינוי של ח'אן אל-אחמר – אתה יודע, השר קרעי? למה תשובת הממשלה לפינוי ח'אן אל-אחמר היא בעוד ארבעה חודשים? ב-1 בפברואר הגשתם את הבקשה, וב-1 ביוני - - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> חשבנו שאולי אתם פיניתם את זה בכלל. צריך לבדוק מה אתם פיניתם. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז תבדוק. השר ליברמן, כשהיה שר ביטחון, נתן הוראה לפנות. ראש הממשלה דאז, נתניהו, שלח לו מכתב, ועצר את הכוחות בעודם בשטח. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> גם בשנה וחצי האחרונות היה ראש הממשלה נתניהו? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לגבי הפינוי דנן – שמע, ב-1 בפברואר ביקשתם ארבעה חודשים. למה? מה קורה ב-1 ביוני שפתאום כן תוכלו לפנות את ח'אן אל-אחמר? מאוד פשוט. ב-29 במאי – עד 29 במאי אתם חייבים להעביר את תקציב המדינה. אחרי שתעבירו את תקציב המדינה, ראש הממשלה כבר יוכל לעשות דחייה אחרת לעניין הזה; הוא כבר לא יצטרך לא את בן גביר ולא את סמוטריץ', ומבחינתו יהיה אפשר כבר להחליף את ההרכב הקואליציוני, או אפילו להישאר בלעדיו. אבל אני חייב לשאול את חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה: אנחנו קידמנו הצעת חוק לשלילת אזרחות ממחבל טרוריסט, שמקבל מימון זר מהרשות הפלסטינית – מה קרה שפתאום ישיבת הוועדה נדחתה בשבוע? מה דחוף יותר מזה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני אענה לך. אתה על אוטומט, אני עונה לך. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני שואל. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני עונה לך. קודם כול, בוא נזכיר שאת החוק הזה ניסינו בכנסת הקודמת – העלינו אותו להצבעה, ואתם הפלתם. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתם העברתם את החוק הזה לא מעט גם בזכותנו. כן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> רגע. רגע. רגע. עכשיו אני עונה לך. יש סוגיה ביטחונית, וקבעתי פגישה עם אנשי הביטחון. הם לא יכלו בתחילת השבוע. הפגישה תהיה ביום רביעי, ולאחר מכן אנחנו נעלה את זה להצבעה, ונעביר את החוק שאתם הפלתם בכנסת הקודמת. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רק אזהיר אותך מפני התהליכים, כפי שהם קורים הרבה פעמים בממשלות נתניהו. זה קרה עם חוק עונש מוות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ענית לך תשובה שתעבור נושא. תעבור נושא. זהו, לא הצליח לך. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה קרה עם חוק עונש מוות למחבלים - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא הצליח לך, תחזור לבתים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - זה קרה עם הפינוי של ח'אן אל-אחמר. זה קורה עם הפינוי - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> החוק הזה עובר שבוע הבא. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה קורה עם הפינוי של סוסיא. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה שלא קרה בשנה וחצי שלכם, בשבוע הבא עובר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הדחיינות הזאת מפעם לפעם. תמיד תמצאו משהו יותר דחוף להעלות להצבעה. אמרתי את זה גם כשהעברנו את החוק בקריאה הראשונה – אני אשמח להעביר אותו ולברך על המוגמר, אבל אני בתהליך הזה לא סומך עליכם. לא סומך עליכם; כי כל מה שאמרתם יום לפני הבחירות, עשיתם הפוך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מעבירים בניגוד אליכם. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עשיתם הפוך יום אחרי הבחירות – גם בפינויים, גם בהתנהלות מול רצועת עזה. אתה יודע, חזרנו לחוש את הטפטופים, אותם טפטופי רקטות וטפטופי ירי שחולפים להם בלי שום תגובה, ותושבי עוטף ישראל חזרו להיות שבויים של מדיניות ביטחונית רופסת פעם אחר פעם, גם בפעם הזאת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אגב, עודד, אם החוק כל כך חשוב לך - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הדבר שמאוד מאוד מאוד מטריד - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אם החוק כל כך חשוב לך, אתה מוזמן לבוא לוועדה, כי עד עכשיו לא ראיתי אותך שם. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הדבר שמאוד מאוד - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> עד עכשיו לא היית פעם אחת בוועדה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מבחינתי תעביר אותו as is. תעביר אותו as is. האצבע שלנו שם. חברת הכנסת שלנו שם מצביעה בעד. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה לא קשור. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא מחפש לעכב את החקיקה – אני מחפש לדחוף אותה כמה שיותר מהר; גם במקרה הזה, כמו במקרים אחרים, כמו במקרה הירי שהיה על שדרות רק בסוף השבוע האחרון. אז אני מציע לשותפים הקואליציוניים שלכם, לעוצמה יהודית ולציונות הדתית, לפתוח טוב טוב - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יש לי עדיין זמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא. אני הפעלתי עוד דקה – 30 שניות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יש לי עדיין זמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אספור 30. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מסתכל על השעון. אני מסתכל בשעון, ויש לי עוד זמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אין עוד זמן. ראית את זה יופי? הוקוס פוקוס. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תקשיב, אתה מגלה פה, אני חייב לומר לך - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תסיים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - שיאים חדשים של ניהול ישיבה. לדובר נשארה עוד חצי דקה לדבר, ואתה מאפס את השעון ואומר לו: נגמר לך הזמן. בזה עוד לא נתקלתי. אולי תמציא עוד סעיף בתקנון כמו שהמצאת - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תגיד תודה. תאמין לי, הוספתי לך 30 שניות, ואתה מתלונן. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - קודם סעיפים בתקנון או - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא המצאתי, הכול בסדר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - שהמצאת שלמדינת ישראל יש חוקה? יכול להיות שהיועצת המשפטית אמרה לך מה שהיא לא אמרה לך - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לרדת. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> היא גם אמרה לך את אותו הדבר על החוקה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לרדת. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לסיכום דבריי - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לרדת. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לסיכום דבריי - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא. אני מבקש לרדת. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רק אסכם. לסיכום דבריי - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לרדת. סליחה, אתה כבר דקה וחצי יותר מהזמן. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - אני מציע גם לעוצמה יהודית וגם לציונות הדתית לבדוק טוב-טוב מאחורי הגב שלהם מתי יהיה השלב שבו יזרקו אותם מבלי להגשים אפילו פסיק מאותה מדיניות ביטחונית שעליה הם מדברים כל הזמן. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אזכור את זה לפעם הבאה. לא אוסיף לך זמן יותר. תודה. אני מזמין את השר שלמה קרעי לסכם את הדיון. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך על אופן הניהול של הישיבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מנסה לראות איזה קומבינות סוגרים פה בצד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין שום קומבינות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הם ימשיכו לנסות לשחק פה בגן ילדים, לצאת בהצבעה השמית, למשוך עוד שתי דקות את המליאה. אין להם - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה ניהלת שמית עם עצמך לבד. אתה זוכר את זה? ואטורי היושב-ראש לא זוכר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אין להם משהו אמיתי לעשות. ארבע שנים אין לכם מה לעשות בחיים, רק לצווח כאן ככרוכיה, רק להפריע למהלך. מילא - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ישב שלמה קרעי לבד, עשה שמית. אתה יודע את זה, אדוני היושב-ראש? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מילא תביאו ניצחון אחד. אנחנו הבאנו לכם ניצחונות כל שבוע. שבוע אחרי שבוע הבסנו אתכם כאן. אתם – כלום. על מה אתם עושים? פול גז בניוטרל. לא שווים שום דבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כאן 11. כאן 11. כאן 11. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נאור שירי, קריאה שלישית. צא החוצה, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כאן 11. כאן 11. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, קריאה שלישית. אני מבקש להוציא אותו מהאולם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כאן 11. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא. לא. יש לי משהו להגיד לנאור שירי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא יראה אותך במסך. (חבר הכנסת נאור שירי יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נאור, אל תבוא לפה שתוי בפעם הבאה, כי נאור שירי בגימטרייה זה 777. אז כדאי שתבוא לפה יותר מאוזן ויותר רגוע, ולא תדבר כאן שקרים והסתה כל היום מעל הבמה הזאת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אין לכם משהו אמיתי לעשות חוץ מלבוא לכאן ולהפסיד בכל ההצבעות. אתם יוצאים החוצה ואלקין מנסה להראות שהוא מנהל אתכם: תצאו החוצה כולם. אז הינה, משכתם אותנו עוד חמש דקות. בינתיים אנחנו עובדים, ואתם מבזבזים את הזמן במקום לשבת, לעשות תוכניות - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - לטובת עם ישראל, במקום לחוקק חוקים - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> באת לנהל אותנו עכשיו? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - במקום להגיע להסכמות - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כאן 11. כאן 11. כאן 11. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - תמשיכו לעשות - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כאן 11. כאן 11. כאן 11. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוראי להב הרצנו, קריאה שנייה. יוראי להב הרצנו, קריאה שלישית. צא החוצה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כאן 11. כאן 11. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סימון דוידסון, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כאן 11. כאן 11. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קריאה שנייה, סימון דוידסון. חבר הכנסת, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בטח, כאן 11. הרי כאן 11, שצריך להיות שידור ציבורי, להביא את המגוון של הדעות של הציבור הישראלי בחדשות ובאקטואליה - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כל האג'נדה שלך היא של הרס וחשבון. (חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - הוא הרי עוד שופר שלכם. הוא שופר שלכם, בדיוק כמו ערוץ 12 ו-13. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גלעד קריב, חבר הכנסת, אתה כבר בקריאה שלישית. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז תגידו בקול "כאן 11", קדימה. קדימה, כאן 11, 12, 13 – כל השופרות שלכם. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו אתה אומר מה הסיבה שאתה רוצה לסגור. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תמשיכו לעשות להם קמפיין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סימון דוידסון, אתה בקריאה שנייה. קריאה שלישית, צא החוצה בבקשה. להוציא אותו, את סימון דוידסון. חבר הכנסת. לצאת החוצה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תמשיכו לעשות קמפיין לשופרות שלכם. תמשיכו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה שר התקשורת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תמשיכו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> סימון, סימון, לפיד ישן. אתה מפריע לו לישון. (חבר הכנסת סימון דוידסון יוצא מאולם המליאה) << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ראש הממשלה, ראש הממשלה נתניהו בשבילך - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איפה השרים שלכם? איפה כל השרים? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ראש הממשלה נתניהו בשבילך, שמקדיש את חייו להגנה על המדינה הזאת, ולא כמו הבוס החצוף שלך, המסית והמדיח, שעומד כאן ומסית ומנסה להמריד, מנסה לגרום למלחמת אחים - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה מלך המסיתים, מלך הרעל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - מנסה לגרום לאנשי עסקים להפסיק להשקיע בארץ היפה שלנו. אתם חצופים. אתם לא יודעים להפסיד בכבוד. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> די כבר עם הצביעות. די. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת דבי, קריאה ראשונה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> שיתחיל - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כל מה שאתם צריכים לעשות זה רק להפסיד בכבוד, ואת זה אתם לא יודעים לעשות. תמשיכו להסית, תמשיכו להדיח, תחזרו לעמדות המקלדת שלכם, כי זה הדבר היחיד שאתם טובים בו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, קריאה שנייה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו ועוד מאות אלפי אנשים - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אורית פרקש? היא לא נמצאת פה בכלל. אתה באמת קראת לי אורית פרקש הכהן? אתה אפילו לא יודע מי חברי הכנסת שנמצאים פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוגשה רשימת חתימות של האופוזיציה. תהיה הצבעה שמית. אני מבקש לשבת במקומות, לשמור על שקט, נתחיל בהצבעה, בהקראת השמות. עברנו להצבעה. נגמרה רשימת הדוברים? התחלנו הצבעה, בבקשה להקריא שמות. תודה רבה. אפשר להחזיר את מי שהוצאתי החוצה קודם בשלוש קריאות. התחלנו בהצבעה. אין כבר דוברים. תודה רבה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי - אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו משתתף בהצבעה אלי כהן – בעד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – אינו נוכח אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד מירי מרים רגב – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מי שעדיין לא הצביע, אני מבקש - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, יש סיבוב שני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סיבוב שני. אוקיי, סיבוב שני. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – נגד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד יעקב אשר – אינו נוכח דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו משתתף בהצבעה דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אורנה ברביבאי – נגד ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – נגד שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח גדעון סער – נגד עודד פורר – נגד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד יואב קיש – בעד עידן רול – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> האם יש עוד מישהו באולם שלא הצביע, שירים את ידו? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) אמיר אוחנה – בעד << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לסכם את הקולות. בעד – 53, נגד – 42. אני קובע שהחלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לשר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי סמכויות הנתונות לשרים אחרים לפי חוק עברה. << הצח >> הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 48), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1596).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 48), התשפ"ג–2023, בקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר התקשורת, חבר הכנסת שלמה קרעי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> השר דיבר עליי, שהוצאתי - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עבר הדיון כבר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, אני הגשתי את זה לפני. אמרתם אחרי ההצבעות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, אני יודע שזה לשיקול דעתי. אני כבר קראתי לשר, אז תמתין. בטח הוא ידבר איתך עוד פעם. לא היה נאום שלא דיבר עליך. תכף הוא ידבר עליך עוד פעם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתה לא חייב לתת לו, אדוני היושב-ראש. אתה לא חייב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> החלטתי. קראתי לך לדבר. אני מבקש שתתחיל. תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה ההחלטה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה גם ככה נואם עוד שנייה. תמיד ככה, לא? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא נואם עוד שנייה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא קרא לי שיכור. אמר לי שיכור. הוא אמר לי שיכור, תשאל אותו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אמרתי שאתה בגימטרייה: 777. ואל תבוא שתוי למליאה, כי אתה מדבר כאן שטויות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אמרת שתוי? אמרת שתוי? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אמרתי שתוי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תודה. מה זה שתוי? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כי הדברים שאתה מדבר – זה כאילו כמו שאתה שתוי, נכון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, אני, יש לי זכות להגיב על זה? לא נראה לך סביר, או שאין סבירות - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> עם השטויות שאתה מדבר כאן מעל הדוכן זה נראה שאתה באמת מגיע לכאן שתוי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מתייחס אליך. אל, אל, אל – שר תקשורת מאלי-אקספרס אתה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני – אדוני היושב-ראש, מפריע לי הבחור פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, תתחיל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 48), התשפ"ג–2023. הצעת החוק מציעה להאריך את הוראת השעה שנקבעה בנוגע לערוצים ייעודיים מחמש שנים לשש שנים – כלומר, לשנה נוספת – על מנת לאפשר להסדר הקיים להימשך ולמנוע פגיעה בערוצים הייעודיים. הערוצים הייעודיים, ערוץ 9, 14, 24 והלא TV, נועדו לתת מענה למגזרים ולנושאים אשר לא זוכים בדרך כלל לייצוג הולם באמצעי התקשורת המרכזיים. נוכח החשיבות המרכזית שיוחסה לערוצים הייעודיים, ובהתאם להוראות חוק התקשורת, ערוץ ייעודי רשאי היה לממן את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת, וזאת כחריג ליתר הערוצים המופצים על גבי תשתיות הכבלים או הלוויין. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, אדוני השר, אני חייב להגיד שהרשימה נעולה. תודה. תמשיך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בהתאם לחוק התקשורת, חויבו בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין להעביר למנויים את שידורי הערוצים המסחריים, וכן את שידורי הערוצים הייעודיים. בחלוף השנים השתנתה מפת שידורי התקשורת, בין היתר לאור הגידול ההולך וגובר של תכנים גלובליים, כניסת טכנולוגיות חדשות ושגשוגן של הרשתות החברתיות. תמורות אלו, יחד עם האסדרה הכבדה אשר הוטלה על ערוצים אלו בחוק התקשורת, כרסמו בהיתכנות הכלכלית של הערוצים הייעודיים, אשר נלחמו על קיומם בקושי רב, וזאת כדי לעמוד בתחרות ולשרוד. בהתאם לכך, בי' באדר התשע"ח, 25 בפברואר 2018, נחקק חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 44), המתקן את חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–1990. בסעיף 14 לתיקון זה, הוספו אל פרק ד' לחוק הרשות השנייה סימנים ח' וט', שעניינם הוראות לעניין בעלי רישיונות זעירים, והוראות מעבר לרישיון זעיר או לרישיון זעיר ייעודי. מדובר בבעלי הרישיונות הזעירים: עכשיו 14, ערוץ 24, ובעלי הרישיונות מסוג זעיר ייעודיי: הלא TV וערוץ 9. כמו כן, במטרה לאפשר לערוצים אלו להיערך לאסדרה החדשה שנקבעה בתיקון מס' 44, נקבע הסדר של תקופת מעבר שיצמצם את האסדרה החלה עליהם בתקופה זו בשל היותם בעלי היקף הכנסה מצומצם או בשל ייעודם הציבורי, ובכך למעשה להמשיך לשמור על הפלורליזם והגיוון בתחום שידורי הטלוויזיה בישראל. ביום ד' באדר התשפ"ג, 25 בפברואר 2023, תסתיים תקופת המעבר שנקבעה בתיקון מס' 44 לחמש שנים, וככל שלא תוארך, יחולו על ערוצים אלו חובות רגולטוריות בדומה לחובות החלות על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה מכוח חוק הרשות השנייה, ובהם חובת תשלום דמי רישיון, תשלום ל-yes והוט על הפצה ואיסור על בעלים יחיד. חובות אלו עלולות להכביד ולהקשות על המשך קיומם של הערוצים הנ"ל. התיקון שאנו עושים נועד להאריך את תקופת המעבר לשנה נוספת, כך שימשיכו ההקלות הרגולטוריות; משום שאלמלא התיקון, יחולו חובות רגולטוריות החל מעוד חודש בערך, בסוף החודש, שלדעת גורמי המקצוע עלולות להביא להכבדה שתסכן את המשך קיומם. בתקופת הזמן הזו של הארכת הוראת השעה נשלים, בעזרת השם, את הרפורמה הכוללת בחוק השידורים, שהנושא של פתיחת השוק לתחרות ולשחקנים חדשים שבו עולה בקנה אחד עם הארכת הוראת השעה. אדגיש שוב כי חשיבות קיומם של ערוצים אלה הוא בהבטחת פלורליזם וגיוון בתחום שידורי הטלוויזיה, אשר נועד, בין היתר, לתת מענה למגזרים ולנושאים שלא זכו לייצוג הולם באמצעי התקשורת המרכזיים. אדוני היושב-ראש, לסיום אני חייב לומר לך, שמעתי שהחבר'ה של ישראל ביתנו – מי כאן מישראל ביתנו? חברת הכנסת מלינובסקי, חבר הכנסת פורר, חבר הכנסת ליברמן וכל החבורה, יבגני סובה ושרון ניר – כולם מתכוונים להצביע נגד הארכת הוראת השעה הזאת. הם רוצים לפגוע בערוץ 9, הערוץ הזה שמשרת את הציבור שלכם. אתם מתכוונים להצביע נגד הארכת הוראת השעה שהולכת לסייע לציבור שלכם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה אכפת לך? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הערוץ היחיד שהציבור הזה יכול להקשיב לו ולצפות בו, הערוץ שמשודר בשפה הרוסית – ערוץ 9. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה כואב לך? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ואתם הולכים להצביע נגד הארכת הוראת השעה הזאת. אתם הולכים להקשות על הציבור שאתם מייצגים אותו כאן, בכנסת הזאת. תתביישו לכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לקדם בנאום את נאור שירי. אתה רוצה להגיב? אתה רוצה לנאום עכשיו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> העיקר שאתה תקדם את ערוץ התעמולה 14. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הודעה אישית זה לא - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא חייב לתת לו את ההודעה האישית, אז אני מתקדם. חבר הכנסת, אתה רוצה או לא? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, הוא רוצה הודעה אישית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא הודעה אישית - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה? מה קורה כאן? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אין דיונים, סליחה. אתה רוצה לדבר? בוא תדבר. הוא ידון אחר כך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא הודעה אישית - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה על החוק הקודם בכלל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אין כזה דבר החוק הקודם. לא אישרתי אז. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה לא אישרת? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אין שכונה. את יכולה לצעוק כמה זמן שאת רוצה. זה המצב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מגיע לו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא מגיע לו כלום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בוודאי שמגיע לו. מה, אתה התיישבת שם, אז אתה חושב שזה הבית שלך? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> יש כללים בבית הזה, הלו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ואטורי, אני מציע שתתנהג יותר בנימוס לחברי הבית הזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא בכלל לא באירוע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נתתי לו – הוא לא רצה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תאמין לי, למרות שיש לך אפס כבוד אליי, אני כן אכבד אותך ואגיד לך - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חס וחלילה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לך אפס כבוד אליי, ואני אמנה עכשיו את הסיבות. ולא רק כבוד אליי, אלא בכלל כבוד לחברי הכנסת. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הביזיון שעכשיו קורה פה הוא ביזיון שאין כדוגמתו. קודם כול, אני אדבר על השר. שר התקשורת מעלי אקספרס – זה באמת מחמאה למה שאנחנו מקבלים פה. זה ייזכר כתקופה אפלה ששר כזה בכלל משמש כשר במדינת ישראל, ובטח ובטח לתקשורת. הוא יחזיר אותנו לתקשורת של ימי הביניים. הביזיון היה שבמהלך זה שאתה הוצאת אותי בקריאה שלישית – שאני לא בטוח שבכלל הייתה לי קריאה שלישית, אבל מילא – הוא החליט לפרש את שם המשפחה שלי בגימטרייה; אמר משהו 777, ואז טען שאני מה – קוניאק? ויסקי? תזכירו לי. ואז אמר שאני שתוי. אמר השר, שר התקשורת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בושה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בושה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו, אני מבקש להגיב על זה, והגשתי בדיוק מה שהיה צריך, ואתה החלטת שלא מגיע לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני רואה שאתה מדבר בינתיים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אל תפריע לי בבקשה. אל תפריע לי. אני לא שואל אותך – אני מדבר. אתה החלטת שזה בסדר גמור ושאין לי שום זכות לדבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש שתתנהג יפה, חבר הכנסת נאור שירי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תפריע לי. אל תפריע לי. אתה מפריע לי לדבר, ואתה עושה את זה כבר בפעם השנייה. אתה קוטע את חוט המחשבה שלי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא לא יכול להגיד לי תשתוק. סליחה, זה לא מקובל בכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה עושה את זה כל פעם. ועכשיו אני אזכיר לך שבתחילת הדיון, בחוק הקודם – אני לא רוצה להגיד דברים חמורים – אתה הטעית את כולנו בזה שהלכת וביקשת בכלל חוות דעת משפטית בנוגע לשפה או לא שפה. אני אזכיר לך. אתה מנהל את הישיבה כאילו רק אתה שולט פה. מה נסגר איתכם? באיזה עולם שר ביזיוני קורא לי שתוי? חצוף ומחוצף. ואתה, שאמור מתפקידך, שאתה יושב פה – ואני רק חודשיים פה – להגן איכשהו, לעשות שה תמים, או לעשות כאילו אתה אמור לדאוג גם לצד הזה של מליאת הכנסת. אתה אמור לעשות גם את זה. גם את זה לא היה לך הכבוד המינימלי לתת לי לעשות. אתה הכרחת אותי עכשיו לעלות על זמני, להקדים בכלל את זמני – שאני בכלל דובר מס' 46 על החוק הזה, שהיה לי מה להגיד עליו – ולטעון את מה שאני טוען פה עכשיו. זה ביזיון, ואני גם אגיש תלונה לוועדת האתיקה. ובואו אני אגיד לכם: לא יקרה כלום בוועדת האתיקה. אבל כולם פה צריכים להתבייש שזה מה ששר התקשורת במדינת ישראל אומר לחבר כנסת. יש לו אפס טיעונים אישיים נגדי – אפס. הוא לא יודע להתמודד עם מה שאני אומר לו, ולכן הוא יורד לרמה האישית. והביזיון שנעשה פה, שאתה גרמת לי לעלות לדבר פה – זה ביזיון שאין בכלל על מה לדבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יצא לך הנאור, כמו שנאמר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אחרי זה אתם תגידו "דמוקרטיה", נכון? << קריאה >> קריאות << קריאה >> - - - << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו דנים כאן – אגב, זה המשך של התופעה שאנחנו חווים פה כל יום שני בערך. הרי זה חוקים שהממשלה הקודמת ניסתה לקדם, ואת חלקם האופוזיציה דאז תקעה, ועכשיו היא צריכה לעבוד קשה בלילות כדי לחוקק את מה שהיא תקעה. אז החוק הזה שייך לאותה אסדרה. רק קרה פה דבר אחד מעניין. נדמה לי ששר התקשורת הקודם רצה להוביל להארכת הזכויות האלה לשלוש או לחמש שנים אפילו, כמו שהיה במקור, ופה בממשלה החדשה זה התקצר לשנה אחת. אז אני לא יודע מה חושבים על זה בערוץ 14, שדווקא הממשלה שהם כל כך ייחלו להקמתה היא זאת שמאריכה להם את הזכויות רק לשנה אחת, במקום הממשלה הקודמת שהם פעלו נגדה, שהייתה מוכנה להאריך את החוק לתקופה ארוכה יותר, אבל אני מניח שהנושא הזה עוד יידון בוועדה. החוק הזה נוגע לא רק לערוץ 14 אלא לכל הערוצים הייעודיים, ביניהם גם הערוץ בערבית, גם הערוץ ברוסית, ערוץ 9 וגם ערוץ 24. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין שר במליאה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יש, יש. היה לפחות. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מחפשת. יש כל כך הרב שרים - - - << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני וידאתי את קיומו לפני שפתחתי בדברים, אבל יכול להיות שהוא נעלם בינתיים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא עזב את המליאה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא כנראה יצא. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בדיוק. אז תעצור את הזמן קודם כול, אדוני. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה צריך לעצור את הזמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תקרא לשר אבי דיכטר, בבקשה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> הינה, שר התקשורת הגיע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אה, הינה שר התקשורת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אתה אולי רוצה להתנצל בפני נאור? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> על מה להתנצל? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> על זה שקראת לו שיכור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שאמרת לו שלא יבוא למליאה שיכור. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> הוא חושב שהוא יתנהג פה כמו בריון ולא נענה לו? נענה לו בדיוק מה שמגיע לו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אתה שר וטוקבקיסט? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> ועוד יותר, תכף אני אגיד לך עוד גימטרייה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שר התקשורת, אני דווקא איאלץ לחזור על דבריי, כי הם היו מופנים אליך. אני אשמח אם אני אצליח למשוך את תשומת ליבך. אתה מקדם פה הצעת חוק שקודמך בתפקיד בממשלה הקודמת התכוון וניסה לקדם אותה, רק במסגרת המשחק של קואליציה-אופוזיציה זה היה בין החוקים - - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לא, הוא ניסה לקדם הצעת חוק לעזור לערוצים הגדולים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, גם לערוצים ייעודיים. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> את זה אני לא מאריך. הערוצים הקטנים, לא התנגדנו. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בדקתי. גם לזה התנגדתם, לכן זה לא עבר קריאה ראשונה, כי התנגדתם לכל חקיקה ממשלתית. אבל מה שאני לא מבין, הוא התכוון להאריך לערוצים ייעודיים בין שלוש לחמש שנים. אתה מביא הארכה לשנה בלבד. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> כי אני מביא חוק שידורים חדש, בעזרת השם, בחודשים הקרובים, שיעשה אסדרה כוללת. לכן לא צריך אסדרה של יותר משנה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> איך שאתם - - - << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הלוואי שאתה צודק, כי אחרת יצא, אמרתי, מצב אבסורדי: שהשר הקודם בממשלה הקודמת, שערוץ 14 נלחם נגדה, היה מוכן לתת להם בין שלוש לחמש שנים. הגיעה ממשלה חדשה, מוכנה לתת להם רק שנה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אז חכה ותראה את חוק השידורים החדש שלי - - - << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אחכה. רק מה שיכול לקרות, אדוני שר התקשורת, כמו שקרה עם התוכנית שלך לתאגיד, שאז פתאום בא ראש הממשלה ואמר: אופס, ומתחילים הכול מחדש, יכול לקרות לך גם עם התוכנית - - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> חכה, מה אתה יודע? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לפי מה שפורסם באופן רשמי. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> פורסם באופן רשמי? אני פרסמתי משהו מהתוכנית שלי? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, יצא תדרוך שראשי מפלגות הקואליציה החליטו שהרפורמה שלך בתאגיד תחכה, וטוב שכך. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אז חכה ותשמע. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> וטוב שכך. אבל חוץ מזה יש לי גם על מה להסתכל. הרי השר סמוטריץ' אמר שהוא יפנה את ח'אן אל-אחמר, וראש הממשלה הסתכל עליו וקרץ, ואין פינוי ח'אן אל-אחמר. השר בן גביר אמר שהוא יהרוס בית בירושלים, ראש הממשלה הסתכל עליו בעקבות פנייה של שגרירים, ואופס אין הריסת בית בירושלים. והרשימה הזאת של הדברים האלה הולכת ומתארכת משבוע לשבוע. אז יש לי יסוד סביר להניח שלא רק עם רפורמת התאגיד, האופס הזה של ראש הממשלה יחסל אותה לחלוטין, אלא גם הרפורמה הגדולה שאתה מתכנן בעוד שנה גם היא לא תקרה, ואז ערוץ 14 יצא קרח מכאן ומכאן. לכן אני מציע לך, כשיהיה דיון בקריאה השנייה והשלישית בוועדה, בכל זאת לשקול את העניין הזה בכובד ראש ולחשוב. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תנוח דעתך. אנחנו מדברים ועושים, לא כמוכם. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אוה, בהחלט. אני חושב שבח'אן אל-אחמר למדנו את זה מעולה. השר קרעי, אם יש דוגמה לזה – אתם מדברים – זה נכון, ועושים – זה נכון, רק אין שום קשר בין מה שדיברתם לבין מה שאתם עושים היום. דיברתם א' ועושים ב', נכון. אתם באמת מדברים, מדברים, מדברים, מדברים, ואז עושים הפוך, זה כן. כאן אתה מתאר בהחלט את ההתנהלות של הממשלה בהרבה מאוד סוגיות, דווקא סוגיות ימניות. אנחנו כל פעם מתבשרים על משהו חדש. עכשיו כבר השר סמוטריץ', בתור הממונה על יהודה ושומרון, ביקש מראשי רשויות גם לא להקים יישובים חדשים, כי הוא עוד לא יודע - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - איך הוא מסדיר את הקיימים. ולכן בהחלט, אני במקומו של ערוץ 14, דווקא לפי העיקרון הזה – אנחנו מדברים ועושים – איך שזה עבד במקרים האחרים, במקומם הייתי מתחיל לדאוג. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, כיוון שהאווירה פה קצת נרגעה, אני רוצה לנצל את הזמן הזה כדי להזכיר שהיום זה יום ההולדת של סמ"ר עמית בן יגאל, זיכרונו לברכה, שהיה לוחם סיירת גולני. בחלק מהסיבוב היום פה של יום ט"ו בשבט הסתובבה אימא של עמית, וחילקה משהו לחלק מחברי הכנסת ואני זכיתי לקבל, אז אני רוצה להקריא לכם את זה. היי, אני עמית בן יגאל, לוחם סיירת גולני. נולדתי ב-8 בפברואר 1999, ואני חוגג יום הולדת 24. נפלתי ב-12 במאי 2020 בעת פעילות מבצעית בכפר יעבד, בעת שנשלחה עליי לבנה על ראשי. נהרגתי במקום. היום אני שליח, שליח אלוקים, יחד עם הוריי המדהימים, נאוה רביבו – את נאוה פגשתי היום בכנסת – וברוך בן יגאל, שמפיצים טוב בכל מקום. וגם הרגע אתה בטח פוגש את אימא שלי או אבא שלי, שהגישו מתנת יום הולדת ערכית ממני – היא נתנה לי גם מתנה קטנה כזאת מאוד יפה. אני הקרבתי את חיי למדינה שלמה – זה נורא מפריע לי, וגם לא מתאים עכשיו. זה דווקא מתאים גם ליום הזה בכלל, ולתקופה שאנחנו נמצאים במדינה. אני הקרבתי את חיי למדינה שלמה בתקווה לאחדות, אהבה ושמחה, מה שאפיין אותי ברוב חיי. בחרתי לתת מעצמי למדינה שלי, ובאמת אין דבר כזה לא יכול או לא רוצה, והחלטתי שהמשפט אל תיתן למה שאתה להפריע למי שאתה רוצה להיות – וכנראה אתה מכיר אותי בנסיבות האלה. בקשה לי אליך – זה אליי – אל תנסה לשנות את האחר, פשוט תעצים את מה שאתה. ואהבת את עמיתך. זה עמית בן יגאל, שבעצם היום חוגג יום הולדת 24, ולצערנו נהרג בפעילות מבצעית. ואני חושבת שהקטע הזה, בעיקר בימים כאלה של חוסר אחדות, מאוד מאוד חשוב שנזכור מאיפה התחלנו. עמית היה בן בכור להורים שלו, הוא נולד ברמת גן, התגייס לגולני ב-2017 ושירת בפלס"ר. הוא היה בן 21 בנופלו. ואוהביו, הסתכלתי, גם חקקו על המצבה שלו חלק מהדברים שלו, המסמלים את גאוותו ביחידה: להיות גולנצ'יק זה לא להסתכל לאחור ולזכור שמדינה שלמה מאחוריך. אני חושבת שדווקא ביום כזה של ט"ו בשבט, קודם כול אני רוצה להגיד תודה לנאוה שפגשתי אותה היום במסדרון, והיא הזכירה לי את עמית. וגם אני חושבת שכולנו צריכים להיזכר במה באמת מאחד את המדינה שלנו, ומה באמת גורם לכולנו לבוא לעבודה הזאת כל בוקר. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אז על מה נדבר היום? נדבר קצת על ימין על מלא. ימין על מלא – מלא גברים בלי נשים; ימין על מלא זה דיבורים בלי כיסוי; ימין על מלא זה אנשים ששמים סרטון בטוויטר, במקרה הם השר לביטחון לאומי, שהוא אוכל לאפה אחרי שהוא אמר שהוא יטפל באסירים הביטחוניים; ימין על מלא זה לטפל בפשיעה ולא לעשות דבר וחצי דבר. אבל למה להרוס את היום הזה? בואו נדבר על ט"ו בשבט. ט"ו בשבט מציין תקופת מחצית החורף שבה העצים מתחילים לצמוח. נהוג לאכול ביום זה מפירות ארץ ישראל, במיוחד מפירות שבעת המינים, ויש הנוהגים לערוך בו סדר ט"ו בשבט. מאחר ומאפייניו ההלכתיים של החג ייחודיים לארץ ישראל הם באו לידי ביטוי בקהילות ישראל בגולה בעיקר ברמז או בסימן. יש שנהגו לאכול פירות שגדלו בגולה והם דומים לפירות הארץ. בתקופת העליות שלפני קום המדינה היה גם ט"ו בשבט חגיגה בסימן התעוררות האומה לתחיית היישוב בארץ ישראל. מאז מצוין ט"ו בשבט גם כחג טבע ורבים נוהגים לציין אותו גם בנטיעות עצים ובעיסוק באיכות הסביבה. החל מסוף המאה התשע-עשרה יש מנהג נטיעות על אדמת ארץ ישראל. גם המחנך חיים אריה זוטא כתב על כך מאמר בעיתון "השקפה" בשנת 1904 וגם בשנת 1906 באספה השנתית של אגודת המורים העבריים בארץ ישראל, שיום טבע עדיף לקשור לט"ו בשבט ולשלב בו נטיעות. לטענת שוהם שכתב על זוטא, הוא קיבל השראה לרעיון מיום העצים והיערות שהיה נהוג בארצות הברית בשנים אלה. בתחילת המאה העשרים-ואחת הפך ט"ו בשבט גם ליום ציון אקולוגי שבו עוסקים בלימוד ובפועל בפעילות אקולוגית. וכמובן גם זה יום הציון של ט"ו בשבט של הכנסת. אז מה בין ימין על מלא, ט"ו בשבט והכנסת? אז גם כאן נוטעים. נוטעים עצים, עצים של חקיקה. אז הנטיעה החדשה שהתבשרנו עליה היום היא הנטיעה של מה שנקרא חוק דרעי שתיים. חוק דרעי אחת, זוכרים? לא מזמן. התכנסנו כולנו בכינוס רב רושם במהירות שיא, ורצינו לאפשר לאדם להיות שר. לא אנחנו רצינו, אתם רציתם. והדבר לא צלח, אז מה עשו? אמרו: הוא ייכנס מהדלת; לא מהדלת – מהחלון. ייכנס, ייכנס מכל מקום. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מהגג. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> מהגג. חוק דרעי שתיים בפתח, חתום, רב רושם, ביום כינונה של הכנסת בט"ו בשבט על ידי 64 חברי כנסת של הקואליציה, ואף אחד לא שואל את השאלה הפשוטה, ואף אחד לא אומר, ולא רועדת ידו תחת החוק המושחת. אז איזה עץ נוטעת פה הקואליציה ביום חגה של הכנסת, ט"ו בשבט, שהוא חג הלבלוב? איזה עץ, עץ של פרי ביאושים? עץ של פרי ביאושים שאתם נוטעים פה בכנסת ישראל ביום חגה של הכנסת? אם תרצו סמלי, אם תרצו סמל גדול עשיתם כאן, ובושה גדולה עשיתם במקביל. אתם נוטעים עץ של שחיתות, שאת פרי הביאושים הזה אתם רוצים שכולנו נאכל. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לא ביאושים. באושים. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> את זה אתם עושים, את זה אתם עושים ביום חגה של הכנסת בלי בושה, בלי כלימה. אבל אני לא מופתע, כי אני רואה את פרצופכם גם במליאה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אומרים פרי באושים. לפחות תדע להגדיר את עצמכם, חבר הכנסת סגלוביץ'. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני בראשית דבריי רוצה לנצל את הזמן ולפנות לשר התקשורת, ידידי שלמה קרעי. תראה, אדוני השר, אני לא יודע אם יצא לך פעם לעסוק בספורט, אבל אותי בספורט לימדו, חינכו, שבספורט אתה חייב לדעת להפסיד, וגם לדעת לנצח. אז לצערי הרב, אתה לא ידעת להפסיד בקדנציה הקודמת בסטייל עם פאסון. וכיוון שלא ידעת להפסיד, עכשיו אתה גם לא יודע לנצח בסטייל עם פאסון. אז אתה יכול להמשיך להסית ולהשתלח, אבל אני רוצה להזכיר לך את תיאוריית הגלגל של חברך שר החינוך יואב קיש. הגלגל הזה כבר התחיל להסתובב והוא ישלים את הסיבוב, ואתה תשב כאן על ספסלי האופוזיציה, ושוב לא תדע להפסיד בסטייל עם פאסון. אדוני היושב-ראש היושב בראש, הערב ענקית הסייבר חברת ווייז, שהשווי שלה שישה מיליארד דולר, הודיעה שהיא מוציאה את הכספים שלה ממדינת ישראל. וזה מגיע אחרי האזהרות של ג'יי פי מורגן ואחרי JSBC. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ברקלי. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואחרי מכתב של 300 הכלכלנים הבכירים ושל נגיד בנק ישראל, שגם היום בוועדת הכספים הוא הזהיר מהנזק שעלולה להסב הפיכה משפטית על כלכלת ישראל, לצמיחה, לרמת החיים של כל אזרח כאן. אז אני כבר לא יודע מה צריך לקרות ואיזה אזהרות אתם צריכים לקבל כדי לעצור את הדהירה המטורפת להפיכה המשפטית. אני חושב שהגיע הזמן, ואני פונה כאן לכל אזרח, לכל אדם שעובד ומשרת, זה הזמן שלנו לקום, של כולנו במקום שלנו, של כל אחד ואחד, להשמיע קול, להציל את הדמוקרטיה שלנו, להציל את הכלכלה שלנו. כי הקואליציה המופרעת הזאת, לצערי הרב, לא מתכוונת לעצור, אז אנחנו נעצור אותה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> נאור שירי, שבע שבע שבע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא יפה. הוא ביקש שאני אגיב, אז אני אומר לא יפה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה היית צריך להגיב לו ישר. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אפילו לא בדקה, אפילו לא בדקה אני אאפשר לעכב את ההפיכה המשפטית, אמר שר המשפטים. אפילו לא בדקה נעכב, דקה שאולי תמנע מלחמת אזרחים. אפילו לא בדקה נעכב בשביל באמת אולי לנסות ולשפר את מערכת המשפט, ולא לעשות הפיכה שלטונית. אפילו לא בדקה, מוכיחה מעבר לכל ספק מה מטרת הרפורמה המשפטית של יריב לוין וחבר מרעיו המורשעים והמואשמים. אפילו לא דקה. בשלוש מילים הם באים ואומרים לנו: אתם לא מעניינים אותנו. אותנו מעניין רק לשלוט ללא גבולות, ללא מצרים. אותנו מעניין אך ורק לבחור את השופטים, לחוקק את החוקים ההזויים, לדכא זכויות נשים, לאסור הפגנות, ולדכא את כל מי שלא חושב כמונו. אפילו לא דקה על הפרצוף האמיתי של החבורה המסוכנת שהשתלטה על מדינת ישראל. מצד אחד חבורה של נאשמים ומואשמים, שאליהם מצטרפות מפלגות סקטוריאליות לא ציוניות, שרוצות אך ורק לחיות על חשבון משלם המיסים הישראלי ולא לתרום כלום לחברה, למעט לימוד תורה, שאני לא מזלזל בחשיבותה אבל היא בוודאי ובוודאי לא מספיקה. אפילו לא בדקה, חושף את פרצופה האמיתי של הציונות הדתית, שכל מה שמעניין אותה זה איך לחזור למדינת הלכה בארץ ישראל השלמה, גם אם זה על חשבון זכויות אדם, על חשבון ליברליזם, על חשבון החברה החילונית, על חשבון משלמי המיסים, על חשבון ההייטקיסטים. מוכנים לגרור מדינה שלמה להיות מדינת עולם שלישי מפורקת ומפוצלת בשביל לקדם רעיון משיחי, פנטזיה הזויה של ימין הזוי. אפילו לא דקה אנחנו נעצור במלחמתנו אל מול הכוחות שמנסים לחרב פה מדינה. ורק אל תגידו לי שאנחנו מסיתים, מפני שעד היום כל מעשי האלימות ללא יוצא מן הכלל, כולל רצח של ראש ממשלה, כולל זריקת רימון בהפגנה של השמאל, כולל מהתקופה האחרונה, ותשאלו את חברת הכנסת הסוררת עידית סילמן מה זה אלימות של הימין, ואולי תרעננו את זיכרונה איזה קריאות היא וילדיה קיבלו; תשאלו את משפחתו של ניר אורבך מה זה אלימות של הימין. ואל תטיפו לנו מוסר, למרות שאני חוזר ומבהיר שאני מסתייג לחלוטין מאמירות של מי שקורא לפעול שלא כחוק. אפילו לא דקה נניח לכם במלחמה שלנו ובמלחמתנו על הדמוקרטיה. ואני קורא מכאן לציבור הישראלי, צאו לרחובות, צאו להפגין, צאו להפגין נגד הממשלה הרעה הזאת שרוצה לחרב אותנו. ולאנשי הליכוד שעדיין יש בהם איזשהו קורטוב של כבוד, צאו גם אתם נגד מה שיריב לוין וראש ממשלה המואשם בפלילים מנסה לעשות פה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה. << דובר >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי שר החוץ, בוא נעשה סקירה קצרה, ממצה, של מה שקרה בימים האחרונים תחת הממשלה המתקראת ימין על מלא. ח'אן אל-אחמר, דחיתם בארבעה חודשים. מי הפריע לכם? בג"ץ הפריע לכם? לא. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> היה לכם - - - << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> את התגובה, לא את הביצוע. את התגובה. צריך לבצע עבודת מטה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> למה לא פינית בכנסת הקודמת? << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הריסת מבנה בוואדי קדום, מי הפריע לכם? הייעוץ המשפטי? דחיתם למועד בלתי ידוע. למתי? אין לדעת. קצת לחצים מדיניים – התקפלתם על מלא. בעזה, בוא נראה מה קרה יום אחרי יום. אמש, ירי מקלעים שהפעיל את הצבע האדום; יום קודם, יירוט עקב זיהוי חפץ חשוד בשמי הרצועה; יומיים קודם, ירי לעבר שדרות; יום קודם, ירי לעבר שדרות; לפני זה ירי לעבר אשקלון, אשכול, שער הנגב. החזרתם על מלא את הטפטוף של הטילים מעזה שלא היה פה כל הקדנציה הקודמת. ימין על מלא. חיזוק ההתיישבות. דיברתם, הבטחתם אחרי הפיגועים הקשים בירושלים שיהיו צעדים לחיזוק ההתיישבות. איפה הצעדים האלה? חיכיתם. מזכיר המדינה האמריקאי היה, נסע. ואיפה חיזוק ההתיישבות? פעם אחת לא כינסתם עדיין את מועצת התכנון העליונה ביהודה ושומרון. מה עשיתם? דבר אחד. הסדרת ההתיישבות הצעירה, אמרתם זה הדבר הראשון תוך חודש ימים מיום הקמת הממשלה החדשה. הנחתם ועדת שרים על שולחן הממשלה, הורדתם מסדר-היום. פשוט, גברתי היושבת-ראש, בדיחה. אמרתי כמה פעמים, יצאתם פיתה, אבל האמת, אחרי התמונה שראינו אתמול, זה יותר הצד של הקבנוס. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרן מרים השכל, בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> הי, איפה שר התקשורת? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> את יכולה לדבר ללא הפסקה, אין פה שר. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נהדר. באמת, איפה שר התקשורת? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> יש שר. יש שר שם. השר אלי כהן נמצא כאן. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> איפה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> פה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אני רואה את השר אלי כהן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שר החוץ אלי כהן פה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אלי. לא, אבל אני מחפשת את שר התקשורת קרעי, משום שהוא ככה זרק פצצה וברח, ברח עם הזנב בין הרגליים. למה? כי כשהוא התחיל את הקדנציה הזו, הוא התחיל עם הצהרות בומבסטיות, גדולות – אני הולך לסגור את התאגיד ואני הולך לסגור את גל"צ, ואלה עוכרי ישראל, וערוץ 13, 12, ערוצי התעמולה הבוגדניים האלה – ככה הוא היה משנן את התעמולה הזאת, והינה הינה, הכול משועבד בשביל דבר אחד, אותה מהפכת נתניהו שמדברת על מערכת המשפט, שבכלל לא עושה את מה שהם רוצים לעשות. עובדים על כולם בעיניים, שמו לו תמרור עצור. ותראו איזה חוק הוא מביא עכשיו. אתם יודעים מה זה החוק הזה? זה חוק שהציל את ערוץ 14, ערוץ 9, ערוץ הלא TV. המטרה הייתה לייצר תחרות. אתם יודעים מי חבר הכנסת היחיד שחתום על הצעת החוק הזו? תודה רבה. חברת הכנסת שרן השכל. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> די. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כשאני נכנסתי לכנסת, תשמעו סיפור, אני אמרתי, בשוק התקשורת חייבת להיות תחרות. לא יכול להיות שאין תחרות, יש כל כך הרבה חסמים ורגולציה וביורוקרטיה. הסתובבתי בין כל הפחדנים פה, שיבואו לקדם איתי את החקיקה הזו, אפילו אחד לא רצה לחתום על זה. אתם יודעים מה הם אמרו לי? הם אמרו לי, שרן, מה את צריכה עכשיו להיכנס לתוך מלחמה מול ערוץ 12, 13? הרי הם יחרימו אותך. את צריכה אותם, את חברת כנסת חדשה. למה לך עכשיו להיכנס לתוך המלחמות האלה? ואני אמרתי להם בתמימות, לא. במדינת ישראל מגיע לנו שתהיה תקשורת חופשית, תחרותית, שתביע מספר עמדות. והתחלתי לקדם את החוק הזה, ואף אחד לא האמין בהתחלה שאני אצליח לעשות את זה, והינה תראו, תראו מה קרה. הצלחתי. עכשיו בא שר התקשורת, ועל אותה תקופה שהיה אמור לתת להם תקופת הסתגלות כדי להגיע לאותה רגולציה כמו ערוצים 12 ו-13 וכולי, כדי שיוכלו להתחרות איתם, הוא רוצה לתת להם עוד שנה. אגב, אנחנו רצינו לתת להם עוד שלוש שנים. אז הוא מביא עכשיו חקיקה שעוד נותנת להם פחות ממה שהקואליציה הקודמת, זאת שהוא קרא לה בוגדנית, נכון? שסותמת את הפיות, שאנחנו רצינו לתת להם עוד שלוש שנים כדי להתאפס על כל הרגולציה המטורפת הזאת, והוא עכשיו בא ואומר לנו, אני רוצה לפתוח את שוק התקשורת? כמה בלופים עוד הוא ינסה למכור לציבור הישראלי. שר התקשורת קרעי, אתה מאוגף, אתה לא יכול, וכנראה לא תצליח לקדם כמעט שום דבר ממה שאתה רוצה, כי כל המשאבים הנוכחיים, כל הרפורמות הבומבסטיות שכולכם תכננתם, הכול נמכר בנזיד עדשים בשביל אותה רפורמת נתניהו שמנסה לערוך שינויים במערכת המשפט. תעשה כמה דברים בודדים, תעשה את הקומבינות האלה איך אנחנו ממנים את השר הזה ואת השר הזה, פסקת התגברות כדי למנות שר. מי מדבר בכלל על ביטחון? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מי מדבר על ביטחון? על הקומבינות שלהם ואיך להשיג מימון לדבר כזה או אחר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת שרן מרים השכל. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי. חבריי חברי הכנסת, אני בוחר להקדיש את הנאום הזה לשר לענייני פיתות וטיקטוק, ששנת 2023 כנראה תיזכר כשנה שראו אותו הכי פחות. אני אתחיל בלהזכיר לנו ולכל עם ישראל כל מיני אמירות של השר בעבר: הגיע הזמן לנקוט יד קשה במחבלים, הגיע הזמן לעשות סדר – זוכרים? היו לו גם הרבה תנועות – הגיע הזמן להחזיר את הביטחון לרחובות. הגיע הזמן לשנות את המשוואה: יש לשטח כל מקום שממנו יורים טילים, גם אם מדובר בבתי חולים. כל טיל על הדרום – 50 מחבלים מתים, אנחנו נשים סוף להפקרות ולא נתקפל. אממה, מה קרה מאז? נגמר הקמפיין, ואני רוצה לעדכן מה קרה בחודשיים האחרונים. אז ככה. ב-11 בינואר – פיגוע דקירה בדרום הר חברון, מחבל דקר גבר בחוות יהודה ליד היישוב. ומה קרה? השר – דממה; 14 בינואר – חוליית מחבלים מהג'יהאד האסלאמי ביצעה פיגוע ירי מכלי רכב אל עבר כוח מסיירת חרוב, והשר – דממה; 17 בינואר – קצין במשטרה הפלסטינית ביצע פיגוע ירי אל עבר כוח צה"ל באזור חלחול, והשר – דממה; 18 בינואר – במהלך פעילות כוחות צה"ל בג'נין חייל נפצע קל כתוצאה מהשלכת מטעני חבלה, והשר – צרצר; 21 בינואר – ניסיון פיגוע דקירה בחוות אפרים ליד רמאללה, והשר – היה עסוק בפיתות כנראה באותו רגע; 25 בינואר – ניסיון פיגוע דקירה בצומת קדומים. נכון, לא שמענו אותו גם שם; 27 בינואר – פיגוע ירי בנווה יעקב שבו נרצחו שבעה בני אדם ונפצעו שלושה, והשר – קם משולחן השבת. מרשים; 27 בינואר – יידוי אבנים ליד יצהר; 28 בינואר – פיגוע ירי בעיר דוד בירושלים, שני ישראלים נפצעו באורח קשה. והשר – דממה; 28 בינואר, אותו יום – ניסיון פיגוע ירי בבקעת הירדן, שני מחבלים נכנסו למסעדה בצומת אלמוג, ירו כדור, למזלנו מעצור בנשק מנע פיגוע עם נפגעים רבים. יש פה עוד רשימה ארוכה של אירועים שקורים כל יום במדינת ישראל. והשר – דממה. והבושה הגדולה ביותר זה שבקדנציה הקודמת, עוד לפני שכוחות הביטחון היו מגיעים, לפני שהצלמים והכתבים היו מגיעים, היינו רואים את שר הטיקטוק מגיע לשם ומתעמת עם הכוחות והיינו רואים אותו מתעמת עם השר לביטחון פנים לשעבר והיינו שומעים אותו עם הצהרות שלא נגמרות. ומהיום שהוא נכנס לתפקיד הוא קודם כול דאג לשנות את שם המשרד, אחרי זה דאג לנסות להכפיף את המפכ"ל באיזה פקודה הזויה חדשה למרותו, ומאז ועד היום השר הזה לא עושה כלום. תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אין שר. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, במילה, אין פה שר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה כבר נוהל של הקואליציה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אתה פשוט יכול להמשיך לדבר. אתה יכול להמשיך לנאום. אתה יכול לחזור על דבריך כשהוא ייכנס, כי חשוב שהוא ישמע. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אמתין לשר. שר זה חשוב. אה, זה גם שר החוץ. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בבקשה, יש לך דקה כדי להשלים את דבריך. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אז מה שאנחנו רואים מאז ועד היום זה שהקמפיין נגמר, אבל הביצועים הפסיקו, והמשרד לביטחון פנים, או המשרד לביטחון לאומי בשמו החדש – מי שמנסה להבין מה קורה שם לא מצליח לקבל תשובות. ומי שמגיש שאילתות לכנסת הזאת – הן אפילו לא עולות, בשביל שהשר לא יבוא ויגיד מה קורה שם. ניצבים לשעבר, סגן השר לשעבר, כל מי שמעורב ומכיר את פרטי האירוע יודע רק דבר אחד: יש שם כאוס, תוהו ובוהו וברדק. הדבר היחיד שאנחנו רואים הוא שמתעסקים במיטות קומתיים, מתעסקים בפחמימות, מתעסקים בהרבה הרבה שטויות, אבל ביטחון אישי אין. אני רוצה לסיים במקרה המזעזע שקרה בגדרה, שהוא פשוט מחדל. ושוב – השר צרצר. ועד היום לא הגדילו את תחנת המשטרה. שוטר נוסף אחד לא הגיע למקום הזה – ובדקתי היום. עוד לפני שהגעתי היום, בדקתי מה נעשה. יושב פה ניצב לשעבר מיקי לוי – הוא יכול להגיד לך אחרי זה מה נעשה במקום הזה. לא נעשה כלום. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן נעשתה עבודת חקירה טובה ומהירה של משטרת ישראל – לא קשור לתחנה המקומית, כי השר לא הקצה אפילו שקל לטובת תושבי המקום. אני מבטיח לך שכשאני אגיע לשם, אנחנו נעזור להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רון כץ. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, ביטון את יודעת להגיד. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בוודאי. שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אם נוח לך, את יכולה בטהובן; אם זה יותר מסתדר לך. שלושה נושאים על הפרק. 1. חברי המליאה, אני משבח את הערניים. אני רואה אתכם פה, לימור וטייב וכל החבר'ה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה אתה מזכיר רק את הקואליציה? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ופנינה וכל מי שכאן. ולזימי. אנחנו מכנסים את הוועדה לפיתוח הנגב והגליל – ועדה שקמה בהסכמה בין אופוזיציה לקואליציה. יהיו בה חברים אופוזיציה קואליציה, ונעבוד ביחד. הנגב והגליל ראויים לתשומת לב של חברי הכנסת. זה יהיה ביום רביעי בשעה 09:00 באולם ירושלים – פתיחה חגיגית, ששם כל אחד יציג נושא שהוא מבקש בתוך דקה; מה הוא רוצה שהוועדה תדון בו ותקדם בנגב ובגליל. ואנחנו מתחייבים לאורך שנות עבודת הוועדה לקחת את הנושאים הללו ולעבוד עליהם. זאת ועדה שתצא לשטח. נבחר לה, בעזרת המזכיר של הכנסת, איש רציני ומסור בשם אמל – אני לא זוכר את השם משפחה – קצין דרוזי מסור, בחור עלא כיפאק. אנחנו נכנס את הוועדה הזאת ביום רביעי, וכל שבוע, בעזרת השם, נצא לשטח, וגם נעשה ישיבות בשטח, וגם נעשה ישיבות משותפות עם ועדות. אני כבר סגרתי עם חבר הכנסת טייב, יושב-ראש ועדת חינוך, שנדון בסוגיית הרופאים בנגב ובגליל – זמינותם, ההכשרה, המקומות שפתוחים להם, ההישארות. יש הרבה סוגיות – המון עבודה. זה דבר אחד. דבר שני, לפני שנה קיימתי שני דיונים דחופים בוועדת כלכלה בשל נפילת המבנים בחולון ובבת ים. הנושא הזה פרוץ בישראל. מאות ואלפי מבנים בסכנה, וככל שאתה הולך לפריפריה, לשבר הסורי-אפריקאי, החל מקריית שמונה, חצור, בואכה בית שאן ואילת – אלה הערים המסוכנות, ושם יש הכי פחות התחדשות עירונית, שנועדה לבסס בניינים בישראל. כמעט אפס התחדשות עירונית. אנחנו, בכוחותינו הדלים, בכספי משרד הביטחון, נעשה פיילוט. עשינו, מימנו ואישרנו בקריית שמונה לעשות גם מיגון וגם ביסוס, אבל המבנים הללו בסכנה, וזאת קריאת השכמה. היום, רעידת האדמה בטורקיה, עם מעל 2,000 הרוגים ואלפי פצועים. וטוב עשתה מדינת ישראל שהגיבה ושתשלח משלחת סיוע. ואני רוצה לשבח גם את שר החוץ שהתבטא ושיפעל בעניין הזה. אבל אני אומר לממשלה – ואני כן רוצה להגיד מילה טובה לשר השיכון החדש; הוא לא נושא באחריות להזנחה של הנושא הזה, אבל הוא כינס דיון חירום. אם לא יתחילו לטפל בבעיה הזאת אנחנו נמצא פה אסון לאומי. הדבר הזה כתוב וחרוט. בצפת כבר הייתה רעידת אדמה שהרגה מאות, אולי אלפים, לפני יותר מ-100 שנה. אנחנו לא יכולים להסתמך על הנס. הנס דילג עלינו. יש לנו זמן להיערך, אבל אם לא ניערך, אנחנו נהיה בבעיה. והדבר האחרון – שר החוץ, אני מבקש את הקשבתך. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> במשפט. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שר החוץ אלי, שר החוץ אלי, שר החוץ, אני רוצה להגיד לך משהו. דיברתי פה היום על המדינות שאוהבות אותנו – ואתה יודע על אלבניה, על מה שהיא עשתה למעננו, שהיא זרקה את איראן מהמדינה, שהיא הצילה בשואה. הם אומנם 60% מוסלמים, אבל כל כך מתונים. ויש המון קשיים ותלונות של תיירים מהאמירויות, ממרוקו, מאלבניה, לבוא לארץ ולהתקבל כמו שצריך בשדה התעופה. עכשיו, בידוק ביטחוני חייב להיות, אבל הוא צריך להיות משוכלל ומסביר פנים ומהיר, כדי שהתייר שבא אלינו לא יחווה חוויה שלילית. אני מבקש ממך לכנס אנשים מרשות האוכלוסין, ממשרד הפנים, ממשרד התיירות והחוץ; לפתוח את השערים לאזרחים האלה, שיבואו לפה בשמחה. כבר עשרות אלפים הלכו לאמירויות, לדובאי - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> משפט סיכום, חבר הכנסת ביטון. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - ולמרוקו מאות אלפים הולכים – והם לא באים, כי החוויה להיכנס לארץ היא קשה. אני מבקש ממך, השר, שתכנס דיון בנושא. אתה מסכים? << קריאה >> שר החוץ אלי כהן: << קריאה >> אני מוכן ללמוד את הנושא - - - << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה, אדוני השר. אני מעריך מאוד. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ביטון. רק משפט על האמירה שלך. קודם כול, ברכות על הוועדה. יש חשיבות גדולה – מי כמוני יודעת – גם לנגב, גם לגליל. רק למה בשעה 09:00? הם באים מהקצוות, רחמים. כדי לאפשר לכולם להגיע. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אין לנו חדר בכנסת, אז אנחנו חרוצים ולקחנו את החדרים שפנויים בבוקר. אין לנו חדר פנוי לוועדה – זה השיקול היחיד. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אז צריך לראות איך עוזרים להם - - - << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל תבואו. למען הנגב והגליל, תשכימו. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אנחנו נבוא, אבל צריך לעזור לאנשי הגליל והנגב להגיע בשעות כאלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש לך אולם נגב - - - << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל אנחנו בוועדה חייבים לעשות דיונים מוקדם, כי האולמות תפוסים. זו בעיה. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, בשבועות האחרונים – הנושא אומנם עלה כאן היום, אבל אני מוצאת חובה, גברתי, כתושבת שדרות, להמשיך להתריע על מצב - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כבוד יו"ר הכנסת, אין פה שר. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אוקיי, אני עוצרת. את יכולה לדבר – אה, הינה הוא חוזר. אני מתחילה – שלוש דקות מחדש. בבקשה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להתייחס לסיסמה המפורסמת "טפטופים". לאחרונה אנחנו חווים קסאמים, חווים התרעות. עכשיו, אני חייבת, גברתי, להסביר. ברגע שיש התרעה, זה לא משנה מה גרם לה. בין שזה במקרה, בין שזה באמת היה קסאם – הלב של הילדים, של התושבים, בו ברגע נהרס. אני אומר לגברתי מעבר: אתמול היה צבע אדום, והייתי צריכה לרוץ לממ"ד – לרוץ, כי אי-אפשר ללכת – ובדרכי גם חטפתי מכה בזרת בסלון; אז החלטתי שאני כבר מוותרת על הממ"ד, כי הכאב היה כזה עצום שאת כבר לא יודעת ממה את רוצה לחשוש. עכשיו, בואו תחשבו על הילדים, על ההורים. ואני אומרת: יש לי געגועים לממשלה הקודמת. היה לנו שקט, היה מבצע, הדברים עבדו כל כך נכון. מה מונע להמשיך את אותו קו? יש נבחרים, נבחרתם ברוב – הללויה; מקבלים את הבחירה באהבה. עם זאת, לא יעלה על הדעת ששום דבר לא קורה. שימו לב במה אנחנו מתעסקים: מתעסקים שעות בוועדת חוקה ברפורמה. וואו, מצילת חיים. חוק דרעי על הפרק. מתעסקים בכול, רק לא בחיי ילדים, לא במצב הביטחוני הקשה שיש בדרום. לא שמעתי על עוד הרחבה של מקלטים. במבצע חומת – כך קראו לו? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> עלות השחר? << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא עלות השחר. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> שומר החומות? << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בשומר החומות, גברתי, הקסאמים והארטילריה הגיעו עד 40 ק"מ. למה לא לחשוב איך למגן אותם? למה לא למצוא פתרון? האם הם מבחינים, כשהם זורקים, בין 4 ק"מ ל-7 ק"מ? לא יעלה על הדעת, גברתי. המצב הוא קשה. הנוער, הילדים - - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> דבי, היה צריך מטוס. איך ימגנו? במקום מטוס, אפשר היה למגן את כל עוטף עזה שלוש פעמים. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בימים אלה מדברים על הקמת יישוב, ואני מברכת על הקמת יישוב. אבל בואו תטפלו, קודם כול, ביישובים שקיימים, בואו תטפלו באנשים; יותר מרכזי חוסן, תביאו עובדים סוציאליים לבתי הספר. אתם לא מבינים איך הנוער שלנו באזור, ותפסיקו להתעסק במה שפחות חשוב. אתם רוצים רפורמות? תעשו רפורמות; רק תנו עדיפות, קודם כול, לחיים האמיתיים – ליוקר המחיה, למצב הביטחוני, למצב הנפשי, למה שקורה בדרום, ולא רק בדרום. אני מעריכה שיש גם בצפון באותה מידה. ואני קוראת מכאן, כתושבת שדרות: די, תתעוררו על עצמכם. זה לא יעלה על הדעת. אני שלושה חודשים בכנסת הזו, ואני המומה. אני גם אולי כבר לא מופתעת. 12 שנים לא קרה כלום, וחשבתי שכל היום עובדים למעננו. מסתבר שהייתה פה ממשלה אחת שעבדה למעננו. אני קוראת לכם מכאן: תתעוררו, בבקשה, וקחו לידיכם את האחריות. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת דבי ביטון. חבר הכנסת מתן כהנא, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש פה שר מקשר? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כן, יש. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בימים האחרונים אנחנו שומעים הרבה מאוד הטפות מוסר משרים על השיח ועל איך צריכים לגנות וכו'. והאמת, אנחנו מגנים בכל תוקף כל דיבור שקורא לאלימות, כל דיבור שקורא לשיח של חרמות וכו'. אבל לקבל את הטפות המוסר האלה מאנשים שהיו גדולי המסיתים נגדנו בשנה וחצי שאנחנו היינו בממשלה, זה פשוט מביך ומביש. אבל אני אשמור את זה להזדמנות אחרת. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, זה פשוט לא ייאמן. זה פשוט לא ייאמן. שייזכרו רגע איך הם הגיבו כשתקפו את השרה עידית סילמן. אני אמשיך לקרוא את המאמר משבת, לפני שבוע וחצי, של ישראל בעשור השמיני. גמרנו לדבר על צרפת, ונעבור לדבר על ישראל. מדינת ישראל בעשור השמיני – בשני העשורים האחרונים חודדו השסעים התרבותיים בין הקבוצות השונות של החברה הישראלית. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא שובה של העדתיות כגורם משמעותי בפוליטיקה הארצית. אירועי שומר החומות החזירו בעוצמה רבה את שאלת מקומם ומעמדם של הערבים אזרחי ישראל, לאחר 20 שנה שקטות באופן יחסי. אמת, המציאות החברתית מורכבת יותר. ישנם בהחלט וקטורים שפועלים בכיוון הפוך, כגון השתלבות של חרדים בשוק העבודה ונכונות של חלק מהציבור הערבי להשעות את המאבק הלאומי. המגמה הראשונה באה לידי ביטוי במקומות העבודה, והאחרת זכתה לייצוג פוליטי בדמותו של מנסור עבאס. איזה מן הווקטורים יגבר? מדינות וחברות אינן מידרדרות ברגע אחד למלחמת אחים. אחד התסכולים הגדולים ביותר בלימוד ההיסטוריה הוא ההבנה שלאורך הדרך לתהום היו פזורים מספיק תמרורי אזהרה, ולצידם הזדמנויות לא מנוצלות להיחלץ מהנתיב שבו ההיסטוריה צעדה. אחד המאיצים המשמעותיים ביותר, המשמש גם תמרור אזהרה לקראת התפרקות החברה, הוא משבר פוליטי חמור שאיננו מאפשר יציבות שלטונית. בשלוש השנים האחרונות חווינו משבר פוליטי שלווה בשאלות משפטיות ציבוריות חמורות, כגון חילופי שלטון מסודרים, מעמדו של יושב-ראש הכנסת ואחריותו ועוד. ועדיין, המשבר הפוליטי לא פגע באופן חמור בתפקוד הסדיר של המדינה בשל החוזק של המוסדות הממלכתיים שנבנו בעשורים האחרונים. הנזקים של המשבר הפוליטי באו לידי ביטוי בתחושת חוסר יציבות שחלחלה לחלקים רבים באוכלוסייה. תחושה זו הביאה מצידה את החברה הישראלית לקראת תמרור האזהרה השני – עלייתן של תנועות קיצוניות שמזהות את המשבר התרבותי-חברתי ומצליחות לשאוב ממנו כוח. אני אגמור את הפסקה. אין דרך אחרת להסביר את עלייתו המטאורית של בן גביר, מגורם שולי בקצה הקשת הדתית לכוח פוליטי שזוכה לאהדה רחבה. זה לא המקום לנתח מה בדיוק יש בעוצמה יהודית ובאיתמר בן גביר שקוסם לאנשים כה רבים. הדבר החשוב הוא שעצם עלייתו הוא תמרור אזהרה שמלמד על צורך ונכונות של אנשים רבים; רעיונות שבעבר הלא-רחוק נראו מעבר לסביר ולמקובל. נמשיך בסשן הבא. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. בחוק הבא. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> יפעת, עוד פעם אין שר, לדעתי. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> טוב, אנחנו שוב ללא שר. דינמיקה קצת מוזרה, הייתי אומרת. אנחנו נחכה לו, שהוא ייכנס. חבר הכנסת מאיר כהן. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, רשימת הנרצחים בחברה הערבית הולכת וגדלה. האמת שחשבתי על הרשימה וניסיתי למצוא תיאור, ביטוי, לכך שהרשימה גדלה ומתרחבת. גדילה, לרוב, זה משהו שאמור להיות חיובי. וגם מתרחבת – חיובי. אבל בסופו של יום, אנחנו מול מציאות עגומה, קשה, שחורה. היום בשעות הערב נרצח עוד צעיר מהיישוב טובא בצפון. והעניין הוא לא המספרים. אנחנו כבר במספר 13. אבל העניין הוא בכלל לא המספרים. מאחורי המספרים יש חיים שלמים שנגדעים, שהיו אמורים להיות בצורה אחרת. צעירים שאולי חלמו על להקים משפחה. אימא כמו אימא של חאלד ועלי, שחלמה על היום לראות את הבנים שלה מקימים משפחה, ולראות את הנכדים שלה, והיא רואה אותם נרצחים מול העיניים שלה, בכניסה של הבית, בדלת, בפתח. ואנחנו כאן, בכנסת, מנסים לחוקק חקיקה כל כך מהירה, שאמורה לתת מענה לטובת אנשים ספציפיים, ושוכחים ממה שקורה בתוך החברה. הייעוד שלנו כאן זה לעבוד למען החברה שלנו. במקום לקחת את התוכנית שכבר קיימת, של המלחמה בפשיעה ואלימות בתוך החברה הערבית, אנחנו מתעסקים בדברים דברים אחרים. ובינתיים הרשימה הולכת ומתמלאה. ואני אומרת ושואלת: איפה זה מעמיד אותנו? איך אנחנו יכולים לצאת מכאן ולהסתכל על עצמנו במראה? אני לא רוצה לשתף אתכם במה שנכתב ברשתות בחברה הערבית. כאילו שאנחנו, חברי הכנסת הערבים, בידינו המקל הזה – לא יודעת איך לקרוא לזה – שיכול להפוך את כל הדברים בשנייה - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אבל אני אומרת שהאחריות היא לא על הח"כים הערבים. האחריות היא על הממשלה, על רשויות המדינה, על כלל הח"כים כאן; כי בסופו של יום, זו לא רק החברה הערבית – זה יגיע לכלל החברה, וחבל. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. חבר הכנסת מנסור עבאס? חבר הכנסת מיקי לוי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, האמת היא שאני שומע יותר ויותר מיום ליום אצבע מאשימה כלפי חברי האופוזיציה: בגללכם בורח ההון, בגללכם יש פגיעה כלכלית. בואו אני אלמד אתכם. אלה שמשמיעים את קולם, 300 הכלכלנים ששלחו את אותו מכתב לראש הממשלה והזהירו מפני הפגיעה של המהפכה המשטרית בנושא הכלכלי, לא היו צריכים את האופוזיציה. היו בתוכם שלושה נגידים שעבדו עם נתניהו. היו שם שני כלכלנים בכירים, פרופסורים לכלכלה – יוג'ין קנדל, היועץ הכלכלי האישי של נתניהו, שהצטרף למחאה הזו של הכלכלנים. נשיא צרפת לא היה צריך את האופוזיציה; הוא לא יודע בדיוק מה קורה. לנו אין קשר לנשיא צרפת. שר החוץ של ארצות הברית שביקר כאן לא צריך את האופוזיציה. הוא יודע בדיוק מה ההפיכה המשטרית והפגיעה במדינה הדמוקרטית. לא מצא ראש הממשלה אפילו כלכלן אחד שמזדנב עם תואר שני בקצה הרשימה שיבוא ויסייע בידו להסביר שזה לא יקרה, כי זה יקרה. כל יום חברה אחרת מושכת את הכספים; כל יום מגבילים את ההשקעות במדינת ישראל; נכון. הינה, אני קורא מפה: אל תוציאו את הכספים ממדינת ישראל. זה העתיד שלנו, העתיד של ילדינו – תמשיכו להשקיע. אתם חושבים שהקריאה הזו תעזור? אותם אנשים – שכל בראשם, עיניים לראות, אוזניים לשמוע, והם רואים מה נעשה פה. אתם מבצעים מהפכה משטרית - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין שר. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> השר יושב בקצה. אנחנו כבר התרגלנו. אמרה היושבת-בראש שיש כאן איזו דינמיקה מוזרה של כניסה, יציאה, כניסה, יציאה, אבל אנחנו - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע כמה פעמים היושבת-ראש בתור שרת החינוך ישבה בקצה? לא ישבת בקצה? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לא, היה שיח על זה שיוצאים ונכנסים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל, חבר הכנסת כץ, לא צריך להתרגז. היא ישבה באולם - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא על זה שהוא יושב בקצה? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לא. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, היא ישבה באולם – היא לא יצאה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> היא ישבה בקצה פה; בדיוק איפה שהוא יושב. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא ישבה בקצה ולא יצאה. אמרתי את זה בפירוש. ואני חוזר למה שאמרתי: תהיה פגיעה. גם אם אנחנו קוראים להם לא להוציא את הכסף, להמשיך בהשקעות, בסוף תהיה פגיעה כלכלית. פגיעה – אני מסיים – בעוצמתו וכוחו של בית המשפט העליון להגן על האזרח, להגן על החברות האלה; הם בטלים בשישים עם ההפיכה המשטרית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מיקי לוי. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, האמת – נעמה, לאן את הולכת? זה מה זה במיוחד בשבילך. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני באה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שבי. האמת ששמתי לב שבשבועות האחרונים יש בקואליציה ירידה במורל בגלל הלילות הארוכים שהם צריכים לבלות פה, הם לא רגילים, והחלטתי לנצל את הזמן שלי על הדוכן קצת אחרת, בצורה אינטראקטיבית, לכבוד ט"ו בשבט. אנחנו נעשה שעשועון. קוראים לשעשועון "ישראל הראשונה, ישראל השנייה". בכל פעם אני אציג לכם כמה פרטים על אחד מחברי הכנסת ואתם תצטרכו להגיד לי האם הוא מישראל הראשונה או מישראל השנייה. לא איך קוראים לחבר הכנסת – רק מה לדעתכם: מאיזה ישראל הוא, בסדר? אגב, השעשועון מוקדש באהבה גדולה לאבישי בן-חיים. אז נתחיל. נעמה, בבקשה – משתתפת בשעשועון. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> רק בצורה מכובדת, בבקשה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כבר זכיתי במקום הראשון היום בבישול – בואו נראה עכשיו בשעשועון. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אה, כן? בסוף הדגים זכו? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מרוקו חייב לזכות. אין פה - - - << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לא, כי לא היית מרוצה מהתוצאה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם מפריעים בשעשועון. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> סליחה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זו מרוקאית ממגדל העמק, לא סתם - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבקשת להוסיף לי זמן. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> זו הדינמיקה שיצרת. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יאללה. שאלה ראשונה: היא בת לעולים מעיראק ורומניה, גדלה במשפחה מרובת ילדים, הבכורה מבין שבעה, נולדה ברמלה, גדלה בדיור ציבורי בעפולה – ישראל הראשונה או ישראל השנייה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> חצי עיראקי, חצי רומני, גדל בעפולה – זה אני. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> שנייה. אורנה ברביאי, נכון? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא שאלתי מי חבר הכנסת. ישראל הראשונה או ישראל השנייה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ישראל השנייה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אגב, זאת אורנה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> מה זה הראשונה והשנייה? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו שואלים את אבישי. אני פשוט מנסה להבין. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אורנה, את גם חצי עיראקית חצי רומניה? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אבא שלי רומני ואימא שלי עיראקית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> גם אני אותו דבר. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אני יודעת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אז מה את עושה שם? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ושניכם מהצפון. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רואה? ואתה קורא לי פריבילגית בלי בושה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק העניין של השעשועון. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל עזבת אותנו בעפולה, בגלל זה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אופיר, בוא נראה אם תצליח לענות על זה - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> יש לך 30 שניות, אז כדאי שלפחות נספיק עוד חבר כנסת אחד. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא בנו של פרופסור מפורסם, נולד בתל אביב, גדל בקטמון בירושלים, חי עם משפחתו בישראל ובארצות הברית לסירוגין, עשה תואר ראשון ושני בארצות הברית, עמד בראש מכון מחקר – ישראל הראשונה או ישראל השנייה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה ההוא שהתחתן עם גיורת קונסרבטיבית? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אה, נו, אני יודע על מי את מדברת. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ישראל הראשונה? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> זה שהזמין חשמלאי ביום כיפור? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ישראל הראשונה? אוקיי. יאללה, עוד אחד. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחרון, אחרון, בשביל השעשועון. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אוקיי, מהר. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> נולד במרוקו, עלה בגיל שש לישראל היישר למעברה בדרום, גר כל חייו בפריפריה, לחם במלחמת יום הכיפורים בנח"ל המוצנח – ראשונה או שנייה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שנייה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. מאיר כהן. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו נמשיך בפרק הבא. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כן, אנחנו נצטרך להבין רגע את הרעיון גם. תודה רבה, חברת הכנסת יסמין פרידמן. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושבת-ראש, חברי הכנסת, אתמול בוועדת החוקה קראתי לציבור לצאת במרי אזרחי בלתי אלים, לשטוף את הרחובות ולשתק את המשק בשביתה כללית כנגד ההפיכה המשטרית. יושב-ראש הוועדה – שעכשיו גם לא מקשיב וגם מפריע – טען שקריאתי, ואני מצטט אותו: בלתי מקובלת בכנסת. עכשיו אני רוצה לשאול אותו: בשנת 1975, שמחה ארליך, מבכירי הליכוד, שר האוצר וסגן ראש הממשלה בממשלתו הראשונה של בגין, קרא למרי אזרחי נגד התוכנית הכלכלית של ממשלת גולדה, ואפילו הצהיר שהוא יעמוד בראשו. עשור יותר מאוחר, ראשי הימין ההתנחלותי, אליקים העצני ומשה לוינגר, קראו למרי אזרחי של המתנחלים בתמיכה של חבר הכנסת דאז חיים דרוקמן. גם ב-2005 אותו דרוקמן קרא למרי אזרחי שישתק את המדינה אל מול תוכנית ההתנתקות. אני שואל את עצמי, האם יושב-ראש ועדת החוקה רואה גם באלה קריאות בלתי מקובלות או שכהרגלו באי-הקודש, יש אצלו הבחנה ותפיסות של איפה ואיפה. לפני כשלוש שנים, במרץ, יומולדת 3, מספר שרים – יריב לוין, שהיה שר התיירות, אמיר אוחנה, בצלאל סמוטריץ' – קראו ליושב-ראש הכנסת דאז יולי אדלשטיין להפר את פסיקת בג"ץ ואת המלצת היועץ המשפטי לכנסת - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חברי הכנסת, יש יותר מדיי רעש באולם. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - ולא לכנס את המליאה לבחירת יושב-ראש חדש. אדלשטיין צייץ, והפסיקה של בג"ץ הופרה. אמות הסיפים לא רעדו ולא נעו. במבט לאחור ניכר שהיו אלה ניסוי כלים ויריית פתיחה להפיכה המשטרית של עכשיו. כפי שצפה אז עידו באום, שכתב דה מרקר ב-25 במרץ 2020: אדלשטיין הפר את פסיקת בג"ץ והתחיל את הדרך לאנרכיה. הודעתו של אדלשטיין כי הוא אינו מכבד את פסיקת בג"ץ היא צעד הרה גורל. היא מדרדרת את ישראל במצב חירום במדרון תלול לאובדן שליטה. אם יושב-ראש הכנסת מפר צו של בג"ץ, הערכאה השיפוטית הבכירה ביותר במערכת האיזונים והבלמים של המדינה – שעכשיו כמובן הורסים – זה מסר לכך שכל דכפין יכול להתעלם מבית המשפט. היום התקדים הפך לשיטה. התעלמות גורפת, כוחנית ושיכורת כוח מעמדות היועצים המשפטיים, משפטנים, שופטים, כלכלנים, היסטוריונים – לא פחות חשוב – ובעיקר מרבבות האזרחים המפגינים. כל מי שמתנגד להפיכה - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אנא לסכם. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תני לי עוד 20 שניות, בבקשה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה. כל מי שמתנגד להפיכה מוכר כפריבילג ואליטיסט, אפרופו השעשוע של יסמין. זהו פופוליזם פשיסטי למהדרין, ההופך כל מתנגד לאויב שדמו מותר. אבל זה קשקוש והטעיה, ההפיכה שלכם תפגע קודם כול דווקא בשכבות המוחלשות, אלו שכביכול אתם מדברים בשמם. הצהרה של חוקרי מדיניות ציבורית מלפני כמה ימים אומרת – אני מצטט ומסיים: "את מחיר הפגיעה בתפקודם של גופי הממשלה והמדיניות ישלמו כלל האזרחים והתושבים בישראל ובעיקר אלה המשתייכים לשכבות החלשות בחברה". << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בהפיכה כזו לא נאבקים בנימוס ובנחמדות, אלא בנחישות ובנחרצות. לכן אני קורא כאן שוב, חוזר על הקריאה שלי מהוועדה: מרי אזרחי לא אלים, עכשיו. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עופר כסיף. חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. אנא, השתדלו לעמוד בזמנים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, 23 מנכ"לים במשרדי הממשלה מונו מאז הקמת הממשלה החדשה. 23 מנכ"לים, מתוכם אפס נשים, אפס עגול. נכון לסוף שנת 2021 חיות בישראל בערך 4.8 מיליון נשים. השר אלי כהן, שר החוץ, אין אישה אחת בישראל שמתאימה לדעתכם, לדעתך, לשמש כשרה? כמנכ"לית? בטח שיש. איך אני יודע? כי בממשלה היוצאת מונו תשע נשים למנכ"ליות משרדים ממשלתיים, תשע. לא מיניתם נשים כי אתם לא סופרים נשים. איזה מסר אתם שולחים לנשים בישראל, לנערות שיושבות שם בבית ומביטות להנהגה בירושלים? שזה גדול עליהן, שהן פשוט לא יכולות? תתעסקו במה שאתן טובות בו, זה המסר שאתם שולחים? נראה לכם? הדרת נשים. מה, אנחנו בימי הביניים? יש לי חדשות בשבילכם, ממשלה חשוכה, נגמרו הימים שבהם יושבים רק גברים סביב שולחן מקבלי ההחלטות. לא כי מישהו צריך לעשות טובה לנשים, אלא כי נשים מוכשרות, יכולות ונחושות לא פחות מגברים, כי מגיע להן שוויון הזדמנויות מלא מלא. מעל הכול, כי הדרת נשים פוגעת בציבור הישראלי, כי כל שולחן שחסרות סביבו נשים מייצר החלטות פחות טובות. באימא שלכם, מנו נשים. בינתיים תתביישו לכם. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, בממשלה הקודמת שהייתי בה שר במשרד האוצר, אישרנו תוכנית חסרת תקדים למגזר הדרוזי, 3 מיליארד שקלים. בתוך התוכנית סבסדנו את נושא חיילים משוחררים ב-90% ממחיר הקרקע וב-90% בתשתיות, עד 400,000 שקלים. בסוף השבוע הזה ישבתי עם צעירים דרוזים שזכו במכרז של חלקות לחיילים משוחררים. ישבתי איתם עם הרגשה מאוד טובה, כי באמת התוכנית שהכנו אמורה לעזור להם בצורה בלתי רגילה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אחרי הרבה שנים, מצוין היה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה מתברר? שמשרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל הכניסו כל מיני סעיפים שם: ישן מול חדש, שאני לא יודע מה זה; מבני ציבור, למרות שבתוך התוכנית מימנו מבני ציבור, והתפתחות אזור תעשייה. הסעיפים האלה הביאו שהחלקה לא רק שלא ירדה בשקל אחד, אלא עלתה. אותם צעירים לא יכולים לרכוש את הקרקע. אני לא מבין ולא מצליח להבין. אני שלחתי לשר השיכון לפני שבועיים מכתב בנושא. עד עכשיו לא קיבלתי שום התייחסות לנושא. אני לא רואה אותו כאן במליאה כדי שאוכל לדבר איתו. אני לא מצליח לארגן ישיבה עם שר השיכון, לראות איך אנחנו באמת מוזילים את החלקות לפי התוכנית שאנחנו בנינו, דהיינו 90% ממחיר הקרקע, 90% בתשתיות. אל לנו לשכוח שאותן קרקעות שמפתחים עליהן את שכונות החיילים המשוחררים הדרוזים, הן קרקע פרטית של הדרוזים שהופקעה בקום המדינה. אצל הדרוזים הפקיעו יותר משני-שליש של הקרקע הפרטית. היו לנו הרבה קרקעות, היום כמעט אין לנו קרקעות, אין תכנון ביישובים. לעומת זאת שמנו תקציב לתכנון, והעברתי את תקציב התכנון לשנתיים בשנה אחת. אבל בגלל שכל הוועדות תוקעות את התכנון, אנחנו לא מצליחים לתכנן ולא להתקדם בנושא תכנון. לכן אני מכאן פונה לשר השיכון, תבדוק את הנושא של חלקות לחיילים משוחררים. יש עכשיו הרבה מכרזים באוויר. יש מכרז שיצא ביישוב ראמה, ושם ראיתי את המחירים, מחירים שחייל משוחרר דרוזי לא יכול לעמוד בהם. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, בעוד רגע קט אתייחס להצעת החוק שבה אנחנו דנים. אבל לפני כן, אבקש לציין שבשעות הספורות שעברו מאז הודיע יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט על כך שתיתכנה הצבעות בקריאה ראשונה בהצעת תיקון חוק-יסוד: השפיטה כבר ביום רביעי הקרוב, או בשני הקרוב – בשעות הספורות הללו מאז פרסום ההודעה, הרשת גועשת ביוזמות אזרחיות חשובות שיעצימו באופן דרמטי את המחאה האזרחית. ואני לוקח לעצמי להשמיע, לצד חבריי וחברותיי מעל הדוכן הזה, את הקריאות להשבתה אזרחית חסרת תקדים בהיקפה. גם בבוקר יום חמישי הזה, כאשר קבוצות רבות של הורים מתארגנות לעמוד עם ילדיהם מחוץ למוסדות החינוך ברחבי הארץ, וגם ביום שני הבא, שבו, כך אנחנו מקווים, תתקיים השביתה האזרחית הגדולה בתולדות מדינת ישראל, וזו רק ההתחלה. ועכשיו לגופה של הצעת החוק. על חבר הכנסת והשר קרעי, שהוא תלמיד חכם, ניתן בהחלט לומר את הפסוק מנבואת ישעיהו: "והיו עיניך רואות את מוריך". שר התקשורת בהחלט מתאמץ להיכנס לנעליו הגדולות של ראש הממשלה נתניהו. הוא, כזכור, עומד לדין פלילי באשמת שוחד והפרת אמונים על בחישה לא ראויה ופלילית בשוק התקשורת הישראלי. והינה, באמצעים אחרים, שהם לחלוטין לא פליליים אבל הם עדיין אמצעים שצחנה עולה מהם, גם שר התקשורת, או התשקורת, שלמה קרעי, מבקש לבחוש בתוך שוק התקשורת מדינת ישראל. ביד האחת שלו – לפגוע במי שלא מיישר עימו קו בתאגיד השידור הציבורי, שלא משדר על פי הקצב, החליל של ממשלת נתניהו. היד השנייה מבקשת לתת הטבות לערוץ הבית, ערוץ 14, אותו ערוץ שהוטלו עליו עיצומים כספיים, מכיוון שהוא לא עמד בתנאי הזיכיון המקורי שלו. ערוץ שרק לאחרונה הפסיד בתביעת נזיקין של התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית בישראל, שהוכיחו שהערוץ הזה הפלה אותן באופן יזום וסדרתי במשך שנים רבות. מה שמונח לפנינו הוא כמובן לא שוחד במובן הפלילי, אבל זהו שוחד ציבורי. הצעת חוק שכולה שוחד ציבורי לערוץ הבית של נתניהו ושל שר התשקורת שלמה קרעי. חוק שלא ראוי לאמונה של הכנסת הזו. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גלעד קריב. חבר הכנסת חילי טרופר. בבקשה. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אין שר במליאה. זה פשוט המנהג של הממשלה הזו. כאילו ששרי הממשלה, לא יודע, הבית הזה לא בא להם בטוב. << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הינה שר החוץ. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חמש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כפי שגלעד קריב דיבר לפניי, ואחרים דיברו, על המאבק החשוב הזה שאנחנו בעיצומו עכשיו, לצד כל הדברים שנאמרו על חשיבות המאבק, אני חושב שגם נכון היום להזכיר פה שהמאבק הזה חייב להישמר מכל השוואה לתקופות אפלות בהיסטוריה, בוודאי התקופה של הנאצים; בלי הודעה או איום על ירידה מהארץ אם חלילה הרפורמה תעבור; בלי הוצאת כסף או עידוד אנשים להוציא כסף מהארץ, ובוודאי בלי קריאה לאלימות. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מתעלם מזה שמוציאים כסף? אבל קורים דברים מסביבנו. << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אומר מה האחריות שלנו. אני חושב שהממשלה חייבת להקשיב לקולות. אבל אני חושב שהאחריות שלנו, דווקא כמי שמאוד מאמינים במאבק, זה להגיד לכולם שאת המאבק מנהלים פה בבית. זה בדיוק כמו שלך ברור ולי ברור שלא משנה מה, לא נעזוב את הארץ, וככה אנחנו מחנכים את הילדים שלנו. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אי-אפשר להתעלם מהמגמות. << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אני לא מתעלם. אני אומר מה בעיניי חשוב. אני אומר לאותם אנשים: תיאבקו פה בבית. זה שיש לכם יותר כסף לא אומר שאתם יכולים להשתמש בדבר הזה; אתם יכולים, אני חושב שזו טעות, כי אני באמת משוכנע שאמירות כאלה יש בהן כשל ציוני, יהודי בוודאי, גם דמוקרטי וערכי עמוק. הם גם פוגעים בסיכוי שלנו לנצח, מכיוון שהם פוגעים ביכולת שלנו לרתום את כל חלקי החברה למאבק הזה ולעמידה, בוודאי, מול אלימות מכל סוג שהוא. אני רואה שהרבה פעמים אנשים עושים עמידה סלקטיבית מול אלימות, ובוודאי שצריך לעמוד מול הקריאות האיומות לפגיעה בראש הממשלה, אבל הייתי רוצה שגם יעמדו בצורה ברורה נגד האלימות כלפי בני גנץ וכלפיי בשכונת נווה יעקב, וכלפי ההתקפות הפרועות על היועצת המשפטית לממשלה, ובכלל שומרי הסף המגוונים. כי בסוף העמידה מול שנאה חייבת להיות שיטתית. אם אתה עומד מול שנאה רק כשהיא באה מהצד היריב, אז זו לא עמידה אמיתית, זו לא אמירה ערכית, זו עמידה מתוך פוזיציה פוליטית. ורק עמידה שיטתית מול כל שנאה תוכל לשמור עלינו פה ביחד. וטוב – וחשוב להגיד את זה – טוב שרובם המוחלט של המוחים הם ישראלים פטריוטים, שלא מעלים על דעתם לעזוב את הארץ ולא מעלים על דעתם לנטוש את המקום הזה. אני מסתכל על כל החברים שלי מהצבא, מהמילואים, שאחרי כמה ימי מילואים הולכים למאבק. אלה הישראלים שנאבקים. אלה הפנים היפות והטובות של המאבק הזה. זה הבית שלנו. אלה האחים שלנו. ודווקא, כי אנחנו כל כך אוהבים את הארץ הזו, משום שלא נעזוב אותה לעולם, אסור לנו לשתוק כשהארץ הזו משנה את פניה והממשלה שלה פוגעת גם בדמוקרטיה וגם באחדות העם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת חילי טרופר. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה. כבוד היושבת-ראש, חברי כנסת נכבדים, לפני כשעה, שעה ומשהו, נורה למוות עלי סאלח נהאר מטובא זנגריה. הוא היה בסך הכול בן 29, יותר צעיר משתי הבנות שלי, וכבר הסתיימו החיים שלו, והתווסף עוד מספר – עוד גופה לחמש הגופות שהיו בסוף השבוע באוכלוסייה הערבית כאשר היו מקרי הרצח. אתמול מנהל בית ספר בעיר לוד נורה ברגליים – אמין אל ג'מאל. בשבוע לפני זה, גם מנהל בנגב, נורו על האוטו שלו – היו יריות על האוטו שלו וכמעט גם הוא איבד את החיים שלו. אני חושבת שלספר לכם על המקרים האלה – זה נשאר רחוק כאשר מדברים על זה, ולא מכירים שמאחורי כל אדם כזה יש משפחה ויש אנשים שאוהבים. לא חשוב אם הוא היה מעורב בפלילים או לא מעורב בפלילים. אם לא נדבר על למה האנשים מגיעים גם כן למצב שכנופיות הפשע משתלטות על החיים שלהם וגוררים אותם לתוך המערבולת הזו, אנחנו לא נצליח לעמוד מול גל הפשיעה ששוטף אותנו. אבל אני עומדת מול הכנסת וחושבת לעצמי מאיפה תבוא התקווה שבאמת תהיה מלחמה אמיתית בפשיעה הזו? האם מהשר, שכל מה שיש לו לחשוב עליו זה איך להכות עוד יותר ועוד יותר באוכלוסייה; השר שרואה בנו כולנו סכנה דמוגרפית, וסכנה על המדינה; מהשר שמדבר שפה של משילות במקום שירות וביטחון לאזרחים, ביטחון אמיתי לכל אזרח, ביטחון אישי? אני חושבת שלצערי הרב, שר שחושב שאפשר, ממשלה שחושבת שבחימוש האזרחים פותרים בעיות – אי-אפשר לקוות להרבה מממשלה כזו. מחקרים בכל העולם הראו שכאשר יש יותר נשק בידי האזרחים, יש תמיד עלייה במקרי האלימות ובמקרי הרצח. אי-אפשר שלא לדבר על זליגה של נשק כזה לידיים של ארגוני הפשע, אבל גם אי-אפשר להתעלם כאשר מחמשים אזרחים במדינה, ולצערי בציבור שעדיין עושה פרופיילינג לכל אזרחי המדינה שנראים כמו ערבים, אנחנו הופכים לברווזים במטווח ירי. זה מה שמתוכנן לנו, לצערי הרב. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני חושבת שהגיע הזמן להבין שאי-אפשר, עם ממשלה כזו, לקוות לאיזושהי תקווה אפילו שבפשיעה כן יילחמו. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, בשנה האחרונה אנו צופים זינוק בעלייה מאוקראינה ומרוסיה. 73,000 עולים הגיעו בשנה שעברה ובתוכם אחוז גבוה של ילדים ובני נוער. כאשר הורים מקבלים את ההחלטה לעבור למקום אחר, הם לא שואלים את הילדים. בני נוער עולים ממש סובלים מטראומה של תלישה, פרידה, פרידה מחברים, עזיבת בית, עזיבת המולדת. הדרך הכי טובה להקל עליהם היא לייצר סביבה נעימה, עמוסה בחוויות חיוביות, חברות מחבקת. מוסדות החינוך ההתיישבותי, הפנימיות וכפרי הנוער, יכולים לקלוט תלמידים עולים ולהבטיח להם הסתגלות מיטבית בחברה ישראלית. עובדה שבשנים האחרונות הביקוש למקומות בכפרי נוער ופנימיות גדל משמעותית – עולים חדשים מקהילת בני מנשה, יוצאי אתיופיה, עולים המגיעים מאזורי הלחימה במזרח אירופה, בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. ההורים רוצים להעניק לילדים שלהם חינוך טוב וראוי. הבקשה היא בעיקר להתחנך בכפרי הנוער של עליית הנוער, בשל היכולת והניסיון שלהם לתת מעטפת מלאה המעניקה לתלמידים חיים עשירים ומגוונים, הכוללים מענים לימודיים, חברתיים, חינוך ערכי משובח וגם סיוע טיפולי-רגשי מקצועי. מעטפת זו מביאה את התלמידים להצלחות מרגשות הן בשנות ההתחנכות בכפר וגם אחר כך, במסגרות ההמשך: במכינות קדם-צבאיות, בשנת השירות, בשירות הצבאי, באקדמיה ובהשתלבות טובה ומיטיבה בחברה הישראלית כאזרחים שווים, תורמים ומובילים במדינה. לאחרונה נוכחתי לדעת שלמרות שיש עדיין מאות מיטות ריקות בכפרי הנוער, התלמידים והמשפחות הפונים ומבקשים להיקלט נענים בשלילה, כיוון שאין מכסות למימון קליטתם. לאור המציאות המורכבת ויוקר המחיה הגובר, בני נוער עולים חדשים או ותיקים או בני ילידי הארץ שנקלעו לקשיים אינם מקבלים סיוע בשל מחסור במכסות במימון שהייתם בכפרי הנוער. ברצוני להדגיש את חשיבותן של תוכניות קליטה של בני נוער עולים בפנימיות ובכפרי הנוער, אשר הוכיחו את עצמן. בוגרים רבים של תוכניות עליית הנוער הפכו לאזרחים למופת, מוצלחים במיוחד. מדינת ישראל חייבת להשקיע בדור הצעיר, להשקיע בחינוך ולאפשר לכל בני נוער לקבל חינוך ראוי ובתנאי מחיה מכובדים. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה. כבוד יו"ר הכנסת וכנסת נכבדה, בואו נרגיע את הרוחות, הם אומרים לנו; אתם מובילים לקרע בעם, הם אומרים לנו; אתם מחלישים את הכלכלה ואת הדמוקרטיה בזה שאתם מזהירים מפני ההפיכה המשטרית שמרסקת את הכלכלה והדמוקרטיה, אומרים לנו ורצים ריצת אמוק לחוקק את ההפיכה המשטרית בלי בושה. אז תרשו לי להגיד שמי שהחליט לסגור את התאגיד הציבורי, השידור הציבורי, או מי שהחליט לנהל את כלכלת ישראל כדין תורה ומי שמשאירים את משרד הפנים ומשרד הבריאות בלי שר, מי שהחליטו לפרק את משרד החינוך ואת משרד הביטחון – אלה רוצים להחליט לנו על עילת הסבירות. סביר. ומי ששמים הדרה מגדרית, חוקי אפליה דה פקטו, ביטול ללימודי ליבה כבר בהסכמים הקואליציוניים – אלה רוצים שנסמוך עליהם עם פסקת ההתגברות. אבל מי שפורום קהלת הוא שמגבש להם עכשיו רשימת שופטים שתהיה נוחה לדנצ'יק ויאס ולכל מיני תורמים עלומים עם אינטרסים זרים ונגד הציבור, הם רוצים לבחור את הוועדה למינוי שופטים מטעם. תגידו לי, השתגעתם? חשבתם שתעשו את כל זה וגם נשב ונריע לכם ונהיה פה עציץ בגלל שהיו בחירות? נראה לי שכמה הפסידו את שיעור האזרחות הכי חשוב בעולם, שדמוקרטיה היא מערכת של איזונים ובלמים, ודמוקרטיה חזקה היא כזו שבה ציבור, ועם, קם ומתקומם מול דיקטטורה שמתהווה אל מול עיניו. אני רוצה לסיים את דבריי כאן ולהגיד: כל הכבוד לסטודנטים ולסטודנטיות שמגיעים לכאן כל הזמן, ולא משנה להם מה הסיכון, כדי להשמיע את הקול שלהם. יש שאומרים עליהם שהם אלימים, שמתפרעים בדיון, ואני אומרת: גיבורים, גיבורות, שנלחמים על עתיד המקום הזה, שמבינים שאסור לעצום את העיניים ורק להפגין בצורה מנומסת. צריך לבוא לפה ולזעוק להם בפנים שהם מי שמחריבים את מגילת העצמאות, את התשתית שעליה המדינה הזו נוסדה. אז אני גאה, גאה בצעירים ובצעירות שמגיעים לכאן, למשכן הזה, לא כדאי להתדיין באופן ערטילאי, אלא לזעוק שדמוקרטיה זה הערך העליון של המקום הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת נעמה לזימי, ויישר כוח על ההשתתפות היום ועל הדג. כל הכבוד. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. אגב, בזמן שאת עולה, אני מוכרחה להגיד שמחמם את הלב לראות את השיחה הלבבית בין חבר הכנסת מנסור עבאס לשר אלי כהן. אתה רואה, זה לא כזה נורא. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא כבר לא תומך טרור? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כן. אנושי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> כבר לא תומך טרור. יפה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אין כבר מס עבאס, אין כבר תומך טרור. אין כבר שום דבר. לא אחים מוסלמים. עכשיו הם כבר חברים. המצב חזר לקדמותו. אני מבקשת מערוץ הכנסת לצלם את התמונה הזאת להיסטוריה, כדי שאחר כך לא יגידו לנו שזה לא היה. אז ערוץ הכנסת, בבקשה, לארכיון. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא תלויים בהם בזה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בסדר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לכן אנחנו מעבירים את החוק שלכם, עונש מוות למחבלים, בגלל שלא יכולתם - - - << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו גם לא תלויים, שום דבר, הכול בסדר. גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, היום אנחנו בערב של שעשועים. אז גם כן אני בחרתי פה לעשות משהו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> רגע, יוליה, אתם מצביעים נגד החוק הזה? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אספר לך את זה אחר כך. תגלה את זה בהצבעה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל זה ערוץ 9. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אל תפריע לי. אני באמצע נאום. יש לי פה נאום שהכנתי לשם שינוי, נאום. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה ערוץ 9. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, אני אצטרך אחר כך להוסיף לה זמן. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כשליברמן הביא את המס על משקאות הממותקים, הוא לא עשה את זה נגד חרדים, כמו שניסו לצייר. כולנו זוכרים את קמפיין הגעוואלד, שהמשקאות הממותקים והמס על החד-פעמי הם נגד החרדים. הוא עשה את זאת לאחר התייעצות עם מומחים רבים שהזהירו שישראל היא מהמובילות בעולם בקטיעת איברים כתוצאה מסוכרת והמשקאות הממותקים הם הגורמים העיקריים לכך. דרעי במשך שנה וחצי עשה על זה קמפיין נבזי. לא היה אכפת לו מהבריאות, ובעיקר מהבריאות של המגזר שהוא מייצג בעצמו, אלא רק הון פוליטי והפתקים בקלפי. עכשיו דרעי נשמע אחרת, ואני מצטטת אותו: בשבועות האחרונים אני מקבל פניות רבות ממשפחות ומהורים רבים שמביעים דאגה מהנזקים הרפואיים – אותו דרעי, שנה וחצי קמפיין שהמס על השתייה המתוקה זה נגד הציבור החרדי, ועכשיו פתאום הוא מביע דאגה. מאיפה זה בא? נורא מעניין. אגב, דרעי בכלל לא שר, אז קצת שאלה, סליחה, על מה הוא מקשקש כשהוא מביע דאגה, בתור מי ואיזה כלים יש לו. או שהוא עדיין שר ואנחנו פשוט לא יודעים את זה. דרעי הפך להיות דובר של ליברמן, כי זה בדיוק מה שליברמן כל הזמן אמר. אז ליברמן צדק. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. חבר הכנסת דוד אמסלם – אינו נוכח. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, תראי, גברתי, אני חייב להגיד לך, אנחנו מדברים פה המון. יש דבר אחד שלא ברור לי, לא ברור לי – כל אותם תומכים בהפיכה המשפטית, למה הם כל כך מתלהבים ממנה. אנחנו שומעים פה על הצעות החוק שהולכות לבוא שמחכות הרי למהפכה המשפטית כדי שאף אחד לא יוכל לעצור אותן, לא יועמ"שית, לא בג"ץ. אף אחד מהחוקים האלה לא מדבר על הציבור הזה שכל כך מתלהב מזה. החוק החדש שמציעים בליכוד, שיאפשר להעביר תרומות לנתניהו – והוא מסכן ונזקק; לפי ההערכות, הבנתי, עם עשרות מיליונים בבנק אבל חשוב שהציבור שלו יתמוך בו כלכלית – זה פחות לציבור. הצעות החוק הפרטיות שמארגנים לדרעי, זה שוב לתפור לדרעי, אפשרות לנהל 10, 12, 14 משרדים, כמה שהוא ירצה – לא בדיוק האזרח הקטן שצריך סיוע. הצעות החוק שאמורות לאפשר לנתניהו לבחור את השופטים שלו בערעור, או אולי אפילו, אם ממש יצליח לו, למנות תובע כללי, לפצל את זה מהיועמ"ש, למנות תובע כללי, אולי העורך דין שלו יהפוך לתובע הכללי ויוציא אותו מהמשפט. כל אלה זה חוקים שהם חלק מהרפורמה, ורגע אחד אפילו לא מדברים על האזרח. אז אני שואל אתכם בבית, ממה אתם כל כך מתלהבים? איפה בתוך ההפיכה המשפטית הזאת – שאתם קוראים לה רפורמה כי חברי הכנסת שאתם תומכים בהם אומרים לכם שזו רפורמה – איפה אתם רואים את עצמכם שם? יש שם מילה על לטפל בהסדרי טיעון? כלום. יש שם מילה על העומסים בבתי משפט? שום דבר. יש שם איזושהי התייחסות לאגרות שמושתות על האזרח הקטן? כלום, נאדה. בכל הרפורמה הזאת שאנחנו דנים בה יום וליל כבר שבועות ארוכים אין אפילו מילה אחת עליכם. אז למה אתם עומדים על הרגליים האחוריות ומריעים לחברי הכנסת שלכם שעסוקים בלתפור לעצמם חוקים אישיים? ואם למישהו יש ספק, וזה אחד הדברים שפחות מדוברים ברפורמה – רפורמה – העובדה שמנסים לייצר מצב שבו כל חוק-יסוד חסין בפני ביקורת שיפוטית זו מכבסת מילים שאומרת שכל חוק חסין מביקורת שיפוטית. החוק שיאפשר תרומות לנתניהו יהיה חוק-יסוד: תרומות לנבחר ציבור; חוק דרעי יהיה חוק-יסוד: דרעי 2. כל דבר פה בכנסת יכול להיות חוק-יסוד, אם רק תחליטו להצמיד לו את שתי המילים בהתחלה, "חוק-יסוד". ואם אתם לא מזדעזעים מעצם העובדה שחוקי-היסוד הולכים להיות עיר מקלט לכל סוגי השחיתות והעבריינות, אז אולי לפחות תחשבו עליכם ותהיו בטוחים שחוקי-היסוד לא יהיו עיר מקלט לדבר אחד, לצרכים שלכם, לכיס שלכם, למצוקות שלכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עידן רול. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, בחודשים הקצרים שבהם ממשלת נתניהו מכהנת אנחנו עדים למדיניות שנמצאת בסתירה מוחלטת להבטחת הבחירות של נתניהו, בן גביר וסמוטריץ'. הממשלה הזאת, שהתחייבה להתמקד בהחלת ריבונות, בטיפוח התיישבות, בביטחון אישי לתושבי הדרום ולעוטף, מפירה ופורמת כל אחת מהבטחותיה אחת אחרי השנייה. נתחיל ברצועת עזה. ברקע יש לציין שהשנה וחצי של כהונת ממשלת השינוי הייתה מהשקטות ביותר מבחינה ביטחונית. ההרתעה הייתה איתנה, היה שקט בשדרות וביישובי העוטף, וכל אירוע הביא לתגובה מקצועית וממוקדת באויבינו. וכעת, תוך שבועות ספורים אנחנו עדים לחזרה למדיניות רופסת. טפטופי הירי מעזה בשבועות החולפים הם יותר מסך כל הטפטופים שהיו לנו שנה שלמה. במקום לעבור למאבק עיקש בטרור, כמו שהובטח לנו בקמפיין, יש פה מדיניות אחת, והיא מדיניות של כניעה. העברת הכספים לרשות הפלסטינית כאילו לא אירע דבר פוגעת בהרתעה ונותנת לגיטימציה לחמאס להמשיך באירועי הטרור. הגיע הזמן להפסיק דיבורים ולעבור למעשים. אי-אפשר להתעלם מעליית המדרגה בפעילות הטרור ברחבי יהודה ושומרון בשבועות האחרונים. ההרתעה לא איתנה, ההחלטות לא ברורות, הכאוס בין שרי הביטחון השונים, שלושה במספר, מחלחל לשטח, ורק הלילה יידו אבנים על נהג אוטובוס, שנפצע. הפיגועים הקשים בשבוע שעבר בירושלים והתגובה הרופסת של הממשלה לגל הטרור הם לא יותר ממהלך יחצ"ני שהתחמק מגביית מחיר אמיתי מארגוני הטרור והרשות הפלסטינית, שנושאים באחריות המלאה להסתה. ומכאן למדיניות ימין מלא מלא כפי שהבטחתם. לי נותרו כמה שאלות פתוחות. מדוע בשבוע שעבר הממשלה דחתה את פינוי ח'אן אל-אחמר בפעם התשיעית? מדוע נדחה המבצע שתוכנן הבוקר על ידי השר בן גביר להריסת הבניין הבלתי-חוקי בוואדי קדום? אני ציפיתי שבן גביר יסדר. מה עם הצעת החוק הממשלתית להחלת ריבונות על בקעת הירדן, נושא קלאסי של ממשלת ימין על מלא מלא? הכול שוב מתברר כבלוף אחד גדול. ביבי לא עשה זאת אז ולא יעשה זאת גם היום. הבטחתם לבוחרים ימין על מלא מלא, הבטחתם ביטחון אישי, הבטחתם משילות ושקט, הבטחתם, ואתם מפירים את ההבטחות שלכם. כולכם דיבורים ותו לא. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת שרון ניר. חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תוותר על הנאומים - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך אתה תמיד נותן לי את הקיק להתחיל. תודה רבה. היושבת-ראש, כנסת נכבדה, פה פחות מוציאים אותי בשלוש קריאות, אבל בסדר. אני עדיין כאילו נרגע מהפעם הקודמת, אני חייב להגיד, אבל בסדר, נתחיל לדבר. אני רוצה לדבר קצת – בגלל שבפעם הקודמת הייתי חייב לדבר על מה שהיה ולא יצא לי לדבר על כל העברת הסמכויות או איך קראו לזה – קיש, איך הוא אמר, העברת שטח? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> שטחי פעולה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שטחי פעולה. זה ביטוי חדש, אני לא זוכר. תזכירי לי אולי, השרה, יש שטחי פעולה? טוב, אז זה משהו מצחיק. עכשיו, זה כאילו נשמע שהוא מקריא את זה, וזה נורא נורא ביורוקרטי, נכון? אז אנחנו מחילים דין רציפות על חוק הרופאים, השר משנה את משרד התפוצות ואז הוא מוסיף לו, והמאבק באנטישמיות. זאת אומרת משנים שם של משרד ואז משנים עוד שם של משרד, שזה פיתוח נגב וגליל, שייקרא מעתה: נגב, גליל וחוסן לאומי. הדברים האלו, דווקא השרה לשעבר – שרת הכלכלה לשעבר ו/או שרת החינוך לשעבר, תקנו אותי אם אני טועה: כל שינוי שם של משרד, בואו נגיד, 3–4 מיליון שקלים, פלוס-מינוס? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> שלא לדבר על הזהות של האנשים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, על הזהות, אני עוד שנייה אדבר מי עובר לאן ואיפה כי היה לי מאוד קשה לעקוב אחרי זה והייתי צריך לרשום את זה אחרי זה כדי לראות, אבל בואו נגיד, זה כמה מיליוני שקלים טוטאל, כל המהלך הביורוקרטי הזה. עכשיו, אני שואל - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כן, לפעמים זה נדמה שזה רק שינוי שם, אבל זה עוד הרבה מאוד דברים בפנים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק הולך לדפוס של הנייר שעכשיו צריך לשנות. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> שילוט, כן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שילוט, דפוס. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לוגו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל הדברים האלה. בקיצור, זה כמה מיליוני שקלים וזה מוקרא פה באופן כמעט טכני, כאילו אנחנו עכשיו מעבירים איזה עט מפה לשם, מסמנים x ו-y במקום אחר ואנחנו פשוט משנים את השם של המשרד. עכשיו, לא רק זה, זה ואף זה: אנחנו גם רואים עכשיו, שימו לב, העברת שטחי הפעולה, נכון, רשמתי לעצמי את זה: פריפריה חברתית עובר למשרד הפנים. לא הבנתי, נגב וגליל לא אמורים להיות, זאת אומרת, המשרד לא קם למען הפריפריה החברתית שהוגדרה כאן, נגיד נגב וגליל? אז זה עובר למשרד הפנים. רשות הצעירים עובדת מהמשרד לשוויון חברתי למשרד נגב גליל וחוסן לאומי. אזרחים ותיקים עוברים גם הם מהמשרד לשוויון חברתי, שהוא כבר לא המשרד לשוויון חברתי, כי הוא עכשיו הולך לעסוק במאבק באנטישמיות. אין משרד החוץ, אין שרת תעמולה, יש עכשיו המשרד לשוויון חברתי, שהופך להיות המשרד שהולך לטפל גם באנטישמיות. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, משפט אחרון. רשות לתכנון ופיתוח חקלאות, התיישבות הכפר – שטח הפעולה עובר ממשרד החקלאות למשרד לחוסן לאומי. זאת אומרת גם הרשות לתכנון ופיתוח חקלאות עוברת ממשרד החקלאות, היא עוברת למשרד לחוסן הלאומי. אז אני אומר, למעלה מ-6-5 מיליון שקלים בהכרזה הביורוקרטית הזו הלכו לפח, והעבודה פשוט מתבצעת בצורה שאני, באמת, ניהולית אני לא מצליח להבין את זה. אבל מה שנקרא, שיהיה לכם בהצלחה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> הם בעצמם לא יודעים - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת נאור שירי. חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני צריך לעשות תיקון. אדוני יושב-ראש הקואליציה, אני רק מתקן, קודם אמרתי שמתוך 25 ועדות אין בכלל יושבת-ראש אישה אחת מהקואליציה, אז מצאנו אחת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני לא אמרתי כלום. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני רק מתקן, לימור סון הר מלך היא יושבת-ראש יחידה מהקואליציה. מצאתם אחת, כל הכבוד. אז לימור, סליחה שלא ציינתי אותך, אני מתקן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> רצינו למנות מנכ"לית, מה עשיתם לה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מתקן. בא לי קצת לדבר על הספורט, שתבינו, אנחנו לפני חוק ההסדרים, תקציב, וראיתי את שלום דנינו פה במליאה, ואני יודע שהנושא הזה חשוב לך, אז אני אספר לך כמה המצב העגום במדינת ישראל. היום ערוץ הספורט, משעה 12:00 עד 19:00, שידר פה מהמליאה, מטובי השדרנים. עשרות חברי כנסת הגיעו לראיונות בערוץ הספורט, צביעות שלא ראיתי כמותה. הגיע גם ראש הממשלה, עצר בשידור של ערוץ הספורט, ושאלו אותו: אדוני ראש הממשלה, האם יש סיכוי לנבחרת ישראל להעפיל למונדיאל? והוא, בזלזול אמיתי על הספורט הישראלי אמר: יהיה שלום עם סעודיה לפני שנבחרת ישראל תגיע למונדיאל. אז כשמגיע זלזול כזה מראש הממשלה, אני לא יודע מה אנחנו מצפים. אני אספר לכולם שבכל הספורט הישראלי, חבר הכנסת דנינו, בכל הספורט הישראלי מדינת ישראל משקיעה 240 מיליון שקלים. זה התקציב שמגיע לאגודות, לאיגודים, לוועד האולימפי, לפארה-אולימפי, ל-Special Olympic, לכל הספורט הישראלי – 240 מיליון שקל. זה כל הכסף. כמו איזה ילד מסכן שנותנים לו כמה גרושים ואומרים לו: תסתדר. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> כמה הגדלתם? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה? אנחנו הגדלנו ב-30%, עדיין זה כלום ושום דבר וזה לא מספיק. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> זה יגדל. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מאוד מקווה שזה יגדל. אני מדבר על זה גם עם שר הספורט’ ויש כוונה ורצון גדול. אבל אני, מהיום עד שיסתיים התקציב, לפחות פעם בשבוע אני אזכיר לכולם שמה שמדינת ישראל משקיעה בילדים שלנו, ואני לא מדבר רק על ספורט של להגיע בשביל מדליות, אלא חינוך, הספורט כחינוך, מקומות שהילדים יוכלו לעשות ספורט אחר הצוהריים ולא יסתובבו ברחובות ולא יגיעו לפשע ולסמים. מה שהמדינה משקיעה זה 240 מיליון שקל. זה מספר מצחיק, ואתם מסכימים אתי. אז אני מבקש מכם, חבריי לקואליציה, לפחות בדבר הזה, עזבו עכשיו את כל הפירוקים של המשרדים. יש משרד אחד שנשאר, תדאגו לזה שלפחות הסכום הזה יוכפל והילדים במדינת ישראל יזכו לעשות ספורט כמו בכל מדינה מתוקנת ולא כמו עולם שלישי. תזכרו את המספר, רק 240 מיליון שקל, תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סימון דוידסון. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> ליל מנוחה מירושלים לכולנו. כבוד היושבת-ראש - - - << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> איזו מנוחה, שוסטר, איזו מנוחה? << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זו המנוחה, מנוחה נכונה, טובה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מנוחה נכונה זה בהקשר אחר. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה לציין שתי ועדות שרים, ואני מקווה שנצליח, או תצליח הממשלה שלנו, של כולנו להתפנות מה"עליהום" על מערכת המשפט – שאני עד היום לא הצלחתי להבין למה דווקא היא מושא האופנסיבה המיידי – ועדת שרים למילואים וועדת שרים למוכנות העורף. היה לי הכבוד לקחת חלק מסוים בשתי הוועדות הללו. בנושא המילואים אני מבקש להגיד לכל מי שנמצא כאן, מי שישמע בוודאי בסקרנות רבה מה שנאמר כאן בלילה, כבר היום, תתקן אותי האלופה במילואים ברביבאי, נדמה לי ששירות מלא מסיימים פחות מ-50% מהצעירים שחיים במדינת ישראל, מהאזרחים, פחות מ-50%, והמספר הזה ילך ויקטן. אחוז המילואימניקים שעוזבים את הבית ברצון טוב הוא אחוזים בודדים, זה בסדר גודל פחות, ומי שעיקר הנטל על שכמו הוא פרומילים. אנחנו מחויבים לעשות שני דברים בטווחים הבינוניים והארוכים: למצוא מתווה נכון שבו כל אזרחי מדינת ישראל בגיל הזה מתגייסים לעשייה משמעותית למען הביטחון, החירום והקהילה במדינת ישראל. הדבר השני, מי שמשרת בקודש זכאי לתחושה שירושלים – תל אביב בהקשר של הקריה – עומדת מאחוריו. זה נושא שצריך להתכנס אליו ולמצוא לו את המשאבים, זו נקודה אחת. הנקודה השנייה היא הנקודה של מוכנות העורף. ברור שאני נזקק לנושא הזה בגלל החדשות של הבוקר. זו ההזדמנות הנוספת להביע את הצער של כולנו, אולי אפילו את האימה, מהאסון שהתרחש בטורקיה ובסוריה, ולקוות שמספר הנפגעים יהיה קטן ככל האפשר ושיחלצו את כל מי שאפשר. אבל מדינת ישראל צריכה להתכונן, להכשיר את עצמה לקראת האירוע הזה יותר טוב ממה שעשינו עד עכשיו, להיות מתורגלת היטב ולתת מענים בזמן אמיתי. להכין את עצמנו קונספטואלית, תכנונית, ולחשוב מראש על המקורות התקציביים של השיקום הארוך שאליו נזדקק. אלו הנושאים שבהם צריך לעסוק, ועוד שורה ארוכה, ולא לתקוף את הגוף עצמו, הגוף החזק והחשוב, מערכת המשפט שלנו. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלון שוסטר. חבר הכנסת גדי איזנקוט, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר >> ערב טוב, גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני לא בטוח שהרשתות הנדונות, שנדון עליהן הלילה, יסקרו את הנושא שאני מבקש לדבר עליו. אני מבקש לדבר על קבוצה של מאות לוחמים במילואים מהשמאל, מהמרכז, מהימין, דתיים, חילונים, שפגשתי בהפגנה במוצאי שבת בקפלן. הקבוצה הייחודית הזאת בלטה על רקע עשרות האלפים שהיו שם, ובתוך ההמון היו לוחמים מיחידות מיוחדות, שקראו לעצמם "אחים לנשק", ויזמו מסע, שיתחיל ביום רביעי הקרוב מאזור לטרון וינוע בכמה צירים, גם של יחידות מיוחדות, גם של לוחמי חי"ר, גם של אנשי שריון וגם של תומכי לחימה. את הקבוצה הזאת, שפגשתי בלילה הקר במוצאי שבת – לא הכרתי את רובם הגדול. מה שאפיין אותם זה מאות לוחמים שהיו במיטב היחידות בצה"ל, נלחמו על ביטחון המדינה לאורך שנים ארוכות, ועכשיו הם מוצאים את עצמם – לא נלחמים, כי זה לא מלחמה – הם מוצאים את עצמם נאבקים. מייד כשפגשתי אותם, הם אמרו לי: גדי, פה זה לא שמאל ולא ימין – יש פה קבוצה של פטריוטים, שאוהבים את המדינה, חרדים לעתיד המדינה, וזה מה שמחבר בין כל קבוצת האנשים. הם הציגו לי את היוזמה ואמרו לי שנרשמו עד כה, במוצ"ש, כ-10,000 משתתפים, והם מקווים להגיע להרבה יותר, שינועו בכמה צירים, ויסיימו ביום שישי בשעת צוהריים מול בית המשפט העליון, בשעה 12:00 בצוהריים, ושם יהיה האירוע המרכזי. הם דאגו להגיד שזה לא אירוע פוליטי – זה אירוע של לוחמים, אזרחים פטריוטים שאוהבים את המדינה ודואגים למדינה, ולכן אני אצטרף. ואני מקווה מאוד שעשרות אלפים נוספים, שרוצים לראות עתיד טוב יותר למדינה, לנו, לילדים שלנו ולנכדים שלנו, יהיו שם. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גדי איזנקוט. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> לילה טוב, אחרי חצות, גברתי היושבת-ראש, חברים יקרים, שמעתי את איזנקוט מדבר על לוחמים שאומרים לנו: אנחנו ללא זהות פוליטית, כמו שנלחמנו בעבור הגנת המדינה ולא ידענו מה יש מתחת לקסדה, כיפה או לא, ולא ידענו מה הדעות הפוליטיות – נלחמנו ביחד, ואנחנו רואים את עצמנו מחויבים לביטחונה של המדינה ולהמשך שגשוגה. בימים האחרונים, בשבועות האחרונים, אני שואלת את עצמי אם זה לא חלום בלהות, אם מישהו מבין מה המשמעות של הפגיעה האנושה בחברה הישראלית כשיש יוזמות כאלה שהתכלית שלהן לא ברורה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מה זה לא ברורה? << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא לא ברורה. היא לא ברורה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> זה לעשות צדק. הם התבלבלו. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא ברורה למי שמקדם אותה. למי שעומד מנגד וצופה – ואתה יודע, אני יושבת לצידך בוועדת החוקה, ואני מקשיבה לטיעונים, ואני רואה איך רומסים את ההמלצות המקצועיות - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> חולקים. זה מחלוקת. מחלוקת. מחלוקת. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - איך יושבת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה עושה מלאכתה נאמנה, מדברת, ואיך תוקפים אותה על כל משפט שהיא אומרת. איך שר משפטים אומר: אני לא מוכן לתת דקה להקפאה. ואני שואלת: למה? מה הבהילות, מה הלחץ? ויש איזה שמועה שעכשיו אמסלם ימונה כשר משפטים נוסף. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לחזק אותו. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לחזק אותו במה בדריסה של מערכת המשפט ודריסה של הדמוקרטיה? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אף אחד לא דורס. המילים שאתן מדברות - - - את הציבור. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואתה רואה את קרעי, שמביא את הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה, שהתכלית שלה לסתום את הפה לתקשורת ולייצר עדיפות לערוץ תעמולה, ואתה אומר: יש פה מהלך מסונכרן, שיש לו תכלית אחת, לעבוד אצל ראש ממשלת ישראל, שיש לו ניגוד עניינים, ויש לו שליחים עם זרועות ארוכות שנועדו לסדר את המערכת המשטרית במדינת ישראל לשביעות רצונו של ראש הממשלה, כך שהוא יוכל להתחמק מהדיון. ואני שואלת, איפה אתם, חברי כנסת ושרים בליכוד? עזבו את החברים הקיצונים שלכם, עזבו. אני מדברת על הליכוד הליברלי, שהיה פעם ליברלי. איפה אתם? אף אחד מכם לא מבין מה המשמעות של השותפות שלכם, של השתיקה שלכם? אני לא רוצה להגיד אדישות, כי אני מניחה שכאשר אתם שמים את הראש על הכר, אתם מבינים מה קורה עכשיו. העובדה היא שאתם לא מתרגמים את הכוח הפוליטי שלכם, לבוא ולהגיד: לא עוד, אנחנו לא נותנים לראש הממשלה לעשות כרצונו ולפעול באמצעות שליחיו, השרים וחברי הכנסת, כדי לא למוטט את המשטר במדינה הזאת. אני חושבת שלא תוכלו לגלגל את האחריות – אני מסיימת. זה על ראשכם, חברי כנסת, שרים בליכוד. אנחנו, הציבור, כולנו נתבע מכם את האחריות שלכם לדרדור של המצב במדינת ישראל, ולעובדה שאזרחי מדינת ישראל מסתכלים למעלה, משוועים לפתרון, רוצים לחזור לשגרת היום שלהם ולא מצליחים, כי אתם לא ממש דואגים להם. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת אורנה ברביבאי. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, פעם ראשונה שאני נואמת כשאת כאן, אז בהצלחה וברכות. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> דיברנו לא מעט ואמרנו את המילה "דמוקרטיה", ועכשיו גם דיברה חברת הכנסת ברביבאי על התקשורת וגם על חופש התקשורת, וזה בדיוק מתקשר לדיון המהיר שהיום קיימנו בוועדת הכלכלה בראשותו של חבר הכנסת ביטן, שהסכים להצעתנו, של עידן רול ושלי, לקיים דיון מהיר בעניין חופש התקשורת, ואולי יש לומר שמירת שלומם ובריאותם של העיתונאים בעידן הזה, במיוחד נוכח המתקפה הנוראית והאלימות שהופגנה כלפי עיתונאי ערוץ 13 במוצ"ש האחרון. וצריך להזכיר כמה מושכלות יסוד: עיתונות חופשית היא חלק יסודי והכרחי של החברה במדינה דמוקרטית. מקצוע העיתונות בישראל נמצא בשנים האחרונות תחת מתקפה. אגב, וצריך לומר את זה בהוגנות, לא רק מהקהל, גם לעיתים מהמשטרה, וכמובן גם עיתונאים מהימין ומשמאל. אבל אנחנו עדים לגילויי אלימות פיזית ומילולית והטרדות ואיומים על עיתונאים הפועלים בישראל. ראינו את האלימות, אותה גדר שהוטחה על שני העיתונאים, על אודי סגל ועל אלון בן דוד, לאחר הפיגוע המצער. וגם דיברתי לקראת דיון שנערך היום עם כמה עיתונאים בכירים, שסיפרו לי על מוצ"ש האחרון ואמרו לי, שכן, יש הבדל משמעותי באופן שבו הם מגיעים לאירועים חדשותיים כשיש פחות שוטרים. והם גם מבינים שהפגיעה, אם הייתה עד היום כלפי הציוד או בניסיון לעצור את השידור, עכשיו הפגיעות והאלימות הן כלפיהם פיזית, ואלה דברים מדאיגים וחדשים. עיתונאים שחיים בפחד זה עיתונאים שלא ידווחו. כשאין דיווחים, אז אין עיתונות ולא יהיו באמת אותו חופש ואותה הגנה על העיתונאים כדי שמישהו יספר את האמת. לא בכדי מכונה התקשורת, לצד שלוש הרשויות האחרות במדינה דמוקרטית – הרשות הרביעית, או כלב השמירה של הדמוקרטיה. אני יכולה לומר שהדיון שנערך היום היה מאוד אפקטיבי, ויו"ר ועדת הכלכלה ביחד איתנו פנה בהחלטה – הוציא החלטה תחת ידיו בסוף הדיון – למשטרה לתקן, ממש הורה למפכ"ל לתקן את הנוהל ששומר על העיתונאים לנוסח חדש שישותף עם נשיא מועצת העיתונות פרופ' והשופט בדימוס חנן מלצר. סוכם אפילו על לוח זמנים, שבתוך 21 ימים יוגש הנוסח המעודכן הזה, כך שאנחנו תקווה שהפעולה הזו והנוסח הזה ישמרו על חיי אדם, ולא פחות חשוב, על חופש העיתונות בישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. חבר הכנסת טור פז – בבקשה, חבר הכנסת משה טור פז. משה קינלי טור פז. קינלי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה בחולם? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, בשורוק, או בקובוץ. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אתה טור פז? אתה טור פז? אדע להבא. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> יפה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, "עליונות המשפט תתבטא בכך שלחבר שופטים בלתי תלויים תוענק - - - הסמכות לחרוץ משפט במקרה של קובלנה, אם החוקים המתקבלים על ידי בית הנבחרים, המתקבלים כפי שראינו בהשפעה ניכרת או מכרעת של הממשלה, מתאימים לחוק-היסוד או סותרים את זכויות האזרח שנקבעו בו". "עליונות המשפט, למה? יש וישאלונו, בשם הדמוקרטיה כמובן, כלום זה דמוקרטי שחמישה או שבעה או 11 אנשים אשר לא נבחרו על ידי העם יוכלו לבטל על ידי החלטתם הקרויה פסק דין החלטה שנתקבלה בצורת חוק על ידי נבחרי העם? זוהי שאלה מדיחת דעת: הדמוקרטיה המוצגת על ידי מי שהציג את השאלה הזו אינה אלא סילוף המושג של שלטון העם. אפשר להקשות נגדו: כלום זוהי דמוקרטיה שאיש אחד, או 11, או 15 אנשים הקרויים מיניסטרים ישללו מאת העם את זכויותיו האלמנטריות ויניעו את הרוב שלהם בבית הנבחרים לקבל חוק שעל פיו כל חייל או כל שוטר רשאי לאסור ולכלוא כל אדם שיהיה חשוד בעיניו, או להיכנס לביתו של אזרח ולערוך בו חיפוש או לפתוח את מכתביו של האזרח, וביניהם את מכתביו המשפחתיים האינטימיים – כלום אין זו דמוקרטיה מזויפת שתוכנה הממשי עריצות? "וכלום חוקים כאלה ודומים להם במהותם, המטילים פחד על ציבור האזרחים, אינם עלולים לגרום לכך שהעם לא יהיה מוכשר עוד בבוא יום הבחירות לבחור באופן חופשי בין ראשי השלטון לבין מתנגדיהם? לאחר שהסתכלנו מקרוב בדרכי הפעולה של המכונה השלטונית גם במשטרים לא טוטליטריים, לא חד-מפלגתיים, למדנו בוודאי להבחין בין הצורה לבין התוכן" – עכשיו מגיע העיקר – "למדנו כי רוב פרלמנטרי נבחר יכול להיות מכשיר בידי קבוצת שליטים ומסווה לעריצותם. על כן חייב העם, אם הוא בוחר בחירות, לקבוע את זכויותיו גם מול בית הנבחרים, לבל יוכל הרוב שבו, המשרת את השלטון יותר מאשר הוא מפקח עליו, לשלול את הזכויות הללו. את זאת אפשר להשיג רק בדרך של עליונות המשפט, כלומר קביעת החירויות האזרחיות כחוק-היסוד או חוק עליון ומתן סמכות לחבר שופטים לבטל את תוקפו של חוק הנוגד את חוק-היסוד, הסותר את החירויות האזרחיות". זאת, גברתי היושבת-ראש, אמר מנחם בגין בדבריו "השקפת חיים וההשקפה הלאומית". אני חוזר: "קביעת החירויות האזרחיות כחוק-יסוד או חוק עליון ומתן סמכות לחבר שופטים לבטל את תוקפו של חוק הנוגד את חוק-היסוד, הסותר את החירויות האזרחיות". תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה חברת הכנסת משה קינלי טור פז. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, ראש הממשלה אמר בישיבת הממשלה לאחד משריו ככה: ברור כעת כי ביצעת הפרות בוטות בקוד האתי הנדרש משרים. כתוצאה מכך עליי להודיע לך על החלטתי להעביר אותך מהתפקיד שלך כשר בממשלתי. את הדברים האלו, לצערי, לא שמענו כאן בישראל, הם לא נאמרו על ידי ראש ממשלת ישראל. דברים שאמורים להיות מובנים מאליהם בדמוקרטיה מתוקנת. הם נאמרו רק בשבוע שעבר על ידי ראש ממשלת בריטניה. זאת צורה שבה מתנהלת באמת דמוקרטיה עם סטנדרט ציבורי סביר, עם מנהיגים שבאמת מכבדים את שלטון החוק. מה שקרה זה שבבריטניה שר בממשלה ביצע עבירות מס, והוא ניסה להרחיק את זה מעצמו. הוא ניסה להרחיק את האחריות כשהוא מתעקש להישאר בתפקידו. עד כאן התסריט נשמע די מוכר, אלא שמכאן חלה תפנית בעלילה, שלצערי, בישראל זה נשמע כמו מדע בדיוני. ראש ממשלת בריטניה ביקש מהיועץ שלו לענייני אתיקה לחקור את החשדות בנוגע לאותו שר, שנקרא זהאווי, שמכהן כשר בממשלתו. במכתב של היועץ לראש הממשלה הובהר כי השר זהאווי הוליך שולל את הרשויות ושיקר כשטען שהדיווחים על הצהרות המס שלו שגויים. הוא טען שמשמיצים אותו לשם ההשמצה; או בעברית: זה רק כי קוראים לי דרעי. בדמוקרטיה הבריטית ראש הממשלה פעל בהתאם למצופה ממנהיג, וישר, במקום, פיטר את השר, שפעל בניגוד לחוק ובניגוד לסטנדרט שמתבקש מאיש ציבור. לעומת זאת, במדינת ישראל שר שפשע – ולא בפעם הראשונה – מסרב לקבל את פסיקת בית המשפט שקובעת שהוא לא כשיר לכהן כשר, והוא פועל יחד עם ראש הממשלה בימים אלו כדי להוריד את הסטנדרט, לעקם את הכללים ולהחזיר את השר שסרח לשולחן הממשלה. בבריטניה ראש הממשלה אומר: אם אתה לא עומד בסטנדרט, אתה מפוטר מהממשלה. בישראל ראש הממשלה אומר: אם אתה לא עומד בסטנדרט, אז בוא נשנה את הסטנדרט, נשנה את החוק, נוריד את הסטנדרט, וזה כל ההבדל. חבל. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת מירב כהן. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, לילה טוב. הון-שלטון-תקשורת. שר התקשורת שלמה קרעי, אותו שר התקשורת שלהוט כל כך להוריד את השלטר על תאגיד השידור, מהלך שאליו הציבור הישראלי מתנגד בכל תוקף, מבקש שנתמוך בהצעת חוק הרשות השנייה שתאריך את תקופת המעבר של מספר ערוצי תקשורת מחמש שנים לשש שנים, מהלך שיש לו ערך רב עבור אותם ערוצים ובהם ערוץ 24, הלא TV, ערוץ 9 וערוץ 14, ערוץ הבית של ראש הממשלה נתניהו, שאותו הוא מחבב יותר מכל ערוץ ישראלי אחר, ושבו הוא מופיע כשהוא לא עסוק בראיונות באנגלית מצוחצחת לרשתות זרות. כן, אותו נתניהו שאמור להיות מנוע מעיסוק בתקשורת, וששר התקשורת הוא שלוחו ואיש אמונו. ומי המייסד והבעלים של ערוץ 14? תכירו: יצחק מירילשווילי, בנו של מיכאל מירילשווילי, נשיא קבוצת האחזקות הרוסית פטרומיר, שבשליטתו מספר חברות שהוקמו בישראל בשנים האחרונות. איש עשיר. עשיר מאוד. כמה עשיר? אחד האנשים העשירים בישראל. נכון לשנת 2021 הונה של משפחת מירילשווילי מוערך בכ-3 מיליארד דולר. יצחק מירילשווילי הוא שותף מייסד של VK, הרשת החברתית הגדולה ברוסיה. הוא החזיק ב-31% מהמניות של חברת פלאריום, שנמכרה בסכום של כ-500 מיליון דולר. כיום בבעלותו של יצחק מירילשווילי, כמה עסקים בתחומי הייטק, נדל"ן ותשתיות, קמעונאות ומדיה, כולל חברה שהניבה אקזיט של 400 מיליון דולר כאשר נמכר. בנוסף, הוא בעל השליטה בחברת הנדל"ן הציבורית רוטשטיין ובעל החזקות בתחנת הכוח IPM בבאר טוביה. ידו בכול ויד כול בו. בשנת 2012 הוא הקים את ערוץ 20. בתנאי הרישיון שלו נכתב שעל הערוץ להקיף מגוון נושאים הקשורים במורשת ישראל, בדת היהודית ובמסורת של העם היהודי בארץ ובתפוצות. עם הזמן הערוץ עסק יותר ויותר באקטואליה ואף נקנס על כך, עד שהפך רשמית לערוץ אקטואליה והושק מחדש כערוץ 14. הרבה כסף עומד מאחורי ערוץ 14, הרבה קשרים עסקיים ואחרים, לגורמים שונים ומשונים, כולל, כמובן, העבריין המורשע, שר הפנים והבריאות לשעבר אריה דרעי, שעמותות הקשורות לו זכו לתרומות בהיקף של 1.75 מיליון שקלים מידי יצחק מירילשווילי ואביו מיכאל. << מנהל >> (היו"ר אוריאל בוסו, 00:49) << מנהל >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הון-שלטון-תקשורת, אמרנו כבר? תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> התחלף המגדר, הייתה יושבת-ראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כנראה אמרו שאת הולכת לדבר על אריה דרעי, אז ביקשו שאני אעלה להיות יושב-ראש לדקה. וכנראה אחרונת הדוברים היא חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. בבקשה. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתם זוכרים את הפקה-פקה? אני זוכרת. כנראה זו הייתה הפעם היחידה שהגמל כן ראה את הדבשת של עצמו, כי בואו נסתכל על הממשלה הנוכחית של בנימין נתניהו: דיברו כל כך הרבה על כך שהם יגיבו בכוח לכל ירי – פקה- פקה. אנחנו רואים את מדיניות הטפטופים - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> שאשא-שאשא. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - חוזרת לה, והדרום חוזר להתעורר לאזעקות פעם אחר פעם - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אמרו את זה עלייך, שאשא. שאשא-שאשא, פקה-פקה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - אחרי שנה וחצי של שקט. גם דיברו על כך שידאגו לביטחון האישי – פקה-פקה. אנחנו רואים את האירועים, אירוע רודף אירוע, והשר לביטחון לאומי – אין; גם אמרו שידאגו לטפל ביד קשה בטרור – פקה-פקה. אנחנו רואים את האירועים גם כאן, אירוע רודף אירוע, והשר לביטחון לאומי עסוק במאפיות ובפיתות ובטיקטוק של הלאפות. איתמר, הקמפיין הסתיים. אנחנו נמצאים עכשיו באמת של החיים, ובאמת של החיים אתה לא כל כך מצליח. נעבור ליוקר המחייה, גם פה – פקה-פקה. נוזיל את החשמל – פקה-פקה; נוזיל את המים – פקה-פקה; נקפיא את הארנונה – פקה-פקה; חינם לידה עד שלוש – פקה-פקה; אבל אני חושבת שהדבר הכי הכי משמעותי הוא שהיום עומד כאן ראש הממשלה ומדבר על כך שמסיתים נגדו. אין יותר פקה-פקה מזה. אני אקדים ואומר שאני מגנה כל הסתה. אבל עומד כאן גדול המסיתים, ואני אומרת את זה כמי שחוותה ממנו ומהבן שלו קמפיין הסתה מרושע של רוצחת. אם היה אפשר להראות כאן מיצגים, אני הייתי מראה את התמונות שהם הריצו בקבוצות, של האישה עם הדם על הידיים. וזה רץ בכל הרשתות ובקבוצות של הליכוד - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אז מה את רוצה, גם להתחיל? - - - מה, מה? << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - בתקופה הכי קשה שהייתה כאן. ורצה הסתה ברחובות, והבן שלו נאלץ, אגב, להתנצל אחר כך. ולמה? בגלל שאני רציתי להחזיר קצת שפיות לחיים האלה. היום אנחנו מכירים את כל המחירים שאנחנו שילמנו. ובשנה האחרונה רץ נגדי קמפיין של מי שמוחקת את הזהות היהודית, ביטלה את התנ"ך – ערמה של שקרים. עד כדי כך שבתוך העיר שלי, העיר שבה אני נולדתי, נשמתי את הנשימה הראשונה שלי, יצאו אנשים ואמרו שצריך לגרש אותי משם ושהם יגיעו לבית של ההורים שלי, כן, כן – כדי לדרוש את זה שיגרשו אותי מהעיר. זה המחיר של ההסתה של גדול המסיתים שעמד כאן היום ועמד בימים האחרונים ואמר: תגנו את ההסתה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> את יאיר לפיד לא שמעתי שגינית - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז כן, חברים, אני מגנה את ההסתה ואני קוראת לכל מי שמשתתף במחאות: אל תסיתו, אל תהיו ביבי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח. אם כן, יעלה ויבוא שר התקשורת השר שלמה קרעי לסכם את הדיון. בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, << מנהל >> (היו"ר יפעת שאשא ביטון, 00:55) << מנהל >> איך את עומדת כאן על הדוכן, גברתי, ומשתמשת בביטוי שהוטבע כולו עליך – פקה-פקה? את עמדת, ישבת בוועדות והתווכחת עם גורמי משרד הבריאות, התווכחת עם המציאות, וגרמת לתחלואת הקורונה לעלות ולהתגבר. היית כולך דיבורים – כל מה שעשית כאן – ואת באה עכשיו ומשתמשת באותו מטבע לשון. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אתה ממשיך בהסתה, אדוני, אני כיושבת-ראש לא יכולה להשיב לך. אני רק אומר - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> את יכולה להשיב. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> - - שבשנה האחרונה הוכחנו שאפשר להחזיר את הילדים לבית הספר ולשפיות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בטח. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אפשר להחזיר את המשק - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אחרי שנתניהו הביא לכם את החיסונים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> - - מבלי לשרוף את המדינה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בוודאי, אחרי שנתניהו, ראש הממשלה, הביא לכם את החיסונים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> גם לפני כן. פתחנו ולא קרה כלום - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, לא – קרה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> צריך להתנהל בצורה אחראית. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בטח, 6,000 מתים זה "לא קרה כלום"? בדיוק על זה אני מדבר. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> צריך להתנהל בצורה אחראית. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הוכחת את העובדות. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> עדיין יש גלי קורונה. אגב, אתם עדיין תקועים שם ורוצים לקדם את חוק סמכויות הקורונה המורחב. בוא, אתם עדיין לא משתחררים מהסינדרום של עצמך, אבל אני ברשותך אכבד את המקום הזה ואחזור לתפקידי כיושבת-ראש. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ראש הממשלה נתניהו הביא לכאן את החיסונים, ואותו מסית ומדיח יאיר לפיד, שעליו אין לך מה לומר, עומד כאן וכמעט קורא לאזרחי ישראל לרדת מהארץ, לקחת את ההשקעות שלהם, ושבשנה הבאה תהיה כאן האזכרה של הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא, לא. זה לא מה שאמרנו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה לא מה שהוא אמר? האוזניים שלכם חירשות, אתם לא שומעים כלום. אתם לא רואים. אתם כמו מריונטות, אתם בובות על חוט של הדיקטטור לפיד. ראינו איך אתם מתנהלים בכנס לקראת בואו של הדיקטטור. כולם שם: לפיד אמר להרים ידיים, מתנדנדים מצד לצד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם חבורה של בובות על חוט תחת ממשלתו של הדיקטטור שלכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כאן 11, כאן 11, כאן11, כאן 11. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תחת ממשלתו של הדיקטטור. אין לכם מה לומר, אז תמשיכו לנבוח את מה שאתם נובחים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקשת לכבד את המליאה. חבר הכנסת יוראי להב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא נשאר לכם מה לומר חוץ מאשר להסית, להדיח, לקרוא למלחמת אחים; לגרום לזה שמטורפים באים ומאיימים בנשק חם על ראש הממשלה, על שריו ועל מקורביו. כל זה הפירות - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> איפה יאיר? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חבר הכנסת חנוך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כל זה הפירות של ההסתה שלכם, של היושב-ראש שלכם, של לפיד, שעומד ומסית ומדיח בלי בושה. לא נשאר לכם שום דבר לעשות חוץ מלהסית, חוץ מלחזור לעמדת המקלדת ולנסות לגרום כאן למלחמת אחים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> המסית הראשי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו לא מתרגשים מכם, אתם יכולים להמשיך לקשקש, בעוד ארבע שנים תשבו כאן, תשרפו כאן לילות, תשרפו כאן ימים. במקום לעשות טוב לאזרחי ישראל תמשיכו לצווח כאן ככרוכיה. הכול בסדר. אזרחי ישראל לא סופרים אתכם, לא מאמינים לכם, שלחו אתכם לפה לספסלי האופוזיציה כדי שתמשיכו לקשקש. אתם תקשקשו, ואנחנו נמשיך לעשות. ושמעתי קודם את חברת הכנסת שרן השכל וניסיתי להבין מה הלוגיקה שעוברת בין מילה למילה בנאום שלוש הדקות שלה. אני ניסיתי להביא את החוק הזה, אבל חבר הכנסת קרעי מביא עכשיו גם הוא. אז מה לא בסדר? הינה, אנחנו מביאים חוק שידורים, רפורמה מלאה, כוללנית, שתבוא בקרוב, בעזרת השם, בחודשים הקרובים. ואת זה צריך בהוראת שעה. כן, השר אלקין, צריך זמני מאוד, כי תכף תהיה כאן הוראה מלאה וכוללת שתיטיב ותפתח את השוק לתחרות, מה שאתם לא ידעתם לעשות. תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> השר של אמאזון. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לשר קרעי. ואנחנו עוברים להצבעה שמית. אדוני המזכיר, אפשר להתחיל בהצבעה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – בעד יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלי כהן – בעד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד בצלאל סמוטריץ' – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – בעד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד מירי מרים רגב – אינה נוכחת משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה משתתפת בהצבעה אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אדוני המזכיר, סיבוב שני. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו משתתף בהצבעה דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אורנה ברביבאי – נגד ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד דני דנון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד גלעד קריב – נגד מירי מרים רגב – אינה נוכחת עידן רול – נגד אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> האם יש מישהו שנמצא פה במליאה ולא הצביע? תמה ההצבעה. מי? חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) מיקי לוי – נגד << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תמה ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 47. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> למה, אמרתי תוצאות. אה, אם יש הפתעות. בעד – 47, נגד – 20, נמנעים – אין. אני קובעת שהצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (תיקון מס' 48), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות‏ (הצעות חוק מ/1597)] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> ונעבור להצעת החוק הבאה מטעם הממשלה: הצעת חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ג–2023, בקריאה הראשונה. יציג את הצעת החוק שר החינוך, השר המקשר יואב קיש, בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אולי זו שירת הברבור, יהיה לכם קשה, אני יודע. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> יואב, מפנים עוד שורה? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, לא צריך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כבר אין מקום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יואב, זה פיטורים - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> למה פיטורים? אני בשמחה מעביר את השרביט, רק שיבקש. אני מוכן, אמרתי – שירת הברבור, בשמחה. אבל בואו נעסוק רגע בנושא יותר חשוב. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> מפנה זמן לחינוך. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> בואו נעסוק בדבר יותר חשוב, והוא החוק. הצעת חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ג–2023. תשמעו, עד לא מזמן הבית הזה – אני זוכר את ההצעה של ועדת החקירה לבדיקת סרסור בסוהרות, שאנחנו כאופוזיציה הצבענו בעדה, והקואליציה הקודמת הפילה אותה במשמעת קואליציונית שהיא בזויה בעיניי. עכשיו אנחנו באירוע שבו הממשלה בעצם בחנה מחדש מה נכון לעשות בהצבת חיילים וחיילות במשטרת ישראל ובשב"ס. היה לנו דיון על כך בממשלה, ושמענו את עמדת שר הביטחון ושר הבל"מ, ונאמר בצורה ברורה, אני רוצה לומר את זה כדי שכולם ידעו: יש כוונה של הממשלה, של השרים הרלוונטיים, להפסיק שירות של סוהרות – זאת אומרת, יותר נכון בכלל בשב"ס. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> למה בעוד חצי שנה? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אסביר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי יחליף את הסוהרות? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כי ככה מופיע בחוק, אגב. מופיע בחוק - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי ישמור בבתי הכלא הביטחוניים? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אסביר, אני אסביר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה לדעת. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אבל אתם רק שואלים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שמתם לזה תקציב? לעוד 600 סוהרים? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> כן. כן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אשמח לדעת מי ישמור על הביטחוניים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אגיד לך בצורה הכי ברורה. אני מתייחס ברצינות לשתי השאלות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אשאל, זה בטוח. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מתייחס ברצינות לשני הנושאים שהעלו, ואני רוצה לענות לכם. קודם כול אני רוצה לומר שברור שלא ניתן באבחה אחת לבטל את ההסדר הקיים, ולכן בתיאום בין שר הביטחון והשר לביטחון לאומי מציעים להאריך את התוקף של ההוראה בשישה חודשים בלבד – והינה התייחסות לשאלות – כאשר במהלך תקופת הזמן הזו יפעל המשרד לביטחון לאומי להמרת תקני החובה בתקני סוהרי קבע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מאיפה הכסף ל-600 סוהרים? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני עונה לך. סוהרים מנוסים ומקצועיים המתאימים להתמודדות מול משימת כליאת האסירים הביטחוניים - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מאיפה הכסף? אין לך תקציב מדינה תוך חצי שנה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> את הנושא הזה אנחנו מתקצבים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין לך כסף להחליף את החיילים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מה קורה עם הביטחון של הסוהרות חצי שנה? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אומר לך. ולכן ביקשנו חצי שנה. בכל הנוגע - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי שומר על הבנות? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חברי הכנסת, תנו לו בבקשה להציג את החוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 600 סוהרים, מי יעשה את העבודה הזאת? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> ימשיכו להטריד - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, תנו לו להציג את החוק. תוכלו להתייחס אחר כך, בדיון. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל יואב, זה לא רק לשירות בתי הסוהר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> תקשיבו רגע, תשמעו תשובות, אתם רק מפריעים. בכל הנוגע להצבת חיילי חובה ביחידות של משטרת ישראל ניכר כי המצב שונה. המצב הביטחוני ששרר בעת קביעת ההוראה, ודרש ממשטרת ישראל מאמצים מיוחדים לסיכול פיגועים ולשמירת ביטחון הפנים של המדינה, עודנו קיים. ולכן לאור כך אנחנו מציעים להאריך את ההסדר הקיים בשלוש שנים נוספות, עד סוף שנת 2025. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> המשטרה שלוש שנים, שב"ס חצי שנה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> נכון. הינה, הבנתם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל מי יהיה במקום החיילים? מי? יש לך תקציב? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מירב, תזכירי לי, מה הצבעת על ועדת החקירה שהייתה פה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אל תפתח את זה איתי בכלל. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אה, לא לפתוח, זה בסדר. תודה רבה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> יש לך קואליציה נגד שירות נשים. הקואליציה שלך נגד שירות נשים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אל תדאג. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לשר יואב קיש. ואנחנו נעבור לדיון האישי. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, היות שזאת הצעת החוק האחרונה – נכון? הערב, הלילה. אני אנצל את הדקות שיש לי לכבודו של איש האצ"ל, הפרקליט הצבאי הראשי, היועץ המשפטי לממשלה, נשיא בית המשפט העליון השביעי מאיר שמגר, זיכרונו לברכה. אני חשבתי להקריא עמוד מתוך הספר שלו, פרק שנקרא "דור הולך ודור בא": "בית המשפט העליון שבשעריו נכנסתי, היה, כפי שציינתי, מוסד עתיר יוקרה וחשיבות, מורה דרך לערכי ההתנהגות הראויים למדינת ישראל. דור המייסדים שלו הניח את התשתית החוקית והנורמטיבית למדינה. בעזרת פסקי הדין שנתנו בנושאים שאמורים להיות כלולים בחוקה, כמו חופש הביטוי, יצרו השופטים למעשה תחליף לחוקה, והייתה להם השפעה מוסרית עצומה. לא תמיד הסכימו הכול עם בית המשפט, אך הוא השרה את רוחו על הציבור, אף שהוא לא בחר בו ואולי גם לא הכיר את כל חבריו. אני רציתי להיות בין אלה שמעצבים את ערכיה של מדינת ישראל, כך תפסתי את תפקידו של השופט: לתרום את חלקו בגיבוש מחשבות וערכים אשר ייתכן וייטשטשו. בתקופת הגלות כשמדינת ישראל לא הייתה קיימת, מעמדו של בית המשפט ידע עם השנים" - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> רגע, סליחה, חברת הכנסת רייטן מרום. חברי הכנסת, יש הרבה מאוד רעש במליאה, חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> לך אני מקדישה את זה, טלי. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בבקשה, אני אוסיף לך עוד 20 שניות. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> תודה רבה. לא, אני צריכה קצת יותר. "מעמדו של בית המשפט ידע עם השנים עליות ומורדות, אך לפי כל המחקרים הוא זוכה לאמון גבוה מצד הציבור. התנודות הללו טבעיות כאשר העיניים מופנות לבית המשפט העליון בנושאים מרכזיים המוצאים הד רב בציבור ומצפים למוצא פיו. שנות ה-70 וה-80 היו שנים של שינויים אישיים ותפיסתיים בבית המשפט. הדור הוותיק, שייסד את מערכת המשפט וחולל נפלאות בביסוסה, פינה אט-אט את מקומו לדור הצעיר יותר, שהשקפת עולמו שונה. ציפיתי ליותר סבלנות מהדור הקודם של השופטים כלפי התפתחויות שהן טבעיות כל כך. דברים שהיו מקובלים בעבר אינם מקובלים עוד, וחידושים הופכים לנורמות. אם אמרת לשופט שאסור לו לחדש ולסטות מהקו המוכר, כאילו אמרת לו: 'לא תהיה שופט'. לשופט יש דעות משלו המושתתות על מיטב הבנתו ושיקול דעתו, שופט הוא לא בובה. בעולם הגדול היו שנות ה-70 וה-80 שנים של שינויים חברתיים עמוקים, והם לא פסחו על ישראל. במקום תפיסה הרואה באדם פרט המגויס למען הקהילה שלו, המדינה שלו, מתחזק יותר ויותר הדגש על זכויותיו של הפרט ועל יחסיו עם השלטון וזרועותיו השונות. בהיותו אחד האדנים שעליהם עומדת החברה האנושית, בית המשפט נושא באחריות חברתית כבדה להסדיר את מערכת היחסים בין אדם לחברו ובין היחיד למדינה. קיומו של גוף כזה תורם לחיים מסודרים כדי שלא כל דאלים יגבר, ולא כל אדם יעשה דין לעצמו; רק בית המשפט יכול לפתור בעיות שגורמים אחרים לא יכולים או אינם רוצים לפתור, לכן הוא חייב לקבוע את קווי היסוד של הנורמות המשפטיות החוקתיות. בית המשפט חייב להיות מבצר, ואם המערכות האחרות אינן מתפקדות כראוי, הוא חייב ליטול לידיו את הרסן באמירות ברורות ונוקבות ובקביעת הנורמות". שמגר. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. חברת הכנסת גוטליב, בזמן שאת צחקת ונאלצתי לעצור את חברת הכנסת - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - תרגישי בכיף, הכול טוב - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> - - הסברתי שאנחנו נוסיף לה 20 שניות. חבר הכנסת זאב אלקין, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, חברי השר, חבריי חברי הכנסת, מובא בפנינו חוק שמבקש לעשות שני דברים: מצד אחד להאריך את ההסדר הקיים לגבי הצבת החיילים בשורות המשטרה בשנה שלמה, אבל - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> סליחה רגע, חברת הכנסת גוטליב, באמת, אתם יכולים לצאת החוצה, תשתעשעו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, אנחנו צוחקים ממה שאנחנו שומעים. לא, לא, לא, הצחוק הוא ממה שאנחנו שומעים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אני ממש מבקשת לכבד את הכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מכבדים מאוד, צחוק הוא חלק מהעניין. צוחקים גם עליי, ואין לי בעיה עם זה, כמובן. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אני מאפסת. יש לך שלוש דקות, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תרגישו בנוח, תמיד אני אומרת, צוחק מי שצוחק אחרון, בכיף. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מותר לחברת קואליציה לצחוק מהחוקים שהממשלה שלה מביאה, למה אתם מפריעים לה? זה לגיטימי. אני הרי מצטט את החוק, זה מצחיק אותה, אז זה בסדר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, בטח, ואני לא רוצה משרד בתוך משרד, ואני לא רוצה התיישבויות, ואני לא רוצה פיצול סמכויות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין, את כמו מתנה שלא מפסיקה לתת. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כאמור, בחוק הזה שהביאו לכאן ביחד - - << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> היושבת-ראש, אני מבקש לתת לה זמן - - - << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - שר הביטחון והשר לביטחון לאומי – רגע, שר הביטחון השני יצא, ראיתי אותו פה רק לפני רגע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם לא מקשיבים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בסדר גמור. אז שר הביטחון הראשון לא פה, שר הביטחון השני לא פה, וגם שר הביטחון השלישי לא פה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל יש פה שרת הסברה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני, אם אפשר להקריא שיר ערש ליושב-ראש האופוזיציה, שיוכל לישון טוב. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני דווקא באתי עם ציטוט רק לשיר ערש, חבר הכנסת אלמוג כהן, שיר ערש שמוקדש לך. אני בדיוק מצטט, זה מוכן אצלי בפלאפון. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אלקין, לפי התקנון, אתה מהקואליציה יכול לצעוק - - - << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הקדשה אישית אליך. אז כאמור, מציעים לנו להאריך את הסעיף השני בחצי שנה. למה בחצי שנה? כי הממשלה צריכה זמן להבין מה היא עושה עם הסוהרות, וכו'. זאת ממשלה שצריכה זמן להבין. בח'אן אל-אחמר היא צריכה ארבעה חודשים, בהריסת הבית בירושלים, איך אמר בן גביר? שבוע-שבועיים-חודש, מתישהו זה יקרה. אז גם בנושא הזה היא צריכה זמן. ובסך הכול זה לא שונה אחד מהשני. גם בח'אן אל-אחמר יצא פה שר הביטחון ב', אבל זה מקרה הכי מעניין, כי כששר הביטחון ב' היה אזרח הוא הגיש את העתירה, כשהוא הפך לשר הביטחון ב' הוא צריך ארבעה חודשים ללמוד את העתירה של האזרח סמוטריץ'. אם השר סמוטריץ' מתישהו ידבר עם האזרח סמוטריץ', יכול להיות שהוא יוכל לקצר את הזמנים, והוא לא יצטרך ארבעה חודשים, כי האזרח סמוטריץ' שהגיש את העתירה, יסביר לשר הביטחון ב' סמוטריץ' במה היא כלולה, ולמה נכון לפנות את ח'אן אל-אחמר. אבל מי שדיבר דווקא על זה בצורה מאוד מאוד משכנעת היה חבר הכנסת אלמוג כהן, רציתי לצטט אותו, וכמו שהבטחתי לו, זה שיר ערש שמוקדש לו. וכך אמר: "האויב מריח חולשה בח'אן אל-אחמר, ובתגובה תוקף מעזה. במידה שלא תהיה תגובה מוחצת ועוצמתית, אנקוט בצעדים חריפים. נאמנותי היא בראש ובראשונה לתושבי הנגב והדרום. דין העוטף כדין תל אביב". אמר, כתב, אפילו לא מחק. למרות שהתבשרנו מהתגלית של הלילה שאמרו לו למחוק, אבל גילה גבורה אזרחית ולא מחק למרות - - - << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ובסופו של דבר, אני חייב להגיד, חבר הכנסת כהן, כשקראתי את מה שאמרת למוחרת נסעתי לשדרות, כי אמרתי: תהיה תגובה עוצמתית, אני רוצה לראות אותה. אבל היה שקט, לא הייתה תגובה עוצמתית. אז עכשיו בגלל שלא הייתה תגובה עוצמתית - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אנא לסכם. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - אני מחכה לצעדים החריפים. אז יכול להיות שהצחוק הוא הצעדים החריפים לתגובה העוצמתית שלא הייתה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - מתי - - - הממשלה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כשהקימו יישוב ב-2020 עפו עליהם, הקימו עוד פעם ב-2021, ואז עוד פעם – שלוש פעמים הם מקימים את אותו יישוב, איזו בדיחה זו. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלקין. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל דבר אחד, חבר הכנסת אלמוג כהן, ובזה אני מסיים, גברתי היושבת-ראש. בדבר אחד אני בטוח – חבר הכנסת אלמוג כהן, על דבר אחד אני בטוח שלא תוותרו – על ח'אן אל-אחמר ויתרתם, על תגובה עוצמתית לעזה ויתרתם. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> בוא ניקח שופל אתה ואני ונהרוס אותו. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> על הפיתות ועל המאפיות שלכם – על זה לא תוותרו, עד כאן. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> יש לך רישיון ג'? בוא תהרוס את זה אתה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה הקו האדום של עוצמה יהודית בממשלה הזאת. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלקין. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להעלות לדיון את נושא תחליף החלב של יושב-ראש האופוזיציה. לא יכול להיות שהוא מקבל את הנוטרילון, ולא את הסימילאק. זה עושה לו לא טוב, די. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני השר, כנסת נכבדה, אני רוצה רגע להחזיר אתכם לחוק הזה. אדוני יו"ר הוועדה לביטחון פנים, חבר הכנסת פוגל, בוא תשמע רגע, חשוב לי שתהיה איתנו באירוע הזה. מה החוק הזה? החוק הזה בא ואומר שחיילים וחיילות שמשרתים במשטרה ובשב"ס ימשיכו במשטרה שלוש שנים, ובשב"ס חצי שנה. בואו נבין שהנושא של הביטחוניים נפל על שב"ס, כי תכל'ס בשום מקום בעולם בתי כלא לא מתעסקים עם ביטחוניים. כאן, במדינת ישראל, בגלל החלטת ממשלה החליטו להעביר את השליטה בביטחוניים לצה"ל, וצה"ל משתף פעולה עם השב"ס. לי אין בעיה שיצאו החיילים, שיצאו החיילות, אבל מי האלטרנטיבה? מי יממן? הם אומרים שתוך חצי שנה נוציא יותר מ-600 חיילים ממתקני הכליאה. ומי יחליף אותם? ומאיפה הכסף? באים ואומרים לי: צריך חצי שנה, אבל בחצי שנה אין תקציב מדינה. ואם יש תקציב מדינה, האם יש תקציב לעוד 600 סוהרים? אתה, אדוני היושב-ראש, תביא את זה בקרוב לוועדה שלך. אתה חייב לדעת, אפרופו שיחתנו על הסמכות המחוקקת, שהיא בעצם מפקחת על עבודת הממשלה – אתה צריך לשאול מי יביא סוהרים; מי יכשיר סוהרים לביטחוניים תוך חצי שנה. מה זה החוק המטורלל הזה? חבר'ה, אין שום בעיה. אגב, אני גם חושבת שצריך להשאיר חיילים, ואני חושבת שצריך לנקות את הסביבה, שתהיה סביבה טובה, לא מטרידה. זה אירוע אחר, ואין לי זמן לדבר. כשמטפלים בהטרדות מיניות, לא אומרים למטרידים: יאללה, תפדל, נוציא לכם את האסירות, אלא ננקה את המקום שיהיה כשיר. אבל זה דיון אחר. אין בעיה, אתם לא רוצים חיילות? תביאו חיילים. זאת האחריות של הצבא יחד עם שב"ס. אבל אם אין לך חיילים ואתה מוציא אותם תוך חצי שנה, מי ישמור על הביטחוניים? מי יעשה את העבודה הזאת? ואם תביאו אסירים או סוהרים, מאיפה הכסף? אני אומרת לך, פוגל, כי אתה בן אדם רציני, זה הולך אליך לוועדה. אני יודעת, הייתי שם. אתה חייב להבין שאי-אפשר להשאיר את בתי הכלא הביטחוניים בלי החיילים. ואם אתה מוציא את החיילים, את מי אתה מכניס במקומם? האם יכול להיות שהחוק הזה פוגע בביטחון המדינה? תבינו, אין לי בעיה – תוציאו מחר את כל החיילים, אבל את מי אתם מכניסים לשמור על הביטחוניים? אגב, אם היו לי עוד שלוש דקות, גברתי היושבת-ראש, הייתי אומרת לך שבעיניי ולתפיסתי – בכל מקום עבודה, אגב, אפשר להטריד, ולצערי מטרידים – צריך לטפל במטרידים, לא במוטרדות. אבל אין לי זמן, אם היו לי עוד שלוש דקות, הייתי מדברת. אדוני, אתה הולך לקחת את החוק הזה. תגיד מה האלטרנטיבה שתהיה בחצי השנה. אני יכולה להבטיח לך שתקציב מדינה תוך חצי שנה לעוד 600 סוהרים כדי לתקן, חוץ ממה שקיים היום – אין לך. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת מירב בן ארי. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> גברתי היושבת-ראש, יעלו אותו עכשיו להדחה בהישרדות. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << דובר >>ולדימיר בליאק (יש עתיד):<< דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, חבר הכנסת אלמוג כהן, אני יכול להתחיל? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> סליחה, אדוני. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אני מאפסת לך את הזמן. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> האמת היא שאני התכוונתי לדבר על הסקירה של נגיד בנק ישראל, שהייתה היום בוועדת הכספים. הייתה סקירה באמת מאוד מעניינת ומעשירה. כן, אני יודע שהקואליציה הזאת לא אוהבת יועצים ומומחים, ונגיד בנק ישראל הפך בכלל לדמות שנויה במחלוקת. אנחנו הרי הרוב בשלטון, יש לנו 64 מנדטים, ומי בחר בו בכלל? בואו נגיד את זה. אגב, מי שבחר בו הוא בנימין נתניהו – הפתעה. במהלך היום קיבלתי ידיעה שבעיר שלי מודיעין-מכבים-רעות, חבר מועצת העיר, שהוא בכלל לא מהמפלגה שלי, אלא אחד ממארגני המפלגות בעיר נגד הממשלה, קיבל היום זימון למשטרה. הוא לא חשוד ולא זומן למתן עדות; זומן לשיחה במשטרה, וכמוהו עוד כמה מארגני המחאה. הייתי קצת מופתע, ונזכרתי שב-1989– הייתי אז בן 15, 16 – כשהתחלנו לצאת להפגנות נגד השלטון הסובייטי המתפרק, גם היינו מקבלים כל מיני זימונים למשטרה. זה קצת הזכיר לי תקופות אפלות. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מה רצו ממנו? מה שאלו? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד לא הספקתי לדבר איתו. בתגובה ראשונה, קודם כול, במוצאי שבת אני אגיע להפגנה במודיעין, בעיר שלי, כדי לחזק את המפגינים. באופן כללי אני חושב שהשבוע, בוודאי לאור הכוונה של יושב-ראש ועדת החוקה להעלות להצבעה בקריאה הראשונה את הפרק הראשון בהפיכה המשפטית, זה הזמן שלנו, של כל אחד שעובד ומשרת והמדינה הזאת יקרה לו – הדמוקרטיה הישראלית, הכלכלה הישראלית, עתיד מדינת ישראל, עתיד ילדינו – לצאת ולהראות את הכוח שלנו בהפגנה אולי הכי גדולה בהיסטוריה של מדינת ישראל; להראות לקואליציה המופרעת הזאת שאנחנו לא מתכוונים למצמץ, כמו לדיקטטורה מתהווה. אסור לנו למצמץ. אנחנו צריכים להראות באופן חד וברור שאין לנו שום כוונה לוותר, שאנחנו ניאבק על הדמוקרטיה הישראלית. אנחנו לא מפחדים ואנחנו לא מוותרים, ואנחנו נהיה ברחובות, בכנסת ובכל מקום בכוונה לעצור את הסכנה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ולדימיר בליאק. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, בהמשך לדבריה של חברת הכנסת בן ארי – חוסר מקצועיות, התנהלות מפדחת. מי שלא יודע, בשנת 2005 התקבלה החלטת ממשלה להעביר את כלא מגידו – יושבים כאן שני אלופי צה"ל ורמטכ"ל לשעבר – ואת כלא עופר בחזרה מהצבא לידי שירות בתי הסוהר. זאת המסגרת שעברה. עד 2005 מי שעבד בבתי הכלא הביטחוניים עופר ומגידו, היו חיילי צה"ל. חלקם בשירות חובה, חלקם בשירות קבע עם מפקדים, עם כל ההיררכיה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> משטרה צבאית. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משטרה צבאית. החליטו להעביר את זה לשירות בתי הסוהר, לשירות יותר מקצועי. ובמסגרת הזאת גם נקבעה העברת חיילים לעבודה בשירות בתי הסוהר. נכון שהיה צריך לבודד את החיילות ולא להעביר אותן, אבל זה כבר סיפור אחר. בשישה חודשים להוריד את כל חיילי הסדיר, חיילות וחיילים משירות בתי הסוהר, לגייס, להכשיר בקורס 600 איש – גם בשנה לא תצליחו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> חודש קורס, אדוני. חודש קורס. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מציע לך, חבר הכנסת כץ, אל תלך, תקשיב לפני שאתה יוצא. תבצעו הארכה לשנה כבר למפרע; אין סיכוי שבשישה חודשים תחליפו 600 איש, תקיימו קורסים למתגייסים החדשים, ותכניסו אותם למתקני הכליאה. זה חוסר מקצועיות, זה חוסר הבנה של המערכת. אני מציע לכם לתקן את זה כבר בוועדה לשנה שלמה, כדי שלא תהיה כאן פדיחה. וכבר יש כאן פדיחה. מי שקבע את זה מתנהל בחוסר מקצועיות, בחוסר הבנה, אינו יודע איך המערכת הזאת עובדת. זה יהיה פשוט חבל, חבל לעשות את זה בצורה לא מקצועית כזאת. אני בעד להוציא את החיילות והחיילים הסדירים משירות בתי הסוהר; מקומם לא שם, בוודאי ובוודאי לא בתוך בתי הכלא הביטחוניים. תשבו, תחשבו. הכול נעשה פה חאפ-לאפ, לא בצורה מקצועית, לא חשיבה, לא כלום. במשטרה מאריכים לשלוש שנים מכוח האינרציה, ובשירות בתי הסוהר לחצי שנה. לא תצליחו לעשות את זה גם בשנה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת רם בן ברק, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, לפעמים – ראיתי – היא גם יודעת לתת בראש. הכול בסדר. כשאני נכנסתי לתפקידי כיושב-ראש ועדת חוץ וביטחון בכנסת הקודמת, אחד הדברים הראשונים שעשינו היה לעשות סיורים בקו התפר. אז הסתבר לנו שקו התפר פרוץ כולו. זה לא שיש גדר פרוצה; אין גדר. מדי פעם רואים שאריות של גדר. אני התפלאתי על העניין הזה מאוד, כי הרי ברור לכול שכשאין גדר ואנשים לא עוברים דרך השערים הרשמיים ונכנסים לארץ, יש כאן סכנה ביטחונית מאוד מאוד גדולה. כשנכנסתי קצת לעובי הקורה, הסתבר לי שהעניין הזה הוא מדיניות מכוונת. המדיניות המכוונת היא כזאת, שאנחנו רוצים להחליש את הרשות הפלסטינית, ולכן אנחנו לא נותנים להם אישורי עבודה, לפועלים הפלסטיניים להיכנס. אלא מה? השוק הישראלי צריך בין 120,000 ל-140,000 עובדים פלסטינים. מצד אחד צריך את העובדים; מצד שני לא נותנים אישורים, ואומרים להם: תעברו דרך הגדר. תעשייה שלמה, כולם עוצמים עיניים וכולם מרוצים, עד שהתחילו להגיע הפיגועים. התחילו להגיע הפיגועים, ואז הסתבר שחלק גדול מהפיגועים נעשה באמת על ידי אנשים שעוברים דרך הגדר. בהחלטת ממשלה החלטנו שאנחנו סוגרים את מרחב ההפרדה. איך אנחנו סוגרים אותו? חיילים. בצה"ל יש חיילים, ואנחנו סוגרים אותו. בהמשך הציונות הדתית מעודדת או מפתחת התיישבויות לא חוקיות ביהודה ושומרון – אביתר, איתמר; צריך לשמור עליהן. מי שומר עליהן? חיילים. אנחנו נמצאים היום בסיטואציה שפוגעת בביטחון מדינת ישראל. יש לנו מחסור עצום בחיילים. החיילים ביהודה ושומרון – אני בטוח שלחלק מהאנשים יש ילדים שם עכשיו, והם יודעים את זה – עושים תורנויות של 16 שעות ביממה במשימות של שמירה, במשימות של בט"ש ביהודה ושומרון. הם לא מתאמנים. המילואימניקים שחוקים לחלוטין, כבר לא באים לעשות מילואים. אנחנו בברוך לא נורמלי. ובמה הממשלה הזאת מתעסקת? הממשלה הזאת מתעסקת באיך לפטור עוד ועוד אנשים משירות בצבא. החרדים מאוד רוצים את הרפורמה המשפטית הזאת, שרובה ככולה נועדה, מבחינתם, שלא יהיה חוק גיוס. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> שלא יגידו להם לשרת. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלא יהיה חוק גיוס, ואז לא יקראו להם לשרת. אני אומר לכם, בוועדת החוץ והביטחון אנחנו דיברנו על תוכנית שלפיה אפשר, למשל, שעל קו התפר יהיו חרדים שיעשו שש שעות שמירה, שש שעות לימודים ביחד. זה לא יפגע להם באורח חייהם. הציונות הדתית, זאת שמתיימרת להיות בראש המחנה, הציונות הדתית הזאת מעודדת אנשים ללכת לישיבות ההסדר. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת אומרת, החיילים שלהם עושים חצי צבא, לא צבא. ומי נושא בנטל? מי נושא בנטל? החרדים? לא. הציונות הדתית? חלקם כן, חלקם לא. מי נושא בנטל? השמאלנים? אנחנו נושאים בנטל? כן, נראה שכן. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה לא שמאל. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת רם בן ברק. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בבקשה, שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברים, רבע לשתיים בלילה, אני שואלת בקול רם מול הנמרצות הזאת – שלא לומר הבהילות – לחקיקת שינוי המשטר ולפגיעה, שלא לומר הרס מערכת המשפט, אנחנו רואים – ספרתי היום כמה שנים נתניהו ראש ממשלה; אני מבינה שבמצטבר זה סדר גודל של 15 שנים. ואני שואלת את עצמי למול הלהיטות הזאת להרוס מייד את מערכת המשפט – איפה הוא היה בהזנחה של מערכות שלמות לאורך שנים? אתם רוצים שאני אתן דוגמאות? בואו נדבר על הטרור, בואו נדבר על חוסר הביטחון, בואו נדבר על היעדר המשילות, ובואו נדבר אפילו על רעידות האדמה. היום הוא הנחה לטפל ברעידות האדמה, נתן פקודה. לא יהיו רעידות אדמה, כי ראש הממשלה הנחה. בואנה, אתה פה 15 שנה – מה עשית? מה עשית בתחום המשילות? בא בן גביר, הבין את הסיטואציה, הלך והבטיח מעל כל במה, מעל כל טיקטוק – אל תדאגו, אני פה, הכול יהיה בסדר. מה השתנה? מה משתנה? להפך, אנחנו הולכים אחורה. אני מסתכלת על השנה וחצי שאנחנו היינו בממשלה, ועל השקט גם בדרום ובכלל, גם בהיבטים של תחושת ביטחון, ואני לא רואה את אותו מצב שקיים היום, בתקופה הזאת. אני חושבת שלא היה בן אדם במדינה שלא הזדעזע ממקרה האונס בגדרה, וזה לא שלא הייתה התרעה, וזה לא שהם לא באו והתלוננו. אני חושבת – באמת, את יודעת, אנחנו מדברות על זה כנשים, כאימהות – המחשבה הנוראית הזאת של המעשה הנבזי הזה, ותהליך השיקום שהמשפחה הזאת עוד תצטרך לעבור. ואני אומרת, למה לא מתעסקים בנושא המשילות באופן מהותי יום-יום, שעה-שעה? למה לא מבטיחים שאנשים יוכלו להרגיש יותר טוב בכל מקום שבו הם נמצאים במדינה? זאת גדרה, כן? לא דיברנו על איזה גבול בקצה. למה? כי עכשיו יותר דחוף לטפל בחיסול מערכת המשפט, וזה מה שעושים בממשלה הקיצונית הזאת יום-יום, שעה-שעה, באמצעות שליחים. עאלק, ניגוד עניינים. שם בחזית מספר שרים שעושים את העבודה בשבילו, ובמקביל הכול מוזנח. אז בשם אזרחי מדינת ישראל אני אומרת לממשלה הזאת: שימו סדרי עדיפויות אחרים, ואם התחייבתם לתת מענה טוב יותר מאיתנו לאזרחים, תוכיחו שאתם מסוגלים לזה, או פשוט תודו שזה גדול עליכם, כפי שאנחנו מתרשמים יום-יום בכל תחומי החיים שלנו – בביטחון, בביטחון האישי, בכל תחום שבו אפשר לצפות מממשלה שתדאג לאזרחים שלה. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת אורנה ברביבאי. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי. כנסת נכבדה, אדוני שר הדתות, קודם כול, בראשית דבריי אני רוצה להביע סימפטיה לשרת התעמולה. ראיתי ריאיון, היא יושבת כל היום ומבקשת את עזרת הציבור. אין לה משרד, אין לה רכב, אין לה תנאים, והיא דופקת את הראש בקיר. אני לא חושב ששרה בישראל צריכה לעשות את זה, ואם נתנו לה משרד, אני חושב שמן הראוי שהיא תקבל גם סמכויות, תפקיד, תקנים ותקציב. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו נעשה לה מימון המונים. רון, מימון המונים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להעלות את ההצעה של חבר הכנסת סימון דוידסון: אם זה לא יסתדר ואין תקציב בממשלת ישראל, נגייס מימון המונים, כמובן, בהתאם להנחיות של ועדת האתיקה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אלמוג הוא הראשון. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה עד 5,000 שקלים לאדם, אלמוג הוא התורם הראשון. אולי גם ניצוק תוכן בתפקיד של שרת התעמולה, כי בינתיים התפקיד היחיד שהיא עושה הוא תעמולה למען הממשלה בתוך מדינת ישראל. כפי שאני תופס את התפקיד הזה, היא אמורה לעשות תעמולה מחוץ למדינת ישראל. אולי להתעסק בארגוני BDS, אולי היא אמורה לעשות טוב למדינת ישראל, לשווק את מדינת ישראל. אבל בינתיים אני מבין שהיא משווקת את עצמה בתוך הממשלה על מנת לקבל תקנים, תקציב, לשכה ועוד כמה דברים טובים. יושב פה שר שאולי יכול לחלוק חלק מהתקנים שלו. תעזור לחברתך – סתם הצעה, אתה לא חייב. אני רואה שנמצא פה גם יו"ר ועדת החינוך, אז אני רוצה לנצל את הבמה החשובה הזו ולהזכיר שתכף נפתחת ההרשמה לגני הילדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נפתחה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, היא נפתחה. תכף נסגרת ההרשמה לגני הילדים. אומנם ההרשמה נפתחה, והצוותים עובדים טוב וירשמו את כל הילדים, אבל יש בעיה: אחרי שירשמו את כל הילדים האלה, והם יגיעו לגני הילדים, הם יגלו דבר אחד: אין צוותים; אי-אפשר לגייס סייעות. גם גננות נהיה אירוע קשה מאוד. בסופו של דבר זה נופל על העיריות, ולעיריות אין דרך להתמודד עם זה. יושבת פה שרת החינוך לשעבר, דיברנו על זה רבות. היא עשתה מהלכים גדולים. לצערי, נכנס שר חינוך, שלפני שהוא הכיר את המשרד, הוא דאג לבטל כל דבר טוב שהיה בו. אז אני פונה אליך, כי אני יודע שאתה אדם מקצועי שלא מחפש לבטל דברים שאני לא יודע למה החליטו לבטל אותם, ואתה לא מחפש את הקרדיט, ואני פונה אליך באמת. הייתי ראש מינהל חינוך, יש מצוקה אמיתית. אתמול דיברתי עם בכירה מאוד בתוך המערכת, ולא אנקוב בשמות, שאמרה לי: תשמע, אם אתם לא תעלו את הנושא הזה ואם מישהו לא יתעסק בזה, אנחנו לא נפתח את שנת הלימודים. בכל שנה אומרים את זה, ובכל שנה זה נהיה יותר קשה, אבל השנה זה קשה במיוחד. כבר אין פתרונות קסם, אין איך לעשות את זה. גנים – או שהם לא נפתחים, או שנפתחים בצוות חסר. תאר לעצמך מצב שבו הורים שולחים את הילדים שלהם בפעם הראשונה לגן, ומגלים שבגן הזה יש צוות של גננת וסייעת במקום צוות הרבה יותר גדול. לפעמים זה רק גננת, או לפעמים גם זה אין לנו. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לא. אין רק גננת, אבל יש מספר ילדים גדול, כי מצמצמים גנים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה קורה הרבה, דוחסים ילדים, והתנאים נפגעים. זה לא יכול לקרות במדינת ישראל בשנת 2023, עם כל הכבוד לרפורמה משפטית ועם כל הכבוד להרבה מאוד דברים שרוצים לעשות. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואופיר, אני גם פונה אליך בתור יו"ר קואליציה שהתעסק הרבה בגיל הרך. הגיל הרך בקריסה במדינת ישראל, וזה במשמרת שלכם עכשיו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת רון כץ. הסיפור של שכר הסייעות ואגב, גם של היועצות, באמת צריך להיות מטופל. הוא כבר די גמור. היה אמור לעבור יחד עם ההסכם של ההסתדרות. הרי אלה שני הסכמים נפרדים. משום מה לאוצר היה נוח לשמור את זה, אבל אפשר באמת לקדם את זה. נשמח אם זה יהיה בוועדה. תודה רבה, חבר הכנסת רון כץ, על הנושא החשוב. חבר הכנסת מיכאל ביטון, בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, בוסו, הנושא חשוב, תקשיב. טייב, כץ, לא לפטפט. כץ, חבר הכנסת כץ - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא אמרת איזה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שניכם, תקשיבו לי. אתם תעשו כבוד לירוחם. למה? מעטים יודעים שהיום ט"ו בשבט, והיום הוא החג של הכנסת. אבל ירוחם נולדה בד' בשבט, והיא חוגגת את לידתה בט"ו בשבט. גם אני זכיתי להיוולד בשבט ולהיות ראש העיר הראשון שנולד בירוחם, שנהיה ראש עיר. מי שהקים את ירוחם הוא מרוקאים ורומנים. היה דיון בסוכנות: איך נקים? מי יעמיד? אמרו: רק מרוקאים ורומנים. שלחו אותם למעברה בתנאים קשים, עם אוהלים וצריפים בחורף. אתם רואים עכשיו את הסערה בחוץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - ירושלים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אין לי בעיה עם הערות ביניים, אבל הנאום הזה חשוב. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> הוא העיר הערה חשובה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, נכון. נוסעים ומגיעים, אוהל וצריפים, העולים נאחזים בקרקע, ומגיע בן גוריון לנאום במעברה. חבר הכנסת כץ, שניכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שניהם עונים לי. בן גוריון מגיע לנאום במעברה. הוא קצת נמוך, והוא עולה על ארגז. מספר את זה שמעון פרס בגיל 89 כנשיא שמבקר אותי בירוחם. אנחנו עושים לו יום הולדת, והוא מספר את זה. הוא עוזר של בן גוריון. בן גוריון עומד על ארגז ואומר להם: תושבי ירוחם, יהיו פה 10,000 איש. יהיו פה בתי ספר, יהיו מפעלים. ופרס יושב למטה ואומר: מה יש לבן גוריון הזה? מה הוא אומר להם? מסכנים – אוהלים, גשם, אין כביש, אין רופא, אין טנדר, אין בית ספר. בן גוריון אמר: למה נעשה מעברה? בואו נעשה כפר ירוחם. שותלים כמה אלפי עצים. מגיע מבצע קדש, מגייסים את כל הגברים, והכול מת. כל החקלאות ללא הדרכה, והכפר לא עובד. ב-2014 אני מקבל מכתב כראש עיר ממשרד הפנים: ירוחם – 10,001 תושבים. החזון של בן גוריון התממש ב-2014. אבל החקלאות הזו שהבטחנו – שתלנו כרם ענבים בירוחם; הקיץ הזה בצרנו את הבציר הראשון של ענבי בוז'ולה; הקמנו יקב פינטו; יש שמן זית שנוצר בירוחם; מכרנו שתי חוות לחקלאות ותיירות – 120 דונם. נמכור עוד מאות דונם חממות, נקיף את ירוחם בחקלאות. מימשנו את החזון של בן גוריון. ואני אומר את זה לכבוד הירוחמים – הירוחמים שגרים בירוחם, הירוחמים שבארץ ובעולם. אני מצדיע לחלוצים. בשבילי אימא ואבא שלי, שהגיעו לירוחם, וכל אלפי מתיישבי עיירות הפיתוח, הם חלוצים נטו. הם הגיעו לקריית שמונה כמו הסבים והסבתות שלך, כמו רבים מיושבי הבית הזה. היום הזה, שבו כנסת ישראל חוגגת את יום הולדתה, צמוד ליום ההולדת של סמל שנקרא "ירוחם". סמל של קושי אבל גם של ניצחון ותקווה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> יישר כוח. תודה רבה, חבר הכנסת מיכאל ביטון. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. אני מסתכל על החברים כאן, ואני קצת חושב על הבעייתיות שהייתה לי במקומם לדבר על חיילות, ולא משנה איפה שמים אותן. אגב, אני רוצה לומר רק מבחינה מקצועית: הייתי ראש אכ"א שהעביר את בתי הכלא לשירות בתי הסוהר. ידענו כבר אז שלהיות סוהר או לנהל בית סוהר עם האסירים הביטחוניים הוא מקצוע שלא מתאים לצבא. אני מדבר איתכם על 2004–2005. אמרנו שלשירות בתי הסוהר ייקח קצת זמן. הוא יכשיר סוהרים, ונוכל להחזיר את החיילים והחיילות למשימות הרגילות שלהם. לכן תגברנו אותם בחיילים וחיילות. עברו למעלה מ-15 שנים, וזה אותו דבר. עכשיו מביאה לנו ממשלה חוק או בקשה להארכה, ואומרת לנו: תראו, בתוך שישה חודשים נפתור את הבעיה. זה כמו ששמעתי את החבר'ה מעוצמה יהודית אומרים שבתוך שישה חודשים יהיו שוטרים בדרך, ותוך שישה חודשים כל המשטרה כבר מלאה שוטרים, והמשילות בנגב חוזרת. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - ארבעה חודשים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לי ילדים בנגב, הם לא בונים על זה. אני רוצה להגיד משהו באמת: אולי הגיע הזמן שהממשלה הזאת - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, תקשיב, כדאי לך. אולי הגיע הזמן שהממשלה הזאת, שנראה לי שעוד מעט פותחים עוד שורה של שרים בשבילם בתוכו, ודרך אגב, אני חושב שראש הממשלה מתבייש בגודל של הממשלה, ולכן הוא אפילו לא שם שולחן באמצע, כמו שכבר היה פה פעם, אלא בכל פעם הוא זורק את השרים שלו, שחלקם – כל הכבוד שלהם, כל האספירציות שלהם היו לשבת מסביב לשולחן הממשלה. ועד שהם נהיו שרים, בכל פעם פותחים להם עוד שורה בתוך השורה של חברי הכנסת. אבל למה אני מזכיר את זה כאן? בגלל שאם הייתי יכול לספור ,הייתי אומר: יש שם כל כך הרבה שרים נגד שירות חיילות בצה"ל; יש שם כל כך הרבה שרים שהבנות שלהם וגם הבנים של חלקם הגדול לא משלמים את המחיר הזה. איך הם מרגישים נוח? איך ראש הממשלה מרגיש נוח להביא החלטה כזו, כשהוא יודע שמי שהולך לשלם אותה הוא לא האנשים שמחליטים, שיושבים מסביב, והם מפוזרים פה בתוך מה שנקרא "כיסאות הממשלה", אלא אנשים אחרים, שכרגיל הם אלה שימשיכו להגן. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אנא, לסכם. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שמענו על אותן חיילות גיבורות שהשתתפו בלחימה כדי לסכל את הפיגוע הבא של מי שניסה לפגוע במסעדה בחוף ים המלח. גברתי היושבת בראש, אני מסיים. אני באמת חושב, תסתכלו על עצמכם ותגידו אם לא הגיע הזמן לשנות את מודל השירות - - << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אין שר במליאה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> רגע, שנייה, שנייה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - לשנות את מודל השירות ולהביא לתוך בתי הסוהר אוכלוסיות שהיום לא משרתות את המדינה בשום מקום. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלעזר שטרן. חבר הכנסת אליהו רביבו – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. חבר הכנסת – היה לי גדי? לא מופיע לי פה. חבר הכנסת גדי איזנקוט, בבקשה. << דובר >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברים, נושא חוק השירות הוא נושא חשוב מאוד שנכון לעסוק בו בעיקר לאור העובדה שהיום רק 48% מבני ובנות ה-18 במדינת ישראל מתגייסים ורק 35% מסיימים שירות. אבל זה חייב להיות חלק מחוק הרבה יותר רחב שיבטא חוזה חדש בחברה הישראלית, שבו יש ארבעה מרכיבים: שירות צבאי, שירות לאומי, שירות אזרחי, שירות בקהילה, והוא צריך להקיף את כלל אזרחי ישראל, בני ובנות ה-18. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא שומעים, אדוני. << דובר_המשך >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל אני מבקש לדבר על נושא אחר, נושא חריג: על הקריאה של הנשיא לנשום עמוק, להקפיא את מרוץ החקיקה למספר שבועות ולדבר. ניסיתי להיזכר מתי בפעם האחרונה היה אירוע דומה של מחלוקת עמוקה בחברה הישראלית ופנייה דומה של הנשיא, בעיקר לאור העובדה שאנחנו נמצאים באחת התקופות המורכבות והנפיצות ביותר שאני זוכר בשני העשורים האחרונים, גם מבחינה ביטחונית, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה חברתית, ועל הרקע הזה פניית הנשיא מקבלת משנה תוקף. וכשניסיתי להיזכר, מה שעלה לי בראש זה אירוע שהוא שונה, להבדיל, בקיץ 1982. הייתי מ"פ צעיר בגולני, יש פה נוספים ששירתו בלבנון, מלחמה שיצרה שסע עמוק בחברה הישראלית: מאות אלפי אנשים ברחובות, הפגנות, ובספטמבר מתרחש אירוע שחיילי צה"ל לא היו מעורבים בו בסברה ושתילה. בעקבות האירוע הזה והשסע שהיה בחברה הישראלית יש פנייה חריגה מאוד של הנשיא נבון. הוא פונה למנחם בגין, שהיה ראש ממשלה, ותובע ממנחם בגין להקים ועדת חקירה ממלכתית כדי לשכך את הזעם בחברה הישראלית ולהראות לחלק מהעם שלוקחים את הדברים בכובד ראש. מנחם בגין בשלב ראשון מסרב ואומר שזה יביא לזה שיאשימו את מדינת ישראל, ואחרי מאמץ נוסף הוא מחליט להקים ועדת חקירה. היינו אז בתקופה מורכבת על רקע אחר לגמרי, אבל יכול להזכיר גם את השסע החברתי העמוק וגם פנייה של נשיא. אני אומר את זה כי אנחנו נכנסים לשנת 2023, שנה עם אתגרים גדולים מאוד שהאחדות בחברה הישראלית והערבות ההדדית יהיו נחוצות מאוד. הצורך לטפל בכלכלה, בבעיות משילות, בביטחון אישי, מחייב הסכמה לאומית רחבה ככל האפשר כדי לעמוד באתגרים האלה, ואני ממליץ לעשות מחשבה נוספת על התשובה לנשיא המדינה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני ראש הקואליציה, אני תמיד אגיד את זה, אופיר. אדוני ראש הקואליציה. על שני דברים אני רוצה לדבר בשלוש הדקות. הדבר הראשון, הסתכלתי היום בטקס. הסתכלתי למעלה וראיתי את נשיא המדינה, גדי, וזה מתחבר למה שאמרת, אדוני חבר הכנסת. הסתכלתי על נשיא המדינה וכולנו, כמו שמיכאל ביטון הזכיר, כל הזמן התרגשנו – ילדי עולים. אני אגב, אני הייתי שם, בירוחם. עליתי לירוחם ובדיוק מה שהוא מספר זה אחד לאחד, מעברות אוהלים. וכן, הייתי שם כשדוד בן-גוריון הגיע לירוחם לברך את העולים, היה לי אפילו הכבוד להגיש לו פרחים. וכשדיברנו על ראשי ממשלה ונשיאים – היו בעינינו איזה דמויות מופת שהקשבנו למה שהם ביקשו. והסתכלתי היום על נשיא המדינה, ואתמול שמעתי את בקשתו, אפילו את תחינתו, אבל מולה שמעתי איזו אמירה של אדנות משר המשפטים, שיש לי כבוד אליו, אבל היום ואתמול הוא מופיע כאדם שלא מוכן אפילו לנהל שיח עם נשיא המדינה. ומיד אחרי הבקשה של הנשיא אנחנו שומעים את שר המשפטים אומר "לא יהיה עיכוב, לא של דקה אחת". כלומר, אם אנחנו מחפשים פרות קדושות שאותן אנחנו רוצים לשחוט, הרי לכם. נשיא המדינה, סמל הממלכתיות, פונה ומבקש מהכנסת: חבריא, בואו, עוד מחשבה, האטו את הרפורמה הזאת, תנסו לייצר איזה שיח. ומה שהוא מקבל זו אמירה, לצערי בוטה ונוקבת, של שר המשפטים שאומר לו: אפילו לא דקה אחת. ואולי האמירה הזאת של שר המשפטים מקפלת בתוכה את הדהירה חסרת התקדים הזאת לשינוי המשטר במדינת ישראל. עכשיו אני רוצה להזכיר לכם, יש המון מה לתקן במערכת המשפטית. אבל התיקונים הראשונים צריכים להיות תיקונים שמתעסקים במכניזם, לראות כמה אנשים מחכים למשפט, כמה קשה עובדים השופטים, כמה קשה אנחנו סובלים, כל מי שגר בנגב – אני 60 שנה מחיי גרתי בנגב – כמה שחלק מהכישלון הגדול במשילות זה אמירות של שופטים – אנחנו לא עומדים בלחץ ולא עומדים בקצב. אז לכן בואו נקשיב לנשיא המדינה. אני פונה לשר המשפטים, מר לוין, תקשיב לנשיא המדינה. לא צריך להיות קשה עורף. צריך להיות אדם שלוקח אחריות ומבין שבתפקידך אתה, סובלנות היא שם המשחק. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר כנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח. חבר הכנסת חילי טרוּפר. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> טרוֹפר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טרוֹפר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> חבר הכנסת ואטורי, חזרת לכס היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הייתי מצטיין אז קראו לי שוב פעם. << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברמלה יש תיכון שנקרא תיכון ברנקו וייס, שעובד בעיקר עם נוער שנשר מהמערכת. לצערי, בימים האחרונים התבשרנו שהעירייה החליטה לסגור אותו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ברמלה. במשך חמש שנים ניהלתי את התיכון הזה, כך שאני מכיר אותו מקרוב. ומה שמרגש זה שמי שמנהל את המאבק להשאיר אותו פתוח הם דווקא בוגרי בית הספר, שחלקם היו תלמידים שלי. אני מאוד מקווה שההחלטה של ראש העיר תשתנה. הינה בחורה בשם קסם סבג מספרת – הכי טוב להקשיב להם: ברנקו וייס זה הבית השני שלי, בזכותו אני יושבת איתך היום. הם לא ויתרו עליי. בכיתה ט', אחרי שאימא שלי חלתה, החלטתי לפרוש מהלימודים. כשאימא שלך צמודה לבלון חמצן ולא מתפקדת, את אומרת לעצמך – מה יעזרו לי 12 שנות לימוד? גם המצב הכלכלי בבית לא היה טוב. כשהגעתי לברנקו וייס מיד הבנתי שהגעתי הביתה. נתנו לי להרגיש שיש על מה להילחם ויש טעם. הם שינו אותי, נתנו לי ביטחון. אם יסגרו את בית הספר, נערים ונערות כמוני לא יקבלו את הכלים שאני קיבלתי להצלחה. היום – כך קסם מספרת – אני מנהלת מוקד של 40 בנות. אם לא הכלים הללו לא הייתי כאן היום. גם ישראלה צ'קול שהייתה תלמידה שלי והיום היא מורה בתיכון, שזה יפה לראות את סגירת המעגל, מספרת: "כשהגעתי לברנקו, אחרי שנשרתי מהלימודים בכיתה ט', הכרתי מקום מדהים, הכי מחבק, שבו מסתכלים עלייך בגובה העיניים ומאמינים בך לא משנה עד כמה את לוקחת אותם לקצה. הייתי תלמידה מאוד בעייתית, בלשון המעטה, בלי שום אמון לאף אחד או כבוד לסמכות - - - המנהל והמורים בבית הספר נלחמו עליי בכל בוקר כדי שאגיע לכאן ואלמד, עזרו לי למצוא כוחות ותקווה בעצמי וסיימתי עם בגרות מלאה אחרי שקפצתי כיתה. היום אני מחנכת בכיתה י' באותו בית ספר שהאמין בי. נותנת הזדמנות לתלמידים אחרים שאני מזהה בהם את המצוקות שהיו לי בעבר. אני מעירה אותם בבוקר, נפגשת אתם אחר הצוהריים. אם יסגרו את בית הספר, הנוער הזה יהיה בסכנה אמיתית ומוחשית. התלמידים שלי אמרו שהם לא מתכוונים להמשיך ללמוד במקום אחר. העירייה לא מפנה תלמידים אלינו כבר תקופה באופן שיטתי, העירייה רוצה את המבנה". אני מאוד מקווה שגם השיקולים של מבנים לא ינצחו את הצורך הפשוט הזה שלילדים ברמלה, כמו בכל מקום בארץ, יהיה בית, כתובת ואנשי חינוך שיעזרו להם לצמוח, תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. אגב, אני וחילי ביחד זה ארבע כליות, שלוש אצלי ואחת אצלו. אני מושתל. הוא תרם ואני מושתל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני סיפרתי להם, אני מתעניין בך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> החבר הטוב שלי סיפר לכם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לגמרי, למה לא? בין אחים לפעמים יש ויכוחים, הכול בסדר. אנחנו עם ישראל, עם אחד. בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אבל יש עכשיו סופה בעקבות הרפורמה המשפטית - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נדבר עם יריב שיעצור קצת, בגלל הסופה. עכשיו אלמוג עוזר לכם עם הפיליבסטר. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> איפה טלי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> החליף את טלי. אלמוג, אתה החלפת את טלי בפיליבסטר? אתה עוזר להם? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> ממשלת ימין על מלא סוגרת חודש בשלטון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איזה כיף, כל היום הם מפרגנים לנו. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לפנות באמת לציבור שבחר בכם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> האמת שאנחנו לא מפרגנים לכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא? לא - - - ממשלת ימין על מלא? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - על הפנים. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> האמת, סוגרים חודש ואני רוצה לשאול את הציבור, אתם לא מרגישים שרימו אתכם? איפה המאבק בטרור? למה יש טפטוף של טילים מעזה כל הזמן? איפה הביטחון ברחובות? זה מרגיש כאילו ידעתם רק לתת הבטחות, אבל באמת באמת, תסתכלו במבחן התוצאה כרגע, על סדרי העדיפויות של הממשלה הזו, באמת זה רק הבטחות, זה ממש מרגיש כמו תרמית אחת גדולה. במשך שנה וחצי חרחרתם שנאה בתוך העם, נגד הממשלה, במיוחד נגד החברה הערבית, במיוחד נגד מנסור עבאס, שהוא אדם מתון, שגריר של חיים משותפים, דווקא מנהיג ערבי שהוא אמיץ - - - << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תראי את תעודת ההוקרה לרושדי אבו מוך. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, מנסור עבאס ממש בן אדם אמיץ. שעד שיש באמת מנהיג ערבי שבא ומושיט באמת יד לדו-קיום וגם אפילו מחזק את חיילי צה"ל בזמן מבצע צבאי - - << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> יש מושג אצל הערבים שנקרא "תאקיה", תאקיה זו הונאה, זה לגרום לך, הציונית, לחשוב שהם בצד שלך. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע מה זו הונאה? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מי שמביא תעודת הוקרה לרושדי אבו מוך, שרצח את החייל שלנו, בטוח לא מסמן דו-קיום. יש יוסף - - - << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מנסור עבאס, כשהיה מבצע צבאי, חיזק את חיילי צה"ל, ומנסור עבאס – אגב, אתה אומר הונאה, אני זוכרת כתבה איתך, זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את שמך, כתבה אתך בערוץ 13, שסיפרת איך אתם בעצם מתנהלים כמו סוס טרויאני. אתם מרגיעים את השטח ואז נכנסים, ובום – כל הקיצוניות שהסתרתם מתפוצצת מבפנים. אני שמעתי אותך אומר את זה בכתבה בערוץ 13, תקן אותי אם אני טועה. זה תרגיל הונאה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> דווקא מנסור עבאס, נכון, ערבי, אבל ערבי מתון שמאמין בדו-קיום, שבאמת אני חושבת שזו סוג ההנהגה שכולנו צריכים לייחל לה, ובמקום לחבק את זה, גם לו קראתם תומך טרור והוא לא, זו הייתה טעות. עשיתם את כל זה כי רציתם להחליף שלטון, ולא היה אכפת לכם אם בן אדם הוא דווקא מתון ונגד אלימות, לכולם קראתם תומכי טרור. ערבי – תומך טרור, כולם תומכי טרור, גם אנחנו שמאלנים, בוגדים, כולם כולם בוגדים. זה לא בדיוק ככה, הפלתם ממשלה טובה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתיים הזמן, אני רק מעיר שהסתיים הזמן. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני רק אשלים, כי היה לנו פה דו-שיח, ברשותך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עשר שניות. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הפלתם ממשלה טובה שעבדה למען כולם ואתם הבטחתם להילחם בטרור, לטפל ביוקר המחיה, לדאוג, לשפר את הביטחון האישי, מה קיבלנו? בפועל אתם מתעסקים אך ורק בדבר אחד, למלט את נתניהו ממשפטו באמצעות שינוי משטר. זה הדבר היחידי שאתם עושים. עבדתם על הציבור - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - עבדתם על המצביעים שלכם. אתם לא עוזרים למצביעים שלכם. אתם עוזרים אך ורק לעצמכם. אין קשר בין - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, קטעו אותי ואני אשלים את דבריי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אל תגידי לי "לא". אני קובע ואני אומר, עבר הזמן, כבר חצי דקה יותר. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא יעזור לך, קטעו אותי ויש נוהל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מי קטע אותך, דיברת ברצף. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יכולים לקדם עוד חקיקה שרק לקואליציה מותר לדבר מעל הבמה הזו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא מבין, מה את רוצה, שאני אוריד אותך? זה העניין? << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> קטעו אותי וניהלו פה שיח, אז אני אשלים את המשפט שלי עד סופו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשלימי את המשפט ונסיים, תודה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין קשר בין פעולות הממשלה לבין תפיסת עולם ימנית, בטח לא ימין על מלא כמו שאתם אוהבים לומר. זו לא ממשלת ימין על מלא, זו ממשלת ביטול המשפט על מלא. תודה רבה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> החבר שלך מביא תעודה לרושדי אבו מוך, אם זה מתון, אז אני צנצנת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודעת שישבתי בממשלה שניהלה מבצע צבאי הרבה יותר טוב - - - << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנתנה ביטחון לתושבי מדינת ישראל, הרבה יותר טוב מהדיבורים שלכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים, לרדת למטה, תודה רבה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - העשייה של מנסור עבאס. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה לא היית פה, אדוני היושב-ראש, בפעם הקודמת שנאמתי, זה נאום בהמשכים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ובנאום שלי, למי שלא היה פה בפעם הקודמת, לכבוד טו בשבט אנחנו עושים שעשועון, אוקיי, ולשעשועון הזה קוראים: ישראל הראשונה או ישראל השנייה? אז אני אומרת כמה משפטים על חברי כנסת ואתם אומרים לי: ישראל ראשונה או ישראל שנייה. אל תנסו לנחש מי חבר הכנסת, זה לא המשחק, בסדר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לא להפריע. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו בואו נראה. הראשון, אוקיי, נולד ברמלה, למד בבאר יעקב, רחובות וירושלים, שירת כקצין בצה"ל והשתחרר בדרגת סגן - - - << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - זה לא לפיד. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עשה תואר ראשון במשפטים, ניהל בית ספר תיכון וכיהן כסגן ראש עיר במרכז הארץ. ראשונה או שנייה? תענו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שנייה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, אוקיי, זה אריאל בוסו. הלאה, הכול טוב, הבא בתור, אתם קשובים? נולד וגדל בתל אביב, למד בבית ספר ברמת אביב, היה חניך בשבט הנשיא בצופים, שירת בצבא כטייס והיה ממובילי מחאת המילואימניקים למען שוויון בנטל. ראשונה? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יואב קיש. נולדה בברית המועצות, עלתה לבד לארץ בגיל 16 ומבלי שיודעת כמעט לדבר עברית גרה בפריפריה הצפונית. ראשונה או שנייה? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> שנייה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שנייה במבוא לשלישית. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו הייתה טניה, נכון, יפה, אתם רציניים. בת לעולים ממרוקו, נולדה וגדלה בפריפריה הדרומית, שירתה בצבא כאחות בבית החולים באשקלון, למדה עריכת דין, ייצגה מטעם הסיוע - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני עורכת דין? ייצגה מטעם הסיוע משפטי של מחוז דרום מתוך רצון לסייע למעוטי יכולת. לא שאלתי מי חבר הכנסת. ראשונה או שנייה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שנייה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ראשונה, ראשונה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמה זמן יש לי, כדי שאני אדע? רוצים עוד אחד ומשפט סיום? עוד ניחוש, הצלחת לנחש? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא הבנתי, מה זה ראשונה ומה זה שנייה? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ישראל הראשונה, ישראל השנייה על פי - - - << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> גדל באופקים, שירת בזה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. בוא נראה, מי לא עשיתי עדיין? התבלבל לי קצת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 15 שניות. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, רגע, רגע, אחרון וזהו. נולד בקטמון, למד בבית הספר הפרטי "בויאר" בירושלים, בן לאבא פרופסור וחתן פרס ישראל לבלשנות, שירת ביחידת 8200 של חיל המודיעין, בעל תואר ראשון במשפטים. ראשונה? תודה רבה, יריב לוין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה את רוצה לומר לנו - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתיים הזמן. תודה רבה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני רק רוצה לסיים את השעשועון הזה ולומר שכל הדיבור הזה על ישראל הראשונה וישראל השנייה, שמחולקות לקואליציה ואופוזיציה – אין לו שום שחר בדברים. כמו שאתם רואים, פה יש הרבה מישראל השנייה ופה יש הרבה מישראל הראשונה ולהפך. אז כל מה שאני מבקשת זה שלא נשכח שכולנו אותו הדבר - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא הגעת אליי ואל אלמוג כהן, אז זה לא נחשב. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלמוג זה מהשכונה, אלמוג. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - שני טורים, עניינים - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה ישראל הראשונה או השנייה? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני? רוצה להיות הראשונה אבל נולדתי שנייה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> דרדרו את הרמה. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לקרוא פה בכבוד את ההזמנה של מארגני המחאות לשביתת מחאה כללית בשבוע הבא. וכך הם כותבים, ואני מצדיע להם, ואני חוזר, ובכל הזדמנות שתהיה לי אני אחזור בקריאה למרי אזרחי נגד ממשלת הדיקטטורה הפשיסטית העבריינית, שהופכת את המדינה הזאת לדיקטטורה על מלא. וכך מארגני המחאה קוראים היום לשביתה: נוכח מצב החירום המשטרי, אנו מחריפים את מאבק - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש שתחזור בך מהדברים על מרי אזרחי, זה לא מקובל בכנסת ישראל. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה לא תגיד לי מה להגיד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה לא קורא למרי ולא "פשיסטים", זה כתוב בתקנון. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, זה לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה כתוב. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מכיר את התקנון, זה לא כתוב. נוכח מצב החירום - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה כתוב. אני מבקש ממך לרדת מהדוכן. אני מבקש להוריד אותו מהדוכן. סליחה, סדרנים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נוכח מצב החירום – לא, אתה לא תגיד לי, אתה לא צנזור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סדרנים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה לא צנזור. אתה לא צנזור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש פה סדרנים, או שהם הלכו לישון? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה לא צנזור ולא תגיד לי מה לומר, אתה מבין? אתה לא תגיד לי מה לומר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה לא תקרא למרי אזרחי מעל בימת הכנסת. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אקרא למה שאני רוצה במסגרת החוק, והתקנון מאפשר. תשאל את מזכירת הכנסת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש להוריד אותו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, אני לא ארד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תרד. אתה יורד. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, אני לא יורד, אתה לא תסתום לי את הפה, אתה מבין? אתה לא תסתום את הפה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למה מורידים? למה מורידים? על מה - - - אסור עכשיו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לפי איזה סעיף - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, הוא לא יסתום לי את הפה. הוא לא יסתום לי את הפה. תסתכל בתקנון, תסתכל בתקנון - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לפי איזה סעיף - - - << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה זה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא אומרים לא "פשיסטים" ולא – קראת למרי אזרחי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני קראתי למרי אזרחי במסגרת החוק. מותר לי להגיד את זה - - - אין שום - - - << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> על מה? זה לא בסמכות שלך - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תסתכל בתקנון. הסעיף מדבר על דיבור לא הולם. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אין שום דבר בתקנון. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תגיד, מה? תלמד קודם את התקנון לפני שאתה עולה לנהל ישיבות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, הוא לא מנהל ישיבה, הוא צנזור. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הצנזור הראשי? מה זה? מה זה? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא מנסה להיות צנזור. מה זה? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למה שירד? הוא לא יורד. תפסיק - - - תפסיק - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה לא תעשה מה שאתה רוצה. אתה לא תעשה מה שאתה רוצה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה לא צנזור. אתה לא צנזור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לרדת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה לא צנזור. אתה לא צנזור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה לא תקרא למרי אזרחי, ולא "פשיסטים". << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למה אתה מוריד אותו? מי אתה שתוריד אותו? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה זה מרי אזרחי, סליחה? מה זה מרי אזרחי? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה זה החוצפה הזאת? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, תוריד אותו. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה לא צנזור, זה לא התפקיד שלך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא מתווכח איתכם. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אין לך סמכות. אין לך סמכות להוריד אותו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אני מבקש לרדת. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> יאללה, יאללה, הביתה, יאללה ברה, ברה. יאללה - - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה פשיסט. אתה פשיסט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לצאת החוצה. אלמוג. אלמוג. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> יאללה ברה, ברה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לו זכות להגיד מה שהוא רוצה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה זה, מה זה צריך להיות? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> ברה ברה, קש-קש-קש - - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יא זבל, פשיסט. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> יאללה ברה, ברה - - - << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - נוריד אתכם גם כן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה זה צריך להיות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה בושה לכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - תראה באיזה מילים הוא מדבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת תומא סלימאן, קריאה ראשונה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה, מה קריאה ראשונה, ושנייה ושלישית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא ככה מתנהגים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שמעתם איזה מילים הוא אמר עכשיו? שמעתם? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת תומא סלימאן, קריאה שנייה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, הוא קרא לי עכשיו "בן זונה", הוא קרא לי "בן זונה". << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> כמה אפשר לבזות את הבית הזה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, שיישאר בחוץ. חברת הכסת סלימאן ביקשתי ממך לצאת החוצה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למה עכשיו אתה מוציא אותי? תגיד לי, למה אתה מוציא אותי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את לא תפריעי לי. ככה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה זו סתימת הפיות הזאת? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תומא סלימאן, בבקשה לצאת החוצה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> על מה? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לצאת החוצה, תוציא - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה היא צועקת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה זה מה היא צועקת? מה, היא הבת שלך? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני לא מבינה מה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה שנייה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש להוציא את כסיף מהמליאה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה חושב שאתה יכול לעשות מה שאתה רוצה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה לא תקלל פה, אתה לא תקלל. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - רוח מן הון. רוח מן הון. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> חתיכת כלומניק, אפס מאופס. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> - - - תומא סלימאן, לצאת מהאולם, בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> יא חייוואן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתם לא תקראו פה למרד, ולא "פשיסטים". אף אחד לא פשיסט, לא שמאל ולא ימין. אף אחד לא פשיסט. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - מה שאתם רוצים - - - << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תבדוק תקנון - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה לא בסדר. לא קוראים למרי אזרחי מעל בימת הכנסת. נגמר. נגמרה החגיגה, לא יהיה יותר. << קריאה >>קריאות:<< קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני קראתי לדבי ביטון. חברת הכנסת דבי ביטון. << קריאה >>קריאה:<< קריאה >> אין לך זכות - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לי זכות. << קריאה >>קריאה:<< קריאה >> הוא יכול לבטא את דעתו ולהגיד מה שהוא רוצה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא לא יכול - - - << קריאה >>קריאה:<< קריאה >> הוא יכול להגיד כל מה שהוא רוצה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. << קריאה >>קריאה:<< קריאה >> יש חופש ביטוי, הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה. << קריאה >>קריאות:<< קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> - - - להירגע, אני לא רוצה להוציא עוד אנשים מהמליאה, בבקשה. להירגע, טוב? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - מעל הדוכן. הוא הורד בגלל ביטויים - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אחמד, גם אתה הורדת בגלל ביטויים פוליטיים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מי שרוצה, שיתלונן לוועדת הכנסת, מי שלא נראה לו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> להגיד "פשיסט", ומרי אזרחי - - - << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אם הוא היה אומר ליושב ראש "מחבל", היה צריך להוריד אותו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מטי - - - חברת הכנסת מטי צרפתי, בבקשה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש להוציא אותה החוצה, למה הוא לא בחוץ? סליחה, להוציא אותה, היא בקריאה שלישית כבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> להוציא אותה החוצה, בבקשה. את לא תצעקי פה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> ברה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תלמד - - - קודם, לפני - - - << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> ברה, ברה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אלמוג, אלמוג, קריאה ראשונה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> סליחה, אדוני היושב-ראש, איך מוציאים כבשים? ברה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אלמוג - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם חיים עם זה בשלום? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני חי מצוין, אני חי מצוין עם עצמי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - סמכות של היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלמוג, ישבת פה, היית ילד טוב - - - מתחיל להיות רועה כבשים. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - פה, לידך – "חייוואן". חייוואן זה חיה. למה הוא עדיין במליאה? הוא צעק לו "חייוואן". << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אלמוג, קריאה שנייה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, לא. מותר להגיד "חייוואן"? אני יכול להגיד לך - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש שלוש קריאות לכל בן אדם. גם לעאידה תומא סלימאן אמרתי שלוש קריאות. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא. אמרת לו על "פשיסט" שלוש קריאות? על מרי אזרחי – שלוש קריאות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, זה לפי התקנון, אתה מכיר אותו - - - << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני לא מוכן לקבל את הדבר הזה. אדוני היושב-ראש, הוא קילל את אימא שלי, בושה וחרפה. אימא שלי רואת חשבון, לא מה שהוא אמר. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> "חייוואן" זה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא שמעתי - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה לא משנה מה היה - - - << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> בושה וחרפה, הוא מבזה את הבית הזה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בושה וחרפה הבן אדם הזה לכנסת ישראל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה קראת לו "חייוואן"? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> בטח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, אדוני היו"ר, וכמובן - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה צריך לצאת, אלמוג. בשביל האיזון. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> שום בעיה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> די, בואו נתקדם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש לך את הסמכות לפי סעיף 41 ו-42 לתקנון - - - סעיף 41 ו-42 לתקנון - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב, בואו נמשיך. המזכירות הראו לי את הסעיף - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה - - - טוב, אנחנו ממשיכים. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברשותכם אני קצת מתקשה לנשום אחרי האירוע שחווינו כאן. ואני בוחרת לנצל את הזמן שלי קודם כול בדקת דומייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני שומרת עליך - - - ראית את הסעיף? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אני מכיר - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נסים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש להוציא את חבר הכנסת עופר כסיף החוצה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תסתום את הפה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, אתה צריך לצאת החוצה, מה אתה עושה פה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה את בכלל - - - בהמה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> צא החוצה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני לא חושב שהמילה "בהמה" לטלי גוטליב היא נכונה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה. יצאו כולם. רק שלא יריבו בחוץ בסוף. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הינה, אתה רואה, אני הסתייגתי מהמילה "בהמה" לטלי גוטליב. זה לא הוכח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין לו בושה. תומך טרור. תעוף מכאן כבר. לא להרבה זמן - - - שלאשתו יקרא בהמה. אשתו. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני אמרתי שאני מסתייג ממה שהוא אמר, שאת בהמה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תנו לנו להמשיך את הדיון בבקשה. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור - - - << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> חשוב לי להדגיש שאני קודם כול מסתייג מהמילה שעופר אמר. זה לא בסדר מה שהוא אמר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקרא לי "בהמה" כמה שבא לך. זה לא נוגע בי כהוא זה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אמרתי לך שאת לא בהמה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כהוא זה, איך שבא לך תקרא לי. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> היא חוזרת על זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, בישיבה, אבל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תתנצל, אין צורך. אין לי צורך. תקרא לי "בהמה", מה שבא לך. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מי קרא לך "בהמה"? מי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקרא לי איך שבא לך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה ראשונה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איזה ראשונה? איפה אתה חי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה עוד פעם מעיר לי על זה? סגרנו משהו, לא? תעזור לי לספור, בסדר? אם אתה חושש. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתמול היה יום חגיגי בכנסת, שציינה את יום הולדתה ה-74. אני חושבת שהיום הזה מסתיים בתחושה מאוד קשה. אני לא אקרא את מה שכתבתי, אבל אני כן רוצה לקרוא שיר, ברשותכם, של נתן זך: "כי האדם עץ השדה/ כמו האדם גם העץ צומח/ כמו העץ האדם נגדע/ ואני לא יודע איפה הייתי ואיפה אהיה/ כמו עץ השדה// כי האדם עץ השדה/ כמו העץ הוא שואף למעלה/ כמו האדם הוא נשרף באש/ ואני לא יודע איפה הייתי ואיפה אהיה/ כמו עץ השדה// כי האדם עץ השדה/ כמו העץ הוא צמא למים/ כמו האדם הוא נשאר צמא/ ואני לא יודע איפה הייתי ואיפה אהיה/ כמו עץ השדה// אהבתי, וגם שנאתי/ טעמתי מזה מזה/ קברו אותי בחלקה של עפר// ומר לי, מר לי בפה/ כמו עץ השדה/ כמו עץ השדה". בספר דברים כ' פסוק י"ט כתוב: "כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור". הביטוי הזה נאמר במטרה לתאר מדוע האדם מחריב את מה שהוא זקוק לו ומשתמש בו. העץ אינו עלול לפגוע באדם, ולכן האדם זקוק לו. הכוונה שהאדם לא יכול להרוס את הדבר שאותו הוא צריך להתקיימותו. הוא לא יכול לכרות את העץ, משמע לפגוע ולהרוס משהו שאתה עצמך תלוי בו. ואני עומדת בו וקוראת לשמור על הדמוקרטיה הישראלית, על מדינה יהודית, ליברלית ודמוקרטית. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יוראי במלרע, לא במלעיל. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – מי השר שנמצא במליאה, אדוני היושב-ראש? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מלכיאלי. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> איפה מלכיאלי? היי מלכיאלי, שלום לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מלכיאלי הוא שר מוערך, ולכן אני שמח שהוא מקשיב לדבריי. אני מודה לך שאתה מכבד אותנו בנוכחותך, אדוני השר. שמעתי היום במליאה את נתניהו אומר שלא כיף להפסיד. שאתם מושלים – חבר הכנסת קריב, חברת הכנסת לזימי, מה קורה? שמעתי את נתניהו אומר שלא כיף להפסיד. אבל בואו, השעה 02:00 ורק אנחנו נמצאים במליאה, אז בואו נהיה גלויים. המטרה שלכם היא לבחור את השופטים, לקבוע איך הם יפסקו וגם לשמור לעצמכם את הזכות להתגבר על הפסיקות שלהם במידה ומה שהם יפסקו לא יבוא לכם בטוב. זה מבוצע כחלק מההפיכה המשטרית שבמסגרתה הממשלה תשתלט באופן מוחלט על מערכת המשפט, ובכך תשלים את ההשתלטות שלה על כל מוקדי הכוח במדינת ישראל. אני לא מכיר דמוקרטיה אחת ברחבי העולם – אחת – שבה כל הכוח השלטוני מרוכז בידי קבוצה אחת, שבמקרה הזה היא גם קבוצת הרוב, הממשלה. נתניהו אמר פה מספר פעמים, ממש היום, שדמוקרטיה היא שלטון העם. שלטון העם, לא רק שלטון הרוב. גם למיעוט, לאלו שלא חלק מקבוצת הרוב, יש זכויות, אמור להיות חלק, הם אמורים להיות מיוצגים. החלומות שלהם, השאיפות שלהם, הזכויות שלהם, אמורות להיות מיוצגות. בשיטה שלכם, אחרי המהפכה המשטרית, איפה תהיינה הזכויות של המיעוטים? איפה הן יהיו מיוצגות? איפה? אם הממשלה שולטת בכנסת עם 61 או 64 מנדטים, היא שולטת בממשלה, כי הרי היא הממשלה, והיא שולטת ובוחרת את שופטי העליון ואת השופטים במדינת ישראל. איפה האיזונים ואיפה הבלמים? מי שומר על זכויות המיעוט? מי מוודא שזכויות נשים לא נפגעות? שזכויות להט"ב לא נרמסות? אופיר, תגיד לי אתה, איפה האיזונים ואיפה הבלמים? איפה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה בדיוק מה שאנחנו עושים, עכשיו אנחנו מכניסים איזונים ובלמים. עד עכשיו לא היה. עד עכשיו לא היו איזונים ובלמים - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הבנתי. חבר הכנסת כץ, ניקח את הנושא של חוק הפונדקאות, שאתם תיקנתם ב-2018, הכנסת הזו תחת ממשלת נתניהו תיקנה באופן שרק גברים יחידנים והומואים לא יוכלו להפוך להיות הורים. בית המשפט העליון הפך את הפסיקה הזאת בהיותה סותרת את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אחרי המהפכה המשטרית מי יוכל להגיד ל-61 חברי כנסת שהפסיקה שלהם - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתיים הזמן, אני מבקש לסיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. עבר הזמן. עבר הזמן. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - מי יוכל להגיד ל-61 חברי כנסת שההכרעה שלהם היא לא חוקתית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני אשאל אותך גם שאלה - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה שנייה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - למה לא קידמת חקיקה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתיים הזמן, אני מבקש לסיים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ואטורי, רגע. למה לא קידמת חקיקה - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אני קריאה שנייה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> טלי, שנייה, מילה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל מה זה קריאה שנייה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה לא קידמת חקיקה, היו לך שנה וחצי, לטובת הקהילה, ביחד עם ווליד טאהא? היו לך שנה וחצי, למה לא קידמת? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אענה לך, אופיר כץ. ראשית כול - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ווליד טאהא, לא הפריע לך? ווליד טאהא לא הפריע לך? מפלגה שלמה שהייתם - - - לא הסכימו לכם להעביר חוק אחד למען הלהט"בים. חוק אחד בנושא הלהט"בים, שנה וחצי. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ממשלת השינוי עשתה הכי הרבה למען הקהילה הגאה בתולדות מדינת ישראל. הוצאנו לפועל - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה צבוע ואתם צבועים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - הוצאנו לפועל את מהפכת הפונדקאות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שנה וחצי עם מפלגה שקראו לכם סוטים, וזה לא הפריע לכם. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> ביטלנו איסור טיפולי המרה, עשינו הכי הרבה למען הקהילה הגאה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אז עכשיו אתה לא יכול לבוא בטענות על שום דבר. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> עצם העובדה שהממשלה שלכם רוצה להעביר הפיכה משטרית ולהניח את התשתית לרדיפה הממושכת של חברות וחברי הקהילה הגאה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה לא קידמת שנה וחצי ביחד עם ווליד טאהא ומנסור עבאס? למה לא קידמת חקיקה? שנה וחצי הייתם בשלטון. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> שההומופוביה מגיעה ממסדרונות הממשלה, אורית סטרוק, בצלאל סמוטריץ', הומופובים, שרים שמגדירים את עצמם בתור הומופובים גאים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה ישבת עם ווליד טאהא והוא קרא לך סוטה. אתה אמרת שאתה מכיל אותו, כי זה שירת את - - - הקואליציוני. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני חושב שזאת בושה וחרפה שאתם מסתערים על הדמוקרטיה שלנו ובמקום להכניס איזונים ובלמים אתם דואגים לוודא שהזכויות של הנשים, של חברות וחברי הקהילה הגאה, ייפגעו. ואני אומר לך משהו - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איך ייפגעו? יושב-ראש הכנסת הוא מהקהילה, לא? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> יושב-ראש הכנסת - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> או שהוא ימני אז הוא לא בקהילה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה ששאלתי. אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> שאלת אותי שאלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. יושב-ראש כנסת זה לא מעמד מספיק לקהילה? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> הדברים של אמיר אוחנה במעמד הבחירה שלו מאוד ריגשו אותי. אבל אני יכול לומר לך שהפגיעה בקהילה הגאה כבר התחילה, והיא קשה וחמורה. אני יכול לומר לך שהשנאה, הפחד שמופץ ממסדרונות הממשלה, דברי הבאמת - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. אתה ממש חורג כבר בשתי דקות. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ההסתה והשנאה מחלחלים, והפגיעה בחברות ובחברי הקהילה הגואה כבר קורית. בני הנוער שלנו נמצאים בסכנה, ואף אחד לא מגן עליהם. אז עם כל הכבוד ליושב-ראש הכנסת - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אני מצפה מחברות וחברי הממשלה לגנות אלימות כלפינו ולא לעודד אותה. לא לשלוח תלמידים ותלמידות לטיפולי המרה רק כי יש להם נטיות הפוכות. אני מצפה ששר המורשת - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מבקש לסיים. אתה מגזים כבר, זה שש דקות. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> שאלת אותי שאלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זו הייתה שאלה רטורית. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, זו הייתה שאלה רטורית? אז למה שאלת אותי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוראי? איך אמרת? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוראי, אז קראתי יוראי, זה בסדר. אז יוראי, אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק מילה אחרונה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מילה אחרונה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יודע אם אתה יודע, אדוני היושב-ראש, אבל שר המורשת של מדינת ישראל כתב מדריך, אתה יודע מה הייתה הכותרת שלו? "טרור להט"בי – קווים לזהות אותו ודרכים להיאבק בו". זה שר שיושב בממשלתך, שר שאתה הבעת אמון בממשלה שלו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע מה התנועה האסלאמית - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, אני מבקש לרדת. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת בושה וחרפה, תתביישו לכם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע מה התנועה האסלאמית אומרת שצריך לעשות להומואים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע, אלה שישבת איתם. אתה יודע מה הם אומרים - - - צריך להיות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> צבועים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, זו הפעם השנייה שאני חווה הופעה משותפת איתך כאן מעל הדוכן. בניסיון הראשון לפני שלוש שעות עשית תרגיל: שינית את הוראות התקנון והודעת שהתייעצת עם הייעוץ המשפטי של הכנסת, ואמרת שאני צריך לתרגם את דבריי, וזה ייחשב על חשבון הדיבור שלי. בדקתי עם היועצת המשפטית של הכנסת שגית, סמכות מספר אחת בכנסת, והיא אומרת שלדברים שלך אין יסוד והם מנוגדים לתקנון, והיא ביקשה ממני לומר לך את זה פה, כמו שעשה חבר הכנסת גלעד קריב. מה עשית אחר כך? הוצאת הודעה לתקשורת. יושב-ראש הישיבה עבר עבירה והוציא הודעה לתקשורת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא עברתי עבירה, אני הסברתי – לגבי התרגום, היא אמרה לי – ואני מוכן שבזה תקרא לשגית. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, שגית אומרת שהיא לא דיברה איתך. דיברת עם הצוות שלה, שהסביר לך שמותר לך - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא אמר שגית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, שנייה, אל תפריעי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שמותר - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חנה, חנה, הייתה שיחה או לא הייתה שיחה? אתן לך פה שני עדים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה מה שאמרת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יאיר, הייתה שיחה? הייתה שיחה אצלכם בלשכה המשפטית, כן או לא? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה מה שאמרת, אמרת שהייתה שיחה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אמרתי שלא דיברת עם שגית, דיברת עם הצוות שלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שגית הייתה בחדר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא אמר, אדוני היו"ר, אתה אמרת – אני הקשבתי למה שאמרת - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> דקה, למה היא מגיעה לכאן לדוכן? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, עזבי, אני מסתדר. טלי, אני מסתדר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא יכול לענות לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שלא יהפכו אותו לשקרן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את בקריאה – איזה, נאור? שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה מה שהוא אמר - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ואז היא אמרה לך: מותר לדבר בערבית, אין חובה לתרגם, אבל אפשר לבקש לתמצת בסוף המשפט ולא על חשבון הדובר – זה אחד; אבל תראו מה עשה יושב-ראש הישיבה החדש: הוציא הודעה, הודעת דובר, ואמר – מה השם שלו? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תגיד מה השם שלך, אני אגיד לך מה השם שלי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שמי אחמד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אחמד, אני ניסים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה עשה סגן היושב-ראש ניסים? הוציא הודעה: "ככה שם קץ למחבלים" – הוא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון, מעולה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתם אלופים בשקרים. אני לא ראיתי הודעה כזאת, לא יצאה ממני. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זאת ההודעה של הדוברת שלך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אין כזה דבר, זה לא של הדוברת, תראה לי. יש לך 38 שניות לסיים. אחר כך תתרגם לערבית את מה שאמרת בעברית. לא מחבלים, איפה כתוב מחבלים? לא ראיתי את זה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא כתוב מחבלים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> "סוף-סוף מישהו מעמיד את המחבלים בכנסת במקומם". << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא אני כתבתי את זה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אוקיי. מי שמחבל בעבודת הכנסת הוא מי שפוגע בתקנון. מעל הדוכן מותר – ותקשיב לאדם מנוסה – ערבי, אבל מבין לפחות כמוך - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור, מה אכפת לנו שאתה ערבי? מה אכפת לנו שאתה ערבי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כמה פעמים צריך להגיד לו שהעובדה שהוא ערבי לא מזיזה לנו? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> די, נו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> העובדה שהוא תומך טרור – מזיזה לנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היא עוזרת לכם, לי זה מפריע, לא לכם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני לא תומך מחבלים, אבל את תומכת אנסים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור ותומך מחבלים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את תומכת אנסים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני תומכת אנסים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את תומכת אנסים, עובדה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, נגמר הזמן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תומכת אנסים, אוי, תומכת אנסים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה רוצה עוד עשר שניות? קח, אבל בלי לריב איתה. אתם משתמשים בה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, אני לא משתמש בה. שמת לב – כדי להתווכח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עלו פה הרבה מהאופוזיציה. אני רגיל שמשקרים, אני כבר לא מתייחס. אמרו שאני נורבגי ואני לא נורבגי, ויש ציוץ שרץ בטוויטר שאני נורבגי, אבל אני לא נורבגי, אף פעם לא הייתי נורבגי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה מרוקאי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> משהו ליד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל לא נורבגי, מרוקאי, ולכן אסור להגיד עליך נורבגי. טעה מי שאמר עליך שאתה נורבגי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני הייתי בדיון בלשכה המשפטית, ודיברנו על זה? לא דיברנו על השפה כן לדבר, לא לדבר. אני הקראתי את הסעיף, ואמרתי שהעניין הוא שצריך לתרגם בסוף, זה הכול, ואתה תרגמת הפוך. היית צריך לעשות ישר. כשמדברים איתך בציניות - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למה? אני יכול לבחור לדבר בעברית, אחר כך בערבית, או לדבר בערבית בלי לדבר בעברית – הכול אפשר לפי התקנון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבל טלי לא מבינה. טלי לא מבינה, זאת הבעיה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שטלי תלמד, ואם היא לא רוצה ללמוד, שתשב פה ותקשיב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מותר להקשיב, אבל יש לה בעיית קשב כרונית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יש לה בעיית קשב כרונית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בוסו, אתה מפריע לי. הוא נתן לי 15 שניות, ולא ניצלתי אותן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עברו 30. קח עשר, ובוא נסיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן, זמנך עבר. זמנך עבר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לפחות אף אחד לא כפה אותי על רשימת הליכוד - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, תקשיב, הסתיים הזמן, אני מבקש – עשר שניות אחרונות, לסיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אז תשתיק אותה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את גורמת לו להמשיך לדבר בלי הפסקה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זמנו עבר. עבר זמנו – בטל קורבנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה שלישית. כדי שאני אוריד את אחמד טיבי מהדוכן, אני צריך שאת תצאי החוצה עכשיו. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא צריך, אני יוצאת לבד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מותר להגיד מעל לדוכן, על פי החלטת ועדת האתיקה יש כמה ביטויים שוועדת האתיקה החליטה שאסור להגיד. למשל, אסור להגיד לך או לו רוצח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור מותר להגיד. אל תתבאס, אתה תומך טרור. (חברת הכנסת טלי גוטליב יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני לא אגיד מה הוא אמר לי עליה, אגב, כדי לא להביך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא אמרתי כלום, בלי סכסוכים. לא אמרתי שום דבר. הכול על מיקרופון, המיקרופון דלוק כל הזמן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> המיקרופון שומע הכול. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ניסים, יפעת שאשא ביטון - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> המילים "מרי אזרחי" - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מדבר גם בשביל כסיף וגם בשבילו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> היושב-ראש, את המילים "מרי אזרחי" מותר להגיד מעל הדוכן. טעית גם אז, וטעית גם עכשיו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, תראה לי את זה. לא עכשיו, כשאנחנו נרד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ותראה מה אסור להגיד. יש החלטות על מה אסור להגיד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני ראיתי את זה, כן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כדאי לראות את זה, תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לילה טוב, עוד מעט בוקר טוב. אדוני היושב-ראש - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ניסים, שעון, ניסים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, האמת היא שלא המתנתי לשעון, אלא רציתי את תשומת ליבך, כי באמת אני חייב לומר לך, אדוני היושב-ראש, עמיתנו חבר הכנסת ואטורי, שמה שאירע פה בדקות האחרונות הוא אקורד סיום צורם, מכוער ומטריד מאוד ליום שאמור היה להיות יום חגה של הכנסת. העובדה שאתה הורדת מן הדוכן חבר כנסת שהתבטא בצורה קשה וחריפה, אבל בדרך שמותר להתבטא בבית הזה; העובדה שהורית לסדרני המליאה להוריד בכוח מן הדוכן חבר כנסת שלא הפר את הוראות התקנון, שעמד בכללים שקבעה היועצת המשפטית לכנסת, שמפורסמים באתר הכנסת ביחס להנחיות התנהגות במליאה; העובדה שאתה ניצלת את כוחך להוריד חבר כנסת נואם מן הדוכן, כי הוא אמר אמירות פוליטיות – קשות, לא מקובלות, לא נעימות לאוזניך, אולי לא נעימות לאוזניי – זו באמת חרפה. וזאת דוגמה למקום המסוכן שהבית הזה מידרדר אליו, אבל שהדמוקרטיה הישראלית מידרדרת אליו בחסות המהלכים המסוכנים של הממשלה שלכם והקואליציה שלכם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני יושב-ראש הקואליציה - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מתי עמד פה חבר כנסת וקרא למרי אזרחי? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> או-הו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> או-הו, כן, מי? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני רוצה להזכיר לך שבמדינת ישראל, למשל, היום 60 רבנים - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כשהיינו מהאופוזיציה, מעולם מעולם מעולם לא קראנו למרד. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> שומע? תקשיב. במדינת ישראל היו בתקופת ההתנתקות 60 רבנים שמקבלים את משכורתם מקופת הציבור, שמקבלים את המשכורת שלהם ממדינת ישראל, שקראו לסירוב פקודה. אז אל תדברו – באמת, הגיע הזמן להסיר את מסכות הצביעות. אתם תלמדו אותנו? אתם תלמדו אותנו? באמת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כמה סירבו פקודה - - - כל המערכת שמרה עליכם כדי שתבצעו את ההתנתקות, ואף אחד לא דיבר על לרדת מהארץ. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני יושב-ראש הקואליציה, אני קיוויתי - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אף אחד מאנשי הימין, בהתנתקות, לא דיבר על לרדת מהארץ. על לרדת מהארץ רק אתם מדברים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כן, טוב. רק דיברו על סירוב פקודה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> רק אתם מדברים על לרדת מהארץ. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> רק דיברו על סירוב פקודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני רק מזכיר שהימין עשה את ההתנתקות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה לא היה ימין, זה לא היה ימין, זה לא היה ימין. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת כץ, אני אולי אאכזב אותך: אנחנו לא יורדים מהארץ - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ראש הממשלה שלך הצביע בעד. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא נחשב. הוא התפטר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא הצביע בעד. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא התפטר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הזמן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כדאי לעצור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עצרתי אותו על שש שניות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נאחל בהצלחה לכוחותינו שפועלים בכפר - - - כרגע להרוג מחבלים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בוא, אנחנו, להבדיל - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עשר שניות – לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, סליחה? אולי גם אותי תוריד. דקה וחצי לא מאפשרים לי לדבר. עשר שניות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה אתה משתולל? תירגע, בסדר. מה אתה רוצה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בשש שניות - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מה שאני רוצה זה שתזכור שכשאתה יושב על הכיסא הזה, אתה לא רק חבר כנסת מן הליכוד, אלא אתה יושב-ראש הישיבה, ושתתנהל על פי הכללים, על פי התקנון ועל פי ההנחיות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ואתם תכבדו את הכנסת ותדברו כמו שצריך. אתה לא תצעק למי שיושב בראש ישיבת הכנסת "שקרן", כי אתה טועה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתה לא משטרת מחשבות, ואתה לא הצנזור הראשי כשיש בידיך את הפטיש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אם אינך יודע כיצד להיות יושב-ראש כנסת, התפטר מתפקידך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תתפטר אתה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, אני לא אתפטר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, לרדת. לרדת. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אם הייתה פה היועצת המשפטית ולא היה כאן אמצע הלילה, היית שומע כיצד אתה, רק אתה, רמסת ברגל גסה את התקנון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לרדת, בבקשה. לרדת מהדוכן, בבקשה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אולי תשלח סדרנים שיורידו גם אותי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז תרד לבד. למה לקרוא? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני ארד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תרד. תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ההתנהגות שלך היא בושה וחרפה. א << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הכול בסדר. אתה בושה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא. לא אני בושה, אלא אתה בושה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> צא החוצה, צא. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתה מפר את הוראות התקנון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש להוריד אותו למטה – להוריד אותו, להוציא אותו מהמליאה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תורידו, בבקשה. תבואו ותורידו אותי. אתה מפר את הוראות התקנון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה סיימת לדבר לפני דקה וחצי, ואתה תוקף אותי. זה נוגד את התקנון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתה רומס ברגל גסה את הנחיות היועצת המשפטית לכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה עושה פלאשבק עם ההתנתקות. די. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה בושה לבית הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> צא החוצה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כולם רואים את הדיאלוג בינך לבין המזכיר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש להוציא אותו החוצה, בבקשה. ס << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> סליחה. אתה תקרא לי שלוש קריאות. ההתנהגות שלך היא גסה והיא חרפה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אתה יצאת - - - תוציא החוצה. הורדתי אותך מהדוכן לצאת החוצה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> העובדה שהייעוץ המשפטי לא משמיע את קולו היא גם בושה לייעוץ המשפטי של הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דבר כבוד לייעוץ המשפטי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם מדברים על כבוד לייעוץ המשפטי? אתם רומסים אותו. חצופים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה לא יפה איך שאתה מדבר על שומרי הסף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גלעד - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - שומרי הסף. (חבר הכנסת גלעד קריב יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ניסים, לפני שאתה - - - שלוש קריאות, מהמליאה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מהדוכן הורדתי אותו למטה, כי הוא לא ירד. הוא לא ירד. הוא היה דקה וחצי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, הוא ירד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא ביקש שיוציאו אותו הסדרנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - התקנון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תסתכלו על הסרטון, תסתכלו על הווידיאו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> נאחל בהצלחה לכוחותינו שפועלים - - - להרוג כרגע מחבלים. כמה שיותר, יותר טוב, אינשאללה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת שאשא ביטון, בבקשה. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהמשך לנאומי הקודם על הפקה-פקה, אני יכולה עוד להמשיך עם רשימה ארוכה מאוד של דברים, אבל רק אקח, כדוגמאות אחרונות, את נושא ח'אן אל-אחמר. הרבה מאוד הצהרות, וכמובן פקה-פקה. לא קרה. ואדי קדום היום – הרבה מאוד הצהרות על בנייה לא חוקית, וכמובן פקה-פקה, והדבר לא קרה. אנחנו נשארים עם הרבה מאוד הצהרות ודיבורים באוויר, או כמו שאמר בן גביר בעצמו, ואני קצת מתקשה להאמין שאני מצטטת אותו אבל הוא אמר את זה בצורה מאוד מדויקת: דיברו, דיברו, דיברו, ובסוף התברר שהכול הצגה אחת גדולה. אני חושבת שאין הגדרה יותר מדויקת לממשלת הפקה-פקה - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באיזה ערוץ ראית את זה? << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה מוזמן לשמוע אותו בקולו שלו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באיזה ערוץ? << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - ממשלת הפקה-פקה שנמצאת כאן היום. עכשיו אני רוצה לומר לכם משהו עם יד על הלב, אחרי שאמרנו את הדברים האלה: אני לא באמת חושבת שהדברים שקורים היום הם כולם בגלל בן גביר או בהכרח בגלל הממשלה, למרות רפיסות הממשלה כאן, בדיוק בדינמיקה שהייתה גם לפני הממשלה הקודמת – מדיניות טפטופים ויד מאוד מאוד קלה וחלשה אל מול הטרור – ובכל זאת לא הכול קורה בגלל בן גביר. אי-אפשר לטפל, לא בטרור ולא בנושא הביטחון האישי כבמטה קסם. זו עבודה שהתחלנו לעשות אותה בשנה וחצי האחרונות, בין אם זה בחקיקה ובין אם זה בפעולות בשטח. אבל דבר אחד כן צורם לי. הממשלה הזו לא מבינה שהקמפיין הסתיים. חברים, הקמפיין הסתיים. תהיו מספיק הגונים לבוא ולומר די, להפסיק את השקרים שרצו כאן בשנה וחצי האחרונות, להודות בטעויות שלכם, להסתכל על האזרחים בעיניים כמו אנשים בוגרים ולומר רק את האמת; שום דבר מעבר, רק את האמת. במקום זה, אנחנו רואים את אותה תעמולה נמשכת, את אותם סרטונים מגמתיים נמשכים, ואני מוכרחה לומר לכם, כמי שנמצאת בבית הזה כבר שמונה שנים: בססמאות אי-אפשר לנהל מדינה, בססמאות אי-אפשר לנצח טרור, בסיסמאות אי-אפשר להביא לביטחון אישי לאזרחים במדינת ישראל. קחו אחריות, תתבגרו, אנחנו כבר חודשיים אחרי בחירות – אפשר לעשות את הדברים אחרת גם בנקודת הזמן הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. השר שלמה קרעי נמצא? לא; חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת. חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מוותרת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מוותרת. חברת הכנסת טטיאנה מַזֶרְסְקִי - מַזַרְסְקִי. צריך לנקד את השמות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טלי, אין לך מה להגיד? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה את מזלזלת בזה? למה את מזלזלת בזה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - אתה מבין? עכשיו, אני - - - הבנת? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, אני מבין שאת רוצה לישון פה היום. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לא, היא לא מוותרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טלי, יש עוד שני נואמים והולכים, זהו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> דיברתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אפשר להתחיל, בבקשה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר עכשיו על השקיפות. המילה "שקיפות" מתקשרת בדרך כלל עם ערכי הארגון כמו לקיחת אחריות - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא שומעים. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ביקורת עצמית, חופש המידע, פתיחות, ליברליות, קדמה. בעידן של היום, כל ארגון שמכבד את עצמו שוקף לקדם שקיפות. שקיפות היא כלי מצוין לניהול. בואו ונסתכל על מדינת ישראל כארגון, חברה עסקית, ועל האזרחים הישראלים כעובדים. שקיפות פיננסית, לדוגמה, מאפשרת לחשוף את ההתנהלות של החברה, ובכך היא מגבירה את האמון של המשקיעים בה וגם מייצרת מנגנון של ביקורת בונה. שקיפות פנימית מאפשרת לעובדים להתחבר ולהבין את התמונה הגדולה, את המשמעות שמאחורי הפעולות שלהם. שקיפות מאפשרת סביבת עבודה חיובית ופתוחה. כאשר רמת החיבור של העובדים לערכי הארגון ולמטרותיו עולה, גם התפוקה שלהם עולה. שקיפות חיצונית עוזרת בכל הקשור לאמון הציבור ובעלי המניות. בעזרת שקיפות פנים-ארגונית וחיצונית ניתן לזהות בעיות בארגון ולטפל בהן בהקדם. שקיפות מעודדת מועמדים מוכשרים לרצות לעבוד בארגון. ארגון שמקדם שקיפות בדרך כלל דואג לרווחת העובד, לקידום חברה שוויונית, מודרנית, דינמית והוגנת, ולכן מועמדים מוכשרים יעדיפו לעבוד בחברה שמקדמת ערכים אלו. על פי מחקרים, שקיפות פנים-ארגונית מאפשרת לכל מנהל ועובד להכיר במדויק את תחומי האחריות שלו וגם את הציפיות שיש ממנו. לשקיפות ארגונית אין שום עלות לארגון, והיא מניבה לארגונים יתרונות ששווים כסף והרבה כסף, אם רק מנהלים את השקיפות בצורה נכונה ואחראית. תהליך קביעת סדר עדיפויות של הממשלה ישתקף בתכנון התקציב של המדינה וניתוב כספים. היחס של השלטון לתקשורת מהווה את רמת השקיפות של הממשלה. הציבור אמור לתת אמון בממשלה, אך כאשר מאות אלפי אזרחים יוצאים למחאות כל שבוע, זאת אומרת שאין אמון במי שמוביל את המדינה. כאשר המשקיעים הגדולים מוציאים את כספם למקומות אחרים, אין להם אמון במדינת ישראל. האזרחים התחילו כבר לברוח מהמדינה שאבותינו בנו אותה. עצרו, תפסיקו את ההפיכה המשטרית, בואו ונצעד קדימה לכיוון האור, ולא אחורה – לכיוון החושך. תחשבו על העתיד. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סדרנים, אפשר להחזיר את חברי הכנסת קריב וכסיף. תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד היו"ר, כנסת נכבדה, הרגשתם את רעידת האדמה? כן? אני לא, אבל הזדעזעתי מהתמונות הקשות שעולות מטורקיה וסוריה. לאט-לאט מתגלה גודל האסון שפקד אותן. מעל 1,500 בני אדם נהרגו בטורקיה, ומעל 700 – בסוריה. אלפי פצועים ממלאים את בתי החולים בשתי המדינות, ואלה נתונים שעוד גדלים וגדלים בזמן שכוחות החילוץ וההצלה ממשיכים לפנות פצועים ומתים מההריסות. מעל 100 בניינים קרסו, והקריסות האלה הן שהביאו לכמות הנספים הכל-כך גדולה. שלא יהיה ספק לאף חבר או חברת כנסת כאן במשכן: רעידת אדמה כזו בהחלט יכולה להתרחש בישראל. בממוצע, רעידת אדמה בעוצמה גבוהה מתרחשת בישראל פעם ב-80–100 שנה. זה אומר שממש עכשיו אנחנו בטווח הפגיעה. אז, לא, זו לא שאלה של האם תקרה רעידה כזו בישראל, אלא מתי תקרה רעידה כזו בישראל, והערכת המדענים: ממש בקרוב. והינה האמת הקשה יותר: ישראל פשוט לא ערוכה לכך. זה נכון שכל בניין שנבנה אחרי 1981 בנוי לפי תקן שאמור לעמוד ברעידות אדמה קשות. ובכן, "אמור" זה שם המפתח. מצד שני, ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, מזהיר כי רמת העמידות של מבנים שנבנו לפני בניית הממ"דים ב-1990 היא אפסית, ורמת התחזוקה של המבנים בישראל נמוכה מאוד, במיוחד לאורך החופים, שם יש ריקבון של מבנים בעקבות קורוזיה. אני גרה בשכונה צמודת חוף, אני גרה בחיפה, בעיר חוף, וכמובן שיש פחד גדול שאם יש רעידה, כל שכונות החוף ייפגעו. מעבר להתמוטטות מבנים, שתביא לנפגעים רבים, ישנה סכנה של פגיעה חמורה בתשתיות כמו מים, חשמל, גז, ביוב, כבישים, תקשורת ועוד, שתשתק את החיים. מבקר המדינה פרסם ממש לפני שמונה חודשים, ביולי 2022, מחקר שבו נאמר ש-610,000 יחידות דיור ככל הנראה לא עומדות בתקן של רעידות אדמה. ומה הפתרון שהמדינה הציעה? היא כמובן הציעה את תמ"א 38 הנהדרת, רק שתמ"א 38 נכשלה כישלון חרוץ. עוד מהדוח של מבקר המדינה נראה שמספר יחידות הדיור בסכנת התמוטטות שעברו את התהליך עומד על 7% בלבד. רובן המוחלט בערי המרכז. עושים תמ"א איפה שלא צריך לעשות תמ"א, גם בשכונות שאין חשש לקריסה. המבקר מזכיר באותו דוח קשה, שבפריפריה יש ריכוז של דיירים הגרים במבנים שנמצאים בסכנת קריסה בעת רעידת אדמה ושלדיירים אין את ההון כדי לממן את תחזוק הבניינים שלהם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> להתחיל לסיים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מה יש לנו, בעצם? פרויקט שנכשל בטיפול האסון הקרב ובא, שמעט מהצלחותיו קורות ביישובי מרכז, ותושבי הפריפריה, שנתונים לסיכון מוגבר, ננטשים. אפשר להמשיך לטמון את ראשנו בחול, להביע אמפתיה לטורקים וסוריה ולהגיד: איזה מזל שאצלנו זה לא קרה, לקרוא לזה "צרות של אחרים", להתעצב על סופה וצונאמי בארצות הברית או במזרח הרחוק. אבל אפשר וצריך להגדיל ראש. פעם אחת שנהיה חכמים כמדינה, פעם אחת שנסתכל קדימה, פעם אחת שנבנה תוכנית לטווח ארוך, כי אם לא נתעורר על עצמנו – כשיגיע תורנו לחוות רעידת אדמה אז נחווה אותה קשה מאוד, חס וחלילה, והראשונים להיפגע יהיו אלה שגרים בבניינים ישנים, יהיו מי שגרים בעיירות פיתוח ויהיו האוכלוסיות המוחלשות. ואז, רבותיי מקבלי ההחלטות, כבר לא תוכלו להגיד: לא ידעתי, לא ראיתי, לא שמעתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נגמר הזמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אז כבר תיאלצו להתמודד עם הידיעה שיכולתם למנוע את זה ולא קיבלתם את ההחלטה בזמן. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף טייב – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי; חבר הכנסת דודי אמסלם – אינו נוכח. חבר הכנסת סימון דוידסון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיסטר דוידסון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תן לו להרגיש טוב. נו, בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תחזור על הדברים שאמרת - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני לא חוזר אף פעם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני שר הפנים, חבריי חבר הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא שר הפנים. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא שר הפנים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ממלא מקום זמני לזמן קצר מאוד - - - << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחת התופעות בקדנציה הנוכחית, שאני שם לב אליה, והיא הטעות הגדולה שלכם, היא נושא היהירות – יהירות/שחצנות. הנושא הזה, שאתם חושבים, בטוחים ומאמינים שאתם השולטים, שאתם אלה הבלעדיים לקבוע את הכללים, והצד השני לא מעניין ולא צריכים להקשיב לו. אז אני רוצה לומר לכם שאני מגיע מנתניה, כביכול עיר ליכודית, וכל חבריי כמובן נמצאים בצד הימני של המפה. קרה משהו בשבועיים האחרונים שנפלו לי כמה אסימונים, כמה "סימונים". לפני שבועיים החלטתי שאנחנו נעשה נקודה של המחאה, של ההפגנה, בנתניה. אנשים אמרו לי: תשמע, סימון, יגיעו 100–200 אנשים. תעזוב. למה אתה עושה את זה? בשביל מה? אמרתי: אני חייב לעשות את זה. אני חייב שאנשים יבינו שהמחאה הזאת היא לא של צפון תל אביב. זה לא רק של רחוב קפלן, זה לא רק של הבימה. מדובר על מחאה שהולכת ומתפשטת גם לאזורים כמו נתניה. אז אלמוג, אני אספר לך שהלכתי על זה, ורק ביום שלישי קיבלתי אישור מהמשטרה, וביום רביעי התחלנו לפרסם את הנושא הזה של המחאה. בפעם הראשונה שעשינו, לפני שבוע, הגיעו 1,000 איש. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> איזו מחאה? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> 1,000 איש הגיעו לצומת פולג בנתניה. זו הייתה הפתעה באמת בלתי רגילה. בשבת האחרונה, במוצאי שבת האחרון, הגיעו 2,000 איש. 2,000 איש הגיעו, בנתניה. למה אני מספר לכם את זה? אם אתם חושבים שהמחאה היא צפון תל אביבית, והיא של שמאלנים באיזשהו צד, ורק ברחוב קפלן זה מעניין אותם, אז כדאי שתבינו, חבריי – שאני מאוד מעריך אתכם, וחלקכם חברים טובים שלי: אם אתם לא תפנימו ותבינו שהנושא הזה מתפשט בכל נקודה במדינת ישראל וזה יהיה גם בפריפריה, אז אני נותן לכם את הדוגמה של עיר שהיא כביכול עיר ליכודית, אבל בעיר הזאת הגיעו כבר 2,000 איש וביום שבת הקרוב כבר יהיו 3,000 איש, ונגיע גם ל-5,000. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מי מממן אותם? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא מממנים שום דבר. מה יש לממן? הדברה? זה מה שיש לממן – רק את ההדברה. לזה יש לי ספונסר, אל תדאג. אני מזמין אותך, אלמוג, ואני גם אזמין אותך לארוחת ערב אחרי זה. תבוא איתי, תעמוד ותראה שם אנשים עם כיפות סרוגות, אנשים מהימין ואנשים שאתם לא חושבים ולא מאמינים שמגיעים כדי למחות על המהפכה המשטרית שאתם עושים. תפקחו את העיניים. אל תלכו עם ראש בקיר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. עבר הזמן. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הדבר הזה יעשה נזק לכולנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - רעידת אדמה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק משפט אחרון – כשאני מדבר על יהירות, יש גם דוגמאות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> נעמה, רגע. נעמה, למשל, הייתה בנתניה ביום שבת, והיא עדה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל עבר הזמן. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתן רק משפט אחרון. נושא היהירות – יש גם יוצאים מהכלל. אני רוצה לציין באמת את יוסי טייב, יושב-ראש ועדת החינוך, שמנהל את הוועדה באמת בהבנה, באהבה ועם הקשבה. מחר אני מתחיל ועדה מאוד חשובה בנושא ההתמכרויות, ואני מאחל לך, ביסמוט, בהצלחה. זו ועדה סופר-חשובה. אני אהיה חלק ממנה. נושא ההתמכרויות זה מכת מדינה, וצריכים לטפל בו באופן מיידי. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולואי – איך הוא הבריז לנו; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי, ידידי היקר, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אתייחס בכמה שניות להצעת החוק באופן לפחות חצי קונקרטי. שלא כנהוג, הרעש מאוד קשה לי. טלי, בבקשה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חשבתי שהתרגלת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, האמת שלא. מה את רוצה? את מפריעה לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. אנחנו תכף מסיימים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני רק עושה בשפת הסימנים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמרתם לי "שני דוברים" לפני שעה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דניאל, קחי אותה לידך שם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה רוצה שהיא תפריע לך. אתה רוצה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תמשיך, תמשיך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חושב שמירב בן ארי - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני ממשיך את הזמן, כן? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר. - - כן דיברה וציינה גם את ההליכים, גם את משך הזמן שלוקח לגייס וגם את המקור התקציבי. אני חושב שאם יש משהו שלפחות חצי מנסים להיות ענייניים בו, אז הם העלו כמה נקודות. גם היא וגם חבר הכנסת מיקי לוי העלו כמה נקודות שהן באמת רלוונטיות, והייתי כן שוקל את זה, מכיוון שלפחות ברוב-רובו כן ישבת, חבר הכנסת פוגל, והקשבת, ומהיכרות איתך אני חושב שלפחות באופן ענייני זה מעניין אותך, ואני כן חושב שצריך להתייחס לזה, גם במובן של לפני שזה מגיע לזה, כי אם באמת אין מקור תקציבי וההליכים הם גיוס כן חודש, 28 שבועות, או כל מה שרשום, אז אין שום סיכוי שזה יקרה. אז נראה לי ששווה לעשות על זה מחשבה. מה שכן, בשתי הדקות שנותרו לי, למרות ההערה, אני רוצה להתייחס לאיזשהו ציוץ שראיתי, והוא כן מדבר על הרפורמה המשפטית ודי לוקח את הטענות של שמחה רוטמן ודי מנגב איתן קצת את הרצפה – כמובן באופן מטפורי, אבל כן מכניס את זה לפרופורציות, ודווקא במובן – שתהיה בריאה. זה קשה, אבל אני אבקש תוספת זמן על זה – רק על חוט המחשבה. היא לא תפסיק לדבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עצרתי קודם, ועכשיו עוד עשר שניות. יש לך דקה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, בסדר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, את עוזרת להם, לחבר'ה שלא נמצאים, להגיע בחזרה ולהתחיל לנאום. זה לא ייגמר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שידברו את עצמם לדעת. אני כבר ממש - - - ליועצת המשפטית. אנחנו עושים פה דומינו – מה הוא אמר, מה הוא - - - פשוט אנחנו רואים שאנחנו קולעים לדעת גדולים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה? מה אני הולך להגיד? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא שותף למשחק, נשמה. אתה - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר. חלק ממה שאני הולך להגיד זה כן הראוותנות והשחצנות שבהן אתם מתייחסים לכל אחד שעולה לפה, אבל זה כבר משהו אחר. קחו את זה אליכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוספתי לך זמן, עוד דקה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה כן נוגע לכל נושא ההשוואה. הרי יש קטע כזה חדש, שכל מי שעולה, ואני חושב שגם חבר הכנסת קלנר כשעלה, וסליחה אם זה לא הוא בדיוק – עלה, והוא אמר: כן, בארצות-הברית יש ככה, ובאנגליה יש ככה, וכל מיני ציטוטים מכל מיני מדינות. באמת כל פעם אומרים להם: לא, זה לא נכון, אבל פה הוא לוקח כמה דברים ובאמת מפרק את זה באופן די יפה ויחסית די קצר. הוא באמת אומר שיש איזושהי קורלציה, ושכן בארצות הברית יש כן את הבחירה של פוליטיקאים שבאים ובוחרים שופטים. אבל, הוא מפרק את זה – 1. למשטר הפדרלי, ואז גם מציין את זה שיש בתי משפט במדינות, ואז הוא נכנס לפרטים. אגב, קוראים לו אלעד גיל, והקרדיט הוא שלו. רק תן לי לסיים, ואעשה את זה מהר – בסדר? כשנכנסים לפרטים, מתגלים ההבדלים הקריטיים ביסוד הדברים. הדבר הכי חשוב שפשוט לא מזכירים פה בכל הרפורמה זה הנושא של הפרדת הרשויות והנושא של הגבלת הכהונה, מה שבעצם נותן את ההבדל הגדול בין ארצות הברית לבין פה. זה משהו די פשוט שאומרים כל הזמן, אבל זה עדיין נאמר. החוקה, כמובן, שנמצאת בארצות הברית. פה הוא מדבר - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 20 שניות ותסיים, בסדר? אנחנו כבר דקה וחצי מעבר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 20 שניות, בסדר. הגבלת הכהונה של שופטים בישראל – שופטים בישראל מתמנים עד גיל 70, ובארצות הברית זה לכל החיים. מה יוצא מזה ולמה ההבדל הזה קריטי? מאז שנת 2000 ממונה בישראל בממוצע שופט עליון בכל שמונה חודשים. הרעש בלתי נסבל. אגב, זה לא בסדר. זה בלתי נסבל. די, די. פשוט, די. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, די, נו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה עשיתי? מה הבעיה, שירי? קמה, יושבת, קמה, יושבת – מה הבעיה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא יכול. אני מת להוריד אותו – אני לא יכול. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שחררו. אי-אפשר. אתם לא – פשוט אי-אפשר. תשחררו שנייה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עשר שניות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא. אין סיכוי. אני רק אסיים את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה אין סיכוי? אתה רוצה - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, זה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> צ'יק-צ'ק. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ארבעה משפטים. מאז שנת 2000 בישראל ממונה בממוצע שופט עליון בכל שמונה חודשים, ובארצות הברית – 2.7 כל שנה. מה זה אומר? בארצות הברית לנשיא יוצא למנות בכהונה אחת 1.4 שופטים. כדי להשתלט על בית המשפט – שזה משהו, חשש שאנחנו מעלים, ונניח שאתם לא מסכימים, הצד הנאור – הוא צריך כמעט כפול מאורך הזמן המקסימלי בכהונה. משמע, ישראל ממנה בכהונה מעל חמישה שופטים, ולכן כדי שתשרוד את ימיה וכדי לשנות את האופי המוחלט של בית המשפט, ראש ממשלה שיהיה במשך שש שנים ממנה את כל השופטים בבית המשפט העליון – את כל השופטים בבית המשפט העליון - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - בניגוד מוחלט לנשיא ארצות-הברית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קיבלת שלוש דקות נוספות. טלי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך? צריך 23 דקות נוספות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> שלום, חברים וחברות, מה שלומכם? מה? < קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> אלון, אלון שוסטר, 054713797. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כמעט, 979. מדהים. חברים, לאיש הזה יש זיכרון מדהים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תמשיך לדבר. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה לא אומר שהוא צודק בכל דבר שהוא אומר, אבל יש פה מתת אלוה. חברים, תבדקו. זיכרון פנומנלי. חברים, בואו נדבר על פרדוקסים בשעה זו של ערב. אדוני, שלום. פרדוקס ראש הממשלה והרפורמה – בואו, תהיו מרוכזים: נתניהו קיבל על עצמו הסדר ניגוד עניינים. זה כשלעצמו לא אירוע קל, לא פשוט. זה לקח זמן, לקח שכנוע ולקח קצת הבנה שכמו כל בן אנוש – כמו כל שר, חוויתי את האירוע הזה – אתה צריך לספר מה שצריך לספר ואתה צריך לקבל עליך את התכתיבים-כמעט של המערכת המשפטית. ובכן, הוא קיבל עליו את ההסדר – הסדר ניגוד העניינים – שאסר עליו לעסוק בסוגיות משפטיות שישפיעו, בין היתר, על משפטו ועוד נושאים נוספים. עכשיו, שימו לב מה קורה כרגע: בעצה אחת ללא שום ספק שר המשפטים של נתניהו– שלא פועל בחלל ריק ובוודאי מקבל אור ירוק, מתייעץ – מקדם שורה של צעדים שכל אחד מהם הינו בעל פוטנציאל ברור להשפיע על זהות השופטים במשפטו של נתניהו, ו/או על היכולת שלהם לשפוט משפט צדק. מכאן, אם אתם עוקבים אחריי, יש בהחלט אפשרות לקדם את הרפורמה שמדובר בה – אני לא נכנס לפרטיה – אם נתניהו עוזב את תפקידו, זאת המסקנה מתוך מסמך ניגוד העניינים. יש גם אפשרות, כמובן, שהוא יישאר בתפקידו, שאליו הגיע כדין. אפילו הרכב בית משפט מורחב אמר שזה אפשרי – אבל בלי שממשלתו תקדם את הרפורמה, כי הלא לא יעלה על הדעת, חבריי, שהמהלך הזה נעשה לא רק בעצימת עיניים, בידיעה, אלא בניווט ברור של ראש הממשלה. אין אפשרות חוקית ולגיטימית לשני הדברים בעת ובעונה אחת; לא ייתכן שראש ממשלה חתום על הסכם ניגוד העניינים הזה, וקידום של אותה רפורמה בדיוק. אציין עוד שראש הממשלה מרשה לעצמו שלא לקבל את עמדת היועצת המשפטית לממשלה כפרשנית המוסמכת לחוק עבור ראש הממשלה ושריו, ובכך הוא כופר הן בלגיטימיות של שומרת הסף הבכירה והן בהסכמתו שלו למסמך ניגוד העניינים שהוא קיבל על עצמו. ראש הממשלה מקעקע בכך - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מבקש לסיים, חברי. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מסיים – הוא מקעקע את אמון הציבור בשלטון החוק, ובו בזמן הוא מבכה, לטעמי, בדמעות תנין, אובדן אמון זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו איננו מקבלים את הדעה הרשמית למחצה ששמענו מימי כהונתה של הכנסת השלישית, שלפיה המדינה נותנת זכויות ומדינה זכאית ליטול זכויות; אנחנו מאמינים שישנן זכויות לאדם הקודמות לצורת החיים האנושית ששמה מדינה. אנו משוכנעים, כפי שעינינו רואות ברחבי תבל, שבלי אופוזיציה אין דמוקרטיה. בלעדיה עצם חירות האדם נתונה בסכנה. איפה מישהו – עמית הלוי, נו, מי אמר? קדימה, הציטוט. "למדנו כי רוב פרלמנטרי נבחר יכול להיות מכשיר בידי קבוצת שליטים ומסווה לעריצותם. על כן חייב העם, אם הוא בוחר בחירות, לקבוע את זכויותיהם גם מול בית הנבחרים, לבל יוכל הרוב שבו, המשרת את השלטון יותר מאשר הוא מפקח עליו, לשלול את הזכויות הללו". נו, עמית, מי אמר? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לפיד. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> נסה שוב. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> יאיר. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> נמשיך, תמשיך. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> יאיר לפיד? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה תמשיך, אנחנו סומכים עליך. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אמשיך. למדנו - - - << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> רגע, רמז? רמז? הוא ישן כבר משעה 22:00. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אלמוג - - - התשובות בגוף הנאום. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, תקשיבי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ואם אפשר, גם ציטוט מ - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> "למדנו כי רוב פרלמנטרי נבחר" – רגע, אדוני היושב-ראש, אני מנסה. עם רמקול אני לא גובר על הקול שלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני רק קוראת את התקנון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבל אם את קוראת ככה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני קוראת את התקנון. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני ממשיך. היא קוראת בקול את התקנון. למדנו – כן, חברת הכנסת גוטליב, בבקשה. "למדנו כי רוב פרלמנטרי נבחר יכול להיות מכשיר בידי קבוצת שליטים" – מזהה כבר, עמית? "ומסווה לעריצותם. על כן חייב העם, אם הוא בוחר בחירות, לקבוע את זכויותיו גם מול בית הנבחרים, לבל יוכל הרוב שבו, המשרת את השלטון יותר מאשר הוא מפקח עליו, לשלול את הזכויות הללו". "את זאת" – טלי, שימי לב – "אפשר להשיג רק בדרך של עליונות המשפט". שומע, אלמוג? עליונות המשפט, כלומר "קביעת החירויות האזרחיות כחוק יסוד או חוק עליון ומתן סמכות לחבר שופטים" – תקשיבי, מיכל – "לבטל את תוקפו של חוק הנוגד את חוק-היסוד הסותר את החירויות האזרחיות". אמר – לא אלמוג כהן, לא יאיר לפיד – מנחם בגין: השקפת חיים והשקפה לאומית. אני ממליץ לחזור על הדברים של מנחם בגין. "עליונות המשפט", אומר מנחם בגין, "שלחבר שופטים בלתי תלויים תוענק הסמכות לחרוץ משפט במקרה של קובלנה האם החוקים המתקבלים על ידי בית הנבחרים סותרים את זכויות האזרח שנקבעו בו". נאים הדברים למי שאמרם. בוקר טוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת. אנחנו נעבור להצבעה. אני מבקש מכולם לשבת במקומות. כולם יושבים? לא חייב. כולם יושבים במקומות? תודה רבה – הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 נגד – 6 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ג–2023, לוועדת החוץ והביטחון, נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תם סדר-היום, הישיבה הבאה תתקיים היום, יום שלישי, ט"ז בשבט התשפ"ג, 7 בפברואר 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 03:26. << סיום >>