דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ד ישיבה מ"א הישיבה הארבעים-ואחד של הכנסת העשרים-וחמש יום שלישי, כ"ג בשבט התשפ"ג (14 בפברואר 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 3 נאומים בני דקה 3 אברהם בצלאל (ש"ס): 3 אוריאל בוסו (ש"ס): 4 אלי דלל (הליכוד): 5 יונתן מישרקי (ש"ס): 5 ארז מלול (ש"ס): 6 סגן שר במשרד ראש הממשלה אבי מעוז: 7 נאור שירי (יש עתיד): 7 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 9 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 9 נאור שירי (יש עתיד): 10 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 11 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 11 הצעת הממשלה בדבר החלת דין רציפות על הצעות חוק 12 עודד פורר (ישראל ביתנו): 12 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 17 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 19 הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 18), התשפ"ג–2023 24 ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): 24 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 27 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> היום כ"ג בשבט התשפ"ג, 14 בפברואר 2023. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 18), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון. מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מירב כהן, אלון שוסטר ואחמד טיבי בנושא: מרכזי היום לקשישים בסכנת קריסה. תודה. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. אם כן, חברי הכנסת, הנושא הראשון על סדר-היום – נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד. גם חבר הכנסת נאור שירי. אם כולם יתיישבו במקומותיהם, נעבור להצבעה. בבקשה. אם כן, עד שאקבל לידי את הרשימה. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת בצלאל, בבקשה. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, במסגרת הנאום הקצר אני רוצה לדבר על הריאיון של הפוליטיקאית אילנה דיין במסגרת התוכנית שלה, שחרתה על דגלה את הלוחמה בעוולות ובשחיתות, התוכנית עובדה, עם היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט. במודע ובידיעה כי דברי היועץ המשפטי לשעבר יכולים לעזור לרב אריה דרעי, היא החליטה להשמיט מהריאיון, ורק במקרה נודע לנו דעתו האמיתית של היועץ המשפטי, שהושתקה, כי הרב אריה דרעי לא נדרש לפרוש מהחיים הפוליטיים, אפילו לא לזמן קצר. ולא רק זאת, יושבים עשרה וחצי שופטים שמייצגים את עצמם, ולא את ישראל השנייה, ומחליטים להשתיק רצון של 400,000 איש ושל כלל מצביעי הימין על ידי סבירות וסברות מוטעות, כאשר מנדלבליט בעצמו ובקולו מודה כי הרב אריה דרעי לא נדרש כלל לפרוש מהחיים הפוליטיים, ובטח לא לדון כלל בנושא הקלון שניתן כביכול, שעל העבירה הזוטרה כזאת החמירו איתו כל כך, בבחינת דקדוק עם הצדיקים כחוט השערה. שש שנים הרב דרעי עובר עינוי דין, ולבסוף ההר לא הוליד אפילו עכברון, כדברי מנדלבליט. אני קורא מכאן לחבריי לא להרפות עד לחזרתו של הרב דרעי לשולחן הממשלה, ולשרת את הציבור שבחר בו והביע את אמונו באיש היקר הזה. כאן המקום להביא את קול העם, וכך אעשה. צדק צריך להיעשות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת אברהם בצלאל. ואני מתכבד להזמין את חבר הכנסת אוריאל בוסו, ואחריו – חבר הכנסת אלי דלל. כמו כן, אני רוצה לקדם בברכה את חברי הנהלת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו, שנמצאים איתנו כאן, ביציע, בראשות היושב-ראש סם בן שטרית. שלום לכם. ברוכים הבאים לכנסת. חבר הכנסת בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אף אני באמת רוצה להתייחס לתוכנית ששודרה אצל אילנה דיין, והשאלות שצריכות להישאל – כל מי שבאמת רוצה לראות עיתונות אובייקטיבית – הן: א. למה באמת מלוא הקטע לא שודר ביום חמישי, כששודר הריאיון? האם מנדלבליט, דבריו נאמנים כשמדובר נגד הממשלה ונגד נתניהו, ודבריו אינם אמינים כשהוא מדבר על העוול שנעשה ליושב-ראש תנועת ש"ס הרב אריה דרעי? הוא אמר בפה מלא: נעשה עינוי דין לאריה דרעי. דבר שני – הסדר הטיעון לא היה מקל, הוא היה ראוי. אז אני אוסיף שהסדר הדין היה מחמיר, כי אזרח מן השורה לא היה מגיע לרף הפלילי. נקודה נוספת שהוא אמר: לא היה הכרח שדרעי יודיע שהוא פורש, ולכן כל הטענה שעלתה בבית המשפט, של ההשתק, היא לא רלוונטית. ולמה לא שודר – כמו שאמרנו. ולכן מחר, ביום רביעי, כשעולה הצעת חוק שיכולה לסלול את הדרך חזרה ליושב-ראש תנועת ש"ס לשולחן הממשלה, לקיים את רצון הבוחר – אלו הדברים שצריכים לעמוד מול עיני כל אחד ואחד מהמחוקקים בבית. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחברי כנסת בוסו. יעלה ויבוא חבר הכנסת אלי דלל, ואחריו – חבר הכנסת יונתן מישרקי. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול בלילה לא ישנו כי היה פיליבסטר. הלילה לא אשן לאחר הצגת דוח העוני שהוצג היום על ידי הביטוח הלאומי בוועדה לזכויות הילד. המספר הוא מדאיג ביותר: 28% מילדי ישראל חיים מתחת לקו העוני; חלק ניכר מהם בחסך תזונתי, שזה אומר שילדים הולכים לישון רעבים. זה פשוט לא מתאים למדינת ישראל בשנת ה-75 שלה. זה דבר שצריך לעורר כל אזרח, במיוחד כל חבר כנסת. ואנחנו מדברים על 853,000 ילדים מגיל לידה עד גיל 18. בוועדה השתתפו היום משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד הרווחה, הביטוח הלאומי. הנושא המדאיג ביותר זה שיש דור שני, שלישי, ואולי יותר, לעוני. ופה אנחנו צריכים לעשות את כל הפעולות – יש תוכניות, יש הבנה; צריך ליישם ולעקוב. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת דלל. יעלה ויבוא חבר הכנסת יונתן מישרקי, ואחריו – חבר הכנסת ארז מלול. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – ברוכים הבאים, חברי הפדרציה המרוקאית בראשות סם בן שטרית, וידידי צביקה אסולין. אני רוצה להביא לידיעתכם כי במסגרת חברותי בוועדת העבודה והרווחה, אישרה היום הוועדה את תקנות תשלום מקדמות של גמלה שנקראת "מענק חימום". המענק ניתן לזכאי הבטחת הכנסה, וביניהם קשישים ניצולי שואה ועוד. המענק נותן מענה מיידי וסיוע לחימום בתים בחורף הישראלי הקר לאותם אלו שידם אינה משגת. הממשלה הזו פועלת ברגישות ובחמלה כלפי אותם נזקקים, וכבר בתחילת חודש מרץ, בעזרת השם, יראו הזכאים את המענק בחשבונות הבנק ותוקל מעליהם המעמסה. שר האוצר, ידידי, הבהיר כי המקדמה תהפוך למענק שלא יפגע במענק הבא בחורף הבא. על כך תודתי לשר האוצר, שר העבודה, הרב יואב בן צור, וליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה הרב ישראל אייכלר. תודה רבה על הזכות להיות שותף בעזרה לאוכלוסיות אלו. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יונתן מישרקי. יעלה ויבוא חבר הכנסת ארז מלול, ואחריו – חבר הכנסת אבי מעוז. בבקשה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זה נאום ראשון שלי במליאה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ברכות. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> אומנם בן דקה, אבל מקירות ליבי. אני הייתי שם, בתחנת האוטובוס ביום שישי, במעלה שכונת רמות. ראיתי את הדם הרותח, שמעתי את הזעקות, עזרתי לפצועים כמה שאני יכול. אני מתגורר כמה מטרים מאזור הפיגוע, וכששמעתי על הפיגוע, מיהרתי מייד למקום. אין לי את הכלים ואת הכוחות לתאר לכם את המראות. הם לא עוזבים אותי, וכנראה לא יעזבו אותי בזמן הקרוב. ככה נראה רצח נפשע. מכאן, מהבית הזה, אני רוצה לזעוק את הכאב, ויחד עם זה להביע נחמה לאלו שאיבדו את יקיריהם. מדובר במשפחות עם חוסן פנימי שאי-אפשר לתאר. כל העם ראה את זה. אנשים באו לעודד ויצאו מעודדים. משפחת פאלי מבקשת מהציבור לקבל קבלות טובות. ככה הם אמרו לכל המנחמים. בואו ניענה לבקשה הטהורה הזאת. זה יהיה לרפואת אבי המשפחה, אבי הילדים, רבי אברהם נח בן יהודית, בתוך שאר חולי ישראל, ולעילוי נשמת הקדושים והטהורים שמסרו את עצמם על קידוש השם. מן השמיים תנוחמו. המקום ינחם אתכם. ויאמר הקדוש ברוך הוא די לצרותינו. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מלול. שתזכה לנאום בנושאים משמחים יותר בעתיד, בעזרת השם. יעלה ויבוא חבר הכנסת אבי מעוז, ואחריו – חבר הכנסת נאור שירי. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אבי מעוז: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. נאום הנדסת תודעה מס' 77, והפעם על התנועה למען איכות השלטון. מדובר בתנועת שמאל שמגדירה את עצמה כתנועה עצמאית, א-מפלגתית, שפועלת למען האינטרס הציבורי והדמוקרטיה במדינת ישראל. זו הנדסת תודעה. התנועה הזאת קיבלה בשלוש השנים האחרונות יותר מ-200,000 שקל מממשלת ארצות הברית עבור העברת סדנאות בבתי ספר תיכוניים במטרה לחזק את ערכי הדמוקרטיה בישראל, והיא נמצאת בתוך מאגר התוכניות החיצוניות של משרד החינוך. במקביל, היא עותרת לבג"ץ בדרישה להוציא את ראש הממשלה הנבחר לנבצרות, כלומר מנסה לבצע פיגוע בדמוקרטיה הישראלית ולהפוך על פיהן את תוצאות הבחירות. מדינה זרה, גם אם היא הגדולה שבידידותנו, משתפת פעולה עם תנועת שמאל בניסיון להשפיע על הדמוקרטיה הישראלית. האם זוהי לא התערבות זרה פסולה בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל? הגיע הזמן להפסיק זאת, ואנו נפסיק זאת. אני ממליץ לאזרחי ישראל לפקוח עיניים ולהבין שארגונים רדיקליים בתמיכת ממשלות זרות מנסים לחנך את ילדינו ולגנוב לנו את המדינה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת מעוז. יעלה ויבוא חבר הכנסת נאור שירי, ואחריו – חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, השבוע אחליף את חברי חבר הכנסת בועז טופורובסקי ואקריא את שמות ההרוגים בתאונות הדרכים הקטלניות שהתרחשו בשבוע החולף. ביום חמישי 9 בפברואר נהרגה אישה בת 70 בתאונת דרכים קשה בעיר אשקלון. ביום שבת 11 בנובמבר נהרגו עידן מזרחי וחייל צה"ל, אריאל אריאלי, בשנות העשרים לחייהם, בתאונה קשה בכביש 1 סמוך למעלה אדומים. אני רוצה להוסיף בסיום המילים האלה בנימה אישית: אני עבדתי עם חבר הכנסת טופורובסקי החל מ-2013 ומהכנסת התשע-עשרה. אני לא מכיר הרבה חברי כנסת שלקחו את הנושא הזה באופן אישי ובאופן עקבי ושמנסים לקדם אותו, גם כמובן בפלטפורמה של העלאת המודעות דרך נאומים בני דקה, אבל בטח ובטח בפלטפורמה ובמישור הפרלמנטרי. אני חושב שאני רוצה להיות חצי אופטימי, כי הנושא הזה הוא בעייתי והוא לא מהיום, ושותפים ושותפות לו המון ממשלות ושרי תחבורה ושרות תחבורה בעבר ובטח בעתיד. אני חושב שלקראת התקציב הזה, אני מנסה להיות אופטימי ואני מקווה שאולי נוכל לראות איזה שינוי במדיניות, בטח ובטח לקדם טכנולוגיות אכיפה, שיתוף פעולה בין רשויות השלטון, השלטון המקומי, העלאת התחבורה הציבורית והשימוש בה כדי לצמצם את התופעה הבעייתית הזו של הרוגים בתאונות דרכים. אני רוצה להיות אופטימי. קשה לי להיות אופטימי נוכח העובדה הזו, אבל אני חושב שאולי כולנו צריכים להתגייס – בטח הבית הזה – כדי לצמצם כמה שיותר את מספר ההרוגים. בסוף זה פוגש אותנו, וכשזה פוגש אותנו, זה תמיד עצוב ותמיד מיותר. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת נאור שירי. אכן מסורת ראויה. אני רק אציין שמכאן אני אהיה בדרכי לקיום מצוות ביקור חולים אצל חבר הכנסת טופורובסקי, ונאחל לו, בשם כולנו, כמובן, החלמה מהירה ורפואה שלמה. אמרת "פוגע בכולנו", וזה אכן פגע גם בו – נפגע בתאונת דרכים. חבר הכנסת עופר כסיף, ואחריו – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, היום נפטר מפצעיו הארון אבו ערם, בן 25 במותו, שחי כמשותק לחלוטין במערה במסאפר-יטא שבדרום הר חברון. הארון לא תקף, לא סיכן ולא איים על איש, אלא שאתרע מזלו והוא חי תחת משטר כיבוש רצחני שחומד את אדמתו ואת סביבתה. במסגרת הטיהור האתני שמבצעת ישראל באזור, הגיעו ב-2021 חיילים להחרים למשפחתו את כבשת הרש – גנרטור קטן שהמשפחה נזקקה לו. הארון ניסה למחות, להתנגד לגזל, ובתגובה נורה בצווארו מטווח אפס, הוצאה להורג par excellence. ללא פיצוי שיאפשר טיפול סיעודי הולם נאלץ הארון להוציא את שארית ימיו שכוב על רצפתה של המערה שבה חי עם משפחתו. המונח "טיהור אתני" אינו קונספירציה; זו הודעת אריאל שרון שכשר הורה לצבא להפעיל שטחי אש במקום כדי למנוע, בלשונו, את התפשטות ערביי ההר הכפריים. מאז ממשלות ישראל רק המשיכו והחריפו את הפשע. במקביל, ממשלת האפרטהייד הנוכחית מסדירה את קיני הטרור של המתנחלים. לזכרו של הארון, די לכיבוש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ואחריה – חבר הכנסת יצחק קרויזר. בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אתמול נשארנו פה עד שעה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> היום, זה היום. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא אתמול, היום, היום בעצם. לצערי, הלכתי הביתה כדי לנוח קצת והתעוררתי מטלפונים מהעיר שלי, מעכו. כוחות של משטרה פשטו על מתחם שחיות בו שש משפחות. 70 שנה כבר הן נמצאות על הקרקע, איפה שקיבלו שכירות מהעדה האורתודוקסית, בנו בתים לפני 70 שנה וכנראה חלק מהם גם חדשים, ולצערי הרב, ועדת התכנון המקומית הוציאה צווי הריסה נגד המשפחות. בדיון האחרון בבית המשפט המליצה השופטת לתת להן עד סוף מרץ לפחות, כדי שהמשפחות יתארגנו. היום לפנות בוקר פשטו המשטרה וכוחות ההריסה, הרסו את ששת הבתים וזרקו 24 אנשים לרחוב. על המיטלטלים שלהם שהוציאו מהבתים אמרו להם: אתם יכולים לקבל אותם מראשון לציון או מפתח תקווה, אני לא יודעת. העבירו את כל הציוד שלהם לשם, והאנשים האלה – שגם השופטת ביקשה מוועדת התכנון והבנייה, בעצם מהעירייה, שתנסה ללכת לקראתם – לצערי הרב, היום זרוקים בחוץ, בקור הזה, כי כנראה בוועדה ובעירייה אין למישהו לב שם לחשוב על הילדים שנמצאים עם המשפחות האלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. יעלה ויבוא חבר הכנסת יצחק קרויזר, ואחריו – חברת הכנסת לימור סון הר מלך. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, שרים נכבדים, חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל ובעיקר תלמידים יקרים, את הנאום שלי היום בחרתי להקדיש לשיעור באזרחות, שיעור שרובנו למדנו בתיכון, אך את ערכיו חשוב להזכיר דווקא בזמנים אלו. אז בדקתי בוויקיפדיה מהי "דמוקרטיה" בשביל שכולם יבינו. דמוקרטיה – מילה מהשפה היוונית: דמוס – העם, קרטוס – שלטון – היא שיטת ממשל שבה רצונם של האזרחים בא לידי ביטוי בדרך של הצבעה. לאזרחי מדינה דמוקרטית זכות חוקית להשפיע על המדיניות הציבורית במדינתם או בעירם, לדוגמה, באמצעות הבעת דעות בפומבי, הצבעה בבחירות או במשאלי עם, השתתפות בדיונים לפני ההחלטות ובהחלטות עצמן, התמודדות בבחירות או הצטרפות אל מפלגה המתמודדת בהן. דמוקרטיה היא שיטת השלטון הנהוגה במדינת ישראל. האזרחים הם מקור הסמכות במדינה והם אלה הבוחרים. גם לכם וגם לנו ברור שנדרשת רפורמה במערכת המשפט. מפלגת בג"ץ איננה עוד מפלגה שהתמודדה לכנסת ישראל והיא לא קיבלה את המנדט לשלוט בעם. גם רובכם, השפוי והנאור, מבין את זה. רק שאותו קומץ קיצוני אנרכיסטי לא באמת רוצה בהידברות, הוא רוצה דבר אחד – הפיכה ובחירות מחודשות. הוא לא מוכן לקבל את דעת הבוחר ואת הדמוקרטיה. אני מרשה לעצמי לדבר בשם חבריי לקואליציה. מה שהבטחנו לפני הבחירות זה מה שתקבלו. אנחנו קיבלנו את מנדט העם לשלוט. אנחנו קיבלנו את המנדט על סמך הבטחותינו. אנחנו כולנו בבית הזה חייבים לשמור על מדינת ישראל מכל משמר. אני קורא לכם, אחיי בשמאל: אני מחכה לראות אחריות לאומית. אני מחכה לראות מנהיגות שמבינה מהו תפקידה. אני מחכה לראות מנהיגים אחראיים שקוראים לא למלחמת אחים. אנחנו בימין ננהג באחריות, ננהג בממלכתיות, כי אנחנו מבינים שאין לנו ארץ אחרת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת קרויזר. תעלה ותבוא חברת הכנסת לימור סון הר מלך, ואחריה – חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שווה אולי לומר – בכל זאת יש תלמידים ביציע – שאם רוצים ללמוד משהו, לא רק בוויקיפדיה לומדים אותו. אז נקבל איזה ספקטרום יותר רחב לגבי מה זה דמוקרטיה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. בבקשה, חברת הכנסת לימור סון הר מלך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לפתוח בבקשה לתפילה לאביהם של שני הילדים הטהורים שנרצחו, אברהם נוח בן יהודית, המצב שלו הוחמר. אנחנו מבקשים להתפלל לרפואתו. המצב במזרח ירושלים, כפי שאתם רואים, הולך ומסלים. צעירים ערבים שטופי הסתה רצחנית יוצאים לבצע פיגועי ירי ודקירה. נערים ערבים מתגאים אל מול המצלמה בתמיכתם בטרור, ומחבלים מתועבים הופכים לגיבורי השכונות הערביות. נוסף לפיגועים הרצחניים שחווינו בנווה יעקב, עיר דוד, שכונת רמות ומחסום שועפאט, התרחשו עוד שורת אירועי טרור ברחבי הבירה בשבועות האחרונים. בנות סמינר בשכונת רמת שלמה נרגמו באבנים בידי פורעים ערבים; צעיר יהודי נדקר בגבו בעיר העתיקה בירושלים, וצעירה יהודייה נאנסה באכזריות בידי שתי חיות אדם משכונת שועפאט. גם ביהודה ושומרון הטרור נמשך במלוא עוזו, ועשרות פיגועי אבנים ובקבוקי תבערה התרחשו השבוע בכבישים. צבר האירועים האלה מגיע לאחר סדרת פיגועים קשים ומלמד אותנו על שחיקה כמעט מוחלטת של ההרתעה הישראלית בקרב האוכלוסייה הערבית, כתוצאה ממדיניות של רפיסות וחולשה שהשתרשה פה במשך שנים. כדי להחזיר את ההרתעה והביטחון האישי לאזרחי ישראל, עלינו להחריף את המאבק בטרור ולנקוט צעדים מחמירים ונוקשים כנגד סביבתו התומכת. אני קוראת מכאן לשרי הממשלה לאמץ את תוכנית המאבק בטרור שסרטט השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שכוללת סל צעדים דחופים וחשובים שיביאו למיגור גל הטרור והחזרת הביטחון לרחובות. הגיע הזמן להפסיק להכיל את הפיגועים ולגדוע במיידי כל התארגנות טרור, קטנה או גדולה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. יעלה ויבוא חבר הכנסת אחמד טיבי, אחרון הדוברים לפרק זה של סדר-היום. בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, התופעה של דליפת שאלות בבחינות היא תופעה מקוממת. יש בה חוסר הוגנות של המדליפים, שהם פחות מ-1%, הרבה פחות, מול 99.9%, בכל בחינה. אני מתייחס לפרסום שהיה על דליפת שאלות המבחן ברפואה, מבחן העיסוק ברפואה. זה קומם את כל ההגונים, שלמדו, התאמצו, השקיעו, כדי לעבור את הבחינה, ואז יש עננה גדולה: מה גורלה של הבחינה? האם היא תיפסל באופן קולקטיבי? האם ייפסלו שאלות ספציפיות? אני בקשר עם משרד הבריאות וגם בקשר עם חברי חבר הכנסת בוסו, יושב-ראש ועדת בריאות. דעתי וגם דעת חבר הכנסת בוסו היא שאסור שיהיה עונש קולקטיבי. צריך להעניש בחומרה את המדליפים, את סוחרי הבחינות למיניהם, ולאפשר להגונים, לאלה שלמדו ביושר, לעבור את הבחינה ולהצליח ולהתחיל חיים חדשים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. << נושא >> הצעת הממשלה בדבר החלת דין רציפות על הצעות חוק << נושא >> [מס' מ/1517, מס' 1581 ומס' מ/1550; דברי הכנסת, חוב' י"ב, ישיבה 34.] << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – התנגדויות של כמה סיעות להחלת דין רציפות על שלוש הצעות חוק: הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 99), התשפ"ב–2022; הצעת חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ב–2022; הצעת חוק התחרות הכלכלית (איסור פגיעה ביבוא מקביל או ביבוא אישי) (הוראת שעה), התשפ"ב–2022. נעבור להנמקת ההתנגדויות מטעם סיעת ישראל ביתנו. אני מזמין את עודד פורר. בבקשה, אדוני, 15 דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, האורחים הצעירים שנמצאים כאן, וגם הצעירות, והצעירים ברוחם – אני עולה לדבר פה על התנגדות לדין רציפות, אבל הסיבה שאני עולה היא בעיקר כדי לנסות לעכב במשהו את הדהירה שלכם בכיוון רע מאוד. ואני דווקא מנצל את ההזדמנות שאתה כרגע מנהל את הישיבה, ואני עומד פה ומדבר – אתה מכיר את עמדותיי בנושאים המשפטיים, ואני מכיר את עמדותיך; חתמתי לא פעם על הצעות חוק שהגשת בנושא הזה, ואני מסכים עם הרבה מאוד דברים שצריך לעשות, ושינויים ורפורמות שצריך לעשות במערכת המשפט. לדבר אחד אני לא מסכים: אני לא מסכים שצריך לרסק את הפרדת הרשויות שעוד ישנה במדינת ישראל. במדינת ישראל יש דמוקרטיה. להגיד לך שהיא הכי בריאה? עוד לא הכי בריאה. יש לנו הרבה במה להשתפר. אבל כשבאים לתקן עוול אחד שיש – וישנם עוולות – בעוול אחר, גרוע יותר, אנחנו נמצאים במצב קשה מאוד. והמצב הקשה הוא שפשוט נאיין את הדמוקרטיה הישראלית מהיכולת שלה עוד איכשהו להתנהל במצב שבו יש את הדבר הבסיסי שכולנו למדנו – השיעור הראשון – הפרדת הרשויות. הרי הכנסת נשלטת כמעט באופן מוחלט על ידי הממשלה, על ידי הקואליציה. הקואליציה, הממשלה, היא שקובעת את סדר-היום של החקיקה; היא זו שקובעת במה נדון, באיזה קצב נדון, איך ומתי, בכל שלב. אין כמעט עצמאות לחברי הכנסת. ובחוקים שגם חוקקו, כמו החוק הנורבגי, עוד מורידים את העצמאות של חברי הכנסת, במקום להעלות אותה. זה המצב הקיים. לזה אתה מוסיף את המצב שבו הרשות המבצעת היא זאת שתשלוט ברשות השופטת. עכשיו, זה לא עניין של מה בכך. כשמדברים על הרכב הוועדה למינוי שופטים – לא משנה, תמנו – יהיו בוועדה הזאת תשעה חברים, 19 או 51 חברים. אם יהיו לך מתוך 50 או 51 חברים, 26 חברים שהממשלה ממנה, משמע הדבר שהממשלה שולטת בוועדה למינוי שופטים. כלומר, הממשלה וראש הממשלה ימנו את השופטים כראות עיניהם. אין שום balance באירוע הזה. אין שום עצמאות. כל שופט שיישב בדין – אני לא מדבר רק על השופטים העליונים. שופט שלום – רוצה להתקדם למחוזי? יסתכל למעלה, מה רוצה השלטון? כי אם הוא לא יעשה את מה שרוצה השלטון – השלטון הוא זה שגם קובע אם הוא מתקדם או לא. אגב, אותה בעיה הייתה כשלגוף אחר הייתה השליטה המלאה בוועדה למינוי שופטים. וחלק מהתיקונים שנעשו בשנים האחרונות, שהפכו את זה למצב שבו אין לאף אחד שליטה מלאה, ועדיין צריך לתקן, בין שזה את נציגי לשכת עורכי הדין ובין שזה נציגים אחרים, אבל אי-אפשר לייצר מצב שבו הרשות המבצעת שולטת גם ברשות המחוקקת וגם ברשות השופטת, ומאותו רגע אפשר לקרוא לשיטת המשטר הזאת בהרבה מאוד שמות. דמוקרטיה זה לא אחד השמות שאפשר לקרוא לשיטת המשטר הזו. ולכן ההתנגדות – וקל לי דווקא לעמוד פה בתור מתנגד, כי אני לא מתנגד לשם ההתנגדות. ובתוך האופוזיציה המגוונת – ויש אופוזיציה מאוד-מאוד מגוונת – יש כאלה שלא משנה איזה שינוי רוצים לעשות, לא יעשו שום שינוי. צריך לעשות שינויים ושינויי עומק גם במערך הייעוץ המשפטי וגם בבקרה לפרקליטות וגם במערכת אכיפת החוק. אגב, גם כדי לחזק את הביטחון האישי, כדי לייצר את סדרי העדיפויות הנכונים, כדי לתת את הדגשים הנכונים. גם כדי לתת את התוספות הנדרשות. היית שר משפטים – אתה יודע כמה שופטים חסרים. אתה יודע כמה הסחבת בבתי משפט פוגעת בסוף באזרחים, שחלקה נובע מזה שסגרו את התקציב הזה, והורידו וקיצצו. ולכן אנחנו נמצאים בנקודה מאוד מאוד קריטית לעתידה של מדינת ישראל. הכאב שזעקו אתמול עשרות אלפים או מאות אלפים – זה גם לא משנה, כמה שתספור; רבבות לקחו יום חופש מיום עבודתם, על חשבונם, נסעו בתחבורה ציבורית – חלק ברכבת, חלק באוטובוס, חלק נסעו עם הרכב שלהם, חלק הלכו ברגל, הגיעו לכאן כדי למחות את הכאב שלהם על מה שמחוללים, לא מבחינת משילות הממשלה. בניגוד לקדנציה הקודמת, אין עוררין על כך שהממשלה הזאת היא ממשלה נבחרת ושיש לה את כל הסמכויות שיש לממשלה, אבל יש לה את הסמכויות למשול לא כדי לרסק או לחסל את הדמוקרטיה הישראלית. לצערי, אדוני היושב-הראש, אני מבחין בזרמים השונים בתוך הקואליציה ובתוך הממשלה. יש כאלה שיש להם אג'נדה ברורה בנושאים המשפטיים, אבל בתוך האירוע הזה, כדי לשרת אולי חברים מסוימים מתוך הקואליציה, כבר מסמנים – עושים עוד כמה דברים כדי שיכשירו בעיות שהקואליציה נתקלה בהם. לא עושים שינוי משטרי במדינת ישראל כדי לפתור בעיות אישיות כאלה או אחרות בתוך קואליציה; לא עושים שינוי מקיף כל כך כדי לייצר פתרונות, כי מצאנו את הפתרון לאיש כזה או לאיש אחר. לכן, אני באמת חושב שאנחנו נמצאים בשעות האחרונות או בימים האחרונים של היכולת שלנו לעצור את הידרדרות המצב אל עברי פי פחת. ההידרדרות הזו היא מצד אחד בעובדה שתהיה כאן רשות אחת עם כוח בלתי מוגבל, שאף אחד לא יכול לרסן אותה – אף אחד לא יוכל לרסן את כוחה של הממשלה ולבקר אותה – ומהצד השני, בתוך זה, בתוך הוויכוח על הסיפור הזה, החברה הישראלית מתפרקת לגורמים. אני רואה את החברים שלי מהקואליציה, חברים שלי, אנשים שאני הולך איתם, מכיר אותם, שנים רבות, מתבטאים בצורה – ואני מדבר ברמה האישית – שלא מתאימה לא מבחינת הסגנון; אני לא מדבר על הסגנון, אדוני היושב בראש, אני מדבר על המהות. אני מדבר על עם ישראל. אני מדבר על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כמדינה שקמה על חזון האבות של התנועה הציונית שקמו ואמרו לפני 130 שנה, לפני 140 שנה: אנחנו עושים מעשה. אנחנו פורצים את הגדרות – אגב, מתוך מאבק בתוך העם היהודי, כי היו שהתנגדו, ויש כאלה שעד היום מתנגדים, ואמרו: לא צריך להקים את מדינת ישראל, לא צריך לעלות. באה התנועה הציונית ואמרה: אנחנו רוצים להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל אחרי אלפיים שנות גלות, והיא הצליחה, הצליחה לעשות את זה תוך שהיא גם מצליחה, בתוך רוב מכריע של הזרמים, לייצר הסכמות כל כך עדינות, תפורות בחוט כל כך דק, שאתם, בשם פתרון הבעיות האישיות, מוכנים לפרום את החוט הזה היום. את החוט המקשר הזה בין כל חלקי החברה הישראלית אתם פורמים, והופכים את זה למשהו – זה על-הדרך, זה חלק מהפוליטיקה. אדוני היושב בראש, אדוני השר, חברי הכנסת, זה לא חלק מהפוליטיקה. זה לא חלק מהפוליטיקה. זה לא חלק מהציניות הפוליטית. אתם מפרקים כאן את המדינה, את החברה ואת העם. אתם חוצים אותו. אתם מבתרים אותו – ולא עושים את זה לשם שמיים. לצערי, גם אלה שאולי חושבים שהם עושים את זה לשם שמיים עוד לא הבינו שהם משרתים פה אינטרס ספציפי נקודתי של אנשים שצריכים לפתור את הבעיות שלהם. ההיסטוריה תשפוט אתכם. יושבים בתוך הממשלה הזאת ובתוך הקואליציה הזאת אנשים עם תודעה היסטורית, אנשים עם ערכים, עם אהבת ארץ ישראל ועם אהבת עם ישראל, והשר אליהו, אני שואל את עצמי: מה היעד? מה המטרה? << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בשם הפוליטיקה לפרק הכול? לצערי, אולי כביקורת גם על ההנהגה של החברים שלי מהציונות הדתית וגם היהדות החרדית, כשאני חושב על מנהיגים גדולים שהיו לתנועות האלה, להערכתי, אם חלקם שכבר אינם בין החיים היו בין החיים, הם היו עוצרים את זה. אין היום בהנהגה החרדית, אין היום בהנהגה של הציונות הדתית, מישהו עם כתפיים מספיק רחבות בשביל לבוא ולהגיד: בנקודה הזאת אנחנו עוצרים. הפירוק הזה, שמצד אחד יפרק ומצד שני יבנה פה משהו חדש – יבנה פה מדינה שבה הממשלה, או יותר נכון ראש הממשלה, הם בעלי הבית ואין בלתם ואין מעצורים. וההיסטוריה של השלטון הזה בסגנון הזה כמו שאתם מקימים פה מלמדת שהראשונים שישלמו את המחיר זה אתם. כל מי שמוביל היום את הרפורמה הזאת כפי שהיא כדי לשרת אינטרסים של מישהו יהיה הראשון שישלם את המחיר אחרי שהיא תעבור. אנחנו כבר יודעים גם איזה מפלגות הן הראשונות שיעופו, ואחר כך איך התהליך הזה יקרה. אני אומר שוב, תקשיבו לקול של הציבור שאמר את דברו – נתן 64 מנדטים לקואליציה כדי שתטפל בביטחון האישי, כדי שתפעל למען הבנייה והיישוב של ארץ ישראל. הוא לא נתן 64 מנדטים לקואליציה הזאת כדי שהיא תפרק את מדינת ישראל. התהליך שאתם מעבירים אותנו עכשיו הוא תהליך של פירוק, וההרכבה שאתם רוצים לעשות זה לא הרכבה של מדינה יהודית ודמוקרטית. גם למי שרוצה מדינת הלכה, מי שיקבע את ההלכה כנראה לא יהיה הרב שלך ולא הרב של מישהו אחר – יהיה השליט שאצלו הכוח הבלתי-מוגבל, כי הוא שולט גם על סדר-היום של החקיקה, איזה חוק יבוא, מתי יבוא ומה תצביעו, וגם על המשפט, מי ישפוט, איך ישפוט ואיך יפרש. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת פורר, הלכה לא קובעים. הלכה היא לא דבר שאתה שואל בו, לא קובע את ההלכה. הלכה גדולה ממך וממני. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חבר הכנסת ביסמוט, גם ההלכה - - << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> גדולה ממך וממני. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - בפרשנות שלה יש מקילים ויש מחמירים. הקושי הגדול, ואגיד את זה דווקא על רב – יש פה מפלגה שמתיימרת להיות כאילו היא שלו, ש"ס. זה נכון שהוא הקים אותה, והיא רחוקה מדרכו לחלוטין, לדעתי, רחוקה מדרכו כרחוק מזרח ממערב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> התחלת כבר לדברר את דעתם של - - - ש"ס ? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. אני רוצה להגיד לך מילה על מרן, על הרב עובדיה יוסף, זיכרונו לברכה. האיש הזה הוכיח במהלך חייו עד כמה כתפיו רחבות כשהקל, והוא ידע להקל גם לטובת עולי אתיופיה וגם לטובת העגונות ובאין-ספור מקרים, מתוך אהבת עם ישראל וארץ ישראל, אגב, גם כשלא הסכמתי איתו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> צריך לסיים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גם כשנתן לכם את האפשרות לצאת ולאפשר להסכמי אוסלו לעבור, שאני חושב שזו הייתה צרה צרורה, עדיין הוא עשה את זה ממניעים – זו הייתה התחושה שלו, עוד פעם, כדי להקל, ולא כי זה היה לך הרוח הציבורי של הציבור שלו. במובנים האלה אנחנו נמצאים בנקודה – ובזה אני אסיים, אדוני היושב-ראש – שמתפקידנו לעכב את התהליך הזה שאתם מובילים ככל הניתן כדי שאולי ברגע אחד, לפני שאנחנו עוברים עם הרגל השנייה לתוך התהום ונופלים אליה לגמרי, תעצרו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר. הדוברת הבאה – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, האמת, אני רוצה לנצל את עשר הדקות האלה כדי לדבר על דוח העוני של המוסד לביטוח לאומי בכל מה שקשור לילדים שהוצג היום בוועדה לזכויות הילד עם היושב בראשה חבר הכנסת דלל. אני חייבת להגיד שהממדים שחושף דוח הביטוח הלאומי הם ממדים שאמורים לעורר הרבה כעס מצד אחד ובהלה אצל כולנו. הם ממדים שמחייבים שאנחנו כמחוקקים וכאנשים שאמורים לפקח על עבודת הממשלה, נתעורר ונבין שאי-אפשר להמשיך במדיניות הכלכלית הקיימת, שמנשלת את הילדים, ילדים באופן כללי ותכף אני אספר גם מאיזה אוכלוסיות באופן ספציפי, מנשלת אותם מהזכויות הכי בסיסיות – זכות לתזונה נכונה, זכות לבריאות, זכות לחיים שמאפשרים התפתחות וצמיחה ועתיד יותר טוב לילדים האלה. קודם כול, כדאי מאוד שכל מי ששומע עכשיו יבין שמדינת ישראל מככבת כאלופת העוני בין המדינות המפותחות בעולם, מס' אחת באחוזי הילדים העניים ובכלל באחוזי האזרחים שחיים מתחת לקו העוני, וזה לא משהו שאפשר להתפאר בו, וצריך להתבייש שהסטטיסטיקה היא כזאת. ב-2021 חיו בישראל כשני מיליון נפשות עניות, וזה לפי המדדים של הביטוח הלאומי. אם אנחנו נחכה ונבדוק את הדוחות על העוני שמוציאים ארגוני חברה אזרחית, נראה שיכול להיות שהסטטיסטיקה היא אפילו יותר קשה. מבין האנשים שחיים מתחת לקו העוני, 21.2% מהילדים הם יהודים, אבל בתוך הסטטיסטיקה, גם 49% מהילדים הערבים חיים מתחת לקו העוני. זה דבר שאי-אפשר לחיות איתו בשקט. כאשר ילד נמצא מתחת לקו העוני, כאשר הוא בן למשפחה שנמצאת מתחת לקו העוני, זה אומר שיש מצב שהילדים האלה מגיעים לבית הספר בלי ארוחה שתזין אותם ביום, וזה יפגע ביכולת שלהם להיות מרוכזים ביום הלימודים ופוגע באפשרות ההתפתחות הבריאה שלהם. לפי הדוח ששמענו היום, ב-2021, 8.8% מהיהודים הודיעו שהם ויתרו על טיפול רפואי בגלל העוני ו-18.3% מבין הערבים. כמובן, כאשר מדברים על יהודים באופן כללי, אנחנו לא מגלים עד כמה העוני נמצא בתוך החברה החרדית בין היהודים, והסטטיסטיקה היא הרבה יותר גבוהה מהסטטיסטיקה הכללית של האוכלוסייה היהודית. כלומר, עוני נפוץ יותר בתוך החברה החרדית ועוני נפוץ יותר בתוך החברה הערבית. מה שהביטוח הלאומי לא הזכיר – ונציג האוצר היום התרברב בזה שהם ייתנו ויהיו מוכנים לעזור למשפחות האלה על ידי עידוד תעסוקה, אבל מה שהביטוח הלאומי לא הזכיר זה שכל שנה עולה מספר ואחוז המשפחות שיש בהן שני מפרנסים ובכל זאת נופלים מתחת לקו העוני, כלומר העניין הוא לא של תעסוקה. אומנם הייתי רוצה שלא תהיה אבטלה וכולם יוכלו לעבוד. אחוזי התעסוקה בין הגברים הערבים הם הרבה יותר גבוהים למשל מהתעסוקה בקרב גברים חרדים, אבל זה לא עזר לחברה להתרומם מעל לקו העוני. הסיוע שנותנים למשפחות העניות על ידי המדינה עזר יותר למשפחות יהודיות, כולל חרדיות, להתרומם מעל לקו העוני, אבל באחוזים זה לא עזר אותו דבר למשפחות הערביות. אתם יודעים מה זה אומר? זה אומר שהעוני בחברה הערבית הוא הרבה יותר עמוק מאשר בחברה היהודית, לכן צריך דחיפה יותר גדולה ואחריות יותר גדולה מצד המדינה כדי להרים את המשפחות מעל לקו העוני. זה מדהים לשמוע ש-52% מהילדים הערבים ו-42% מהחברה החרדית, חבר הכנסת דלל - - << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> 47%. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - 47% אין להם תזונה או סובלים מחוסר ביטחון תזונתי. 55% מהילדים הערבים ו-48% מהילדים החרדים בממוצע, כלומר בין כל שני ילדים יש ילד אחד שאין לו ביטחון תזונתי. ומה המדינה עושה בעניין? הקימה המדינה מועצה לביטחון תזונתי. עשר שנים המועצה הזו לא עשתה כלום. הם רק עכשיו התחילו, בשנה האחרונה, לדון בנושא, ויש להם המלצות שעוד לא הגישו אותן. תבינו. כאשר אנחנו מדברים על המאפיינים, אמרתי, זה ערבים, חרדים, משפחות מרובות, ברוכות ילדים – איך שתרצו תגידו – אבל גם משפחות עם הורה אחד, כלומר הורה יחידני, וזה בדרך כלל נשים. כמעט 90% ממשקי הבית בישראל שיש בהם הורה יחיד עומדת בראשם אישה. האם המדינה או האוצר מוכן למשל לבטל את העניין של הדיסרגרד למשפחות או עניין חישוב המזונות כהכנסה לנשים האלה שסובלות מעוני? זה צעד מהותי שאפשר לנקוט. אי-אפשר לדבר על האחריות של המדינה בלי להזכיר את המדיניות הכלכלית הדורסנית שקיימת במדינה, שלא רואה לא את העניים, לא את המובטלים, ורואה בהם נטל על החברה, במקום להבין שהמחיר שהחברה משלמת כאשר היא מגדלת בתוכה ילדים רעבים, ילדים שאין להם עתיד, הוא הרבה יותר כבד מאשר השינויים הכלכליים שאנחנו מדברים עליהם או תוכניות אמיתיות שעוזרות לאנשים לצאת ממעגל העוני. משהו שנשאר בראש שלי מכל הדיון הזה שלא יכולתי שלא לחשוב עליו: 55% ילדים ערבים סובלים מחוסר ביטחון תזונתי. 48% מהילדים הערבים חיים מתחת לקו העוני, ומהו אחוז הצעירים הערבים שנקראים בכל מיני מחקרים "חסרי מעש"? זה משהו בסביבות 45% גם כן, צעירים בני 15 עד 28. זה סוג העתיד שמדיניות - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - העוני מובילה אליו, זה סוג העתיד שמייצרים וזה הדור שמייצרים אם לא נתחיל לדאוג לסגור את הפערים ולעזור לציבור לצאת ממעגל העוני. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני אמשיך ממה שאמרה חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן לגבי ההריסה בעכו. להרוס שלושה בתים - - << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> שישה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - שישה בתים ולהשאיר עשרות אנשים ללא קורת גג, עשרות אנשים. במקור האדמה שייכת, נדמה לי, לעדה האורתודוקסית, נכון, ויש הסכם שכירות, אבל כנראה שלמישהו יש תוכניות עתידיות. (אומר בערבית:) אבל כואב הלב על ילדים, נשים. כך גם לגבי הבתים שנהרסים באל-קודס או בנגב, באופן סיטונאי כמעט. עדיף תמיד לדבר בשפה של לבנות ולא להרוס, לא בשפה של דחפורים, ולכן צריך לבטל את הסגנון הזה של לבוא ולהרוס ויהי מה. קורת גג היא זכות יסוד, היא אמורה להיות חזקה יותר מהדחפורים. במקרה או שלא במקרה, אני לא ידעתי שהשר - - מה שמו של השר? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עמיחי אליהו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - עמיחי אליהו יהיה פה. אבל שוחחתי עם חבריי יוסף ועאידה על מאמר שכתב הרב שלמה אליהו, אבא שלך - - << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> הרב שמואל אליהו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - הרב שמואל אליהו, לגבי רעידת האדמה בסוריה ובטורקיה ועל עשרות אלפי ההרוגים. סמרו שערותיי ממה שאבא שלך כתב, איש דת. נדמה לי שאתה יודע מה כתב אבא שלך. << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אני מניח שאתה יודע - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נדע שכל מה שמתרחש זה לנקות את העולם ולהפוך אותו לטוב יותר. << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> קרא את פסקה ג' שם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לפעמים פסקה א' מייתרת את הצורך לקרוא את פסקה ג'. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל בשביל שראוי - - - << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אני מניח שאתה יודע כמה כבוד להורים זה דבר חשוב ביהדות, אני מניח שגם באסלאם, ואני מקווה שאתה לא מצפה ממני באיזושהי צורה - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אם לא הייתי פה הדברים שלי היו יותר תקיפים, אז אני מתחשב בעובדה שאתה פה, ואני לא רוצה להגיד את מה שחשבתי להגיד, כי בכל זאת מדובר באבא שלך. << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אני מעריך את זה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל כאשר יש אסון כזה אתה מצפה, בעיקר מאיש דת, לגלות אמפתיה דבר ראשון ולהגיד: אללה ירחמהום, זיכרונם לברכה, אסון כבד לאנושות ולעולם, אבל לא לצאת במשפט כזה. אגב, אני חשבתי שאני גיליתי את אמריקה כשקראתי את זה. מתברר שהטוויטר התפוצץ בגלל תגובות של יהודים שלא הסכימו למה שאמר הרב אליהו, יהודים רבים, לפני, ויש הודעה של איזה ארגון בארצות הברית, יש הודעה של ארגון יהודי בארצות הברית שמתנער מהדברים של הרב אליהו. << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אתה מסכים שהכול מאללה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אדם מאמין, אני אדם מאמין, אבל אני בחיים לא אגיד על אובדן חיי אדם ברעידת אדמה שזה - - << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> צריך להבין שזה - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - כדי לעשות לעולם טוב. אין טוב במוות הנורא הזה, בהרס הנורא הזה. צריך לעשות הכול כדי שהדברים האלה לא יתרחשו ולגלות אמפתיה לקורבנות, למשפחות, ולהבין את הכאב. ואדם דתי, לפני אחרים, צריך להבין את זה הרבה יותר טוב מהבן שלו השר ומכל חבר כנסת שנמצא כאן. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. אם כן, רבותיי, אני מזמין את השר, או - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הצבעה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא נזמין את השר. חברי הכנסת, נקיים עתה שלוש הצבעות על כל אחת מהצעות החוק. מי שמצביע בעד הוא בעד הצעת הממשלה להחיל דין רציפות על הצעת החוק, ומי שמצביע נגד הוא נגד הצעת הממשלה. נתחיל עם ההצבעה הראשונה, על הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 9 ), התשפ"ב–2022. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הודעת הממשלה – 10 נגד – 2 נמנעים – אין הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 99), התשפ"ב–2022, נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רבותיי, עשרה בעד, שניים מתנגדים, אין נמנעים, אחד נוכח. אם כן, אני קובע שההצעה להחיל דין רציפות על הצעת חוק מיסוי מקרקעין שבח ורכישה) (תיקון מס' 99 ), התשפ"ב–2022, נתקבלה, והיא תחזור לוועדת הכספים להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. נעבור להצבעה על הצעת חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ב–2022. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הודעת הממשלה – 12 נגד – 1 נמנעים – אין הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ב–2022, נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, 12 בעד, מתנגד אחד, נוכח אחד. אני קובע שהחלטה להחיל דין רציפות על הצעת החוק התקבלה, והיא תחזור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. נעבור להצבעה על הצעת חוק התחרות הכלכלית (איסור פגיעה ביבוא מקביל או ביבוא אישי) (הוראת שעה) התשפ"ב–2022. הצבעה. עאידה, את באופן עקבי נוכחת, נוכחת. הצבעה מס' 4 בעד הודעת הממשלה – 12 נגד – אין נמנעים – אין הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק התחרות הכלכלית (איסור פגיעה ביבוא מקביל או ביבוא אישי) (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, 12 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים, אחת נוכחת. אני קובע שהצעה להחיל דין רציפות על הצעת חוק התחרות הכלכלית, איסור פגיעה בייבוא מקביל או בייבוא אישי (הוראת שעה) התשפ"ב–2022, התקבלה, והיא תחזור לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 18), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מ/1597; דברי הכנסת, חוב' י"ג, ישיבה 38, חוברת זו, ישיבה זו; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא – הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 18), התשפ"ג–2023, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר ועדת החוץ והביטחון, ממלא מקום יושב-ראש הוועדה, יושב-ראש סיעת ש"ס, חבר הכנסת ינון אזולאי, להציג את החוק, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 18). אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להציג בפני הכנסת, לקריאה השנייה והשלישית, את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 18), התשפ"ג–2023, שיזמה הממשלה. הצעת החוק שאושרה בקריאה הראשונה כללה שני סעיפים, האחד עסק בהצבת חיילים במשטרת ישראל והשני – בהצבת חיילים בשירות בתי הסוהר. מאחר שהתעוררו בוועדה שאלות סביב הצבתם של חיילים בשירות בתי הסוהר, החלטנו לפצל את ההצעה כך שבשלב זה נביא לכנסת רק את החלק שעניינו הצבת חיילים במשטרה, והחלק שעניינו הצבת חיילים בשירות בתי הסוהר יישאר בשלב זה על שולחן הוועדה. ההחלטה על הפיצול אושרה במליאה לפנות בוקר. הצעת החוק שכרגע אני מציג עוסקת בהצבת החיילים במשטרה בלבד. השירות במשטרת ישראל מוסדר בסעיף 24א לחוק שירות ביטחון, שנחקק בשנת 1995 כהוראת שעה והוארך מאז 17 פעמים. הוראה שמוארכת כל פעם במשך 17 פעמים – זה נראה לי כבר כמעט הוראת קבע, אבל זה בכלל נושא אחר לדיון. בין היתר, נקבע כי ניתן יהיה להציב חיילים לשירות ביחידות של משטרת ישראל שעיקר פעילותן קשורה לביטחון המדינה ותושביה ושנקבעו בצו. זאת בנוסף להסדר הקיים לגבי מג"ב, שקבוע כהוראה קבועה בחוק שירות ביטחון. עוד נקבע כי לחייל שהוצב ביחידות האמורות תהיה הזכות להביע את התנגדותו לכך ולשרת ביחידה רגילה של צה"ל. כמו כן, נקבע כי מעמדו של חייל שהוצב ביחידה – יושב ראש הקואליציה אופיר כץ, אתה מקשיב לי כדי שתוכל להצביע אחר כך על העניין? כי ראיתי שפינדרוס מפריע. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> אוקיי. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> התחלת? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> פינדרוס, אף פעם לא הוציאו אותך בקריאה שלישית מהמליאה. חבל. כמו כן, נקבע כי מעמדו של חייל שהוצב ביחידת משטרה יהיה זהה למעמדו של חייל סדיר בצה"ל בכל הקשור לחוקים הנוגעים לחיילים משוחררים ולחוקי השיקום. לבסוף נקבע כי מספר המשרתים במסגרת זו ייקבע בידי שר הביטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור הממשלה וועדת החוץ והביטחון של הכנסת. במהלך דיוני הוועדה עלו שאלות הנוגעות לאופי היחידות שבהן מוצבים החיילים, ליישום מסקנות צוות חסון, שעסקו בתנאי השירות של החיילים המוצבים במשטרה ובחיזוק המעטפת שניתנת להם בצה"ל, ולדוח מבקר המדינה האחרון שעסק במוגנות משרתי החובה ביחידות המשרד לביטחון הפנים. הוועדה השתכנעה כי בעת הזאת עדיין יש צורך בהצבת חיילים במשטרה, והחליטה לאשר את הצעת הממשלה להאריך את הוראת השעה בשלוש שנים נוספות. אם נעשה חשבון – 17 ועוד 1 זה בדיוק 18. אז בפעם ה-18 אנחנו מאריכים בהוראת שעה עד 31 בדצמבר 2025. בצד זאת, הוועדה תמשיך לדון בשאלות שהתעוררו במהלך הדיונים ותפקח על שירותם של החיילים המוצבים במשטרה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. רשות דיבור – אין לנו מה לדחות, ואנחנו לא סותמים פיות, אז מי שירצה יבוא לדבר. בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות, כמובן, ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, שביקש ממני – זיכה אותי, אני תמיד אומר – לעלות ולהציג את החוק, ליועצת המשפטית של הוועדה מירי פרנקל שור, לעו"ד עידו בן יצחק, לעו"ד איילת לוי נחום וכמובן לצוות הוועדה, למנהל הוועדה אסף פרידמן, וכמובן, למזכירות הוועדה, ולפרוטוקולים, שעושים את עבודתם נאמנה גם בוועדה וגם פה. לכן, אני מבקש מכולם לתמוך. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר ועדת חוץ וביטחון חבר הכנסת ינון אזולאי. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. חבר הכנסת אזולאי, אתה צודק. גם אתמול בלילה, לפנות בוקר, אנחנו מזכירים את העושים במלאכה, ואני שכחתי את הרשמים הפרלמנטריים, שיושבים כאן במליאה וגם בוועדות. אנחנו מודים להם, וכמובן למזכיר ולסגנית מזכיר הכנסת, שעושים עבודת קודש. 15 דקות לרשותך, בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא מפסיקים לעבוד. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני, ברשותכם, רוצה להתייחס למה שהיה פה אתמול בנאום של חבר הכנסת דודי אמסלם. הוא דיבר פה אתמול על תחושת הנרדפות. הוא, כנראה, מרגיש את זה – אני באמת מאמינה שזאת תחושה שלו; אני רק מצטערת מאוד שישראל השנייה היום, לפי דודי אמסלם – עכשיו הוא לא פה. אגב, אני רואה הרבה מאוד חברי כנסת מש"ס, מעוצמה יהודית – איך להתייחס לזה? ישראל הראשונה פה? ישראל השנייה פה? מי משרת את מי? מאוד מעניין, חבר הכנסת בוסו - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בעיני המתבונן. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - מי פה לטובת מי? חבר הכנסת דודי אמסלם פתח פה אתמול: לאיזו ישראל אתה שייך, הראשונה, השנייה? אז זהו. כנראה, לחבר הכנסת דודי אמסלם יש בעיות פנימיות. אני באמת אומרת לך, דודי, תשתחרר; אתה כבר גדול, אתה עוד מעט שר. ולא סתם – שר המשפטים. כמה אפשר להיות - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שר במשרד המשפטים. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שר בתוך משרד המשפטים, נכון. אגב, ראיתי בדיחה ברשת, שדודי הוא שר במשרד המשפטים, אז לא נתנו לישראל השנייה להיות שר המשפטים. גם על זה כבר מדברים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל אנחנו מכוונים את זה לנשיא. הנשיא עצמו אמר שאין שקיפות בבית המשפט העליון. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> דקה, אני אתייחס גם לזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> את מקדישה את הנאום שלך לחבר הכנסת אמסלם והוא לא פה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> קודם כול, אני פונה לדודי: דודי, אתה ילד גדול. תשתחרר מזה. אתה ח"כ, היית בתפקידים בכירים בעיריית ירושלים – אף אחד לא רודף אחריך, אף אחד לא צועק לך ברחוב שאתה מזרחי. אנחנו אוהבים אותך, דודי, כמו שאתה, כי אתה בן אדם עם לב רחב, עם נשמה טובה. אל תגרום נזק. אגב, עכשיו דיברתי עם אחד היועצים שלי, והוא שאל בכנות: לאיזה ישראל אני שייך? כי אחד במשפחה מזרחי ואחד אשכנזי. לאיזה ישראל הוא שייך? אז חבר'ה, אני באמת אומרת לכם, תפסיקו עם השיח המגעיל הזה – ישראל ראשונה, ישראל שנייה. הינה, יש פה שרה לשעבר, פנינה תמנו שטה. פנינה, לאיזו ישראל את שייכת? את ואני? << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני שייכת לעם ישראל. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אוקיי. זה בדיוק מה שאני אמרתי אתמול. מה איתנו, יוצאי ברית המועצות לשעבר? מה איתנו, יוצאי אתיופיה? לאיזו ישראל אנחנו שייכים? למה אנחנו לא רצים פה ברחובות ולא צועקים: שתו לנו, אכלו לנו, לא נתנו לנו? עובדים קשה - - - << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - כשאנחנו יצאנו לרחובות היינו לבד, יוצאי אתיופיה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן. עובדים קשה, לומדים עברית, מנקים רחובות בתור עולים חדשים, ולא בוכים. פשוט עובדים, ובעשר אצבעות ומגיעים להישגים. << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> זה בדיוק מה - - - << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה יודע מה? אל תפריעו לנו. בזה אני אסתפק. אנחנו נסתדר, כי ככה למדנו, כי ככה חינכו אותנו – שבעצם בן אדם אחראי לעצמו. בורא עולם רק עוזר, אבל האחריות היא עליי כבן אדם – על המשפחה שלי, על הילדים שלי, על פרנסה שלי, על שלומי. קודם כול, אני אחראית לכל הדברים האלה. אתה יודע מה, גם אל תעזור לי. אל תפריעו, ואנחנו נסתדר. אז אני פונה לכל האנשים שמרגישים מקופחים: זה פשוט רק תחושה. ללמוד, לעבוד, להתנהג בכבוד כלפי עצמך וכלפי הסביבה, להיות אזרח טוב, לשרת את המדינה, לפרנס את המשפחות – זה הכבוד. << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אענה לך. אני לא שמעתי אף אחד מכם שאומר: למה אין לנו שופטים דוברי רוסית בבג"ץ? יש רק אחד. הוא מהעלייה בשנות השבעים. מה איתנו? מה איתנו? במה אני פחות טובה מהמזרחים? ומה אתה עושה עם הרופאים דוברי הרוסית והמהנדסים? ולמה הם לא בוכים שלא בוחרים אותם לתפקידים בכירים? אולי הם עוד לא הגיעו ואולי יש גזענות נסתרת? מאיפה החוצפה הזאת? די, אנשים עלו ארצה לפני – מתי הייתה העלייה הגדולה ממדינות המגרב? בוסו, תעזור לי – זה כבר 50 שנה, נכון? זה כבר דור שלישי בארץ. די עם הבכי הזה. אני מכירה המון אנשים, ממוצא מזרחי, מוצלחים, משכילים, עם כסף - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני אדאג לפגישה שלך עם ד"ר אבישי בן חיים. כנראה, את הפואנטה של ישראל הראשונה והשנייה לא הבנת. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני שאלתי את פעם את אבישי בן חיים בדיוק את אותה שאלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה משהו אחר. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני שאלתי לאיזה ישראל אני שייכת, ואתה יודע מה? הוא גמגם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זו תפיסה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא גמגם. למה? כי אתם נמצאים בתוך הפרדיגמות שלכם – המסכנים, המקופחים, לא נתנו לנו. חבר'ה, די, תשחררו מזה. יש לנו פה הרבה זוגות, משפחות, שבהן צד אחד אשכנזי, צד שני מזרחי, הילדים חצי-חצי – לא חושבים על זה אפילו, וטוב שכך. ומה תעשה, בוסו, כשהילד שלך יתאהב ביוצא ברית המועצות, רחמנא ליצלן? וזה עלול לקרות לך. מה תעשו? כי אנחנו פה ביחד. מתי תבינו את זה? הינה, יושב פה חבר הכנסת סוכות, נכון? אנחנו עוד לא מכירים – הוא חדש. לאיזה ישראל אתה שייך? לפי המראה, אתה אשכנזי, אבל אתה מתנחל – מה אתה? די עם ההגדרות האלה. זה מגעיל אותי, זה מעצבן אותי, זה עושה לי עצב בלב; כי צריך להבין דבר פשוט: גורלנו בידינו; גורלנו בלהיות ביחד; גורלנו לא בלתייג אנשים לפי אשכנזי, מזרחי, רוסי, אתיופי. צריך להבין דבר מאוד פשוט: כשיש פה מלחמות ונופלים לנו טילים על הראש, חמאס לא שואל: סליחה, בוסו, אתה אשכנזי או מזרחי? מותר או אסור? אתה דתי או חילוני? זה נופל על הראש של כולנו, כי אנחנו ישראלים, כי אנחנו פה ביחד. אנחנו, היהודים, האויב שלהם. מתי תבינו את זה ותפסיקו עם הבכי הזה, תפסיקו עם תחושת הנרדפות? אני דיברתי במקרה אתמול עם איזושהי פסיכולוגית, והיא אמרה לי: הכול בראש. פשוט כך. אז דודי, ידידי, הכול בראש. צא מזה ותפסיק להסית את האזרחים אחד נגד השני. ואני מאחלת לך שיהיו לך נכדים מתישהו - - << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש שלך מסכים איתך? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - שיהיו לך פעם נכדים מהילדים שלך, שתיהנה מהם, שהם חצי מזרחים וחצי אשכנזים, ואולי כדאי שגם יהיו רוסים. לא תצטער על זה. תודה רבה, חברים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי. חבר הכנסת אזולאי, רוצה לסכם? אוקיי. אם כך, אנחנו נעבור להצבעות בקריאה השנייה והשלישית להצעת חוק שירות הביטחון. אבל לפני כן, כמובן, אנחנו נצביע על ההסתייגויות. קבוצת סיעת יש עתיד: חבר הכנסת יאיר לפיד – צריך להקריא את חברי הכנסת? לא צריך. הם גם לא נמצאים פה. צריך להצביע על ההסתייגויות שלהם? קבוצת יש עתיד לא נמצאים פה, אז גם לא צריך להקריא אולי את השמות של חברי הכנסת. להקריא את שמות חברי הכנסת? אוקיי. קבוצת סיעת יש עתיד: חברי הכנסת יאיר לפיד, אורנה ברביבאי, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי ושלי מירון; קבוצת סיעת המחנה הממלכתי: חברי הכנסת בנימין גנץ, גדעון סער, גדי איזנקוט, פנינה תמנו, יפעת שאשא ביטון, חילי טרופר, זאב אלקין, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן, שרן מרים השכל ואלון שוסטר; קבוצת סיעת ישראל ביתנו: חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; קבוצת סיעת העבודה: חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום. אנחנו נצביע על ההסתייגויות. קבוצת העבודה והמחנה הממלכתי לא נמצאים, אז אנחנו לא צריכים להצביע. אם כך, רבותיי חברי הכנסת, אנחנו נצביע על סעיף 1 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד סעיף 1 – 13 נגד – 2 נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, 13 בעד, שני מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שסעיף מס' 1, כנוסח הוועדה, עבר בקריאה השנייה. לאחר סעיף 1, קבוצת ישראל ביתנו – הם מסירים את ההסתייגויות ואנחנו לא צריכים להצביע על ההסתייגויות הללו. קבוצת העבודה לא נמצאים והמחנה הממלכתי לא נמצאים. קבוצת יש עתיד אינם נוכחים, ואף על ההסתייגויות שלהם אנחנו לא נצביע. אם כן, ההסתייגויות לאחר סעיף 1 הוסרו. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני יכול לשאול שאלה? איפה יש עתיד? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אין עתיד. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> אין עתיד. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> חבר'ה, איפה האמונה שלכם? יש עתיד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי, עכשיו אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השלישית. כמובן, ההסתייגויות לאחר סעיף 1 הוסרו. אם כך, אין הסתייגויות, ונעבור להצבעה על סעיף 1 בקריאה השלישית. הצבעה מס' 6 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת – טוב, ההצבעה האחרונה בטלה. הצבענו על סעיף 1 כנוסח הוועדה בקריאה שנייה, ולאחר שהוסרו ההסתייגויות לאחר סעיף 1, אנחנו מצביעים עכשיו על הצעת החוק, על כל הצעת החוק, בקריאה השלישית. אוקיי, אנחנו מצביעים על הצעת החוק כולה בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 15 נגד – 2 נמנעים – אין חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 18), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, רבותיי חברי הכנסת, 15 בעד, שני מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 18), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. חברי הכנסת, אם כך, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי כ"ד בשבט התשפ"ג, 15 בפברואר 2023, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:17. << סיום >>