דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ד ישיבה מ"ב הישיבה הארבעים-ושתיים של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, כ"ד בשבט התשפ"ג (15 בפברואר 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 8 15. חשש: בתי ספר בחיפה יתמוטטו ברעידת אדמה 8 אריאל קלנר (הליכוד): 8 שר החינוך יואב קיש: 8 16. מניעת כניסה לבתי ספר של גורמים פוליטיים ללא אישור מלשכת שר החינוך 13 מאיר כהן (יש עתיד): 13 שר החינוך יואב קיש: 13 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 16 יונתן מישרקי (ש"ס): 17 14. אזרחים ישראלים תקועים בטורקיה בעקבות רעידות האדמה 24 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 24 שר החוץ אלי כהן: 25 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 26 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 33 נאום בכורה של חבר הכנסת משה רוט 33 משה שמעון רוט (יהדות התורה): 33 אוריאל בוסו (ש"ס): 37 הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 40 אופיר כץ (יו"ר הוועדה המשותפת): 40 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 43 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 49 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 66 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 75 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 81 מרב מיכאלי (העבודה): 88 יאיר לפיד (יש עתיד): 91 עודד פורר (ישראל ביתנו): 94 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 97 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 98 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 100 עמית הלוי (הליכוד): 102 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 105 מאיר כהן (יש עתיד): 106 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 107 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 107 הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 107 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 108 מירב בן ארי (יש עתיד): 110 ינון אזולאי (ש"ס): 111 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 113 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 113 הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 114 שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: 114 אופיר כץ (יו"ר הוועדה המשותפת): 116 הודעת ועדת הכנסת 131 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 131 חילופים בוועדות הכנסת 133 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 133 הודעת ועדת הכנסת 133 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 133 הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ג–2022 134 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 135 הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ג–2023 138 אליהו רביבו (הליכוד): 138 הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ג–2023 140 עודד פורר (ישראל ביתנו): 140 ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: 141 הצהרת אמונים של חברי הכנסת 147 אושר שקלים (הליכוד): 147 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 147 הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ג–2022 148 הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ג–2023 148 הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ג–2023 148 הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"ג–2022 149 יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): 150 הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי), התשפ"ג–2023 153 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 153 שר משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 156 אלעזר שטרן (יש עתיד): 158 גלעד קריב (העבודה): 161 יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): 163 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 165 השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 168 הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2022 172 רון כץ (יש עתיד): 172 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות להטבות לקטועי ידיים על פי הסכם הניידות), התשפ"ג–2023 174 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 174 הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – טלפונים ניידים ומחשבים אישיים), התשפ"ג–2022 175 גלעד קריב (העבודה): 175 שר המשפטים יריב לוין: 176 הצעת חוק המקרקעין (תיקון – מנגנון שבת למשאבת מים), התשפ"ג–2022 178 יעקב אשר (יהדות התורה): 178 שר האנרגיה ישראל כץ: 180 הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות במשטרת ישראל), התשפ"ג–2022 181 מירב בן ארי (יש עתיד): 182 שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: 184 הצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023 186 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 186 הצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023 188 עודד פורר (ישראל ביתנו): 189 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 190 הצעת חוק תקיפה מינית על רקע לאומני (הרחבת הענישה על עבירות מין כדין ענישה בגין מעשה טרור), התשפ"ג–2022 195 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 195 שר המשפטים יריב לוין: 198 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 200 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 200 הצעת חוק תקיפה מינית על רקע לאומני (הרחבת הענישה על עבירות מין כדין ענישה בגין מעשה טרור), התשפ"ג–2022 200 הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז פג), התשפ"ג–2022 201 ינון אזולאי (ש"ס): 201 הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז פג), התשפ"ג–2022 204 אברהם בצלאל (ש"ס): 204 הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז פג), התשפ"ג–2023 205 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 205 השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: 206 הצעת חוק למניעת העסקה בתחום החינוך והטיפול של אדם שהורשע או שמואשם בתקיפה או בהתעללות בחסר ישע, התשפ"ג–2022 210 אופיר כץ (הליכוד): 210 שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: 211 ינון אזולאי (ש"ס): 212 אופיר כץ (הליכוד): 213 הצעה לסדר-היום 214 דבריו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מנדלבליט על עיוות הדין שנעשה לרב דרעי 214 משה ארבל (ש"ס): 215 הצעות לסדר-היום 216 הסתה וקידום נרטיב פלסטיני בתוכני הלימוד של בתי הספר במזרח ירושלים 216 דן אילוז (הליכוד): 217 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 218 יוסף טייב (ש"ס): 219 שר המשפטים יריב לוין: 220 הצעות לסדר-היום 227 חוסר מודעות של גופים ציבוריים למוגבלותם של קשישים בכל הקשור לדיגיטציה 227 יונתן מישרקי (ש"ס): 227 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 229 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 230 שאילתות ותשובות 236 31. תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקת בהמות בבתי מטבחיים) 236 יסמין פרידמן (יש עתיד): 236 סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: 236 11. יחידת הפיקוח על הצומח והחי (פיצו"ח) 239 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 239 סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: 240 13. גידול גמלים כענף חקלאי 243 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 243 60. הכרה בגידול גמלים כענף חקלאי 243 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 243 סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: 245 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום כ"ד בשבט התשפ"ג, 15 בפברואר 2023. הסעיף הראשון על סדר-היום: שאילתות דחופות. השאילתה הראשונה היא של חבר הכנסת אריאל קלנר לשר החינוך, בנושא החשש שבתי הספר בחיפה יתמוטטו ברעידת אדמה, חס וחלילה. אני מזמין את שר החינוך חבר הכנסת יואב קיש לדוכן. חבר הכנסת קלנר, בבקשה. << שאילתה >> 15. חשש: בתי ספר בחיפה יתמוטטו ברעידת אדמה << שאילתה >> << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, בימים אלה, לאור אסון רעידת האדמה בטורקיה, אני פונה לגבי בתי הספר בסיכון בחיפה. בשנת 2013 קבעה ועדת מומחים שסיירה בבתי הספר כי ארבעה מהם נמצאים ברמת הסיכון הגבוהה ביותר להתמוטטות. מדובר בבית ספר עירוני א', עירוני ב', עירוני ג' ותיכון קריית חיים. ברצוני לשאול: מה נעשה כדי לשמור על בטיחות בתי הספר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, השר. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני תכף אתייחס עניינית לגבי בתי הספר שעליהם שאלת, אבל אני אגיד רגע במילה שבוודאי לאור האסון הנוראי בטורקיה בחנו במשרד איפה אנחנו עומדים. המנכ"ל עשה פגישות עם כל הנציגים הרלוונטיים באמת בשביל לבדוק היערכות ואיפה החשש. יש גם תקציב ייעודי לנושא של חיזוק מבנים עם חשש לרעידות אדמה. יש כאלה מבנים, אנחנו מטפלים בהם. באמת צריך להיות מאוד מאוד עם עין פקוחה על המצב, מה שנקרא, כדי לראות שאנחנו לא נמצא את עצמנו, חס וחלילה, באירוע קשה. אני רוצה להתייחס רגע לדברים ששאלת. יש לנו נהלים וסדרים למצב חירום מול הנהלות בתי הספר ורכזי הביטחון והחירום בבתי הספר. יש לנו הטמעת הכשרות בנושא זה בשיתוף הרשות המקומית ובהנחיית פיקוד העורף. בשבוע הבא – זה היה מתוכנן, זה לא בעקבות האירוע בטורקיה – יש שבוע חירום ותרגילי התגוננות של מערכת החינוך בכל הארץ. יתקיימו תרגולים לתפקוד במצבי חירום ובכלל זה רעידות אדמה. הופצו במערכת החינוך, לנוכח האסון בטורקיה, הנחיות להעלאת המוכנות בשני היבטים: 1. בדיקות מערכות ההתרעה המקומיות לרעידות אדמה בבתי הספר; 2. תרגול רעידת אדמה במוסדות החינוך במהלך שבוע החירום. הטיפול בחיזוק מוסדות החינוך מפני רעידת אדמה כפוף להחלטת ממשלה ומתבצע בשלבים עד שנת 2035. זה הרבה זמן. אכן, צריך להפריד פה בין אירועים שהם מה שנקרא עם חשש מיידי לבין אירועים שיש לנו היערכות אליהם, שהזמן מאפשר, וכל זאת בהתאם לתקציב שמוקצה לכך על ידי משרד האוצר ועל פי סדרי עדיפויות. לאחרונה התוכנית הורחבה לטיפול במבנים הנמצאים בכלל הרשויות המקומיות בארץ ולא רק באותן רשויות שנמצאות באזור הרגיש לרעידת אדמה. עיריית חיפה נמצאת בתוכנית הלאומית לשדרוג מבנים מפני רעידות אדמה, ולהלן הסטטוס המוסדי, לבקשתך, על פי נתוני אגף הבינוי. עירוני ה' – איפה זה, מתחת למרכז כרמל? יש שם למעלה ולמטה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> בחיפה הכול זה למטה ולמעלה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, אבל זה שני מבנים. יש מבנה חטיבת ביניים למטה, ולמעלה – – – << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> את זה אני לא עד כדי כך מכיר, אבל אני מכיר את המקום של בית הספר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לדעתי הייתי שם בחטיבת ביניים, בגלל זה אני מכיר. שם הסתיים שדרוג וחיזוק מבנה כיתות מרכזי. ככל שיש מבנים נוספים לחיזוק במתחם, הרשות צריכה לקדם תכנון מול מינהל הפיתוח. בכלל, צריך להבין, חבר הכנסת קלנר, שאנחנו בעצם פועלים יחד עם הרשויות במקום הזה, ורק כאשר יש תכנון אז אנחנו מבצעים אותו. במקום הזה בעצם הסתיים כבר השדרוג. לפי מיטב ידיעתי אין עוד מבנים נוספים שנדרשים לחיזוק, ואם כן, אז הרשות צריכה להגיש את התכנון מול מנהל הפיתוח. דרך אגב, אותו דבר בעירוני ג'. גם שם הסתיים השדרוג, חיזוק של מבנה כיתות מרכזי. אם יש מבנים נוספים שנדרשים, הרשות צריכה לפעול מולנו בתכנון על מנת שנעשה זאת. לגבי תיכון מקיף קריית חיים ביצוע שדרוג לחטיבת הביניים שקד נמצא בתכנון מתקדם. מבנה התיכון נמצא בתהליך פסילת המבנה, כאשר גם פה יש דרישה לעירייה להשלים נתונים לקידום אישור הפסילה. לצערי הם עדיין לא העבירו לנו את הנתונים ולכן העניין טרם הושלם. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> איזה בית ספר? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מקיף קריית חיים. אמרתי, השדרוג לחטיבת שקד נמצא בתכנון מתקדם, זה – 1. התיכון, אנחנו חושבים שצריכים לפסול את המבנה וביקשנו את הנתונים הנדרשים לקידום אישור הפסילה על ידי העירייה, אך העניין טרם הושלם. זה באמת משהו שאולי צריך להרים דגל. אם כבר, מכל מה ששאלת הייתי חושב שהעירייה פה במקום הזה צריכה לפעול יותר מהר. עירוני א' – על פי החלטת הרשות, הטיפול במבנה בית ספר זה לא יקודם בשלב זה. זאת אמירה של הרשות. יחד עם זאת, אנחנו תקצבנו את שיפוץ בית ספר מזור, שהוא מבנה פנוי, לטובת מענה זמני לשדרוג בזמן שמבצעים. לכן, גם פה הרשות היא זו שמכתיבה את ההתנהלות מול המוסדות. אנחנו במשרד החינוך בעיקרון מתקצבים, נותנים מעטפת מקצועית לבדיקת התוכניות, אבל התכנון והביצוע הם באחריות הרשות המקומיות. כל המקרים שהעלית זה עיריית חיפה, ולכן במקום הזה אני חושב שהנקודות שהעלית, חשוב שיעלו לדיון גם אצל ראש העיר ויבוצעו בהקדם. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש לחבר הכנסת קלנר שאלה נוספת? בבקשה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, תודה לך על התשובות ועל הפירוט. כמובן שצריך לפעול מול העירייה, והשאלה היא באמת איך משרד החינוך, שבעצם אמון על הילדים והכול, איך הוא הולך לפעול מול העירייה בעניין הזה כדי לרתום אותם? השאלה השנייה היא: בתי הספר במעמד מוכש"ר, מוכר שאינו רשמי, האם הם נבדקו גם כן בסקירה? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לשאלה השנייה שלך, שאלה טובה. בוא נגיד כך: בוודאי הייתי מצפה שכן אבל אני לא יודע. אני לא רוצה לזרוק לך באוויר, ואנחנו נבדוק את זה. לגבי השאלה הראשונה, תראה: נדמה לי 256 רשויות – כמה רשויות, יונתן? 256 רשויות יש במדינה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 257. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> 257? אז אנחנו לא יכולים בכל מבנה ומבנה להיות ה-boost לאירוע הזה. זה חייב לבוא מהרשות המקומית או העירייה או רשות אזורית. דרך אגב, לפעמים גם הרשות לא תמיד מודעת, ואז הילדים והמשפחות – לא, זה לא יתאפשר. אני לא יודע מי כתב לי את זה, אבל אם אלי כהן לא מגיע, אני לא יודע לעשות את השאילתה שלו, ואני לא מתכוון לעשות את השאילתה שלו. אז אם השר אלי כהן לא מגיע, אז הוא לא יגיע. פה יש יו"ר, והוא יפתור את זה. אני לא מתכוון לענות על שאילתות שהן לא בתחומי משרדי, תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני לא יודע מי הגיש לשר קיש את השאילתה הזאת, אבל אנחנו שומעים שהשר מגיע. הכול בסדר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אה, אולי יש לי שתי שאילתות והן לא ברצף? על שתיים ברור שאני אענה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, יש לך ברצף. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> סתם שצף-קצף על הבוקר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא. קודם כול, מה אתה רוצה? זה בין השרים, מה אכפת לך? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה, אני לא יכול להתערב בין השרים? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא. נראה לך שאני מתערב בין חברי הכנסת של האופוזיציה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה כל היום מתערב. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אה, אז בסדר, מותר לך בין השרים, סגרנו. אני רוצה רגע להשלים את תשובתי. לכן אני אומר, אני מצפה מכל הרשויות, בטח מעיריית חיפה, שבמקרים האלה יקדמו את הדברים ולא ישאירו דברים לא מנוהלים. זה אירוע מאוד חשוב שאנחנו בוחנים אותו. אנחנו לפחות נותנים את המענה ברגע שרשות פונה אלינו. אני מודה שקשה לנו להיות הקטליזטור והקטר המרכזי באירוע שכזה, ופה חייבים את שיתוף הפעולה של הרשות. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. השר קיש. אני מזמין אותך להישאר גם לשאילתה הבאה. השאילתה הבאה היא של חבר הכנסת מאיר כהן לשר החינוך, בנושא: מניעת כניסה לבתי ספר של גורמים פוליטיים ללא אישור לשכת שר החינוך. בבקשה, חבר הכנסת מאיר כהן. << שאילתה >> 16. מניעת כניסה לבתי ספר של גורמים פוליטיים ללא אישור מלשכת שר החינוך << שאילתה >> << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, בוקר טוב, אדוני השר, בוקר טוב, חברות וחברי הכנסת, מנהלי מחוזות משרד החינוך הונחו לפני כמה ימים שלא לאשר לגורמים פוליטיים להיכנס לבתי ספר ללא אישור מלשכת שר החינוך. אני מבקש לשאול: 1. על סמך מה התקבלה החלטה זו? 2. מי הגורמים שייתנו אישור כניסה לבתי ספר? על סמך מה יינתן האישור? תודה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן, ואני גם מודה על ההזדמנות להסביר את הדבר הזה. פה אני אומר כמה מילים, בעצם אקריא את התשובה, ואחרי זה אתייחס גם בנפרד. ראשית, ההנחיה בדבר תיאום כניסתם של גורמים פוליטיים למוסדות חינוך היא הנחיה קיימת לאורך שנים. ככלל, בהתאם לחוזרי מנכ"ל ומכוח חוק הבחירות, הדרך הראויה לכניסתם של גורמים פוליטיים למוסדות חינוך היא הדרך האמורה בחוזר מנכ"ל בנושא: התוכנית הלאומית ללמידה משמעותית – השיח החינוכי על הנושאים השנויים במחלוקת, ובהתאם למטרות המצוינות בחוזר האמור. כמו כן, סעיף 19 לחוק חינוך ממלכתי קובע כי מורה או עובד אחר במשרד החינוך לא ינהל תעמולה לטובת מפלגה או ארגון פוליטי אחר בקרב תלמידים של מוסד החינוך. ההודעה שהועברה למנהלי משרדי החינוך – מחוזות משרד החינוך, בהנחייתי, נועדה לתזכר אותם בדבר הדין הקיים, על מנת למנוע את הפיכת מוסדות החינוך לזירה פוליטית וכדי לשמור על התדמית הציבורית הניטרלית של מוסדות החינוך ועובדיהם. פאוזה: אני מניח שאם חברי כנסת מהימין, או שרים – או נגיד בן גביר, ואני בכוונה משתמש בשם שאני יודע שאתם מאוד אוהבים – היו הולכים לבתי ספר, כנראה שדווקא מהצד השני זה היה מפריע. אבל דווקא להגיד לך שכשהוצאתי את ההבהרה וההנחיה, זה היה דווקא באמת לא בשל כניסה של חברי כנסת מאגף השמאל אלא דווקא מאגף הימין. היה לי חשוב שהמסר הזה יחודד, כי אני באמת מאמין – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה חידוד? אני ניהלתי בית ספר הרבה שנים, זה היה באחריות המנהלים לפעול על פי חוזר המנכ"ל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> קודם כול, חבר'ה, אז תנו לי. רגע. נעשה את זה שנייה. תן לי לגמור להקריא. בעניין זה, גם יש סעיף 2א לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט–1959, שקובע איסור שימוש בנכסי ציבור: "לא ייעשה שימוש, בקשר עם תעמולת בחירות" – אני קצת רץ – "או בנכסים מוחשיים – – – של תאגיד שהממשלה או רשות מקומית" כמובן. לא ייעשה שימוש כאמור על ידי גוף או תאגיד כזה. ביקורים של נבחרי ציבור במוסדות חינוך עשויים גם לעמוד בניגוד לאיסור השימוש בעובדי מדינה ובעובדי רשות מקומית לצרכים פוליטיים במסגרת שעות העבודה – לזה יש הנחיית יועץ משפטי – וגם, כמובן, לגבי פעילות מפלגתית של עובדי מדינה ועובדי רשויות מקומיות. לאור כל זה וכל האמור, יש מקום להקפדה כי ביקורי נבחרי הציבור יעמדו בהתאם להוראות הדין, וכך פעלתי. עכשיו, אני רוצה לחדד. תראה, הנוהל הוא בדיוק לפי חוזר מנכ"ל, ואני גם חייב לומר לך שלא שהלשכה שלי מאשרת מי כן ומי לא, ההפך – זה המנהלים בשטח. אם יש אירוע, הוא מגיע ללשכת מנכ"ל. אבל נוצר מצב הפוך. נוצר מצב שכאילו כולם רצו פנימה לתוך מערכת החינוך, כולל מה שקרה גם בתקופה – אני מחבר את זה, למרות שזה לא בהכרח אותו דבר, לגבי אתמול, או יום שני, סליחה. שם – בוא ואגיד לך עוד משהו: אתה לא יודע כמה פניות קיבלתי על ההתנהלות השערורייתית של מנהלי בתי ספר מסוימים בכל מיני מקומות, על בחירת צד פוליטי, על לקחת את התלמידים להפגנות. יש לי שתי אפשרויות. אחת, באמת ללכת ולהגיד לכולם: התבלבלתם, ולהתחיל לנסות ולעצור ולהעניש, וללכת למקום הזה. החלטתי שאני לא רוצה. אני סומך על המנהלים, כולל אלה שעושים טעות. אני מאמין שהם יבינו שהם עשו טעות. אני חושב שלא נכון לערב את הפוליטיקה ואת הוויכוח הפוליטי על הרפורמה המשפטית בבתי הספר. יש הבדל גדול בין אם אתה מזמין נציגים מפה ומשם עושה דיון. זה לגיטימי, כך פועלים, אבל לקחת תלמידים ולהשתמש בתלמידים להפגנה, בעיניי זו טעות קשה. זו פגיעה במהות של משרד החינוך. אנחנו אמורים להיות ממלכתיים ומחוץ לאירוע הזה. לצערי דווקא מהצד השני יש גורמים שבחרו לעשות זאת. אני יכול להגיד לך יותר מזה, גם לנושא האוניברסיטאות והחינוך להשכלה גבוהה. אני מכיר את העמדות של כולם, וזה בסדר ולגיטימי. דרך אגב, אני בעד זכות ההפגנה. זה הדבר הכי דמוקרטי שיש; זה חייב להיות, ונשמור על זה ונקפיד על זה. אבל לא יכול להיות שבסוף בסוף משתמשים בכוח שלהם במוסד. אני מקבל גם מכתבים ומיילים מסטודנטים שאומרים לי: כופים עליי את העמדה. משתמשים במשאבים של האוניברסיטה, בחרו צד, והצד השני בשקט, כי הוא מחליט לכבד את העניין ולא יוצא חוצץ, בטח אלה שחוששים ומרגישים מאוימים, כי המרצה שלהם בעמדה פוליטית הפוכה. אז אני אומר לך שאני מאוד מאוד מצר על זה שהוויכוח הפוליטי – אף אחד שלא ישחק לי אותה, זה ויכוח פוליטי, ענייני ככל שיהיה – חדר למערכת החינוך ולאקדמיה. באקדמיה הדבר הכי חשוב זה בעצם הפלורליזם וחופש הבעת הדעות. אז אם אתה באירוע אקדמי, ועכשיו מנהל מוסד אקדמי משתמש במשאבים, כופה – מרצים כופים את העמדה שלהם על הסטודנטים – אני אומר לך שבעיניי הם פוגעים קודם כול בחופש האקדמי ובהתנהלות כמו שאקדמיה צריכה להיות. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מאפשר שאלה נוספת לשר מאיר כהן. אחריו, ברצף, ישאלו שאלות נוספות חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וחבר הכנסת יונתן מישרקי. השר ישיב במרוכז על השאלות הנוספות. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה, אדוני השר, על התשובה שלך. אני רק רוצה לחדד: תסמוך על מנהלי בתי הספר. טוב שאמרת את זה. ניהלתי רוב חיי בית ספר תיכון, ובאמת היו מעט מאוד מקרים שבהם הייתה חריגה. מנהלי בתי ספר והמורים – אני סומך עליהם. יש לי שאלה נוספת. ביום ראשון האחרון, אדוני, אתה הודעת שתפעל לפתוח את כל אזורי הרישום של בתי הספר במערכת החינוך. אני מבקש להגיד לך – ואתה לא חייב לענות לי, אבל אני מבקש להגיד לך, כאחד שבא מדימונה ומירוחם, והיושב-ראש בא מבאר שבע: המדיניות הזאת היא בדיוק מתן כלים למערכת החינוך הישראלית לוותר על הניסיון לשפר את מצבם של בתי ספר בשכונות וביישובים מוחלשים. במקום שהוא יעשה את זה, פותחים את המערכת. מי שחזק ישלח את הילדים שלו מחוץ ליישוב, לבתי הספר החזקים, ומי שחלש – יישאר בחולשתו. אנא ממך, לא כל דבר שקהלת אומרים צריך לאמץ. דווקא כילדי פריפריה, כאנשים שגדלו בפריפריה, אל תאפשר. תן לראשי הערים. עוד פעם, אני סומך עליהם. ראש עיר שרוצה לפתוח – בבאר שבע, בדימונה, בקריית שמונה בתל אביב – שייפתח. אבל להביא את זה כהוראה של משרד החינוך, אדוני, זו טעות, תחשוב על האוכלוסיות החלשות, ותיתן כוח לראשי הערים. אל תיקח מהם את כוחם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת כהן. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, ואחריה – חבר הכנסת יונתן מישרקי. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני עונה לכולם ביחד? אני לא רוצה לשכוח את מה שמאיר כהן – תן לי לרשום. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד השר, אם אפשר, אמרת שנעשתה בדיקה לגבי בתי ספר שהמבנים שלהם נמצאים בסכנה אם, חס וחלילה, תקרה רעידת אדמה. ברצוני לבקש להעביר לידיעת חברי הכנסת את רשימת בתי הספר, כדי שאנחנו נדע איפה זה קיים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת יונתן מישרקי. בבקשה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אדוני השר, אני מבקש לשאול, אולי מהצד השני, לא בטוח: מדוע לא תתאפשר כניסת יוזמות של ארגונים יהודיים אל תוך בתי הספר? למשל דוכני הנחת תפילין. הרב עובדיה תמיד היה צועק, הרב עובדיה, זיכרונו לברכה: איך ייתכן שיש במדינת ישראל כמיליון ילדים שלא יודעים מה זה שמע ישראל? אם המשרד בראשותך כן מאפשר זאת, אני מבקש את הבהרתך בנושא. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, השר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני רוצה – אבל אני לא רוצה שמאיר ילך, כי יש לי כמה תשובות בשבילו. אני אתן את התשובה שלך בסוף. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> כי אני רוצה שתשמע את כל מה שאני רוצה להגיד. לגבי השאלה שלך, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, העבודה של המנכ"ל נעשית בימים אלה. ככל שיימצא בניין שיש בו חשש לסכנה, זה עובר מיידית לרשות. אם זה אירוע של חשש של סכנת קריסה מיידית, גם מפנים וסוגרים אותו מיידית. אז אירוע זה מנוהל מקצועית דרך לשכת המנכ"ל מול הרשויות הרלוונטיות. זה לא שיש משהו שיודעים, והוא לא מטופל, אז אני לא יודע להגיד לך. אם את רוצה לבדוק עיר ספציפית או איזה משהו, או מבנה, את מוזמנת לשלוח מכתב, ונענה לך עליו. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לגבי חבר הכנסת מישרקי, תראה, אנחנו מאמינים במנהלי בתי הספר והמוסדות ואנחנו נותנים להם גמישות בהכנסת התכנים לתוך בתי הספר. דרך אגב, כשאני אומר גמישות, אני מאמין שיש קווים שהם קווים של גבול הסבירות; לא להיות מחוץ לגבול הזה ולא מחוץ לגבול הזה, אבל כל מה שקורה בתוך האמצע זה החלטות של המנהל, של הרשות. אנחנו לא מתערבים בתכנים האלה. אני מאמין וחושב שאנחנו צריכים לשים גבולות ברורים שרק מונעים את הקיצונים, באמת המקרים המאוד-קיצוניים מהצדדים. זו לא פגיעה מובהקת בדמוקרטיה ודברים שכאלה. בנוגע לשאלתך, אני לא מכיר הגבלה על תוכניות של להכניס הנחת תפילין לתוך בתי ספר. בית ספר שיבחר להכניס, יכניס. אני לא כופה על אף בית ספר לא לעשות את זה ולא לעשות הפוך. אני רוצה להתייחס לשאלה של חבר הכנסת מאיר כהן, אבל אני מחלק את זה לשניים: ראשית, לגבי מוסדות החינוך. מה ששאלת, אם להזמין נבחרי ציבור לתוך המוסד – אז בהחלט, כמו שאמרת, אני סומך לחלוטין על המנהלים. יש למלא אחר הנחיות החוק וחוזרי המנכ"ל וההנחיות הקיימות במשרד, כפי שציינתי קודם. בנושא הספציפי אמרתי, חוזר המנכ"ל הוא בנושא התוכנית הלאומית ללמידה משמעותית – השיח החינוכי על נושאים שנויים במחלוקת, ולכן זה האירוע. עכשיו לגבי שני נושאים נוספים – האחד זה פתיחת אזורי הרישום. תראה, הייתי במצגת לא ארוכה, וזה היה אחד מהרבה מאוד נושאים. העלית את הנושא – חשוב לי להבהיר אותו, בדיוק במה מדובר. זה לא חדש, פתיחת אזורי הרישום; זה עובד בירושלים ועובד ברשויות אחרות. החלטת השרה לפניי הייתה לעצור את התהליך הזה. אני הופך את ההחלטה שלה – אנחנו מאפשרים לכל רשות שרוצה בכך לקבל את התמיכה המלאה ממשרד החינוך כדי להוביל את התהליך הזה להצלחה. אני מכיר את החשש שתיארת. הניסיון שלנו עד עכשיו, במקומות שזה נעשה – יוראי, אני רוצה להתייחס למשהו אליך – עד עכשיו הוא הפוך, כולל בדיקה של ראמ"ה ומחקר עם עלייה של שביעות רצון, כולל תלמידים חלשים. מה קורה? אתה יכול להביא את התלמידים החלשים לבתי הספר הטובים, וזה היתרון של הדבר הזה. איפה זה יכול להיכשל, וזה החשש? אם באמת הם נשארים באותם בתי ספר פחות טובים ובתי הספר לא משתפרים, אנחנו מייצרים אירוע שפוגע בהם. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אין דבר כזה בית ספר שלא משתפר – – – משרד החינוך – – – גם היום, בית ספר שלא משתפר – נסגר. מצביעים ברגליים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> יפה. בדיוק. זה מה שקרה. ואז בעצם בתי הספר הטובים פתחו את הסניפים שלהם או עם ההשפעה שלהם וההדרכה שלהם, וזה תהליך מצוין. אני לא אוהב – כולם אוהבים להשתמש בפורום קהלת, זה לא קשור לפורום קהלת. מהניסיון שלנו פתיחת אזורי רישום ברשות שרוצה לעשות את זה ויודעת לעשות את זה עם התמיכה שלנו, זה יוצא דבר נכון וטוב. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה לא מה שהתפרסם. כשהיא רוצה – מאה אחוז – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> ממתי אתה מאמין לפרסומים האלה? אתה שואל אותי, אתה מקבל תשובה. פרסומים – מפה עד הודעה חדשה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לכן באתי לשאול אותך. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אנחנו תומכים בכל רשות שרוצה להוביל את המהלך הזה. אנחנו נסביר אותו, אנחנו נתכלל אותו. אנחנו לא מחייבים אף רשות. אני יכול להגיד לך עוד דבר שהמלצתי. אני המלצתי למנהלים – אנחנו אומרים בצורה ברורה – לחייב תלמידים לקום כשהמורה נכנס. המלצנו. מנהלים שיבחרו לעשות את זה יקבלו גיבוי. מנהלים שלא רוצים – לא. אז אני נותן לשטח גמישות. אני אומר מה אני חושב, וגם פה אני מאמין שזה נכון, ובאמת יכולות להיות רשויות שזה לא מתאים להן, יכולים להיות בתי ספר שלא מתאים להם. אני רוצה רק לומר ליוראי, לשאלתך – לא שאלתך – – – << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הוא אמר: עמדת השרה לפניי הייתה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז זה לא – אני לא מקבל את הבקשה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> טוב, אני יכול להמשיך? יוראי, אני הבנתי. אולי אני טועה, אבל אני חושב שהיית בוועדת החינוך עכשיו כשהיה הנושא. אני רק רוצה להקריא, זה חשוב לי. הנושא עלה לדיון – היושב-ראש, חשוב שגם אתה תשמע – עלה נושא לדיון בוועדת החינוך: חשש מפסילת תוכני העשרה ליברליים ולהט"ביים. היושב-ראש – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה דיון מהיר, שאושר בוועדת – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> דיון מהיר שאושר בנשיאות – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שהממשלה החרימה אותו. לא שלחתם נציגי ממשלה – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אומר עכשיו לכולם, וזה בדיוק מה שאני רוצה לדבר עליו, וחבל שאתה מזדרז להפריע מהצד. היושב-ראש, חשוב לי שתשמע גם אתה, כי זה בעיקר בעניין דיון מהיר שאושר בוועדת חינוך. אתה אישרת אותו. הדיון הוא: חשש מפסילת תוכני העשרה ליברליים ולהט"ביים. אני בדקתי במשרד, עשיתי בדיקה ושאלתי ולא מצאתי שום חשש שכזה. ולאור זה שאין לנו שום דבר להגיד ואין שום חשש, אמרתי לנציגי המשרד שאין להם מה לבוא. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, החרימו דיון של הכנסת. אין לכם מה להגיד? תענו על השאלות של חברי הכנסת. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> – – – שח"כים רוצים לדבר ולעשות, בוא נגיד, אירוע סביב נושא מסוים שהוא מאוד חשוב להם, כבר הכנתי את המשרד. אף אחד – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר, מכיוון שאני שומע על זה בפעם הראשונה כאן כרגע, אז אני מציע שנברר את הנושא הזה יותר לעומק. אני לא יכול להתייחס למשהו – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אין בעיה. אז אני אומר את זה לא לך אלא ליוראי, שהיה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא ייתכן שממשלה תחרים את דיוני הכנסת – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אומר בצורה ברורה: אין ולא היה ולא נברא שום חשש כזה. ההמצאות האלה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יש חשש. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> החשש אצלך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> ההמצאות האלה לא רלוונטיות למשרד החינוך – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ודאי שכן. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> – – ואני לא בא לעשות דיון פופוליסטי חסר תוכן על איום שלא קיים. תודה רבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם צריכים – – – << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אין דבר כזה איום – אתה חייב. גם בחינוך המיוחד לא היה פה שום דבר חדש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לשר קיש, ואני מזמין את שר החוץ אלי כהן – – – << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני עולה לדבר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני לא אפשרתי. לא מאפשר. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני רוצה שיהיה ברור לפרוטוקול – – – זה שקר – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, אני קורא אותך בקריאה ראשונה. תודה רבה. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה יכול לקרוא לי גם בקריאה שלישית. לא יכול להיות שאתה תשתיק אותי. עומד שר ומשקר מעל הדוכן – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, את ביקשת בקשה והיא סורבה, אז אל תעשי מעל הסירוב שלי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – מתייחס – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא להפריע לי עכשיו. גם אתה לא תקבל הודעה אישית. שר החוץ אלי כהן ישיב על השאילתה של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין בנושא: אזרחים ישראלים תקועים בטורקיה בעקבות רעידות האדמה. בבקשה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. חברי הכנסת, לא כל פעם שמזכירים שם של מישהו זה נותן הודעה אישית. זה שמור למקרים קיצוניים בלבד. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – תקשיב טוב – – – הוא אמר – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, את מוזמנת לדבר איתי אחר כך, ולא בצורה הזאת. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – השרה לפניי ביטלה את זה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני קורא אותך בקריאה שנייה. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש לי זכות לעמוד על האמת, מה לעשות? הוא לא רגיל, אבל אני אעמוד על האמת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני קורא אותך בקריאה שנייה. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, תודה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << שאילתה >> 14. אזרחים ישראלים תקועים בטורקיה בעקבות רעידות האדמה << שאילתה >> << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אזרחים ישראלים תקועים בטורקיה בעקבות רעידת האדמה. בעקבות האסון הכבד שפקד את טורקיה ישנם דיווחים ופניות מאזרחים ישראלים ששוהים באזורים מוכי האסון ומנותקים מתשתיות ומערכות תקשורת. רצוני לשאול: 1. מה התוכנית של משרד החוץ לחילוץ אזרחים אלה? 2. האם הוקם חדר מצב לצורך טיפול באזרחים ששוהים באזורים של האסון? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. בבקשה, שר החוץ. << דובר >> שר החוץ אלי כהן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברת הכנסת ח'טיב יאסין, אני אתמול חזרתי מביקור חשוב מאוד בטורקיה, ואני שמח לומר לכם שהפעילות הברוכה של משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון ומשרד החוץ ניכרת מאוד בפני העם הטורקי. חברת הכנסת ח'טיב יאסין, לא רק שדאגנו לנושא של האזרחים הישראלים וחדר המצב היה פתוח 24/7 על מנת לתת מענה לכל אחד – היו כעשרה ישראלים שהיו תקועים וקיבלו מאיתנו סיוע, ואני שמח לומר שכבר כולם נמצאים בארץ – אלא פעלנו לסייע לעם הטורקי עם האסון הנורא שפקד אותו, עם עשרות אלפי אנשים ואפילו למעלה מכך שלא רק איבדו את בתיהם, איבדו גם את חייהם. שמחתי אתמול לשמוע גם את הנשיא ארדואן, שמודה לעם בישראל, להתגייסות בישראל. אומר לי שר החוץ ומושל של המחוז שבו הצוותים שלנו היו: לא נשכח את מה שישראל עשתה. מדינת ישראל שלחה את משלחת החילוץ השנייה בגודלה. כולנו התעוררנו לאותו בוקר באסון שפקד את טורקיה, וכבר ב-08:00 התכנסו בחדר המצב של משרד החוץ כל הגורמים הרלוונטיים, ולאחר כ-12 שעות בלבד יצא המטוס הראשון ממדינת ישראל עם יותר מ-450 אנשי צוות – – << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> זה כבר קבוע. זה לא רק היום. << דובר_המשך >> שר החוץ אלי כהן: << דובר_המשך >> – – עם 90 טון של ציוד הומניטרי. ללא ספק אלו הפנים היפות של מדינת ישראל, שפעלה כדי לסייע למדינה שכנה שנמצאת במצוקה. מדינת ישראל תמיד תפעל באותו אופן. כמובן שהיא אחראית גם לגבי הישראלים. לצערנו, אגב, באותה רעידת אדמה נהרגו גם יהודים, איש הקהילה ורעייתו. ואני באמת רוצה לנצל מכאן את הבמה הזאת ולומר שוב לעם הטורקי שאנחנו משתתפים בצערם על אותו אסון נורא שפקד אותם. אנחנו במדינת ישראל רואים בערך של החיים דבר חשוב ותמיד נפעל אותו דבר. ללא ספק, אני חושב שכל ישראלי יכול להרגיש גאווה על מה שמדינת ישראל עשתה במהלך השבוע האחרון. אני רוצה להתייחס לנקודה אחת נוספת במסגרת השאילתה. אני היום נמצא בתפקיד של שר החוץ, אבל המשפט הראשון שאמרתי מעל דוכן הכנסת, כשהושבעתי לפני כשמונה שנים, היה משפט ממסכת אבות: "דע מאין באת". לפני כמה ימים, חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) הופסק. את החוק הזה צריך להמשיך ולתקן על מנת לתת לאותם אנשים שגרים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, בדירות של הדיור הציבורי, את הזכות לרכוש את דירתם. לכן, גם היום, בתפקידי זה, אפעל לטובת המטרה החשובה. יש עוד שאלות, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש שאלה נוספת לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין? בבקשה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> עבודה מבורכת, כבוד השר. ראוי כאן גם להזכיר את עמותת אל-ראזי 48, שעבדה קשות, מהשעה הראשונה במקום האסון וגם משלחת רפואית. אני רוצה להציע שוב פעם את ההצעה ששלחתי כבר מזמן – ושלחתי שוב עכשיו – להקמת קרן ציבורית לעזרה במקרי חירום לאזרחים ישראלים שנתקעים בחו"ל. אני מבקשת מכבודך שתבחן את הבקשה הזאת בכובד ראש. זה דבר שנחוץ, ראוי, ויש בו צורך גדול. כל פעם אנחנו נתקלים באזרח מסוים – ולא חייב להיות אסון כזה גדול; לפעמים זה אסון פרטני. הבן אדם הבודד, אין לו מסגרת ותמיכה. לכן חשוב שהמדינה תיתן את המענה הזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. יש גם שאלה נוספת לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. אני מציע שהשר ישיב במרוכז על שתיהן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לפני שאני אשאל את השאלה לשר כהן, אני מוכרח לומר לך, בהמשך לדברים של שר החינוך, שהחרמה של הממשלה – באופן מופגן ומכוון – של דיון שאושר בנשיאות הכנסת לפני למעלה משבוע וחצי היא ביטוי מופגן של זלזול, ביזוי הכנסת. עצם העובדה שהוא אמר כאן שהוא מוצא שאין חששות או שהוא לא מוצא עניין וחשש – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אני מפסיק אותך. כרגע, שאלה נוספת לשר החוץ. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אחלה. אז אני אשאל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אל תנצל את המוסד הזה כדי לשאול שאלה את היושב-ראש. אתה מוזמן לגשת אליי אחר כך. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא. מאה אחוז. אני אגש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני שומע על הנושא פעם ראשונה. אתה כבר רוצה תשובות לאחר בירור. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו חווינו את זה הבוקר, ולכן מצאתי לנכון. אני אגש כמובן אליך לאחר מכן. שאלתי אליך, השר כהן: אנחנו מבינים שיש חשש מבוסס שהתהליכים של ההפיכה המשטרית – או הרפורמה המשפטית, לשיטתכם – הולכים לחשוף את חיילי וקציני צה"ל ומפקדיו בפני תביעות אישיות ופליליות בפני בית המשפט הבין-לאומי, ICJ. האם נערכים במשרד החוץ הערכות מצב או דיונים באשר לחשיפה המסוכנת הזו של חיילינו ומפקדינו? איך אתה רואה את הדברים? תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, השר. << דובר_המשך >> שר החוץ אלי כהן: << דובר_המשך >> אני אתייחס. קודם כול, חברת הכנסת ח'טיב יאסין, מדינת ישראל וכמובן גם משרד החוץ ייחלצו בכל עת שכל ישראלי יהיה במצוקה. מי שלא מכיר, אפשר להיכנס לאתר של משרד החוץ, חדר המצב פועל 24 שעות, שבעה ימים בשבוע, על מנת לתת מענה למקרי חירום ככל הנדרש, ולכן אנחנו יכולים להיות גאים. לא רק שאנחנו עוזרים לישראלים אלא אנחנו גם עוזרים לאחרים בשעת הצורך, וכמובן לכל יהודי באשר הוא בעולם, גם אם הוא לא אזרח מדינת ישראל. לכן לא צריך קרן ייחודית. ראינו התגייסות – אגב, היינו המשלחת הראשונה שהגיעה לטורקיה. כלומר, אנחנו ערוכים לתת סיוע לישראלים וגם למדינות שכנות. לגבי השאלה של חבר הכנסת להב הרצנו, קודם כול, אני דוחה מכול וכול את הסוגיה של הרפורמה המשפטית וההפיכה. הרפורמה המשפטית נועדה לחזק את הדמוקרטיה במדינת ישראל. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> היא פוגעת בעצמאות בית המשפט. היא פוגעת בעצמאות בית המשפט. << דובר_המשך >> שר החוץ אלי כהן: << דובר_המשך >> היא נועדה, אגב, לחזק בין היתר את המוסד שאתה חבר בו, שזאת כנסת ישראל. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה רואה – – – << דובר_המשך >> שר החוץ אלי כהן: << דובר_המשך >> אני לא הפרעתי לך, אל תפריע לי. לכן גם אתה כאן חבר בכנסת ישראל. כנסת ישראל היא הריבון. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> העם הוא הריבון. העם הוא הריבון. << דובר_המשך >> שר החוץ אלי כהן: << דובר_המשך >> כנסת ישראל נבחרה על ידי העם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת הרצנו. << דובר_המשך >> שר החוץ אלי כהן: << דובר_המשך >> ולכן העם הוא הריבון. אני אגלה לך משהו: אתה חלק מהנציגים שלו. אתה עכשיו באופוזיציה. ולכן העם הוא הריבון. הכנסת היא השלוחה שלו, והיא – התפקיד שלה הוא לחוקק. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> שר החוץ אלי כהן: << דובר_המשך >> המטרה של הרפורמה המשפטית היא בין היתר לחזק את הדמוקרטיה, לבסס אותה. אבל יש דבר אחד: כשאני רואה את כל אלו שיוצאים להפגין – אגב, זכותם, אנחנו מדינה דמוקרטית. מי שרוצה להפגין ולדבר ולמחות יכול לעשות זאת בכל נושא ובכל דבר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> שר החוץ אלי כהן: << דובר_המשך >> כמובן בדרך ארץ, ולא בדרך שבה התנהגת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אה. << דובר_המשך >> שר החוץ אלי כהן: << דובר_המשך >> אבל כל אחד יכול לפעול ולעשות. אבל אני שואל את כל אלה שיוצאים להפגין: אנחנו נחגוג השנה 75 שנה למדינה, ואני שואל: מדוע במשך 75 שנה פחות מ-10% מהשופטים בבית המשפט העליון הגיעו מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית? מדוע? זה לא הפריע. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מדוע אתם רוצים להחריב משהו – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, די. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא עונה לי. << דובר_המשך >> שר החוץ אלי כהן: << דובר_המשך >> כי הרגשתם שבית המשפט העליון זה הסניף שלכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> די. << דובר_המשך >> שר החוץ אלי כהן: << דובר_המשך >> שאתם יכולים, לצורך העניין, למנות את מי שתרצו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא עונה לי, למה הוא לא עונה לי? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> די. << דובר_המשך >> שר החוץ אלי כהן: << דובר_המשך >> בית המשפט העליון, גם הוא, כמו הכנסת, צריך לייצג את העם, לייצג את אזרחי ישראל, וצריכים להיות בו גם שופטי עליון מהחרדים ושופטי עליון מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אולי כי אני אשכנזי? אני אשכנזי. << דובר_המשך >> שר החוץ אלי כהן: << דובר_המשך >> – – על מנת, בין היתר, להחזיר את אמון הציבור. לא יכול להיות שבית המשפט העליון ימשיך להיות חונטה ששמורה למי שהוא רוצה. כיום ילד במדינת ישראל, שנולד – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא תקרא לשופטי העליון "חונטה". << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אני קורא אותך בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר החוץ אלי כהן: << דובר_המשך >> כיום ילד במדינת – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא קרא לשופטי העליון "חונטה". << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר החוץ אלי כהן: << דובר_המשך >> אני רוצה שתשמע את הנתונים, חבר הכנסת הרצנו. אני רוצה לומר לכם: כיום ילד שנולד במדינת ישראל יכול להגיע לתפקיד הפוליטי – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא קורא – – – אדוני, "חונטה". << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שלישית, נא לצאת. תשתדל לא לקפוץ על אף שולחן בדרך החוצה. תודה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מאה אחוז. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אולי אל תחריבו את הדמוקרטיה. אולי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> צא החוצה. תודה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני יוצא החוצה. אתם מבזים את הכנסת. מבזים את הכנסת. (חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> שר החוץ אלי כהן: << דובר_המשך >> מדבר במי שרק לפני שבוע חשב שהשולחן זה מסלול מכשולים. אבל ידע גם חבר הכנסת יוראי להב הרצנו שכיום ילד שנולד בפריפריה, לדוגמה, יכול להיות בתפקיד הכי משמעותי בפוליטיקה הישראלית; הוא יכול להיות רמטכ"ל; הוא יכול להיות איש עסקים מוביל; הוא יכול להיות איש תקשורת בכיר, אבל בבית המשפט העליון, אם הוא לא מגיע מהחונטה שלהם, אם הוא יכול לשכוח מזה. אני, במקום שאני גדלתי בו, יש דבר אחד: שוויון הזדמנויות לכל אחד, בכל תפקיד. אבל בבית המשפט העליון לא. לא מוצאים. הם מסדרים רק את מי שהם מכירים. בעיניי זה הדבר החשוב ברפורמה: שכל אחד יזכה לשוויון הזדמנויות. לגבי שאלתו של הרצנו, הרפורמה, בין היתר, במתן הזדמנות שווה היא תחזק את הדמוקרטיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשר החוץ. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אבקש להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה טרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, שהחזירה הוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << נושא >> נאום בכורה של חבר הכנסת משה רוט << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כעת, חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: נאום בכורה של חבר הכנסת משה רוט. לאחר מכן יברך חבר הכנסת אוריאל בוסו. חבר הכנסת רוט – כמובן, נקבל בברכה את החברים ואת המשפחה שנמצאים כאן ביציע. ברוכים הבאים לכנסת. בבקשה, אדוני. << דובר >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ואם מותר לי להגיד – אורחים מכובדים, טרם אתחיל בדבריי, אביע תנחומים למשפחת סואעד על נפילת בנם הלוחם למען ביטחון ישראל; תנחומים למשפחות היקרות המתאבלות על יקיריהן הקדושים שנרצחו בפיגוע אכזרי ורצחני – האברך ר' אלתר שלמה לדרמן הי"ד ושני הגוזלים הטהורים אושי ויעקב פאלי, השם ייקום דמם הטהור שנשפך בחוצות ירושלים; תנחומים לכל בית ישראל הדוויים והמתאבלים מרה על קורבנות ציבור אלו; רפואה שלמה לפצועים מהפיגוע ורפואה שלמה לכל העם היושב בציון ולכל היהודים בכל מקומות מושבותיהם, הפצועים בליבם ובנפשם בשומעם על הגזרה הקשה והאכזרית, השם ירחם. יהי רצון שלא יישמע עוד שוד ושבר בגבולנו – אמן. 8524 היו המספרים הראשונים שהכרתי. ספרות אלה היו חקוקות על ידו של אבי, ר' חיים אלתר זיכרונו לברכה, בהיותו ניצול אושוויץ. כשהייתי ילד קט וסקרן שאלתי את אבי: מהם המספרים הללו? מי עשה לך את המספרים? ובעיקר ניסיתי להבין למה בכלל יש לאבי מספר על היד. התשובה לשאלה זו ארכה הרבה שנות הקשבה והתבוננות והרבה לימוד, קליטה והבנה. אך אם אנסה לומר לכם היום את התשובה, אוכל לומר זאת בשתי מילים: העם היהודי. אבי קיבל את המספר בגלל היותו שייך לעם היהודי. המסר שהוא לקח מכל מה שהוא עבר, המסר שהפך למהות חייו, המסר שהוא העביר לי, הוא להיות תמיד חלק מכלל ישראל, לחשוב על כלל ישראל, לדאוג לכלל ישראל ולעשות למען כלל ישראל. לכן הוא עצמו עסק כל ימיו בפעילות ובחסד למען הזולת: פעילות למען בניית והחזקת בית החולים לניאדו, פעילות למען מוסדות תורה וחסד, פעילות לעזור לכל יהודי, בכל מקום, מלעזור לנתן שרנסקי ואחרים לצאת מאחורי מסך הברזל וכלה בלהקשיב ולסייע לאנשים קשי יום במצוקתם. את המסר הזה והלימוד הזה הנחילו לי הוריי היקרים, זיכרונם לברכה, ואת זה ראיתי במוחש אצל הצדיק הנשגב הרבי מצאנז, זכר צדיק לברכה, שהיה מסור עבור כלל ישראל במסירות אין קץ, יומם ולילה, באופן מפליא ובצורה שלא תיאמן. מהם חונכתי לחשוב כל העת על הזולת ולעבוד למען הכלל. בזכותם ועל כתפיהם עומד אני הקטן לפניכם ביום הזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש פה נאום בכורה, אני מבקש לכבד את המעמד. שקט בבקשה. תודה. << דובר_המשך >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כהכנה לנאום זה קראתי נאומי בכורה של אחרים. רציתי לקיים "מכל מלמדיי השכלתי". לא יודע אם אומנם השכלתי אך נהניתי מאוד לקרוא נאומי בכורה, נאומים המכילים הבטחות גדולות ונחרצות לביצוע דברים טובים וחשובים – משוויון אמיתי לכל המגזרים עד הורדת יוקר מחיה, מטיפול בפשיעה עד הורדת מיסוי וביטול הביורוקרטיה, ואפילו, כן, כן, תיקון וריסון מערכת המשפט. כשקראתי כל זאת, הרגשתי כמי שזכה שמלאכתו נעשית על ידי אחרים. לכן בחרתי היום לדבר על מה שאחרים לא דיברו ועל מה שמוריי היו רוצים שאדבר ויושב על ליבי הרבה שנים. אבקש לדבר בסך הכול על שתי נקודות: אחת – לא תעשה, ואחת – עשה. אם תרצו – סור מרע ועשה טוב. אתחיל ב"סור מרע". הציבור במדינה, מנהיגיה וסופריה, רואים את עצמם כחלק מהקדמה, הפתיחות, הנאורות. חלק חשוב מפתיחות זו מתבטא בקבלת האדם השונה. במיוחד נאמרו הדברים כשמדובר על קבוצה, על קולקטיב. לא יעלה על הדעת ולא יישמע כזאת בארצנו שפוליטיקאי, עיתונאי, שופט או כל מי שמכבד את עצמו ידבר בגנות קבוצה, קל וחומר לא יכתוב או יציג בלעג קבוצה אתנית או כל קבוצה שהיא. אך ראו זה פלא, כל הפתיחות נעלמת כשמדובר בציבור החרדי. הקולקטיב החרדי מוכפש על בסיס קבוע ללא שום מעצור. על הציבור היקר הזה מותר לומר ולכתוב מה שרוצים. מותר לשקר, לעוות, להשחיר, ללעוג כמה שרוצים. גם אם מתבטאים באופן מכוער ואכזרי, שקרי ומבזה, למי זה אכפת? להפך, ישנם פוליטיקאים, עיתונאים וסטיריקנים שזה בדיוק מחייתם ומומחיותם. לבושתנו ולחרפתנו משתמשים במדינת ישראל במוטיבים מכוערים אשר תצילנה האוזניים, ואין פוצה פה ואין מגן מול הכיעור הזה. לצערי, לא רק לעג וקלס הם מנת חלקו של הציבור החרדי, אלא כידוע, מילים מייצרות אווירה ומעשים. לכן, כתוצאה מהדה-לגיטימציה הזו מקפחים ומפלים את הציבור החרדי ללא כל חשש. בין כה וכה אף אחד לא יגן עליהם. רק היהודי החרדי התמים צריך לחשוש ממכת"זית, משוטר, משופט, מעיתונאי ומכל מי שרואה בו טרף קל. הרבה פעמים שאלתי את עצמי: איפה הם האנשים ההגונים? האין אנשי יושר בציון? האין מי שכואבת לו שנאת החינם הזו? לאחרונה שמעתי שבערוץ 14 לא נותנים להכפיש וללעוג לחרדים כקולקטיב. כששמעתי את זה חשבתי שמן הראוי להעניק להם פרס חסידי אומות העולם על זה שהם הגונים ולא משניאים את הציבור החרדי. אוי לה לאותה בושה. עוד אציין תופעה כואבת: בכל פעם שיוצא איזה תחקיר רדוד, מעוות ושקרי נגד הציבור החרדי, בסמוך לו יוצא במדיה העולמית תחקיר מעוות ושקרי נגד חיילי צה"ל או סתם כך גינוי למדינת ישראל. ואני תוהה: האם יש קשר בין הדברים? רבותיי, זה כואב. העובדה שהשנאה והלעג נאמרים ונכתבים בעברית, לא ברוסית ולא בגרמנית אלא בלשון התורה והמסורה – כואב הרבה יותר. מלבד הכאב, יש בשנאה זו ובניכור זה נזק גדול לכל העם. אין חשש שהציבור החרדי יפסיק להתנדב ולתרום. 170,000 המתנדבים מהציבור החרדי ימשיכו בכל מקרה בעבודת הקודש, ללא גמול ולא ציפייה להכרה. עשרות אלפי חרדים וחרדיות יהיו שם – לתרום דם, לתרום כסף, לספק תרופות, ללמד, לתקן, לחלץ, להציל נפשות ולספק רפואה ומזון לכל אחד, ללא שום הבדל, גם לאלו שרודפים אותם על זה שהם הולכים בדרכי אבותינו. עשרות אלפי המשקיעים החרדים ימשיכו להשקיע את כספם בארץ ישראל; עשרות אלפי המעסיקים החרדים ימשיכו לפרנס ולפתח את הכלכלה בארץ ישראל; ועל כולם – עשרות אלפי תלמיד הישיבות, כן ירבו, ימשיכו בלימוד התורה ונשיאת הלפיד של מורשת ישראל. הנזק הגדול מכל הרדיפה הוא בהשפעה על הנוער. כל השנאה והניכור הביאו לדאבוננו למצב שגדל דור שלם שלא יודע ולא מכיר את שורשיו. דור שלא יודע ולא מרגיש חיבור לעם היהודי. דור שמרגיש שמקומו בברלין, בלונדון, בסן-פרנסיסקו, יותר מאשר בירושלים. אני לא רוצה להעלות על דל שפתיי את ההמשך של הדור הזה, הלוואי שאתבדה. לכן אני רוצה לזעוק זעקה גדולה, אולי מישהו ישמע וירחם. חדלו, הפסיקו עם שנאת החינם הזאת. הפסיקו בדרך המזיקה כל כך לעמנו. היו הגונים והתייחסו לציבור החרדי כמו שמתייחסים לכל ציבור אחר, בהגינות ובכבוד אנושי מינימלי. ולאלה שמכורים ולא יכולים בלי הרעל הזה, אבקש להציע שבוע אחד בשנה, שייקרא "שבוע יהודי" או "שבוע אחים". בשבוע הזה לא יטילו רפש ושנאה בציבור החרדי. אפשר לבחור בשבוע שחל בו יום הכיפורים, בשבוע שחל בו יום העצמאות, לבחירתכם. העיקר שנזכה להביא סוף-סוף רוח אחרת, רוח טובה יותר, בארצנו הקדושה. ול"עשה טוב". הגמרא במסכת שבת מספרת: כשנכנסו רבותינו זיכרונם לברכה לכרם ביבנה, דנו בנושא של קיום התורה בעם ישראל. הגמרא מסכמת את הדיון במילים של רבי שמעון בר יוחאי: "חס ושלום שתשתכח תורה מישראל, שנאמר 'כי לא תשכח מפי זרעו'". רבותיי, זה לא עניין של הבטחה, זה עניין של ציווי. לכל אומה יש אוצר, אם אלו אבני חן, כתר או ציורים, חפצי אומנות כלשהם. לעם ישראל יש אוצר יקר מפז ומפנינים, אוצר שמלווה אותנו כאומה כבר 3,335 שנה, והוא תורתנו הקדושה. עלינו מוטל לשמור אותה, להגדילה ולהאדירה, ומעל הכול, לעשות הכול שלא תישכח תורה מישראל. משימה זו היא המשימה הלאומית, שאין למעלה ממנה. כל איש ואישה, בכל גיל ובכל מצב, ולא משנה חרדי, דתי, מסורתי, חילוני, צריכים בקומם בבוקר לחשוב: מה אני יכול לעשות היום כדי שלא תישכח תורה מישראל. אם כך אדם פרטי, על אחת כמה וכמה נכונים הדברים לנציגי ציבור. על כל אחד ואחת מנציגי הציבור מוטל העול לשמור על האוצר הלאומי שלנו, ולעשות את כל האפשר להנגשת התורה לכל בית ובכל פינה; אם ללמוד וללמד, ואם בתמיכה וסיוע במישרין או בעקיפין. כל אחד ואחד, באמצעים שעומדים לרשותו, עד שיקוים בנו השבח שחז"ל מספרים על דורו של חזקיהו, שבדורו של חזקיהו "בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ". מכובדיי חברי הכנסת, יודע אני שאפשר לחוקק חוקים ונהלים להפסקת הרדיפה של הציבור החרדי, אך אוי לה לאותה בושה שצריכים חוק שיגן על יהודים בארץ ישראל. ידעתי גם ידעתי שאפשר לחוקק חוקים ונהלים לחיזוק לימוד התורה, אך הרשו לי להביע משאלת לב: הלוואי שנתעלה לחשוב על טובת כלל ישראל גם ללא חוק. הלוואי שהדברים הטובים שהזכרתי יבוצעו מתוך אחריות לאומית ואהבת ישראל. אם בקדנציה הזאת נצליח, בעזרת השם, לבצע את הדברים, נוכל לומר שהיינו שליחים נאמנים של עם ישראל. טרם אסיים ואפסע אחורה, אומר תודה. הודו לה' שנתן לי הזכות – בזכות הוריי, זיכרונם לברכה – לשרת את העם היושב בציון ואת כל העם היהודי. תודה וברכת יישר כוח לחבריי המכובדים מסיעת יהדות התורה, אשר כל אחד ואחד מהם, יש מאחוריו עשרות שנים של עשייה מבורכת של הציבור, והם דוגמה אמיתית לעוסקים בצורכי ציבור באמונה. תודה רבה לחבריי בקואליציה, חברי סיעת ש"ס הנכבדה, אשר קירבוני והראו לי דוגמה לעשייה ציבורית נחושה ואצילה. תודה רבה למזכיר הכנסת, מר דן מרזוק, ג'נטלמן אמיתי, שמכניס אותי בנבכי הליכות הכנסת בסבלנות והדר. תודה למזכירות הסיעה ולכל עובדי הכנסת, שקיבלו אותי במקצוענות ובסבר פנים יפות. תודה רבה לכם. אחרונים חביבים, בני משפחתי היקרים, ששומרים עליי, מבקרים אותי ומייעצים לי גם כשאני לא מבקש, אבל אוהבים אותי וגאים בי, גם כשלא מגיע לי, תודה רבה לכם. תקוותי ותפילתי לא-ל הטוב שלא אאכזב אתכם. שאזכה למלא בשלמות את שליחותי, השליחות של מורי ורבי, האדמו"ר מצאנז שליט"א ושל גדולי ישראל. במיוחד את שליחות אבי מורי, 8524, זיכרונו לברכה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אפשר למחוא מחיאות כפיים. (מחיאות כפיים) אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת אוריאל בוסו לשאת דברי ברכה. חברי הכנסת, אנא שבו במקומותיכם ונוכל לשמוע את ברכתו של חבר הכנסת אוריאל בוסו לחבר הכנסת רוט. חברי הכנסת, אנא שבו במקומותיכם. לאחר שגם חבר הכנסת רוט התיישב, חבר הכנסת בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת משה שמעון רוט – ככה מנהג הבית, רב מוישה שימען צריך להגיד, אולי, אבל אנחנו נגיד חבר הכנסת משה רוט – משפחת רוט, הנכבדים שהגיעו, באמת בנוכחות חשובה, חברי הכנסת, למעשה, חשבתי מה הזכות שנפלה בחלקי שחבר הכנסת רוט בחר בי מתוך 119 חברי כנסת, מלבדו, כמובן, לברך אותו. בגילוי נאות: אין לנו היכרות מוקדמת של עשרות שנים. אני נבחרתי. אז אמרתי, צריך לדבר על האיש, ואז התברר שהעבודה הייתה מאוד מאוד קלה. פשוט קלה, כשאתה קצת מכיר את הדמות. אז כן, אני יושב-ראש ועדת הבריאות והוא חבר בוועדת הבריאות, אז זכינו קצת, קודם כול, להכיר ברמה האישית. ראיתי אדם אכפתי, ראיתי אדם שחושב מחוץ לקופסה. באמת היה חשוב לי, בלי כל קשר לכך שהוא ביקש שאברך אותו, מה המהות של האיש כשהוא בא ומדבר איתי על בית החולים הנצרתי ועל בית החולים הזה, ללא קשר – על המגזר הערבי, על המגזר שאינו יהודי וכו', אמרתי: זה האיש שאיתו אני רוצה לעבוד. אפשר להוביל איתו פרויקטים. הצטרפותו של חבר הכנסת משה רוט היא יום בשורה מכמה כיוונים. קודם כול, לראשונה, חסידות צאנז מכניסה נציג לכנסת ישראל. אני חושב שזה לא זכות לחסידות צאנז אלא זכות לכנסת ישראל. חסידות צאנז ידועה באצילותה. האדמו"ר ששכל את כל ילדיו, את רעייתו, והקים אימפריה מחדש – אימפריה של תורה ואצילות וחסד. כולם יודעים על צאנז, מכירים את בית החולים לניאדו וחסידויות שהוא הקים – בפריפריה, אגב – או שכונות שהוא הקים. במאמר מוסגר, יש קשר חם כמובן, בין תנועת ש"ס ומרן הרב עובדיה, זכותו תגן עלינו, לאדמו"ר מצאנז שהקים את מפעל הש"ס, מפעלי הש"ס. היה להם חיבור וקשר אישי, כמובן ביחד עם – ייבדל לחיים ארוכים – יושב-ראש התנועה הרב אריה דרעי. והיו גם שני אנשי חסד גדולים שכבר אינם איתנו, הרב משה רייך ורב אייזיק וולף, אבל צדקתם עומדת לעד. עוד בשורה על כך שחבר הכנסת משה רוט הצליח לשבור את תקרת הזכוכית, נער אמריקאי, שגדל בניו יורק, למד במוסדות אמריקניים, והוכיח פעם אחר פעם שאפשר לשבור כל תקרה. אני לא מתכוון רק ללימודי משפטים וקבלת תואר עורך דין – חבר הכנסת רוט הוא עורך דין – אבל יש עוד משהו שלא ידוע, הוא גם היסטוריון שיודע – במקצועו, איך שאומרים. אני לא מתכוון רק על היבחרו לכנסת, זה חשוב, אלא על היותו תלמיד חכם מובהק, איש ספר והגות, מרביץ תורה, מוסר שיעור בדרך קבע של הדף היומי. במוסדות החינוך המפוארים בחסידות צאנז הוא נחשב לשם דבר בכל הפרמטרים שהזכרתי. אדוני היושב-ראש, כמו שכל אחד מאיתנו יודע, הכול מגיע מהשורש. הוא קצת הזכיר, אבל חבר הכנסת משה רוט הוא בנו של הפילנתרופ ואיש החסד הרב חיים אלתר רוט, זכר צדיק לברכה. האבא, הרב חיים אלתר רוט, שיצא ממלתעות הרשע – אביו שנעקד על קידוש השם נרצח לעיני בנו – השתחרר והגיע גלמוד. היו לו את כל הסיבות לשקוע במצולות הדיכאון, אבל לא, הרב חיים אלתר הגיע לאמריקה ושיקם את עצמו בחסדי שמיים, בצורה מעוררת השתאות. לימים הוא היה לאחד מהעסקנים הנודעים באגודת ישראל של אמריקה, לצד גדולי אמריקה, זכר צדיקים לברכה. האבא רוט זכה לעושר רב. אנשים שהכירו אותו סיפרו על שני דברים בולטים: מאור הפנים שלו לכל אדם. הוא הלבין שיניים פשוט לכל אדם, והכסף, ההון הרב, שהוא תרם, לפרט ולכלל. אחד מהדברים הידועים כמובן, המוסדות שאנחנו מכירים היום: בית חולים לניאדו. מלאך אלוקים, בעל השפע חיים האדמו"ר מקלויזנבורג, האבא של האדמו"ר הנוכחי, פרס את חסותו על הילד חיים אלתר רוט. הוא הכיר עוד את האבא שלו. הם היו קשורים בעבותות של אהבה. שני אודים מוצלים מאש. תמיד הוא אמר שאת הכוח שלו הוא שאב מהרבי. וכמובן שהרב, זכר צדיק לברכה, היה הכי ציוני בעולם. ציוני על באמת. הוא בנה את ציון, הקים את קריית צאנז בנתניה, בנה את בית החולים לניאדו, לא בשביל חסידיו ולא רק לציבור החרדי אלא לכלל תושבי נתניה והאזור. אנחנו יודעים שבית החולים הזה משרת למעלה מחצי מיליון תושבים מהאזור. גם בנו, הרב משה רוט, תרם הרבה מזמנו ותורם מכישרונותיו לבית החולים עד עצם היום הזה, כחבר הנהלה, ועדות וכו'. אני בטוח שאתה תמשיך להיות נציג נאמן, כמו שתמיד היית, לכלל ולא רק לפרט. ככה גם תעשה. זוהי למעשה חסידות צאנז, זה בעל השפע חיים וזה האבא הרב חיים אלתר רוט, זכר צדיק וקדוש לברכה. אני מברך אותך, ולמעשה את הכנסת, ואת המשפחה. אני חושב שכנסת ישראל זוכה היום בשליח ציבור אמיתי. שני סיפורים קטנים אספר. כשהוא היה ילד קטן ושלחו אותו ל-camp – בארצות הברית הולכים כמעט חודשיים ל-camp – הוא חזר ולא נשארה לו חולצה. אפילו אחת. אימא שלו אמרה לו: איפה החולצות? הוא אמר: נקרעו, עלינו על העצים. אחר כך אומרים לה: את כל החולצות, וזה הדבר הראשון כשהוא בא, הוא חילק לכל הילדים שאין להם. זה הרב משה שמעון. ועוד משהו אני אספר לך, אדוני היושב-ראש, אצל משפחת רוט בבית אין מנעול בדלת. הבית פתוח 24/7 לכל דכפין. יודעים שזה בית שאפשר להיכנס אליו לאכול, לישון ולשתות. בדרך כלל באים בשעות הנורמליות. היה מקרה שהילדים חשבו שנכנס גנב – פשוט מישהו שלא הסתדר לו לבוא ב-21:00 והוא בא בשעה 02:00. זה הבית שלו. בערב שבת עשרות נערות סועדות על שולחנו בקירוב ובאהבה אמיתית. זה האיש שזכתה כנסת ישראל להכניס אל הכנסת כשליח ציבור. אני חושב שיהדות התורה עשתה עסקה קודם כול עם אדם. והיהדות החרדית, ולא רק, כל הציונות והכנסת זוכים להכניס אדם שהוא במהות ובחזות החרדית יכול להיות גשר אמיתי לכלל האוכלוסיות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בוסו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רבותיי, מחיאות כפיים זה רק בהיתר. ברכות, כמובן, לחבר הכנסת רוט. << הצח >> הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' כ/946; דברי הכנסת, חוב' י"ב, ישיבה 34; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום, והוא הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, לקריאה השנייה ושלישית. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת הפנים והגנת הסביבה חבר הכנסת אופיר כץ להציג את החוק. עשר דקות, אדוני, לרשותך. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אלו מהרגעים, אדוני היושב-ראש, שלשמם הגענו לפה, שלשמם נבחרנו להיות פה, לעשות צדק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד סליחה. אני רוצה להגיד סליחה למשפחות הנרצחים: משפחתו של סמל ראשון אסיל סואעד, זיכרונו לברכה; משפחת פאלי, ששניים מילדיה, בני שש ושמונה, יעקב ישראל ומנחם אשר, נרצחו; משפחתו של אלתר שלמה לדרמן, זיכרונו לברכה. אני רוצה להגיד סליחה גם למשפחות הנרצחים בנווה יעקב וסליחה לכל משפחה שכולה. סליחה שזה קרה לכם. סליחה שלא הצלחנו לעצור את הפיגועים האלה. סליחה. סליחה על הלב שנקרע, על החלל הענק שנפער, על האבל והיגון שלא יירפאו לעולם. אבל אני אומר לכם, משפחות שכולות יקרות, הדם הזה שנשפך, הכאב בעצום הזה, מלווה אותי באופן אישי כל הזמן. אני חושב על זה יום יום. איך אני – איך אנחנו כמחוקקים יכולים למנוע? איך אנחנו יכולים לשנות? מה אנחנו יכולים לעשות אחרת? ואני מקווה שהצעד הזה שאנחנו עושים היום הוא שחר של עידן חדש. אני יודע ומרגיש מעומק הלב שלי, שחוקים כאלה הם השליחות האמיתית שלנו כנבחרי ציבור. חשוב לי להגיד: האחריות למנוע את הפיגוע הבא היא עלינו, לא על אף משפטן. מי שיתנגד למה שאנחנו מביאים פה אחרי מכלול האיזונים שעשינו, צריך לעשות חשבון נפש עם עצמו ולהסביר את זה למשפחות השכולות ולעם ישראל. בלתי נתפס שלאורך כל הדרך הייעוץ המשפטי לממשלה הקשה בכל דרך על הרצון שלנו ליישם מדיניות להילחם בטרור. אני אומר באופן חד-משמעי, מחבל שמקבל כסף מהרשות הפלסטינית צריך לעוף מפה לעזה, לכל מקום אחר, לא להישאר פה. פה הוא לא יהיה. יש פה 106 חברי כנסת שחתומים על החוק הזה. הייתכן שיועצת משפטית תגבר על כך? הצעת החוק שמונחת לפניכם נועדה להסדיר את סוגיית ביטול אזרחותו או תושבותו של אדם שהורשע בביצוע מעשה טרור, בפגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה או בסיוע לאויב במלחמה, ובמעשים אלה הפר אמונים למדינת ישראל, כשאותו אדם נידון למאסר בפועל ומקבל תגמול או שכר בעד מעשיו אלה מאת הרשות הפלסטינית או מטעמה. הרשות הפלסטינית וארגון השחרור הפלסטיני משלמים מדי שנה סכומי עתק למי שהיו מעורבים בפעילות טרור נגד ישראלים ולבני משפחותיהם, באמצעות משכורות והטבות למחבלים הפלסטינים הכלואים בבתי סוהר ישראליים ומענק קצבאות למשפחות הפלסטיניות. בעצם תשלום כספים אלו יש משום הבעת תמיכה במעשי הטרור ואשרור שלהם. כמו כן, הרשות הפלסטינית מעניקה לאסירים אלה ולמשפחותיהם הטבות נוספות, כגון הבטחת זכויות פנסיוניות, קצבאות ילדים, דמי ביגוד, זכאות לפטור משכר לימוד בבתי ספר ובאוניברסיטאות, זכאות לעבודה במנגנוני הרשות הפלסטינית או לדמי אבטלה. תשלומים והטבות אלו משולמים למחבלים שביקשו זאת במפורש ובכתב מאת הרשות הפלסטינית, והביעו בכך את השתייכותם אליה ורצונם לחסות תחתיה. מצד שני, הרשות הפלסטינית, בעצם מתן התשלומים וההטבות האמורות, וכן בהתבטאויות רבות של ראשיה, מעידה על עצמה כי היא רואה בהם חלק אינטגרלי מהחברה הפלסטינית, כפי שהדבר מתבטא בין היתר בדברי חקיקה פלסטיניים רבים ועל ידי אמרות ברורות מפי ההנהגה הפלסטינית. אין הצדקה לכך שאזרחי ישראל ותושביה שהפרו אמונים למדינת ישראל והסכימו לקבל תשלום מאת הרשות הפלסטינית כשכר בעד ביצוע מעשיהם, ימשיכו להחזיק באזרחות או בתושבות ישראלית. אין שום היגיון שבעולם לאפשר להם את זה. לפיכך מוצע לקבוע כי בנסיבות האמורות, שבהן ברור כי יש זיקה חזקה בין האזרח או התושב הישראלי שהורשע בביצוע עבירה שהיא הפרת אמונים למדינת ישראל ובין הרשות הפלסטינית המתגמלת אותו על מעשים אלו, ניתן יהיה לבטל באופן המתואר בהצעת החוק את האזרחות או הרישיון לישיבת קבע של מבצע המעשה ולהרחיקו לשטחי הרשות הפלסטינית או לרצועת עזה. מוצע לקבוע מסלול ייעודי לביטול אזרחות או תושבות של אדם שמתקיימות בו הנסיבות שתיארתי, שמתבסס על ההסדרים הקיימים בחוק האזרחות ובחוק הכניסה לישראל לביטול אזרחות או תושבות קבע של מי שיפר אמונים למדינת ישראל, תוך התאמתם לנסיבות שבהן מפר האמונים הורשע, נגזר עליו מאסר בפועל, והוא מקבל כספים והטבות מהרשות הפלסטינית בשל מעשיו הנפשעים. ראשית, מוצע לקבוע חזקה כי מי שקיבל כספים או תגמול מהרשות הפלסטינית עבור מעשה שהוא הפרת אמונים למדינת ישראל לא ייוותר חסר כל אזרחות בשל ביטול אזרחותו הישראלית או חסר מעמד בשל ביטול רישיונו לישיבת קבע בישראל, לפי העניין. זאת בשל העובדה הפשוטה כי ניתן ללמוד הן על רצונו להשתייך לרשות הפלסטינית והן על רצונה שלה לפרוש עליו את חסותה. לפיכך, ככלל, לא יהיה צורך להעניק לאותו אדם – "אדם" – מעמד חלופי קבוע בישראל, משום שניתן להניח ברמה גבוהה של ודאות שיימצא לו מעמד קבוע ברשות הפלסטינית. שנית, מוצע לקבוע הליך ייעודי לעניין ביטול אזרחות של אדם שהורשע במעשה שהוא הפרת אמונים למדינת ישראל, נידון למאסר בפועל וקיבל תגמול מהרשות הפלסטינית עבור המעשה. לפי המוצע, שר הפנים יודיע לאדם זה על כוונתו לפנות לבית המשפט לעניינים מינהליים בבקשה לבטל את אזרחותו ולאפשר לאותו אדם לטעון טענותיו בעניין בתוך שבעה ימים בלבד. בית המשפט יהיה חייב לבטל אזרחות כאמור אלא אם כן שוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי ביטול האזרחות אינו מוצדק בנסיבות העניין. על בית המשפט יהיה להחליט בבקשה בתוך 30 ימים מיום שהוגשה. בקשה בהליך זה תוגש בהסכמת שר המשפטים. לעניין ביטול רישיון ישיבת הקבע מוצע לקבוע כי אם אדם הורשע במעשה שהוא הפרת אמונים למדינת ישראל, נידון למאסר בפועל וקיבל תגמול מהרשות הפלסטינית עבור המעשה, יודיע לו שר הפנים על כוונתו לבטל את רישיונו וייתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בתוך פרק זמן קצר. אדוני היושב-ראש, אני סבור שאין ספק שהצעת חוק זו נועדה לתכלית ראויה ומוצדקת. היא מבטאת את התנערותה המוחלטת של מדינת ישראל מאותם מחבלים שפלים, שלא זו בלבד שפשעו נגד המדינה ותושביה, אלא הם אף מעיזים לקבל על כך תגמולים כספיים ואחרים, ומוסיפים בכך חטא על פשע. היא גם תרתיע מחבלים פוטנציאליים מביצוע מעשי טרור, ואף מחבלים מורשעים – מלקבל כספים מהרשות הפלסטינית. היא גם תמנע מאותם מחבלים שכלפיהם היא תופעל לשוב ולבצע מעשי טרור במדינת ישראל. ההצעה מאוזנת ומבטיחה איזונים נאותים בין האינטרסים המתחרים במקרה זה. לכן, ההצעה עומדת גם במבחני המידתיות שנקבעו בפסיקה בעניינים אלה. לבסוף מוצע כי לשם הפעלת פיקוח פרלמנטרי על יישום ההסדר תוטל על שר הפנים חובת דיווח שנתית לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת על המקרים שבהם פעל במסלולים הייעודיים המתוארים לעיל והתוצאות של נקיטת תהליכים אלה כלפי אותם אנשים. אבקש מחברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק ולדחות את ההסתייגויות. אנחנו עושים היום משהו חשוב למען מדינת ישראל, וכמו שאמרו לנו אתמול המשפחות השכולות, שהן המצפן שלנו, לכל חברי הכנסת, היום אנחנו עושים צדק. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש ועדת הכנסת ומציע ההצעה החשובה. נעבור להנמקת ההסתייגויות. ראשון הדוברים, חבר הכנסת איימן עודה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, סיעת חד"ש תע"ל היא הסיעה היחידה שמסתייגת מהחוק הזה. יש עתיד, למשל, יצביעו בעד. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הם יוזמים. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> וגם יוזמים. משתפים פעולה מלא על מלא עם הליכוד ועם בנימין נתניהו. וזו לא הפעם הראשונה, אלא החבר'ה עקביים. שלילת אזרחות – האמת, קטן עליכם. ממש קטן עליכם. הרי אתם שללתם את האזרחות של עם שלם בשנת 1948. קטן עליכם. אני רוצה להגיד לכם, לספר על הגזענות שלכם. אתם כבר לא מתביישים. לא מעניין אתכם. למשל, יהודי שרצח ראש ממשלה בכוונה תחילה, יגאל עמיר, שוללים ממנו את האזרחות או לא? בגלל שהוא יהודי? אבל מי שביצע מעשה שהוא פחות מרצח ראש ממשלה, כן שוללים ממנו את האזרחות. האמת היא שבמדינת ישראל, למרות הגזענות הקוהרנטית לאורך כל השנים, היה מרחב של ממלכתיות מסוימת. כלומר, במידה שהיה מגיע חבר כנסת ואומר: אני רוצה לשלול אזרחות מבן אדם שביצע 1, 2, היו אומרים לו: לא, צריך עונש של חמש שנים, ארבע שנים, שבע שנים, אבל לא שלילת אזרחות – שאני מתנגד לדבר הזה. אבל היום – הפקרות לגמרי. פופוליזם לשמו. בא חבר כנסת, יש לו כוח קואליציוני מסוים, ואומר: אם לא נותנים לי, אני אפריע. אז כחלק מהפופוליזם – כן, נותנים לו. אני רוצה לדבר על המשך שיתוף הפעולה בין יאיר לפיד לבין בנימין נתניהו. למשל העקביות בדה-לגיטימציה של הנהגת האוכלוסייה הערבית. הרי זה סיוע ישיר לבנימין נתניהו ולימין עצמו. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו הגעתם – – – עכשיו. עכשיו – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אספר לך משהו, מאיר כהן. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה שאני אגיד לך? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אספר לך משהו. שמעתי את השקר של יו"ר הרשימה שלך יאיר לפיד, שמאשים אותנו – אנחנו – שאנחנו הפלנו את הממשלה הקודמת. זה שקר מוחלט. אבל תראה את השקר ואת הגזענות, מאיר כהן. מאיר כהן, אני מבקש ממך. ראה את הגזענות לשמה. אני שואל: למה, למשל, גנץ, שבגד בבוחרים שלו וגם ביאיר לפיד והתחבר לנתניהו והקים עם נתניהו ממשלה – בני גנץ, כן – למה הוא הזמין אותו, למשל? בגלל שהוא אשכנזי לבן יפה תואר ובלורית. זה העניין. גזענות לשמה נגד ערבים. אתה חלק ממפלגה לבנה גזענית נגד ערבים. מאיר כהן, זה אתה. משתמשים בך כעלה תאנה ולא מעבר. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> והוא יותר – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, אני מדבר על ישראל הראשונה של יאיר לפיד, שמביאים כמה עלי תאנה בשביל להגיד שזה לא כך. אבל זה לא נכון. אני רוצה להגיד שאין סיעה דמוקרטית יותר מחד"ש-תע"ל, אין. היחידה שנאבקת למען דמוקרטיה לכולם, ממש לכולם. לא כמו יש עתיד, שמתנגדים לדיקטטורה ליהודים אבל לפלסטינים, והמשך הכיבוש – זה כן. אפליה נגד האזרחים הערבים – זה כן. יש עליית מחירים, מה זה מעניין את מעמד הביניים הלבן, עליית מחירים? מה זה מעניין, עליית מחירים? הרי מרגישים טוב. אפשר להעלות בעוד 500 שקל בחודש למשפחה, מה זה יפריע להם? לכן, רוצים דמוקרטיה אבל בלי לדבר על השלום. אפשר דמוקרטיה עם כיבוש העם הפלסטיני? כן, אפשר מבחינתם; אפשר דמוקרטיה עם אפליית האזרחים הערבים, מבחינתם? כן, אפשר; אפשר דמוקרטיה עם פערים כלכליים חברתיים? כן, מבחינתם אפשר. העיקר זה מעוז הליברליזם – בית המשפט העליון. מבחינת בית המשפט העליון, אנחנו בחד"ש-תע"ל, יש לנו אחריות. תשאלו אותנו אם אנחנו רוצים או הכול או כלום? אנחנו רוצים את הכול, אבל מבחינתנו, עוד צעד ועוד צעד זה מבורך וחשוב. כלומר, האם אנחנו רוצים עוד שני שופטים פשיסטים או עוד שני שופטים דמוקרטים? בוודאי חשוב לנו שיהיו עוד שני שופטים דמוקרטים. אנחנו חלק מהמערכה הזו. לכן אנחנו נגד ההפיכה השיפוטית. לכן אנחנו משתתפים בהפגנות. לכן שלשום יצאנו והפגנו עם המפגינים סביב הכנסת. ואנחנו מברכים על ההפגנה החשובה הזו. יחד עם זאת, לא נוותר על הקול הייחודי שלנו. לא נוותר על הקול הייחודי שלנו, שרואה שהפגיעה העיקרית בדמוקרטיה זה כיבוש עם אחר, שהכיבוש מזין את הפשיזציה לתוך מדינת ישראל. מאיפה הגיע בן גביר? מהתנחלות; מאיפה הגיע סמוטריץ'? מהתנחלות. הכיבוש מזין את הפשיזציה בתוך מדינת ישראל. לא רוצים לשמוע על זה. ביש עתיד לא רוצים לשמוע על זה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> איימן, אם אתם כל כך מתנגדים לממשלה, אולי תפסיקו להתקזז עם הליכוד קבוע ועם החרדים קבוע כל שבוע? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה, אל תצביע היום עם הממשלה, אבל אתה – – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> – – – צריך להצביע עם הממשלה. אנחנו היינו ממשלה פשיסטית, הם ממשלה פשיסטית. אתם – – – הקיזוזים האוטומטיים של הממשלה – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עידן, תשיב לי על השאלה לגבי שלילת אזרחות. תשיב לי על השאלה הזו: למה ליגאל עמיר יש עדיין אזרחות ישראלית? << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אל תדברו על הפגנות. אתם לא עושים שום דבר נגד ההפיכה המשטרית. אתם כולכם מתקזזים איתם אוטומטית. אנחנו פה בלילות כמעט לבד, אז אל תגידו לי פתאום שאנחנו הבעיה. תישארו בלילות ותעזרו. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למה אתה בעד שלילת אזרחות לערבים, ותצביע בעד, אבל ליגאל עמיר, רוצח ראש ממשלה, יש אזרחות ישראלית? בגלל שאתם גזענים. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, תענה לי על זה. אני רוצה תשובה. למה חד"ש-תע"ל – – – אותנו שאנחנו היינו גזענים וחיילי צה"ל היו רוצחים וכל מה שאמרתם, עכשיו גם הם הבעיה. אתם אופוזיציה למדינה, לא לאף אחד אחר. ואל תדברו על הפיכה משטרית, תעזרו להפיכה. אתם מתקזזים – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הינה, שמעתם, שמעתם אותם? הם, הם, הגזענים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אולי תפסיקו להתקזז עם הליכוד קבוע? יושב פה יושב-ראש – אתם מתקזזים עם ש"ס כל יום, עם הליכוד – כל יום. תפסיקו – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת עידן רול, נא לשבת. הזכרת את ש"ס – לא ראיתי את היושב-ראש שלך בלילות. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הינה העדות שאנחנו – הדרך שלנו היא להיאבק נגד הפשיסטים ולעשות הכול בשביל להפיל את הממשלה. אבל ניאבק גם בגזענות וההתנשאות של יש עתיד. זוהי העמדה הנכונה, ואנחנו נמשיך בה ולא נוותר. לכן כן נשתתף בכל הפגנה וכן נרים סיסמאות כמו "אין דמוקרטיה עם כיבוש". נמשיך בדרכנו הצודקת, האנושית, שבסופו של דבר מהווה אינטרס אמיתי ואסטרטגי לשני עמים. אבל אתם, יש לכם חולשה בפני הימין. אתם בתוככם, בפנים, מרגישים שהם הפטריוטים והם הלאומיים. לכן אתם רוצים להיראות לאומיים לא פחות מהם. הלאומיות שלכם היא מפלטו האחרון של הנבל. לכן, מאז – כשברק קיבל רוב בשנת 1999, בכיכר רבין ביום היבחרו, בשחר של יום חדש, הוא דיבר על רוב יהודי מבחינתו. כך הוא לגיטימי. ומאז השמאל מפסיד במדינת ישראל. היו למפלגת העבודה 44 מנדטים והיום ארבעה מנדטים; היו למרצ 12 מנדטים והיום היא לא עברה את אחוז החסימה. אנחנו, בתקופת רבין, היו לנו חמישה מנדטים, והיום – עשרה מנדטים. דרכנו צודקת, ואנחנו משכנעים את הציבור שלנו – להבדיל מהמרכז-שמאל, שלא מצליח, בגלל שהוא לא מדבר על הפיל שבחדר שכולם רואים אותו, וזה הכיבוש. הוא לא אומר את האמת לציבור שלו, שיש פה שני עמים – לא רק עם אחד, אלא שני עמים – ומגיעה לשניהם זכות הגדרה עצמית. זוהי העמדה הערכית. האם קל לי כפלסטיני לקבל את הפשרה ההיסטורית שמגיעה לשני העמים זכות להגדרה עצמית? אתם חושבים שזה קל לי? לא, זה קשה. מבחינתי זו פשרה היסטורית כואבת. אבל בגלל שאני מאמין בבן אדם, מאמין שהתפתחה עובדה במולדת הזו שיש שני עמים, לכן אני מכיר בכך שלשניהם מגיעה זכות להגדרה עצמית. היהודים מימשו, הפלסטינים – טרם. מי צודק, אנחנו או אתם? מי מחפש צדק, אנחנו או אותם? מי מחפש דמוקרטיה אמיתית לכולם, אנחנו או אתם? אני פונה אליכם, אתם ביש עתיד: מי יותר צודק? מי מחפש צדק עבור שני העמים? מי מחפש צדק עבור כל האזרחים? זה אנחנו או אתם, הגזענים המתנשאים שחושבים שדמוקרטיה זה להמשיך ולרמוס עם שלם? לא מעניין אתכם, לא רואים. מבחינתכם הם שקופים, בגלל שאתם גזענים. לכן אנחנו נמשיך להיות חלק מהמחאה נגד ההפיכה המשפטית. זה מאבק צודק. אנחנו נמשיך להיות חלק ממנו אבל לא נסתפק בעקרונות של יש עתיד ושל המרכז-שמאל. לא, לא נסתפק. תמיד נגיד לכולם מהו הדבר העיקרי, מה מזין את הפשיזציה בתוך מדינת ישראל, מה מזינים את השנאה והריחוק בין ערבים ויהודים, מה מזין את הפערים החברתיים-כלכליים. אנחנו נמשיך להצביע על הבעיה העיקרית על אפכם ועל חמתכם, עד שכולם ישתכנעו ששורש הרע ומזין הגזענות הוא הכיבוש עצמו; אנחנו נמשיך בדרכנו הצודקת, האנושית, שמחפשת אינטרסים אמיתיים ועמוקים לשני העמים, לא רק לעם אחד אלא לשני העמים, בשביל לחיות בשלום, בשביל לחיות בדמוקרטיה, בשביל לחיות במדינה שוויונית לכולם. אנחנו נמשיך בדרכנו הצודקת בצורה העקבית ביותר, אפילו אם ניאלץ להיות קול קורא מן המדבר; נמשיך לזעוק את זעקת האמת הזו עד שתקום קבוצה נוספת ותצטרף אלינו. ואנחנו נעשה הכול בשביל לנהל שיח עם כל מיני קבוצות בשביל להרחיב את המעגל הזה, בשביל לשכנע בצדקת הדרך הזו, שמהווה אינטרסים אמיתיים לא רק לערבים פלסטינים, אלא גם ליהודים עצמם. אני רוצה להגיד שבפנינו הזדמנות היסטורית – גם הפחד מהכהניזם, גם היעלמות מרצ וגם ההפנמה שאי-אפשר בלי האזרחים הערבים. זה הזמן להרחיב את השותפות היהודית-ערבית על בסיס שלום, שוויון, דמוקרטיה וצדק חברתי. אנחנו נמצאים במשבר היסטורי, אבל גם בהזדמנות היסטורית. אני רוצה לעבור לשפה הערבית ולהגיד כמה מילים לציבור הערבי בשפה שלנו. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אחים ואחיות, נכון שיש משבר, אבל יש גם הזדמנות, הזדמנות היסטורית. פחד מהכהניזם, היעלמותה של מפלגת מרצ וההבנה שאי-אפשר להביא את השינוי ללא האזרחים הערבים – שלושה עניינים היסטוריים. זה הזמן להרחבת השותפות בין ערבים לבין יהודים דמוקרטיים למען הערכים הנכונים. ביש עתיד רוצים אותנו כחיילי מילואים למען בג"ץ כמו שהוא, אותו בג"ץ שבמהלך השנה האחרונה היינו בו שלושה פעמים: פעם אחת עם האומן מוחמד בכרי, והם סירבו לבקשתנו, פעם עם משפחתו של השהיד יעקוב אבו אלקיעאן מאום אל-חיראן, והם סירבו לבקשתנו, ופעם עם הרופא העזתי עז אל-דין אבו אל-עיש, שהכיבוש רצח את שלוש בנותיו, ושוב בג"ץ סירב לנו. הם רוצים אותנו ככוח מילואים למען השמירה על בית המשפט הגזעני הזה. אנחנו אומרים שאנחנו רוצים להיות חלק ממערכה, לא למען עוד ועוד פשיזם בבג"ץ, כלומר אנחנו לא אומרים: לא אכפת לנו, ושבג"ץ יישאר עוד יותר פשיסטי. לא. אנחנו לא אומרים את הדברים האלה. אנחנו אומרים שכן אכפת לנו, ומשתתפים בהפגנות, ואנחנו רוצים עוד שופט דמוקרט ולא עוד שופט פשיסט. אנחנו מציאותיים מספיק לראות את זה, אבל אסור שהמאבק שלנו ושהזהות שלנו יסתכמו במידה הזו שנעה בין המרכז לשמאל הציוני. יש לנו את העמדות שלנו, המוצדקות, האנושיות, הנושאות בתוכן ויתור היסטורי – הרי אנחנו תושבי המולדת, לא באנו לישראל, ישראל באה אלינו. מי שמסכים לשוויון מוחלט – נכון שזו דרישה אסטרטגית, אבל היא כוללת ויתור היסטורי. בכל מקום בעולם המהגר צריך לבקש שוויון מתושב המולדת, ולא בן המולדת הוא שצריך לבקש את השוויון למהגר. אנחנו תושבי המולדת, קיבלנו את העוול, והעוול עצמו לא מקבל אותנו. ויש מי שאומרים לנו: תוותרו. לא, אנחנו לא נוותר. מי שצריך לקחת צעד אחורה הוא המקפח ולא המקופח; מי שצריך לקחת צעד אחורה הוא מי החי ברווחה ולא הסובל; מי שצריך לקחת צעד אחורה הוא מי שיש לו יתרונות ולא מי שעם הגב לקיר. אנחנו אנשי סוגיה צודקת, ועלינו להדגיש אותה ולהבליט אותה. לכן, אנחנו צריכים להשתתף בהפגנות המחאה, כן, ובו בזמן עלינו להדגיש את עקרונותינו, את הזהות ואת הנראות. אנחנו צריכים להגיד להם מי מזין את הגזענות ואת הפשיזם בתוך ישראל. הבן גביר הזה, מאיפה הוא בא – לא מההתנחלויות? לא מקריית ארבע? והסמוטריץ' הזה, מאיפה הוא בא – לא מההתנחלות, מבית אל ומנוקדים? מי מזין את הפשיזם בישראל, לא מפעל ההתנחלויות? הכיבוש? הם לא רוצים שאנחנו נדבר על הסוגיות האלה. אתם יודעים שאחת הסיבות שהם לא רוצים שאנחנו נדבר היא שהם רוצים לבנות אותנו לפי המידות שלהם. הם לא רוצים לראות אותנו כעם שיש לו סוגיה ויש לו שורשים. הם רוצים אותנו כערביי ישראל ללא כל שורשים או שייכות או סוגיה. אנחנו מדגישים את כל ההיבטים האלה. אנחנו בעלי זכויות, יש לנו דרישות מוצדקות, עלינו להתאמץ ולהתמיד, ובהתעקשותנו, בקרוב מאוד אנו ננצח. יישר כוח.) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, באווירת הפופוליזם בתחילת קדנציה, הרגשת רוב יציב, שלטון, מצד אחד עושים הפיכה משטרית ומצד שני מעבירים חוקים פופוליסטיים, דרקוניים, כמו החוק הזה לשלילת אזרחות. יש עיקרון שלפיו האמנה בין מדינה לבין אזרח היא האזרחות, אבל רגש העליונות היהודית, Jewish Supremacy, של חלק גדול מהבית הזה אומר שהאזרחות היא אמנה בין המדינה לאזרח רק ליהודים: ערבי שמבצע עבירה הוא אזרח על תנאי; יהודי שמבצע את אותה עבירה או עבירה חמורה יותר, לא חושבים אפילו לשלול את האזרחות שלו. למשל, יגאל עמיר רצח ראש ממשלה – לא רק שהאזרחות שלו לא נשללה, לא הייתה הצעה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא לא מקבל כספים מהרשות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> טוב שהערת. הסעיף הזה של קבלת כספים הוא האמתלה, הוא התירוץ, התירוץ לשלול אזרחות כדי להבדיל ערבים מיהודים, כי לדעתי, רצח ראש ממשלה הרבה יותר חמור מהעבירות המיוחסות, למשל, למי שמואשם בחברות בארגון טרור על פי הדין הישראלי ומקבל תגמולים. נכון, חבר הכנסת בן ברק? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תגמולים מהרשות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן, כן, מגוף זר, מכל גוף זר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה. אז ילך – – – ברשות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> רצח ראש ממשלה הוא חמור יותר, אבל הרוצח הוא יהודי – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> כל טרור הוא חמור. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ולכן גם כשהוא רוצח, אם הוא יהודי, יש לו יתרון. איך אני יודע את זה? היה חבר כנסת מהקואליציה בתחילת הקדנציה שהוא חבר במפלגת השלטון, שאמר לי: אני מעדיף רוצחים יהודים על רוצחים ערבים. הוא אמר. זאת הדירקטיבה, זה הקו המנחה. זה נקרא Jewish Supremacy, עליונות יהודית, (אומר בערבית: עליונות יהודית.) << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אבל חבר הכנסת טיבי, לא כתוב ערבי או יהודי, כתוב: מי שמקבל תגמולים מהרשות. גם רוצח יהודי שיקבל על הרצח שהוא עושה תגמולים מהרשות – יגורש. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני יודע מה כתוב, אבל אני מסביר את הרקע והמניעים. תן לי – לא אתה, גם המציעים, התומכים והמציעים משני אגפי הבית – תן לי תנאי אחד שבו אתם תשללו אזרחות מיהודי, תנאי אחד. אין דבר כזה. זה לא יקרה. אני זוכר אפילו שהיה איש מאפיה יהודי שרצה להגיע לכאן לפי חוק השבות, למרות שהוא – – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מאיר לנסקי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מאיר לנסקי. הוא הגיע בסוף או לא הגיע? << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא נתנו לו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא חשב שבגלל שהוא איש יהודי, למרות שהוא איש מאפיה, מגיע לו, הרי יש חוק שבות. לכן, הבסיס המובנה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רגע, זה סותר את מה שאמרת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> רצה להגיע. חשב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל אמרת "עליונות יהודית". אז אתה רואה שאפילו שהוא יהודי לא נתנו לו להיכנס, כי בנושא הזה כנראה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל נתנו לאחרים. פלאטו שרון קיבל? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אה, אז הזכרת דוגמה לא טובה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> פלאטו שרון קיבל? הוא אפילו הפך להיות חבר כנסת, פלאטו שרון, למרות שיודעים בדיוק במה הוא מואשם ובמה הוא הורשע בצרפת, כי הוא יהודי. כל הפסיפס הזה הוא תמונה אחת גדולה, שבה שולטים על עם אחר. זה נקרא כיבוש, ומתהדרים מול הקהילה הבין-לאומית, ומול הראי, בדמוקרטיה. אין דמוקרטיה עם כיבוש. זה אוקסימורון, לא הולך ביחד. זה דבר והיפוכו, ניגוד, קונטרסט, לבן ושחור. אין דמוקרטיה עם כיבוש ואין כיבוש עם דמוקרטיה, כי כיבוש הוא שלטון טוטליטרי צבאי מדכא, שבו יש שתי קבוצות אוכלוסין, אחת תחת שלטון צבאי, אגב, ואחת תחת שלטון אזרחי, בתוך השטח הכבוש. מכאן אני רוצה להגיע לנושא ההפגנות. המפגינים הם אנשים אמיצים, מגיע להם שאפו גדול. אני מעודד אנשים להשתתף בהפגנות האלה – יהודים וערבים. ולכן יצאנו למפגינים מחוץ לכנסת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סיעות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני נשאל הרבה: למה אין השתתפות המונית של הציבור הערבי? יש הסברים. למשל, בגלל שבית המשפט העליון ומערכת המשפט בישראל הם לא אמפתיים לציבור הערבי ולאזרח הערבי. לא אמפתיים. אני אגיד איך, כבוד השרה גולן. יש עבודת מחקר באוניברסיטת חיפה של פרופ' אריה רטנר, שמשווה בין פסקי דין על אותה עבירה מול אותו בית משפט – יהודי וערבי – והתוצאה של המחקר הייתה שפסקי הדין והעונשים חמורים בין 30% ל-40%, על אותה עבירה, לערבי בהשוואה ליהודי. זה התרגום הישיר והממשי ביותר של ההגדרה של מדינה יהודית, שבה מערכת המשפט גם היא יהודית. << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> אתה יודע שהיהודים אומרים הפוך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל המחקר והנתונים – ההפך. הם ברורים. אגב, יש שני מחקרים של פרופ' רטנר, והם חצו את גבולות מדינת ישראל, והם רפרנס בנושא הזה. עכשיו לגבי בג"ץ – בית המשפט העליון: גם הוא לא נתן סעד לפלסטינים. בית המשפט העליון אישר את חוק הלאום; אישר את חוק ועדות הקבלה; לא נתן סעד לד"ר אבו אל-עייש, שהצבא הרג את שלוש בנותיו. זרק אותם – – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הטיהור האתני במסאפר-יטא רק לאחרונה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לגבי יטא הוא נתן סעד לכיבוש ולצבא ולא לתושבי יטא הפלסטינים, מסאפר-יטא. בח'אן אל-אחמר הוא דוחף את הממשלה לפנות. דוחף ומותח ביקורת על ממשלת הימין – ימין ימין – למה אתם לא מפנים? יתרה מזאת, הוא תמך בגירוש, בחיסול, בהפקעות, בהתנחלויות. הוא תמך בכיבוש. אם בג"ץ היה מקבל עמדה אחרת ב-67', הכיבוש לא היה נראה כמו שהוא נראה היום. אני לא יודע אם היה כיבוש. למרות כל מה שאמרתי, למרות ההסתייגויות, למרות הביקורת על בית המשפט ומערכת המשפט, אנחנו חומה בצורה נגד ההצעות האלה ונגד ההפיכה המשטרית. תמיד התנגדנו לכל D9 נגד בית המשפט העליון, ומתנגדים משתי סיבות עיקריות: 1. הן באות מהאגף הפשיסטי, שרוצה לרסק, להקריס את מערכת המשפט; 2. כי בסופו של דבר בית המשפט העליון יכול להיות מפלטו של המיעוט, של המוחלש, של האחר, בנקודה זו או אחרת. בנקודה זו או אחרת. לא בטוח, אבל יכול להיות. לכן הצבענו נגד בוועדת החוקה. לכן יש לנו את עופר כסיף, הנציג שלנו בוועדת חוקה, שמשתתף בכל ועדה, ואומר את דעתנו הברורה, התקיפה, נגד ההפיכה המשטרית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם הוא לא עולה על השולחנות, זה לא שווה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני לא עליתי על שולחנות. מבחינה פיזית קשה לי, כי הבטן שלי רחוקה מדי – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> גם עם עקבים עלו על שולחנות, איפה אתה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ולכן נמשיך להתנגד. אגב, אני חושב שהמילה "הידברות" הנזרקת לאוויר מטרתה לפגוע במחאה הנהדרת, שהיא משהו חסר תקדים, שכל העולם מביט עליה בהשתאות ובהערכה. על המחאה הזאת. כל העולם. ראיתי תיאור שזה האביב הישראלי – ההפגנות האלה הזכירו למישהו. המטרה היא לרוקן את המחאה הזאת מתוכן, להכשיל אותה, ולכן מדברים על הידברות והפסיקו את הדיונים ליממה. ליממה. יש כבר אנשים שחוגגים – וואו, אילצנו אותם להסתפק בהקפאה ליום. הסירו כמה חוקים היום, מישהו כבר התחיל לצהול. אל תיפלו ואל תפילו. אל תיפלו למלכודת ואל תפילו את המחאה הנהדרת הזאת. המופע שהיה כאן מחוץ לכנסת היה מופע מרשים; לא ראיתי כמותו מאז שאני חבר כנסת. אני מעריך שהמחאה תסלים, אני מעריך. אני מעריך שהמחאה תסלים. תתכונן להיות מכותר פה. כולנו. ככה מסלימה מחאה – גם כבישים. כשעופר כסיף אמר כאן "מרי אזרחי", למה הוא התכוון? השבתות, סגירת כבישים. והוא אמר: מרי לא אלים, מרי אזרחי לא אלים – זה לגיטימי בכל מקום בעולם. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כן, אבל ואטורי לא הבין מה זה מרי אזרחי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני שוקל להריץ קמפיין: ואטורי לעליון. << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> אתה גזען? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא. לא. יש רק מזרחי אחד בעליון. << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> אז אתה רוצה את ואטורי? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שיהיה ואטורי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא לא מצא שופט מרוקאי. << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> כי לא היה מרוקאי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, הוא לא מצא. חיפש, לא מצא. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתם יודעים מה הארגומנט נגד ההפיכה המשטרית ונגד ההצעה שהפוליטיקאים ישתלטו על הוועדה למינוי שופטים? תארו לעצמכם שלפני כמה שנים הפוליטיקאים היו משתלטים באופן מלא, שההצעה הייתה מזמן. איזה שמות היו יכולים להיות שופטים? טלי גוטליב הייתה שופטת בבתי משפט למשפחה היום. את מבינה מה הארגומנט הכי חזק? גם ואטורי היה יכול להיות שופט בעליון. << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> לא מפריע לך הדיסוננס בשופטים, שאין באמת שוויון? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עכשיו אתם אומרים, הליכוד אומר, שצריך לייצג – – – << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> לא הליכוד, העם. העם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הליכוד אומר שצריך לייצג את מרקם הציבור הישראלי כולו. << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> נכון. גם אתה אומר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למה אין שלושה שופטים ערבים בעליון? לא רק אחד. << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> נתחיל עם מזרחי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אחד. (אומר בערבית ומתרגם:) אומרים לנו – עושים לנו טובה. כל פעם אני שומע את משרד החוץ מוציא קומוניקטים: יש שופט ערבי בעליון. למה אחד? למה לא שלושה אם צריך לייצג נאמנה, ייצוג הולם, את הציבור הערבי גם בעליון? לא רוצים. כי אחד מספיק. מזרחי אחד מספיק. למרות שיש שם גם מתנחל, יש שופטים שמרנים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל, אחמד, יכול להיות – אפשר קצת? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בבקשה, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה מתנגד לחלק מהחקיקה, אבל יכול להיות שאם בשיטת הבחירה של השופטים יהיו פחות בני משפחה וחברים – יכול להיות שאולי גם הציבור שלך וגם הציבור המזרחי יזכה ליותר ייצוג הולם גם בעליון וגם בשאר הערכאות? אבל היום יש מניעה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כן, ממשלת ימין ימין. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל היום יש מניעה, כי זאת שיטה – – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – הקצב הזה יגבר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה מדבר ברצינות? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> למה לא? מה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה מדבר ברצינות. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כבוד היושב-ראש, הבעיה שאם זה יהיה בידיים של הקואליציה, מי שימנו להיות שופט בעליון יהיה יוסף חדאד. יגידו שיש – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רגע. זאת הדמוקרטיה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אדוני, תן לי, תפצה אותי, קצת. לפצות אותי קצת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא, אנחנו קצרים מדי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למה סיעת חד"ש-תע"ל, שהגישה את ההסתייגויות, עמדה על זה שההסתייגויות האלה יהיו בחצי היום עכשיו? לא שלוש דקות כמו שהציעו לנו, אלא 20 דקות כל אחד. למה עמדנו על זה עכשיו? כי אנחנו רוצים שזה יהיה עכשיו מול התקשורת, וכאשר יש בבניין ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה, במיוחד מפה, שבדרך כלל בשעה 14:00-13:00 הם הולכים הביתה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הולכים לישון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתמול שמרתי על החברים שלי בסיעה, וקראתי לאיימן עודה מחיפה. הוא הגיע לפה לכניסה, ואז הודיעו בערב שסוגרים את המליאה כי לא היו נואמים פה. (אומר בערבית: הם נעלמו.) אופוזיציה. ואז בסוף יוצא חבר הכנסת לפיד, ואומר: הם מתקזזים תמורת חוקים ותקציבים. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אתם מתקזזים, לא משנה מה, לא תמורת משהו, אתם אוטומטית מתקזזים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> האמת שלא רציתי – – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למה אתה לא אומר אמת? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> איפה אתה כל יום? עם מי אתה מתקזז? << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מי נמצא פה כל יום? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לך, לך, לך. איפה היית אתמול? << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> חלקכם פה עד 24:00, רובכם לא נמצאים בכלל. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מי נמצא פה כל היום? מי נמצא פה כל היום? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> סגן השר לשעבר – – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> – – – תתקזזו על הכול. יאללה, אני עוזב. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אנחנו כאן. אתה אומר לא אמת. אנחנו פה בלילה, אתם ריקים, תראה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, לא, נשמה, אני פה כל יום עד הבוקר, יש הוכחות, תעשו לי טובה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עופר. חבר הכנסת רול, סגן שר החוץ, אני מבין שכחבר כנסת אתה משקר כמו ששיקרת כשהיית סגן שר. יש נתונים. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אה, אנחנו עדיין מדינה של רוצחים, נכון? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תירגע, תירגע, ותשתוק כשאני מדבר. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אל תגיד תשתוק. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תירגע ותשתוק כשאני מדבר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא, לא. חבר הכנסת טיבי. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אל תגיד לי בחיים שלך לשתוק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת טיבי, רגע, תדבר בכבוד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה גרמת – אתה שיקרת על חברי הסיעה שלי. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אולי תקרא שוב לחיילי צה"ל "רוצחים"? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה ממשיך לשקר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, חבר הכנסת רול. נא לאפשר – – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אולי תקרא שוב לחיילי צה"ל רוצחים? אולי – – – עוד פעם אנשים מכוחות הביטחון? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת רול, נא לשבת. קודם כול, קריאות ביניים בישיבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה יודע מה אני מתעב בכם, יותר מהם? ההתנשאות שלכם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת טיבי, תמתין. חבר הכנסת טיבי. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אתה מנצל את הבמה הזאת עוד פעם לקרוא – – – אפרטהייד. הרבה זמן לא קראת למדינת אפרטהייד. אתה לא תשקר עליי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שב, שב, שב, אל תעמוד. שב. שב, אוקעוד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא אומר לי לשתוק. אתה האחרון. אני אשב – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שב, חצוף. שב, חצוף. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> סגן שר שקרן וחבר כנסת שקרן. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא תגיד לי לשבת. לך תתקזז. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה מעליל על חברי הסיעה שלי. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה אומר? לך תתקזז – למה אתה נמצא פה בכנסת? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תבדוק, כשאנחנו היינו פה ב-04:00, אני לא יודע איפה הייתם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> כשהמהפכה המשטרית תעבור – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת רול, נא לשבת. חבר הכנסת רול, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. קריאות ביניים לא בעמידה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מישהו מלעיט אותו בשקר והוא בא לועס את השקר הזה. איפה הייתם אתמול כשהיינו פה? איפה הייתם שלשום כשהיינו פה עד 04:00 ו-05:00 בבניין? איפה אתם הייתם? לך תבדוק את הנתונים. איפה מנהיג המפלגה שלך היה? איפה שאר בכירי המפלגה שלכם היו, כשהיינו פה עד 05:00? איפה? אתם רוצים ללכת הביתה, זכותכם. אבל תקשיבו טוב, בנימין נתניהו ישב פה והוא יותר מ-70, כמה? 75, פה הוא ישב עם ספר כל הזמן, בקדנציה הקודמת. ככה תעשו. ככה תלמדו להיות אופוזיציה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אז לך עם נתניהו, מה אתה רוצה? לך עם נתניהו. לך. הוא ישמור על הזכויות שלך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תלמדו ממנו מה זה אופוזיציה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> הוא ישמור עליך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתם הצטרפתם אליו עכשיו בהצעת חוק, את תתמכי בהצעה הזאת. אתם היוזמים של הצעת החוק הזאת, שהיא אנטי-דמוקרטית, שהיא הצעת חוק של הליכוד ושל הקואליציה. מי מצביע נגדה? רק הערבים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו נגד טרור. נגד טרור. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> רק הערבים מצביעים נגדה. אתם הצטרפתם כפי שאתם מצטרפים לחלק גדול מההצעות, בניגוד לאופוזיציה הימנית הקיצונית הקודמת, שהייתה אפילו מצטרפת אלינו בהצעת חוק בית חולים בסח'נין, בהצעת חוק האזרחות, בהצעת חוק נגד חידוש מה שקרוי צו יו"ש. ככה עבדו באופוזיציה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לך איתם, טיבי, לך איתם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנחנו מצטרפים ואומרים: אנחנו יותר פטריוטים מכם, אנחנו יותר ימנים מכם, עד שלפני יומיים בכיר ביש עתיד התראיין לרשת ב', ואמר: בממשלה שלי הרגנו יותר פלסטינים מאשר כל ממשלה אחרת בעשור האחרון. בקולו. (אומר בערבית: בקולו.) בקולו. בזה אתם מתגאים? האמת היא שהם יותר גרועים מכם בכל דבר, הקואליציה הזו, בכל דבר. יש דבר אחד שבו אתם יותר גרועים: ההתנשאות שלכם. אתם רוצים ערבים כחול לבן; אתם רוצים ערבים לפי המידות שלכם; אתם רוצים ערבים שלא ירגיזו אתכם; אתם רוצים ערבים נוחים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ד"ר טיבי, אני חושב – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חד"ש-תע"ל היא לא כזאת. אנחנו לא כאלה. אני לא מכיר ערבי שרוצה לרקוד לפי החליל שלכם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ד"ר טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתם ביקשתם מנואמת בהפגנות לתת את הנאום שלה קודם ולעבור עליו, לעשות לו צנזורה, ולא להזכיר את המילה פלסטיני. זרקתם אותה בסוף, למרות שהיא אישה רצינית. איזו מין התנשאות זאת. ככה מנהלים מאבק יחד? תתייחסו בכבוד לאחר גם כשאתם לא מסכימים איתו. אנחנו לא מסכימים. אני מכבד את דעתכם, למרות שאני לא מסכים איתה, אבל אל תטיפו לנו מוסר. ולחבר הכנסת ששיקר וברח, שהיה גם סגן שר ושיקר גם אז בהסברה הישראלית: אני שומר על איפוק מרבי, ואני לא אגיד איך נהגתם איתנו ומה ביקשתם מאיתנו כשהיינו באופוזיציה בשנה שעברה. אני לא רוצה להביך אף אחד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל יש גבול לסבלנות שלנו. (אומר בערבית: אל תגזימו.) תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. הדוברת הבאה – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אנחנו עולים אחד אחרי השני כדי להסתייג ולהתנגד להצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשי הטרור. כלומר, הצעת החוק הזו נכתבה במילים כאילו ניטרליות "פעיל טרור"; אני מכירה שרים שהם פעילי טרור, האם החוק הזה יחול גם עליהם? אני מכירה אנשים שיושבים בבית כלא על עבירות של טרור אבל הם יהודים. החוק הזה כמובן לא יחול עליהם. אז איך הוציאו את זה כשזה לא יחול, חס וחלילה? אם היו רוצים להיות אובייקטיביים – ולפי המציעים המטרה היא באמת להיאבק בטרור – הם היו מציעים את זה בשפה ניטרלית. אבל לא, גם כאשר חושבים להעניש על מעשים שנראים בעיני המציעים טרור, עושים איפה ואיפה. טרור יהודי זה משהו אחר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא. אני יכול לענות? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> על טרור יהודי לא צריך לשלול אזרחות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אבל – – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש שר שטוען שאין כזה דבר טרור יהודי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רגע, רגע, שנייה, אבל החוק לא מדבר על שלילת אזרחות על טרור אלא על קבלת תגמול בעבור מעשי הטרור. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני יודעת. חכה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מעניין למה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, מי ששומע – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למה הוסיפו את התוספת הזו, של מקבל התגמול על זה? דווקא לא כדי להכניס את הפלסטינים אלא כדי להוציא את היהודים מהחוק הזה. כל יהודי שנשפט על טרור, על ביצוע עבירות טרור, החוק הזה לא יחול עליו, כי מובן מאליו שהוא לא מקבל גמול מהרשות הפלסטינית. אבל הוא כן מקבל תגמול מכל מיני ארגונים ועמותות, כולל בארצות הברית, שאוספים לו כסף ומממנים אותו ומממנים את המשפחה שלו, ומממנים את ההתנחלות שלו אפילו. על זה לא מדברים. והדרך היחידה היא להוציא אותם מהכלל הזה. זה חוק, מהתחלתו, חוק מפלה, אנטי-דמוקרטי. הוא חוק נקמני ותו לא. כל מי שרוצה לנסות להסביר שזה בא כדי להגן על האזרחים בעתיד, קודם כול, חוק שלילת אזרחות אומר בצורה הכי ברורה שהאזרחות לא נשללת כדרך ענישה וכדרך הרתעה. את זה החוק אומר, אבל מי מבין המציעים אכפת לו מה החוק, אפילו הישראלי, אומר? החוק הבין-לאומי הלך והרחיק ואמר בצורה הכי ברורה שאסור לשלול אזרחות מאדם ולהשאיר אותו חסר מעמד. את זה החוק הבין-לאומי אמר, ולא רק החוק הבין-לאומי. אתם יודעים מה, בית המשפט העליון, היה לו פסק דין – רק עכשיו, לפני כמה חודשים, ב-21 ביולי 2022. לפני כמה חודשים בג"ץ דן בעניין עלאא זיוד נגד שר הפנים, שניסה לשלול את האזרחות שלו לפי הסעיף בחוק האזרחות המאפשר שלילת אזרחות בשל מעשה של הפרת אמונים. בעניין זיוד קבע בג"ץ כי הגם שהסעיף הוא חוקתי, לא ניתן לשלול אזרחות מאדם ולהותירו ללא מעמד. רק לפני חמישה חודשים. כלומר, החוק, אפילו באמות המידה שגובשו על ידי משרד הפנים, לא מישהו אחר – משרד הפנים גיבש אמות מידה לביצוע החוק ולפיהן ניתן ליישם את סעיף שלילת האזרחות בשל הפרת אמונים, והן אינן מאפשרות שלילת אזרחות בגין כל מעשה טרור, כי לא כל מעשה של הפרת אמונים מצדיק נקיטת צעד של ביטול אזרחות. ואני מצטטת מפסקה 93 לחוות הדעת של הנשיאה חיות, כלומר זו לא דעתה של עאידה תומא סלימאן ולא דעתו של אחמד טיבי, אלא היא מסתמכת על אמות המידה שנמצאות בחוק הישראלי במתן פסק הדין. ובכל זאת, ובכל זאת רוצים ומדברים על שלילת אזרחות ולהותיר אנשים בלי מעמד, במנוגד לחוק הבין-לאומי, במנוגד לחוק הישראלי ובמנוגד גם כן לפסיקות בג"ץ. אבל מי מדבר על פסיקות בג"ץ כבר? הרי רוצים להעיף את בג"ץ ולהרוס את בג"ץ בגלל חלק מהפסיקות האלה. כן, הם אקטיביסטים יותר מדי, שופטי בג"ץ. והם, יש להם גם מידת סבירות – דבר שלא קיים אצל ממשלת ימין על מלא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סבירות זה סובייקטיבי. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אין סבירות ואין ניסיון למדוד ולהציב אמות מידה שמכבדות זכויות אדם וזכויות אזרח. לפי החוק, גם הבין-לאומי, אסור לשלוח אחרי שלילת אזרחות, ואסור לגרש לשטח של ישות או מדינה אחרת. אז בעצם מה החוק אומר? או שהצעת החוק מכירה ברשות הפלסטינית, ובשטח תחת הרשות הפלסטינית כמדינה אחרת, או שבעצם ממשלת הימין מלא מלא מלא – שאם תקראו את הסכמי הקואליציה שהם חתומים עליהם, תבינו שהתוכנית היא סיפוח ועוד סיפוח ועוד סיפוח, וחיסול הזכות הבסיסית של העם הפלסטיני להגדרה עצמית והקמת מדינתו – בעצם אותה ממשלה או שהיא מכירה במדינה אחרת והיא מגרשת למדינה הזו, או שהיא מגרשת לתוך הגבולות, כי הם רוצים שהיא תישאר מדינת ישראל, כלומר מגרשים מעארה או מנצרת לשטחים הפלסטיניים שהם בעצמם רוצים לספח אחר כך. אז תבינו עד כמה הצעת החוק היא הצעה שבנויה כולה על תאוות הנקמנות ולא על משהו אחר. זה מה שקורה בפוליטיקה ובהחלטות שמתקיימות בימים האחרונים. לצערנו הרב – ואמרנו את זה כמה פעמים – לצערנו הרב, נכון שתחת הכיבוש בעיקר העם הפלסטיני משלם מחיר כבד לכיבוש הזה, אבל לא רק העם הפלסטיני, גם אזרחי מדינת ישראל היהודים משלמים מחיר כבד, ומכניסים אותם למעגל שפיכות הדמים. אנחנו נגד הכנסת אזרחים מכל הצדדים למעגל הדמים. אבל המשך הכיבוש הוא זה שלוקח את כל האזרחים – יהודים כערבים ואת הפלסטינים – כבני ערובה לתאוות הכיבוש והסיפוח והכוח וההתנחלויות. זה מה שקורה. האנשים הפשוטים והילדים משני הצדדים משלמים את מחיר הכיבוש הזה. במקום לחשוב באופן הגיוני ולהבין שמעגל הדמים הזה לא ייפסק כל עוד הכיבוש לא ייפסק, כל עוד יש עם שנאנק תחת הכיבוש, בורחים לאינסטינקט הבסיסי ביותר של נקמנות וענישה קולקטיבית. אולי לא מראים לכם את הסרטונים של מה שקורה כמה מטרים מפה, במחסומים, בימים האלה, נגד פלסטינים – אזרחים שיוצאים בבוקר למקום העבודה שלהם, ירושלמים, אהל אל-קודס, שיוצאים למקומות העבודה שלהם. עכשיו בדיוק ראיתי סרטון איך מורידים בגדים לצעיר במחסום – מורידים לו את כל הבגדים – וכשהוא מתחנן לא להוריד את המכנסיים מול כל הפקק שנעמד שם, החיילים מרביצים לו. אחר כך אומרים יש הסתה נגד מדינת ישראל. הפשעים האלה הם ההסתה הכי גדולה. הריסות הבתים היום-יומיות. למה? כי השר, שר הטיקטוק ושר התבערה ואבו עלי, חושב שזו הדרך. אבו עלי, גיבור על פיתות, מקציב ארבע דקות לאסירים למקלחת. בואו תסבירו לי, ריבונו של עולם, כמו שאתם אומרים, מה זה משנה? מה זה משנה חוץ מנקמנות קטנה, שפלה? אתם תתקלחו ארבע דקות; אוי ואבוי, זה עבירה על חוק הטרור אם יתקלחו חמש דקות. תגידו, מה, לא מספיק שהוא שר שהורשע בתמיכה בטרור, עכשיו נתתם לו לטפל בכאילו זה, השתגעתם? תראו לאן הוא מוביל. אבל אני לא רוצה להצטרף לחגיגה של עלק אופוזיציה מהצד השני, כאילו הבעיה היחידה היא בן גביר. הבעיה היא כל הממשלה הזו, שלא מצליחה להבין, והקואליציה שלא מצליחה להבין שנקמנות וענישה קולקטיבית לא ייצרו שום דבר חוץ מכעס וחוץ מהתקוממות וחוץ מהתנגדות. תלמדו קצת היסטוריה, תלמדו קצת היסטוריה. כל פעולה תביא פעולה שווה לה בכוח מהצד השני. ככה לא מבטיחים ביטחון אישי לציבור, ככה לא פותרים בעיות. ואם כבר מדברים על זה, אנחנו תמיד שומעים מהצד הזה של האולם, מהאופוזיציה, שאנחנו משתפים פעולה עם הליכוד, ושהם הטהורים שרוצים להגן על הדמוקרטיה הישראלית. אבל לא רוצים לדבר על מי הנהנה מהדמוקרטיה הישראלית. העמדה שלכם בדיוק נראית בהתגלמותה בהצעת החוק הזאת. מי שרוצה להגן על ערכי הדמוקרטיה לא מתחרה בצד השני בהגשת החוק הזה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – – לתת לטרוריסטים פרס? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את לא נותנת להם, הם נענשו. את לא נותנת להם פרס. תפסיקו. את לא הקשבת לשום מילה ממה שאמרתי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> הקשבתי. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יש אפילו חוק ישראלי שאומר שאי-אפשר לעשות את זה. אתם פשוט הולכים על נקמנות. זה לא יוביל אתכם לשום מקום. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> רוצים לסכל את הטרור. את רוצה לתת פרס למחבל שהורג ילדים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתם תתחרו גם בחוק שיגיע היום, ובעוד חוקים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> עאידה, הורג ילדים – זה נראה לך הגיוני? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את לא פותרת שום בעיה. למה לא הסכמת – תציעו משהו גם על פעילי טרור יהודים. תציעו משהו. תגידו מילה אחת על זה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> על מי שרוצח ילדים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתם לא רוצים לדבר על כיבוש, אתם לא רוצים לדבר על טרור יהודי, אתם לא רוצים לדבר על אפליה מכוונת של האוכלוסייה הערבית. למה? תירגעו – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מדינת היהודים, זה למה. זה מדינת היהודים פה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה נכון, זה נכון. כי הם מאמינים שיש עליונות יהודית – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו בעלי הבית, לא אתם. אנחנו פה בעלי הבית, לא אתם. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה, בגזענות שלך, מאמין בעליונות היהודית. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נמשיך להילחם בטרור הערבי – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מבקשת שהוא לא יפריע לי, כבוד היושב-ראש. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – בכל רגע נתון ומכל – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> טרור ערבי רצחני. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> העליונות היהודית לא נותנת זכויות יתר – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> זה הבית שלנו, לא שלכם. שלנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה לא תפריע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת חנוך מלביצקי, בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לצערי הרב, אומרים לנו: אל תדברו על כיבוש במחאה, זה לא הזמן. בואו נגן על הדמוקרטיה הישראלית. איך תתקיים דמוקרטיה בצל כיבוש? יש דבר כזה? אין, אין, זה מים ושמן, לא מתערבבים, חבר'ה. זה לא מתערבב. דמוקרטיה בצל כיבוש זה משטר שנותן עליונות לצד אחד, במקרה הישראלי – עליונות ליהודים. מי שמבקש מאיתנו לשתוק בענייני הכיבוש כי זה לא הזמן – אולי הנשים יתחברו לזה: זה מזכיר לי שבמקרים של מאבק על שוויון אזרחי או במקרים של מאבק לאומי, אומרים לנשים, לפמיניסטיות, שזה לא הזמן לדבר עכשיו על זכויות נשים, תשאירו את זה בצד, בואו נדבר על שחרור לאומי, בואו נדבר על שוויון אזרחי, ואחר כך נתפנה להיאבק את המאבק שלכם. למה? כי אם נשים ידברו על זכויות נשים, זה יביא חלק מאלה שמשתתפים במאבק הכללי לזוז הצידה. זה בדיוק אותו טיעון שהמחאה, חלק ממנה, והנהגת האופוזיציה הזו רוצות מאיתנו. הן רוצות מאיתנו שלא נדבר על חוסר הדמוקרטיה כלפי האזרחים הערבים; רוצות מאיתנו שנשתוק על הכיבוש כי זה לא הזמן לזה. אז מה אתם רוצים מאיתנו? צבא מילואים לדמוקרטיה של העליונות היהודית? להגן על העליונות של הדמוקרטיה היהודית, זה מה שרוצים מאיתנו? אז לא. תבינו דבר אחד: יש הזדמנות היסטורית במדינת ישראל היום לפקוח עיניים ולהבין שדמוקרטיה בצל כיבוש – אין דמוקרטיה; דמוקרטיה שנותנת עליונות לקבוצה אחת מהאזרחים על פני קבוצה שנייה זאת לא דמוקרטיה, חבר'ה. נכון, כדאי מאוד לשמור על מערכת בתי המשפט כמאזנת וכבלם לכל השיגעון שאנחנו רואים מהקואליציה הקיימת – – << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תאמיני לי, אני יודעת מה אחמד אמר. – – אבל באותה מידה צריך לשאול לא רק איך מגינים על מרכיבי השלטון ועל האמצעים הקיימים כדי לשמור על הדמוקרטיה; צריך לשאול את השאלה הנוקבת: מי נהנה מהשלטון הדמוקרטי הזה? האם כל אזרחי ישראל נמצאים בתוך הקבוצות הנהנות ממה שנקרא הדמוקרטיה הישראלית? אתם יודעים שלא. ואם אתם יודעים שלא, אל תבקשו מאיתנו שנקבל את זה ושנסכים עד שתסיימו את המאבקים שלכם. אנחנו אומרים לכם: רוצים דמוקרטיה – בואו נגן ונבנה דמוקרטיה אמיתית, דמוקרטיה שוויונית, דמוקרטיה שלא רוצה המשך כיבוש, דמוקרטיה שרוצה לחיות בשלום ומגינה על האזרחים שלה. ככה זה דמוקרטיה – לא בצורה שמנסים להראות לנו. מי שמנסה למשטר את המחאה בדיוק כמו שמשטר את הממשלה הקודמת שלו, צריך להבין: כמו שכשלת בהגנה על הממשלה שלך אז, אתה תיכשל בלהנהיג מחאה ממושטרת. תתעורר, לפיד, תתעוררו, כל מי שחושב שאפשר למשטר את המחאה. המחאה הזאת צריכה להיות מחאה של כל האנשים שרוצים להגן על ערכי הדמוקרטיה, לא על דמוקרטיה פרוצדורלית וזהו, אלא על ערכי הדמוקרטיה. המחאה הזאת צריכה להביע עמדה על כל ההפרות האנטי-דמוקרטיות, כולל הכיבוש – – << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> איך הם ממשטרים את המחאה? איך הם ממשטרים? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – כולל האי-שוויון לאוכלוסייה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ייתנו לי עוד 20 דקות ואני אספר לך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – – אנחנו קובעים מי יגיע להפגנה. << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> לא קובעים? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> ממש לא. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ניסיתם לקבוע מה יגידו בנאומים שלהם. אורנה, אם את לא יודעת, אני אספר לך. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אני יודעת, תודה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לאחרונה מלאו 120 שנה להולדתו של ישעיהו ליבוביץ' שחזה את המציאות המפלצתית שאליה הממשלה מובילה את שני העמים. הוא כתב ב-1980 את הדברים הבאים: "מטבעו של שלטון כיבושי-קולוניאליסטי שהוא מחולל תנועת ההתנגדות וההתקוממות (resistance) בעם המשועבד, ומטבעה של תנועה כזאת שהיא מתגלגלת בטרוריזם, ומטבעו של טרור זה שהוא גורר פעולות תגמול מצד השלטון, המהוות אנטי-טרור – וחוזר חלילה. כל המתנגד באמת ובתמים לזוועה של מצב זה וחושש לאסון שהוא עתיד להמיט על העם הישראלי-היהודי ועל העם הפלשתיני-הערבי יחד – חייב להבין שאת הזוועה הזאת ואת האסון הזה אין למנוע אלא על ידי חיסול מוחלט של הכיבוש", כך כתב ליבוביץ'. אך הממשלה הזאת לא מעוניינת להפסיק את הזוועות ולא מעוניינת להפסיק את הכיבוש ולהביא שלום לשני העמים. לכן היא מעלה את החוק הזה, שרק יגביר את הדיכוי, שבתורו רק יגביר את האלימות ואת מעגל הדמים והשכול – אותו מעגל דמים שאליו אני וחבריי מתנגדים ופועלים יום-יום לסיימו. עם עליית החוק בקריאה הראשונה פתחתי את הנאום באמירת אמת פשוטה: החוק הזה הוא עבירה על המשפט הבין-לאומי. הפעם אבקש לפתוח בפן נוסף של האמת, נסתרת אך גלויה לכול ביחס לחוק הזה: הוא מכוון ישירות ובאופן בלעדי נגד פלסטינים ולדיכוי האוכלוסייה הערבית בלבד. כלומר הוא חוק אפרטהייד פר אקסלנס. היה זה פרופ' זאב שטרנהל, מורי ורבי, המומחה מס' אחת בעולם אולי לחקר הפשיזם, שאמר את הדברים הבאים: "הפשיזם לא מתחיל כאשר יורים באנשים ברחובות, אלא כאשר רשויות המדינה – המשטרה, הפרקליטות, הייעוץ המשפטי – מתייחסות באופן שונה לפעילות פוליטית משמאל ומימין". החוק הזה הוא אפוא חלק מחקיקה פשיסטית ואפרטהיידיסטית מובהקת. מעולם לא העלו על דעתם להשתמש בו או בכל חוק אחר כדי לבטל אזרחות של מחבלים יהודים אנשי הימין הקיצוני שתקפו, פרעו ורצחו פלסטינים או אנשי שמאל על רקע פוליטי. השבוע ציינו בכאב גדול 40 שנה לרצח אמיל גרינצווייג בהפגנת שלום עכשיו מול משרד ראש הממשלה בירושלים. נזכיר: הימים היו ימי הפלישה הישראלית ללבנון; טבח סברה ושתילה, מחנות הפליטים הפלסטיניים, לאור פצצות התאורה הצה"ליות. בהפגנת שלום עכשיו צעדו מאות מול משרדי ראש הממשלה על רקע קריאות הסתה אלימות של מי שעומד היום בראש המל"ל, צחי הנגבי. היה מי שהקשיב לקולות ההסתה והשנאה, לקריאות "לא ניתן לבוגדים לעבור". בין העצים התחבא הרוצח הטרוריסט יונה אברושמי ורימון רסס בידו. הוא המתין לרגע המתאים, שחרר את נצרת הרימון והשליך להפגנה. מותו של גרינצווייג נקבע במקום, ויחד עימו נפצעו עוד רבים. טבח גדול יותר נמנע בקושי. הרוצח יונה אברושמי לא רק נותר אזרח ישראלי, אלא הוא אזרח ישראלי חופשי. הוא שוחרר מהכלא למרות שמעולם לא הביע חרטה על מעשיו, ועד היום הוא עודנו מצדיק את הרצח הטרוריסטי. גם החוק הזה לא עתיד להפריע לחייו החופשיים של הרוצח אברושמי, כי הוא בן העם הנבחר, והחוק הזה מיועד לדכא ולרמוס את העם הפלסטיני בלבד. איש לא שוקל לשלול את אזרחותם של טרוריסטים יהודים רוצחי פלסטינים, מורשעים בעבירות טרור. תחקיר של "שומרים" בשיתוף הסוכנות הבין-לאומית AP חשף שעמותה ישראלית בשם שלום אסירייך מגייסת כספים לאסירים מורשעי עבירות טרור לאומני, לרוצחי אזרחים תמימים וחפים מפשע. התורמים ברובם מגיעים ממדינה זרה, ארצות הברית, וזוכים לפטור ממס, כלומר לתמיכה עקיפה של הממשל האמריקאי. אני הגשתי שאילתה לשר המשפטים כדי לדעת מדוע מתאפשרת פעולתה של עמותה התומכת במורשעי טרור, שמגייסת עבורם כספים ושולחת להם ולבני משפחתם מכתבי תמיכה; השאילתה הועברה לבחינת המשרד, ואני מחכה ומצפה לשמוע את תשובת השר. אך תהיה תשובתו אשר תהיה, איש לא יבקש לשלול את אזרחותם של אותם טרוריסטים כמו רוצחי משפחת דוואבשה או פעילי ארגון הטרור היהודי המכונה בכינוי מכובס "מחתרת יהודית". אך אין צורך לחזור בזמן לאברושמי או למה שמכונה "המחתרת היהודית". בשבוע שעבר פשטה קבוצת מתנחלים ממאחז שאפילו לפי ישראל איננו חוקי – קן הטרור חוות יאיר – על הכפר קראוות בני חסאן. הם פלשו וצעדו בו כאדוני הארץ בשביל להפגין בשטח את חוק האפרטהייד הידוע לכול בשטחים הכבושים: המתנחלים עליונים והפלסטינים נתינים. המתנחלים, שכבר מזמן החלו לפעול כמיליציה חמושה בשטח, ירו והרגו את תושב המקום מת'קאל סלימאן. לא רק שהרוצח לא יואשם ולא יעמוד לדין, ברור שהוא יישאר אזרח ישראלי והחוק הזה לעולם לא יחול עליו. וכי למה שיחול? הרי תחת הסדרת קיני הטרור שמהם יוצאים הפורעים המתנחלים, צוברת תאוצה פעילותם תחת ממשלת דם, גזע ודמעות. זה כלל לא מקרה יחיד; בחודש יוני האחרון פלשו מתנחלים לקרקעות פרטיות של פלסטינים בשביל לבחון הקמה של מאחזים בלתי חוקיים, שייהפכו לקיני טרור חדשים. עלי חרב, שהמתנחלים פלשו לאדמתו, הגיע על מנת להתנגד לשוד אדמותיו. אחד המתנחלים דקר אותו למוות. גם על הרוצח הטרוריסט, המתנחל הדוקר, החוק הזה לא יחול לעולם. הפרקליטות סגרה את תיק החקירה בטענה המופרכת שלא ניתן לשלול טענת הגנה עצמית. זאת הייתה העילה הרשמית של טרוריסט שפלש לאדמה פרטית בשביל להשתלט עליה ולסלק את בעליה. וכדי שלא יגידו שמדובר במקרה יחיד, באירוע בודד, בדבר שהוצא מהקשרו, אקריא עכשיו פירוט של מעגל הדמים והאלימות ההולך ומתעצם של טרור המתנחלים, שרובו הגדול יוצא מקיני הטרור, מהמאחזים הלא-חוקיים גם לפי החוק הישראלי, מהחוות החקלאיות לכאורה, מכרמי היין שהוקמו על אדמות פרטיות בשוד ובגנבה, מהגבעות שבהן צמחו ערוגות הרעל של מיליציות המתנחלים. בכל אלו הממשלה תומכת, וודאי שלא פועלת לשלילת אזרחותם. ראינו כיצד ראש הממשלה הורה על עצירת הריסות של מבנים בלתי חוקיים שהקימו מתנחלים על אדמה פלסטינית פרטית; ראינו כיצד הוכשרו תשעה מאחזי טרור של מתנחלים וזכו לגינוי הקהילה הבין-לאומית, ואני קורא לה פה להתערב ולמנוע את זה; וראינו גם כיצד הממשלה הקודמת חתמה על מתווה אביתר העברייני בשביל לטהר את השרץ. אז בואו נראה במה הממשלה והקואליציה תומכות. מיקי, אני אודה לך אם – מיקי – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, חברי הכנסת מצד ימין, זה מפריע לדובר. אני מבקש שקט. מי כמוך יודע שמהמקום הזה זה נשמע הרבה יותר ממה שחושבים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני מתנצל. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נכון. אז בואו נראה במה הממשלה והקואליציה תומכות. בפברואר 2023 מתנחלים תקפו את בתיהם וכלי הרכב של הפלסטינים באזור ואדי – – – בחברון; מתנחלים שרפו רכב במהלך תקיפות שביצעו בכפר עוריף, מדרום לשכם. ינואר 2023 – ברחבי הגדה תועדו יותר מ-140 התקפות טרור של מתנחלים; מתנחלים יידו אבנים על רכבים פלסטיניים ליד הכפר – – – יותר מ-120 כלי רכב כולל אמבולנסים נפגעו מזריקות אבנים; שש מכוניות הוצתו ונשרפו כליל בעיירה מג'דל בני פדיל; בתים הוצתו והותקפו באבנים בעיירה תורמוס עיא; 22 חנויות הושחתו בחווארה, דרומית לשכם; בביתא מתנחל חמוש ירה ברובהו על קבוצה של פלסטינים, מתוכם נפצעו ארבעה. אף מתנחל לא נעצר מאז דווחו פעולות הטרור האחרונות. דצמבר 2022 – מתנחל בבקעת הירדן תקף רועה ועדר כבשים והניס אותם לכביש כך שנדרסו כבשים; בנובמבר 2022 בחברון במה שמכונה שבת חיי שרה – פוגרום עצום וקיצוני באלימות שלו אפילו בהשוואה לפוגרומים האחרים – בשכונת ג'בל ג'אלס, מרכז העיר חברון, מתנחלים תקפו משפחה; בא-סאוויה, מחוז שכם, מתנחלים כרתו 150 עצי זית; תורמוס עיא – מתנחלים כרתו למעלה מ-200 עצי זית בני 30 שנה; 40 מתנחלים מגבעת גונן תקפו בבורין חקלאים. אוקטובר 2022 – בכיסאן הפעילה הגר גפן, חברתי, ופלסטינים הותקפו באכזריות. היא נפצעה, אישה בת 70, ועד היום לא עצרו אף פורע. בכפר עוריף מתנחלים תקפו בית ספר, שרפו כיתות לימוד והרסו; בכסרא מתנחלים שרפו לולי תרנגולות; בחווארה מנחלים יידו אבנים ושברו חלונות של בתים; בתורמוס עיא מתנחלים תקפו באבנים פלסטינים ומתנדבים שמסקו זיתים והציתו שתיים ממכוניותיהם; בבורקה, מחוז רמאללה, מתנחלים הכו מוסקים באלה, בצינור ברזל, וריססו אותם בגז פלפל; בהתנחלות בית הדסה, מרכז העיר חברון, מתנחלים תקפו בית של פלסטיני, עוברי אורח באבנים וגנבו אופניים; בג'מעין מתנחלים תקפו מוסקים באבנים וגנבו זיתים וציוד חקלאי; באום בטין מתנחלים חסמו את הכניסה לכפר ותקפו נוסעים באבנים. ספטמבר 2022 – בדיר ניזאם מתנחל חמוש תקף רועה ועדר צאן באבנים והרג שתי כבשים; בשכונת א-ראס במרכז העיר חברון מתנחלים יידו אבנים על בתים ומכוניות חונות וריססו גז פלפל בפניו של תושב האזור; בסינג'יל מתנחלים תקפו חקלאים שנטעו עצי זית באדמותיהם ופצעו כ-20 בני אדם. אוגוסט 2022 – בתורמוס עיא מתנחלים כרתו והשחיתו 142 עצי זית במטעים פלסטיניים, מתנחלים שרפו מכונית של חקלאי פלסטיני; בעוריף, מחוז שכם, מתנחלים תקפו בתים באבנים. יולי 2022 – בבורין, מחוז שכם, מתנחלים תקפו בית באבנים והשחיתו מכוניות; בראס א-תין מתנחלים פרצו לבית משפחה והשחיתו רכוש פרטי; בקראוות בני חסאן מתנחלים איימו על אב באקדח וריססו בפניו תרסיס פלפל בנוכחות ילדיו; בכיסאן מתנחל תקף רועה צאן באבנים וניסה לגנוב את צאנו. יוני 2022 – תורמוס עיא, מתנחלים תקפו פועלים באלות והציתו שתי מכוניות; שכונת אל-מחוול, חברון – אני מקווה שאני אומר את זה נכון – מתנחל תקף חקלאי בן 64 באדמתו ופצע אותו בראשו; ראס א-תין, מתנחלים חמושים באלות נכנסו למאהל משפחתי, תקפו את בני המשפחה וסדקו את גולגולתה של האם; באל-מוע'ייר מתנחלים תקפו נוסעי מכונית פלסטינית באבנים ופצעו שניים מהם; בח'רבת ג'בעית מתנחלים רכובים על טרקטורון דרסו כבשים; באימריחה מתנחלים תקפו מכונית פלסטינית מרכב חולף. כשהפלסטינים נמלטו ברגל, הם ירו לעברם וניפצו את שמשות רכבם. מאי 2022 – מתנחלים ריססו תינוק בגז מדמיע ליד חומש; באל-מוע'ייר מתנחלים הציתו מטע זיתים; בסבסטיה מתנחלים כרתו ועקרו למעלה מ-200 עצי זית; בבית פוריכ מתנחלים תקפו באבנים מיניבוס שהסיע נבחרת כדורגל, ניפצו שמשות, פנסים ומראות, עלו לאוטובוס וגנבו חפצים אישיים; בצוריף מתנחלים תקפו חקלאי בן 81 באבנים; בחווארה מתנחלים תקפו נוסעי מכונית ופצעו קל ילדה בת ארבע. אפריל 2022 – בצוריף מתנחלים חסמו דרך חקלאית ותקפו בני משפחה ותושבים באבנים; ארבעה תושבים נפצעו מירי מכיוון מאחז; בג'בל ג'אלס, מרכז העיר חברון, מתנחלים יידו אבנים על עדר צאן, הרגו עז, גנבו עז נוספת ותקפו נער בן 13 בתרסיס פלפל; בח'רבת ג'בעית מתנחלים תקפו שני רועי צאן במקלות וצינורות; במרכז העיר חברון מתנחלים תקפו פועל באבנים. מרץ 2022 – בכפר א-דיכ מתנחלים תקפו פלסטיני ועקרו שתילי זיתים; בלובאן א-שרקיה מתנחלים כרתו כ-170 עצי זית, תקפו בתים ומכוניות באלות ואבנים, ניפצו חלונות וניקבו צמיגים; בג'אלוד מתנחלים תקפו בית באבנים והציתו חמש מכוניות שנשרפו כליל; בכביש 60, סמוך להתנחלות עלי, מתנחלים תקפו נהג מונית באבנים; בבית הדסה, מרכז העיר חברון, יידו אבנים על בית משפחה פלסטינית; באל-ג'וואיא ממתנחלים עקרו מאות עצים. פברואר 2022 – בכיסאן מתנחלים תקפו רועה צאן וריססו עליו גז פלפל; בסינג'יל מתנחלים תקפו בני משפחה ופצעו אם ובתה; מתנחלים תקפו חקלאים, היכו אותם קשות וגנבו כלי עבודה; בח'לת מכחול מתנחלים תקפו צעיר; בצוריף מתנחלים כרתו 120 עצי זית ושקד; בכיפל חארת' יהודים שערכו בכפר תפילה השחיתו מכוניות; באל-קאנוב עשרות מתנחלים תקפו מאהל משפחתי באבנים ופצעו שניים מבני המשפחה; בג'בל ג'אלס, חברון, בני נוער מהתנחלות תקפו נער שרעה את צאנו. ינואר 2022 – בבורקה מתנחלים השחיתו 13 קברים; בסוסיא, דרום הר חברון, עשרות מתנחלים תקפו חקלאים באבנים; בזראע עוואד מתנחלים פלשו לקהילה, תקפו תושבת וגנבו כבשה. לצד מעשי הטרור האלה, רשימה חלקית ביותר, שנעשו רובם ככולם בחסות ולפעמים באבטחה של כוחות הכיבוש, נעשו עוד עשרות תקיפות, גנבות ועקירות של נטיעות; טרור יום-יומי של מתנחלים נגד פלסטינים. זאת רק טעימה קטנה ממנו בשנה אחת. כאמור, זוהי רשימה חלקית בלבד של פעולות טרור המתנחלים, שזוכות למעשה למימון ותמיכה של מדינת המתנחלים, ואיש לא ישקול לשלול את אזרחותם של העבריינים והפורעים. האם מישהו יכול באמת לומר כי האפרטהייד והאפליה אינם קיימים? כעת אני מבקש לסיים בכמה מילים על סוגיית האזרחות כשלעצמה, מאחר שכאמור החוק הזה הוא רק לבנה אחת בחומה של כיבוש, אפרטהייד וטרור של הממשלה נגד הפלסטינים. המכון הישראלי לדמוקרטיה ניסח בחוות דעת משנת 2010 את התנגדותו להצעות לשלילת אזרחות כך, ואני קורא ממסמך של המכון הישראלי לדמוקרטיה: "אזרחותו של אדם היא זכות יסוד שממנה נגזרות שאר הזכויות שהוא זכאי להן כחבר בקהילה פוליטית. שלילת אזרחות פירושה, אפוא, הפשטת האדם מכל זכויותיו והדרתו אל מחוץ לקהילה הפוליטית. בנוגע לשלילת אזרחות, חוסר האנושיות בעונש זה אינו נעוץ בעינוי פיזי, אלא בהרס גמור של מעמדו של היחיד בחברה המאורגנת. זהו עונש פרימיטיבי יותר מעינויים, שכן הוא הורס את קיומו הפוליטי של היחיד שהתפתח במשך מאות שנים. זהו צעד שמפשיט את היחיד ממעמדו בקהילה המדינית והבין-לאומית. שלילת אזרחות היא סנקציה קיצונית שבמדינה דמוקרטית ראוי למעט להשתמש בה". מטרתה המוצהרת של הצעת חוק זו היא להגביר ולהחריף את שלילת האזרחות ואת הפשטתם של אנשים מזכויות הבסיס שלהם בחברה. כפי שהסברתי בראשית דבריי, מטרתה הנסתרת היא ליישם חוק אפרטהייד המבדיל בין יהודים לערבים, המחריף את דיכוי העם הפלסטיני. כלומר נעשה פה שימוש בסנקציה הקשה ביותר שמדינה יכולה להפעיל בשביל לממש את המטרות האנטי-דמוקרטיות ביותר שעליהן אפשר לחשוב. אך למרות שהחוק הזה מכוון כנגד הציבור הפלסטיני, לא רק הציבור הפלסטיני ייפגע ממנו; כולנו, כל שוחרי הדמוקרטיה ניפגע. האזרחות של כולנו תקבל מעתה מעמד של אזרחות על תנאי העומדת על כרעי תרנגולת. אזרחות היא ההבדל בין משטר דמוקרטי לדיקטטורה. בדיקטטורה יש נתינים שאפשר לדכא, לענות ולגרש ללא יכולת התנגדות או התגוננות של הפרט, כפי שהמצב כיום בשטחים הכבושים. האזרח הוא חופשי לרוב, והנתין הוא צמית. לא רק שהחוק גזעני, החוק המוצע יהפוך את האזרחות לנתינות גם בתוך הקו הירוק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> במקום שבו זה יתחיל בפלסטינים, ימשיך במתנגדי כיבוש יהודים, לאנשי שמאל ומתנגד משטר, עד שהאזרחות של כולם תהפוך לחסרת משמעות. מי שמצביע בעד החוק הזה, קואליציה או אופוזיציה, לא רק שמוכיח את – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – התנגדותו דה פקטו לדמוקרטיה אמיתית, אלא הוא מסכן את עצמו ואת כלל אזרחי המדינה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עופר כסיף. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. עשר דקות לרשותך. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה. בהקשר להצעת החוק שמובאת לכאן אני רוצה להזכיר לכם שאתם מתהדרים ומתגאים שאתם הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון; בהקשר לחוק הזה ולהצעת החוק, כבוד היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך ולכולם שאכן אתם לא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, אתם הדמוקרטיה היחידה בעולם ששופטת מעשים באופן שערכית ומוסרית אנחנו דוחים. אתם שופטים את המעשים לפי זהות המבצע. אכן, אתם הדמוקרטיה היחידה בעולם שמפלה ושופטת את המעשים לפי זהות המבצע. בהצעת החוק על אותו מעשה לפי החוק הישראלי, אתם מפלים בין מבצע יהודי למבצע ערבי. אתם יוצאים מנקודת הנחה שאתם הגזע העליון. אתם הנאורים. אתם לא מבצעים דברים כאלה. אבל המציאות היא שונה. אם נסתכל ונבדוק, נראה יהודים שביצעו מעשים כלפי ערבים; ביצעו מעשים גם כלפי יהודים. מי שרצח את ראש הממשלה יצחק רבין הוא יהודי. מי שיושב בבית הזה, ויושב בממשלת ישראל, הוא שר מורשע בטרור. הוגשו נגדו יותר מ-52 תיקים על טרור – כתבי אישום. ולכן, כשבאים ומציעים חוק כזה, זה לא כדי להתמודד עם המציאות הקשה. המציאות שקיימת היום אחרי יותר מ-40 שנה של כיבוש. צריך אומץ של מנהיגות כדי לעמוד ולהסתכל במציאות הזו ולהתמודד איתה. מי שמאמין שאחרי 40 שנה של כיבוש מה שלא הולך בכוח ילך ביותר כוח וכוח וכוח, הוא טועה. עמדתנו מוסרית, עמדתנו ערכית, עמדתנו עקבית והיסטורית. אנחנו נגד פגיעה באזרחים. אנחנו נגד פגיעה באדם באשר הוא אדם. אנחנו במוסריות ובעמדה שלנו לא מבדילים בין דם לדם. הצעת החוק היום שבאה לשלול אזרחות מפלסטינים שנמצאים בבית סוהר – הם עשו את המעשים שלהם, יש בתי משפט שנתנו את המחיר שלהם. לכן כשבאים היום בהצעה הזו במקום להתמודד עם המציאות של דם ועוד דם, באים לעשות דווקא. הם באים כדי לצאת ולהתגאות: עשינו חוק. אבל הצעת החוק הזו, לאן היא תוביל אותנו, גם ערבים וגם יהודים? אני מזכיר לכולם שהכיבוש הוא האחראי, הוא המקור, הוא הביצה שבה הפשיזם צומח. לכן, אם רוצים להתמודד עם המציאות, צריך לעמוד ולסיים את הכיבוש. לסיים את הכיבוש, ולתת אופק לשני העמים – גם לערבים וגם ליהודים. בהצעת החוק מדברים על גירוש אסירים אחרי שריצו את העונש שלהם לרשות הפלסטינית. עמד מי שעמד כאן במליאה בצד, ואמר: אנחנו מדינה יהודית, ואנחנו בעלי המקום. אם אתם בעלי המקום, ואתה בטוח בזה ואתה מאמין בזה – גם בהצעת החוק, על מה מדובר? מדובר על להעביר את האנשים האלה לרשות הפלסטינית – אז אתם מכירים שאתם לא בעלי הבית ברשות הפלסטינית ובשטחים שם. ההצעה באה לעשות רק דווקא. הפתרון: צריך אומץ. צריך מנהיגות, וצריך להציג את הדברים. את הכיבוש צריך לסיים. יש לעם הפלסטיני את כל הזכות להגדרה עצמית ולהקמת מדינת פלסטין ליד מדינת ישראל. רק כך אפשר לחיות כשכנים אחד ליד השני, בלי שפיכות דמים, ובלי דם ועוד דם. אז אנחנו לא נצטרך חוקים כאלה. עוד פעם, החוקים האלה באו לעשות דווקא לעם הפלסטיני ולהראות לדעת הקהל הישראלית בכלל שאנחנו מטפלים במעשים שלפי החוק נקבעים, ונאמר עליהם שהם "טרור", ובאים להפלות בין מבצע ערבי לבין מבצע יהודי. הם קושרים את הצעת החוק ברשות הפלסטינית, שהיא מממנת את השכר שלהם, אבל יש גם אנשי טרור יהודים שביצעו מעשים נוראים, ויש עמותות בקרב החברה הישראלית שמגייסות להם כסף. לכן, אם עניין הרצח – או כל דם או כל פגיעה באזרחים – הוא חשוב לכם, עצם זה שאתם מבדילים בין ערבי ליהודי שמבצע, זה מסוכן מאוד. זה לא נעצר רק בשטחים הכבושים שחורצים גורלות של אנשים לפי הזהות. לפני שבועיים, גם באונס שהיה בגדרה, ראינו את השר ממהר להכריז בקול רם שהמעשה – שגם אנחנו אומרים שהוא נוראי – הוא אומר שזה על רקע לאומני. חבר כנסת אחר בבית הזה, אומר שזה ג'יהאד. ולכן, עמדתנו כלפי המעשים המוסריים, האנושיים היא ידועה. לא המסורת שלנו, ולא הדת שלנו מעודדות דברים כאלה. אבל כשבאים שרים וחברי כנסת שאומרים שהמעשים הם לאומניים, שהם ג'יהאד, שהם נעשו על רקע ערבי יהודי – זו הסתה לגזענות; זו הסתה שלא מובילה לשום מקום. במקום התפיסה שמה שלא הולך בכוח, ילך ביותר כוח – זה נכשל יותר מ-40 שנה, ולא סיים את הכיבוש, אם רוצים עתיד טוב יותר, צריך לסיים את הכיבוש. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. 20 דקות לרשותך. בבקשה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, הבוקר הזה נפל דבר בכנסת. הממשלה, בשני מהלכים, הפגינה את הבוז העמוק שיש לה לשתי הרשויות האחרות, הן לכנסת והן לרשות השופטת. הבוקר הזה נציגי משרד החינוך שהיו אמורים להתייצב בדיון, שגם את נכחת בו, גברתי היושבת-ראש, דיון בוועדת החינוך שנקבע כדיון מהיר על ידי נשיאות הכנסת, שיש בה רוב לקואליציה – נציגי הממשלה לא טרחו להצטרף לדיון המהיר בשאלת שלילת פעילותם של ארגוני הקהילה הגאה בתוך מערכת החינוך במסגרת המאמץ לקדם ערכים של סובלנות, של הכלה, של העצמה אישית, שהם חלק ממטרות החינוך הממלכתי שנקבעו על ידי הבית הזה. כאשר שר החינוך נשאל כאן על ידי אחד מיוזמי הדיון המהיר, חבר הכנסת יוראי להב, מדוע נציגי משרדו לא התייצבו – ואני שותף לדעתו, ואני חש שזו אולי גם דעתך, שלא במקרה לא התייצבו נציגי משרד החינוך לדיון בוועדת החינוך של הכנסת היום – במקום שהשר ייקח על עצמו את החובה לטפל בעניין, במקום שהשר יאמר ליוזמי הדיון שהוא מוטרד מאי-התייצבות משרדו, במקום שהשר ייקח על עצמו לברר את העניין ולהשיב תשובות, השר, שהוא דרך אגב עדיין השר המקשר בין הממשלה לכנסת, השתלח בחבר הכנסת יוראי להב הרצנו, שהוא אחד מיוזמי הדיון. ואם לא די בכך, מייד לאחר מכן עלה לכאן, לדוכן הזה, שר החוץ אלי – – – << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> הוא אמר שהוא אמר להם לא להגיע. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אז את זה לא שמעתי. זאת אומרת, שר החינוך, השר המקשר בין הממשלה לכנסת, מודיע כאן מעל הבמה שהוא נתן הוראה לנציגי משרדו לא להתייצב לדיון בכנסת שהוא זימן – שהם זומנו אליו? זאת הייתה אמירתו. טוב, אז אנחנו כבר לא רק בטריטוריה של נימוסים בין הרשויות, אנחנו בטריטוריה של הפרת הוראות תקנון הכנסת וביזוי הוראות האתיקה שנקבעו בבית הזה. שר שעומד כאן על הבמה ואומר: אני נתתי הוראה לנציגי המשרד שלי לא להגיע לדיון בוועדה של הכנסת, שנקבע כדיון מהיר על פי נשיאות הכנסת, בקביעה של נשיאות הכנסת – – – << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כן, אבל גם צריך לומר ביושר שהסמכויות לא במשרד שלו. על פי החלטת ממשלה זה אצל אבי מעוז, סגן ראש הממשלה. יכול להיות שהם היו צריכים לשלוח את הנציג. זה משהו שדורש בירור. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני הייתי יו"ר ועדה, ואני הכרתי את הנוהל שכשוועדה בכנסת מזמינה משרד ממשלתי – – << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> הוא מגיע. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – המשרד מתייצב. זאת לא שאלה שמופנית לממשלה, מי האחראי. הוועדה קבעה שראוי שנציגי המשרד יהיו. יכול להיות שיהיה דיון שקשור בתכנים במערכת החינוך ומשרד החינוך לא יהיה? מישהו יכול לתאר, להעלות על הדעת, לתאר מצב שמשרד החינוך לא מוזמן לדיון? עכשיו, אם השר חושב שנציגי משרדו לא צריכים להתייצב, ירים טלפון ליושב-ראש הוועדה – אפשר לחשוב שמדובר בוועדה בהובלת האופוזיציה, הרי זו ועדה בהובלות הקואליציה; אז ירים טלפון עוזרו של שר החינוך ליו"ר הוועדה, יאמר: לדעתי נפלה טעות, יאמר: אני מבקש לדחות את הדיון בעוד שבוע, אנחנו רוצים לברר אצל מי הסמכות. אבל התחושה היא שהדבר לא נעשה מתוך טעות אלא על מנת להעביר מסר: אתם לא תכפו עליי דיון במשהו שאני לא רוצה לדבר עליו. ברור שהשר קיש לא רוצה לדבר על אותו סעיף מביש בהסכמים הקואליציוניים עם נעם; ברור שהשר קיש רוצה לעוור את עינינו ולומר: לא קרה שום דבר עם מינויו של אבי מעוז החשוך והפונדמנטליסט לתפקיד סגן שר בעל סמכויות במשרד ראש הממשלה. אבל לעמוד כאן ובלי בושה לומר: אני הוריתי לא לשלוח נציגים, ועוד השר המקשר בין הממשלה לכנסת? שמעת את זה, אדוני יושב-ראש הקואליציה? עדכנה אותי היושבת-ראש שלא בטעות לא הגיעו היום נציגי משרד החינוך לדיון מהיר שנקבע על ידי נשיאות הכנסת בוועדת החינוך, אלא השר, שהוא גם השר המקשר בין הממשלה של הקואליציה שלכם לכנסת, השר המקשר, שהוא גם שר החינוך, אמר להם לא להתייצב. דבר חדש. שר מורה לעובדי משרדו להתעלם מבקשה של ועדת הכנסת. טוב. בהחלט רק מעצים את הטענה שלי שהיום תוך כמה שעות ממשלת ישראל הצליחה לבזות את שתי הרשויות. אז התחלנו עם ביזויה של הכנסת. אבל אז – הכול בפרק זמן של חצי שעה של שאילתות דחופות – עולה לבמה שר החוץ ונשאל שאילתה עניינית: האם הרפורמה במערכת המשפט, לשיטתו, עלולה להביא לפגיעה במעמדה הבין-לאומי של מדינת ישראל, וחשוב מכך, האם לשיטתו, הרפורמה המשפטית חושפת את חיילי צה"ל, את מפקדי צה"ל, לסכנות במישור הזה של הדין הבין-לאומי והדין הפלילי במדינות זרות; האם התקיימה עבודת מטה במשרד החוץ בנושא הזה; האם הוצגה חוות דעת מטעם משרד החוץ. השר אלי כהן, שר החוץ, במקום להשיב בצורה עניינית על השאילתה שהוא נשאל, בוחר לעמוד כאן על הבמה, והקשב טוב, אדוני היושב-ראש, שר החוץ בממשלת ישראל, אחד מן השרים הבכירים בממשלה, מכנה את בית המשפט העליון של מדינת ישראל בכינוי "חונטה", וחוזר על זה כמה פעמים. ויושב-ראש הכנסת, לא היושב בראש הישיבה אלא יושב-ראש הכנסת בכבודו ובעצמו, שניהל את הישיבה, לא מוצא לנכון להעיר אפילו בשפה רפה, לבקש מאחד מהשרים הבכירים של מדינת ישראל לא לכנות את בית המשפט העליון של מדינת ישראל בכינוי "חונטה". וכך, במקום ששר החוץ של ממשלת ישראל ייתן לחברי הכנסת כאן בבית הזה תשובה ראויה לגבי ההשפעה האפשרית של השינויים המשטריים על המעמד הבין-לאומי – ומה, חירשים אנחנו? עיוורים אנחנו? לא שמענו את מה שאמר נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן? לא שמענו על הערותיו של נשיא צרפת מקרון? לא קראנו את ההודעה החריגה של נשיאת ועידת ונציה, שישראל חברה בה, שהיא ועדה מייעצת לענייני שינויים חוקתיים? אנחנו לא שומעים מה אומרים טובי ידידי ישראל בקונגרס האמריקאי, יהודים ושאינם יהודים? אתם באמת חושבים שאם שר החוץ יעמוד כאן על הבמה ובמקום להשיב בענייניות על ההשלכות של הרפורמה המשפטית על המעמד הבין-לאומי שלנו ועל יכולתם של חיילי צה"ל ומפקדיו לזכות בהגנה הראויה להם, אם הוא לא יענה וינצל את הדוכן הזה – ינצל את הדוכן? יחלל את הדוכן הזה – כשהוא קורא לבית המשפט העליון של מדינת ישראל "חונטה", אז השאלות לא תישאלנה על ידי ציבור האזרחים? וכשיושב-ראש הכנסת, במקום לקרוא לסדר את שר החוץ שמחלל את כבודו של הבית הזה באופן שבו הוא מתבטא על בג"ץ, כשיושב-ראש הכנסת זורק ומעיף מן המליאה את חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, מה אתם חושבים, שציבור האזרחים לא רואה שאין לכם תשובות טובות על השאלות שאתם נשאלים? הסוגיה הזו של הפגיעה במעמד הבין-לאומי של מדינת ישראל והרס המטרייה המשפטית שמגינה על חיילי צה"ל ועל מפקדי צה"ל, הנושא הזה גם נדון בוועדת החוקה, וגם בדיון הזה התגלתה העובדה המבישה שנציגי הקואליציה לא רוצים להתמודד עם העניין. אמר ביום ראשון האחרון המשנה ליועצת המשפטית לממשלה לענייני המשפט הבין-לאומי שאם הרפורמה המשפטית תמומש, כפי שהציג אותה שר המשפטים וכפי שדיבר עליה יו"ר ועדת החוקה, יהיו לדבר השלכות, או יש אפשרות – נהיה זהירים – שתהיה למהלכים הללו השלכה על המעמד הבין-לאומי של ישראל בזירה המשפטית, וכתוצאה מכך יכול ותהיינה השלכות גם על מצבם המשפטי של חיילי צה"ל ומפקדיו. ואומר המשנה ליועצת המשפטית: חלק מהדברים שאני רוצה לומר לא יכולים להיאמר בדיון פומבי; ראוי שהם ייאמרו בדיון חסוי. האם אתה חושב, אדוני היושב-ראש, שיושב-ראש ועדת החוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן קבע את הדיון החסוי? הוא לא קבע אותו לפני שהוא גרר אותנו להצביע בקריאה ראשונה בוועדה על הצעת החוק, ועד לרגע הזה הוא לא קבע את אותו דיון חסוי. אז אמור לי, אדוני – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ראיתי שכן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, לא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ראיתי בסדר-היום של ועדת חוקה, רשום: דיון חסוי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני, אז ייתכן שעכשיו הוא שוחרר, אבל אני אומר לך שאנחנו כחברי ועדת החוקה נדרשנו להצביע בלי שהתקיים הדיון החסוי בקריאה ראשונה, למרות שלא הייתה שום דחיפות בהבאת הדבר. יכולנו לחכות גם יומיים וגם שבוע. את אותה פגיעה בביטחון הלאומי של מדינת ישראל ובביטחונם של חיילי צה"ל ומפקדיו ראינו הבוקר פעם נוספת בגבעות השומרון, באותה מלחמה אווילית ומסוכנת שמנהלים שני שרים בכירים בממשלת ישראל – שר האוצר ושר הביטחון – ריב סמכויות שכולו על חשבון מי? על חשבון מפקדי צה"ל וחייליו. ראה, אדוני, הבוקר הזה באו כוחות צה"ל וכוחות מג"ב לעקור 170 דונם של עצים נטועים מתוך שטח של 1,000 דונמים של משק אחיה. צו העקירה הזה ניתן אחרי התדיינות משפטית של 13 שנים, מכיוון שלגבי החלק הזה באדמות המשק יש טענת בעלות פרטית של תושבים פלסטינים. עכשיו, אמור לי אתה, אתה תלמיד חכם גדול ממני, אדוני היושב-ראש, האם בהלכה היהודית כפי שאתה מכיר אותה, גזל קרקע של גוי הוא דבר שמותר? אני מכיר פסיקות, לרבות של הרב עובדיה יוסף בנושא הזה, שאוסרות גזל קרקע של אדם לא יהודי. אמור לי אתה, אדוני, יין ושמן שמיוצרים מיבול שגדל בקרקע גזולה, האם ראוי לתת להם תעודת כשרות? אז נניח בצד את ההיבט המוסרי והערכי הזה של לגדל עצים וכרמים על קרקע שהיא ככל הנראה קרקע בבעלותם של אחרים; בואו נדבר רק על ההיבטים הללו של הביטחון הלאומי. מה עושה ריב הסמכויות הנורא הזה לחוסנו של צה"ל? מה עושה הדבר ליכולתו של המפקד בשטח, של החייל או החיילת, להתמודד עם הסיטואציה הזו, שהיא מלכתחילה סיטואציה כל כך מורכבת וכל כך בעייתית? האם עולה על הדעת ששני שרים ינהלו סיטואציה אחת בשטח שהוא מורכב מבחינה משפטית, מבחינה ציבורית, מבחינה אנושית, כי יש שם מפגש קשה מאוד בין אזרחי ישראל, בין תושבים פלסטינים, בין שוטרים ובין חיילים – האם הגיוני שהסיטואציות האלה ינוהלו על ידי שני שרים? הבוקר הזה האירועים בשומרון לימדו אותנו מהי תפיסת הסיפוח של סמוטריץ' וחבריו; הם רוצים להחיל ריבונות בשטחים דה פקטו או גם דה יורה כדי לתת לישראלים בשטחים זכויות, אבל חס וחלילה שהם יעמדו בחובות של אזרחים שומרי חוק. זה דבר מדהים, סיפוח שבו מחילים רק את הזכויות שיש לאזרח, אבל חס וחלילה שהחובות לא יחצו את הקו הירוק, שכל מה שהמדינה נותנת למתנחלים יהיה חלק של מדינת ישראל המתקדמת והמשגשגת; אבל בכל מה שקשור לשמירת חוק ולציות לחוק, גבעות השומרון ימשיכו להתנהל כמערב הפרוע. זאת תפיסת הציונות, זאת תפיסת המשילות של סמוטריץ', שנהנה מהרוח הגבית של ההסכמים הקואליציוניים שהוא חתם עם נתניהו. את אותה הפקרות אנחנו כמובן רואים בהתנהגות של השר לביטחון לאומי – אני אחזור על הדברים שאמרתי כאן לפני יומיים – שמן הראוי להעביר אותו מתפקידו מכיוון שהוא מסכן את שלומם של אזרחי ישראל בהתנהגות הפוחזת, הילדותית, התזזיתית שלו; שר לביטחון לאומי שבכל פעם שהוא פותח את פיו בתקשורת ובכל פעם שהוא מצהיר הצהרה, הוא גורם נזק לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. גם שם אנחנו רואים את המחירים שאנחנו מתחילים לשלם על הברית שנכרתה בין תנועת הליכוד, מפלגת השלטון, לבין מפלגות קיצוניות, גזעניות, לאומניות וכהניסטיות שמן ראוי היה להותיר אותן בשולי הבית הזה. ומעל הכול – ההתנהלות המופקרת שאנחנו ממשיכים לראות בכל יום בוועדת החוקה. ידעו אזרחי ישראל כי נכון לרגע זה הקואליציה הנוכחית לא מתכוונת לבלום את הדהירה קדימה עם הרפורמה המשפטית. יש לי כבוד גדול, לי ולחברותיי, לנשיא המדינה. הוא מבצע את תפקידו, ואנחנו סומכים על ניסיונו הרב ועל ערכי הממלכתיות שהם נר לרגליו. אבל אנחנו נבצע את תפקידנו, והתפקיד שלנו הוא לשקף לאזרחי ישראל את המתרחש בבית הזה. בבית הזה הדהירה לעבר הרס מערכת המשפט ממשיכה במלוא עוצמתה. החוקים שהקואליציה משכה היום מסדר-יומה של הכנסת אינם קשורים לתוכנית ההרס של השר לוין ושל יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן; להפך, הבוקר הזה עוד קיימנו דיונים בוועדת החוקה באותה תוכנית מסוכנת לעתיד הדמוקרטיה הישראלית. אני רוצה להזכיר לאזרחי ישראל וליושבי הבית הזה שעד הרגע הזה השר לוין מסרב לבקשת חברי ועדת החוקה שיבוא ויתייצב לפני הוועדה כדי לומר לנו מה הוא שלב ב', ג' וד' של התוכנית שלו. אז מה מצפים מאיתנו? שאנחנו נתדיין על שלב א' בלי שאנחנו יודעים מה יריב לוין מתכנן בשלב ב'? תקראו לנו אנרכיסטים, אבל אל תקראו לנו מטומטמים. צריכים אזרחי ואזרחיות ישראל לדעת שהקואליציה הזו ממשיכה קדימה, ולכן אנחנו כולנו צריכים לעשות רק דבר אחד שעליו אנחנו מדברים מעל הדוכן הזה יום אחרי יום: להרחיב את המחאה הציבורית, להרחיב את ההתנגדות הדמוקרטית, לאותת בכל האמצעים החוקיים והדמוקרטיים לקואליציה הרעה הזו ולממשלה המסוכנת הזו: אין לכם תמיכה של הציבור הישראלי במהלכי ההרס שלכם. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, 20 דקות לרשותך. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אתם ודאי זוכרים וגם זוכרות, אולי בעיקר זוכרות – בעיקר אימהות, בעיקר כאלה שהולכות עם עגלות, ודאי זוכרות את הסרטון המרגש הזה של נתניהו מקמפיין הבחירות, איך הוא הולך בגינה ציבורית ונתקל באימא עם עגלה ואומר לה: כמה עולה לך להכניס אותו למעון? כל כך יקר, כל כך קשה, אני – אני אעשה לך חינוך חינם מאפס עד שלוש. זה לא טוב רק לך, זה טוב לכולנו, זה כל כך משתלם, זה כל כך נהדר. אני יודעת שזה נכון, זה משתלם. זה נכון, זה חשוב. אתם יודעות ויודעים איך אני יודעת את זה? כי אני ומפלגת העבודה נאבקות על אפס עד שלוש כבר כל כך הרבה שנים. אנחנו הגשנו את הצעת החוק הזאת לפני כל כך הרבה שנים. הליכוד כבר הצביע נגד הצעת החוק הזאת שלנו כל כך הרבה פעמים, אבל הינה, הפעם, בקמפיין הבחירות האחרון, זאת הפכה להיות הבטחת בחירות מרכזית של נתניהו והליכוד – חינוך חינם אפס עד שלוש. ואו, איזו תרומה אדירה ליוקר המחיה של כל משפחה, שהרי אנחנו יודעות שמדובר באלפי – אלפי שקלים בחודש, ואם יש לך יותר מילד או ילדה אחת בגילים האלה, מדובר באמת בסכומים שאי-אפשר לעמוד בהם. ובכן, בתקציב המסתמן, איך לומר, אין שום תקציב לחינוך חינם מאפס עד שלוש. אנחנו, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון ואני, שמנו על סדר-יומה של הכנסת היום להצבעה את חוק חינוך חינם אפס עד שלוש, וראה זה פלא – הממשלה הודיעה שהיא דוחה את זה בחודשים אחדים, ושאם נביא את זה להצבעה, הם כמובן יצביעו נגד. איזו הפתעה – נתניהו לא אומר אמת. איזה שוק, איזו תדהמה, נתניהו לא מקיים הבטחות. את שלטון חמאס כבר מוטטת, אדוני ראש הממשלה? הבטחת הבחירות שלו ב-2009 הייתה למוטט את שלטון חמאס; את הפריפריה כבר ביטלת, אדוני ראש הממשלה? מאז 2003, רק 20 שנה, הוא מבטיח לבטל את הפריפריה. עכשיו, אגב, הוא הבטיח את זה שוב. הוא בטח יבטיח שוב חוק חינוך חינם אפס עד שלוש. אז בכל זאת מילה, חברות וחברים: חוק חינוך חינם אפס עד שלוש משמעותו שוויון הזדמנויות; משמעותו לאפשר לאימהות לצאת לעבוד ולהרוויח כסף הביתה ולהוסיף כסף לתמ"ג של מדינת ישראל ולחזק את הכלכלה שלה. חינוך חינם מאפס עד שלוש הוא חובה של המדינה לאזרחיות והאזרחים שלה מגיל אפס ועד גיל 120 – אבל לא בקואליציה הזאת. בקואליציה הזאת לא דחוף לקדם אף אחד מהדברים האלה, דחוף לקדם רפורמה משפטית שתיקח זכויות מכל האזרחיות והאזרחים מגיל אפס עד גיל 120. חינוך חינם מאפס עד שלוש – חכו, חכו. אה, יש עוד דבר שנורא דחוף לקואליציה הזאת להעביר, והוא יעבור כאן היום במליאה. אתם תצביעו בעדו, אדוני היושב-ראש, וזה להחזיר בתשובה משאבות מים, כן, כן. יהיו לנו משאבות מים כשרות לשבת. מה הדבר הבא? משאבות מים עם ציצית? משאבות מים מניחות תפילין? משאבות מים עם כיפות שחורות? משום שזאת רמת הטרללת שאתם מגיעים אליה. זה כן, חינוך חינם מאפס עד שלוש – זה לא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לידה עד שלוש. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> לידה, לידה עד שלוש. אתה צודק. אפס – בוא, יש לי הרבה דברים לומר על המילה "אפס". אני לא אגיד אותם, משום שאני מאמינה שאסור לרדת ברמת השיח לאן שאתם יורדים אליו, לשפל. אתה יודע, אני צפיתי בווידיאו, לא הייתי במליאה ברגע ההיסטורי הזה שבו עמד כאן דודי אמסלם והאשים את המוחות והמוחים שהגיעו לכאן במאות אלפיהם לכנסת להפגין נגד ההפיכה המשטרית המסוכנת שאתם מקדמים. הוא האשים אותם בזה שהם באו במרצדסים ורולקסים. באמת, רמת עזות המצח – עמד האיש עם הרולקס ואמר על אלה שבאו, כל המתנגדים: באו עם מרצדסים ועם רולקסים. נסתרו מעיניו התורים הארוכים לרכבת משום ששרת התחבורה סירבה לתגבר את הרכבת; נסתרו מעיניו התורים הארוכים לאוטובוס – האוטובוסים שנסעו בנת"צ שמירי רגב רוצה לבטל בדרך לירושלים, אבל שקרים והסתה וטינופת – בכיף, למה לא? אז על סדר-יומה של הממשלה הזאת הפיכה משטרית שתהרוס את מדינת ישראל, תרסק את מערכת המשפט שלה, תחסל את הדמוקרטיה שלה ותפגע אנושות בכלכלה שלה. עכשיו, אני לא כלכלנית, אני בעוונותיי רק יושבת-ראש מפלגת העבודה, כלכלה וחברה הן הדבר המרכזי שאנחנו נאבקות ונאבקים עליו, לצד ביטחון ישראל והדמוקרטיה שלה. אבל ראשי הבנקים במדינת ישראל הם דווקא, איך להגיד, מבינים בכלכלה, ולכן הם טרחו לקחת את ההבנה הזאת שלהם ואת האחריות שלהם ובאו לשר האוצר. והם עשו את זה לא בראש חוצות, הם לא יצאו בהודעה; הם באו אל שר האוצר לשיחה ואמרו לו בתוך החדר: הרפורמה הזאת מסכנת סכנה אנושה, ברורה ומיידית את כלכלת ישראל, אתם חייבים לעצור. הם אמרו: יש עלייה של פי עשרה בהתעניינות בפיקדונות בחו"ל, פי עשרה, אדוני היושב-ראש, אתה קולט את המשמעות של זה? אתה מבין כמה כסף עושה את דרכו החוצה ממדינת ישראל? עכשיו, אנחנו שמענו את הכותרות של החברות הגדולות שמוציאות מכאן את הכסף שלהן והעסקים שלהן, אבל אנחנו לא שומעים על כל חשבון וחשבון – זה מצטבר למיליארדים – שימצאו את עצמם החוצה מהכלכלה שלנו. במקביל הדולר מתחזק על חשבון השקל, וזה מחליש את הכלכלה שלנו; זה מחליש את הכסף שאתם ואתן מרוויחות ומשתכרים בעמל רב, בעבודה עצומה שהשכר עליה לא מספיק, ועכשיו הערך של השכר הזה ילך וירד. ואם היום נדמה לכם שיקר – יהיה יקר הרבה הרבה יותר, משום שהמחירים רק יעלו, אבל השכר – השווי שלו ילך וירד. הדירוג של מדינת ישראל נמצא בסכנה. הזהירו לגבי זה גם בנקים בין-לאומיים וגם ראשי הבנקים שלנו שקיבלו את האזהרות האלה. הם באו ואמרו לשר האוצר: אדוני, תעצרו. מה היה לשר האוצר להגיד להם בתמורה? לא משהו ענייני שנוגע לכלכלת ישראל, לא משהו שנוגע לדמוקרטיה הישראלית. הוא אמר להם: לא שמעתי אתכם בהתנתקות ובאוסלו. לא יודעת איך לספר לך, אדוני שר האוצר, ההתנתקות הייתה ב-2005; אוסלו, שאתם מחרבים היום את התועלת הרבה שהוא הביא למדינת ישראל, היה לפני 30 שנה. ההפיכה המשטרית שאתה מקדם עכשיו היא כאן ועכשיו; ההרס שמזהירים מפניו הוא כאן ועכשיו; האחריות היא עליך כאן ועכשיו. ואם אתם לא תעצרו, המחיר שכל אזרחית ואזרח ישלמו יהיה כבד, כבד מאוד. ואנחנו לא ניתן לדבר הזה לקרות. אנחנו נמשיך את המחאה, אנחנו נחריף את המחאה. אנחנו נרחיב אותה ונעמיק אותה. יותר ויותר אזרחיות ואזרחים יקומו ויגידו: לא ניתן לכם להרוס לנו את המדינה, להרוס לנו את הכלכלה, לקחת לנו את הדמוקרטיה; יותר ויותר יצאו לרחובות, יותר ויותר ישבתו ולא יאפשרו לכם לעשות את זה. אבל מה הדבר הכי יפה, אדוני היושב-ראש, לגבי ההפיכה המשטרית המהממת במסגרת השקרים שמפזרים לגביה? אומר יושב-ראש ועדת החוקה, שמנהל את הדיונים שם בצורה דורסנית מטורפת וחסרת תקדים בבית הזה: מתקיימים דיונים מעמיקים, התקיימו דיונים מעמיקים רבים. ובכן, בא חבר הכנסת אבי דיכטר, סליחה, שר בישראל אבי דיכטר, ראש השב"כ לשעבר בישראל אבי דיכטר, ואומר אתמול בריאיון: בליכוד עוד לא התקיים דיון על ההפיכה המשטרית. במפלגת השלטון שדוהרת בעיוורון, באמוק, בשיגעון לעבר הפיכה משטרית מסוכנת מאוד, עוד לא התפנו לקיים דיון על הסוגיה השולית והפעוטה הזאת. תראו, בליכוד לא הציגו מצע אני לא יודעת כבר כמה בחירות. הרבה שנים לא מציגים שם מצע, כי בליכוד זה לא עניין של מצע – זה הם; הם פשוט כל כך נהדרים ומדהימים, זאת אומרת הוא כל כך נהדר ומדהים, אחד בדורו ואחד בדורנו כולנו ואחד בכל הזמנים, הוא ואין מלבדו – מי צריך מצע? הרי הוא והם זה החוק. זה גם מה שאנחנו רואות ורואים עכשיו בהפיכה המשטרית הזאת, הם החוק, כולנו רק מפריעות ומפריעים להם בדרך. עכשיו רק צריך לכתוב בחוק שאנחנו מפריעים להם ושנזוז הצידה, כי זה הם, על מה יש לנהל דיון? יש נתניהו, יש נתניהו, יש נתניהו, ורק צריך לפנות לו את הדרך מכל הטרדות האלה של דיונים ושל כתבי אישום ושל בתי משפט ושל דמוקרטיה – הכול מפריע מאוד. אז חברות וחברים, האמת כל כך פשוטה: הליכוד, עלק מפלגה דמוקרטית, לא קיימה אפילו דיון אחד בסוגיה שמאיימת על הדמוקרטיה הישראלית. אל תספרו לנו שאתם עושים דיונים מעמיקים. אתם באים לרסק את הדמוקרטיה הישראלית, אתם באים להתנקש בה, ואנחנו לא ניתן לכם. אנחנו נצא לרחובות יותר ויותר, עוד ועוד; אנחנו נשבות, אנחנו נהיה בכל מקום – מחוץ לבית של כל אחד ואחת מכם, אנחנו נפגין מחוץ לבית של כל אחד ואחת מכם, כי אם לא התקיים דיון, אבי דיכטר, איך אתה נותן לזה לקרות? יולי אדלשטיין, אם לא התקיים דיון, איך אתה נותן לזה לקרות? אנחנו לא ניתן לזה לקרות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת מרב מיכאלי. חבר הכנסת יאיר לפיד, יושב-ראש האופוזיציה, בבקשה. עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום שני הייתה פה בירושלים הפגנת ענק, מפגן של עוצמה ופטריוטיות ומחויבות אזרחית. בעקבות ההפגנה שר המשפטים יריב לוין הוזמן לראש הממשלה נתניהו. הם קיימו דיון חירום ארוך, אמרו שהם ישבו ארבע שעות. כך צריך. אנחנו במצב חירום. אנחנו נמצאים בעיצומו של המשבר הלאומי הגדול בתולדות המדינה. המשבר הזה כבר פוגע בכלכלה. בכירי המערכת הבנקאית הסבירו אתמול לשר האוצר שהכסף כבר בורח מישראל, זה יפגע בפרנסה של כל אזרח ישראלי. המשבר פוגע בביטחון הלאומי. יותר מכול, עצם הרעיון שאנחנו עם אחד נמצא בסכנה. לממשלה יש אחריות. עם הכוח באה האחריות לחזק את הכלכלה, לחזק את הביטחון, לחזק את אחדות העם. הממשלה הזו עושה בדיוק את ההפך. נתניהו ולוין הביאו את זה עלינו, מן הראוי שהם יקיימו דיון חירום. רק שאחרי ארבע שעות של דיון חירום הם עשו מה שהם עושים תמיד: במקום לעשות משהו מהותי, אמיתי, אל מול משבר לאומי, הם המציאו עוד תרגיל ביחסי ציבור. לוין ורוטמן הודיעו בדרמטיות מזויפת שהם מזמינים את האופוזיציה לדיון לילי אצל הנשיא. הם ידעו, כמובן, שזו הצעה ריקה מתוכן. הרי לא רק אני, גם הנשיא אמר להם מראש שהם צריכים קודם להודיע שהם עוצרים את החקיקה לפני קריאה ראשונה; הם לא עשו את זה, כי כל מה שעניין אותם הוא ההודעה לתקשורת. הם אפילו לא טרחו לעדכן מראש את הנשיא שהם מזמינים את עצמם אליו הביתה, וזה אפילו לא נורא מנומס בעיניי. אז כדי לקדם בכל זאת הידברות לאומית, וכדי שלא ניקרע לשני עמים, אני רוצה לשים כאן על השולחן איך נראה הליך תקין, מה פירוש ועדה נשיאותית ואיך היא אמורה לעבוד. נקודת הפתיחה היא הודעה על עצירת החקיקה ל-60 יום לפני הקריאה הראשונה כדי לאפשר לנשיא להוביל את התהליך. 60 יום הם הרף עין בחיי הדמוקרטיה. 74 שנה חיכינו, לא יקרה שום דבר אם זה ייקח עוד כמה שבועות שבזכותם נציל את עם ישראל ממשבר נורא. ב-60 הימים האלה הנשיא יקים צוות מקצועי בראשותו שיוביל דיון לאומי במשכן הנשיא, שיתחיל קודם כול ביצירת תשתית מקצועית. הנשיא יזמין אליו את פורום קהלת ואת המכון הישראלי לדמוקרטיה, את מכון תכלית, ואת המכון למדיניות העם היהודי, הוא יזמין מומחים למשפט חוקתי מהאקדמיה ויגבש איתם נייר עמדה ראשוני שיסרטט את ההסכמות וגם את חילוקי הדעות. במהלך גיבוש נייר העמדה הזה הנשיא יזמן גם את נגיד בנק ישראל והכלכלנית הראשית באוצר, את הרמטכ"ל ואת ראשי מערכת הביטחון, כדי למנוע מצב שבו החקיקה תגרום נזק כלכלי וביטחוני. כרגע אין תהליך כזה שבו יש בחינה מעמיקה ורצינית של ההשלכות הכלכליות והביטחוניות. בשלב הבא הנשיא יזמין אליו את נציגי המערכת המשפטית, בראש ובראשונה כמובן את נשיאת בית המשפט העליון, כבוד השופטת אסתר חיות, שופטים עליונים בעבר ובהווה, את היועצת המשפטית לממשלה, כדי לקבל מהם את תגובתם ועמדתם על נייר העמדה. בשלב הבא הנשיא יזמין אליו בנפרד את נציגי הקואליציה ואת נציגי האופוזיציה כדי לקבל את הערותיהם על הנייר. רק לאחר מכן צוות הנשיא יגבש את המלצותיו. ההצעה שהוא יגבש תונח בפני הציבור הישראלי, ואז הנשיא יוכל להזמין פעם נוספת את נציגי הקואליציה והאופוזיציה – הפעם ביחד – כדי לקיים משא ומתן רצוף בתיווכו, שיוביל לרפורמה אמיתית, מוסכמת, שלא תפרק את הדמוקרטיה ואת הפרדת הרשויות, אלא תחזק אותה. כך צריך להתנהל הליך רציני בנושא רציני, בניגוד להליך החפוז, חסר האחריות, המוטה וההרסני שמתנהל היום בכנסת. אמרתי פעמים רבות בשבועות האחרונים וגם בשנים האחרונות שאין מערכת שאין מה לתקן בה ואין מה לשפר בה, כולל המערכת המשפטית, אלא שאם רוצים לתקן, צריך לתקן בהליך תקין. אתמול בלילה ישבתי עם הנשיא הרצוג, קיימנו דיון מעמיק על הנושא לא בפעם הראשונה. הנשיא הרצוג הוא הנשיא שנבחר ברוב הגדול ביותר בתולדות הבית הזה. הוא מקובל על שני צידי הבית הזה, והוא גם משפטן מוכשר. אם הוא יוביל את התהליך, אולי אף אחד לא יקבל את כל מה שהוא רוצה, אבל כולנו נקבל יותר; זה יהיה מתווה בר-קיימה, הממשלה הבאה לא תרגיש שחובתה לבטל אותו מייד. אחדות עם ישראל והדמוקרטיה הישראלית יינצלו. חבריי בקואליציה, ניצחתם בבחירות. איש אינו טוען אחרת. אבל ניצחון בבחירות לא הופך כל מעשה שלכם לחוקי. הרי אתם לא יכולים מחר בבוקר להעביר חוק שאומר שלנשים אסור לצאת מהבית, ואתם לא יכולים להעביר חוק שלפיו למצביעי ש"ס מותר לעבור באור אדום, ואתם לא יכולים להעביר חוק שמבטל את הפרדת הרשויות ואת הדמוקרטיה הישראלית. מאות אלפי אנשים עלו ביום שני לירושלים. האנשים האלה הם ציונים, הם פטריוטים, הם מלאים באהבת ישראל; האנשים האלה הם משרתי המדינה ונאמניה וגם מפתחיה ובוניה; הם באו להגיד לממשלה שהם לא ישתקו ולא ישבו מן הצד ויראו איך ישראל הופכת לדיקטטורה. אנחנו אזרחים שומרי חוק, אבל אנחנו גם אנשים ששומרים על הילדים שלהם, על המדינה שלהם ועל הדמוקרטיה שלהם. אם הממשלה רוצה לעשות שינוי, היא צריכה את אמון העם. היא צריכה הליך נקי, הגון, ולא הליך שמושפע מהאינטרסים והבעיות האישיות של חשוד בפלילים ועבריין מורשע. בפני החברה הישראלית עומדות היום שתי אפשרויות: אחת טובה ואחת איומה. אנחנו יכולים להמשיך מכאן כעם אחד, כחברה אחת, כאנשים שיש להם חילוקי דעות אבל מעל הכול יש להם טוב משותף; או שאנחנו יכולים לא להמשיך. או שהממשלה הזאת תפרק במו ידיה את אחדות עם ישראל; במו ידיה תגרום לקרע שלא ניתן יהיה לאחות אותו, לפצע שלא יחלים, לפירוק החיים המשותפים שלנו. כולנו צריכים לתת הזדמנות לנשיא להוביל תהליך ראוי, שקוף ומקצועי, שבסופו תהיה לנו מערכת שלטונית יעילה יותר, הפרדת רשויות טובה יותר, ובעיקר – נמשיך להיות עם אחד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יאיר לפיד, יושב-ראש האופוזיציה. חבר הכנסת עודד פורר בבקשה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, הוא בעד החוק. הוא בעד אזרחות – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא לא היחיד, אגב. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> משפחות שכולות – אני בטוח שהן רוצות לשמוע את עמדתו – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת כץ, יש בהמשך דוברים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – רק בזכותנו החוק הזה עובר. אתה יודע את זה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אנחנו 64, מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אנחנו 64, ואני שמח שהצטרפתם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת אופיר כץ, חברת הכנסת מירב בן ארי, גברתי השרה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת. חברי הכנסת, לאפשר לדובר להשלים את דבריו. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גברתי השרה, יש לנו מספיק על מה לריב ועל מה להתווכח. אני חושב שעל החוק הזה אין לנו על מה להתווכח, אין לנו על מה לריב. אל תשחיתו את האנרגיות שלכם במריבות דווקא איפה שיש הסכמה. אם כבר, עד שיש הסכמה רחבה בבית הזה, אני רוצה להתחיל בשבח. כנראה שאסיים בגנות, אבל אני אתחיל בשבח. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא חייב, אבל בסדר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ראשית, כשמחליטים שעושים משהו בהסכמה רחבה, אפשר לקדם אותו מהר, אפשר לאפשר לממשלה לעשות צעדים שלא ניתנו לה בעבר. חבר הכנסת אופיר כץ, אתה יודע עד כמה החוק הזה חשוב ונדרש, ואתה יודע גם שלא היית מצליח – ואנחנו לא היינו מצליחים – לחוקק אותו אלמלא הייתה פה הסכמה רחבה. העובדה שגיבשנו הסכמה רחבה נובעת מכך שברור לנו מי אויב ומי ידיד – נורא מפריע הרעש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת. חבר הכנסת יאיר לפיד, חברת הכנסת אורנה ברביבאי, חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ברור לנו מי אויב ומי ידיד. אז אני מפציר גם בחבריי לאופוזיציה, גם בחבריי מהקואליציה: זכרו תמיד מי אויב ומי ידיד. ועכשיו, בואו ננהל את הוויכוח. על החוק הזה יש לברך, כי אם סדר גודל של 3.5% מתקציב הרשות הפלסטינית לשנת 2020 היה תקציב שמופנה למשכורות למחבלים, ולמעלה מ-6% מהתקציב של הרשות הפלסטינית הועבר – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רגע. חברי הכנסת. אפשר לנהל את המשך הדיונים בחוץ, אבל לאפשר לדובר, בדיוק כמו שאפשרו קודם ליושב-ראש האופוזיציה לדבר. כך צריך להיות. גם אם חלוקים, מנהלים שיח. בבקשה, תמשיך. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> למעלה – מנהלת הסיעה של יש עתיד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סיעות. סיעות, מנהלות הסיעות. סיעות בצד ימין, זה מפריע מאוד. אתן מנהלות דיון מאוד מאוד ערני, אני אשמח להשתתף בו אחר כך. מכאן הרעשים נשמעים הרבה יותר, שתדעו, בגלל האקוסטיקה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתן מנהלות דיון מאוד מאוד ערני, אני אשמח להשתתף בו אחר כך. אני אחזור, אדוני. יש מספיק על מה לריב, ויש על מה להסכים, ויש פה הסכמה רחבה. אני חושב שזו דוגמה למה אפשר להוביל כשהולכים להסכמה רחבה. אגב, זה נכון גם לגבי ויכוחים אחרים שיש כאן – אולי הוויכוח המרכזי היום שקורע את העם ואת הציבור בישראל. אני אומר לך שאפשר להגיע להסכמה רחבה – אם היו רוצים להגיע להסכמה רחבה, אבל אין רצון כזה. כשרוצים להגיע להסכמה רחבה, מגיעים, גם בכנסת המורכבת הזאת. כשלמעלה מ-3% מתקציב הרשות הפלסטינית מופנה למשכורות מחבלים ולמעלה מ-6% מתקציב הרשות הפלסטינית מופנה למוסדות אש"ף – כך בתקציב שהיה ב-2020 – המשמעות היא שהכסף של הרשות הפלסטינית פוגש אותנו בסוף בטרור שאנחנו פוגשים כאן. דרך אחת למנוע את זה היא להפסיק, או לפחות לפגוע בתשלומים הישירים שמבוצעים, כשיש תעריף ברור: אם אתה מעל 30 שנה בבית הסוהר, תקבל מהרשות הפלסטינית מענק חודשי של 12,000 שקל. ובסדר יורד – 25–30 זה יהיה 10,000 שקל, וכך הלאה. גם אם תשב רק שלוש שנים בבית הסוהר, אתה זכאי לתשלום חודשי של 2,000 שקלים בחודש. ולכן המהלך שאנחנו עושים כאן הוא קריטי וברור כדי שגם מי שמחזיק בתעודת זהות ישראלית ידע שכשהוא מופעל על ידי הרשות הפלסטינית, המחיר שהוא ישלם יהיה כבוד מנשוא – לא רק כלכלי, אלא הוא יהיה בסופו של דבר גם מחיר שלילת האזרחות. אבל אני רוצה לומר בהקשר הזה מילה לממשלה. אנחנו היום ניצבים בפני גל טרור קשה מאוד. כל דוחות המודיעין שמונחים בפניכם מצביעים על זה שגל הטרור הזה נובע מההסתה. כל דוחות המודיעין שאתם רואים – שרואה שר הביטחון, שרואה ראש הממשלה – מצביעים באופן הכי ברור: ההסתה הזאת מגיעה מראשי חמאס. למי נתנה הממשלה הזו חסינות? לאותם אנשי חמאס, לאותם אלה שעוסקים בהסתה יום-יום, שעה-שעה ומובילים לאותו טרור שמתחיל להשתולל. דווקא להם נתתם חסינות, ואתם ממשיכים להתחנן בפני הקטרים כדי שיזרימו את הכסף לעזה. לכן החוק הזה הוא צעד חשוב במאבק בטרור, אדוני היושב-ראש, אבל לא די בו. יושב-ראש הקואליציה, אני מצפה שתתבעו מהממשלה – אתם הכנסת, אומרים שיש הפרדת רשויות. תתבעו מהממשלה לחזור למדיניות של סיכולים ממוקדים, לחזור למדיניות שקובעת באופן ברור שמי שעוסק בטרור, מי שמסית, דמו בראשו. תורידו את החסינות הזאת שנתתם לראשי חמאס בעזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה. חמש דקות לרשותך. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אומנם כמו חלק מחבריי אנחנו מנצלים את מספר ההסתייגויות הטכניות שהגשנו להצעת החוק הזאת, אבל בפועל אנחנו מדברים כאן, היוזמים של החוקים האלה, שבסוף הצטרפו כולם יחד לחוק אחד. זו הזדמנות לשים כמה דגשים על החוק החשוב הזה שיעבור עוד מעט כאן במליאת הכנסת. קודם כול, אני רוצה להודות לכל השותפים שלי במלאכת החקיקה הזאת – הצטרפו פה, נדמה לי, שישה חוקים ביחד בתהליך הזה – אבל בראש ובראשונה ליושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ, שלקח את הנושא הזה עם הרבה מאוד נחישות וידע להוביל אותו מהר כאן במסדרונות הכנסת, עם המורכבות המאוד לא פשוטה של חקיקת החוק הזה; עם אתגרים משפטיים שהיינו צריכים לצלוח. אופיר, עשית את זה בנחישות מצד אחד, ובחוכמה מצד שני – זה לא תמיד פוגש אחד את השני בבית הזה. לפעמים יש חוכמה וחסרה נחישות, לפעמים הפוך. אני חושב שמגיע לך יישר כוח גדול על ההובלה של התהליך הזה. אני בטוח שאני מדבר פה בשם כל היוזמים, כי בלי המעורבות שלך והדחיפה שלך, יכול להיות שההצעות שלנו היו נשארות עדיין בגדר הצעות חוק טרומיות, ולא היו הופכות למעשה חקיקה. צריך גם להודות לייעוץ המשפטי של הכנסת, גם ליועצת המשפטית של הכנסת וגם ליועץ המשפטי של ועדת הפנים והצוות שלו, שהיו פה לעזר במורכבות הגדולה שהייתה כאן, גם בשיח מול הייעוץ המשפטי לממשלה, וגם בכלל בניסוח החוק. בימים האלה דווקא לפעמים נהוג לתקוף את היועצים המשפטיים. אני חושב שהחוק הזה הוא דוגמה מצוינת איך – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זו דוגמה מצוינת איך ייעוץ משפטי יכול להיות לעזר לחבר כנסת להגיע למטרה בדרך הנכונה בחוק שהוא נכון. ועכשיו כמה דברים, כמובן, לגופה של ההצעה. אני חושב שאין חוק יותר צודק מכך. המציאות שבה אזרח או תושב מדינת ישראל לוקח נשק, רוצח אזרח או אזרחים אחרים ולאחר מכן עוד מקבל על זה משכורת, שכר, מהרשות הפלסטינית – אין דבר יותר הזוי ודבר יותר מעוות מזה. ולכן אין סיבה שבן אדם כזה יישאר אזרח של מדינת ישראל, או תושב, וייהנה מההטבות הכלכליות – ולאחר מכן עוד ישתחרר מהכלא, כמו שראינו לאחרונה, ויהפוך לגיבור במקום כזה או אחר, ובכירי הרשות הפלסטינית יעלו אליו לרגל, כאיזשהו מוקד של גבורה ומוזיאון חי מהלך. אני חושב שהצעת החוק הזאת גם מקילה את התהליך של שלילת האזרחות – שאגב, צריך להבין, זה לא גירוש של מי שמשתחרר מהכלא. במסגרת החוק הזה, בהרבה יותר יעילות ממה שהיה עד עכשיו, ילכו לכל אותם מחבלים שיושבים היום בבתי כלא ישראליים ומקבלים משכורת מהרשות הפלסטינית, וייקחו מהם את ההטבות השונות שמדינת ישראל נותנת להם. ברגע שאתה שולל את המעמד של אזרחות ושל תושב קבע, אתה יכול לקחת את ההטבות האלה. והם יצטרכו לבחור אם הם רוצים להמשיך להיות אזרחים ישראלים או שהם רוצים להמשיך לקבל סיוע מהרשות הפלסטינית. אי-אפשר ליהנות עכשיו משני העולמות. ההשפעה המיידית של הצעת החוק לא תהיה על בודדים שצריכים להשתחרר עכשיו, היא תהיה על בערך 1,000 אנשים – זה מה שהוצג בדיונים בוועדה – שהם אזרחים או תושבי קבע והיום מרצים את עונשם בבתי הכלא השונים במדינת ישראל. זה צריך לפעול עליהם מיידית, ברגע שיהיה פה המידע הנדרש. יש פה אתגר גדול גם למערכת הביטחון – לאסוף את המידע הזה ולשים את זה גבוה בסדר העדיפויות. אני בטוח שיקרה הדבר הבא: אני לא יודע כמה אנשים יגורשו פה, אבל אני יודע שכמעט כולם יפסיקו לקחת את המשכורות מהרשות הפלסטינית. זה אולי ההישג הגדול האמיתי שהחוק הזה יביא, כי בסופו של דבר המנגנון הזה של עידוד הטרור – כשבא צעיר פלסטיני היום, יוצא לרחוב ורוצה לקבל משכורת הכי גבוהה ברשות הפלסטינית, יש לו שתי אפשרויות: או להיות שר בממשלה הפלסטינית או לרצוח ישראלי. הוא יגיע בערך לאותו סולם שכר. פעם בדקתי את זה. זו הזיה. כמובן יותר קל לצאת ולרצוח ישראלי מלהפוך לשר. יש פה מנגנון שבו הרשות הפלסטינית, באמצעות החוק שלה, מעודדת טרור כנגד מדינת ישראל, עם כל הדיבורים על שיתוף הפעולה הביטחוני, וכל מה שכרוך בכך. אני מאוד מאוד מקווה שהצעד הזה יתרום תרומה לא רק לצדק של גירוש – כשנצטרך לגרש – ושלילת זכויות, אלא הצעד הזה יגרום להפסקה של המנגנון המעוות הזה של עידוד הטרור בתוך מדינת ישראל על ידי הרשות הפלסטינית, ויפה שעה אחת קודם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת זאב אלקין. חברת הכנסת שרן מרים השכל, בבקשה. חמש דקות לרשותך. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני שמחה ונרגשת היום לראות כאן ביציע הכבוד את אותן משפחות שבמשך כמה שנים נאבקו על החוק החשוב כל כך הזה. הן נאבקו עליו לא כי זה מזיז, ולו במעט, את הכאב הגדול והאובדן האדיר שלהן, של הדבר היקר מכול, אבל החוק הזה אולי יציל משפחה אחרת וחיים אחרים, כי החוק הזה ירתיע. החוק הזה יקבע שני דברים עיקריים: אחד, הטרור לא משתלם. כמו שאמר לפני כן חברי זאב אלקין. הרשות הפלסטינית, או יותר נכון, אותם מחבלים, יחשבו פעמיים לפני שהם הולכים לקבל את אותן קצבאות. הרי במצב כיום, שבו הרשות הפלסטינית – משטר מושחת שגונב את אותם כספים, את אותם כספי תשתיות, כספי עמותות, כספים בין-לאומיים שמגיעים לידיים שלהם, ומשקיע את כל-כולו בטרור, בעידוד של טרור – נוכל סוף כל סוף לשים איזשהו סטופ מסוים. כי אותו מחבל או אותו נער או אותו פלסטיני או יותר נכון ערבי ישראלי, שאומר: אוקיי, למה לי לעבוד, אני אלך ואבצע פיגוע, אשב בכלא ואקבל את אותו שכר. ככל שאני אעשה פיגוע יותר גדול, אני אקבל יותר כסף. ככל שאני אקבל יותר שנים, ככה המשכורות שלי תהיה יותר גבוהה מהרשות הפלסטינית. משתלם – הוא יצטרך לחשוב פעמיים. אנחנו מבינים שמבחינת תרבותית זו הפגיעה הקשה ביותר. להעביר ערבי ישראלי ממקום מושבו, נגיד מטירה, טייבה, קלנסווה, ירושלים, אום אל-פחם, לרמאללה, לחברון, לעזה, מבחינתם זה הרס תרבותי ואישי. ולכן הדבר הזה ירתיע אותם יותר מכל דבר אחר. גם מבחינת המעבר התרבותי, גם מבחינת שלילת אזרחות ישראלית וההטבות שמגיעות איתן. משום שלא משנה כמה תשמעו כאן את נבחרי הציבור הערבים, או חברי הכנסת הערבים, כמה שהם יפגינו וידברו בעד הפלסטינים, כמה טוב וכמה צריך, הם לעולם לא יוותרו על אותה אזרחות ישראלית. כי הם מבינים את מה שגם הערבים במזרח התיכון מתחילים להבין, שאין מדינה יותר טובה להם מאשר ישראל. אין מדינה שבה הם מקבלים שוויון זכויות אזרחי מלא, חינוך, תרבות, אוניברסיטאות, היכולת לשרת כאן בפרלמנט הישראלי, ביטוח רפואי. אין מדינה שבה יש להם חופש וחירות כמו בישראל. ולכן, אני מאמינה שאין ערבי אחד שלא יביא בחשבון עכשיו את העניין הזה של לצאת לפיגוע ולאבד את אזרחותו. אני חושבת שאם אנחנו, חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, הצלחנו להוכיח משהו בהעברת החוק הזה, זה שיש מקום לשיח ולקונסנזוס רחב. דברים שהם לטובת אזרחי ישראל, לטובת ביטחון מדינת ישראל, אנחנו יכולים להעביר ביחד. אין שום צורך בלקרוע את עם ישראל. המשפחות השכולות הן בלב של כולנו. ביטחון המדינה הוא לב-ליבה של העשייה שלנו כאן, כנבחרי ציבור. היה טוב וראוי לו הייתם מקבלים את הפשרה לפני כן. אני יכולה לומר לכם שהחודש האחרון היה נחסך מכולנו. אנחנו הושטנו יד. ביקשנו, הפצרנו, ופעם אחר פעם אמרתם: יש לנו רוב להעביר את זה. נכון, גם את החוק הזה היה לכם רוב להעביר, אבל לפני שהתחילו דיונים ישבנו יחד מסביב לשולחן, הגענו להסכמות ולסיכומים ואמרנו שביחד נעשה את זה. כי ליצור מחלוקת מאחורי דבר כזה, שהוא כל כך חשוב, לא הייתה שום סיבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אומרת לכם כאן ועכשיו, גם בעניין הרפורמה המשפטית, כפי שאמרנו לפני כן, לא הייתה סיבה לצאת למחלוקת; לא לצאת למלחמה ולהרס הרשות שופטת, אלא היינו יכולים לשבת לפני כן ולדבר יחד ולהעביר משהו בקונסנזוס. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברצוני קודם כול לקבוע עמדה שאנחנו, לצערי, מדי פעם מביעים אותה או מוציאים הודעות. אנחנו, גם כחברי כנסת, גם כאזרחים ערבים ונציגי ציבור, וגם כנציגי החברה הערבית, לאורך עשרות שנים ראינו לנכון להביע, מצד אחד, עמדה שתומכת בתהליך שלום והפסקת כל האלימות בין שני העמים, וצידדנו במקביל במתן זכויות לעם הפלסטיני בסיום הכיבוש ובהקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל, שיחיו בשלום, בביטחון הדדי, בשותפות ובסובלנות לפי החזון שאנחנו מגדירים. זאת עמדה שהיא בקונסנזוס בחברה הערבית. מצד אחד אנחנו ערבים-פלסטינים, מצד שני אנחנו אזרחי מדינת ישראל. גם אנחנו, כרע"מ, בשנים האחרונות, מעבר לעמדות האלו, מנסים לקדם תהליך של שותפות אזרחית וערכית בין אזרחים ערבים ליהודים ברמות השונות. מימשנו את זה בעצם בשנה האחרונה, והמשכנו ונמשיך לדגול בפתרון צודק, הולם, בין שני העמים בארץ הקודש, שגם אנחנו מגדירים אותה אל-ארד אל-מוקדסה ואל-מובארכה, וגם היהודים מגדירים אותה ככה. אין ספק שזהו הגורל. אף אחד היום לא חושב שאפשר במקל של קסם לפתור את הבעיה הזאת, להפריד לחלוטין בין האנשים ולהתעלם מהצד השני. אומרים שזאת גזרת גורל, אבל בסופו של דבר אנחנו בחרנו לחיות כאן ורוצים לממש את החזון שלנו ואת השאיפות שלנו במולדתנו. לכן, אני מפריד בין העמדה שמתנגדת לחוק הזה, שבאה ממקום אחר לגמרי. לא ממקום שחס וחלילה תומך באלימות, תומך בטרור, תומך בגישה שלא מקדשת את חיי האדם, אלא מנקודה מאוד ספציפית, שלא יכול להיות שהאזרחות תהיה על תנאי. האזרחות הזאת היא לא מתנה שהמדינה נתנה לנו. אנחנו נולדנו כאן. כל גישה או כל חוק או כל החלטה שמנסה להגיד לנו: אתם אזרחים על תנאי – היא לא מקובלת עלינו, בלי קשר בכלל לעמדה הבסיסית שלנו על הסכסוך עצמו, על האלימות, על שפיכות הדמים, על הפגיעה בחפים מפשע, בשני הצדדים. כמובן שאנחנו מצביעים נגד החוק הזה. אבל שוב, אנחנו רוצים להזכיר, שמי שבאמת רוצה למצוא פתרון ולא רק לנהל סכסוך, ולמשוך עוד זמן כדי לברוח מהאתגר הזה, שצריכים להתמודד איתו – כל החלטה וכל חוק וכל צעד שיתקבל יכול להיות שתהיה לו השפעה. לדעתי תהיה לו השפעה מוגבלת, שלא תשיג את המטרה, שהיא לחסוך חיי אדם, לקדש את החיים ולתת אופק של תקווה ושלום וסובלנות לאנשים בשני הצדדים. אפשר עוד היום – – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> לפי העקרונות שאמרת, היית צריך להצביע בעד. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא, אני – עמית, אני הדגשתי שהעמדה שלנו לגבי כל פעולה של אלימות פוליטית, טרור, היא ברורה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לאורך זמן שמרנו על העמדה הזאת. לא מהיום, לפחות מימיו של שייח' עבדאללה נימר דרוויש, מייסד התנועה האסלאמית, וגם מייסד רע"מ ב-1996, אנחנו שמרנו על העמדה הזאת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אבל אמרתי שההתנגדות, עמית, היא מהנקודה הזאת שבה אני לא רוצה לחשוב על האזרחות שלי כעל אזרחות על תנאי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, "מדינת ישראל תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל". היום אנחנו עושים יחד צעד חשוב מאוד לחיזוק היסודות הללו שבמגילת העצמאות שלנו של מדינת ישראל: יסודות החירות, הצדק והשלום. התשתית המוסרית שלנו טבועה בנו כבר כמעט 4,000 שנה. "כי ידעתיו", אומר הקדוש ברוך הוא על אברהם אבינו, "למען אשר יצוֶה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". צדקה ומשפט, אדוני היושב-ראש, זה בדיוק מה שאנחנו עושים ומחוקקים היום. אין ולא יהיה בישראל האוקסימורון הזה של אויב ואזרח. אם אתה אויב המדינה, אתה לא יכול להיות אזרח המדינה. האוקסימורון הזה נגמר היום. אויב או אזרח – או כאן או שם. ועוד משהו. לא אנחנו מבטלים להם את האזרחות. הם – הם, במעשיהם הרצחניים והשפלים – הוציאו את עצמם מכלל האזרחות. הם אלו שחתרו תחת המדינה, הוציאו את עצמם ממנה. ולכן, ממחר בבוקר הם גם לא יהיו בה. אנחנו, חברי הוועדה, חברותיי וחבריי לכנסת, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, אחרי הרבה דיונים עם כל סוגי המשפטנים, ואני אומר כאן את מה שאמרתי להם: ישראל לא רק שלא צריכה להתבייש – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סיעות. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – או לגמגם בחוק הזה ובנושא הזה, ישראל צריכה להוביל את זה בעולם: ליזום החלטות באו"ם, לחזק את האמנות הבין-לאומיות, שחלקן כבר הגדירו הגדרות דומות. דווקא אנחנו, אדוני היושב-ראש, דווקא הציוויליזציה שלנו, הציוויליזציה העברית, שהנורמות המוסריות שלה משפיעות עד היום על רוב העולם – עשרת הדיברות, שקראנו בשבת שעברה, שהפכו לנחלת הכלל, כלל העולם – דווקא אנחנו צריכים לקבוע בצורה נחרצת שטרוריסט אויב המדינה לא יכול להיות אזרח בה; ולא פחות חשוב מזה – הוא צריך להיות וחייב להיות מגורש ממנה. מדינה שלא נוהגת כך היא מדינה חשוכה ולא מוסרית. אדוני היושב-ראש, הרי לנו יש ניסיון נוראי בחושך הזה. אוי, כמה זמן אנחנו שוהים בחושך הזה, כמה דם, כמה דמעות, כמה משפחות שלמות שנהרסו, כמה שילמנו בגלל הלקונה הזאת שהייתה עד היום בחוק. עכשיו אנחנו מתקנים, הרבה מאוד מאוחר מדי, אבל ברוך השם מתקנים. שימו לב, אזרחי ישראל, חברותיי וחבריי לכנסת, לחידוש המושגי שיש בתיקון הזה. זאת תבנית עקרונית שכדאי לאמץ גם בהקשרים נוספים. עבירה פלילית, גם האלימה ביותר, אכן לא שוללת את אזרחותו של אדם, כיוון ששלילת אזרחות, כמו שנאמר כאן, היא סנקציה חריגה. אבל היא מכוונת כאן לאדם שהתגלה לא כעבריין רגיל אלא כאויב המדינה, וזה כן הבסיס המינימלי של האמנה החברתית הכי רזה: אויב המדינה הוא לא אזרח המדינה. נקודה. ממש נקודה. העונש צריך להיות תואם את אופי העבירה. ובעבירות פליליות רגילות האדם נענש, שילם את חובו לחברה. אנחנו אומרים: אולי הוא התחרט, שב לדרך הטובה, אבל זה לא ככה בעבירות טרור; לא בעבירות אידיאולוגיות. אדם שהיה ונשאר אויב. אנחנו לא משחררים חיית טרף לגן ילדים. יש לנו דוגמה טרייה, אדוני היושב-ראש. לפני כמה שבועות המחבל הנתעב, הרוצח האכזרי הזה, של החייל אבי בלומברג, כרים יונס, הוא יצא מהכלא אחרי 40 שנה. 40 שנה, הרב אייכלר. אחרי 40 שנה בכלא הוא יצא. והוא אמר, אני מצטט: הפכנו את בתי הכלא למכללות ולאוניברסיטאות. מי לימד במכללות הללו? אז הוא אומר: לימד מרואן ברגותי. לא צריך להסביר מה הוא לימד שמה. הם נכנסים חיילי טרור לכלא, והם יוצאים קציני טרור. יומיים אחרי שהוא השתחרר, כרים יונס, אחרי 40 שנה, שהוא רצח את החייל בלומברג, אחרי 40 שנה. הוא אמר: אני לא מתחרט, הייתי עושה אותו דבר עוד פעם. את החיות האלו אנחנו רוצים להשאיר כאן? שיישארו אזרחים, שיסתובבו ליד גני הילדים, בקניונים? עוד דוגמה מזוויעה – ברשותך, אני צריך עוד דקה. כרים ראתב יונס, עוד כרים יונס, אבל כרים יונס אחר: ב-1991 הוא רצח משת"פ, הוא נשפט למאסר עולם. מאז שהוא יצא מהכלא, נאור, כרים יונס 2, הוא היה שותף לרצח של מיכל מור ונועם גוזובסקי; למתאבדים – הפציעה של שלושה שוטרים במחסום מכבים; בקינג ג'ורג', כשרצחו את יצחק כהן ואת בני הזוג שמש, עשרות פצועים. ואני מצטט את גזר הדין שלו. זה היה קצת מאוחר מדי, אדוני היושב-ראש. אמרו השופטים: "מסוכנותו של הנאשם הייתה ברורה כבר לאחר שהורשע ברצח בעבר. הצורך להרחיקו מקרב החברה האנושית לעד אף הוא היה ברור מאליו". היה ברור מאליו, אבל לא קרה ולא קורה עד היום. לעד, להרחיק מהחברה האנושית לעד – זה מה שהיה צריך לעשות עם הכרים יונסים האלו, וזה מה שצריך לעשות עם כל מורשעי הטרור. ואנחנו היום עושים צעד אחד בכיוון הזה, לכל הפחות מרחיקים אותם מהחברה הישראלית וממדינת ישראל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. משפט אחרון. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> היונסים האלו הם לא לבד, למעלה מ-80% ממורשעי הטרור, לפי הדוח של רובינשטיין, חזרו לרצוח, חזרו לרצח ולטרור. אנחנו התבגרנו, ואנחנו בחוק הזה מרחיקים אותם למקום מאוד מסוים – חשוב לומר את זה, כי זה חלק מהחוק – לרשות מאוד מסוימת, לרשות שאליה הם שייכים; לרשות שעודדה את המחבלים האלה לרצוח, שרואה אותם, בחוק, כחיילים שלה, שמממנת אותם ואת משפחתם, נותנת להם משכורת על הרצח ומעודדת את הרצח הבא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> קוראים לרשות הטרור הזאת רשות הטרור הפלסטינית. אני רק רוצה להודות, ברשותך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אולי את התודות תשים אחר כך, כי מאוחר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. הייתה לי הרבה עבודה פה עם חברי הוועדה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז תגיד את זה במהירות, כמו – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> במהירות. אז אני רוצה לומר – הטרוריסט הזה הוא לא רק אזרח שם. הוא אזרח כבוד שם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אתה רצית להגיד תודות. תגיד תודות למי שרצית. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> להודות לכל השותפים, קודם כול ליושב-ראש סיעת הליכוד חבר הכנסת אופיר כץ, שיש לו הרבה מאוד זכויות בחוק הזה, הוא הוביל ברצינות ובנחישות את החוק הזה; להודות לפורום בוחרים בחיים, בני משפחות שכולות שבהחלט בוחרים בחיים ובוחרים בפעילות הזאת ליישום הצדק והאמת; למבט לתקשורת הפלסטינית, לעו"ד מוריס הירש, שליווה מאוד בנאמנות וביסודיות ובמסירות את החקיקה; לייעוץ המשפטי של הכנסת: לשגית, לתומר, לגלעד; לייעוץ המשפטי לממשלה – יש להם קשיים, אדוני היושב-ראש, אבל הם התגברו על חלק, ובחוק הזה – הם יעמדו להגן על החוק בכל פורום; לכל השותפים. זה צעד ראשון במושב הזה שאנחנו עושים כדי לפגוע בתשתיות הטרור ולהחזיר את הביטחון האישי לאזרחי ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עמית הלוי. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, בבקשה. חמש דקות. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, רבותיי וגבירותיי מפורום בוחרים בחיים, החוק הזה הוא הסנונית הראשונה בחבילת ההרתעה שהממשלה הזו הולכת לייצר כנגד הטרור הערבי הרצחני ושולחיו ותומכיו. אין הדדיות בטרור. כל השיח ההדדי לכאורה, כל השיח הדמוקרטי לכאורה, הוא מופרך מעיקרו. יש פה טרוריסטים, רוצחים שפלים, שמטרגטים ילדים ונשים וחסרי ישע במשך שנים על גבי שנים על גבי שנים מאז קום המדינה; פוגעים באוכלוסייה אזרחית ללא הבחנה; טרוריסטים מהיסוד, טרוריסטים מהבסיס, טרוריסטים בדם. ולצערי הרב, יש פה קבוצה של חברי כנסת שמראשית כהונתם פה, באיזושהי אנומליה מטורפת של מערכת משפטית מטורללת ופרוגרסיבית, שמשאירה להם את האפשרות להמשיך ולהיות פה למרות שהם תומכי טרור על מלא – פעם אחר פעם ברוממות הדמוקרטיה לכאורה, בשם הערכים הומניים לכאורה, מסרבים לפעול כנגד אותם טרוריסטים ושולחיהם. הם תומכי טרור על מלא, האנשים הללו. והיום אנחנו מטפלים באותם אנשים שבאמת הם הטופ של הפירמידה, אנשים שמקבלים כסף מארגון טרור כדי לרצוח בנו. אחר כך, וגם היום בהמשך היום, אנחנו מוסיפים חוק נוסף, על משפחות מחבלים באשר הם. ויהיו חוקים נוספים, ואנחנו נגיע גם לתומכי הטרור, ואנחנו נגיע גם לתומכי הטרור שיושבים בבית הזה, ונעביר חוק שבעזרת השם הכנסת הזו תהיה הכנסת האחרונה שהם יכהנו בה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חנוך מלביצקי. חברת הכנסת לימור סון הר מלך – איננה; חבר הכנסת מאיר כהן – איננו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הינה, הינה הוא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מאיר כהן פה? רבי מאיר, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברות וחברי כנסת נכבדים, גברתי המזכירה, כמו שהבטחנו בתחילת הקדנציה, אדוני, הקדנציה של הממשלה הנוכחית, ובניגוד למה שהיה נהוג באופוזיציה הקודמת – – עמית, כדאי שתקשיב לזה. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> מקשיב, מקשיב. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אנחנו נהיה אופוזיציה לממשלה ולא אופוזיציה למדינת ישראל. החוק הזה, שאנחנו תומכים בו, קובע כי אדם שהורשע בפעילות טרור ונידון למאסר בפועל בשל כך, והוכח שהוא מקבל תגמול מהרשות הפלסטינית בפעילות טרור, תישלל אזרחותו או תושבותו. החוק הזה עושה צדק עם משפחות נפגעי הטרור ופעולות האיבה. אנחנו לא יכולים להרשות מציאות שבה טרוריסט יוצא מביתו, הולך לפגוע באזרחים חפים מפשע, רוצח אותם בגלל יהדותם, וממשיך לקבל ממדינת ישראל זכויות ותשלומים מהביטוח הלאומי לו ולבני משפחתו, וגם מהרשות הפלסטינית כספי עידוד. כשר הרווחה והביטחון החברתי בממשלה הקודמת, וכמי שהיה אחראי על המוסד לביטוח לאומי, קידמתי החלטת ממשלה, בשיתוף ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד וראש הממשלה לשעבר בנט, שעניינה בחינת ביטול זכויות ביטוח לאומי לכל אזרח ישראלי שעסק בטרור. אני חושב שצריך לעמוד על זה. אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולשלוח חיבוק גדול מאוד לכל נפגעי פעולות הטרור ופעולות האיבה, ולהבטיח לכם שגם בתור אופוזיציה אנחנו ננהג באחריות ונתמוך בחוקים שעושים צדק מוסרי איתכם ועם בני המשפחות שלכם. כשמתקיים דיון מעמיק על נושאים מהותיים אנחנו רואים שגם האופוזיציה וגם הקואליציה, בשיתוף מלא עם היועצים המשפטיים – מגיעים להסכמות. יש ויכוחים כאלה ואחרים אבל ההסכמות הן הסכמות חשובות, וכדאי שנלמד מזה להבא. אני רוצה להגיד מילה אחת, למרות שהוא לא נמצא כאן ואני לא נוהג, אבל להגיד מילה אחת לאיימן עודה, שעולה בכל להזדמנות ותוקף את מפלגת יש עתיד. כנראה שבאמת אתה מקבל הוראות. אני יודע, אנחנו יודעים שאתה משתף פעולה עם הליכוד, אנחנו רואים את זה בקבלת ההחלטות, אבל עד כדי כך שהם אמרו לך כנראה לתקוף את יש עתיד וזה מה שאתה עושה? << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> – – – המסרים שלנו. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל הזמן עולה לכאן ותוקף את יש עתיד. להזכירך, מר איימן עודה, אתה היית בין אלה שהפילו את הממשלה הקודמת. זה מה שרצית, זה מה שקיבלת. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (תיקון מספר 48), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה. << הצח >> הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת הר מלך, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא הבנתי, אדוני, אני רשומה אחרי מאיר. הוא התחלף איתי בלי שאמרנו? לא הבנתי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את סומכת עליי? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, למרות שהיום בבוקר התרחש אירוע שהוא מאוד מאוד מטלטל עבורי, ועליו אני עוד אדבר, אני רוצה להתייחס להצעת החוק החשובה מאין כמותה שעולה עכשיו בקריאה שנייה ושלישית. אנחנו נמצאים בימים אלו בעיצומו של גל טרור רצחני. רק בשבועות האחרונים התרחשו בירושלים חמישה פיגועים בידי מחבלים בעלי תעודת זהות כחולה ותושבי מזרח העיר, שהציפו מחדש את הצורך הדחוף בהעברת חוק לשלילת אזרחות ממחבלים. קחו לדוגמה את המחבל בן ה-14 מעיר דוד שירה בקצין הצנחנים שמאושפז כעת במצב קשה – שהשם ישלח לו רפואה שלמה – ככל הנראה, אותו מחבל ארור יואשם ויוכנס לכלא, אך בעוד מספר שנים לצערי הוא כנראה ישתחרר ויחזור לגור בשכונתו בירושלים, כן, ממש מאות מטרים ממשפחתו של הקצין הגיבור שגר בעיר דוד. המחבל ימשיך לקבל קצבאות מהביטוח הלאומי וימשיך ליהנות מההטבות שמעניקה המדינה לאזרחיה. כמוהו, לצערי, ישנן אין-ספור דוגמאות למחבלים בעלי אזרחות ישראלית שרצחו ופגעו ביהודים, השתחררו לאחר כמה שנים מהכלא וחזרו לגור בינינו, כאזרחי ישראל לכל דבר ועניין. היום, ברוך השם, אנחנו מתחילים בתיקון המצב האבסורדי הזה. זהו צעד ראשון וחשוב מתוך סל הכלים שנדרשים מאיתנו כדי לטפל בטרור ולהגביר את ההרתעה בקרב האויב. לצד הצעדים המעשיים חשוב לי לציין שבעיניי עצם הדיונים הארוכים שהתקיימו כאן בשבועות האחרונים במסגרת החקיקה הם מבורכים ופורצי דרך. במקום שיח של הכלה, טשטוש ורפיסות, ששרר כאן במשך השנים, הנחלנו כאן שיח חדש, שיח של עוצמה והכרעה, שלא מהסס להגדיר את האויב ולקרוא לו בשמו, מבקש למגר אותו עד היסוד, ובנוסף לכך – להבהיר מעל כל במה שמחבלים רוצחים אינם כאלו שניתן להתייחס אליהם כבעלי זכויות. ביום המרגש הזה, שבו החוק לשלילת אזרחות ממחבלים נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל, אני רואה לנגד עיניי את שולי – אישי, בן בריתי, השם ייקום דמו, האיש שאהב את האדמה ואת הארץ הזאת בכל מאודו, את העם ואת התורה; האיש שנלקח מאיתנו בפעולה רצחנית של מחבלים נתעבים – ושמחה שאנחנו זוכים לעשות קצת מן הצדק עם המשפחות השכולות, עם הנרצחים ועם עם ישראל כולו. אנחנו עושים ונעשה ככל שביכולתנו כדי שלפחות הדבר הבסיסי ביותר, שלכולנו מובן מאליו – שאזרחות של מחבל תילקח, הוא לא יוכל ליהנות פה מאזרחות במדינה הזו. אני רוצה להודות לפורום בוחרים בחיים ולמשפחות השכולות, שתורמים מזמנם ומכוחם בשביל לתקן את העוול הזה, וליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, שהוביל את הדיונים בחוק בצורה מעוררת השראה. תודה רבה לכל השותפים למסע הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת למחות כחבר כנסת על הפגיעה שהייתה היום בחסינותה של חברת הכנסת לימור הר מלך. חייבים להנחיל זאת לכל השוטרים, מהמפכ"ל עד אחרון השוטרים. הפגיעה בחסינותם של חברי כנסת הפכה לנורמה מאז הקורונה. צריך להפסיק עם הדבר הזה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אחריות אלוף הפיקוד – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא משנה מי. מי שאחראי על זה צריך לדעת שחסינותם של חברי כנסת זה חסינות הריבונות הישראלית בארץ ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – לדבר על פגיעה בחסינות של חברי כנסת – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הינה, יש לך רשות דיבור עכשיו. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, החוק הזה הוא חוק חשוב מאוד, הוא חוק שמאחד את הבית הזה, ובשביל המשפחות השכולות שנמצאות כאן אני אגיד שלצערי זו כנסת מאוד מאוד קשה ומורכבת, אבל להביא את החוק הזה ביחד עם כמעט כל סיעות הבית זה הישג גדול. מעבר באמת לעבודה שעשה חברי חבר הכנסת אופיר כץ, אני חושבת שההישג הוא בעיקר שלכם. אני חושבת שהמשפחות השכולות, שמלוות וליוו גם את הוועדה ובכלל את החוק הזה – זהו צדק עבורכם אבל זה רק עוד שלב אחד מתוך עוד שלבים שצריכים לעבור פה בכל מה שקשור בטיפול במחבלים וכמובן בהרתעה שלהם. ואני רוצה להגיד משהו, כי באמת החוק הזה עבר הרבה תהפוכות בשנים האחרונות והיום סוף-סוף הגיע לידי גיבוש. החוק הזה יכול היה לעבור גם לפני הרבה שנים, לפחות בתקופה שאני הייתי בכנסת וזה הגיע. משום מה ומכל מיני סיבות כאלה ואחרות הוא נדחה, וחבל. בסוף המטרה שלנו זה שאדם שרצח, שפיגע באזרחי ישראל, ביצע פיגוע, לא יגור פה, לא יחיה פה ולא ייהנה מהכסף של הרשות הפלסטינית. אני חושבת שאפשר היה לעשות את זה לפני כמה שנים, כשעוד הייתי פה; לפחות עכשיו אנחנו זוכים לרגע החשוב הזה. אז תודה רבה באמת גם לאופיר, שניהל את הדיון, ליעקב אשר, צריך להגיד, ולחברי הכנסת. וצריך להגיד תודה, לדעתי, גם לאופוזיציה, ששמה את המחלוקות בצד. אני רוצה שתדעו, בעינינו הרפורמה זה הדבר הכי חשוב היום לאזרחי מדינת ישראל, אגב, משני הצדדים, אבל אנחנו מרגישים שהמדינה שלנו נקרעת לשניים – זה מאוד מפריע לי הרעש הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מבקש שקט שם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני גם הקשבתי לך. אנחנו מרגישים שהמדינה שלנו נקרעת לשניים, חד-משמעית, שאלפי המפגינים שהיו כאן אתמול עם דגלי ישראל, והמפגינים שאני כל מוצאי שבת מצטרפת אליהם, אוהבים את המדינה הזאת. הם ציונים, הם פטריוטים, הם אפילו משפחות שכולות, למרות שכל היום קוראים להם פה "אנרכיסטים". ודווקא בימים הכי קשים של המשכן הזה, שסדרנים של 20 שנה אומרים לי: מירב, לא ראינו דבר כזה, דווקא בתוך הכאוס והטרללת ומה שראיתם, התכנסו קואליציה ואופוזיציה יחד להעביר את החוק החשוב הזה. ואני בכוונה מסתכלת עליכם, כדי שתדעו שזה לא מובן מאליו, שאנחנו כאופוזיציה צריכים להילחם על הכול, אבל בשלב הזה – תדע גם עמית – שמנו את המחלוקות בצד, כי יש דברים, ביטחון המדינה והרתעה וחיסול הטרור, שהם הרבה יותר חשובים. וכן צריך לדעתי ביום הזה להעריך מאוד את האופוזיציה – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ששמה – רק בצד, כמובן זה עדיין שם – והתכנסה יחד לאירוע הזה, שהוא לא פשוט. הוא לא פשוט לנו כי אנחנו מרגישים שהבית הזה שלנו נמצא בסכנה. ולכן, וזה משפט אחרון, תעריכו את היום הזה. אני מקווה שהוא עוד יחזור. אני חושבת שגם בקריאה הראשונה דיברתי על זה, ואני גם חושבת שבענייני ביטחון אין ימין–שמאל ואין קואליציה– אופוזיציה, אבל תבינו שאנחנו במקום מאוד מאוד קשה היום, מאוד קשה, ולמרות זאת אנחנו שמים את המחלוקות בצד ונאבקים בשביל לתת צדק למשפחות השכולות. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי נמצא פה? בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, באמת זה יום היסטורי למדינת ישראל, לנו ככנסת ישראל, לעם ישראל, כמובן למשפחות הנרצחים. אני חושב שכולנו כעם ישראל משפחות של הנרצחים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מבקשים שקט, בבקשה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו כעם ישראל, יש לנו ערבות הדדית, אחים אנחנו, כולנו נמצאים באותה צרה, כל אחד מאיתנו לצערי חשוף לאותה סכנה, רק שאתם שילמתם על זה יותר מקרוב. הכאב שלנו גדול, וגם אנחנו בוכים. אני חושב שזה יום היסטורי, כי אנחנו משתדלים לעשות משהו, ולו קטן, במעט, להקל על כאבנו. אבל עושים את זה. וזה לא מספיק. רק בשבוע האחרון – נזכיר לכם את השמות בשבועות האחרונים: הרב אלתר שלמה לדרמן, אברך בגיל 19 וחצי, התחתן לפני פחות מחצי שנה; האחים הטהורים, הילדים יעקב ישראל ואשר מנחם, ילד בגיל שש, ילד בגיל שמונה. נקרע הלב. כמה דורות שלמים הם הצליחו לגדוע, אותן חיות אדם – אפילו לא חיות אדם, לא "אדם", חיות, חיות טרור. האבא של הילדים האלה, של משפחת פאלי, אברהם נח בן יהודית, בן 42, מורדם, מונשם. נתפלל כולנו לרפואתו, שהקדוש ברוך הוא יעזור והוא יחזור במהרה לביתו בריא ושלם, שיוכל לפחות להמשיך עם הילדים, עם המשפחה, עם האישה, שעכשיו מתמודדת; לראות את האח בגיל 14 יושב שבעה ולידו האח הקטן, וכל רגע הוא צריך לעודד אותו כשהוא מחפש בעצמו איזה עידוד הוא יכול לתת. אשר נתן מורלי, ילד בגיל 14 מנווה יעקב נרצח, איפה? ליד הבית שלו; אירנה קורולובה, בת 59, שאול חי, בן 58 – היה גבאי בית הכנסת; בני הזוג אלי ונטלי מזרחי – בסך הכול רצו לעזור, רצו לעשות משהו; רפאל בן אליהו, בן 56; איליה סוסנסקי. ולצערי, הרשימה ארוכה – זה רק של החודש האחרון. הלב שותת דם לראות את כל זה. היום אנחנו מעבירים את החוק בקריאה שנייה ושלישית. אתם יודעים מה יש מחר? לפני 11 חודשים היה פיגוע בבני ברק, פיגוע רצחני. נרצחו שם יעקב ישראל שלום, אבישי יחזקאל, רס"מ אמיר חורי, שבא לעזור ולסייע, וסשה סורוקופוט – מחר זה בדיוק 11 חודשים. עושים אזכרה אחרי 11 חודשים. אני אומר, תסתכלו מה זה משמיים ההזדהות הקטנה הזאת. לא עשינו מספיק. אבל לפחות אפשר להגיד שאנחנו אולי מתחילים את האבן הקטנה הראשונה בשביל לשבור את קיר הבטון הזה, את חומת הברזל הזאת, שעד עכשיו לא נגענו בה. היו התלבטויות, שהייתם שותפים להן: האם לעשות את זה בצורה הזאת או בצורה הזאת? עם כל הכאב אמרתם: מה שתחליטו, אנחנו איתכם, רק תתחילו; לא עמדתם ואמרתם שלא יעזור כלום וצעקתם; קול הצעקה שלכם לא נשמע, כי זאת הייתה דממה, שהיא הרעש הכי גדול שנעשה. בלב של כל אחד מאיתנו זה נתן את המכה, להבין את העוצמות שבכם. וכשאני מסתכל עליכם, אני אומר – אני אדם צעיר בעל משפחה – אתם מחזקים אותי; אתם מחזקים את המשפחה שלי. נכון, אתם נבחרתם משמיים, שאף אחד לא יתנסה בדבר הזה, אבל זה הזמן להגיד לכם תודה, כי אתם נותנים לנו כוחות. תרצו או לא תרצו, אתם עושים את זה. אתם נבחרתם להיות חלק מהעם הקדוש הזה. זאת הגאווה שלנו. אנחנו פה בשביל להמשיך להילחם בטרור הרצחני הזה. הם לא בני אדם, הם חיות. לא טוב להם שאנחנו, היהודים, חיים במדינה שלנו מאז ומעולם, שניתנה לנו מהקדוש ברוך הוא, מאבותינו הקדושים. אנחנו נמשיך לעשות הכול. לכם האבדה כבר לא תחזור; אולי בתחיית המתים, בעזרת השם. לא אולי, בטוח. הם יקבלו אותנו, הם אלה שממליצים עלינו. אבל זה לא מספיק. לזרוק את זה עליכם, המשפחות הקדושות – לנו יש משימה קדושה של עם יהודי, של שליחי ציבור שצריכים לדעת שבכל בוקר כשהם קמים – כשאנחנו מסתכלים במראה אנחנו צריכים להגיד מה עשינו היום למען החלשים; מה עשינו היום למען המסכנים; מה עשינו היום למען העם היהודי שנמצא פה במדינת ישראל בזכות ולא בחסד; מה עשינו בשבילכם כמשפחות בשביל קצת נחמה. הרי כשאנחנו באים לנחם, אנחנו אומרים: "מהשמיים תנוחמו ולא תוסיפו לדאבה עוד". אני תמיד אומר את זה כשאני הולך לנחם. פעם הגעתי לאדם, חבר – ניחמתי אותו כשאבא שלו נפטר. הוא אומר לי, תגיד לי, אתה יודע מה זה שכשאבא נפטר, אתה אומר לי "מהשמיים תנוחמו"? יצאתי, חשבתי על זה, אבל המשכנו את החיים שלנו. כאשר ישבתי שבעה על מור אבי ואמרו לי את זה, הבנתי למה הם מתכוונים. אנחנו לא יכולים לנחם אתכם. לעולם לא נצליח לנחם, כי מן השמיים תנוחמו, כי רק הוא יכול לנחם. אבל תפקידנו להילחם כדי שלא יהיו עוד משפחות שכולות כאלה. זה תפקידנו, זאת מחויבותנו, ובעזרת השם, אתם תחזקו אותנו, ואנחנו נעשה פה את שלנו. תודה רבה לכם. בהזדמנות זאת אומר תודה לאופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה, שהוביל את זה. תודה רבה לך, עשית את זה בגאון. ולכל החברים שעשו את זה – יישר כוח. אבל, אופיר, כקואליציה וכאופוזיציה, כולנו יחד נמשיך ונעשה למען עם ישראל. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – איננה; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – איננו. השר אברהם דיכטר, שר החקלאות, בבקשה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לפני זה סגנית המזכיר תודיע הודעה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת ולדימיר בליאק, אוהד טל ודן אילוז בנושא: החלטת הוועדה לתכנון ולתקצוב לסגור את התוכנית האמריקנית ללימודי רפואה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השר דיכטר, בבקשה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כמעט שלוש שנים התחלתי לעבוד על החוק הזה, עוד כשהיינו בצד השני של המתרס הפוליטי, באופוזיציה; ובדצמבר 2020 הנחנו כאן בכנסת את הצעת החוק הזאת, כמעט זהה למה שעבר בסופו של דבר. הבעיה הייתה חמורה מאוד: ישראלים שעוסקים בטרור, כולל כאלה שרצחו ישראלים, מקבלים מעמד של עובד הרשות הפלסטינית ביום שבו הם נכנסים לכלא בישראל. מיום המעצר שלהם ועד סוף חייהם, בין בכלא ובין מחוץ לכלא, הם עובדי הרשות הפלסטינית בגין היותם מחבלים. פה אני חייב מילה טובה למכון מבט לתקשורת פלסטינית ולאחראי שם על הפן המשפטי, מוריס הירש, שהשקיעו לילות כימים כדי לרכז את המידע ששופך אור על תופעה שאנחנו חיים לצידה שנים ונותנים לה לעבור. אז לשמחתי חוקקנו כאן בכנסת את חוק קיזוז משכורות מחבלים מהרשות הפלסטינית. אומנם הקיזוז הוא רק חצי מהסכום שהם משלמים בפועל כמשכורות למחבלים – הם משלמים 1.3 מיליארד שקל בשנה משכורות למחבלים, אדוני היושב-ראש. מתוך זה משרד הביטחון הגיע לסכום של בערך חצי, 650 מיליון, וזה הסכום שמקוזז. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> צריך לחלט להם את הכספים, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> חברת הכנסת שרון, אני כבר מגיע, למרות שזה לא החוק הזה. אבל כשהתחלנו לעסוק בסוגיה הזאת – ואני לא יודע אם אדוני היושב-ראש מודע לכך – יש מפתח שאתה רואה לפעמים, ואתה מתחלחל; אתה לא מאמין בכלל שיכולה להיות מציאות הזויה כזאת, ואין לי מילה אחרת חוץ מהמילה "הזויה", של תעריף שבו אתה רואה כמה מקבל מחבל שיושב בכלא בישראל. אם אני לוקח תעריף – כדאי שתדעו: אם נשפטת עד חמש שנים, אתה מקבל 2,000 שקל משכורת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לחודש. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> לחודש. 2,000 שקל לחודש; עד 15 שנה אתה כבר מדלג ל-6,000; אם נשפטת עד 30 שנה – 10,000 שקל; ואם נשפטת מעל 30 שנה – 12,000 שקל טבין ותקילין. אבל כאן יש נתון שמוציא אותך מדעת: אם אתה מחבל ישראלי בעל תעודת זהות ישראלית ונשפטת למעל 30 שנה, אתה מקבל 12,000 שקל לחודש פלוס 500 שקל לחודש בגין היותך אזרח ישראלי. לזה החוק הזה בא לשים סוף. אזרח ישראלי שנשפט בכלא בישראל ובמהלך שבתו בכלא הרשות הפלסטינית משלמת לו משכורת חודשית – יאבד את אזרחותו עוד בהיותו בכלא, וכשהוא יצא מהכלא בכל הנסיבות שאפשר להעלות על הדעת, הוא יועבר אחר כבוד להתגורר בשטחי הרשות הפלסטינית. אדוני היושב-ראש, עמד להיות משוחרר בחודש הבא מחבל שרצח את החייל משה תמם, השם ייקום דמו, ב-1984. הרב-מרצחים הזה, המחבל, ביחד עם עוד שלושה, שאחד מהם כבר שוחרר, רק בגין העובדה שבהיותו בכלא חבר כנסת שישב כאן עד לא מזמן הבריח לו לכלא 12 מכשירי טלפון ניידים. והמכשירים האלה הם מכשירי טלפון לטרור בכלא – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מבקשים שקט בצד ימין, אתם מפריעים לשר. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> המכשירים הניידים האלה הוברחו לכלא על ידי חבר כנסת מחבל, אין לי הגדרה אחרת, באסל גטאס, שהיה כאן, והוא בטעות נשפט – לצערי, לפרקליטות לא היה אומץ להעמיד אותו לדין על עבירה ביטחונית, העמידו אותו על עבירה של הברחה. והמחבל קיבל עוד שנתיים. את המחבל הזה ורבים אחרים שיושבים היום בכלא, אדוני היושב-ראש, החוק הזה ישים סוף-סוף במקום הראוי להם, לצד זה שמממן להם את שנותיהם בכלא ולאחר הכלא, והם ישבו בשטחי הרשות הפלסטינית. אני מקווה שזה יהיה עוד נדבך בלחימה בטרור. כמובן, אני מודה לאופיר כץ שלקח עליו את המשימה להשלים את החוק הזה, להעביר אותו, ובאמת זה עוד חוק לתפארת מדינת ישראל ולטובת הלחימה בטרור. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לשר החקלאות אבי דיכטר. תם סדר הנואמים. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת הפנים והגנת הסביבה חבר הכנסת אופיר כץ להשיב למסתייגים, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, היום אנחנו משנים את המשוואה, משוואה באמת אבסורדית. אני לא חושב שקיימת עוד מדינה בעולם שבה יש אזרחי מדינה שרוצחים את האזרחים שהם גרים איתם ביחד, נהנים מהזכויות של אותה מדינה וגם מקבלים מישות מדינית אחרת, מהרשות הפלסטינית, כסף על רצח. יש להם גם מחירון; ככל שאתה יושב יותר שנים בכלא, זאת אומרת ככל שעבירת הטרור היא יותר חזקה, יותר קטלנית, אתה מקבל יותר כסף מהרשות הפלסטינית. בנוסף, הם מקבלים גם זכויות, גם הם וגם המשפחות של אותם אסירים: הנחה באוניברסיטה, לא משלמים על בתי ספר. זאת אומרת, ככל שאתה שונא יותר יהודים, ככל שאתה רוצח יותר יהודים, במעמד שלך אצלם אתה נחשב לגיבור יותר גדול. וזה לא רק בחקיקה של הרשות הפלסטינית, וזה לא רק בהצהרות של ההנהגה, זה גם אצל האזרחים עצמם, לצערי. כשראינו את שני המחבלים הארורים, יונס, כשהם חזרו לכפר שלהם, כפר עארה – איזה חגיגות. סוכריות, ילדים זרקו עליהם סוכריות, הביאו להקה של ילדים שישירו לכבודם, שירה וצהלה לכבוד רוצחים שפלים. עם זה אנחנו מתמודדים פה במדינת ישראל. עד עכשיו זה היה בסדר, המדינה לא נתנה מענה, אפשרנו את זה. אבל היום אנחנו משנים את המשוואה הזו. היום אנחנו מודיעים: מי שעשה מעשה טרור, מי שרצח, מי שהסיע את המחבל לעשות את הפיגוע, וימשיך לקבל כסף מרשות הפלסטינית – לא יישאר פה. אנחנו נגרש את האנשים האלה. הם יכולים להיות בעזה. אגב, הוספנו עוד תיקון שחשוב שישמעו: אלו שנגרש גם לא יכולים לקבל שום רישיון חזרה לישראל; לא לבקר, לא לעבוד ולא בכלל. תם הפרק שלהם עם מדינת ישראל. אדוני היושב-ראש, אני באמת מתרגש, זה החוק הראשון שאני מביא בכנסת, כי הבטחנו שאנחנו נשנה את המדיניות – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רבותיי, אני מבין את ההתרגשות, אבל דווקא בגלל החשיבות של החוק, נא לשמור על השקט. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מאוד נרגש, כפי שאמרת, אדוני היושב-ראש. את החוק הזה אני מביא, וזה חוק שניסינו להעביר כמה פעמים בכנסות קודמות ולא הצלחנו, ואני שמח שהגענו לרגע הזה. בראש ובראשונה אני רוצה להביע את הערכתי למשפחות השכולות שנמצאות פה איתנו. אתן המצפן שלנו. וכפי שאמרנו בוועדה וגם אתם אמרתם, זה היום שבו נעשה צדק. אני רוצה להגיד לכם שזה רק צעד אחד בעשיית הצדק הכל-כך מתבקש קודם כול עבורכם ואחר כך עבור אזרחי מדינת ישראל. כמובן, תודה לפורום בוחרים בחיים, שליווה אותנו בכל הדיונים וגם מאחורי הקלעים. השיח איתכם והתמיכה שלכם חשובים מאוד, ולא רק תמיכה – גם כשאתם לא מסכימים ידעתם להגיד לנו את זה, ואנחנו תמיד תמיד שמחים לקבל את העצות ואת הכיוון הנכון מכם. לשותפי יושב-ראש הוועדה המשותפת יעקב אשר; לחבר הכנסת עמית הלוי, שעבד איתי בצמוד יום-יום, לילה-לילה על החוק – תודה, עמית; לחבר הכנסת חנוך מלביצקי, שהשפיע ושינה גם בתוך החוק; לחבר הכנסת ינון אזולאי, שלקח חלק פעיל בהכנת החוק; לחבר הכנסת זאב אלקין, שהשתתף בכל הדיונים. ידענו להוציא את החוק הזה ביחד, וגם כשהיה צריך להתייעץ ולהחליף עמדות עשינו את זה, ואני גם שמח שהצלחנו בסוף להגיע לעמק השווה; חברת הכנסת לימור סון הר מלך – תודה לך; חברת הכנסת מירב בן ארי, חבר הכנסת מאיר כהן – תודה רבה על שיתוף הפעולה ובכלל על שהצלחנו ביחד להסכים ולהביא את החוק הזה בהסכמה רחבה לכנסת. תודה למי שהשתתף בדיונים: למוריס הירש הכל-כך מיוחד; למכון מבט לתקשורת הפלסטינית על עבודת הקודש שאתם עושים; לשגית אפיק, היועצת המשפטית לכנסת, שבכל פעם מראה לנו איך להוציא את התוצר החקיקתי הטוב ביותר; לתומר רוזנר, היועץ המשפטי לוועדה, שהוכיח ייעוץ משפטי עם רצון אמיתי להביא את הכוונה של חברי הכנסת לחוקק; לסגנו גלעד קרן – תודה רבה על הסיוע; ללאה, מנהלת הוועדה, והצוות המסור שלה; לקלדניות, למשרד הביטחון, לצה"ל, לשב"כ, משרד החוץ, משרד המשפטים ומשרד הפנים. ולסיום, חבריי חברי הכנסת, החוק הזה הוא צעד חשוב במאבק בטרור. לצערי יש פה חברי כנסת שהולכים להתנגד. אני רוצה לומר לכם: מי שמצביע היום נגד החוק, מצביע בעד הטרור; מי שמצביע נגד החוק, מצביע בעד מתן לגיטימציה לטרור; מי שמצביע נגד החוק, מצביע נגד מדינת ישראל. ולסיום, אני רוצה לומר לחברי הכנסת שהולכים להצביע בעד החוק: בתוך המלחמות הרבות שמלוות אותנו בחיי היום-יום בין שני מחנות, הדיונים בוועדה ומחוצה לה הזכירו לנו שאנחנו מחנה אחד. הרגעים האלה בוועדה ובדיונים הזכירו לנו מי האויב האמיתי שלנו, ושאנחנו – אנחנו מחנה אחד, ואסור לנו לשכוח את זה. אני מאוד נרגש ומאוד שמח שהצלחנו במשימה. אני מבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולהצביע בעד החוק. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה לחבר הכנסת אופיר כץ. רבותיי חברי הכנסת, נעבור להצבעות בקריאה השנייה והשלישית על הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023. כפי שאתם יודעים, אנחנו נצביע קודם על ההסתייגויות, ויש לנו רשימה של שמות הקבוצות שמסתייגות, ואני מקריא אותן: קבוצת המחנה הממלכתי – חברי הכנסת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המחנה הממלכתי הסיר את ההסתייגויות. קבוצת ישראל ביתנו הסירה את ההסתייגויות. קבוצת חד"ש-תע"ל, מסירים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא מסירים. חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה. קבוצת העבודה, מסירה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תקריא את השמות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אקריא את השמות: קבוצת סיעת העבודה – חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום. אנחנו ניגשים להסתייגות לסעיף 1. קבוצת חד"ש-תע"ל מציעה את הסתייגות מס' 1. מי בעד ההסתייגות של קבוצת חד"ש-תע"ל? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההסתייגות – 8 נגד – 89 נמנעים – אין הסתייגות 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בעד – שמונה, נגד – 89 חברי כנסת. ההסתייגות נדחתה. הסתייגות מס' 2, של קבוצת חד"ש-תע"ל – הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההסתייגות – 8 נגד – 90 נמנעים – אין הסתייגות 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שמונה בעד, 90 חברי כנסת נגד. ההסתייגות הוסרה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 3, של קבוצת חד"ש-תע"ל. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההסתייגות – 8 נגד – 90 נמנעים – אין הסתייגות 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שמונה בעד, 90 חברי כנסת נגד. ההסתייגות הוסרה. ועכשיו, הסתייגות מס' 4, כן? הסתייגות מס' 4 – הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההסתייגות – 8 נגד – 91 נמנעים – אין הסתייגות 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שמונה בעד, 91 חברי כנסת נגד. ההסתייגות הוסרה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 5, של חד"ש-תע"ל. הצבעה מס' 5 בעד ההסתייגות – 8 נגד – 91 נמנעים – אין הסתייגות 5 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שמונה בעד, 91 נגד. ההסתייגות הוסרה. עכשיו ההסתייגות האחרונה של קבוצת חד"ש-תע"ל, הסתייגות מס' 6. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 6 בעד ההסתייגות – 8 נגד – 91 נמנעים – אין הסתייגות 6 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שמונה בעד, 91 נגד. ההסתייגות הוסרה. אנחנו הולכים להצביע על סעיף 1 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 7 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 92 נגד – 9 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 92 בעד, תשעה נגד. אנחנו מוסיפים את קולה של חברת הכנסת שאשא ביטון, שהיא בעד הסעיף, לפרוטוקול בלבד. אנחנו עוברים להסתייגויות לסעיף 2, של קבוצת העבודה. קבוצת העבודה לא נמצאת, ולכן אנחנו לא מצביעים על שלוש ההסתייגויות שלה. קבוצת ישראל ביתנו – הסירה. ישראל ביתנו הסירה את כל ההסתייגויות, לא רק לסעיף הקודם – כן? כל ההסתייגויות. אנחנו מצביעים רק על ההסתייגות של קבוצת חד"ש-תע"ל לסעיף 14. הסתייגות 14 – מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 8 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 94 נמנעים – אין הסתייגות 14 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תשעה בעד, 94 חברי כנסת נגד ההסתייגות. ההסתייגות הוסרה. אנחנו עוברים ללחלופין – הסתייגות 14 לחלופין. מי בעד הסתייגות 14 לחלופין? מי נגד? הצבעה מס' 9 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 95 נמנעים – אין הסתייגות 14 לחלופין לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תשעה בעד, 95 חברי כנסת נגד ההסתייגות. ההסתייגות הוסרה. האם חד"ש-תע"ל רוצה להמשיך בכל הלחלופין? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז, אנחנו נעבור על כל ההסתייגויות לפי מספריהן. הסתייגות מס' 15 – הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 92 נמנעים – אין הסתייגות 15 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עשרה בעד, 92 נגד. ההסתייגות הוסרה. הסתייגות מס' 16 – מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 11 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 90 נמנעים – אין הסתייגות 16 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תשעה בעד, 90 חברי כנסת נגד. ההסתייגות הוסרה. הסתייגות מס' 17 – הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 92 נמנעים – אין הסתייגות 17 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עשרה בעד, 92 נגד. ההסתייגות הוסרה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מי העשירי? מי העשירי? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הסתייגות מס' 18 – הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 94 נמנעים – אין הסתייגות 18 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תשעה בעד, 94 חברי כנסת נגד. ההסתייגות הוסרה. הצבעה על הסתייגות מס' 19. הצבעה מס' 14 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 93 נמנעים – אין הסתייגות 19 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תשעה בעד, 93 חברי כנסת נגד. ההסתייגות הוסרה. הסתייגות מס' 20 – הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 94 נמנעים – אין הסתייגות 20 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תשעה בעד, 94 נגד. ההסתייגות הוסרה. הסתייגות מס' 21 – הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 89 נמנעים – אין הסתייגות 21 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תשעה בעד, 89 נגד. ההסתייגות הוסרה. אנחנו מצביעים על הסתייגות מס' 22. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההסתייגות – 8 נגד – 93 נמנעים – אין הסתייגות 22 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שמונה בעד, 93 נגד. ההסתייגות הוסרה. אנחנו מצביעים על הסתייגות 23. מי בעד? הצבעה מס' 18 בעד ההסתייגות – 8 נגד – 90 נמנעים – אין הסתייגות 23 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שמונה בעד, 90 חברי כנסת נגד. ההסתייגות הוסרה. הסתייגות מס' 24 – הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 94 נמנעים – אין הסתייגות 24 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תשעה בעד, 94 נגד ההסתייגות. ההסתייגות הוסרה. אנחנו מצביעים על הסתייגות 25. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 90 נמנעים – אין הסתייגות 25 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תשעה בעד, 90 חברי כנסת נגד. ההסתייגות הוסרה. אנחנו מצביעים על הסתייגות 26. הצבעה מס' 21 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 94 נמנעים – אין הסתייגות 26 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תשעה בעד, 94 נגד, ההסתייגות הוסרה. אנחנו בהסתייגות האחרונה של חד"ש-תע"ל, מס' 27. הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד ההסתייגות – 8 נגד – 92 נמנעים – אין הסתייגות 27 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שמונה בעד, 92 נגד. ההסתייגות הוסרה. קבוצת המחנה הממלכתי הסירה את ההסתייגויות. לכן אנחנו מצביעים על סעיף מס' 2 בחוק, כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 23 בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 94 נגד – 10 נמנעים – אין סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 94 בעד, עשרה נגד. הסעיף, כנוסח הוועדה, אושר. אנחנו עוברים לסעיף 3. קבוצת המחנה הממלכתי הסירה. קבוצת העבודה איננה. איננה, נכון? לכן, אנחנו לא מצביעים על ההסתייגויות של קבוצת העבודה. נמשיך. אז אנחנו מצביעים עכשיו על סעיף 3 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 24 בעד סעיף 3 – 95 נגד – 9 נמנעים – אין סעיף 3 נתקבל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 95 בעד, תשעה נגד. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זה לא עובד אצלי. אני בעד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אצל אלעזר שטרן לא נלחץ, אז אנחנו מצרפים אותך. אז 96, כן? אנחנו נבדוק את ההצבעה של אלעזר שטרן, אבל בינתיים אני אומר 96. אתם תבדקו את ההצבעה שם. סעיף 3 אושר כנוסח הוועדה. עכשיו יש לנו הצבעה על הסתייגות אחרי סעיף 3. קבוצת העבודה איננה, ולכן איננו מצביעים עליה. קבוצת חד"ש-תע"ל, זאת הסתייגות 48. קבוצת העבודה איננה ולכן אנחנו לא מצביעים על ההסתייגויות שלה. קבוצת חד"ש-תע"ל מציעה בסעיף 48 הסתייגות. מי בעד? מי נגד? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בעד – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא מקבל כסף מהרשות הפלסטינית לנצח. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> רוצח ראש הממשלה. הצבעה מס' 25 בעד ההסתייגות – 8 נגד – 96 נמנעים – אין הסתייגות 48 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שמונה בעד, 96 חברי כנסת הצביעו נגד, וההסתייגות הוסרה. הסתייגות 49 – מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 26 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 95 נמנעים – אין הסתייגות 49 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תשעה בעד, 95 נגד, ההסתייגות הוסרה. אנחנו ניגשים להסתייגות מס' 50 – הצבעה. הצבעה מס' 27 בעד ההסתייגות – 8 נגד – 94 נמנעים – אין הסתייגות 50 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כל ההסתייגויות הוסרו. אנחנו ניגשים להצבעה על חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 28 בעד החוק – 94 נגד – 10 נמנעים – אין חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 94 בעד, עשרה נגד. אני קובע שהצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. תודה. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת אופיר כץ, בבקשה. אופיר כץ, יושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה לעלות לדוכן. אופיר כץ, הדוכן מחכה לך. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> הכי מרגש שיש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> כן, שיישארו. קואליציה, יש עוד הצבעה. אדוני היושב-ראש, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום על הקמת ועדות משותפות מכוח חוקים שונים, כפי שאפרט להלן: ועדה משותפת של ועדת הכנסת וועדת הכספים לתקציב הכנסת, לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, בת עשרה חברים לפי ההרכב הזה: מטעם ועדת הכנסת – חבר הכנסת אופיר כץ יושב-ראש, ינון אזולאי, צביקה פוגל, זאב אלקין, שרון ניר; מטעם ועדת הכספים – משה גפני, אלי דלל, משה סלומון, ולדימיר בליאק, אימאן ח'טיב יאסין. ועדה משותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת החוץ והביטחון, לפי חוק האזנות סתר, התשל"ט–1979, בת 12 חברים, לפי ההרכב הזה: מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט – חברי הכנסת שמחה רוטמן יושב-ראש, משה סעדה, מתן כהנא, יונתן מישרקי; מטעם ועדת חוץ וביטחון – בועז ביסמוט, ישראל אייכלר, שרון ניר, רם בן ברק. ועדה משותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין הכרזה על מצב חירום לפי סעיף 68 לתקנון הכנסת, בת 12 חברים, לפי ההרכב הזה: מטעם ועדת החוץ והביטחון – יולי אדלשטיין, יושב-ראש, ישראל אייכלר, אלמוג כהן, אורנה ברביבאי, שרון ניר, גדעון סער; מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט – חברי הכנסת שמחה רוטמן, אריאל קלנר, משה סעדה, יונתן מישרקי, גלעד קריב, עופר כסיף. שתי ועדות לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי במאגרי מידע, התש"ע–2009. הראשונה, ועדה משותפת לשלוש ועדות – ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה – בת תשעה חברים, לפי ההרכב הזה: מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט – חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, יושב-ראש, חברי הכנסת שמחה רוטמן ויוליה מלינובסקי; מטעם ועדת הפנים – יעקב אשר, לימור סון הר מלך, יוראי להב הרצנו; מטעם ועדת המדע – סימון מושיאשוילי, איימן עודה, אורית פרקש. הוועדה השנייה, ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים. סעיף 32(א) לחוק קובע כי הוועדה המשותפת תהיה בהרכב הזה: יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון יהיה היושב-ראש, יושב-ראש ועדת הכנסת – המשותפת, שני חברי הכנסת החברים בוועדת החוקה, חוק ומשפט, אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה, וחברי ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בהתאם לכך, קובעת ועדת הכנסת רק את זהות חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט שיהיו חברים בוועדה המשותפת, כדלקמן: מהקואליציה חבר הכנסת שמחה רוטמן ומהאופוזיציה חבר הכנסת גלעד קריב. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הוועדה לביטחון הלאומי תדון בהצעות האלה: 1. הצעת חוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי (תיקון מס' 2), התשפ"ב–2022, מ/1451, לאחר החלת דין רציפות; 2. הצעה לסדר-היום בנושא: נוהלי חקירה משטרתית באירועי הגנה עצמית, של חבר הכנסת עמית הלוי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה סיימת? אני רוצה להגיד שצריך הצבעה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> זה בסוף, אלו רק הודעות. יש עוד הצבעה אחת. << נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >> << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אבקש להודיע על חילופי אישים מטעם סיעת ש"ס. בוועדת הפנים והגנת הסביבה, במקום חבר הכנסת אברהם בצלאל יכהן חבר הכנסת ארז מלול; בוועדה למיזמים ציבוריים, במקום חבר הכנסת ארז מלול, יכהן חבר הכנסת אברהם בצלאל. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> הכנסת החליטה בישיבתה אתמול להחיל דין רציפות על הצעת חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ב–2022, שעברה בכנסת הקודמת לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. לבקשת יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, החליטה ועדת הכנסת להמליץ לכנסת להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת החוץ והביטחון לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו מצביעים עכשיו על הודעתו של יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ. מי בעד ההודעה? מי נגד? הצבעה מס' 29 בעד הצעת ועדת הכנסת – 51 נגד – 40 נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ב–2022, מוועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בעד – 51, נגד – 40. הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת אושרה במליאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לפרוטוקול, נוסיף את קולה של מטי צרפתי. רבותיי, המליאה יוצאת עכשיו להפסקה. מזכירות הכנסת תמסור הודעה מתי תחודש הישיבה. תודה רבה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:01 ונתחדשה בשעה 16:20.) << הפסקה >> << הצח >> הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/729/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שלום לחברי הכנסת. אני מחדש את הישיבה לאחר הפסקה, שהתקיימה לבקשתי כדי לקיים תרגיל של רעידת אדמה. במידה שזה חס וחלילה יקרה לנו, כולנו יודעים עכשיו מה צריך לעשות. הרעיון הוא לצאת לשטחים פתוחים. כדי לא להלאות את הכנסת יותר מדי, אז חלקכם יצאתם למרפסת, אבל בשעת אמת זה יהיה ממש החוצה מהמבנה, כמה שאפשר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> על איזו רעידת אדמה מדובר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה גם למשמר הכנסת, גם לסדרנים, גם לחברות וחברי הכנסת ולכל עובדות ועובדי הכנסת שלקחו חלק בתרגיל הזה. אנחנו עוברים להצעת חוק בקריאה הטרומית. הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. יעלה ויבוא חבר הכנסת מלביצקי לנמק את הצעת החוק. עשר דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, משפחות שכולות יקרות, במשנה, במסכת סנהדרין פרק ד', משנה ה' נאמר כך: "לפיכך נברא אדם יחידי, ללמדך – –" << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קצת יותר שקט במליאה בבקשה. סדרנים, תעזרו לנו בזה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> "– – שכל המאבד נפש אחת מישראל, מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא". המטרה של החוק שאני מתכבד להציג בפניכם היא להציל חיים ולקיים נפשות, ולעזור ולמנוע, אולי, את הפיגועים הבאים. היום אני מתכבד להציג את הצעת החוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ג–2023. ההצעה קובעת: "נוכח השר כי בן משפחה של מחבל ידע מראש על תוכניתו לבצע מעשה טרור, הביע תמיכה או הזדהות עם מעשה הטרור או פרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה הטרור, רשאי הוא להורות על גירוש אותו בן משפחה מחוץ למדינת ישראל או לשטחים בשליטתה". החלטת השר תינתן לאחר שימוע. בהיבט הטכני חשוב לציין שבחוק זה בן משפחה הוא אב, אם, אח, אחות, בן, בת. מחבל, לפי החוק, הוא אדם שהוא פעיל טרור כהגדרתו בחוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליהם ממשלת ישראל; מעשה טרור מוגדר כהגדרתו בחוק המאבק בטרור; השר הוא שר הפנים. הטרור אינו מכיר גבולות, חוקים, קווים אדומים, ועל כן עלינו למצוא כלים חדשים וקיצוניים להילחם בו. ממחקרים שונים שנעשו הן על ידי המטה לביטחון לאומי והן על ידי צה"ל לאורך השנים, בעניינם של עשרות מחבלים מתאבדים, עלה כי החשש היחיד של המחבלים המתאבדים יהיה מה יהא על בני משפחותיהם לאחר הפיגוע. אין כל ספק שמחבלים רבים יימנעו מביצוע פיגוע אם ידעו שבני משפחותיהם ייענשו על כך. תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, וכן מערכת המשפט הכירו בהרס בתי מחבלים, שבו נפגעים שאר בני המשפחה הגרעינית, כאמצעי חוקי לחלוטין. למרבה הצער, אמצעי זה אינו מספיק, ועל מנת להשיג את ההרתעה המתאימה אנו זקוקים לצעדים נוספים. אין כל ספק שבגירוש בני המשפחה הגרעינית תושלם חבילת ההרתעה, שתרתיע מחבלים וכן תגרום לבני משפחות המחבלים למנוע מילדיהם לבצע פיגוע. גירוש משפחות המחבלים יציל חיים, וזו התכלית המרכזית של החוק. אני רואה בהצעת חוק זה המשך להצעת החוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה טרור – החוק שעליו הצבענו ממש לפני ההפסקה. לאחר שהעברנו את הצעת החוק, הצעת החוק הנוכחית שעליה אנחנו נצביע בקריאה הטרומית היא השלב הבא. חבריי חברי הכנסת, ביום 4 בנובמבר 2018, בדיון של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בכיר בשב"כ קבע שגירוש והריסה הם גורמים מרתיעים, שמצמצמים פיגועים ויכולים להציל חיים. לאחר מכן עברה הצעת חוק דומה – גם היא בקריאה טרומית. אלוף משנה במילואים, ד"ר משה אלעד, ששירת במינהל האזרחי, קבע שגירוש בני משפחות מחבלים לעזה הוכיח בעבר את יעילותו. מימושו לא תמיד נקי אך עדיף למנוע שפיכות דמים באמצעי הלא-קטלני הזה. במאמר מוסגר אציין שהמצב החוקי בישראל אפשר גירוש משפחות מחבלים עד תיקון החוק ב-1979. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים היום במסלול שבו אל מול המשפחות עובדת רק מערכת של תמריצים – משפחות המחבלים, הכוונה – של מתן כספים, של מתן כבוד, של לחץ סביבתי לבוא ולעשות את פיגועי הטרור. למעשה, כנגד הדבר הזה אין הרתעה. ברור לחלוטין שכאשר משפחה תדע ששליחת בן המשפחה לבצע את הפיגוע היא לא דבר שיעלה במחיר רק לאותו מפגע אלא יקרין על המשפחה כולה, יהיו קולות לא מעטים בתוך כל משפחה שהדבר הזה ירתיע אותם. לא מדובר בענישה קולקטיבית; לא מדובר בענישה של חפים מפשע. מדובר בענישה ישירה למי שהניע את אותו מחבל לבצע את הפיגוע, או למי שלאחר מכן נתן גיבוי וחגג את הפיגוע, ובדרך הזאת הניע את הבאים אחרי אותו מחבל ללכת בדרכו. אני חושב שזה דבר צודק, זה דבר נכון, זה גם מידתי וזה גם סביר; אפילו הייתי אומר שמה שלא סביר זה להתנגד להצעת החוק הצודקת הזו. אני רוצה לציין שהבוקר קיבלתי הודעת דוא"ל מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, עם שמונה עמודים שבהם הם מנסים להניא אותי מלהגיש את הצעת החוק. לטענתם הוא לא מידתי, הוא לא ראוי, הוא פוגע בחפים מפשע. אני אומר גם למכון הישראלי לדמוקרטיה ולכל אותם אנשים שרוצים להתהדר בנושא של זכויות אדם: אנחנו רואים שהטרור מכה בנו ללא רחם. לאחרונה יותר ויותר מחבלים בעלי תעודת זהות כחולה, אזרחי ישראל, שנהנים מכל מה שיש למדינת ישראל להציע, פונים נגדה. חלקם עושים זאת מטעמים אידיאולוגיים, חלקם עושים זאת מטעמים כלכליים, חלקם עושים זאת מכל מיני טעמים – אבל טעמיהם אינם משנים לי. לי משנה להציל את חיי אזרחינו; לי משנה לפגוע בתשתיות הטרור. ידע כל תומך טרור שכשהוא יוצא לפיגוע טרור – א. הוא לא חוזר בחיים, וגם בזה אנחנו נטפל בחקיקה; ב. הוא גוזר כליה על משפחתו, בזה שהוא גוזר עליהם גירוש לשטחי הרשות הפלסטינית. זה אולי אמצעי קשה; זה אולי אמצעי, שאיך אמרו, הוא לא הכי נקי, אבל הוא אמצעי חיוני במלחמה בטרור. הטרור הוא לא נקי, הטרור הוא אכזרי. אלה שיבוא לכאן אחריי, אולי, ויבקשו מכם לא להצביע בעד החוק הזה, הם אותם אנשים שבאופן סיסטמטי מעודדים את התמיכה בטרור. אלו אנשים שמסרבים לקרוא לטרוריסטים "טרוריסטים". אלו אנשים שמשווים אותם לפרטיזנים, או לכל מיני דברים אחרים, אלו אנשים שמדברים על דמוקרטיה ועל כל מיני זכויות אדם, אבל זכויות האדם של הנפגעים אינן מעניינות אותם כהוא זה. אין הדדיות ואין הלימה בין שום דבר לבין טרור. אין שום דבר שמצדיק טרור. גם אם מישהו חושב שהוא חי בכיבוש, זה לא מצדיק טרור. טרור הילדים, שאנחנו עדים לו בזמן האחרון, רק מעצים את הצורך בחוק הזה. ילדים בני 13 ו-14 לא הולכים לבצע פיגוע על דעת עצמם. הם הולכים אחרי שכל הסביבה שלהם מעצימה אותם לזה. כשילד בן 13 שמבצע פיגוע כותב במחברת בית הספר לפני הפיגוע: אימא, אני הלכתי, שתהיי גאה בי – זו מערכת הערכים שהוא ינק בבית, והבית הזה צריך לא להיות פה, וצריך לגרש את כל בני המשפחה שתומכים בדבר הזה. אני חושב שמערכת המשפט שלנו עד עכשיו כשלה וכושלת בכשל גדול מאוד בכלים שהיא נותנת להתמודדות עם הטרור. דרך המלך הפשוטה והברורה הייתה צריכה להיות שמי שמעורב בטרור ונענש בענישה חמורה – דינו לא להיות כאן. לצערי הרב מטילים עלינו פעם אחר פעם כבלים משפטיים עד כדי מצב, שאנחנו עדים לו גם בתוך האולם הזה, שיש תומכי טרור בינינו. אני רוצה להודות לשר המשפטים יריב לוין, לראש הממשלה, לחברי ועדת השרים לענייני חקיקה, ליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, שאני מוכרח לציין את הזריזות ואת היעילות ואת המסירות שבהן הוא מטפל בכל הנושא הזה ונותן גיבוי מלא לכל הצעה שעוסקת בדבר הזה, ולחברי הנהלת הקואליציה על התמיכה בהצעת החוק. אני קורא לכל חברי הבית הזה, כולל חברי האופוזיציה, לתמוך בהצעת החוק החשובה הזו. ולמען הפרוטוקול, אני מסכים להנחיות ועדת השרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מלביצקי. << הצח >> הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1299/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אליהו רביבו) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> להצעת חוק זו הוצמדו שתי הצעות חוק נוספות, של חבר הכנסת אליהו רביבו ושל חבר הכנסת עודד פורר. אני מזמין את חבר הכנסת אליהו רביבו לנמק את הצעתו. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, השבוע הגעתי לנחם את בני משפחת פאלי, ששני בניה, עלמי החמודות אשר מנחם ויעקב ישראל, השם ייקום דמם, נרצחו בפיגוע המחריד ביום שישי האחרון בסמוך לביתם בשכונת רמות. קשה לי לתאר לכם עד כמה קשה המחזה של ילדים קטנים היושבים שבעה על אחיהם בזמן שאימם מתאבלת על אובדן בניה, וכל זה כשאב המשפחה עדיין נאבק על חייו. אני חייב לספר לכם שבאותו היום ביקרתי בבית החולים שערי צדק גם את פצועי הפיגוע אלחנן פרדו וברוך עמדי. שמעתי מהם על רגעי האימה שבהם המחבל המתועב, יימח שמו וזכרו, ביצע את מעשה הנבלה שלו. ראיתי שני בחורים צעירים, גיבורים ואמיצים, ואני מתפלל שכבר בקרוב הם יצליחו לחזור לשגרת חייהם הברוכה ויזכו להקים במהרה בית נאמן בישראל. כמו כן, חזרתי וביקרתי את פצועת הפיגוע בנווה יעקב, גב' רוזה אצילוב ואת קצין הצנחנים הגיבור נדב אשר נפצע בפיגוע בעיר דוד. זאת, לאחר שכבר ביקרתי אותם לפני כשבועיים. ראיתי איך הם ממשיכים במאמצים להחלים בסיועם של הצוותים הרפואיים הנפלאים שלנו. לפעמים, אדוני היושב-ראש, אנחנו שוכחים, בשטף החיים, שפצועי הפיגועים ובני משפחותיהם נדרשים לשיקום ארוך ומקיף שעשוי לארוך חודשים ושנים, ושעבור רבים מהם החיים לעולם לא ישובו להיות כפי שהיו. יש לנו חובה מוסרית למנוע את הפיגוע הבא, הן עבור אלו שנרצחו והן עבור מי שנפצעו בגוף ובנפש. מראות המחבלים החוגגים בבתי הכלא וזוכים לתופינים ושאר תפנוקים – מכול וכול – הם פגיעה נוספת כל יום ויום במשפחות הנרצחים והפצועים. עלינו לפעול ככל יכולתנו למיגור התופעה הזו. לעם ישראל נמאס לראות שוב ושוב כיצד המדינה לא מצליחה להוביל להרתעה ולענישה משמעותית כלפי הטרור. לכן, יחד עם חברי חנוך מלביצקי הגשתי הצעת חוק שתכליתה אחת: להתריע ולהרתיע את האויב ולפגוע בו באופן משמעותי, כזה שיצליח להניא את המפגע הבא משאיפתו הברברית לרצוח עוד יהודים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> החוק יאפשר למדינת ישראל להגיב במהירות ובאופן נחרץ לתומכי טרור על ידי גירושם למדינות אחרות. לא נקבל יותר הסתה ותמיכה כזו בטרור. חלפו הימים ההם. את זה חשוב שישמעו כולם. חלפו הימים ההם. חשוב לנו לזכור, הטרור לעולם אינו נקודתי. תמיד ישנה מעטפת שמאפשרת לטרור – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אדוני, לסיום. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני היושב-ראש. תמיד ישנה מעטפת שמאפשרת לטרור להרים את ראשו, בין אם בני משפחה מורים או אנשי דת. הגיע הזמן שהמסיתים והתומכים ישלמו מחיר משמעותי על פעולתם. עוצמה כזו תשיב לרחובות ישראל את הביטחון הנחוץ כל כך לקיום אורח חיים שגרתי וטבעי. זוהי אחריותנו, ובכוונתי להמשיך לעסוק בכך. בסיום דבריי, אדוני היושב-ראש, אני מבקש לשלוח מעל במה זו איחולי החלמה מהירה לכל פצועי הפיגועים, ותנחומים מעומק ליבי למשפחות שאיבדו את היקר להן מכל. יהי זכרם ברוך, אמן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. תודה לחבר כנסת רביבו. << הצח >> הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1700/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת עודד פורר) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת עודד פורר לנמק את הצעתו. גם לרשותך, אדוני, עד שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, ראשית, אני רוצה לברך באמת גם את המגישים האחרים והמציעים האחרים על קידום הצעת החוק הזאת, שהיא השלמה וצעד נוסף להצעת החוק הקודמת כדי להיאבק בטרור. פעם אחר פעם אנחנו רואים את חלוקת הסוכריות והשמחה וקריאות העידוד אחרי הפיגועים, כשברור לחלוטין שחלוקת הסוכריות הזאת היא לא על הפיגוע שהיה, אלא על הפיגוע שיהיה, כי כשמחלקים את הסוכריות כבר מסמנים את היעד לדור הבא, מה הם צריכים לעשות. במובנים האלה אני חושב שהצעת החוק הזו חשובה מאין כמוה. אני מקווה, ופה אני תמיד אומר את זה בזהירות – צריך לברך על המוגמר; אני רוצה לראות אותה גם עוברת בקריאה שנייה ושלישית, כמו שהצליח, אני חייב להגיד, יושב-ראש הקואליציה לקדם את הצעת החוק הקודמת שהעברנו ועברה בקריאה שנייה ושלישית, וטוב שכך. אבל בתוך זה, צריך גם לזכור שאי-אפשר לנקוט מדיניות עם יד אחת לכאורה מקשה, וביד השנייה מדיניות מקילה. היום, אדוני היושב-ראש, נשלחו כוחות משמר הגבול כדי לפנות ולעקור עצים בבנימין, בשילה, במקום שהייתה עליו מחלוקת והיה ערר שהוגש על הצו הזה, והיה מקום לא לעשות את הפינוי הזה. פה אני חייב לומר – אני אולי אשאל את חבר הכנסת דנון, כי אני יודע מה עמדתו בנושא – למה לא נוקטים את אותה בהילות שנקטו היום בעקירת העצים בעקירת הבתים בח'אן אל-אחמר? זה לא צריך להיות צו שמבוצע אחרי שעה; בג"ץ – – – << קריאה >> דני דנון (הליכוד): << קריאה >> שאלתי את ליברמן: כשהייתם בממשלה, למה לא עשיתם את זה? למה השארתם לנו את זה? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בג"ץ כבר לפני יותר מארבע שנים נתן את ההיתר. אז אנחנו – תשמע, אין לכם בממשלה היום מישהו שאתם יכולים להאשים אותו, בתוך הממשלה, שמונע. אתה לא יכול להפיל את זה על מפלגה כזו או על מפלגה אחרת ולהגיד – יכול להיות שאולי תגיד שבן גביר זה מפלגת שמאל, ובגלל שאתה לא רוצה להרגיז אותו אתה לא מייצר את הנושא הזה. כשהיה אביגדור ליברמן שר ביטחון הוא רצה לפנות את ח'אן אל-אחמר, אחרי שהיה אישור בית משפט, ונתן הוראה לכוחות. ראש הממשלה דאז נתניהו נתן הוראה כתובה, עצר את הכוחות: אל תפנו את ח'אן אל-אחמר. אז יכול להיות שאז נקודתית הייתה בעיה, לפני למעלה מארבע שנים, כמעט ארבע וחצי שנים. אז עכשיו אני רואה שמצד אחד נוקטים בהילות ומפנים את המאחז אור חיים ובאים לעקור את העצים בשילה; למה אני לא רואה את הבהילות הזאת בפינויים של התנחלויות בלתי חוקיות פלסטיניות בשטחי C, ותאמין לי – עזוב עכשיו גם את עניין הקואליציה–אופוזיציה – ההתיישבות הבלתי חוקית הזאת היא מסוכנת, והיא מסוכנת למדינת ישראל ברמה הביטחונית. צריך לעצור אותה, כי זה איזשהו תהליך שהוא תהליך זוחל. ולכן, טוב שהצעת החוק הזאת עוברת היום בקריאה טרומית, טוב שהיא תקודם מהר. ואני מבקש ופונה פה גם ליושב-ראש הכנסת, גם ליושב-ראש הקואליציה: אפשרו מסלול ירוק לחקיקה הזאת, שתעבור. היא נדרשת בעיקר בגלל טרור משתולל, אבל מהצד השני כדאי גם לעצור את דין אחד ליהודים ודין אחר לערבים שנוהגים בו’ שכשיש איזשהו מקום שצריך אולי לפנות, של יהודים, מפנים מהר, אבל את ההיאחזות הבלתי-חוקית בח'אן אל-אחמר – נותנים לה לפרוח ולשגשג. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת פורר. אני מזמין את ממלא מקום שר הפנים חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך, אדוני השר. << דובר >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אורחים נכבדים, האמת היא שהצעת החוק הזאת כמו שהובאה, כמו שראיתם, גם על ידי הקואליציה וגם על ידי האופוזיציה – יש כזה משפט, אדוני היושב-ראש, שאומר: דבר בעיתו, מה טוב. יש דבר שהוא בעיתו אבל הוא לא טוב. יש דבר שהוא טוב אבל הוא לא בעיתו. אדוני היושב-ראש, שמעת מה אמרתי? יש דבר שהוא בעיתו והוא לא טוב, יש דבר שהוא לא טוב אבל הוא בעיתו. למשל, אם אתן לך אתרוג טוב עכשיו, באמצע חודש שבט אין למה לעשות עם זה. אתרוג הוא טוב כשהוא מגיע בחודש שאמורים להשתמש בו, בחודש תשרי. אני חושב שהצעת החוק הזאת היא בבחינת דבר טוב בעיתו. למה? כי אחרי מה שאנחנו, אזרחי ישראל, עברנו בשבועות האחרונים – האמת היא שזה כבר מאז שקמנו, אבל בפרט – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עוד לפני. << דובר_המשך >>ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> עוד לפני, מאז היותנו עם. כמו שהגמרא אומרת: למה נקרא שמו סיני – זה קשור לפרשת השבוע – כי מאז ירדה שנאה לעם ישראל. אבל עכשיו אני חושב שהחוק הזה הוא דבר בעיתו אחרי השבועות האחרונים. ואני אומר את זה גם כתושב נווה יעקב. אני מכיר חלק גדול מהנרצחים באופן אישי. אנחנו מבינים כמה שהטרור מכה בנו, במשפחות כל כך טובות, בילדים, באנשים שלא טעמו טעם חטא, אנשים שאין להם שום דבר ורק מעצם היותם יהודים פגעו בהם פעם ועוד פעם. והצעת החוק שעברה היום וגם הצעת החוק הזאת, הן מבחינת דבר בעיתו, מה טוב. ואני רוצה להקריא למציעים את תשובת הממשלה: על מנת להתמודד עם הטרור הנורא הפוקד אותנו, נדרשת מדינת ישראל לשימוש בכלים משמעותיים ביותר להגברת ההרתעה מפני ביצוע מעשים נוראיים אלה. אין די בטיפול במחבלים עצמם ויש לפעול כנגד בני משפחותיהם כאשר הם ידעו על תוכניתו של המחבל, הביעו תמיכה או הזדהות עם מעשה הטרור או פרסמו דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה הטרור. מעשי העידוד והשבח מביאים מחבלים נוספים לבצע מעשים כאלה, והיעדר התייחסות לכך מגבירה את הטרור. המטרה היא להרתיע מחבלים לפעול כנגד המדינה ולגרום לבני משפחותיהם למנוע מילדיהם לבצע פיגועים. אין ספק כי הידיעה על גירוש מי שישתף פעולה עם מעשי בני משפחתו תביא להרתעה של המחבל עצמו ושל בני משפחתו. בכך יינתן כלי נוסף בידי המדינה להתמודדות עם הטרור הנורא הפוקד אותנו תקופה ארוכה וביתר שאת בתקופה האחרונה. לכן, באמת, ועדת השרים ראתה לנכון לתמוך בהצעת החוק, באמת כמו שקראנו לכולם לתמוך. ואני רוצה לנמק מעבר, מה העומק, וכמה חשוב לתמוך בהצעת החוק הזאת: כמו שפתחתי ואמרתי, מדינת ישראל נמצאת תחת מתקפת טרור שבוע אחרי שבוע. אנחנו רואים שזה לא פוסח על נשים, ילדים, חיילים, שוטרים, יהודים ושאינם יהודים. והטרור הזה לא מרחם ולא בודק, הוא פשוט טובח פעם אחר פעם. מי שהיה בבתי האבלים – שגם עכשיו יושבים שבעה – ונכנס וראה איך יושבת אימא שבאים לנחם אותה, והיא מנחמת את מי שבא לנחם אותה, באיזו גבורת נפש, באילו כוחות עילאיים. אימא שזה עתה קברה שני ילדים צדיקים, מתוקים כל כך, בני שש ושמונה, אנשים שאין בהם כלום, שום חטא, רק מהיותם יהודים הם נרצחו. מדינת ישראל עושה הכול כדי למנוע את אותם פיגועים, את אותם מחזות שאנחנו רואים שבוע אחרי שבוע, לצערנו, ולפעמים גם הגורמים שנלחמים באותם מחבלים ובאותם מעשי טרור צריכים כוח נוסף, כוח הרתעה נוסף, שיבוא ויתמוך בהם על מנת להגביר את ההרתעה. המטרה של הצעת החוק הזאת היא לתת כוח נוסף הן בידי המשטרה, הן בידי הצבא, הן בידי כוחות הביטחון להרתעה אמיתית ומשמעותית כנגד אותם מחבלים. והמסקנה שגורמי המקצוע הגיעו אליה היא שכאשר בני המשפחה ידעו, אם אותו בן משפחה שלהם יבצע את אותו מעשה טרור, אז הם באותו יום לא יהיו בבית – גם יגרשו אותם במשך הזמן וגם יפגעו במיטלטלין ובנכסים שלהם – אנשים יחשבו פעמיים. התפיסה אומרת שכשאדם מרגיש לפעמים שאם הוא הולך לעשות איזשהו פיגוע יהללו אותו, ישבחו אותו, אולי הוא גם יקבל כסף גם מהרשות וגם מביטוח לאומי – הצעת החוק הזאת נועדה לגרום לאותם מחבלים לחשוב פעמיים על מה שהם עושים. אני חושב שהצעת החוק הזאת, מרוב שהיא חשובה – אני קורא לכל מרכיבי הקואליציה והאופוזיציה לתמוך בה. כמו שראינו, ועדת השרים תמכה גם כשהמציע הוא מהאופוזיציה, הצעת החוק של חבר הכנסת פורר, בגלל שאנחנו קואליציה אחראית, וכשיש הצעת חוק שמגיעה מהאופוזיציה, אנחנו לא אומרים: אין קשר לזהות המציע, אלא הקואליציה דנה לגופה של הצעה ולא לגופו של איש. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – תגיד את האמת. << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, למרות. זאת אומרת, אנחנו מתנהגים כקואליציה אחראית. למה אני מחדד את הדברים האלה, עודד? כי אנחנו היינו באופוזיציה, ואמרנו שלימדתם אותנו כל מיני דברים. אז אני אומר שאת הדברים הרעים לא למדנו, ולכן ועדת השרים התנהגה באופן אחראי, וגם תמכה בהצעת החוק שלך – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, שם התנהגנו כקואליציה אחראית. ולכן, עודד, אנחנו, בגלל שאנחנו קואליציה אחראית, אנחנו תומכים בהצעת החוק הזאת. עכשיו, עד שאני ארגיש שאני משכנע את כל הקואליציה, אני אוסיף עוד כמה דברים, דווקא על מה שאתה אמרת, חברי חבר הכנסת פורר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מבקש שקט בצד הזה של המליאה, בבקשה. חברי הכנסת, יותר שקט. סדרנים, תעזרו לנו. << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני חושב שבגלל שיש רעש, אני מתקשה לשכנע את כולם בנחיצות להצביע בעד הצעת החוק הזאת. דודי איתי, לאט-לאט אני מתקדם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אפילו הכנתי לך סוכרייה – – – << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> עכשיו, אני רוצה להתייחס לעוד משהו, להתייחס לעוד נקודה: חבר הכנסת פורר, אתה שאלת קודם את חברי הקואליציה איפה הם היו, למה יש פינויים כאלה או אחרים. ואתה יודע מה? אם הייתי שומע את הביקורת הזאת – תקשיב, עודד – מחברי קואליציה: גם לנו מותר לבקר את עצמנו וזה בסדר; מותר לנו לבקר, ואף אחד לא מושלם והכול בסדר, רק שאני חושב שאחרי שחווינו כאן את מה שהיה בקואליציה האחרונה, ודאי וודאי קשה לנו לקבל מוסר, ודאי בעניינים מהסוג הזה. בקיצור – אני רוצה להוסיף עוד כמה נקודות שלאו דווקא קשורות להצעת החוק הזאת, ואני כן רוצה להעריך – אנחנו ערים לא מעט – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> להעריך בעי"ן ולא באל"ף, נכון? << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, להאריך אני לא רוצה, להעריך הייתי רוצה. אני רוצה להעריך את מגישי הצעת החוק, ועל מנת לא להאריך בזמן. אופיר, אני חושב שאני שכנעתי. אני יכול עוד שעה. לא שכנעתי את כולם. רגע, אני עובר אחד-אחד: קארין למשל משוכנעת. רם בן ברק, מעצם היותו בקי בנושאים ביטחוניים, הרבה יותר ממני בוודאי, ברור לי שהוא תומך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא? מה לא? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – בנוגע למחבלים, להכניס לאימ-אימא שלהם, ולא לגעת במי שלא מעורב ישירות. << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> יפה. סליחה, הצעת החוק מדברת – לא קראת – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> גם בדיעבד, וגם אחרי – – – << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא. הצעת החוק מדברת על אדם שהוכח, גם שידע, והיה מעורב. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – הצעת החוק. << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, שנייה. פה גורמי המקצוע משוכנעים שהדבר הזה יביא להרתעה נוספת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אבל הצעת החוק אומרת שגם אם אחרי הביצוע הבעת שמחה או הזדהות עם המעשה, אתה תגורש, ולכן אני חושב שההצעה הזאת לא מאוזנת מספיק. << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, מחילה. אני חושב ששמחה על מעשה טרור הוא דבר שבוודאי גורם לאנשים אחרים להיות חלק מהחגיגה הזאת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> בסדר. אני חושב שמי שמעורב – – – מי שלא מעורב – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני מבין שאותך לא שכנעתי, אבל את מרבית חברי הקואליציה והאופוזיציה שכנעתי. הממשלה קוראת לכולם לתמוך בהצעת החוק. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשר מלכיאלי. << נושא >> הצהרת אמונים של חברי הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, בטרם נעבור להצבעות, נקיים את הצהרות האמונים של חברי הכנסת אושר שקלים וקטי שטרית. אנא, תפסו את מקומותיכם. מייד לאחר מכן תיערכנה ההצבעות. אני מתכבד להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת חברותם בכנסת של חברי הכנסת הבאים, באו במקומם חברי הכנסת, על פי הפירוט שלהלן: במקום חבר הכנסת אלי כהן, שהפסקת חברותו בכנסת נכנסה לתוקפה היום, יום רביעי כ"ד בשבט התשפ"ג, 15 בפברואר 2023, בא חבר הכנסת אושר שקלים; במקום חברת הכנסת מירי מרים רגב, שהפסקת כהונתה בכנסת נכנסה לתוקפה היום, יום רביעי כ"ד בשבט התשפ"ג, 15 בפברואר 2023, באה חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. חברי הכנסת אושר שקלים וקטי קטרין שטרית, בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת ולסעיף 2 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, אקרא בפניכם את הצהרת האמונים, ואתם תקומו, כל אחד בתורו, ותצהירו "מתחייב אני" או "מתחייבת אני". וזהו נוסח ההצהרה: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת. אושר שקלים. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> מתחייב אני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קטי קטרין שטרית. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מתחייבת אני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בהצלחה גדולה לחברי הכנסת החדשים. (מחיאות כפיים) << הצח >> הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ג–2022 << הצח >> (הצעת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי) << הצח >> הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ג–2023 << הצח >> (הצעת חבר הכנסת אליהו רביבו) << הצח >> הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ג–2023 << הצח >> (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור כעת להצבעה על הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. חברי הכנסת, זו הצבעה אלקטרונית. אנא שבו במקומותיכם. כולם לשבת במקומותיהם. ההצבעה האלקטרונית תתחיל מייד. אנא שבו במקומותיכם, כל חברי הכנסת. אנחנו עוברים להצבעה, חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 30 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 61 נגד – 13 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ג–2022, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בעד – 61, נגד – 13. אני קובע שהצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ג–2022, התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת החוץ והביטחון להכנתה לקריאה הראשונה. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אליהו רביבו. גם הצבעה זו תהיה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 31 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 62 נגד – 12 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ג–2023, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 62 בעד, 12 נגד. אני קובע שהצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת החוץ והביטחון להכנתה לקריאה הראשונה. ואנו עוברים להצבעה נוספת, על הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. גם ההצבעה הזאת תהיה אלקטרונית. נא לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 32 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 62 נגד – 12 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ג–2023, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 62 בעד, 12 נגד. אני קובע שהצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת החוץ והביטחון להכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/69/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי ושינוי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, שב, בבקשה. חבר הכנסת כהן, תודה. הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת אדלשטיין לנמק את הצעתו. עד עשר דקות לרשותך, בבקשה. חברי הכנסת. חבר הכנסת אוהד טל, אנא, חבר הכנסת אדלשטיין מעוניין לדבר. עשר דקות מרגע זה. בבקשה. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים, חברי הכנסת, אני מאוד אשמח לקצת שקט. אני לא יודע מה איתכם, אבל בשבילי זה מרגש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. סדרנים, תעזרו לנו לשמור על שקט במליאה, בבקשה. תודה. חברי הכנסת, לשמור על שקט. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. כפי שאמרתי, יש חוקים ויש חוקים. בשבילי הצעת החוק הזאת היא משהו שאני מנסה להגיע אליו מאז, אני חושב, 2006 או 2007, עוד בכנסת אז, כשהקמנו יחד עם פרופ' אריה אלדד שדולה בשם חומש תחילה. זה מתאפשר לא רק מכיוון שאנחנו כמחוקקים הגינו איזה הצעת חוק איך לטפל בתיקון העוולות בעקבות אותה תוכנית ידועה לשמצה, בלשון מכובסת – תוכנית ההתנתקות, זה מתאפשר, בין היתר, כי היו לא מעט אנשים מחוץ לבניין הזה, שהאמינו, מאז הגירוש, שאפשר להפוך את הקערה ואפשר לשנות את הכיוון, וחלק מהם נמצאים איתנו כאן ביציע. אני אתחיל דווקא מן הרב מרדכי דימנטמן, אבא של יהודה, השם ייקום דמו, שרצה ללמוד בחומש, לא רצה למות למען המולדת. הוא רצה ללמוד תורה, אבל זה המחיר שהוא שילם והמשפחה שלו שילמה על הרצון לחזור לחומש, לחזור לצפון השומרון. נמצאים איתנו גם ראש המועצה, יוסי דגן ידידנו, ממגורשי שא-נור, ואנשי ישיבת חומש, שפעלו ללא לאות, גם בכנסת הקודמת וגם בכנסת שלפני זה, כדי שהרגע הזה יתאפשר. אנחנו חיים בעולם של סטיגמות: מתנחלים, כיפות גדולות, פאות, נערי הגבעות. אז בואו אני אספר לכם משהו, לפני קצת יותר מ-30 שנה, לקראת חג הסוכות, התקשרה אלינו חברה – לצערי היא כבר לא איתנו, אינה ויניארסקי, עם זכויות רבות בהתיישבות, ואמרה: יולי, אתם רוצים לראות אומנות? אמרתי לה: בטח, אינה, בשמחה. אז בואו בחול המועד ניסע לשא-נור. היא באה לאסוף אותנו בחול המועד סוכות. נסענו לשא-נור, נסענו לתערוכה של אומנים, רובם ככולם ללא כיפות בגודל כלשהו, חלק גדול מהם עולים מברית המועצות לשעבר. זה היה ביתם. זה היה גם הסטודיו שלהם, במצודה שם, בבניין המשטרה העתיק בשא-נור, עם דגל ישראל, שתמיד התנוסס מעל הבניין הזה. ובאמת, ראינו אומנות מדהימה. אוכלוסייה דומה אפשר היה למצוא בחומש. אוכלוסייה דומה אפשר היה למצוא בגנים ובכדים. כל האנשים האלה פונו. למה? לאף אחד אין תשובה. לא הייתה כאן תוכנית אסטרטגית. לא היה כאן שום דבר, הייתה התאכזרות. אולי אם הייתה איזושהי תכלית ראויה שלשמה היה צריך להפר בצורה כל כך גסה את הזכויות הבסיסיות של האנשים האלה – אני מאוד מסופק. אני בטוח שאף אחד, עם יד על הלב, לא גילה שום תכלית ראויה. כי אני לא מעלה על הדעת שהתכלית הראויה הייתה שאנחנו בכל דיווח – ותאמינו לי, לא צריך להיות בשביל זה יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת – שבכל דיווח אנחנו נשמע שהמצב הביטחוני החמור ביותר בכל יהודה ושומרון הוא – איפה? שאלת טריוויה, בצפון השומרון. כנראה שזאת התוצאה, הייתי אומר הבלתי-נמנעת, של אותו גירוש, של אותה עקירת יישובים. אפשר לומר: בסדר, מר אדלשטיין, יש לך סנטימנטים, יש לך זיכרונות, נאבקת נגד ההתנתקות. למה צריך לחוקק את החוק? חברים, כי מה לעשות, אנחנו לא חיים בעולם סטטי, אנחנו חיים בעולם דינמי. ובעולם הדינמי הזה בכל יום, בכל שעה, מתרחשת ההשתלטות על שטחי C בצורה של בנייה בלתי חוקית של הפלסטינים, ולא בצורה אקראית וספורדית – כתוכנית מסודרת ומוסדרת. ובמצב הזה, שבעקבות מה שנקרא חוק ליישום תוכנית ההתנתקות לא יכול ישראלי להיכנס לשטח מבלי להיות עבריין, במצב הזה אין דין ואין דיין, והשטח נכבש מטר אחרי מטר. ובזה, חוץ מן העוול ההיסטורי, חוץ ממתן תקווה שגם את העוולות הגדולות הבית הזה יכול, ולו חלקית, לתקן, בזה אנחנו נטפל על ידי החקיקה הזאת. אני רוצה להיות מאוד כן אתכם. בעקבות העברת החוק – ואני כולי תקווה שתהיה לו תמיכה רחבה בבית הזה, והוא יגיע לוועדה ויוכן לקריאה ראשונה וקריאה שנייה ושלישית; זה לא אומר שבזה תמו כל העניינים שאני מדבר עליהם. ברור שכמו בכל שטח אחר, מי שירצה לבנות יצטרך את האישורים המתאימים והתהליכים הידועים, אבל לפחות אנחנו לא נהיה במצב שאזרח ישראלי, שיכול לטייל בגוש עציון או בגוש שילה או בגוש אריאל, לא יכול להיכנס לאזור צפון השומרון. למה? ככה. אנחנו מתקנים את המצב הזה היום, בהנחה שהחוק יעבור. ואני רוצה גם לענות לכמה דברים שנאמרו דווקא על ידי חבריי. מי שמתנגד אידיאולוגית – זכותו. אני לא מבין למה, אני חושב שהשכל הישר לא מאפשר לפרש את תוכנית ההתנתקות כמשהו מאוד מוצלח, אבל בסדר, יש גישות שונות ואידיאולוגיות שונות, מי כמוני יודע. אבל דווקא חברים ששוקלים לתמוך בחוק שאלו אותי כמה שאלות ענייניות, ואני רוצה להשיב בחצי דקה. אחת, למען הסר ספק – ומישהו אמר שאולי מן הניסוח אפשר להבין משהו אחר – אני מדבר רק על השטח בשליטה ביטחונית ישראלית, קרי על צפון השומרון. אפשר להוסיף "לצערי", אפשר לא להוסיף "לצערי", אבל הצעת החוק הנוכחית לא נוגעת בשום דבר שקורה כרגע בעזה. לא נוגעת. אני מדבר על אזור צפון השומרון, שנמצא בשליטה ביטחונית של צבא הגנה לישראל. כמו שאמרתי, את העוול של האוכלוסייה האזרחית שלא יכולה להיכנס לשם אנחנו מנסים לתקן. שלא יהיה שום ספק, במסגרת ההכנה לקריאה ראשונה – אני כבר באתי בדברים עם הייעוץ המשפטי בכנסת; הם, אם יהיה צורך, יתקנו את ההצעה בצורה כזאת, ינסחו את זה בצורה כזאת שאף אחד לא יוכל להעלות איזושהי תהייה או טענה שהחוק הזה מתייחס לרצועת עזה. היו עוד כמה שאלות לגבי ענייני קניין וכן הלאה וכן הלאה. דבר אחד אני יכול להבטיח לכם, כפי שגם מכירים אותי – ומכירים אותי בבית הזה – נכון, זו הצעת חוק שלי. נכון, אמרתי, היא מאוד יקרה לי, אולי יותר מכל הצעות החוק שהגשתי אי פעם בבית הזה, אבל עבודת ההכנה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית תהיה עבודה עניינית. נעבור על כל סעיף, נשמע את כל ההערות, נגיע לניסוחים שיהיו מקובלים על כולם כדי שהצעת החוק תהיה, כמו שאמרתי, לא רק אמוציונלית, אלא גם תענה כמו שצריך מבחינה משפטית על כל תהייה וכל שאלה שאפשר להעלות כאן. דרך אגב, אני לא יכול לקרוא את שמות כל חברי הכנסת שהצטרפו אליי. אני רק רוצה לומר שהשרה דהיום אורית סטרוק נאלצה, כשרה, להסיר את שמה מהצעת החוק, אבל הייתה יחד איתי לאורך כל הדרך, גם בכנסת הקודמת וגם הרבה לפני זה. יש עוד עשרות חברי כנסת שהצטרפו. משתי סיבות אני לא אקרא את כל הרשימה, אדוני היושב-ראש: כי עוד מעט אתה מוריד אותי מן הבמה, ודבר שני, שיש חברי כנסת שלא הספקנו להחתים אותם. אני בטוח שהם היו רוצים לחתום, לא רוצה לעשות להם שום עוול, הם יכולים לבוא לידי ביטוי בהצבעה. ולכן אני אבקש מכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת. אני שמח שחברת הכנסת לימור סון הר מלך גם מצטרפת עם הצעה משלה – הצעה דומה או זהה – הצעה משלה כחברת כנסת חדשה. ודאי שאשמח מאוד שיתמכו גם בהצעה שלה, היא תכף תציג אותה. אני סמוך ובטוח שמבחינת הרגשות של הרבה מאוד אנשים אנחנו עושים היום צעד קטן, ראשון, אבל בכיוון הנכון. ככנסת ישראל מודיעה היום לציבור: לפעמים נעשות עוולות, אבל אנחנו כריבון, כמחוקק, יכולים גם לתקן את העוולות האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1570/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת לימון סון הר מלך) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מזמין את חברת הכנסת לימור סון הר מלך, שהצעתה הוצמדה להצעה של חבר הכנסת יולי אדלשטיין. בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שולי ואני עלינו לחומש בראש חודש אלול תשס"ג – זוג צעיר כחלק מגרעין דתי. שתי משפחות וכמה בחורים. מרגע שעלינו ליישוב את שולי מטרידה רק מחשבה אחת: איך אנחנו מגייסים עוד משפחות שיצטרפו ליישוב. שנתיים לאחר מכן, בראש חודש אלול תשס"ג, שולי נרצח. בלוויה, מתוך האמבולנס, כשאני פצועה, אני מבקשת להבטיח לחזור ולשוב לבית. לא לתת למחבלים המרצחים את מבוקשם. מבטיחה ומקיימת. חזרתי לביתי. היום זוהי סגירת מעגל מרגשת עבורי. אחרי למעלה מעשור וחצי של מאבק בלתי פוסק, שידע עליות ומורדות, פריצות דרך ורגעי משבר, אנו זוכים להתחיל היום את חוק תיקון פשע הגירוש, שבו נעקרו מבתיהם אלפי יהודים ו-26 יישובים פורחים הוחרבו עד היסוד. כמגורשת מהיישוב חומש וכמי שהייתה שותפה למאבק המתמשך, ברגעים הללו אני עומדת כאן מעל בימת הכנסת, וחולפים במוחי כל אותם תחנות ואירועים מכוננים שהיו אבני יסוד בדרך ליום הגדול הזה. הימים הקשים, ימי טרום הגירוש, שהסתובבתי כאן במשכן הכנסת עם שני תינוקות על הידיים בניסיון לעצור את רוע הגזרה. ימים שלמים הסתובבנו כאן במסדרונות הכנסת, נקשנו על הדלתות וניסינו לדבר על ליבם של חברי הכנסת. איזו תועלת תצא למדינת ישראל מהרס של שורת יישובים פורחים? תהינו בדמעות בפניהם של מקבלי ההחלטות, אולם קולנו נפל על אוזניים ערלות. יום הגירוש הגיע. אלפי חיילים ושוטרים צעדו בטורים פנימה אל תוך היישובים, תופסים עמדות ומתפרסים ברחובות, משל היינו מעוז טרור. בית אחר בית נפרץ בידי החיילים. התושבים הוצאו החוצה, בוכים והמומים מהמראות של צבא יהודי עוקר יהודים מבתיהם. משפחה אחר משפחה הועלתה על האוטובוסים והוסעה הרחק הרחק מביתה, שאותו לא תזכה לראות שוב. צעד אחר צעד, באופן קר ואטום, למנגינת המילים: נחישות ורגישות, התקדמו חיילי הגירוש אל משימת היעד האכזרית: פינוי היישוב חומש. אלו היו רגעים קשים מנשוא. במשך יממה שלמה עברתי בית בית, חיזקתי את המשפחות, שחלקן איבדו את יקיריהן במאבק על ההיאחזות בהר. בכיתי איתן, ונשבענו לחזור הביתה ברגע שנוכל. עד שהגיע הרגע הקשה מכול – תורנו הגיע. השוטרים הקיפו את ביתנו, הבית האחרון בצפון השומרון שעדיין נותר. מפקדי הגירוש נכנסו פנימה ופקדו עלינו בנוקשות לעזוב עימם את המקום. הילדים התכווצו בפחד, ואט-אט חלחלה בליבנו ההבנה שהרגע הנורא, שבו נאבקנו במשך חודשים ארוכים, הגיע למרות הכול. רגע לפני שהוצאנו בכוח מהבית, ביקשתי להגיד דבר אחרון לחיילים – ליהודים, שביצעו את המשימה הנוראית הזאת. לקחתי אותם אל חלון ביתי. שם, בתחתית ההר, נשקף מראה חורבני, מביש ומזעזע, שאותו לא אשכח לעולם. על גגות הבתים בכפר הרצחני בורקא הסמוך ליישוב, עמדו מאות ערבים שצחקו, שרו וצעקו במקהלה: כל הכבוד לצה"ל. כל הכבוד לצה"ל. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> – – – מי שלא רוצה שיצא – – – מינימום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, רגע. חברים, אפשר לשמור על שקט? תודה רבה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> פניתי אל החיילים ואמרתי להם: אתם רואים אותם, אתם שומעים אותם. מה שהם לא עשו בשנים של טרור רצחני, אתם עושים כאן היום. ראיתי השפלת מבט, מבוכה. במשך חודשים, מבעד למבט האטום, שהתאמן לנתק את הרגש, משהו נסדק. מהבית יצאנו בשירה ובראש מורם. הועלינו על האוטובוסים שנסעו בשיירה. אבל אנחנו לא אמרנו נואש, ואת השבועה שאותה נשבענו ביום הגירוש לחזור הביתה, ויהי מה, התחלנו להוריד למעשים בשטח. מטה פעולה הוקם, וזכה לשם חומש תחילה. חומש היה היישוב האחרון שפונה, וממנו יתחיל גם התיקון. התחלנו לפעול להנחלת רוח ציונית בעם ודרישה רחבה לחזרה הביתה, ליישובים שפונו. רתמנו את הלהט והשבר, שהיה מנת חלקם של רבבות רבבות בעם לאחר הגירוש, לעשיה ולפעילות לתיקון העוול. יזמנו צעדות של אלפי אנשים, שיצאו משבי שומרון, קדומים ועינב והעפילו אל ההר. מחסומים הוצבו, שרשראות של שוטרים נפרסו, אך כל זה לא מנע מההמונים להגיע אל היישוב. הצעדות הללו הלכו ותפסו תאוצה עד היום. שנתיים לאחר הגירוש הגיע השלב הבא. בן נולד לנו, ואנו גמלנו בליבנו לקיים את ברית המילה על חורבות ביתנו בחומש. מאות שוטרים הוזעקו כדי למנוע את קיום הברית. שר הביטחון הכריז שלא ייתן לאף אחד להגיע לחומש, בכל מחיר, והברית הקטנה הפכה להיות אירוע ציבורי נרחב. אנחנו לא ויתרנו, ובסופו של דבר, חצי שעה לפני השקיעה זכינו לקיים את הברית כהלכתה על אדמת היישוב חומש. בשנים לאחר מכן הצטרפו עוד אנשים רבים למאבק: דמויות בהתיישבות, רבנים ובחורים צדיקים שהקימו במקום ישיבה, ישיבת חומש. במשך למעלה מעשור הייתה הישיבה עוגן לנוכחות היהודית בצפון השומרון כולו. בחורי הישיבה חיו במקום – בתנאים לא תנאים ובמסירות נפש עצומה. מגורים במערה, אוכל מצידנית, בלי מקלחת, בלי שירותים, בבית מדרש מאולתר תחת צילם של העצים שנותרו ביישוב. לתנאים הקשים הצטרפה רדיפה, שאותה ניהלה המדינה כנגד גרעין ההתיישבות הנחוש, שכללה מעצרים בלתי פוסקים, פשיטות משטרתיות ופינויים מדי יום, אפילו בשבתות וחגים. אבל בחורי הישיבה ופעילי גרעין חומש קורצו מחומר אחר ולא נשברו לרגע. בדרך הארוכה הזאת רבים שילמו מחיר כבד, מי בבריאותו, מי בחירותו ומי, לצערנו, גם בחייו – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה שאני מפריע לך. חברים, חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על שקט. מה קורה? תכבדו. תודה. אני מוסיף לך זמן. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – כמו תושב היישוב עידודי זולדן, תלמיד הישיבה, יהודה דימנטמן, שנרצח לפני כשנה בצומת היישוב. ביום הזה, תחילתו של התיקון, אנחנו צריכים לזכור ולהודות לכל האנשים שבזכותם אנו עומדים כאן היום. האנשים שבזכותם 17 וחצי שנים לאחר אותו יום נורא אנו זוכים להעביר כאן במליאה את הצעת החוק, שתפתח את הפתח להתיישבות מחודשת וחזרה הביתה ליישובים שפונו: חומש, שא-נור, גנים וכדים. גל הטרור שמכה בנו בשנה האחרונה ממחיש את חיוניות החזרת הנוכחות היהודית אל חבלי הארץ הללו יותר מכול. חבל קטיף וצפון השומרון, האזורים שהיו פורחים ומשגשגים, הפכו לאחר פינוי היישובים למדינת טרור עצמאית, שבה ארגוני הטרור פועלים באין מפריע. כאן המקום לשוב ולהזכיר: אנו נמצאים עכשיו בשלב הראשון של המאבק – החזרה לצפון השומרון. אולם לרגע חלילה לא נטשנו את דרישתנו הנחרצת לחזור לחבל קטיף הפורח, שבו התנוססו ערב הגירוש 22 יישובים. זהו חלק בלתי נפרד מארץ מולדתנו, והיישובים שנגדעו ביד זדונית עוד ישובו וייבנו מחדש. כעת, 17 וחצי שנים לאחר שגורשתי מביתי בחומש, אני זוכה לעמוד כאן כנבחרת ציבור ולקדם את המהלך לתיקון פשע הגירוש. עבודה רבה עוד לפנינו, אך אנחנו לא ננוח ולא נשקוט עד להשלמת המשימה: ביטול חוק ההתנתקות לגמרי; הקמת היישובים מחדש, ולאחר מכן בנייה נרחבת בשאר השטחים הפתוחים העצומים בצפון השומרון, ובארץ ישראל בכלל. בשם השם נעשה ונצליח. תודה רבה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ישיב בשם הממשלה השר יצחק שמעון וסרלאוף, בבקשה. << דובר >> שר משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, הנושא הוא הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפים הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת יואל אדלשטיין, וחוק דומה במהותו של חברתי, חברת הכנסת לימור סון הר מלך. אני רואה פה ביציע את הרב מרדכי דימנטמן, אביו של יהודה דימנטמן, השם ייקום דמו, את ראש המועצה האזורית יוסי דגן ונציגים של ישיבת חומש, שכבר מתקופת הגירוש הם נאבקו כדי לבטל את חוק ההתנתקות. אני בטוח שזו בשורה אדירה בעבורכם. ראשית, הצעת החוק מבקשת לשנות את שם החוק: חוק יישום תוכנית ההתנקות לחוק הפיצויים לנפגעי ההתנתקות. שינוי השם הוא בעקבות ההצעה הראשית של החוק, המופיעה בסעיף 2, והיא לבטל את סעיפי החוק מסעיף 23 ועד סעיף 30(ב). סעיפים אלו עוסקים באיסורי הכניסה והשהייה בשטחים שפונו במסגרת תוכנית ההתנתקות, בדיני העונשין של הנכנסים והשוהים בשטחים אלו, ובביטול הזכויות של מי שישבו בהם. יתר סעיפי החוק עוסקים בפיצוי המפונים, והם נותרים, כאמור, על כנם. המשמעות המיידית של החלטת הממשלה היא לחדול מן האיסור להיכנס לאזורי צפון השומרון, שאינם שטחי A, ובראשם היישוב חומש, ולהפסיק את ההתנכלות לבאי המקום. בדברי ההסבר להצעת החוק מפורט כי לפי מתכנניה ומבצעיה, תוכנית ההתנתקות הייתה אמורה להביא למציאות ביטחונית, מדינית, כלכלית ודמוגרפית טובה יותר. התוכנית הייתה אמורה לפרז את רצועת עזה מנשק, להביא הנהגה פלסטינית חדשה, ועוד ועוד, אך בפועל קרה ההפך הגמור. הצעת חוק זו מהווה את תחילת התיקון. ובנימה אישית: הייתי ילד, נער בן 13, בזמן ההתנתקות, אך הזיכרונות צרובים וחקוקים היטב במוחי. אני לא מדבר רק על עקירת יישובים ייחודיים, פורחים, של משפחות מלח הארץ, אני לא מדבר על הנזק הפיזי, הרגשי, הכלכלי והלאומי שאותו אנו נושאים עד היום. אני מדבר על הרדיפה, על גופים במדינה שגמרו אומר לפגוע במתכוון במתנגדים לתוכנית, אותה רדיפה שפעלה בדורסנות מול המפגינים; על השימוש באלימות של המשטרה כלפיהם, באלות, בסוסים, ללא כל הבחנה. ילדים בני 14 ו-15 הוכנסו לתאי מעצר. מאות נעצרו בברוטליות, מאות כתבי אישום הוגשו. ניכר היה שהן מערכת הביטחון והמשטרה, הן מערכת המשפט והן גופי התקשורת עשו יד אחת כדי לפגוע בהתיישבות, ויהיה המחיר אשר יהיה. אני זוכר גם את גירוש יהודי עמונה, הגירוש הנורא מעמונה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, חברי הכנסת, אני מבקש לכבד את הנואם, כל נואם שעולה לדוכן, ותשמרו קצת על שקט. תודה רבה. << דובר_המשך >> שר משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> עמונה, לא הייתי שם, אבל אני זוכר כי ראיתי וצפיתי, נער בן 13, במכות הנמרצות שחטפו נערים תמימים שרק באו למחות. אחותי הייתה אחת מהם. היא מעולם לא נעצרה קודם לכן ומעולם לא היה נגדה שום תיק פלילי, והיא נעצרה. היא סיפרה לי בזמנו שהיא עמדה שם בצד מבוהלת, ואז הגיע שוטר ללא שום סיבה, הכה בה באלה, ואחר כך עצר אותה. התמונות האלו חוזרות, צפות ועולות. הראשים שותתי הדם, העצמות השבורות והסוסים הדוהרים לתוך ההמון, לתוך המפגינים, ללא שום הבחנה. בתוך התמונות הללו, בתוך הטירוף הזה, צמח דור שהביט וראה – נערים, ילדים, צעירים; דור שהבטיח לעצמו שילדיו לא יראו עוד יהודי מכה יהודי, ולא יראו עוד יהודי שמגרש יהודי. לא לשם כך הגענו לכאן להקים את המדינה הזאת. התמונות מגוש קטיף, צפון השומרון ועמונה נשארו אצל חלקנו בזיכרונות כאובים, ואצל חלקנו – בצלקות בגוף ובנפש. איננו מעוניינים עוד בצלקות כאלו; איננו מעוניינים עוד שבנינו יראו אלות מונפות כך כלפי יהודים. אנו מעוניינים בבנייה, בהתיישבות, באמפתיה ובערבות הדדית. אזרחי ישראל, מדינת ישראל, ממשלת ישראל כאן למען תקומת ישראל בארצו. בימים אלו קיבלתי למשרדי את מה שהיה בעבר מינהלת תנופה, האחראית על הפיצויים למפוני גוש קטיף. למעלה מ-17 שנים חלפו, ומדינת ישראל טרם סיימה לפצות את המתיישבים. הפצע המדמם הזה עדיין לא נסגר. אני מקווה שהצעת החוק הנוכחית תהיה שלב ראשון בתיקון העוול ההיסטורי הזה. בשם הממשלה אני מבקש מחבריי, מחברי הכנסת, לתמוך ולהצביע בעד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לשר יצחק וסרלאוף. אני קורא לנציגי המתנגדים. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, חבריי חברי הכנסת, איני מסכים, כמובן, עם חלק גדול מהדברים שנאמרו כאן. כשהייתי מפקד בית הספר לקצינים בה"ד 1 הכנסתי בספרות החדרים זמר עברי כחלק מהכשרת הצוערים. ידעתי אז שהזמר העברי הוא כלי חשוב בהכשרת הקצונה הצעירה בישראל כחלק מחיבור למדינת ישראל ולתרבות שלנו, לאהבת המולדת ולעם היושב בציון. לא ידעתי אז שיבוא יום ואצטרך להיעזר בזמר העברי גם אני כאן על הדוכן הזה. השיר הזה מוקדש לאחיי גיבורי התהילה, אלה שיוצאים לרחובות העיר בכל רחבי הארץ בימים ובלילות, המוני האזרחים העולים ויעלו לבירתנו הנצחית ירושלים. מכם אנחנו שואבים עוצמות להמשיך ולהילחם על המדינה הזאת, כל אחד מאיתנו בגזרת הלחימה שלו; השיר הזה מוקדש לחולמים את הארץ, אבל גם לחולבים אותה. תזכרו שאם החולמים יתייאשו – גם לחולבים לא יהיה. בסוף אנשים אחים אנחנו. "אין לי ארץ אחרת, / גם אם אדמתי בוערת" – והיא בוערת – "רק מילה בעברית חודרת / אל עורקיי, אל נשמתי. / בגוף כואב, בלב רעב, / כאן הוא ביתי." לתמיד. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> שטרן, למה הצבעת נגד גירוש משפחות מחבלים? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> "לא אשתוק, כי ארצי / שינתה את פניה" – והיא משנה – "לא אוותר לה, / אזכיר לה – –" << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אלעזר שטרן, התקנון לא מתיר לזייף. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> "– – ואשיר כאן באוזניה / עד שתפקח את עיניה" – והיא תפקח. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מסכה. ספוילר הזמר במסכה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> "אין לי ארץ אחרת / עד שתחדש ימיה" – והיא תחדש – "עד שתפקח את עיניה" – והיא תפקח; "אין לי ארץ אחרת / גם אם אדמתי בוערת. / רק מילה בעברית חודרת / אל עורקיי, אל נשמתי. / בגוף כואב, בלב רעב, / כאן הוא ביתי" – לתמיד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה לידידי אהוד מנור, זיכרונו לברכה, ולקורין אלאל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לך. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לחולמים ולחולמות, ללוחמות וללוחמים, ומעל לכול, להמוני המייחלים היוצאים לרחובות. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא שרת בזמן ההתנתקות. לא שרת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסוף אנשים אחים כולנו. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אבקש לשמור על שקט. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אדוני היושב-ראש, עומד שם אלמוג וצורח, ואתה אומר לנו לשמור על שקט? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמרתי "חברי הכנסת". גם פה יש חברי כנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא פעם אחת, לא שתיים, לא שלוש – ארבע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, אני מבטיח לך שאני לא אשיר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא קל לעלות לכאן לדוכן ולהתנגד לחוק אחרי דבריה של חברת הכנסת סון הר מלך, ולא פשוט לעשות את זה מול בני משפחתו של יהודה דימנטמן, זיכרונו לברכה. הדבר באמת לא קל מן הבחינה הרגשית, אבל לפעמים ישנם רגעים שבהם היושרה מחייבת לומר את הדברים כהווייתם. חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, אני מניח שהמרחק האידיאולוגי ביני לבינך קטן יותר מהמרחק האידיאולוגי ביני לבין חברת הכנסת סון הר מלך והשר וסרלאוף. אבל אני העדפתי את דבריהם על הבמה הזו מאשר את דבריך, כי בדברים שלהם הייתה יושרה; אתה הצגת את הצעת החוק כאילו מדובר בלאפשר לישראלים לעשות פיקניק בצפון השומרון, לטייל בין רקפות וכלניות. הם היו ישרים ואמרו את הדברים כהווייתם. החוק הזה, מטרתו להתניע מהלך של החזרת ההתיישבות היהודית לצפון השומרון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה רע בזה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ולתוך רצועת עזה. נשים בצד את העובדה שלא אתה ולא הם הייתם ישרים דייכם להזכיר מי יזם את תוכנית ההתנתקות, וכיצד הצביע ראש הממשלה בשלוש הקריאות על תוכנית ההתנתקות, אבל את זה נשאיר בצד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו כאן בוויכוח דרמטי על מה יבטיח את עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לא על ענייני פיקניק בצפון השומרון. האם עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית יובטח על ידי ערבוב מיליוני פלסטינים עם מיליוני אזרחים ישראלים במציאות דו-לאומית מדממת, או דווקא על ידי היפרדות בינינו לבין הפלסטינים? זאת השאלה, לא פיקניקים בצפון השומרון. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה בעד הרפורמה, גלעד? גלעד, אתה בעד הרפורמה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא תהיה כאן מדינה יהודית ודמוקרטית אם אתם תצליחו להוביל תהליך סיפוח דה פקטו. ואתה, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, הטחו עיניך מלראות את ההשלכות של המהלך הזה – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – על יכולת ההתמודדות של צה"ל עם האיומים האמיתיים – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים, הסתיים הזמן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – על ביטחונה של מדינת ישראל? לא ניתן לכם להרוס את החזון הציוני ביצירת מדינה דו-לאומית מדממת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אלמוג, אתה מפריע לו לרדת. תודה רבה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תתבייש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. האם המציעים – חבר הכנסת יולי אדלשטיין, מציע ההצעה, ישיב למתנגדים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רק רגע, יולי. חברי הכנסת משמאל ומימין, אני מבקש לשמור על שקט. חבר הכנסת משה סעדה, תודה רבה. תן לחברנו חבר הכנסת יולי אדלשטיין להשיב למתנגדים, בבקשה. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, הרבה דברים שמעתי בבית הזה כלפיי ב-26 שנותיי כאן, כולל קללות וגידופים לפעמים. בחוסר יושרה אף אחד אף פעם עוד לא האשים אותי, ולא חשוב באיזה נושא. אז כנראה הבעיה היא הבנת הנשמע. לצערי הרב, חבר הכנסת גלעד קריב, הצעת החוק הזאת לא מאפשרת התיישבות בצפון השומרון אוטומטית. הצעת החוק הזאת, כך אני מסביר לחברי הכנסת ולציבור, מונעת – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בכל יום יש שם מאחזים. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את המציאות או משנה את המציאות המעוותת שבה ישראלי שבא לעשות פיקניק או בא לבכות על הריסות היישובים הופך לעבריין. זאת הצעת החוק שאני מביא היום בפני הכנסת. אם חושב מאן דהוא שאני לא חושב שיש לנו זכות להתיישב ביהודה ושומרון, לרבות בצפון השומרון, הוא טועה ומטעה. אמרת חמש פעמים "אתה כיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון", ולכן אני שואל שאלת טריוויה: תמצאו ב-150 השנים האחרונות מצב במקום כלשהו בעולם שבו כוחות הביטחון יכלו להבטיח לאורך זמן שליטה אפקטיבית בשטח ללא אוכלוסייה אזרחית וללא התיישבות אזרחים, ואני אולי אתן לכם פרס על התשובות בטריוויה. מכיוון שהמקומות האלה אינם, אני כן מקווה שאחרי שתעבור הצעת החוק הזאת כנדרש בשלוש קריאות – כן, בהתאם לדין, בהתאם לאישורים הנדרשים, בהתאם לכל ההליכים – נוכל גם לחדש את ההתיישבות בצפון השומרון, לטובת מדינת ישראל כולה. תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> את היום הוא רצה להחזיר אותנו לתוך עזה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה ראשונה. אני מזמין את חברת הכנסת לימור סון הר מלך להשיב למתנגדים. תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין תור? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קראתי לך. אני אנצל את הזמן עד שהיא מגיעה כדי להגיד שמכבדים אותנו בנוכחותם הרב מרדכי דימנטמן, אביו של יהודה דימנטמן, השם ייקום דמו, שנרצח בחומש; ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, שגורש בעצמו משא-נור, ונציגי ישיבת חומש. תודה רבה לכם. בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתם יודעים, אני רוצה לשתף אתכם ברגע האחרון. אנחנו היינו הבית האחרון בגירוש. אני רוצה לשתף את כולם בשנייה הזאת שבה החיילים נכנסים פנימה, ואנחנו כבר אחרי יום שרואה את ההרס ואת החורבן, אחרי יום שבו אנחנו שומעים את הזעקות ואת השבר, אחרי יום שבו אנחנו שומעים את הערבים צועקים: כל הכבוד לצה"ל. ואז הם מגיעים, החיילים, בלי מבט, בלי עיניים, עם הכנה מנטלית מזעזעת, ואין מילים. אין מה לומר. אני רק רואה אבא של שולי מוחה את הדמעות, מתייצב מולם, ואומר להם: אתם רואים אותנו בכאב שאני לא מאחל לכם; אתם רואים אותנו כואבים פה ומצטערים בצער שאתם לעולם לא תבינו, אבל אני רוצה שתדעו שאנחנו הבית האחרון. מכאן לא נצא בצער ולא בכאב, מכאן אנחנו נצא מתוך ידיעה ברורה שאנחנו נחזור. חומש תהיה עיר ואם בישראל, ומחומש מתחילה הבשורה. ככה זה נגמר, ומשם מתחילה הבשורה, ומשם מתחיל הניגון, ומשם מתחילה הדרישה לשוב ולתקן ולשוב הביתה. ואנחנו זוכים היום – אני באמת מרגישה שזה יום מאוד מאוד מיוחד. אתם יודעים שהתבוננתי באבא של שולי וחשבתי לעצמי: מאיפה אני מכירה? מאיפה זה מוכר לי, המעמד הזה, הרגע הזה? ואז אני מסתכלת ורואה את רבי עקיבא עומד שם בשיא החורבן מול אותו מראה הכי חורבני בעולם – שועל נכנס ויוצא מבית קודשי הקודשים. כל החברים שלו בוכים על המראה הזה, מבכים אותו, ורבי עקיבא צוחק. רבי עקיבא, איך אתה יכול לצחוק? איך אתה יכול לעמוד במקום הזה ולצחוק ולראות את התקומה ולראות את השיבה? כמו אבא של שולי, שעומד שם בשיא החורבן, ואומר: אנחנו נחזור. אבל רק רבי עקיבא כמו רבי עקיבא יודע את הסוד, את ההליך הזה, איך זה קורה באמת, במציאות – שגאולה, תקומה, באה רק מתוך שבר, רק מתוך חורבן. ככה זה. ואנחנו רואים, ברוך השם, "ותחזינה עינינו בשובך לציון", והן תחזינה. היום זה חלק בתוך המהלך הזה של "ותחזינה עינינו בשובך לציון", ואנחנו זוכים. ולא יעזרו קולות רקע שיושמעו פה, אנחנו נתקן ונשוב. צריך להבין שהקולות האלה הם לא הסיפור; הסיפור הוא אנחנו. הסיפור הוא שאנחנו איבדנו את הדרך, שאנחנו לא זכרנו מי אנחנו ומה אנחנו ומה התפקיד שלנו, ומה זה לזכות להיות יהודים שנולדו בארץ הזאת, ויש להם קשר וחיבור לאדמה הזאת. לא נתרחקנו מעל אדמתנו, אנחנו שבים הביתה. ובעזרת השם, לכל מרחבי ארצנו. תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אה, סליחה, זהו. תודה רבה. מה זה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מותר למחוא כפיים באישור של היושב-ראש, לפי התקנון, שאתה מכיר. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> שב בשקט, שב בשקט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לשמור על סדר, חברי הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> השרה אורית סטרוק, בשם הממשלה, שרה נוספת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – רק דם ופיגועים ורצח והשפלת נשים, מה הבאתם? מה תרמתם? כלום לא תרמתם. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – תומכי טרור. לכו החוצה, יאללה החוצה – – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מתנחלים, טרוריסטים – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> בוגד. אתה בוגד – – – בוגד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת חנוך מלביצקי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת חנוך מלביצקי, קריאה ראשונה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – טרוריסטים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, קריאה ראשונה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> בוגד בעמו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בקרוב אתה תעלה על מטוס, תבדוק את הדרכון שלך. << דובר >> השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים, ידידי הטוב ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, שלא הסכים למחוק את יישובי צפון השומרון מרשימת יישובי המועצה, חבריי אנשי ישיבת חומש, משפחת דימנטמן, חבריי חברי האופוזיציה שהחליטו להצביע איתנו, להיות אנשי אמת ולהראות את האמת, שיש קונסנזוס די רחב בעם על תיקון חטא ההתנתקות. יש קונסנזוס, יש עשרות אלפים שהלכו ברגל לחומש בגשם ובסערה עם ילדים קטנים – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> – – כי הם דרשו לחזור לארץ ישראל. עשרות האלפים האלה ועשרות חברי הכנסת שיצביעו כאן עוד מעט בעד החוק החשוב וההיסטורי הזה באים לומר את האמת הפשוטה: הארץ הזאת שלנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, קריאה שנייה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תשכחי מזה. << דובר_המשך >> השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אנחנו חוזרים אליה, אנחנו לא מוותרים עליה, אנחנו דורשים אותה בחזרה. גם אלה שבזמנו חשבו שנכון לוותר עליה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> – – חוזרים בהם היום ורוצים לנחול אותה בחזרה – – – << דובר_המשך >> השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> גם אלה שבזמנו הצביעו בעד ההתנתקות מבינים היום שזאת הייתה טעות איומה. אנחנו לא מוותרים על הארץ שלנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> ואני רוצה מכאן, מהמקום הזה, להצדיע לתלמידי ישיבת חומש, ששנים נאחזים באדמת הטרשים ולא מוותרים, ומייצגים את כולנו במאבק לייצר סוף-סוף את המהפך הזה, המהפך שבמסגרתו אנחנו מפסיקים לסגת, ומתחילים, בעזרת השם ובעזרת כולכם, להתקדם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – חורבן בית שלישי – – – << דובר_המשך >> השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> ארץ ישראל שלנו בצו התורה, ואנחנו חוזרים אליה, בעזרת השם. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אנחנו מייד ניגשים להצבעות. אני מבקש מחברי הכנסת לשבת במקומות – הצבעה אלקטרונית. הצבעה על הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 33 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 62 נגד – 36 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"ג–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 62, נגד – 36. אני מודיע בזאת שהצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי פינוי ושינוי שם החוק), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין וקבוצת חברי הכנסת, עברה בקריאה טרומית. הוועדה המוסמכת לדון בהצעת החוק היא ועדת החוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> ועדת חוץ וביטחון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה יעבור לוועדת הכנסת כדי לקבוע את הוועדה. תודה רבה. הצבעה נוספת היא על הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. הצבעה. הצבעה מס' 34 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 61 נגד – 36 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 61 בעד, 36 נגד. אני מודיע שהצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך עברה בקריאה טרומית. הצעת החוק תעבור לטיפול בוועדה המוסמכת לדון בהצעת החוק, והיא ועדת החוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> חוץ וביטחון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי. זה יעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה שתטפל בחוק. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/51/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת רון כץ) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני עובר לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2022. מנמק חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. אתה עולה? אתה חייב לעלות. תתחיל לדבר. תעלה ותדבר. תאלתר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני מוכן. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, בשנת 2022 היו 7,589 אירועי יידוי אבנים. רוב מיידי האבנים שוחררו לאחר שנתפסו. ברשותכם, החוק שיובא לפניכם יבקש לקבוע עונש מינימום בעבירת יידוי אבנים. אני אתן לכם כמה דוגמאות לרף הענישה הקיים היום: ב-10 בינואר 2011 הורשע קטין ביידוי אבנים לעבר כמה רכבים שהיו בתנועה, והרכבים נפגעו. עונשו – עבודות שירות. בדצמבר 2014 זוכה בגיר מעבירות יידוי אבנים חמורות אל עבר כוחות הביטחון. ב-19 באפריל 2015 הורשע אדם בגין יידוי אבנים על הר הבית לעבר כוחות הביטחון, ואחד השוטרים נפגע. עונשו – מאסר על תנאי. ב-29 באפריל הורשע בגיר בגין יידוי אבנים לעבר רכב הסעות. עונשו – שבעה חודשי מאסר – לפחות מישהו קיבל עונש. ב-15 במרץ הורשע בגיר בגין יידוי אבנים בטמרה לעבר שוטרים, והשוטרים נפגעו. הוא קיבל שישה חודשי מאסר ופיצוי של 4,000 שקלים. אתם מדברים איתי על רפורמה כבר חודש. מהרגע שהממשלה הזאת קמה אתם מתעסקים אך ורק בחוקים הפרסונליים האלה, והגיע הזמן שהיום נתעסק בחוקים שמצילים חיים. אבן – הורגת. את החוק הזה אני מניח לפניכם בעקבות התגברות חמורה של אותם אירועים. אנחנו נמצאים בחודש פברואר, חודשיים בלבד מתחילת השנה, וכבר נחשפו אזרחי ישראל ל-353 אירועי יידוי אבנים. אני פונה אליכם: מדובר בחיי אדם, בביטחון האישי של כל אחד ואחת מאיתנו. קביעת עונש מינימום לעבירה הזאת היא עוד שלב במלחמה בטרור. יש הצדקה אמיתית לקביעת עונש מינימום לתופעה הזאת, שלצערי הולכת ומתרחבת. זהו צעד נוסף במאבק שמסכן חיי אדם, וכמובן פוגעת בתחושת הביטחון הציבורי שעליו שמענו במשך קמפיין שלם. לצערי, אותם נציגים שדיברו על זה כבר אינם פה. החוק הזה מציע קביעת עונש מינימום של שנתיים מאסר לפחות במקרים החמורים של יידוי אבנים. קואליציה יקרה, חבל לי שרובכם לא פה, חבל לי שאותם אנשים שדיברו על זה במשך קמפיין שלם לא פה, אבל אני אפנה אליהם, למרות שהם בחרו לצאת דווקא בחוק הזה. יש לי חידוש בשבילכם: בחרו בכם בשביל שתטפלו בביטחון האישי, שתיקחו את אותה משילות שדיברתם עליה והבטחתם אותה אל מרכז הבמה, שתהיו בעלי הבית בעת הזאת. כנראה, שכחתם שהבטחתם ממשלת ימין על מלא מלא, ושכחתם להראות מי בעל הבית. זה נכון, אנחנו לא מסכימים על הכול, והאמת שאנחנו גם לא צריכים, זה היופי בדמוקרטיה. אבל היום, בהצעה הזאת, אנחנו מחויבים לשים בצד את האגו ואת המחשבה שזאת הצעת חוק שהגיעה מהצד השני ולעשות מאמץ אמיתי לחשוב על אותן משפחות שאיבדו את היקר להן מכול רק בגלל שלכוחות הביטחון ולרשויות החוק אין מספיק כלים להתמודד עם התופעה הזאת. חיי אדם הם מעל כל מחלוקת של אופוזיציה וקואליציה. המשפחות מסתכלות עלינו היום בתקווה שנוכל לגשר על הפערים ולו לכמה רגעים. אנחנו מחויבים לסגור עבורם מעגל. התרחבות האירועים מחייבת אותנו לחשיבה מחדש; מחייבת אותנו בכלים שטרם נוסו. החזרת הביטחון של אזרחי ישראל מצדיקה קביעת עונשי מינימום. ההרתעה מתחילה לא בפיתות, לא במיטות קומתיים וגם לא בקיצור זמן המקלחות והחלפת השמפו – כל אחד מהגימיקים האלה שלא עובד; ההרתעה מגיעה מאכיפה אמיתית, מכלים אמיתיים בידי שלטונות החוק, שיגרמו לחשוב פעמיים לפני שמרימים אבן מהרצפה וזורקים אותה לעבר כל אדם. לפני כמה חודשים אזרחי ישראל בחרו בכם בדיוק כי הבטחתם להילחם בטרור, בשביל לחיות בביטחון, בשביל להרגיש בטוחים יותר בכל רחבי מדינת ישראל. אל תאכזבו אותם, אל תאכזבו את המשפחות. אזרחי ישראל עוקבים אחרי החוק הזה ויעקבו אחרי ההצבעה הזאת; חיילי צה"ל עוקבים אחרי החוק הזה ועוקבים אחרי ההצבעה הזאת, ואני מקווה מאוד שגם החברים שלא נמצאים פה, כמו אלמוג כהן, איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ', מאי גולן, טלי גוטליב, גלית דיסטל – וכל אותם אנשים שדיברו גבוהה-גבוהה, במשך קמפיין שלם, איך מחזירים את הביטחון לאזרחי ישראל אבל לא נמצאים פה היום. ואני אגיד לכם למה הם לא נמצאים פה היום. הם לא נמצאים פה היום כי הם לא רוצים שתראו שהם היו מצביעים נגד, כי זאת העמדה כרגע. אבל לשמחתי, או לשמחת כוחות הביטחון, אנחנו נעשה מאמץ נוסף: אנחנו נגיע להידברות עם שר המשפטים; אנחנו נגיע להידברות עם משרד המשפטים; אנחנו ניעזר בחברי הכנסת שכבר פנו וביקשו שניתן להם עוד שבוע-שבועיים כדי לנסות לשכנע את אותו איתמר בן גביר, שבמשך קמפיין שלם דיבר על משילות. אז אנחנו ניתן את הזמן הזה לחבר הכנסת דודי אמסלם, שייקח את זה ויראה מה אפשר לעשות. אני גם אשתף פעולה עם חברת הכנסת קטי שטרית, שבמקור זאת הצעת החוק שלה. אני באמת מקווה שאחרי כל הדיבורים, אחרי כל ההבטחות, השר לביטחון לאומי, שהחליט לברוח מפה ברגע שעלה החוק הזה, וחבריו, שדיברו פה גבוהה-גבוהה על הרבה מאוד דברים אבל ברגע שראו שהחוק הזה עולה יצאו החוצה, יחזרו בהם, ישבו במקומות שלהם, ויצביעו בעד. בגלל שהחוק הזה כל כך חשוב אני לא רוצה לעשות עליו סיבוב תקשורתי ולבקש פה עכשיו הצבעה שמית, ולהראות שכל אותם חברים יצביעו נגד כל ההבטחות שלהם בקמפיין הבחירות. אנחנו נקצוב אותו, ונבקש שזה יעלה להצבעה בעוד כשלושה שבועות, ואז נראה את הפרצוף האמיתי שלהם אל מול ההבטחות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לגבי תשובת השר – הצבעה במועד אחר, בהסכמה בין היוזם לבין השר. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות להטבות לקטועי ידיים על פי הסכם הניידות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1172/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות להטבות לקטועי ידיים על פי הסכם הניידות), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ויוסף עטאונה. יציג את החוק חבר הכנסת איימן עודה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברות וחברי הכנסת, במדינת ישראל מי שמוגבל בניידות מסיבות רפואיות מקבל תמיכה מהביטוח הלאומי לפי חוק הביטוח הלאומי. יש אנשים שמצבם לא מאפשר להם להשתמש בתחבורה הציבורית, ולהם הביטוח הלאומי מסייע ברכישת רכבים מותאמים, שמטרתם לאפשר לאותם אנשים להשתלב בחברה ובשוק העבודה. אבל יש קבוצה אחת של מוגבלי ניידות שלא זכאית לתמיכה הזאת – קטועי הידיים מהמרפק ומעלה. אלה אנשים שלא יכולים, מן הסתם, להשתמש בתחבורה ציבורית, אבל דווקא בזכות פיתוחים טכנולוגיים בעשורים האחרונים הם יכולים לנהוג ברכב המותאם להם, ולהמשיך להיות חלק מהחברה ולא מוגבלים רק לבתיהם. הסיפור הוא, בקיצור, כבוד היושב-ראש, שבשנת 1995 נכרת הסכם בין הביטוח הלאומי לבין האוצר, שאנשים שיש להם מוגבלות, בעיקר ברגליים, יכולים לנהוג ברכב מותאם. אז הטכנולוגיה בשנת 1995 לא אפשרה לאנשים שהם קטועי יד מהמרפק ומעלה לנהוג ברכב, אבל בעשור האחרון יש התפתחות טכנולוגית שכן מאפשרת. לכן צריך להכליל את הקבוצה הזאת כחלק מהאנשים שזכאים לרכב מותאם. זה כל כך קטן בעבור הממשלה, אבל זה כל כך חשוב עבור האנשים הללו. זה ייתן להם הזדמנות ואופק להשתלב בחברה ובשוק העבודה. אני מבקש מהממשלה לאשר. הבנתי שאנחנו מגיעים עכשיו להסכם שההחלטה בנושא הזה תהיה בשבוע הבא. לכן אני דוחה את ההצבעה על ההצעה שלי לשבוע הבא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. לפי הסיכום בין השר לבין מציע ההצעה, אנחנו נדחה למועד אחר את ההצבעה ואת תשובת השר. << הצח >> הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – טלפונים ניידים ומחשבים אישיים), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/45/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת גלעד קריב) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – טלפונים ניידים ומחשבים אישיים), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת גלעד קריב. יציג את החוק חבר הכנסת גלעד קריב. בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ערב טוב. לא אידרש לכל זמן הדיבור, משני טעמים. ראשית, יש הצעות חוק שהצורך בהן כמעט ברור מאליו, ושנית, דומני שאם תינתן תשובה של השר, אנחנו גם נגיע להסכמה. חוק ההוצאה לפועל קובע היום רשימת חפצים שלא ניתן לעקל אותם; כאלה הדרושים לצורכי מחיה בסיסיים של החייב ובני משפחתו; כאלה שדרושים לפרנסתו. בתוך הרשימה הזו מוזכרים גם כמה מכשירים אלקטרוניים שהמחוקק בזמנו ראה אותם כחלק מן ההתנהלות הבסיסית של האדם בביתו: מכשיר טלוויזיה או רדיו אחד, טלפון נייח וכו'. הרשימה הזו לא עודכנה כמה עשורים, ודומני שכולנו נסכים שמן הראוי לעדכן את הרשימה. אנחנו נמצאים היום בעידן שבו טלפונים ניידים ומחשבים ניידים לסוגיהם הם כמעט אמצעי מחיה בסיסי להתנהלות שוטפת של הבית. חשבו רק על השימוש של ילדים ובני נוער במחשבים ניידים לצורך הלימודים, חשבו על המקום של טלפונים ניידים בתקשורת היום-יומית, בין ילדים לבין הוריהם. העברנו את הצעת החוק הזו בקריאה טרומית בכנסת הקודמת, ובגלל עומס העניינים בוועדת החוקה, בעטייה של הקורונה, לא קידמנו את ההצעה הזו לקריאה ראשונה, כך שלא ניתן להחיל עליה דין רציפות. זו הסיבה שאני מביא אותה היום לפניכם. נזכיר גם שהמכשירים הללו בשנים האחרונות הופכים להיות מאגרים של מידע פרטי מסוגים שונים, ועצם הרעיון שהמכשירים הללו יעוקלו הוא רעיון גרוע גם מהטעם של הגנה על הפרטיות. אציין שעל פי נתוני ההוצאה לפועל, למעלה מ-90% מהעיקולים נעשים בתיקים שמנוהלים על ידי גופים מוסדיים, כמו בנקים וחברות סלולר. לא מדובר כאן באדם שיש לו חוב והוא מתקשה לגבות אותו מן הזולת שלווה ממנו כסף, ולכן ראוי בהחלט לעדכן את הרשימה באופן שיכלול גם את הטלפונים הניידים ומחשבים ניידים. ככל ששר המשפטים יציג מהלך מטעם הממשלה, מטעם משרד המשפטים, אני כמובן אסכים להמתין עם ההצבעה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מזמין את שר המשפטים להשיב. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק החשובה של חבר הכנסת קריב נועדה להרחיב הגנה שחלה על עיקול טלפונים ומחשבים אישיים במסגרת תהליך לעיקול מיטלטלין. היום החוק קובע שיש להותיר טלפון אחד ומחשב אחד לכל משפחה, וחבר הכנסת קריב, בהיגיון רב, מציע להרחיב את ההגנה באופן שלא ניתן יהיה לעקל כלל מחשבים אישיים וטלפונים ניידים, שמשמשים את החייב ובני משפחתו. צריך לומר שהליך עיקול המיטלטלין, שפעם היה דבר אפקטיבי, הפך היום לדבר שאין בו כמעט תועלת אלא במקרים נדירים. יתרה מכך, השימוש בהליך הזה גם הולך ופוחת, משום שיש לו עלויות מאוד גדולות לזוכה, לבעל החוב, ולעומת זאת הוא לא מביא בסוף לאיזושהי תוצאה של יכולת לממש את המיטלטלין המעוקלים ולקבל בגינם איזושהי תמורה שיש בה כדי לקדם את תשלום החוב. לעומת זאת, בהרבה מאוד מקרים הדבר הזה גורם לפגיעה מאוד קשה ביכולת של חייבים להתפרנס ולקדם את תשלום החוב. הרבה פעמים יש פגיעה קשה בילדים, בבני משפחה. ברור לכולם שבעידן של היום, ללא טלפון נייד, או ללא מחשב, בעצם לא יכולים ללמוד בבית הספר, לא להיות חלק ממעגל חברתי וכו'. עוד לפני שחבר הכנסת קריב הניח לפתחי את הצעת החוק הזו, אני, בהמשך לפגישה שהייתה לי עם מנהל רשות האכיפה והגבייה, שגם הציף מיוזמתו את הנושא החשוב הזה – נעשית כרגע עבודה יסודית כדי להציע איזושהי רפורמה כוללת בכל סוגיית המיטלטלין. נעשית עבודה יסודית על מנת לנסות ולייצר רפורמה שלמה בכל נושא עיקולי המיטלטלין באופן שבאמת הדבר הזה יקרה במשורה ורק במקרים שבהם יש תועלת אמיתית, ולא כמין ענישה לחייב או ביזוי שלו – הליך שבסופו של דבר רק מביא פגיעה ביכולת של החייב להחזיר את התשלומים אבל לא נותן שום דבר. אני בהקשר הזה מודה לחבר הכנסת קריב – א. על העלאת ההצעה; ב. על הנכונות שלו לחכות שהעבודה תסתיים. אני הערכתי, ואמרתי לו את זה בשיחה המוקדמת, שאנחנו נזדקק – רציתי להיות זהיר – לפרק זמן של שלושה חודשים, אבל אני לגמרי מקבל את הבקשה של חבר הכנסת קריב שכרגע תהיה דחייה בשישה שבועות, מתוך תקווה שבכל זאת התהליך הזה יסתיים עד אז. אם כי אני מקווה שגם אם לא – אני אומר, היעד שהצבתי היה להביא את הנושא הזה במושב הבא ולתת לו הסדרה כוללת, ואז אנחנו גם נוכל לתמוך בהצעת החוק, ולקדם אותה ביחד עם ההצעה הכוללת, הממשלתית, ולהביא להסדרת הסוגיה הזו, שהיא באמת חשובה. אגב, אני מוכרח לומר בהקשר הזה שכל עולם ההוצאה לפועל – ואנחנו מכירים את זה כעורכי דין – אני לא הייתי רוצה להגיד שהוא חור שחור, אבל זו בהחלט פינה שלא תמיד קיבלה את תשומת הלב שמגיעה לה. זה מתחיל אפילו ברמה הפיזית, או בהרבה מאוד מקרים נמצא באופן פיזי בכל מיני מרתפים או כל מיני מבנים, שלא עומדים בסטנדרטים שאנחנו מצפים שהדברים יהיו היום. היקף התיקים שנמצאים בהוצאה לפועל הוא פשוט בלתי נתפס. אתה רואה את המספרים. זה באמת מחייב איזושהי חשיבה יצירתית לחלוטין ופורצת דרך. אני יכול לומר שלשמחתי באגף האכיפה והגבייה התרשמתי שיש גם המון מחויבות לקדם את הדברים, ואני מוכרח לומר שגם נכונות ללכת למחשבה מחוץ לקופסה ולנסות לעשות דברים שעד היום לא ניסינו אותם. אני מקווה שאנחנו באמת נוכל להביא במהלך החודשים הקרובים לא רק את המהלך הזה אלא כמה מהלכים נוספים. בהחלט, בעניין הזה, גם חבר הכנסת קריב, גם חברי כנסת אחרים – ככל שישנם רעיונות טובים שיכולים להשיג תוצאה משופרת, אני חושב שזה יעזור. אני רוצה לציין, אגב, בהקשר הזה שאנחנו מקדמים הצעת חוק, שהעבודה עליה נעשתה כבר בתקופתו של השר גדעון סער, שר המשפטים הקודם, שהמטרה שלה לשנות את כל אופן חישוב ריביות הפיגורים. אני חושב שזה מהלך חשוב. אני, כשראיתי את הדבר הזה די נדהמתי, משום שמתברר דבר פשוט בלתי נתפס: שגם כאשר אדם מגיע להסדר תשלומים מסודר על החוב והוא משלם את התשלומים, עדיין רצה במקביל ריבית פיגורים בסכומי עתק. אז נוצר מצב שהוא ביד אחת משלם וביד השנייה החוב ממשיך לגדול, והמעגל הזה לא נגמר לעולם. התוצאה היא שאדם כמובן מתייאש ולא משלם, ואז בעל החוב לא מרוויח כלום, והחייב בוודאי ממשיך לשקוע בתוך החובות. לכן אני חושב שההצעה הזו, שנועדה ליצור מנגנון שבו ברגע שחייב נכנס למסלול של תשלומים תהיה עצירה של ריביות הפיגורים, או לפחות הפחתה משמעותית שלהן באופן שאם הוא באמת משלם, הדברים יסתיימו, וכך גם תהיה לו מוטיבציה לשלם – אני חושב שזה סוג של שינוי, ואני חושב שבעניין הזה באמת נעשתה עבודה חשובה מאוד בתקופתו של השר הקודם לי. הצעות טובות שגובשו אז, אני בוודאי רואה זכות להביא אותן ולקדם אותן. ואני אומר שוב: כל עצה והצעה בנושאים הכל-כך חשובים האלה תתקבל בהרבה יותר מברכה וגם בשיתוף פעולה בקידום החקיקה. תודה רבה. לפיכך, אנחנו מסכמים על דחייה בשישה שבועות כרגע, או במונחים של הכנסת – התשובה הייתה הצבעה במועד אחר. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. כמו שאמר השר, תשובה הייתה. הצבעה תהיה במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק המקרקעין (תיקון – מנגנון שבת למשאבת מים), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/379/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק המקרקעין (תיקון – מנגנון שבת למשאבת מים), התשפ"ג–2022, של חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב אשר לנמק את ההצעה. בבקשה, יעלה ויבוא. אתה רוצה שאני אתחיל לנמק? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני מתכבד להביא לאישור הכנסת את הצעת חוק המקרקעין (תיקון – מנגנון שבת למשאבת מים), התשפ"ג. אני רוצה לומר לכם, חבריי חברי הכנסת, ואני אעשה את זה קצר לאור בקשת מרכזת האופוזיציה – אני רוצה לומר לכם: בכותרת כתוב "מנגנון שבת", ופתאום התחלתי לקבל טלפונים, גם העוזרים שלי, מעיתונאים שביקשו לדעת מה הולך פה. וברגע שהסברנו להם שמדובר פה על חוק של זכויות אזרח, שהוא יכול לשים מנגנון, כמובן, בתנאים ובדברים שצריכים, כדי שהוא לא יצטרך חלילה לחלל את השבת על ידי זה שהוא פותח את ברז המים אצלו בבית, ברגע שהעיתונאים שמעו את זה, הם אמרו: אה, טוב, לא מעניין. הם היו בטוחים שהולכת להיות כותרת כמו הכותרת שהייתה אז, שהחרדים הולכים לנתק את החשמל במדינת ישראל בשבת. אבל ברגע שראו שלא, אלא הפוך – מה לעשות, השיח התקשורתי והפוליטי היום הוא רדוד, שטחי ובמיוחד מתדלק שנאה, אז אם תביא משהו שהוא טוב, עסיסי, תקבל כותרת; משהו שהוא בעד, לא נגד, משהו שבא לעזור, בעד זכויות אזרח של ציבור גדול במדינת ישראל, בעד מיליוני אנשים שומרי מסורת ושומרי שבת, זה לא מעניין. ועכשיו להצעת החוק עצמה. הצעת החוק עצמה מדברת, אדוני היושב-ראש, שבשבת קודש, בבתים גבוהים שיש בהם משאבות מים כדי שיהיה לחץ של מים, ברגע שאדם פותח את הברז הוא גורם למשאבה להתחיל ולפעול, וכך הוא בעצם מחלל שבת. יש הרבה יהודים דתיים, מסורתיים, חרדים, שגרים בבית משותף, גבוה, באזורים מעורבים, והם אינם רוצים לחלל שבת, וחלקם אפילו לא יודעים שהם מחללים לשבת. אני רוצה לספר לכם סיפור אחד על בחור שעבר לגור ברמת גן במגדל. יהודי דתי, שומר שבת, שומר מסורת. ברגע שנודע לו שיש את הבעיה הזאת, חודשים שלמים עד שהוא הצליח להתקין את המתקן הזה בהסכמה של כל השכנים, והוציאו לו את הנשמה למרות שזו לא עלות נוספת עליהם, זו לא עלות על אף אחד. במשך חצי שנה הוא לא היה בשבת בבית, והוא נסע להורים משני הצדדים. והצעת החוק שלי באה להסדיר את הדבר הזה, לא ניכנס למהותה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה קודם כול להודות לוועדת השרים שאישרה את זה, וכמובן, נעשה את זה בתיאום, כמו שדובר. אני רוצה להודות לאנשי הצוות שלי, עו"ד יהודה כהן, יונה ויזל ואחרים. בעזרת השם, אנחנו מקווים לקדם את הדבר הזה. זה חלק מהנושא של איכות החיים של אדם שרוצה איכות חיים במדינת היהודים על פי ההלכה של מדינת היהודים. תודה רבה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יעקב, יעקב – – – שכחת להגיד דבר חשוב. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אחד? שלושה דברים. ולכן אדוני היושב-ראש, כדי שלא יצביעו, חלילה, ולא יבינו בדיוק, אז אני אסביר לכם. בחוק המקרקעין נקבעים הסדרי ניהול בית משותף, בכלל זה, חוק שקובע איזונים מתאימים כך שכל בעל נכס יכול לעשות שימוש ברכוש המשותף מבלי לפגוע בשימושים של בעלי נכסים אחרים. בחוק נקבע הסדר למעליות שבת ולמנגנון – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל תנו לי לסיים את השוונג. תנו לי לסיים את השוונג. מנגנון תאורה בשבת. הסדרים אלו מאפשרים לדיירים בבית המשותף להשתמש במעלית או בתאורה על ידי התקנת מנגנון שבת. וכשהחוק שלנו יעבור בקריאה שנייה ושלישית, יוכלו גם לפתוח את המים כל אחד בדירתו בשבת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר ישראל כץ, שר האנרגיה. אין בעיה, כנסת ישראל תמתין לכבוד השר. יעלה שר האנרגיה ישראל כץ, בבקשה, להשיב להצעת החוק. << דובר >> שר האנרגיה ישראל כץ: << דובר >> היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הצעת חוק המקרקעין, של חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני: מוצע לקבוע שבעל דירה יהיה רשאי להתקין, על חשבונו, מנגנון המאפשר הפעלה אוטומטית של משאבות מים בלא חילול שבת ברכוש המשותף, והוא יישא בהוצאות האחזקה של המנגנון והפעלתו. מוצע כי ההתקנה לא תותנה בקבלת הסכמת בעלי הדירות האחרים אך תיעשה בכפוף לתנאים המנויים בהצעה. תגובת רשות המים: ההצעה עוסקת בשינוי או תוספת רכיבי תשתית למערכות הפרטיות של הבניין אשר יאפשרו הפעלה אוטומטית של מערכת המשאבות בבניין בזמני השבת, ככל הנראה בדומה למנגנון פיקוד שבת המופעל במעליות שבת. לפי המידע המקצועי שהציגה לי רשות המים, מערכת כזאת צפויה לגרום לעלות נוספת לדיירים בשני היבטים. האחד, תוספת עלויות בגין צריכת החשמל, מפני שמדובר במערכת אשר תפעל לאורך כל סוף השבוע ובחגים ברצף. לפיכך הדבר עלול להגדיל את צריכת החשמל של דיירי הבניין. השני, בקרה הפועלת על פי שעון שבת שמנתקת את המצוף שעוצר את זרימת המים ביום חול היא בקרה פחות טובה מזו הקיימת במערכות המותקנות כיום. החלפת ההפעלה על פי שעון עלולה להביא לפגיעה באמינות האספקה ובאורך החיים של המשאבות ולעלייה בעלויות התפעול והציוד לדיירים. אשר על כן, לקידום החקיקה נדרש להשלים בחינה של ההיבטים כמפורט לעיל. באופן עקרוני, אלה הדברים שמוסכמים עליכם. ההסכמה היא להעביר את זה בקריאה הטרומית תוך תיאום עם המשרד. אז לכן זאת העמדה שאנחנו נוקטים. נעביר את זה בקריאה טרומית תוך תיאום עם המשרד להמשך החקיקה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב, אנחנו תכף נעבור להצבעה – אלקטרונית? אין לנו חתימות. הצבעה על הצעת חוק המקרקעין (תיקון) (מנגנון שבת למשאבת מים), התשפ"ג–2022, של חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני – הצבעה. הצבעה מס' 35 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המקרקעין (תיקון – מנגנון שבת למשאבת מים), התשפ"ג–2022, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 19 בעד, אין מתנגדים. אני קובע שהצעת חוק המקרקעין (תיקון – מנגנון שבת למשאבת מים), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת יעקב אשר ומשה גפני עברה. הוועדה המוסמכת לדון בהצעת החוק היא ועדת הפנים והגנת הסביבה, להכנה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות במשטרת ישראל), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/353/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מירב בן ארי) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות במשטרת ישראל), התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי וחברותיי חברי הכנסת, החוק שאני מביאה אליכם הוא חוק מבקר המדינה שקובע שבסמכותו של המבקר להורות על אי-פיטורים במטרה למנוע אותם בגין חשיפת שחיתויות. לשם הבנה, חושף שחיתויות הוא עובד שנחשף לפעילות לא תקינה ומושחתת, ופונה לאחת מרשויות החוק, כגון מבקר המדינה, הפרקליטות או המשטרה. העובד מוסר לרשות מידע על עובדים שעובדים איתו בארגון ובכך חושף את עצמו לסיכון אדיר. הוא מסכן את המעמד שלו, את המשרה שלו, את הקשרים המקצועיים והחברתיים. לא אחת אנחנו נתקלים באדם שחושף שחיתויות ובתמורה נתקל בהתנכלויות קשות כלפיו, כולל פיטורים. זה קורה בגלל שאותו אדם לא מוכן ליישר קו עם השחיתות במשרד. יש הרבה מקרים שבהם מאותו אדם שחושף את השחיתות נמנעים פיצויי פיטורים והוא אף מפוטר ממקום עבודתו. במקרה שהיה ב-2020 עם משרד התחבורה החליט מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה, להעניק צו הגנה לעובד משרד התחבורה שחשף שתי פרשיות שחיתות במשרד. המתלונן הועסק כבוחן נהיגה באחד מסניפי משרד התחבורה. הוא דיווח על זיוף מבחנים ועל כך שהממונה עליו לא פועל לפי נוהלי המשרד. לאחר החשיפות הוא חשף התנכלויות, פנה לנציבות פניות הציבור וקיבל צו הגנה. לאחר בירור קבע מבקר המדינה שאותו אדם נפגע בזכויות, ובית המשפט פסק לו 75,000 שקלים. יש עוד מקרים רבים במגזר הציבורי כמו המקרה הזה. במשטרה אפרים ארליך, הידוע בכינויו "קרמשניט", התפרסם כשחשף את פרשת האחים פריניאן בשנת 2005. קרמשניט היה אחד הגורמים המקצועיים שהובילו להקמת ועדת זיילר, ופעילותו הובילה לצעדי נקמה מצד בכירי המשטרה. על אף היותו קצין בולט ובעל הישגים הקידום שלו הוקפא, והוא נותר בדרגת סגן ניצב. לצערי, שחיתות קיימת בכל תחומי התעסוקה, אולם יש מעט מאוד חושפי שחיתויות. לפי התיקון להצעת החוק שאנחנו מעלים, המשטרה מוחרגת היום מסמכותו של מבקר המדינה בשבתו כנציב תלונות הציבור, והיא אינה נמצאת כמו כל שאר הגופים. המטרה של כולנו בבית הזה ללא קשר לימין ושמאל, קואליציה ואופוזיציה, היא רצון שהמשטרה שלנו תהיה חזקה ונקייה משחיתות. אני רוצה לציין שאת החוק הזה העביר חבר הכנסת יואב קיש, כשהיה חבר כנסת באופוזיציה, יחד עם חבר הכנסת אמיר אוחנה. שניהם היו חברי אופוזיציה, והקואליציה שלנו העבירה את החוק הזה בקריאה טרומית בגלל ההגינות שלו ובגלל היושר. ראינו בחוק הזה חוק חשוב, ושמנו שיקולי אופוזיציה–קואליציה בצד. צריך קודם כול לתת את הקרדיט לחבר הכנסת קיש וגם לחבר הכנסת אוחנה על זה שהביאו את החוק הזה; צריך לציין גם את העזרה של חבר הכנסת קיש בוועדת שרים, שידע שזה חוק שלו ובאמת פעל תמיכתו. אני רוצה להודות גם לחבר הכנסת אופיר כץ על התמיכה בוועדת השרים, ולוועדת השרים לענייני חקיקה, על זה ששמה את השיקולים הלא-ענייניים בצד ובעצם קידמה את החוק הזה. אני מבקשת מכולם להצביע באופן ענייני ובעד. תודה רבה, אדוני. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תודה לוועדת השרים, על שלא היו כמו ועדת השרים בשנים האחרונות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי, אמרתי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, ועדת השרים – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז תדע לך שוועדת השרים בכנסת הקודמת העבירה את החוק הזה, העבירה. שלנו, אנחנו העברנו את החוק הזה לקיש. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה היה בקואליציה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, ואמרתי תודה גם לך וגם לוועדת השרים. צריך לפעמים להיות פשוט ענייניים. תודה. מי השר שמשיב לחוק? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שר המשפטים אמור להשיב? אופיר, אתה רוצה להשיב? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר גם את השר לשעבר, כי הוא העביר את החוק בכנסת הקודמת – – – פשוט התפזרנו. אתה יכול לתת לגדעון – הוא העביר את זה בכנסת הקודמת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> על פי התקנון, שר צריך להשיב, את יודעת יותר טוב ממני. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע? אפשר להצביע ישר, אתה לא חייב. אתה יכול להגיד שהממשלה תומכת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה, יגיע שר. << דובר >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. תנוח דעתך, חבר הכנסת מיקי לוי, התשובה היא קצרה מאוד: הצעת החוק הזאת היא בתמיכת הממשלה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לשר. אנחנו נעבור להצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות במשטרת ישראל), התשפ"ג–2022. נעבור להצבעה? הצבעה. הצבעה מס' 36 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות במשטרת ישראל), התשפ"ג–2022, לוועדה לענייני ביקורת המדינה נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 33 בעד, אפס מתנגדים. הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות במשטרת ישראל), התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת מירב בן ארי עברה בקריאה טרומית, ותעבור לוועדה המוסמכת לדיון בחוק, הוועדה לענייני ביקורת המדינה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת כנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ביקורת המדינה, כי זה חוק מבקר המדינה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה חוק מבקר המדינה. זה חייב להגיע לביקורת המדינה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יאללה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2392/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יצחק קרויזר) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא לסדר-היום: הצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יצחק קרויזר. יעלה חבר הכנסת יצחק קרויזר להציג את הצעת החוק. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, השר, כנסת נכבדה, הצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, קריאה טרומית. האם ידעתם כי בין השנים 2017 ו-2020 פתחה משטרת ישראל 23,000 תיקים בגין עבירות נשק? על פי נתונים רשמיים של המשטרה מאותן השנים, מדווחת המשטרה על 10,891 קורבנות, כולל פצועים והרוגים, שנפגעו מכלי נשק בלתי חוקיים: כ-84% מהם מקרב ערביי ישראל, 1,405 פצועים מכלי נשק בלתי חוקיים, 611 גופות של הרוגים ממעורבות בנשק בלתי חוקי. כל המספרים האסטרונומיים האלה הינם נתונים מתוך דוח הממ"מ שנכתב בנושא ומבוססים על נתוני המשטרה. מתבקש כי אמשיך בנתונים ואדווח על מספרם של כלי הנשק המוחזקים באופן בלתי חוקי, אלא שכאן אין ביכולתי לדווח, מאחר שנתון זה הוא בגדר נעלם. למעשה אנו מודעים לתופעה ולתוצאותיה המסוכנות, אך על ההיקף של התופעה הזו אין אומדן מדויק, יש השערה, על פי ההערכות השונות ממקורות בלתי רשמיים. נחשפתי לנתון מדאיג, המדבר על הערכה של כ-400,000 כלי נשק בלתי חוקיים המוחזקים כיום בידי גורמים עוינים ועברייניים. גם אם מדובר בהערכה ולא בנתון רשמי, מדובר בנתון מדאיג לכל הדעות. באירועי התקופה האחרונה, שבה הטרור מרים ראש ומכה בנו, לצד גל האלימות והפשיעה הקיים בחברה הישראלית, ובפרט בחברה הערבית, מחויבת המדינה לדאוג לשלומם של אזרחיה. הקלות הבלתי-נסבלת שבה ניתן להשיג כלי נשק באופן בלתי חוקי, אשר מצויים בידי גורמים עוינים ועברייניים, צריכה להדיר שינה מכל אזרח החי במדינת ישראל ובפרט מאיתנו, נבחרי הציבור, המודעים להיקף הבעיה. על כן, מוטלת עלינו החובה – החובה – לדאוג כי הצעת חוק זאת תעבור היום במליאת הכנסת ותמשיך בהליך חקיקה מהיר וזריז כדי להכניסה לספר החוקים של מדינת ישראל, על מנת שנוכל למגר את התופעה של הזמינות והקלות המרובות בהשגת נשק ללא רישיון. למעשה, מטרת חוק זה לתקן מספר הוראות חוק ולקבוע הוראות נוספות במטרה להיאבק בריבוי הנשק הלא-חוקי המשמש גורמי פשיעה וארגוני טרור ומביא לאובדן חיי אדם רבים. הצעת חוק זו, באמצעות תיקוני חקיקה בפקודת סדר הדין הפלילי ובחוק העונשין, נועדה להקנות למערכת אכיפת החוק את הכלים להיאבק בפשיעה הגואה באמצעות כלי אכיפה אפקטיבי, ולסייע למשטרה במיגור תופעת כלי הנשק הבלתי-חוקיים וביכולת הפענוח והשגת הראיות, של המשטרה, בטיפול בפשיעה החמורה, בייחוד לנוכח תופעת הפשיעה החמורה בחברה הערבית ולנוכח קשיים מיוחדים באכיפה בתחום זה. כחלק מהתפיסה הגלובלית הקיימת ברשויות האכיפה בארץ ובעולם בעשורים האחרונים, הצעת החוק הזו באה לעגן הסדר חילוט ביחס לעבירות של סחר בנשק מתוך הבנה שעל מנת להיאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת יש צורך לעשות שימוש בכלים נוספים לצד עונשי המאסר והקנס, המהווים את ליבת הענישה בהליך הפלילי. אחד הכלים המרכזיים שגובשו לצורך כך הוא החילוט, אשר מהווה מתווה של אכיפה כלכלית. במסגרת זו, גופי האכיפה משלבים זרוע במטרה לשלול את טובת ההנאה הכספית שצמחה לעבריין מביצוע העבירה. חילוט ביחס לעבירות סחר בנשק לא מעוגן עד היום בחקיקה, והוא כלי אפקטיבי רב-עוצמה, שמאפשר שלילת הרכוש שבשליטת העבריין, ובכלל זה הרווח שהופק מהפעילות העבריינית. לאור חומרת העבירה ותפוצתה בקרב החברה הערבית, המציאות מחייבת מציאת פתרונות מיידיים בסוגיה, וזהו חידוש משמעותי חשוב, שמופיע דווקא בהצעת חוק זו. עוד נועדה הצעת החוק המוצעת לאפשר חיפוש נשק בלתי חוקי שעלול לשמש לביצוע עבירת אלימות מסוג פשע חמור ללא צורך בצו חיפוש. כמו כן, הצעת החוק מאפשרת מתן אכיפה באמצעות קנסות בגובה של בין 20,000 ש"ח ל-80,000 ש"ח, וכן ענישת מינימום של מחצית מהעונש המרבי, כולל החרמת כלי הנשק, על כל עבירה של סחר בכלי נשק. תופעת הנשק הבלתי-חוקי והשימוש בו הינה בעלת השלכות רוחב לאורך כל השנה, אך ישנם ימים נוספים אשר בהם היקפה בא לידי ביטוי ביתר שאת. אנו מתקרבים לימי הרמדאן. הרמדאן אמור להיות חג של בני העדה המוסלמית. לצערנו, חג זה הופך במשפחות רבות לימי אבל, כאשר תופעת השימוש בכלי הנשק הבלתי-חוקיים מופנית בצורה אכזרית ורצחנית כלפי אזרחים וכלפי האוכלוסייה היהודית בפרט. מחובתנו לשמור על אזרחינו. כדי להתמודד עם תופעת הירי מסכן החיים בקרב מגורים או במקום אחר שיש בו כדי לסכן חיי אדם, נדרשת החמרת ענישה אפקטיבית, ואת זה בדיוק באה לתקן ולתת מענה להצעת החוק הזו. לסיום, אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להודות לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, אשר במודעות שלו לדחיפות השעה ולנחיצות החקיקה נותן לי תמיכה ורוח גבית בסיוע המשרד לביטחון לאומי, על מנת לקדם הצעת חוק חשובה זו מהר ככל האפשר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא החוק שלכם. לפחות תגידו שזה המשכיות של חוק קודם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא שהוא לא שלהם – הם התנגדו לו בכנסת הקודמת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> קרויזר, מן היושרה שתגידו. זה החוק של הממשלה הקודמת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא יודע, הוא היה שר בממשלה הקודמת. << הצח >> הצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2394/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על שקט. אני מאמין שחבר הכנסת פורר יודע להציג את הנושא. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> רבותיי, חברי הכנסת, אני לא רואה את השר פה. אה, השר אקוניס. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדובר בחקיקה חשובה מאין כמוה. כדי להילחם בפשיעה באמת צריך כלים, וכלים מיוחדים, והכלים המיוחדים גם ניתנים פה במשורה, כי מדובר בהצעת חוק שהיא באמת קיצונית מבחינת האמצעים שהיא נותנת. גם צווי החיפוש, אדוני היושב-ראש, והוספת עילות מעצר בלא צו חיפוש, מייצרים אמצעים שבאמת הם מאוד מאוד קיצוניים, כי אנחנו נמצאים בתקופה קיצונית. בגלל זה הם גם בהוראת שעה בהצעת החוק הזאת. אבל את האמת יש לומר, חבר הכנסת קרויזר, הצעת החוק הזו מכילה בתוכה הצעות חוק שכבר אושרו בכנסת הקודמת בקריאה ראשונה, למרות התנגדות אלה שהיום הם בקואליציה; הם מביאים את הצעת החוק הזאת ותומכים בה, וכשישבו באופוזיציה התנגדו לחקיקה הזאת. דרך המלך לקדם את החקיקה הייתה להעניק להם דין רציפות, ואז היינו יכולים לדבר כאן כבר אחרי הקריאה הראשונה. חבר הכנסת גדעון סער, שהיה שר המשפטים, הוא קידם את זה. << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני הצעתי את זה גם לשר המשפטים, וגם לשר ביטחון לאומי, ולמרות שהם הלכו בדרך שונה – – – אצביע בעד. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נכון. בסוף, העניין הוא מה שחשוב. אבל גם מבחינת העניין, אני רק חייב לומר שמבחינת הבהילות, אם הנושא בהול ודחוף, למה לא לוותר על הקריאה הטרומית? תכינו דין רציפות, זה כאילו עבר קריאה ראשונה, תורידו את זה, אם אולי יש לכם עוד התאמות שאתם רוצים לעשות לשנייה-שלישית, אפילו שזה כבר היה מוכן לשנייה-שלישית. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> גם ההשגה שמדברים עליה הייתה בה הסתייגות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עזוב, זה לא משנה. מה שהם רוצים, שיכינו את זה מחדש לקריאה שנייה שלישית. אבל הם ויתרו. היו מוותרים כבר על ההליך הזה של הטרומית. את האמת יש לומר, זה שאנחנו מעבירים את הצעת חוק הזאת היום, קודם כול זה טוב לטובת אזרחי ישראל. שנית, זה טוב גם כדי לקלף את המסכה של הצביעות מהקואליציה. פעם אחת שלפחות יגידו את האמת. כשהם ישבו בצד הזה הם התנגדו לה, עכשיו הם בעדה. אנחנו לא משנים את עמדותינו מפוזיציה. זה היה נכון גם בנושא ההתנתקות, זה נכון גם בנושאים אחרים. ולכן, אני שמח שהממשלה תומכת בחקיקה הזאת. אני מקווה שלפחות כאן היא לא תעוכב, כי לפחות כשאני מסתכל על סדרי העדיפויות בוועדות, למשל, ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני לא רואה אותה כוועדה שהנושא הזה ירוץ בה מהר, וגם בוועדה לביטחון לאומי יכול להיות שיש להם דברים קצת יותר חשובים, ועדיין אני מקווה שבאמת היא תעבור ברוב גדול. תודה. אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, לחבר הכנסת עודד פורר. ישיב השר לביטחון לאומי, השר איתמר בן גביר. בבקשה. עשר דקות, לרשותך, אדוני. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> יהיה פחות. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום 20 בדצמבר 2022 נרצחו פעוט בן שנתיים וחצי, פארס הייב, ואביו פיראס, לעיני האח בן השנה וחצי, בדרכם בחזרה מהגן בעיר נצרת. נלך עוד קצת אחורה, קיץ 2020, שעת ערב בחופש הגדול. שריפה, תושבת העיר רמלה, עמדה במטבח ביתה וחיממה בקבוק חלב – והיא פשוט נשרפת: השעה הייתה 21:30 כשלפתע נשמעו יריות ברחוב הסמוך. היורים רדפו אחרי בחור שיצא מהמכולת ותוך כדי כך יורים לכל עבר, כשברחוב היו זקנים וילדים. גם באירוע הזה, מה שנקרא, יש כדורים ונשק שפוגע ורוצח את האישה. כמו הסיפורים האלה יש לא מעט סיפורים. עוד אירוע של נשק, עוד אירוע של ירי, עוד אירוע של פגיעה בתושבים נורמטיביים, באנשים שרוצים לחיות כאן במדינת ישראל. בשנים האחרונות מדינת ישראל מתמודדת עם גל של אלימות ופשיעה: היריות האלה הן בין בתי מגורים. קרבות רחוב ויותר מ-100 מקרי רצח בשנה, כאשר המגזר הערבי מוצף, מוצף בכלי נשק לא חוקיים, שהמספר שלהם בכלל לא ידוע, ופעם אחר פעם אחר פעם הדם עולה ברחובותינו. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> יש חוקים ממשלתיים – – – אחרי קריאה ראשונה, להביא אותם. הם מוכנים לשנייה-שלישית. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> יואב, ההצעה הזאת היא הצעה מאזנת, כי הבאתם חוק, גדעון, השר לשעבר – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> יש גם בהסתייגויות – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> דקה, דקה, דקה. שנייה, שנייה. השר לשעבר גדעון סער, ידידי שר המשפטים, עבד על הצעת חוק מרחיבה מאוד. אני חייב להודות שלא כולם, ואגב, גם אני – חשבנו שההצעה הזאת מרחיבה יתר על המידה. אני חושב שההצעה שאנחנו מגישים היום יחד, ואני נפגשתי עם השר סער, היא הצעה מאוד מאוד מאוד מאוזנת. אתה אומר – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> זה יהיה יותר מהר – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני שומע אותך, אני שומע אותך. אנחנו – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> כלי נשק מהותיים – עבר כבר קריאה ראשונה, והוא מוכן לשנייה ושלישית – – – שלוש הצעות. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני שומע אותך. אני מוכן לדבר איתך דקה בצד. אבל זה לא משנה, אנחנו נאשר את ההצעה הזאת עכשיו בכל מקרה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> תביאו את – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני מוכן לשמוע אותך בצד, יואב. איך אומרים, בדברים הטובים שעשיתם, ועשיתם דברים טובים, אז אנחנו איתכם. את מסלול בטוח אני ממשיך – אני מחר הולך לעוד ישיבה של מסלול בטוח. אני אשמח לשמוע, אני אשמח לשמוע. אני אומנם מייד אחרי הדברים חייב לרוץ לישיבה, אבל בוא נדבר אפילו בטלפון ונעשה את זה. אני חושב שההצעה הזאת של יצחק קרויזר מסיעת עוצמה יהודית, חבר כנסת צעיר, נמרץ, שבאמת עושה עבודה נפלאה, באה להתמודד בדיוק מול התופעה הזאת. הוספת עילת חיפוש בלי צו – אנחנו כולנו מכירים את סעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי שמאפשר כניסה לכל מיני בתים בלי צו אם יש איזשהו מרדף חם או כל מיני דברים כאלה. אין ספק שההוספה של העילה הזאת – היא עילה חשובה, היא חשובה למשטרה. המשטרה מבקשת, המשטרה לפעמים חסרת אונים, והעניין הזה של לאפשר להם לחפש נשק – אני מדגיש, נשק – בלי צו, זה החידוש של ההצעה הזו. שאנחנו מגבילים את זה לנשק, כי כולנו לא רוצים מראות של מפגינים, נניח, מצד כזה או מצד אחר, שנכנסים לבית שלהם ועושים להם חיפוש בלי צו. << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> השר סער, השר סער, אתה יודע מה, אני קיבלתי על עצמי שכרגע מכת המדינה זה הנשק. צמצמנו את ההצעה הזאת לעניין הנשק. לדעתי יש בזה חשיבות מאוד מאוד גדולה. בעבירות בנשק אנחנו מציעים להחמיר את הענישה בכל הנוגע לכלי הנשק המהותיים אשר נרכשים בנפרד. מוצע להחמיר את הענישה על רוכש נשק בלתי חוקי. עוד מוצע לקבוע כי אם סבר קצין משטרה בדרגת רב-פקד כי לא ניתן לעשות שימוש בסעיף – שמדבר על נשק – הוא רשאי לחייב כל בגיר המתגורר דרך קבע במקום או המחזיק במקום בקנס. זה בגלל הבעיות הראייתיות שיש, אנחנו מכירים את זה. מגיעה משטרה לאיזשהו בית, מוצאים נשק באיזושהי חצר, כל אחד אומר: זה לא שלי, זה לא שלי. יש מעכשיו אחריות על האירועים האלה. עמדת הממשלה היא שבמיוחד בתקופה הזאת שאנחנו נמצאים בה, בפתחו של חג הרמדאן, משטרת ישראל זקוקה בדחיפות לקבל כלים על מנת להתמודד עם ארגוני הפשיעה והטרור בחברה הערבית. אגב, צריך לומר, הערבים, הציבור הערבי בכללותו סובל מהשוק המוצף הזה בכלי נשק. ולכן ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה בישיבתה מיום 14 בפברואר 2023 לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית ולהחזירה לוועדה לפני הקריאה הראשונה. ולכן אנחנו מציעים, מבקשים מכולם, אופוזיציה, קואליציה: כל מי שאכפת לו שלא יהיה דם ברחובות; כל מי שמפריע לו הנושא הזה של ההצפות של הנשקים הלא-חוקיים; כל מי שבאמת מבין שצעד ראשון – זה עדיין, איך אומרים, צעד ראשון, ויש עוד הרבה צעדים, אבל צעד ראשון זה אלף-בית – זה לנסות לתת למשטרה את הסמכות הזאת להיכנס ולתפוס את כלי הנשק; כל מי שבעד הדבר הזה מוזמן ומתבקש להצביע. אני מודה עוד פעם ליצחק קרויזר. אני גם מפרגן לחבר הכנסת גדעון סער, גם לחבר הכנסת עודד פורר. באמת, מי שתומך ואיתנו – ויותר נכון, המאבק הוא של כולנו. זה לא אנחנו ואתם, זה כולנו מול תופעה שהיא תופעה מאוד מאוד קשה. ואני מצפה שגם הנציגים של המגזר הערבי שנמצאים כאן וכל הזמן מדברים על הפשיעה בחברה הערבית ועל האלימות בחברה הערבית, יצביעו ויאפשרו למשטרה להילחם בתופעה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר לביטחון לאומי, השר איתמר בן גביר. ביקש להתנגד – הוא לא מתנגד, חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה, רבותיי חברי הכנסת, על שתי ההצעות. הצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשפ"ג, של חבר הכנסת יצחק קרויזר – הצבעה. לא לצאת, לאחר מכן יש עוד הצבעה. הצבעה מס' 37 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 41 נגד – 6 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 41 בעד, שישה מתנגדים, אין נמנעים. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מתנגד – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מתנגד חבר הכנסת איימן עודה. נוסיף את זה רק לפרוטוקול, זה לא באמת משהו – – – אני קובע שהצעת החוק בקריאה טרומית התקבלה ועברה ותעבור לוועדה לביטחון לאומי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החוקה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חוקה – היא תעבור לוועדת הכנסת לשם קביעת ועדה. זה יעבור לוועדת הכנסת לשם קביעת ועדה. נעבור להצבעה על הצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת, פ/2394/25. הצבעה. זו הצעה שהוצמדה. הצבעה מס' 38 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 42 נגד – 7 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 42 בעד, שבעה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שגם הצעת החוק של חבר הכנסת עודד פורר התקבלה בקריאה טרומית ותעבור לוועדה לביטחון לאומי לשם הכנתה לקריאה ראשונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חוקה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ועדת חוקה – אז היא תעבור לוועדת הכנסת לשם קביעת הוועדה. << הצח >> הצעת חוק תקיפה מינית על רקע לאומני (הרחבת הענישה על עבירות מין כדין ענישה בגין מעשה טרור), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/715/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רבותיי חברי הכנסת, נעבור להצעה הבאה: הצעת חוק תקיפה מינית על רקע לאומני (הרחבת הענישה על עבירות מין כדין ענישה בגין מעשה טרור), של חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, יבגני סובה ושרון ניר. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, זה לא החוק הראשון שאני מציגה בפני חברי הכנסת, וכולי תקווה שהוא גם יבשיל לקריאה שנייה ושלישית, אבל זה בהחלט אחד החוקים שאני מאוד מאוד נרגשת להציג פה. אני העברתי כבר הרבה חוקים; היו חוקים שעברו בקלות, היו כאלו שעברו בהרבה פחות קלות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תראי כמה טוב עם ממשלת ימין. כזה דבר לא היית יכולה להעביר בממשלה הקודמת. אנחנו תומכים בזה, אה? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא מתייחסת להערות ביניים, גם של יו"ר הכנסת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא. טוב. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתם עוד תצטרכו להוכיח. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הינה, מוכיחים. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל החוק הזה, הצעת חוק בעצם, שכרגע אני מתכבדת להציג בפניכם – זה מאוד מרגש אותי, כי אני התחלתי להתעסק בנושא הזה עוד בכנסת העשרים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ששש, קצת. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כשרק נכנסתי לכנסת, ב-2016, אני זוכרת דיון שקיימתי בוועדה למעמד האישה דווקא בראשות חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. היה דיון מרגש, קשה, כבד, טעון, שעורר הרבה מאוד אמוציות, כי בפעם הראשונה בכנסת ישראל התחלנו לדבר על קיום התופעה הזאת: תקיפה מינית על רקע לאומני; בפעם הראשונה מישהו העז להגיד את זה בפה מלא, שהתופעה הזאת קיימת. יש כאלה שיגידו לי שתקיפה מינית – או אונס, זה אונס לכל דבר ועניין – אז אני אשאל אתכם: ומה עם רצח? אנחנו כן עושים הבדלה בין רצח לבין אירוע טרור. ואז מה איתנו, עם הנשים? סתם ככה מטרידים אותנו, או שמשהו מסתתר מאחורי דבר כזה? אני זוכרת שהבאתי עדויות מירושלים: בנות מסמינר מירושלים סיפרו שהן לא יכולות לצאת מהסמינר בלי אבטחה, ושבשעות שהן יוצאות ממוסד הלימוד שלהן יש ניידות משטרה. זה ככה, בסדר גמור. כולם יודעים, ואף אחד לא עושה שום דבר; הבאתי עדות מלוד על אונס נוראי שבבירור נעשה על רקע לאומני. אממה, מה הבעיה? שאף אחד לא יודע שזה קיים. אין בספר החוקים של מדינת ישראל הגדרה: תקיפה מינית על רקע לאומני, זה לא קיים; הבאתי מקרים מנוף הגליל – אז הייתה נצרת עילית – הבנות שם סיפרו שהן מפחדות לצאת בערב עם כלב, מפחדות לצאת לזרוק זבל, כי הן מוטרדות על בסיס קבוע. זו האמת. אז ניסו להגיד באותו דיון: תקשיבי, זה קורה, אבל חלילה חלילה אין שם רקע לאומני. אז אני שאלתי שאלה מאוד פשוטה: אז למה זה לא קורה ביישובים ערביים? למה זה קורה בקו התפר? למה זה לא קורה הפוך? כי משהו מסתתר שם, והאמת היא מכוערת, והיא קיימת, וצריך להכיר באמת הזאת. רק עכשיו, לאחרונה, תראו מה עבר עלינו – אני אבקש להיות קצת יותר בשקט בסיעת הליכוד – היה מקרה בדרום לפני שנתיים, האונס הנוראי של הילדה בת העשר. עלה שם חשד כבד שזה נעשה על רקע לאומני. גם עורכי הדין של אותה ילדה, של אותה משפחה, דיברו על כך שהיו סימנים כבדים. אממה, אין בסיס חוקתי לדבר הזה. אז משטרת ישראל אפילו לא בודקת את העניין. עכשיו, לפני שבועיים, היה אונס מזעזע בחדרה – לא בחדרה, חלילה – בגדרה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני יודעת, תודה. לא יודעת מה היה שם, אני לא מאשימה. אני לא רשויות החוק. אבל האם מישהו בדק אם יש חשש לרקע לאומני? עם כל הדברים הנוספים הנוראיים, את זה בדקו? סביר להניח שלא, כי זה פשוט לא קיים. הייתה עכשיו בירושלים ילדה בת 15 שנאנסה על ידי שני תושבי מזרח ירושלים, ולדעתי, עכשיו פורסם מקרה נוסף של בחורה בת 20. תראו, קודם כול, צריך להכיר בתופעה – זה קיים. זה נמצא. זו האמת המכוערת. אגב, באותו דיון שקיימתי ב-2016 הייתי לבד מול ח"כים מהרשימה המשותפת. משום מה גם חבר הכנסת אז סמוטריץ', היום שר האוצר, לא כל כך רצה להתייצב, וגם מהליכוד לא מיהרו, כי זה מכוער, כי זה כל כך לא פוליטיקלי קורקט, אנשים מתביישים ולא רוצים להיכנס לנושא הזה. צריך להבין שהיום, כדי שאותה בחורה תוכר כקורבן של אונס או תקיפה מינית על רקע לאומני צריך לעבור גיהינום, צריך לקבל הכרה של משרד הביטחון. בשנים האחרונות היו רק חמישה מקרים כאלו, כי זה כמעט בלתי אפשרי, כי מדינת ישראל פשוט בורחת מההכרה הזאת מכל מיני סיבות, לדעתי מתוך פחד וחולשה, כי ברגע שהמקרה מוכר, זה גם משפיע על העונש של אותו מחבל וגם משפיע על סל התנאים שמקבלת אותה בחורה מבחינה סוציאלית, מבחינת ביטוח לאומי כקורבן של מעשה טרור, ויש לזה משמעות מאוד גדולה גם מבחינת הכסף, גם מבחינת העזרה הפסיכולוגית והרבה מאוד דברים נוספים. לא. למען האמת, אני מתרגשת עכשיו, כי זה משהו שמלווה אותי שנים רבות, וסוף-סוף אני מצליחה להביא את זה לפה, לכנסת. גם יגידו לי: למה רק עכשיו? כי הייתי צריכה לגבש את הצעת החוק הזו, כי לקח זמן להבין מה עושים, איך ניגשים לבעיה הזאת, על איזה בסיס חקיקה נשענים כשמשהו לא קיים. אז כן, זה לקח זמן עד שהדברים התבשלו. והינה, אנחנו פה, מדברים על הצעת החוק הזאת. אני באמת באמת מקווה שעם כל התסבוכת שיש היום בקואליציה והרפורמות והבלגן והסכסוכים, אתם תדעו גם כן לשים דברים אמיצים בסדר עדיפויות, שלא תגררו רגליים, ושזה באמת ילך במהרה בחקיקה, ואנחנו נסיים את החוק הזה במושב החורף, כי זה באמת ייתן תרופות אמיתיות, מעשה אמיתי, לאותם קורבנות של תקיפה מינית עד אונס על רקע לאומני. אני רק רוצה לצטט לכם כדי שתבינו שהעולם מכיר בתופעה. ב-2008 מועצת הביטחון של האו"ם הגדירה תקיפה מינית של בן לאום מסוים על ידי בן לאום אחר באזור שמוגדר כאזור סכסוך כתקיפה מינית על רקע לאומני. העולם מכיר, האו"ם מכיר; הגיע הזמן שגם בישראל עם ממשלת ימין מלא מלא יכירו בתופעה הזאת, ואנחנו נקדם את הצעת החוק הזאת במהרה. אני יודעת שלחברתי חברת הכנסת לימור, יש הצעת חוק דומה, ואני מקווה מאוד שאת תוכלי במהירות להיצמד אליי, ואנחנו נעשה את זה ביחד לטובת אותן נשים שסבלו ועדיין סובלות. אנחנו ניתן להן סיוע אמין. זה, אגב, מתייחס גם לענישה, כי ברגע שאנחנו נכיר בזה, זה ישפיע באופן דרמטי על הענישה של אותם עבריינים – אותם טרוריסטים, זאת לא עבריינות. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי. אני מזמין את שר המשפטים וסגן ראש הממשלה, חבר הכנסת יריב לוין, להשיב להצעה. אדוני השר, אם תרצה לנצל את מרב הדקות, עשר דקות עומדות לרשותך. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי כנסת, חברת הכנסת מלינובסקי, בהצעת החוק שבנדון מוצע לקבוע שתי הוראות ביחס לעבירת תקיפה מינית שנעשתה מתוך מניע לאומני: האחת, החלת הוראות סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016, לעניין החמרת ענישה בשל עבירה שהיא מעשה טרור – קרי הכפלת העונש בצד העבירה במגבלה של 25 שנות מאסר; השנייה, קביעה כי מי שנפגע מעבירת תקיפה מינית כאמור, יראו בו נפגע פעולות איבה לעניין חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970 – להלן: חוק התגמולים. בשנים האחרונות אנו רואים כי התעצמו, לצערנו, הדיווחים על נשים שהותקפו על רקע זהותן הלאומית. רק לאחרונה נתקלנו בכמה מקרים באמת זוועתיים שזעזעו מדינה שלמה. לצערי, יש מצב של ענישה מקילה בחלק מהמקרים, שמדגישים את הצורך המיידי בהחמרת הענישה, בוודאי כאשר העבירות נעשות על רקע לאומני, כפי שאת מתארת ומתייחסת בהצעת החוק. יש בהחלט היגיון רב בתפיסה שאומרת שיש להכיר בנפגעי תקיפה מינית על רקע לאומני כנפגעים ונפגעות של מעשה טרור לכל דבר ועניין. למען האמת, אני לא רואה דרך להסתכל על זה בצורה אחרת. יש הבנה כי קיים מענה לחלק מהסעיפים בחוקים אחרים. האחד קבוע בסעיף 37 לחוק המאבק בטרור, ולפיו העונש בגין עבירה (למעט עבירות מסוימות) שהיא מעשה טרור הוא כפל העונש הקבוע לאותה עבירה עד תקרה של 25 שנים. המנגנון השני קבוע בסעיף 144ו לחוק העונשין, שקובע נסיבה מחמירה כללית של עבירה ממניע גזענות או עוינות כלפי הציבור. אבל ברקע הצעת החוק – בצדק, אני חושב – העובדה שעבירת ההטרדה המינית לא כלולה בפרק עבירות המין שבחוק העונשין, אלא מדובר בעבירה בעלת אופי שונה שמעוגנת בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998. ביחס לעבירת הטרדה מינית לא קיים מדרג ענישה מוחמר בהתקיים נסיבות מחמירות, ולכן למעשה בעניין הזה אין מנגנון של הכפלת ענישה על בסיס מניע פסול, כפי שקיים ביחס לעבירות בחוק העונשין. אני מוכרח לומר שבניגוד למה שהיה נהוג כאן בקדנציה הקודמת, אני, לפחות, משתדל לאמץ גישה עניינית עד כמה שניתן לגוף הצעות החוק, ואני חושב, חברת הכנסת מלינובסקי, שההצעה שלך היא טובה, היא נכונה. יש לה אולי מרכיבים שצריך לטייב, אבל בסך הכול הרעיון הכללי הוא נכון וראוי, ולכן אני אציע לכנסת – וזו עמדת הממשלה – לתמוך בחוק בקריאה הטרומית, כמובן בכפוף לכך שהצעת החוק תוחזר לדיון בוועדה לפני הקריאה הראשונה על מנת שנראה שבאמת מסנכרנים את הדברים. אני חושב שזה פחות בצד המהותי של העניין ויותר בצד הטכני, שלא יהיו כפילויות ודברים מהסוג הזה, באופן כזה שהנוסח יתוקן כך שיושמטו ממנו נושאים שכבר יש להם מענה במקומות אחרים. וכמובן, יישארו הדברים שנותנים מענה למקומות שבהם הדברים אינם. אני רוצה גם להודות לך ולברך אותך על הצעה טובה וחשובה, בהנחה שאת מקבלת את הדברים כפי שהצגתי כאן. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני מאמין שהיא מסכימה לליטושים שיהיו בוועדה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני מציע לכנסת להתאחד בתמיכה בהצעת החוק הזאת. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כבוד השר, לא קיבלנו הודעת התנגדות להצעת החוק. אם כך, חברות וחברי הכנסת, נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא ושירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 10), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק תקיפה מינית על רקע לאומני (הרחבת הענישה על עבירות מין כדין ענישה בגין מעשה טרור), התשפ"ג–2022 << הצח >> (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני עובר להצבעה אלקטרונית על הצעת חוק תקיפה מינית על רקע לאומני, התשפ"ג–2022, של חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, יבגני סובה ושרון ניר. הצבעה. הצבעה מס' 39 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 נגד – 8 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק תקיפה מינית על רקע לאומני (הרחבת הענישה על עבירות מין כדין ענישה בגין מעשה טרור), התשפ"ג–2022, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 24 בעד, שמונה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק תקיפה מינית על רקע לאומני (הרחבת הענישה על עבירות מין כדין ענישה בגין מעשה טרור), התשפ"ג–2022, התקבלה בקריאה הטרומית, ותעבור לוועדה לביטחון לאומי להכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז פג), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/622/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ינון אזולאי) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רבותיי חברי הכנסת, נעבור להצעת החוק הבאה: הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז פג), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת ינון אזולאי – יעלה ויבוא. לאחר מכן – הצעות חוק שהוצמדו, של חברי הכנסת אברהם בצלאל וקבוצת חברי כנסת, ולאחר מכן – חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אדוני יושב-ראש הקואליציה, אופיר כץ, אופיר – באו ושאלו אותי היום הרבה חברי כנסת איפה חברת הכנסת טלי גוטליב. אז בשמנו, ואני בטוח שבשם כולם, אנחנו מאחלים לה מזל טוב. הבן שלה מתחתן היום, אז שיהיה להם מזל טוב ושיזכו להקים בית בישראל מתוך נחת ושמחה מכל יוצאי חלציהם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מצטרפים לברכות בשם כולם, ללא ספק. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה. הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז פג). הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק שאני מגיש לאחר – האמת היא שזה בעצם גם ממשיך את החקיקה החברתית שתנועת ש"ס חרתה על דגלה, וממשיך גם את החקיקה של מור אבי ז"ל, שהנחה לי את הדרך, לעשות כמה שיותר טוב לחלשים. הצעת החוק הזאת, דמי מחלה לפג, בעצם אומרת שאדם, משפחה, הורים, שנולד להם ילד פג – נכון, מזל טוב, זאת שמחה, אבל יחד עם זאת, זו התמודדות; התמודדות עם ילד שרק עכשיו יצא לאוויר העולם אבל עדיין צריך להיות בשמירה, בהשגחה, בטיפול. זה גוזל – זה לא גוזל, אבל זה מצריך מההורים עוד זמן טיפול בילדם; זה מצריך מההורים תשומת לב בבית החולים, ומצד שני יש להם ילדים בבית לטפל בהם; זה מצריך מההורים לשים יותר לב – הורים שעובדים, בזמן הזה שהם צריכים לצאת לעבודה, הם צריכים לחלק את עצמם בין להיות עם הילד, הדבר היקר להם מכול, לבין להיות עם משפחתם ועם העבודה. ולכן הצעת החוק הזאת באה ועושה תיקון. זה תיקון שאני חושב שהיה צריך להיעשות מלכתחילה; תיקון שנותן להורה עוד 30 ימי חופשה על חשבונו. היום כשאדם רוצה לקחת, הוא מוגבל בימי מחלה. הבקשה היא עוד 30 ימי מחלה על חשבונו, כדי שיוכל להיות ולחלוק את הזמן שלו בין הילדים שבבית לילד שנמצא בבית החולים כרגע, וגם לאחר שהוא יוצא מבית החולים, אנחנו יודעים עד כמה הדבר מורכב, עד כמה הדבר נצרך. ולכן כל הצעת החוק הזאת באה להקל ולו במעט. אגב, יש חוק גם לגבי הורים לילד עם מחלה ממארת, שנותן 90 יום. אז נכון, שם זה יותר מורכב, ואני לא בטוח שגם 90 יום זה מספיק – הרב מלכיאלי, יישר כוח, תודה שבאת. אתה רוצה למסור משהו? לכן אנחנו מבקשים שניתן עוד ימי מחלה על חשבון ההורים, כדי שיוכלו להתמודד עם ההתמודדות הזאת עם הילד. אני חושב שבכלל צריך להוסיף דמי מחלה בשל חופשה, להוסיף בכלל למחלת ילד, כי יש כאלה שיש להם ילד, שניים, שלושה, ארבעה, חמישה ושישה, שיהיו בריאים, ואי-אפשר להסתפק רק בשמונה ימי מחלה. יחד עם זאת, בוועדת שרים, רגע לפני היו חילוקי דעות בין המשרדים השונים, אבל בסופו של דבר החליטו לתמוך בהצעה הזאת, בתנאי שזה יחזור לאחר מכן בהסכמה לוועדת שרים. קיבלתי זאת, אבל אני מבקש גם מהשר, שר העבודה הרב יואב בן צור, שהוא הסכים – – – << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> דקה, אני אדבר על ההסמכה שלך. שתהיה בריא, אתה, יש לך הרבה הסמכות. הרב מלכיאלי, אני לא אסמיך אותך אצל הרב בן צור, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בעניינים פנים-סיעתיים קשה לי להתערב. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אגב, זה נראה כמו ישיבת סיעה. תסתכלו מי נמצא פה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כרגיל. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל זה בסדר. שר העבודה יואב בן צור הסכים לעניין ונרתם, ועל כך אני מודה לו. אני מבקש מכם, חבריי, לתמוך בהצעת החוק החשובה הזאת. זאת הצעת חוק, אגב, שאני מבין שגם האופוזיציה, אם קיימת פה, לא מתנגדת לה. האופוזיציה לא מתנגדת כי מבינים את החשיבות. בעבר העברנו הצעת חוק כזאת, דמי מחלה לתורמי כליה, עוד שבעה ימים לתורמי כליה על חשבונם. זה עבר. אנחנו נהיה בהידברות עם המשרדים, ונקל ולו במעט על ההורים האלה שצריכים להתמודד עם ילדם. לכן אני מבקש ממך, אדוני השר, שתשובתך תהיה בהתאם, כמסוכם מראש. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אם זה לא היה מסוכם מראש בהסכמה, לא הייתי מעלה. אתה יודע שאני בדרך כלל חבר כנסת טוב, שנשמע להוראות הקואליציה ולוועדת השרים, ולכן בגלל חשיבות העניין והדגל החברתי ומה שאנחנו חורתים עליו – מיסודו של מרן רבנו עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה – לכן, הרב מלכיאלי, השר לשירותי דת, שכרגע גם עונה בשם שר העבודה הרב יואב בן צור, אני מבקש שתחדד רק את העניין שאתם מבקשים לתמוך. תודה רבה לכם, כל חבריי שתומכים ויתמכו כמובן. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. << הצח >> הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז פג), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/816/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יעלה ויבוא חבר הכנסת אברהם בצלאל. הצעת חוק 816/25, שהוצמדה, הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז פג), של קבוצת חברי הכנסת. יש לך זמן לשקול, עד שתשיב, במה לתמוך ובמה לא. אנחנו לרשותך, כבוד השר. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השרים, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שלפני שנייה מישהו אמר שזה נראה פה משהו סיעתי. היות שלמעשה החוק הזה הוא חוק מאוד מאוד חברתי, וכידוע סיעת ש"ס היא הסיעה הכי חברתית שיש בבית הזה, לכן באמת החברים גם נמצאים פה. מעבר לזה, יש לנו מוסר עבודה מאוד מאוד גבוה, ואנחנו ברוך השם נמצאים פה, הסיעה שנמצאת פה הכי הרבה, אם זה בהצבעות, אם זה במליאה עצמה. אז באמת נברך את חבריי שנמצאים פה. אני חושב שהחוק הזה, כמו שאמרתי, הוא חוק מאוד מאוד חברתי. בסוף היום הורים שנולד להם ילד פג מתמודדים עם הרבה הרבה הרבה דברים, בפרט כשהילד הזה לפעמים נמצא בבית חולים תקופות מאוד מאוד ארוכות. הם צריכים להתמודד גם בבית וגם בבית חולים עצמו, ועוד לחשוב פתאום מאיפה הם יביאו גם את הפרנסה בחודש הזה. אני חושב שהתיקון הוא תיקון חשוב מאוד, חוק חשוב, שההורים יוכלו, כמו שנאמר, על חשבון עצמם לקחת עוד 30 ימי מחלה על חשבונם, אבל לפחות שיהיה להם את הרוגע הזה, שיוכלו לטפל. כידוע, ילד פג, הרבה מההתפתחות שלו זה ההורים עצמם, שנמצאים איתו, החום שהם נותנים לו. אני יכול להגיד בנימה אישית שאני כילד, גם אני נולדתי פג, ואימא שלי סיפרה לי שאבא שלי שלוש פעמים ביום היה מגיע בשביל לתת את החלב אם, כי הדבר הזה ודאי הוסיף ונתן הרבה. כשהורים צריכים להתפצל, מצד אחד לטפל בילדים בבית ומצד שני לטפל ולדאוג לילד הפג שרוצים שהוא יגדל ויצמח – אז לפחות להוריד מהם את העול הזה, העול של העבודה, אני חושב שזה דבר חשוב מאוד. ואני שמח שאני והרב ינון הגשנו הצעה זהה. אני שמח גם על החברים שנמצאים פה. ואני מקווה שזה יעבור כמה שיותר מהר ונוכל להביא מזור למשפחות החשובות האלה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אברהם בצלאל. << הצח >> הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז פג), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1852/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ואליד אלהושלה) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יעלה ויבוא מציע נוסף. הצעת החוק הבאה, של חבר הכנסת ואליד אלהושלה, בבקשה. אני רק יכול לספר, עד שהוא יגיע, שהייתה היום שרפה בבית חולים ביקור חולים. בזמן שהיה פה התרגיל הספקתי ללכת לשערי צדק – 40 אימהות עם 40 תינוקות, חלקם פגים. בשעה אחת עשו עבודה מדהימה, ומגיע לצוותים הרפואיים יישר כוח, כי זה אירוע מורכב. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זכויות עובדים בחברה מתוקנת הן אבן יסוד ביחסי עובד–מעביד ונורמה חברתית מתוקנת, שנועדה לעגן את אותן זכויות, להתחשב בעובד במצבים של יד הגורל ולהוות מגן ומפלט עבורו בשעת צרה, לא עלינו. תיקון החוק מתייחס למקרים שלהורים נולד פג, מקרים ייחודיים, מיוחדים, וזה לא קל בכלל. פג שנולד בדרך כלל מאושפז תקופה, וזה מחייב את ההורים להרבה לוגיסטיקה מבחינת היום-יום, שלא לדבר על המצב הרגשי והמיוחד במקרה כזה. חסר ישע במצב זה הוא אולי לא רק הפג, אלא גם ההורה. ולכן החובה המוסרית והחברתית היא לתת להם תמיכה ראויה ולאפשר להם להתמקד לתקופת מה בטיפול במקרה ונוכחות ליד יילודם הטרי. אומנם הצעת החוק אינה מרחיקת לכת מבחינת אומדן הימים המוצעים, אבל מן הראוי לתקן את המצב ולבוא לעזרת הורים ולטובתם במצב הנ"ל. בנגב כיום ישנה רק פגייה אחת, והיא בבית החולים סורוקה בבאר שבע. הנגב כולו במקרים כאלו מקבל שירות אך ורק שם. תושבים שגרים במרחק רב משם נאלצים לנסוע יום-יום לבית החולים סורוקה כדי לבקר ולשהות ליד הפג שנולד. לפי מרכז המחקר של הכנסת, תוספת המיטות הקטנה ביותר לפגיות בין השנים 2008 ל-2013 הייתה במחוז דרום, שבו נוספו חמש מיטות אשפוז בלבד. עד מתי יימשך המצב הזה? שנים שומעים על עוד בית חולים בנגב ואנו טרם רואים מעשים בשטח. שירותי החירום והרופאה בנגב בכלל נמצאים בשפל, למשל תושבי היישוב אל-פורעה, אם ירצו לקבל שירותי מרפאה, יצטרכו להגיע לערד או לכסייפה, מרחק נסיעה לא מועט, כדי לקבל שירותים בסיסיים שכל האזרחים זכאים להם. מחסור יש גם בשירותי החירום ובאמבולנסים כמעט בכל היישובים הבדואיים בנגב. בשעת מצוקה, בערב ובלילה, כדי לקבל אמבולנס לפינוי, התושבים יחכו להזנקת ניידת מבאר שבע, ערד או מיתר. הדבר מסכן חיי אדם. אבסורד. הצורך המיידי הוא לתגבר את שירותי החירום בנגב, במיוחד ביישובים הבדואיים בנגב. כולנו שווים וזכאים לקבל את אותו שירות, במיוחד כשמדובר בשירותים רפואיים. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ואליד אלהואשלה. יעלה ויבוא השר לשירותי דת וממלא מקום שר הפנים, בשם שר העבודה חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. שלושה תיקים אתה מחזיק בתשובה אחת, כבוד השר. אם תנצל את מרב הדקות, עשר דקות לרשותך. << דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני חושב שזו הפעם הראשונה שאני מדבר כאן כשאתה מנהל את הישיבה. תעשה את זה בהצלחה גדולה. אני חושב שגם מזכירת הכנסת תוכל להעיד שאוריאל בזמנו הקצר כסגן יושב-ראש הכנסת עושה את זה כמו רגיל וותיק. כבוד המציעים היקרים, חבר הכנסת ינון אזולאי, חבר הכנסת אברהם בצלאל, שנעלם, וחבר הכנסת ואליד, כמו שציינתם הממשלה תומכת בהחלטה. אבל תמיד, כמו בכל דבר טוב, יש איזשהו "אבל" כזה. לאור כל האמור – איפה המציעים, ינון ואברהם? ינון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תקשיב, אולי יש לו דברים שאתה לא מסכים להם. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אמרתי שכמו כל דבר טוב, יש "אבל" בסוף. הממשלה תומכת – אבל. לאור כל האמור, מוצע לתמוך בהצעה בקריאה טרומית – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני לא זוכר שכשהיית באופוזיציה הסכמת עם ה"אבל". אז למה עכשיו – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא הסכמתי עם שום דבר. – – בכפוף לדיון נוסף בממשלה לפני קריאה ראשונה. אז קודם כול נגיד: יישר כוח גדול למציעים. חבר הכנסת ינון אזולאי, הפרלמנטר המוצלח, המוכשר, יחד עם חבר הכנסת בצלאל, שכני היקר, גם המוכשר והמוצלח, וואליד – הינה אברהם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – הוא מגיש חוק – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אברהם בצלאל, הפרלמנטר המוכשר – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר עוד לא החליט שהוא תומך בהצעה שלך. שלוש הצעות זה לא אומר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> – – שכני היקר, שעוד לא חודש בכנסת וכבר מעביר הצעות חוק חברתיות וטובות. אברהם הצליח לספר לנו פה שגם הוא היה פג – ותראה מה יצא בסוף. וואליד, שהוא חבר כנסת חדש כאן – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בדקת שאין כאן ניגוד עניינים, בתור פג? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> – – וכולו חברתי ומצוין ומוצלח, אז גם נאחל לכם בהצלחה. אני קורא לכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר מיכאל מלכיאלי. רבותיי חברי הכנסת, לא הוגשה התנגדות לנושא הזה. אם כך, נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. קודם כול נצביע על הצעת החוק של חבר הכנסת ינון אזולאי. הצבעה – הצעת חוק דמי מחלה, פ/622/25. הצבעה מס' 40 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז פג), התשפ"ג–2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> על זה נאמר פה אחד. 23 בעד. אין מתנגדים. אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק דמי מחלה, של חבר הכנסת ינון אזולאי, עברה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת העבודה והרווחה להכנתה לקריאה ראשונה. נעבור להצבעה על הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל אשפוז פג) של חבר הכנסת אברהם בצלאל וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 41 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז פג), התשפ"ג–2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אף הצעה זו התקבלה פה אחד. 23 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), של חבר הכנסת אברהם בצלאל וקבוצת חברי הכנסת, אף היא התקבלה בקריאה טרומית ותעבור להכנתה לקריאה ראשונה בוועדת העבודה והרווחה. נעבור להצבעה על הצעת חוק דמי מחלה של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. הצבעה. הצבעה מס' 42 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז פג), התשפ"ג–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 24 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק דמי מחלה, של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, אף היא התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור להכנתה לקריאה ראשונה בוועדת העבודה והרווחה. << הצח >> הצעת חוק למניעת העסקה בתחום החינוך והטיפול של אדם שהורשע או שמואשם בתקיפה או בהתעללות בחסר ישע, התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/935/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אופיר כץ) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רבותיי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא – הצעת חוק בקריאה טרומית למניעת העסקה בתחום החינוך והטיפול של אדם שהורשע או שמואשם בתקיפה או בהתעללות בחסר ישע, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש ועדת הכנסת. תציג את הצעת החוק – זה הוצג? לבקשת חבר הכנסת זו הצגה של דקה מהצד מאחר שיש תמיכה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שמונחת לפניכם נראית אבסורדית. הרי איך יכול להיות שמי ששמרה על הילדים שלנו, תקפה אותם, התעללה בהם, הרביצה להם, הורשעה בבית משפט, נענשה, לאחר שהיא יוצאת מהכלא היא פשוט יכולה לחזור ולעבוד שוב עם ילדים וחסרי ישע נוספים? ואני לא אומר את זה כדבר תיאורטי אלא זה דבר שבאמת קורה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היו דברים מעולם. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה דבר שבאמת קורה, כאלו שלא רק שחזרו, הן גם חזרו ותקפו בפעם השנייה. אני את האבסורד הזה רוצה למנוע היום עם הצעת החוק הזאת, שאומרת שמי שהורשעה ופגעה בילדים שלנו לא תוכל לחזור ולעבוד או לטפל – או להיות קרובה בכלל לילדים הקטנים שלנו, ובכלל, גם עם מבוגרים. מי שהורשעה, מי שאלימה, לא תתקרב יותר לחסרי ישע. אבקש את תמיכתכם. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ, שעושה עבודת קודש בנושא הזה המון זמן. מגיע לך יישר כוח, אתה מלווה את הנושא כבר עם כמה הצעות חוק. מי משיב בשם הממשלה? השר אבי דיכטר, שר החקלאות ופיתוח הכפר, בבקשה. אם תחליט לנצל את מרב הדקות שעומדות לרשותך, יש לך עשר דקות. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ידידי חבר הכנסת אופיר כץ, והצטרף אליו גם חבר הכנסת רון כץ, שניהם פועלים ללא לאות למען הגנה על חסרי הישע. כך לדוגמה, רק בכנסת החולפת העביר אופיר חוק חשוב שמחמיר את העונש על התעללות בפעוטות, והגיש הצעת חוק נוספת שמטרתה להגן על החלשים בחברה, ילדים עד גיל שש, זקנים, אנשים עם מוגבלות שכלית או התפתחותית. הצעת החוק מבקשת לחוקק חוק חדש ועצמאי אשר יאסור על אדם שהורשע או מואשם בעבירות של תקיפה, תקיפת קטין או חסר ישע, תקיפת זקן או התעללות בקטין או חסר ישע, לעבוד או להתנדב במוסד כפי הגדרתו בחוק המוצע אשר במסגרת העבודה או ההתנדבות בו מתאפשר קשר קבוע או סדיר עם ילדים עד גיל שש, עם זקנים, עם אנשים מוגבלות שכלית או התפתחותית או חסרי ישע. לצד איסור ההעסקה האמור, שיחול הן על עובד בגיר והן על מי שמבקש להעסיקו, מציע החוק להחיל חובה על המעסיק לקבל טרם ההעסקה אישור ממשטרת ישראל כי אין מניעה להעסיק את אותו בגיר לפי החוק המוצע. על פי דברי ההסבר, הרקע להצעת החוק הוא מקרים שבהם מטפלים ומטפלות שהתעללו בקטינים או בחסרי ישע חזרו לעבוד בתחום החינוך והטיפול וביצעו תקיפה או התעללות נוספת. מטרת הצעת החוק היא לסייע למיגור התופעה הקשה ולמניעת מקרי התקיפה וההתעללות הבאים. אדוני היושב-ראש, למעשה, הצעת החוק מבקשת ללמוד מהמודל הקיים בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מיוחדים, תשס"א–2001, באשר לבגירים שהורשעו בעבירות מין. מדובר בהצעה זהה להצעה שאושרה בוועדת השרים בכנסת הקודמת, ועברה אז בקריאה טרומית, וכעת מבוקש לקדמה מחדש. עמדת הממשלה: תכלית החוק חשובה מאין כמותה – מניעת מקרי התקיפה וההתעללות הבאים בחסרי הישע החלשים ביותר בחברה. יחד עם זאת, מדובר בהצעת חוק מורכבת, אשר בין היתר דורשת משאבים רבים מבחינת משטרת ישראל, לרבות פיתוח מחשובי, אשר לא ניתן להעריכם בשלב זה, על מנת להתאים את המערכת גם לעבירות המנויות בהצעה ולתנאים המופיעים בה. וכן מצריכה ההצעה דיוק בנוסחה תוך תיאום בין מספר משרדים. לצד זאת, במרבית המוסדות שאליהם מכוונת הצעת החוק בנוסחה המקורי קיימת כבר כיום רגולציה מכוח חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט–2018. לאור האמור, אדוני היושב-ראש, הממשלה תומכת בהצעת החוק בכפוף להסכמת המשרדים לביטחון לאומי, משרד החינוך, משרד המשפטים, משרד הבריאות, הרווחה, הפנים והעבודה. בהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה, הצעת החוק תוחזר אליה לדיון לפני הקריאה הראשונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר. חבר הכנסת אופיר כץ, מקובלת עליך תשובת השר? הוא אמר שלאחר הקריאה הטרומית, טרם הקריאה הראשונה, זה יעבור בתיאום איתם. אתה רוצה להוסיף, לענות, להשיב? אי-אפשר, כי אין התנגדות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אז אני מתנגד, ואז הוא יוכל לעלות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי ביקש להביע התנגדות, מעין דעה אחרת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הוא דיבר דקה, השר – עשר, ועכשיו – – – << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חברים, אני רק אתן לכם שיעור באופוזיציה, מה עושים. לקחתי את זה מהאופוזיציה. אופיר הוא חבר טוב, חרוץ. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ואתה רוצה לברך אותו. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא אחד מהמובילים בכל נושא חסרי הישע, במלחמה נגד אותם המתעללים בחסרי הישע, בתינוקות במעונות היום. ולמה עליתי לפה? כי אני מתנגד – בכל פעם זה צריך לחזור; זה דבר שצריך לרוץ, לרוץ, לא צריך בכלל להחזיר את זה לוועדת שרים. בגלל זה אני מתנגד לדבר הזה. אני מקווה שעכשיו הוא ישכנע אותי להצביע בעד. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. ישיב מציע ההצעה, חבר הכנסת אופיר כץ. מציע ההצעה, יושב-ראש ועדת הכנסת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ינון הוא חבר טוב, אבל שניהם – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אופיר וינון זה לא מהקדנציה הנוכחית. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת ינון אזולאי, אני מקווה שאני אשכנע אותך, כי עליתי לפה בשביל לדבר על בחורה נפלאה, אלונה ממטה המאבק, שעושה עבודת קודש בהתנדבות – בכל מקרה של התעללות, ההורים פונים אליה. היא מסייעת להם מול משרדי הממשלה, מול המשטרה, מול הפרקליטות. גלעד קריב מכיר וסייע לנו בעניין הזה. היא פשוט אישה מדהימה. גם היא חלק מהחוק הזה, יחד עם ההורים ממטה המאבק. ננצל את הבמה ונגיד לה שוב תודה רבה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כל הכבוד, אופיר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. הצעת חוק למניעת העסקה בתחום החינוך והטיפול של אדם שהורשע או שמואשם בתקיפה או בהתעללות בחסר ישע, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אופיר כץ. הצבעה. הצבעה מס' 43 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת העסקה בתחום החינוך והטיפול של אדם שהורשע או שמואשם בתקיפה או בהתעללות בחסר ישע, התשפ"ג–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, רבותיי חברי הכנסת: 20 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע, כי הצעת חוק למניעת העסקה, של חבר הכנסת אופיר כץ, התקבלה בקריאה הטרומית, ותעבור לוועדת החינוך, התרבות והספורט. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חוקה, חוקה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה? למה? להעביר לוועדת הכנסת – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – מי שולט בוועדת הכנסת? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כך, היא תעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. תודה רבה. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, תמו הצעות החוק הטרומיות, לקריאה מוקדמת. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> דבריו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מנדלבליט על עיוות הדין שנעשה לרב דרעי << הלסי >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור להצעות דחופות לסדר-היום. ראשון המציעים הוא חבר הכנסת משה ארבל, בנושא: דבריו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מנדלבליט על עיוות הדין שנעשה לרב דרעי. לאחר מכן ישיב סגן ראש הממשלה ושר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין. בבקשה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר פורסם בתוכנית עובדה בערוץ 12 ריאיון ארוך, מעמיק ומקיף עם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר ד"ר אביחי מנדלבליט. מהריאיון הושמטה, ואני מקווה שבטעות, התייחסותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר לעיוות הדין הנורא שנעשה למנהיג תנועת ש"ס חבר הכנסת הרב אריה דרעי. כידוע, שופטי בג"ץ החליטו שלא לאפשר לרב אריה דרעי לכהן כשר, זאת למרות אמון הציבור בו – 400,000 מצביעי תנועת ש"ס באופן ישיר ומיליוני מצביעי הגוש שביקשו שייצג אותם בממשלת ישראל כשר בכיר. ההחלטה מבוססת על עינוי דין ועיוות דין ולא על הדין, החלטה שלא עומדת במבחן בוזגלו, החלטה שנתפרה במיוחד למידותיו של הרב דרעי בכדי להגבילו ולהגבילנו בצעדינו. ד"ר מנדלבליט נשאל על עניינו של הרב דרעי והשיב בהגינות את מה שכולנו ידענו עוד קודם. ראשית, שנעשה לרב דרעי עינוי דין אדיר, שש שנים של עינוי דין, שנים ארוכות שבהן שמו הוכפש, ונקשר שמו לחשדות קשים ביותר, אשר לא היה בהם דבר; שנים שמערכת אכיפת החוק לא תחזיר לו, לא תחזיר למשפחתו – לא את הפגיעה בשמו הטוב, לא את הימים ולא את הלילות שאיום חרב הדין מונף מעליו על לא עוול בכפו. ד"ר מנדלבליט גם נשאל על הסדר הטיעון שחתם עם הרב דרעי על טעות המיסוי, שלכתחילה לא הייתה צריכה להגיע לכתב אישום ולא הצדיקה כתב אישום אם היה מדובר באדם אחר, וענה בהגינות שהסדר הטיעון לא חייב את הרב דרעי לפרוש מהחיים הציבוריים בכלל, גם לא לתקופת זמן. דברים אלו שאמר היועץ המשפטי לממשלה בקולו, ושפורסמו לאחר אותה תוכנית עובדה, מצטרפים לדבריו של ראש מחלקת הבג"צים עו"ד ענר הלמן במהלך הדיון בבג"ץ, שציין שהסדר הטיעון לא כלל פרישה מהחיים הציבוריים. כיצד זה שעל בסיס הסדר טיעון שכולם מסכימים שלא כלל התחייבות לפרוש מהחיים הציבוריים כלל, לא במפורש ולא ברמז, הגיעו חלק משופטי בית המשפט העליון למסקנה שגויה שהרב דרעי בעילת השתק מלשוב לשולחן הממשלה? טענה זו אפילו לא נטענה על ידי העותרים, וגם לא הוצא צו על תנאי בעניינה. הייתה זו הנשיאה חיות שבמהלך הדיון, לפרוטוקול, אמרה שזו הערה נכונה – שזו הרחבת חזית. הדבר הזה לא נטען ולא ניתן עליו צו על תנאי. עינוי דין ועיוות דין, פגיעה ברצון הבוחר ובזכות לבחור ולהיבחר – זה המסר שעלה מהחלטת בג"ץ, והתחזק מדבריו של ד"ר מנדלבליט. זוהי פגיעה קשה מאוד בדמוקרטיה, שלא ניתן לעבור עליה בשתיקה. זוהי פגיעה קשה ואנושה בבית הזה, חבריי חברי הכנסת, חברי הקואליציה וחברי האופוזיציה, כולנו. כאשר שר מתמנה, הוא מתמנה על בסיס אמון שנתנה לו הכנסת. והאמון הזה שנתנה הכנסת נמחק והופר באמצעות עילה משפטית שלא יושבת על אדנים של מציאות, שאין לה שום בסיס, לא עובדתי ולא משפטי. על כן אני מבקש את תמיכת הבית הזה שההצעה לסדר-היום תעבור לדיון בוועדת החוקה של הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ארבל. למעשה, יכולה הממשלה להשיב, יכולה גם שלא. סגן ראש הממשלה ושר המשפטים איננו נוכח. אם כך, אנחנו נצביע על העברה לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, לפי בקשת המציע. הצבעה. הצבעה מס' 44 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, הנושא יידון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הסתה וקידום נרטיב פלסטיני בתוכני הלימוד של בתי הספר במזרח ירושלים << הלסי >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור להצעה נוספת לסדר-היום, הצעות דחופות בנושא: הסתה וקידום נרטיב פלסטיני בתכני הלימוד של בתי הספר במזרח ירושלים, מס' 345, 350, 352, 370 ו-392, של חברי הכנסת דן אילוז, זאב אלקין, משה טור פז, לימור סון הר מלך ויוסף טייב. ראשון המציעים, חבר הכנסת דן אילוז, בבקשה. השר פספס, תשובת הממשלה. אולי היא הייתה מעניינת. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבועיים האחרונים יצאו שלושה פיגועים ממזרח ירושלים, שניים נעשו על ידי בני 13 שלומדים במערכת החינוך של מזרח ירושלים. תגידו לי, מה גורם לילד בן 13 לקום ולבצע פיגוע רצחני? מאיפה הוא יונק את השנאה הזו? מאיפה הוא לומד לשנוא יהודים? התשובה פשוטה: קודם כול מבתי ספר במזרח ירושלים, המסיתים בצורה פרועה כנגד מדינת ישראל. בתי הספר האלו, באופן בלתי נתפס, עדיין מקבלים מימון ממדינת ישראל. בואו נעשה סדר. מערכת החינוך במזרח העיר מהווה סכנה אמיתית לאזרחי ישראל. רבים מבתי הספר במזרח העיר מלמדים לא את התוכנית הישראלית אלא את התוכנית הפלסטינית – התאוג'יהי. בתי הספר האלו משתמשים בספרי לימוד של הרשות הפלסטינית, אך על פי הנוהל הספרים אמורים להיות מצונזרים ונקיים מהסתה פרועה נגד ישראל. במציאות זה לא המצב. בפועל, הילדים הללו שומעים הסתה שקרית נגד ישראל, לומדים שהיא הורגת חובשים של הסהר האדום, מונעת טיפול מפצועים פלסטינים. הילדים לומדים להלל שהידים ואסירים פלסטינים, לומדים לתמוך באינתיפאדה, לומדים שפעולות טרור כמו הפיגוע במינכן הן דרך התנגדות לגיטימית לישראל. לומדים להלל שהידים כמו דלאל מוגרבי, שביצעה את הפיגוע בכביש החוף – אחת מההתקפות הטרור הקשות ביותר בתולדות מדינת ישראל, שבה נרצחו 35 ישראלים, ובהם 12 ילדים. אם אלו גיבורי התרבות של הילדים האלו, מישהו באמת מופתע שהם יוצאים ומבצעים פיגועים בגיל כל כך צעיר? וגם אם אנחנו מתעלמים מהמציאות וטוענים שבבתי הספר איכשהו מלמדים לפי הספרים ללא הסתה, גם הספר המצונזר מחנך לפי הנרטיב הפלסטיני שנכתב על ידי הרשות הפלסטינית. גם אם נגיד שאין בספרי הלימוד הסתה ברורה, מפורשת ובלתי חוקית – וזו לא המציאות – בואו נסכים שאוהבי ישראל הם לא יצאו משם. בתי ספר אלו – כן, גם אלו שבסתר מלמדים לפי ספרי לימוד מסיתים – מקבלים כרגע מימון מהמדינה. כן, שמעתם נכון: מדינת ישראל מממנת כרגע הסתה לטרור; מדינת ישראל מעודדת טרור. אין דרך קלה להגיד את זה. בזמן שכולם פה מתווכחים על מימון בתי ספר שאין בהם לימודי ליבה – ויכוח שהוא חשוב, אני לא מזלזל בו – מדינת ישראל מעבירה תקציבים לבתי ספר שמסיתים לטרור נגד יהודים. זה בלתי נתפס. את המצב הזה אנחנו חייבים לשנות. חייבים לשים לזה סוף. אנחנו צריכים מצד אחד להגביר את האכיפה כנגד תכנים מסיתים, כולל התאמת דרכים יצירתיות ויעילות יותר לבדוק את השימוש בספרי הלימוד בבתי ספר – ביד קשה, בלי לוותר, אפס סובלנות להסתה; ומצד שני אנחנו חייבים לשים סוף גם למימון של בתי ספר המלמדים לפי התוכנית הפלסטינית. מי שרוצה ללמוד בבית ספר שממומן ציבורית, ילמד בבית ספר המלמד לפי התוכנית הישראלית; מי שרוצה ללמוד את הנרטיב הפלסטיני, יתכבד ויבקש מהרשות הפלסטינית לממן את בתי הספר שלו. אני רוצה רק לסיים בתודה רבה לשר החינוך יואב קיש. אני יודע שהנושא הזה קרוב לליבו ושהוא כבר היום התחיל לפעול בו. חשוב שגם אנחנו בכנסת ניקח אחריות כגוף מפקח. אנחנו נשתף פעולה בנושא ונעזור לו כאן מהכנסת, ויחד נעצור את ההסתה הפרועה ונציל חיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דן אילוז. חבר הכנסת זאב אלקין – אינו נוכח; יעלה ויבוא המציע הבא, חבר הכנסת משה טור פז – אף הוא אינו נוכח; חברת הכנסת לימון סון הר מלך, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת ישראל הנכבדה, בשבועות האחרונים אנו עדים לגל טרור רצחני ששוטף את מדינת ישראל, בדגש על עיר הבירה ירושלים. אחד המאפיינים של גל הטרור הזה הוא גילם הצעיר של חלק ניכר מהמחבלים שיוצאים לרצוח יהודים באשר הם. הדבר הזה הוא תוצאה ישירה של הסתה פראית שיונקים בני הנוער בחברה הערבית בבית, בשכונה ובעיקר במוסדות החינוך. בחסות חוסר המשילות הישראלית חדרו הרשות הפלסטינית וארגון הטרור חמאס למוסדות החינוך הערביים, ותחת מסווה של חומרי לימוד שגרתיים מלעיטים את התלמידים בחומר מסית, רצחני ומזעזע. רבי-המרצחים שביצעו פיגועים המוניים הופכים לשהידים ומוצגים לתלמידים כגיבורים שיש ללכת בדרכם; מיצגים מזעזעים שכוללים ירי בבובות בעלות מראה יהודי נערכים בבתי הספר, ותמונות מחבלים מעטרות את כיתות הלימוד. רק כדי לסבר את האוזן אתן כאן כמה דוגמאות מחרידות שהתרחשו בחודשים האחרונים בתוך מוסדות הלימוד במדינת ישראל: בתיעודים שפורסמו לפני כמה חודשים נראים ילדים ערבים בכיתה ג' מדקלמים שירים שבהם נאמר: "נשבעתי, אקריב את דמי כדי להרוות את אדמת האצילים, ואסלק את הגזלן מארצי ואשמיד את שרידי הזרים"; בטקסט אחר שמוקדש להר הבית נראים ילדים בכיתה ה' לומדים על גבורתה של דלאל אל-מוגרבי, מחבלת פלסטינית שרצחה 35 ישראלים בפיגוע בכביש החוף, אוטובוס הדמים בשנת 1978; ילדים אחרים שהתראיינו בפנים מחייכות לטלוויזיה סיפרו על תוכני הלימוד בבית הספר, והשמיעו שורת אמירות לאומניות. לדוגמה, סיפר אחד הילדים: כן, מלמדים אותנו כאן שהציונים הם האויב שלנו. ילד אחר הכריז: אנחנו רוצים להילחם נגדם ולנצח אותם במלחמה. ילד נוסף הצהיר במבט רציני: אני שונא יהודים. הילדים הללו לא נולדו עם השקפת העולם הרצחנית הזאת. היה מישהו שדאג להטמיע אותה בהם ולדאוג לכך שגם הדורות הבאים של ערביי ישראל יצטרפו למלחמת הג'יהאד נגד קיומה של מדינת ישראל. בשבוע שעבר התוודעתי למוסדות החינוך בכפר עקב – 14 בתי ספר, שבכולם לומדים את תוכנית הלימוד של הרשות הפלסטינית, כש-80% מהמימון מגיע ממדינת ישראל. זה הזוי ובלתי נתפס. את ההסתה הזאת במוסדות החינוך, שהינה אחד הגורמים המרכזיים לפיגועי הטרור, עלינו לעקור מהשורש. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת סון הר מלך. אחרון המציעים – חבר הכנסת יוסף טייב, יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, בבקשה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לא ייתכן שבמדינת ישראל אנחנו נמשיך לממן בתי ספר במזרח ירושלים שילמדו את הנרטיב הפלסטיני. מחובתנו לבוא ולאכוף את אותם בתי ספר לקבל וללמד את התוכנית הישראלית. בפגישתי עם יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הסנאט הצרפתי הצגתי בפניו את הנושא, והוא לא פחות מהזדעזע. הובטח לי שהוא גם יעביר את זה לגורמים בפרלמנט האירופי כדי לעצור את המימון של אותן מערכות חינוך ולדאוג שהחומר הלימודי, אותם חומרים בתוך אותם בתי הספר יימחקו ממערך החינוך וממערך הלמידה. זה לא ייתכן, ולא נאפשר. רבותיי, תבינו שבחוק יסודות התקציב בתי ספר שהם מוסדות פטור לא מקבלים את מלוא התקציב גם לילדי החינוך המיוחד; הייתכן שילדי החינוך המיוחד לא יקבלו תקציב כי הם במוסדות הפטור, אבל נערים במזרח ירושלים שמלמדים אותם שנאת יהודים – ואנחנו רואים מה קורה פה בתקופה האחרונה, פיגועים נגרמו על ידי ילדים, לא פחות ולא יותר; ילדים תופסים תעוזה, לוקחים סכין, באים, דוקרים ילדים, חיילים. לא ייתכן, ואנחנו לא נוכל לאפשר זאת, ודאי לא במשמרת שלי כיו"ר ועדת החינוך התרבות והספורט. אני קורא למערכת החינוך בישראל להוביל מהלך מאוד פשוט וברור: מי שבמוסדות הממלכתיים במזרח ירושלים יהיה מוכן ללמד לפי התוכנית, יקבל את התקצוב כפי שהוא מקבל היום, וכן במוסדות המוכש"ר ומוסדות הפטור. אותן מערכות חינוך שנמצאות במזרח ירושלים הן חלק אינטגרלי ממדינת ישראל. לא ייתכן שכספי המיסים של אזרחי מדינת ישראל יממנו תוכנית חינוך שמעודדת טרור, שנאת יהודים, שנאת מדינת ישראל כמדינת היהודים וכמדינה יהודית ודמוקרטית. הדבר הזה לא ייתכן. הדבר הזה לא היה מתקבל בשום מדינה נורמטיבית בעולם, בוודאי לא במדינות כמו צרפת, בלגיה, ודאי לא ארצות הברית. אנחנו חייבים לשים לזה סוף. אין לי ספק שבמשמרת של שר החינוך והשר במשרד החינוך, יואב קיש וחיים ביטון, הדבר הזה ייעצר. אנחנו נוביל את המהלך הזה בוועדת החינוך, התרבות והספורט יחד עם שאר חברי הכנסת. אני רוצה להודות גם לחברי חבר הכנסת דן אילוז וגם לחברי עמית הלוי, שהציגו בפניי את הנושא. החלטתי להצטרף כדי לבוא ולשים סוף לנושא. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה למציעים. אם כך, יעלה וישיב סגן ראש הממשלה ושר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין, ואולי גם כן יתייחס להצעה הדחופה הקודמת, יענה על מה שלא הספיק לענות. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני באמת אתחיל אולי במענה להצעה לסדר-היום הקודמת. אני מודה שנכשלתי לחלוטין במעקב אחר סדר-היום היום, שהתחלף והשתנה, וכו'. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שלא באשמתך. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אבל בכל אופן אני חושב שההצעה הייתה חשובה בנושא חשוב מאין כמוהו, והכרחי וראוי שאני אתייחס אליו. ולאחר מכן אני גם אשיב להצעה לסדר-היום בהתאם לתשובה שקיבלתי משר החינוך. אז לעניין ההצעה לסדר-היום הקודמת, אני מבקש להודות לחבר הכנסת משה ארבל, שהפנה את תשומת לב הכנסת כולה לדברים של היועץ המשפטי לממשלה עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט, כאשר ההצעה הדחופה לסדר-היום מתייחסת למעשה לשני היבטים שונים שעלו מדבריו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, שניהם בעיניי מאוד חמורים ודורשים בחינה מעמיקה מצד גורמים שונים גם במשרד המשפטים ובמערכת אכיפת החוק וגם במערכת בתי המשפט. אני לא רוצה לומר "אשרי המאמין", אבל אני רוצה להאמין שאולי יום יבוא וכך באמת יהיה, והדברים החמורים האלה באמת ייבחנו כפי שצריך. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, פעם היה לשר צוות איפכא מסתברא. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן. לא, לא, באמת, אלה דברים שזועקים לשמיים. ההיבט הראשון הוא סוגיית עינוי הדין שנגרם לחבר הכנסת דרעי. החקירה בעניינו של חבר הכנסת דרעי נמשכה למעלה מחמש שנים עד קבלת ההחלטה לגנוז את התיק ואת החשדות הנוגעים למרמה והפרת אמונים והלבנת הון; שנים ארוכות, שבהן נגרר שמו בבוץ כמי שחשוד בעבירות הציבוריות החמורות ביותר, ענייניו נסרקו במסרקות ברזל, ומיטב המשאבים הוקצו כדי לבחון את אשמתו ואת הראיות לה בחקירה. למעשה החקירה עשתה את ההפך הגמור, או הייתי אומר שעשתה את מה שצריכה לעשות חקירה – בדקה את העובדות לגופן והגיעה למסקנות. והמסקנה הייתה שמעל לכל ספק סביר כל החשדות האלה היו עורבא פרח, דברים משוללי יסוד, שגם חמש שנות חקירה לא הביאו לבדל ראיה שהייתה יכולה לבסס אותם. והדבר הזה זועק לשמיים בעיניי. אני חושב שלא ייתכן שחקירה תימשך למעלה מחמש שנים. בכלל, השיטה הזאת של מסע דיג, שאומרים: טוב, בואו ניקח בן אדם, עכשיו נחפש משהו, נקווה שנמצא, ואם לא מצאנו, אז נמשיך ונחזיק את התיק פתוח, אולי יהיה שחר של יום חדש, כדבריו של אהוד ברק, ויגיעו פתאום איזה מידעים חדשים – אני חושב שזה דבר בלתי נסבל ביחס לכל אזרח. זה בטח בלתי נסבל ביחס לאיש ציבור, משום שזה מותיר אותו, את מפלגתו, את המערכת הפוליטית כולה, את הציבור, בעמדת המתנה וחוסר ודאות. זה דבר לא בריא, לא למערכת הפוליטית הישראלית, לא לציבור הישראלי, והוא פוגע פגיעה אנושה גם באמון הציבור במערכות אכיפת החוק. וזה ודאי לא הוגן שאדם שבחר בחיים הציבוריים, והציבור נתן בו אמון ובחר בו לכנסת ואחר כך גם לממשלה, יהיה נתון למצב שבו אפשר לגרור אותו כל כך הרבה שנים שבהן הוא בחזקת חשוד בעבירות חמורות מאוד בלי שום יכולת אמיתית להתגונן. הוא אפילו לא יכול לומר דברים בצורה ברורה, כי יהיה בהם משום שיבוש חקירה וכו'. אני חושב שהעניין של חבר הכנסת דרעי בהחלט מהווה סוג של נקודת שיא בהתעמרות בעינוי דין, שאסור היה להגיע אליה. ואני מקווה שהלקחים יילמדו ולא נמצא את עצמנו במצב כזה פעם נוספת. אני חושב שהאמירות של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר ד"ר מנדלבליט הן לא פחות ממדהימות, במובן זה שהוא הודה בכך בקולו, שלאחר שהתברר לכולי עלמא שמדובר בעינוי דין – להתחשב בכך בצורה ממשית כשנמצא לבסוף שמדובר בעניין מיסויי, שבכל מצב ובכל מקרה היה נפתר מחוץ לכותלי בית המשפט, ולא באיזושהי עבירה שנמצאת ברף שבגינו בכלל מנהלים הליך משפטי כזה, בטח לא אחרי חמש שנות חקירה. ההיבט השני שעולה מהדברים ומההצעה לסדר-היום של חבר הכנסת ארבל הוא ההחלטה התמוהה של חלק משופטי בית המשפט העליון לפסול את חבר הכנסת דרעי מכהונת שר על בסיס הבנה, כפי שמתברר גם לאור הדברים שאמר ד"ר מנדלבליט, הבנה שגויה של הסדר הטיעון שאליו הוא הגיע עם רשויות האכיפה ושל דברי הצדדים בפני בית המשפט השלום. אני מוכרח לומר, ואמרתי וחזרתי על עמדתי הזו כמה וכמה פעמים, הקביעה מי יהיו שרים בממשלה צריכה להיות נתונה לציבור. היא לא יכולה להיות נתונה לשום פורום שיפוטי. בדמוקרטיה הציבור בוחר. אם יש מניעה משפטית מאדם להתמודד או לכהן בתפקיד, צריך להודיע את זה לפני הבחירות. ואם החוק אוסר זאת – לאסור עליו להתמודד. המצב הזה שישנן בחירות ואז ממציאים בדיעבד כללים, ובעצם מסכלים את בחירת הציבור בדרך הזו, אני חושב שהוא מצב בלתי נסבל, אנטי-דמוקרטי, לא יעלה על הדעת, ובעיקר פוגע, שוב, פגיעה מאוד מאוד קשה באמון הציבור במערכת המשפט. אנשים מצפים ממערכת המשפט לדון בפתרון סכסוכים; אנשים מצפים ממערכת המשפט לדאוג שדברים ייעשו על פי החוק; אנשים בשום פנים ואופן לא מוכנים לקבל מצב שבו מערכת המשפט ממציאה בדיעבד כללים ומבטלת באופן הזה את ההכרעה של הבוחר. אני חושב שזה דבר בלתי מתקבל על הדעת. בהסדר הטיעון – אני חושב שהמקרה הזה הוא שוב דוגמה מובהקת למצב כזה – שגם פורסם בתקשורת וחשוף בפני כול, לא התחייב חבר הכנסת דרעי מעולם לפרוש מהחיים הפוליטיים, לא במפורש, לא ברמז, לא לעולם ואף לא לתקופה קצובה. הדבר פשוט לא מופיע בהסדר, לא מופיע בפרוטוקול בבית משפט שלום, לא מצד ההגנה, ואגב, גם לא מצד התביעה אפילו. נציג מחלקת הבג"צים שהופיע בפני בית המשפט העליון בעתירה הודה שהסדר הטיעון לא כלל התחייבות כזו, ושבמצב דברים כזה הקביעה בדבר השתק שיפוטי – מעבר לזה שכפי שציינתי קודם אין לה מקום בכלל באופן עקרוני, היא גם במקרה הזה באופן עובדתי פשוט לא נשענת על העובדות ועל המציאות. אני רוצה להדגיש ולומר בעניין הזה שזו עוד סיבה מדוע לא נכון שבית המשפט ייכנס למקומות האלה. משום שמתברר שהוא עושה – אני רוצה להאמין שבמקרה הזה בתום לב – עוול על עוול: שוגה בהבנת העובדות שהובאו בפניו, או אולי לא מובאות בפניו מלוא העובדות באופן מסודר כפי שצריך, והמסקנה בסוף היא מסקנה שלא נשענת במקרה הזה לא על אדנים משפטיים ולא על אדנים עובדתיים. התוצאה היא תוצאה קשה מאוד של פגיעה, אגב, לא רק בכ-400,000 בוחרים שהצביעו עבור ש"ס בידיעה ברורה שבראשה עומד הרב דרעי ושהוא יהיה שר בכיר מטעמה אם ש"ס תהיה חלק מהממשלה, אלא גם בכלל ציבור הבוחרים, כמובן בכל אלה שהצביעו עבור מפלגות גוש הימין, שכולן הצהירו שתלכנה ביחד לממשלה שאריה דרעי יהיה מרכיב מרכזי בה. אגב, גם חלק מהמפלגות בגוש השני עשו אותו דבר והציעו שהן רואות באריה דרעי שותף לממשלה, ובהחלט יכול להיות שיש בוחרים שהצביעו עבורן בידיעה שהן תקמנה ממשלה ביחד איתו. ואתם יודעים מה, אם רוצים לקיים את הדיון אפילו עד הסוף, אפשר לומר שזו אפילו גם פגיעה בזכותם של אחרים: אולי יש כאלה שהצביעו למפלגות משום שלא רצו שאריה דרעי יהיה שר בממשלה, ולכן הצביעו למפלגות שהם חשבו שלא תשבנה איתו בממשלה, ולו היו יודעים שכך יהיה בסוף, שהדבר הזה לא יתאפשר, אולי היו מצביעים אחרת? זאת אומרת, הניסיון הזה להנדס את תוצאות הבחירות בדיעבד הוא דבר שאי-אפשר לקבל אותו, בטח על הרקע הזה. כל סוגיית ההשתק הזו לא נטענה מבחינה ממשית על ידי העותרים. הטענה בכלל הייתה על חוסר סבירות, דבר שגם הוא מופרך לחלוטין. כמובן, היא לא נטענה במסגרת הבקשה לצו על תנאי, לא הוצא צו על תנאי בנושא – הן כבוד נשיאת בית המשפט העליון השופטת חיות והן כבוד השופט פוגלמן ציינו בפרוטוקול הדיון בעתירה שבית המשפט נתן צו על תנאי בסוגיית הסבירות – ונושא ההשתק בעצם דה פקטו הוא דבר שנולד בדיעבד. גם זה, מעבר להיותו דבר לא תקין, שוב, מראה עד כמה הדברים מופרכים ומשוללי יסוד. אני בכלל חושב, וזה אגב מתחבר אפילו לעולמות של דיני החוזים, שהגיע הזמן שבית המשפט יפסיק לחשוב במקום הצדדים. יש לנו מספיק התדיינויות ומספיק סחבת במערכת בתי המשפט. היה טוב לו בית המשפט לפחות היה מצמצם את גדר עיסוקו לטענות שהצדדים טוענים ולא מחפש עילות חדשות כדי לחזק את כתבי הטענות של מי מהם. הדברים שאתמול נאמרו על ידי היועץ המשפטי לשעבר הם נכונים והם חשובים. אני, אגב, מוכרח לומר שהם באמת לא מטים את הכף. אני חושב שהכף הזו הייתה כבר מוטה מזמן. הם רק מוכיחים פעם נוספת עד כמה מה שנעשה בעניינו של חבר הכנסת הרב דרעי הוא מעשה שאסור היה שייעשה. כאשר עומד יועץ משפטי לממשלה לשעבר ומאשר את מה שידענו, שההסדר לא כלל שום התחייבות עתידית ולא היה תלוי בכך, כפי שאמרתי קודם, זה בהחלט מקרה קיצוני ביותר של עיוות דין שנגרם לחבר הכנסת דרעי – ובמישרין, בעיניי, אפילו לא בעקיפין, באופן ישיר ל-400,000 מצביעי מפלגתו ולמיליוני מצביעים אחרים, כפי שתיארתי את הדברים קודם. בסופו של דבר אזרחי ישראל רצו ברובם שליד ההגה ישב קרוב חבר הכנסת הרב אריה דרעי עם כל הניסיון שהוא מביא איתו, עם כל היכולות שהוא מביא איתו, עם הידע העצום. אני חושב שכל ראש ממשלה בישראל מתברך ורוצה להתברך ביכולת להתייעץ ולחלוק את ההחלטות הקשות ביותר עם אדם כמו הרב דרעי עם כל הידע והניסיון שהוא מביא איתו, ואני חושב שהדבר הזה נמנע בהחלטה, שכפי שאמרתי קודם, אין לה בסיס משפטי, ומדבריו של היועץ המשפטי לשעבר מנדלבליט – גם לא בסיס עובדתי. בעיניי זה דבר חמור מאוד. אני הייתי מקווה שהמערכת כולה, מהיועצת המשפטית לממשלה ועד אחרים, תשעה לדברים האלה שנאמרו כאן ולדברים רבים שנאמרו בעניין הזה עוד קודם, תעשה בדק בית ותפעל לתיקון העוול הנורא הזה, הלוואי ונזכה שדבר כזה יקרה, ואז נדע שאנחנו בהחלט בכיוון הרבה יותר טוב קודם כול לתועלתה של מערכת המשפט עצמה, נדמה לי שהדבר הזה וכל ההליך הזה לא הוסיפו לה כבוד ולא מעמד ציבורי. אני גם מוכרח לומר שבנושאים האלה צריך לנקוט זהירות יתרה, וכאן קורה ההפך, כאשר מקבלים החלטה כזאת על בסיס עילה משפטית מחודשת שמעולם לא ניתנה במסגרת בג"ץ, שפוגעת פגיעה אנושה בזכות לבחור ולהיבחר. אבל זה הרבה יותר גרוע מזה. כפי שאמרתי, היא פוגעת בדיעבד, בעצם עושה הנדסה לאחור של תוצאות הבחירות ושל מערכת הבחירות. זו הלכה שפוגעת באופן אישי ברב דרעי ועושה לו עוול עצום, עושה כאמור עוול עצום למיליונים מאזרחי ישראל כולה, ובסופו של דבר גורמת נזק מיותר לחלוטין, ואגב, עד רגע זה אינני מבין במה היא מועילה ומה היא תורמת. אני בהחלט שמח שהנושא יועבר להמשך דיון בוועדה, ואני מאוד מאוד מקווה שאולי זו תהיה ההזדמנות לגורמים המשפטיים הנוגעים בדבר לבוא ולא רק לתת תשובות, אלא בעיקר לתת מענה לצורך ההכרחי לתקן את הפסיקה ואת ההחלטה הכל-כך עגומה הזו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אין מילים, כבוד השר, לפני שאתה עונה על הנושא הבא. זה פשוט מדהים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן. ברשותך, אני יודע, אבל אתה יודע שהעניין גם כואב לי באופן אישי, ואני חושב שהוא כואב לרבים רבים מאזרחי – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה בתור ראש מערכת האכיפה היום, בתור שר המשפטים, ודאי שבמשמרת שלך אתה תצטרך לדאוג שדברים כאלה לא יקרו. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני כבר אמרתי – ראש מערכת האכיפה אני בוודאי לא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא ראש מערכת האכיפה, אבל ממונה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ושר המשפטים – כבר הסברתי בהרחבה את מעמדו במשרד, אבל חרף זאת אני לא מתייאש ולא מרים ידיים – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יישר כוח. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – ואני בוודאי אעשה גם בעניין הזה כל מאמץ. אני רוצה גם לנצל את ההזדמנות הזו ולשלוח מכאן ברכה נאמנה לרב אריה דרעי, אני בטוח שהוא יעשה עוד שנים ארוכות עשייה ציבורית בממשלה ובמוקדי קבלת ההחלטות לתועלת מדינת ישראל ועם ישראל כולו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. עכשיו לנושא הבא. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> מכאן אני עובר להצעה לסדר-היום בנושא שגם הוא חשוב מאוד: הסתה וקידום נרטיב פלסטיני בתוכני הלימוד של בתי הספר במזרח ירושלים. לפני שאקריא את התשובה של שר החינוך, למרות שאדוני צודק בזה שאני מדבר יותר מדי זמן, אני לא יכול להימנע מלומר אמירה אישית – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ממש לא. כל מילה בשקיקה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – אם זה היה רק בבתי הספר במזרח ירושלים, הייתי אומר שמצבנו טוב, אבל אני חושב שהבעיה הזאת כנראה לא מתמצה רק בבתי הספר במזרח ירושלים. רבותיי, אנחנו מדינת ישראל, מדינה יהודית, עם ישראל שב לארצו לארץ ישראל כולה, יש לו זכויות בלתי ניתנות לערעור עליה וחובה שאי-אפשר להשתמט ממנה לממש אותן. הציפייה שלי היא שזה מה שינחילו לילדינו, שזה מה שילמדו אותם בכל מערכות החינוך, משום שזו האמת ההיסטורית, זו הסיבה שאנחנו נמצאים כאן, וכל מיני נרטיבים שקריים אחרים, שלצערי גורמי שוליים הצליחו להחדיר למערכת החינוך, אני חושב שאלה דברים פסולים מיסודם, ואני מאוד מקווה ובטוח שגם בנושא הזה יינתן מענה. אני אומר במפורש: אנחנו לא רוצים שום לימוד מגמתי, אנחנו לא רוצים שום דבר שהוא להכניס לאנשים לראש, אנחנו פשוט רוצים שילמדו את האמת, את ההיסטוריה הפשוטה כפי שהיא, את המורשת שלנו כפי שהיא, ואני בטוח שכל ילדי ישראל ירוויחו מכך. לגופו של עניין, בנושא בתי הספר במזרח ירושלים, כפי שנמסר משר החינוך, משרד החינוך רואה בהסתה כנגד מדינת ישראל בתוכני הלימוד של בתי הספר תופעה פסולה, אשר מטופלת בחומרה. הנושא מטופל בחומרה באמצעות אגף האכיפה והבקרה במשרד, המבצע ביקורות באופן שוטף בכל בתי הספר ובכל המגזרים ובתוך כך גם במוסדות במזרח ירושלים וכן בשכונות שמחוץ לגדר ההפרדה. בשנת הלימודים תשפ"ג בוצעו ביקורות במוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי במזרח ירושלים, שפועלים על פי התוכנית הפלסטינית התאוג'יהי, ולהלן נתוני הביקורות: תשעה מוסדות נמצאים בהליך שימוע לביטול רישיון בעקבות חומרי הסתה; שבעה מוסדות של הבעלויות אימאן ואבראהימיה נמצאים בהליך שימוע ובהליך משפטי; תשעה מוסדות לימדו בדפי העבודה, ולא בספרים שבהם אותרה הסתה. יצוין כי אחד מהמוסדות הללו הוא אלפורקאן, שבו למד המחבל מחמוד עליוואת, תלמיד כיתה ח' מהפיגוע בעיר דוד. יצוין כי על אף העוינות הרבה שהופגנה כלפי הבקרים בחלק מבתי הספר בזמן עריכת הביקורת, עוינות שאף מנוגדת לחוק ולנוהלי משרד החינוך, צוות הבקרים התנהל באופן ראוי ומקצועי וערך את הביקורת כנדרש. חשוב לציין כי שר החינוך קיים לאחרונה דיון במשרד בנוכחות כלל הגורמים הרלוונטיים וביקש לבחון דרכי פעולה נוספות למניעת ההסתה בבתי הספר במזרח ירושלים. משרד החינוך ימשיך ביתר שאת במדיניות של אכיפת הנושא ושלילת רישיונות במוסדות לימוד אשר יימצאו בהם חומרי הסתה. בנוסף, במסגרת תוכנית החומש, על פי החלטת ממשלה מס' 3790, נכנסו כ-15,000 תלמידים לתוכנית הלימודים הישראלית בבתי ספר מוכרים ורשמיים במזרח ירושלים. משרד החינוך מעביר כ-3 מיליון שקלים לעיריית ירושלים לצורך הדפסת ספרי לימוד עבור תלמידים במזרח ירושלים. לאחר שעברה החלטת הממשלה בנוגע לתוכנית החומש במזרח ירושלים, משרד החינוך החל להעביר תוכנית תוספתית לכלל בתי הספר במזרח ירושלים בהיקף של 89 מיליון שקלים לצורך צמצום פערי הלימודים במזרח העיר, בדגש על לימודי עברית ומקצועות מעשיים, ואני משוכנע שהעשייה החשובה הזו תמשיך ותתעצם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה על התשובות המפורטות של כבוד שר המשפטים וסגן ראש הממשלה. האם מסתפקים בתשובה, או שמבקשים שזה יעבור לדיון בוועדה? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> דיון בוועדה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מבקשים שזה יעבור לוועדה. אם כך, נעשה הצבעה על הצעה דחופה לסדר-היום בנושא הסתה וקידום נרטיב פלסטיני בתוכני הלימוד של בתי הספר במזרח ירושלים – הצבעה. הצבעה מס' 45 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כך, רבותיי, 14 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה הדחופה לסדר-היום תידון בוועדת החינוך, התרבות והספורט. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> חוסר מודעות של גופים ציבוריים למוגבלותם של קשישים בכל הקשור לדיגיטציה << הלסי >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור להצעות הבאות לסדר-היום: חוסר מודעות של גופים ציבוריים למוגבלותם של קשישים בכל הקשור לדיגיטציה – מס' 349, 351, 353, 394, 395 ו-400 – של חברי הכנסת יונתן מישרקי, יצחק קרויזר, טטיאנה מזרסקי, אחמד טיבי וואליד אלהואשלה. ראשון המציעים, חבר הכנסת יונתן מישרקי, בבקשה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים הנכבדים, שר המשפטים השר יריב לוין, היטבת להגדיר כיצד בית המשפט הפר את כללי המשחק תוך כדי המשחק, המצאת כללים למפרע. הגדרת את זה מהלך אנטי-דמוקרטי במענה על הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת משה ארבל, הזכרת כיצד דבריו של ד"ר אביחי מנדלבליט מחדדים את זה שטענת ההשתק לא נשענת על אדנים עובדתיים ויוצרת עיוות דין. תודה רבה על הדברים. אדוני היושב-ראש, לפני מספר שבועות הלכתי לסניף של בנק הדואר ונתקלתי בתופעה שלרבים מאיתנו יוצא להיתקל בה – אישה מבוגרת שעומדת חסרת אונים מול העמדה הדיגיטלית להנפקת תורים הממוקמת בפתח הסניף, עומדת ומבקשת עזרה בביצוע פעולה. להזכירכם, מדובר בפעולה פשוטה של הזנת מספר זהות לצורך הנפקת התור, פעולה פשוטה בשבילנו אך לעיתים היא פעולה בלתי אפשרית עבור חלקים מאוכלוסיית הגיל השלישי שאינם רגילים בדיגיטציה. נושא זה עלה גם בדיון שנערך לפני שבועיים בוועדת הכספים, שאותו יזמתי. נושא הדיון היה ההסדר הכספי למשפחות עולי תימן, עיקרו עסק בבקשתי להאריך את מועד ההגשה, והנימוק המרכזי היה הקשיים הטכנולוגיים שאיתם מתמודדים בקושי רב הזכאים שהם אנשים מבוגרים. בשבוע שעבר פורסם דוח של נציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה. הדוח מתמקד בבני הגיל השלישי כמקבלי שירות מרשויות המדינה ובדרך שבה הם חווים את קבלת השירות. הדוח חושף תמונת מצב עגומה בכל הקשור ליחס הרשויות כלפי אוכלוסיית הגיל הזה, תמונת מצב אשר מהווה אזעקת אמת. בני הגיל השלישי במדינת ישראל נתקלים בלא מעט קשיים בחיי היום-יום שלהם. הממצאים בדוח מצביעים על יחס מזלזל, היעדר רגישות וחוסר זמינות שבהם נתקלים ישראלים בני הגיל השלישי בבואם לקבל שירות מגופים ציבוריים. הם לא מסוגלים להתמודד מול מחשב. מציאות כזאת של "קיר חלק" שהם אינם מסוגלים לצלוח אותו זה אומר זלזול, זה אומר אטימות, זה אומר היעדר רגישות. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אציג בפניכם מספר נתונים כפי שעלו מהדוח: משנת 2019 עלה מספר המתלוננים בקרב בני הגיל השלישי ב-23%; שיעורם של המתלוננים בני הגיל השלישי גדול משיעורם באוכלוסייה – שימו לב – ב-20%. עלינו לזכור כי חסמים ביורוקרטיים מקשים עליהם לממש את זכויותיהם, שלא לדבר על שעות אסון כמו רעידת אדמה וכדומה, שאז המצב הקיים עלול להביא לסכנה של ממש לגביהם. הציווי שהצטווינו, "והדרת פני זקן", צריך להיות נר לרגלינו כחברה שיודעת לכבד ולהוקיר את אזרחיה הוותיקים, שלהם אנו חייבים את חיינו. עלינו לזכור שהאחריות שלנו היא לא רק לכבד אוכלוסייה זו, אלא גם לדאוג שהם יחיו בכבוד הראוי להם. לתת שירות לקשיש כשהוא אינו מסוגל להתמודד עם הביורוקרטיה ועם הדיגיטציה זה כמו לא לתת שירות. רבותיי, אני מבקש בהזדמנות הזאת להודות לידידי יצחק קרויזר על הצטרפותו להצעה לסדר-היום חשובה זאת. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משריקי. המציע הבא, חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, בעשור האחרון מושגים כמו "אייפון", "אנדרואיד", "טבלט", "מחשב נייד", "אפליקציה" הם מושגים השגורים בפיהם של כל ילד וילדה; מושגים שעד לפני 30 שנה היו מחוץ לאוצר המילים של החברה. הטכנולוגיה מביאה את האנושות להישגים שלא נראו מעולם, אך היא מתקדמת ומתפתחת בצורה מהירה ללא לאות. הטכנולוגיה נכנסה לכל פקטור ומאפיין בחיים שלנו: בבתים חכמים, ברשתות חברתיות. לטכנולוגיה הישגים רבים. אך לא על זה ברצוני לדבר כעת. ברצוני להתייחס דווקא לקשיים שהטכנולוגיה מציבה בפני האוכלוסייה. הגענו למצב שהפכנו להיות תלויים בטכנולוגיה. ללא טכנולוגיה קשה לאזרח הקטן במדינה להסתדר אל מול איומי הביורוקרטיה. חשבו על עצמכם מסתדרים שבוע שלם ללא אייפון, ללא פלאפון, ללא מחשב – משימה שנראית כמעט בלתי אפשרית. זכינו, וגם משרדי הממשלה וגופים ציבוריים רבים עומדים בקצב ומפתחים פלטפורמות טכנולוגיות ידידותיות למשתמש, שחוסכות זמן יקר לציבור, ואני מברך על כך. עם זאת, יש אוכלוסיות רבות שאינן מסתדרות עם אותן פלטפורמות מהירות. השינויים הטכנולוגיים בעולם מהווים בעיקר חסמים לגיל השלישי. הגיל השלישי, שהסתגל לדפוס חיים מסוים, מתקשה להסתגל לחיים בחסות הקדמה הטכנולוגית. הדבר מתבטא בחיי היום-יום בשימוש בפלאפון הנייד או בלפטופ, ומגיע עד להתעסקות ביורוקרטית מול משרדי הממשלה בהעברת רישיונות כלי רכב ואפילו זימון תור לביטוח לאומי. השבוע פורסם הדוח של נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, החושף זלזול, ביורוקרטיות ועיכובים שאיתם מתמודדים בני הגיל השלישי. הקשיים העיקריים המצוינים בדוח: התייחסויות לאדם שלא לפי התכונות הייחודיות שלו אלא לפי קבוצת הגיל שאליה הוא משתייך; תפיסתו כבעל חשיבה מיושנת בלי קשר למצבו, אשר למעשה פוגעת במימוש זכויותיהם של בני הגיל השלישי. התופעה יכולה להיות אישית מצד נותן השירות או מוסדית, ובאה לידי ביטוי בנהלים פוגעניים; חוסר הבנה מצד נותני השירות לגבי מאפייני הזקנה והשפעותיה האפשריות על נותני השירות; היעדר ידע על כלל ההנחיות הקשורות לבני הגיל השלישי, שנועדו להקל עליהם במימוש זכויותיהם; חוסר המודעות של מקבלי השירות על אודות זכויותיהם, הן הביורוקרטיות והן לגבי ההנגשה המתאימה, ובין היתר חוסר גישה לדיגיטציה. הדוח קבע כי מספר התלונות של בני הגיל השלישי על השירות שהם מקבלים מגופים ציבוריים גדל ב-23% מאז 2019, לעומת עלייה של 6.5% בלבד במספרם באוכלוסייה הכללית; שיעורם של המתלוננים בני הגיל השלישי מבין כלל המתלוננים לנציבות עומד על כ-20% – פלח גדול יותר מחלקם היחסי באוכלוסייה. אין ספק שבתור הדור הצעיר ששורק טכנולוגיה ונולד לשינויים שהיא מביאה חלה עלינו החובה לעזור בהנגשה המתאימה גם לקהל הגיל השלישי. עלינו לנהוג בסובלנות רבה עם ציבור הגיל השלישי ולבחור בדרך מדיניות שתתאים לו. אולי בטווח הקצר הדבר כרוך במאמץ, אולם בטווח הארוך הסיפוק, כמו ההנאה של ההורים והסבים שלנו, מובטח. "והדרת פני זקן" זוהי לא רק מצווה מן התורה אלא גם חובה מוסרית שלנו כחברה לדאוג מתוך כבוד לרווחתה של האוכלוסייה המבוגרת בתוכנו. תודה רבה לחברי יונתן משריקי על היוזמה הברוכה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה על הדברים החשובים, חבר הכנסת קרויזר. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. אם כך, ישיב השר יצחק וסרלאוף, שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. אני מוכרח לומר לכם, חברי הכנסת: ההורים שלי מבוגרים, אימא שלי אפילו סיעודית, והקשיים שאנשים מבוגרים – אם לא הילדים שלהם, שצריכים לתפעל, כשאנחנו בקושי מצליחים להתגבר, זה פשוט בלתי נסבל. אף אחד לא יכול להגיע לא לזכויות שלו, אפילו הרלוונטיות. בוא אתה תנסה לקבוע תור באפליקציה – בגיל 30, לא בגיל 80. והם לא יכולים להגיע לקופת חולים ולקבל שום דבר. יישר כוח. חשוב מאוד. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, העולם הופך להיות יותר ויותר דיגיטלי ומתקדם, והשירותים לאזרח שהמדינה מספקת הופכים גם הם יותר דיגיטליים. חקיקה של מדינת ישראל בשנת 2018 ומשבר הקורונה תרמו גם הם את חלקם וגרמו לקפיצה משמעותית במתן שירותים דיגיטליים מתקדמים לאזרח. לצד הברכה הגדולה והחיסכון בזמן, בביורוקרטיה, בטעויות אנוש, כמובן, ועוד שהשירותים האלה מביאים, אין ספק שיש גם אנשים שנשארים מאחור. אני נמצא פה כשר האחראי לאזרחים הוותיקים. אני אומר "האזרחים הוותיקים" אבל אני חושב שאפשר לקרוא להם "המבוגרים האחראים", בעלי הניסיון, שצברו אותו במשך שנים – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האנשים שבזכותם אנחנו פה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> האנשים שבזכותם אנחנו פה. ודאי, אני מסכים איתך. המשרד שבראשותי, בהובלת אגף בכיר לאזרחים ותיקים, שלשעבר היה במשרד לשוויון חברתי, מפעיל מוקד פניות לאזרחים ותיקים. המוקד הוא טלפוני עם מענה אנושי שמספרו 8840*. הוא פועל בימים א'–ה' מהשעה 8:00 עד השעה 20:00. הוא מספק מענה איכותי במגוון שפות: בעברית, בערבית, ברוסית, באמהרית, באנגלית, בצרפתית ובגרמנית. המוקד מהווה כתובת ממשלתית מרכזית עבור ציבור האזרחים הוותיקים ובני משפחותיהם, מסייע לאזרחים הוותיקים גם בבירור זכויותיהם וגם בפתרון בעיות מול חסמים וביורוקרטיות שמקשים על האזרחים הוותיקים בקבלת הזכויות שלהם ובמימוש ההטבות. המוקד פועל מול גופים שונים במגזר הציבורי ומחוצה לו בשם האזרחים הוותיקים ולצידם. המוקד לא מסתפק בלהיות כתובת לפונים אליו, אלא גם פועל באופן אקטיבי להנגשת הידע. המשרד שולח ניידת זכויות לאזורים שבהם יש זיהוי של אוכלוסיות שאינן ממצות את זכויותיהן וגם יוזם הנגשת מידע לאזרחים ותיקים בדואר, במסרונים וכיוצא בזה. המשרד ממפה את הידע שמגיע אליו דרך פניות הציבור ויוזם הסרת חסמים מובנים, ולדוגמה נציין חסם שהמוקד נתקל בו ממש לאחרונה: התברר שגמלאי המדינה נדרשים למלא מדי שנה טופס 101. הרבה אזרחים ותיקים לא הבינו או לא הצליחו למלא את הטופס ונותרו ללא גמלה. המוקד פעל אל מול משרד האוצר להנגשת הידע, סייע על ידי הדרכה, ובעת הצורך אף שלח סטודנט מלגאי שיגיע לבית האזרח ויסייע בידו למלא את הטופס הדיגיטלי. במקביל פנה המשרד לרשות המיסים וגרם לכך שאזרחים ותיקים מעל גיל 70 יצטרכו למלא את הטופס פעם אחת בחמש שנים במקום פעם בשנה, ובכך יקלו עליהם באופן משמעותי. עכשיו בואו נעבור למספרים. בשנת 2022 פנו כ-170,000 למוקד, למעלה מ-600 שיחות טלפון ביום. סך הכול המוקד טיפל ב-350,000 פניות ממקורות שונים. מדובר בממוצע של למעלה מ-1,000 פניות ליום. במדינת ישראל ישנם כמיליון ו-150,000 אזרחים ותיקים. לפי סקרים, למעלה מ-51% מהם הם בעלי אוריינות דיגיטלית, אך אין ספק שיש לתת מענה לכולם. מתוך 12,882 תלונות שהוגשו לנציבות תלונות הציבור על ידי בני הגיל השלישי, כ-10%, 1,300, עסקו בקשיים בהתנהלות דיגיטלית מול גורמי ממשל. אני והמשרד לוקחים ללב כל תלונה הנוגעת לאזרחים ותיקים, ואנחנו רואים חובה לעצמנו להמשיך להשתפר. בימים אלו אנחנו עוסקים בהכנת התקציב למשרד, ובין היתר נדון בתקציב להעמקת הפרסום על שירותי המוקד בקרב בני הגיל השלישי ובני משפחותיהם, כי מה שקורה זה שיש מוקד, אבל לא כולם יודעים שיש מוקד, אז צריך לפרסם ולהפיץ את זה. וגם מכאן אני קורא לאזרחים הוותיקים, מי ששומע אותי, על המוקד הטלפוני. אני כבר אקריא את המספר – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חשוב מאוד. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – כדי שיוכלו להתקשר. המספר הוא 8840*, והוא פועל מהשעה 08:00 עד השעה 20:00, אז ניתן להתקשר – שוב, 8840*. אני קורא מכאן למשרדי הממשלה האחרים לשתף פעולה עם האגף לאזרחים ותיקים ולהיות קשובים לקולות העולים מהשטח ומהדוח על זכויותיהם בהנגשת השירות לאזרחים הוותיקים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר, לפני שאתה יורד, הצעה קטנה: אם זה מצריך הצעת חוק, אני מתכונן להגיש, אבל יכול להיות שזה בתקנות. הדבר הראשון – למשל לקבל בחקיקה שכל אזרח שמקיש תעודת זהות והמערכת מזהה שהוא מעל גיל 70, למשל, שיעבור למענה אנושי – בנקים, קופות חולים, חברת חשמל, ויזה, כל דבר. הרי אנחנו היום לא מצליחים – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> שתהיה לו את האפשרות לעבור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ברגע שהוא מקיש תעודת זהות והמערכת מזהה שהוא מעל גיל 70 או מה שיחליטו, יהיה מענה אנושי מייד, לא להמשיך – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אבל אם יש מישהו שרוצה להשתמש דווקא באמצעים דיגיטליים? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז אולי להשאיר את האפשרות, אבל אני מתכוון להגיד שאנשים לא מצליחים. הרי אם אנחנו רוצים לתפוס אחד מהשירותים, לא משנה מה, בשביל להגיד – אנחנו הרי מסתבכים רבע שעה מאחד לשני ומהשני לשלישי. אתה רוצה לקבל מענה אנושי – – – << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> הצעת חוק ממשלתית. למה שהוא יגיש את זה פרטית? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז אני אומר, אם הוא חושב על הצעת חוק ממשלתית או פרטית – אבל יכול להיות שהוא יכול לפעול בתקנות – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני לא בטוח שאנחנו נדרשים להצעת חוק בעניין הזה. לדעתי זה תקנות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני אומר שזה הדבר הראשון. כל האנשים מתקשרים אליך: בוא תשיג לי את הדבר הפשוט, אין מענה אנושי. אז אנחנו התרגלנו, יש קדמה, אבל אתה לא יכול להגיד לבן אדם בן 80: תנסה עכשיו לקבוע תור בקופת חולים או בבנק או לקבל שירות בוויזה. רבע שעה – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, אני אגיד לך מה אני חושב. אני חושב קודם כול שצריך להפיץ את הקו הזה, כי הקו הזה כן נותן מענה. זה קו שהוא פעיל מ-08:00 עד 20:00 – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן, אבל זה מענה שבסוף מספר לך את הבעיה. אני אומר, לפני שמגיעים לבעיה אני רוצה – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כלומר, ברגע שפונים, אוטומטית להעביר אותם למענה אנושי? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> למענה אנושי. המערכת תזהה לפי תעודת הזהות את שנת הלידה שלו, את תאריך הלידה שלו, ויהיה מענה אנושי שהוא יכול לדבר איתו. אני רוצה רופא, אני רוצה בדיקה, אני רוצה לדעת מה קורה עם האשראי שלי – לפחות כבר הנגשת לו, חסכת ממנו משהו. אני אומר לך מניסיון אמיתי, אני צריך לבוא להורים שלי כל פעם על דברים פעוטים: תסדר לי את זה, תסדר לי את זה, תבדוק לי את זה. אתה לא יכול להכניס בן אדם בן 80 לטכנולוגיה שאנחנו בעצמנו לפעמים מסתבכים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני שומע, ואני אוסיף עוד איזו הערה. רק עכשיו, לפני שבוע חצי, קצת יותר, קיבלנו את הסמכות – האגף עוד לא עבר – ואנחנו התחלנו ללמוד את הנושא של אזרחים ותיקים, שאגב, הוא מאוד מאוד קרוב לליבי. יש הרבה בעיות שמציפים בפנינו, ואנחנו לומדים אותן ונדע לתת להן פתרונות. אנחנו קודם כול צריכים להגדיר ולזהות את הבעיות. אנחנו על העניין הזה. וההצעה שלך – אנחנו כמובן – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תשקול, נדבר, ואפילו אם תגידו – אני אגיש הצעת חוק. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – אני אבדוק אותה עם הצוות המקצועי שלי, גם את ההיתכנות וגם לעשות את זה בצורה נכונה, שלא תפגע באנשים שמעוניינים לקבל את השירות הדיגיטלי ולא לשלוח אותם אוטומטית למענה אנושי, אלא שתהיה את האפשרות – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תהיה אפשרות, אבל מיידית. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מיידית. אני מקבל את הדבר הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יישר כוח. השרה לפניך הייתה השר מירב כהן. המפרסמים עושים מצווה. האמת היא שצריך לומר שהשרה מירב עשתה בנושא המבוגרים עבודה מצוינת, והיא קידמה ופיתחה. אנחנו מאחלים לך הצלחה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חותם על דבריך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אם כך, חברי הכנסת, לבקשתכם זה יידון בוועדה. איזו ועדה? לכאורה זו ועדת העבודה והרווחה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> עבודה ורווחה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כך, נעבור להצבעה, לבקשת המציעים. הצבעה. תודה רבה, השר, על תשובה חשובה ומפורטת. הצבעה מס' 46 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אנחנו נוסיף את חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. שמונה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפרוטוקול נוסיף גם את – האמת שהוא כבר היה באולם, אז אפשר להגיד אפילו תשעה. הנושא יידון בוועדת העבודה והרווחה. תודה רבה. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, רבותיי חברי הכנסת, אנחנו נעבור לשאילתות רגילות לשר החקלאות ופיתוח הכפר. ראשונת השאילתות, של חברת הכנסת יסמין פרידמן: תקנות צער בעלי חיים. מהצד. עכשיו הוא עולה, השר, כבוד השר דיכטר? סגן השר. אתה יכול לעלות ולהשיב בסיומה של השאילתה. בבקשה. << שאילתה >> 31. תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקת בהמות בבתי מטבחיים) << שאילתה >> << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. תיקון מס' 10 מ-2015 לחוק צער בעלי חיים הטיל על השר להעביר טיוטה לתקנות בתי מטבחיים לוועדת החינוך כבר ב-2016. משחטות של עופות הוחרגו לבקשת המשרד לשם המהירות ב-2016. ב-2020 פורסמו טיוטות להערות הציבור, והן לא הועברו לאישור הוועדה. רצוני לשאול: 1. מדוע מתעכבת התקנת התקנות, שימזערו צער בבתי המטבחיים? 2. מתי יונח נוסחן על שולחן הוועדה? << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> תודה רבה לך, אני מאוד מודה לך. אז כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת היקרים, אדוני שר החקלאות ופיתוח הכפר מר אבי דיכטר – נתבקשתי לענות בשם המשרד. אז אולי אקדים לדבריי – גם אני וגם השר דנו לפני שדיברת איתנו – דיברת עם השר על דברים מאוד מאוד חשובים, והשר הורה לי שנקיים פגישה בנושא הזה, בעזרת השם. ומעבר לשאילתה שאני צריך לענות, תקבלי תשובות טובות יותר לדעתי אחרי המפגש. נעשה אותו עם גורמי המקצוע. השר הורה, וזה מה שיהיה, בעזרת השם. מעבר לזה אני אענה את התשובה שנתבקשתי לענות. הנדון: מענה לשאילתה ישירה מס' 31 בנושא: תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקת בהמות בבית המטבחיים), סימוכין על מכתבך וכו'. בהמשך לשאילתה בנושא תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות), לשאלה מדוע מתעכבת התקנת התקנות שימזערו צער בבתי מטבחיים, הרינו להשיבך כדלהלן: המשרד מייחס חשיבות רבה לנושא קידום רווחת בעלי החיים, וכחלק מפעילותו מקדם גם את הרחבת החקיקה בנושא. בשנה האחרונה הוקדשו מאמצים רבים לקידום וחקיקת תקנות צערי בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים). ב-2022 דבר זה עיכב את העבודה על קובצי התקנות האחרים, ובכללם התיקון לתקנות צער בעלי חיים (הגנת בעלי חיים) (הובלת בהמות), וזה בעצם נשוא השאילתה שהצגת. לגבי טענתך על החרגת משחטות עופות במסגרת תיקון חוק צער בעלי חיים – לא מוכר ולא מובן מספיק מה הקשר בין הדברים, אבל כהמשך ישיר לעבודה שנעשתה בעבר על הרחבת ועדכון חקיקת המשנה, אני גם רוצה להציג בפנייך ולומר לך שיש לנו כבר את טיוטת התקנות – אני מחזיק את זה בידי. אשמח גם לתת לך עותק, זה לא סודי. אבל חשוב לדעת שאני לוקח את הזמן הקצר שבו משמש השר אבי דיכטר במשרד, וגם אני כסגנו – זה לא פרק זמן שנוכל להתייחס יותר לזיכרון הארגוני של המשרד או לעשות צעדים שמצופים מאיתנו, אבל בהחלט אנחנו נמצאים על זה, איך שאמרתי לשר, גם בהיבט התורני שלנו, של צער בעלי חיים, מבחינה הלכתית. בדברים האלה תמצאי שותפים טובים ונאמנים למניעת הנושא הזה. כך שאנחנו נמצאים באותו קו. זו התשובה הראשונית לשאילתה, אבל בוודאי שאנחנו נעמיק את הקשר וננסה יותר ויותר לתקן, כי אני חושב שאנחנו כעם היהודי, חשובה לנו הנקודה הזאת של צער בעלי חיים. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אני יכולה המשך? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היא יכולה המשך. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק הערה. אני רק אגיב למה שאמרת לגבי המשחטות של עופות, שמשרד החקלאות ביקש להחריג את זה כי נשחטים במשחטות מעל ל-200 מיליון עופות כל שנה. הם ביקשו להחריג את זה כדי שהם יוכלו לענות יותר מהר. לגבי התקנות של המטילות – התקנות של המטילות בוצעו בשנה האחרונה; לתקנות של בתי המטבחיים אנחנו מחכים מ-2016. ברור לי שגם אתה וגם השר חדשים בתפקידכם. מה שאני מעירה הוא יותר לגורמי המקצוע, שמורחים את התקנות האלה שנים על גבי שנים. חשוב לי גם לומר שהתקנות על המטילות הגיעו לאחר 12 שנה שהמתנו להן. << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> המון. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני מעריכה מאוד את הבעת הרצון שלכם לשיתוף פעולה. אני אשמח מאוד. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> אז עוד משהו קצר שאני אענה. יסמין, צר לי שבאמת המתנת הרבה זמן. אני ודאי לא אמתין שזה יהיה כמספר הדורות שאת מטפלת בנאמנות באותן חיות בית – ארבעה דורות למגדלי חתולים, שזה באמת הרבה זמן. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל חיות הבית. כל החיות. << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> כל החיות, לא משנה. אז אני לא אתן לך להמתין ארבעה דורות כדי שהדברים שאת רוצה יבוצעו. אנחנו נעשה את הפגישה כבר בהקדם. עכשיו קצת, במחילה, עסוקים עם התקציב וכל הדברים שעומדים בפנינו, שזה מצווה עוברת, אבל בהחלט ניתן את דעתנו למפגש עם אנשי המקצוע. את תוכלי להגיע. מרגע שהשר נמצא על הקו וביקש ממני לעשות את זה, זה ייעשה בצורה הטובה ביותר. לך אני מודה שאת באמת קשובה לאותם אלה שלא תמיד קשובים אליהם. בעזרת השם נעשה ונצליח. תודה גם לשר על האמון בנושא הזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה תישאר, כי יש לך עוד – – – << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> אני יודע. עוד שלושה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל אף אחד לא זכה שכשהוא שואל שאילתה, גם השר וגם סגן השר מאותו משרד, לא בערך ולא אחר, קיבל תשובה. אז כנראה שזה נושא מאוד חשוב. << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> ברוך השם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שאילתה רגילה נוספת, של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – יחידת הפיקוח על הצומח והחי. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, דקה לרשותך, מהצד. << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> אגב, היושב-ראש, לעדכן אותך שביקשתי מהשר, אולי בכל אופן, היות שהוא נמצא, שהוא יעשה את המלאכה. הוא ביקש ממני להיכנס עם קצת יותר אומץ ולעשות את זה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יחסי השר וסגן השר במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ידועים וראויים להערכה. בבקשה. << שאילתה >> 11. יחידת הפיקוח על הצומח והחי (פיצו"ח) << שאילתה >> << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי סגן יושב-ראש הכנסת, מכובדי השר, סגן השר, חבריי חברי הכנסת, היחידה הפועלת נמרצות כנגד מגדלי הכבשים הבדואים בנגב, אסחאב אל-חלאל, מחלקת קנסות כבדים המגיעים לעשרות אלפי שקלים – 35,000 שקל במקרים מסוימים. ברצוני לשאול: 1. מדוע גובה הקנס הוא עשרות אלפי שקלים? 2. כמה קנסות חולקו בשנה האחרונה בכלל ולמגדלים הבדואים בפרט? 3. מה היא תוכנית משרדך בנדון, לאור ריבוי התלונות? תודה. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> קודם כול, לפני המענה, אני רק רוצה לומר לך שנושא תחום גידול הכבשים והעיזים והדברים מהסוג הזה חשוב מאוד מאוד למשרד. ממש לפני פחות משבוע ישב אדוני השר עם קבוצה לא מבוטלת של מגדלי כבשים ועיזים שישבו והלינו על מצוקות בנושא הזה ושל דברים אחרים שקורים. היינו קשובים לנושא הזה, והשר גם כן הורה לאנשי המשרד לטפל. אני רק אומר, שוב, שזה לא פוטר אותנו ממענה. אני כבר אענה. אני רק אומר לך שזה לא תחום שחלילה – אתה יודע, כל אבות-אבותינו, לפחות אצלנו בדת היהודית, מגדלי הכבשים והצאן, רועי הצאן, מהם צמחו המנהיגים הכי גדולים: משה רבנו, דוד המלך, האבות הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב. כלומר, אנחנו בקטע הזה איתכם, שצריך ודאי שהענף הזה ישגשג ויפרח, ולא חלילה להגיע למצב כזה שאנשים ינטשו את הענף. עכשיו ניגש לעצם העניין, וכמובן נמשיך לשמוע אותך אם יהיו עוד דברים. בהמשך לשאילתה מס' 11, בנושא יחידת הפיקוח על הצומח והחי – פיצו"ח, לשאלת גובה הקנס וכמות הקנסות, להלן ההתייחסות של היועצת המשפטית של המשרד: שיעור הקנס המוטל קבוע בתקנות העבירות המינהליות (מחלות בעלי חיים), התשס"ה–2005. בחלק מהמקרים גובה הקנס הסופי נקבע לפי כמות בעלי החיים שביחס אליהם נעברה העבירה – למשל, הקנס על עבירה ב/1982 הוא 500 ש"ח לכל בעל חיים, כך שהובלה של מספר רב של ראשי הצאן יכולה להוביל להטלת קנס מצטבר בגובה של עשרות אלפי שקלים. במערכת הממוחשבת שקיימת במשרד החקלאות ושבה מנוהלים נתוני הקנסות המינהליים שהוטלו על ידי המשרד, לא ניתן לאתר נתונים לפי מגזר או שטח גיאוגרפי – לחלק מהשאלות שלך. מניתוח הנתונים המצויים במערכות המידע של יחידת הפיצו"ח במשרד החקלאות ופיתוח הכפר עולה כי בשנת 2022 הוטלו כ-79 קנסות מינהליים בגין עבירות שנוגעות להסדרת תנועת הצאן. אלה הם הדברים, אבל שוב אני אומר שכמובן עומדת לרשותך הזכות לשאלה נוספת, או אם הדברים לא מספיק ברורים נשמח לענות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם אתה מעוניין? << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> רק הערה קטנה – הסכומים הם מאוד גבוהים. לא ייתכן ולא יעלה על הדעת שפקחים כן משחררים וקונסים את האנשים בסכומים שהם מאוד גבוהים, 35,000 שקל. אנחנו האזרחים לא משלמים את הקנסות האלה, ומן הסתם רועי הצאן ואנשים שעובדים בחקלאות לא אמורים להגיע לסכומים כאלה. גם אם הם עברו עבירה, הסכום צריך להיות סכום נורמטיבי, סכום הוגן. אני גם ביקשתי בשאילתה שלי שהמשרד יתייחס לשאלה מה הוא האחוז של האזרחים הבדואים שכן מקבלים קנסות לעומת החקלאים האחרים במדינה. למה חשוב לי להגיע לנתון הזה? על מנת להסביר לכולם ולראות, כי יש שם דברים שהם לא טובים. משהו קורה שם, בוא נגיד את זה בעדינות, בצורה לא טובה. << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> תדבר, אדוני. ואליד, אני רוצה לומר משפט אחד. קודם כול, אלה דברים שמעניינים. אגב, אין לי בעיה גם להיכנס לתוך פילוח 79 הקנסות. לפעמים, יש אגדות כאלה – ואני אומר את זה כאגדות – לפעמים יש תחושה שמגזר מסוים חש כאילו כל הקנסות עפים עליו וכאילו לשניים לא נותנים. אני אומר שלפעמים זה כן קורה, אבל – – – << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> דקה, ואליד, תן לי להגיד. אני בהחלט מוכן, והכול פה שקוף, לשבת איתך יום אחד אצלי בלשכה בראשון לציון. תגיע לשם, נשב, ואני אוכל לפתוח בפניך את כל הקנסות אם תחוש שיש את זה. אבל אל תשכח גם דבר אחד – מאיפה מגיעים מקורות התלונות? זה דבר אחד. דבר שני – הסברנו בתשובה, במענה על השאילתה, שפה זה בא פר ראש – ואגב, זה התחיל מהכבשים, שאומרים פר ראש. ואז, אם אתה מכפיל את זה, מדובר פה בכמות גדולה. אם אתה רוצה להציע לשנות את שיטת הקנסות, אני חושב שכמחוקק תצטרך להיכנס יותר פנימה ולבדוק מה היה מקור הנושא הזה. אבל ברגע שישנו את השיטה, וזה לא יהיה פר ראש, אני לא יודע עד כמה זה יהיה אפקטיבי לגבי הנושא, אם רוצים באמת למנוע את אותה עבירה בשטח. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מאה אחוז. ואני כשליח של האנשים גם פניתי ללשכת השר והוא יודע מזה, ופניתי אליכם למשרד החקלאות. אני לא רוצה להתעמת. אני רוצה שנמצא פתרון ביחד לאזרחים שלנו בנגב. << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> אז קודם כול, תפדל, אתה מוזמן לפגישה. אני מוכן לשמוע ולהביא גם כן את האנשים שרלוונטיים לזה. גם השר ישמח שאני אעשה את זה, ואתן לו דיווחים. אבל אתה חייב להבין דבר אחד – כוח ההרתעה ניתן כאשר באמת יש משמעות לקנס מסוים. לדוגמה, בחוקי התכנון והבנייה, אני כראש עיר לשעבר יודע שכאשר היו כל מיני חריגות משמעותיות, השופט היה נותן את זה פר מטר של החריגה. אם תיתן משהו סמלי, ימשיכו לחגוג; אם תעשה את באופן כזה, אז תהיה קצת מניעה. אבל, שוב, עם כל כאב הלב, תמיד ידעתי להבחין בין אחד שבונה לו קניון כתוספת בנייה לבין אחד, שאתה יודע, מספר הילדים במשפחה אילץ אותו לעשות עבירה קטנה ומינורית של 5-4 מטרים. תמיד זאת עבירה ועבירה זו עבירה, אבל ההתייחסות היא שככל שאתה מעמיק את הגודל, גם כן חייבים להתייחס לקנס. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אנחנו נדבר על זה, אבל הסכומים הם גבוהים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. תישאר לעמוד. השאילתה הבאה אף היא של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, וחבר הכנסת יוסף עטאונה. אתה תשיב לאחר מכן לשניהם יחד. גידול גמלים כענף חקלאי. << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> זה אותו נושא. זאת שאילתה מס' 13, מאחדים אותה עם מס' 60. לדעתנו זה אותו עניין, ואליד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא רשום ראשון, ואחר כך אתה תשיב לשניהם. << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> בדיוק, אחד אחרי השני אני אשיב. יש לשניהם תשובה. התשובה זהה אבל הגמלים שונים. << שאילתה >> 13. גידול גמלים כענף חקלאי << שאילתה >> << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> משרד החקלאות מכיר במרבית ענפי גידול בעלי החיים, מלבד ענף גידול הגמלים, למרות שמדובר באלפי גמלים החיים בנגב. הסירוב להכיר בענף חשוב זה גורם נזק רב למגדלים וגוזל את פרנסתם. ברצוני לשאול: 1. מדוע ענף זה לא זוכה להכרה של משרד החקלאות? 2. מה התוכנית של המשרד לקידום ההכרה בענף הזה? תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. לאחר מכן סגן השר ישיב במשולב. << שאילתה >> 60. הכרה בגידול גמלים כענף חקלאי << שאילתה >> << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד השר, סגן השר, כבוד היושב-ראש, למה באה השאילתה הזאת? כי ממש בתקופה הזאת כל שנה מגדלי הגמלים בנגב נקלעים למצוקה ולרדיפה, והאחרונה הייתה ברח'מה, ליד ירוחם, ששם החרימו את הגמלים. אם מדברים כבר על קנסות, הם שילמו הרבה כסף. בנגב יש כ-4,000 גמלים. יש לציין שגידול גמלים הוא גידול מסורתי וחלק מההוויה הבדואית, ואי-אפשר להפריד בין חלק מהבדואים והגמל. השאלה שנשאלת: למה דווקא בתקופה – גם בהסכמים הקואליציוניים, כבוד השר, דובר על פיתוח חקלאות בנגב. אין לנו התנגדות לפתח חקלאות בנגב, אבל אם יש משהו מוצדק בנגב זה שצריך להסדיר אותו בקטע של חקלאות, זה להכיר בענף הגמלים כענף חקלאי מאושר. יש להקצות מרעה למגדלי הגמלים וגם לתת להם מכסות מים. הכול אנחנו מבקשים בהתאם לחוק והפיקוח הווטרינרי על גידול הגמלים, כמו הצאן. אם כבר אני שואל על הכרה בגידול, השאלה: למה לא מכירים? אני יודע שיש סמכות לשר להכיר בגידול הזה. הדבר השני – בתקופה הזאת הרבה מגדלי צאן בדואים יוצאים למרעה. ברשות הגנים וגם בקרן הקיימת – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> צריך להיצמד, חבר הכנסת יוסף עטאונה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שנייה, רק שאלה אחת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא, אני מבקש. קודם כול, הוא צריך להיות מוכן לתשובות. דבר שני, צריך להיצמד לנוסח של השאילתה. << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> בדיוק, אתה גם מפספס. אני אגיד לך למה, כי יש כמה אלמנטים שמופיעים פה בשאילתה ואתה לא מציין אותם, וזה בסדר. אני רוצה שתקרא לי את השאילתה כי עם ישראל צריך לקרוא את מה שאתה שאלת. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אז בוא נתמקד: למה לא להכיר בגידול הגמלים כענף חקלאי מוכר, להקצות להם מרעה ומכסות מים? צריך לציין לגבי הגמלים, אני אתמקד בגמלים, שלכל הגמלים בנגב יש שבב שמשרד החקלאות התקין להם. הם מקבלים חיסונים לפי הכללים של משרד החקלאות. לכן יש להכיר בהם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה חבר הכנסת עטאונה. חשוב להיצמד למסמך שהגשתם. זה גם מסבך את סגן השר. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> יוסף, לפעמים זה גם לטובתך. לדוגמה, אתה ציינת פה דבר בתוך השאילתה ולא הקראת את זה. אני אעשה לך, איך שאומרים, את המערוף, ואגיד לך שאתה שכחת לדבר על פקחי הסיירת הירוקה, שמציקים רבות למגדלים. אז, הינה, תראה כמה אני הוגן, ואני מזכיר לך מה שכתבת כדי שתראה שאנחנו באמת רוצים לעזור לגמלים. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני דווקא פתחתי את השאילתה ואמרתי לכם שבתקופה הזאת מפסיקים להם – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בוא נתמקד בעיקר. תתמקד בעיקר, חבר הכנסת עטאונה. בבקשה, השר. << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> אני מזכיר לך שהיושב-ראש באמת באמת היה אדיב. אני זוכר שכשהייתי חבר כנסת היו ממש מצמידים אותי ללשון. גם אתה מרוויח מזה, ואני יכול להתמקד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> הנאום שלך מאוד לבבי, אבל אנחנו צריכים להיצמד לתשובות שנתנו לי. אז אני באמת אשלב שתי התשובות, גם לידידנו ואליד ואחרי זה את התשובה לך, לפי הסדר. אחרי זה הייתי מוסיף עוד שורה שתיים, ואם יש לכם עוד שאלות, אז בשמחה. נתחיל עם הנושא של ואליד. ואליד, מענה על שאילתה מס' 13 בנושא גידול הגמלים כענף חקלאי. שאלת מדוע ענף זה לא זכה להכרה של משרד החקלאות ומהי התוכנית של המשרד לקידום ההכרה בענף. לאחר בדיקתנו את הנושא עם גורמי המקצוע במשרד, היננו להשיבך כדלהלן: דיונים על הכרת הגמל כגידול חקלאי התקיימו במשרד החקלאות ופיתוח הכפר בשנת 2008, ומאוחר יותר בשנת 2019. במהלך שנת 2022 נערכו במשרד החקלאות מספר דיונים בנושא, אשר נקטעו, לצערנו, עקב פירוק הממשלה – לשמחתנו. אני מחלק – נקטעו הדיונים לצערנו, אבל על פירוק הממשלה הוספתי עוד מילה. לפני כחודש השר נכנס לתפקידו כשר החקלאות ופיתוח הכפר, וכמו בכל נושא נדרשת תקופת למידה והעמקה כדי לגבש מדיניות בנושא. רגע, אני עובר רק שנייה במעבר חד לתשובה לגביך, ואחרי זה אני אוסיף עוד משפט או שניים שיעודדו את הנושא. פה אני דווקא פונה לחבר הכנסת יוסף, שגם כן העלה את הנושא הזה. לגבי ענף גידול הגמלים, שהוא העלה את זה, אני רק אומר ואוסיף שבנושא הזה – היות שבאמת אתה שאלת וחשוב לנו גם כן לענות בנושא הזה, כהמשך לשאילתה מס' 60 בנושא גידול הגמלים כענף חקלאי, שאתה שאלת, יוסף – לאחר בדיקתנו עם גורמי המקצוע, שוב פעם, דיונים על הכרת הגמל נערכו במשרד החקלאות ופיתוח הכפר בשנת 2008, כפי שאמרנו, ומאוחר יותר ב-2019. במהלך זה נערכו – אבל היות שהוא נכנס, הוא לומד את הנושא הזה. משכך, אני רק יכול לומר לך, כדי שבאמת תיתן קצת עידוד: אני מביא איתי בידיים המלצות לתכנון מבני משק לגידול גמלים. פה אני מחזיק את זה, ואני אשמח גם לתת לכם עותק של זה. זה ייתן לכם גם כן לראות את הפרזנטציה בעניין. יש פה גם כן כתיבת פרוטוקול לגידול גמלים כבסיס לדיון בהכרת הגמלים כגידול חקלאי. אלה הם הדברים שיכולים באמת לתת. למדתי קצת את החומר, זה באמת לא ככה בשליפה. צריכים ללמוד את זה, להעמיק. יש לנו פה גם כן את הנושא הזה של גידול האימהות, יש גם את הממליטות. יש גם כן את הנושא של מכון החליבה של הגמלים ואת הנושא של מרכזי המזון, המחסן, שטחי תמרון. גם כן, כמה מרחק צריך להעניק לכל אחד בהתאם למה שהוא צריך? זה סיפור לא פשוט, קראתי את זה. כמובן שיש פה פרק מיוחד שמדבר על המסורת של העולם הבדואי בנושא הזה של הגמלים. יש פה הרבה מילים טובות, שיכולות קצת לחזק את המגמה. אני יכול רק לציין פה, וחשוב לי, היות ששומעים אותנו כל עם ישראל, את הנקודה ההלכתית שבדבר: החלב של אותן נאקות מותר לעולם הבדואי, לעולם השני, אבל אצלנו בעולם היהודי השימוש בחלב הזה נאסר. זה סתם כדי שידעו את זה כולם. אבל יש לנו באמת סנטימנטים לא קטנים לגמלים ולזה שבאמת תמשיך אותה חוויה נפלאה של עולם הגמלים. לכן, אנחנו ניתן כל צעד שצריך כדי לעזור, כך שזה יהפוך להיות ענף חקלאי. משכך, נוכל להכיר גם במים, בכל הדברים שהם צריכים להצלחת הענף הזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לסגן השר. אתה רוצה להוסיף? << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> עוד שאלה מהצד, בבקשה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז משפט סיום. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לגבי מילות העידוד, העידוד שאמרת שלומדים את הדבר – אין בעיה, נכנסתם, חודש בתפקיד. אבל אני מבקש דבר אחד: בכל התוכניות לגבי הגידול ואיך זה ייראה צריך לשתף את המגדלים. לא לסמוך על פקידים, כי גם לנו יש דעה מאוד ברורה, ויש אי-אמון בין הפקידות והמגדלים, עקב ההיסטוריה וכל הרדיפה שיש שם סביב הנושא. לכן, חשוב מאוד בכל הסדרה של הנושא לקחת ולשתף את מגדלי הגמלים. << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> אוקיי. יש עוד שאלה לפני שאני מגיב? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא. זהו. << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> אני כן אגיד ואומר לך שראשית – אני נותן לך כמנה ראשונה, ככה, אפריטיף, את החומר שיש אצלי. זה ייתן לך הרבה הרבה כוח מול אותם מגדלים. יכול להיות שאולי גם בטיוטה שלנו יש דברים שאתם רוצים להעיר, וזה תמיד דבר חשוב. אני בהחלט מקבל את זה. אני אשמח מאוד מאוד – אם אתה מכיר את היו"ר או את האנשים האלה, תדאג להעביר לי שם וטלפון שלהם. אני אשאל אצלנו במשרד אם נועצו בהם או הזמינו אותם, בשמחה. אני חושב שמה שהעלית זה דבר חשוב. אבל כמובן, שזה ייעשה בצורה נבונה וחכמה. קח את הטיוטה כבסיס יפה, להראות שבעזרת השם המשרד שלנו תומך לא רק בתמונות עם גמלים אלא גם בגמלים עצמם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לסגן שר החקלאות ופיתוח הכפר, חבר הכנסת משה אבוטבול. אנחנו מודים לך. << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> גם אני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, רבותיי, חברי הכנסת, תם, בשעה טובה, סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני כ"ט בשבט התשפ"ג, 20 בפברואר 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 20:52. << סיום >>