דברי הכנסת

דברי הכנסת טו / מושב ראשון / ישיבה מ"ג / כ"ט בשבט – א' באדר התשפ"ג / 20–22 בפברואר 2023 / 15 חוברת ט"ו ישיבה מ"ג הישיבה הארבעים-ושלוש של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, כ"ט בשבט התשפ"ג (20 בפברואר 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 7 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 7 הצעות סיעות יש עתיד והמחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה בשל: 13 1. השלמת ההפיכה המשפטית תפגע באחדות העם ותפרק את החברה הישראלית; 13 2. הידרדרות במצב הביטחוני בירושלים וכישלון השר לביטחון לאומי במבצע חומת מגן 2 13 מאיר כהן (יש עתיד): 13 שר החינוך יואב קיש: 16 גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): 18 שר החינוך יואב קיש: 21 רון כץ (יש עתיד): 22 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 23 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 23 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 25 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 26 משה גפני (יהדות התורה): 27 צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): 28 אבי מעוז (נעם): 29 גלעד קריב (העבודה): 30 משה סעדה (הליכוד): 31 שר החינוך יואב קיש: 32 הודעת הממשלה בדבר שינוי שמות משרדים והעברת שטחי פעולה 58 שר החינוך יואב קיש: 60 חילופים בוועדות הכנסת 64 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 65 הודעת ועדת הכנסת 67 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 67 הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות); 68 הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023 68 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 69 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 112 רם בן ברק (יש עתיד): 115 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 116 דבי ביטון (יש עתיד): 117 עידן רול (יש עתיד): 118 מירב בן ארי (יש עתיד): 119 יאיר לפיד (יש עתיד): 122 קארין אלהרר (יש עתיד): 123 נאור שירי (יש עתיד): 124 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 126 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 127 רון כץ (יש עתיד): 128 גלעד קריב (העבודה): 130 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 131 שרון ניר (ישראל ביתנו): 136 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 140 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 142 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 143 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 147 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 149 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 149 הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות) 150 הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023 150 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: 150 אריאל קלנר (הליכוד): 158 מיקי לוי (יש עתיד): 159 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 160 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 161 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 164 מאיר כהן (יש עתיד): 165 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 166 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 167 גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): 168 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 169 דוד אמסלם (הליכוד): 172 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 177 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 179 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 184 אלעזר שטרן (יש עתיד): 186 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 192 מירב כהן (יש עתיד): 199 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 202 עודד פורר (ישראל ביתנו): 203 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 205 משה טור פז (יש עתיד): 209 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 211 בועז ביסמוט (הליכוד): 212 אפרת רייטן מרום (העבודה): 214 סימון דוידסון (יש עתיד): 220 שלי טל מירון (יש עתיד): 221 יסמין פרידמן (יש עתיד): 222 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 223 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 224 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 232 אוהד טל (הציונות הדתית): 234 נעמה לזימי (העבודה): 236 עמית הלוי (הליכוד): 237 טלי גוטליב (הליכוד): 239 שר התקשורת שלמה קרעי: 241 מרב מיכאלי (העבודה): 243 שר החינוך יואב קיש: 247 גדעון סער (המחנה הממלכתי): 250 בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): 253 שר המשפטים יריב לוין: 255 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 317 הודעת הממשלה בדבר הקמת המשרד לעניינים אסטרטגיים ושינוי בחלוקת התפקידים בממשלה 347 שר החינוך יואב קיש: 347 רם בן ברק (יש עתיד): 347 שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: 349 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 360 דבי ביטון (יש עתיד): 364 עידן רול (יש עתיד): 365 מירב בן ארי (יש עתיד): 366 אפרת רייטן מרום (העבודה): 369 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 370 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 371 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 372 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 374 מיקי לוי (יש עתיד): 375 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 376 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 377 גלעד קריב (העבודה): 378 נאור שירי (יש עתיד): 380 יסמין פרידמן (יש עתיד): 385 מירב כהן (יש עתיד): 386 הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 10), התשפ"ג–2023 390 ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): 391 מיקי לוי (יש עתיד): 392 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 400 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 409 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 411 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 413 ינון אזולאי (ש"ס): 413 הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 48), התשפ"ג–2023 417 שלום דנינו (בשם ועדת הכלכלה): 418 שרון ניר (ישראל ביתנו): 419 עידן רול (יש עתיד): 422 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 424 הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 35), התשפ"ג–2023 428 ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): 429 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום כ"ט בשבט התשפ"ג, 20 בפברואר 2023. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/2417/25 וכלה בהצעת חוק פ/2560/25: הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ריבית ודמי פיגורים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – החלת חובת הודעה על סיום עסקה מתמשכת על תאגידים בנקאיים ופיננסיים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ייצוג הולם בשמות מקומות ציבוריים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, אחמד טיבי, יוסף עטאונה, יסמין פרידמן, דבי ביטון, טטיאנה מזרסקי, שרן מרים השכל וגלעד קריב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלת ילד נכה לאומן בעד ילד הנמצא אצלו באומנה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – פיקוח על מחירי תעודת הכשר), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אבטחה במוסד רפואי כעבודה מועדפת), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירות אלימות במתחם הר הבית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מענה אנושי חינם ללקוחות חברות התעופה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הגבלת גביית עמלה בעסקת מכר מרחוק שעניינה רכישת כרטיס למופע), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מימון סייעת לילדים שאינם יכולים לשהות במעון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – שלילת השתתפות בתקציב עקב הפליה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הטלת חובות לשם מניעת הטרדה מינית במוסד חינוך), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הדיור הציבורי (פתרונות דיור עבור ממתינים לדיור ציבורי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לנפגעי אלימות במשפחה), התשפ"ג–2023, מאת חברות הכנסת דבי ביטון ומירב בן ארי; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – הטבות לחיילים בודדים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק-יסוד: מגילת העצמאות, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות (תיקון – שלילת הכרה ממכינות המעודדות סירוב פקודה והסתה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מימון הסעה לבית חולים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – דין התפטרות עקב הטרדה מינית או התנכלות כפיטורין), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון – איסור על פתיחת נציגות דיפלומטית זרה), מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות לביטוח חיים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הסדרת מבנים לתנועות נוער), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק איסור מכירת צעצועים המדמים כלי נשק, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; הצעת חוק לתיקון פקודת תעריף המכס והפטורים (העלאת רף הפטור ממכס על חפצים ל-400 דולר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – איסור פעילות פוגענית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום בגין נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דני דנון; הצעת חוק לימודי יסוד במערכת החינוך, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק גוש אריאל, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל (תיקון – ניהול והקצאת מקרקעין באזור יהודה והשומרון על ידי החטיבה להתיישבות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – פטור מאגרה בשל האטה ממהירות הנסיעה המותרת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק להגנת חיית הבר (תיקון – איסור מכירת פרוות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הרשות לפיתוח הפריפריה החברתית, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה במוסד רפואי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – איסור פעילות שיש בה שנאה בשל נטייה מינית, גזענות והדרת נשים במוסדות חינוך רשמיים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה (תיקון – תחולת החוק), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – חילוט הכספים וניהולם), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ייצוג הולם בשמות מקומות ציבוריים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – אי-מתן אשרה ורישיון ישיבה בישראל), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בשל תקיפת צוות רפואי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין במשפחה (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – תובענת תושב אזור עימות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – התיישנות בעבירות מין שנעשו במסגרת יחסי תלות או מרות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הגדרת אלמן ושכול), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק התאמת טפסים ציבוריים (פרטי הורים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק להסדרת ההימורים החוקיים בישראל, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – ביטול דרישת מבחני כניסה וציון פסיכומטרי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – ייצוג הולם לנשים בוועדות ציבוריות ברשויות המקומיות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פריסת תשלומים בעסקה מתמשכת), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – דרישת רישוי לאירועים דתיים וטקסים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה (תיקון – תקציב הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שלילת האפוטרופסות הטבעית עבור נאשמים ומורשעים בעבירות אלימות במשפחה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק למניעת תשדירי פרסומת פוגעניים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הרחבת זכויות נפגעי עבירות מין למידע על הליכים משפטיים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק זכויות, שירותים והתאמות בחינוך לילדים עם צרכים מיוחדים, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון – הרחבת ההסדרים הקבועים בחוק לילדים אשר עברו את גיל 14 במועד העדות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – הרחבת הפיקוח על מעונות יום), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק חובת ניהול ופרסום פרוטוקול של ועדות מייעצות (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק יום ציון ממלכתי לוועידת סן רמו, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת דן אילוז, אריאל קלנר, עמית הלוי, מתן כהנא, אוהד טל ושרן מרים השכל; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – איסור תמיכה בטרור), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק להגנה על האגן הצפוני של ים המלח, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה (תיקון – תקציב הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירות מין על ידי בן משפחה פונקציונלי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון – פיקוח פרלמנטרי על סגירת סניפים וצמצום שירותי בנק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס, אלון שוסטר ואחמד טיבי; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – חובת פרסום שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק חיבור בתים בהתיישבות הצעירה לחשמל, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק-יסוד: אוצרות הטבע ומשאבי סביבה, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק גמול לחיילים בשירות סדיר, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לגיל הרך), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – ביטול כריכה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – מתן תעודת הכשר על ידי רב מקומי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – עיגון זכויות דייר ממשיך בדיור הציבורי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק רכזי ביטחון שוטף צבאיים, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק העונשין (תיקון – חילוט רווחי סרסרות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק למניעת השתלטות תושבי הרשות הפלסטינית על שטחי C, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – זכאות לאימהות יחידניות המקבלות מזונות ילדים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הסדרת שוק הכשרות בישראל, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן ושרון ניר; הצעת חוק להסדרת מינויים בשירות החוץ, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ניירות ערך (תיקון – בורסה ייעודית), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אורנה ברביבאי; הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירות מין בנסיבות של יחסי מטופלת ורופא נשים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – איסור נשיאת דברים במוסד חינוך למורשע בעבירות טרור ובבגידה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – איסור ביטול גיור), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הפחתת מס רווחי הון), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – הרחבת הפיקוח על מעונות יום), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור ניצול בעלי חיים למטרות הימורים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון – בדיקה לגילוי נגיף HIV), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – אי-החזרת גופות מחבלים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק תוכנית למניעת אלימות מינית וקידום מיניות בריאה, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (חלוקת הכנסות ממתחם הגורם למפגעים סביבתיים בין רשויות מקומיות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, אחמד טיבי, יוסף עטאונה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק התחרות הכלכלית (תיקון – איסור פגיעה ביבוא מקביל או ביבוא אישי) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אורנה ברביבאי ויאיר לפיד; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בעקבות פגיעה בעבירת מין או אלימות חמורה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – פשעי שנאה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הפסקת היריון, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הגנה לעובדת העוברת טיפולי פוריות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי ביטוח מופחתים למעסיק קולט עלייה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום תוספת לגמלת אזרח ותיק לנכה שהכנסתו נמוכה משכר המינימום), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חילי טרופר ודוד אמסלם; הצעת חוק לקביעת מעמדם של בני זוג שבאו בהסכם הזוגיות, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של ראש הממשלה או שר מחמת הגשת כתב אישום), מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – קבורה לסוהרים בבתי קברות צבאיים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – זכויות בהליך בפני שופט מגשר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת משה סעדה; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – תקופת כהונה מרבית בתפקיד ראש הממשלה), מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – הגבלת שעות העסקה של מתמחה ברפואה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק סל הקליטה (תיקון – שעות לימוד עברית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק החלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק הפקדות וזכויות סוציאליות לעצמאים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק להרחבת הזכאות לדמי מחלה בהיעדרות בשל מחלת בני משפחה (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוריאל בוסו, אברהם בצלאל ואליהו רביבו; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלת אבל לעצמאים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – החלת הוראות על בגיר שסובל מאנורקסיה נרבוזה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק חזקת הסכמה לתרומת אברים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הזכות להיבחר), מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – מועד תשלום הקנס), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יונתן מישרקי וינון אזולאי; הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון – מגבלות ברישוי קבלני כוח אדם), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – נגישות להורה ולתלמיד במוסד חינוך), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת דבי ביטון; הצעת חוק הקמת יישוב עירוני חדש, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר המינימום), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום; הצעת חוק המקרקעין (תיקון – קביעת מנגנון נוסף לתשלומי ועד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק המתווכים במקרקעין (תיקון – הגבלת דמי תיווך), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חיסכון מוקדם לגיל פרישה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – הגדרת יהודי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר המינימום), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת בועז טופורובסקי, יאיר לפיד, טטיאנה מזרסקי, נאור שירי, ולדימיר בליאק, דבי ביטון, רם בן ברק, משה טור פז, מטי צרפתי הרכבי, סימון דוידסון, מיכל שיר סגמן, יסמין פרידמן, יוראי להב הרצנו, רון כץ ומירב בן ארי; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – משך כהונת רב עיר), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – זכאות לתגמולים ולפיצויים לפי חוק אחר), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק השוואת תנאי שכר לקבוצות שאסור להפלותן (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הבלו על דלק (תיקון – הגבלת שיעור המס על הדלק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק חיזוק מעמד חברי המועצה מקרב סיעות האופוזיציה (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ביטול סמכות שר הפנים לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת בועז טופורובסקי, יאיר לפיד, טטיאנה מזרסקי, נאור שירי, ולדימיר בליאק, דבי ביטון, רם בן ברק, משה טור פז, מיכל שיר סגמן, סימון דוידסון, יוראי להב הרצנו, רון כץ, מירב בן ארי, יסמין פרידמן ומטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מענק לידה אחיד מילד שני ואילך), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שיעור ההטבה לפי הסכם בדבר גמלת ניידות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-וחמש, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת בועז טופורובסקי, יאיר לפיד, טטיאנה מזרסקי, נאור שירי, ולדימיר בליאק, דבי ביטון, רם בן ברק, משה טור פז, מטי צרפתי הרכבי, סימון דוידסון, מיכל שיר סגמן, יסמין פרידמן, יוראי להב הרצנו, רון כץ ומירב בן ארי; הצעת חוק הקמת חדרי מיון בשדרות ובקריית שמונה, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת דבי ביטון, יאיר לפיד, מאיר כהן ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – ימי חופשה להורים שילדם נפטר), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת המועד להגשת תביעה לגמלה והתקופה שבעדה תשולם), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק גיל פרישה (תיקון – ביטול גיל פרישת חובה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום תוספת לגמלת אזרח ותיק לנכה שהכנסתו נמוכה משכר המינימום), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הכשרות לאנשי מקצוע בנושא זיהוי ודיווח על התעללות בקטין או בחסר ישע, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – מתן תעודה במקצועות הבריאות לבעלי הכשרה מקצועית) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס ומשה גפני; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – קביעת הוראות לעניין הכנסת חפצים ודברי מאכל למוסד רפואי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – פטור מתשלום בעד כניסת מלווה בעבור כניסה למקום שאין בו מתקנים מתאימים ובעבור תחבורה ציבורית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אוריאל בוסו; הצעת חוק הרשויות המקומיות (התאמת תקציב הרווחה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הכרה ברישיונות מקצועיים על בסיס הנחיות האיחוד האירופי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אפרת רייטן מרום, חילי טרופר, מירב כהן, קארין אלהרר, אלמוג כהן ולימור סון הר מלך; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – נבצרות ראש הממשלה), מאת חברי הכנסת אופיר כץ, ינון אזולאי, שמחה רוטמן, יצחק פינדרוס ויצחק קרויזר. הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של ליטא בדבר הפקה משותפת של סרטים. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד והמחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה בשל:<< נושא >> << נושא >> 1. השלמת ההפיכה המשפטית תפגע באחדות העם ותפרק את החברה הישראלית; << נושא >> << נושא >> 2. הידרדרות במצב הביטחוני בירושלים וכישלון השר לביטחון לאומי במבצע חומת מגן 2 << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חברי הכנסת, הנושא הראשון על סדר-היום – הצעות להביע אי-אמון בממשלה של סיעות יש עתיד והמחנה הממלכתי. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת מאיר כהן לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, מזכיר הכנסת, אדוני השר, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני מוצא חובה דווקא ביום הזה לצטט מתוך מגילת העצמאות, אדוני: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות, תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה, תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל, תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין, תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות. תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות". כן, אדוני היושב-ראש, כן, רבותיי, הדברים האלה, שאנחנו ביום הזה הולכים ומתרחקים מהם, ראוי להדהד אותם דווקא היום, לפני ההצבעה הדרמטית. דווקא היום צריך להגיד את הדברים האלה בבית הזה. תקשיבו, חברים וחברות, למה שדוד בן-גוריון כתב באיגרת לוועדה השישית של מפלגת פועלי ארץ ישראל, אדוני היושב-ראש: "לא איבה והתקפה מן החוץ היא הסכנה החמורה האורבת לנו בשעה זו, אם כי אין לזלזל בחומרת המצב החיצוני ואין להקל ברשע של כוחות זרים וחיצוניים, אבל אלה בלבד לא יוכלו לנו" – אדוני שר החינוך, יכול להיות פרויקט למערכת החינוך להדהד את הדברים האלה. "אבל אלה בלבד לא יוכלו לנו. האסון העלול להרוס אותנו עד היסוד הוא פירוד פנימי, פירוד ביישוב או בציונות או בשניהם. למעשה, כל פירוד בגוף אחד גורר אחריו פירוד במשנהו". ולכם, לוין, רוטמן ושאר הקיצוניים שמובילים את ראש הממשלה ואת מפלגת הליכוד, שרובם אנשים ליברלים, ואני מכיר אותם 40 שנה לפחות, אני אצטט בשבילכם את מנחם בגין. אומר כך האיש הענק הזה: "האמת אינה תלויה בכוח", אדוני שר החינוך, תקשיב, "והצדק אינו צמוד לרוב. וודאי בחיים המדיניים של אומה עצמאית מחליט הרוב", אין על זה ויכוח. "האנושות עוד לא המציאה שום דרך אחרת כיצד להכריע בין דעותיהם השונות, המנוגדות והמתנגשות של אנשים חופשיים. שתי אפשרויות אחרות הן: חוסר כל הכרעה – אנרכיה בלעז – או הכרעת יחיד – דיקטטורה בלעז. האפשרות האחת היא הרסנית, השנייה דורסנית. את האנרכיה ידחה כל אדם נבון; בדיקטטורה יבחל כל אדם חופשי. התבונה והחירות כאחת מחייבות בדרך כלל את הכרעת הרוב, בתנאי שהרוב יכבד את זכויות המיעוט, לרבות את זכותו העיקרית להיות רוב. אולם כל אלה הטוענים כי אם באין אפשרות אחרת ניתן לרוב להכריע משמע שהרוב צודק, אינם מוכיחים אלא את בורותם או את שאיפתם לדיקטטורה של הרוב" – מר לוין, אדוני שר המשפטים, ידידי הטוב, שכה מתהדר בתורתם של ז'בוטינסקי או בגין, אני חוזר: "אינם מוכיחים אלא את בורותם או את שאיפתם לדיקטטורה של הרוב, שגם היא כמובן אפשרית, הרסנית ודורסנית. הצדק אינו שוכן בקרב המספרים הרבים. לעיתים הוא בוחר לו את משכנו דווקא בקרב המיעוט הדל. עתה ניתן גם לעמנו לחזות מבשרו כי 'רוב' אין פירושו 'צדק', כי ביער של ידיים לאו דווקא צומחים עצי האמת". אדיר, אדיר. תשננו את זה, רוטמן. תשננו את זה, לוין. זה כל כך רלוונטי היום. אני נדהם, אדוני היושב-ראש, משיח השבטים שהולך ומתפתח, ויוזמי הרפורמה לא מבינים שמי שמתנגד לרפורמה הוא לא עוכר ישראל והוא לא בוגד. אתם לא מבינים שהרפורמה הזאת קורעת את עם ישראל? זה לא ברור? אינכם שומעים את שאון ההמון שזועק מחוץ לבית הזה? את הכאב שלו על אובדנה של דמוקרטיה? הידברות, אתם אומרים. אתם יודעים שאין כוונתכם לשום הידברות. צמד המילים, מדינה "יהודית ודמוקרטית", צמד מילים שהרטיט כל אחד מאיתנו ועל בסיסו נכתבה מגילת העצמאות – צמד המילים הזה הופך ריק מתוכן. על מה נגיד "דמוקרטיה", על זה שאתם הופכים את הכרעת הרוב לעריצות הרוב? תזכרו – בגין. על זה ששופטי מדינת ישראל ייבחרו על ידי פוליטיקאים? אני מוותר על התענוג הזה. על זה שאתם מזכירים שאם מישהו מזכיר את המילה "שלום" קוראים לו שמאלני בוגד? על זה שמאות אלפי אנשים מכל שדרות העם, עניים ועשירים, מהפריפריה, מהעיר, מההתיישבות ומהיהדות הדתית והחילונית, מאות אלפי אנשים פטריוטים הופכים להיות מוקצים ואנרכיסטים ובוגדים כי הם נאבקים על דמותה של המדינה הזאת – "אנרכיסטים" אתם קוראים להם? "בוגדים" אתם קוראים להם? "עונדי רולקסים" אתם קוראים להם, לאנשים האלה שזועקים את זעקתם? אני שומע בימים האחרונים אתכם אומרים: הקואליציה רוצה להידבר, ומצד שני אני עד לכוחנות ולדורסנות חסרות מעצורים, לישיבות ועדת החוקה שבהן מוצאים חברי כנסת בסיטונות, ליושב-ראש ועדה שלא מבין שכנסת ישראל היא לא המפעל הפרטי שלו, היא לא המפעל הפרטי שלו. מותר וחובה לנהל דיונים מעמיקים ולשמוע מומחים – ושאף אחד לא יבלבל את המוח ויגיד שבחוקים האלה חברי האופוזיציה דיברו כאוות נפשם. הייתי שם, אני יושב שם. שלוש דקות זה הזמן המקסימלי שמישהו מקבל. זה ביזוי של הרשות המחוקקת. בשעה שמדברים על שינוי דרמטי באופייה הדמוקרטי של המדינה, יושב יו"ר הוועדה, מתבשם מיכולתו המפוקפקת לסלק חברי כנסת ולהתעמר ביועצים משפטיים ולהפוך אותם ללעג ולקלס, ולנצל את זה שהם פקידים שלא יכולים לענות לו. מה קורה לך, רוטמן? מה קורה לך? להזכירכם, לאלה ששכחו ולאלה שמתעלמים, המחאה היא הזכות הלגיטימית של כל אזרח. זכות ההתארגנות והבעת הדעה הן חלק מנשמת אפה של הדמוקרטיה. האנשים האלה, שמדינת ישראל דמוקרטית כל כך משכה אותם לכאן, כולל ההורים שלי – נולדתי במרוקו, גדלתי שם עד גיל שבע-שמונה, ואני זוכר את הכמיהה של אבי, עליו השלום, ושל אימי, שרצו לממש את הפסוק "לשנה הבאה בירושלים" – האנשים האלה בנו בידיים חשופות, באמצעים דלים, נלחמו על הקמתה ותקומתה של מדינת ישראל, בכפר, בקיבוץ, בעיר, בעיירות הפיתוח, במושבים. דורות על גבי דורות עבדו, לחמו והזיעו כדי להקים את המדינה הזאת. הפכנו למדינה הטובה ביותר בעולם. אנחנו המדינה הטובה ביותר בעולם. אנחנו הדמוקרטיה – עד היום ב-21:00 – הטובה ביותר בעולם. אנחנו מתגאים בזה. אומות העולם מתגאות בזה. אז למה להרוס את זה? מה בוער בחלק מהאנשים להרוס את זה? זה הדבר היחיד שאנחנו צריכים לעשות? להרוס את הדמוקרטיה הישראלית? למה? רוב הח"כים והשרים בבית הזה, כולל ח"כים נהדרים ושרים נהדרים מהליכוד, נלחמו על המדינה הזאת במלחמות ישראל; לחמנו כולנו כתף לכתף, אשכנזים ומזרחים, שמאלנים וימנים, ליכוד ומה לא. מעולם לא שאלנו אחד את השני: למי אתה מצביע, מה העמדות הפוליטיות שלך. מעולם לא בחנו אחד את השני. שדה קרב היה המקום שבו הגנו על המדינה. מעולם לא התייחסנו למוצאו של החייל שעמד לידנו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד חצי דקה. גם אתה לא, אדוני היושב-ראש, אנחנו כולנו. השיח הזה שמתעורר בכנסת מתחיל לצאת משליטה. מי שלא מסכים הוא בוגד. אתה, ראש הממשלה, אני פונה אליך, אל תיתן לסמוטריץ', בן גביר ורוטמן להוביל אותך. אני מכיר אותך, אתה ליברל. אני מבקש מכם, מפציר בראשי הקואליציה ובראש הממשלה: תעצרו את ההצבעה. העקשנות של לוין ורוטמן היא הקשיית הלב, היא לא נחישות. ראוי להיות נחושים, אך לצערי הרפורמה המוצעת היא הרסנית ופוגעת בשלמות עמנו. לוין ורוטמן, אל תהיו אבות העקשנות המודרנית. שזה לא יירשם לחובתכם. עקשנותכם תוביל את העם לצרות ופילוג. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת כהן. אני מזמין את השר המקשר בין הכנסת לממשלה חבר הכנסת יואב קיש להשיב על הצעת האי-אמון. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אמרת משפט אחד שאני בהחלט מסכים איתו: באומה עצמאית מחליט הרוב. אפילו הוספת – לדעתי זה לא היה כתוב לך: אין על זה ויכוח. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> איך? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> באומה עצמאית מחליט הרוב. ואמרת: אין על זה אפילו ויכוח. אני חושב ש"אין על זה אפילו ויכוח" יצא לך טבעי, לא היה כתוב, זה היה נראה. או שזה היה כתוב, לא יודע. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> כתוב. זה אומנם היה כתוב במרוקאית, אבל כן. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני רוצה, חבר הכנסת מאיר יקירי, שאני מאוד מעריך אותך, לדבר איתך על האבסורד המטורף שאנחנו נמצאים בו. יש לך קואליציה שאכן יכולה להוביל בחקיקה, וזה תפקידה, כי לזה העם שלח אותי, והיא אומרת לכם, לאופוזיציה: אנחנו מוכנים להידבר, נדבר עם כל אחד ואחת מכם, תבואו, הדלת פתוחה. כך נאמר, ואתם עומדים בסירובכם, לדעתי בגלל לחץ של אנרכיסטים. ואני אגיד לך למה אני קורא להם "אנרכיסטים" – כי הם היו אצלי בבוקר בבית, בסדר? ואותם אלה היו גם אצל חברת הכנסת טלי גוטליב, אצל – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> גינינו אותם. גינינו אותם. אני הבוקר גיניתי, ויאיר גינה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני שמח ואני מברך על כל מי שגינה. הינה, אני אומר לך. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא מקובל שילכו על המשפחות ועל הילדים. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כמו שאתם גיניתם את מי שתקף את סילמן. כמו שאתם גיניתם את מי שתקף את סילמן. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הינה אני אומר לך, אני מברך על כל מי שגינה, אבל היו הרבה קולות שלא גינו. ואני אומר לך דבר אחד – התייחסת גם למנחם בגין, ואני לא יכול שלא להתייחס לדבריו של מנחם בגין. אני לא יודע אם אתה מכיר את הסרטון – היושב-ראש, אולי אתה מכיר את הסרטון – שבו אומר בגין, במבטא שלו, אני לא כל כך יודע לחקות אותו, אבל: הם יודעים לעשות פרובוקציות, תשאלו אותנו, הוותיקים, תלמידי ז'בוטינסקי – אתה מכיר את הקטע? חברים – נגד תנועת הליכוד. ואז הוא אומר: שומו שמיים, הם רועדים, לא מבינים מה קורה פה, כבר היה להם את השלטון בידיים. זה בגין, וזו התשובה להתנהלות שלכם. אני אומר לך, במקום לבוא להידברות כמו שצריך, אתם בשיח מופקר, אלים, פוגע, שאתם בעצמכם מגנים אותו. תרגיעו את הרוחות ובואו להידברות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא ראיתי – בן יהודה, אתם מחבקים ומנשקים אותו. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תעצרו את ההצבעה, נתחיל הידברות ב-18:00. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אני מזמין כעת את חבר הכנסת גדי איזנקוט לנמק את ההצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת המחנה הממלכתי. בבקשה, חבר הכנסת איזנקוט. עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שר החינוך, זו הצעת האי-אמון הראשונה שאני מנמק, ואני מבקש להתחיל מהסוף. אני קורא לחברי הכנסת להביע אי-אמון בממשלה על רקע אובדן השליטה וחוסר המיקוד באתגרים הביטחוניים של מדינת ישראל, ויותר מזה – פגיעה במרכיב החשוב ביכולת שלנו להתמודד עם איומים ואתגרים, ואני מדבר על הסולידריות והערבות ההדדית בחברה הישראלית. פיגועי הטרור, לדאבוננו, מלווים את מדינת ישראל מיומה הראשון ועוד הרבה לפני זה. פיגוע הטרור הראשון המתועד בארץ ישראל התרחש ב-1851 פה בירושלים. הרב שלמה זלמן צורף, בדרך לבית כנסת חורבת ציון, מותקף על ידי חוליה של ערבים, ומאז אנחנו מתמודדים במשך עשרות שנים, בהצלחה רבה, נגד הטרור. לדאבוננו זה מביא למחיר דמים לא פשוט. במלחמה בטרור אנחנו מאוחדים, אך שורה של צעדים וכשלים של הממשלה הובילו ומובילים למדרון חלקלק שבו אנחנו נמצאים היום, בהתלכדות של איומים שאני לא זוכר שנים ארוכות. הייתי שותף בוועדה שחוקקה את חוק פקודת המשטרה, חוק שיצר כאוס באחריות ובסמכות. אנחנו רואים את זה יום-יום בצורך של מפקדים בכירים, מפכ"ל, ניצבים, להתעסק בנושאים שוליים, זוטות, במקום להתרכז במשימה. חוק שהיה אמור להסדיר את זה נגע בממשלה, נגע בשר לביטחון לאומי, רק שכח שיש איזה גורם רציני שקוראים לו המפכ"ל, והסיר את המקום שלו מהפקודה. נאמר פה שזה יתוקן בעתיד. כבר עברו חודשיים, שום דבר לא תוקן, והמחיר הוא יום-יום, באופן שבו גורמי משטרה בכירים צריכים להתעסק חלק גדול מזמנם באירועים שוליים. הבעיה היותר-קשה זו שורה של החלטות טקטיות שגויות ברמת השר, שהיה אמור לעסוק במדיניות. במקום זה הוא עוסק בנושאים טקטיים ומגביר את המציאות הכאוטית, שובר את שדרת הפיקוד מעל הראש של המפכ"ל, מכריז הכרזה מגוחכת על חומת מגן 2. נדרשנו לחומת מגן ב-2002 בעקבות מציאות מאוד בעייתית לכיבוש מחדש של שטחי A. שטחי ירושלים כולם באחריות וסמכות של מדינת ישראל, מדובר בתושבים עם תעודה כחולה, ומי שמבין משהו, דבר וחצי דבר, בלחימה בטרור ובמציאות שיש בשכונות מזרח ירושלים, מבין שזו אמירה לא רצינית. מעבר לזה, אנחנו רואים ערעור של שדרת הפיקוד ביהודה ושומרון. אני מילאתי כל תפקיד פיקודי ביהודה ושומרון, ממ"פ, מג"ד, מח"ט ומפקד יהודה ושומרון, בשנים קשות מאוד, ב-2003, 2004, 2005, בתקופה מורכבת מאוד של טרור המתאבדים, שהצלחנו להביס אותו. הצלחנו להביס אותו בזכות מדיניות ברורה, בזכות מנהיגות מדינית, שאני משבח אותה, שבחלקה הגדול הייתה של ממשלת ליכוד, ולפתע אנחנו רואים שמערכת הביטחון נדרשת לעסוק בנושאים שוליים. החלטת ראש הממשלה בשל מצוקה פוליטית להעביר את המינהל האזרחי לשר האוצר, או השר השני, להעביר את מג"ב איו"ש לאחריות השר לביטחון לאומי, מצביעה על גודל האיוולת, דבר שיוצר וייצור בעתיד יותר שיבוש עמוק באחריות, בסמכות ובאופן שבו מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון, שהוא אלוף הפיקוד, יכול לממש את המשימה שלו. אם הייתם קצת יותר רציניים, הייתם נכנסים בעובי הקורה ומבינים שזה דבר שלא יכול להיעשות. המינהל האזרחי שואב את כל סמכותו מאלוף הפיקוד. הוא אפס סמכות, כל הסמכות אצל אלוף הפיקוד. את הסמכות הוא שואב מהמצב הלוחמתי והמציאות שישראל חיה בה מאז 67' ביהודה ושומרון. המציאות הזאת היא מציאות שיוצרת איזשהו שקט זמני בצמרת אבל יוצרת אנדרלמוסיה פיקודית למטה. מהניסיון שלי בכל תפקידי הניהול בפיקוד השתדלתי מאוד להשאיר את המורכבות אצלי ולנסות ליצור בהירות ומיקוד כלפי מטה. כשאין מנהיגות ואין מיקוד פועלים ההפך. את המציאות הזאת חווים היום גם המפקדים ביהודה ושומרון, אבל גם בדרג הפוליטי. בנוסף לזה מתגברים איומים גם בחזית לבנון. אחרי 17 שנים ארגון חיזבאללה מרים ראש. אנחנו רואים את הביטחון העצמי ואת קור הרוח שנסראללה שואב מהמתרחש בתוך מדינת ישראל. אנחנו רואים, אחרי 17 שנים היערכות לאורך גבול לבנון, אנחנו רואים גם התפתחות של איומים חמורים. האיום החמור ביותר, ללא ספק, הוא האיום האיראני. עסקתי בו למעלה מ-20 שנים. במרחק הזמן אפשר לראות את ההחלטה השגויה שהובילו בכירים ישראלים בראשות ראש הממשלה לדחוק באמריקאים לצאת מהסכם הגרעין בלי להבין את המשמעויות לעומק, בלי להכין Plan B וגם בלי לעדכן, מן הסתם, את ראשי המערכות הביטחוניות. אנחנו רואים שהאיום הזה מתפתח ומגיע למקום החמור ביותר מאז שהאיראנים יצאו לדרך בתוכנית הגרעין. אנחנו רואים היום שהם קרובים ל-90% העשרה – אירוע מבשר רע. ממשלה רצינית ואחראית שראויה לאמון הציבור הייתה מתמקדת באתגרי הביטחון הלאומי והייתה מגדירה סדר-יום אחר לגמרי מסדר-היום שאתם מובילים אותו. פשוט לקחת ולסובב ב-180 מעלות. המיקוד המרכזי צריך להיות בתוכנית הגרעין האיראנית, פוטנציאל לאיום קיומי. אנחנו כבר נמצאים במקום שצריך לתת תשובות. נגמרו הדיבורים והיכולת להרים כל מיני שקפים ולעשות פרזנטציות. הנקודה השנייה היא הידוק היחסים המיוחדים עם ארצות הברית או שמירה עליהם אל מול האיום המתפתח, מרכיב מרכזי ביכולת שלנו להתמודד עם איומים. נראה לי, לפי ההתבטאויות של הימים האחרונים, שיש שרים שלא מבינים את זה, וכדאי מאוד להסביר להם את זה. לאורך שנים ארוכות פועלים ארגוני הביטחון ללא אסטרטגיה ברורה – ופה אני אחלק את האחריות לכל ממשלות ישראל ב-20 השנים האחרונות – והייתי שותף בתפקידים מרכזיים וראיתי את חוסר הרצון להציב חזון, אסטרטגיה, ולשאול מה טוב למדינת ישראל. במקום זה, מתחמקים ומאפשרים למים לזרום למקום הנמוך, לכוחות השוק לפעול. מה שנדרש באופן מיידי זה להגדיר תוכנית לזירה הפלסטינית, תוכנית ממוקדת, נחושה, עם יוזמה למניעת הסלמה בטווח הקצר, ובטווח הארוך יותר – לקדם את האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל. היום הממשלה מובלת על ידי מיעוט שמוביל למקום רע מאוד – בניגוד לעמדות הליכוד, לדעתי – מתוך התנשאות וחיכוך לאורך השנים גם עם עמדות של אנשים מרכזיים בליכוד. מובילים את המדינה למדינה דו-לאומית – וכל מי שרוצה לדעת על מה אני מדבר, שיחפש את תוכנית ההכרעה של בצלאל סמוטריץ' ויראה תוכנית על גבול המשיחיות, על גבול ההזיה וחוסר המציאותיות. רק מה? אני רואה שהתוכנית מתממשת, מהאופן שבו מתיישבים, מהאופן שבו משתלטים על המינהל האזרחי. השלב הבא הוא לפרק את הרשות הפלסטינית, והשלב לאחר מכן הוא להחיל ממשל צבאי, לדחוק את האוכלוסייה ולצפות שהם יתפנו מרצון. בסוף, אמירה הזויה לאללה – קראתי אותה כמה פעמים כדי להאמין שמה שאני קורא נכון – זה לתת אזרחות לאלה שנשארים ולגייס אותם לצה"ל. זה דורש חזון רציני מאוד. כל מה שאמרתי, לצערי, לא ייעשה. במקום להתעסק באיומים ובאתגרים, אתם פועלים על פי הכלל שנאמר בשבוע שעבר על ידי אחד השרים: עדיף להימנע מיוזמה לחיזוק ההרתעה ולפעול ברצועת עזה כדי לקדם את המהפכה המשפטית. מתוך רצף הנימוקים שהצגתי, אני ממליץ להביע אי-אמון בממשלה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לחבר הכנסת איזנקוט. גם על הצעה זו ישיב השר המקשר בין הממשלה לכנסת חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת, בהחלט היה מעניין להקשיב לדבריו של חברי כנסת גדי איזנקוט, שהביא פה תפיסה עניינית, נגיד ככה. בוודאי היה פה דיון ענייני, ואני גם מתכוון לענות בצורה עניינית, כי ברוב מוחלט של דבריך אני חושב הפוך ממך, וחשוב לי להגיד גם איפה. ראשית, לגבי החשיבה על מהלכים. אם קראת את התוכנית של בצלאל סמוטריץ' – שגם אני לא מסכים עם חלקה, אבל עם חלקה כן – אתה מוזמן להסתכל על התוכנית לאוטונומיה שמופיעה אצלי באתר, אתה מוזמן לקרוא אותה. היא מבוססת בעצם על עקרונות של הסכם השלום עם מצרים ועקרונות שמנחם בגין עוד הוביל, כך ששורשיה עמוקים בתוך הליכוד. מעבר לכך, אני חייב לומר שאני גם לא מסכים עם עמדותיך שכל מה שקורה ביהודה ושומרון מדובר בנושאים צבאיים בלבד. יש הרבה מאוד נושאים אזרחיים. יש שם הרבה מאוד ציבור ישראלי שמטופל בנושאים אזרחיים, ובהחלט כן, בניגוד למה שאתה חושב, אני חושב שאפשר להפריד את האירוע הזה. ברור שזה מורכב, זה לא פשוט, המציאות היא מורכבת בשטח, אבל לבוא ולומר שזה חייב להיות אירוע שכולו מתנהל דרך הצבא – אני חושב שזה לא נכון. אני חושב שזה מה שמנסה בצלאל סמוטריץ' לעשות, וגם הממשלה הזאת, וזה להפריד את הנושאים האזרחיים מהנושאים הצבאיים, על המורכבות שיש בעניין הזה – ויש בעניין הזה מורכבות, לזה אני לא מתכחש, אבל לשם מכוונים. לכן גם הדיון הוא לא כזה פשוט גם בתוך הממשלה. נעשית עבודה מעמיקה ובונים את הפתרון, כשחלק מהפתרון – איפה שלא מצליחים להפריד זה יישאר בידי ראש הממשלה, שיהיה זה שיכריע לכל צד וצד במקומות הרגישים האלו שבהם לא הצלחנו לעשות את ההפרדה. זה לגבי הנושא שהתייחסת אליו בעניין הזה. בסוף בסוף יש לנו אתגר עצום, וזה איראן. גם פה אני מסכים איתך במאה אחוז, עם הניתוח שלך, שאיראן היא האתגר הכי גדול היום של מדינת ישראל. אמרת שאתה חושב שביטול ההסכם על ידי האמריקאים היה טעות. אתה יודע, זה קצת לשחק ב"נדמה לי", כי אני לא יודע מה היה קורה אם היה הסכם; אני לא יודע מה היה קורה אז כשטראמפ היה עולה לשלטון ומה היה קורה בסיטואציה של שלטון טראמפ אם יש הסכם שכבר מוסכם – קודם כול, זה היה הסכם נשיאותי אז היה קל לבטל אותו, אבל אני מתייחס למהלך של נתניהו, מדוע הוא קרא לביטול. יותר מזה, אני לא יודע אם היינו מגיעים למציאות שהיום אתה יכול להגיד בצורה מובהקת – דרך אגב, חלקם משתנים גלובליים, כי איראן בחרה צד במה שנקרא העימות מול המערב של רוסיה ואוקראינה, ובזה היא הבהירה היטב לכל העולם מי היא ומה היא. לכן אנחנו במציאות שהאמריקאים כנראה היום מאוד מאוד מגובשים בעמדה מי היא ומה היא איראן. דווקא במקום הזה ארצות הברית בעלת ברית שלנו שנים רבות, אז בוודאי גם באירוע הזה. אין ספק שאיראן היא אירוע אסטרטגי. בוא נגיד שלמדינת ישראל במקום הזה מאוד מאוד חשוב שארצות הברית תגבה אותה במהלכים על מנת לעצור את המהלכים להתגרענות של איראן. אז לכן לבוא ולהתחיל להגיד, בשיטת ה"נדמה לי", מה היה קורה אם לא היה מתבטל ההסכם ואם היינו נותנים לזה ללכת – אני חושב שיכול להיות שהיינו מגיעים למקום יותר גרוע, אבל אנחנו לא נעסוק בעניין הזה. אני כן מסכים איתך שזה יעד ואתגר מרכזי. נקודה נוספת שגם בה אני לא מסכים איתך זאת האמירה שלך שאנחנו צריכים לזוז אחורה ב-180 מעלות ולעסוק בנושאים אחרים. אני חושב שעוסקים בכל הנושאים שאתה מציין, עם הרבה מאוד תשומות. וכן, יש נושא אחד מאוד חשוב, גם נושא פנימי. אני חושב שלעניין הזה – לפחות הסרטונים של מתן כהנא מהמפלגה שלך, שראיתי אותם כשהייתי באופוזיציה והוא היה בקואליציה, היו מאוד ברורים – חייבים רפורמה ולא יכול להיות שהשופטים בוחרים את עצמם, והגענו לרגע שזה חייב להיות. אז גם פה אני חלוק עליך. אני חושב שהגיע הזמן לעשות את זה, ואני מברך על כך שיש רוב מוצק. אני מופתע, וחבל לי שאנשים מהמפלגה שלך, כמו מתן כהנא, כמו אלקין, כמו גדעון סער, שדיברו על הדברים האלה, פתאום מדברים אחרת. אבל כנראה יש הרבה פוזיציה בפוליטיקה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם כן, חברי הכנסת, נעבור כעת לדיון הסיעתי. בהתאם לתקנון הכנסת, ראשון הדוברים – חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני מגיע עכשיו מחוץ לכנסת, מהמפגינים, וזוהי באמת הקריאה האחרונה לחבריי בקואליציה: צאו החוצה. צאו החוצה, תראו מי האנשים שעומדים שם. צאו החוצה, ותשמעו את האנשים הטובים האלה שנלחמים על המדינה שהם כל כך אוהבים. יש שם ילדים, נשים, גברים, מבוגרים – כולם שם בחוץ עכשיו, נמצאים 50 מטר מאיתנו, צועקים צעקה שלא נשמעה מאז קום המדינה ומבקשים מכם: אל תהרסו את מערכת המשפט הישראלית, אל תיתנו למדינה הזו להפוך ממדינה דמוקרטית לדיקטטורה. מה שקורה פה עכשיו, התהליכים האלו, קרו במדינות אחרות. הם קרו בהונגריה, הם קרו בפולין, ושם לא היה אף אחד בקואליציה שיעצור ויגיד: אני לא מוכן לקחת חלק בדבר הזה. והמדינות הללו הידרדרו למקומות רעים מאוד. מדינות עם אינפלציה גבוהה; מדינות עם אבטלה; מדינות שאף אחד לא רוצה לחיות בהן. מי ירצה לחיות במדינה שלא סומכים בה על מערכת המשפט? שבה השלטון שולט בכול? איזה איש עסקים לגיטימי, איזו חברה בין-לאומית, איזה משקיע כלשהו ייכנס וישים את כספו במדינה שלא בטוח שהוא יקבל בה צדק? שעל כל מחלוקת שיכולה להיות הממשלה מחליטה, ועסקה שבוצעה – יכול להיות שמישהו בממשלה לא יאהב את זה, אז הוא ישנה את החוק? מי מכם היה משקיע את כספו במקום שאומרים לכם שהקרקע היא לא יציבה? מישהו מכם, אדם אחד שיושב פה היה עושה דבר כזה? ברור שהתשובה היא לא. התשובה היא לא, ואתם יודעים שאין עוד הרבה זמן לעצור. זוהי קריאה אחרונה, אמיתית, לעצור את הטירוף הזה שקורה בבית הזה, את מה שאתם עושים למדינה. אני קורא מפה לחברים שלי, באמת לחברים שלי, שיושבים שם, ואני אומר לכם – משמעת קואליציונית, משמעת סיעתית, זה דבר חשוב, זה דבר טוב, אבל זה לא כל העולם. מגיע הזמן שצריך להגיד: חבר'ה, תעצרו, בואו נדבר. כל מה שאנחנו מבקשים – שהחקיקה הזאת תיעצר בשביל שנוכל לדבר ולהגיע לתוצאה אמיתית לטובת מדינת ישראל. תעצרו את זה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת כץ. אני מזמין את חבר הכנסת מתן כהנא לעלות ולומר את דברו. ואחריו – חבר הכנסת מישרקי, שאינני רואה כרגע במליאה. לא – אז לא. בבקשה, חבר הכנסת כהנא, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חבר הכנסת, אתם כל הזמן אומרים שצריכים לעשות את מה שהרוב רוצה. ואני מסכים, צריכים לעשות את מה שהרוב רוצה. אבל מה שאתם עושים זה לא מה שהרוב רוצה. הרוב בעם הזה, במדינה הזו, רוצים רפורמה משפטית בהסכמה רחבה. אבל אתם לא מובילים רפורמה בהסכמה רחבה; רוב העם הזה רוצה שהאחים החרדים שלנו, האחים שלנו, ישתתפו איתנו בנטל של הביטחון, בנטל הכלכלי, ויחיו חיי רווחה. אבל אתם לא עושים את מה שהרוב רוצה. רוב העם הזה רוצה יותר יהדות בפחות כפייה. אבל אתם שוב פעם הולכים אחרי מיעוט ומחוקקים כל מיני חוקים שרק מרחיקים אנשים מהיהדות; רוב העם הזה מבין שמעת לעת אנחנו נצטרך לצאת למלחמות כדי לעמוד על הזכות שלנו לחיות בארץ הזו, בארץ שלנו. אבל רוב העם הזה לא מוכן לצאת למלחמות בגלל פיתות ובגלל זמן של מקלחת. אתם לא מובילים את מה שהרוב רוצה. אתם עושים מה שמיעוט קטן גורר אתכם לעשות, ואין לכם רוב לפלג את העם הזה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת מתן כהנא. חבר הכנסת משה גפני, אם הוא נמצא – לא נמצא; אז חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות, אם הוא נמצא – גם כן לא נמצא; חבר הכנסת יצחק שמעון וסרלאוף – האם נמצא? לא נמצא. חבר הכנסת אביגדור ליברמן יעלה ויבוא. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, אנחנו זוכרים, רק לפני חודשיים סיימנו מערכת בחירות. מה הבטיחו לנו במערכת הבחירות? ביטחון אישי. בתוך עשרה ימים, חמישה תושבי לוד נרצחו. שתי נשים נרצחו. אתמול התכנסה ישיבת ממשלה. האם היא דנה במצב האלימות, הפשיעה בלוד? לא, היו דברים הרבה יותר חשובים. מה אתמול היה הסעיף הראשון בישיבת הממשלה? הסעיף הראשון היה הסעיף הכי חשוב: שינוי שם המשרד ממשרד ההתיישבות למשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות. ומה היה סעיף מס' 2? עוד יותר חשוב: משרד האנרגיה, משנים את השם למשרד האנרגיה והתשתיות. אבל לא רק את זה הבטיחו. הבטיחו מאבק ביוקר המחיה. הבטיחו להקפיא משכנתאות. רק היום הנגיד העלה את הריבית בעוד חצי אחוז – עוד עומס על הצעירים. איפה הקפאת משכנתאות? איפה אנחנו שוב רואים מאבק ביוקר המחיה? הבטיחו להוריד את מחירי החשמל, בינתיים מחירי החשמל עלו ב-6.7%. הבטיחו לנו הורדה במחירי המזון. אדוני השר, השבוע, אם לא שמת לב, לקנות פולקע זה הפך למותרות. מחירי העוף קפצו ב-45%, 45% מהיום למחר; ביצים – ב-16%. דיברו איתנו על התיישבות, ממשלה, כביכול, כביכול, ממשלה לאומית. העבירו החלטה: תשעה יישובים חדשים, 9,000 יחידות דיור. אין שום דבר, אדוני השר, הכול ישראבלוף. ביטלתם הכול. נבהלתם מדיון במועצת הביטחון, ולא רק שהקפאתם הכול, גם כנראה העברתם שם עוד כסף. כלום. ביקשתי לבדוק אם יש ישיבת מת"ע. אדוני השר, אני מקווה שאתה יודע מה זה ישיבת מת"ע. אמרתי, אני רוצה לראות את סדר-היום, מתי מתכנסת מת"ע, מועצת תכנון עליונה. אין ישיבה, אין סדר-יום. אני חושב שבאמת אישרתם 9,000 יחידות דיור אבל לא אמרתם מתי. כנראה הכוונה אחרי המשיח. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני חושב שגם הנייה. אדוני השר הצעיר, לא יודע מה שמך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר וסרלאוף, ואתה – – – זמן. לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מתנצל. אני עדיין לא יודע. אבל בדיוק כמו שראש הממשלה ביטל בכתב את הפינוי של ח'אן אל-אחמר, וגדי איזנקוט, מאחוריך היה רמטכ"ל והוא היה פרוס עם הכוחות – אותו דבר לגבי הנייה. << אחרי_כן >> מי שגם היום לא נותן לנגוע ולסכל ראשי חמאס, שכל הזמן מברכים על רצח יהודים, כולל בחודש האחרון – כל יהודי שנרצח, ראשי החמאס יצאו ובירכו, ומי שמונע גם היום לסכל אותם זה ראש הממשלה הנוכחי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. חבר הכנסת מנסור עבאס יעלה ויבוא, ואחריו – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שוב אני רוצה להדגיש ולהבהיר את עמדתה של רע"מ ושל החברה הערבית, לאור השינויים שמתכוונת הממשלה לקדם בתחום הרפורמה המשפטית, שבהחלט אפשר לקרוא לה גם "הפיכה משפטית", שמנסה להביא אותנו למקום שבו יש שליטה מוחלטת בבית המשפט העליון ובמערכת המשפט. הם מצפים מאיתנו – כאשר מנסים לשכנע אותנו, והיו ניסיונות כאלו בשיחות רגילות – שהשינויים האלה והרפורמה הזאת יביאו גם לייצוג הולם של החברה הערבית בתוך מערכת המשפט באופן כללי וגם בתוך בית המשפט העליון וזה יהווה תיקון גם לגבי החברה הערבית. מצפים מאיתנו לתת אמון במערכת הפוליטית או באנשים שמנהלים כרגע את המדינה ואת הממשלה, כאילו שאנחנו לא חווים על בשרנו את ההתעלמות הכמעט-מוחלטת של הממשלה ונציגיה מהעניינים של החברה הערבית, ובמיוחד בנושא הזה של ייצוג הולם, שהולך ונשחק – והוא ממילא שחוק בתוך השירות הציבורי באופן כללי, בתוך מערכת המשפט, בתוך המשרדים השונים והחשובים – לחברה הערבית. אנחנו לא רואים כל כוונה לעשות את התיקונים האלו ברמות השונות, ולכן איך אנחנו יכולים לתת אמון בפוליטיקאים, אפילו שהם נבחרים, שהם יעשו את התיקון המיוחל בתחום הייצוג ההולם בתוך מערכת המשפט? כבר הוכח מעל לכל ספק, לפי מחקרים של חוקרים במערכת המשפט כאן בארץ, שבהחלט תת-הייצוג של החברה הערבית ושל שופטים ערבים בא לידי ביטוי בפסיקות של בתי המשפט, ואכן יש גם ענישת יתר לגבי נאשמים ערבים בתיקים או בנסיבות דומות בין אזרח לאזרח. ולכן אין מקום לתת אמון במערכת הפוליטית, שהיא תבחר לבדה את השופטים. כמו כן – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כן. כמובן שאנחנו בעד הפרדה מוחלטת של רשויות. אם העיקרון הזה מקובל על כולם, אז לא יכול להיות שנצביע היום על חוק שנותן לנציגי הממשלה או לממשלה גם להשפיע על הנציגים של מערכת המשפט עצמה – נוסף על השליטה המוחלטת שלה בנציגים שלה, וזה מקובל, אבל גם בנציגים של הכנסת עצמה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת מנסור עבאס. תעלה ותבוא חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. האמת, מהבוקר אני שומעת את כל – אני יכולה להגיד "ההתבכיינות" – של חברי הקואליציה על זה שמפגינים חסמו להם את הכניסה או היציאה מהבתים שלהם, לא נתנו להם לצאת; הרגישו פתאום, חברי הקואליציה, מה זה הגבלת תנועה של אנשים. עכשיו, כולם מדברים על זה שזה סוג של אנרכיזם, זה שבירת כללים. האמת, אני אחת מהאנשים שבאמת הייתי רוצה שהמשפחה שלי תהיה רחוקה ממה שקורה מבחינת התנגדויות ומבחינת ויכוחים פוליטיים, כדי שלא ישלמו את המחיר על החיים הציבוריים שלי. אבל בואו, אתם מדברים על זה שהגבילו לכם את התנועה מלצאת מהבית? הרי אתם הולכים לקבל החלטות ולחוקק חוקים שמגבילים לאותם אנשים ולאנשים אחרים את חופש הביטוי. אתם הולכים להגביל את האזרחים במדינת ישראל אפילו בחופש ההתאגדות. אתם הולכים להגביל בחקיקה, בהפיכה המשטרית שמתכננים, את האפשרות של הציבור וכלל האזרחים – הולכים לשים להם גבולות הרבה יותר חזקים מאשר עיכוב של חצי שעה מלצאת מהבית. אם כבר מדברים על הגבלת חופש התנועה, אולי אולי הזדמן לחלק מהקואליציה להרגיש מה זה כשמונעים ממך לצאת מהבית שלך, מה זה כאשר שמים מצור על הבית שלך. בזמן שעשו את זה אזרחים בצורה הכי פציפיסטית, מה שנקרא, פה, כמה מטרים מפה, בירושלים המזרחית שמים צבא ומשטרה ומונעים מאנשים לצאת מהבתים שלהם ולצאת למקומות העבודה שלהם ומורידים להם בגדים במחסומים כדי למנוע מהם להגיע. כל זה לא הגבלה של תנועה? זה נעשה על ידי אותם חברי קואליציה שנמנעו היום והרגישו רע כאשר לא נתנו להם חצי שעה לצאת מהבית. אז תסתכלו בראי כאשר מדברים על הדברים האלה, ותזכרו אילו החלטות ומה אתם מובילים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. בבקשה, אדוני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, אני מודה לך שאתה מאפשר לי. הייתה החלטה של בית המשפט העליון שהילדים החרדים לא יקבלו שירותים מהעירייה בחינוך עד שהכנסת לא תחוקק חוק בעניין הזה. אני נגד ללכת – הציבור החרדי לא צריך לתבוע בבג"ץ מכיוון שלא נקבל שם אף פעם סעד. לא קיבלנו סעד מאז קום המדינה. אבל היה שם סיפור עם ילדה, בעקבות ההחלטה הזאת של בג"ץ. ילדה קטועת גפיים, גרה בגבעת שאול בירושלים ונמצאת בבית סוהר בגלל שהסייעת לא יכולה לקחת אותה. יש החלטה של בג"ץ. היא לא יכולה לקחת. אמרתי לחברים שלי: על זה נלך לבג"ץ. בג"ץ ייתן סעד. בכל אופן, ילדה קטועת גפיים נמצאת בבית כמו בבית סוהר, לא הולכת לבית הספר. שייתנו לה את הסייעת בעיריית ירושלים. הלכו לבג"ץ, ובג"ץ אסר לתת סייעת לילדה הזאת, קטועת הגפיים. מדברים על זכויות אזרח. אילו זכויות? למי מספרים את הסיפור הזה? המדינה מתנהלת כל הזמן, המיסיון לא היה חלק מהעניין. הייתה החלטה בוועדת הכספים שעל שתי עמותות מיסיונריות לא יהיה סעיף 46. היה דיון, התקבל פה אחד. יאיר לפיד בא במיוחד לוועדה כדי להביע את עמדתו שהוא נגד לסייע לעמותה של המיסיון. היועץ המשפטי לממשלה ובג"ץ פסקו לתת להם, מעל ראשה של ועדת הכספים, כאילו אנחנו אבק. במשך שנים התנהל העניין בבתי החולים. הרי חולה שמקפיד על חמץ, על לאכול כשר בפסח, לא ילך לבית חולים אם יש שם חמץ. הוא ישב בבית, ואם הוא ילך, הוא לא יאכל. תמיד זה היה בסדר. מנהל בית החולים היה מוסמך לפעול כך, לפעול אחרת. מנהל בית החולים בנצרת פוסק אחרת מאשר מנהל בית החולים בבני ברק. המדינה התנהלה, ואין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה, עד שהגיע בג"ץ ואמר לו: אפשר להכניס חמץ. רוצים, תלכו לחוקק חוק. בג"ץ יודע – אני לא רוצה להגיד שהם רשעים עם שכל, אבל יש להם שכל, ומי שרוצה שיגיד את ההקדמה – גם כן. הם ידעו כמה קשה להעביר פה חוק. אנחנו מתנהלים עם זה כבר כמה שנים כדי לתקן את החוק שמנהל בית החולים יוכל להחליט. כל השנים בית דין יכול לדון בדיני ממונות אם שני בעלי הדין מסכימים, אם שניהם חותמים על ההסכמה שהם רוצים לדון על פי דין תורה. הכול היה בסדר עד שהגיע בג"ץ ואמר: לא בא בחשבון. אתם רוצים ששני האנשים האלה, עם זכויות אזרח שצריך שיהיו להם – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – האם אתם רוצים שהם ידונו בדיני ממונות? תעשו חוק. שנים שאנחנו מנסים להעביר חוק. בית המשפט, זה אלה עם השכל – ואם אתם זוכרים מה אמרתי בהתחלה – למה אתם פוגעים בזכויות האזרח של חלק גדול מהאזרחים? ועכשיו עוד עושים הפגנות. אנחנו לא עשינו הפגנות. אנחנו סבלנו בשקט. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> תודה לאדוני. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. אחריו – השר יצחק שמעון וסרלאוף. מוותר? מוותר. אז חברת הכנסת מרב מיכאלי תהיה הבאה בתור, נא הודיעו לה, אני לא רואה אותה במליאה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, על הזכות לדבר. אמון הוא לא דבר של מה בכך, הוא הבסיס לקיום האנושי. כל ילד זקוק להורים שיאמינו בו, לחברים שבהם הוא יכול לבטוח. אמון מטבעו הוא לא תמיד רציונלי ומוכח. כן, נכון גם שבכל דבר אפשר להטיל ספק, על זה בנוי עולם המדע, אבל אי-אפשר לבנות חברה במבחנה, ולא קשרים אנושיים בטבלת אקסל. זה פשוט אי-אפשר. הטלת ספק היא נכונה אולי במדע, אבל היא הרסנית לגמרי בחברה האנושית. הממשלה הזו קיבלה אמון רחב מהעם על בסיס אג'נדת האמון שאותה הצענו לציבור. הצענו אמון בכוחו של העם הזה לקבוע ולשמור את עתידו גם מול עולם ומלואו שרוצים להכתיב את עתידנו עבורנו. הבטחנו אמון במערכות הציבור וגם בבתי המשפט, אמון שיגיע למערכות הציבור ולבתי המשפט מכל חלקי העם ולא רק מאוכלוסייה מסוימת מאוד. עכשיו תראו, לתת אמון זה דורש אומץ, ואילו ההסתגרות היא מפלטם של הפחדנים. במשך השנים הפחידו אותנו כי המשק הישראלי חלש, וללא ריכוזיות הוא עלול לקרוס; הפחידו כי אם נעז להילחם באויב ביד קשה, נאבד חלילה את הקשר עם כל ידידותינו בעולם; הפחידו גם שאם לא נשאיר את בית המשפט העליון עם הרכב אליטיסטי שלא מייצג, חיילי צה"ל עלולים להיעצר בכל רחבי העולם למשפט; הפחידו גם שאם אנחנו נקים יישובים חדשים או הממשלה תכיר ביישובים חדשים, יגיע צונמי מדיני. אבל כמו כל פחד שמתרגלים אליו, הגענו למצב שבו נראה לנו נורמלי שליהודים אסור לבנות יישובים במולדתם, שכל פעולה נגד הטרור תיתקל בגינוי בין-לאומי ושפקידים משפטיים ינהלו באופן מלא את נבחרי העם. אני רוצה לשתף אתכם. יצאתי קודם למפגינים בחוץ. פגשתי אנשים דואגים, חלקם בוכים, שמפחדים באמת, אבל אני מבקש לתת צ'אנס. הממשלה הזו נבחרה לשים סוף לשלטון הפחד ולתת צ'אנס לאמון – לא רק אמון בממשלה, אמון בכוחה של האמת ובכוחו של העם המופלא הזה. שר האוצר מוריד חסמים, ולמרות ההפחדות המשק מתחיל לצמוח; אנחנו נכה באויב ונדע להסביר את עמדתנו בעולם; הממשלה הכירה ביישובים חדשים, ושום צונאמי מדיני לא קרה; בית המשפט הולך לייצג את כל חלקי העם ולא ייפול מילימטר מיוקרתו המשפטית. נבחרי הציבור שמייצגים את העם כולו בבית הזה הם מספיק בוגרים ומספיק מנוסים כדי לקבל עבור העם כולו את ההחלטות הטובות והשקולות ביותר גם בלי הבייביסיטר של בג"ץ. אנחנו מאמינים, 64 מנדטים של מאמינים. חבריי חברי הכנסת, אני קורא להצביע נגד ההצעה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת צבי סוכות. יעלה ויבוא חבר הכנסת גלעד קריב, במקומה של חברת הכנסת מיכאלי, ואם הוא איננו נוכח, אז חבר הכנסת אבי מעוז. בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, התקבצנו לארץ מכל קצוות תבל, קיבלנו על עצמנו להתנהל על פי רצון הרוב. ככה זה היה מימיה הראשונים של המדינה, בהסכמה שאפשרה את הקמת המדינה ושמחזיקה אותנו כחברה מתפקדת. זו צורת משטר שבה הרוב קובע – זו שהתחלתם לקרוא לה, בהנדסת תודעה, "דמוקרטיה דקה". כדי להכשיר את הכפייה של שלטונכם והערכים שלכם על העם המצאתם מושג חדש, "דמוקרטיה מהותית". כששלטון הרוב ירה על אלטלנה, לא שברנו את הכלים; כששלטון הרוב שהושג בשוחד מיצובישי הביא לכאן את מחבלי אש"ף במסגרת הסכמי אוסלו, לא שברנו את הכלים; כששלטון הרוב של שרון, שהפר את הבטחותיו, גירש את מתיישבי גוש קטיף ועקר את עם ישראל מאותו חבל ארץ, לא שברנו את הכלים; כששלטון הרוב בממשלה הקודמת החליט לשנות את הרכב הוועדה למינוי דיינים והוסיף לה שר מהממשלה, כלומר גורם פוליטי, לא שברנו את הכלים, כי זו הדרך היחידה להמשיך להתקיים פה יחד. אבל אתם שוברים את הכלים: מסיתים, מאיימים במלחמת אחים, חוסמים כבישים, פוגעים בילדה עם צרכים מיוחדים, גונבים טנק ועוד פורסים עליו את מגילת העצמאות. מה כתוב במגילת העצמאות? כתוב בה שבארץ ישראל קם העם היהודי – לא ערביי יהודה ושומרון והמסתננים מאפריקה, ששופטי בג"ץ מעדיפים את רווחתם על רווחת אזרחי המדינה. מוזכרת בה הזכות על כל הארץ, זכות שהוכרה בהצהרת בלפור במנדט מטעם חבר הלאומים, זכות ששופטי בג"ץ לא מכירים בה אלא רואים בנו כובשים זרים בארצנו. כתוב בה שחברי מועצת העם, נציגי היישוב העברי והתנועה הציונית, מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית. אתה מבין, אהרן ברק? נציגי העם היהודי הכריזו על מדינה יהודית, לא על מדינת כל אזרחיה או כל מסתנניה. מודגש בה שאחרי מועצת העם הזמנית יבואו השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על ידי האספה המכוננת הנבחרת. מדהים, השלטון הוא בידי הנבחרים, כלומר בידי הכנסת, מין דמוקרטיה מוזרה כזאת של שלטון הרוב ולא של שלטון האליטות. כמו שהסביר בן-גוריון שנה לאחר מכן בוועדת החוקה, כאשר ויצמן מטיל פתק, הפתק שלו שווה בדיוק כמו הפתק של מנקה ארובות. לא יעזור לכם. ישראל נוסדה כמדינה יהודית בעלת שיטת משטר דמוקרטי, ואנחנו נדאג שכך היא אכן תהיה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת אבי מעוז. חבר הכנסת גלעד קריב יעלה ויבוא. אחריו – אחרון הדוברים, חבר הכנסת משה סעדה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ראשית, אני מודה לך על ההסכמה לקרוא לי שנית אל הדוכן. לא הייתי אמור לדבר אחרי חבר הכנסת מעוז. כך יצא וטוב שכך, כי לא ניתן להותיר את האמירה שלו שבתהליך אוסלו לא נשברו כאן הכלים. ראש ממשלה מכהן נרצח בעיצומו של תהליך הסתה נורא, אבל אתה אומר שלא נשברו כאן הכלים. איזה זיכרון סלקטיבי, איזה סילוף היסטורי, סילוף שמשתווה רק לדרך המסולפת שבה אתה קורא את מגילת העצמאות. ועוד סילוף אחד הזכיר חבר הכנסת מעוז בדבריו, שקשור ישירות למה שמתרחש בשבועות האחרונים בבית הזה, בדגש על חדר ועדת החוקה – הסילוף על אופן השינוי של הוועדה למינוי דיינים. חבר הכנסת מעוז לא היה כאן בדיונים הללו, אז הוא מרשה לעצמו לעמוד כאן ולסלף. אבל כל מי שמכיר את העובדות – ואני הייתי יושב-ראש ועדת חוקה – יודע שבוועדה חברי הקואליציה בוועדה אמרו להנהגת הקואליציה ולשרים שאנחנו איננו מוכנים לאשר את הצעת החוק הממשלתית מכיוון שאין בה את האיזונים הנדרשים ומכיוון שהיא דורכת על האופוזיציה. אני, כיושב-ראש ועדת החוקה, בניגוד גמור לדרך התנהלותו של יושב-ראש ועדת החוקה הנוכחי, בימים קשים בין האופוזיציה לקואליציה, בימים של החרמת הוועדה על ידי נציגי האופוזיציה, אני חייבתי וכפיתי על הקואליציה הצעת פשרה, הצעת פשרה שנדונה לעומקה, בתום לב, בנפש חפצה, עם נציגי האופוזיציה, לרבות חברי הכנסת החרדים. כל מי שמעיין בספר החוקים רואה כיצד, בניגוד לכוונה המקורית, לא נטלנו מידי הרבנים הראשיים ושני הדיינים הנוספים בבית הדין הגדול את היכולת שלהם להשפיע על מי שמתמנים לתפקידי דיינות, בדגש על בית הדין הרבני – בניגוד גמור למה שקורה כרגע בוועדת חוקה. וחבר הכנסת רוטמן, בצביעות הגדולה שלו ובהתנהלות הדורסנית שלו, לא מוכן להחיל את ההסדר שהוא מקדם בוועדה למינוי שופטים גם על הוועדה למינוי דיינים. אז צריך לומר לחברי הקואליציה: אתם מתנהלים בדורסנות ובצביעות. את מה שאתם לא מוכנים לקבל בוועדה למינוי דיינים, אתם רוצים להחיל בוועדה למינוי שופטים, והדרך שאנחנו ניהלנו בה את ועדת חוקה במשך שנה ורבע מתוחות מאוד – אתם לא מוכנים לאמץ את אותם הדפוסים. ורואים את הדורסנות שלכם – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – ואת הכוחנות שלכם, ואתם מובילים את החברה הישראלית לקרע שלא יהיה ניתן לאחות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. אני מזמין את חבר הכנסת משה סעדה, ואחריו יסכם את הדיון השר המקשר. בבקשה, חבר הכנסת סעדה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הציבור שואל את עצמו אם צריך לתקן את המערכת. הוא לא תמיד מבין – פסקת ההתגברות, מי מתגבר על מי – אבל מה שברור, ואני רוצה לומר בעיקר לציבור שיש לנו מערכת שהיא לא יעילה לחלוטין, מערכת שיש בה סחבת של שבע ושמונה שנים. אני אתן דוגמה קצרה. פנתה אליי אישה שהבן שלה נפצע מרימון, והיא הגישה תביעה לבית משפט נגד חברת הביטוח. אחרי שניהלו את התיק, שנה וחצי היא ממתינה להכרעת הדין. כשהיא פונה לשופט, השופט עונה לה: לבית המשפט יש עומס כתיבה כבד מאוד, ביממה יש רק 24 שעות. זו מערכת המשפט – לא יעילה, סחבת. בנוגע לבחירת השופטים, יש חוסר ייצוג במערכת. הענישה במערכת מקילה. אני אתן רק דוגמה שהציבור מכיר: ילדה שנפגעה מינית בצורה קשה, בביתה, במיטתה, במבצרה, בעיר באר שבע – בית המשפט גוזר על הפוגע, על התוקף, חמש שנות מאסר בלבד. הכשלים הללו הם ברורים לכולם, וגם נשיא המדינה, בנאום שלו, הצביע על הכשלים ולמעשה הצדיק את הזעקה שלנו כבר 20 שנה. חבריי חברי הכנסת, מי שפגע במערכת, מי שלא הצליח לפעול נכון בתוך המערכת, זה השופטים עצמם. אני שואל את הציבור אם השופטים שכשלו בניהול של המערכת הם אלו שאמורים לתקן אותה. התשובה היא ברורה, שלא. מי שאמור לתקן את המערכת זו הכנסת. לאחרונה הייתי אמור, לפני שבוע, להגיש הצעת חוק ביכורים בעניין הפרדת מח"ש מהפרקליטות. תוך כדי שאני מכין את נאום הביכורים שלי, פונה אליי נשיא מדינת ישראל ואומר לי: משה, מתוך רצון טוב ולצורך הידברות אני מבקש ממך לדחות בשבוע את הגשת החוק. למרות שזה חוק הביכורים שלי, בגלל הרצון להידברות כיבדתי את בקשת הנשיא וביקשתי לדחות את החוק שלי בשבוע. אבל לצערי זה לא קידם הידברות. כמה דקות אחרי שנעתרתי לבקשת הנשיא, ראש האופוזיציה יאיר לפיד פרסם פוסט על כך שהוא ניצח, הכניע את הקואליציה. אנחנו באים להידבר, מושיטים יד, והצד השני מדבר בטרמינולוגיה של מלחמה. אנחנו כרגע לקראת קריאה ראשונה, בעזרת השם, היום. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> זה יום חגיגי, ואני אומר, עדיין לא מאוחר. אנחנו, סיעת הליכוד, תמיד נכונים לשיח. אנחנו קוראים לאופוזיציה לבוא להידבר איתנו, כי החקיקה הזאת טובה לכולנו, ובמיוחד היא טובה למערכת המשפט. היא תגביר את האמון בה, תגביר את אמון הציבור במערכת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני, ואני מזמין את השר המקשר בין הממשלה לכנסת, השר קיש, לבוא ולסכם את הדיון. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני לא רואה פה את חבר הכנסת רון כץ, אבל רציתי להתייחס לדבריו. אני רוצה לומר רגע, מה שאמר פה רון כץ, הוא אמר לקואליציה: צאו החוצה, תראו את המפגינים. אז אתה יודע – חבל שהוא לא פה, רון, אבל האמת שלא הייתי צריך לצאת החוצה. הבוקר הם באו לדלת הבית שלי ובצורה אלימה חסמו את היציאה וסירבו להתפנות. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אוי אוי אוי. מה עשיתם לסילמן? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> רחמים. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מה עשית לסילמן? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> את מבינה שזו אמירה פשוט בזויה, מה שאמרת עכשיו? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו אנרכיסטים בזויים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אתם מעודדים את הגרועים שבאנרכיסטים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> בסדר, בסדר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> דרך אגב, אני רוצה לברך – כולל, דרך אגב, יאיר לפיד, שאמר בצורה ברורה, גינה את אותם אנרכיסטים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> בוודאי, במה שנוגע לטלי גוטליב. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אצל טלי גוטליב הוא גינה – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> טלי גוטליב זה משהו אחר. << דובר_המשך >>שר החינוך יואב קיש:<< דובר_המשך >> – – ואצלי זה בסדר? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה תתמודד. תתמודד. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> כן, אתה תתמודד. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה גינית את מי שתקף את סילמן? גינית את מי שתקף את סילמן? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אז אני אגיד לך ככה: שניים מהאנרכיסטים שהיו אצלי בבוקר, השתתפו בשבת בהתפרעות אלימה נגד חיילים בדרום הר חברון, שבמהלכה שברו מחסום צבאי, נכנסו לשטח צבאי סגור ותלו דגלי אש"ף על כלים בשירות צה"ל. אחד מהם השתתף גם בחסימת בית השר וסרלאוף, לובש שלושה קפוצ'ונים. רואים ואפשר לראות שזו תופעה חוזרת. ואתם משבחים ומעודדים את ההתנגדות, את ההתנהגות פורעת החוק הזו – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> וכשאתה שלחת את בן יהודה לקלל כל יום את סילמן – – – זה היה בסדר? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> – – אלו שנלחמים בצה"ל, שהולכים לחברון, שוברים את המחסום הצבאי, שמים דגלים של אש"ף, ואתם מחזקים אותם. הינה, תת-אלוף – אני לא יודע מה היית, אלוף משנה, תת-אלוף, אלוף – אורנה ברביבאי מעודדת אנרכיסטים. תתביישי לך. יש לכם איפה ואיפה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד את זה, ותצא החוצה לראות את האנרכיסטים. תראה את הפנסיונרים – תראה את האנרכיסטים; תראה את המ"פים – אנרכיסטים; תראה את ההייטק – אנרכיסטים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> יש לכם איפה ואיפה. למה את לא מסוגלת, כמו יאיר לפיד, לגנות את הבריונות ואת האלימות? למה את מצדיקה בריונות ואלימות? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> חוצפן, חוצפן. לך תראה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> חסרת אחריות שכמותך. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לך תראה, מאות אלפים, אנרכיסטים. אנשים שעבדו, ששירתו, שתרמו למדינה, אתה קורא להם אנרכיסטים. אתה חוצפן, אתה חוצפן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, הערותיכם נשמעו, תודה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מקריא לך עוד פעם, השתתפו אותם אלה שאת מאחלת להם שימשיכו. כך אמרת, וואי, וואי, וואי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא יודעת על מי אתה מדבר בכלל. אני לא יודעת על מי אתה מדבר בכלל. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> חברת הכנסת אורנה ברביבאי, תתנצלי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אין לי מה להתנצל. אני מייצגת את האנשים שעומדים בחוץ. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> קחי את הדברים שלך בחזרה. את צריכה להתבייש, להתבייש בהתנהלות שלך. אפילו יאיר לפיד גינה את זה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה חוצפן. למי אתה קורא אנרכיסטים? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אפילו יאיר לפיד גינה את זה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> על מה? על מה? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> ואת מעודדת את אותם אלה שבשבת, בהתפרעות אלימה נגד חיילים בדרום הר חברון, שוברים מחסום צה"לי, נכנסים לשטח צבאי סגור, תולים דגלי אש"ף על כלים של צה"ל, ואותם את מעודדת בזה הרגע. בושה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מי שעובר על החוק, שייענש. מי שעובר על החוק, שייענש. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> ואת היית אלוף בצה"ל. את איבדת את זה. תתביישי לך. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> 400,000 איש לא אנרכיסטים. אתה קורא לטייס "בושה"? דמיקולו. טייס דמיקולו. טייס דמיקולו. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> איבדת את זה, תתביישי לך. אפילו יאיר לפיד גינה את ההתנהגות האנרכיסטית. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> שפן. קרנף. אתה קרנף. קרנף. טייס קרנף. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> ואת, אין לך בושה להיות פה ולתמוך באנרכיסטים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> המצאת שיטה חדשה – קרנף טייס. טייס קרנף. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. בבקשה, קיש. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא גינית את – – – לא גינית אף אחד. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אומר עכשיו לאופוזיציה: תפרידו בין האנרכיסטים, שחלקם פה, לבין הציבור. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מאות אלפים אנרכיסטים? << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אתה אנרכיסט. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מאות מילואימניקים אנרכיסטים? לוחמים אנרכיסטים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, הרוחות סוערות מספיק גם בדיון הבא, אז בואו תשאירו קצת אנרגיות. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> הוא מגנה אותי. אתה רוצה שאני אשתוק על מה שהוא אומר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הערותיכם נשמעו. תודה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני חשבתי שחברת הכנסת שאמרה פה אמירה הזויה תיקח את דבריה בחזרה, אבל היא ממשיכה להצדיק אותם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> די. תפסיק. די כבר. מה היא אמרה? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> חבל. אבל כנראה שזה המצב. אני אומר בצורה מאוד ברורה: יש בין המפגינים בחוץ אנשים ציוניים, אנשים ראויים, שאנחנו נהיה איתם בשיח, והשיח איתם חשוב. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> איזה שיח? אתם רוצים חקיקה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אבל מצד שני יש אנרכיסטים פורעים, שפוגעים גם בצה"ל. הם היו בלפוריסטים אז. כל מה שמעניין אותם זה לפגוע בשלטון הימין. אנחנו לא ניתן להם. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> קרנף. קרנף. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה שמית. מזכיר הכנסת, נא קרא בשמותיהם של חברי הכנסת. בבקשה. למען הסר ספק, אנחנו מצביעים על הצעת האי-אמון של סיעת יש עתיד. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – נגד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – נגד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – נגד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מזכיר הכנסת, נא קרא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח גדי איזנקוט – בעד ואליד אלהואשלה – בעד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד ולדימיר בליאק – בעד איתמר בן גביר – נגד מירב בן ארי – בעד ניר ברקת – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד בנימין גנץ – בעד סימון דוידסון – בעד דני דנון – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח חילי טרופר – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – בעד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יוליה מלינובסקי – בעד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח עודד פורר – בעד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי כנסת שמעוניינים להצביע ולא הצביעו? אם כן, נא פנו למזכיר הכנסת. אם אין, ההצבעה תמה. נא לספור את הקולות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אתה יכול להגיד למה בודקים לחברי כנסת תיקים כשנכנסים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא נכנסים עם תיקים היום למליאה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ממתי זה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מהיום. מהיום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא חוקי. זה לא חוקי. מה, זה משהו חדש? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מה אתם אומרים? אתם מוזמנים לפנות ליועצת המשפטית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ממתי בודקים לחברי כנסת תיקים? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כמות הפרובוקציות שאנחנו מנענו היום, עם המגפונים ועם הדגלים בכניסה לכנסת. תודה רבה לכם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה יש פה שאתה בודק לה את התיק? מה זה הדבר הזה? איפה כל הנשים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה, מה יש לכם להסתיר? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> למה אתם בודקים – – – זה נראה לך הגיוני שיבדקו לנו תיקים? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> את שלכם בדקו? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא חוקי. זה לא חוקי. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? מה הדבר הזה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. חברות הכנסת וחברי הכנסת, אנחנו כרגע באמצע הצבעה. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – לחברת כנסת? איזה מין דבר זה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה, הסדרן צריך לראות את הטמפונים בתוך התיק שלה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא סדרן, מיקי, לא סדרנים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את כל הכללים של המקום הזה שברתם. בחיים לא בדקו לי תיק פה. שבו אתם בשקט, גם כן. הכול בסדר. הכול. לקחת תיק לחבר כנסת, לבדוק את התיק? מה, ירדתם מהפסים? אני פה מ-2015 – בחיים לא בדקו לי תיק כשנכנסתי. מה זה הדבר הזה? למה אתם צוחקים? אתה תיכנס עם תיק, מישהו יבדוק לך את התיק, אלמוג? מה זה השטויות האלה? למה אתם שותקים על כל דבר? כמו חבורה של – – – אתם. מה זה הדבר הזה? בחיים לא בדקו לי את התיק. בחיים לא בדקו לי פה תיק. את כל הכללים אתם שוברים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> למה, תעשו חקיקה. אין בעיה, תעשו חקיקה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם כן, בהצעת האי-אמון של סיעת יש עתיד 48 בעד, 62 נגד. אני קובע כי ההצעה נדחתה. אנחנו נעבור כעת להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת המחנה הממלכתי. גם כאן ההצבעה שמית. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – נגד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – נגד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קרא שנית בשמות חברי הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח גדי איזנקוט – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד מאי גולן – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח חילי טרופר – בעד מאיר כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד יוליה מלינובסקי – בעד שרון ניר – בעד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד משה סולומון – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח עודד פורר – בעד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד יצחק קרויזר – נגד אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד אלעזר שטרן – בעד נאור שירי – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי כנסת שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? אם כן, נא לפנות למזכיר הכנסת. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) בנימין גנץ – בעד ארז מלול – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם כן, ההצבעה תמה. נא לספור את הקולות. תודה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אופיר, מה אתה במתח? אופיר, אתה יכול לעבוד במוסד. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, אני רואה התלחששויות – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה לדעת למה לא נתנו לי להיכנס עם תיק. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> בתחבולה עושים מלחמה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אורנה הייתה בצבא, אבל היא לא הצליחה – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו ילדים טובים, אופיר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בושה כזאת לא הייתה פה בכנסת כבר שנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה, בושה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, אני רוצה להשיב לך, בסדר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מכירה אותך. מה קרה? אני מכירה אותך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני רוצה להשיב לך. אבל תקשיבו, אם אתם רוצים תשובה. מהבוקר אנשי משמר הכנסת חסמו אנשים שניסו להיכנס לכאן עם מגפונים. כשאני אומר אנשים, אגב, זה כולל פעילים פוליטיים וזה כולל גם יועצים פרלמנטריים – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נכון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – עם דגלים שאינם דגלי ישראל, עם כרזות – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו חברי כנסת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע אחד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אבל לא סיימתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי. אני רוצה לשמוע את התשובות – – – הוא אמור לתת תשובות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ההנחיה שלי לגבי המליאה הייתה ברורה: תיק כזה כמו שמציגה חברת הכנסת פרקש בוודאי מותר. תיק קטן – כן; תיק מסמכים – כן; תיק גדול – לא. זו ההנחיה. אם צריך לחדד את ההנחיה הזאת – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> בדקו לה אותו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אם אני אוציא – – – מתאפקת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע, רגע, רגע. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> ממתי? מה זה השטויות האלה. בחיים זה לא היה כך, בחיים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אבל אתם רוצים לשמוע תשובה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה בסדר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הדבר הזה הוא בגיבוי – חבר הכנסת קריב, אתה ודאי תעריך את העובדה שהדבר הזה הוא בגיבוי גם של היועצת המשפטית וגם של קצין הכנסת. כל זאת – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה? לא נכון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – אוזניות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אבל מי אמר לכם לא להיכנס עם אוזניות? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שלילי, שלילי. תיק קטן – אין בעיה; תיק מסמכים – אין בעיה; תיק גדול – אנחנו מבינים שיש אולי מי שחושבים לעשות איתו משהו. זה במליאה לא יהיה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> כן – – – אין לאף אחד סמכות לבדוק חבר כנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז תוציא אותנו החוצה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, חלילה. לא אמרתי להוציא אתכם החוצה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ומה אתם מנזר השתקנים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה על הצעת האי-אמון של סיעת המחנה הממלכתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתם שתקנים, וזה יתפוצץ לכם בפרצוף. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, תודה. 39 בעד, 62 נגד. אני קובע שגם הצעת האי-אמון הזו לא עברה. << נושא >> הודעת הממשלה בדבר שינוי שמות משרדים והעברת שטחי פעולה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור כרגע לנושא הבא על סדר-היום, השר קיש – הודעת הממשלה בדבר שינוי שמות משרדים והעברת שטחי פעולה. ימסור את הודעת הממשלה השר המקשר בין הממשלה לכנסת, חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מזמן לא העברתם משרדים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יו"ר הקואליציה. אתה היית צריך להגיד שאתה שומר על כבוד הכנסת, ולא פותחים לח"כים תיקים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא קואליציה, לא אופוזיציה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> עומדים ארבעה גברים ומחליטים אם יבדקו לאישה את התיק. יש עוד משהו שאתם רוצים לבדוק? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אני לא רוצה בדיון הזה להתחיל לקרוא לסדר ולהוציא, נכון? אז חכו עם זה קצת, עוד טיפה. בסדר? תודה. השר קיש, בבקשה. אגב, התיקים הגדולים עם שקי השינה – אני מקווה שאתם לא ישנים פה במליאה, נכון? במקום אחר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל אמיר, שנייה. אתם מפספסים משהו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – להוציא אותנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שקט, שקט. <<יור>> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא עכשיו, חברת הכנסת פרידמן, יש לנו לילה ארוך. את מוזמנת לפנות אליי – לא ככה ולא עכשיו. תודה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברשותך, היושב-ראש, אני רוצה לנצל את ההזדמנות שיו"ר האופוזיציה יאיר לפיד נמצא פה ולחזק אותו על הגינוי הברור שלו כנגד אותם אנרכיסטים שפגעו בחברת הכנסת גוטליב ביציאתה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> לא אנרכיסטים – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מחכים לגינוי של ביבי. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני רוצה, וחשוב שגם – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד – – – פוגעים לנו בילדים כל יום – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה עשיתם לאשתו של אלקין מחוץ לבית? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, להתחיל קריאות בדיון הזה? << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> זה אפילו לא מתקרב למה שנעשה. על מה אתה מדבר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה הוא מדליק אותנו. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מה זה מדליק? אני אמרתי שאני – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי מה אתם עשיתם לסילמן – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אמרתי שאני מברך את אמירתו הברורה של חבר הכנסת יאיר לפיד כנגד האנרכיסטים שהיו שם בכניסה לדירתה של טלי גוטליב. אני רק מצפה שכל סיעת יש עתיד תהיה שותפה לאמירה הזאת. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אתם – – – את הילדים שלהם – – – נמצאים בארגון טרור. אתם עובדים בארגון טרור. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אתה עושה פרצוף מופתע. תשאל את – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מיכל שיר, אני קורא אותך לסדר בקריאה הראשונה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> תשאל את חברת הכנסת אורנה ברביבאי, כשאמרתי לה שהיו אותם אנרכיסטים בפתח ביתי – קיבלו תמיכה מוחלטת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – את זה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני שמח לשמוע – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, קריאה ראשונה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> שקרן. אתה שקרן. אתה שקרן. שקרן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה? אני רק אמרתי שגינינו. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> איך אמרת? "אוי אוי אוי", "נו נו נו". << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אוי אוי אוי, באו אליך הביתה – – – לא יקרה לך כלום. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אז אל תהיי דו-פרצופית. תתנהגי כמו יו"ר המפלגה שלך. אל תהיי דו-פרצופית. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אליך הביתה – לא יקרה כלום. תתמודד. תתמודד. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני רוצה להודיע לכנסת על שינוי שם המשרד להתיישבות למשרד להתיישבות ומשימות לאומיות. כמו כן, העברת שטחי פעולה, בהתאם לפי סעיף 9(א)(11) – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> למה? יואב, למה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן, זו הודעה. הודעה. אז תקשיבו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני מנסה גם. הוא מדבר לעצמו. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> כי אתם ממילא לא מקשיבים. מה לעשות? אתם לא רוצים לדבר, אתם לא מקשיבים. אז מה לעשות? אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר את שטחי הפעולה על פי הפירוט הבא: שטח הפעולה אגף תרבות יהודית – ממשרד החינוך למשרד להתיישבות ומשימות לאומיות; שטח הפעולה מינהלת זהות יהודית – מהמשרד לשירותי דת למשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה נשאר לך? הכול לקחו לך. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> כמו כן, שינוי שם משרד האנרגיה למשרד האנרגיה והתשתיות. מעתה – משרד האנרגיה והתשתיות. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – תתכוננו. לא נעשה כלום. מה תעשה? מה נעשה? מה אתם יכולים לעשות – – – חברי כנסת? << נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כמו כן, יש הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תתחיל – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא. מה נשאר למשרד החינוך? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה מעביר עכשיו, אופיר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אופיר, מה אתה מעביר? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> היום לא רגועים. תהיה רגוע. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אני רק עליתי להגיד לכם חג שמח. משנכנס אדר מרבים בשמחה, ראש חודש טוב. יום מאוד שמח למדינת ישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יום שחור. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לכן, אבקש להודיעכם על חילופי אישים בוועדות הבאות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, רגע, דקה. לא להפריע לו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לאט, לאט, לאט. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל לא הכול פורים, גם אם נכנס אדר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מטעם סיעת הליכוד, חברת הכנסת צגה מלקו תכהן כחברה בוועדות הבאות: בוועדת החינוך, התרבות והספורט – במקום חברת הכנסת אתי עטייה – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> הם זוכרים – – – פירוק והרכבה. לגו. ממשלת הלגו. לגו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תחשבו, צוות הסיעה שלהם איך צריך – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות – במקום חבר הכנסת בועז ביסמוט; בוועדה המיוחדת לפניות הציבור – במקום חבר הכנסת אריאל קלנר; בוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה – במקום חבר הכנסת אליהו רביבו; בוועדת העבודה והרווחה – במקום הפנוי לסיעה. חבר הכנסת אושר שקלים יכהן כחבר בוועדות הבאות: בוועדה לענייני ביקורת המדינה – במקום חברת הכנסת צגה מלקו; בוועדת הבריאות – במקום חבר הכנסת שלום דנינו; בוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל – במקום חבר הכנסת בועז ביסמוט; בוועדה המיוחדת לפניות הציבור – במקום חברת הכנסת אתי חוה עטייה; בוועדה המיוחדת לזכויות הילד – במקום חבר הכנסת משה סעדה; בוועדת הכספים – כממלא מקום קבוע במקום הפנוי לסיעה. חברת הכנסת קטי שטרית תכהן כחברה בוועדות הבאות: בוועדת החינוך, התרבות והספורט – במקום חבר הכנסת דן אילוז; בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי – במקום חבר הכנסת אליהו רביבו; בוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה – במקום חבר הכנסת ניסים ואטורי; בוועדת הבריאות – במקום הפנוי לסיעה; בוועדת הכספים – כממלאת מקום קבועה במקום הפנוי לסיעה. מטעם סיעת ש"ס: בוועדת הבריאות – חבר הכנסת יונתן מישרקי יכהן כממלא מקום קבוע. מטעם סיעת רע"מ: בוועדה לביטחון לאומי – חבר הכנסת ואליד אלהואשלה יכהן במקום הפנוי לסיעה. כמו כן, אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת הכספים לתקציב הכנסת, לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985: מטעם ועדת הכנסת, במקום חברת הכנסת שרון ניר יכהן חבר הכנסת בועז טופורובסקי; מטעם ועדת הכספים, במקום חבר הכנסת ולדימיר בליאק יכהן חבר הכנסת חמד עמאר. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << דובר >>אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):<< דובר >> ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום על הקמת הוועדות המשותפות הבאות: ועדה משותפת של הוועדה לביטחון לאומי וועדת החוקה, חוק ומשפט, לפי חוק האזנת סתר, התשל"ט–1979. חוק האזנת סתר קובע כי סמכויות מסוימות שעניינן קבלת דיווחים ואישור חקיקת משנה יהיו בסמכות ועדה משותפת לוועדה לביטחון לאומי ולוועדת החוקה, חוק ומשפט. ועדת הכנסת קבעה כי הוועדה המשותפת תהיה בת שמונה חברים, בהרכב הבא: מטעם הוועדה לביטחון לאומי – חברי הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש, עמית הלוי, מירב בן ארי, אפרת רייטן; מטעם ועדת חוקה – שמחה רוטמן, יונתן מישרקי, יעקב אשר, מנסור עבאס. ועדה משותפת לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022. חוק האזרחות והכניסה לישראל קובע כי ועדת הכנסת תקבע לאיזו ועדה יהיו סמכויות לפי החוק, וביניהן הסמכות להמליץ בדבר הארכת תוקפו של החוק ושינוי התוספת, סמכויות הקבועות בסעיפים 7, 14 ו-18 לחוק. ועדת הכנסת החליטה כי סמכויות אלה יהיו מסורות לוועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ועדת החוץ והביטחון. ועדת הכנסת קבעה כי הוועדה המשותפת תהיה בת 12 חברים, לפי ההרכב הבא: מטעם ועדת החוץ והביטחון – חברי הכנסת שלום דנינו – יושב-ראש, ניסים ואטורי, דני דנון, ינון אזולאי, ישראל אייכלר, אלעזר שטרן; מטעם ועדת הפנים והגנת הסביבה: חברי הכנסת נאור שירי, אוהד טל, לימור סון הר מלך, מתן כהנא, יוליה מלינובסקי, יוסף עטאונה. הקמת ועדה משותפת לדיון בהצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקוני חקיקה). הוועדה תהיה בת 12 חברים, לפי ההרכב הבא: מטעם הוועדה לביטחון לאומי – חברי הכנסת צביקה פוגל – יושב-ראש, עמית הלוי, סימון מושיאשוילי, שרן מרים השכל, משה סעדה, ואליד אלהואשלה; מטעם ועדת החוקה – יצחק קרויזר, שמחה רוטמן, יואב סגלוביץ', יעקב אשר, יוליה מלינובסקי, גלעד קריב. הודעה אחרונה. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדות כמפורט להלן: ועדת החוץ והביטחון תדון בהצעות החוק הבאות: הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. ועדת החינוך, התרבות והספורט תדון בהצעת חוק למניעת העסקה בתחום החינוך והטיפול של אדם שהורשע או שמואשם בתקיפה או בהתעללות בחסר ישע, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אופיר כץ. תודה לכם על ההקשבה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות); << הצח >> << הצח >> הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/947).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – דיון משולב בהצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות), ובהצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023, קריאה ראשונה. בטרם יעלה ויבוא חבר הכנסת רוטמן להציג את הצעת החוק, אני מבקש להודיע בהקשר להצעות הללו: כידוע לכם, הזכות להצביע במליאה היא הזכות והחובה היסודית של חבר הכנסת ואיננה מוגבלת. עם זאת, אבקש להודיע גילוי נאות לפרוטוקול. כידוע, לטענת היועצת המשפטית לממשלה ראש הממשלה מצוי בניגוד עניינים בעניין הרפורמה המשפטית לאור ההליך המשפטי שבו הוא מצוי; ראש הממשלה חולק על כך ומתקיימים בעניין זה דיונים. מכל מקום, אין מחלוקת גם אליבא דהיועצת המשפטית לממשלה כי ראש הממשלה איננו מנוע מלהשתתף בהצבעות, ואני מודיע על עניין זה למען הסדר הטוב. כמו כן בעניין חבר הכנסת ביטן, שגם בעניינו מתנהל הליך משפטי, ואני גם מודיע על עניין זה למען הסדר הטוב. יעלה ויבוא יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן, להציג את הצעות החוק במשולב. בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> טוב, נא להוציא בבקשה את חברי הכנסת שמניפים דגלים, את כולם, באופן מיידי. להוציא, להוציא, להוציא החוצה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> בושה. זה פריט לבוש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קיבלתם את דקת התהילה. נא לצאת החוצה. תודה רבה. אתם מבזים את הדגל כמו שאתם מבזים את המליאה. אני מבקש מכם לצאת מן האולם. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> אתם לא מבזים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זה מה שאתם עושים, אכן כן. כולכם מודעים היטב לתקנון הכנסת. סדרנים, נא להוציא את כל חברי הכנסת שמניפים דגלים מאולם המליאה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש לך. הממשלה שלך לא מניפה דגלים גם ביום העצמאות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש לך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חשבתי שאולי חשוב שקולכם יישמע בדיון הזה, אבל כנראה אתם אינכם רוצים שקולכם יישמע, ועל כן תיאלצו לצאת החוצה. תודה רבה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> על מה אתה מוציא אותנו? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נמתין דקה קלה עד שכל חברי הכנסת שהניפו דגלים והתעטפו בדגלים יצאו החוצה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> בושה. בושה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה דגל הלאום ואנחנו גאים בו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ניתן לזה עוד דקה קלה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> יש פה שרים שלא מניפים דגל ביום העצמאות. אתה אומר שאנחנו מבזים את הדגל? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אכן כן. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> עם ישראל נמצא בחוץ, מרים את הדגל. אתם לא מסתכלים להם בעיניים. הציבור לא מעניין אתכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, אני קורא אותך לסדר בקריאה השנייה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן, אני קורא אותך לסדר בקריאה הראשונה. חבר הכנסת שטרן, אתה בקריאה ראשונה. (חברי כנסת רבים יוצאים מאולם המליאה.) << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אתם רומסים את הדגל ולא ניתן לזה לקרות. שמחה, לא מאוחר. אתה יכול לחזור בך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, הרי לא הוצאתי אותך בסיבוב הקודם. אני לא רוצה להוציא אותך עכשיו. אם את רוצה לצאת – נעשה את זה בקלות. חברי הכנסת, תודה רבה. חבר הכנסת שמחה רוטמן, רשות הדיבור שלך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני שמח להביא בפניכם היום שתי הצעות חוק מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט: הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות), וההצעה המשלימה – הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023. בטרם אומר מה כלול בהצעות החוק ברצוני לומר את מה שעומד בבסיסן, שלדעתי נמצא בעניין זה בלבול מושגים עמוק. מה שאנחנו – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תכף תגיד שזה כמו קנדה, נכון? בלי לבדוק. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מה שאנחנו רואים היום גם מצד חברי האופוזיציה, חלקם לפחות, וגם, לצערי, מצד הרבה מאוד אנשים טובים ואחראיים שמוטעים על ידם שוב ושוב – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כולם טועים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל העולם טועה, רק שמחה רוטמן צודק. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הצעת החוק – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אצלו כל התורה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> תודה רבה, חבר הכנסת קריב, על הנפת ספרי. זה עלול להוות בעיה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אבל הצעת החוק מבוססת על שנים רבות, זמן רב מאוד מאוד מאוד שהרבה מאוד אנשים הרגישו ועודם מרגישים שהקול שלהם מושתק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מייצג את הספרדים – – – אתה מייצג את הספרדים. אתה מייצג אותי. אתה. אין לך מושג בכלל מה המשפחה שלי עברה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, אני קורא אותך לסדר בקריאה השנייה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה שנייה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי, קריאה ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא, אתה דיברת על ההורים שלך שהגיעו מצפון אפריקה; הוא מייצג אותם? מיהו בכלל שייצג את המשפחה שלי? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, אני ממש לא רוצה להוציא אותך. חשוב שקולך יישמע בדיון הזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה, הוא מייצג אותנו עכשיו? הוא מייצג את ההורים שלך? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם זה הדבר היחיד שבו את חלוקה על חבר הכנסת רוטמן – אשרינו. תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הרבה מאוד אנשים במשך שנים רבות הרגישו שקולם מושתק, שעמדתם נרמסת, שהעובדה שהם באים אחת לכמה שנים לתוך כיתת לימוד בבית ספר שבה יש תיבת הצבעה ומכניסים אליה פתק ותולים בו – אני לא חושב שאנחנו צריכים לחשוב שכל תקוותיהם של אזרחי ישראל – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – מגולמות בפתק שאותו הם משלשלים. אבל כן, הרבה מאוד – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> זה בית הספר – – – להצביע בו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – בחירות וגם לדיירים הכי עניים שיש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, תודה רבה. חברת הכנסת לזימי, אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הרבה מאוד תקוות – הרבה מאוד תקוות, הרבה מאוד רצונות, הרבה מאוד מחשבות כיצד צריכה להתנהל מדינת ישראל. במשך הרבה מאוד שנים – כשמו של ספר אחר, חבר הכנסת קריב – האנשים הצביעו ימין וקיבלו שמאל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא היית עובר את אחוז החסימה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תגיד תודה לבן גביר, בזכותו אתה בכנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הייתם בקושי עם ארבעה מנדטים. אף אחד לא מצביע לכם. אתה לא מייצג אף אחד. אם לא החילונים שהלכו והצביעו – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, אנא, אני מבקש לצאת, קריאה שלישית. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אל תוציא אותי, אני אצא לבד. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – ספרים פה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הרבה מאוד אנשים – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני יוצאת, חבר'ה, להוריד כוננות. (חברת הכנסת מירב בן ארי יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הרבה מאוד אנשים הצביעו ימין וקיבלו שמאל. הם הצביעו – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> קיבלו אתכם. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> דיקטטורה הם קיבלו, זה מה שהם קיבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, קריאה שלישית. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שאתם נותנים. לא ימין ולא שמאל, דיקטטורה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שיר סגמן, קריאה שלישית, נא לצאת. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> למה, למה לעשות את זה לעם ישראל, למה לעשות את זה לעצמכם? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, קריאה שלישית, נא לצאת. תודה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> מרצה לי על שמאל וימין ומוביל את המדינה לדיקטטורה. בושה. (חברת הכנסת מיכל שיר סגמן יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הרבה מאוד אנשים במשך שנים רבות הצביעו ימין וקיבלו שמאל. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הרבה מאוד? כמה? תגדיר כמה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> כמה הרבה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הרבה מאוד אנשים לאורך שנים רבות הצביעו לכנסת שתעביר חוק למניעת הסתננות, פעם ראשונה, פעם שנייה, פעם שלישית, פעם רביעית, וכל פעם שהכנסת העבירה חוק שנועד להגן על הגבול שלנו ולדאוג שלתושבי דרום תל אביב תהיה אפשרות לחיות בכבוד, בית המשפט מחק – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – מחק את קולם, בית המשפט התעלם מרצונם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר בליאק, קריאה ראשונה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך, קריב. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בית המשפט החליט שהוא ינהל מדיניות הגירה לישראל. הרבה מאוד שנים אנשים הצביעו, והייתה להם דרישה מאוד מאוד פשוטה, שבבניין הזה – וזה חוק שעבר ברוב של מעל 80 חברי כנסת; לא חוק של ימין קיצוני ולא חוק של שמאל קיצוני, חוק של מרכז, חוק שמבטא את רוב מניין ובניין של החברה הישראלית, שיש לו דרישה פשוטה וקטנה: שחברי כנסת שנבחרים לכנסת ישראל, כן, כשם הבניין הראשון של משכן הכנסת, כשהם נבחרים לכאן שלא ינצלו את חסינותם הפרלמנטרית לצורך הכוונת טילים של החיזבאללה, שלא ינצלו את חסינותם הפרלמנטרית כדי להבריח טלפונים סלולריים למחבלים בכלא – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> היחיד שהורשע פה בהסתה זה השר לביטחון פנים – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – שלא ינצלו את חסינותם הפרלמנטרית כדי לתקוף את חיילי השייטת. דרישה קטנה של רוב העם בישראל. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> בושה, בושה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> למרות שהכנסת חוקקה את החוק הזה ברוב גדול ועצום, כאשר לכולם ברור מדוע היא מחוקקת, בא בית המשפט, ועל כתפיו של בית המשפט עזמי בשארה הסתובב פה בבניין. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא עצרו אותו? מי היה בשלטון? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> על כתפיו של בית המשפט עזמי בשארה השתמש בחסינות הפרלמנטרית שלו כדי להכווין טילים של החיזבאללה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מי היה ראש הממשלה – – – אתם הייתם בשלטון, אתם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא עצרו אותו? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> על כתפיו של בית המשפט חבר הכנסת באסל גטאס נכנס לכלא והבריח טלפונים סלולריים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נא להוציא מהיציע את כל המתפרעים למיניהם. חבר הכנסת רוטמן, אתה רשאי להמשיך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> על כתפיו של בית המשפט חברת הכנסת חנין זועבי – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> רק רגע, תן להם לראות מה קורה למעלה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – חברת הכנסת היבה יזבק ועוד, בניגוד מוחלט לרצונם של רוב חברי הכנסת בישראל – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מבוא לדיקטטורה – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> הלו, מה זה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – לא רוב של 61, לא רוב של 61 אלא רוב של מעל ל-80 חברי כנסת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בושה, בושה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לכן – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, נראה לך שאתה ממשיך לדבר? מה זה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שום דבר לא מעניין אותך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חבר הכנסת קריב, אני קורא אותך לסדר בקריאה השנייה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה, בושה, בושה, בושה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה, בושה, בושה, בושה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, קריאה שנייה. חברת הכנסת, קריאה שלישית. נא לצאת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה, בושה, בושה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> פרידמן, קריאה שלישית. נא לצאת. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – אלימות ואתה ממשיך לדבר. איפה אתה חושב שאתה נמצא? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נא להוציא את חברת הכנסת פרידמן, תודה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש לך. (חברת הכנסת יסמין פרידמן יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ואחרי כל הדברים הללו, גם בתחום מדיניות ההגירה לישראל וגם בתחום ההגנה על כבודה ועל תפקידה של הכנסת לבל תשמש החסינות ככלי לפגיעה במדינת ישראל באמצעות טרור – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תגנה את הפגיעה שהייתה פה עכשיו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, נשמעת גם בפעם הראשונה. אל תיתן לי להוציא אותך. אל תיתן לי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה לא תקין. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – בית המשפט לא נח כשהוא בא לפגוע במעמדה של הרשות המחוקקת. הוא גם פגע במעמדה של הרשות המבצעת כאשר פעם אחר פעם מדיניות ממשלתית בתחום מדיניות הקרקעות – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> זאת הבעיה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ', אני קורא אותך לסדר בקריאה הראשונה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא שמעת מה חצי העם אומר לך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה. חבר הכנסת סגלוביץ'. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – אף אחד לא בחר אותך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בליאק, אני קורא אותך לסדר בקריאה השנייה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> פעם אחת תקשיב. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בזכות בן גביר אתה פה, אף אחד לא בחר אותך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה, קריאה ראשונה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תראה איזה אלימות – – – בריונים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תתביישו. תתביישו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בליאק. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל תראה מה קורה שם, אמיר, זה לא בסדר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני קורא אותך בפעם השנייה, בקריאה השנייה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה לא בסדר, זה לא בסדר, למה – – – למה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אחרי שבית המשפט העליון גרם יותר מדי פעמים לאזרחי מדינת ישראל להתבייש ברשות המחוקקת שלהם בגלל שהכניס אליה אנשים שלא היו אמורים להיות חלק ממנה, בניגוד לחוק-היסוד – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה בושה למדינה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בן ברק, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> חבל שהגעת לכנסת ישראל – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בן ברק, אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא ראוי להיות פה, ולא אתם, שנותנים לו גב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, קריאה שלישית. נא לצאת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתם חנטרישים, לא נורמליים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בן ברק, נא לצאת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתם פוגעים במדינה, אתם פוגעים במגילת העצמאות. אתם הורסים את המדינה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נא להוציא את חבר הכנסת בן ברק. תודה רבה. (חבר הכנסת רם בן ברק יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אחרי שבית המשפט העליון פגע ברשות המחוקקת באמצעות ביטול החוקים שלה ובאמצעות הכנסת חברי כנסת שלא אמורים להיות בה, הוא המשיך לפגוע ברשות המבצעת גם באמצעות ביטול מדיניות הקרקעות, שגרמה לעליית מחירי הדיור. הוא המשיך לפגוע ברשות המבצעת גם בכך שהוא הפך אותה לחותמת גומי של יועצים משפטיים ושל בית משפט כאשר הוא מנע ממנה לקבל החלטות מדיניות או למנות נושאי משרה בכירים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> על מה אתה מדבר – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בית המשפט העליון לא הסתפק – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – – למנות את החברים שלך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ'. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> יש גבול כמה אפשר לשמוע שקרים. בוועדה מילא, גם במליאה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יואב סגלוביץ', קריאה שנייה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> הוא משקר תמיד, בכל מקום. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> גם שלישית, אבל מדובר פה בשקר גס – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז אם כך, קריאה שלישית. חבר הכנסת סגלוביץ', נא לצאת. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> בסדר. את דודי שעון אתם לא מוציאים, את דודי קרטייה לא הוצאתם. (חבר הכנסת יואב סגלוביץ' יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בית המשפט העליון לא הסתפק בפגיעה במעמדה של הרשות המחוקקת ובמעמדה של הרשות המבצעת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מוביל אותנו לאסון. אסון. אסון. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בית המשפט העליון – ועל כך אנחנו צריכים לכעוס אפילו יותר מאשר על שני החלקים הראשונים – בית המשפט העליון פגע במעמדה של הרשות השופטת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה בדיוק מה שאתה עושה – – – שנאה אצל כל מי שלא חושב כמוך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בית המשפט העליון – וזה הנושא של שני התיקונים שנמצאים מול הכנסת היום – בית המשפט העליון פגע במעמדה של הרשות השופטת באמצעות הליך בחירת השופטים כאשר בית המשפט העליון מנע – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה פוגע. אתה משקר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> שקרן. שקרן. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה פשוט שקר. שקר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בליאק, אני קורא אותך לסדר בקריאה השלישית. נא לצאת. נא לצאת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה שקר. כמה אפשר לשמוע את זה? הוא פשוט שקרן. כמו שהוא שיקר בוועדה, כך הוא משקר גם עכשיו. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> כאשר בית המשפט העליון מנע ממשפטנית דגולה כמו פרופ' רות גביזון, זיכרונה לברכה, להתמנות לבית המשפט בגלל ש"לרותי יש אג'נדה" – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> היא מתהפכת בקברה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> הוא מביא חלק מכל דבר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – וכאשר בית המשפט העליון מנע ממשפטנית דגולה, תיבדל לחיים ארוכים, נילי כהן, וממשפטנים גדולים וחשובים – חטאם היחיד היה שהם סברו שבית המשפט אמור לכבד את שתי הרשויות האחרות ולא להתערב בחקיקה, ולא להתערב במעשי הרשות המבצעת שמבטאים קביעת מדיניות אלא אך ורק כאשר יש בהם פגיעה בזכויות אדם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה מדבר על זכויות אדם? אתה הולך להחריב את זכויות האדם במדינת ישראל. אתה – – – זכויות האדם? תתבייש לך. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> כאשר בית המשפט העליון סתם את הדרך בפני משפטנים בסדר הגודל הזה – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – אנשים גדולים וחשובים, משפטנים שמדינת ישראל ובית המשפט העליון שלה היו יכולים להתגאות בהם, נחסמו וסוכלו בדרך לבית משפט העליון באמצעות שיטת מינוי שאין לה אח ורע בעולם, של וטו של שופטי בית המשפט העליון על מי יזכה להיכנס בשערי בית המשפט. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אין לך בושה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל מה זה קשור? מה זה קשור? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> איפה כל הדברים הטובים שעשה בית המשפט העליון? איפה זכויות הנשים, שבית המשפט העליון – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> למה, אתה רוצה להיות? << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> רק מי שקורץ מהחומר, רק מי שהוא מהמשפחה, רק מי שרואה את האדם הנאור בתפיסותיו של נשיא בית המשפט העליון ברק, רק הוא כשיר להיכנס לבית המשפט. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא אמר "נאור", הוא התייחס אליי. הוא אמר נאור, אני יכול לפנות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שטרן, חבר הכנסת נאור שירי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> והדבר הזה הפך את בית המשפט העליון המפואר של מדינת ישראל לשכפול, לשיבוט, להעתקה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> הוא נשאר מפואר, אל תהרסו אותו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מתי הוא היה מפואר? דבר, מתי הוא היה מפואר? << קריאה >>דבי ביטון (יש עתיד):<< קריאה >> הוא עד היום מפואר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הדיונים העמוקים והחשובים שהתקיימו בבית המשפט העליון שלנו – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת אפרת רייטן. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – בין השופט אלון לבין השופט ברק לא יכולים להתנהל היום, בגלל שכל השופטים בבית המשפט העליון מונו רק לאחר שהובהר שהם מקבלים את הנחות היסוד של אהרן ברק – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> שקר. זה שקר. זה שקר. אתה משקר. אתה משקר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – שלפיהן בית המשפט יכול לבטל חוקים – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שטרן, אני קורא אותך לסדר בקריאה השנייה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> בסדר, שהוא לא יעליל על שופטים, הם לא פה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – שלפיהן בית המשפט העליון אמור להתערב בסבירות – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> היושב-ראש, גם אתה צריך להגן עליהם. זאת רשות לא פחות חשובה מאיתנו. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – שלפיהן בית המשפט העליון צריך לחזק ולתת מעמד שאין לו אח ורע ליועץ המשפטי לממשלה, ולהתייחס לכל נבחרי הציבור כאל אנשים שאינם מבינים את אשר – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, יש גבולות כמה אפשר להשמיץ מעל הדוכן את בית המשפט העליון – – – משמיץ אישית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שטרן, אני לא משמש כצנזור, וגם אדוני לא. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אבל מה שאני אומר, הוא משמיץ אישית שופטים שלא נמצאים כאן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אדוני, אתה כבר בקריאה שנייה לסדר. אנא. תודה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני מבין. בסדר. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אני כבר סקרנית לדעת איך קוראים לספר השלישי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> כאילו נבחרי הציבור אינם מבינים את אשר לפניהם. וזה לא עלבונם של נבחרי הציבור, כי אחרי שדיברנו על הפגיעה האנושה שבית המשפט פגע במעמדן של שלוש הרשויות, אנחנו כולנו צריכים לזכור שבדמוקרטיה שלוש הרשויות הן נציגות הריבון. הן נציגות העם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> דמוקרטיה, מישהו אמר "דמוקרטיה". אני מקווה שנוכל להשתמש במילה בקרוב. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – נבחרות על ידי רשות אחת. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> וכאשר בית המשפט העליון פוגע בשלוש הרשויות, הוא פוגע בעם, הוא פוגע בריבון. ואת זה אנחנו באים לתקן היום. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> משפט נתניהו. אתה תופר שופטים לנתניהו. זה מה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אבל דיברתי על הליך בחירת השופטים – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – – ישרת את נתניהו. רק שופט שיוציא את נתניהו זכאי – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> דיברתי על הליך בחירת השופטים. אבל בית המשפט העליון – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אתה בשנייה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני שואל אם אסור, שאני אדע לא להגיע – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אתה בשנייה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> כשאמרתי שבית המשפט העליון פגע במעמדו התייחסתי להליך בחירת השופטים. אבל הפגיעה האנושה ביותר בבית המשפט העליון התרחשה, אדוני היושב-ראש, דווקא במשהו שקשור לאחד המעשים שלך, אחד המעשים המפוארים, אני חושב, אם יורשה לי, שלך. אתה עמדת בראש הוועדה שהעבירה את חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, והובלת את הכנסת לקבוע בחוק-יסוד שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, קביעה שהייתה אמורה להיות טריוויאלית – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> איפה דיכטר – – – מה דיכטר יגיד? היושב-ראש, אבל דיכטר יזם את החוק. למה אתה לא – – – מה אתה מתחנף? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – קביעה שהייתה אמורה להיות מבוססת בפורום רחב ובהרכב רחב. בית המשפט העליון פגע במעמדו של בית המשפט העליון – לא במעמדה של מדינת ישראל, אדוני היושב-ראש, ולא במעמדו של חוק-היסוד, הם נשגבים וחשובים מכדי שבית המשפט יוכל לפגוע בהם; הוא פגע במעמדו של בית המשפט כאשר הוא קיבל בכלל לדיון את השאלה אם למדינת ישראל ולכנסת יש את היכולת לקבוע בחוק-יסוד שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. העובדה שהנושא הזה נקבע לדיון היא עלבון חמור למדינת ישראל, אבל עלבון חמור עוד יותר זה שאחד משופטי בית המשפט העליון קבע בפסק דינו שחוק-יסוד הקובע שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי הוא חוק-יסוד שיש לפוסלו, שהוא חוק שלא יכול לעמוד במדינת ישראל. והיום הזה שבו ניתן אותו פסק דין הוא יום – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא על זה. תגיד על מה הוא פסל. גם בגין היה פוסל. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> שוב אתה משקר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – שאמור היה להוות קריאת השכמה ואזעקה לכולנו, לכל חבר בכנסת שמבין שמדינת ישראל צריכה להיות מדינת הלאום של העם היהודי. אם יורשה לי, גם חברי כנסת – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה ממשיך להסית. זה לא נכון, זה שקר, הוא לא התנגד לזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שטרן, אני קורא אותך פעם שנייה בקריאה השנייה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו גם לא התנגדנו לזה שמדינת ישראל – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שטרן, קריאה שלישית. נא לצאת. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> גם חברי כנסת – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מדינת ישראל היא מדינת הלאום, אבל צריך להיות בה שוויון. אף אחד לא הכחיש את זה. אף אחד לא הכחיש את זה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, חבר הכנסת שטרן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> רק מילה אחת הייתה חסרה – "ושוויונית". זה הכול. פשוט משקר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אל תכניס לנו מילים שלא אמרנו, ולא לשופטי בית המשפט העליון. אל תתגולל עליהם. (חבר הכנסת אלעזר שטרן יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> רק חבל שאתה לא מספר כמה טוב עשו בבית המשפט העליון, ואיך הצילו אלפים של ילדים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות הכנסת, תודה רבה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מפרקים את מערכת המשפט רק בשביל נתניהו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת אורנה ברביבאי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ההתקוממות שהייתה צריכה להיות כאן בכנסת על כך שבית המשפט העליון הסכים לדון בכלל בתוקפו של חוק-יסוד, וקבע לכך הרכב מורחב, וההתקוממות שהייתה צריכה להיות כאן בכנסת על כך ששופט בבית המשפט העליון של המדינה היהודית היחידה בעולם חשב שאפשר לתת פסק דין שלפיו חוק-יסוד שקובע בדיוק את זה, שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, הוא חוק שיש לבטלו – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה משקר? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – זה היה צריך לקבל התקוממות ואחדות מצד כולם, וגם מצד חברי כנסת שבאקט – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ומאז שהעברת את החוק – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – שבאקט ציני שאין כדוגמתו התעטפו בתחילת דבריי בדגל הלאום של מדינת ישראל. ומכאן לתיקון – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו גאים בדגל. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו גאים בו, ואנחנו רוצים לומר שאנחנו פה כדי לשמור עליו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ברביבאי, אני קורא אותך בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ומכאן לתיקון שהצעת החוק מבקשת לעשות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למחוק את בית המשפט העליון. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> החלק הראשון בהצעה מבקש לתקן את הרכב הוועדה לבחירת שופטים כדי שהיא תחדל להיות הוועדה לשכפול שופטים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> להגן על נתניהו, לבטל את בית המשפט בשביל נתניהו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> שוחד, מרמה והפרת אמונים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> על פי הנוסח הקיים, הוועדה לבחירת שופטים מונה תשעה חברים, הכוללים שלושה נציגים של הרשות השופטת: נשיא בית המשפט העליון – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> נתניהו יוכל לתפור את שופטיו. נאשם בפלילים יבחר את השופט. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, תודה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> שוחד, מרמה והפרת אמונים, זאת הסיבה שאתה מפרק. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים מבית המשפט העליון שנבחרים על ידי חבר שופטיו; שני נציגים של הרשות המבצעת: שר המשפטים, שמשמש גם יושב-ראש הוועדה, ושר אחד שקובעת הממשלה; שני נציגים של הכנסת: חברי כנסת שבוחרת הכנסת בהצבעה חשאית. כמו כן, שני נציגים של לשכת עורכי הדין, שנבחרים על ידי המועצה הארצית של הלשכה. בהצעה שמונחת על שולחן הכנסת, שאותה אני מבקש מחברי הכנסת לאשר בקריאה הראשונה, מוצע להותיר על כנו את מספר חברי הוועדה אך לשנות את הרכבה, כך שמשקלם של – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> כולם שלך. כולם קואליציה. עלה תאנה אחד – אופוזיציה. הוא חושב שאנחנו מטומטמים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת אורנה ברביבאי, קריאה שנייה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> הוא חושב שאנחנו מטומטמים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא בטוח, הוא לא חושב. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – משקלם של נבחרי הציבור יגדל מארבעה לשישה. לא יהיה ייצוג בוועדה ללשכת עורכי הדין. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם לא לנשים. בושה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> למה, כי כל עורכי הדין – אנחנו נוראיים, נכון? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> וגם הייצוג של הרשות השופטת – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיותר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – יהיה מגוון יותר, ולא יהיה מבוסס רק על נציגי בית המשפט העליון. בנוסף, על פי ההסדר במדינת ישראל – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, אני לא אישרתי להיכנס. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> באתי לשאול אותך אם אפשר לחזור. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני לא אישרתי להיכנס. אחרי שחבר הכנסת רוטמן יסיים אני אכניס את כולכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא מדבר כבר שעה. תן לי לחזור. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סליחה, אחרי שחבר הכנסת רוטמן יסיים אני אכניס אתכם. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> על פי ההסדר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> פשוט שיבינו, שמחה, יש שבעה נציגים של הממשלה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> שבעה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> שבעה נציגים של הממשלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ולמה סגרת את הדלתות של המליאה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> על פי ההסדר, במדינת ישראל, סוף-סוף, כמו ברוב המוחלט של מדינות העולם הדמוקרטיות העם יבחר את השופטים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> שבעה נציגים של הממשלה. שבעה נציגים של הממשלה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> שבעה נציגים של הממשלה. שבעה נציגים של הממשלה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שבעה נציגים של הממשלה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> העם, שהוא הריבון, יבחר את השופטים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ההצעה מדברת על כך שבוועדה יהיו שלושה נציגים מכל רשות: שלושה נציגים של הרשות השופטת – נשיא של בית המשפט העליון ושני שופטים בדימוס, שימונו על ידי שר המשפטים – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אתה אולי לא שמעת כי צעקת, אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – בהסכמת נשיא בית המשפט העליון; שלושה נציגים של הרשות המבצעת – שר המשפטים ושני שרים אחרים שתקבע הממשלה; שלושה נציגים של הרשות המחוקקת – יושב-ראש ועדת החוקה, מכוח תפקידו, ושני חברי כנסת אחרים – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – אחד מהאופוזיציה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – אחד מהקואליציה, אחד מהאופוזיציה – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> בתנאי שיצביעו בעד נתניהו. רק שמונה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – שדרך בחירתם תיקבע בחוק בתי המשפט – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת אורנה ברביבאי, קריאה שלישית. נא לצאת. תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – שמוצע לתקן אותו כתיקון משלים להצעת חוק-היסוד. בתיקון המשלים לחוק בתי המשפט גם נקבע – – (חברת הכנסת אורנה ברביבאי יוצאת מאולם המליאה.) << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אסון, אסון, אסון, אסון. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אסון, אסון, אסון, אסון. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – שנציג אחד מכל אחת מהרשויות חייב להיות אישה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שלישית. נא לצאת. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ההצעה הזאת מעגנת לראשונה בתולדות מדינת ישראל – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה אסון. רוטמן, אתה מוביל אותנו לאסון. אסון. תתבייש. באמת, מאיפה נפלת עלינו? (חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – שבוועדה לבחירת שופטים יהיה נציג מהאופוזיציה. הדבר הזה לא היה בשנים האחרונות, למעט בכנסת האחרונה. כבר כמה שנים טובות לא היה נציג מהאופוזיציה בוועדה – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – וכעת מוצע לקבע נציג מהאופוזיציה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – מה הוא שווה? מה שווה החוק שלו? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ההצעה מבקשת גם לקבוע שימוע לשופטים בבית המשפט העליון בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת כדי שכל מינוי לבית המשפט – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו בחרנו אותך להיות חבר ועדה. אתה היית חבר ועדה. בחרנו אותך להיות חבר ועדה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו בחרנו אותך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – כדי שכל חבר ועדה יוכל לשאול ולתקן את – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה לשאול? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ולהציף את הטעון תיקון במינוי, ככל שיהיה. הכלל בהצעה מדבר גם על כך שהרוב בוועדה בכל החלטותיה, למעט החלטה אחת, יהיה רוב רגיל, של חמישה מתוך תשעה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> שיהיה – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה רוצה בובות על חוטים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ההחלטה היחידה שבה אנחנו מציעים לא לשנות ולא לתקן היא ברוב הנדרש לצורך הדחת שופטים, ואותו אנחנו מתעקשים לא לצמצם – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – ולא להקטין אותו, מתוך רצון לשמר את עצמאותם של השופטים לאחר שמונו. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מרמה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה שווה בית משפט אם אי-אפשר לשלוט בו? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ההצעה מבקשת לקבוע בנוסף את מה שפגע, כפי שאמרתי, יותר מכול בכבודה של הכנסת ובכבודו של בית המשפט, העיסוק בחוקי-יסוד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור לכנסת? זה לא קשור לכנסת, שמחה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> היא מבקשת לקבוע כלל ברור שלפיו בית המשפט העליון לא ידון, לא יוכל לדון ולא יפסוק דבר הנוגע לתוקפו של חוק-יסוד, מתוך תפיסה שחוק-יסוד איננו – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> למה לנו להגן על זכויות אדם? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – נתון לשיקול דעתו של בית המשפט משום סיבה שהיא. ההסדרים הקבועים בחוק בתי המשפט המצורף הם, כפי שאמרתי, גם העניין של שמירת הייצוג, כפי שהיה עד עכשיו, שנציג של כל אחת מהרשויות – לפחות נציג אחד יהיה אישה. ובנוסף, מוצע שדרך בחירת הנציגים מהאופוזיציה ומהקואליציה תהיה על פי הקבוע בחוק ובתקנון. נציג האופוזיציה, בהצעה לקריאה ראשונה, ייבחר בדרך שתיקבע בתקנון, ונציג הקואליציה – על ידי יושב-ראש הכנסת. אני רוצה לסיים את החלק הזה של הצגת החוק ולבקש מחברי הכנסת לתמוך בו, בשני החוקים, בקריאה הראשונה, לאשר את שתי הצעות החוק בקריאה הראשונה. את התודות אני אגיד בחלק האחרון של דבריי, לאחר הדיון. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> תודות זה אחרי שנייה ושלישית, שמחה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בסדר גמור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו מאשרים לך גם בראשונה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אין שום בעיה. ואני רק רוצה רק לומר בקשר להידברות משפט אחד. כפי שאמר שר המשפטים יריב לוין, וכפי שאמרתי אני הקטן, אנחנו מחכים וממתינים לקומה של מנהיגות אחראית מצידה של האופוזיציה – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> די כבר, די כבר – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – שתנהל הידברות לגופה של הצעת החוק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר. חברת הכנסת שרון ניר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הצעת החוק תעבור היום, בעזרת השם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> משנכנס אדר מרבים בשמחה. אני מקווה שהצעת החוק תקבל את אישורה של הכנסת ברוב גדול ומשמעותי של מעל 61 חברי כנסת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בואו נקווה. בואו נראה מה יהיה בהצבעה. מחכים בציפייה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני מקווה שמייד לאחר מכן גם באופוזיציה תהיה מנהיגות אחראית ורצינית שתיענה לקריאתו של נשיא המדינה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ותבטל את זה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – ותנהל הידברות במטרה להגיע לחוק בהסכמה רחבה – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> נשיא המדינה קרא לך להפסיק את החקיקה. ביזית אותו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> נשיא המדינה קרא לך לעצור את החקיקה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, אני פונה אלייך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – ככל הניתן לקריאה השנייה והשלישית. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה ביזית את הנשיא ואת מוסד הנשיאות. צבוע. צבוע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קריאה ראשונה, חברת הכנסת מירב כהן. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה, חבריי חברי הכנסת. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בושה, בושה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רוטמן. נעבור כעת לדיון האישי על פי התקנון. ראשון הדוברים – חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. אני אומר בפתח הדיון האישי כי החלטתי, לאור הדיון המשולב, ולאור בקשות שעלו, לאפשר דקה נוספת – ארבע דקות לכל דובר. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> לפנים משורת הדין. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נכון, נכון, לפנים משורת הדין. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, לא לפנים משורת הדין – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זה לפנים משורת הדין, חבר הכנסת קריב. זה לפנים משורת הדין, זה לא מחויב על פי התקנון. ארבע דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבר כחבר ועדת החוקה, חוק ומשפט אני במשך כל החודש הזה של הדיונים יושב ומקשיב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מאפשר להכניס את חברי הכנסת שהוצאו קודם, אם ירצו. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> הדלת סגורה, הדלת נעולה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מאפשר. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> נעלו אותנו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בסדר, אז אני מאפשר, הינה, בבקשה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> שלא נברח – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני חייב להגיד שעם חלק משמעותי מהדברים אני מזדהה לחלוטין. אני מזדהה לחלוטין עם כל האמירות על המצב שבו המערכת המשפטית נמצאת, על לאן – שבתהליך איטי של יותר מ-30 שנה מערכת המשפט, בגדול על דעת עצמה, לקחה אותנו עוד ועוד למקום אקטיביסטי שאנחנו, הכנסת, הריבון, לא התכוונו להגיע אליו. אני לגמרי מסכים עם זה, חושב שזה נכון, משוכנע לחלוטין שצריך לתקן את זה. עכשיו, בואו נסתכל על המיקרופון הזה ונניח שזו מערכת המשפט. אדוני יושב-ראש ועדת החוקה, בתהליך איטי, שלקח 30 שנה, מערכת המשפט הלכה עוד ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד לצד האקטיביסטי, עד שהיא נמצאת במצב הזה. מה שאתה, אדוני, ושר המשפטים מנסים לעשות זה את הדבר הבא: מה ש-30 שנה עשו צד אחד ובעצם גרמו לנו את התחושות הקשות שאנחנו נמצאים בהן, לקחת תוך פחות משלושה חודשים ולעשות את הדבר הבא – פששט. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כהנא, אם תוכל לחוס על המיקרופון, נודה לך. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כשאתם תחוסו על העם שלנו – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא, בכל זאת, בכל זאת. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – אני אחוס על המיקרופון הזה. ומה שקורה זה שאת כל התחושות שאנחנו הרגשנו כשהמערכת הייתה פה, אנחנו עכשיו – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כהנא. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אל תדאג, אני לא אשבור את זה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא לא לא, אדוני, זה לא מוצג ולא מיצג, אני מבקש, עזוב את המיקרופון. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> במקום לקחת את המערכת בעדינות לכאן – עזבתי. במקום לקחת את המערכת בעדינות שהיא תהיה מאוזנת, עם יחס הגיוני, מאזן אימה בין הרשויות, אתם מנסים לעשות את זה בצורה שפשוט תקרע ותשבור את העם. << קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תקרע ותשבור את העם. הינה, עכשיו אני לוקח את זה גם לפה. ויש פה הזדמנות חד-פעמית, שצריך לפרגן עליה. שמחה רוטמן, אדוני, חברי, אני מפרגן לך על זה: הצלחתם לגרום לזה שהעם מבין סוף-סוף את מה שאנחנו צועקים כבר שנים, שחייבים רפורמה במערכת המשפט. אבל מה שיקרה בדרך שבה אתם פועלים זה שכאשר יתחלף פה השלטון, והוא יתחלף, פשוט יחזירו – אני לא רוצה להרוס את המיקרופון – יחזירו את זה בחזרה לצד השני. יש פה הזדמנות, הזדמנות פז, להביא את המערכת לנקודת האיזון בצורה שלא תקרע את העם, ואנחנו כולנו עומדים לפספס את ההזדמנות הזאת ועל הדרך לייצר פה קרע נוראי בעם. אני מחזיר לך 50 שניות, אדוני. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. יעלה ויבוא חבר הכנסת רם בן ברק. אחריו – חבר הכנסת דן אילוז. אני אומר שרשימת הדוברים נעולה, ומי שלא יהיה נוכח בשעה שמגיע תורו – אני לא אאפשר. הינה, אני אומר זאת, אני לא אאפשר, אז אנא תעקבו אחרי רשימת הדוברים. מי שרוצה לדבר, שיהיה נוכח במליאה. בבקשה, חבר הכנסת בן ברק, ארבע דקות כאמור לרשותך. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי הקואליציה, אני אומר לכם, יום עצוב היום. אתם אולי לא מודעים, או שאולי אתם כן מודעים למה שקורה, אבל אנחנו הולכים ומתפלגים. אתם חושבים שאתם מנצחים, אבל אתם מפסידים ובגדול, מדינת ישראל מפסידה. אנחנו נמצאים בתוהו ובוהו. מאות אלפי אנשים יוצאים לרחובות ואומרים לכם: תעצרו. אנחנו אומרים לכם: תעצרו את החקיקה המטורפת הזאת, שנובעת מאנשים שאני לא יודע מה עבר להם בראש, שהם חשבו שיש כאן חבורה של מטומטמים במדינת ישראל שייתנו להם לעשות מה שהם רוצים. אתם חושבים שאנחנו נהיה מוכנים לחיות בדיקטטורה שלכם? אתם חושבים שאנחנו לא מבינים שזה צעד ראשון, צעד ראשון בלקחת אותנו לדברים הרבה יותר גרועים? מחר אתם הרי תחוקקו חוקים שלפיהם מפלגות ערביות לא יוכלו להתמודד לכנסת; מוחרתיים אתם תחוקקו חוקים שישאירו אתכם לעד בשלטון. אנחנו לא ניתן לזה לקרות. מה שקורה כאן זה מהלך לא חוקי, ואנחנו נתנגד לזה בצורה כזאת שתבהיר שזה לא חוקי. אנחנו לא ניתן שהילדים שלנו והנכדים שלנו לא ירצו לחיות במדינת ישראל. אנחנו לא ניתן שאתם תהרסו את מה שאנחנו בנינו 75 שנה – עם חלקכם, לא עם כולכם, כי חלק מהקואליציה לא הייתה שותפה לזה. אני לא מצליח להבין את ריצת האמוק שלכם. הרי מה אמרנו בסך הכול? אמרנו: תעצרו, בואו נדבר, בואו נעשה שיפור ולא ריסוק של מערכת המשפט, בהסכמה. אז שר המשפטים אמר: אפילו לא דקה אני אעצור, והשר דודי אמסלם אמר: על אפכם ועל חמתכם אני אעלה את הרפורמה הזאת וניקח אתכם לכלא אחרי זה כי שם מקומכם. מקומם של מי? מה השנאה הזאת? מה השנאה המטורפת הזאת לאנשים שאתם חושבים שהם לא כמוכם? תקראו את מגילת העצמאות – אם אתם רוצים, אני אקריא לכם אותה – מגילת העצמאות, שאומרת שמדינת ישראל תהיה מבוססת על השוויון, על הצדק, על שוויון הזדמנויות לכל אזרחיה, היהודים והערבים. ומה אתם עושים? הולכים להעביר היום חוק ש-15 שופטים ייבחרו על ידי הממשלה, ושאם הם רוצים לפסוק משהו בניגוד הם צריכים רוב מוחלט, ואם הם יגיעו לרוב מוחלט, אתם תפסלו אותם בפסקת התגברות של 61. זה גרוע יותר מכל המשטרים שאנחנו לא רוצים להיות כמוהם – לא הטורקים ולא ההונגרים ולא הפולנים, וכן, אני לא אתבייש ואני אגיד גם מעל הדוכן הזה: גם גרמניה הנאצית. הם עלו לשלטון בצורה דמוקרטית, והם עשו מהלכים, ובסופו של דבר השתלט עליה המטורף, יימח שמו וזכרו. אנחנו, אזרחי מדינת ישראל, אנחנו לא הונגרים ואנחנו לא פולנים ואנחנו לא טורקים, ואנחנו לא נסכים לדבר הזה. אנחנו בנינו את המדינה הזאת, אנחנו שילמנו על המדינה הזאת בדם, ואנחנו נמשיך להיאבק עליה. נמשיך להיאבק עליה ברחובות, נמשיך להיאבק עליה בכנסת, ולא ניתן לדבר הזה לקרות, זה לא יקרה. אני קורא לך, אדוני יושב-ראש הכנסת, יש לך מעמד ואתה מכובד גם בקואליציה וגם באופוזיציה – תנצל את מעמדך ותעצור את תהליך החקיקה הזה, תדאג לאחדות העם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רם בן ברק. חבר הכנסת דן אילוז, ואם איננו נוכח – חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת דבי ביטון. ארבע דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, אני אתחיל בעצם בזה שהממשלה בחרה להשקיע את כל המאמצים שלה במלחמה נגד השופטים, התובעים והיועצים המשפטיים, במקום להשקיע את המאמצים שלה בטיפול בפשיעה בחברה הערבית, שנמשכת ואף עולה. הנתונים לא מבשרים טוב. אם אנחנו משווים את הנתונים של 2023, של התקופה הזאת, ל-2022, יש עלייה במספר הנרצחים בחברה הערבית. הרבה צווי הריסה בצפון, בדרום, בכל המקומות, אנחנו מרגישים מאוימים, אנחנו מרגישים שבעצם יש ממשלה שמתחילה לחפש את הערבים, מתחילה לנקום בהם. אלה דברים שאנחנו מצפים מהממשלה לטפל בהם, לתת את הפתרונות. אנחנו כולנו כערבים אנשי חוק כן רוצים לטפל בבעיות שלנו, ואז לעבור להפיכה. יוקר המחיה עולה, החשמל עולה, הריבית עולה, המשכנתה עולה. האנשים עסוקים ביום-יום, בקושי מסיימים את החודש, ומצד שני, אנחנו רואים שהממשלה עסוקה בטיפול בחוקים – לעשות שינוי, רפורמה משפטית. אולי ישנו צורך, אבל לדעתי צריך לשים יותר דגש לטפל בבעיות של היום-יום. שואלים אותנו: בעצם איפה הערבים? איפה הערבים נמצאים? הם לא מגיעים להפגנות, למה לא מגיעים להפגנות? אנחנו כן מרגישים שבסופו של דבר החברה הערבית כן תינזק מהרפורמה המשפטית. אנחנו רואים שבית משפט הוא המבצר האחרון שיכול להגן על המיעוט הערבי. כן, דמוקרטיה היא שלטון הרוב, אבל היא לא רמיסה ודריסת המיעוט. אנחנו מקווים שהממשלה הנוכחית תואיל לטפל ולתת פתרונות לבעיות שהן כואבות, גם בחברה הערבית וגם בחברה בכלל. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יאסר חוג'יראת. הדוברת הבאה – חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, כנסת נכבדה, ב-15 בנובמבר 2022 הושבענו לכנסת. כמו כן, הוקמה הממשלה הימנית, מלא על מלא, לתפארת מדינת ישראל. היום, אחרי מעל לשלושה חודשים, הממשלה הזו עסוקה רק בעצמה – רק בעצמה, ונבחריה מסובכים בפלילים – ובכך רומסת את חייהם וזכויותיהם של אזרחי מדינת ישראל בסדרי העדיפויות שלה, מה גם שברור כי הוליכה שולל בוחרים רבים שנתנו בה אמון – ותשאלו אותנו, אנחנו בשטח. מאז הקמתה היא פועלת בניסיון להרוס את מערכת בית המשפט במסווה של רפורמה משפטית, כשברור לכולנו כי מדובר בהפיכה שלטונית, והכול על מנת להכשיר פורעי חוק ושחיתות. התעתוע והשקרים שהם חלק ממכונת הרעל כנגד גוש השינוי, אין להם אח ורע בעולם. הרי לכולם ברור מהי ההפיכה. אז בואו, רגע לפני שיצביעו על הדבר הנורא הזה שהולך לשנות את פני מדינתנו, אני אעשה שוב סדר לאזרחי מדינת ישראל. סעיף ראשון – רוב מוחלט לקואליציה בבחירת שופטים. הפוליטיקאים יבחרו את השופטים, והשופטים שייבחרו בחסדי הפוליטיקאים יהיו כפופים למרותם, חרב תונח על צווארם ושיקול דעתם המקצועי לא יוכל לבוא לידי ביטוי, כי אם כן, הם ימצאו את עצמם מובטלים. פסקת ההתגברות ברוב של 61 חברי כנסת – איזו ממשלה אין לה 61 חברי כנסת? התגברות על חוקי-יסוד, מה שיאפשר לרוב בכנסת להתעלם מחוקי-יסוד ובכך לא לכבד את פסיקות בג"ץ, שיביאו בעיקר לפגיעה קשה בזכויות האדם ולכאוס חוקתי ופגיעה במיעוטים. בשפה פשוטה, נהפוך להיות נתינים במדינה שהיא שלנו, במדינה שמכשירה מלך ולא מושל. הרי הוזהרתם. ביטול עילת הסבירות, שעל פיה כיום יש לבג"ץ עילה משפטית לבטל החלטה של ראש ממשלה או החלטה של משרדי ממשלה או רשות ציבורית בנימוק שאינה סבירה – ברשותכם, אני רוצה לתת לכם דוגמה. אני תושבת העיר שדרות. ב-2007 הוחלט שבתי הספר לא ימוגנו בשדרות אלא רק מעבדות וכיתות מיוחדות. לאחר שהוגשה עתירה לבג"ץ, בג"ץ הורה, מתוך שיקול דעת שלא סביר שהשיקול התקציבי יעלה על השיקול הביטחוני – מה שהציל, בזכות ההחלטה של בג"ץ הזה, אלפי ומאות ילדים. אז אני לא מבינה על מלינים. מה גם שבכל עיון בספרי ההיסטוריה של בג"ץ ניתן לראות את החוקים הנהדרים שנעשו למען אנשים במדינה הזאת. אזרחי ישראל היקרים, לא משנה במי בחרתם. אנו נבחרנו על מנת לשרת אתכם ולדאוג לכם לחיים טובים ושלווים בארץ, בארץ הקודש. אנו, להבדיל, כשמדובר בחוקים שהם לטובת אזרחי ישראל, אנו מצביעים בעד. אני וחבריי – ואני מפה קוראת גם לכבוד השר לוין: תעצרו את זה, תעצרו, אפשר לשנות. יש מקום לרפורמה, אין מקום להריסת בית המשפט. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת ביטון. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, זה יום מאוד עצוב עבורי. ידעתי פה בארבע שנותיי רגעים שמחים, ידעתי רגעים עצובים, אף פעם לא ידעתי רגעים כמו השבועות האחרונים, שאני באמת מסתובב כל היום והולך לישון עם מועקה כבדה. אני הולך לישון עם מועקה כבדה ואני קם עם דאגה גדולה, כי האנשים שם בחוץ הם המשפחה שלי. וזה לא ביטוי, זה באמת המשפחה שלי שם בחוץ, וזה באמת חברים שלי, בכל רחבי הארץ. רבים מהם הם מצביעי ימין. אכפת להם. ואני רואה את העיניים שלהם כשהם באים אליי כל יום ושואלים אותי: אז מה יהיה? זה ייפתר? נציל את המדינה? ואני מנסה למצוא דרך להגיד להם שאני בטוח שיהיה בסדר, אבל הם רואים בעיניים שלי שאני בכלל לא יכול להבטיח דבר כזה. והמקום הזה – כולם נושאים אליך עיניים בסביבה שלך, ברשתות, ושואלים, באמת בעיניים כלות, בתחינה – תגיד לנו רק שבסוף, גם אם יהיה הרבה קושי בדרך, יהיה בסדר, ואני פשוט לא יכול להגיד להם שיהיה בסדר. האנשים האלה הם באמת פטריוטים אוהבי הארץ. ולפני שיקפצו פה, זה לא אומר שבמחנה השני הם לא. אגב, זה כבר לא מחנות. תסתובבו בחוץ, זה גם המחנה שלכם. זה אנשים שנלחמים על מה שהם חונכו עליו, על מה שגם אתם חונכתם עליו. ואני חושב שהמינימום שאפשר לעשות, גם פה, נציגי הקואליציה שיושבים פה, גם השרים, גם שר המשפטים, יריב, זה לדעת שכואב להם. לדעת שגם אם אתם בטוחים בצדקת הדרך שלכם, יריב, הם כואבים. וזה לא הופך אותם לאנרכיסטים וזה לא הופך אותם לאויבים, זה הופך אותם לאזרחים מודאגים. אתה ואני יודעים שהשאיפה שלנו כנבחרי ציבור זה לגרום לציבור להיות מעורב. לצאת מהבית ולהילחם על משהו שאתה מאמין בו זה משהו שכמעט כל אחד פה התחיל ממנו. כמעט כולם פה התחילו מפעילות פוליטית שניסתה להביא לשינוי, לגרום לצעירים, למבוגרים, לנכים, לכל מי שצריך, להילחם על הזכויות שלהם. תכבדו אותם. תכבדו אותם, כי גם המשפחות שלכם בחוץ. וגם אם חלקם לא בחוץ, חלקם בלב שלהם בחוץ והם מודאגים גם. אני לראשונה, בארבע שנים שהיו מאוד סוערות, מבין שאולי הפעם אין גאולה. שאולי הפעם לא יישאר מה להציל, וזאת תחושה איומה. נעשו לאורך השנים טעויות. הייתה הגמוניה בבג"ץ, לא היה מספיק גיוון, זה ברור, יודעים את זה. הושיטו יד לא פעם לרפורמות, ומערכת המשפט לא הסכימה. יש מה לתקן, אני אשמח להיות מבין המתקנים. אבל אין סיבה להרוס. מה שאתם עושים – ויריב, היו לנו שיחות לא פעם על זה – אני אומר לך באמת, זה לא תיקון. אתם הולכים רחוק מדי. אתם הולכים רחוק מדי ואתם הולכים רחוק מדי בנזק שזה גורם לחברה. יש פה כנראה לפחות 80 אצבעות שיצביעו בעד רפורמה בהסכמה רחבה, רפורמה שקולה, רפורמה שעושים אותה בדרך הנכונה. אולי היא אפילו תיקח פחות זמן, כי אנשים יהיו בעד. זו לא הדרך. אתם יודעים, כסטודנט למשפטים אני חלמתי להגיע יום אחד למקום הזה שבו נוכל לאזן בין הרשויות, לייצב את המשטר, לספק לנו 75 השנים הבאות של יציבות ושגשוג. ובמקום זה אני מרגיש על סף חורבן. במקום שנהיה בחגיגה דמוקרטית, אנחנו לקראת הסוף. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד לא מאוחר – רק משפט אחרון. באמת, עוד לא מאוחר לעצור, להידבר שנייה, להגיע להבנות שישרתו את כולם, כי בקרע העם אין גאולה לאף אחד. << דובר_המשך >>יש לנו עם אחד ועוד מעט גם הוא לא יהיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עידן רול. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, השרים – סליחה, האמת שאני רציתי לדבר על מה שקרה כאן במליאה, אבל פשוט שמחה רוטמן כל כך שיבש לי את קו המחשבה, אז תכף אני גם אגיד עליו. אבל קודם כול, מה שהיה כאן במליאה, החוצפה הזאת שאני נכנסת עם שקית ובודקים לי את התיק. אני פה מ-2015, בחיים זה לא קרה לי. ומחלקת הדגים הקפואים בצד הזה לא מדברת בכלל, כאילו זה סבבה. אין דבר כזה, לא – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מירב, את – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, את שבי, אל תפריעי לי. ואם היא מפריעה לי תוציא אותה. רק בצד הזה מוציאים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקיפה של ראש ממשלה – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא שומעת כשצועקים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מישהו שקריב הכניס. תקיפה של ראש ממשלה – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם תמשיכו לשתוק כשפוגעים פה בזכויות של חברי כנסת וזה יתפוצץ לכם בפרצוף. מה את חושבת? הגלגל מסתובב, תאמיני לי. אני כל השנים הייתי בקואליציה. הגלגל מסתובב, מה אתם בודקים תיקים? מה זה הדבר הזה? ירדתם מהפסים? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא בהחלט מסתובב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא יסתובב עוד פעם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סגרתם פה דלתות של המליאה? מי סוגר דלתות של מליאה באמצע דיון שכל עם ישראל מפוצל עליו? מה יש לכם? ירידה מהפסים טוטלית. אבל חוץ מזה – זה נורא מפריע לי שהשרים שם מדברים. גברת קואליציוש, זה נורא מפריע. אדוני, מפריע לי הדיבור הזה, זה מוציא אותי מדעתי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, הם יכולים – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תעצור לי גם את הזמן. מה זה היא מדברת? זה מפריע לי. אתם רוצים לעשות שיחות, תעשו בחוץ. מה זה הדבר הזה פה? כששר ישב במליאה הוא יקשיב או יקרא ספר, כמו נתניהו. ועכשיו אני רוצה להגיד משהו על שמחה רוטמן, כי זה הוציא אותי מדעתי. עומד לי פה האשכנזי הפריבילג הזה ונותן לנו טיפים על קיפוח. וואו, אין לי כבר מקום לשלוח אליו את האירוניה להתאבד, כל המקומות תפוסים. הוא, שמחה רוטמן, מקופח. הוא רוצה לדעת מה סבא שלי וסבתא שלי עברו כשהגיעו למדינה הזאת מלוב? הוא יודע בכלל מה זה קיפוח? אתה יודע פי מאה יותר טוב ממנו. הוא, הגזען הזה, שאין – אומרים שיש עתיד רשימה לבנה; הרי אין רשימה יותר לבנה מהציונות הדתית. אין. אין רשימה יותר לבנה. הוא אומר שכל השנים קיפחו אותו. מה הוא בכלל מבין בקיפוח? אני הלכתי לסניף של בני עקיבא, זרקו אותי משם כי לא הייתי בצבע הנכון. אין רשימה יותר גזענית מהציונות הדתית. ואיזו חוצפה לבוא לפה ולדבר על קיפוח. מי אתה בכלל? מה אתה יודע מה זה קיפוח? אני, ששמו אותי ב-3 יחידות מתמטיקה ו-4 יחידות אנגלית רק בגלל שם המשפחה שלי – הוא יטיף לי? אני למדתי בבית ספר דתי של הציונות הדתית. אין גזענית יותר גדולה מהציונות הדתית. אין רשימה יותר לבנה מהציונות הדתית. אבל יש עתיד רשימה לבנה. אורנה ברביבאי מעפולה, מירב כהן המרוקאית – – – מה זה הדבר הזה? סליחה, אפילו אין לי זמן להגיע לכל ה-24. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אל תגיעי לספסלים האחוריים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> גם אנחנו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תבין, אני בכלל באתי לדבר על הכנסת. אבל הוא יושב לי פה עם מתק השפתיים שלו: היינו ככה ומרגישים – מי אתה בכלל? אם אני ארצה לעשות תיקון כדי להכניס מזרחים לבית המשפט העליון, אני לא צריכה אותו בכלל. אני לא רוצה שהוא יעזור לי, כי הוא הגזען הכי גדול פה. לא מתקנים עוול בעוול, ומי כמוך יודע. אתה יודע שסבתא וסבא שלי הצביעו לש"ס כי הם הראשונים שבאו ואמרו שצריך לעזור למזרחים. ואז יושב לי הפריבילג הזה ונותן לי טיפים על קיפוח. מה כבר יש לומר? אין לי מקום באמת לדבר על העוול שאתם עושים כאן, על ההסתה והפילוג בחסות הציונות הדתית, הרשימה הכי גזענית בכנסת. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאיר לפיד, ראש האופוזיציה, בבקשה. אתה בדרך כלל עומד בזמנים. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני שואל את עצמי רק דבר אחד היום – אם עוד אכפת לכם, אם אכפת לכם מזה שמה שאתם עושים היום מפרק את הכלכלה הישראלית, מבריח מפה כסף, ובסוף הכסף הזה מיתרגם לשכבות החלשות ביותר בחברה הישראלית. אז אני שואל אם אכפת לכם שאתם פוגעים, בחקיקה הזאת, בשכבות הכי חלשות בחברה הישראלית. אני שואל את עצמי אם אכפת לכם מהביטחון, כי לא ביקשתם חוות דעת אחת מסודרת מה החקיקה הזאת תעשה לביטחון, מה היא תעשה לחיילי צה"ל, שיהיו חשופים לתביעות משפטיות. ואני בעיקר שואל את עצמי אם בכלל אכפת לכם מזה שאתם מפרקים לשניים את העם הזה, שאתם חוצים אותו, שאתם מגיעים למצב של אנשים שונאים אחד את השני על בסיס העמדות הפוליטיות שלהם. כי יש רק שתי אפשרויות – או שעדיין אכפת לכם מעם ישראל ומדינת ישראל, ואז אתם תעצרו היום את החקיקה, או שלא תעצרו את החקיקה, ואז מתברר שלא אכפת לכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יאיר לפיד. חברת הכנסת קארין אלהרר, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו נמצאים היום ברגע קריטי. הוא עוד לא הרגע הקריטי ביותר, אבל הוא מתקרב לזה, רגע קריטי בחייה של מדינת ישראל. הקואליציה מציגה את המהפכה המשפטית ככזאת שתחזק את הדמוקרטיה הישראלית, תסדיר את הרשויות. נשמע טוב, לא? אבל אני חייבת לומר לכם, כל מי שקורא את ההצעות שמגיעות היום מבין שאין דבר וחצי דבר בין ההצעות האלה שמוגשות – הן לא מחזקות את הדמוקרטיה, הן לא בערכי מגילת העצמאות, הן לא מסדירות את מערכת היחסים בין הרשויות. אין בהן כלום. אני יושבת בדיוני הוועדה, ועדת החוקה שמנהל שמחה רוטמן, אותו אחד שמרגיש נפגע, שאכלו לו, ששתו לו. אבל בואו אני אספר לכם מעט איך הוא מנהל את דיוני הוועדה. מי שבדעתו – מקבל זמן דיבור. מי שלא – מושתק, או במקרה אפילו יותר טוב, הוא נותן לו לדבר אבל הוא מתווכח איתו והוא ממש חובט בו מילולית. תשאלו את המשנה ליועצת המשפטית לממשלה איזה יחס היא מקבלת. תשאלו את חברי הכנסת מהאופוזיציה, חבריי ואני, איזה יחס מקבלים. מדברים דקה-שתיים – תודה. הוא אומר שלא מציעים הצעות. אין יום שלא הצענו הצעות הידברות ופשרה. אין יום. הינה הצעה אחת – בואו נגדיר מהו חוק-יסוד, כי אם כבר רוצים לפסול את האפשרות לביקורת שיפוטית על חוקי-יסוד, בואו נגיד מה זה. כל דבר מתאים להיות חוק-יסוד? כנראה שלא. אני באמת לא מבינה את ריצת האמוק הזאת להשלמת החקיקה שלא מפסיקה. אין באמת רצון להידברות. אגב, אמר ביושר שר המשפטים יריב לוין, איך הוא אמר? אפילו לא דקה. ושמחה רוטמן? כן, תבואו להידבר בין 12:00 ל-12:30, בהפסקת הצוהריים. זו לא הדרך לשפר את הדמוקרטיה, זו הדרך המהירה לקרוע את העם. זה הורס את האופי של המדינה שלנו, זה הורס את הערכים הבסיסיים שעליהם קמנו, וזו הדרך המהירה למלט את חבריכם מאימת הדין. נבחרתם כדי לשרת את הציבור. הציבור הזה נמצא ברחובות וצריך להצדיע לו. הציבור קורא לכם לעצור בשם אותה דמוקרטיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת קארין אלהרר. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. כבר נלחצת שתעלה לדבר ואני לא יושב-ראש, הא? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תאמין לי, אני לשנייה חששתי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש לך את זה. בבקשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ערב לא ממש טוב לכולנו, אבל בסדר, מה נגיד? אפילו הדוכן רועד. אני מנסה לחשוב איך אנחנו מבהירים. אמרתי, בואו נדבר שנייה על מה קורה פה בכמה חודשים האחרונים או בחודשיים האחרונים בכל נושא הרפורמה. ואז בשבוע שעבר היו נאומים בני דקה והיו פה כמה כיתות, ופנה חבר הכנסת קרויזר – אני מבטא את זה נכון, אני מקווה – פנה בנאום, אני לא זוכר אם זה היה נאום בן דקה, מחילה אם אני טועה. הוא אמר, אני אסביר לכם בדקה וחצי על מה כל הסיפור. זאת אומרת, בואו לא ניכנס עכשיו למורה נבוכים, בואו אני אסביר לכם מה הסיפור. ומה הוא בחר לעשות? וטוב שיושב פה שר החינוך. בטח תסביר לי שנייה על מהות השיעור המזורז שהיה פה לחברים ולחברות ביציע. הוא אמר, אני אסביר לכם מה זה דמוקרטיה. איך אני אסביר לכם מה זה דמוקרטיה? אני אקרא מוויקיפדיה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> רמה גבוהה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ויקיפדיה. איך אני אסביר לכם מה קורה במערכת המשפטית וכל הרפורמה? ויקיפדיה. נניח, אני אומר, בסדר, זה מנהג של הדור שלי. אני מרשה לעצמי שנייה לעשות איזו הפרדה. נכון, חבר כנסת פוגל? אנחנו הדור שלא יודע משהו – מקישים שנייה בטלפון, לרוב קופצת ויקיפדיה, ואנחנו נותנים לעצמנו את ההסבר. אבל הייתי אומר שהמינימום של מחוקק במדינת ישראל זה שנייה לנסות להעמיק, בטח ובטח כשהוא מרצה ואומר לתלמידים: אני אסביר לכם מה זה דמוקרטיה. עכשיו אני רוצה לצטט, כי בכל זאת אני מזכיר את שמו. וכמובן, הוא אחלה, אין לי שום דבר נגדו. אני גם לא ממש מכיר, אז הכול בסדר, זה ברמת הדיון. אני רוצה להמחיש לכם מה היה לנו. אז הוא פותח, אז מה היה לנו בוויקיפדיה? מהי דמוקרטיה? דמוס – העם, קרטוס – שיטת שלטון שבה רצונם של האזרחים בא לידי ביטוי בדרך של הצבעה. לאזרחי המדינה הדמוקרטית זכות חוקית להשפיע במדינתם, לדוגמה: הצבעה בבחירות, השתתפות בדיונים לפני ואחרי קבלת החלטות, התמודדות בבחירות, הצטרפות למפלגה. דמוקרטיה היא שיטת שלטון הנהוגה במדינת ישראל; האזרחים הם מקור הסמכות, והם אלו הבוחרים. טוב, ואז אתה בא ואומר: אוקיי, בוא שנייה נראה. היועץ שלי אמר – בזמן שהוא אמר את זה הוא פתח את הערך בוויקיפדיה. אתה אומר, מילא, ציטטת את ויקיפדיה – צטט עד הסוף. לא. פה הוא נעצר. אני רוצה שנייה להגיד: זה שתי שורות, עוד שתי שורות היו להקריא. מה שתי השורות שפספס? אני רוצה להאמין שהוא פספס: "לאזרחי מדינה דמוקרטית" – רגע, אני אסתכל שנייה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 40 שניות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, תודה. ההמשך, שני המשפטים: "דמוקרטיות של ימינו מעמידות במרכז גם את ההקפדה על שמירת זכויות אדם כמו הזכות לחירות, חופש הביטוי, חופש התאגדות, זכות הקניין וחופש התנועה". גם זה לא איזה שיעור מקיף והבנה – שנייה – בשינויים הדמוקרטיים, או השינויים במערכת הדמוקרטית הישראלית, אבל את המינימום, לקרוא עד הסוף – לא עשה. למה אני מזכיר את זה? כי זה בדיוק מה שעושים פה. אנחנו עוברים מדינה-מדינה, נותנים השוואה-השוואה ואנחנו עושים איזה cherry picking, שזה על סף ההתעללות בדובדבנים שאנחנו בוחרים – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תסיים, נאור. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיים. לוקחים את מה שאנחנו אוהבים מצרפת, ואז אנחנו עוברים לאנגליה ולוקחים את מה שאנחנו אוהבים מאנגליה, ואז עוברים לקנדה ולוקחים את קנדה. אבל מה אנחנו שוכחים? לקחת ולספר את הסיפור שבסוף שלטון במדינה, כל מדינה דמוקרטית, הוא סט שלם של חוקה, של זכויות, של הגבלות, של הגבלת כוח, של איזו הסתכלות הרבה יותר רחבה, אקו-סיסטם של דמוקרטיה. ואני רק מזכיר – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון באמת באמת. משפט אחרון באמת. אני רק מזכיר לחבר הכנסת קרויזר: בדמוקרטיות שמהן אתה ציטטת, הוויקיפדיה ציטטה, אזרחים, רק הם יכלו להצביע. נשים לא יכלו להצביע, עבדים לא יכלו להצביע. כשמסתכלים על הערך המצומצם צריך גם להיות לפחות עם ההגינות הבסיסית ולציין גם את זה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאני אתייחס להצעת החוק שעמד חבר הכנסת שמחה רוטמן והציג, לפני ההתייחסות שלי לנושא עצמו, אי-אפשר להתייחס להצעה כזו או למאבק על הדמוקרטיה בלי להתייחס למלחמה והמאבק היום-יומי של האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב על קורת גג. היום בבוקר יצאו כוחות רבים ממינהל מקרקעי ישראל, מינהל התכנון, סיירת ירוקה ומרוב היחידות שיש שם שמטפלות ורודפות את האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב. היום חילקו עשרות התראות על פינוי, עשרות צווי הריסה, וזה מצטבר למספר רב של צווי הריסה בתקופה האחרונה. אכן, אנחנו עומדים בפני תקופה קשה ומסוכנת, וההצעה שמובאת כאן היום, בואו נסתכל ביחד מה כתוב: הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות). בין ההצעה של חיזוק הפרדת הרשויות וההצעה שהביא שמחה רוטמן היום כאן אין שום קשר. מה הוא מציע בהצעה שהביא? הוא מציע שהרשות המבצעת, הממשלה, תמנה את השופטים. הוא רוצה לשנות את הרכב הוועדה למינוי שופטים ושלרשות המבצעת, לממשלה, יהיה רוב. שמחה רוטמן, באידיאולוגיה שלו, אידיאולוגיה של כיבוש, גם רוצה לכבוש את מערכת בית המשפט, כי הוא מציע שופטים כבקשתו וכרצונו. בהצגת ההצעה כאן הוא גם אמר שהוא רוצה חברי כנסת ערבים לפי בקשתו. זה מדרון מאוד קשה. מי שעומד כאן על הדוכן ומתגאה בחוק הלאום ומבקר גם את בית המשפט העליון על כך שאיזה שופט בעליון העז לבקר את חוק הלאום – מה זה חוק הלאום? כשעומד מישהו שהוא יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט ומדבר על זה, על חוק הלאום, ומתגאה, הוא בעצם מפריד, מבדיל ומפלה בין אזרח לאזרח. חוק הלאום קבע בצורה ברורה שיש אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב'. ההצעה שמובאת כאן היום על בית המשפט העליון – אנחנו, כאוכלוסייה הערבית, במשך שנים רבות היינו הכי ביקורתיים כלפי מערכת בית המשפט, גם כלפי בג"ץ, כי הרבה סוגיות מהותיות שהגיעו לשולחנו של בג"ץ לא מצאו את הצדק שם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ולכן אנחנו, גם כמיעוט, היום מביעים חשש מאוד רציני מההפיכה המשפטית שמובילים בבית הזה. אנחנו כמיעוט, אחרי הדברים שאמר שמחה רוטמן היום מעל הדוכן, אנחנו כמיעוט כנראה בדרך לשלם את המחיר הכי קשה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-בראש, כנסת נכבדה, רפורמה משפטית, הפיכה משפטית, הפיכה משטרתית, תלוי את מי שואלים. במהות של הדברים, מה שקורה זה על אמת הפיכה. תכלס, זו הפיכה. איך שזה נעשה, בזמן שזה נעשה, בשביל מי שזה נעשה, זו הפיכה. אנחנו בחברה הערבית, חושבים על המקום שלנו בהפיכה הזאת. ואני, כל הזמן כשאני חושבת על זה, עולה לי בראש הפתגם שאומר (אומרת בערבית ומתרגמת:) זה מי שכבר טבע, אז מי שכבר בפנים בפנים לא יפחד להירטב. אז מה זו דמוקרטיה בשבילי, בשבילנו? קודם כול, כמיעוט ילידי – שנקבל את הזכויות שלנו, הזכויות הבסיסיות. אנחנו מדברים על קורת גג, אנחנו מדברים על ביטחון אישי, על הזכות לחיים, על הזכות להתקדם. מה קורה בפועל? אנחנו הכי עניים במדינה, הילדים שלנו הכי עניים במדינה, הנשים שלנו הכי עניות במדינה, אנחנו הכי מאוימים. יש לנו כל שנה מעל ל-100 ומשהו רציחות. אצלנו האחוז הכי גבוה בתאונות עבודה קטלניות. אצלנו האחוז הכי גבוה בתאונות דרכים. רק עכשיו, בשעות האחרונות, יש לנו שישה הרוגים. עכשיו. משפחה אחת – ארבע נפשות; משפחה שנייה – אימא והבת שלה. אז על מה אנחנו מדברים, באמת, על מה אנחנו מדברים? על מלחמה כאילו למען הדמוקרטיה כשאנחנו 70 שנה מנסים כל פעם להתקדם ולו צעד אחד, וכשיש קצת אור בקצה המנהרה אז באים בבת אחת וסוגרים את כל המנהרה. אז מהדוכן הזה אני קוראת למי שיש בידו את האפשרות ואת היכולת להחליט אחרת: נכון שאתם עכשיו נמצאים בממשלה והכוח בידיים שלכם, אבל בואו נזכור כולנו שזה לא המצב התמידי. צריך תמיד לחשוב על הכלל ועל הכול ולא רק על האני. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. הדובר הבא – חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. אני משתתף בצערך בפטירת הסבא, רון. שלא תדעו עוד צער, ותמסור תנחומים לאימא. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. תודה. אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, אנחנו נמצאים ביום עצוב מאוד למדינת ישראל. התהליכים שקורים בבית הזה מחלחלים לכל חלקה, ואנחנו יכולים לראות את זה אפילו ממש כאן. היום לראשונה אי פעם חברי כנסת מהאופוזיציה נתבקשו לפתוח תיקים לפני שנכנסו למליאה. חוק החסינות מדבר במפורש על מה מותר ומה אסור, והחוק מורה על כך שאסור לעשות זאת. זה לא עניין אף אחד, זה לא עניין את מי שנתן את ההוראה הזו, אבל זה צריך לעניין את הציבור. כי אם זה קורה לחברות וחברי כנסת בבית הזה, זה ודאי יקרה לאנשים שהולכים ברחוב ולא יתאימו למה שחושבים במשטר. מפה אני רוצה לגנות את ההתנהלות הזו, ואני באמת חושש לכל מי שלא מסכים עם אותה חבורה שהחליטה להפוך את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה חשוכה. מחר בבוקר יחליטו שצריך לאסוף מידע, נניח על ראשי המחאה – ראיתי שזה הפך להיות היום בקשה לגיטימית שהגיעה ישירות מביתו של ראש הממשלה. אותם אנשים שישבו בכיסא הזה וכל כך דאגו לכבוד הכנסת ונלחמו על מעמדה, היום, ממשרד המשפטים, מעלימים עין; מעלימים עין מרמיסה גסה של החוק בבית הזה. זה לא ייפסק בבית הזה. הציבור הישראלי צריך לדעת שהיום נפל דבר. גם מי שחשב שאותם אנשים אמיצים שיוצאים למחאות ונלחמים עבור הדמוקרטיה הזאת, זה מספיק, צריך לדעת היום שהיום עולים רמה, היום עולים עוד שלב. כי מה שקרה היום פה הוא הסממן הראשון האמיתי. ילמדו על מה שקרה פה היום. מי שעקב ראה שכשהציגו את החוק, פתאום, בנאום הקודם, עמדו פה עשרות אנשי משמר הכנסת ותגברו בכוחות משטרה. על מה? ממי? ממי אתם פוחדים, מחברי הכנסת שהניפו דגל ישראל? דגל ישראל, ממי אתם מפחדים? אני רואה פה את החברים מעוצמה יהודית. כל כך נלחמתם על הפגנות, על דמוקרטיה ועל הביטחון האישי; אתם הייתם חלק מהעובדה שהוציאו דגל ישראל מהבית הזה, דגל ישראל. איך אתם מרגישים עם זה? יש 61 אצבעות שיעבירו את הרפורמה הזאת. רק 61 אצבעות, כי יש חברי כנסת שמנועים מלהצביע. כלומר, מספיק חבר כנסת אחד אמיץ שיקנה את עולמו, ויגיד: אני לא מוכן לקחת חלק ברפורמה הזאת, אני לא מוכן לעשות את זה, אני לא אהיה חלק מהרס הדמוקרטיה הישראלית. האמינו לי, אבי נולד בהונגריה. הם לא שוכחים – שם-שם של חבר קואליציה שהפך את המדינה שלהם ממדינה דמוקרטית ונאורה למדינה חשוכה שאף אחד לא רוצה לחיות בה. << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> הגזמת. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, ממש לא הגזמתי. לא רק שלא הגזמתי, אתם עושים בדיוק את אותם הדברים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק אותם הדברים, זה מה שאתם עושים פה היום. היום הונגריה זאת מדינה שאף אחד לא רוצה לחיות בה, עם 27% אינפלציה, עם אבטלה גואה. אף אחד לא עושה בה עסקים, כולם עזבו אותה. זה מה שאתם עושים למדינת ישראל. זה על הראש שלכם. שיקום האמיץ הראשון ויגיד: עד כאן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מאות אלפי האזרחים המוחים, אייכה – זוהי הקריאה המהדהדת הראשונה של אלוהים לאדם הראשון. אייכה, היכן אומץ ליבך, היכן היושרה שלך, היכן הנכונות להתייצב ולהתמודד עם המתרחש, גם אם ישנו מחיר שצריך לשלם בטווח הקצר? אייכה? מדוע הבושה והפחד שלך חזקים יותר מרדיפת האמת? את הקריאה התנ"כית הנוקבת הזו אנחנו מפנים היום אליכם, חברי הכנסת והשרים יולי אדלשטיין, דוד ביטן, יואב גלנט, דני דנון, ישראל כץ, חיים כץ, גילה גמליאל, אופיר אקוניס, ניר ברקת, מיקי זוהר, אתי עטייה, אבי דיכטר, יואב קיש, אלי כהן, עמיחי שיקלי. היכן אתם? הרי לא לילד הזה פיללתם. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הם יבואו להצביע היום בלילה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה לא הקראת אותי? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> השתלטות עוינת, השתלטות עוינת של הרשות המבצעת על בתי המשפט. הכחדה של ההגנה החוקתית על זכויות האדם בישראל – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כבוד הרב הרפורמי, למה הזנחת אותנו? למה – – – לא הקראת? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – הפיכת היועצים המשפטיים משומרי סף אך ורק למוציאים לפועל ועוד ועוד ועוד. היכן היושרה שלכם, היכן אומץ ליבכם? הרי אתם יודעים את עומק הפגיעה באינטרסים החיוניים ביותר של מדינת ישראל. אתם מקבלים את שיחות הטלפון מראשי המשק, מראשי מערכת הביטחון לדורותיה, מדיפלומטים בכירים ומטובי ידידינו ברחבי העולם. היכן אתם? מתי איבדתם את חוט השדרה, מתי הפכתם לאסקופה נדרסת, מתי הפכתם מתנועה של מאבקים פוליטיים נוקבים לעדר מובל? אתם הרי יודעים היטב איזו מסכת שקרים הציג כאן יו"ר ועדת החוקה, יו"ר הוועדה שרמס בחודשיים האחרונים את כל הדרה של הוועדה, את תקנון הכנסת ואת הייעוץ המשפטי של הבית הזה. שנה ורבע כיהנתי כיו"ר הוועדה, פעמיים בלבד הוצאתי חברי כנסת מהדיון, והאיש הזה הוציא בשבועות האחרונים בגסות עשרות חברי כנסת מאות פעמים. אתם יודעים שאין כאן תיקון, איזון או שיפור שאכן נדרשים אלא השתלטות עוינת של הממשלה על תהליך מינוי השופטים ללא בלמים, בניגוד למתרחש ברוב מדינות העולם הדמוקרטי. אתם הרי יודעים שהוצגו אין-ספור חוות דעת מתריעות, וכן גם הצעות למהלכים יותר מתונים, אבל האיש הזה, יחד עם שותפו שר המשפטים, לא מוכנים לעצור לרגע. איזו עוד הוכחה נדרשת לכם לעומק התהום שאתם נגררים לתוכה – ויחד איתכם כולנו – מאשר סירובו של שר המשפטים להתייצב בפני ועדת החוקה ולפרט את שלב ב', שלב ג', שלב ד' בתוכניתו? כך נראית הזמנה להידברות? האם הסירוב הבוטה לבקשות נשיא המדינה לא מזיז אצלכם אף נים של ממלכתיות ואחריות לאומית? האם אינכם שומעים את הקריאה המופיעה בחומש שמות, "הטרם תדע כי אבדה מצרים"? האם טחו עיניכם מראות כיצד סדר-יום לאומני וגזעני השתלט על תנועתכם ועל הבשורה שאתם מבקשים להביא לאזרחי ישראל? כולנו מכירים את אגדת החורבן על קמצא ועל בר-קמצא מהתלמוד הבבלי. הקריאה באגדה מלמדת שלא בר-קמצא ולא בעל הבית היו אשמים בחורבן, אלא אותם חכמים ששתקו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בימים ובשבועות הקרובים נדע אם השמות שלכם ייכתבו על קיר הכבוד של הדמוקרטיה הישראלית, וכן, גם של הציונות, או על קיר הקלון. תת-עו-ר-רו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורנה ברביבאי. בבקשה. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי כנסת, הבוקר התראיין חבר הכנסת, עורך דין, צריך להגיד – תכף תבינו למה זה חשוב – חנוך מלביצקי מהליכוד ברדיו 103. הוא אמר את הדברים הבאים: נתניהו קיים שיחות עם כל חברי הסיעה ישר אחרי הבחירות. בשיחה איתי – זאת אומרת, עם חנוך – הוא דיבר במפורש על הרפורמה המשפטית, על כך שהולכים למהלך גדול, ושיהיו מאות אלפים ברחובות. הדבר הזה ברור, ולא בא בהפתעה לאף אחד, ולא מוריד מהנחישות שלנו. אנחנו מבינים את האסטרטגיה. היו בחירות, אתם אומרים לנו: אתם לא מכבדים את הבחירות. אתם מבלבלים את עצמכם לדעת. אנחנו אומרים לכם: העברנו את המשטר כמו שצריך במדינה דמוקרטית. העברנו את המשרדים. אבל משימת הבחירות מבחינת נתניהו היא לא יוקר המחיה, היא לא הכלכלה, היא לא שום דבר שחשוב לאזרח. היא אך ורק מה שחשוב לנתניהו. יש תוכנית גדולה, מה שקרוי בשפתנו "אורנים גדול", והתוכנית הזאת אומרת שמלכתחילה – ואומר את זה מפורשות עורך דין; אני לא בטוחה שהוא לא יצטרך להעיד אחר כך על ניגוד העניינים של נתניהו, שהרי נתניהו אומר: אני מסתתר מאחורי ניגוד העניינים, אני יודע שאני לא יכול להתערב, והינה, אנחנו מבינים שהוא הבמאי ששולח גם את לוין, גם את רוטמן, שהם שליחיו הנאמנים. מה הם עושים בעצם? מה הם עושים בעצם? אז אם רצינו עוד אזכור לזה, הבוקר, מבית משפחת נתניהו נאמר – קראתי את זה בטוויטר: ראש השב"כ מעורב בהפיכה, או: השב"כ מעורב בהפיכה נגד ראש הממשלה, האנשים האלה צריכים לעמוד לדין ולהישלח לכלא. מי זה "האנשים האלה"? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה ציוץ שנמחק. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואם הוא נמחק, הוא לא נכתב? הוא נכתב. ואני שואלת מי זה "האנשים האלה" לכלא? מי זה, מי האנשים האלה? השב"כ, שעמלים? הצבא? המשטרה? ובן גביר, האויב הכי גדול שלו זו המשטרה שהוא מופקד עליה? מי? האנרכיסטים האלה, שאנחנו פוגשים כל יום ברחובות, אלה עם הרולקסים והמרצדסים שלך, אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אלה שחוסמים את איילון שלוש שעות – אנרכיסטים. אלפים. אתם לא מתביישים. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תצא. תצא, אמסלם. אני מציעה לך לצאת לאנרכיסטים ולראות את ארץ ישראל. את הצעירים, את המבוגרים, את ההייטק, את הרופאים, את המורים. את מי שעשה ובנה את מדינת ישראל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חוסמים את כל העיר, כולל עכשיו. ארץ ישראל. אז לכן מותר להם לחשוף את המדינה ולהפגין בניגוד לחוק – – – << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> "אלה רולקסים". אתה לא מתבייש, אמסלם? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> את לא מתביישת. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא מתבייש? רולקסים, זה מה שאתה אומר עליהם? אנשים לא ישנים בלילה כי הם פוחדים שאתם מפרקים להם את המדינה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בגלל שאתם משקרים אותם. את לא יודעת מה זה הרפורמה. אתם משקרים. כן. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם מפרקים את המדינה. אני לא יודעת מהי רפורמה? שעות אני יושבת אצל רוטמן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> את לא יודעת מה זה הרפורמה. אתם משקרים מהבוקר עד הלילה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אותה המלצה שנכנסה לוועדה – אותו טקסט יוצא החוצה, והוא עוד הרבה יותר מחמיר מהטקסט של לוין, שר המשפטים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שלחתם – – – עשרות אלפים – – – כולל בשבת. לא מתביישים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. חבר הכנסת אמסלם, תאפשר לה להמשיך את הדברים. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הספיקה לרוטמן הצעת החוק של לוין, היא הייתה עדינה מדי, היא לא פירקה את מערכת המשפט, הוא היה צריך לפרק אותה לגמרי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם לא דמוקרטים – – – לא יכולים להכיל את ההפסד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תן לה להשלים את הדברים. דוד, חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, לא "אמסלם, מספיק". זו האמת. את יודעת שזו האמת. דרך אגב, הבוס שלך – – – << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם גורמים לאנשים לפחוד. אתם מפרקים – אתם גורמים לאנשים לדאוג לקיום הבסיסי שלהם. מה התפקיד שלנו פה בכנסת? מה התפקיד של הכנסת? להגן על הציבור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנשים מאיימים במלחמת אחים – לא מתביישים. מלחמה, דם. << יור >>היו"ר אוריאל בוסו:<< יור >> חבר הכנסת אמסלם, תאפשר לה להשלים את דבריה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לשמור על האינטרס הציבורי. להבטיח שהמדינה מתפקדת. במה אתם מתעסקים? מה כל כך בער לכם? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמו אצלכם, אם אתם לא בקורס טיס, אף אחד לא קם. אף אחד לא קם. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> התוכנית של נתניהו ברורה, יצאה לאור. הוא התכוון לפרק את מערכת המשפט. מבחינתו שכל האזרחים במדינת ישראל ייכנסו לכלא, ובלבד שהוא ישוחרר מעול הדין. ואתם מתקרנפים. ואתם עומדים מהצד ואומרים כן. מהנהנים בראש, ומרימים יד על פירוק מדינת ישראל. הרפורמה הזאת, אמסלם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, חברת הכנסת אורנה ברביבאי. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, אני שש שנים עובד על זה. לפני שהגעת לכנסת. שש שנים. אני הגשתי 20 חוקים. דרך אגב, יש לנו עוד בצנרת. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מחזקים את הדמוקרטיה – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> היית ראש מח"ש – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין דמוקרטיה במדינת ישראל. דיקטטורה שיפוטית היא של השמאל. זה אצטלה. אצטלה. אני רציתי למנות דירקטורים, בית המשפט לא נתן לי – למה? בגלל שאתם הנבחרת של לפיד – – – אתם – – – אתם לא מתביישים לקרוא לזה דמוקרטיה? תגידו את האמת – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אמסלם, תאפשר לה להתחיל דברים. ארבע דקות לרשותך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יצאתי היום החוצה וראיתי רבבות של אזרחים פטריוטים, ציונים, עומדים ברחובות ומפגינים וזועקים מדם ליבם. קולם של האזרחים המודאגים ושל האופוזיציה נתקל באטימות שלא נראתה כאן שנים. כמי ששירתה את המדינה 30 שנה, אני מרגישה שליחות עמוקה ואחריות עצומה לרעיון הציוני ולכל עם ישראל, וכשאני רואה את השינויים ההרסניים שמובילה הממשלה במערכת המשפט, הדבר שממנו אני חוששת יותר מכול הוא קיטוב וקרע בעם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> את זה תגידו לעצמכם. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> שרון, חבר שלך קרא לממשלה הזאת "ממשלה נאצית". איך את מדברת על הסתה? << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הפגיעה במערכת המשפט תותיר את מדינת ישראל ואת אזרחי ישראל ללא הגנה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> פני לרם בן ברק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת סעדה, אפשר לשבת. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא עוד שוויון בנטל, לא עוד זכויות לנשים, לא עוד זכויות להט"בים. הקשבתי היום ברוב קשב לראש הממשלה בפתח ישיבת הסיעה. והוא סיפר מה יש לו לומר למפגינים בחוץ. קיוויתי בכל מאודי שיאמר להם: אני ראש הממשלה של כולם, אני מבין לליבכם, אני רואה אתכם. נותרתי מאוכזבת. מה שהיה לראש הממשלה לומר באטימות מופגנת ליותר ממחצית מאזרחי מדינת ישראל זה דבר אחד: דמוקרטיה. זה מה שהיה לו לומר ליותר ממחצית מהעם שעומד בחוץ, רבע מיליון איש. חוסר רגישות מוחלט. אני מבקשת להזכיר את דבריו של ז'בוטינסקי: "דמוקרטיה פירושה חופש. גם השלטון הנתמך על ידי הרוב יכול לשלול את החופש. ובמקום שאין ערובות לחופש הפרט – שם אין דמוקרטיה", זה לא אני אמרתי, זה מכתביו של ז'בוטינסקי. ז'בוטינסקי המשיך ואמר: "את הניגודים הללו מן הדין למנוע". במדינה יהודית יהיה צורך "להגיע לצורת משטר אשר בו המיעוט לא יהיה חסר הגנה. מטרתה של הדמוקרטיה היא להבטיח למיעוט השפעה על מהלך העניינים של המדינה". מהלך הבזק שאתם מוליכים עכשיו כנגד מערכת המשפט מחולל בדיוק את ההפך ממשנתו של ז'בוטינסקי. אתם הולכים לקבוע חקיקה שתפגע אנושות בדמוקרטיה, ויותר מכך, תפגע בדנ"א של מדינת ישראל. היא תפגע במודל השירות בצה"ל ובצבא העם, ואתם יודעים את זה. השירות בצה"ל הוא לא רק חובה אזרחית, הוא גם זכות והזדמנות לפגוש את כל חלקי העם ולאחד את השורות. כולנו חוששים מקרע, אז הינה הזדמנות לאחד את השורות. בצה"ל משרתים כולם: חילונים, דתיים, נשים, גברים, פריפריה, מרכז, יהודים ולא יהודים. הזדמנות נפלאה לאזרחי מדינת ישראל להכיר, לכבד את האחר וגם לתרום את חלקם למדינה. ואני תוהה לאן פנינו אחרי פסקת ההתגברות, שאתם יודעים שאתם זוממים אותה, אתם גם מעבירים אותה בחקיקה פרטית ביום רביעי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> ברור. אין שאלה בכלל. מודים באשמה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> האם כוונתכם להטיל את הנטל רק על חצי מהעם? אדוני, עוד חצי דקה. אני פונה לכל 32 חברי הליכוד בציפייה רבה, אלו שנשענים על משנתו של ז'בוטינסקי, אלו שמאמינים שדמוקרטיה היא נשמת אפה של המדינה הזאת. האם אתם מוכנים לייתר ולבטל את בג"ץ רק למען אינטרסים קואליציוניים ואישיים? כנראה שלא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> למען הדמוקרטיה הישראלית, אנחנו מתביישים. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כנראה שלא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אנחנו בעד דמוקרטיה חזקה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תחדלו את הקרע בעם, חבר הכנסת סעדה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סיימת. סיימת. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תחדלו. בכוחכם. אל תלבו, אל תלבו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתם דיברתם על משטר נאצים – – – נאצים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> קודם דילגו עליך. עכשיו קראו לכל ה-32, דודי. התקדמות. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> את מגנה את אלה שאמרו "משטר נאצי"? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מגנה את אטימות הלב שלכם כנגד העם. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> ה"נאצי" לא מעניין אותך. ה"נאצי" לא מעניין אותך. זה בושה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בושה וחרפה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אנחנו הנאצים. אנחנו הנאצים. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא מעניין אותך. יושב חבר כנסת באופוזיציה, קורא לנו "שלטון נאצים". לאיפה הגענו? לאיפה הגענו? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אטימות. ומה שהכי נורא – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> איפה הגענו? איפה הגענו? תתביישו. אתם צריכים להתבייש – – – מתביישים במה שהם אומרים – – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> ראשי האופוזיציה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. חברי הכנסת משה סעדה, שרון ניר, נא לא להפריע. בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לאורך השנים בית המשפט העליון ומערכת המשפט בכלל פסקו פסיקות שיש לנו לא מעט ביקורת עליהן, פסיקות שפגעו בחברה הערבית בכלל ובחברה הערבית בנגב בפרט. לא מעט מקרים גרמו לתחושה של אפליה וחוסר צדק, לא מעט כאב לב גם. אבל היום כולנו במצב אחר. החקיקה המוצעת כאן בריצת אמוק, בלי שום הסכמות רחבות, מסכנת את יסודות הדמוקרטיה ועלולה לפגוע בכולם, ובמיוחד במיעוטים. במשטר דמוקרטי מערכת המשפט אמורה להיות זו שמאזנת את שלטון הרוב ומונעת פגיעה במיעוטים. מכובדי היושב-ראש, השבוע אנו עדים למבצע חסר תקדים של רשויות האכיפה ביישובים הבדואיים בנגב. הרשויות פתחו במבצע חלוקת צווי הריסה לבתים ביישובים הבדואיים בנגב, בזמן שמעשי ההרס של בתי האזרחים הבדואים בנגב נמשכים כמעט יום-יום ללא הפסקה; פשיטה בממדים עצומים, בהיקף מבהיל. עשרות ואפילו מאות צווי הריסה חולקו אתמול והיום ביישובים רבים: תל ערד, רח'מה, עבדה, סעואה, אל-זערורה, אל-פורעה, קטמאת וראס ג'ראבה, ועוד ועוד יישובים. אני שואל, מהי מדיניות המדינה בנגב ולאן היא חותרת? המדינה, שבשנות החמישים עקרה את אותם תושבים והביאה אותם לאותו מקום שהם נמצאים בו עכשיו, אזור הסייג, לא מתירה להם לבנות אפילו קורת גג, הדבר הכי בסיסי, אנושי ומובן מאליו. בנוסף, המדינה רוצה לעקור את אותם תושבים משם בכלל. אז מה הציפייה של המדינה? המדינה מצפה מהבדואים להתנהג כפי שהיא רואה אותם: שקופים, לא קיימים, לא מורגשים. זו המטרה וזה היעד. אי-אפשר יותר. אנו דורשים הפסקת הריסות; פתרונות שיהיו בשיתוף עם התושבים, תוך התחשבות באופי חייהם; תכנון מתאים; בניית תשתיות; הקמת אזורי סחר ותעשייה. כפיית פתרונות והמשך מדיניות של ההזנחה ודחיקה כלפי הבדואים לא ישיגו דבר. הבדואים ימשיכו למחות ולפעול בכל הכלים הלגיטימיים כדי לקבל הכרה ואת מלוא הזכויות כמו כולם. איזה אופק המדינה מספקת לצעירים הבדואים? מה שהם חווים ביום-יום זו רדיפה, הדחקה לשוליים, בלי שום תקווה לפרוץ לעתיד טוב יותר. חסרי אונים, חסרי בית, חסרי עתיד – ככה המדינה משאירה אותם. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד כמה מילים בערבית. באותם דברים, וכמו שאמרתי גם – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אשמח אם בסוף אתה תיתן לנו משפט סיכום, גם אם זו תוספת, שמסביר את מה שאתה אומר בערבית. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כן. אני אגיד במסגרת הזמן שמותר לי. אני רוצה להגיד כמה דברים על הרפורמה המשפטית לאזרחים הערבים במדינה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: האזרחים הערבים במדינה, אין ספק שזה יום שחור בהיסטוריית המדינה, ואין ספק שזה תאריך שלא יעבור בשלום על החברה הערבית, על המיעוט הערבי במדינה. כל ההמון הערבי חייב להתאחד ולתמוך בכל הכוחות הערביים במדינה. עכשיו אנחנו בשלב קריטי מאוד. נכון שיש לנו עמדה כלפי בתי המשפט בישראל, ובעיקר – שהם שמו את החברה הערבית בשוליים במשך השנים, ובכל מה שקשור לחוק הלאום וחוק קמיניץ, אולם עכשיו על כולנו לעמוד מאוחדים תחת ההנהגה הערבית במדינה. כרגע המיעוט הערבי הוא זה שיישא בכל הנטל סביב מערכת המשפט החדשה, וזה השינוי שיהיה במדינה בשנים הבאות.) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מותר לשאול מה אמרת? אמרת את זה לפני כן בעברית? << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כן, כן, כן. אמרתי את זה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ואליד אלהואשלה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, היום בוועדת הכספים נוכחנו לדעת כיצד מתנהלת הדיקטטורה, דיקטטורה בתחילת דרכה, דיקטטורה בהתהוות. ביוזמת האופוזיציה נקבע דיון על השלכות ההפיכה המשפטית על כלכלת ישראל – אתם יודעים, כלכלת ישראל, דיון בכנסת, בוועדה הכי מקצועית של הכנסת. נשמע לכם חשוב, נכון? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה פתאום? משרדי הממשלה החליטו להחרים את הדיון. אף נציג של משרד האוצר, משרד הכלכלה, לא הגיע. לא סתם לא הגיעו – כי קיבלו כנראה הוראה מפורשת מהשרים להחרים, כי הדיקטטורות בתחילת דרכן שונאות כל דעה שהיא שונה, מנסות להשתיק אותה ומנסות גם להרוס את הפרלמנט. אבל זה לא נגמר בכך. במהלך הדיון כל אנשי המקצוע, יזמים, פרופסורים, דוקטורים, אנשי אקדמיה, הביעו עמדה נחרצת נגד ההפיכה המשפטית. כמו, אגב, גם נגיד בנק ישראל; כמו 300 הכלכלנים הבכירים; כמו סוכנות הדירוג S&P, גם פיץ', אגב; כמו הבנקים המובילים בעולם; כמו קהילת ההייטק, שלוקחת חלק מאוד פעיל במחאה. פשוט אין, אין כלכלן או יזם בעל שם שתומך בהפיכה המשפטית של הממשלה הזאת. אבל בדיקטטורה כמו בדיקטטורה, ישנה מציאות, ישנה אמת, וישנה מציאות אלטרנטיבית של הדיקטטורה. איך אני יודע? כי גדלתי בדיקטטורה. גם נולדתי וגם גדלתי בדיקטטורה. אני אולי אחד הבודדים פה שבאמת חווה את זה על בשרו. לכן בסיום הדיון, יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת גפני העלה להצבעה החלטה שאין ולא תהיה פגיעה בכלכלה כתוצאה מהרפורמה, והעביר את ההחלטה על הקולות של חברי כנסת שכלל לא נכחו בדיון. מציאות אלטרנטיבית, כמו בדיקטטורות. אבל יש לי חדשות עבורכם. גם הדיקטטורה המביכה שלכם לא תוכל לשנות את חוקי הכלכלה, לא תוכל לעוות את המציאות. המציאות ובטח חוקי הכלכלה הם חזקים יותר. לכן אנחנו נתנגד לזה בכנסת, מחוץ לכנסת, בבתי משפט. ראינו היום שוב מפגן מאוד מרשים של ישראלים שעזבו הכול, הפסידו יום עבודה ועלו לכנסת כדי להתנגד להפיכה הזאת. אנחנו נמשיך להתנגד בכל הכלים שעומדים לרשותנו – הפרלמנטריים והחוץ-פרלמנטריים. אנחנו נעשה הכול. אנחנו נלך עד הסוף במסגרת החוק, עד שהדיקטטורה שלכם – דיקטטורה בתחילת דרכה, דיקטטורה מביכה, דיקטטורה בהתהוות – תובס. עד שננצח. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, האדמה רועדת ממה שקורה פה בכנסת. פשוטו כמשמעו, עכשיו אזרחי ישראל הרגישו רעידת אדמה. פעם אמרו שזה לא יקרה, כפי שקורה עכשיו עם המחטף השלטוני שאנחנו רואים. אומרים, מה את דואגת, הכול בסדר, שום דבר רע עוד לא קרה. אותו דבר דיברו על רעידות אדמה. יהיה? לא יהיה? הכול בסדר, בסייעתא דשמיא. האדמה רועדת. קיבלתי עכשיו עדויות מפתח תקווה. אפרופו, תושבי פתח תקווה שפה בכנסת, תבדקו מה קורה אצלכם בבתים. אזרחי ישראל מרגישים, האדמה כבר נגדכם, הטבע כבר נגדכם, תחשבו על זה. יש לפעמים בחיים סימנים, מי שמאמין רואה את הסימנים. האדמה רועדת כי מה שאנחנו רואים עכשיו זה לא רפורמה, זה אפילו לא מהפכה משפטית, זה מחטף שלטוני לכל דבר ועניין. בקומה השנייה יושב פה רודן, רודן פשוטו כמשמעו, שכל מה שקורה זה רק לטובתו האישית, ואתם המשרתים. בשביל מה באתם ממרוקו? היה שם מלך, יהיה פה מלך, הכול בסדר. בשביל מה הייתם צריכים להגיע, להחליף מלך במלך? אותו דבר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מלך שנבחר בפריימריז, בבחירות, נבחר על ידי העם. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מכירה הרבה מאוד מנהיגים, אני מכירה הרבה מאוד דוגמאות מההיסטוריה, ואני ממליצה לכולכם לקרוא ספרי היסטוריה, כי הכול כבר כתוב והכול כבר היה, גם בהיסטוריה הרחוקה וגם בהיסטוריה הקרובה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה את רוצה להגיד? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הרבה מאוד אנשים – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה נאמר, את לא צריכה – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הרבה מאוד אנשים – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה כבר נאמר קודם בצורה ישירה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה מפריע לי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתם כבר אומרים את זה בחופשיות. עושים את ההשוואה הזאת בלי למצמץ. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> – – – היטלר או סטלין – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, חבר הכנסת קלנר, בבקשה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> לא, אנחנו רוצים לדעת, היטלר או סטלין. בוועדה היא הסבירה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת קלנר, בבקשה. זה על חשבון הזמן שלה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> באופוזיציה, מסביר שמדובר בהיטלר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה רוצה להצביע הערב? נא לאפשר לה לדבר. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הרבה מאוד אנשים נבחרו בדרך דמוקרטית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שיעור באמונה, אתה מפריע. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שיעור בהיסטוריה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה שיעור באמונה. היא אמרה שיש רעידת אדמה בגלל זה. אני מקווה שזה מקובל, על דעת היושב-ראש. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא שמעתי שבטורקיה רוצים לשנות גם את – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כי גם שם יש רודן. קיבלת. אתה רוצה ארדואן, זה מה שאתה רוצה? הרבה מאוד מנהיגים נבחרו בדרך דמוקרטית, אבל אחר כך – אגב, עם סיסמאות מאוד יפות: שלטון לעם. לפני 100 שנה זה קרה כבר באיזו מדינה קטנה שנקראת רוסיה. לאט-לאט התחרפנו, איבדו מערכת איזונים ובלמים, ואז זה הופך להיות שלטון יחיד, זה הופך להיות טוטליטריזם, זה הופך להיות שלטון כול-יכול וברגע שהשלטון כול-יכול הוא דורס את האזרחים. אני לא מאמינה ששמחה רוטמן ויריב לוין חושבים ככה, אבל היד עוד נטויה, כי התיאבון בא עם האוכל, ולכולנו, בני האדם, יש חטא היוהרה, ומה שעוצר אותנו אלה הגבולות. כשיש לנו ילד מתבגר בבית, או בכלל ילד, מה אנחנו עושים כהורים דבר ראשון? שמים גבולות. כשילד מאבד גבולות הוא מידרדר, אנחנו אומרים, אנחנו כולנו יודעים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ההידרדרות היא למקומות לא ראויים. מה שקורה פה עכשיו זה מחטף שלטוני, זה לא לגיטימי. אין לכם מנדט להפוך את ישראל למשהו אחר שהיא לא מה שאזרחי ישראל בחרו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תעצרו עוד רגע. תודה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הלוואי שההצבעה הייתה מאחורי פרגוד. היינו רואים את הגבולות של ישראל ביתנו אם היה פרגוד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אז מה התכלית? מה התכלית של כל התוכנית – אנחנו רואים אותה כאן, שמענו עליה בידיעות אחרונות מהשר לוין, מאיזה שתי הופעות חפוזות בוועדת החוקה, חוק ומשפט. מה התכלית? מדוע כל אחד ממרכיבי הקואליציה רוצה את ההפיכה המשטרית ורוצה אותה עכשיו? כדי להבין טוב יותר צריך לבדוק או לנסות להבין מה כל אחד רוצה ומי יכול להפריע לו לממש את התוכנית שאותה הוא רוצה. אז מה רוצה בן גביר? בן גביר רוצה משטרה פרטית, ולכן מתקנים את פקודת המשטרה עוד טרם הקמת הממשלה ומעבירים מסרים מאיימים ועברייניים למפכ"ל, על ידו באופן אישי ועל ידי שלוחיו חברי סיעתו. עזבו את הביצועים שלו. אתמול זה היה אחד הקטעים הכי מטורפים שראיתי. ראש עיריית לוד יאיר רביבו מגיע להפגנה על הנעשה ועל הדברים הקשים שקורים בלוד, ומי יורד לחזק את ידיו מישיבת הממשלה, או לפניה? השר איתמר בן גביר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> השרים יצאו להפגין – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> יורדים להסביר, כאילו, ממשלה בהפרעה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא חיפש את עמר בר לב לצעוק עליו. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין לתאר, אין לתאר. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> ממשלה בהפרעה, התבלבלה. אז מה רוצה בן גביר? הוא רוצה משטרה פוליטית, הוא פשוט לא מיישם שום דבר ממה שהוא הבטיח, כי הוא לא מסוגל. מה רוצה סמוטריץ'? סמוטריץ' רוצה להיות בעל הבית של מה שקורה ביהודה ושומרון, ואיך הוא רוצה לעשות את זה? אני מזמין אתכם לקרוא את תוכנית ההכרעה, הוא פרסם אותה. זה להפוך את יהודה ושומרון – להחיל את החוק הישראלי אבל לא על כולם; להחיל את החוק הישראלי אבל לעשות גם סוג ב'. אפרטהייד למהדרין, זה מה שרוצה סמוטריץ'. יש קצת בעיות, גלנט לא כל כך נותן לו, כי בסוף גלנט בכל זאת מבין דבר אחד או שניים בביטחון, והוא מבין מה המשמעויות של העניין הזה, אבל זה מה שסמוטריץ' רוצה. מה רוצים ש"ס ודרעי? קודם כול רוצים, בכל מקרה, בכל תנאי, שדרעי יהיה שר. יתהפך העולם הוא יהיה שר, זה קודם כול. אחרי שאמרנו את זה, מה רוצות כל המפלגות החרדיות? אני אעשה את זה לא לפי סדר: שיהיה חוק גיוס מפלה ושאף אחד לא יפריע להם, ויהיה גם חוק-יסוד: לימוד תורה, ושתהיה אפליה נוספת גם בחינוך ואף אחד לא יפריע להם, ויהיה חוק חמץ, ועוד רשימה ארוכה של חוקים. מה הליכוד רוצה? מה הליכוד רוצה? רוצה להיות בשלטון. בשביל זה הוא מוכן למכור הכול, גם את הערכים שלו עצמו, שהוא מצהיר עליהם לא פעם ולא פעמיים. אבל מה לוין רוצה? לוין, לזכותו ייאמר, רוצה את זה כבר הרבה זמן. הוא רוצה את זה הרבה זמן אבל אף אחד לא ראה אותו ממטר. הוציאו אותו עכשיו מהנפטלין כי הכוכבים הסתדרו: מתאים לכולם לעשות הפיכה משטרית, שתאפשר בסופו של דבר לא לאפשר למי שרוצה להפריע להם – מה זה "להם"? ומי זה "הם"? אני מציע לכל אחד מחברי הבית הזה שיקרא עוד פעם את מגילת העצמאות, שהיה המסמך המכונן היסודי במדינה הזאת, ויראה אם התוכנית הזאת עומדת במבחן הזה או שהיא מסכלת את זה ומפריעה לו והורסת כל חלקה טובה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון, גם ליושב-ראש, שלא נמצא פה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל לסיים, משפט לסיום. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אסיים. חשוב לי להגיד את זה, כי היה פה ויכוח במליאה, והוא אמר שהוא לא נתן הנחיה כזאת. בסוף עשו פה בדיקה לחברות כנסת בתיקים שלהן. אני לא מבין איך ראש ממשלה עם שלושה תיקים נכנס ולא עשו לו חיפוש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. אחריה תעלה השרה מירי מרים רגב. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת רון כץ בנושא: מצוקת כוח האדם בגני הילדים. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות) << הצח >> << הצח >> הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה, השרה. << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר >> תודה רבה לך, כבוד היושב-ראש. בועז, בועז, זאת אני, מה שלומך? אני רוצה שתנחש רגע, תגיד לי מי אמר את הדברים הבאים: "יש יועץ משפטי שנשאר מהשלטון הקודם ואתה משאיר בידיו את הזכות לפטר את הממשלה – – – אתה, איך אתה עושה דבר כזה? האם הדמוקרטיה לא יקרה לך? אתה רוצה שפקידים יסלקו ממשלות? אתה רוצה שפקידים יפטרו ראש ממשלה?" מי אמר את זה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יוסף טומי לפיד, זיכרונו לברכה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> טומי לפיד. טומי לפיד אמר את הדברים האלה, חברים. טומי לפיד אמר ושאל האם פקידים יכולים לפטר ממשלות, האם פקידים והיועץ המשפטי לממשלה יכולים לפטר ראשי ממשלה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> וזה התירוץ שלך להפיכה משטרית? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר בין לזה להפיכה משטרית? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סליחה, לא להפריע. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> עכשיו, מה קורה פה? תבינו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סליחה, לא להפריע. חברי הכנסת. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אמרתי: מי אמר? בועז, נכשלת בבוחן. נכשלת בבוחן. אופיר כץ קיבל 100. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, זה קלנר. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> זה קלנר. יפה. אז למה אני נותנת את הדוגמה הזאת? כי אני אומרת, שתבינו, כל הדיון שלנו וכל ההתנהלות המבישה של האופוזיציה ה"אחראית" – כל ההסתה, גרירת טנק, קריאות לרצח – זה לא בא כי באמת אכפת להם מהרפורמה המשפטית. כי אם הייתם יושבים לרגע ומבינים מהי הרפורמה המשפטית, הייתם מבינים שהרפורמה המשפטית היא בעצם לטובת האזרחים כולם. מה שמעניין אתכם זה לשרוף את המועדון. מה שמעניין אתכם זה לקחת את השלטון בכוח. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> "ובמדינתנו פנימה יהיה הצדק השליט העליון, השליט גם על שליטיה. לא תהיה רודנות – –" << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> מה שמעניין אתכם שאתם לא יודעים להפסיד. זה העניין. אתם לא יודעים להפסיד – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> "– – יהיו נושאי המשרה משרתי החברה ולא רודים בה. בל תהיה טפילות. בל יהיה ניצול – –" << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> תשמור על זכותי לדבר. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> "– – בל יהיה בביתנו איש, אזרח או גר, רעב ללחם, חסר קורת גג". << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> זה מנחם בגין אמר – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת שיר סגמן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. לא להפריע לשרה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> פעם שנייה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> יש כאן אליטה סגורה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אליטה סגורה? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> יש כאן אליטה סגורה שהתרגלה למשול. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אפשר שאלה? שאלה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אני מבקש לא להפריע לשרה להשלים את דבריה. לא להפריע לשרה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אני הרי על בשרי חוויתי את זה כשרת התרבות. כשאני רציתי וחילקתי – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – על ראש הממשלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אני הרי, דודי, חוויתי את הדברים האלה כשהייתי שרת התרבות. כי מה רציתי? להביא תקציבים לפריפריה, שיהיה ליד הפילהרמונית – אנדלוסית. הגעתי לאירועים וקראו לי בוז – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> את הנזק שאת עשית שלושה שרים לא יכלו לתקן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> – – ולא נתנו לי מילה לדבר. אבל אני את המהפכה עשיתי, והבאתי תרבות לכל מקום, למרות קריאות הבוז. למה? כי האליטה התרגלה לשלוט, כי הכסף היה – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> איזה אליטה, על מה את מדברת? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> – – כי הכסף היה במשרד – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> את נמצאת בקריאה שנייה, חברת הכנסת שיר סגמן. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> – – במשולש אבן גבירול, דיזינגוף ורוטשילד. אותו הדבר הם עושים עכשיו. תראו, אילולא הייתי חברה בוועדת השרים לבחירת שופטים, סעדה, לא הייתי מאמינה למישהו שהיה עומד פה ואומר את זה. אתה מאמין לי, סעדה? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני מאמין לך. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> לא הייתי מאמינה. ישבה חיות שעה בלעדינו, והביאו 61 שופטים על הראש שלנו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> דקה לשופט – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> תבינו, מנה חמה לוקח יותר זמן להכין מאשר למנות שופט במדינת ישראל. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מנה חמה לא עושה כאב בטן. מה שאתם עושים, אתם מחסלים את מדינת ישראל. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אתה יודע למה? כי הם מאותו דנ"א, כי היא רוצה אותם, והם רוצים להחליט מי יהיו השופטים במדינת ישראל. זה חבר מביא חבר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם מחסלים את הדמוקרטיה שלנו בלי בושה – – – די עם השקרים. די עם השקרים. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> הגיע הזמן לעשות סדר. הגיע הזמן להחזיר את בתי המשפט לציבור הישראלי. הגיע הזמן שיהיה גיוון, שיהיה ייצוג. ואני רוצה לחזק פה את חברי יריב לוין, את כל חבריי בקואליציה, את שמחה רוטמן. לא למצמץ. נמשיך עם הרפורמה הזאת עד הסוף – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אין לך כאבי בטן. תגידי שאין לך כאבי בטן. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> – – משום שזאת הרפורמה הנכונה לחזק את הדמוקרטיה, לחזק את הציבור הישראלי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין כאבי בטן על הדמוקרטיה. אין כאבי בטן על הדמוקרטיה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> ואתה תמשיך לעלות על שולחנות, רק תחליף את הגרביים, כי הם אחלה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בלי כאבי בטן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשרה מירי מרים רגב. הבא בתור, הדובר הבא, חבר הכנסת אריאל קלנר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מירי, מי קרא לרצח? << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> אתם. לא אנחנו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מי זה אנחנו? תגידי, אבל, אל תשקרי. זה לא יפה. מי קרא לרצח? << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> אתם כל הזמן קוראים ומסיתים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מי קרא לרצח? << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> תגיד לי אתה, איך יכול להיות שגונבים טנק? מיקי, לך לרון חולדאי – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השרה רגב. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מי קרא לרצח? תעני לי. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> תלך לעורכי דין. אתה יודע היטב שמה שאתם עושים זה להסית במקום לבוא ולהרגיע. ואתם לא מרגיעים. זה מה שצריך היית לעשות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השרה רגב, אפשר לשבת ולנהל שיחה ביחד. השרה רגב, את יכולה לשבת על יד חבר הכנסת מיקי לוי ולנהל איתו שיחה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תעני לי, מי קרא לרצח? תסבירי לי מי קרא. למה את משקרת? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – קיבלו אישור – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לחברי הכנסת. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, היום זכיתי שישבו לידי בוועדת החוקה גיבורי ישראל לירן ברוך וניב קשת. הם נפצעו קשות כשהגנו על עם ישראל, על המולדת. הם סיפרו בכאב רב כיצד המערכת המשפטית התערבה בשיקולים ביטחוניים בלי שום הבנה בתחום, ובסופו של דבר פגעה בביטחון ישראל. הם באו להביע תמיכה ברפורמה. היום, כשאנו מעבירים בקריאה ראשונה את החזרת מדינת ישראל לעם ישראל, זה הזמן לומר תודה, תודה לכל מי שחי כאן תחת מגף בג"ץ כל השנים ולא שם למדינה הזאת תנאים. תודה ללוחמים הגיבורים שסיכנו את חייהם בגלל התערבות המערכת המשפטית בהחלטות ביטחונית. תודה לרוב הציוני הגדול, שמרגיש מושפל כשהוא רואה בבית הזה אנשים שתומכים בגרועים שבאויבינו, בניגוד מוחלט לחוק, בזכות בג"ץ. תודה לציבורים הענקיים שלא קיבלו ייצוג בבג"ץ. חיפשנו שופט ספרדי – אדוני היושב-ראש – אמר אהרן ברק. חיפש וחיפש ולא מצא, רחמנות עליו. אל תדאג, פרופסור, אנחנו נמצא. תודה לאלה שכבודם נרמס, שנזרקו על ידי בג"ץ באכזריות מבתיהם בנתיב האבות, עמונה, מגרון ועוד, והמשיכו בדרך הציונות, כי ציונות ואהבת הארץ הן לא על תנאי אצלם. תודה לאנשי המחאה הכתומה נגד עקירת גוש קטיף וצפון השומרון, הייתה לי הזכות להיאבק איתכם ולצידכם. נדרסנו בלי בג"ץ ובלי בצלם, בלי כבוד האדם ובלי חירותו. למרות הכול המשכנו להגן על המדינה, והיו מאיתנו שאף נפלו על הגנתה. תודה לתושבי דרום תל אביב, שראו איך שוב ושוב זכויות מסתננים בלתי חוקיים חשובות יותר לבג"ץ – לא רק מכם, תושבי דרום תל אביב, אלא גם מרוב העם, שנבחריו ניסו שוב ושוב להביא לכם מזור, ואף על פי כן לא ויתרתם על המדינה. ומילה לאחיי במחנה שמתנגד לרפורמה: אני קורא לכם להוקיע את הגורמים האלימים, את המסיתים הפרועים. אנשים חסרי אחריות וחסרי מצפון מוליכים אתכם שולל, זורעים בהלה וחרחורי מלחמה וקוראים לאלימות ושפיכות דמים תוך הפצת שקרים אין-סופיים. אחד אפילו עמד כאן והשווה אותי ואת חבריי, את הממשלה, לנאצים. כמה טמטום, כמה בורות, כמה חוסר אחריות. אנו באים לתקן. אנו באים להחזיר את ישראל להיות דמוקרטיה מתוקנת. רובכם – מאלה שמתנגדים בציבור לרפורמה, אלה שאוהבים את המדינה, עוד יודו לנו. היום הוא יום חג. אנחנו בפתחו של ראש חודש אדר, התחלה של תיקון הדמוקרטיה והחזרת מדינת ישראל לעם ישראל. ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר, כן תהיה לנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קלנר. זה זמן לברך בחודש טוב ומבורך, חודש אדר. הדובר הבא – חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> השרה רגב, לפני שאת עוזבת, תשמעי מה יש לי להגיד לך על הנושא רוצח, אבל ברחת. כרגיל ברחת. אדוני היושב בראש, לבוא ולהגיד "קראתם לרצח" זה האשמה קשה מאוד. מעל הדוכן הזה בקדנציה הקודמת קראו לראש הממשלה נפתלי בנט "רוצח". מעל הדוכן הזה קראו לראש הממשלה נפתלי בנט "רוצח". יש שקט באולם, כי דבריי הם דברים נכונים. מעל הדוכן הזה קראו לממשלה הקודמת "ממשלה מקוללת". מעל הדוכן הזה קראו לראש הממשלה "נבל" – מעל הדוכן הזה, לא ברחובות העיר. מעל הדוכן הזה קראו ליושב-ראש הכנסת "סמרטוט רצפה", וכל זה פה, במליאת הכנסת, בבית הדמוקרטי. אבל השרה רגב, שאמרה שלא מעניין אותה כלום ושום דבר, לא אונס, לא חיילים ולא שום דבר, עמדה פה ושיקרה במצח נחושה. הקשבתי בקשב רב לנאומו של יו"ר ועדת החוקה במליאה – צבר של שקרים וחצאי אמת שנאמרו בנאומו. יכולים לתת לו את גביע ההונאה. מינוי שופטים מטעם? מי ימנה את השופטים אם לא אנחנו, נציגי ציבור מטעם הממשלה? מי ימנה את נציגי הציבור אם לא אנחנו, חברי כנסת מטעם הממשלה, פוליטיקאים? אתם מחסלים את המדינה היהודית הדמוקרטית והליברלית. נתניהו, לוין, רוטמן, תיזכרו לדיראון עולם בהיסטוריה של מדינת ישראל כמי שנתנו ידם לפגיעה והרס הדמוקרטיה. ברוב חוצפתכם אתם מאשימים אותנו, את האופוזיציה, במשבר הכלכלי שבפתח, כאילו אנחנו גרמנו ליציאת הכסף מישראל. כאילו אנחנו עצרנו את ההשקעות. 300 כלכלנים בכירים שולחים מכתב לנתניהו, ביניהם נגידי בנק ישראל שהוא מינה, ביניהם שני פרופסורים לכלכלה, יועצים שלו שהוא מינה – פרופ' יוג'ין קנדל ופרופ' מנואל טרכטנברג. הם מזהירים את נתניהו מפני ההשלכות הכלכליות של המהפכה המשטרית. אזהרות ה-OECD, אזהרות מטעם נשיא ארצות הברית, נשיא צרפת. כל ידידינו בעולם עומדים ומשתאים כיצד נופלות חומות הדמוקרטיה של מדינת ישראל. אזהרה לישראל: עצמאות מערכת המשפט חיונית לכלכלה – אזהרה מה-OECD. כך הופך הארגון הכלכלי הבין-לאומי החשוב – מתייחס לעתידה הכלכלי של מדינת ישראל. עוד מוסיף הארגון ואומר: המערכת המשפטית, הבלמים והאיזונים המשפטיים, חיוניים למערכת ציבורית איתנה ובעלת יושרה. מאז נודעו פרטי התוכנית ההזויה של לוין, נתניהו ורוטמן, השקל נחלש ב-5%. זה הכוח האינפלציוני החזק ביותר. במילים פשוטות, פיחות השקל. אם זה עלה 200 דולר לייבא מוצר לארץ, היום צריך 210 דולר כדי לייבא אותו לארץ. זה יפגע בכיסו של כל אחד מאזרחי מדינת ישראל. הרס הכלכלה, החוסן הלאומי, על הראש שלכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברשותכם אני אגיד כמה מילים בערבית, וכמובן אני אתייחס לנושא, לעמדתנו לגבי הרפורמה המשפטית ומה המשמעויות שלה לגבי החברה הערבית, ומה אנחנו מצפים מאזרחי המדינה הערבים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת מנסור עבאס, אתה רק תצטרך, לאלה שלא מבינים ערבית, לתמצת אחר כך. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כן. אמרתי את זה בכותרות, בסוף אני אגיד כמה מילים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אחים ואחיות בני ובנות החברה הערבית, אין ספק שאנחנו עומדים היום בפני סיבוב מסוכן, שקשור בשאיפות של הממשלה החדשה לחולל שינויים דרסטיים במעמדה ובעצמאותה של מערכת המשפט בישראל. השינויים האלה בסופו של דבר ישימו את מערכת המשפט במלואה תחת שלטון הממשלה; בסופו של דבר השופטים יהפכו לפקידים שמתמנים על ידי הממשלה ובעלי ההשפעה בה. מובן שהשינויים האלה יביאו לפגיעה בזכויות רבות של האזרחים באופן כללי, ערבים ויהודים, ובייחוד באזרחים הערבים. כן, אני מבין שיש ביקורת, וביקורת מוצדקת, על תפקוד מערכת המשפט בישראל, ולא מובן מאליו שתספק את ההגנה המלאה על זכויות האזרחים הערבים, על זכויות האדם וזכויות המיעוט הערבי במדינה. התפקוד שלה מהפן הזה היה צנוע, אבל למרות זאת, אל לנו להיסחף אחר המגמות שמזלזלות במשמעות ובסכנה שבשינויים האלה, שהם חוליה בשרשרת חוליות רצופות אשר גורמים לפגיעה בזכויות ובמעמד החוקי והמדיני שלנו, ובסופו של דבר גם לפגיעה בזכויות הכלכליות והחברתיות שלנו במדינת ישראל. לכן, מה שדרוש מאיתנו במישור הפרלמנטרי זה למלא את התפקיד שלנו כאן, ואנחנו נעשה זאת. אבל למרבה הצער, הנאומים הבאים לא יצליחו בכך ואפילו לא הצבעה בוועדות ובכנסת. המשחק כאן הוא משחק של מספרים. אתה יכול לומר מה שאתה רוצה ולצעוק כמה שאתה רוצה, אבל בסופו של דבר מה שיכריע את העניין הוא פעולת ההצבעה. אין ספק שהתפקיד שלנו כאזרחים ערבים כחלק מהפתרון במחאה, בהפגנות, משפר את הסיכויים לעצור את השינויים המהפכניים האלה על מערכת המשפט. זה עדיין כמו שאומרים תמיד: הבחירה שלנו היא לא בין טוב לרע אלא בין הגרוע לגרוע יותר, או הגרוע פחות. אז לפחות עלינו לשמור על ההישגים שיש לנו בידיים, ושלא נתרום להחלשת המעמד המשפטי של החברה הערבית שלנו, של האזרחים הערבים ושל אזרחים במדינת ישראל באופן כללי.) << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> למה בערבית? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא ייתן לך תרגום. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני הסברתי במשפטים קצרים מה המשמעות של הרפורמה המשפטית, שאפשר גם לקרוא לה מהפכה או הפיכה משפטית, מכיוון שהיא שמה את כל מערכת המשפט תחת שליטה כמעט מוחלטת של הממשלה. כמו שאנחנו רואים – הינה, בבית הזה יש כנסת, יש פרלמנט, יש חברי כנסת, אבל בסופו של דבר, כל אחד משני חלקי הבית מחליט בהתאם לרצונה של הממשלה מצד אחד או של האופוזיציה מצד שני, ולכן גם הכנסת נשלטת היום על ידי הממשלה. הכוונות להחיל את אותו עיקרון על מערכת המשפט יחלישו את מעמד האזרח הפשוט, את הקבוצות המוחלשות, את קבוצות המיעוט במדינת ישראל, ולכן אנחנו מתנגדים למהלכים האלו, ונפעל גם בתוך הפרלמנט, אבל גם כחלק מהמחאה האזרחית כנגד המהלכים האלו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שוכרן. תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדם שמוכן להוביל אותנו אל סף מלחמת אזרחים כדי להימלט מהכלא מאפשר למיעוט רדיקלי ומהפכני להשתלט על מוקדי הכוח במדינת ישראל באמצעות הסכמים קואליציוניים מופקרים. מבחינתו, שהמדינה תישרף בניצוחו. יחדיו הם מובילים הפיכה משטרית, שמשנה את פניה של מדינת ישראל – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> כמה אפשר לשקר – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – היהודית והדמוקרטית; הדמוקרטית והיהודית, הליברלית והפתוחה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אישה שהייתה בכל כך הרבה מפלגות – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם התחילו בפועל במלחמת אזרחים בעצימות נמוכה. זה ביטוי קשה, אבל זה בדיוק מה שהשלטון הזה עושה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הוא עושה דמוקרטיה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברית נתניהו והקיצוניים. ומיהם בעלי בריתו של נתניהו? אלה הם אותם בן גבירים, סמוטריצ'ים, רוטמנים וקרעים, שכופרים בכך שמקור הסמכות במדינה צריך להיות שלטון החוק, כי הם נשמעים קודם כול לקיצוניים ומונעים מאינטרסים אישיים. ומכיוון שהמוסדות שאמונים על שמירת הדמוקרטיה הישראלית, מערכת המשפט והאכיפה, נשמעים קודם כול לשלטון החוק, לממלכתיות, לישראליות – אז הם פשוט משתלטים עליהם ומפרקים אותם מבפנים. הם משנים את אופייה של המדינה כדי להתאים אותה לאידיאולוגיה המהפכנית שלהם, כזו שמסלפת את היהדות, כזו שנוגדת את הציונות, כזו שסותרת את הדמוקרטיה. ומעליהם רוקד כל הזמן החלילן מקיסריה, שמסביר לכולנו שהוא כאילו לא קשור, הוא לא יודע, הוא לא שומע, וזה בכלל לא הוא. אבל זה הכול הוא, ורק הוא. הידיים הם ידי בן גביר, רוטמן ושות', אבל הראש, אל תטעו, הוא הראש של נתניהו. הוא מינה יעד לשעבר של השב"כ לשר המשטרה, ורק אתמול נתן לו כוח משימה שבאמצעותו הוא יוכל לרדוף אחרי מתנגדים פוליטיים במסווה של מלחמה בהסתה. ולפני כן הוא מינה עוד יעד של השב"כ לשר אוצר ולחצי שר ביטחון, ואת התוצאות כולנו רואים בהתפוררות של שארית המשילות והביטחון האישי שעוד נשארו פה. שני אלה ושותפיהם כופרים בסמכויות המדינה, הם כופרים במוסדות ממלכתיים כמקור הסמכות, הם כופרים במערכת החינוך הממלכתית ומקדמים מערכות סקטוריאליות. הם סוכני כאוס שרוצים לכפות על הממלכתיות את הקיצוניות, והם לא היחידים בקואליציית הקיצוניים שדוחפת לכך. הם באים לשנות את מערכת המשפט ואכיפת החוק ולהפוך אותה לפוליטית, למנות שופטים פוליטיים, להפלות נשים, מגזרים, להט"בים, כל מי שהם החליטו שלא ראוי מספיק להיקרא יהודי, ובכלל – מתנגדים פוליטיים. והם רוצים לקרוא לכל זה רפורמה ולא הפיכה משטרית או מלחמת אזרחים בעצימות נמוכה, אבל זו האמת, וזה מה שנתניהו ושותפיו מובילים – מלחמת אזרחים בעצימות נמוכה. וקשה להגיד את זה, כי היא אולי מלחמה בלי ירי, אבל עם מכונת הסתה, רעל, אלימות והרס, שכל-כולה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – באה להשתלט על הדמוקרטיה הישראלית, ואין דרך אחרת לראות את מורשת נתניהו והקיצוניים אלא כמורשת של מלחמת אחים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אנחנו נילחם וניאבק על ערכי הדמוקרטיה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – והיהדות המכילה והמחברת, ואין מקום לפשרה, ואנחנו נילחם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, סיעת חד"ש-תע"ל מן הסתם תתנגד, תצביע נגד הצעת החוק הזו, ואני אסביר: בית המשפט העליון היה רע איתנו. לא דמוקרטי בכלל. כמה פעמים עמדתי פה והסברתי איך בשנה האחרונה הייתי שלוש פעמים בבית המשפט העליון בתביעות כל כך צודקות: הראשונה עם משפחת יעקוב אבו אלקיעאן מאום אל-חיראן – בית המשפט דחה את התביעה שלנו; פעם שנייה עם הרופא העזתי שהכיבוש הרג את שלוש בנותיו – בית המשפט דחה את התביעה שלנו; פעם שלישית עם האמן מוחמד בכרי – בית המשפט דחה את תביעתנו. לכן מבחינתנו הוא בית משפט שלא קיים צדק עם הסוגיות של האזרחים הערבים, גם לא עם השכבות המוחלשות, ובוודאי עם הפלסטינים בשטחים הכבושים מאז שנת 67'. ובכל זאת, אם תשאלו אותי אם אני רוצה עוד שני שופטים ימנים פשיסטים או שאני רוצה עוד שני שופטים דמוקרטיים – לא, אני רוצה עוד שני שופטים דמוקרטיים. חשוב לי שהמצב לא יהפוך ליותר רע, ואני אסביר למה: למשל, חוק איחוד משפחות נפל בגלל שופט אחד, דומני בשישה מול חמישה. לכן אני רוצה עוד שני דמוקרטיים, ולא עוד שני אנשים אנטי-דמוקרטיים, שני שופטים. הפסילות של הח"כים או של הרשימות, מי שעמד איתן מול ועדת הבחירות היה בית המשפט. לכן אכן חשוב לנו שבית המשפט יהיה יותר דמוקרטי ולא ההפך. עכשיו, אני חושב לעצמי, מה הימין רוצה? מה הוא מחפש? אני חושב ששלושה דברים: הדבר השלישי הוא גנבת אדמות פרטיות מהפלסטינים. עד עכשיו בית המשפט קיבל את ההתנחלויות, שהן לא לגיטימיות לפי החוק הבין-לאומי ולפי חוק הצדק, אבל אדמות פרטיות הוא התנגד. עכשיו כן רוצים. הדבר השני שיבטיח שהימין יישאר בשלטון לעוד הרבה זמן זה לפסול אותנו, אנחנו, פסילת הרשימות שלנו והח"כים שלנו. לעשות הדרה לאוכלוסייה הערבית. מי שירוויח מזה זה הימין. זו הסיבה השנייה. והסיבה הראשונה זה התיקים האישיים של בנימין נתניהו. הוא רוצה שופטים כרצונו. שיעזרו לו בבית המשפט בשביל לעבור את התיקים הפליליים שלו. לכן אנחנו בכל הרמות הדמוקרטיות נצביע נגד החוק הדיקטטורי הזה שמקדמת ממשלת הימין. אני רוצה לפנות למרכז-שמאל ולהגיד להם: חברים, אם לא תפנימו, אם לא תפנימו שבית המשפט היה רע כלפי האוכלוסייה הערבית – לכן קשה לאוכלוסייה הערבית לצאת להפגנות. אבל בכל זאת צריך להגיד גם לאוכלוסייה שלנו הערבית: אנחנו כן צריכים להשתתף בהפגנות, אנחנו לא רוצים שהמצב יהפוך ליותר רע, אבל חשוב שבמרכז-שמאל יפנימו שמהמשבר הזה צריכה להיות הזדמנות למען דמוקרטיה אמיתית ולא רק הדמוקרטיה שהייתה אתמול ושלשום, שלא הייתה דמוקרטיה עבורנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת איימן עודה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני ארצה לפנות לחברים הטובים שלי בליכוד, אנשי הימין, שאיתם אנחנו מתנצחים כל היום, ולצטט מדבריהם של אנשים שכולנו גדלנו עליהם – אתם בוודאי, גם אנחנו – מנהיגים שאני בטוח שהיום אם הם היו מסתכלים על הכנסת, הם היו מתגרדים באי-נוחות מההתנהלות ומהדברים שקורים כאן; אנשים שערכים ליברליים ודמוקרטיים היו נר לרגליהם, ולצערי היום אנחנו עדים לרמיסה ברגל גסה. וצר לי מאוד שיש איזה תהליך כזה שמוביל מדינה שלמה למין איזו תחושה שאנחנו מתאבדים על התהום ולרגע לא עוצרים ומנסים לחשוב לאן אנחנו הולכים. זאב ז'בוטינסקי, תקשיבו, 1937, ואני מצטט מילה במילה: "דעה מוטעית היא זו האומרת שממשלה הנשענת על רוב פירושה ממשלה דמוקרטית – – – אין זו דמוקרטיה אמיתית. דמוקרטיה פירושה חופש. גם שלטון הנתמך על ידי רוב יכול לשלול את החופש. ובמקום שאין ערובות לחופש הפרט, שם אין דמוקרטיה". "במדינה היהודית", אומר ז'בוטינסקי, "יהיה צורך להגיע לצורת משטר אשר בו המיעוט לא יהיה חסר הגנה". מנחם בגין, שהיה לי הכבוד בצעירותי להקשיב בשקיקה לכל משפט שיצא מפיו, אומר את הדברים הבאים: "הדמגוג" – תקשיב, יוראי – "כל עוד יש לו רוב, רוצה להבטיח לו ולעצמו יד חופשית. הוא אינו רוצה להעלות על הדעת שבאחד הימים הוא יהיה במיעוט. הוא חוטף, ואיננו רוצה שום יסודות קבועים. ואילו המדינאי יודע שרוב ומיעוט במדינה מתחלפים ומשתנים. בהיותו במיעוט הוא מקבל את דין הרוב, אבל הוא יודע שהוא זכאי לתבוע לעצמו זכויות מסוימות. הוא מוכן לקבל אותן מתוך הנחה שכאשר יהיה הוא ברוב, ייתן אותן הזכויות למיעוט. זהו ההבדל ביחס לחוקה בין שני הטיפוסים האלה". אני באמת שואל איפה כל האנשים הליברליים בימין, וכמה שיעלו ויצעקו כאן, רוב אנשי הימין שאני מכיר הם אנשים ליברליים בתוך-תוכם. אני יודע בוודאות שלחלקכם, חבריי בליכוד, לא נוח עם מה שקורה בתקופה הזאת. אני יודע בוודאות שלא לדבר הזה פיללתם. תשמיעו את הקול שלכם. למה אתם לא אומרים: עד כאן, ודי? למה כשאתם רואים את מאות אלפי האנשים ליבכם לא יוצא אליהם? ולא צריך לכנות אותם "אנרכיסטים", רובם הגדול הם לא. אתם פשוט צריכים להקשיב למנהיגים שהתחנכנו עליהם ולהבין שמילתם היא מילה. זאב ז'בוטינסקי כתב ששקט הוא רפש. הוא כתב את זה בשנת 1932, ואני אומר לכם בשנת 2023 ששקט – השקט הוא רפש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תשתקו, אני מסיים עוד 20 שניות, אדוני. אל תשתקו כשאתם יודעים שאין שום סיבה להעביר את פסקת ההתגברות ב-61. אל תשתקו כשיוצאים כנגד מערכת המשפט. תיקון – כן, גם אני חושב שצריך יותר מזרחים בבתי המשפט. אבל תפתחו את העיניים שלכם, עדיין אפשר לעצור את הסחף הזה. תודה רבה, אדוני, וסליחה שהארכתי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, זה לא סוד שהיום הוא יום – לפחות מבחינתי, ומבחינתנו, החברים שלי – הוא יום מורכב, קשה, עצוב. כל התורה על רגל אחת – "ואהבת לרעך כמוך". אנחנו אוהבים, אנחנו כולנו אחים. ולמה כתוב בתורה "ואהבת לרעך כמוך"? למה היה צריך להוסיף את המילה "כמוך"? למה לא הסתפק הטקסט ב"ואהבת לרעך"? אדוני יודע למה הוסיפו את המילה "כמוך"? כי כמוך זה בדיוק המידה. אני צריכה לאהוב את אדוני בדיוק כמוני. אם אני אוהב את הזולת יותר ממני, אני מבטלת את עצמי; אם אני אוהב את הזולת פחות ממני, אז אני מתנשאת מעל חברי, ולכן "ואהבת לרעך כמוך" זה בדיוק המידה של האהבה של הזולת. ומה שקורה לנו בתקופה האחרונה, לצערי, הוא שאת התורה על רגל אחת פשוט שכחנו, ויכול להיות שצד אחד בטוח שהרפורמה היא נכונה וצודקת ובמקומה, והצד השני נחוש בדעתו שהרפורמה היא איומה ונוראה, אבל בסופו של דבר, גם אם הרפורמה תתממש במלואה וגם אם לא, ואולי ה"ניתוח" הצליח מבחינת הקואליציה הקיימת – החולה ימות, כי בעצם הרפורמה הזו קורעת את העם, פוגעת באחדות העם, היא מפרקת לנו את החברה הישראלית שעליה עמלנו 75 שנים. אי-אפשר להתעלם מהמוני האנשים, מרבבות, מאות אלפים של אזרחים שדואגים. אפשר להגיד להם "אל תדאגו", אבל הם דואגים. ואם החבר שלך דואג, עצור רגע, תשהה את הדהירה קדימה, את המרוץ הזה, ורגע תשאל את עצמך מה כל כך מטריד אותו, מה כל כך מפחיד, מה הסכנה הגדולה, לשיטתו או לשיטתנו. אני באמת חושבת שהרפורמה כמו שהיא, ושוב, זה בעיני המתבונן, תפגע כמובן בראש ובראשונה באחדות העם, תפגע בכלכלת המדינה, תפגע בזכויות מיעוטים, תפגע בזכויות נשים. זאת ההבנה שלי. אז רגע, צריך לעצור הכול ולברר מה כל כך מפחיד ומה כל כך מסוכן לנו. אני יכולה לומר, ניחא, זאת רק האופוזיציה עומדת וצועקת, אבל יותר מדי גופים אזרחיים, קבוצות, חיילים, אומות העולם, חברים שלנו, קבוצות אזרחיות, כולם אומרים: עצרו. כולם עולים לירושלים ואומרים: אנחנו מודאגים מעתידה של מדינת ישראל, מהביטחון, מהדמוקרטיה. אז העובדה שלא עוצרים לרגע, אני חושבת שהיא לא במקומה. אני לא יכולה להתעלם מהעובדה שאני מזהה כאן תוכנית סדורה רבת-שלבים, שבסופו של דבר תהיה לנו מדינה שבה בית המשפט כנראה לא יהיה עצמאי, לא יהיו שומרי סף. אני שואלת שוב ושוב בוועדות איפה האיזונים והבלמים, איפה שומרי הסף, איפה הפרדת הרשויות ברמה המהותית. אני לא מקבלת על כך תשובות. כל שלטון צריך איזונים ובלמים, כל שלטון. אין מנהיג שהוא מורם מעם, אין מנהיג שהוא מורם מעל החוק, אין מנהיג שהענווה לא מתאימה לו. אנחנו בדוכן הזה, בבית הזה, מחויבים בהצנע לכת ובענווה, והכי חשוב: כבוד לזולת, ואהבת לרעך כמוך. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אימא שלי התקשרה אליי יום אחרי הבחירות. אני זוכר את זה כי זה היה בשעה מאוד מוקדמת בבוקר. היא העירה אותי מהשינה. ואימא שאלה אותי אם לא כדאי שצפריר ואני נאיץ את תהליך הפונדקאות שלנו לפני שהממשלה הנבחרת תבטל אותו. סגרתי את השיחה ודמעתי. אף אימא לא צריכה לחשוב שבגלל תוצאות של בחירות היא לא תהפוך להיות סבתא. שמעתי את סמוטריץ' ואת רוטמן אומרים: עזוב אותך, סמוך עליי, יהיה בסדר. הבעיה היא ש"סמוך עליי" זה לא חוקה, זה לא חוק, זה לא משהו שיכול להבטיח את ההגנה על חירויות הפרט, על זכויות האזרח הכי יסודיות. במיוחד כשזה מגיע ממנהיג מצעד הבהמות בירושלים שמגדיר את עצמו כהומופוב גאה או מאדם שחושב שבתי מלון במדינת ישראל יכולים או צריכים להפלות הומואים בכניסה אליהם. הם יגנו עלינו? פה, במשכן הזה, במשכן הכנסת, יש לכם ולי, אדוני היושב-ראש, לך ולי יש אותן הזכויות ואותם הכלים בדיוק, אבל מהרגע שאנחנו יוצאים ממשכן הכנסת, ברגע שאנחנו פוסעים החוצה מהבניין הזה אני אזרח סוג ב'. מה שנראה לכם כמובן מאליו – הזוגיות שלכם, המשפחה שלכם – לי הוא פשוט לא נתון. חברות וחברי הקהילה הגאה בישראל, שאותם אני מייצג בבניין הזה, סובלים מאפליה בוטה וצורמת רק בשל נטיית הלב שלהם. אפליה בהגנה מפני אלימות, אפליה בבריאות, ברווחה, בחינוך, בתעסוקה. מה שכן יש לנו – רוב מה שיש לנו בג"ץ העניק לנו. בג"ץ אף הפך החלטות רעות שהפלו אותנו לרעה רק בגלל נטיית הלב שלנו, הפך – והעניק לנו את הזכויות שלנו, בניגוד להחלטות הבית הזה, בניגוד להחלטת הממשלה הזו, בניגוד להחלטת ראש הממשלה הזה. ועכשיו, בערב הזה, אתם מתחילים בחיסולו של בג"ץ. אתם מבטלים את בג"ץ ואתם מוחקים את הזכויות שלנו. אתם מוחקים אותנו מהציבוריות הישראלית. תראו לי בלם אחד, אחד, שמאפשר הגנה מפני רמיסת הזכויות שלנו בידי רוב מזדמן בכנסת. אין בלם כזה. אחרי ההפיכה המשטרית אין שום דבר שימנע מכם להפשיט אותנו מהזכויות שלנו. שום דבר שיכול לעצור אתכם ממימוש ההסכמים הקואליציוניים שחתמתם עליהם ביניכם לבין עצמכם. לגבינו, הקהילה הגאה, הצעת החוק הזאת היא לא לגיטימית. דגל שחור מתנוסס מעליה. היא משוללת כל ערך מוסרי וערכי. לגבינו, הקהילה הגאה, זו לא יותר מפיסת נייר וכך בכוונתנו לנהוג בה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת גדי איזנקוט. בבקשה. << דובר >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הערב תהיה הצבעה והחוק לצערי יעבור בקריאה ראשונה. יכולתי לחשוב על דרך הרבה יותר נכונה, נבונה, להוביל תהליך עמוק, מכונן, בחברה הישראלית. אנחנו רואים מה מתרחש בתקופה האחרונה ומה להערכתי יתרחש בתקופה שלפנינו. והערב חצי העם יאמין שהאיזון בין הרשויות והדמוקרטיה הישראלית נפגעו אנושות; מחצית או פחות ירגישו בצד החזק, בצד המנצח. הערב נראה לי שהתרחקנו, שאין מפגש בין קואליציה לאופוזיציה. אבל עדיין אני רוצה להאמין שהמטרה המשותפת של רובנו זו מדינה יהודית, דמוקרטית, שוויונית, חזקה, ברוח מגילת העצמאות. אם אנחנו שותפים למטרה שהצגתי הרגע, אנחנו צריכים להפנים שמאות האלפים שיוצאים להפגין בחודשיים האחרונים הם הפטריוטים הגדולים של החברה הישראלית. לא אנרכיסטים, לא פריבילגים. הסתובבתי ביניהם בחודשיים האחרונים וראיתי את טובי בניה ובנותיה של הארץ הזו. ראיתי אלפים ששירתו לאורך תפקידי הפיקוד שלי, אנשים טובים, שדורשים טוב למדינה. ההבנה שאני ראיתי אצל רובם זה שהם נמצאים במאבק אין ברירה על פני החברה הישראלית ועל העתיד המשותף של כולנו. צריך להבין שגם לאנשים מתונים שמחפשים את טובת המדינה, ששירתו שנים ארוכות, הרואים בממלכתיות ערך, השתלטות של הממשלה על הרשות השופטת היא קו אדום. אל תבנו על הממלכתיות, אל תבנו על האחריות ואל תבנו על הנכונות להיכנס מתחת לאלונקה כשתקדמו את תהליך החקיקה ותנסו להשתלט על הרשות השופטת. כי אנחנו מבינים, אני מבין בפרק הזמן הקצר שלי בפוליטיקה הישראלית, שהכנסת למעשה – אני לא רוצה להגיד פיקטיבית, אבל עם יכולת מופחתת. הייתי לצערי שותף לעשרות שעות של דיונים על חוק פקודת המשטרה. חוק מגוחך; חוסר יכולת לנהל דיון ענייני, ואת התוצאה רואים יום-יום באופן שבו מתנהל השר לביטחון לאומי מול שדרת הפיקוד של משטרת ישראל, וזו תוצאה של אותו חוק חלול שלא הקדישו לו מחשבה של שנייה אחת. ובכל זאת, מחר נידרש לחשוב ביחד כיצד להפוך משבר להזדמנות שבה אין הכנעה של צד א' וצד ב' וההפך, כי זו תהיה הכנעה ופגיעה בחברה הישראלית כולה. צריך לזכור שהרפורמה הזאת לא עומדת בפני עצמה. היא מתרחשת בתקופה רגישה מאוד. להערכתי אנחנו נמצאים היום במציאות הביטחונית הרגישה ביותר, הנפיצה ביותר בעשרים השנים האחרונות, ובטווח הזמן הקרוב יכול להתרחש אירוע שיחייב את כולנו. הייתי ממליץ לראות את משרע האיומים, את גודל האתגרים שניצבים בפני החברה הישראלית, ומחר בבוקר אני מציע לשנות – סוויץ' – של מה שאני ראיתי פה, של הרבה מאוד כעס, יוהרה, דורסנות, שלא תורמים לשום דבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, שמעתי קודם – אני כבר שומע במשך שבועות ארוכים את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש הוועדה, שכבר כיניתי אותה, "בזכותו", במקום ועדת חוקה ומשפט – ועדת חוקה ואטלולא, כי הוא הפך את הוועדה הזאת במקרה הטוב לבדיחה, אבל בדיחה מאוד לא מצחיקה. במקום צדק צדק תרדוף, הוא הפך את הוועדה, בעיקר בדברים שהוא גם דיבר פה, לשקר שקר תרדוף. ההתנהלות שלו ושל חברי הקואליציה, כשמגיעים, בעיקר אלה שמחליפים אותו לא פעם כמנהלי הישיבות כי אצה לו רצה לו הדרך לצאת, היא התנהלות בריונית, היא התנהלות דורסנית, כוחנית, אלימה – גם נגד חברי כנסת, שבכל פעם שהם משמיעים קול שלא נראה לו הוא זורק אותם החוצה ולא מאפשר להם להשתתף בדיון רציני, שלא מתקיים, אבל קל וחומר כנגד אנשי מקצוע, בין אם זה מומחים שמגיעים ובין אם זה יועצים משפטיים, היועץ המשפטי לוועדה או נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה. הוא מתעמר בהם, מדבר אליהם בגסות, בריונות ואלימות, באיבה גלויה, בשנאה. זאת התרבות הפשיסטית שהוא וחבריו מכניסים לכנסת בכלל ולוועדת החוקה בפרט. אבל הבעיה היא לא רק הפרוצדורה של איך מקבלים את ההחלטה הרת הגורל הזאת כאשר מקבלים אותה, כפי שאמרתי, בצורה כה אלימה ודורסנית, אלא זו גם המהות. תראו איזה אירוניה, לקרוא לחוק הזה "חיזוק הפרדת הרשויות". ולקרוא לזה "במשפט ציון תיפדה". אז אני רוצה להגיד לכם שאם כבר, צריך לקרוא לזה מִשְׂפָּח – שזה מספר ישעיהו, למי שמכיר – בְּמִשְׂפָּח ציון תתבדה ותתאדה. זה מה שצריך להגיד, בגלל איך שהחוק הזה נראה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם ציטטת, עופר, כתוב: מקום המשפט – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא על חשבוני, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני אתן לך את הדקות, השניות האלה. "וַיְקַו למשפט והנה מִשְׂפָּח". << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נכון. זה מה שציטטתי בפעם קודמת, לכן לא חזרתי. לא רציתי לתת רפרנס לעצמי. בכל אופן, מדובר פה בחיסול הרשויות. אפילו לא בחיסול הפרדת הרשויות אלא בחיסול הרשויות, ריכוז כל הכוח בידי הממשלה. הממשלה כבר שולטת באמצעות הקואליציה והמשמעת הקואליציונית ברשות אחת, קרי המחוקקת, ועכשיו היא גם תשלוט לחלוטין ברשות השופטת. היא תבחר את השופטים, היא תוכל להתגבר "כארי" על פסילה שבית המשפט יקבל, וסביר להניח שהוא גם לא יקבל, משום שהם יהיו שופטים מטעם. דיקטטורה מובהקת. אין שום הגנה לפרט ולמיעוט, לאף אחד. הכול שרירותי וכפוף לרצונו הטוב של השליט ועושי דברו. זו בדיוק ההגדרה של משטר דיקטטורי. לשם הם לוקחים אותנו, לדיקטטורה, ומוכרים לנו מכבסת מילים של כביכול חיזוק הרשויות. זאת פשוט בושה. יש לנו ביקורת, אמר קודם חברי חבר הכנסת עודה – יש לנו ביקורת על מערכת המשפט ועל מה שמכונה שומרי הסף, ואנחנו לא מסתירים אותה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משפט אחרון, כן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל דיקטטורה של רשות אחת היא לא הפתרון. היא רק תחמיר את המצב. משפט אחרון, ברשותך, אדוני. היום כתב ב-ynet הפרשן רון בן ישי, שרחוק מלהיות איש חד"ש-תע"ל, דבר מאוד חשוב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נו, משפט. תגיד את זה במשפט. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן. הוא כתב שמה שעומד מאחורי ההפיכה המשטרית הזאת זה הרצון לחזק את האפרטהייד, וזה בדיוק מה שקורה. זאת המטרה האמיתית – משטר אפרטהייד – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – בשטחים הכבושים ובתוך ישראל. לא ניתן לזה לקרות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דוד אמסלם – אומרים "דודי", אבל פה כתוב "דוד". ולא כתוב "אמסלם דוד", כתוב "דוד אמסלם". << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, קודם כול, השר לוין, אני רוצה לחזק את ידיך. אני עומד מאחוריך, מצידך, בצדדים ומאחור, מה שנקרא. אל תירא ואל תיחת. איך אמר מרדכי לאסתר? לך תדע אם לא לעת כזאת הגעת למלכות. לך בכוחך זה והושע את ישראל. רבותיי, אני רוצה לומר: אני רואה מה קורה במדינת ישראל בשבועות האחרונים, בשרי הופך חידודין-חידודין, אני לא מאמין שזה אמיתי. האנרכיה משתוללת ברחובות. רבותיי, לא ייאמן, כל דאלים גבר. שנאה עצומה מופעלת – על מה? דרך אגב, החליטו לסגור את איילון שעתיים וחצי, חבר הכנסת פורר. יורדים – סוגרים. למה? בא לנו. אני היום בא לכנסת, רוצה להיכנס – אין. למה? בא לנו. אני בעד ההפגנות. אני חושב שבמדינה דמוקרטית זה טוב להפגין, ואני מעריך מפגינים. אני לא מעריך פורעי חוק. מי שסוגר ומפר את הסדר הציבורי צריך להיות מועמד לדין, לא משנה מה הסיבה. אבל אצלכם זה לא ככה. אתם אדוני הארץ. עכשיו, אני רוצה לומר משהו: קשה להסביר, הרי אתם תעשייה אחת שלמה של שקר. איך אמרתי פעם? יש לכם צבא בחוץ. כסף זה הדבר האחרון שחסר לכם. כל התקשורת איתכם, כל הארגונים איתכם. רק דבר אחד קטן חסר לכם, אזוטרי, האמת, לא חשוב – מצביעים בקלפי. הכול יש לכם, רק המצביעים לא מצביעים. ולכן אתם עוברים לאלימות. אני, כשאמרתי אז "הצבא", לא האמנתי שיבוא מישהו, ייקח מוביל – גם את הצבא ניכסתם לעצמכם, גם את האנדרטאות – ויעמיס טנק. למה? מלחמת יום הכיפורים שלו. אנחנו לא היינו שם, ההורים שלנו לא היו שם. אתם מכניסים את צה"ל לתוך הוויכוח הזה. אתם לא מתביישים? מישהו אחר – תראו את התעוזה – הולך לקיבוץ, לוקח נגמ"ש. מה הוא אומר? נתנו לי פתק בקיבוץ לקחת את הנגמ"ש, אישרו לי. אז אני רוצה להגיד לכל האנרכיסטים, ובעיקר לכל המנהיגים של כל המחאה הזאת: יש בבאר שבע בצומת גם איזה מטוס שם, באחד המקומות, אני חושב כפיר, ובכניסה לחיפה יש גם ספינה – למה שלא תביאו? קחו פול-טריילרים, תשלחו לשם, יביאו אותם גם לכיכר רבין. למה לא? אתם לא מתביישים? מה שמפריע לי, הכול התחיל בריאיון עם האדמו"ר. האדמו"ר ברק החליט על מהפכת טנקים – אתם ישר יוצאים. ההייטקיסטים יוצאים, עורכי הדין יוצאים, אלה יוצאים, הרופאים עוזבים בתי חולים, יוצאים. עובדי פניציה – לא אמרתם שאולי באים. עובדי נשר הר-טוב בזמנו, אנשים – לא אמרתם. זה האנשים. לכן אמרתי, רבותיי, זה לא ויכוח על חוק כזה או אחר. זו לא השאלה. אתם לא מכירים 75 שנה בלגיטימיות שלנו למשול במדינה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם לא מקבלים את זה שאמסלם דוד מחוקק פה חוקים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> זה הורג אתכם. ועל זה הוויכוח. יש פה איזה 5,000 אנשים שמנהלים את כל המדינה הזאת, הם ומשפחותיהם. מהפרקליטות, המשטרה, התרבות, כל דבר. והזיזו לכם את הגבינה. אתם לא רוצים. מה זה משנה בחירות, זה דבר שולי. זה דבר לא כל כך חשוב. ולכן אתם זורעים אנרכיה, פחד ברחובות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> פחד. עכשיו, בואו אני אגיד לכם משהו, רבותיי. אני אגיד שלושה משפטים, ברשותך. אני שואל אותך, חבר הכנסת שוסטר: הכנסת מפקחת על הממשלה; אני, כיושב-ראש ועדת הפנים, מעולם לא היה מצב שנכנס חוק ממשלתי ויצא כמו שהוא נכנס. לא היה דבר כזה. הכנסת – הציבור בוחר אותה. אני שואל אותך באמת, אני מאמין שאתה יהודי טוב עם מחשבה טובה: מי מפקח על 15 שופטים בבית המשפט העליון? תגיד לי אתה מי. עלינו – הציבור; על הממשלה – אנחנו והציבור; על 15 שופטים – – << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני אגיד לך מי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> רק שנייה. – – קמים איזה בוקר, מחליטים: היום לא יום שני – יום שבת. מי יפקח עליהם? בוא תגיד לי אתה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> החוק. החוק. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הם מעל החוק. זה השקר. הרי אתה יודע שהם זה החוק. השופט אמר משהו – נגמר, זה עכשיו תורה למשה מסיני. הרי אמרה השופטת משהו – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המשפט השלישי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד עוד משפט אחד, ברשותך. כששר המשפטים הציג את משנתו, לפחות את החוקים הראשונים שהוא מתכוון לחוקק, אני פתאום רואה את אהרן ברק בטלוויזיה. מה הוא אומר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא התייעצו איתו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שר המשפטים איים על בית המשפט. הוא עבר עבירה פלילית. שר – עושה את תפקידו. דרך אגב, אנחנו כולה חודש בשלטון, חבר'ה. חודש. מציג את משנתו. << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל איזה חודש, אה? וואו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שופטת בית המשפט העליון רוצה להתנקש בדמוקרטיה, מקבלת בינתיים עתירה על נבצרות ראש ממשלה. אני צובט את עצמי. דרך אגב, כשאני הגשתי את החוק לגיוס הערבים, או שירות לאומי, אתה ענית לי אז מה שענית. הגשתי בג"ץ. אתה יודע מה אותה שופטת, דפנה ברק-ארז, ענתה לי? לא מיצית הליכים. אמרתי: נכון, צודקת, רק עכשיו באו הערבים, לא ידענו; פתאום באמת הם צריכים להתגייס, לא ידענו. עכשיו הקמנו את המדינה. לא משנה שב-1997 כבר הוגש בג"ץ והמדינה ענתה שהיא תחוקק חוק. אז אתה מבין? מדובר באנשים אלימים, שחושבים שהם האלוהים, ואף אחד לא מפקח עליהם, אף אחד. אתם מדברים עלינו? אנחנו רוצים לתקן את הדמוקרטיה, לחזק את הדמוקרטיה. מדינת ישראל היום היא לא מדינה דמוקרטית. אני קובע את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> 75 שנה אנחנו רוצים קצת דמוקרטיה. מה אתם עושים? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> משקרים, עם משרדי פרסום, עם מיליוני שקלים. תעשיית שקר אחת גדולה. בדיוק כמו שהבולשביקים עשו את המהפכה – עלק אנחנו בשם הפרולטריון. זו השיטה שלכם. ואתם בקטע הזה לא תנצחו, אני אסביר לכם למה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני דורש שאתה תהיה השר המקשר בין הכנסת לממשלה, ואז תדבר כמה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> רק משפט אחד. אני יורד במשפט האחרון. חבר הכנסת שוסטר, אם בסוף, חס ושלום, נניח אנחנו – השר יוותר – המשמעות היא שהרסתם את כל הדמוקרטיה. האלימות משתלמת. ממחר כולם יחסמו כבישים, כולם יפעילו אלימות, בגלל שככה זה עובד אצלנו. אין דמוקרטיה, אין כנסת, אין בחירות. אלימות. מי שאלים מנצח. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת דוד אמסלם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יישר כוח. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. אגב, חבר הכנסת אמסלם, עד שתגיע הנואמת, הייתי עכשיו שעה בדרך מפה עד לקריית בעלז, חשבתי: אם אלה היו חרדים, אתיופים, מזרחים או אחרים, מה היו עושים? הכול היה הפקר, כל הצמתים היו סגורים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בבוקר איחרתי לכנסת בגלל שלא נתנו לי להיכנס. שעה אני מסתובב. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> עם מכת"זיות ומה שאתה רוצה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם כבר הייתם מגיעים מזמן גם לבתי חולים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת פרקש, בבקשה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כשאנחנו יצאנו סגרנו את הדרכים, אבל לא הצטרפתם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו שוב נפגשים אחרי שהיינו בדיון הלילי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא ראינו – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא ראיתי – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבקש שקט. נא לאפשר לחברת הכנסת פרקש לדבר. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מבלה הרבה שעות בשבועות האחרונים בוועדת החוקה, ושמענו הרבה מאוד את יושב-ראש ועדת החוקה, את שר האוצר, את שר המשפטים, שמדברים על הדברים שבאמת מפריעים להם באיזון שבין הרשויות, אבל כשמזקקים את זה ברמה מקצועית אמיתית, אדוני היושב-ראש, הפתרון למצוקה הזאת של האיזון בין הרשות המחוקקת לשופטת הוא פשוט. פשוט לחוקק פסקת התגברות ולהגיד שבנסיבות מאוד מסוימות יכולה הכנסת להתגבר על פסק דין, כמו שמקובל בעולם, ובאמת אז הדיון היה בזירה מאוד מקצועית של באיזה רוב עושים את זה, באילו נסיבות עושים את זה. אבל מה שאנחנו מצביעים עליו היום, אין בו שום דבר מקצועי. אין בו אפילו פסקת התגברות. אתה יודע למה, אדוני היושב-ראש? כי כמו שהסברתי לך בדיון הקודם שעשינו בשעות הלילה המאוחרות, אין שום צורך באמת בפסקת התגברות אחרי התיקון הזה, כי מה עושים פה? קודם כול עושים פוליטיזציה של בית המשפט. בעצם, לפי ההצעה הקיימת, יכולים חמישה אנשים מתוך הממשלה והקואליציה – שלושה שרים, שני חברי כנסת מהקואליציה – לשבת ולבחור שופטים: שופטי בית משפט שלום, עבודה, תעבורה. הינה, שמענו שלחבר הכנסת דודי אמסלם יש בעיה – הוא לא נכנס למשרד המשפטים כשר נוסף. אני רוצה להציע הצעה: ישבו שלושה שרים ושני חברי כנסת וימנו אותו לנשיא בית המשפט העליון או לבית המשפט העליון, כי לפי החקיקה הזאת, שעכשיו עברה, זה לגמרי אפשרי. אתה באמת, היושב-ראש, רוצה שאלה יהיו השופטים שלנו, מבחינה זו שמדובר במינוי פוליטי מלא מלא מלא? שאנחנו נלך לבית משפט שלום ונשאל: השופט הזה שמונה, הוא מונה בממשלה מטעם המחנה הממלכתי? מטעם הליכוד? אני, זה לא מעניין אותי בכלל מאיזו מפלגה. זו לא שיטה מתאימה. ונוסיף חטא על פשע – שימוע בוועדת חוקה? שימוע פומבי? מה נשאל את השופטים האומללים האלה בדיון הזה? וכמובן הסעיף המפואר, בכלל, מבחינה מזעזעת – סעיף דין אחד לפוליטיקאים ודין אחד לציבור הרחב. זה סעיף שאני קוראת לו: חסינות חוקי-היסוד. כמו שאמרתי לך, אדוני היושב-ראש, לא מגדירים מה זה חוק-יסוד. לא אומרים שיהיו חוקים מסוימים שבהם יחנו זכויות היסוד שלנו – הזכות לפרטיות, הזכות לקניין, הזכות לחופש עיסוק, ובאלה, כגון חוקה, כמעין חוקה, בית המשפט לא יוכל לגעת. לא. אנחנו מתחילים לראות אילו חוקים אלה יהיו: חוק-יסוד: דרעי 2, חוק הנבצרות, עוד מעט יהיה לנו חוק החסינות לראש הממשלה, חוק-יסוד: סגירת התאגיד, חוק-יסוד: לימוד תורה, וכשתבוא ממשלה הפוכה – חוק גיוס. דיברנו על הדברים האלה. בעצם, יש פה שיטה שבה בזה שתוקעים את המילה "יסוד" בכותרת מכשירים כל שרץ. וזו, אדוני היושב-ראש, לא רפורמה אלא שחיתות. אני רוצה לסיים במשפט אחד, שמחזק את מה שאני רואה בימים האחרונים. התיקונים הללו בעצם כבר לא דורשים – לא ביטול עילת סבירות, לא עילת התגברות, אין כבר על מה להתגבר. כל מה שיהיה בעייתי ומושחת יקראו לו "חוק-יסוד" ויפתרו את האירוע, ולאף אחד לא יהיה פתחון פה כנגד זה – כנגד אפליות, כנגד גזענות. הכול יחסה ויימלט לתוככי חוקי-היסוד, ועם שופטים פוליטיים בכלל אפשר כבר לסגור את המדינה. אבל תראה איך הכאוס הזה מתחיל לחלחל לכל המערכת בממשלה הזאת, כי הרי אם אין צורך בשופטים מקצועיים ואין צורך ביועצים משפטיים ואין צורך ברגולטורים, היושב-ראש – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הזמן נגמר, אבל אני מאפשר לך לסיים את הרעיון. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – מה הפלא שרק היום בעצם יו"ר ועדת הכספים הרב גפני בעצם שמע בדיון שלם הרבה מאוד פרופסורים לכלכלה שהסבירו לו איך הולכת להיפגע כלכלת ישראל, מהסיבה הפשוטה שלקהילה העסקית לא תהיה פה ודאות, והוא פשוט חתם את הדיון בהצבעה והרים את היד והקואליציה הצביעה וקבע שאין פגיעה ולא תהיה פגיעה כלכלית בגלל הרפורמה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ומה הפלא ששר החוץ של מדינת ישראל היום צייץ שאולי כדאי להתערב בהחלטת נגיד בנק ישראל על העלאת הריבית. אדוני היושב-ראש, אני מבקשת ומפצירה גם בשר המשפטים, ודיברתי איתו לא מעט: תעצרו, בבקשה, את ההרס הזה. בואו באמת – שימו בצד את החקיקה הזאת, ונעשה משהו אחר במקום להרוס את המדינה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> שלום לכנסת, שלום ליושב-ראש. אני עדיין תחת הרושם הקשה של הדברים שאמר חבר הכנסת אמסלם על כך שאנחנו חיים במדינה לא דמוקרטית. אני נותן כמה נקודות הנחה מתוך הבנה שהימים הם ימים סוערים לא רק בצד האופוזיציה אלא אני מניח שגם בצד תומכי הממשלה, אבל אני ממליץ לא להשחית מילים מיותרות ולגדף את המשטר שהקמנו כאן ביחד – אבותינו, ואנחנו המשכנו. המשטר במדינת ישראל הוא משטר דמוקרטי לעילא ולעילא. יש מקום לשיפורים, יש מקום לשינויים, אבל בשם הרצון לשיפורים לא צריך לומר דברי כפירה בעיקר. הערה שנייה, קריטית – הדמוקרטיה אינה רק שלטון העם שבא לידי ביטוי בממשלה נבחרת – גם זה כמובן, יסוד חשוב – אלא גם בחירות העם, שבאה לידי ביטוי במשטר עם איזונים ראויים. הפליאה, שגם אותה שמענו בדבריו של חברנו למשכן דודי אמסלם: איך יכול להיות שישנם בני אדם, כן, השופטים, שהם לא נבחרים על ידי העם, והם אומרים את דברם ומגבילים, רחמנא ליצלן, את השלטון, את השליט? ובכן, חברות וחברים, זוהי הדמוקרטיה. זו בדיוק הדמוקרטיה. משטר ללא הגבלה, אדוני היושב-ראש, משטר ללא מצרים, שלטון ללא מצרים, שלטון שאין מי שמגביל אותו, הוא שלטון בדרך רעה מאוד, בואכה משטר לא דמוקרטי. לצערי, אנחנו לא מצויים במשטר שבו יש לנו חוקה שיכולה לומר דבר או שניים; אין לנו בית עליון שיכול להיות נבחר ולשים רסן על הבית, לצורך העניין, התחתון הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לנו חוקה, חוקת התורה, אבל סירבתם לקבל אותה, אז תחפשו חוקה אחרת. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אגב, הדוגמה היא בעיניי טובה, משום שלא בחרנו – קיבלנו. או אם תרצה, במובן מסוים בחרנו, אבל היא לא בחירה דמוקרטית של הדור הזה, ויש סט של ערכים – בזה יש דמיון בין הקונספט של חוקת-על לבין הרעיון של חוקה שמקבלים אותה. אגב, צריך לזכור, הבית הזה – הסבא של הסבא של הסבא של הסבא, הכנסת הראשונה שנבחרה מעלה בתפקידה ולא כוננה חוקה. עכשיו אנחנו מלינים על כך. אני רוצה לומר לכם, חבריי מהקואליציה שנמצאים כאן, העם שמאזין ושומע את הקולות: השינוי המשטרי אינו רע למחצית עם וטוב לשני. אני לא מקבל את זה. אני לא מקבל את זה. פוליטיזציה אינה טובה לצד אחד ורעה לצד אחר – פוליטיזציה של המשפט. אדוני היושב-ראש, שופטים ויועצים משפטיים שחבים את תפקידם רק לפוליטיקאים זה רע לכולנו. אנחנו שותפים, ולתפיסתי ההצעות שמונחות לפתחנו קודחות חור בספינה המשותפת של כולנו. הן רעות כי הן רעות לכולם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הזמן תם. משפט אחרון. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מסיים. יש כאן שילוב של שינוי שתכניו דרמטיים, אליבא דמציעים עצמם ובוודאי המתנגדים, שנדון בקצב מסחרר תוך הקשרים פרסונליים ברורים, מיידיים, ולוח זמנים רטרואקטיבי. כל זה, אדוני היושב-ראש, נעשה תוך איום על הכלכלה שלנו, על הביטחון הלאומי שלנו, ועל חוסנו של העם. תעצרו בטרם פורענות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עמאר, במלרע. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שוב רעידת אדמה בדרום טורקיה. במקום שהממשלה אתמול כבר תקים מינהלת שתטפל בכל הנושא הזה, במה אנחנו עוסקים עכשיו? איך אנחנו הופכים את מדינת ישראל לדיקטטורה. היום הרגשנו את זה גם בוועדת הכספים. האופוזיציה יזמה דיון על השפעת המהלכים המשפטיים – לא הרפורמה המשפטית – המהלכים המשפטיים שמובילה הממשלה על הכלכלה של מדינת ישראל. הגיעו הרבה חברי כנסת, דיברו, נגעו בכל הנקודות, הגיעו מומחים, כלכלנים מובילים בעולם, פרופסורים, אנשי הייטק, נגעו בכל נקודה ונקודה, על ההשפעה ועל הוצאת כספים ממדינת ישראל ועל הפיחות שיכול להיגרם בשל הוצאת כספים ממדינת ישראל. ואנשי ההייטק דיברו על זה שהמשקיעים בורחים ממדינת ישראל ולא מוכנים להשקיע במדינת ישראל. ופתאום אנחנו שומעים את יושב-ראש הוועדה אומר לנו בסוף הדיון: החלטת הוועדה. אמרנו: החלטת הוועדה על מה שדיברה הוועדה, על מה שנגעה הוועדה, על מה שאמרו המומחים בוועדה. אבל לא: הוא מקריא מהדף החלטה שלא נוגעת בכלום בדיון שהתקיים בוועדה, שלא התייחסה לאף מומחה שישב בוועדה, ומחליט ששום השפעה על הכלכלה לא יכולה להיות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הייתה הצבעה? << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, הצעה של היושב-ראש. הייתה הצבעה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ורוב הנציגים הנבחרים – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ופתאום אנחנו רואים – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חמד, רוב הנציגים – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ופתאום אנחנו רואים – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה לשאול אותך. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני יודע מה זה דמוקרטיה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה יודע, אז זאת דמוקרטיה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תאמין לי, דמוקרטיה זה לא לדרוס את המיעוט. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אבל דמוקרטיה זה שרוב האנשים חושבים שזה לא יזיק. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> דמוקרטיה זה שלטון הרוב, אבל הם לא דורסים את המיעוט. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז זה לא יזיק. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל הדמוקרטיה שאתם עושים היום זה לדרוס את המיעוט. הייתה הצבעה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נו, הייתה הצבעה, אז – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנשים שלא נכחו דקה בדיון ולא ידעו בכלל על מה התקיים הדיון, ולא שמעו מומחה אחד על מה שקורה. אנחנו מדברים על כלכלת המדינה, אנחנו מדברים על דברים שיכולים להרוס את כל הכלכלה של מדינת ישראל. מדינת ישראל לא נמצאת באירופה. עם כל ההשפעות שיש לנו במזרח התיכון, עם כל האיום האיראני, עם כל הטרור שמשתולל כאן והתחיל להשתולל בצורה בלתי רגילה בזמן הממשלה הנוכחית. הכלכלה של מדינת ישראל היא כלכלה יציבה וחזקה, אבל במהלכים שאתם עושים – – – << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> איזה? << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> המהלכים שאתם עושים עכשיו. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> לדוגמה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כל המהלכים שאתה עושה. במדינת ישראל יש שלוש רשויות: יש את הרשות המחוקקת, יש את הרשות המבצעת ויש את הרשות השופטת, ואתה תסכים איתי עכשיו שהרשות המחוקקת והרשות המבצעת הן אחת היום. יש את הקואליציה ויש את 64 הח"כים שיצביעו כל מה שתגיד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חמד. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שני משפטים ואני מסיים. אחד לא שמעתי, מה-64, שדיבר. לכן יש לנו שתי רשויות היום ואתם רוצים להשתלט על הרשות השלישית. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> ואתה הצבעת? ואתה הפעם תצביע? << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתם רוצים להשתלט על הרשות השלישית. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> ואתה הפעם תצביע – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתם רוצים להשתלט על הרשות השלישית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתם רוצים להפוך את בית המשפט העליון לסניף של הליכוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עמאר. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אי-אפשר לשבת בשקט. מתחת לאף שלנו משנים את אופייה של המדינה. רפורמת הפרדת הרשויות קובעת את השלטון האבסולוטי במדינה. לא מדובר בשינוי זעיר בהרכב הוועדה למינוי השופטים. כל החברים בוועדה יהיו מזוהים פוליטית עם הממשלה, למעט נציג אחד, חבר אחד בלבד מטעם האופוזיציה. הכוח שמצטבר בידיה של הקואליציה יהיה בלתי מוגבל. שופטים אמורים לשמור על החוק, על העקרונות של הדמוקרטיה, על חוקי-היסוד ללא אפשרות להתגבר עליהם. חוק זה חוק, אבל מי ישמור עליו? התהליך של פוליטיזציה במערכת המשפטית פשוט מבטל את היסודות של מגילת העצמאות, יעוות את הדמוקרטיה, ובעצם יחסל את חירות האזרחים. נולדתי במדינה היכן שכל הרשויות שירתו את האינטרסים של המפלגה הקומוניסטית. השלטון האבסולוטי של המפלגה החזיק כמו תמנון את הכול ואת כולם בזרועותיו חזק חזק עד החנק. גדלתי בסביבה שהיה אסור להשמיע ביקורת על השלטון, ורוב האזרחים פחדו לחשוב משהו שלילי על המנהיגים המפלגתיים או על המשטר עצמו. ההסברה, הפרופגנדה, הייתה מאוד חזקה. מגיל רך שכנעו אותנו שהחיים בברית המועצות הכי טובים בעולם, הכלכלה במולדת שלנו הכי משגשגת, החינוך הכי איכותי בעולם, חינוך חינם על חשבון המדינה, כל התארים האקדמיים. המדינה גם דאגה לתעסוקה – כל מי שסיים תואר הופנה למקום עבודה והתפרנס בכבוד. הממשלה דאגה גם לצמצום הפערים בין הפריפריה לערי מחוז; שירותי הרפואה היו בחינם לכל האזרחים בברית המועצות. אז מה היה רע? לא היה לנו חופש. לא ידענו שיש חיים מחוץ למסגרת הסובייטית. ליתר דיוק, ידענו, אבל לא היה עם מה להשוות, לא יכולנו להשוות, לא יצאנו לחו"ל. כל דבר בחיים היה תלוי בדבר אחד: עד כמה היינו קרובים או נמצאים בקרבה למנהיגים הקומוניסטים. מי שלא תמך במשטר המפלגתי מייד מצא את עצמו בבעיה. למשל, לא הייתה אפשרות להתקדם בקריירה, הוא לא היה יכול להתקבל לאוניברסיטה. רוב האזרחים האמינו למנהיגים המקומיים והארציים; רוב האזרחים קיבלו את גורלם כמובן מאליו. אבל כל העולם? כל העולם המתקדם, מדינות דמוקרטיות וליברליות ריחמו עלינו, ריחמו וחלמו להציל אותנו מהאושר שלנו. המפלגה הקומוניסטית פשוט פעלה, קיבלה החלטות ועצרה את כל מי שחשב אחרת. איך עצרה? כל מי שלא הסכים עם השלטון הוכנס לכלא או נשלח לגולאג, ומי שנכנס לבית הסוהר או נשלח לסיביר לא חזר הביתה. שלושה דורות של העם הסובייטי גדלו וחונכו בהיעדר החופש, תחת ההשגחה, שליטה מוחלטת של השלטון הקומוניסטי. אני לא רוצה שהילדים שלנו והנכדים שלי יתחנכו תחת השלטון האבסולוטי של הפוליטיקאים. אני חלמתי לחיות חלק מעם חופשי בארצנו. איני מסכימה לכפייה דתית, איני מסכימה לשלטון טוטליטרי. אני כאן כדי להביע את אי-הסכמתי לתהליך ההפיכה המשטרית. עוד לא אבדה תקוותנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אליהו ברוכי – לא נמצא, לא רואה אותו, אינו נוכח; חבר הכנסת דני דנון – לא נמצא. חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני שר המשפטים, הרשה לי להתחיל במשהו שבאמת מחזק אצלי את הספק. אתם רוצים הידברות כמו שלא הצעתם שוחד לסילמן, זה בערך מאותה משפחה. ואתם רוצים שנאמין שאתם רוצים הידברות, בגלל זה נעניתם בשמחה כזאת ליוזמה של הנשיא. אתם לא רוצים הידברות. אתם רוצים להגיד לנו שההפגנה בחוץ היא של רולקסים ומרצדסים ואשכנזים ומצביעים, לא משנה של מי, בתוך מכונת ההסתה. אדוני שר המשפטים, תדע, הלוואי שיכולנו או איזו מפלגה יכלה להוציא החוצה לרחובות מאות אלפי אנשים כמו שיוצאים. הלוואי שיש מפלגה בישראל שמלח הארץ הזה שאנחנו פוגשים ברחובות הוא באמת כולו שייך לה. אדוני שר המשפטים, אתה יושב פה, אתה מזכיר לי את רוטמן בוועדת החוקה, חוק ומשפט, כאילו הוא מקשיב וכאילו יש תהליך. << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> לא, אתה פשוט אחד ממאה, אז זה אותם דברים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אז את יכולה לשחרר אותו קצת, במיוחד שזה דברים שקשורים אליו. שחררי אותו קצת, שיקשיב. << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> – – – יש דברים קצת יותר חשובים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבל. אני מבין שעם כל כך הרבה שרים בממשלה אין זמן לכולם לדבר ביניהם, אבל בכל אופן, הולכים לעשות פה משהו. אז, יריב, אני רוצה להגיד לך משהו, אולי ככה זה יהיה יותר קל. אתה אמרת לי פעם, ונתת לי אישור לדבר על זה מעל הדוכן. כשהתחלתי עם חוק הגיור אמרת לי שזה החוק הכי חשוב אולי מהחוקים כאן בכנסת. אמרת לי, אני מצטט: אתה עם הנכדים שלך מסודר, כנראה, אני עם הנכדים שלי – לא ברור. ולמרות זאת זה לא עבר. ומה שקרה לנו, עכשיו באמת – אתה יודע את זה – זה שהמדינה הולכת ומתבוללת בגלל שאנחנו אימצנו גישה חרדית ולקחנו מחלק גדול מהאנשים את היהדות. עכשיו אנחנו גם רוצים לקחת להם את הדמוקרטיה. עכשיו, אני אומר לך את זה בכאב. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, רגע. סליחה, שר המשפטים. עכשיו נחזור לשר המשפטים. אני רוצה להגיד לך, אני באמת לא ישן לילות. אתם חושבים שאתם מסתובבים בתוך הוועדות – וזה לא שהעם שלי והעם שלך. כשאתה קורא את כל מומחי הכלכלה מכל העולם, את מומחי הביטחון מכל העולם על המצב הביטחוני שאנחנו כבר חיים בתוכו, אני אומר לך, את זה לא מתקנים, גם אם בסוף תגיעו לפשרה של רגע. לא מתקנים את זה. זה תהליך. האנשים ברחובות, הילדים שלהם רואים אותם. זאת ארץ שלי, זאת לא ארץ שלי, זה מחלחל. לא מתקנים ברגע. גם ככה אנחנו בבעיה עם מוטיבציה. אתה יודע מה יקרה עכשיו? אני אומר לך, לפני שבן גביר יוציא 14 פלוגות מג"ב מאיו"ש ויחשוב שהוא מביא מילואימניקים – אין מילואימניקים לשם, תדעו את זה. לא מפחידים אתכם. אין מילואימניקים. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – – בגלל מה, ששינינו את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. תגיד, אתה שומע – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא בגלל ששינית את הרכב הוועדה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> אבל על זה מצביעים היום – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה בגלל שהפעלת טרקטור בולדוזר ונתת להם תחושה שאתה לוקח – לא תחושה, ידיעה –שאתה באמת לוקח להם את הדמוקרטיה. על זה לא היה דיון. על זה לא היה דיון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זמנך תם. בבקשה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> האנשים שהצביעו לזה – – << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת שטרן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לא היו בדיון. אני מסיים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה סיימת. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיים. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – – קשר למציאות ואין להם גם – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה סיימת. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא סיימתי. מה שאני רוצה להגיד, ואני אומר באמת משפט אחרון בהקשר הזה: אל תגידו: כשתגיעו לשלטון תשנו, בגלל שאם אתם תישארו בשלטון אז האחריות תיפול עליכם גם אז. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם תצטרכו לפתור את מה שיקרה כאן כתוצאה מהמהפכה – – – << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – – כתוצאה מזה ששינינו את הרכב הוועדה לבחירת שופטים – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שטרן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זה לא שינוי בוועדה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה שופטים שהממשלה תמנה לעצמה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> חס וחלילה – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא שינוי בהרכב הוועדה. אתה יודע את זה. אנחנו לא טיפשים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה יכול להמשיך להתווכח למטה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> מי מינה את השופטים בסיבוב הקודם, לא השר סער? מי מינה אותם – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, הוא מוריד אותי. הייתי שמח, יש המשך ללילה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> לא השר סער מינה אותם? מי מינה את היועצת המשפטית לממשלה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שר המשפטים לא חייב לענות לו. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> מה, מישהו מהשמיים בא ונגע בה והיא התמנתה, או שהוא הביא אותה? מה הצביעות הזאת? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל הממשלה לא מינתה אף פעם את השופטים שלה. אף פעם. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> גם עכשיו היא לא תמנה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אף פעם היא לא מינתה את השופטים שלה, אתה יודע את זה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> גם עכשיו היא לא תמנה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, עכשיו כן, עכשיו אתם – – – לפחות לחמישה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תנו לחבר הכנסת טיבי לדבר, בבקשה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לפחות לחמישה שלכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני עוצר לך את השעון. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה, אנחנו מפגרים? סליחה – טיפשים? לא. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> שמענו את דברי הנשיאה ואחר כך את לפיד אומר: היא אמרה מילה במילה את דבריי. מה אתה רוצה, אני אמרתי את זה? זה לפיד אמר – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, כבוד השרים, אני רוצה לפתוח בתנחומים על ההרוגים בתאונות הדרכים. טרגדיה בדרום, תאונת דרכים, משפחה שלמה מרהט מצאה את מותה בתאונה הקשה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני רוצה לשלוח את תנחומיי למשפחת אלקשאעלה ולמשפחת אבו מדיע'ם מרהט. זו טרגדיה, טרגדיה, תאונת דרכים ששמה קץ לחייהם של אחמד זאיד אלקשאעלה ואישתו ראניה סלמאן אבו מדיע'ם, הבת שלהם והנכדה שלהם. שהאל יחוס על המשפחה הזאת, ותנחומינו לרהט ולכולם. ובלוד – תאונת דרכים נוספת, סאפיה אבו גררה וערין נסאסרה, שהאל יחוס על סאפיה וערין. תאונות הדרכים הן הגורמים העיקריים למוות. אנא, אנא, אנא, כולם, לנהוג בזהירות, משום שחייכם יקרים לכולנו.) מכובדי היושב-ראש, רבותיי השרים, אני רוצה לפתוח בברכה למאות אלפי המפגינים ולמחאה, שהיא מונומנטלית. אני רואה איך מתייחסים אליה בעולם – בעולם הערבי, באירופה, בארצות הברית בעניין רב. עניין רב. אפשר היה לחשוב שבפעם הראשונה יהיו 100,000, 200,000 ואחר כך המחאה תתפוגג. לא, המחאה מתגברת, ויש say, יש אמירה. יש say, יש אמירה למוחים ולמפגינים – אגב, שהם לא מפלגתיים אלא ציבור רחב שמשקיע מזמנו, מכספו, כי הוא מאבד ימי עבודה, ויוצא להפגין, גם בערים, לא רק בתל אביב, בצמתים, וכאן מסביב לכנסת, המופע מסביב לכנסת, גם בפעם שעברה וגם עכשיו. חסר תקדים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> גם בבאר שבע. עיר של הליכוד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בכל מקום. בכפר סבא, בנתניה, בכל מקום. ולכן המפגינים ראויים להערכה. ולא לנסות לגמד או לפגוע בתדמית של המוחים על ידי סוגי שעונים למיניהם. זה לא מתאים, זה לא נכון. יש טענה שנשמעת הרבה, וככה מסבירים לאמריקנים, לדעת הקהל, כאילו בישראל השופטים ממנים את עצמם ללא מעורבות פוליטיקאים. זה שקר, כמובן, כי הפוליטיקאים ממנים גם היום. אין שופט שמתמנה בלי מעורבות פוליטית, כי הוועדה היא של תשעה, וצריך שבעה מתוך התשעה כדי למנות שופט. אני אחזור ואגיד שבית המשפט העליון ומערכת המשפט – ויושב כאן השר הוותיק, שר המשפטים, ואני מקווה שגם השר לידו, השר דרמר, יקשיב – אנחנו, הציבור הערבי – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הבעיה שהזמן תם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מבקש יחס דומה לשר שדיבר על הרולקסים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה לא תקבל יחס דומה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למה? בגלל – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה תקבל יחס דומה ל-120 חברי כנסת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ואמסלם הוא אחד מהם? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אמסלם, כן, גם אחד מהם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא חבר כנסת, הוא לא שר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, אבל אני אומר – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא דיבר 14.5 דקות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עכשיו, תן לי להמשיך את הרעיון, כי פתחתי בדברי ניחומים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סגן יושב-ראש לשעבר לא יכול להגיד ליושב-ראש – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לעתיד, גם לעתיד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לעתיד גם. – – לא יכול להגיד ליושב-ראש כמה זמן הוא צריך לתת מעבר לזמן. אמרת שדיברת דברי ניחומים – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא אמרתי שאני רוצה 14.5, אמרתי שאני רוצה יחס דומה לחבר הכנסת אמסלם. אתה רשאי לקבל את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז רצית 14.5, לא – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמסלם יש רק אחד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אמסלם יש רק אחד, הינה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נכון. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> וטוב שכך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גם דוד לוי, גם עמיר פרץ. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת טיבי, היות שהתחלת בדברי ניחומים, אז אתן לך דקה נוספת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה רבה. השר לוין, הציבור הערבי לא מקבל אמפתיה ממערכת המשפט. גם לא מבג"ץ. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מעבודת מחקר באוניברסיטת חיפה של פרופ' אריה רטנר, יש החמרה של 30%–40% בפסקי דין נגד נאשם ערבי מול נאשם יהודי על אותה עבירה. בית המשפט העליון לא נתן סעד לערבים ולפלסטינים בנושאי ליבה. למרות כל זאת אנחנו מחויבים לתמוך במחאה, להתנגד לחוקים שאתה מביא – – – << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אגיד לך למה. שאלת? טוב ששאלת. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> רגע, אני אשאל יותר מזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תן לו את 17 השניות שנשארו לו. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> כדי להנציח מצב שיש תמיד רק שופט ערבי אחד בבית המשפט? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא. אני אמרתי לפני שבוע ואני מאתגר אותך. אתם מדברים על ייצוג המרקם הרחב – – << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> שיטה פסולה – – – שהביאה לתוצאה הזאת – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – מינימום צריך שלושה שופטים ערבים בעליון. מינימום צריך שלושה שופטים ערבים בעליון. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משפט לסיום. תודה. שלושה שופטים ערבים, מה אתה רוצה? זה בסדר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אגיד את המשפט האחרון. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> אתה רוצה להמשיך – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ההצהרות שלך, אדוני השר, מקריסות את מערכת המשפט. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> במה הן מקריסות? מערכת שמפלה את הציבור שלך כמו שאף מערכת לא מפלה – – – אחד, רק אחד, כאילו אתם לא יודע מה, איזו קבוצה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 20% מהאוכלוסייה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> ואין אנשים מתאימים לעליון – – – מתאים? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני לא רואה – – – רק ערבי אחד. אני חושב שצריך – – – << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> שומע, אחמד? נתניהו, רוטמן, לוין – כולם מרוקאים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. חבר הכנסת טיבי – – – << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – – אספסוף נחות, אספסוף נחות, שלא מגיע לדרגה שמגיע לו לשבת בעליון, אז למה אתה מגן על זה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני רוצה שכמה שיותר מוכשרים, ערבים מוכשרים – – – << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> האנשים שאתם תבחרו יבחרו בשופטים ערבים? << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> מה יותר גרוע? מה יש לך להפסיד? מהמצב הזה, יותר גרוע יש? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, קודם כול, שר המשפטים, אני מבקשת להפריך את הטענה השקרית שאתה מפיץ שלפיה השופטים בוחרים את עצמם. זה לא נכון. היום יש תשעה חברים בוועדה למינוי שופטים, שלושה מהם שופטים, וכדי למנות שופט לעליון צריך רוב של שבעה, כך שהיום אין רוב לאף קבוצה. כל קבוצה צריכה לדבר עם הקבוצה האחרת כדי להגיע להסכמה, כדי להגיע לקונסנזוס, אז קודם כול, השקר הזה שהשופטים בוחרים את עצמם – זה פשוט לא נכון. מעבר לזה זה גם לא נכון שיש ספרדי אחד. יש שלושה ספרדים. לא שאני חושבת שזה מספיק, אבל יש שלושה ספרדים. אילו נושא הספרדים בבית המשפט היה מעניין אתכם, אז כשאנחנו הבאנו לאישור את השופטת המזרחית הראשונה, אתם – חבר הכנסת רוטמן הצביע נגד. זה לא באמת מה שמעניין אתכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מבקשים שקט. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני רוצה לראות שהנציגים שלכם בוועדה לבחירת שופטים יבחרו באמת במישהו ערבי. אבל אני רגע אתייחס לנושא שעליו רציתי לדבר. קודם כול, היה היום רגע כזה במליאה שלא אפשרו לחברי כנסת להיכנס עם תיקים. זה מין שפל חדש שירדנו אליו. זה היה די אירוני, כי אי-אפשר להיכנס היום, בשנת 2023, לכנסת ישראל עם תיקים רגילים, אבל עם תיקי אישום – תיקים פליליים – עם זה אפשר להיכנס לכנסת ישראל. וזה מביש. ההצעות שמגיעות לכאן היום יהפכו את היום הזה ליום שחור, שייזכר לדיראון עולם בהיסטוריה של מדינת ישראל, הצעות קיצוניות ביותר. ההצעה הראשונה קובעת שלקואליציה יהיה רוב של שמונה מתוך תשעה בוועדה לבחירת שופטים. הפירוש הוא שבית המשפט יהפוך להיות שלוחה ישירה של הקואליציה בישראל. זה דבר הזוי. ההצעה השנייה, גם היא קיצונית ביותר, קובעת שבג"ץ לא יוכל יותר לגעת בכלל בחוקי-יסוד – ואפשר לקבוע שכל דבר הוא חוק-יסוד. הרי רוב חוקי-היסוד עוברים ברוב רגיל. המשוריינים הם ברוב של 61; אז את הכול אפשר להפוך לחוקי-יסוד. החוק למינויו של דרעי הוא חוק-יסוד. אני חושבת שזאת חקיקה מאוד קיצונית, שרק אנשים שיכורים מכוח יכולים להביא ורק אנשים שטופים בשנאה יכולים להביא, וזה מאוד מצער אותי שאנחנו נמצאים במעמד הזה. אני רואה שזה גם לא מספיק. למרות שכבר היום מביאים חקיקה שתאפשר לקואליציה לשלוט בכל השופטים בישראל וגם תגביל את היכולת שלהם בכלל לגעת בחוקים, מתוכננים עוד ועוד חוקים, שהם בגדר וידוא הריגה. כבר סגרנו את החמצן לבית המשפט, ועכשיו נביא עוד חוקים, רק ליתר ביטחון, ונסגור עליהם מכל כיוון אפשרי. זה כמו D9 שדורס את מערכת המשפט, ואחר כך גם נוסע ברוורס כדי לוודא הריגה. אנחנו פנינו לנשיא המדינה בבקשה שהוא יתערב במשבר האדיר הזה, כי על נשיא המדינה אנחנו סומכים. יש לנו ראש ממשלה שנגוע בניגוד עניינים עמוק, עם כתבי אישום; ראש ממשלה שרוצה לבחור את השופטים שלו. לכן, פנינו לנשיא המדינה, שבן אדם עם ידיים נקיות יבוא וינסה לנהל את התהליך הזה, ינסה למנוע את הקרע בעם. נשיא המדינה יצא במסיבת עיתונאים, וביקש לעצור את החקיקה לאלתר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משפט סיום, בבקשה. משפט סיום. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה עשו בקואליציה כתגובה? בבוקר שלמוחרת כבר העבירו את החוקים בוועדת חוקה, והיום ממשיכים את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא מפריע לקואליציה הצבועה הזאת לומר ולטעון שהם באמת רוצים הידברות. מי שרוצה הידברות לא מבזה את נשיא המדינה; מי שרוצה הידברות עוצר את החקיקה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מעניין אתכם אך ורק דבר אחד: למלט את נתניהו ממשפטו – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את מתעלמת מקריאתי? << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – וזאת בושה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, כתוב אצלנו במקורות: אין חכם כבעל ניסיון. כבעל ניסיון, כששואלים אותי: למה אתה מתנגד להידברות, לוועדה – אין שום טעם, כי נתניהו בסוף ישקר וירמה. אין ועדה אחת שהייתה בתקופתו שהוא עמד על מסקנותיה, שהוא פעל ליישם את מסקנות אותה ועדה. הרי ב-2012 פרסמה ועדת שמגר את דוח שמגר – איש אצ"ל, נשיא בית המשפט העליון – ושני שותפים מכובדים, עמוס ירון ופרופ' אסא כשר. הם ראיינו מאות אנשים – באמת, ניסיון של אלפי שעות קרב – והגיעו למסקנות ברורות מהם התנאים שבהם מדינת ישראל תבצע עסקת שבויים. לא במקרה דוח הוועדה בא אחרי עסקת שליט. מה קרה עם המסקנות, אדוני שר המשפטים? מה עם דוח שמגר? למה עד עכשיו טרפדתם את דוח שמגר? אף אחד אפילו לא התכוון ליישם. מה קרה הלאה, למשל? משה נסים, 2017. פנה ראש הממשלה בנימין נתניהו למשה נסים וביקש שיעמוד בראש הוועדה ולהביא דוח בנושא הגיורים. משה נסים, אי-אפשר להאשים אותו שהוא עוכר ישראל, שהוא נגד יהדות, שהוא לא מבין במקורות. משה נסים עבד כמעט שנה, הביא את דוח נסים והניח אותו על שולחן ראש הממשלה. מה קרה עם דוח נסים? למה אף אחד לא מאמץ אותו? אגב, כשמשה נסים הלך לכתוב את הדוח הייתה התחייבות – גם שלי, גם בזמנו של ליצמן – שאנחנו מראש מתחייבים לאמץ את הדוח הזה. מה קרה? למה אף אחד לא מאמץ את הדוח הזה? מה היה אחר כך, אדוני היושב-ראש? ב-2018 גלעד ארדן, שר הבט"פ, ממנה את ועדת קעטבי, ועדה ציבורית על תנאי כליאת המחבלים ואסירים ביטחוניים בכלא הישראלי. הוועדה פרסמה את הדוחות. מה קורה עם דוח קעטבי, אדוני שר המשפטים? אתה יודע מה קרה עם דוח קעטבי? אותו דבר: במגירה. אתה זוכר מה ראש הממשלה – – – << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – – עזוב עכשיו את כולם – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא עוזב שום דבר, אני רוצה לדבר על היום. ב-2012 ראש הממשלה מופיע באו"ם, מעל במת האו"ם, הוא מביא סרטוט ומעביר קו אדום. אדוני שר החוץ רון דרמר, אתה זוכר את ראש הממשלה באו"ם עם קו אדום עם הפצצה? אתה זוכר איפה עבר הקו האדום? 20%. אתה יודע איפה פרסמו אתמול שאנחנו נמצאים? 86%. הייתי מצפה שכל הדיונים וכל ישיבות הקבינט עכשיו יהיו על הנושא האיראני. כרגע מתכנסים שר הביטחון, ראש הממשלה והרמטכ"ל. על מה הם דנים? על הסמכויות של סמוטריץ'. על זה כרגע הדיון, על הסמכויות של סמוטריץ', אחרי שראש הממשלה מתחייב באו"ם ש-20% זה קו אדום שלא ניתן להם לעבור. מי שמפרסם כרגע זה סבא"א, זה לא מישהו אנונימי. לפי דוח סבא"א 86% רמת העשרה – איפה? אז אנחנו נאמין שראש הממשלה כרגע יקים ועדה והוא יהיה חלק בוועדה והוא באמת מתכוון ליישם את אותן מסקנות ואותם דוחות של אותה ועדה שתקום? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הרי הכול ישראבלוף, הכול בבל"ת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברשותכם אני רוצה להתייחס לא לחוק עצמו אלא למה שמעורר החוק, ולתחושה הקשה שמסתובבים איתה מיליונים במדינת ישראל. אגב, לא משנה מה הם חושבים על החקיקה, לכולם ברור, אדוני היושב-ראש, אדוני שר המשפטים, שאלה ימים קשים למדינת ישראל. פתאום נשמע כאן צמד המילים "מלחמת אחים". מבית ראשון לבית שני, מה יקרה לבית השלישי? כאילו אין כאן מדינה, רק לדרוס ולהרוס ולנתץ את האומה, העיקר שאולי תצליחו לפתור למישהו בעיה. פתאום כבר לא אכפת מביטחון, מחינוך, מעלייה, מקליטה, העיקר שתהיה לכם – לממשלה – על השופטים שליטה. אבל שיהיה ברור שמבחינתנו, אנחנו לא נוותר ואנחנו לא נתפשר. וגם אם היום אני קצת שלילי, נזכרתי באיזשהו שיר של יגאל בשן: "כאן השמיים הם שלי" ו"כאן סיפרתי את סיפור חיי, כאן אני נושם את אוהביי". אז תזכרו שלחמו "כאן גם חכמים וגם צודקים". היו כאן במדינה הזאת, עוד לפני שהיא קמה, "גם תמימים וגם הרבה חולמים. בין יריבים לאוהבים, בסוף קוראים לנו אחים". ו"כאן אנחנו חיים, בין הכנרת למדבר, תמיד הייתי מחובר", אני רק מקווה "שהנוף לא ישתנה לי עד מחר". אז ברור שעוד נתאכזב ועוד נתעצב, אבל גם ננצח כל אויב, כי כאן סיפור חיינו לא נגמר. כדי שהשמש עוד תזרח מחר וכדי שאפשר יהיה לחזור ולנהל כאן את הדיון כמו שצריך לנהל כאן דיון, אז כן, בהקשר של החקיקה, אני רוצה לומר לך משהו, שר המשפטים, אני רוצה לומר משהו דווקא לחברים, שר החינוך – החברים שיושבים בצד הזה של האולם. בכל פעם אתם באים עם איזה פסקה אחת מהחוק: אבל מישהו אמר את זה פעם, אתה אמרת את זה פעם, ההוא אמר את זה פעם. לקחתם אסופה של תיקונים. כל אחד בפני עצמו הוא תיקון שאולי יכול לעמוד כתיקון בודד, הבעיה שאוספים את כולם. צריך להתייחס לתיקונים האלה לא כמו עצים אלא לראות את היער, ומה המשמעות של היער. ובמובן הזה – אולי אתן אנלוגיה מהתפקיד הקודם שלי. אתה יודע, אדוני שר המשפטים, שכשמגדלים עצים, צמחים, נדרש גם דשן. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> זה מה שנקרא, פעם שר החקלאות – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, תמיד שר החקלאות. נדרש דשן. אני לא חקלאי כזה גדול, אבל את זה הבנתי: צריך דשן. אם תשתמש בדשן במידה הנכונה, תזכה לצמיחה ולפריחה ולקטוף את הפירות. אבל אם תיקח – ואני מסיים – את כל שק הדשן שיש לך ותשפוך אותו על העץ או על הצמח, תהרוג אותו. מה שאתם עושים כרגע זה לשפוך את הכול ביחד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> וכך הורגים את הרפורמה, לא עושים רפורמה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני שר המשפטים, לפני עשר שנים בערך ראיתי כתבת פרופיל באחד העיתונים עליך, שהציגה אותך כבן אדם מבריק שיודע לחשב מהלכים קדימה, ובשביל לעשות המחשה לקחו משחק שחמט. נדמה לי שזו הייתה כתבה יחד עם זאב אלקין, כשהייתם פעם באותה מפלגה. אתה יודע לשחק שחמט או לא? בכלל לא? << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> אני יודע ברמה בסיסית. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> למה אני שואל אותך? כי אני עד גיל 17 שיחקתי ברמה מקצועית. הייתי שחקן מקצועי, מועמד לאומן. בשחמט המאמנים לימדו אותי דבר אחד: יש לך זמן – הרי משחקים עם שעון – וגם אם אתה יודע מה המהלך הבא שלך, וגם אם אתה יודע שאתה הולך לנצח, וגם אם אתה יודע לחשב עד הניצחון, קח את הזמן, תחשוב, תסתכל על היריב שלך, אל תמהר לעשות מהלך גם כשאתה בטוח במהלך שלך. עכשיו, כל המדינה זועקת; אנשים מכל הקשת החברתית. אני לא מתייחס עכשיו לאופוזיציה, זכותך לא להתייחס לאופוזיציה. אני מתייחס לאנשי מקצוע, אני מתייחס לכלכלנים, אני מתייחס לאנשים שעוסקים עשרות שנים במאבקים חברתיים, בתהליכים שקורים בחברה – לא תמיד גם אנחנו הפוליטיקאים מזהים את התהליכים האלה. זה מקצועם, זה לא המקצוע שלנו. הרבה פעמים אנחנו מסתמכים על המחקרים האלה, נכון, כי אנחנו רוצים להבין לאן נושבת הרוח; מה הציבור חושב. אני כבר לא מדבר על סוקרים, שיודעים לעגל פינה בשביל כל פוליטיקאי. יש זעקה. במשך חודש וחצי, חודשיים יש זעקה. אני כבר לא מדבר על מספר המפגינים. תעשה כמו שלימדו אותי בשחמט. אתה יודע מה המהלך, אבל תעצור שנייה. תסתכל שנייה. תחשב כמה דקות, כמה שעות, כמה ימים. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אל תענה. אני יודע מה אתה הולך לענות. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> לא. אתה לא יודע מה אני עומד לענות – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שלב א' – – – << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> ולהעביר את שלב א' עד סוף המושב, ואז לחשוב טוב – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שלב ב', אם אתה תגיד שבמשך שנה יהיה דיון מעמיק, אז אולי אני אקבל את זה. כי לא תמיד אתה יודע לחשב עד הסוף. והכי חשוב, אתה יודע מה, יריב, שר המשפטים, מה יהיה לאחר שתשלים את המהלך? זאת השאלה שאין לה תשובה. עכשיו אני אגיד לך עוד משהו. בדקה שנשארה לי אני רוצה להגיד פה משהו – – – << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> אני שואל אותך מה יהיה אם לא נשלים את המהלך. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אשמח גם לדבר איתך לעומק. אבל אני רוצה להגיד פה משהו. משתמשים בנרטיב הזה שהעם אמר את דברו. העם לא אמר את דברו – זה מפריע לי שם, אדוני היושב-ראש. יש פה דיבור, וזה מפריע לי. אני שומע על מה הם מדברים ואני לא שומע את עצמי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מבקשים שקט שם, בבקשה. בבקשה, שקט. אפשר לדבר בשקט? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אמרתי פעם אחת, כשאתה מסתכל על מספר האזרחים שהם בעלי זכות הצבעה – 6,778,000; הצביעו בבחירות 4,794,000. שני מיליון אזרחים כלל לא הצביעו, לא הגיעו להצביע, אחרי סבבים וסבבים וסבבים. אפשר לדבר על למה הם לא הצביעו. הקואליציה, שכרגע היא 64 מנדטים, יש לה 100,000 פחות מהאנשים שלא הצביעו לקואליציה. כלומר, אם אתה מחשב את כל הקולות של המפלגות של הקואליציה אתה מגיע לשני מיליון. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רגע, אני אומר לך את האמת, עובדות. 2.3 מיליון איש, אבל 2.4 מיליון איש לא הצביעו עבור הקואליציה הזאת. כשאני מסתכל על המספרים – ומתמטיקה אני יודע, למדתי – אני רואה שרק שליש, שליש מכלל בעלי זכות ההצבעה הצביעו לקואליציה. אתם אפילו לא ב-40% ולא ב-50%, ובטח אתם לא בחצי. << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> חישוב קלוקל. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עכשיו אתה בא ואתה מציג פה רפורמה כל כך משמעותית – ויכול להיות שיש מקום לשינויים. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תגיד, כמה הייתם עם בנט? כמה הייתם עם בנט? כמה הייתם עם בנט? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שקט. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל אתה לוקח ומשייך לעצמך את הרוב. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> כמה הייתם עם בנט? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שקט. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה מבין שאתה בבעיה? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא כבר סיים את זמנו. תנו לו לסיים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יריב, אם אני מחזיר אותך לשחמט, אתה בבעיה גדולה, כי אתה לא ביתרון מספרי פה. אז קח את העצה של הנשיא, של האופוזיציה, ותחשב מסלול מחדש. אתה תראה שגם העניינים יסתדרו. אתה יושב בקבינט הביטחוני. אתה יודע מה זה לנהל מדינה במלחמה. אתה יודע שאין לך תשובה מה יהיה אם הדבר הזה יושלם, כי אף אחד לא יודע מה יהיה. אבל אתה יודע מה קורה עכשיו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> יהיה טוב. יהיה טוב. אל תדאג. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת סובה. חבר הכנסת משה טור פז. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שר המשפטים לוין, אני בטוח שאתה זוכר מימי נערותך בבויאר, היה פעם שחקן בבית"ר ירושלים – לא נזכיר את שמו – הוא היה שחקן מחליף, אבל כשהוא היה עולה למגרש כל האוהדים היו תופסים את הראש. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> יש כאלה הרבה בהפועל תל אביב. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה בילדותנו, בשנות השמונים בירושלים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לפני המשחק הוא מחזיק את הראש. לפני שמתחיל המשחק. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך שהוא היה עולה, כולם היו יודעים שהשער ייכנס לו בין הרגליים. אבל בשלב מסוים כבר לא היו מחליפים אותו. אתה יודע למה? כי הוא היה תירוץ, כי כולם ידעו: כשהוא על המגרש יש סיבה, יש את מי להאשים. אם אני במקום נתניהו מסתכל עליך הערב, אני אומר לעצמי: יריב לוין, אתה עושה לי בעיה אמיתית, כי החל מהערב נגמרו התירוצים. הרי פעם האשמתם את השמאל. השמאל אשם בכול: אנחנו נורא רוצים לשלוט, הוא רק לא נותן לנו. אחר כך באו אליטות, ואז באו אשכנזים. עכשיו יש את בית המשפט כתירוץ המדהים לחוסר המשילות. אני יושב בכל קבוצות הווטסאפ שלי – קבוצות של הימין – ו-46 שנה מתבכיינים שם, מאז שאני בן חמש: אנחנו בשלטון, אנחנו רק לא מצליחים לשלוט; אנחנו, הימין, לא יודעים לשלוט; כל פעם מישהו אחר גונב לנו את השלטון, כל פעם מישהו אחר גורם לזה שיבקיעו לנו שער. בשנים האחרונות כל הבכיינות של הימין הולכת על בית המשפט. למה אנחנו לא מגרשים מחבלים? בית המשפט לא נותן לנו. למה אנחנו לא ממנים את אנשי שלומנו להיות מנכ"לים? בית המשפט לא אישר לנו. למה הצבענו ימין וקיבלנו שמאל? בית המשפט לא אישר לנו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> יפה שאתה יודע את האמת לפחות. כל הכבוד לך. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> התירוצים הגרועים האלה מפרנסים 46 שנים של שלטון ימין. 46 שנים, פי שניים כמעט מהזמן שמפא"י שלטה פה, מספר לעצמו הימין שהוא שולט אבל לא נותנים לו כי מישהו מפריע לו. 46 שנים של שלטון ימין, עם הפסקות קלות, והתירוץ תמיד שם. הינה, עלה השר לביטחון לאומי: אני נורא רוצה לעשות חומת מגן 2, אבל היועצת המשפטית לא מרשה לי. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז פעם זה גלי בהרב מיארה, פעם זה אסתר חיות. אני באמת מודאג, יריב לוין, כי אם הרפורמה שלך תצליח, אז נגמרו התירוצים. מה יעשה הימין? את מי הוא יאשים? אתה יודע, את השחקן המחליף ההוא של בית"ר לא החליפו, השאירו אותו על המגרש. למה? כדי שיהיה את מי להאשים כשהקבוצה הפסידה, בזמנו. זה היה לפני תקופת הזוהר, כשאורי מלמיליאן ואלי אוחנה, דני נוימן, אתה יודע, הרבה קודם. אבל עכשיו, אם הרפורמה שלך תצליח, לנתניהו לא יהיה את מי להאשים. בית המשפט לא יעמוד לזכות הצדק; הוא לא יגן על הליברליזם של ישראל; הוא לא ישמור עלינו מבית המשפט הבין-לאומי בהאג; לא תהיה לנו את המשענת הזו. עכשיו, אוי ואבוי, הימין יצטרך להסתכל במראה. אתה יודע מה, אני בעצם לא כל כך דואג, כי אני בטוח שאחרי שתחריבו את מערכת המשפט, אתם תמצאו בלם חדש להאשים אותו בכל הגולים שאתם תמשיכו לחטוף. תודה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – – שניצחנו 0:1. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו הוא הבין. עכשיו הוא הבין. צריך לדבר כדורגל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני שר המשפטים, גברתי השרה, רבותיי חברי הכנסת, הראי"ה קוק אומר ככה: "בניין העולם, המתמוטט כעת לרגלי הסערות הנוראות של חרב מלאה דם, דורש הוא את בניין האומה הישראלית. בניין האומה והתגלות רוחה הוא ענין אחד, וכולו הוא מאוחד עם בניין העולם, המתפורר ומצפה לכוח מלא אחדות ועליונות, וכל זה נמצא בנשמת כנסת ישראל. רוח ד' מלא בה, רוח שם מלא בקרבה, ואי-אפשר לרוח אדם, שהרגשת נשמתו פועמת בו, להיות שוקט בשעה גדולה זו, מבלי לקרוא לכל הכוחות הצפונים באומה: עורו וקומו על תפקידכם". אני מבין אלו שחושבים ששר המשפטים מוביל פה רפורמה היסטורית שהיינו צריכים לעשות אותה כבר לפני המון המון שנים. אני גאה לעמוד לצידו ולצד היושב-ראש שמחה רוטמן מדי יום בדיונים בוועדה. אני חושב שהמהלך פה הוא מהלך היסטורי, ועם הזמן יתברר גם לכל העם היושב בציון עד כמה הוא היה נחוץ. יחד עם זאת, אני בטוח שאתם, חבריי באופוזיציה, שלא חושבים כמוני – אני לא מוכן להניח שמה שאתם חושבים ומה שאתם אומרים ומה שאתם עושים נעשה מתוך שנאת ישראל, אלא להפך. אני בטוח שאתם אוהבים את המדינה, אני בטוח שדאגתכם כנה, ואני בטוח שחשבתם עד הסוף על התוצאות של כל ההתנהלות שלכם. אני מצפה שכך תחשבו גם על חבריי ועליי, שאנחנו לא סומים, שאנחנו יודעים בדיוק מה שאנחנו עושים, שאנחנו שליחי ציבור נאמנים לא פחות משאתם רואים את עצמכם שליחים של הציבור שלכם, ושאנחנו נחושים לבוא ולהעביר את הרפורמה הזאת. החל מעוד שעתיים פלוס-מינוס שני הסעיפים שאנחנו דנים עליהם גם יעברו בקריאה הראשונה. נשאלת השאלה: מה עושים אחר כך? אני לא יכול לקבל בשוויון נפש את הדיבור הזה על קרע בלתי נמנע. אני לא חושב שהרפורמה יוצרת את הקרע. אני חושב שאנחנו יוצרים את הקרע. זו לא הרפורמה, זה לא שום חוק, זה לא שום איזון כזה או אחר, זה לא מעמד של שום רשות – זו העובדה שאנחנו לא הצלחנו עד עכשיו לייצר גשר של הידברות בינינו. לכן אני מפציר בכם, מתחנן, ממחר בואו נדבר בלי תנאים מוקדמים, מתי שתרצו, באיזה פורום שתרצו, באיזה מקום שתרצו – בואו נדבר. מה יש לכם להפסיד? תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה לחבר הכנסת מלביצקי. חבר הכנסת בועז ביסמוט, בבקשה. << דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי בקואליציה ובאופוזיציה, חבריי באופוזיציה, התעוררתי הבוקר, וכמו שאתם מקשיבים לחדשות, לרדיו, אז גם אני מקשיב, וראיתי עד כמה אין סוף לצביעות. הקשבתי, ובאמת פתחו את מהדורות החדשות הבוקר – או באחת, לפחות בתחנה שאני האזנתי – ודיברו על כך שהפקחים של האו"ם גילו אורניום מועשר לרמה של 84%, קצת פחות מהרמה הנדרשת לפיתוח נשק גרעיני. העלו פרשן צבאי שדיבר על עד כמה זה מעורר דאגה. אחרי זה, כמובן, דיברו על הרפורמה – סליחה, דיברו כמובן על המהפכה, כי בתקשורת זו מהפכה, זו לא רפורמה – ואז הביעו פליאה הכיצד כאשר האיראנים כל כך מתקדמים בצעדי ענק לכיוון 90% אנחנו בכלל מתעסקים בזוטות, קרי רפורמה – סליחה, מהפכה – במערכת המשפט. וחשבתי לעצמי כמה צביעות, כמה צביעות של חבריי לשעבר בתקשורת, כמה צביעות יכולה להיות, כי רק לפני שנתיים טענו שאנחנו כל הזמן רק מתריעים על הגרעין האיראני, ופתאום עכשיו איך אפשר בכלל להתעסק בדברים אחרים מאשר הגרעין האיראני. אבל רק להראות עד כמה פה העסק הזה הוא צבוע. ידידי עכשיו שנאם זה עתה, טור פז. חבר כנסת טור פז הלך ודיבר על הווטסאפים הקבוצתיים שהוא כבר הרבה מאוד שנים עוקב אחריהם, של הימין, ודווקא אם הוא מסתכל על הווטסאפים הקבוצתיים האלה, אז הוא דווקא רואה עד כמה החבר'ה האלה, שבווטסאפים האלה, לא נמצאים במחאה ולא בהפגנה, אלא להפך, הם נמצאים יחד איתנו ומאוד גאים ברפורמה הזו, בגלל דבר אחד, וזה קצת היסטוריה. בתור אחד – ב-1977 אומנם הייתי הרבה יותר צעיר, לא הייתי ח"כ, אפילו לא הייתי מצביע, והסתכלתי אז על הטלוויזיה בשחור-לבן, וצפיתי במנחם בגין מאושר, כמו כל הבוחרים, וצפיתי במגישים, שהיו בדיוק כמו היום, עם פרצוף תשעה באב. אז באמת אמרתי לעצמי: איזה יופי, ב-1977 ניצחנו, ועכשיו אני מסתכל על שר המשפטים שיושב כאן ואני אומר לו דבר כזה: איזה מדהים זה, אני כולה בסך הכול חודשיים בפוליטיקה; ב-1977, בתור ילד, ראיתי איך ניצחתי, או ניצחנו, ולמענכם, למען כולם, וב-2023 אני רואה איך הימין, אחרי שהוא ניצח ב-1977 – ב-2023 הוא סוף-סוף מממש. ולכן, על כך מגיעה לך תודה גדולה. זאת אומרת, אני באופן אישי לא האמנתי שכמה שבועות אחרי שאני אצטרף למקום המרשים והחשוב הזה, כנסת ישראל, אני אצליח להיות שותף להישג שכזה. מה שלי מפריע בסיפור הזה של הרפורמה – וזו רפורמה בסך הכול, אין כאן שום מהפכה ואין כאן שום הפיכה, בואו, פרופורציות. פרופורציות. תסתכלו מה קורה בעולם וגם תסתכלו מה קורה אצלנו. אבל הסיפור הגדול של הרפורמה הזו – כמו שאמרו כאן קודם: הרי דיברו על הרפורמה יאיר לפיד ואביו טומי לפיד, זיכרונו לברכה, וציפי לבני דיברה על שיבוט שופטים, ורובינשטיין, והשר וגדעון סער בכלל. מי לא דיבר על הרפורמה? והנשיא, הנשיא עצמו, האינסטיטוציה, אדם שאתם מאוד מכבדים, כולנו מכבדים, מה הוא אמר בנאומו, בעצם? שאנחנו צריכים רפורמה. זאת אומרת, זה דבר לגיטימי. אז איך עושים אותה? בואו נדבר, אבל גם את זה אתם לא רוצים. אבל מה שמפריע לי בסיפור הזה של הרפורמה – ובפעם המי יודע כמה רואים את זה במדינת ישראל – שזה לא מה אנחנו אומרים אלא מי אומר את הדברים. ברגע שזה בא מהצד הזה, ברגע שזה בא מהימין, אז זה לא לגיטימי. מייד זה קץ הדמוקרטיה. זה תמיד היה כך, לכן אנחנו לא מתרגשים. תמיד זה היה כך. אני הסתכלתי וחיפשתי כאלה שמדברים קצת כמונו, כי הפרדוקס הגדול זה שפה אתם מדברים על 20,000, 30,000, 40,000, 100,000, 200,000 איש במחאה, אם תרצו – אתם יודעים מה, 250,000 – אבל מה עם כל אותם אלה שהם מאות, מיליונים, שמצדדים בזה ושמחים, והם לא באים לידי ביטוי? אז אני קראתי – סליחה שאני אומר את זה – בעיתון שאני קצת מכיר, ישראל היום, טור, קטע, של דרור אידר, שגריר ישראל ברומא לשעבר, שכותב דבר כזה בטור שלו השבוע: "לכן המערכה הגורלית. לכן המהומה ברחובות. לכן הגיבוי התקשורתי הכמעט-הרמטי למתנגדי השינוי. לנגד עינינו עולה האפשרות ההיסטורית לשינוי כללי המשחק הללו, וזה מפחיד את שני הצדדים. אחרי 100 שנים" – הוא מדבר על הקונגרס הציוני – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משפט סיום. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> – – "מתעורר הצד השני ודורש את חלקו בעוגת ההנהגה. לא פירורים ולא בקשת רשות מכבוד השופטים, אלא השבת האיזון הנכון בין הרשויות. לראשונה גם המערכת השיפוטית תהיה נתונה לביקורת ולריסון. למשל, איסור עקרוני על בית המשפט לדון בחוקי היסוד, שהם לשיטתו פרקי חוקה. פשרה – כן, אבל אסור להחמיץ את השעה. במערכה ההיסטורית" – אני כבר מסיים, כבוד היושב-ראש – "הזאת חייב להיות ברור: מה שהיה – לא יהיה עוד". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> << דובר_המשך >> << דובר_המשך >> << דובר_המשך >> ופה אני רוצה להגיד לסיום באמת, כבוד היושב-ראש, אני שומע את האיומים חסרי האחריות מפי בכירי המחנה באופוזיציה, ואני רוצה פה להגיד לכם, פנינו לשלום ולפיוס לאומי; אבל שלא תתבלבלו לרגע, אנחנו לא מתרשמים מהאיומים שלכם. את הרפורמה הזו נביא למען כלל אזרחי ישראל, למען הדמוקרטיה הישראלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אדוני יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, רציתי לדבר עם השר, אבל הוא נאלץ לצאת לכמה דקות. אני יכולה להבין. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> יש פה עוד שר. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אבל רציתי את שר המשפטים. תראו, קודם כול, אני שומעת אתכם ממשיכים. גם כשניצחתם בבחירות, גם כשאתם מעבירים פה את הרפורמה, גם כשאתם דורסים את הכנסת, גם כשאתם דורסים את הציבור, גם כשאתם עושים מה שאתם רוצים – אתם עדיין מתבכיינים. עדיין לקחו לכם, עדיין שולטים לכם, עדיין אתם מייללים, עדיין אתם מאשימים: לא נותנים לנו, מאיימים עלינו, עושים לנו, לא נותנים. מה זה? ניצחתם? תמשלו. מה קרה, מה קרה? אתם צריכים לבוא אלינו? תעבירו את הרפורמה. מה קרה? אין בעיה, תעבירו את הרפורמה. הרי מה שהיה עד עכשיו – עשיתם פה הצגה. הצגה. אני הייתי בדיונים. בכל פעם שבאנו, ניסינו לדבר, ניסינו לדבר ללב, ניסינו לטעון, הבאנו מומחים, הבאנו אלטרנטיבות – הבאנו והבאנו, ואתם הסתכלתם. אתם עושים הצגה, אתם לא באמת, אתם לא שום דבר. לא הקשבתם, הייתם אטומים. גם לא ראיתם וגם לא הקשבתם. לא רציתם. אני יודעת יותר מזה, שגם לא התכוונתם להקשיב. אמרתם: נעביר את זה בקריאה ראשונה as is, ואחר כך, שיבואו לדבר איתנו. זאת הדרך שלכם. הדרך העליונה. העליונות, הזחיחות, ההיבריס הזה, לבוא ולזלזל. כמו שאמרתי פעם אחר פעם מחדש, מה שעשיתם פה טוב זה ליצור מחנה. יצרתם את המחנה החדש, הליברלי, הדמוקרטי, שלא נמצא רק בתל אביב, רבותיי. אם אני מגיעה מבאר שבע ויוצאים שם 4,000 איש כדי לבוא ולהפגין, ואם בנתניה יוצאים שם כל כך הרבה מפגינים, לבוא ולומר – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> 7,000. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> כמה? 7,000, וזה הולך ועולה משבוע לשבוע. ואם החברה הבדואית מצטרפת, ואם החברה הערבית לאט-לאט מצטרפת, זה אומר שככל שאתם תמשיכו בדורסנות הזו, אנחנו – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> ארבעה מנדטים, ארבעה מנדטים – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> מאה אחוז. הינה, הזלזול, ארבעה מנדטים. מה זה עוזר לך, סעדה? מהיום שהגעת לכנסת רק רעל יוצא לך מהפה. רעל. רעל ושטנה, זה מה שיוצא לך מהפה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מי בכלל בחר בך? שב בשקט, חוצפן – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אוי ואבוי למח"ש שעכשיו אתה הולך לפרק. אתה איש של נקמה, איש של נקמות שמגיע לכנסת – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> – – איש כנראה דחוי, ועכשיו זה מה שאתה עושה. אתה והחברים שלך באתם לכאן מתוך איזו יהירות. אתה מבין שמה שאתה מביא איתך יחזור אליך, אדוני, כבומרנג. כבומרנג. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתם תהיו אפס – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה נותן לו להפריע לה בנאום, אדוני היושב-ראש? למה אתה נותן לו להפריע לה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת סעדה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לקחתם מפלגה מפוארת – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> איזה יופי. תראה איזה יופי, כמה אהבה אתה מביא. אבל אני רוצה לומר שאנשים שאני פוגשת בכל המחאות – כולל האנשים שיצאו גם עכשיו – מה שמניע אותם, בניגוד אליך, זאת אהבה, זאת אהבה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אפס – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> תראה את השנאה שיוצאת ממך. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – אתם אנטי-ציונים. אתם כמו עופר כסיף. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> מי שמביא את השנאה הזאת, היא תחזור אליו באבי-אביו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – הצבעתם נגד חוק הגירוש, תתביישו לכם. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> לכן אני מסתכלת היטב על כל האנשים שיוצאים למחאות, שנלחמים על מה שהם מאמינים בו, שמאמינים במדינה, שמאמינים בחברה הישראלית. אל תפחדו לא מסעדה ולא מהחברים שלו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> סעדה? אני רוצה להגיב על זה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> זה ברור לחלוטין שאתם יודעים היטב מה טוב למדינת ישראל. אל תפחדו מהדברים הרעים האלה, כי בסוף לא רק שהאמת תנצח, גם הצדק ינצח, גם הדמוקרטיה תנצח, ואנחנו נמשיך ונשמור על הערכים הדמוקרטיים – לא שאנחנו המצאנו; זה לא שוויון אוניברסלי שלקחנו ממדינות זרות. זה בהצהרת העצמאות שלנו, אלה האבות המייסדים שלנו, הם שהקימו את המדינה לאור כל הערכים האלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו נשמור עליהם מכל משמר ומפני רוחות רעות ושחורות, גם כאלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אפרת, איך לא אמרת לו שהוא לא נבחר? שהוא – – – הוא, יש לו מה להגיד על ארבעה מנדטים, למה, בחיים שלו בחרו אותו למשהו? << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> לא, הוא איש משוריין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – אצלכם. אצלכם בפריימריז בוחרים את כולם. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> טוב, שבו, שבו בשקט, די. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הלכתם עם עופר כסיף ביחד. מפלגת העבודה תמכה בעופר כסיף והצביעה נגד חוק הגירוש. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רבותיי, תיתנו לחבר הכנסת סימון דוידסון לדבר. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה מביך, סעדה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> איפה הציונות. הגעתם לארבעה ותגיעו לאפס. אתם תגיעו לאפס. אפס. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת סעדה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> סעדה, אתה מביך, אפילו את המחנה שלך. אתה פשוט מביך. שב בשקט. את המחנה של עצמך אתה מביך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת סעדה, נא לשבת במקום. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> עופר כסיף ומפלגת העבודה חברו יחד. בושה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> חבל שאתם לא שומעים איך מדברים בחדר עישון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת סימון דוידסון. אל תפריעו לו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני גאה שהוא חבר בסיעת הליכוד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הסתיימו ההערות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני עומד פה ונואם נאום הספד, במיוחד בעבורכם, הקהל שנמצא למעלה, כי אוזני הקואליציה אטומות. אני רוצה לספר לכם על הדמוקרטיה הישראלית המפוארת, הדמוקרטיה הישראלית שליוותה אותנו 75 שנים, שעיצבה את מדינתנו הנפלאה כפי שהיא היום, עד שזו הלכה מאיתנו בעקבות ההפיכה המשטרית. אני מבקש להספיד בפניכם את אותה דמוקרטיה יקרה שלנו. כמה שלא הערכנו אותה מספיק בזמן אמת. בזנו לסבירות, זלזלנו בהתגברות. לא ידענו שכל המשפטים והמושגים האלה שהדמוקרטיה מנסה ללמד אותנו הם בעצם הזכויות שלנו כאזרחים. לא השכלנו להבין שהחיים בלעדי הדמוקרטיה אינם אותם חיים. עכשיו, חברים יקרים, ביום שאחרי ההפיכה, כשנותרנו עם חלל ריק, החוסר שלה מורגש במיוחד. ההפגנות הוגבלו בצורה משמעותית; הכרעת הרוב הפכה לעריצות הרוב; נשים – כן חברות הכנסת – נשים הוצאו מעשרות תפקידים בצבא, בכוחות הביטחון ובשירות המדינה; יוראי, זכויות הקהילה הלהט"בית נפגעו; ערוצים וחברות חדשות שביקרו את הממשלה נסגרו; הוועדה לבחירת שופטים הפכה לשלוחה של הממשלה והחלה למנות רק שופטים עושי דברם, ממש שופטים בובות. זאת רק רשימה חלקית של התופעות שפקדו אותנו מאז הסתלקות הדמוקרטיה הישראלית. חברים יקרים, בשעה קשה זאת אני רוצה לספר לכם על ערכיה של הדמוקרטיה הנפלאה שהייתה לנו. חירות, שוויון, כבוד האדם, הגנה על זכויות מיעוט, הגנה על זכויות הפרט, כל אלה אבדו לנו עם נפילתה של הדמוקרטיה הישראלית. על אלה אנחנו בוכים. ומי יעלה לנו אחת אחרת תחתיה? מי? הרבה סבלה הדמוקרטיה הישראלית בטרם לכתה. מחלות רקע לא נתנו לה מנוח. הפופוליזם התפשט בגופה. הרשות השופטת הוחלשה והחוסן של הדמוקרטיה התערער. בג"ץ איבד את היכולת לבטל חוקים. חוקים פוגעניים עם כותרת "חוק-יסוד" חוקקו כלאחר יד, ולא היה מי שיבקר אותם. כל אלה היו תהליכי הגסיסה שהובילו לפטירתה. ואנה אנו באים? שני הורים היו למדינת ישראל; שני הורים שהולידו אותה ועיצבו אותה. אבא יהודי ואימא דמוקרטית. האבא יצק לה את התוכן היהודי והאם את המבנה הדמוקרטי. כך גדלה הדמוקרטיה הישראלית, עד שלא יכלה יותר להיאבק כנגד כל הסערות שעברו עליה. חבריי חברי הכנסת. בת 75 הייתה בלכתה. בדמי ימיה מתה. הותירה אותנו יתומים מזכויות אדם. אני מזמין את כולם, ההלוויה תצא מירושלים, ותתקיים בזמן הקריאה השלישית – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, אתה יודע התקנון ואתה צריך לרדת, כי זמנך תם. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – על ההפיכה המשפטית. כולם מוזמנים ללוויה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זמנך תם. תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. לכן הוא הרים את החפץ בזמן שהוא סיים כבר את הזמן. כך הוא יכול היה לרדת בלי בעיה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול, אני רוצה לחזק את ידיהם של המפגינים, שהגיעו גם היום להשמיע את קולם. תודה לכם שאתם לוקחים את הזמן ומגיעים כדי להשמיע קול, כדי לנסות לשמור על הדמוקרטיה. יום קשה היום. אני חייבת להגיד שמבין כל הוועדות שיצא לי לבקר בהן עד כה, בזמן הקצר שאני כאן, היום הייתה לי חוויה קצת מתקנת. נכנסתי לוועדה לקידום מעמד האישה, וראיתי דוגמה קצת יותר שפויה של איך מתנהלת ועדה שאפשר להשמיע בה קול, שאפשר לדבר, שנותנים בה במה גם לאזרחים ולאזרחיות שמגיעים – בעלי תוכן, מומחים, מרצים, אקדמאים. אני רוצה לנצל את הזמן הקצר שיש לי פה להקריא חלקים ממגילת העצמאות, כמה שאני אספיק: "בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית. מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו יישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקדמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית. בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו. זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917, ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי. השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, ובה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על ידי חידוש המדינה היהודית בארץ ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות זכויות בתוך משפחת העמים. שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ ישראל על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל ישרים במולדת עמם". אני מדלגת. "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות, ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות". כמה יפה – כמה פשוט. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום היה אחד הימים הקשים שהיו לי מאז שאני חברת כנסת, כבר כמעט שנתיים. עכשיו, ידעתי וציפיתי שהוא יהיה ארוך ומייגע ולא פשוט, רק לא ידעתי עד כמה. הוא נפתח בוועדת חוקה על הבוקר. לא הייתי שם הרבה זמן, אבל הספיק לי הזמן שהייתי שם, זה הראה לי איך זה הולך להיראות בעתיד אחרי שתעבור החקיקה. ישבה שם אישה, דיברה מדם ליבה, סיפרה על החברה שהיא ממנכ"לת. היא לא צעקה, היא לא עקצה, היא לא התלוננה, פשוט דיברה מלב אל לב על החשש שלה ושל הקולגות שלה לכלכלה ולעתיד ההייטק, על המשקיעים שחוששים להשקיע. בדיעבד הסתבר לי שאותה אישה, ששמה רונית הרפז, היא מנכ"לית של חברת סטרטאפ בתחום צנתורי המוח. היא גם ייסדה ומנכ"לה עוד חברת סטרטאפ. בנוסף רונית מתנדבת שנים רבות בעמותת פעמונים. אבל יושב-ראש הוועדה המחליף, שנמצא בכנסת בקושי חודשיים, חבר הכנסת חנוך מלביצקי, קרא לה "פריבילגית". אני חוזרת: חבר הכנסת חנוך מלביצקי, גבר, לבן, אשכנזי, שלמד משפטים בבינתחומי בהרצליה, שם שנה עולה 40,000 שקל, והקריירה שלו, לפחות לפי גוגל, כוללת כמה כתמים, הוא קורא לאישה פורצת דרך, מעוררת השראה, שהצליחה למרות הכול להגיע לתפקיד שהיא הגיעה אליו, שהחברות שהיא ייסדה או ממנכ"לת משלמות מיסים במדינה הזאת, מפרנסות משפחות, ולמעשה, החברות האלה הן הקטר הכלכלי של המדינה – הוא קורא לה פריבילגית. עכשיו, נניח שהיא פריבילגית. מה היא עשתה עם הפריבילגיות שלה? הגיעה לכנסת להשתתף בוועדה, לומר את אשר בליבה, לנסות לתקן, והוא יושב מולה ומזלזל בה. מה אתה אי פעם עשית עם הפריבילגיות שלך? ועוד כל זה קורה ביום שיו"ר הסיעה שלכם מבקש לממן את הבית הנוסף שיש לו, את כל הוצאות הבית, ואשת ראש הממשלה מבקשת להגדיל את תקציב הביגוד מ-45,000 שקלים ל-80,000 שקלים – אבל היא הפריבילגית. משם עברתי לוועדה למעמד האישה, שדנה בהשלכות של הפיכה משפטית על נשים. כמובן, רוב נשות הקואליציה לא טרחו להגיע. תודה לחבר הכנסת דלאל, שכן טרח להקשיב מעט – אני אומרת את זה מכל הלב. אבל לעומת זאת, חברת הכנסת לימור סון הר מלך הגיעה לעשר דקות בערך, אולי לרבע שעה, ויצאה. ואז אני רואה בטוויטר שהיא קוראת לזה דיון של שמאל קיצוני – ויצו, נעמת, ארגוני סיוע, ארגון נבחרות, שהן חרדיות שמוחות על כך שהמפלגות הגבריות לא נותנות להן להתמודד אפילו במוניציפלי. עכשיו, מילא היא הייתה נשארת חצי שעה וכותבת מה דעתה, אבל היא הייתה רבע שעה, והיא כבר הכריזה שאנחנו ארגון שמאלני קיצוני, אנחנו וכל ארגוני הסיוע. משם המשכנו למליאה. מסתבר שרוצים לבדוק לנו את התיקים – לא חוקי, לא מוסרי, לא הגיוני, נעילה של דלתות המליאה. והשיא הגיע בזמן נאומו של חבר הכנסת רוטמן, כי קרו שני דברים: אחד – הסיפור עם הדגלים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הזמן תם. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אנחנו נמשיך את זה לנאום הבא, כי יש פה דווקא דברים חשובים. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בסדר גמור. תודה רבה. חבר הכנסת חילי טרופר. בבקשה. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש בי דאגה עמוקה כיצד יסתיים היום הזה. יש תחושה קשה שאנחנו על סף תהום, ואין מספיק מי שנאבק כדי שלא נידרדר לשם. אני בוחר דווקא להביא כאן דברים שכתבה בערב שבת האחרון יעל שבח, אלמנתו של הרב רזיאל שבח, זכרו לברכה, שנרצח בחוות גלעד, והיא כותבת: "מהמעט שהצלחתי להפנים בענייני הרפורמה, אני דווקא בעדה. ויחד עם זאת, אני חושבת שאל לנו לעשות את הטעות של מי שתמכו בגזרת הגירוש; אל לנו לזלזל באלפי המפגינים הממלאים את הרחובות בשבועות האחרונים; אל לנו לבטל את כאבם ולבוז למחאתם. אפשר בהחלט להבין את הכאב הזה, וראוי ורצוי לתת לו תוקף גם בחיינו. איננו יכולים להרשות לעצמנו להניח חומה בצורה עשויה עמדות, דעות, ושאר עניינים מסמאי עיניים, שיסתירו לנו את עובדת היותנו כאן יחד. אנחנו לא יכולים להתעלם מכך שסוגיית הרפורמה, בין שתעבור ובין שלא תעבור, תסתיים בסופו של דבר, ועלינו לעשות הכול כדי לוודא שמה שיישאר אחריה יהיה מספיק מכבד ומספיק מקבל כדי שנוכל להתקיים בצוותא. אין שום משמעות לרפורמה כזו או אחרת אם חצי מהעם פגוע וכעוס בסיומה ורק מחפש הזדמנות קרובה להנחית מכת מחץ על החצי השני; אין משמעות לחוק או ממשלה אם בסיום הרפורמה לא נוכל לחיות זה לצד זה. המחאה הזו, רועשת ככל שתהיה, איננה מנוכרת לי. היא שלי לא פחות משל מי שיוצאים לרחובות בכאבם. עלינו מוטל לוודא שגם אנחנו נדע להפיק ממנה את הלקחים הנכונים ולהביא לפתרון בקרע הזה לפני שימיט עלינו אסון. בידינו הדבר, וכדאי להתחיל עכשיו". אלה דברים שהיא כותבת, אישה גדולה שמצליחה להתעלות מעל העמדה האישית שלה, שמצליחה להימנע מתחושות נקם, שמצליחה לצלוח את כל המשוכות של השנאה באמצעות אהבה גדולה. היא מבטאת קול שונה בתוך שיח שהתגבש לאחרונה – שיח של ביזוי, שנאה ותאוות נקם. אכן הייתה דורסנות בהתנתקות, ובוודאי שהייתה קהות כלפי העמדות והכאבים והחלומות השבורים של המפונים. אך מה הטעם לנקום בקהות על קהות, באטימות על אטימות, מלבד להותיר אותנו כלואים במעגל נורא של שנאה והתחשבנויות אין-סופיות? דווקא רוב מתיישבי גוש קטיף שפונו מבתיהם לימדו אותנו: לא לשנוא בחזרה; להמשיך לאהוב את הארץ ללא תנאי; לא לנקום באחים שלנו; ללכת ליישב חבלי ארץ חדשים, לבנות ולתקן; לא להשיב על עוול בעוול נוסף. הם הבינו מה שאנשי הקצוות מסרבים להבין: רק באהבה אפשר לנצח בדרך הארוכה. עכשיו צריך לחדול ממחול השנאה והנקם, וכפי שהציע הנשיא, לבחור בדרך של הידברות והסכמות, זה מה שישראל צריכה. על כולנו, ובראש ובראשונה על ממשלת ישראל, להימנע מהפיתוי לדבר ולנהוג ביזוי וקיטוב. לכולנו יש הזדמנות להטות אוזן ולפתוח את הלב למילים הנקיות והטובות של יעל שבח. תודה רבה. את הזמן שנותר אני נותן למיכאל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שר המשפטים, שמחה רוטמן, קראתם לרפורמה שלכם "ציון במשפט תיפדה", אבל הפסוק מתחיל כך: "אחרי כן ייקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה", וסוף הפסוק: "ושביה בצדקה". הלכתם בריצת אמוק למשפט ושכחתם את הצדק והצדקה. השבוע פג תוקף של חוק המכר של דירות בדיור הציבורי. רוטמן, אתה מכיר את חוק המכר של הדיור הציבורי, או שאתה לא מתעניין בדיור ציבורי? מאוד חשוב לי שתקשיב לדבר הזה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מקשיב גם מקשיב. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תשב ותקשיב, זה חשוב. לפני שבוע פג תוקף חוק כל כך חברתי, שעזר לעשרות אלפים להגיע לבית. נעמה לזימי וינון אזולאי, שלושה שבועות אנחנו מבקשים מנשיאות הכנסת דיון במליאה על חוק המכר. מונעים מאנשים עניים ששכרו דירות בדיור הציבורי, אחרי 40 שנה, לקנות את הבית שלהם. כל הנתונים מוכיחים ש-40% מרוכשי הדירות הללו, מי שקנה בית בדיור הציבורי, יצא מתלות ברווחה. ההוצאה הכי גדולה שלו, שהייתה דיור, זה יכול להיות 4,000 ו-6,000 שקל לאדם פרטי – יש לו בית שהוא קנה מהדיור הציבורי, ההוצאה הכי גדולה שלו ירדה מסדר-היום שלו. מונעים מאנשים לקנות דירות בדיור הציבורי. זה הכלי להוציא אנשים ממעגל העוני; זה בעל ערך למשפחה; זה יוצר צדק רב-דורי לראשונה. משפחה – סעדה, נכון? אתה היית בדיור ציבורי וגם ביטן וגם אמסלם וגם דנינו וגם אופיר כץ וגם גלנט ומירי רגב וקטי שטרית; גם גפני יודע מה זה דיור ציבורי; גם דרעי יודע מה זה דיור ציבורי. כולכם עכשיו בריצת אמוק למערכת המשפט, והחוק הזה פג. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אבל זה לא סותר. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל למה לא חידשתם אותו השבוע? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתם מחזיקים אותנו ערים פה בלילה, אמסלם. חוק הדיור הציבורי, הקנייה של בתים לאנשים עניים, פג לפני שבוע, ואתם לא מביאים אותו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני לא יודע למה. אנחנו גם מבקשים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שלושה שבועות אנחנו מבקשים דיון, שזה לא יפגע בעניים ביותר, שיקנו בית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, אתה לא תאמין, אני ביקשתי מיעקב אשר שיכנס דיון על הדיור הציבורי לפני כמה ימים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה זה קשור – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בכל מקרה, אין מחלוקת, אין מחלוקת, בגלל שזה אחד הנושאים החשובים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> תתבייש. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אני אמרתי, א. אני אבוא, וב. אני ואתה וגלנט ורגב גדלנו בבתים כאלה, וסעדה, בבית שאן. אנחנו לא מחויבים להורים שלנו, לסבים ולסבתות שלנו, לדודים שלנו, ששכרו בית 40 שנה? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שכרו בית 40 שנה, שילמו לעמידר או לעמיגור 200,000–300,000, שווי הנכס הזה במקומות לא יקרים; הם כבר קנו את הבית בשכר דירה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל מיכאל, אין בתים. אין בתים, זאת הבעיה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עכשיו, תנו לי רק – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אין בתים כי המדינה – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אומר לכם – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לאפשר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את רוצה להפריע – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הנחנו הצעת חוק להאריך בעשר שנים את חוק המכר, לעזור לאנשים האלה. מי הורג את החוק הזה? האוצר הורג את החוק הזה, כי לאוצר יש תוכנית – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת ביטון, אני מוסיף לך דקה, כי אתה הראשון הערב שאני שומע שמדבר בצורכי הציבור. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> האוצר הורג את חוק הדיור הציבורי, כי יש לו תוכנית, כי הוא לא מאמין בזה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> נכון – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הוא לא מאמין בדיור ציבורי. עכשיו, מה קרה? עד 2011 מכרו 35,000 דירות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע, בבקשה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מכרו 35,000 דירות. החזירו 7% בלבד מהכסף לקנות בתים. עכשיו בקופה של השיכון – 4 מיליארד לקנות בתים. לא קונים. האוצר בולם והורג את הדיור הציבורי. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> תשאל את אורי אריאל איפה הכסף. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אתם אומרים "ציון במשפט תפדה"; אנחנו אומרים "ושביה בצדקה", בצדק. אל תשכחו את הצדק. יש לכם חוב מוסרי לעיירות פיתוח, למקומות שהלכו איתכם, 50% – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לכולנו. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ודאי שלכולנו. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. הסתיימה הדקה. בסדר, סיימת טוב. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> חוב מוסרי – – – חוב ציוני אליהם, ובעזרת השם אנחנו ביחד נעשה את זה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רק אגיד משהו. יש כאלה באוצר שאומרים: לא צריך דיור ציבורי. באנגליה – 17% דיור ציבורי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מיכאל, באמת. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מכרו 2.6 מיליון דירות במסלול דיור ציבורי. פה בישראל הפכו את זה לעניים. אתה צריך להיות עני בלי כסף, בלי הכנסה, מובטל פלוס שלושה. למה לא נעשה לזוגות צעירים – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – לסטודנטים, דיור ציבורי? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. מיכאל, אני הוספתי דקה נוספת, ואמרת דברים חשובים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חצי מהזמן המליאה הפריעה לי. תן לי לציין רק עוד שתי נקודות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אף אחד לא הפריע. כולם עזרו לך. אחר כך יבוא אחמד טיבי ויגיד שהוא רוצה לקבל זמן כמו ביטון, מה אני אעשה? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> טוב, אני אכבד אותך, היושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> המסר עבר. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אדוני היושב-ראש. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מיכאל – – – רפורמה – – – הדיור הציבורי. אנחנו הולכים לפי הצדק. לא – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> "ושביה בצדקה", בצדק. אל תשכחו את הצדק. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – מפוזיציה, מפוזיציה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> התמכרתם למשפט. ביהדות יש צדק, יש צדקה, יש חסד. תתחילו לדבר במילים האלה. רק משפט? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מיכאל, תן לחברת סיעתך לדבר, בבקשה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מיכאל, אתה מתפרץ לדלת פתוחה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, זהו אחד הימים הקשים למדינת ישראל מאז קומה. מיליוני עיניים נשואות לכאן, לבית הזה. מדי פעם אנחנו גם שוכחים. לבבות רבים שעוד האמינו שיש מי מכם בקואליציה שישמיע קול שאומר, קודם כול, אחדות. על כנפי הרפורמה הזאת, על כנפי המהפכה, אתם לוקחים ונושאים רוחות רעות, רוחות רעות שמפלגות את העם, זורעות שנאה. אתם לוקחים את העם הזה, את המדינה הזאת ואת הארץ הזאת כמובנים מאליהם יותר מדי. מנהיגות אמיתית, שרואה לנגד עיניה את עם ישראל, לעולם לא תראה ברפורמה כזאת או אחרת כמשתווה לאחדות ולשלום הציבור. אני ציפיתי ועוד קיוויתי – אני מהאגף שקיווה שיש בכוחכם הפנימי להבין את עומק השבר, לראות את האזרחים ולעצור – לעצור לא בגלל הקולות, אתם יודעים מה? לא בגלל הקולות שאתם שומעים מאיתנו, הפוליטיקאים באופוזיציה; לעצור כי אתם רואים את העיניים הרבות הנשואות אליכם – ילדים, נשים, מבוגרים, יוצאי צבא, אנשים שתרמו למדינה, אנשים שאוהבים את המדינה. אומרים "וישמן ישרון ויבעט". מה שכחתם? כמה אנשים הקריבו את החיים שלהם למען המדינה הזאת, למען עם ישראל? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> השכינה לא תשרה במקום שאין בו אהבה בין אחים. ומה יהיה כאן מחר? מה אתם גוזרים על העם? כשהציבור מסתכל עלינו, הוא מחפש דוגמה; כשהציבור מסתכל על הממשלה, הוא מחפש מודל לחיקוי. הוא מחפש דמויות שינהיגו. ואם ניקח את מנחם בגין המנוח, איך אפשר שלא לזכור את תעצומות הנפש ואת הדאגה שהייתה לו לכלל הציבור ולשלום העם ולאחדות העם: בפרשת אלטלנה, כשדיבר על מזרחים, אשכנזים, יהודים – אחים לפני כל דבר אחר. הרפורמה הזאת שווה את הפיצול שאתם עושים? ובשביל מה, בשביל לרסק את השופטים? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> שלא יהיו שופטים מזרחיים – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כאשר אנחנו גוזרים את החובה לשים בשערינו את השוטרים ואת השופטים מתוך התורה – וגם הפרשנות של החכמים אומרת שלא המלך קובע מיהם השופטים. ומהי מלכות בימינו? היא השלטון. זה דיכוי, זה לא תיקון עוול. אתם יכולים למכור דאגה לחלש, גיוון; לא גיוון, לא ייצוג, לא דאגה לחלש – רמיסה. מאז שהוקמה הממשלה אתם הספקתם לריב עם הרמטכ"ל, עם המפכ"ל, עם היועצת המשפטית; הצלחתם לסלק מנכ"ליות תותחיות; אתם מצליחים לריב עם הנגיד. תעצרו שנייה, ריבונו של עולם. ניצחתם – אבל מה אתם רוצים לנצח? אתם רוצים לנצח את עם ישראל? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> "וישמן ישרון ויבעט". אתם פשוט שבעים – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – שבעים מכוח, אתם שבעים משררה, ואתם הולכים על חבל דק שמפצל את עם ישראל. אני אומרת לכם שמחר בבוקר – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע, את לא שמעת שאמרתי "תודה רבה"? << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> סליחה, אדוני היושב-ראש – משפט. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז תגידי משפט לסיום. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שמעתי, אני רק אומר, כשמחר בבוקר תקומו ותגידו איזה יופי, יש לנו ועדה ואנחנו שולטים בשופטים, תזכרו טוב מאוד כמה פיצול וקרע יצרתם בעם ישראל. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוהד טל נמצא? אוהד טל. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, "מינוי שופטים לבית המשפט העליון לא צריך להתנהל בחדרי-חדרים. נעביר את הצעת החוק שלי לשימוע פומבי למועמדים לבית המשפט העליון. מהלכים אלו ונוספים יחזקו את מערכת אכיפת החוק ואת אמון הציבור בה". את הצעת החוק הזו לא אני הגשתי והדברים הללו אינם שלי, את הדברים הללו אמר גדעון סער בסרטון כחלק מהמצע של מפלגת תקווה חדשה. "כאשר מדובר בנבחרי ציבור – – – שיקול הדעת המסור להם הוא רחב וניתן – – – בשל היותם נבחרי ציבור המביאים לידי ביצוע את רצון העם, הרי שביקורת שיפוטית על אופן הפעלת שיקול הדעת שלהם פוגעת בעיקרון הדמוקרטי הבסיסי של מימוש רצון הבוחר. החלפת שיקול הדעת של נבחרי הציבור בשיקול הדעת של שופטי בית המשפט העליון פוגעת בהפרדת הרשויות, ומעניקה, הלכה למעשה, לגוף שאינו נבחר את הסמכות לנהל את ענייניה של המדינה". גם הדברים האלו אינם שלי, אלא הם ציטוט מתוך דברי ההסבר להצעת חוק-יסוד: השפיטה, שהוגש בכנסת העשרים בין היתר על ידי – שימו לב: רוברט אילטוב, עודד פורר, חמד עמאר, סופה לנדבר, כל החברים מישראל ביתנו. "אני התנגדתי, עודי מתנגד לאקטיביזם השיפוטי מבית מדרשו של כבוד השופט אהרן ברק. לא נכון בעיניי שהכול שפיט. לא נכון בעיניי שבית המשפט העליון ישנה סדרי עולם בעודו פועל על פי מבחן האדם הסביר, שזו הגדרה מעורפלת וסובייקטיבית – – – שהכנסת מעולם לא הכניסה לספר החוקים". מי אמר את זה? חברים, את זה אמר ראש האופוזיציה המהולל שלנו יאיר לפיד. היום אותם האנשים שהזכרתי פועלים מתוך פוזיציה ומביעים מעל כל במה התנגדות לרפורמה. הגדילה לעשות מפלגת ישראל ביתנו, שבכלל בחרה להחרים את ההצבעה על החוק. הרפורמה שאליה הם מתנגדים היום באה לתקן בדיוק את אותן הבעיות שהם בעצמם הציגו בעבר. מה, חבר הכנסת גדעון סער, כבר אין בעיה שמינוי השופטים מתנהל בחדרי-חדרים? חברי ישראל ביתנו, הביקורת השיפוטית כבר אינה פוגעת במימוש רצון הבוחר? מה קרה, מה השתנה? ראש האופוזיציה יאיר לפיד, מה עם האקטיביזם השיפוטי? פתאום נכון בעיניך שהכול יהיה שפיט? אולי הגיע הזמן להפסיק עם הפופוליזם הזה, לנהל דיון רציני. אני קורא לכם: בואו נדבר. אנחנו קוראים לכם כבר שבועות ארוכים: בואו נדבר. בואו נוביל את השינויים שגם אתם דרשתם, בשיתוף פעולה, לטובת אזרחי ישראל כולם, ונחזק את האיזון בין הרשויות. נחזיר את הדמוקרטיה למדינה. ולכם, חבריי מהמחנה הלאומי, הנמצאים תחת מתקפה בלתי פוסקת, כשמישהו אומר לכם שאתם רק רוצים להרוס את בית המשפט, תגידו לו – הפוך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה, משפט סיום. << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני. אנחנו רוצים להחזיר את בית המשפט למקום הראוי לו. רוצים להחזיר את אמון העם במערכת המשפט. וגם תגידו לו שיש לא מעט משפטנים מכובדים שחושבים בדיוק כמונו. גם הדברים האלה, אגב, דברי הסיכום, אינם שלי, הם של חבר הכנסת מתן כהנא. מספיק עם הפוזיציה. בואו לדבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה, כבוד יו"ר הישיבה. כנסת נכבדה, אני אתאר פה מה קורה בשבועות האחרונים, כל פעם כשאנחנו מנסים להבין את ההשלכות של ההפיכה המשטרית הזאת על כלכלת ישראל. פעם אחר פעם אנחנו מגישים הצעות לסדר-היום, הצעות לדיון מהיר, והן נדחות על הסף בנשיאות. היה דיון על ההייטק – נדחה; עשיתי דיון בוועדת הצעירים בראשותי, הזמנתי את כל נציגי הרשויות, רשות שוק ההון, האוצר, בנק ישראל – לא הגיעו; היום היה דיון בכספים לאחר שחתמו – לדיון כזה שליש סיעה. לא הגיעו לכספים, לא הגיע לוועדה נציג אחד מהאוצר. ואני שואלת את הכנסת הזו: איך אתם מעבירים רפורמה במחטף, כשאתם אוסרים על נציגי הרשויות והממשל לתת את הדעת על ההשלכות של הרפורמה הזו? אני רואה בזה גם ביזוי הכנסת. הירידה בצפי ההכנסות, השפעות הפגיעה בדירוג האשראי, הוצאת השקעות, פיחות השקל, ניהול החוב הלאומי, היתכנות של סנקציות – ודבר, דבר לא נאמר בוועדה, דבר לא נבדק, לא משנה כמה כלכלנים יוצאים נגד. היום בוועדת הכספים הגיעו שורה של כלכלנים, כולם היו נגד הרפורמה מתוך ההשפעות שהם צופים מהאי-ודאות והאי-יציבות שהרפורמה הזו מביאה, גם לכלכלה, וכלום לא נעשה. עכשיו, אני חייבת לומר משהו, הכלכלה והרווחה חד הם. פגיעה בכלכלת ישראל היא פגיעה ביודעין בשירותים החברתיים של המדינה, היא בעצם אובדן היכולת לצפי הכנסות וניהול תקציב תקין, ביודעין, כשההשלכות של זה הן פגיעה בקצבאות, פגיעה בשירותים החברתיים, פגיעה במערכת הבריאות, הרווחה, החינוך, ואף אחד פה לא מוכן לשבת במשכן הזה בוועדות, לדבר ולהגיד מה יקרה. אני לא מוכנה, לא מוכנה להסתכל על תאונת הרכבת הזו ולא לדבר ולא לומר – לצד כל מי שהתריעו מבחוץ, אנחנו מתריעים פה מבית. זה לא להקריס את הכלכלה הישראלית בלבד, זה לחרב חיים של אנשים, כי המשמעות בסוף שורת התקציב שתימחק היא שאנשים בסוף ייפלו לתהום, ואתם יודעים את זה. התוכניות כולן נגוזו, ראינו שחינוך חינם מגיל לידה כבר לא יהיה פה; את הדיור הציבורי מחסלים פה. את כל מה שהבטחתם לפני כבר שכחתם. עכשיו אני גם מבינה למה, אי-אפשר לתכנן תקציב מיטיב, תקציב רווחה, כשאתם יודעים שהכלכלה עומדת בפני תהום בוודאות. אני גם רוצה להגיד, מה יש לכם להסתיר? למה אתם אוסרים על נציגי האוצר, רשות שוק ההון ובנק ישראל להגיע, לדבר ולנהל דיון? הרי אם הכול בסדר ואם יש תבהלה שהציבור מייצר, אז למה לא להביא את הנציגים אל הוועדות בכנסת לדבר, להסביר ואפילו להפיג את החשש. אתם יודעים שהם לא יכולים לעמוד מאחורי הגיבוי לדבר הזה שאתם מביאים לכאן – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – מאחורי הגיבוי לריסוק הדמוקרטיה הישראלית ומערכת המשפט הישראלית. אף נציג שמכבד את עצמו לא ייתן על זה את הדעת. אני גם אגיד דבר אחרון, כמו שאף כלכלן שמכבד את עצמו לא הסכים להיעמד לצד ראש הממשלה, כך אף נציג שיודע לאן פניו מועדות רגע אחרי שהוא בשירות הציבורי לא ייתן את הדעת ולא יאשר את ההפיכה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי, ואחריו – חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יקירי שר המשפטים השר יריב לוין, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל כאן והצופים בנו, חודש טוב. החודש הזה יהיה טוב במיוחד כי אנחנו מביאים לכם הערב, לכם, האזרחים, בשורה גדולה, ולבשורה הזו קוראים "דמוקרטיה". זו לא בשורה חדשה, לא חידוש שלנו. זו הבשורה של העידן המודרני, עידן החירות, עידן הליברליזם, הבשורה של המהפכות הגדולות, של המהפכה הצרפתית, האמריקאית, האנגלית – העידן שהחזיר את הכוח לעם. העידן, אדוני שר המשפטים לשעבר, גדעון סער, שבו החלפנו את החרב בפתק. את החרב של הקיסר, של המלך, של הטירן, ברצון של הציבור; בפתקים שמבטאים את חירות הציבור; את הריבונות של האזרחים. אני שמעתי כאן את חבריי לשמאל. אני יודע שזה קשה להם, מכיוון שהם התרגלו ב-27 השנים האחרונות, למשטר אחר; התרגלו לאוליגרכיה, לעשרה אנשים שהחליטו על דעת עצמם בשביל עשרה מיליון אנשים, בלי בדל סמכות חוקית, בלי לשאול אתכם, בלי לשאול את האזרחים. מעטים מאוד קבעו את האינטרס הציבורי, בלי לשאול את הציבור; אוליגרכים, אדוני היושב-ראש, שאמת המידה שלהם הייתה לא מה האזרחים רוצים, אלא מה האדם הסביר רוצה, האדם הנאור, זה ששייך למשפחה, כמו שהגדיר פעם הנשיא הקודם של בית המשפט העליון, משפחה מאד מסוימת. אפילו פרופ' גביזון, ממקימי האגודה לזכויות האזרח, לא היה לה את הדנ"א של המשפחה, של האריסטוקרטיה, והיא לא נכנסה בשערי בית המשפט. אז העידן האוליגרכי הזה תם היום. היום אנחנו מרחיבים את שערי בית המשפט. אנחנו מאפשרים לעם להיכנס לבית המשפט, כי עד היום כשהעם הגיע לבית המשפט – כשהוא דימם, כשהוא ביקש, אדוני, לגרש את מחבלי החמאס, כשיצחק רבין ביקש, אז בית המשפט החזיר אותם לכאן לאחר זמן, את חיות הטרף הללו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא לא נתן לו להוציא אותם. הם חיכו שעות באוטובוסים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> חיכו שעות, ואחר כך החזיר אותם, הגביל את זה בזמן. כמה דם שילמנו על זה. כשהציבור ביקש – הציבור – ביקש בתקנה 119 להרוס את ביתו של המחבל שרוצץ את הגולגולת של עמית בן יגאל, התשובה הייתה: לא. לא מתאים. לא סביר. כשתושבי דרום תל אביב התחננו, אזרחי ישראל התחננו להגנה מתופעת המסתננים, והציבור כולו אמר את דברו יותר מפעם אחת – ארבע פעמים – בג"ץ זרק את כל החוקים האלו לפח האשפה, הפח הנאור, כמובן. כשהכנסת ביקשה לבטל הטבות סוציאליות למשפחות מחבלים, ליצור הרתעה מול הרוצחים הללו, לא התאים לבג"ץ. כשוועדת הבחירות, אדוני זוכר, פסלה פעם אחר פעם את בל"ד, את בשארה, את זחאלקה – כי הם הבהירו בדיוק איך הם רואים את מדינת ישראל: הכול חוץ ממדינה יהודית, בניגוד לחוק יסוד, חוק-יסוד: הכנסת, סעיף 7א – זה לא ריגש את בג"ץ. הם הכניסו אותם בשערים כאן של הכנסת, ואחר כך בחסות הכנסת הוא טיווח טילים של חיזבאללה לכאן. לזה אתם קוראים נאורות? זה ליברליזם? זה הפוך מנאורות, הפוך מליברליזם. להחליט בשביל הציבור? להחליט במקום הציבור? אזרחי ישראל, אני אומר את זה כאן לאזרחים מימין ומשמאל: אנחנו חוזרים היום לדמוקרטיה. אנחנו גאים ושמחים להחזיר לכם את הכוח להחליט בעצמכם על גורלכם, לבחור את השופטים שלכם, לבטא את החירות שלכם בחוקים שאתם מחוקקים כאן על ידי הנציגים שלכם. לסיום אני אומר, אבל יש דבר אחד בכל זאת, דבר אחד ביום החגיגי הזה, שאנחנו צריכים להצטער עליו ולהכות על חטא: עשינו את זה באיחור, איחור רב מדי. לקח לנו, חברותיי וחבריי לכנסת, 27 שנים תחת האוליגרכיה. שילמנו מחירים רבים, אבל התבגרנו, ברוך השם. ומהיום, בהובלת שר המשפטים יריב לוין וחבר הכנסת רוטמן, אנחנו מחזירים לכם את הכוח, מחזירים לכם את המדינה. היא שלכם, היא של כולכם, והיא תישאר שלכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> טוב, תשמעו, אין לי שום כוונה להתחיל פה בקריאות: בואו, יש לנו נפש חפצה, ואנחנו נקשיב לכם בקשב רב, ואנחנו נגשר ונתגשר. חודש וחצי אני יושבת בוועדת חוקה עם נפש חפצה אמיתית, מקשיבה לסיסמאות לעוסות, שחוזרות על עצמן עד כדי כך שעוד לפני שחבר כנסת מתחיל לדבר, אני יודעת מה הוא הולך לומר, ברמה של השלמה של מילים, והם חוזרים על אותן סיסמאות כאן במליאה. אבל אני בנאום הזה לא מתכוונת להתייחס לרפורמה. מי שרוצה, אני אומרת לכם: אזרחי מדינת ישראל היקרים, כנסו לערוץ הכנסת, תראו עשר דקות היום נאום שלי, של הסבר מהי הרפורמה, וזה יעשה לכם סדר, ואתם תבינו שכל מה שיש כאן זה מה שלימדו אותי פעם. העצה הראשונה שקיבלתי בהקשר של פוליטיקה – שלא קשורה לכאן, אלא בכלל ללשכת עורכי הדין – אמרו לי: כשאת בקואליציה, כל מה שאת צריכה לעשות זה שיזכרו אותך כדי שתהיי שוב בקואליציה, וכשאת באופוזיציה, כל מה שאת עושה זה מבטלת כל פעולה של הקואליציה. זאת אשכרה כל התורה על רגל אחת. כל מה שעושה האופוזיציה, ולא משנה מה נאמר פה, זה לבטל אותה, כי זאת שיטת הפוליטיקה. עכשיו, תקשיבו לי טוב, אני קיבלתי היום קריאת השכמה. אם היו יודעים איזו קריאת השכמה זו, לא היו עושים לי את זה. היום חיללו את פרטיותי. רבותיי, חיללו אותה וחיבלו בשלווה שלי ובביטחון שלי. אני בזה לכם, אנשי שמאל, שמתוככם יצא דבר כזה, ואני גם אגיד לכם למה. כשאני פותחת את דלת הבית שלי – אני גרה בדירה בתוך בניין, ואני פותחת את הדלת שלי עם כותונת לילה להוציא שקית זבל החוצה, ואני רואה מופרעים, חיות טרף – זה מה שהם, אלה חיות טרף בתוך הבניין, אורבים לי. ואתם יודעים מי אשם בזה? אני אגיד לכם בדיוק מי אשם בזה. אני אגיד לכם בדיוק ותבינו טוב. הפגנה זו תפארת הדמוקרטיה. תפגינו מולי, לכו תקללו אותי – ואני סופגת קללות ורפש והגחכה וסאטירה מכאן ועד להודעה חדשה, זה המחיר האישי שלי. אבל לא, לא, לא, רבותיי, אתם לא תגיעו אליי הביתה. לכן אני לא אתנצל פה, כי כשאני שומעת את האינסטנציות הבכירות ביותר במשק, את נשיאת בית המשפט העליון, שמפחידה מפנינו – היא אומרת שאנחנו מביאים דיקטטורה, אדוני, ואחר כך את היועמ"שית שמפחידה מפנינו: אנחנו נביא דיקטטורה ונפגע באזרחים, ואחר כך את פרקליט המדינה, ואחר כך את האינסטנציות הבכירות, שאיישו משרות בכירות בסקטור הצבאי, בוגי יעלון, עכשיו גם רון חולדאי, ראש העיר – איבדתם את זה לגמרי. ירדתם לגמרי מהפסים והפכתם את מטרת האופוזיציה למטרה שקידשה כל אמצעי, עד כדי חילול הפרטיות שלי. שלא תתבלבלו, זה לא קשור לבת שלי, המקסימה, ולמורכבות האישית שלה. כל אדם בביתו יש לו את הצער שלו ואת ההתמודדות שלו, ואין בזה תחרות, זה בכלל לא משנה. זה אני עצמי שחוללו המבצר שלי ותחושת הביטחון שלי בתוך הבית. אז נתתם לי קריאת השכמה, יופי של קריאת השכמה, ואני כאן כי יש לי מטרה אחת – אני נבחרתי, וקיבלתי כוח מהבוחרים שלי, קיבלתי כוח להיטיב עם עם ישראל. חשבתי לעצמי, בשתי הזדמנויות שאלתי את עצמי, מה בשם כל השמות אני עושה פה. יא אללה, ויתרתי על משרד ענק, מנהלת תיקים מצוינים לתפארת עריכת הדין, לא חסר לי שום דבר, ברוך השם, פרנסה זה הכול משמיים, כמובן, אבל פונקציה של עבודה. מה אני עושה פה? פעמיים זה פגש אותי. פעם אחת זה פגש אותי כשחיות טרף קפצו עליי בתוך ועדת החוקה כמו חיות אדם. כתבתי לאבא שלי: אבא, מה אני עושה פה, בשם כל השמות? חצי דקה, התעשתי ואמרתי: טוב מאוד שאני פה. טוב מאוד שאני פה. עם ישראל זקוק לי. ובפעם השנייה זה קרה לי הבוקר. בעודי טורקת את הדלת, ואני מנסה להתעשת על המצב ההזוי הזה שאני נמצאת בו, ואני כותבת לחברים שלי בסיעה: מה עושים, כי באותה שנייה לא הבנתי. אבל תקשיבו טוב, כמו שאמרתי לכם. אמרתי כמה סיסמאות, הסאטירה מחקה אותי. תדעו לכם משהו אחד שיש לשמאל ולנו אין, דודי, אין לנו. אין לנו אמצעי תקשורת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משפט סיום. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> שני משפטי סיום, ברשות אדוני. תבינו משהו, יש לשמאל משהו שלנו אין. יש להם אמצעי תעמולה בטירוף – אלה לא אמצעי תקשורת – שאנחנו לא יכולים להבין, אנחנו לא יכולים לשלוט בזה. יש להם אמצעי תעמולה. סאטירה בלתי נתפסת. היום ראיינו את זה שהפגין נגדי בבית, ואמר לי שלא אצא היום לעבודה. אוי אוי אוי, אני לא אצא לעבודה. אותו מראיינים? אתם קולטים את הטירוף? אתם, במקום להוקיע את זה מעל כל במה – מגיע לה, היא ייצגה אנשים כאלה, היא הייתה עורכת דין של כאלה. מריצים קבוצות בתוך הטוויטר, שואלים מתלוננות שחקרתי אותן בתיקים. תקשיבו לאן הם מגיעים. הם פסיכופטים. יש לי חדשות לשמאל: אתם רואים את הכתפיים האלה? הן רחבות. אני מיומנת ברפש. תבינו, כל פעם שכותבים עליי משהו רע – "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרץ". ולכן אני אומרת לכם כאן, חברים יקרים, אנחנו נבחרי עם. אתם יודעים מה זה? אנחנו 64 אנשים מתוך 120 אנשים ונבחרנו לייצג את עם ישראל, נבחרנו לכונן פה ולחוקק פה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לעומת, לעומת – ותבינו, כל אחד מאיתנו זה כוח אלקטוראלי אדיר, אדיר, של מנדט. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה סיום ארוך. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן אני אומרת לכם מפה: חולל הכבוד שלי, הושפלתי, נבהלתי, פחדתי, אני לא אגיד לכם שלא. אתם ראיתם אותי היום בוכה לא פעם ולא פעמיים. זה לא נעים בכלל. אבל אני אומרת לכם כאן, עם ישראל, שכה יהיה לי טוב, ושכה אלוקים ישלח לנו כוחות, לעמוד פה, להיות פה, לחוקק פה, להיטיב עם כלל עם ישראל; שהשמאל ירדוף אותנו כמו שהוא רדף אותנו משחר ההיסטוריה. לא עוד. נכון, אמסלם? לא עוד. לא קורה יותר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת השר שלמה קרעי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה, אנחנו עם אחד. הידברות היא תמיד אפשרות, והוויכוח הוא עקרוני ומהותי, ויש לברך על עצם קיומו ולא לאפשר לאינטרסים זרים לקעקע את יסודותיו. אבל לצערי במקום הידברות יש מחנה קטן, קומץ רעשני, שבוחר להסית ולהבעיר את השטח. הגדיל לעשות יושב-ראש האופוזיציה המופקר, שיצא בקמפיין עולמי בשיתוף ה-BDS, נגד המדינה כולה, כדי לפגוע בה כלכלית, חברתית ומדינית. הוא אפילו התנבא על האזכרה של הכנסת בשנה הבאה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני נועל את רשימת הדוברים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל כנראה הוא לא למד לימודי ליבה, הוא לא יודע שמיום שחרב בית המקדש, הנבואה ניתנה לשוטים. עם כל הכבוד למפגינים, שניים ואפילו חמישה מנדטים שיוצאים להפגין לא יכולים לבטל את הדמוקרטיה. הם לא יכולים לבטל 64 מנדטים שנבחרו בהפגנה גדולה עשרות מונים, בקלפי, רק לפני שלושה חודשים. הרפורמה המשפטית הייתה ההתחייבות של כולנו בבחירות האחרונות. אנחנו, להבדיל מכם, מקיימים הבטחות. זו הבטחה ליבתית, כמו שאומרים אצלכם. בשנה וחצי האחרונות, כשהיינו באופוזיציה, המדינה מבחינתנו הייתה בסכנה. הזעקה העיקרית שלנו לא הייתה על הדמוקרטיה – למרות שגם זה היה על הפרק עם החוקים האנטי-דמוקרטיים של סער ולפיד – אלא על אובדן המדינה היהודית. כשהביאו את רפורמות הכשרות והגיור זעקנו מעומק ליבנו שפוגעים לנו ביקר מכול. ההד היחיד ששמענו היה זלזול והתנשאות. כשניסו לפגוע באברכים, בילדים החרדים; כשרדפו מגזר שלם וזלזלו באופן מופגן במנהיגיו הרוחניים; כשגזרו גזרות כלכליות נגדו; כשרמסו את השבת – אף אחד לא זעק, אף אחד לא דיבר, לא בתקשורת, לא בבית הנשיא וגם לא בשגרירות האמריקנית. הכנסת דהרה לחקיקה פוגענית ואנטי-דמוקרטית, ולא הייתה שום קריאה להידברות. כולם שתקו. ואני שואל את כבוד הנשיא, איפה היה אז הכאב שלנו? איפה הייתה הזעקה שלנו? איפה הייתה אז הדמוקרטיה? אדוני היושב-ראש, החוקים האלה והחוקים שיבואו אחריהם בקרוב, בעזרת השם, הם הפשרה. פשרה נוספת משמעה סיכול הבחירה של העם. אנחנו לא נאפשר זאת. לא נפר את אמונם של למעלה משני מיליון ו-300,000 איש, שמייצגים למעלה מחמישה מיליון אזרחים, שיצאו בפעם החמישית בשלוש שנים וחצי לקלפי והביאו סוף-סוף להכרעה המיוחלת. לא נאכזב אותם. ואלה המשפטים אשר נשים לפניכם: תרצו, תדברו; לא תרצו – נכפה עליכם הר כגיגית, עד שתאמרו נעשה ונשמע. יש בקרבנו רוח חדשה, "ורוח נכון חדש בקרבי". אנחנו נכונים לכל ויכוח ענייני שלא יכלול בתוכו את המילים "קץ הדמוקרטיה". אבל אם אין לכם דברים ענייניים לומר, פשוט תנוחו. כמו בדניאל: "ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין". נעיר אתכם כשנשלים את התיקונים ונגיע לשלטון ימין אמיתי. אתם עוד תודו לנו על זה בסופו של דבר. רבותיי, זהו יום חג, תחילתו של רגע היסטורי, שבו ישראל חוזרת להיות מדינה יהודית ודמוקרטית. אדוני שר המשפטים יריב לוין, יושב-ראש ועדת החוקה שמחה רוטמן, יישר כוח גדול לכם. עם ישראל מודה לכם והלילה הזה גם שמח על כך, כי משנכנס אדר מרבין בשמחה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי. אגב, הזכרת שגריר – אני פעם פניתי לשגריר ארצות הברית בישראל, ב-2013, על שמרעיבים ילדים קטנים, אז למה ארצות הברית לא מתערבת בענייניה הפנימיים של ישראל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חשבתי שגריר – הגרר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לשעבר, לשעבר. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> כל ההבטחות האלה על זה שסוף-סוף יהיה לכם שלטון ימין אמיתי, זה כנראה מה שעומד בבסיס החוקים השערורייתיים שאתם מביאים כאן הערב. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, הייתה לנו גם שלילת אזרחות למחבלים, שברחת מלהצביע לה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> כמעט 40 שנה, אולי אפילו יותר מ-40 שנה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הצבעת – – – אזרחות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – אזרחות למחבלים שברחת מלהצביע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, יצאת מהמליאה, יצאת מהמליאה – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – הליכוד הוא מפלגת השלטון במדינת ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, יצאת מהמליאה שלא – – – שלילת זכויות למחבלים. רשמנו בפנינו. מפלגת העבודה לא הצביעה לשלילת זכויות מחבלים. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> כמעט 40 שנה, אולי אפילו יותר מ-40 שנה הליכוד בשלטון במדינת ישראל. הימין בשלטון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יצאתם מהמליאה, זה יירשם לדיראון ההיסטוריה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> זה לא מפריע לו כל היום והלילה להיות הקוזק הנגזל, שלא מאפשרים לו לשלוט. 40 שנה אתם ממנים את מי שאתם אחרי זה הולכים וקוראים להם "פקידים", ומעליבים אותם ומשפילים אותם ומאשימים אותם שהם לא נותנים לכם לשלוט. 40 שנה אתם ממנים אותם. 40 שנה אתם הקואליציה, שיש לה רוב בבחירת שופטות ושופטים במדינת ישראל, שאתם מלינים עליהם כל כך הרבה. 13 שנה לפני הממשלה שלנו, 13 שנה ברצף, נתניהו היה ראש הממשלה. לא ראיתי שהוא עשה משהו כדי לתקן את מערכת המשפט. בעיקר אני לא רואה שאתם עושים משהו כדי לתקן את מה שבאמת כואב לציבור במערכת המשפט, כמו למשל החוסר העצום במספר השופטות והשופטים. אבל כל הזמן היבבות האלה: מתי כבר יהיה לנו שלטון ימין אמיתי. אז זה מה שאתם עושים עכשיו. אתם לוקחים את האינטרס המתנחלי, שמאז ומעולם רוצה לבטל את בית המשפט העליון ולהחריב אותו, כדי שהוא יוכל לעשות בשטחים כל מה שעולה על דעתו, ושתישרף מדינת ישראל והעתיד שלה והביטחון שלה; אתם לוקחים את האינטרס החרדי, שתמיד רצה להפיל את בית המשפט העליון בשביל שהוא יוכל להמשיך ולגזול מהילדים שלו את הזכות הבסיסית לחינוך בחיים מודרניים, שהוא ימשיך לגזול מהצעירים שלו את הזכות לשרת בצבא וללכת ללמוד, ולעבוד ולחיות חיים מלאים, שהוא ימשיך לגזול מנשים את הזכות לשוויון, וכמובן מכל מי שלא יהודי; פתאום מצטרף לזה האינטרס – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> חג שמח. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – של נתניהו – וכמובן של דרעי – לעבור על החוק באין מפריע. אתם פשוט רוצים כוח בלתי מוגבל לעשות דברים רעים ומזיקים ופוגעניים לרוב המכריע של אזרחיות ואזרחי ישראל. אתם פשוט רוצים צ'ק פתוח להיות מושחתים בלי לתת על זה דין וחשבון, בלי לשלם על זה את המחיר. מה שאתם מביאים כאן היום טוב אך ורק לכם בשלטון. זה לא מקדם כהוא זה אף אזרחית ואזרח. כל אזרח ואזרחית בישראל ייפגעו מזה שלא יהיה מי שיגן על הזכויות הכי בסיסיות שלהם, אם הן לא מוצאות חן בעיניכם בדיוק. אנחנו נאבקים בדבר הזה כי אנחנו מאמינים בחזון הציוני. החזון הציוני דיבר על מדינה דמוקרטית, הוא דיבר על שוויון מלא – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתם לא מצביעים נגד מחבלים, מה לכם ולציונות. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – הוא דיבר על בית לעם היהודי, שהוא בית לאומי ולא בית דתי. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – שם. שם המקום שלכם – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אתם הורסים את החזון הציוני – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – עם האנטי-ציונים, האגף האנטי-ציוני זה שם. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – ולכן אנחנו נילחם בכם על זה עד שננצח. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – ציוני – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת השר יואב קיש. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חצוף ולאומן. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> בושה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> החזון הציוני שלח אתכם לספסלי האופוזיציה וכמעט הביתה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – – קרעי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם הארנונה? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> 777 זה אתה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מעונות היום, מה איתם? הבטחת בחירות. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> 777. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש, לצערי הרב, לא מעט אנשים טובים, שמקבלים הסתה מוחלטת עם שקרים מוחלטים כאילו זה קץ הדמוקרטיה. ההפך, החוקים האלה זה ברוך השם תיקון לדמוקרטיה הישראלית, שסובלת כבר במשך קרוב ל-30 שנים מריקון הסמכויות של הבית הזה וריסוקן על ידי הדוקטרינה של אהרן ברק. עכשיו, אני מוכן לדבר ולשוחח ולהרגיע. דרך אגב, גם בצד הזה יש הרבה מאוד אנשים – כמו הסרטונים של מתן כהנא – שבדיוק אומרים את הדברים שאנחנו מדברים עליהם, וגם חברים אחרים שחושבים, או לפחות חשבו עד לא מזמן, שהדברים הללו צריכים להיעשות. באופן טבעי שיח זה לגיטימי ואנחנו בעד. לא יכול להיות שיש פה שטיפת מוח של ערוצי תקשורת; מיליונים שמושקעים בלהטעות את הציבור, ולמכור לו איזשהו סוף דמוקרטיה, שזאת שטות מוחלטת. ברוך השם, סוף-סוף הכנסת תוכל להיות דומיננטית, כפי שהיא צריכה להיות, ולא מסורסת על ידי בית המשפט שמשכפל את עצמו, וכל מה שאנחנו עושים זה בסף הכול – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שמע, היכולת שלך לעלות כל פעם – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הסתיימה הערת הביניים. בבקשה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> תבינו, מה שקורה היום פה בחוץ זה עירוב של אנשים – שכמו שאמרתי, הם טובים ומודאגים שאפילו לא יודעים על מה הם שובתים ומפגינים – וקבוצת אנרכיסטים שהם לא רחוקים מפושעים שהגיעו לבתים של חברי כנסת כדי למנוע מהם לבוא, להצביע ולממש את זכותם הדמוקרטית – דרך אגב, זו עבירה פלילית שגם עליה יטופלו – ואת זה את מחזקים. אז אני פונה למנהיגי האופוזיציה ואומר לכם: אתם מוזמנים לשיח, אנחנו בהחלט רוצים לשמוע ולנסות להגיע להסכמות, אבל לא בדרך של כפייה, לא בדרך של אי-קבלה של הקואליציה. תראו את המצב האבסורדי, קואליציה עם רוב אומרת: אנחנו מוכנים לדבר, והאופוזיציה, מרוב פחד מאותם אנרכיסטים, בכלל אומרים: אנחנו לא רוצים לדבר איתכם. מי אתם? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> פעם אחת לא היית בוועדה, על מה אתה מדבר? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אתם קיבלתם את הרוב בעם, אבל אנחנו – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אתם קיבלתם את הרוב בעם אבל אנחנו, המיעוט, נשלוט. למה? כי אנחנו שולטים בתקשורת; כי הנרטיב השקרי על קץ הדמוקרטיה מפחיד את האנשים. מספיק עם זה, קצת אחריות. תראו לאיזה מצב הגענו. אנחנו כפסע מאלימות, כפסע מדברים שכולנו נצטער עליהם. אני קורא לכם: תרגיעו את הרוחות, בואו לשיח. אני מאוד שמח שאנחנו מעבירים היום בקריאה ראשונה שני חוקים בסיסיים. הרי מה הם אומרים? חוק אחד אומר שחוקי-יסוד הם – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> עוד שעה וחצי יאיר קם לשתות בקבוק. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> – – חוקים שעליהם מתבססת החוקה, ולמעשה בעניין הזה, לצורך העניין, אפילו אהרן ברק השתמש, כדי לפסול חוקים. אז אם זהו הגישה, איך יכול להיות שמגיע חוק הלאום לבית המשפט העליון להחלטת בית המשפט העליון, האם הוא יקבל או לא יקבל את חוק הלאום. את הדבר זה צריך היה לזרוק מכל המדרגות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יואב, די. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> זו האמת. אתה יודע את זה בדיוק כמוני. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> יואב, עוד שעה יאיר קם לשתות בקבוק והוא יבוא לדבר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> חוק-יסוד: הלאום, חוק סופר חשוב. אני אומר לכם, זה שבית המשפט העליון החליט לדון אם הוא מקבל או לא מקבל אותו זה היה הסימון האחרון, שהסביר לכולם שהגיע הזמן לא ללכת לרפורמה, אלא להחזיר את הדמוקרטיה למדינת ישראל. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איזו דמוקרטיה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גדעון סער. << דובר >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני 20 שנה ושלושה ימים הושבעתי בפעם הראשונה באולם הזה, ביום השבעת הכנסת השש-עשרה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לפי התאריך העברי או הלועזי? << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מדבר על הלועזי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כי אז גם אני נכנסתי, ואני סופר את העברי. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מודה שזהו לי אחד הימים העצובים כאן. אחד מתחומי פעילותי היה תמיד רפורמות וחקיקה בתחום המשפט. עסקתי גם בהליכי בחירת השופטים לבית המשפט העליון. ב-2008 העברתי ברוב גורף – 55 נגד 11 – בקריאה השלישית את החוק הקובע רוב מיוחס לבחירת שופטים לבית המשפט העליון. אני מאוד גאה בחוק הזה. זוהי דוגמה לרפורמה המבוססת על המסורת הקיימת, תוך פתרון מעשי של בעיה מזוהה – מיוריזציה שיש לה השפעה על הרכב בית המשפט – והיא עברה פה מקיר לקיר. מאז חוק זה נוצרו תהליכי הידברות, הסכמות ואיזון פנימי בהליכי הבחירה, שתרמו להטרוגניות בהרכב בית המשפט. בשנה שעברה העברתי – גם ברוב גורף – בוועדה לבחירת שופטים, שימוע פומבי למועמדים לבית המשפט העליון. מהלך זה נועד להבטיח את השקיפות הנדרשת באותו חלק של הליך הבחירה. מעולם לא תמכתי ומעולם לא פעלתי לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. מניסיוני כחבר הוועדה, ולאחר מכן כמי שעמד בראשה, לא רק שאין הדבר הזה נדרש, הוא גם לא רצוי. הוועדה הזאת הוקמה לפני 70 שנה בחקיקה של הכנסת השנייה. לפני כן, בשנים הספורות מקום המדינה ועד 1953 מונו שופטי בית המשפט העליון על ידי הממשלה, על פי הצעת שר המשפטים ובאישור הכנסת. שופטי יתר הערכאות מונו על ידי הממשלה, על פי הצעת שר המשפטים אך ללא אישור הכנסת. הנשיא השני של בית המשפט העליון יצחק אולשן, ציין בזיכרונותיו כי השיטה הייתה לקויה מאוד וכללה מקח וממכר בין הסיעות השונות. המהלך, שהותנע שנתיים אחרי קום המדינה על ידי שר המשפטים פנחס רוזן, הושלם בשנת 1953. השר רוזן, שהלך בעקבות מהלכים דומים שנעשו אז בצרפת ובאיטליה אמר: השיטה אובייקטיבית ביותר של מינויים היא שיטה המגבילה את השפעת הרשות המבצעת, וזאת אנו מציעים עכשיו. תתארו לכם, בראשית ימי המדינה, בזמן שלטון מפא"י, ויתר השלטון על השליטה בבחירת שופטים – והיום, בשנת 2023 אתם באים להשתלט על בחירת השופטים? כואב לי במיוחד שהצעה כזאת מובאת בזמן שלטון הליכוד. מנחם בגין, מי שהקים את הליכוד, דיבר אז בעד חקיקת החוק בדיוני ועדת החוקה, אני מצטט: "אנחנו באים להבטיח את אי תלותם של השופטים, ולשם כך עלינו להבטיח במידת האפשר גם את אי תלותם של ממניהם". אגב, הוא גם הציע ללכת צעד נוסף לקראת ייצוג השופטים בוועדה. אתם, חברי סיעת הליכוד, מתנקשים היום בדרכו ובמשנתו המשטרית של מנחם בגין עליו השלום. תתביישו. יש דברים שצריך לתקן במערכת המשפט שלנו; הרכב הוועדה לבחירת שופטים ממש אינו אחד מהם. השתלטות של הממשלה, הרשות המבצעת, באמצעות רוב קואליציוני על בחירות השופטים תשחית את מערכת השפיטה ותהפוך את בחירות השופטים להוסיף בסחר-מכר הקואליציוני – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משפט סיום, בבקשה. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – תפגע באיכות השופטים הנבחרים, תביא בהכרח את השופטים המעוניינים בקידום לפסוק בדרך שלפי הערכתם תישא חן בעיני הרוב הפוליטי השולט באותה עת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בוועדה לבחירת שופטים – אני לקראת סיום, אדוני היושב-ראש – שר המשפטים דומיננטי כיו"ר ועדה. שופט אחד אי-אפשר לבחור בניגוד לרצונו. לגבי בית המשפט העליון, שופט אחד לא ניתן לבחור בלי הסכמת הרוב הקואליציוני. למה לפגוע בשיטה שבמשך 70 שנה יצרה לנו מערכת שיפוטית עצמאית, מקצועית, ישרת דרך, שזוכה להערכת העולם הדמוקרטי כולו? לא מושלמת, יש בה מה לתקן, אבל זה לתקן? זה להרוס בכדור אחד גם את הרשות השופטת וגם את האיזון בין רשויות השלטון. זוהי הפרת האיזון. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> נגמר הזמן. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שמעתי את נתניהו מדבר על החזרת האיזון. זו חזרה לשנים הראשונות של שלטון מפא"י. לשם הוא כמֵהַּ לשוב. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> נגמר הזמן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא כבר מסיים. משפט אחרון. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בפנקס החבר של תנועת החרות, בסעיף הראשון נכתב – אני מצטט: השקפת העולם של תנועת החרות מבוססת על "חירות היחיד, צדק חברתי ועליונות המשפט". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הערב אתם מפנים עורף לערכים הנאצלים והיסודיים ביותר של התנועה היפה הזו. אנחנו נישא את הרעיון והעקרונות שאתם השלכתם בהתמדה ובנחישות, עד לניצחון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בנימין גנץ. << דובר >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, דמוקרטיה חפצת חיים חייבת להיות חזקה מבפנים וחזקה גם מבחוץ. משום כך עלינו לבצר בהתמדה את כוחן של הרשויות הדמוקרטיות במדינה, ובראשן מערכת המשפט, שחייבת להיות חזקה ועצמאית. בית המשפט העליון הוא עמוד התווך של הדמוקרטיה הישראלית. יותר מכך, הוא מגדלור של צדק ומוסר שתואם את היותנו חברה שוחרת חופש ומדינה שומרת חוק. הוא שוזר את העקרונות היהודיים והדמוקרטיים אלו באלו מתוך ראייה מאוזנת של צרכינו הריבוניים – גם הבטחת אופייה היהודי של מדינת ישראל וגם שמירה קפדנית על כבוד האדם וחירותו, כבוד האדם באשר הוא אדם. כשאנחנו שומעים מה חושבים משפטנים בין-לאומיים בולטים על בית המשפט העליון, אנחנו מתמלאים בגאווה רבה. פרופ' דרשוביץ כתב: ישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון שפועלת מתוך עקרון שלטון החוק. באשר למצב זכויות האדם בה, בהשוואה לכל מדינה אחרת בעולם הניצבת בפני סכנות דומות, היא יוצאת וידה על העליונה. בית המשפט העליון שלה נמנה עם הטובים בעולם. פרופ' ארווין קוטלר, מי שהיה שר המשפטים של קנדה, קובע: האם יש פה בישראל מערכת משפט עצמאית? כך הוא שואל. ועוד איך, כך הוא עונה. שאו עיניכם אל המרחב הגועש סביבנו בחלקים נרחבים. אין בכלל מקום למחלוקות וויכוחים, לאיזונים ובלמים שניצבים ביסוד הדמוקרטיה. יש שם רק דרך חיים אחת ואמת אחת שאותן אוכפת החרב. הם מתגעגעים לימי הביניים; אנחנו בוחרים בקדמה. למרות כל זאת, יש מי שמנסה בימים אלה להפוך את הצדק על ראשו. הרשות הפלסטינית מבקשת להושיב את מדינת ישראל ואת צבא ההגנה לישראל על ספסל הנאשמים בבית הדין בהאג. אנחנו דוחים את המתקפה המשפטית החדשה הזו, אנחנו דוחים אותה מכול וכול. לא נתיר לתוקפן להפוך את היוצרות ולהצטייר באופן ציני כקורבן. הדרישה הפלסטינית נשענת במרומז על הכזב שבישראל אין מערכת משפט מתפקדת וראויה לשמה. ובכן, זהו שקר. הפסיקה ואכיפת החוק עומדות בסטנדרטים הגבוהים ביותר בקהילה הבין-לאומית. אנחנו נמשיך להילחם בטרור, אנחנו נמשיך להגן בתוקף על מדינת ישראל ועל מוסדותיה הדמוקרטיים, כולל על צה"ל, ועל מוסדותיה המשפטיים, ובראשם בית המשפט העליון. בשעה חגיגית זו לעולם המשפט ולממלכתיות הישראלית, אנחנו מאשררים את בחירתנו בדמוקרטיה ואנחנו מתחייבים שנוסיף להגן עליה, כדי שהיא תוסיף להגן עלינו – עוד ממש 45 שניות. מכובדיי, אני מבקש להודות לראש הממשלה בנימין נתניהו, שחסך לי את כתיבת הנאום הערב. הדברים הנוכחיים האלה, שנאמרו על ידך, אדוני ראש הממשלה, בינואר 2015 בטקס חילופי נשיאת בית המשפט העליון, עת עוד הייתי רמטכ"ל – קצת אחרי מבצע צוק איתן – מדברים בעד עצמם. ומה אומר, אדוני ראש הממשלה, פרופ' דרשוביץ היום? זכויות המיעוטים בישראל נמצאות בסכנה. הייתי מצטרף למחאה ברחובות. התוכנית תחליש את מעמדה של ישראל ואת המעמד של בית המשפט העליון. יהיה לי הרבה יותר קשה להגן על ישראל מול מבקריה. הלוואי שנתניהו – כך הוא אומר – לא היה נותן לסמן הימני בקואליציה להכתיב לו את מה הוא יהיה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני יודע שהזמן קצר, ולכן אני מסיים: לא נותר לי אלא לשאול את ראש הממשלה: מה נשתנה? עדיין לא מאוחר למנוע את הרס הדמוקרטיה, את הפגיעה בצה"ל ובהחברה הישראלית. אני מתריע שאחרי הקריאה הראשונה והמבישה שתהיה פה הלילה, כשאקדח החקיקה יהיה טעון, יהיה הרבה יותר קשה לשבת ולדבר ולהחזיר את הגלגל אחורה. אל תביאו אותנו לשם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני קורא לנתניהו ולכל חברי הקואליציה: עצרו עכשיו. בואו נעשה את מה שהעם באמת רוצה, נשב עוד היום כאן בכנסת ונדבר על רפורמה אמיתית. עוד לא מאוחר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת בני גנץ, ואני מתכבד להזמין את שר המשפטים וסגן ראש הממשלה חבר הכנסת יריב לוין לומר את דברו. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, חברות וחברי הכנסת, הלילה הזה, שבו זוקפים את קומתם המוני המוני אזרחיות ואזרחים שקולם לא נשמע ואמונתם נרמסה במשך עשרות שנים על ידי מערכת משפט – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – שהייתה עיוורת לצורכיהם, שזלזלה בהם, שהייתה סגורה בפניהם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> שתוק. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת פרוש, לא לעזור לו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> בלילה הזה אני עומד כאן בנחישות ובגאווה גדולה כדי להשמיע את קולם וכדי להבטיח שמכאן והלאה קולם יישמע – יישמע במערכת המשפט, וכפועל יוצא, יישמע גם במקומות אחרים: באקדמיה, בתקשורת – בהרבה מאוד מקומות שהשיח בהם היום, אם אפשר לקרוא לזה בכלל שיח, הוא חד-צדדי, הוא מדיר, הוא מתעלם מהרוב הגדול של אזרחיות ואזרחי ישראל. אני מבקש להתייחס למסע ההפחדה המביש שמתנהל בעניין הרפורמה שאני מוביל יחד עם חברי יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן, שאני מבקש להודות לו ולרבים רבים מחברי הכנסת ששותפים ביחד איתו לעבודה המצוינת שנעשתה בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא באים לוועדה. איזה רבים מחברי הכנסת? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שטרן. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ואני מבקש להזים את כל הטענות השקריות, חסרות הבסיס, המסיתות, שנשמעות בעניין הזה. אני שומע את טענות הכזב על קץ הדמוקרטיה, ואני אומר לכם – ואתם יודעים את זה היטב בתוך-תוככם – שמה שאנחנו עושים זה להשיב את הדמוקרטיה, להשיב את ישראל למשפחת המדינות הדמוקרטיות, כפי שהיא בכל העולם המערבי. אני מציע רק להסתכל על המצב הקיים. תראו מה קורה בערוצי התקשורת; תראו מה קורה באקדמיה; תראו מה קורה במערכת המשפט. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה קורה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> במקומות שבהם צריך להיות פלורליזם, צריכה להיות ביקורתיות, יש – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תראו מה קורה בצמרת הליכוד – נתניהו, לוין, רוטמן, כל האשכנזים. ככה אתה רוצים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שטרן, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – טרור מחשבתי של ממש. תראו את ההתקפה של אותה שופטת שרק מפאת כבודה אני לא ארחיב על הנסיבות שבהן היא סיימה את כהונתה. איזו התקפה היא עשתה על כבוד השופט מודריק, השופט בדימוס, רק משום שהוא העז להביע את דעתו, לתמוך בחלק ממרכיבי הרפורמה. באיזו מדינה יש תקשורת כזאת מוטה, יש בית משפט כל כך מוטה, יש אקדמיה שמקיימת כנסים שהתנאי להשתתף בהם הוא הבעת דעה אחת בלבד? זה המצב העגום שאתם דרדרתם אליו את ישראל ורוצים להשאיר בו את ישראל. מתקיים כאן טקס בחירות, מין אירוע מוזר כזה שבו נבחרת הכנסת ונבחרת ממשלה, אבל זה לא באמת משנה, כי גם כשאנחנו בשלטון, אתם שולטים, ולכן לכן אתם נאבקים כפי שאתם נאבקים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איפה? במה? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> במה אנחנו שולטים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי. חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ואני אומר לך, חבר הכנסת קריב, זכותך לצעוק, זכותך למחות, ואני אעמוד על הזכות הזאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אבל מה שהיה לא יהיה יותר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נכון. בזה אנחנו מסכימים. הדמוקרטיה לא תהיה אותה דמוקרטיה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> בתקשורת המגויסת מדברים על הפיכה משטרית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בכיינים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז אני רוצה לספר לאזרחי ישראל את האמת. באמת הייתה כאן הפיכה משטרית. אגב, כדרכן של הפיכות היא נעשתה על ידי אדם אחד – כבוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט בדימוס אהרן ברק – – << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה מאי גולן, תודה. חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – אדם אחד, נשיא בית המשפט העליון בדימוס ברק, שלקח לעצמו יש מאין את הסמכות להיות מעל הממשלה, מעל הכנסת, מעל העם, בעצם מעל כולם; אדם שהשתיק בברוטליות כל ביקורת, הפך את כל מי שביקש לשנות משהו לאויב. כל הצעה לשינוי הוא קרא לה "חרוזי רעל". ואתם מדברים כאן על רפורמות שצריך לעשות – הצעת חוק אחת לא הבאתם אף פעם, אף אחד מכם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> גם אתם לא. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> רק גיביתם אותו כל השנים. אני הבאתי אין-ספור הצעות; אתם גיביתם אותו כל השנים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> כי אנחנו לא צריכים להביא. אנחנו צריכים את הרס בית המשפט? 15 שנה לא הבאת, יותר מ-15 שנה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> לא הבאת כלום. ביבי זרק מכל המדרגות. היית בנפטלין עד לפני יומיים. היית בנפטלין. הוציאו אותך עכשיו – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה עכשיו נזכרת, כי יש כתבי אישום? 15 שנים הייתם. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> גיביתם אותו כל השנים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> גיביתם אותו כל השנים. מילת ביקורת אחת לא שמעתי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מאי, את מצביעה נגד, נכון? << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> ודאי. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> גם כשהוא אמר "חרוזי רעל" לא שמעתי מכם ביקורת. אחת. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> מביבי שמעת? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> משל כל משפט שלו אלה דברי אלוהים חיים. ואני אומר לכם את מה שכולם כאן יודעים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גינית את הדברים של גלית דיסטל? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני אומר גם לך, חבר הכנסת קריב, את מה שכולם כאן יודעים: יש השתלטות עוינת של אסכולת האקטיביזם השיפוטי על השיח הפוליטי ועל עולם קבלת ההחלטות בישראל. כולכם מסכימים ויודעים שזה המצב. אתם יודעים למה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם שולטים כבר 40 שנה, אדון יריב. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אתה יודע למה, חבר הכנסת להב הרצנו? כי את המשפט שהקראתי עכשיו אמר יאיר לפיד, כי גם הוא יודע את האמת. גם אתם יודעים את האמת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> השר לוין, אתם כבר שולטים 40 שנה. מי שולט, בית המשפט? אתם שולטים. אתם שולטים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו, הערתך נשמעה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כולנו יודעים שאם היינו מציבים קלפי בישיבת סיעת יש עתיד, קלפי חשאית, היה שם רוב גדול בעד הרפורמה הזאת, כי זו העמדה האמיתית של יאיר לפיד עצמו, וזו האמת, אתם יודעים אותה טוב מאוד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זאת לא רפורמה, זאת הפיכה משטרית. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> ממש לא נכון. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> צא מהסרט, אצלנו – – – לנו יש את יאיר ואצל יאיר אפשר – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לומר מילה על הטענות – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איזה בלם אחד יש לכוח שלכם? בלם אחד, שלא תרמסו את זכויות הפרט. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת להב הרצנו, זה די מדהים לחשוב שאדם בעל רמת סובלנות כפי שלך יש, שבאה לידי ביטוי בזה שכאשר מקיימים הצבעה שתוצאותיה לא מוצאות חן בעיניך אתה קופץ על השולחנות ומתנהג כפי שהתנהגת – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה היה לפני ההצבעה, אדוני. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – היה אמור בקדנציה הקודמת להתמנות, תאמינו או לא, ליושב-ראש ועדת האתיקה של הכנסת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שלא קמה, שאתם החרמתם אותה. מבחינתכם אם אתם לא בשלטון, אין טעם בדמוקרטיה. אל תטיף לי מוסר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אלה הפנים האמיתיות שלכם, חבר הכנסת להב הרצנו, אז אל תטיף לי מוסר. עכשיו תקשיב. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אל תטיף לי מוסר. אל תטיף לי מוסר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> עכשיו תקשיב. הבריונות הזו לא תצליח ולא תעבוד. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אצלכם אין בריונים. שכחתם מה עשיתם לסילמן – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> יריב, אל תפחד, יש לו הרבה שולחנות להגיע אליך. אל תפחד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איזה בלם יהיה על הכוח שלכם לפגוע בזכויות שלנו? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> הבריונות הזו לא תרתיע אותי ולא תסיט אותי מדרכי, אז חבל לנסות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איזה בלם אחד יש על הכוח שלכם? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אחד של רבע מיליון איש. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> עכשיו אני אומר לך עוד דבר. רבותיי, אתם מרבים לדבר על הליכי החקיקה, שאתם מדביקים לה כל מיני כינויים. אני לא זוכר אי פעם שהתקיימו בכנסת כל כך הרבה דיונים, עם כל כך הרבה שעות דיון, בעומק כזה, עם מומחים מכל הצדדים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזה דיונים? הוא מדבר עם עצמו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איזה דיונים? הוא מעיף אותנו פעם אחר פעם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא מדבר עם עצמו ועם השעון. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> איזה רמה. אתה לא מכבד את עצמך. לא היית שם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל מי שאומר לו משהו – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, בבקשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אבל אני מסכים. אני מבין מאיפה נובעת – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> שלוש דקות, שתי דקות, נותן דקה וחצי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני הרי מבין מאיפה נובעת הטרוניה. אתם פשוט זוכרים את התקדימים. אתם זוכרים למשל את נשיא בית המשפט העליון בדימוס ברק, שהוא קבע את כל הקביעות על כך שיש חוקה למדינת ישראל – טוב, לזה גם אני אעצור ואברך את חבר הכנסת טופורובסקי: ברוך השב אלינו בבריאות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר'ה, לא לחבק אותו חזק מדי. זהירות על הגב. ברוך שובך, חבר הכנסת בועז טופורובסקי. חברי הכנסת, הדיון לא הסתיים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, איך אומרים? כבר עשינו משהו טוב. אתה רואה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ככה בונים רפורמה. זו הידברות. תראה איזה יופי – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני בעד. זה יכול להיעשות מייד, אתם רק לא רוצים לדבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר לעשות הידברות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> בלי תנאים בוודאי שאפשר, אין שום בעיה. אני הראשון שרוצה וקורא לזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, כולנו מצטרפים לברכות לחבר הכנסת בועז טופורובסקי, ששב אלינו, ומאחלים לו החלמה מהירה ורפואה שלמה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> בהחלט. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הדיון עוד לא הסתיים. אנא שבו במקומותיכם. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> יש לנו סבלנות, הכול בסדר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ככה נראית הידברות, שר המשפטים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, ברשותכם, נשוב לדיון. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני רוצה לברך. חבר הכנסת טופורובסקי, בועז ידידי, אני רוצה קודם כול לברך אותך, ברוך שובך. חסרת לנו כאן באמת. אני רוצה לומר לך שלפחות על פי מה שראיתי עד עכשיו זו הייתה פעולת הפיליבסטר הכי יעילה של האופוזיציה החדשה מאז תחילת הקדנציה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז שאפו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> רק שלא יאשימו אותנו בתאונה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> פיליבסטר של – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, אנחנו לא נאשים את בג"ץ בתאונה של בועז. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אתה רוצה שאני אמשיך? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אנא שבו במקומותיכם. אנא שבו במקומותיכם. השר לוין, בבקשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> מכובדיי חברי הכנסת, אני באמת מבקש לשאול: כשנשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק ביצע את ההפיכה המשפטית שהוא עשה, הוא התייעץ עם מישהו? הוא קיים עם מישהו בכלל דיון על העניין הזה? הוא בכלל ספר מישהו? כשהשופטים הלכו פעם אחר פעם והתערבו בעבודת הכנסת, המציאו לעצמם עילות שלא קיימות באף מקום בעולם, הוא קיים דיון עם מישהו? הוא התחשב בנו בכלל? עניינו אותו באיזושהי צורה? אנחנו מקיימים ברפורמה הזאת באמת דיונים בהיקף שלא היה כמוהו – אני לא זוכר לפחות – באף חוק. אבל אני אגיד לכם יותר מזה: הנשיא בדימוס ברק לא יושב כאן, באולם הזה, אבל אתם כן. ואני ניסיתי להיזכר מה המקרה הכי קרוב שאני זוכר לדיון מקיף בכנסת בנושא חשוב, ומייד נזכרתי – זה היה לא מזמן בהסכם הימי עם לבנון, נכון? שם קיימתם הידברות עם האופוזיציה, נכון, חבר הכנסת ביטון? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> שם הבאתם את ההסכם – מה זה שייך? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אתם הבאתם? אתם הבאתם? זה שייך לחובה שלכם לקיים דיון? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אם ההסכם לא טוב, למה לא ביטלתם? מה הבעיה? יש לכם קואליציה. מה לא בסדר? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> זה לא שייך לטיב ההסכם. חברת הכנסת ביטון, את כנראה לא מבינה מושכלות יסוד בעבודת הבניין הזה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מבינה קצת יותר, אתה פשוט מחפש – – – שהן לא רלוונטיות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני עונה לכם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתם החרמתם את הוועדות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני עונה לכם. אתם הסכמתם להביא את ההסכם הזה לדיון בכנסת? לא. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתם החרמתם את הוועדות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> הסכמתם להביא אותו להצבעה במליאה? לא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> את המליאה לא החרמנו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> למה, תבחרו איפה גם? אתה יושב-ראש הכנסת. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> שום דבר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אפשר לא להביא דיון למליאה – – – בוועדות? << קריאה >>יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מדובר בשינוי תנאי היסוד. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ואז אמרתי – היושב-ראש, קשה ככה. אני מצטער, אני בעד לשמוע הערות, אבל לא כל משפט. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> נכון. כמו שאומר כאן השר דיכטר, מסרתם שטח טריטוריאלי לחיזבאללה, ללבנון, למדינת אויב. לא הסכמתם לקיים פה אפילו דיון ולא הצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> למה ראש הממשלה אמר, אדוני שר המשפטים – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אבל אני בטוח שאפשר למצוא בכל זאת דוגמאות להידברות נוסח השמאל הישראלי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני שר המשפטים, ראש הממשלה אמר – – – למה הוא לא מבטל אותו? שיבטל את ההסכם. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני נזכרתי בעוד דוגמה מפוארת להידברות – איזו הידברות עשיתם ערב תוכנית ההתנתקות. כל הכבוד. כל הכבוד. כל הכבוד לכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ראיתי אתכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, תודה רבה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ראיתי, אגב, את התקשורת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, שמענו את ההערה כבר בפעם החמישית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שמענו את ההערה כבר בפעם החמישית. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ראיתי אתכם, ראיתי את התקשורת – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת פורר. חבר הכנסת להב הרצנו, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – נאבקים למען הדמוקרטיה. איזו צביעות ואיזה סטנדרט כפול. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חברות וחברי הכנסת – חבר הכנסת פורר, אולי תקשיב לי קצת, לא יזיק. חברות וחברי הכנסת – אדוני, אפשר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חברות וחברי הכנסת, אני רוצה להפתיע אתכם. חבר הכנסת להב הרצנו, אני רוצה להפתיע אותך, אתה לא נותן לי. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני רוצה להפתיע אתכם ולומר לכם שאנחנו לא ננהג כמוכם. לא נהגנו כך עד עכשיו ולא ננהג כך גם להבא. אני רוצה מכאן להושיט יד, ואני מושיט לכם יד, לכל אחת ואחד מכם אני מושיט את ידי, ואני רוצה דווקא לכם לומר משהו בעניין אותם אזרחים יקרים, והם אזרחים יקרים, שיושבים עכשיו בבית וחלקם הפגינו גם כאן בחוץ והם באמת דואגים, ויש אנשים כאלה, אני יודע את זה. אני גם מוכרח לומר שאני לא מתפלא שהם דואגים, משום שכשהם רואים את מה שמשודר בתקשורת והם שומעים את הדברים חסרי האחריות שאתם אומרים והם שומעים ראשי ממשלות לשעבר שמתנהגים כאחרוני הבריונים ברחוב, הם באמת נבהלים, ואני לא מתפלא. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ואני רוצה לומר להם שני דברים: האחד – להסביר להם באמת בקצרה על מה אנחנו מצביעים היום ולמה מה שאנחנו עושים הוא חיזוק הדמוקרטיה והוא בטח לא קץ הדמוקרטיה. ואני גם רוצה גם להושיט להם יד באמצעותכם כדי שאולי סוף-סוף נקיים באמת הידברות, נקיים שיח, ננסה לפחות בלי תנאים – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – מתוך כוונה להגיע להסכמות ולא למנוע את החקיקה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> נשמח לדבר. אתם לא מכבדים את בקשת הנשיא אפילו לעצור את החקיקה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אין אף מדינה בעולם – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – שבה היועץ המשפטי לממשלה מחליט במקום הממשלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון מאוד. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אין אף מדינה בעולם שבה ביד אחת מחליטים שחוקי-יסוד הם חוקה, למרות שחוק מתקבל בלי השתתפות אפילו של מחצית חברי הכנסת, כמו חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. אפילו לא מחצית חברי הכנסת השתתפו בהצבעה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> כי הייתה הסכמה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ביד אחת – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> שים את חוק-יסוד: החקיקה על השולחן – – – חוק-יסוד: חקיקה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ביד אחת מחליטים שזו חוקה וביד השנייה מחליטים שיש סמכות להתערב בחוקה. איפה נשמע דבר כזה? תנו לי בית משפט אחד בעולם – – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> – – – חקיקה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> איפה נשמע ראש ממשלה – – – איפה נשמע? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תנו לי בית משפט אחד בעולם, חברת הכנסת מירב כהן, אחד, שהוא שם את עצמו מעל לחוקה ואומר: אני יכול לשנות את החוקה בפסיקותיי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> יש שם חוקה. יש שם חוקה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז אם אין חוקה, תנו לי מדינה אחת בעולם – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תעשה חוקה. לכו על חוקה. אנחנו אתכם. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אם היית בוועדת חוקה, היית שומע שאין מומחה אחד. מומחה אחד אין. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תנו לי מדינה אחת בעולם שבה אפשר לפסול חוקים שנוגדים את החוקה בלי שיש חוקה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אין לך חוקה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז תחליטו, יש חוקה או אין חוקה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> או שיש חוקה כשנוח ואין חוקה כשנוח, או שבית המשפט פוסל חוקים מכוח החוקה ומבטל את החוקה שהיא לא חוקה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אין חוקה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אז תעשה חוקה. מה הבעיה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איזה בלם יהיה – – – אדוני? בלם אחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי ישמור – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אין אח ורע לדבר כזה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איזה בלם יהיה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> רבותיי, אנחנו מצביעים היום על שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שינוי המשטר במדינת ישראל – על זה אנחנו מצביעים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ואני אומר לכם, אין אח ורע בעולם לוועדה בהרכב הזה. יש מדינה אחת כזאת, חברת הכנסת מירב כהן, אחת, שיש בה ועדה בהרכב הזה? תני לי דוגמה אחת. הרי אין אף אחת. כולנו יודעים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איזה בלם – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> איזה ראש ממשלה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כמה מדינות יש – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> עכשיו תראו מה קורה בוועדה הזאת שאתם כל כך מתעקשים איתה. תראו מה קורה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> היא מאוזנת. למה פירקת אותה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> מאוד מאוזנת. הינה, אני אסביר על האיזון. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מלא פוליטיקאים, מלא מלא, פוליטיקאים מושחתים – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני אסביר על האיזון, יושב-ראש הכנסת לשעבר. זו בדיוק הבעיה. אם זה נקרא אצלכם איזון, טוב שאנחנו פה כדי לתקן. בוא ואני אספר לך מה קורה שם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> איזו יד הושטת? יריב, איזו יד הושטת? לא הבנתי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> בואו לא נצביע הערב ונדבר. קדימה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> יש היום בוועדה לבחירת שופטים תשעה חברים, והמצב הוא כזה – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> בושה לקואליציה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – כשאנחנו נמצאים באופוזיציה, יש שלושה שופטים, שני שרים, חבר כנסת מהקואליציה, כאשר אתם בשלטון, וגם שני נציגים של לשכת עורכי הדין – בסך הכול שמונה חברים שמצביעים יחד. כשאנחנו באופוזיציה, יש לנו חבר כנסת אחד מהאופוזיציה, בודד, שקולו לא נספר ואף אחד לא רואה אותו. מה שנקרא – נדמה לי שהיה פעם ספר "שמונה בעקבות אחד" – שמונה נגד אחד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שכחתם שלא נתתם לנו את זה? שכחתם שגם את זה לא נתתם? יריב, לא מספיק שלא נתתם – – – אז זה לא נוח לשמוע. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> רגע, רגע, רגע. אל תפריעו לי. אני יודע שלא נוח לשמוע. אל תפריעו לי. עכשיו, בואו תראו מה קורה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא נוח לך לשמוע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אגב, חבר הכנסת לוי, כאן מעגנים לראשונה חבר כנסת מהאופוזיציה בחוק. לכן, אני בטוח שתצביעו בעד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> ואו – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך לא חשבו על זה קודם? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> תקרא לו "עלה תאנה", יותר טוב. שם פרטי: עלה, שם משפחה: תאנה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? זה רעיון מהפכני, חבר הכנסת – – – מזל שיש אחד. אין ספק שגם יספרו אותו כמו שסופרים אותנו. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> כן, עלה תאנה. יש גם סיכוי שהוא יהיה הרוב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אתה מאמין לעצמך? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> טוב, חברת הכנסת בן ארי, בואי תראי קסם. בואי ואני אראה לך קסם מדהים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש ספר "שמונה בעקבות אחד". בטח קראת את זה, כי אתה אדם מלומד. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> את יודעת כמה עולה הופעה של הודיני, כמה כסף משלמים כדי לראות קוסם רציני? בואי ואני אעשה לך קסם מדהים. תראי איך העם מכריע בהכרעה דמוקרטית בבחירות – ופוף, זה נעלם. תראי איזה קסם נהדר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אמרנו, כשאתם בשלטון יש להם שמונה קולות ולנו אחד, אבל מה קורה כשאנחנו בשלטון? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> יש לנו יש שמונה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> קסם, תראו איזה יופי: לנו יש שרים וחבר כנסת מהקואליציה, שלושה, ולכם יש שלושה שופטים, שני נציגים של לשכת עורכי הדין וחבר כנסת מהאופוזיציה – שישה. איזה יופי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה חושב שהשופטים הם שלנו? למה? הרי הם אמורים להיבחר. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> השופטים שלך עובדים אצלך. אצלנו – לא עובדים אצלנו. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> עכשיו, אחרי שסידרנו את זה, אפשר לעשות בחירות, כי אין חשש שהנבערים מדעת – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ומה קורה כשאתם – – – כל השופטים – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – האספסוף, הימין הנורא הזה, חס וחלילה, יחזיקו בשלטון, כי אנחנו מסודרים. אם נפסיד, חס וחלילה, נכון? יהיו לנו 3:6, ואם ננצח, יהיה לנו בכלל כיף, 1:8. איזה כיף. לא פלא שאתם נלחמים ככה לשמור על המערכת המאוזנת הזאת, חבר הכנסת מיקי לוי, אדוני יושב-ראש הכנסת לשעבר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מתי אתם ישבתם באופוזיציה? אתם 40 שנה בקואליציה. על מה אתה מדבר? 40 שנה בקואליציה. מה לך להלין על זה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> רבותיי, תסתכלו מה קורה במדינות דמוקרטיות אחרות. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> בארצות הברית הנשיא ממנה והסנאט מאשר. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיים אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> – – – מתי שבא לו. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> בצרפת ובשורה ארוכה של מדינות. באף מדינה בעולם אין מצב שבו השופטים בוחרים את עצמם בחדרי-חדרים, בלי פרוטוקול, ושבו לצד אחד יש שליטה מוחלטת במערכת וצד אחד לא יכול לבוא בשערי בית המשפט. איך אמר נשיא בית המשפט העליון ברק, גם פה, ויותר טוב ממנו אי-אפשר היה לנסח את זה – תקשיבו למה שהוא אמר, דברים מדהימים. רבותיי, באמת אנחנו הרי חסרי השכלה וחסרי בינה ודעת, בואו נשמע ממישהו שיודע ללמד אותנו, אז אני אשתדל להביא את זה בשמו. אתם שומעים, אזרחי ישראל? כך אמר נשיא בית המשפט העליון שלכם: "צריך להבין שבית המשפט העליון הוא משפחה אחת. גם אם יש דעות שונות, טובתה של המדינה היא שיהיה בית משפט קוהרנטי, שהיחסים בו יהיו כמו במשפחה, עם כל חילוקי הדעות. לא ניתן להכניס למערכת הזו מישהו שאינו חלק מהמשפחה". << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך תסביר את כל השופטים – – – שלך? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ואני אומר לאזרחי ישראל: אנחנו נכניס לבית המשפט העליון את מי שאיננו חלק ממשפחת האצולה הזו, שהפכה את בית המשפט לנחלה פרטית שלה. יהיה בה מקום לכולם, לכולם, מהצד הזה וגם מהצד הזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סליחה, בלי מחיאות כפיים. בלי מחיאות כפיים. זה לא שוק. בלי מחיאות כפיים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> רק טובתכם, רק טובתכם, ולא לעצור – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> השופט חשין אמר: "מי שירים ידו על ביתי, אני אגדע את ידו". והם באמת עשו את זה – השופטת גביזון, פרופ' גביזון, אחת מענקיות המשפט, נחסמה, משום שיש לה אג'נדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא אפשרו לה להיבחר לבית המשפט העליון. כך היה לרבים רבים – פרופ' נילי כהן ואחרים. אבל אני אגיד לכם למי כן היה מקום בבית המשפט העליון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה שציטטת קודם – – – 1, 2 או 3? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> רבותיי, אני אגיד לכם למי כן היה מקום. הרי אין מערכת אחת במדינת ישראל שיש בה קשרי משפחה ונפוטיזם כמו שקיימים במערכת המשפט, כי זו הרי משפחה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> בוא לרבנות הראשית. בוא לרבנות הראשית. אל תדבר על נפוטיזם. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> איפה התמחו ילדיו של הנשיא בדימוס ברק? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> בבית המשפט הרבני אין קשרי משפחה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> איפה התמחו? איזה פלא – בבית המשפט העליון. רעייתו שימשה כשופטת בבית הדין לעבודה, כאשר בית המשפט העליון הוא ערכאת ערעור. גם המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט תיאודור אור – זה לא הפריע לאף אחד שאשתו שופטת בבית המשפט המחוזי בעודו יושב בעליון, כשהחברים שלו, שאיתם הוא אוכל צוהריים, הם שדנים בערעורים על פסקי הדין שלה. זה הפריע לכם פעם? אמרתם על זה איזו מילה? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> למה זה לא הפריע לך 40 שנה? כמה שנים אתה פה? למה עכשיו? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לי זה לא הפריע? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> למה עכשיו? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא. חברת הכנסת פרידמן. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> את יודעת למה? את יודעת כמה הצעות חוק הבאתי? 23 שנה אני נאבק. 23 שנה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אדוני שר המשפטים, למה עכשיו? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא עונה לי, הוא מדבר איתי, ואם הוא מדבר איתי, אז שיענה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> עשרות מקרים, עשרות מקרים. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> שיענה למה עכשיו, למה לא לפני עשר שנים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> עשרות מקרים של קשרי משפחה, אבות ובנים, אימהות ובנות, בני זוג – הכול בשם הדמוקרטיה שעומדת להיחרב, כי נשנה את זה וכי כל עם ישראל יוכל להרגיש שבית המשפט הוא פה שלו והוא בית שלו. תתביישו לכם. רבותיי, אני שומע שאם אנחנו ניגע בשיטה הקדושה הזו – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – על הרבנות – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – של נתניהו, לא הבאת חוק אחד – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> פשוט במקום פנקס אדום יש לכם פנקס שחור. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אה, הינה, בדיוק, הערה במקומה, בדיוק לזה אני מגיע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מפא"יניק, זה הכול. זה כל מה שאתם. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> טוב, חבר הכנסת נאור שירי לפחות ניחן בכושר נבואי, כי הוא באמת אמר בדיוק את משפט הפתיחה הנכון לדברים הבאים שאני הולך להגיד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש לי עוד הרבה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תראה, חבר הכנסת נאור שירי – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה מסתדר טוב עם הפועל תל אביב. בסך הכול אתם מפא"יניקים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – הייתה לפחות אמונה, אמונה – תראו, אתם הרי מדברים על זכויות המיעוט, אז כבר הראיתי איך שמרתם על המיעוט בהסכם הימי עם לבנון, במקרים אחרים, אבל אני אגיד לכם משהו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – את המסרים של חיזבאללה, מה אתה מדבר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לפחות אנחנו יודעים דבר אחד: בוועדה המהוללת לבחירת שופטים שומרים בקפדנות על זכות המיעוט. איך אנחנו יודעים? כי יושבים שם שופטי בית המשפט העליון. הם הרי לא ייתנו לפגוע בזכויות המיעוט אף פעם. מה נעשה בלעדיהם? אז תסבירו לי איך קרה שכשאבי ניסנקורן היה שר המשפטים והביא מינוי של 61 שופטים בהליך אינסטנט, בישיבה אחת, בלי לדבר בכלל עם השרה רגב, שייצגה אותנו אז בוועדה לבחירת שופטים – איך יכול להיות שהשופטים הצביעו כולם איתו בהתלהבות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מעניין מי היה בשלטון – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 30 שנה שלטתם, די כבר. בכל דבר שלא הצלחתם לעשות אתם מאשימים אותנו. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אגב – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את ההתנתקות אנחנו – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, קריאה ראשונה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תסבירי להם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה רגב, נא לא לעזור לי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – שותה מטרנה? זה מנהיג – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, קריאה ראשונה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כבר הרגתם אותנו עם ההתנתקות הזאת. שמישהו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, קריאה שנייה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, רק הבהרתי לה שהיא הייתה דוברת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא צריך להסביר, תודה. שב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> צריך להזכיר לה. היא שכחה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז אני רוצה לומר לכם, ובעיקר לומר לאותם אזרחי ישראל – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה רגב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה רגב, אני לא חושב שאני צריך לקרוא לשרים בישיבה הזאת. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז אני רוצה לומר לכם, ובעיקר לאותם אזרחי ישראל שמודאגים – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> יריב, איפה היד? לא הבנתי איפה היד. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> יד מושטת, עדיין תלויה באוויר, כי אתה לא מאמין, אבל נחזור לזה, אני מבטיח לך. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> יד מושטת בעד החוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> שום אגרוף. אתה מכיר אותי, אני לא איש של אגרופים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> טוב. אני יכול, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, תודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מס' אחת שיצא מהקבוצה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז רבותיי, אני רוצה לומר לכם ולהזכיר לכם, אני רוצה לומר שני דברים על השינוי הזה שאנחנו עושים, ואני מציע שתקשיבו – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עד עכשיו לא – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – כי אתם ראיתם מה המצב הקיים. עכשיו אני אגיד לכם לאן אנחנו רוצים להגיע, וכמה זה צודק וכמה זה דמוקרטי וכמה זה נכון. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לדיקטטורה אתה רוצה להגיע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, אני אתחיל לקרוא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז די. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תראו, אני רוצה להזכיר לכם מה היה קורה לו היינו מיישמים את הרפורמה שאני מציע לפני עשר שנים. בעשר השנים האחרונות – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הונגריה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> נתניהו לא נתן לך לעשות את זה לפני עשר שנים, זה ההבדל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא היה נאשם אז. הוא לא היה נאשם – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, קריאה ראשונה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא נתן לך לעשות את זה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, תודה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא היה נאשם, אז לפני עשר שנים הוא לא רצה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> ההבדל הוא שוחד, מרמה והפרת אמונים. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> תפסיקו לשקר לציבור. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, אני קורא אותך לסדר, קריאה ראשונה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> גם קריאה עשירית, מה זה משנה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חברת הכנסת שיר סגמן. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> זה הופך אותנו לדיקטטורה, משנה איזה קריאה זו? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חברת הכנסת שיר סגמן, אני אומר לך משהו שאני הייתי שמח אם תחילי גם על עצמך: מוטב מאוחר מאשר אף פעם. יש לך הזדמנות הלילה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אהה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> עכשיו, אני אומר לכם, כפי שאמרתי, שני דברים: רבותיי – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אני אומרת לחברים שלך מהליכוד: אתם יכולים להצביע אחרת. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> רבותיי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לאורך העשור האחרון – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת סעדה, ביסמוט, מלביצקי, זה לא עוזר לי, זה לא עוזר לנו. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> רבותיי, לאורך העשור האחרון כיהנו בישראל שורה של ממשלות בהרכבים שונים ומגוונים. בשתיים מהן סיעת יש עתיד הייתה חברה משמעותית מאוד, באחת מהן הייתה חברה סיעת המחנה הממלכתי, בחלקן הייתה חברה סיעת ישראל ביתנו, גם העבודה הייתה, אבל בואו נסתכל על זהות שרי המשפטים שכיהנו כאן בעשר השנים האחרונות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי מינה את השרים? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ציפי לבני הייתה. אילת שקד הייתה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הייתה מהליכוד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי מינה אותם? מי מינה את השרים? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני לא מבין מה זה שייך. אולי תקשיב? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא שייך. תשמע מה הרעיון, ואז – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תקשיב, אולי תשמע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כבר סיכמנו שיש לי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה נורא מפריע לי לשמוע את השר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא טוב לקחת הכול ברצינות תהומית כזאת. תשמע. אז הייתה ציפי לבני, והייתה אילת שקד, והיה היושב-ראש דהיום אמיר אוחנה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כל השמאלנים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> והיה אבי ניסנקורן, נדמה לי שאפילו בני גנץ היה לפרק זמן קצר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> היה גם אקוניס. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> והיה גדעון סער, קודמי בתפקיד. כל אחד מהם בא מכיוון אחר ועם תפיסת עולם אחרת ועם עמדה שונה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אוחנה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לו מה שאני מבקש לעשות היום היה מיושם לפני עשר שנים, כל אחד מהם היה מביא את החלק שלו לתוך העניין, ואני חושב שהיינו מקבלים בית משפט ומערכת משפט מגוונים, פלורליסטיים, עם ביטוי לכולם – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי עצר אותך? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – בלי רוב לצד כזה או אחר. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> נתניהו עצר אותו. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> היינו משיגים בית משפט שהיה בו אמון ציבורי עצום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא כמו המצב הנוכחי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מי עצר אותך? מי עצר אותך? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אף אחד לא עוצר אותי עכשיו – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מי עצר אותך 14 שנה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – ואני מציע לכם להצטרף אליי, כדי שנגיע לזה. ואני אגיד לכם עוד דבר, וגם הוא חשוב מאוד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה הדבר הזה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> רבותיי, עקרון הפרדת הרשויות, שאותו אנחנו משיבים היום, נמחק וטושטש, קובע דבר מאוד פשוט: אין מצב שהשופטים בוחרים את עצמם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ראש הממשלה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> זה לא קיים. זה לא יכול להיות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> עבריינים. עבריינים יבחרו – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, תודה רבה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני יודע שזה קשה, אני יודע כמה זה קשה. הרי אין מענה על הטיעונים האלה, אז צורחים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז אני מציע להקשיב, אולי להקשיב פעם אחת. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – – הפרת אמונים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תנסו להקשיב, לא קורה כלום. לא יקרה לכם שום דבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מקשיבים לך כבר שעה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני הקשבתי לכם פה בשקט שעות. תקשיבו. אני אומר עוד דבר והוא חשוב מאוד, וזה הצד השני של העניין. אז מצד אחד נקבל בחירה פלורליסטית, אבל בצד השני נקבל עוד דבר: מרגע שהשופט נבחר, הוא עצמאי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה עצמאי. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> זה כל הפרדת הרשויות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> הפוליטיקאים – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתם בוחרים את השופטים, איזה עצמאות בדיוק, על מי אתה עובד? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> רבותיי, בכל העולם הדמוקרטי נבחרי ציבור ממנים את השופטים – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – ומרגע שהם מתמנים, הם עצמאים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כך זה עובד בכל מקום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת קריב, כסיף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה בלמים יהיו כאן? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איבוד של הזכויות – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כך זה עובד בכל מקום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כסיף. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> וכך מובטחת – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כסיף. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – עצמאותה ההכרחית של מערכת המשפט. ואנחנו ראינו – אגב, אם כבר רוצים לדבר על זה – ראינו שאפילו בארצות הברית, אותם שופטים שמונו על ידי הנשיא טראמפ, כאשר באו העתירות על הבחירות בארצות הברית, פסקו כפי שפסקו ולאו דווקא כפי שרצה מי שמינה אותם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל יש חוקה בארצות הברית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> זה לא שייך לחוקה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> נו, באמת, עתירה על תוצאות הבחירות לא שייכת לחוקה, אתם יודעים את זה טוב מאוד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת כהן וברביבאי. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חוץ מזה, חשבתי שחוקי-היסוד הם חוקה ומכוחם פוסקים חוקים, אז אין חוקה? אז איך פוסלים חוקים? אז איך ברק אמר שזאת חוקה? תחליטו כבר. אולי תחליטו? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אולי תחליט אתה עם מי אתה מדבר, איתנו או עם ברק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אם אתה מדבר איתנו, אנחנו עונים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו, חברת הכנסת מירב בן ארי, אם אפשר לא כל משפט שלישי – כל משפט חמישי. קצת יותר איפוק. בסדר? תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> הרפורמה בעניין הרכב הוועדה לבחירת שופטים תייצר את מה שאין היום: היא תייצר פלורליזם, היא תייצר, אגב, שימוע פומבי בוועדת חוקה, כלומר שקיפות מלאה; היא תביא שופטים מכל חלקי העם, והיא תשמור על עצמאותם של השופטים ברגע שהם יתמנו. והדבר השני שנעשה, שאנחנו עושים כבר היום – – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כסיף, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> הדבר השני שאנחנו עושים כאן היום הוא הקביעה הברורה שבית המשפט לא יוכל להתערב בחוקי-יסוד, כפי שאף בית משפט בעולם לא יכול להתערב בחוקה. זה דבר פשוט, הגיוני, קיים בכל העולם הדמוקרטי. אין בית משפט שהוא מעל החוקה, אין בית משפט שהוא מעל העם – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, אתה כבר בקריאה שנייה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אין חוקה, על מי אתה עובד? אלוהים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – חוק-יסוד? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> עכשיו – ופה אני חוזר, חבר הכנסת שטרן, ליד שלי, המושטת כבר למעלה מחודש וגם מתחילת הנאום הזה, היד שאתם מסרבים להושיט לה את ידכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> תבטל את ההצבעה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> רבותיי, כמו שהראיתי כאן, מסע ההפחדה שמתנהל נגד הרפורמה הוא חסר כל בסיס עובדתי ומשפטי כאחד. אני קורא לכם, ואני אומר לכם: אני קשוב להערות, אני קשוב לדברי ביקורת עניינית כשיש כזאת, ואני מצפה מכם, חבריי לאופוזיציה: ביקורת – כן, הפגנות – בוודאי, אבל לא נקבל שום אלימות, לא נקבל BDS מבפנים, לא נקבל ניסיונות לפגוע מבפנים בכלכלה כדי לעצור הליך חקיקה בכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני מושיט את ידי אליכם. הניסיונות שעשיתם להתנות תנאים ולהלך אימים כדי למנוע את החקיקה נכשלו וייכשלו. לא זאת הדרך. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שאתה אומר לחצי עם? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני פונה מכאן לחברות ולחברי האופוזיציה; אני פונה לראש האופוזיציה, הגם שהוא נמצא עם הגב אליי, חבר הכנסת לפיד, מכובדי; אני פונה ליושב-ראש המחנה הממלכתי, שאני מאוד מכבד, חבר הכנסת בני גנץ; אני פונה לכל אחת ואחד מראשי האופוזיציה, ואגב, גם באופן אישי לכל אחת ואחד מחברות וחברי הכנסת של האופוזיציה: אנחנו לא אויבים. אני מאוד מכבד אתכם. אני רוצה לעשות דבר אחר אולי ממה שהיה נהוג בעבר ומהדוגמאות שהבאתי כאן קודם, לצערי, כפי שאנחנו חשנו כשאנחנו היינו באופוזיציה – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – בואו נשב לדבר. אני מאמין שאפשר להגיע להבנות. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אז למה מצביעים היום? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני חושב שזאת חובתנו – אפילו את המילים האלה אתם לא מסוגלים לשמוע? עד כדי כך אפס סבלנות וסובלנות? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מתעקש להצביע הערב – – – תגלה רצינות ותדבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אתם לא מבינים איזו דוגמה אתם נותנים לאנשים ברחוב? לאזרחים שרואים אותנו עכשיו? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> תגלה רצינות ותדבר. תבטל את ההצבעה הערב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, חדל. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני חוזר ופונה אליכם: בואו נשב לדבר. אני מאמין שאפשר להגיע להבנות. אני חושב שזאת חובתנו לדבר, אני חושב שזאת חובתנו לנסות. אני חושב שלא משיגים שום דבר באלימות או בהצבת תנאים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – איזו אלימות? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סימון דוידסון. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לכם, שני אנשים שאני מאוד מכבד: אדוני ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה יאיר לפיד ואדוני שר הביטחון לשעבר וראש הממשלה החלופי לשעבר, יושב-ראש המחנה הממלכתי בני גנץ, אני חושב שאתם אלה שצריכים להוביל, אני חושב שזאת האחריות שלכם; אני חושב שאי-אפשר להשאיר את ההובלה לרחוב, לאנשים קיצוניים וחסרי אחריות; אני חושב שהאנשים האלה שמנהיגים עכשיו את הקריאות הקיצוניות שאנחנו שומעים הם אנשים שאין להם שום תמיכה בשום ציבור, בטח לא בציבור שהצביע עבורכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מלח הארץ. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> פטריוטים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> בוגי יעלון, שהקים מפלגה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גם בוגי לא פטריוט? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – לא זכה לתמיכה וברח מהבחירות. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> רמטכ"ל. רמטכ"ל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ברביבאי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> רון חולדאי, שהקים מפלגה, הבין שיובס, וגם הוא ברח מדין הבוחר; לאהוד ברק ואהוד אולמרט מזמן אין שום בסיס תמיכה ציבורי, והם נוהגים כאחרוני הבריונים ולא כראשי ממשלה לשעבר. אנחנו חיים, מכובדיי חברי האופוזיציה – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אחרי כל זה אתה תושיט יד. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – תסלחו לי שאני אומר את זה, ואני אומר את זה בצער גדול: אנחנו חיים בעולם ממש הפוך. כי כאשר אנחנו היינו באופוזיציה, ביקשנו מכם רק דבר אחד: תסכימו להידבר איתנו. אף פעם לא הצבנו תנאי – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – ואתם לא הסכמתם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ועכשיו אנחנו נמצאים במציאות הפוכה שאין כמוה, שבה הקואליציה, שיש לה רוב ברור, שיבוא לידי ביטוי גם הלילה הזה, מושיטה לכם יד להידברות. ואתם – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איזו הידברות – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רון כץ. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אין לך למי להושיט יד – – – אין עם מי לדבר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ואתם, ממש כמו העולם הערבי של פעם – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא צריך להושיט שום יד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, חבר הכנסת אופיר כץ. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אתם, לצערי – אני אומר את זה בכאב גדול – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתם רוצים הפגנות, אתם רוצים להתסיס. זה מה שאתם רוצים. ולכן אנחנו נמשיך ונצביע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, קראתי אותך לסדר פעם אחת. אני לא רוצה לקרוא לסדר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> רבותיי, אולי תקשיבו? אתם לא מסוגלים? באמת אני שואל אתכם, לא לשמוע שום דבר? תקשיבו רגע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מקשיבים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זאת הבעיה. אתה אומר דברים – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תלמדו מראשי המפלגות שלכם – יושבים, מקשיבים. מה קרה? אני שמעתי אותם, הם שומעים אותי. קרה משהו? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ראינו איך – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תקשיבו, תקשיבו. רבותיי, אני אומר שוב – עכשיו כשאנחנו בקואליציה ויש לנו רוב מוצק, שיבוא לידי ביטוי גם בהצבעה הלילה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזה רוב מוצק? היום כבר – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – אנחנו מושיטים את ידנו אליכם להידברות אמיתית – לא כזאת שמטרתה לתקוע את החקיקה, אלא מטרתה להגיע להסכמות; לא כזאת שמטרתה להנציח את המצב הקיים, אלא מטרתה לתקן אותו. אבל אתם, רבותיי, לפחות עד עכשיו – והלוואי שזה ישתנה – נוהגים ממש כמו העולם הערבי לא של היום – של פעם, כפי שהיה בוועידת חרטום, ופשוט מסרבים: לא, לא, לא. אתם זוכרים את שלושת הלאווים של ועידת חרטום? אבל אפילו סודאן – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא נכון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – כבר כוננה יחסים דיפלומטיים עם ישראל. ואתם, שמדברים כל כך הרבה על לנהל משא ומתן עם ארגוני טרור, לא מוכנים ולא מסוגלים לנהל משא ומתן – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> תבטל את החקיקה הזאת. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – או לשבת לדבר עם האחים שלכם כאן, בתוך הבית. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – משא ומתן. אתה לא רוצה. אתה רוצה – – – את החקיקה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני אומר לכם שדווקא הלילה, כאשר אנחנו מעבירים את החוק החשוב הזה בקריאה ראשונה, כאשר ברור שיש לנו רוב מוצק ובכוחנו להעביר אותו גם בקריאה השנייה והשלישית – דווקא הלילה אני מתחייב בפני כל אחת ואחד מאזרחי ישראל שלא אחדל אף פעם מלעשות כל מאמץ כדי להגיע להבנות ולהידברות, אם אפשר – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא למחוא כפיים. חבר הכנסת סעדה, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – ואם יש עם מי לדבר. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אבל באותה נשימה ובאותה מידה אני מתחייב בפני כל אחת ואחד מאזרחי ישראל, ובפרט בפני מיליונים מאזרחי ישראל שאני אסיר תודה להם – על תמיכה וגיבוי אדירים, על היכולת לעמוד על דעה עצמאית מול נחשולים של הסתה ושל תעמולת שקר – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> בינתיים איבדתם חמישה מנדטים בסקר האחרון. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – הציבור היקר הזה, שאני כל כך אוהב ואני מרגיש אסיר תודה על הזכות שיש לי לעשות את הדבר הכל-כך משמעותי הזה עבורו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תקנון הבאת בהסכמה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני מבטיח לציבור הזה ואני מבטיח לכל אזרחי ישראל ששום דבר לא ירתיע אותי מלעשות את הדבר הנכון, מלבצע רפורמה עמוקה ונדרשת במערכת המשפט בלי עיכובים ובלי מסמוסים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> מה שהיה לא יהיה עוד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, אתה כבר בקריאה שנייה, והדובר הבא הוא חבר הכנסת שמחה רוטמן, אני בטוח שאתה לא תרצה להחמיץ. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא עוד משפחה שיש לה מערכת משפט, לא עוד אצילים ונבערים מדעת, אלא מערכת משפט פתוחה – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה כרגע נתת לנתניהו מערכת משפט במתנה, על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – ששייכת לכל אחת ואחד מאיתנו באופן שווה. זו דמוקרטיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים. בלי מחיאות כפיים, רבותיי. יעלה ויבוא יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. חבר הכנסת רוטמן, הבמה לרשותך. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, השעה מאוחרת, ולכן לא אאריך בדברים. אבל אני רוצה להגיד – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד בקצרה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא איפסנו את רשימת הקריאות. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> רק 20, 30 עמודים, חברים. לא, הכול בסדר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה החוק החדש, זה נושא חדש – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר בקצרה כמה דברים, ואני רוצה להתחיל דווקא בדבריו של מי שהיה נוכח-נפקד בכל הדיון היום, נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> די. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מזמן לא הזכרת אותו. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני רוצה להקריא מדבריו: "כאשר בית המשפט העליון קבע בפרשת בנק המזרחי כי חוק רגיל איננו יכול לפגוע בחוק-יסוד, הוא ביטא בכך את עליונותה של הכנסת כרשות מכוננת. בית המשפט איננו מבקר את מעשיה המכוננים של הכנסת, בית המשפט מבקר את מעשי המחוקקים. כך נעשה ברוב-רובן של המדינות הדמוקרטיות. כאשר בית המשפט מבטל חוק של הכנסת בהיותו נוגד לחוק-יסוד, הוא אינו שולל מן הריבון את סמכותו הדמוקרטית. הריבון הוא העם. בית המשפט נותן ביטוי לדבריו של הריבון באמצעות נציגיו בכנסת, כפי שמצא ביטוי בחוק-היסוד. ואם פסק דינו של בית המשפט המפרש חוק-יסוד אינו נראה לכנסת, הרשות בידה לשנות את חוק-היסוד ולכונן הסדר חוקתי שונה". הדברים האלה נאמרו לפני 20 שנה; אלא אם כן משהו השתנה ב-20 השנה האחרונות ומישהו שלל את הריבונות במדינת ישראל מהעם או מהכנסת, האמירה שלפיה אסור לבטל חוקי-יסוד צריכה לעמוד בתוקפה. אני רוצה לצטט את קודמו בתפקיד, נשיא בית המשפט העליון שמגר, שכתב: "בהנחה שהכנסת היא ריבונית, הרי שהיא רשאית לעשות כל פעולה, לרבות כבילתה של הכנסת. במילים אחרות, כבילת הכנסת מכרסמת בריבונות הכנסת, אולם תוצאה זו היא פרי מעשיה של הכנסת עצמה. היא המחוקקת והיא הכובלת תוך כדי כך, והיא המוסמכת להסיר את הכבלים בדרכים שקבעה לעצמה". אנחנו היום מסירים את הכבלים בדרך שקבענו לעצמנו, לאחר שבמהלך 30 השנה האחרונות בית המשפט שם עוד ועוד ועוד כבלים על העם, שהוא הריבון. אני רוצה לצטט את נציגת היועצת המשפטית של הכנסת, שאמרה לבית המשפט העליון ממש לא מזמן, בחודש ינואר 2023: "אין בנמצא מקור סמכות לביקורת שיפוטית על חקיקת חוק-יסוד". << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל גם אמרו שלא נקבע מה זה חוק-יסוד. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> וכמובן את השופט אלון, שכתב: "כלל גדול הוא בידינו כי חוק שנחקק ונתקבל בכנסת, אין שאלת תוקפו של החוק נתונה לביקורת שיפוטית. יסוד מוסד של משטרנו הדמוקרטי בעל שלוש הרשויות הוא שאין מערערים אחר מעשה בית המחוקקים בחקיקתו". גם היסוד המוסד הזה נזנח על ידי בית המשפט, ואנחנו היום באים לתקן זאת גם באמצעות בחירת שופטים שנאמנים לחוק וגם באמצעות קביעה שחוק-יסוד איננו נתון לביקורת של בית המשפט. אני רוצה להגיד ממש בקצרה וקצת לחרוג מהכללים, אדוני היושב-ראש, ולומר כמה מילים באנגלית לידידינו בישראל ובעולם ששפת אימם אינה עברית – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לפורום קהלת. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – וליהודים הרבים ששומעים את דברי ההסתה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אסור. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מותר לדובר, ביררתי זאת, חבר הכנסת מיקי לוי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מותר, אני מאפשר זאת. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ביררתי זאת. ליהודים הרבים בעולם מיהדות התפוצות – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לפורום קהלת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> התקנון לא מאשר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – שחוק-יסוד אחר שעבר כאן בכנסת, וגם הוא נדון שלא כדין על ידי בית המשפט, אומר שהקשר עם יהדות התפוצות חשוב לכולנו, והם, לצערי הרב, נחשפים שוב ושוב לדברי השקר והבלע של חלק מחברי האופוזיציה. I beg you, I beg you, my friends and our friends from around the world – don't read the news, read the bill, read what's in this law. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איזה friends? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, רק אל תקראו את החדשות – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> This law is very simple; it says that the Knesset can act as a sovereign and make basic laws, and the court cannot cancel them – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הם לא מבינים עברית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה מראה כמה אתה חושש מהעולם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, חבר הכנסת נאור שירי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – and it says that the Israeli people, the Jewish people in their homeland, will have the ability to choose their judges like any other free country in the world. We want to be democracy like any other democracy in the world, where the nation, where the people, can choose and elect their judges. Don't believe the lies, read the bill. ודבר אחרון: לפני שאני אודה מאוד מאוד, כמובן לשותפי וידידי שר המשפטים יריב לוין, שמלווה באמת מהיום הראשון בוועדה לכל אורך הדרך את חקיקת החוק, וכמובן לראש מפלגתי חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', שעוד לפני הבחירות הציג איתי את התוכנית לתיקון מערכת המשפט "חוק וצדק", ונתן את כל הגיבוי כראש המפלגה – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, זה לא בסדר, זה רק לאורח. אדוני המזכיר, זה לא בסדר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – וכמובן, לכל חברי הקואליציה, שמגובשים מאחורי הדבר הזה כאיש אחד, ואני מקווה שגם חברים מהאופוזיציה ייזכרו בדברים שאמרו אך לא מזמן ויצטרפו גם הם לתיקון מערכת המשפט – כמובן, אני רוצה להודות ליושב-ראש הכנסת על כל הגיבוי עד כה וההבנה שהתיקון והעבודה כאן בוועדה הם חשובים ויסודיים להשבת האיזון בין הרשויות ולהשבת כבודה של הכנסת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ולראש הממשלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזה כבוד יש לכנסת? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ולצוות הוועדה ולייעוץ המשפטי לוועדה, שהביאו אותנו עד השלב הזה וילוו אותנו גם הלאה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> די, איזה כבוד לכנסת. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אבל אחרון אחרון חביב – ואני מקווה, אדוני היושב-ראש, שחסינותי כחבר כנסת תעמוד לי על המשפטים הקרובים שאני הולך להגיד – אני רוצה לצטט משפט חשוב שאני מקווה שאני לא אועמד לדין בגינו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בספר שלך אפשר לקרוא – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> "לבית המשפט אין סמכות לדון בתוקפם של חוקי-יסוד, מכיוון שחוקי-היסוד שמחוקקת הכנסת הם הנורמה החוקתית העליונה במדינה והביטוי היסודי ביותר לעקרון שלטון העם ולעקרון שלטון החוק כאחד. בית המשפט מקבל את סמכותו לפסוק מכוח חוק-יסוד, והוא איננו יכול לשפוט את מקור סמכותו שלו. לבית המשפט תפקיד חשוב מאוד במשטר הדמוקרטי, אבל הוא איננו שליט אבסולוטי. עצם הדיון שמקיים בג"ץ בחוק הלאום ממחיש את הצורך בהסדרה מחודשת של גבולות הסמכות של הרשות השופטת". אני מאוד מקווה, אדוני היושב-ראש, שחסינותי תעמוד לי, כי הדברים שציטטתי כעת הם דבריו של ראש ממשלתנו היקר בנימין נתניהו בימים שעוד היה מותר לו לדבר על חוק-יסוד ועל רפורמה משפטית בלי איומים מיועצת משפטית שלא מבינה את תפקידה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אז אני מאוד מקווה שחסינותי תעמוד לי, ואני מקווה שחסינותה של כנסת ישראל תעמוד לה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> שוחד, מרמה, הפרת אמונים. שוחד, מרמה הפרת אמונים – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אתה כבר בקריאה – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – כאשר, בעזרת השם, ממש בקרוב היא תצביע בקריאה הראשונה על החוקים. תודה רבה, חבריי חברי הכנסת, תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת רוטמן. חברי הכנסת, בטרם נעבור להצבעה מבקש גם אני לצטט בקצרה מדבריו של שופט העליון המנוח וגם מבקר המדינה יעקב מלץ: "שמא תלך ותגבר יותר ויותר התערבותו של בית המשפט העליון בענייניה של הרשות המחוקקת ותגיע חלילה לפגיעה של ממש בריבונותה. אנחנו עומדים על סף פגיעה שכזו. להשקפתי, ביטויים כמו: גוף מעין שיפוטי, ואנו מטילים על עצמנו ריסון רב, אין בהם כדי להמתיק את הגלולה. בעיניי, אותו ריסון רב אינו רב דיו. אולי מגזימים רואי השחורות, הצופים שאם תימשך מגמה זו, יגיעו הדברים לידי כך שהכנסת תחוקק חוק שייטול מבית המשפט העליון את הסמכות להתערב יתר על המידה בריבונות המחוקק, ולא שעו לאזהרתו" . אני גאה לכהן כיושב-ראש הכנסת, שתהיה הרבה יותר דמוקרטית אחרי ההצבעה הזו מאשר לפניה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה הולך לפגוע בבית המשפט העליון שנתן לך ולי את כל הזכויות שלנו. איך אתה מעז לפגוע בבית המשפט העליון? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור כעת להצבעה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה, חבר הקהילה הגאה – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – לוקח את היכולת שלנו – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הצבעה שמית. אנחנו מצביעים כעת על הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות). מזכיר הכנסת, נא הקרא את שמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי כנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> נגד. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מזכיר הכנסת, עצור רגע את ההצבעה. חברי הכנסת, אנחנו בהצבעה. לגיטימי להתנגד; לא לגיטימי להפריע למזכיר הכנסת להקריא באמצע הצבעה. אני מבקש, מי שמזכיר הכנסת קורא בשמו – ישיב. תודה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חברת הכנסת) מירב בן ארי – נגד << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נגד, נגד, נגד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> נגד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. בושה. בושה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שלישית, לצאת החוצה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, קריאה שלישית, לצאת החוצה. לצאת, לצאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך הוא יצביע? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה באמצע הצבעה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נאפשר למי שירצה להצביע בזמנו. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> מי אתם – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נא להוציא את חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת בקואליציה, לא לעזור לי. תודה. (חברי הכנסת יוראי להב הרצנו ומיכל שיר סגמן יוצאים מאולם המליאה.) << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מזכיר הכנסת, נא להמשיך. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – נגד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – נגד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> נגד. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> זה לא תקין. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עד כמה כל האירוע הזה נראה לך – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, קריאה שנייה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, קריאה שלישית, לצאת החוצה, בבקשה. חברי הכנסת בקואליציה, אנא שבו. תפסו את מקומותיכם. חבר הכנסת רוטמן. (חבר הכנסת נאור שירי יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד שה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נא לקרוא לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו להיכנס, לאפשר לו להצביע. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) יוראי להב הרצנו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> החוצה, חבר הכנסת הרצנו. החוצה, החוצה. להוציא אותו מהר החוצה. תמשיך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש לך, דווקא אתה. עלה תאנה אחד. (חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> נגד. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) אביגדור ליברמן – אינו נוכח << קריאה >> קריאות: << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אוקיי, הבא שצועק לא בשמו – אני מוציא החוצה. הזהרתי. קיבלתם את שלכם, שמענו אתכם, הבא שמצביע לא בשמו יצא החוצה. סדרנים, נא לשים לב. מי שקורא לא בשמו, להוציא החוצה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, שמענו. חבר הכנסת משה סעדה, שב, בבקשה, שמענו, תודה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) יאיר לפיד – נגד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, החוצה, בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בליאק, החוצה, בבקשה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בגאווה – תתביישו לכם. (חבר הכנסת ולדימיר בליאק יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – נגד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת אורנה ברביבאי, נא לצאת. (חברת הכנסת אורנה ברביבאי יוצאת מאולם המליאה.) << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד יואב קיש – בעד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> נגד – – – דיקטטורה – – – להרוס את המדינה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. נא לצאת, תודה רבה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו לא ניתן לכם – – – מושחתים – נמאסתם. (חברת הכנסת מיכל שיר סגמן יוצאת מאולם המליאה.) << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נא לאפשר לחבר הכנסת שירי להיכנס ולהצביע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> נגד, נגד, נגד, בושה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נא להוציא את חבר הכנסת שירי לאחר רישום הצבעתו, בבקשה. (חברת הכנסת נאור שירי יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. מזכיר הכנסת, נא קרא בשמותיהם של חברי הכנסת שלא הצביעו. סדרנים, אם אחד מחברי הכנסת הוצא החוצה, אני מבקש לאפשר להכניס אותו כדי להצביע. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת שרון ניר – אינה נוכחת יבגני סובה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נא להכניס את כל חברי הכנסת שהוצאו החוצה ומעוניינים להיכנס. האם יש חבר כנסת הנוכח במליאה שלא הצביע ומעוניין להצביע? אם כן, נא לפנות למזכיר הכנסת. סדרנים, האם כל מי שרצה להיכנס נכנס? חיובי. אם כך, תמה ההצבעה. מזכיר הכנסת, נא לספור את הקולות. אם כן, להלן תוצאות ההצבעה: 63 בעד, 47 נגד, אפס נמנעים – בלי מחיאות כפיים. אני קובע שהצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (תיקון – חיזוק הפרדת הרשויות), התקבלה בקריאה הראשונה ותחזור לוועדת החוקה – חברי הכנסת, חברת הכנסת גוטליב, חבר הכנסת אוהד טל – ותחזור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה השנייה והשלישית, ומביע תקווה כי נעבוד עליו יחד למען עם ישראל. כעת, חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023. גם ההצבעה הזו תהיה שמית. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – זאת עבירה פלילית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אדוני צודק, אדוני צודק. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, כפי שאמרתי, מי שיקרא בשמו של חבר הכנסת אחר מהצבעתו – יוּצָא. יישקלו גם צעדים בוועדת האתיקה. אני מציע, קיבלתם את התמונה שלכם, קיבלתם את ה-voice – בואו נתקדם, בבקשה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה קורא לנו? שרים דופקים על השולחנות – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מזכיר הכנסת, נא המשך. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חברי הכנסת) קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, נא לצאת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נא לצאת. שמעתי אותך עכשיו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא רואה שאני מדברת לעצמי? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נא לצאת. בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפילו לא צעקתי את זה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני שמעתי אותך, וגם מזכיר הכנסת שמע אותך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא הרמתי את הקול. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, נא לצאת. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אני עוד שנייה, בבי"ת, אז בשביל מה שאני אצא ואיכנס? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נקרא לך שוב להצביע ואז תצאי שוב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אני בבי"ת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נא לצאת כרגע, עכשיו. (חברת הכנסת מירב בן ארי יוצאת מאולם המליאה.) << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מי זה אמר "נגד"? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חברת הכנסת) מירב בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הינה אני. נגד, נגד, נגד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. נא לצאת. (חברת הכנסת מירב בן ארי יוצאת מאולם המליאה.) << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – נגד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – נגד ניסים ואטורי – בעד << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, אנחנו באמצע ההצבעה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא מצלם פה, הוא עושה תוכנית בוקר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו באמצע הצבעה. נא לא להפריע. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – בעד << קריאה >>נאור שירי (יש עתיד):<< קריאה >> – – – סליחה. מסתובב, מצלם פה אנשים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, קריאה ראשונה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אבל הוא – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קריאה ראשונה. אתה מפריע לי עכשיו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אסור לצלם פה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קריאה שנייה לחבר הכנסת נאור שירי. אתה רוצה לצאת? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה מתעלם מזה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אתה רוצה לצאת? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה "אתה רוצה לצאת"? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, קריאה שלישית. נא לצאת. (חבר הכנסת נאור שירי יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד יואב קיש – בעד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נא לקרוא לחבר הכנסת שירי, לאפשר לו להצביע. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. סדרנים, אם מי מהם נמצא בחוץ, יצא החוצה, אני מאפשר להיכנס כדי להצביע. בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – נגד זאב אלקין – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת שרון ניר – אינה נוכחת יבגני סובה – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש באולם או מחוצה לאולם, סדרנים, חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים להצביע? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חברת הכנסת) פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש עוד חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים להצביע? אם כן, תמה ההצבעה. מזכיר הכנסת, נא לסכם את הקולות. אם כן, להלן תוצאות ההצבעה: 63 בעד, 47 נגד. אני קובע שהצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה הראשונה, ותחזור לוועדת החוקה, חוק ומשפט, להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. ושוב, אני מביע תקווה כי נעבוד עליו יחד לטובת עם ישראל. << נושא >> הודעת הממשלה בדבר הקמת המשרד לעניינים אסטרטגיים ושינוי בחלוקת התפקידים בממשלה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – החלטת הממשלה בדבר הקמת המשרד לעניינים אסטרטגיים ושינוי בחלוקת התפקידים בממשלה. יציג את החלטת הממשלה השר המקשר בין הממשלה לכנסת חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אכן, ברכות לשר המשפטים יריב לוין על מהלך היסטורי, צעד ראשון, שעוד לא הושלם. נגיע בעזרת השם גם לקריאה שנייה ושלישית. הודעה על הקמת המשרד לעניינים אסטרטגיים ושינוי בחלוקת התפקידים בממשלה: אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, להקים את המשרד לעניינים אסטרטגיים. כמו כן החליטה הממשלה, בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, לשנות את חלוקת התפקידים בממשלה כך שהשר רון דרמר יכהן בתפקיד השר לעניינים אסטרטגיים. בהתאם לסעיפים האמורים לחוק-היסוד, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטות אלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עוברים לדיון האישי. יש לנו רשימת דוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת מתן כהנא. רשימת הדוברים סגורה; לא קיבלתי אותה עדיין. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> חברים וחברות חברי הכנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה, אדוני היושב-ראש, היום מדינת ישראל הדמוקרטית התחילה תהליך שבסופו של דבר היא תהיה מדינה לא דמוקרטית, בדיוק כמו פולין, כמו הונגריה וכמו טורקיה. המדינה הזאת נבנתה במשך שנים רבות, ב-100 השנים האחרונות – יותר מ-100 שנה, 120, 130 השנים האחרונות: מהעלייה הראשונה, כשהגיעו אנשים ממזרח אירופה ומתימן, דרך העלייה השנייה והשלישית, בשנות החמישים, כשהגיעו העולים ממרוקו ומעיראק, וביחד, כולנו בקיבוץ גלויות, בנינו את המדינה הזאת. הקזנו את דמנו על המדינה הזאת. בנינו את היישובים לאורך גבול הלבנון, ויישובי התענך, בנגב, בעיירות הפיתוח, בתל אביב ובמושבים הוותיקים. כל אחד תרם את חלקו כדי שתקום כאן באמת מדינה שהיא נס, מדינה שהיא מופת. בתוך 75 שנה הגענו להישגים יוצאי דופן בכל תחום – ברפואה, בחקלאות, במדע, באקדמיה; פרסי נובל בכימיה. הגענו להישגים יוצאים מן הכלל, ואת כל זה עשינו כי היינו מדינה חופשית, היינו מדינה שכל אחד יכול לבוא בה לידי ביטוי. היו בעיות, יש אנשים שסוחבים איתם צלקות, אבל ביחד, אשכנזים וספרדים, חילונים וחרדים, בנינו את המדינה הזאת. והיום, לצערי הרב, התחילה הדעיכה של מדינת ישראל. וכמה אירוני זה שכמו בחורבן בית שני, לקח 70 שנה של עצמאות. בית ראשון, אם אני לא טועה, ואולי אני טועה, היה 80 שנה, ועכשיו הגענו ל-75 שנה, ואותם תסמינים בדיוק, אותם קיצונים משיחיים שסוחבים אותנו ומדרדרים אותנו לתהום. ובשביל מה? ואני אומר לכם, הרי אתם, הציונות הדתית והחרדים, הרי אתם מאמינים בביאת המשיח. אז בואו נסגור, אם אתם כל כך בטוחים בזה, בואו נחכה למשיח. כשהמשיח יבוא, נעשה את זה, אבל לא לפני זה, כי לפני זה, זה כנראה יהיה חורבנה של מדינת ישראל, וחבל, כי כולנו ביחד בנינו אותה, וחבל מאוד שעכשיו אנחנו נחרב אותה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השרה מאי גולן, בבקשה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> השרה למה את? << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> למה? << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> לעניינים חשובים במשרד ראש הממשלה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> השרה לעניינים חשובים. רבותיי, בבקשה, השרה לעניינים חשובים. << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> – – – אני מקווה שקיבלתי את האישור שלך, אדוני. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אני יכול להוסיף, אבל, בנימה אישית – – – << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> בנימה אישית? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> השרה הנחמדה לעניינים חשובים. לא סתם שרה. << דובר >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר >> תודה רבה לך. אתה רואה? אדוני היקר היושב-ראש, חבר הכנסת נסים ואטורי, אני שמחה שאני נואמת את הנאום הזה לידך. חבריי חברי הכנסת, אני אתחיל בנימה אישית, ולפני שאני אתחיל, אני רוצה לומר תודה לחברי שר המשפטים יריב לוין. אני רוצה לומר לך באמת בנימה אישית שאני שמחה שאתה במליאת הכנסת. תודה לך על מי ומה שאתה, תודה על היושר שלך, על הכנות שלך, על האומץ שלך, על צדקת הדרך, על כך שאתה לא נרתע ואתה הולך עם האמת של מיליונים בעם ישראל. אם היית יודע, אם היית יודע – אני יודעת שאתה יודע חלקית, אבל אם היית יודע כמה אהבה, הערכה וכבוד רוחשים לך בעם ישראל, אני אומרת לך, לא היית עוצם עין בלילה. אני הולכת ברחוב ואנשים מבקשים ממני דבר אחד: תגידי לשר המשפטים יריב לוין שאנחנו אוהבים אותו, שאנחנו מצדיעים לו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> ואתם, אתם אפילו לא גרם, לא מייצגים גרם ממה ששר המשפטים יריב לוין הוא עבור עם ישראל. הוא האור. אתה יכול לצחוק כמה שאתה רוצה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – תגידי – – – << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> הוא האור של החושך שאתם הכנסתם אותנו אליו. הוא האור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, נא לשבת. תשב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קריאה ראשונה, חבר הכנסת נאור שירי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> נו, באמת. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> ואטורי, ככה אנחנו נעמוד כל הלילה. << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> כן, ככה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא לעמוד. קוראים בישיבה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – – בלילה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה שאני אבוא ואסדר לך את הכיסא גם? << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> ולפני שאני אתחיל את הדברים הכתובים – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוצאתי אותה פעמיים; אתה, רק פעם אחת בינתיים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> שתי דקות. יאללה, בואו ניתן – – – << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> את מקציבה לי זמן? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> לא, אז יש לי חדשות בשבילך. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> כן, אני שרה במדינת ישראל ואת לא. מי את? מי את, רק תזכירי לי? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> נאור, אני מודיעה לך שאני לא מתייעצת עם אף אחד מכם כמה זמן אני אנאם. איך? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – את לא מעל החוק פה. << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> איך מה שאמרתי לכם? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> איך מה שאמרתי לכם? אז אני מודיעה לך שאני אנאם כמה שאני רוצה בלי לשאול אתכם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> בסדר. יש לכם לילה ארוך. יש לכם תקופה ארוכה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי. עצרתי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, אני עצרתי לה את הזמן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היא פנתה אליי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עדיין. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין לי שום בעיה. תוסיף לה זמן. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני ממשיך. << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> לפני שאני אתחיל בדבריי, אני רק אסכם ואומר שאני שמחה, אדוני שר המשפטים יריב לוין, חברי היקר, שזכיתי להיות חלק מההיסטוריה היהודית של עם ישראל. אני מכירה אותך יותר מעשור, מהרגע שהתחלתי את המאבק בהסתננות הבלתי-חוקית בדרום תל אביב, ויותר מעשור, לפני כמעט 15 שנה, אתה אמרת לי – אני זוכרת שהגעת איתי לסיור בדרום תל אביב ואמרת לי: מאי, זה הכול תקוע בבית המשפט העליון. יבוא היום ואנחנו נשנה את זה. הסתכלת לי בעיניים, וראיתי כמה זה בוער בך. אז כשכל הצבועים למיניהם מדברים על זה שזה איזו רפורמה שרוצים להעביר ככה מהר, כמה הם משקרים, כמה הם צבועים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> שבו בשקט. כמה הם משקרים. אני יודעת מי אתה ומה אתה, ואין זכות יותר גדולה לעם ישראל משאתה, שר המשפטים יריב לוין, מעביר את הרפורמה הזאת. תודה לך. השם ישמור אותך. בזכות כל מה שעשית, בשם כל עם ישראל, אני מודה לך. עכשיו אני אתחיל את הדברים שלי. ואני אשמח – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו? << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> כן, עכשיו, נאור שירי, חבר הכנסת שירי. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אה, עד לפה זה היה הפינוק? << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> כן, כן. "המהפכה" – את זה אתה חייב לשמוע, אדוני היושב-ראש. "המהפכה החוקתית, אשר הוכרזה על נשיא בית המשפט העליון לפני שנים אחדות, הייתה בפועל – אולי מבלי משים, אולי ללא כוונה כזו – להפיכה שלטונית, המסכנת כיום, בסופו של דבר, את העקרונות המקודשים ביותר של הדמוקרטיה הישראלית". חבר הכנסת שירי, אני ממליצה לך לשמוע את מה שאני אומרת, את הדברים שאני קוראת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> תמשיך. תקשיב, כי אתה תהיה מאוד מופתע בסוף, מאוד. "למה לנו חוקים בכלל? לשם מה כל הטורח שבחקיקה בכלל? הבה נמנה לנו שופטים שישבו בשער העיר וידונו דין צדק – איש-איש לפי מיטב הבנתו – –" << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני מקשיב. << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> לא לא לא, זה לא היה אליך. חשבתי שאמרו לי משהו. "– – איש-איש לפי מיטב הבנתו; לפי ערכי היסוד המקובלים עליו; לפי חינוכו. לפי מזגו". לפי אמונתו האישית. עוד משהו שכדאי לך לשמוע, חבר הכנסת שירי. בית משפט השלום "יעז פניו בפני החוק, בפני המחוקק הריבוני, בפני קודשיה של הדמוקרטיה" – הרי אלה הדברים שאתה מאמין בהם, נכון? אני לא אומרת משהו. תקשיב, כי אתה לא תוכל לסתור אותם – "ופשוט 'יכריז' על 'בטלותו', כביכול, של חוק מדינה". אני אשחרר אותך. אני רואה שקשה לך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> "שהרי מצב שבו – – – שופט שלום", אדוני היושב-ראש, "הופך בעצם למחוקק, מחזיר אותנו באחת לימי 'שפוט השופטים', לימים שבהם 'איש הישר בעיניו יעשה'". אני יודעת שאני אומרת דברים – כדאי להקשיב, כי עוד מעט, עוד פעם אני אומרת, תכף תהיה הפתעה. "בפועל", אדוני היושב-ראש, "התחוללה כאן מהפכה המגיעה כדי הפיכה של ממש, אשר שוללת מן הריבון את סמכותו הדמוקרטית; מקעקעת את הפרדת הרשויות, ומותירה בסופו של דבר את האזרח" חסר הגנה משפטית כלשהי. "המחוקק לא העלה על דעתו, והדעת אינה סובלת, מצב שבו בית המשפט העליון – וקל וחומר כל בית משפט, גם בית משפט שלום – מנסה לקבוע, במקום לפרש, מהם ערכיה של מדינת ישראל", עוד משפט אחד. "מתברר עתה כי – אולי בחסותה של חקיקת-יסוד רחבה מדי, דקלרטיבית מדי, חגיגית מדי ופחות מדי מדויקת ומפורטת בסמכויות הנובעות ממנה – נטל לעצמו בית המשפט העליון סמכויות שאין הדעת הדמוקרטית סובלתן, ואף התיר – ושמא חלילה אף עודד – את זליגתן הלאה, אל בתי המשפט דלמטה". התוצאה לא איחרה לבוא. "שהרי, מה מבין חבר כנסת פשוט, פרימיטיבי שכזה, מושחת כזה, בענייני חוקה וחוקתיות, שברומו של עולם?!" "הסכנה לדמוקרטיה הישראלית, מתברר, איננה מצד שוליה הסהרוריים של החברה, ואף לא מצד התלהטות הוויכוח הציבורי בסוגיות אקוטיות שעומדות כאן תמיד על הפרק. הסכנה היא דווקא מבית" – כדאי שתקשיב, באמת כדאי שתקשיב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כולנו מקשיבים לך. << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> הם לא. "הסכנה היא דווקא מבית, מתוך הממסד, ודווקא מתוך הממסד – –" << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כבר מסיימת. << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> "– – האמון לכאורה על קידוש ערכיה של דמוקרטיה והגנה עליהם." "התיתכן כך ודאות משפטית כלשהי? היכול אדם לכלכל מעשיו בכל תחום, בין פלילי, בין אזרחי, כשאיננו יכול להסתמך עוד על אף דבר חקיקה מפורש?" נו? אתם שמעת את המילים. אני פונה בכוונה לאופוזיציה. מילים כדורבנות, לא? אני חושבת שאתם חייבים להסכים, אם הקשבתם לתוכן. אתה יכול לעשות לי ככה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא לכולן הסכמתי. << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> שאני אגיד לך למה? אתה יודע מי אמר את המילים האלה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רגע. << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> אז אני אגיד לך, אני אגיד לך מי. עד כאן דבריו של נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין. לא יכול להיות שאף אחד בצד הזה לא מסכים עם מילה ממה שאמרתי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא הסכמתי – – – << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> אז בסדר. לא יכול להיות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה לא יכול להיות? << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> אם שמעת, לא יכול להיות. אין בעיה. אני זורמת איתכם. אז נעבור אל הדובדבן שבקצפת. אני תכף מסיימת: התנגדתי – תקשיבו – ועודני מתנגד "לאקטיביזם השיפוטי מבית מדרשו של כבוד השופט אהרן ברק. לא נכון בעיניי", חבר הכנסת ינון אזולאי, "שהכול שפיט". כדאי לך לשמוע. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> "לא נכון בעיניי שבית המשפט העליון ישנה סדרי עולם בעודו פועל על פי 'מבחן האדם הסביר', שזו הגדרה מעורפלת וסובייקטיבית לגמרי שהכנסת מעולם לא הכניסה בספר החוקים". << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש פה זמן – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היא מסיימת. היא מסיימת. << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני מסיימת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא. ההפך. אני רוצה לתת לך הארכה. << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> אז תודה רבה. ואתה, ינון, אני לא אפנה אליך יותר. "לא נכון בעיניי שתופר הפרדת הרשויות – הבסיס המקודש של השיטה הדמוקרטית". מפי מי קיבלנו את כל המרגליות האלה? מפי מי? מפי מי? ראש האופוזיציה שלכם יאיר לפיד, ממנו קיבלנו את המרגליות האלה. אתם לא מקשיבים, אתם לא בהקשבה. חבל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני הייתי עסוק בינון אזולאי. << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני יודעת שהיית עסוק באזולאי, וזו הטעות שלך, חבר הכנסת שירי, אבל אני אגיד לכם – איפה הוא? הוא פה, ראש האופוזיציה, או שהוא הלך? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני מסיימת. טוב, ראש האופוזיציה כנראה הלך לגנוב איזה טנק, הוא לא פה. אז אני רק אסיים בזה שאני אומר: אז מה נשתנה הלילה מכל הלילות? שבכל הלילות, אדוני היושב-ראש, היו פוליטיקאים צבועים ופחדנים, והלילה הזה ישנם פוליטיקאים אמיצים שפיהם וליבם שווים. אגב, אתם הפרזנטורים הכי טובים שיש לרפורמה הזאת. אני הייתי פונה מפה לשרת ההסברה, אם היא הייתה פה, לשכור אתכם בכסף, לשלם לכם. אין מישהו שמסביר את הרפורמה יותר טוב מכם. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> רק תעמולה, לא הסברה. << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> סיימתי. שרת ההסברה, יש לך פה אנשים מושלמים לרפורמה. מושלמים, אני אומרת לך, תוציאי את תקציבך עליהם, אין מישהו שיסביר את זה יותר טוב. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אין לה תקציב, מה את רוצה? << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> סיימתי. ושבו שופטים לגבולם ופוליטיקאים למקומם ובא לציון גואל. משנכנס אדר מרבין בשמחה. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, אמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שמתי לב שבזמן האחרון, לקראת סיום דבריו של הנואם אתה מודיע לו עשר שניות לפני – סיימת. ואז אומרים לך: אבל איך אתה אומר שסיימתי? עוד לא סיימתי. וראיתי שפה התהפכו היוצרות, שמענו פה נאום חוצב להבות של עמיתתי ללא זמן. אז אני רוצה לדעת כמה זמן יש לי לדיבור שלי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלוש דקות. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לי שלוש דקות. אני מודה לאדוני היושב-ראש, תלחץ על שלוש דקות. << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> אתה יכול להגיד לו ששר – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> זמן זה דבר יחסי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את מפריעה לו, גם לו אני אוסיף, בסוף לא נגמור את הדיון הזה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> רפורמה. שמענו, באמת, מדם ליבו דיבר שר המשפטים וניסיתי להבין מה הוא אמר עד הסוף. מה שזיהיתי אצל שר המשפטים זה בעיקר כעס. הוא כועס. על מה הוא כועס? לא ברור. כנראה הוא כועס על עצמו, איך הוא לא הצליח לשכנע את בנימין נתניהו כל כך הרבה שנים לעשות את מה שהוא רוצה. ואז הגיע הזמן ובנימין נתניהו החליט להוציא את יריב לוין מהנפטלין ולשגר אותו למשימה, כמו שהוא רגיל לעשות. אני אומר ליריב לוין משהו שאולי הוא אמור לדעת, הוא לא צריך אותי בשביל זה, אבל בכל זאת ניתן לו תזכורת. ברפורמה שהוא דיבר עליה, רק על שני דברים הוא לא דיבר: על הרפורמה עצמה. הוא לא אמר את הדבר המובן מאליו, שרואים אותו, כי זה כתוב, שמי שימנה שופטים במדינת ישראל – לא לבית המשפט העליון, והוא דיבר פה על פסקי דין ועל השופט אהרן ברק; מה, מה לבית משפט שלום? בית משפט מחוזי? בית משפט לתעבורה? בית דין לענייני משפחה? איפה זה קשור לכל האירוע הזה? זה קשור לשליטה וכוח. תאמין לי, הוא מבין במינויים פוליטיים, הוא מבין היטב. כל הסיפור של שופטים יהיה מינויים פוליטיים. ובכל ההתהדרות של אנשי הימין, ימין על מלא, דבר אחד הם לא הזכירו, שהגב הכי גדול שיש לימין, שאני מתנגד לו, לגבי מה שקרה בהתיישבות ביהודה ושומרון, זה היה בית המשפט העליון. הם יורים לעצמם ברגל, לשיטתם. אבל לשיטתי הם פוגעים בנשים, הם פוגעים במוחלשים, ואם הייתם היום בוועדה למעמד האישה – בעצם לא הייתם היום, כי אף חבר קואליציה לא היה שם – הייתם שומעים מה חושבים ארגוני הנשים. אבל את מי זה מעניין? גם כך בממשלה שלכם כמעט ואין נשים ויש רק מנכ"לית אחת, אז מה אתם רוצים לעשות? שהגברים ישלטו בנשים גם בכנסת, גם בממשלה, גם בפסיקה, גם בחקיקה? זה העתיד שאתם נותנים לנו? ואז חבר כנסת רוטמן, באנגלית מצוחצחת, פונה לעולם – אל תקשיבו למה שאומרים פה, אל תקשיבו למה שאומרים פה. הם שוכחים שהמקום הזה פתוח, הם רואים את רוטמן בערוץ 99 גם שם. והם רואים כיצד הוא מדבר וכיצד הוא מתנהג. אני נמצא בוועדת החוקה כל הזמן, יש שקרים כל הזמן בוועדה. באים מומחים מכל המקומות, ואין אחד, אחד שבא ואמר שכך צריך לעשות. אין אחד. אבל זו לא בעיה להגיד שככה זה קורה. ואז אומרים "קנדה" ואז ארווין קוטלר, שר המשפטים הקנדי, אומר: לא נכון, אבל מה זה משנה מה הוא אומר? הרי יש לנו חכמי תורה ומשפט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו 20 שניות אחרי, מתי אתה רוצה שאני אגיד לך? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לנו חכמי תורה ומשפט. אני לפחות אבקש את הזמן שנתת למאי גולן לספר סיפורי מעשיות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היא שרה, היא שרה, ואתה לא. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה גם כשאתה יושב בראש ההרכב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה? הסתיים לך הזמן, אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר לך, אדוני היושב בראש – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אתה – בושה וחרפה שאתה יושב פה על הדוכן הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש להוריד אותו למטה. אתה מתנהג לא יפה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מתנהג כאחד – אני אומר לך, אתה מתנהג בצורה ברוטלית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש להוריד אותו מהדוכן, בבקשה. תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה שמינו אותך לשבת פה, זה חלק מהבושה הזאת. ככה אתה מתנהג כל הזמן. לא מעירים לך על דבר וחצי דבר, בושה לך על ראשך – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, בושה לך. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת כסיף, אני מבקש להירגע. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תירגע אתה קודם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. להוציא אותו החוצה, אני ביקשתי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, יום קשה, יום עצוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את מעדיפה שאני אגיד לך 20 שניות לפני, 20 שניות באמצע, או אחרי? << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תשים, נראה מה נספיק. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מסתכלים על השעון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כי חלק אמרו לי לפני להגיד להם, לא המצאתי את זה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, אני ממשיכה ואני אומרת שהיום הוא יום קשה. אני לא אקצין ואני אגיד שזה באמת ברמה של תחושה של אבל. דברים נעשים חד-צדדית, עם מרות – – – << קריאה >> << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל עם זאת, אדוני, אני דווקא בוחרת להתחיל באמת ולדבר על דברים מהותיים ודברים חשובים שיש לטפל, חוץ מהחוקים הפרסונליים האלה שאנחנו עסוקים בהם במקום לזכור שיש לנו אזרחים, שלשם כך נבחרנו. אז ברצוני לדבר על הנגב, על חזונו של דוד בן-גוריון ומה עולה בגורלו בימים אלו. ברשותכם אני אקריא קטע ממכתב שכתב דוד בן-גוריון ז"ל: "בסוף שנת 1953 חזרתי מאילת מירושלים ופתאום ראיתי בעוברי מה שהוא עכשיו שדה בוקר. מספר צעירים וצעירות ואוהלים אחדים, שידעתי שלא היה פה אף פעם. ירדתי מהמכונית שלי ושאלתי הצעירים מה הם עושים פה. אמרו לי שהם נלחמו בסביבה זו מלחמת עצמאות ואמרו להם שלפני אלפיים שנים היה פה יישוב. החליטו להקים פה יישוב. דברים אלה לקחו את ליבי כי ידעתי היטב המצב בנגב, שיש בו אומנם אדמה, אבל היא מלוחה, ויש פה להתחיל הכול מחדש. והחלטתי בליבי, לא אמרתי זו לנוער שנמצא פה, שאצטרף אליהם שנה-שנתיים, כי זה האידיאל שמשך אותי לארץ – להתחיל הכול מחדש, בעבודה עצמית". כפי שכולנו יודעים הגשים בן-גוריון, ראש ממשלת ישראל הראשון, את חזונו, וכמוהו רבים וטובים מאזרחי מדינת ישראל. כל היושבים פה יודעים היטב על מעשי הפשיעה בנגב, אשר פוגעים קשות באיכות חיי התושבים וביטחונם האישי, מה שמעיב על שגרת חייהם. הבולטים במעשי הפשיעה הם גנבות חקלאיות, פריצות לדירות, גביית דמי חסות, יידוי אבנים על כלי רכב, עבירות אלימות, שלא לדבר על סיכון חיי אדם בנתיבי התעבורה בשל נהיגה פרועה. מיותר לציין כי הנגב מהווה כ-60% משטחה של מדינת ישראל, ובו מתגוררים מאות אלפי תושבים בערים, עיירות, כפרים וקיבוצים. לדאבוני חוסר ההרתעה, אדוני, הוא שגורם לעבריינות להרים את הראש ולהמשיך ולפגוע באזרחים תמימים. לכן אני קוראת לכל יושבי הבית להוביל את בקשת ראשי הרשויות בנגב לקביעת עונשי מינימום ומעצר ללא חלופות עד תום ההליכים, תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> ערב טוב. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, את שלוש הדקות הבאות אני אקדיש כדי לספר לכם איך לקח לי 4.5 חודשים לסגור את המשרד לנושאים אסטרטגיים. מה שלקח לי 4.5 חודשים של דיונים אין-סופיים עם החשכ"ל, של משא ומתן מייגע עם נציבות שירות המדינה, הולך להסתיים בשלוש דקות: שלוש דקות של נאום, שלוש שעות של דיון, ויפתחו מחדש את המשרד. משרד שהמנכ"ל שלו לשעבר רונן מנליס אמר שזה משרד מיותר שצריך לסגור; משרד שאני אומר לכם שהסגירה שלו היא הדבר הכי טוב שקרה לו, בגלל שהתכולות שלו הועברו למשרד החוץ וקיבלו יכולות גדולות יותר, בגלל שהסוגיות המרכזיות שהוא עסק בהן, המאבק בדה-לגיטימציה וההסברה, קיבלו פתאום רגליים על הקרקע בכל העולם. 100 ומשהו נציגויות – התחלנו עם 108, הוספנו נציגויות במשרד החוץ, פתאום עסקו כולן בהסברה ועסקו כולן בדה-לגיטימציה. האגפים המרחביים של משרד החוץ – כמו האסטרטגיים, כמו אגף אפריקה, כמו אגף אירופה – עסקו פתאום גם בדה-לגיטימציה. פתאום היו משאבים. פתאום, מיחידת מודיעין קטנה ועוד כמה אנליסטים ועוד כמה אנשי דיגיטל, הדה-לגיטימציה קיבלה מאות אנשים שעובדים בסינרגיה על הנושא הזה יחד עם זרועות הביטחון השונות. הדבר הזה, הסגירה של האסטרטגיים והמיזוג שלו אל תוך משרד החוץ, החזיר את התכולות החשובות האלה לאיפה שהן צריכות להיות – במשרד החוץ, יחד עם משרד התפוצות ויחד עם נושאים אחרים שנלקחו. ראינו את האימפקט. וכשאני אומר "ראינו", אני אומר "ראינו", כי היו לי מחקרים אמפיריים שהראו את העלייה הברורה בנושאים האלה. ואז הגיעה הממשלה הזאת ופותחת מחדש את האסטרטגיים. עוד פתיחה של משרדים, עוד בזבוז. ולא רק זה, אלא היא מחלישה את משרד החוץ כשהיא מוציאה את המאבק באנטישמיות, את המאבק בדה-לג, את נושא ההסברה, את יחסי ישראל ארצות-הברית, את הסוגיה האיראנית, את הסוגיה הפלסטינית, את הסכמי אברהם – כל אלה יצאו ממשרד החוץ, והשאירו לשר החוץ היקר, פחות או יותר את הסטאניות, ומדי פעם, אולי, איזה מדינה באירופה. אני רוצה לתת עצה, כי זמני קצר כאן, ולומר לשר החוץ שאני באמת חושב שעדיף שכל שר יתרכז בלהרוס את המשרד שאליו הוא ממונה. הבוקר הוא כבר הספיק לפגוע ביחסי החוץ עם ארצות הברית, ואז החליט לגלוש פתאום לטריטוריה של סמוטריץ' ולפגוע גם בכלכלה, כשכל העיתונים הבכירים בעולם מצטטים את האיוולת שלו על ההתערבות הממשלתית בהורדת הריבית. אני בן אדם של משילות, אני מבקש שכל שר יעשה לביתו ויהרוס לביתו. זה בלגן מאוד גדול שאתם נכנסים אחד לשני למשרד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, שמכבד אותנו, השרה, העיקר שהיא פה, כנסת נכבדה – בכל זאת היא עברה תהליך ארוך כדי להגיע ולהיות שרה, כבודה במקומו מונח. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היא הייתה בסדר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא הייתה בסדר גמור. תאמין לי, אני הייתי שם. היא הייתה בסדר. אבל אדוני, אני לא רוצה להיכנס לזה, אני רק רוצה לנצל את הבמה הזאת, כי בנאום הקודם שלי דיברתי על שמחה רוטמן, אז בבמה הזאת אני לא רוצה להיכנס לוויכוחים. כן, לא תאמין, אני רוצה להגיד תודה – לא הספקתי להגיד היום תודה, באמת, למאות אלפי המפגינים, האנשים הטובים שהגיעו היום לכנסת; לאנשים האלה שהגיעו ברכבות, באוטובוסים, בהסעות. ראיתי היום בטלוויזיה אישה בת 73 שהגיעה מראש הנקרה באוטובוס. היא שילמה 70 שקלים ועלתה לאוטובוס. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> מי זאת, מירב? האנרכיסטית? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא היה לה רולקס, לא הייתה לה מרצדס, אפרת רייטן. תראי, היא הגיעה – וראיתי אותה בטלוויזיה מדברת – היא הגיעה מראש הנקרה עם דגל. זה הציבור הזה שלא סופרים אותו. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> העיקר שאימא שלך הצביעה ש"ס. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אגב, אימא שלי התקשרה, אני אחרי זה אספר לך מה קרה שם במשפחה. מה שבטוח הוא שסבא שלי הצביע לבגין. זיכרונו לברכה, זכי סעדון, לפחות הוא לא נמצא היום בחיים כדי לראות מה קרה לליכוד – שגם זה אירוע בפני עצמו. אבל אמרתי לכם שאני רוצה לבוא ממקום טוב. אני רוצה להגיד תודה לגברת בת ה-93, שראיתי גם אותה היום בטלוויזיה, שהיא הגיעה להצביע. אגב, גם לה אין שעון רולקס, וגם אין לה מרצדס, וגם היא הגיעה עם הבת שלה. וראינו כאן אנשים נפלאים, טובים, שבאו. יש לכם הזדמנות לתקן. עשיתם פה היום חגיגה על הקריאה הראשונה, אבל הדרך לקריאה השנייה והשלישית עוד ארוכה, וזאת הזדמנות בשבילכם לספור את העם שנמצא כאן. אני לא רוצה לדבר על תוצאות הסקרים – כשכבר רוב אין לכם. אני לא רוצה לדבר על 10% מהמצביעים שלכם, שבתוך שבעה שבועות כבר אמרו שהם לא יצביעו לכם יותר. אני רוצה להצביע על האנשים הטובים, להגיד תודה רבה להם, לילדים הקטנים שפספסו את בית ספר וקיבלו פה אחלה שיעור באזרחות. תסתכלו על האנשים האלה, תראו אותם. תראו את האנשים המבוגרים שהקימו את מדינת ישראל; את הלוחמים של מלחמת יום כיפור; את צעדות המילואימניקים; את האנשים הפטריוטיים שאוהבים את המדינה הזאת, ואתם דורסים אותם. יושבים פה ועושים חגיגה. אני גם לא אתייחס למה שהשרה כאן אמרה, כי זה שטויות. שטויות. קודם כול, שתקנה גם מדפסת, אולי היא תתחיל גם לכתוב נאומים, זה גם יכול להיות שינוי מבורך. תפסיקו לחשוב שהמדינה בכיס שלכם, והאזרחים של המדינה הזאת בכיס שלכם. יש פה אזרחים ואזרחיות טובים, שנלחמו על המדינה הזאת. אדוני חבר הכנסת ואטורי, אתה יודע שיש כאן אנשים טובים; אני מאמינה אפילו שיש לך חברים כאלה, שאוהבים את המדינה הזאת ורוצים לשבת. תפעלו ביחד. אני רוצה להגיד לך במילת סיכום: יש עם מי לדבר. הגיע לפה ראש הממשלה נתניהו, להגיד לבועז מהסיעה שלנו החלמה מהירה – בכל זאת חבר הכנסת טופורובסקי עבר תאונת דרכים לא פשוטה. אפשר לעשות הידברות. דברים יכולים להיראות אחרת. תנסו לחשוב על זה היום כשאתם הולכים לישון. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה – אם נלך לישון. חברת הכנסת אפרת רייטן, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שמת לב? זה הכיוון, זה החדש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – בגלל שאתה צעיר. טירון – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> צעיר? אני הכי זקן פה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, צעיר – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, כן, תזרמו, תזרמו. אל – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה מחמיא לך. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – זמנים קריטיים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שני צעירים. גם בוסו – – – << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, אני רוצה קודם כול להישיר מבט למי שעוד נשאר ער בבית, ואני יודעת שהייתה צפיית שיא בערוץ 99 בערב הדרמטי והשחור הזה, בעבור בטוח חצי מאזרחי מדינת ישראל – אבל כמו שאמרה מירב, בטח גם יותר. ואני רוצה להגיד לכם: אל חשש, ואל תיפול רוחכם. ממש לא, ממש לא, כי אף אחד פה לא מתכוון לוותר, ואף אחד פה לא ייתן שייקחו את המדינה שלנו למקומות אחרים ורעים, ושמישהו כאן יוותר על הדמוקרטיה. זאת לא הדמוקרטיה שלהם. ראינו מהי. הדמוקרטיה שלנו נראית אחרת. זה לא שהייתה לנו כאן דמוקרטיה מושלמת. נכון, חבר הכנסת טיבי? לא מושלמת. יגידו את זה גם אנשים מהחברה הערבית; גם נשים – עדיין; גם מהחברה החרדית. יש לנו עוד לאן לשאוף, אבל אין ספק שזה הרבה הרבה יותר טוב ממה שמציעים לנו כאן, עכשיו, בהיעדר הדמוקרטיה, שמתחיל כמעט הערב. ואם הייתי יכולה לסרטט את המדינה שאליה אנחנו צריכים לשאוף, הייתי לגמרי מסתכלת על מדינה שקודם כול מסתכלים בה על זכויות הפרט ומחויבות לחוקתיות, לשוויון, לחופש לדת ולחופש מדת; מקום שבו יש לנו תקשורת חופשית ועצמאית, וכן, הפרדת רשויות נורמלית והגיונית. חוק-יסוד: החקיקה שכל הזמן שומעים עליו כאן. כן, אין עדיין במדינת ישראל חוקי-יסוד בסיסיים של שוויון, של חופש הביטוי. רק בזכות בית המשפט העליון אזרחי מדינת ישראל מוגנים בזכויות האלה, ועכשיו הם רוצים גם את זה לקחת מאיתנו. וכן, גם היום במסגרת ועדת החוקה שמעתי במפורש שעד שלא יחוקקו את החוק הזה במפורש, גם בית המשפט לא יוכל להגן על הזכויות האלה – שניתנו לנו בחסד, ולא בזכות המחוקקים הגאונים שישבו כאן כל השנים, ולא הצליחו לחוקק לא את השוויון, ולא את חופש הביטוי, ולא עוד כל כך הרבה זכויות, כמו במדינה דמוקרטית-ליברלית, כמו שהיינו וחלמנו ורצינו להיות. לא סתם אנחנו אומרים אור לגויים; זה היה אור לגויים, מה שהיה פה הערב? זה היה האור לגויים? זו הייתה בושה, בושה ממדרגה ראשונה. אני מתביישת שהייתי פה. מבחינתי, זה היה ערב היסטורי שחור מאוד. חשבתי שאני אגיע לכנסת ואני אוכל לעשות דברים טובים למען אזרחי מדינת ישראל, ובמקום זה אני מוצאת את עצמי כאן, נמצאת כאן בהליך חקיקה שבו אנחנו בקרב בלימה, לפחות לשמור על מה שהיה ולא להרע. איך אמר לי מישהו בחוץ: דמוקרטיה – סוף. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת. האמת היא ששנת 2023 היא שנה מיוחדת. היא שנה מיוחדת לעם היהודי, שמאז אלברט איינשטיין המציא את בן גביר כשר לביטחון הפנים ואותך כיושב-ראש, אני חושב שזה כבוד גדול לעם היהודי. גם הצורה החדשנית שבה השר מנהל את ביטחון הפנים, ואתה, איך שאתה מנהל את הישיבה, היא משהו שצריך ללמוד אותו. גם איינשטיין, ברטרוספקט, צריך ללמוד מזה, וגם אנשים אחרים. לא כל אדם ולא כל עם ניחן בברכה הזאת שנקראת סגן היושב-ראש ואטורי, אלמוג כהן, בן גביר ועוד כהנה. ולכן אני חושב שזו שנה היסטורית. זו שנה היסטורית. והיום הזה הוא יום היסטורי מבחינת הדיקטטורה והדורסנות וההקרסה של מערכת המשפט. אני חושב שחבל שאלברט איינשטיין לא נמצא היום כדי להסתכל ולראות מה עשתה תורת היחסות באנשים שבאו אחריו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה. היום בבוקר התקיים דיון בוועדה לפיתוח הנגב והגליל, והדיון היה סביב חוות בודדים. מתברר שלפני שנתיים היה חוק בכנסת שהכשיר בדיעבד את חוות הבודדים בנגב. והיום מקיימים דיון בתוך הוועדה בכדי לראות את הסטטוס וההתקדמות בהכשרת חוות הבודדים. מה זה חוות בודדים? אלה אנשים שהלכו ועל דעת עצמם הקימו להם חוות, ששימשו או למרעה או לחקלאות או לתיירות. הם הקימו אותן ללא אישור וגם הייתה התנגדות של כל גופי התכנון. גם היום, בדיון עצמו, אנשי התכנון עדיין מתנגדים ומתקשים להכשיר את המאחזים האלה, כי זה נוגד את תוכניות המתאר הארציות, וגם המחוזיות, בנגב. ובעת שהדיון מתקיים בוועדה על להכשיר חוות בודדים, באותה עת, אותם גופים – שגם היו בתוך הוועדה ורצו להכשיר את חוות הבודדים – באותו עת הם היו בנגב ביותר מכפר לא מוכר אחד וחילקו צווי הריסה. הם חילקו צווי פינוי, והם רצו שאנשים יהרסו את הבתים שלהם בידיים שלהם. רק במדינת הנגב יכול לקרות דבר כזה, שאנשי המקום, שחיו במקום, בכפרים שלהם. היום הגיע לידי מסמך מאוד סודי, מארכיון המדינה, שמוכיח שבשנת 1952 – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתיים הזמן. נא לסיים. תתחיל לסיים, בסדר? << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – קמה לה ועדה מיוחדת – אני אנסה לסיים – קמה לה ועדה מסוימת שהוקמה בכדי לדון בזכויות הערבים הבדואים לבעלות על קרקע בנגב. ההמלצה שם, בבירור, היא כן להכיר בזכויות הבעלות של הבדואים על הקרקע. לכן אני קורא מכאן להפסיק את חלוקת צווי ההריסה בנגב, את צווי הפינוי, ובמקום זה לשבת עם התושבים, עם האזרחים, ולהכיר בכפרים הלא-מוכרים. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח. חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> היושב-ראש, חברי הכנסת, אני הזכרתי בדיון הקודם את ההתנהלות הברברית, האלימה, של יושב-ראש ועדת החוקה כלפי חברי הכנסת מהאופוזיציה שמשתתפים בישיבות – האמת היא שבדרך כלל זה רק חברי כנסת מהאופוזיציה שמשתתפים בישיבות, ופה ושם מבליחות גם כל מיני דמויות תימהוניות מהקואליציה – ובעיקר כלפי היועצים המשפטיים. אבל ראינו עוד הצגת תכלית של שקרים והסתה, דברי הבל ובלע שכל מה שעומד מאחוריהם זה שנאה. ראינו פה את שר המשפטים עומד ונואם זמן ארוך – באמת, דברים שהשנאה שנטפה מהם היא קשה פשוט לתיאור. אני חושב שבניגוד לחבר הכנסת סגלוביץ', שכמדומני אמר שמה שניכר שמניע את שר המשפטים, את יושב-ראש ועדת החוקה ואת ראש הממשלה ואחרים זה כעס, אני חושב שמה שמניע אותם זה בעיקר שנאה. תיעוב עמוק למערכת המשפט, למה שמכונה שומרי הסף. גם ברמה האישית; תיעוב לאנשים אישית. שמענו את דברי הבלע, ההסתה, התרת הדם של חברת הכנסת הקוזקית הנגזלת, שביכתה היום את הקושי שעבר עליה הבוקר, אבל לא מהססת להאשים את נשיאת בית המשפט העליון ברצח. שלא לדבר על ההאשמה שלי ושל חבריי בעוד כל מיני שמות תואר שלא אזכיר כאן. דברי הבל ובלע ושנאה, האנשים האלה שטופי שנאה. לכן גם שום דבר לא יעצור אותם, אם לא יהיה משהו מבני שיעצור אותם. כי הם מוכנים לכול. מהנאומים האוויליים של השר אמסלם על שעונים ומכוניות ודרך הדברים שהזכרתי, ועוד יותר מכך. אבל בואו נניח לרגע באמת, מיקי, ששר המשפטים צודק. בואו נניח לרגע שאויב העם הגדול זה השמאל ומערכת המשפט, שזה מה שהוא אומר – זאת השנאה וזאת ההסתה – כי אדונו ראש הממשלה, שלא לדבר על בן אדונו, שכבר החליט שהשב"כ הוא חלק מההפיכה נגד ראש הממשלה, איש שפוי. נניח רגע שהוא צודק. איך ההפיכה המשטרית פותרת את זה, מישהו יכול להסביר לי? איך העובדה שהממשלה למעשה תשלוט בלעדית בוועדה לבחירת שופטים, תמנע ביקורת שיפוטית, תחוקק חוק התגברות – איך כל זה בדיוק יפתור את הבעיות האלה? שאלתי שלשום או אתמול את יושב-ראש ועדת החוקה במה השינויים שהם הציעו יגנו על זכויות הפרט, כי זה מה שהוא טוען. הוא לא יכול היה לתת לי תשובה, וברור שהוא לא יכול היה לתת לי תשובה, כי זה לא נכון. לפני כמה ימים כתב השופט יצחק זמיר את המשפטים הבאים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מייד מסיים. הוא כתב את המשפטים הבאים: "חוקי-יסוד נוספים אמורים לפטור את הממשלה והכנסת מכל מגבלה, ולאפשר להן לפרוץ כל גבול. הם סוללים את הדרך לדיכוי, שרירות ושחיתות שלטונית. גם אם לממשלה אין כוונת זדון כזאת" – ולטענתי יש – "די בכך שחוקי-היסוד יקנו לה את הכוח ללכת בדרך הזאת – – – התמונה הכללית", אומר זמיר, "ממש מבהילה". שם אנחנו נמצאים. אתם נותנים לזה יד, ותיזכרו לדיראון עולם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> היחס לזמיר בוועדה היה מביש. אני יצאתי החוצה להתנצל בפניו, באמת. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> חד-משמעית. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> זה היה מביך, אדם בעל שיעור קומה כזה שיושב ומותקף רק כי הוא אומר את דעתו בוועדה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הוא עשה את זה – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> כן, זה היה נורא. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הוא בריון, בריון דורסני – – – << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, זה יום עצוב, זה לילה עצוב. זה לילה קשה למדינת ישראל ולאזרחי ישראל. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לילה שחור עם עתיד חום. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לכם, חברי הקואליציה, מול גסות הרוח שלכם, מול החגיגות האינפנטיליות שלכם כאן במליאה, ישנם מיליוני אזרחי ישראל שמתקשים להירדם, שכואבים וחרדים לעתיד המדינה שלהם. לאנשים הללו, שעובדים ומשרתים ואוהבים את המדינה, לאנשים הללו אתם ירקתם הלילה בפנים. זה אכן לילה קשה, אבל אני רוצה לומר לכל הישראלים הנפלאים שמחזיקים את המדינה הזאת ואת הכלכלה שלה: זה הזמן להרים את הראש. יהיה גם מחר, ומחר אנחנו נמשיך במאבק שלנו. אני רוצה לספר כי ב-1989, בסיביר הקפואה, במינוס 35 מעלות, בגיל 15 וחצי יצאתי להפגנה הראשונה שלי נגד המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תתבייש. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז כבר החלו תהליכים של דמוקרטיזציה וחופש ביטוי, אבל עדיין זה היה מסוכן. ועדיין יצאנו וקיבלנו מכות מהשוטרים, אבל האמנו כנגד כל הסיכויים כי פעם נחיה במדינה אחרת, במדינה דמוקרטית וליברלית. וגם היום אני מאוד מאמין במה שאני עושה כאן. אני מאמין במדינת ישראל יהודית, דמוקרטית וליברלית. אני מאמין כי אם נתמיד, אם נהיה נחושים, אם נמשיך להיאבק על הערכים שלנו, אנחנו גם ננצח, ונציל את הדמוקרטיה הישראלית. אני רוצה לפנות לשר המשפטים: אדוני שר המשפטים, אני מאוד מכבד אותך וגם מעריך את הדרך שלך. אני כמוך שותף לתפיסה, אולי, כי מי שרוצה רפורמה אמיתית – וזה אני אומר בתור תומך באקטיביזם השיפוטי – מי שרוצה רפורמה חייב להגיע להסכמה ציבורית רחבה; אחרת, מדובר במהלך זמני, שפשוט יתבטל אחרי שינוי השלטון. אתה רוצה רפורמה, אדוני? זה הזמן לעצור, להקשיב למיליוני אזרחים שכואבים הלילה. אל תגיע להסכמה איתי, אתה צריך להגיע להסכמה איתם, ואם לא תשכיל, אני מבטיח לך, אדוני שר המשפטים, כי המהלך שאתה מקדם עכשיו יהפוך לאפיזודה מוזרה וארעית בהיסטוריה של מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, יום עצוב. דגל שחור מתנוסס היום על גגו של הבית הזה, וכל הצד הזה וכל מי שהצביע היום בעד תחילת הדרך למשבר ולקריסת הדמוקרטיה הישראלית יירשם בדפי ההיסטוריה של מדינת ישראל. הקשבתי בקשב רב לנאומו של יו"ר ועדת החוקה במליאה וכן לנאומו של שר המשפטים – חצאי אמת, שקרים. אפשר לתת ליושב-ראש ועדת החוקה את גביע ההונאה, הונאת הציבור. מינוי שופטים מטעם. מי ימנה את השופטים? כמובן, נציגי הקואליציה הנוכחית, נציגי ציבור מטעם הממשלה, חברי כנסת, פוליטיקאים של הממשלה. אז כדי להמחיש לציבור במדינת ישראל את המהות, 42% מהציבור מביעים אמון בבית המשפט ורק 22% מהציבור מביע אמון בבית הזה. האמון בבית המשפט במדינת ישראל הוא פי שניים מהאמון שמביע הציבור בבית הזה. זה אומר דרשני. זה אומר שאתם מחסלים את הדמוקרטיה. תקשיב, אדוני היושב בראש, משהו שלא אני אמרתי; אולי תעביר אותו לראש הממשלה שלך – הוא גם שלי – ולשר לוין, לשר המשפטים. וכך אמר מנהיג חרות מנחם בגין, זכרו לברכה: "המשפט הבלתי-תלוי הוא למעשה המבצר האחרון של חירות האדם בימינו" – של חירות האדם בימינו. "כל עוד מבצר זה קיים יש תוחלת להדיפת הגל העכור; בנפול המשפט אין עוד מציל לאדם הנשחק בין אבני הריחיים של השררה". את זה אמר מנהיג הליכוד, שרואה מה קורה היום בבית הזה ובוודאי מתהפך בקברו בחוסר נחת, מביט עלינו ממרומים והיה כלא מאמין: אלה, אלה שהתחנכו תחתיי, אלה שהתחנכו תחת התורה של ז'בוטינסקי, עושים 180 מעלות הפוך ממה שחינכו אותם? אתם ביום הזה מניפים את הדגל השחור מעל הבית הזה. תירשמו בדפי ההיסטוריה של מדינת ישראל כהורסי הדמוקרטיה. ובדרך להיהרס – כלכלת מדינת ישראל. אין לי מספיק זמן, אבל היום קראתי שהוסיפו 280 שקל למעונות ילדים ו-480 שקלים לילדים מגיל אפס עד שנה. עלק חינוך חינם עד גיל שלוש. אתם לא מתביישים? עוד לא יבשה הדיו, והיום כבר הוספתם את המחיר. אזרחי ישראל יתחשבנו איתכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כנסת נכבדה, לפני כשעה עברו שני החוקים הדרקוניים – תחילתה של המהפכה המשטרית נגד מערכת בתי המשפט, אבל בעיקר נגד כל אפשרות של חסם או בלם שיעמוד בדרכה של הממשלה הזו שדוהרת בכוונה תחילה לכיוון – לא כפי שהבטיח לנו שר המשפטים מעל הדוכן הזה. הוא אמר לנו: חכו, עוד תראו איזו דמוקרטיה תהיה פה, עוד תראו כמה הם יתקנו את המצב. המצב שחותרת אליו הממשלה הזו ברור לנו מלכתחילה. אפילו דיברנו עליו כשהביאו את חוק סמוטריץ' לכנסת והזהרנו שבחוק הזה – למרות כל הדיונים שהתקיימו סביבו על מי ייתן את הפקודה לצבא, ואיך יהיו בעצם שני שרים כשאחד ידרוך לשני על הטריטוריה שלו – הכוונה האמיתית היא לאפשר לסמוטריץ' להתחיל ליישם את התוכנית הידועה, והוא פרסם אותה: תוכנית ההכרעה – תוכנית שמתחילה בסיפוח, תוכנית שמתחילה בהנצחת הכיבוש, תוכנית שממשיכה לדיכוי האוכלוסייה הערבית, ואיך הוא אמר בתוכנית שלו: מי שלא מתאים לו להיות אזרח בתוך המדינה שיש בה עליונות ליהודים, והוא לא יהיה אזרח שווה לכלל האזרחים היהודים, יש לו שתי אופציות: שיקום וילך בעצמו או שאנחנו נוציא אותו, ואם תהיה התנגדות – הצבא ידע לעשות את העבודה שהוא יודע לבצע טוב מאוד. כלומר טרנספר בכוח. זו הייתה התוכנית של סמוטריץ' אז, אלא שמה שנראה לפני חמש שנים כהזוי, מה שנראה לפני חמש שנים כתוכנית של פוליטיקאי צדדי כזה שלא מקבל אהדה גדולה, הוא היום תוכנית שכנראה מאמצת הממשלה הזו, אם זה בכל סימני החקיקה הגזעניים לדיכוי האוכלוסייה הערבית והרחקתה מחלום השוויון והמאבק למען שוויון אזרחי ולאומי והנצחת שלטון אפרטהייד משני צידי הקו הירוק. ודבר אחרון – לדרוס בדרך את זכויות הפרט, זכויות האדם, זכויות הנשים וזכויות כל הקבוצות המוחלשות. העיקר שלא יהיה קול אחד המתנגד לממשלת ימין ימין, ימין מלא או אפרטהייד מלא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בבקשה. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> יושב-ראש הכנסת, מעט חברי הכנסת נוכחים פה, כמה דקות לפני 2:00. אני מסתכלת על החוק הזה שעבר פה, שני החוקים האומללים האלה שעברו פה לפני כשעתיים, ואני ראיתי את חבריי מהקואליציה שמחים, צוהלים ואומרים שזה יום חג במדינת ישראל, ואני שואלת את עצמי: על מה? על מה יצאה שמחתם? על זה שיש אנשים רבים וטובים במדינת ישראל שמרגישים שבלילה החשוך הזה יש פה שינוי מהותי של כל מה שהם מכירים באורח חייהם ובאיכות חייהם? על זה שמנהיגי המדינה הזאת מזלזלים בציבור? על זה שהשמחה והצהלה הן לא בגלל חודש אדר אלא בגלל ביטול מערכת המשפט – ביטול, ריסוק, מערכת המשפט – ומינוי של פוליטיקאים מושחתים לקבוע מי יהיו השופטים שלהם? על זה יצאה שמחתם, כשציבור גדול ורחב שואל את עצמו: מה קרה? איך יכול להיות שאנשים נלחמו, בנו, עשו, הגיעו מכל קצוות העולם והקימו – היום מישהו אמר: זה נס גדול שקרה פה, ואני אומרת: זו עבודה קשה שקרתה פה. במאמץ כביר הגיעו לפה אנשים מכל קצוות תבל ובנו במו ידיהם את המדינה הזאת. בשביל מה? בשביל שנגיע לשנת 2023 ותקום קואליציה נקמנית, לא פחות מזה, עם שיכרון כוח בלתי יתואר, שכל משימתה היא לחסל את מה שהושג כאן – בעבור מה? עבור הגנה על ראש ממשלה שמואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים? עבור הרצון לעשות דווקא לבג"ץ שקבע שדרעי לא יכול להיות שר, אז הממשלה הזאת תעשה את הקומבינה? במי פוגעים בחוקים האלה? מה תהיה המשמעות של הקרע הזה שהקואליציה הזאת יוצרת בעצמה? פגיעה באזרחים שכל רצונם היה להמשיך לעבוד, לעשות למען המדינה, לשרת, לתרום ולשלם מיסים. מה אתם חושבים שיקרה מעכשיו? ואחר כך עומדים פה שר המשפטים ורוטמן, שניהל באופן ביזיוני ועדה שכאילו הקשיבה, ושניהם אומרים: פנינו להידברות. איזו הידברות? איזו הידברות, אם בזמן שעומד פה שר המשפטים ואומר "אני מושיט יד", יש הצבעה על החוקים האומללים האלה? כולנו מטומטמים? אזרחי המדינה לא מבינים את המניפולציה, את הקונספירציה, כדי להגן על עבריינים בעוד פוגעים בציבור כולו, בדמוקרטיה ובמדינה? זו המשמעות של ההחלטות שלכם. אז רואים לכם. הציבור מבין, הציבור יוצא לרחובות, הציבור מוחה במחאה שלא הייתה כדוגמתה בעבר. אנחנו כחברי האופוזיציה נעשה כל מאמץ כדי לא לתת לחוק הזה להמשיך ולהתקיים ולא להפוך את ישראל למדינה דיקטטורית, כפי שהחוקים האלה מסמנים בערב החשוך הזה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שלמה קרעי, השר – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת גדי איזנקוט – אינו נוכח. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. למה אתה מקדים אותי? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראש חודש אדר – ומה לשמחה שלכם ולשמחת החודש והחג? כל גזרותיו של המן נעוצות במילים שאמר לאחשוורוש: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד". על מה אתם שמחים? על שביזיתם את נשיא המדינה, על שלא עצרתם לרגע לראות אם ניתן לבנות מסגרת לשיח בונה ולא הורס, על הדרך הדורסנית שבה הדיונים מתנהלים בוועדת החוקה? וכמאמר קהלת, זה המקורי – לא המזויף, המבקש להחריב את מדינת הרווחה: "ולשמחה מה זו עושה". סליחה, אדוני. ברשותך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תדבר בנחת. לא לצעוק. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אודה על האמת, לא חשתי בנוח כאשר ראיתי את התמונות מפתח ביתה של חברת הכנסת גוטליב, בשל המצוקה שעלולה הייתה להיגרם לבתה. אבל אנחנו לא נתנצל על ההפגנות מול הבתים של השרים וחברי הכנסת האחרים ששותפים למהלך ההרסני; לא נתנצל, אלא רק נעצים ונרחיב את אותן הפגנות. בניגוד אליכם, אנחנו יודעים לגנות אמירות מתוך המחנה שלנו שעוברות את הגבול הראוי. אנחנו לא צריכים אתכם לשם כך. המחאה נגד החקיקה ההרסנית שלכם היא מחאה דמוקרטית מפוארת, לא ניתן לכם להוציא את דיבתה ולהכתים את מאות האלפים שמשתתפים בה. מי אתה, דודי אמסלם, שתקרא לאבא שלי בן ה-76 שעלה היום להפגנה "אנרכיסט"? מי אתה שתטיף מוסר ללוחמים שנשאו עימם את הנגמ"ש מקיבוץ גשר אחרי שאתה וחבריך המלכתם את הפרחח הבריון שגנב את הסמל ממכוניתו של רבין? בני משפחתי ועשרות מחבריי הפגינו היום, כולם שירתו בצה"ל בניגוד למחצית משרי הממשלה, כולם עובדים לפרנסת משפחתם, כולם מתנדבים ותורמים בקהילתם. מי אתם שתציגו אותם כממומנים על ידי איראן או שתקראו להם פורעי חוק? אתם מעיזים להטיף לנו על סטודנטית קצינה בקבע שצעקה לעבר נתניהו, בשעה שהיום ישראל כץ ישב עם רמי בן יהודה הבריון במזנון הכנסת? חלק ניכר מהמוחים היום הם מורים עובדים לילדים, שבחודש הבא יאבדו נקודת זכות במס הכנסה בשל ההתמכרות שלכם אך ורק למעשה החקיקה; חלק גדול מהמוחים הם אזרחים ותיקים שרואים כיצד לא הקדשתם להם מילה אחת בהסכמים הקואליציוניים, בשעה שראש הממשלה מבקש להכפיל את תקציב האיפור וצבע השיער שלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מי אתם שתקראו למוחים האלה "אנרכיסטים" ותציגו אותם כבוגדים במדינתם? אחיי ואחיותיי גיבורי התהילה, מגיני הדמוקרטיה, הקואליציה הזאת דוהרת קדימה, ואנחנו לא נוותר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לסיים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא עלינו המלאכה לגמור, ולא אנחנו בני חורין ליבטל ממנה, בנערינו ובזקנינו נמשיך לזעוק ולמחות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת דודי אמסלם – אינו נוכח. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא נוכח, אבל הדיבה שלו – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אליהו ברוכי – אינו נוכח ;חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת גדעון סער – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> פה, פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הינו נוכח, בה"א, קדימה, בוא. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> הינו, הינו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הינו, הינו בה"א. הרסת לי את השוונג. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הרסתי לך את הרצף, אני מבין. בוסו יש רק אחד פה במליאה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – מה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא נהנה, הוא לא בא. הוא צריך להחליף אותי, לא? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה יודע, אם היית מקריא עד הסוף, אולי היית שובר את השיא, למרות שכמה שיאים נשברו פה היום. כמה זמן יש לי? 20 דקות? אה, רק שלוש? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 20 שניות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> 30. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אופיר, תמיד ידעתי שאתה לארג'. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הלוואי שכולם היו מסיימים כמו אורנה וגדי, הם בדיוק על השנייה, מסתכלים ויורדים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חכה, אולי אני אפתיע אותך. תדע לך, אני יודע לעמוד בזמנים, פשוט פה אני לא רוצה לעמוד בזמנים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה ברור. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> האמת היא שאני קצת מזועזע ממה שהיה בערב הזה. אני לפעמים מנסה לשים את הצחוקים והציניות קצת בצד ולראות קצת מסביב איך אנחנו, או מה בכלל התפקיד שלנו במשכן הזה – אם אפשר בצוות סיעת קואליציוש, בבקשה. אז באמת צריך לנסות לשים את הציניות בצד. זה ערב מאוד עצוב. אני חושב שכולכם או מי שנשאר מכם במליאה, תיזכרו לדיראון עולם בהיסטוריה של הכנסת הזו, בטח ובטח בהיסטוריה של המדינה הזו. אבל בסדר, עכשיו אתם קצת לא שמים לב לזה, כי אתם פשוט שיכורים מדי מהכוח, אתם מבושמים מ-64 מנדטים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אני מקווה שהם ירגישו אותו טוב, אבל אני לא יודע אם לקוות לסוג של נקמה, כי להגיד הגלגל יתהפך, זה שיח שמייצר או נוצר מרעיון או רצון להחזיר, ואז אני אומר לעצמי במספר הפעמים שאני יוצא מפה, האם אנחנו בכלל רוצים להגיד: אנחנו נראה לכם מה יהיה – כמו שאתם אמרתם ב-20 דקות שהייתם באופוזיציה – אנחנו נראה לכם בפעם הבאה, כשאנחנו נחזור, ואנחנו נעשה כפול וכפליים ונחזיר לכם, מה שנקרא, באבי-אביך, כמו שאבא שלי היה אומר. אז אני פחות רוצה לייצר את השיח הזה. מה שכן, ב-60 הימים שאתם מכהנים בממשלת ישראל אני באמת מנסה, ולא בפעם הראשונה, לחשוב על משהו אחד טוב שעשיתם למדינה הזו. תביאו לי חוק אחד שהעברתם, ושעשיתם טוב למדינה. כל מה שאתם עושים – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אפשר גם בטרומי? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חופשי. לא, חוק שהעברת. החוקים שנורא נורא חשובים לך – הייתי מצפה, למשל, לתלושים לנזקקים, נכון? לא שאני חושב שזה ממגר עוני וזה, על זה אפשר לדבר; אבל זה לא היה בפטור מחובת הנחה. למה כל החוקים שלכם בפטור מחובת הנחה? לא, בוער. דחוף להעביר. כל החוקים שלכם – אתם במסלול המהיר, אלו חוקים פרסונליים או חוקים שפשוט מפרקים את המדינה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, סליחה, משפט אחרון. אה, מה, שנייה, משפט אחרון, תן לי לפחות את זה. גם כי ניהלנו שיח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קח, בבקשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חוק אחד, חוק אחד מהבטחת בחירות שלכם. משהו אחד שעשיתם ליוקר הדיור, ליוקר המחיה, לקבינט הדיור, שהייתם אמורים להקים. הצהרונים עולים, מעונות היום עולים, המשכנתאות עולות, הריביות עולות – אתם כלום, אפס למדינה. כל מה שאתם עושים הוא לשולחן הפנימי פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לסיים, חבר הכנסת שירי, נא לסיים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בושה. בושה, ממש בושה. באמת בושה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח. חברת הכנסת שלי טל מירון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> פה, פה. אם אני יכול להגיד "פה" במקומה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> בוודאי, לכבוד הוא לי שתגיד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אבל לא להצביע במקומה, אתה יודע. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, הלילה אני חרדה לעתיד שלנו. המחשבה על הזכויות שעומדות להילקח מהציבור בגלל ההפיכה המשטרתית שהממשלה מבצעת לא מניחה לי; הפחד של אזרחים, הנחרדים מהפגיעה שדופקת בדלת ושעומדת להגיע אליהם, לא מניח לי. בג"ץ הוא שומר הסף של זכויות האזרח באופן חד-משמעי, אבל הממשלה רוצה למחוק אותו, כי יש לה את הרוב. דמוקרטיה איננה רק שלטון הרוב. הצבעת רוב היא כלי שמהווה חלק חשוב ומרכזי בדמוקרטיה, אבל החלק השני הוא ערכי יסוד שמגינים על זכויות אזרח וזכויות אדם – הזכות להליך הוגן, הזכות לפרטיות, שוויון בפני החוק, חופש ההתארגנות, חופש הביטוי, חופש ההפגנה, חופש העיתונות, חופש הדת. הרוב, לא משנה איזה רוב הוא, מימין משמאל או ממרכז, חייב להיות כפוף אליהן; רוב, גדול ככל שיהיה, לא יכול לפגוע בזכויות המוגנות של היחיד. אין לאף אחד רוב לפגוע בזכויות האזרח; אין לאף אחד זכות לערער על כבוד האדם או על חירות האדם. אבל הממשלה רוצה לסרס את בית המשפט, לקחת ממנו את האפשרות להגן על זכויות האזרח. ואיך הם יעשו את זה? את השופטים יבחרו באמצעות ועדת בחירת שופטים פוליטית שתשרת את הקואליציה, והיא כמובן תבחר שופטים שיאפשרו להם להעביר את המהלכים שהיא מעוניינת בהם. בבג"ץ יוכלו לפסול חוקים רק עם רוב מיוחד, ותישלל ממנו הזכות לקבוע שההחלטה של ראש הממשלה והממשלה נגועה באי-סבירות. וכמובן שבעקבות הפסילה של דרעי מלכהן כשר, על אף התחייבותו לפרוש מהחיים הפוליטיים לאור עבירותיו הפליליות, בקואליציה מזרזים עוד יותר את הליך החקיקה של ביטול עילת הסבירות. כבר לא יהיה ניתן למנוע שחיתות. ומעבר לכול, גם אם בג"ץ יפסול חוק ברוב כמעט מוחלט – מה שיקרה רק במקרים מאוד קיצוניים וברורים – הממשלה תוכל לחוקק אותו מחדש באמצעות פסקת התגברות קיצונית, שמאפשרת ל-61 חברי כנסת לעשות מה שבראשם: לדרוך על זכויות האזרח; להיאבק בחופש הדת, ההתארגנות, הביטוי; למחוק את החלשים ביותר בחברה. חוקי-היסוד הינם חוקים מכוננים, שעליונות לכל חקיקה רגילה זה המהות שלהם. אם כל רוב יכול לחוקק חוק שמתעלם מהם, הם יאבדו את תפקידם בדמוקרטיה הישראלית. הרוב יוכל לפגוע בזכויות המיעוט ללא כל הגבלה, ומעמדה של ישראל כדמוקרטיה ייפגע. רוב שזהה לרוב השולט בכנסת רוצה לעשות – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> שני משפטים. – – כרצונו, תוך התעלמות מחוקי-היסוד שהכנסת עצמה קבעה, וגם להתעלם מפסיקות בג"ץ מראש ובדיעבד. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-ראש הישיבה, בצל כל הדברים שקרו היום, כל מה שאנחנו עוברים היום, יש אירוע משמעותי שלא זכה לחשיפה ראויה. אני לא יודעת אם מישהו בכלל יודע, אבל יש רצון להעביר סמכויות של קרן הניקיון מהמשרד להגנת הסביבה, שבראשו עומדת השרה עידית סילמן – עידית, אני מדברת על המשרד שלך; היא לא מקשיבה – למשרד הפנים. אז למה מדובר באירוע משמעותי כל כך? כשמה כן היא, קרן הניקיון תפקידה הוא לדאוג לניקיון הסביבתי במדינת ישראל. הקרן דואגת למניעת זיהום האוויר והים, צמצום השימוש בפסולת מזיקה, הרחבת מחזור, צמצום השימוש בחומרים מזיקים וטיפול מבוקר בעת השימוש בהם, ניקיון הים, הסברה, תוכניות לעתיד ועוד. עכשיו, גם ככה מדינת ישראל מפגרת מאחור יותר מ-20 שנה לעומת מדינות העולם. בקרן הזו הצטברו מעל ל-3 מיליארד שקלים. יש הרבה מה לעשות בקרן, אבל בהסכמים הקואליציוניים, וכבר בישיבת הממשלה האחרונה, ש"ס ומשרד הפנים מבקשים להיות שותפים בקרן הניקיון. אני מנסה לחשוב למה כל כך חשובה למפלגה קרן הניקיון שהם הכניסו את זה אפילו להסכמים הקואליציוניים; האם חברי הכנסת מעוניינים בשמירה על איכות הסביבה וכדור הארץ? הייתי באמת רוצה לקוות שכן, אבל מכיוון שהבטחת הבחירות שלהם – שגם בוצעה מייד לאחר הבחירות – הייתה ביטול המס על החד-פעמי, אותו חד-פעמי שכל כך פוגע בסביבה, שכל כך קשה למחזר אותו, שבשונה מכלים אחרים יש לו תחליפים והוא באמת באמת איננו הכרחי – אם הסביבה הייתה מעניינת את נבחרי הציבור בקואליציה הם כנראה לא היו מבטלים את המס הזה ומעמיקים את הפגיעה בכדור הארץ. המדינה לוותה כספים מקרן הניקיון בעבר, ולדעתי בכלל לא החזירה אותם. אבל לי דווקא יש רעיון אחר לקרן: בוא נרחיב במעט את תחום סמכותה גם לרווחת בעלי החיים, כי הגנת הסביבה קשורה בקשר ישיר לנושא. שפצו את כל תחנות ההסגר בערים, שמוזנחות, צפופות ולא ראויות; בנו חדשות בערים שהן אינן קיימות; טפלו בפיצוץ האוכלוסין של חתולי הקהילה, טפלו בפיצוץ האוכלוסין של כלבי ההפקר, שגורמים עוגמת נפש גם לכלבים עצמם אבל גם לבני האדם. אני באמת פונה פה לשרה: אל תוותרי על קרן הניקיון. אנחנו איתך במאבק הזה. התקציב הזה חייב להישאר במשרד להגנת הסביבה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה, זהו? ואטורי, אני רק הגעתי – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שום דבר אישי. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אוהבת מאוד גם את קינלי. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אם תפתחו את האתר של השבועון האמריקני הניו יורקר ברגעים אלה, תמצאו בעמוד הראשי כתבת פרופיל עם הכותרת המדויקת – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו עכשיו הולכים לפתוח את זה. עכשיו אני הולכת לפתוח את האתר. עכשיו אני הולכת לפתוח את האתר הזה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שקט, בבקשה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> גוטליב, אני באמת ממליצה לך לפתוח עכשיו את הניו יורקר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מאוד רוצה את האתר הזה. אני בעיקר קוראת את האתר. אני פותחת את האתר הזה כל הזמן. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה ממש חשוב, כי הכותרת המדויקת שם לא עושה כבוד גדול למדינת ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את יודעת, אם את כבר קוראת באנגלית, תפתחי את החוקה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הכותרת המדויקת שם כרגע היא "איתמר בן גביר, שר הכאוס של ישראל", הכותרת הראשית בניו יורקר. עצוב לי מאוד שמדינת ישראל, המדינה האהובה שלנו, שהתפתחה כדמוקרטיה ליברלית ופורצת דרך ב-74 שנות קיומה, עם האנשים המדהימים שלנו – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ששש. שקט, בבקשה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – עם חתני פרס נובל, הסטרטאפ ניישן, עם אנשים יצירתיים כל כך, נצבעת בימים אלו בגללכם בצבעים של גזענות, שנאה, ואלימות. להלן כמה ציטוטים נבחרים מהכתבה בניו יורקר – תבינו מה אומרים עלינו בעולם ואיך אנחנו נראים: אף אחד לא פוגע בישראלים הליברלים ואנשי המרכז כמו איתמר בן גביר. בן גביר עשה קריירה מוקדמת כמלבה שנאה. ככהניסט צעיר הוא פגע באנשי תרבות שמאלנים וחילק ביצים למפגינים כדי לזרוק לעבר צועדים במצעדי גאווה. בפורים הוא היה מתחפש לברוך גולדשטיין, רוצח ההמונים של חברון. תקשיבו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ששש. שקט, בבקשה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בן גביר היה הבוס. הוא נהג לשלם לנערים עבור לילה של ריסוס סיסמאות. הוא עודד פעילויות מחוץ לבתי ספר כמו חיתוך צמיגי מכוניות וניפוץ שמשות. רוב הפעולות התרחשו בשכונות ערביות במזרח ירושלים ובחברון, אך מדי פעם שכרו הנערים רכב ועברו מעיר לעיר בבולמוס של ונדליזם. מעבר להיותם מסוכנים, האנשים האלה מתוחכמים – ככה כותבים בניו יורקר – הם למדו איך לשמור על ידיהם נקיות תוך השארת אדמה חרוכה מתחת לרגליהם של אנשים אחרים. מכל מה שאני יודע על איתמר בן גביר ועל כהניזם המטרה היא פשוטה, מאוד פשוטה: לזרוע כאוס. הכתבה גם מזכירה את הקשרים של איתמר בן גביר לתנועת כך, לארגון להב"ה, וממיטה קלון על מדינת ישראל וממשלת ישראל, שזה אחד משריה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, שקט, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק רציתי להגיד לך שהמאמר שאת מקריאה מהניו יורקר – – << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – הוא של הגב' רות מרגלית, שכותבת את אותו דבר בהארץ. אפשר לקרוא גם בעברית. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי, אז את חושבת שזה טוב, אז את חושבת שזה טוב שאלה הפנים שלנו בעולם. אז בואי אני אספר לך עוד משהו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רות מרגלית מהניו יורקר כותבת בעברית בהארץ. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> נתניהו, שעד לפני – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תיקחי עוד 30 שניות, בבקשה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> את יודעת, הבוס שלך נתניהו עד לפני כמה שבועות לא הסכים לשבת איתו על אותה במה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אצלנו אין בוסים. אצלנו אין בוסים. אנחנו חברים באותה מפלגה. אין כאן בוסים. אצלך יש בוסים. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כי הוא מבין שהוא מוציא לו שם רע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רות מרגלית. רות מרגלית. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא עשה לו פדיחות, אז הוא לא הסכים לשבת איתו על הבמה. אבל מה לעשות שכשכתבי האישום מתקרבים והוא נהיה לחוץ, הוא מכשיר גם את איתמר בן גביר, ושתישרף המדינה. מה אכפת לו איך אנחנו נראים. נתניהו, שעד לפני כמה חודשים לא הסכים לעמוד עם בן גביר על אותה במה, הכשיר אותו יחד עם עמיתיו המתקרנפים בליכוד – זה את, טלי – והכול בשביל להימלט ממשפטו. עד לניו יורק רואים את הצביעות שלכם, של חברי הליכוד, שהיו בעבר מחרימים את נאומיו של הרב כהנא כשהוא היה נואם במליאה, וכעם אתה מתחבקים עם ממשיך דרכו. כמה עצוב שהגענו לכאן. יום אחד, בעזרת השם, נתעורר מהסיוט הזה שגזרתם עלינו. השאלה היחידה היא כמה נזק, כמה חורבן תספיקו לעשות עד אז. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. זו הייתה אחרונת הדוברים. יסכם בשם הממשלה השר יצחק וסרלאוף, בבקשה – הממשלה מוותרת. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה. חבריי חברי הכנסת, נא תפסו את מקומותיכם. שבו במקומותיכם. ההצבעה תהיה אלקטרונית. אנחנו עוברים להצבעה על הודעת הממשלה בדבר הקמת המשרד לעניינים אסטרטגיים ושינוי בחלוקת תפקידים בממשלה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הודעת הממשלה – 23 נגד – 13 נמנעים – אין הודעת הממשלה על הקמת המשרד לעניינים אסטרטגיים ועל שינוי בחלוקת התפקידים בין השרים נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 23, נגד – 13, אין נמנעים. אני קובע כי הודעת הממשלה בדבר הקמת המשרד לעניינים אסטרטגיים ושינוי בחלוקת תפקידים בממשלה התקבלה. << הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 10), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' מ/1597; דברי הכנסת, חוב' י"ג, ישיבה 37, חוב' י"ד, ישיבה 40; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו עוברים, על פי סדר-היום, להצעת חוק מטעם הממשלה לקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 10), התשפ"ג– 2023. יציג, בשם יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> אדוני היושב בראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 10), התשפ"ג–2023, שיזמה הממשלה. בשנת 2005 עברה האחריות לניהול בתי הסוהר הביטחוניים מצה"ל לשירות בתי הסוהר. במקביל, וכדי לאפשר לשירות בתי הסוהר למלא את המשימה החדשה שהוטלה, עליו נקבע כי ניתן יהיה להציב חיילים בשירות בתי הסוהר. לפי ההסדר הקיים ניתן להציב את החיילים רק בבתי הסוהר המשמשים להחזקת אסירים ביטחוניים לבד, או באגפים המשמשים להחזקת אסירים ביטחוניים, או לצורך אבטחתם וליווים בלבד. בשנת 2009 נוספה הוראה המאפשרת הצבת חיילים גם בתפקידי מינהלה הנוגעים לארגון כוח אדם וטיפול, בפרט לאותם חיילים סוהרים. בנוסף קובע החוק כי לחייל שהוצב בשירות בתי הסוהר תהיה הזכות להביע התנגדות לכך ולעבור לשרת ביחידה אורגנית של צה"ל. כמו כן נקבע כי מעמדו של החייל שהוצב בשירות בתי הסוהר יהיה זהה למעמדו של חייל סדיר בצה"ל בכל הקשור לחוקים הנוגעים לחיילים משוחררים ולחוקי השיקום. סוגיית הצבתם של חיילים בשירות בתי הסוהר, כמו גם ביחידות אחרות מחוץ לצה"ל, הייתה לאורך השנים שנויה במחלוקת, הן בוועדת החוץ והביטחון והן בוועדות ציבוריות שונות שבחנו את הסוגיה. בעקבות פרשת הסוהרות בכלא גלבוע נבחן הנושא מחדש בכמה היבטים. צוות בראשות סמנכ"ל משרד הביטחון איתמר גרף קבע כי בעולם אוטופי, נטול מגבלות משאביות ותקציביות – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, בבקשה. חבריי חברי הכנסת, אתם מפריעים לדובר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, רציתי להגיד לינון – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת אזולאי – אבל את מפריעה לו בכל זאת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> – – נכון היה שמשימת הכליאה של אסירים ביטחוניים תבוצע על ידי סוהרי קבע ותצמצם בהדרגה את מספר החיילים המוצבים בשירות בתי הסוהר. צוות בראשות תת-אלוף גיא חסון מצא כי יש לשפר היבטים שונים בשירותם של החיילים ולחזק את הקשר בינם לבין צה"ל. מבקר המדינה בחן אף הוא את הנושא ופרסם המלצות הנוגעות למוגנות החיילים המשרתים ביחידות המשרד לביטחון הפנים בדוח שפרסם לפני כחודשיים. השר לביטחון לאומי, שנדרש לסוגיה לאחר כניסתו לתפקידו, החליט להפסיק את הצבת החיילים בשירות בתי הסוהר כדי לאפשר לשירות בתי הסוהר זמן היערכות. מוצע להאריך את הוראת השעה בשישה חודשים, עד יום כ"ח באב התשפ"ג, 15 באוגוסט 2023. בנוסף, מאחר שבהתאם להוראת סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת, הוראת השעה פקעה ביום כ"ד בשבט – סליחה, זה באוגוסט. בנוסף, בהתאם להוראות סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת, הוראת השעה פקעה ביום כ"ד בשבט התשפ"ג, 15 בפברואר 2023, וכדי שלא להותיר ואקום, הוצע לקבוע כי תחילתו של החוק תהיה ביום כ"ה בשבט התשפ"ג, 16 בפברואר 2023. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות לרשות דיבור. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. בזה אני רוצה קודם כול להודות ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, שנמצא בשליחות חשובה מאוד, כמובן לצוות הוועדה, ליועצת המשפטית של הוועדה מירי פרנקל שור, לאסף פרידמן וכמובן לכל הצוות. תודה רבה. אני מבקש מכם לתמוך בהצעה. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו כמה בקשות דיבור. ראשון הדוברים – חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. לרשותך 20 דקות, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שמעתי לא אחת את ראש הממשלה בישיבת הממשלה הראשונה מאשים את הממשלה הקודמת בריסוק הכלכלה הישראלית. קיבלנו כלכלה מרוסקת, כך אמר, והינה, לפני כמה ימים התפרסם כי מדינת ישראל נמצאת במקום שלישי בעוצמתה הכלכלית בין מדינות העולם. ברוב חוצפתכם אתם מאשימים אותנו, את האופוזיציה, במשבר הכלכלי שבפתח, כאילו אנחנו גרמנו ליציאת הכסף מישראל, כאילו אנחנו עצרנו את ההשקעות. 300 כלכלנים בכירים שולחים מכתב לראש הממשלה נתניהו, 300 כלכלנים, ובהם נגידי בנק ישראל שהוא מינה, ובהם שני פרופסורים לכלכלה ששימשו יועצים שלו, פרופ' יוג'ין קנדל ופרופ' מנואל טרכטנברג. הם מזהירים את נתניהו מפני ההשלכות הכלכליות של המהפכה המשטרית. אזהרות ה-OECD, אזהרות נשיא ארצות הברית, נשיא צרפת – ידידינו בעולם עומדים משתאים כיצד נופלות חומות הדמוקרטיה במדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נא לשמור על שקט. בבקשה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ה-OECD פרסם אזהרה לישראל לגבי העצמאות של מערכת המשפט, החיונית לכלכלת מדינת ישראל. כך הופך הארגון הכלכלי הבין-לאומי המתייחס לעתידה של הכלכלה בישראל – זה כבר לא אנחנו פה באופוזיציה, זה ה-OECD. עוד מוסיף הארגון ואומר: המערכת המשפטית, הבלמים והאיזונים המשפטיים, חיוניים למערכת ציבורית איתנה ובעלת יושרה. בסוף 2022 נפגשו כל נציגי ה-OECD בלוקסמבורג, חתמו על הצהרת בניית אמון וחיזוק הדמוקרטיה. אז הנציג של ישראל חתם, אז מה? מאז נודעו פרטי התוכנית ההזויה של השר לוין נתניהו ורוטמן, השקל נחלש ב-5%. ידידיי, לא צריך להיות כלכלן מדופלם כדי להבין את זה. זה הכוח האינפלציוני החזק ביותר. במילים פשוטות, פיחות השקל אומר כך: אם מוצר מסוים או סחורה מסוימת או כמה קילוגרמים של תבואה עלו 200 דולר, היום הם עולים 210 דולר – 10 דולר יותר. השקל נחלש ב-5% לעומת הדולר. שכר הדירה עולה, מחירי הסחורות והמוצרים יקרים יותר, מכיוון שנדרשים יותר שקלים לרכישת הסחורות. האינפלציה כבר נושקת ל-5.4%. כפי שאמרתי, כבר בישיבת הממשלה הראשונה ראש הממשלה לא המתין, והצהיר: ממשלת בנט-לפיד השאירה לנו כלכלה הרוסה. שקר בוטה, חרטוט, לחם להמונים. ישראל עם הכלכלה השלישית בחוזקה ובעוצמתה במדינות ה-OECD – לפני גרמניה, לפני צרפת, לפני אנגליה. הנתונים נכונים ל-2022, כמדומני שממשלה אחרת הייתה בשלטון. הצהרתם כי תפחיתו את יוקר המחיה. לפני כחודש כינסתם מסיבת עיתונאים, ובה הצגתם כי הורדתם את הדלק ב-3 אגורות, חשמל מופחת. חבורה של חרטטנים. שקר. החשמל עלה ב-8% – זה מחולל מרכזי ביוקר המחיה. המסקנה: הנגיד יעלה את הריבית, כדי להילחם באינפלציה שנושקת ל-5.4%. כבר היום מצביעים על פגיעה ממשית בקטר ההייטק הישראלי, ירידה של 10% בייצוא ההייטק. את הכלכלה הזו, אתם הולכים להרוס. והיום – ידידיי מש"ס תקשיבו טוב ותקשיבו גם ידידיי מהליכוד – הכרזתם, הסכמים קואליציוניים, הכריז ראש הממשלה: חינוך חינם לגילאי אפס עד שלוש, יצא חבר הכנסת דהיום דרעי: חינוך חינם, אפס עד שלוש. אז אני מסביר לכם היום, מדגים לכם בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, היום מפרסם האוצר: מחירי המעונות מתייקרים. מה שבליבת העשייה שלכם, מה שכואב לכם, מחירי המעונות מתייקרים, חבורה של שרלטנים, 284 שקלים לחודש מגיל שנתיים והלאה, 480 שקלים לחודש לתינוקות מגיל אפס עד שנה. אז חרטטתם, שיקרתם, רימיתם, הבטחתם חינוך חובה מאפס עד שלוש. לא רק שלא עמדתם בהבטחות האלה – בקולו של ראש הממשלה, בקולו של השר לשעבר דרעי – 284 שקלים לחודש בעבור גנון או גן מאפס ומעלה, 480 שקלים לחודש לתינוקות מגיל אפס עד שנה. אז אמרתם, אז שיקרתם, לא נורא, זה עובר לציבור מעל הראש. אבל אתם, להזכיר לכם, עברתם כאן יום-יום במשך שבועות, במליאת הכנסת, ודיברתם על יוקר המחיה. בש"ס הגדילו לעשות, וצילמו צילום בסופרמרקט. תסתכלו לאן אתם מביאים אותנו. חרטטנים, שקרנים. שמעתי את שר האוצר במסיבת עיתונאים מסית ומאשים את לפיד בהבערת השטח. האומנם? מאות אלפי אזרחים שיודעים מה הם רוצים, שיוצאים לרחובות, לפיד מסית אותם? אז אדוני שר האוצר, הרשה לי לרענן את זיכרונך – איך הייתי אומר? בחקירה נגדית. אדוני שר האוצר, את זה אומר מי שנתפס עם חומר דליק – גלונים של 700 ליטר דלק – אבל שמר על זכות השתיקה בחקירה. אז, אדוני שר האוצר, במקום לעסוק במינהל האזרחי ובמלחמה מול שר הביטחון, תטפל במשרד האוצר ובנזקים הכלכליים שהמהפכה המשטרית מביאה כבר עכשיו. הכלכלן הבכיר מרטין אייכנבאום – פרופסור לכלכלה, יועץ לבנק הפדרלי בארצות הברית ולקרן המטבע. אגב, הוא היה מועמד של ראש הממשלה נתניהו לנגיד בנק ישראל – פרופסור מרטין אומר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: השינויים במערכת המשפט ייפגעו בכלכלת ישראל. עסקים – מבקשים ודאות כלכלית; פיתוח, הייטק – מביט לעתיד, עם החקיקה של חוק ההתגברות, מינוי שופטים מטעם, ביטול מעמדו וחוסנו של בית המשפט העליון, כל אלה מביאים לסכנה ממשית לכלכלת מדינת ישראל, ללכידות החברה בישראל ולחוסן הלאומי. דגל שחור מתנוסס על גגו של הבית הזה ביום שבו שלחתם יד בצורה גסה בדמוקרטיה, שפגעתם בלכידות החברתית, בחוסן הלאומי ובכלכלה הישראלית. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> מיקי, אמרת את זה לפני 20 דקות. מיקי, עוד פעם? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> התשלום שאזרחי ישראל יצטרכו לשלם – אמרתי את זה בצורה אחרת, לא דיברתי על השר סמוטריץ', לא דיברתי. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> לא, הדגל השחור שמתנוסס – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז בוא, תשמע, יכול להיות, תלך לשר שלך דרעי ותגיד לו, לחבר הכנסת דרעי: מה עם ההבטחה של המעונות? לא רק שלא הוזלתם, לא רק שזה מאפס עד שלוש לא חינם, אלא גם היום העליתם את המחירים – 284 מגיל אפס עד שנה אחת, 484. ו-294 מגיל שנתיים ומעלה. אז למי אתם משקרים? לציבור שלכם. חרטטנים. ואם היית מאזין, בנאום הראשון לא דיברתי על הכלכלן שיעץ לנתניהו, על הפרופסור לכלכלה מרטין אייכנבאום, לא דיברתי עליו. כדאי שתקשיבו למה שהוא אומר, נתניהו רצה שהוא יהיה נגיד בנק ישראל. הוא אומר שהמהפכה המשטרית תביא לנזקים בלתי הפיכים לכלכלה הישראלית, הוא אומר שחקיקה של חוק ההתגברות, של מינוי שופטים מטעם, של ביטול מעמדו וחוסנו של בית המשפט העליון, כל אלה מביאים לסכנה ממשית לכלכלה הישראלית, ללכידות החברה בישראל – את זה אני מוסיף – ולחוסן הלאומי. התשלום שאזרחי ישראל יצטרכו לשלם בגללכם הוא תשלום עצום. די אם הייתם היום רואים את הסקר שערך ערוץ 13, אני מאמין שכולכם ראיתם אותו. מגזין האקונומיסט, שאותו נתניהו נהנה כל פעם לצטט, באמת מגזין כלכלי ידוע, מכובד, אומר בכתבה – ואני מצטט מהכתבה של האקונומיסט: המהלך שמקדמת ממשלת נתניהו הוא תשובה איומה לבעיה אמיתית. לא אני אומר את זה, המגזין אומר את זה. אחד המגזינים החשובים מאוד. מגיע שלב שבו מלחמת תרבות או פופוליזם פוגעים במוסדות, בחברה ובכלכלה של המדינה. ישראל, כותב האקונומיסט, הגיעה לשלב הזה. לישראל אין חוקה, וחוקי-היסוד שלה פגומים וחלקיים. השינויים יחמירו את המצב. לשלטון רוב כמעט חסר מעצורים, זה עלול להפוך את המדינה למשגשגת פחות, מקוטבת יותר ופגיעה מבחוץ. חלק מהמניע לרפורמות הינו אישי, נתניהו נאבק באישומי שחיתות. נתניהו נאבק באישומי שחיתות. כן, מערכת המשפט זקוקה לתיקונים ושינויים, אבל לא להרס. את זה לא אני אמרתי, זו כתבה שהופיעה במגזין אקונומיסט, המגזין הכלכלי. הרפורמה מותירה את ישראל כמעט ללא איזונים ובלמים – כתב האקונומיסט. לישראל יש רק בית אחד, הכנסת, בניגוד למקומות אחרים – בית תחתון, בית עליון, חוקה. בישראל, בהיעדר חוקה, בהיעדר בית נוסף, כל הכוח יהיה בידי הרשות המבצעת. היום הרשות המחוקקת, הכנסת, היא למעשה נטולת כוח. הרשות המבצעת נותנת הוראה וכולם מצביעים הצבעה אחת. משפט קואליציוני. ולכן אין בכלל חשיבות לכנסת. הצד הזה, גם אם הוא מביא חוקים טובים, הוא נפסל בוועדת שרים לחקיקה. יש לי ניסיון של עשר שנים פה, ואני יכול לתת אלפי דוגמאות, כמו החוק לתת לחיילים את כספי השחרור שלהם, שנפסל, ואז בא שר הביטחון ואמר: אנחנו יכולים לקבל את זה ולהגיש את זה כהצעת חוק ממשלתית? קחו, מה אכפת לי מי מגיש את זה, העיקר תחזירו את הכסף לחיילים. ככה החוק הזה עבר. הרשות המבצעת, הממשלה, בהיעדר איזונים ובלמים, תעשה מה שהיא רוצה. זה שניצחתם לא אומר שאתם מממשים את רצון העם. דמוקרטיות ליברליות – את זה לא אני אומר, אומר האקונומיסט – דמוקרטיות ליברליות זקוקות למוסדות שימנעו מאדם אחד להחזיק בכוח, מוסדות שיגנו על מיעוטים, על נשים, ארגוני עובדים ועוד. אל תתפלאו אם נשים במדינה הזאת יהיו חשופות לגחמות שלכם. כל המהפכה החוקתית באה כדי להציל אדם אחד, שנגדו הוגשו שלושה כתבי אישום בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים. על התיק של נתניהו בשלושה כתבי אישום כתוב: מדינת ישראל נגד הנאשם בנימין נתניהו. אני לא מרכל, אני מביא עובדות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> העובדות הן – – – מיקי, באמת, אתה יודע את זה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> העובדות, טלי גוטליב, הן שאני כמפקד מחוז, כשוטר, לא העזתי שמישהו יזמין אותי לכוס קפה. כיושב-ראש הכנסת אני יכול להגיד לך שהאוטו, ששוקל 3.5 טון, עשה נזק לרצפה של המוסך בבית. אמרתי: תשימו פלטות, לא צריך לעשות יותר כלום. נשברו המרצפות. אמרה הכנסת: מה פתאום, צריך להחליף, צריך לבצע את העבודה. אמרתי: בסדר, תבצעו. ביצעו את העבודה. היה צריך לבחור מרצפות; לקחו את רעייתי, נורית, כדי לבחור מרצפות. אמרתי לה: כשתבחרי, תתקשרי אליי. אל תשכחי את כרטיס האשראי. כשהגיעה לחנות ובחרה את המרצפות, אמרה: 4,750 שקלים. אמרתי לה: תשלמי. כי כשאני אגמור את התפקיד, המרצפות האלה יישארו בבית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איפה בנט היה? בנט, 50 מיליון שקל שמו על הבית שלו – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל את רוצה שניכנס לזה? כי עכשיו שני מעונות פרטיים? אני לא רוצה להיכנס לזה, אני מעריך את האיש. אני מעריך את האיש, אני לא רוצה עכשיו להגיד לך מה פורסם היום. למה לנו להיכנס ללכלוך הזה? הכי טוב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – נחום ברנע עשה פה פשע. מפשע. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עזבי, מה את רוצה, שניכנס לפרסום שהם ביקשו עכשיו תחזוקה של שני בתים ותוספת תשלום? אני לא רוצה להיכנס לזה, זה לא לכבודו. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> טלי, 80,000 שקל לאשת ראש הממשלה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – 50 מיליון שקל לקחו – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תני לדובר להמשיך. תודה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אגיד לך. מכיוון שהייתי שם, מי שהשקיע את זה השקיע את זה בביטחון. בתוך הבית אפילו מסמר לא דפקו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל באיזה אישור? באיזה אישור הפכו את זה לבית רשמי – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אסביר לך איך זה עובד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני יודעת איך זה עובד. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם אם תעברי עכשיו בדרך עזה, ההגנה שהגנו עכשיו על בית הפרטי של ראש הממשלה, ובצדק, ובצדק – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – זה עלה מיליונים, ואני לא מצפצף על זה. לא מצפצף. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע מה ההבדל? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין שום הבדל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ההבדל הוא שהבית של ראש הממשלה בעזה – – – ואי-אפשר להיכנס אליו. לעומת בנט – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז תסבירי לי את הבקשה לתחזוקת הבית הפרטי בקיסריה. לא רציתי להיכנס לזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני חייבת לומר לך משהו, אני לא מאמינה לפרסומים האלה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי, את לא מאמינה? את מוזמנת לוועדת הכספים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני איכנס לוועדת הכספים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את תעלי לדוכן הזה ותגידי: טעיתי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, את רוצה להירשם לרשות דיבור – אני אשמח לתת לך, אבל תני בבקשה לחבר הכנסת מיקי לוי להמשיך את דבריו. בבקשה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, נגמר לי הזמן. חברת הכנסת גוטליב, לא רציתי להיכנס לזה, סחבת אותי, חבל. אני מתנצל שאני נשברתי ונסחפתי לעניין הזה. לא רציתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להקריא לך משהו – לכם, לחברי הליכוד, לאנשי הבית הזה. לא אני אמרתי, מנהיג הליכוד, חרות, מנחם בגין, זכרו לברכה – שהיה גם מפקד של אבא שלי פה בירושלים, זה החינוך שקיבלתי – אומר כך: "המשפט הבלתי-תלוי הוא למעשה המבצר האחרון של חרות האדם בימינו. כל עוד מבצר זה קיים יש תוחלת להדיפת הגל העכור; בנפול מבצר המשפט, אין עוד מציל לאדם הנשחק בין אבני הריחיים של השררה". תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. לרשותך 30 דקות, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני לא צריך 30 דקות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אבל קיבלת אותן בכל זאת. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמעתי אותך, חבר הכנסת יָנוֹן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יִנוֹן. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יִנוֹן. אתה רוצה לשמוע? במקומך הייתי מתבייש – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני הולכת להתבייש. איך מתביישים – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – כי כל מה שדיברנו עליו במערכת הבחירות – יוקר המחיה – אתם לא מתקרבים ליוקר המחיה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שנייה, חבר הכנסת עמאר. חברת הכנסת גוטליב, אני מציע – או שתירשמי לרשות דיבור או שתצאי – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הזמן אתם אומרים, או "בושה בושה" או "תתבייש" – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> – – או, כמו שהצעת נכון, להתבייש במקום אחר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה לעשות כדי להתבייש. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תירגעי, תירגעי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תאמין לי, אופיר, אנחנו צריכים להעסיק אותה. באמת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמרתי לכם, תתקזזו איתי – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו לפחות, כשנכנסנו לממשלה בזה התעסקנו, ביוקר המחיה. אני הייתי במשרד האוצר וכל ישיבת הנהלה, ביום שלישי בשעה 07:30, נפתחה בנושא יוקר המחיה, בנושא של דיור ואיך אנחנו מוזילים את מחירי הדיור במדינת ישראל. ואתם יושבים כאן, ובמה אנחנו מתעסקים? אבל לפני שאני אתחיל בנאום שלי, אני רוצה להגיד לכם: הרבה שאלו למה ישראל ביתנו החליטה לא ליטול חלק בהצבעה על החוקים שמבזים את הכנסת, שסותרים את מגילת העצמאות, שהופכים את מדינת ישראל למדינה לא דמוקרטית. אנחנו לא רוצים להיות שותפים שם; אנחנו לא רוצים לתת לגיטימציה לאותם חוקים. לא השתוללנו במליאה, לא צעקנו – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> השתוללתם וצעקתם. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא השתוללנו במליאה, לא צעקנו – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם השתוללתם וגם צעקתם וגם – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – יצאנו מהמליאה. יצאנו מהמליאה ואמרנו את האמירה שלנו באי-השתתפותנו בביזיון של החוקים שמובילה הממשלה הזאת. אני רוצה להגיד לכם, שמעתי הרבה, וגם היום שמעתי את יושב-ראש ועדת הכספים, שמדבר על הממשלה הקודמת ועל הרס הכלכלה, אבל עם עובדות קשה מאוד להתווכח. בעצם אתה לא יכול להתווכח. קיבלנו מדינה מהיקרות ב-OECD, בעצם המדינה השנייה ביוקרה בעולם, והתוצאה הייתה שאנחנו, במזון, באנרגיה, עליות המחירים היו אצלנו הכי נמוכות בעולם. אני לא מתאר לעצמי, אם הממשלה הנוכחית הייתה מקבלת את הירושה שאנחנו קיבלנו, קיבלנו 140 מיליארד שקל גירעון. מעל 140 מיליארד שקל גירעון. השארנו בקופה מעל 8 מיליארד שקל, אפס גירעון, יתרה מעל 8 מיליארד שקל. קיבלנו אבטלה מעל 10% והשארנו אבטלה כמעט אפסית. הצמיחה של 2022 הייתה 6.5%. ניהלנו את הכלכלה כמו שצריך לנהל כלכלה חזקה במדינת ישראל. אני רוצה להגיד לכם, היום לוועדת הכספים הגיעו מומחים, אנשי כלכלה מובילים במדינת ישראל, פרופסורים. הם דיברו על הנזקים שהחוקים שאתם מובילים והמהלכים המשפטיים שאתם מובילים, שכל מטרתם רק אחת – הצלת שני אנשים, נתניהו ודרעי – והם יביאו לקריסת הכלכלה במדינת ישראל, יביאו ליציאת הרבה כסף ממדינת ישראל, יוציאו הרבה משקיעים ממדינת ישראל, שיעזבו את מדינת ישראל. ברגע שמוציאים הרבה כסף ממדינת ישראל, זה יכול לגרום לפיחות, זה יכול לגרום לאבטלה, זה יכול לגרום להרבה משקיעים שלא יגיעו למדינת ישראל. האם כל המומחים טועים? אני לא מבין למה אף אחד בממשלה הזאת לא עוצר ואומר: בואו נחשוב, אולי בעצם אנחנו הטועים? אולי בעצם אנחנו מובילים את המדינה למקום שהיא לא צריכה להיות בו? כי במדינת ישראל – אמרתי את זה יותר מפעם, אנחנו לא נמצאים באירופה. אנחנו נמצאים במזרח התיכון, אנחנו נאבקים בטרור יום-יום, אנחנו מאוימים על ידי איראן כמעט באופן תמידי, יום-יום. ועם כל זה הצלחנו לבנות כלכלה מאוד חזקה במדינת ישראל, אנחנו צריכים לשמור עליה. אסור לנו לוותר על הכלכלה החזקה של מדינת ישראל. אנשים באים ומשקיעים במדינות חזקות כאשר המוסדות של המדינה הם חזקים. אם אנחנו הורסים את המוסדות של המדינה והממסד השיפוטי של מדינת ישראל – אנחנו הורסים אותו, ואמרתי את זה היום גם מכאן – ממילא אנחנו לא עם שלוש רשויות. הרשות המבצעת והרשות המחוקקת היא אחת היום. ראינו את זה היום ורואים את זה כבר יותר מחודש וחצי. אפילו חבר כנסת אחד לא קם ומדבר נגד החוקים שאתם מובילים. לא יכול להיות מצב שאין לאחד מה-64 דעה אחרת. אבל הוא לא יכול, אפילו אם הוא רוצה להתנגד, הוא לא יכול להתנגד. איך הוא יקום ויתנגד? הוא מפחד להתנגד ולכן אנחנו לא שומעים אחד שמדבר. ואז שתי הרשויות הן רשות אחת – גם המחוקקת וגם המבצעת. נשארה לנו הרשות השופטת. אין ספק שצריך לעשות רפורמה, להוביל רפורמות רציניות מאוד במדינת ישראל, בכל המערכת השיפוטית במדינת ישראל, וישראל ביתנו חסידה של הובלת רפורמות במערכת המשפט. אמרנו את זה מהיום הראשון שהקמנו את ישראל ביתנו – חוקה למדינת ישראל, בית משפט לחוקה ופסקת התגברות ברוב של מעל 70 חברי כנסת. את האמירה שלנו אמרנו כבר ב-1999, כשהקמנו את המפלגה, אבל מה שאתם מובילים – טלאי על טלאי, לא באמת רפורמה שאנחנו יכולים להזדהות איתה. יכול להיות שכל חוק, כחוק הוא חוק טוב, אבל מה שאתם עושים היום זה מהלכים אחרי מהלכים ולא רפורמה אמיתית שיכולה להביא את מדינת ישראל למקום הנכון. חבריי מהקואליציה, דיברתם על ביטחון ועל שמירה על ביטחון מדינת ישראל. אנחנו עדיין לא חודשיים עם הממשלה הנוכחית, יותר מ-27 רקטות נורו למדינת ישראל. ומה התגובה שלכם? כמו ימין-ימין על מלא, דיבורים דיבורים על מלא. כלום, ואתם לא יכולים לעשות כלום. במקום כל זה אתם מתחננים – ראש הממשלה מתחנן לקטרים שיזרימו בחזרה כסף לרשות הפלסטינית. זה מה שאתם עושים ודואגים. מלחמה בטרור? יותר מ-11 נרצחים בתוך מדינת ישראל. איזה מלחמה בטרור? מלחמה בפשיעה? שר הפיתות. מעל שמונה הרוגים בלוד. שמונה הרוגים בלוד בלבד. איפה הביטחון האישי? איפה הביטחון האישי? למנוע מאסירים לאכול פיתות, זה הביטחון האישי? בזה אנחנו נלחמים? בזה מנצחים את הפשיעה? בזה אנחנו מנצחים את הטרור? איפה המהלכים שלכם? אני הייתי חבר בוועדה לביטחון הפנים וחבר בוועדה למלחמה בפשיעה. כל חודש קיימנו דיון. כל חודש ישבנו עם כל גורמי הביטחון במדינת ישראל, מראש השב"כ למפכ"ל, ודנו והתעדכנו ובנינו תוכנית למלחמה ולמיגור הפשיעה במדינת ישראל. ומה אתם עושים? מחליטים: לא פיתות ולא לאפות. אז אני חושב שלא רק שר הפיתות, גם שר הלאפות יתאים לו מאוד, כי בזה הוא מתעסק. בזה הוא מתעסק במקום להתעסק בדברים העיקריים. שר במדינת ישראל. שר לביטחון – איך זה נקרא, ביטחון לאומי? ביטחון פנים? איך זה נקרא? אני לא יודע בדיוק. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ביטחון לאומי. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ביטחון לאומני. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לאומני. ביטחון לאומי. עומד על המדרכה ומצהיר על מבצע "חומת מגן 2". אני לא מבין, חבר קבינט מדיני-ביטחוני ומצהיר בתקשורת, לפני כולם: נצא למבצע חומת מגן 2 – זה שר רציני? זו ממשלה רצינית? זו ממשלה שיכולה להילחם? זו ממשלה שיכולה להילחם ביוקר המחיה? זו מלחמה שיכולה להילחם בטרור? זו ממשלה שיכולה לשמור על ביטחונה של מדינת ישראל? שכחו בכלל את איראן. רק אתמול שמענו שהם קרובים מאוד להגיע ל-90% – אורניום, ייתן להם מצב לפצצה, ואנחנו מתעסקים כאן במהלכים המשפטיים של שני אנשים. בזה אנחנו מתעסקים היום. ימין על מלא, ימין. תאמין לי, אני ימין. ימין לא רק ימין בעמדות, גם ימין כלכלי. גם ימין שעומד על האידיאולוגיה שלו, על האמונה שלו במה שהוא מאמין. איזה ימין אתם? אם נבדוק את חברי הממשלה הזאת ונראה לאורך ההיסטוריה את האצבעות שלהם והמהלכים שהם עשו, נדע שבכלל הם לא ימין ובכלל לא מתקרבים להיות ימין. אז אני אומר לכם, אזרחי ישראל מצפים מכם להילחם בטרור, לדאוג לקיומה של מדינת ישראל בנושא איראן, לדאוג ליוקר המחיה במדינת ישראל. כל זה אתם לא עושים. שמעתי הרבה אנשים מהאופוזיציה ושמעתי גם את הקואליציה: נדבר. למי אנחנו צריכים להאמין כאן בממשלה הזאת – לראש הממשלה, שהוא באמת רוצה הידברות? מי שרוצה לדבר, עוצר, חושב איך מתקדמים ביחד. לא אומר: בואו לדבר ואני לא עוצר את החקיקה אפילו לא לשנייה אחת. על מה לדבר, עם מי לדבר? אתה שם לי אקדח על השולחן ואומר לי: בוא תנהל איתי משא-ומתן. אני אעז לזוז? האקדח מולך, הכוח אצלך. זה סיפורי סבתא לדבר ולהכריז כאן. שמעתי את שר המשפטים: בואו נדבר, האחריות אצלכם. אז בטח אני אבוא לדבר כשאתה שם לי אקדח על השולחן. תעצור את החקיקה, ואז יש מצב שנגיע להסכמים כולנו ביחד. כל אלה שקוראים למרי אזרחי, כל אלה שאומרים "מלחמת אחים", דברים כאלה אסור שיקרו. אני אומר לכם כדרוזי שחי במדינת ישראל, אני אזרח של המדינה הזאת והמדינה הזאת יקרה לי: תפסיקו עם האמירות האלה, אמירות שלא מתאימות לנו. אין מלחמת אחים ולא תהיה מלחמת אחים. אף אחד לא רוצה מלחמת אחים. אתם הרוב, ואני מכבד את הרוב שיש. מהיום הראשון אמרנו, כישראל ביתנו, שאנחנו מכירים בניצחון שלכם, אבל הרוב לא דורס את המיעוט, הרוב מכבד את המיעוט, הרוב מדבר עם המיעוט. הרוב, כי הוא הרוב הוא השלטון, הוא הכוח, הוא צריך להוביל את המהלכים. לא לדרוס את המיעוט, אסור לו לדרוס את המיעוט. אסור יותר לשמוע מאף אחד, כמה בכיר שיהיה, על דברים כאלה של מלחמת אחים. אסור שמילה כזאת תצא כאן במדינת ישראל. לפני שאני מסיים – כולם אומרים לי, תסיים, תסיים, תסיים. אני לא יודע למה. מה אני צריך לסיים? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לרשותך עוד זמן רב. < דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יש לכם הזדמנות כזאת לעמוד כאן בשעה כזאת מאוחרת, בוקר חדש במדינת ישראל, לראות חלק מהקואליציה יושבת כאן ושומעת אותנו, ואני לא אנצל את ההזדמנות להגיד לכם? הרבה אומרים לי: למה העדה הדרוזית לא חלק מההפגנות? ואני אומר להם: חבר'ה, אני דיברתי על דריסת המיעוטים. שרון, כדאי שתשמעי מה שאני אומר. הרבה שואלים אותי למה העדה הדרוזית לא חלק מההפגנות. אני אומר להם, תשמעו, אני דיברתי עכשיו על דריסת המיעוט. ממשלת ישראל במדינת ישראל דרסה את העדה הדרוזית, דרסה אותה עם חוק הלאום ועשתה וידוא הריגה בבית המשפט העליון. כאשר הגענו לבית המשפט העליון, בית המשפט העליון זרק אותנו מהמדרגות שם. אני נכחתי בכל הדיון בבית המשפט העליון. שמעתי את כל הטענות שלנו שם, של עורכי הדין שייצגו אותנו. שם נזרקנו. אז איך אנחנו נהיה חלק, כאשר אנחנו מרגישים שאנחנו לא חלק מהמדינה הזאת עכשיו? אבל אני אומר להם תמיד, לכל צעיר וצעירה דרוזים: ירצו או לא ירצו, אנחנו המדינה, אנחנו חלק מהמדינה, אנחנו בתוך המדינה. אנחנו לא נעזוב את המדינה הזאת, ונמשיך להילחם למען המדינה הזאת, כי המדינה הזאת יקרה לנו. אבל חשוב שתדע, אדוני היושב-ראש, שנדרסנו עם חוק הלאום, דרסו את העדה הדרוזית. כל דרוזי היה גאה להגיד: אני דרוזי אזרח מדינת ישראל, עשיתי צבא ואני אמשיך לעשות צבא. אני בעצמי עשיתי צבא וגם הבן שלי עשה צבא וגם כל האחים שלי היו בצבא. כל השכנים שלי עשו צבא וכולם ימשיכו לעשות צבא. אבל חוק הלאום דרס אותנו, נתן לנו להרגיש שאנחנו אאוט, בחוץ. לכן גם בנושא הזה בית המשפט לא נתן סעד. אבל עם כל זה אסור לנו להגיע למצב שלבית המשפט העליון במדינת ישראל הממשלה ממנה את השופטים; שכל שופט שרוצה להתקדם במדינת ישראל יהיה חייב להיות מחובר לשרים, חייב לעשות דברים שטובים לקואליציה הנמצאת, אחרת הוא לא יתקדם, אחרת הוא לא יגיע לבית משפט המחוזי, לא יגיע לבית המשפט העליון ואפילו לא ייבחר כשופט לבית המשפט השלום. רוב של תשעה – אומרים שחמישה יהיו חלק מהממשלה ועוד שלושה לא יהיו מהממשלה, ואחד מהאופוזיציה. ברגע ששר המשפטים ממנה את השופטים אז כבר שבעה ולא חמישה הם רוב, כי כל אחד שרוצה לפנות לוועדה לבחירת שופטים, שר המשפטים ימנה אותו. לכן הרוב יהיה אצל הממשלה, רוב דורסני לגמרי. הם בעצם יחליטו מי יהיו השופטים. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כשאנחנו נחזור לשלטון נתקן את המצב עם העדה הזאת. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו לא נתקן, אנחנו נבטל כל מה שהם עשו. לא נתקן, אין מה לתקן. דברים כאלה לא יתוקנו. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שהם יהיו שווי זכויות, כמו שהם שווי זכויות – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אומר לך שפעם הייתה לי תקווה שהממשלה הזאת תשנה משהו. היום אין לי שום תקווה. אני ראיתי אותם, אין לי שום תקווה שהממשלה הזאת תשנה משהו. אין לי שום תקווה. דבר שני שאני רוצה להגיד לך – חוק קמיניץ. מי שקורא את חוק קמיניץ, לא רק קורא אותו – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> חמד, רק להגיד לך. זה שיש פה שקט, זה לא שמאזינים לך, פשוט אנשים לא נמצאים. תמשיך. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רואה אותך ער, אני מדבר אליך. אני מכבד אותך כל כך אז אני מדבר אליך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אותי זה מעניין. אני מקשיב לך. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני באמת, אתה מאוד מעניין אותי. אני אומר לך – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני חושב שבדברים שלך על חוק הלאום היה פה שקט כזה, שגם אלה שלא נמצאים פה הקשיבו היטב. חבר הכנסת אזולאי, על זה נאמר: ניכרים דברי אמת. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אזולאי, אני מכיר אותך טוב מאוד. הכרתי את אבא שלך טוב מאוד. היינו חברים והיינו יחד בוועדת הפנים שנים רבות. אני זוכר את הפגישה האחרונה שלנו יחד כשהוא הגיע אליי הביתה. אז אני מכיר אותך וגם את אבא שלך אני מכיר, יהי זכרו ברוך. חוק קמיניץ, אדוני היושב-ראש, מאפשר לפקיד – ומדברים הרבה על פקידים – ללא שום סמכות שיפוטית, להוציא קנס על 300,000 שקלים – פקיד. הם עושים טרור היום ביישובים הדרוזיים, יחידת הפיקוח. אתם מאמינים שביום אחד הוציאו יותר מ-28 צווים ליישוב אחד? כסרא, יישוב קטן, בקושי 4,000 תושבים, ביום אחד. יום אחד, כל אחד – צווים, צווים, צווים, צווים, צווים. פקידים מגיעים לשם ואומרים לך: לך תתכנן, כאשר הוועדות המחוזיות שעוצרות את כל התכנון לא יודעות בכלל לתכנן על קרקע פרטית. באים אליך ואומרים לך: תשמע – מתייחסים לקרקע הפרטית של אנשים. תאר לעצמך שיש לך דונם אדמה אחד, ואומרים לך: צריך להפקיע מתוך הדונם הזה 30%, 40%, לצורכי ציבור. אין לי בעיה, תפקיע לצורכי ציבור, אבל יש חלקה של מינהל מקרקעי ישראל ליד; בואו נפתח את החלקה שליד, של מינהל מקרקעי ישראל, לצורכי הציבור, ובואו ניתן את הכבישים מהקרקעות של כולם. אבל יש לי חלקה ליד, של מינהל מקרקעי ישראל; למה אני צריך לשמור עליה, ואותה קרקע פרטית של אנשים שיש להם ארבעה וחמישה ילדים, שצריך לדאוג להם לבנייה – לא אשאיר להם את החלקה הקטנה שיש להם? לעדה הדרוזית היו מעל 320,000 דונם לפני קום המדינה. היום אין לנו 80,000 דונם. הכול הלך, הופקע. הוציאו אותם מהידיים של העדה הדרוזית. ונושא אחרון – אני הבטחתי שאני אדבר חמש דקות – וכשאני מבטיח, אני מקיים. נשארו עוד חמש דקות – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא אקח לכם את כל הזמן. אבל אני רוצה להגיד לכם דבר אחרון: בממשלה הקודמת, כשהייתי שר במשרד האוצר, הכנו תוכנית חסרת תקדים למגזר הדרוזי – תוכנית תלת-שנתית. לקחנו את נושא החיילים המשוחררים – שמתי אותו על סדר-יומי מהיום הראשון. סבסוד לחלקות לחיילים משוחררים בתשתיות היה עד 300,000 שקל; כי אנחנו גרים בערים, ובערים התשתיות עולות הרבה מאוד כסף. והרמתי את הסבסוד עד ל-90% – 400,000 שקל במקום 300,000 שקל. ואני חשבתי שהמהלך שאני עושה יוזיל את החלקה לחיילים המשוחררים בצורה מאוד רצינית ויביא אפשרות שלכל חייל משוחרר בעדה הדרוזית תהיה אפשרות לקנות קרקע, לבנות את הבית שלו. נתנו את ההנחה, ומצד שני הוסיפו סעיפים חדשים בתוך המחיר. אמרו: מוסדות ציבור, שאותו חייל משוחרר צריך לממן. ואני, בתוכנית התלת-שנתית, הוספתי הרבה כסף. מוסדות ציבור – אין צורך לקחת מאותו חייל משוחרר לצורכי ציבור, הרי תקצבנו את זה בתוכנית – יש כסף. לא, יש החלטה של מינהל מקרקעי ישראל שמי שקונה צריך לשלם את מוסדות הציבור. אבל יש לי כסף לעשות מוסדות ציבור. אין עם מי לדבר. ואז זה הוסיף כמה עשרות אלפי שקלים. אחרי זה באו ואמרו: יש שכונות חדשות ויש שכונות ישנות, בשכונות ישנות אנחנו צריכים לשפץ את התשתיות, ואז עשו ישן מול חדש – החייל המשוחרר החדש יסבסד את השכונות הישנות. ואז הכניסו עוד סעיף ישן מול חדש, של עוד כמה עשרות אלפי שקלים. בסופו של דבר התברר שבמקום שנוזיל את החלקות לחיילים משוחררים, העלינו את המחיר לחלקות לחיילים משוחררים. היום אני קורא לממשלה ולשר השיכון. פניתי אליו במכתב ועד היום לא קיבלתי ממנו תשובה. ואמרתי את זה לפני שבועיים, ואני אומר את זה שוב. פירטתי לו את כל הנושא של חלקות לחיילים משוחררים. פירטתי לו את כל התקציב ששמנו שם למימון וסבסוד החלקות לחיילים משוחררים. שמנו שם יותר מ-550 מיליון שקל, בנושא הזה. ואני אומר לו: תבדוק את הנושא. אתה מדבר הרבה על דיור ועל מחסור בדיור לחרדים – אני מדבר איתך על מחסור ואפשרות שצעיר דרוזי, חייל משוחרר, יכול לקנות חלקת אדמה. ועם התוספות ששמתם במינהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון, החייל המשוחרר לא יכול לקנות את הקרקע שלו. לכן אני מצפה משר השיכון שייקח את הנושא לידיים וייתן סעד בנושא, על מנת להוזיל את אותן חלקות לחיילים משוחררים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> עוד לא, עוד לא. יכול להיות שתהיה חקיקה כזאת פעם, אבל כרגע זו לא החלטה. לרשותך שמונה דקות. סליחה, לרשותך חמש דקות. זה העדכון. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מי עדכן חמש? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מזכירת הכנסת, מנהלת הסיעה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני הקשבתי טוב מאוד, וחבל שחבר הכנסת חמד עמאר יצא. אהבתי את המשפט המוחץ שלו: לא, אנחנו לא נתקן כשנחזור – אנחנו נבטל את הכול. ואני שואלת שאלה אחת: שנה וחצי לא ביטלתם את חוק קמיניץ ולא ביטלתם את חוק הלאום, ואפילו לא תיקנתם אותו. אז בואו נהיה רציניים במה שאנחנו אומרים. אני רוצה לספר על משהו שקרה לפני יומיים, כאשר מפקד פיקוד העורף חתם על צו לפי תקנות שעת חירום, 1945. הוציאו את זה מהבוידעם. והוא חתם על צו שאומר שהבן אדם שמקבל את הצו הזה אמור להיות – קודם כול הצו מופעל לשלושה חודשים, והוא אמור להיות בבית בין השעות 21:00 ו-06:00. אסור לו לעזוב את העיר שהוא מתגורר בה בכלל לשלושה חודשים. הוא צריך להתייצב שלושה ימים בתחנת משטרה ולחתום. כלומר, הבן-אדם מושבת. הוא לא יכול לנסוע, הוא לא יכול לעבוד, כי הוא צריך להתייצב לשלושה ימים. ומי חתום על זה? מפקד בצבא ישראל, מפקד פיקוד העורף. אבל הצו הזה הוצא נגד אזרח. אזרח ערבי מאום אל-פחם – אחמד עבד אל-פתח אלגבריה. הוא קיבל את הצו לאחר שלפני חודשיים הוא נעצר על ידי כוחות הביטחון והמשטרה; היה חודש שלם בחקירות שב"כ, הוא שוחרר ולא הוגש נגדו כתב אישום, ובכל זאת מפקד בצבא ראה שהוא יכול להשתמש בחוק שכבר משנות השמונים לא משתמשים בו – תקנות לשעת חירום, 1945 – נגד אזרח שאין אפילו אישומים נגדו. הוא מרותק לביתו באום אל-פחם, אסור לו לצאת מאום אל-פחם, והכול למה? כנראה יש חשדות. זה לקח חודש שלם של חקירות בלי לצאת עם שום תוצאה, אפילו לא הוגש נגדו כתב אישום, ובית המשפט הורה על שחרורו לפני חודש. והיום נזכרים להוציא נגדו צו כזה. זה היחס שמקבל אזרח ערבי כנראה מהיום והלאה. ותיזהרו, כנראה לא רק הסיפוח זוחל, אלא המשטר הצבאי גם כן כנראה זוחל, ומעירים אותו מחדש ומתחילים להשתמש בו אפילו נגד אנשים שלא הוגש נגדם כתב אישום. במקביל, במציאות הישראלית החדשה, שכונתה על ידי שר המשפטים "עידן דמוקרטיה חדש", החליט ראש הממשלה מר בנימין נתניהו להקים צוות מיוחד שייאבק בהסתה לטרור. ואת מי מינה כראש צוות? לא פחות ולא יותר מאדם שהוגשו נגדו 52 כתבי אישום על הסתה לטרור ותמיכה בארגוני טרור, ויש לו שתי הרשעות בנושא הזה. כנראה מבינים ניסיון מצטבר בצורה מעוותת. ראש הממשלה מבין שמה שמכשיר את שר התבערה הלאומי להיות אחראי על צוות המאבק בהסתה לטרור הוא דווקא הניסיון העשיר שלו בהסתה לטרור. הרי הבן אדם מבין עניין זה מוכח. בית משפט החליט שהבן-אדם מומחה בהסתה לטרור, הבן-אדם מבין מה זה להסית לטרור. אז במקום להוציא נגדו צו בחתימת מפקד פיקוד העורף, הוא דווקא נבחר לכנסת, מקבל כתב מינוי לשר – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת סלימאן, להוסיף לך את הזמן שחסר לך? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, לא, אני מסיימת. הוא מתמנה לשר לביטחון לאומי עלק, יעני תבערה לאומית בתרגום חופשי, ועוד ממנים אותו לעמוד בראש צוות שייאבק בהסתה לטרור. איזה אבסורד. אבל כנראה הדמוקרטיה החדשה שדיבר עליה שר המשפטים, המובן האמיתי שלה הוא העליונות היהודית. כאשר אתה מסית לטרור ואתה יהודי, אתה עלול לקבל עתיד טוב בלשבת על הכיסאות האלה ולהיות בממשלה; אם אתה ערבי וחושדים בך ולא יכולים להוכיח שום דבר עליך ולא מצליחים להגיש נגדך כתב אישום – רצים הביתה, מוציאים מהבוידעם את תקנות החירום 1945 ומרתקים אותך לבית. זה העידן החדש, זאת הדמוקרטיה שהבטיחו, ואני חושבת שאנחנו רק בתחילתו של המדרון החלקלק. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. לרשותך חמש דקות, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להתחיל בקטע מספר, אחר כך אני אגיד איזה ספר זה: בשתי דרכים התנהל שלב ראשון זה של כיבוש השלטון: יצירת בסיס אחד בתחום המינהל והחזרת האידיאולוגיה השלטונית לכל מישורי החברה, לרבות הגדרת האזרח על פי מוצאו, מה שנקרא דין הדם. שיטת הממשל האופיינית והיעילה-מאוד הייתה תערובת של תקנות ממשלתיות, חוקיות, לכאורה, עם איומים ולחץ טרוריסטי. על רקע זה התנהל המשטור של מערכת החינוך, האוניברסיטאות, הסופרים, האומנים וכן של מוסדות הדת. שאיפת המשטר לשליטה בלבדית בכל התחומים הוגשמה גם בתחום התרבות באמצעות מערכת מסועפת ומסתעפת של תעמולה מונופוליסטית. מערכת מקיפה של מוסדות ביקורת ופיקוח ניהלה תהליך זה בשיטתיות, והוא חל גם על הבידור וניצול שעות הפנאי. הכלי הראשון שעליו הוחל משטר זה היה רשות השידור. כמו כן, הצעדים הראשונים להפיכת השופטים ובתי המשפט, פרקליטי המדינה והסנגורים, לכלי בידי השלטון, ננקטו כבר בתקופה הראשונה של המשטר החדש. כלומר, הצעדים שהמשטר החדש עשה כדי להנחיל את האידיאולוגיה שלו כמונופוליסטית, כיחידה חוקית לכל תחומי החיים, התחילה בהשתלטות – הייתי מוסיף עוינת – על בתי המשפט, השופטים, פרקליטי המדינה. ועל זה נאמר: בימים ההם, בזמן הזה. הטקסט שקראתי נוגע לימים ההם; הוא מתוך ספרו המונומנטלי של קרל דיטריך בראכר, הדיקטטורה הגרמנית, השורשים, המבנה והתוצאות של הנציונל-סוציאליזם. בציטוטים שהבאתי מתאר בראכר את ההליך המכונה האחדה של המשטר החדש דאז, כיצד הלך והשתלט תוך זמן קצר על החברה כולה, על מגוון צדדיה ומרכיביה. אם זה בימים ההם, בזמן הזה זו ממשלת הדיקטטורה כאן ועכשיו, ממשלת הגזענים החשוכים ששמו להם מטרה אחת: חיסול מערכת המשפט כדי לכונן משטר פשיסטי על מלא, דיקטטורה של אפרטהייד. לפנינו ימים שחורים, או ליתר דיוק הייתי אומר ימים חומים. זה לא שאנחנו באים מימים זוהרים, זה לא שהרשות השופטת לא עשתה כדברי ממשלות הכיבוש הקודמות. בג"ץ אישר טיהור אתני של סילוואן, מסאפר יטא וח'אן אל-אחמר, התיר החזקת גופות של פלסטינים כקלף מיקוח, נתן הכשר מלא לעינויים ומעצרים מינהליים, מנע ביקורי משפחות לאסירים, התיר ענישה קולקטיבית כמו הרס בתים, מניעת דלק וחשמל מתושבי רצועת עזה, התיר גירוש בני משפחה פלסטיניים חפים מפשע, אפשר לצבא להשתמש בנשק הכימי זרחן לבן, הכשיר את חומת האפרטהייד ועוד ועוד. את כל פשעי המלחמה הוא מכשיר ואפשר, ועדיין זה לא מספיק להם. כי ריסוק שומרי הסף הוא רק ההתחלה של הדיקטטוריזציה בתוך ישראל; כי הם רוצים לא רק לרסק את הפלסטינים, אלא לרסק את הזכויות הבסיסיות של כולם. ואולי השלב האחרון יהיה כמו בשיר של פינק פלויד,In the flesh: Get him up against the wall. לשם הדרך שלהם מובילה, ולכן, כפי שאמרתי ואומר בכל הזדמנות: מרי אזרחי הוא התשובה עכשיו. ונגד דיקטטורה על מלא צריך מרי אזרחי על מלא. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. חבר הכנסת יוסף עטאונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שתי דקות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ינון, אתה מקציב פה זמנים משלך, אני רואה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה נתנו לך, שלוש? אנחנו אומרים ארבע. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לרשותך חמש דקות, רק לפרוטוקול. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> עשה לכם הנחת סוף עונה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, עמדתי כאן לפני שעתיים ודיברתי על האבסורד שקורה בנגב: באותה עת שמתקיימת ועדה ודנה בלהכשיר את חוות הבודדים בנגב, מחלקים צווי הריסה ופינוי לאוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב. אני רוצה לדבר על אחד המקומות, הכפרים הלא-מוכרים, שחילקו בהם את הצווים היום. זה יישוב רח'מה, שנמצא ליד ירוחם. היישוב הזה הוא לא מוכר וקיים מלפני 1948. ב-2013 הייתה המלצה להכיר ביישוב הזה, ומאז לא נעשה כלום חוץ מרדיפה של אנשים וצווי הריסה. על האבסורד הזה בנגב, שנקרא צווי הריסה שמחולקים על בסיס יום-יומי בנגב, יש אחריות ישירה לגוף ממשלתי שהוקם בשנת 2007 על ידי המדינה, שנקרא הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. היום במרחק של כמעט 15 שנים להקמת הרשות הזו אני חושב שהגיע הזמן שהממשלה והשר הממונה על הרשות להסדרת הבדואים בנגב ייקחו אחריות על מה שקורה. יש לבדוק את ההתנהלות של רשות ההסדרה של הבדואים בנגב. הרשות הזו, שאמורה להסדיר את ההתיישבות – הפעולה היחידה שהיא עושה היא רק להרוס בתוך היישובים הבדואים. הרשות הזו הייתה בהתחלה חלק ממשרד החקלאות, ואחר כך כחלק ממשרד הכלכלה, ואחרי זה במשרד הרווחה, והיום במשרד לשוויון חברתי. זה מראה עד כמה הרשות הזו היא לא רצינית, ואין לה שום מטרה להסדיר ולקדם את התיישבות הבדואים בנגב. לכן, לגבי הרשות הזו הגיע הזמן לפרק אותה, ובאותה עת הגיע הזמן גם להתייחס לאוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב כאל אזרחים שווים. מגיעה להם הכרה בכפרים ולהתפתח בצורה שוויונית. לכן אני קורא מכאן לפרק את הרשות להסדרת הבדואים בנגב. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. אם כך, תם סדר הדוברים. אני מזמין את חבר הכנסת ינון אזולאי לסכם את הדיון, ואחר כך נעבור להצבעות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חברים, כמו שעשיתם את זה בדקה, אני אעשה את זה ממש ככה, באותה רמה, שעה. כמעט בוקר טוב לכולם. קודם כול תודה לערוץ הכנסת שמלווה אותנו, לעובדי הכנסת, למשמר הכנסת, למחלקת הפרוטוקולים, למזכירות הכנסת, כולם, לכל עובדי הכנסת. אני קודם כול מודה לכם שאתם איתנו לאורך זמן. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה באוסקר, תתחיל להגיד תודה עכשיו לבמאי? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> עופר, אני לא רוצה להזכיר את השם שלך, כי אחר כך תבקש הודעה אישית חמש דקות. עזוב, לא. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה יודע מה הולך להיות אחרי זה? תאמין לי, גם אני רוצה ללכת. תאמין לי. אבל אני אגיד לכם משהו, החוק הזה הגיע לפה וביקשתי להצביע. הגשתם הסתייגויות. נכון, עופר? הגישו הסתייגויות, רשות דיבור. לא משנה, בסוף היה סעיף 98. אני כמעט השתכנעתי, אבל שמעתי את כולכם ואף אחד לא דיבר על החוק. באמת מדהים, אף אחד לא דיבר פה על החוק. כולם דיברו מסביב, על מסביב לפה, מסביב לשם, אבל על החוק עצמו אף אחד לא דיבר. עטאונה, למה לא דיברת על החוק? דיברת על דברים חשובים – אני לא מזלזל – אבל לפחות על החוק. תקראו לדנינו. עופר, אתה כל פעם עולה, מדבר על משהו חוץ מהחוק. לפחות תן נגיעות. אתה מדבר על החוק חוץ מעל החוק עצמו. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למדתי מהטובים ביותר. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תן נגיעות. משהו בנגיעות תיתן. עאידה, גם את, אותו סיפור. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – מילה אחת מבקש חמש דקות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מבקש מכולם, בגלל שלא שכנעתם אותנו, להצביע בעד החוק הזה, לדחות את ההסתייגויות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעות בקריאה השנייה והשלישית על הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה)(הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר)(תיקון מס' 10), התשפ"ג–2023. אנחנו נתחיל עם ההסתייגויות. להצעת החוק הזו הוגשו כמה הסתייגויות. נקריא את רשימת חברי הכנסת לפי הקבוצות. קבוצת יש עתיד: חברי הכנסת יאיר לפיד, אורנה ברביבאי, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי ושלי מירון. קבוצת המחנה הממלכתי: חברי הכנסת בנימין גנץ, גדעון סער, גדי איזנקוט, פנינה תמנו, יפעת שאשא ביטון, חילי טרופר, זאב אלקין, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן, שרן מרים השכל ואלון שוסטר. קבוצת ישראל ביתנו: חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר. קבוצת העבודה: חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום. חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים עכשיו להצבעה. לסעיף 1 אין הסתייגויות, ולכן אנחנו נצביע על סעיף 1 כנוסח הוועדה בקריאה שנייה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד סעיף 1 – 16 נגד – 3 נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 16, נגד – שלושה, אין נמנעים. סעיף 1 עבר כנוסח הוועדה. אחרי סעיף 1 – שימו לב, אנחנו נצביע עכשיו על הסתייגויות. קבוצת ישראל ביתנו לא נמצאים. אם כך, ההסתייגויות 1, 2 ו-3 הוסרו. קבוצת העבודה והמחנה הממלכתי לא נמצאים. אם כך, הסתייגויות 4, 5, 6, 7, 8 ו-9 הוסרו. לסעיף 2 אין הסתייגויות, ולכן אנחנו נצביע על סעיף 2 כנוסח הוועדה בקריאה שנייה. שימו לב, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד סעיף 2 – 17 נגד – 3 נמנעים – אין סעיף 2 נתקבל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 17, נגד – שלושה, אין נמנעים. סעיף 2 אושר. אחרי סעיף 2 – קבוצת ישראל ביתנו, מחנה ממלכתי והעבודה, לא נמצאות. אם כך, סעיף 10, ההסתייגות הוסרה. סעיף 11, של קבוצת יש עתיד, אנחנו נצביע, אם כך, על הסתייגות 11. שימו לב, הצבעה על ההסתייגות 11 אחרי סעיף 2, בבקשה הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההסתייגות – 2 נגד – 16 נמנעים – אין הסתייגות 11 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד ההסתייגות – שניים, נגד – 16, אפס נמנעים. אני קובע שהסתייגות מס' 11 הוסרה. אנחנו נצביע עכשיו על הסתייגות מס' 12, אחרי סעיף 2. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההסתייגות – 2 נגד – 16 נמנעים – אין הסתייגות 12 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד ההסתייגות – שניים, נגד – 16, אין נמנעים. אם כך, הסתייגות 12 הוסרה. כלל ההסתייגויות הוסרו. סיימנו את ההצבעה בקריאה שנייה. אם כך, אנחנו נצביע על החוק בקריאה שלישית. שימו לב, הצבעה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 6 בעד החוק – 18 נגד – 3 נמנעים – אין חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 10), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 18, נגד – שלושה, אין נמנעים. אני קובע אם כך שהצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 10), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 48), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' מ/1596; דברי הכנסת, חוב' י"ג, ישיבה 37; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום ואנחנו עוברים להצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 48), התשפ"ג–2023. יציג את החוק חבר הכנסת שלום דנינו, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מוועדת הכלכלה. << דובר >> שלום דנינו (בשם ועדת הכלכלה): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 48), התשפ"ג, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. בהצעת החוק, שהיא הצעת חוק ממשלתית, מוצע להאריך בשנה וחצי את תקופת תוקפה של הוראת מעבר, שנקבעה בתיקון מס' 44 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, שעניינה הקלות לבעלי הרישיונות לשידורים שהם זעירים או זעירים ייעודיים – כפי שאסביר בהמשך דבריי. תיקון מס' 44, שנחקק בשנת 2018, נועד להקל ברגולציה החלה על הערוצים הייעודיים בשל היותם בעלי היקף הכנסה מצומצם, ולפתוח את שוק התקשורת לערוצים נוספים. ערוצי הטלוויזיה הייעודיים הם ערוצים שנועדו לתת מענה למגזרים ולנושאים ספציפיים שלא מקבלים ייצוג הולם בערוצי התקשורת המרכזיים. בעקבות התיקון, בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, היה רשאי להמיר את רישיונו זה ברישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–1990. משמעות הדבר היא שהערוצים אלה, שהמירו את רישיונותיהם, עברו לפיקוחה של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, במקום פיקוחה של המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, וזכו להקלות משמעותיות בחובות שהוטלו עליהם. בעקבות התיקון המירו ארבעה ערוצים את הרישיונות שלהם לרישיונות מכוח ההסדרה שבחוק הרשות השנייה: עכשיו 14 וערוץ 24, שהם בעלי רישיון זעיר, וערוץ הַלָא TV, שהוא ערוץ בשפה הערבית, וערוץ 9, שהוא ערוץ בשפה הרוסית, שהם בעלי רישיון זעיר ייעודי. בתיקון מס' 44 נקבעו כמה הקלות בדבר הערוצים הזעירים שהן הקלות קבועות, כגון פטור מהחובה לשדר חדשות ופטור מחובות ההשקעה בסרטים ישראליים. נוסף על ההקלות הקבועות, נקבעו בהוראות מעבר כמה הקלות זמניות בדבר הערוצים הזעירים אשר עברו להסדרה של הרשות השנייה בעקבות תיקון מס' 44, לאור היותם בעלי היקף הכנסה מצומצם, או לאור ייעודם הציבורי – לפי העניין – ובמטרה לאפשר לערוצים אלה להיערך להסדרה חדשה שנקבעה בתיקון, ולשמור על הפלורליזם ועל הגיוון בעולם שידורי הטלוויזיה. ההקלות הזמניות שנקבעו בהוראת המעבר הם בעניינים אלה: פטור מתשלום דמי רישיון שנתיים; חובת שידור ערוצים במסגרת שידורי הכבלים והלוויין, כיום הוט ו-yes, ופטור מתשלום עבור השידור כאמור. לא יחולו עליהם חובות הפקדת בטוחות מעבר לערבויות קיימות שהוסבו, לא יימנע מהם מתן רישיון גם אם מבקש הרישיון הפר את הוראת חוק הרשות השנייה, כללי מועצת הרשות השנייה, או תנאי הרישיון או ממבקש הקשור למשדר מפר כאמור. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. לחוק הזה הוגשו כמה בקשות דיבור. ראשונת הדוברות חברת הכנסת שרון ניר. לרשותך חמש דקות. בבקשה. שקט, בבקשה, בספסלי הקואליציה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בספסלי האופוזיציה – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שקט. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בוקר טוב. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בעוד הממשלה משקיעה את כל מרצה בחקיקת בזק להשתלטות על מערכת המשפט, עיניי באופן טבעי נשואות למערכת הביטחון. אגב, זו הציפייה מכולנו – שבסוף נזכור מה התשתית שמקיימת אותנו כאן. רק שלשום התבשרנו על ידי פקחי הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית כי איראן קרובה, יותר מתמיד, לפצצה גרעינית. זה מתווסף – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> נו, את רואה? איראן, איראן היא – – – << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני שואלת את עצמי: מי בממשלה? גברתי השרה, באמת, מה הציפייה? שנתעסק באמת בחקיקה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> את צודקת, גברתי השרה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> איפה האנשים שלכם שיתעסקו בדברים החשובים באמת? איפה? << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> במה נתעסק? נתעסק בחקיקה להרס הדמוקרטיה והרס מערכת המשפט. לא חס וחלילה בנושאים הקריטיים שאו-טו-טו, עוד חודש, רמדאן. את צודקת – אבל כנראה שסדר העדיפויות שונה. אז באמת כשאנחנו שומעים, וזה מקבל איזשהו סוג של תפנית, בכלל כותרת צד, שפקחי הסוכנות הבין-לאומית אומרים שאיראן קרובה יותר מתמיד לפצצה גרעינית, אז לי יש ציפיות בהתאם למה שאומרת גברתי השרה. רק חבל שהדיבורים לא מיתרגמים למעשים. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אנחנו דואגים – – – << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אגב, זה מתווסף למציאות ביטחונית מורכבת מאין כמוה, כפי שאת יודעת, גברתי השרה, גם ביהודה ושומרון, במזרח ירושלים, ולצערנו, גם בחידוש הירי והטפטופים על תושבי העוטף. חודש לפני הרמדאן, עיניי נשואות למי? לשר הביטחון ולרמטכ"ל, בציפייה שכל הכאוס המשפטי והפוליטי, הם, שר הביטחון והרמטכ"ל, יאחזו במושכות ויבטיחו את ביטחונם של אזרחי מדינת ישראל. לי יש ציפייה וגם אמון גדול במערכת הביטחון שממנה באתי. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה עושה ליברמן בנווה תרצה? << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> למרבה הצער, לשר האוצר, שהוא גם שר במשרד הביטחון, יש סדר עדיפות אחר. שלושה ימים שהוא מציף לנו את הכותרות בסדר אחר לגמרי. הוא סבור שמוקד העיסוק של שר הביטחון והרמטכ"ל צריך להיות בסמכויות שניתנו לו, או שיינתנו לו. אגב, הכתובת הייתה על הקיר. כל מי שמכיר היטב את מערכת הביטחון, הבין היטב שיש סכנה במינוי שני שרי ביטחון, ויש סכנה בחלוקת סמכויות. כל גורמי הייעוץ המשפטי הסתייגו מפני פיצול שכזה. הזהרנו מפני פגיעה בעיקרון אחדות הפיקוד. אמרנו שזה עלול לעלות בחיי אדם. אבל זה לא מנע מכם – ומנתניהו – להיכנע לתכתיבי השותפים הקיצוניים והשותפות הקואליציוניות, כדי להקים ממשלה בכל מחיר. אבל התוצאות מגיעות. בשבוע שעבר ראינו, הלכה למעשה, כיצד שר הביטחון א' מפנה, בהוראת בית משפט ובגיבוי ראש הממשלה, בעוד ששר הביטחון ב' מגנה ודורש להקפיא מייד את עקירת הכרם, ושר ביטחון ג' מלבה. האבסורד הגדול היה כשהייתה התקפלות תוך כדי, והורו לעצור את הפינוי, כשדקה קודם נתנו הנחיה לפנות. אתמול התבשרנו שוב ששר האוצר, שהוא גם שר במשרד הביטחון – שיא השיאים – הוא לא נח ומקיים משא ומתן על סמכויותיו במשרד הביטחון, כשקלף המיקוח – שזה שיא השיאים – זה תקציב משרד הביטחון. לא ייאמן שמערכת הביטחון, שנדרשת לאתגרים כל כך כבדי משקל בעת הנוכחית, צריכה להיות נתונה לשיח לא ענייני, כשבמוקד מדברים על סמכויות וכוח ולא על צרכים מבצעיים של מדינת ישראל. בזה מתעסקים. עוד לא חלפו 24 שעות, והערב התבשרנו שהסאגה לא מסתיימת. שר ביטחון ב' סירב להגיע לפגישה אצל ראש הממשלה – כי הרמטכ"ל היה שם – לפגישה שהייתה אמורה לדון שוב בחלוקת הסמכויות במשרד הביטחון. אבל שר ביטחון ב', שהוא גם שר האוצר, הבין שעמדתו העניינית של הרמטכ"ל, שהוא הגורם המקצועי, כנראה לא עולה בקנה אחד עם העמדה שלו. תראו, הנימוק המצחיק שניתן אתמול בערב לזה שסמוטריץ' לא התייצב לפגישה אצל ראש הממשלה – כי הוא מקפיד לא לערב את הצבא בפוליטיקה. זה באמת סוג של פארסה. אני באמת מסתכלת על מה שקורה בעניין הזה של חלוקת הסמכויות במשרד הביטחון, ובאמת בא לי לבכות, כי אני מכירה היטב את המערכת ואת המורכבות שיכולה לקרות אם זה יקרה. אחרי כל הסאגות האלה, אני מבקשת לשאול את כל אלה שמתעסקים בכוח ובחלוקת סמכויות: באיזה עולם אתם נמצאים? אתם לא מבינים שמי שחוכך ידיים מכל סיפור הסאגה הזו של חלוקת הסמכויות זה האויבים שלנו, ושזה קודם כול האויבים שלנו? זה פשוט בושה וחרפה להעמיד את הרמטכ"ל ואת שר הביטחון במקום הזה. ואני קוראת מכאן לשר הביטחון: אל תמצמץ. אל תמצמץ. תתעסק בדברים המרכזיים ובעבודה העיקרית. ואני מקווה מאוד שהקואליציה תיתן לו גיבוי לזה, כי מתעסקים פה בכוח ובחלוקת סמכויות. התבלבלנו לגמרי. צריך להזכיר לכולם שעוד חודש רמדאן, צריך להזכיר לכולם מה קורה, ואת המצב הנפיץ ביהודה ושומרון, וצריך להזכיר לכולם מהי באמת באמת באמת משימתם העיקרית של הרמטכ"ל ושל שר ביטחון. אז בין כל עיסוקים הרבים שלכם, שנוגעים במערכת המשפט ובחלוקת הסמכויות ובכוח שיינתן לשר סמוטריץ', אולי תגידו לו: רד כבר מהעץ ותן לשר הביטחון ולרמטכ"ל לעשות את עבודתם. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. לרשותך חמש דקות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, כמו תמיד בשעה הזו תכננתי להגיד משהו ארוך יותר, והכנתי אותו. אבל דברים השתנו. נדבר על משהו אחר. קודם עסקנו בפתיחה מחדש של המשרד לנושאים אסטרטגיים – נושא קרוב לליבי, כי אני זה שסגרתי אותו בפעם האחרונה. אני חושב שהפתיחה של המשרד לנושאים אסטרטגיים מחדש בצורה כזאת מצביעה על שני דברים מאוד יסודיים שהממשלה הזו הפכה לאידיאולוגיה: הראשון שבהם זה לתפור לכל אחד את הג'וב שהוא צריך כדי לייצר שקט קואליציוני. משרד שנסגר, בין היתר בגלל שהמנכ"ל שעמד בראשו אמר שהוא משרד מיותר ושצריך לסגור, ואנחנו סגרנו אותו כדי לחסוך משאבים לציבור, לחסוך כסף, נפתח מחדש, אבל זה לא משרד שנפתח בגלל צורך מבצעי, לא בגלל צורך מדיני, לא בגלל צורך פוליטי; דבר שני, זה משרד שקודם כול נפתח עבור שר שמהווה למעשה שר החוץ בפועל, כולם מבינים את זה, ובמפה העולמית מבינים את זה, ויצקו ממנו סמכויות ממשרד החוץ, שוב, כדי להחליש שוב את משרד החוץ. אני רוצה להגיד משהו על משרד החוץ, בתור מי שהיה סגן שר החוץ. בעולם משרד חוץ זה מוסד. זאת אומרת, זה משהו שמוכר בעולם המדיני. גם אם אצלנו יש כל מיני משרדי חוץ, חלקים ממשרד חוץ, אגפים משרד חוץ, שהפכו למשרדים, בחו"ל משרד חוץ זה מוסד. יש חשיבות לשר החוץ. לכן, גם שר החוץ שלנו עדיין מקבל יחס וכותרות, אפילו שכמעט ולא נשארו שום סמכויות רלוונטיות. להלן – האמירה האומללה שלו אתמול שהפכה לחדשות בכל המדורים הכלכליים הכי נחשבים בעולם, כי הוא אמר שהממשלה צריכה להתערב כדי שהריבית לא תעלה ולבטל את עצמאות בנק ישראל; אמירות כאלה מקבלות הד, שהפתיע כל כך הרבה אנשים בגלל שהוא שר החוץ. שר החוץ, עבור העולם זה עדיין מעמד. כשהוא מדבר בשם מדינה, זה אוטומטית מקבל משקל. זה שבארץ יש מספר שרי חוץ וכל אחד עוסק במשהו אחר, זה ישראבלוף ידוע. אם מסתכלים על התכולות המאוד חשובות שיצאו ממשרד החוץ, מבינים את גודל המשבר שקורה פה. כי זה, שוב, משרד מורעב וחסר סמכויות, והוא יעבוד עם קולגות שמהר מאוד יבינו, כי הם מבינים את הדינמיקה פה מאוד מהר, שבעצם אין להם מה לדבר איתם. הינה מקבץ הדברים שאני יכול כבר להגיד לכם שיצאו מהמשרד הזה, ואז תבינו למה אני אומר שמשרד החוץ זה כבר לא: הסכמי אברהם והרחבת מעגל הנורמליזציה, לרבות סעודיה – יצא, עבר למשרד לנושאים אסטרטגיים. הנושא האירני, כל הגרעין האירני והסוגיה האירנית – יצא. הסוגיה האירנית זה משהו שלא הייתה פגישה מדינית שבה לא היינו ערוכים לגביו. אין דבר כזה פגישה עם שר חוץ, עם מנהיג מדינה באפריקה, עם שגריר, שבו הסוגיה האירנית לא עלתה ראשונה. עכשיו זה כבר לא במנדט של משרד החוץ. המאבק באנטישמיות עד לא מזמן היה במשרד החוץ, גם קצת במשרד התפוצות – עכשיו זה הופך להיות במשרד התפוצות בחלקים שונים. המאבק בדה-לגיטימציה – זה נושא שעבר כל כך הרבה גלגולים; אגב, זה נושא שהמשבר בו הולך ומחריף, ואני באמת מאמין שבזכות מכפיל הכוח של הנציגויות, בזכות אנשים שיודעים לעבוד ולהעביר אחורה ליחידת המודיעין של הדה-לג את המסרים מהמדינות השונות, ולייצר מכפיל כוח, מה שנקרא Boots on the Ground – זה נגמר. עכשיו דה-לג מדלג: מהמשרד לנושאים אסטרטגיים, שדילג למשרד החוץ, וזה עכשיו עובר למשרד התפוצות. זה לא נגמר שם. אז יש לנו כבר את המאבק באנטישמיות, המאבק בדה-לג. יחסי ישראל-ארצות הברית יצאו ממשרד החוץ. איך אפשר להוציא ממשרד החוץ את נושא יחסי ישראל-ארצות הברית? זה הקשר הכי האסטרטגי שלנו. זה עבר למשרד לנושאים אסטרטגיים. קורה פה מהלך שיטתי, מכוון, להחליש שוב משרד שלקח לנו הרבה זמן להעמיד אותו מחדש על הרגליים. לפתוח עוד נציגויות, להגדיל את התקציב, להכשיר אנשים חדשים, להחזיר להם את גאוות היחידה – כל זה נעלם. כשאתם עושים דברים כאלה, אתם בסוף יוצרים נזק מדיני למדינת ישראל. זה פוגע בחוסן הלאומי שלנו. אנשים צריכים להתמקצע שנים ולייצר קשרים ברחבי העולם כדי לייצר דיפלומטיה אפקטיבית. מהצד השני, הם רואים אסופת אנשים, שכל אחד מהם עדיין לא סגור מה בתחום אחריותו. הדבר הזה יעלה לנו, לצערי, במחיר כבד בזירה המדינית. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר, בבקשה. לרשותך 20 דקות, בבקשה. אם תרצי פחות, זה גם בסדר. זה מה שרשום. הפרוטוקול קובע. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על ישראל הראשונה מול ישראל השנייה. ישראל הראשונה – צפיתי היום בחדשות – שדורשת מימון מלא של שני בתי המשפחה שלה, מימון בהשתתפות רעיית ראש הממשלה באירועים וכנסים בארץ ובחו"ל. בחייאת, עוד לא נשבעתם, תראו מה אתם עושים. הוצאות הביגוד וההופעה שלה יעלו לאזרחי מדינת ישראל 80,000 שקלים; הגדלת העובדים והמשרתים את הקיסר ומשפחתו. חברים, אני רוצה לדבר על ישראל הראשונה, ששותה שמפניה ורודה וממנה שר שגנב פעמיים מעם ישראל – גונב ומבקש לשלוח תלושי מזון לאותה ישראל השנייה שממנה הוא גנב. אני רוצה לדבר על ישראל הראשונה, שעונדת שעוני יוקרה ועונה לשם "אמסלם", אבל עושה הכול כדי שהמשפחה שלי בישראל השנייה, העונה לשם "סעדה", תמשיך לרעוב ללחם ולא תסגור את החודש, ותישאר לנצח מקופחת. אני רוצה לדבר על ישראל הראשונה, ששלטה פה במדינה שני עשורים ודאגה לשמר בורות, קיבוע העוני, קיפוח, אבל האשימה, ועדיין מאשימה ברוב חוצפתה, את אנשי ישראל השנייה שהצליחו להיחלץ מהבור, כשהם עצמם, הממשלה הזאת, יצרה את הבור הזה. הצליחו להיחלץ ממנו, והם עוד מעיזים לקרוא להם פריבילגים. אני, מיכל סעדה לבית שיר, רוצה לדבר על הממשלה המושחתת, הגזענית, שעשתה ועושה הכול כדי להשאיר את הקיפוח, את העוני, את השיסוי ואת הקרע רק כדי שהשמפניה הוורודה שלהם תמשיך לזרום מחוץ לכותלי בתי הסוהר. ואתם, חברי הקואליציה, בצביעות שלכם, בנאומים שלכם, בשקרים שלכם, בהסתה שלכם, אתם בושה וחרפה לעם היהודי, ואתם לעד ולנצח, עם ההתנהגות הזו שלכם והמילים האלה שלכם, לנצח תישארו כתם בהיסטוריה של מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. תמו הדוברים, אני מזמין את חבר הכנסת דנינו? אתה לא רוצה לסכם? בסדר גמור. אז חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. להלן שמות חברי הכנסת לפי קבוצות. קבוצת סיעת יש עתיד: חברי הכנסת יאיר לפיד, אורנה ברביבאי, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי ושלי מירון; קבוצת סיעת המחנה הממלכתי: חברי הכנסת בנימין גנץ, גדעון סער, גדי איזנקוט, פנינה תמנו, יפעת שאשא ביטון, חילי טרופר, זאב אלקין, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן, שרן מרים השכל ואלון שוסטר. אנחנו נצביע ראשית על ההסתייגויות לפני סעיף 1. הסתייגות מס' 1. חבריי חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההסתייגות – 3 נגד – 15 נמנעים – אין הסתייגות 1 נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד ההסתייגות – שלושה, נגד – 15, אפס נמנעים. אני קובע כי ההסתייגות לא אושרה. לסעיף 1, קבוצת המחנה הממלכתי, אין כאן נציגות. אם כך, אני קובע כי הסתייגויות 2 עד 15 הוסרו. אנחנו נצביע עכשיו על הסתייגות מס' 16. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההסתייגות – 3 נגד – 16 נמנעים – אין הסתייגות 16 לא נתקבלה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אגב, אתם יכולים למשוך. יש עתיד מתכוונת למשוך. בשיטה כזאת – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה שאני אמשוך? אני יכולה למשוך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> את יכולה למשוך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – שלושה, נגד – 16, אין נמנעים. אני קובע כי ההתנגדות הוסרה. נצביע עכשיו על הסתייגות מס' 17. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההסתייגות – 3 נגד – 15 נמנעים – אין הסתייגות 17 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – שלושה, נגד – 15, אין נמנעים. הסתייגות מס' 17 הוסרה. נצביע עכשיו על הסתייגות מס' 18. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההסתייגות – 3 נגד – 16 נמנעים – אין הסתייגות 18 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – שלושה, נגד – 16, אין נמנעים. אני קובע כי הסתייגות מס' 18 הוסרה. נצביע עכשיו על הסתייגות מס' 19. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההסתייגות – 3 נגד – 16 נמנעים – אין הסתייגות 19 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – שלושה, נגד – 16, אין נמנעים. אני קובע כי הסתייגות מס' 19 הוסרה. נצביע עכשיו על הסתייגות מס' 20. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההסתייגות – 3 נגד – 17 נמנעים – אין הסתייגות 20 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – שלושה, נגד – 17, אין נמנעים. אני קובע כי הסתייגות מס' 20 הוסרה. לפיכך, הוסרו כלל ההסתייגויות. אנו נצביע עכשיו על סעיף 1 כנוסח הוועדה בקריאה שנייה. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 17 נגד – 3 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 17, נגד – שלושה, אין נמנעים. אם כך, הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. ואנחנו עוברים עכשיו להצבעה בקריאה שלישית כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד החוק – 17 נגד – 3 נמנעים – אין חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 48), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 17, נגד – שלושה, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת החוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 48), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 35), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' מ/1513; דברי הכנסת, חוב' ט"ו, ישיבה 44; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו עוברים עכשיו, על פי סדר-היום, להצבעה על הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 23), התשפ"ג–2023. חבר הכנסת ארז מלול יציג את החוק בשם יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה. בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא עולה להציג, אבל זה כמו נאום בכורה שלו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כן, ברכת הצלחה עדיין אפשר לאחל לך. << דובר >> ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> איך הם מתלהבים מזה. במשפחה שלי מתלהבים שאני בבית מדרש, לא פה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 35), התשפ"ג–2023, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. סעיף 8 לחוק הכניסה לישראל קובע כי אחראי לכלי הסעה שהגיע לישראל ועומד לצאת ממנה – חבריי בקואליציה, אני לא מצליח לשמוע את עצמי – חייב למסור לקצין ביקורות גבולות, לפי דרישתו, את רשימת האנשים הנמצאים על כלי ההסעה. קבלת פרטי הנוסעים רק לאחר הגעת כלי הסעה לישראל אינה מאפשרת למעשה בדיקה מקדמית לצורך קבלת החלטה באשר לרשות הכניסה ומותירה זמן קצר ביותר ממועד קבלת המידע ועד התייצבותם של הנוסעים לפני בקרי הגבול. פרק זמן קצר זה אינו מאפשר מניעה מראש של הגעת נוסעים מנועי כניסה אל תחנת הגבול. במישור הבין-לאומי התקבלו בשנים האחרונות כמה החלטות במועצת הביטחון של האו"ם, ולפיהן על המדינות החברות להקים מערכות המכילות את הנתונים המופיעים במסמכי הנסיעה של הנוסע, וכן נתונים לגבי חברת התעופה ומספר הטיסה שבה הוא מגיע. הצעת חוק זאת, שיזמה הממשלה, מבהירה כי בסמכות שר הפנים לדרוש מידע כאמור עוד טרם הגעת הנוסעים למדינת ישראל או יציאתם ממנה. מוצע כי במקרה שיימצא בבדיקות המקדימות כי אדם אינו רשאי להיכנס לישראל או לצאת ממנה, יהיה רשאי קצין ביקורת הגבולות להודיע על כך לאחראי לכלי ההסעה, וזה לא יוביל את אותו אדם לישראל או ממנה. במהלך הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית החליטה ועדת הפנים על מספר תיקונים חשובים בהצעה, שיביאו לאיזון נכון יותר בין הצורך בקבלת המידע המקדים לבין שמירה על פרטיותם וזכויותיהם של אזרחים ותושבים. כך למשל, הוחלט כי לא ניתן יהיה למנוע מראש את הובלתו לישראל של אזרח ישראלי או של תושב שקיבל אשרה המאפשרת חזרה לישראל לפי חוק הכניסה. כמו כן, הוחלט לקבוע הוראות ברורות לעניין אופן שמירת המידע, השימוש בו ומחיקתו, לרבות הגבלת משך הזמן לשמירת המידע, קביעת רשימה ברורה של גופים שיהיו רשאים לקבל את המידע ולעשות בו שימוש ועוד. יש לציין כי קידומה של הצעת חוק זאת אף מתבקש במסגרת ההליכים שמקדמת מדינת ישראל מול ארצות הברית למתן פטור מאשרה לנוסעים ישראלים לשם כניסה לארצות הברית, וזה עוד צעד חשוב ומשמעותי בדרך לפטור זה. הצעת חוק זאת מוגשת בצירוף הסתייגויות, אך אבקש כי הכנסת תדחה הסתייגויות אלה ותתמוך בהצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, בנוסח המוצע על ידי הוועדה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק לא הוגשו בקשות דיבור, ולכן אנחנו נעבור היישר להצבעה. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות. להלן שמות חברי הכנסת המסתייגים לפי קבוצות: קבוצת סיעת יש עתיד – חברי הכנסת אורנה ברביבאי, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי ושלי טל מירון; קבוצת סיעת המחנה הממלכתי – חברי הכנסת בנימין גנץ, גדעון סער, גדי איזנקוט, פנינה תמנו, יפעת שאשא ביטון, חילי טרופר, זאב אלקין, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן, שרן מרים השכל ואלון שוסטר; קבוצת סיעת ישראל ביתנו – חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר. קבוצת יש עתיד ביקשה להסיר את ההסתייגויות שלה. קבוצת ישראל ביתנו לא נוכחת, קבוצת המחנה הממלכתי אינה נוכחת. לפיכך, כלל ההסתייגויות לכלל הסעיפים הוסרו. אנחנו נצביע על סעיפים 1–7 כנוסח הוועדה בקריאה שנייה בהצבעה אחת. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד סעיפים 1–7 – 20 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–7 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 20, נגד – אפס, נמנעים – אפס. החוק עבר בקריאה השנייה. אנחנו נצביע עכשיו על הצעת החוק בקריאה השלישית, כנוסח הוועדה. חבריי חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד החוק – 20 נגד – אין נמנעים – אין חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 35), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 20, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 35), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. חבריי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, יום שלישי ל' בשבט התשפ"ג, 21 בפברואר 2023, בשעה 16:00 אחר הצוהריים. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 04:10. << סיום >>