דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ט"ו ישיבה מ"ה הישיבה הארבעים-וחמש של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, א' באדר התשפ"ג (22 בפברואר 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 7 18. מדיניות קשירת מאושפזים בבתי חולים לחולי נפש 7 טלי גוטליב (הליכוד): 7 שר העבודה יואב בן צור: 7 נאום בכורה של חבר הכנסת צביקה פוגל 10 צביקה פוגל (עוצמה יהודית): 11 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 16 הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הוראות שונות לעניין תאגידים אזוריים), התשפ"ג–2023 18 דוד ביטן (הליכוד): 18 שר האנרגיה והתשתיות ישראל כץ: 19 הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ג–2022 21 משה ארבל (ש"ס): 21 הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ג–2022 23 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 23 הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ג–2022 24 נעמה לזימי (העבודה): 24 שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: 26 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 29 ינון אזולאי (ש"ס): 32 הצעת חוק העונשין (תיקון – הארכת ההתיישנות בעבירות מין בקטינים), התשפ"ג–2022 35 אליהו רביבו (הליכוד): 36 שר המשפטים יריב לוין: 37 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ביקורת שיפוטית לעניין כשירות במינוי) 39 אופיר כץ (הליכוד): 39 שר המשפטים יריב לוין: 42 גדעון סער (המחנה הממלכתי): 46 הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה) 59 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 59 שר המשפטים יריב לוין: 68 יאיר לפיד (יש עתיד): 73 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 79 הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (המחלקה לחקירת שוטרים), התשפ"ג–2022 94 משה סעדה (הליכוד): 94 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 102 בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): 118 משה סעדה (הליכוד): 121 הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), התשפ"ג–2023 133 משה גפני (יהדות התורה): 134 הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), התשפ"ג–2022 148 (הצעת חבר הכנסת יוסף טייב) 148 יוסף טייב (ש"ס): 148 הצעת חוק חג המצות (איסורי חמץ) (תיקון – איסור הצגת חמץ בפסח בבתי חולים), התשפ"ג–2022 150 אוריאל בוסו (ש"ס): 150 הצעת חוק חג המצות (איסורי חמץ) (תיקון – איסור הצגת חמץ בפסח בבתי חולים), התשפ"ג–2022 153 משה ארבל (ש"ס): 154 הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – קביעת הוראות לעניין הכנסת חפצים ודברי מאכל למוסד רפואי), התשפ"ג–2023 156 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 156 שר העבודה יואב בן צור: 158 שר החינוך יואב קיש: 166 יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): 167 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 171 מירב בן ארי (יש עתיד): 176 גלעד קריב (העבודה): 181 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 185 דוד אמסלם (הליכוד): 187 הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג–2023 213 משה גפני (יהדות התורה): 213 הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג–2023 214 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 214 השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: 215 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 216 אלעזר שטרן (יש עתיד): 218 הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – כשירות המאמץ), התשפ"ג–2022 223 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 224 שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: 227 הצעת חוק החברות (תיקון – פרסום דוחות כספיים של מונופול), התשפ"ג–2022 239 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 240 שר המשפטים יריב לוין: 242 הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – שימוש בכספים שלא הוצאו על ידי עובדים זרים ומסתננים), התשפ"ג–2022 245 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 245 הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת זכאות למימון שירותי בריאות משפרי איכות חיים לאסיר ביטחוני), התשפ"ג–2022 248 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 248 הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת זכאות למימון שירותי בריאות משפרי איכות חיים לאסיר ביטחוני), התשפ"ג–2022 251 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 251 הודעת היושב-ראש 253 הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת זכאות למימון שירותי בריאות משפרי איכות חיים לאסיר ביטחוני), התשפ"ג–2022 253 הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת זכאות למימון שירותי בריאות משפרי איכות חיים לאסיר ביטחוני), התשפ"ג–2022 253 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 253 סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: 256 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 259 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 259 הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2022 259 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 260 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 260 הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאת קרקעות בנגב ובגליל לחיילים משוחררים ומשרתי שירות לאומי-אזרחי), התשפ"ג–2022 264 ניסים ואטורי (הליכוד): 264 הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאת קרקעות בנגב ובגליל לחיילים משוחררים), התשפ"ג–2022 271 אלי דלל (הליכוד): 271 שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: 275 הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב כספי נמוך), התשפ"ג–2023 288 שר התקשורת שלמה קרעי: 288 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 289 הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב כספי נמוך), התשפ"ג–2023 291 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 291 שר המשפטים יריב לוין: 292 משה ארבל (ש"ס): 293 הצעת חוק למניעת העסקה בתחום החינוך והטיפול של אדם שהורשע או שמואשם בתקיפה או בהתעללות בחסר ישע, התשפ"ג–2022 296 רון כץ (יש עתיד): 296 שר התקשורת שלמה קרעי: 300 הצעות לסדר-היום 323 סגירת סניפי דואר ישראל תפגע בעיקר בשכבות החלשות ובקשישים 323 ארז מלול (ש"ס): 324 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 325 שר התקשורת שלמה קרעי: 326 הצעות לסדר-היום 330 165 שנה לעליית יהודי בוכרה לירושלים ו-30 שנה לכינון יחסים דיפלומטיים בין מדינת ישראל לאוזבקיסטן 330 סימון מושיאשוילי (ש"ס): 330 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 331 שר המשפטים יריב לוין: 333 הצעה לסדר-היום 334 תביעות אזרחיות באירועי טרור 334 עמית הלוי (הליכוד): 334 שר המשפטים יריב לוין: 337 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום א' באדר התשפ"ג, 22 בפברואר 2023. הסעיף הראשון על סדר-היום – שאילתות דחופות. על סדר-היום שאילתה דחופה אחת, של חברת הכנסת טלי גוטליב, לממלא מקום שר הבריאות יעקב בן צור - - יואב, למה יעקב? סליחה, כתבו לי יעקב. << קריאה >> שר העבודה יואב בן צור: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אדוני צודק, כמובן. אדוני צודק. - - בנושא: מדיניות קשירת מאושפזים בבתי חולים לחולי נפש. אני מזמין את השר יואב בן צור לעלות לדוכן, בבקשה. בבקשה, חברת הכנסת גוטליב. << שאילתה >> 18. מדיניות קשירת מאושפזים בבתי חולים לחולי נפש << שאילתה >> << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אדוני, אני מבקשת לשאול מה העיגון החוקי שמאפשר לקשור ארבע גפיים של מאושפזים בבתי חולים לחולי נפש, שלא מסכנים את עצמם או את סביבתם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, גברתי. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> העיגון החוקי המאפשר להגביל בארבע גפיים חולים שמאושפזים בבתי חולים לחולי נפש הינו החוק לטיפול בחולי נפש, התשנ"א–1991, תקנות טיפול בחולי נפש, התשנ"ב–1992, וחוזר מנכ"ל משרד הבריאות משנת 2018 בנושא הגבלה ובידוד של חולי הנפש. החוק, התקנות והחוזר מגדירים את המצבים שבהם ניתן לקשור, ורק במצבים שבהם יש סכנה מיידית ומוחשית. מאז חוזר המנכ"ל בשנת 2018 ישנה ירידה בשיעור של כ-70% במספר הקשירות יחסית לתקופה שקדמה לחוזר, וזאת בזכות פעילות רחבה שנעשית במחלקות הפסיכיאטריות, לרבות הכשרות צוותים, פעילות חברתית למטופלים בזמן הפנאי, תוספת כוח אדם, לימוד שיטות להתמודדות עם מקרים אלימים ומסוכנים, כמו גם תגבור הפיקוח והבקרה על ההגבלות שמתבצעות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שאלת המשך, בבקשה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני השר, אני אומרת את זה, כמובן, במלוא הצניעות, אבל מתוך דאגה לחולים שמאושפזים בבתי חולים לחולי נפש. אני אומרת לאדוני השר שהקשירות שנעשות בבתי חולים לחולי נפש של ארבע גפיים, שנעשות לשעות ארוכות, נעשות לחולים שלא מסכנים את עצמם או את סביבתם. זאת תופעה איומה שנעשית כעניין שבשגרה. רציתי לשאול אם השר יודע מספרית, בכל בית חולים לחולי נפש, אם ידוע לנו מספרית כמה אנשים קשרו ובאילו נסיבות קשרו אותם. אני שואלת את זה כי אנחנו העיניים של חולי הנפש. ואני אומרת לאדוני – שיהיה ברור, אני לא מקשה על השר – אנחנו צריכים לשנות תפיסת עולם. הקשירה של ארבע גפיים היא איומה. כי הונח לפתחך תזכיר שמבקש סמכות לקשור בארבע גפיים גם אנשים מוגבלים שהם לא חולי נפש, אנשים מוגבלים בשכלם, מוגבלים עם אבחנות כאלה ואחרות. ואני אומרת שלפעמים משתמשים בכם, השר, להתקין תקנות שנותנות סמכות לקשירה בלי שאנחנו יודעים מתי. ולכן אני שואלת אם אתה יודע מספרית או מקבל דיווח או מבקש לקבל דיווח על זה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני לא יודע מספרית, אבל אני אבקש לקבל דיווח. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אולי נבקש כדי - - - << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני אבקש לקבל דיווח על מה שגברתי אומרת. אני שומע בשום שכל את מה שאת אומרת. הדברים עושים היגיון. אנחנו נבדוק את הנושאים האלה חזור ובדוק. ואני עוד לא קיבלתי תזכיר חדש, שצריכים להחתים אותי. אבל אני רוצה לומר לך דבר אחד: כל תזכיר שאני הולך לחתום עליו, אני מעיין בו טוב-טוב לפני כן, כי אני מבין את השלכות הרוחב שיש לתזכיר שנחתם על ידי שר. אני מקווה שהמספרים שתקבלי יהיו לא בדיוק ברמות שאתם חושבים, אולי פחות, כי אני מבין שמ-2018, כמו ששוחחתי עם אנשי המקצוע, יש ירידה דרסטית בנושא של הקשירות. והקשירות נעשות בעצם רק במקרים קיצוניים כשאי-אפשר להשתלט בדרך אחרת. אבל אני מבטיח לבדוק, וגם את מה שאמרתם בנושא של אנשים מוגבלים - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> שזה בכלל קטסטרופה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> להגיד שהם מאושפזים במקומות אחרים ולא בבתי חולים לחולי נפש? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, במוסדות שיש בהם קשירה, קשירה ואמצעים חיצוניים נוספים. עכשיו מבקשים לעגן את זה בחקיקה. זה דבר שצריך לחשוב עליו. אסור לתת את הסמכות הזו, ואני מבקשת להזהיר את השר וגם את עצמי בעניין הזה – לשים לב שלא מבקשים מאיתנו לעשות את זה. רציתי לשאול את השר שאלה אחרונה, שאולי תשמור על החולים שלנו. אולי צריך לחשוב בכובד ראש אם לא נכון להתקין תקנה שתאפשר להתקין מצלמות במקום שיש קשירות, שלא כל אזרח יוכל לראות, אלא רק גורמי אכיפת החוק, במידת הצורך; כי אחרת לא תהיה לנו שליטה ולעולם לא נדע כמה קושרים, לכמה שעות קושרים, באיזה חדרים שמים את החולים שקשורים בארבע גפיים, ולכמה שעות. אנחנו חייבים לחשוב על זה כדי לשמור על כבוד החולים. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני מעריך שישנן מערכות מצלמות פנימיות של בתי החולים. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אין. בבתי חולים לחולי נפש הם נשענים כל הזמן על הפגיעה בפרטיות החולים, ולכן הם לא מאפשרים מצלמות. ואני אומרת לאדוני שצריך לשקול את זה בכובד ראש. לדעתי, אנחנו עוד נעשה על זה דיון. צריך להתקין תקנה לשמור על כבודם של חולי הנפש. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אנחנו נשקול את כל מה שאמרת, גברתי. נבדוק גם במוסדות שאמרת. נראה לי קצת הזוי מה שאת אומרת לגבי מוסדות. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> יש תזכיר שהוגש עכשיו, שמה שרוצים לדון בו זה שגם – אני אגיד לאדוני איך בדיוק נקרא התזכיר הזה. תזכיר חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות (תיקון) – אמצעי הגנה מגבילים. ככה הם מייפים, ככה הם קוראים לקשירה: אמצעי הגנה מגבילים. זו המילה המכובסת לקשירת חולים. וזו מילה שתשמש גם לקשירתם, או שימוש באמצעים שכאלה לאנשים מוגבלים שהם אינם חולי נפש. לכן אנחנו צריכים לשמש עיניים מאוד מאוד גדולות בעניין הזה. תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> נבדוק את זה. תודה, גברתי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת טלי גוטליב. תודה לשר בן צור. << נושא >> נאום בכורה של חבר הכנסת צביקה פוגל << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ואנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – נאום בכורה של חבר הכנסת צביקה פוגל. לאחר מכן יברך השר לביטחון לאומי חבר הכנסת איתמר בן גביר, שנמצא איתנו במליאה. אני, כמובן, מקדם בברכה את החברים ואת המשפחה שנמצאים כאן ביציע. חבר הכנסת פוגל, הבמה לרשותך. זה רגע חגיגי במיוחד. בהצלחה. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה. את מוכנה לא להפריע לי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - המפקד. אני מתנצלת. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חברי השר לביטחון לאומי, כנסת נכבדה מאוד, משנכנס אדר מרבין בשמחה – במקרה הזה, אדוני היושב-ראש, לא שמחה לאיד, אלא השמחה האישית, להיות שותף לתהליכים שמעצימים את הדמוקרטיה ושמאפשרים לנו, נבחרי הציבור, לממש את אחריותנו, ושיחייבו אותנו, לא פחות מכך, להוכיח לציבור שאנחנו ראויים לאמון. אשתי ענת, העוגן והחברה הכי טובה שלי, אימא שלי דיצה ואחי שמי – שצופים בנו עכשיו על המרקע כי לא יכלו להגיע לכאן – בניי היקרים, היועצים הטובים ביותר שיכולתי לאחל לעצמי, ירון, שצופה בנו מסידני באוסטרליה, דור, שנוכח פה, ואמיר, שאני מקווה שתכף גם יגיע לכאן, ואבא שלי חיים, זיכרונו לברכה, שאילו היה פה, היה בטח נועץ בי את עיניו הכחולות ומחייך בגאווה מתחת לשפם, משפחתי היקרה והמורחבת – הפוגלים, האלושים, המנורים והלרים. אזרחי ישראל, שלושה חודשים חלפו מיום הבחירות, וכן, אני עדיין נרגש מעצם המעמד ונפעם מכובד האחריות והמחויבות המוטלים עליי; כי אני לא שוכח שאני פה בזכותכם ולמענכם. העוצמה והלכידות המשפחתית, בשילוב המחויבות האישית הלאומית שלי, נטעו בי את ההכרה כי את ההזדמנות הזו להגיע למשכן החשוב הזה, כשותף של איתמר בן גביר, כחלק מרשימה מדהימה, של אנשים נפלאים מסיעת עוצמה יהודית – את זה אסור היה לי לפספס. אדוני היושב-ראש, הספורט הלאומי, שאומץ על ידי חלק מאיתנו בשנים האחרונות – של שנאה, של התססה, של הפחדה, של פסילת האחר, ואפילו של המרדה – הביא אותנו למשבר אמון, לא רק בינינו פה חברי הכנסת, אלא בעיקר בינינו לבין הציבור, העם, שהוא צינור החמצן של הדמוקרטיה. עצמאותה של מדינת ישראל, חבריי חברי הכנסת, מבוססת על האמון הזה. האמון שמאפשר לנבחרי הציבור להחליט לחוקק חוקים, לצאת למלחמה, ליצור את התנאים לשגרת חיים נורמלית. תוצאות הבחירות האחרונות מצביעות בבירור כי הציבור הטיל עלינו, על הגוש הלאומי, את המשימה להתגבר על המשבר. אני יודע כי אם לא נשכיל לעשות זאת עכשיו, מחר עלול להיות מאוחר מדי. הגעתי למשכן הזה לאחר שנים רבות של שירות צבאי ועשייה ציבורית, במינוי ובהתנדבות. "תדע כל אם עברייה כי הפקידה את גורל בניה בידי מפקדים הראויים לכך" – על הפסוק, הזה מתוך נאומו של דוד בן גוריון בכנס סגל הפיקוד הכללי ביולי 1963 נבנתה מנהיגותי הצבאית. האמירה הערכית הזאת עיצבה את תפיסת המפקד והמנהיגות שלי. המחויבות שלי לפקודים ולהורים והמחויבות של כולנו יחד למדינה, לריבונותה ולקיומה, היו עמוד השדרה של כל היחידות שעליהן פיקדתי. הפסוק הזה – בהסבה למציאות ולתפקידים שמילאתי – ליווה אותי כאבא, כראש מועצה ממונה, כמפקד יחידת חילוץ, וכיום כחבר כנסת. ידע כל אזרח במדינת ישראל כי הפקיד את גורלו ועתידו בידי נבחרים הראויים לכך. זה הבסיס שעליו התחייבתי עם הצטרפותי לחיים הפוליטיים, ועליו אני מקפיד מיום שנבחרתי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, את כורסת הפרשן הביטחוני – שעליה ישבתי כמעט 20 שנה – החלטתי להחליף, כדי להיות במקום שבו מעצבים את העתיד; במקום שבו מחוקקים וקובעים מה מותר ומה אסור; במקום שבו מתקבלות ההחלטות על הפעולות והמעשים הנדרשים כדי לאפשר לנו לחיות חיי שגרה ראויים; כדי לאפשר ביטחון אישי לכל אזרח ותושב וכבוד לאומי לכולנו. הבנתי – ואני מקווה שלא מאוחר מדי – כי אם יש לך מה לתרום, ואם יש לך את היכולת, אי-אפשר – ואפילו אסור – להמשיך להיות צופה במחזה האמיתי של החיים שלנו; כי או שאתה על הבמה או שאתה לא רלוונטי. כל כך הרבה פעמים שאלו אותי, ולא מעט פעמים שאלתי גם את עצמי: למה רבים וטובים מדירים את רגליהם מהמשכן המכובד והמשמעותי הזה? אין לי תשובה ברורה וחד-משמעית. אני החלטתי לקחת אחריות; לוותר על הנוחות ולבחון מקרוב את היכולת שלי לתרום, לשנות, לעשות טוב. אני מתרגש כאשר שרים את "התקווה" ואת השיר "אין לי ארץ אחרת". אני גם כזה שיש לו דמעות שמצטברות כשמורידים את הדגל לחצי התורן. אני אחד כזה שרוצה להיות בכל אירוע, ולנסות להשפיע. זה אני, בענווה וביראה, ואני מקווה שאצליח לגרום לרבים וטובים נוספים לרצות לשרת את הציבור כחברי הכנסת. אני יודע, אדוני היושב-ראש, כי 64 הוא מספר משמעותי לקיומה של הממשלה. אבל יורשה לי להציע לחבריי להתמקד בקדנציה הקרובה במסר של איכות, לא במסר של כמות; מסר שיגרום, לדעתי, לרבים יותר לרצות להיות נבחרי ציבור. אני לא תמים: בחיים הפוליטיים יש אופוזיציה וקואליציה, אבל אני חש כי מחובתי להזכיר לעצמנו כי המלחמה היא מול אויבים, והיא נעשית באמצעים שזורעים הרס, שהורגים, שפוצעים. זו לא דרכי. מול יריבים פוליטיים מתווכחים על הדרך ומתמודדים על הזכות להוביל ולהנהיג, כי טובת המדינה צריכה להיות המכנה המשותף של כולנו. לדעתי, זו המשמעות האמיתית של ממלכתיות. אני מתכוון ליזום ולפעול כדי שמדינת היהודים בארץ ישראל תמשיך להתקיים חזקה, דמוקרטית ובטוחה, ובה יוכל להרגיש שייכות כל אזרח, כל תושב שחפץ להיות חלק ממנה ורוצה בטובתה ובהמשך קיומה, בלי הבדל דת, גזע ומין – בדיוק ככתוב במגילת העצמאות. חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, העם בישראל משווע למנהיגות אמינה ומחויבת, שתממש את החוזה שנחתם בינינו, ואני מתכוון לקיים אותו. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הציבור צופה בנו. הילדים שלנו מסתכלים עלינו. אנחנו הדוגמה האישית, המודל לחיקוי, ואני מתחייב לעשות כל שנדרש כדי שהם יהיו גאים בי – בשפה שאשתמש בה כדי לבטא את עצמי, ובכבוד שאתן לבית הזה וליושבים בו. אני רוצה להאמין, ומקווה, שרבים בבית הזה יאמצו את הסגנון הזה. מותר, ולפעמים אפילו רצוי, לא להסכים, כל זמן שזה לא מוביל אותנו לאובדן שליטה תרבותי וייצוגי. מלאכה רבה לפניי, ועיקרה קיום ההבטחה שנתתי לציבור ובשלה קיבלתי את אמונו. העם אמר את דברו, ואני מחויב לצו 8 שקיבלתי ממנו. ב-20 השנים שחלפו מאז פשטתי את מדי צה"ל אני עד להידרדרות הבלתי-נגמרת, באובדן המשילות וחוסר הרצון שלנו להכיר בעוצמת האיום הקיומי המתרגש עלינו, לא רק ממדינות טרור אלא בעיקר מתוכנו – ולצערי, גם בינינו. מכחישי השואה ומכחישי זכות קיומה של מדינת ישראל מתרגמים, לצערי, את הקוד האתי המוסרי והערכי שלנו לחולשה. הם הפכו את ערי מדינת ישראל לשדה קרב. הם לא פוחדים והם לא נרתעים מלהיכנס לביתנו, לפגוע בנו, לרמוס את עצמאותנו ולהרוס את מבצרנו. אין לי ספק כי את הרוע והאכזריות של אויבינו ומבקשי רעתנו לא נכריע לא בוויתורים, לא בפשרות ולא במחוות. את האידיאולוגיה האסלאמית הקיצונית לא נמגר בשקים של דולרים. בכל פעם מחדש אנחנו נחשפים לעוצמת השנאה, ובכל פעם מחדש אנחנו מעדיפים להתכופף, מתוך תקווה כי הרוח תישא את השנאה למחוזות אחרים. אני, אדוני היושב-ראש, לא מתכופף. אני עומד זקוף; אני מישיר מבט למציאות ולא מתכוון לוותר על הזכות למדינה יהודית שניתנה לנו בכ"ט בנובמבר 1947 בעצרת האו"ם. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי השרים, הביטחון האישי מורכב מהרבה נושאים. אנחנו בעוצמה יהודית לקחנו על עצמנו את המחויבות – ואני באופן אישי החלטתי לוותר על הנוחות של פנסיונר – כדי לשנות את המציאות הזאת. היא לא גזרת גורל. לאזרחי מדינת ישראל היהודים, הערבים והאחרים יש זכות לנהל שגרת חיים נורמלית, להתפתח, ליהנות מהחיים ולהתבגר בכבוד. כל מי שייתן את ידו להמשך קיומה, לביסוסה וצמיחתה של מדינת ישראל, יראה בי ידיד, חבר, שותף. כל מי שיפעל לחורבנה ולאובדן עצמאותה של מדינת ישראל ייתקל בצביקה פוגל לוחם, נחוש ועם עוצמה יהודית ללא פשרות. אני, אדוני היושב-ראש, לא איבדתי את האמון בצדקת הדרך. ערכי היהדות והאחריות המוסרית מוטמעים בי מאז ולתמיד. יחד עם זאת, אני לא אתנצל כשאשתמש בכל הכוח העומד לרשותי כדי להבטיח לכל ילד, לכל ילדה, לכל איש ואישה, את הזכות ליהנות מארץ חלב ודבש; את הזכות לחיות, להתיישב ולעבד את אדמתה הפורייה של ארץ ישראל – בנגב, בבקעת הירדן, בשפלה, בגליל ובגולן. המפעל הציוני לא פשט את הרגל. הוא זקוק להבראה, הוא זקוק לדחיפה, והכי חשוב, הוא זקוק למנהיגות. תמיד השתדלתי להוביל בהנחה שאין בעיה שאין לה פתרון. תמיד עודדתי את סביבתי ליזום ולהיות מקוריים, כדי לתת מענה ראוי לכל אתגר. אני אעשה כל שנדרש למצוא דרך – או לסלול חדשה – כדי להמשיך את המפעל הציוני. בבחירה בין להיות נחמד, פופולרי, מקובל - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. חבר הכנסת ביטן, חבר הכנסת דנינו. נאום בכורה, נא לכבד את המעמד, תודה. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> בבחירה בין להיות נחמד, פופולרי, מקובל, לבין המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית, שלא יהיה לאף אחד ספק קל שבקלים: אני מחויב להשאיר לנכדיי, שלצערי עדיין לא הגיעו – הגיעו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> היישר מולך, המפקד. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הגיעו. לכפיר, לרועי, לאמה, לתום – אני מתחייב להשאיר לכם מדינה חזקה, עצמאית ומרתיעה. לסיום, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני לא איש דתי. אני בעיקר יהודי, ישראלי, דמוקרטי וציוני, שרוצה לשמור על ביתי. לכן, כמאמר שירו של אהוד מנור, "לא אשתוק, כי ארצי / שינתה את פניה. / לא אוותר לה, / אזכיר לה / ואשיר כאן באוזניה / עד שתפקח את עיניה". המדינה שלנו זקוקה למנהיגות אמיצה, לנבחרים שמחויבים לעתידם של אזרחיה, לא לכיסא עור הצבי. נבחרנו כדי לקחת אחריות, להחליט ולהוציא לפועל. יש לנו הזדמנות לעשות זאת ולהוכיח לציבור כי מגיע לנו האמון שניתן לנו. אני לא פוחד לקחת אחריות. כל חיי עשיתי זאת, ועכשיו יש בי העוז וניתנה לי הסמכות הציבורית לעשות זאת. הגיעה העת, אדוני היושב-ראש, להפסיק להסתכל בקנקן הלאומיות מבחוץ ולמלא אותו בתוכן. העם בישראל משווע למנהיגות שתממש את החוזה שנחתם ביום שבו התבררו תוצאות הבחירות – להחזיר את הביטחון האישי ולהעצים את הכבוד הלאומי. משפחתי היקרה, תודה לכם על הרוח הגבית, על התמיכה, על הביקורת, והכי חשוב – על ההשקעה האין-סופית שלכם להזכיר לי להמשיך ולהישאר עם הרגליים על הקרקע, ולא לשכוח שהבטחתי להישאר צביקה פוגל, הבן של דיצה וחיים פוגל, נשוי לענת ואבא לשלושה בנים נפלאים. אדוני היושב-ראש, מכובדיי כולם, אני מקווה שהמסר שרציתי להעביר היום אכן הועבר. אני שייך לאלה שמבטאים מנהיגות של בעד. אני לא נגד – אני לא נגד השופטים, אני בעד רפורמה שיפוטית, רפורמה שתיטיב עם העם, שתיטיב עם הדמוקרטיה. אני לא נגד ערבים, אני פשוט בעד המשך קיומה ושגשוגה של המדינה היהודית בארץ ישראל. אני אפילו לא נגד האופוזיציה; הרבה יותר פשוט – אני בעד הקואליציה. כשאני מצביע נגד אני תמיד חיובי, תמיד בעד. כך הייתי רוצה שיזכרו אותי: חיובי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי השרים, ב-13 שנות התנדבותי כמפקד יחידת חילוץ למדתי שהתודה הגדולה והמשמעותית ביותר היא לראות את המבט של המחולץ וסביבתו בתום החילוץ. המבט הזה היה שווה כל מאמץ שהשקענו כדי להציל חיים. היום, אחרי חמש מערכות בחירות, יש שם יותר מדי עיניים שצופות בי כדי לוודא שאני לא מפר את האמון ומקיים את הבטחותיי. זה מבט שאין לי זכות להתעלם ממנו, כי אני פה בשליחותם. הם פרסו לי שטיח אדום, אבל לא הסתנוורתי, כי בסופו של דבר זה רק שטיח. כמו שנאמר במסכת אבות: "ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש". זאת השליחות שלי, תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אפשר למחוא מחיאות כפיים. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מייד יעלה לברך השר בן גביר. חבר הכנסת פוגל, ירדת מהר מדי. חבר הכנסת פוגל, צביקה, ירדת מהר מדי מן הדוכן ולא הספקתי להגיד לך שזה היה נאום מרגש, והמסר אכן הועבר. << קריאה >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בטרם יתחיל השר בן גביר, אבקש מהשרים וחברי הכנסת לשבת במקומותיהם. אני רוצה לברך גם את הסנטור תום קוטון, שנמצא כאן ביציע. חברי הכנסת, אנא שבו במקומותיכם. I would like to welcome Senator Tom Cotton of Arkansas, a great friend of Israel. Welcome to Jerusalem, welcome to the Knesset and thank you for your friendship. Thank you so much. תודה. כעת יברך השר בן גביר את חבר הכנסת צביקה פוגל לאחר נאום הבכורה שלו. השר בן גביר, בבקשה. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי השרים, משפחת פוגל היקרה, ואחרון אחרון בן הברית שלי, צביקה פוגל. זכות גדולה לברך אותך, יקירי, ולא סתם לברך, אלא בראש חודש אדר, ערב חג הפורים. בחג הפורים אנחנו מוצאים, אדוני היושב-ראש, כל מיני גיבורים, כל מיני דמויות מרתקות, עגולות – מאסתר המלכה ועד, להבדיל, המן הרשע. אבל מעל כולם עומדת דמות אחת, עקשנית, אידיאליסטית, אוהבת את עמה ואת מולדתה: מרדכי היהודי. הפסוק אומר: "וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כֹּרְעִים ומשתחוים להמן כי כן צִוָה  לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוֶה". על הפסוק הזה יש תילי תילים של פרשנויות. לא מעט הטיחו ביקורת במרדכי היהודי: מה פתאום הוא מדבר? מה פתאום הוא מתעקש? הוא מסכן את העם שלו. צריך ללמוד מתי לשתוק. לא חייבים לומר כל דבר. מה הוא יוצר מתיחות? מה הוא מרגיז? מה קופץ לו? אבל מרדכי היהודי, בדרכו שלו, רואה למרחוק; מבין את הסכנות; לא מוכן לשבת בארוחות עם אחשוורוש, בכיבודים; להיות חלק מהברנז'ה ולומר את מה שכולם רוצים להגיד. הוא לא מוכן להיות חלק ממה שמקובל, ממה שנהוג. הוא רואה את הסכנות למרחוק. הוא הולך עם האמת שלו. הוא מסכן את עצמו. לפעמים, צביקה, הוא מתנהג כמו ג'ינג'י, מתריס: מה, חייבים להגיד? מה, עוד ריאיון בתקשורת? תפסיק, תגיד מה שכולם אוהבים. מה, חייבים להסתכסך? כן, הוא הסתכסך בטח עם כתב כזה, כתב אחר. אבל הדרך של מרדכי ברורה מאוד מאוד, עקשנית מאוד, למען עמה, למען מולדתה. כך מרדכי היהודי, וכך אתה, יקירי צביקה פוגל. עזבת חיי נוחות, ויתרת על כל השנים היפות של הפנסיה עם ענת הצעירה. אתה בפנסיה, היא צעירה כל כך, ברוך השם. ועם המשפחה המתוקה שלך, שאתה כל כך אוהב, וכל הזמן מזכיר אותם, וכל הזמן חושב עליהם. התגייסת עוד פעם, אחרי כל כך הרבה שנים שבהן שירַתָּ את המולדת. אחרי כל כך הרבה שנים שבהן השקעת ונתת את הכול, אתה חוזר לכאן לעוד שירות למען עם ישראל וארץ ישראל. האמת, צביקה, שמן הרגע הראשון התלהבתי ממך, התאהבתי בך אהבה ממבט ראשון: הראייה לרחוק, התפיסה הביטחונית, הזהות היהודית. אמרת עכשיו צביקה, בנאום שלך: אני לא אדם דתי. אבל אתה איש אמוני. תורת ישראל זה גם שבת, זה גם כשרות, זה גם תפילין; אבל תורת ישראל זה גם ארץ ומולדת ומורשת. תורת ישראל מצווה עלינו לשמור על ילדינו; להשקיע במדינתנו; להילחם מלחמה נחושה באויבינו. אכן, לא כל הערבים – חלילה וחס. מי שמבין שזו ארצו ועמו של העם היהודי: אהלן וסהלן. על מי שמפגע, ומי שמשתלח ומי שמעודד את הטרור ומביא את הטרור – צריך להילחם בו בנחישות, חד משמעית. זה אתה, צביקה, והתפקיד החשוב כל כך של יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי. זה מה שבאת לעשות כאן. זו השליחות הגדולה, והגאווה הגדולה שלי שבחרתי בך להיות בן ברית, ולהיות שותף לשליחות הזאת. אמרתי פעם ואגיד עוד פעם: ההתנצלות היא שלי, על הימים והלילות שצביקה כאן, במקום להיות איתכם. אנחנו צריכים אותו; עם ישראל צריך אותו; הילדים של כולנו צריכים אותו. אני רק מאחל לך, צביקה, ולכולנו, שבאמת נמלא את השליחות, נגשים את המטרות, ונעשה טוב למען העם היקר כל כך הזה, ולמען המדינה הנפלאה כל כך הזאת. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשר בן גביר. אין מחיאות כפיים לחברי הכנסת שנושאים את נאום הבכורה שלהם. << הצח >> הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הוראות שונות לעניין תאגידים אזוריים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2313/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק פרטיות בקריאה הטרומית. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הוראות שונות לעניין תאגידים אזוריים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת דוד ביטן וקבוצת חברי כנסת נוספים. בבקשה, חבר הכנסת דוד ביטן, אני מזמין אותך לאחד המיקרופונים. אני רואה שכבר התייצבת. דקה לרשותך. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. הצעת החוק בעצם מתקנת את חוק תאגידי מים במובן הזה שיש - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, חבר הכנסת דוד ביטן מדבר. אנא. מגישים הצעת חוק. חבר הכנסת אלמוג כהן. השר וסרלאוף, השר וסרלאוף. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לפני כמה שנים צמצמנו את מספר תאגידים ל-30. התברר שקשה לעמוד בתיאגוד האזורי עם ה-30 האלה, ולכן ביטלנו כרגע את המספר 30 על מנת שיוכלו לסיים את התיאוגדים האזוריים. גם 25 מועצות ורשויות של התאגדו מצד אחד, ומצד שני אפשרנו את זה, אומנם לא בהצעה עצמה, אבל אפשרנו לרשות המים לתת קנסות, שעד עכשיו לא אפשרנו, למי שלא מוכן להתאגד. זו לא חוכמה שחלק מאוגדים וחלק לא; או שכולם מאוגדים או שאף אחד לא מאוגד. נוסף לזה, כתוצאה מהבעיות של התיאגוד האזורי, לא אפשרו לרשויות לקבל דיבידנדים מרווחים של התאגידים, על מנת להעביר אותם לתקציב העירייה, כדי שייתנו את זה בחינוך, ברווחה וכו'. עתה אנחנו מאפשרים, מבטלים את החסם הזה. יש עוד תיקונים בקריאה ראשונה שלמעשה מוסכמים על המדינה, בעיקר בנושא של מינוי דירקטורים בתאגידים, כולל ראשי ערים וחברי מועצות וכו'. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את ההצעה מצד אחד ומצד שני, להעביר אותה לוועדת הכלכלה להמשך דיון. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מזמין את השר, שר האנרגיה והתשתיות, חבר הכנסת ישראל כץ, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות ישראל כץ: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, חבריי השרים, אני נמצא כאן כדי להשיב על תיקון להצעת החוק של חברי, יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת דוד ביטן, בעניין חוק תאגידי המים והביוב. כשר האנרגיה והתשתיות, ברצוני להדגיש את החשיבות של תאגידי המים והביוב וקיומם. תאגידי המים והביוב ממלאים תפקיד מרכזי בניהול ובהפצה של משאבי המים של מדינת ישראל, ויש להם תפקיד חשוב ביותר בכל הקשור להבטחת אמינות אספקת המים לתושבי ישראל, שנים קדימה. מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים רבים, שמאתגרים את אספקת המים, ולכן הכרחי שיהיו לנו, נוסף לאלו שקיימים כיום, תאגידי מים וביוב חזקים ויעילים שיעזרו לנו לעמוד באתגרים הללו. נכון להיום יש 56 תאגידי מים וביוב, המספקים מים ל-156 יישובים, לצד 23 רשויות מקומיות, שחייבות להתאגד על פי חוק וטרם עשו כן. בחוק תאגידי מים וביוב נקבעו מועדים מחייבים להקמת תאגידי מים וביוב ברשויות מקומיות שטרם עשו כן, ומועדים מחייבים להקמת תאגידים אזוריים. המצב הנוכחי הוא, שבפועל, עד היום, אף אחד מהתאגידים או הרשויות הלא-מתואגדות, לא מילא אחר הוראות החוק ולא מימש את חובת התיאגוד, בהתאם למועדים הקבועים בחוק. התאגידים והרשויות המקומיות הגישו כמה עתירות לבג"ץ אשר כללו, בין השאר, טענות כנגד חובת התיאגוד האזורי. במאי 2022 ניתן פסק דין שדחה את רובן המכריע של העתירות והבהיר כי על כל התאגידים והרשויות המקומיות לממש את חובת התיאגוד האזורי עד סוף שנת 2022. ראשית, הצעת החוק כפי שהיא כוללת מועדים להקמת תאגידי מים וביוב ברשויות מקומיות שטרם עשו כן ומועדים מחייבים להקמת תאגידים אזוריים. עם זאת, מוצע לדחות מועדים אלו כך שיחולו בעוד כשנה וחצי ולא בהתאם למועד הקובע בחוק, קרי, סוף שנת 2022. דחיית המועדים תאפשר בחינה מעמיקה של עתידם של תאגידי המים והביוב ושל המתווה הראוי להתייעלות במשק המים. שנית, בהצעת החוק האמורה מוצע לבטל את ההגבלה שנקבעה בעבר – יוזם התיקון הוא זה שגם קבע את המגבלה בהצעת החוק בזמנו, דוד ביטן – שלפיה 56 תאגידי המים הקיימים וכן 23 הרשויות המקומיות שטרם התאגדו יחולקו ללא יותר מ-30 קבוצות. לצד זאת מוצע למחוק את הסעיף המורה על מגבלת הפטור מחובת תיאגוד אזורי שלפיו אין לתת פטור אם כתוצאה ממתן הפטור, מספרן הכולל של החברות, ובכלל זה החברות האזוריות, יעלה על 30. זאת על מנת לאפשר גמישות בקביעת מספר התאגידים האזוריים שיוקמו. שלישית, מוצע כי יימחק הסעיף שקובע שהחלטות החברה בדבר חלוקת דיבידנדים טעונות את אישורו של הממונה על התאגידים ברשות המים ורווחי החברה אינם יכולים להיות מחולקים טרם השלמת החובה להקמתה של חברה אזורית הקבועה בחוק. במקום זאת, מוצע כי הממונה על התאגידים ברשות המים יהיה רשאי לאשר ייעוד רווחים לחלוקה לתאגידי מים וביוב שלא ביצעו אף שלב משלבי ההקמה של התיאגוד האזורי, אם יחלו בהליך עד למועד המתוקן, קרי, בעוד כשנה וחצי. שלושת הצעדים המוצעים בתיקון החוק שהציג חברי חבר הכנסת דוד ביטן משקפים את המדיניות שקבעתי במשרד האנרגיה והתשתיות ובשאר המשרדים שבהם כיהנתי בעבר, והגעתי להסכמות רחבות, תוך שמיעת כל הצדדים. התהליך שאנחנו עומדים לנקוט בו כעת: השינויים המוצעים נועדו לתמרץ את הרשויות המקומיות לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו, לרבות חלוקת הרווחים לרשויות המקומיות – סכומים גדולים שיופנו לרווחת ולטובת תושבי הרשויות המקומיות. בימים אלה מקיימת רשות המים, הכפופה למשרד האנרגיה והתשתיות בראשותי, בשיתוף משרד האוצר ומשרד הפנים, שיח פורה עם מרכז השלטון המקומי, במאמץ למצוא מתווה מוסכם לתיאגוד כל הרשויות. אני סבור כי קידום הצעת החוק תהיה תוך תיאום עם משרדי הממשלה הרלוונטיים וכי ההסכמות כאמור יוטמעו בנוסח ההצעה כפי שהיא תתגבש בשלבי החקיקה המתקדמים. אשר על כן, המלצתי לוועדת השרים לחקיקה כן לתמוך בחוק, על מנת לאפשר מצד אחד ריווח ותמרוץ הרשויות לחלק דיבידנד לטובת התושבים וכלל הדברים האחרים, וגם לאפשר לפתור את עניין התאגידים בצורה מוסכמת, כדי לנצל את החלק החיובי שבהם, ולהסיר את המכשולים שמנעו מהם עד עכשיו לסיים את התהליך. לכן אני ממליץ לתמוך בהצעת החוק, בכפוף לתיאום עם הממשלה בהמשך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשר כץ. נעבור להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הוראות שונות לעניין תאגידים אזוריים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת דוד ביטן וקבוצת חברי הכנסת. ההצבעה תהיה אלקטרונית, אנא שבו במקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הוראות שונות לעניין תאגידים אזוריים), התשפ"ג–2023, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 34 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הוראות שונות לעניין תאגידים אזוריים), התשפ"ג–2023, התקבלה ותעבור לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/428/25; נספחות] (הצעת חבר הכנסת ינון אזולאי) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור להצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת ינון אזולאי. יציג אותה חבר הכנסת משה ארבל. בבקשה, חבר הכנסת ארבל. קצת יותר שקט במליאה ובעיקר מאחורי המליאה. קצת יותר שקט. סדרנים, תעזרו לנו בזה. עשר דקות לרשותך. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, אמרה התורה: "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ". בהצעת החוק הזו, הקמת הרשות הממשלתית למאבק בעוני, זכיתי כיועץ פרלמנטרי של כבוד השר יואב בן צור, בכנסת התשע-עשרה, לנסח ולכתוב לראשונה – במסגרת אימוץ המלצות דוח אלאלוף, דוח הוועדה למלחמה בעוני, שיזם השר מאיר כהן, שר העבודה והרווחה לשעבר – דוח חשוב ומשמעותי שמטרתו לצמצם את העוני במדינת ישראל ולפעול למיגורו. לצערי הרב, עד היום התוכניות הללו היו תוכניות במגירה, ולשמחתי הרבה, סיעת ש"ס, עם כניסתה לממשלה הנוכחית, בהסכמים הקואליציוניים, עמדה על כך ודרשה שהממשלה תקים רשות ממשלתית למאבק בעוני, שהמטרה המרכזית של אותה רשות היא בעצם לאגם ולתכלל את כלל משרדי הממשלה שפועלים לצמצום פערים בחברה ולצמצום עוני, בכדי שיידעו לעבוד יחד. כאשר לפני למעלה מעשור הוקמה רשות האוכלוסין וההגירה, היא לקחה אגפים ממשרדי ממשלה שונים, כינסה אותם על בסיס אותה החלטה לרשות ממשלתית אחת, כדי שכל אותם משרדים וכל אותם אגפים יידעו לעבוד יחד לטובת המטרה של שמירת גבולותיה של מדינת ישראל. היום הכנסת באה ושמה על השולחן מטרה מרכזית שמשרדי הממשלה כולם צריכים להתכנס ולעבוד לפיה, שהמשמעות שלה: כולנו מחויבים למיגור העוני, כולנו מחויבים לצמצום פערים בחברה. ואני שמח מאוד שהצעת החוק הזאת, לכשתעבור, תובא לטיפולו ולידיו האמונות של שר העבודה והביטחון החברתי יעקב מרגי, שאין לי ספק שידע לקחת את התהליך הזה ואת ההצעה הזאת וליישם אותה ולבצע אותה כמו שצריך. אומנם הצעת החוק הזאת, על פי המופיע ברשומות, רשומה על שמו של חברי חבר הכנסת ינון אזולאי. היא נעשית בשיתוף פעולה מלא - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> בוודאי, בוודאי. הצעת החוק הזו נעשית בשיתוף פעולה מלא עם חברי חבר הכנסת ינון אזולאי, לטובת כלל אזרחי ישראל – יהודים וערבים, דתיים וחילונים, כולם ללא יוצא מן הכלל. אני סמוך ובטוח שיושב-ראש הוועדה חבר הכנסת הרב אייכלר, סגן יושב-ראש הכנסת, יידע לפעול בנמרצות כדי להביא אותה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית בהקדם האפשרי. ברשותכם, אני אציג את נוסח הצעת החוק, הצעת חוק הקמת הרשות הממשלתית למאבק בעוני. תפקידיה של הרשות הם לגבש תוכנית רב-שנתית לצמצום העוני במדינת ישראל ותוכניות שנתיות; לתכנן ולקיים פעילויות הסברה ופעילויות אחרות כדי להעמיק את בקיאות הציבור בתחומי התכנון הכלכלי ברמה האישית והמשפחתית, הידע הכלכלי והצריכה הנבונה; להקים ולנהל מרכז מידע לאומי למידע ומחקר בתחום העוני והמאבק בעוני, לרבות התכנון הכלכלי; לקדם הכנת תוכניות לימודים בנושאי תכנון כלכלי, לייעץ ולסייע למערכת החינוך בכל סוגי מוסדות החינוך, ובתיאום ובהסכמה כמובן של שר החינוך בדבר תוכניות לימודים עיוניים ומעשיים בנושא תכנון כלכלי; לתאם בין משרדי הממשלה השונים – ובעיניי, זה סעיף החשוב והמשמעותי – לבין הרשויות המקומיות בכל הקשור למאבק בעוני, ובכלל זה לקדם שיתופי פעולה בין משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות, בתי ספר וגופים נוספים הפועלים למאבק בעוני, לרבות חינוך לתכנון כלכלי. בעיניי, הצעת החוק הזאת היא התגשמות החזון של המדינה היהודית: "כי תראה ערם וכסיתו"; "ועניים מרודים תביא בית"; "ומבשרך לא תתעלם" – אלה ציוויי התורה. אלה ציוויים שמחויבים אנחנו לפעול בעבורם יחד – קואליציה ואופוזיציה, דתיים וחילונים, יהודים וערבים – כולנו כאחד, ולהביא את מדינת ישראל למקום טוב יותר, שבו נזכה לצמצם פערים ולהביא למיגור התופעה הקשה הזו של העוני, שבסוף פוגעת בנו כחברה ועולה לנו הרבה הרבה יותר יקר מההשקעה הזאת. זו השקעה שתביא, בסופו של דבר – כל שקל שיושקע במיגור עוני יביא רווחה כלכלית ויכניס לקופת המדינה גם פי כמה וכמה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה ארבל. << הצח >> הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/430/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> להצעה הזו הוצמדו שתי הצעות חוק, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן ושל חברת הכנסת נעמה לזימי. אני מזמין את חברת הכנסת תומא סלימאן לנמק את הצעתה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, רק לפני שבוע וחצי יצא דוח העוני של הביטוח הלאומי, ואנחנו כל שנה גם קוראים את דוח העוני האלטרנטיבי, שלצערנו מביא בפנינו עובדות מאוד קשות על מצב העוני במדינת ישראל, ששני מיליון אזרחים שחיים מתחת לקו העוני, ביניהם 854,000 ילדים, כולם חיים מתחת לקו העוני וסובלים מהרבה תופעות לוואי, כמו העניין של לבחור בין תרופות לבין אוכל, כמו העניין של חוסר ביטחון תזונתי, בפגיעה קשה, במיוחד אם זה הילדים, באפשרויות שלהם להתפתח ולקבל גם חינוך מתאים וגם חינוך מעשיר, מעבר למה שנותנים בתי הספר. אני חושבת שהגיע הזמן – ואני שמחה שגם חבר הכנסת ארבל הגיש את הצעת החוק הזאת, שאנחנו כבר מגישים אותה ומניחים אותה על שולחן הכנסת כמה קדנציות. היא סוף-סוף מגיעה להחלטה, ואני מאוד מאוד שמחה שאולי הכנסת הפעם כן תתמוך בהקמת הרשות, כדי שתהיה קודם כול הצהרה מאוד ברורה שהמדינה לוקחת אחריות על תופעת העוני ועל מיגור העוני. העוני הוא לא בעיה אישית של אדם. היא תוצר של מדיניות כלכלית דורסנית שגורמת לעוד ולעוד אנשים ליפול מתחת לקו העוני. אני חושבת שהגיע הזמן להצהרה כזו ולעשייה כדי למגר את תופעת העוני. הגיע הזמן לעשות סנכרון בין כל הגורמים הממשלתיים שאמורים לטפל בתופעה – ואת זה הרשות כן תוכל לעשות. אני רוצה להודות לארגון פתחון לב, שאנשיו היו שותפים, לפחות איתי, בהכנת הצעת החוק. אני מאוד מודה להם על העשייה. הגיע הזמן שעניין מיגור תופעת העוני יהפוך למדיניות ולא למעשה צדקה. יכול להיות שאני מציעה את אותה הצעת חוק לא בגלל שאני מאמינה שמישהו צריך לתת מפתחון לב, וזה נכון, לעניים, אלא צריך שתהיה מדיניות ברורה ואחריות של המדינה למגר את התופעה, לשנות את מדיניות הכלכלית שגורמת לאנשים לרדת מתחת לקו העוני ולסייע לאנשים לטפס מעל לקו הזה. תודה, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << הצח >> הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/1645/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת נעמה לזימי) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מזמין את חברת הכנסת נעמה לזימי לנמק את הצעתה. לאחר מכן יסכם השר יעקב מרגי. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה, כבודו יו"ר הכנסת. כנסת נכבדה, גם בימים הקשים האלה יש רגעים שהם רגעים מרחיבי לב ונותני תקווה, כמו הרגע הזה, שהחוק החשוב הזה להקמת הרשות למלחמה בעוני עולה. גם אלינו פנו מפתחון לב – ואני מודה להם על זה – שנכיר את החוק הזה, נגיש אותו, ואכן כך נעשה. אני רוצה דווקא לדבר על מטרות נוספות של חוק זה, ואני גם אגיד את זה לחברי היקר - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא. קצת יותר שקט במליאה. סדרנים, תעזרו לנו לעשות יותר שקט. באמת, אי-אפשר לשמוע כלום. בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> - - כבוד שר הרווחה, שכמו שאמרתי, בעבורי אתה נקודת אור בממשלה הזו. מאוד. הרשות הזו תהיה הצלחה אמיתית – בתקווה שהחוק הזה יחוקק עד הסוף – כשהיא תפעל לא רק לחקר העוני ולטיפול בצורך להרים את הראש, לתת אוויר לאוכלוסיות הכי מוחלשות – אלה שסובלות מאי-ביטחון תזונתי, ונוער בסיכון, וילדים בסיכון, ואנחנו יודעים את כולם – אלא שהיא גם תפעל לניתוק העוני הרב-דורי. לא סתם הצטרפת לקריאה להחזרת חוק רן כהן, זכויות רכישה לדיירי הדיור הציבורי, כי החוק הזה הוא חוק שלא רק נותן זכויות, אלא הוא מנתק עוני רב-דורי. ניתוק עוני רב-דורי עובר בהמון המון המון צעדים. אני דווקא, לפני שאני אמשיך, רוצה להקריא את שירה של שירלי קרוואני, "ענייה שכמותך", שהוא כולל את כל הסטראוטיפים על עניים ואת כל הדעות הקדומות: אם את ענייה, אל תצבעי את השיער, בטח שאל תחשבי על גוונים, הלוא את מספרת כמה החיים שלך דהויים. // אם את ענייה, אל תטפלי בציפורניים, בטח שלא תבני אותן, הלוא את מספרת כמה החיים שלך שבורים. // אם את ענייה, אל תעשני, בטח לא סיגריות כאלו מחו"ל, הלוא את מספרת שהמציאות שלך חולה. // אם את ענייה, אל תקטרי, אל תתלונני, בטח לא על המדינה, ואל תספרי לנו כמה רע, פשוט אל תספרי. // אם את ענייה, את בטח סתם פרזיטית. אז יאללה, קומי עצלה, וצאי לעבודה. כל משרה תקבל אותך בשמחה. // עייפה, מותשת, עם שיער דהוי, ציפורניים אכולות, נטולת שמחה ותקווה. זה שיר חזק. לפעמים הוא מספר יותר מנאום שלם. מלמד שכדי לצאת מהעוני צריך גם להתפרנס בכבוד ולחיות, וצריך מדינה שתראה ברווחה וחיים בכבוד ערך עליון, כדי שבכלל לא נצטרך רשות למיגור העוני. אני כן רוצה להגיד תודה לחברים – לינון אזולאי, למשה ארבל, לעאידה תומא סלימאן, לכל האנשים שמסתכלים יום-יום וזוכרים למה אנחנו פה. אני באמת חושבת שהקואליציות האלה, המשותפות בינינו, הן מעל הכול. גם ברגעים הכי קשים והכי משבריים עדיין אסור לוותר על הסיבה שנשלחנו לכאן והגענו לכאן. תודה רבה. משפט אחרון: אין דבר יותר פוליטי ממחיר הלחם. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחברת הכנסת נעמה לזימי. יעלה ויבוא שר הרווחה חבר הכנסת – כבר לא חבר כנסת – שר הרווחה יעקב מרגי. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת בכלל וחברי הכנסת המציעים בפרט, מכובדיי השרים, אורחים יקרים, יום גדול למדינת ישראל. אני בעשור השני, תחילת העשור השלישי שלי בכנסת, ושנים פעלנו ודיברנו ורצינו, גם מחוץ לכנסת, לדבר כדי לא להתעסק, לא להופיע בדוחות העוני. לא נתנו לנו לדבר על כך. ניסו לומר לנו: די, תראו, אחרים הצליחו. אכלו לי, שתו לי. אני, ברשותך, ברשותכם, חברי הכנסת, אקרא קודם כול את התשובה הרשמית שלי לפרוטוקול, לאחר מכן אדבר מנהמת ליבי. חבריי חברי הכנסת, העוני בישראל הינו תופעה חמורה הנעוצה במדיניות כלכלית של ממשלות ישראל לאורך השנים. מחוללי העוני הם לא המוסד לביטוח לאומי ואף לא השכבות המוחלשות בעצמן ואף לא הקצבאות; מחוללי העוני הם הפערים בחינוך שאנו חווים מזה שמונה עשורים. אנחנו, מדינת ישראל, מהמובילים בפערים בחינוך מבין המדינות המפותחות. הפערים בבריאות – מי שלא יודע שיש ממשק ישיר בין תזונה נכונה, בין אורח חיים בריא, בין שיניים בריאות לבין הביטחון העצמי של הילד ורמת ההישגיות שלה והצלחה, כנראה שלא מבין מה זו מדיניות רווחה. הפערים בבריאות, הסללה רבת שנים, עם קום המדינה, של אוכלוסיות רבות לפריפריה. ומה הקשר? אומרים לי – כי רשויות חלשות פשוט משקיעות פחות בחינוך, בבריאות, ברווחה, לעומת רשויות חזקות. ההסללה במערכת החינוך וההסללה בתעסוקה יצרו שכבה שלמה של דור שני ושלישי לעוני. רבותיי, ללא צעדים משמעותיים מצד הממשלה בפעולה רב-משרדית, רב-מערכתית – זו לא משימה של משרד הרווחה בלבד; אנחנו מטפלים בתוצאות של העוני, בתוצאות של הפערים בחינוך, בתוצאות של הפערים בבריאות, בתוצאות של תעסוקה לא מיטבית. אנחנו במשרד הרווחה מטפלים. לכן נדרשת כאן קודם כול פעולה רב-משרדית ורב-מערכתית. ואני אומר, עוד זרוע חשובה שחייבת להצטרף למאמץ ולמאבק זו הסכמה רחבה של החברה הישראלית ושל מובילי הדעת בחברה הישראלית, של השלטון המקומי, הסכמה רחבה של חלוקה חדשה של המשאב הלאומי. מה שהיה נכון לפני 50, 60 ו-70 שנה כנראה שלא נכון היום. לכן צריך גם הסכמה רחבה לחלוקה מחדש של המשאב הלאומי. ורצון כן, רצון כן – תמיד מדברים, דיבורים לבד לא יועילו – רצון כן להוציא אל מעל לקו העוני אוכלוסיות רבות. נמשיך לקבל דוחות מהמוסד לביטוח לאומי ומגופים מחקריים שונים שייצרו כותרות אחת או שתיים למשך יום או יומיים, והכלבים נובחים והשיירה ממשיכה. לכן הצעת החוק הזו המוצגת מבוססת על העקרונות – רבותיי, לא המצאנו דברים – הצעת החוק מבוססת על העקרונות של דוח ועדת אלאלוף, דוח העוני. אנחנו באומץ שמנו זאת על השולחן. באומץ רב תנועת ש"ס לקחה את המשרדים החברתיים. מי שמכיר את המשרדים – משרד הפנים, משרד הרווחה, משרד העבודה, משרד הבריאות – הם משרדים קשוחים. יכולנו להתפנק על משרדים אחרים ולייצר כותרות. לקחנו זאת כאתגר, וכל הממשלה וכל החברה בישראל צריכה להתגייס. לא עוד השלמה עם דוח עוני כזה שמצייר ומציג עוד עלייה ועוד עלייה. אנחנו בעשור השמיני של מדינת ישראל הגענו לחלל, אנחנו סטרטאפ-ניישן, אין שום סיבה שלא נדע להתמודד עם העוני. העוני הוא לא גזרת גורל. יש סיבות אובייקטיביות, יש סיבות לא אובייקטיביות, אנחנו יודעים לטפל בהן. צריך לרצות, וזה אפשרי. ולכן הצעת החוק הזו היא באמת בשורה. היא בקריאה טרומית, ונתקדם. רבותיי, כפי שאמרתי, הצעת החוק המוצגת מבוססת על העקרונות של דוח ועדת אלאלוף. לכן הצעת החוק המוצגת לפניכם חשובה מאין כמותה. הצעה זו מטרתה להוביל הקמת גוף שירכז ויוביל את היישום, התכלול, המעקב והתיאום של צורכיהם של אותם האנשים החיים בעוני. רק לאחרונה אנו עדים לדוח העוני שפורסם באמצעות המוסד לביטוח לאומי ובו עולים נתונים לא פשוטים המעידים על כך שמי שנמצא מתחת לקו העוני נמצא רחוק מהקו, נמצא בעומק. יש מושג של עומק העוני, וזה האתגר שלנו. זה נתון שצריך לזעזע את כולנו, רבותיי. מדובר על אנשים שקופים עד היום. לא עוד, לא עוד. אותם קשישים, אזרחים ותיקים, אותם משפחות וילדים שחווים מציאות חיים יום-יומית קשה, לא פשוטה ומאתגרת – הצעת החוק באה להגדיר בחוק גוף שיתכלל את נושא הטיפול בעוני, תוך הסתכלות ובחינה רב-ממדית, שיתוף פעולה ותיאום בין-משרדי מלא וכפוף למשרד הרווחה. הגוף שיוקם יורכב מנציגי משרדי הממשלה השונים שעיסוקם קשור במאבק בעוני ונציגי ציבור העוסקים בתחומים הרלוונטיים לעוני בישראל ובעלי ידע וניסיון בתחום זה. הרשות הלאומית למאבק בעוני תפעל במשרד הרווחה, תגבש תוכניות רב-שנתיות למאבק בעוני, תייעץ לממשלה בתחומי המאבק בעוני ותתאם בין משרדי הממשלה השונים ובינם ובין הרשויות המקומיות בכל הנוגע למאבק בעוני. בנוסף, הרשות הלאומית שתוקם תקיים פעילות הסברה במטרה להעמיק את הבקיאות בציבור בתחומי התכנון הכלכלי ותכלול מרכז לאומי למידע ומחקר בתחום העוני והמאבק בעוני. הרשות תנוהל על ידי מנהל רשות. מועצת הרשות, שתתווה את מדיניות הרשות, תפקח על פעילות המנהל. הרשות תאשר את התוכניות השנתיות והרב-שנתיות ואת אופן חלוקת התקציב של הרשות. אני כשר הרווחה והביטחון החברתי אמנה מועצה בת 15 נציגים שבה ישב נציג מקצועי מטעם משרדי ומטעם משרדי הממשלה השונים. הרשות תכין ותגיש לאישורי הצעה לחלוקת תקציב שימומן מתקציב המדינה וייקבע בחוק התקציב השנתי בתחום פעולה נפרד בסעיף התקציב של משרד הרווחה והביטחון החברתי. רבותיי, לסיכום, זו בשורה, זו אמירה. חבריי המציעים זו אמירה, חברי המזכיר - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר מרגי פונה לחברי הכנסת המציעים. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> מעבר להצעת החוק בקריאה הטרומית נדרשות כאן נחישות והתמדה שלכם. לממשלה יש אתגרים רבים, עכשיו אנחנו חשים זאת וחווים זאת בדיוני התקציב. אתגרים רבים. לצערנו הרב, חוץ מאיתנו אף אחד לא שם את סוגיית המאבק בעוני במרכז העשייה שלו. נדרשות כאן נחישות והתמדה. לא לתת למשרדי הממשלה – אני קורא לכם, גם לנו, גם לנו: אל תיתנו לנו לשקוע במציאות היום-יומית של המשרדים שלנו שממילא היא קשה, ממילא היא קשוחה. אתם, התפקיד שלכם לדחוף, במורד ההר – במעלה ההר – את העושים במלאכה, כדי שנביא זאת לכלל יישום. יבורכו כל העוסקים במלאכה, מהקואליציה, מהאופוזיציה, מהממשלה. כל משרדי הממשלה. אני מייד – ועדת השרים לחקיקה, בהתכנסה השבוע, החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, כמובן בכפוף להבנות ולתיאומים. אנחנו רוצים שהכול לא יהיה מעל הראש שלנו. אנחנו מאמינים בעיקרון הפרדת הרשויות, אבל המשך החקיקה מחויב בתיאום עם משרדי הממשלה השונים, כפי שהחליטה ועדת השרים לענייני חקיקה. אני קורא לכל חברי הכנסת מכל חלקי הבית להתגייס ולתמוך בהצעת החוק. תודה רבה לכולם. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יישר כוח. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשר יעקב מרגי. מתנגד להצעת החוק – חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. אם הוא עומד על התנגדותו, אני מזמין אותו לנמק אותה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת חוג'יראת, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, למרות חילוקי הדעות שיש בין חברי הכנסת בתוך הבית הזה, למרות שלפעמים אנחנו שומעים כל מיני התבטאויות גזעניות, שיח לא מכבד, ישנם רגעים יפים שבהם חברי הכנסת בתוך הבית הזה מסכימים על נושאים מסוימים. אחד מהם זה נושא המלחמה בעוני. עוני לא מפריד בין ערבי ויהודי, חילוני ודתי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אדוני, אני חייב רגע להפסיק את אדוני. אדוני עלה כדי להתנגד להצעת החוק. כרגע אני שומע רק דברי שבח, אלא אם כן אדוני מתכוון להתנגד. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תן לי להמשיך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זה על פי התקנון. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> הוא שוקל את זה. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני שוקל את זה תוך כדי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אולי נשכנע אותו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אדוני, אם אתה תומך בחוק, אני לא יכול לאפשר לך. אני מצטער, זה תקנון הכנסת. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מותר לו. אדוני היושב-ראש, מותר לו - - - גם להצביע כך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> המזכיר, אם אחר כך אני משכנע אותו להצביע בעד, אין בעיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא יכול. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> אל תגיד שאתה תומך, זה הכול. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא תומך. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> זהו, לא תומך. הינה, הוא אמר: לא תומך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> התקנון מייעד את השלב הזה לא כדי לדבר על הצעת החוק דברי שבח, אלא כדי להתנגד לה. אם לאחר דברי השר קיש הוא ישתכנע, זה דבר אחר, אבל כרגע זה לא המצב המתאים, חבר הכנסת טיבי. אני מצטער, אדוני. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני לא תומך, אני שוקל בסוף לתמוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא, אדוני. יש עוד חברי כנסת שבוודאי רוצים לעלות בכל הצעת חוק, אבל המנגנון הזה מיועד להתנגדות. אולי אדוני ימצא את הזמן היותר-מתאים לדבר. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> טוב, אני במשפט אחרון, מסיים, בסדר? בעצם, אני עליתי לכאן להגיד שטוב שבתוך הבית הזה לפעמים אנחנו מסכימים על נושאים לטובת החברה כולה. אני כמובן לא אתנגד להצעת חוק, שהיא רק מיטיבה עם כל החברה, ערבים כיהודים. תודה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תגיד, תגיד למרות הערות - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. לפני ההצבעה, אני מקבל שאלה פה: האם היוזמים כולם, כולל חברת הכנסת לזימי - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני רוצה לעלות לענות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, היכן היא? איתנו. האם היוזמים מסכימים להצעת הממשלה? מסכימים. ינון אזולאי, בבקשה, שלוש דקות לאדוני במענה להתנגדות. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה ההתנגדות? אה, הבנתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חבר'ה, רק התחלנו את היום, יש זמן לכולם. למה אתם בלחץ שם בסיעות? תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, כבוד המציעים חברי הכנסת משה ארבל, נעמה לזימי, עאידה תומא סלימאן – האמת, חוג'יראת, אני מדבר אליך, לשכנע אותך עד הסוף. אני רק רוצה להגיד לכם דבר אחד: אני חושב שזה יום היסטורי, לא פחות. זה יום שבו אני חושב שעם ישראל צריך להתרגש. זה יום שבעזרת השם יוכל לתת מענה לחכות, שזה בעצם יהיה המענה למלחמה האמיתית בעוני. מ-2014, כשהוגש הדוח, לא היה דבר כזה: הסכמה קואליציה-אופוזיציה. משפחות עניות מביטות בנו עכשיו ואומרות: אנחנו מחכות לחכות האלה הרבה זמן, שהמשפחה תקבל את החכה. אני רק אזכיר לכם מה היה בממשלה האחרונה – עאידה, הגשת איתנו ביחד: 53 התנגדו, בנט הגיע לפה באותו רגע, באותו זמן, להצבעה הזאת במיוחד, ו-52 הצביעו בעד. על חודו של קול. יכולנו כבר היום להיות בעיצומו של התהליך, בעיצומה של הרשות. אני חושב שהיום זו תעודת הוקרה לממשלה שהסכימה לכך, לחברי קואליציה ואופוזיציה שמצביעים על כך. זו תעודת כבוד לנו שאנחנו יודעים להתאחד בשביל עם ישראל. אני מסתכל על פתחון לב, שנמצאים ביציע, אני מסתכל על עמותת לתת, על חסדי נעמי ועל עוד עמותות רבות שנלחמות כל היום בעוני – את מה שאנחנו כמדינת ישראל לא עשינו מספיק, הם היו בנעליים שלהם. אנחנו עכשיו נכנסים לתוך הנעליים האלה ומביאים את החכות לאותן משפחות; לאותן משפחות עוני שבהן הילד קם בבוקר ואומר לאבא – אבא שואל אותו: מה לשים לך, עם חמאה או בלי כלום? וכשהחמאה היום מתייקרת, מה אנחנו עונים לו? אני לא מדבר על המשפחות האלה שאפילו לחם בבוקר אין להן; שהם הולכים לישון רעבים, כשהבטן שלהם מתהפכת, וקמים רעבים. איך הם יכולים ללכת ללמוד? על אותה קשישה שהולכת ומחטטת בפחים. אז נכון, אנחנו לא פותרים את כל הבעיה עכשיו, אבל זו תחילת הדרך לפתירת הבעיה הגדולה ביותר של המלחמה בעוני. אני רוצה להודות, לשר הרווחה על הירתמותו לעניין; לשר יואב קיש, שביום שישי דיברנו – יש שם דברים שנוגעים למשרדו והוא אמר לי: ינון, אני יודע שאתם נלחמים באמת, ואנחנו נעשה הכול בתיאום ובהסכמה; לשר המשפטים שאישר גם הוא, ולכולם. וליושב-ראש התנועה, אריה דרעי, שלקח על עצמו, על הגב שלו, את המלחמה בעוני בקמפיין של הבחירות ובכל דבר ועניין. למה? כי אנחנו באנו מהמקומות האלה. אנחנו מכירים את המקומות בקריית שמונה, בירוחם, בעפולה ובכל המקומות האלה. אנחנו פה, עניים יקרים, אנחנו פה בשבילכם, אנחנו פה מרגישים אתכם, כי אנחנו באים מהמשפחות האלה; אנחנו פה להמשיך להילחם בשבילכם, ובשם ה' נעשה ונצליח, ובקרוב גם נברך על המוגמר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת ינון אזולאי, ונעבור להצבעות. אנא התיישבו במקומותיכם. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> רק שנייה, השר, השר, יש את ההתחייבות של המציעים, הם רק צריכים את - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ההתחייבות כבר נרשמה לפרוטוקול. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> אני לא שמעתי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כן, כן. התחייבות המציעים להצעת הממשלה נרשמה בפרוטוקול. ואנחנו עוברים להצבעה – ראשית, על הצעת החוק של חבר הכנסת ינון אזולאי, הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ג–2022. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 50 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני התשפ"ג–2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 50 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה, ותעבור לוועדת העבודה והרווחה. נצביע כעת על הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 45 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני התשפ"ג–2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 45 בעד, נוסיף את קולו של חבר הכנסת עטאונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אלהואשלה – ההצבעה נרשמה, אני רואה שזה מסומן. של חבר הכנסת עטאונה – נא לבדוק את התקלה. חבר הכנסת אלהואשלה, אצלך זה סומן, ירוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אתה הצבעת? אנא, מדור מחשב, בדוק. בהתאם אנחנו נתקן את הפרוטוקול. נרשמה הצבעתכם בעד, אין מתנגדים, אני נמנעים, אני קובע כי גם הצעת החוק הזאת עברה ותעבור לוועדת העבודה והרווחה להכנתה. כעת נצביע על הצעת חוק הרשות הלאומית של חברת הכנסת נעמה לזימי. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 46 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ג–2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי גם הצעת החוק הזאת עברה ותעבור לוועדת העבודה והרווחה. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – הארכת ההתיישנות בעבירות מין בקטינים), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/978/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אליהו רביבו) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק העונשין (תיקון – הארכת ההתיישנות בעבירות מין בקטינים), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אליהו רביבו. אנא, חבר הכנסת רביבו, דקה מהצד לרשותך. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, עבירות מין הן מסוג העבירות הכי משוקצות שקיימות בעולם. יתרה מזו, אפילו בבתי הכלא האסירים מתעבים את מי שפגע מינית באחרים. לא ייתכן שאדם שעבר תקיפה מינית לא יוכל להתלונן על הפוגע בו, רק בשל פרק הזמן שחלף, משום שלעתים לוקח לקורבן זמן רב להתגבר מעט על הפצע הנפשי שפער בו התוקף. כיום החוק שאותו אני מציע לשנות מאפשר לאדם להתלונן על הפגיעה המינית בו רק עד גיל 28, אך למעשה פרק זמן קצר זה אינו מספיק כלל ועיקר, ורבים מהנפגעים לא יכולים לממש כך את זכותם להביא את התוקף שלהם לדין צדק. בכוונתי לקדם בהצעת חוק חשובה זו את הארכת פרק הזמן שיחלוף עד להתיישנות על עבירות מין מגיל 28 לגיל 50. זוהי חובתנו, כחברה וכמחוקקים, לאפשר כל סעד שרק ניתן למי שעברו תקיפה מינית, בוודאי ובוודאי כאשר היו ילדים קטנים או חסרי ישע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> חברה בריאה צריכה למצוא את כל הדרכים להוקיע מתוכה את עברייני המין והאנסים שפושעים בנו ובילדינו באופן המחריד והחמור ביותר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אדוני, לסיום. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אמשיך להשמיע את קולם של נפגעי התקיפות המיניות מעל כל במה, בבית הזה ובכל מקום שרק אוכל. אני מציע לחבריי באופוזיציה להצטרף להצעת חוק חשובה זו. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת רביבו. יעלה וישיב שר המשפטים וסגן ראש הממשלה חבר הכנסת יריב לוין. עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, ראשית, חבר הכנסת אליהו רביבו, אם אינני טועה, זו הצעת החוק הראשונה שלך שמגיעה לקריאה טרומית. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> שנייה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כבר שנייה, אז ההספק שלך מדהים בזמן כזה. אז אני מברך אותך לא רק על הסטטיסטיקה, אלא על הבאת הצעת חוק חשובה מאוד, שבהחלט ראוי להתברך בה וביוזמה, איך אומרים, שלא היה צריך מאמץ לשכנע שראוי לקדם אותה. הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק העונשין ולהאריך את תקופת ההתיישנות בעבירות מין שבוצעו בקטינים, כך שההתיישנות תחל רק ביום שבו הגיע נפגע העבירה לגיל חמישים. כיום תקופת ההתיישנות בעבירות שבוצעו בקטין בידי בן משפחה או אחראי מתחילה כשמלאו לנפגע 28 שנים, ותקופת ההתיישנות בעבירות שבוצעו בקטין בנסיבות אחרות, מתחילה כשמלאו לו 23 שנים. תכלית ההצעה היא להכיר בקשיים האובייקטיביים, לצערנו הרב, שבפניהם ניצבים נפגעי עבירות אלו בבואם לדווח על עבירות מין שבוצעו בהם כקטינים – דבר שבאופן טבעי לוקח לאדם שנים ארוכות עד שהוא מסוגל לבוא ולשים אותו על השולחן ולדבר עליו. בבסיס ההצעה עומדת בעיניי תפיסה מאוד נכונה, ולפיה לחברה יש עניין ויש חשיבות בהעמדה לדין של פוגעים מינית בקטינים. מטבע הדברים, אני חושב שזה אחד הדברים המזעזעים שיש, וערך שראוי מאוד להגן עליו. יש אינטרס ציבורי ברור לקבוע תקופות התיישנות מיוחדות וארוכות באופן משמעותי על עבירות מין שבוצעו בקטינים, נוכח החומרה של העבירות האלה, ובוודאי לאור הקושי בחשיפתן, כפי שנאמר כאן קודם. נוכח המאפיינים האלה תקופות ההתיישנות בעבירות מין בקטינים הן ארוכות יותר. עם זאת, אני חושב שיש בהחלט מקום להחמרה בעניין. צריך למצוא את נקודת האיזון הנכונה. הנושא הזה נמצא בעבודת מטה שנעשית גם במשרד המשפטים, שמתמקדת באיחוד והתאמת תקופות ההתיישנות בחוק לעבירות מין בקטינים שבוצעו בידי בן משפחה, או עבירות מין שבוצעו גם בידי אחרים. לכן, מה שאני מציע הוא כמובן לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, ולהמשיך לקדם את הליכי החקיקה בתיאום עם משרדי המשפטים, החינוך והמשרד לביטחון לאומי, שביקשו להיות שותפים בתהליך הזה. ועדת השרים ביקשה לתת פרק זמן לכך שההצעה תמשיך ותקודם רק לאחר שתובא הצעת חוק ממשלתית בנושא. אני רוצה להציע, חבר הכנסת רביבו, שאם אנחנו נראה שבתוך פרק זמן של כחודש, הדברים לא מתקדמים, יכול להיות שכבר נעשה צעד של קידום לקריאה הראשונה, כדי לזרז את כל המערכות - - << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אני מודה לך, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> - - לקדם את העניין, על מנת שהחוק הכל-כך חשוב הזה יחוקק וייעשה במהרה. אני שוב מברך אותך, מודה לך, וכמובן הממשלה מבקשת לתמוך בהצעת החוק, בכפוף להתניות כפי שהצגתי קודם. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לשר לוין. ואנו נעבור להצבעה. אנא התיישבו במקומותיכם, ההצבעה תהיה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 27 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – הארכת ההתיישנות בעבירות מין בקטינים), התשפ"ג–2022, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 27 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה, ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ביקורת שיפוטית לעניין כשירות במינוי) << הצח >> [הצעת חוק פ/2314/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור לסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ביקורת שיפוטית לעניין כשירות במינוי), של חבר הכנסת אופיר כץ וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ לנמק את הצעת החוק. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לפרוטוקול נוסיף גם את חברת הכנסת צגה מלקו כמצביעה בעד הצעת החוק שעלתה זה עתה. בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בשם 37 חברי כנסת מהקואליציה, שהם רוב חברי הקואליציה וכשליש מכלל חברי הכנסת, את הצעת החוק החשובה הזו, שתכליתה להסדיר בחוק באופן ברור את סוגיית הביקורת השיפוטית על מינויי שרים והעברתם מכהונה. חוק-יסוד: הממשלה קובע כיצד תורכב ממשלה במדינת ישראל, כיצד יצורפו אליה שרים וכיצד ומתי תסתיים כהונתו של שר. חוק-היסוד קובע שממשלה שהורכבה נדרשת להתייצב בפני הכנסת, להודיע על קווי היסוד שלה ועל חלוקת התפקידים בה ולבקש את אמון הכנסת. כלומר, כל שר בישראל ממונה על ידי ראש הממשלה, והממשלה, בסיומו של הליך משא ומתן קואליציוני מורכב וממושך, או כתוצאה מהליך זה ומהסכמות בין מפלגות הקואליציה השונות, ולאחר מכן גם זוכה לאמון הכנסת, שמצביעה בעד מינויו. אשר לכל שר מופעל שיקול דעת של גורמים פוליטיים שונים משתי הרשויות, המבצעת והמחוקקת. בנוסף, קבע המחוקק, בכובע הכנסת כרשות מכוננת, מה הם תנאי הכשירות לשרים, כיצד מופסקת כהונתו של שר, בין אם בשל התפטרות, פיטורים או משום שהוגש כנגדו כתב אישום. המחוקק היה ברור: כיצד שר מתמנה, אילו גורמים מפסיקים כהונת שר ולמי נתון שיקול הדעת בגורמים אלו. ב-1993 קיבל בית המשפט העליון החלטה שהבחינה בין תנאי כשירות הקבועים בחוק לבין הצורך להפעיל שיקולים של סבירות במינוי השרים ופיטורם. כתוצאה מכך נוצר מצב שבו הוחלף שיקול דעת ראש הממשלה, חברי הממשלה, ראשי מפלגות הקואליציה וחברי הכנסת בשיקול דעת שופטי בית המשפט העליון. בשעתו נקבע ששיקול הדעת של ראש הממשלה דאז יצחק רבין, זיכרונו לברכה, אינו שיקול דעת סביר, והוא חויב לפטר. מאז הובעה ביקורת רבה על הלכה זו, שבה בית המשפט חצה את הקו המשפטי ונכנס לזירה הפוליטית. אף כבוד השופט נעם סולברג, שופט בית המשפט העליון, ציין שלבית המשפט אין גישה עדיפה כשמדובר בשאלה ערכית כמו ביטול מינוי פוליטי מטעמי צדק, מוסר והגינות. עמדה דומה השמיעה פרופ' רות גביזון, זיכרונה לברכה, יום למוחרת קבלת ההחלטה ב-1993. כך היא כתבה יום לאחר שניתן פסק הדין המקורי: "החוק אינו מטיל חובה מפורשת לפטר את דרעי ופנחסי. למרות זאת, קובע בית המשפט כי ההחלטה שלא להפעיל את שיקול הדעת המאפשר לפטר שר או סגן שר היא בלתי סבירה באופן קיצוני, להערכתי", כך היא כתבה. "מצב זה יכול להיות פתח מדאיג להמשך התהליך של איבוד ההבחנה בין שאלות משפטיות, שראוי כי בית המשפט יכריע בהן, ושאלות שיש להכריע בהן במוקדי החלטות אחרים, שכן כשהדבר נוגע להערכת פעולות שלטוניות שנויות במחלוקת, במה עדיף בית המשפט על משקללים אחרים?" בשנת 2001 תיקן המחוקק את חוק-יסוד: הממשלה, וקבע סטנדרט ברור. החוק החדש קבע שכהונת שר תפקע ביום שבו הורשע בבית משפט בעבירה שיש עימה קלון. התיקון נועד לבטל את ההלכה, אך זה לא מנע מבית המשפט להמשיך להפעיל שיקולי סבירות לפסילת מינויים. על כך כתב פרופ' דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר: "פרשנות המותירה בתוקפה את הלכת דרעי-פנחסי לאחר חקיקת חוק-יסוד: הממשלה בשנת 2001 היא שגויה וחוטאת לעקרונות יסוד בדיני פרשנות. עקרון יסוד אחד הוא נאמנות השופט למחוקק. במשך למעלה מ-40 שנים היינו ככל העמים, ובית המשפט לא התערב במינויים על בסיס רמתם המוסרית של המועמדים. לפני מעט יותר מ-25 שנים השתנתה התמונה עם מתן פסק הדין. הגיע הזמן לשאול אם המצב כיום הוא אכן טוב יותר ממה שהיה ב-40 השנים שלאחר קום המדינה, ואם הנזק שנגרם עקב הלכות אלה איננו עולה על תועלתן". והנזק כאן, חברי הכנסת, הוא ברור. זה נזק גם למחוקק וגם לבית המשפט. הנזק למחוקק הוא שאין ערך לחוק שחוקק, ולבית המשפט הנזק הוא בכניסה לשדה פוליטי לא לו. חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזו שבפניכם מבקשת להחזיר את סדרי ההתנהלות התקינים בעניין מינויי שרים; היא מבקשת להבהיר את הוראות החוק: מינוי שרים והעברתם מתפקיד צריכה להיות על פי תנאי הכשירות הקבועים בחוק. כל מינוי שר נתון לביקורת של הכנסת, שכן להוצאת המינוי לפועל נדרש אישור הכנסת. אלו הן פעולות המצויות בליבת הפעילות הדמוקרטית ומהוות סוגיה פוליטית שההכרעה בה אינה ערכית מטעם בית המשפט. הנחת הבסיס היא שהכנסת מייצגת את רצון העם הריבון, שיוצא לבחירות לבחור את נציגיו. הכנסת היא זו שמאשרת את הרכב הממשלה וצירוף שרים, וממלאת בכך את רצון הבוחר. אישור המינוי מבטא את רצון הבוחר מחד גיסא, ואת הזכות לבחור ולהיבחר מאידך גיסא, זכות שנוגעת גם לבחירות לכנסת וגם למינוי לתפקיד שר – במערכת הקיימת זהותם של שרי הממשלה מבטאים גם הם את רצון הבוחר. לפי ההצעה, לא תהיה ביקורת שיפוטית מטעם כל ערכאה שיפוטית, לרבות בית המשפט העליון או בג"ץ, לגבי כל עניין שקשור או נובע ממינוי של שר והעברתו מכהונה. המשמעות היא שגם מינויים של שרים בשעת הרכבת הממשלה או בצירוף שרים לאחר מכן וגם שאלת העברתם מתפקיד לא יהיו נתונים לביקורת שיפוטית, למעט שאלת עמידתם בתנאי הכשירות הקבועים בסעיף 6 לחוק-יסוד: הממשלה. בסעיף 6 קבע המחוקק מהם תנאי הכשירות, והרשות המבצעת לא יכולה להתעלם מקביעה זו או לעקוף אותה. מכאן הצורך להקנות לבית המשפט את הסמכות לבחון את המינוי בהקשר זה. מדובר בהצעה מאוזנת ונכונה, המבקשת לבטל בבירור את הלכת דרעי-פנחסי ותו לא. הקפדנו שלא להשליך את התינוק עם המים – לגעת רק בנושאים הדרושים לתיקון, ולא לפגוע בסמכויות בית המשפט הנתונות לו בדין, אלא רק להבהיר את גבולות סמכויותיו ולהבהיר כי לא ניתן יהיה לבצע הדחה של נבחרי ציבור במסגרת ביקורת שיפוטית. יהיו שיטענו שההצעה נועדה לפתור בעיה ספציפית במינוי שר מסוים - - << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> - - אבל העובדה שבאיחור של 30 שנים המחוקק מבקש לתקן הלכה שנכתבה עליה ביקורת רבה ופגעה גם באמון הציבור בבית המשפט, היא לא סיבה לא לחוקק זאת עכשיו. אבקש מחבריי להבחין בין תיקון החקיקה החשוב הזה לבין הרקע או העיתוי. בסוף מדובר פה בתיקון שמייצר את ההבחנה הנכונה באופן הכירורגי ביותר, ולא מאפשר כניסה של בית המשפט אל השדה הפוליטי, שנתון לסמכותן של הרשות המחוקקת והמבצעת. אבקש את תמיכת הכנסת בקריאה הטרומית. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת כץ. אני מזמין את השר יריב לוין לבוא ולהשיב להצעת החוק. בבקשה, סגן ראש הממשלה ושר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין, עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השרים, חברות וחברי כנסת, ראשית, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להביע חשש שלאור ריבוי הצעות החוק שאני נדרש לענות עליהן, עוד נקבל את הרושם שמלוא כל הארץ משפט, ושהטענה שהכול - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השר לוין, אנחנו מציעים שתרגיע קצת. זה בסדר. אנחנו חסים על בריאותך - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב, קודם כול, אני מציע להרגיע הרבה, לא קצת. שנית, חבר הכנסת - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יישר כוח, אדוני. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תודה רבה. שנית, חבר הכנסת קריב, יש אתגרי הרגעה שגדולים עליי. בספסלים האלה אני עוד מסתדר; כשאני מסתכל לכיוונך, זה יותר מורכב. תשמע, אתה, אם נשפוט לפי - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תודה על המחמאה. אני גאה שזה מה שאתה אומר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, אני לא אומר את זה – אני לא חושב שזה דבר שלילי. אני אומר, הפעלתנות שלך בזמן הנאום שלי ביום שני הייתה בהחלט מאתגרת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני שמח להתנגד בתקיפות למה שאתה עושה. תודה על המחמאה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אבל אני בכל זאת חושב – אני אומר שוב, כדי שלא נקבל רושם מוטעה, יש הרבה עניינים שנוגעים למערכת המשפט או לנושאים משפטיים, אבל לא מלוא כל העולם משפט, ואת זה חשוב לומר גם כאן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> מכאן אעבור להצעת החוק של חברי חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה, שמבקשת לתקן את חוק-יסוד: הממשלה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אתם יודעים, אלה הרגעים שבהם אני אומר: אשרי המצב שאני לא צריך לעסוק בגיוסים. הצעת החוק של חבר הכנסת אופיר כץ באה לתקן את חוק-יסוד: הממשלה ולהבהיר שבית המשפט, כמובן לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, לא יהיה מוסמך לקיים ביקורת שיפוטית על מינויים של שרים וזהותם, למעט, כמובן, ביקורת שנוגעת לעמידתם בתנאי כשירות הקבועים בחוק. בדברי ההסבר של ההצעה נאמר: "מינוי שרים על ידי ראש הממשלה ובאישורה של הכנסת כמו גם ההחלטה על העברתם מכהונה הן פעולות והכרעות המצויות בליבת הפעילות הדמוקרטית". ואכן צריך לומר שיש דברים שאינם שפיטים. אני לא מקבל את הגישה שלפיה הכול שפיט. אני חושב שאסור לקבל אותה, ואני חושב שבהרבה מאוד מובנים היא היפוכה של דמוקרטיה, שכן ברור לחלוטין שההנחה היסודית בדמוקרטיה היא שההכרעות מתקבלות על ידי העם בתהליך של בחירת נציגים שיושבים בכנסת, בתהליך של הקמה של ממשלה שמכהנת מכוח אמון הכנסת, ובתהליכים של חקיקה ובחירה של בעלי תפקידים שנעשים על ידי הכנסת מכוח המנדט הזה שקיבלו חבריה מכלל הציבור. בעיניי, ההנחה הזו לא יכולה לעלות בקנה אחד - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מבקש מהחברים ביציע וגם מהחברים כאן במליאה יותר שקט. תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני חושב שהתפיסה הזו, התפיסה הדמוקרטית הכל-כך בסיסית הזו, איננה יכולה לעמוד בקנה אחד עם גישה שלצערי הרב אומצה בבית המשפט העליון והולכת ומתפשטת ומרחיבה את יריעתה, ולפיה זכות המילה האחרונה איננה כאן בבניין הזה, אלא נמצאת בבניין הסמוך, בבית המשפט העליון. ואנחנו רואים ביקורת הולכת וגדלה ובתדירות גבוהה והתערבות הולכת וגדלה בהחלטות של הכנסת על מינוים של שרים, אישי ציבור, ולפעמים בדרך של יצירת הלכות חדשות ולפעמים אפילו בדרך מדהימה, כפי שראינו לאחרונה, של יצירת הלכה חדשה בטענות שאפילו לא נטענו על ידי העותרים בבית המשפט בכתבי הטענות שלהם, והלכה למעשה בעצם לא נידונו בכלל לעומקן. אני חושב שבצדק מבקש המציע, חבר הכנסת אופיר כץ, לבצע כאן תיקון ולהשיב את הדברים למקומם, כפי שהיו בעבר, וכפי שקיים, שוב, ברוב מוחלט של מדינות המערב וכפי שצריך להיות, ולפיהם הנושא הזה של בחירת שרים איננו נושא שנתון לביקורת שיפוטית. ההחלטה הזו היא החלטה שנתונה לראש הממשלה, שמביא את אישור השרים לפני הכנסת, וכמובן, להחלטתה של הכנסת, שהיא הגורם שצריך לאשר את המינוי או במידה דומה – גם העברה מכהונה. אני רוצה לומר דבר נוסף בעניין הזה: תראו, רבותיי, אני חושב שאחת הבעיות היסודיות שאנחנו מתמודדים איתן בתפיסה הזו של התערבות הולכת וגוברת של בית המשפט בהחלטות במקרה הזה של ראש הממשלה ושל הכנסת, אבל בכלל בהחלטות של הממשלה ושל הכנסת בהפעילן את סמכויותיהן, היא הבעיה של לקיחת הסמכות והיעדר אחריות. הלא המצב שאי-אפשר לקבל אותו, ונדמה לי שזה דבר שכולם מבינים, הוא שמי שיש לו סמכות – נושא באחריות; אבל אי-אפשר לקבל מצב שבו מישהו לוקח לידיו את הסמכות, אבל אומר: רבותיי, באחריות לא אני נושא, יישא מישהו אחר. תראו מה קורה, ראש הממשלה הוא האחראי העליון על ניהול ענייני המדינה, הוא האחראי העליון על ניהולה של הממשלה, הוא זה שבסופו של עניין צריך לתת דין וחשבון לציבור, הוא זה שכאשר דברים קורים או לא קורים, צריך להתייצב בפני אזרחיות ואזרחי ישראל ולתת להם תשובה ולתת להם מענה, הוא זה שצריך לקבל את ההכרעות הקשות הרבה פעמים בזמן אמת והרבה פעמים גם בזמן קצר; עכשיו באים ואומרים לו: אדוני, אתה אומנם בעל האחריות, אבל כאשר אתה בא לקבוע את הרכב ממשלתך, ואחרי שהרכב הממשלה קיבל את אמון הכנסת, אנחנו נשים את עצמנו במקומך, ונקבע במקומך מי יהיה שר כזה או שר אחר, על מי תוטל משימה כזו או משימה אחרת, כאשר אם חס וחלילה משהו אחר כך לא יתבצע כפי שצריך, אנחנו נראה בך, ראש הממשלה, את מי שנושא באחריות. אני חושב שזה מצב בלתי מתקבל על הדעת שיבוא בית המשפט ויאמר: אנחנו נכתיב לך, ראש הממשלה, מי יהיו השרים שלך, אבל אם מי מהשרים לא יבצע את תפקידו כפי שצריך, לא אנחנו נישא באחריות, אלא נטיל את האחריות הזו עליך. את המצב הבלתי-הגיוני והבלתי-סביר הזה באה לתקן הצעת החוק החשובה הזו. הממשלה תומכת בהצעת החוק, ואני מבקש מהכנסת להצביע בעדה בקריאה הטרומית. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשר לוין. כמה חברי כנסת ביקשו להתנגד להצעת החוק. אני מזמין את חבר הכנסת גדעון סער להביע את התנגדותו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, יש לי רשימה ארוכה. << דובר >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בפתח הדברים אני רוצה לברך רבים ביציע מקהילת יוצאי בוכרה גם בארץ וגם בתפוצות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז אדוני יאפשר גם לי: נמצא איתנו כאן הקונגרס של יהדות בוכרה. אנחנו מציינים 30 שנה לעלייה הגדולה של יהדות בוכרה, 30 שנה ליחסים של ישראל עם אוזבקיסטן. אנחנו מברכים אתכם. החל מרגע זה שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא, חברים, אין מחיאות כפיים בכנסת, תודה רבה. ברוכים הבאים. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מטרת החוק הזה שמובא עכשיו היא ליצור שטח הפקר בתחום המינויים; תכליתו לומר שבתחום הזה אין שלטון חוק, אין ביקורת שיפוטית. לפי ההצעה, גם אם הממשלה פעלה בחוסר סמכות מוחלט, גם אם פעלה בניגוד לחוק בעת המינוי, גם אם פעל ראש הממשלה משיקולים זרים – בית המשפט לא יוכל להתערב. התחילו מעילת הסבירות, ועכשיו באים לבטל את כל עילות ההתערבות של המשפט המינהלי. נכון, חתמו הרבה מאוד חברי כנסת על ההצעה, אבל הדבר הזה לא ראוי להיקרא חוק – לא שהוא לא ראוי להיקרא חוק-יסוד. הוא נוגד באופן קיצוני את שלטון החוק. מטרתו ליצור וקום שיפוטי מוחלט. חוק נועד לקבוע כללים, ואתם מבקשים לקבוע שלממשלה לא יהיו כללים. היא תוכל לעשות ככל העולה על רוחה, מבלי שיהיה מי שיפקח על מעשיה. מוטב שתציעו ככותרת החוק: "דרעי יהיה שר בראס בן ענו". זאת דוגמה קיצונית לשימוש לרעה בסמכות המכוננת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> זה מה שהיה בשלטי החוצות שלכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> אתם בפרסומות שלכם - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש לנכות לי את זמן קריאות הביניים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, השר. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> בשלטי החוצות שלכם - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר מלכיאלי, בבקשה. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> הוא משקר פה ליד - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא, השר מלכיאלי. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תפקוד היועמ"שית, מה איתה? יושב-ראש הוועדה אמר שהיא לא ראויה. איך נקרא להליך הזה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי, אני עוצר את הזמן, נותן לכם את הכמה שניות, בבקשה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - - איך נקרא לו? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני עצרתי את הזמן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, תודה רבה. רשות הדיבור לחבר הכנסת גדעון סער, בבקשה. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הרי כל הקודמים, המציע והממשלה הסכימו, אז אפשר לשמוע גם התנגדות. הצעת החוק היא דוגמה קיצונית לשימוש לרעה בסמכות המכוננת. לכנסת יש סמכות היסטורית לשמש גם כרשות מכוננת, לעצב את חוקתה של מדינת ישראל, אבל מה שנעשה פה הוא שימוש נפשע בסמכות כל כך חשובה כדי לפתור בעיה אישית של אדם מסוים, שבית המשפט קבע שאינו יכול לשמש כשר. אפשר להעלות טענות לגבי האקטיביזם השיפוטי, גם לי היו ויש טענות כאלה, אבל כאן יש דוגמה חיה לחוסר מעצורים של הכנסת, שבמסגרתו היא מנצלת לרעה סמכות כל כך חשובה ומשמעותית. במקום לשבת על המדוכה ולנסח חוקה לישראל, הכנסת משתמשת בסמכות הזאת משיקולים פוליטיים צרים ומאינטרסים אישיים. אין דבר חמור מזה. אין ספק שמדובר בחוק פרסונלי שממחיש עד כמה חקיקה פרסונלית היא פגומה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני לקראת סיום, אדוני היושב-ראש. כי כדי להכשיר אדם - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, אבל אנחנו כבר סיימנו, כבר נתתי לך את הכמה שניות הנוספות. משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אנחנו מעוותים את כל החקיקה שלנו וקובעים שלא ניתן לבקר פעולה ממשלתית מכל שיקול. אדוני היושב-ראש, אני לא נכנס לגופו של אדם ולהרשעות וכדומה, אבל הייתה הכרעה על ידי הרכב של 11 שופטים. רוב ענק של הציבור מתנגד לחוק הזה. תתביישו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ואנחנו נעבור כעת להצבעה. חברי הכנסת, ההצבעה תהיה שמית. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד יואב קיש – בעד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן - - - << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אלמוג, הכשרת עבריין מורשע, בוא תצלם את זה, ככה מכשירים עבריינים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שיר, אני קורא אותך לסדר קריאה ראשונה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> תקרא אותי לסדר איזו קריאה שאתה רוצה. ככה מכשירים עבריינים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שיר, אני קורא אותך לסדר קריאה השנייה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> עבריינים שגונבים מהציבור, בושה, בושה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שיר, אני קורא אותך לסדר קריאה שלישית, נא לצאת. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> תמשיכו להכשיר עבריינים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר, אנחנו באמצע הצבעה, נא לצאת. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> באמצע הצבעה על הכשרת עבריינים, ממשלה של עבריינים שמכשירה עבריינים, תתביישו לכם, בושה, עבריינים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> צאי החוצה כבר. (חברת הכנסת מיכל שיר סגמן יוצאת מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מזכיר הכנסת, נא המשך. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מזכיר הכנסת, נא הקרא את שמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. ניתן להכניס את חברת הכנסת שיר לצורך ההצבעה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – נגד קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – נגד דבי ביטון – נגד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד אורנה ברביבאי – נגד יואב גלנט – בעד בנימין גנץ – נגד סימון דוידסון – נגד דני דנון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד יאסר חוג'יראת – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד חילי טרופר – נגד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד נעמה לזימי – נגד << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> תשאל את שר המשפטים, שכל כך חשוב לו הצדק, אבל להכשיר עבריין – זה בסדר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, אנחנו באמצע הצבעה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יוליה מלינובסקי – נגד שרון ניר – נגד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד גדעון סער – נגד יוסף עטאונה – נגד עודד פורר – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – נגד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים להצביע? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, אני רוצה להצביע - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - נגד החוק של העבריינים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא, נגד זה מספיק, תודה. חבר הכנסת רביבו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חברת הכנסת) מירב בן ארי – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תראה אם הוא הצביע. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מסתכלות על עצמנו במראה. כנראה אתם לא עשיתם את זה, להסתכל במראה. במיוחד אתם, חובשי הכיפות, איך אתם חיים עם עצמכם בשלום? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, אני קורא אותך לסדר קריאה ראשונה. בסדר? אם כך, ההצבעה תמה, נא לספור את הקולות. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> היושב-ראש, לא קראת את שמי. אני גם רוצה להצביע. אני גם רוצה להצביע בעד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני לא קורא בשמו של אף אחד, חבר הכנסת פרוש. הוא אומר שלא קראו בשמו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא חבר כנסת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אה, תמשיך, תמשיך. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> אני רוצה להצביע בעד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חודש אדר, אני מבין. אם כך, 62 בעד, 53 נגד. אני קובע כי ההצעה התקבלה ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט – ועדת הכנסת, לוועדת הכנסת, אם כך, לקביעת הוועדה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה) << הצח >> [הצעת חוק פ/87/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת שמחה רוטמן) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ונעבור להצעת החוק הבאה – הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה), של חבר הכנסת שמחה רוטמן. אני מזמין את חבר הכנסת רוטמן לנמק את הצעתו. עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, האמת היא שעוד בטרם אנמק את הסיבות לתמיכה בהצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה) - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תעשה מה שאתה רוצה, מה זה משנה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת דוידסון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה זה משנה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - אני רוצה להגיד כמה שמות: חברת הכנסת שרן השכל, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, חבר הכנסת גדעון סער, חבר הכנסת זאב אלקין וחבר הכנסת מתן כהנא; אם יש מישהו ששכחתי לקרוא בשמו, אני מתנצל. אלה חמישה חברים באופוזיציה היום, שבחודש מאי 2021 הצביעו בעד הצעת חוק זהה לחלוטין להצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה) בטרומית. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל עם הסתייגות, לא לשקר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הצביעו בעדה, זאת הצעה שהציע בזמנו חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שאשא ביטון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הצבעתם בעד. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מספרה פ/50/24, מוזמנים לבדוק בדברי הכנסת. ומאחר שההצבעה אז הייתה הצבעה אלקטרונית, אינני מפנה אתכם לפרוטוקול - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת אורנה ברביבאי, את מוכנה לגשת רגע? << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתם התחייבתם - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מי שמכיר את אתר הכנסת הנעים והמשודרג יודע שכאשר יש הצבעה שאיננה הצבעה שמית - - << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> - - - חוק אחר. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - יש טבלה של שמות חברי הכנסת ומה הם הצביעו. כמו שנהוג לומר, חבריי אוהדי הכדורגל, הטבלה לא משקרת, והטבלה מראה שחברי הכנסת האלו הצביעו בעד בקריאה הטרומית, ואני קורא להם להצביע בעד גם היום. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - זה לא - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אחרי שדיברנו על מה שקרה בחודש מאי 2021, עכשיו אפשר לדבר על מה קורה בחודש אדר תשפ"ג – ונהפוך הוא. חלק מהמצביעים בעד מצביעים נגד, אבל זה נהפוך הוא חד-צדדי; מי שהצביע בעד, אם הוא היום באופוזיציה – הוא מצביע נגד. אבל אין נהפוך הוא לכיוון השני; גם מי שהיה אז באופוזיציה המסתמנת מצביע היום, בעזרת השם, בדיוק כמו שהוא הצביע בחודש מאי 2021. אז יש פה חוסר איזון מסוים. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> רוטמן, זה חלק ממכלול או שזה לבד? רוטמן - - - זה אצלך בוועדה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ואחרי שדיברנו על זה, נעבור לדבר על הצעת החוק - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שקר גס. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - כי בכל זאת גם לעובדות חשוב שיהיה מקום. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> חשוב שיהיו עובדות. בשביל להגיד את העובדות אתה צריך לרדת מהדוכן, להביא מישהו אחר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, קצת – תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה ראשונה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אני אומר: בשביל עובדות צריך מישהו אחר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עכשיו נדבר על הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה), ועל מה שהיא באה לסדר: בפסק דין בנק המזרחי בית המשפט העליון עשה מעשה שאפשר להתווכח עליו, ומתווכחים עליו עד היום, אבל הציע שם השופט שמגר אמירה שהיא בבסיסה התפיסה הפרלמנטרית שקיימת בכל מדינה עם משטר פרלמנטרי, הוא לא חידש חידוש – שהמגבלות היחידות על הכנסת, הפרלמנט של מדינת ישראל, הן מגבלות שהכנסת מחילה על עצמה, והיא קוראת למגבלות האלו חוק-יסוד, כך לפי פרשנותו של השופט שמגר בפסק הדין. כאשר הכנסת בוחרת לחוקק חוק-יסוד ולשריין אותו, היא בעצם אומרת לעצמה ובמשתמע גם לבית המשפט, כך פסק בית המשפט – שהנורמה הזאת היא נורמה עליונה מעל הנורמה הרגילה, מעל נורמה של חוק רגיל. לכן אמר בית המשפט שחוק-יסוד משוריין גובר על חוק רגיל, ואם יש חוק רגיל שמבטל את הוראותיו – החוק הרגיל דינו להתבטל על ידי הכרזה של בית המשפט, פסק דין וכדומה. למעשה, האמירה הזאת לא הייתה כל כך שנויה במחלוקת עד פסק דין בנק המזרחי; היא עוד קודמת לכך, היא עוד מפסק דין ברגמן. מה שהתחדש בפסק דין בנק המזרחי הוא שההוראה הזאת תחול לא רק על חוק-יסוד ששוריין ב-61 חברי כנסת, אלא גם חוק-יסוד, כך קראו לכך בפסק הדין, שריון מהותי. אפשר לדון ולשקול אם זה דבר נכון, אבל כך נפסק – שפסקת ההגבלה, הקבועה בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, בעצם אומרת שאפשר לבטל גם חוק הסותר את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, למרות שחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו לא שוריין ב-61. פסק הדין הזה היה חידוש גדול מאוד במשפט הישראלי, והוא מכה הדים עד היום, ואנחנו רוצים לטפל בבעיות שהוא יצר, אבל אחריו הגיע חידוש אפילו גדול יותר; החידוש הגדול יותר בא ואמר שגם חוק-יסוד שאיננו משוריין – לא שריון מספרי, לא ב-61 וגם לא שריון בדמות פסקת ההגבלה – גם חוק-יסוד שכזה גובר על חוק אחר. האמירה הזאת היא אמירה מאוד משונה, כיוון שלמעשה אין פסקת הגבלה, זאת אומרת אין מי שיקבע אם כל סעיף בחוק פוגע, ומתי כן פוגעים. אין מנגנון. אז בית המשפט אמר: אני יכול לייצר פסקת הגבלה שיפוטית, זאת אומרת אני אקבע מתי הפגיעה מספיק חשובה ומתי לא. זאת אומרת, גם חוקי-היסוד הללו הם לא הוראה מוחלטת, אלא זה שיקול דעתו המוחלט של בית המשפט לבוא ולהגיד מתי החוק הרגיל פוגע ומתי לא, מתי הפגיעה רצינית ומתי לא, ומתי הוא ירשה אותה ומתי לא, ובעצם הפכנו את בית המשפט לאדון כל החקיקה בכנסת. הוא יכול לבטל כל חוק בטענה שהוא סותר עיקרון אמורפי שמופיע בחוק-יסוד - - << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אתה שומע את עצמך? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - ואז להגיד גם עד כמה. חזינו בטענה הזאת בעניין בית הכלא הפרטי. בית הכלא הפרטי – בית המשפט ביטל את החוק בטענה שהוא סותר את כבוד האדם, אבל אחת הטענות שעלו שם היא שלממשלה יהיה אסור להפריט שירות כמו בית סוהר בגלל הסעיף בחוק-יסוד: הממשלה, שאומר שהממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה. זאת אומרת, בגלל שכתוב שהממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה, ייגזר מזה שאי-אפשר להפריט שירותים ממשלתיים – בהחלטה של בית המשפט איזה שירותים מפריטים. אפילו מדיניות ההפרטה צריכה להיות בידיים של בית המשפט. הדבר הזה מאוד מאוד בעייתי מבחינה דמוקרטית, ולכן הצעת החוק מבקשת בצורה מאוד פשוטה לקבוע שרק הוראה ששוריינה בחוק-יסוד מקנה לבית המשפט אפשרות לבטל אותה; בית המשפט יכול לבטל אותה רק בהרכב מלא של כל שופטיו – 15 שופטים, פה אחד. החוק גם מציע את מנגנון ההתגברות הידוע, שקובע שניתן להתגבר על פסיקה שכזו של בית משפט, שניתן להתגבר על מנגנון הפסילה הזה של בית המשפט, כאשר הכנסת תקבל פסקת התגברות, שתכלול בחוק הוראה שגוברת ואומרת שחוק זה יחול על אף האמור בחוקי-היסוד, תקבל את החוק בשלוש קריאות, 61, והחוק הזה יחזיק באופן זמני עד שתיבחר כנסת חדשה שתאשרר את פסקת ההתגברות הזאת ברוב של 61, ואז החוק יהפוך לקבוע. בעצם יצרנו פה מנגנון שמאוד מקשה על ההתגברות, שאומר שבעצם צריך שתי כנסות ברוב של 61 כדי להפוך הוראת התגברות לקבועה. החוק הזה מאוד מאוד דומה – כמעט מועתק – יותר נכון, הצעת החוק שמונחת היום אל מול שולחן הוועדה ודנו בה כבר כשבוע, שבוע וחצי בוועדה ועוד לפני כן בדיונים עקרוניים, כמעט זהה לנוסח, מאחר שהתחלנו לקדם אותו גם כנוסח מטעם ועדה ובהתאם לחוות הדעת שניתנה על ידי היועצת המשפטית של הכנסת לבקשתו של חבר הכנסת גלעד קריב. תודה לך על כך, גלעד, על חוות דעת שביקשת, שאם הכנסת תאשר בקריאה טרומית את הצעת החוק – לא יהיה בכך כדי לעכב, לשנות או להשפיע על הצעת החוק מטעם הוועדה, המתקדמת ומקודמת בימים אלה. כמובן, הצעת ההתגברות קובעת גם שמנגנון ההתגברות לא יחול על סעיפים שמוגנים היום בחוק-יסוד: הכנסת ברוב גדול יותר, כדוגמת – ולכן הטענה שהכנסת תוכל להאריך את כהונתה לאין-סוף באמצעות פסקת התגברות איננה נכונה, והטענה שניתן יהיה להשפיע על הבחירות באמצעות שעת חירום איננה נכונה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר קריב, חבר הכנסת קריב, אתה יושב בשולחן הממשלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עדיין לא. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הסעיפים האלה הם סעיפים שמנגנון ההתגברות לא יחול עליהם לפי הצעת החוק הזאת. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - ממשלה תוכל - - - וזה נכון. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני קורא לחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעה. בייחוד אני קורא כך לחבריי חברי הכנסת שתמכו בה אך לא מזמן. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת שמחה רוטמן. יעלה ויבוא שר המשפטים וסגן ראש הממשלה חבר הכנסת יריב לוין להשיב על ההצעה. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני מתביישת - - - הדברים שלך. אתה צריך להתבייש. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שקרן - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - של הצעה. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> איזו הצעה - - - באמת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל את הצבעת לזה - - - הצבעת לזה, הגב' שאשא ביטון. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> את יודעת למה? באותו סגנון של ההידברות - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר לוין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא שכחה, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את שכחת שהצבעת. בוועדת חוקה אנחנו בודקים הכול, את כל ההצבעות שלך - - << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - את כל מה שעשית בכנסת, את כל הצעות החוק שתמכת בהן. את תמכת בחוק הזה בנוסחו, והצבעת - - - טרומית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טלי. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רואים את זה, מה לעשות? עושים שיעורי בית, פשוט. הצבעת על זה בנוסח הזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. השר לוין, בבקשה, עשר דקות לרשותך. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, תודה. נשמעתן היטב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה לעשות? הצבעת לזה. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש לנו - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תסתכלי בדברי הכנסת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מצטערת, סליחה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> יריב - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אל תושיט יד. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אל תושיט יד. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> הושטת יד לדיקטטורה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אפילו לדבר על הידברות אי-אפשר? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. הושטת יד לדיקטטורה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מזל טוב על היותך היורש, דרך אגב. ברכות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני מודה. קודם כול, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, השרים - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> נאור, אחר כך תצטרך להסביר את - - - שיש אנשים ממתינים, ואתה מנהל שיח - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תודה, חנוך דב מלביצקי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> וגם אל תחייך, שלא ישאלו אותך למה אתה מחייך. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אסור לחייך. אסור לדבר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, דקה וחצי נתת לי לדבר, יפה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני מודה לחבר הכנסת נאור שירי על ניסיון יצירתי לסכסך, שלא הצליח. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חס וחלילה. אני מאחל לך ברכה – זה גם לא טוב? אין, אי-אפשר לצאת איתכם טוב. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ואני אגיד לך את האמת, חבר הכנסת נאור שירי, אני חושב שלפחות לפי מה שראיתי, אתם כבר ממש מתאהבים ומתגעגעים לבנימין נתניהו. זה כבר הישג חשוב שהצלחנו להשיג, וזה טוב מאוד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אולי השר יקרב את המיקרופון, כדי שישמעו אותו טוב יותר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ככה שומעים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כן. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני חייב להודות שלי כבר נמאס לשמוע את עצמי, אז אני לא יודע מה איתכם, אבל - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> נראה לי, עוד נכונו לך הרבה פודיומים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> - - אבל זה בסדר. מסתבר שהביקוש להצעות חוק בתחום המשפט הוא רב, ולכן אני מתבקש להשיב על הרבה מאוד הצעות היום, וזה בסדר גמור. בכל מקרה, אדוני היושב-ראש, קודם כול, זאת הזדמנות נוספת להודות ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן על עבודה מדהימה, יוצאת דופן, שהוא עושה בשום שכל ועם הרבה מאוד ידע, בוועדת החוקה, חוק ומשפט - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הרבה ידע; מעט שום שכל. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> - - בקידום הרפורמה החשובה הזו שאנחנו מובילים, ובמסגרת הזו, הייתי אומר, הצעת חוק שהיא מאוד חשובה כשלעצמה אבל צריך גם לשים אותה בקונטקסט הנכון. אני חושב שהיא בהחלט מצטרפת למהלך שכבר מתקיים בוועדת החוקה וכבר נדון בה, והיא בבחינת תוספת על מנת שהתמונה תהיה באמת תמונה שלמה. הצעת החוק בעצם מבקשת לעשות סדר בעניין שקשה להאמין שאיננו מוסדר, בעניין שבאף מדינה דמוקרטית בעולם איננו מתקיים בלי הסדרה מפורשת בחוק – ביכולת של בית משפט לפסול חקיקה של הכנסת וביכולת של הפרלמנט להתגבר על פסילה כזאת. אני חושב שתיארתי בנאום שלי ביום שני בהרחבה את התהליך הבאמת-אנטי-דמוקרטי, ההפיכה הזו שבוצעה כאן, כאשר יש מאין בית המשפט לקח לעצמו סמכויות לפסול חוקים מכוח איזו החלטה שלו שחוק-יסוד שהתקבל ב-32 קולות ושלא השתתפו בהצבעה בעניינו אפילו מחצית מחברי הכנסת - - << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> - - הוא העלה אותו בהבל פה למדרגה של חוקה. ואחר כך זה גם לא הפריע לו כשפתאום באו חוקי-יסוד שפחות התאימו לאג'נדה של אותם שופטים שיושבים בבית המשפט העליון להגיד שפתאום אין חוקה, ואפשר מכוח האין-חוקה לפסול חוקים, ומכוח זה שזאת גם אין-חוקה לבטל את החוקים שהם החוקים המסמיכים לפסילה – דבר הזוי, דבר שכל אדם שיש לו יושרה והגינות מינימליים היה בא ואומר: זאת סתירה שאיננה יכולה להתיישב, בטח שלא כאשר מדובר בנושאים שהם במדרגה חוקתית. לזה מצטרפת העובדה שמאחר שמעולם לא ניתנה הסמכה של הכנסת - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כמה חוקים נפסלו, אדוני שר המשפטים? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> - - ואיש לא הסכים אף פעם לתת בידי בית המשפט את הסמכות לפסול חוקים, לכן גם אין ולא נדונו מעולם לא הפרוצדורה איך הדבר הזה נעשה וגם לא השאלה אם הכנסת יכולה להתגבר על פסילה כזאת, ואם כן – באיזה אופן ובאיזה רוב. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, לא מזמן הם עצמם העלו את נושא ההשתק - - - אי-אפשר להשתמש - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ולכן אני חושב שלא יכולה להיות מחלוקת על הצורך להסדיר את הסוגיה הזו, גם לשיטת אלה שחושבים שנכון לאפשר לבית משפט לפסול חוקים מכוח חוקי-היסוד וגם לאלה שחושבים שלא. בשני המקרים אין ספק שהגיע הזמן שהכנסת תקבע עמדה בעניין הזה ותסדיר את הנושא. ההצעה של חבר הכנסת שמחה רוטמן, שהוא פירט אותה קודם, מדברת על כמה מרכיבים, והיא מציעה לעגן, בעצם בפעם הראשונה, את הסמכות של בית המשפט העליון לדון בתוקפם של חוקים ובהתאמתם לחוקי-היסוד השונים, אבל להבהיר שהשימוש בסמכות הזו אינו דבר של מה בכך. ההחלטה צריכה להיות, לכן, בהרכב הכולל את כל שופטי בית המשפט העליון, דבר שעולה בקנה אחד גם עם ההצעה שאני הצעתי, וההחלטה צריכה להתקבל פה אחד. בעניין הזה, אגב, יש שוני בין מה שהציע חבר הכנסת רוטמן לבין מה שאני הצעתי, אבל אלה בדיוק הדברים שלשמם מתקיימים הדיונים בוועדת החוקה, וכפי שאני גם אמרתי מתחילת הדרך, לא כל החוכמה מצויה במקום אחד. הכנסת איננה חותמת גומי. הדיונים בוועדה צריכים להיות דיונים רציניים, ענייניים, ובסופם גם יהיו שינויים בהצעה כמו שאני הבאתי אותה. הם יכולים להיות לכאן או לכאן, ובמסגרת הזאת אנחנו נידרש בסוף להגיע לאיזושהי נוסחה מוסכמת על דעה, אני מקווה, כמה שיותר רחבה בעניין הזה. אומר בעצם חבר הכנסת רוטמן בהצעת החוק שלו: אם ישנו מצב שמי משופטי בית המשפט העליון סובר שהחקיקה היא בסדר ואין מקום לפסול אותה, הרי שבזה מוסר כל ספק שאין בחקיקה הזאת איזשהו כתם יסודי לשיטתו, ומכאן שהקביעה שבית המשפט יכול להתגבר על החלטת הכנסת במקרה הזה היא דבר בלתי סביר ובלתי הגיוני. אני כשלעצמי מוכן לגישה מעט יותר פשרנית בעניין הזה, אם אפשר לקרוא לזה כך, ובדיוק בעניין הזה אנחנו נצטרך להתדיין. אני רוצה גם להתייחס לעובדה שהצעת החוק הזו בעצם נותנת גם איזשהו מענה על השאלה מה יקרה, ומציעה איזשהו מנגנון של חוקים שייתנו בתוכם הוראת חוק גוברת, שמתקבלת ברוב חברי הכנסת, שיהיו חסינים מפני ביקורת שיפוטית. אני כשלעצמי מוכרח להודות שגם בנושא הזה אני חושב מעט אחרת. בעיניי, נכון להשאיר את התהליך הזה לתהליך שיתקיים אחרי חקיקת החוק, ולא לקבוע תוך כדי חקיקת החוק גם חסם מפני הביקורת השיפוטית, אבל שוב, זה הסדר שצריך לדון בו. לו הייתם באמת מוכנים לבוא ולשבת ולדבר, אני חושב שהיינו יכולים לצאת עם תוצאה שיכול להיות שהייתה גם משביעה את רצונכם, כי הינה, כפי שאתם רואים, הדברים הם לא דוגמטיים, הם לא חד-ממדיים. יש הבדלי גישות ויש נכונות לשמוע ויש נכונות לעשות גם שינויים, ואני חושב שזה בדיוק סוג השיח שצריך להתקיים. אגב, אני חושב שמעצם קיום השיח לא נפסיד שום דבר. הדבר הכי נורא שיקרה – ניסינו ואין הסכמה, או ניסינו וצמצמו את יריעת המחלוקת, ואני חושב שבכל אחד מהמקרים האלה אנחנו נרוויח. בכל אופן, הממשלה תומכת בהצעת החוק בקריאה הטרומית, על מנת לאפשר את שילובה בדיונים שמתקיימים בוועדת החוקה ועל מנת להגיע שם להסדרים הנכונים. אנחנו כמובן מבקשים שהצעת החוק תוחזר לוועדת שרים לענייני חקיקה לפני הקריאה הראשונה, ככל שאנחנו נראה בכך צורך, ומבקשים, בכפוף לתנאי הזה, שהכנסת תתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשר לוין. ביקש להתנגד להצעת החוק ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, ואני מזמין אותו לנמק את התנגדותו. בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לפנות מפה לראש הממשלה האמיתי, יריב לוין. היות שאתה מנהל את הממשלה הזאת באמת, אתה צריך לזכור שעם הכוח באה אחריות. בעוד חצי שנה מעכשיו, כשהכלכלה הישראלית תהיה מרוסקת לגמרי על הרצפה, כי זה כבר מתרסק - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מסית ומדיח. מסית ומדיח. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - בעוד חצי שנה, כשהביטחון הישראלי יהיה על הרצפה, כי הוא כבר מתרסק - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מסית ומדיח. מסית ומדיח. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי. חבר הכנסת מלביצקי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - בעוד חצי שנה, כשהמדינה הזו תהיה מפורקת מבפנים ואזרחים - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> בושה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - יעסקו רק בלשנוא אחד את השני – הינה דוגמה - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> בושה - - - אני יוצא לבד. בושה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - זה יהיה על ראשך, יריב לוין, כי אתה עכשיו ראש הממשלה האמיתי. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> להתראות. צא - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> צא, צא - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. חברת הכנסת פרידמן. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה יהיה על ראשך כי אתה העדפת בתקופה הזו לתת למדינה הזו להתפרק רק כדי שתוכל לשנות את הרכב הוועדה למינוי שופטים, כמו שחלמת כל חייך. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> - - - << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> כמו שאתה - - - << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה עכשיו ראש הממשלה האמיתי - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר מלכיאלי. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - האחריות היא עליך. האחריות למה שקורה עכשיו היא רק עליך, מפני שעם הכוח באה אחריות. ואל תבלבל לנו את המוח על הידברות בזמן שאתה מעביר את החוק. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מעביר אותו עכשיו. על איזו הידברות אתה מדבר? << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> חסר אחריות. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> מספיק עם השקר הזה. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> מספיק עם ה-BDS. מספיק עם ה-BDS. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל מה שבא לכם זה להעביר את החוקים בעודכם אומרים: הידברות, הידברות, הידברות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה ראש הממשלה האמיתי. קח אחריות. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. חברת הכנסת מירב בן ארי. תודה. אנחנו נעבור להצבעה כעת, לבקשת שני הצדדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שמחה רוצה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אה, שמחה רוצה להשיב. חבר הכנסת שמחה רוטמן ישיב, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, לא ראוי בהצעה לחוק-יסוד שאם הוא גם משיב, שתנצל את סמכותך ותיתן לעוד חברי כנסת מהאופוזיציה מסגרת זמן - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אדוני מכיר היטב את התקנון. זה התקנון, זה הנוהל. אני אאפשר לאדוני בוודאי בהמשך גם לדבר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש לי הודעה אישית - - - << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני ביקשתי הודעה אישית - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הבקשה להודעה אישית לא התקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> תודה. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. חבר הכנסת לפיד. מה קרה פה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתה פושע. אתה פושע. אתה פושע. אתה פושע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת לפיד. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> פושע. פושע. פושע. תפסיק להדיח. פושע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת אורנה ברביבאי. חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> חבר הכנסת בוסו, נא לשבת. נא לשבת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי. כל חברי הכנסת מתבקשים לשבת במקומותיהם. נא לשבת. מי שרוצה להיות כאן – נא לשבת. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אין לי מה להוסיף, כמובן, על הדברים שאמר חברי שר המשפטים יריב לוין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> למי החוק הזה? למי החוק הזה? אז למה אתה עולה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ואני חושב, אני חושב שאנחנו - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. בושה. בושה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - לסגן ראש הממשלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. בושה. בושה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. בושה. בושה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שנייה. חברת הכנסת שיר, קריאה שנייה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אסון. אתם ממיטים עלינו אסון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קג"ב. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה להודות על הקידום של הרפורמה המשפטית - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קג"ב. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - ביחד ובשותפות עם כל הנציגות של כל מפלגות הקואליציה. וכמו שאמרת, אני מאוד מקווה שגורמים אחראיים באופוזיציה – לא כמו זה שעמד פה לפניי - - - << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לא ניתן לכם לעשות דיקטטורה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת אורנה ברביבאי, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> מי אתה שתטיף לי על אחריות? מי אתה? מי אתה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת לפיד. חבר הכנסת עידן רול. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> מי אתה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מאוד מקווה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עידן רול, קריאה ראשונה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> למה זה לא הצעת חוק ממשלתית? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מאוד מקווה – ואני רוצה מעל במה נכבדה זו למחות שוב ושוב - - << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> היא לא נכבדה כשאתה עומד עליה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סימון דוידסון, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - על קמפיין ה-BDS שאתה, יאיר לפיד, מנהל נגד מדינת ישראל - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת אורנה ברביבאי, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - קמפיין השמצה ו-BDS שאתה מנהל נגד מדינת ישראל - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רול, קריאה שנייה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - שמפיץ שקרים והשמצות - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שלישית. נא לצאת. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - שאין להם שום בסיס ושום סיבה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> פשוט הסתה לרצח. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מחריב ישראל. אתה מחריב את הדמוקרטיה שלנו. אתה לא תטיף לנו מוסר. (חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יוצא מאולם המליאה) << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אזרחי מדינת ישראל - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> קג"ב. קג"ב. קג"ב. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אזרחי מדינת ישראל בחרו בחוכמה רבה לדאוג שאתה לא תהיה ראש הממשלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. חבר הכנסת שמעון דוידסון, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> והקמפיין שאתה מנהל נגד מדינת ישראל ואזרחיה, תוך כוונה לפגוע במדינה - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - שבחרה לא לבחור בה, הוא דבר חסר תקדים וחסר אחריות, ואני מקווה שהאנשים באופוזיציה יתנערו מההתנהלות השערורייתית שלך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> כלומניק. מה עשית בחיים שלך? יא כלומניק - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> החוק הזה עבר בכנסת הקודמת בתמיכה של אנשים שאתה צירפת לקואליציה מאוחר יותר. היום הם באופוזיציה ומצביעים נגד, אבל הם הצביעו בעד החוק הזה מילה במילה. מילה במילה - - << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> שקרן. שקרן. שקרן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה אתה מביא את זה בפרטי? כדי לעקוף את היועמ"שית - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> למה זה לא ממשלתי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה עוקף את היועמ"שית שאתה רוצה לפצל. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - בלי שום שינוי. מילה במילה. זו הסיבה היחידה שבגללה אני ויתרתי על התפיסה העקרונית שלי, שמשותפת אולי לתפיסתו של חבר הכנסת פורר, שלפיה בית המשפט יעשה רק הצהרת אי-התאמה, והלכתי לכיוון המקל יותר, מתוך תקווה להידברות ולרצון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> העובדה שאתם ממשיכים בקמפיין השקרים וההשמצה נגד מדינת ישראל לא תסולח. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, נקרא לך להצבעה. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ואני רק רוצה, לפני סיום, להזכיר חסד נעורים וזכות ראשונים להצעת החוק הזה, כי אכן בכנסת הקודמת היא עברה בהצעה מס' 50 - - << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> היא לא עברה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עוד פעם משקר? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - של הכנסת הקודמת, שהגיש חבר הכנסת מיקי זוהר, אבל לפני כן, עוד לפני כן, הראשון שהניח את הנוסח הזה על שולחן הכנסת הוא מי שהיה אז – היום הוא השר המקשר, אז הוא היה חבר הכנסת יואב קיש - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> במי אתה נתלה? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> הוא גם היה נגד השתמטות. הוא היה נגד השתמטות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זה היה כשהוא היה נגד השתמטות. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - והוא הניח את ההצעה הזאת, ואחר כך בגלגולים שונים הגיעה לטרומית בכנסת הקודמת, ובעזרת השם תגיע לקריאה שנייה ושלישית בכנסת הזאת במהרה בימינו ממש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיכום, אדוני. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לסיכום, אני רוצה להגיד תודה רבה לחבר הכנסת יואב קיש. הוא עשה פה איזשהו גילוי שאני אומנם לא הייתי אז חבר כנסת, אבל סייעתי לו בכתיבתה, ויש פה איזושהי סגירת מעגל. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ואני מבקש מחבריי בכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת בקריאה ראשונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. אנחנו נעבור כעת להצבעה. לבקשת שני הצדדים, ההצבעה תהיה שמית. לבקשת הקואליציה ההצבעה תהיה שמית. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הבא שיקרא לא בשמו, יוצא החוצה מיידית, בלי קריאה שלישית. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – נגד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד יואב קיש – בעד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ואליד אלהואשלה – נגד זאב אלקין – נגד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב גלנט – בעד סימון דוידסון – נגד דני דנון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יבגני סובה – נגד מנסור עבאס – נגד עודד פורר – נגד אפרת רייטן מרום – נגד אלון שוסטר – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי כנסת הנוכחים ולא הצביעו ומעוניינים להצביע? אם כן, נא לפנות למזכיר הכנסת. אין. אם כן, ההצבעה הסתיימה. נא לספור את הקולות. אם כן, הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה) עברה ברוב של 62, 51 מתנגדים, אין נמנעים, והיא תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (המחלקה לחקירת שוטרים), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/586/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה סעדה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (המחלקה לחקירת שוטרים), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת משה סעדה. אני מזמין את חבר הכנסת סעדה לנמק את הצעתו. בבקשה, אדוני. דווקא הצעת חוק טובה, בעיניי. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני נבחרתי לכנסת כדי לפעול למען הציבור. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שוריינת. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> הצעת החוק הזו היא עבור אזרחי ישראל. חברי הכנסת הערבים, בבקשה, קשב. אני חקרתי את מותו של יעקב אבו אלקיעאן בפרשת אום אל-חיראן. אני חקרתי את עיוותי הדין שהיו בתיק של ריטמן, בתיק של אהוביה סנדק; מי שעיוות את הדין היו בכירי הפרקליטות והמשטרה. כשמערכת אכיפת החוק רקובה, מי שנפגע זה האזרח החלש. הצעת החוק הזאת הייתה אמורה לעלות בשבוע שעבר. כמה שעות לפני ההצבעה התקשר אלי נשיא מדינת ישראל וביקש שאדחה אותה בכמה ימים. מטרת הדחייה הייתה לאפשר הידברות בין הצדדים. הסכמתי כמובן לדחות, אבל בפועל, חבריי לאופוזיציה, אף אחד מכם לא בא להידבר, לא נקש בדלת. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> דיכטר - - - איך אתה מתמודד - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני בטוח שאתם לא מכירים את החוק, ואין לי ספק שאם הייתם מכירים את החוק, הייתם תומכים בו. לכן, לטובת אותם מתנגדים - - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מיקי לוי לא מכיר את החוק? << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, מפריעים לי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, עכשיו תרגיש מה זה כשאתה לא מפסיק לצעוק ולהפריע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת לוי, בכל זאת, זה לא עין תחת עין פה, נכון? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מפריע לו. לא. רק שאלתי. שאלתי. הוא פתאום מיתמם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן, לטובת אותם מתנגדים, אני רוצה לפתוח בסיפור קצר שיסביר את נחיצות החוק. כשהייתי סגן ראש מח"ש קיבלתי תלונה נגד קצין בכיר במשטרה שפגע מינית בפקודה זוטרה. מי שנותן אישור לפתוח בחקירה או להגיש כתב אישום נגד קצין בכיר זה פרקליט המדינה. אני ניגש לחדר של פרקליט המדינה, נוקש בדלת, נכנס – את מי אני רואה מולי? את אותו קצין בכיר שפגע מינית בפקודה הזוטרה. ואני שואל אתכם, חבריי חברי הכנסת, במיוחד באופוזיציה: איך פרקליט המדינה אמור לקבל החלטה בעניינו של אותו קצין? הם עובדים יחד כרגע על חקירה רגישה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כמו שראש ממשלה מקבל החלטה מי יהיה - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> האם פרקליט המדינה מסוגל לקבל החלטה נקייה בשום שכל? מה אתם חושבים שקרה בסוף? פרקליט המדינה מנע ממני להגיש כתב אישום נגד אותו קצין - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ואם הוא חבר של שר המשפטים - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת לוי. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> - - וגם כמובן אפשר לאותו קצין לחזור לתפקידו במשטרת ישראל, אחרי שהוא פגע בפקודה זוטרה. הצעת החוק שאני מביא בפניכם היום, המטרה שלה היא לתקן עיוותי דין. היום בכירים במשטרה ובפרקליטות שחשודים בביצוע עבירה פלילית זוכים לחסינות מפני חקירות. כדי להסביר את הדברים למי שלא התעסק בחקירות בעברו, אני אתן כמה דברי הסבר. כאשר מגיע למשטרה מידע או חשד כנגד אדם, המשטרה חוקרת, מחפשת ראיות. מי שמלווה את המשטרה לאורך כל החקירה בתיקים רגישים זה הפרקליטות; ככל שיש ראיות, מי שמגיש את הכתב אישום זה הפרקליטות. עד כאן כאשר מדובר באזרח. מה עושים כאשר החשד נגד שוטר, במיוחד שוטר בדרגה בכירה? ברור שהמשטרה לא יכולה לחקור שוטר, ולכן הוקמה המחלקה לחקירות שוטרים, שאמורה להיות גוף נפרד ומנותק לחלוטין, גוף שיחקור תלונות נגד אנשי המשטרה, ובמיוחד בכירים, ללא מורא וללא משוא פנים. אלא שאת המחלקה החשובה הזו שמו בכפיפות לפרקליט המדינה. עכשיו, צריך להבין, המשטרה והפרקליטות עובדות יחד, צמוד, בשיתוף פעולה הדוק. כשאני אומר "עובדים יחד", זה לא משהו אמורפי; זה אנשים – זה שוטר, שוטרת, פרקליט, פרקליטה, עובדים יחד. יש ביניהם יחסי עבודה צמודים, קשרי חברות, כמובן. גם פרקליט המדינה עובד צמוד לצמרת הבכירה של משטרת ישראל. אני רוצה לתת דוגמה שנתקלתי בה בתפקידי כששימשתי כסגן ראש מח"ש. קיבלתי מידע על קשר פסול, מיני, של קצינים בכירים במשטרה. אני מגיע עם המידע לפרקליט המדינה. אני יודע שפרקליט המדינה בקשר עם אחד מהם. אני מסביר לו על המידע. הוא שואל שאלות. הוא נבוך, פרקליט המדינה. ואז מה הוא עושה, אדוני היושב-ראש? הוא מתקשר אל אותו קצין ומעדכן אותו בדבר המידע. אתה מבין כמה זה פסול? בעולם רגיל זה נקרא שיבוש חקירה. עכשיו, אני שואל אתכם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אז יש בעיות. החלטת להקים שטאזי? החלטת להקים את משטרת השטאזי? יש בעיות – צריך לטפל. לא משנים שיטת ממשל. לא משנים את כל העולם בגלל הטיפול האישי שלך. אני מוציאה את עצמי, אי-אפשר לשמוע אותו. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> השוטרת הזוטרה שנפגעה מינית – חבל לי שאת לא שומעת דברים כאלה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לא רוצה לשמוע אותך בכלל. אתה לא ראוי שאני אקשיב לך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> השוטרת הזוטרה שנפגעה מינית, למי היא אמורה לפנות? אצל מי היא תתלונן? הרי המשטרה לא יכולה ולא מוסמכת לחקור תלונות נגד שוטרים, ובצדק. בכירי הפרקליטות הם חברים שלהם, והם מעניקים להם את החסינות. מי יגן על אותה שוטרת? אתם מבינים כמה המצב חמור? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אז - - - אצל השופט. מה פתאום - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> לכל אדם בישראל שנפגע, יש כתובת – יש משטרה, יש פרקליטות, יש בית משפט, יש לו למי לפנות כדי לקבל הגנה, חוץ מאזרח שנפגע על ידי שוטר בכיר. לשוטר בכיר יש חסינות, כי מי שמוסמך להחליט לחקור אותו הוא החבר הטוב שלו, פרקליט המדינה, שמן הסתם לא יאפשר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - דרג פוליטי - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, אני אתן לכם דוגמה מעולם אחר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> למשטרת ישראל יש כלים לשים רוגלות. ברגע ששותלים רוגלה, אפשר לדעת על כל אדם עם מי הוא מדבר, על מה הוא מדבר, איפה הוא היה, המיקומים שלו, הווטסאפים שלו, אפשר לפתוח את המצלמה שלו, את המיקרופון שלו, לתעד אותו, ויותר מכול – גם כאשר הוא נמצא במצבים אינטימיים. מי מאשר את השימוש ברוגלה? משטרת ישראל. מי מאשר למשטרה להפעיל את הרוגלה? הפרקליטות. עכשיו, נניח שהמשטרה עשתה שימוש שלא כדין ברוגלה נגד אזרח – ותחשבו אתם, חברי כנסת, השתלטו לכם על הטלפון, פגעו בפרטיות שלכם. מדובר בעבירה חמורה של פגיעה בפרטיות, של חמש שנות מאסר. למי תגישו תלונה? למשטרה, משטרת ישראל, שהתקינה את הרוגלה? לפרקליטות, שאישרה את הרוגלה? עוד מקרה מעולם דמיוני. הפרקליטות חוקרת עד, סוחטת אותו באמצעים פסולים. מי שאישר את התרגיל זה פרקליט המדינה. עכשיו, אני שואל: למי העד פונה? למשטרה, שיגידו: אנחנו עשינו? למח"ש, שיגידו: אנחנו כפופים לפרקליט המדינה שאישר את התרגיל? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - שיש בו אינטרסים פוליטיים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> כשכיהנתי כסגן ראש מח"ש, באתי עם תלונות מגובשות נגד בכירים במשטרה לפרקליט המדינה, והוא לא אפשר לי לחקור קצינים בכירים, משיקולים אישיים, ואני מדגיש – זרים ופסולים. עכשיו, אשאל אתכם שאלה נוספת – מר גנץ, אם אתה יכול לשמוע את השאלה: אם פרקליט המדינה מטריד מינית את המתמחה שלו – וזה יכול לקרות; זה קרה אצל סמפכ"ל משטרה ואחרים – למי היא פונה, למשטרת ישראל? לראש אח"ם, שעובד צמוד אליו? לפרקליטות, שתחתיו, או ליועמ"שית, שעובדת מעליו? מי יגן עליה? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - שר המשפטים - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> האם ייתכן שיש במדינת ישראל אדם שיכול לעבור עבירה חמורה, יכול לפגוע באנשים, ויש לו חסינות מוחלטת כי אין גוף שאפשר להתלונן עליו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> כשמח"ש עבדה כמו שצריך, הוגשו כתבי אישום נגד בכירים, אבל כאשר שימשו במערכת אנשים לא ראויים ולא ערכיים, לא הוגש – בפועל מ-2018 – אף כתב אישום אחד. ואת זה באה הצעת החוק שלי לפתור – להסמיך את המחלקה לחקירות שוטרים לחקור תלונות נגד קצינים בכירים ונגד אנשי פרקליטות כפי שהיא מוסמכת לחקור גם היום אנשי שב"כ, ובכלל זה ראש השב"כ. אמרו לי חברי כנסת: יש את נציב התלונות על המייצגים בערכאות, אולי הוא יחקור. רק שוכחים דבר אחד: כמה חוקרים יש לו? אפס. האם יש לו סמכות אופרטיבית? לא. מזכיר למי ששכח את השופטת הילה גרסטל ומה שקרה לה על ידי הפרקליטות. הצעת החוק שלי מפרידה לחלוטין את מח"ש מהפרקליטות, כדי למנוע את המצב של חסינות לבכירים. שמעתי טענה לפוליטיזציה של המערכת. ממש לא. מי שאומר את זה – זה נובע מחוסר הבנה במקרה הטוב או מפופוליזם זול במקרה הפחות-טוב. הצעת החוק שלי קובעת – ותקראו אותה – שאת ראש מח"ש ימנה שר המשפטים, אבל אין הבדל בין המינוי הזה לכל מינוי אחר במשרד המשפטים. הצעת החוק שלי קובעת במפורש: הכפיפות של מח"ש לשר המשפטים היא מינהלית ולא מקצועית. למי שלא יודע, מינהלית זה תקנים וכוח אדם. לא מקצועית. מבחינה מקצועית ראש מח"ש יהיה עצמאי לחלוטין. שום שר לא יגיד לו את מי לחקור ואת מי לא לחקור. כל המטרה שלי היא לתת עצמאות לראש מח"ש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיכום, אדוני. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אז מי הממונה? << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תטעו, הביקורת של הפרקליטות ושל היועמ"שית על החוק נובעת אך ורק מרצון לשמור על החסינות שלהם, אך ורק מרצון למנוע הקמת גוף שיחקור את הפרקליטות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מי הממונה המקצועי? << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר בכנות, אם יש מי מחברי הכנסת שבאמת רוצה לנהל שיח ולתת הערות שיכולות לטייב את החוק, אשמח לשמוע ואשמח לשפר. אבל כל מי שהאמת חשובה לו וכל מי שלא רוצה עיוותי דין ורואה את השוטרת הזוטרה שנפגעת מינית על ידי בכירים, לא משנה אם מימין או משמאל, אני מבקש שיתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת סעדה. ישיב השר לביטחון לאומי חבר הכנסת איתמר בן גביר. לאחר מכן ביקש להתנגד להצעת החוק חבר הכנסת בני גנץ. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מונע מנקמה אישית. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע מי אלה – החברים הכי טובים שלך. אתה יודע שהם היו. אתה דואג להם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת לוי וסעדה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש לך להגיד את זה. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> למה באווירה כזאת, חבר הכנסת לוי? אני לא מבין. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אדוני השר, עשר דקות לרשותך. חבר הכנסת לוי, חדל. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> עם כל הכבוד, הייתי מצפה שתשתיק אותו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השתקתי את שניכם. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה להעיר כאן על השיח. באמת, חבר הכנסת לוי, בוא נמתן את השיח, בוא נדבר בשיח - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תעשה לי טובה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> באמת, מה אתה בורח? מה אתה בורח? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מי שמדבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז למה לא גינית את מה שאלמוג אמר עליי? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא מגנה את מה שאלמוג אמר עליי? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, זו לא שעת שאלות לשר. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אין תרבות. כשאין תרבות אז אין תרבות. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה שב בשקט, אני גם בך אטפל. אתה לא מתבייש? ככה מדברים על חברי כנסת? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הוא קרא לי נאצי. איפה היית? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, זה לא הנושא לדיון כרגע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא גינה את זה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> לא נכון, חברת הכנסת בן ארי. הינה, אני אספר לך משהו. חבר הכנסת אלמוג, תשמע, אני רוצה להשיב לה. דווקא תופתעי. הייתה לי שיחה עם חבר הכנסת כהן והוא סיפר לי כמה הוא מעריך אותך וכמה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> דקה, בואו נדבר. אחים אנחנו, אנשים אחים אנחנו. בסופו של דבר, אמר לי חבר הכנסת כהן, באמת באמת, שיש לו הערכה מאוד גדולה. הוא התנצל, וטעה בניסוח, וטעה במינוח, וטוב שכך. אני אומר לכם, חבריי באופוזיציה, אנשים אחים אנחנו. יש לנו מחלוקות, מחלוקות רציניות. צריך לדון על המחלוקות האלה בצורה רצינית. יכול להיות ויכוח נוקב, אבל אני בהחלט חושב שהשיח חייב להשתנות. וכשאני שומע את חבר הכנסת לוי, שמשתלח כאן באנשים, או חברי כנסת אחרים, אני אומר, חברים, בואו ננמיך את הלהבות. בואו ננמיך את הלהבות. האחריות היא של כולנו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, שלחתי לך מכתב. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לדבר על ההצעה. חבר הכנסת סעדה, תודה לך. עם ישראל חייב לך תודה. אני אסביר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, השר נמצא פה ואתה נמצא פה. הוא לא מכבד את הוועדה לביקורת המדינה. שלחתי לך מכתב. הינה, זאת הזדמנות לפתור את זה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת לוי, זה לא המקום. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אין תרבות שיח, אדוני היושב-ראש. כשאין תרבות שיח, אז אין, זה לא יעזור לנו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מי שמדבר. אתה מצחיק. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת לוי, שיח בנועם, במתינות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תעשה לי טובה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> עכשיו נדבר על ההצעה של חבר הכנסת סעדה. אל תצא. תכבד את הדמוקרטיה. אל תצא. תכבד, תלמד גם דעה שונה. לכבד דעה שונה, חבר הכנסת לוי. תכבד את האחר. כיום המחלקה לחקירת שוטרים כפופה לפרקליטות המדינה ובסמכותה לחקור שוטרים. מנגד, הפרקליטות עובדת באופן צמוד עם משטרת ישראל בשיתוף פעולה מלא, והיטיב להגדיר את זה חבר הכנסת סעדה. מצב דברים זה בהחלט עלול להביא לידי ניגוד עניינים כאשר מתעורר הצורך לפתוח בחקירה או להגיש כתב אישום נגד קצין משטרה. במקביל, כאשר יש צורך לחקור או להעמיד לדין פרקליט, העניין מצוי בסמכות המשטרה – וגם בזה אנחנו מבינים את ניגוד העניינים. אני לא אומר את זה בלשון של האשמה. אני ראיתי ורואה הרבה פעמים קציני משטרה ופרקליטים עובדים ביחד; זה בסדר, זה לגיטימי, זה טוב, זה מפתח, זה מפרה, אבל דבר אחד אי-אפשר לעשות – שאחד יחקור את השני. להצעת החוק של חבר הכנסת סעדה, כמו שאנחנו מבינים, שתי תכליות: האחת – להעביר את האחריות לחקירת חשדות הנוגעים לאנשי הפרקליטות למחלקה לחקירת שוטרים; השנייה – כהשלמה לכך, לנתק את המחלקה לחקירת שוטרים מהפרקליטות ולהכפיפה ישירות לשר המשפטים – כמו שנאמר, הכפפה מינהלית, לא הכפפה מקצועית. בבג"ץ 531/79 בית המשפט העליון – והינה נכנס חבר הכנסת קריב, שאני בטוח שדברי בית המשפט העליון מקובלים עליו - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מקובלים. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אומר בית המשפט העליון: "כלל יסוד הוא בשיטתנו המשפטית כי אסור לו לעובד הציבור להימצא במצב בו קיימת אפשרות ממשית של ניגוד עניינים". מסכימים? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מסכימים. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> מסכימים. יפה מאוד. אני מודה לך. עכשיו, המשטרה והפרקליטות פועלות לקידום תיקים פליליים בשיתוף פעולה מלא, כמו שאמרנו, ביחסי עבודה הדוקים – ושוב, זה לגיטימי, זה לצורך מימוש אינטרסים שחשובים לכולנו. אבל, דא עקא, כמו שאומרים, העבודה הקרובה והמשותפת של אנשי המשטרה והפרקליטות יוצרת ניגוד עניינים, הן מצד האינטרסים המקצועיים המשותפים והן מצד יחסי העבודה הקרובים. מחד גיסא, החלטות בעניין פתיחת חקירה, פיקוח על החקירה במח"ש והגשת כתב אישום נגד קצין משטרה בכיר נתונות לפרקליטות. מאידך גיסא, כאשר מדובר בחקירת חשדות נגד אנשי הפרקליטות, מי שמוסמך כיום לעסוק בכך זה המשטרה, וניגוד העניינים החמור שהוזכר עומד בעינו. ולכן, בגלל הדברים שפורטו ולאור הדברים המאלפים שחבר הכנסת סעדה – שבואו נזכור, חברים, האיש אנציקלופדיה מהלכת בענייני מח"ש; האיש - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> תכבד את האחר, תכבד את השונה. הסברתי לך את זה אלף פעמים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מכבד. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אי-אפשר לבוא ולצעוק ליברלי, ליברלי, ולא לכבד את השונה ואת האחר. ולכן חבר הכנסת סעדה, אתה הבאת לכנסת ברכה גדולה. הידע שאתה מביא, האינפורמציה, הנתונים, שאתה היית שם בדיוק במקומות האלה, יכול להשכיל את כולנו איך הופכים את המערכת למערכת טובה יותר, למערכת יעילה יותר, למערכת שמכוונת מטרה ובעיקר – למערכת שאין בה ניגודי עניינים וניגודי אינטרסים. ולכן, עמדת הממשלה, כפי שאמרנו, היא לתמוך בקריאה טרומית בהצעת החוק של חבר הכנסת סעדה. הצעת החוק תחזור לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה לאחר הקריאה הטרומית ולפני הקריאה הראשונה. ועכשיו בכל זאת עוד כמה מילים על תרבות השיח כאן, שהולכת ומידרדרת. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תפסיק את ההריסות בנגב. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> חייבים להרוס ולקיים את החוק. חייבים לקיים את החוק. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אלהואשלה, אני מבקש לזוז מהדוכן. חבר הכנסת אלהואשלה, לזוז מהדוכן. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> חייבים להרוס. מה שלא חוקי – נהרוס. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> זאת תרבות השיח. זה בדיוק מה שהסברתי על תרבות השיח. תראו את הדבר הזה. איפה הגינויים? לא נפסיק לאכוף את חוקי מדינת ישראל. לא נפסיק לאכוף את החוק, גם ברהט, גם בנגב. בכל מקום אנחנו נאכוף את חוקי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, שנייה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה האחרון שיכול לדבר על תרבות השיח. בושה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> בושה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, רשות הדיבור היא של השר בין גביר, ושלו בלבד. בבקשה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אדוני, הדוגמה שראינו כאן לנגד עינינו זו הדוגמה, שהם באים לבית של חברת הכנסת גוטליב - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כהן, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, חבר הכנסת כהן, אתם מפריעים לשר בן גביר כרגע. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> - - שם זה ההפגנה. כשהם באים לבית של חברת הכנסת גוטליב, זו בושה. כשהם מאיימים על הילדה שלה, זו בושה; כשהם באים לכאן, עומדים לי מול הדוכן ומאיימים, זו בושה. אני אומר לכם, חבריי באופוזיציה, לא תעצרו אותנו. את המלחמה על שלטון החוק אנחנו נמשיך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הורשעת בעצמך בארגון טרור. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> את המלחמה למען מדינת ישראל, אנחנו נמשיך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מורשע בעצמך בארגון טרור. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> את המלחמה על זה שאנחנו דמוקרטיה, אנחנו נמשיך, ואתם, אני מקווה, תפנימו שבסופו של דבר השיח צריך להיות שיח, לא מתוך - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כן, כן, תלמד אותנו על השיח. עבריין. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - אם היית במלחמה - - - << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אדוני רם בן ברק, אני מאוד מעריך אותך. אבל לכנות אנשים נאצים? נאצים? שישה מיליון יהודים, שישה מיליון יהודים שנטבחו ונשרפו – אתה יודע מה אתה אומר כשאתה מביא את המילה נאצים? תוציאו את המושגים האלה מחוץ לתחום. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה קורה, חנה בבלי? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> תוציאו את האלימות מחוץ לתחום. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חנה בבלי. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> האלימות היא דבר פסול. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, שמענו גם בפעם הראשונה והשנייה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> לחסום כבישים זה דבר פסול; לאיים על חברי כנסת זה דבר פסול. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, קריאה ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא - - - << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> האלימות לא תעזור. האלימות לא תעזור. לא באלימות. לא באלימות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה מגנה את זה? למה חבר כנסת מהמפלגה שלך אמר עליי שאני עושה ספונג'ה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> לא באלימות. לא באלימות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, קריאה ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא אומר לו כלום? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> לא באלימות. לא ניתן לכם באלימות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, קריאה ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה - - - << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> לא ניתן לכם לשנות דברים באלימות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, רשות הדיבור כרגע היא של השר בן גביר. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> מדינת ישראל היא דמוקרטיה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תתחילו כבר, תתחיל בבסיס. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קריאה שנייה, נאור שירי. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> בואו נשמור על הדמוקרטיה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, קריאה שלישית. נא לצאת. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> בואו נשמור על תרבות השיח. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא שמעת את השנייה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> בואו נשמור על הביטויים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה תרבות השיח. מה לך ולתרבות? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> כי בסופו של דבר - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בוא תשמור על החוק קודם. (חבר הכנסת נאור שירי יוצא מהאולם) << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, חבר הכנסת אלמוג כהן, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, קריאה שנייה. אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> צבועים. צבועים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> תראו איך נראה השיח איתכם. אנחנו מנסים לקיים דיאלוג ואתם צועקים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אנחנו מנסים לנהל שיח, ואתם - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, את בקריאה השנייה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה תלמד אותנו על תרבות? אתה תלמד אותנו על תרבות? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אז תראו את ההשתוללות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קראתי אותך בקריאה שנייה, וגם את בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> חברים, למען הדמוקרטיה הישראלית, תפסיקו. תפסיקו. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> תפסיקו. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ברביבאי. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> תיקחו אחריות. למען הדמוקרטיה, תיקחו אחריות. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מה לך ולדמוקרטיה? מה לך ולדמוקרטיה? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> ובקיצור, אדוני היושב-ראש - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נגמר הזמן. השר, נגמר הזמן. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> - - שיח – כן, אלימות – לא. תודה רבה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא אלים? אתה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. ביקש להתנגד להצעת החוק חבר הכנסת בני גנץ. אני מזמין אותו לנמק את התנגדותו. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> הלך העורב אצל הזרזיר. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> בן אדם, תכבדי אותו. מה? מותר לדבר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה מביך. זה מביך. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא כל הזמן - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת משה סעדה, נא לשבת. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לכו תחקרו - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר משה סעדה, נא לשבת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איפה יש לנו מח"ש? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בני גנץ, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, היום במליאה עבר חוק אחד, שנועד לאפשר השתמטות משירות; חוק אחר, שנועד להפר את פסיקת בג"ץ במינויו של דרעי; חוק אחד, שנועד להלך אימים על היועמ"שית כדי לסייע לנתניהו. אחר כך ישאלו מי שישאל: למה אנחנו חושבים שאין לכם רצון להידברות. אני אומר לכם שאתם לא באתם לדבר, אתם לא באתם לתקן, אתם הורסים. שימו לב שבזמן הזה - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אל תפחד להגיד - - - << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> תגיד במה שאתה מאמין, ולא את מה - - - מספר לך. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תפסיק לשקר. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> תגיד את מה שאתה מאמין - - << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה. עכשיו תן לי להמשיך. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> - - ולא את מה שהרחוב מברבר לך. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עכשיו תן לי להמשיך. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> זה לא אתה. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עכשיו תנו לי לספר לכם משהו שחלקכם לא מכיר אותו מהשירות הצבאי, חלקכם אולי כן. אתם אומרים: בואו נעצור, אבל בינתיים שולחים משמר קדמי של הצעות חקיקה שעוברות פה יום-יום, שעה-שעה, נדונות בוועדות השונות. אני מבקש לספר לכם שבתורת הקרב, אחרי המשמר הקדמי מגיע הגוף העיקרי. אין דבר כזה משמר קדמי בלי גוף עיקרי, שמגיע מאחור. הרפורמה היא הגוף העיקרי של הצעות החוק שעוברות כאן עכשיו. מה הדבר החמור ביותר שיש בעניין הזה? הסיפור החמור ביותר שישנו בעניין הזה הוא הפוליטיזציה של מערכת המשפט. אני מציע, חבר הכנסת סעדה, שתזכור שאסור לעשות את זה. אם יש במדינת ישראל דוגמה שהביאה את נשיא המדינה, האזרח מס' אחת, לחקירות, למשפט ולאחר מכן לכלא, יש גם אפשרות לטפל במקרים חריגים, ככל שרק יהיו, בכל מקום ובכל מצב. לכן אסור בשום פנים ואופן להפוך את המערכת לפוליטית. צריך להרחיק את הפוליטיקאי מהעיסוק המקצועי הזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת גנץ, אני מבקש לשאול אותך שאלה. חבר הכנסת גנץ. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם, מאחר שזמני קצר, שברגעים אלה חיילינו נלחמים בשכם, שכם אל שכם, בקסבה. הם עושים את זה מכל הגוונים, מכל המגזרים, כן דתיים, כן חילוניים, כן ימין, כן שמאל – לא מעניין אותם. הם עושים את זה בשם המשימה ולא בשם הפוליטיקה. ברגעים אלה רבבות מאזרחי ישראל מודאגים מעליית המשכנתה ומהעלייה החמורה באינפלציה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ברגעים אלו איראן הופכת להיות מדינת סף גרעינית, ואתם, במה אתם עוסקים? אתם עוסקים בלקרוע את העם. אז תתביישו לכם, ואולי גם תחזרו בכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת בני גנץ. האם חבר הכנסת סעדה מעוניין להשיב? בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> חבר הכנסת גנץ, הקשבתי לך, ולא שמעתי ולו נימוק אחד למה הצעת החוק הזאת לא טובה. אני שואל אותך - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם עוסקים בפוליטיקאים. מה לא ברור - - - << קריאה >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שואל: למה אתם מגוננים? למה אתם מעניקים - - - << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> פוליטיזציה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת גנץ, הוא משיב לך. יכול להיות שלא תסכים, אבל. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לדעת. למה אתם מגוננים בכל מחיר על בכירי המשטרה והפרקליטות? למה בכירי המשטרה והפרקליטות מעל החוק מבחינתכם? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא עונה לך. פוליטיזציה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אישית חקרתי סמפכ"ל משטרה. אני אומר לך שמנעו ממני חקירת בכירים. במקום לבדוק את הנושא, במקום להידבר על הנושא, אתם נותנים חסינות. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> יא חשוך. אפלה. << קריאה >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם פוגעים בשוטרת הזוטרה שנפגעה מינית על ידי הבכירים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אפלה גדולה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם פוגעים אותו בדואי באום אל-חיראן יעקוב אבו אלקיעאן, שנגרם לו עיוות דין, ואותה נפגעת מינית של ריטמן. אתם לא רואים אותם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> נפגעת מינית – לא ישב בכלא? על מה אתה מדבר? מי מעל החוק? << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם, מה שאתם רוצים הוא לגונן בכל מחיר. ולכן אני שוב קורא לכם, במקום - - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> ישב ראש הממשלה בכלא. ישב שר בכלא, ישבו קצינים בכלא. על מה אתה מדבר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, קריאה ראשונה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא היה פוליטי. אתה רוצה להפוך את זה לפוליטי. זה העניין. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> במדינה מתוקנת אין אזרח שהוא מעל חוק וכולם שווים בפני החוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה? מה זה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אצלכם לא. לא בפוזיציה. כולם שווים. כולם שווים, גם מפכ"ל המשטרה, גם פרקליט המדינה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> חוץ מדרעי. חוץ מדרעי. דרעי הוא מעל החוק. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> כל גוף חזק חייב מולו גוף שיחקור אותו. את זה אתם לא מבינים. << קריאה >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הוא לא מעל החוק. הוא לא מעל החוק - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> לסיום, למרות – אני עושה – אנחנו מקימים גוף שהוא עצמאי לחלוטין. עצמאי לחלוטין. גנץ, למי תתלונן המתמחה של פרקליט המדינה שהטריד אותה מינית? למי? למי? תענה לי. << קריאה >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני אענה לך. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אין לך תשובה. אין לך תשובה. למי? << קריאה >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אין לך. ומה יהיה עם אותה מתמחה צעירה. מה יהיה? זה לא רלוונטי לך. אתם מוכנים לחפות עליהם ולתת חסינות. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתם רוצים - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> שלטון החוק לא חשוב לכם. כמי שהיה שם, הוא חשוב לי. ובעזרת השם, יהיה גוף שיחקור את הפרקליטות. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> סגלוביץ', זה קשה לך. אני יודע מאין אתה בא, אתה באת. אני יודע איפה החברים שלך. אני חקרתי את החברים שלך. לכן בעזרת השם, יקום ויהיה גוף שיחקור את כולם, כי כולם שווים בפני החוק. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אם היית ראש מח"ש, כל זה לא היה קורה, נכון? היית מרוצה. לא מינו אותך. זאת הנקמה שלך. זאת הנקמה שלך, כי אתה לא ראש מח"ש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת סעדה. ואנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אם היית ראש מח"ש כל זה לא היה קורה, נכון? היית מרוצה. לא מינו אותך אז זאת הנקמה שלך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אנא שבו במקומותיכם. ההצבעה תהיה אלקטרונית. ההצבעה תהיה שמית. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מונע מטעמי נקמה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת לוי וסעדה, תודה. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – בעד אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – בעד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – בעד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המזכיר יקרא בשמות החברים שעוד לא הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – נגד זאב אלקין – אינו נוכח דבי ביטון – נגד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – אינו נוכח אורנה ברביבאי – נגד בנימין גנץ – נגד סימון דוידסון – נגד דני דנון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד חילי טרופר – נגד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – אינו נוכח רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – נגד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יוליה מלינובסקי – נגד שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – בעד יבגני סובה – נגד אורית מלכה סטרוק – בעד מנסור עבאס – נגד חמד עמאר – נגד עודד פורר – נגד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – אינו נוכח << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא הוצא החוצה, תשלחו לקרוא לו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נאור שירי יכול להיכנס אם הוא רוצה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תשלח סדרן. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חברת הכנסת) פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> האם יש חבר במליאה שעוד לא הצביע? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) זאב אלקין – נגד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מתן כהנא. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) מיקי לוי – נגד מתן כהנא – נגד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש עוד מי שלא הצביע? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> איפה נאור? נאור מגיע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נאור שירי. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) נאור שירי – נגד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אין עוד מישהו שלא הצביע? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חברת הכנסת) פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כולם הצביעו? תמה ההצבעה. נא לספור. 62 בעד, 52 נגד. אני קובע שהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה של חבר הכנסת משה סעדה, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החוקה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> החוקה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, הביטחון הלאומי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הביטחון הלאומי? לוועדת הכנסת שתכריע. << הצח >> הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1793/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא – הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס. ינמק חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. הרב גפני, בבקשה, עשר דקות לרשותך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> גפני, תגיד תודה שלא נותנים לך לנמק את הדיון של הבוקר. ואתה צריך להגיד - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תן לו, הוא יגיד עכשיו. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> בפעם הבאה שאתה בא אלינו לוועדה, תגיד לי לפני זה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני יודע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מציע שבהתחלה, לפני שאתה פותח, לפני שאתה מדבר, לדעתי קודם כול תסביר לחלק משופטי העליון מה זה חמץ. לדעתי חלקם לא יודעים מה זה, אז בוא נתחיל בהגדרות: מה הוא חמץ? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל אני רוצה להגיד לך, לפני שאני מדבר, אני הסתכלתי מי עוד הגיש הצעת חוק כזאת בעבר. אז ראיתי: חבר הכנסת דודי אמסלם. באחת מהכנסות גם אתה הגשת את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נכון, נכון, הגשתי את זה עכשיו גם. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להגיש בפני הכנסת את הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), התשפ"ג–2023. חתומים על הצעת החוק הזאת גם חבר הכנסת יעקב אשר וגם חבר הכנסת יצחק פינדרוס, אבל יש מוצמדים נוספים, כולל אדוני היושב-ראש, לחוק הזה. לפני שאני אדבר לגופו של חוק, אנחנו ערבים אחד לשני. אנחנו כל הזמן מדברים על ערבות הדדית. מה שהיה במשך כל השנים זה שבבתי חולים שיש כשרות, בפסח לא היו מכניסים חמץ. זו לא הייתה עבירה פלילית, זה לא היה דבר שבכפייה. מנהל בית החולים שמכיר את החולים שלו ויודע במי מדובר, אז הוא היה אומר שלא להכניס חמץ או כן להכניס חמץ, זה לא משנה, זה היה בסמכות מנהל בית החולים. זה מה שהיה וכך חיינו כל הזמן. מה הייתה המעלה בזה? המעלה הייתה שכשכמגיע חולה – הוא לא חייב להיות דתי, בגלל ששומרי החמץ והמצה בפסח הם רוב מוחלט של העם היהודי. אני ראיתי סקרים: מדובר על אחוזים אסטרונומיים בעניין הזה. אז הוא יכול לבוא, מנהל בית החולים, ולהגיד: כאן זה בית חולים אנגלי, בנצרת, כאן מותר להכניס חמץ, כאן אין כשרות. אז מי שרוצה, מגיע לבית החולים, זה בסדר. אבל כשמגיע חולה, שהוא לא בסכנת נפשות – בגלל שאם הוא בסכנת נפשות, הכול מותר – הוא לא בסכנות נפשות, אבל הוא צריך את הטיפול הזה. הוא מוכרח לבוא לבית חולים. שלחו אותו לבית חולים, והוא אדם שמקפיד על חמץ ומצה ­– הוא לא ילך לבית החולים. ואם הוא ילך, יהיה עוד יותר חמור: כשיביאו לו אוכל – הוא חולה, הוא צריך לאכול – הוא לא ירצה לאכול בגלל שהוא מקפיד על חמץ. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא לא יכול. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נכון. ואז המציאות הזאת היא מציאות, שבה כאילו אנחנו באים ואומרים: לא מעניין אותנו ממך, תאכל, לא תאכל, תבוא לבית חולים, לא תבוא לבית חולים, אנחנו יש לנו אידיאולוגיה שאסור שיהיה דבר כזה. כך היה כל השנים מאז קום המדינה. הכול היה בסדר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> יש מתנגדים? מי מתנגד להצעה שלך? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא יודע. אני עוסק בבעד, לא בנגד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת שטרן, הם הביאו כאן הצעה, בתור חילונית אני אומרת לך - - - << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אלעזר שטרן, אתה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הם הביאו לפה הצעת חוק - - - << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת שטרן, אני מדבר אליך. אתה מאלה שתרמו ותורמים כל הזמן לכולם. כאן אנחנו מדברים על חולים, או כאלה שצריכים לבוא לבית חולים, שלא יבואו. למה? ואני כבר יודע מהעובדות. הגיע בג"ץ, ובג"ץ אמר: לא. אם אתם רוצים שמנהל בית החולים יהיה מוסמך כדי לעשות משהו בעניין הזה, תעבירו חקיקה ראשית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בג"ץ אמר את זה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> למה? למה בג"ץ אמר את זה? למה? לאיזה צורך? למי זה הועיל? נכנסנו עכשיו – הרי לא הייתי מביא את החוק הזה - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> נבטל את בג"ץ. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> - - היינו ממשיכים לחיות נורמלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. חיינו בשלום - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אולי שווה לוותר על העניין. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא היה צריך את הפסיקה הזאת. בא הבג"ץ ופוסק שאני צריך להביא חוק, אחרת אנחנו לא דואגים לאחינו בשרנו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא אמר ככה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא אמר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא כן אמר את זה. והייתה דעת מיעוט שאמרה שלא צריך להתערב בפסק הדין, לעזוב את זה בשקט, לשמור על הסטטוס קוו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תן לי להגיד לך. הוא אמר שאם אתה רוצה את זה, תעביר חוק. הוא לא אמר - - - זה משהו אחר לגמרי. זה משהו אחר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באמת, זה מה שהיה שם. הייתה בקשה לדיון נוסף - - - << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בג"ץ אמר שאם אתה רוצה. אם אתה רוצה, ואתה רוצה, בגלל שאתה לא רוצה לפגוע באף אחד - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> על זה תשמע אותי. על זה אתה יכול לשמוע אותי אחר כך. אפשר להתנגד? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אם אתה רוצה, זה אמר בג"ץ. אני כבר לא מדבר על מה שאמר ניל הנדל, שהיה בדעת מיעוט - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - שלא צריך - - - << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> - - הוא אמר: "כאמור, גורם אחד שעשוי להיות מושפע מן ההכרעה הוא קבוצת החולים שומרי המצוות, שרוצים להקפיד על קיום מצוות הפסח. עבור חברי קבוצה זו אכילת חמץ בפסח היא בגדר איסור חמור. לדעתי, יש לשאוף בכל עוז למצוא פתרון לאנשים אלה". << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> נכון. גם אני בעד, אבל לא ככה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה יודע מה? אני לא מנהל איתך - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - דקלרטיבי, והוא לא - - - << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אלעזר, אני לא מנהל איתך משא ומתן. אתה התקלקלת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> - - - כמתנגד. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה פעם, כשהיית צעיר יותר, היית אומר: גפני, אתה צודק. אבל מה לעשות? התקלקלת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מוישה, אפשר? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה אני בא עכשיו ואומר? צריך לחשוב - - - << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת גפני, שנייה. אלעזר, איזה פתרון אתה מציע? לא הבנתי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני אגיד לך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> למה אתה עושה את זה ביניכם? תמשיך בבקשה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני אגיד לך, שיהיו חדרים לדוגמה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא. לא להפריע עכשיו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> - - - לא הבדל בין אנשים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מבקש לא להפריע עכשיו לרב גפני. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אלעזר, מה אני מבקש? את הדבר הפשוט ביותר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> - - - כמה ימים - - - מיטה - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני אומר שהחוקים האלה עושים נזק. ואתה יודע את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע. שום דבר, בבקשה. לא להגיד שום דבר. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> פעם היו לך טיעונים יותר חכמים ממה שאתה מדבר עכשיו. אני אומר לך, מה אני מבקש? אני לא אומר שתהיה פה איזה עבירה פלילית. ראיתי בתקשורת, בכל מיני דברים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. לא - - - << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רגע, די. כבר היה לי אותך בוועדה היום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן. נדבקתי לך לכאן. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ולכן אני לא אומר עבירה פלילית, ואני לא אומר מותר ואסור, אני לא אומר כלום. אני אומר: מנהל בית החולים, ירצה לעשות חדרים? שיעשה חדרים, אני לא אומר לו מה לעשות. הוא מנהל בית החולים; הוא מכיר את החולים שלו; הוא יודע במה מדובר; הוא יודע מה צריך לעשות; הוא יודע מה קורה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא יודע מי שר הבריאות, הוא יודע מי שר האוצר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אוי, נו באמת. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שר הבריאות היה – איך קראו לו? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הורוביץ. הורוביץ. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> באמת, מה אתה, נגד הדמוקרטיה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - חבל על המאמץ. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הורוביץ כתב להם מכתב. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה נגד המציאות? היה ניצן הורוביץ, היה שר הבריאות. אז זה היה בסדר? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הגנה על זכויות המיעוט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני הייתי בטוח – חשבתי, בכל אופן, קואליציה, אופוזיציה – ואני באמת לא מתכוון לזה. אבל אני הייתי בטוח עליך, אלעזר, הייתי בטוח שאתה תגיד: גפני, אתה צודק. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> גפני, אתה יודע כמה דברים אני בטוח שאתה היית אומר: אלעזר, אתה צודק, אם לא היית, אתה יודע - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת גפני, אל תתייחס. ניסינו. באמת אין מה להתייחס. חבר הכנסת גפני, אנחנו נחוקק את זה. אין עם מי לדבר. באמת, אין עם מי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הרב גפני, כשאתה מדבר איתו, אתה גורם לכך שאתה מפסיד זמן. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה צודק, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כמה דברים אני צודק, ואמרת - - - << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת שטרן, אתה מפריע לי עכשיו. אני מבקש לומר, הרי אי-אפשר שאנחנו מדברים על חוק החמץ מבלי שנדבר בכל אופן על ההיסטוריה של העם היהודי. אנחנו גדלנו על אלפיים שנות גלות, עם תקופות נוראות, קשות מאוד לעם היהודי, תקופת האינקוויזיציה, תקופת מסעי הצלב, השואה – דברים נוראיים שהיו בעם היהודי, ואנחנו גדלים על מה שהיה באותה תקופה. כמה הקפידו שלא לאכול חמץ. יהודים שהיו בעמק הבכא; שהיו במצב הנורא ביותר. כאן במדינת היהודים, יהודי לא יוכל ללכת לבית חולים לקבל טיפול, בגלל שבג"ץ אמר שצריך להכניס חמץ או שאפשר להכניס חמץ, ואין לעניין פתרון? לא מכריח אף אחד. אני לא בא בכפייה לכלום. אני מבקש את מה שהיה בדיוק לפני החלטת הבג"ץ להחזיר. לא מכריח, לא אומר כלום, אני רק אומר שמנהל בית החולים, כמו שהיה בכל השנים, וזה היה בסדר – להחזיר את המצב לקדמותו. אני מבקש - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> ברכבת יהיה מותר, או שמנהל התחנה יוכל להחליט? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא דיברתי על רכבת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אלעזר שטרן, אני לא יהודי דתי. אני מסורתי. אני מתבייש שכנסת ישראל אמורה להצביע על החוק הזה בכלל. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> היא לא צריכה. היא לא צריכה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בושה וחרפה. עוד מעט גם ברית מילה, לא - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תעשו חינוך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> במה אנחנו יהודים? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תעשו חינוך, אל תאסרו בכוח. לא בכוח. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תסביר לי, במה אנחנו יהודים? אתה לא מתבייש לשאול את השאלות המטומטמות האלה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתם רק מרחיקים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, אני כבר חייב לסיים. אני חוזר בפעם המי יודע כמה. תגיד מה שאתה רוצה, הרי אני לא מכריח פה אף אחד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עוד מעט תכריחו את האנשים והחולים לאכול חמץ. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא מכריח. מנהל בית החולים יחליט. אני לא מכריח אף אחד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> - - - טיפת כבוד, לא במסורת, לא בכלום. כולה שבוע בשנה. אני מבין שלהר הבית ברמדאן, אתה בעד שהיהודים יעלו עם פיתות - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> דודי, תעשה חוק על ברית מילה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> - - - אתה בעד שברמדאן יעלו עם לאפות להר הבית. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תעשה על ברית מילה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בושה וכלימה. אתה יכול להשמיד את העם היהודי, את הדת היהודית, אתה עושה את זה. למה לאסלאם אתה לא עושה את זה? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> דודי. חבר הכנסת דודי אמסלם, תן לי רק לסיים. אני לא הבנתי, האמת, אבל לא למדתי משפטים - - << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא מתביישים. טיפת כבוד יהודי אין לכם. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> - - לא למדתי משפטים, אז אני לא יודע. לא הבנתי למה היועצת המשפטית לממשלה אמרה – אני מקווה שזה לא נכון, בגלל שלא שמעתי אותה – שיש פה בעיות חוקתיות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הרב גפני, אולי תסביר לאמסלם את החוק. אמסלם לא הבין את החוק. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא הבנתי. לא הבנתי למה - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא חושב שזה כפייה. זה לא כפייה, אמסלם. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תפסיקו. בסדר. לא הבנתי למה היא אמרה את זה. אני לא מבין את ההתנהלות הזאת. בג"ץ אמר שאפשר לעשות חוק, ואני קיבלתי את ההצעה הזאת - - << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה לא חוק של כפייה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> - - ועשיתי חוק יחד עם החברים הנוספים - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל לא כפייה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> - - שתכף גם יעלו להסביר. לא הבנתי את ההתנהלות המשפטית הזאת. מה הבעיה החוקתית בזה שמסמיכים את מנהל בית החולים בכל מקום בארץ בנושא הזה. רק בבית חולים ששומר כשרות? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> השופט עמית למד - - - בצייטלין, יודע את המסורת, הורס כל יסוד יהודי. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מבקש את התמיכה שלכם. ותדע לך, חבר הכנסת אלעזר שטרן, במקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. אתה יכול להצביע בעד. לא יעשו לך כלום באופוזיציה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תעשה אתה תשובה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> איזה מנהל בית חולים - - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> גפני, זה לא החוק - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה גפני. << הצח >> הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/138/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יוסף טייב) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> להצעה זו הוצמדו ארבע הצעות חוק. הראשונה שבהן היא של חבר הכנסת יוסף טייב. שלוש דקות לכל אחת מהמוצמדות. אני מבקש לא להפריע לדוברים, כי יש להם רק שלוש דקות. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חג הפסח הידוע בשמו המקראי "חג המצות", הוא חג החירות המסמל את לידתו של העם היהודי, שבו יצא מעבדות לחירות. סקרים ומחקרים שנעשו בישראל ובעולם קבעו כי חג הפסח הוא החג החשוב ביותר בחגי ישראל בקרב כל סוגי האוכלוסייה. כאשר הרוב הגדול של העם היהודי בישראל ובתפוצות חוגג את חג הפסח, הוא מקפיד על השמירה של איסור אכילת חמץ, בין דתיים, מסורתיים, חילונים. הכנסת החמץ לבתי החולים פוגעת פגיעה חמורה ברגשות הציבור. יתרה מכך, היא פוגעת בצביונה היהודי של מדינת ישראל. בהכרזת העצמאות של מדינת היהודים היה ברור מעבר לכל ספק כי הובטחה בה השמירה על אופייה היהודי של מדינת ישראל. המאמץ הנכון הזה שאנחנו עושים ברגע הזה להבטיח את דמותה היהודית של מדינת ישראל, הוא מאמץ משותף לרוב המכריע של יהודי ישראל ללא הבדל השקפה, זרם ועדה. חבל שאתם לא מצטרפים לזה. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לשתף אתכם בהרגשה אישית שלי כעולה מצרפת: שם ראיתי את הכימיה של אחיי הפזורים בתפוצות, ראיתי את הברק בעיניים שהבהיר את רצונם העז לעלות לישראל מתוך אמונה ותקווה לחיות במדינת היהודים. הם עלו כי הם ידעו שחגי ישראל הינם חלק אינטגרלי ובלתי נפרד של המדינה הזאת. זה מצטרף לכלל הסיבות שבגללן זכינו אנו לחיות כאן, בארץ הקודש, ולקיים את תורתנו הקדושה. למאמץ הזה שותף בוודאי רובו המכריע של כלל העם היהודי בתפוצות, הרואה את מדינת ישראל לא רק כמדינת היהודים, אלא כמדינה יהודית. אני קורא לחבריי חברי הכנסת בבית הזה: התעלו מעל כל שיקול פוליטי ותתמכו בחוק החשוב הזה, אשר ישמור על המסורת היהודית שננחיל לבנינו, וכך נשמור על זהותנו ועתידנו בארץ הזאת. אתם יודעים שאנחנו יכולים להגיע להבנה. אין בכך שום כוונה לאסור את כניסת החמץ בבתי החולים הערביים ובבתי חולים אחרים. בואו נעביר יחד את החוק הזה, זה חוק שחייב לעבור בקונצנזוס רחב. אנחנו רוצים לשמור את המדינה הזאת כמדינה יהודית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת טייב, אמרת שיהודים רצו לעלות למדינה יהודית, ולא רק למדינת יהודים. אני רוצה לגלות לך סוד: במגילת העצמאות, שמנופפים בה עכשיו בכל ההפגנות, כתוב "מדינה יהודית", לא כתוב "מדינת יהודים". כך היא כתובה במגילת העצמאות. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מדינה יהודית יכולה להיות גם חילונית. אני לא חייבת לאכול - - - אני יכולה לאכול חמץ ולהיות יהודייה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את יכולה לעשות מה שאת רוצה. במגילת העצמאות כתוב "מדינה יהודית", לא כתוב "מדינת יהודים". << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> בסדר גמור. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> ואפילו בהלכה כתוב "מדינה יהודית". << הצח >> הצעת חוק חג המצות (איסורי חמץ) (תיקון – איסור הצגת חמץ בפסח בבתי חולים), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/397/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אוריאל בוסו) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו הצעת חוק חג המצות (איסורי חמץ) (תיקון – איסור הצגת חמץ בפסח בבתי החולים) של חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כתוב: "מדינה יהודית בארץ ישראל היא מדינת ישראל". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נכון. אתה רואה? גם אנחנו יודעים לצטט את זה. זה לא שלהם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, ממש לא שלהם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> ופה יהיה שוויון מוחלט לכל מי שגר פה. תמשיך. פה הוא נעצר. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, בתאריך 30 אפריל 2020 קבע בית המשפט כי הנוהג והנוהל שהיו חלים אז, שלפיהם, בהתאם להחלטת הרבנות הראשית בתי חולים לא יסכימו להכניס חמץ לשטחיהם בחג הפסח, אינו יכול להימשך, מאחר ואין לו סמכות בחוק. אני אצטט מה שאמר השופט הנדל בדעת מיעוט: "אנו חיים במדינה שמוגדרת יהודית ודמוקרטית. הדגש אינו על מרכיב אחד או על המרכיב השני. שני המרכיבים נכללים יחדיו בהגדרת המדינה". הוא הוסיף עוד ציטטות. למשל, הוא אמר: "לו הייתה דעתי נשמעת, נכון יותר שבית המשפט לא יכריע במחלוקת, ויאפשר לצדדים לפתור את הבעיה". חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לומר לכם משהו אחד: 30 שנה אנחנו לא מחוקקים חוקים דתיים. יש לכם טעות. אנחנו רק מתגוננים נגד הפרוגרסיביות של אלה שבאים כל הזמן לעתור ולהכניס דברים שלא היו עד היום. מה הבעיה במה שקרה עד היום? למה אנחנו צריכים לחוקק את חוק הכותל, עד שלא הגיעו הרפורמים שמבקשים להפר את הסטטוס של אלף שנה. אנחנו צריכים לחוקק חוק גיור, אם לא נסמוך על הרבנות הראשית? מדובר בחוק דקלרטיבי שבסך הכול מאפשר למנהל בית החולים להמשיך את הנוהל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל הכבוד. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> ואני אומר לך משהו אחד: בתפקידי כיושב-ראש ועדת הבריאות אני נחשפתי לדברים נוראיים, ואני רואה את הצורך והחובה. ישנם אנשים שבפסח האחרון היו זקוקים להשגחה ונטשו את בית החולים בשביל לשמור על הרצון שלהם להיות במדינה. כולכם כאן שומרים על כשרות בפסח ולא אוכלים חמץ. אבל מה הבעיה? מנהל בית החולים יחליט. לא אמרתי למנהל בית החולים האיטלקי ולא הנצרתי שיעשה את זה, אבל במקום אחר – שיאפשרו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה תראה מה יקרה. יכניסו עכשיו הרבה יותר חמץ. יכניסו יותר חמץ בגלל החוק. בגלל הכוח יכניסו יותר חמץ. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - אתם לא נורמליים. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לא יחטטו בתיקים לאף אחד. אבל לא יביאו מגשי פיצות ויחללו את המטבחים. ואז החולים שצריכים לאכול כשר, כי אין להם ברירה – חולה לא בוחר מרצון ללכת לבית החולים, זה ההבדל. לקניון אתה יכול ללכת ויכול לא ללכת; הוא מגיע לבית החולים בכפייה, כי הוא צריך להיות. אז גם שם אתה רוצה לקבוע? אנחנו לא קבענו שצריך לחוקק את חוק ההפרדה, עד שהגיעו אותם הפמיניסטים שאומרים לך: לא, אל תעשה אירועים בהפרדה, וגם מי שרוצה צריך לחוקק. אנחנו רק מתגוננים כנגד אותם האנשים שפוגעים בזהותה היהודית של מדינת ישראל. לכן, חבריי חברי הכנסת, כל מי שנמצאת בו קצת זהות יהודית צריך לתמוך בחוק הזה, ולא להכניס כל מיני משפטים שאין להם שום קשר להיותה מדינה יהודית לפני היותה דמוקרטית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוריאל בוסו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה עם קטניות? קטניות מותר? אם קטניות מותר, אז בבית חולים שיש בו אשכנזי - - - מותר קטניות? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה שואל את השאלה הזו? יש לך - - - הרי זו רק הצהרה. אין עבירה, אין שום - - - לדבר הזה. מה יש לכם? אני לא יכולה לשמוע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת גוטליב, אני רוצה - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אז איפה החוק פה? איזה מין חוק זה? על מה החוק? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני רוצה להגיד לך משהו. את משפטנית, נכון? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> במגילת העצמאות, שמנופפים בה בתל אביב, כתוב: "יישמר חופש הדת לכל אזרח". כי יש אזרחים יהודים בארץ ישראל שיש להם חופש דת, והם רוצים לפגוע בחופש הדת – זו הבעיה. אנחנו צריכים להגן על חופש הדת של היהודים בארץ ישראל על פי מגילת העצמאות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אומר החוק? << הצח >> הצעת חוק חג המצות (איסורי חמץ) (תיקון – איסור הצגת חמץ בפסח בבתי חולים), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/398/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ינון אזולאי) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. משה ארבל ינמק את הצעת החוק, בבקשה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> ארבל, רק תגיד, בחוק שלך יהיה מותר להכניס קטניות לבית חולים או לא? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אורז? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> יבדקו בתיקים אם יש במבה? אתה יודע, במבה זה לאוכלי קטניות. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, הצעת החוק שמונחת כאן היום לפניכם נומקה היטב על ידי חבריי המציעים. בדקות הספורות שיש לי אני רוצה לדבר על אובייקטיביות במשפט. הינה, באותו הרכב של פסק הדין האקטיביסטי של בית המשפט העליון יושב שופט דתי, חובש כיפה, מקצועי – השופט ניל הנדל, ובא ואומר באומץ: רבותיי, עזבו את בית המשפט מלהכריע בסיפור הזה. תניחו את הסוגיה הזו לסוגיה חברתית ולהכרעה חברתית. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הפה שאסר הוא הפה שהתיר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת שטרן, לא להפריע. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> - - - את כל מה שהוא אומר - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת שטרן, לא להפריע לדובר. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> ומגיע מי שישב בראש ההרכב, כבוד השופט פוגלמן, בפסק דין אקטיביסטי על טורבו, וגם בהצעת פשרה, שמעתי היום את חבר הכנסת קריב מתראיין, והוא דיבר על הצעות פשרה שסורבו על ידי הרבנות הראשית, גם הצעת פשרה שהייתה לבית המשפט להקמת מה שאמרת, חבר הכנסת שטרן, מטבחון חמץ קטן בכל מחלקה, מטבחון חמץ - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא אמרתי ככה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> לא אמרת? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא. אמרתי - - - << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אני אומר שבבית המשפט עלתה הצעת פשרה של מטבחון חמץ, כדי שהמעוניינים, שיש להם crave לחמץ, יוכלו לגשת למטבחון החמץ, וקבע השופט פוגלמן שזו פגיעה אנושה בכבודו של אדם, אותו תיוג שיימינג: הינה, הוא אוכל חמץ במטבחון. יש כאן מערכת משומנת, ששותפים לה ישראל חופשית, שמתנהגים באופן הכי לא ליברלי שיש. ליברל אמיתי חייב להיאבק על חופש הדת ועל חופש מדת באותה מידה, אבל הם נאבקים אך ורק על צד אחד של התמונה, באופן כזה שהם מפעילים פעילות טוטליטרית להחלת עמדות ליברליות. ככה לא עושים ליברליזם; ליברליזם עושים באופן כזה שהוא באמת יכיל מורכבויות, באופן כזה שהוא באמת יכול להבין שיש כאן שונות חברתית, ולאפשר לכולנו לדור בכפיפה אחת באותו מקום. הצעת החוק שמבקשת להסמיך את מנהלי בתי החולים היא בעצם אמירה של בתי המשפט; בית המשפט דיבר על חוסר הסמכות, ואנחנו באים ואומרים: הינה, תהיה סמכות. ומגיעה היועצת המשפטית לממשלה בדיוני ועדת שרים לחקיקה ומדברת על קושי חוקתי. הדבר הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת. בשניות שנותרו לי אני רוצה לשתף רשומה, פוסט בלעז, בפייסבוק, שכתב ד"ר יעקב בן שמש, מרצה למשפט חוקתי ומינהלי, שהוא איננו בן המגזר החרדי: כתבתי בזמנו שבג"ץ החמץ, שקבע שלבתי החולים אין סמכות למנוע הכנסת חמץ לשטחה במהלך הפסח, הוא מופת של אקטיביזם שיפוטי. חברים משפטנים כתבו לי שאני מגזים, שזה בסך הכול פסק דין מינהלי שמתבסס על עקרון החוקיות, שאומר שאסור לפגוע בזכויות ללא הסמכה מפורשת בחקיקה. כלומר כך נטען: בג"ץ לא קבע שאסור למנוע הכנסת חמץ לבתי החולים, אלא רק שדבר כזה דורש הסמכה מפורשת בחקיקה. אבל היה צריך להיות תמים גדול בשביל לקרוא את פסק הדין של פוגלמן ולא להבין שאם יחוקק חוק שמסמיך את בתי החולים למנוע הכנסת חמץ, ספק גדול אם בית המשפט העליון יאשר אותו, וזאת לאור האופן שבו מתאר השופט פוגלמן את אי-הנוחות הנגרמת מחוסר היכולת לאכול חמץ בפסח בבתי החולים כפגיעה קשה בזכות החוקתית לכבוד האדם. והינה, הפתעה-הפתעה – עכשיו כשהממשלה דנה בהצעת החוק להסמיך את בתי החולים למנוע הכנסת חמץ לבתי החולים, היועצת המשפטית מתנגדת, משום שההצעה מעלה קשיים חוקתיים ניכרים. ואין לנו אלא לשוב ולהזכיר: אם תפיסת הזכויות שלנו רחבה עד כדי כך, ואם בג"ץ הופך להיות הפוסק האחרון בכל עניין של מדיניות חברתית, כי בעצם כל דבר הופך להיות פגיעה אנושה בזכות חוקתית שכפופה למבחני המידתיות של בג"ץ – הרי שהרפורמה בשיטת מינוי השופטים מתבקשת מאליה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה ארבל. << הצח >> הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – קביעת הוראות לעניין הכנסת חפצים ודברי מאכל למוסד רפואי), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1888/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ישראל אייכלר) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> להצעת החוק הזאת הוצמדה הצעת חוק של חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. בטרם תעלה, מהמקום הזה אנחנו רוצים לאחל ברכת מזל טוב ליושב-ראש ועדת החינוך חבר הכנסת יוסי טייב, שברגע זה נהיה לסבא בהולדת הנכדה. מזל טוב בשם כולם, סבא קדישא. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול מזל טוב, חבר הכנסת יוסף טייב. מזל טוב. ברכה גדולה – יהודי שעלה מצרפת, נולד לו נכד בארץ ישראל. אני רוצה להגיד לך שנכד ראשון הוא רק פעם אחת בחיים. בעזרת השם יהיו לך עוד נכדים, אבל הנכד הראשון הוא משהו מיוחד. רבותיי, מדינת ישראל נמצאת עכשיו תחת מתקפה. היא נכבשה על ידי הפיכה משפטית אנטי-דמוקרטית בחסות גופים רפורמיים וקרנות מארצות הברית שנלחמים נגד ישראל, מגייסים את כל השגרירים של כל המדינות להציג את מדינת ישראל כמדינה טוטליטרית, דיקטטורית, משכנעים את כל הגופים הבין-לאומיים הכלכליים להוציא את הכספים מארץ ישראל. אנחנו ממש במלחמה: מצד אחד איראן וסוריה והמחבלים מהרשות הפלסטינית, כל זה ידוע, אבל המלחמה החדשה היא, כמו שנאמר, ממך ובתוכך. כשיודעים את המטמוניות שלך – זו הסכנה הגדולה ביותר. אחד הביטויים לסכנה הזאת הוא הוויכוח הזה, על זה שאנחנו צריכים לבוא בכלל להסמיך מנהלי בתי חולים לאפשר ליהודים לשמור על מצוותם ועל חופש הדת שלהם ולשמור מפני חמץ בפסח. אני רוצה להדגיש כאן על דעת כל חבריי: אין לנו שום עניין למנוע, חס וחלילה, מערבים שרוצים לשמור על דתם לעשות את זה. מנהל בית החולים יהיה מספיק אחראי לדעת לשמור על זכותם, כי חופש הדת ניתן לכל האזרחים, לא רק ליהודים. אבל לפחות שחופש הדת יינתן גם ליהודים, זה מה שאנחנו מבקשים. אנחנו מבקשים שיהודים, שבמשך השנים, בכל הדורות, נלחמו על שמירה מפני מה שהוא חמץ בפסח – יהודים רעבו ממש, לא רק בימי שואה ומלחמה, כדי שחלילה לא יהיה חשש של חמץ, בוודאי בפרהסיה. חולה ששוכב בבית חולים – ואף אחד לא רוצה לשכב בבית חולים, זאת לא בחירה שלו ללכת לשם – שיוכל לשמור על אמונתו, "ולא ייראה לך חמץ". הגופים האלה, שמגייסים את כל המדינות נגד מדינת ישראל, לא מסתפקים בעניין של החמץ; הם גם עושים מלחמה נגד הכותל המערבי, שהיה במשך 50 שנה המקום שמאחד את כל העולם היהודי. הם באים ואומרים לכל אומות העולם שמדינת ישראל איננה הבעלים על הכותל המערבי, היא לא יכולה לשמור על קדושת הכותל המערבי. לשיטתם, הם יכולים לפנות למלך ירדן שיביא את הווקף, שאולי הם ישמרו על קדושת הכותל המערבי, כי מדינת ישראל לא יודעת איך לשמור על קדושת הכותל המערבי. לכן רבותיי, אנחנו מבקשים בסך הכול דווקא בזמן המלחמה הזאת, מלחמת האזרחים שמנסים לכפות עלינו – אנחנו לא רוצים מלחמה בפנים, אנחנו לא יכולים לאפשר מלחמה בפנים, כי יש לנו מספיק אויבים מבחוץ, ומי שיעשה את המלחמה, מי שיפגע בכלכלה הישראלית בכוונה, יהיה משתף פעולה עם כל האויבים מבחוץ. לכן אנחנו צריכים עכשיו לחזק, לעשות מאבק, כדי שמה? שמנהל בית חולים יהיה מוסמך לקבוע עם מה להיכנס? גם היום בית חולים קובע. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תעשה עוד חוק שבו המנהלים יהיו חייבים - - - << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני זוכר שבתקופה שאחרי הקורונה החליטו מנהלים למעט במבקרים, שרק מבקר אחד יהיה בחדר. אז אני באתי לבית חולים, רציתי להיכנס אל אחי. בגלל שאח אחר היה שם, אמרו: אתה לא יכול להיכנס. חבר כנסת, חסינות – אין דבר כזה, רק אחד יכול להיכנס, המנהל קבע. אבל מנהל שרוצה לקבוע שיהודי יוכל לשמור חמץ בפסח – הבג"ץ אוסר עליו. והבג"ץ הוא עוד מעוז הדמוקרטיה – אין לך אוקסימורון יותר גדול מאשר 15 אנשים שלא נבחרו, ושולטים במדינה שלמה ובכל הנבחרים. והכי מצחיק הוא שלראש הממשלה אסור לדבר על זה. זה לא יאומן, זה רק סמלי. רבותיי, הפסח כבר עבר הרבה הרבה שליטים יותר קשים מכם; הפסח ושומרי החמץ בפסח יגברו גם עליכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. ביקשו להתנגד להצעה זו חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת יבגני סובה – קודם כול השר משיב? סליחה, יעלה וישיב ממלא מקום שר הבריאות, השר יואב בן צור, בבקשה. חשבתי שקודם כול התנגדויות, ואז הוא משיב. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל יש עוד מתנגדים. אבל אם לא הגיעו, למה אני לא יכול לעלות? אני ביקשתי שירשמו. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גם אני מצטרף לברכות לחבר הכנסת יוסי טייב. מה לעשות, אתה לא נראה סבא, אבל שיהיה מזל טוב להולדת הנכדה הראשונה, תזכו לגדלה לתורה, לחופה ולמעשים טובים, בעזרת השם. לפני כמה ימים חבר עשה קניות לשבת באחד הסופרים בירושלים. הוא מספר לי שהוא הגיע לקופה, לקופאית מוסלמית שגרה בשועפאט. הוא קנה בקבוק יין, והקופאית אמרה לו, אני לא רוצה לגעת ביין שלך, בבקשה תיקח אותו אתה, ואני כבר אעביר את הברקוד עליו. למה? כי אסור לה מצד הדת שלה לגעת ביין. והחבר שלי אמר שהוא כיבד מאוד את הבקשה שלה ואין לו בעיה עם זה בכלל אלא ההפך. תגידו לי, בבקשה, חבריי המכובדים – סימון, אתה מנתניה, בטח אתה לא תפריע לי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> האם אתם, החברים הנאורים, מישהו מכם מוכן לכבד אותנו ואת האמונה שלנו? האם מישהו מכם מוכן לכבד את האמונה של רוב הציבור היהודי במדינה, זה שלא רוצה לראות חמץ במרחב הציבורי כי זה פוגע בכל נימי נפשו? איך אתם מעיזים - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, מפריע לשר - - - << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני מצפה שלפחות אלה שהגישו את הצעת החוק, חבר הכנסת גפני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת הרב גפני, השר משיב. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני מצפה שאלה שהגישו את הצעת החוק ישמעו מה יש לי לומר, אולי הם ישתכנעו להצביע בעד בסוף. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא גם עוד לא הודיע שהוא מביע תמיכה. את זה בסוף אנחנו נשמע. אנחנו שומעים. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> התרגלנו להיות בקואליציה. עד לפני כמה שבועות היינו תמיד נגד, עכשיו אנחנו – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> מה, הכול בסדר? לא רוצה. איך אתם מעיזים לרמוס מסורת וערכים של אלפי שנים, כאלה שאבותינו בגולה מסרו את הנפש בעבורם? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אלעזר, בבקשה, למה אתה כועס היום? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> בגולה - - - << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> למה אתה כועס היום? תירגע, בבקשה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל תגיד את האמת - - - << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> תירגע. יש לך עוד ארבע שנים ו-11 חודשים לשבת פה. תירגע, נו, באמת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אל תדאג, אל תדאג. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> זה יתפוצץ לכם בפנים יותר מהר ממה שאתם חושבים. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> איך אתם משליכים לפח את כל - - << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> העם הוא הריבון, והעם יראה לכם את הדרך החוצה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> - - הערכים של אבותינו? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מה לכם ולעם? מה לכם ולעם? << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מה לכם ולעם? << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> בוא תראה - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מה לכם ולעם? צפון תל אביב ורמת השרון זה לא העם. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> קודם כול, אין לך מושג איפה אני גר, ולא משנה איפה אני גר, אני יודע טוב מאוד מי זה עם ישראל ולא צריך שיעורים, לא ממך ולא מאף אחד אחר. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> ואתם, אין לכם - - - << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> זה שאתה בליכוד לא הופך אותך למבין במה זה ישראלי, אז תירגע. אתם שיכורי כוח, וזה יתפוצץ לכם בפרצוף. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת עידן רול, אני מבקש לאפשר לשר - - - << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת עידן רול, אני מבקש לאפשר לשר להשלים את הדברים. חברי הכנסת. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> - - - אריה דרעי ולא לקהל שלו, בואו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, זה בסך הכול חוק זכויות החולה. למה - - - << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> די, באמת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה חוק זכויות החולה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אתם עושים צחוק מהבית הזה. אתם עושים צחוק מהבית הזה. הלוואי - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת עידן רול, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> - - - מקבלים חוק פרסונלי - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת עידן רול, אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. תודה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אתם, אין לכם טיפת חוט שדרה אמוני. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> הוא מבין רק במשרד החוץ. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת יעקב אשר. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אתם, שמוכנים לכבד את המסורת של הילידים באוסטרליה בריקוד אבוריג'יני, ואת מסורת המאורים בניו זילנד עם ריקוד ההאקה; אתם, שמכבדים את החצאית הסקוטית, הקילט – אתם מכבדים ואומרים: איזו מסורת נפלאה, כמה שהיא יפה, ואולי – אבל אצלנו פה, בבית - - << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אף אחד לא מכריח - - - לא חצאיות - - - מה - - - << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> - - אתם מזלזלים במסורת של אבותינו, אבותיכם. אתם מזלזלים. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה אתה מכריח - - - << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> רבותיי, אנחנו במדינה יהודית. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אז אנחנו מכבדים את הדת מתוך - - - << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אתם לא מכבדים את המסורת. אתם לא מכבדים את הדת ואת הערכים, את הערכים המיוחדים - - לא כולם, לא. מאיר כהן זה משהו אחר, זה לא, מה. גם לא יפעת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אולי נעשה חוק עשרת הדיברות. מי חותם? << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה מרחיק כך אנשים מהדת - - - את הדת. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> - - ערכים ששמרו על העם הנפלא הזה בפזורה, בגולה, ערכים שהשיבו את העם היהודי לארצו. אנשים מסרו נפש במחנות כדי שיהיו להם מצות בפסח ולא לאכול חמץ, ואתם, גם מה שכל גוי בעולם וגם פה בארץ מבין – שצריך לכבד את הדת של הזולת ולאפשר לו את קיום מצוותיו – אתם מסרבים לכבד בכוונת תחילה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו רוצים לאהוב מהלב. אתה מרחיק אנשים מהדת. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אתם אלופי העולם בללמד אותנו כיצד לדבר, כציד להתנהג ומה ללמוד ואיזו תרבות לצרוך, אבל אתם רק במילים יפות, ופוגעים בנו השכם והערב. למרות שהמרחב הציבורי שייך לכולם, בכוונת מכוון אתם רומסים את זכויות המסורתיים והדתיים, ובמה שהיה לסטטוס קוו במשך שנים, סטטוס קוו חזק וברור, אתם גרמתם לנגיסות וכרסום חוזר באמצעים שונים. בשם החילוניות המודרנית שלכם, אתם מעכתם גם את הקדושה הזאת, קודש-קודשים מאז היותנו לעם – שלא יהיה חמץ בפסח, שעליו כתוב "בל ייראה ובל יימצא". רבותיי, אתם לא תעזו לעשות זאת בשום מדינה מוסלמית או כלפי כל דת אחרת. לכן הקואליציה הזו – שנבחרה ברוב יהודי גדול, רבותיי, אני מזכיר; מדובר בממשלה שנבחרה בבחירות דמוקרטיות וחשאיות ולא בהפגנות של מיעוט קולני שממומן באמצעים עלומים, ואנשי מחאה אלימים שגורמים לכפיית דעות ואיומי פיטורים על מי שלא ישתתף במחאה כנגד הממשלה. כן, כן, גם תלונות כאלו הגיעו אליי. הממשלה הזאת של הקואליציה נבחרה על ידי רוב יהודי וציבורי גדול, אזרחי המדינה, שרוצה שהממשלה הזאת תממש את הבטחות הבחירות ותבטל את הפרצה שאפשרה להכניס חמץ לבתי חולים. נכבדיי, אני אומר לכם, אף אדם מהמחנה שלנו איננו מבקש לכפות אורחות חיים עליכם, אולם אתם נדרשים להלימה מדויקת של אי-כפיית ערכים שלכם עלינו, ערכים שמסכנים את קיומנו. לכן אתם מחויבים לשמור על הסטטוס קוו, ואם יש חוסר בהירות בחוק, יש צורך לתקנו, וזה מה שאנחנו עושים היום. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים, השר. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> הגיע הזמן שתורידו את גובה הלהבות, כי במרחב הציבורי המשותף חייב להיות סדר, שנכבד כל אדם את רעהו, ובמקרה דנן – קצת כבוד למסורת היהודית. חבריי, אני אומר לכם שלא תצליחו לכפות עלינו חמץ בפסח במרחב הציבורי, ובטח אחרי שהעם אמר בקול ברור את דברו. בכל פעם שאתם תעשו משהו שיפגע בזכויות שלנו, אנחנו נתקן זאת בחקיקה עד שתבינו שלא ניתן להמשיך לרמוס את זכויותינו, ותמשיכו לכבד את אורחות חיינו. לכן, רבותיי, הממשלה כולה תומכת בהצעת החוק החשובה הזאת, ואני קורא לכם להצביע בעד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. שר נוסף, השר המקשר, רוצה לומר כמה מילים, ולאחר מכן המתנגדים. אני רק אומר שהוגשו כמה בקשות של מתנגדים וכמובן שלכל אחת מהצעות החוק יש אפשרות התנגדות אחת. הגישו יותר מחמישה מתנגדים וחלק מהמתנגדים מגיעים מאותה סיעה, ואני לא אאפשר מאותה סיעה שניים, כדי לאפשר גם לסיעות אחרות. אז למשל יבגני סובה הגיש לפני יוליה מלינובסקי. אני אתן לה. כבוד השר, בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> באמת בקצרה. נמצא פה המציע, הרב משה גפני, ששוחחתי איתו בוועדת השרים לחקיקה. נאמר במפורש: החוק יחזיר את הססטוס קוו, נקודה. כל מה שהיה לפני החלטות והתערבות בג"ץ בסטטוס קוו – המטרה של החוק היא להסדיר את זה חזרה. לא יהיה פה שום שינוי בהתנהלות, ומה שמופיע היום - - רגע, תקשיבו, תקשיבו. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אבל תקשיבו. - - מה שהיום מופיע בהצעת החוק שהוא שינוי מהסטטוס קוו, לא יהיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר. ראשונת המתנגדים – חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, בבקשה. שלוש דקות לכל מתנגד. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. זה פשוט בלתי נתפס שאתם עולים לכאן פעם אחר פעם ומשקרים בלי למצמץ. אתם משקרים כמו שאתם נושמים. עכשיו אתם עושים את זה גם לגבי החוק הזה. מה זה, לא נשנה את הסטטוס קוו? הרי מה יש היום בתוך מערכת בתי החולים? יש הסדרה של כל המקומות הציבוריים – אין בהם חמץ. אנשים ששומרים על המסורת, מאפשרים להם להיות בתוך מקום שבו הם לא ייחשפו לחמץ. אבל להביא את החוק למצב שבו יתחילו לפשפש בתיקים של אנשים שנכנסים פנימה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אף אחד לא יפשפש בתיקים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא מה שאומר החוק. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אם זה לא מה שאומר החוק, אל תעבירו את החקיקה הזו, כי אין בה צורך, כי הסטטוס קוו קיים, ואפשר פשוט לשמר אותו במקום להמשיך ולהטריל את האנשים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא נכון. בית המשפט העליון הפר את הסטטוס קוו - - - << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עכשיו, מה הסיפור של הממשלה הזו? הממשלה הזו עדיין, אגב, אין לה כאבי בטן. אין לה כאבי בטן על נשים. אדוני יושב-הראש, אני מבקשת שיהיה פה שקט. אדוני היושב-ראש, אי-אפשר לדבר ככה. תסתכל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת. חברי הכנסת, לאפשר לה להשלים את הדברים. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הממשלה הזו עדיין אין לה כאבי בטן: לא על רצח של נשים, לא על רצח של אזרחים באירועי פשיעה, לא על נפגעי טרור, לא על קסאמים – מדיניות הקסאמים חזרה וכל הטפטופים למיניהם – לא על יוקר המחיה. אין כאבי בטן. מה כן חשוב לממשלה הזו? חשוב לה להכשיר עבריינים כדי שהם יוכלו להיות שרים; חשוב לה לחוקק חוקים פרסונליים; חשוב לה לעשות הפיכה משטרית; חשוב לה לרסק את החברה, להמשיך לפלג ולשסות; חשוב לה לדאוג לשני בתים של ביבי ושרה – המימון של שני בתים. זה מה שחשוב לממשלה הזו, אחרי שהם תקפו את בנט במשך שנה וחצי על דברים שעשו שם בגלל הוראת השב"כ, ולא בשביל משהו אישי בשבילו. אבל על זה, שימו לב, הכנסת היום עסוקה במימון שני בתים פרטיים לשרה ביבי. לאיזה שפל אנחנו מגיעים? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אל תשכחי את חדר האיפור. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואז אתם עולים לכאן ומשקרים. משקרים על זה, ומשקרים – כמו שרוטמן עלה לכאן. חבר הכנסת רוטמן, עלית קודם ודיברת על פסקת ההתגברות. תיכנס לסרוגים תיכנס על פסקת ההתגברות - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא רוטמן – זה ואטורי. זה ואטורי – זה לא רוטמן. זה - - - את חבר הכנסת ואטורי. זה לא רוטמן – זה ואטורי. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> קטונתי. אני ואטורי. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עליתם ודיברתם על כך שתקווה חדשה הצביעה בעד פסקת ההתגברות. אז בואו, יש לי חדשות בשבילכם. תיכנסו למה שפורסם ב2021, לא לפני דקה וחצי, ואתם תראו שתקווה חדשה הצביעה על פסקת ההתגברות ואמרה בצורה מפורשת: זה לא יקודם מעבר לקריאה טרומית, כי אנחנו לא נתפשר על רוב מיוחס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז בשביל מה הצבעתם? << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אנחנו הצבענו עם הודעה שפורסמה - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בטח - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - בכל מקום, ונאמר בה בצורה מפורשת. תיכנסו ותעשו גוגל פשוט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - את צועקת, לא שומעים אותך. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, במקום להמשיך לקרקר פה – סליחה, תפסיקי כבר את כל הצעקות שלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את עובדת עליי? את עובדת עליי? הצבעת - - - << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תיכנסי ותקראי את האמת. לאמת - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - יותר ממך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא לא לא - - - << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> האמת היא אופציה. לא צריך לעלות ולשקר. יש גם מקום לאמת במדינת ישראל, וייטב שתשאירו לה מקום גם בבית הזה. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה ביקש להתנגד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רק אחד יכול מאותה סיעה, אז יוליה מלינובסקי, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גוטליב, מה נהיה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה גם סתם להציע הצעת חוק בטרומית, רק בטרומית, אדוני היו"ר. כבר חשבתי ששמעתי הכול. בואו ונבקש חוק רק בטרומית - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תתחילי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רק אבקש, אדוני היושב-ראש, בלי צעקות של טלי גוטליב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא יכול להבטיח את זה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רק רוצה לשאול, ואולי שרי הליכוד יכולים לעזור לי: כשראש הממשלה מזמין לבית שלו שרימפסים על חשבון המדינה, זה מסתדר עם היהדות וערכי היהדות או לא? אני עכשיו קראתי כתבות רבות שראש הממשלה שלנו מאוד, אבל מאוד, אוהב שרימפסים – וזכותו. אתם יודעים מה? זה גם לא מעניין אותי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז למה את מדברת על זה ברבים? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - שרימפס. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אבל שרימפסים - - - מותר. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה רבה. אבל אתם דוגלים פה – איך השרימפסים מסתדרים עם היהדות? תסבירו לי. הרי אתם למהדרין פה, נכון? אבל אם, חלילה, מחר בן אדם בפסח ירצה לאכול סנדוויץ' עם מצה ושרימפס, מה יהיה? זה יהיה כשר או לא כשר? זה יפגע ביהדות או לא יפגע ביהדות? << קריאה >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << קריאה >> לא יפגע - - - לא אכפת לנו - - - << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ועכשיו ברצינות. אל תעשו לי פה עם העיניים. זו האמת, ואתם יודעים מה? זו זכותו – זכותו שלו אישית, ושל משפחתו - - << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מי שלא רוצה שלא - - - << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - ואם זה עושה לו טוב לבריאות. שיאכל. אין לנו שום בעיה עם זה. אבל עכשיו אני שואלת ברצינות: התחלתם מבתי חולים – מה אחר כך? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - חוסר הבנה - - - << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תחטטו בתיקים בקניונים, בתחנות רכבת, בכל מוסד ציבורי אחר. לאן הגעתם? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין טעם - - - << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יש דברים שהם בקונסנזוס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מדהים. משהו. כל הכבוד. משהו. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יש דבר מאוד פשוט: לכבד את כולם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> יוליה, גם פה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקראי את הצעת החוק. זה חוק דקלרטיבי. אין לו שיניים ואין לו סמכויות - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לא להפריע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - אופוזיציה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין לי כוח - - - << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יש דבר מאוד פשוט – לכבד את כולם: חרדים, מסורתיים, חילונים, ציונות דתית, לא יהודים. החוק הזה פוגע בכבוד ההדדי בין אזרחי ישראל. אנשים באים לבית חולים לא מתוך רצון אלא כצורך. כל החוק הזה יגרום לדבר מאוד פשוט – אגב, אני רוצה לתת תשובה שמובנת לכולנו. יום כיפור – אין שום חוק שאוסר נסיעה ברכב ביום כיפור, ואף אחד לא יוצא עם הרכב. כולם מכבדים את זה – חילונים, דתיים וגם חרדים. אתם תגרמו רק לפרובוקציות. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> באנו ממרוקו גם לשמור על מדינה יהודית. באנו ממרוקו גם לשמור על מדינה יהודית. למה באתם ממרוקו? את אומרת. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כולנו מכבדים את זה, יוצאי כל המדינות, אזרחי ישראל. החוק הזה רק מתריס. החוק הזה זו כפייה דתית על ציבורים שלמים. זה רק ייצור התנגדות ושסע בעם. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> למה - - - מתריס? אבל חמץ זה מתריס. אנחנו מדינה יהודית - - - לא הפוך. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מאמינה בלב שלם שאין מקום בכנסת ישראל ובספר החוקים שלנו לחוק כל כך פוגעני שבעצם מפלג את העם וגורם נזק. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> - - - וסנדוויץ' יש? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הערה בשוליים - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מסיימת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, הזמן תם. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מסיימת. הערה בשוליים, אחרונה – אפשר לחוקק כל חוק, אבל תשמעו למנהלי בתי חולים, תשמעו לרופאים, שאומרים לכם: זה לא יעבוד, זה לא יקרה. זה רק יפגע. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי ביקשה להתנגד. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. שרים, כנסת נכבדה, קודם כול, לפני הכול, אני מתנגדת, כמובן, לחוק המיותר הזה. מפליא אותי שאין אפילו אדם אחד – חילוני, מסורתי, דתי – שלא מבין את הבעיה. עכשיו, אל תטיפו לי. אני שומרת כל החיים שלי כשרות וחמץ, ובעשר השנים האחרונות גם יש לי צליאק, אז אני בלי חמץ כל החיים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> זה שיש למישהו כיפה זה לא - - - << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תשחררו את האירוע. אני לא שם. תשחררו את האירוע. אגב, יש כאן עוד הרבה חברי כנסת בצד הזה ששומרים את פסח ולא אוכלים חמץ, אבל הם מתנגדים לחוק. הם מתנגדים לחוק, כי כשאתם מביאים את החוק - - - << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> כל פעם - - - חמץ. זה לא רק - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מדהים שאין אף חילוני אחד במחלקת הדגים הקפואים בסופר שבא ואומר: סליחה, זה חוק מיותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה לתת לך טיפ בעצמי. גפני ופינדרוס, אני אתן לכם טיפ: תעשו טובה לעם ישראל, שאתם אוהבים אותו, ואל תביאו חוק על יום כיפור, כי אם תביא חוק על יום כיפור – אתה יכול לסגור את המדינה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> - - - תגידי את זה לשופטי בג"ץ. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תעשו לי טובה. אני פונה ללב שלכם. גפני, אל תביא את חוק יום כיפור. אתה שנים בכנסת. אתה יודע מה זה יעשה לעם ישראל. הינה, גם מיכל מחייכת. תעשו לי טובה, בשביל שיהיה כאן שלום אל תביאו את חוק יום כיפור. עכשיו אני רוצה להגיד משהו אחד אחרון בדקה שנותרה לי. תשמעו; תקשיב אתה במיוחד. בא אליי חבר כנסת מהקואליציה והתנצל בפניי על מה שהיה כאן עם אלמוג כהן ביום שני. אלמוג כהן שלח לי ווטסאפ – אני מודה שעוד לא עניתי, אבל אני מודה ששלחת לי – ועם זאת, לא, זה לא מספיק, ולא מתנהגים ככה, לא אליי וגם לא לחברי הכנסת הערבים, שיש לי איתם ויכוחים בלי סוף, כי הם נבחרי ציבור ואתה נבחר ציבור, ובמקום לקחת את הכוח שנתן לך הציבור, כל מה שאתה עושה, בטח בחודש האחרון, זה להתנהג בצורה מתחת לכל ביקורת. חשבתי לעצמי שיש לי את כל אירוע שמחה רוטמן על הראש, ואז התגלגל אליי גם האירוע המיותר שלך. והכי גרוע בעיני שחוץ מאותו חבר כנסת, האמיץ, יש לומר, אף אחד, גם לא השרים, וגם לא אף אחת מהנשים לא חשבה לרגע שלהגיד לאישה על ספונג'ה ועל הקול שלה – אתה יודע, זה בניגוד לכל אחווה נשית שיש פה. ואני אגיד לך משהו על זה: תחסוך לך, אני מעולם לא דיברתי אליך בצורה כזאת מזלזלת. ומה שעשית פה – אתה השפלת לא רק אותי, השפלת את כל הנשים של הכנסת הזו. אבל במחלקת הדגות הקפואות – כי זה כבר לא דגים, זה דגות - - << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מירב, מירב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אף דגה, אף דגה לא טרחה להגיד לי שהספונג'ה - - << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> איפה היית כשהוא קרא לי "נאצי"? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. תודה רבה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> איפה היית כשהוא קרא לי "נאצי"? איפה הייתן? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חביבי, אני בחיים לא מדברת - - << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הוא קרא לי "נאצי". << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - בצורה כזאת. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לי הוא קרא "נאצי". איפה היית? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע מה? אתה יכול לשמור את ההתנצלות לעצמך, כי אני ממש ממש לא סולחת, כי באמת לא מתנהגים ככה, לא אליי וגם לא אליהם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. תודה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> איפה היית כשהוא קרא לי "נאצי"? איפה היית? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> וזה לא משנה במה אני לא מסכימה איתם. טיפת כבוד שיהיה לך לבית הזה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> איפה היית כשהוא קרא לי "נאצי"? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> פה זה לא שוק. בשוק כבר התנהגת יותר טוב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> איפה היית כשהוא קרא לי "נאצי"? איפה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת כהן. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מנרמלים נאציזם. מה קרה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת כהן, אם אתה רוצה להגיב אתה יכול להגיש בקשה לאחר ההצבעה. תגיש בקשה אם אתה רוצה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, מתנגדים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, החוקים שמונחים על השולחן אינם עוסקים כלל בסוגיה הלכתית, שהרי מבחינה הלכתית לא מוטלת שום אחריות על מאושפז שומר מצוות לדאוג למה שקורה אצל שכנו באותו החדר או בחדר אחר, בין שהמאושפז השכן הוא יהודי ובין שאינו יהודי. הצעות החוק הללו עוסקות רק ברצון להנכיח את התפיסה הלא-ראויה והלא-נכונה שיש רק דרך אחת להיות יהודי במדינת ישראל, ואת התפיסה הזאת לא ראוי לחוקק בחוק. הצעות החוק הללו לא רק שתפגענה בחופש הדת ובערכים דמוקרטיים, הצעות החוק הללו תפגענה בצביון היהודי של מדינת ישראל, כי כל דבר שנעשה בכפייה מרחיק קהל ישראלי ענק ממסורת ישראל ולא מקרב אותו, ובמובן הזה שכרכם יוצא בהפסדו. ומכיוון שהצעות החוק הללו מקודמות גם על רקע הדיון הנוקב לגבי בית המשפט העליון, אז צריך לחזור ולהזכיר: הרבנות הראשית לישראל דחתה הצעות פשרה שהובאו בפניה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> רבנות לא עושה שום פשרה, פשרה הרפורמים עושים. רבנות לא עושה פשרה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> היא עשתה זאת לאחר שהייעוץ המשפטי לממשלה נתן לרבנות הראשית את הזכות לייצוג עצמאי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני, היהדות לא מתפשרת. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אבל כל הצעת פשרה שהובאה לפתחה של הרבנות הראשית נדחתה על ידה. ובניגוד למה שאתם אומרים, אין כאן שמירה של הסטטוס קוו. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> רפורמים עושים פשרה, לא אנחנו. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> במשך עשרות שנים אף אחד לא חיטט בתיקים של מבקרי בתי החולים, אבל בשנים האחרונות - - << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי, אצל הרפורמים לא כתוב - - - לא כתוב אצלכם בתורה שרב לא יראה חמץ? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - עם ההקצנה של הממסד הרבני, ניתנו על ידי משגיחי הכשרות בבתי החולים הוראות להתחיל לחטט בתיקים, בגלל ההקצנה של הממסד הרבני. ואז הגיעה העתירה. מי ששינה את הסטטוס קוו וגרם להגשת העתירות זה הממסד הרבני, שהלך והקצין. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> זה אתם, זה אתם – זה הרפורמים, זה נשות הכותל, זה הפרוגרסיביים, BDS. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ומכיוון שהזכרנו את עניין הפשרה, והזכירו כאן את עניין הכותל, אז נחזור ונאמר: הייתה פשרה שהוביל ראש הממשלה נתניהו, המפלגות החרדיות הסכימו בשתיקה, הן אפילו ערכו סיור - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - ברחבת הכותל כדי ללמוד את פרטי ההסכם - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - היו בממשלה - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - שאישרה את מתווה הפשרה - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - אבל אז הקיצוניים עוד פעם הרסו את הפשרה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, סיימת, בבקשה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אז מי שלא מאמין בדרכי שלום ופשרה, שלא יבוא לכאן להתלונן לא על בג"ץ ולא עלינו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לא ניתן לכם - - - לחורבן בית המקדש. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת קרעי, כאן זה לא הכותל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> גלעד קריב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הבריונים של הקרן למורשת הכותל לא יורידו אותי ולא יסתמו לי את הפה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת קריב, גלעד קריב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תודה, וחודש אדר שמח. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת קריב. חברת הכנסת שרן השכל, בבקשה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לא ניתן לכם - - - חורבן בית המקדש. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שמענו, שמענו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> השר בן צור עלה לכאן קודם וביומרנות אמר שהוא צריך ללמד אותנו מה זה להיות – לא שומעים אותי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נבקש להגביר את הרמקולים שם. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אם אפשר גם להחזיר לי עוד חצי דקה. השר בן צור עלה לפה והתחיל להסביר לנו למה הוא צריך ללמד אותנו מה זה להיות יהודים. השר בן צור, כשאני רציתי לשמור את פסח כשהלכנו לבקר את סבא וסבתא בצרפת ונסענו לדיסנילנד, לא מקום כשר, היינו לוקחים את המצות הרטובות עם ממרח הסנדוויץ' כדי שיהיו לנו מצות שמורות ככה בסנדוויצ'ים ביום של דיסנילנד. בניו יורק, כשאברכים, כשחרדים הולכים לבית חולים בפסח, הם לא מסרבים לטיפול רפואי. לומדים איך להסתדר. ומה שאתם מביאים – אתם פשוט מייצרים חקיקה אחרי חקיקה שמשניאה את היהדות על יהודים. אתם מרחיקים את היהודים מהיהדות. איך אתם לא רואים את זה? איך אתם לא רואים את זה? כל אחד שייכנס לבית חולים ויפתחו לו את התיק בפסח ויחפשו לו סנדוויץ', השם ישמור, יגיד: הינה, הינה, אתם משניאים את היהדות עלינו. אתם מרחיקים יהודים מהיהדות, זה מה שאתם עושים. ולא רק את הצעת החוק הזו הם מביאים. יש עוד הצעת חוק על בתי דין רבניים, נכון? שהם יוכלו בהסכמה לפסוק על פי ההלכה בבוררות. אתם מבינים צעד אחר צעד לאן אנחנו הולכים? אז פתאום, אולי בעוד איזה שנה, ככה יבואו ויגידו: רגע, היום לפי החוק זה צריך להיות בהסכמה, אז נשנה שזה גם בלי הסכמה, ולכפות בעצם על אנשים את פסקי ההלכה. לשם אתם מובילים אותנו. אני אומרת לכם, תעצרו את הרכבת הזו. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> את יודעת איך גדעון דיבר על החקיקה הזו עד שבג"ץ נתן את פסק הדין הזה? את יודעת איך גדעון דיבר? שכחת? הכול פוזיציה? הכול? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עידית סילמן, את פירקת את הממשלה הקודמת בגלל החוק הזה. כל אחד בפסח שייכנס לבית החולים ויפתחו לו את התיק כי מחפשים איזה סנדוויץ', ריבונו של עולם, זה יהיה רשום על שמך. כל אחד שיבוא ויקלל את היהדות רק בגלל החוקים שלכם, זה יהיה על שמכם. במדינה יהודית מקיימים גם את יום כיפור, גם מעל 90% עושים ברית מילה, גם כאלה שהם חילונים עושים ברית מילה. למה? מכריחים אותם? כופים את זה עליהם? היהדות חייבת להגיע ממקום של הבנה, של אהבה, של רצון לעשות את זה, לא לכפות את זה עליהם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה אתם עושים, ריבונו של עולם? משניאים את היהדות על היהודים. תעצרו את זה כל עוד אתם יכולים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. זכות המציעים לענות למתנגדים. חבר הכנסת דודי אמסלם, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא. זו זכות של המציעים. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת גפני, האמת, אני מתבייש שחוק כזה בא לכנסת ישראל. אני עד עכשיו חשבתי שאנחנו מדינה יהודית - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מי אמר שלא? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> - - אבל יש פה אנשים שחותרים תחת כל יסוד יהודי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הרי מה קרה עד היום? עד היום - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> - - רוב הציבור כיבד את זה, הכול היה בסדר - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו לא יהודים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אנחנו לא יהודים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> - - אבל כמה מהצד הזה, וחבריהם - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> - - כאלה שהפגינו כנראה בכיכר, באו, אמרו: למה? למה לא נכניס חמץ - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> דודי, מה השעה? << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> מה השעה? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> - - שבוע בשנה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אסביר לך, סגלוביץ'. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> מה השעה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה השעה? אנחנו לא יודעים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> סגלוביץ', אני אסביר לך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבקש שקט. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם הורסים כל יסוד יהודי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה השעה? << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> מה השעה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מה השעה? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לך שעון, יפה מאוד, אל תדאג. כל יסוד יהודי – אין לי רולקס כמו שלכם. כל יסוד יהודי, אני מבין. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הערת הביניים נשמעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שעון, כן, בסדר. תשבו, בבקשה. תשבו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבין, חברת הכנסת שאשא ביטון, ואני מבין, גם רם בן ברק, אם יהודי רוצה עכשיו לעלות להר הבית עם לאפה ברמדאן, אתה תומך. למה לא? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה לא. אתה תעלה לפה, ותגיד: אתם פוגעים ברגשותיהם של הערבים. אתם רומסים כל יסוד יהודי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מה השעה? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מתבייש כיהודי שאני צריך לדבר במדינת היהודים על זה, בכנסת ישראל. אבל אני רוצה להגיד לך משהו, רם בן ברק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מתחיל לקרוא קריאות ראשונות. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> משהו יותר חמור מזה. אתה לא מבין - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה השעה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבקש לשבת. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא שומע - - - << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> - - שאתם פוגעים בביטחון מדינת ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> מה השעה? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, אני אסביר לך למה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אסביר לך. פעם אחת תבין משהו. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אין לך מקום בבית הזה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שב, שב, אל תצרח. שב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת הרצנו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מר הרצנו, לקחת בעלות על כל הלהט"בים. שב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת רול, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - אתה אוכל פירות ים - - - << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הלהט"בים רק שלכם, אבל שב. מר רם בן ברק, אני רוצה להגיד לך משהו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת בליאק, קריאה שנייה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, קריאה שנייה. חבר הכנסת רול, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא תצרחו. מר מיקי לוי, איפה אתה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו אני אבקש להוציא אנשים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> - - - איך אתם מדברים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני אבקש להוציא אנשים. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא שומע אותך. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מיקי לוי, תבוא עם העניבה, תספר לנו עכשיו איך אתם מתנהגים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו שיהיה שקט. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בוא אני אגיד לך, רם בן ברק, אתם פוגעים בביטחון מדינת ישראל. אגיד לך למה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת ביטון, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה. אני אסביר לך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת הרצנו. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> - - - מכרכרים פה כמו לול תרנגולות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא להוציא את חבר הכנסת הרצנו, קריאה שלישית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיבו. תקשיב גם אתה, סגלוביץ' החכם מאוד. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, תצא. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תספר לנו אחרי זה למה מחקת את כל הפגישות ביומן - - << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> מה השעה? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> - - כן, עם אשכנזי. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> מה השעה? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תספר לנו אחרי זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, צא, אתה בקריאה שלישית. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אחרי זה תספר לנו - - << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> מה השעה? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תספר לנו למה היית בשקט עד שקיבלת תפקיד. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> - - למה שיבשת חקירה כראש לה"ב. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כולם צועקים, למה אני - - - אדוני, כולם צועקים - - - (חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> השעה 15:45. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> הו - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו יש להם כבר שעון. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר'ה, אני שמח שיש לכם רולקסים. בא אליי אחד - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו שיהיה שקט, אני אתחיל להוציא אנשים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> - - אמר לי: דודי, הייתי בהפגנה ולא היה לי רולקס. אמרתי לו: אני מתפלל עליך שתהיה כמו כולם, שיהיה לך רולקס. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> מרוב שקרים - - - השקרים גומרים אותך - - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, אני רוצה לומר לך, רם בן ברק. הערבים המוסלמים, כולל נסראללה, הם מסתכלים עלינו, הם יודעים שיש יהודים שבזים למסורת. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אתה בושה לעם ישראל - - - שקרן - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כשנסראללה נתן את נאום קורי העכביש, הוא לא התכוון שאין לנו צבא - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, אני מבקש לשבת. קריאה ראשונה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - ללמד אותנו מסורת - - - << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> - - הוא לא חשב שאין לנו צבא חזק. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - ללמד אותנו מסורת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת רול - - - << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא הבין שיש אנשים כמוכם, שמבזים את המסורת - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ולכן המדינה היהודית בהכרח תיעלם, עם אנשים כמוכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יותר מסורתי ממני - - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו אנשים - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת ביטון. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בפסח – המוסלמים, דרך אגב, תעז להגיד משהו לגבי הדת שלהם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> דודי. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו יהודים כשרים - - - << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בבקשה. אתה פעם ראית את אחמד טיבי עולה כאן, מגיש הצעת חוק שפוגעת באסלאם? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל לכם, אתם נאורים, אתם צדיקים, אתם אנשי העולם הגדול. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אתה שר השנאה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל מה השעה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת - - - << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אלה שופטיך ישראל. רבותיי - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת רול, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> - - השופט עמית קורא "דיאטת מצות", שופט דתי לשעבר עלק. לא מתבייש? פוגלמן, גרוסקופף – אלה שופטים? << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אתה בושה של הבית הזה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת רול, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מבינים למה אנחנו צריכים את פסקת ההתגברות? אתם מבינים למה אנחנו צריכים לשנות את הרכב השופטים בבית המשפט? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבטיח לכם, אם היה שופט ספרדי, לא היה עושה דבר כזה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? הוא בא מהבית. הוא בא מהבית, קצת מסורת. אצלנו יש מסורת בלב, זה מה שאין לכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן אתם מתכון להרס מדינת ישראל. זה הסיפור. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> - - - בושה - - - << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם יכולים להתפוצץ, לצרוח, אבל תבינו - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כל זמן שאתם עומדים וצועקים, חבר הכנסת אמסלם לא ירד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תשבו בשקט, והוא סיים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> - - כל עוד עם ישראל לא מחובר למסורת, זה שאלה של זמן עד שהמדינה הזאת לא תתקיים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם פשוט לא מבינים את הקשר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כל זמן שאתם תפריעו, הוא לא יסיים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הבנת, מר סגלוביץ'? הבנת, כשהלכת לשבש את החקירה, על מה היית צריך לחשוב? הבנת, מר סגלוביץ'? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כשתהיו בשקט הוא יסיים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לשבת. נא לשבת. אם אתם לא יושבים הוא ידבר. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מבין, מר רול, תמשיך. אני מבין שאתה כועס כי הפסקת לטייל בעולם. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> כל מה שאתה יודע זה שד עדתי. אתה אפס. אתה שר של שנאה. אף אחד לא סובל אותך. אתה הביזיון הכי גדול בכנסת - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אתה חי על שנאה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משפט סיום. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תן להם לשבת, קודם כול שיישבו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> - - - תראה מה שהוא עושה לנו, לעם - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתם מסכימים לזה? למה אתם לא מדברים? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כל זמן שהם מפריעים הוא יעמוד פה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> סימון, היהדות – דרך אגב, אני אגיד לכם יותר מזה. אני כבר רואה את השופט עם המשקפיים - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אל תפריעו. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> דודי, אתה לא תלמד אותנו לא מה זה דת ולא מה זה מסורת - - - << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> - - שכבר מוציא פסק דין למה אין ברית מילה. למה? אחד מהארגונים שלכם יעתור - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> - - יגיד: פגיעה בתינוק חסר ישע, ואני כבר רואה את השופטים מקבלים את זה. רבותיי, אתם בושה לעם ישראל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כל זמן שאתם תפריעו - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עכשיו ניגשים להצבעה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> - - - שנאה - - - השד העדתי - - - כל - - - זה דודי אמסלם. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אין לך - - - על היהדות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אלה שיצאו יכולים להיכנס להצבעה. אנחנו מתחילים בסעיף ט': הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), של חבר הכנסת משה גפני. הצבעה אלקטרונית, בבקשה. כולם לשבת במקומות. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לשבת במקומות. רם בן ברק, אם אתה רוצה להצביע, תצביע. אני מפעיל את ההצבעה. החוק של חבר הכנסת הרב גפני. מי בעד? מי נגד ומי נמנע? הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 60 נגד – 49 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), התשפ"ג–2023, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 60 בעד, נגד – 49. ההצעה אושרה. ההצעה תעבור לוועדת הבריאות - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה. בושה. בושה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לא הספקתי להגיע להצביע. תרשום אותי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה על הצעתו של חבר הכנסת יוסף טייב – מזל טוב – הצעת חוק זכויות החולה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני, להוסיף את רם בן ברק לפרוטוקול. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא. הייתה לו בחירה לבחור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל הוא לא בחר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> הייתי באולם - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא לא הצביע. חבר הכנסת בן ברק מבקש להוסיף לפרוטוקול שהוא רצה להצביע נגד ולא הצביע. הצעת חוק זכויות החולה של חבר הכנסת יוסף טייב – מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 60 נגד – 52 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), התשפ"ג–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הצעת חוק זכויות החולה של חבר הכנסת טייב: 60 בעד, 52 נגד. ההצעה אושרה ותועבר לוועדת הבריאות להכנה לקריאה שנייה ושלישית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ועדת החוקה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז זה יעבור לוועדת הכנסת. הצעת חוק חג המצות של חבר הכנסת אוריאל בוסו. אנחנו עושים הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 60 נגד – 51 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), התשפ"ג–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בעד – 60, נגד – 51. הצעתו של חבר הכנסת בוסו התקבלה, ותעבור לוועדת הבריאות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ועדת החוקה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לוועדת הכנסת. ועדת הכנסת תכריע. הצעת חוק המצות של חבר הכנסת ינון אזולאי. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 60 נגד – 52 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), התשפ"ג–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 60 בעד, 52 נגד. הצעתו של חבר הכנסת אזולאי התקבלה ותעבור לוועדת הכנסת להכרעה באיזו ועדה זה יידון. הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – קביעת הוראות לעניין הכנסת חפצים ודברי מאכל למוסד רפואי), מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 60 נגד – 51 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – קביעת הוראות לעניין הכנסת חפצים ודברי מאכל למוסד רפואי), התשפ"ג–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בעד – 60, נגד – 51. כל ההצעות לשמירת זכויות החולה בפסח אושרו ויעברו לוועדת הכנסת להכנה לקריאה שנייה ושלישית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לפרוטוקול אני מודיע שלחבר הכנסת גדי איזנקוט הייתה תקלה, ואנחנו רושמים את זה בפרוטוקול – בהצעה של משה גפני. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הכול לוועדת הכנסת? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, כל הנושאים יעברו לוועדת הכנסת חוץ משל גפני. << הצח >> הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1178/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא – הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), של חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר וינון אזולאי. ינמק חבר הכנסת משה גפני. הרב משה גפני, בבקשה. אתה מנמק משם? מזכיר הכנסת, נא לפתוח את המיקרופון לרב גפני שם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להגיש הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות). אני רק מבקש לומר משפט אחד לגבי מה שהיה פה. אני מאוד מאוכזב. אמרנו, אין שום כפייה. מה שהיה הוא שיהיה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אז למה חוק? אז למה אתה מביא חוק? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אמר את זה השר יואב קיש, השר המקשר. אמרתי את זה אני. אמרתי שבית המשפט אמר שאם רוצים, צריך לעשות חקיקה כדי לתת הסמכה למנהל בית החולים. על מה הייתה פה בושה? מה הצעקות האלה של הבושה ולהצביע נגד? למה? על מה? אבל זה המצב. חז"ל אומרים: בני ישראל, כשהם יורדים, יורדים עד לתהום. אנחנו מבקשים בהצעת החוק הזאת, שהוגשה גם על ידי חברי הכנסת – אורי כבר לא יכול, הוא סגן שר – יעקב אשר וינון אזולאי, אנחנו מבקשים את מה שהיה כל השנים. אם יש שני בעלי דין שחותמים לבית הדין ואומרים: אנחנו רוצים לדון בדיני ממונות על פי דין תורה – שניהם חותמים על זה, לא שאחד כן ואחד לא. אגב, בכל בתי הדין, גם השרעיים – חבר הכנסת אחמד טיבי, גם בשרעיים, גם בדרוזיים, בכל בתי הדין, אם האנשים אומרים: אנחנו רוצים בהסכמה – עכשיו אני גם מוסיף, זה לא יהיה אם הם לא מסכימים שניהם, זה לא יהיה בית דין יחיד בעיר שאי-אפשר לעבור למקום אחר. אפשר, זה הכול וולונטרי. הם חותמים שניהם. כך היה מאז קום המדינה. מה שקרה זה שהגיע בג"ץ והוא אמר: אם רוצים לתת את ההסמכה הזאת, צריך לחוקק חוק, כמו בסיפור של חוק החמץ, ואני, אנחנו, מבקשים להשאיר את מה שהיה בסטטוס קוו כל השנים. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> גפני, זה לא סטטוס קוו. אתם משנים הכול. לזה לא צריך חוק, גם ככה, גם ככה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ולכן אני מבקש את תמיכת הכנסת בהצעת החוק הזאת, שהיא תעבור בקריאה טרומית ונעביר אותה להמשך דיון. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1579/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ישראל אייכלר) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הצעה דומה הוגשה על ידי חבר הכנסת אייכלר. אני קורא לו להציג, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בשבוע שעבר קראנו בפרשת משפטים. זאת פרשה שעוסקת בדיני תורה, הרבה ענייני ממון ודיני בתי הדין. מאז ומתמיד בתי הדין של עם ישראל היו אבן יסוד. הדיין ניגש בחיל וברעדה לדין תורה, ולא היה מטה דין, לא לעני ולא לעשיר, לא לקח שוחד, לא התחשב בשום שיקול שאיננו מין הדין. אנחנו מתפללים: השיבה שופטינו כבראשונה. אבל דווקא בימים אלה, כשמערכת המשפט התגלתה בקלונה ברבים, בשיקולים פוליטיים והשקפות פוליטיות שהם כופים על הציבור, עכשיו הזמן לחזק את בתי הדין הרבניים, לתת להם אפשרות לדון גם בדיני ממונות – אנשים שעושים זאת מבחירה. וכל אדם בכל מדינה שאוסרת על אנשים שרוצים להתדיין בבית הדין הרבני לא להתדיין – זאת כפייה אנטי-דתית, זה פוגע בחופש הדת. אנחנו מבקשים מכל מי שמסורת ישראל, כל מי שדת ישראל חשובה לו, אני קורא לו לתמוך בחוק הזה המאפשר לכל שני אנשים שיש להם דין תורה בענייני ממונות, שיוכלו לגשת לבתי הדין הרבניים בלי שום הפרעה. עצם העובדה שאנחנו צריכים לחוקק את החוק הזה – זה לא היה פעם. מאז קום בתי הדין הרבניים הם דנו בדיני ממונות, עד שבא שלטון הבג"ץ, ובכיבוש – במשטר הכיבוש שהם החילו וכפו על מדינת ישראל – הם אסרו את הדיון בבתי הדין הרבניים בדיני ממונות, ואמרו שצריך לחוקק חוק. לכן אני מבקש להצביע בעד החוק לאפשר לבתי הדין רבניים לעסוק בדיני ממונות בהסכמה בין שני הצדדים. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נציג המתנגדים – חבר הכנסת אביגדור ליברמן. השני שיציג את המתנגדים – אלעזר שטרן. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, רגע. קודם כול הממשלה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מאה אחוז. האמת היא שהטעות הזאת כבר הייתה היום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> השר מלכיאלי, בבקשה, בשם הממשלה. << דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >> אני הייתי בטוח שאני צריך לשכנע חלק מהמפלגה שלך. אותך ודאי שלא. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. אל תדאג. אתה תקשיב, אז תשמע. תקשיב, תשמע. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת שטרן, אני הייתי בטוח שאני בא לכאן ואתה עולה בשביל לחזק אותי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מאמין לך. אני אענה לך, אל תדאג. אני הייתי בטוח שתתבייש כמו גפני בחוק הזה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> חלק צריך לשכנע שלא. אבל כמו שאמרו המציעים, חבר הכנסת הרב גפני והרב אייכלר, הצעת החוק הזאת היא לא הצעת חוק שמשנה סדרי בראשית. הצעת חוק שבעצם בפועל בתי הדין הרבניים במשך שנים נגעו ודנו גם בנושאים ממוניים, בהסכמת שני הצדדים. אני הייתי מצפה מכולכם לבוא ולתמוך. זו הצעת חוק, קודם כול, שתוריד עומסים מעל בתי המשפט. אדם שניגש לבית המשפט היום מקבל את הדיון בעוד חמש שנים. את יודעת למה? כי אין שם כוח אדם, אין שם יעילות וגם זמן. בתי הדין ייקחו מרצון של שני הצדדים. הייתי בטוח שכולכם תבואו ותתמכו בזה. למה לגרום לכפייה לאנשים שלא רוצים שידונו איתם בבתי משפט? לכן אני חושב שצריך לתמוך בהצעת החוק. אני קורא לכולם לתמוך בה. אני רוצה לנצל את הבימה, ב-30 השניות האחרונות, לומר מזל טוב ליוסי טייב, סבא טייב, לרגל הולדת נכדתו הראשונה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> טוב, יש שני מתנגדים להצעת החוק. יעלה ויבוא חבר הכנסת אביגדור ליברמן. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, מעוניין להתנגד? בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, כנסת נכבדה. היה יהודי אחד, קראו לו הרצל. הרצל כתב ספר שנקרא "מדינת היהודים". ב"מדינת היהודים" יש פרק הנקרא תיאוקרטיה. בפרק הזה כותב הרצל: "אנחנו ננהל מדינת היהודים במדע ובחוכמות ואם כוהני הדת שלנו ינסו להתערב בניהול המדינה, נדע לכלוא אותם בבית מקדשי האל" – ציטוט מדויק. כרגע כוהני הדת שלנו לא מתערבים בניהול המדינה, הם מנהלים את המדינה. אגב, שמעתי פה כל מיני הערות של אנשים שכנראה לא מבינים מהחיים שלהם. הרצל, אגב, היה יהודי טוב, היה אתאיסט מוחלט, לא שמר על המצוות. אותו דבר – היה עוד יהודי נחמד, קראו לו ז'בוטינסקי. גם הוא כנראה לא שמר על המצוות, בלשון המעטה, ולא אכל כשר. היה עוד יהודי, גם הוא אתאיסט, כמו ז'בוטינסקי, וקראו לו טרומפלדור. גם הוא לא בדיוק שמר על המצוות. כנראה שלושתם היו גם אתאיסטים וגם יהודים טובים. אני חושב גם שכדאי לזכור: הליגה נגד כפייה דתית הוקמה ב-1951. מי היו המצטרפים הראשונים? הרב קוק – אני חוזר, הרב קוק, וארי ז'בוטינסקי, בנו של זאב ז'בוטינסקי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא יודע מאיפה אתם ממציאים את המציאות החדשה, אבל אתם יוצרים פה מערכת מקבילה. זה לא רק בתי דין רבניים. ברגע שמרחיבים סמכויות של בתי דין רבניים, לא יעזור כלום, תצטרכו להרחיב סמכויות של בתי דין שרעיים וגם של הדרוזיים. יהיו לנו פה מערכות משפט מקבילות לחלוטין. הדבר הזה הוא טירוף מוחלט, כמו שבאמת פסקת ההתגברות נועדה רק לדבר אחד: להרוס את צבא ההגנה לישראל. צריך להיות ברור שפסקת ההתגברות נועדה רק לשחרר חצי מהצעירים שלנו מהשירות הצבאי. גפני הצליח באמת לחלק את העם – אלו שילכו לצבא ואלה שילכו לישיבות. כך מחסלים את העיקרון הבסיסי של שוויון בנטל, מחסלים את העיקרון של צבא העם. אני חושב שהנזק לביטחון ישראל מפסקת ההתגברות הוא יותר מכל מה שאויבנו שלנו רק חלמו. צריך להבין גם את ההשלכות – יוצרים פה שתי מערכות משפט, מחלקים פה עם אחד לשתי מדינות, לשתי תרבויות. כמובן, הדבר הזה לא יעבור בשקט. חבר'ה, המטוטלת חוזרת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עבר הזמן, אדוני. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נחזור לשלטון – לא יישאר כלום מהחקיקה שלכם. כלום לא יישאר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, אדוני. מתנגד נוסף – חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי השרים, אני אתנגד לחוק הזה, כמובן. אני אתנגד לזה. גפני, עכשיו תקשיב טוב. גפני, עכשיו תקשיב טוב. אני אתנגד לחוק הזה כיוון שבפסח הקרוב, גם כשתעבירו את החוק בקריאה השלישית, בבתי החולים יהיה הרבה יותר חמץ מאשר לפני שנה. למה? בגלל שאתם מעודדים שנאת יהדות. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אתם, אתם. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא רוצה שיהיה חמץ בבתי חולים. אני לא רוצה שיהיה חמץ בבתי חולים, אבל בגללכם יהיה, בגלל שבגללכם גם פחות עושים ברית מילה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אתה שונא את היהדות. אתה שונא. אתה שונא. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תתערבו. אל תתערבו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת גפני, תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תתערבו. הדרך שלי היא לא הדרך שלכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת גפני, תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר לכם, עוד אף אחד מכם לא חזר מפגישה עם ריבונו של עולם שאמר לו שעל מה שהמצביעים של גפני עושים בפוניבז' מקבלים יותר נקודות מעל מה שרם בן ברק עשה במוסד. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אתה שונא. אתה שונא. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה אומר את זה לפורום החילוני - - - << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה תדע, היהדות מעולם לא הייתה שלכם. אתם רק מזיקים ומרחיקים את עם ישראל מהיהדות הזאת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה אומר את זה לפורום החילוני? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> קטי, אל תלמדי אותי יהדות. תלכו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא - - - תעשה את זה בעצמך, תבוא לדיונים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תלכו. אני אגיד לכם מה, יעשו לנו ועושים לנו דווקא. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תתבייש. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הנזק של הדברים האלה לא ייגמר בחמץ בבית חולים. אנחנו פוחדים, אני פוחד, שהחוק הבא זה שבתחנת רכבת יבדקו חמץ, ואחרי זה שאישה לא תיכנס לבית חולים בלי שרוולים. למה רק לכותל? << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שיער באישה ערווה. למה בבתי חולים מותר לראות עם שיער? התיאבון שלכם מרחיק את הילדים שלנו מהיהדות. התיאבון שלכם מרחיק את עם ישראל מכאן. תדעו, זה אלה שאתם צריכים אותם כדי שיגנו עליכם. לזה אתם צריכים אותם. אתם צריכים אותם כדי שהדולר לא יידרדר כמו שאתם מדרדרים אותו. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מי זה אתם? מי זה אתם? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה וחלק גדול מהמרכיבים של הממשלה, זה מי שאתם. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר לך שהמפגינים בחוץ – אני אסביר לך. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה - - - שנאה עצמית. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> למפגינים בחוץ, הממוצע שלהם תורם למדינה, לביטחון ולכלכלה יותר מהממוצע של חלק גדול של התומכים בממשלה הזאת. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד עוד דבר. אני אגיד עוד דבר. תדעו, את היהדות כבר לקחתם להם, היום זאת רק דוגמה. אתם לקחתם להם את היהדות. עכשיו אתם עומדים גם לקחת להם את הדמוקרטיה. כשהם לא יהיו פה, גם לכל הצרכים שלכם לא יהיה מי שישלם לכם. גם את יודעת שהיהדות הזאת מרחיקה. היא מביאה התבוללות, היא מביאה ריחוק והיא תביא הרבה יותר חמץ לבתי החולים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לכן, גם החוק הזה, של בתי הדין החרדיים – לצערי הרב, רוב העם בישראל כבר לא יכול לשמוע, ולכן אנחנו נתנגד לזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת שטרן. חבר הכנסת גפני, האם מעוניין להשיב? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לא, לא. אני רוצה להצביע. אין מה להתווכח. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אייכלר, מעוניין להשיב? לא. נעבור להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית על הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג–2023. אנא שבו במקומותיכם. נצביע כעת על הצעתו של חבר הכנסת משה גפני. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 58 נגד – 43 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ועדה לזכויות הילד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 58 בעד, 43 נגד. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה ותעבור לוועדת הכנסת כדי לקבוע לאיזו ועדה זה יעבור בהמשך. שיירשם לפרוטוקול שחבר הכנסת עודד פורר הצביע בטעות בעד. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> ועדת הכספים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ועדת הכנסת, אמרנו. נצביע כעת על הצעת החוק של חבר הכנסת ישראל אייכלר., הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –57 נגד – 44 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג–2023, לוועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בעד – 57, נגד – 44. אני קובע כי גם הצעת החוק הזו התקבלה ותעבור לוועדת הכנסת כדי לקבוע באיזו ועדה תידון בהמשך. << הצח >> הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – כשירות המאמץ), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/629/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו עוברים כעת להצעת החוק הבאה – הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – כשירות המאמץ), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת הרצנו לנמק את הצעת החוק. עשר דקות לרשותך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול ציינו את יום המשפחה. עבורי משפחה היא מבצר של אהבה ללא תנאים; היא חממה שבה אדם יכול לצמוח ולגדול, להתפתח, לחלום חלומות ולקבל את הכלים ואת העצות לרדוף אחריהם. משפחה היא אכפתיות וחום. משפחה היא הבסיס. אני מייחל לרגע שבו אוכל להעניק לילדיי את מה שההורים שלי הרעיפו עליי. אני לא חושב, אדוני, שיש כאן מישהו במשכן הזה שיחלוק שהזכות למשפחה היא זכות יסוד בעלת מעמד חוקתי ראשון במעלה. היא מהווה נדבך חשוב ומרכזי בחיים של כל אחת ואחד מאיתנו, וההגנה עליה, על הזכות למשפחה, מצויה בליבה של הזכות לכבוד האדם. חוק האימוץ שקיים היום במדינת ישראל פוגע בזכויות היסוד של חברות וחברי קהילת הלהט"ב בישראל. היום רק איש ואשתו יכולים לאמץ ילדים בישראל. החוק אוסר על הורים יחידניים ועל להט"בים לאמץ ילדים ולהקים משפחה. החוק היום במדינה בעצם אומר לקהילת הלהט"ב, לקהילה שלמה של אנשים: אתם לא ראויים להיות הורים, רק בגלל נטיית הלב שלכם. אתם לא ראויים, ואנחנו נעשה כל מאמץ למנוע מכם להפוך להיות הורים. נמנע מכם את האפשרות הזאת בחוק. מי אתם שתגידו לנו שאנחנו לא ראויים להיות הורים בלי להכיר אותנו? אתם קובעים שכולנו, כל אחת ואחד מאיתנו, לא ראויים להיות הורים, לא כשירים רק בגלל נטיית הלב שלנו. באמת, האפליה הזו פוגעת בשוויון, אבל מעבר לכך – זו פגיעה בגרעין של הכבוד האנושי. גם אנחנו רוצים להיות אבא, רוצים להיות אימא, רוצים להקים משפחה בישראל. הבית הזה חסם פעם אחר פעם את היכולת והרשות של חברי וחברות הקהילה הגאה להקים משפחה בישראל. ב-2018 ממשלת הליכוד בראשות בנימין נתניהו תיקנה את חוק הפונדקאות באופן שרק הומואים וגברים יחידניים לא יוכלו להפוך להיות הורים בישראל. נתניהו שיקר שיתקן, ואז הלך לחתום על הסכמי אימוץ בין-לאומיים שבהם הוחרגו חברות וחברי הקהילה הגאה. עתירה בנושא הוגשה לבג"ץ והוא קיבל אותה, תיקן את האפליה, תיקן את חוסר השוויון ופרץ את הדרך לרבים מאיתנו להפוך להיות הורים במדינה היחידה שיש לנו, מדינת ישראל. השר כץ, ממש אתמול נולדה התינוקת הראשונה בהליך פונדקאות לזוג הורים, זוג אבות בישראל. ממש אתמול. ראיתי את התמונה רגעים לפני שעליתי פה על הדוכן. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> הראשונה? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> ראשונה לזוג גברים בהליך פונדקאות. וזה המקום – אני מקווה בשם כל חברי וחברות הבית הזה – לשלוח לדניאל ולעומר אדלר, האבות המאושרים, בשעה טובה והרבה מזל טוב. חברות וחברי הבית, אחרי שתושלם ההפיכה המשטרית לא יהיה לנו למי לפנות. אם רוב החברים בבית הזה יחליטו לפגוע בזכויות היסוד שלנו להפוך להיות הורים, לא תהיה לנו כתובת. בבית המשפט העליון יישבו שופטים שמונו על ידי הממשלה, ורק על ידה, וחלק מחבריה שיושבים סביב שולחן הממשלה הזה מגדירים את עצמם הומופובים גאים. אחרי שתושלם ההפיכה המשטרית לאף שופט במדינת ישראל לא תהיה האפשרות להפוך את ההחלטות שלכם. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> של הכנסת. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> של הממשלה ושל הכנסת שנשלטת על ידי הממשלה, אדוני. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> ומה יהיה - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> עבורנו, חברות וחברי הקהילה הגאה, דמוקרטיה היא עניין סופר-אישי. בלי בית משפט עליון עצמאי, בלתי תלוי, שמסוגל להגן עלינו ולבלום אפליה אסורה, אנחנו לא יכולים לאהוב; אנחנו לא יכולים להקים משפחה. אנחנו אפילו לא יכולים להיות מי שאנחנו בתעודות הזהות. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת חברי רם בן ברק, במדינות שהפסיקו להיות דמוקרטיות הממשלה זקוקה לאויב מבפנים, לאיזשהו דמון, כמו אוויר לנשימה – דמון, אויב להפחיד את הציבור מפניו, להאשים אותו במצב המידרדר. בהונגריה, בפולין וברוסיה זה הקהילה הגאה. הסבירו ברוסיה שמטרת הצעדים נגד הקהילה הגאה היא הגנה על ילדים מפני ערכי המשפחה המודרניים. בהונגריה, לצד איסור שקיים על אימוץ ילדים על ידי להט"בים, נחקק לאחרונה חוק, תיקון לחוק הפדופיליה, שאוסר להתחיל להציג תכנים להט"בים לילדים מתחת לגיל 18. הם גם ביטלו שם את ההכרה הרשמית בטרנסג'נדרים. בהונגריה, נכון להיום לא חיים טרנסג'נדרים. בפולין נחקק חוק שאוסר כל שיח של גאווה וערכים ליברליים בתוכניות הלימוד בבתי הספר ומחוצה לו. וכאן, שר המורשת של מדינת ישראל, מתוך ממשלת נתניהו, חבר מפלגתו של בן גביר, כתב מדריך שכותרתו: "טרור להט"בי – קווים לדמותו והדרך להיאבק בו". השר אליהו קורא לרבנים, למחנכים, לעיתונאים ולאנשי ציבור להיות אמיצים ולומר את האמת, לדבר ולכתוב מעל כל במה ומעל כל פיד מהי משפחה, ובעיקר – מהי לא משפחה. השר ממשיך וקורא לצאת מהארון ולהגיד בפה מלא וברור: יחסים חד-מיניים זה רע. נקודה. זה אסור. זה ההפך מיהדות. זה לא טבעי, זה לא נורמלי, זה לא בריא. זה רע. כך שר המורשת של מדינת ישראל. סגן השר אבי מעוז, שפועל מתוך משרד ראש הממשלה, ברשות ראש הממשלה נתניהו, קרא בטלוויזיה לשלוח ילדים בעלי נטיות הפוכות לטיפולי המרה, וקישר מעל הדוכן הזה ממש בין נטייה מינית לבין פדופיליה. מתוך משרד ראש הממשלה. אתם מזהים קווי דמיון בין המדינות הללו שהדמוקרטיה נגמרה בהם לבין מדינת ישראל? אני רוצה לפנות מכאן לחברי הליכוד, התנועה שמגדירה את עצמה בתור התנועה הלאומית- ליברלית, ניר ברקת, מירי רגב, אבי דיכטר, יואב קיש, מיקי זוהר, דני דנון, שלום דנינו, אופיר אקוניס, חנוך מלביצקי, בועז ביסמוט, גילה גמליאל: האם זו המורשת שלכם? האם אלו העמדות שלכם? איפה אתם? המליאה ריקה עכשיו. איפה אתם? למה אתם לא משמיעים את קולכם הברור, הליברלי, הלאומי, נגד דברי השנאה וההסתה האלה? ראש המפלגה שלכם, ראש הממשלה נתניהו, הרי אמר לפני פחות משלושה חודשים בקולו, בסרטון שהוא פרסם, שהוא לא יאפשר אפליה נגד להט"בים או פגיעה בזכויות אדם. האפליה כנגדנו באימוץ היא אולי האפליה הכי חמורה שקיימת, הפגיעה הכי קשה בזכויות אדם. חברות וחברים, עכשיו הזמן להפסיק עם הדיבורים ולהתחיל במעשים. אל תיתנו את ידכם להמשך האפליה הפסולה הזו נגדנו. תצביעו נכון. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ישיב על ההצעה שר הרווחה, השר יעקב מרגי. השר מרגי, עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, מכובדי המציע פה יוראי, אני מקריא לך את תגובת המשרד, ללא מגע יד. סעיף 3 לחוק אימוץ ילדים, תשמ"א–1981, קובע כיום את הכלל שלפיו אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד. זה החוק הנוכחי. הוא מגדיר באילו נסיבות חריגות ניתן לאפשר אימוץ על ידי מאמץ יחיד – כאשר המאמץ הוא בן זוגו של הורהו של קטין, או כאשר מדובר בקטין ששני הוריו נפטרו והמאמץ הוא קרוב משפחה רווק של הקטין. הצעת החוק המוצעת לעיל מבקשת להחליף את הסעיף הנ"ל בסעיף אשר קובע כי איש, אישה או שני בני אדם כשירים לאמץ ילד. מבדיקה שערכתי במשרד מול גורמי המקצוע האמונים על הנושא, עולה כי הוקמה ועדה ציבורית שמונתה על ידי שר המשפטים ושר הרווחה לבחינת חוק אימוץ ילדים, התשמ"א–1981, והליכי האימוץ בישראל, בראשות של כבוד השופט בדימוס יהושע גרוס, ועדת גרוס. הוועדה נדרשה לבחינת הצורך בתיקוני חקיקה של חוק אימוץ ילדים, התשמ"א–1981, ולבחינת הליך האימוץ בישראל על כל שלביו. המלצת הוועדה הייתה לחוקק חוק אימוץ ילדים חדש אשר יחליף את החוק הקיים ויעגן בתוכו את המלצותיה. בהמשך להמלצה זו נעשתה עבודה מקיפה על ידי משרדי המשפטים והרווחה לבחינת המלצות הוועדה, לרבות עדכון ודיוק הצעת החקיקה שנכללה בדוח הוועדה – הכול לצורך גיבוש נוסח סופי של הצעת החוק. ואולם, על רקע התחייבות המדינה בבג"ץ 3217/16 הוחלט על פיצול הרפורמה בחוק האימוץ כך שבשלב הראשון יתוקן החוק הקיים רק בנוגע לתנאי הכשירות לאימוץ ולקביעת מנגנון התאמת מאמצים לילד, ובמקביל תושלם העבודה הבין-משרדית לצורך גיבוש חוק אימוץ חדש המתייחס לכלל המלצות ועדת גרוס אשר יחליף את חוק האימוץ הקיים. בפועל, במהלך כל התקופה נעשתה עבודה מקיפה על הצעת החוק הכוללנית, וזו נמצאת לקראת סיומה. בינתיים הוגשה עתירה נוספת, בג"ץ 5158/21, ובמסגרתה בית המשפט העליון עודכן על אודות תהליכי החקיקה ועל חילופי השרים באותה עת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני יכול להחליף אותך. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אם ייגמר הזמן, אשיר לכם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תראה, אני יכול להחליף אותך. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אתה בכלל רצית שכל האופוזיציה תתפטר, אתה רוצה להחליף אותי, תגיד לי? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא האופוזיציה, הקואליציה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> כשתהיה בקואליציה, תתפטר, אין בעיה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תקריא את התשובה, מעניין אותי לשמוע. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא אמר לו שאין לו מה לדבר, אין לך מילים. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> יש לי הרבה על מה לדבר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול לקחת את שלי על חוק החמץ. תדבר. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> יש לי הרבה על מה לדבר. אתה רוצה? אין לי בעיה. מי שמכיר אותי יודע שאני בדרך כלל ענייני. אתה רוצה? יש לי הרבה מה לומר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> יאללה, אני יודע. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> וזה לא תמיד ינעם לאוזניך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לאוזניים של מי זה ינעם? אדוני, אפשר לדבר על ראש המפלגה שלך, על החוק שלו, עשינו לו חוק היום. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אחרי שארצה את רצונו של המציע, אני חושב שאתה צריך לכבד אותו, אשמח להיות מאותגר על ידך. הינה, אני מזמין את עצמי, אני אשמח להיות מאותגר על ידך בכל נושא שתחפוץ בו. אבל אני לא מבטיח לך שאני לא אוציא ממך את הג'ינג'י שבך בצורה המיטבית ביותר. מה אתה אומר על זה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני אומר שתזמין את ראש המפלגה, שהיום העברתם לו חוק בקריאה טרומית, לחגוג את זה. יש סיבה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> זה לא היה חוק של ראש מפלגה, זה חוק של כנסת ישראל. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע למה החוק. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> יוראי, באת להרגיע אותו? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא, באתי להתקרב אליך. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> בבקשה. בינתיים הוגשה עתירה נוספת, בג"ץ 5158/21, ובמסגרתה בית המשפט העליון עודכן על אודות תהליכי החקיקה ועל חילופי השרים באותה עת, ובהמשך – על אודות תמיכת שר המשפטים בהצעה לצד הערכתו כי אין היתכנות פוליטית לקידומה באותה עת. עקב פיזור הכנסת, הבחירות וחילופי השרים בממשלה הדיון בעתירה הושהה לבקשת המדינה, שהתבקשה – לעיקר אתה לא מקשיב. אחר כך תתפוצץ עלינו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא להתפוצץ, גם אני רוצה להקשיב. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אני ממשיך את תגובת המדינה. עקב פיזור הכנסת, הבחירות וחילופי השרים בממשלה הדיון בעתירה הושהה לבקשת המדינה, והיא התבקשה לעדכן את בית המשפט עד ליום 1 באפריל 2023. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מקשיבה לך – עד 1 באפריל. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> מה את בעניין פה? יש פה מציע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כי לי מאוד חשוב לדעת למה - - - << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> מירב, קודם כול תוציאי את ה"אני". המציע פה, למה לקחת לו? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא חבר שלי. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אני רוצה את כל הקשב של המציע, כי בסוף הוא יטען נגדי טענות, שלא אמרתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה מאוד מעניין אותי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני בקשב מלא. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אבל היא מפריעה לי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מקשיבה לך. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אז אני חוזר על חלק מתשובת המדינה: עקב פיזור הכנסת, הבחירות וחילופי השרים בממשלה הדיון בעתירה הושהה לבקשת המדינה, שהתבקשה לעדכן את בית המשפט עד ליום 1 באפריל – עוד פעם אתה לא מקשיב, בתאריך? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני מקשיב. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> עקב פיזור הכנסת, הבחירות וחילופי השרים בממשלה הדיון בעתירה הושהה לבקשת המדינה, שהתבקשה לעדכן את בית המשפט עד ליום 1 באפריל 2023. בימים הקרובים הצעת תיקון החוק תובא שוב לפתחו של שר המשפטים החדש. חשוב לציין שהצעת חקיקה זו כוללת תיקונים נוספים ומשמעותיים בחוק האימוץ שאנו מבקשים לקדם בהקדם, בין השאר עניין מנגנון המבטיח רצף השמה של קטינים המיועדים לאימוץ, מנגנון לבחינת כשירות משפחות למטרות אימוץ, בחירתן והתאמתן לצורכי קטינים. אין ספק שהצעת חוק חשובה מעין זו, לאור כל מה שמניתי ולאור העניין הרב שהיא מעוררת, ראוי שתוגש לאחר מחשבה רבה על ידי הממשלה, ולא בהצעת חוק פרטית. כי הרציונל המרכזי בכל סוגיית האימוץ היא טובת הילד בלבד מתוך כבוד, הערכה והוקרה רבים להורים המוכנים להעניק ולתת לילדים מכל מה שחנן אותם בו הקדוש ברוך הוא, ועדיין – טובת הילד היא לנגד עיני הגורמים המחליטים, וזה השיקול המרכזי. ועדת השרים לענייני חקיקה שהתכנסה השבוע, התנגדה להצעת החוק והחליטה על דחיית הדיון בנושא בשישה חודשים, עד אז - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אמרת אפריל 2023. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> את מוכנה להקשיב? באיזה חודש נולדת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה שתגיד לי, האם משפחה חד-הורית יכולה לגדל ילד לתפארת מדינת ישראל? אני צריכה לשאול את אימא שלי. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> את תוניסאית? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני טריפוליטאית. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> התוניסאי לימד אותי פתגם: לפזיז יש חצי מזל. חכי עד הסוף, ותקבלי תשובה מלאה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> קרעי, נכון? פזיז – חצי מזל, נכון? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר מרגי, אולי רק תדייק, ועדת השרים התנגדה או ביקשה לדחות בשישה חודשים? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אני מדייק. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> למיטב ידיעתי, ועדת השרים לא התנגדה, אלא הציעה לדחות בשישה חודשים. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> התנגדה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא. הינה, שר המשפטים מאשר את מה שאני אומר. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> התנגדה לאשר את זה במעמד הזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ביקשה לדחות את הדיון בשישה חודשים. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אז אני מדייק: ועדת השרים לענייני חקיקה שהתכנסה השבוע ביקשה לדחות את הצעת החוק בשישה חודשים. אם לא היית מפסיקה אותי, הייתי מבהיר זאת. ואני אומר לך, למה שישה חודשים? כפי שאמרנו, המדינה ביקשה הארכה עד 1 באפריל להשיב לבית המשפט מתוך הנחה שכבר תהיה תשובה לבית המשפט. כדי שבידי הממשלה תהיה שהות להתארגן, ביקשו שישה חודשים. מעבר לזה - - - << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> רגע, רגע. אני מסרב אפילו להקשיב לשאלה, כי לא סיימתי את התשובה. מעבר לזה, אמרתי, לא הקשבתם כי הייתם מוכנים עם השאלה. מעבר לזה אמרתי שהצעת חוק כזאת, שבה שלום הילד וטובתו של הילד הם מרכז הבמה, מרכז העניינים, ולאור המלצת ועדת גרוס, יש עניין בהצעת החוק שהממשלה מקדמת, להכניס עוד מרכיבים לחוק האימוץ שהרבה זמן לא עודכן – אני חושב שזה לא ראוי להצעת חוק פרטית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - משפטית לא מתאימה להצעת חוק פרטית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר מרגי, נא לסכם. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> להעביר את כל המהפכה המשטרית הזאת בפרטיות זה בסדר, אבל את חוק האימוץ צריך - - - << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> ציפיתי לשאלה הזו. רגע, ציפיתי לשאלה זו. בוא תקשיב, מאחר שגם ההשפעה על טעמו של הקפה המגורען וריחו היא בגלל המהפכה המשפטית, ציפיתי גם לשאלה הזו, אז בוא תקשיב. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> חדשה בעיניך תגובה כזאת? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור? << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> להפך. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> רגע, רגע. לא. מאחר שאתה מטיף המוסר הגדול ביותר בכנסת, אלעזר שטרן - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מרגי, מרגי. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> לא, תן לי, שאלת מה זה קשור - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא. אני רוצה להגיד לך - - - << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> לא, אם לא תיתן לי - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתה לא יכול ככה. עזוב. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אם לא תיתן לי להשיב על השאלות, אני לא אכבד את השאלה שלך. שאלת שאלה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אה, לא רוצה לכבד? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אני אענה לך על השאלה הבאה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> יאללה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> שאלת אותי מה זה קשור? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> קודם כול, תן לי להשיב לו. הייתה לו תמיהה. הרי שנה וחצי בפרקטיקה, הכרתם את הפרקטיקה הזו של שלושה חודשים, שישה חודשים, הצעת חוק ממשלתית. לא חדש, נכון? אתם לא מאשימים אותי שהמצאתי את הגלגל. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> הכול בסדר. איך אתה כחבר ממשלתי מציע להעביר כזאת רפורמה, כשזה הכול הולך פרטי, בלי ממשלתי, בלי משרדי הממשלה, בלי משרד הביטחון, בלי שום דבר? להעביר, יאללה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> מי אמר? מי אמר שזה בלי, בלי, בלי? << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אני אומר לך, בלי שום דבר. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> בוא, בוא, בוא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר, נא לסכם. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אופיר. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> לא יהיה דיון. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> רבותיי, רק אומר לכם משפט. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא יהיה שום דיון - - - << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אני אעשה ב"מרור כורך" תשובה לכולכם. היה פה יו"ר כנסת שהיה בעבר גם נשיא, והוא היה אומר לחברי הכנסת שתמהים: לאלה שחדשים מקרוב באו. אז לכל אלה החדשים מקרוב באו: הפרקטיקה הזו קיימת, והיא לא הומצאה עכשיו. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, האם אתה מעוניין להשיב על תגובת הממשלה? לא מעוניין. אם כן, אנחנו נעבור להצבעה. חברי הכנסת, אנא שבו במקומותיכם. אם כולם ישבו במקומותיהם, נעבור להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 54 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – כשירות המאמץ), התשפ"ג–2022, לא נתקבלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חד-הוריים, עכשיו יש משפט נגד משפחות חד-הוריות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 37 בעד, 54 נגד. הצעת החוק לא עברה. << הצח >> הצעת חוק החברות (תיקון – פרסום דוחות כספיים של מונופול), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/740/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור להצעה הבאה: הצעת חוק החברות (תיקון - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - נגד משפחות חד-הוריות - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - אדבר איתך על מה שעשית עכשיו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, תודה. נעבור לנושא הבא – הצעת חוק החברות (תיקון – פרסום דוחות כספיים של מונופול), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת ולדימיר בליאק וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת בליאק לומר את דברו ולנמק את ההצעה, בבקשה. עשר דקות לרשותך, אדוני. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מירב, מירב, זה אשכרה בכיתה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, תודה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים, אני העברתי את הצעת החוק הזאת בקריאה טרומית בכנסת הקודמת, וחשבתי על מה לדבר הפעם. החלטתי שאני אקריא את הנאום של שותפי להצעת החוק בכנסת העשרים-וארבע, שר החוץ אלי כהן, אז חבר כנסת באופוזיציה: "להילחם ביוקר המחיה, צריך לעשות זאת במעשים ולא בדיבורים; צריך צעדים בלתי מתפשרים כמו במלחמה. פרסום דוחות כספיים על ידי מונופולים של חברות פרטיות במדינת ישראל הוא צעד שהוא דרמטי, צעד חיוני למלחמה ביוקר המחיה. אחד הדברים החשובים לנו הוא לתת לאזרחי המדינה את האפשרות להתפרנס בכבוד. אפשרות להתפרנס בכבוד אומרת, מצד אחד יהיה לו מקום עבודה ויהיה לו שכר ראוי, ומהצד השני, תוכל לפרנס את המשפחה, והמחירים שתשלם יהיו סבירים. זה מה שנקרא להתפרנס בכבוד. נכון להיום השכר עולה במעט והמחירים מזנקים כל הזמן. מספיק שיהיה נתון אחד מרכזי. 50% מאזרחי מדינת ישראל מרוויחים פחות מ-8,000 שקלים נטו בחודש. זאת אומרת מי שיוצא לעבוד, 50% מהם מרוויחים פחות מ-8,000 שקלים נטו. ברמת המחירים במדינת ישראל קשה מאוד כשיש לך משפחה, תשלומי משכנתה, ארנונה ולקנות מוצרים ותשלומים נוספים – לחיות באותו שכר. אחד הגורמים המשמעותיים ביותר ביוקר המחירים בישראל הוא המונופולים. מדינת ישראל היא גם שוק ריכוזי ושוק קטן שנשלט על ידי מספר מונופולים ועל ידי מספר משפחות שפועלות באופן מכוון להישאר חברות פרטיות על מנת להסתיר את הרווחים שלהם. במסגרת החוק הזה יהיה אפשר לחייב אותם לפרסם את הדוחות הכספיים שלהם. פרסום הדוחות הכספיים הוא אינטרס ציבורי. זה יאפשר לנו לראות מי מוכר במחיר מופרז ומי מרוויח באופן חזירי ולפעול מולו, לפעול בצעדים מולו; להגביר את התחרות אל מול אותן חברות שמנצלות את כוחן לרעה. עבור המונופולים שפועלים באופן שקוף ובאופן הוגן לא אמורה להיות שום בעיה. אבל יש לא מעט מונופולים שחוששים מהחוק הזה וחוששים שהרווחים שלהם ייחשפו, ולמעשה נוכל לתת כלים על מנת לפעול מולם. ולכן אני קורא לכולם לתמוך בהצעת החוק הזאת, הצעת חוק שיש בה אינטרס ציבורי, ולמעשה תיתן לנו מלחמה חשובה ביוקר המחיה אל מול המונופולים החזיריים". עד כאן דבריו של אלי כהן, אז חבר הכנסת באופוזיציה והיום שר החוץ, כשהוא בא להציג את הצעת החוק הזאת בכנסת הקודמת. אני שואל את שר הכלכלה ואת שר האוצר ואת שר המשפטים: מהי הסיבה שהתנגדתם להצעת החוק? אין לה עלות תקציבית. היא תיטיב עם הציבור הישראלי, והיא בעיקר תסמן את הכיוון לממשלה; היא גם תסמן לאותם המונופולים שהממשלה, הממשלה הזאת, באה להילחם ביוקר המחיה. אדוני שר המשפטים, אני באמת לא מצליח להבין מדוע החלטתם להתנגד להצעת החוק. מה בעצם אתם אומרים לאותם המונופולים? שהממשלה הזאת עובדת אצלם, ולא אצל הציבור הישראלי? אני קורא לכל חברי הכנסת גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה: זו הצעה לא של הימין ולא של המרכז ולא של השמאל; הרבה מאוד שנים ניסו להעביר אותה בכנסת, בכנסת השמונה-עשרה ובכנסת התשע-עשרה ובכנסת העשרים ובכנסת העשרים-ואחת. דווקא אנחנו בממשלת השינוי בכנסת הקודמת העברנו אותה לראשונה. אני שוב אומר, יחד עם הצעת החוק הזאת העברנו גם הצעת חוק זהה של חבר הכנסת אלי כהן, שר החוץ היום. לפני ההצבעה אני קורא לכם שוב, גם לשרי הממשלה וגם לחברי הקואליציה: בואו נשדר ביחד לשוק, למונופולים, שאנחנו – גם אתם וגם אנחנו ביחד – באנו להיאבק ביוקר המחיה. אני קורא לכולם לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בליאק. ישיב שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי. שר הכלכלה ניר ברקת ישיב? נמצא? מי מהממשלה ישיב? מטעם הממשלה ישיב שר המשפטים יריב לוין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> הצבעה, הצבעה. אם אין שר אז הצבעה. אפשר להצביע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השר יכול להשיב עשר דקות. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> דודי אמסלם, איך יש לכם אוהד הפועל? << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> ועוד ירושלמי במקור, זה עוד יותר גרוע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חביבי, לא כולם מושלמים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אתם רואים, זה מה שמראה שהעולם הוא לא שחור ולבן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> העולם הוא אדום. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> העולם בעיקר צהוב. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא לא לא. על זה אני חולק מכול וכול. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת בליאק, מי שהיה אמור להשיב זה שר הכלכלה, שהוא בקי בנושא. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מעניין למה הוא בחר להיעדר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אינני יודע. הנושא הוא בתחום סמכותו. אבל מאחר שאני בכל אופן גם החלפתי איתך כמה מילים בנושא הזה קודם, אני רוצה לומר בעניין הזה שני דברים. הדבר הראשון, אני חושב שההצעה היא הצעה שיש בה – היא בהחלט הצעה שראוי לבדוק אותה לעומק, היא לא הצעה מופרכת והיא לא הצעה שיכול להיות שהגורמים באמת המקצועיים, הרלוונטיים, יסכימו וירצו לאמץ אותה. לכן הצעתי מלכתחילה – ואמרתי לך גם: בוא נדחה את זה, לא בפרק זמן ארוך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> פניתי לגורמים הרלוונטיים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ניתן להם זמן כדי לבדוק את הדברים לעומק, ואם יתברר שהדבר הזה הוא טוב ונכון, נוכל לקדם אותו. אני חושב שאני כבר הוכחתי. אני, אגב, חייב לומר שכשאני ישבתי על הספסלים האלה, ספסלי האופוזיציה, אתם יודעים כמה הצעות חוק ועדת שרים לחקיקה אישרה לי? אתה יודע כמה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ארבע. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אפילו לא אחת. אני לא נוקט בגישה הזאת. אני חושבת שהוכחתי את זה. ההסתכלות שלי עניינית. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא הפעם, אבל, אדוני. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ולכן אני אומר גם במקרה הזה – אמרתי לך ישר, תן להם לעשות. זה לא משרד שלי, זה לא סמכות רק שלנו. תן שתיעשה עבודה - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> פניתי לשר האוצר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> - - שהדברים ייבדקו. אתה יודע שלא פעם יש גם הצעות של חברי קואליציה שנדרש איזה זמן לבדוק אותן, וזה בסדר וזה לגיטימי. ואני חוזר ומציע לך את זה גם עכשיו. חבל שהחוק ייפול, אין סיבה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אז בואו נדחה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז בוא נסכים על דחייה. בוא נסכם, תן לנו חודש ימים – נשב, נבדוק. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בסדר, מקבל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם הממשלה והמציע מסכימים - - << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> מצוין. אז אנחנו מסכימים, אני שמח. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> - - אז נדחה את ההצבעה למועד אחר. << הצח >> הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – שימוש בכספים שלא הוצאו על ידי עובדים זרים ומסתננים), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/748/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת שרן מרים השכל) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק עובדים זרים, כן? גם על ההצעה הזו תהיה הצבעה במועד אחר, הצעת חוק עובדים זרים של חברת הכנסת שרן מרים השכל. חברת הכנסת השכל, חברת הכנסת השכל, את מוזמנת להגיש הצעת חוק. עשר דקות, בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, החוק שמובא לפניכם הוא חוק שצריך להיקרא חוק אסתר גלילי. בפברואר 2010 יצאה אסתר גלילי, ניצולת שואה, לקניות בסופר. כתושבת דרום תל אביב, היא בוודאי ידעה שיש פה סכנה, אבל היא לא ידעה שזו תהיה היציאה האחרונה שלה מהבית. יעקוב באשיר אלפדל, מסתנן סודני ששהה בישראל בניגוד לחוק, יצא באותו לילה למסע תקיפה ואלימות. זה התחיל ב-03:00. אלפדל תקף אישה שהלכה לבדה ברחוב. הוא חבט בראשה ובגופה. בנס היא ניצלה, לאחר שעובר אורח עצר את אלפדל מלבצע את זממו. 45 דקות לאחר מכן, אלפדל השיכור תקף שנית. הוא ניסה לשדוד אישה אחרת שעברה לידו. התיק נותר בידיו של אלפדל, אך היא הצליחה להימלט מהזירה. חצי שעה לאחר מכן, גבר התקשר למשטרה וסיפר על מסתנן שתוקף אותו. השוטרים הגיעו לזירה ותשאלו את אלפדל, אבל לא עצרו אותו, והחליטו להמשיך לדרכם. ההחלטה הזו של השוטרים הסתברה כגורלית בעבור אסתר גלילי. שעה נוספת חולפת, השעה כבר 05:30. אסתר, ניצולת שואה, השכימה קום כדי לקנות מעט מצרכים במכולת. בדרכה חזרה הביתה חלפה על פניו של אלפדל, שישב על המדרכה. הוא הבהיל אותה. היא הפילה פח, בניסיון להרתיע אותו. הוא לא נרתע, הוא תקף. הוא חבט בעוצמה בראשה, ופצע אותה באורח אנוש. היא התמוטטה במקום. צוות מד"א שהגיע לזירה הצליח לבצע פעולות החייאה, אף כמה שעות לאחר מכן היא נפטרה מפצעיה. אסתר, ניצולת שואה, גברה על הכיבוש הנאצי בתוניס ועלתה לישראל בגיל תשע בלבד, כיתומה. היא גידלה – סליחה, אדוני היושב-ראש, אני מדברת פה על משהו רציני, על רצח של אישה, ויש פה אנשים שמדברים בטלפונים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בצד שמאל שם, מבקשים לא לדבר בקול. זה מפריע לנו, האמת. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> טלפונים, בכל זאת, במליאה? קצת כבוד. אסתר, ניצולת שואה, גברה על הכיבוש הנאצי בתוניס ועלתה לישראל בגיל תשע בלבד, כיתומה. היא גידלה כאן משפחה לתפארת, אך הותירה אחריה משפחה מרוסקת. אם ביתה, קורין, הייתה תובעת את אלפדל בהליך אזרחי, לא היה יוצא לה כלום מזה. כי במקרה שהותקפתם על ידי שוהה בלתי חוקי, אין לכם ממי להיפרע. במציאות המשפטית שנוצרה סביב סוגיית המסתננים בישראל, דומה כי יש קבוצה אחת שזכויותיה לא מובאות בחשבון: אזרחי ישראל. כיום לאזרח ישראלי כמו קורין גלילי, הנפגע בגוף או ברכוש ממעשיהם של מסתננים או שוהים בלתי חוקיים, אין סעד אפקטיבי. אין מי שיבטיח את תשלום הפיצוי לו או לבני משפחתו. ברור לי שלא כל פשע מדווח, ומהמקרה הטרגי של אסתר גלילי – ברור שגם כשהפשעים מדווחים, לא תמיד המשטרה פועלת. אבל בכל זאת, מה הסיכוי שישראלי יותקף על ידי מסתנן? מה הסיכוי שבזמן שאנחנו כאן במליאה, תושבת דרום תל אביב הותקפה על ידי מסתנן? אז על פי הנתונים שקיבלתי מהמרכז למדיניות הגירה, פשיעת הרחוב של המסתננים גבוהה במאות אחוזים מזו של אזרח ישראלי. בשנת 2021 מסתננים ביצעו פי שישה יותר עבירות שוד מישראלים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ביקשנו שקט בצד שמאל. זה מפריע לנו. באמת, זה מפריע לשמוע. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בשנת 2021 מסתננים ביצעו פי שישה יותר עבירות שוד מישראלים; שוד בנסיבות מחמירות, כמו זה שחוותה האישה שהותקפה ונמלטה מאלפדל, גבוה פי שמונה; גנבות – פי 4.5; תקיפה לשם גנבה גבוה ב-1,700% מהפשיעה הממוצעת בישראל. גם בגרימת חבלה גופנית ואלימות הממוצע הוא פי שישה מהממוצע של אזרחי ישראל. אז מה ההסתברות שאשה תצא לרחובות דרום תל אביב ותותקף, אתם שואלים? ובכן, בכל ריכוז אוכלוסיית מסתננים, הסיכוי גבוה פי כמה וכמה. הנתונים שציינתי פה הם עקיבים לאורך העשור האחרון. נשים מותקפות מינית, קשישים מותקפים ונשדדים. הביטחון האישי של תושבי האזור רוסק, ועל פשע שביצע מסתנן אין מי שישלם. כיום, בעוד שלנפגעי פשיעה של מסתננים אין כתובת לפנות אליה לסיוע ופיצוי, כספי הפיקדונות של עובדים זרים שעזבו את הארץ מופנים לטובת עובדים זרים שנשארו כאן. במצב מתוקן ביטחונם של אזרחי ישראל לא היה נפגע מלכתחילה. עלינו להזיז את הגלגל אחורה, ולהשיב את הביטחון לרחובות ערינו. יש פה הזדמנות להשתמש בכספי הפיקדון כדי לעזור לאלו שנפגעו מהבעיה בצורה הישירה ביותר. לא ייתכן שבמדינת חוק לאדם לא תהיה שום כתובת לפנות אליה כשאדם אחר תוקף אותו. הצעת החוק הזו באה לתמוך באזרחים שנפגעו מפשיעה של מסתננים, להשיב להם את הזכות הבסיסית לצדק, את הזכות להרים את עצמם חזרה. כספי הפיקדון, שאין להם דורש, ושהיו עד כה מיועדים לרווחתם של עובדים זרים ושוהים בלתי חוקיים, יועברו מעתה לרווחתם של אזרחי ישראל הסובלים יום-יום מהשלכות נוכחותם של המסתננים והשוהים הבלתי-חוקיים בישראל. אם החוק יעבור, מעתה לרשויות ההוצאה לפועל תהיה כתובת לחילוט כספי פיצויים שנפסקו בבתי המשפט בהליכים אזרחיים ופליליים. להצעת החוק הזו היו שותפים צוות המרכז למדיניות הגירה. אני רוצה להודות להם על הסיוע בהכנת חומרים, על המידע והנתונים על מנת לגבש את הצעת החוק החשובה הזו. הנתונים שאותם חשפו לא השאירו ספק באשר לצורך בתיקון חקיקה זה. זו הצעת חוק שאין סיבה לאף חבר כנסת בקואליציה להתנגד לה. מאי גולן בעצמה עמדה כאן מעל בימת הכנסת, דיברה על הנושא הזה ודחפה לתיקונים אלה בדיוק. כמי שחרת על דגלו את נושא המשילות – המפלגה של הציונות הדתית – פעם אחר פעם מגיעות לכאן הצעות חוק שאמורות לשפר את המשילות. חברי כנסת שעלו כאן לבמה ודיברו על כמה צריך לסייע לתושבי דרום תל אביב כנגד אותה תופעה של מסתננים, פעם אחר פעם. צריכים להצביע בעד הצעת החוק החשובה הזאת. הגיע הזמן והגיעה השעה לעשייה אמיתית חסרת פשרות. אני קוראת לקואליציה, ולכל מי שתושבי דרום תל אביב חשובים לו ונמצאים בליבו, להצביע בעד החוק הזה ולתקן את העוול הנורא הזה. הצעת החוק הזו אמורה להיקרא הצעת חוק גלילי, על שם אותה ניצולת שואה שאיבדה את חייה באלימות, במקרה קשה, ממש בחודש הזה לפני כמה שנים. אני קוראת לכל חברי הקואליציה, כמו האופוזיציה, לתמוך בהצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת השכל. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת זכאות למימון שירותי בריאות משפרי איכות חיים לאסיר ביטחוני), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/37/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת צביקה פוגל) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו נעבור להצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר של חבר הכנסת צביקה פוגל. אתה רוצה לעלות, חבר הכנסת קרויזר? בבקשה. עשר דקות. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, את הצעת החוק שעולה היום בקריאה טרומית הגיש חבר הכנסת צביקה פוגל מעוצמה יהודית. נבצר ממנו להגיע, ולכן אני עולה ומציג אותה במקומו. בספר מלכים א' נאמר "ודברת אליו לֵאמֹר כה אמר ה' הרצחת וגם ירשת". ביטוי זה משמש להצגת הכשל המוסרי של הפקת הנאה וטובה מפירותיה של עוולה חמורה. הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת זכאות למימון שירותי בריאות משפרי איכות חיים לאסיר ביטחוני), התשפ"ג–2022, שאותה אני מתכבד להביא בפניכם היום, באה לקבוע סייג ברור בעניין ולשלול מאסירים, שהואשמו בפעילות חבלנית נגד המדינה, את הזכאות לקבלת מימון לטיפול רפואי משפר איכות חיים, שאינו הכרחי או שאינו כלול בסל הבריאות הממלכתי. צוות מקצועי שהוקם בשנת 2009 לבחינת תנאי כליאתם של האסירים הביטחוניים אל מול הקבוע בהסדרים משפטיים שונים בדין הישראלי ובדין הבין-לאומי מצא כי האסירים הביטחוניים המרצים עונשי מאסר בישראל נהנים מזכויות יתר, שאין להם אח ורע במקומות אחרים בעולם ואינן מחויבות מן הדין. המציאות הזאת חייבת להשתנות, ומשתנה בהוראת השר לביטחון לאומי בשלילת זכאויות שמקבלים אסירים ביטחוניים בבתי הכלא. רק בחודש מאי האחרון, התפרסמה כתבה על כך ששירות בתי הסוהר הודיע כי הוא יבחן את דרישת המחבלת שביצעה פיגוע תופת ב-2015, וניסתה לרצוח יהודים על ידי פיצוץ בלון גז, שבמהלכו נפצעו השוטר משה חזן – שנמצא לדעתי אפילו פה ביציע - - << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> חן. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> משה חן. - - ואף המחבלת עצמה נפצעה בפיגוע עצמו ופניה הושחתו. כמה תעוזה הייתה לה לאותה מחבלת, שדרשה משרות בתי הסוהר לממן לה ניתוח קוסמטי שאינו מציל חיים, על מנת לשחזר את אפה, שנפגע באותו פיגוע שבו היא ניסתה ליטול חיים. בעקבות עתירת המחבלת לבית המשפט העליון, ולמרבה החרפה והאבסורד, החליט שירות בתי הסוהר לממן לה כמה ניתוחים, בעלות של עשרות ומאות אלפי שקלים, ניתוחים שאינם חלק מסל הבריאות, ובהם ניתוחים בכף ידה וניתוח קוסמטי באף. האבסורד הוא שמדובר בפגיעות שנגרמו למחבלת הזאת עקב פיגוע התופת, שבו היא ניסתה לרצוח עשרות אזרחים חפים מפשע. הרצחת וגם ירשת? כמה עזות מצח וכמה אבסורד, שלנגד עיניי עומדת דמותו של בניה פרץ, שרק שלשום ביקר כאן במשכן הכנסת. כיושב-ראש הסיעה, התרגשתי מאוד מהביקור שלו והזמנתי אותו אלינו לישיבת הסיעה, אותו ואת אביו. הוא התקבל במחיאות כפיים ובהתרגשות רבה. למי שלא מכיר את בניה, בניה נפצע באורח קשה בפיגוע בצומת תפוח, כאשר מחבל הגיע עם רכבו וירה מטווח קצר בבניה ובחברו הטוב יהודה גואטה השם ייקום דמו, שנפצע אנושות בפיגוע ומת מאוחר יותר מפצעיו. בניה, כאמור, נפצע קשה מאוד. בשל הפציעה הקשה, הרופאים לא נתנו לו סיכויים מרובים ולא האמינו שאי-פעם ישתקם. הם היו משוכנעים שיישאר משותק לכל חייו. אולם בניה, נער מיוחד, עם כוח רצון על-אנושי, לא ויתר. נלחם כנגד כל התחזיות ובהתמדה יום-יומית, סיזיפית, הוכיח לרופאים שהם טעו. אף שלא שיתף בחלק הזה של שגרת חייו בשנתיים האחרונות, אני משוכנע שבאותה התמדה, היו גם ימים לא פשוטים של תסכול, של כאב. וכאן אציין את משפחתו שתמכה בו, ותומכת בו היום, ברוך השם בניה מדבר, מזיז את שתי ידיו ועם ניתוח ניסיוני יקר ומורכב, בעזרת השם יזכה גם לעמוד על רגליו. וכשיעמוד על רגליו, אנחנו נזמין אותו שוב לכנסת. אבל למה אני מזכיר כאן את בניה? כיוון שהטיפולים היקרים שבניה עובר לא ממונים על ידי המדינה ומשפחתו משלמת עבור הטיפולים היקרים 15,000 שקל בחודש, ומהם רק 1,500 ש"ח מוחזרים על ידי המדינה. גם הניתוח היקר שבניה אמור לעבור בעזרת השם בחו"ל – שאגב ודאי רובכם ראיתם את גיוס ההמונים, ואני מקווה מאוד שגם השתתפתם בו – אינו ממומן על ידי המדינה. וכפי שאביו אמר – אבא של בניה – אני אמשיך לאהוב את המדינה, אל לא מוכן להוציא את דיבתה, אך כואב לי מאוד שאנחנו צריכים לגייס כסף לניתוח זה כמו מקבצי נדבות פה בכנסת ולעשות גיוס המונים. ותרשו לי מכאן לחרוג מן המנהג ולאחל לבניה איחולי החלמה מהירה, בריאות טובה ושיקום מהיר. חשוב להבהיר כי הצעת חוק זו לא באה לפגוע בזכויות החולה הבסיסיות, המופיעות בחוק זכויות החולה ובאמנות הבין-לאומיות שעליהן חתמה מדינת ישראל. כמו כן, מוצע כי במקרים חריגים השר לביטחון לאומי, בהתייעצות עם שר הביטחון, יהא רשאי להתיר לאסיר ביטחוני, מנימוקים מיוחדים ובאופן חריג לקבל את הזכאות לטיפול רפואי משפר חיים. לכן, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שמדובר בחוק ראוי ומידתי. ואני סבור כי זהו חוק שמחזיר את הכבוד למדינת ישראל, כחלק מהמאבק בטרור. אותם מחבלים יבינו וידעו כי בתי הכלא בישראל הם לא פיקניק, לא נהנים מארוחות מפנקות ומדושנות עונג, ארוחות בשר כיד המלך וטלוויזיה עם ערוצי לוויין. אני רואה בחוק זה חלק בלתי נפרד מסל החוקים שהוגשו לאחרונה כנגד מחבלים המבקשים לפגוע באזרחי מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קרויזר. השר המשיב – שר החינוך יואב קיש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע, רגע. לא כתוב לי שזה מוצמד. השר ישיב, בבקשה. אחרי זה חברת הכנסת השכל תעלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הסדר הוא שהיושב-ראש הזמין שר להשיב, והוא משיב. זו אותה הצעה? זה אותו הדבר? אה, תהיה תשובה משולבת, בסדר. אבל הצעות החוק נפרדות, ולכן לא הזמנתי אותך. לא בגלל - - - << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת זכאות למימון שירותי בריאות משפרי איכות חיים לאסיר ביטחוני), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/231/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת שרן מרים השכל) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת זכאות למימון שירותי בריאות משפרי איכות חיים לאסיר ביטחוני), של חברת הכנסת שרן מרים השכל. בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. שוטר ומחבלת נפצעו בפיגוע. השוטר יצא מהבית במטרה אחת: לשמור על הסדר והביטחון של הסובבים אותו. המחבלת יצאה במטרה אחת, הפוכה: לפגוע בסדר והביטחון של הסובבים אותה. לזרוע הרס, פחד ואימה. באוקטובר 2015 יצאה המחבלת אסראא ג'עבס, תושבת ג'בל מוכבר במזרח ירושלים, עם שני בלוני גז ברכבה, במטרה לרצוח יהודים. כשהשוטר משה חן עוצר את רכבה, היא מפוצצת את בלון הגז. שניהם שורדים. אבל הסיפור לא נגמר פה. בכלא, לאחר שיקום רפואי, תבעה המחבלת ג'עבס מהמדינה מימון לניתוח פלסטי באף, שהתעוות כתוצאה מהפיגוע שהיא עצמה ביצעה. מטרת הצעת חוק זו היא להסדיר את הנושא אחת ולתמיד, ולהפסיק לממן את הרוצחים שלנו. רק לפני כמה שבועות פורסם במהדורה המרכזית של חדשות 12 דוח של ארגון לביא, שממנו עולה כי אסירים ביטחוניים מקבלים טיפול תרופתי, הכולל לפעמים תרופות שאינן כלולות בסל התרופות לאזרחי ישראל, בהן: ויאגרה, התרופה הפסיכיאטרית ציפרלקס, פרוזק, קסנקס, ואף קנביס רפואי. בדוח אחר של מכון לביא פורסם שעלות הטיפולים הרפואיים לפעילי טרור, תקשיבו טוב לזה, היא עלות של 40 מיליון בשנה לקופת המדינה. בזמן שהשוטר בונה את חייו מחדש ומשתקם מפציעותיו הקשות, מחבלים בבית הסוהר נהנים מטיפול שאפילו לו אין גישה אליו. בזמן שאני נאבקת כדי שחיילים עם פוסט-טראומה יקבלו טיפול בקנביס רפואי, אסירים ביטחוניים בבית הכלא חוגגים על חשבון כולנו. בזמן שאזרחי ישראל נאבקים על כל שקל, מתלבטים אם לקנות לילדים שלהם מילקי או מרכך כביסה, הממשלה מוציאה 40 מיליון שקלים בשנה על טיפול תרופתי למחבלים. זה כסף שלהן, של אותן המשפחות. הממשלה אמורה לנסות לחסוך בכל שקל. לא ייתכן שאותם מיסים, שאזרחי ישראל נאבקים כל חודש לשלם, ילכו לרווחת מי שיוצא כדי לרצוח אותם. מטרת הצעת החוק היא לתקן את העוול הזה. זה היגיון בסיסי. לא ייתכן שמחבלת, שיצאה לפגוע בחיילים, אזרחים וילדים, תקבל על חשבוננו טיפול קוסמטי, לפציעה שאותה מחבלת גרמה לעצמה, תוך כדי ניסיון לרצוח חפים מפשע. לא הגיוני שמי שהכריז מלחמה על החברה הישראלית יקבל על חשבונה תרופות יקרות והליכים רפואיים שלרוב אזרחי ישראל אין. מחבלים נמצאים בבית הכלא כדי שיורחקו מהחברה, כדי להרתיע אחרים מלצאת ולבצע פעולות טרור. אבל גם כדי להעניש את המחבל עצמו. הכלא לא יכול להיות קייטנה. לא יכול להיות שמחבלים ייכנסו לכלא על מנת לקבל הטבות, שאינם יכולים להרשות לעצמם בחייהם האזרחיים. הגיע הזמן להפסיק את אספקת הפינוקים והמותרות למחבלים שרצחו יהודים בדם קר. הגיע הזמן להפסיק את החגיגה הבזויה הזאת על חשבון משלם המיסים. בזמן שמשפחות שלמות מרוסקות ומפורקות על אובדן יקיריהן, הם נהנים להם בכיף על חשבוננו. המצב הזה הוא עלבון עצום וסטירת לחי למשפחות השכולות ולקורבנות הטרור. דם אחינו זועק מן האדמה. מדינת ישראל נמצאת במלחמת התשה ארוכה וממושכת מול טרור רצחני. כל עוד אויבינו ייחלו להשמדת מדינת ישראל, ניאלץ לחיות על החרב. במלחמה הזאת אנחנו צריכים להשתמש בכל כלי שנמצא ברשותנו – ההרתעה היא אחד מהכלים האלו. מול הטרור חייבים לעמוד איתנים ונחושים; לא בהתרפסות וחנפות. שלל ההטבות שלהן זוכים מחבלים בכלא, עושות בדיוק את הפעולה ההפוכה: הן נותנות רוח גבית לטרור ומעודדות ערבים לצאת ולבצע פיגועים נוספים. מטרת החוק היא להוסיף, ולו במעט, ליכולת ההרתעה שלנו. לומר בפה מלא ובנחישות שאויבי ישראל ייענשו. תודה רבה. אני קוראת לכולם להצביע בעד הצעת החוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הודעת היושב-ראש << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לפני שאני אזמין את השר המשיב, אני רוצה להודיע הודעה לכנסת, הודעה מטעם השר בן גביר: אבקש לעדכן בגילוי נאות לפרוטוקול, כי בעניין הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ביקורת שיפוטית לעניין כשירות במינוי), עשוי להיות לי עניין אישי לפי כללי האתיקה של חברי הכנסת, כיוון שהוגשה בעניין מינויי לשר עתירה לבית המשפט העליון. על כן, הדברים מובאים לפרוטוקול, ואינם פוגעים כמובן בזכותו של השר בן גביר להצביע. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> - - - בהזיה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת זכאות למימון שירותי בריאות משפרי איכות חיים לאסיר ביטחוני), התשפ"ג–2022 << הצח >> (הצעת חבר הכנסת צביקה פוגל) << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת זכאות למימון שירותי בריאות משפרי איכות חיים לאסיר ביטחוני), התשפ"ג–2022 << הצח >> (הצעת חברת הכנסת שרן מרים השכל) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השר וסרלאוף מוזמן להשיב במשולב לשתי ההצעות האלה: להצעה של חבר הכנסת פוגל ולהצעה השכל. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> ב-11 באוקטובר 2015, לאחר תפילת הבוקר, אסראא ג'עבס הצטיידה בבלון גז ונסעה ברכבה לכיוון ירושלים במטרה לפגוע ביהודים. שוטרי תחנת מעלה אדומים הבחינו ברכב שנוסע בצורה מחשידה בנתיב התחבורה הציבורית, וסימנו לנהגת לעצור לבדיקה. ג'עבס צעקה: אללהו אכבר, ופוצצה את בלון הגז שהיה ברשותה. היא נפצעה קשה, וחן, שעצר אותה, נפצע קל. הוא פונה עם כוויות בפניו ובחזהו לבית החולים שערי צדק, וג'עבס פונתה להדסה עין כרם. מעט לפני ניסיון הפיגוע, כתבה ג'עבס על פתק: אוי לכם אויבי האלוהים. מועדכם קרב, ואני בשיירת השהידים למען האל. עוד לפני כן כתבה בחשבון הפייסבוק שלה דברי אהדה לשהידים ולמעשיהם. אסראא ג'עבס הואשמה בניסיון רצח, וכיום מרצה עונש של 11 שנות מאסר. לפני קצת יותר מחצי שנה פורסם כי המחבלת פנתה לשב"ס, וגם עתרה לבית המשפט בעניין, בבקשה שיממן לה ניתוח שלא הוגדר כהכרחי, לאחר שהשב"ס כבר מימן בעבורה שני ניתוחים. אבסורד מושלם. אותה מחבלת ארורה – שנפצעה בפיגוע שהיא עצמה ביצעה – ביקשה לקבל מהמדינה מימון עבור ניתוח קוסמטי. מחבל לא צריך לצאת חי מזירת פיגוע. אם יצא חי, מדינה חפצת חיים צריכה לקבוע עונש מוות למחבלים. אני שמח לעדכן כי בשבוע הבא עולה לוועדת שרים לענייני חקיקה הצעת החוק של חברת הכנסת מסיעת עוצמה יהודית לימור סון הר מלך, בעניין עונש מוות למחבלים. עד אז מדינת ישראל מספקת שירותים רפואיים גם למחבלים ואסירים ביטחוניים. אולם, אל לה לתת מאומה מעבר למימון טיפול רפואי בסיסי. קל וחומר שהדעת אינה סובלת כי מדינת ישראל תממן טיפולים רפואיים לנזקים שנגרמו למחבלים בעת ניסיונם הנפשע לפגוע ביהודים. הצעות החוק – בהתאם לדברי ההסבר להצעת החוק – מטרתן לקבוע סייג ברור בחקיקה ראשית ולשלול מהאסירים שהורשעו בעבירות טרור זכאות לקבלת מימון לטיפול רפואי שמוגדר משפר איכות חיים או שאינו כלול בסל הבריאות הממלכתי. במסגרת זו הצעות החוק מבקשות לקבוע כי אסיר ביטחוני לעניין זה הוא מי שהורשע בעבירות המנויות בסעיף 68ג(ב) לפקודת בתי הסוהר, התשל"ב–1971, סעיף שנועד להחריג אסירים שהורשעו בעבירות ביטחון שהוגדרו מהשחרור המינהלי המורחב, ולקבוע שאסיר ביטחוני, כאמור, לא יהיה זכאי למימון המדינה לטיפול רפואי שמטרתו שיפור איכות חיים, לרבות טיפולים קוסמטיים ותרופות שאינם בסל הבריאות. בהתאם לנוסח הצעות החוק, לא יהיה בקביעה זו כדי לגרוע מהוראות סעיף 3 לחוק זכויות החולה. סעיף 3 לחוק זכויות החולה קובע: "(א) כל הנזקק לטיפול רפואי, זכאי לקבלו בהתאם לכל דין ובהתאם לתנאים ולהסדרים הנוהגים מעת לעת במערכת הבריאות בישראל"; (ב) במצב חירום רפואי זכאי אדם לקבל טיפול רפואי דחוף ללא התניה". בנוסף, מוצע לקבוע כי השר לביטחון לאומי בהתייעצות עם שר הביטחון יהיה רשאי להתיר מימון עבור טיפול רפואי שמטרתו שיפור איכות חיים במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו. עמדת הממשלה – הממשלה תומכת בהצעת החוק בכפוף לתיאום עם המשרד לביטחון לאומי, משרד המשפטים ומשרד הבריאות. אני רוצה לנצל את הזמן שנותר לי לדבר על משהו מאוד מאוד חשוב, שכולנו יכולים להזדהות איתו. השבת יקראו בבתי הכנסת את פרשת תרומה. אין מתאים יותר משבוע זה כדי להעלות על נס את אחת התופעות המרגשות והמיוחדות ביותר בעם ישראל: תרומות כליה מן החי. עד לפני קצת יותר מעשור – חילי פה – מי שחלה במחלת כליות, או כליותיו נפגעו מסיבה כלשהי, נאלץ לעשות דיאליזה במשך שנים ולהצטרף לתור הארוך מאוד לקבלת כליה מן המת, כאשר רבים מן החולים לא עמדו בשנות הדיאליזה הקשות ונפטרו. אדם אחד בשם הרב ישעיהו הבר שינה את התמונה מן הקצה אל הקצה. הרב הבר חלה במפתיע במחלת כליות, שהצריכה ממנו לעשות דיאליזה. כעבור תקופה ארוכה של סבל חבר תרם לו כליה, והוא חזר לחיים. עם זאת, הסבל הנורא שעוברים חולי הדיאליזה לא מש מנגד עיניו. חולי הכליות מחוברים למכונה שמחליפה את דמם במשך כארבע שעות שלוש פעמים בשבוע, תוך שהם נחלשים, מפתחים מחלות, מנועים ממאכלים רבים ומוגבלים בשתייה לכשלוש כוסות ביום בלבד. יחד עם הרב הבר היה בדיאליזה נער כבן 18 בשם פנחס תורג'מן, אח שכול. הרב הבר עשה כל שביכולתו למצוא תורם כליה לפנחס. לאחר מאמצים נמצא לו תורם, אך זה היה מאוחר מדי עבורו. פנחס נפטר מדום לב כשבועיים לפני הניתוח המיוחל והותיר את הוריו שכולים משני בניהם. יום פטירתו של פנחס הוא יום הקמתה והולדתה של עמותת מתנת חיים. הרב הבר החליט באותו רגע שהוא יוצא למסע למציאת תורמי כליה אשר בעודם בחיים יתרמו, ובכך יגיע הקץ לכל חולי הדיאליזה בישראל. למרות שאנשים חשבו אותו למשוגע, הוא לא ויתר; הוא תלה מודעות ועבר בין אנשים, ואכן אט-אט ובמאמצים רבים החלום החל לקרום עור וגידים. העמותה הוקמה בשנת 2009, ובשנים הראשונות הצליח הרב הבר לרתום תורמי כליה בודדים בלבד שיעניקו את כלייתם לאדם שלא הכירו. עם הזמן הנושא תפס תאוצה, וכמות התורמים הכפילה את עצמה משנה לשנה. בשיא הצלחת העמותה חלה הרב הבר בקורונה והחזיר את נשמתו הטהורה לבוראה. אשתו הרבנית רחל הבר, שתיבדל לחיים ארוכים, ממשיכה את מפעל חייהם, וברוך השם, העמותה מצליחה בימים אלו להגיע למספר שיא של יותר מ-200 תורמים בשנה. נכון להיום נתרמו דרך עמותת מתנת חיים כמעט 1,400 כליות מן החי. כל תרומה כזו מצילה חיים, מחזירה את החולה ומשפחתו לשגרה מלאה וחוסכת לתקציב משרד הבריאות כמיליון וחצי שקלים. העמותה מהווה גשר בין כל חלקי העם – דתיים וחילונים, אשכנזים ומזרחים, ימנים ושמאלנים – כולם תורמים זה לזה איבר ונותנים חיים בלי חשבון. ישראל היא אור לגויים בכל הקשור לתרומות כליה. אין אח ורע בעולם לתופעה המדהימה הזו, ומשלחות מכל קצוות תבל מגיעות לישראל בהשתאות כדי לנסות להבין מה גורם לכל כך הרבה ישראלים לתת איבר מגופם לאדם שאינם מכירים בכלל. כיום ישנם כ-1,200 חולי כליות בישראל שממתינים לתרומת כליה, ומחובת המדינה להוקיר את תורמי הכליה, להקצות תקציבי פרסום ולסייע לעמותה המדהימה הזו לפרסם ולהפיץ את הבשורה: ניתן לתרום כליה בסיכון נמוך מאוד ולחיות אחר כך חיים מלאים וטובים בבריאות שלמה תוך סיפוק אדיר על הצלת חיים. ברשותך, אדוני, עוד דקה. גם בין חברי הכנסת ישנו חבר הכנסת חילי טרופר, שתרם כליה דרך מתנת חיים. בהמשך גם אחיו תרם, ולאחרונה שמענו את סיפורו המרגש של חבר הכנסת משה ארבל, שהחליט לתרום כליה דרך העמותה. במהלך הבדיקות ניצלו חייו, לאחר שבבדיקות נמצא ממצא רפואי שהצריך ניתוח. במשפחתי אחותי הבכורה, אימא לשבעה ילדים, זכתה לתרום כליה לדוד לפני כשש שנים; דוד בן 59 כיום, אבא לשלושה ילדים, נכה צה"ל. לפני כשש שנים, לפני התרומה, מצבו הפיזי והנפשי של דוד היה לא פשוט. אשתו תרמה לו כליה שלושה חודשים לפני התרומה של אחותי, אך הניתוח לא צלח והוא חזר באותו שבוע לדיאליזה, לגיהינום, כהגדרתו. היום, כשש שנים לאחר התרומה, דוד חזר לחיים, הוא חזר לחיות: אבא במלוא מובן המילה, יוצא חופשי, מטייל ועובד, לא מפסיק להודות למלאך שנתן לו את החיים מחדש ובמתנה. נסיים במילותיו של הרב ישעיהו הבר: לא חייבים לתרום כליה כדי לתת חיים, אפשר לתרום הרבה איברים מגופנו כדי להיות שם אחד בשביל השני; פה שמדבר מילים טובות, אוזן להקשיב ולשמוע את הזולת, עין לראות את הטוב ולב להכיל ולאהוב אחד את השני ללא תנאי. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, סגנית שר האוצר, עד חמש דקות. << דובר >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי כנסת, כנסת נכבדה, אז כמו שנאמר פה על ידי חברתי חברת הכנסת שרן השכל, אכן כספים יוצאים מקופת המדינה ואמורים לא לצאת, בוודאי לא למען דברים שכאלו. משה חן הוא שוטר מסור, איש משפחה, אדם שהקדיש את חייו לביטחון אזרחי ישראל. בתאריך 11 במאי 2015 משה היה בעוד יום עבודה שגרתי. האמת היא שהוא לא ידע, אבל שום שגרה לא הייתה שם. במהלך המשמרת שלו הבחין משה ברכב ובו לוחית ישראלית מתקרב למחסום שעליו היה מופקד. משהו נראה לו חשוד, הרכב נע ונד ועבר מסלולים. בתושייה רבה הוא הורה לרכב לעצור בצד לבדיקה. כשניגש לרכב, פתחה נהגת הרכב את החלון, והוא שאל בתמימותו: מה קורה, משהו לא בסדר? את צריכה עזרה? אני יכול לעזור. אבל היא ענתה לו: מה זה חשוב? מה אכפת לך? משהו בהתנהגות שלה לא נראה לו, הוא ביקש את מסמכי תעודת הזהות ורישיון הנהיגה, ואז הוא זכה ל"אללה הוא אכבר", והיא פוצצה את בלון הגז שהטמינה ברכב שלה. לפי דיווחי הכוחות הרפואיים במקום, משה נפצע קשה, אולם לפי התנהגותו של משה, הוא לא ידע זאת. על אף הפציעה משה הפעיל שיקול דעת וקור רוח בעת הפיגוע והרחיק מהמקום חיילים ואזרחים. במהלך פעולה זו התרחש פיצוץ נוסף חזק יותר. משה עף מההדף, אבל בזכות מעשיו ניצלו חיים רבים. שיקול הדעת שלו מנע רצח של אזרחים נוספים. בדיעבד התברר שמשה הציל עוד רבים אחרים, כי מטרתה של המחבלת הנתעבת הזאת הייתה להגיע לחניון טדי, שם ממתינים דרך קבע חיילים רבים. בהמשך לשיקול דעתו של משה, הפעלת שיקול דעת היא דבר חשוב, הכרחי, במיוחד לשליחי הציבור, לנו, לחברי הכנסת. בכל הקשור לטרור נגד העם שלנו, שיקול הדעת הוא הכרחי עוד יותר, אסור לנו לחשוב על שום דבר אחר מלבד הרתעה וענישה מחמירה כלפי מי שגדעו את חייהם של ישראלים, כלפי מי שביקשו לרצוח בדם קר ובאכזריות את תושבי הארץ הקטנה הזאת. הצעת החוק הזו, אשר הייתה לי הזכות להיות היוזמת שלה, מבקשת לפעול בדיוק לשם כך. הצעת החוק שתעלה כעת להצבעה ומקודמת על ידי חבריי חברי הכנסת צביקה פוגל וחברת הכנסת שרן השכל, קובעת כי אסיר ביטחוני לא יהיה זכאי למימון המדינה בנוגע לטיפול רפואי שמטרתו שיפור חיים – חוק מתבקש כל כך. לא יכול להיווצר מצב שבו מחבל או מחבלת ארורים ונפשעים יזכו לטיפול קוסמטי במימון המדינה. פניה של המחבלת שביצעה את הפיגוע הנורא הזה נשרפו כתוצאה מהפעלת המטען שנשאה, והיא מבקשת ניתוח קוסמטי לשיפור מצב האף שלה. אני שואלת אתכם: זה נראה לכם הגיוני? יושב איתנו כאן במליאה, ביציע למעלה, משה חן, השוטר שנפצע בפיגוע. בגבורתו הוא הציל חיים רבים. הוא זה שביקש ממני ליזום את החוק הזה, לכתוב אותו, וזה עושה צדק באופן כספי, אבל ודאי ובוודאי עם אנשים גיבורים כמוהו. הצדק הזה מתבקש. משה מבקש לעגן בחקיקה את מה שהיה מובן מאליו לנו, לכולנו. חבריי חברי הכנסת, אני מבקשת היום, צאו מהפוזיציה, הפעילו שיקול דעת, אל תהיו אופוזיציה הפעם; אל תהיו לעומתיים, הצביעו כולכם בעד, עשו צדק, סייעו לייצר הרתעה לאומית. זהו צעד קטן מאוד אבל חשוב מאוד לפצועי הטרור, לאלמנות והיתומים, לאלה שחייהם לא יהיו אותו דבר, וכמובן הוא חשוב גם להרתעה – אני מסיימת. מחבלים צריכים לדעת שהחוק במדינת ישראל אינו גמיש לטובתם. אנחנו, נבחרי הציבור עם שיקול הדעת, לא נאפשר למערכת לגלות עצמאות בעניינם של בני העוולה. החוק הזה יגביל אותם, וכעת כל מאמציהם הנלוזים יעלו בתוהו וייתקלו בקיר אטום, גם שלהם וגם של כל ארגוני השמאל הקיצוניים הפועלים בשמם של מחבלים ומעדיפים את טובתם על חשבון טובת אזרחי ישראל, הסובלים מטרור פרוע ורצחני. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לסגנית השר מיכל וולדיגר. אנחנו ניגשים לשתי הצבעות אחת אחרי השנייה. הצבעה ראשונה על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר של חבר הכנסת צביקה פוגל. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 42 נגד – 7 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת זכאות למימון שירותי בריאות משפרי איכות חיים לאסיר ביטחוני), התשפ"ג–2022, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 42 בעד, שבעה נגד. ההצעה אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדה לביטחון לאומי להכנה לקריאה השנייה והשלישית. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר של חברת הכנסת שרן מרים השכל. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 43 נגד – 8 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת זכאות למימון שירותי בריאות משפרי איכות חיים לאסיר ביטחוני), התשפ"ג–2022, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 43 בעד, שמונה מתנגדים. ההצעה אושרה ותעבור לוועדה לביטחון לאומי להכנה לקריאה שנייה ושלישית. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה וקריאה שלישית: הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון מס' 5), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת הכלכלה. עוד הונחה היום על שולחן הכנסת הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 72) (הגנה מפני עיקול של כספי סיוע להורה עצמאי), התשפ"ב–2022. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/1001/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק של חבר הכנסת ניסים ואטורי, הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאת קרקעות בנגב ובגליל לחיילים משוחררים), התשפ"ג–2022. להצעה זו הוצמדו כמה הצעות חוק, ואנחנו נאפשר למוצמדים. שמחה רוטמן – איננו. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני במקומו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל ראיתי שהוא לא נמצא. אה, לא ידעתי שהיא צריכה. אז אנחנו נשוב להצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה של חבר הכנסת שמחה רוטמן, שתנמק חברת הכנסת לימור סון הר מלך. עשר דקות, בבקשה. את לא חייבת את כל הזמן, את לא חייבת להשלים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. הצעת החוק המוגשת לפניכם כבר גובשה מהכנסות הקודמות הודות לשר בצלאל סמוטריץ', יוזם והוגה החוק, שראה את הצורך האדיר בחוק הזה. בכנסת העשרים ביחד עם אבי דיכטר הוא עבר בקריאה טרומית ובהסכמה רחבה. בכנסת העשרים-וארבע בין אלו שהובילו את הצעת החוק והבינו את חשיבות החוק – השרה אורית סטרוק, חבר הכנסת שמחה רוטמן, חברת הכנסת שרן השכל וחבר הכנסת מיכאל ביטון – חוות הבודדים שרבים מהם נשלחו על ידי המדינה כדי להקים את החוות, אנשים שמסרו ומוסרים את נפשם על יישוב הארץ שלנו ועל שמירה על אדמות הלאום. לדאוג להם זו משימה ציונית מהמעלה הראשונה. החוות נמצאות היום במציאות בלתי אפשרית ובלתי הגיונית כאשר רובן בלתי מוסדרות ולא ניתן להקים מבנה למגורי החוואי בסמוך לעדר. גם החוות שהוחלט בהחלטות ממשלה על הסדרתן עוברות מסלול חתחתים וסבל בלתי נסבל. רבות מהן נאלצות לעבור הליכים תכנוניים שנמשכים כבר קרוב לעשור. הצעת החוק נועדה לפשט את הליכי התכנון, ובמקרה שבו לדעת השר לביטחון לאומי, יש צורך בנוכחות בסמוך לעדר, תינתן לחוואי אפשרות להקים מבנה למגורים. כך באמצעות הליך קצר בוועדה המקומית נאפשר לקצר את ההליכים ונעשה צדק עם החוואים ששומרים על השטחים הפתוחים ונרדפים היום על ידי רשויות התכנון. היום יותר מתמיד אנו עדים לצורך לתקן את העוול הזה ולעשות צדק עם החוואים החלוצים, אוהבי ומיישבי הארץ. אני מבקשת מכולכם לתמוך בהצעת חוק חשובה זו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. השר שישיב – עכשיו צריך השר להשיב, תחליטו אם זה השר – אתה מסכים –השרה סטרוק, שרת ההתיישבות, תשיב על ההצעה. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> כנסת נכבדה, לפני שאקריא מן הכתב, קודם כול אני אקרא מן הלב: הצעת חוק זו מוגשת למענם ולכבודם של אנשים חלוצים ששומרים עבורנו על הארץ שלנו, ששומרים על שטחים עצומים למעננו, למען כל הדורות הבאים, ועושים את זה במסירות נפש עצומה, ואנחנו כמדינה לא ידענו עד היום לתת להם את הגיבוי הראוי. נוצר מצב אבסורדי שנמצאת משפחה בתוך שטח מרעה, דואגת לעדר שלה, דואגת לשטח כולו, ולא מתאפשר לה לגור בתוך השטח. ביקרתי משפחה כזו לפני שבועיים. האימא עם תינוק בן שמונה חודשים על הידיים, והילד לא יכול לרדת מהידיים לרגע, כי אין איפה לזחול. זה מצב אבסורדי. אם אנחנו רוצים שהחוואים האלה ישמרו לנו על השטח, אנחנו צריכים לאפשר להם את התנאים המינימליים לכך. עכשיו אקריא את עמדת המדינה הרשמית: בהצעת החוק שלפנינו מוצע להסדיר את מגורי הרועים ואת הקמתם של מבנים חקלאיים בשטחי מרעה, ולאפשר מתן היתרים למגורי רועים ומשפחותיהם הגרעיניות בשטחי רעייה, באזורים שבהם הדבר נדרש בשל צורך בנוכחות מתמדת וצמודה של רועה בסמוך לעדר ובהתאם לקביעתו של שר החקלאות ופיתוח הכפר (להלן – אזור שמירה צמודה). מוצע כי בהתייעצות עם שר הפנים יקבע שר החקלאות אזורים שבהם קיימים שטחי מרעה ונדרשת בהם נוכחות מתמדת וצמודה של רועה; רועה באזורים אלה יהיה רשאי להגיש בקשה לרשות המרעה במשרד החקלאות, אשר יפעל להגשת בקשה להקמת מבנה מגורים בשטח המרעה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, בהתקיים תנאים שעניינם גודל המבנים הנדרשים לרבות מבנים חקלאיים, ניהול ספרים כדין ותנאים נוספים. מיקום המבנים ייקבע באישור הוועדה המקומית בהמלצת משרד החקלאות. לפני כמה שנים, בעקבות הצעות חוק דומות שהוגשו לכנסת, הוקם במינהל התכנון פורום לבחינת צורכי המרעה בהיבטים החקלאיים. הפורום כולל את כלל הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר, ובהם משרד החקלאות, רשות מקרקעי ישראל, רשות הטבע והגנים והקרן הקיימת לישראל. לאחר מיפוי הצרכים על ידי הפורום, גובשה תוכנית שינוי 6 לתמ"א 1, אשר מאפשרת הקמת מוקדי מרעה בשטחים פתוחים עם אפשרות לבינוי חקלאי נדרש ושהיית שומר, תוך בינוי מינימלי. הצעת חוק זו מרחיבה את המלצות הפורום ומאפשרת את מגורי הרועה ובני משפחתו כאשר הדבר נחוץ לדעת השר מחמת מאפייניהם של אזורי המרעה שבהם הוא פועל, לרבות הסיכון שקיים בהם לאדם ולרכוש או בשל ריחוקם מנקודות יישוב. הממשלה תומכת בהצעת החוק, אולם ישנם כמה נושאים שיש צורך לתאם מול משרד החקלאות ויתר משרדי הממשלה בשלבי החקיקה הבאים. כך למשל, אין צורך בהקמת המבנים על ידי משרד החקלאות, ודי בכך שמשרד החקלאות מופקד על קידום ההליך התכנוני מול הוועדה המקומית. בנוסף, יש צורך בהגדרת מונחים שמופיעים בהצעת החוק בתיאום מול רשות מקרקעי ישראל באשר לשינוי התנאים להשכרת הקרקע על פי החוזים הקיימים ובהתאמת תהליכי העבודה המתקיימים כיום במוסדות התכנון להליך התכנון הייחודי המוצע בהצעת החוק. אני רוצה להוסיף כמה מילים לפני שאקרא את הסיפא. אני רוצה לומר שאני מאוד שמחה שהצעת החוק הזו זוכה להסכמה לאומית רחבה; לא רק עכשיו, גם בכנסת הקודמת השר דאז זאב אלקין, השרה דאז איילת שקד והשר דאז עודד פורר תמכו ועזרו לקדם את הצעת החוק הזו להעביר אותה בקריאה טרומית גם בקואליציה הנוראה שהייתה להם. גם היום חבר הכנסת אלקין וחבר הכנסת פורר כמו גם חבר הכנסת אוהד טל ממפלגתי הגישו הצעות חוק זהות, והן תעלינה, בעזרת השם, כאן במליאה ותוצמדנה להצעת החוק הזו בשלב הקריאה הראשונה. אני מאוד מברכת על זה שאנחנו זוכים להסכמה רחבה, שמעידה על התמיכה הרחבה-מאוד בציבור בעם וממילא גם בכנסת במסירות הנפש של אותם חוואים, שכפי שאמרתי, הם למעשה שליחים של כולנו. הם לא יושבים כאן ביציע – אתם יודעים למה הם לא יושבים? הם בכלל לא יכולים לצאת מהחווה. הם משעבדים את עצמם לשמירה על אדמת ארץ ישראל. זמן ללכת לקניות אין להם; זמן לבקר את המשפחה אין להם. הם מוסרים נפש למען הארץ של כולנו ובעצם למען כולנו. אנחנו מכאן נתלכד עבורם. לאור האמור, אציע לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בכפוף לתיאום המשך הליכי החקיקה עם משרד החקלאות ועם יתר משרדי הממשלה הנוגעים לעניין. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו ניגש להצבעה. בעד או נגד הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה – הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 נגד – 6 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה, נתקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא עובד לי. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 37 בעד, נגד – שישה. ההצעה אושרה בקריאה טרומית, ותעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה. הצביעה? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני לא - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את רוצה לפרוטוקול? אז אני מודיע שחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וחבר הכנסת עופר כסיף רצו להצביע נגד. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> נגד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה? ועדת הפנים והגנת הסביבה, כך כתוב פה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> סליחה, אני מתנצל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שטחי מרעה, כן. << הצח >> הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאת קרקעות בנגב ובגליל לחיילים משוחררים ומשרתי שירות לאומי-אזרחי), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/569/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ניסים ואטורי) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאת קרקעות בנגב ובגליל לחיילים משוחררים), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת ניסים ואטורי, וצמודה אליה הצעת חוק של חבר הכנסת אלי דלל. ניסים ואטורי מוזמן, בבקשה, להגיש את הצעת החוק. חבר הכנסת ואטורי, עד עשר דקות. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> 20 דקות? זה הרבה. עשר. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שאני מתרגש. זה חוק ראשון שלי שעולה כאן, ודרך אגב, אני מושתל כליה, אתה יודע, אשתי תרמה לי. עברתי את הסבל הזה, ואני מחזק אותך על הדברים שאמרת. קודם כול, אני מברך את חיילי צה"ל על הפעולה ההרואית היום בשכם. הצליחו לחסל עשרה מחבלים – נבלות בשבילך - - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תתבייש לך. זקנים נהרגו - - - תתבייש לך. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> חיילי צה"ל חיסלו עשרה מחבלים. כואב לך, אני יודע, אבל אין מה לעשות. אני אציג את החוק. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה אתה רוצה? תקשיב, אתה נבלה שיושבת פה בכנסת. מי רואה אותך ממטר בכלל? אתה בן אדם שפל. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ניסים - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> את אחמד טיבי אני מבין, את איימן עודה אני מבין. אותך - - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, אני מבקש לא להשתמש - - - << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. קודם כול, אני רוצה לבקש סליחה מחיילי צה"ל. אנחנו שלחנו אתכם - - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ביקשתי לא להשתמש במילים כאלה משני הצדדים, אוקיי? << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - תגובה - - - << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לבקש סליחה מחיילי צה"ל. אנחנו שלחנו אתכם למשימות קשות ולפעמים אף כמעט בלתי אפשריות. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - לעם ישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - תענה - - - << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> שלחנו אתכם לפעמים למבצעים קשים, ולפעמים – להתמודד עם אנרכיסטים - - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השר שלמה קרעי, יש פה מקום לכבוד השר. כדאי, כדי שניסים ואטורי יוכל להשמיע את דבריו. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - ופושעים, בושה. ילד בן 16 - - - << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> תעצור את הזמן, כדי שאני אספיק - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תדבר. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - להגיד עוד דברים מעצבנים שיעצבנו פה כמה אנשים. אנחנו שלחנו אותם להתמודד עם כל מיני אירועים – בין היתר, התמודדות עם אנרכיסטים ואנשים דוגמת זה שיושב פה. אנחנו מצטערים, ואני אומר בשם עם ישראל, על זה - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני לא - - - << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ולא גיבינו אתכם מספיק עד היום. כנראה לא ידענו להעריך אתכם מספיק. אני שמח שהגעתי לכנסת, ויש פה היום ממשלה וקואליציה ציונית, אמיתית וערכית, וזה הניצן הראשון שהולך להיות. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - לך גזע עליון, נכון? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> חיילי צה"ל הם עליונים לפניך, וזה בטוח. אתה לא מגיע לציפורן של חיילי צה"ל. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - זה מה שהיה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - אנטישמי. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא מגיע לציפורן של חייל צה"ל. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> - - - אנטישמי. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה מה שאתם - - - << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> - - - אנטישמים - - - << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני וחבריי רוצים לתת לכם מעט מן המעט שאנחנו כאן, בכנסת ישראל, יכולים לעשות למענכם. כל חייל משוחרר יקבל בין 250 מ"ר עד לדונם מתנה בנגב, בגליל ועוד אזורים, כפי שיוחלט בתיקונים שנכניס בוועדה. מדובר בחיילים מכל העדות והמגזרים וללא הבדלי דת, גזע ומין. אנחנו זוכרים את סגן אלוף מחמוד ח'יר א-דין הי"ד מחורפיש, שהיה קצין דרוזי מוערך במערך המבצעים של אמ"ן, אשר נפל בפעילות הרואית שעד היום נותרה חסויה בח'אן יונס. אתם יכולים רק להסמיק מהגבורה שהייתה שם. זו יחידה שאתם, בטח אנשים שצועקים פה, לא יכולים בכלל להתקרב לשערה בציפורן החודרנית שלהם, וסליחה על הביטוי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו זוכרים את רס"מ אמיר חורי, השם ייקום דמו, מנצרת, שוטר ערבי נוצרי בסיירת האופנועים של משטרת ישראל – הגן בגופו על אזרחי ישראל ונטרל את המחבל השפל בבני ברק. אנחנו זוכרים את רס"ל אסיל סוואעד, השם ייקום דמו, גיבור לוחם מג"ב בדואי תושב חוסנייה, שנפל לפני עשרה ימים בערך בפיגוע דקירה במחסום שועפאט, ובגופו מנע פיגוע גדול יותר. אנחנו זוכרים את סמל ראשון שחר שלו, השם ייקום דמו, בן היישוב שלי, אלוני הבשן, שנפל בצוק איתן. הוא מיחידת פלחה"ן צנחנים. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אה, אתה לא - - - << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> נלחם בגבורה כדי שאנשים שפלים כמוך יוכלו להעיר ואולי להגיד: יש דמוקרטיה. אני יודע שהמחנה הנאור אוהב להגיד: אנחנו הצד שתורם, אנחנו הצד שנותן, אז אני נמצא כאן כדי להזכיר את בנינו ובנותינו ואת כולנו, כולנו ביחד, אני לא פוסל אף אחד, לא ימין, לא שמאל – פרט לכאלה שמתחמקים ורק באים לפגוע במדינה – שמשרתים ביחידות הכי מובחרות שיש, הכי מובחרות, כן, גם הילדים שלי, למרות שאני תומך ברפורמה. אני לא חושב שהרפורמה מבדילה בין משרתי צה"ל או לא משרתי צה"ל. יש לנו ויכוח, נכון. אני יודע שזה כואב שהזיזו להגמוניה את הצלחת עם החלב. אז יש בעיה, זה כואב, נכון. אבל חלק מהרפורמה הזאת באה להגן על חיילי צה"ל. אנחנו רואים אירועים שבהם חיילי צה"ל מתמודדים עם השפלים בבני האדם – אנחנו רואים פה איזו דוגמה של אחד כזה – ובסוף הם מגיעים לבית המשפט ויוצאים מושפלים. לא יקרה עוד שחיילי צה"ל יצאו מושפלים, לא בבית המשפט ולא בבית הזה. אנחנו נגן עליהם, כל הקואליציה כאן, יד אחת. ואני מאמין שגם באופוזיציה יש כאלה שגם מוזמנים לתמוך בחוק שלי. וצריך להגן עליהם. אם לא הם, אתם לא הייתם יכולים לשבת פה, אני לא הייתי יכול לעמוד פה ולהציג את החוק הזה. חיילי צה"ל הם נשמת אפה של המדינה. אנשים כמו הבחור הזה שצועק פה – לא אגיד את שמו, לא אתן לו את הפריווילגיה הזאת – הוא צריך לעמוד מאחורי סורג ובריח כשהוא מרים יד על חייל צה"ל או על קצין משטרה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה זה? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה? זה חיילי צה"ל. הם הקדושים שלנו, כן. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זאת הסתה פרועה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> זאת לא הסתה, אני מדבר על עובדות. ראינו אתכם. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זאת הסתה - - - << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מוצצי דם, אתם יושבים על הווריד של הדמוקרטיה בזכות חיילי צה"ל שמגינים גם עליכם, לצערי. אני רוצה להודות לשר אלי כהן שהשתתף איתי בהצעה מראש. ניסחנו אותה ביחד, זאת הצעה שהוגשה לפני כן. השרים שעזרו – שר השיכון, השר שלמה קרעי, שעזר לי גם כן, כל השרים, יושב-ראש הקואליציה. אנחנו קודם כול יד אחת כולם, זה לא משנה מי לוקח את הקרדיט על זה. אני יודע שזה חוק מצוין. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שר השיכון היה מעורב בזה? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני ישבתי איתו בשבוע שעבר. כשאני עובד על חוק, אני עובד על כל המרחב מסביב. ישבתי עם כולם – מיושב-ראש הקואליציה, שר השיכון, אני עושה עבודה יסודית לפני כן, כמובן – השרים שציינתי גם בוועדת השרים. אני יודע שהחבר'ה ציונים, הממשלה הזאת נוחה כדי להעביר חוקים למען חיילי צה"ל, כי אנחנו יודעים מה זה – אנחנו בעד המדינה קודם כול. אנחנו לא נצא נגד המדינה, כמובן, ולכן הצד ההפוך של זה הוא לבוא ולעשות למען חיילי צה"ל. זאת רק ההתחלה, החיילים יקבלו חסינות. יש לנו עוד המון חוקים, ואני לא אעלה את כולם כרגע, אבל זה הניצוץ הראשון, זה הניצן הראשון שממנו והלאה יבואו עוד חוקים כדי להגן על חיילי צה"ל, כי זה מגיע להם. הם לא יצאו לקרב ויצאו לבד, אנחנו מאחוריכם כאן, כל הקואליציה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאת קרקעות בנגב ובגליל לחיילים משוחררים), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/569/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אלי דלל) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לחוק הזה הוצמדה הצעת חוק של חבר הכנסת אלי דלל. אלי דלל מוזמן לנמק את ההצעה שלו בשלוש דקות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, מאז הקמתה חרטה מדינת ישראל על דגלה את הרצון לפתח את הנגב ואת הגליל. ממשלות ישראל חיפשו דרכים לתגמל את החיילים אשר שירתו את המדינה שנים רבות. אני רוצה להודות לחבריי חברי הכנסת וגם לשרים אלי כהן, שלמה קרעי, ואטורי, על העזרה וגם על התמיכה בהצעת החוק הדומה. מטרת הצעת החוק היא לענות על שני ערכים אלו: תגמול למשרתי המדינה ופיתוח הפריפריה על ידי מי שכבר הוכיח את יכולותיו בתרומה למען הכלל, זאת על ידי עידוד ההתיישבות הצעירה בנגב ובגליל מתוך הכרה בכך שההתיישבות באזורים אלו עשויה לכלול אתגרים ביטחוניים, מוסריים ייחודיים, ומימוש החזון הציוני. בנוסף לכך יהיה זה ראוי להעניק קרקעות כתגמול על נאמנות בעבר. במקום שבו מתיישבים ערכים אלו יוכלו להמשיך ולממש בעתיד ערכים חברתיים נוספים הנובעים מעצם ההתיישבות בנגב ובגליל. לכן מוצע לקבוע כי רשות מקרקעי ישראל תקצה קרקע ללא תמורה לחיילים משוחררים ולמשרתי שירות לאומי אזרחי שסיימו את שירותם למען בניית בתי מגורים באזורי עדיפות לאומית. לא במקרה ראה דוד בן-גוריון, האב המייסד של מדינת ישראל, את הנגב כ"סלע העתיד" של המדינה; לא במקרה החליט יחד עם פולה, רעייתו, ב-1953 להתיישב בשדה בוקר; לא במקרה אמר את המשפט: אם אנחנו לא נכבוש את המדבר, המדבר יכבוש אותנו. הנגב, מקריית גת בצפון ועד אילת בדרום, מכסה כ-13 מיליון דונם בקירוב, כ-60% משטח מדינת ישראל. בתוך השטח הענק הזה מתגוררים כ-600,000 יהודים וכ-300,000 מהמגזר הבדואי. אדגיש כי רוב מניינם של הבדואים הם אזרחי ישראל נאמנים, וחלקם אף משרתים בצה"ל, מקצתם ביחידות נבחרות. אין זה סוד שרוב רובם של החיילים המשוחררים נעדרים כל אמצעים לרכישת דירה באזור הביקוש במרכז הארץ ובכלל; גם אין זה סוד שהחלום של כל משפחה צעירה הוא להגיע לבית עם גינה. לטעמי, שגויה התפיסה שלפיה מדובר ברעיון הזוי, וכמעט אף חייל משוחרר לא ירצה לנדוד עם משפחתו לאי שם במדבר – אני מזכיר לכם את אותם רואי השחורות עוד בשנות השלושים של המאה הקודמת, שלא האמינו שההתיישבות בגליל, מבית אלפא ועד נהלל, מחניתה ועד כפר גלעדי, תחזיק מעמד – והיא החזיקה ועוד איך. היא שיצרה את קווי המדינה שבדרך, ולבסוף קמה ב-1948. אני מאמין שרעיון זה יקרום עור וגידים, יסייע מאוד לשוק הדיור, ובד-בבד יחזק את הנגב והגליל הן כמותית והן איכותית. הוא יביא עימו בשורה לעתיד לדור הצעיר של מדינת ישראל, כולל יותר מקומות תעסוקה, יותר חיי קהילה פורחים, יותר חיים איכותיים ובריאים בסביבה אקולוגית משובחת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משפט סיום. << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> אני כבר אסיים – יותר תיירות מדבר, והכי חשוב – להפריח את הנגב והמדבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> כדי להשלים את הרעיון יש לתת למפעלים ולעסקים מגרשים בנגב ובגליל – אני אקצר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אתה עברת את הזמן. << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, אני מקצר. אמרו לי עשר דקות, אבל אני אקצר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, מי שצמוד מקבל שלוש דקות. << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי, הינה, אני אקצר. הינה, אני מעביר פה את הדפים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אני רוצה לתת לך משפט סיום. << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> דף אחרון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, בנאום הבא אתה יכול לדבר. << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> דף אחרון. הדף האחרון חשוב לי מאוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תן לו על חשבוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> על חשבון מי? אתה לא ברשימה. << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> בדרך זו נבטא את סולם הערכים שלנו, המעמיד את התרומה החברתית והביטחונית במסגרת צה"ל כערכים מרכזיים בחברה. עם הענקת הקרקעות תזכה החברה הישראלית בתרומה ייחודית, החיילים המשוחררים יעניקו לאזורים הדרושים חיזוק חברתי, כלכלי וביטחוני. בכוחנו להחיות את החזון הציוני, שהנחה את ההיאחזות לדורותיה בצורה משודרגת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> מיטב הנוער יקבל עידוד משמעותי לשירות צבאי מלא, ואותו עידוד עצמו יאפשר את פיתוח אזורי הספר כשירות מלא לאורך כל חייו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלי דלל. << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> הצעת החוק הזו היא לתכלית ראויה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. כבוד שר השיכון ישיב על שתי ההצעות. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> כבוד השר, כל הכבוד, הצעה מצוינת. אתה אלוף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה של חברי הכנסת ניסים ואטורי ואלי דלל. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> התייעצתי עם השר לפני כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רציתי לשמוע את זה ממך עוד פעם. עד עשר דקות. << דובר >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר >> את מה שהם רוצים אפשר לתת בדקה. את מה שהם רוצים, חברי הכנסת האלו, אפשר לעשות בדקה, לא צריך עשר דקות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לכן אמרתי עד עשר דקות, לא חייבים. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני משיב לדבריהם של חבר הכנסת ניסים ואטורי וחבר הכנסת אלי דלל ואלה שהצטרפו אליהם, השר קרעי ועוד אלה ששותפים לרעיון שנאמר כאן לפניי. כפי שציינתי בנאום בכניסתי לתפקיד כשר במשרד הבינוי והשיכון, יש לנו חובה מיוחדת לחיילים משוחררים. אני באופן אישי גם תומך נלהב ברעיון כי אלו המקדישים את מיטב שנותיהם למען ביטחונם של אזרחי ישראל, אסור לנו שיעמדו כעניים בפתח בבואם להקים בית בישראל. לא ייתכן שהם יזדקקו לנדבות או לתרומות בשביל לכסות רכישת דירה או שכירות כדי שהם יוכלו לחיות בארץ ישראל, בנגב, בגליל או במרכז. בתקופה הקצרה שאני במשרדי כבר ביקרתי בצפון ובדרום יחד עם חברי כנסת, אלה שגרים באזורים הללו, וראינו מקומות שמתאימים לחיילים משוחררים, לחיילים במילואים, לחיילים צעירים ובכלל לזוגות הצעירים במדינת ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת כסיף, אתם יכולים להמשיך את השיחה בחוץ. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זאת לא שיחה. הוא מקלל אותו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת כסיף, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לך מפה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> קריאה שנייה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לצאת, בבקשה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> עוכר ישראל, בוגד. לך מפה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> עוכר ישראל, פושע מנוול, בוגד. לך, בוגד, לך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה זה יכול להיות? << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> לך מפה. מי אתה בכלל? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה זה עכשיו, אני לא מבין. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברי הכנסת, גשו למקומות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם לא תהיו פה, תזכור מה אני אומר - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עופר כסיף, אני הוצאתי אותך החוצה בגלל שקראתי אותך לסדר שלוש פעמים ולא הפסקת. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> הוא עומד פה ומקלל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תוכל לחזור להצבעה, אבל לא עכשיו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה הם באים לפה, אני לא מבין, מה, הם בעלי הבית פה - - - רוח גבית - - - האופוזיציה - - - רוח גבית, אז הם בעלי הבית פה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> הוא עמד פה וקילל אותו מעל הראש שלו. זה לא יכול להיות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, אמרתי לו לצאת. חבר הכנסת כסיף, אני ביקשתי שתצא. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> בטח שהם - - - כי ערוץ 12, ערוץ 13, ערוץ 11, שאנחנו מממנים, עובדים בשבילו - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לך מפה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> - - - אוטו-אנטישמי - - - (חבר הכנסת עופר כסיף יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> קראתי אותו לסדר שלוש פעמים והוא לא יצא. עכשיו אני מבקש מכולם לשבת, ומי שיפריע, אני אקרא אותו לסדר קריאה ראשונה, שנייה ושלישית מייד. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אתה יודע - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם יש לך הערה ליושב-ראש, תגיש בכתב למזכירה. בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, לא. הם השמיעו קולות של חיות כשהוא עבר לידם, אתה מבין? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> בן אדם לא שפוי. שקרן - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כבוד השר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> רבותיי - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תשלח אותם למרפאת הכנסת, אולי - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תראו, רבותיי - - << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> רבותיי חברי הכנסת - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> - - אני כיושב-ראש לא אאפשר לאף אחד להפריע. מי שיעיר הערת ביניים, בבקשה – יותר לא. ואם מישהו בא לקלל או לריב, ואני אומר לו פעם, פעמיים ושלוש והוא לא חוזר בו, אז הוא יוצא, ולא משנה לי אם קוראים לו עופר כסיף או קוראים לו בשם אחר, תדעו לכם. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אני יושב - - - << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> רבותיי - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא ארשה שום הפרעה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> תקשיב, אני יושב קרוב לשר והוא עבר ובא לפה, לכיוון שלי - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני ראיתי, אבל חשבתי שהוא בא לדבר איתכם, לא ידעתי שהוא בא לריב איתכם. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> מה לדבר - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מה לדבר - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת טיבי טוען שאתם עשיתם לו קולות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נכון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא נכון, אז זה יתברר בוועדת האתיקה. תגישו בוועדת האתיקה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש היום ועדת אתיקה, חבר הכנסת ינון אזולאי. שיברר את האירוע הזה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - תפסיק להאשים אחרים - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כבוד השר, נא להמשיך. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> רבותיי חברי הכנסת, תרשו לי להמשיך, כי אני מדבר על דבר חשוב ויקר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רבותיי, עכשיו שקט, שומעים את שר השיכון הרב יצחק גולדקנופ. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - אנחנו פה בשביל חיילי צה"ל - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> רבותיי, בואו נהיה מאוגדים בנושא שאנחנו דנים בו עכשיו. אלה שנמצאים כאן, בואו נהיה מאוחדים בנושא - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת שירי וחברת הכנסת ביטון, שקט, בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> בואו נתאחד בנושא. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> פשוט שקט. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> בואו ונתאחד בנושא שחבר הכנסת ניסים ואטורי וחבר הכנסת אלי דלל העלו כאן, לסייע לחיילים משוחררים ולמצוא להם מקום דיור בנגב או בגליל. אני ממשיך במקום שבו הפסקתי, אבל אני לא מתחיל שוב מההתחלה. כמו כן, יש לנו חובה ליישב את אזורי הפריפריה, הנגב והגליל, ובפרט אותם אזורים המוגדרים כעדיפות לאומית. כשר הבינוי והשיכון וכיושב-ראש רמ"י, רשות מקרקעי ישראל, אני תומך בהנחת היסוד של הצעת החוק הזו ומדגיש כי משרד הבינוי והשיכון בהובלתי מקדם תוכנית כוללת לקידום הנגב והגליל. התוכנית כוללת מרכיבים רבים וביניהם מתן הנחות בקרקע על מנת למשוך אוכלוסייה צעירה לאזורים אלו. במסגרת התוכנית אנחנו נותנים את הדעת בפרט על הנושא של תמיכה בחיילים משוחררים. רבותיי, כאן אני חייב להמשיך עוד קטע קטן: לגבי אלה שבאים לדבר איתי על הנושא של הדיור הציבורי, שחוקק בשעתו על ידי רן כהן ופג תוקפו ב-15 בפברואר – פג תוקפו והחוק הזה בוטל. ליבי-ליבי עם אלה שאולי הפסידו את הזכות שהייתה להם כשהם רצו לקנות את הדירות מהדיור הציבורי. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - צריך לעזור להם. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> אבל ליבי גם עם אלפים שממתינים ורוצים לקבל דירות בדיור הציבורי; ליבי-ליבי גם עם אלה שגרים בדיור הציבורי ורוצים שנסייע להם בשיפור הדיור הציבורי. את הדברים הללו אנחנו מביאים בימים אלו לפני האוצר, ואנחנו מקווים מאוד שיחד איתם נמצא פתרון לאלה שעדיין רוצים לרכוש, לאלה שעדיין רוצים לקבל דיור ציבורי וגם לאלה שרוצים שישפרו להם את הדיור הציבורי. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה, השר. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו ניגש להצבעה. חבר הכנסת כסיף יכול לחזור. תודיעו לו, ואנחנו ניגשים להצבעה. הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאות קרקע), של חבר הכנסת ניסים ואטורי. מי בעד? מי נגד? אני מפעיל הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 נגד – 6 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאת קרקעות בנגב ובגליל לחיילים משוחררים), התשפ"ג–2022, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 31 בעד, שישה מתנגדים. ההצעה אושרה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו באמצע הצבעה. אישרתי להחזיר אותך להצבעה, ואתה יכול להישאר גם אחרי ההצבעה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני לא מוכן שיעשו לי קולות של חיה. אתה מוציא אותי? מה זה הדבר הזה? אני עובר והוא עושה קולות של חיות? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> קראתי אותך לסדר שלוש פעמים. אנחנו באמצע הצבעה, רבותיי. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> הצבענו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע, הוא בלבל אותי. 31 בעד, שישה מתנגדים, ההצעה אושרה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול להוסיף אותי? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לפרוטוקול אני יכול להוסיף את חברת הכנסת מירב בן ארי. מי עוד? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> חצוף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני אוסיף את חבר הכנסת. << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, הוא קורא לאנשים זבלים בתוך מליאת הכנסת. איזה מין דבר זה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רבותיי, אנחנו באמצע הצבעה. 31 בעד, שישה נגד. ההצעה אושרה ותעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה. עכשיו אנחנו עוברים להצבעה נוספת על הצעה של חבר הכנסת אלי דלל: הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? תצביעו עכשיו – לא תצטרכו אחר כך להוסיף לפרוטוקול. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 נגד – 8 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאת קרקעות בנגב ובגליל לחיילים משוחררים ומשרתי שירות לאומי-אזרחי), התשפ"ג–2022, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 32 בעד, שמונה נגד. ההצעה אושרה ותעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב כספי נמוך), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1092/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אחמד טיבי) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק ההוצאה לפועל (ביטול האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב כספי נמוך), של חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה, חבר הכנסת טיבי. מי כיבה את החשמל? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הו, זה בדיוק מה שקורה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ה-BDS עשה את זה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה מצבה של המדינה בדיוק. חושך הבאתם עלינו. בדיוק כמוך - - - חוסר המושג שלך בארנונה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> 777. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - מהאחים המוסלמים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> צפון קוריאה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו מזמינים את חבר הכנסת אחמד טיבי להגיש את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אגב, הבנתי את הרמז. כבוד היושב-ראש, הצעת החוק הזאת לביטול האפשרות של עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב כספי נמוך היא הצעת חוק חברתית וחשובה ביותר. היא הצעה אחות והמשך להצעת חוק חשובה שהעברנו אוסאמה סעדי ואני בכנסת הקודמת לביטול הגבלת רישיון נהיגה לחייבים. הצעת החוק שהגשנו אז עזרה לעשרות אלפי אנשים. ההצעה הזאת מבקשת לבטל את ההגבלה ליציאה מהארץ לחייבים. לפי הדוח – אני רוצה לתת מספרים (אומר בערבית:) לפי דוח פעילות של לשכת ההוצאה לפועל, נכון לסוף שנת 2021 היו 248,836 חייבים עם הגבלה פעילה ליציאה מהארץ, כמעט 250,000. מתוך 14,182 הליכי עיכוב יציאה מהארץ בשנת 2021, 8.6% היו כנגד ערֵבים בתיק – אנשים שנתנו ערבות ולא החייבים עצמם. למי שמדמיינים חייבים כמי שנכנסו לחובות גבוהים מאוד ונמצאים במצוקה כלכלית משמעותית, חשוב להכיר את הנתון כי 58%, למעלה מחצי, וכמעט 60% מהתיקים שנפתחו בשנת 2021 בהוצאה לפועל, נפתחו בחובות נמוכים, עד 5,000 שקל. אני שב ואומר – ויש חששות ויש אנשים ששאלו: יש כלים נוספים מלבד עיכוב יציאה מהארץ לחייב אנשים עם חובות גדולים או חובות, כמו עיקול משכורת, עיקול מיטלטלין, עיקול רכוש, והדברים האלה מתבצעים והם יעילים. אבל הצעת החוק שלי מדברת על חוב עד 50,000 שקל, לא חוב של 100,000 או 200,000. לאדוני היושב-ראש יש הצעה דומה. לא 1,000,000 שקל, לא 500,000; מדובר על חוב קטן, והמספר אומר הכול. חשוב להכיר: בזמן ש-65% מהחייבים נמצאים בגילי עבודה, בין 35 עד 64, 22%, כחמישית, נמצאים מתחת לגיל 34 ומעל גיל 15; כ-12% מהם צעירים בגיל 15 עד 29. אתם מתארים לעצמכם הגבלה כזאת כבר בתחילת החיים? 63%, 63% (אומר בערבית:) מהצעירים החייבים מוגדרים בדוח כלא יהודים, יעני ערבים. חשוב גם להגיד שבמדינות שונות – ויש מחקר מיוחד של הכנסת, זה המחקר – שבהן הלשכה בדקה, כמו אוסטרליה, ארצות הברית, בלגיה, אסטוניה, בריטניה, נורבגיה, ניו זילנד, פינלנד וקנדה, לא קיימים הסדרי חקיקה לעיכוב יציאה מהמדינה במסגרת הוצאה לפועל של פסקי דין נגד בעלי חובות אזרחיים בסכומים קטנים. הדבר הקשה ביותר הוא כאשר מישהו מגיע לנתב"ג או לגבול, ומבחינתנו זה או עולה רגל או (אומר בערבית:) ופתאום בשדה אומרים לו: יש לך חוב של רשות השידור. זה נורא ואיום, נורא ואיום – על חוק שכבר התבטל, על המס הזה שהתבטל, אבל יש חובות מצטברים. מכובדי היושב-ראש, ברשותך, אני אתרגם את מה שאמרתי גם לערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) יעני, דמי מזונות, החוק הזה של ביטול לא חל עליהם. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני משתכנע מהדברים. אני משתכנע. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חשוב מאוד שאתה משתכנע. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם לעברית:) ואז פתאום ה-100 שקלים של כביש 6 הופכים להיות 17,000 שקל. 17,000 שקל. זה לא סביר, במיוחד שיש אנשים שלא יודעים שיש נגדם צו עיכוב. הם יודעים רק בשדה, רק לפני שהם יוצאים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) משפט אחרון, וגם אתה תגיד אותו, לדעתי, בנאום שלך. תארו לעצמכם שחייב נכנס לחדלות פירעון ועומד בתשלומים. למה הוא לא יכול לצאת לחוץ לארץ? יש לו חדלות פירעון, הוא עומד בתשלומים. יש לעודד מבצעים לגביית חובות ולהקל על חייבים שנקלעו לחובות. הם לא נוכלים, הם חייבים לצאת ממעגל החובות, ואנחנו חייבים לעזור להם לנהל כמה שיותר חיים נורמליים. (אומר בערבית:) תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב כספי נמוך), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1557/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ישראל אייכלר) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הצעה מוצמדת של חבר הכנסת ישראל אייכלר. מוזמן לבימה להציג. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הרב אייכלר, תסביר לנו ביידיש. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, גם אני הצעתי כבר כמה וכמה פעמים בכנסות שונות הצעת חוק דומה, וגם עכשיו הצמדתי את ההצעה שלי להצעת החוק של חבר הכנסת אחמד טיבי. מדובר פה במצב בלתי אפשרי של אנשים שנמצאים – אתן לכם דוגמה שהייתה: אישה הגיעה עם תינוקת לטיסה ב-24:00 או ב-01:00 לארצות הברית. היא שמעה שהיא מעוכבת יציאה. היא לא ידעה מה קרה. אמרו לה שלפני שנים היה לה סים של חברה סלולרית והיא חייבת 1,300 שקלים שהצטברו ל-3,000 בערך, ועד שהיא לא משלמת את זה היא לא יכולה לצאת. אז היא אמרה: בבקשה, אני מוכנה לשלם. לא, את לא יכולה לשלם בוויזה, לא יכולה לשלם בישראכרט, את לא יכולה, ואין איפה, ואין בנקים. והמטוס עומד, המזוודות בפנים. הריצו אותה למטה. היה שם איזה סניף של איזה בנק שהיה פתוח 24 שעות. מישהו היה צריך להלוות לה במזומן, כי הבנק לא רצה לקחת בשביל לבטל את צו העיכוב. עיכבו את המטוס עם כל הנוסעים לחצי שעה, והיא הייתה ממוטטת, מושפלת. הובילה אותה כפושעת, מי יודע מה היא עשתה. זה הביא אותי להגיש הצעת חוק שהוא חוק חברתי ממדרגה ראשונה. כולנו מדברים על חופש התנועה, אבן יסוד בדמוקרטיה. חלק בסיסי מחופש התנועה הוא הזכות לצאת מהמדינה לכל צורך שהוא. שאלתי אנשים בבריטניה, בצרפת, במדינות אירופה – אין דבר כזה צו עיכוב על חוב כספי. אין. רק על פלילי. אתה עורך דין, חבר הכנסת משה ארבל, תבדוק את זה. באילו מדינות יש דבר כזה שהמדינה מעכבת אדם ביציאה בגלל חוב כספי שיש לו, לפלוני או לאלמוני או לאיזו חברה כלכלית? בוודאי ובוודאי שבחוק שאנחנו הגשנו, מדובר פה על סכום קטן מאוד, על סכום שלא כדאי לאדם לברוח מהארץ בשבילו – לא 5,000 שקלים, לא 20,000 שקלים; עד 50,000 שקלים. אחרי 50,000 שקלים, גם אני לא מניח שיש מי שרוצה לברוח לארץ ולא לחזור ולשלם את התשלום שלו, אבל בכל זאת, החוק כל כך התרחב בעניין של עיכוב יציאה מהארץ. למשל, לגבי מזונות, אנחנו מגבילים שמי שחייב מזונות לא יכול לצאת כי הוא עלול לברוח בגלל שהוא לא רוצה לשלם מזונות, אבל בחוב שיש כמו לחברת סלולר, תוצאה של אי-הבנה, טעות, מסמך שאבד, שכחה – צריך לזכור שאנחנו חיים בתקופה של יוקר המחיה בכל העולם, הריבית עולה ואנשים עלולים גם לאחר בתשלומי משכנתאות. החוק המוצע מבקש להגביל את עיכוב היציאה מהארץ רק החל מחוב של 40,000, 50,000 שקלים. אין בזה קואליציה ואופוזיציה. זה חוק חברתי חשוב ודמוקרטי. אבקש מכולם לתמוך בחוק. תודה רבה. עמדתי בזמן, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לגמרי. ישיב בשם הממשלה שר המשפטים יריב לוין. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השר, חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא פרי יוזמה ברוכה וחשובה של חבר הכנסת אחמד טיבי, ואני מברך אותך. אליה מוצמדת ההצעה החשובה של חבר הכנסת אייכלר, שגם הוא ראוי לברכה. עניינה סעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל מאפשר לרשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב יציאה של חייב מהארץ והפקדת דרכונו כשיש לו יסוד להניח שהחייב עתיד לצאת מהארץ בלי לפרוע את חובו ולהבטיח את פירעונו. בהצעת החוק מוצע לתקן את סעיף 14 ולקבוע שלא תעוכב יציאת חייב מהארץ במקרים שבהם קרן החוב קטנה מ-50,000 שקלים. כפי שציין כאן חבר הכנסת טיבי, מוחרג מהעניין הזה הנושא של חוב במזונות, ונדמה לי שהסיבות הן ברורות. במדינות מערביות מסוימות לא קיימים הסדרי חקיקה לעיכוב יציאה מהמדינה במסגרת הוצאה לפועל של פסקי דין בגין חובות אזרחיים פרטיים, בטח כשמדובר בחובות בסכומים קטנים. לא פעם מדובר גם במצבים שגורמים עוול כתוצאה מכך שאנשים דווקא שילמו את החוב אבל הדברים לא עודכנו, או כשאנשים שילמו את מרבית החוב ונשארה איזו יתרה, ולא תמיד אפילו החייב ידע עליה. לכן הכוונה כאן היא באמת לייצר איזה הסדר הרבה יותר מאוזן והרבה יותר נכון. הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, בכפוף לכך שבהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמה יחד עם המשרדים הרלוונטיים – משרד העבודה, המשפטים והשוויון החברתי. אני מניח שאתם תעשו את התיאומים האלה. יכול להיות שצריך לעשות איזו התאמה כזאת או אחרת בסכומים ודברים אחרים. אני מקווה שהחוק הזה יושלם במהרה ונוכל לאשר אותו גם בקריאה השלישית. שוב, ברכה גדולה למציעים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת משה ארבל להתנגד להצעתו של חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד שר המשפטים, שר התקשורת, אני מבקש קודם כול לברך את חבר הכנסת טיבי ואת חבר הכנסת הרב אייכלר על ההצעה, אבל – ויש פה אבל שבגללו ביקשתי גם לעלות, ואני מבקש גם שמשרד המשפטים בהמשך ייתן את דעתו לסוגיה הזאת. התיקון הזה הוא תיקון מבורך, הוא תיקון חשוב ומשמעותי. כברת הדרך שעשתה מדינת ישראל בנושא חייבי הוצאה לפועל, מבג"ץ פר"ח, שבעצם החיל את הדין של המשפט העברי, שבן אדם שחייב כסף לא שמים אותו בבית סוהר על חובות כספיים – הדבר הזה הוא היה באמת תופעה שהייתה קיימת כאן במדינת ישראל. אנשים היו נכנסים לבית סוהר על חוב כספי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> הדבר הזה קיים היום רק בחובות מזונות. הנושא הזה של עיכוב יציאה מהארץ הוא חשוב ומשמעותי, אבל כבוד שר המשפטים, חייבים להחיל אותו גם על פקודת המיסים (גבייה). כשזה חל על חוק ההוצאה לפועל, זה חל על חובות אזרחיים, אבל כמו שאנחנו מאפשרים לחברות הסלולר ולבנקים לאפשר לבן אדם לצאת מהארץ בחובות נמוכים, גם מדינת ישראל תוכל להסתדר ולאפשר לאדם חופש תנועה. החוק הזה יהיה חייב לחול גם על פקודת המיסים (גבייה). זאת פקודה מנדטורית שחלה על חובות של אדם למדינה, וגם מדינת ישראל תהיה חייבת לקחת ולהיכנס לזה. אני בטוח שגם אתם כמציעים מסכימים לזה. במהלך הליך החקיקה בוועדות, אנחנו חייבים להגיע כאן להסכמות, קואליציה ואופוזיציה, וזה מהרגעים היפים של הבית הזה, בית שלצערי הרב בימים האחרונים ידע שעות קשות של, באמת, מחלוקת כל כך עמוקה וקשה, והינה, אנחנו מתכנסים ימין, שמאל, דתיים, חילונים, יהודים, ערבים, כולם יחד כדי לתת כבוד לבני אדם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו נצביע על שתי ההצעות בנפרד. נתחיל בהצבעה על ההצעה של חבר הכנסת טיבי, הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב כספי נמוך), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אחמד טיבי. הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב כספי נמוך), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 24, אין מתנגדים. אני מודיע שההצעה הראשונה, של אחמד טיבי, עברה, ותעבור לוועדת החוקה, היא הוועדה המוסמכת לדון בחוק הזה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עדיף כנסת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוועדה לזכויות הילד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי. לפי בקשת האופוזיציה, זה יעבור לוועדת הכנסת. תודה רבה. ועדת הכנסת תקבע איפה זה יידון. תודה רבה. הצעה שנייה – הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון - ביטול האפשרות לצוות על עיכוב יציאה הארץ בגין חוב כספי נמוך), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ישראל אייכלר. אנחנו נצביע כעת. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב כספי נמוך), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 25, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת החוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב כספי נמוך), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ישראל אייכלר, תועבר לוועדה שתקבע ועדת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק למניעת העסקה בתחום החינוך והטיפול של אדם שהורשע או שמואשם בתקיפה או בהתעללות בחסר ישע, התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/934/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת רון כץ) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הנושא הבא שיידון פה – הצעת חוק למניעת העסקה בתחום החינוך והטיפול של אדם שהורשע או שמואשם בתקיפה או בהתעללות בחסר ישע, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת רון כץ. חבר הכנסת רון כץ מוזמן להציג את הצעתו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ימים באמת לא פשוטים עוברים על מדינת ישראל, על אזרחי ישראל, על כולנו – ימים שבהם מדינת ישראל משנה את פניה מן הקצה אל הקצה; ימים שבהם הקואליציה דואגת לבזבוז כספי ציבור עבור איפור ושיער, על סרטונים מבזים, אמירות גזעניות; ימים שהם מתרכזים בהצלה של איש אחד מאימת הדין, השתקת גופי תקשורת באיומים והפחדות וזלזול במיליוני בוחרים שהצביעו עבורם. אני פה בשביל לנסות להזכיר לחברים למה אנחנו פה. אני רוצה להזכיר לכולנו, ממש מתוך חוק החסינות של חברי הכנסת, מה התפקיד שלנו. זה הולך כך: חובתו של חבר הכנסת כוללת בראש ובראשונה שמירה על ערכי היסוד של מדינת ישראל ונאמנות לעקרונותיה, לפי הדברים האלה. חברי הכנסת הם נציגי ציבור שמייצגים את אזרחי מדינת ישראל. אבל הפלא ופלא, מרבית יושבי הבית הזה לא עומדים בחובות האלה – החוב הבסיסי של ייצוג אזרחי מדינת ישראל. לכן אני היום כאן בשביל לנסות לתקן את העיוות הזה, בשביל לומר לחברים פה: לא בשביל זה הגענו לפה. במשך יום שלם הקואליציה היום התעסקה רק בדבר אחד – כינוס מיוחד של ועדת הכספים על חשבון זמן המליאה. ועל מה? על לאשר תקציבים נוספים לראש הממשלה ומשפחתו. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מדברים על מעון נוסף, מדברים על ביגוד, מדברים על דירה שתהפוך לחדר איפור – אותה דירה ששימשה כביתו של ראש הממשלה לשעבר. ראש הממשלה לפיד ורעייתו התגוררו בדירה שהופכת להיות חדר איפור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> דירת איפור. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם לא תאמינו, דירה שלמה בבלפור הופכת להיות דירת איפור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מתה שתהיה לי דירת איפור. בקושי יש לי כיסא. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ובמשך שעות ארוכות על זה נלחמו כל חברי הקואליציה, לא על יוקר המחיה, לא על הכלכלה הקורסת, לא על המצב הבין-לאומי המאוד-מאוד מורכב שמדינת ישראל צועדת אליו, לא על הביטחון האישי, לא על הרצח המזעזע של האישה באשדוד, הרביעי בשבועיים האחרונים; התעסקו יום שלם בלנסות להעביר עשרות מיליונים לאיפור, שיער, דירה נוספת, נסיעות לחו"ל וכביסה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואחרי שיום שלם התעסקנו בזה, אני רוצה להזכיר לכולנו שהציבור ששלח אותנו רוצה שנעבוד עבורו – נעבוד עבורו, נביא הצעות חוק טובות, נשרת אותו. ולכן אני מעלה את הצעת החוק הזאת, הצעת חוק למניעת העסקה בתחום החינוך והטיפול של אדם שהורשע או מואשם בתקיפה או בהתעללות בחסר ישע, כדי לפחות שפעם אחת היום נעבוד בשביל הציבור. לצערי, חדשות לבקרים אנחנו שומעים על מקרים מזעזעים של התעללות בפעוטות, בקשישים, בחסרי ישע. הצלקות האלה נשארות שנים, מלוות את הנפגעים ואת משפחותיהם. ההשפעה אינה מסתיימת במעגל הקרוב של הנפגע; היא מגיעה לכל בית. לכל הורה ששולח את ילדו הפעוט למעון או לגן יש תחושה של חוסר ביטחון ופחד שהגרוע מכול ידפוק לו בדלת. נוסף לנזק העצום הזה שנגרם לנפגע ולסובבים אותו, לצערי, הכרעות הדין של הפוגעים עצמם מקילות מדי. פה אני רוצה גם לברך את חברי אופיר כץ, שעשה כבר מעשה בנושא הזה. אני שמח גם שחברתי מירב בן ארי הובילה את זה, ויחד אנחנו מצליחים להביא שינוי אמיתי. לבסוף, למרבה האירוניה, חלק מהמטפלים הללו והמטפלות חוזרות וחוזרים לעבוד בדיוק באותו התחום. במקרים רבים הם ביצעו את אותה עבירה פעם נוספת. כולנו שמענו על אותו מקרה שקרה בשנת 2016 שבו מטפלת נחקרה בחשד לטלטול ולחץ על פעוט, ובעקבות המקרה אושפז בסכנת חיים עם חשד לשטף דם במוח. המטפלת הזאת נמצאה אשמה והורשעה. אותה מטפלת הורשעה כבר בשנת 2004 בתקיפת קטינה בת חמש בזמן ששימשה לה משפחה אומנת. בזמן שהמתינה לכתב האישום על העבירה שביצעה בשנת 2016, היא החלה לטפל בקשישה חסרת ישע. המשטרה ביקשה לאסור את העסקתה, אך השופטת דחתה את בקשתם. בשנת 2019 נפתחו 123 תלונות. מספר כתבי האישום שהוגש בה עמד על שלושה בלבד. לצורך ההשוואה, בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2022 נפתחו 123 תלונות על אלימות בגנים והוגשו רק 28 כתבי אישום. מדובר בזינוק של פי תשעה במספר כתבי האישום, וזה רק בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2022. את מקרי ההתעללות בגנים אפשר לראות בכל רחבי הארץ, משכונת גילה בירושלים - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תדע לך, מביקור בנווה תרצה בכלא, כמעט חצי מהאסירות הן מתעללות בקטינים ובחסרי ישע, גם בקשישים. יש שינוי גם בענישה וגם בבתי הכלא. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה קורה בכל רחבי המדינה, משכונת גילה בירושלים, דרך מעון בעץ אפרים, עפולה, חדרה, פתח תקווה, גדרה, באר שבע, מבשרת ציון, קריית שמונה ותל אביב, וזו רק רשימה חלקית, ובכולם מתנהלים הליכים נגד הצוות החשוד במעשים. רבים מהמקרים המזעזעים האלה נחשפו בשנים האחרונות, אם בגני הילדים ובמעונות היום ואם בבתי אבות. חובתנו המוסרית, מעצם בחירת הציבור בנו, לפעול עבור אוכלוסיות מוחלשות, חסרי ישע ואזרחי ישראל בכלל. לכן אני מבקש מכם, קואליציה יקרה, זה הזמן שלנו לעבוד למען הציבור שבחר את כולנו ולהצביע בעד החוק הנוכחי. אין ספק שבמצב נורמלי לא היה צריך את החוק הזה – לא היה צריך חוק שמונע מאדם שכבר הורשע או הועמד לדין בהתעללות לחזור לזירת האירוע. אבל לצערי, המצב לא כך, ולכן אנחנו נזקקים לחוק הזה. יש לנו חובה מוסרית לא להשליך אותם לעת זקנה, לא לפגוע בעתיד הילדים הרכים שלא עשו דבר. בנו לעבוד בשביל הציבור. אומנם מאז שקמה הממשלה הזאת, הדברים הללו לא עמדו בראש סדרי העדיפויות. לצערי, אנחנו מתעסקים פה עם רפורמה משפטית שקורעת את העם, עם תור למקלחת, עם פחמימות, פיתות ועוד הרבה דברים מיותרים, אבל הפעם החוק הזה הוא קריטי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל רון, איך אתה אומר שזה לא בראש סדר העדיפויות של הממשלה כאשר בשבוע שעבר העברתי את זה ואפשרתי לך להצטרף? אז איך אתה אומר את זה? איך אתה אומר את זה? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה המשפט הבא, אופיר. הפעם החוק הזה הוא קריטי, כי לא יכול להיות שמי שפגע ביקרים לנו מכול יחזור לאותה זירת האירוע. ואני גם רוצה להודות שוב לחברי אופיר כץ - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, לא להודות. אתה לא יכול להגיד שזה לא בראש סדר העדיפויות של הממשלה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אופיר, זה לא בראש סדר העדיפויות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בשבוע שעבר העברתי את זה, זה החוק הראשון שלי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שמח שדחפת את זה, כי זה חשוב לך. זה חשוב לך עוד הרבה זמן. באת אליי כשהייתי סגן ראש עיר וראש מינהל חינוך, ועברנו על החוקים הראשונים האלה ביחד. אני חלילה לא מוריד ממך, אתה באמת עושה עבודת קודש. לצערי, לא אתה מחליט. אם אתה היית מנהל את האירוע, הכול היה נראה פה אחרת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה החוק הראשון שלי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מה שאני אומר. אם אתה היית מנהל את זה, הכול היה נראה אחרת. הדבר הראשון והיחיד שהקואליציה רוצה – להתעסק ברפורמה המשפטית שקורעת את העם. אבל החוק הזה הוא חוק קריטי, הוא חוק חשוב, הוא חוק שחייב לעבור בשביל מי שלא יכול להגן על עצמו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ישיב השר שלמה קרעי, בבקשה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי היה צריך לענות? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בנית על בן גביר, בשביל זה ניצלת את ההזדמנות שנתנו לך כאן להיצמד לחוק שעבר כאן כבר בשבוע שעבר, ולהשפריץ ולטנף כאן בגיבובי שקרים שאין להם שחר, כמו הנדסת תעמולה - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש לי הזדמנות כל יום שני. מה עשיתם מאז שקמה הממשלה? מה עשיתם? אני שואל אותך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני עונה. למזלכם, בתקשורת יש לכם חיבוק קבוצתי של הנדסת התודעה שאתם מנסים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איזה חיבוק? זה לא נכון. מה עשיתם מאז שקמה הממשלה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה מדבר? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה מסכים למה שהיה בוועדת הכספים? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בוודאי. מה היה בוועדת הכספים היום? מה שלא עשיתם שנה וחצי - - - << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> חמדנות, זה מה שהיה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> המעונות - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת כץ - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה שואל, אני עונה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, אתה דיברת כבר, כולם שמעו את השקר. עכשיו אני מגיב. אתה תאפשר לי להגיב. אדוני היושב-ראש, בבקשה לשמור על זכות הדיבור שלי. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> זה היה ביזיון היום. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה שהיה בוועדת הכספים זה כורח המציאות להפקרות שלכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת טור פז. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איזה מציאות? למה צריך - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה כורח המציאות להפקרות שלכם, ששנה וחצי הפקרתם את מעון ראש הממשלה הרשמי בבלפור ולא שיפצתם אותו, לא טיפלתם בו. השקעתם עשרות מיליונים במעון רשמי של בנט, בבית הפרטי שלו ובבית הפרטי של יאיר לפיד, והזנחתם והפקרתם את בית ראש הממשלה הרשמי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> למה צריך שני בתים? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לפיד לא לקח שקל לבית שלו. שקל הוא לא לקח. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם יודעים למה? כי ידעתם שאתם זמניים בתפקיד, שאתם רק עונים על טלפונים לכמה חודשים ותכף נתניהו חוזר. לכן לא שיפצתם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לפיד, שקל הוא לא לקח. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז עכשיו לא השארתם ברירה. אגב, מאיר, סליחה שחייכנו אתמול, סליחה מקרב לב שיש עליך עליהום עכשיו בתקשורת על שהתחבקנו ושחייכנו. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה לא שייך. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אתה עושה ממש ונהפוכו לעובדות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הטרלול הזה שהבאתם לפה חוזר אליכם כבומרנג. אתם כבר לא מבינים איך להתמודד עם הקיצוניים האלה. אתם לא יודעים איך להתמודד עם לינוי בר גפן. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> זה קשקוש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת משה טור פז, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> היא כועסת עליך שנתת חיבוק. מה, הם נפלו על הראש, החברים שלכם? << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת משה טור פז, קריאה שנייה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> נחזור לוועדת כספים. מה שהיה היום מקובל עליך? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה שהיה היום הוא כורח המציאות בגלל ההפקרות שלכם. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> למה צריך נסיעות לחו"ל? למה צריך את כל שאר הדברים? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> למה? כי יש כאן ראש ממשלה שצריך לגור כאן איפשהו בירושלים. אם לא הייתם מפקירים את בלפור ואם לא הייתם מפקירים את התפקיד שלכם כשהייתם בממשלה, היום לא היה קורה כלום בוועדת הכספים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> שחיתות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עזוב את המעון. שאר הדרישות מקובלות עליך? שלמה, שאר הדרישות מקובלות עליך, חוץ מהמעון? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ואם לא הייתה שם יועצת משפטית שעל תיקון תריס כותבת שזה השקעה לטווח ארוך ולא מאפשרת, כנראה שהיינו יכולים להתנהל בצורה קצת יותר נורמלית. אבל אתם, ביחד עם החברים שלכם - - - << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> משה טור פז, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שאר הדרישות מקובלות עליך? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה דיברת על סתימת פיות בתקשורת. אנחנו סותמים פיות בתקשורת? תגיד לי, איפה חמישה מיליון איש שמיוצגים כאן על ידי 64 מנדטים? איפה הפה שלהם? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה לסגור את התאגיד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה הם עשו לך? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תגיד לי, מי נמצא בתאגיד, בטלוויזיה, ב-11, 12, 13, ואומר שהממשלה הזאת צודקת ואת הרפורמה המשפטית, רוצים אותה 64 מנדטים? איפה הקול הזה שנשמע בתקשורת? אתם סותמים פיות בתקשורת לחצי עם, שמושתק ולא מקבל את זכות הביטוי שלו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי לא מקבל? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני אפתח להם את הפה ואני אפתח תחרות בתקשורת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שלמה, מי לא מקבל? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, מה שבר אותך בתאגיד? איזו סדרה, טהראן? מנאייכ? איזו סדרה שאתה רוצה לסגור אותה? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לא תסתום לנו את הפה, לא לנו ולא לתאגיד. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם סותמים פיות באופן עקבי עשרות שנים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, סליחה, תנו לו לדבר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אין לך כתב אחד, אם ברשת ב', בפתיחת מהדורת החדשות - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתם הייתם בשלטון 30 שנה. די להתבכיין. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן, קריאה ראשונה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת משה טור פז, קריאה שלישית. (חבר הכנסת משה טור פז יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - אומרים "הרפורמה להחלשת מערכת המשפט" –ככה מכנים את הרפורמה המשפטית לתיקון המדיניות. יש לכם מחלוקת, זה בסדר, אבל שבחדשות יגידו "הרפורמה להחלשת מערכת המשפט"? אתם השתגעתם? זה תעמולה, זה לא שידור ציבורי. זה תעמולה, זה הנדסת תודעה של אותה קבוצה ששולטת כאן בתקשורת, ואנחנו נגרום ליתר העם, לציבור שקולו מושתק, שלא משמיעים אותו, אנחנו נגרום לזה להיכנס. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> הרסתם את המדינה. פחדנים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה להיכנס? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתם פוחדים כל כך. פוחדים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה להיכנס? אף אחד לא רוצה להשתיק אתכם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם לא תשתיקו אותנו, לא תשתיקו את שר המשפטים יריב לוין. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה משתיק את כולם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם יודעים, חודש אדר, יש סימן טוב לעם ישראל וגם אתם עם ישראל, אבל החברים שלכם זה האחים המוסלמים והרשימה המשותפת. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה שאתה מכליל אותנו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ולכן, בשנה שעברה, אם אתה זוכר, ידידי מאיר כהן, בשנה שעבר ניסו כאן בליל ראש חודש אדר, מתן כהנא, לפגוע בבתי הדין הרבניים, לפגוע בוועדה למינוי דיינים. אני עליתי לכאן לבמה ואמרתי לפני כן: זה לא יצליח לכם – תבדקו את הפרוטוקולים. עליתי לפני ואמרתי: זה לא יעבור לכם. בראש חודש אדר יש סימן טוב לעם ישראל. לא פוגעים בעם ישראל בחודש אדר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אולי נעצור את הרפורמה הזאת. בוא נעצור את הרפורמה בחודש אדר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה זוכר מה קרה? אחרי כמה שעות מיקי לוי טעה בהצבעה שלו, והחוק נפל, ופרצנו כאן בשירת "משנכנס אדר מרבין בשמחה". אז בואו נבחן את זה. אם בחודש אדר תיעצר הרפורמה, סימן שהצדק איתכם; אם בחודש אדר הרפורמה תתקדם במלוא הקצב, סימן שהצדק איתנו. תודה, חברים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לכבוד ראש חודש אדר בוא נעצור את הרפורמה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> רגע, ואם תצא בת קול ותגיד - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אם תצא בת קול, לא בשמיים היא. אתה יודע שלא בשמיים היא. אנחנו כאן מקבלים את החלטות. גם היהדות מקדשת את קבלת החלטות כאן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עזוב. אתה רוצה להגיד משהו - - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> שלמה, תרד מהתאגיד. תעזוב אותם, רק תשחרר אותם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תשחרר את התאגיד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אחלה אנשים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> פרנסה של בני אדם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כאן 11, 12, 13 – כל אלה הם חבריו - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> פרנסה של אנשים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אל תדאגי, מירב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גם 14. גם 14. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה שאני אספר לך? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אף אחד לא ייפגע בפרנסה. אף אחד לא ייפגע. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גם 14. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ערוץ 14 הוא ערוץ פרטי. אני לא מממן אותו. תקים ערוץ 15 על חשבונך ותעשה מה שאתה רוצה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מימנת לו עכשיו, בשבוע שעבר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא. לא מימנתי אותו. אין שקל שיוצא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא? אתה לא מימנת את הערוץ? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה לא יודע מה העברנו אפילו. לא מימנו את ערוץ 14. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שלמה, אני יודע. אני יודע מה העברנו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הקלות. לא נתת הקלות? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא. הקלות רגולטוריות זה לא לממן. הקלות רגולטוריות זה לא מימון. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אה, לא נחשב? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה לא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה משנה? מה זה משנה? רגע, שנייה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה בין הגופים הקיימים בשוק – מי ישלם לרשות השנייה, לא למדינה. המדינה לא מממנת את זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל מה זה משנה אם אתה מממן או לא מממן? גם ככה - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה לא יוצא מתקציב המדינה. שקל לא יוצא מתקציב המדינה. זה לא שידור ציבורי. שידור ציבורי צריך להיות מגוון, צריך לתת ביטוי למגוון הדעות, ואם לא זה, אין לו זכות קיום, ואתה יודע את זה יפה מאוד, מאיר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתם 30 שנה בשלטון. אתם כל הזמן לא מפסיקים להתבכיין. בכיינים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תגיד לי, תושבי דימונה באים לידי ביטוי בשידור הציבורי? בחדשות? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כן, כן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אומרים שם: מה שאתם בחרתם, מה שהממשלה הזו רוצה לעשות, זה טוב? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> דימונה מתפתחת, וזה בא ליד ביטוי בתקשורת, ברוך השם. מקום טוב, מדברים עליו. דימונה מקום טוב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אם נתתם, אם כבר, שוחד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, תנו לו רגע להסביר על חוק. לא שמעתי עליו מילה. עצרתי את הזמן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אכלו לי ושתו לי זה לא אידיאולוגיה, למרות שאתם מתמידים בה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם נתתם – אז אנחנו עושים את זה. אני מיניתי יושבת-ראש ועדת איתור, שופטת, שתכניס רוח חדשה למועצת התאגיד, שתכניס את המגוון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה היה דומה לאלה - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה שאתם עשיתם בשנה שעברה – יועז הנדל נתן באמת שוחד, נתן 40 מיליון שקל לערוצים 12 ו-13 ביומיים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שוחד, מרמה והפרת אמונים. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> יועז הנדל לא נמצא פה. למה אתה מתקיף אותו? זה לא יפה. הוא לא נמצא ואתה - - - מעצבן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז שיענה, שיענה, שיכחיש את העובדות. הוא נמצא. יש לו במה יותר טובה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול להתייחס להחלטת ועדת שרים כבר? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הוא בחדשות 13. הוא מקבל היום משכורת על חשבון הכסף שהוא נתן להם לפני שנה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תשמור על כבודו. הוא לא פה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה העמדה של ועדת השרים? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לגופו של עניין, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבוע שעבר ידידי חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה – שפועל ללא לאות למען הגנה על חסרי הישע, וגם בכנסת הקודמת הוא העביר חוק שמחמיר את העונש על התעללות בפעוטות – בשבוע שעבר הוא העביר - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יחד עם מירב בן ארי. יחד עם מירב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> יחד עם מירב, אחלה מירב שבעולם. למזלה, רק עם מאיר התחבקתי, ורק עליו יש עליהום עכשיו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אין עליו עליהום. אין עליו עליהום. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אין עליהום. הכול בסדר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קטן עליו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תראה מה יהיה בתוכנית הבוקר, 11 דקות היום, ותשמע את לינוי בר גפן זועמת עליו ואת ולדימיר בליאק שהתנצל שהוא חייך כשנתניהו היה בסביבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רגע. אבל אמרת - - - איך זה מסתדר עם העליהום? איך זה מסתדר עם העליהום? איך? אם טיפסו על מאיר, איך זה מסתדר עם שידורי התעמולה שלך? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם כל כך עלובים. אתם כל כך עלובים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה רואה? אתה רואה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם שבויים בידיים של הקיצוניים במחנה שלכם באופן כל כך עלוב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה אפילו - - - ביזיון - - - אתה מבין? אם יש עליו עליהום - - - שידורי התעמולה. חסר היגיון. עלי באבא אקספרס זה שר התקשורת שלנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חטפו אותי. מה אתה אומר? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה? חטפו אותך? זה מראה עד כמה הם שולטים בהם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה רק אומר לך - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> 777, צא להפסקה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה רק אומר לך - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא אצא להפסקה. אתה מעלי אקספרס. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> 777. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה אפילו לא יודע - - - המספר. אחרי זה אתה גם תלמד מה זה ארנונה ומענקי עידוד, כי גם את זה אני לא יודע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> 777, צא להפסקה. אתם יודע מה זה 777? נאור שירי בגימטרייה זה 777, 777. צא להפסקה, נאור. שאני לא אגיד לך מה עוד 777. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> די. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד כמה שאתה רוצה, שר התקשורת של צפון קוריאה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני אגיד לך אחר כך, לא נעים לי להעליב אותך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - אנחנו רוצים לדעת בפעם הבאה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כעת מצטרף לחבר הכנסת אופיר כץ גם חבר הכנסת רון כץ – זה נישאר במשפחת הכצים, למרות שלרון יש גם צד תוניסאי משמעותי. הצעת החוק מבקשת לחוקק חוק חדש ועצמאי - - << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> כבוד השר, הוא חצי משלך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חצי משלי. בשביל זה אני פה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> כן? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - אשר יאסור על אדם שהורשע או מואשם בעבירות של תקיפה – תקיפת קטין או חסר ישע, תקיפת זקן או התעללות בקטין או בחסר ישע – לעבוד או להתנדב במוסד כפי הגדרתו בחוק המוצע אשר במסגרת העבודה או ההתנדבות בו מתאפשר קשר קבוע או סדיר עם ילדים עד גיל שש, זקנים, אנשים עם מוגבלות שכלית או התפתחותית או חסרי ישע. לצד איסור ההעסקה האמור – שיחול הן על עובד בגיר והן על מי שמבקש להעסיקו – מציע החוק להחיל חובה על המעסיק לקבל טרם ההעסקה אישור ממשטרת ישראל כי אין מניעה להעסיק את אותו בגיר לפי החוק המוצע. על פי דברי ההסבר, הרקע להצעת החוק הוא מקרים שבהם מטפלים ומטפלות שהתעללו בקטינים או בחסרי ישע חזרו לעבוד בתחום החינוך והטיפול וביצעו תקיפה או התעללות נוספת. מטרת הצעת החוק היא לסייע במיגור התופעה הקשה ולמנוע מקרי תקיפה והתעללות בהמשך. למעשה, הצעת החוק מבקשת ללמוד מהמודל הקיים בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מיוחדים באשר לבגירים שהורשעו בעבירות מין. עמדת הממשלה: תכלית החוק חשובה מאין כמותה: מניעת מקרי התקיפה וההתעללות הבאים בחסרי הישע והחלשים ביותר בחברה. יחד עם זאת, מדובר בהצעת חוק מורכבת, אשר בין היתר דורשת משאבים רבים מבחינת משטרת ישראל, לרבות פיתוח מחשובי, אשר לא ניתן להעריכם בשלב זה, על מנת להתאים את המערכת גם לעבירות המנויות בהצעה ולתנאים המופיעים בה, וכן לדייק את הנוסחה תוך תיאום בין כמה משרדים. לצד זאת, במרבית המוסדות שאליהם מכוונת הצעת החוק בנוסחה המקורי קיימת כבר כיום רגולציה מכוח חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות. לאור האמור, הממשלה תומכת בהצעת החוק בכפוף להסכמת המשרדים לביטחון לאומי, החינוך, המשפטים, הבריאות, הרווחה, הפנים והעבודה. בהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה, הצעת החוק תוחזר אליה לדיון לפני הקריאה הראשונה. אז אנחנו תומכים כאמור בהצעה. תעשו קצת דברים משמעותיים. כולנו נעשה דברים משמעותיים יותר לטובת עם ישראל. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> רד מהתאגיד. רד מהתאגיד. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אורנה, בטח נרד. אתם רוצים שופרות תעמולה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, לא. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> די עם שופרות התעמולה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לא, הם פשוט מצטיינים בתפקידם. הם מצטיינים בתפקידם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כשתשמעו את הרפורמה שלי, כשאני אציג אותה - - << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> היא לא מבשרת טובות. לא מבשרת טובות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - מי שיהיה כן עם עצמו יודה ששוק התקשורת יזכה לעדנה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אם אתה מראש אומר שהם כולם כולם כולם כולם, תאמין לי - - - << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לסתום פיות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> יזכה לעדנה. שוק התקשורת יזכה לעדנה אחרי הרבה שנים שלא היה בו מגוון - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - שלא היה בו ריבוי דעות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כולנו רוצים את העניין הזה, וזה יקרה, בעזרת השם. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא יקרה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נעבור להצבעה? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> כן, בעד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו מצביעים על הצעת חוק למניעת העסקה בתחום החינוך והטיפול של אדם שהורשע או שהוא מואשם בתקיפה או בהתעללות בחסר ישע, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת רון כץ. הצבעה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מבקשים שתצביעו בעד. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 27 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת העסקה בתחום החינוך והטיפול של אדם שהורשע או שמואשם בתקיפה או בהתעללות בחסר ישע, התשפ"ג–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> תודה רבה לקואליציה - - - בקול של האופוזיציה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איי, איי, איי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 27 בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק למניעת העסקה בתחום החינוך והטיפול של אדם שהורשע או מואשם בתקיפה או בהתעללות בחסר ישע, התשפ"ג–2022 - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא. אתה לא קראת למשה טור פז להצביע אחרי שהוצאת אותו. אתה לא קראת לו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוועדה המוסמכת לדון בהצעת החוק היא ועדת החינוך, התרבות והספורט. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> להחזיר אותו להצבעה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבין. לעשות עוד הצבעה? מה? נעביר את זה לוועדת הכנסת שתקבע לאיזו ועדה זה יעלה. חבר הכנסת טור פז? << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> כן? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> להוסיף את ההצבעה שלך? כן. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> כן. מצביע בעד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי. תודה רבה. בפרוטוקול יירשם שחבר הכנסת משה טור פז הצביע בעד. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> סגירת סניפי דואר ישראל תפגע בעיקר בשכבות החלשות ובקשישים << הלסי >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור להצעות דחופות ורגילות לסדר-היום. הצעה הראשונה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: סגירת סניפי דואר ישראל תפגע בעיקר בשכבות החלשות ובקשישים, של חברי הכנסת ארז מלול, משה רוט וואליד אלהואשלה. אני קורא לארז מלול, חבר כנסת ארז מלול, להציג את ההצעה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אני מתנצל. אין לי קול, אבל זה מאוד חשוב. וואו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה רואה? זה סימן הראשון של חודש אדר. איפה שלמה? הינה. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> טוב. אדוני היושב-ראש, אבקש להעלות על סדר-יומה של הכנסת הצעה דחופה בנושא סוגיית הפגיעה קשה בשירותי הדואר ובנק הדואר לציבור, במיוחד בקשישים ואנשים עם מוגבלות. דואר ישראל נמצא בתהליך של הפרטה. כחלק מתהליך ההפרטה נסגרים סניפי דואר – גם ככה אני לא שומע את עצמי – סניפי דואר רבים, ובשל כך מופנות - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> - - חבילות של הדואר למרכזי מסירה ברשתות השיווק ובבתי העסק. המדיניות הנוכחית מהווה פגיעה קשה באוכלוסיות החלשות. לא פעם נקודות החלוקה נמצאות במרחק רב מבתיהם של הקשישים ומוגבלי הניידות. בנוסף, לרוב בנקודות המסירה יש לא פעם תור, ואין התאמה להמתנה לאנשים מבוגרים ומוגבלי התנועה. מבקר המדינה עמד זה מכבר על הליקויים החמורים במתן השירות שהם תוצר לוואי של הליך ההפרטה של דואר ישראל, ואני מצטט: "בנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה התקבלו בשנים 2021-2020 מאות תלונות מלקוחות על רמת השירות, בפרט לגבי הפעלת מרכזי מסירת הדואר המרוחקים מבתי התושבים". בנוסף, חשוב לציין כי נקודות המסירה אינן כוללות שירותים נוספים, כמו קצבאות או בנק הדואר. דואר ישראל אומנם דואג לשירותים דיגיטליים חליפיים, אך אלו אינם מתאימים לאוכלוסיות המוחלשות אשר אינן חשופות או אינן יודעות לעשות שימוש בכלים אלו. הליך ההפרטה של דואר ישראל יוצר עיוותים נוספים מלבד מתן השירות, עיוותים הפוגעים באופן קשה בציבור. הראשון שבהם הוא ביטול הפיקוח על תעריפי הדואר, מה שיוביל לייקור המשלוחים, תשלום עמלות על תשלומים באמצעות הדואר ועוד. המציאות הנוכחית מהווה פגיעה קשה וחוסר חמור בהנגשה לכלל הציבור, ובפרט לאוכלוסיות החלשות. נתונים אלו נותנים משנה תוקף לצורך בביקורת פרלמנטרית הדוקה על הפגיעה בציבור הצרכנים. אין כל ספק כי ההפרטה הינה הדבר הנצרך, אך לצד זאת מחובתנו כנבחרי ציבור לטפל בליקויים הנגרמים מכך ולשפר את השירות והנגישות לאזרח, ובמיוחד לשכבות המוחלשות, ולא להחמיר את המצב שהיה עד תחילת ההפרטה. לאור זאת אני מציע לקיים דיון פרלמנטרי מעמיק על הליך ההפרטה של דואר ישראל ועל הדרך להבטיח שירותי דואר לכל תושבי מדינת ישראל, ובפרט לאוכלוסיות המוחלשות. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה רוט – אינו נוכח. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת דואר ישראל מספקת שירותים בכל הארץ, וזאת לפי החוק. בשנים האחרונות הדואר נמצא במצב של חוסר כדאיות כלכלית וגירעון מצטבר מול תחרות הוגנת ותקנות מגבילות, דבר שהביא את הדואר לסף פשיטת רגל, וכתוצאה מכך – ביצוע צמצומים ומכאן בהכרח סגירת סניפים, דבר שעלול לפגוע בשירות אשר מקבלים האזרחים. סגירת סניפים, כמו שכבר קורה בנגב, פוגעת במיוחד בשכבות החלשות אשר הדואר הוא גם הבנק שבו מתנהל חשבונם. את הקצבאות בבנקים השונים מקבלים המון מבוגרים, אבות ואימהות שלנו, וגם בדואר. סגירת סניפים בכפרים הבדואיים בנגב היא מכה קשה לאוכלוסייה זו וחייבים למנוע אותה. הממשלה חייבת ליישם תוכנית הבראה שתביא את הדואר לכדאיות כלכלית ותפקוד יעיל, וזו תמנע סגירת סניפים, וכך הדואר יוכל להמשיך לספק שירותים לאותם אזרחים. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום נהרסו בנגב שבעה בתים, כולם בתים אשר נבנו בשנות השמונים. שבע משפחות נשארו ללא קורת גג. במהלך השבוע הזה רשויות האכיפה חילקו יותר מ-500 צווים והתראות לבתים לקראת הריסה. הרס בתי האזרחים הבדואים בנגב נמשך על בסיס יומי, ואני כאן קורא לממשלה להתערב ולהפסיק את ההריסות האלה, שגורמות נזק לאנשים, לאזרחים, לתושבים. התושבים רוצים לחיות, רוצים לבנות, כמו שאר אזרחי המדינה. מכאן אני באמת קורא לראש הממשלה להתערב ולהפסיק את המבצע בנגב שיוזם השר לביטחון לאומי והורס משפחות שלמות שם. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ישיב השר שלמה קרעי, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם מענה על ההצעה הדחופה לסדר-היום של הכנסת בנושא: סגירת סניפי דואר ישראל תפגע בעיקר בשכבות החלשות, בקשישים ובאנשים עם מוגבלויות, אשר הועלתה ביום 20 בפברואר 2023 על ידי חברי הכנסת ארז מלול, יוסף עטאונה, משה רוט וואליד אלהואשלה. הממשלה הקודמת העבירה חוק להבראת והפרטת דואר ישראל עקב מצבו הקשה של דואר ישראל. מיום כניסתי לתפקיד נחשפתי לרמת שירותי הדואר בישראל ולמצבה הפיננסי של חברת הדואר, והבנתי שיחד עם הרפורמה המבוצעת ועם תהליך ההבראה וההפרטה, צריך לעשות שיפורים ברישיון החדש שרצו לתת להם. ואכן, ערב חתימתי על הרישיון, עיכבתי אותו תקופה ארוכה, כמה שבועות, ודרשתי תיקונים, רובם ככולם נדרשו לסיוע ולמניעת פגיעה משמעותית באוכלוסיות החלשות, בעיקר לטובת הפריפריה, שהיא ניזוקה באופן יותר משמעותי, משום שההיצע של סניפי הדואר פחות אצלם. תיקוני האסדרה שהמשרד בראשותי ביצע מאז כניסתי לתפקיד נגזרים מהסביבה העסקית שבה פועלת החברה והשינויים המתרחשים בה, המתאפיינים בירידה משמעותית בהיקפי הפעילות של שירותי הדואר ובנק הדואר במרבית תחומי הפעילות, ובעיקר – במשלוח מכתבים ובצריכת שירותי אשנב. כל אלו, לצד גידול בביקוש לשירות משלוח חבילות, מצריכים שינויים בפריסה ובאופי של יחידות הדואר. שינויי האסדרה המרכזיים שמשרד התקשורת קידם במסגרת הרפורמה הם כדלהלן: נגישות הציבור לקבלת חבילות – ברישיון, מלבד סניפי הדואר הרגילים יש מרכזי חלוקה לחבילות. הגברת הנגישות של הציבור לקבלת חבילות באמצעות קביעת חובה לאפשר ללקוח לבחור, במרבית המקרים, את מרכז המסירה שממנו הוא חפץ לאסוף את החבילה. הלקוח יכול לבקש ולומר: איפה אני רוצה לאסוף את החבילה שלי, הכי קרוב אליי הביתה. כמו כן, הוטלה רגולציה המחייבת פרישת מרכזים למסירת חבילות באזורי הפריפריה. דיגיטציה של שירותי הדואר ובנק הדואר – הגברת נגישות לציבור של שירותי הדואר ובנק הדואר באמצעות קביעת חובה לאפשר קבלת שירותים עיקריים באמצעות ערוצים מקוונים ודיגיטליים, ובכך לחסוך את הצורך בהגעה לסניפים. המענה הזה – תכף אני ארחיב עליו קצת יותר –נותן גם מענה לאוכלוסיות מבוגרות, למשל קבלת קצבאות. אפשר היום לקבל כרטיס מגנטי שלתוכו מוטענת הקצבה באופן אוטומטי מדי חודש, ואפשר למשוך את הקצבה בכל אחד מהכספומטים הקרובים לבית, ועוד כהנה וכהנה פתרונות דיגיטליים שאנחנו דרשנו בתנאי הרישיון מחברת דואר להמציא, בשילוב עם המעבר ועם צמצום הסניפים. מיקוד באוכלוסיות מבוגרות ובמקבלי קצבאות – מתן פתרונות שירות ייחודיים לאוכלוסיות כאמור, שלרוב נמנות על המעמד הסוציו-אקונומי הנמוך או נעדרי אוריינות דיגיטלית, הן על ידי קביעת מחיר מופחת ב-50% למקבלי קצבאות בעד שירותי בנק הדואר והן באמצעות שירותים מותאמים לבעלי מוגבלות באמצעות משלוחים, וכן אפשרות לקבל שירותים כספיים, כמו שהזכרתי, באמצעות כרטיסים נטענים, שמייתרים את הצורך בהגעה לסניפים. בנוסף יינתן סיוע נקודתי לצד הדרכות שיעניקו אוריינות דיגיטלית במטרה להגדיל את הנגישות של שירותים מקוונים. פריסת יחידות דואר – בהמשך לדיגיטציה של השירותים כאמור, ובהתאם למגמת הירידה בביקושים לשירותי אשנב, נקבעה בהוראות הרישיון החדש של החברה חובת פריסת יחידות מעודכנת באופן שבו תשתנה פריסת יחידות הדואר ברחבי הארץ. ביישובים שבהם מתגוררים עד 3,000 תושבים, השירות יינתן באמצעות נקודת שירות ניידת. ביישובים שבהם מתגוררים מעל 3,000 תושבים יהיו בחלק מהמקומות יחידות דואר מרכזיות, ובנוסף – נקודות שירות נגישות בתוך מוקדי שירות, בתוך סניפים קיימים או בשיטה של חנות בתוך חנות. אגב, כשאנחנו נגיע למלוא ההפרטה, כשההפרטה תצא לפועל ויהיה מישהו שיש לו כבר רשת של חנויות שפרוסה ברחבי הארץ, כל חנות כזאת שלו – תחשבו על רשתות שפרוסות ברחבי הארץ. אני לא רוצה לתת דוגמאות, אבל יש דוגמאות למכביר. אם אחד כזה יקנה את הדואר בתהליך ההפרטה, כל רשת שלו, כל חנות, כל סניף שלו ברחבי הארץ, נוסף לסניפים הקיימים, יהפוך להיות נקודת שירות שתספק שירותים מצומצמים של בנק הדואר, של שליחת מכתבים, של מה שאנחנו דורשים בכל סניף שהוא נקודת שירות, שבה אנחנו דורשים ברישיון כמה שירותים מצומצמים. בנוסף, הנהלת החברה התחייבה בפניי – ועדכנתי בנושא את כל ראשי הרשויות בכל רחבי הארץ – כי היא נכונה למצוא, בתיאום עם ראשי הרשויות, פתרונות חלופיים לצרכים ספציפיים של כל רשות מקומית, אם זה אפילו פתיחת נקודת דואר ברשות המקומית, אם זה דואר נייד שמגיע בשעות מסוימות, כפי שיתואמו - - - << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מה עם מועצות אזוריות? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גם מועצות אזוריות. כולם קיבלו מכתב, והנהלת הדואר התחייבה בפניי שכל ראש רשות שירצה, הם ישבו איתו ויגיעו – ייתנו לו פתרונות וינסו להגיע לסיכומים באותה רשות. כביכול אין להם חובה כזאת בתהליך ההבראה וההפרטה, אבל אני דרשתי מהם, ביקשתי, והם הסכימו לעמוד בעניין הזה. הם הכינו סט של פתרונות חליפיים, והם מוכנים לשבת עם כל ראש רשות ולמצוא את הפתרון שמתאים לו. כאמור, המהלך נועד להצעיד את חברת הדואר למציאות הכלכלית העכשווית ולהכין אותה, בתהליך מדורג, להפרטה שתאפשר לה להתחרות בצורה יעילה, וזאת על מנת לטייב את איכות השירות עבור תושבי מדינת ישראל. דבר נוסף – חוץ מחברת הדואר שהיום קיימת, כשיושלם תהליך ההפרטה ופתיחת השוק לתחרות, יהיו עוד חברות שיספקו את אותם שירותי דואר. תהיה תחרות בשוק, שזאת המטרה. זה גם יוריד מחירים וגם ייעל וישפר את השירות, שלפעמים, בחלק מהמקרים, הוא שירות לא טוב. מדובר במהלכים הכרחיים מנקודת המבט הכלכלית וכן מזו החברתית. לפיכך, כלל הגורמים המעורבים הונחו לפעול ברגישות המתבקשת ובחריצות הראויה לריכוך הקשיים שעלולים להיווצר בקרב אוכלוסיות שצפויות להתקשות בהסתגלות לרפורמה ולתהליך ההפרטה. אני, כשר התקשורת – רוח המפקד מאוד ברורה בתוך משרד התקשורת. עיכבתי את הרישיון עד שתיקנו חלק מהתיקונים הנדרשים. לא כל דבר בידיים שלי, מכיוון שאנחנו בתהליך של הפרטה. תכף זה יצא לשוק הפרטי, אבל עדיין, גם לאחר שזה יצא לשוק הפרטי, מלבד זה שהשוק ייפתח לתחרות ויהיו עוד שחקנים בשוק, יש רישיון שלא מאפשר להם לסגור יחידות דואר מרכזיות. חבר הכנסת אלהואשלה, בתנאי הרישיון, למשל נקודת שירות, יש לדואר אפשרות לסגור, חוץ מיחידות דואר מרכזיות, שהם לעולם לא יכולים לסגור. יש נקודות שירות שאם הביקושים יורדים ביותר מ-60% בשירותים מסוימים, כלומר, בכל השירותים באותה נקודת שירות, הם יכולים בסוף לסגור אותה. בפריפריה הם צריכים שהשירותים ירדו ב-80% או ב-85%, זאת אומרת, כמעט אין סיכוי. יהיה קשה להם מאוד לסגור נקודת שירות בפריפריה. זאת אחת הדרישות שהוספתי להם לרישיון, ויש עוד מגוון של דברים. בסופו של דבר אלה חבלי לידה של פתיחת השוק הזה לתחרות, של ייעול השירות, ואני בטוח שהדברים יהיו בסופו של דבר לטובת אזרחי ישראל. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לשר שלמה קרעי. מי שהגיש את הבקשה לדיון - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוועדה לפריפריה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> להעביר את ההצעה הדחופה לסדר-היום לוועדה המיוחדת לצמצום פערים בפריפריה – הצבעה. אנחנו מצביעים על הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: סגירת סניפי דואר ישראל תפגע בעיקר בשכבות החלשות ובקשישים. הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה המיוחדת לצמצום פערים בפריפריה נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – שבעה, אין מתנגדים. פה אחד. אנחנו נעביר את זה לוועדה המיוחדת לצמצום פערים בפריפריה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> 165 שנה לעליית יהודי בוכרה לירושלים ו-30 שנה לכינון יחסים דיפלומטיים בין מדינת ישראל לאוזבקיסטן << הלסי >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הנושא הבא – הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: 165 שנה לעליית יהודי בוכרה לירושלים ו-30 שנה לכינון יחסים דיפלומטיים בין מדינת ישראל לאוזבקיסטן, של חברי הכנסת סימון מושיאשוילי וטטיאנה מזרסקי. << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מכובדיי כולם, בימים טרופים אלו והרי גורל של מחלוקת, מריבות, של שסעים ובקעים, זכתה הכנסת היום לשעות של קורת רוח ואחווה, אשר מזכירה לכולנו את שבטי ישראל ואת תפארת עדותיו. חבריי חברי הכנסת, הכנסת הצדיעה היום לאחד היהלומים המיוחדים בכתרה של ארץ ישראל. יהדות בוכרה המפוארת מכילה בתוכה את כל תולדותיו ותלאותיו של העם היהודי לדורותיו. יהודי בוכרה, סמרקנד, טשקנט, דושאנבה וערים רבות אחרות ברחבי אוזבקיסטן שמרו באדיקות ובהתלהבות על מנהגיהם, מורשתם ויהדותם. השלטון הבולשביקי הטיל גזרות מגזרות שונות, ולמרות שנטלה עדה מכובדת זו לא מעט קבין של ייסורים, ולמרות העינויים שבהם נתקלו, ידעו הם בחסדי השם לעמוד על נפשם ורוחניותם ודבקו במסורת ובמורשת אבותיהם. על רוחב הלב, האדיבות וגמילות החסד של העדה המפוארת ניתן ללמוד מאחד הזמנים הקשים והחשוכים שהיו בתולדות האנושות, בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר אזרחיה של אוזבקיסטן קלטו פליטים רבים מהמדינות השכנות. אזרחי אוזבקיסטן בכלל והיהודים בפרט פתחו את ליבם ואת ביתם ואירחו ככל יכולתם את הפליטים, וכמובן בדגש על התקופה הכלכלית הלא-פשוטה ששררה בעולם בזמנו. אגב, היום בכנס שהתקיים נאמר על ידי אחד הנואמים כי מדינת אוזבקיסטן מכונה "ארץ הלחם", כלומר שהלחם, החיטה, לעולם לא חסרו בה. יושב-ראש התנועה, הרב אריה דרעי, הדגיש את מסירות הנפש של יהודי בוכרה, אשר גם בימים שחורים לא נטמעו ולא התבוללו, ובתנאים קשים מנשוא שמרו על מנהגיהם ועל הצביון היהודי. יהדות בוכרה עלתה לישראל מתוך שאיפה ורצון להשתלב בחברה הישראלית, תוך שימת דגש על שמירת התרבות והזהות הייחודית להם, ואכן, בני העדה השתלבו בכל תחומי החיים בארץ. חבריי חברי הכנסת, אני מבקש לציין את פועלו של נדיב הלב מר לב לבייב, אשר הקים את רשת בתי הספר אור אבנר ברחבי העולם, וכך שמר ושומר על יהדותם של ילדים יהודים רבים ומנע התבוללות אצל בני העדה. בני יהדות בוכרה כיום מפארים את מדינתנו ויש להם תרומה רבה בכל חלקי החברה. קונגרס יהדות בוכרה, בנשיאותו של מר לבייב ובסיועו של חבר הכנסת לשעבר אמנון כהן, מייצג ומסייע לבני העדה בכל תחומי החיים ובגיבוש העדה כולה. אאחל לבני העדה המפוארת המשך עשייה ברוכה לתפארת עושיה ועם ישראל. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בימים אלה בישראל ובאוזבקיסטן חוגגים 31 שנים ליחסים הדיפלומטיים. יש לי כבוד לכהן גם בכנסת העשרים-וחמש כראש קבוצת הידידות הבין-פרלמנטרית אוזבקיסטן-ישראל. נוצר קשר טוב עם הגב' פרוזה מחמודובה, השגרירה של אוזבקיסטן בישראל. הגב' מחמודובה התחילה את הקדנציה שלה ממש בתקופה של סגרי הקורונה. אני רוצה גם לברך את השגרירה שלנו, של ישראל באוזבקיסטן, הגב' זהבית בן הלל, ואת הצוות המסור של השגרירות. אנחנו מודים להם על עבודתם המקצועית וההיכרות עם החברה והתרבות האוזבקית. ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שהכירה בעצמאותה של רפובליקת אוזבקיסטן. בתוך זמן קצר לאחר מכן הסכימו המדינות על יחסים דיפלומטיים. השגרירות של ישראל בטשקנט נפתחה רשמית במאי 1992, ואוזבקיסטן פתחה בישראל קונסוליה. בשנת 1997 הקונסוליה הפכה לשגרירות. מאז 1992 ישראל ואוזבקיסטן החליפו באופן קבוע משלחות ברמת הכנסת והממשלה. בעשור האחרון אוזבקיסטן משתנה באופן מסיבי. עסקים הופרטו, מגוון רחב של תעשיות עברו ליברליזציה, במטרה לאפשר למסחר לשגשג. הממשלה משקיעה רבות בתשתיות, תקשורת, קיימות, אנרגיה, חינוך, בריאות, בנקאות ועוד. כמו כן, חל שיפור במשילות ובמנגנונים למלחמה בשחיתות, במיוחד של פקידי ממשל. באוקטובר 2021 באוזבקיסטן התקיימו הבחירות לנשיאות. שוב נבחר שבקט מירזייאיב, אשר מקדם רפורמות משמעותיות במדינה. כחודשיים לפני מועד הבחירות התקיים מפגש שבו השתתפו נציגי שתי המדינות. פקידי ועדת הבחירות של אוזבקיסטן סיפרו לנציג קבוצת הידידות הבין-פרלמנטרית בישראל על העקרונות הדמוקרטיים, שעליהם מתבססת המערכת במדינתם. בדיוק לפני שנה, ב-19 בפברואר 2022, התקיים מפגש וירטואלי בין נציגי הפרלמנט האוזבקי – ארבעה חברים בקבוצת הידידות, כולל יושבי-ראש הוועדות, גם של תחום הביטחון מר בורחנוב, ובתחום החקלאות מר טדג'ייב, וכן בהשתתפותה של גב' דילרום פייזבה, ראש ועד קשרי חוץ הפרלמנט האוזבקי. עם של 33.5 מיליון תושבים. אוזבקיסטן היא השנייה, אחרי רוסיה, 144 מיליון, במונחי גודל אוכלוסייה בחבר המדינות, והיא ללא ספק המדינה המאוכלסת ביותר במרכז אסיה. כוח העבודה במדינה הוא צעיר במיוחד – כ-55% מהתושבים הם מתחת לגיל 30. שיתוף פעולה מועיל והדדי מתבצע בתחומים שונים, לרבות רפואה, חקלאות, טכנולוגיה, הייטק ואומנות. ישראל מעריכה את אוזבקיסטן כשותפה הגדולה ביותר במרכז אסיה. בנוסף, יש למדינה היהודית הכרה תודה מיוחדת לעם האוזבקי, שכן במהלך מלחמת העולם השנייה פתחו התושבים את בתיהם וליבם למאות אלפי פליטים יהודים. זוהי הצלת נפש חד-משמעית, ועל כך אנו מכירים תודה עמוקה. כמה מילים על הקהילה של יהודי בוכרה שעברו לגור בישראל. למרות העשורים שעברו, הם שמרו על הזיכרון הטוב והחם של החיים באוזבקיסטן וכבוד רב לתרבותה ולמסורתה, למנהגים של העם, למטבח הלאומי האוזבקי, לספרות הענפה, למוזיקה ולאומנות. הקהילה של יהודי בוכרה היא גשר של קשרי ידידות בין שתי המדינות: אוזבקיסטן וישראל. הקהילה מתפתחת ללא הרף ופועלת בתחום של פיתוח הדיפלומטיה העממית וקשרי מסחר וכלכלה בין המדינות. היום באודיטוריום של הכנסת התקיים אירוע הוקרה לקהילת יוצאי בוכרה וציון 31 שנים ליחסים בין המדינות. תודה לחברת הכנסת שרן השכל על הארגון המרשים. באירוע השתתפו גם שרים וחברי הכנסת, הן מהאופוזיציה והן מהקואליציה. הגיעו נשיאי הקהילות הבוכריות ממדינות שונות. ברצוני לציין את הפעילות החשובה ביותר של קונגרס יהודי בוכרה. אני מודה לרב יהודה בלוי – המנכ"ל, ולעו"ד אדי מורדכייב על המנהיגות והדאגה לקהילת יהודי בוכרה בישראל. אני רוצה לברך במיוחד את יושב-ראש הקונגרס העולמי של יהודי בוכרה, הפילנתרופ הידוע מר לב לבייב, שכיבד אותנו בנוכחותו היום באירוע. אנחנו מודים למר לבייב על התמיכה הרבה אשר הוא מעניק לקהילות יהודיות בארץ ובעולם. אני רוצה לברך על שיתופי הפעולה והחברות בין ישראל ואוזבקיסטן, על שמירת הקשר ופיתוח ביחסים בילטרליים, קידום אינטרסים משותפים, תוך חיבור למורשת ולמסורת של שני העמים באופן המחדד את הקשר החם והייחודי בינינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חשבתי שאת מברכת גם את יושב-ראש הישיבה, שנתן לך המון דקות. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. מעריכה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר גמור. מי השר המסכם? שר המשפטים יריב לוין, שמכבד אותנו בנוכחותו בימים כאלה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, ראשית, אני מודה, כמובן, לחברי הכנסת המציעים על העלאת הנושא החשוב הזה, ובהחלט מצטרף לברכות החמות לנציגות של הקהילה המפוארת של יהדות בוכרה, שהתרומה שלה למדינת ישראל היא, כמובן, תרומה אדירה. גם המורשת שהיא מביאה איתה, היא מורשת ייחודית ויוצאת דופן. אני חושב שהיפה הוא שאנחנו מצליחים כאן, במדינת ישראל, מצד אחד, למזג גלויות, ומצד שני, גם לשמר את המורשת הייחודית שכל קהילה מביאה איתה. אני מברך בהחלט את כל העושים במלאכת שימור וחיזוק המודעות וההכרה של התרבות המפוארת של יהדות בוכרה. לעניין היחסים של ישראל עם אוזבקיסטן, אני מבקש להקריא כמה מילים שהועברו אליי ממשרד החוץ. ישראל מייחסת חשיבות רבה ליחסיה עם אוזבקיסטן. לאחרונה ציינו 30 שנה ליחסים הדיפלומטיים בין המדינות. כפי שציינה כאן חברת הכנסת מזרסקי, היחסים בהחלט הולכים ומתהדקים בכל התחומים והרמות, לרבות בתחומים המדיני והכלכלי, והקשרים בין העמים. בשנה שעברה, בהובלת משרד החוץ והשגרירות בטשקנט, התממש פרויקט מיוחד וראשוני במדינה: הקמת הוספיס לילדים חולי מחלות סופניות, בהמשך לפרויקטים קודמים. ישראל מעריכה את היחס הטוב, שזכו לו יהודי אוזבקיסטן לאורך הדורות, ובכלל זה הצלתם של יהודים רבים, שמצאו מקלט במדינה בתקופת מלחמת העולם השנייה. בשנת ה-30 ליחסים, הקים משרד החוץ באמצעות השגרירות אנדרטת הוקרה לעם האוזבקי על חלקו בהצלת יהודים זו. ליהודי אוזבקיסטן וליהדות בוכרה, כמובן, חלק חשוב בבניית גשרים בין העמים והמדינות, וכן למרקם החיים העשיר בישראל. אני יכול רק לחתום בתקווה שאנחנו עומדים באמת בפתחן של שנים נוספות של הידוק וחיזוק היחסים עם אוזבקיסטן, ושל המשך תרומה של יוצאי בוכרה בישראל לקשרים החשובים האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לשר. מגישי ההצעה, אתם מקבלים את תשובת השר? << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> כן, תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר גמור. אז לא נקיים הצבעה בנושא הזה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> תביעות אזרחיות באירועי טרור << הלסי >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: תביעות אזרחיות באירועי טרור, מס' 476, של חבר הכנסת עמית הלוי. אני מזמין את חבר הכנסת עמית הלוי להציג את ההצעה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי לכנסת, אזרחי ישראל, אני אתחיל מהשורה התחתונה. השורה התחתונה היא שאת ההצעה הזו אני מעלה כאן לסדר-היום כדי שהפרקליטות תשנה את המדיניות ותעשה את המוות למחבלים ולטרוריסטים בחייהם האזרחיים. כל מפגע, מעבר לעונש, אדוני היושב-ראש, בכל פעולה טרור, גורם נזקים כבדים ונוראים בגוף, בנפש, ברכוש. ומי משלם על זה? אתם אזרחי ישראל. הנכסים שלו נשארים שרירים וקיימים, העסקים שלו יכולים להמשיך ולהניב פירות, ואנחנו משלמים. בואו ניקח דוגמה אחת מבין רבות, כואבת במיוחד – אירועי שומר חומות. אני מצטט, אדוני שר המשפטים, מדוח מבקר המדינה, עמ' 26: באירועי שומר חומות נגרמו נזקים כבדים בגוף וברכוש המוערכים בעשרות מיליוני שקלים. ב-880 מקרים שולמו פיצויים לנפגעים מקופת המדינה בסכום של כ-33 מיליוני שקל. הוגשו בעקבותיהם כתבי אישום כנגד 574 מעורבים, יותר כבר. עד למועד סיום הביקורת של מבקר המדינה, כותב המבקר – זה היה בדצמבר 2021, השר לוין – עדיין לא הוגשו תביעות אזרחיות לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכוש המדינה והשבת כספי הפיצויים ששולמו לנפגעים. אפס תביעות אזרחיות; 880 מקרים; 600 כתבי אישום – אפס תביעות אזרחיות. אדוני, זה לא התחיל משומר חומות, קחו את דוח המבקר מהשנים 2019-2018. בשנים אלו, כתב המבקר, ואני מצטט: לא הוגשו תביעות אזרחיות להשבת כספי פיצויים ששולמו לנפגעי הטרור. שוב, 2019-2018: 374 נפגעים ב-93 אירועים של פעולות איבה. המוסד לביטוח לאומי שילם ל-5,200 נפגעי פעולות איבה בשנים האלו מעל חצי מיליארד שקל. חבר הכנסת ואטורי, חצי מיליארד שקל. ושוב, אפס שקלים שילמו הטרוריסטים, אפס. מי שילם? אנחנו, הכול עליכם אזרחי ישראל. מבקר המדינה בירר את האבסורד הזה, והוא מציין שאחת הסיבות שגורמות לחוסר המעש של הפרקליטות בנושא הזה של תביעות אזרחיות היא שהפרקליטות שוקלת שיקולים כלכליים של כדאיות התביעה. כלומר, את היכולת להוציא בסופו של דבר כסף מהעבריין. כאן, אדוני, שר המשפטים, עומק הטעות של הפרקליטות במשרדך – זה לא רק בהקשר הזה וזו לא הפעם הראשונה – ההבחנה ההכרחית בין עבריינות אזרחית לעבריינות לאומית: זה לא סכסוך שכנים, אלו פעולות טרור ואיבה. בעבירות של טרור השיקול המכריע צריך להיות השיקול ההרתעתי – לא רק ענישה על העבר, אלא המניעה של הטרור הבא. ההכרה שאנחנו, המדינה, הפרקליטות, צריכים לגרום שהיא תחלחל בקרב כל מי ששוקל להצטרף לטרור, שמעבר לענישה שתהיה עליו באופן אישי, משכורת אחת לא תהיה לו שלא תעוקל; נכס לא יהיה לו יותר; ואם יש מקום מרכזי אגב שהיחידה במשרד המשפטים, היחידה לתביעות אזרחיות צריכה לפעול, זה בדיוק המקום הזה: המקום שאזרחי ישראל מצפים שהמדינה תפעיל את כל הכוח שלה ותתבע אזרחית את הטרוריסט, שלא לומר שהכספים שלו צריכים לעבור לפיצוי נפגעי הטרור עצמם. זה היה צריך להיות במקום הראשון, אדוני השר, בסדר העדיפויות, והינה דוח של הפרקליטות מיולי 2021. כותבת הפרקליטות: אחרי התוצאות, הדירוגים והניתוחים השונים, אנחנו יצרנו תשתית לקבלת החלטות מושכלת, בשים לב לעדיפויות השונות. תראה אדוני היושב-ראש, יש פה עשר זירות סיכון כעדיפות לפעולה, לאכיפה אזרחית. מה יש כאן? מלחמה בפשיעה, שלטון מקומי, קרקעות, איכות אוויר, פסולת ומחזור, משאבי טבע – מה לא? מה אין פה? פעולות טרור. פעולות טרור לא זכו אפילו להיכנס; הן לא קיימות בכלל ברשימה – לא במקום נמוך, לא במקום בינוני. בחוץ. אם נחזור לשומר חומות, מאז התאריך שציין מבקר המדינה דצמבר 2021, שעד אליו היו אפס תביעות, עברו עוד שנה ושלושה חודשים. אני לא מכיר תביעה אזרחית אחת, אדוני השר, שהוגשה בפועל. אנחנו כמעט שנתיים אחרי אירועי הטרור של שומר חומות. מכל התשובות של הפרקליטות, יש תשובה אחת שהמבקר מציין שיש בה היגיון, והם אומרים: עדיף להמתין לסיום ההליכים הפליליים לפני שמגישים תביעה אזרחית. אבל אם זאת תשובה כנה, הרי שהפרקליטות הייתה צריכה לומר לשר המשפטים היום: אנחנו מוכנים, רק מהשנים האחרונות, עם 100 תביעות אזרחיות שמוכנות, עם 200 תביעות אזרחיות – לא עם שלוש תביעות, לא עם חמש תביעות, ואני לא בטוח שזה המצב. בגלל הסיטואציה הזאת, אני מבקש אדוני השר – וגם בגלל התשובה הזאת של הפרקליטות, שתביעות אזרחיות יהיו אחרי תביעות פליליות – שתברר כמה הליכים פליליים הסתיימו, בכמה מתוכם כן עומדים להגיש תביעות אזרחיות, שלא לומר שמבקר המדינה ציין שלא בכל המקרים חייבים לחכות עד הסוף. ועוד בקשה אליך שר המשפטים, ממש בדקות האחרונות הובא לידיעתי שיש הנחיה חדשה של הפרקליטות – ממש עכשיו, תוך כדי שאני עוסק בעניין, יש הנחיה חדשה. כותבת אורית קוטב, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים: עשינו עבודת מטה, וכל מה שהיה עם מבקר המדינה משתנה, מעכשיו הכלל הוא שאנחנו כן מגישים תביעות אזרחיות על אירועי טרור. אז קודם כול, אם זה ככה, אני מברך על זה מאוד, וכנראה שהרוח שלך בכל זאת משפיעה במשרד המשפטים. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> גם עציץ לפעמים משפיע; אולי בכל זאת. אז קודם כול זה מצוין, אבל בכל זאת יש גם בהנחיה הזאת של המשנה לפרקליט המדינה דבר שמחייב שינוי, מכיוון שהיא קובעת שההנחיה הזאת כפופה להנחיית פרקליט מדינה 1612, שכל תביעה מהסוג הזה מחייבת אישור מיוחד של המשנה לפרקליט המדינה. למה? כי זה חלק מהקטגוריה של מקרים המעוררים רגישות ומורכבת מיוחדת. לכן היא אומרת: אנחנו נתבע תביעה אזרחית באירועי טרור, אבל כל תביעה כזאת דורשת אישור של המשנה לפרקליט המדינה. אני אומר, אדוני שר המשפטים, הפוך, תמסור להם – ואני מבקש שתנחה אותם הפוך – אנשים רגישים ומורכבים, פרקליטות רגישה ומורכבת, צריכה דווקא במקרים האלו של טרור מר ואכזרי לרדוף אחרי המחבלים האלה; גם לרדוף אחריהם כלכלית, אחרי כל גרוש שלהם, אחרי כל נכס שלהם, ולפצות את משפחות הנרצחים. לכן אני מסיים ומבקש ממך, אדוני שר המשפטים, קודם כול לבדוק מה קורה עם כל התביעות באירועים השונים בשנים האחרונות; להנחות ולהגיש את כל התביעות האזרחיות, לפי המדיניות החדשה לכאורה, בכל השנים האחרונות, לרבות שומר חומות; ושתפעל שהמדיניות הזאת תהיה קבועה, שלא יהיה דרוש בה אישור של המשנה לפרקליט המדינה. שאנשים הרגישים בפרקליטות יגישו אותם אוטומטית, כדי לממש את הצדק הטבעי במקרים האלה. זהו, כאמור, גם צעד הרתעתי חיוני. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ישיב שר המשפטים יריב לוין, בבקשה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, וואו, טוב שאתה פה. יפה שהגעת, תודה רבה לך שאתה מכבד אותנו בנוכחותך. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תודה למציע חבר הכנסת עמית הלוי, על העלאת נושא שבוודאי מחייב התייחסות, וברוך השם הגעתי לתשובה האחרונה להיום. גם זה משהו. חבר הכנסת הלוי, קודם כול אני אתייחס לעמדת הפרקליטות כפי שקיבלתי אותה, בשמה של הגברת אורית קוטב, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים, שגם אתה הזכרת בדברים שלך, שאמונה על הטיפול בנושא הזה. מדיניות הפרקליטות בנושא הגשת תביעות אזרחיות נגד מפגעים נעשית לאחר תהליך בחינה של כל מקרה לגופו, ובהתקיימותן של ראיות להגשת התביעה. יתרה מכך, מאז האירועים בתקופת מבצע שומר החומות, מתבצעת עבודת ריכוז והכנה של תביעות, תוך התחשבות, בין היתר בהליכים הפליליים המתנהלים, ובימים אלה מתחילה הגשת תביעות רלוונטיות, הכול כפי שיפורט להלן. החטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה מגישה ותמשיך להגיש תביעות כלפי מפגעים ישראלים, אשר פגעו הן בגוף והן ברכוש אזרחי המדינה, חייליה ושוטריה. מדיניות הפרקליטות האמורה פורסמה בהנחיה של המשנה לפרקליט המדינה עניינים אזרחיים לכלל הגורמים הרלוונטיים בחטיבה האזרחית בפרקליטות. הנחיה זו גם מפורסמת לציבור הרחב. כפי שהובהר בהנחיה, האלמנט הכספי בתביעה איננו אלמנט סף, אלא שיקול במכלול השיקולים שעל הפרקליטות לשקול בבואה לבחון הגשת תביעה במקרה קונקרטי. זה בהחלט כבר בעיניי דבר טוב. ההנחיה מציינת מפורשות כי התביעות מוגשות לשם שיפוי המדינה והשבת כספי הפיצויים ששולמו על ידה לנפגעי פעולות איבה, וכן על מנת להרתיע מפגעים פוטנציאליים מלבצע פיגועים ולעסוק בטרור. עוד הובהר במסגרת ההנחיה, כי הגשת תביעות אזרחיות כלפי ישראלים שנטלו חלק בפיגועי טרור, היא כלי משפטי נוסף, בין יתר הכלים האחרים, אשר ראוי לעשות בו שימוש נגד מי שפגעו בתושבי המדינה. בהקשר זה, חשוב להבהיר, כי בשנים האחרונות, ועוד טרם מבצע שומר חומות, פעלה הפרקליטות ויזמה הגשת עשרה הליכים אזרחיים יזומים כנגד מפגעים. על זה נאמר עשרה זה הרבה, יותר טוב מכלום, אבל אני חושב שבהחלט יש מקום לשימוש תכוף יותר בכלי הזה – כפי שאתה הצגת את הדברים. חמש תביעות נוספות, שלוש מתוכן במסגרת אירועי "שומר החומות" כנגד מפגעים, צפויות להיות מוגשות בזמן הקרוב במחוזות השונים. אשר לאירועי מבצע שומר החומות: מאז גל האירועים האלימים שפקד את מדינת ישראל בחודש מאי 2021, אמונה היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה על ריכוז נתונים מגופי המדינה השונים, על מנת לבחון את האפשרות להגיש תביעות כלפי מי שגרמו נזקים למדינת ישראל במהלך אירועים אלה. בהתאם לכך, היחידה פעלה לאיתור המקרים המתאימים להגשת תביעות אזרחיות בשם המדינה, בשיתוף עם הפרקליטות הפלילית ומדור אכיפה כלכלית באגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל. כ-250 כתבי אישום התקבלו ביחידה, ועברו מיפוי לצורך איתור תיקים פוטנציאליים להגשת תביעות אזרחיות. אסביר כאן לציבור שפחות בקיא בדברים שמטבע הדברים, כאשר אנשים השתתפו בפעילות שהיא פעילות שאפשר לסווג אותה כפעילות טרור, דוגמת מה שראינו בשומר החומות, נפתחים נגדם באופן טבעי הליכים פליליים והנושא שאנחנו עוסקים בו, היא השאלה אם לצד ההליכים הפליליים – וכמובן לא במקומם – יש מקום – וכיצד – להגיש תביעות אזרחיות בגין נזקים שגרמו אותם אנשים; בין בגין נזקים שגרמו בגוף ובנפש ובין בגין נזקים חומריים, כאלו ואחרים, כתוצאה מהפעולות שלהם. לכן המסלול הוא הליך פלילי ומה שאנחנו עוסקים בו עכשיו הוא השאלה אם בנוסף אליו בא גם ההליך האזרחי, וכפי שציינתי קודם המגמה היא בהחלט להשתמש בכלי הזה; להרחיב את השימוש בו – אם כי כרגע לפחות, מהבחינה המספרית, מספר המקרים שבהם זה נעשה – ובזה אני שותף לעמדה שלך, חבר הכנסת עמית הלוי – המספר אינו מספיק, בוודאי לא כדי לייצר הרתעה של ממש, גם באמצעות הכלי הזה. בהתאם לנתונים שעלו מכתבי האישום, יזמה הפרקליטות פניות מתאימות אל הגופים הרלוונטיים, דוגמת משרד הביטחון, מס רכוש וקרן פיצויים ברשות המיסים, חברת ענבל במשרד האוצר והמוסד לביטוח לאומי, לצורך בחינת קיומו של נזק בפועל. יצוין כי כ-50 תיקים שבהם הוגשו כתבי אישום, אותרו אף כבעלי פוטנציאל להגשת תביעות אזרחיות, ובהתאם לכך פעלה ופועלת היחידה לאיסוף הנתונים וביצוע הבדיקות הנדרשות. תיקים אלו, מצויים תחת מעקב היחידה, וחלק מהתביעות הפוטנציאליות, שזוהו על ידי היחידה, יוגשו בקרוב. כאמור לעיל, שלוש מהן אושרו אך לאחרונה. יודגש כי על מנת להגיש תביעות אזרחיות בשם המדינה, יש צורך בכמה נתונים רלוונטיים – טוב, זה ברור לגמרי: אם קיימת עילת תביעה, האם נגרם נזק, מהי זהות המזיק, טיב הנזק וכדומה. בנוסף, יש לבחון את העיתוי המתאים להגשת התביעה, שכן ככלל מתקיימת מורכבות בהגשת תביעות אזרחיות תוך כדי הליך פלילי מתנהל. פה צריך להסביר שכמובן, מאחר שההליך הפלילי הוא עיקר הסנקציה שננקטת או ההליך שננקט, צריך להיזהר שלא נמצא את עצמנו מעורבים באיזשהו הליך אזרחי, שבדרך כזו או אחרת יפגע ביכולת להשלים את ההליך הפלילי בצורה מסודרת, בשל כל מיני אירועים ועדויות שיהיו שם. החשש במקרה הזה לשיבוש הליך, הוא באמת חשש אמיתי ולכן נדמה לי שאחד הפתרונות – לו היינו חיים במערכת שהייתה מתנהלת בצורה יותר יעילה – היה פשוט לסיים את ההליך הפלילי, ואז להגיש תביעה אזרחית, רק שהזמן שאורך פה ההליך הפלילי הוא כזה שנדרש – ויש צורך לעשות פעולה של הגשה ופעולה במקביל, ככל הניתן, והדבר הזה בהחלט מקשה. לסיום מבקשת עורכת הדין קוטב להבהיר, כי ייתכן שההצעה לסדר-היום של הכנסת נסמכה על הנחיה קודמת, שבמסגרתה השיקול הכספי היה מעין שיקול סף, וכפי שציין כאן חבר הכנסת הלוי, אכן הנחיות עודכנו והשיקול הזה איננו עוד השיקול שמהווה חסם בפני עצם הכניסה להליך. כלומר, גם במקרים שאולי הסכומים הם לא גבוהים והנזקים הם לא מאוד גדולים, עדיין יש מקום לנקוט בהליך הזה שלא אחת, גם כשהסכומים הם לא בשמיים, חיוב בהם יכול להיות גם הרתעה וגם בהחלט חלק חשוב מהענישה. מה שאני מציע בהחלט, חבר הכנסת עמית הלוי, הוא שאנחנו בוודאי ננסה לעקוב אחרי העניין הזה ואני בהחלט אשתדל לתת גיבוי למהלך של הרחבת השימוש בכלי החשוב הזה. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, למה בתשובה מדובר רק על ישראלים? למה התביעות האזרחיות לא יחולו גם על תושבים ערביים ממזרח ירושלים, שלא לומר גם כנגד פלסטינים? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ראה, אני חושב שאין סיבה לא להשתמש בכלי הזה, בטח לא אל מול תושבים שאינם אזרחים, בין שהם ממזרח ירושלים ובין שהם ממקום אחר. זו בהחלט נקודה ששווה ונכון להתייחס אליה. אשר לשימוש בכלי הזה ביהודה ושומרון, אני מניח שהיכולת בסופו של עניין לגבות את התשלומים היא הרבה יותר מוגבלת, משום שמטבע הדברים מי שהיה מעורב באירועי טרור לא מאפשר לו להיכנס, הוא לא מקבל היתרי עבודה וכו', ואז יכולת המימוש, בסוף אני חייב לומר שכלל הגורמים במערכת המשפט, מבתי המשפט ועד לפרקליטות, לא בדיוק סובלים מחוסר עבודה, הם מוצפים בעבודה ומתמודדים באמת עם נחשולים אדירים של משימות ותיקים שהם נדרשים לטפל בהם. לכן, עדיף להשתמש בכלי מן הסוג הזה במקום שהוא באמת מביא תוצאה ויעיל ויש יכולת לאכוף אותו ולגבות אחר כך את הכספים ולא רק כדי לקבל מעין פסקי דין הצהרתיים, כאלה שמאחוריהם אין הרבה. לכן, אם אתה שואל אותי, מול תושבי יהודה ושומרון, שאינם אזרחים ישראלים, בוודאי כאלה שאינם נמצאים – אולי למי שנמצא בשטחי C המצב קצת שונה, אבל בוודאי שמי שנמצאים מחוץ לשטחי C, אני לא רואה הרבה טעם בעניין. לעומת זאת, ביחס לתושבים שאינם אזרחים, בהחלט יכול להיות שיש מקום להשתמש בכלי גם במקרה הזה ובהחלט זה דבר שאפשר יהיה לבדוק אותו ולוודא שאכן יקרה במקרים המתאימים. תודה רבה. אני מסכים להעביר את זה אם ירצו, אפשר גם להסתפק בתשובת השר, מה שיבקש המציע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עמית יחליט. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> נשמח שיעבור לוועדה כדי שנעקוב, לוועדה לביטחון לאומי או לוועדת הכנסת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה רוצה שנדון בזה בוועדת הכנסת כדי לראות איזו ועדה יותר מתאימה? << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> הוועדה לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי, לוועדה לביטחון לאומי. אנחנו נצביע, חברים, מי שנמצא. אקרא על מה ההצבעה. הצעה לסדר-יום בנושא: תביעות אזרחיות באירוע טרור, של חבר הכנסת עמית הלוי. הצבעה עכשיו. הצבעה מס' 23 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ארבעה בעד, אין מתנגדים. אני מודיע בזאת שההצעה של חבר הכנסת עמית הלוי, תביעות אזרחיות באירועי טרור, תועבר לוועדה לביטחון לאומי. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני ו' באדר התשפ"ג, 27 בפברואר 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:38. << סיום >>