דברי הכנסת

דברי הכנסת טז / מושב ראשון / ישיבה מ"ו / ו'–ח' באדר התשפ"ג / 27 בפברואר – 1 במרץ 2023 / 16 חוברת ט"ז ישיבה מ"ו הישיבה הארבעים-ושש של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, ו' באדר התשפ"ג (27 בפברואר 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 9 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 9 נאומים בני דקה 14 רם בן ברק (יש עתיד): 14 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 15 דבי ביטון (יש עתיד): 15 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 16 אבי מעוז (נעם): 16 מערכת משפט חזקה ועצמאית 17 מירב בן ארי (יש עתיד): 22 קארין אלהרר (יש עתיד): 32 שלום דנינו (הליכוד): 32 בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): 34 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 37 דברי ברכה של יושב-ראש הכנסת לכבוד יושב-ראש הסנאט של קנדה 38 היו"ר אמיר אוחנה: 38 מערכת משפט חזקה ועצמאית 40 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 41 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 45 מרב מיכאלי (העבודה): 48 אבי מעוז (נעם): 50 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 54 אלעזר שטרן (יש עתיד): 59 בועז ביסמוט (הליכוד): 61 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 70 טלי גוטליב (הליכוד): 75 ראש הממשלה בנימין נתניהו: 77 יאיר לפיד (יש עתיד): 110 דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר חיים מאיר דרוקמן 117 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 118 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 120 מערכת משפט חזקה ועצמאית 122 הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 16) (הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ב–2022 130 שר החינוך יואב קיש: 130 הודעת ועדת החוקה, חוק ומשפט על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 72) (הגנה מפני עיקול של כספי סיוע להורה עצמאי), התשפ"ב–2022 130 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 131 הודעת ועדת הכנסת 132 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 132 מרב מיכאלי (העבודה): 133 נעמה לזימי (העבודה): 134 גלעד קריב (העבודה): 136 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 139 אפרת רייטן מרום (העבודה): 141 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 144 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 145 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 146 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 148 שרון ניר (ישראל ביתנו): 149 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 153 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 154 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 155 מאיר כהן (יש עתיד): 161 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 163 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 164 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 166 משה טור פז (יש עתיד): 167 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 171 רם בן ברק (יש עתיד): 173 מירב כהן (יש עתיד): 174 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 175 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 177 מירב בן ארי (יש עתיד): 178 מיקי לוי (יש עתיד): 180 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 181 עידן רול (יש עתיד): 184 נאור שירי (יש עתיד): 185 שלי טל מירון (יש עתיד): 189 רון כץ (יש עתיד): 191 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 192 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 194 יסמין פרידמן (יש עתיד): 195 דבי ביטון (יש עתיד): 196 סימון דוידסון (יש עתיד): 197 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 199 גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): 199 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 200 יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): 201 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 202 גדעון סער (המחנה הממלכתי): 205 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 209 עודד פורר (ישראל ביתנו): 211 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 218 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 219 צו תעריף המכס והפטורים ומס קניין על טובין (הוראת שעה מס' 3), התשפ"ג–2023 232 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 232 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 233 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 234 גדעון סער (המחנה הממלכתי): 236 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 237 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 239 שרון ניר (ישראל ביתנו): 240 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 241 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 249 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 253 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 255 רם בן ברק (יש עתיד): 257 גלעד קריב (העבודה): 259 רון כץ (יש עתיד): 260 מירב בן ארי (יש עתיד): 263 עודד פורר (ישראל ביתנו): 266 שר העלייה והקליטה אופיר סופר: 268 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 269 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 271 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 272 מיקי לוי (יש עתיד): 273 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 274 מאיר כהן (יש עתיד): 276 עידן רול (יש עתיד): 278 סימון דוידסון (יש עתיד): 280 יסמין פרידמן (יש עתיד): 282 דבי ביטון (יש עתיד): 283 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 284 מירב כהן (יש עתיד): 286 שלי טל מירון (יש עתיד): 287 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 289 נאור שירי (יש עתיד): 290 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 294 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 297 אפרת רייטן מרום (העבודה): 299 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 301 גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): 302 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 303 יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): 304 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 305 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 306 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 308 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 309 שר העלייה והקליטה אופיר סופר: 314 הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 40) (מערכות צילום מיוחדות), התשפ"ג–2023 321 שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: 321 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 324 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 327 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 329 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 332 נאור שירי (יש עתיד): 333 מיקי לוי (יש עתיד): 337 מאיר כהן (יש עתיד): 338 עידן רול (יש עתיד): 339 דבי ביטון (יש עתיד): 340 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 342 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 344 יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): 345 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 347 סימון דוידסון (יש עתיד): 348 יסמין פרידמן (יש עתיד): 349 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 351 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 352 משה טור פז (יש עתיד): 354 גלעד קריב (העבודה): 356 מירב כהן (יש עתיד): 357 שלי טל מירון (יש עתיד): 359 נעמה לזימי (העבודה): 360 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 361 אפרת רייטן מרום (העבודה): 364 השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: 367 הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון מס' 5), התשפ"ג–2023 380 שלום דנינו (בשם ועדת הכלכלה): 381 אפרת רייטן מרום (העבודה): 382 עודד פורר (ישראל ביתנו): 396 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 417 אלעזר שטרן (יש עתיד): 428 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 437 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 444 רון כץ (יש עתיד): 456 מירב בן ארי (יש עתיד): 464 משה סעדה (הליכוד): 479 סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: 483 הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק 485 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, ו' באדר התשפ"ג, 27 בפברואר 2023. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/2561/25 וכלה בהצעת חוק פ/2666/25: הצעת חוק זכויות התורמים למדינה, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במועצה הארצית לתכנון ולבנייה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – שבוע עבודה בן חמישה ימים וקביעת יום ראשון כיום חופשי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – ביטול סמכויות גבייה ואכיפה מיוחדות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – ביטול סמכויות גבייה ואכיפה מיוחדות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגבלת סכום עיקול בידי צד שלישי שהוא תאגיד בנקאי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגבלת סכום עיקול בידי צד שלישי שהוא תאגיד בנקאי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק ההתיישנות (תיקון – הרחבת הגדרת בן משפחה לעניין תקופת ההתיישנות של תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ההתיישנות (תיקון – הרחבת הגדרת בן משפחה לעניין תקופת ההתיישנות של תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שלי טל מירון ומשה סעדה; הצעת חוק ליישוב תחת איום מיידי (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת דני דנון, דוד ביטן, אלמוג כהן, טלי גוטליב וזאב אלקין; הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – גמלה לאלמנה שנישאה מחדש), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודת זיכוי לאפוטרופוס), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יפעת שאשא ביטון ומיקי לוי; הצעת חוק מטרופולין ירושלים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תלוש שכר לעצמאי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק יום אבל במות קרוב מדרגה שנייה, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – קביעת תעריף מקסימלי לשכר טרחת עורך דין), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת תוצרת מקומית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק זכות ייצוג לקטין המתנגד לאשפוז פסיכיאטרי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק תרומת זרע, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (הכשרת עוזרי רוקח), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק האזנת סתר (תיקון – האזנה בשל חשד להתעללות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה למתמחים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (בניין שניזוק או נהרס), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (שינוי מועד תשלום הארנונה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – זכאות לתומכי לחימה מקרן "ממדים ללימודים"), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אורנה ברביבאי, רון כץ, יאיר לפיד, טטיאנה מזרסקי, דוד ביטן, מאיר כהן ודני דנון; הצעת חוק החברות (תיקון – פרסום דוחות כספיים של מונופול), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – אשפוז בית), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח שאירים לאלמן), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק להגבלת כהונת ראש רשות מקומית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון – הפחתת תוספת הפיגור על אי-תשלום קנס), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק טוס כחול לבן, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון – החלת החוק על ענף מוצרי הצריכה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, משה ארבל, משה גפני, ניסים ואטורי, טלי גוטליב, לימור סון הר מלך, ארז מלול, סימון מושיאשוילי, יצחק פינדרוס, משה רוט, בועז ביסמוט, משה סעדה, אופיר כץ, יצחק קרויזר ויוסף טייב; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חניית נשים בהריון והורה לתינוק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק נציבות תלונות אסירים, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הנגשת הודעת תשלום לצרכנים שאינם דוברי עברית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון – פיצוי בגין נזק עקב אסון טבע), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – עתירות אסיר), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יונתן מישרקי, רון כץ, יצחק קרויזר, אריאל קלנר ונעמה לזימי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שינוי הקריטריונים ליישוב מוטב), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – הגדלת הסכום המרבי להפקדה בקופות גמל להשקעה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה שולמה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – הגבלת דמי ניהול לעמית שסיים את עבודתו), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק איסור הכחשת השואה (תיקון – איסור הבעת אהדה לשלטון הנאצי או הזדהות עימו ואיסור שימוש בסמלים נאציים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – עידוד הנגשה להשכלה גבוהה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק למניעת העסקה בתחום החינוך והטיפול של אדם שהורשע או שמואשם בתקיפה או בהתעללות בחסר ישע, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק אבטחה במוסדות חינוך, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לגיל הרך), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק הספורט (תיקון – הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת חילי טרופר; הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – שלילת מימון ממפלגה שקוראת להטלת חרם על מדינת ישראל), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הנחה בארנונה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – שיעור מס מופחת על מוצרי מזון בסיסיים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קיזוז הכנסות שאינן מעבודה או ממשלח יד מקצבת נכות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואליהו ברוכי; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לנפגעי הונאה ועושק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מירב כהן, ניסים ואטורי ודוד ביטן; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז פג), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק העונשין (תיקון – החזרת הסעיף הסוציאלי כעילה להפסקת הריון), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מטי צרפתי הרכבי, אלון שוסטר, מיכאל מרדכי ביטון, אורנה ברביבאי, קארין אלהרר, דבי ביטון, עידן רול, ולדימיר בליאק, רם בן ברק, יסמין פרידמן, יוראי להב הרצנו, מירב כהן, יואב סגלוביץ', שלי טל מירון, נעמה לזימי, אפרת רייטן מרום ושרון ניר; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה מתקנת לנכי צה"ל), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק ליישוב תחת איום מיידי (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הרשויות המקומיות (גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי מועצה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק עסקאות במקרקעין (קיום מצוות שמיטה) (תיקון – החלת החוק על יהודה ושומרון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – זכאות לתומכי לחימה מקרן "ממדים ללימודים"), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק מרכזי חירום ושליטה ביישובים סמוכי גבול, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק-יסוד: מבקר המדינה (תיקון – כשירות מועמדים לכהונה כמבקר המדינה), מאת חברי הכנסת יואב סגלוביץ', רון כץ, טטיאנה מזרסקי, דבי ביטון, ולדימיר בליאק, קארין אלהרר ומירב בן ארי; הצעת חוק למניעת מפגעים (תיקון – עידוד הפחתת שימוש בזיקוקין די-נור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת חילי טרופר; הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – חברה ציבורית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת מידע מלא בעת מעבר בין קופות החולים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (חובת גילוי מסמכי תאגיד עירוני), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – עצמאות נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון – הסדרת בנייה במסגרת קבוצות רכישה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי (תיקון – הרחבת תחולה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הפנסיה (מועד תחילת הביטוח הפנסיוני), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק דמי מחלה עבור מלווה בן משפחה לבדיקה רפואית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תוספת שנתית קבועה לסל שירותי הבריאות לצורך הוספת תרופות, מכשור וטכנולוגיות רפואיות חדשות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הפקדות לקרן השתלמות לעצמאי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יצחק פינדרוס; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סימון מקום חניה לרכב חשמלי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – יתרה שלילית של ימי מחלה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – החמרת ענישה בעבירות טרור לאומני), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת לימור סון הר מלך ויצחק קרויזר; הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון – הקדמת גיל הזכאות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת ארז מלול ויונתן מישרקי; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – חובת נגישות באוטובוסים בין-עירוניים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבאות ממחבלים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מכפל תשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוהד טל ושמחה רוטמן; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – שלילת זכאות לקצבאות ולפיצויי פיטורים עקב ביצוע פעילות טרור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק ירושלים רבתי, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – החמרת תנאי שחרור בערובה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק שירות חובה לכול, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס על מלגה לחוקר), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת המועד להגשת תביעה לגמלה והתקופה שבעדה תשולם), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בפשיעה חקלאית) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דני דנון; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – עוולה נזיקית וקובלנה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון – סייג לגביית דמי חבר ודמי טיפול מקצועי-ארגוני בארגון עובדים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעובד עצמאי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה על העלבת עובד ציבור), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אליהו רביבו, בועז ביסמוט, יצחק קרויזר, צביקה פוגל, סימון דוידסון, אלי דלל, אריאל קלנר, יצחק פינדרוס, דני דנון, דוד אמסלם, אושר שקלים, אלמוג כהן, גדי איזנקוט, מתן כהנא ונאור שירי; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – זכאות לתגמולים ולפיצויים לפי חוק אחר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – חישוב תעריף דמי הקמה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק לתיקון פקודת המיסים (גבייה) (ביטול החוק), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק העונשין (תיקון – עונשי מינימום בעבירות נשק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר, צביקה פוגל, אוהד טל ולימור סון הר מלך; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות כיבוד בפגישה מחוץ למקום העיסוק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – החזר לנוסעים בשל האטה משמעותית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אלמוג כהן, לימור סון הר מלך, אברהם בצלאל, יוסף טייב, שלום דנינו, אוריאל בוסו וניסים ואטורי; הצעת חוק להגבלה לאחר סיום כהונה של שר התקשורת, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק מרשם שמות מתחם בישראל, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק פיצויים בעד נזק עקב אסון טבע, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק-יסוד: משאל עם (תיקון – חובת אישור החלת ריבונות במשאל עם), מאת חברי הכנסת גלעד קריב, נעמה לזימי ואפרת רייטן מרום ומרב מיכאלי. לקריאה השנייה ולקריאה השלישית: הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 99), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת הכספים. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 40) (מערכות צילום מיוחדות), התשפ"ג–2023; הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (תיקון) (הארכת תוקף), התשפ"ג–2023; הצעת חוק ציוד רפואי (תיקון מס' 2 והוראת שעה), התשפ"ג–2023; הצעת חוק הצלילה הספורטיבית (תיקון מס' 4) (צלילת היכרות), התשפ"ג–2023. עוד הונח היום על שולחן הכנסת הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של בולגריה בדבר שיתוף פעולה בתחום התיירות. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הראשון על סדר-היום הוא נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם יצביעו בעד. אם כולם ישובים במקומותיהם נעבור להצבעה, בבקשה. נאומים בני דקה. חמישה חברי כנסת ביקשו לשאת דברים. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת רם בן ברק. דקה לרשותך, אדוני. בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. כמו בכל שבוע, הפעם אני ממלא את מקומו של חבר הכנסת בועז טופורובסקי ואקריא את שמות ההרוגים ואציין את תאונות הדרכים הקטלניות שהתרחשו בשבוע החולף. לצערי הרב הרשימה ארוכה ואולי תיקח יותר מדקה. ביום רביעי 22 בפברואר נהרג גבר בשנות השלושים לחייו בתאונה בין רכב פרטי למשאית בכניסה למגדל העמק; ביום שבת 25 בפברואר נהרג צעיר בן 18 בתאונה במעלות תרשיחא; בהמשך אותו יום נהרג גבר כבן 60 בתאונה סמוך למושב אמונים; מספר שעות לאחר מכן, בליל יום ראשון 26 בפברואר, נהרגה אישה בת 68, תושבת העיר חדרה, בתאונה בצומת מורשה; עוד אתמול, נהרג גבר בשנות הארבעים לחייו בעוספיא בשל תאונה עצמית עם טרקטור. הארץ גועשת ורועשת על המתרחש ברחובות וישנן אבדות קשות שגובה גל הטרור. אבל אל לנו לשכוח כי מתחילת שנת 2023 נהרגו 58 בני אדם. מדובר על בן אדם אחד הרוג בכל יום בכבישי ישראל. המלחמה על המוות המיותר בכבישי ישראל היא המלחמה העקובה ביותר מדם. עלינו להילחם בה ולהדהד אותה לכל אוזן, בכל מקום ובכל במה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, ואחריו – חברת הכנסת דבי ביטון. בבקשה, אדוני. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנו עדים לאחרונה לתופעה מוזרה וחריגה ביער יתיר הסמוך לחורה ומיתר. משפחות בדואיות שיוצאות ליערות בסביבה נתקלות בכוחות הצבא אשר מחרימים את הרכבים וכלי התחבורה האחרים, מזמנים אותן לחקירות ומסע ארוך של תלאות וטרטורים על כלום, פשוט על כלום. ואני שואל – מה הסיבה ולמה התופעה הזו קורית בכלל? לא רק בזה נגמר הדבר. אחרי קבלת אישור לשחרור הרכבים התושבים נתקלים בשלל תשובות שמעבירות אותם ממקום למקום, וחלקם עד רגע זה לא קיבלו את רכושם בחזרה. התעמרות והצקה לתושבי חורה והסביבה ללא שום סיבה או עילה, רק משום שהם רצו לצאת לטבע. עד לאן נגיע? תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת אלהואשלה. תעלה ותבוא חברת הכנסת דבי ביטון, ואחריה – חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אדוני, ברשותך אני אפתח בהשתתפות בצערה של משפחת יניב על האובדן הכבד, ליבנו איתכם. השם ייקום דמם, אמן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, בטיוטת חוק ההסדרים שפורסמה נכלל סעיף המבטל את ההטבה של שנת לימודים ראשונה חינם לסטודנטים במכללות. בשנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר הלומדים במוסדות אלה בשל הטבה של שנת לימודים ראשונה חינם. ביטול ההטבה למכללות עשוי לגרום נזק למכללות הציבוריות שנמצאות בפריפריה וכן לרשויות המקומיות שנהנות מפיתוח כלכלי הודות לסטודנטים שמגיעים מהמרכז ללמוד בפריפריה ולהתגורר בתחומן. רבים מהסטודנטים שמגיעים ללימודים בפריפריה בזכות ההטבה הקיימת מתאהבים באזור ובוחרים להקים בזה את מרכז חייהם. קיומה של אוכלוסייה צעירה ומשגשגת בפריפריה הינו קריטי לפיתוח הפריפריה ולצמצום הפערים החברתיים בין הפריפריה למרכז. יש חשיבות לאומית של השכלה גבוהה של הדור הראשון להשכלה גבוהה בפריפריה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, ואחריו – חבר הכנסת אבי מעוז. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, בסוף השבוע האחרון נרצחו בחברה הערבית חמישה צעירים, שלושה מהם מכפר אחד. המסקנה היא שהטיפול בפשיעה בחברה הערבית אינו מספיק. תפקידה של הממשלה לדאוג לביטחון האישי של כל אזרח ואזרח. אני פונה ומבקש מהממשלה לעשות את העבודה שלה. בסוף, אני רוצה לברך את הכפר איבטין על הסולחה שהייתה בכפר, שנכחתי בה, אני וחברי ד"ר מנסור עבאס, ולהודות לוועדת הסולחה – זידאן כעביה, ראיד זובידאת, עאטף גריפאת, עאהד רחאל – מכובדיי מהשבטים הבדואיים שנכחו בסולחה ונכבדים בחברה הערבית. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת יאסר חוג'יראת. יעלה ויבוא חבר הכנסת אבי מעוז. בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. נאום הנדסת תודעה מס' 79, והפעם על ביטחון וזכויות אדם. לאורך השנים יועמ"שים ושופטי העליון מנעו שימוש בגירוש משפחות מחבלים כהרתעה, למרות שגורמי הביטחון ראו אותה כאפקטיבית למניעת פיגועים. שופטי בג"ץ קבעו שאין לפגוע בבני המשפחות אם לא היה להם קשר לאירוע ולא נשקפת סכנה מהם, ואני מצטט: "גם אם יוכח כי תיחום מקום המגורים של בן המשפחה עשוי להרתיע מחבלים אחרים מביצוע פעולות טרור". ועוד ציטוט: "ביטחון המדינה אינו יכול לקבל את מלוא ההגנה כאילו אין זכויות אדם. נדרש איזון עדין ורגיש. זהו מחיר הדמוקרטיה. זהו מחיר יקר, אשר כדאי לשלמו" – עד כאן, סוף ציטוט. שופטים יהודיים מוכנים לשלם בדם אחיהם כדי לשמור על זכויות אדם של האויב. זוהי איננה רגישות מוסרית, זוהי הנדסת תודעה וחרפה מוסרית. אני קורא לממשלה להעמיד בראש שיקוליה את ביטחון ישראל ולמגר את הטרור בכל הדרכים האפקטיביות. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת אבי מעוז. << נושא >> מערכת משפט חזקה ועצמאית << נושא >> [לפי סעיף 45 לתקנון הכנסת.] << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום: דיון בהשתתפות ראש הממשלה על פי בקשתם של 40 חברי כנסת, בנושא: מערכת משפט חזקה ועצמאית. מי שאמורה להציג את הנושא היא חברת הכנסת מירב בן ארי. אני מניח שקוראים לה, כמו כן גם לראש הממשלה וגם לראש האופוזיציה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל ראש הממשלה לא צריך להיות פה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גם ראש הממשלה וגם ראש האופוזיציה על פי התקנון צריכים להיות פה, וגם חברת הכנסת מירב בן ארי, שנכנסת לאולם בזה הרגע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אבל אין לי מה לעלות עד שראש הממשלה מגיע. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> נכון, נכון. אין לך מה לעלות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בסדר, בסדר. גם ראש האופוזיציה, על פי התקנון, צריך להיות. אז אנחנו נמתין להם עוד רגע קל, ונתחיל. נמסר לי שראש הממשלה נכנס ממש בעוד דקה, ראש האופוזיציה גם. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> לנאומים בני דקה מספר הדוברים הולך ופוחת. אני לא רוצה להגיד הולך ופוחת הדור, חלילה, כי אז היו עלולים לחשוב שאני רומז לכנסת. אז אני לא רומז, אני אומר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> למה? תגיד, תגיד. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> אה, מה שיש לי להגיד? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כן. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> השיח הציבורי בשפל המדרגה. מעולם לא היה כל כך מסוכן. גם הרבה מאוד בגללכם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שי לכנסת – צריך להיות מראה. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> הרבה מאוד בגללכם. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> כמו שהשוו בין המחאה, בין נושאי הדגלים, לבין מבעירי הבתים. בין חווארה להפגנות כבר היה מי שהשווה היום. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רמת - - - שלכם זה משהו הזייתי. אתם פשוט מנותקים. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> איימו לירות. איימו לירות - - - אני לא דיברתי על זה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אז על מה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אז על מה אתה מדבר? << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> זה לא השתנה אתמול. זה לא השתנה אתמול. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אתה רציני? אתם מיניתם את בן גביר להיות אחראי על הפעולות נגד השיסוי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> נתתם גפרור לחבית הדלק. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, זה חלם? זה חלם על טורבו. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> זה Excuses. כל זה Excuses. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> על מה אתה מדבר? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איזה תירוצים? << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> על מה אני מדבר? לירות ברחובות; מרי אזרחי - - - ראש עיר - - - << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> להפגין עדיין מותר. להפגין עדיין מותר במדינה דמוקרטית. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> מותר. אני הראשון שאומר שמותר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה הראשון, אבל מסייג את זה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה בא בטענות. אתה בא בטענות. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> אני לא מסייג. מסייג שלא תסיתו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה באמת יושב ומטיף לנו על הסתה?! << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> ודאי. בהחלט. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שנקרא, מתה הבושה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה, מתה הבושה, היא קפצה צוקהארה מעזריאלי. די, נו. די. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> - - - אם זה הסתה או לא. לירות באנשים - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת, תודה רבה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מאמינה שאתה מאמין לעצמך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מגוחך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, את תרצי להתחיל עד שיגיע ראש האופוזיציה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא מגיע תוך דקה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תוך דקה? בסדר. אם כן, אנחנו נתחיל את הדיון. אני מזמין את חברת הכנסת מירב בן ארי לפתוח את הדיון, בבקשה. עשר דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני ראש הממשלה, כנסת נכבדה, אני רוצה לשאול אותך, אדוני ראש הממשלה, מה קרה לך? מה קרה לך? אני חושבת עליך הרבה בשבועות האחרונים. קיש, אני אחכה שתסיימו, כי אני רוצה להגיד לו מה שאני חושבת עליו. סיימת? אני רוצה להגיד לו מה שאני חושבת עליו בשבועות האחרונים דווקא. אפילו כתבתי לו מכתב. אתה שומע, אדוני ראש הממשלה? זה לא מתאים. אם אדוני ראש הממשלה הגיע לשמוע את חברי הכנסת, שייפסקו השיחות האלה כי יש לי משהו להגיד לו כי אני חשבתי על זה והתכוננתי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, כידוע לך - - - << קריאה >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << קריאה >> אתה יכול להרגיע את כל הדוברים. אני מסוגל גם להקשיב פה וגם להקשיב פה וגם ללעוס מסטיק. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז האמת שאני פחות. אולי אתה, קיש אולי פחות. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> את צודקת. לי יש בעיה עם זה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בבקשה, אני גם מכירה אותו. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> אז תגידי שאת מדברת אליי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. אז אני רוצה בזמן החולף לומר לך שאני חושבת הרבה על מה קרה לך, מר ביטחון ואלוף יחסי החוץ ואשף התקשורת – אני גם מכירה אותך, כי ישבתי איתך ארבע שנים בממשלה. מה קרה למומחה לכלכלה עולמית בימים האחרונים? זה שמכל העולם מתקשרים לשאול ולהתייעץ איתו על הפלא הזה של מדינת ישראל, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון; מדינה שאתה כבר שנים עומד בראשותה, אבל בדרך כלל מאשים את כל הסביבה; המדינה הזאת שבנינו, כל כך הרבה אנשים טובים, ואתה רוצה להחריב אותה בימים האחרונים. בוא נתחיל עם יחסי החוץ שעליהם אתה עובד שנים. מה קורה עם הנסיעה לאבו דאבי שבינואר התבטלה בשל קשיים לוגיסטיים, ועד היום לא קיבלנו הזמנה, למרות שאתה זה שעשית את הסכמי אברהם ואתה זה שגזרת – אני אפילו לא יודעת אם הספקת לגזור את הסרטים – כי לנסיעה מינואר אף אחד לא הזמין אותך. אתה חושב למה? ומה קורה עם ארצות הברית? מה עם ג'ו, חבר שלך כבר 40 שנה? למה הוא לא מזמין אותך, למרות שידוע שראש ממשלה חדש בחודשיים הראשונים שלו תמיד מוזמן לארצות הברית? אבל הוא לא מזמין והוא גם לא מתקשר. החבר שלך 40 שנה וכל הסנאטורים הרפובליקנים והדמוקרטים שמגיעים לפה – חלק מהם אני גם פגשתי בשבוע שעבר – כולם דואגים, מודאגים, לחוצים, לא מאמינים לך. או שאולי רוצה לדבר על הביקור בצרפת? נראה לי שאולי אתה מעדיף בעצם לשכוח אותו, עם המקלחת הצרפתית שקיבלת שם ממקרון. מזל שלקחת את סוף השבוע להירגע קצת ולנוח, לגמרי מובן. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> טוב שהשגרירה הגנה עלינו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> השגרירה, מה, זו שהעללתם עליה עלילות? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> טוב שהזמנתם אותה. טוב שהזמנתם אותה - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת שאמרתם לה לא לבוא ואחרי זה שיקרתם לעם ישראל, אבל עלו על השקר שלכם? << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> - - - הגנה - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תפריע לי. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> מקצועי מאוד. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> על השקר שעשיתם על גרמן, על הכבוד של השגרירה המדהימה הזאת, שביקשתם שלא תבוא לשדה התעופה ואז העללתם עליה עלילות – תחסוך לי את זה. אני רוצה לשאול אותו, את מר ביטחון, מה קורה עם הביטחון. איך איראן, שעשית עליה קמפיין שלם באו"ם, הגיעה ל-84% מהעשרת האורניום, דקה לפני פצצה גרעינית? איך זה יכול להיות? איך זה קרה? הטפטוף על העוטף חזר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> האיראנים זיהו חולשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> על 13 הרוגים, נרצחים, במשמרת שלך, אצל מר ביטחון, ימין מלא מלא. ואשף תקשורת שלא מסוגל להתראיין לאף כלי, לא 12, לא 13. 14 כמובן, אין מה לדבר, זה ערוץ שמשדר באופן מלא. על עובדי התאגיד שכל יום חרב הפרנסה מאיימת על הצוואר שלהם, רק כי הם לא עומדים – שאלתי את קרעי לאיזו סדרה לא התחברת? למה, ל"טהרן"? ל"מנאייכ"? מה עשו עובדי התאגיד? ולמה אתה מתראיין רק באנגלית? למה? עם מי אתה מדבר שם? הם לא מצביעים לך בכלל. לא משנה, גם מה שאתה אומר בכלל לא מחובר למציאות בארץ, אבל בסדר. אנחנו לא עוקבים, אנחנו לא יודעים אנגלית, יש לנו בעיה. אני מקווה, סימון, שסיימת את לימודי הליבה. אבל מה קורה עם מר כלכלה? מה קורה? השקל מתרסק, המניות בבורסה – הכלכלנים, הנגידים, שאתה שמינית, כולם נגדך. אתה מוביל את המדינה לכאוס כלכלי במשמרת שלך. אתה, מר כלכלה, זה שדיבר על השמן והרזה, שהפסקת, עצרת את הקצבאות והקיזוז – ככה הם יצאו יותר לעבודה. אז חד-הוריות יוותר על מזונות הילדים שהמדינה פסקה להן, רק כדי שיצאו לעבודה. מה קרה, מר כלכלה, שכל הנגידים שלך היום מפגינים בחוץ? איך זה קרה במשמרת שלך שאתה מרסק את הכלכלה ואת אומת הסטרטאפ? והשאלה אחרונה והכי חשובה: מה קרה לשוחר הדמוקרטיה? הדמוקרט הגדול שאת הפריימריז הביא לליכוד – הרי אתם יודעים שלפני נתניהו לא היה פריימריז. כל היום עושים עלינו סיבוב: יש עתיד, איך אין לכם פריימריז? שוכחים שהוא זה שהביא את הפריימריז. מה קרה לשוחר הדמוקרטיה שאתה רוצה להלום במפגינים? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> די עם השקר הזה. די, מירב, מספיק לשקר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> האנשים הטובים הציונים, הפטריוטים, החילונים, הדתיים - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מספיק עם השקר הזה, די, על מה נתפסתם? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> המפגינים האלה - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> חודש אתם מסיתים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מפריע לי, זה מפריע לי. מה לעשות, האמת כואבת, מרה, שורפת. מה קרה למר דמוקרטיה? מה קרה לו? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתם אוהבים להתנגח. אין כבוד - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה קרה לליכוד, המפלגה הדמוקרטית? הליכוד, המפלגה הדמוקרטית שאף אחד לא מסוגל להגיד מילה, מילה אחת. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> על מה, מירב? על מה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> על מה לא? ממה נתחיל? ממה נתחיל? מזל שמשה ארבל היה היום בוועדת הכנסת - - << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> לא ראית את הציוץ שלי? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ואמר – אבל מה? מה יש לך עם המפגינים? << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> לא ראית את הציוץ שלי? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה יש לכם? אני מאמינה לך. הינה, אני שומעת. מה יש לכם עם המפגינים האלה, שהם אוהבים את מדינת ישראל ואת מגילת העצמאות ושרוצים אותה יהודית והדמוקרטית? מה יש לכם עם המפגינים האלה, שהם מגש הכסף של מדינת ישראל? שהם מייצגים אותם הרבה יותר טוב ממה שקורה כאן במחלקת הדגים הקפואים של הסופר, במפלגה הדמוקרטית שלא מסוגלת להביע עמדה בלי דף מסרים, אבל כל הזמן יורדים עלינו: אין לכם פריימריז, אתם לא דמוקרטים. מדהים, אם כך נראית דמוקרטיה, אולי עדיף שלא תהיה? ככה? ככה כשאף אחד לא מסוגל להגיד מילה - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתם מסיתים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - על מה שהיה כאן נגד ח"כים ערבים, על מה שהיה נגדי, על מה שהיה היום בבוקר? על מה שקורה בחווארה, ששורפים בתים? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אנחנו גינינו את זה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה שהגעת לוועדה וגינית. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מה זה "תודה"? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגיד, כתבת משהו? כתבת משהו? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> זו האמת שלנו, אין הבדל בין דם לדם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לדעת, כתבת? ואיפה השר לביטחון היהודים? מה, לא מעניינת אותו המדינה הזאת? רק אם יהודי? רק אם אונסים יהודייה? כל השאר, ערבים, דרוזים, צ'רקסים, לא מעניינים את השר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אף אחד - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את בכלל, עדיף שלא תדברי, שלא נשמע אותך. שוחרת הדמוקרטיה. שבוע שעבר הצבעת נגד משפחות חד-הוריות, אפילו לא שמת לב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מזל שאמיר אוחנה היה כאן להצביע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא נכנסים לשולחן הממשלה. תלמדי את הכללים של הכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתביישו לכם, תתביישו לכם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא נכנסים לשולחן הממשלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את הצבעת נגד משפחות חד-הוריות. מזל שאמיר אוחנה היה שם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתביישו לכם, תתביישו לכם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שבי בשקט. נלחמת על משפחות חד-הוריות - - - נגדן. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> נלחמת נגד צווי הגנה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים, יש לי דקה. יש במדינת ישראל דמוקרטיה מדהימה שנבנתה פה בידי אנשים טובים מימין ומשמאל, חילונים, דתיים, ציונים, פטריוטים שאוהבים את המדינה הזאת. אתם עושים להם דה-לגיטימציה; אתם קורעים את העם הזה לשניים. ואתה עומד בראשות כל ההפיכה הזאת. זה לא משנה שאומרים לך לא להתעסק – אתה מתעסק, ואתה בוחש, וכל העם הזה נקרע לשניים במשמרת שלך. אתה לא עוצר שנייה. איך אתה הולך לישון בלילה כשאתה רואה את האלפים? איך אתה הולך לישון? איך אתה נרדם כשהמדינה שלך קרועה? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> הוא לא ישן. הוא לא הולך לישון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ובשביל מה? כי שמחה רוטמן אמר לך? שמוביל אתכם כמו צאן לטבח. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גברתי, לסיום. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת, אדוני. אני מודה לך. אני מדברת מדם ליבי כבר שבועיים פה. מדם ליבי. הדברים שאני אומרת אמיתיים. אני אוהבת את המדינה הזאת. אני גם אוהבת כאן הרבה אנשים. תפסיקו לקרוע את המדינה הזאת לשניים, וזה במשמרת שלך, אדוני ראש הממשלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חברי הכנסת, נעבור כעת לדיון הסיעתי. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת קארין אלהרר, בבקשה. ארבע דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, כנסת נכבדה, שמונת השבועות האחרונים היו שבועות לא פשוטים לאזרחי ישראל. שבועות שבהם נשים וגברים יצאו לרחובות, עלו לירושלים עם משפחותיהם, מחו וזעקו מדם ליבם על ריצת האמוק שלכם לשינוי שיטת המשטר בישראל. בתגובה הם זכו ממך, אדוני ראש הממשלה, לאיום באגרוף. אני אנסה לשים בצד את חוסר ההגינות שלכם כלפי הבוחרים שלכם, שמרביתם מתנגדים לחקיקה. הם בכלל לא ידעו שזאת הכוונה שלכם. זוכרים? כל פעם שדודי אמסלם אמר משהו, הוציאו אותו מהאולפן. אני אנסה גם לשים בצד את האמירות הקשות על מפגינים; אמירות של ראש הממשלה שקורא להם אנרכיסטים. על הזלזול והאלימות המילולית, על ביטול של קרוב למיליון אזרחים שמנסים בכל כוחם להבין לאן אתה מוביל את המדינה. אני רוצה לשאול אותך, אדוני ראש הממשלה, לאיזו מדינה אתה רוצה שהילדים שלנו יגדלו? האם למדינה אפרטהייד? למדינה שיוצרת הפרדה מגדרית במרחב הציבורי? מדינה שמקיימת כפייה דתית? מדינה שחדלה להיות מדינה של עם אחד אלא של כמה עמים עם מלחמת אחים? כשאני חושבת על המקום שאליו אתה מוביל את המדינה, קשה שלא לחשוב על אביך, ההיסטוריון המוערך בן ציון נתניהו, זכרו לברכה, שכתב רבות על יהודי ספרד ועל האבות המייסדים. אני חושבת לעצמי ובטוחה שגם אתה תוהה אם הוא לא היה אומר לך "עצור", היה מסביר לך שלא כדאי שתיזכר כראש הממשלה של הרס. משהו בי רוצה להאמין שאתה לא תיתן לרפורמה הזאת לעבור. זאת ההזדמנות שלך. תן לציבור תקווה שלא הכול הוא תוצר לוואי של התיקים שלך שממתינים בבית המשפט. אני אזכיר לך שבאחד מהראיונות שלך אמרת שאתה רוצה להיזכר כ-protector of Israel. אדוני ראש הממשלה, אם אתה תמשיך ככה, אתה תיזכר כלא יותר ממחריבה של ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. אני מזמין את חבר הכנסת שלום דנינו לשאת את דברו. חמש דקות, אדוני, לרשותך. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, חברי הכנסת, שרי הממשלה, ראשית, מבקש לשלוח את תנחומינו למשפחת יניב, על מות הבנים הלל ויגל. אדוני היושב-ראש, ב-10 במרץ 1949 הונף דגל הדיו בתחנת המשטרה באום רשרש, העיר אילת היום. הדגל נוצר בתושייה, ביצירתיות, מפיסת סדין לבן שנצבע בדיו. בשעה 16:00 אחר הצוהריים, במסדר חיילי חטיבות גולני ונגב פלמ"ח, הונף הדגל בשירת "התקווה". אירוע הנפת הדגל נחרט בזיכרון הקולקטיבי כסמל לסיום מלחמת העצמאות, ובניצחון הכרחי. היום אנחנו מקדימים במעט את המועד המקורי, והכנסת מציינת היום את יום הנפת דגל הדיו כיום מיוחד. תודה לך, אמיר, יושב-ראש הכנסת, תודה לשרים ולחברי הכנסת שנטלו היום חלק באירוע. תודה מיוחדת להנהגת העיר, לאלי לנקרי, ראש העיר, אורחים יקרים היושבים ומכבדים אותנו ביציע הכנסת. תודה לחבר הכנסת גדי איזנקוט על השותפות בארגון היום החשוב הזה, שאותו אנחנו מעצימים לטובת העיר אילת, עיר נעוריך. נחזור למלחמת העצמאות, למבצע עובדה, שעיקר מטרתו הייתה כיבוש הנגב בטרם ייחתמו הסכמי שביתת הנשק עם ירדן, ובכך לטרפד את תוכנית ברנדוט, אשר עקרה את כל הנגב מתחומי ריבונות ישראל. החלטתו של ראש הממשלה בן-גוריון כבר באוקטובר 48' לכלול ביעדי המלחמה את כיבוש הנגב הייתה החלטה אמיצה, המקפלת בתוכה חזון ואסטרטגיה. ישיבת הממשלה הזמנית שאישרה את התוכנית האסטרטגית תועדה ביומנו של בן-גוריון. כך כתב: החלטה זו של הממשלה היא הקשה ביותר מאז ההחלטה על הקמת המדינה. בן-גוריון היה מודע לכך שמדינת ישראל תעמוד בפני לחץ בין-לאומי כבד באו"ם, ובאמת כך היה. ראייתו למרחוק של דוד בן-גוריון הייתה שעומק ביטחונה של המדינה מחייב את ישיבתה על שני חופי ים – הים התיכון וים סוף. דגל הדיו הוא סמל של אותם ימי התום והזוהר של המדינה שבדרך; ימים של התלכדות, אומץ וגבורה, והם אלו שהגדירו את גבולותיה. הסכמי אברהם ההיסטוריים מבטאים את דוקטרינת ראש הממשלה נתניהו ואת תפיסתו המדינית את המרחב. פריצת הדרך להסכמים אלו נסמכת גם על הישג זה של מבצע עובדה, בכך שמפרץ אילת משמש ראש גשר למפרץ עומאן, לים הערבי, ומשם לאוקיינוסים. נמל אילת מהווה נכס אסטרטגי לביטחונה הלאומי של ישראל במישור הכלכלי, הצבאי, המדיני, האנרגטי ועוד. על מפרץ קסום זה יושבת העיר אילת, המוכרת לנו כעיר תיירות ונופש נוצצת וזוהרת, אך לעיר ולתושביה צרכים ואתגרים ייחודיים רבים, אשר מחייבים סיוע מצד הכנסת והממשלה. יחד עם זאת, העיר מציעה הזדמנויות רבות לפירמות פרטיות ולמדינת ישראל במגוון נושאים. אילת יושבת בקצה הדרומי של פריפריית הנגב, והיא הנקודה הרחוקה במפת ריבונות ישראל. בכנסת, בוועדות השונות, יקיימו דיונים באתגרי העיר בתחומים השונים. מצע רלוונטי לדיון העברנו לוועדות. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, דגל הדיו – בד לבן מזדמן, צבוע בדיו בידי פקידת החטיבה, אחד מהסמלים הבולטים של מלחמת העצמאות ולרוח הישראלית של אותם ימים, שהתאפיינה בליכוד ואחדות למען מדינת ישראל. לצערי, דגל הדיו אבד לנו, וחבל. אפשר למשל לראות בארצות הברית איך הפך הבית של תופרת הדגל בטסי רוס בפילדלפיה למוזיאון. היא בסך הכול רקמה דגל אחד עם שלושה עשר פסים ושלושה עשר כוכבים, לבקשתו של ג'ורג' וושינגטון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני היושב-ראש. חמש דקות הליכה משם אפשר לראות מחווה היסטורית נוספת מרגשת – גל-עד של כבוד ליונתן נתניהו כלוחם צה"ל וכשמיניסט של העיר פילדלפיה. גדי איזנקוט ואני העלנו בפני ראש העיר פרויקט חינוכי – אני מזדרז – שיוטל על תלמידי התיכון באילת לקיים מסע מהדרך שעשו חטיבות הנגב וגולני, ובסיומו ישחזרו התלמידים את דגל הדיו, שאותו נציב בכנסת ישראל, בתקווה להשראה מרוח אותם ימי התום והזוהר - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת דנינו. << דובר_המשך >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ימים של אחדות שהייתה נשמת תקומתנו במלחמת העצמאות. משפט אחרון. אני מתחייב – וחושב שאני מדבר גם בשמו של חבר הכנסת גדי איזנקוט, הילד מטבריה ואילת, ואני הילד מאופקים – נעשה יחד הכול לאחדותנו ברוח דגל הדיו, בבית היקר לכולנו, כנסת ישראל, כאן בירושלים. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת דנינו. אני מבקש להקפיד על הזמנים. יעלה ויבוא חבר הכנסת בני גנץ. שש דקות לרשותך, אדוני, פלוס הזמן שצריך להעלות את הדוכן. << דובר >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר >> ב-29 בדצמבר עמדת כאן, אדוני ראש הממשלה, והגדרת שלוש משימות מרכזיות לממשלה: לסכל את מאמצי איראן לפתח ארסנל של פצצות גרעין שיאיימו עלינו ועל העולם כולו, לפתח את תשתיות המדינה ולהמשיך ולהרחיב את מעגל השלום עם מדינות ערב במטרה לסיים את הסכסוך הישראלי–ערבי. אמרת – ופעלת הפוך. הקמת הממשלה עם אנשים חסרי אחריות ומופקרים שמבעירים את המדינה. איפה הם עכשיו? אתה יודע היטב. אתה פוגע בקשר האסטרטגי שלנו עם ארצות הברית, עד כדי גינוי חסר תקדים של הנשיא ביידן למהלכים המסוכנים שאתה עושה. מדיניות ממשלתך פוגעת אנושות בכלכלה הישראלית וביכולת לפתח את התשתיות במדינה. מול הטרור אתה מאפשר התנהלות שאני מוטרד שתביא עלינו אסון ביטחוני. מול אדי הדלק אתה מאפשר ניצוצות שהבעירו אתמול את חווארה, ויכולים להבעיר את רחובות ישראל. אדוני ראש הממשלה, פעם אמר לך אדם חכם, ראש הממשלה המנוח אריאל שרון: לא בספרים ובהרצאות ימוגר הטרור, אלא בקור רוח ובאחריות – וזה בדיוק מה שנדרש כעת. כשאנחנו קוברים את מתינו – את הלל ויגל, זיכרונם לברכה, שמשפחתם האצילית מייצגת את הטוב, שתרומת איבריהם מייצגת את היהדות כולה – בעת הזו, כדי שנצליח במאבק העיקש מול הטרור שמלווה אותנו עוד מעט טרם הקמת המדינה, צריך קור רוח ואחריות. צריך לעצור את הדיבורים המסוכנים, שהופכים גם למעשים. במקום שהקיצוניות תפגוש את המציאות – האחריות חייבת לפגוש את המציאות. אם אתמול חיילי צה"ל צריכים לרדוף אחרי מציתים ומסיתים ולא לשים את ידם על המחבל הנפשע – זה בגלל הקולות שאתה פורס עליהם את חסותך. היה לך קל לשלוח בבוקר את כל ראשי זרועות הביטחון לוועידת פסגה חשובה בעקבה, ולא היה לך את האומץ לגבות את הסיכומים שלהם. פגעת ביחסים עם ארצות הברית, מצרים וירדן. אתה מוכר את ביטחון המדינה לצרכים פוליטיים, וחבל. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תתבייש. תתבייש. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני קורא לך לעצור - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תתבייש. תתבייש אתה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שמענו. חבר הכנסת מלביצקי, שמעתי. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני קורא לך לעצור, לעשות סדר בכל מחיר, לפני שיהיה מאוחר מדי. מה שהיה בירדן לא נשאר שם; מה שהיה בירדן יסתיים בטהרן. אתה יודע היטב שלא סתם הביקור שלך באמירויות בוטל, ואין הזמנה לבית הלבן, ואין צעדים אמריקאים מספקים בנושא הגרעין. אם הדלת תיטרק וניוותר לבדנו במערכה – ההיסטוריה תשפוט אותך. מדינת ישראל תמיד ידעה לעמוד מול האתגרים גם כשהיינו מבודדים יותר, ותמיד נדע להגן על עצמנו בכוחות עצמנו, אבל זה הולך ונהיה קשה יותר ויותר. זה נהיה קשה משום שמעל הכול אתה ממשיך לאפשר ולפגוע בדבר החשוב ביותר לעוצמתנו – בחוסן הפנימי. בנאום בטקס חילופי נשיאי בית המשפט העליון בינואר 2015, אמרת, אדוני ראש הממשלה – ואני מתזכר אותך תוך כדי ציטוט – כך אמרת: "דמוקרטיה חפצת חיים חייבת להיות חזקה מבפנים וחזקה גם מבחוץ. משום כך, עלינו לבצר בהתמדה את כוחן של הרשויות הדמוקרטיות במדינה, ובראשן מערכת המשפט, שחייבת להיות חזקה ועצמאית". כך אמרת, ואני ממשיך: "בית המשפט העליון הוא עמוד התווך של הדמוקרטיה הישראלית. יותר מכך, הוא מגדלור של צדק ומוסר שתואם את היותנו חברה שוחרת חופש ומדינה שומרת חוק". סוף ציטוט. מול דברים כל כך נכונים וכל כך מנוסחים אין לי אלא להבין שמה שאתה עושה היום הוא שקר בנפשך, והשקר הזה, אם מחוסר ברירה פוליטית ואם מאובדן עשתונות שנובע מאינטרסים אישיים, הוא הנזק הגדול ביותר שאפשר לחולל לנו. באותו נאום אמרת – וצדקת – שעוצמתה של ישראל נמדדת ביכולותיה הצבאיות ובעוצמתה המוסרית. אין אחד בלי השני. עוד לא מאוחר. אני לא חושב שאתה חלש ומובל, אבל אולי אני טועה, אולי אני מחזיק בנוסטלגיה אישית. אתה יכול לעצור את האסון שמתרגש על החברה הישראלית; עוד לא מאוחר לעצור ולהתחיל הידברות מתוך כוונה אמיתית לעשות תיקונים אמיתיים – תיקונים שיטפלו קודם כול באזרחים ולא בשרים, שישפרו את המשילות ושלא ישרתו את המושלים. אני קורא לך, אדוני ראש הממשלה: הורה ללוין, רוטמן ואנשיך לעצור ולהגיע לנשיא המדינה עוד הערב. עכשיו אפשר לעשות היסטוריה ולחזק את החברה הישראלית - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - להימנע מפילוג במדינה ומפגיעה אנושה בערכי מגילת העצמאות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לאדוני. אני מזמין את חבר הכנסת אביגדור ליברמן לשאת את דברו. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בחודש האחרון, מ-27 בינואר, 13 אזרחי ישראל נרצחו בפיגועי טרור. אתה, ראש הממשלה, נושא באחריות. אתה, בגלל התבוסתנות שלך, בגלל האי-יכולת שלך להתמודד מול מחוללי טרור. ומי שאחראי על גל הרציחות האלו – מי שמחולל אותם זה חמאס רצועת עזה. אחרי כל רצח יהודי הם יוצאים בריקודים, בברכות; מברכים וקוראים להמשיך ולרצוח יהודים. מה שצריך לעשות זה דבר פשוט – מה שמנעת ושאתה ממשיך למנוע גם היום – לסכל את ראשי הטרור. אתה לא רק לא מסכל ראשי טרור, אתה גם מממן אותם. כשאתה דואג להכניס כסף מקטאר לרצועת עזה, אולי זה הולך לפקידי קטאר, אבל זה מפנה להם תקציבים לממן את אותה מפקדה מיוחדת שהקימו אותו סאלח חרורי ואותם ראשי חמאס, שבאמת עושים כל יום הכול כדי לרצוח את היהודים בירושלים, ביהודה ושומרון ובתוך ישראל. אתה רוצה רק שקט, וכנראה שכחת שהשקט הוא רפש. וגם מה שאנחנו שומעים לאחרונה, אבו מאזן – אין משא ומתן עם אבו מאזן. אני קורא שיש צינור בין לשכת ראש הממשלה ללשכת אבו מאזן, יש משלחת שיצאה לעקבה, יש תחנונים שלך. אתה מתחנן לאבו מאזן לאותו שקט, מנסה לקנות את אותו שקט. אתה מבטיח לו להקפיא התיישבות יהודית, אתה מנסה לשחד אותו. מה זה 200 מיליון שקל מהמיסים שאנחנו גובים על גשר אלנבי, פתאום מעבירים לרשות הפלסטינית? אני כשר האוצר, שנה וחצי הדפתי – כל חודש היו באים ולוחצים: תעביר להם כסף, תעביר להם כסף – אמרתי: שום דבר. אבו מאזן עוסק בטרור מדיני. הוא מגיש תביעות ל-ICC נגד חיילי צה"ל, נגד אזרחי ישראל. והיו פניות, כולל מלשכת ראש הממשלה דאז. אמרתי: לא אעביר. שלום שלמה התקשר, לדעתי, פעמיים בחודש, ולא אעביר גרוש אחד. ככה בהינף יד אתה עכשיו מעביר 200 מיליון שקל לאבו מאזן על זה שהוא מגיש תביעות נגד חיילי צה"ל ומאשים אותנו בפשעי מלחמה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> היית באו"ם, הראית פלקט, קו אדום; שמענו את ראש ה-CIA – הם תוך שבועות מגיעים ל-90% העשרה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אדוני, לסיום. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני ראש הממשלה, תעזוב אותנו, שחרר, תתפטר. הדבר היחידי שאתה יכול לעשות לטובת מדינת ישראל זה לקום ולהתפטר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << נושא >> דברי ברכה של יושב-ראש הכנסת לכבוד יושב-ראש הסנאט של קנדה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מתקדם. אני מתכבד לקדם בברכה אורחים נכבדים שנמצאים איתנו היום במשכן הכנסת ונמצאים כעת ביציע האורחים – יושב-ראש הסנאט הקנדי ג'ורג' פיורי ופמלייתו מהסנאט של קנדה; הסנאטור דונלד פלאט והסנאטורית פאטי לה-בוקן בנסון. מחיאות כפיים, בבקשה. (מחיאות כפיים) זהו ביקור ראשון של יושב-ראש הסנאט של קנדה בכנסת מאז שהיא הוקמה, ועל כן הזדמנות מיוחדת לברך אותך, אדוני היושב-ראש, בברכת ברוך הבא לירושלים, בירת הנצח של העם היהודי מזה 3,000 שנה, ולמשכן הכנסת. אדוני, היחסים בין שתי המדינות שלנו התחילו עוד לפני שישראל הוקמה, כאשר קנדה הייתה אחת המדינות אשר הצביעו בעד הקמתה בהצבעה ההיסטורית על תוכנית החלוקה בכ"ט בנובמבר. תמיכתה של קנדה בישראל הייתה איתנה לאורך השנים, והיחסים בין המדינות הדוקים בתחומים נרחבים. קנדה היא אחת הידידות הטובות ביותר של ישראל בעולם, וישראל היא אחת הידידות הטובות של קנדה. אנו חולקים ערכים משותפים, ועל כן גם מטרות משותפות. לצערנו, אנו גם חולקים איומים משותפים. יחד עם בעלות ברית נוספות בעולם אנו פועלים כדי לסכל את פעולות הטרור של איראן ושלוחותיה ואת המרוץ של משטר האייתוללות הדכאני אל עבר נשק גרעיני בזמן שהוא מאיים באופן מוצהר להשמיד את ישראל. לא מדובר רק באיום על מדינתו של העם היהודי אלא באיום שמערער את יציבות האזור והסדר העולמי כולו. מדינות המזרח התיכון יודעות להעריך את העמדה והפעולות הבלתי-מתפשרות של ישראל נגד איראן, כמו שהן יודעות להעריך את ישראל כמי שיכולה להיות שותפה אמיתית ביצירת הזדמנויות חדשות שטרם נראו כמותן באזורנו. הסכמי אברהם שנחתמו ב-2020 הם הסימן לכך ששלום בינינו ובין שכנינו אפשרי. זכיתי להיות חלק מהממשלה שחתמה על ההסכמים הללו בהובלתו של ראש הממשלה נתניהו, שנמצא איתנו כאן. הכנסת הזאת תפעל יחד עם הממשלה במטרה להרחיב את מעגל השלום ולחזק את הסכמי אברהם הן בכמות והן באיכות, הן בצירוף מדינות נוספות להסכמים והן בחיזוק והעמקת הקשרים עם אלה שכבר שותפות. אנו רואים בביקורך הזדמנות לחזק גם את שיתופי הפעולה הפרלמנטריים בין הכנסת לבין הפרלמנט של קנדה. היחסים הדיפלומטיים הבין-פרלמנטריים הם נדבך מרכזי במדיניות שלי. אני סמוך ובטוח ששיתופי פעולה בין הפרלמנטים שלנו יוכלו להביא בשורות טובות לאזרחים של שתי המדינות. אתמול, אדוני היושב-ראש, נרצחו בפיגוע שני צעירים ישראלים, שמובאים למנוחות ממש בשעה הזו, האחים הלל מנחם ויגל יעקב למשפחת יניב. אני מבקש למסור תנחומים מעומק ליבי למשפחות ולהשתתף בצערן העמוק. הרשות המבצעת, באמצעות כוחות הביטחון – צה"ל, השב"כ ומשטרת ישראל – הם ולא אחר יעשו הכול כדי לשים את ידם על מי שביצעו את הפיגוע הנורא הזה ולבוא איתו חשבון במלוא החומרה. לסיום, אדוני היושב-ראש, אני מבקש להודות לך על הביקור הזה, על המפגשים המוצלחים והפוריים שקיימנו, ובשם הכנסת וחבריה, תודה לידידתנו הקרובה קנדה על החברות והשותפות יוצאת הדופן. Mr. Speaker, I would like to thank you for the successful and fruitful meetings we conducted over the course of your visit. On behalf of the Knesset and the members of the Knesset, thank you, Canada, for your friendship and for the exceptional partnership and cooperation. God bless you. אפשר מחיאות כפיים. (מחיאות כפיים) תודה רבה לחברי הכנסת. << נושא >> מערכת משפט חזקה ועצמאית << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת מנסור עבאס לשאת את דברו, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ומגילת זכויות אדם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> וגם פסקת התגברות, אגב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גם פסקת התגברות. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> יחד עם כל האיזונים והבלמים. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מאה אחוז. אני בטוח שנקיים את הדיון הזה במקומות מתאימים יותר. שלוש דקות לרשותו של אדוני, בבקשה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה רבה, אדוני. כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, כבוד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ברשותך, אני צריך את תשומת ליבך לשלושה נושאים ושלוש עצות. כמה פעמים אזרחי המדינה נתנו בך אמון להנהיג את המדינה; גם אלו שלא הצביעו לך נתנו אמון בתהליך הדמוקרטי שהביא לבחירתך לראש ממשלה כמה פעמים. אחריותך גדולה – לטפל בכל הסוגיות הנוגעות לכל אזרחי המדינה, יהודים וערבים. במהלך ינואר ופברואר השנה נרצחו 26 אזרחים ערבים, לעומת 14 אזרחים באותה תקופה בשנת 2022. בקצב הזה, נסיים עם 156 נרצחים בסוף שנת 2023, לעומת 106 נרצחים ב-2022 – ירידה של 15% לעומת 21%. אני מכיר ראש ממשלה שכינס מדי שבועיים את כל הגורמים הרלוונטיים ושאל אותם: מה עשיתם ומה מתכננים לעשות, והצהיר בפניהם שהוא רוצה לראות תוצאות ולא רק דיבורים והצהרות. לכן ראינו ירידה בעקומת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית בשנה שעברה. הנגב גם דורש את תשומת לב ראש הממשלה. לא מספיק לדבר, צריך לקדם פתרונות להסדיר את המעמד המוניציפלי, לפתח את היישובים, לבנות אמון ולקדם פיתוח כלכלי וחברתי לאוכלוסייה הבדואית ולכלל התושבים בנגב. כבוד ראש הממשלה, במשך עשור עקבתי וראיתי איך מדינות ערביות קרסו, למרות אגרוף הברזל של מנהיגים חזקים. פשוט אי-אפשר לדעת מתי מאבדים שליטה, והמחאה גולשת לפסים אלימים, ונכנסים למצב של מלחמת אזרחים. לא מספיק להגיד לנו: זה לא יקרה. כבוד ראש הממשלה, אינך יכול להתעלם מהתחושות, מהפחדים ומההתנגדות הפוליטית הלגיטימית של מיליוני אזרחי המדינה שמוחים נגד המהלכים החד-צדדיים של הממשלה לשנות את כללי המשחק הדמוקרטי במדינת ישראל בלי לקבל הסכמה רחבה או בלי להיענות לדרישות הצודקות של כלל אזרחי המדינה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בהיותנו אזרחים, וגם בהיותנו אזרחים ערבים, אנחנו מתנגדים לכל פגיעה במערכת המשפט, ואנחנו לא מעוניינים בפגיעה במרקם היחסים בין כלל האזרחים - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - לא במלחמת אזרחים ולא במלחמת אחים. עצור, חשב מסלול חדש וקדם הידברות כנה ואמיתית כדי לגבש חוזה אזרחי חדש שנוגע לכל הסוגיות שנוגעות למערכת המשפט. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת מנסור. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אפשר לתת לי עוד דקה להשלים את הנושא? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מה? מה? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> עוד משפט, ברשותך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אדוני, אני כבר אפשרתי לך. משפט אחרון. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> משפט אחרון. אדוני ראש הממשלה, אני בטוח שאתה מודע לזה שאי-אפשר לפתור את הסכסוך הישראלי–פלסטיני חד-צדדית ואי-אפשר לספק ביטחון לאזרחים רק באמצעות כוח ומערכה צבאית. גם אי-אפשר לנצח את הייאוש וההשפלה שחשים הפלסטינים בשטחים הכבושים, ובוודאי שאי-אפשר באמצעות פוגרומים ואנרכיה מגונה ואיבוד שלטון החוק. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. תודה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> במדינות שאפשרו קיום מיליציות ושימוש באלימות מחוץ לחוק – אותן מדינות, בסופו של דבר, קרסו - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מנסור עבאס, תודה לך. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - ואיבדו את הריבונות והלכידות לטובת פלגים ושבטים ומיליציות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עבאס, נא לסיים. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני קורא - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא, לא. תודה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> משפט אחרון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ברשותך, משפט אחרון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא. סליחה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני קורא לראש הממשלה – תרשה לי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אדוני, אנא, רד מהדוכן. תודה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תודה לך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. חברי הכנסת, אני מזכיר, נא להקפיד על הזמנים. חבר הכנסת כסיף, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, ראש הממשלה, חברי הכנסת, "ארצכם שממה עריכם שרֻפות אש אדמתכם לנגדכם" – כך ניבא ישעיהו את חורבן ערי ממלכת יהודה. אתמול בלילה בערו ערי הגדה המערבית הכבושה. שירת ההסתה, "שיישרף לכם הכפר", של כנופיות בן גביר הפכה למציאות מדממת, אך אש הכיליון לא הוצתה משמיים אלא מארץ. ידי אדם הציתו בתים; ידי אדם רדפו אחר משפחות, ילדים ונשים להורגם; ידי אדם ירו ורצחו את מחמוד אקטש בזעתרה. הם נכנסו לכל מקום, הציתו בתים והשחיתו מכוניות. עשרות מתנחלים, חלקם חמושים, השליכו בקבוקי תבערה. כל הכפר היה תחת מתקפה. משפחות ברחו מחשש להישרף בחיים. אלו לא ציטוטי יהודים שנסו מאימת הקוזקים ברוסיה הצארית – אלו דברי משפחות פלסטיניות בעקבות פוגרום השרפות, ליל הבערה בשטחים הכבושים של מיליציות טרור המתנחלים. וכוחות הכיבוש ידעו, הם ידעו מראש, הכול הופיע ברשתות. הכול הופיע שעות לפני זה. הכתובת הייתה ברשתות מראש – ומניעה אין, אולי מתוך רצון. זו לא תוצאה של אובדן שליטה, אלא דווקא של שליטה מוחלטת – שליטת כנופיות הKKK- המתנחבליות בשטח ובממשלה. זוהי התוצאה של התעלמות מתמשכת משגרת הפוגרומים בשטחים הכבושים: שריפת השדות, גדיעת העצים, הכאת הרועים, ההשתלטות על אדמות פלסטיניות לשם הקמת קיני טרור שאליהם עולים לרגל חברי הקואליציה. זוהי התוצאה של קריאות מן הסוג שהשמיע סגן מועצה בשומרון, שאם היה פלסטיני כבר היה נעצר - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אולי תגנה את הפיגוע סוף-סוף? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - למחוק את חווארה, הוא אומר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אולי סוף-סוף תגנה את הפיגוע? אבל אתה לא מגנה פיגועים. זה בסדר לרצוח במתיישבים. ככה אתה אומר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - של דברי הסתה של הכהניסט פוגל, של תוכנית ההכרעה השטנית של סמוטריץ'. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> של הכיבוש הנתעב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> באתר סרוגים פורסם היום מאמר חשוב של אביעד הומינר-רוזנבלום שנקרא "קדיש על ישראל", וכך נכתב: "הפורעים בחווארה ודאי אמרו קדיש לעילוי נשמת האחים שנרצחו או כחלק מתפילת ערבית שהזדרזו להשלים, אבל זה לא היה 'סתם' קדיש" – שנאמר על ידי כל שומר מצוות – "הפעם זה היה קדיש על היהדות עצמה - - - אותה יהדות שבשמה מתעללים תושבי גבעות ומאחזים בפלסטינים, בסיוע או בהעלמת עין של צה"ל" - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - כותב הכותב בסרוגים – "באופן יום-יומי". תפילת הקדיש נאמרת לעיתים – אני מוסיף – כשנרות ברקע, אך אמש הקדיש נאמר לאור אש העיירה חווארה - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כסיף, תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - למול גידולי הפרא של הלאומנות הפירומנית והגזענות הפשיסטית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> משפט אחרון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הלל ויגל, זיכרונם לברכה. אתם לא נורמליים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מסיים. יש לזכור את ציוויו של נתאי הארבלי: "הרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע ואל תתייאש מן הפורענות". די לרשע הכיבוש ולפורענות המתנחלים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לך מפה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת כסיף. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> די לרשע שלך, רשע. רשע מתועב ואכזר אתה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מרב מיכאלי – נוכחת? לא נוכחת. חבר הכנסת אבי מעוז. אה, נוכחת. סליחה, לא ראיתי. בבקשה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מילה לא אמרת על הרצח. מילה אחת לא אמרת על הרצח. מאיפה הבאת את הדבר הזה? רוצחים שני ילדים, וזה לא רלוונטי - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור על מלא אתה. תומך טרור. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת מיכאלי. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> בשנת 2009, מר נתניהו, נבחרת לראשות ממשלת ישראל, והקמת – זאת אומרת, נבחרת והקמת ממשלה. האמת היא שלא באמת נבחרת. קיבלת מנדט אחד פחות מציפי לבני, אבל אתה זה שהצליח להרכיב ממשלה. כבר אז לא באמת היה לך רוב. בכל מקרה, בזמן יחסית קצר אחרי שהקמת את הממשלה היו הרבה מתקפות בציבור על רעייתך, שרה נתניהו. ואני, שלא הייתי אז בפוליטיקה ולא הייתי חברת כנסת, כתבתי מאמר בעיתון הארץ ובו כתבתי: די להגיד זה לא ביבי, זאת שרה. בכל הכבוד, שרה נתניהו לא נבחרה. מי שנבחר הוא ביבי נתניהו והאחריות היא עליו. לא אכפת לי אם מי שמשפיעה עליו היא רעייתו או אז היה מקובל לייחס את זה לעוזי ארד, שהיה אז היועץ שלך. לא אכפת לי אם זה הבנים שלו או השכנים שלו, לא אכפת לי מי משפיע עליו. האחריות היא עליו. ואת אותו הדבר בדיוק אני אומרת לך היום, מר נתניהו. גם היום אומרים שיריב לוין הוא ראש הממשלה האמיתי; אומרים – זאת ממשלת בן גביר; אומרים – סמוטריץ' מנהל את העניינים; אומרים – ממשלת צביקה פוגל, עד כדי כך מגיעים העניינים. ואני אומרת: לא, זוהי ממשלת נתניהו וההרס הנורא של מדינת ישראל, של הדמוקרטיה שלה, של מערכת המשפט שלה, של הביטחון שלה, של החברה שלה ושל הכלכלה שלה, הכול באחריותך. כמו שהפיגועים הם במשמרת שלך, כך גם הפיגועים היהודיים הם במשמרת שלך. לא מעניין אותי אם יריב לוין הוא ראש הממשלה האמיתי של הממשלה הזאת. האחריות היא עליך. זאת ממשלת נתניהו, וחודשיים לתוך הממשלה הזאת היא כבר קורסת. הממשלה שלך אפילו לא באה לשבת לידך בדיון 40 חתימות, עד כדי כך הממשלה הזאת לא קיימת פה. << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> ואני קוראת לחבריי באופוזיציה: חברים יקרים, תסתכלו טוב טוב איך הממשלה הזאת קורסת ושימו לב, אסור לנו להציל את ביבי. התפקיד שלנו הוא להפיל את ממשלת הבלהות המסוכנת הזאת. התפקיד שלנו הוא לא להציל את ביבי מעצמו. ולכן, חברות וחברים, שימו לב. האחריות, מר נתניהו, היא עליך - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, גברתי. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> - - והאחריות שלנו היא להפיל אותך ולוודא שלא מצילים את ביבי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת אבי מעוז, ואחריו – חבר הכנסת שמחה רוטמן. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> אז זה לא על הרפורמה, זה על - - - בשמכם. לא הידברות ולהפיל. לא רפורמה ולא שום דבר אחר. תודה ליושבת-ראש מפלגת העבודה, היא לפחות אומרת את האמת. מדי פעם - - - מה שלפיד לא אומר - - - תודה רבה, מרב, סוף-סוף - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> היושב-ראש, אני אחריו, לא? לא אני אחריו? אבל הוא אמר רוטמן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אפשרתי לחבר הכנסת רוטמן לאחר, כי הוא היה בלוויה, הוא חזר מהלוויה. הוא רשום לפניך, חבר הכנסת שטרן. בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני ראש הממשלה, חבריי השרים, ב-46 השנים האחרונות התרגלנו למציאות מיוחדת. השמאל, שהתרגל למעמד של אליטה מנהיגה, גילה אחרי המהפך ב-77' שהעם עבר לימין. מה עשתה האליטה? בסיוע קרנות ומדינות זרות היא מיקדה את אחיזתה במערכת המשפט, בתקשורת, באקדמיה, בתרבות, בצה"ל ובמערכת החינוך. במקביל הימין התייחס גם הוא לשמאל כאליטה ושיחק בכניעה את תפקידו כשולט לכאורה בזמן שהוא מפוקח ומוגבל על ידי מערכת המשפט ולפעמים נציגיו שימשו כלים בידי השמאל למימוש האג'נדה שלו. דווקא היהירות של השמאל, כאילו "מי יאמר לו מה תעשה", כמו למשל בפסיקות האנטי-יהודיות והאנטי-לאומיות של בג"ץ, בניסיון ההפיכה על ידי תפירת התיקים לראש הממשלה נתניהו ובדורסנות של הממשלה הקודמת, הביאה את ניצחון הימין בבחירות האחרונות ואת הקמת הממשלה, שנראה שמתכוונת, לפחות חלקית, למשול ולממש את מדיניות המחנה הלאומי-יהודי. זה ההסבר הפשוט, לעניות דעתי, לעוצמת החריפות של מחאת השמאל שמאיימת לשרוף את המדינה. נציגי ההמון, רוב העם, פשוט העזו להרים ראש ולמרוד בשלטונם ארוך השנים. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> אבל נראה לי שמתרחש פה תהליך יותר עמוק ושורשי. מה שבאמת מפחיד את השמאל ומנהיגיו זה לא הסיגרים והשמפניות, לא הרפורמה הנוכחית ואפילו לא אני והשפעתי על מערכת החינוך. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מאיפה אתה יודע? באת פעם להפגנה לראות את האנשים שמפגינים? הסתכלת עליהם בעיניים - - - << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> מה שמפחיד אותם יותר מכול זו הזהות הפנימית שלהם. האמת מפחידה כי האמת מחייבת. משפחה זה דבר מחייב ולכן הם מנסים לרסק את מעמד המשפחה - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת דוידסון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תכבד את היושב-ראש. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> - - על ידי יצירת אלטרנטיבות לכאורה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מי מנסה לרסן? תראה מי יושב לידך - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בושה. תתבייש - - - << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> זהות יהודית מחייבת ולכן אפשרו השתלטות של המסתננים על דרום תל אביב וחסמו את הדרכים לגרשם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תכבד אותו. << קריאה >> קריאות << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> זהות יהודית מחייבת ולכן ארגונים רפורמיים ואנטי-יהודיים בגיבוי בג"ץ - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מי מנסה לפרק את המשפחה? << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> - - קידשו מלחמה על כל מה שמריח ריח של זהות יהודית. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> דבר על - - - << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> ארץ ישראל מחייבת ולכן הם עושים כל מאמץ להיפטר מחבלי הארץ, על כל המטען שהם נושאים. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> תנועה לאומית ליברלית, עלק. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> מהפחד הזה הם מוכנים להחריב את הכול. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> מנגד, בימין התעוררה רוח של עמידה מול כל הלחצים, ההכפשות וההסתות - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה בושה לכנסת. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> - - מעין רוח הגבורה שהתגלתה בהכרזת המדינה מול כל הלחצים. ברוך השם שבבחירות האחרונות ההכרעה בקרב הציבור היהודי הייתה ברורה והמגמה הזאת תלך ותתחזק בתהליך שיבתו של עם ישראל לארצו, לזהותו, למורשתו ולאמונתו. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת רוטמן, ואחריו – חבר הכנסת אלעזר שטרן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> העיקר בחרת ביושב-ראש כנסת - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ארבע דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, חבריי השרים, לפני שאדבר על נושא הדיון – מערכת משפט חזקה ועצמאית – אני רוצה להקריא פרק תהילים. שבנו מהלוויה הקשה, הנוראית, בהר הרצל. "למנצח לדוד אמר נבל בלִבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה אין עֹשה טוב: ה' משׁמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דֹרש את אלהים: הכל סר יחדָו נאלחו אין עֹשה טוב אין גם אחד: הלא יָדעו כל פֹעלי אָוֶן אֹכלי עמי אכלו לחם ה' לא קראו: שם פחדו פחד כי אלהים בדור צדיק: עצת עני תבִישו כי ה' מחסהו׃ מי יִתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל". יגל יעקב הוא שמו של אחד האחים הקדושים, השני – הלל שמו, ממשפחת יניב, משפחה יקרה, ממשפחת נאומבורג, משפחה יקרה. יהיה פרק התהילים לעילוי נשמתם וזכותם תגן עלינו. ה' ייקום דמם. הנושא שעליו אנחנו דנים היום הוא מערכת משפט חזקה ועצמאית. אני חייב לומר, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, השרים, אדוני היושב-ראש, אין ביזוי גדול יותר למערכת משפט חזקה ועצמאית ממה שעושה האופוזיציה בדיון סביב - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה התאהבת בעצמך - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - מערכת המשפט. אין ביזוי גדול יותר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מערכת משפט שעוסקת בפוליטיקה - - << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אין לך בושה, רוטמן. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - מערכת משפט שמבטלת חוקים, מערכת משפט שכופה את עמדותיה הערכיות על ציבור גדול ורחב, היא איננה מערכת חזקה והיא איננה מערכת עצמאית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - נתחיל להסתובב במוצאי שבת - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אם רוצים שבמדינת ישראל תהיה מערכת משפט חזקה ועצמאית, אנחנו חייבים לנתק אותה מהפוליטיקה. << קריאה >> קריאות,: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, רשות הדיבור לחבר הכנסת שמחה רוטמן. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ומה שאתם עושים, אתם צירפתם את מפלגת בג"ץ אליכם לאופוזיציה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - רוצים דמוקרטיה, לא דמוגרפיה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתם מתייחסים למערכת המשפט כחזית הקדמית שלכם, שתוכל לשלוט גם כשאתם לא בשלטון - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - והדבר הזה פוגע בעוצמתה, פוגע בחוזקה, פוגע באמון הציבור בה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - כועס עליכם. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> והדבר המגוחך ביותר, חבריי חברי הכנסת, הדבר המגוחך ביותר - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - הספר שלך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - זה שחלקים מאותה מערכת משפט – בפעם הקודמת שדיברתי כאן מעל הדוכן אני ביקשתי שחסינותי תעזור לי כאשר אני מצטט מדבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אותה מערכת משפט שסבורה שאי-אפשר לעסוק – פתאום אי-אפשר לעסוק בחקיקה שעוסקת במערכת המשפט. ראש הממשלה, שזו הבטחה מרכזית של המחנה שלו, לתקן את מערכת המשפט - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שקר, שקר. פשוט שקר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - לא יכול לעסוק במערכת המשפט. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> ראש הממשלה יותר - - - ממך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל הגמל – צריך לומר, לא "הגמל", סליחה שאמרתי "הגמל" – הבג"ץ לא רואה את דבשתו. הבג"ץ לא רואה את דבשתו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם הריבית על משכנתאות? חינוך לגיל הרך? הקפאת מחירי החשמל? להחזיר את הביטחון? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הם יכולים לדון בהרכבה של הממשלה, זה לא משפיע עליהם; הם יכולים לדון בנבצרות, זה לא משפיע עליהם; הם יכולים לדון בתוקפם של חוקים שעוסקים בהם, זה לא נוגע להם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> היועצת המשפטית יכולה לדון, זה לא נוגע לה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא רוצה בלמים, אתה לא רוצה איזונים, רק ממשלה כל-יכולה, בלי בלמים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מפלגת בג"ץ איננה רואה את דבשתה, ואם אנחנו רוצים שתהיה לנו מערכת משפט חזקה ועצמאית - - << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה איש מסוכן. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - אנחנו צריכים לנתק אותה מהפוליטיקה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> שהפוליטיקאים יחליטו על בג"ץ. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אנחנו צריכים שהיא לא תעסוק בפוליטיקה. אתם רוצים שהיא תעסוק בפוליטיקה כדי שהיא תמשיך להילחם עבורכם גם כאשר אתם מפסידים בבחירות. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת רוטמן. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אין אדם במדינה שסומך עליך שאתה תקבע מי השופטים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אין אדם אחד במדינה שסומך עליך שאתה תקבע מי השופטים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ארבע דקות, אדוני, לרשותך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שר הביטחון יואב גלנט, אני רוצה לברך אותך, את הרמטכ"ל, את ראש אכ"א, על ההחלטה הלא-פשוטה הזאת, והנכונה והצודקת, לאפשר לאחים הקדושים הלל ויגל להיקבר זה לצד זה בחלקה הצבאית, על אף שהלל כבר היה חייל לוחם ויגל רק היה בדרך. אני חושב שההחלטה של ההורים לתרום את האיברים הולכת באותו קו שהמשיכו הבנים, ואני בטוח שעם ישראל יזכור אותם כחקוקים. חבר הכנסת רוטמן, גם אני במקומך הייתי בורח. העזת לצטט – הפכתם לנו את חודש אדר לחודש אב. ציטטת מתהילים, ואני אזכיר לך את מה שנקרא בחודש אב: "איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים". מי שרצה קיבל תזכורת הלילה הזה. אדוני ראש הממשלה, הממשלה שלך לא נקייה מזה. אתה יכול לגנות כמה שאתה רוצה. אני אמרתי לך כאן מעל הדוכן הזה כמה פעמים, כשאתה הולך עד שפת התהום ואתה תחשוב שאתה תעצור בגלל שאתה יודע איפה לעצור, תמיד יהיו כאלה שימשיכו לתוך התהום. התמונות שראינו הלילה – לא ראינו אותן אף פעם, לא ראינו אותן באף ממשלה קודמת. כבר היו לנו שורפי בתים, היו לנו כבר שורפי ילדים, אבל הם עשו את זה באישון לילה, הם התגנבו, הם שרפו בית פה ובית שם, מכונית פה ומכונית שם. ובחסות הממשלה שלך, ואולי כהמשך למה שאמר קלאוזביץ, המשך המדיניות באמצעים אחרים. זה מה שהם הבינו, גם אם אתה לא התכוונת – ואני בטוח שלא התכוונת, אבל זה כבר לא משנה. הבת שלי פעם אמרה לי על חינוך: אבא, זה לא משנה מה אמרתם, משנה מה הבנתי. זה מה שהם הבינו מהממשלה הזאת. זה מה שהם הבינו כשאין דין וגם כשאין דיין. אני במקומך, אדוני ראש הממשלה, אם אתה רוצה קצת לתקן אולי, או להעביר מסר לשורפים האלה, תשלח מחר את משרד הביטחון לשפץ את הבתים שנשרפו, לטפל בפצועים כתוצאה מהפוגרום הזה. זאת החובה שלנו כיהודים, זאת היהדות שלי, אני מקווה ששלך, וגם של אלה ברחובות שאתם לוקחים להם אותה כל יום מחדש. האנרכיסטים האלה, כביכול, את היהדות לקחתם להם כבר במשך שנים. אמרתם להם: אתם לא יהודים אם לא תהיו יהודים כמו המשתמטים, כמו אלה שעל האלונקה, לא אלה שמתחת לאלונקה. אתה יודע, אדוני ראש הממשלה, אתה היית במקומות האלה, איפה שהמפגינים נמצאים, שירת באותם מקומות; חלק גדול מהתומכים בממשלה שלך לא היו שם, הם לא מבינים על מה אנחנו מדברים. הם לא מבינים על מה אנחנו מדברים, הם רק יהודים. אני אגיד לך שכשאלה שמתחת לאלונקה יחליטו שהם לא רוצים לשאת אותה, גם לאלה שרובצים עליה לא יהיה, וכדאי שאנחנו כולנו נדע שלשם אנחנו הולכים. אדוני ראש הממשלה, יש לך שרים שנתת להם משחק, קוראים לו משרדי ממשלה. הם משמיצים את האמריקאים, הם משמיצים את הנשיא. כל מוסד שהוא קריטי לקיום שלנו כאן – הם נותנים לו בעיטה, כאילו היחסים שלנו עם ארצות הברית זה עוד צעצוע, כאילו מוסד נשיא המדינה זה כדור מסמרטוטים שאפשר לבעוט בו בשליחותך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני ראש הממשלה, אני מבקש, אני כמעט מתחנן שאתה תתעורר. אולי – אני אמרתי לך את זה פעם – סמכנו עליך כמבוגר האחראי. לצערי הרב אנחנו לא יכולים לסמוך. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. ואני מזמין את חבר הכנסת בועז ביסמוט לומר את דברו. אחריו – חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. חמש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שעה קלה חלק מחברינו חזרו מהלוויה של הלל ויגל יניב זיכרונם לברכה, ואני חושב שמפאת כבודה של המשפחה והקורבנות, מן הראוי שהדיון הזה יהיה בהתאם ונדע אולי להתעלות, לפחות היום. כי בשבועות האחרונים הכנסת הזו, וסליחה על הביטוי, התחרפנה לגמרי. אני חושב על הקורבנות של אתמול - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> למה הם שינו את הדיונים היום? << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא יכול להשתלט. שים לב עד כמה אתה לא מסוגל אפילו ביום כזה לשמור. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> יאללה, אל תעשה עלינו הצגות. אל תתנשא. אתה היית בדיונים היום. אל תעשה הצגות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שטרן. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אני ממשיך. יש במדינה הזו מציאות - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> היית עושה הפסקה. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> - - בלתי אפשרית ובלתי הגיונית, ובזה אני בטוח שחבריי לאופוזיציה יסכימו איתי. המציאות הלא-הגיונית הזו זו מציאות שבה הורים קוברים ילדים. הורים קוברים ילדים. לפני שבועיים עוד היינו המומים מאם המשפחה שקברה את שני בניה הקטנים, שמונה ושש, האחים פאלי, והיום עושה את זה אם יהודייה נוספת, אם ישראלית נוספת. ואתה מסתכל על המציאות הזו ואתה אומר: מציאות בלתי הגיונית גם, רק פרדוקס. כל המדינה הזו פרדוקס אחד גדול. מדינת ישראל הוקמה, נוסדה, כדי להעניק הגנה ליהודים אחרי השואה, אחרי פוגרומים, אחרי רדיפות לכל אורך ההיסטוריה. ומה אנחנו רואים כאן? ההפך הוא הנכון. זה קל לבוא ולהאשים; כמובן תמיד מאשימים. מה לעשות שהרצח הראשון נגד יהודי היה בשנת 1851, הרבה לפני שראש הממשלה בכלל נולד? אבל צריך תמיד למצוא אשם. אבל יש עוד פרדוקס גדול במדינה הזו – ותכף אני אגיע אליכם, האופוזיציה. יש עוד פרדוקס גדול, שלצד ההישגים המדיניים המדהימים והעובדה שיש היום קואליציה ערבית עם ישראל נגד איראן, יש מציאות מסוכנת שקמה עלינו. מה לעשות, ברצונם גם לכלותינו. אבל כאן, באופן פרדוקסלי אני אומר, האיום הזה לא מטריד אתכם, המציאות הזו לא מטרידה אתכם. פה זה רק לתקוף ולתקוף ולתקוף, כאילו פה יושבים בצד השני אנשים שלפני כמה שבועות ביצעו הפיכה, הגענו עם טנקים, גנבנו את השלטון, לא היו בחירות. אני אגיד לכם מה הבעיה הגדולה - - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה חושב שלא מעניין אותנו? << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה אחת. שנייה, תני לי לסיים, גברת. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אל תדבר בשמי, אתה רוצה להגיד שזה לא מעניין אותי. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> הבעיה הגדולה – אני אגיד לכם מה הבעיה הגדולה שלכם - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> - - והגיע הזמן שתרגיעו. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> תרגיע אתה. אתה הרגע אמרת - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> פרידמן. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> השכול הוא לא שלכם בלבד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> הבעיה הגדולה שלך, שמי שיושב שם לא היה אמור מבחינתכם לשבת שם, ראש הממשלה שנבחר. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> השכול הוא לא שלכם בלבד. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> זו הבעיה, אף אחד לא האשים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני מצפה היום לטיפ-טיפונת אחריות גם מצידכם ביום שכזה. ולמה אני אומר את זה? כי כאן אני קורא לכם - - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> איזו אחריות? על מה אתה מדבר? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> היו בחירות, יש כאן ממשלה שבחרה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה, נגיע גם לזה. יש כאן ממשלה שבחרה להציג למדינה הזו רפורמה משפטית. הרפורמה המשפטית הזו - - - << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> זו לא רפורמה, אל תקרא לזה רפורמה. אל תטעה את הציבור ואל תשקר לציבור. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה אחת, תנו לי לסיים. זה לא בגלל שאתם צועקים. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אל תקרא לזה רפורמה. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אקרא לזה איך שאני רוצה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> הרפורמה המשפטית הזו באה לגוון בית משפט עליון. אבל זה מטריף אתכם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין לכם מנדט לחסל את הדמוקרטיה. אין לכם מנדט לעשות את זה. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> זה משגע אתכם, למה? כי זה לא אתם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין לכם מנדט לחסל את הדמוקרטיה הישראלית. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? כי זה הצד הזה שהחליט. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה לא - - - << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה להסביר לכם. הצד הזה - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אל תסביר לנו כלום. אתה מנסה לחנך אותנו. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> - - קורא לכם להידברות. הצד הזה רוצה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, את בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> הצד שלכם רוצה קונפרונטציה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו רוצים הידברות בעוד חמש דקות מבחינתנו. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו. תעצור את החקיקה. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> העם שלנו לא אוהב את מה שקורה כאן. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> תעצרו את החקיקה - - - עוד ועדה - - - << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> העם שלנו דמוקרט, העם שלנו יצא לבחור לפני – כמה? לפני חודשיים שלושה. הוא בחר בצד הזה, תכבדו את זה. מצד שני, גם הצד הזה לא אוהב את מה שקורה כאן. אז אני אומר לכם היום בפעם המי-יודע-כמה, עדיף הידברות. אני הייתי מצפה מכם – כאשר שני ראשי ממשלות לשעבר, האחד קורא למרד אזרחי והשני קורא למלחמת אחים במתווה כלשהו - - << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתם הורסים את המדינה. לא השארתם כלום, לא דמוקרטיה, לא בית משפט לא מדינה. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> - - לא שמעתי מילה מכם. אז תרשו לי, לפני שאני מסיים את זמני, רגע, קצת היסטוריה - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון. זה לא נכון. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> צר לי שזה מרגיז אתכם, אבל האמת תמיד כואבת. כשאספסיאנוס הגיע לדכא את המרד הגדול ועמד להחריב את ירושלים, נאמר לו ששלושה קיסרים מתו ברומא בתוך שנה. מה הוא עשה? הוא עזב את המצור על ירושלים וחזר לרומא כדי להשתלט עליה ולהיות קיסר. ליהודים בירושלים הייתה שנה וחצי להתכונן למלחמה ולחזרתם של הרומאים. במקום לעשות זאת, מה הם עשו, לפי דעתכם? מה הם עשו? הם רצחו אחד את השני. כשהגיע טיטוס בשנת 70 להשלים את המלאכה, החברה היהודית הייתה כבר מרוסקת, ולמרות מלחמת הגבורה של המורדים, הם לא הצליחו לשמור על העיר והמקדש. וכך, חברים, יצאנו לגלות. חבר'ה, אני שואל אתכם שאלה - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> - - האם לא למדנו די? אז תרגיעו. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> תעצרו את החקיקה, אם למדתם משהו - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. אחריה – חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בועז, אמרנו או לא אמרנו על - - - אל תברח. אל תברח. אנחנו גינינו את מי שאמר את זה. אני עמדתי כאן ודיברתי נגד - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי. תמשיכו את הדיון הזה בחוץ, לא כאן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> להרגיע. וביום ראשון מזמן ועדת חוקה. בחיים לא היה דבר כזה. ביום ראשון ועדת חוקה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ארבע דקות לרשותך, גברתי. חבר הכנסת מיקי לוי, תודה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תעצרו את החקיקה המטורפת הזאת. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כמה מביך לראות כאן ראש ממשלה בתואר בלבד יושב זחוח, כשמסביב אנחנו שנייה ממלחמת אחים, כשהדם של הילדים שלנו זורם ברחובות והכאב והפחד שולטים. אתה, ביבי, הרי אף פעם לא אחראי לתבערה. אתה גם לא שומע על ההסתה, על הקריאות של בכירים בקואליציה שלך שמעודדים אזרחים יהודים להגיב בטרור על טרור. אנשים נרצחים, נשים נאנסות בבתים שלהן, ואני אפילו לא מתחילה לדבר על המשילות בנגב. אין ביטחון, אין משילות, הכאוס משתולל, ואתה, ביבי, אתה בכלל עסוק בלקרוא לשרים שלך לתקוף באלימות את המפגינים נגדך. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה בשבילך - - - << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שר האוצר שלך, שמחלטר גם כחצי שר ביטחון, עושה לייקים לקריאה למחוק את חווארה, ואתה, אתה, אתה, ביבי, עסוק בלדרוש שהציבור יממן לך את שני הבתים הפרטיים שלך. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אדוני ראש הממשלה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנשים מתים פה, אנשים נרצחים פה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> זה שאין לך - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - ביבי - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואתה, ביבי, רץ ריצת אמוק כדי להפוך את החבר העבריין שלך אריה דרעי לשר - - << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, הערתכם נשמעה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ונותן להם פה את המדינה עם הפיכה משטרית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צניעות. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> - - - מזגזגת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, די. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הטרור משתולל; המשילות לא קיימת; החוסן הלאומי שלנו נפרם. הביחד שלנו, מר נתניהו, נעלם. זה אתה וזה רק אתה. העולם כולו, כולל בעלות בריתנו – הן נחרדות, נחרדות מהרס הדמוקרטיה הישראלית. הקהילות היהודיות בגולה מזועזעות מביזוי היהדות והניסיון להפוך אותה מדת ומורשת מכילות ופתוחות לגרסה של "סיפורה של שפחה". אתה ממנה שני יעדים לשעבר של החטיבה למניעת טרור יהודי בשב"כ לראשי ממשלה בפועל, ואז, מול הציבור הנדהם, אתה עוד קורא למתינות. אתה, ביבי, יודע בדיוק מה אתה עושה, ואתה מוביל את כולנו לתהום בעיניים פקוחות רק כדי להציל את העור שלך. ביבי, המחיר שאזרחי ישראל משלמים הוא בדם, הוא בזעקת האימהות על הילדים שלהם וכל זה כדי שאתה תימלט מהדין. זה לא שווה את זה. זה לא שווה את המחיר. תעצור. השחיתות אכלה אותך, ביבי. אתה, חסר הערכים שמוביל אותנו אל מלחמת אחים, תעמוד - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ושוב תעמוד פה בדוכן ותעשה את הפוזה. בוא תעשה את הפוזה של המבוגר האחראי עלק, ואתה תנאם בקול המזויף שלך תכף, פה על הבמה - - << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רביבו. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - עם עוד מילים מזויפות וערכים מזויפים על ממלכתיות ועל כיבוד ועל הכרעת הרוב. אין בך דבר אחד אמיתי, מהשיער שלך ועד לערכים שום דבר לא אמיתי. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל לנו יש את האמת, והאמת והרוח הציונית ינצחו את הביביזם. רוב אזרחי ישראל איתנו. מדינת ישראל ועם ישראל ינצחו את הדיקטטורה הביביסטית - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - וחבורת הליצנים הקיצוניים שלך. אנחנו לא מפחדים ממהלומת האגרוף שלך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, חברת הכנסת שיר סגמן. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו נילחם בך ובהפיכה המשטרית שלך ואנחנו ננצח. עם ישראל חי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תעלה ותבוא חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> רביבו, חבר הכנסת רביבו, תשאל את מאי, היא יושבת פה, איך היא נהגה לקרוא לראש הממשלה נפתלי בנט. היא הייתה עולה וקוראת לו "אפס מאופס". נכון או לא? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת טלי גוטליב, חמש דקות לרשותך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> רוצח. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יסמין, ההבדל הוא שזה נכון מה שהיא אמרה. זה נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קטי, לא מתאים לך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית, תודה. חברי הכנסת, חמש דקות לרשותה של חברת הכנסת טלי גוטליב ולרשותה בלבד. חברת הכנסת גוטליב, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עם ישראל, אני פונה אליכם כדי לתאר בפניכם משהו, סיפור, סיפור נוראי. שואלים אותי למה אני הולכת ללוויות של נפגעי פיגועים, שנים. הולכת. וואו, אתם לא יודעים איזה קשה זה. אתה הולך וחם לך, אתה לא באמת מכיר את המשפחות, ואלה לוויות המוניות, וכולם מאוד מאוד בוכים. אני הולכת ללוויות האלה כדי לזכור מי אני, מה אני, מאיפה באתי ולאן אני הולכת. אני רוצה לספר לכם מה היה היום בהר הרצל. היה מאוד חם היום, במפתיע, וכולם ככה מזיעים ואלפים של אנשים. בתוך במקום הזה הם מוצאים לתת כבוד, הם נותנים פתאום כבוד לחברי כנסת, לא משנה מאיפה. מתן כהנא היה שם, מפנים לנו מקום, ומי אנחנו בכלל? אתה בכלל רוצה שיפנו מקום למשפחה ולצער, ואתה לא רוצה שיפנו לך מקום, כי אתה שום דבר. בתוך המקום הזה אתה שומע את הדברים הבאים, ואני אומרת לכם, נכנסתי היום לכנסת ושאלתי את עצמי מה אני עושה פה, בשם כל השמות. איך יכול להיות שאני יוצאת מהר הרצל, הר המנוחות, שבו סבא לשני נכדים אומר את הדבר הבא – אני פשוט באתי לספר לכם מה היה שם: "יד אחים לכם שלוחה, הנוער החביב. על דגלנו כולכם, חנו מסביב". אומר אלעזר שטרן, זה המנון בני עקיבא. עוד לפני המנון בני עקיבא אלה דבריו של הרב קוק, שמה שאיחד את היסטוריית עם ישראל - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הרב נריה - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד קודם. מה שאיחד את עם ישראל לפני הכול, באמת לפני הכול, ריבון כל העולמים, זה קידוש השם וההבנה שאנחנו בעם הזה, במדינה הזו, בשם המורשת ולא בשם שום דבר אחר. אומר סבא של שני נערים נרצחים, שפוצפץ מוחם אתמול בתוך הרכב, הוא אומר לנו שאנחנו צריכים לשמוח. כל הגוף שלי רועד מבכי, אני לא יכולתי לשאת את זה. אני לא יכולה לשאת את הצער הזה, זה צער שהוא בלתי רגיל. אני חושבת שלא סתם מתן כהנא הגיע ללוויה הזאת, ולא סתם מי שהגיע הגיע. אנחנו מגיעים ללוויות הללו כדי לזכור מי אנחנו. אם אנחנו נגיע ואנחנו נראה את הצער הזה אנחנו נתחזק – אגב, איש איש באמונתו, בדרכו ובצדקת דרכו. תוך כדי אתם רואים את כולם – הרב עמאר, הרב הראשי, והרב לאו, וכולם מכירים את המשפחה הזאת ואת מתיישבי הר ברכה. נמצא שם ראש מועצת שומרון, שמזכיר לנו את כוח ההתיישבות ואת תפארת המדינה שלנו. כמעט שכחנו, אסור לנו לשכוח. ובגלל זה צריך ללכת, צריך ללכת ללוויות האלה, קשה ככל שזה יהיה. הכי קל להישאר בכנסת, יכולנו לאכול צוהריים, להתערבב שם בתוך חדר האוכל עם כולם, להיות נחמדים ולא לדעת שזה קורה כאן – רבע שעה נסיעה. אתם רואים את המשפחות מפורקות, מפורקות, ומתוך הפירוק הבלתי נתפס הזה הם מרימים את הראש. אתם יודעים, בתהילים – "הפכת מספדי למחול" זה ביום שני, תהלים של יום שני. אני לא זוכרת בעל פה אבל אני מקפידה לקרוא. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פרק ל', פרק ל'. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אף פעם לא הבנתי איך אפשר להגיד "הפכת מספדי למחול לי". באיזו גדולה ובאיזה קידוש השם עומדות משפחות נרצחי הפיגוע וכל מה שהן אומרות לנו, לעם ישראל – תתחזקו, לכו לתפקידים משמעותיים בצבא, תיישבו את הארץ המפוארת הזו שלנו. אז אנחנו כאן בכנסת עסוקים באופוזיציה-קואליציה, ואללה, אני מסוגלת להבין את זה, באמת. אמרתי לכם בנאום הראשון שלי: איזו זכות אדירה יש לנו להיות פה. אתם בכלל לא מבינים את זה, איך כל אחד מכם, אחד מתוך 120 אנשים שמייצגים את עם ישראל, את אזרחי מדינת ישראל, כל אחד מכם הוא בבואה של קבוצה בחברה. אנחנו תפארת גם של מיעוט, ולכל אחד יש כאן ייצוג. אנחנו לא נותנים רק למי שיש לו 40% בחברה להיות מיוצג פה. קבוצות מיעוט מיוצגות כאן בכנסת. אז ביום הזה שאלו אותי: את לא מגנה את מה שקרה בחווארה? אמרתי להם: לא היום, מחר, היום לא. היום לא, כי היום כל הבמה, כל הבמה, היא לשני אחים תכולי עיניים שנוסעים ברכב שלהם ונורים בראשם, ומישהו מתוך המערכת צריך לדפוק לאימא אחת בדלת ולומר לה שהיא איבדה את שני הבנים שלה, כי אנחנו איבדנו את ההרתעה. ואתם יודעים משהו? זה גם לא משנה מי אשם, אנחנו אתם. לקחת את ההחלטות האלה זה כל כך קשה. אנחנו יושבים לפעמים בוועדות חוץ וביטחון ושומעים דברים קשים, אני לא מקנאה בנתניהו, ראש הממשלה, לא מקנאה בך, אדוני. ההחלטות האלה, הקשות – כן לעשות, כן להשיב, להכיל או לא להכיל. יש לנו כל כך הרבה על הכתפיים. והאחריות היא אדירה, גם שלכם, גם שלנו, או להפך. אז לא היום. היום אני לא מגנה. היום אני רק מכילה את משפחות קורבנות הפיגועים, ואני מקדשת את כוחם של חיילי צבא הגנה לישראל, שהשם ישמור אותם, שישובו בשלום, שכל אחד שיושב פה יודע שמסוכלים פה פיגועים לילות כימים עם החיילים הגיבורים שלנו. אז לא היום, לא היום, בבקשה. היום אני לא מגנה. היום אני רק שולחת מסר מאחד לעם ישראל הגיבור, על תפארתו, על מורשתו, על המקום הקשה שהוא קם ממנו. זה היום. מחר? מחר נמשיך לריב, מחר נמשיך להתווכח, מחר נגנה יותר או פחות, אבל לא היום. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, כעת יאמרו את דבריהם ראש הממשלה ואחריו ראש האופוזיציה. אני אעמוד על זכותם של השניים להישמע ללא הפרעות. אני בטוח שגם חברי הצדדים השונים בבית הזה ירצו לשמוע אותם וירצו שינהגו בראש המחנה שלהם כפי שנוהגים בראש המחנה שמנגד. אז אני מבקש מכל חברי הכנסת, ללא הפרעות. ראש הממשלה, בבקשה. << דובר >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר >> מכובדי יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, בשם כל אזרחי ישראל אני מבקש לשלוח תנחומים מעומק הלב למשפחת יניב מהר ברכה על הירצחם של הבנים והאחים הלל ויגל. שניהם היו תלמידי ישיבות הסדר, אוהבי העם, אוהבי המדינה, אוהבי הארץ, מלח הארץ. הלל שירת בחיל הים, יגל עמד להתגייס לשירות קרבי. אין דבר יותר נורא להורים מלהתבשר על מותם של בניהם, אין דבר יותר נורא. רציתי להגיד בחיים – ביקום. הלל ויגל הנאהבים והנעימים בחייהם וגם במותם לא נפרדו, השם ייקום דמם, ואנחנו ניקום דמם. כשאני אומר "אנחנו" אני מתכוון – וכאן אני מדגיש, גם ביום הזה – כשאני אומר "אנחנו" אני מתכוון אך ורק לכוח המגן של מדינת ישראל – צה"ל וזרועות הביטחון. הם יודעים לעשות זאת, הם עושים זאת, הם באים חשבון עם כל מי שמרים ידו עלינו. אנחנו ראינו זאת בשכם רק לפני כמה ימים, כשכוחותינו חיסלו את המחבלים שרצחו את הלוחם עידו ברוך, זיכרונו לברכה, השם נקם דמו. כך עשו כוחותינו גם בשבועות האחרונים, כשחיסלו עשרות מחבלים וסיכלו עשרות פיגועי טרור. גם במקרה הזה זו רק שאלה של זמן – אני מעריך ומקווה, לא הרבה זמן – עד שניפרע מן הרוצח של הלל ויגל. דמו בראשו. אני רוצה לומר דבר נוסף: כשמתרחש פשע מחריד כזה, כשמתרחשת זוועה כזו, של רצח שני נערים נפלאים, אחים, הלב של מי לא נקרע? הדם של מי לא רותח? בשום אופן לא נעבור על כך לסדר-היום. הממשלה שלנו משנה את הכללים. אנחנו פועלים נגד הטרור בכל האמצעים: סיכול, פעילות מבצעית, ענישה, אבל עכשיו גם דבר חדש – חקיקה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם תשלום. אתה משלם להם כסף. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> חקיקה: חוק גירוש משפחות מחבלים וקידום חוק עונש מוות למחבלים – דברים שלא היו עד עכשיו. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> וטוב שכך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא הבנתי - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, קריאה ראשונה. חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> צריך להרוג את הכיבוש, צריך שיהיה שלום. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> שכחת את הפוגרומים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, קריאה ראשונה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, קריאה ראשונה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - פוגרום. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני יכול להגיד לכם שאנחנו במאבק מתמשך. היו פיגועים, לצערי יהיו עוד פיגועים. אנחנו חייבים לפעול קודם כול נגד המרצחים עצמם וגם נגד הסביבה שתומכת בהם. במקביל, אנחנו מסדירים יישובים שלא הוסדרו במשך שנים, אנחנו בונים עוד אלפי בתים ואנחנו מוכיחים לאויבינו שהם לא יעקרו אותנו מארצנו. וזאת התשובה שלנו לטרור – להלום בטרוריסטים, להלום במחבלים ולהעמיק את שורשינו במולדתנו. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> גם במפגינים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, קריאה ראשונה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הטרור הוא בכל מקום. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אבל, שוב, זה התפקיד שלנו, זה התפקיד של הממשלה, זה התפקיד של זרועות הביטחון, ועם כל הלהט והיצרים, אין שום מקום לאנרכיה בשום מקום. לא נשלים עם אנרכיה, לא נקבל מציאות שבה איש הישר בעיניו יעשה – הצתת בתים, שרפת מכוניות, פגיעה מכוונת בחפים מפשע. אני רוצה להגיד לכל חבריי כאן , לכל מי ששומע אותי מחוץ לאולם - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אוהד טל. חבר הכנסת אוהד טל וחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חבר הכנסת אוהד טל, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> זהו בדיוק מה שאויבינו רוצים לראות. אובדן שליטה ומעגל אין-סופי של דם ואש ותימרות עשן. << קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> חברי הכנסת - - - << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> היה אתמול פיגוע ירי - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שקט. שקט כבר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה ראשונה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> - - עוד פיגוע בממשלת הדמים שלך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ודרוש הרבה קור רוח. דרוש הרבה איפוק, אבל כוח. ודרושה הרבה נחישות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה חלש. איזה כוח? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> שמעתי. שמעתי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שנייה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה חלש. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> שמעתי את ה-talking points האידיוטיים שלכם. חברי הכנסת, הקשבתי לאסתי יניב - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מתי? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לפני דקות ספורות. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אתה בשנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - ואני מציע שגם אתם תקשיבו לאסתי יניב, אימם של הלל ויגל. אסתי ושלום קברו היום את ילדיהם האהובים. אסתי אמרה אתמול בשיא יגונה ובאצילות נפש שאין דומה לה: אנחנו אוהבים את המדינה, אנחנו אוהבים את הצבא, ואנחנו רוצים, כך היא אמרה, אנחנו רוצים אחדות. אני יודע שרוב מכריע של אזרחי ישראל חותמים על המילים מרטיטות הלב הללו: אנחנו אוהבים את המדינה, אנחנו אוהבים את הצבא, ואנחנו רוצים אחדות. חברי הכנסת, אני אומר זאת גם לתומכי הרפורמה וגם למתנגדי הרפורמה - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מי תומך בה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - ובייחוד לכל יושבי הבית הזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> כולנו אוהבים את המדינה, לכולנו יש רק בית אחד, לכולנו יש רק מדינה אחת - - << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה הורס אותה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - ויש רק דרך אחת, רק דרך אחת להוריד את גובה הלהבות בתוכנו. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אז תוריד. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> והדרך הזאת היא לעשות דבר פשוט - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> דרך משפטך. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> תעצור. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - להתחיל לדבר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שלישית. נא לצאת. (חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יוצא מאולם המליאה) << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אבי המנוח היה אומר: הדיבור מפרה את המחשבה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> הוא היה אומר לעצור. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> הדיבור מפרה את המחשבה. הדיבור הוא האמצעי להגיע לפתרונות. ובשביל לדבר צריך להיכנס לחדר אחד יחד ולדבר - - << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> תעצור את החקיקה, ראש הממשלה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - בלי גינוני כבוד, בלי אגו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תעצור את שמחה רוטמן. תעצור את שמחה רוטמן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת אורנה ברביבאי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> בלי להגיד – נכנסים יחד, כן? לא אתה קודם, לא הוא קודם - - << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אז למה שמחה - - - << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - המדינה קודם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא עושה את זה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> המדינה קודם, נכנסים לחדר. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - מוסוליני אמר בזמנו - - - << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> כבר ראינו, ראינו מה קורה כשעומדים שניים ואחד אומר: אתה תיכנס קודם, אתה תיכנס קודם. אתם זוכרים היטב מתי זה קרה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> זה לא היית אתה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> נכנסים יחד - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה משווה? מה אתה משווה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שטרן, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - בלי הקדמות ובלי תנאים מוקדמים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אז תפסיק את החקיקה - - - << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> בינתיים - - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> בינתיים בוזבזו שבעה שבועות יקרים - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תפסיק את החקיקה - - - לדבר. תפסיק את החקיקה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, אתה כבר בשנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - שבהם הקריאה שלנו להידבר לא נענתה. בוזבזו שבעה שבועות שהקריאה החוזרת ונשנית שלנו להידבר לא נענתה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זה לא אמיתי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה פשוט שקרן. פשוט שקרן. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> בואו נדבר - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, קריאה ראשונה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> ראש הממשלה, מדברים שבעה שבועות בוועדת החוקה וכלום לא קורה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> בואו נקשיב - - - << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא מקשיב. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> בואו נקשיב לזעקה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> יאללה בוא. תעצור. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> בואו נקשיב לזעקה האמיתית של אם הבנים, אסתי יניב - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - שקוראת לנו מתהומות - - << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא תשמש באזרחים כשכפ"ץ אנושי. סליחה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - להידבר ולהתלכד. ואני יודע ואתם יודעים שזו קריאה אמיתית של רבים רבים בעם. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> שלה כן. שלך לא. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ואני רוצה להגיד לכם שאני משוכנע שעם רצון טוב נוכל להגיע להסכמות. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> תעצור. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ברור לי שהדבר אפשרי, ואני אגיד לכם איך אני יודע. רוב עצום בעם מסכים שצריך לבצע - - - << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה מוכן לא לבחור את השופטים שלך? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, קריאה ראשונה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אם אתה לא בוחר את השופטים שלך, אז אפשר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> רוב עצום בעם - - - << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה מוכן לא לבחור את השופטים שלך? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, קראתי אותך – קריאה ראשונה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> יש לך כתבי אישום. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני קורא אותך – קריאה שנייה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אם אתה לא בוחר את השופטים, אפשר - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת כהן. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> רוב עצום בעם מסכים שצריך לבצע תיקונים במערכת המשפט, והוא אפילו מסכים על עקרונות כלליים. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אתם לא רוצים לתקן אותם. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני רוצה לצטט באוזניכם כמה דברים, ואני מבקש מכם שתקשיבו היטב - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא רוצים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - לא נכון בעיניי שהכול שפיט - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - לא נכון בעיניי שבית המשפט העליון ישנה סדרי עולם בעודו פועל על פי מבחן האדם הסביר. לא נכון בעיניי שרשות אחת תשים את עצמה מעל אחרת. סוף ציטוט. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> עשר שנים זה כן היה ראוי, עכשיו זה לא ראוי? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> לא אני אמרתי את זה, יאיר לפיד אמר את זה ב-2016. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אין לו כתבי אישום. אין לו כתבי אישום. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת אורנה ברביבאי, קריאה שנייה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה ראשונה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> על זה אפשר להסכים, אבל היא לא יכולה לעשות הכול. על זה אפשר להסכים - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ', אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> תתפלא, יש לנו הסכמות, רק לא למי שיש כתבי אישום שינהל את כל העסק. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> והינה עוד ציטוט - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ברביבאי, את כבר בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - בג"ץ מחדד את הצורך לחוקק את חוק-יסוד: החקיקה. כללי המשחק החוקתיים חייבים להיקבע על ידי הכנסת כנציגת הריבון ולא על ידי בית המשפט, ויפה שעה אחת קודם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שאמר הנשיא. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> גם את זה לא אני אמרתי. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> חוק-יסוד: החקיקה, אנחנו רוצים לחוקק אותו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> מי שאמר את זה הוא גדעון סער, ב-2021. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> הוא רוצה כמו שרוטמן לא רוצה. הוא לא רוצה חוק-יסוד: החקיקה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ', אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל כדאי שראש הממשלה יקשיב לו. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> והינה עוד ציטוט - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ודאי תרצה להישאר לשמוע גם את חבר הכנסת לפיד. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> והינה עוד ציטוט: אם בג"ץ פוסל חוקים על סמך חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, שעבר ברוב של 32 קולות בלבד, ברור שלכנסת מותר להתעקש על חוקים שעברו ברוב של 61. זה הכרחי וזה דמוקרטי. גם את זה לא אני אמרתי. מי שאמר את זה הוא זאב אלקין. טוב, יום אחד הוא פה, יום אחד הוא שם. לא חשוב. חברי האופוזיציה, הוכחתי לכם עכשיו שאתם תומכים בעיקרים חשובים של הרפורמה. אני בטוח שיש שינויים שאתם רוצים לעשות, אני יודע את זה, ושר המשפטים כבר אמר פעם אחר פעם שהוא מוכן לדון בכך - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא המשיך עם הטרקטור. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - אבל בשביל זה - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שטרן, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - חייבים לדבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שיעצור את החקיקה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> זה מה שהציבור מצפה מאיתנו. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> על ידי הכנסת - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, את בקריאה שנייה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - זה מה שאתה עושה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, קראתי אותך – קריאה שנייה. קריאה שלישית, תודה. (חברת הכנסת יוליה מלינובסקי יוצאת מאולם המליאה) << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> חברי הכנסת וחברות הכנסת, זה מה שהציבור מצפה מאיתנו, מאלה שתומכים ברפורמה ומאלה שמתנגדים לרפורמה - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> גם אתה מתנגד. בתוך תוכך אתה מתנגד. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - אבל לצערי, במקום לדבר אני שומע בחוץ סיסמאות ריקות ואמירות שהולכות ומתלהמות. אז אני מבקש לומר לכם, לא תהיה פה דיקטטורה, לא קץ הדמוקרטיה, לא D9 על בית המשפט - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה לא תלוי בך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - לא מדינת הלכה, לא פגיעה בלהט"בים ולא כל שאר ההבלים שאני וחבריי לעולם לא ניתן להם יד. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איזה חוקים העברת רק בשבוע שעבר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אבל במקום לדבר - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת פורר, קריאה שנייה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת פורר, קראתי אותך – קריאה שנייה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> - - - במשמרת שלי אני אמשיך להגן על עצמאות בתי המשפט. מי אמר את זה? אלה דברים שאתה אמרת. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, קריאה ראשונה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - חמץ. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אבל במקום לדבר, אתם – אני אומר אתם, אני פונה קודם כול למנהיגי האופוזיציה – אתם נותנים ידכם לחציית כל גבול: הברחת משקיעים, סירוב פקודה - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה מבריח משקיעים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בליאק, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - קריאה למרי אזרחי - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - על מה אתם מדברים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי, קריאה ראשונה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי, שבי, בבקשה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי, קריאה שלישית. נא לצאת. (חברת הכנסת נעמה לזימי יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - קריאה למרי אזרחי, דיבור על דם ברחובות. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מרי אזרחי נגד דיקטטורה - - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מרי אזרחי נגד הדיקטטורה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כסיף, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> לצערי, זה לא רק מה שאתם אומרים, זה גם מה שאתם לא אומרים. אתם שותקים נוכח איומים מפורשים שחוזרים כמעט כל יום לרצח ראש ממשלה ובני משפחתו, לפגיעה - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - לפגיעה בשרים וחברי כנסת - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בליאק, קריאה שלישית. נא לצאת. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בליאק, קריאה שלישית, נא לצאת. חברת הכנסת מירב בן ארי, קריאה ראשונה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא קראתי בכלל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ראשונה. הינה הגיעה הפעם הראשונה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> שהוא שקרן. (חבר הכנסת ולדימיר בליאק יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - להדלקת מדורות בנתיבי איילון, לחסימת כבישים, לשיבוש שגרת חייהם של אזרחי ישראל - - << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אזרחי ישראל - - - << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - לגנרלים שהפסידו בבחירות והציבור הראה להם את הדלת, שקוראים לסירוב פקודה - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - לערוצי תעמולה שמפמפמים שקרים ועיוותים בלי סוף - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עידן רול, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - יום ולילה, בהנדוס תודעה שלא היה כדוגמתו. והכי גרוע - - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כסיף, קריאה שנייה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אין לו מושג מה קורה במדינה. אין לו מושג. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, קריאה שנייה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אין לו מושג מה קורה במדינה. לראש הממשלה אין מושג מה קורה פה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> למה כל מי - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בועז דוידסון, קריאה שלישית, נא לצאת. קריאה שלישית, נא לצאת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> והכי גרוע - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> שראש הממשלה שלנו לא יודע מה קורה בכלל. (חבר הכנסת סימון דוידסון יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> והכי גרוע – שאינכם מקבלים את בחירתם החופשית והדמוקרטית של מיליוני אזרחי ישראל. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> די כבר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> פחות - - - << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> הרי אם השאלה היא הרפורמה – תיכנסו ותדברו, ריבונו של עולם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - תעצור את הרפורמה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אם השאלה היא הערות כאלה ואחרות – היכנסו ודברו, ריבונו של עולם. אבל זו לא השאלה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> כי מה שבאמת באמת מניע אתכם, זה הרצון לא לקבל את תוצאות הבחירות, לא לקבל את העובדה שהעם בחר בנו ולא בכם. ואתם מנסים בכל דרך - - << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> המורשת שלך תהיה הרס מדינת ישראל. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - ללא גבול, ללא סייג - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עידן רול, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - ללא שום מגבלה. פשוט להביא להפלת השלטון. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> יישאר ממך הרס הכלכלה, הרס יחסי החוץ, זה מה שההיסטוריה תזכור ממך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עידן רול, קריאה שלישית, נא לצאת. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> מדינת ישראל תזכור את זה טוב טוב. (חבר הכנסת עידן רול יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> חברי הכנסת, הגיע הזמן לדבר. ועוד דבר אחד - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז תפסיק את שמחה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> - - - אם אתה רוצה לדבר – תעצור. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה שלישית, נא לצאת. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מדברים ולא קורה כלום - - - הצגה. זה פייק אחד גדול. שבעה שבועות כלום לא מדברים. בוועדה כל הזמן מדברים. אולי ראש הממשלה לא יודע, אבל מדברים כל הזמן. (חבר הכנסת יואב סגלוביץ' יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> חברי הכנסת, קם כאן דור חדש של ישראלים, שלא מפחד. קם כאן דור חדש שלא מתרשם ממפגני הצביעות האין-סופיים בתקשורת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> נכון מאוד, קם כאן דור חדש. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> הדור הזה נחוש להיאבק על הערכים החשובים לו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לך להפגנות, תפגוש אותם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שטרן, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ועל מקומו בהנהגת המדינה. הדור הזה גאה במי שהוא, ואני גאה בו. הדור הזה זוקף את קומתו - - << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> בוא - - - אולי תהלום בהם. תהלום בהם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - והוא לא ישלים יותר עם פטרונות ועם הדרה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> במלח הארץ, במפגינים נגדך, תהלום בהם. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> בשמו של הדור הזה, ולמען כל אזרחי ישראל, ממשלתי ואני נוסיף לפעול לביסוס עוצמתה של המדינה - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ראינו מה אתם עושים - - - אל תתפלאו. אל תתפלאו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - לחיזוק הישגיה ולהבטחת עתידה - - << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> 13 הרוגים בחודש-חודשיים של ממשלה. הישג נהדר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - ולמען העתיד המשותף, העתיד המשותף של כולנו. אני חוזר פעם נוספת על הקריאה להידברות. אולי כמה מכם - - - << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, קריאה שנייה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה לדבר – תעצור. אתה לא יכול, לעצור כדי להמשיך לדבר - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אולי כמה מכם יגלו אחריות. אולי כמה מכם יעשו סוף-סוף מעשה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - פעם אחת בחיים שלך תיקח אחריות. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אולי מישהו מכם יקום - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> - - ויושיט את ידו. וכשתעשו זאת – תמצאו את ידנו מושטת. << קריאה >>קריאה:<< קריאה >> - - - מבעירים את חווארה. כנראה שאתה אשם. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> איזה מושטת? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, קריאה שלישית. נא לצאת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה מחרב את מדינת ישראל. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> כך נוהגים אחים. תודה רבה לכם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה מחרב את מדינת ישראל. (חברת הכנסת יסמין פרידמן יוצאת מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. יעלה ויבוא כעת ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תתבייש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יאיר לפיד, רשות הדיבור שלך. חברי הכנסת, נא לשבת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא ענה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע, רגע, אני לא הכנסתי אף אחד, סליחה. לא הכנסתי אף אחד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה אסור? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מי שיצא בקריאה שלישית, נא לצאת. מי שיצא בשלישית, נא לצאת. זה לא עובד ככה שמפריעים לצד אחד ואז נכנסים לשמוע את הצד השני. זה לא עובד ככה. מאה אחוז. מי שיצא בקריאה שלישית, נא לצאת. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. אני מעדכן את הכנסת שבמהלך נאומו של ראש הממשלה, היה דיווח על עוד פיגוע בבקעה, פצוע אנוש. כמובן שהבית הזה כולו מתפלל לשלומו. זו אולי ההזדמנות להגיד: ראש הממשלה, אני שמעתי כל מיני דברים בחיי, לגייס דברים שאמרה אם שכולה ביום שקוברים את שני בניה כטיעון פוליטי, זה דבר שלא ייעשה, אני קורא לך לחזור בך. תראו במה מתעסקת היום הממשלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל - - - אדוני ראש ממשלה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> די כבר. די - - - לא נמאס לך כבר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. חברת הכנסת גוטליב, קריאה ראשונה. חברי הכנסת, אמרתי שאעמוד על זכותם של שני ראשי המחנות לדבר. בבקשה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> תראו במה מתעסקת היום הממשלה. הטרור הורג בנו, אתמול נרצחו שני צעירים נהדרים, האחים הלל ויגל יניב, זכרם לברכה. << קריאה >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << קריאה >> למה אתה משתמש בהם באופן פוליטי? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה דיסטל אטבריאן. השרה דיסטל אטבריאן, מאוד לא מקובל לקרוא שרים לסדר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> מיליציות טרוריסטיות של מתנחלים קיצוניים עם רוח גבית של שרים וחברי כנסת עושות פיגועי נקמה בחווארה, אבל בוועדת החוקה לא עוצרים לדקה. במקום לרדוף אחרי מחבלים, הצבא צריך לרדוף אחרי טרוריסטים יהודים. אף אחד לא מבין מה המדיניות שלכם, איזה שר אחראי על מה. הממשלה איבדה שליטה, אבל לוין ורוטמן לא רואים בעיניים. הכלכלה מתרסקת, השקל יורד, יוקר המחיה לא מפסיק לעלות, עם ישראל נקרע לגזרים, אבל אתכם מעניין רק דבר אחד – להמשיך את מסע ההשמדה של הדמוקרטיה הישראלית. כמה זמן אתם חושבים שאפשר להמשיך את המשחק שאנחנו משחקים כאן? כמה זמן אתם חושבים שאנחנו נמשיך לעזור לכם להעמיד פנים שזו באמת כנסת וזו באמת דמוקרטיה, ומה שקורה פה הוא אירוע נורמלי? << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אתה כבר עזבת, אתה לא נמצא פה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תעיף את הדבר הזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רביבו, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודע, אני יודע שאתם צריכים שיראו אותנו בכנסת ביחד, בשביל האמריקאים, בשביל המשקיעים, שיראו שהפרלמנט הישראלי מנהל דיונים כאילו אין פה ניסיון חיסול של הדמוקרטיה, כאילו הכול בסדר. הכול לא בסדר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> תתפטר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה לא משלים עם הבחירות. אתה לא משלים עם הבחירות. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> בואו נפסיק לעשות הצגות. האופוזיציה - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - לא נמצאת כאן כדי לשמש תפאורה בהצגות שלכם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם אתם תמשיכו עם תהליך החקיקה המטורף הזה, ישראל תפסיק להיות דמוקרטיה, וזה יהפוך להיות הפרלמנט ההונגרי. אני כבר נאמתי בפרלמנט ההונגרי, אין לי שום עניין לחזור לשם. כמה פעמים, ראש הממשלה, תחזרו על השקר הזה שאתם רוצים הידברות? בשבוע שעבר, ראש הממשלה האמיתי, יריב לוין, עמד פה וקרא להידברות, ומייד כשהוא סיים את דבריו עלתה להצבעה פסקת ההתגברות – לא ההידברות – כדי שיהיה ברור שהוא לא מתכוון ברצינות. לפחות אל תעליבו את האינטליגנציה שלנו. אתם לא רוצים הידברות. אתם רוצים צילומים של אנשים שיושבים ומנהלים שיחות ריקות מתוכן בזמן שהחקיקה נמשכת. אתם רוצים תמונות שידכאו את המחנה ויאפשרו לכם להגיד לאמריקאים ולקנדים, שיושבים פה ביציע, שאנחנו עדיין דמוקרטיה מתפקדת. רוצים הידברות? תעצרו את החקיקה. זה מה שהנשיא ביקש מכם, זה המינימום שמתחייב אם אתם לא רוצים לקרוע את העם הזה לשניים, לפגוע בצה"ל, לפגוע בכלכלה פגיעה אנושה. זה מה ש-11 חתני פרס נובל אמרו לכם, זה מה שמאות כלכלנים אמרו לכם, כולל נגיד בנק ישראל בהווה, כולל נגידי בנק ישראל בעבר. הרי לא הצלחתם למצוא אף כלכלן נורמלי אחד, אחד, שיתמוך בכם. כל מי שמבין משהו בכלכלה יודע שזה יפגע בפרנסה של כל ישראלי. אל תשלו את עצמכם שהפגיעה תהיה רק בהייטק, הראשונים להיפגע יהיו המפעלים בפריפריה. הרי כוח האדם יותר זול בירדן ובטורקיה, והתעשיינים פשוט יעבירו לשם את המפעלים שלהם. מה שאתם מובילים פה היום לא יפגע רק בבית המשפט העליון, לא יפגע רק בכנסת; זו מתקפה על כל מה שטוב ונכון והגון והוגן במדינה הזו. כל המפעל הציוני המפואר לא היה קם ועומד אם לא היינו דמוקרטיה ליברלית. הדמוקרטיה הליברלית היא זו שיצרה את כל מה שטוב במדינה הזו. היא זו שבנתה את צבא הגנה לישראל, את קופות החולים, את הפקולטות למדעים, את ההייטק, את הספרייה הלאומית, הרב קיש, את הכור האטומי בדימונה ואת מכון ויצמן. הדמוקרטיה הליברלית היא זו שיצרה את כל מה שאתם הורסים עכשיו: את היחסים המיוחדים עם ארצות הברית, את העוצמה הכלכלית, את שוויון ההזדמנויות, את העלייה מכל קצוות תבל, את הספרות, המוזיקה והאומנות. כל הדברים המופלאים האלה, כל הפסיפס העצום והנהדר של מדינת ישראל לא היה קורה אם לא היינו דמוקרטיה ליברלית, והוא לא יהיה אם לא נהיה מדינה שהיא גם יהודית וגם דמוקרטית. דמוקרטיה ליברלית זו לא רק שיטת השלטון שלנו; זה מה שאנחנו. בגלל זה המפגינים מניפים את דגל ישראל, בגלל זה מאות אלפי דגלי ישראל מתנופפים ברחובות, בגלל זה דגל ישראל הוא סמל ההתנגדות לממשלה שלכם. אם אתם נגד הדמוקרטיה הליברלית, אתם נגד מדינת ישראל. אם אתם מנסים להרוס את הדמוקרטיה שלנו, אל תקראו לעצמכם פטריוטים. המפגינים במחאה הם ציונים ופטריוטים. חצי מהממשלה שלכם מציגה את עצמה כלא ציונית. אתה לא פטריוט ישראלי ואתה לא ציוני אם אתה לא מאמין בזכויות נשים, בזכויות להט"בים, בזכויות החברה הערבית, בהפרדת הרשויות, בעליונות המשפט, בערכי מגילת העצמאות. אתה לא פטריוט ישראלי אם אתה שולח ילדים של אחרים להילחם בזמן שאתה דואג שהילדים שלך לא יתגייסו לצבא. אתה לא פטריוט ישראלי אם אתה מדבר על שלטון החוק אבל עובר על החוק, ואתה לא פטריוט ישראלי אם אתה קורע את העם הזה לשניים רק כי זה משרת את האינטרסים הפוליטיים שלך. למדינת ישראל היו לפניכם 36 ממשלות, ממשלות ימין, ממשלות שמאל, ממשלות אחדות. דבר כזה עוד לא היה – ממשלה שהיא נגד המדינה. אם אתם לא תעצרו, אתם הולכים להיכנס להיסטוריה, אבל לא בדרך שרציתם. בספרי ההיסטוריה יקראו לכם הממשלה האחרונה, הממשלה האחרונה של הדמוקרטיה הישראלית. עד אליכם אנחנו אמרנו לכל העולם ובכל מקום בעולם שישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון; אחריכם, אם לא תעצרו, לא תהיה אף דמוקרטיה במזרח התיכון. לכל ממשלות ישראל, כל ה-36 שקדמו לכם, היו כמה מטרות יסוד שהיו זהות. הן רצו לחזק את הביטחון, הן רצו לשפר את הכלכלה, הן רצו לשמור על היחסים המיוחדים עם ארצות הברית והן רצו שהחברה הישראלית תהיה מאוחדת למרות כל המחלוקות. אתם עושים בדיוק את ההפך. הפכתם ליצרני כאוס. מביאים הנה לכנסת חקיקה שמביאה את מדינת ישראל למשבר הפנימי הגדול בתולדותיה, שפוגעת בכלכלה, פוגעת בביטחון, פוגעת ביחסים המיוחדים עם ארצות הברית והורסת את עצם הרעיון שאנחנו עם אחד; מביאים את כל החקיקה הזו בהליך חפוז, חסר אחריות לגמרי, בלי להקשיב לאף אחד. נותנים לשרלטן הזה, רוטמן, להחליף את כל השיטה השלטונית של ישראל תוך כמה שבועות כאילו כבר בא לכם כבר לראות איך זה ייראה כשמדינת ישראל תפסיק להיות דמוקרטיה ואין לכם סבלנות לראות מה יהיו ההשלכות. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> הלוואי והיית יודע עשירית ממנו. הוא שרלטן? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי, קריאה ראשונה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> הרי לא למדת עשירית ממה שהוא למד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> בגרות אין לך. לך, לך, חצוף אחד. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> בכל 36 הממשלות שקדמו לכם - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> רוטמן שרלטן? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - בכל פרלמנט בעולם - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי, קריאה שנייה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אין גבול, אין גבול, אין לך גבולות. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> בכל פרלמנט בעולם הדמוקרטי - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - - על חינוך על תדבר. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - המצב הבסיסי - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - אתה גם ככה לא תורם לדיון. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> בכל 36 הממשלות שקדמו לכם, בכל פרלמנט בעולם הדמוקרטי, המצב הבסיסי הוא שהממשלה מעוניינת שיהיה שקט ותהיה יציבות, והאופוזיציה מנסה לייצר מהומה ובלגן. רק פה זה להפך – הממשלה היא היצרנית העיקרית של כאוס וטרלול, והאופוזיציה מנסה לשמור על המדינה. אנחנו לפני הרמדאן, כבר עברנו תחת הממשלה שלכם את הפיגועים הגדולים ביותר מזה יותר מעשור. השקל מתרסק, יוקר המחיה עולה ועולה, היחסים עם האמריקאים מתפרקים, ומה שמעניין אתכם זה לא לנהל מדינה אלא לרוץ קדימה עם חקיקה שמפרקת מבפנים את המפעלי הציוני. תעצרו את החקיקה המטורפת הזו, קחו פסק זמן, נלך לנשיא. בינתיים, אדוני ראש הממשלה האמיתי, יריב לוין, תעשו סדר בממשלה שלכם, תרחיקו את המשוגעים ממוקדי הכוח, ובעיקר – תפסיקו לקרוע אותנו כדי שנוכל לחזור להיות עם אחד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << נושא >> דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר חיים מאיר דרוקמן << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, בטרם נעבור להצבעה - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איפה השר לביטחון לאומי? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> - - היום אנחנו מציינים את זכרו של חבר הכנסת לשעבר הרב חיים מאיר דרוקמן. אני מקדם בברכה את משפחת דרוקמן, שנמצאת איתנו כאן, ביציע. אבקש מחברי הכנסת לכבד בקימה את זכרו של חבר הכנסת לשעבר הרב חיים מאיר דרוקמן. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרו של המנוח.) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נא לשבת. אני מזמין את שר האוצר חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' לשאת דברים לזכרו. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, חבריי השרים, חברי הכנסת - - - << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> השר, לא שומעים. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> יש רעש. יש משהו סמלי מאוד בזה שאנחנו מציינים כאן במליאה את מורנו ורבנו הרב חיים מאיר דרוקמן זכר צדיק לברכה ביום הזה, שהוא יום קשה לעם ישראל כולו. האירוע הזה היה צריך להיות כבר לפני שבועיים ונדחה בשל המחאות, ונדחה שוב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לבקשת המשפחה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> כן, כן. אמרתי קודם למשפחה, לרבנית, לבנים ולבנות ולנציגי המפעלים הגדולים שהרב הקים ודחף והאציל עליהם מרוחו, כשנפגשנו קודם בסיעה, שזה בדיוק מסוג הימים שבהם אנחנו מרגישים הכי הרבה את החיסרון של הרב. באמת, יום קשה לכולנו אחרי הפיגוע הקשה אתמול – ואנחנו חוזרים מהלוויה, הלב כואב והמחשבות סוערות. וזה מסוג הימים שהייתי יורד בלילה אל הרב דרוקמן הביתה בסוף היום, קודם כול כדי להתקבל במאור הפנים, ברוך, בחיוך הגדול, ברוגע. לקבל קצת פרספקטיבה של מי שחווה את מפעל התחייה הלאומי שלנו מאפס, באמת, מעפר ואפר של השואה האיומה, דרך ההעפלה, אל ההגשמה והתנועה הקיבוצית, ואחר כך בצה"ל ואחר כך באין-ספור מפעלי חינוך, ותורה וחברה והתיישבות, קליטת עלייה, קירוב גרים. כל כך הרבה פעמים הרב היה מרגיע, מאיר את העיניים לפרופורציות. היה משהו בדמותו של הרב שמאוד הרגיע אותנו, מכיוון שהכתפיים הדלות שלנו באמת צרות מלהכיל את כובד האחריות בניווטים בתוך סבך המציאות המורכבת. היינו באים אל הרב וככה זורקים את החבילה על השולחן ואומרים לו: הרב, זה שלך, הכתפיים של הרב רחבות מספיק. אנחנו באמת בתחושה מאוד מורכבת של כובד האחריות מאז הסתלקותו בזאת חנוכה, כשהאחריות הכבדה מוטלת עלינו. הרב היה איש של עין טובה. דלתו תמיד הייתה פתוחה לכולם, במאור פנים. תמיד ראה את הטוב שבכל אחד ובכל דבר, ואגב, נדמה לי שזו הייתה סגולתו, שיכול היה להיות דמות מאחדת כל כך, רחבה כל כך, מכילה כל כך, מכווינה ומקובלת על כל כך הרבה אנשים וציבורים. אבל נדמה לי שהנקודה המרכזית, אנחנו קוראים אותה בפרשה שלנו, פרשת תצווה. היחס בין השולחן למנורה, בין החומר לרוח, ואם אין קמח אין תורה. השולחן מופיע ראשונה, ומיקומו לא כתוב לנו בתורה. אנחנו יודעים שהוא בצפון, מכיוון שהוא לנוכח המנורה, שהיא בדרום. והמנורה – כל עניינה להאיר את השולחן. והרב דרוקמן תמיד לימד אותנו שהכול מתחיל ונגמר בתורה, אבל התורה היא תורת חיים, ועניינה להאיר את השולחן, להאיר את המציאות הגשמית. וכשהשולחן יודע את מקומו כמי שנערך אל מול המנורה, והמנורה מאירה אל השולחן, אז השולחן קונה את מקומו. ויש לנו יחס חיובי מאוד, של קודש, לכל הצדדים הארציים והחומריים של מפעל הגאולה האלוקי הזה, של מפעל התחייה הלאומי שאנחנו זוכים לו כאן במדינת ישראל בדורות שלנו. הרבה תורה, הרבה אמונה, אבל תורת חיים, שוב, שיודעת שהתפקיד שלה הוא להאיר את המציאות. הרב היה חבר כנסת פעמיים. בפעם הראשונה נכנס לכנסת בשנת תשל"ז וכיהן כאן 11 שנים. אחר כך, בתשנ"ט, נכנס לקדנציה קצרה נוספת, היה סגן שר הדתות. הוא פרש מתפקידו כשהתקבלה ההחלטה על הנסיגה מימית. וזה בכלל דבר מדהים. דמות של תורה, של חינוך, של בית המדרש, שנכנסת אל המגרש הפוליטי מתוך הבנת הקדושה שבו. מתוך ההבנה שהפוליטיקה היא המכשיר שמקדם את מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו, שמעצב את דרכו של עמנו, שסולל את המסילות המורכבות בתוך התהליך הזה. וזה היה ממש חלק מהתורה שלו, חלק מבית המדרש שלו. ושוב, היחס הנכון בין החומר לבין הרוח, בין התורה אל המציאות, בין השולחן אל המנורה, בא מאוד מאוד לידי ביטוי בכבוד הגדול שהרב רחש לבית הזה. אני חושב שאנחנו מתכבדים והמשפחה מתכבדת והרב מתכבד, שהכנסת הזו כולה, על צדדיה ואגפיה השונים, מתייחדת היום עם זכרו, מכבדת אותו. והאתגר הגדול שלנו – ובזה אני מסיים – זה באמת לראות איך אנחנו ממשיכים את המנוע הגדול הזה של הרב כשהרב איננו. אמר מי שמחליף את הרב מראשות הישיבה שזה דבר שחייב להתחלק להרבה מנועים קטנים, וכל אחד מאיתנו צריך להרגיש מנוע – מנוע של תורה, מנוע של ארץ ישראל, מנוע של אהבת ישראל, מנוע של אחדות, מנוע של קירוב, מנוע של אידיאליזם – ועל זה כבר דיברנו הרבה בשבעה ובשלושים. אנרג'ייזר כזה, שעד גיל 90 ישן אולי ארבע שעות בלילה, לא שם לב לשום דבר אישי לא בגוף ולא בממון, ומסור כל-כולו לעם ישראל ולמדינת ישראל. שנזכה כולנו להיות מנועים באוסף המנועים הגדול הזה של כולנו כאן, בבית הזה, יחד עם הרבה מאוד מפעלים בחוץ. תזכו להמשיך את המנוע הגדול של הרב. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשר בצלאל סמוטריץ'. לבקשת המשפחה, אני מזמין כעת את שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק. לאחר מכן נעבור להצבעה. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> מכובדי ראש הממשלה, כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי השרים וחברי הכנסת, משפחת דרוקמן היקרה והאהובה, הרב שמואל יניב, שאנחנו חוזרים עכשיו מלוויית שני נכדיו, ערך פעם כנס מיוחד לכבודו של הרב דרוקמן, והכותרת של הכנס הייתה: פרס התרבות התורנית. הרב יניב רצה להעניק לרב דרוקמן פרס על ספר שהוא כתב – תסלחו לי שאיני זוכרת איזה מהספרים. הוא ביקש ממני לבוא ולשאת דברים בכנס הזה. אז אם הרב יניב מבקש מצד אחד, וזה לכבודו של הרב דרוקמן מצד שני, אז מייד אמרתי כן. כשכבר הייתי שם והתקרב תורי לדבר נזכרתי שמעולם לא קראתי את הספר. בעוונותיי הרבים, אדוני היושב-ראש, אין לי כל כך הרבה זמן לקרוא ספרים. אז מה אני אגיד? ואז אמרתי לעצמי, בעצם אני לא צריכה לקרוא את הספר של הרב דרוקמן, למרות שתמיד טוב לקרוא, תמיד טוב ללמוד, כי בסך הכול לא על הספר הספציפי הזה מגיע לרב דרוקמן פרס הספרות התורנית; לא על הספר הספציפי הזה ולא על אף ספר שהוא כתב. עליתי לדבר ואמרתי: זה ספר תולדות האדם. הרב דרוקמן, אני לא יודעת כמה ספרים הוא כתב, ספרים מנייר, עם כריכה. לא יודעת. אתם בטח יודעים, אני לא יודעת. אבל אני יודעת שיש כל כך הרבה בני אדם בעולם שהרב דרוקמן סייע להם לכתוב כל אחד את ספר החיים שלו; כל כך הרבה אנשים שהרב דרוקמן נגע בהם, השקיע בהם, נכנס איתם לעומקי המחשבות שלהם בצורה כזאת או אחרת, ובעצם השפיע על ספר החיים של כל אחד ואחד מהם. המוני אנשים. כי הרב דרוקמן היה בראש ובראשונה, וכך הוא גם הגדיר את עצמו – הוא היה בראש ובראשונה מחנך. חברי שר החינוך יואב קיש, כשדיבר באזכרה בשלושים של הרב דרוקמן אמר דבר מאוד יפה. הוא אמר שהיה אצל הרב דרוקמן לכאורה דיסוננס בין הגדלות שלו וההסתכלות הרחבה שלו לבין זה שהוא שם לב לכל אדם ואדם, לכל פרט ופרט, בצורה מפתיעה. והוא שאל – נכון, יואב? שאלת איך מסתדרים שני הדברים האלה יחד, ואמרת בצורה מאוד יפה ומאוד נוגעת ללב שהדיסוננס הזה בעצם מצביע על כך שהרב דרוקמן היה בנשמתו, במהותו, מחנך. והשאלה, מעבר לצד הפרטי של כל אחד ואחד מחניכיו של הרב דרוקמן – אני יודעת שגם שר הביטחון לשעבר חבר הכנסת בני גנץ היה מחניכיו, נכון? ונדמה לי שהשר ישראל כץ גם כן, נכון? אני לא טועה, למדת באור עציון, ועוד רבים-רבים, שלאו דווקא עברו בישיבות שלו; המון אנשים שבצורה כזו או אחרת הגיעו אליו, והרב דרוקמן הפך להיות המחנך שלהם. אז למה בעצם חינך אותנו הרב דרוקמן? מה הייתה הליבה? מה הייתה הליבה של החינוך? היום קיבלתי את התשובה. בכינוס מיוחד שעשינו בחדר הסיעה שלנו קיבלתי תמונה יפה של הרב דרוקמן, ונכתב עליה: מחנך דור הגאולה. אני חושבת שההגדרה הזו מגדירה לנו מאוד מאוד מדויק את מהות החינוך של הרב דרוקמן – מחנך דור הגאולה. מה זה אומר? הרב דרוקמן חינך אותנו קודם כול להכרת הגאולה – שנכיר בה, שנבין, שנתבונן בה ונבין שאנחנו חיים בדור של גאולה. פעם אחר פעם הוא היה אומר לנו: אין לך קץ מגולה מזה שארץ ישראל נותנת את פירותיה בעין יפה. פעם אחר פעם, בכל ספר שהוא היה פותח הוא היה מראה לנו עד כמה חז"ל הגדירו דווקא את הדור הזה של שיבת ציון, של קיבוץ גלויות, של הפרחת השממה – אלה הסימנים של הגאולה, ושאנחנו קודם כול נבין ונכיר לעצמנו שאנחנו חיים בדור הזה, שזה לא עוד דור בתוך שרשרת הדורות הארוכה של עם ישראל, אלא אנחנו זכינו לחיות בדור שכל הדורות התפללו וחיכו לו. מתוך זה הרב דרוקמן חינך אותנו להכרת הטוב על הזכות הזאת לחיות בדור של גאולה, להכרת הטוב, שאנחנו נרגיש איזו זכות מיוחדת יש להם, נודה על הזכות הזו, ומתוך ההכרה בזכות הזו גם נרגיש יחד איתה חובה עצומה להגשים את מה שכל הדורות התפללו אליו, ויותר מזה – לקחת חלק בגאולה הזו. כי יש אפשרות לשבת ולהתבונן בגאולה ולהגיד: כמה טוב, איזה יופי, לקרוא את ההלל, לברך, להודות לה'. אבל הרב דרוקמן לא חינך רק לזה; הוא חינך להיות שותפים פעילים בתהליך הגאולה, וזה הדבר העצום והגדול של מה שנקרא מחנך דור הגאולה. הרב דרוקמן חינך לכך שכל אחד ואחד מאיתנו ייקח חלק בתהליך הזה. אם הגאולה היא הפרחת השממה – לקחת חלק ביישוב הארץ, לקחת חלק בביטחון המדינה, לקחת חלק בחינוך, לקחת חלק בקיבוץ גלויות, בהבאת עולים ובקליטת עולים. הרב דרוקמן נטע בכל אחד ואחד מחניכיו את הרצון להיות חלק מהתהליך הזה, להוביל, לקדם, לתרום – כמו שהרב דרוקמן אמר – גם בדברים הגדולים וגם בדברים הקטנים. את הרצון הזה, את המחויבות העמוקה הזאת לקחת חלק בתהליך הגאולה הרב דרוקמן תרגם למילה אחת, וזאת המילה "הינני". "הינני", זאת אומרת, "אני מוכן" – אני מוכן להיות חלק בתהליך הזה, כמו שהרב דרוקמן אמר, בין בדברים הגדולים ביותר ובין בדברים הקטנים או אפילו בדברים הקשים ביותר. גם בדברים הקשים ביותר, גם בדברים פחות נעימים, להיות תמיד במצב של "הינני". זו בעצם תמצית החינוך שהרב דרוקמן נתן לכל כך הרבה אנשים. זה לא רק תלמידי הישיבה שלו. אני רוצה לשתף - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, גברתי. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני אסיים. אני רוצה לשתף שהרב דרוקמן, גם כשהוא היה פוגש אנשים זרים ושונים ולא מוכרים ולא מאותה קבוצת התייחסות שלו, לא תלמידים שלו, אנשים שהגיעו מהציבור החילוני, מהציבור שלא דוגל באותם ערכים שלו, תמיד הוא נגע בכל אחד ואחד מהם, ומשום כך הוא העמיד כל כך כל כך הרבה ספרים, ספר תולדות אדם. זכות גדולה בשבילי לעמוד כאן במליאה ולדבר על זה. ואני מודה לכל משפחה דרוקמן על הזכות העצומה שנפלה בחלקי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשרה סטרוק. ארבע פעמים לפחות קיבל זקן רבני הציונות הדתית, הרב חיים דרוקמן, את חייו במתנה, עד שנפטר: שלוש בהימלטות מהמאכלת הנאצית, ואחת כשנפגע מירי מחבלים שבו נרצח נהגו אפי איובי, השם ייקום דמו. חיים שניתנו במתנה, כך אמר, צריך לעשות בהם משהו. אמר, ומפעל חייו מוכיח שגם עשה. משפחתו ומוקיריו, תנוחמו מהשמיים. יהי זכרו ברוך. << נושא >> מערכת משפט חזקה ועצמאית<< נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, נעבור כעת להצבעה על הודעת ראש הממשלה. מי שמצביע בעד הוא בעד הודעת ראש הממשלה, מי שמצביע נגד הוא נגד הודעת ראש הממשלה. ההצבעה תהיה שמית. מזכיר הכנסת, נא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – בעד << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איפה השר וסרלאוף - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, אנחנו בהצבעה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – נגד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – בעד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת שעוד לא הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – נגד זאב אלקין – נגד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – אינה נוכחת איתמר בן גביר – אינו נוכח אורנה ברביבאי – נגד ניר ברקת – אינו נוכח בנימין גנץ – נגד סימון דוידסון – נגד דני דנון – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – אינו נוכח מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו נוכח נעמה לזימי – נגד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יוליה מלינובסקי – נגד שרון ניר – נגד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – נגד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – נגד יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – אינו נוכח עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי כנסת שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? בבקשה, למזכיר הכנסת. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) מירב בן ארי – נגד שרן מרים השכל – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם כן, תמה ההצבעה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא שאל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אתה הצבעת או לא? חבר הכנסת לוי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא היה צריך לשאול: האם יש - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא שאל. הוא שאל. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא שמעתי. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) מיקי לוי – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. מזכיר הכנסת, תמה ההצבעה. נא לספור את הקולות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא שמעתי, אז אני מתנצל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תוצאות ההצבעה: 55 בעד, 53 נגד. אני קובע שהצעת ראש הממשלה, הודעת ראש הממשלה, התקבלה. << נושא >> הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 16) (הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ב–2022 << נושא >> [מס' מ/1547; דברי הכנסת ה-24, מושב שני, חוב' ל"ג, ישיבה 148.] << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 16) (הסדרת העיסוק באימון בספורט), התשפ"ב–2022. ימסור את ההודעה שר החינוך והשר המקשר בין הממשלה לכנסת, חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הודעה על החלת דין רציפות. בהתאם לסעיף 1 לחוק דין רציפות בהצעות חוק, החליטה הממשלה להודיע במליאת הכנסת על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הספורט (הסדרת העיסוק בספורט), התשפ"ב–2022, מ/1547, מיום 25 במאי 2022. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר המקשר השר יואב קיש. << נושא >> הודעת ועדת החוקה, חוק ומשפט על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 72) (הגנה מפני עיקול של כספי סיוע להורה עצמאי), התשפ"ב–2022 << נושא >> [מס' כ/906; דברי הכנסת ה-24, מושב שני, חוב' ל"ב, ישיבה 145.] << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור לנושא הבא – הודעת ועדת חוקה, חוק ומשפט על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 72) (הגנה מפני עיקול של כספי סיוע להורה עצמאי), התשפ"ב–2022. אני רוצה להזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, להציג את החוק. אני אחזור על החוק: הודעת ועדת החוקה, חוק ומשפט על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 72) (הגנה מפני עיקול של סיוע להורה עצמאי). אגב, דן, זה דורש הצבעה? לא. זו רק מסירת הודעה? יושב-ראש ועדת חוקה חבר הכנסת רוטמן, הדוכן לרשותך. זה הולך יותר מהר ממה שחשבת, בפרט כשאני יושב פה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> היושב-ראש, על הודעת הוועדה יש דיון והצבעה, לא? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה עוד לא עכשיו, זה הנושא הבא. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני המליאה את הודעת ועדת החוקה, חוק ומשפט על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 72) (הגנה מפני עיקול של כספי סיוע להורה עצמאי), התשפ"ב–2022. ההצעה עוסקת בהגנה מפני עיקול של כספים שמגיעים לחייב במסגרת תוכנית ממשלתית שייעודם לסייע להורה עצמאי, כדי לוודא שאותם כספי סיוע, שמיועדים לשכבה הנזקקת הזאת, לא יעוקלו, ובכך תיושם המטרה של העברת הכספים, בדומה להגנה שיש על כספים אחרים מפני עיקול. אני רוצה להודות לחברת הכנסת אתי עטייה, שהצעת החוק מלכתחילה הייתה הצעתה. אני מבקש להודיע שאנחנו מעוניינים בכך, ובהתאם לכללים, יש שבועיים להצגת התנגדויות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כרגע זאת רק הצגה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הכללים הרגילים יחולו, ואני מקווה שזה יעבור לוועדה ללא התנגדויות, כי ההצעה הזאת נהנית מקונסנזוס בכל סיעות הבית. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רבותיי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת ועדת הכנסת בדבר הקמת הוועדה המיוחדת לתיקונים לחוק-יסוד: הממשלה, בהתאם לסעיף 108 לתקנון הכנסת. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ להציג את ההצעה. בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אבקש להודיע על איוש חברים בוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה: מטעם סיעת הציונות הדתית – חבר הכנסת צבי סוכות; מטעם עוצמה יהודית – חבר הכנסת צביקה פוגל. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדה כמפורט להלן: ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת, ובאותה הצעה של חבר הכנסת ישראל אייכלר. ועדת הבריאות תדון בהצעות החוק הבאות: 1. הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – קביעת הוראות לעניין הכנסת חפצים ודברי מאכל למוסד רפואי), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ישראל אייכלר; 2. הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), של חבר הכנסת יוסף טייב; 3. הצעת חוק המצות (איסורי חמץ) (תיקון – איסור הצגת חמץ בפסח בבתי חולים), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת ינון אזולאי; 4. הצעת חוק חג המצות (איסורי חמץ) (תיקון – איסור הצגת חמץ בפסח בבתי חולים), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אוריאל בוסו. נושא אחרון, אדוני. אני מתכבד להביא לאישור הכנסת את הצעת ועדת הכנסת להקמת הוועדה המיוחדת לתיקונים לחוק-יסוד: הממשלה, בהתאם לסעיף 108 לתקנון הכנסת. סמכויות הוועדה – הוועדה תדון בהצעות חוק שהינן תיקון לחוק-יסוד: הממשלה, ובכלל זה גם תיקון לחוקי-יסוד וחוקים אחרים כאשר הדבר נובע ישירות מהתיקון הנדון לחוק-יסוד: הממשלה. תקופה כהונת הוועדה – עד לסיום המושב השני של הכנסת העשרים-חמש. בוועדה יכהנו 16 חברי כנסת, על פי ההרכב הבא: סיעת הליכוד – ארבעה חברים: אופיר כץ, בועז ביסמוט, חנוך מלביצקי ועמית הלוי; סיעת יש עתיד – שני חברים; סיעת המחנה הממלכתי – חבר אחד; סיעת ש"ס – שני חברים: ינון אזולאי ומשה ארבל; סיעת יהדות התורה – חבר אחד; סיעת הציונות הדתית – חבר אחד, צבי סוכות; סיעת עוצמה יהודית – יצחק קרויזר; ישראל ביתנו – חבר אחד; סיעת רע"ם – חבר אחד; סיעת חד"ש-תע"ל – עופר כסיף; סיעת העבודה – חבר אחד. מוצע כי יושב-ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת אופיר כץ. אבקשכם לאשר את הקמת הוועדה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ. אם כן, נעבור לרשימת הדוברים. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> לא, נוכחת. מאוד נוכחת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בדקתי ערנות, חברת הכנסת מיכאלי. בבקשה. רשימת הדוברים נעולה. גם אם היא לא נעולה, אין לאן לדחוס אחרי כל הרשימה הזאת. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> כן, אדוני, נוכחת, כאמור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> ובכן, הקואליציה, לא די לה בהפיכה משטרית שתהפוך את מדינת ישראל לדיקטטורה ותהיה טובה אך ורק למי שנמצאות ונמצאים היום בשלטון, שלא לומר "למי שנמצאים בשלטון", כי "נמצאות" אין פה באמת הרבה ולא סופרים אותן גם ככה. הן תצטרכנה תכף לשבת באחורנית של האוטובוס ויהיה מותר להן להיכנס רק לחדרים מסוימים. זה לא כזה משנה, כי בלאו הכי ברוב החדרים הן לא אמורות להיכנס, כי לא נתנו להן תפקידים. אבל זה לא מספיק לקואליציה, זה לא מספיק לה, לממשלה הזאת, ולכן היא מגדילה לעשות והיא מקימה ועדה מיוחדת להעברת חוקים מושחתים במיוחד. זו ועדת חוקי השחיתות – קבלו אותה בבקשה. היא נועדה לסדר לשני האנשים שבשלם צריך כנראה גם את ההפיכה המשפטית הזאת, המשטרית – בנימין נתניהו ואריה דרעי – צריך לסדר לאחד חוק שהוא יוכל להיות שר למרות שהוא לא יכול להיות שר, כי הוא הורשע בעבירות שבגינן אי-אפשר להיות שר; והשני – שהוא יוכל לא לתת את הדין על עבירות שבגינן הוא עומד למשפט. ולכן הוא מרסק את מערכת המשפט, כדי שהיא לא תוכל לשפוט אותו על העבירות שבגינן הוא מואשם ועומד למשפט. סך הכול מאוד הגיוני, לא? ממש הגיוני. מה תעשה הכנסת אם לא תקים ועדה שתדון בחוקים שעניינם להכשיר את השחיתות הזאת ולפרוס שטיח אדום, נאה, בוהק, לאחד שעומד למשפט בשלושה אישומים פליליים של הון-שלטון וכו' והשני שכבר הורשע פעם אחת לפני הרבה שנים ופעם שנייה ממש לאחרונה בהון-שלטון. אז, חברות וחברים, אנחנו נצביע נגד. אני לא יודעת איך לספר לכם, אנחנו מאמינות ומאמינים ששלטון צריך להיות נקי, ושהוא צריך לעבוד לטובת הציבור הישראלי, החברה הישראלית, מדינת ישראל, ולא לטובת אלה שיושבים פה מסביב לשולחן הפנימי בכנסת ומסדרים לעצמם ולמקורבים שלהם ולמקורבים של המקורבים שלהם ואולי גם לבני המשפחה שלהם ואולי לקרובים של בני המשפחה שלהם עוד ועוד כסף, ג'ובים, סידורים כאלה ואחרים, וגם להימלט ממשפט על הדרך. ובכן, קבלו את ועדת השחיתות החדשה. אנחנו נצביע נגדה; הקואליציה תעביר אותה. אבל בסוף, חברות וחברים, אנחנו לא ניתן להם להעביר את ההפיכה הגדולה. בסוף, חברות וחברים, הדמוקרטיה הישראלית והציבור הישראלי ינצחו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, "אזרחים מסורי נפש", "אזרחים מסורי נפש", ככה בן גביר קורא לתושבים האלימים, פראי אדם, ששרפו אתמול בתים, בתים על יושביהם, עם ילדים בפנים, כך שדבר לא נותר זולת עפר וכאב. זו לא היהדות שלנו. תסכים איתי, כבוד יו"ר הכנסת, זו לא היהדות שלנו. את המכתב שלח בן גביר באמצע הלילה, חיזק את ידי הפורעים הבלתי-חוקיים, שחלקם עלו לאביתר, וזאת כשהוא מסרב להוציא איזושהי התייחסות לנושא מה שקרה אתמול בחווארה, הפוגרום. "מצדיק רשע ומרשיע צדיק, תועבת אלוהים גם שניהם". נכון, כבוד יו"ר הכנסת? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני לא מגיב. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בעצם מה אכפת מאלוהים למי שאין לו אלוהים, למי שאין להם אלוהים? שום כיפה לא תחפה על אובדן צלם האנוש שנצפה אתמול בחווארה. אני שולחת תנחומים בכאב גדול למשפחת יניב, שאיבדו את יגל והלל, שהיום נאלצו לקבור את הילדים היפים והתמים שלהם בטרם עת בגלל מחבל בן עוולה. את המחבל צריכים לתפוס כוחות הביטחון. מי שדיברו על ריבונות שוכחים שאנו מדינה ריבונית עם צבא, עם כוחות ביטחון, וזהו תפקידנו לשמור על הביטחון. מי שמייצרים פה אנרכיה הם מי שלוקחים את הכוח לידיים ומסכנים את כוחות הביטחון. תג מחיר הוא לא רק בזוי ערכית, מוסרית, ומחליש אותנו כחברה. הוא מסכן את שלום הציבור וכוחות הביטחון. וכן, מדינה ריבונית לא יכולה להפקיר את הסמכות שלה. היא לא יכולה לוותר על הסמכות שלה לייצר פה שקט וביטחון. מרטין לותר קינג אמר: חולשתה הגדולה ביותר של האלימות היא ההידרדרות המעגלית, אשר יוצרת את הדבר שאותו היא מעוניינת לחסל. במקום להפחית את הרוע היא מכפילה אותו. באמצעות אלימות תוכלו אולי לרצוח את השקרן, אך לא תוכלו לרצוח את השקר, גם לא לבסס את האמת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> באמצעות אלימות תוכלו אולי לרצוח את השונא, אך לא תרצחו את השנאה. למעשה האלימות רק מגבירה את השנאה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גם אני כמובן מבקש להביע את תנחומיי למשפחת יניב על רציחתם המזעזעת של שני הבנים. אדוני היושב-ראש, למרות שישנם הרבה מאוד דברים על סדר-יומנו, אני אבקש להתייחס לגוף ההצעה שמביאה לכאן ועדת הכנסת. תראה, אני חבר כנסת יחסית חדש. בעוד שבועות אחדים תמלאנה שנתיים לשבתי בבית הזה, ויש מנוסים ומנוסות ממני לאין שיעור. דומני שגם אתה ותיק ממני. ואני מבקש לשאול את חברי וחברות הכנסת הוותיקים אם הם זוכרים דוגמה ליושב-ראש ועדה שעסוק כל הזמן בלוותר על נושאים שנמצאים תחת הסמכות של הוועדה שלו. אני זוכר שבזמן שהייתי יושב-ראש ועדת החוקה כל הזמן התווכחתי עם חברתי הטובה חברת הכנסת מירב בן ארי, יושבת-ראש הוועדה לביטחון פנים בכנסת העשרים-וארבע, איזו ועדה תדון באיזה חוק. ולא היינו כל כך נדיבים זה כלפי זה. והינה חבר הכנסת רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, מוותר בקלות על דיון בחוקים שכל מהותם שהם יהיו מובאים לדיון בוועדת החוקה. וחבר הכנסת רוטמן, בנדיבות לא מובנת, מוותר על סמכותה של ועדת החוקה לדון בתיקונים מהותיים בחוק-יסוד: הממשלה, אחד משני החוקים המשטריים החשובים ביותר שלנו. היה אפשר לחשוב שמדובר באדם - - - << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> סליחה - - - אין פה שר במליאה. בואו נחפש שר. 33 שרים ואין אחד במליאה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> איפה השרים? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> נמתין. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> נמתין. בוודאי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה קרה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אין שר תורן. אני עצרתי את הדיון. אני מבקש לקרוא לשר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי אמור להיות שר תורן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אופיר אקוניס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה, הם עסוקים, השרים? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. אמרתם. עצרתי את הדיון. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> גלעד, 33 זה לא מספיק. צריך 40. שיהיה כבר עד הסוף. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> למדנו מהטובים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> זה לא יום שנעים להם לשבת במליאה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> למדנו מהטובים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתה יודע, אני עוד מחפש איפה השר לביטחון לאומי ביום כזה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אוה, הגיע לנו שר - - - יופי, אז אפשר להמשיך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה תורן, השר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא התורן מ-19:00. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> זריזים למצוות. אדוני היושב-ראש, היה אפשר לחשוב שמדובר באיזושהי נדיבות או צניעות של חבר הכנסת רוטמן, אבל כל מי שעוקב בשבועות האחרונים כיצד האיש מנהל את ועדת החוקה – בדרך דורסנית, כוחנית, תוך סתימת פיות סדרתית של חברי כנסת, חברי ועדה וכאלה שאינם חברי ועדה, דריסה של הייעוץ המשפטי של הוועדה, פגיעה בכבודם של מומחים ומומחיות – כל מי שעוקב אחרי אופן ניהול הוועדה יודע שאין פה ממידת הצניעות, אלא יש כאן דבר אחד – שיעבוד מוחלט של ועדת החוקה, מן החשובות בוועדות הבית הזה, לטובת המהפכה המשטרית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ידעו אזרחי ישראל: בכנסת העשרים-וחמש לא הוקמה ועדת החוקה, חוק ומשפט, אלא הוקמה ועדת רוטמן להפיכה משטרית. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת. אני רוצה לפנות מכאן לאחיי משרתי המילואים. אחיי משרתי המילואים, גיבורי התהילה, אני מתחנן בפניכם, התייצבו למילואים. אין לנו לוחמים אחרים, אין לנו מפקדים אחרים, אין לנו טייסים ונווטים אחרים ואין לנו אנשי מודיעין אחרים. ביטחון המדינה על הכתפיים שלכם, ואתם יודעים זאת יותר טוב מכולם. כל אחד מכם התייצב למילואים תוך נכונות למסור את נפשו, גם כשהייתה ממשלה שפעלה הפוך ממה שהוא מאמין. צה"ל, ובתוכו - - - << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> מה זה קשור? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> צה"ל, ובתוכו מערך המילואים, הוא שמורת טבע נדירה שאליה הפוליטיקה לא נכנסת. זה קודש-קודשים שבו קיימת בינינו ברית אחים נצחית למרות חילוקי דעות אידיאולוגיים. מי שלא היה שם לעולם לא יבין זאת. אני קורא לכם לא לקרוע את החוט המקשר, לא לפגוע באחווה הזאת, שבזכותה מדינת ישראל מתקיימת. עלינו, על הדרג הפוליטי, לוודא שתיושם רפורמה משפטית המקובלת על רוב אזרחי מדינת ישראל. אדוני ראש הממשלה, זאת המשמרת שלך, זאת האחריות שלך. אנא, אל תקרע את מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני, ומה אם העובדה שהרפורמה המשפטית הולכת להחליש את ההגנה על אותם חיילי מילואים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה? מה לעשות? חושפת אותם עוד ועוד ועוד. מה הם צריכים להיות? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אינה נוכחת. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. אה, נוכחת. מה קרה היום? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כדרך אגב, לא מדובר לחיילים שנקראים בצו מילואים אלא במתנדבים, ואתה יודע את זה. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - יש 1.5% משרתים, כל אחד מהם מתנדב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ובגלל מי יש כזה אחוז נמוך, אם לא הקואליציה הזאת של החרדים והלאומניים? << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה לא משהו חדש. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כן, חבר הכנסת מתן כהנא, אני שותפה למה שצועק חבר הכנסת גלעד קריב. יש לנו כבוד ענק לחיילי צה"ל, לקציניו – מה שאגב, אנחנו לא רואים מהצד השני. רק עכשיו ראיתי כמה מן הפורעים שם בשטחים. אגב, ראיתי מה הם עושים לקצינים בכירים שבאים שם לשרת. אני לא רואה את אותו כבוד שאתה נותן עכשיו כאן, שהוא הכבוד הראוי. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא צריך להכפיש ציבור שלם - - - << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני אמרתי? מה אמרתי? << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש חצי מיליון - - - << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אמרתי: אותם פורעים שבאים. תאמין לי, אני יודעת לברור את המילים היטב. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש חצי מיליון מתיישבים ביו"ש, בואו לא נכפיש את כולם. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> מאה אחוז. יש אנשים טובים ויש אנשים רעים. אני לא אומרת ולא מכלילה. זה לא אני, אתה מכיר אותי. ובכל זאת, צריך לבוא וגם לשים את האצבע במקומות הנכונים. כשיש שם פורעים, כשיש עבריינים, וכשיש כאלה שמכפישים, גם את שמנו, גם את השם שלך – כמי שיהודי, כמי שמאמין ביהדות, כמי שמאמין בציונות, הם מכפישים גם אותך בהתנהגות שלהם, ואת ערכי מדינת ישראל. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הם לא מייצגים אותי בשום דבר. אותי הם לא מייצגים בשום דבר. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> ולא צריך לתת שם גב לכל דבר שהם עושים, הם לא קדושים. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אותי הם לא מייצגים בשום דבר. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> בדיוק, הם לא מייצגים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל חבר הכנסת מתן כהנא אולי מדבר על כך שהזעזוע ממה שקרה בחווארה, היה יותר זעזוע מהרצח עצמו, שפתאום כבר איבדו את זה. זה דבר שחרה. וכשחבר מפלגתך יאיא פינק היום עשה איסוף תרומות - - << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד, אני אגיד לך, אדוני היו"ר - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> - - עשה איסוף תרומות לאנשי חווארה, זה צרם לכולם, בזמן שאנחנו קוברים את המתים שלנו. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני היו"ר, הרגישות הזאת – ותמיד לעשות את ההשוואה מי התחיל והסימטריה - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ראש הממשלה דיבר פה בצורה מפורשת, גם אתמול וגם היום. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> - - האם אני זעקתי יותר או שאתם זעקתם פחות? האם אני גיניתי או לא גיניתי? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> דווקא את לא הדוגמה. לשמחתנו, את לא הדוגמה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני חושבת שזה לגמרי לגמרי – זה פשוט לוקח בכלל את השיח למקומות מיותרים, וסליחה שאני אומרת, הכי רדודים שיש. אני אימא ישראלית, יש לי בן שמשרת עכשיו בצבא בקרבי. אני מתה מפחד. אין לילה שאני לא הולכת לישון ואני חרדה. על אחת כמה וכמה, כל האימהות שהילדים שלהן הולכים לצבא, אין ספק שהן לא ישנות בלילה. אבל בממשלה הזאת, כשאני רואה גם איך מתייחסים לחיילי צה"ל וגם את הסכנה, שעכשיו שמים אותם בכל מקום אפשרי – אני מסתכלת ורואה את האימא האומללה, שטרגדיה פשוט מזעזעת אתמול לקחה ממנה את שני הילדים שלה, והרי אין דבר יותר נורא מזה, אין אסון יותר גדול להורה מאשר לאבד את הילד שלו, על אחת כמה וכמה שניים. אבל למה? למה אי-אפשר להתייחס גם לשאר הדברים שקורים במדינה? למה אי-אפשר לשמוע גם אתכם מזדעזעים ממה שקרה בלילה? זה היה מזעזע, מה שקרה. פתחתי טלוויזיה וראיתי את שרפת הכפר וראיתי את ההתנהגות המזעזעת והנוראית הזאת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אמרתי, אלוהים אדירים, אנחנו בדרך לאבדון; לאבדון ערכי, מוסרי, לאבדון של מדינת ישראל. זה הרבה יותר – סליחה שאני אומרת – מחיי אדם. זה לגמרי הקיום שלנו כאן נמצא היום בספק. לכן, אסור לכם לעצום עיניים - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> - - ולאטום את האוזניים לכל מה שקורה פה היום במדינה, כי בסוף זה במשמרת שלכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, אני מגנה כל רצח של חף מפשע באשר הוא ללא הבדל בין דת, לאום ומגדר. אתמול אירעו מעשים מזעזעים בחווארה. זה התחיל במעשה הרג והמשיך עם ליל הבדולח של פורעי החוק כלפי אנשים תמימים. היינו עדים אתמול לכאוס ואובדן שליטה מצד הממשלה החדשה – ממשלה שמציבה בראש סדר עדיפויותיה שינויי חקיקה והפיכה דיקטטורית, ממשלה שביטחון אישי לכלל התושבים הינו האחרון בסדר העדיפות שלה. לצערי אנחנו נמצאים בשעה קשה ומסוכנת, ובמקום לגלות מנהיגות, חלק מחברי משכן זה לא מגנים מעשים אלו ואף מעודדים מעשי טרור ופוגרום כאלה. על הממשלה לפעול בצורה מיידית למיצוי הדין עם אותם טרוריסטים ועם שנאה ונקם. הגיע הזמן לעצור את ההרג משני הצדדים, הישראלי והפלסטיני. הגיע הזמן לסיים את הכיבוש. הגיע הזמן לחתור לתהליך שלום שיביא שקט לכל האזור. מכאן אני קורא לכל חבריי ולממשלה: הבחירות נגמרו, די למסעי ההסתה והשיסוי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה לחבר הכנסת יאסר חוג'יראת. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני אקריא עכשיו מהדף. אני בדרך כלל לא עושה את זה, אבל עכשיו זה חשוב, כי עשו עליי סיבוב מטורף. זה רק מראה שכנראה מפחדים ממני, אבל אתם לא מעניינים אותי. כול הבוטים של הליכוד, כל האנשים הרעים שיש שם ברשת, כל העיתונאים מטעם, אתם לא מעניינים אותי. מי שמעניין אותי זה האזרח הפשוט ששטפתם לו את המוח ועשיתם עליו מניפולציה מגעילה. אז אני אקריא מהדף, בתקווה שאותם אנשים שהכפישו אותי ברשתות ובתקשורת יהיו מספיק גברים כדי להתנצל ולהסביר. בשבוע שעבר נאמתי כאן במליאת הכנסת, והדברים שאמרתי הוצאו מהקשרם או פורשו לא נכון. לכן אני רוצה להבהיר: מעולם לא התכוונתי או חשבתי שצריך להחזיר את כל המרוקאים למרוקו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> להפך. מדינת ישראל היא מדינת עלייה, והעלייה היא המפעל הכי ציוני והחשוב שיש, בין אם זו עלייה ממרוקו, מתימן, מברית המועצות לשעבר או מכל מקום אחר. צר לי אם יוצאי מרוקו ומשפחתם או כל אדם אחר נפגעו מדבריי, ממש זו לא הייתה כוונתי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חשוב מאוד. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> באותו יום הוצאתי הבהרה בטוויטר, אבל אני אחזור עליה כעת, לטובת אלה שלא ראו או שבחרו לא לראות וניסו להשתמש בדבריי ככלי ניגוח פוליטי. מעולם לא נגררתי לשיח הדדי. הכוונה שלי לא הייתה לפגוע במישהו. נתתי כדוגמה את זה שאנשים שעלו ממרוקו לא באו לכאן כדי שימליכו עליהם עוד מלך. גם אני – ונתתי את הדוגמה הזאת אין-ספור פעמים – באתי מברית המועצות לשעבר, שבה היה שלטון יחיד וטוטליטרי. עליתי למדינת ישראל בגלל שהיא מדינה ציונית ודמוקרטית, ואני מאמינה שאף אחד מאזרחי ישראל לא רוצה להיות תחת מלך או רודן. זה מספיק ברור? ועכשיו, הבהרה ממני, עוד בקצרה. אני מקבלת לא פעם, לא פעמיים – מאות פעמים ביום – את המשפט: תחזרי לרוסיה, פוטין מחכה לך. אז לאותם אנשים אני מסבירה. א. לא מתכוונת לחזור לשום מקום, תירגעו. ב. זו האמירה הכי מטומטמת. מה אתם רוצים פה? אז אתם אומרים לי: תחזרי לרוסיה, פוטין מחכה לך – כי הוא רודן ושולט שם ביד רמה על אזרחים – ומצד שני, אתם מצפים שפה זה יהיה? אז זה בדיוק מה שאני לא רוצה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה את מדינת ישראל, חופשיה, דמוקרטית, שוויונית, בלי רודנים, בלי מלכים. דעתי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת חמד עמאר. בבקשה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> שיהיה ברור לכולם, שלא ישתמשו בזה. כנראה פשוט מפחדים ממני, כי עשו מזה קמפיין שלם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הם מפחדים, לא מפחדים ממך. מכולם הם מפחדים. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אה, הם סתם מפחדים. פחדנים. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> פחדנים. השקר של הממשלה הזאת – ממשלת ימין על מלא. היום, אדוני היושב-ראש, הגיע צו, וכדאי שגם השר ישמע, כי אם אני לא טועה, הוא ממפלגת ימין. היום הגיע צו לוועדת הכספים שחתום על ידי השר סמוטריץ', שהוא ייתן פטור ממע"מ לדלק שייכנס לרצועה. אותו צו, הבינו בממשלה הקודמת, אותה ממשלה שאז ישבו בה באופוזיציה ותקפו אותנו כאן: תומכי טרור, מכניסים דלק לחמאס. אז מה אתם עושים היום? מביאים אותו צו, ומכניסים דלק לחמאס. שידע כל ילד היום בעוטף עזה, באשקלון, וביישובי הדרום, שכל רקטה שמשודרת לכאן מתודלקת על ידי דלק פטור ממע"מ שממשלת ישראל שולחת לעזה. הנושא השני שאני רוצה לדבר עליו – הממשלה העבירה תקציב. נוכח שר כאן, ואני לא יודע אם הוא קרא את החוברת של התקציב לפני שהצביע על התקציב. פעם ראשונה ששרים מצביעים על תקציב כאשר חוברת התקציב לא מולם, אז הם מצביעים על דף ריק, נייר לבן. אתם לא יודעים על מה אתם מצביעים, ואתם מצביעים על תקציב. אנחנו מבינים שאתם רוצים לשדר לעולם שיש יציבות כלכלית במדינת ישראל, שאנחנו מצליחים להעביר את התקציב. אבל לפחות תביאו חוברת תקציב, תצביעו על משהו שאתם יודעים. שמענו שהשר בן גביר קיבל 9 מיליארד שקלים. בודקים – אין סעיף שמדבר על זה ש-9 מיליארד שקלים עוברים למשרד לביטחון לאומי. המשרד לביטחון לאומי, נכון? לא טעיתי. למשרד לביטחון לאומי. אין שום סעיף שמדבר על זה. אין שום סעיף שמחלק את הכספים הקואליציוניים. בעצם, אתם צריכים לבוא ולהיכנס עוד פעם על מנת לאשר את התקציב, ולאשר את הסעיפים הקואליציוניים בתוך התקציב. אתם בסך הכול הצבעתם על מסגרת התקציב, לא על התקציב. אבל בדרך כלל, ממשלה אחראית, שרים אחראיים, שרים שיושבים במשרדים, צריכים לשבת ולהצביע על תקציב ברור, ואתם לא עשיתם את זה. ממשלת ימין – על ריק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - מסכות, מסכות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח. חבר הכנסת איימן עודה. יש לי פה את הדף השני. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, חברות הכנסת, בשבוע שעבר שקדתי על קריאת הספרות של הרצל, בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה. ראיתי שם שעמוד השדרה של התפיסה שלו זה מקלט ביטחוני ליהודים. והוא עוד אמר שהאנטישמיות "תופעה נצחית". אחרי שקראתי את הדברים הללו, אמרתי, אני רוצה לבדוק האם הרעיון הזה הצליח או פשוט מאוד נכשל. אז ביקשתי לראות כמה יהודים נפגעו בתוך מדינת ישראל וכמה יהודים נפגעו מחוץ למדינת ישראל. ביקשתי את הנתונים, ומצאתי כך: מאז 48' עד עכשיו נהרגו 24,168 חיילים, כן, 24,168 חיילים. וכמה אזרחים בתוך מדינת ישראל? 4,181. כלומר, כולם ביחד – 28,246. ביקשתי לדעת כמה יהודים נהרגו בכל העולם משנת 48' עד עכשיו. מה מצאתי? 168 אנשים, כלומר, מה שאמר ישעיהו לייבוביץ', המקום הפחות-בטוח עבור היהודים בכל העולם זה המקום הזה. << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> כמה יהודים מתו במלחמת העולם השנייה? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> משנת 48' עד עכשיו. אני חושב ש-75 שנים זו תקופה מספקת לכולנו בשביל לדעת אם יש הצלחה או יש כישלון. ואני רוצה לשאול למה. התשובה שלי היא מאוד ברורה. מדינת ישראל, אף פעם ההנהגה שלה לא חיפשה פשרה היסטורית אמיתית. פעם היה ויכוח במקום אחר לגמרי – פעם בין סוציאליזם לבין לאומיות, אז הלאומיות גברה; פעם אחרת בין לאומיות לבין דמוקרטיה, מדינה יהודית ודמוקרטית. זה נכשל כל פעם. בממשלה הזו דווקא אספו את הרעיון משני הצדדים. פעם אמרו: רוצים ארץ ישראל השלמה, וקבוצה אחרת אמרה: רוב יהודי. הפעם בממשלה הזו, אומרים: גם את המולדת כולה, גם עם רוב יהודי, ואפילו אם אין, אז שיהיה אפרטהייד. לכן, בלי בחירה בשלום, כל הקורבנות, כל הקורבנות, פלסטינים ויהודים, הם על הממשלות, ממשלות ישראל, שמקדמות כיבוש וריב בין שני העמים. << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, רק להוסיף מילה. הרצל אמר בקונגרס הראשון: הציונות היא שיבה אל היהדות עוד לפני שהיא שיבה אל ארץ היהודים. אנשים נוטים לשכוח את זה, אבל - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר. בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יממה קשה מאוד. לפני כשעתיים הובאו לקבורה שניים מטובי בנינו, מלח הארץ; טובי בנינו אשר נרצחו באכזריות, הלל ויגל יניב, השם ייקום דמם. לפני כשעה אירע פיגוע נוסף בצומת הערבה שבו נורה צעיר, והוא נמצא במצב אנוש. 13 הרוגים חפים מפשע נרצחו במשמרת שלכם, ממשלת ישראל. 33 טפטפי רקטות מעזה, והמדיניות שלכם ממשיכה. מדובר פה במדיניות ביטחונית רופסת שמונעת מניתוק מוחלט. אתם מנותקים. אין לי מנוח. אתמול ביקרנו במחנה הקריה ושמענו סקירה ממפקדי צה"ל הבכירים, סקירה שבאופן טבעי היא מסווגת אבל היא פירטה בהרחבה את משרעת האתגרים הניצבת לפני מערכת הביטחון. יצאתי משם והבנתי עד כמה אתם מנותקים, עד כמה יש פער עצום בין האתגרים הביטחוניים שלהם נדרשת מדינת ישראל לבין סדר-היום שלכם, ממשלת ישראל. הפער הוא בלתי ניתן לעיכול. אתם בשלכם, והאתגרים והמדינה בשלהם. זה מסביר גם את הניתוק העצום שלכם מהחברה הישראלית. רבע מיליון אזרחים, כל שבוע, סוף שבוע, מוצאי שבת, ברחובות ואתם אפילו לא מרגישים איזשהו סוג של אמפתיה לקשיים שלהם, למורכבות שלהם. האם לא מצופה מכם להיות ממשלת ישראל של כולם? ראש הממשלה שנאם פה קודם, האם הוא לא מרגיש ראש ממשלה של כולם? הדבר המקומם ביותר זה ששעה שהבטחתם לעסוק בביטחון, ביוקר המחיה, עיקר סדר-היום שלכם שמובא היום בבוקר לוועדת הכנסת, הוא כדלקמן: קודם כול מקימים ועדה מיוחדת שעוסקת בחוק דרעי, אחרי זה מדברים איך מפנים את ועדת חוקה כדי שלא תעסוק בשום חוק למעט הבליץ שעוסק בהרס מערכת המשפט, ואחרי זה חוקים סופר חשובים על סדר-היום, באמת מצילים פה את ביטחון מדינת ישראל. אחד מהם זה איסור הכנסת חמץ לבתי חולים, כי בלי זה לא נוכל להגיע לחג הפסח - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - והשני זה הרחבת סמכויות לבתי הדין הרבנים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תגידו לי, איפה אתם חיים? איפה אתם חיים? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. אני מציע לך לבוא מחר לוועדת הבריאות בראשותי ותשמעי שחוק זכויות החולה, שאת דיברת עליו, בכלל לא דומה למה שאת התכוונת, והלוואי ותחכימי. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה – מוותר. חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא דיברתי על חוק זכויות החולה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה חוק החמץ. החמץ זה חוק זכויות החולה, אם לא ידעת. חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. אני אסביר למה זה חוק זכויות החולה, חברת הכנסת שרון ניר, עד שהוא יגיע. הסברתי למה זה נקרא חוק זכויות החולה. אדם יכול לבחור אם ללכת לקניון או לא ללכת; לבית חולים הוא לא בוחר, הוא לא מגיע לשם ברצון, וזו המסגרת, שתבוא בהסכמה גם עם היהודים וגם עם שאינם יהודים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - הפרקטיקה שמנהל בית החולים מחטט בתיק - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא. הוצאתי – לא, אז זהו בדיוק, אל תעשו הטעיה. הבאתי טיוטה שעכשיו היא כבר מופצת בהסכמה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> שינית את זה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא שיניתי. זה היה הכיוון. לא סנקציות פליליות, לא כלכליות, לא חיטוט בתיקים, לא כלום – סמכות למנהל בית החולים. נקודה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> להורות - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא. להודיע על שמירה, שמירה על כבוד. בית החולים הנצרתי לא יבקש לאסור כי אין לו שם. מי שנמצא, שומר. בית החולים בילינסון, הוא יכול להחליט על מתחם מסוים לעובדים שאינם יהודים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מכבדים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מה שהיה עד היום. אגב, זה מה שבית המשפט העליון ביקש. הוא אמר: הסמכות של מנהל בית החולים, מה שהיה לא יהיה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז תגיד לי, למה צריך חוק? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חוק דקלרטיבי שנותן את הסמכות. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כי זה מה שבית המשפט אמר. תודה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא צריך חוק, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז תסתכל על מה שהפצתי. אני אשלח לך את הטיוטה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז יהיו הרבה פרשנויות לחוק. אתה חושב שזה דקלרטיבי, זה לא יהיה דקלרטיבי. זאת הבעיה, כי אנשים, יגידו להם: אתה לא יכול להכניס, תפתח תיק, תפתח אריזה, תוכיח שזה כשר - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז אתה תראה שינהגו – מה שהיה הוא שיהיה. אילולא העתירות, לא היינו בכלל מביאים חקיקה. אני אתן לו עוד 20 שניות, אל תדאג. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה דיון נפרד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני תוהה אם אנחנו בפני חזרה של הממשל הצבאי כלפי האוכלוסייה הערבית והמיעוט הערבי הפלסטיני במדינה. בשבוע האחרון, גם ביומיים האחרונים, קיבלתי כמה פניות על תושבים ערבים מהנגב שיצאו להם לטייל בחורשות ביער יתיר וביער להב, שיצאו עם המשפחות שלהם, כמו שאר האנשים בתקופה הזו, במזג האוויר, ורצו ליהנות מהטבע. באו כוחות של צבא – כן, כוחות של צבא – והחרימו להם את הרכבים. האנשים האלה לא עשו כלום. הם אנשים נורמטיביים שיצאו לטייל וליהנות עם המשפחות שלהם, ובאו הצבא, כוחות הצבא, ומחרימים להם את הרכבים ומודיעים להם שבכדי לקבל אותם הם צריכים לנסוע לכל מיני מקומות, פעם ליחידת משמר הגבול בבית ג'וברין ופעם לעטרות ופעם לכל מיני מגרשים. הטרטור הזה של אנשים צריך להיפסק. לא תפקיד הצבא להתעסק עם אזרחי המדינה. בכל מדינה דמוקרטית הצבא הוא כלפי חוץ ולא כלפי האזרחים. גם ראינו בשבוע האחרון באום אל-פחם שיצא צו להגבלת התנועה של תושב אום אל-פחם אחמד אגבאריה, צו שחתום על ידי מפקד פיקוד העורף, שאסור לו שיצא מהבית משעה 21:00 עד 06:00. ומי שחתם על זה הוא מפקד פיקוד העורף. ממתי הצבא צריך להגביל תנועה של אנשים? אנחנו רואים בחומרה רבה את ההתנהלות הזו ומעורבות הצבא בחיים היום-יומיים של האנשים. זה תפקיד המשטרה ולא הצבא, ועל כן הדבר הזה צריך להיפסק. פניתי היום לשר הביטחון - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני פניתי היום לשר הביטחון והעליתי את הסוגיה - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - ואני רוצה שהרדיפה, במיוחד בנגב, נגד אנשים ביערות, ביער יתיר וביער להב – היא צריכה להיפסק ומייד. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, לפני שעה וחצי עמד כאן על הדוכן ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ובלשון המעטה פשוט לא אמר אמת. אדוני, אתה מכיר אותי, אני ארבע שנים בכנסת, אני תמיד נזהר בלשוני, ומעולם לא קראתי לראש הממשלה, שהוא גם ראש הממשלה שלי, "שקרן". אני גם אימנע ולא אקרא לו גם הפעם "שקרן". אבל אולי תעזרו לי, איך אני יכול להגיד לבן אדם, לראש הממשלה, שפשוט לא אומר את האמת? איך אני צריך לקרוא לו? אז סופר צרפתי, ויקטור הוגו, אמר פעם משפט יפה. הוא אמר: לשקר קצת – בלתי אפשרי, כי אם אתה משקר, אתה משקר עד הסוף. כשאנחנו מסתכלים על האופוזיציה דאז, הקואליציה היום – כמה שקרים, כמה שקרים אתם פיזרתם בשנה וחצי. ואני אומר לכם שההיסטוריה תשפוט אתכם על כל השקרים שאתם פיזרתם. אמרתם: 50 מיליארד לעבאס, הכלכלה קורסת, הביטחון על הפנים. ומה אנחנו רואים? שבחודשיים שאתם מנהלים את המדינה, כשהאחריות על הכתפיים שלכם, הצלחתם להרוס לא רק את מה שעשינו בשנה וחצי – מה שאתם בעצמכם הרסתם 12 שנה לפני שהוחלפתם ביוני 2021. אני אומר דבר פשוט: ילדיי, נכדיי, יסתכלו על התקופה הזאת וישפטו אתכם על השקרים שאתם מפיצים, על הרעל הזה שאתם עושים, על כל ההסתה. ממתי בג"ץ הפריע לממשלה להילחם בטרור? מה זה המשפטים האלה? ממתי היה דבר כזה? צה"ל לעולם לא מורתע להילחם בטרוריסטים. תפסיקו להסית. תפסיקו להגיד שהידיים של צבא ההגנה לישראל כבולות. לא היה דבר כזה מעולם. האחריות שלכם. אתם לא מסוגלים להילחם בטרור, אתם לא מסוגלים לשלוט, אתם לא מסוגלים למשול, תתפטרו. תגידו לעם ישראל שנכשלתם אחרי חודשיים של עבודה שלכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי וחברות הכנסת, אל-מרחום סאמח אל-אקטש מזעתרה הוא השהיד שנפל ונורה ונהרג על ידי מתנחלים אתמול באזור חווארה. לצד רציחתו של סאמח, נשרפו והוצתו מאוד בתים ורכבים, מאות בתים ורכבים. חלק מהבתים הוצתו סופית, כליל. אני טוען כי גם הצבא, גם השב"כ, ידעו מראש על המתקפה. איך אני יודע? כי היו סרטונים של המתנחלים שקראו להגיע בשעה x, y, קודם סרטוני וידיאו, אחר כך עצומות, פרסומים – נפגשים בשעה 18:00, נקמה. כל זה היה שעות לפני הפוגרום. המפקד ידע, המח"ט ידע, הסמח"ט ידע, השב"כ ידע, כל הצבא ידע, העיתונאים ידעו, ובכל זאת הפוגרום קרה. ראיתי את התמונות של יישוב שלם עולה בלהבות. והיום שמעתי את יושב-ראש ועדת ביטחון הפנים אומר: אהבתי את מה שראיתי, אני רוצה לראות את חווארה שרופה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא הסביר את דבריו אחרת קצת, ככה פורסם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני לא מכיר הסבר חוץ מהעובדה שהוא רצה לראות את חווארה שרופה – וחווארה נשרפה. זה פוסט-פקטום. עכשיו, עשרות בקבוקי מולוטוב נזרקו לעבר הבתים, לעבר המשפחות. ידעו שיכול להיות שבבתים האלה יש אבא, יש אימא, יש ילדים. ידעו שיכולים – או רצו – לשרוף משפחות של פלסטינים כמו ששרפו בדומא את דוואבשה. אחד נרצח, עשרות נפגעו, יותר מ-100 נפגעו. << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אחמד, מה השמות של היהודים שנרצחו שם? אתה יודע אותם? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בפיגוע? << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני בהחלט יודע, ואני אגיד לך מה הקשר בין שני הדברים. << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> הינה, תענה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אוקיי. אדוני ייתן לי, כדי שאני אענה לשר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תשיב לשר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא שאל שאלה ואני רוצה לענות לו, מעוניין לענות לו. אני חושב שהתגובה להצתה של חווארה לא אמורה להיות שאלה כזאת. אני מסכים איתך שזה בא בתגובה, כנקם. אתה יודע כמה פלסטינים נהרגים בשכם, בג'נין? על כל רצח של פלסטיני או הרג של פלסטיני או פציעת פלסטיני צריך לשרוף ולהצית יישוב יהודי קרוב? אם על כל פלסטיני שנרצח צריך לשרוף יישוב, לא יישארו אצלכם יישובים, כי אתם הורגים ורוצחים הרבה פלסטינים. עכשיו אני - - - << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אנחנו רק מתגוננים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עכשיו אני אגיד. כשמישהו תוקף את שכם והורג, בתוך שכם זה לא הגנה, זה התקפה. << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אנחנו מתגוננים גם בלבנון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עכשיו, לפני כמה ימים פה צהלו כמה מחברי הסיעה שלך ושמחו ועשו "וי" על מספר ההרוגים בשכם. צהלו, אהבו לראות דם. אחד מחבריך לסיעה אמר - - << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אבל אחמד, לא מחלקים בקלאוות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - זה הרבה דם, ואני אוהב לראות דם. << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> מי מחלק בקלאוות? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אומר בערבית ומתרגם:) צמאי דם. עכשיו, מה ענינו לו? תחכה, בעוד כמה ימים תהיה תגובה, ואתם תהיו אחראים לתגובה. כל פיגוע היה תגובה. נווה יעקב – תגובה לג'נין; רמות – תגובה לשכם; חווארה – תגובה לשכם. צריך להפסיק את מעגל הדמים הזה כדי שאף אחד לא ייהרג. מה לא ברור כאן? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למרות – ואין כאן שני צדדים. אין סימטריה בין כובש לנכבש. אבל אני לא רוצה שאף אחד - - - << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אתה מוכן לקרוא לאוכלוסייה הערבית לא לחלק בקלאוות? אתה מוכן לקרוא לכם לא לחלק בקלאוות? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר אליהו, השר אליהו, לא, לא. השר אליהו וחבר הכנסת אחמד טיבי, חרגנו בשתי דקות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הינה, תקשיב, תקשיב, תקשיב, אנחנו לא רוצים שאף אחד ייפגע, לא יהודי, לא ערבי, לא פלסטיני. אבל אנחנו כל הזמן אומרים שהכיבוש הוא שורש כל רע. בלעדי הכיבוש, הדברים האלה – לא היית רואה אותם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מסיים בשאלה לך, למאיר, לשר, את כולכם אני שואל: פלסטיני שבאים אליו במולוטוב, זורקים אליו הביתה, רשאי להשתמש בנשק ולירות ולנטרל את המתנחל שיורה לעברו? רשאי? או זכות הגנה עצמית יש רק ליהודים? ג'אווב? << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אף אחד לא זורק מולוטוב סתם. אף אחד לא יבוא – אנחנו לא נקבל את זה. אנחנו לא נעשה דבר כזה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מולוטוב, יהודי שמחזיק מולוטוב הוא מחבל או לא מחבל? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה זה אף אחד? מה קרה הלילה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה קרה הלילה? לא הגיעו ושרפו? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. חבר הכנסת טיבי, אני מתחיל לחשוב שיש תיאום, שכל פעם שאתה עולה לדבר השר אליהו הוא שר תורן. << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> את מכירה מישהו - - - לחפים פשע אצלנו? הרי כולם יקיאו אותו. כולם יקיאו אותו. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כן? כן? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר אליהו, השר אליהו, אני כבר אמרתי שאני מתחיל - - - << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> חצי מחבריך תמכו. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> די לדבר שטויות. חצי מחבריי תמכו בלהחזיר את ההרתעה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תמכו, כן. כן. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> חצי מהסיעה שלך תמכו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר אליהו, לא נהוג שהשרים קוראים קריאות ביניים. אני כבר אמרתי שאני מתחיל לחשוב שכל פעם שאחמד טיבי עולה אתה שר תורן, אז – אין תיאום. בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני השר, אני משתף באבלה של משפחת יניב, ששניים מבניה נרצחו אתמול בידי מחבל שטוף שנאה. האבל של המשפחה, האבל הפרטי של המשפחה, ביום כזה הופך להיות לאבל לאומי של כולנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בהחלט. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> וכך כולנו מרגישים. אני שולח את תנחומיי למשפחה. מול גל הטרור שמשתולל בחודשים האחרונים וגובה את חייהם של יהודים, של אזרחים רבים, יש להילחם ביד קשה ובנחישות ולהכות בקיני הטרור בכל מקום. בכל מקום. על אף הכאב שצובט את הלב ועל אף הזעקה הגדולה, אדוני היושב-ראש ואדוני השר, לא תיתכן תופעה שבה אזרחים לוקחים את החוק לידיים, נכנסים ושורפים מכל הבא ליד. התמונות הן תמונות קשות. האנרכיזם הזה חייב להיפסק. אלה תופעות שצריכות להדאיג בראש ובראשונה אותנו כמדינה ריבונית. התופעות האלה פוגעות בחוסנו של צה"ל, בחופש הפעולה של צה"ל ובקוד האתי שלנו. ולכן יש לגנות בבית הזה את התופעה הזאת בכל לשון. אנחנו מתווכחים על הדמוקרטיה, אנחנו נלחמים ברחובות, מאות אלפים יוצאים לרחובות. אבל שידע כל אזרח במדינת ישראל – וחייבים להגיד את זה – שאלה שאתמול שרפו רכבים בחווארה ובכפרים אחרים, שידעו שלצה"ל לא מפריעים ושזה אנרכיזם לשמו. וזאת תופעה, אני חוזר ואומר, שצריכים לגנות אותה, וטוב עשו חלק מאנשי הקואליציה שקמו וגינו את זה. החיילים עושים באמת ככל יכולתם כדי למנוע את התופעות האלה ועושים הכול כדי להגיע למרצחים. המציאות הזאת שאזרחים לוקחים את החוק לידיים ופוגעים בחפים מפשע זאת אנרכיה ואובדן משילות, בראש ובראשונה של הממשלה הנוכחית. זאת הממשלה שהבטיחה אך לפני חודשיים-שלושה משילות, שהבטיחה שקט, שהבטיחה יציבות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברשותך, עוד חצי דקה. זו גם הממשלה שאכזבה. במקום לטפל בטרור ובביטחון האישי של האזרחים, היא הופכת את המציאות למורכבת. אני רוצה לסיים. רבותיי, שרים בממשלה רבים על סמכויות, ואתה, ראש הממשלה, יצרת מציאות שבה חלק מהשרים לא בטוחים שאתה ראש הממשלה. כל כך הרבה ראשי ממשלה יושבים סביב שולחן הממשלה; אני לא מבין למה השר במשרד הביטחון חושב שהוא שר הביטחון. ובהזדמנות הזאת אני רוצה לחזק את שר הביטחון גלנט, שאין לי שום ספק שבתוך-תוכו הוא יודע שככל שהוא ינסה להרגיע, יהיו אנשים שיעברו ויזרקו גפרור לתוך החבית. אז אדוני היושב-ראש, אני מאוד מקווה שכולנו נשים מיקרופון לפנינו ונגנה את התופעה הזאת, זו תופעה מסוכנת. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאני מתחיל את דבריי אני רוצה לשלוח תנחומים מכאן בשם כל חברי הבית למשפחת יניב, שאיבדה את שני בניה בידי מחבל רוצח מתועב, ואני מחזק את כוחות הביטחון שיתפסו את המחבל המתועב הזה. ולענייננו. אדוני היושב-ראש, שמעתי את יושב-ראש ועדת החוקה של הכנסת חבר הכנסת שמחה רוטמן טוען שהונגריה לא חוותה נסיגה בדמוקרטיה ושדמוקרטיה לא חייבת להיות ליברלית. אדוני, החשש המרכזי במודל של דמוקרטיה לא ליברלית הוא שרוב רגיל של חברי כנסת או חברי פרלמנט יכולים ליטול את זכויות היסוד של אזרחי המדינה ואין אף אחד שיכול לבלום אותם ולאזן את כוחה של הממשלה. בפולין ובהונגריה, מדינות שעברו להיות במודל של דמוקרטיה לא ליברלית, הראשונה שהייתה להיפגע הייתה קהילת הלהט"ב, שחבריה וחברותיה צוירו כדמון שמאיים על האומה, על ערכי המשפחה השמרניים. חברות וחברי הקהילה צומצמו לאידיאולוגיה שיש להיאבק בה, להזהיר את הציבור מפניה. בהונגריה ובפולין שרים בכירים מסיתים נגד הקהילה הגאה, מפיצים פחד ושנאה ומעבירים חוקים לביטול זכויות יסוד ולהרחקה שלהם, של חברות וחברי הקהילה, מהמרחב הציבורי, זאת כאשר בתי המשפט העליון והחוקתי במדינות הללו הוחלשו דרמטית על ידי הממשלה, אינם עצמאיים ואין בכוחם להעניק סעד כלשהו לנפגעים. אני לא יודע כמה מכם יודעים, אבל היום בפולין זה דבר חוקי לחלוטין להפלות להט"בים בבתי העסק ברחבי המדינה. אם זה לא מספיק, למעלה משליש מאדמת פולין מוגדר כאזור חופשי מלהט"ב, תחת 100 רשויות מקומיות שהכריזו על עצמן ככאלה בתמיכת ממשלת פולין. בהונגריה נאסר על להט"בים לאמץ ולהביא ילדים בפונדקאות, בוטלה ההכרה בטרנסג'נדרים במסמכים רשמיים, והיום גם אסור להציג תכנים להט"בים או ליברליים בבתי הספר. ההפיכה המשטרית תחליש דרמטית את בג"ץ, את בית המשפט שלנו, כמו שראינו שקרה בפולין ובהונגריה, ולא יהיה אף אחד, אף אחד, שיוכל לעצור אותם, שיוכל לוודא שזכויות האדם, שחירויות הפרט, שבני האדם אזרחי ישראל יוכלו להיות בדיוק כפי שהם. זו סכנה ממשית וישירה לכל מי שלא נראה או חושב כמו קבוצת הרוב, כמו הממשלה. הלהט"בים - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לי עוד חצי דקה, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אין לך, לא הוספתי לך עוד חצי דקה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי, אני רק אגיד עוד משפט. אנחנו רוצים להמשיך ולחיות במדינה יהודית ודמוקרטית, מדינה שבה לכל אדם יש החופש לחיות את חייו בהתאם לצו מצפונו. לשם כך המדינה הזאת הוקמה, ואנחנו ניאבק על מנת שהיא תישאר כזו, של כל יהודי באשר הוא, של כל אזרחיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, הקמת הוועדה המיוחדת שאנו דנים בה היא חלק ממהלך בזק של ההפיכה המשטרית. לחוק הזה, שהוא שינוי בחוק-יסוד: הממשלה, מקימים ועדה נפרדת, למרות שוועדת החוקה היא זו שאמורה לממש את הסמכות המכוננת של הכנסת לדון בחוקי-יסוד. מדוע? משום שוועדת החוקה משותקת מפעילות אמיתית והיושב-ראש לא קובע דיונים בנושאים שהם תחת אחריותה. כל סדר-היום מזה חודשיים מוכפף להפיכה המשטרית, ורק לה. היושב-ראש חבר הכנסת רוטמן מנהל את הדיון באופן בלתי ענייני, לא מאוזן, תוך ניצול לרעה של סמכויותיו. הוא מונע ביטוי הולם של חברי הכנסת, ויותר גרוע מזה – הוא לא מאפשר דיון מרכזי, אלא דיון שמתנהל בהיסטריה, תוך בריונות וכוחנות אלימה כלפי הייעוץ המשפטי, הן של הוועדה הן של הממשלה, וגם בוז וסרקזם מתנשא כלפי המומחים המגיעים לוועדה – על חשבון זמנם, דרך אגב – ו"מעיזים" לחלוק עליו. כך מתנהלת הוועדה. ובזמן שדנים בריצת האמוק הזאת, לא שמים לב מה משאירים מאחור. למשל, הצעתי להעלות לדיון הצעה דחופה לסדר-היום בעניין העלייה המטאורית במחירי המצות. ההצעה שלי לא התקבלה; הצעתי לקיים דיון מהיר בנושא העלייה של מחירי המעונות מגיל אפס עד שלוש – גם היא לא התקבלה. הבטחת הבחירות של נתניהו הייתה חינוך בחינם מגיל אפס. לא רק שהיא לא מומשה, אלא בוועדת המחירים במשרד האוצר, בראשות נתניהו, הוחלט דווקא להעלות את המחירים במעונות המפוקחים, אלה שמשרתים את האוכלוסיות המוחלשות. בנושא המצות, ועדת המחירים של משרד האוצר – שכאמור, מי שעומד בראשה בפועל זה נתניהו – אישרה הצעה של חברה מונופוליסטית להעלות את מחירי הקמח הכשר לפסח, מה שיעלה את מחירי המצות. אתם יודעים, אומרים על המצה "הא לחמא עניא" – כלומר בארמית "זה לחם העוני" – אבל עכשיו אפילו לחם עוני לא מאפשרים לעניים להשיג. << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> זה לחם שעושה אותך עני. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אין בושה. איפה אתם? איפה אלה שמבטיחים להיאבק בעוני ולמען הרעבים? עברו הבחירות ושכחתם אותם. תרשה לי משפט אחד. במקום לדון בנושאים האלה וביוקר המחיה בכללו, דנים בחוקים פרסונליים, בהפיכה המשטרית שנועדה לשרת מטרות זרות ולבצר את ישראל כדיקטטורה שבה הממשלה היא הרשות היחידה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אין מילים לתאר את הבושה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. אני רק ארגיע אותך, חבר הכנסת כסיף, שבתקציב הקרוב שעומד לבוא יש בשורות כלכליות מאוד טובות לשכבות החלשות: כרטיסי מזון, כמו ההבטחה של ש"ס, ועוד ועוד. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני לא נכנס לכרטיסי מזון, שלדעתי לא נותנים פתרון. אני מדבר עכשיו עד הפסח, אנשים שמחפשים מזון כשר לפסח. אני לא בהם, אבל זה לא רלוונטי, אנשים שצריכים מזון כשר לפסח – ב-20% עלה מחיר המזון, ואפילו לא מאפשרים דיון מהיר על זה; סליחה, הצעה דחופה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה. חווארה והלילה הבלתי-נשכח בחווארה. שלא יהיה ספק, רצח של חפים מפשע הוא מעשה נפשע. בשבילי זה מובן מאליו, אין הצדקה לרצח. אבל לא שמעתי גינוי דומה לרצח אתמול בלילה של השהיד סאמח אל-אקטש הפלסטיני מהכפר זעתרה ליד חווארה. לא שמעתי גינוי להרס, לשרפות הבתים והמכוניות, לפציעות של יותר מ-400 פלסטינים הלילה בחווארה. נהפוך הוא – צבי פוגל, יו"ר ועדה בכנסת, אמר שהוא רואה את התוצאה בעין יפה מאוד. יושב כאן בכנסת אדם שמרוצה מזה שבתים נשרפים, מרוצה שאדם חף מפשע נרצח. והוא לא היחיד; חברת הכנסת לימור סון הר מלך הגיעה אתמול בלילה לחווארה לתמוך בזעקתם ה"צודקת" של המתנחלים, היא כתבה. לתמוך בהתפרעויות. אי-אפשר לנתק את מה שקרה אתמול מהכיבוש והרמיסה המתמדת של זכויות אדם. אי-אפשר לנתק את מה שקרה אתמול ממציאות של התנכלויות בלתי פוסקות של מתנחלים וגם של חיילים בכל אזור חווארה, שכם והיישובים הנוספים. הכתובת הייתה על הקיר, צריך היה רק לקרוא את הכרוזים שהזמינו אנשים לבוא להתפרע. אבל הצבא לא רק שלא מנע מהם, הוא אפילו אפשר להם ועצם עיניים. כנראה כי חיי ערבים לא נחשבים. ומסתבר שהמתנחלים הם האדונים גם של הצבא. בקושי היו עצורים, כאילו לא קרה כלום. סתם ילדים שובבים. אני קוראת לכל הח"כים בבית הזה לגנות את האלימות ושפיכת הדמים ולפעול למען קידום יוזמות לפתרון הסכסוך. אל תעצמו עיניים. הכיבוש, הזלזול בחוק, בחיי אדם, פגע אתמול בחווארה, אבל הוא גם פוגע בכם. כי השיטות של שם עוברות גם לכאן, נגדנו, האזרחים הערבים, אבל גם - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - נגדכם - - - אף אחד לא חסין, גם לא אתם. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, "ויהי בימי שְׁפֹט השפטים", מספרת מגילת רות – דור ששופט את שופטיו, כך אומר המדרש. סמכויות השיפוט נתונות בידי השופטים המנהיגים את העם, אבל הדור שופט את שופטיו. הוא אומר את זה לגנאי, דודי אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא רוצה למנות בעצמו את השופטים. דור שממנה את שופטיו – זה לגנאי. תשאל פה את השר אליהו. הוא רוצה להתגבר עליהם. << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אולי כי השופטים לא היו - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע איך מסתיים ספר שופטים? "בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה". ספר שופטים הסתיים בכאוס, נכון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כל מה שאתם עושים - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> כאוס שנוצר כשאין שלטון. אנחנו לא פה, דודי, זה אתם עכשיו. התבלבלת. זו המשמרת שלכם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תראה מה קרה - - - שלוש שעות סגרתם את הכביש. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> נו, באמת, דודי. זו המשמרת שלכם, 46 שנה אתם מספרים סיפורים. אתה תוסיף לי פה זמן, כן? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> 46 שנה אתם מספרים סיפורים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלושה חודשים מהבחירות – כאוס שלטוני, אין הנהגה. ממשלת נתניהו, תסתכלי סביבך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה הנער שאליו התפללת, דודי? זו הממשלה על מלא מלא? הימין שרציתם? עזוב ימין – שלטון מתפקד. אין תחום אחד שלא פגעתם בו. תקשיב לכלכלנים, אתה כלכלן, דודי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוא נשלם מיסים. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תשמעו את הכלכלנים מכל העולם מבקרים אתכם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני צריך להוסיף לו זמן. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תראו את ניהול המשרדים שביקשתם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תסתכל על המשילות, משילות. רק היום עוד פיגוע בבקעת הירדן. רצינו עם חופשי בארצנו, אתוס ציוני בסיסי – מה קיבלנו? חופשי? בארצנו? שני צעירים יקרים נרצחים אתמול על ידי מחבל שפל, מי מונע את הפיגוע הבא? אזרחים נוטלים את החוק לידיים ומתפרעים. אתם ראיתם את המתפרעים אתמול בחווארה, ראיתם את ניסיונות שפיכות הדם, את ההצתות, את השרפות, אז מה תגידו? אמר: כל הכבוד שהצילו את ההרתעה – אמר צביקה פוגל. או אולי כמו קרויזר, שמשווה את זה להפגנות בתל אביב. חברים יקרים, הייתה פה משפחת דוואבשה אחת. בואו נעשה הכול שלא תהיה עוד משפחת דוואבשה. מפלגת עוצמה יהודית, מה עוצמתי, לשרוף בתים על יושביהם? פסיכים מטורללים מנהלים אותנו. איפה המשילות? בן גביר לעת הזו הגיע למלכות. הבטחת משילות, מה קורה עכשיו? אבל כשאין לך מושג מה אתה עושה, כשאין פה זמן לניסיון מה לעשות, המדינה הזו לא יכולה לסבול אנשים חסרי ניסיון, בן גביר. אתה השר לביטחון פנים, זה הזמן שלך. סמוטריץ' שר חצי הביטחון, אין שלטון בישראל, אין מבוגר אחראי. עם מה נשארנו? דודי אמסלם, נשארנו עם כאוס. "ויהי בימי שפט השפטים" – ככה התחלנו – מערערים את היציבות השלטונית, דורשים רפורמה, מאשימים את הייעוץ המשפטי, שופטים את השופטים, ואז מה? "ויהי רעב בארץ". כן, חברים, תחזרו למגילת רות. ספר שופטים מלמד אותנו - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שלכל מעשה יש השלכות. זה הזמן להתעורר. השיבה שופטינו כבראשונה וחדש ימינו כקדם, אמן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ואחריה – חבר הכנסת רם בן ברק. קיבלת פרשנות ל"השיבה שופטינו כבראשונה". << קריאה >> השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> פרשנות חדשה, מפלגת בג"ץ. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. אני יושבת ואני שומעת נאומים על אנרכיה ועל אובדן שליטה ועל אנשים חסרי ניסיון, כאילו זאת הייתה טעות, כאילו זאת הייתה באמת בעיה של הבנה איך שולטים במצב. חבר'ה, תתעוררו, זאת היא השליטה. הם שולטים במצב והם יודעים מה שהם עושים והם מקבלים גיבוי מהפוליטיקאים שלהם שיושבים פה, אם זה בציוצים, אם זה בהצהרות ואם זה בפקודות שנותנים בשטח. אל תשלו את עצמכם. אם אני, שאני לא נמצאת בשום קבוצת ווטסאפ של המתנחלים, ידעתי על זה שהם מתכוננים והם יוצאים ויש קריאה: בואו תצאו לחווארה – אז אני לא אפתיע, מקווה, לא את השב"כ ולא את הצבא כאשר אני אקריא לכם עכשיו מה שמופץ בקבוצות של המתנחלים על רשימות הפגנות, עלק: הערב, בעקבות הפיגועים אתמול והיום, עכשיו בצומת יצהר הגדולה סמוך למקום הפיגוע אתמול – ומסתמן שברגע שהם מגיעים לשם מתחילים עכשיו שרפות של מכוניות והתקפות על אזרחים. זה קורה עכשיו, עכשיו. ברשימה הזו ממשיכים: ב-19:00 בצומת יקיר הגדולה, ב-19:00 בצומת שילה, ב-19:00 בשדרות ליד מתחם מול 7, ב-19:00 צומת מחולה. לא יושבים בבית כשיהודים נרצחים. זה מופץ היום - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אבל זו מחאה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - אחרי הפוגרום של אתמול. ותסתכל מה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל אני יודע שיש גם קבוצות כאלה שמדברים על ההפגנות כמחאה. לא כתוב כאן - - - << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תסתכל מה הסימן ליד כל קריאה להפגנה: אש. הם מסמנים כל הפגנה חדשה בסימן אש. זאת בדיוק התוכנית. שלא תשלו את עצמכם, אין פה חוסר שליטה, אין פה אנרכיה. יש תכנון, ותכנון מאוד ברור, לבצע פוגרומים כדי לכתוב תוצאות פוליטיות, כדי לחזור בחזרה להתנחלות אביתר. הם רוצים לבצע ולשלם מחיר בדם פלסטיני כדי לכבוש עוד ועוד ולהעמיק את הכיבוש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני חושבת שהגיע הזמן להבין פעם אחת ולתמיד שמי שמתנגד לכיבוש הוא זה שמגן על ביטחונם של האזרחים הפלסטינים, התושבים הפלסטינים, אבל בעיקר גם האזרחים הישראלים, ומי שמספסר בדם, מי שרוקד על הדם ומי ששורף כפרים שלמים הוא בעצם פשיסט, מתנחל שלא מגיע לו שום כבוד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אם קוברת היום את שני בניה. אין כאב גדול מזה. כל עם ישראל, כולנו, מאוחדים ומחבקים את משפחת יניב. יש אירוע נוסף היום של פצוע, שאני עוד לא יודע בדיוק את הפרטים, אבל אני מאחל לו מכאן רפואה שלמה, אני מקווה שהוא יצא מזה. האירוע הטרגי הזה מחדד לנו שכוחנו באחדותנו. אין ולא יהיה בשום ממשלה – לא ממשלת ימין מלא מלא ולא ממשלת שמאל מלא מלא – את המנדט לבצע שינויים מרחיקי לכת ללא הסכמות רחבות. ריצת האמוק של החבורה שמרכיבה היום את הקואליציה לעשות כאן שינוי משטרי לא תצליח. אזרחי מדינת ישראל הם לא הונגרים, הם לא פולנים והם לא רוסים; הם אזרחים עם היסטוריה ארוכה ועשירה של תרבות יהודית ליברלית וחופשית. אנחנו לא נהיה לעולם עם של נתינים. בראשנו לעולם לא יעמוד מלך, ולא ניתן לקיצונים משיחיים להחזיר אותנו לימי קדם. ומה אומרים רבני ותומכי הרפורמה המשפטית? בני קצובר, ראש ועד מתיישבי השומרון: הדמוקרטיה הישראלית סיימה את תפקידה. היא חייבת להתפרק ולהתכופף בפני היהדות; דב ליאור, מרבני הימין המתנחלי: הדמוקרטיה היא העבודה הזרה של דורנו; הרב משה לוינגר – והאמת, קשה לי לקרוא לכל האנשים האלה רבנים: הדמוקרטיה צריכה להיות משועבדת לצורכי עם ישראל; שלדון אדלסון, זיכרונו לברכה, הפטרון הגדול: לא נורא אם ישראל לא תהיה דמוקרטיה, זה לא כתוב בתנ"ך; האור לגויים, סגן השר אבי מעוז: כל הדורות חלמנו על מדינה יהודית, לא על מדינה דמוקרטית; שמחה רוטמן: בעיניי הדמוקרטיה זה לעשות מה שהקדוש ברוך הוא רוצה. השופטים בהונגריה הודחו כי הם פעלו נגד הדמוקרטיה. מותר לפגוע בזכויות של מיעוטים אם הרוב רוצה לפגוע בהם, כי זו בחירה דמוקרטית לגיטימית. פגיעה בלהט"בים היא לא פגיעה בדמוקרטיה, כי זה מה שאתה רוצה. מדינה יכולה להיות דמוקרטיה לא ליברלית. זה קומץ קטן של ציטוטים. והגדיל לעשות חבר הכנסת צביקה פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, לא פחות מזה, שקרא לצה"ל להחליף את הטרוריסטים היהודים ושצה"ל ישרוף בתים של ערבים על הערבים כשהם בפנים, כי זה הדבר הנכון לעשותו. חבריי חברי הכנסת, התבלבלנו. יש בינינו פורעים; יש בינינו אנשים שרוצים להביא אנרכיה במדינת ישראל, גורמים לכאוס, אנשים שחושבים שבשל הערך המקודש לשלוט מותר לעשות הכול, ובפועל הם לא שולטים בכלום ומדינת ישראל נמצאת במצב כאוטי. אנחנו בהתפרקות ואויבינו מחככים ידיים. וכל מי ששותק בקואליציה לנוכח התופעות האלה נותן את ידו לאנרכיה הזאת ולהפיכה המשטרית. הוא שותף מלא. ואני קורא לכם, אנשים שפויים – לא כאלה שהגיעו אלינו מהגבעות, אלא השפויים שבכנסת: תעצרו את הטירוף, כי אחרת לא תישאר לנו מדינה. לא יהיה לכם על מי לשלוט. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לפני קצת פחות משנה היה פיגוע נוראי שבו נרצחה לוחמת מג"ב, אישה צעירה עם עתיד מבטיח ומשפחה אוהבת, שברגע אחד חייה נגדעו. הלכתי לנחם את המשפחה הכואבת ופגשתי שם אנשים שבורים. לאותה שבעה ובדיוק באותו הזמן הגיעה גם חברת הכנסת אורית סטרוק. באותה עת אני הייתי שרה וחברה בממשלה, וחברת הכנסת סטרוק הייתה חברה באופוזיציה. שתינו ניגשנו לשוחח עם האם האבלה, שישבה על כיסא פלסטיק נמוך כשחולצתה גזורה. אני לעולם לעולם לא אשכח את הרגע הזה שבו חברת הכנסת סטרוק פנתה לאם האבלה בנוכחותי, ובלי להניד עפעף האשימה אותי ואת הממשלה שאני חברה בה בכך שבתה נרצחה. אין מילים שיכולות לתאר את ההלם שאחז בי באותו הרגע. אני זוכרת שהתלבטתי ביני לבין עצמי איך עליי להגיב במצב כזה: מצד אחד, ברור שהאשמות האלה הן חסרות שחר; מצד שני, לא רציתי להפוך שבעה לזירת התגוששות פוליטית, שהרי זה לא מכבד את המשפחה האבלה. בחרתי לשתוק. היום חברת הכנסת סטרוק היא שרה בממשלה ואני חברה באופוזיציה. 13 אנשים נרצחו בפיגועים קטלניים רק מתחילת השנה, ואני בוחרת שלא להחזיר לה באותו מטבע. שוב אני בוחרת שלא להחזיר, כי כשנלחמים בטרור האויבים שלנו הם לא בני עמנו שחושבים אחרת מאיתנו; האויבים שלנו הם מרצחים אכזריים שבחרו בדרך האלימות. כשרה בממשלה השתתפתי גם בהערכות מצב ביטחוניות. באחד מהדיונים החשובים האלה הרמטכ"ל בשעתו, האלוף אביב כוכבי, אמר שכאיש ביטחון הוא מזהה את האיום הביטחוני הגדול ביותר כאיום מבפנים, כי כשהאויב רואה שאנחנו כותשים אחד את השני מבפנים הוא מבין שזו שעתו הגדולה. אני נושאת את הדברים האלו היום מעל במת הכנסת לא בכעס אלא בכאב. אני חושבת שחברת הכנסת סטרוק וחבריה צריכים לעשות בימים האלו חשבון נפש עמוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר – איננו; חבר הכנסת דוד אמסלם – איננו. חבר הכנסת זאב אלקין, איננו – אוה, הינה, שלום עליכם. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> שלום, אדוני היושב-ראש. אין שום סיבה להניח שאינני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היית באוקראינה אז אני - - - << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> טוב. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, האמת שהתכוונתי לנצל את שלוש הדקות האלה כדי לדבר לגופה של ההצעה, כי באמת יש פה הצעה הזויה, שהיא חסרת תקדים בכנסת, לקחת נושא מליבה של העשייה של ועדת החוקה ולהפוך אותו לוועדה מיוחדת לפי הסעיף שמיוחד לכך. אבל היות שקודמך שישב פה, יושב-ראש הכנסת, לא אפשר לי להודיע הודעה אישית בעקבות דבריו של ראש הממשלה, לא נותר לי אלא לנצל את הזמן שיש לי עכשיו כדי להגיב למה שהוא דיבר. ציטט ראש הממשלה את עמדתי בעד הרפורמה במערכת המשפט ואז העיר: אי-אפשר לדעת עם חבר הכנסת אלקין – פעם הוא פה, פעם הוא שם. אז דבר אחד אני יכול להרגיע את ראש הממשלה: איפה שהייתי – שם אני נמצא. אני עדיין בעד הרפורמה במערכת המשפט, רק לא במהלך הזוי שהוא כרגע מוביל יחד עם חבריו כדי לשרת את הצרכים האישיים. אבל אם כבר עסקינן ב"פעם פה, פעם שם", הבאתי לחבריי חברי הכנסת, כדי שניזכר בדברי ימי הפוליטיקה הישראלית, כמה ציטוטים מראש הממשלה עצמו, לדוגמה מלפני עשור: "בדמוקרטיה ישנם מוסדות רבים שהם חשובים לתפקודה, אבל אני מאמין שמערכת משפט חזקה ועצמאית היא זו שמאפשרת את קיומם של כל המוסדות האחרים בדמוקרטיה" – בנימין נתניהו. "כולנו יודעים שישנם משטרים לא דמוקרטיים שחיברו ואפילו מחברים גם היום חוקות וחוקים המנוסחים לעילא ולעילא. מדברים גבוהה-גבוהה על זכויות אדם – האם זכויות אדם מכובדות הלכה למעשה באותן מדינות? התשובה היא לא. אני מבקש שתראו לי רודנות אחת, חברה לא דמוקרטית אחת, שבה קיימת מערכת משפט חזקה ועצמאית. אין דבר כזה. בכל מקום שאין מערכת משפט חזקה ועצמאית, הזכויות אינן יכולות להיות מוגנות. למעשה, ההבדל בין המדינות שבהן יש זכויות על הנייר לבין מדינות שבהן יש זכויות בפועל – ההבדל הוא מערכת משפט חזקה ועצמאית. רק בחודשים האחרונים גנזתי" – אומר בנימין נתניהו – "כל חוק שאיים לפגוע בעצמאות המערכת, מהניסיון לקיים שימועים לשופטים בכנסת, דרך הגבלת עתירות לבתי משפט ועד לשינוי בוועדה לבחירת שופטים, ואני אמשיך לפעול כך בכל פעם שיגיע לשולחני חוק". כך בנימין נתניהו לפני עשור, כשאני קידמתי דווקא את הרפורמה. בריאיון אחר אומר בנימין נתניהו: "פשוט שמרתי על עצמאות בית המשפט העליון. חוק להגביל את סמכויותיו – גנזתי; חוק להביא לשימוע השופטים בוועדות הכנסת – גנזתי; חוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים – גנזתי". בנימין נתניהו נוסחת 2012. פעם הוא פה, פעם הוא שם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חכה, אדוני היושב-ראש, אי-אפשר לסיים את "פעם הוא פה ופעם הוא שם" בלי להזכיר עוד שני דברים שהיו פעם מרכזיים בתורתו של בנימין נתניהו, ובזה אני אסיים. פעם נאם בנימין נתניהו נאום מאוד מרגש, שמפאת חוסר הזמן אני אחסוך מכם אותו, כנגד מדינה פלסטינית. מאוד מאוד משכנע. עברו רק שבע שנים, והוא התייצב בפני כל העולם ונאם נאום מאוד מאוד משכנע, נאום בר אילן המפורסם, בעד הקמת מדינה פלסטינית. פעם הוא פה ופעם הוא שם. וכמובן, כולנו זוכרים שבנימין נתניהו נכנס לפוליטיקה הישראלית תחת הדגל של מאבק בטרור, ואין מי שלא זוכר את המשפט המפורסם מהספר "מקום תחת השמש" על עסקת ג'יבריל: "שחרור מחבלים הוא צעד מביש של כניעה לטרור. כך אי-אפשר לגייס חזית בין-לאומית נגד הטרור. ההפך, זה יעודד טרור. שחרור 1,000 מחבלים שייכנסו לשטח יש"ע יביא בהכרח להסלמה איומה של אלימות". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> השר אליהו, זכור לך מי שחרר פעם האחרונה 1,000 מחבלים במדינת ישראל? בנימין נתניהו. פעם הוא פה ופעם הוא שם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אגב, אני לא זוכר מי אמר את זה, אולי בן-גוריון, שרק חמור לא משנה את דעתו, אבל מישהו בטח אמר את זה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, היום בוועדת הכלכלה התקיים דיון מיוחד על ההשלכות החמורות של ההפיכה המשפטית על כלכלת ישראל. לדיון הזה קודם כול לא הגיעו נציגי הממשלה, שזו שערורייה בפני עצמה, אבל לדיון הזה הגיע חבר כנסת אחד ממפלגת הליכוד. לפני שבוע התקיים דיון באותו נושא בוועדת הכספים, ושוב לא הגיעו נציגי הממשלה – מעניין למה? ושוב הגיע נציג אחד לדיון הזה ממפלגת השלטון, מפלגת הליכוד. לעומת זאת, שימו לב, ביום רביעי בשבוע שעבר התקיים בוועדת הכספים דיון על ההטבות הכספיות למשפחת נתניהו: על מימון שני מעונות, ברחוב עזה ובקיסריה, על הגדלת התקציב לביגוד ולאיפור, על הכפלת התקנים ועוד. לדיון הזה, אדוני היושב-ראש, הגיעו 13 חברי כנסת ממפלגת השלטון, מפלגת הליכוד. זה משקף היטב את סדר העדיפויות העגום והעקום של הממשלה הזאת. המדינה בוערת. בוערת מבחינה ביטחונית, היא בוערת מבחינה חברתית, היא בוערת מבחינה כלכלית. אי-אפשר כבר להתעלם מהאזהרות של הגופים הבין-לאומיים, מנגיד בנק ישראל, מבכירי המערכת הבנקאית, מהפיחות בשקל, מנתוני הבורסה, שהבורסה בתל אביב היא אחת משלוש הבורסות בעולם שהן בורסות אדומות מתחילת השנה. אבל ממשלת ישראל עוסקת – הקואליציה עוסקת בהקמת ועדה מיוחדת שתטפל בחוק דרעי, דרעי 2. אחרי שבזבזנו חודש וחצי על דרעי 1, אנחנו מקימים באופן חסר תקדים ועדה מיוחדת שתטפל בחוק דרעי 2, בעוד ניסיון של עבריין סדרתי לפלס את דרכו חזרה לממשלת ישראל. הסיבה היא אחת: לפנות את ועדת החוקה כדי שחס ושלום לא להאט את הקצב, קצב הדהירה להפיכה המשפטית. אחרי זה הממשלה הזאת מדברת על הידברות. הם לא רוצים הידברות, הם רצים בכל הכוח להפיכה הזאת, להרס הדמוקרטיה הישראלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש, אדוני השר, כנסת נכבדה – ריקה אך עדיין נכבדה – הדיון שאנחנו מקיימים היום הוא דיון שהתנהל בעצם כל היום בוועדת הכנסת. אני רק אסביר לציבור הצופים – כי יש צופים שצופים בנו כעת, ואני אסביר לכם בעצם מה עשינו היום בוועדת כנסת, שהתברכנו היום שעוד פעם הגיע לכאן דיון של שלוש שעות, שכמו שאתם הצופים בטח רואים כאן, הוא ריק, למרות שזה נושא מאוד ערכי ומאוד עקרוני. אבל כמובן שמחלקת הדגים הקפואים שנמצאת פה – כרגע אין דגים, אבל בעיקרון היא שם – הם גם לא ידברו והם לא יעשו כלום, כי הם רק יצביעו, כי בשביל זה הם הגיעו לכנסת. אבל למה בעצם התכנסנו היום? אנחנו התכנסנו כאן כי בעצם מגיע חוק, עוד חוק לטובת אריה דרעי, שכידוע לכולכם הורשע כבר פעמיים וכעת רוצה לחזור להיות שר. העניין הוא שכדי להכשיר הביאו עוד חוק, אבל העניין הוא שהחוק הזה אמור להגיע לוועדת חוקה, כי בכל מה שקשור באמת להתנהלות, זה להגיע לוועדת חוקה. אממה? ועדת חוקה מלאה, מה זה מלאה, היא עושה דבר אחד. ועדת החוקה, בתקופה של חבר כנסת גלעד קריב – אני יודעת, כי הוא היה חבר ועמית – הייתה הוועדה הכי עסוקה בכנסת; אין דבר שקשור בזכויות אדם שלא היה מגיע לוועדת חוקה. היום אין ועדת חוקה בכנסת ישראל – יש ועדת שמחה רוטמן, ובוועדה הזאת הוא מדבר. אגב, רוב הזמן הוא מדבר עם עצמו, כן, מדי פעם הוא נותן לאחרים. מי שמתנגד לרפורמה כמובן יקבל זמן קצר; מי שבעד הרפורמה – ניתן לו את כל הזמן שבעולם. עכשיו, צריך לומר ביושר, אם ועדת החוקה הייתה ועדת חוקה שמטפלת בעוד נושאים כמו שהיא אמורה להתעסק, בזכויות אדם ודברים חשובים, לא היינו מגיעים בכלל לכינוס המיותר הזה ולהקמת ועדה מיותרת. אבל ועדת חוקה כרגע משמשת בסך הכול, בסך הכול, איך נגיד? פלטפורמה להגשים את מאוויי שמחה רוטמן, ולכן אין לכם, אזרחי ישראל, ועדת חוקה בכנסת ישראל. אני יכולה להגיד לכם שזה לא ממש עניין של קואליציה–אופוזיציה. תסתכלו איזו ועדת חוקה הייתה כאן בקואליציה הקודמת. למה אתם הולכים רחוק? תסתכלו איזו ועדת חוקה הייתה כשאני הייתי בכנסת העשרים, כמה היא עבדה יום-יום לטובת האזרחים, התעסקה בזכויות אדם, בכל דבר. מדינת ישראל הזדכתה – כנסת ישראל, סליחה – הזדכתה על ועדת החוקה מהיום ששמחה רוטמן התיישב בה, כי היא לא עוסקת בשום דבר אחר. מדי פעם הוא זורק קצת עצמות של איזה הוצאה לפועל או איזה חוק אחד שאולי הוא דוחף אותו בין ראשון לחמישי. אבל הוועדה הכי חשובה בכנסת, שפעם נוהלה כמו שצריך, היום בעצם משמשת – אני אפילו לא יודעת אם חותמת גומי; בסך הכול דרך להגשים את המאוויים הכמוסים של שמחה רוטמן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. אחרי שהוא גם כתב שני ספרים, חבל שהספר הבא – אני ממליצה ליושב-ראש שיכתוב איך כובשים ועדה בכנסת, תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. יש לו ספר מצוין שנקרא "מפלגת הבג"ץ". << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הספר השלישי יהיה על איך משתקים ועדה בכנסת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רק נותן לו את הקרדיט לספר שלו, "מפלגת הבג"ץ". << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> קראת אותו, אדוני? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קראת אותו? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני אקרא לך בשיא הכבוד - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע איזה רעיונות מטורפים יש שם? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תמשיך לקרוא בכתבי הקודש שלך, עדיף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני קורא לחבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כתבי הקודש יותר חשובים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עדיף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה בוודאי טוב. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, בכבוד. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, כאוס – זה מה שאנחנו רואים פה בחודשים האחרונים. עם כל ניסיוני וכל מה שעברתי בימי חיי, מעולם לא ראיתי התנהלות חובבנית ומבורדקת כזו של ממשלה. גם אנחנו, שהתנגדנו לממשלה הזו והתרענו מהבאת הימין הקיצוני, האנרכיסטי, הכהניסטי, אל תוך חדרי קבלת ההחלטות הכי רגישים, לא דמיינו שהכול יתפוצץ לנו בפרצוף כל כך מהר. 33 רקטות נורו מעזה בשבועות האחרונים, ו-13 ישראלים, זיכרונם לברכה, נרצחו בשורה של פיגועים מזוויעים, השם ייקום דמם. הדם חם, אבל הרמדאן מתקרב, ושוב הסיר מבעבע ומאיים לעלות על גדותיו. דווקא ברגעים האלה צריך יד בטוחה ויציבה על ההגה, צריך לגלות אחריות ולהרגיע את המצב, אבל לצערנו הקיצוניים מנהלים את הממשלה הזו והכאוס שולט. ראש ממשלה חלש מנסה לרכוב על הנמר, ולא מבין שהנמר מזמן עושה מה שבא לו. הוא שולח את נציגיו לשיחות רגישות בעקבה – ואני מברך על כך – שמטרתן להוריד את הלהבות, ופה, בתוך הבית, השרים הקיצוניים שלו שופכים שמן על המדורה: שר הטיקטוק הלאומי, מר בן גביר, ושר האוצר שלו, הפירומן, מודיעים מראש שהסיכומים בעקבה לא קיימים מבחינתם; גנון ילדים שמסכן את ביטחונם של אזרחי ישראל ועלול להביא לתבערה גדולה. אם זה לא מספיק, נבחרי הציבור האנרכיסטים קוראים וקורצים למיליציות לפעול: שר האוצר עושה לייק לציוץ שקורא למחוק את חווארה, שר אוצר; סגן יו"ר הכנסת ואטורי מבין לליבם של הפורעים; חברי כנסת מלווים בחדווה את העלייה למאחז בלתי חוקי; יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי חבר הכנסת פוגל מגדיל – ואומר באופן שערורייתי שהוא רוצה לראות חווארה סגורה ושרופה, ועוד מוסיף שזה מחזק את ההרתעה יותר מאשר צה"ל מרתיע, לא פחות. איזו חרפה, איזו בושה, בכל דמוקרטיה מתוקנת מזמן הוא היה מודח מתפקידו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיים. יד ימין אחת לא יודעת מה יד ימין קיצוני שנייה עושה, והגנון בעיצומו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני אלך קומה אחת למעלה ממה שמדובר לגבי מה שהקואליציה קוראת לו רפורמה, ואני קורא לו מהפכה משטרית, ונראה, בין שני המונחים האלה ננסה ככה לראות מי צודק בתיאור. ננסה באמת לדבר לגופם של דברים ונלך – באמת, ממשלה החליטה לעשות מעשה, ואמרה: אנחנו רוצים לעשות שינוי כי החלטנו על דעת רוב החברים שזה דבר שהוא נדרש. מה עושה בדרך כלל ממשלה כשקורה תהליך כזה? היא לוקחת את עצמה ומכינה תזכיר חוק ממשלתי. מדוע זה ההליך הראוי לממשלה? כי ממשלה – בניגוד לנו, כלל חברי הכנסת, וגם אני היום, כחבר אופוזיציה שמגיש הצעות חוק, כשהממשלה רוצה לעשות מעשה חקיקתי-משמעותי, היא מכינה תזכיר חוק ממשלתי. ובשלב הראשון לאחר הפעילות, בתוך משרד המשפטים לצורך העניין או משרד ממשלתי אחר, זה עובר לכלל משרדי הממשלה לקבלת התייחסויות, ומאפשר תהליך של בחינה עמוקה של אותם רעיונות. אז איך ממשלה שהחליטה על מה שהיא קוראת לו רפורמה – מה היא עשתה? היא לא הלכה בנתיב הזה. היא הלכה בנתיב, היום, שחלקו הצעות חוק פרטיות של חבר הכנסת רוטמן, חלקו כאילו בהצעת חוק מטעם הוועדה – שאכן זה אפשרי, לא רצוי אבל אפשרי במקרה כזה. אבל מה קורה בתהליך הזה כשאתה עושה את זה בצורה כזאת? אתה מפספס מידע, ידע, שכל, מקצועיות של כלל משרדי הממשלה. אז אני אתן אולי, לשם הדוגמה, דיון שהיה לפני שבוע, דיון שאני ביקשתי אותו והתעקשתי עליו – לקיים דיון בהשלכות הביטחוניות של הרפורמה בהקשרים של היכולת של מדינת ישראל להגן על עצמה מפני טריבונלים בין-לאומיים – אנחנו בסוף לא עם לבדד ישכון, בסוף יש עולם שאנחנו חלק ממנו – לראות אם יש השלכות. אז באותה ועדה היה דיון פתוח, ואחר כך היה גם דיון חסוי, סגור, ואני אגיד את מה שאפשר לומר בהקשר לדיון הזה. עלו שני דברים במובהק ובצורה ברורה. למעשה היכולת של מדינת ישראל להתגונן בפני טריבונלים בין-לאומיים מופחתת, נכון להיום, אם תעבור הרפורמה. זה אומר שכל אחד מאיתנו, גם המדינאים שבינינו, וגם בוודאי אנשי המדים שמשרתים וששירתו, נמצאים בסיכון מוגבר, כי קורים שני דברים ברפורמה הזאת: עצמאות בתי המשפט נפגעת, והיא נפגעת, והמקצועיות שלהם נפגעת. זה לא רק בתי המשפט – זה היועצים המשפטיים, כל הרובד שמגן למעשה על כולנו מפעילות הטריבונלים. זו רק דוגמה אחת מדוע התהליך בתחילתו של הדרך קלוקל, וכשאתה עושה תהליך עקום מלכתחילה, התוצאות הן הרות אסון בסוף. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. על השנייה. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. אגב, מי שאמר לעולם כולו שאי-אפשר כבר לסמוך על בית המשפט הישראלי לאחר החוק החדש זה ישראלים. לא אומות העולם, לא בתי דין בין-לאומיים החליטו שרק לבית המשפט הזה הם מאמינים. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אם תרשה לי, היושב-ראש, אני אגיד לך רק דבר אחד: אף אחד לא אמר, אבל באותו דיון חסוי, אני יכול להגיד לך שיש פניות כבר ממקומות רבים בעולם, ויש היום הליכים פתוחים כנגד מדינת ישראל, פתוחים ומתנהלים, לא שנולדו היום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, כבר מזמן. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם נולדו, אבל היום הם מקבלים משהו שלא היה להם בעבר – הם מקבלים נשק ותחמושת היום, ונשאלות כבר השאלות האלה, אבל אני לא רוצה להרחיב על העניין. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אמרתי, מי שנותן להם את זה זה ישראלים, לא אנחנו. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל תקשיב, גם אני אותו ישראלי שמציג לממשלה ואומר לה: רבותיי, לכו בהליך הנכון, תעשו תזכיר חוק ממשלתי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, זה בסדר גמור. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואז לא תצטרכו אותי להתעקש על לעשות דיון חסוי. תעשו את זה אצלכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אני רק הוספתי, למען האמת, לדעת מי הביא את כל בתי הדין העולמיים להגיד שהממשלה, שבית המשפט הבא לא יהיה אמין. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני אגיד לך יותר, אם כבר שאלת, אני אגיד לך יותר מזה: לא התקיים – רק שתראה כמה המצב חמור: לא התקיים דיון כזה, לא במל"ל, לא במשרד הביטחון ולא במשרד החוץ. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה נושא אחר. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני הקטן שצריך להביא, וזה בגלל שהתהליך הוא עקום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> עזוב את התוצאה, התהליך לא טוב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, בסדר. תודה רבה. אני לא לקחתי מזמנך, חבר הכנסת עידן רול. אתה מקבל את כל הזמן שלך, שלוש דקות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, תסלחו לי שאני צרוד, אני רוצה לדבר על הקמפיין הסמוי שמתודלק במדינה ולאט-לאט הופך לפחות סמוי, אבל הוא, לפי הממשלה, אמור להיות המנוע שיסחב את הרפורמה הזו, את ההפיכה הזאת, עד לסיומה המיוחל מבחינתם. אני אסביר: הממשלה מבינה שהציבור לא אוהב את ההפיכה המשטרית, בלשון המעטה. הממשלה גם רואה שהציבור שמתנגד להפיכה המשטרית הולך וגדל כל יום. אז מה עושה ממשלה שמנסה להוציא לדרך רפורמה שאף אחד – או שרבים לא מעוניינים בה? משתמשת בטריק הכי ידוע: הפרד ומשול. ההפרד ומשול הזה במדינת ישראל תמיד הופך לשד העדתי. הממשלה הזאת מנצלת בצורה צינית, ממש בדף מסרים, את השד העדתי. היא מוציאה אותו באגרסיביות מהבקבוק כדי לייצר ולהגדיל את הקרע בעם: זו לא רפורמה משפטית – זו ישראל השנייה שלוקחת את המושכות של המדינה בחזרה אחרי שנים של קיפוח. עכשיו, שלא תתבלבלו, שני דברים ברורים: קיפוח בהחלט היה פה, והממשלה הזו בהחלט לא מנסה לטפל בזה, או יותר נכון – הקיפוח היה, אבל הממשלה הזו מחזירה אותו רק מטעמים ציניים של לעשות הון פוליטי. לא אכפת להם מהסבל שהיה, לא אכפת להם מהפצעים המדממים שבקרב חלקים מהאוכלוסייה עדיין פתוחים, אכפת להם רק להגיע לנקודת הסיום. כל מי שההורים שלו חוו קיפוח ואפליה במדינת ישראל צריך לקום ולהתרעם, אבל לא להתרעם על המצב כרגע – להתרעם על העובדה שפוליטיקאים זולים עושים שימוש ציני בסבל אמיתי מוכח ומוצדק שקרה להורים שלו ולסבים שלו. הם לא באים לרפא, הם לא באים להכיר בעוגמת הנפש, הם לא באים לכבד את הדרך שעם ישראל עשה כדי להגיע למקום מאוחד יותר וטוב יותר. הם באים לקרוע, לשסע, לפלג. כל מחיר שווה מבחינתם כדי שהרפורמה שלהם תעבור, גם אם זה אומר להוציא את השד העדתי מהבקבוק ולהרוס את עם ישראל. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, ראשית, תנחומים. אני עדיין לא יודע את השם, כמובן הוא עדיין עוד לא התפרסם, של הנרצח בפיגוע שהתרחש לפני שעה. אני מנסה להבין במה אנחנו כל היום מתעסקים פה, מה הכנסת הזאת עושה. יושבים פה אנשים ביציע – כל הכבוד לכם שאתם נמצאים פה בשעה 20:30, באים לראות מקרוב מה הכנסת באמת עושה בחודשיים שהממשלה מכהנת. בחודשיים האלה לא נעשה שום דבר, שום דבר שנוגע לנו, האזרחים. אני רוצה לתת דוגמה מטיוטות התקציב שאנחנו מקבלים, מחוק ההסדרים – לבוא ולראות פחות או יותר מה התוכנית. מה זה תקציב? תקציב זה תוכנית עבודה, זה אומר מה אנחנו רוצים, או מה הממשלה, או מה כל אחד שמוביל תקציב שם בסדרי העדיפויות שלו. ואני רוצה לדבר על הבטחת הבחירות שדיברנו עליה, יותר נכון ראש הממשלה דיבר עליה – חינוך חינם, אפס עד שלוש. מה אני אומר? ראינו שיש איזה תוכנית שבאה ומדברת על זה שהנושא יהיה הדרגתי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו בעיה, יש שרי מורשת, רק שרי מורשת רשאים לשבת מסביב לשולחן. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה באמת בלי מורשת, פה לומדים מורשת. השאלה איזה מורשת. יותר חשוב מהשר למורשת, איזה מורשת אתה תשאיר - - - << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> - - - זה כשר בעיניך? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשר. ההתבטאויות האחרונות שלך קצת פחות כשרות בעיניי, אבל עזוב, אני לא רוצה להיכנס לזה, כי באתי לדבר - - - << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> והמורשת של יהדות בבל, גם על זה דיברנו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה חשוב. אבל מה עוד חשוב, חבר הכנסת דלל, ודווקא אני שמח שאתה מדבר, כי אתה מכיר, בגלל שבאת מהרשויות המקומיות, את כל הנושא של הגיל הרך. והנושא שבי בוער זה לבוא ולהגיד שעכשיו אנחנו שומעים שרוצים לתת חינוך חינם מגיל שנתיים, נכון, נגיד נעשה את זה הדרגתי. תגיד לי אתה, האם הבעיה היא העלות של החינוך לגיל הרך או הבעיה היא הכשרות, חוסר בנשות ואנשי צוות, חוסר ביכולת לתת - - - << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם לא פותרים את זה, זה בדיוק מה שאני אומר. איך לפתור את זה? << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> אני אומר לך, היום דיברתי עם שר האוצר והעליתי רעיון, ונפתור את זה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בבקשה, אז אני אשמח לשמוע על הפתרון. אבל הנושא הזה - - - << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> ברצון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אפס עד שלוש? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. שנתיים עד שלוש. עכשיו באים וזורקים כסף. זה מזכיר לי את מענקי הקורונה. משבר עולמי, תעסוקה, עצמאים, בעיה בהזרמה של זה; מה עושים? זורקים 750 שקל. עכשיו, פה לוקחים סכומי כסף עצומים, ובמקום לעשים את זה על הדברים הנכונים – על הרשויות המקומיות, לתת את האופציה להכשרות, להכיר במקצוע, להתיר בנייה, אנחנו יודעים בדיוק מה הבעיות – במקום לשים את זה במקומות האלה, מה שעושים, הולכים לזרוק כסף לפח. פשוט כסף לפח. למה? כי זה נשמע טוב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת שירי, זמנך - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זמני - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תן משפט סיכום. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> אני הפרעתי לו, אני מצטער. תן לו עוד חצי דקה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. זה בסדר, לא הפרעת לי. הכול בסדר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה יורד ממך. אתה נרשמת? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני פשוט אומר שהמשבר בגיל הרך – אנחנו כאילו לא שמים לב לזה אבל אנחנו נמצאים עמוק בקריסה של כל הגיל הרך, ומזמן מזמן היינו צריכים להפוך את הפירמידה, להגיע למסקנה שהגיל הרך הוא הגיל המשמעותי ביותר שצריך להשקיע בו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון באמת. כל יום שעובר אנחנו ממשיכים ולא שמים את הדגש במקומות הנכונים. חבל על הכסף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קארין אלהרר נמצאת? לא. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מחליפה אותה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת שלי טל מירון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי, יום קשה, ערב קשה. אני רוצה בראשית דבריי קודם כול לכבד את המשפחה ששכלה אתמול את הלל ויגל, זיכרונם לברכם, משפחת יניב, ולמסור להם שאנחנו איתם, כואבים את כאבם ומחבקים אותם. כאימא אני באמת לא יכולה לדמיין לעצמי את הכאב הבלתי-נתפס הזה. אני רוצה גם כמובן לחזק בעת הזאת את כוחות הביטחון, שעובדים לילות כימים בתנאים מאוד קשים. תודה לכם על מה שאתם עושים למען כולנו. אלה בהחלט ימים לא קלים לעם ישראל. כמובן גם הנרצח מהפיגוע היום, אני שולחת את תנחומיי למשפחתו. עוד לא שוחרר השם. באותה מידה אנחנו רואים גם את התמונות הקשות מאתמול בלילה בחווארה. זה משהו שאנחנו לא יכולים להשלים איתו. דיברתי על זה גם בוועדות היום. אי-אפשר לשתוק אל מול התמונות הקשות האלה, מליציות של טרור שיצאו לשרוף כפר. ובאותה מידה חברי כנסת קיצוניים בקואליציה מוצאים לנכון ללבות את האש ולומר שלשרוף את הכפר זה בדיוק כמו המחאות של מתנגדי ההפיכה המשטרית בחודש וחצי האחרונים, התל אביבים שמחוללים אנרגיה ברחובות וצועקים בקול גדול על חשיבות הדמוקרטיה ועל הפחד מהפיכה משטרית. אני שואלת, אין לכם בושה לעשות את ההשוואה הזאת? העם נקרע, מתאבל, ואתם עושים מזה חומרים פוליטיים מהזן הנמוך ביותר. גם בשעת עצבים, כעס, כאב, ההסתה מגיעה לשיא, ואתם כבר לא שולטים ברגשות שלכם. אי-אפשר לבטל קהל עצום כמו הקהל של המפגינים בעם ישראל. אי-אפשר לעשות דה-לגיטימציה לקהל כל כך גדול של ישראלים, ישראלים טובים, פטריוטים, שאוהבים את המדינה, שמשרתים אותה בצבא, שמשלמים מיסים, שבוחרים לעזוב הכול ולהיאבק למען המדינה. אי-אפשר להשוות אנשים זועקים מדם ליבם ונאבקים על הדמוקרטיה במדינתם למחבלים, וגם לא לקרוא למאות אלפים כאלה עונדי שעוני רולקסים ובעלי מרצדסים. המחאה הזאת היא לא מחאה של ימין או שמאל, היא לא של אשכנזים ומזרחים, היא לא של דתיים או חילונים, היא מחאה של העם נגד נציגיו שמערערים על יסודותיה הדמוקרטיים של המדינה הזאת. זאת מחאה מוצדקת ולגיטימית, גם אם אתם לא חושבים ככה. ואתם לא יכולים להשוות אזרחים פטריוטים שאוהבים את המדינה לטרוריסטים. זאת בושה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הזמן עבר. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד משפט. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תסכמי במשפט. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מאחלת לכולנו שהממשלה הזאת תתפרק במהרה, שהמדיניות תחזור להיות אחראית, מאוזנת, שהשקט יחזור לרחובות ושנדע ימים טובים יותר. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, בפתח דבריי אני רוצה להביע תנחומים למשפחות הנרצחים. יום לא קל עובר על מדינת ישראל. אני רוצה גם לומר מילה טובה לשר הביטחון יואב גלנט, שמתפקד בצורה אחראית בנסיבות לא פשוטות בכלל. אני לא מקנא בשר גלנט, ברמטכ"ל, בראש השב"כ, בכל כוחות הביטחון שנמצאים בשטח ולא יודעים מי מנהל את האירוע. לצערי, אף אחד במדינת ישראל לא יודע מי מנהל את האירוע. הממשלה נמצאת בכאוס מוחלט. אנחנו רואים שהשר לביטחון לאומי עושה ברוגז עם ראש הממשלה, הוא לא מגיע למליאה, הוא נעלם ל-12–13 שעות, אף אחד לא יודע מה קורה. פוגרום שנעשה, שרפה של יישוב והשר לביטחון לאומי נעלם, אבל על כביש, כשנעצר לכמה דקות, אנחנו רואים אותו מקיים ישיבת קבינט דחופה. אנחנו גם שומעים את שר הביטחון הרזרבי ושר האוצר באיזשהו חצי גינוי לנושא, אבל גינוי חריף לוועידה שנשלחה על ידי נתניהו ושר הביטחון. ותוך כדי שהנציגים שלנו שם, בעקבה, באירוח אמריקאי, הם שומעים שמה שמחליטים שם לא מחייב פה. עכשיו, תארו לכם את הנציגים הללו, ואלה לא סתם נציגים, אלה הנציגים הבכירים ביותר שמדינת ישראל יודעת לשלוח, ראש השב"כ היה שם. תארו לעצמכם את ראש השב"כ מסיים פגישה, מסכם דברים, חושב שהוא הולך להעלות את זה לקבינט, לממשלה, לראש הממשלה, יוצא, ניגש אליו המזכיר שלו, אומר לו: לא, לא, לא; בזמן שישבת פה ועבדת קשה בשביל להביא הישגים מדיניים, מה קרה? השרים הבכירים ביותר בקואליציה, ראשי הסיעות, צייצו שמה שאתה מסכם פה לא מחייב אותנו. איזו בושה למדינת ישראל שאלו המנהיגים שלה, שיד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה, ראש הממשלה כבר לא שולט בכלום, יש שר ביטחון א' שעושה עבודה נהדרת, שר ביטחון ב' שמחריב לו כל גזרה, שר ביטחון ג' שקורא לעצמו השר לביטחון לאומי, שנפקד כבר 24 שעות ואף אחד לא יודע מה קורה איתו. וכך לצערי מתנהלת מדינת ישראל, ובזמן הזה האויבים שלנו רואים את זה, מנצלים את זה, ואנחנו מרגישים כל יום את חולשת הממשלה הזאת. זו בושה וחרפה מה שקרה פה היום. זו בושה וחרפה איך שהממשלה הזאת מתנהלת. וכולנו, כל אזרחי מדינת ישראל משלמים את המחיר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. אגב, כל האנשים הטובים שמפגינים ומתכוונים באמת לטובת מדינת ישראל, כאשר יש כמה מנהיגים שאומרים שצריך מלחמת אזרחים וצריך שפיכות דמים, שייקחו בחשבון שמה שהיה אתמול בחווארה, כך יראה כל מקום שיציית להם ויצאו למלחמת אזרחים. כך זה יראה, השם ישמור. לכן אני קורא מכאן לכל המנהיגים, שלא ידברו בדברים כאלה, שלא יזכירו את המילה שפיכות דמים ולא חלילה מלחמת אזרחים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי, אדוני, מי קרא לפורעים בחווארה לצאת? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אני רוצה – אם את לא יודעת מה שאמרתי, תקראי עיתונים ותשמעי טלוויזיה ורדיו, אז תראי שיש מנהיגים, לשעברים, שקראו לשפיכות דמים, למלחמת אזרחים. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולכן היה בחווארה מה שהיה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, לא. חווארה היא דוגמה איך ייראו ערים אחרות כשחס וחלילה צעירים חמומי מוח יקבלו את הדברים שלהם כפי שהם. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, התחלנו את הבוקר עם שליחת תנחומים למשפחת יניב על האובדן הקשה מנשוא של שני בנים צעירים, הלל ויגל, באמת מלח הארץ. אובדן בלתי נתפס. נשבר לכולנו הלב. ותוך שמשפחת יניב קוברת את בניה, שוב התבשרנו אחר הצוהריים על פיגוע ירי, וגם כאן, עוד משפחה שאנחנו שולחים לה תנחומים והלב בוכה. אומרים שהחיפזון הוא מן השטן. הממשלה הנוכחית והקואליציה הנוכחית באמת לוקות בחיפזון בלתי נתפס. יש ממש ריצת אמוק מטורפת של חקיקה, שבסוף תביא את הדמוקרטיה שלנו, את הדמוקרטיה הישראלית שאנחנו כל כך גאים בה, אל סופה, ושום דבר לא עוצר את המרוץ המטורף של החקיקה. אז יש מי שאומר: הידברות והידברות. אבל לא באמת מתכוונים לזה, ולא מוכנים לעצור ולו לרגע אחד. גם ביום כזה קשה של מתקפות טרור או לשום מטרה אחרת, פשוט ממשיכים במרוץ החקיקה. ממש לא עוצרים באדום. לא רואים בעיניים. והמדינה נמצאת בכאוס חסר תקדים. שועטים קדימה, אנשים לא שוקלים את מילותיהם בקפידה, לא מבינים את ההשלכות של דברים שנאמרים, של מחאות שצומחות. מידת הזהירות היא מחויבת על כולנו. הבוקר בוועדת הכנסת דנו ואנחנו עכשיו כאן דנים בהצעת ועדת כנסת בדבר הקמת ועדה מיוחדת לתיקונים לחוק-יסוד: הממשלה. אז בעצם אנחנו עוד מעט נצביע על הקמת עוד ועדה. עכשיו, לא ועדה, חלילה, שתדון במצב הביטחוני הרעוע או בהתגברות הטרור; לא ועדה שתדון בכלכלה המתרסקת ובשקל הצונח; לא ועדה שנניח תדון במוכנות ישראל לרעידות אדמה; לא ועדה שתדון במשבר במערכת החינוך – ובמחאות של ארגון המורים – שמסתמן ובא; פשוט ועדה שתדון בהכשרת המינוי הפסול של עבריין שהורשע לתפקיד שר. חוק פרסונלי, מבחינתי מושחת, יאפשר לראש הממשלה למנות לתפקיד שר בישראל כל אדם – מורשע בהעלמת מס, אנס, גנב, ובלבד שריצה את עונשו. אדם מקורב לראש הממשלה, אפשר, לא תהיה ביקורת שיפוטית על מינוי השרים. ותדמיינו שבחוק הזה – מתברר, החוק הזה הספציפי, אז לא תדון בו ועדת החוקה, הוועדה שבה באופן הכי טבעי אמורים לדון בנושאים כאלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תראי את השעון. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי ועדת החוקה – סליחה – נחטפה לטובת חקיקת ההפיכה המשפטית, ואת המרוץ הזה כמובן אי-אפשר לעצור. אז אנחנו עומדים להצביע כאן על ועדת שקר שקמה במיוחד כדי להעביר חקיקת שקר, בלי לבזבז את זמנה היקר של ועדת החוקה, הקטר הרשמי של ההפיכה המשטרית. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר. היום בכנסת ציינו יום מיוחד להתמודדות עם השמנה בקרב ילדים ובני נוער. ואני רוצה להודות לשני יושבי-ראש, יושב-ראש ועדת החינוך יוסף טייב ויושב-ראש ועדת הבריאות אוריאל בוסו, על הדיון המיוחד, המשותף, שקיימו היום בכנסת. ההשמנה הפכה למגפה קשה, במיוחד בקרב הילדים ובני הנוער. ילדי ישראל נמצאים במקומות גבוהים בעולם במחלת הסוכרת. אפשר לומר שברוב המקרים – תוצר של ההזנחה התזונתית וסימפטומים של עוני. זאת ההשמנה. אוכלוסיות עניות צורכות יותר פחמימות ריקות, סוכר ושומן לא בריא. מציאות כזו מצמיחה אוכלוסייה בעלת סיכון גבוה לחלות. אוכלוסייה פסיבית, נוטה לדיכאון, וכל אלה משפיעים גם על מצבו הרגשי של האדם ושאיפותיו ומיצובו בחברה. מחלת ההשמנה מייצרת עומס גדול על מערכת הבריאות ותופעות חולי ההולכות ומתרחבות בקרב גילאים צעירים מזה שבעבר. לצערי, צעדי מניעת צריכת סוכר ומזון תעשייתי מעובד מזיק נדחו בזה אחר זה על ידי שרי בריאות ולוביסטים של חברות מזון. רק לאחר מאבק קשה סומנו מוצרי מזון בסימון של רכיבים העלולים להזיק לבריאות. בקדנציה של ממשלת השינוי הוטלו מיסים על משקאות ממותקים המכילים כמויות סוכר מזיק, ועובדה שהטלת המס בלמה את צריכת המשקאות הממותקים. טובת הילדים ובריאות הציבור היו בראש סדר העדיפויות של הממשלה ההיא. כחלק מההתרסה של הממשלה הנוכחית, לצערנו, הפך צעד אמיתי זה להאשמת הממשלה בצעדי זדון כלפי אוכלוסייה הצורכת משקאות ממותקים. למרות אזהרות ארגוני רופאים וגורמים מקצועיים – המס בוטל. רק לחץ אימהות שהבינו את הערך העצום של המיסוי הזה הביא בחזרה את הנושא לשיקול משרדי הממשלה הרלוונטיים. חבל שגם תזונה ובריאות ילדי ישראל הפכו לעניין פוליטי. לאור החמור ונתוני הבריאות הקשים אני מתכוונת להגיש הצעה להרחיב ולחזק תוכניות חינוך בבתי הספר היסודיים ובגנים למיומנויות חיים בתחום תזונה נכונה וצריכת מזון בריא בדומה לתוכניות זהירות בדרכים, חינוך מיני, חינוך להבנה כלכלית ועוד נושאים, מיומנויות וכישורי חיים חשובות וחשובים לתפקוד חברתי ואישי הולם ונכון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. ככל שנקדים לחנך את ילדינו לצריכת מזון בריא והבנה ממה להתרחק ומה לחזק, אנחנו נצמצם את הנזקים ונלמד את הילדים לקיים אורח חיים בריא ולנהל חיים במודעות ושמחה, תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, אי-אפשר לעלות היום לדוכן הזה מבלי להתייחס לאירועי אמש. הפיגוע הרצחני שגדע את חייהם של שני אחים צעירים מסעיר את כולנו, ואני אנצל את הבמה כדי לשלוח תנחומים למשפחה שאיבדה את היקר לה מכול. אך המעשים שקרו לאחר מכן, אסור להם לקרות. מעולם לפני כן לא קרה דבר כזה. לאור יום, מתעדים עצמם, ללא פחד, ללא מחשבה נוספת, שורפים, מדליקים את הגזרה כולה. ומה המטרה? מעגל אלימות אין-סופי. מה חשבו להשיג אותם פורעים במעשיהם? אני אגיד לכם מה הם השיגו: הם פגעו במאמצי כוחות הביטחון לשים את ידם על המחבל שביצע את הפיגוע; הם פגעו בחפים מפשע; הם גרמו לכך שכוחות מילואים, הורים לילדים, נדרשו להיכנס לכפר ולסכן את חייהם כדי לוודא שלא תהיה משפחה שתישרף בעודה בחיים. במבצע שומר חומות הוטבע מושג חדש: סימטריה. אני זוכרת את הפוליטיקאים מהימין בערוצי התקשורת מסבירים שאין סימטריה, שאי-אפשר להשוות בין המעשים שביצע כל אחד מהצדדים. אבל אתמול בערב זה בדיוק מה שעשו הפורעים, ניסו ליצור סימטריה. עין תחת עין, שן תחת שן. ובזמן האירועים, כשעיני כולם נשואות לממשלה, אלו שביטחון המדינה מופקד בידיהם, וחיכו לתגובה, לגינוי על המעשים, שמענו במקרה הטוב תגובות פרווה ובמקרה הרע גיבוי לפורעים. "בבקשה אל תיקחו את החוק לידיים" אמר ביבי; "כפרים שרופים זה בדיוק מה שאני רוצה לראות" אמר פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון פנים; ואיתמר בן גביר, השר לביטחון פנים, פשוט נעלם. לציצן הגדול ביותר לא היה מה לומר במשך כמה שעות טובות. הממשלה הזו עומדת אל מול המציאות בחוסר אונים מוחלט. אין להם מושג בכלל מה לעשות אל מול הכאוס ההולך וגובר. הם מבינים את מה שאנחנו ידענו מזמן – זה גדול עליהם, זה פשוט גדול עליהם. אבל מה ציפיתם כשמיניתם אנשים ללא שום ניסיון בתחום, ללא הבנה והכרה ראויה של המערכת? אבל ככה זה כשממנים אנרכיסטים לדאוג לביטחון שלנו. אי-אפשר לצפות שהרוחות יירגעו, ובפעם הראשונה אני באמת מפחדת. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בפתח דבריי ברצוני להביע את תנחומיי למשפחת יניב על האבדה המאוד-מאוד קשה, הרצח המתועב. כולי תקווה שייתפסו המרצחים וישלמו את המחיר הכבד ביותר שמגיע להם. אדוני היושב-ראש, השבוע שעבר היה שבוע קשה. עברו בקריאה ראשונה השלבים הראשונים של המהפכה המשפטית. אני מודה שכחברת כנסת חדשה התביישתי שאלו החוקים הראשונים שאני צריכה לדון בהם, חוקים ששוללים את יסודות הדמוקרטיה של המדינה האהובה עליי. לא מעט נשים כמוני יוצאות להפגנות על מנת להשמיע את קולן, כי אנו נשים, אותה קבוצה שמהווה 51% מהאוכלוסייה ושאינה מיוצגת לפי גודלה בממשלה. אנו מבינות שהפגיעה האנושה בזכויותינו החלה, נקודה. זכויות הנשים בישראל והקדמה שאליה אנו הגענו הן, לצערי, לא בזכות הכנסת, בית המחוקקים הישראלי, אלא בזכות היושבים בבניין שנמצא ממש קרוב לכאן – בית המשפט העליון. בג"ץ שימש עבורנו הנשים בפסיקות דין מאוד חשובות, כגון בג"ץ אליס מילר ב-1993, חוק הרשות לקידום מעמד האישה ב-1998 ותיקון חוק שירות הביטחון בשנת 2000. אם בג"ץ יאבד מכוחו למי אנו הנשים – החילוניות, החרדיות, המזרחיות והאשכנזיות – נפנה? מי יבטיח לנו את הזכויות שלנו? שרי ממשלת נתניהו, רצונם העומד לנגד עיניהם הוא האינטרס האישי שלהם. החקיקה שאליה אתם דוהרים פוגעת אנושית בזכויותיהן של נשים בישראל ובצורה חמורה ביותר במדינה. בג"ץ, ששימש עבור נשים וארגוני נשים כמצפן ועוגן, שאינו מקבל חוקים המפלים אותן לרעה, כאשר בג"ץ לא יהיה שם עבורנו יותר לא יהיה מי שישמור עליי, על הבנות שלי, על הנכדות שלי. אני מזמינה כל אחד ואחת להסתכל בהסכמים הקואליציוניים, להבין את הדרך שאליה מובילה אותנו הממשלה. קבוצת גברים כוחניים לא תחליט איך המרחב הציבורי של כולנו ייראה. רק בשבועות האחרונים היינו עדים להשחתת דמויות של נשים על שלטי חוצות או בשלטים שמדירים דמויות נשים. היכן נמצאת המשטרה, למה אינכם אוכפים בחומרה? זה בלתי נתפס שהתופעה הזו אינה חדשה, מוכרת לרשויות האכיפה ובכל זאת המשחיתים אינם נתפסים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, אני אמשיך בסבב הבא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בסבב הבא. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, האמת, עליתי לפה עם שני דפים. יש לי פה נאום אחד שרציתי להפנות אותו ישירות לבן גביר, ממש, עם הרבה דברים שיש לי בלב, אבל החלטתי, בעקבות היום הכל-כך עצוב הזה למדינת ישראל והצער הגדול של המשפחה, לשים את זה רגע בצד, אני אעשה את זה באמצע הלילה, ואני אדבר על יום שעבר פה בכנסת – בסופו של דבר זה נושא שעובר ככה מתחת לרדאר במדינת ישראל הרבה מאוד שנים. היום היה דיון בוועדת הבריאות, אדוני היושב-ראש, בנושא של השמנה של ילדים. בסוף מדובר, אני אתן לכם את הסכום הסופי, מדובר על סכום של 20 מיליארד שקל בשנה שהמדינה מוציאה, מטפלת בעקבות נזקים של השמנה שמתחילים בגיל הצעיר. שמעתי היום סקירה של משרד הבריאות ומשרד החינוך וכל הגורמים, ומדברים ומספרים על כל מיני תוכניות ומחקרים, מחקרים בנושא של מה נותנים לילדים, ואיך וצריכים לתת, וקיוסקים בבתי ספר וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה, ואני יושב ואני ממש זזתי על הכיסא מעצבים – זה קורה לי הרבה בשנה וחצי האחרונות בכנסת – כי בסוף, אחרי שהם דיברו כמעט שעה, שאלתי אותם: איך יכול להיות שמכל התוכניות שלכם וכל הבלה בלה בלה הזה, אין מילה על נושא של פעילות גופנית לילדים? אתם מדברים על חולי, על הוצאות אדירות של מדינת ישראל, ובסוף בדבר שנוגע לכל ילד במדינה, הנושא של פעילות גופנית, שיכול לחסוך למדינה שלנו כל כך הרבה כסף – ואם אנחנו מדברים על נושא של השמנה ואם אנחנו מדברים על נושא של התמכרויות לסמים, לאלכוהול, אנחנו מדברים על פשיעה – את כל הנושאים האלו בסוף אפשר לחסוך על ידי פעילות גופנית, על ידי אגודות ספורט, איגודים שפועלים במקומות, במיוחד במקומות מוחלשים. אז אני מקשקש, מקשקש, מקשקש, והיום הייתה לי מין הארה כזאת. פנה אליי שר הביטחון לשעבר מר איזנקוט, חבר הכנסת, ואמר לי: סימון, תשמע, אתה מדבר, מדבר, מדבר - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> איזנקוט אולי יהיה – חבר הכנסת דוידסון, איזנקוט אולי יהיה פעם - - - << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הרמטכ"ל לשעבר. הוא יהיה שר הביטחון, אני מקווה, במדינת ישראל. אבל הוא אמר לי: תשמע, סימון, אתה מדבר על כל הנושא הזה של ספורט, ספורט, ספורט. אני רוצה לספר לך שאני גדלתי בעיר אילת, ומה שהציל אותנו, הרבה מאוד מהנערים בעיר אילת, ומה שכיוון אותנו, זה אגודת שיט והמאמן, שככה, איך אמרת, נתן בנו תורה של חינוך. ואני אומר, חברים, מתי הבניין הזה יבין, באמת מתי נבין שבכסף קטן אפשר לעשות דבר גדול? בהשקעה של הרבה פחות ממה שמשקיעים היום אפשר לשנות - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> דיברת כל כך יפה שלא שמנו לב שסיימת. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> עשר שניות, טוב? כי זה נוגע גם לחברה החרדית. בסוף בסוף בסוף צריך להבין, ומבינים את זה יותר ויותר, שעלינו כמדינה להסתכל עשר שנים קדימה מה קורה עם הילדים, לא מה קורה היום. ואם נשקיע בילדים האלה היום בפעילות שהיא אחר הצוהריים, לא בבית ספר, הילדים האלה לא יגיעו לא לפשע ולא לסמים ולא לאלכוהול, ויהיו אזרחים יותר טובים למדינת ישראל ויהיו לנו עוד רמטכ"לים כאלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שיר סגמן – איננה. חברת הכנסת שרן מרים השכל, בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> שלום, אדוני היושב בראש, שלום, כנסת נכבדה, הימים האחרונים מעוררים בנו זיכרונות לא רחוקים, אבל זיכרונות מתקופות פיגועים רצחניות שחווינו פה בשנים קודמות. השבוע, בשבוע שעבר, בשבועות האחרונים, כמות הפיגועים, כמות הרצח, האנשים שאיבדנו – זה פשוט שובר את הלב. בתוך כל הכאוס האדיר הזה שאנו חווים כרגע, האלימות, היום התכנסנו בוועדת כספים, ובשקט בשקט – בניסיון ממש להסתיר מאיתנו, משום שעד לאותו רגע של הדיון לא ידענו ממש במה מדובר הדיון, וכשאני ניסיתי לברר, כספים שיוצאים לאיזושהי עמותה בין-לאומית, הנחות, לא נענינו; לא אמרו לנו לאן זה אמור ללכת ומי אמור בעצם לקבל את הכספים האלה. פתאום באמצע הדיון אנחנו מגלים בוועדת כספים, תוך כדי דיון, שבצלאל סמוטריץ', שר האוצר, בתקופה של פיגועים בעצם מעביר לחמאס דלק מוזל דרך איזו עמותת קש כזו לתוך תחנת הדלק של, עזה שאנחנו לא יודעים מי מקבל את אותו דלק. בשקט בשקט, ככה בוועדת כספים, ניסו להשחיל היום, אחרי שביקשו כמה פעמים לדעת לאן הולכים הכספים האלה, שהכסף הולך לדלק מוזל לעזה. ואני רוצה לשאול אתכם: זה אחרי שחמאס הודיעה היום על הפעלה מחדש של מערך בלוני התבערה לעבר עוטף עזה. בנוסף לזה, חמאס הצהירה היום שהיא מחליטה להפעיל את יחידות ההטרדה הלילית, שמשאירות את החיילים שלנו בעוטף ערים לילה-לילה. עכשיו, בממשלה הקודמת אתם תקפתם אותנו על כל דבר קטן. על דברים כאלה קראתם לנו תומכי טרור. אתמול איבדנו שני אחים שנרצחו. היום עוד, גבר בן 29, בפיגוע רצחני, וביום הזה שלושה פיגועים באזור בקעת הירדן. חבר'ה, אתם לא מצליחים לשלוט באירוע. בטח שאנשים ייקחו את החוק לידיים. אין דין ואין דיין. כאוס מוחלט ברחובות, כאוס מוחלט במדינת ישראל, והיום סמוטריץ' החליט להעביר דלק מוזל לעזה, לחמאס. על הרבה פחות מזה אנחנו ישבנו כאן ואתם קראתם לנו תומכי טרור, קראתם לנו מחבלים, אמרתם שאנחנו מלבים את המצב הביטחוני. ובתקופה כזו אתם מעיזים לבוא ולהעביר דלק מוזל לחמאס – ממשלת ימין על מלא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גדי איזנקוט. << דובר >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הערב שוב היה פיגוע קטלני. לצערנו נרצח צעיר ישראלי ואני משתתף בצער המשפחה. אנחנו נמצאים באחת התקופות הנפיצות ביותר מבחינה ביטחונית, חברתית, כלכלית, מתמודדים מדי יום עם פיגועים ביהודה ושומרון, ועכשיו אנחנו שומעים גם על החמרה מרצועת עזה, ואנחנו יודעים מה קורה בצפון. ובתקופה המאוד-מורכבת הזאת אנחנו עוסקים בחוקים פרסונליים – נראה לי אירוע תלוש לגמרי. בתקופות קשות ידענו לעמוד יחד, להילחם מול טרור ולהשיב את הביטחון – כך היה לאורך שנים, כך יהיה גם הפעם. אין לנו אופציה אחרת. הנשק המרכזי שלנו היה היוזמה, הנחישות האחדות והסולידריות בחברה הישראלית. בחודשים האחרונים ישנה מחלוקת קשה סביב הרפורמה, ההפיכה המשפטית שתפגע קשה בדמוקרטיה. ראוי לזכור שאנחנו על רקע של חמש מערכות בחירות, שסע עמוק בחברה הישראלית, והדבר שהיה מתבקש בעת הזו זה לפעול לחיזוק הערבות ההדדית והרוח הישראלית, שהייתה המרכיב החשוב ביותר ביכולת להתמודד עם אתגרים. אני יוצא מתוך הנחה שרוב חברי הכנסת בבית הזה שותפים לרצון להמשיך ולפתח את המדינה כמדינה יהודית דמוקרטית ברוח מגילת העצמאות. מאחר שכך, אני קורא לעצירת תהליך החקיקה, שמעמיק את השסע בחברה הישראלית ופוגע באופן קשה ביכולת שלנו להתמודד עם איומים ועם אתגרים ביטחוניים. בכל יום שעובר השסע מתרחב, ואנחנו רואים גם הערב את החובה לעמוד יחד מול האיומים והאתגרים שיש לנו ולקדם את האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל. אני מקווה מאוד שהתבונה תגבר, למרות הרגשות מכל הצדדים, ושהדברים שאמרתי ייפלו על אוזניים קשובות. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, הימים שעוברים על עם ישראל הם ימים קשים מאוד, ימים רוויי פיגועים, שבהם צעירים, ילדים, נשים וחפים מפשע נרצחים בדם קר על ידי מחבלים בני עוולה ליד בתי הכנסת, בתחנות האוטובוס, בכבישים, בהתקפה טרוריסטית רצחנית על עצמנו. בצער כבד היום הובאו לקבורת עולמים הלל מנחם ויגל יעקב יניב, צעירים שכל חייהם היו לפניהם: הלל, תלמיד ישיבת הסדר בקריית שמונה, שסיים בימים אלה שירות משמעותי בחיל הים והיה מצטיין קורס, ואחיו יגל, שהיה אמור להתגייס ממש או-טו-טו ליחידה קרבית בצה"ל. היום משפחת יניב נפרדה מהם בכאב גדול ובדמעות, ובהם הסב הרב שמואל יניב, שזכיתי להכירו בצעירותי כתלמידת אולפנת צפירה. הרב יניב עוסק כל חייו בלימוד תורה ובחינוך דורות של תלמידים ותלמידות רבים. היום, ביום הקשה לו מכול, אני מבקשת כתלמידתו לשעבר, אחת מתוך אלפים, לשלוח את תנחומיי לו ולמשפחת יניב כולה. עם ישראל כולו כואב את כאבכם. מי ייתן ולא תדעו עוד צער. לצערנו, גם הערב מחבלים פתחו בירי לעבר רכבים בצפון ים המלח במתקפה משולבת, והבשורות לא פשוטות. צעיר שעלה לארץ נרצח בפיגוע הזה. אני מבקשת לשלוח תנחומים גם למשפחתו. האויב נחוש לגרום לנו לחיות בפחד. זו מטרת-העל של הטרור. אבל עם ישראל לא מפחד. וזו ההזדמנות גם לחזק את כוחות הביטחון שלנו, שפועלים לילות כימים כשומר ומגן ישראל. ודווקא בשל כך אסור לנו לאבד את העשתונות; אסור לנו לאבד את הדרך. דרכנו היא לא דרכם של שונאי ישראל, של טרוריסטים נתעבים שרוצחים ילדים, נשים וחפים מפשע. ודווקא בשל כך שרפת הבתים אמש בחווארה היא אירוע חמור ביותר. המתפרעים הם לא הפנים של ישראל, הם פורעי חוק מסוכנים שצריכים להיות מאחורי סורג ובריח. פניה של ישראל אינם בדמותם, אלא בדמותם של החיילים שסייעו להציל אנשים, נשים וילדים מביתם העולה בלהבות. אלו הן פניה היפות של מדינת ישראל. וכשאנחנו צריכים להיאבק בטרור, אנחנו ניאבק ביד חזקה ובזרוע נטויה, באמצעות צה"ל, המשטרה, השב"כ. וזה המסר היחיד, אדוני היושב-ראש, שצריך לצאת מהממשלה, בלי לגמגם ובלי להתמהמה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, עוד ערב קשה היום, עם פיגוע רצחני של צעיר, לפי הפרסומים, בן 27 ליד ים המלח, שמצטרף לפיגוע הרצחני והאכזרי אתמול. אני רוצה לשלוח מכאן תנחומים למשפחות. משפחה שקוברת את שני בניה – אין דבר אכזרי כמו אימא שצריכה לקבור את שני הבנים שלה. הפיגועים האלה מצטרפים לעוד שורה ארוכה של פיגועים בחודש וחצי האחרונים. תוסיפו לזה מעל ל-30 שיגורי רקטות, מקרי רצח של נשים, רצח על רקע פלילי ועוד ועוד אירועי אלימות בחודש וחצי של הממשלה הזו – ואני רוצה להזכיר, למי ששכח, שזו אותה ממשלה שבה ראש הממשלה שהיה יו"ר אופוזיציה בממשלה הקודמת אמר אחרי הפיגועים: "החולשה של בנט ולפיד עולה בחיי אדם. אחרי שהם הפקירו את הנגב לרע"מ ולתנועה האסלאמית, הם מפקירים את חייהם של תושבי הנגב למחבלים אסלאמיים צמאי דם". ואני תוהה, אחרי מסע השטנה שהובילה האופוזיציה בממשלה הקודמת נגד ממשלת השינוי, איפה הם, שהם הבטיחו משילות? שהם הבטיחו להילחם בטרור? שהם הבטיחו לנהוג ביד קשה בחמאס, ורק היום שמענו שהם מאשרים להם הטבות? דיבורים לחוד ומציאות לחוד. והינה אנחנו נמצאים כאן עכשיו, כמו בהרבה ימים אחרים מאז הקמתה של הממשלה ואפילו עוד לפני כן, ובמה אנחנו עוסקים לבקשת הממשלה? האם באירועי הטרור? האם באירועי הפשיעה? האם ברקטות שמשוגרות אלינו? לא, אנחנו עוסקים שוב בחוק דרעי. ובשביל חוק דרעי, אחרי שפעם אחת הוא כבר לא אושר, גם מקימים ועדה מיוחדת שתעסוק בחוק דרעי. זאת אומרת, לעשות משהו עקום בצורה עקומה. לוקחים את הסמכויות מוועדת החוקה כדי להכשיר משהו שגם בו הרף המוסרי והערכי נמוך מאוד מאוד. איפה המשילות – שאגב, נתניהו איבד אותה גם בתוך הממשלה שלו? איפה הטרור שהבטיחו לטפל? בן גביר, שחושב שאפשר לטפל בטרור בפיתות ובארבע דקות מקלחת; אותו בן גביר שאמר: לממשלה הזו אין זכות קיום כשהוא היה באופוזיציה; חוסר משילות בגלל הפיגועים; כושלים, לכו הביתה – זה מה שאמר בן גביר בעקבות שורה של פיגועים, שכמעט מחצית ממה שהיה בשנה שעברה קרה רק בחודש וחצי של כהונה שלו. אז אולי הוא צודק – כושלים, לכו הביתה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. מרדכי זה חודש אדר? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. היום ז' באדר, יום לידתו ופטירתו של משה רבינו. אולי נגיד עליו בהמשך משהו. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מחר או היום? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> היום. עכשיו נכנסנו לז' באדר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו בלילה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אחרי השקיעה זה יום חדש. אדוני היושב-ראש, כבוד השר לנגב ולגליל – חשבתי שאתה בחברון, אני מאחל לך שתגיע לשם, יש לך אירוע גדול היום – חברי הכנסת, צר לי שלא נמצאים פה הרבה חברי כנסת, אבל תראו, קיבלתי מכתב מבית ספר בבית שמש. כתוב: לכבוד חברי הכנסת מכל המפלגות, הנדון: דיבור בכבוד. ילדי כיתה ה' של בית הספר הממלכתי תל"י יצחק נבון – אגב, יצחק נבון זה איש מופת. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> איפה בית הספר? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בבית שמש. ואני רוצה להקריא לכם מה הם כתבו לנו. לכבוד חברי הכנסת מכל המפלגות, הנדון: דיבור בכבוד. חבר כנסת יקר, אנחנו, תלמידי כיתה ה' מבית הספר תל"י על שם יצחק נבון ליזמות בחברה בבית שמש, מבקשים ממך ומכל חברי הכנסת בבקשה לעשות רק חוקים טובים, ובעיקר לדבר בכבוד אחד לשני, לא לצעוק או לדבר בצורה לא יפה. חשבנו על הרבה דברים שהיינו רוצים לשנות, כמו יוקר המחיה ועוד, אבל מה שהכי מפריע להכי הרבה ילדים הוא הנושא של דיבור בכבוד, כי רצינו שיהיה סביבנו רק דיבור טוב ומכובד. שמנו לב שבכיתה שלנו הרבה ילדים דיברו בחוסר כבוד. גם ראינו שהרבה אנשים מבוגרים מדברים לא יפה לאנשי רפואה, למורים, למוכרים בחנויות, וצריך לעשות משהו לשנות את זה. אנחנו עושים פרויקט לדיבור בכבוד אצלנו בבית הספר. אבל רצינו לבקש מכם, חברי הכנסת: אתם הנציגים שלנו, של העם, אתם צריכים לשמש לנו דוגמה. לא נעים לנו במציאות הזאת, לראות ולשמוע שבכנסת צועקים ככה ומדברים בחוסר כבוד אחד לשני. גם אם אתם לא מסכימים על כל מיני דברים – נכון, רבנו? תמיד יש לך את האיפוק הזה – צריך לדבר ולהקשיב ולהגיד את דעתך בכבוד, ולא משנה אם אתה שמאלני או ימני. זה מה שמלמדים אותנו בבית הספר. ואתם צריכים לשמש לנו דוגמה, ואולי זה ישפיע גם על אנשים אחרים. מקווים מאוד שתיקח את זה לתשומת ליבך. מאיתנו, תלמידי כיתה ה' והמחנכת ענת סוננבליק. אז מי שפה, אני בטוח שהוא לוקח. ברוכי, אתה לוקח את הדברים – אתה בספר. אבל אנחנו ניקח את המסר הזה של לדבר בכבוד. אנחנו נזמין את כיתה ה' מבית שמש לכנסת, נראה לה שיש חברי כנסת שמדברים בכבוד. יושבים פה באולם הזה עכשיו חברי כנסת שיודעים לנהל ויכוח ומאבק, אבל לשמור על חברות ועל תקשורת. ואני מזכיר לתלמידים שלפני כמה שנים הלכנו כמה חברי כנסת – אני, משה ארבל, אופיר סופר, אחרים – וחתמנו בבית הנשיא על אמנה. וצריך לחדש את האמנה הזאת ש-70 חברי כנסת חתמו עליה, איך להתייחס לכל אדם בכבוד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מעניין שהילדים שלחו את זה דווקא לחבר הכנסת ביטון, שזה כל כך מתאים לו. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, הם שלחו לכולם. אבל אנחנו - - - << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, הם שלחו את זה לכולם. גם אני קיבלתי. הם מקסימים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אה, כן? אבל לך זה מתאים מצוין. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הם שלחו לכולם. אני מעניק לך את המכתב, היושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה. על זה נאמר: ראויים הדברים למי שאמרם, מיכאל. << דובר >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול התקיימה הפסגה המחומשת בעקבה. אני מציע לכל אזרחי ישראל ובעיקר למצביעים של המחנה הלאומי לקרוא את הודעת הסיכום המשותפת של הוועידה. אדוני השר, כדאי שתקשיב לזה. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אני מקשיב. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ולא להתרשם מההודעות בעברית של ראש הממשלה, אלא ללכת להודעה. ואני אתמצת, אני אקרא את הדברים העיקריים, כי ההודעה היא די ארוכה. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> מי? מי כתב אותה? << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זאת ההודעה המשותפת לכל חמש המדינות. אגב, אני רוצה שתדע שהממשלה הקודמת סירבה פעם אחר פעם ללכת לפסגה מהסוג הזה. היו הצעות אמריקאיות, מצריות, ירדניות, כדי לא להיות במצב שבו אנחנו בעצם עומדים מול ארבעה ביחד - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מאמץ בין-לאומי. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - עם לחץ בנושא ההתיישבות, עם לחץ בנושא חופש הפעולה של כוחות הביטחון שלנו ביהודה ושומרון. ואנחנו אכן לא עשינו את זה. אבל הממשלה החליטה, החדשה, שאתה חבר בה, להחזיר - - - << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> לא הייתה שום החלטה. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> סליחה, זה בשם ממשלת ישראל. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> להחזיר את הוועידה הבין-לאומית שישראל תמיד התנגדה לה. ועכשיו אני רוצה שתקשיב מה נאמר. סעיף ראשון:The two sides – Palestinian and Israeli sides – affirmed their commitment to all previous agreements between them. מחויבות לכל ההסכמים, זה אוסלו א', אוסלו ב', Wye River, חברון – שני האחרונים מוכרים לנתניהו באופן אישי. בסעיף השני, לפי דעתי בטעות, כי מעולם לא הייתה מחויבות מעבר להר הבית – לכל המקומות הקדושים בירושלים לשמירת הסטטוס קוו והתפקיד המיוחד של ירדן. אבל זאת רק ההתחלה. בסעיף שלוש מדובר על הפסקת הצעדים החד-צדדיים לתקופה של שישה חודשים, וזה כולל התחייבות ישראלית לעצור כל דיון עלnew settlement units , יחידות דיור חדשות בהתיישבות, לתקופה של ארבעה חודשים ואישור של מאחזים נוספים לתקופה של שישה חודשים. עכשיו, אם אתה חושב, אדוני השר, שזה היה חד-פעמי, תרשה לי להגיד לך מה אומר סעיף 4: חמשת הצדדים מסכימים להתכנס מחדש בשארם א-שייח' בחודש מרץ באותה מתכונת כדי להשיג את המטרות שהוצגו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבל שזה רק שלוש דקות. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, אבל תרשה לי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז תעשה משפט סיכום. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני חושב שחשוב מאוד, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מאוד חשוב, לכן אני אומר שחבל, אבל תן עוד משפט. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הצדדים מדגישים את החשיבות של פסגת עקבה, הראשונה מסוגה זה שנים. והסכימו להמשיך להיפגש במתכונת זאת, להמשיך את המומנטום החיובי ולהרחיב את ההסכם הזה לקראת תהליך מדיני רחב יותר המוביל לשלום צודק ובר-קיימה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, הטרמינולוגיה הזאת – ואני בעד כל המאמצים להרגעת הרוחות, כולל אלה שכרוכים בחידוש התיאום הביטחוני עם הרשות הפלסטינית – אבל הטרמינולוגיה הזאת לא הייתה קיימת בממשלה - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מאז ועידת מדריד. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - הקודמת, אבל נזקקנו כנראה להגיע לממשלת ימין על מלא מלא כדי לחזור למושגים הללו, ואידך זיל גמור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר. הצרה היא שעוד לפני שיבש הדיו על ההסכם הזה כבר יש ככה כל כך הרבה פיגועים, רחמנא ליצלן. << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אז לפעמים מוותרים בתחום המדיני ולא מקבלים בתחום הביטחוני. צריך להיות מאוד מוכשר כדי להגיע לזה. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> לא ויתרנו. << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תשמע, הרי אתם בעצמכם צייצתם אותו ערב, התנערתם. למה התנערתם? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> כי זה לא עבר שום החלטת ממשלה. << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> נו, אבל כבר התחייבו בשמכם. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אף אחד לא התחייב. אף אחד לא יכול להתחייב בשמנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> טוב, נו, זה כבר שיח - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> וסרלאוף, תלמד מה זה אחריות משותפת - - - אתה חייב - - - האחריות המשותפת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני צריך להחזיר לחבר הכנסת. שוסטר – אני מתחיל מהתחלה. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> מה שיעלה בממשלה - - - << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד השר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כבוד השר, אתם לוקחים את הזמן של חבר הכנסת שוסטר. בבקשה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה. היושב-ראש, וחבריי וחברותיי, שאני מניח שילכו ויתאספו, אנחנו בימים לא פשוטים, בימי מסע, ניסיון, ימים שבהם אנחנו צריכים אל מול ההתלהמות ודברי רהב שנשמעו מקרב האופוזיציה של לפני חודשיים-שלושה, הקואליציה של היום, אנחנו צריכים לגלות צניעות. אני לא אומר את זה בהתרסה, בוודאי שלא בשמחה לאיד. אני אומר את זה כדבֵּר שותף אל שותפיו. אני מניח שנדבר עוד במשך הערב הזה על נושאים נוספים ששנויים במחלוקת, בראשם המהפכה או הרפורמה, כל אחד יבחר לעצמו את הביטוי. אבל כאשר אנחנו מותקפים על ידי אויבים, אנחנו מצווים ללמוד מה שאפשר ללמוד מפער בלתי סביר בין הדברים הקשים שהוטחו בממשלה הקודמת אל מול מה שקורה כרגע. מה זה נקרא צניעות? זאת אומרת, היכולת להבין שההתמודדות מול טרור, טרור של יחידים בדרך כלל, היא מעשה קשה, כמעט סיזיפי, שעלינו לקיים אותו כאשר אנחנו מגלים גם נחישות וגם מקצועיות. כוחות הביטחון שלנו הם כוחות מהמשוכללים בעולם, ועדיין הם לא יכולים לחסום במאה אחוז את כל הפרצות. כאן המקום, אל מול הכאב הקשה, לגלות נחישות. אבל כאן המקום לגלות סולידריות פנימית, ולא פרימת הרקמה. אדוני היושב-ראש, יש לנו כל כך הרבה משימות, בראשן המשימות שהוצבו על ידי חברי הקואליציה הזו, הנוכחית, לפני הבחירות: משילות פנימית, ביטחון פנים, ומה שקראנו יוקר המחיה, כלכלה. יש עוד, כמובן, נושאים נוספים. אנחנו העמסנו על עצמנו אל מול אתגרים גדולים, שהוגדרו היטב, העמסנו על עצמנו מתיחות פנימית, קרע פנימי מיותר לחלוטין, שצריך לקחת את הזמן עבורו, לדון בו בנחת, כדי לנסות להגיע בהסכמות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מילה אחרונה, אדוני היושב-ראש. אל מול הכאב הנורא והפוגרום שקרה מייד לאחר מכן, אני רוצה להזכיר שכוח צבאי צריך להיות תמיד ביד אחת נחוש, מקצוען, עם יכולת למגר את האויבים שלנו; ומצד שני, אוחז ביד השנייה את עקרונות המוסר, הצדק, יהדות כמו שצריכה להיות יהדות, להבנתי. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן נמצאת? לא. אז חבר הכנסת עודד פורר – אחרון הדוברים ברשימה. אחריו יעלה יושב-ראש הוועדה, ועדת הכנסת. יושב-ראש ועדת הכנסת נמצא? בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> "יושב מול הנייר / העט ביד כמו חרב / - - - יושב מול הנייר / רואה אותך נופלת / - - - ולא יוצא לי קול", כתב אריק איינשטיין לפני כמה עשרות שנים, מילים שמתאימות להיום. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, חודשיים מאז הקמת הממשלה, והטרור משתולל. אדוני השר, רק אתמול היה פיגוע שבו נרצחו שני אחים, היום פיגוע נוסף, עוד רצח, עוד צעיר בן 27 נרצח, זה מצטרף לשורה של פיגועים שהיו בחודש האחרון. ובמה עוסקים כאן בכנסת ישראל? בתיקון חוק-יסוד: הממשלה, כדי להכשיר, מה שנקרא, כדי שאפשר יהיה להקים ועדה שתוכל לדון בחוק דרעי 2, 3, 4, אני כבר לא יודע איזה מספר – כדי להכשיר את הלא-כשר. ועדת הכספים מכונסת לכינוס חירום ביום חמישי האחרון, אדוני היושב-ראש, הדולר טס למעלה, הכלכלה מתרסקת. על מה מכנסים את ועדת הכספים ביום חמישי, כינוס שלא מן המניין? חייבים לאשר את הגדלת תקציב האיפור והביגוד. בזה אתם עוסקים. המדינה הזאת הולכת ומתרסקת לעיני כולם, כולכם רואים את זה. ואני שומע פה היום את ראש הממשלה עומד ומאשים את כולם. כולם אשמים חוץ ממנו. אין לו אחריות על כלום. ואני שומע את הצדדים שעולים לפה – אגב, משני הכיוונים – כל אחד אומר: אתה, שני אומר: אתה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אנחנו כולנו נמצאים על אותה ספינה, כולנו ביחד. ההתנהלות שלכם נראית כאילו אנחנו נמצאים על הסיפון של הטיטניק, היא מתמלאת במים ומתחילה לטבוע, ואתם מסדרים את הכיסאות לתזמורת. בזה אתם עוסקים. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הם רוצים לנהל משא ומתן עם - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הטיטניק כמעט טובעת, ואתם עוסקים לי באיפור ובשיער ובביגוד. ירדתם מהפסים? ולא רק שירדתם מהפסים, אתם מורידים את מדינת ישראל מהפסים. ואני אומר שוב, חלק מהעניין הבסיסי ביותר, בעיקר של ממשלה – אמר פה קודם השר וסרלאוף בתגובה על הדברים, על ההודעה מהפסגה: זה לא אנחנו, ראש הממשלה שלח, אנחנו לא ידענו על הפסגה. אדוני השר, סעיף 4 בחוק-יסוד: הממשלה שעליו מדברים עכשיו – מדברים על חוק-יסוד: הממשלה, וסעיף 4 מדבר על אחריות משותפת. אתם חבים באחריות משותפת, וכולנו כאן – גם האופוזיציה, גם הקואליציה – חייבים באחריות כלפי האזרחים. אני אסיים. התחלתי בציטוט משיר, אז אולי תבינו שהמילים לשיר "אין לי ארץ אחרת" – זה שיר שבו כל אחד לוקח את זה לעצמו, כל אחד יפרש על מה הוא מדבר. אדוני היושב-ראש, אין לנו ארץ אחרת. אין לנו, למי שיושב כאן, ארץ אחרת, ואין לכם את הזכות לקחת את מדינת ישראל ולדרדר אותה אל פי תהום רק בשם איזה גחמה והורדת ידיים, כדי להראות, הינה, אנחנו חזקים ואנחנו מצליחים לשנות את המשטר בכוח. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם יש לכם רוב, ותעשו את זה בעוד חודשיים – תעצרו את החקיקה, תשבו ותדברו, תתעסקו במה שחשוב ותילחמו גם בטרור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ לסכם את הדיון. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> לא, רגע. מה איתי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיכל שיר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כבר קראו לך. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> מה? מתי קראו לי? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הינה, היא מופיעה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הינה, עכשיו עודד פורר, קטי שטרית, מיכל שיר. איך קראו לי? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המזכירה תסביר לך, תיגשי אליה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה יהיה עם המחיקה של האופוזיציה, אופיר, מה יהיה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה ניסיון לסתום פיות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היום לא החזרת אותי לוועדה, מחקת את מיכל - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אדוני היושב-ראש יעלה בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא כתובה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> למה אני לא נואמת? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זה נקרא דריסת האופוזיציה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נותנים לנו לדבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את שיר סגמן אמרת לי במקום יאיר לפיד. זהו, אז קראתי לה והיא לא הייתה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> מתי קראת? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני אגיד לך מה קרה פה. הסיעה שלך ביקשה להחליף אותך ביאיר לפיד ואני רשמתי, וכשהגיעה הרשימה אל יאיר לפיד, קראתי מיכל שיר סגמן ולא היית פה. אתם החלפתם אותה ביאיר לפיד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל אתם החלפתם, המזכירה הכניסה לי את זה. תשמעו, אני לא צד בעניין. ברגע שהמזכירה מעבירה - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מיכל לא תוחלף. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אני במחשב - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה לדרוס? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> די, תפסיקו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> דריסת האופוזיציה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> סתימת פיות היא כי אני בצד השני או כי אני אישה? לא ברור. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> למה אתה לא נותן לה לדבר? תן לה לדבר. אני ויתרתי על הזמן שלי. תן לה אותו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, כבר בזמן - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה, אל תתערב, בבקשה. אני רק רוצה להגיד לכם, חברת הכנסת שיר סגמן, שאם אני נותן לך עכשיו לעלות זה כאילו לא עשיתי בסדר קודם, והמזכירה תעיד שהיא אמרה לי להחליף אותך ביאיר לפיד, לבקשת סיעתכם. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל הסיעה שלי לא יודעת על מה מדובר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אוקיי. עכשיו, אחרי שאמרתי את זה - - << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> לא, הסיעה שלי לא יודעת על מה מדובר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> - - שיהיה ברור לפרוטוקול שאני נהגתי לפי ההוראות של המזכירה, לפי בקשת הסיעה שלך - - << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> ואני חברת כנסת שמסתכלת על הרשימה ויודעת שתורי לנאום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - ולפנים משורת הדין. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בדיוק. והם לא הודיעו לך, הסיעה שלך הייתה צריכה לעדכן אותך בבקשה הזאת. מישהו ביקש, לא אני. עכשיו, אחרי שאמרתי את זה - - - << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אני עדיין לא יודעת על מה אתה מדבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה? הוא הסביר לך את זה, הוא לא אמור לתת לך - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית גם הייתה ברשימה הזאת בסוף, הם אומרים, ולא הופיעה אצלי. אז ניתן לחברת הכנסת שיר סגמן ולקטי שטרית, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> יש. ניצחנו. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אופוזיציה, קואליציה, שר הרולקס, כולם פה, כמה נחמד. היום הוא יום קשה עבור עם ישראל, עבור מדינת ישראל. היום קברנו שניים מבנינו ונרצח צעיר נוסף, ועושה רושם שכל מה שאנחנו עושים מאז שאתם נבחרתם הוא רק להשתתף בצער משפחות. ממשלת הדמים והשכול, זה מה שאתם יודעים לעשות. אתם נבחרתם כי זעקתם על משילות. זה בכלל לא משנה שראש הממשלה שלכם הוא זה ששילם פרוטקשן לארגוני הפשיעה בנגב, ואז הוא החליט שהוא מריץ לבחירות את בן גביר והופך אותו לבן גביר המלך. האיש הזה לא מעז להראות את הפרצוף שלו פה במליאה היום, בן גביר לא מעז להראות את הפרצוף שלו במליאה היום מהבושה של להסתכל לאזרחי ישראל בעיניים. איזה משילות – כל מה שהבטחתם לציבור בישראל, אתם כבר לא עומדים בו. אתם ממשלה של ביזיון. הדבר הראשון שעשיתם – לא לגרום לאנשים להצליח ללכת לסופרמרקט ואשכרה להצליח להגיע לקופה ולקנות מזון. לא, בזה אתם לא מטפלים, כי יש לכם שר אוצר שעושה חלטורות במשרדים אחרים, אז אי-אפשר להוריד באמת את יוקר המחיה אם אתה עושה חלטורה. וגם הביטחון, אתם לא באמת יכולים לטפל בו, כי הביטחון מחולק לארבעה אנשים שעושים חלטורות. אבל החלטורה שלכם, ממשלת ישראל, ממשלת החלטורות, עולה לנו בדם, והדם הזה הוא על הידיים שלכם, כי אתם גורמים לזה באוזלת היד שלכם. אתם יודעים לדבר ולצעוק, אתם לא יודעים לעשות שום דבר אחר מעבר. בבושתכם אתם צריכים להסתכל לציבור בעיניים, אבל אתם שועטים במקום לטפל בביטחון, בביטחון האישי וביוקר המחיה. אתה עסוקים רק בדבר אחד: להפוך את מדינת ישראל לדיקטטורה, להרוס את הדמוקרטיה הישראלית, להכשיר ולהלבין עבריינים כדי למשול כשרים. אוי לבושה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בושה וכלימה לממשלת ישראל ולאזרחי מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קטי שטרית – מוותרת. אדוני ישב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה לסכם את הדיון. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר – לא שומעים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אפשר להגביר את הרמקול ליושב-ראש ועדת הכנסת? << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הינה, עכשיו שומעים. קודם כול, אגיד לך מילה טובה, אדוני היושב-ראש. למרות שקראת בשמה של חברת הכנסת מיכל שיר והיא לא הייתה ואחרי זה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא שומעים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא שמעת אותי מספיק היום? לא שומעים, באמת? << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> מה דעתך על הפרישה של אבי מעוז, אופיר? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו שומעים טוב. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> תגובה ראשונה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אז קודם כול אני מפרגן לך, אדוני היושב-ראש, שאפשרת למיכל שיר בכל זאת לעלות ולדבר למרות שהתור שלה כבר עבר. זה מסוג הדברים שבשנה וחצי האחרונות לא כל כך אפשרו לנו. אבל בסדר, אנחנו מתחשבים באופוזיציה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה תעשה הקואליציה בלי אבי מעוז? << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אנחנו מתחשבים באופוזיציה, להבדיל - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אתם תמלאו במקומו ממונה הומופוביה וגזענות אחרים? << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מציק לכם, נכון? כי אתם הרי בניתם את כל הקמפיין שלכם – כל הקמפיין שלכם היה סביב אבי מעוז. עכשיו כשהוא לא נמצא, מה תמצאו עכשיו? << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> לא, יש לכם מספיק. יש לכם אנטי-ציונים, יש לכם - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> יוראי ועידן רול, מה תמצאו עכשיו? אני חושב שאם יש מישהו שהכי מפריע לו שאבי מעוז התפטר, זה אתם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> יש עוד כמוהו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לכם הכי מפריע שהוא התפטר. לא יהיו לכם עכשיו את הטיעונים ההזויים שהבאתם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לך זה לא מפריע? << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> כמה אתם צבועים, אלוהים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - שיושב לידך, אופיר כץ, כתב טקסט שהכותרת שלו זה "טרור להט"בי" - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה רוצה לנהל איתם את הדיסקוסיה? << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא, לא, הם לא מפריעים לי, זה בסדר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אין לי בעיה, רק אל תתלונן שהם מפריעים לך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אופיר, אתה יודע ששר המורשת כתב חיבור שהכותרת שלו היא "טרור להט"בי – קווים לזהות אותו ואופן המאבק בו"? << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> בסדר, אתם ציירתם אותו – גם הוא בעצמו אמר ויואב קיש גם התבטא בעניין, אבל לכם היה נוח לנפח את זה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו באמת מאמינים למה שקיש אומר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אבל אני זוכר תקופות - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אמרו כל חברי הקואליציה שאתם - - - << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> שרון, את לא היית פה. אני אספר לך על תקופה אחרת. את רואה איך הם צועקים עכשיו, עידן ויוראי? אני אספר לך על תקופה אחרת. היה להם שותף בשם ווליד טאהא. כשווליד טאהא אמר שהם סוטים, הם לא צעקו והשתוללו. את יודעת מה הם אמרו? אנחנו מכילים את ווליד. את ווליד הם מכילים. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, אל תשקר, אופיר כץ. צעקתי. תבדוק ברשתות - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הכלתם את זה, ישבתם איתו, והכול היה בסדר. למה? כי הייתה לכם פוזיציה, הוא היה חבר שלכם בקואליציה, זה שירת את האינטרס, אז לא אכפת לכם. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> לא הייתה לו שום השפעה, זאת הייתה ממשלה ליברלית. אצלו לא היה שום כוח, אף אחד לא ספר את ווליד טאהא בממשלה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> עידן, אם מישהו היה מכנה אותי סוטה, אני לא הייתי יושב איתו חצי שנייה באותה קואליציה ולא באותו שולחן. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא עיכב תקציבים, אף אחד לא עיכב פונדקאות, אף אחד לא ספר את הדעות החשוכות של ווליד טאהא. אבל אם מדברים על אבי מעוז - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אבל מה עשיתם? עשיתם אותו סגן ראש ממשלה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אזרח אמריקאי דיבר במליאה ממש לפני שעתיים - - - << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> - - - גם אתם גזענים, גם אתם הומופובים. זה לא סימטרי, מה לעשות? הוא לא עניין אותנו, בממשלה שלנו לא היה לו שום כוח - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אדוני - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> כן, להבדיל מאבי מעוז, נכון. עשיתם אותו סגן ראש ממשלה, מקבל את כל ההחלטות. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> לא היה לו שום כוח, הוא לא איגם תקציבים - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> די, אתם צבועים. אם שתקתם כשמישהו מהקואליציה שלכם קרא לכם סוטים, אין לכם זכות לדבר על אחרים, זה אומר שאתם מכילים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מי מכיל? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אופיר, עוד מעט באמת לא יהיו לנו זכויות – בגללך. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא, יש לכם זכויות, אבל אתם צבועים - - << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה חבר במפלגה לאומנית קיצונית, אז אתה מדבר על - - - על מה אתה מדבר בכלל? << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> - - כי לא יכול להיות, יוראי, שמישהו שיושב איתך מכנה אותך סוטה, ואתה הולך ומתראיין אחר כך וכדי לא ליצור לכם בעיות בקואליציה, אתה אומר: אני מבין את ווליד, אני מכיל את ווליד. ופה, אבי מעוז – פתאום אתם משתוללים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה מדבר על אבי מעוז? << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> על ווליד טאהא אני מדבר, השותף שלהם, על זה שהם קיבלו אותו וחיבקו אותו. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מאמין בשקרים של עצמך - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל עכשיו אין לכם אותם בממשלה. מי אשם עכשיו בכל הפיגועים, אופיר? << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> השותף שהם חיבקו וקיבלו, צבועים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אופיר, פשוט תגיד שסוף-סוף אתה מיישם את האג'נדה שלנו, זה הכול. אמרנו לך לפטר את אבי מעוז, ועשית את זה - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> זהו? כן, המפקדת. טוב, תודה. אני מקווה ששכנעתי אתכם לתמוך בהצעה שלי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכנסת. מהרגע הזה שיהיה שקט, ומי שלא יהיה בשקט, אני אקרא אותו לסדר בפעם הראשונה והשנייה, והוא ימצא את עצמו בחוץ. עכשיו ניגשים להצבעה, ואני רוצה לגלות לכם שההצבעה היא שמית. בבקשה, סגנית מזכיר הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – בעד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – אינו נוכח אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא להזכיר את אלה שעוד לא היו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – נגד קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – נגד דבי ביטון – נגד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד אורנה ברביבאי – נגד ניר ברקת – אינו נוכח יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד ניסים ואטורי – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח חילי טרופר – נגד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד נעמה לזימי – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – נגד שלי טל מירון – נגד יוליה מלינובסקי – נגד צגה מלקו – בעד שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד גדעון סער – נגד עודד פורר – נגד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – נגד יואב קיש – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש מישהו שנמצא במליאה ועוד לא הצביע? תמה ההצבעה. נא לספור. תוצאות ההצבעה: 57 בעד, 48 נגד. אני קובע שהצעת ועדת הכנסת בדבר הקמת הוועדה המיוחדת לתיקונים בחוק-יסוד: הממשלה אושרה במליאה. << נושא >> צו תעריף המכס והפטורים ומס קניין על טובין (הוראת שעה מס' 3), התשפ"ג–2023 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום – צו תעריף המכס והפטורים ומס קניין על טובין (הוראת שעה מס' 3), התשפ"ג–2023. הדוברים: חבר הכנסת ולדימיר בליאק וחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרים, ביטול המס על הכלים החד-פעמיים על ידי שר האוצר, זה עוד תחום שהקואליציה החליטה להרוס, לרמוס, לפגוע ובעיקר לנקום. ממשלת השינוי העבירה את ההחלטה הזאת בנובמבר 2021, במסגרת התקציב – מתוך כוונה מאוד ברורה, אחרי לימוד החומר – לשנות את המדיניות הקודמת, שאינה תואמת מדינות מתקדמות ומודרניות, כפי שאנחנו שואפים להיות. מהרגע שבו המס נכנס לתוקף הייתה ירידה ניכרת בצריכה של הכלים החד-פעמיים, שהגיעה לכ-30%. למרות שרמת הצריכה של הכלים החד-פעמיים במדינת ישראל היא חריגה ביחס לעולם – לא פחות מפי חמישה מהממוצע באירופה – הממשלה החליטה לחזור עם המדיניות הפוגענית כלפי האוכלוסיות הכי חלשות בחברה הישראלית. הנזקים הסביבתיים והבריאותיים בעקבות השימוש בכלים החד-פעמיים הם אדירים. אגב, מדובר גם בנזק כלכלי משמעותי מאוד. ההחלטה הפופוליסטית לא תשקם את הנזק הכבד, ולכן האחריות של הממשלה היא לצמצם ככל הניתן את הפגיעה הזאת. אני כבר לא מדבר על הפסד הכנסות המדינה, שצפוי לעמוד על כ-330 מיליון שקל בשנה. אגב, הם מתכוונים לממן את ההפסד על ידי שימוש בכספים של מס רכישה, שזו גם לא דרך מאוד מקובלת, אבל מה כבר נשאר מהמקובל בממשלה הזאת? זה פשוט לא מעניין אותם. שום דבר לא עוצר אותם מלהמשיך לחוקק חוקים, להעביר החלטות מתוך נקמה, לקלקל את כל מה שניסינו לבנות בשנה האחרונה. ואני אומר לממשלה הזאת: הגיע הזמן לגלות אחריות ולהתחיל לפעול למען הציבור במקום להמשיך לעודד פגיעה בסביבה, פגיעה בבריאות הציבור, פגיעה בכלכלה. אני קורא לחברי הכנסת לשקול את ההחלטה הזאת מחדש, ולבטל את ההחלטה של שר האוצר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הפלסטיק החד-פעמי הוא אסון בריאותי, סביבתי, כלכלי. הישראלים צורכים הרבה יותר חד-פעמי ממדינות אירופה והצריכה של החד-פעמי הוכפלה בעשור האחרון. אם נמשיך כך, ב-2050 יהיה יותר פלסטיק בים מאשר דגים. הפלסטיק מתפרק למיקרו-פלסטיק ויחד עם החומרים הרעילים הנמצאים בתוספי הפלסטיק, הם חודרים לגוף שלנו. ההשפעות, יש לומר, מזעזעות. החשיפה למיקרו-פלסטיק ולרעלנים גורמים לפגיעה בפריון, לגידולים סרטניים ולשיבוש מערכות הגוף. חוץ מהפגיעה בבריאות הציבור, החד-פעמי מזהם את חופי הים שלנו, את אתרי הטבע, את הגנים הלאומיים. אי-אפשר, אי-אפשר למחזר אותו. מטמינים אותו, והערכות של המדענים מדברות על בין 400 ל-700 שנה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סליחה, שנייה. אני נועל את רשימת הדוברים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> המדענים, אדוני היושב-ראש, טוענים שייקח לפלסטיק הזה להתכלות במשך מאות שנים, אם בכלל. מדובר בפגיעה אנושה בטבע שלנו, במערכות האקולוגיות, בבעלי החיים ובבני האדם. המס על החד-פעמי שהוטל לפני כשנה וחצי הצליח ובגדול. הוא הביא לירידה תלולה ותקדימית של כמעט 40% בהיקף הצריכה של החד-פעמי. הוא כל כך הצליח שהחלטתם לבטל אותו. אין לכם שום נימוק הגיוני, סביר, רלוונטי, להחלטה התמוהה הזאת, חוץ מדווקא. החלטנו – אז דווקא. זה, אדוני היושב-ראש, החלטה שכל-כולה – הנימוק היחיד שעומד מאחוריה הוא שהסכמתם לבטל את המס על החד-פעמי, אז כך קורה. אין שום נימוק הגיוני, בריאותי, סביבתי, חברתי, כלכלי, שמדבר בעדה. זאת החלטה גרועה, נגד בריאות הציבור, נגד הסביבה, נגד כולנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת הרצנו. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-בראש, חבריי חברי הכנסת, נמשיך, יש לנו עוד ערב ארוך, אז נקרא את זה בשטייגרים: "בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית. מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקדמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית. בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל והכריז" - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סליחה, חבר הכנסת כהנא, אתה הקראת ממגילת העצמאות? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז שם כתוב נַשָּׁמוֹת ולא נְשָׁמוֹת. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אני אדגיש את זה, כי אני אקרא את זה עוד כמה פעמים הלילה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, בסדר. הפריח נשמות. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה צודק. "והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו. זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי. השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על ידי חידוש המדינה היהודית בארץ-ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויות בתוך משפחת העמים. שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ-ישראל, על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל-ישרים במולדת עמם. במלחמת העולם השנייה תרם הישוב העברי בארץ את מלוא-חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי, ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להימנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות. ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ-ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה. הכרה זו" - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עוד - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משפט סיום. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> "הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה. זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית." ההמשך יבוא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בנאום הבא, בסדר. חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה. << דובר >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לקראת סיום הדיון ב-40 חתימות שהתקיים כאן הערב, ציטט ראש הממשלה כמה חברי כנסת ובכללם אותי – כל מיני ציטוטים מהעבר. אני כמובן לא אתייחס לדברים שנאמרו ביחס לדברים של דוברים אחרים, אבל אני אתמקד בדברים שאמר ראש הממשלה לגביי. ראש הממשלה ציטט אותי בדבר הצורך בחקיקת חוק-יסוד: החקיקה, שיחוקק על ידי הכנסת. מזה הוא הסיק – ותכף אגיע לזה – שהוא הוכיח שאנחנו תומכים בעיקרים חשובים של הרפורמה. אז, קודם כול, זה נראה כאילו ראש הממשלה לא קרא את ההצעות, שעליהן הצביעה הכנסת בקריאה ראשונה בשבוע שעבר, שעלו מוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ואפילו לא את מה שאמר שר המשפטים יריב לוין במסיבת עיתונאים. אדרבה, אני מוכן לחזור מעל הדוכן הזה. אני בעד חוק-יסוד החקיקה. אני חושב שזה הדבר החשוב ביותר שצריך לעשות על מנת להסדיר את היחסים בין הרשויות. אמרתי זאת בכל השנים האחרונות. בקואליציה הקודמת עמדתי בראש ועדה שניסתה להגיע להבנה בנושא הזה. עמדתי זאת, כמובן, לא השתנתה. מה עושה הממשלה הנוכחית או הקואליציה הנוכחית, במקום ללכת לחוק-יסוד: החקיקה, שיקבע מה זה חוק-יסוד, מה מייחד אותו, מה ההליכים השונים הנדרשים כדי לאשר אותו או לתקן אותו – הרי בישראל בקדנציה אחת מתקנים חוקי-יסוד יותר מאשר את החוקה האמריקאית ביותר מ-200 שנה. אז על מנת להגיד שהכנסת – יושב-ראש ועדת החוקה הביא לקריאה ראשונה בשבוע שעבר והכנסת אישרה, שלא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי-יסוד. אבל מהם חוקי יסוד? האם כל דבר שאכתוב על נייר ואתן לו את הכותרת: חוק-יסוד ימנע ביקורת שיפוטית? הרי ברור שמבחינת המשפט החוקתי זה דבר מגוחך; זה דבר חסר ערך. זאת אומרת, קודם כול בואו נגדיר מה הייחוד של חוקי-יסוד מבחינת תוכן, מבחינת דרכי קבלתם ותיקונם. השר יעקב נאמן, עליו השלום, הציע בתזכיר החוק שלו ב-2012, ארבע קריאות; הפרש של חצי שנה בין הקריאה השלישית לרביעית; רוב מוחלט בהצבעה בקריאה הרביעית – הרבה מאוד הצעות. זאת דווקא הצעה לא רעה, ההצעה מ-2012. אתה מתחיל הסדר בין הרשויות בקביעה הזאת של חוק-יסוד: החקיקה. לכן, ראש הממשלה עשה שירות חשוב כשהוא ציטט אותי בדיון, אבל השאלה מוחזרת לממשלה: אז למה אתם לא עושים את זה? למה במקום קונסטיטוציה אתם עושים פרוסטיטוציה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר – לא יודעת איפה הוא. כרגיל אין – אה, הינה, אני רואה. חבריי חברי הכנסת, אני לא אדבר על המצב הביטחוני – יש הרבה מאוד אנשים שכנראה מבינים בזה יותר טוב ממני. אני רק יכולה להגיד שזה מאוד מפחיד. כשאני רואה חדשות ורואה עוד פיגוע ועוד פיגוע ורואה עוד נרצח ישראלי, זה מפחיד. בסוף אנחנו בני אדם. גם כשאנחנו נבחרי ציבור אנחנו בני אדם, יש לנו משפחות וילדים, וזה מאוד מאוד מפחיד, כי יש הרגשה שאף אחד לא שולט על המצב. יש לנו שרים מפה עד הודעה חדשה – יש לנו שניים במשרד הביטחון, כבר לא ברור מי אחראי למה – אה, רגע, גם בן גביר שם, שלושה – אבל יש הרגשה של חוסר סדר מוחלט. אני ראיתי עכשיו כתבות, אתמול והיום בערוץ 12 – עדיין ערוץ 12 חופשי ופתוח, בדגש על המילה עדיין, אדוני היושב-ראש; חבר הכנסת ביסמוט, מוכר לך – כתבות על הונגריה ועל פולין. תקשיבו, קווי דמיון מפחידים. אתה שומע מה היה שם, מה קורה שם, מה קורה שם עם מערכת המשפט, עם השופטים. התחילו עם השופטים ואחר כך התקשורת. כי מה זאת אומרת שהתקשורת חופשית ומדברת על מה שבאמת קורה? אז הממשלה מדכאת את התקשורת, שיהיו עיתונאים מטעם. לא שחסר לנו עכשיו, יש לנו מלא מטעם – נכון, חבר הכנסת ביסמוט? אבל עוד יותר. אבל עזבו, מה קורה בכלכלה? מה קורה באינפלציה בהונגריה ובפולין? אנשים פשוט מאבדים את כספם. ביבי, אימא שלי בת 72. היא יותר צעירה ממך. האמת, אתה יותר מבוגר ממנה, אבל אתה צעיר ברוח. אתה גונב ממנה את הפנסיות שלה. כל מה שהיא הצליחה לחסוך במשך שנים בעבודה קשה, אתה גונב ממנה את הפנסיה – כי הבורסות יורדות, צריך להבין את זה. כל אחד מאיתנו עכשיו מפסיד כסף. אבל מילא אנחנו, אני עוד אוכל לתקן את זה כשאתה תלך סוף סוף, אבל אתה גונב פנסיה מאימא שלי בת ה-72, שהיא עדיין עובדת והיא בפחד אלוהים שחלילה אני אצטרך לממן אותה ושחלילה זה יפגע בילדים שלי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה אתה עושה לכל הרוחות? זה רק אצלך יש שני בתים שהמדינה מממנת - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - ותספורת ואיפור. למה אתה צריך איפור? מה אתה מסתיר שם שאתה צריך איפור? אתה גונב כסף מאזרחי ישראל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את לא שמעת שאמרתי. חבר הכנסת חילי טרופר, בבקשה. << קריאה >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> שרן לפניי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המזכירה? לפי הרשימה שיש בידי, עולה עכשיו חילי טרופר. << קריאה >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל רשום שרן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה שרשום אצלי זה מה שמחייב. תבקשי מהמזכירה שתעדכן את המחשב. חילי טרופר, ואחריו – שרון ניר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש לכם בעיה במערכת. בקואליציה הקודמת זה לא היה. עכשיו - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בטח. גם המחשבים התגייסו לסתימת הפיות. המזכירה, הם טוענים שצריך לעדכן את הרשימות במחשב. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול, אני מניח שבשם כולם אנחנו רוצים לשלוח תנחומים למשפחת יניב על הלל ויגל, זכרם לברכה. כמה גדלות נפש יש באם שאיבדה את שני בניה וברגע הנורא הזה קוראת לחברים של הבנים שנרצחו לעשות שירות משמעותי בצבא, להוסיף בלימוד תורה, "כמו שתמיד היינו עושים, מכינים מרק והולכים ומחלקים לחיילים", כך אמרה האם. קשה למצוא מילים מול הטרגדיה הנוראה והעצובה הזאת, ויש במילים של האימא השכולה – ובבחירה בכלל של המשפחה המופלאה הזאת לתרום את האיברים של הבנים – משום נחמה ותקווה. אבל כמה רחוקה גדלות האם אסתי יניב משפלותם של הפורעים. מראות הזוועה של כפר עולה באש, שהציתו פורעים יהודים, הן חרפה גדולה. החרפה מתעצמת כמבינים שהפורעים פעלו ברוחם של שרים וחברי כנסת. שר האוצר דיבר על הצורך לשדר שבעל הבית השתגע, ואז הוסיף לייק לציוץ של סגן ראש המועצה, שקרא למחוק את הכפר חווארה היום. השר לביטחון הפנים שתק שעות ארוכות, ואז אמר איזה משהו בחצי פה. אולי בקלות אפשר היה למצוא אותו לפני כמה שנים בין חבורת הפורעים הזאת. וחבר כנסת ממפלגתו הדגיש הבוקר ש"חווארה בוערת זה מה שאני רוצה לראות". ובכן, הפורעים הבינו את המסר – הם יצאו להראות שבעל הבית השתגע ויצאו לשרוף את חווארה. טוב שהיו שם, אגב, חיילי צה"ל טובים, שחילצו תושבים מבתים בוערים. גם בתוך החושך הנורא והכאב הגדול, יש לקוות שיהיו יותר ויותר שיקשיבו להצעת האם הכואבת – לשרת בצבא, ללמוד תורה ולחלק מרק לחיילים – ושיהיו פחות ופחות מי שיקשיבו להצעות של חברי קואליציה לשבור, למחוק ולשרוף. הלוואי שיבואו ימים טובים מאלה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת טרופר, כבר אמרתי היום שאותם מנהיגים שקוראים למלחמת אזרחים ולשפיכות דמים, ורק ככה עושים דמוקרטיה, גם הם צריכים לקחת את זה בחשבון. << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רק למען הסר ספק, אתה יודע, בעניין הזה אין לי פוזיציה. כל מי שקורא לסרב, לרדת מהארץ, משווה לעליית נאצים, נוהג באלימות ובשנאה – צריך לצאת מולו, חד-משמעית, לא משנה מאיפה זה בא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר. אחריה – חברת הכנסת שרן השכל. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, 14 נרצחים על לא עוול בכפם, ואני רוצה להקדיש את דבריי לזכרם ולעילוי נשמתם. 14 נרצחים בפעולות טרור מתחילת השנה: צעיר בן 27 נרצח הערב בצומת בית הערבה; יגל יניב בן ה-22 ואחיו הלל יניב בן ה-20 נרצחו אתמול בהר ברכה; יעקב ישראל פלאי בן השש ואחיו אשר מנחם פלאי בן השמונה ואלטר שלמה לדרמן, בן 19, נרצחו לפני שבועיים בטרמפיאדה בשכונת רמות בירושלים; סמל ראשון אסיל סועאד, בן 22, לוחם מג"ב, נרצח במחסום שועפאט; אליהו מזרחי, בן 48, אשתו נטלי זיסקין, בת 45, רפאל אליהו, בן 56, אשר נתן מורלי, בן 14, רבי שאול חי, בן 68, איליה סוסנסקי, בן 26, אירינה קורולובה, בת 59 – נרצחו בליל שישי השחור בסמוך לבית הכנסת בשכונת נווה יעקב שבירושלים. 14 נרצחים בחודש האחרון. לכל איש יש שם, כל אחד מהם היה עולם ומלואו עבור משפחתו ועבור סביבתו הקרובה. ממשלת ישראל, דמם של אזרחי ישראל אינו הפקר. צריך לעבור מדיבורים למעשים ולפעול באופן נוקב ובלתי מתפשר אל מול הטרור שמרים את ראשו. הבטחתם – תקיימו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרן השכל. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> לילה טוב לכולם. תקשיבו, היה חשוב לי לעלות לדבר על הקרע האדיר שאתם יוצרים כרגע בעם ישראל, שייקח שנים, אבל שנים, לאחות אותו. איפה נמצאת ההנהגה הרוחנית של עם ישראל, שתקום ותגיד לכם די? איפה הרבנים של עם ישראל, ששנייה יחזיקו אתכם, ימתנו אתכם? תקשיבו, אנחנו נמצאים במשבר מנהיגותי שלא היה כמוהו. אין מנהיג ואין מבוגר אחראי בעם ישראל. תראו מה קורה ברחובות, איזה כאוס. זה מגיע לכדי אלימות, הפגנות בכל מקום. בצומת ביצהר, בשילה, בתל אביב ובצפון. איפה לא? איפה המנהיג האחראי שיקום ויגיד: די, סטופ? ההנהגה הפוליטית היום בנויה מעסקנים חרדים, שמעדיפים להשאיר את הבוחרים שלהם - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה זה חרדים? רגע, את רוצה להאשים את המנהיגים - - - << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מדברת על נציגים עסקנים - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל זאת גזענות להגיד "חרדים". << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מדברת על נציגות. נציגים - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כל הנציגים – את יכולה לדבר. מה פתאום חרדים? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אמרתי, ואני אדייק את הדברים שלי, ועל זה אני רוצה עוד זמן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן. כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני צריך למחות כשאת אומרת "חרדים". << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אם אתה עוצר אותי, ושואל - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מוחה על זה שאת אומרת "נציגים חרדים". << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אני אומר עוד פעם: ההנהגה הפוליטית בנויה היום מעסקנים חרדים שמעדיפים להשאיר את הבוחרים שלהם רעבים ללחם רק כדי לשמר את הכיסא שלהם. זה מה שאתם עושים היום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> טוב. אם את עושה את זה בכוונה, אז תגידי מה שאת רוצה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ממשלה שבנויה מול קיצוניות מוחלטת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רק אל תתפלאי שיגידו לך – אני לא יודע מאיזה מוצא את, או מאיזה ארץ הגעת לפה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה לא יכול לעצור את זכות הדיבור שלי. אתה אמור להיות ניטרלי וממלכתי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, תדברי מה שאת רוצה. רק חשבתי שאת לא עושה את זה בכוונה. ידעו הצופים שחברת הכנסת שרן השכל אומרת את זה בכוונה וחוזרת על עצמה. בבקשה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> סליחה, מר אייכלר היקר, יש לי זכות דיבור, או שאתם רוצים לסתום לי את הפה כאן מעל בימת הכנסת. אני מבקשת את הזמן שיש לי. אתה לא תעצור אותי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל הזמן אמור להיעצר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זכות הדיבור שמורה לך. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה אמור להיות יושב-ראש כנסת ניטרלי ולא להכניס את העמדות שלך ואת הדעות שלך לתוך הנאום שלי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את מדברת בחציפות נגד יושב-ראש? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה לא תגיד לי מה חציפות ומה לא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ויותר חוצפה – נגד חרדים. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אם אתה בא ומנסה לחנך אותי, עם כל הכבוד - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל יש לי סמכות להוריד אותך מהבמה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ברור, יש לך סמכות גם לסתום לנו את הפה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא אעשה את זה. ודאי, אנחנו הרי דיקטטורים, אתם הדמוקרטים. חצופים. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז תסתמו לנו את הפה, נכון? ממשלה שבנויה מקיצוניות מוחלטת שיוצרת טרלול מוחלט ואלימות, שמשרתת את הסחת הדעת בדרך להשתלטות על מוקדי כוח במדינת ישראל; חברי כנסת שנמצאים כמו אוגרים שמכרסמים ושותקים, העיקר לשמור על הכיסא; חבורה שהחליטה לפתוח את הפצעים הכי גדולים בחברה הישראלית, כי זה משרת אתכם פוליטית. הפצעים והשסעים שבלב החברה הישראלית, לנו, בלב-ליבו של העם היהודי, ייקח שנים לתקן את מה שאתם יוצרים כרגע. אנחנו, הדור הצעיר - - - << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - על מה את מדברת? תפתחי – שרן, יש אנשים שלא רואים את הדבשת של עצמם. את לא רואה את הדבשת של עצמך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הזמן שלך תם. אני מוסיף לך דקה אחת, כדי שכל הצופים יראו שאת מדברת באלימות כזאת נגד האלימות. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, כנראה שהיא לא רואה את הדבשת של עצמה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא. לא. בסדר. עכשיו, שהיא תמשיך. תני לה, תני לה. הוספתי לה דקה, שהיא תמשיך. כן. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - לא להתגייס - - - מרי אזרחי, את צודקת - - - << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אנחנו הדור הצעיר שמתגייס לצה"ל ושירת בקרבי, חברת הכנסת וולדיגר. בקרבי אני שירתי. << קריאה >>מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):<< קריאה >> קצת בנעימות, קצת בממלכתיות. אני מזכירה לך, אני מזכירה לך שאת הצטרפת למחנה הממלכתי - - - << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתם לא תקראו לנו "בוגדים", אתם לא תקראו לנו "שמאלנים". אני שירתי שירות יותר קרבי ממך, בתקופות של האינתיפאדה השנייה. אתם לא תחנכו אותנו. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> מתנהגים בממלכתיות. אל תתקפי כל הזמן. את יכולה לצעוק. תצעקי. יש לך ואחד דבשת, ואחד דבשת. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואם אתה לא מסוגל לשלוט במליאה, אז אני מבקשת את זמן הדיבור שלי, עם כל הכבוד. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איזה דבשת יש לה? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אנחנו, הדור הצעיר, נצטרך לתקן במשך שנים את מה שאתם יוצרים עכשיו. הדור שלי הוא לא אתם. אתם סכסכנים, שמלבים את השנאה בעם שלנו. סבא וסבתא שלי, כמו רבים מעם ישראל, נלחמו על המתינות, מה שנקרא המתינות הספרדית. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - פוליטיקה, תתביישי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הם שילמו מחירים בלתי רגילים - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. נא לרדת. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - כדי לאפשר לנו חיים מלאים ועשירים במורשת ובהיסטוריה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מבקש לסיים מייד. אני הוספתי לך דקה. תודה רבה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עם כל הכבוד, גם בדקה הזו לא הפסקתם להפריע לי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא הפרעתי לך. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן. אתה הפרעת לי. וולדינגר הפריעה לי, עם כל הכבוד. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> וולדיגר, וולדיגר, בלי נ'. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם את לא יורדת – אני מבקש ממך לרדת מהבמה. את סיימת את הדברים שלך. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עם כל הכבוד – ברור. אתם יכולים גם לסתום לנו את הפה. תוציאו אותנו מהוועדות. תסתמו לנו את הפה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, כולם ראו. כל הצופים ראו בדיוק מי פה האלים. מי דיבר באלימות. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תיקח את כלל הדיבור שלי כאן מעל בימת הכנסת. בבקשה, תסתמו לנו את הפה, שימו לנו גם סלוטייפ. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> תגידי - - - תגידי 20 פעם - - - << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא מספיק כל מה שאתם הורסים בחודש האחרון. כמה שנאה ואלימות אתם מלבים פה, פשוט בושה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. זכות הדיבור שלך. בבקשה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> להגיד את זה 20 פעם לא יהפוך את זה למציאות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כי יש לך פריבילגיה לשרת בצה"ל, יש לך פריבילגיה לשלם מיסים, יש לך הרבה פריבילגיות - - - << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - גם הילדים שלי שירתו בצה"ל - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת אלהואשלה, בבקשה. תנו לחבר הכנסת אלהואשלה לדבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתמול תקפו את מח"ט - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זכות הדיבור לחבר הכנסת אלהואשלה. אל תסתמו לו פיות. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת - - - << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מי תקף אותו? למה תקפו אותו? ומי גיבה את התוקפים? מח"ט בצה"ל - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת שרן השכל, אני קורא אותך בקריאה ראשונה לסדר. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - לצרוח. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הוא קורא אותך בקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת השכל, את שומעת שאני קורא לך? קריאה שנייה. הסדרנים נמצאים פה? << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתם קורעים - - - איפה ההנהגה שלכם - - - בעם ישראל - - - << קריאה >>מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):<< קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת השכל, אני מבקש ממך להתיישב, לפני שאני אבקש להוציא אותך מהמליאה. נא לשבת בבקשה בשקט. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תסתמו לנו את הפה גם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אלימות היום - - - נגד - - - הכי טובים שיש בצה"ל, זאת האלימות שיש. שמישהו יגנה את זה כבר פה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כל כך הרבה אלימות וכל כך הרבה זעם. לדבר על אלימות. היא דיברה נגד אלימות באלימות נוראה. זאת האלימות שאתם מכניסים בעם. אתם קוראים למלחמת אזרחים, אתם קוראים לשפיכות דמים ועוד מדברים על דמוקרטיה נגד אלימות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה היא ביקשה, שיגנו אלימות כלפי חיילי צה"ל? בושה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז זהו. זאת הבושה הגדולה ביותר, שחבר כנסת מדבר באלימות כזאת נגד אלימות. אני מאפס את השעון ואתה מתחיל מהתחלה. בבקשה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תודה. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הממשלה קיבלה את אמון הציבור והכנסת עוד בסוף השנה שעברה. מאז עברו כמעט חודשיים. במהלך 24 השעות האחרונות נרצחו שלושה אזרחים ערבים: מוחמד כאמל חסארמה, כמיל מוחמד חסארמה, אחמד טיטי. מתחילת השנה נרצחו בחברה הערבית 26 בני אדם. לפי מרכז אמאן, 26 נפשות. 26 נפשות, 26 משפחות, 26 עולמות, ועוד אנחנו בתחילת השנה. בקצב הזה, אדוני היושב-ראש, אנחנו נחצה את רף ה-150 נרצחים בחברה הערבית במהלך השנה הזאת. הפשיעה והאלימות משתוללות בחברה הערבית. אנשים חיים בפחד מתמיד, חסרי ביטחון אישי. תחושה מוצדקת של כאוס מוחלט, ולאף אחד לא אכפת. במילה אחת: אנרכיה. אין טיפול מקצועי ואין אפילו נראות של טיפול. משטרת ישראל מתקשה מאוד להביא תוצאות ולהוריד באופן דרסטי את רמות הפשיעה והאלימות. רבותיי, האלימות והפשיעה בחברה הערבית הן גם בעיה של כלל החברה הישראלית, ואינני חושב שאני מחדש בזה שום דבר. טמינת הראש בחול של כלל גורמי הממשל והאכיפה היא מעשה בלתי מתקבל על הדעת, שגובל אפילו בהפקרות. הממשלה כן עובדת בתחום אחר, או יותר נכון הורסת במקום אחר: אצל האזרחים הבדואים בנגב. חלוקת צווים להריסה בכמות בלתי נתפסת, הריסת בתי תושבים והשארת משפחות שלמות בלי קורת גג תחת כיפת השמיים. גופי האכיפה – וזה מידע שנמסר כאן בכנסת מגורמי האכיפה – מקיימים ישיבה שבועית בנושא לצורך תיאום וביצוע צווי הריסה. עד כמה זה מעורר חלחלה, להרוס ולהפקיר משפחות, זה כן מתואם ומאורגן, אבל למצוא פתרונות, כמו ששמענו בוועדה אחרת בכנסת, זה לא קורה. בתחום הזה יד שמאל לא יודעת מה יד ימין עושה, אף אחד לא לוקח אחריות. איך האזרח בנגב יכול להסתכל על הממשלה שאמורה לשרת אותו בידיעה שאלו העובדות? למה הממשלה הזו מכוונת? האם להשארת אזרחים בשטח ללא כל פתרון או תנאי מחיה? זו אחריותה של הממשלה כלפי כלל אזרחיה. כמו שהיא חייבת לספק פתרונות בסביון, היא חייבת לספק פתרונות גם ביישובים הבדואיים בנגב. ומשום שזה מצב בלתי נסבל ובלתי סביר, ב-9 במרץ תתקיים הפגנה בבאר שבע. אני קורא מכאן לכלל האזרחים הבדואים בנגב לצאת להפגין באופן חוקי במחאה על המשך, והתגברות, מדיניות ההריסות בנגב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הגיע הזמן להשמיע קול זעקה: די להרס, רוצים פתרונות ועכשיו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלהואשלה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, תרשה לי בבקשה לדבר בשפה הערבית, לפנות אל הציבור שלנו בשפה שלנו. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> - - - תרגום. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא יהיה - - - << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> גלעד קריב - - - מה שאני רוצה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת וולדיגר, את התמצית הוא יתרגם בסוף. << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> - - - לבקש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי מעיר לך? אל תתייחסי, אל תתייחסי. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מבקש את השניות שהפסדתי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, אני אתן לך את זה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה רוצה שאתרגם או שלא צריך? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא צריך. << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> אני אשמח לתרגום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את רוצה עוד את התרגום? לא היה לך מספיק – אני מבין קצת ערבית, לא כדאי לך לשמוע את זה עוד פעם. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך משהו בקצרה. אני רוצה להגיד לך משהו בקצרה. << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> - - - בולדוג - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם את רוצה, הוא ייתן לך את זה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מי שהתייחס אלינו כאל אור לגויים ורצה אותנו חוטבי עצים ושואבי מים, מסתכל על המליאה פה ורואה שאנחנו איגרא רמא ואתם בירא עמיקתא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה יודע שזה בארמית, כן? חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יפה אמרת, איימן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, חזרתי לא מזמן, לפני חצי שעה בערך, מהפגנה מדהימה ברחובות ירושלים, שנערכה היום לצד הפגנות נוספות בעקבות הפוגרום הזוועתי, המזכיר ימים אפלים בתולדות העם היהודי. באופן ממש ספונטני כמעט התארגנו אלפי אלפי אנשים ברחבי הארץ להפגנות נגד הפוגרום ונגד מה שהוליד אותו. ומה שהוליד אותו זה הכיבוש והמפלצות הגזעניות שמובילות את הכיבוש ומצדדות בו, ושלחו את הפורעים, חלקם אפילו לא מתביישים בזה, היללו אותם לאחר מכן. יש פה אפילו יושב-ראש ועדה שאמר בלי כחל ושרק שזה מה שהוא רוצה לראות. יש מישהו נוסף שאמר היום בוועדת החוקה, אם זה לא היה כל כך הזוי ומעיד כנראה על מוגבלותו של אותו אדם, הייתי אולי זועם שהשווה את המפגינים נגד הדיקטטורה לאלה שעשו את הפוגרום אתמול בחווארה, אבל אמרתי, יש אנשים שמגיע להם ליהנות מנסיבות מקילות, ובמקרה של האדם המדובר יש נסיבות מקילות שקשורות ליכולותיו. אז אני חוזר: היו הפגנות שהשתתפו בהן אלפי אנשים. פה בירושלים הייתה הפגנה של למעלה מ-1,000 איש. צריך להבין כי כנגד ההשמצות הפרועות, הגידופים, הקללות, הבוז של החבורה שיושבת בצד הזה ועוזריה, האנשים שיוצאים להפגין מדי מוצ"ש נגד הדיקטטורה הפשיסטית המתהווה, ואלה שיוצאים להפגין נגד הכיבוש ופשעיו כמו היום –הם אנשים שמה שמניע אותם הוא טובת החברה שלנו. אני חייב להגיד לכם שמבחינתי, כשקוראים לי פה בוגד, עוכר ישראל, זה לא מכאיב לי ולא מזיז לי, משום שאני בז לאנשים שאומרים את זה. אבל אני יותר חש כאב עבור השותפים שלי, כי מה שמניע אותנו, להבדיל, דרך אגב, מלא מעט כאלה שיושבים שם, שמה שמעניין אותם הוא באמת רק טובת העם שלהם – מה שמניע אותנו הוא רק מה שטוב לחברה. כשאנחנו נלחמים נגד הכיבוש ונגד הפשעים האיומים כמו שהיו אתמול, ונגד הפשיזם והדיקטטורה ונגד ניצול עובדים ונגד אפליה של נשים וכן הלאה וכן הלאה, אנחנו עושים את זה מסיבות ערכיות. מה שמניע אותנו הוא לא מה שמניע אותם – השנאה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השעון סותם את הפיות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מייד מסיים, ברשותך. רק אם תרשה לי לסיים את המשפט. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משפט אחרון, כן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן. יש מושג שנקרא השלכה – אני מדבר במובן של פרויד, Projection – שאומר שאתה מייחס לזולת תחושות ורגשות ומאוויים שהם בעצם שלך; כשהם קוראים לנו שונאי ישראל, מה שהם בעצם אומרים במילים אחרות – אפרופו, השלכה – הוא שהם שונאים אותנו, והם שונאים את הערכים הדמוקרטיים והאוניברסליים שלנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל כדי להצדיק את השנאה שלהם, הם מטילים אותה עלינו, משליכים אותה עלינו. זה לא יעזור להם, נמשיך להילחם לשוויון ולצדק לכולם, כי אנחנו אוניברסליים; אנחנו לא לאומניים ולא סגורים, אלא אוניברסליים, דמוקרטיים אמיתיים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תראו, פגשתי היום קבוצה של סטודנטים. הם שאלו אותי: מה כל כך מפחיד אותך ברפורמה הזאת, ברפורמה המשפטית? אולי יש בה גם דברים טובים. אז אמרתי להם: באתם ביום רע, אבל יש לי דוגמה טובה; יום רע, כי אנחנו אחרי פיגוע נורא, אם הייתה צריכה לקבור את שני בניה, וזה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות למשפחה, לאימא ולנו כחברה. אבל אפשר לתת שם דוגמה טובה: הפרעות, הבושה הגדולה הזאת בחווארה, כשטרוריסטים יהודים לקחו את החוק לידיים, שרפו בתים על היושבים עליהם, העסיקו את כוחות צה"ל, ירו באחד מהפלסטינים, הרסו 50 מכוניות – דבר נורא ואיום. אבל זה דבר אחד. אחר כך הגיע השר – לא השר; יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, ואמר: זה מה שצריך לעשות. אבל לא הטרוריסטים היהודים צריכים לעשות את זה; הצבא שלנו צריך לעשות את זה. ואז מה זה אומר? זה אומר שהילדים שלי ושלכם, של מי שרואה אותי עכשיו, הם אלה שיקבלו את הפקודה לשרוף אנשים על יושביהם. זה מה שהוא אמר. סביר להניח שזה יגיע לבית משפט, נכון? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אין בית משפט. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה יגיע לבית משפט, אלא מה? בבית המשפט שלהם, של אחרי הרפורמה. הוא לא יוכל לפסול את זה, כי לא יהיו לו סמכויות לפסול. אלה שופטים שלהם, ואם חס וחלילה יימצאו 15 שופטים שלהם שיפסלו את זה, תבוא פסקת ההתגברות ותתגבר על הפסילה שלהם. זו בדיוק כל הרפורמה על רגל אחת. הממשלה הזאת שתהיה, במידה ותהיה רפורמה, ויהיו בה אנשים שנמצאים בה היום ואחרים, אני מניח שאם הם יישארו בשלטון – את אותם אנשים שראינו בחווארה אנחנו נראה כאן על הספסלים. כמו שיש כאן היום על הספסלים אנשים שהיו בחווארות אחרות, נראה אותם פה. זו המהות של הרפורמה. אני קורא לחבריי השפויים בליכוד ובציונות הדתית, ויש שפויים: תצאו מהמקום שאתם נמצאים בו. אתם מחרבים לנו את המדינה. לא היה כדבר הזה מאז קום המדינה. אין בליכוד אנשים שפויים שיבואו ויגידו: רגע, בואו נלחץ על הברקס רגע לפני שיהיה מאוחר מדי. אתם לא רואים מה קורה? תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בפתח הדברים אני מבקש להביע תנחומים למשפחתו של הצעיר הישראלי שנרצח היום בפיגוע נוסף בצפון ים המלח. הלוואי ויינתן לנו העוז; הלוואי ונתברך כולנו בברכת השלום. אדוני היושב-ראש, לפני תחילתו של הדיון התבשרנו על התפטרותו של חבר הכנסת אבי מעוז מתפקידו כסגן שר. על פניו ראוי היה לברך על ההתפטרות של האדם הזה, שכל משנתו שנאת אחים והסתה: ברוך שפטרנו מעונשו של זה. אלא שכשנזכרים שסביב שולחן הממשלה עדיין יושבים שרים לא מעטים המבקשים לקדם תפיסת עולם גזענית ומפלה, עולה החשש כי מדובר בברכה לבטלה. גם לאחר התפטרותו של סגן השר חסר הנועם, נותר במלוא עוצמתו המאבק על ערכיה ועל צביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. המאבק הזה בא לידי ביטוי באירועי היממה האחרונה, המעיבים על האבל הכבד של כולנו על הרוגי הטרור. שתיקתו הרועמת של השר לביטחון לאומי, עובר לדבריו השערורייתיים, המקוממים והמסוכנים של יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי ועד לדבריו של חבר מפלגתם שאמר היום בוועדת החוקה שהמפגינים במחאה נגד הרס מערכת המשפט דומים לפורעים שמחזיקים בידם לפידים מציתי אש. גם הערב הזה מן הראוי לחזור ולקבוע בקול ברור: השר בן גביר וחבורתו מסכנים את כולנו. הם מציבים סכנה לערכיה של מדינת ישראל, הן הדמוקרטיים והן היהודיים; הם מציבים סכנה לא פחותה מזו גם לביטחון האישי והלאומי שלנו, שהופקד בידם מתוך הרשלנות, היהירות, הפזיזות והשחיתות של ראש הממשלה. השר בן גביר הציג את עצמו בקמפיין כבעל הבית. חודשיים אחרי מינויו דומה שניתן כבר לקבוע שהוא דומה הרבה יותר לנעל בית; נעל חמימה וחביבה שניתן לנעול בתוך הבית הרגוע והבטוח, אך לא ניתן לצאת איתה לעולם האמיתי בחוץ, זה שנושבות בו רוחות סוערות. איתמר בן גביר הוא יחצן, קמפיינר של שנאה ותו לא. אין בו אף אחת מהתכונות הנדרשות לשר המופקד על ביטחוננו האישי והלאומי ואין בו גרם אחד של ניסיון וחוכמת חיים. הוא עומד בראש חבורה פרועה וספוגה בשנאה ובקנאות המשולות לפחיות בנזין המושלכות אל המדורה הבוערת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אם חפצי חיים – משפט אחרון, אדוני – אם חפצי חיים אנו, חיים ערכיים וחיים במובן הפשוט ביותר של המושג, הגיע הזמן שאנחנו כולנו ננהג במנהגם של בעלי הבית של המדינה הזו ונראה את הדרך לשר המופקר והמסוכן הזה אל ביתו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בנימין נתניהו, הגיע הזמן לפטר את איתמר בן גביר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היה לי נאום מוכן לכבוד האירוע, אבל אני מתקשה לחשוב על כל דבר אחר מלבד הכותרת הנוראית שראיתי לפני כמה דקות, שיהודים ניסו לתקוף חיילי צה"ל. יהודים נהגו ברכב, האיצו כלפי חיילים וקצינים בצה"ל, והם נאלצו לירות לעברם – לירות לעבר יהודים, חיילי צה"ל – וזה קורה כי אין גינוי מהמפלגה של איתמר בן גביר. נמצאת פה אחת הנציגות – מיכל, את נמצאת פה, אולי גם תקשיבי לדברים. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל אני לא מהמפלגה שלו. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין גינוי מהצד שלכם, וזה נותן לאנרכיסטים האלה כוח לתקוף חיילי צה"ל. שתביני מה קרה עכשיו. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זה לא פופוליסטי להגן על חיילי צה"ל. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא פופוליסטי. הדבר היחיד שצריך לעשות פה עכשיו, כל הבית הזה עכשיו – כל הבית הזה צריך לעצור הכול ולומר בקול ברור: חיילי צה"ל הם מחוץ לתחום. כל מי שמרים יד על חיילי צה"ל צריך להיענש בחומרה, צריך להיעצר. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אין שר במליאה - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> וזה צריך לצאת מכם, כי העובדה שיו"ר הוועדה שאחראי על משטרת ישראל היום אומר בתוכניות ברדיו שהוא רוצה לירות - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין שר במליאה. מה קורה פה היום? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא פה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> שר הקליטה פה. אופיר, סליחה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - הגיעה עזרה מיידית - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> וגם חבר במפלגה. מה שקורה פה היום זה תוצאה ישירה של ההסתה הפרועה ששמענו הבוקר, שהאיש שאחראי על המשטרה בכנסת, יו"ר הוועדה, אומר שצריך לשרוף כפרים. ואחרי זה, כשהוא מתקן את זה כבר, אז מה הוא אומר? לא, לא התכוונתי שאזרחים יעשו את זה, התכוונתי שחיילים יעשו את זה. וזה מה שאנחנו רואים פה היום. אז שום נאום שאני אדבר לא מספיק חשוב, חוץ מהעובדה שאני מבקש מכם, כבר מתחנן אליכם, תעמדו ותגידו למופרעים האלה שהם לא מייצגים אתכם, הם לא מייצגים אף אחד. אף אחד לא יתקוף את חיילי צה"ל. זה צריך להיות משהו שהבית הזה אומר בקול ברור. הייתי מצפה שהבוקר, במקום ששר הפיתות בן גביר יתחבא וילך לעשות ישיבת סיעה פופוליסטית במקום פופוליסטי, הוא יגיד בקול ברור: זו אינה דרכה של היהדות, זו אינה דרכה של הציונות. הם לא מייצגים אף אחד, וגם הוא לא מייצג אף אחד, כי הממשלה הזאת הפכה להיות ממשלת בושה לממשלת חורבן, וכל מדינת ישראל משלמת על זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דן אילוז נמצא? חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> יישר כוח, רון. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, אדוני שר העלייה והקליטה חברי אופיר סופר – אופיר, אתה שומע? אני מקדישה לך את הנאום שלי. איך נקלע חבר הכנסת סופר לטרגדיה היוונית הזאת שבה תוקפים את חיילי צה"ל, חיילי צה"ל, שעליהם הגן בחירוף נפש כשהיה חבר אופוזיציה, שהיה חבר לרפורמת נפש אחת? איך השר שהלוחמים שהוא כל כך הגן עליהם – תוקפים אותם ואף אחד לא מדבר? ומח"ט שומרון – תוקפים אותו, ורכבים של יהודים עולים על חיילי צה"ל, והשר לביטחון היהודים לא מעז לומר מילה; הוא לא מעז לגנות את המתפרעים, כי אז זה פוגע לו בבייס. רק שהשר לביטחון היהודים שכח: 1. שיש לו הרבה שלא מן הבייס שהצביעו לו וכעת הם מאוכזבים; 2. הוא שכח שהוא שולח את כוחות היס"מ והמשטרה והשיטור ומסכן את חייהם על ידי מי? מי מסכן את החיילים והשוטרים? אתה יודע, חבר הכנסת מיקי לוי? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, תגלי לי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אולי השר אופיר יגיד לך מי מסכן את החיילים והשוטרים. אתה, ראיתי אותך פה נלחם, נלחם כדי להגן עליהם, ועכשיו הפקרנו אותם. ובשבוע שעבר, אני עוד זוכרת את לוחמי הסיירת, לוחמי הסיירת שהותקפו על ידי המתנחלים מיצהר. << קריאה >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << קריאה >> מירב, על מה את מדברת? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מדברת על זה שחיילי צה"ל - - - << קריאה >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << קריאה >> מירב, את רוצה לדבר איתי? את רוצה לדבר איתי? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להבין איך במשמרת שלך, בממשלה הזאת, תוקפים חיילי צה"ל. << קריאה >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << קריאה >> את רוצה לדבר איתי? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יכולה לפנות אליך? << קריאה >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << קריאה >> אז אני יכול לענות לך? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוודאי. << קריאה >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << קריאה >> יופי. אז תני לי עשר שניות? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << קריאה >> אל תעשי שימוש לא בחיילי צה"ל, לא בדם - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני עושה שימוש בחיילי צה"ל? << קריאה >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << קריאה >> תתביישי לך - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> היא רק - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שאלתי אותך איך אתה עומד מן הצד כשתוקפים חיילי צה"ל. אתה יודע שתקפו היום את מח"ט שומרון? אתה יודע את זה? אתה יודע שבשבוע שעבר תקפו לוחמי סיירת גולני ביצהר – אף אחד לא מגבה את הלוחמים האלה אל מול פורעי החוק. למה? אני רוצה להגיד עוד משהו ב-30 השניות שהוא לקח. חכה, לפני שאתה ממהר. כן, אני מצפה ממך, כי ראיתי איך אתה נלחם. ואני לא עושה שימוש בחיילי צה"ל, להפך. אני והחברים שלי מגינים עליהם - - - << קריאה >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << קריאה >> מירב - - - את לא עושה שימוש בחיילי צה"ל - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא עושה. אתה יודע שאני הבן אדם האחרון שיעשה שימוש בלוחמי צה"ל. אני רוצה להגן עליהם, שלא יתקפו אותם המתנחלים. זה מה שאני אומרת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – לא נמצא פה; חבר הכנסת אחמד טיבי; חבר הכנסת מנסור עבאס; חבר הכנסת יעקב אשר. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אדוני יושב-ראש הקואליציה, המליאה סוערת. אין פה הרבה אנשים, אבל היא סוערת. היא סוערת כי אנחנו נסערים. היא סוערת. ירדה מפה קודם חברת כנסת בדמעות, אדוני היושב-ראש, כשהיא מדברת איתך ומסבירה לך מה קורה למטה, מה קורה בשטח, מה אנחנו מקבלים מאנשים שנמצאים ברחוב, מהחיילים, מהלוחמים, מהחשש שלנו למה שקורה במדינה הזאת של כולנו. אז אני רוצה להגיד לך משהו, אדוני השר, שאני מחזיק ממך גם לוחם אמיץ, גם איש שאוהב את ארץ ישראל ועם ישראל. אולי אתה לא יודע, אבל דובר צה"ל דיווח הערב על כמה תקריות שבהן, על פי החשד, מתנחלים תקפו לוחמי צה"ל ביהודה ושומרון. אזרחי ישראל תקפו לוחמי צה"ל ביהודה ושומרון. אני לא אוהב שאומרים "מתנחלים", כי אני חושב שזה מוציא דיבתה של קבוצה נהדרת בציבור הישראלי. ציבור המתנחלים והמתיישבים ביהודה ושומרון זה ציבור אמיץ ונהדר וחשוב. << קריאה >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << קריאה >> עודד, שנייה אחת, בוא נעמיד דברים על דיוקם - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לשר זכות לבקש עכשיו, בכל שלב, אחרי הנאום שלו, יש לך זכות לבקש זכות דיבור. בבקשה, תמשיך. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> וזה בהמשך לתקיפות שהותקף המח"ט אתמול. אתה יודע, אתם כל הזמן טומנים את הראש בחול ואומרים: אנחנו לא ידענו, אנחנו לא הכרנו. נכנסתי עכשיו לקרוא את ההודעה באנגלית שפרסמה מחלקת המדינה האמריקאית על הפסגה שקיימה ממשלת ישראל. נציגים רשמיים של ממשלת ישראל בפסגה חתומים על ההודעה המשותפת הזאת. תקרא, אופיר, מה היא כותבת על המקומות הקדושים בירושלים. הם לא מדברים רק על הנושא ועל המעמד של הירדנים בהר הבית. לא, זה לא, זה המקומות הקדושים בירושלים. אני חושב שזה משהו שפעם ראשונה מופיע על הנייר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יש את כנסיית הקבר, יש את הוויה דולורוזה, יש הרבה דברים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, וגם בזה אני מבין שיש לירדנים את האחריות. ויותר מזה – הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון, שחור על גבי לבן. מה אומרים שרי הממשלה? זה לא על דעתנו. מה זה לא על דעתכם? סעיף 4 בחוק-יסוד: הממשלה: האחריות המשותפת – הממשלה חבה באחריות משותפת בפני הכנסת. אם אתם חושבים שאתם תוכלו להתחמק מאחריות ממה שקורה כאן, אתם טועים. אתם אחראים גם למה שהממשלה הזאת לא עושה, אבל בטח למה שהיא עושה. דבר אחד היא עושה ודבר אחד היא לא עושה. היא עושה הכול כדי לחרב ולהרוס את המרקם החברתי במדינת ישראל, וכדי לזרוע פירוד בין איש לרעהו. הכול. השמצות חדשות לבקרים. היא לא עושה דבר – דבר – כדי להילחם באמת במי שהם האויבים שלנו. זה נראה כאילו האויבים, שבהם הממשלה הזאת נלחמת, יושבים פה בבניין; יושבים פה באופוזיציה. האויבים שלכם הם אלה שרוצחים, והם אלה שמבצעים את פיגועי הטרור, הם לא הלוחמים האמיצים, שגם מניפים דגלי ישראל ברחוב בהפגנה, שהפכתם אותם לאנרכיסטים. ובסוף - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - חיילי צה"ל עומדים בפני אזרחי ישראל שתוקפים אותם. בעיניי נחצו כבר כל הקווים. כבר אין קו שלא נחצה פה, ואתם ממשיכים לטמון את הראש בחול. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. השר סופר ביקש להתייחס עכשיו, אז השר סופר, בבקשה. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> ערב טוב, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני אגיד, ואני מדבר בגילוי לב, הימים הם ימים קשים – ימים קשים גם בגלל הפיגועים וימים קשים גם בגלל שהפיגועים האלה שזורים באווירה ציבורית קשה מאוד. הייתי שמח אם האווירה הציבורית הייתה אחרת; הייתי שמח לוותר על התוצאות הקשות של הפיגועים האלה. אין לי ספק שהאויב שמתבונן בנו, גם במליאה וגם ברחובות ישראל – האויב מבית ומרחוק רואה את הכאב שלנו, מברך עליו, נהנה מזה ומנצל את זה להצלחה. כן, יכול להיות שאני קצת איש נאיבי, ואיך מישהו אמר לי היום? אני לא אפרגן לעצמי, אבל אני מנסה לעשות מהלכים שכן יקדמו הידברות. מה לעשות? החששות קיימים בשני הצדדים, ואני מדבר עם שני הצדדים. לא אמרתי לוותר על הרפורמה, לא אמרתי לשנות אותה מקצה לקצה; להשאיר את המהות, אבל לקיים הידברות. אני בהחלט לא מוכן לקבל – הייתי עסוק במשהו אחר, אבל כשאמרתם לי שהיה ניסיון תקיפה, או משהו בסגנון הזה, אז ראיתי ב-22:55 ציוץ של גלי צה"ל, תקיפה של מח"ט שומרון על ידי ישראלי. אבל בעוד הטוויטר מדווח לנו, אני מקבל את הדיווח, שחברתי שדיברה איתי לפני חצי שעה, ואתה, ידידי, יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה, תוקפים אותי על העניין הזה. אז כן, אני לא שש לגנות כל גינוי, אבל אם טרחתם לשאול בעניין הזה, אז בוודאי. אני לא חושב בכלל שלאחד מכם – ואם כנים אנחנו ואם כנים אתם, אתם יודעים בדיוק מה רמת הרגישות וכמה אכפת לי, כמו שאני מאמין שאכפת לכם. אני אגיד שגם כשהייתי חבר אופוזיציה – ותבדקו אותי, למעט ציוץ אחד, שהיה בשעת לילה מאוחרת, השתדלתי שלא לקשור בין הפעילות. וכן, כשזה היה, זה היה בכאב. ואין לי בעיה שתתקפו, וגם כשצייצתי היום לפני שעה היה הניסוח: אני אחראי כשר בממשלת ישראל; בין על הפעולות שידעתי, בין על פעולות שלא ידעתי. לא מתנער משום אחריות. זו המשימה שלנו. המשימה שלנו היא לנצח את הטרור, להכריע את הטרור. הוא לא התחיל היום והוא כנראה גם לא ייגמר מחר – אבל זה לא לתירוצים, זה פשוט מה שצריך לעשות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא יהיה חבר הכנסת אייכלר. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> סליחה? << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> יש רשימת חברי הכנסת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו באמת חיים בתקופה מאוד מאוד מאוד קשה מכל הבחינות. הטרור מנצל היטב את הכאוס שיש במדינת ישראל, והמספרים האיומים של ההרוגים בטרור בחודש האחרון באמת מדברים בעד עצמם. אבל יש הרבה אנשים שבאמת חוששים, כבוד השר. לא סתם הם חוששים, כי הם פשוט לא יודעים את מה שאני יודע ומה שרוב האנשים יודעים, שההפיכה השיפוטית וההפיכה המשפטית לא התקיימה עכשיו, אלא בדיוק לפני 30 שנה, בוועדה קטנה – בוועדת החוקה בכנסת – על ידי מספר בודדים של חברי כנסת. מי שאין לו את כל הפרטים, שייכנס לתחקיר או לראיונות שעשה עקיבא ביגמן – נדמה לי שקוראים לו עקיבא ביגמן – בערוץ 14 השבוע. הוא פשוט ראיין את האנשים. הוא ראיין גם את אוריאל לין, את יושב-ראש הוועדה, גם את דן מרידור, גם אחרים, גם חיים רמון. אני הכרתי את הנושא מאז. הייתה פה רמייה נוראה של חברי כנסת שאמרו להם שמדברים על חוקים סמליים של הצהרה על חוק כבוד האדם וחרותו. ממש דקלרטיבי. והיה חבר הכנסת מיקי איתן שצעק: רגע, הרי זה ייתן לבג"ץ סמכות לפסול חוקים. אמרו לו: מה אתה מדבר, אין דבר כזה. לא זאת הכוונה ולא זה העניין. כתבו שמדינה דמוקרטית – אגב, במגילת העצמאות לא כתוב מדינה דמוקרטית - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> וכמה חוקים פסלו ב-30 שנה? << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> - - לא בגלל שהם לא רצו לעשות חופש דת. ההפך, כתוב חופש דת, אבל לא כתוב דמוקרטית, כתוב יהודית. אז הם אמרו: בואו נעשה יהודית-דמוקרטית. אז היה פה חבר כנסת הרב לוי שאמר: אולי נעשה מורשת יהודית? אז אמר אוריאל לין: מהי היהדות אם לא המורשת? אז נשאר יהודית דמוקרטית בלי המורשת. אז – אחרי ההצבעה הזאת בוועדת החוקה כשעברה ההצעה – הגיעה לכנסת למליאה, היו פה 32 ח"כים. זה היה ממש כמו עכשיו. אף אחד לא חשב שהולכים לעשות פה הפיכה. זו הייתה הפיכת מחתרת בלתי רגילה – רק דן מרידור ואהרון ברק ידעו מזה. אפילו חיים רמון לא ידע מזה. ומה קרה? הם עשו הפיכה שבה הכריז אהרון ברק שמהיום והלאה יש לנו חוקה. ומאז קום המדינה, אדוני היושב-ראש, היהדות החרדית והדתית לא הסכימו לעשות חוקה, כי אנחנו מאמינים באמונה שלמה שחוקתה של ארץ ישראל היא חוקת התורה, והחילוניים שהיו רוב לא רצו לשמור על חוקת התורה. אז הייתה הסכמה בלתי כתובה שאין חוקה, למרות שהמדינה – הייתה אסיפה מכוננת שהחליטה לעשות חוקה. ידעו כל השנים שלא עושים חוקה, בגלל שאי-אפשר. חוקה זה כשיש הסכמה של עם, ועם עתיק יומין שיש לו חוקת תורה, לא יעשה חוקה אחרת, הוא לא יסכים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואז עשה אהרן ברק הפיכה משפטית בלתי חוקית בעליל, והפך את מדינת ישראל ממדינה דמוקרטית פרלמנטרית למדינה דיקטטורית, שבמקרה הדיקטטור וחבריו, 15 שופטי בית המשפט העליון, הם הבעלים הבלתי-נבחרים של העם הזה והם רודים בעם והם שולטים במשטרה ובצבא. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני כבר מסיים, אדוני היושב-ראש, אני אומר משפט סיכום. רבותיי, אפשר להגיע להידברות; צריך להגיע להידברות; אסור לקרוא למלחמות אזרחים ולשפיכות דמים, כמובן, אחרת יהפכו כל ערי ישראל כמו חווארה. לכן אסור לדבר בשפה הזאת. אבל מצד שני, אל תגידו עכשיו הפיכה משטרית, קראו לזה הפיכה פרלמנטרית. נחזיר לפרלמנט ולממשלה את סמכויותיהם, ובית המשפט ישמור על סמכויותיו כמערכת שפיטה ולא כמערכת שליטה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי – איננה נוכחת. חבר הכנסת יוסף עטאונה, לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום רביעי האחרון בשעות הבוקר ביישוב ערערה בנגב, כוחות ההרס של רשות מקרקעי ישראל בליווי מאות שוטרים הגיעו ליישוב ערערה בנגב והרסו שבעה בתים לשבע משפחות ממשפחת אלע'ול. הרסו את הבתים, את המבנים והשאירו את האנשים ללא קורת גג. באותו יום ממש התקיים דיון בוועדה לחיזוק הנגב והגליל ומתכלל האכיפה בנגב דיבר בצורה מפורשת שאכן האכיפה והמשטרה בנגב מקדמת הסדרה. קודם כול אני רוצה להגיד בצורה ברורה שאנחנו דוחים את המושג הסדרה. אנחנו גם דוחים את השימוש בכוח לקידום פתרון הסוגיה הבדואית. מה שצריך לעשות בנגב לאוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב, ובמיוחד ביישובים הלא-מוכרים, הוא אכן להכיר ביישובים, הוא אכן להכיר בזכות, בבעלות, של הבדואים על הקרקע בנגב. במקום להכיר ביישובים הבלתי-מוכרים בנגב, אנחנו מוצאים שרשות מקרקעי ישראל ורשות ההסדרה לבדואים בנגב מחלקים צווי הריסה המוניים בנגב. רק בשבועות האחרונים בנגב חולקו מאות צווי הריסה. מדיניות ההריסה והשימוש בתיאוריית הכוח – אנחנו עוד פעם דוחים את הגישה והתפיסה הזו. אני אביא את היישוב רח'מה כדוגמה. הייתה המלצה להכיר ביישוב רח'מה בשנת 2013 ולפני שנה הייתה הכרה עקרונית בתוך היישוב. במקום לקדם את ההכרה, במקום לפתח את היישוב, אנחנו מצאנו בשבוע האחרון שרשות מקרקעי ישראל והסיירת הירוקה מחלקים כ-50 צווי הריסה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> במדינה מתוקנת צריך לשבת עם האנשים ברח'מה ולעשות להם תכנון מותאם, לפתור את הסוגיה ולהכיר ביישוב לפי הצרכים של התושבים כאן ותודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת מיקי לוי, אתה רוצה שנעשה החלפה עם חבר הכנסת סגלוביץ'? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יש לי משהו מאוד חשוב להקריא. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אני יכולה גם להחליף אותך אם אתה רוצה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אין בעיה, אפשר להחליף. חבר כנסת סגלוביץ', אתה מוכן? נחליף בינך לבין חבר הכנסת סגלוביץ', ואתה תעלה אחריו. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה, סליחה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, היום איתמר בן גביר ועוצמה יהודית הוציאו סוג של הודעה, הם לא היו פה בהצבעה, אמרו שמדיניות ההכלה של נתניהו היא מעשה חסר אחריות וכו' וכו' וכו' ואני רוצה להגיד שמדיניות הכלה של ראש הממשלה נתניהו כלפי איתמר בן גביר היא מעשה חסר אחריות. בראש ובראשונה אני רוצה להשתתף בצער העמוק של המשפחות, גם באירוע הקשה של אתמול וגם באירוע הרצח שאירע היום. אני רוצה להעלות נושא על סדר יום שהוא פחות נשמע, היום הוא נשמע בוועדה לענייני ביקורת המדינה. בחודשים ינואר-פברואר השנה נרצחו 26 ערבים ישראלים באירועי פשיעה, לעומת 13 בשנה קודמת. אני עסקתי בנושא הזה בממשלה הקודמת. אמרתי יותר מפעם אחת, גם לשאילתות לא מעטות שהיו כאן, שזו עבודה סיזיפית. צריך לעשות אותה בשום שכל, בלי התלהמות, עם שיתוף פעולה גם עם החברה האזרחית, עם הרבה נחישות, עם תיקוני חקיקה שצריכים לעבור ועוד כהנה וכהנה דברים. לצערי, יש פה משהו לא ברור לחלוטין, מדוע העסק הזה לא מתקדם. תראו, איתמר בן גביר הלך על הטיקט הזה בבחירות וקיבל מנדטים על זה. אין שאלה ואין מחלוקת. מממשלה שהביאה עלינו את שומר חומות, ממשלה שבתקופתה, מאז 2014 עד 2021, הגענו ל-126 נרצחים. סוף סוף הייתה ירידה בעקומה. אני ממש מקווה, קיוויתי ועדיין מקווה, שהממשלה הזאת תצליח במאמצים האלה כי זה חשוב לכולנו. זה באמת לא נושא פוליטי. אבל כן צריך לשים בן אדם מתאים לאירוע הזה, ואי-אפשר לשים בן אדם שמשחק משחקים ומצהיר הצהרות והולך היום להצהיר הצהרות בכלל בשטח שהוא צבאי סגור, בניגוד לחוק, ולצפות ממנו שיתעסק עם הדברים האלה. הוא פשוט לא מתאים. הוא פשוט לא מתאים. לכן אני חושב שמדיניות ההכלה של בנימין נתניהו ראש הממשלה לאיתמר בן גביר היא בלתי נסבלת. לא בדבריו, שהוא מדבר ומחמם את הגזרה כולה לקראת חודש הרמדאן ופסח ולא בהתנהגות היומיומית שלו. לכן, צריך להפסיק את מדיניות ההכלה הזו, לסגור אותו בחדר, להגיד לו שיפסיק לדבר ויתחיל לעבוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, אני מבקש להקריא איזשהו מסרון שמסר חבר שלי; מעולם לא ראיתי אותו אבל הוא חבר שלי, אנחנו מתכתבים כמה שנים בווטסאפ. אני רוצה להקריא את מה שהוא כתב. הכותב הוא רופא פנימאי וגסטרואנטרולוג, בוגר ישיבת ההסדר בשעלבים וסטודנט לתואר שני בפילוסופיה יהודית בבר-אילן: זו יכולה להיות שעתו היפה של הציבור הדתי-לאומי בישראל. דווקא הם, שחשו נרדפים בעבר וכעת זכו במרב הכוח הפוליטי, יכלו לגלות גדלות נפש למען אחיהם, בני עמם, שחשים שהקרקע נשמטת תחת רגליהם. אנשי הכיפות הסרוגות ומנהיגיהם יכולים היו להוביל את הקריאה לשמירה על אחדות העם בישראל ולהיות הראשונים בקריאה להידברות. אבל כל זה לא קרה. בשם שלטון הרוב, מנהיגיו הפוליטיים של הציבור הדתי-לאומי נוהגים בדורסנות חסרת כל מעצורים, מתנגדים לכל הידברות אמיתית ומרסקים את עצמאות בית המשפט. הפגיעה האנושה בציפור נפשו של הציבור הליברלי בישראל אינה מטרידה אותם. הפגיעה האנושה באחדותו ולכידותו של העם בישראל אינה מדירה בדל של שינה מעיניהם. העובדה שהרב קוק האב היה בוש ונכלם – בהם, בדרכם, בסגנונם, בשנאתם היוקדת לאחיהם בני עמם, אינה מציקה כלל למי שרואים עצמם כתלמידיו של הרב קוק, כממשיכי דרכו. מסתבר שקידוש האדמה, האבן והסלע בקדושה עליונה יבוא תמיד על חשבון החמלה, על חשבון רוחו וליבו של האדם שעימך, אחיך באשר הוא. במקום להפוך את אבני הכותל לסמל ללב אנוש, רגיש ופועם, הפכו הם את לב עצמם לאבן קרה, נוקשה, אטומה ואדישה, שאינה קשובה לכאבם ולזעקתם של אחיהם, בני עמם וארצם. נותרו רק דבריהם האלמותיים של אחי יוסף: "אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו". הכותב הוא רופא, חבר שלי, פנימאי, גסטרואנטרולוג, בוגר ישיבת ההסדר בשעלבים וסטודנט לתואר שני בפילוסופיה יהודית בבר-אילן. אני גאה על החברות בינינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נמצא. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תגידו, מישהו פה ראה את בן גביר? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> נעלם. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא נעלם. הוא לא מעז להראות את הפרצוף שלו כאן עכשיו. היו בחירות לפני חודשיים, הכותרת הייתה "הגיע זמן בן גביר", אבל איפה הוא? אני באמת שואלת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אולי הוא צריך שעון מאמסלם, הוא לא מבין מה הזמן. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שעת אמסלם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מתי מגיע הזמן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שעון קרטייה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לפי שעון אמסלם. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה נכון, קרטייה. אתם יודעים, כשאחרים אחראים לביטחון, בן גביר שלנו היה גיבור גדול, עלה להר הבית, פתח לשכות פרלמנטריות איפה שבא לו – הבעיר. מה אכפת לו, אחרים אחראים על הביטחון. ככה נראה איש קטן עם צל גדול, ככה בדיוק זה נראה. אז בן גביר, יא גבר, בוא תגיד לי, מי בעל הבית? אני לא יודעת, אבל מאז שנבחרת סידרת שני בתים לנתניהו במימון הציבור. ומי בעל הבית? תגיד לי. אריה דרעי, שפרסת לו שטיח אדום, לעבריין? כפרה עליך, יא בן גביר, אתה אמור להילחם בעבריינים, לא להכניס אותם לממשלה – התבלבלת. זה לא הגיוני. אז מי בעל הבית, יא בן גביר? מי? סמוטריץ'? אולי סמוטריץ' הוא בעל הבית? יד אחת על הכספת של המדינה, וביד השנייה הוא עושה חלטורה בתור שר ביטחון עם פח של שמן. תגיד לי, יא בן גביר, מי בעל הבית? גפני, שאחראי לנו על ועדת הכספים, או שאר יהדות התורה, שקיבלה את כל התיקים השווים? מי בעל הבית? אולי ארגוני הפשיעה בנגב, שעל חשבון הכאב והפחד של הציבור בנגב, בבאר שבע, בכל הדרום – המערב הפרוע שיש שם – אתה נבחרת, יא בן גביר, על הפחד של התושבים? לא פתרת, לא הגעת, הזנחת, שיקרת. אתה יודע מה, אפילו משילות על עצמך אתה לא יודע להחיל. אז מה אתה רוצה? מי בעל הבית, יא בן גביר? אולי ארגוני הטרור שבמשמרת שלך רוצחים לנו את הילדים? ואתה רץ לאביתר. זה לא התפקיד שלך לרוץ לאביתר, יא בן גביר; התפקיד שלך הוא לשמור על הביטחון שלנו. רץ לאביתר, לכנסת לא מגיע; רץ לאביתר – משילות. אז מי בעל הבית, יא בן גביר? אני לא יודעת, אתה שר הטיקטוק, הפיתות, ילד מגודל עם אקדח של פיקות. אבל בוא אני אספר לך, יא בן גביר, מי כן בעל הבית: בעל הבית הוא אזרחי מדינת ישראל, שהולכים לבעוט אותך בחזרה למקום שממנו באת, למקום הפחדני שלך. אנחנו נעזור לאזרחי ישראל להחזיר את המשילות, כי העם שלנו הוא לא פראייר, והעם שלנו מבין שעובדים עליו. אז "הגיע זמן בן גביר" – בן גביר, זמנך תם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דוד אמסלם – אינו נמצא; חבר הכנסת מאיר כהן, לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני השר או גברתי השרה - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> השר. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - כנסת נכבדה, אמרנו לפני כמה שעות מעל הבמה הזאת שאנרכיה ופריקת עול היא סכנה למדינת ישראל; אמרנו לכם להיות זהירים ולא להשתמש בהתססה ובשיסוי; אמרנו לכם להיות זהירים בכבודם של חיילי צה"ל ובכבודם של שר הביטחון, של הרמטכ"ל, של קציני צה"ל; אמרנו לכם שכל אמירה מיותרת ומתלהמת מבעירה אש. לצערי הגדול נבואות הזעם שכה זלזלתם בהן אך לפני כמה שעות – מתממשות. אנחנו חווים ימים קשים, ימים של פיגועים וחוסר משילות, ימים של קרע בעם, ושאף אחד מהממשלה הזאת לא יברח מאחריות למציאות שבה אנחנו נמצאים, ומהאחריות שרובצת עליו לנסות ולהציל עוד משהו. מקרים שבהם מתנחלים תוקפים את בנינו ובנותינו, הלוחמים והלוחמות של צה"ל ביהודה ושומרון, הם חציית קו אדום והמשך ישיר של אנרכיה, כפי שהתבטאה אתמול בשריפת הבתים בחווארה ובהתפרעויות חסרות הרסן. ליבנו שותת דם על הנרצחים שנרצחו אתמול, היום, לאורך התקופה, ודמם זועק מן האדמה. אבל חובה עלינו לא רק לנצח את הטרור – ועכשיו זאת חובתכם – אלא גם להציב גבולות ברורים לאותם אנרכיסטים, ולהבהיר להם שמי שמרים ידו על חיילות וחיילי צה"ל, ומי שמנסה לדרוס קצין צה"ל – אנחנו נגדע את היד הזאת. זאת חצייה של כל הקווים האדומים. הלוחמים והלוחמות, אדוני ראש הממשלה, הם הבנות והבנים שלנו – כן, גם הנכדים שלנו. האחריות לפתחך, אתה ובן גביר תקפתם את הממשלה הקודמת וסיפרתם שאצלכם לא יהיו פיגועים, והמציאות טופחת לנו ולכם על הפנים. משילות הבטחתם – אנרכיה הבאתם; ביטחון הבטחתם – כאוס הבאתם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> במקום להתעסק בבעיות הליבה הקשורות לביטחון האישי, לאיחוי הקרעים בעם, אתם עושים את ההפך, מחריבים את בתי המשפט ואת יסודות הדמוקרטיה; לאנשים שיוצאים להתנגד ולזעוק את זעקתם, אתם קוראים "אספסוף של שמאלנים, של בוגדים". היותם ציונים ולוחמים ומלח הארץ לא עומדת לעיניכם. אדוני ראש הממשלה, תתעורר. תתעורר מהר מאוד. המדינה הזאת לא תוכל לסבול עוד כאוס כמו שמתרחש היום. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח. חבר הכנסת עידן רול. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, היום הוא ערב חשוב מאוד עבור הציבור הליברלי בישראל – ערב שבו ציבור נחוש ומסור לאידיאולוגיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית וליברלית יכול לסמן "וי" גדול וראשון – אבי מעוז התפטר מהממשלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ואו. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מה נעשה בלעדיו? ההומופוב השוביניסט הגזען, מה נעשה בלעדיו? מי יעמוד פה לספור את נאומי התודעה השקריים שלו? << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא אולי – כן, זה נורא מצער, זה מבאס את כולם. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> יום אבל לאומי. כל - - - << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> ביום הזה - - - << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבדה גדולה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> - - - הכוח. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אוי אוי אוי. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> לפחות לסגן השר לשעבר יהיה עכשיו זמן ללכת למצעד הגאווה בירושלים, כי משרד לנהל –אין לו. אבל בנימה של רצינות: ילדינו, כל ילדינו, שלי, שלכם, ילדי ישראל ניצלו היום מהמוח המעוות, החולני, המיזוגיני, ההומופובי, מהאידיאולוגיה הגזענית והדוחה והחשוכה של האיש הכי מגעיל, הכי קיצוני והכי חסר גבולות כנראה שדרך בכנסת ישראל. החינוך של ילדינו ניצל והוא לא ניצל סתם, אולי אבי מעוז מספר שהוא התפטר כי הוא לא קיבל תקציבים וכי לא קיימו את ההסכם הקואליציוני איתו; אבל האמת היא שנתניהו פחד לקיים את ההסכם הקואליציוני איתו, והוא פחד בגלל שציבור רחב של ראשי עיריות, של מורים ומורות, של הורים, של תלמידים, של אנשי חינוך, של אנשי ציבור, סימן פה קו אדום. ציבור ליברלי ענק קם בצעקה גדולה, בצורה לא מאורגנת, ואמר: עד כאן – האיש החולני הזה לא יחנך את הילדים שלנו; האיש הגזען הזה לא יהיה שומר הסף של מערכת החינוך בישראל. אז תדעו טוב טוב, כל אותם אנשים שזעקו, שכתבו, שהפגינו, שהשביתו, שאיימו – הוא לא התפטר; אבי מעוז פוטר על ידכם, על ידנו. וזה אות גדול שצריך לסמן לכל אחד ואחת שנלחמים בימים אלו על דמותה הדמוקרטית והליברלית של מדינת ישראל, שלמחאה ציבורית יש כוח גדול. כל יום שואלים אותי אנשים עם עיניים כלות, באמת, כל שעה: האם המחאה עוזרת? והינה תשובה חד-משמעית: מחאה עוזרת, למחאה ציבורית יש כוח. המחאה הציבורית הזאת התחילה במאבק מול הגזען ההומופוב אבי מעוז, והמחאה הזאת כבר מראה הישגים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> תמשיכו, תיאבקו, תצאו לרחובות, תפגינו. לכו בכוחכם זה, ותושיעו את ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. חבר הכנסת סימון דוידסון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי, חברי הכנסת. אני קורא לזה "נאום הקשקשן הלאומי". קודם כול אני רוצה לפנות לכמה מחבריי, ממכריי, ליוסי, לרמי, לאריה, לעזרא, לזאב, ואני שואל אותם אחרי כמה חודשים – למה ציפיתם? למה ציפיתם כשהתווכחתם איתי ימים ולילות ואמרתם: אנחנו הולכים להצביע למושיע הלאומי, בן גביר? התווכחתם, ניסיתם לשכנע גם אחרים, אותי אי-אפשר היה לשכנע, כמובן. ניסיתי לשכנע אתכם, זה היה בלתי אפשרי והצבעתם למבטיח הלאומי, לשר לביטחון לאומי, הקשקשן הלאומי. בכנסת העשרים-וארבע הופיע בן גביר בכל אירוע ביטחוני. בכל היתקלות, בכל פיפס, הופיע הקאובוי, היה מגיע עם האקדח, מנפנף לכל עבר, פותח בשייח' ג'ראח לשכה, עושה תקשורת, אלוף בתקשורת; מספר לכולם סיפורים, קשקשן אמיתי, אפס מאופס שלא עשה שום דבר בחיים שלו ובא לנהל משרד לביטחון לאומי. ראש הממשלה שלנו נתן את המפתחות למשטרה לבן אדם שלא הייתי נותן לו לנהל את חנות המכולת בשכונה שגרתי בה כשהייתי ילד. כלום הוא לא עשה בחיים, ונתנו לו לנהל את המשטרה. מה הדבר הראשון שהוא רצה לעשות, שהיה לו הכי חשוב, ועל זה ישבנו שבועיים? לשנות את השם למשרד לביטחון לאומי. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> 6 מיליון שקל זה עלה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> 6 מיליון שקלים. למי? לנו. עם ישראל צריך לשלם על השם, על השטויות האלו. הדליק את השטח בכל מקום שהוא היה בו; הדליק את הכנופיות שלו שהוא גדל איתן, שתומכות בו ותמכו בו; עשה הכול כדי שהשטח יבער. אז בוא אני אגיד לך, מר איתמר בן גביר, קשקשן שכמוך: הצלחת. מה שהיה אתמול בלילה היה בעקבות שנה וחצי של הבערת השטח, של הדלקה של הכנופיות. אתמול ראינו, וזה התפוצץ לנו בפנים, לנו, לעם היהודי, לעם שעבר כל כך הרבה פוגרומים, מאות שנים של פוגרומים. אנחנו התנהגנו כמו אחרוני העבריינים. יהודים עשו את זה, שרפו בתים; הדליקו את השטח; שרפו מכוניות של אנשים חפים מפשע. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני רק רוצה להזכיר לכם, לכל אלה, עזרא וכל מי שאמרתם: כשאתם שמתם את הפתק של הקשקשן הלאומי בקלפי – אני רוצה להזכיר לכם שזה אדם עם 53 כתבי אישום, שמונה עבירות של התפרעות שהוא הורשע בהן, הפרעות לשוטר, הסתה, גזענות ותמיכה בטרור – מה חשבתם כשהצבעתם לאדם כזה? טעיתם – וטעיתם בגדול. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חוץ מקשקשן הייתי מחליף לפורים לרעשן. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> זהו, רעשן זה פורים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אם היינו פה בפורים, הייתי מביא רעשנים לכולם, אבל אנחנו לא נהיה פה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, הפיגוע המחריד והפרעות בחווארה משכו את תשומת הלב הציבורית אתמול ובצדק. אבל אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי לספר לכם כאן על עוד משהו שקרה אתמול, והוא מאוד חשוב לי באופן אישי. אתמול במהדורה המרכזית של חדשות 13 שודר תחקיר של עמותת תנו לחיות לחיות ועמותת "סנטיאנט" על הכלבייה במושב צור משה, כלבייה שמעניקה שירותים למגוון יישובים וגם לצה"ל. לקרוא למקום הזה כלבייה פשוט חוטא למציאות; מדובר במלכודת מוות לכלבים, גיהינום על פני האדמה. בעזרת תחקירן שהצליח להשתחל למקום, נחשפנו לחלק קטן ממה שקורה שם: כלבים שמתבוססים בדמם בתאים, מכות, איומים, חניקות, הרעבה והזנחה פושעת. "אני יודע שכמעט כל גור שנכנס לכלבייה הזאת הולך לצאת מפה בשקית שחורה", אמר התחקירן שהושתל במקום. כשהיו צריכים לפנות תאים מכלבים כדי להביא כלבים חדשים שיוסיפו עוד כסף לכלבייה, החליט בעל המקום לזרוק כלבה לתוך כלוב של להקה. הכלבים קרעו אותה לגזרים והרגו אותה. הזעקות עוד מהדהדות באוזניי. אני בספק כמה מכם היו מצליחים להירדם בלילה אם היו צופים בתחקיר הזה, כי אני לא הצלחתי. ולמה אני מספרת לכם את כל זה? כי הטירוף הכי גדול בכל הדבר הזה הוא שאנשים ידעו מה קורה שם. במשרד החקלאות עשו ביקורת במקום בעבר וידעו, גם בצבא ידעו, ואף אחד לא עשה כלום כדי לעצור את זה. רק שלושה שבועות לאחר מכן הגיעה התגובה ממשרד החקלאות שהם סגרו את הכלבייה, אבל רק לקליטת כלבים חדשים. מעל 100 כלבים נותרו שם, חשופים לאלימות מצד בעל המקום. רק לאחר שידור התחקיר התחילו איזשהו זימון של תשאול ראשוני. מדוע בעל הכלבייה, חלאת המין האנושי, אורי כהן, עדיין לא עצור? המדינה מתייחסת לבעלי החיים שבאחריותה בזלזול, בתת-תקצוב ובהזנחה פושעת. אני דורשת ממשרד החקלאות לשלול את ההיתר של הכלבייה הזאת ולקחת משם את כל הכלבים, וממשטרת ישראל להביא את אורי כהן בפני הדין. לא ייתכן שממשלה אחר ממשלה לא לוקחת אחריות. במדינת ישראל מיליון צמחונים, טבעונים ופעילי בעלי חיים משלמים גם הם מיסים, גם הם רוצים שיטפלו בדברים שחשובים להם. זו אחריות של הממשלה. ולך, אלי כהן, אני מבטיחה דבר אחד: עד שאתה וכל העובדים שלך וכל מי שנחשף לדבר הזה לא ישב בכלא, אני לא אשב בשקט, תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון, לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני שוב אעמוד כאן ושוב אשתתף בצער הנרצח בפיגוע. כמעט בכל יום אני מוצאת את עצמי עומדת ומשתתפת ומצטערת. הטירוף הזה פשוט לא נתפס. לאן אנחנו הולכים? אין רגע אחד של שקט. אנחנו כמעט שלושה חודשים – וחושך על פני תהום. זה לא יאומן מה שקורה כאן. לא זכורה לי תקופה כל כך כאובה, של חוסר ביטחון כזה. אדוני, באמת נגמרו המילים, אז ליבי עם כל המשפחות שמאבדות ואיבדו את היקירים להם. אדוני, בנאומי הקודם התחלתי שיח בנושא הפגיעה בנשים בעקבות ההפיכה המשטרית שעומדת בפתח. ברשות אדוני, אמשיך בכך. אני מזכירה לכולם כי בשנה הקרובה יתקיימו בחירות לרשויות המקומיות. רק לפני כמה שבועות ישבנו בבית הזה בכנס לעידוד נשים להתמודדות לבחירות המוניציפליות. אני מזכירה לכולנו שלפי ההסכמים הקואליציוניים, ההפרדה המגדרית תותר בחוק. כלומר כבר בקרוב נתחיל לראות חוקים שיפגעו במרחב הציבורי של הנשים; נראה הפסקת העסקה של נשים בטענה שיהיו לקוחות שלא ירצו לקבל שירות מנשים, ובכך משרות יהיו מסומנות לגברים בלבד. בכל מוסד ציבורי או פרטי אשר נותן שירות לאזרח מהסניפים שלכם – מהבנק ועד לקופת החולים הקרובה לביתכם – נראה עלייה במקרים שבהם נשים חילוניות ודתיות גם יחד שיבקשו לקבל שירות בנקים, קופות חולים, חברות סלולר – יתבקשו להיכנס בכניסות צדדיות הרחק מעיני גברים. תהיה פגיעה בחופש התנועה של נשים, כך יותר לחברות האוטובוסים להימנע מלהעלות נשים, ואף יקוימו קווים עם הפרדה מגדרית בישראל; נראה הפרדה מגדרית באירועי תרבות ובטקסים ממלכתיים; נראה הפרדה מגדרית באקדמיה. האקדמיה מאפשרת לכולם את החופש לקבל השכלה גבוהה, ואתם רוצים לבצע הפרדה מגדרית במוסדות האקדמיה, דבר שיוביל לפגיעה קשה במרצות אקדמאיות ובכל אישה שעובדת בקמפוס. אדוני היושב-ראש, איך נותנים יד לפגיעה בייצוג נשים בכנסת, בממשלה ובתפקידים בכירים? הרי לחברי הממשלה הזו יש - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - נשים, ויש להם בנות נכבדות. האם אתם באמת סבורים שהן נחותות מכם? אני אמשיך לאחר מכן. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בבקשה. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> ערב טוב. צריך להגיד לילה טוב, כמעט חצות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כמעט, כן. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חבריי פה, אני חושבת על הפיגועים הרצחניים גם אתמול – היום הובאו שני אחים לקבורה – והיום נרצח אדם נוסף. אני מהרהרת מה הקשר בין ההבטחות הגדולות לטפל במשילות, במעשי הטרור, לצמצם את התופעה הזאת של חוסר היכולת לשלוט במה שקורה כאן בהיבט הביטחוני. אני אומרת: הממשלה הזאת קיימת חודשיים, והיא לא שולטת בכלום. אז נגיד שרק בתקציב היא לא הייתה שולטת, ואנחנו מבינים שזו פארסה, ופורסם משהו כללי כזה שאף אחד לא יודע. אני בטוחה שהשרים לא יודעים מהם הסעיפים, מה יהיה להם, מה לא יהיה להם, ומה היה בעבר; אני אומרת: נגיד שתקציב שמבטא סדרי עדיפויות של ממשלה נורמטיבית שעובדת ומקדמת את הציבור, שלא לדבר על האזרחים שרוצים להסתכל למעלה ולהבין במה שונה הממשלה הזאת מהקודמת, מה שינוי סדרי העדיפויות – הם לא יצליחו למצוא; נגיד שזה לא עובד – אבל כלל המערכות לא עובדות? כשראש ממשלה שולח נציגים לעקבה ועוד לפני שהם חוזרים שני השרים שהוא מינה – והוא ידע מי הם, זה לא מקרה – אנשים שכל ההיסטוריה שלהם מספרת על קיצוניות והתלהמות – ממנה אותם לתפקיד, ועוד טרם חזרו מעקבה הם כבר אומרים שזה לא מחייב אותם – איזו ממשלה זאת, שהשרים לא עובדים בממשלה? זה לא נראה לכם מוזר? << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה – אני אומרת: נגיד. אבל ביטחון? איזה קמפיין עשיתם? מה אמרתם – אתם תעשו, אתם תביאו, אתם תשפרו. אני חושבת על החיילים, בעיקר על החיילים. אתם יודעים ששנים רבות הייתי בצבא, ואני אומרת: מה המשימה של החיילים? מישהו יודע? הם נשלחו ליהודה ושומרון עכשיו כדי לתפוס את המחבל. מה הם מוצאים? שהם מתעסקים בלכבות שרפות של פורעי חוק אנרכיסטים ששרפו את הכפרים. אז הם רודפים אחריהם, ואז המח"ט שלהם מותקף, והם עצמם זורקים עליהם אבנים. תגידו, מה קורה פה? אלה חיילים? ילדים של כולנו – לא של כולנו – גם את זה צריך להגיד – רק של חצי מאיתנו, כי כבר נאמר פה שחצי ילמדו תורה, וחצי ישרתו. במה ישרתו? בלרדוף אחרי מחבל או לטפל בשרפת בתים של אנשים חפים מפשע? זאת התכלית של חיילי צה"ל? לשם התכוון ראש הממשלה לשלוח אותם? זאת המשימה שהם מחויבים לה? ולמי הם כפופים? למח"ט שהם רואים - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני כבר מסיימת – למח"ט? לסמוטריץ'? לבן גביר? למי? הכאוס הזה לא יכול להימשך. צריך להודות בפה מלא: אין משילות, כי אין ממשלה, ואנחנו נעשה את הכול כדי להביא שוב את השפיות למדינת ישראל וכדי לשרת את הציבור – כל אחד, לא רק את הציבור שבחר בנו – כי מגיע לעם הזה, שסובל כל כך בימים האלה, יותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני בטוחה שבדיוק כמוני גם אתם מרגישים את תחושת הכאוס ומלאים בדאגה. אז מה בעצם קורה לנו? יש פה צבר תהליכים שהתלכדו. נתניהו ומשפטו בצד אחד, ובצד השני שותפיו הפוליטיים שכל הכוכבים הסתדרו להם, ובאמצעות רמיסת בג"ץ הם יכולים סוף-סוף להוציא לפועל את כל החלומות הכי פרועים שלהם שעד היום בג"ץ לא אפשר פשוט כי הם עמדו בניגוד לחוקי-היסוד, או שהם פגעו בחלשים, או שהם סתם היו מושחתים. ראו ערך השתמטות מצה"ל, הדרת נשים, העלאת קצבאות רק לאברכים או חוק דרעי 1, חוק דרעי 2, ואולי בקרוב יהיה חוק דרעי 3. מה שעומד בבסיס הרצון שלהם הוא לייצר הפיכה משפטית, ולכן כשזה האינטרס, כשהאינטרס הוא אישי – זה מהסיבות הפוליטיות שלו, ואלה מהסיבות הסקטוריאליות שלהם – אני לא צופה וגם לא רואה שיש רצון כלשהו מצידם לבצע תיקונים משמעותיים בחוקים שמקודמים בימים אלה. עכשיו אנחנו נמצאים בעת היסטורית, באמת, כיוון שיש לנו כאן כמה משברים מאוד מאוד רציניים בגזרות השונות, וזה פשוט מתפרץ עלינו בבת אחת. בגזרה הביטחונית הזירה הפלסטינית היא באמת במצב הלוהט ביותר מזה שנים. ביהודה ושומרון יש התפוררות של הרשות הפלסטינית, וקריסת התיאום הביטחוני. בעזה – מאז הקמת הממשלה חזרה מדיניות הטפטוף. עשרות רקטות כבר שוגרו לעבר ישראל. מזרח ירושלים – עוד ועוד פיגועים יוצאים משם. הולכת שם אנרכיה. האיום האיראני נמצא במקום המסוכן ביותר מאז שיצאנו לדרך. נתניהו אמר בזמנו שמבחינתו 20% זה הקו האדום, 20% של העשרת אורניום – עכשיו אנחנו כבר נמצאים ב-84%. אלו העובדות. בגזרה המדינית, גם האמריקאים והאירופאים בוחנים כל הזמן מהצד ושאלים: רגע, זו מדינת ישראל שהיא שותפה שלנו? כשהם רואים את מדינת ישראל מתרחקת כל כך מהדמוקרטיה, מהמודל הדמוקרטי, גם הברית הזו בסכנה. כלכלית, השקל נחלש. השקעות של מיליארדים – מיליארדים – יוצאות מכאן כל יום. אינפלציה משתוללת. ריבית שעולה ועולה. האנשים עם משכנתאות כבר לא יכולים יותר. והמשבר הכי חמור הוא המשבר החברתי, גם כי התקציבים של תקציב המדינה לא הולכים באמת לפריפריה ולחלשים אלא הולכים לצרכים סקטוריאליים שמעודדים עוני, מנציחים עוני, והכי גרוע – גורמים לקהל גדול וחשוב במדינת ישראל להרגיש שהשלטון במדינה שונא אותם. אנשים מרגישים שהממשלה שלהם שונאת אותם. זה אולי הנזק הכי גדול שיש. בשורה התחתונה, מתוך מצוקה אישית נתניהו מוביל אותנו כאן למשבר חוקתי, כלכלי, מדיני.  עוד לא מאוחר מדי לעצור את הטירוף הזה, אבל כדי שזה יקרה אני מאמינה שכל עם ישראל צריך להתלכד ולומר: עד כאן. זה לא קשור לימין או שמאל. פשוט צריך לעצור את הטירוף הזה. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אז בימים האחרונים עלה פה הרבה שיח על הנושא העדתי, אולי בגלל הכוונות הפוליטיות שלכם לשסע, לשסות אותנו זה בזה, להסיח את דעתנו קצת מהמהפכה המשטרית. אבל אתם יודעים מה? בינינו, כשאתם משתמשים בפצע העדתי הכאוב בחברה הישראלית, בגלל שאתם רוצים שהציבור ישייך את בית המשפט לאליטה, אתם לא פוגעים רק בבית המשפט או רק באופוזיציה – אתם פוגעים בכם, כי אתם מאבדים את אמון הקהל. כולם יודעים שאתם לא נציגים אותנטיים, ואפשר לראות את הרולקס שלכם למרחקים. אתם כבר מזמן לא דואגים לדיור הציבורי, למאבק בהעלאת שכר המינימום או לקצבת הנכות; אתם לא דואגים לסל בריאות הגיוני. אתם דואגים לחברים שלכם, לטייקונים, להכפלת תקציב הביגוד. היום יצא לי קצת לעלעל בחוק ההסדרים, וראיתי שהחלק של צמצום הנטל הרגולטורי במוצרי מזון במטרה להפחית את יוקר המחייה בוטל. ממש מעניין למה. זה ברור: אכפת לכם רק מעצמכם ומהחברים שלכם. נטשתם את הציבור הישראלי הרחב מזמן. יוקר המחייה לא מעניין אתכם. מעניינת אתכם ההישרדות הפוליטית. זאת המהות של ההפיכה, וזה מובן שאתם מעוניינים רק בה. אין לכם בעיה שנשים מזרחיות לא תתקבלנה ללמוד עם נשים אשכנזיות; אין לכם בעיה שאתיופים לא יתקבלו לבתי ספר; אין לכם בעיה שנשים לא תהיינה בתפקידים בצבא – אולי גם בכלל; אין לכם בעיה שגברים יחליטו על נשים; אין לכם בעיה שממשלה של גברים תיקח את כל הכוח לידיה ותחליט על כולנו. אתם שיכורים מכוח. רוטמן וסמוטריץ' פותחים בקבוקי ויסקי ושותים לשוכרה בזמן שהציבור הישראלי נקרע לגזרים. שיכרון הכוח הזה בזמן שהמדינה בוערת, עוד יפיל אתכם, כי אותו ציבור שהם יוצאים נגדו – מאות אלפי אנשים שבאים עם הילדים שלהם מכל רחבי הארץ, עם דגלי ישראל, שבאים להילחם על המדינה שלהם – יעמדו בקריאות של השלטון המנותק שקורא להלום בהם, באנרכיסטים. אנחנו ניאבק על הבית שלנו; ניאבק על כך שלא יפגעו בזכויות שלנו; ניאבק על מדינה דמוקרטית ושוויונית, ניאבק על זה שתהיינה עוד הרבה נשים שעושות ספונג'ה במליאת הכנסת, ושאף אחד אחר לא יחליט בעבורן, ואני בהן. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> גם פאנלים. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> גם פאנלים, חלונות, הכול. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי, יבגני, ערב טוב. עוד מעט חצות. אני רגע רוצה לחזור לנושא שלשמו אנחנו מדברים – צו תעריף המכס והפטורים ומס קניין על טובין, רק כדי להסביר את עוצמת הכאוס ואת החשיכה שאנחנו צועדים אליה. בעולם יש שימוש נרחב מאוד בכלים חד-פעמיים מפלסטיק, ובאמת, בהגדרה, משתמשים בהם פעם אחת ואז הם הופכים לפסולת. זה איזשהו אבסורד כזה. מוצרי הפלסטיק החד-פעמיים גורמים לנזק מאוד מאוד משמעותי לסביבה – הם גורמים נזק לקרקע, למי התהום, כמובן לחי ולצומח. אתם מכירים את הסרטים המזוויעים על השלכות הפלסטיק. הם פוגעים בתשתיות הביוב והניקוז, בנוף, באוויר וגם באוקיינוסים. היקף הנזק שנגרם מהשימוש בפלסטיק תלוי בין השאר באופן הטיפול בפלסטיק ובפסולת בכלל, ובמקומות שבהם הטיפול הוא מוסדר יהיו פחות נזקים. נכון שבישראל רוב הפסולת מטופלת, אבל שיעורי ההטמנה מאוד מאוד גבוהים בהשוואה למדינות מערביות אחרות. בערך 80% מהפסולת בישראל מוטמנת ורק 14% ממוחזרים. בישראל נצרכות כמויות גדולות מאוד של כלים חד-פעמיים ומשנה לשנה הכמויות האלה הולכות וגדלות. ב-2020 נצרכו כ-11 מיליארד פריטים של כלים חד-פעמיים מפלסטיק, 1,200 פריטים לאדם בשנה. זה פי חמישה מהממוצע האירופי; זאת עלייה של 122% במספר הפריטים הכולל ו-82% בצריכת הכלים לנפש מאז 2009. בישראל מיוצרות 900,000 טונות פלסטיק בשנה, 7% מהם הם כלים חד-פעמיים, ורק 7% מפסולת הפלסטיק מגיע למחזור. 90% מהזיהום בחופי ישראל הוא פלסטיק. כלים חד-פעמיים ממלאים 19% מנפח הפסולת בשטחים ציבוריים. המצב קשה מאוד. ייצור הפלסטיק רק הולך ועולה בארץ. הפלסטיק לא מתכלה, והוא מושלך לפח האשפה, ובסופו של דבר מגיע לאתרי ההטמנה באדמה. כשחוקקו את מס הכלים החד-פעמיים שהוטל על ידי הממשלה היוצאת, הכוונה הייתה לצמצם את השימוש בכלים המזיקים לסביבה, ובאמת, ההוכחה היא שבחודשים נובמבר 2021, שאז חוקק החוק - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ועד אוקטובר 2022, צריכת הכלים החד-פעמיים ירדה ב-26% בממוצע. אז בעוד מדינות שונות בעולם מקדמות מיסוי ואיסור יבוא, הרי שאנחנו חוזרים אחורה ומבקשים לבטל את המס ולהחזיר את מדינת ישראל כמה צעדים אחורה ביחס לאחריות שלנו על איכות הסביבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. ולא אמרתי דבר על הפסד הכנסות המדינה מהמס שצפוי כתוצאה מביטול המס הזה, כ-330 מיליון שקלים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי. התקלתי אותך? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האמת, הותקלתי,. לא הייתי בטוח. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש אמביוולנטיות סוימת שעולים לפה ומדברים על חקיקה מסוימת, נכון? אנחנו מדי פעם נגררים לדבר על ענייני דיומא או על עניינים שמעניינים אותנו. הרי אף אחד לא מתעסק באמת בנושאים שעל סדר-היום. עכשיו, למה? כי זה הרי לא באמת משנה, נכון? לא באמת משנה מה נעשה, לא באמת משנה מה נגיד, לא משנה כמה אטומה תהיה החקיקה שאתם מביאים, אתם לא באמת תקשיבו. וזה דווקא חוק נהדר להמחיש את זה. 75% מאוכלוסיית העולם נגד השימוש בכלים חד-פעמיים. כל מי שקצת מסתובב או מטייל במדינה שלנו – ואתם הרי אמורים להיות אוהבי המדינה, נכון? זה הצד החזק. אתם אוהבי המדינה, אנחנו ה"עוכרי ישראל". אתם מטיילים במדינה. אתם לא שמים לב לכמות הג'יפה וכמות הפלסטיק שסובבת את הסביבה שלנו? אני בכלל לא מדבר על נהרות, בכלל לא מדבר על מה שקורה בים, ואני מבלה – לפחות עד שהגעתי לפה ביליתי הרבה שעות בים. בים יש בעיה אחת: הוא מכיל הרבה מאוד דברים. אתם מכירים את זה? אתה יכול לזרוק שקית לים, אתה יכול לזרוק כוס לים, או התנועה השנואה עליי – בכלל שנוא עליי שמעשנים, אבל התנועה הזו – מכירים את זה? מכיר את התנועה הזו, שאנשים שמעשנים זורקים את הדברים? את בדלי הסיגריות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מיכל שיר, את כבר לא אמורה לזכור את זה. פעם. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הפסקתי לעשן רק לפני ארבעה חודשים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כל הכבוד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו תנועה שאי-אפשר להיגמל ממנה. אולי אפשר להיגמל מעישון, אבל התנועה הזו היא התנועה הכי מעצבנת, כי הים שלנו סופג הכול. אין מה לדבר על זה שבכל העולם התנועה היא בדיוק הפוכה, אבל האמת היא שאולי אפשר לשייך את זה למה שקורה במדינה, כי בסוף אתם מנסים להחזיר אותנו בכוח אחורה, אתם אפילו מנסים להחזיר אותנו עד ימי הביניים. אז החקיקה הזו סך הכול עושה היגיון עם הדרך ההזייתית שאתם נוהגים בה. אתם מבטלים מס סתם, לשים לנו את זה כרועץ לעיניים. לא מתייחסים לסביבה, לא מתייחסים לדורות הבאים. זה פשוט חלק ממה שאתם עושים. עכשיו, אני אגיד יותר מזה – או לא יותר מזה – אין שום דבר טוב שעשיתם בחודשיים האחרונים. כלום. הטוב היחידי שאתם עושים זה דואגים פה לעוד כיסאות מסביב לשולחן. לא הספיק לכם עוד כיסאות מסביב לשולחן, אתם עושים פה עוד שורה. יש פה עוד אחד שצריך לדאוג לו לכספים קואליציוניים ותפקיד משמעותי בתפקיד חסר המשמעות שלו בתור שר המשפטים. בינתיים הוא הפך להיות השען היומי שלנו. יש עוד שרה לענייני כלום ושום דבר, שהיא תעמולה אחת שקרית, שכל היום לוחצת רווח על מחשב שבכלל נעול - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - וחושבת שאנחנו איזה ילדים קטנים, שלא שמים לב שהיא לוחצת בכלל על מחשב, כדי לעשות פוזות שאין לה מדפסת. אממה? היא מצטלמת בלשכה בכנסת, כשכולנו יודעים שיש מדפסות בכנסת, נכון? אז מילא לשקר, לוחצת על רווח במקום Alt Control Del, להקיש את הסיסמה, להיכנס למחשב ואולי לעבוד. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אין לה עבודה. אין לה עבודה. העבודה היחידה שלכם – משפט אחרון באמת – היא פשוט להשחית את כל מדינת ישראל ולפורר אותנו. פשוט זה גדול עליכם, והגיע הזמן להודות בזה. אופיר כץ, זה גדול עליכם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ימים יגידו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה פשוט היחידי במליאה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו באמת חוששים גם לתת לכם עוד ימים. ב-60 יום לא עשיתם כלום. רק יותר גרוע. אין מדד אחד שעשיתם משהו טוב. כלום. כלכלה – אפס, ביטחון – אפס, חינוך – אפס. אתם פשוט אפסים. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה אומר? אבי מעוז התפטר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> העניין הוא, נאור, שאנחנו לא בדיוק שואלים אתכם - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת סובה, לרשותך שלוש דקות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מאבד מנדטים כל יום. לא סתם אתם מאבדים מנדטים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא שואלים אתכם אם להמשיך או לא. זה לא תלוי בכם בכלל. זה לא תלוי בכם. אנחנו לא שואלים אתכם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא שואל אותי. אני רק מציין את העובדות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה תמשיך לצעוק, ואנחנו נמשיך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני אצעק. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה מה שיהיה ארבע שנים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה ישבת פה וצעקת. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> מה פתאום? הם לא הגיעו לעבודה, הם לא היו בכנסת בכלל. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אופיר הגיע. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברי הכנסת שירי וכץ. חבר הכנסת שירי, בוא תאפשר לחבר הכנסת סובה להתחיל. תודה רבה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מה שמאחד את חבר הכנסת כץ, חברי אופיר כץ, וחבר הכנסת שירי זה לא רק האהבה לארץ ישראל – גם אהבה לכדורגל, נכון? בואו קודם כול נחדש את אימוני הנבחרת, שנוכל להוציא את האנרגיות השליליות על המגרש, ולא כאן באולם הזה, בבית הזה. כאחד שראה את היכולות שלך - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול להוסיף, בתור מי שגם כיכב בנבחרת, בישל שלושה שערים למנור סולומון באימון. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא אשכח לעולם איך מנור סולומון שיחק איתנו, כשמדינת ישראל הוציאה אותו מהתופת באוקראינה, והוא בא לשחק, הפתיע את כולנו. אז קודם כול, כדורגל זה דבר טוב. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לקח את הסרטונים לפולהאם, השוויץ. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אופיר, קח את העצה שלי, אתה יושב-ראש הקואליציה, בוא נחדש. אומנם המאמן צחי הנגבי הלך עכשיו להיות ראש המל"ל, אבל נמצא מאמן אחר. בוא קצת נוציא אנרגיות, כי מה שקורה פה בין האופוזיציה לקואליציה זה רע, רע מאוד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתם רוצים שאני אקים לכם שוב את קבוצת הכדורגל? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> קודם כול תהיה מאמן. מיקי, בוא תהיה מאמן. אני מוכן שאתה תהיה מאמן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני אתן לכם את ניר, את היועץ שלי. הוא ארגן לכם את הכול. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נכון. נכון. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> היה איתנו פעם שעברה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואם אנחנו נוכל לפחות קצת קצת להתחיל את ההידברות על המגרש, אז אולי גם אלה שלא משחקים כדורגל ואלה שלא מבינים כדורגל יתחילו להקשיב לנו, כי עשינו דבר נפלא בכנסת הקודמת, למרות כל הוויכוחים ולמרות כל הבלגן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> היו לי תוכניות לשלוח אתכם לחו"ל. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> פשוט ראיתי את נאור, איך הוא מתרגש כשהוא רואה את משחקי הכדורגל. אני בטוח שהוא גם יתרגש על המגרש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נאור שירי – יכול להיות שתהיה לו בעיה, כי הוא רגיל לכדוריד. הוא ישחק עם היד במקום עם הרגל. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אל תדאג, גם בכדורגל הוא טוב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כדורעף. אבל תאמין לי, גם בכדורגל אני טוב. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד דבר אחד. דווקא במשחקי הנבחרת לקטרגל של הכנסת מצאנו נקודות משותפות. גם היו ויכוחים, וגם התלוצצנו וגם צחקנו אחד על השני, אבל ידענו להסתדר, וידענו גם, הכי חשוב, להקשיב אחד לשני. עכשיו, הטרור לא בא אתמול; הטרור גם לא בא לפני שנה וגם לא לפני שנתיים. הטרור היה לפני 100 שנה, הטרור היה גם לפני נתניהו, וצר לי להגיד, כנראה גם יהיה אחרי נתניהו. הבעיה היא איך אתה מגיב לטרור. 14 הרוגים בחודש אחד – זה לא בא סתם. אנחנו יודעים שיש אנשים שמכוונים את הטרור. הם יושבים בעזה. הם לא רק מעודדים את התושבים ביהודה ושומרון, בערים הפלסטיניות, לצאת ולהרוג, אלא גם מברכים על הרצח. ולכן הסיפור של הזה זה סיפור שמתישהו יחזור על עצמו. עכשיו, אפשר להתנחם ולהגיד: אני רוצה שקט ביהודה ושומרון, להפיל הכול על השופטים, להפיל על הרפורמה משפטית, להגיד שבג"ץ מטרפד את הלחימה שלנו בטרור. אבל מצד שני, אפשר גם להסתכל כמה שנים אחורה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מסיים, חצי דקה, כי בכל זאת רציתי את ההקדמה על כדורגל. אז מספיק להסתכל איך בנימין נתניהו, ראש הממשלה, התנהג כלפי רצועת עזה. אני כבר לא מדבר על 2011 – שחרור מחבלים, אני כבר לא מדבר על צוק איתן, אני כבר לא מדבר גם על עמוד ענן. תסתכלו איך הוא מתחנן היום שקטאר ימשיכו להעביר כסף לחמאס, שמעודד את הטרור ומעודד את הרוצחים. כל עוד אנחנו לא נדבר על זה, הפיגועים, לצערי הרב, יימשכו. תתחילו לדבר על זה, תתחיל לטפל במקור האמיתי של הטרור, ואל תפילו את זה על השופטים, ובטח ובטח אל תפילו את זה על האופוזיציה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת זאב אלקין. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר – אני לא רוצה להפריע לשר לדבר בפלאפון במליאה, אבל בכל זאת חייבים להזכיר אותו – וכמובן חברי הכנסת, אני חושב שלכאורה אין קשר בין האירוע שאנחנו כולנו חלק ממנו כרגע בדיון הזה, לבין האירוע שהיום מרעיד את מדינת ישראל בדיון על הרפורמה המשפטית. אבל האמת שיש קשר, וקשר הכי ישיר. הצו הזה שאנחנו דנים עליו הוא צו שלכאורה לוקח דבר שבעיניי רוב הסיכוי שהוא נכון, ומבטל אותו, את הסיפור של המס על הכלים החד-פעמיים. למה עושים את זה? עושים את זה כי זה הפך לסמל של משהו שעשו כביכול בכוחנות כדי לפגוע בציבור מסוים. אגב, האמת היא לא כזאת. אני יכול לספר לכם, חבריי חברי הכנסת, כשהייתי השר להגנת הסביבה – אגב, בקואליציה שמפלגות חרדיות ישבו בתוכה – באו אליי אנשי משרד האוצר – אביגדור ליברמן לא היה אז שר האוצר; שר האוצר היה דווקא משה כחלון – והציעו להעביר מהלך כזה, במסגרת התרומה שלו לנושא הסביבתי. התלבטתי. בסוף זה לא הגיע לשם, כי לא היה חוק הסדרים. אבל הנושא הזה בהחלט נולד הרבה לפני שאביגדור ליברמן נכנס לתפקיד שלו כשר האוצר, ולכן בינו לבין רצון לפגוע בציבור החרדי אין כלום. אבל בגלל שבתהליך חקיקתו בצדק או שלא בצדק הוא הפך לסמל של משהו שנועד לפגוע בציבור מסוים, מה שעשתה הקואליציה הנוכחית בלי לחשוב בכלל אם זה טוב, אם זה רע, אמרה: דבר ראשון אני מבטלת את זה. אגב, בדיוק כמו שקרה עם המס על המשקאות הממותקים. למה אני מדבר על זה? כי כל מי שמבין מה קורה היום סביב הרפורמה המשפטית ורוצה רפורמה משפטית, מבין שזה מה שיקרה לה. אם הקואליציה תמשיך בדרך הזאת, כמו שהיא הולכת היום, לא תישאר לא רפורמה ולא נעליים. תהיה הרבה תעסוקה לכנסת הזאת לחוקק אותה עם מחיר מאוד כבד למדינת ישראל, ויהיה מעט מאוד זמן לכנסת הבאה לבטל אותה. כי לבטל יהיה הרבה יותר מהר מלחוקק, אפילו הרבה לפני הקמת ממשלה. הקואליציה הזאת לימדה אותנו שאפשר לחוקק לפני הקמת ממשלה, עוד לפני שידונו איזו ממשלה להקים, בכנסת הבאה יתחילו מזה שתבוטל הרפורמה. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב שהקואליציה עושה טעות קשה מאוד כשהיא ממשיכה למעשה להוביל את הרפורמה הזאת באופן חד-צדדי, באופן דורסני, כי בסופו של דבר בזה היא גוזרת על הרפורמה להיות חד-פעמית. היא תהיה - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - כאילו רפורמה שתעבור, אולי מישהו ייהנה מזה בפריימריז הבאים בליכוד, אבל בסוף מדינת ישראל תישאר עם המון נזקים ובלי רפורמה משפטית אמיתית, כי הכנסת הבאה תבטל אותה. וכך למעשה אולי עוד מעט יבוטל המס על הכלים החד-פעמיים, אבל גם הרפורמה – בדרך הזאת תלמדו מהסיפור הזה – גם היא יכולה להפוך לכלי חד-פעמי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חברת הכנסת אפרת רייטן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל תביאי טיעונים משפטיים. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> באמת? זה מה שאתה רוצה? לא מאמינה לך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - - כמו שצריך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. טיעונים משפטיים, אדוני יו"ר הכנסת מיקי לוי – תראה, אנחנו הרי נמצאים ימים ולילות בוועדת החוקה, כמויות הטיעונים המשפטיים שאנחנו מעלים שם הן אין-סופיות. כמות האלטרנטיבות שגם שמנו על השולחן, לרבות הסדר הנכון של הדברים, לא רק המשפטי או החוקתי של מה שצריך לעשות כדי להסדיר את המצב המשפטי או החוקתי במדינת ישראל – הוא אין-סופי, אלא גם הפרוצדורה. בכל פעם מחדש שאלתי את יו"ר ועדת החוקה, שהוא עורך דין כמוני – היינו שנינו עורכי דין לפני שבאנו לכנסת, ואמרתי לו: אתה זוכר שכאשר הגשנו תביעה או הגשנו כתב הגנה והגענו להליכים משפטיים, ורבנו עם הצד השני ריבים באמת – מלחמות ניצחות, אבל כשהשופט שלח אותנו לגישור, זה אומר הפסקת אש, ואז הפסיקו ההליכים המשפטיים. אי-אפשר להמשיך את ההליך המשפטי, להתנצח אחד עם השני, להמשיך ולהכות אחד את השני, לכאורה, מטפורית, ובחדר השני להמשיך או לנסות סוג של הידברות – זה לא הולך. יש עצירה של הליכים משפטיים, מניחים את החרבות, והולכים בלב פתוח ובנפש חפצה להידברות. כמו שאתה יודע, הדבר הזה לא קיים ולא קורה בימים אלו למרות הבקשה של הנשיא, שהייתה כל כך ברורה בתחילת הדרך, למרות הבקשה של כולנו, למרות עצם העובדה שבאנו ואמרנו: אין ואי-אפשר לדבר בצורה כזו כשאתם דוהרים עם עוד חוק ועוד חוק ועוד רפורמה – הפוכה, אגב, כי הרי לא יעלה על הדעת שקודם כול אתה מגביל את הביקורת השיפוטית על הכנסת, ועוד לפני כן היית צריך בכלל לתת את הזכויות לאזרחים, אולי להתחיל בכלל ממגילת הזכויות – איפה השוויון, איפה חופש הביטוי – קודם כול להסדיר את כללי המשחק בין הכנסת לרשות השופטת, ואחר כך לטפל בהגבלות למיניהן. אז הכול היה שם הפוך. אבל יותר מזה, הגענו יומם וליל, כמו שאמרתי, עם כל כך הרבה טיעונים, ופסיק לא זז שם. הפסיקים שכן זזו היו אולי רק תוספות או סוג של שינויים קוסמטיים אולי כדי להראות שמצד אחד אני מקשיב, אף על פי ששום דבר לא היה מהדברים שאנחנו טענו. אבל זה יותר נראה שהוא עושה עם עצמו איזשהו משא ומתן, הוא מוציא את העיזים, מתחיל להוציא את העיזים שהוא עצמו שם. כמו למשל, במקום 15 מתוך 15 שופטים כדי לבטל חוק של הכנסת - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני מסיימת. הוא הוריד את זה ל-12 שופטים מתוך ה-15, כמו למשל ההצעה של שר המשפטים, כלומר הוא עשה עם עצמו איזשהו משא ומתן בלי שאף אחד ישב איתו, ועשה משאים ומתנים כאלה. ולמעשה, כל מה שקורה היום, במקום שהמשאים ומתנים או החקיקה – אני מסיימת – יקרו בוועדת החוקה, הם נעשית כנראה אי שם בבית הנשיא. אין שם קרן אור ואנחנו לא יודעים מה קורה שם. שם כנראה מתבצעת החקיקה האמיתית. ולכן אני אומרת: אומנם אנחנו בפורים בעוד רגע, אבל יש פה מסכות, וצריך לקרוע את המסכות של הממשלה הזאת אחת אחרי השנייה. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו כל כך זקוקים לאחדות, והאחדות אפשרית כשיש דמוקרטיה. אבל האם אנחנו באמת יודעים מהי דמוקרטיה? המאבק הציבורי העוצמתי נגד שינוי המשטר פוגש את הטענות של הציבור שבחר את הקואליציה הנוכחית, הטוען שבדמוקרטיה הרוב קובע ואף יכול לכפות את דעתו על המיעוט, בין אם הוא מיעוט ובין אם הוא מיעוט מצומצם. הציבור המוחה נגד צעדי השלטון לשינוי המשטר טוען את טענותיו. המחנות עומדים אלו מול אלו, והשאלה היא אם כולם יודעים על מה הם מדברים. מה מבינים מכך הנוער והצעירים? דמוקרטיה היא מציאות שלתוכה נולדים ומתבגרים מתוך הבנה מוחלטת שלכל אחד ואחת מגיעות זכויות האדם – זכות החופש להתבטא, להביע דעה ולהיות אדם חופשי. הבנת הזכות להבעת דעה יכולה להיות גם הרסנית ופוגענית. צריך להבין את המוגבלות ואת פירוש הביטוי "הרוב קובע". מסתבר שזה גם לא ממש ככה; יש מושגים כמו "עריצות הרוב" ו"זכות המיעוט". לימודי האזרחות מכילים את המידע והידע שמחדדים לתלמידי כיתות התיכון על אודות חשיבותן של הרשויות השונות – מחוקקת, שופטת, מבצעת; מסבירים לבני נוער סוגיות ומונחים בניהול חברה דמוקרטית. בשנים האחרונות לימודי הדמוקרטיה הלכו והתרוקנו מתוכן אמיתי, ולמעשה הם אינם נותנים מושג ברור. זאת בצירוף האווירה שהולכת והופכת לאנטי-דמוקרטית, דרדור ערכי והתמקדות בהדוניזם חברתי וכלכלי והסתה מתמדת נגד כל מי שמעז לערער על תפיסות הימין הקיצוני והביביסטים. הם הופכים את החברה שלנו למבולבלת וחסרת הבנה מהי דמוקרטיה, כשחלקים ממנה לועגים להשכלה, לתרבות, לערכים הומניים, ואף מגלים יחס אלים לכל מי שלא חושב כמוהם. כל אלו מאיימים על המשך קיומנו הן כחברה דמוקרטית ומתקדמת והן כמדינה עצמאית. אנו עוברים תקופה שלא הייתה כמוה, והיא מדאיגה ומטלטלת. אני תקווה שהתקופה הזאת תוביל אותנו להבנה המחודדת לגבי המשימות העתידיות העומדות בפנינו – להנחיל לציבור ולילדינו ידע והבנה עמוקים על מהי דמוקרטיה אמיתית, מהי האחדות וכמה אנחנו זקוקים לה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח. חבר הכנסת גדי איזנקוט, לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני כשבועיים השתתפתי בדיון שבו הוצגה רשימת האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל. האמת, שיצאתי מוטרד. הוצגה רשימה שרודדה לאורך השנים – כנראה מצרכים פוליטיים ומהצורך להעביר את זה באופן שיתקבל על ידי מקסימום המפלגות. לפי הדובר לפחות, זה חצה שלוש ממשלות לפחות. אני רוצה לנצל את זה ולדבר על האינטרס הראשון, דווקא בימים כאלה שהם ימים טעונים לאינטרסים הלאומיים של ישראל – שהראשון בהם הוא ביסוס מעמדה ומקומה של מדינת ישראל, באופן שיעלה בקנה אחד עם הבית הלאומי של העם היהודי, יאפשר ביטחון ויהווה אבן שואבת ליהודי העולם. אני שואל את עצמי אם המהלכים האחרונים שמקודמים, מקדמים את האינטרס הזה או פוגעים בו. אם הרפורמה המשפטית, ההפיכה המשפטית, שתפר את האיזון בין הרשויות, תורמת או פוגעת? האם הפגיעה המתמשכת בחינוך הממלכתי במדינת ישראל תורמת או פוגעת? התשובה היא ברורה: כמובן שזה פוגע. ועכשיו אנחנו מתבשרים על מהלכים שעשויים לפגוע בצה"ל כצבא העם, תוך ניצול מציאות פוליטית זמנית לשינוי יסודי, שיפעל בניגוד למה שלהערכתי מקובל על רוב האנשים בבית הזה, שרוצים לראות את מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, ברוח מגילת העצמאות. בימים האלה חיילי צה"ל עומדים בפני אתגרים גדולים מאוד וגם הערב התבשרנו על אירועים חריגים, ואפילו אירוע של ניסיון דריסה שבו מתבצע ירי – שלשמחתי היה ללא נפגעים – על אזרחים ישראלים שניסו לפרוץ מחסום או משהו; אני לא בקיא בדיוק בפרטים. החובה לשמור על צה"ל מחוץ לשיח הפוליטי עמדה תמיד ועומדת בימים האלה ביתר שאת. כנ"ל הקריאה לסרבנות מכל סוג שהוא. אני מקווה מאוד שהחוקים שיבואו לפה בקרוב לא יפגעו בצה"ל כצבא העם, ויעמדו ברוח של דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון – אם אני יכול לסכם את זה ב-15–20 שניות, כך שאני מבקש הארכה. זה במפגש עם ראשי הציונות הדתית במרץ 1949. הוא פרס בפניהם את האופן שבו הוא רוצה לראות את צה"ל - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - כצבא עם ממלכתי, רוצה לראות את צה"ל שבו נשמרת כשרות ואווירה יהודית ורוצה לראות את צה"ל כצבא שמייצג את כל חלקי העם. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, חברות כנסת נכבדות, קודם דיברתי על כך שאנחנו נמצאים בימים קשים מאוד, ימים שבהם אנחנו חווים מתקפה קשה של טרור שמנסה להטיל מורא ופחד על עמנו, עם אבדות וקורבנות קשים. משפחת יניב היום קברה שני בנים, והתבשרנו היום על עוד צעיר שנרצח בידי בן עוולה, בחור צעיר שככל הנראה עלה מארצות הברית. ולצד זה אנחנו גם שומעים על מי שמעיזים, מי שמעיזים לפגוע בחיילי צה"ל או חלילה להביא לפגיעה בגוף בחיילי צה"ל. חשוב לי לומר מעל הבמה הזאת: מי שמרים את ידו על חיילי צה"ל, מרים את ידו על כל עם ישראל. אני נדהמת לגלות עד כמה אנחנו – אנחנו כבר לא במדרון חלקלק, אנחנו נמצאים בתהום. לפני שבוע הייתה לי שיחה עם אימי, שתזכה לחיים ארוכים. היא בת 84, אישה שידעה דבר אחד או שניים בחייה, והיא אומרת שבתוך הבלגן שקורה עכשיו במדינה – עם כל התפילות שלה, היא נוהגת לבוא כמעט מדי שבוע לכותל – היא אמרה: אתם בכנסת צריכים לעשות סדר. ממשלה נועדה להנהיג. אני אומרת לכם שבתוך הימים הנוראים האלה, בסוף אנחנו כנבחרי ציבור נצטרך למצוא את כל הדרך כדי לעשות יותר טוב לעם ישראל. אז אני לא רוצה לדבר רק על הממשלה, אני רוצה לדבר גם עלינו. קודם חברי חבר הכנסת ביטון דיבר על המכתב שקיבל מילדים בכיתה ה' מבית שמש, על איך מדברים אחד עם השני ושהם מבקשים מאיתנו שנדבר בצורה יותר ראויה אחד לשני, ואני באמת שואלת את עצמי: היו ימים שהבית הזה ידע ויכוחים מאוד מאוד קשים, ועדיין לא הייתה הידרדרות כה מחפירה, שמלבה שנאה בתוך עם ישראל. נמצא פה שר העלייה והקליטה. קודם אמרתי גם לחבר הכנסת סלומון וגם לחבר הכנסת אלקין, שגם שניהם עלו לארץ - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - אולי מוטב היה שאנחנו כאן, ועם ישראל בכלל, לא ניקח את המדינה הזאת כמובן מאליו, ונלמד מהעולים החדשים מה ערכה של המדינה הזאת. משפט אחד: המדינה שלנו נקנית בייסורים, נקנתה בייסורים, ארץ ישראל נקנית בייסורים, אבל די לנו הייסורים שאנחנו משלמים בנפש מהטרור, ואני מאוד מקווה שלמרות הקושי ולמרות הוויכוחים, נמצא את הדרך להרבות כאן אהבה, ולכל הפחות להפוך להיות מודל לחיקוי, ולו קטן, לעם ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח באירוע החמור שהיה היום בערב – עוד אחד מהאירועים החמורים, אבל הפעם זה של אחד המתיישבים כנגד חיילי צה"ל. אנחנו רגילים לשמוע על פיגועים של פלסטינים, של האויבים, באזרחים ישראלים, והערב עליית מדרגה: מתיישב פורץ או מאיץ לעבר חיילי צה"ל ומנסה לדרוס אותם, וזה לאחר שהיה יידוי אבנים והיה ניסיון פגיעה בהם. חברים, בגזרה של הממשלה – שקט. לא שמעתי אף אחד יוצא או מגנה את האירוע הזה. ומה שאנחנו חווים כאן במדינת ישראל ביממה האחרונה – שרים שמעודדים את השרפות ואת הפרעות, חברי כנסת שמעודדים את כל מה שראינו אתמול בערב. לא רק שהם לא מגנים, הם אומרים: אלה המראות שאנחנו רוצים לראות. אז אין פלא שבמדינת ישראל אין דין ואין דיין ואנחנו לא פוגשים שום מבוגר אחראי שיעצור את טירוף המערכות הזה. אז יש לנו את איתמר מטפס על הקירות, כי הוא לא מצליח להתמודד עם שום דבר ממה שהוא אמר שהוא יצליח להתמודד; אנחנו רואים את הבלונים שהם הפריחו במשך חודשים ארוכים הולכים ומתפוצצים, ממש כמו בסיפור מעשה בחמישה בלונים; וביבי הכבאי, שלא מפסיק לכבות שרפות: את השרפה של גפני עם בנק ישראל; את השרפה של אלי כהן; את השרפה של קרעי; את השרפה של מיקי זוהר; את השרפה של גוטליב ואת השרפה של אמסלם; את השרפה של שותפיו הקואליציוניים בציונות הדתית, אז, עם חוק האפליה; את השרפה של פוגל; את השרפה של הבן שלו, שאמר שצריך לעצור בוגדים. הרבה מאוד שרפות ביבי הכבאי צריך לכבות. אבל את השרפות של אתמול, של הפורעים, את גובה הלהבות בחברה הישראלית ואת הפגיעה בחיילי צה"ל על ידי יהודים – את זה ביבי הכבאי לא מצליח לכבות. עצוב מאוד. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> היה איש אחד, איש אחד שידע למשות, שידע למשות אותנו מהמקום הצר שלנו, מהמצרים שלנו. אופיר כץ, אתה מפריע לי. אתה יכול לשמוע את מה שאני מקריא, אתה תאהב את זה. אופיר כץ, בוא תקשיב למה שאני מקריא. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כן, אני בא. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> היה איש אחד, איש אחד שידע למשות, שידע למשות אותנו מהמקום הצר שלנו, מהמצרים שלנו. איש שידע למשות אותנו מהמקום המפוחד, המצומצם והמפורד שלנו. איש שידע למשות, למשות אותנו מתודעה של עבדות, של פרך; שלקח עם של עבדים, עם מפורד, מתלונן, עם תודעה ורזומה של קורבן – לקח, איחד ושחרר אותם לחופשי, הוביל אותם במדבר 40 שנה ולא הפסיק להאמין בהם עד יום מותו במדבר. הוא לא הפסיק להאמין בהם שיגיעו יחד, רק יחד, לארץ ישראל שלהם, לארץ מנוחה, נחלה ושלום. הוא נלחם שיישארו 12, שאף שבט לא יישאר במדבר. אהרן אחיו נושא כמו תכשיט על לוח ליבו את צבעיהם השונים והמגוונים. זהו תכשיט של איש אלוהים, תכשיט שמורכב מריבוי, מגוונים, מענווה, מאחדות, משלום, מערבות. לא עם מפוזר ומפורד מעל העמים. ונהפוכו. שלום לך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כל הכבוד, מיכאל. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ונהפוכו. חושן, תכשיט תהיה אחדותם על ליבו של איש האלוהים, וכך יוכל הכהן לעשות מלאכתו באמת ובתמים – לחבר בין ארץ לשמיים. גשם ירד על האדמה, רוח תשאף לחומר, הכלי והאור יהיו אחד, ותיראה פני היבשה. מים חיים. משה איש האלוהים. היום ז' באדר, יום פטירתו של משה רבנו, ויש אומרים גם יום לידתו של משה רבנו – מנהיג גדול, איש אמת, העניו מכל אדם, שהביא לנו תורה, נתן לנו מים של אחדות, ענווה, ערבות, אהבה ושלום. לשרי הממשלה ולראש הממשלה ולכולנו אני אומר: בואו נלמד מדרכו של משה רבנו. בואו נהיה מעט ממשה רבנו, שהיום יום ההילולה לפטירתו. כתבה את זה טליה וקנין מהצפון הרחוק, ממטולה, אשת רוח והגות, מחשבה ומעשה. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד משהו על עזה, שוסטר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. עזה כמוות האהבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יפה. הייתה פה עזה, חבר הכנסת סובה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, מהקהל התבקשנו לדבר על עזה. יש לי בהמשך איזה שעה, יכול להיות שאנחנו נקדיש קצת יותר, אבל זה קשור, זה קשור, משום - - - << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אני רוצה שתדבר אליהם, אלון. תדבר לקואליציה על עזה, לא אלינו. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, זה קשור לגמרי. אני רוצה לדבר אל החברים מהקואליציה. אתמול – אתמול או שלשום, יצחק? מתי היינו בצפון? אתמול היינו בצפון ביחד, השדולה של קו העימות, ואני רוצה להגיד משפט אחד על חוסר גדול, שכמו שאני מכיר אותו כרגע הוא כמה מאות מיליוני שקלים. הוא נוגע לנושא שנקרא "מגן לצפון": תקצוב מרכיבי הביטחון, ממ"ד ומיגון מוסדות הציבור, בדגש על הצפון, אם כי זה גם רלוונטי לעוטף עזה ולעיר אשקלון. ב-2018 החליטה הממשלה בראשות נתניהו על הקצאה של 5 מיליארד שקלים, שיהיו פרוסים על פני עשר שנים – 0.5 מיליארד שקל מדי שנה – כדי להתחיל את הפעילות שבה אנחנו ננסה לצמצם את הפערים שלנו בתחום המיגון, בתחום הכשרת או אכשור ההישארות או החיים של אזרחים על קו העימות הצפוני – כפי שהמדינה עשתה בדור האחרון בדרום. והינה, אחד המחירים העצומים של סבבי הבחירות שנתניהו גרר אותנו אליהם בשנים האחרונות היה שלא היו תקציבים, ולא הצלחנו בעצם, לא ב-2018, לא ב-2019, לא ב-2020, לעמוד באותה החלטת ממשלה. אנחנו – מדינת ישראל. ב-2021 הצלחנו להקצות 125 מיליון שקלים, ב-2022 – 250 מיליון. הם בעבודה. והינה, לפי מה שאני יודע נכון לעכשיו – אני אשמח לקבל עדכונים – יש לנו לא יותר מ-100 מיליון שקל, כאשר צריך להגיע בווקטור, בשיפוע הנכון, ל-500 מיליון. נושא אחד מרכזי. נושא שני שאני מבקש לשים על סדר-היום הוא מיגון רכבים, בדגש על איו"ש, על יהודה ושומרון. מיגון רכבים, נושא הרווחה, נושא החינוך, בתי הספר – התקציב הזה לא קיים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הוא היה עד עכשיו, באופן שערורייתי, מתוקצב על ידי תקציבים קואליציוניים, והגיע הזמן שהשמירה על החוליות הרכות, הצעירות, החלשות בחברה, שמאוימות, יהיה בבסיס התקציב. אנחנו נעמוד על זה בתקציב הקרוב. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> היא אחרונת הדוברים? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כן, נכון. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין תהיה אחרונת הדוברים. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבר שנים שאנחנו מדברים, נואמים, צועקים נגד האלימות הבלתי-נגמרת בחברה הערבית, נגד הקלות הבלתי נתפסת של הרג אזרחים חפים מפשע. וכולם לא קורה. 26 נרצחים בחודשיים – זה מחיר הדמים ששילמה החברה הערבית רק תוך חודשיים, ופברואר אפילו עוד לא נגמר והשנה עדיין בתחילתה. כבר היום אנחנו 40% יותר מבשנה שעברה באותו מועד. הממשלה הקודמת התחילה לטפל, הקצתה תקציבים, ולא פחות חשוב – תשומת לב. לצערי הרב, היום אנחנו מידרדרים אחורה. נכון, אישרתם את המשך תוכנית החומש, אבל לא רק התחושה אלא המציאות מדברת – בעצם לא אכפת לאף אחד. השר לביטחון לאומי, סליחה, השר לכישלון, לא מתעניין בחברה הערבית. כל מה שהוא רוצה זה להסית נגדנו. כשזה המסר שיוצא ממי שמופקד על המערכת, אז לא לצפות מהאחרים למשהו אחר. במקום לפעול נגד הפושעים, המשטרה עוסקת בהריסת בתים, גם בצפון, גם בנגב, גם בירושלים. אתם יודעים למה? התשובה היא פשוטה, כי זה מה שאכפת לשר, להראות לכולם שהוא נכנס בערבים. אני קוראת מכאן לראש הממשלה נתניהו: זו המשמרת שלך. בבחירות האחרונות פנית לאזרחים הערבים, הבטחת שתדאג להם. עכשיו תוכיח שהתכוונת לכך. אבו יאיר, אנחנו אזרחים שומרי חוק, גם לנו מגיע ביטחון. לא מספיק להפיק סרטונים יפים לפני הבחירות, צריך גם לפעול אחריהן. כרגע יש כאוס ופחד אחד גדול שמשתלט על כולם, גברים, נשים ואפילו ילדים. הילדים הקטנים מאוימים, וחלק מהם כבר שילם בחייו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ראש הממשלה, תשקיע בביטחון שלנו ולא במלחמה נגדנו. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. תם סדר הדוברים. תסכם בשם הממשלה סגנית שר האוצר חברת הכנסת מיכל וולדיגר. לרשותך חמש דקות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני יושב-ראש הישיבה, חבריי, חברי כנסת נכבדים, כבוד השר, שמעתי את הדברים שנאמרו פה על ידי חברי הכנסת בנוגע למס על החד-פעמי. אז טוב שהמס הזה בוטל. כן, כן, טוב. המס הזה שכל כולו הוא צביעות אחת גדולה. במקום לטפל בהטמנה, שהשיעור שלה בארץ הוא מן הגבוהים מאוד בהשוואה למדינות העולם, למדינות המערביות כמובן; במקום לטפל במחזור, שגם פה אנחנו במצב ממש גרוע – 78% מהפסולת בישראל מגיעים להטמנה, שזה נורא ואיום, וכ-11% בלבד – ממוחזרת. בישראל מיוצרות 900,000 טונות פסולת פלסטיק בשנה ורק 7% מהן מכילים חד-פעמי. מתוך פסולת הפלסטיק רק 7% מגיעים למחזור. בקיצור, חברים, להטיל מס על האוכלוסייה הכי ענייה זה פתרון אחרון. אתם הענשתם את אלה שאין להם, את המשפחות שהתברכו בהרבה ילדים. שמירה על העולם היא הוראה לא רק הגיונית אלא גם מחייבת הלכתית, אבל לא ככה. אי-אפשר להטיל מס דרקוני על אוכלוסייה שגם ככה מתמודדת עם קשיים כלכליים, רק כי אתם החלטתם להישאר עיוורים למצוקה שלהם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אז איך? מה אתם עושים? << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לחנך להגנה על הסביבה זה מעולה, מבורך. אנחנו נפעל בדרכים אחרות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כמו מה? << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בדוח הממ"מ מיום 14 בנובמבר 2021 יש כמה פתרונות. הטלת מס היא אומנם אחד מהם, אבל לא הבלעדית. אני בטוחה שלשרה להגנת הסביבה יש מספיק תוכניות, והיא תקבל מאיתנו את הגיבוי עבורן. אתם צועקים, אבל אנחנו בוחנים חלופות, וזה בטיפול. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איזה טיפול? תגידי, מה את - - - << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, צריך לחנך ולעודד פחות שימוש וכן, יש דרך לעשות את זה. אנחנו קפיטליסטים ואני לא מתביישת לומר זאת, אבל החמלה שלנו כלפי החלש היא במקום הראשון. כל מה שרציתם היה להכאיב לחרדים, לאלה שלא כמוכם. אתם רוצים ומבקשים להפוך את כולם לצלמכם ולדמותכם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל מה אתם עושים? מה אתם עושים? << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אומרת לכם, שכחו מזה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת שירי, תן לה להשיב. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עם ישראל לא צריך שתנהלו אותו. תודה, נסתדר מכאן. אז כן, אני רוצה לומר לכם, חבריי היקרים - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה יותר יקר. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - שהיום היה לכולנו יום מאוד מאוד קשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה נסתדר מכאן? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת שירי, תן לה להשלים, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בוא, תסביר מה עושים. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> לא ציפינו שתבין. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בוא תסביר לי מה עושים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת שירי - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה שמסביר על הריבית ועל המשכנתאות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת שירי, חבר הכנסת ביסמוט, נא תנו לסגנית השר להשלים את דבריה. בבקשה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אחרי שבירכתי על ביטול המס הזה, אני רוצה לומר כמה מילים לעם ישראל על יום קשה - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת שירי. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - יום קשה במיוחד, כי איבדנו פרחים יקרים, מדהימים וטהורים, שבאמת נתנו את כל-כולם למדינת ישראל, והם אינם היום. הגעתי בבוקר להר ברכה לדבר, לתמוך, כמעט, כמעט, כמה שאפשר, בהורים. האימא ישבה ובכתה, אבל בין דמעותיה שמעתי כל כך הרבה גבורה. שמעתי את הכאב. היא חישבה לי כמה בסך הכול היא גידלה אותם, את שני הבנים היקרים שלה. היא אומרת לי: כמעט 40 שנה, וככה ביעף הם נעלמו לי. יחד עם הכאב הנורא הזה, החור שילך איתה תמיד, תמיד, היא מבינה שזה קורבן שלא הוקרב לשווא, שיש כאן מדינה שלא זכו סבא וסבתא שלה; שלא זכו הסבים והסבתות שלהם; והיא זכתה. בתוך הכאב הכל-כך כל כך עמוק, שאנחנו כהורים מבינים שאי-אפשר להכיל אותו, היא מכילה והיא מבינה. לכן, עם כל הכבוד לצעקות שלנו, בואו ננסה, באמת לא הרבה אבל מעט, לזכור שכולנו בסוף עם אחד, ויש לנו קורבנות. צריך להבין שגם אם הם לא דומים לנו בול, לא משנה אם הסכימו לרפורמה, או לא הסכימו לרפורמה, אם הם בעד או נגד, בסוף כולם רוצים את טובת מדינת ישראל, את טובת עם ישראל. יש כאלה שמאבדים את חייהם לטובת המדינה הזאת, אסור לנו לשכוח את זה. אני מקווה שבאמת בתקופות קשות, ויש כאלה, אולי אנחנו עכשיו נמצאים באחת כזאת, נזכור שאנחנו עם אחד ומדינה אחת. אני לא יכולה להרשות לעצמי לאבד אותה, אני בטוחה שכולכם לא. אז בואו נירגע קצת עם המילים וההשתלחויות וקצת נלמד לאהוב את האחר ואת השונה מאיתנו ולדעת לקבל אותו. לא רק לדבר על לקבל, אלא באמת באמת לקבל את השונה. במילים האלה אסיים את דבריי, ואני באמת אחזור ואבקש מכולנו קצת יותר סובלנות, קצת יותר אחווה, קצת יותר שותפות, קצת יותר אהבה. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על צו תעריף המכס והפטורים. סליחה. השר סופר יסכם בשם הממשלה, בבקשה. חמש דקות לרשותך. אחרי דין ודברים שנשמע כאן, אבל כן, בבקשה. << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בסדר. ייגשו לטפל אצלך, השרה. שקט, בבקשה. אדוני השר, בבקשה. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני רוצה לשתף - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, בבקשה. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> - - בתחושה שלי. אני לא אדבר על הדברים שדיברתי לפני כן, על זה שבהחלט אנחנו נמצאים בתקופה מורכבת, וכן בהקשר של השיח הציבורי, ואני לא רוצה לחזור על הדברים שאמרתי קודם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> מה? מה בסדר? זהו? תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לשר סופר. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על צו תעריף המכס והפטורים ומס קניין על טובין (הוראת שעה מס' 3), התשפ"ג–2023. לבקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה שמית. אני מדגיש: מי שמצביע בעד – מצביע בעד הצו, ומי שמצביע נגד – נגד הצו. סגנית מזכיר הכנסת, נא קראי בשמות חברי הכנסת. בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – נגד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – אינו משתתף בהצבעה איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – נגד יואב קיש – בעד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> סגנית מזכיר הכנסת, נא קראי בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו, בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – נגד דוד אמסלם – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח דבי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אורנה ברביבאי – נגד ניר ברקת – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – נגד מאיר כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת שלמה קרעי – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> האם מי מחברי הכנסת שנמצא באולם מבקש להצביע, להשלים הצבעה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, רגע, רגע. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כן, בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברות הכנסת) יפעת שאשא ביטון – נגד מיכל שיר סגמן – נגד << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יש עוד מישהו שנוכח באולם ולא הצביע? עוד מישהו? אם כן, תמה ההצבעה. צו תעריף המכס: בעד – 45, נגד – 31, אין נמנעים. אני קובע שהצו אושר. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 40) (מערכות צילום מיוחדות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות ‏(הצעות חוק, חוב' מ/1600).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 40) (מערכות צילום מיוחדות), התשפ"ג–2023, לקריאה ראשונה. יושב-ראש הקואליציה, מי יציג את החוק? תציג את החוק השרה מאי גולן. לרשותך עשר דקות, בבקשה. << דובר >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר >> אני רק אציין שאני קוראת בשמו של השר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << דובר_המשך >> לפני כן אני רק אציין שאני קוראת בשמו של השר. לפני שאני אתחיל, אני רק אציין שאני מציגה את הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 40) (מערכות צילום מיוחדות), התשפ"ג–2023, של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ואני מקריאה את הצעת החוק כלשונה. לפני שאני אתחיל, אני רוצה להשתתף מעומק ליבי בצער המשפחות שהצטרפו למעגל השכול. אין מילים שאפשר לומר לכן באמת. זה כאב שאי-אפשר להכיל, ורק נבטיח לכם, כמו שאמר היום ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהשם ייקום דמם, אבל גם אנחנו ניקום את דמם, בעזרת השם. הצעת החוק – מטרת חוק זה היא להסדיר את ההצבה של מערכות צילום מיוחדות במרחב הציבורי ושימוש בהן על ידי משטרת ישראל. לדוגמה, הצעת החוק מסדירה את השימוש במערכות צילום מיוחדות המבוססת על טכנולוגיית זיהוי לוחית רישוי, אשר מצלמות את לוחיות הרישוי שנקלטות בעיני המצלמות ומשוות את התמונות למידע הנוגע לעבירה, מערכת המכונה גם "מערכת עין הנץ", המהווה כלי חשוב ומשמעותי ביותר, מציל חיים וחסר תחליף למניעת פשיעה ולמאבק בטרור. ומשכך הצעת החוק כוללת בתוכה אף אפשרות להעברת מידע לגופים ביטחוניים רלוונטיים בהתאם לבקשתם לשם מילוי תפקידם, וזאת לשם מילוי המטרות המפורטות בהצעת החוק או לשם הגנה על ביטחון המדינה. לנוכח האמור ולשם מילוי תפקידה כבר כיום עושה משטרת ישראל שימוש במערכת צילום "עין הנץ". עם זאת, לנוכח היבטים רבים ומורכבים הנלווים לשימוש במערכות צילום מיוחדות ולהיקף המידע שנאגר בהן, מוצע לקבוע בפקודת המשטרה הסדרים שונים הנוגעים להצבה ולהפעלה של מערכות צילום מיוחדות ולשימוש בתוצריהן. יצוין כי החשיבות בהסדרה ייחודית של אפשרות השימוש במערכת "עין הנץ" בחוק בהקדם האפשרי קיימת אף מכוח הליך תלוי ועומד בבג"ץ מס' 21/641. במסגרת התיקון מוצע להוסיף לפקודת המשטרה את פרק שני 1, שעניינו מערכות צילום מיוחדות, ובו לעגן בסימן ב׳ את הכללים שיחולו לגבי הצבה והפעלה של מערכות כאמור ושימוש במידע הנאגר מבחינה מהותית, כך קובע התיקון המוצע, מסגרת כללית לשימוש במערכות צילום מיוחדות, כאשר הסדרים משלימים ופרטניים ייקבעו בתקנות ייעודיות בהתאם לסעיף הסמכה בעניין. באופן זה לא יתאפשר שימוש במערכת צילום מיוחדת מסוג מסוים כל עוד לא הותקנו התקנות לגביה, בהתחשב בטיבה ובמאפייניה הייחודיים, כאמור. השימוש במערכות צילום מיוחדות יכול להיעשות באופן שמאפשר למערכת לספק התראה כאשר חפץ מסוים שפרטיו הוכנסו למערכת נקלט בעדשות המצלמה בזמן אמת, או בדרך של בדיקה בדיעבד של צילומים שנקלטו במצלמות. שימושים אלו מאפשרים למשטרה להתחקות אחר זהותם ומיקומם של חשודים בביצוע עבירות, ולכן הם מהווים כלי יעיל ואפקטיבי לצורך גילוי ומניעת עבירות ומילוי תפקידי המשטרה בשמירת הסדר הציבורי והגנה על שלום הציבור וביטחונו. הצעת החוק קובעת נורמות שיחולו לעניין הצבה והפעלה של מערכות צילום מיוחדות ולעניין השימוש בתוצרים שיתקבלו מהן, כך למשל נקבע בין היתר כי לא יתאפשר צילום של אדם ברשות היחיד במצלמות המוצבות באופן נייח, וככל שניתן – גם במצלמות ניידות; מערכות הצילום יהיו מבוקרות ומפוקחות באופן שוטף. המידע המצוי בהן יהיה חסוי, והשימוש בו יהיה מוגבל למטרות ולתכליות שכתובות במפורש בפקודה; בחינת הצורך בהצבתה של כל מצלמה תתקיים באופן שוטף מעת לעת, ומיקום הצבת המצלמה ייקבע על ידי גורם מוסמך ובמקום הגלוי לעין; לא יתאפשר שימוש במצלמות מסוג זה באופן המכסה את כלל המרחב הציבורי ביישוב או בדרכי הגישה אליו, אלא בהתאם להסדרים ייחודיים שנקבעו לכך בהצעת החוק הנ"ל. כן מגדירה הצעת החוק באילו סוגי עבירות תוכל המשטרה להשתמש במערכות צילום אלו לצורך מניעתן או חקירתן, וכן מחייבת קביעת כללים באשר למשך הזמן שבו ניתן יהיה להשתמש במידע ולשמירתו באופן מאובטח. לבסוף, הצעת החוק קובעת כי לצורך פיקוח ובקרה על השימוש במערכות הצילום תדווח המשטרה אחת לשנה ליועץ המשפטי לממשלה על כלל העניינים המפורטים בתוספת השישית להצעת החוק, וכן מטילה חובת דיווח של השר לביטחון לאומי לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת על שורה של נתונים הנוגעים להפעלת המערכת בהתאם למפורט בהצעת החוק – כמובן, כשעותק מהדיווחים שיועברו לכנסת יועבר גם לרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים. הממשלה בישיבתה מיום 19 בפברואר 2023 החליטה לאשר את הצעת החוק, ולאור הדחיפות שבקידום הצעת החוק, החליטה הממשלה לבקש מהכנסת את קיצור תקופת ההנחה ולהקדים את הדיון בהצעת החוק. עוד החליטה הממשלה כי במהלך הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית יתווספו לה הסדרי ענישה, פיקוח ובקרה מעבר לאלו שמובאים כאן לפניכם, כשלפני ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק תבוא לדיון נוסף בוועדת השרים לחקיקה. בהמשך לכך, ועדת השרים לענייני חקיקה, בישיבתה מיום 19 בפברואר 2023, החליטה לאשר את הצעת החוק בהתאם להחלטת הממשלה. הצעת החוק הזו היא עוד כלי המאפשר למדינת ישראל ולמשטרת ישראל להיאבק בפשיעה ובטרור, לצד הצעות חוק רבות שהשר איתמר בן גביר וסיעתו מקדמים, כמו המאבק בבלי הנשק הבלתי-חוקיים, המאבק בפרוטקשן, עונש מוות למחבלים וכו', בתמיכת הקואליציה, כמובן. בסל הכלים של משטרת ישראל חייבים להיות גם אמצעים טכנולוגיים ואלקטרוניים מתקדמים על מנת למנוע ביצוען של עבירות קשות ולפענח עבירות שבוצעו, ולשם שמירה על שלום הציבור וביטחונו, תוך שמירה על זכויות אדם. לאור האמור, אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק המונחת בפניכם ולהניחה על שולחנה של הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת לצורך הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לשרה גולן. אנחנו נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש פה גם שרה? שר, שרה? אופיר. אנחנו נמשיך לקרוא את מגילת העצמאות, נראה לי שמיותר לציין את החשיבות. במקרה הגענו לקטע הבא: "לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי היישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל". << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תעשה את זה עם האינטונציה – היא מדינת ישראל. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> "אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948" – כמעט 75 שנה מאז הדדליין – "תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הבצוע שלה, מינהלת העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל. מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקבוץ גליות; תִשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכיות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947 ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ ישראל בשלמותה". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כמה אפשר לשמוע - - - באמת, מתן, כבר עדיף שירים של נעמי שמר. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חברת הכנסת טלי, כשתפנימי את הערכים שנמצאים במגילת העצמאות, נוכל לעבור לטקסט אחר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - הערכים שלי, אני צריכה לקרוא אותם ממגילת העצמאות. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> האמת, כשאני אדע את זה בעל פה, אני אפסיק. "אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבניין מדינתו ולקבל את מדינת ישראל לתוך משפחת העמים. אנו קוראים – גם בתוך התקפת הדמים הנערכת עלינו זה חודשים – לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים. אנו מושיטים יד לשלום ושכנות טובה לכל המדינה השכנות ועמיהן, וקוראים להם - -" << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, טלי הפריעה לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - בפעם הבאה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> "- - לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חבל על הזמן, אדוני היו"ר. בסך הכול - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> את עושה פה פיליבסטר לבד, חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש לך לפחות עוד שמונה משפטים. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אל תדאגי, יש לנו עוד ערב ארוך. יש לנו את החוק הבא, את החוק הבא אחריו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא אהיה פה. רציתי לשבת, לשמוע, אני רואה שאתם חוזרים על עצמכם - - - אני אלך, אדוני היו"ר, חבל - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כאילו 13:00. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שיהיה ברור לעם ישראל, פיליבסטר, אותם נאומים - - - << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חברתי טלי גוטליב, טלי גוטליב, אני אומר שוב, ביום שתפנימי את הערכים של המגילה, נוכל להפסיק לקרוא אותה. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בבקשה. שימו לב, רשימת הדוברים סגורה. נא לשים לב. חברת הכנסת ברביבאי, לרשותך שלוש דקות, לא כולל זמן טלי גוטליב, שהוא בנוסף. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני הולכת - - - דברו - - - זה מרתק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אל תלכי, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> חברים, אנחנו בשעה 01:15. אתם יודעים שבט"ו בשבט – שרת החינוך לשעבר הייתה פה עד לפני רגע – בט"ו בשבט נותנים תעודות לילדים. אז חשבתי שאולי כדאי לעשות איזושהי הערכה לממשלת ישראל לגבי ההישגים שלה עד כאן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, בבקשה. כבר הודעת על לכתך, אבל עכשיו את מפריעה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם כל תלמיד במדינה מקבל תעודה, אז אולי כדאי גם שהממשלה תדע מה היה התפקוד שלה בחלק הזה של השנה עד ט"ו בשבט. אז התחלתי לעבור על ההישגים. האמת, פשפשתי, חיפשתי, אין הישגים, רק כישלונות. ממש. הלכתי לביטחוני, הסתכלתי - - - << קריאה >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << קריאה >> אורנה, העברנו תקציב - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתם לא יודעים מה יש בו. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איזה תקציב, תכף נגיע לפייק תקציב, רגע, הרסתם את הכלכלה. אבל קודם נתחיל בביטחון. 14 הרוגים – אני אומרת את זה בכאב רב – היום הובאו למנוחות שניים מהנרצחים. באמת, אני חושבת שאין אזרח במדינת ישראל שלא כואב את הרצח הנתעב שלהם, ועוד חלל אחד מהיום. אנחנו כבר סופרים 14 מתים בחודש האחרון. אני משוכנעת שכל מי שמבין קצת בביטחון יודע שהבטחות הסרק שלכם לא מתממשות. מתעסקים עם פיתות ועם כמה דקות במקלחת לאסירים. במקום לקבוע אסטרטגיה ביטחונית, במקום להפעיל את הכוחות באופן מושכל ובמקום למנף את היתרון הביטחוני שיש למדינת ישראל – צריך להגיד שהיה – לתכלית מדינית שבסוף תביא את ישראל למקום יותר טוב, עוסקים במיקרו-טקטיקה. אין תפיסה, אין אסטרטגיה, אין כלום. ואם היה צריך לראות את הביזיון הזה שפוגעים בחיילים, פוגעים במפקדים, אז גם את זה ראינו. אז נכשלתם בביטחון. אחר כך אני מסתכלת על ההיבט המשפטי, ואני רואה השתלטות של פוליטיקאים על בית משפט. לא טוב להם שהשופטים ישפטו דין צדק, צריך שהפוליטיקאים יכתיבו להם איך לשפוט. וגם בזה חוקי קומבינה, עוקף דרעי ועוקף בג"ץ והגבלת מרחב הפעולה של חיילים בגלל השטויות שלהם. נכשל. מסתכלת על הכלכלי – השקל נחלש, אין כלכלן במדינת ישראל ובעולם שיגיד שהפעולות שנעשות הן תקינות. תקציב פייק – אף שר לא יודע להגיד מה התקציב שלו. מסתכלת על הבין-לאומי – נכשל. רבים עם העמיתה הכי גדולה שיש לנו, עם ארצות הברית. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מזרח תיכון – מצרים, ירדן, אומרים: עבדנו עליכם בעקבה. נכשל. התנהגות, בכל היבט שהוא – נכשל, נכשל, נכשל. מה הצלחתם? מעוז לא יהיה סגן שר, תודה לאל. אנחנו גם יכולים לגלות לו שאנחנו יכולים לוותר על השירות שלו בכנסת, לשוביניסט הגזען הזה. וגם כן באנגלית יש הצלחה די מרובה, כי באנגלית מספרים סיפור אחר, רחוק מאוד ממה שקורה בפועל במציאות כאן. נכשלתם, לכו הביתה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת זאב אלקין, לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני חייב להגיד שציפיתי, אדוני היושב-ראש, לראות פה את השר לביטחון לאומי מציג את החוק. זה לא שכל יום מגיע חוק מטעמו לכנסת, והוא גם לא ידוע כבן אדם שככה בורח מהבמות הציבוריות. נהפוך הוא. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> הוא באביתר, קורא לכבד את החוק. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל להפתעתי ראיתי שלדבר הזה אין לו זמן. ושאלתי את עצמי במה השר לביטחון לאומי עסוק ברגע זה, כי אני ראיתי שלהצבעות בכנסת אין לו זמן להגיע, כי הוא כועס. הפגישה שלו עם ראש הממשלה אני מניח שכבר הסתיימה, הדרמטית, ואנחנו לא זכינו לראות את זיו פניו. אבל הבעיה הגדולה היא בכלל אם עם ישראל זוכה לראות את זיו פניו, כי בתקופה האחרונה יש תחושה שאנחנו עוד מעט נצטרך לעסוק במשחק הזה, כמו משחק הילדים, מצא את איתמר. ובסופו של דבר כולנו זוכרים את קמפיין הבחירות, כולנו זוכרים את ההבטחות לבוחר ואת ההתלהבות האדירה, ומה קיבלנו? קיבלנו טרור שמשתולל פה על בסיס יום-יומי. לצערי גם היום נרשם כיום שחור של עוד אבדה, והשר לביטחון פנים איננו, לא קיים – ביטחון לאומי, סליחה; לא השר, אדוני היושב-ראש, וגם לא הביטחון הלאומי. ובמצב כזה שאנחנו נמצאים בו, אני חושב שהמינימום מבחינתו של השר זה לפחות לבוא לכאן לכנסת כשהוא מביא חקיקה, להסביר אותה, להתייצב בפנינו, להסביר באיזו דרך הוא מתכוון להביא לנו ביטחון לאומי, והוא איננו. שותק, וכשמדבר עדיף שהיה שותק. וכשחברי מפלגתו מדברים ב-24 השעות האחרונות, גם נראה לי שחלקם עדיף שהיו שותקים. אנחנו בכלל נמצאים, אדוני היושב-ראש, במצב מוזר. אני ראיתי למה השר לביטחון פנים באמת התייחס – להסכמות שאליהן מדינת ישראל הגיעה עם הפלסטינים תחת המטרייה האמריקנית ושל מדינות ערב אחרות. לזה הוא התייחס ואמר שזה לא יקרה. אני לא מבין פה משהו. אגב, לגופו של עניין, הוא צודק. זה שמדינת ישראל ביום של הפיגוע הולכת ומייצרת משוואה שכשלא בונים אז מותר לא לירות עלינו אבל כשנבנה אז כן מותר לירות עלינו – אני לא מבין איך הממשלה שקוראת לעצמה ממשלת ימין מסכימה עם כזאת משוואה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כבוד השר, מעניין אותי לדעת איך אתה חי בשלום עם המשוואה הזאת, שמדינת ישראל אומרת שכדי שלא יירו עלינו ולא יעודדו טרור אז אנחנו ארבעה חודשים לא נבנה. מה זה אומר, שבעוד ארבעה חודשים אם נחזור לבנות, אז מותר לירות עלינו? זו כרגע התפיסה החדשה של הימין. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> הממשלה אישרה 7,000 יחידות דיור, תשעה יישובים - - - << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תבורך על זה. אבל כשדקה אחרי זה, ביום של הפיגוע היא הולכת ומבטיחה לפלסטינים: כדי שלא תעודדו טרור אנחנו מתחייבים בארבעה החודשים הקרובים לא לקדם בנייה - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני היו"ר, זה טיעון שאף פעם לא שמענו. אף פעם לא שמענו. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - זו נוסחה שמדינת ישראל בעבר לא הסכימה לה. וכל מי שמאמין בזה שבנייה בארץ ישראל זו זכות ולא מטבע עובר לסוחר - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - אדוני השר - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל מי שמאמין שבנייה בארץ ישראל זו זכות ולא מטבע עובר לסוחר חייב לשאול את עצמו, כשהוא מייצר כזאת נוסחה, מה יקרה ביום שהוא כן ירצה לבנות ואיך בדיוק אז נסביר שכשהסכמנו שאם לא בונים אז לא יורים אז יוצא לכאורה שכשבונים אז מותר לירות עלינו. ואוי ואבוי שהגענו לרגעים האלה. ודווקא בנושא הזה הייתי שמח לשמוע מה יש לשר לביטחון לאומי להגיד לא רק כטוקבקיסט אלא כשר בכיר בקבינט. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה, ואחריה – אני מכין אותך, חבר הכנסת שירי, שלא תהיה מופתע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הפעם ראיתי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר לשוויון חברתי, אני חושבת שכדאי שתקשיב לדברים שאני רוצה לומר כי הצעת החוק הזאת הגיעה לממשלה הקודמת, שבה אני כיהנתי, והצבת מצלמות ביומטריות, בוא נקרא לזה, זה מצלמות ביומטריות שמחד יכולות להינעל על לוחית ובאמת לסייע בפשיעה, לסייע בטרור, אבל במקביל זה גם מצלמות שמזהות פנים. עכשיו תשמע. במחקרים בין-לאומיים, כולל מחקרים בארץ, ולא הכחישו את זה במהלך הדיון גם גורמי המשטרה, כולל הרשות לסייבר, כולל הרשות להגנה על הפרטיות, המצלמות – תקשיבו טוב, חברי הכנסת – טועות בכל מה שקשור לדגימת פנים של שחורים ואסיאתיים. בזמנו אני הגשתי ערר, אני לא נתתי לשר לביטחון הפנים עמר בר לב להעביר את החוק הזה, אני הגשתי ערר. לא נחיה במציאות שבה רוצים להכניס כלי טכנולוגי – שהוא באמת רוצה לסייע במאבק בעבריינות, במאבק בטרור, ואני בעד, אבל אומרים לנו שאין טכנולוגיה שמצליחה שלא להפלות שחורים ואסיאתיים ועושה טעות, היא יכולה להינעל על פרצוף מסוים של אותו מבצע העבירה ולשייך אותו במאגר לאדם אחר בגלל צבע העור. הם לא מצליחים להתגבר על הדבר הזה, כולל חברות שרוצות, כרגע, מנסות להתגבר טכנולוגית על הדבר הזה. לזה אני חושבת שאתם לא מודעים. אז השר לשוויון חברתי, החוק הזה עכשיו – אולי אתם תעבירו אותו, אבל אני אומרת לכם חד וחלק: דווקא כמי שמכירים היטב את המאבק באלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, דווקא בשל כך שיוצאי אתיופיה סבלו שנים ארוכות מאפליה חמורה, שהובילה כמעט לקריסה של דור שלם, אני חושבת שאתה כשר לשוויון חברתי צריך לדרוש תשובות בעניין הזה. צריך שהטכנולוגיה תיכנס רק לאחר שאנחנו מוודאים שהיא לא מפלה אנשים שחורים מול לבנים. יתרה מזאת, שימו לב שאין פה לא פיקוח של ועדת הפנים בכנסת, לא שופט, אין פה צו שופט. אנחנו מדברים על קצין משטרתי. צריך לוודא שכשמשתמשים בזה לצורך מאבק בעבריינות, שזה לא מוצב באותן שכונות, ואז יש לך פיקוח יתר במקומות מסוימים. הדברים האלה צריכים לבוא לידי ביטוי בחקיקה. החוק כרגע, כפי שהוא מונח - וחבל שהשר לביטחון לאומי לא נמצא כאן, כי אני בטוחה שהדברים האלה היו מעניינים אותו – החוק איך שהוא מונח עכשיו לא יכול לעבור בתצורה שלו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואני רוצה לומר לכם שמספיק שאתם עושים בגוגל "מצלמות ביומטריות" ומחפשים חדשות, אתם תקראו על זה, כי יש מדינות שהכניסו והחליטו להוציא את זה. החליטו להוציא את זה כתוצאה מזה שהעולם הוא לא רק לבן, יש גם אנשים כהי עור וגם בהם צריך לדעת להתחשב. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נפתח בסיפור חצי מצחיק בנוגע למצלמות. LPR, נכון? זוהי הצעת החוק. קודם כול, רק לידע כללי, מי שמשלם על הקמת מערך המצלמות – אתם יודעים מי זה? הרשויות המקומיות. ידעתם את זה? אז יפה, הרשויות המקומיות משלמות על הקמת המערכת שבדרך כלל מוצבת באמת - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא מדויק. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה לא מדויק? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כי המשרד לביטחון פנים, יש לו תקציב שאני לא זוכר היום מה הוא - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, הוא נותן אותו למענקים דרך המסגרת, וזה בדרך כלל מצ'ינג. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 80 מיליון שקל, ועושים שקל מול שקל. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, זה בדרך כלל מצ'ינג, אבל גם, לכמה רשויות, תלוי סוציו-אקונומי, ובכל מקרה זה בא על חשבון דברים אחרים, בסדר? אז נניח שאתה בוחר, יש סל שאתה בוחר, אבל בדרך כלל הרשויות המקומיות. תשמע סיפור מצחיק, דווקא יו"ר הכנסת לשעבר, מיקי, אולי זה יעניין אותך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני מקשיב. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודע, אני יודע. לפני שנה, שנה וחצי, בהיותי סגן ראש עיריית הוד השרון, הייתי מחזיק תיק הביטחון ובין היתר רכשנו מצלמות כאלה, מתוך עבודה משותפת וגם הנחה משותפת שאנחנו רוצים לתרום למאמץ, באמת, למיגור עבירות הפע"ר בעיר, בכלל במרחב. הוצבו x מצלמות, לא משנה. אתה יודע, אז אתה רואה את המצלמות, זה טוב, זה תורם לתחושת הביטחון האישי. אממה, אחרי איזה שמונה חודשים, תשעה חודשים, שהמצלמות מוצבות, אני לא זוכר באיזו סיטואציה, אתה יודע מה גילינו? שהמצלמות לא מצלמות. למה הן לא מצלמות? כי הן לא היו מחוברות למאגר הארצי שאמור כאילו לגבות ולשמור את הדאטה שהן צוברות. אז זה סיפור מצחיק על מצלמות שלא מצלמות כלום, ואף אחד לא טרח באמת גם לעדכן אותנו. גם גילינו על זה במפתיע, אז זה היה נחמד. אני כן מתחבר לדברים שנאמרו על ידי חברת הכנסת פנינה תמנו, שכן, החוק צריך לייצר קצת יותר שקיפות, יותר בהירות, לגבי איזה עבירות עושים. כן הייתי מייעל או מכניס לפחות את הרשויות המקומיות כאיזה גורם, שאם כבר אנחנו משלמים על המצלמה, אז שיהיה לפחות עדכון בכלל או חובת עדכון בנוגע למשטרה, כך שהמשטרה תבוא לעדכן את הרשות המקומית, ולא רק את הוועדה לביטחון לאומי – מה שמוזכר שם, אבל זו סקירה של פעם בשנה, והיא באמת מונה כמה עבירות ספציפיות, ולא את הכול. האמת היא שהסיפור לקח לי את כל הזמן, ועוד רציתי לספר לכם קצת על הגיל הרך והפלופ שאני קורא לו – לא, זה שש שניות, ולא נעים לי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ניתן לך לספר - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא. אני אחכה לפעם הבאה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה על חשבוני. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני לא אקח את הזמן שלך, אלא אם כן אתה רוצה. אין לי בעיה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> קח על חשבוני. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אתה מוותר על הזמן שלך? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> דקה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> דקה, אני אוריד ממך דקה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני ממש אנסה. אגיד – התחלתי לדבר על זה בנאום הראשון בלילה – בלילה, בערב, אני כבר לא זוכר באיזו שעה זה היה – על מה שנקרא הפלופ על הגיל הרך. למה אני אומר "פלופ"? כי כולנו מכירים – או לפחות חלק מאיתנו, שהם הורים צעירים או לא הורים צעירים או מעורים קצת בגיל הרך – את המשבר שיש בגיל הרך. עכשיו אני שומע על התוכנית שרוצה בעצם לסבסד את המעונות לגיל הרך או להרחיב את חוק חינוך חינם. מה זה גורם? היום יש ביקוש יתר למוצר. הבעיה היא שהמוצר בחסר, נכון? אז מה עושה הכלכלן הגדול? הוא מגדיל את הביקוש למוצר שהוא בחסר. מה זה יגרום? אם אתה לא מטפל בבעיה האמיתית שיש, הקושי במציאת נשות ואנשי החינוך, הקושי בהכשרה שלהם, הקושי ביכולת שלהם להגיע ולתת את העבודה שלהם, הקושי בשכר שלהם, בבינוי מבני חינוך – בזה אתם לא מטפלים. אבל מה אתם עושים? מגדילים את - - - << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבר עברה הדקה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הזמן עובר כשנהנים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> משפט סיום, שנדע מה הם עושים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, אסיים במשפט סיום. משפט הסיום הוא: ממשלת החרטה ברטה ממשיכה לעבוד על כל הציבור; מבטיחים הבטחות, ולא רק שלא מקיימים, הם גם פוגעים בעצם ההבטחה שהם מקיימים – שהם לא מקיימים. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, לרשותך שתי דקות – כדאי לנצל אותן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שתי דקות וחצי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, לרשותך שתי דקות. בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אתמול מחבל בן עוולה רצח בדם קר שני יהודים רק בגלל היותם יהודים – הלל ויגל, שני אחים. איזה אסון, ה' ייקום דמם. אין לי ספק כי כוחות הביטחון יניחו את ידיהם על בני העוולה ויבואו איתם חשבון. עם ישראל אבל על מות הנרצחים. יהי זכרם ברוך. אתמול אירע פיגוע נוסף בצומת בית הערבה – אזרח ישראלי נרצח על ידי מחבלים. 23 טילים מעזה, 13 נרצחים – והכול בחודשיים. מה אומרים בעוצמה יהודית? מדיניות ההכלה של נתניהו היא מעשה חסר אחריות. נו, בן גביר, שר הטיקטוק, מצא עוד פעם את ראש הממשלה כמי שאשם; שר הטיק טוק עדיין לא הפנים שהוא כבר שר בממשלה הזו, והוא לא חבר באופוזיציה, אבל זה מתאים לו – נער גבעות שמונה להיות שר. הבוקר שמעתי בחלחלה את דברי חבר הכנסת פוגל בגלי ישראל, נחרדתי: "האירועים אתמול השיגו הרתעה שצה"ל לא הצליח להשיג". כך אמר חבר הכנסת המכובד: "האירועים אתמול השיגו הרתעה שצה"ל לא הצליח להשיג. אתמול יצא המחבל מחווארה, והבוקר חווארה סגורה ושרופה. רק ככה נשיג הרתעה. זה מה שאני רוצה לראות" – אמר חבר הכנסת פוגל. את זה אומר חבר הכנסת בכנסת ישראל – בושה וחרפה, מפלגה של פשיסטים הזויים משיחיים. אסון תביאו על מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת, שרים, מתנחלים תוקפים לוחמי צה"ל ביהודה ושומרון, ועל פי החשד היה גם ניסיון דריסה של קצין צה"ל באזור חווארה. חיילים ששהו במקום ירו בגלגלי המכונית. אילו זו לא הייתה המציאות, הייתי חושב שזה איזה קטע מסיפור הזוי שמישהו מספר לי. כל כך הרבה שנים נמצאים במדינה הזאת, ופתאום סיפור כזה הופך להיות למעשה יום-יומי. זה הזוי, לא מציאותי, אבל לצערי הרב, הוא לחם חוקנו בתקופה האחרונה. תקפתם בשצף קצף את הממשלה הקודמת, שפכתם קיתונות של בוז וביקורת עלינו וכל הזמן אמרתם – "כשאנחנו נהיה, אתם תראו כמה טוב יהיה"; בן גביר אמר: "כשאנחנו נהיה, על כל רקטה שתעוף מרצועת עזה אנחנו נחזיר מייד 50 טילים". עפו רקטות - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 23. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - וקולנו כצפצוף הציפור – כלום; מעשה טרור – ואנחנו נותנים גיבוי לאנרכיסטים שנכנסים ועושים שמות. אין שום ספק שהכאב הוא גדול, וכמו שאמרתי אך לפני כמה שעות, הדם זועק מהאדמה, אבל האם זאת באמת הממשלה שצריכה לנהל את המדינה הזאת? אני לא מתכחש שבתוכה יושבים שרים מוכשרים. ליבי ליבי על גלנט, שר הביטחון שצריך להכיל בתוך משרדו עוד שר שחושב שהוא שר הביטחון. אם לא די בכך, אני שומע היום את חילופי הדברים. שימו לב: בעוצמה יהודית זועמים על הממשלה, ובליכוד זועמים על עוצמה יהודית, ובתווך הכאוס המוחלט שבו אנחנו נתונים. בן גביר זועם על נתניהו – תשימו לב – כי נתניהו, אומר בן גביר, לא מטפל מספיק טוב בטרור. שלושה חודשים אחרי שהממשלה הזאת הוקמה, ממשלת הימין מלא, בן גביר אומר כך על ראש הממשלה, לא אנחנו: מדיניות ההכלה של נתניהו והליכוד היא מעשה חסר אחריות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ובן גביר עולה למאחז בלתי חוקי, עומד, מדבר כשלצידו המתנחלים, שחשוב גם להגיד שבחלקם, ברובם, הם אנשים שאפשר לחלוק על דעתם, אבל הם ציונים והם אנשים מצוינים. אני רוצה להגיד לראש הממשלה: אני אומר לך, אדוני, תתעורר. אופיר וכל האנשים הטובים בליכוד, אני יודע שבתוך-תוככם אתם אומרים: "לא לתינוק הזה פיללנו, לא לתינוק הזה פיללנו" – עדיין לא מאוחר. תעשו חישוב עם מי אתם יושבים, ומה אתם עושים איתם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לילה טוב. אני רוצה להקריא לכם את משמעות הביטוי "חלומות באספמיה" לפי ויקיפדיה. חלומות באספמיה הם חלומות בלתי מציאותיים שלא ניתן לממשם. הביטוי מופיע במקורו בתלמוד הבבלי, במסכת נידה, "אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא". הפירוש שנהוג לשייך לאספמיה זה ספרד. אני רוצה לדבר איתכם על מישהו שאולי לא חולם חלומות באספמיה, אבל חולם חלומות בסעודיה – ראש הממשלה נתניהו, שחולם על מורשת גדולה ומפוארת של מדינאי מוערך, שישיג הסכם נורמליזציה עם סעודיה, שיפציץ את הכור באיראן, אבל בינתיים מבעיר בעיקר את איו"ש. הוא חולם על הערכה מקיר לקיר בכל רחבי תבל, אבל בינתיים מסתכסך עם האמירויות. הוא חולם על תמיכה גורפת מממשל ביידן וסיוע של סעודיה, אבל הורס את הקשר עם ארצות הברית – נקודת שפל שלא ידענו. זה קצת עצוב לראות איך פוליטיקאי כל כך מנוסה חולם על מורשת גדולה, שכל אחד סביבו יודע שהמורשת היחידה שתהיה לו היא של הרס מדינת ישראל, כי הדבר היחיד שנתניהו של היום טוב בו זה בלחרב כלכלה, לפלג עם ולאבד שליטה על חבורת מופרעים שהם הממשלה שלו. אז אני פה רוצה לומר לראש הממשלה נתניהו, בין שאלה חלומות באספמיה, בין שאלה חלומות בסעודיה, כך או כך הם לא הולכים להתגשם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לברך את חבר הכנסת ולהודות לאבי מעוז. תודה בשם נשות ישראל, תודה בשם תלמידות ותלמידות שעומדות להתגייס, בשם הקהילה הלהט"בית, תודה על ההתפטרות, ואנחנו מקווים שלא תחזור בך, כי זה הדבר הכי טוב שיכולנו להתבשר עליו היום. זה בשמנו, בשם הנשים, בשם החיילות העתידיות ובשם בני הנוער, שכנראה לא תהיה חלק מהסיוט שלהם. כבוד היושב-ראש, אמש - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בואי נדבר על איך זה בא לידי ביטוי, הסיוט. בואי תפרטי לנו. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו נדבר על הסיוט. אדם שנגד גיוס נשים, נגד הקהילה הלהט"בית – אין לו מקום להיות כאן, חד וחלק. מי שרוצה לפגוע בזכויות אזרחים, נשים, ילדים, בתי ספר – אין לו מקום להיות כאן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה לווליד טאהא היה מקום וזה לא הפריע לכם בכנסת הקודמת? הוא קרא לכם "סוטים". << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא היה שר והוא לא היה קובע מדיניות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> התנועה האסלאמית, שחיבבתם אותה, אומרת שאת ההומואים צריך להרוג. ועם זה לא הייתה לכם בעיה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אתם שמתם חבורה של קיצוניים, שמחזיקה אתכם בני ערובה, והפכתם אותם למלאכים. למלאכים הפכתם אותם – הקיצוניים שבחברה הישראלית. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני עוצר את הזמן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתם חבורת צבועים, אינטרסנטים, פוליטיקאים כאלה קטנים. זה מה שאתם. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> את השנאה אתם שמתם בשלטון. זה מה שעשיתם. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לך בנות בבית? יכול להיות שאין. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> מה לאבי מעוז - - - זאת מדינת ישראל. רחוק ממוקדי קובעי המדיניות. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הבת שלי מסיימת י"ב עכשיו, וזה הדבר הכי טוב שיקרה, כי היא תלך ותשרת את מדינת ישראל ביחידה מובחרת, והיא תהיה לתפארת מדינת ישראל, ולא תפחד מהומופובים כאלה שימנעו את הזכויות האלה מנשים. לכן אני שוב אומרת תודה. עשית מעשה גאוני. טוב שלא תהיה שם. כבוד היושב-ראש, אמש חווינו חוויה מאוד קשה. יום קשה. איבדנו שניים מטובי בנינו, אבל לצערי במקביל גם שמענו על הפרעות, על אלה שמכנים אותנו "אנרכיסטים", שהם האנרכיסטים האמיתיים, שתקפו בכפר חווארה אזרחים, בלי לחשוב שיש שם ילדים, שיש שם קשישים, שיש שם נשים. שרפו מכוניות, שרפו בתים. את מי זה בעצם מעניין? אדוני, אני לא מופתעת. אני לא מופתעת, כי אני שומעת חבר כנסת, שהוא יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, אומר שככה הוא רוצה שזה ייראה, שהכפר יהיה סגור ושרוף. השתגעתם? אנחנו, שהמדינה שלנו קמה על כאבם וסבלם ומותם של אנשים בשואה, של אנשים שנשרפו, שירו בהם – אנחנו הפכנו להיות כמוהם? זה מה שאתם רוצים? איפה העם המוסרי שלנו? נכנסים לכפר – מי אתם שתיקחו את החוק לידיים? אבל אתם נותנים לגיטימציה; במקום לתת ביטחון, לתת עוצמה ולהגן על המדינה הזאת, הרסתם אותה. ביטחון אפס, ממשלה אפס, אפס אחד גמור. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, דבי הרימה לי לנאום. קצת על מצבן של נשים בישראל בשנת 2023 – מצב לא הכי טוב. אם חשבנו שהתקדמנו ובממשלה השלושים-ושש, היוצאת, כיהנו תשע שרות, ובמשרדי הממשלה כיהנו תשע מנכ"ליות, ואפילו לראשונה כיהנה אישה בתפקיד מנכ"לית משרד ראש הממשלה, אז בממשלה השלושים-ושבע המגמה התהפכה. בקואליציה רק עשר נשים, 15.5%; במשרדי הממשלה רק מנכ"לית אחת וגם מספר השרות ירד, למרות שהממשלה דווקא גדלה. באופוזיציה, לעומת זאת, יש 21 נשים, שמהוות - - - << קריאה >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << קריאה >> איזה מנכ"לית יש במשרדי הממשלה? איזה משרד? << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מה שאומרים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שרת ההסברה, כך נאמר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אין לה בעצמה משרד. על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יאללה, בסדר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אין לה מדפסת, אין לה טלפון, אין לה טוש מחיק. איזה מנכ"לית? << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סימון, אתה יודע שבאופוזיציה יש 37.5% נשים? אתם בטח יודעים, אני הייתי ראש מועצה 12 שנים, הייתי ראש רשות מקומית, וגם הנושא של הייצוג הנשי בזירה המוניציפלית מטריד אותי. נכון להיום יש 14 נשים מתוך 257 רשויות, שזה 5.5%. בניסיון לשפר את הנושא הזה הגשתי הצעת חוק שנועדה לסייע מול החסמים הכלכליים שעומדים בפני נשים שמתמודדות בבחירות המוניציפליות. הצעת חוק זהה לזאת שהוגשה בכנסת העשרים-וארבע על ידי חברת הכנסת לשעבר ענבר בזק, והיא עברה בקריאה טרומית בכנסת הקודמת, אבל ועדת השרים בחרה לדחות את ההצעה הזאת, ואפילו לא זכיתי לדיון בוועדה. אני אומר שלפני שבוע קיימנו דיון בוועדה למעמד האישה בראשות חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, וביקשנו לפי סעיף 111(ה) לתקנון הכנסת לקיים ישיבה דחופה בנושא ההשלכות ההרסניות של ההפיכה המשפטית על מעמד האישה והשוויון המגדרי במדינת ישראל. את אותה הפיכה שמובילה ממשלה, שחלק מחבריה הם שרים שמסרבים להכניס נשים אל שורות המפלגות שלהם, נציגים שמאמינים כי לנשים אין מקום סביב שולחן קבלת ההחלטות, או בתפקידים עם מערכות משמעותיות במדינה או בצבא. הרי בהיעדר חוקה שמעגנת את הזכויות לשוויון ואת זכויות הנשים, ההישגים המשמעותיים עד כה של נשים ושיפור מסוים במעמד נעשה בזכות בית המשפט העליון. מנסים לצמצם את זכות העמידה של נציגי ציבור וגורמים בחברה האזרחית בפני בג"ץ, בית המשפט לא ייתן סעד של פגיעה בשוויון מגדרי, לא יהיה עוד בג"ץ אליס מילר, ביטול עילת הסבירות לא יאפשר ביקורת שיפוטית על החלטות אי-שוויוניות. מי יבטיח כי תימנע הוצאתן של נשים מתפקידים משמעותיים בצבא, או למשל לימודי חמש יחידות מתמטיקה? מי ימנע השתלבות נשים בדירקטוריונים? מי ימנע הדרת נשים מהמרחב הציבורי ועוד ועוד? בית המשפט יתקשה להתערב ולפסול חוקים פוגעניים נגד נשים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חילי טרופר, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כולם מדברים על הנזק הכלכלי ועל הפגיעה בהייטק בעקבות המהפכה המשפטית, ומתברר שעם קצת פחות רעש אבל עם לא פחות נזק, בפתח גם מצויה פגיעה בחיי הרוח והמורשת של עם ישראל. לא רק השמדת ערך כספי יש בעת אחרונה, גם השמדת ערך רוחני צפויה להתרחש בקרוב. הספרייה הלאומית מתפקדת כאוצרת הזיכרון הלאומי כבר 130 שנה. בכל שנותיה, ועם חילופי השלטון הרבים, היא תמיד נותרה מחוץ למעגל הפוליטיקה, עד שבאה הממשלה הנוכחית וגם פה היא לא התאפקה. גם על מוסד לאומי שמרוכז בתוכן ובספרים וברוח מבקשת הקואליציה לשים את ידיה. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה יודע, הספרייה היא קצת יותר גדולה משי ניצן. היא הייתה לפניו, תהיה אחריו. על פי הצעת החוק החדשה שהממשלה אישרה, הספרייה הלאומית תהפוך לעוד סניף של פוליטיקה קטנה. בין האוספים בספרייה יש ספרי תורה עתיקים בני 1,000 שנים, כתבי הרמב"ם, כתבי הרב קוק, שי עגנון, שלום עליכם, אורי צבי גרינברג, אחד העם, ביאליק, רחל, קפקא, גרוסמן ועוד. יש בו אוספים של כתבים אישיים – של הרצל, ז'בוטינסקי, בן-גוריון, אליעזר בן יהודה, חנה סנש, וגם פריטים מתקופת השואה. רבים מענקי הרוח שהפקידו את כתביהם בספרייה עשו זאת מתוך ידיעה כי זהו מוסד לאומי, נטול פוליטיקה, שמשרת את כלל אזרחי המדינה והעם היהודי. חוק הספרייה הלאומית המקורי, שאושר בקולותיהם של חברי כנסת מכל סיעות הבית כולל הליכוד וש"ס, דאג, בין היתר, להרחיק בין הפעילות שלה לבין הפוליטיקה. את הכוח שלה ואת המעמד שלה יונקת הספרייה קודם כול, כמובן, מהכתבים שיש בה, ולאחר מכן – מהיותה אוטונומית ועצמאית. הצעת החוק החדשה שמקדמת הממשלה מבקשת להפוך את הספרייה הלאומית לחברה ממשלתית שתהיה בשליטת הממשלה, כלומר שהיא תמנה את ראשיה ומנהליה. שוב הם לא הצליחו לעמוד בפיתוי לעוד כמה מינויים פוליטיים. אז מה אם מדובר בספרייה הלאומית? אגב, הנזק כבר מתרחש, תורמים כבר הקפיאו תרומות, מאות סופרים ואנשי רוח כבר הודיעו שיסרבו להעביר את כתביהם לספרייה אם אכן ישונה החוק. כמה רוח גדולה ועומק מני ים יש בספרייה הלאומית, כמה קטנות רוח וצרות עין יש ברצון להכניס לתוכה פוליטיקה. עצוב, תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על הצביעות והפנים לה, בעיקר במה שאנחנו פוגשים מצד שרי הממשלה וחברי הממשלה, במיוחד בימים הקשים האלה. דובר פה רבות על השר בן גביר, שלפני שנכנס לתפקידו כשר הרבה להגיע לכל זירה של אירוע טרור. לכל זירה של פיגוע הוא הגיע והאשים את הממשלה, את העומדים בראשה, את השר לביטחון פנים ואת כל מי שרק אפשר, בבריונות ובכוחנות, שהם אלה שאשמים בפיגוע; בגללנו זה היה. אנחנו נמצאים חודש וחצי להקמת הממשלה הזו, ואנחנו רואים פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע. גם ביממה האחרונה אנחנו רואים רצף של פיגועים. והשר בן גביר נעלם. אבל מה, לאורך כל התקופה הזו הוא הלך ודיבר על כך שצריך להגן על החיילים, אתם זוכרים את זה? צריך להגן על החיילים, צריך לתת גב לחיילים, כל חייל שרק היה קורה איתו איזה אירוע הוא ישר היה מתייצב ועומד כדי להגן עליו; ביקר את הרמטכ"ל וביקר את שר הביטחון וביקר את כל מי שרק אפשר, כי צריך להגן על החיילים. אבל יש קו אדום אצל בן גביר. מתי לא צריך להגן על החיילים, או מתי אנחנו לא שומעים אותו מגן על החיילים? כשהמתנחלים הם אלה שפוגעים בחיילים שלנו, הם אלה שמיידים אבנים, הם אלה שהיום כמעט עושים פיגוע דריסה, ואי-אפשר להאמין במה שקרה היום, כי כשמכונית מאיצה לעבר חיילים – חברים, אם זה היה ערבי ברכב, היו מדברים על פיגוע, ואם אני טועה תתקנו אותי. אבל כאן – שקט, דממה, אפס גינוי. אתם חושבים שזו הפעם הראשונה שזה קורה? יש לי חדשות בשבילכם. ככה, עברתי קצת על הארכיון וראיתי, ולא הייתי צריכה ללכת הרבה אחורה. גם באוקטובר האחרון הייתה בחווארה פגיעה של מתנחלים בחיילים שלנו, ובן גביר – אין, שקט, דממה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ככה מגינים על החיילים שלנו? דורסים אותם? מיידים אבנים? מבחינתו, כל עוד זה בא מהצד של המתנחלים, זה לגיטימי, שותקים. אבל אם חלילה זה יבוא מכיוון אחר, אז אנחנו נמצאים בבעיה. אבל זה לא סיפור הצביעות היחיד, לצערי הרב, שאנחנו פוגשים בממשלה. גם בחוק הקודם, סביב כל הנושא של החד-פעמי – ברשותך, ממש כמה שניות, אדוני היושב-ראש. היה פה את עניין המס על החד-פעמי, עכשיו תראו, אני מבינה את החרדים שצריכים להשתמש בחד-פעמי, שקשה להם. משפחות מרובות ילדים, ערב שבת, חגים, מה שאתם רוצים – מבינה, לא נכנסת גם לעניין הזה. אלא מה? שהיום יש חד-פעמי מתכלה. אתם כבר רוצים להיטיב איתם – תורידו את המס של החד-פעמי המתכלה, שגם ככה כבר נמצא בארץ, מייבאים אותו לכאן, כבר מזמן ככה נפרדו מהפלסטיק. אבל לא, מה פתאום, אם אפשר למכור את הבריאות של הילדים החרדים ושל החברה החרדית – אגב, זה גם החד-פעמי וגם הממותקים – אז למה לא? אז בעצם מחזירים בחזרה, מפחיתים את המס על החד-פעמי שאינו מתכלה, שפוגע בקיימות של כולנו, בעולם של כולנו, במקום לעשות את הדבר החכם, ולמה? כי צריך לרצות את הח"כים החרדים. שום סיבה אחרת. זה מראה כמה צביעות יש בממשלה הזו, שלא עושה את הדברים הנכונים, שמדברת גבוהה-גבוהה כמה צריך להציל את העולם ובפועל עושה רק מה שנוח לה ולשותפים שלה ברמה האישית, תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר לשוויון חברתי, כבוד היושב-ראש, אולי שמת לב שכל פעם שיצאתי לדוכן וגם אתה ניהלת את הישיבה, הנושא היחידי שכמעט דיברתי עליו זה נושא של החברה הערבית הבדואית בנגב. לכן אני רוצה לנצל את הזמן הזה ולפנות לכבוד השר באופן ישיר. כבוד השר, אני רוצה לפנות אליך לגבי החברה הערבית הבדואית בנגב. כמי שבא לכנסת ומהיום הראשון, כמעט בכל דיון, אני מעלה את הסוגיה של החברה הערבית הבדואית בנגב. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> מאיפה אתה בנגב? << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מחורה בנגב, ואני מביא את המצוקה ואת הסוגיה שלא מצאה פתרון כמעט 70 שנה ויותר. הסוגיה של החברה הבדואית מאוד מורכבת, והגיע הזמן לשנות את התפיסה איך לגשת לסוגיה, איך לנהל דו-שיח ואיך לבנות אמון בין החברה הבדואית לבין משרדי הממשלה והגופים שמטפלים בה. בשבועות האחרונים, ואני דיברתי על זה בתחילת הערב מכאן, מחלקים מאות צווי הריסה בנגב. הרסו בתוך ערערה בנגב, ביישוב בתוך הקו הכחול, יישוב שמוכר הרבה שנים, והשאירו שבע משפחות ללא קורת גג. במקביל, יש יישובים במועצה אזורית אל-קסום ובמועצה האזורית נווה מדבר, שהכירו בהם 15 ו-20 שנה. כל מי שמסתובב ביישובים האלה היום רואה שלא נעשה כמעט כלום בתוך היישובים האלה, חוץ ממוסדות חינוך ודרכי גישה. לכן, אי הטיפול, ואי-אבטחת היישובים ברמה נאותה ומתקדמת, כדי לספק את כל השירותים לאוכלוסייה בתוך היישובים האלה – אנחנו לא יכולים להתקדם. הכירו ביישובים האלה, אבל יש את הרשות להסדרת הבדואים בנגב, וצריך לבדוק; כשאתה עושה אותה פעולה פעם אחר פעם אחר פעם, אל תצפה לתוצאה אחרת. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> המציאות שקיימת היום – אי-אפשר להציג את כל הנושא בשלוש דקות – גם בוועדה לפיתוח הנגב והגליל, כשהיה הדיון סביב הנגב, אמרתי שאני מסמן שלושה מוקדים לטיפול בסוגיה הבדואית בנגב: ששת היישובים והעיר רהט. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אנא, אתה צריך לסיים, אז משפט סיכום. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> משפט סיכום. כבוד השר, אני מסמן שלושה מוקדים: ששת היישובים והעיר רהט; המועצה האזורית אל-קסום ונווה מדבר, והכפרים הלא מוכרים שיש להכיר בהם. אני מושיט יד, ומוכן לגשת לכל הסוגיה הבדואית, ויחד אנו יכולים לפעול למען פתרון יותר טוב, שיביא גם להכרה, גם להשתלבות של החברה הערבית הבדואית בתוך החברה, במערכת החינוך וגם בתעסוקה. התפיסה של כוח וכוח – זה לא ילך. צריך בהידברות ושיח, וצריך למצוא את הפתרונות המותאמים לחברה הבדואית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת הרבים, בשעה 02:00 ברח עופר כץ – חבל. ראיתי אותך עולה להחליף פה את היושב-ראש, והחלטתי שאני אדבר על משהו שקשור למוצאי שבת. אני אספר לכם, חברים, על תופעה שאנשי הליכוד עוצמים את העיניים וגם את האוזניים ולא מסתכלים מה קורה באמת בשטח. בהתחלה, כאשר התחילו ההפגנות בתל אביב, אמרתם: תל אביב, צפונים, תל אביבים, יוצאים להפגנות, אנרכיסטים, שְׁמא אנרכיסטים. ואז זה התחיל גם בחיפה. לפני חמישה שבועות נכנס לי ג'וק, ואמרתי: אני חייב שיהיה גם בנתניה. נתניה זו אמירה, ולמה זו אמירה? כי נתניה זו עיר ליכודית, ימנית. היו חששות, וזה התחיל לפני חמישה שבועות. אני רוצה להגיד לך, גברתי היושבת בראש, ביום שבת הקרובה את תהיי בנתניה. בשבת האחרונה, אדוני השר, בנתניה היו 8,500 איש – ציונים, כמו שאתה אוהב, עם דגלי ישראל – שהגיעו להפגנה בעיר נתניה. יש לך המון חברים שם – אני יודע את זה. אתם מנסים לא להסתכל על התמונה המלאה, אבל אני אומר לכם, ברגע שמגיעים לערים כמו נתניה כל כך הרבה מפגינים – פה אני אומר: אתם באמת צריכים לפקוח את העיניים ולהבין שמשהו דרמטי קורה במדינת ישראל. באמת, אתה רואה משפחות, אנשים עם כיפות, וימנים – אתה יודע שאני מכיר שם הרבה מאוד ליכודניקים שמגיעים, ובשקט, בשקט, מגיעים להפגנות, הפגנות מאוד מתורבתות, ובאמת, באים להילחם על העתיד של הילדים שלהם. אז חשוב לי מאוד לציין היום את האנשים המדהימים, שהם בעצם המנוע של ההפגנות בנתניה, ואת תכירי אותם בשבת. אז אני מציין קודם כול את דודו סלמה, שהוא איש הייטק בכלל, פעיל חברתי, ועושה המון למען אוכלוסיות מוחלשות בעיר נתניה, והוא מקריית שמונה. את מכירה את המשפחה ואותו – איש מדהים. רון פרי – איש נדל"ן, פעיל חברתי, ראש המטה של יש עתיד בנתניה. שוש הרר – שגם היא בנדל"ן. עמרי רייסמן – שמגיע מהצפון כל מוצאי שבת עם אוטו מלא בדגלים. ואתה מסתכל על האנשים האלה שבאמת באים מזמנם, ובהתנדבות מלאה, כל מוצאי שבת מהשעה 16:00 לארגן הכול ולאסוף את הכול, ועושים את זה בכזאת אהבה. אני רוצה להגיד להם תודה. תודה, קודם כול, בשם תושבי נתניה, שמגיעים בהמוניהם כל מוצאי שבת וימשיכו להגיע. ושוב אני חוזר: הנקודה הזאת היא נקודת מפנה בכלל בחברה הישראלית, כי אם זה קורה שם, זה יקרה בכל מקום בארץ. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סימון דוידסון. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש; אני אוהבת להגיד יושבת-ראש – את היחידה, אז מגיע לך כל הכבוד שיש, באמת. סימון, רגע, לפני שאתה יוצא. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כן, המפקדת. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ובהמשך למה שאמרת - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> באר שבע. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יפה. אם כבר ככה, אז חשוב שנגיד שגם בבאר שבע, בפעם הראשונה, הגיעו השבוע, אנחנו מעריכים, 4,500 אנשים, שזה יוצא דופן וזה מרגש, כי זה מעולם לא קרה, ויש לזה משמעות מאוד מאוד גדולה. אז היה לי חשוב ככה לחבר לערים שהן ערים שבדרך כלל היה קשה יותר להניע שם לפעולה. יוצאת החוצה – וזה מקסים ומעורר השראה. אני גרה במקום מורכב. אני שמחה שאתה פה דווקא, השר שיקלי, כי זה קצת קשור דווקא לאחריות של המשרד שלך. אני גרה במקום מורכב, מקום מופלא, אבל עם פוטנציאל נפיץ מאוד. שנים על גבי שנים חיינו זה לצד זה, ששכנינו הם גם צרכנים גדולים בעיר שלנו, וגם מהווים כוח עבודה משמעותי. בעשור האחרון התרענו על שינוי שוב ושוב, דברים משתנים. משבר זהות של שכבה צעירה, חוסר בתעסוקה, היעדר תשתיות וחינוך, ובעיקר היעדר תקווה, התחילו לבעבע, ויחד עם ארגוני פשיעה זה הוביל לאובדן משילות. עשר שנים ניסינו למשוך את תשומת לב הממשל, השלטון המרכזי – אותו שלטון שכל השנים האלה ביבי הוביל ועכשיו הוא שוב מוביל. בקדנציה הקודמת כולכם, כולל כולכם, ואני מדברת על מי שהיה בקדנציה הקודמת אופוזיציה, עליתם לדוכן הזה. עליתם לרשתות החברתיות, עליתם לראיונות – כולם עם אותו שקר שהדהד והדהד: 53 מיליארד שקלים לאחים המוסלמים. והשבוע נודע לנו כי אתם ממשיכים את התוכנית של הממשלה הקודמת, שכמובן לא היו בה 53 מיליארד. אז ראשית, אני שואלת: האם מישהו מכם רוצה להתנצל אולי בטעות על השקר שהוא הדהד שוב ושוב ברשתות ובכל מקום? ובעיקר אני שואלת: האם אתם מתנגדים לתוכנית עכשיו, ואם לא, אז אשמח לדעת למה. למה אתם חושבים שלא צריך להתנגד לתוכנית עכשיו, ולמה היא חשובה? כי בעיניי היא באמת חשובה וצריך להמשיך אותה, רק חשוב לי לשמוע למה אתם חושבים שצריך להמשיך אותה. אני מקבלת הערות בלי סוף בוועדות. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> ממש לסיכום. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> סיכום. אז אני רק רוצה להגיד: לפני שאתם מחנכים אותי, תסתכלו במראה. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת יסמין פרידמן. חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כל פעם שאני עולה ורוצה לדבר על העולים, את כאן. זה צירוף מקרים. אדוני השר, כנסת נכבדה, הידעתם שעולים חדשים שמגיעים עכשיו מרוסיה נאלצים להעביר את כספם לחו"ל בגלל המדיניות של הבנקים בישראל ושל הממשלה? הינה סיפור שהגיע ללשכתי. עולה שכבר עלה לישראל וחזר לרוסיה כדי למכור את הנכס, פנה לסניף הבנק שלו בארץ ושאל כיצד הוא יכול להעביר את הכסף ואילו מסמכים הוא נדרש להגיש ולהציג כדי להפקיד כסף בבנק בישראל. הפקידה בבנק התקשתה לענות, והשיבה שאין דרך להעביר את הכסף, ולא ידענו מהם המסמכים ומהו התהליך שהוא צריך לעבור. יש בישראל פיקוח על הבנקים ויש רשות שפועלת לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. המטרה של הממשלה לדאוג לכל הכספים שמתנהלים בשקיפות. שר האוצר הבהיר את התקנה כי אסור לאזרח הישראלי להחזיק בביתו יותר מ-50,000 ש"ח במזומן. חוק זה מצטרף למגמת צמצום השימוש במזומן כחלק מהמלחמה בכסף שחור והפיקוח של רשויות המס על כספי ציבור כדי לא לתת לאף אחד לחמוק מתשלומי מס כדין. ואולם, בנושא של הכסף השייך לעולים חדשים המגיע מחו"ל, הכללים אינם ברורים דיים. כל בנק עושה לעצמו את פרשנות החוק שלו, ואלה אינם שקופים וגלויים לכל דורש. העולים, בעיקר עולים מרוסיה, המגיעים עם הכספים במזומן או בחשבונותיהם בארצות המוצא, ואותם הם רוצים להפקיד בבנק בישראל – סכום עד 10,000 דולר לנפש אינו מצריך הצהרה פורמלית במכס. הבעיה מתעוררת כאשר מגיעים להפקיד את הכסף בחשבון בנק כשמדובר בסכומים יותר גדולים. הבעיה הזו גדולה כאשר העולים גם מוכרים נכס נדל"ן בחו"ל, ואז הסכום שבידם הוא גדול במיוחד, מה שמקשה עליהם להעבירו לישראל ולהתמודד עם הביורוקרטיה המורכבת בנושא. העלייה הנוכחית שונה לחלוטין מהעליות הקודמות, שהיו בעיקר עליות מצוקה. כיום מגיעים אנשי הייטק, אנשי עסקים, ומבקשים להמשיך לפעול בעסקיהם בישראל, אך לא נותנים להם לפתוח חשבון – אפילו לפתוח חשבון ולהפקיד כסף בארץ. באין ברירה, הם פותחים עסקים בארצות ובמדינות אחרות ומזרימים את כספם לשם ולא לישראל. בסופו של דבר ישראל מפסידה הון, מפסידה הכנסות מעסקים שיכולים היו לפעול בישראל ולהיות חלק מהתל"ג. כל זאת, בגלל חוסר הבנה בתהליך השלם, היבטיו והצבת חסמים ללא חשיבה מקיפה להתמודדות עם הבעיות האלה, והבעיות רק מחמירות עם השנים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. חברת הכנסת מיכל שיר סיגמן, בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> סגמן, סגמן. ידעת שסגמן זה עיראקי? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> עיראקי זה טוב. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ידעת שסגמן זה עיראקי? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לא. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חאלבית והתחתנתי עם עיראקי. הילדים - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> יופי של שילוב. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון? תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, את יודעת, דיברו כאן חברי הכנסת על הפגנות ועל ערים ליכודיות וערים ימניות. חבר'ה, אנחנו בכלל לא באירוע של ימין ושמאל. כאילו, יש ימין, יש שמאל, יש כל מי שרוצה להגדיר את עצמו באמצע בהפגנות האלה. ההפגנות האלה הן אך ורק אם אתה רוצה לחיות במדינה שיש בה זכויות פרט או שאין בה זכויות פרט. זה כל הסיפור. את יודעת, גם אני וגם את היינו בליכוד. ושואלים אותי הרבה מאוד פעמים, תגידי: חברי כנסת של הליכוד, מה, הם לא רואים מה קורה? הם לא מבינים? בוודאי שהם מבינים. גברתי היושבת-ראש, היינו שם. אנחנו הרי יודעות היטב מה האנשים שיושבים כאן על הספסלים – גם מה הם באמת חושבים על ביבי, גם מה הם באמת חושבים על מה שנהיה מהמפלגה שלהם. ואז שואלים אותי: אם הם מבינים, אז למה הם לא קמים ועושים מעשה? פה, ההסבר מתחיל להיות קצת מסובך. למה? כי צריך להתחיל להסביר להם על המנגנונים בליכוד. צריך להסביר להם מה זה אומר שהמנגנונים נהיו רקובים, שהוועדות בעלק-דמוקרטיה של המפלגה שלהם כבר לא עובדות ולא מתפקדות, שאפשר לסנדל חבר כנסת ולהפיל עליו מכונת רעל מפה עד הודעה חדשה שתגמור לו את החיים, תגמור לו את הבית ותגמור לו את המשפחה. גברתי היושבת-ראש, את היית יושבת-ראש ועדת הקורונה, אם אני לא טועה, והיית חברת כנסת מהליכוד, נכון? האירוע ההוא שאת חברת כנסת מהליכוד, יושבת-ראש ועדת הקורונה, ויורדים לך לחיים – זה מה שקורה לחבר הכנסת שמתמרד. בערך בדקה הראשונה כשנהייתי חברת כנסת לפני ארבע שנים במפלגת הליכוד, אותו דבר – הורגים אותך במקום. אין לך יכולת להרים ראש. בית הדין של הליכוד עליך, כל מכונת רעל עליך. עליהום מטורף. ואז יושבים חברי כנסת שרוצים להיות מתישהו ראשי ממשלה; הם לא רוצים להמשיך להיות חברי כנסת, הם רוצים להיות ראשי ממשלה. אז יש את האחד שמדבר עם הייטקיסטים, מבין שהכסף יוצא מהארץ, אבל הוא לא מוכן לעשות שום דבר, כי הוא אומר: רגע, אבל אני רוצה להיות ראש ממשלה. יש עוד איזו אחת גם כן, שמעתי שהיא אחראית לתחבורה, שגם היא רוצה להיות ראשת ממשלה, אז היא אומרת: רגע, הוא תכף הולך, אז אולי אני אסתום את האף, אני אהיה בשקט, אני לא אדבר. יש עוד איזה אחד, שמעתי שהוא קיבל רולקס לא מזמן, בכלל, הוא אומנם היה בליכוד הרבה מאוד שנים, אבל הוא אומר: מה זה משנה, כל עוד אני יכול לצעוק את זעקת המקופחים – המקופחים, הוא יותר מזרחי מאיתנו, זה משהו אחר, זו מזרחיות אחרת. כל אחד שם, יש לו איזושהי סיבה אחרת. אנשים, דרוש אומץ להיות נבחר ציבור. זה לא תמיד כיף. את יודעת, הרבה מאוד פעמים אומרים: אנחנו הולכים לתקשורת; מנעמי השלטון. שמעתי על זה: מנעמי השלטון. איזה מנעמי שלטון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> איפה המנעמים? בדיוק. בסוף, כדי להיות נבחר ציבור, אתה צריך אומץ, ולפעמים יש צמתים שצריך לקבל בהם החלטה בין שזה כמו גברתי היושבת-ראש, שהייתה יושבת-ראש ועדת הקורונה, אנוכי בליל החניונים, ובין שזה עוד חברים פה שנאלצו להסתכל הרבה פעמים לחברים שלהם בעיניים ולקבל את ההחלטות הלא-נוחות והלא-נכונות. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לצערי הרב, את האומץ הזה אנחנו לא נמצא היום במפלגת הליכוד. אל תצפו, זה לא יקרה. מדובר בחבורת סמרטוטים, ולא יצא מזה שום דבר טוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. חבר הכנסת משה טור פז. בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו עוסקים פה בחוק ביטחון. ביום ראשון האחרון התקיים סיור של ועדת החוץ והביטחון בבור בקריה. מטבע הדברים, רוב הסיור הזה חסוי, אבל יש פרט אחד שנאמר בסיור שאפשר לדבר עליו, כי הוא מפורסם בריש גלי: צה"ל הוא כבר לא צבא העם; צה"ל הוא צבא חצי העם. חצי משנתון מתגייס. אלה נתונים ידועים ושקופים. ממשלת ימין על מלא – גם היא, רק מחצית מחבריה משרתים היום בצה"ל. << קריאה >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << קריאה >> אם אתה גבר, תגנה סרבנות. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מגנה סרבנות כאן, שיקלי. << קריאה >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << קריאה >> תגנה סרבנות. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר כאן, סרבנות היא דבר מגונה. ראש המפלגה שלי אמר: אני קורא לאנשים לא לסרב פקודה. אני אומר בצורה הכי גלויה, אבל יש חצי מהמדינה הזו שלא מתגייסת לכתחילה. אני אומר כאן, בוועדת החוץ והביטחון בסיור. היו חברים שאמרו לי: כן, ילדינו לא מתגייסים לצה"ל, בלי להזכיר אותם בשמותיהם. במוצאי שבת האחרון הלכתי לחלק מרק לגדוד הסיור במילואים שתופס את צומת גוש עציון בימים אלו, וכשהסתובבתי בין החיילים וככה נתתי להם איזו פינה של חום בתוך המשימה שמוטלת עליהם, חשבתי על אחיי החרדים וחשבתי על זה. אני רוצה לומר, ואני לא רואה פה אף אחד מהם – אני אומר: אחיי החרדים, זה לא ייגמר בלי שיח כן, גלוי, פתוח, שיח של חובות ולא רק שיח של זכויות. הרי אנחנו יודעים שכל פסקת ההתגברות – אמר את זה היום בריאיון אחד מחברי הכנסת מכאן – כל פסקת ההתגברות, הם צריכים אותה רק בשביל להתגבר על בג"ץ בהקשר של חוק הגיוס. אני אומר: אתם יודעים מה? אני מקבל. יכול להיות שחוק הגיוס מיותר. בואו נסכם שאנחנו לא נקבע בחוק מכסות. בואו נסכם שאנחנו לא נקבע כמה חרדים יתגייסו בכל מחזור גיוס. אתם יודעים כמה חרדים יש במחזור גיוס היום? 40,000 גברים ונשים. כן, כ-20,000 גברים בפוטנציאל גיוס בשנתון בוגרי י"ב. כמה מתוכם מתגייסים בפועל? אני אגיד, קצת יותר מ-1000, אני לא אגיד את המספר המדויק, רובם חרדים לשעבר. אלה שמתגייסים עושים עבודה נהדרת. הייתה לי הזכות להקים את יחידות החרדים גם בגבעתי וגם בצנחנים, הם עושים עבודת קודש, כבר מגיעים היום למילואים. אז אני רוצה לומר פה לאחיי החרדים: בואו נוותר על חוק הגיוס. בואו נעשה מאוד פשוט: מי שבאמת לומד תורה, ימשיך ללמוד תורה; מי שלא לומד תורה, ילך לשרת שירות משמעותי, שירות צבאי. ואני אומר לכם, אם נגיע להסכמה על הדבר הזה, את כל השאר אפשר להניח הצידה. זו בעיניי נקודה ארכימדית, לא הכלכלה שכולם אוהבים לדבר עליה ולא הקרב התרבותי, שכנראה לא נסכים עליו, אבל שירות משמעותי, הגנה בגופנו על ביטחון המדינה – לא אוהלה של תורה, שגם שם יצא לי לשבת כמה שנים, אלא אוהל הסיירים, שם יימדד עם ישראל, שם תיבחן מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת משה טור פז. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש משימות הסברה כבדות - - - צריך לקום לבוקר חדש. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, לילה טוב, עוד מעט בוקר טוב. לפני שלוש שעות, גברתי היושבת-ראש, שר הביטחון שלנו צייץ, צייץ את המילים הבאות: "תקיפה של חיילי צה"ל על ידי מתפרעים יהודים היא מעשה פסול וחמור מאוד. לא תהיה סובלנות כלפי פורעי חוק. צה"ל הוא המקנה חיים למדינת ישראל ולאזרחיה, המפקדים והחיילים פועלים מסביב לשעון להגנת תושבי מדינת ישראל". ואני שואל את עצמי למי צייץ השר. לשם מה העלה השר את הדברים הללו, שבכל מציאות מתוקנת היו מובנים מאליהם, ומדוע צייץ השר את הציוץ הזה? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כי הם חשובים בממשלה שלו, זה כנראה לא כל כך ברור. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הרי מה שהיה צריך לעשות שר הביטחון, במקום להשחית את זמנו בטוויטר, היה לגשת ולדבר עם עמיתו שחולק איתו את האחריות המיניסטריאלית על הביטחון, שהרי יש לנו שר ביטחון ואת השר לביטחון לאומי. במקום לצייץ הוא היה צריך להקיש על דלת לשכתו ולומר לו: אדוני, עמיתי השר בן גביר, למה לקח לך כמעט יממה עד שהשמעת את קולך על מה שמתרחש בעקבות אותו רצח נורא של שני נערים תמימים? היה צריך במקום לצייץ, להרים טלפון לאדם שהוא מכיר היטב, תת-אלוף צביקה פוגל, ולומר לו: האם אתה, אדוני, לא מבין שהדברים שלך הבוקר בשני ראיונות רדיו – גם בגלי צה"ל וגם בגלי ישראל – אינם מכוונים רק להתרת דמם של אזרחים פלסטינים אלא בסופו של דבר הדברים שלך הם שמשמשים רוח גבית לפגיעה גם בחיילי צה"ל ומפקדיו? ואני רוצה לשאול את שר הביטחון: מתי תבין, אדוני, שיד שמורמת על חקלאי פלסטיני שמבקש לעבד את אדמתו ויד המורמת על פעיל שמאל שמגיע על מנת לממש את זכותו הדמוקרטית ולמחות בשטחי יהודה ושומרון, היד הזו בסופו של דבר תורם גם על חיילי צה"ל וקציניו? ומתי יבין שר הביטחון שאותה יד שגודעת עצי זית של חקלאים פלסטינים, סופה גם להרים את האבן ולנפץ את השמשה של הג'יפ שבו נוסע מח"ט השומרון במשימותיו להגן בין השאר גם על המתיישבים והמתנחלים? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אז אדוני שר הביטחון – ובזה אסיים – במקום לצייץ, דאג שכל שרי ממשלתך יפעלו בהתאם לערכים הממלכתיים שלהם אתה מטיף בציוציך. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גלעד קריב. חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב כהן, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה. כבוד היושבת-ראש, טוב, לצערי, בסדר-היום הנוכחי, שהוא כאוטי, הנושאים החברתיים והחשובים ביותר נדחקים לשוליים. ביום שישי עבר תקציב מדינה – בצורה, אגב, מאוד משונה. אין פרטים בשום מקום - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אנחנו עוד לא יודעים, לא ברור לנו, עבר, לא עבר - - - << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זהו, אין פרטים בשום מקום. אמרתי, פניתי לכל מיני גורמים: יש לכם משהו שאני אבדוק אם הנושאים שחשובים לי נכנסו? אין נוסח כתוב. השרים הצביעו על משהו ערטילאי. אבל מהבירורים שהצלחתי לעשות גיליתי שאין בתקציב הזה מילה או חצי מילה על המבוגרים, על הזקנים. זה באמת פלח אוכלוסייה מאוד גדול, 1.2 מיליון אנשים במדינת ישראל, שמבחינת הממשלה הנוכחית פשוט לא קיימים. אין אזכור. דאגו לבתי הדין הרבניים, דאגו לקצבאות אברכים, דאגו לתקצב מוסדות חינוך ללא לימודי ליבה, אבל את הזקנים שכחו לגמרי. התקציב הזה מגיע ממש עכשיו לדיונים בכנסת ישראל, וזו הזדמנות לתקן את העוול הזה. כשאנחנו היינו בממשלה, בתקציב היחידי שהייתה לנו הזכות להעביר, העברנו חבילה בסדר גודל של 3 מיליארד שקלים, כשהכול הלך לזקנים שלנו, לאוכלוסייה המבוגרת. העלינו את קצבת הבטחת הכנסה, שזו הקצבה שהולכת לזקנים העניים ביותר, אלה שצריכים לבחור בין האוכל לתרופה, ב-580 שקלים בחודש, וזה מגיע עכשיו ל-3,800 שקלים בחודש בזכות ההעלאה הזאת – לא מספיק אבל זו הייתה העלאה קריטית; תיקנו את מנגנון הדיסרגרד, שבעצם במסגרתו מקזזים, לוקחים את קצבת הזקנה לאנשים מבוגרים שממשיכים לעבוד, חוצים את רף ה-6,000 שקלים, לוקחים להם, מענישים אותם על זה, לוקחים להם את קצבת הזקנה – תיקנו את זה; הגדלנו את המענקים לשורדי השואה העניים; שמנו כסף על סיוע בשכר דירה לזקנים עניים. באמת עשינו תוכנית. זכינו להעביר רק תקציב אחד, והיו בו הרבה בשורות למבוגרים, והייתה לנו תוכנית גם לתקציב הבא. בתקציב הבא התוכנית הייתה לתת מענה לזקנים שהם לא הכי עניים, הם מעמד ביניים נמוך, אלה שיש להם פנסיה של 4,000 שקלים, 5,000 שקלים, לא עשירים, אבל כיום, בכללים הקיימים, הם לא זכאים לקצבה מוגדלת. התוכנית הייתה בשלב השני, אחרי שנתנו את מענה החירום לעניים ביותר, לתת גם להם העלאה בקצבה, לייצר קצבת זקנה דיפרנציאלית. אני פונה לחברי הממשלה הזאת: תתעשתו. מה שמעניין את הציבור זה החיים עצמם, זה לא איך ממנים שופטים ולא שיטת הסניוריטי ולא הדברים האלה. לא על זה הלכתם לבחירות. אנשים רוצים להזדקן כאן בכבוד. תתעסקו בזה. יש לכם עוד הזדמנות לתקן את התקציב הזה כאן בכנסת. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> התוכנית שאני בניתי עם כלכלנים – באמת, מתוך הממשלה, מחוץ לממשלה, עם אגף תקציבים, עם ביטוח לאומי – היא תוכנית אפשרית. בקצת יותר מ-3 מיליארד שקלים אפשר לאפשר לכל הזקנים בישראל להזדקן בכבוד. זה פחות מ-1% מתקציב המדינה, סדר גודל של 0.5% מתקציב המדינה. תביאו איזושהי בשורה, איזושהי תקווה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת מירב כהן. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת דוד אמסלם – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חברת הכנסת שלי טל מרום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מירון. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> מירון. אני מבינה שיש לי פה אקו. שלוש דקות לרשותך, גברתי, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש – איזה כיף שיושבת פה אישה, לשם שינוי – טוב, האמת, אני די מופתעת. הייתי בטוחה שאחרי מספר שבועות הטרור ימוגר ונמצא את עצמנו במציאות חדשה, כפי שהבטיחו לנו. אחרי הכול, שר הפיתות והטיקטוק טיפל בנושא הפחמימות – חשוב מאוד, וטיפל במקלחות של האסירים – גם נושא חשוב מאוד, אבל באופן מפתיע זה לא קרה. אז עשיתי לעצמי איזה סיכום קצר, אתם מוזמנים להוסיף לסיכום שלי, כמובן, של מה היה לנו עד כה. אז יש לנו כמובן את גל הטרור, שלצערנו הרב מאוד הולך ומתגבר; יש לנו הסכמים קואליציוניים, שלא באמת מכבדים אותם; יש לנו את פיחות השקל; עליית המשכנתאות; יש לנו בריחה של כסף מהארץ, מעל 4 מיליארד שקלים, לפי הפרסומים, מחוץ למדינה; יש לנו את תעשיית ההייטק שעומדת בסכנה; יש לנו את הפיכת ועדות הכנסת לחסרות משמעות, אף אחד לא דן שם על שום דבר, זו איזושהי התכנסות שלא ברור מה המשמעות שלה ולמה בכלל מתכנסים שם; יש לנו פרעות בחווארה; יש לנו פגיעה בחיילי צה"ל על ידי יהודים; יש לנו את ועידת עקבה, שגורמת לסכסוכים פנימיים בתוך הממשלה, אחד לא יודע מה השני עושה, הם לא כל כך מתואמים שם אחד עם השני; יש לנו את התפטרות סגן השר היום, באמת אנחנו שואלים את עצמנו איך ממשיכים מכאן; יש לנו העברת חוקים למינוי והכשרה של עבריינים; יש לנו את הכפלת תקציב הביגוד, עניין שברומו של עולם, שבסיטואציה הנוכחית, כשעם ישראל נקרע לגזרים, חייבים לדון בו ולגייס את כל חברי הליכוד להגיע לוועדה כי הרי תקציב הביגוד הוא חשוב מאין כמותו. אז אני אומרת לעצמי, אתם יודעים, הבעיה היא שאתם פשוט עסוקים רק בעצמכם, עונים על ההגדרה המילולית ביותר של פוליטיקאים, כי כולנו יודעים מי מכם לא מאמין בהפיכה המשטרית אבל לא משמיע קול, וכולנו יודעים למה אתם לא משמיעים קול. כולנו יודעים למה חברי הכנסת הכביכול-ממלכתיים שותקים, בגלל הפוליטיקה, כי הם דואגים לעצמם, ובשביל הישרדות פוליטית הם מוכנים ללכת נגד הדמוקרטיה במדינה שלהם ולהשתמש בקול שלהם בשביל לעזור להעביר הפיכה משטרית רקובה מהיסוד. במקום להתמודד עם גל הפיגועים אתם שולחים את חברי הכנסת שלכם להאשים את נשיאת בית המשפט העליון ואת המפגינים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> שני משפטים. אתם לא מגבים את הצבא, אתם יוצאים נגדו ומעודדים נערי גבעות פורעים. אבל מה שאתם לא מבינים זה שהקהל מתנגד לקיצוניות שאתם מביאים איתכם. אתם לא מבינים שהקהל יפיל את הממשלה הזאת, ואתם תשלמו את המחיר גם באופן אישי. אבל זה עוד לא מאוחר. אני קוראת לכם להתעשת. זה עוד לא מאוחר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת שלי טל מירון. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח. חברת הכנסת נעמה לזימי, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה, כבוד היושבת-ראש, זה גדול עליהם, זה גדול עליהם וזה מפחיד. הביטחון והכהניזם לא הולכים יחדיו, מסתבר. אלה חלקים נפרדים שלעולם לא יכולים להיפגש, וזה מפחיד. חדר האיפור של בנימין נתניהו, המימון ליתר המעונות, זה יביא את כל חברי הכנסת לוועדת הכספים, אבל פיחות השקל – הס, דממה, שום דיון, שום עניין, וזה מפחיד. התקציב הזה שהם העבירו מחייב קיצוץ רוחבי, מסתבר. ההסכמים הקואליציוניים המופרכים הללו, האתנן הפוליטי הזה של כל סיעה, מחייב בסוף קיצוץ רוחבי, וזה אומר שהשירותים בחינוך, ברווחה, בבריאות, בתשתיות, בתחבורה, יקוצצו. אובדן ההכנסות, בגלל יציאת המשקיעים ויציאת ההון מהארץ, יחייב אותם לתקציב שהוא לא ודאי, ולכן הם בונים – את יודעת על מה, היושבת-ראש? הם בונים על עודפי התקציב שלנו, אותם עודפי תקציב שהיו צריכים להיות מושקעים בשירותים חברתיים, הם בונים עליהם, בגלל הכאוס שהם מייצרים, שמייצר פה את אובדן ההכנסות ואת התקציב הלא-ודאי שלהם. זה גדול עליהם וזה מפחיד מאוד. הממשלה הזו איבדה כל כיוון עוד טרם היא התחילה. ראינו את זה במסע הביזה טרם הקמת הממשלה – מהצהרות מפוצצות על הקמת ממשלה תוך שבוע אחרי הבחירות ראינו אותם מתקוטטים ומסתכלים מה השני מקבל ואיפה אפשר לסחור עוד ולקבל יותר. ועוד לפני שקמה הממשלה הזאת, ראינו כמה היא אסונית ונהנתנית ומנותקת, ושום דבר בה לא הביא בשורה. ואני אגיד פה משהו שהוא קשה, גם אם הוא מובן מאליו, שלטובת עם ישראל, לטובת המקום הזה, לטובת המדינה הזו, שהיא נס גדול, הממשלה הזו חייבת ליפול, הממשלה הזו חייבת לסיים דרכה ומהר, כי מה שקורה כאן מפחיד מאוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת נעמה לזימי. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת גדעון סער – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, האמת, עלתה חברת הכנסת יסמין ודיברה על העובדה שאת סגנית היושב-ראש היחידה כאישה. עד אותו רגע לא שמנו לב לעובדה הזו, ואני עכשיו באמת שואלת את עצמי איך יכול להיות – אומנם הנוכחות שלך בולטת על הדוכן, אבל לא שמנו לב לזה קודם, שבין כלל מספר סגני היושב-ראש ומי שמנהלים את הדיונים יש אישה אחת. אבל מה מפתיע, כאילו, במציאות הקיימת בימים האלה? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> ממשלה גברית, כבר התרגלנו. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ממשלה גברית, וזה לא חייב להיות רק בגלל המין של האנשים שנמצאים אלא גם דפוס ההתנהגות והמדיניות שמובילים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה להעליב את עולם הגברים, לומר שזו ממשלה גברית. סליחה, גם לחצי שלנו יש רגשות. למה להעליב אותנו ולומר שזו ממשלה גברית? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה בסדר. גלעד, גם - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זו ממשלה לא מתפקדת בכל המגדרים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גלעד, גם בין הגברים יש כאלה שעברו שינוי והשתבחו עם הזמן, זה בסדר, ואתה בין אלה. אבל, לצערי הרב, אני חייבת להגיד שהעניין של כמה נשים נמצאות, לספור את הנשים ולהגיד שאם יש יותר נשים, זה כאילו יהפוך את הממשלה ליותר טובה או עם מדיניות אחרת או עם שינוי גישה – זה לא בהכרח. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לא במקרה הזה, כן. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> וחייבים להגיד את זה ולציין את זה, כי יש נשים בפוליטיקה שמאמצות דפוסי התנהגות ומדיניות שהם מה שנקרא typical – גברית טיפוסית מבחינת השימוש בכוח, מבחינת צורת הפתרון של הבעיות ואיך שמתייחסים לבעיות, עם עיוורון מגדרי טוטלי. להפך – אנחנו גם ראינו בכנסת הזו נשים שנוטרות איבה כל כך גדולה לשיח על זכויות נשים, שזה מבהיל ומפחיד לפעמים לראות דבר כזה. ואני חושבת שהגיע הזמן גם להצביע ולהגיד: אנחנו לא רק סופרים וסופרות את הנשים, אלא סופרים את האנשים שמאמינים בזכויות אדם, בזכויות נשים כחלק מזכויות האדם, וזה שיח שצריך להדגיש אותו במיוחד במציאות הפוליטית שאנחנו נמצאים בה, איפה שזכויות אדם נדרסות וזכויות נשים נדרסות בצורה הכי גסה, מתוך הבנה מוטעית של איך פותרים בעיות בתוך החברה. אני רוצה לציין, לפני יומיים - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. רק ממש סיכום, כי כבר הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אז חבל, אני אשמור את זה למשהו אחר. אני חייבת להגיד: צריך גם לעקוב אחרי ההתפתחויות והמדיניות שמפתחת הממשלה. לפעמים זה מתחיל בצעדים קטנים ואנחנו צופים, לצערי, שזה רק ילך ויידרדר. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אז בסיבוב הדוברים הבא. תודה רבה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חבר הכנסת גדי איזנקוט – אינו נוכח; חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אוי, נכון סליחה, מחילה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה. מחילה, התפספס לי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני מחכה לשמוע את הנאום שלה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מילא היית מתבלבלת בינה לבין שמחה רוטמן. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> הדרת נשים, הדרת נשים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לא, חלילה, חלילה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה, גברתי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. השר שיקלי, ערב טוב, תודה רבה שאתה נמצא איתנו. האמת שלא ידעתי שאתה תהיה השר התורן, ובדיוק התכוונתי לספר על הפגישה עם 700 צעירי המכינות, או-טו-טו, עוד כמה שעות, שיש לנו כאן הבוקר, שבאים לשמוע ובאים לדבר ולהביע את כאבם ואת דאגתם על ההפיכה המשטרית שאתם מבצעים. חשבתי אולי להקריא גם לך את המכתב – אף על פי שראיתי שגם התייחסת אליו, נדמה לי, אבל עוד לא קראתי. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> התייחסתי בהרחבה - - - לא לעודד סרבנות - - - << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> יפה, יפה. ברשותך, אני רוצה להקריא לנוכחים את המכתב שכתבו, כמה? 318 בוגרי מדרשת תבור. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מתוך כמה? << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> מתוך כמה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלפים. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> זה משנה, אופיר? זה גם יכול להיות אחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם אחד. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> בעיניי זה ממש לא משנה. תודה, וטוב שאמרת את זה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה משנה, והוא גם ענה להם, תקראי את המכתב שהוא ענה להם. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> - - - גם כשהתנגדתי בממשלה הקודמת - - - << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> כן, אני יודעת, אני זוכרת. אז, הם כותבים: "עמיחי היקר, אנחנו קבוצת בוגרי תבור, המונעים מתוך אמונה בחזון המכינה המשותף הנובע מתחושת שליחות ומחויבות לשגשוגה של הדמוקרטיה הישראלית ולהתהוותה כמרכזו הרוחני והתרבותי של העם היהודי, כותבים מכתב זה מתוך חשש אמיתי לזהות המדינה ולפגיעה בערכים שעליהם חינכת אותנו. כנבחר ציבור, כשר בממשלת ישראל וכמחנך, האחריות מוטלת עליך, ואנו מאמינים ביכולתך ומצפים ממך להראות מנהיגות אחרת בימים מפלגים אלה, בהם היא כה נדרשת. הצעדים הננקטים כעת על ידי הממשלה – הפיכת בתי המשפט לפוליטיים, מתן משקל עודף להכרעות שרירותיות של שלטון נוכחי באשר הוא על חשבון שלטון החוק, ניסיון להשתיק ביקורת קיימת ולרמוס ביקורות עתידיות – מסירים את הבלמים והאיזונים משיטת המשטר הישראלית באופן שיפגע בהפרדת הרשויות וייצר בפועל רשות שלטונית אחת, כול-יכולה, אשר על פיה יישק דבר. כל אלו מאיימים לשבור את כללי המשחק שעליהם נוסדה המדינה. אנו, שהתחנכנו על פי האני-מאמין המזוקק שלך, כפי שבא לידי ביטוי במפעל חייך – מדרשת תבור – חושבים שבפועלך האישי ובפועלה של ממשלת ישראל הנוכחית יש סתירה מובהקת של הערכים עליהם חינכת אותנו – ציונות ודמוקרטיה השלובים זה בזה; אחדות חברתית המבוססת על היכרות אמיתית ונכונות כנה ליצור עתיד משותף עבור כלל חלקי החברה – כל אלו מוטלים כעת בספק. רבים מאיתנו מיישמים בימים אלו את אשר חינכת אותנו, "אמור מעט ועשה הרבה", פועלים ליצירת החברה בה אנו רוצים לחיות ולוקחים חלק בהפגנות ובמחאות השונות ברחבי הארץ. כאשר אתה קורא לאזרחים המוחים מנותקים ואנרכיסטים, מזלזל בכנות דאגתם למדינה ומטיל ספק במחויבותם לציונות – דע שעלינו אתה מדבר, וזה כואב לנו", השר שיקלי. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני מסיימת: "על בסיס העקרונות שעליהם גדלת ושאותם הטמעת בנו, אנו יודעים שבליץ החקיקה הנוכחי איננו דרכך. אנו מצפים ממך לפעול לעצירת החקיקה וליצירת הידברות שתוביל לרפורמה ראויה, המוסכמת על מרבית החברה הישראלית, ברגישות וביעילות, ולא בפזיזות מסוכנת. עמיחי שאנחנו מכירים לא היה נותן לזה יד, עוד לא מאוחר. כואבים ואוהבים, 318 בוגרי מדרשת תבור החתומים". אני מציעה, ומושיטה לך יד, לבוא מחר בבוקר, יש פה בערך 700 במעגלים מחוץ לכנסת, אתה מוזמן לבוא ולדבר איתם גם. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> באיזו שעה? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> 9:00–9:30. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אני מזמינה את השר עמיחי שיקלי לעלות ולסכם את הדיון. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << דובר >> איפה אפרת? את עוד כאן? אני מקריא לך את המכתב שכתבתי להם בחזרה, זאת הזדמנות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קראנו, קראנו. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה לשמוע. << דובר_המשך >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> מכיוון שבחרת לקרוא, אז נשיב גם פה מעל לדוכן: "בוגרים יקרים", ואני אוסיף פה: בוקרים יקרים ואהובים – "מסביב יהום הסער, ובדומה למכתב דומה שקיבלתי מכם עם התנגדותי להקמת ממשלת 'השינוי', גם הפעם אני רואה ערך ביוזמה ובמעורבות שאתם מגלים, יוזמה המלמדת על דאגה ואכפתיות לעתיד מדינת ישראל. כאז כן היום, החותמים היקרים ואנוכי לא בהכרח חולקים את אותה תפיסת עולם פוליטית, ולא רואים עין בעין את נושא הרפורמה המשפטית. לפני שאני ממשיך הלאה, מכיוון שבלתי אפשרי להציג במכתב את התפיסה המלאה בנושא, אני מזמין את מי - - - שמעוניין לבוא בשישי הקרוב למפגש נינוח - - - מבטיח להקדיש כמה זמן שיידרש לשיח פתוח על הרפורמה ובכלל". זה כבר בביצוע. ובכל זאת, כמה נקודות בתמצית שבתמצית. א. אני מאמין בכל לבי ברפורמה החשובה הזאת, שצריכה לתקן את היחסים שבין הרשות השופטת לרשות המחוקקת והמבצעת. "אני מאמין בצורך בשינוי, לא כי אני מתנגד לערכים ליברליים. ההפך הגמור – כי אני תומך בהם ולא מוכן לקבל מצב שהזכות לבחור ולהיבחר נשחקת עד דק. רק לפני כשנה" – וזה כל כך משעשע שאת כאן – "כפה בית המשפט העליון על שרת החינוך להעניק את פרס ישראל למי שתומך בחרם על מדינת ישראל". אין בסמכותה של שרת החינוך להחליט למי יינתן הפרס, יש בית משפט, הוא יכריע. אגב, גם אין סמכות לראש המטה הכללי של צה"ל להדיח קצין משירות. על הרמטכ"ל כוכבי נכפה להשיב לשירות קצין שהוא הדיח. אין כדבר הזה באף דמוקרטיה מתוקנת בעולם, אין כדבר הזה. יש אין-סוף דוגמאות להתערבות בוטה, בלתי מרוסנת של בג"ץ, שלא לדבר על זכות העמידה המופקרת על בית משפט, שמי שפוקד אותו השכם והערב זה ארגונים שממומנים במאות מיליונים על ידי האיחוד האירופי, הוועד נגד הריסת בתים, המוקד להגנת הפרט, בצלם, תעאיוש, עדאלה, מוסואא. כל אלה פוקדים את בית המשפט העליון, מנהלים אותו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מנהלים את בית המשפט - - - << דובר_המשך >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> מנהלים אותו, מנהלים אותו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אין לך מושג מה קורה - - - אתה לא מבין מה שאתה אומר. << דובר_המשך >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> בעוד שבעבר - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה אחוז העתירות של הארגונים - - - << דובר_המשך >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> בעוד שבעבר - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה אחוז העתירות של הארגונים - - - << דובר_המשך >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> בעוד שבעבר – כבודו, בוא נשמור על שיח מכבד. לא התפרצתי לדבריך. בעוד שבעבר לזכות העמידה בבית משפט עליון – היית צריך להוכיח שנפגעת. לא, בית המשפט העליון במדינת ישראל נהפך לחצר האחורית של האיחוד האירופי, שעוד מטיף לנו מוסר השכם והערב, בעוד הוא חותר תחתינו ומממן פה אין-סוף פעילות שבסופו של דבר מובילה לדה-לגיטימציה של מדינת ישראל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה יודע כמה - - - של האיחוד האירופי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> ולא סיימנו, גם כשבאה מדינת ישראל וביקשה לקדם מדיניות הגירה שלא תהפוך את דרום תל אביב לפרבר נידח מלא עוני, מוכה סמים, מוכה זנות – ביקשנו לרסן; פעם אחר פעם אחר פעם את מדיניות הממשלה טורפדה, הושמה לאל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איזו מדיניות? << דובר_המשך >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> בית המשפט העליון נטל לעצמו את הסמכות להיות פוסק אחרון בכל סוגיה מינהלית וערכית במדינה. זו אנומליה. הפוסק האחרון צריך להיות העם, באמצעות נבחריו. האמת שהרחבתי פה – לא כל זה כתוב במכתב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> תראה, אני מסיים את המכתב, שנייה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קראנו. << דובר_המשך >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> "ב. שינוי שיטת בחירה לוועדה למינוי שופטים, אין פירושה 'קץ הדמוקרטיה' – להפך! במרבית מדינות המערב נבחרי ציבור הם הממנים את השופטים. גם עיגון מעמדם של חוקי-יסוד, שבית המשפט - -" << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חבריי, נא לשמור על שקט. << דובר_המשך >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> "- - שבית המשפט בכבודו ובעצמו הוא שהעניק להם (חד-צדדית - - -) מעמד של חוקה דה פקטו, הוא צעד מתבקש. כל יום" – אני מסיים עוד דקה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אני מבקשת לכבד את השר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מכבדים אותו מאוד. << דובר_המשך >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> אני מסיים עוד דקה, אני מסיים עוד דקה, בנחת. "כל יום שהאופוזיציה מסרבת להידבר ומציבה תנאים של עצירת חקיקה, דבר שלא קרה מעולם במדינת ישראל, כאילו לא היו בחירות, הוא יום מבוזבז - - - יש נכונות אמיתית מצד הקואליציה להגיש לפשרות מסוימות", ואני קורא לכולם לבוא ולהידבר. ודבר אחרון, "כבוגרי תבור, אני מפציר בכם לא לתת יד לאף עצומה המעודדת סרבנות מכל סוג, ולא לעמוד מנגד מול קריאות מפורשות לאלימות", שמגיעות מאנשים בכירים. היו פה ראשי ממשלה שסטו מן הדרך, אנשים כמו העבריין המורשע אהוד אולמרט, כמו ראש עיריית תל אביב שאומר: דיקטטורות – כן – אפשר להפיל רק בשפיכות דמים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה לא מה שהוא אמר. << דובר_המשך >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> זה מה שהוא אמר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ממש לא. << דובר_המשך >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> מול ונדליזם וולגרי. מחנה השלום, שאין-סוף בא ואמר "הסתה", לפני רצח ראש הממשלה יצחק רבין, זכרו לברכה, המחנה הזה ממלא פיו מים, כשבנתיבי איילון מפגינים רושמים על ראש הממשלה המכהן "בוגד". << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה לא נכון - - - << דובר_המשך >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> לא שמענו אתכם מגנים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> לא שמענו אתכם מגנים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> פשוט לא נכון, שקרים על גבי שקרים. << דובר_המשך >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> לא שמענו אתכם מגנים. חברים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - אתם התבלבלתם עם השלטים של משה מירון, פעיל הליכוד, "שמאלנים בוגדים". << דובר_המשך >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני לא מסכימה איתך על זה, גלעד - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חברת הכנסת סון הר מלך. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חבריי, אנחנו נעבור להצבעה. גברתי המזכירה, אנא הקריאי את שמות חברי הכנסת. ההצבעה היא שמית. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – אינו נוכח אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – לא משתתפת בהצבעה אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> גברתי הסגנית, אנא קראי בשמות חברי הכנסת שלא היו במליאה ולא הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק - אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אורנה ברביבאי – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת דני דנון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> יש במליאה חבר כנסת שרוצה להצביע? בבקשה, עודד. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) עודד פורר – נגד << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> יש עוד חברי כנסת שלא נכחו ורוצים להצביע? ההצבעה נעולה. תוצאות ההצבעה: בעד – 27, נגד – שמונה, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 40) (מערכות צילום מיוחדות), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה הראשונה, ותעבור לוועדה לביטחון לאומי להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון מס' 5), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' מ/1599; דברי הכנסת, חוב' י"ד, ישיבה 40; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון מס' 5), התשפ"ג–2023, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמינה את חבר הכנסת שלום דנינו להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> שלום דנינו (בשם ועדת הכלכלה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, החוק הזה באמת מאוד חשוב, והוא הגיע בהסכמה, בנושא של מחיר החלב. אנחנו מציגים את החוק. חוק תכנון משק החלב, תשע"א–2011, מסדיר את ענף החלב כענף מתוכנן, בשל מאפייניו הייחודיים דוגמת תנודתיות קיצונית בהיצע והביקוש לחלב. משמעות הדבר היא ייצור על פי מכסות, מעורבות ממשלתית בוויסות כמויות חומרי הגלם, וכן פיקוח על המחירים. החוק קובע, בין השאר, את מנגנון הפיקוח על מחיר המטרה, שהוא מחיר המינימום שהמחלבות מחויבות לשלם ליצרנים – הרפתנים – בעבור ליטר חלב גולמי. מחיר המטרה נקבע על בסיס עלויות הייצור, לפי סקר רווחיות הנערך אחת לשנתיים בקרב מדגם מייצג של היצרנים. החוק מסמיך את שרי החקלאות והאוצר לקבוע בצו את מחיר המטרה בהתאם להוראות חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, שיחול לעניין זה במספר שינויים, כפי שיקבעו השרים. עם זאת, כדי לשמור על יציבות הענף וכחלק מההסכמות שהושגו בזמנו בין הממשלה לנציג הענף, נקבעה בחוק בשנת 2011 הוראת מעבר, שהשאירה בתוקף את מחיר המטרה שהיה מוסכם בענף לפני תחילת החוק, תוך כדי קביעת מנגנון לעדכונו במסגרת תקנות עדכון מחיר מטרה, שיתקינו שרי האוצר והחקלאות, באישור ועדת הכלכלה. תקופת המעבר הסתיימה באוקטובר 2019, אך היא הוארכה מאז כמה פעמים. בחודש יוני האחרון נחתם הסכם בין משרדי החקלאות והאוצר המסדיר את מדיניות הייצור והיבוא של מוצרי חלב, אשר גובש על בסיס ההבנות שהושגו עם מועצת החלב ונציגי הרפתנים והמחלבות. הצעת החוק נועדה לעגן בחקיקה את ההסכמות שהושגו בעניין מחיר המטרה, ובראשן הארכת תקופת המעבר בכשלוש שנים נוספות, עד 31 בדצמבר 2025. עוד מוצע לקבוע כי השרים יקבעו בתקנות עדכון מחיר המטרה, הוראות שיאפשרו לחשב את מחיר המטרה החל מ-1 באפריל הקרוב על בסיס עלויות הייצור השנתיות ברפתות של היצרנים שמכסתם היא בגובה 800,000 ליטר חלב או יותר. באופן זה, ייכללו בחישוב הרפתות היעילות יותר, שנהנות מיתרונות לגודל, וכך יופחת מחיר המטרה. כמו כן, מוצע להסמיך את השרים לקבוע בתקנות הפחתה חד-פעמית במחירי המטרה הרבעוניים, שתבוצע בשני שלבים, כך שברבעון השני של 2023 יופחתו 2.9 אגורות, וברבעונים השלישי והרביעי של שנת 2023 וכן ברבעון הראשון של שנת 2024 יופחתו 2.15 אגורות. הפחתות אלה מגלמות את הפחתת המחיר שהייתה אמורה להתבצע אילו ההסכמות היו מעוגנות בחקיקה בחודש יוני האחרון, אז נחתם ההסכם שהזכרתי קודם לכן. חברות וחברי הכנסת, אני מבקש מכם לאשר את הצעת החוק בנוסח שאותו אישרה הוועדה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית ולדחות את כל ההסתייגויות. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שלום דנינו. אנחנו נעבור להנמקת ההסתייגויות. ראשון המנמקים, חבר הכנסת ולדימיר בליאק – רגע, זה מה שמופיע לי. ראשונת המסתייגים – חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> יא אללה, איך קיבלת 21 עכשיו. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 20 דקות. 20 דקות לרשותך, בבקשה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> למה אתם פה? לכו לישון. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אפרת, את נראית עייפה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני גמורה. אני לא עייפה, אני גמורה. השר שיקלי, השר שיקלי, שמע, אני, מבחינתי, אל תדאג, עומדת בזמנים, לגמרי לא אגלוש. מבחינתי, מה שאני מקבלת – אני אומרת תודה רבה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אפרת, שימי לב שהחלב לא יגלוש. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> השר שיקלי, באמת, שמעתי את דבריך. א. אני מעריכה את זה שאתה כותב להם תשובה, כי זה דבר מאוד מאוד חשוב, ושלא תהיה התעלמות. אבל גם שמעתי את ההסברים שלך לגבי מדוע אתה מאמין ולמה אתה מאמין שצריך לעשות כאן את הרפורמה. זאת לא פעם ראשונה שאני שומעת; אני שומעת אותך גם בתקשורת, כמובן. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> מאז שהוא במשרד החקלאות הדימויים שלו הם חלב. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני מוכרחה להגיד שמה שחסר לי זה שתשב לשיחה אחת רצינית, באמת, אבל, שיחה רצינית איתי, עם מישהו אחר. נעבור, מה שנקרא, נקודה-נקודה. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> בשמחה ובאהבה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני אוכיח לך שיש פער עצום בין מה שאתה אומר למה שקורה באמת. אתה יודע, כשהייתי עכשיו בוועדה לבחירת שופטים במשך שנה וקצת, ראיתי דברים אחרים לגמרי. גם אנחנו מגיעים כאן לדילים בתוך המשכן, כי צריך להגיע להסכמות. אתם מגיעים בתוך הקואליציה להסכמות, אנחנו גם – להסכמות. אנחנו לא קוראים לזה "דילים", כי פה אנחנו מכבדים את זה. אבל כשאנחנו יושבים בחדר הוועדה, ויש שם נציגים של חברי כנסת, נציגים של השופטת, נציגים של המבצעת, וכמובן של לשכת עורכי הדין – לא הייתה לנו בררה אלא להגיע להסכמות רחבות במהלך כל השנה. כשאנחנו היינו צריכים למנות ארבעה שופטים לבית המשפט העליון השנה, ישבנו במשך שנה כמעט עם קלסרים, עם חוות דעת, עם פגישות אישיות, עם ראיונות, ועשינו כמויות של שיחות בינינו כדי לנסות להגיע להסכמות. כל אחד, בטבעי שלו, רוצה לקדם את השקפת העולם שלו. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> זה עדיין יהיה, מה שמשתנה זה המינון. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אבל מה המינון? << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> ואת אומרת: כמובן לשכת עורכי הדין. לא יודע, ממה שראינו עד עכשיו - - - << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני אסביר לך למה. שני דברים אמרת: א. לגבי לשכת עורכי הדין. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> אגב, אני לא מכיר אף מדינה בעולם ששמה את - - - << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני גם לא מכירה אף מדינה בעולם שהיא יהודית; אני גם לא מכירה אף מדינה בעולם שיש לה משטר – מה שקורה אצלנו. אי-אפשר להשוות. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> רגע, רגע, רגע. עכשיו תורי לדבר. מה שאני אומרת זה שלקחת ולהתחיל לעשות השוואות ממדינה למדינה – יש בזה איזה עיוות, כי כל מדינה יש לה את המבנה שלה. ארצות הברית, משווים – הינה, גם שם בוחרים שופטים. זה נכון, אבל יש שם שני בתי נבחרים ויש שם חוקה. אפילו הנשיא, יש לו הגבלת כהונה לשמונה שנים. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> - - - הכי מצחיק. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> רגע, רגע. אתה חייב להקשיב, אין לך ברירה. זה על הזמן שלי. מה שאני אומרת זה שאי-אפשר לקחת דבר מסוים ולהגיד: הינה, גם להם יש ולנו אין. מה שהתחלתי להגיד לך על הוועדה, וזה חשוב – אני הייתי עורכת דין לא מעט שנים, אתה יודע, נחל צפית, כל הסיפור הטרגי. יש חשיבות גדולה בעיניי – אני יודעת שהיום אף אחד כבר לא רוצה לגעת ולדבר על לשכת עורכי הדין, בגלל מה שקרה עם היושב-ראש הזה ומה שקרה עם היושב-ראש הקודם. הוציאו שם רע מאוד ללשכה. אבל כעורכת דין, שמגיעה לבתי משפט ורואה את השופטים, יש משמעות עצומה לחוות הדעת של עורכי הדין. בסוף, לכאורה, עורכי הדין הם הלקוחות. הם מגיעים לבתי המשפט, הם רואים את השופטים, הם מכירים את ההתנהלות. הם יכולים לחוות דעה אם השופט שיקלי היה חכם, היה מקצוען, איך הוא התנהג לצדדים, אם הוא למד את החומר, אם הוא הגיע מוכן. יש לזה משמעות עצומה, אני אומרת, בפרקטיקה. יותר מזה, הרי אתה ממנה עורכי דין בערכאת השלום. אנחנו השנה מינינו מעל 70 עורכי דין מבחוץ לבתי משפט השלום. כשאתה מקבל חוות דעת גם מלשכת עורכי הדין יש לזה משמעות עצומה בעיניי. הם מכירים. אני כן חושבת, וזאת הביקורת שלי מבפנים, שיש לעשות שינוי בהליך עצמו. בהליך עצמו יש ליקויים. אני חושבת שאפשר לטייב שם הרבה דברים. אתה יודע מה, אפילו יותר מזה – כשאתה ממנה עורך דין לבית משפט for life, מה שנקרא, זה נראה לי לא הגיוני. אולי פיילוט. אגב, יש מדינות – אפרופו, עושים השוואה למדינות – שבהן אתה ממנה שופט לשנתיים, לחמש. אתה אומר: חכו שנייה, למה לי להתחייב לכל החיים? יש בזה משהו נכון. והכשרות. אתה יודע מה, גם לגבי המינוי עצמו של עורכי הדין בוועדה עצמה. אולי צריך לצמצם, שלא יהיו להם שניים. אבל יש משהו נכון, שהוא משהו מקצועי, כשהם באים ונותנים את דעתם בתוך הוועדה הזאת. זה לגבי עורכי הדין. כשאנחנו מינינו השנה ארבעה שופטים לבית המשפט העליון, מינינו, לטעמי, עם מגוון וייצוג של אוכלוסייה. בסוף אתה לא יכול למנות אדם לפי – אוקיי, אני אמנה אותו על סמך דעתו הפוליטית, אם הוא ימין, אם הוא שמאל; הרי את זה אנחנו לא רוצים, בתי משפט פוליטיים, אז ברור שזה לא חלק מהקריטריונים. אבל כשבאו בטענות ואמרו: אין מזרחים – הרי זאת אחת הטענות המרכזיות שהיו – אני רק מזכירה שבסוף ממשלות הימין הן אלה ששלטו פה בכל השנים. יכלו לעשות מיליון שינויים; יכלו למנות כמה מזרחים שהם רוצים. דווקא בשנה הזאת ארבעה שופטים מינינו – שים לב לגיוון, לייצוג שהיה. קודם כול, מבחינה מגדרית, היו שתי נשים ושני גברים. יותר מזה, היה שופט מוסלמי ראשון מאז קום המדינה; בסוף הם 20% ממדינת ישראל, אם לא יהיה ייצוג גם של החברה הערבית בבתי המשפט, יהיה ניכור, תהיה תחושה שבסוף הם לא יהיו חלק מאיתנו, וזה גרוע מאוד. הייתה שופטת, לראשונה מאז קום המדינה, ממוצא מזרחי, אשתו של השר לשעבר יובל שטייניץ. שופטת מדהימה, שהייתה בבית המשפט המחוזי לפני כן – באמת, קילומטרז' ופסיקות מצוינות. מקצוענית. אפשר היה להגיע להסכמה. והיה צריך להיות שופט שהביא את האינטרס של לשכת עורכי הדין, כלומר הוא בא מהמגזר הפרטי. עד היום נהוג היה, במשך שנים, שתמיד יש שופט אחד שבא מהמגזר הפרטי, עורך דין. היות שעזב אחד, היה מקום, צריך למנות אחד. אני אומרת לך, במשך חודשים ניהלנו דיונים קשים ומחלוקות איומות. ובניגוד למה שאומרים בחוץ, היו פערים גדולים מאוד בתוך השופטים, היו פערים גדולים מאוד בין לשכת עורכי הדין לשופטים – הם לא היו מקשה אחת; הינה, אני מספרת לכם דברים מתוך הוועדה – וגם בינינו. בסוף, היינו קואליציה. ישבתי שם עם שמחה רוטמן, אילת שקד וגדעון סער, שר המשפטים דאז. לא היו שום הסכמות. לא היו הסכמות. אתה יכול לדמיין שאני לא בתקווה חדשה, וכמובן לא הייתי בימינה. לא היו הסכמות. לכן, בשביל להגיע להסכמות, ניהלנו כמויות של שיחות. קבענו כבר ישיבה כדי לבחור, והיא בוטלה ברגע האחרון כי עדיין לא הגענו להסכמות. מה שאני אומרת זה לא שאין מה לתקן. אני חושבת שאנחנו האחרונים שצריכים לומר: הכול מושלם, הכול מושלם. שום דבר לא מושלם. גם בכנסת הזאת אנחנו רחוקים, הרי, מלהיות מושלמים, והדברים פה עובדים רע מאוד. אין מספיק סמכויות לכנסת, הכנסת כפופה מאוד מאוד לממשלה, יש משמעת, יש עניינים. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> אגב, בעיניי זה דיון יותר מעניין מאשר עם הרשות השופטת. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> נכון, נכון, אתה מבין? << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> לא פחות חשוב. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> חד-משמעית. אני אגיד לך, בסוף יש משהו אבסורדי כשאתה אומר: בואו ניתן לפוליטיקאים, ואמון הציבור הכי נמוך בנו – אתה רואה את כל הסקרים, נדמה לי 9%, 10%, משהו כזה – ובואו נהפוך את הוועדה הזאת לוועדה שבסוף תקבל החלטה על ידי הפוליטיקאים, הרוב בקואליציה. כשאתה מסתכל מהצד, אזרח סביר אומר: אומנם בחרתי פוליטיקאים, אולי באחד מהם, לא בכולם, אבל יש שם גם הרבה, מה לעשות, אנשים שאני לא מאמין בהם, ואנשים שהוציאו שם רע לפוליטיקאים – לא משנה מאיזה צד, לא ניכנס עכשיו לדברים, כולם מבינים; לא בטוח שהם מביאים כבוד למשכן הזה או שהם אמינים – יש שם חקירות, יש שם דברים פליליים, יש שם דברים לא מוסריים. לא בטוח שהם האנשים. והם אלה שאנחנו עכשיו נותנים להם את הרוב המוחלט בוועדה לבחירת שופטים. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> אבל גם ברמת השופטת היו ליקויים ומינויי מקורבים ואשתו של וזה מתמחה אצל זה. זה לא מושלם. אני כופר בטענה שלשופטים יש עליונות מוסרית על פוליטיקאים. אין להם. כולנו בני אדם עם תחושות, עם - - - << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני לא שופטת את זה לפי עליונות מוסרית. זאת לא עליונות מוסרית בעיניי. קודם כול, זאת פרופסיה. להיות שופט בבית המשפט, במיוחד בבית המשפט העליון, אתה צריך ותק, אתה צריך ניסיון, אתה צריך להיות מלומד וחכם עם הרבה מאוד – זה לא - - - << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> לא מוצע להחליף את השופטים בפוליטיקאים אלא לשנות את מרכז הכובד של הוועדה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני אומרת, אני לא מזלזלת. אם היית צריך עכשיו למנות רופאים בכירים, היית רוצה לדבר עם אנשי המקצוע, שייתנו לך המלצה? בוודאי שכן. אותו הדבר פה. בסוף זה מקצוע לכל דבר. בגלל שבבית המשפט העליון יש גם הרבה מאוד פסיקות והליכים שמדברים על מדיניות ועל ערכים ועל זה, אומרים: טוב, כל אחד יכול להיות במקום הזה. זה לא נכון. כדי להיות שופט אפילו בבית משפט שלום, אתה צריך שיהיה לך ותק של חמש שנים, אתה צריך לעבור קורס ומרכז הערכה מטורף, שרבים נופלים בו, וכמובן לא למחוזי וכמובן לא לבית המשפט העליון. צריך ותק הרבה יותר, של עשר שנים, למחוזי. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אף אחד לא ביטל את הכשירויות האלה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני לא אמרתי שלא, רק מדברים. לא קופצים ממקום למקום, אני עונה ספציפית. מה שאני אומרת זה שמדובר על משהו שהוא קודם כול מקצועי. לשמוע את השופטים ולשמוע את דעתם, כשהם יודעים ומקבלים את חוות הדעת - - - << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> אבל אף אחד לא מציע להוציא את השופטים מהוועדה, זה שינוי מרכז הכובד. זה ויכוח - - - << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> זה מה שהתחלתי להגיד לך. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> אגב, כפי שאת רואה, הוויכוח הזה, חבל שהוא לא מתנהל עכשיו - - - << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> הוא בוועדה. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> יש פה על מה לדבר. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> זה מה שאני אומרת. כשבאים אלינו ואומרים לנו: אתם לא מציעים הצעות - - - << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> למה צריך ללכת למרי אזרחי וכל הסרבנות וכל הדברים האלה, ולייצר אווירת אימה במדינה? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לא צריך. פשוט לעצור את הכול ולשבת לדבר. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני אסביר לך. התשובה נורא נורא פשוטה, וזאת לא פעם ראשונה שאני אומרת את זה בכנסת. אני יושבת בוועדת החוקה, ישבנו שם שבעה שבועות או לא יודעת כמה זמן. גם אני אמרתי את זה, וסיפרתי את הדברים האלה. באו גם מומחים וסיפרו את הדברים. באו גם שופטים בדימוס. באו, סיפרנו ואמרנו את הדברים האלה. זאת אומרת, הדיונים האלה מתקיימים וכן עולות הצעות, וכן עולים דברים, אבל שום דבר לא התקבל. אפילו לא פיפס, לא סעיף. שום דבר. בעצם הרגשנו שזאת הצגה. הרגשנו שזה מקום שבו – טוב, בואו ניתן להם, נעשה "וי", ניתן להם לצעוק, ניתן להם לדבר, אבל אנחנו נמשיך ונדהר עם החקיקה הזאת ולא נעצור לרגע אחד. לכן, אתה מתחיל לראות בחוץ – מיום ליום ומשבוע לשבוע, אתה רואה תגובות שהן הרבה יותר קיצוניות, כי התחושה היא של דריסה. ברגע שלא מתייחסים אליך ברצינות, ברגע שאוטמים עיניים ואוזניים, ברור שאנשים מתחרפנים. כשאתה רואה את איילון נסגר – אני תכף אתייחס לזה, "ביבי בוגד" על זה – אתה רואה את איילון נסגר, ונזכרתי שכשהייתי יו"ר ועדת עבודה ורווחה, גם אז חסמו את איילון, הנכים, וזאת לא הייתה הפעם הראשונה. כי גם הם היו מיואשים, גם אותם לא ראו, ולא הקשיבו להם. הם התחרפנו מזה שאף אחד לא סופר אותם. וכשאף אחד לא סופר אותך, אתה מתחיל לשבור את הקירות. וזה מה שקורה כאן. הרי זה לא התחיל ככה. ההפגנות לפני שבעה שבועות לא נראו כמו היום. כלומר, יש פה החרפה והקצנה של אנשים שמרגישים שמתעלמים מהם ושדורסים אותם. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> אני חייב לשתף בתחושה שלי, בשונה מהנכים, מי שמרגישים שלא סופרים אותם זה אנשים שבחרו מחל, בחרו במפלגות המחנה הלאומי. ומרגישים שלא מכבדים את תוצאות הבחירות, שהם פחות שווים בגלל שהם לא היו בקורס טיס או לא פרופסורים או לא שייכים לאריסטוקרטיה. אני מדבר איתך על דברים אמיתיים. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> א. אני מכבדת את זה. קודם כול, אני מכבדת את זה, ואני חושבת שבסוף בסוף בסוף, אי-אפשר להתווכח אף פעם עם תחושות של אנשים. כי אם זאת התחושה, צריך להגיד: אוקיי, יש לה מקום. אבל אני יכולה לענות לך ולומר: תראה, מה זה לא לקבל את הממשלה ומה זה לא לקבל את ההפסד? זאת לא פעם ראשונה שאנחנו מפסידים. זאת לא פעם ראשונה. אי-אפשר לבוא אלינו בטענות שכשאנחנו מפסידים\ אנחנו לא יודעים להפסיד. אנחנו יודעים. לעומת הממשלה הקודמת – אני מזכירה לך – שלא היה יום אחד של חסד שבו אמרו שהממשלה הזאת היא לגיטימית, שבו אמרו שהממשלה הזאת היא חוקית אפילו. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> או שכינו את ראש הממשלה בכינוי "ראש ממשלה". הרי, אם אתה זוכר, הם נמנעו מלקרוא לבנט "ראש ממשלה", וללפיד. רק אחרי שפיזרנו את הכנסת, אני חושבת שזאת הייתה הפעם הראשונה שנתניהו עמד ואמר ללפיד "ראש הממשלה". אמרתי, אוה, עכשיו שהוא יוצא החוצה, יש הכרה. אני רוצה להגיד לך שזה גם עניין של רגשי נחיתות. דווקא כמי שבאה מהליכוד ומהימין, כל השנים היינו בשלטון. עד לפני השנה וחצי הזאת, כל השנים היינו בשלטון. גם כשעמדו כאן – אני לא זוכרת מי זה היה, אני חושבת שזה היה רוטמן או ואטורי – מישהו מהם עמד ואמר: כבר שנים הולכים ושמים את הפתק של ימין ומקבלים שמאל. אופס, כאילו, אנחנו הימין היינו שם בשלטון. יש פה משהו שהוא תפיסתי. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> ואני מזכירה לך שבמהלך כל השנים – כמובן, לא צריך להזכיר את כל הנאומים של נתניהו במהלך השנים, איך הוא אומר: אני אשמור על בית המשפט חזק ועצמאי. והוא שייך לאליטה בסוף, אם אתם כבר מדברים על אליטות. הוא שייך לאליטה. הוא מבין, אגב, שמדינת ישראל מוחזקת ושמורה כל השנים האלה בין היתר בגלל בית המשפט ובגלל הפקידות הגבוהה והגדולה שלנו. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> - - - בית המשפט השתנה הלך והקצין מאז שנות התשעים, לקח לעצמו עוד ועוד סמכויות, עבר לדון גם בחוקי-יסוד ושם אותנו בסיטואציה מאוד קשה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אבל כשנתניהו דיבר בלהט על כך שצריך לשמור על בתי המשפט עצמאיים, ואסור לגעת בדמוקרטיה, זה היה עכשיו. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> הרבה בימין דיברו ככה בעבר. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> זה היה ב-2015, זה היה ב-2012, אני לא מדברת איתך על שנות התשעים. אני מדברת איתך על עכשיו, לפני כמה שנים. אתה מסתכל ואתה אומר: מה שמר ומה שומר על המדינה גם עכשיו? כשאני מסתכלת על הפקידות הבכירה שלנו, על היועצים שלנו, היועצים המשפטיים שלנו, אני רואה פה את גור בוועדת החוקה. אני רואה את האחרים, באמת באים עם המקצועיות שלהם. עם מה הם באים? הם לא פוליטיקאים. אני, כעורכת דין לפני זה, לא הייתי פוליטיקאית. לא עניין אותי בכלל. לא התעסקתי בכלל, לא בפוליטיקה, לא בימין ולא בשמאל. הלכתי, עשיתי, רציתי להיות הכי טובה בעבודה שלי. הייתי עורכת דין, אמרתי: את חייבת להיות הכי תותחית שיכולה להיות. כי זה חשוב. זה השם שלי, זה המוניטין שלי. הקולגות שלי מסתכלים עליי ואומרים: כאן היא הייתה טובה – זה בכלל השם, יותר מערכים וכל מיני כאלה. והפקידות במהלך השנים, בעיניי השדרה הזאת היא שדרה שמחזיקה אותנו. אפילו הביורוקרטיה שלנו, שלפעמים מחרפנת ומטריפה אותנו, שומרת על הבסיס ועל השלד של המדינה מפני שינויים מטורפים וכל מיני רוחות רעות, שיכולים לקחת את המדינה הזאת לכל מיני כיוונים אחרים. ולא בכדי ראש הממשלה נתניהו – אומרים לי השופטים בדימוס, יש כל מיני שופטים בדימוס – שהוא היה מגדולי המגוננים והשומרים של בית המשפט בישראל כי הוא הבין את העומק של ההגנה ואת עומק החוסן הלאומי שבתי המשפט האלה נותנים. זה דבר שנוגע לכל אחד ואחד מאיתנו, מהבחינה הביטחונית, אתה יודע את זה בטח, וההגנה שנותנים לנו ומבחינת זכויות אדם. בסדר, א. תמיד יש אחד שמפסיד ואחד שמנצח במשפטים – אז ברור שתמיד יש אחד שכועס, וברור שהוא יכעס על השופטים. יכול מאוד להיות, וצריך לבוא ולראות אם במהלך השנים האלה – איפה היו פריצות הגבולות, וגם לשאול את השאלה למה. ואתה יודע למה? כי נגענו בזה בתחילת השיח הזה כשדיברנו על הכנסת, שהיא הייתה חלשה והיא הייתה מתחת לכל ביקורת. הרי אין וקום בטבע. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> מאוד חלשה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> עכשיו, היא חלשה – יש לי רשימה – אני אומרת שהייתי שמחה להגיש את רשימת החוקים שיש לי כדי להחזיר או להגדיל את מעמדה של הכנסת, אבל בחיים לא ייתנו לי, כי בסוף מי שמחליט על החקיקה הזאת – זה יהיה על חשבון הממשלה, על חשבון הרשות המבצעת. נראה לך שהממשלה תיתן לי לחזק את מעמדה של הכנסת? אין שום סיכוי. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> אבל יש פה גם בעיה ביחס בין הכנסת לבין הרשות השופטת, וזה לא רק מול הממשלה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אבל קודם כול, זה מתחיל. אני חושבת שהקומה הראשונה שלנו בסוף – ואני ארשה לעצמי להגיד שאני תופסת ממך אדם ליברלי – אני חושבת שהמחשבה הראשונה שלנו צריכה להיות קודם כול: בואו, את מי אנחנו שמים במרכז? את האדם, את האזרח ואת הזכויות שלנו. בעיניי קודם כול אנחנו של האזרחים, אנחנו בשביל האזרחים, אנחנו קודם כול צריכים את זה. ולכן אנחנו כועסים, כי הקומה הראשונה הזאת, בכלל של הזכויות, שאין אותן היום, או בכלל "בואו נסדר את כללי המשחק", שזה חוק-יסוד: החקיקה – הוא בכלל לא על הפרק. מה שרוצים לעשות פה קודם כול זה סוג של "בואו נוציא את בית המשפט מהמשחק, בואו נגביל ובואו נקשור את הידיים שלו", כשאין לנו כאן את הבסיס - - - << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> אבל כרגע אנחנו מרגישים שהממשלה - - - << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> עכשיו, תראה, התחלתי להגיד לך – ובזה אני מסיימת – עוד פעם, מבחינת תחושות - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> נכנסתי לך לדברים, אז יש לך עוד דקה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> תודה. מבחינת תחושות אני לא מתווכחת. אני אומרת לך את האמת. אם זאת התחושה – זאת התחושה, שאנשים לא מרגישים. אבל אני אומרת שוב: המנדט שלכם. אתם השולטים, המשילות שלכם. הרי אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים. אז אתם לא צריכים לבוא אלינו ולהגיד: בואו תעזרו לנו, בואו נגיע כאן לאיזה הסכמות, בואו תוציאו לנו את הערמונים מהאש. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> קודם כול, יש לנו איומים במרי אזרחי, יש לנו איומים במלחמת אזרחים, יש לנו קריאות לאלימות ממי שהיה פה ראש הממשלה. יש לנו היום ראש ממשלה שעלה לרדיו ואמר שהוא קורא לרמטכ"ל שאם תהיה מחלוקת עם בית המשפט, אז לא למלא את הוראות הממשלה. יש פה דברים, אני אומר לך באמת, בשיא הכנות, אני לא זוכר כזה דבר מאז שיש לי הכרה. אני לא זוכר כאלה אמירות. אז אני שואל את עצמי איך אתם יכולים לומר כזה דבר. האנשים הכי בכירים. מה זה? מה זה? למה אתם קוראים לאלימות? << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> מילה אחרונה, אני אסביר - - - << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> למה אתם קוראים למרי אזרחי? מה קרה? << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני אסביר. קודם כול, מילה. בקדנציה הקודמת היו דברים פי אלף יותר חריפים, ואתה יודע את זה, גם מול הבתים של סילמן, של - - - << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני מזכירה לך שהגיע קליע לראש הממשלה. אני מזכירה לך. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> רגע, רגע, אני לא מדבר על פעיל פוליטי x או y שבא ועמד מול בית. אני מדבר על ראש ממשלה לשעבר, על רמטכ"ל לשעבר - - - << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> שהם מבחינתם - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> עמד ראש ממשלה לשעבר ואמר דברים איומים. הוא היום ראש ממשלה בהווה – ואמר דברים - - - << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> היו הרבה יותר חריפים, ואגב, יושב-ראש ועדת החוקה - - - << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> לא קריאות לאלימות, לא קריאות למרי אזרחי, לא קריאות לסרבנות. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> רגע, אז אני אראה לך בכתב דברים שכתב יושב-ראש ועדת החוקה הנוכחי על מרי אזרחי, כשהוא לא היה בשלטון. לכן אני אומרת שכשאנחנו מתחילים לדבר על זה, אתה תשמע את זה מכאן ואתה תשמע את זה משם. אני חושבת שבסוף כולנו נמצאים באיזו פוזיציה, ובגלל זה אנחנו שומעים רק את הדברים שאנחנו ערים אליהם. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> אני לא חושב שזה קורה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> היו דברים איומים בשנה שעברה, ואתה יודע את זה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, על דיון מרתק. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> טוב. ואני מזכירה לך שבבוקר יש פה 700 מכיניסטים בחוץ. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. רק אזכיר לך, השר שיקלי, שגם אתמול שמענו דברים שהם חסרי תקדים לגבי הפרעות שהיו כאן, שאני בטוחה שגם אתה - - - << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> התייחסתי, התייחסתי. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לא, אתה התייחסת, אבל שמענו כאן חברים לקואליציה – דברים, באמת, לשמוע ולא להאמין. בבקשה, 30 דקות לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, גברתי היושבת בראש. חברי הכנסת, אדוני השר, אני חייב להמשיך מאיפה שהפסקנו את הדיון הקודם, כי אנחנו מסתובבים כולנו פה – אני חושב שכל מי שישראל יקרה לו – עם כאב גדול מאוד בלב. באמת אפשר להרגיש את זה פה, בשיח גם בתוך הבניין, אפשר להרגיש את זה גם בשיח עם מי שאתה מדבר מחוץ לבניין. אני גם שמעתי את הדיון שלך עם חברת הכנסת רייטן, וכמובן לכל אחד יש מה להגיד, אבל אני אומר לעצמי: איפה האחריות בסוף? נניח שאתם הכי צודקים – אני חושב שאתם הכי טועים אבל נניח שאתם הכי צודקים, כל הצדק איתכם; איפה החוכמה? אתם רואים לאן הולכת מדינת ישראל? נניח שכולם, כל מי שמפגין נגד הממשלה חסר אחריות – מה שלא נכון, בדיוק הפוך. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> אף אחד לא דיבר על כל - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, זה כל הזמן. כל מה שעולה ראש הממשלה פה, כל מה שעולה כל שר וכל מה שעולה כול חבר כנסת זה כדי להסביר כמה "אתם" ו"אתם" ו"אתם". נניח שהוא צודק. איפה ראש הממשלה? איפה אתה, השר שיקלי? << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> אני פה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> איפה אתה? איפה אתה בזה שהמדינה הגיעה למצב שבו אנשים שמעולם מעולם לא דמיינו – הם עצמם לא דמיינו שהם יגידו שהם לא יבואו לשרת; לא אלה שנלחמים פה להעביר את פסקת ההתגברות כדי שהם יוכלו לא לשרת רשמי, בחוק, מה שנקרא, שבחוק יפטרו, הפוך – אנשים שיכלו לא לשרת, שהגיע להם לא לשרת, התייצבו לשרת ומתייצבים לשרת ומשרתים גם היום. אולי, אולי יש משהו שבשבילו אפשר לעצור את החקיקה – לכמה ביקש הנשיא, גברתי היושבת בראש, שבועיים? אולי הכלכלה הישראלית נמצאת בקריסה? היא לא אולי בקריסה – היא בקריסה. הדולר טס למעלה, אנחנו נמצאים במצב שבו הבורסה הישראלית צוללת. עכשיו, כמובן, הפרק הראשון בספר אומר: תאשים את קודמך. עכשיו, אתם בבעיה, אין לכם את מי להאשים. למה? קיבלתם את המדינה הזאת כשאנחנו בצמיחה אולי הגדולה ביותר במערב, כשאנחנו עם האינפלציה מהנמוכות – היו רק שתי מדינות בעולם עם אינפלציה יותר נמוכה ממדינת ישראל, במשבר שהוא משבר עולמי, שווייץ ויפן. אלה המדינות שהיו עם אינפלציה יותר נמוכה מאיתנו. קיבלתם משק – אחרי שאנחנו קיבלנו אותו עם גירעון, קיבלתם משק עם יתרה ועודף; אחרי שקיבלנו אותו עם אבטלה של 10% – קיבלתם אותו בלי אבטלה. חודשיים – מה קרה פה? מה קרה פה. היום, אם אתה תשב עם קרנות השקעה, אומרים לך שמשקיעים לא רוצים להשקיע. אז מי אשם? "אתם": בגלל מה שאתם אומרים, המשקיעים לא רוצים להשקיע. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> עודד, עודד, סליחה, שתי שאלות, בבקשה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תוסיפי לי את הזמן הזה, בבקשה. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי, מתי זה התחיל, כל העניין שלא רוצים להשקיע, להוציא כסף? איך התחיל התהליך הזה? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה השאלה השנייה? אמרת שתי שאלות. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> זה דבר אחד. לגבי שער הדולר, אני סתם בדקתי מה קרה לשער הדולר ברגע שאתם הקמתם את הממשלה הקודמת. יום אחרי הדולר התחיל לטפס למעלה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> בטח שכן. בטח שכן. הדולר התנדנד. אני סוחר בדולרים, ביורו, וזה לא כזה נורא - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אני גם - - - << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> - - וזה יחזור לרדת, ולא קרה כלום. אבל איך התחיל התהליך הזה? אני אמרתי לחברים שלך – ואתה יודע, אני מהאנשים המתונים ביותר, ואחרי זה אני אשאל אותך עוד שאלה. אמרתי להם: אם אתם תתעקשו שהכלכלה שלנו תידפק ותמשיכו לדבר ככה, אז הכלכלה תיפגע. אבל למרות הפגיעה הזאת, אני חושב שאנחנו יכולים לספוג את זה, ובטח שאתם אחראים לזה - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ברור. הינה, זה - - - << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> - - בוודאי שאתם אחראים לזה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הינה, היא הנותנת. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> והשאלה האחרונה, עודד - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> שער הדולר ביולי 21 הוא 3.2. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> תראי, הוא עלה ל-3.3, 3.4, תעברי יום-יום, אבל זה באמת לא דרמטי כמו שאתם מנסים. עכשיו, עודד, אני שואל אותך שאלה: אם אנחנו נפגשים פה עוד חצי שעה, אתה עצמאי לבוא לכיוון של הידברות? אתה מוסמך או שיש לך גם משמעת מפלגתית? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מעניין, לך יש משמעת מפלגתית? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> יש לי, אבל יש לי איזה מרחב תמרון מסוים, ואני לא שואל סתם. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עכשיו, אני אומר לך ואני אתחיל מהשאלה השנייה שלך: עוד פעם, מה באתי ואמרתי פה? ותכף אני אתייחס אליך, איפה רובצת האשמה לפתחכם. אבל נניח שאתה צודק. מה שאמרת בעיניי זו שטות גמורה ומוחלטת, את זה אני אומר לך, אבל נניח שאתה צודק – בכוחו של מי לעצור את האירוע הזה? כולם כל הזמן שואלים: איפה אתם? איפה אתם? אתם הממשלה. בסוף בסוף, בסופו של יום, האחריות רובצת על כתפי הממשלה. כשהשתוללה פה האופוזיציה, כשאנחנו היינו בממשלה, מעולם לא באתי ואמרתי שהאופוזיציה אשמה בגלל בעיות שאיתן אנחנו מתמודדים, והתמודדנו עם כול הבעיות – עם יוקר מחייה, גם עם ביטחון וגם עם בעיות אחרות. וכשעשינו דברים לא בסדר – קרו דברים, אבל, בסופו של יום, בכוחכם לעצור. עכשיו, כשאתה אומר "הדיבורים שלכם", זו הבעיה. אם אתה משקיע, אז בוודאי שאני מניח שאתה יודע שמי שמשקיע כלכלית, הפוליטיקה פה או הדיון ביני לבין השר שיקלי או ביני לבינך לא כל כך מעניינים אותו. מעניינים אותו הנתונים. בסוף הוא רוצה לשים שקל או דולר ולדעת שהוא יוציא ממנו תשואה גבוהה. החבר'ה בארצות-הברית, החבר'ה במערב אירופה, הם ממש לא בדיון אבל הם מבינים מהר מאוד שהכסף שלהם בסכנה. עכשיו, מה קרה? באו אנשים שמובילים בכלכלה הישראלית ואומרים: תקשיבו, אנחנו מקבלים קולות. אנשים מסתכלים ואומרים לנו את זה. אה, בגלל שאתם אומרים עכשיו, אז נעשה יותר חזק. קרנות ההשקעה עוצרות השקעה למדינת ישראל, זאת עובדה. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> פורר, מה אתה אומר על "פפאיה" או על הבחור הזה ניסני, שבא ואמר: אני יורד מהארץ? משפט אחד – צריך לבוא ולומר ש"כל אהבה שתלויה בדבר – בטל הדבר, בטלה האהבה". יש פה אנשים שבאו ואמרו: הממשלה לא לרוחנו, אנחנו משקיעים השקעות. קח את הדוגמאות האלה, קח את "פפאיה", מה העמדה שלך, פורר - - - אתה מוכן לגבות את זה? אתה מצדיק את זה? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא מגבה. אני לא מגבה. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> אתה יודע, זה סוג של פיגמליון, זה סוג של פיגמליון. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני חושב ששמעת אותי, את חבריי וגם את יושב-ראש המפלגה שלנו יוצא נגד זה בכל פעם, בכל אפשרות ובכל מיקרופון שהיה לו. אבל להגיד שהעובדה שמישהו אמר את זה זאת הבעיה – זה ניסיון לברוח מהבעיה האמיתית. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> לא בורח. אני שואל אותך - - - הפרקטיקה - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מנסה להבין – מה שאני שואל אותך זה לא הפרקטיקה הזאת. הפרקטיקה הזאת – הרי בסופו של יום קיבלנו את תוצאות הבחירות והיה שלב שערערנו - - - << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> לא בטוח. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בטוח. הבעיה היא שאתם - - - << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> אם רגע אחרי שיש בחירות קוראים למרי אזרחי - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל, זה לא נכון. זה לא נכון. אני אומר לך עוד פעם: גם אם יש קבוצה בשוליים - - - << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> אומרים "בוגד" על ראש הממשלה - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - - מגנה, גינינו את זה - - - << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> לא, זה חמור. זה באמת חמור. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אומר עוד פעם - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> - - - לא - - - לבנט "בוגד"? באמת. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> לא קראו לבנט "בוגד". << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה אתה אומר? מה אתה אומר? לא רק שקראו לו "בוגד", גם הודיעו לאימא שלו שהוא לא יהודי. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כשאתה במעמד של ראש ממשלה שבא ואמר – זה לא היה ולא נברא. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז תבדוק את עצמך היטב, ועדיין זה לא אומר שזה בסדר. זה שכך נהגו כלפינו, זה לא אומר שזה בסדר. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> מי קרא לבנט "בוגד"? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רק מנסה לומר שלא פעם ולא פעמיים, גם מעל הבמה הזאת, גם ברחוב וגם במסרים שיצאו, כולל בצבא בוטים שהוציא הזיות עד כדי דברים שבאמת מול משפחתו ואימא שלו - - << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> צבאות בוטים יש לכולם. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - כולל זה – אתה יודע, לדעתי, הוא כבר הגיש כמה תביעות דיבה אחרי הכהונה שלו, אבל אני לא מביא לך את זה. אני רק אגיד לך - - - << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> השר שיקלי, אני לא מביא לך את זה כדי להצדיק. אני מביא לך את זה כדי שתבין שיש קבוצות קיצוניות פה ופה. עכשיו, אני אומר לך: אל תתייחס לקבוצה קיצונית. בתוך מאות אלפי המפגינים שבנוסף להם יש עוד מאות אלפים שחשים את אותה תחושה, יש קבוצה של אנשים שהמדינה הזאת יקרה להם, ששילמו מחיר יקר, בין אם בבני משפחתם ובין אם בגופם והם היו מוכנים לשלם גם כשהם לא היו בשלטון וגם כשהם לא היו חלק מהממשלה הזאת. אז הטיעון הזה, "אתם לא מקבלים את תוצאות הבחירות" – אז בגלל זה להחריב את המדינה, ובגלל זה - - - << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> אני מתייחס – זה ראשי ממשלה לשעבר, זה רמטכ"לים לשעבר, שקוראים לאלימות, למרי אזרחי ולסרבנות. לא - - - זוטר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז בגלל שמישהו קרא לסרבנות, בוא נחריב את המדינה, נכון? זה ההיגיון שלך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך הגעת למסקנה הזאת? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כי מה שקורה כרגע זה שהמדינה הידרדרה לאירוע שאתה מקבל זעקה אמיתית מהשטח. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> היא לא הידרדרה. קידמו את זה אנשים קיצוניים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הזעקה היא אמיתית. עכשיו, כל מה שהממשלה הייתה צריכה לעשות לפני שבועיים, לפני שלושה, זה להגיד: אני עוצרת את תהליך החקיקה כדי לדבר - - - << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> - - - זה לא לגיטימי. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רגע. אתה כל הזמן שואל אותי. כל מה שאתה עושה חוקי, הכול בסדר. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> - - - חוקי. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה יכול להעביר חוק מחר בשבוע. אני שואל אותך: מה האחריות שלך כשר? אתה רואה שיש בעיה, שכל מה שאתה צריך לעשות, כל מה שהיית צריך לעשות – אם היית נענה להצעת הנשיא ועוצר לשבועיים, מה היה קורה? מה היה קורה? בוא נדמיין שזה מה שהייתה עושה הממשלה. מה היה קורה? באותו רגע העולם היה קורס לתוך עצמו ומערכת המשפט הייתה משתלטת עליכם? מה היה קורה? << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> מתי הכנסת עצרה חקיקה? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא פעם ולא פעמיים וכמעט בכל רפורמה באו והורידו והוציאו, כולל בחוק הסדרים - - - << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> מתי? מתי? תיתן דוגמה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> השר שיקלי, אומנם אני פה על הדוכן אז יש לי זכות דיבור, אבל אתה לא נותן לי אפילו פה להשלים משפט. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> חס ושלום. אני שואל. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בכל חוק הסדרים שמביאה הממשלה – אגב, גם אתם תעשו את זה כנראה – אתם תעצרו חקיקה ותפצלו מחוק ההסדרים חוקים ותגידו: את זה אנחנו לא מעבירים בחוק ההסדרים בהליך מהיר, אנחנו דנים על זה יותר, זו סוגיה יותר מדי מורכבת. אני, כשר חקלאות שהוביל פה לא מעט רפורמות משמעותיות – שאחת מהן, מצביעים עליה עכשיו – באתי ורציתי לעשות רפורמה בענף הלול. אני חושב שהמקום הנכון שלה היה לעשות את זה בחוק ההסדרים, ודרך חוק ההסדרים הייתי מצליח להביא יותר לענף בתחומים שרציתי לעשות. קם קול זעקה. מה עשינו? לקחנו את הרפורמה הזאת, הפרדנו אותה מחוק ההסדרים וניהלנו עליה דיון. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> בוועדות הכנסת? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, לא. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> אז איפה ניהלת את הדיון? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הניהול היה אצלי במשרד, הדיון היה אצלם. היה דיון ארוך שהשלמנו אותו בחתימה על הסכם, שהשלמנו - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שיקלי, הם איימו שהם לא יצביעו איתם. בגלל זה, הם - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - שהשלמנו אותו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מפלגת העבודה איימו שלא יצביעו, בגלל זה הצביעו. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ממש לא, ועובדה היא שגם חתמנו על הסכם - - << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> זה מה שהם טוענים גם היום. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - ועובדה שגם העברנו. עכשיו, שאלת: מתי עוצרים? עוצרים. מה קורה? אני שואל אותך עוד פעם: מה היה קורה? בואו נעשה תסריט דמיוני: נניח שהייתם עוצרים לשבועיים – מה היה קורה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אז הייתם מבקשים חודשיים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה היה קורה? אז היית בא אחר-כך ואומר: אני לא נותן. אחרי שבועיים לא היית יכול להגיד "אני לא נותן"? אבל איפה היית עומד? מה שאני מנסה עוד פעם להגיד לכם, שהרי כל הזמן כולם: ההוא, ההוא וההוא. אין פה אחד שיסתכל רגע איפה הוא. אני מאלה שחושבים שצריך רפורמה משמעותית בתוך מערכת המשפט ושהיא נדרשת, אבל בין מדינת ישראל, כמו שהיא היום, בלי רפורמה משפטית, לבין להעביר רפורמה משפטית ולחסל את הכלכלה הישראלית, את הסולידריות החברתית ואת כל המרקם במדינת ישראל כמו שאנחנו מכירים אותו, שלא לדבר על הרפורמה המשפטית, כמו שאתם מביאים אותה והמשמעות שלה – נחכה עם הרפורמה המשפטית עוד קצת. לא קרה כלום. גם אם תחכו עוד חודש, שום דבר לא היה קורה. אני אגיד לך מה היה קורה. אם לא תעבירו אותה, לא תוכלו להכשיר את החוק שלשמו הקמתם ועדה מיוחדת, שברור – הרי אתם יודעים שהחוק הזה פסול מעיקרו. לכן, כדי להכשיר אותו אתם צריכים לבטל את היכולת של בית המשפט להתערב. לא תוכלו לרצות את הקבוצה שלא רוצה לשרת בצה"ל ושבאו ואמרו שחצי מהעם ישרת, חצי מהעם ילמד תורה – מה שברור לחלוטין שאין בו שום היגיון מבחינת השוויון בנטל – לא תוכלו לעשות את זה בלי להעביר את הרפורמה. אז אתם חייבים. ומכאן באה הבהילות שלכם. ולכן, האירוע הזה, ברור לכולם שהוא בא כדי לרצות קבוצות – אגב, קיצוניות יותר מרוב הקואליציה או לפחות ממי שהצביע לקואליציה. זה נכון שהליכוד היום היא מפלגה ששבויה בידי קבוצת מתפקדים שהרבה יותר דומה, הרבה פעמים, לקבוצות קיצוניות מאוד, אבל כשאתה מסתכל – הליכוד תנועה לאומית וליברלית, איפה הליכוד היה ממוקם בכל מה שקורה? לכן אני אומר שאני לא מנהל איתך עכשיו פה דיון - - - << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> איפה לאומי, ולומר על ווליד טאהא - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה כל הזמן מנהל איתי את הדיון – אתה כל הזמן מספר לי כמה אתה צודק, גם אם אני חושב שאתה טועה. נניח שאתה הכי צודק. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> אתה, בסופו של דבר, המפלגה הכי גדולה - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נניח שאתה הכי צודק. נניח שאתה הכי צודק, שיקלי, אין כמוך, אין צודק ממך, אתה כל הצדק, מאה אחוז. הרי לא יכול להיות – יש לכם גרם אחד, אחד, של אחריות? משהו לבוא ולהגיד: אני הכי צודק אבל אני גם אהיה הכי חכם. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> אתה טועה. להפך, יש לנו אחריות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אתה תהיה הכי צודק לשיטתך, ורק את כל מה שקורה פה, את כל האירוע הזה אתם מפרקים. כשאני אומר "אתם" – אתם בממשלה. אתם בממשלה. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> סרבנות – לא, מרי אזרחי – לא, למשוך השקעות – לא - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - - אתה לא תשמע – הכול בסדר. אתה תמצא את עצמך - - - << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> תגיד משהו, תגיד נגד זה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תקשיב, אתה לא תטיף לי מה להגיד אחרי שאני כל שני וחמישי אומר, אבל אני לא צריך ארבע פעמים בנאום שלי להטיף על משהו שהטפתי עליו פעם אחת. אני לא קראתי, לא אקרא, וכשקראו לי להגיע – איפה שהיה צריך אותי הגעתי. אז לא צריך להגיד לי בכל פעם שאני עולה על הדוכן: תגיד משהו נגד האידיוט שקרא לסרבנות. לא קראתי, לא אקרא, ואני נגד זה. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> סבבה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אחרי שאמרתי את זה ארבע פעמים, אתה יכול להפסיק להגיד לי "תגיד משהו" או שאתה רוצה שאני אגיד עוד פעם? אני מנסה לחדור את האטימות שלכם. אתה הכי צודק בעולם, אבל אתה מפרק את המדינה הזאת. אתם לא רואים את זה? אתם מפרקים את המדינה. על מה נלחמו כאן, על מה? ילדים נרצחים, הטרור משתולל, הכלכלה קורסת. עם מה תשלמו את כל מה שאתם חושבים? מעבירים לי דפים ריקים בתקציב – עם מה תשלמו את זה? מאיפה? אולי, אולי אני מנסה פעם אחת, ספק קטן לעורר בכם. ספק. היהדות – אתם הרי היהודים, הרי הקואליציה היא זו שיש לה את מד היהדות, הם יודעים למדוד מי יותר יהודי ומי פחות יהודי, ואם יפעת יותר יהודייה ממני או אני פחות יהודי ממנה. לא, כל אחד עם מד היהדות שלו. אתם הכי יהודים. הספק, הספק הקטן הזה – עומד פה ראש ממשלה היום, הוא יודע את הנתונים. ראש השב"כ לא חבר בישראל ביתנו ולא ראש המוסד ולא ראשי מערכת הביטחון, גם לא נגיד "בנק ישראל". אגב, גם מי שמינה אותו לא היה שר האוצר ליברמן. כל הצמרת הכלכלית רובם, אגב, יועצים שהיו יועצים של ראש הממשלה נתניהו ונגידים שמינה ראש הממשלה נתניהו בזמנו - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אם היה פרגוד, אתה וכל המפלגה שלך היו מצביעים בעד - - - המפלגה של המצביעים בעד. אתם נגד מאינטרסים פוליטיים. אתה והבוס שלך וכל המפלגה הייתם מצביעים בעד, אם זו הייתה הצבעה חשאית. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בעד מה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בעד הרפורמה - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ממש לא. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> די, נו. אופיר, אל תדבר בשמנו, אני מאוד מבקשת. אנחנו אמרנו בצורה מאוד ברורה מה אנחנו מוכנים גם בזמן אמת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אם היה פרגוד - - - שניכם וכל המפלגות מצביעים בעד. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> זה פשוט לא נכון, כמו הרבה דברים שנאמרו כאן. נפריך אותם אחר כך, כשחבר הכנסת פורר יסיים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חד-משמעית, אופיר, אתה יכול לברוח, אתה יכול לברוח, אבל חד-משמעית לא. אתה יודע שלא. אני חוזר ואומר: כולל חוקים שאני הגשתי, וכל פעם מנפנפים לי בהם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אם זה היה תלוי - - - הוא היה עושה את זה יותר גרוע. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז, הינה, אני אומר עוד פעם: כל חוק כזה שמדבר גם על התערבות שיפוטית עומד בפני עצמו. מה שאתם עשיתם פה הוא שאתם לקחתם את כל ההצעות, שעלו כהצעות נפרדות לתיקון במערכת, שפכתם את כולן ביחד ברמה שהרסתם את המערכת. אם אנחנו בענייני חקלאות, זה כמו שבמקום לשים את הדשן במידה הנדרשת לצמחים, תשפוך את כל השק של הדשן על הצמח. מה יקרה? זה בדיוק מה שאתם עושים פה. ועדיין אני אומר: נניח שאתם צודקים, נניח שהשטויות שאתם צועקים צודקות; שבועיים, אפילו חודש, מה היה קורה? מה היה קורה? אתם לא מבינים מה קורה למטה. אתם חיים בתוך זה שמישהו כן שולח לכם הודעה או לא שולח לכם הודעה. אני לא מתרגש מהודעות, לא מהצד הזה ולא מהצד הזה. את הטענות שיש לי לכל אחד אני אומר, תאמין לי, גם על במה וגם מחוץ לבמה, וזה בכלל לא משנה. הפכתם את כל המאות אלפים האלה לאנרכיסטים, למשתוללים. ראינו מה זה אנרכיסטים – זה לא אלה שנמצאים בהפגנות, שהיה קשה לחלק מהממשלה לגנות את מה שהם עשו. ראש הממשלה יודע את הנתונים, הוא רואה את המספרים, אבל הסיסמאות – תמיד: "אתם" ו"אתם" ו"אתם". איפה ה"אנחנו"? איפה ה"אנחנו" בתוך האירוע הזה? אנשים שלחמו כתף אל כתף, אולי אולי אולי אולי משהו ממה שהם אומרים נכון? אולי? אז כולם מטומטמים? אני העברתי לא מעט הצעות חוק בכנסת, הצעות חוק שהצעתי וחשבתי שהן הכי צודקות. אם תמצא לי אחת, אחת, שעברה בקריאה השנייה והשלישית שהנוסח שלה זהה למה שאני הגשתי בהצעה הטרומית או זהה אפילו ב-90% – אין. נכנסים לוועדה, שומעים, מקשיבים, באים לכל הגורמים, ופתאום אתה אומר: רגע, רגע, פה אנחנו נמתן קצת, פה נוסיף קצת, פה נוריד קצת, פה נעשה. לא עושים דיון בשביל לעשות דיון, בשביל כל הזמן לספר כמה אני צודק ואתה טועה או אתה צודק ואני טועה. זה הדיון שמתנהל בוועדת החוקה. לא מתנהל דיון עם הקשבה, כולל לייעוץ המשפטי של הכנסת. הייעוץ המשפטי של הכנסת – אני מיניתי אותו, יפעת מינתה אותו, לפיד מינה אותו? מי מינה אותו? האנשים האלה באים לפה, עושים את העבודה שלהם – אני אוהב אותה יותר, אני אוהב אותה פחות, אני מסכים איתם יותר, מסכים איתם פחות – העמדה שלהם חשובה, היא משמעותית. אני אומר לך שהוצאנו הצעות חוק טובות מתחת לידיים שלנו בהרבה מאוד תחומים ותיקנו אותן. ככה זה עובד. בהרבה מאוד מהדיונים גם אומרים: אוקיי, בואו ניקח עוד זמן, בואו נעצור. הרי ברור לחלוטין שאף אחד לא עוצר לשום דיון, הכול around the clock רק בשביל להגיד, גם, "עשינו", רק בשביל להגיד "עשינו". שום תיקון או שום הערה לא יכולה להתקבל. הרי אין. אתם נמצאים במצב שאתם אומרים: כל האמת אצלי, אני יודע הכול, אני צודק וכל מה שמישהו אומר לי – הוא לא מקבל את תוצאת הבחירות. אני מקבל את תוצאת הבחירות, ועדיין אני חושב שיש לי מה להגיד על החקיקה. גם כשישבתי בקואליציות וגם כשהייתי חבר ממשלה והבאנו לפה חקיקה, ובאה האופוזיציה ואמרה או גורמים מבחוץ העירו הערות – קיבלנו אותן. לא את כולן, וזה גם לגיטימי. עמדתי בנושא המשפטי לא קרובה לעמדות של גלעד קריב או של אפרת רייטן, היא לא קרובה, אבל העמדה שבה מפירים את האיזון בין הרשויות בשבילי היא קו אדום. מצב שבו תהיה עליונות - - - << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> אתה רואה היום איזון? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. אני גם חושב שאפשר לתקן אותו, אני חושב שצריך רפורמה משפטית עמוקה. אני אומר לך עוד הפעם, אני מניח שגם יפעת בהרבה מאוד מהתחומים מסכימה איתי, וגם לא בטוח שבכול, אבל אני מסכים בדבר אחד: אני לא מוכן שישב שופט בדין, שיסתכל למעלה לחשוב מה חושבת הממשלה, ולפי זה ישפוט. וזה מה שעושים. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> אבל בארצות הברית כשנשיא וסנאט ממנים עד פנסיה, למה שיסתכל למעלה על הפוליטיקאים? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא יסתכל למעלה על הפוליטיקאים, כי גם שופט שלום שמתמנה יודע שבעוד חמש, שש, שבע, שמונה שנים, הוא ירצה לעלות למחוזי. הוא ירצה להיות שם. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> אתה יודע שבמרבית המדינות נבחרי ציבור בוחרים שופטים - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה נותן לי את הדוגמה האמריקאית, אני מוכן לקחת את החוקה האמריקאית as is, לעשות העתק-הדבק. אתה מוכן? אתה מוכן לקחת את ההגנה שיש בארצות הבית על זכויות אדם ועל חופש ביטוי? אתה יכול להעביר אותה בקואליציה שלך? אתה יכול להעביר את חוק מגילת העצמאות, את הפסקה של מגילת העצמאות עם המילה "שוויון" לא תוכל להעביר. תנסה להעביר אותה בקואליציה שלך. שים אותה כתנאי. הרי כל העקרונות של איך שהרפורמה הזאת הגיעה היא כדי - - - << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> במגילת העצמאות יש הרבה יותר מאשר המילה "שוויון". << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מוכן לקחת אותה, העתק-הדבק. לא רק אני, אתה יודע מה, אני מוכן אפילו – בלי לבדוק, אני מניח שעוד מפלגות באופוזיציה הגישו הצעות חוק דומות כאלה. אנחנו הגשנו אותה כשהוגש חוק הלאום. חשבנו שהדבר הנכון בחוק הלאום – למרות שאני חושב שחוק הלאום היה חוק טוב, אבל שמענו גם את הזעקה. יצא לך, אני מניח, להיפגש עם לוחמים דרוזים. הם מצביעים שלך, שלנו, מצביעים, חלקם הצביעו ליכוד - - - << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> אתה ראית איזה דיוק? כל טירון צריך ללמוד מהשר פרוש מה זה עמידה בזמנים בחילופי משמרות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בגלל שזו מסורת ישראל. זאת מסורת. לפני שהיה לנו שר למסורת, לא הייתה מסורת של עמידה בזמנים - - - << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> זה מסור חזק. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לכן, אני אומר לכם, אני מנסה להעביר לכם את הכאב שלי, הוא אמיתי. תתייחסו פעם אחת, תתנתקו מהפייסבוק ומהטוויטר ומהמסרים, תיבת המסרים הזאת שצריך להגיד אותה כל הזמן, תתנתקו מזה רגע ותקשיבו. חברים ששירתו איתך – אני רואה מה קורה בקבוצות שלי, של החבר'ה מהצבא. אנשים ששירתו ביחידה התנדבותית, שהאריכו את השירות שלהם וחתמו קבע עוד שלוש שנים כדי לשרת שירות משמעותי, אז מה, הם לא שירתו תחת ממשלות של שמאל או ימין? אגב, רוב השירות שלהם היה תחת ממשלות ימין, בין אם הם שמאלנים ובין אם הם ימנים. רואים אותם מכל קצות הקשת, ואתה יודע את זה. אתה יודע שהתגובות שאתה מקבל היום הן מכל מיני מקומות, יש כאלה ויש כאלה. ועל מה אנחנו מדברים פה, ריבונו של עולם? << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> איך קבעת שלא פתוחים לדיון? פתוחים לדיון, אומרים: נבוא לקראת. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תבוא פעם אחת, שב פעם אחת בוועדת החוקה ותקשיב מה קורה. מה יקרה אם תעצור? תראה, אני גם לא יכול להגיד לך שיש לי איזשהו אמון מוגבר בראש הממשלה שלך. אני לא יודע אם הוא כבר רימה אותך או עוד לא רימה אותך, השאלה היא רק אם כבר רימה או עוד לא רימה, זה לא זה. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> בוא, אל תלך לשם. אביגדור ליברמן - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני לא יכול להגיד לך שיש לי אמון גדול בו. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> בוא, שמרנו על דיון נקי, אני נוצר לשוני מרע. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רואה את התרגילים שהוא מחולל היום לחלק משותפיו הקואליציוניים. אגב, אני יודע גם מה אמרו עליו שותפיו הקואליציוניים. זה לא משנה. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> אנחנו יודעים מה אמרה פאינה קירשנבאום. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לכן אני חוזר ואומר, עצירת החקיקה לשבועיים או לחודש לא תבטל את הרפורמה המשפטית. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> להפך, היא תוכל לעבור בהסכמה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הסיכוי שתוכל לעבור פה באמת רפורמה משפטית הוא בזה. דבר אחד בטוח, בדרך שאתם הולכים, אתם מפרקים את המדינה, מפרקים אותה. והאחריות, בסוף, רובצת על פתחי הממשלה. << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> האמירה הזו היא חלק מהבעיה, לקדם רפורמה זה לא לפרק מדינה. לקרוא למרי אזרחי זה לפרק מדינה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עוד פעם תאשים אותי. בוא תאשים אותי עוד פעם. בוא נחזור לדיון, שתאשים אותי שאני קורא למרי. לא הצלחתי לחדור את מסך האטימות שלך, השר שיקלי. כנראה שלא הצלחתי. לא הצלחת להבין את מה שאמרתי. אבל אני רק אגיד לך משהו. אתה השר בממשלה, חוץ מהמעמד החומרי שזה נותן לך מסביב, לשכה, אוטו, יש עוד דבר קטן – אחריות. אגב, אני אגלה לך עוד סוד, אתה אחראי גם על מה שעושה שר החינוך והשר למסורת ישראל ושר הביטחון, גם אם אתה אוהב או לא. וכשהממשלה שלחה שליח למשא ומתן בוועידה בין-לאומית, בניגוד לכל העמדות אי פעם שאנחנו נהגנו – אנחנו סירבנו ללכת לוועידות כאלה כי ידענו מה יצא משם – ויוצאת משם הודעה משותפת על הקפאת הבנייה - - - << קריאה >> השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי: << קריאה >> 9,000 יחידות אישרו ועוד תשעה יישובים - - - נעמיד דברים על דיוקם. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כשיוצאת משם הודעה משותפת על הקפאת הבנייה ועל כך שלא יבואו בחצי שנה הקרובה שום יחידות דיור לדיון וכו', אי-אפשר לטמון את הראש בחול, ולהגיד: לא ידעתי שיש ועידה כזאת. אתה אחראי גם על זה וגם על הדברים האחרים, ולכל מה שיקרה כאן במדינה בסופו של דבר אחראית הממשלה. זו בדיוק המשמעות של לשבת בממשלה. זה לא רק לעשות משמרות בלילה ולשמוע את הכנסת כי אתה שר תורן, זה עוד כמה דברים. והדבר המרכזי שבהם – ובזה אני אסיים – זה אחריות. לצערי לא הספקתי לדבר על חוק משק החלב, אבל אם לא תעצרו, כנראה שלא יהיה כאן לא משק ולא חלב. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עודד פורר. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. עד שאתה תעלה, אני אעמיד פה כמה דברים על דיוקם. חבר הכנסת שלום דנינו, אני דווקא אשמח לענות לך שביולי שער הדולר היה 3.22, באוגוסט – 3.23, בספטמבר – 3.22, באוקטובר – 3.15, בנובמבר – 3.09 עד 3.16, בדצמבר – 3.11. זאת הייתה המגמה. אז הדולר לא עלה ולא ירד. אגב, עכשיו אני מצטערת שלא קניתי אז דולרים, כי גם אני משלמת שכירות בדולרים. ורק עכשיו זה משתולל, והגענו ל-3.67. לך, השר שקלי, רק כדי שתבין את רמת השנאה, למי ששכח כאן, כלפי ראש הממשלה לשעבר בנט, אז שלטי "בנט בוגד" – כמעט בכל מקום, כולל ליד ראש הממשלה הנוכחי. קריאות שהוא בוגד, שורפים תמונה של בנט, ויש פה סרטונים של הכול הכול, ודוקרים תמונה של בנט והדוקרים גם מצולמים עם ביבי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מעל הדוכן הזה גם קראו לו "רוצח". << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> ברור, שמענו את השר קרעי ושמענו את חבר הכנסת גפני "בדם ואש את בנט נגרש", יש פה קריאות, ועוד הרבה מאוד דוגמאות, שזה להסתכל על זה ולא להאמין שזה אמיתי. שלט של הלוויה לנפתלי בנט – שטנה שלא ראוי שתהיה בשום מקום, בטח לא כאן. ומי שניצח על כל זה, מה לעשות, ראש הממשלה של היום, וזה לא חדש. אגב, הוא כתב, ומחק אחר כך: להעמיד את בנט כמו דחליל בגינה ציבורית ולקשור לו שלט 'אני הנוכל מספר אחד במדינה'. רמה מאוד גבוהה בשביל ראש הממשלה. אז אני חושבת שהטיעונים מאוד ברורים. מכך שכל אחד ייקח אחריות בחלקת האלוהים הקטנה שלו אולי נצליח לייצר פה מציאות קצת אחרת. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, 30 דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. השעה קצת אחרי 04:00. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר שקלי, אני מבקש לנצל את פרק הזמן הנדיב שהוקצה לטובתי על מנת לדבר על אחד מהנושאים הכי חשובים בעיניי, והוא משבר האקלים והגנת הסביבה. זה לא סוד שאני סבור, גברתי, שמשבר האקלים הוא האתגר הכי גדול שעומד בפני בני ובנות הדור שלי. אופן ההתמודדות שלנו עם המשבר הזה יקבע במידה רבה את איכות החיים שלנו ואת עצם החיים של בנות ובני הדורות הבאים. האופן שבו אנחנו נתמודד ישפיע על היכולת שלנו לצרוך, לשתות מים נקיים, לאכול מזון מזין וללכת על אדמה יציבה. אני חושב שאפשר לומר באופן די ברור שממשלות ישראל, כעניין כרוני, לוקחות על עצמן התחייבויות לא מספיק שאפתניות בתחום משבר האקלים והגנת הסביבה, וגם בהן הן לא עומדות. אפשר לקחת לדוגמה את הסכמי פריז ב-2015, שבהם ישראל לקחה על עצמה יעדים בתחום של מעבר לאנרגיות מתחדשות, התייעלות אנרגטית, הפחתת הנסועה הפרטית, כמות המכוניות שעולות על הכבישים שלנו. בכל אחת מהקטגוריות האלה לא רק שלא עמדנו, אלא באחת מהן, שזה הפחתת הנסועה הפרטית, לא רק שלא הורדנו את מספר המכוניות שעלו על הכבישים, אלא רק העלינו. לפני שנה הגדיר מבקר המדינה את התקדמות ישראל בתחום האקלים כמצויה בטווח שבין פיגור לאפס. בנוסף לכך ישראל מאבדת כל שנה שטחי טבע גדולים לטובת פרויקטי נדל"ן, תשתיות. המצב הוא לא אופטימי. בישראל יש מצב ייחודי, ביחס למדינות מפותחות בעולם אנחנו אמורים להכפיל את מספר האוכלוסייה בישראל ב-30 השנה הקרובות. אנחנו אחת מהמדינות הכי צפופות מבחינת היחס שבין כמות השטח לכמות האוכלוסייה, כך שהתנאים הייחודיים שלנו מחייבים אותנו לנהוג אחרת. לכן אני חושב שהדבר המרכזי שיסייע לישראל להיאבק בצורה נחושה ושיטתית במשבר האקלים הוא לקבוע חוק אקלים, שיוודא שמשרדי הממשלה מנסחים או מגבשים תוכניות עבודה שמאפשרות לנו להשיג את היעדים שתקבע הכנסת. חוק האקלים הזה חייב לכלול יעדים קשיחים, יעדי-על ויעדי ביניים בחקיקה ראשית. הוא יכלול מנגנון שבעיניי צריך להיות אגרסיבי, שיוודא שמשרדי הממשלה, כל משרדי הממשלה – ממשרד התחבורה, כלכלה, אנרגיה, הגנת הסביבה, הרווחה – כל משרדי הממשלה מגבשים תוכניות עבודה שהולמות את היעדים שקבעה הכנסת. אני באופן אישי הגשתי הצעת חוק יחד עם ארגון אדם טבע ודין, הצעת חוק שאפתנית, שקובעת יעדי-על בתחום של מעבר לאנרגיות מתחדשות, התייעלות אנרגטית, גם בהקשר של הפחתת הנסועה הפרטית והפחתת צריכת החשמל. הצעת החוק שאנחנו הגשנו שמה דגש מרכזי על המנגנון, כי אני חושב שזה המפתח לוודא שמשרדי הממשלה עומדים ביעדים. המנגנון שאנחנו הצענו כלל הקמה של מועצה לאומית לאקלים במשרד ראש הממשלה, שלצידה תעבוד מועצה מדעית אקדמית, שתייעץ למועצה הלאומית לאקלים באשר ליעדים, לעדכונם ולהתפתחויות במדע ובטכנולוגיה שעשויות לסייע לנו להגן על היעדים הללו. אני יכול לשתף, מאחר שאת יושבת בראש הישיבה, שבפגישה הראשונה שלנו כשרת החינוך ביקשתי ממך לקדם חקיקה שקשורה לחובה לקבוע תוכניות לימודים בנושא האקלימי והסביבתי בישראל. השבת לי תשובה שדי אכזבה אותי אבל בסוף הוכחת שצדקת בגישה שלך. ביקשתי לקבוע בחוק לימודים אקלימיים סביבתיים, ואמרת לי: יוראי, אני חושבת שהנושא שהעלית מאוד חשוב – אני לא אשכח את זה – ואפילו קריטי להתקדמות, כל תלמידי ישראל צריכים להכיר את זה, אני פשוט לא מאמינה שזה צריך להיות מבוצע באמצעות חקיקה. לקראת סופה של הממשלה, את, יחד עם השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, הצגתן תוכנית לוודא שכל תלמידי ישראל, החל מכיתה א' ועד כיתה י"ב - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> מהגן. תוכנית אקלים מהגן עד י"ב. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מהגן עד י"ב ילמדו בצורה מודולרית, מותאמת לגיל, סביבה ואקלים. זה יצא לפועל השנה, אנחנו עוקבים אחרי זה, והתוכנית נלמדת. לכן אני מוכרח להוריד בפנייך את הכובע, כי זה לא בוצע עדיין בישראל עד שהגעת. יחד עם תמר זנדברג אני חושב שפרצתן דרך בהקשר הזה, ואני מקווה שהתוכנית הזאת תמשיך, כי בעיניי הדרך לוודא שאנחנו מתנהלים אחרת היא דרך לימוד והקניית כלים וערכים, וזה צריך לקרות דרך מערכת החינוך. לכן אני מודה לך על העובדה שהרמת את הכפפה ודאגת שכל תלמידי ישראל, החל מגן חובה ועד סוף י"ב, ילמדו את החשיבות של הגנת הסביבה ויקבלו כלים פרקטיים איך להתמודד ובאמת לצמצם את דריסת הרגל של כל אחד ואחת מאיתנו על הסביבה שלנו. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חלק מתוכנית הלימודים, זה אפילו לא stand alone, זה מוטמע בתוך התכנים השונים, המקצועות השונים, כך שהילדים מקבלים את זה בצורה מאוד טבעית, לא מלאכותית – אתה יודע, כמקצוע בפני עצמו. וזה עתיד להישאר, זה לא מסוג הדברים שהם יכולים לקחת ולפלוט החוצה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יודע מה הם יכולים או לא יכולים. אני חושב שעצם העובדה שאת כשרת החינוך קבעת את זה כיעד חשוב שצריך להשתלב בכל תוכניות הלימודים של כל תלמידי ישראל, החל מהשלב הראשוני של הקניית כלים וערכים, זה פורץ דרך, זה חשוב וזה מסמן את הבאות. את יודעת, אימא שלי עלתה מבלגיה, ואני זוכר שכילד אני אמרתי לה שלא קוטפים פרחי בר, כי זה מה שלימדו אותי בגן וביסודי וזה נשאר עד היום אצלי מוטמע באזורים הכי בסיסיים של החינוך שלי. אני חושב שזאת הדרך, להקנות ערכים וכלים ומושג בסיסי של מה שנדרש מכל אחד ואחת מאיתנו. אני חושב, שזה לא רק מה כל אחד ואחת מאיתנו יכולים וצריכים לעשות, אלא גם מה אזרחים טובים במדינה צריכים לדרוש מנבחרי הציבור שלהם – לעשות יותר למען הסביבה. אני חושב שבהקשר הזה פרצת דרך יחד עם השרה זנדברג, ואני מקווה שהתוכניות האלה תמשכנה והן תורחבנה וזה פשוט ימשיך. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אגב, מה שאתה אומר לגבי ילדים זה כל כך נכון, הילדים הם השגרירים הכי טובים לשינויים חברתיים. גם את הנושא של לסמס או לדבר בטלפון בזמן נהיגה הכניסו דרך מערכת החינוך, דרך הילדים, שהיו כותבים להורים. אני לא יודעת אם אתה מכיר, אבל גם אני, כשהבת שלי הייתה קטנה היא הביאה מבית הספר, כשהייתה בכיתה ב', תמונה שלה שמאחוריה כתוב "לא לסמס", ואתה צריך לתלות את זה על המראה. ככה בעצם מכניסים. זה נכון בקיימות, זה נכון בנושא הזה, זה נכון בעוד הרבה מאוד תחומים אחרים. הילדים הם שגרירים טובים. אם משתמשים בזה נכון, אפשר לייצר הרבה מאוד שינויים חברתיים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> את רוב בעיות העולם אפשר לפתור דרך מערכת החינוך, לכן כנראה ביקשת להוביל את התחום החשוב הזה, ואני חושב שעשית עבודה יוצאת מן הכלל, גם באופן כללי וגם ספציפית סביב הקיימות. אני חושב שבהקשר של החינוך, הממשלה הנוכחית לא ממשיכה בדרכך אלא מפצלת את המשרד לארבעה או חמישה חלקים, וכשנחזור לשלטון נצטרך לטפל בזה ולאחד את זה יחד תחת שר אחד. כי באמת, זה הדבר הכי חשוב שיש לנו, זו ההשקעה הכי נכונה בעתיד. בזמן שיש לי, אני אשמח לסקור - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> יש לך דקה שגנבתי לך. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, את לא צריכה להוסיף לי, זה ממש בסדר. בזמן שיש לי ברשותי אני אעשה שני דברים, אני אסקור את קווי היסוד של הממשלה ואת הפרק הסביבתי שהם בחרו להכניס בתוך קווי היסוד, ולאחר מכן – את החששות שעולים כשמביטים בחוק ההסדרים שמתכוונים בממשלה לקדם. לפני כן אני אומר שבעיניי בהקשר של הגנת הסביבה ומשבר האקלים אין קואליציה ואופוזיציה, אין ליכוד, מחנה ממלכתי ויש עתיד; כולנו צריכים להירתם למשימה הזאת. אמרתי את זה גם לשרה להגנת הסביבה, לשרה סילמן, שבכל מקום שבו הממשלה תבוא ותציע תוכניות טובות, חקיקה טובה שתשפר את הסביבה שלנו, אנחנו נהיה שם ונתמוך בה מהאופוזיציה. אז בואו נתחיל. קווי היסוד של הממשלה הזאת כוללים פרק סביבתי ואקלימי מכובד. בחלק מהדברים הממשלה קובעת יעדים וזמנים ספציפיים. הממשלה הזאת מתחייבת לחוקק בתוך שישה חודשים חוק אקלים עם יעדים משופרים לעומת זה שאושר תחת ממשלת השינוי. כך לדוגמה, הממשלה מתחייבת להפחית את פליטות גזי החממה עד סוף העשור ב-50%, לעומת 27%, שעליהם התחייבה הממשלה הקודמת. על פי מנגנון וולונטרי משרדי הממשלה, לפי קווי היסוד, ייאלצו להכין תוכניות להפחתת פליטות, ומנגנוני היישום והפיקוח ישופרו. למרות ההתחייבות החשובה, הנכונה, לחוקק חוק אקלים, הממשלה לא הציבה יעדים, לא יעדי-על ולא יעדי ביניים משופרים לאנרגיה מתחדשת או התחייבות לגמילה מדלקים פוסיליים. למרות חסמים ביורוקרטיים רבים, רבים מדיי, יש לומר, הבולמים את התחום, והיעדר תוכנית פיתוח לרשת החשמל, הממשלה בקווי היסוד שלה לא מתחייבת לפתרונות בנושא ומסתפקת באמירה כללית על מעבר לאנרגיות מתחדשות תוך תיעדוף אנרגיה סולארית על שטחים מבונים על פני שטחים פתוחים. אגב, זה הדבר הנכון לעשות בעידן שלנו. זה נכון ביטחונית, זה נכון סביבתית, זה נכון אנרגטית. אנחנו צריכים לעבור לתפיסה של ביזור אנרגטי, לשים כמה שיותר פאנלים סולאריים. התברכנו במדינה שטופת שמש, וצריך מבחינה אנרגטית לא להקים תחנות שמבוססות על דלקים פוסיליים בלב אזורי מגורים עם הרבה מאוד תושבים, אלא ממש לפזר כמה שיותר פאנלים סולאריים על גגות של בתים, על גגות של חניונים. אפשר גם לקחת את זה כפתרון להצללה של הערים שלנו. חשוב לומר ולהזכיר בהקשר לחוק האקלים שממשלת השינוי העבירה בקריאה ראשונה, אם אני לא טועה ממש מספר ימים לפני שהיא נפלה, חוק אקלים בקריאה ראשונה. השרה לשעבר זנדברג הובילה את החקיקה הזאת. ישראל זקוקה לחוק אקלים. אני מודה שחוק האקלים שעבר לא היה מספיק שאפתני, לא ביעדים שהוא קבע ולא במנגנון ליישומו. הסיכום שלי עם השרה זנדברג היה שאנחנו נעביר את החוק בקריאה ראשונה ואז נצמיד גרסה שאפתנית יותר: נשאף להקשיח את היעדים בחוק שעבר בקריאה ראשונה, ונדאג לשפר את המנגנון שידאג ליישום של אותם יעדים על ידי משרדי הממשלה. הסעיף השני שבעיניי מאוד חשוב ומופיע בקווי היסוד של הממשלה הנוכחית, הוא פינוי המפעלים הפטרוכימיים המזהמים בחיפה. ממשלת נתניהו התחייבה בקווי היסוד להציג בתוך שלושה חודשים, כלומר בחודש הבא, תאריך יעד לפינוי התעשיות המזהמות בתוך פחות מעשור, לרבות העמדת התקציבים ליישום ההחלטה. בהקשר זה חשוב להזכיר את החלטת הממשלה, שבעיניי היא פורצת דרך, שהוביל ראש הממשלה יאיר לפיד, לפיתוח מפרץ חיפה ומטרופולין חיפה בתור אזור שוקק חיים, עם בנייה ירוקה לזוגות צעירים, עם פארקים ירוקים נדיבים, כמובן עם פינוי התעשיות הפטרוכימיות, ממש לוודא שמטרופולין חיפה מתקדם, בשעה טובה, למאה ה-21 בתור אזור ירוק, שוקק חיים, שבו אפשר לגדל את הילדים ולחיות ללא חשש מסיכונים בריאותיים ומסרטן. על כן אני חושב שההחלטה הזאת להכניס את פינוי המפעלים הכימיים, את המטרד המזהם הזה, אולי המטרד המזהם הכי חמור במדינת ישראל, היא חשובה, ואני מאוד מקווה שבחודש הבא אנחנו נראה התקדמות גם בהקשר הזה. קווי היסוד גם כוללים חבילת חקיקה ותכנון להגנה על הים. בין היתר יש התחייבות לקדם את חוק התלמ"ת, שזה גם מוכנות וגם תגובה לאירועי שפך וזיהום בים. היא כמובן הכרחית לשם הגנה על הים מפני שפך שמן ואסונות הקשורים לדלקים פוסיליים. יש פה התחייבות להרחיב את ההגנה גם על החופים ברצועות החוף שלנו. בהקשר זה חשוב לציין שחבר הכנסת פרופ' אלון טל ואני הגשנו בכנסת העשרים-וארבע הצעת חוק שתרחיב את חוק החופים. אני אסביר, כי הנושא הזה חשוב לנו. זה חשוב מאוד בעיניי, ולישראל יש רצועת חוף יחסית קטנה, על מנת לוודא שבני ובנות הדורות הבאים יוכלו להשתמש בחופי הים, שכולנו נהנים להגיע אליהם, וליהנות מהם, ממש לרחוץ וליהנות. אז קיימות היום תוכניות ישנות שניתן להוציא מכוחן היתרים לבנייה על חופי הים, והן לא תואמות את הוראות חוק הסביבה החופית משנת 2004, שקובע שממרחק מסוים מהחוף לא ניתן לבנות. התוכניות הללו מאפשרות להוציא היתרים שיפגעו בסביבה החופית בצורה קשה. לכן ביקשנו, בחקיקה, לקבוע תקופה שייעשה בה מאמץ מרוכז לבחינת כל התוכניות הללו שאושרו לפני כניסת חוק החופים ב-2004, ומוצע כי הוועדות המחוזיות יעשו ריכוז מאמץ על אותן תוכניות, ירכזו את התוכניות הישנות הקיימות בתחומן ויעבירו אותן לבחינת הוועדה לשמירה על הסביבה החופית. לגבי התוכניות שלגביהן נמצא כי נדרשת התאמה מחודשת, הרי שזו תבוצע באמצעות הגשת תוכניות חדשות לאותם אזורים שיגבילו את הבנייה שתוכננה באזורי החוף וכך יבטיחו את ההגנה הנדרשת על חופי הים שלנו. בעיניי זה מאוד מאוד חשוב. עוד סוגיה חשובה שמופיעה בקווי היסוד של הממשלה עוסקת בשינוי התקנות של הדיג, כך שמכמורת הדיג, שאותן מכנה, ובצדק, הממשלה הזאת בקווי היסוד שלה כהרסניות, יצאו משימוש, תוך פיצוי הדייגים ב-40 מיליון שקלים, שמופיעים בתקציב הקרוב. מכמורות הדיג הגדולות, מי שלא מכיר, מגרדות את קרקעית הים. אלה ממש רשתות שמוטלות לקרקעית הים וגורפות את כל מה שנמצא על הקרקע. זה נורא ואיום, הן מגרדות את הקרקעית ואוספות עימן מכל הבא ליד, תוך הסבת נזק גדול למערכות האקולוגיות ופגיעה קשה בחיות הים, קטנות כגדולות. בחברה להגנת הטבע מסבירים כי דיג המכמורת הוא שיטת הדיג ההרסנית ביותר, ונזקה בישראל מוערך בכ-800 מיליוני שקלים. זה נזק לדגה, גורם לפגיעה באלפי צבי ים ואלפי כרישים מוגנים בכל שנה. בהקשר זה חשוב לומר שגם חבר הכנסת מיקי לוי הגיש בכנסות הקודמות, וגם חברתי חברת הכנסת יסמין פרידמן ואני הגשנו, הצעת חוק שתאסור כליל את הפרקטיקה הנוראית הזאת בחקיקה ראשית. אני מאוד מקווה שהחקיקה הזאת לא תידרש כי הממשלה תאסור על כך בתקנות ותציע לדייגים פיצוי שפשוט ייתר את האירוע, יגמור אותו, כי הוא לא נכון. הממשלה מתחייבת עוד בקווי היסוד שלה לשמור על הטבע הארץ-ישראלי, בין היתר באמצעות תוכנית פעולה לאומית וחקיקה לשמירת הטבע והמגוון הביולוגי, תוך תקצוב כבר בתקציב הקרוב. עדיין לא קיבלנו את ספר התקציב, לי לפחות לא יצא לעבור עליו. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> גם לא לשרים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז איך הם אישרו אותו? אני מאוד מקווה שהתקצוב של תוכנית הפעולה הסביבתית לשמירה על הטבע והמגוון הביולוגי יופיע בתקציב הקרוב. בהקשר הזה, שוב, בכנסת האחרונה חבר הכנסת פרופ' אלון טל ואני הצלחנו להעביר בקריאה טרומית הצעת חוק לדיווח שנתי על מצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל, שהמטרה שלה היא לאפשר לרשויות הרלוונטיות בישראל להכיר את מצב הטבע והמגוון הביולוגי – לדעת אילו חיות נמצאות בסכנת הכחדה ומה ניתן לעשות על מנת שנבטיח שישראל תפעל באופן יעיל למניעת הכחדת אוכלוסיות של בעלי חיים וצמחים בישראל, תוך ניהול משאבי הטבע שלנו בצורה נכונה ומיטבית – ועל הדרך גם לעמוד בהתחייבויות הבין-לאומיות שישראל לקחה על עצמה במסגרת האמנה של האו"ם בהקשר הזה. הממשלה בקווי היסוד מניחה ומציבה התחייבות לקביעת יעד של 40% התחדשות עירונית מכלל יחידות הדיור שיאושרו עד 2027, כדי לצמצם את הפגיעה בשטחים הפתוחים. כדי שזה יצליח לא נדרש רק לאשר יותר תוכניות של התחדשות עירונית, אלא נדרש גם תכנון עירוני שהוא מוטה סביבה ואקלים, וגם להימנע מהקמה של יישובים מפורברים, מנותקים, בעלי פוטנציאל פגיעה גבוה בטבע. כמו שאמרתי בתחילת דבריי, גברתי, זה לא nice to have, זה הכרח. אוכלוסיית ישראל צפויה להכפיל את עצמה – להכפיל את עצמה – ב-30 השנה הקרובות. הפתרון הכי פשוט, ואת מגיעה מהשלטון המקומי, זה פשוט לבנות על שטחים פתוחים. זה הדבר הכי פשוט, הכי מהיר, הכי זמין. קידום של תוכניות התחדשות עירונית דורש תכנון, משאבים, הוא הרבה יותר מורכב, אבל זו הדרך הנכונה. בכנסת העשרים-וארבע השדולה הסביבתית, שהייתה רחבת היקף – גם פרופ' אלון טל וגם חברי הכנסת מוסי רז, רם שפע, נעמה לזימי ואני פעלנו על מנת להציל מסדרונות אקולוגיים שהיו בסכנה של הרס, כי פשוט קידמו תוכניות בנייה ופיתוח ממש עליהם בלי למצות תוכניות של התחדשות עירונית ופיתוח קיימים. ממש הלכנו מסדרון-מסדרון-מסדרון ופשוט ניסינו להציל אותו. אני לא עיוור לצרכים שלנו לגדול ולפתח ולבנות, אבל אין ספק שצריך לאזן את אותו צורך לבנות ולפתח עם הצורך להגן על משאבי הטבע שלנו. השאלה הראשונה שהייתי שואל כל ראש עיר – או שאני שואל כל ראש עיר – שרוצה לבנות על שטחים פתוחים היא כמה תוכניות של התחדשות עירונית יש בתחום העיר שלך. בהרבה מאוד מהמקרים ראשי ערים היו אומרים לי: אין תוכניות התחדשות עירונית בכלל, או שהתשובות היו נעות בין מעט למעט מאוד. פשוט הלכנו ווידאנו שהצורך לבנות ולפתח – שזה צורך שהוא קיים והוא חשוב והוא נכון – יאוזן באמצעות שמירה על ערכי הטבע שלנו. כך דאגנו להציל את המסדרונות האקולוגיים בכוכב יאיר מפני בנייה של שכונה עם בתים חד-קומתיים או בתים לא רוויי קומות. גם המסדרון האקולוגי בעמק השלום וגם נחל תנינים הוצלו מתוכניות בנייה הרסניות. אנחנו עדיין נלחמים על רכס לבן ועל עמק הצבאים. מדובר בפניני טבע ייחודיים שיש בהם אלפי עצים ומגוון רחב של בעלי חיים שחיים, בתי גידול שנמצאים בתוכם, והם נמצאים תחת סכנה של החרבה לצורך תוכניות בנייה. רק לסבר את האוזן, בירושלים אין מספיק תוכניות של התחדשות עירונית. אפשר לבנות עשרות אלפי יחידות דיור בירושלים לפני שהורסים את רכס לבן, שזה באמת פנינת טבע ייחודית. כשאני קורא את ההתחייבות הזאת בקווי היסוד של התחדשות עירונית של 40% מכלל יחידות הדיור, זה בהכרח אומר לא להקים יישובים חדשים אלא לחזק יישובים קיימים, נגיד נתיבות. הממשלה הזאת, ממש בתחילת החודש, ב-5 בפברואר, הודיעה על הקמה של יישוב חדש, חנון, בנגב המערבי, בעוטף עזה, סמוך לנתיבות, על חשבון נתיבות. אני הראשון שאתמוך בחיזוק ההתיישבות שלנו בעוטף עזה, בנגב. אני באופן אישי בוחר לחזק את ההתיישבות שלנו בגליל – בן זוגי ואני עוברים לגליל, ליישובי משגב, למנוף. אני חושב שהמדינה צריכה לעודד צעירים ליישב את הנגב ואת הגליל. אני חושב שזה מאוד מאוד חשוב. אני חושב שחשוב לא רק לדבר על זה מעל הדוכן אלא לעשות את זה, ולכן אנחנו מתכננים לעבור לגליל. גם ההתיישבות בעוטף עזה ובנגב היא חשובה, אבל אולי חשוב לקחת את היישובים הקיימים ולהרחיב אותם ולא להקים יישובים חדשים באופן שמחליש את היישובים הקיימים ופוגע בסביבה. לפי הפרסום, קראתי שהיישוב החדש חנון צפוי להיות יישוב קהילתי מעורב לדתיים וחילונים – שזה גם חשוב – ולכלול 500 יחידות דיור של צמודי קרקע. לפי ההודעה שפורסמה ולפי הודעת משרד האוצר, בשל הקרבה הגיאוגרפית, יחידות הדיור שייבנו ביישוב החדש הן למעשה מענה חליפי ליחידות דיור שהיו יכולות ועתידות להיבנות בנתיבות, קרי, היישוב החדש יבוא על חשבון הרחבת העיר נתיבות, שזה מה שבעיניי נכון לעשות חברתית, כלכלית, סביבתית. עוד נכתב על הפגיעה בנתיבות – כי נתיבות מדורגת בדירוג סוציו-אקונומי 3 של הלמ"ס, בעוד צפוי שהיישוב החדש חנון יהיה הרבה יותר גבוה – בדומה ליישובים חדשים אחרים בדרום הארץ, הוא צפוי למשוך אליו את האוכלוסייה החדשה מנתיבות. במקום לחזק את נתיבות מקימים יישוב חדש ברמה סוציו-אקונומית אחרת, ממש סמוך אליו, שגם שמונע את ההרחבה שלה. לא רעיון חכם במיוחד. ממש לפני כמה שעות התנגדנו לצו של הממשלה שמבטל את המס שממשלת השינוי הטילה על חד-פעמי. חבר הכנסת ולדימיר בליאק ואני עלינו לכאן ונימקנו למה זה לא נכון. בסעיפים אחרים בקווי היסוד, כמו שאמרתי, עכשיו הממשלה התחייבה לבטל צעדים סביבתיים ובריאותיים שקבעה הממשלה הקודמת, צעדים שהוכחו כנכונים ויעילים, כמו הטלת המס על החד-פעמי והשתייה המתוקה. הפלסטיק החד-פעמי, כמו שאמרתי ממש לפני כמה שעות מעל הדוכן הזה, הוא אסון בריאותי, סביבתי, כלכלי. ישראלים – אני לא יודע אם את יודעת, גברתי היושבת-ראש – אנחנו צורכים הרבה יותר חד-פעמי ממדינות אירופה. הצריכה שלנו של החד-פעמי הוכפלה בעשור האחרון. אם נמשיך ככה, ב-2050 יהיה יותר פלסטיק בים מאשר דגים. הפלסטיק מתפרק למיקרו-פלסטיק ביחד עם החומרים הרעילים, הרעלנים, שנמצאים בתוכו, שחודרים לגוף האדם – השפעות מזעזעות על הבריאות. יש לזה השפעה על הפריון, על גידולים סרטניים, שיבוש מערכות הגוף. ממש נורא ואיום. חוץ מהפגיעה בגוף האדם ובבריאות הציבור, החד-פעמי מזהם את חופי הים שלנו, את אתרי הטבע, הגנים הלאומיים. אי-אפשר למחזר אותו – אין טכנולוגיה שמאפשרת למחזר אותם ולכן הם מוטמנים, ולפי מדענים, זה עדיין לא קרה – ייקח מאות רבות של שנים לפלסטיק הזה להתכלות. ההערכות מדברות על בין 400 שנים בהערכה אופטימית ל-700 שנה. הדבר הזה פשוט לא מתכלה. מדובר בפגיעה גם בטבע, גם במערכות האקולוגיות, גם בבעלי החיים וגם בבני האדם. את יודעת, המס הזה כל כך הצליח – הוא הביא לירידה תלולה של כמעט 40% בצריכה של חד-פעמי – הוא כל כך הצליח שהממשלה הנוכחית החליטה לבטל אותו. ניסיתי להבין מהם אם יש איזשהו טיעון רלוונטי, סביר, הגיוני, ללמה צריך לבטל את המס הזה אם הוא כל כך הצליח ואם ההשלכות שלו הן כל כך חיוביות, אם התמורות שלו לאיכות החיים שלנו כל כך טובות. ואז הבנתי שהסיבה היחידה, הטעם היחיד לביטול המס הזה היה כי הם החליטו. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> דווקא. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> דווקא. הם החליטו, אז דווקא. וזה נורא, כי זו החלטה ממש גרועה נגד בריאות הציבור, נגד הסביבה ונגד כולנו. יש לי עוד דקה וחצי, אז תכננתי ממש לא רק לפרגן לממשלה או להצביע על הדברים שבעיניי הם חשובים בקווי היסוד של הממשלה אלא גם לומר - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אמרו לי שיש מישהו שיפרגן לממשלה – אמרתי: ואללה, שווה לקום. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> במקומות שבהם הממשלה הזאת – ויש מעט כאלה – הממשלה קובעת דברים חיוביים בנוגע לסביבה ולמשבר האקלים, אין מבחינתי קואליציה–אופוזיציה, אין ליכוד–יש עתיד. מבחינתי כולנו צריכים לדאוג לסביבה. מדובר לא רק על איכות החיים שלנו אלא על עתיד הדורות הבאים. לכן גם הבהרתי לשרה סילמן שבכל מקום שהם יעשו טוב לסביבה, אנחנו נהיה ונגבה כאופוזיציה. רציתי לדבר בזמן שנותר לי, ב-50 שניות - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> קשה לי לשמוע את המושג הזה "השרה סילמן" שאומרים שלא ניתן לה כשוחד. המושג הזה כשלעצמו עושה לי באמת - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלחתי כמה מכתבים בנושא הזה בדיוק ליועצת המשפטית לממשלה. בזמן שנותר לי רציתי לדבר על חששות שעלו לי כשקראתי את חוק ההסדרים בכל מה שקשור לפירוק המשרד להגנת הסביבה מסמכויותיו, בהחלשה דרמטית שלו, וכפועל יוצא – הגברת פוטנציאל ממשי לפגיעה בבריאות הציבור, לפגיעה בסביבה שלנו. יש הרבה מאוד דברים בחוק ההסדרים שמעלים בי חשש ממשי שהדבר הזה הולך לקרות. אבל יש לי שבע שניות, אלא אם כן, חבר הכנסת שטרן, אתה רוצה לתת לי את חצי השעה שלך כדי שאני אוכל לדבר על זה. אני איאלץ לשמור את הפרק הזה בנאום שהכנתי לפעם הבאה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לפעם הבאה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיבי, הכנתי ובאמת חשבתי ש-30 הדקות האלה יעברו לאט יותר, אבל הזמן עבר מאוד מאוד מהר. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> ככה זה כשנהנים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> כנראה זה מה שקורה כשמדברים על הנושאים שחשובים לך. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז זהו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> גברתי, זו שוב הזדמנות לפרגן לך על כך שדאגת – אומנם חוק בעניין הזה לא עבר, אבל הדרך שבה בחרת לנהוג בהקשר הזה היא נכונה יותר מחקיקה ראשית. יחד עם השרה זנדברג פרצת דרך ודאגת להטמיע את תוכנית הלימודים החשובה הזאת כחלק אינהרנטי מהמערכת. חינוך הוא הדרך לפתור את רוב בעיות העולם, ואני חושב שלך יש מנדט וחלק מאוד מאוד גדול בהקשר הזה, אז תודה רבה לך. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. מה קרה? תנו לו לפרגן קצת. הכול בסדר, דניאל. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. אני רק אומר על העניין של החד-פעמי, גם אני דיברתי כאן על הנושא הזה. אם באמת היו רוצים גם להיטיב עם החרדים – שזה בסדר – שמשתמשים הרבה בחד-פעמי, וגם לשמור על הסביבה, היו פשוט מורידים את המס מהחד-פעמי המתכלה ואז היו סוגרים את האירוע, אבל בממשלה הזאת זה סוף מחשבה במעשה תחילה – קודם כול עושים, אולי אחר כך יחשבו, וזה כבר too late. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> וזה כל כך עצוב, כי היו לזה באמת הוכחות ברורות שהדבר הזה עובד. זה אחד מהכלים, גם ברמה עולמית. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה זה "הוכחות שזה עובד"? בגלל זה זה לא יהיה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה בדיוק מה שאמרתי: דווקא. באמת, גם ברמה העולמית זה הוכח. כלים של מיסוי בכל הקשור לחד-פעמי, זה הכלי שעובד, ולכן עשו טוב וביטלו אותו. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בבקשה, 30 דקות לרשותך. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, התחיל להחמיא לך חבר הכנסת יוראי. אני לא יודע כמה שרים יש שירצו להגיד בתוך המערכות שהם עובדים על שרת חינוך, למרות שהיא סיימה את תפקידה כשרת חינוך, למרות שהיית שנה וחצי. אבל אני חושב שאם יש שר חינוך שלדוגמה הופך את הספרייה הלאומית – מנסה לפחות להפוך את זה – למכשיר פוליטי לג'ובים, אז אני לא יודע כמה יקראו לו "שר חינוך"; יקראו לו "שר הרס החינוך". אני חושב ששר חינוך שבטקס ההחלפה משחק בטלפון במופגן, אז מה זה משנה על איזה ערכים הוא ידבר עם התלמידים או יגיד למורים לדבר עם התלמידים? אמרתי היום לראש הממשלה, אפרופו השרפה הזאת בחווארה – בוא, בוא, תשמע את זה, תלמד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה ישנת כל הלילה, אני לא ישנתי - - - << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תלמד קצת. אבל גם באמצע הבוקר אפשר ללמוד, אתה יודע את זה. אז אני רוצה להגיד לך משהו. אני מרצה על חינוך, על מנהיגות. יש כמעט זהות בין המושגים האלה בהרבה מאוד דברים. יש אצלנו – מישהו אמר לרבי עקיבא: למדני את כל התורה כולה כשאתה עומד על רגל אחת. אז הוא אמר: "דעלך סני לחברך לא תעביד". אומרים לי: אוקיי, אם ניתן לך עכשיו להגיד משפט אחד על חינוך, איזה משפט, איזו עצה אתה יכול לתת? אז אני אומר להם שהבת הגדולה שלנו, שבעוונותינו הממשלה המסיתה הזאת – אני צריך להגיד: הינה, תראו, יש לי ילדה אבו חצירא, בגלל הטיפוח של השנאה הזאת בין העדות בתוך החברה הישראלית. זה כאילו לא טריוויאלי, אבל המציאות הישראלית היא שזה ההפך – שזה כבר מאוד טריוויאלי, רק הם רוצים לרחף על גלי השנאה גם בתחום הזה, כמו בתחומים אחרים. לפני הגיוס היא למדה במדרשה בירושלים, והם הלכו להתנדב ביישובי גוש קטיף לפני ההתנתקות, הפירוק, העקירה, הנסיגה – כל אחד יש לו את המילה הפוליטית לעניין הזה. אותה שמו במורג לשבוע. מורג היה אולי היישוב הכי קשה שם בגוש, גם מבחינה ביטחונית וגם מבחינה חברתית. אחרי שבוע הם חזרו להמשיך במדרשה בירושלים לקראת הגיוס או השירות הלאומי, והיא החליטה להישאר. אמרתי לה: תלכי, עוד יהיה לך זמן לתרום למדינה. עכשיו תלמדי, עוד שבוע, עוד שבועיים. אחרי חמישה שבועות אמרתי לה: לירון, תגידי, פעם שמעת את אימא או אותי אומרים לך ללכת למורג? היא מסתכלת עליי ככה ואומרת לי: אבא, זה לא משנה מה אמרתם – משנה מה הבנתי. בעיניי זה כל החינוך על רגל אחת. התלמידים שלנו, הפקודים שלנו, הילדים שלנו, אוספים מאיתנו מסרים כל הזמן, המונהגים שלנו. לנו אין את הפריבילגיה הזאת להגיד עכשיו: פוס, אנחנו לא מעבירים מסרים, או עכשיו אנחנו לא מחנכים, או עכשיו אל תסתכלו עלינו, אנחנו עושים דברים אחרים. אמרתי את זה לראש הממשלה. זה לא משנה אם הממשלה שלו אמרה להם: לכו תשרפו בתים. עובדה שקודם לא שרפו בתים. שרפו את משפחת דוואבשה, משפחה על יושביה, זקנים וטף, אבל עשו את זה באישון לילה וניסו להתחמק מהמעשה הזה. היה משפט, דיונים על גבי דיונים. פה הולכים לך באמצע היום, מתארגנת קבוצה גדולה, ולא שורפת בית – שזה אסון נוראי – אלא שורפת בתים, חנויות, ועוד גאים במעשיהם. עכשיו, מה תגיד הממשלה הזאת? תגנה את זה? דרך אגב, ייקח לחלקם זמן לגנות את זה. אבל גינוי זה סוג של קריצה: אה, לא לזה התכוונתם? אבל מה שאומרים השורפים: חשבנו שעכשיו אפשר לשרוף. זה מה שהבנו מכם. זה מה שהבנו גם מההשתהות של חלק מהשרים עם הגינויים האלה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תראה מה אומרים חלקים בקואליציה – שזה מה שהם רוצים לראות. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אומר – תראי, אני התאפקתי לא לפתוח את השיח שלי עם ראש הממשלה היום – אף אחד מהם לא יכול להטיף לי ולהרבה אחרים על אל תזכירו את מה שהיה ב-1939 עד 1944 באירופה. אני מקבל את זה, אין, לא צריך דברים כאלה. אבל אני רק רוצה להגיד שהשיר "שרפה" הוא שיר שנכתב לפני 1939. אחר כך אימצו אותו, אבל הוא על סוג של פרעות או על סוג של ניבוי של מה שהולך להיות. אז גם מזה נזהרתי ואני נזהר, אבל אני מודה שדווקא כיהודי, כשאני רואה את התמונה הזאת של בתים עולים באש כשהפעם אני השולט, אני מודה שאני מתאמץ כדי לא לחזור למקומות האלה. אני חושב שהממשלה הזאת הייתה צריכה ללבוש שק ואפר ולשאול: איך זה קרה במשמרת שלנו. עוד לא התחלנו – כבר שורפים בתים. אני מסתכל על שמות כאן, כמה אנשים יוכלו להגיד – אחרי שהסתכלנו ואמרנו להם: "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו, כפר לעמך ישראל". מה זה נקרא "לא ראיתם"? הזהרנו אתכם. אמרנו לכם שלשם זה הולך. "הפכת מספדי למחול לי", כך אנחנו אומרים כל בוקר בתפילה במזמור שיר חנוכת הבית לדוד. ומה שקורה בממשלה הזאת בחודש אדר זה ההפך – הופכים את מחול לי למספדי; לוקחים את חודש אדר והופכים אותו לתשעה באב, לשרפות, ל"איכה ישבה בדד" או ל"איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה" – פעם, לפני המהפכה הזאת – "ועתה מרצחים". לשם זה ילך. במקום שאין צדק יש "איכה ישבה בדד". דרך אגב, אני חושב על זה עכשיו, אתה שומע כאילו היום אנחנו צריכים את האמריקאים שיגנו אותנו גינוי חריף על השרפה בחווארה – גם זה ביטוי של "ישבה בדד". אנחנו חושבים שאנחנו מנותקים? יש פה שר בממשלה שבשבילו האמריקאים – אומר להם בעצם: תסתמו את הפה. וראש הממשלה לא מהדהד גינוי, למרות שראש הממשלה יודע ומכיר את החשיבות הקיומית של היחסים שלנו עם ארצות הברית. ופה יש שרים שחושבים שנתנו להם עוד צעצוע שקוראים לו משרד ממשלתי או חברות בממשלה. אז נכון שאת חלקם העיפו לשורות האחרונות. ראש הממשלה, יש דברים שהוא מתבייש בהם, כנראה, את יודעת, גברתי היושבת בראש. הרי היו תוכניות לשים פה עוד שולחן, מעודף השרים. דרך אגב, אני חושב שעוד לא בנו את השולחן הזה, בין השאר בגלל שהם עוד לא יודעים כמה שרים יהיו. זה כל פעם כאילו מישהו מעקם קצת את האף, אז נותנים לו עוד שר. אז את חלק מהשרים שולחים לשבת כאילו שם, מאחור, אבל אלה מקומות שלנו, של חברי הכנסת. היי, תתביישו בממשלה שלכם, מה אתם באים אלינו? תשבו מסביב לשולחן הממשלה. אנחנו לא רוצים שתשבו איתנו. אבל כנראה שראש הממשלה כל כך מתבייש בגודל המופרך של הממשלה הזאת, שהוא אומר להם: תשבו אחורה שם. אבל תיהנו מזה, בגלל שלא ידעו שאתם שייכים לממשלה הזאת. וגם הם כנראה נהנות ונהנים מזה, כדי לא להיות חלק מהבושה הזאת שיושבת כאן מסביב לשולחן. אני שמתי לב שפעם, חלק מהמרכיבים של הממשלה הזאת ניסו לנכס לעצמם את הדגל, סוג של איוו ג'ימה, שמרימים את הדגל. עכשיו אתה מסתכל על ההפגנות של "האנרכיסטים", "השמאלנים", אני לא יודע איך נהיה כזה, ואתה אומר לעצמך: איפה הדגל? אתם אומר להם, הרי, אבל מה, נגיד את האמת, יושב פה שר, אני לא חושב שביום העצמאות הוא מניף דגל ישראל. הוא לא מניף דגל ישראל. הוא היה צריך בג"ץ בשביל שייתנו להם אישור לשבת בממשלה, לא רק בשביל לסחוט אותה – בשביל לקבל חלק מהאחריות. אז עושים לנו באופוזיציה מבחנים של ציונות. שאל אותי מישהו אחר כך: תמיד למה אתם גם? אמרתי: השנאה הזאת. אמרתי: תגיד, איך הפכתם את המונח "השמאלנים האלה", מי הפך את זה למונח שאתה אומר: לא לא, אני לא שמאלני. מאיפה השמאלניות הזאת, כאילו? מאיפה זה בא? הרי אמרתי לחברים שלי בציונות הדתית: שלא ישמעו אותנו, בוא נגיד את האמת: במה אתם רוצים לבדוק את השמאלנות? בצל"שים? בתרומה למדינה? לכו לאותות הגבורה של מדינת ישראל – חילקו 44, לא משנה – ותסתכלו כמה מ"השמאלנים" יש שם, באותות הכי גבוהים שאנחנו יודעים לתת. לא נעים להגיד, הם מנצחים את כולנו, מה שהם קוראים "השמאלנים", אז בשביל מה? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> - - - << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אתה יודע איפה זה התחיל. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> איפה? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כשמישהו אמר שהשמאלנים שכחו מה זה להיות יהודים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור. מה זה נקרא? את רוצה שאני אגיד לך? אני אגיד לך משהו. אני יכול להגיד פה, שאלתי לפני איזה שבועיים את מי שהיה יושב-ראש המועצה, אחד מיושבי-הראש, את יעקב עמידרור, האלוף יעקב עמידרור – הוא מזוהה נגיד עם הימין, עם יחסים טובים, אולי גם עם ראש הממשלה, לא רוצה להיכנס לזה – ואז הוא אומר לי: אבל אתה יודע, שטרן – הוא אומר לי – אתה יודע, באמת לך למילואים – 40% חבר'ה עם כיפות. אמרתי לו: מה אתה רוצה? למה רק 40%? תגיד תודה שלא 70%. אומר לי: מה זה נקרא? אמרתי לו: תקשיב, אני שנים אומר: תראו, מה שמטריד אותי זה שבעוד 20, 30, 50 שנה, כשלא תהיה פה כבר אימא שבאה מאושוויץ' או אבא שבא על קליפת אגוז ממרוקו או סבתא על גב של חמור מתימן, אם לא נדע לתת משמעות יהודית גם למי שאומר: אולי השמיים ריקים, למה שהם יישארו פה? אם אתה לוקח להם את היהדות, אז מי שלא מוכרח להישאר פה באמצע של המזרח התיכון, עם שנתיים או שלוש שנים בשירות חובה או בשירות לאומי, לא משנה איך, למה שהוא יישאר באמצע המזרח התיכון אם הוא לא מוכרח? ואלה שפה בגלל שהקדוש ברוך הוא שלח אותם – שלא יצא מהאולם הזה – לא מחזיקים מדינה לבד. הם לא יודעים להחזיק מדינה, אין להם את היכולות. הם צריכים את "השמאלנים" שיתמכו בהם, שישרתו בשבילם. אני לא אומר שרק "השמאלנים" משרתים כמו שהם אומרים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> - - - << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא אומר, אני לא אומר, אני לא אומר. אני לא, אבל ברור. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> - - - הימין - - - << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני לא אומר שרק "השמאלנים" משרתים ורק "השמאלנים" תורמים, אבל כן אומר שבלעדי מה שהם קוראים "השמאלנים", שזה הכללה עצומה – זה כל מי שלא הם בדיוק, הוא "השמאלני", כביטוי גנאי – אז לא מחזיקים את המדינה הזאת, וזאת האמת, וצריך להגיד את זה, ולא צריך להתבייש מזה. וכששואלים אותי איך זה ייגמר, נגיד עכשיו, אז אני אמרתי להם: לכו לרחובות. תצאו פעם אחת החוצה, לנושאי הדגלים בכיכרות, בגשרים, בכל ההפגנות האלה – תיקחו את המהפכה הזאת אחורה, אני חותם לכם. תפגשו את האנשים הטובים האלה, תקשיבו להם. שמישהו מכם יעז. הרי אנחנו יכולים לגלות להם, גברתי היושבת בראש, שיש שם הרבה מצביעים שהצביעו להם, שהמספר שלהם הולך וגדל, והם באים אלינו ואומרים כמעט: חטאנו, עוונו, פשענו, לא ידענו, לא אמרו לנו שזה מה שהולכים לעשות. אני יודע שהם רואים את זה בסקרי דעת הקהל, אלה ששואלים את השאלה הישירה אם לזה הצבעתם, וגם אלה ששואלים למי תצביע היום. אז נכון שזה סקר, וסקרים, וסקר ועוד סקר ועוד סקר, אבל בסוף, אני חושב שהביטוי היפה של זה – אנחנו לא צריכים את הסקרים. אנחנו הולכים, פוגשים אותם בהפגנות וקוראים לכולם, כן: אנשים אחים אנחנו. טעיתם – תבואו להפגנות. שמתם פתק לא נכון בקלפי, חשבתם שזה הולך למקום אחד, זה הלך למקום אחר, אל תשאלו מה יהיה – תקבעו מה יהיה. אני, אחרי רצח רבין – בזמן הרצח הייתי מפקד בה"ד 1, בית הספר לקצינים, ואנחנו, בית הספר היה אחראי גם לאבטחה של הר הרצל באירוע וגם למשמר הכבוד. למחרת חזרנו לבסיס. וכשאתה הולך בבסיס, אחרי שאנחנו רצחנו ראש ממשלה – אתה יודע, אנשים הולכים עם הראש באדמה. ומה כל אחד אומר לעצמו? מה יהיה? תגידו, מה יהיה? לאן הולכים? רצחנו ראש ממשלה. מה יהיה איתנו? אז אמרתי: אתם יודעים מה? ב-12:00 ארוחת צוהריים – ב-11:40 כולם באולם הכי גדול בבית הספר לקצינים. הסתכלתי עליהם ואמרתי להם: תראו, אני יודע, כולם פה הולכים ושואלים מה יהיה. ברחובות של המדינה הולכים כולם, שואלים: מה יהיה? זה מה שהיה. אמרתי: אתם אין לכם את הזכות לשאול מה יהיה; אתם אלה שתקבעו את התשובה. ואמרתי גם איך: תקשיבו על מנת לשנות, תקשיבו על מנת להרחיק את מי שאי-אפשר לשנות – זה לא משנה. ואני אומר עוד פעם לכל אותם אנשים ששואלים מה יהיה – אני אומר להם: הפעם, תבואו איתנו לרחובות. ואני אומר: תבואו איתנו. צריך להגיד ביושר: אנחנו, גברתי היושבת בראש, לא המפלגה שלך ולא המפלגה שלי לא יודעים להביא את מאות האלפים האלה לרחובות. לא יודעים. אלה אנשים שבאים בגלל שאכפת להם. אנחנו לא התחלנו להגיד: צאו לרחובות. נכון, אנחנו חושבים שהם עושים דבר ציוני מהמדרגה הראשונה, אבל הם באו מעצמם, זאת האמת. הם באו מעצמם בגלל שנוכח מה שהם רואים שמתרחש פה הם לא יכולים להחריש. ושואל אותי כאן היום במסדרונות הכנסת: תגיד, אבל הפסדתם בבחירות. אתם לא מקבלים את זה? אז אמרתי: בטח שאנחנו מקבלים את זה, למרות שאנחנו יודעים שלממשלה הזאת אין רוב בקלפי, לא היה להם רוב בקלפי. ואנחנו אומרים להם: תהיו עדינים, תזכרו, נכון, יש לכם 64 ח"כים אבל יש לכם פחות מ-49% מהמצביעים. אבל עובדה שאנשים לא יוצאים לרחובות על הרבה מאוד חוקים שהם עושים. על מה אנשים יוצאים לרחובות? יוצאים לרחובות על זה שבאמת הורסים את הדמוקרטיה, ותכף אני אדבר על זה אם יהיה זמן, וכשאני אומר "הורסים את הדמוקרטיה" אז זה כאילו הורסים את הכול. תשמעי, את היית שרת חינוך. אני יושב השבוע ביום חמישי במשרד עורכי דין מהגדולים בארץ, אולי הכי גדול. אומר לי מס' 1, מראה לי ווטסאפ שהוא קיבל מחבר שלו, מנכ"ל של משרד רואי חשבון, אולי מהפירמות היותר-גדולות, היום זה כבר פירמות גלובליות, ואומר לו: אנחנו חזרנו ל-2002. אתה שומע את זה, אתה אומר: 20 שנה אחורה מבחינה כלכלית של משרד רואי חשבון – עסקאות, התעניינות בחו"ל, כסף בארץ, כסף בחו"ל. במאפיינים של 2002, אנחנו עכשיו שם. אבל אז הוא מספר לי, עורך הדין, מס' 2, לא מס' 1, הוא אומר לי: תראה, אני הייתי עם המשפחה ביוון. יש לנו קשרי עבודה וכבר נהיינו בקשרים משפחתיים, חבריים, גם בין הילדים. יצא שהיינו שם בשבוע של יום העצמאות, הגענו לשם, ואנחנו באים למארחים שלנו, היוונים, עורכי דין, ואומרים להם: איזה יפה הדוכנים פה שראינו בדרך לכאן. אז מסתכלים עליהם ככה בכעס ואומרים להם: אתם הלכתם לדוכנים האלה? אומרים: זה יום העצמאות. אומרים: זה דוכנים של אורבן, אנחנו לא הולכים. אומרים מה זה נקרא? אומרים: כשיש זיקוקי דינור, אנחנו מגיפים את התריסים. זה זיקוקי דינור שלהם. אמרו להם: זה יום העצמאות שלכם. אומרים: לא לא לא, עכשיו זה של אורבן, זה יום העצמאות שלו. ולמה אני מספר את זה לך? ואז הוא אומר לי: תקשיב, באספות הורים מחלקים אותנו: יש קבוצה אחת של תומכי אורבן, מקצים להם זמן מסוים, וקבוצה אחרת של המתנגדים, נותנים להם זמן אחר. אמרתי: לאן זה הולך? אבל זאת הונגריה, באמצע אירופה, אנחנו לא שם; נקווה שלעולם לא נגיע לשם. אבל כשאתה מסתכל על מה שקורה פה, על הבולדוזר הזה שבאמת לא עוצר לשנייה, אתה שומע את ראש הממשלה: תבואו לשולחן – אתה מת להאמין לו, אתה מזיע להאמין לו, הלוואי. וכשעומד פה שר המשפטים ועושה לנו עם היד: תבואו, כאילו, היד מושטת. ואנשים רואים את זה בטלוויזיה או אחרי זה תמונות סטילס ולא שומעים את המשך – את הבוז לשופטי בית המשפט העליון, את ההתנשאות עליהם, את הביטויים של יושב-ראש ועדת חוקה יכתוב עליהם גם בעיתונים – אז אתה אומר: תגידו, מה אתם חושבים? מה, כולם מטומטמים? ולכן, כששואלים אותי: תגיד, איך זה ייגמר? ואני אופטימי חסר תקנה. שפרית, מתקשרת אלי ב-03:50 ואני ישר עונה. והיא אומרת לי: התקשרתי להעיר אותך, תהיה מוכן. אמרתי: אני ער בשעות האלה. אתן יודעות למה אני ער? באמת אני לא ישן. אני מתעורר פעם אחת בלילה ולא מצליח להירדם ממה שהולך לקרות פה. אני בחיים לא הייתי ככה, וכבר עברנו הרבה דברים בחיים. אני לא דאגתי כך. עכשיו, לצורך העניין הזה, זה אפילו לא משנה מי אשם. זאת המציאות של מאות אלפי אנשים שלא ישנים בלילה מהשאלה של מה יהיה פה. אני אומר את זה בגלל שמה לעשות? אנחנו לא הממשלה. יש ממשלה. אז אולי מעבר לסיסמאות הנבובות, לתיאטרליות שבהצגת הידיים, אולי יהיה פה מבוגר אחראי שיגיד: אוקיי, אני רואה מה קורה. אנחנו, למי שלא יודע, לא יודעים להוריד את שער הדולר. ואז אני שומע את המומחה, רואה חשבון, ועדת כספים: הלוואי שהיינו יודעים איך להוריד אותו, אז היינו גם יודעים גם איך להעלות אותו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> השווקים מגיבים למדיניות הממשלה, כך זה עובד, מה לעשות. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור, ברור. אנחנו לא יודעים להפיל את הבורסה ביחס לכל הבורסות בעולם. הלוואי שהיינו יודעים, אז היינו יודעים גם להעלות אותה. אבל העם היושב בציון, וגם מי שלא יושב בציון, מבין את מה שאנחנו לא מבינים. לפעמים צריך מישהו מבחוץ שיבוא ויגיד לך: הי, תסתכל על עצמך, תראה איפה אתה. מה קורה פה? גם אנחנו כמפקדי גדודים וחטיבות יודעים לקחת חיילים צעירים, להגיד להם: תעלו על הגבעה, תגידו מה התמונה האמיתית. אז ראש הממשלה יכול ללכת גם למקומות שלא רוצים לראות אותו ולא מזמינים אותו – לא לאיחוד האמירויות במזרח ולא לאמריקה במערב – ולחפש פרופסורים שיגידו לו שהוא צודק, והוא מזיע, והוא לא מוצא. וזה הכול אנחנו עושים? אנחנו יודעים לעשות הכול? הלוואי. אנחנו יודעים לגייס את כל היועצים, גם כאלה שהיו של ראש הממשלה? את כל הכלכלנים בעולם? גם את החברים שלו? את דרשביץ'? אומרים לנו: לכו תראו קנדה. אני אומר ליושב-ראש ועדת חוקה: תביא את פרופ' ארווין קוטלר, היה שר המשפטים של קנדה, הוא בארץ. מה, את חושבת שהוא יביא אותו? הם רק ימלמלו פה: קנדה, תראו, קנדה. איזה קנדה. הוא מתחלחל כשהוא שומע מה שעושים פה, שמשווים לקנדה. יש לנו הונגריה, פולין. אבל במסע הזה של אחיזת העיניים של מה שקורה פה בתוך ועדת חוקה, לדוגמה, מה שקורה פה מעל הדוכן, והתיאטרליות הזאת של כאילו הושטת יד מצד אחד, ומצד שני בעיטת וולה לנשיא המדינה על זה שהוא בכלל מעז להגיד: אוקיי, בואו נתחיל, תפסיקו את החקיקה, בואו תשימו חוק-יסוד: החקיקה, בואו נתחיל לדבר. אבל הוא עוד לא גמר את הנאום שלו וכבר יצא מהממשלה הודעה שאומרת לנשיא המדינה: הי, אתה בסך הכול נשיא מדינת ישראל. אז מה אם אתה אומר ככה? אז אם אתה חושב ככה? סליחה, לא שמת לב? אנחנו, הממשלה, הורסים את כל המוסדות. הרסנו את המשטרה; אתה לא שם לב שאנחנו הורסים את מערכת המשפט? אנחנו גם הורסים את מוסד נשיא המדינה. אל תתבלבל, בשביל זה באנו לשלטון – בשביל להרוס, בשביל לשרוף. בשביל זה באנו לשלטון. אז כל אחד ייקח את מה שצריך לשרוף לעולם שלו. אלה שורפים את המועדון כמטפורה ואלה שורפים את הבתים לא כמטפורה. למה? בגלל שלא משנה מה אמרנו, הממשלה הזאת, ולא משנה כמה יגנו אותה, הם מבינים מה חלק – ודרך אגב, את יודעת מה הכאב הכי גדול? שחלק מהממשלה הזאת באמת אמרה שככה צריך לטפל בטרור: לשרוף בתים. זאת אומרת, הם לא פנטזו, הם בכלל חיכו לקבל – והם קיבלו – צ'פחות מהממשלה. שרפת בתים? פח, הינה, כזאת הדרך. טוב שתושבי חווארה ידעו. יושבת שם אימא עם ילדים, לא אוהבת את הטרור, לא יודעת מי זה ירה. לא שאני אומר שאין שם כאלה שצריכים להרחיק את הטרוריסטים גם מהם, לא כולם צדיקים. אז מה? אז צריך לטפל במי שלא צדיק. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל לשרוף את הבית בלי שיודעים? אני אומר עוד פעם, אני קורא לממשלה הזאת גם עכשיו: אנחנו לא מתנגדים לכל חוק. הינה, יש דברים שאתם עושים, הם גם טובים. אנחנו חיים בעולם של התנגשויות של ערכים. אבל תעצרו. לא עצרתם עד עכשיו. אתם מחוללים נזק שגם אם מחר בבוקר אתם עוצרים את החקיקה – את הנזקים שעשיתם לא מחזירים באותו רגע שתחליטו. אבל אין ברירה, אז תעצרו היום בבוקר את ועדת החוקה, את הוועדה הזאת. משפט אחרון. את יודעת מה? שואלים: למה אנחנו מדברים פה? אני אגיד לך. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כדי לדחות את הוועדה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> את יודעת מה יש בסדרי-היום בוועדות היום? אני אגיד לך: יש חוק דרעי 2 – כמה שיידחה יותר טוב, יותר טוב שהבושה הזאת לא תהיה על כנסת ישראל – ויש את חוק החמץ, שהמפלגות החרדיות, עוד פעם שמים לנו אצבע בעין. הרי הם יודעים שבסוף – אני לא רוצה שיהיה חמץ בבתי חולים. אני לא רוצה. זה מפריע לי לראות חמץ בפסח, לא משנה איפה. אבל אני יודע שככל שאני אחוקק יותר - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> שאתה תכפה את זה, ככה אתה – נכון. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ככה אני אראה יותר חמץ. כך יהיה גם בבתי החולים. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> נכון. תודה רבה לך, חבר הכנסת אלעזר שטרן. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. 30 דקות לרשותך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. חבריי חברי הכנסת – אין כל כך חברי כנסת, כנראה –אדוני השר, השעה 05:12, לא מאוד שגרתית. אולי צריך להסביר לצופי ערוץ 99 מדוע בשעה כזאת אני כאן על דוכן הכנסת. הסיבה היא, צופים יקרים, כי אנחנו אופוזיציה גם בשעה הזאת, במסגרת המאבק שלנו בממשלה, שבאמת עם כל, אולי, הרצון הטוב שלנו, אי-אפשר להגדיר אותה אחרת מממשלה מופקרת. אז במסגרת המאבק אנחנו משתמשים בכלי פרלמנטרי שנקרא "פיליבסטר". מהו בעצם פיליבסטר? פיליבסטר זה נאומי התשה, נאומי התשה שתכליתם לעכב את ההצבעות בפרלמנט. יש בבוקר דיונים בוועדות הכנסת: נאמר פה "חוק דרעי 2", רק לא יודע לאיזה מספר נגיע בסופו של דבר, עם כל מה שקורה עם העבריין הסדרתי שמנסה לפלס את דרכו חזרה לממשלה; יש את חוק החמץ, שכמובן יביא להגדלת מספר המקרים של הכנסת חמץ לבתי חולים, כי בדרך כלל האפקט הוא בדיוק הפוך. אז המטרה שלנו היא לעכב את ההצבעות, להתיש את הקואליציה, לשבש את שגרת העבודה שלה ובסופו של דבר, אדוני השר, להפיל אותה. כן, המטרה שלנו כאופוזיציה היא להפיל את הקואליציה. הרי אין שום היגיון בהמשך קיומה של הממשלה המוזרה הזאת, שמפקירה את הביטחון האישי, מפקירה את האזרחים, את העתיד שלהם, את כלכלת ישראל. אפרופו כלכלה, ביום שישי בשבוע שעבר התכנסו שרי הממשלה כדי להצביע על תקציב המדינה לשנים 2023 ו-2024 לקראת העברתו בקריאה ראשונה כאן בכנסת. היה דיון סוער ובסוף, בשעות האחרונות, חילקו שם הרבה מיליארדי שקלים לשרים כמעט בלי חשבון. היה תור גדול, התלהבות, הסכומים עפו ממש ללא חשבון. איך אני יודע? עכשיו שימו לב לדבר המשונה הבא: השרים הצביעו על הצעת התקציב בלי שקיבלו את החוברת המעודכנת עם כל המספרים, כלומר הם הצביעו על התקציב, שזה ספר כזה עם הרבה מאוד מספרים - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בלי ספר. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - בעד התקציב בלי שהיה להם את הספר ובלי שהם בסופו של דבר ראו את כל התמונה, את כל המספרים שיש בספר. יש הרבה מאוד מספרים. חברי ורעי חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה שבינתיים הפכה לוועדת הפיכה, אוהב לעשות השוואות – ניו זילנד, קנדה, הונגריה, אפילו היה איזשהו ניסיון לאמץ משהו מסלבדור. הדיונים של שמחה בוועדה הם בעצם כמו מסע ברחבי הגלובוס. אנחנו מטיילים בעולם, מגיעים למקומות הכי נידחים והכי אקזוטיים כדי למצוא בהם את הדברים הכי מופרכים והכי גרועים במערכת המשפט, ואת המרכיבים הכי מופרכים והכי גרועים, בלי שום קשר למכלול של השיטה הקיימת באותה מדינה, לאמץ למסגרת הרפורמה ששמחה רוטמן מציע. זה המשחק, זה הדיון בסופו של דבר בוועדת ההפיכה של רוטמן, שרוטמן מדבר 35% מהזמן, ועוד 20% מהזמן הוא מתבכיין שלא נותנים לו לדבר, וככה אנחנו מטיילים ברחבי העולם כדי למצוא את הדברים הכי גרועים ולאמץ אותם. תמצאו לי עכשיו, במסגרת אתגר חדש, מדינה בעולם, מדינה אחת, שבה שרים בממשלה מצביעים על התקציב בלי שמונחת מולם חוברת התקציב. אם נמצא מדינה כזאת – אני בספק, אבל אם בכל זאת נמצא מדינה כזאת, אז ודאי יגידו לנו בקואליציה: את הדבר הזה אנחנו חייבים לאמץ במסגרת הדמוקרטיה הלא-ליברלית שלנו. אז ביום שישי האחרון השרים הצביעו בעד התקציב. עכשיו צריך בעצם להבין למה הם מיהרו להצביע – כי אם לא היו מצביעים, אז הייתה נדרשת חקיקה בכנסת כדי לדחות את המועד האחרון להעברת התקציב, שהוא כרגע 29 במאי, אז הם הצביעו בעד התקציב ורצו להוציא הודעות לתקשורת על ההישגים. אז שר אחד קיבל 9 מיליארד שקלים, השני קיבל 4 מיליארד, השלישית הסתפקה ב-2.5, ואגב, שר התרבות והספורט קיבל מיליארד שקל להגדלת תקציב הספורט, כרגע על הנייר, אבל לפחות ברמה הצהרתית, שזה דווקא מאוד חיובי. אלא מה? לאחר מכן אני כאיש מספרים ניסיתי לסכם את כל הסכומים יחד עם כלל ההתחייבויות של הממשלה. רשום שהתקציב לשנה השוטפת מסתכם ב-484 מיליארד שקלים. כשניסיתי לסכם את כל ההצהרות של השרים יחד עם כלל ההתחייבויות של הממשלה, אני הגעתי בערך לתקציב של ארצות הברית, לא לתקציב של מדינת ישראל. ואתמול כבר שמענו, כמעט באופן רשמי, שאכן משהו לא מסתדר, ותידרש הצבעה נוספת בממשלה לפני העברת התקציב בכנסת. באמת, מי היה מאמין? מה כבר יכול להשתבש אם מצביעים על התקציב בלי שמונח ספר התקציב מול שרי הממשלה? העיקר הוציאו תמונה מחויכת. בדיוק כך נראית הממשלה המוזרה הזאת, שמפקירה את כלכלת ישראל. היא לא מקשיבה לנגיד בנק ישראל, לא מקשיבה לבכירי המערכת הבנקאית, לא מקשיבה לענף ההייטק, שמשלם 30% ממס ההכנסה שגובים במדינת ישראל, ואגב, כמובן, 90% מהשקעות בהייטק הן השקעות זרות, והמשקיעים הזרים פחות מגיעים למדינות שבהן הקניין שלהם לא מוגן, וזה בדיוק המצב שהקואליציה מביאה אליו. הם לא מקשיבים למאות הכלכלנים הבכירים, גם לא לזוכי פרס נובל לכלכלה. בעצם, למה שיקשיבו? במקום זה יום אחד הגיע בכיר בקואליציה – יו"ר ועדת הכספים – וערך הצבעה בוועדת הכספים בסיום הדיון על ההשלכות החמורות של ההפיכה המשפטית על הכלכלה שלנו ועל כלל המשק. היה דיון מעניין, הגיעו הרבה מומחים, דוקטורים, פרופסורים, יזמי הייטק. כולם דיברו נגד הרפורמה, נגד ההפיכה המשפטית, ובאופן כללי עד עכשיו לא נמצא כלכלן או יזם אחד שמכבד את עצמו, שמוכן ממש לבוא מול המצלמה ולהגן על הדבר המופרך הזה. אז כולם דיברו נגד, אבל בסיום הדיון יושב-ראש ועדת הכספים ערך הצבעה, וברוב קולות של חברי כנסת אשר גויסו ברגע האחרון להצבעה – לא היו בדיון, הגיעו להצביע – הוחלט ברוב קולות כי ההפיכה המשפטית לא תפגע בכלכלת ישראל. בניגוד לכל המומחים, בניגוד ל-100% מהכלכלנים ו-100% מהיזמים, הוחלט שאין קשר. מדוע? כי יש להם רוב. שמעתם בטח כמה פעמים גם במקום הזה שהיו בחירות לפני כמעט ארבעה חודשים ויש להם רוב, ועכשיו באמצעות הרוב הזה הם יכולים לאשר כל מיני החלטות, כולל החלטות מאוד משונות. הבעיה בהחלטה הזאת, שהתקבלה, כאמור, ברוב קולות של חברי כנסת מהקואליציה, היא שיש גורמים שלא מוכנים להתיישר עם ההצבעה או ההחלטות של הממשלה המופקרת הזאת. ואז למוחרת ההחלטה הדולר בחר להתחזק, ובכך בעצם ביזה את החלטת ועדת הכספים בחוסר אחריות משווע; הדולר בחר להתחזק, הבורסה במגמת הירידה. אגב, יש רק שלושה מקומות בעולם שבהם מתחילת השנה הבורסות הן אדומות ובמגמת ירידה: מוסקבה – כמובן, הסיבה לכך היא המלחמה במזרח אירופה; איסטנבול עם המשבר הכלכלי בטורקיה, גם שם ניסו לכונן דמוקרטיה לא ליברלית והביאו למשבר; וישראל – כמובן, לאורך שנים הבורסה בישראל הייתה אחת הבורסות המשגשגות בעולם – והינה, היא במועדון האדום. הכסף זורם החוצה ממדינת ישראל. מיליארדי דולרים בורחים החוצה בכל יום, ולא בטוח שהם יחזרו. עכשיו תראו, מבחינת אדריכלי ההפיכה המשפטית, מההפיכה של מדינת ישראל למדינה לא דמוקרטית או פחות דמוקרטית אין מה לדאוג, אני בטוח; נער הייתי וגם זקנתי, ואני זוכר כי בברית המועצות היה נהוג לפרסם שער רשמי של הדולר ביחס לרובל. הרבה מאוד שנים – אני עוד הייתי בבית הספר היסודי – השער הרשמי היה 66 אגורות סובייטיות, כאשר בפועל במסחר השחור הבלתי-רשמי – אז הוא נחשב לעבירה פלילית – היה ניתן לרכוש מטבע זר בשער שהוא יקר פי עשרה מהרשמי. למשטר הסובייטי היה רוב בפרלמנט, וכך הם קבעו ברוב קולות בדיוק כמו גפני לפני שבוע וחצי, כי הקורס הרשמי יהיה נמוך פי עשרה משער השוק. וכך גם הממשלה המופקרת שלנו, שחיה במציאות מדומה וחושבת שאפשר לעבוד על חוקי הכלכלה ולכופף את חוקי הכלכלה, ושבמציאות המדומה הזאת הכלכלה לא מושפעת מההפיכה המשפטית: הדולר לא מתחזק, הבורסה עולה, ואיתמר בן גביר הוא שר לביטחון לאומי, ולא ליצן הגבעות. אגב איתמר בן גביר, כבר עכשיו לגמרי ברור כי מדובר בכישלון מהדהד; כישלון שעליו מדינת ישראל משלמת כבר היום מחיר כבד, ואנחנו רק חודשיים מיום הקמת הממשלה. המחיר הזה הוא מאוד מאוד כבד, הרי לא באמת היה אפשר לצפות כי הפוליטיקאי הפופוליסט, מלך הטיקטוק, שלא ניהל בחיים שלו שום דבר מורכב יותר מעיפרון, יוכל לנהל מדיניות ברורה ועקבית, מדיניות קוהרנטית, אחראית, בתחום המורכב כל כך והמקצועי כל כך כמו ביטחון הפנים, הביטחון האישי של אזרחי מדינת ישראל. ולצד זאת צריך לומר כי רק ראש ממשלה חסר אחריות יכול למנות אדם כזה לתפקיד כל כך בכיר וכל כך מורכב בממשלה; אדם שהוא לא רק חסר אחריות, אלא גם חסר ביטחון. היום, אחרי כל האירועים הקשים של הימים האחרונים, כבר ברור מה ניסו להסתיר מאזרחי ישראל במהלך מערכת הבחירות: עוצמה יהודית, מפלגת שוליים גזענית, היא תנועת כך בתחפושת. אתם יודעים מה? היום, אחרי מה שקרה אתמול בלילה, אפשר לומר שכבר לא בתחפושת – באופן גלוי לחלוטין. מדובר בחבורה של שרים וחברי כנסת גזענים מעודדי אלימות ולינצ'ים. ראינו מה קרה, ראינו מהן ההשלכות. אני באמת חושש שעוד לא ראינו הכול. ראש הממשלה שלנו הנאשם בפלילים הכשיר אותם כדי לשרוד, כדי להרוס את מערכת המשפט, להרוס את שלטון החוק במדינת ישראל, וזו חרפה שתרדוף אותו מעכשיו ועד סוף דרכו הפוליטית, שאני מקווה שהיא קרובה מאי פעם. חברי עוצמה יהודית חגגו אתמול בבוקר את הפוגרום שהתרחש בכפר הערבי השרוף; יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, חבר בוועדת החוקה, שר המורשת, עם אמירות שבאמת אפשר להגדיר כאמירות פשיסטיות, באמת אין לי מושג איך הגענו למצב האבסורדי שבו אנשים כאלה ממלאים תפקידים כל כך בכירים במערכת הציבורית במדינה דמוקרטית. אגב שר המורשת, מעבר לקשקשת ברשתות החברתיות וההתבטאויות המביכות – מה עושה שר המורשת? אני מבין, גברתי – היית שרת החינוך – אני מבין מה עושה שר החינוך. יש מערכת כבדה עם הרבה מאוד אחריות, הרבה מאוד אנשים, רשויות; אני מבין מה עושה שר החינוך. אני באמת לא מבין מה עושה שר המורשת. עכשיו אני איכשהו יכול להבין שמדובר כנראה בשר פיקטיבי, ועדיין שר המורשת – בוקר טוב – קם בבוקר, מה הוא עושה? מה היקף העבודה שלו? על מה הוא אחראי? למה הציבור מממן אותו? כמה שרים כאלה יש בממשלה המופקרת הזאת? כמה עוד יהיו? הם כמעט כל שבוע ממנים שר חדש, משנים את שם המשרד, מעבירים סמכויות. כמה שעות בזבזנו במליאה על הדבר הזה עד עכשיו? יש להם כוונה למנות, לפחות אנחנו יודעים, עוד שר אחד לפחות, וכבר מספר שבועות מתווכחים שם על היקף הסמכויות שלו. כמה עוד כספי ציבור יתבזבזו על ההזיה הזאת? עשרות מיליונים? מאות מיליונים? לזה יש להם כסף. לשרים פיקטיביים, לשינויים בשמות של משרדים, להעברת סמכויות, לג'ובים לחברי מרכז, לחינוך פרטי חרדי שלא מלמד ליבה – לזה לא חסר כסף. למה כן חסר? אני יכול לתת לכם דוגמאות לדברים שנשארו מחוץ לחוק ההסדרים במסגרת הצעת התקציב שאושרה בממשלה. שימו לב. רשת ביטחון סוציאלית לציבור העצמאים – בחוץ, וזה למרות שיש מתווה שאנחנו עבדנו עליו בקדנציה הקודמת והוא היה מוסכם בין משרד האוצר, משרד הכלכלה ומשרד ראש הממשלה; מתווה מאוד ברור שהכנו אותו, שהיה אמור להיכנס לחוק ההסדרים שרצינו לאשר בקיץ, רגע לפני פיזור הכנסת. לא הספקנו. יש מתווה – הממשלה הזאת משאירה אותו בחוץ. נקודות זיכוי להורים עובדים לילדים בגילאי 6–12 – ההטבה הזאת הייתה בתוקף עד 15 בפברואר ופגה. היא הייתה כמובן בזכות ממשלת השינוי, וכרגע נשארה בחוץ, והאזרחים יראו את זה בתלושים שלהם כבר בתלוש של חודש פברואר. מגבלות על המונופולים בשוק המזון – הדבר הזה היה בהצעה הראשונית של התקציב, ואז רגע לפני ההצבעה, פאח – נעלם. מי גרם לזה? איזה גורמים הסתובבו שם במסדרונות הממשלה כדי להעלים את הסעיף הזה, שבאמת היה עוזר להגבלת כוחם של המונופולים ולהתמודדות עם יוקר המחיה? אולי לא נדע לעולם. העלאת קצבאות זקנה שנשחקו ב-20 השנים האחרונות בעקבות הרפורמה שנתניהו העביר ב-2003 – גם כאן היה מתווה מוכן, מתווה דיפרנציאלי באישור היועצת המשפטית לממשלה, המוסכם בין משרד האוצר למשרד הרווחה, והוא היה אמור להיכנס לחוק ההסדרים – נכנס בעצם להצעה של חוק ההסדרים רגע לפני פיזור הכנסת העשרים-וארבע; גם זה בממשלה הזאת נשאר בחוץ. אז לא מעמד הביניים, לא עצמאים, לא הורים עובדים, גם לא גמלאים וגם לא מאבק בפקקים. רוצים – שרת התחבורה רוצה להוריד את המחירים של התחבורה הציבורית ולפגוע בתדירות של הגעת אוטובוסים. מי צריך מחיר נמוך של תחבורה ציבורית שלא מגיעה? מי צריך אוטובוס זול שלא מגיע? באמת אין בזה שום היגיון. הממשלה הזאת מפקירה את כלכלת ישראל. אנחנו בממשלת השינוי, בקואליציית השינוי, השארנו לממשלה הזאת כלכלה במצב מצוין, כלכלה בצמיחה מהגבוהות בעולם. הקופה הייתה מלאה ב-10 מיליארד שקלים לפחות. הרבה מאוד רפורמות יצאו לדרך בתחום יוקר המחיה, הכפלנו את התחלות הבנייה, והיו עדיין שני אתגרים מאוד משמעותיים שהתחלנו לטפל בהם, וכמובן שבשנה וחצי אי-אפשר לעשות הכול, זה אתגר יוקר המחיה ואתגר הגדלת הפריון. אז בתקציב שהם הצביעו עליו ביום שישי, כמו שאמרתי, אין כמעט שום דבר שמטפל ביוקר המחיה. הכול נעלם. בניגוד לכל ההבטחות שלהם, כלום ושום דבר. לגבי הגדלת הפריון, כדי לטפל בנושא הזה, צריך להשקיע בחינוך, בחינוך שמלמד ליבה ובהוצאת אוכלוסיות נוספות לשוק העבודה. אני כמובן מדבר על הגברים החרדים ועל הנשים הערביות. אנחנו רואים, לפי הנתונים האחרונים בשנה האחרונה, ששיעור הגברים החרדים המשתתפים בשוק העבודה שוב ירד מתחת ל-50%, שזו בעיה מאוד מאוד משמעותית למשק, ואובדן תוצר מהתופעה הזאת הוא אדיר והוא כל הזמן הולך וגדל. אבל מי שמעלה ב-40% את ההקצבות לחינוך, לחינוך פרטי שלא מלמד ליבה, ומכפיל את קצבאות האברכים, לא רק שלא מטפל בהגדלת הפריון – הוא מחזיר את כלכלת ישראל אחורה, עשרות שנים אחורה, פוגע בעתיד של הילדים שלנו וביכולת של מדינת ישראל להיות כלכלה צומחת ותחרותית בעולם המודרני. פשוט הפקרות וחוסר אחריות. אז אין שום סיבה שהממשלה הזאת תמשיך. היא צריכה ללכת הביתה, עדיף היום – אני מוכן להתפשר גם על מחר. וזאת הסיבה שאני כאן בשעה כזאת. אנחנו במאבק על עתיד המדינה שלנו, ולא מתכוונים לוותר לרגע, ולכן אנחנו נמשיך. אני רוצה, בזמן שנשאר לי, לדבר גם על הרפורמה המשפטית. הם קוראים לזה "רפורמה", ואני קורא לזה "הפיכה", כי לא מדובר ברפורמה. מדובר בניסיון פסול ולא לגיטימי לערער ולהרוס את היסודות של מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית וליברלית. אני שמעתי את יושב-ראש ועדת ההפיכה מרצה על הדמוקרטיה, על דמוקרטיה לא ליברלית. אכן, היה דבר כזה באתונה בשנת 500 לפני הספירה. אגב, מי ששלט אז באופן מוחלט היו נציגי האצולה היוונית, בעלי ממון. היו בהיסטוריה עוד כל מיני גרסאות, למשל לגרמניה הסובייטית המזרחית קראו "רפובליקה גרמנית דמוקרטית". האם הייתה שם דמוקרטיה? כמובן שלא. או למשל צפון קוריאה, שגם היא קוראת לעצמה דמוקרטית. אתם יודעים מה? אולי במסגרת המסעות של שמחה רוטמן ברחבי תבל, אפשר לאמץ את הניסיון של צפון קוריאה, למשל בחלוקת תלושי מזון לאזרחים, כי אם הממשלה הזאת תמשיך להרוס את הכלכלה שלנו ודאי נצטרך את הניסיון החשוב הזה. גם בברית המועצות קראו לדיקטטורה קומוניסטית "דמוקרטיה עממית". בקיצור, לא, לא יעזור לכם. הציבור לא מטומטם והציבור לא קונה את השקרים של הקואליציה. המחאה הולכת ומתעצמת, והיא תמשיך להתעצם. בשבועות האחרונים במוצאי שבת הייתי בתל אביב, הייתי בכפר סבא, בנס ציונה, בחיפה, באשדוד, בהרצליה, במודיעין ועוד. בכל מקום ראיתי אלפי ישראלים יפים מכל העדות, מכל המגזרים, מכל שכבות האוכלוסייה. דבר אחד מייחד אותם: הם אוהבים את המדינה, הם משרתים, הם עובדים, הם משלמים מיסים, ולא מוכנים לספוג את השקרים של הקואליציה. כל שבת זה הולך ועולה ומתעצם, ובקרוב אין לי ספק שזה יגיע גם לחצי מיליון מפגינים. ואני מזהה אצל המפגינים הללו נחישות מיוחדת מאוד ומעוררת השראה – הם לא מוכנים להפסיד את המדינה הזאת והם לא מוכנים לוותר. הם כן מוכנים להיאבק על עתיד הילדים שלהם. ייקח כמה שייקח, שבועות או חודשים – בסוף המחאה הזאת בכנסת, מחוץ לכנסת, המחאה של הגילדות המקצועיות, המחאה הזאת הולכת לעצור את ההפיכה המשפטית. זה לא יעבור. הקואליציה והשרים בממשלה צריכים להפנים: זה פשוט לא יכול לעבור. זה לא יקרה. אתם אומרים לנו: בואו נדבר. אתם משקרים. איך אני יודע? אתם לא מוכנים לעצור את בליץ החקיקה לרגע, לדקה, לשנייה. יתרה מזו, היום אישרתם את הקמת הוועדה המיוחדת לעוד חוק מושחת, שלא עוסק לחלוטין בחיי האזרחים – דרעי 2. עכשיו, למה הקמתם את הוועדה הזאת, באופן מחוצף וחסר תקדים? כי זה עלול להעמיס על ועדת ההפיכה של רוטמן ולעכב במעט את החקיקה המטורפת שלכם. אז על איזו הידברות אתם מדברים? אתם לא רוצים הידברות. במצב של 0:3 ופנדל לקבוצה שמובילה אין הידברות. אתם מבזים את בית הנשיא, את נשיא המדינה, וגם את המדינה עצמה. אנחנו רואים את הסקרים האחרונים. הליכוד מאבד בערך מנדט בשבוע. כנראה שזה גם יימשך. אני מדבר עם הרבה מאוד אנשים מהימין. אנחנו לא תמיד מסכימים. אני מקשיב, מנסה להבין את הסנטימנט, אבל אני רואה יותר ויותר אנשים, כולל אנשים בכירים, כולל ליכודניקים בכירים מאוד, שאומרים: זה לא יכול להימשך. הממשלה הזאת היא הכושלת והמושחתת בתולדות המדינה, והאזרחים רואים את זה, גם אלה שרק לפני ארבעה חודשים הצביעו בעד הקואליציה הנוכחית. אז היום רק 25%, 30% מהציבור תומכים בהפיכה המשפטית. הקואליציה כבר איבדה את הרוב בציבור, את הלגיטימציה לקדם מהלכים משני משטר. מי שרוצה באמת לקדם רפורמה – ואפשר אולי לדבר על שינויים כאלה ואחרים, בנסיבות אחרות, כמובן – חייב להגיע להסכמה ציבורית רחבה. אנחנו שמנו על השולחן מתווה; הקואליציה דחתה אותו בבוז. אז הדבר הזה לא יעבור. להערכתי הממשלה תתפרק קודם. אבל נניח שזה כן יעבור – כשנחזור לשלטון אנחנו נבטל את זה, כי שלטון החוק הוא נר לרגלינו, תמיד היה ותמיד יהיה. אנחנו נבטל את חוק דרעי, נבטל את חוק הנבצרות המגוחך ונבטל את חוק הנקמנות של סעדה. אנחנו נבטל את זה. חברים יקרים, מפגינים, שותפים לדרך - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון, גברתי. - - תהיו חזקים, תהיו נחושים, תהיו אופטימיים. אנחנו לא מתכוונים לוותר לרגע. אנחנו ביחד עד הסוף, ועוד מעט אנחנו חוזרים בגדול. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ולדימיר בליאק. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. שעה לרשותך, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> שלום. בוקר טוב ליושבת-ראש, שלום לחבריי הנמצאים, חברי הכנסת שמעפעפים להנאתם, לעובדים הנאמנים של הכנסת. אנחנו נדבר בזמן הקרוב על כמה נושאים. אולי אני אתחיל דווקא, אתחיל ואולי גם אסיים, בסוגיה המרכזית שבה אנחנו עוסקים בשבועות האחרונים. אני אחזור, כבוד היושבת-ראש, לנושא שמשותף לשנינו, נושא החינוך. אני עסקתי בחינוך בגיל מאוד צעיר – מייד אחרי השחרור מהצבא הייתי מחנך כיתה, י"א, י"ב, ובין השאר לימדתי אזרחות לבגרות. דברים פשוטים. אני מוכרח לומר שנורית האזהרה הראשונה שהבהבה לי הייתה אי שם לפני כמעט ארבע שנים, כאשר נכנסתי בסבב הראשון, מה שנקרא הבחירות הראשונות, 2019, ביוני, נדמה לי. קרה אירוע שיכול לקרות לכל אדם: מועמד קיבל מהנשיא בהליך הרגיל, המסודר, את המשימה – הלא-פשוטה, יש לומר, בוודאי לא במדינת ישראל – להרכיב ממשלה. המועמד בנימין נתניהו עשה כמיטב יכולתו, ניסה, דיבר, שכנע, ולא הצליח. לא הצליח, כשל במשימתו. לי היה ברור שיקרה מה שכל תלמיד י"א–י"ב שלומד לקראת מבחן הבגרות באזרחות יודע שצריך לקרות. מה שצריך לקרות זה סבב נוסף של התייעצות, ונשיא המדינה ממנה חבר נוסף במשכן הזה, במשכן שלנו, לנסות מה האפשרות שלו להרכיב ממשלה. אני מוכרח לומר שעד הדקות האחרונות של קיומה של אותה כנסת, ומה זה היה, התשע-עשרה, העשרים? או העשרים-ואחת, לא הנחתי שהאירוע הביזארי הזה של פיזור הכנסת בהובלת מי שכשל במשימתו לפני שבית המחוקקים, בהקשר הזה המוסד שמבטא את בחירות העם – שלא יבצעו את השלב השני, ואני מזכיר שאחרי השלב השני גם קיים שלב שלישי, של התייעצויות וניסיון, וגם אם המועמד הבא בתור לא מצליח יש גם אפשרות נוספת. והכיוון הזה, שבא לידי ביטוי על תקן הבדיחה החבוטה של הצוער בקורס טיס שכשל ולא סיים את הקורס, ואמר: אני הולך לנ"מ, כי אם אני לא טייס אף אחד לא יהיה טייס – הכיוון הזה שאומר: אם אני לא מקים ממשלה, אף אחד לא מקים ממשלה, אחר כך בא לידי ביטוי בממשלה הקודמת, מה שקוראים ממשלת השינוי, דרך התנהלות שמבטאת חוסר לגיטימציה לממשלה נבחרת, שבוודאי ראשיה תמרנו והיו צריכים להתפשר. מתן ציון הגנאי הזה, או הענקת חוסר הלגיטימציה, התחילו בעצם כבר בימיה של הכנסת העשרים-ואחת. ולמה אני נזקק בשעה זאת לאירוע ההיסטורי הזה, לאותו ערב בעצם שבו הכנסת מחליטה לפזר את עצמה, לכאורה בהסכמתה ולכאורה באין ברירה? משום שברור לכל אדם, לכל מתבונן הגון, שקו המחשבה הזה, שאומר: מה שלא משרת אותי לא יקום ולא יהיה, ואם הוא בטעות יקום ויהיה אנחנו נדאג להעביר אותו מהעולם בק"ן טעמים – כאזרח, כמורה לשעבר לאזרחות, הייתי ממש בהלם מהסיטואציה הזו, שבה עושים שמות ברציונל הבסיסי של ההליך לבחירת ממשלה. ואני מוצא קו דומה בין המהלכים שקרו בהמשך, ועדיין קורים, לבין מה שמבחינתי החל אז. בהמשך לדברים של חבר הכנסת בליאק, שדיבר קודם, אמרתי לעצמי: בואו ננצל את ההזדמנות שיש לנו זמן ונעשה את הדבר הפשוט ביותר, כמו שעושים היום אזרחים מן השורה שרוצים להתאפס על מושג, ותלמידים וסטודנטים, אולי גם מורים ופרופסורים, וזה ללכת לוויקיפדיה; ויקיפדיה, שיש בה את חוכמת ההמונים, שבה כל אחד יכול להיכנס ובהליך פשוט יחסית להתווכח, ובקיזוזים ימינה ושמאלה, אולי תרתי משמע, ללמוד. אז שאלתי את עצמי מה אומרת ויקיפדיה על דמוקרטיה ליברלית. ובסוגריים אני אומר, אפשר כמובן להחליט: מה פתאום דמוקרטיה ליברלית? אפשר לעסוק במיני דמוקרטיות אחרות. אבל מכיוון – לפחות אני מקווה – שהמושג דמוקרטיה ליברלית הוא מושג שמאחד, אני מעריך, לפחות 105, 110 חברי כנסת, אז בואו נראה מה כתוב. אם כן, "הדמוקרטיה הליברלית היא צורת ממשל המבוססת על דמוקרטיה ייצוגית הכוללת הגבלת כוחם הפוליטי של הנציגים הנבחרים בה על ידי הרוב" – זה הבסיס, זאת השורה הראשונה. "הדמוקרטיה הליברלית היא צורת ממשל שמבוססת על דמוקרטיה ייצוגית שכוללת בבסיסה את הגבלת הכוח של הנציגים הנבחרים בה על ידי הרוב, באמצעות הכפפתו לשלטון החוק ולערכי יסוד, במטרה להגן על זכויות האדם." נקודה. זה הסיפור. שני היסודות האלה, שהם שווים, הם חשובים באופן יוצא מן הכלל, אבל אחד לא יכול לגבור על האחר, ואם הוא גובר על האחר אז הוא משטר אחר. משטר אחר. שלטון העם, שבא לידי ביטוי בבחירות חופשיות כפי שיש במדינת ישראל – יש לנו היום ממשלה לגיטימית. אני לא בחרתי בה, אבל היא ממשלה לגיטימית. זאת אותה ממשלה, או סוג של ממשלה – שלא בחרתי בה – שלפני 41 שנים יצאה למלחמת לבנון. היא לא ידעה שזה מלחמת לבנון, היא קראה לזה מבצע של"ג. אני התנדבתי לשרת בה שנה אחרי שנפצעתי – אני לא רואה בעין ימין – משום שזה הצבא שלי וזאת הממשלה שלי וכך ראוי לנהוג. כשמספרים בהתרגשות אותנטית על הקושי הגדול של מי שחווה את ההתנתקות, או במילים אחרות "הגירוש", אם מסיני ואם מרצועת עזה – אני מכיר בקושי הגדול, אבל אני גם מכיר בזכות הממשלות לקבוע מדיניות. אנחנו עוד נחזור לזה אולי, אבל מה שמתרחש כרגע הוא לא שימוש בזכות הלגיטימית של ממשלה לקבוע מדיניות ולבצע מדיניות – גם אם היא שנויה במחלוקת וגם אם היא שנויה במחלוקת עמוקה – אלא הזכות לבצע שינויים במערכת ההפעלה הבסיסית, בכללי המשחק של המערכת שלנו, באופן רדיקלי – התכנים הם רדיקליים – ובהליך מוטרף. קודמי קרא לזה "בליץ". זה כמובן דבר שהוא לא לגיטימי ובלתי ראוי. אם כן, רכיב אחד הוא שלטון העם, שבא לידי ביטוי בממשלה נבחרת כחוק; הרכיב השני – חירות העם, שבאה לידי ביטוי בהגבלת הכוח של הנציגים שנבחרו כדין. רכיב אחד לא סותר את השני. ואומרת לנו ויקיפדיה, ה"שֵׂייכֶל" הזה, שמחולק חינם לכולנו – שלא מבטא תמיד את הדיוק המוחלט אבל הוא קרוב מאוד מאוד מאוד – ש"עקרונות השיטה מעוגנים לרוב בחוקה או חוקי-יסוד שקובעים את ההגנה על זכויות אדם בסיסיות, וכן בלמים ואיזונים בין הרשויות השונות, המונעים ריכוז כוח רב מדי בידי רשות שלטונית אחת". אני אעצור כאן בהקשר הזה. אני רוצה, היושבת-ראש, השר, לגעת בכמה נקודות שקשורות ממש בחוק תכנון משק החלב שאנחנו עוסקים בו. היה לי הכבוד לגעת בו בשנה שבה כיהנתי כשר החקלאות ופיתוח הכפר. הדבר המעניין שאני לקחתי מעצם כינון החוק הזה, או התיקון שעשינו אז, היה שגם במצבים של עימות חריף בין אידיאולוגיות שונות, בין פרקטיקות שונות – קוראים לזה בין ימין לשמאל, בין גישות של משק חופשי, תנועה חופשית של סחורות, רעיונות, אנשים, לבין הגישה או העיקרון של משק מתוכנן שלוקח בחשבון את הקשיים או את התכונות המאפיינות את הענף הזה, בעיקר זמן המדף המאוד-קצר והיכולת המאוד-מוגבלת של מדינת אי כמו מדינת ישראל לייבא חלב ניגר – היכולת הזו של בני אדם נבחרים, מנהלים, מנכ"לים, אנשי ציבור, מועצת החלב, פקידים בכירים באוצר, להגיע להבנות גם מתוך נקודות מוצא שהן שונות מאוד הייתה מאוד מרשימה בעיניי. והיא מלווה אותי ומבטאת עבורי רפרנס, נקודת ייחוס מאוד פשוטה לנושאים אחרים שבהם אנחנו עוסקים, בוודאי בתחום שאני בקיא בו – ענפי החקלאות השונים, הרפורמה שאולי עוד ניגע בה, הרפורמה בענפי הצומח ובתחומים אחרים, אבל גם בסוגיות כמו הסוגיה הזו שמלווה אותנו בשבועות האחרונים, הדבר הזה שהוא בין רפורמה לבין התרסה, מהפכה כנגד עקרונות כינונה של מדינת ישראל כפי שהם באים לידי ביטוי במגילת העצמאות. ואני רוצה לתת את המונח שמראה שהדבר הזה הוא אפשרי. הוא נקרא – למדתי מתמטיקה – הוכחה בדרך השלילה. זו מין הוכחה, בדרך כלל מאוד יפה, שאומרת – היא יכולה לבוא לידי ביטוי כאשר רוצים להתמודד עם הטענה "אין דבר כזה". אין דבר כזה ג'ירפה, אין דבר כזה. הדרך הפשוטה היא לא להוכיח שיש הרבה ג'ירפות אלא להביא ג'ירפה אחת. הוכחה בדרך השלילה בסך הכול צריכה להביא דוגמה אחת שהדבר הזה הוא אפשרי, ומכאן אפשר לומר דברים אחרים, למשל שזה קשה, מסובך, לא הגיוני, לא חוקי – אבל זה אפשרי. אז האפשרי, מה שאנחנו לומדים, זה שגם בתקופה של אי-הסכמה, גם בתקופה של התנגשות אידיאולוגית חריפה – כפי שאנחנו נמצאים כרגע או כפי שיש בהקשרים אחרים, למשל בענפי החקלאות – הדבר הזה הוא אפשרי. ובחוק החלב אנחנו בעצם ביססנו – ב-2021, נדמה לי – ביני לבין שר האוצר ישראל כץ והצלחנו להגיע להבנות שמבוססות על כמה עקרונות שהממשלה הקודמת המשיכה אותם. אני מבין שכרגע הבשילה הדרך להאריך את ההבנות שהגענו אליהן לשלוש שנים נוספות. העקרונות הם פשוטים: ראשית, הרפתנים, פועלי הייצור שמגדלים את הפרות, מאכילים אותם, מבקשים מהן יפה ולוקחים את החלב וחולבים, צריכים לעבוד באופן יעיל יותר ויותר. מי שייכנס לסעיפים שמוצעים לנו כאן, יראה שאנחנו בשתי פאזות בעצם דורשים התייעלות – הפרמטרים דורשים התייעלות והמדינה בעצם משלמת. כיוון שזה משק מתוכנן אז המחלבות משלמות לרפתנים כאילו על פי מה שהיא העלות הממוצעת לרפת שגודלה 700,000 ליטר ואחר כך 800,000 ליטר, כלומר דורשים התייעלות או חיבורים, הגדלת הרפת וכמובן שיפורים טכנולוגיים מתאימים. זה הרכיב האחד – רכיב ההתייעלות של הרפתנים, שעושים את מלאכתם כמובן נאמנה. ענף החלב במדינת ישראל החל למעשה במדינה שבדרך, לפני הקמת המדינה. הייתה רפת חלב כבר למעלה מ-100 שנה, למעשה מראשית ההתיישבות, אבל במהלך מלחמת העולם השנייה הייתה בלוקדה, היה מצור של הגרמנים ועוזריהם בימים ההם בימים הגיאוגרפיים, באוקיינוסים, כך שהאוניות שהביאו גבינות לארץ ישראל המנדטורית, חלקם מחצי הכדור הדרומי, מאוסטרליה וניו זילנד, התקשו לנוע, והיה צורך בהגברת הייצור המקומי. ענף החלב שעליו אנחנו מדברים חיזק את עצמו. רפתות גדלו ובתוך שנים מעטות הגענו לכדי מציאות שענף החלב בארץ ישראל, ולאחר מכן במדינת ישראל, הוא לשם דבר, בעיקר בהקשר לכמות הליטרים שכל פרה מייצרת. אנחנו בהחלט גאים על כך. ענף החלב היווה כבר משנות השישים ואילך אחד מהבסיסים החשובים, ולפעמים אפילו המרגשים, של מדינת ישראל, של יחסי החוץ של מדינת ישראל והיכולת שלנו לבוא בדברים עם מדינות שבחלקן לא היו לנו איתן יחסים דיפלומטיים. לפעמים הן ניתקו את היחסים, אבל הנציגים שלנו, אנשי המקצוע, האקדמיה, העובדים השונים, הגיעו, הסתובבו, הקימו רפתות והדריכו את הרפתנים באפריקה, באסיה, באמריקה הלטינית ובאמריקה הדרומית. אני מכיר את העניין ממקור ראשון. היה בכך עניין גדול, עניין אנושי גדול. בסוף, כוס חלב לילד ביום הוא עניין לא פשוט, והוא נקבע כעיקרון יפה בידי משטרים שונים בעולם, ובצדק. אגב, חלקם לא ממש דמוקרטיה ליברלית, אבל את העיקרון הזה של כוס חלב ליום לילד הם ידעו לעשות. אז החלק הראשון הוא ההתייעלות של הרפתנים. החלק השני הוא החלק שלוקח בחשבון את הרצון לאפשר חופש תנועה של סחורות, ובמקרה הזה של גבינות קשות. כפי שאמרנו, יש קושי גדול לשנע כמויות גדולות מאוד, מיליוני ליטרים של חלב ניגר, חלב נוזלי. זה לא רנטבילי; זה צריך לעבור בקירור, כמובן. אבל גבינות זה אפשרי. בהחלט זאת הדוגמה הקלאסית שבה הסקטור הזה, שהוא סקטור שבהחלט יש לו כוח פוליטי ושדולה, מבין שהוא צריך לאפשר את היבוא. כאשר זה לא פוגע באופן מהותי ביציבות של אותו ענף חשוב כאן, צריך להיות מסוגלים להתמודד על ידי התייעלות, להתמודד עם האפשרות של פתיחת המשק לייבוא, וזה בעצם מהות החוק שעליו אנחנו מדברים – התייעלות מצד אחד ופתיחת השוק ופתיחת האפשרות ליבוא ללא מכסים משמעותיים. זה בהחלט צעד נכון. זה מה שאנחנו נצביע היום. אני רק רוצה לציין, מתוך ההסתייגויות שהוגשו לחוק הזה – לא ניכנס ממש לפרטים, אבל מתוך ההסתייגויות שקבוצת המחנה הממלכתי מציעה רק אגע בנקודות שיכולות ללמד אותנו על אופי הענף הזה. למשל, אחת ההערות לסעיף 1, בפסקה 1, בסופה ייאמר שכל זה ייעשה – ההסכמות הללו להתייעלות, להורדת המחירים שמקבלים הרפתנים כתמורה לעבודתם – ייאמר: "ובתנאי שכל הסדר שייקבע לאחר התקופה הזאת" – נדמה לי סוף שנת 2025 – "יהיה בהסכמה עם המגדלים". אז זה לא רשום, אבל אני רוצה לקוות שהנושא החיוני הזה יבוא לידי ביטוי בפועל. למה הנושא הזה חיוני כל כך, הנושא של הסכמות או של הבנה שהדבר הזה יקרה? משום שמדובר בענף החלב, ויש בו שתי תכונות מאפיינות שמאוד משפיעות על האופטימיות, על היציבות, על הרצון של אנשים ישראלים להמשיך להיות שותפים לו. האחד, כפי שאמרנו, זה זמן מדף מאוד קצר של המוצר. לא מדובר על נעליים או חולצות שיכולים לשבת על המדף שנים. זאת נקודה אחת. נקודה שנייה, שמדובר בענף יחסית יקר, זאת אומרת, היחס בין ערך המוצר – לא מדובר פה בליטוש יהלומים, שערך המכונה המלטשת לעומת המוצר הסופי הוא יחסית נמוך. פה מדובר על השקעות מאוד כבדות טכנולוגית – הרבה פעמים אוטומציה, בינה מלאכותית, היכולת לחלוב לפעמים באופן אוטומטי – עלויות מאוד כבדות. כמובן שהנחיות שקשורות ברווחתם של בעלי החיים, של הבקר, של הפרות, משמעותן הוצאות כספיות. כאשר מדובר על הוצאות כספיות כל כך משמעותיות, זה כמובן מטיל קושי גדול על תכנון לטווח ארוך. ענף מהסוג הזה, מה שהוא מבקש זה יציבות, יציבות רבה ככל האפשר, אופק תכנוני. הרבה פעמים בהקשר הזה מוכנים לספוג צפי למחיר יותר נמוך, לפדיון יותר נמוך עבור התוצרת, ובלבד שתהיה יציבות. יציבות באיזה הקשר? יציבות תכנונית. מדובר בענף שיש בו תכנון. צריך לדעת כמה מייצרים. הרפתנים המייצרים צריכים לדעת שיש מחלבות שמעבדות את החלב, מפסטרות אותו והופכות אותו לגבינות, וידעו לקבל את הסחורה הזאת, והמחיר צריך להיות ודאי. הערה נוספת – אנחנו מציעים שאחרי תום התקופה תוצג לוועדת הכלכלה תוכנית לחיזוק הרפתות המשפחתיות. זו נקודה מאוד מעניינת, מאוד חשובה. הכפר הישראלי מתאפיין בקהילות שגרות ומתפרנסות ומפתחות את ענף החקלאות, במקרה הזה משק החלב, בשני אופנים עיקריים: אחד זה משק רחב, משק קיבוצי שיש בו רפת, מטבע הדברים יותר גדולה, עם היקפים של 1 מיליון עד 4 מיליון ליטר לשנה; לעומת זאת רפתות משפחתיות עם היקפים שבזמנו היו בסדרי גודל שהתחילו בעשרות אלפים ולאחר מכן מאות אלפים בשנה. ההתייעלות שבאה לידי ביטוי ממש בהצעת החוק שאנחנו נצביע עליה מדברת על סדרי גודל, כפי שאמרנו, של 700,00, 800,000. יש היום רפתות מושביות פרטיות, במושבות או במושבים, שבהן יש פחות ממיליון ליטר, וזה נחשב קטן. התוכנית הזאת אומרת שיש חשיבות מסיבות שונות גם למשק המשפחתי. זאת אומרת, ההתייעלות או הנטייה להניח שרק רפתות גדולות, רק משקים גדולים במיוחד ראוי שיתקיימו במדינת ישראל – לא מקובל. למה? מכמה סיבות. סיבה אחת – יש אנשים שמתפרנסים מכך. הדבר שאולי יותר חשוב זה אופי הכפר הישראלי. אנחנו חושבים שהעיקרון של גיוון, של שיטות שונות של חיים, הוא דבר יפה וראוי. הפריסה הגיאוגרפית ברחבי ישראל היא הרבה מאוד בגבולות. אני מכיר באזור שלי, מה שקוראים עוטף עזה, עוטף ישראל, יש הרבה מאוד רפתות וביניהן ראוי שגם הרפתות המשפחתיות יבואו לידי ביטוי. הערה אחרת קשורה לצמצום הרגולציה על מחלבות קטנות. יש היום כמה עשרות של מחלבות קטנות – לא טרה, שטראוס או תנובה אלא מחלבות קטנות, משפחתיות, מאוד חביבות. כשאנחנו מטיילים ומסיירים אנחנו אוהבים להגיע אליהן ולרכוש את המוצרים החביבים והייחודיים שלהן, שממעטים לראות אותם בסופרים הגדולים. גם הם חלק משמעותי מכלכלה מגוונת, מבוזרת, שלא מאפשרת התמקדות בלעדית בענפים או במפעלים בחברות הגדולות במיוחד. הערה נוספת קשורה בכך שעם סיום או במהלך 60 ימים מתחילת קבלת החוק, תוצג לוועדת הכלכלה של הכנסת תוכנית לחיזוק הרפתות בפריפריה. ההנחה היא שיש עניין לבית הזה בחיזוק הפריפריה. אפשר היה להוסיף גם את קווי העימות. הרבה פעמים זה חופף, כי יש לנו ארץ מרובת גבולות, וחלק גדול מהפריפריה הוא גם קו גבול. הערה נוספת קשורה לכך שעד תום התקופה, השנתיים-שלוש הללו שבהן חל התיקון שאנחנו מדברים עליו, תגובש תוכנית ליצירת דור המשך בענף. אין דבר שהוא חשוב יותר היום. הוא גם אינדיקציה מאוד חשובה לאופטימיות ולכושרה של מדינת ישראל לשמור על הענף החיוני הזה ברמה מתקדמת – מה חושבים בני הרפתנים או הרפתנים החדשים, שמצטרפים או שחושבים על הצטרפות, על האופק שנשקף להם בתחום הזה. אז דור ההמשך הוא רלוונטי. הערה חשובה נוספת – עד תום התקופה יחוקק חוק החקלאות. חוק החקלאות הוא חוק שרץ כבר שנים. משרד החקלאות מנסה לקדם אותו. אני מקווה שבכנסת הזאת נצליח, בכוחות משותפים של הממשלה ושל הפרלמנט, קואליציה ואופוזיציה, להסכים על נוסח שלא רק שיהיה מוסכם אלא גם יבטא קונסנזוס מאוד רחב שקיים בבית הזה על החשיבות של ייצור המזון כאן בארץ חמדת אבות. בהקשר הזה, אנחנו קוראים לארץ ארץ זבת חלב ודבש, אז הינה החלב. אני לא בטוח שלפני אלפיים או שלושת אלפיים שנה היה מדובר על חלב מפרות בקר. אני לא בטוח. נדמה לי שהיה מדובר יותר על מקנה, על כבשים ועיזים, אבל החשיבות קיימת. אני רואה בענף החקלאות של המשק הישראלי זירה שבה בעלי השקפות שונות יכולים לשתף פעולה באופן אינטואיטיבי מעומק ההשקפה, מליבת ההשקפה שלהם. יש לנו אנשים שומרי מצוות שיכולים לספר ולהעמיק בעובדה שחלקים גדולים מאוד מתרי"ג מצוות בעצם עוסקים בקשר בינינו לבין הארץ בנושאים חקלאיים שונים. חזרת העם לארצו היא שם קוד או תחזית לחידוש הקשר, לרנסנס הזה שבין העם לבין ההיסטוריה שלו. המהלך הרומנטי הזה בהחלט עונה גם על הציפיות של אנשים דתיים, אנשים חרדים. כמובן, כשמדברים על אנשים אחרים, על הציונים, שבחלקם הגדול לא היו שומרי כל המצוות מאותן תרי"ג, מדברים הרבה פעמים במונחים מאוד דומים של הפיכת הפירמידה, הפסקת המהלך ההיסטורי שבו היהודים בעולם עסקו בעסקי רוח – לאו דווקא פילוסופיה אלא לעשות יותר כסף מכסף, ריביות. חלק מהאנטישמים התפרנסו מהעובדה שלא אפשרו ליהודים את הקשר הזה לקרקע, ואחר כך באו אליהם בטענות שהם חיים ממשהו, בין השאר, מעניינים בנקאיים או פיננסיים. החיבור הזה בין השיבה למסורת או חידוש המסורת המאוד-חזקה כפי שבאה לידי ביטוי במקורות שלנו לבין הגישה הסוציאליסטית המתקדמת הזאת, שאומרת שאנחנו רוצים להיות עם ככל העמים שמוציא את הלחם מן הארץ, מאפשר לכולנו לראות בענף החקלאות ענף שהוא משמעותי, ובהקשר הזה, ענף החלב. אני חושב שהדמות ההיסטורית שמבטאת בדרך הטובה ביותר את היכולת שלנו, לפחות היכולת התיאורטית שקיימת אצלנו, להתאחד, גם כשבאים מכיוונים שונים, מה שמכונה ימין ושמאל, לבוא ולהגיע להסכמות, זה יוסף טרומפלדור. טרומפלדור הוא דמות הירואית שמועלית על נס על ידי מה שמכונה ימין ושמאל; אני אמר מה שמכונה כי מה שמכונה ימין ושמאל זה להשקפתי לא יותר משרירים שונים שיש בכל אחד מאיתנו: יש את השריר, את הווקטור הלאומי הפטריוטי, בהקשר לטרומפלדור אפילו המיליטרי, הצבאי, שאומר שזאת זכות וחובה של כל עם, ובהקשר הזה העם היהודי, להגן על עצמו, לבטא את החירות שלו, בין השאר על ידי בסיס צבאי. ומנגד – הרכיב החברתי היצרני של אותה קבוצת אנשים, של אותה אומה בהקשר הזה. יוסף טרומפלדור, שעל שמו בית"ר – ברית יוסף טרומפלדור, עם תי"ו, עם טי"ת, באה ממנו – הינה לכם אדם שכל תנועות הנוער או כמעט כל תנועות הנוער, כבר בשנות העשרים, מייד אחרי פטירתו, הריגתו, מותו בקרב, הוא הפך לסמל כזה. בהקשרים הללו אנחנו צריכים לראות, כשיורדים לרזולוציה של החוק הזה, את הקונסנזוס הרחב שמתקיים סביב היכולת שלנו לפרנס את עצמנו, לייצר את המזון שלנו במדינת ישראל. ברשותך, היושבת-ראש, אני רוצה להגיד כמה מילים נוספות שמעסיקות את חקלאי ישראל. הייתי בכמה ביקורים בצפון – אחד מהם, היושבת-ראש, באזור אצבע הגליל, בציפורן של אצבע הגליל, מקום שבו נולדת, בקריית שמונה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מרגש. מקום נדיר. בכלל אזור המנדט הצרפתי – נדמה לי, לא יודע אם קריית שמונה, מטולה בוודאי, היה אזור המנדט הצרפתי, בגבול עם הבריטי. באמת, בקצה ארץ, באזור שהיה שנים רבות למעשה מוקף משלושה עברים במדינות שהיו מדינות אויב, וגדלו בו ישראלים לתפארת בעיר ובכפר. בין שאר הביקורים, או המפגשים, היה מפגש – אוה, הינה סגן שר החקלאות נכנס וזה טוב מאוד – פגשתי את רפי פרץ מיסוד המעלה, חקלאי בן 83, שלפני 60 שנה הגיע. אם אני זוכר נכון, נדמה לי שהוא בן קריית שמונה, או הגיע עם המשפחה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> יש מצב. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, רפי פרץ. שנים רבות רבות אחרי השחרור מצה"ל הוא רכש משק, והתיישב ביסוד המעלה לפני מלחמת ששת הימים. הוא עוד סיפר איך בקו הגבול, שם באזור נוטרה, הם היו רואים את הסורים שבאים לאזור המפורז, והיו שם מלחמות של חקלאים אחד עם השני. באנו לשם משום שהוא היה לפני כמה חודשים קורבן להשחתה חסרת פשר, חקלאית, כן, סוג של פרוטקשן שאני לא הצלחתי להבין. גם הוא לא יודע להסביר בדיוק מאיפה הוא בא. הייתי עם גדי איזנקוט, רב-אלוף במילואים, שמשרת בקודש כאן בכנסת ישראל. בעיניים דומעות ובגרון חנוק ממש הוא תיאר מה אירע לכל עץ ועץ מעשרות עצים בשבע או שמונה שורות. הם היו שתילים קטנים כשהם ניטעו ופשוט נחתכו, לפעמים באופן מלא – ארבעה דונם, 250 עצים נכרתו והושחתו. האיש המבוגר הזה, החכם הזה, עם העיניים הבהירות, היפות והכואבות, מתאר איך הוא ליפף את הגזעים הקטנים, את בסיס השתיל עם תחבושות – שעדיין רואים אותן – כדי להציל. חלק מהעצים הוא הצליח להציל; רואים את השריטות, את הגלדים. אז נשאלת השאלה: איך אנחנו ממשיכים מפה? יש הערכה שמדובר בשכנים או אנשים שגרים סמוך. אותו גדי איזנקוט, לפני הבחירות, כאשר עסקנו במערכת הבחירות בנושא האמיתי שהעסיק את אזרחי ישראל, שקוראים לזה "משילות" – כבר קשה להיזכר מה היה בסך הכול לפני שלושה חודשים. לא דיברנו על רפורמה משפטית, זה לא היה על סדר-היום. חפשו את הציוצים המרכזיים של ראשי מפלגות השלטון – אתם לא תיראו את הנושא המשפטי מככב, אולי בשולי השוליים, אבל עסקנו בנושא יוקר המחיה ובנושא המשילות. אלו הם שני הנושאים שהעסיקו אותנו. גדי איזנקוט הציג תכנית להחזרת המשילות, לטיפול בטרור החקלאי, שהוא כמו כל טרור, שיש לו אלמנטים פליליים ולאומניים גם יחד – הצורך לקיים אמצעים מיוחדים שיסייעו לאכיפה, להרשעה ולהרתעה. בהקשר הזה, יש לי הרבה מה לומר ולהצטער על כך שהשר לביטחון פנים או לביטחון לאומי הוא דווקא איתמר בן גביר. אבל אני מאחל לכולנו שבתקציב שיהיה למדינת ישראל בשנה ובשנתיים הקרובות יהיה נתח משמעותי לטיפול במה שאכן קראנו לו "משילות" באותן בחירות לפני מספר חודשים לא גדול. בתוך זה יהיה נתח בר-תוקף, בעל יכולת ממשית להתמודד עם הפשיעה. קוראים לזה "פשיעה חקלאית". אני מאוד לא אוהב. מבחינת העברית כדאי לקרוא לזה משהו כמו "פשיעה כנגד החקלאים" או "פשיעה במרחב החקלאי". הפשיעה עצמה אינה חקלאית. אני רוצה לציין שהעיסוק בענפי החקלאות השונים הוא נושא שהממשלה והכנסת יהיו חייבות להתמיד בו, ומייד אגיד כמה מילים. אנחנו נמצאים בסיטואציה מאוד משונה בהקשר של ענפי החקלאות. כאשר נכנסתי לתפקידי כשר חקלאות באביב-קיץ לפני שלוש שנים או שנתיים וחצי, התיישבו אצלי נציגי אגף התקציבים וסיפרו לי מה כוונותיהם לגבי ענפי הצומח, הפירות והירקות. במהות, החוכמה הגדולה שהם ניסו למכור לי ולאחר מכן למנכ"ל שלי ד"ר נחום איצקוביץ', איש המושב בעמק חפר, ראש מועצה לשעבר, מנכ"ל בכמה משרדי ממשלה – ניסו לאפיין את ההתמודדות, את הרפורמה בענף הצומח, כיישום העיקרון הבא: מדינת ישראל למעשה תתנער מהשאלה מה מגדלים ברחבי ארץ הקודש ובעצם תיתן סכום כסף – המחשבה שלהם הייתה על סכום כסף אחיד. הסכום שננקב הוא 40 שקלים לדונם. זה בא מעיקרון שקיים במדינות הים, באירופה. העיקרון הזה, יש בו איזה סוג של היגיון, רק שהמספר 40 שקלים לדונם הוא מגוחך. על פניו, הוא non-starter ואי-אפשר לקיים עליו דיון. מרגע שאלו היו ההצעות, הדיון, לפחות מבחינתנו, הסתיים, מכיוון שנתניהו לא רצה, מסיבותיו האישיות, שיהיה למדינת ישראל תקציב. אתם זוכרים את אותה פרשה עגומה שבה חברנו לאדם שחשבנו שצריך להתמקד במשפטיו ולהניח למדינת ישראל. אבל משבר הקורונה, המשבר הבריאותי, המשבר המשטרי והמשבר הכלכלי הובילו אותנו להחלטה שראינו אותה כהחלטה נכונה מבחינה לאומית. נתניהו, במניפולציה שלא הייתה כדוגמתה, לא רצה שלמדינת ישראל יהיה תקציב – פרשה עגומה שפגעה בביטחון מדינת ישראל בנושאים החשובים ביותר – לא היה לנו תקציב לקדם אותם, אבל בין השאר פה, בהקשר הזה של הרפורמה הנחוצה, לא אפשר להתקדם. בכל מקרה, ההצעה הראשונית של האוצר ל-40 שקל לדונם נפסלה על ידי באופן מוחלט. רק כדי להסביר, שנה לאחר מכן הגיעו אנשי האוצר למחליפי, פורר, והציעו הצעה אחרת. עזבו את המספרים, 40 שקל – הם הציעו 100 שקל, זאת אומרת 250% מהסכום הראשוני בחלוף שנה. מה שנקרא: לא רציתם את זה – בואו תנסו את המספר הבא, איזה מין משחק משונה ביותר. לצערי, למרות הבטחות ברורות של שר האוצר בממשלה הקודמת לראשי מפלגות שהרפורמה החשובה שצריכה להתקיים – ואני עדיין מקווה שהיא תצא לפועל – בתחום ענפי הצומח תובא בהסכמה, הרי שבפועל, זה שנה ויותר הרפורמה בענפי הצומח מיושמת באופן חד-צדדי, שמתנכל לחקלאים בענפי הצומח, ירקנים ואנשי הפירות. למה הכוונה חד-צדדי? הכוונה היא שבעוד העיקרון של הרפורמה כפי שכולנו דיברנו עליה – הסכמנו בסוף בראשי פרקים, ראשי תיבות, מה העיקרון, אבל העיקרון הוא הפחתה של המכסים, העברת הסיוע העקיף דרך מכסים לסיוע ישיר לחקלאים ברמות שונות, בהקשרים שונים, בחקיקה, בתמיכה ישירה, ברגולציות שונות, ברשתות ביטחון, מה שמתבצע זה שנה זה הפחתת מכסים במספר לא קטן של ענפים, כבר בכמה פעימות – שתי פעימות כבר התחוללו – אבל הצד השני, המענה, אם תרצו, הגזרים לא ניתנו. אז המקלות הגיעו – הורדת המכסים – אגב, ההשפעה על המחיר – לא לשכוח שכל המהלך של האוצר לא עסק בהתייעלות, בשיפור, לפחות זה לא הוצג כנושא המרכזי, אלא בנושא יוקר המחיה, וודאי שלא השגנו אילו הצלחות מפוארות. ענף השום הוא דוגמה לכך ובעצם הוא קרס במדינת ישראל: המכס נפתח והיום כמעט כבר לא מגדלים שום במדינת ישראל. בעצם, אנחנו נמצאים במצב שבו יש לנו היום ממשלה. הממשלה הזו, במצעים של המפלגות שלה, של רובן, ובהסכמים הקואליציוניים, בעצם הסכימה להמיר את הרפורמה הקודמת, הלא-מוסכמת, שבעצם לא נחתמה, לא הוסכמה, שבאופן חד-צדדי מיושם רק החלק האחד שלה והוא הפחתת המכסים, היא תשתנה על ידי כך שהרכיב השני או הרכיבים האחרים – שבהם החקלאים יוכלו לראות פרספקטיבה חיובית, בדיוק כפי שקורה בענף החלב – יבואו לידי ביטוי. בהקשר הזה, אנחנו מדברים על כמה נושאים שצריך לשים עליהם דגש, ואני מאוד מקווה שהמשא ומתן שמתקיים – והוא מתקיים היום ברוח טובה, עניינית, בין החקלאים, ראשי המרחב הכפרי והארגונים ההתיישבותיים לבין משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד האוצר – יניב הסכמות. אני חושב שזה לא מסובך. בסך הכול, ברור מהם הסכומים שבהם מדובר, איזה חקיקות אנחנו רוצים לקיים. אני רוצה להתייחס, לגבי חוק ההסדרים שיגיע לכנסת בשבועות הבאים, לנושאים שקשורים בעניין החקלאות. הנושא הראשון שבא לידי ביטוי הוא נושא המועצות – מועצות הייצור, מועצת הצמחים. היום יש שם מועצה שבה יושבים נציגי ציבור, יושבים נציגי משרדי ממשלה, נציגי חקלאים מאוגדים על פי ענפים שונים, ושם יש אפשרות לבצע פרויקטים משותפים שחשובים לכלל החקלאים לפי הענפים: מחקרים חיוניים לבריאות הצמח, להתייעלות, לשמירה מנזקים כוללים, התמודדות עם אסונות טבע. יש מחשבה לבטל את המועצות הללו. זאת טעות גדולה. יש בהחלט אפשרות, עם זאת, ברוח הנכונה שבוחנת חלופות, לראות כיצד בחלק מהענפים אולי תהיה אפשרות וולונטרית של הענף כולו לשינויים. אבל בוודאי לא נכון לבטל את יכולת ההתארגנות הענפית, כך שלא ייווצר מצב שרק מי שמחליט להתארגן ומחליט לשלם את דמי ההשתתפות או דמי החבר שלו יישא בנטל בעוד החקלאים האחרים, מה שנקרא, ילכו לצד העגלה הכבדה ולצד אלו שנושאים בנטל. אם צריכים להיאבק בזבוב טורדני, מציק ונושא מחלות, לא הגיוני שרק מי שמתארגן ומשלם ייהנה, אלא חשוב שכולם יעשו את אותו דבר, וצריך למצוא לזה את הסידור המתאים. יש נושא חשוב מאוד, משמעותי מאוד, הוא קשור להגנת הצומח – הדבר שיכול היה לשרת את העיקרון של תנועה חופשית של סחורות, שהוא כשלעצמו חשוב, אבל מנגד, אמרנו שצריך לדאוג שלא מקריסים את הענף, בעיקר כשמדובר בענפים חיוניים כאן לגידול במדינת ישראל, כמו בננות וכמו תפוחי אדמה. לפעמים מכניסים מוצר שהוא לא חיוני, והג'וקים, המרעין בישין הקטנים שנכנסים יחד איתם דרך הנמלים, עלולים לפגוע בתוצרת חשובה שאנחנו מייצרים כאן בארץ. לכן, יש צורך בהחלט לצמצם את הביורוקרטיה, הייתי אומר, או את הסחבת שלפעמים קורית כאשר מבקשים לייבא סחורה כזאת של פירות וירקות, אבל בשום פנים אי-אפשר לעשות את זה במחיר של חשיפת החקלאות הישראלית למזיקים, ולמעשה לחיסול של ענפים שלמים. צריך למצוא, בעזרת אנשי מקצוע, את הדרך הנכונה גם להבטיח תנועה של סחורות אבל גם להימנע מהאיום הישיר על ענפי הצומח. יש נושא נוסף שנמצא בחוק ההסדרים, והוא הפגיעה ביכולת ההתארגנות של חקלאים שעוסקים בייצור עוף במדינה. יש בהחלט מגמה חשובה לייצר הגבלים עסקיים, כך זה נקרא, לנסות למנוע מונופולים והתארגנות שמונעת תחרות חופשית – עיקרון חשוב בוודאי בכלכלה פתוחה, כלכלה ראויה. אבל יחד עם זה יש לאורך שנים פטור מאותם הגבלים לכמה ענפים שהפרקטיקה שלהם היא כזו שדורשת – כך על פי ההחלטות של הבית הזה – דורשת תיאום ברמות שונות. הדוגמה הקלאסית היא הנושא שעליו אנחנו מדברים, החוק שעליו אנחנו מדברים, חוק החלב. למה זה חוק? כי הוא מאפשר התארגנות, תיאום, גם של עבודה וגם של מחירים. מהסיבות שדיברנו – ואפשר כמובן עוד להעמיק – אין במדינה רצינית מערבית משק חלב שהוא לא מתוכנן. אגב, מעטים מתוכננים כמו בישראל על ידי הממשלה, אבל במדינות רבות התכנון במשק החלב נעשה על ידי החקלאים, הרפתנים, התאגדויות, קואופרציות גדולות של רפתנים, או על ידי המחלבות השונות, שהן הרגולטורים, הן צריכות לדעת כמה חלב מייצרים אל מול הצרכים של השוק, העיקרון של זמן מדף קטן קיים. גם בענף הפטם, העופות, אם זה תרנגולות או הודים, יש מצב דומה. אין לנו תכנון כל כך מדויק כמו שיש בענף החלב, זה השתנה כמו - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כן, הייתה רפורמה לפני – נדמה לי שב-2020. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בדיוק. אני לא זוכר אם זה 2020, יכול להיות שהיכולת לתכנן פחתה, אבל נשאר מה שקוראים תכנון רך. למה צריך את התכנון הרך הזה? כי הענף הזה של הפטם בנוי ממפעל אחד, נגיד, שעוסק בייצור הביצים – יש ביצים שמייצרות את התרנגולות וביצים למאכל, אבל יש את הביצים לתרנגולות ואחר כך הפטם עצמו, ואחר כך המשחתות ואחר כך – עד שזה מגיע לצרכן. ואם אין איזשהו תיאום מינימלי, יש שתי סכנות גדולות: הסכנה האחת היא צער בעלי חיים – ייוולדו, ייבקעו, מיליוני אפרוחים שאדם לא יעשה בהם שימוש, והם יומתו לחינם. הדבר הזה הוא לא ראוי; האפשרות האחרת היא שיהיה מחסור בביצים. כלומר, שוק חופשי לחלוטין הוא אפשרי כמובן, אבל הוא עלול ליצור את שתי המכשלות שדיברנו, צער בעלי חיים ומחסור בביצים או בעופות. וחשוב לומר שבתחום הפטם, מחיר הפטם הוא בסדר גמור. הוא לא עלה באופן נוראי, ובעיקר כאשר יודעים שמחיר התשומות, כלומר התערובות, חשמל וכו', נמצא בעלייה משמעותית. אנחנו יודעים שיש נושאים נוספים, לא רבים, אבל אלו הנושאים העיקריים שבחוק ההסדרים צריך לשים לב שלא נפגע בעצמנו, ואני מקווה שנגיע להסכמות. היה נושא נוסף, זה הביצים בקמעונאות, האפשרות לקנות - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> זה לפעם הבאה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הבנתי. אז רק לומר שבנושא הביצים אני מקווה שבהסכמה הנושא הזה ירד, ואני מאחל לכולנו יום טוב. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אמן. תודה רבה לך, חבר הכנסת אלון שוסטר, ובוקר טוב לחבר הכנסת רון כץ. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בוקר אור. גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, במוצ"ש האחרון יצאו כרבע מיליון אנשים טובים להפגין. ימנים, שמאלנים, צעירים, מבוגרים, דתיים, חילונים; אנשים שאוהבים את המדינה שלנו; אנשים שהיו פה מהקמת המדינה, שהגיעו לכאן מאהבת המולדת; אנשים שהתגייסו לצבא, מתייצבים למילואים, ודור שלם של צעירים שמודאגים באמת מהעתיד שלהם במדינה הזו. להם נתניהו קורא אנרכיסטים. אז אני רוצה להסביר מה המשמעות האמיתית של המילה. ההגדרה של המילה "אנרכיסט" על פי המילון היא אזרחים התומכים בביטול משמעותי מוחלט או חלקי של מבנים חברתיים היררכיים. רבע מיליון ישראלים ציונים פטריוטים שעמדו כתף אל כתף מתחת לאלונקה יחד עם יואב קיש, עם יואב גלנט, עם עמיחי שיקלי, עם אבי דיכטר, וכן, גם לצד נתניהו, הם לא מקבלים את החוק? הם אלו שמבטלים היררכיה פיקודית? חלקם עדיין משרתים בגאווה את המדינה, מפקדים ומבצעים את המוטל עליהם. להם אתם קוראים אנרכיסטים? יואב גלנט, מיהו אנרכיסט? השר שחולק איתך סמכויות במשרד ושירת כפקיד בחטיבת המבצעים, שנתפס חוסם כבישים עם דלק, או ראש השב"כ לשעבר יורם כהן? עמיחי שיקלי, מיהו אנרכיסט? השר לביטחון הטיקטוק, שמורשע בטרור וקולו נדם במשך שעות כשתקפו את חיילי צה"ל, או חבריו לטייסת של שר החינוך יואב קיש? אבי דיכטר, מיהו אנרכיסט? חבר הכנסת שנעצר בגין פעולות תג מחיר, או בוגי איילון, רמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר, שעשה יותר מבצעים ושמר על המדינה כנראה יותר ממה שנדע אי פעם? הציבור הזה, משרתי המילואים, משלמי המיסים, עמוד השדרה של החברה הישראלית, מסרב לשתוק, מסרב לשבת בחיבוק ידיים כאשר שלישיית "מה דחוף" – נתניהו, לוין ורוטמן – מכרסמים בדמוקרטיה. הם זועקים ונלחמים על המדינה שלנו, על הערכים שכולנו גדלנו עליהם כאן. מה שהם מנסים לעשות זה לא תיקון של מערכת המשפט, זו לא רפורמה; הם לא יושבים לדבר, הם לא רוצים לתקן, הם לא מקשיבים לביקורת – הם מחוקקים בקצב מטורף בדרך לחסל את הדמוקרטיה הישראלית. נתניהו טוען שהחלשת בית המשפט העליון תחזק את הדמוקרטיה. שרת התעמולה של הרפורמה מגלה שהיא יכולה להסתדר גם ללא מדפסת ומסבירה שישראל תהיה טיפה'לה יותר דומה למדינות מתוקנות. אבל למעשה זה לא נכון. אני שומע שמשווים את הרפורמה הזו לכל מיני מדינות בעולם, אממה? מה הבעיה? הבעיה שהם לוקחים את החלקים שנוח להם מכל מדינה ומנסים להרכיב איזשהו פסיפס שיתאים למידות שלהם, שיתאים לנאשם בשלושה כתבי אישום ושיתאים לכל החבורה הזו. אז בואו נעשה סדר. ניקח את קנדה לדוגמה. בקנדה, אחת המדינות המתוקנות, החוקה כוללת סעיף שמאפשר לפרלמנט לחוקק חוק ברוב רגיל המתגבר על ההגנה על זכויות אדם הקבועות בה. אבל – והינה מה שלא מספרים לנו, יש פה "אבל" חשוב – בקנדה קיימת הוראה המאפשרת לקבוע כי חוק מסוים יהיה בתוקף למשך חמש שנים. כלומר, אין לפרלמנט אפשרות להתגבר על כל חוק שהם רוצים ושם זה נגמר. יש מערכת של פיקוח, יש מערכת של ביקורת. את זה שכחו להגיד בוועדת חוקה, את זה גם לא ייתנו לנו להגיד בוועדת חוקה כי כשאתה מנסה לדבר בוועדת חוקה אתה מגלה את כוחם של הסדרנים, גברתי היושבת-ראש. לא רק ההוראה הזו קיימת שם. פסקת ההתגברות בקנדה כוללת גם הגבלות. המחוקקים יכולים להתגבר רק על זכויות ספציפיות שהוגדרו בה, כגון חופש המצפון, ההתאספות וההתאגדות. הם לא יכולים להתגבר למשל על זכויות הנוגעות להענקת שוויון בין גברים לנשים, וכמובן, תיראו מופתעים, הם לא יכולים להתגבר על הזכות לבחור ולהיבחר. אז כנראה שהרפורמה של קנדה והמערכת של קנדה לא תתאים למדינת ישראל. ואם נתניהו כל כך להוט להשוות את ישראל לקנדה, אז שיואיל בטובו לכונן חוקה, מגילת זכויות אדם, ועל הדרך יעגן את כוחו העקרוני של בית המשפט העליון להפעיל ביקורת שיפוטית. ואני שומע שרוצים להשוות אותנו גם לבריטניה, אז בואו נדבר על בריטניה. לבריטניה אומנם אין חוקה, לכן בית המשפט העליון לא יכול לבטל חוק אלא רק להצהיר שאינו מתיישב עם עקרונות חוקתיים. במדינת ישראל כוחה המשטרי של המדינה כמדינה דמוקרטית קיים בעקבות פעילותו של בג"ץ. כלומר, ללא בג"ץ כנראה שישראל הייתה נמנית עם מדינות העולם השלישי. שם הדמוקרטיה לא קיימת. בקנדה ובבריטניה, המדינות המתוקנות, חברי ממשלה חברים בפרלמנט אבל לא שולטים בו. בישראל קיימת ועדת השרים לחקיקה ומשמעת קואליציונית שבעצם מאפשרות שליטה מוחלטת לממשלה ולעומד בראשה. השיטה הזו לא מתאימה גם לבריטניה, ששם יש הפרדה מוחלטת בין הפרלמנט – אז שוב, מצד אחד מספרים לנו שאנחנו נהיה יותר דמוקרטים ויותר מערביים כמו קנדה ובריטניה, ומצד שני לא מספרים לנו את כל השיטה. זה ישראבלוף מוכר של בנימין נתניהו. אז אני אומר לכם מפה, אל תזלזלו באינטליגנציה שלנו. אם היו באמת רוצים לדבר בקואליציה, הדברים הללו לא היו נשמעים מעל בימת הכנסת, הם היו נשמעים בוועדת החוקה, במקום הטבעי להם. אבל מה לעשות, ועדת החוקה של הכנסת מזמן הפכה למקום שיש לו יעד מוגדר, וכל המסביב זה רעשי רקע. אין שם באמת מקום להחלפה של דעות, אין שם באמת מקום לשמוע מומחים, והאמינו לי, המומחים הטובים ביותר במדינת ישראל היו בוועדת החוקה. אבל מה לעשות, הם הסבירו והם ניסו והם הביאו דוגמאות מהעולם והם הפריכו כל טענה שההפיכה הזו מחזקת את מדינת ישראל אבל קולם לא נשמע. האמת שכולנו פה לא נשמעים. יש אדם אחד שמנהל את האירוע הזה, ראש הממשלה האמיתי יריב לוין מנהל את האירוע הזה ביד רמה, ואת התוצאה אנחנו רואים. ועדת החוקה של הכנסת אתמול ביקשה להקים ועדת משנה לעסוק בחוקים שמגיעים אליה, ותקשיבו טוב למה, כי היא לא עומדת בעומס. היא לא עומדת בעומס להתעסק בדברים האמיתיים של מדינת ישראל, כי היא מתעסקת רק בנושא אחד, רק בנושא אחד, ההפיכה המשפטית של מדינת ישראל. שום דבר אחר לא מעניין, לא יוקר המחיה, לא הביטחון, לא הכלכלה, כלום. שום דבר לא מעניין את ועדת החוקה. הוועדה הכי עמוסה שהייתה בכנסת הקודמת, שעבדה הכי קשה וחוקקה מאות חוקים, אם לא אלפי חוקים, מתעסקת היום רק בדבר אחד, רק בדבר אחד, בחוק פרסונלי בשביל לשחרר ראש ממשלה אחד. המהפכה הזו רעה. היא לא רק מאיימת על דמותה של מדינת ישראל, על הדמוקרטיה היקרה שלנו, היא מאיימת לפלג אותנו, לחלק אותנו לשבטים. המפגינים, עם דגלי ישראל, נאבקים מדם ליבם על הערכים שכולנו צמחנו עליהם, על הדמוקרטיה, "ואהבת לרעך כמוך", מגילת העצמאות, על שוויון זכויות חברתי-מדיני גמור לכל אזרחי המדינה בלי הבדלי דת, גזע ומין. ומי ששם לב ועקב, ההפגנות מסתיימות בהמנון שלנו, בשירת התקווה. אני מקווה שזה מקובל על בנימין נתניהו שהתקווה תישאר עדיין אותו דבר ולא נצטרך להצדיע לאיזה דגל או איזה פסל אחר. אבל כך מסתיימות ההפגנות. להיות עם חופשי בארצנו. האנרכיסטים האלה הם הציבור שגם אתם אחראים עליו, והם מרגישים שהמדינה נגנבת להם מתחת לרגליים, שרימו אותם, שלא רוצים אותם כאן. זה הזמן שלי לפנות אליכם. יש לנו מדינה אחת, יש לנו עם אחד. תפקידכם, תפקידך, יריב לוין, בנימין נתניהו, להקשיב להם. גם אם זה לא מעניין אותך, גם אם אתה חושב שבגלל שניצחתם בבחירות אפשר להתעלם מ-50% מהעם, תפקידך להקשיב להם. השלישייה הזו שדוחפת את הרפורמה הזו בכל הכוח – אני רוצה לשאול אתכם, מה דחוף לכם עכשיו? מה עם כל הדברים שהבטחתם לבוחרים שלכם? מה עם כל הדברים שהבטחתם לעם ישראל? מה עם הטיפול ביוקר המחיה, בביטחון האישי שהולך ודועך ונעלם מיום ליום? מה עם החינוך? מה עם הגיל הרך? מה עם הקפאת הקצבאות? מה עם הקפאת הארנונה? אין לי מספיק זמן בשביל לעמוד פה ולחזור על כל הבטחות הבחירות שלכם. ואני שואל אתכם באמת, לא מעניין אתכם? לא אכפת לכם? מאות אלפי אנשים יוצאים בכל מוצ"ש, מאות אלפי אנשים יגיעו לפה ביום רביעי ויפגינו בכל הארץ. מה אתם אומרים לעצמכם? מה אתם אומרים לשכנים שלכם? מה אתם אומרים לילדים שלכם? הינה, ניצחנו, נדרוס אותם, לא מעניין אותנו יותר מה קורה במדינה? איך אתם ישנים בלילה? איך אתם ישנים בלילה עם הידיעה שמה שאתם עושים יחריב את מדינת ישראל? למהלכים שלכם פה יש משמעות אמיתית, יש משמעות אמיתית בשטח. לחולשה שלכם פה יש משמעות בשטח. לעובדה שאתם לא מתעסקים בשום דבר אחר חוץ במהפכה המשפטית הזו יש משמעות בשטח. אנחנו רואים אותה בכל מקום, אנחנו רואים אותה על המדפים בסופר, אנחנו רואים אותה במערכת החינוך, ואולי זה הזמן להזכיר לשר החינוך שהוא גם שר החינוך ויש קריסה טוטלית, ואני לא יודע איך ואם בכלל תיפתח מערכת החינוך בשנה הבאה. אני שומע ועוקב בדאגה אחרי המצוקה בגני הילדים, אחרי המחסור החמור בצוותים. אלו דברים שמעסיקים כל הורה במדינת ישראל. אבל את מי זה לא מעסיק? את שר החינוך. לא שמעתי אותו מדבר מילה אחת על מערכת החינוך, לא שמעתי אותו מדבר מילה אחת על המחסור בצוותים, ולא רק שלא שמעתי אותו מדבר על כך, גם יזמתי דיון דחוף בוועדת החינוך של הכנסת – אני הגעתי, יושב-ראש הוועדה הגיע, הורים הגיעו, ארגונים הגיעו. גברתי היושבת-ראש, את יודעת מי לא הגיע? שר החינוך לא היה שם. נציגי משרד החינוך שלחו – האמת שאני לא מאשים אותם, אבל שלחו דרג זוטר שאין לו תשובות, שישב שם ואמר: אני מבין אבל לא יכול לענות לכם. אני אחזיר תשובה בכתב בעוד חודש. מה הבעיה? שגם בעוד חודש לא יהיו להם תשובות כי אף אחד לא עוסק בזה, כי מי שהייתה אמורה לתכלל את כל האירוע הזה שאת הבאת, גם היא כבר הרימה ידיים ואמרה: אני לא יכולה להתנהל במה שקורה פה, אף אחד לא מנהל את האירוע אז גם אני לא פה. מידרו אותה, התייחסו אליה בצורה שאף אחד לא היה מוכן לקבל את זה, ומי שהייתה אומרה לתכלל את כל המערכת של הגיל הרך כבר לא איתנו והיא המסמר האחרון, כי היא היחידה שנשארה שם עם ידע, שידעה לעשות את זה. אז אני מפה קורא לשר החינוך. אולי מעל הבמה הזאת אתה תקשיב, תיתן תשובה ותתייחס. מה קורה עם מערכת החינוך הישראלית? איך פותחים שנה הבאה את מערכת החינוך בחוסר כוח האדם הזה? מה תעשו? מה תהיה הבשורה להורים? שוב כיתות צפופות, שוב גנים צפופים, שוב המחסור הזה בכוח אדם שעולה לנו גם בבריאות התלמידים אבל ודאי בפדגוגיה שלהם. מה התוכנית שלכם מלבד המהפכה המשפטית הזו שמעסיקה את כל הבית הזה במשך חודשיים? יש עוד תוכניות לציבור הישראלי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, יש לך פה שר? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> את רוצה שאני אמתין לו? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, לא, פשוט אני מסתכלת מסביב, ואמרתי - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> את גם לא תאמיני איזה שר אני קיבלתי. אני קיבלתי - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש פה שר שמקשיב. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, השר בן צור זה – לא, את לא יודעת איזה שר קודם אני קיבלתי. אני קיבלתי את השר שהסכים להיות שר בפעם ראשונה במדינת ישראל. רציתי לשאול אותו אם השתנתה ההלכה אבל הוא הלך. אולי הרב בן צור יעזור לי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי זה? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> פרוש. הנה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אה - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה, אחרי זה אנחנו נחזור לשם. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> - - - לאן נעלמו - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הרב פרוש, אתה, לפני החלפה, רציתי לשאול אם השתנתה ההלכה ואיך אפשר עכשיו להיות שרים במדינת ישראל. מעניין אותי. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם השתנתה ההלכה והיום מותר לכם להיות שרים. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> בכנסת הראשונה כיהן הרב יצחק מאיר לוין, יושב-ראש אגודת ישראל, כשר בהוראת מועצת גדולי התורה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז מה קרה, למה כל השנים לא רציתם? << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> ברגע אחד אתה רוצה ללמוד את זה? ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הבנתי. מעולה. טוב, אני אשאל את זה אחר כך. מעניין אותי לדעת את זה. יש פה הרבה הלכות שהשתנו, לכן אנחנו נשאל את השר לגבי עונש מוות למחבלים. אני יודע שגם זו הלכה שמשתנה. אבל זה בסדר, הכול משתנה פה בהתאם למצב. << קריאה >> שר העבודה יואב בן צור: << קריאה >> הבא להורגך השכם להורגו, לא? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני בעד, אבל אתם לא הייתם בעד אף פעם. יש הלכה של הרב יצחק, אבל אנחנו נדבר על זה אחר כך. בכנסת הזו כל הדברים המיוחדים קורים. ואני רוצה באמת, כמו שאומרים בצורה בלתי אמצעית, מדם ליבי, לפנות לראש הממשלה, כי אני לא יודע מה עוד יכול לעזור: תפתח את העיניים. תסתכל מה קורה בחוץ. אני מבין את הדילמה שלך. אל תחשוב שאני לא מבין את הדילמה שלך ואת המצב האישי המורכב באמת שאתה נמצא בו. זו לא הסיבה לפרק את המדינה שכולה גדלנו עליה. זו לא הסיבה לפרק את המדינה שאתה נלחמת עליה. אתה נלחמת עבור המדינה הזו, איך אתה יכול לעשות דבר כזה? תראה מה קורה. תראה מה קורה בחודש וחצי שאתם בשלטון. בחודש וחצי כל מה שעבד – התקלקל; בחודש וחצי המחירים זינקו; הריביות עולות, ויו"ר ועדת הכספים שלך רוצה לקבוע בחוק שיהיה בלתי אפשרי להעלות יותר ריביות, שהעצמאות של בנק ישראל תיפגע. עוד אבן דרך בדרך להפוך אותנו ממדינה מתוקנת למדינה שאף אחד לא ירצה להתקרב אליה. וזה במשמרת שלך. שמעתי שדיברתם אתמול והצלחת לשכנע אותו לתת לבנק ישראל את העצמאות שלו, באמת תודה רבה. אבל בזמן שאתם מדברים הכול עולה, הכול מתייקר. מי ששילם, מי שמשלם כל חודש משכנתה יודע שהיא עלתה באלפי שקלים. היחיד שלא יודע שהמשכנתה עלתה ושמדינת ישראל עכשיו משלמת לו שני בתים זה אתה. אז אולי במקום להתעסק ב-facilities האישיים שלך תתעסק עם שאר מדינת ישראל, עם שאר בני התמותה? מה דעתך אולי לקחת יום בשבוע, יומיים בשבוע – אני חלילה לא מבקש את כל השבוע – להתעסק עם מדינת ישראל? לעבור על הבטחות הבחירות שלך ולומר: אולי את זה אני אקדם? במקום כל היום להתעסק בהפיכה המשטרית המיותרת הזו? מה דעתך לומר למדינת ישראל: ביום שני ורביעי אני אתעסק ביוקר המחיה, וביום ראשון וחמישי אני אתעסק בביטחון האישי שלכם? כי נהיה פה מפחיד במדינה הזו. נהיה מפחיד לצאת החוצה, נהיה מפחיד לעמוד בטרמפיאדות. נהיה מפחיד לעמוד בתחנות אוטובוס. נהיה פה מפחיד. והזהרנו. הזהרנו על כך ודיברנו על זה ועמדנו פה לפני שהקמת את הממשלה הכי קיצונית בתולדות מדינת ישראל ואמרנו שזה יקרה. ולא סתם לפני הבחירות לא הסכמת להיות בתמונה אחת עם השר לביטחון לאומי, בשביל שחלילה לא יקשרו ביניכם אם המזימה הזו לא תעבוד, אם בטעות לא תצליחו להקים ממשלה, שתוכל להתנער. אז אני רוצה לומר לך משהו, בנימין נתניהו. לא תוכל להתנער לעולם. זו תהיה המורשת שלך. במשך שנים עבדת על מורשת מפוארת, אבל את הפרק האחרון בספר שלך אתה כותב עכשיו. את הפרק האחרון בספר שלך אתה כותב יחד עם השר הכי קיצוני שהיה אי פעם במדינת ישראל, השר שעדיין לא גינה תקיפה של חיילי צה"ל. כוח של סיירת גולני הותקף אתמול על ידי יהודים, אני חושב שזה לא היה מספיק ברור: כוח של סיירת גולני הותקף אתמול על ידי יהודים. רכב שנהג בו יהודי האיץ לעבר כוח של סיירת גולני. זה מעולם לא קרה במדינת ישראל. מעולם לא קרה במדינת ישראל שחיילים יהודים היו צריכים להשתמש בנשק נגד יהודי אחר שמנסה לתקוף אותם. מעולם לא קרה דבר כזה. והדבר הזה קורה במשמרת שלך. כי כשלוקחים את השר הכי קיצוני, שעד היום לא מצא את הזמן לגנות את זה, והופכים אותו להיות מי שאחראי למשטרת ישראל, זה מה שקורה. זה מה שקורה, כי לאנרכיסטיים האמיתיים הללו יש היום רוח גבית מהכנסת, רוח גבית מהממשלה. ואם זה לא מספיק, אז חבר הכנסת שעומד בראש הוועדה שאחראית למשטרה אומר בקולו שהוא רוצה לראות כפרים שרופים. ואחרי זה, כשהוא הבין שהוא עשה טעות, הוא תיקן את זה. ואיך הוא תיקן את זה? הוא אמר שלא הבינו אותו. הוא לא רוצה שאזרחים ייקחו את החוק לידיים וישרפו כפרים, הוא רוצה שחיילים יעשו את זה. ואני באמת לא רוצה חלילה להשוות חיילי צה"ל לאף מדינה אחרת שנוהגים כך, כי זה לא יקרה במדינת ישראל. כי הערכים שלנו יגברו על כל קיצוני ועל כל מחשבה הזויה שקיימת אצל האנשים האלה. אבל זה לא האנשים האלה. זה אתה. אתה הבאת אותם, אתה מינית אותם. אתה נותן להם כוח. אתה זה שהתקפלת כבר אתמול. סך הכול מה קרה? הוא איים וביצע שהוא לא יגיע לדיון 40 חתימות. מה זה דיון 40 חתימות שהיית צריך לקרוא לו, לשבת איתו, להתחנן אליו? על מה? זה אתה, בנימין נתניהו הגדול? אני לא מבין את זה. אבל אני יודע למה זה קורה. זה קורה כי אתה מבין שהממשלה הזו לא תחזיק הרבה זמן; זה קורה כי אתה חלש; זה קורה כי אתה מבין שכל אחד מהשותפים שלך לוקח כל מה שהוא יכול כי הוא יכול. לא היה מצב בתולדות הממשלות שלך שדבר כזה היה יכול לקרות – שיו"ר ועדה בכנסת היה אומר דברים כאלה ולא מודח, ששר במדינת ישראל אומר דברים כאלה ולא מפוטר. אבל זו, לצערי, המורשת האמיתית שלך. כך יזכרו אותך. יזכרו אותך כמי שנתן יד לחוקים הזויים, למהפכה הזויה שמוביל אדם אחד שיש לו איזושהי תפיסה משיחית קיצונית, וגם את זה אתה לא יכול לעצור. מוביל את זה שר המשפטים, שגם אותו אתה לא יכול לעצור. מוביל את זה השר לביטחון לאומי, שעד עכשיו התעסק בטיקטוקים ובציוצים, והיה לו נוח כי הוא לא היה צריך לקבל החלטות ולא היה צריך לקבל אחריות, אבל עכשיו כשהוא צריך לקבל החלטות ולקבל אחריות קולו נדם. במשך שבועות ישבנו פה ועסקנו בפקודת המשטרה שהייתה אמורה לתת לו להיות מפכ"ל-על. מה קרה למפכ"ל-העל? לאן הוא נעלם? הוא לא בשטח, הוא לא בתדרוכים, הוא לא בחמ"ל, הוא לא באף מקום. הוא פתאום כבר לא רוצה להיות מפכ"ל-על. הוא לא רוצה להיות מפכ"ל יותר בכלל. מה קרה? איפה אתה? אלה המקומות שצריכים אותך. אבל שוב, כנראה שאתה עכשיו מתחת לאיזו שמיכה, חושב איך להגיב לחברים שלך שתקפו חיילי צה"ל. אני באמת עומד פה ומסתכל על מה שקורה בבית הזה, ובאמת חושב ביני לבין עצמי מי יהיה מספיק אמיץ בקואליציה הזו לומר: עד כאן, אני לא אתן את ידי לפרק את מדינת ישראל, אני לא אתן את ידי להחריב את הדמוקרטיה הישראלית, אני לא אתן את ידי להחריב את יחסי החוץ של מדינת ישראל, אני אגנה בקול ברור את מה שקורה פה. אבל לצערי, עשו את הכיסאות האלה כנראה נוחים מדי, והתנאים כנראה טובים מדי, ובאמת אין לי שום הסבר הגיוני אחר לראות איך יושבים אותם האנשים פה ולא אומרים מילה – לא אומרים מילה על מה שקורה פה, על מדיניות החוץ שלנו, על העובדה שבזמן שמתכנסת פסגה ביטחונית עם הנציגים הבכירים ביותר שמדינת ישראל יודעת לשלוח, בדרגה של ראש השב"כ, בזמן שהוא נמצא שם תחת אירוח אמריקאי, שרים חסרי אחריות שיושבים פה מצייצים לבייס שלהם שמה שקורה שם לא מחייב אותנו פה. אני באמת אומר: הרי אתם יודעים את האיומים שעומדים לפתחה של מדינת ישראל, אתם מבינים את המשמעות של אותה פסגה. ממי אתם מפחדים? בשביל מי אתם עובדים? אתם שרים במדינת ישראל. איך אמור להרגיש ראש השב"כ כשהוא שומע שהשרים הבכירים ביותר בממשלת נתניהו אומרים: טוב שנסעת, תשתה קפה, אתה לא מחליט שום דבר? כך מתנהלת הממשלה הזו. אף אחד לא מחליט שום דבר. כל יום מתעורר מישהו ומושך לכיוון שלו. בנימין נתניהו, אתה כבר לא מחליט כלום. יש לך עדיין מרחב לומר: עד כאן. להיות המבוגר האחראי, להגיד: הניסוי נכשל. אי-אפשר לקיים ממשלה עם הקיצוניים בחברה. אי-אפשר לעשות את זה. ניסינו, זה לא הצליח. אתה תצא ותיזכר כמי שהציל את מדינת ישראל. בסוף יקום פה אחד שיביא איתו קבוצה שתגיד: עד כאן, והם ייזכרו כמי שהצילו את מדינת ישראל, ואתה תיזכר כמי שניסה להחריב אותה ולא הצליח. אז אני מציע לך מפה, אני באמת נותן לך עצה – תהיה אתה זה שעושה את זה, כי כשנצליח לעשות את זה – ונצליח – אתה תיזכר כמי שכמעט הרס את מדינת ישראל. וזה הפרק האחרון בספר שלך. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת רון כץ. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב. גבירתי היושבת-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, אני היום רוצה לדבר על שני דברים. אני אתחיל עם הריאיון – אני לא יודעת גברתי, אם יצא לך לקרוא – במוסף הארץ עם חבר הכנסת שמחה רוטמן. קראת את זה? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> ראיתי את הכותרת. זה הספיק. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז בואי אני אתן לך את מה שנקרא – בוקר טוב, יו"ר הקואליציה. זה הזמן להעיר את המנומנמים שלך, לדעתי, ושיבואו לשמוע אותי, למה לא? תראי, הריאיון הזה הוא מסמך מרתק על אדם מנותק. מה שמדהים אותי – אני שמחה שאתה פה, דנינו, כי אתה אדם עם תבונה – מה שמדהים אותי זה שכשאני עליתי בשבוע שעבר, אתם יודעים, ומדם ליבי אמרתי לו: איך אתה מעז לדבר על קיפוח? אנחנו יודעים מה זה קיפוח – "אנחנו", כן, מותר להגיד. אין לנו הרבה דברים שאנחנו יכולים לנכס לעצמנו, העולים מצפון אפריקה. חלק מזה זה עניין הקיפוח העדתי שעברנו והוא מוכר. אני יכולה להגיד לך שאני בטוחה שלפחות החבורה שנמצאת פה, כולל אפילו בן צור שיושב שם, לא עשו מזה קמפיין אף פעם. אותך אני מכירה כי היינו באותה מפלגה, את דנינו אני מכירה כי קראתי ושמעתי, גם רון כץ פה שיושב, אפילו אופיר כץ – לא עשו מזה קמפיין בחיים שלהם. זאת אומרת, הגיעו לאן שהגיעו, אמרו: אוקיי, אני יודע מה סבא וסבתא שלי עברו אבל את יודעת, זה לא הטיקט שלי. גם את, זה לא הטיקט שלך, עם זה שהגעת מהפריפריה. ואללה הצלחת. אני זוכרת שהיינו בכולנו, יצא לנו הרבה לדבר, את ואני, וראיתי שהצלחת בזכות עצמך – בזכות משפחה תומכת, צריך להגיד, בן זוג תומך, ילדים וגם את יודעת, אני, במקום שלי, הרבה בזכות אימא שלי, שמה לעשות, החיים לא היו קלים אליה, והיא אמרה: מה שאני לא עשיתי הבת שלי תעשה. אני לא הייתי בתיכון, היא תהיה בתיכון – כל הדברים האלה, הצבא. למה אני נותנת לך את הפרומו הזה? כי כשעליתי לדבר על שמחה רוטמן מדם ליבי כאב לי, כי שמעתי אותו כאיזשהו אדם פריבילג ששום דבר בחיים לא נחסך ממנו, שבטח המדינה לא מנעה ממנו דברים. הינה, בן צור ואני דיברנו בחוץ, והוא סיפר לי על הדיון החשוב שהוא הולך אליו בבית המשפט, שגם הוא אגב מקיפוח, בנושא של עולי תימן. בדיוק אותו סיבוב שעברנו כאן – אני אומרת "עברנו". כשאני עליתי ודיברתי על שמחה רוטמן, בכלל עליתי כי כשישבתי כאן שמעתי אותו מדבר ואז צעקתי לאוחנה: אוחנה, איך אתה לא מגיב? אתה הרי בהשבעה שלך לכנסת דיברת על ההורים שלך, לי ירדה דמעה, שמעתי איך הוא סיפר. אמרתי לו: למה אתה לא אומר לו כלום? אני יושבת פה, אני אומרת לו: תעצור את זה, מה זה הקשקוש הזה שהוא מתלונן על קיפוח? ראיתי שאוחנה באמת, בתור יושב-ראש, מה הוא יגיד לו? עליתי לפה וישר התחלתי לדבר, ובאמת לא תכננתי – בכלל תכננתי לדבר על זה שפתחו לי את התיק בכניסה למליאה, שזה בחיים לא היה. ובאמת הנאום הזה, אני רוצה להגיד לך – לכם בכלל – טירוף, באמת. עזבו רגע מבינת רשתות, עזבי את המהדורה והתקשורת המסורתית. הרשתות, הטיקטוק – הכול התפוצץ. אנשים שיתפו את זה, והדבר שהכי הדהים אותי זה כמה אנשי הציונות הדתית, אנשים שהם בשר מבשרה – שעד היום, אגב, נמצאים בעמדות מפתח במדינה – התקשרו אליי, סימסו לי ואמרו לי: מירב, בול. זה מה שעברנו. אגב, אני גם אגיד שבראותה נשימה התקשר אליי מזכ"ל בני עקיבא, והבטחתי לו גם שאני אבוא לביקור בבני עקיבא, כי אני חושבת שבבני עקיבא יש ילדים וילדות ואנשים נפלאים, ואם באמרה שלי חטאתי, אמרתי להם: אל תדאג – אני התנצלתי, ואגב, בפוסט שלי גם דיברתי על זה. למה אני אומרת לך את זה? כי קודם כול זה הפליא אותי, כי אני דיברתי כאן במליאה ביום שני – ותוך כדי, כמובן, התגלגל אירוע הספונג'ה. התעלמתי ממנו בצורה מסוימת, מעבר לזה שזו לא הייתה התנצלות אמיתית, כי אם אתה קורא לי "קול של ספונג'ה" ב-24:00, ומתנצל בפניי ב-23:30 למוחרת, רק אחרי שכל הרשת שטפה אותך, אז הוא על חצי כוח של התנצלות. לא משנה, גם אירוע הספונג'ה מאחורינו. אבל למה אני מחזירה אותך לשמחה רוטמן? כי כשאני עמדתי במליאה ודיברתי עליו, לא ידעתי שביום שישי אני אקבל את העיתון, ואז אני אזכה גם לשמוע את המשנה של שמחה רוטמן, שהיא בול מה שאני אמרתי בלי שהתכוונתי. את מבינה? אני דיברתי ביום שני, הכתבה התפרסמה ביום שישי, וקראתי – מה זה "קראתי"? גם מרקרתי, כדי שתבינו למה לא המצאתי כלום. אקח אותך איתי לכנסת העשרים, כששתינו היינו במפלגת כולנו. ובתקופה הזו, בכנסת העשרים, הגיע לפתחי נושא, שמקבלי הבטחת הכנסה – באמת, הקצה של הקצה של החברה הישראלית, אלה שגם בן צור מכיר אותם מצוין, נכון? באמת, אנשים שנשארו עם 2,500, כלום, בשביל לחיות – הינה, בן צור יודע בדיוק על מה אני מדברת. הגיע לפתחנו אלאלוף, אז יו"ר ועדת העבודה והרווחה – אתה זוכר? ישבנו כולנו – הינה, יצא עכשיו גם ששלושתנו היינו ביחד. הגיע לפתחנו נושא שאומר שמקבל הבטחת הכנסה או מקבלת – אם ההורים שלה עוזרים לה, אתה יודע, נותנים לה 2,000 שקל לצהרון, למשפחתון – דנינו, תשמע, אני בטוחה שזה גם יעניין אותך כי אתה יודע מי הם מקבלי הבטחת הכנסה. אפילו גם אושר מכיר את זה מעולה. אני יודעת, שמעתי עליך. אם היא מקבלת עזרה מההורים שלה של 2,000 שקל למעון, לצהרון, לילדים, או שהוא מקבל הבטחת הכנסה ומקבל סיוע בשכר דירה מההורים שלו, לוקחים לו את הבטחת ההכנסה. אנחנו מדברים על כבשת הרש, על האנשים הכי חלשים שבחברה הישראלית, שהאימא והאבא באו ואמרו להם: אנחנו יודעים שאתם במצב קשה, אנחנו נעזור לכם. עכשיו, אם הם מקבלים שחור, והם לא מצהירים, הכול טוב; אבל אם היא מצהירה, לוקחים לה את הבטחת ההכנסה. באנו, כל חברי הכנסת, הבאנו – אני ואלאלוף, יחד עם חברי הכנסת מאיר כהן, קארין אלהרר, כל חברי ועדת העבודה והרווחה – בן צור, היית אז חבר הוועדה או שהיית בתפקיד? היית סגן שר אז, לא? << קריאה >> שר העבודה יואב בן צור: << קריאה >> הייתי חבר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היית חבר איתנו. אתה לא מאמין, ביום שישי, אתה יודע, בין הספונג'ה לקניות, הלכתי וחיפשתי את הפרוטוקול של ועדת העבודה והרווחה מהכנסת העשרים, וראיתי את אלאלוף אומר: אנחנו פה ביום חשוב, שבו אני הבאתי הצעת חוק בטרומית. אנחנו מסייעים להכי הכי חלשים בחברה הישראלית. הבאנו את החוק בטרומית. תוך כדי שאנחנו מתחילים תהליך, לא תאמינו, הגיע פסק דין יאיר לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. יאיר עתר נגד הממשלה ואמר: למה כשאני מקבל את הסיוע הזה – ובמקרה הזה זה היה מכונית, קנו לו אוטו קטן – למה לוקחים לי את הבטחת ההכנסה? בא בית משפט העליון, בג"ץ, ואמר: המדינה לא תיקח את הבטחת ההכנסה. זוכר את זה? זה לא כזה מזמן, האמת. ישבת איתנו אז. בא בית משפט העליון ובעצם טרף לי את הקלפים. << קריאה >> שר העבודה יואב בן צור: << קריאה >> זה פגע גם בהרבה חרדים אברכים שהיו מקבלים הבטחת הכנסה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> שר העבודה יואב בן צור: << קריאה >> קנו אוטו טרנטה של 10,000 שקל ועיקלו להם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. אז בזמן שאנחנו התחלנו – תבין, הלכתי, הוצאתי את הפרוטוקול של הדיון של הוועדה שאלאלוף מוביל, שחברי כנסת מהכנסת העשרים – וכמובן מיותר לציין שהיינו גם בממשלת נתניהו – בא בג"ץ ועצר לנו את זה, אמר: אני מחליט. אתם לא יכולים להתעלל באנשים הכי חלשים בחברה הישראלית. תנו לו. קיבל אוטו טרנטה כזה מההורים שלו? קיבלה עזרה בצהרון? אל תיגעו להם בהבטחת הכנסה. במי אתם מתעסקים? תדעו לכם – אני רואה את הפרוטוקול – אני ואלאלוף וכל שאר חברי הוועדה אמרנו: איזה יופי. חסכתם לנו עכשיו תהליך של ראשונה, שנייה ושלישית. תבין, אני עוד ראיתי שעל העזרה מהמשפחה, אנחנו עוד היינו בוויכוחים אם עד 2,000 שקל, 3,000 שקל; בא בית המשפט העליון ואמר: אם הוא מקבל הבטחת הכנסה והוא מקבל סיוע עד 5,000 שקל, אל תיגעו לו בהבטחת ההכנסה. ושוב, מדברים על סכומים. ואז, לא תאמין, נחתה עליי הכתבה הזו, וקראתי. תבינו, מאז שילדתי את אריאל, בתי המתוקה, הזיכרון שלי קצת לא משהו. לכן, אני כל פעם הולכת לגוגל ובודקת ובודקת. אבל ואללה, קראתי ואמרתי: וואי, זה פסק דין יאיר, אני זוכרת. ואז שואל אותו הכתב – שימו לב, בן צור, אתה עדיין איתי? כי היית איתי באירוע הזה, יופי. גם יפעת מכירה את זה מעולה: "מה לגבי הבג"ץ שקבע שהחזקת רכב" – לאותם אברכים, שעכשיו דיברת עליהם – אינה עילה לשלילת הבטחת הכנסה? הוא בא לעזרתם של העניים ביותר". "כמה רמאים יקבלו קצבת הכנסה בגלל פסק הדין הזה, אתה יודע להגיד לי?" – הוא שואל את הכתב – "כי אני לא. ואולי אלמלא כל הרמאים האלה שבית המשפט נתן להם פתח" – אתה איתי, בן צור? – "אפשר היה לעזור יותר למי שבאמת מגיע. הרי אם יש פחות מקבלים, אפשר להעלות את סכום הקצבה. ברגע שבג"ץ הפך את זה לכלל, הוא דפק אלפי משפחות עניות". דנינו, אני מקווה שאתה איתי, כי אני יודעת שאתם חלק מהקואליציה. בן צור – אני בכלל יודעת את דעותיו כי ישבנו יחד ארבע שנים. זה הפריבילג שעליו דיברתי. זה עוד לפני שקראת את העמדות שלו, רק מלשמוע אותו: "כמה רמאים יקבלו?" – מה זה "רמאים"? על מי אתה מדבר? זה האנשים הכי חלשים, מקבלי הבטחת הכנסה במדינת ישראל. אתה יודע מה? ישבו מולי אימהות חד-הוריות, שבאמת, את יודעת כמה התעסקתי איתן, ואמרו לי: מירב, אנחנו לא רוצות לקבל הבטחת הכנסה. אני רוצה לעבוד, אני רוצה להתפרנס. אני רוצה שהבן שלי יסתכל עליי ויגיד לי: אימא, לכי לעבוד, לכי ללמוד. אני לא רוצה שתלכי כל יום לביטוח הלאומי. אז פה - - - << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> מירב, אנחנו עכשיו עושים עבודה בוועדת הכלכלה, ואני עומד לסכם אותה השבוע. שתדעי, אני מוצא בערך עשרה חוקים או תקנות מהסוג הזה. לדוגמה, אישה שהיא בחופשת לידה, שלא מאשרים לה לעבוד שלושה חודשים; נניח שהעסק שלה הוא יחידני, והיא עושה לק בציפורניים. היא לא תאבד את הלקוחות שלה, היא תעבוד בשחור – אם אתם לא תאפשרו לה, היא תעבוד בשחור, כי אתם לא תסגרו לה את העסק. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> הראייה הכללית היא בדיוק כמו שאת אומרת. צריך לראות את הפריון. מה אכפת לכם שהיא תעבוד? זכותה. תנו לה את מענק הלידה, והיא תגביר את הפריון במשק. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> הראייה הקטנונית הזו היא באמת, בין השאר, בידיים של הכנסת. לטפל בכל הדוגמאות מהסוג הזה. אז אני חושב - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כמו בקורונה – השאלה של השילומים, שלא נתנו את זה למעסיקים ונתנו את זה ישירות לאנשים. והיום אין, האנשים לא נמצאים. מצאו פתרונות, כמו שאתה אומר. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> זו רק דוגמה אחת, ואני מקווה שנחסל כמה מהדברים האלה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסוף, כשאתה מסייע לה – הרי אם האימא או הסבתא היו משלמות ישר לצהרון, בכלל לא היינו נכנסים ללופ הזה. מהרגע שראו לה את זה בחשבון הבנק, באה הפקידה בביטוח לאומי ואמרה לה: היי, את מקבלת 2,000 שקל כל חודש. היא אומרת: כי סבא וסבתא עוזרים לשים את הילדים כדי שאני אוכל לצאת מהבטחת הכנסה ולצאת לעבוד. והינה לכם דוגמה. ולכן, זו דוגמה מצוינת אחת למשהו שלא התכוונתי, אבל כנראה שקלעתי לעמדות שלו. כי אני בחיים – אתה יודע מה? תקשיב, דנינו, אני לא רוצה להגיד "אשכנזים, ספרדים", כי אני לא אוהבת את זה, אבל אנחנו בחיים לא נגיד על מקבלי הבטחת הכנסה שהם רמאים. נכון? נכון? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> גם אם יש, ויש, זה בטל בשישים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה בטל בשישים. אתה יודע למה? הינה, בן צור גם יגיד לך. תמיד יש רמאים. גם בעשירים יש רמאים, וגם אלה שלא מצהירים למס הכנסה. לא חסר רמאים. אבל אני אומרת לך, אף אחד לא רוצה מיוזמתו להיות מקבל הבטחת הכנסה. << קריאה >> שר העבודה יואב בן צור: << קריאה >> אי-אפשר להגיד: כולכם רמאים, תוכיחו לי אחרת. אי-אפשר להגיד דבר כזה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק, בדיוק. כי יש רמאים בכל מקום. אבל אני חושבת שבחור ובחורה צעירים, ואפילו מבוגרים, אפילו בני 60, 70, רוצים לקום בבוקר למשהו, ואם אתה קורא להם רמאים, אז איזו מין תפיסת עולם מעוותת זו? אתם מבינים? עכשיו אני רוצה לתת לכם עוד נקודה אחת כי אי-אפשר שלא לעמוד – איפה אתה גר, דנינו? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> לא נעים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה? תגיד חופשי. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> עומר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אהה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זה בסדר גמור. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> פריבילגים, פריבילגים. תראי מה זה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב. קודם כול, אני רוצה להגיד לך שאני בעד שכל מי שעבד קשה יצליח בחיים, ואני בעד שאנחנו לא צריכים להצטער לא על קריית שמונה, לא על עומר ולא על תל אביב. אם אני הגעתי בעשר האצבעות שלי, לא לקחתי, לא גנבתי, אני לא - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> גם דנינו לא קיבל כלום. הכול הוא עשה לבד. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה לא? למה לא? אני בעד. אני חושבת שכל אדם שמצליח בחיים שלו בזכות עצמו, בזכות החינוך של ההורים שלו, ככה צריך. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> סליחה, זה היה בהומור. התכוונתי להגיד שבשביל שאתה תהיה עם תודעה חברתית – כמו שפרופ' למתמטיקה לא חייב להיות משולש, גם אני לא חייב לגור בשכונת עוני. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע מה? היו לי על זה הרבה שיחות עם כחלון – אנחנו מזכירים הרבה את כחלון פה במליאה – על מסלול החיים שלו. לכחלון היה משפט שהיה אומר שמי שהיה עני יכול להבין מה זה עוני. נכון? דיברנו על זה הרבה. אבל אם אתה רוצה לסייע לעניים, אתה לא חייב להיכנס לנעליים שלהם. אתה יכול להיות מאד אמפטי ומבין – לא לקרוא להם "רמאים", נגיד. עכשיו אני רוצה להגיד משהו על תושבי הדרום. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> ולכבודו של כחלון הוכרז כביש הקיצור, בטקס מרשים על שם כחלון - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. נכון. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> וזה כבוד לאיש הזה באמת על כל מה שהוא עשה, ואני חושב שזו הזדמנות של כולנו להזכיר את השם הזה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. אתה לא מאמין, גם יום לפני דיברנו בטלפון, והוא אמר לי: מירב – הוא אדם מאוד צנוע, אז הוא אמר לי: מירב, אני הולך – את לא מאמינה מה יש לי מחר. אמרתי: מה? אומר: כן, את מבינה? זה הבן אדם. הוא לא האמין שזה יקרה, אבל כן, הייתה לנו את התקופה. אבל אני רוצה להגיד לך משהו על תושבי הדרום. לא ידעתי שאתה גר בעומר, תשמע את העמדות שלו על תושבי הדרום. עוד פעם אומר לו הכתב: "אתה טוען שבג"ץ לא בא לעזרתו של האזרח - - - מה בנוגע לבג"ץ אדוארדו למשל, שחייב את המדינה למגן את כל הכיתות בשדרות ועוטף עזה?" – אני מזכירה לכם, גם בתקופה שלנו הייתה החלטה של הממשלה, שהשתהתה ועוד פעם ועוד פעם, ובא בג"ץ ואמר – ובג"ץ אדוארדו, אגב, לומדים אותו בבית ספר למשפטים: אתם מחויבים למגן את הבתים של תושבי שדרות. אפרופו שיחתנו על הדרום. "כן", הוא עונה לו, "כי ילדים קטנים שחוטפים טילים על הראש הם דבר לא פופולרי. טוב שלא אמרת ארנבונים חמודים עם עיניים כחולות. די, חלאס עם השטויות. הרי המיגון עלה כסף, נכון? מישהו שילם אחרי שבג"ץ נתן פסק דין או שהכסף הגיע מהאוויר?" – שימי לב, יפעת, מהם סדרי העדיפויות. מה בא על חשבון מה. "אולי כדי לקיים את פסק הדין הזה הוספנו עוד כמה הומלסים ששוכבים ברחובות? הרי אפשר להמשיך עם הפופוליזם הזה עד אין סוף. אז בג"ץ יצא גבר. כל הכבוד. אבל הכסף הזה חסר איפשהו". באמת, מה יש לומר על האדון שאומר שילדים שחוטפים טילים – ילדים לא צריכים לחטוף טילים, נקודה, בגלל שהם חיים במדינה הזאת. ואם מדינת ישראל לא מסוגלת לתת כסף למיגון, בא בג"ץ והתערב. ואז שואל חבר הכנסת - - קריאה: - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אומר: ברור שהוא התערב, כי זה כמו ארנבונים חמודים עם עיניים כחולות. צריך למגן אותם. תשמעו, אני רוצה להמליץ לכולכם – משה סעדה, תשמע – אני רוצה להמליץ לכם על מסמך קריאה מרתק. באמת, אני אומרת את זה לא בציניות. הכתבה של שמחה רוטמן במוסף הארץ. תשמעו, מה אמרתי? אני מקווה אגב שאתם כולכם עולים להצבעה. חבל, בכל זאת עובדי הכנסת – לא, אני לא השר המקשר שלכם. אני אגיד את כל מה שבאתי לומר, כי גם תכננתי לומר את זה. חשוב שתקראו מה עומד מאחורי המנטרה הזאת. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> איזה? קראתי, קראתי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מאוד מקווה שקראת את מה שהוא חושב על תושבי הדרום. אני מאוד מקווה שקראת את פסק דין יאיר, אבל לזה היה לי את בן צור. ועכשיו לסיכום כמובן, המשפט האחרון. חוץ מהמסמך הזה, שכל אחד צריך לקרוא – אל תדאגי, יש לי עוד נושא. קודם כול אסיים עם שמחה רוטמן שמוביל כצאן לטבח את הקואליציה הזאת, ולאחר מכן אני אדבר על הנושא האחרון - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> המושג הזה לא ראוי. תחזרי בך. להגיד בהקשר של רפורמה - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איזו רפורמה? אוקיי, עכשיו אתה יודע מה? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> רק שנייה, תקשיבי שנייה. תגידי: המשפט הזה לא ראוי - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. אז אני רוצה להגיד לך - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני חושב שהמשפט הזה, לא ראוי לומר אותו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני חושבת שכשחברי כנסת שלמים - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> היא מדברת פוליטית. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מדברת פוליטית. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> צאן לטבח פוליטי. זה נכון. הממשלה תיפול בגללו. היא צודקת. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא צריך להגיד "צאן לטבח" - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך משהו. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> דווקא בהקשר של השואה – הם ממש לא הלכו כצאן לטבח. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני בחיים לא מתעסקת - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> גם זה לא בסדר. אף אחד פה לא צאן ואף אחד פה לא טבח. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני בחיים שלי לא השתמשתי לא במוטיבים של השואה ולא במוטיבים של נאצים. זה שיח שצריך לעוף מהשיח הציבורי בכלל. כשאני מדברת, אני מדברת במובן הפוליטי, שאתה לוקח אנשים שיש להם עמדות ויש להם דעות - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תגידי "בני ערובה". תגידי "לוקח איתו שבויים". << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי, בסדר. לוקח איתו שבויים, אוקיי? למרות שבתוך השבויים יש אנשים אינטליגנטים ואנשים חכמים, והם עדיין שבויים בקונספט שהוא הזוי בעיניי, כי אתה יודע – תקשיבו - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היום אחרי הצוהריים דיברתי אל ראש הממשלה – אגב, דיברתי אליו בכבוד. דיברתי על הביטחון, על חוץ, על התקשורת, ואמרתי לעצמי: איך אדם כזה – תדעו לכם, אני חושבת על זה הרבה – רואה מה קורה ברחובות ולא אומר – איך דודי אמסלם אומר? שנייה, דקה. באמת, איך הוא לא אומר "חכו רגע, עצרו"? מה יקרה אם ועדת חוקה לא תתכנס? הרי שמחה רוטמן ימשיך. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מה שמחה יעשה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה קרה? תקשיבו, זה שווה לכם? זה שווה? הרי אלה חברים שלכם שמפגינים. זה שכנים שלכם. זה לא רק בתל אביב, קפלן, שמאלנים – שמעתי את זה. זה בנס ציונה, בראשון, באפרת, בגוש עציון, באילת, בקריית שמונה, בטבריה, בעפולה, בנתניה – העיר שלי, בנתניה – אלפים. למה אתם לא עוצרים? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> בואו נדבר. עם כל הפיליבסטר, נשב על כוס קפה, נשמע - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משה, יש שיר על "משה, אתה יודע". << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> המרחק הוא לא גדול. המרחק הוא קטן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המרחק הוא אדיר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מכיר את השיר על "משה, אתה יודע"? אומנם הוא של המזרחים, אבל אתה יכול לדעת, משה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - המזרחי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אבל אולי אתה לא נחשף לז'אנר המזרחי בשירים שאתה שומע כשאתה עושה ספונג'ה ביום שישי כמוני, אוקיי? כי אני גם אוהבת לשים לי שירים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> סיפור אמיתי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סיפור אמיתי, אגב. תדעו לכם שבא אליי אלמוג כהן – והינה אני נותנת לכם איזה קוריוז לסיום – בא אליי אלמוג כהן היום במליאה ואומר לי: מירב, נו, בואי נתקדם עם זה. גם ככה עשית עליי וואחד סיבוב. אמרתי לו: תשמע - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> את עוד עשית לו סיבוב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אמרתי לו: תשמע סיפור, אלמוג. גם לזימי הייתה לידינו. אמרתי לו: תקשיב, ביום רביעי הגעתי הביתה ב-20:00, נכון? סיימנו את ההצבעות, הגעתי הביתה ב-20:00. אני, דבר ראשון כשאני מגיעה ב-20:00 הביתה – קליפס בשיער ולוקחת את הדלי. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תגידי, משלמים לך? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמיתי. תקשיב טוב. תקשיבי, ניקיתי את הבית, עשיתי ספונג'ה. באותם רגעים שאני עם הקליפס, אבל ממש עוד עם האיפור של אחרי הכנסת, נכנסה אליי חברה שלי. הסתכלה עליי, אמרה לי: מירב, אני חייבת לצלם אותך. בואי נפיץ את זה בכל הרשת. זה יהיה מטורף. מה אמרתי לה? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לא. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יודעת למה? כי אני גם סיבוב, וואחד סיבוב – אני לא מאמינה בזה. אבל הדברים המכוערים שהיו כאן במליאה – בהם נלחמתי. אגב, נלחמתי לא רק בשבילי. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לכן כולם גינינו אותם פה אחד. גינינו אותם. הם לא יכולים לדבר ככה עם אף אדם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משה, אפרופו שיחתנו על גינויים שהייתה אתמול בוועדה, לגנות זה לכתוב, לא להגיע לוועדה ומשה ארבל אומר משהו וכולכם משתתפים. זה מה שאני חושבת. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אמרנו את זה בצורה הכי ברורה. מה יותר ברור מזה? אין הבדל בין אדם לאדם, בין דם לדם. מה יותר ברור מזה? את מבינה שאין הבדל בינינו בעניין הזה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך גם משהו, ובאמת איתו אני אסיים. כשאנחנו ישבנו בממשלת השינוי – כמו שאת שמה לב, רבע שעה מסיימת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> פעם הייתה בדיחה כזו ליבגני, וזה יעבור אלייך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם משהו, כשאנחנו היינו בממשלת השינוי, כל פיגוע שהיה כאן, עשו עלינו מה זה סיבוב. הלכו לזירות המדממות, רבו עם השרים בשטח, ציוצים – הכול "ממשלת החמאס", "האחים המוסלמים". עשו. רק תראו איך מתנהלת האופוזיציה כאן בנושא ביטחון. רק תראו את ההתנהלות ותלמדו, כי אנחנו רואים בביטחון המדינה מעל כולנו, ואנחנו לא הופכים את זה לזירה פופוליסטית. הרי הכי קל היה לנו לכתוב עליכם עשרות ציוצים, איך אתם מתנהלים, על גל הפיגועים, על 13 הרוגים. אבל תלמדו קצת מהתנהלות האופוזיציה פה, כי הביטחון של אזרחי ישראל הוא מעל כולם. תראו איך מתנהלת אופוזיציה אחראית. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - הטרור הוא אירוע מורכב מאוד. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אתה יכול להגיד על זה, משה. אתה לא היית כאן בממשלה הקודמת. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני בא מההתיישבות עכשיו, זאת התשובה לטרור. חוק הגירוש – אני חושב שגם בזה אין בינינו מחלוקת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע, עוד יותר אתה מרים לי. הינה, אני רוצה להגיד לך כי בחוק הגירוש לא רק שהצבענו – אנחנו גם הגשנו. הגשנו גם ממשלתית, גם ממלכתית. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני יודע. אני אמרתי: אין מרחק בינינו - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה, אני אומרת לך. הינה, הינה, תעצור את ההליכים בוועדת החוקה ותשבו לדבר. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מוכנים לדבר בכל רגע נתון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה כל כך מסובך? אתה יודע, מכיוון שלא היה לך את העונג – תשמע, משה. חבל, כבר התחלת לדבר. אתה רוצה שאני אגיד לך משהו? אתה כאן אופוזיציה? זהו? גייסת את כולם? לא, אני ראיתי שלימור נכנסה עכשיו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה את רוצה ממני? את יכולה לרדת כבר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. חבר'ה, אני רואה את כל המערכת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> את מדברת עם - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ראיתי שלימור נכנסה עכשיו. חבל שתפספס. אם היא כבר נשארה פה בלילה, לפחות שתצביע על חוק החלב. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> התבאסתי שאני פספסתי אותך, מירב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוודאי. בבקשה, אתה רואה איזו צדיקה? גם היית שומעת מה העמדות של שמחה רוטמן על מקבלי הבטחת הכנסה. אני בטוחה שבן צור, אגב, ששולט בחומר מצוין, יוכל להשלים על ילדי עוטף עזה. ומילה אחרונה, כי אני יודעת כמה הנושא של מלחמה בטרור חשוב לך. דיברתי על התנהלות האופוזיציה, שאינה יורדת לשטח, לא צועקת על שרים, אלא מתנהלת בצורה אחראית. את יודעת למה? כי אנחנו רואים את ביטחון המדינה לפנינו. הינה, גם אתמול, כשהיו התפרעויות, אמרנו: הכי חשוב לחזק את כוחות הביטחון ולפעול לשקט, כי אבוי לנו אם במשמרת שלנו אימא תאבד את הבן שלה או את הבת שלה, החיילים והחיילות, רק בשל התנהלות לא אחראית. לכן, האופוזיציה מתנהלת בצורה אחראית ולא מנצלת את המקום הזה. עכשיו תראו, לסיכום, מכיוון שנשארתם עד לכאן. קודם כול, אני רוצה להודות לך, יושבת-ראש הכנסת, כרגע. אני חושבת שזה לא פשוט לבוא ולשמוע כאן את הכול, את הדברים. אני מקווה שהיה לך מעניין בחצי שהיינו כאן היום ביחד. אני רוצה גם להודות למזכירות הכנסת. אני רוצה להודות לסדרני הכנסת, למשמר, לכולם. אני החלטתי, מכיוון שחשובים לי עובדי הכנסת – מה שהיה כאן, אגב, לימור, זה לא דומה למה שקורה עכשיו. בניגוד לאופוזיציה שישבה פה בשנה שעברה ועשתה לפעמים שמיות עם עצמה, אני, מתוך אחריות לעובדי הכנסת בלבד, כדי שחבר'ה ילכו לישון, אני מושכת את השמיות של החוק הזה. זה, כמובן, מתוך אחריות לעובדי הכנסת ואכפתיות. אני מודה לך על זה שישבת כאן בשעות האלה, ואני חושבת שבשעה 08:00, בבוקר, אחרי שמיצינו את כל זמן האופוזיציה, כי זאת האחריות שלנו, אני מסתכלת גם על העובדים של המשכן. ראינו גם את הכתבה הלא-פשוטה שהייתה כאן לפני שבוע. יש משהו גם בלא להקשות בדקות האחרונות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> את מושכת את ההסתייגויות? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מושכת את ההסתייגויות ואת השמיות. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> ובתנאי שאנחנו מחשבים את זה כאילו סיימנו ב-08:00, כלומר אנחנו סופרים את זמן הפתיחה של הוועדות מ-08:00. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ב-13:00. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כן, ב-13:00, אין בעיה. סגן השר משה אבוטבול, אתה מוזמן לעלות לסכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש הצבעה בשנייה ושלישית. בכל מקרה, סיכמנו שב-13:00 הוועדות. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אוקיי. יש עוד שני סעיפים. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> בוקר טוב לכולם, בוקר טוב. לפני שאנחנו מצביעים – ואני כבר רואה את הרוב הניכר – אני רוצה להודות לכל אלה שמצביעים למעננו, למען אותם רפתנים, למען אותם אלה שעובדים גם בשעות שאנחנו ישנים, כדי שמשק החלב יהיה יציב וטוב. בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות גם למשרד האוצר, לשר האוצר ולכל הפקידים, וכן גם לשר שלנו, שר החקלאות מר אבי דיכטר, שמוביל את המשרד ברמה, ובפרט בהישגים האחרונים של ספר התקציב. הייתה עבודה נהדרת מול האוצר. תודה גם לעובדים היקרים של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שעושים עבודת קודש בכל מה שקשור למען החקלאים. אני מאוד מודה לכם. בעזרת השם, מבקש מכולם לתמוך ולהצביע בעד החוק החשוב הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לך, סגן השר משה אבוטבול. אנחנו נעבור להצבעות, וההצבעות, כאמור, יהיו אלקטרוניות. נתחיל בהסתייגויות. ההסתייגויות של יש עתיד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> היא משכה אותן. אני אקריא את ההסתייגויות של כולם, ואז אני אומר מה נמשך. אני לא אקריא את שמות כל חברי הכנסת, רק את הקבוצות. יש לנו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד, של קבוצת חד"ש-תע"ל, של קבוצת העבודה, של קבוצת המחנה הממלכתי, של קבוצת ישראל ביתנו ושל קבוצת רע"מ. לפני סעיף 1 – יש עתיד מסירים את ההסתייגויות שלהם, כך שהסתייגויות 1 עד 5 מוסרות. חד"ש-תע"ל – המציעות לא נמצאות, ולכן אנחנו מסירים את 1 עד 5. אני עוברת ישר לסעיף 1 – הסתייגויות של המחנה הממלכתי, של קבוצת ישראל ביתנו ושל קבוצת יש עתיד. לאחר מכן יש לחילופין. יש קבוצת רע"מ, ויש קבוצת חד"ש-תע"ל. זה אומר שעד הסתייגות 43 המחנה הממלכתי ויש עתיד מסירות את ההסתייגויות. יתר המציעות אינן נמצאות, ולכן ההסתייגויות מוסרות. אנחנו נצביע על סעיף 1, כנוסח הוועדה, בקריאה שנייה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד סעיף 1 – 16 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בעד – 16, נגד – אפס. סעיף 1, כנוסח הוועדה, אושר. לאחרי סעיף 1 – יש הסתייגויות של קבוצת יש עתיד ושל קבוצת חד"ש-תע"ל, ויש לחלופין. כל ההסתייגויות של יש עתיד מוסרות, המציעות האחרות אינן נמצאות, ולכן ההסתייגויות האלה למעשה מוסרות כולן. אנחנו עוברים להצביע על החוק כנוסח הוועדה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 3 בעד החוק – 16 נגד – אין נמנעים – אין חוק תכנון משק החלב (תיקון מס' 5), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בעד – 16, נגד – אפס. אני קובעת שהצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון מס' 5), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << נושא >> הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק << נושא >> [מס' כ/927, מ/1577; דברי הכנסת, חוב' י"ד, ישיבה 40.] << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אני עוברת לנושא הבא על סדר-היום. הנושא הבא על סדר-היום: התנגדויות של כמה סיעות להחלת דין רציפות ביחס לשתי הצעות החוק. חברת הכנסת מירב בן ארי, רגע. אף אחד לא עולה לנמק? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אנחנו לא מנמקים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לא מנמקים? עוברים ישר להצבעה. הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022, והצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ב–2022. את רוצה אחת-אחת? קודם כול, אני רק מציינת שאלה ההצעות. אין לנו אף אחד שמנמק את ההתנגדות, ולכן אנחנו עוברים באופן ישיר להצבעה. אנחנו נצביע על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022 – הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד הודעת הממשלה – 14 נגד – אין נמנעים – אין הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022, נתקבלה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בעד – 14, נגד – אפס, נמנעים – אפס. ההצעה להחיל דין רציפות על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76), אושרה. ההצעה חוזרת לדיון בוועדת הכלכלה. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה השנייה – להחיל דין רציפות על הצעת החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ב –2022 – הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד הודעת הממשלה – 14 נגד – אין נמנעים – אין הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, נתקבלה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בעד – 14, נגד – אפס. אני קובעת שההחלטה להחיל דין רציפות על הצעת החוק התקבלה, והיא תעבור לוועדת הכספים להכנתה לקריאה שנייה. חוזרת – כאן הם כתבו "תעבור" – היא חוזרת לוועדת הכספים להכנתה לקראת קריאה שנייה ושלישית. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים כבר היום, יום שלישי, ז' באדר התשפ"ג, 28 בפברואר 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 07:53. << סיום >>