דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ט"ז ישיבה מ"ח הישיבה הארבעים-ושמונה של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, ח' באדר התשפ"ג (1 במרץ 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 6 20. אי-הנגשת החיסון המוגבר לשפעת לגיל השלישי 6 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 6 ממלא מקום שר הבריאות יואב בן צור: 7 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 9 17. סוף שבוע קטלני בדרכים 11 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 11 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 12 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 15 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 15 הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג–2022‏ 16 אוריאל בוסו (ש"ס): 17 הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג–2022 18 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 19 שר העבודה יואב בן צור: 19 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 21 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 24 הצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 27 אפרת רייטן מרום (העבודה): 27 שר המשפטים יריב לוין: 29 משה ארבל (ש"ס): 31 הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג–2022 36 אופיר כץ (הליכוד): 36 הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג–2023 40 אלי דלל (הליכוד): 42 הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג–2023 43 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 43 הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון מלא לתוכנית "ממדים ללימודים"), התשפ"ג–2023 47 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 47 שר הביטחון יואב גלנט: 53 אלעזר שטרן (יש עתיד): 55 שר החינוך יואב קיש: 59 אופיר כץ (הליכוד): 61 יסמין פרידמן (יש עתיד): 75 הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירה כלפי קשיש או חסר ישע), התשפ"ג– 2022 77 אוריאל בוסו (ש"ס): 77 שר המשפטים יריב לוין: 80 מיקי לוי (יש עתיד): 86 אוריאל בוסו (ש"ס): 90 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – דיון בהחלטות ועדות משנה), התשפ"ג–2022 96 אלי דלל (הליכוד): 96 ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: 100 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 105 שר החינוך יואב קיש: 106 הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – שימוש בכספים שלא הוצאו על ידי עובדים זרים ומסתננים), התשפ"ג–2022 108 שר העבודה יואב בן צור: 108 היו"ר אמיר אוחנה: 113 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – נבצרות ראש הממשלה) 114 אופיר כץ (הליכוד): 115 שר החינוך יואב קיש: 120 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 123 שר החינוך יואב קיש: 125 אופיר כץ (הליכוד): 126 הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מוות למחבלים), התשפ"ג–2023 133 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 133 הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מוות למחבלים), התשפ"ג–2023 136 עודד פורר (ישראל ביתנו): 137 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 138 טלי גוטליב (הליכוד): 141 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 148 הודעת ועדת הכנסת 155 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 156 הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון – זכאות למענק הטבות שנתי לבן זוג של ניצול שואה שנפטר), התשפ"ג–2022 156 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 156 הצעות לסדר-היום 164 פינוי תושבי שכונות בתל אביב ויפו 164 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 165 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 166 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 167 ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: 170 הודעת ועדת הכנסת 176 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 176 הצעות לסדר-היום 176 חסמי בנייה של רשות מקרקעי ישראל מונעים פיתוח המרחב הכפרי שבנגב ובגליל 176 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 176 שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: 178 הצעות לסדר-היום 180 רבבות נוטלי המשכנתאות נאנקים נוכח העלאת הריבית 180 יונתן מישרקי (ש"ס): 180 אלי דלל (הליכוד): 182 משה שמעון רוט (יהדות התורה): 183 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 184 סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: 187 הצעות לסדר-היום 190 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת סיכול מועמדותו של גל הירש למפכ"ל 190 אריאל קלנר (הליכוד): 190 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 193 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 194 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 195 שאילתות ותשובות 195 46. קליטה סלולרית ביישוב לקיה 195 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 195 שר התקשורת שלמה קרעי: 196 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, ח' באדר התשפ"ג, 1 במרץ 2023. הסעיף הראשון על סדר-היום – שאילתות דחופות. השאילתה הדחופה הראשונה היא של חבר הכנסת אלון שוסטר לממלא מקום שר הבריאות, בנושא: אי-הנגשת החיסון המוגבר לשפעת לגיל השלישי. אני מזמין את ממלא מקום שר הבריאות חבר הכנסת יואב בן צור לדוכן. בבקשה, חבר הכנסת שוסטר. << שאילתה >> 20. אי-הנגשת החיסון המוגבר לשפעת לגיל השלישי << שאילתה >> << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, סגן השר, יום טוב. << קריאה >> ממלא מקום שר הבריאות יואב בן צור: << קריאה >> לא סגן השר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ממלא מקום השר. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> סליחה, ממלא מקום. מדינות מערביות ואיגודים רפואיים רבים ברחבי העולם כבר תיעדפו את השימוש בחיסון המוגבר לשפעת לבני 65 ומעלה, וזאת בשל יעילותו הגבוהה יותר עבור האוכלוסייה המבוגרת. אני מבקש לשאול: מדוע משרד הבריאות לא מוציא הנחיה ברורה לתיעדוף מתן החיסון הזה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר >> ממלא מקום שר הבריאות יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> רגע, גם אני מצטרפת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע, זה עוד לא שאלות נוספות. קודם כול עונים על השאלה הראשונה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, זה על אותו נושא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא, יש שואל השאילתה, השר משיב, ואחר כך שאלות נוספות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה לא נוסף, אבל בסדר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אחר כך שאלות נוספות באותו נושא, זו הפרוצדורה. << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הבריאות יואב בן צור: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בישראל נכון להיום מומלץ חיסון שפעת לכלל האוכלוסייה מגיל חצי שנה ומעלה. חיסון חי מוחלש רשום לבני שנתיים עד 49 שנים, וניתן בפועל בעיקר לילדים ונוער. יתר האוכלוסייה מתחסנת בחיסון מומת במינון סטנדרטי, הרשום לגיל חצי שנה ומעלה, והוא יעיל במניעת סיבוכי שפעת ככל שהחיסון מתאים לזנים שמתפשטים באותה עונה. לא תמיד משרד הבריאות או אנחנו יכולים לדעת איזה זן מתפשט פתאום; יש חיסונים שמתאימים לזן מסוים ולא מתאימים לזן אחר. בשנה שעברה הוכנס לשימוש בישראל חיסון במינון מוגבר שייעודו לשימוש לאוכלוסייה מבוגרת מגיל 65 פלוס. מחקרים מראים כי בהשוואה לחיסון הסטנדרטי, החיסון במינון גבוה מקטין באופן משמעותי את ההסתברות של קשישים להתאשפז בגין שפעת והשלכותיה, וככל הנראה גם את הסיכוי למות. עם זאת, ידוע מהספרות שעלולות להיות לחיסון זה תופעות לוואי חמורות יותר. מאז הכנסת החיסון בשנה שעברה, משרד הבריאות מבצע מעקב אחרי תופעות הלוואי, כדי לוודא שלא מדווחות תופעות חריגות. לאור הממצאים עד כה, הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים המליצה למשרד הבריאות לתעדף חיסון נגד שפעת במינון גבוה לבני 65 פלוס על פני חיסון במינון סטנדרטי לעונה הבאה. בימים אלו משרד הבריאות בוחן את סוגיית המקור התקציבי למימון חיסון זה. אדוני רוצה לשאול שאלה נוספת? << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, בהחלט. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת שוסטר. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> קודם כול אני שמח, אני מודה על עצם התשובה ועל התוכן שלה. ואכן, כיוון שאין תופעות חריגות אנחנו נחכה בשקיקה. אלא מה? בימים אלה יוצאים מכרזי קופת חולים לרכש חיסוני השפעת לשנה הקרובה, ואני מבקש לזרז מאוד את ההנחיות לקופות החולים כדי לתעדף את רכש החיסונים המוגברים, כי אחרת אנחנו אולי נישאר עם ההנחיה הנכונה אבל בלי התרופות בזמן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לפני שממלא מקום השר ישיב יש שאלה נוספת לחברת הכנסת קטי שטרית. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כן, זה על אותו נושא, אנחנו פשוט הגשנו - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גברתי, זו הפרוצדורה. בבקשה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אין שום בעיה. אני זוכרת אחרת, אבל הכול בסדר. אדוני השר, אני רוצה שפשוט תבין שברגע שאנחנו נותנים את החיסון המוגבר אנחנו בעצם מונעים תחלואה, וברגע שאנחנו מונעים תחלואה, בתי החולים, המחלקות, הן פשוט מרווחות יותר לשאר הציבור. כי כולם יודעים שרוב האוכלוסייה המבוגרת, בגיל השלישי, שמגיעה בעקבות השפעת גם נשארת לא יום, יומיים, שלושה, היא נשארת לטווח זמן ארוך, וזה פשוט גורם לפיצוץ בתוך המחלקות. מה גם שקופות החולים, שמתוקצבות על הרכש של החיסונים דרך מבחן התמיכה לעידוד התחסנות – פשוט החיסון המוגבר, אנחנו יודעים שהוא יקר, אבל המשרד אפילו לא מעודד, הוא לא מעודד את הקופות לרכוש את החיסון באמצעות מימון החיסון. אז לכן, אדוני היושב-ראש וגם השר, אני רוצה פשוט שתבינו שצריך לשנות בעיקר במשרד הבריאות, צריך לשנות את הדיסקט, ולהפוך למניעה במקום הגנה. ברגע שאתה מונע אתה יכול למנוע אחר כך, בשלבים מאוחרים יותר, טיפול הרבה יותר יקר. כי הרי מה יגידו במשרד האוצר ובמשרד הבריאות? החיסון הוא יקר. אבל אם אתה תיתן את החיסון אתה תמנע אחר כך הוצאות הרבה יותר גדולות למשרד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. בבקשה, ממלא מקום השר. << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הבריאות יואב בן צור: << דובר_המשך >> טוב, אני רוצה לומר לכם כך. זה נכון מה שגברתי אומרת ומה שאדוני אומר. אנחנו כרגע מחפשים את המקור התקציבי כדי לתעדף את החיסונים האלה ולהכניס אותם לתוך קופות החולים, כדי שיחסנו את בני 65 פלוס. אני מקווה שאנחנו נמצא את המקור התקציבי לכך, עובדים על זה בימים הקרובים, ואני מקווה שבמסגרת המכרזים עכשיו לנושא של החיסונים, גם זה ייכנס. לאור המחקר שנעשה בשנה שעברה, אנחנו מודעים לעובדה שאכן החיסון הזה הוא חיסון טוב. אין לנו עוד תוצאות חד-משמעיות לגבי הנושא של תופעות הלוואי שיכולות להיות, כי כמו בכל חיסון או בכל תרופה, תמיד ישנן תופעות לוואי. אנחנו מקווים ואנחנו רוצים בהחלט לתת תיעדוף לאותם בני 65 פלוס. אלה האבות, האימהות, הסבים והסבתות, ומגיע להם בהחלט שנשמור אותם ושיישארו בחיים ולא יזדקקו להגיע לבתי חולים. אנחנו יודעים גם מה המשמעות כשאדם מבוגר מגיע לבתי חולים. הוא יכול לקבל בתוך בית החולים זיהומים שונים שיכולים לגרום לסכנה לחייו. אנחנו נעשה את הכול שזה יקרה כמה שיותר מהר, ואני מוכן אפילו לעדכן - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אגב, אדוני השר, 5,000 חולים מתים בשנה מזיהומים בתוך בתי החולים. << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הבריאות יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני מודע לעובדה, גברתי, ולכן אמרתי מה שאמרתי. אנחנו נעשה הכול כדי שזה יקרה כמה שיותר מהר. אני מקווה שנקבל שיתוף פעולה גם מהאוצר לטובת הדבר הזה. << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הבית הזה יהיה לצידכם. זה נכון, זה חכם, זה צודק. תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> חד-משמעית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לחברי הכנסת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> רק עוד הערה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, שזה יהיה בטווח של זמן, כי תופעות לוואי אתה יכול למדוד בטווח זמן ארוך. פשוט שטווח הזמן יהיה קצר, כדי - - - << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הבריאות יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני לא אמרתי שבגלל שיש תופעות לוואי אנחנו לא ניתן את החיסון, אמרתי שאנחנו עדיין ממשיכים במחקר ובבדיקה אם ישנן תופעות לוואי שמסכנות את האנשים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מאה אחוז. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לממלא מקום שר הבריאות. תודה לך. השאילתה הדחופה הבאה היא של חבר הכנסת איימן עודה לסגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, בנושא: סוף שבוע קטלני בדרכים. אני מזמין את סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב לדוכן. בבקשה, חבר הכנסת עודה. << שאילתה >> 17. סוף שבוע קטלני בדרכים << שאילתה >> << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד השר אורי מקלב - - - << קריאה >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << קריאה >> סגן השרה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מקובל. בסוף השבוע לפני שבועיים, 17 ו-18 בחודש שעבר, נהרגו ארבעה אזרחים בכבישים. מאז המספר גדל ל-12 הרוגים. מתחילת השנה נהרגו 46 אזרחים בתאונות דרכים. רצוני לשאול: 1. האם התאונות התרחשו בכבישים המוגדרים כמסוכנים? 2. אם כן – מה נעשה כדי להקטין את המסוכנות? 3. מה תוכנית משרדך להפחתת תאונות הדרכים, והקטלניות במיוחד? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה, חבר הכנסת איימן עודה. ראשית, תודה על שאתה מעלה את הנושא החשוב הזה – אנחנו כל שבוע עדים להרוגים וחיי אדם - - - << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והתשתיות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> יפה מאוד, ואני מציין את זה. אני מציין את זה ואני גם מציין את מה שחבר הכנסת איימן עודה הודיע, דהיינו, הנתונים שהיו לי לענות לך בשבוע שעבר ובסוף זה לא יצא לפועל – אנחנו עדים כבר שמהשבוע של 18 בפברואר, 17, אנחנו כבר היום, כמעט שבועיים, היו עוד תאונות דרכים קטלניות, כך שזה העלה את הסטטיסטיקה. אם הייתי עונה לך בשבוע שעבר הייתי אומר שאנחנו נמצאים גם השנה באותו ממוצע של 56 הרוגים מינואר עד סוף פברואר כמו מה שהיה בשנה שעברה. עכשיו הסטטיסטיקה עלתה ל-60 הרוגים מול 56 הרוגים בשנה שעברה. אבל אני אשתדל לענות לך ראשון ראשון ואחרון אחרון. ראשית, אנחנו שולחים גם ניחומים למשפחות והחלמה לפצועים. בכל תאונה קטלנית יש גם פצועים שמתמודדים קשה. אנחנו לפעמים לא שמים לב לפצועים, אבל הפצועים גם הם חלק מהדבר הנורא הזה של תאונות הדרכים. אדוני, חבר הכנסת איימן עודה, על השאלה הראשונה שלך, שבה אתה שואל: האם התאונות האלה התרחשו בכבישים המוגדרים כמסוכנים? התשובה היא לא. בכביש 978 סמוך לצומת השריון, ששם הייתה אחת מארבע תאונות הדרכים שאתה מדבר עליהן – צריך לציין שדיברת על ארבעה הרוגים בארבע תאונות שונות שהתרחשו בכמה מקומות בארץ. התאונה של הרוג אחד שהייתה ב-978, אם אני לא טועה, הייתה תאונת אופנוע. המקום הזה לא מוגדר כצומת מסוכן אלא בקילומטר ה-50 שלו יש קטע שנקרא מוקד סיכון וזה יטופל. לפני חמש שנים היה שם עוד מקטע שהיה צומת מסוכן, צומת הטנק, ושם הוסדר הצומת, שדה הראייה וניתוב. עכשיו לגבי כביש 65, ששם גם התרחשה אחת מתאונות הדרכים שדיברת עליהן. כביש 65 מטופל בכל הצמתים, כולל רִמזוּר של צמתים לא מרומזרים, הסדרת צמתים מרומזרים – שינויים גיאומטריים וכל מה שנצרך – ודבר חשוב – חסימת התחברויות לא חוקיות לדרך על כביש 65. כביש 869 לצומת מעלה גמלא, שגם נמצא בגולן, לא מוכר כמוקד סיכון וגם לא מוכרים דברים שאמורים לעשות שם. יש לנו גם את כביש 80, שזה ודאי מעניין אותך, ושם, כביש 80 לא מוגדר ככביש מסוכן אבל יש שם קטעים מרובי תאונות: באזור ערערה בנגב, באזור הכניסה לבסיס נבטים, ויש שם עוד חסימת חיבורים של דרכים לא חוקיות לדרך. בצומת תל ערד טופלו הרמזורים והותאמו לנפחי התנועה. כמו כן עשו עוד הסדרת תאורה והרחבות נקודתיות בחיבורים. באופן כללי זאת התשובה על השאלה הראשונה שאתה שואל. השאלות הכי חשובות שלך, בעצם, הן שתי השאלות הבאות: מה נעשה כדי להקטין את המסוכנות ומה התוכנית של המשרד לעשות בעתיד? בנושא הזה אני מבקש אולי להקדים שאנחנו עדים לכך שתאונות דרכים נגרמות מכמה סיבות. הגורם האנושי הוא כמעט הגורם המרכזי שיש לתאונות הדרכים. תנאי הדרך, מזג אוויר, ערפל ועוד דברים כאלה ועוד דבר נוסף שהוא באמת גם גורם מרכזי זה תשתיות, שבידינו, במירכאות או שלא במירכאות, לבצע את זה. במשרד התחבורה קיים צוות בין-משרדי שקובע מה צומת מסוכן, מוקד סיכון, שחברים בו נציגי משרד התחבורה, כמובן, חברת נתיבי ישראל, משטרת ישראל והרלב"ד. הם מתכנסים בהתאם לכך כדי לזהות איזה צומת ניתן להגדיר צומת מסוכן, והוא כמובן מקבל עדיפות בפעילות ובתקציב המשרד – כל צומת עם הפתרונות שלו. צריך לציין גם שיש מקומות שהם לא צמתים, יש מקטעים שהם מסוכנים, וגם בהם צריך לטפל. באופן כללי, למשרד יש מה שמקרא תוכנית לאומית לטיפול בתאונות דרכים והסדרת הנושא של תאונות הדרכים. הטיפול בתאונות הדרכים, מה שלנו ידוע, הוא כמובן טיפול בתשתיות, אכיפה, תחנות רענון – אולי לא לפי הסדר הזה – טכנולוגיות, שהיום יכולות מאוד מאוד לעזור במניעת תאונות דרכים, חינוך, הסברה, וכמובן כל הזמן פרסום – חוץ מהחינוך וההסברה – כדי להעלות את זה למודעות כל הזמן. בעניין הזה, בתוכנית הלאומית יש, אני חושב, שבעה דגשים: הדגש הראשון הוא בקרב הצעירים – למנוע תאונות דרכים בקרב צעירים בהסברה ועוד. הצעירים מעורבים הרבה באופן יחסי בתאונות דרכים, בעיקר בסופי שבוע. זה נושא אחד שהוא נושא ליבה. הנושא השני זה עיר בטוחה – הגברת הבטיחות במרחב העירוני שנעשית על ידי טיפולים על ידי מרכזי חינוך, מרכזי יום, בתי דיור מוגן של קשישים וכמובן תגבור האכיפה ושילוב של אמצעי מיתון תנועה. התפיסה היום בעולם באופן כללי, לא רק במדינת ישראל – מכינוסים באירופה ובארצות הברית – התפיסה הכללית היא שמיתון תנועה זה הדבר שהוא היעד – להוריד ל-50% את תאונות הדרכים עד שנות השלושים על ידי מיתון התנועה – הפחתת הפגיעות בהולכי רגל, רוכבי האופניים וכלי רכב זעירים כמו קורקינט חשמלי, אופניים חשמליים. לכל הכלים האלה אנחנו מתייחסים באכיפה, בחקיקה, בכל מה שכרוך בהסברה ובחינוך. בחברה הערבית, חבר הכנסת איימן עודה, יש יעד. אחד היעדים בתוכנית הלאומית הוא הפחתת שיעור המעורבים והנפגעים בתאונות בקרב החברה הערבית. אני רק רוצה להסביר מנתון אחר שקיבלתי שני דברים: מאוד מקובל, קורה בחברה הערבית, בערים הערביות, צמתים או כבישים מרכזיים שעוברים בתוך ערים. שם כמובן הסיכון יותר גבוה, וכמובן שאנחנו – שיפורים בטיחותיים והסדרת תשתיות סלחניות לצמצום נפגעי תאונות הדרכים ביישובי המיעוטים ובכבישים חוצי יישוב. תשתית סלחנית: גם אם כבר קורית תאונת דרכים, שהפגיעה תהיה יותר קלה, כמו מעקות בטיחות ועוד דברים כאלה, למנוע את הפגיעה הקשה יותר. אני אציין גם שיש בתוכנית הלאומית טיפול ברכב כבד. שיעור המעורבות של משאיות ואוטובוסים בתאונות דרכים הוא גבוה מדי. דו-גלגלי זה דבר ברור, תאונות של רכבים דו-גלגליים, גם ההיפגעות החמורה של רוכבי אופנוע ברכב דו-גלגלי שכבר נפגע, וכמובן – אכיפה וכל האמצעים הטכנולוגיים שקשורים. לא אאריך, אבל דרכים בין-עירוניות – בוודאי שהצבת יעדים לטיפול בתשתיות ומוקדי סיכון, וכפי שאמרתי, כל התשתית הסלחנית, שזה גורם למניעה ולירידה. באופן כללי, אני רק רוצה לסכם. שדרוג כבישים אדומים זה אחת המשימות שמשרד התחבורה רואה לעצמו, יחד עם כל מה שקשור לזה – כמובן שזה הרחבת הכביש, מפרדת קשיחה, שיפורים גיאומטריים, הסדרת צמתים, תאורה, ניקוז, מעקות בטיחות. הדברים האלה נעשו בשנה, שנתיים האחרונות בכביש 31, כביש 232, כביש 264, כביש 90, כביש 71 ועוד כבישים. אלה הדברים שאנחנו עושים והמטרה שלנו לעשות. כמובן שהנושא התקציבי הוא תמיד משמעותי – ככל שהתקציב יותר גדול כך הפעילות יותר רחבה ויותר גדולה. לסיכום, אני רק רוצה לענות שהנושא של חינוך, הסברה, אכיפה ושיפור התשתיות הם התשובה, ואלה הדברים שאנחנו נעשה כדי לצמצם את תאונות הדרכים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לאחר המענה המפורט הזה, קשה לי להאמין, אבל הינה, בכל זאת יש שאלת המשך לחבר הכנסת עודה. בבקשה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד סגן השר, תודה רבה על המענה המפורט, ובכל זאת, לאוכלוסייה הערבית יש ייחוד מסוים. מסיבות ידועות, אנחנו חיים בתוך היישובים ההיסטוריים שלנו. יש קבוצה אחרת שגרה ליד מקום העבודה, אנחנו גרים ליד ההורים שלנו, לכן אחוז גדול מהאזרחים הערבים באים לעבוד מהעיר סח'נין לחיפה למשל, או מאום אל-פחם לתל אביב, או מהמשולש הדרומי לגוש דן, וחוזרים. לכן: 1. זה המרחק; 2. הם עובדים בעבודות שלפעמים הן קשות מאוד, כמו בניין ושירותים; 3. תשתיות רדודות יחסית למצב הכללי במדינה. לכן אני חושב שצריך תוכנית ייחודית לאוכלוסייה הערבית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לפני שסגן השרה יענה, יש שאלת המשך גם לחבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. בבקשה. סגן השרה ישיב במרוכז. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, בזה הרגע שמעתי שהיועצת המשפטית לממשלה החליטה ואישרה למשטרה להעמיד לדין את חבר הכנסת צביקה פוגל, בשל האמירות שלו. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אתה רוצה להגיד שזאת תאונה קשה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> הדבר הזה הוא מתועב. הטרור המשפטי שמנסים להשליט עלינו לא יצלח ואנחנו מחזקים אותך, ואנחנו מחזקים את הממשלה בהמשך חקיקת הרפורמות. אנחנו רואים בכל יום, בכל רגע, עד כמה זה חשוב וחיוני. תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אתה מגדיר את זה כתאונה קטלנית או כתאונה עם פצועים קשים או בין הולכי רגל. איך ההגדרה של הדבר הזה? אני לא רוצה לסטות מהנושא הרציני של תאונות הדרכים, שאנחנו דנים בו, ואנחנו יודעים את הכאב והאסונות הגדולים והטרגדיות בעקבות תאונות הדרכים. אני מקבל את מה שאתה אומר, חבר הכנסת איימן עודה. אני חושב שלכל אוכלוסייה, שגם האופי שלה וגם ההווי שלה ואורח החיים שלה, וגם התשתיות והאופן שבו היא חיה, הם חלק מהמרכיבים של תאונות דרכים. אני יכול להגיד לך, חבר הכנסת איימן עודה, שבחברה החרדית – לפי מחקרים שנעשו ולפי סטטיסטיקות שנעשו ידוע שיש פחות תאונות דרכים בחברה החרדית. פחות תאונות דרכים. הגורם לזה הוא אולי בגלל שיש פחות מכוניות, אבל יש יותר נפגעים בקרב ילדים. לאורך השנים דרשתי טיפול ייחודי בנושא תאונות הדרכים או פגיעת ילדים בתאונות הדרכים. אני לא יודע אם היית קשוב למה שאמרתי, אני מכיר את זה שלכל אוכלוסייה יש את הייחוד שלה. לפי המחקרים והנתונים שיש במשרד התחבורה וכמובן ברלב"ד, ילדים בחברה החרדית באחוזים נפגעים יותר משאר האוכלוסייה או מקרב שאר תאונות הדרכים שקורות. דווקא תאונות דרכים יש פחות בחברה החרדית, לכן, אני כן מקבל את מה שאתה אומר. אני גם אבדוק., נראה לי – בלי שאני יודע עדיין, אנחנו עדיין חדשים – שאחד מנושאי הליבה כשמדובר בחברה הערבית – וכבר התייחסו לכך – שיש מעבר של כבישים מרכזיים ותנועה עמוסה בקרב אוכלוסייה צפופה. כולנו נוסעים בכבישים האלה, ורואים שאנחנו נוסעים בכבישים לא פשוטים, מעוקלים מאוד, בתנאי טופוגרפיה קשים, בתוך אזור המגורים. הבתים והחצרות הם כמעט בתוך הכביש. זה דבר שקורה, כמובן שצריך להשקיע בזה יותר. אני אבדוק את זה ואעביר לך תשובה מפורטת יותר בנושא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לסגן שרת התחבורה. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג–2022‏ << הצח >> [הצעת חוק פ/942/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אוריאל בוסו) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק פרטיות בקריאה הטרומית. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אוריאל בוסו. בבקשה, חבר הכנסת בוסו, לרשותך עשר דקות. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת. בפתח הדברים אני קודם כול רוצה לומר לך, שוועדת הבריאות בראשותי, אישרה כרגע לקריאה ראשונה, ברוב ברור, את חוק זכויות החולה, שנקרא בפי כול: חוק החמץ בבתי חולים. חוק שגם לאופוזיציה היה קשה להתנגד לו, כי למרות כל הסופרלטיבים שדיברו על כפייה דתית, זה חוק שנתן את הסמכויות אך ורק למנהלי בתי החולים. והינה אני אומר, גם לאחר אישור הקריאה הראשונה, אין חיטוט בתיקים, אין אפליות, אין קנסות אין סנקציות, אין כלום. הסמכות למנהל בית החולים – שאתה סומך עליו לפתוח MRI, סומך עליו להביא מנתחים מחו"ל, סומך עליו לפתוח מחלקות נוספות; הוא הסמכות להחליט איך לנהוג בבית החולים שנמצא בניהולו, לתת זכויות לחולה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת אני מתכבד ושמח להציג בפניכם את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות לטיפול הרפואי התשפ"ג–2022, או בקיצור, הצעת החוק להסדרת מקצוע הפרמדיקים. מטרתו של החוק המוצע הוא, להסדיר את עיסוקם של הפרמדיקים, כדי להבטיח רמה מקצועית והולמת של העוסקים במקצוע, לצורך הצלת חיים, מניעת נכות והגנה על בריאות הציבור. אני יכול לספר לך, שאני חובש נהג אמבולנס במד"א ואני יודע מה המשמעות של חובש, נהג ופרמדיק – שהוא רופא לכל דבר כמעט – במתן תרופות, ובפעולות מצילות חיים. הצעת החוק הזאת היא למעשה יישום ומימוש של המלצת מבקר המדינה משנת 2019 ודוח ועדת תדמור משנת 2014, אשר קראו להסדיר את מקצועם של פרמדיקים בחקיקה ראשית. צריך להזכיר כאן את חבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי, שבשנת 2008 חוקק, בחקיקה ראשית למעשה, את החוק המסדיר את המקצועות הרפואיים. שם היו: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת ותזונאי, וכרגע מוסיפים את נושא הפרמדיקים. הפרמדיקים לוקחים חלק פעיל ומרכזי במערך רפואת החירום והרפואה הדחופה במדינת ישראל. אנחנו רגילים לראות הפרמדיקים בזירות פיגועי הטרור, כפי שאנחנו, לצערנו, חווים בימים האחרונים, בזירות אסון, בזירות תאונות דרכים קשות, בניידות טיפול נמרץ, ביחידות הקרביות של צה"ל, בארגוני ההצלה, בחדרי המיון, ובשנתיים האחרונות אף במחלוקות הקורונה. הפרמדיקים נמצאים בחזית המענה הרפואי, הן בשגרה והן בחירום, ולאור חשיבות תפקידם מוצע להסדיר את עיסוקם בהצעת חוק זו. מכובדיי, אני רוצה לשתף אתכם בשלושה סיפורים שממחישים עד כמה הפרמדיקים נמצאים בסיטואציות קשות, ומספקים מענה רפואי מתקדם בתנאים בלתי אפשריים. ביום שישי, י"ט בשבט התשפ"ג, 10 בפברואר 2023, נסע ישי שמש, פרמדיק מד"א, יחד עם אשתו, בדרכם מגבעת זאב לירושלים. תוך כדי הנסיעה, ישי הבחין בפיגוע הנורא שהתרחש, שבו נרצחו האחים יעקב ישראל ומנחם אשר פאלי, יחד עם הקדוש אלתר שלמה לדרמן, השם ייקום דמם. ישי השאיר את משפחתו במכונית ורץ לטפל בנפגעים. אתם יכולים לדמיין את הסיטואציה הזו רגע: ישי נסע בשלווה עם המשפחה שלו, ורגע אחרי הוא ניהל זירת פיגוע וטיפל במספר רב של פצועים קשה. באותו האירוע היה גם פרמדיק, אריאל שוסהיים, פרמדיק איחוד הצלה, מוותיקי הפרמדיקים בירושלים למעשה. מהפיגוע הקשה נסע אריאל, ליילד אישה שכרעה ללדת בביתה. המעבר הזה בין זירת פיגוע לחיים חדשים שבאים לעולם, נראה בלתי אפשרי אבל אלה הם החיים של הפרמדיקים. הסיפור השלישי הוא למעשה על הפרמדיקים שעזבו את ביתם ומשפחתם ונסעו לטורקיה עם יחידות החילוץ הארצית של צה"ל והיחצ"א. בין הפרמדיקים האלו היה אבישי קאפח. אבישי, יחד עם חבריו ליחידה, לקחו חילוץ מורכב מאוד של ילד טורקי, שהיה לכוד ימים ארוכים תחת ההריסות. אבישי טיפל בילד עוד כשהוא היה לכוד בתנאים בלתי אפשריים, כששניהם נמצאים במנהרת החילוץ. הסיפורים האלו נשמעים לנו בלתי אפשריים, אבל זה היום-יום של הפרמדיקים ואת המקצוע הזה אנחנו מסדירים היום. אני קורא לכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק, ולדאוג לאלה שנמצאים שם תמיד בשבילנו, בכל מקום, בכל מצב ובכל שעה. אני מבקש להודות לממלא מקום שר הבריאות, חבר הכנסת הרב יואב בן צור, למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, לשר המשפטים יריב לוין, למשרד המשפטים, לחברי ועדת שרים לחקיקה, על התמיכה בהצעת החוק, לאיגוד הפרמדיקים בישראל שמסייע לנו רבות. אפשר גם לומר תודה מיוחדת לשרה עידית סילמן, יושבת-ראש ועדת הבריאות של הכנסת, לשעבר, שהובילה ויזמה את ההצעה הזו בכנסת העשרים וארבע. תודה רבה לכם, כולם ביחד נעשה שינוי משמעותי ונקדם את מערך רפואת החירום בישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לחבר הכנסת אוריאל בוסו. << הצח >> הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/680/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אחמד טיבי) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> להצעת חוק זו הוצמדה הצעת חוק נוספת, של חבר הכנסת אחמד טיבי, ואני מזמין אותו לנמק את הצעתו. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אני רוצה להודות לחברי חבר הכנסת בוסו, יושב-ראש ועדת הבריאות, על הצעת החוק שבאה להוסיף מקצוע חשוב – פרמדיק ופרמדיק בכיר – לחוק הסדרת העיסוק במקצועות פארה-רפואיים שחוקק ב-2008. בזמנו יזמתי את החוק הזה, וכדי להיות הגון עם אדם שלא נמצא איתנו עכשיו, מי שעזר לקדם את החוק הזה כאשר היה סגן שר הבריאות הוא סגן השר ליצמן, שפעל בניגוד לחלק מהפקידים של משרד הבריאות, וכיום כולם נהנים מהחוק. כיום גם השר בן צור, גם המנכ"ל בר סימן טוב וועדת השרים, כפי שאמר חבר הכנסת בוסו, שניהל את המגעים איתם, התייחסו בחיוב להצעה הזאת. בזמנו, בהצעת החוק המקורית, הצגתי 17 מקצועות פארה-רפואיים, אבל חוקקנו ארבעה מקצועות פארה-רפואיים, שהם פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאי תקשורת ותזונאי – דיאטן או דיאטנית. עד אז הייתה לקונה בחוק, שבו אנשים לא יכלו להתקבל במוסדות רשמיים, כמו בתי חולים, קופות חולים. בג"ץ התערב והורה על חקיקת החוק. גם דוח מבקר המדינה לאחרונה וגם ועדת תדמור הצביעו על הצורך להסדיר את העיסוק במקצוע פרמדיק ופרמדיק בכיר. אני רוצה בהזדמנות זו, אדוני, להודות מקרב לב לכל הפרמדיקים שעושים עבודה אדירה, אצילית, מקצועית, בשטח, ומגיעה להם כל התמיכה. אבל כמו שאר המקצועות, חייבים להסדיר את העיסוק הזה עם התנאים הקבועים בתיאום עם משרד הבריאות, וגם איגוד הפרמדיקים בעניין. ולכן אני הצמדתי את הצעתי להצעה המקורית של חבר הכנסת בוסו בעניין זה, ואני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעה. הצעת החוק לא תהיה התחנה האחרונה; יהיו עוד מקצועות פארה-רפואיים, אדוני יושב-ראש ועדת הבריאות, שנמשיך לקדם כדי להשלים את המהלך שהתחיל ב-2008. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. אני מזמין את ממלא מקום שר הבריאות יואב בן צור להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מטרת הצעת החוק היא להסדיר בחקיקה את העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, ובשלב הראשון מוצע להסדיר את העיסוק של פרמדיקים ופרמדיקים בכירים כדי להבטיח רמה מקצועית הולמת של העוסקים במקצועות אלה, לשם הצלת חיים והגנה על בריאות הציבור. הפרמדיקים מהווים את חוד החנית ברפואת החירום, ונדרש להסדיר את הכשרתם באופן אחיד. כיום הסדרת מקצועות הבריאות נעשית בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008, אשר מסדיר את העיסוק במקצועות בריאות שבהם נדרש תואר אקדמי כתנאי למתן התעודה, כגון פיזיותרפיסטים, כירופרקטים, פודיאטורים רפואיים, תזונאים ועוד. לגבי פרמדיקים מוצע לקבוע תנאי כשירות הכוללים לימודי תעודה ולאו דווקא תואר אקדמי, ולכן מוצע לעגן את המקצוע בחוק נפרד המוצע כאן, ובהמשך אפשר יהיה לכלול בו מקצועות טיפול רפואי נוספים שתנאי הכשירות שלהם יכללו גם הם לימודי תעודה. עם זאת, כדי ליצור אחידות בחיקוקים המסדירים עיסוקים במקצועות בריאות ובמקצועות טיפול רפואי, מוצע ככלל להחיל את הוראות חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, כגון הוועדה המייעצת, משמעת ואתיקה, גם על מקצועות הטיפול הרפואי, שיוסדרו על פי חוק זה בכמה שינויים. על פי הצעת החוק, לשם קבלת תעודה, פרמדיק יידרש לתעודה המעידה על סיום קורס פרמדיקים שהכיר בה מינהל משרד הבריאות, הכשרה מעשית ועמידה בבחינות; פרמדיק בכיר יידרש לתואר אקדמי ראשון ברפואת חירום, הכשרה מעשית ועמידה בבחינות. עוד מוצע להתיר לפרמדיקים לבצע פעולות שהן עיסוק ברפואה אשר הותרו להם בתקנות שקבע השר בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, על אף שהם אינם רופאים. אני מבקש מכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת. ובהמשך, בוועדת הבריאות, נבקש להכניס את השינויים ואת התוספות שאנחנו מבקשים להוסיף באותו חוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לממלא מקום השרה. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי ביקש להתנגד להצעת חוק זו, ואני מזמין אותו. שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך הוא מתנגד אם זו הצעה – לאחמד טיבי הוא מתנגד? אין דברים כאלה בכלל. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לדעתי, למיארה הוא מתנגד, ליועצת המשפטית - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה יכול להיות - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גברתי חברת הכנסת בן ארי, תודה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> קודם כול, הוא יכול להתנגד לאחמד טיבי. מה הבעיה? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אחכה שתהיו בשקט. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עצרתי את הזמן. תודה. בבקשה, חבר הכנסת מלביצקי. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> לגבי ההצעה, מדובר פה על מקצוע ספציפי שספק אם צריך להתייחס אליו ככזה. יחד עם זאת, אי-אפשר במקרים הללו שלא להתייחס למה ששמענו זה הרגע. אני לפחות שמעתי זה הרגע שהיועצת המשפטית לממשלה החליטה לחקור את צביקה פוגל. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני מבקש להוריד אותו כמו שהורדת את - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא צריך להתנגד עניינית. אתה לא יכול לדבר על דברים אחרים. מה זה הדבר הזה? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא מתנגד. מה, לא שמעתם את זה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני חייב למסור פה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי, אני פונה אליך ושואל אותך: אם אתה מבקש להתנגד להצעת החוק, זה המקום המתאים. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מתנגד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> טוב, בבקשה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> הסברתי למה אני מתנגד. יחד עם זאת, מירב - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל מה קשורה היועצת המשפטית? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - אני בטוח שתצטרפי אליי לקריאה ליועצת המשפטית לממשלה להזכיר לה שלנו, חברי הכנסת, יש חסינות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טיבי, לא להפריע. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> ואנחנו לא ניכנע - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני עוצר שנייה. אני עוצר את הזמן. אם חבר הכנסת חוג'יראת נזכר בסצנריו של שבוע שעבר, אדוני אז שיבח את הצעת החוק ודיבר בעדה. זה לא מה שעושה חבר הכנסת מלביצקי. זה ההבדל. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הוא לא השלים. הוא ניסה להתחיל. הוא רצה להשלים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זה ההבדל. הוא התנגד להצעת החוק. ואני ממשיך, בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> וגם מלביצקי יהודי. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לא ניכנע לאיומים משפטיים שמופעלים עלינו. פה בכנסת יושב אדם שהכה שוטר ועדיין מתהלך פה כאילו הכול בסדר. ראש עיריית תל אביב רון חולדאי מדבר על שפיכות דמים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> ראש השב"כ לשעבר דיסקין קורא לממשלה שלנו ממשלת טרור, ואת מי שאת מחליטה לחקור זה את צביקה פוגל? אז תקשיבי לי, גברתי היועצת המשפטית לממשלה, אנחנו לא ניכנע ולא נירתע. והדברים הללו שלך רק מבהירים לכל מי שעדיין לא הבין שמדינת ישראל תישאר דמוקרטית, וששלטון הפקידים, המשפטנים, לא ימשיך. אנחנו נדאג שהטרור המשפטי הזה יפסיק להיות מופעל כלפינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מלביצקי. חבר הכנסת בוסו, האם אתה מעוניין להשיב להתנגדות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בחיים לא ראיתי ח"כ מהקואליציה עולה להתנגד להצעה שמוצמדת. מדהים. מדהים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טיבי מעוניין להשיב להתנגדות. בבקשה, שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת מלביצקי התבלבל. היא לא הורתה להעמיד לדין, היועצת המשפטית, היא נענתה לבקשת המשטרה לחקור אותו. שר המשטרה הוא משלכם. הוא חבר שלך. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> שר המשטרה לא מתערב - - - פה זה לא מצרים או דברים כאלה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שר המשטרה ההוא, בוועדה של מירב בן ארי אמר: צריך לחסום כבישים, מותר לחסום כבישים. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> פה שר המשטרה לא מתערב את מי לחקור או לא. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עכשיו שר המשטרה מהמפלגה של פוגל. אתה לא תוקף אותו כשהם ביקשו לחקור את פוגל, שצריך להיחקר. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> ד"ר טיבי, אתה יודע ששר המשטרה לא מבקש לחקור. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אגב, תארו לעצמכם שחבר כנסת ערבי היה אומר: אני אוהב לראות – אני לא רוצה להזכיר שם של יישוב יהודי – יישוב יהודי נמחק או שרוף. "נמחק" זה בצלאל סמוטריץ', "שרוף" זה פוגל. אגב, גם את סמוטריץ' צריך לחקור, לא רק את פוגל. סמוטריץ' אמר שהוא תומך במחיקת חווארה. אני מקווה שסמוטריץ' יימחק פוליטית, וגם שכמה פשיסטים מכאן יימחקו פוליטית, יישרפו פוליטית, אבל שלא תישרפו חיים, כי אתם מבינים בשרפה יותר מכל עם אחר. אבל יש ביניכם יהודים ששורפים פלסטינים, הבנת? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אבל אנחנו מגנים אותם - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> ההבדל שאנחנו לא מעניקים להם צל"שים - - - אנחנו לא לומדים מהם ואנחנו לא נותנים להם כסף. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור כעת להצבעה. חברי הכנסת, אנא שבו במקומותיכם, אנחנו עוברים להצבעה, הצבעה על הצעת חוק להסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אוריאל בוסו. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 29 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה, ותועבר לוועדת הבריאות. אני רואה שיש חבר כנסת שרוצה להוסיף את שמו לפרוטוקול. בבקשה. אנחנו מוסיפים לפרוטוקול את חברי הכנסת ואליד אלהואשלה ועופר כסיף. אנחנו עוברים להצביע על הצעת חוק להסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אחמד טיבי. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 25 בעד, אין נמנעים, אין מתנגדים. אני קובע כי גם הצעת החוק הזו עברה, ותועבר לוועדת הבריאות להכנתה לקריאות הבאות. << הצח >> הצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2559/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. אני מזמין את חברת הכנסת לנמק את הצעתה. בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני מתכבדת להביא בפני הכנסת לקריאה טרומית את הצעת החוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין, 2023, ורגע להתנתק ממה שקורה כאן בחוץ, ולדבר על דמעות ועל אימה ועל שתיקה שהצמיחו את הצעת החוק הזו. על אימה מפני כל קול של חלון שנפתח, כל דלת שחורקת; על דמעות של כאב על אובדן התמימות, על אובדן הילדות, אובדן הביטחון באדם, במשפחה; ושתיקה, שתיקה ארוכה, אכזרית וכואבת. ועכשיו אנחנו ננפץ אותה. בזכות אישה אחת שהרימה ראש, הישירה מבט לכאב, לתוקף, לעולם כולו, ואמרה: עד כאן. צדק חייב להיעשות, חייב להיראות. הילה צור, שגם מכבדת אותנו כאן היום בכנסת, עמדה בפנים גלויות מול המצלמה בערוץ 13 וסיפרה בעוצמה ובאיפוק איך נטרפו חייה מגיל 4 עד גיל 19, כאשר פגיעות מין אכזריות נעשו בה על ידי אחיה משך 15 שנים בבית נורמטיבי ורגיל. הצלחת לבנות חיים מדהימים ומשפחה לתפארת, הילה. ואנחנו היום נעמוד כאן כולנו, לא רק חברת הכנסת אפרת רייטן, אלא הילדה אפרת רייטן, בת ה-15, שלמדה איתך ביחד. ויחד איתי כל החברים, והמורים, וכולם איתך כאן. אני רוצה להביא כמה מהדברים שאת כתבת, למסור אותם כאן, ברשותך, מעל הדוכן: שלום, זאת הילה צור. חשפתי את הסיפור שלי לפני כמה שבועות בתוכנית "המקור", בציבור, אחרי שנים רבות של שתיקה. עשיתי את זה כשהבנתי שחל עליי חוק ההתיישנות, שלאין-ספור מקרי האונס שעברתי על ידי אחי הגדול מאז הייתי בת ארבע ובמשך 15 שנים יש תוקף. הם לא נחשבים יותר מבחינה משפטית, הם לא קרו, התיישנו, היו ואינם עוד. והאנס שלי – הטייס, הרופא, איש המשפחה – יכול פשוט להמשיך בחייו כאילו לא קרה דבר, כאילו הוא לא הרוצח של הילדה הזאת שהייתי והאישה שהפכתי להיות. לא התלוננתי אז כי לא היה בי הכוח, כי המשפחה שלי סתמה לי את הפה ושמרתי עליה ועליו. יש עוד נשים רבות כמוני, מאות מהן הגיעו אליי בשבועות מאז החשיפה וביקשו שאתגייס לביטול חוק ההתיישנות על עבירות תקיפה מינית בקטינים בתוך המשפחה, להביא לכך שאישה או איש בכל גיל יוכלו להשיג לעצמם ריפוי וצדק. היום מונחת ההצעה לקריאה טרומית. בשם הילדה שהייתי, בשם אלה שסיפורם נחנק והתיישן ובשמם של הילדים בבית שעוד שותקים, אני פונה אליכם בבקשה לתקן את החוק. אז כן, אני צריכה לבוא ולומר שאחד מבין חמישה ילדים וילדות בישראל חווה פגיעה מינית – פעם זה גילוי עריות, פעם זה מורה בבית ספר, אב, מדריך, חונך, זה באמת לא משנה. כמעט תמיד הילדים והילדות שנפגעים נאלצים לשמור בליבם את הסיפור, לא להוציא אותו החוצה. הם האשמים. קשר השתיקה במקרים האלה מונע ריפוי ומחרב נפשות. פגיעה מינית מערערת לגמרי את היסודות הבסיסיים של כל ילד – ביטחון אישי, כבוד ואוטונומיה, ואתם הופכים להיות בודדים, תוך האשמה עצמית ותחושת בושה צורבת. צריך לבוא ולומר שכבר ב-1994 הונחה הצעת החוק הראשונה הנוגעת להתיישנות בעבירות מין וקטינים. מדובר פה במאבק שהוא קרוב ל-25 שנים, שהיו בו הצלחות מדי פעם והארכת תקופות ההתיישנות. אבל היום אני מקווה שאנחנו בישורת האחרונה – ביטול של תקופת ההתיישנות בעבירות המין בקטינים. כי הגיע הזמן לשבור את קשר השתיקה ולתת לקטינים את היכולת לשיקום ולשחרר אותם מהאשמה. ועכשיו עלינו, המחוקקים בישראל, לדאוג שהמתלוננים והמתלוננות יוכלו לבוא חשבון עם התוקף ללא מגבלת הזמן, כי זה לוקח זמן וזה לוקח אומץ להתעשת. היום אנחנו נעשה את הצעד הראשון, ואנחנו נצטרף לשורת מדינות בעולם, שבהן כבר הבינו מזמן שמעשי הזוועה אלה אינם עם תוקף. יש לבטל את תקופת ההתיישנות, כך, כמו במדינות – בארצות הברית, בדנמרק, בנורבגיה, בקנדה, בשבדיה ובעוד מדינות אחרות. הגיע הזמן שבשנת 2023 תבוטל תקופת ההתיישנות על עבירות תקיפה מינית בקטינים. אני רוצה במקום הזה גם להודות מקרב לב ומעומק ליבי למרכז לסיוע לתקיפה מינית, שפשוט עושים עבודה קשה מאין כמוה וסיזיפית, באמת, בעשרות מקרים מטורפים. הם מסייעים לנפגעים רבים. הם פועלים לערוך תיקונים בחקיקה של הכנסת ולהביא לידיעת הציבור כולו את המידע וההשלכות של התופעות האיומות האלה. אני רוצה גם לשבח את חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה שנרתמו למאבק הצודק הזה וחתמו על הצעת החוק החשובה הזו – לחבר הכנסת חילי טרופר, לחברת הכנסת מירב כהן, לחברת הכנסת קארין אלהרר, לחבר הכנסת אלמוג כהן, לחברת הכנסת לימור סון הר מלך, וכמובן על כך שאנחנו זוכים לתמיכת הממשלה בחוק הזה. אני מבקשת ופונה לכל החברים שיושבים כאן בכנסת הזו, לאשר את הקריאה, את הצעת החוק הזו בקריאה הטרומית, לסלק ביחד את תחושת החנק שרובצת על כל מי שנפגע בעבירות האיומות האלה. אני בטוחה, ואני מסתכלת עלייך, הילה, ואת כבר אישה בוגרת וחזקה, כמו שאמרתי, עם קריירה ומשפחה מפוארת. אבל אני בטוחה שגם בך, כמו ברבים, עדיין נמצאת אותה ילדה. אני מקווה שכאן אנחנו נצליח לשחרר את אותה ילדה, אותה ילדה שלך ואותם ילדים וילדות אחרים. אני קוראת לכולם להצביע בעד החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחברת הכנסת רייטן. אני מתכבד להזמין את שר המשפטים וסגן ראש הממשלה יריב לוין להשיב. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, חברות וחברי הכנסת, ראשית, אני מבקש לברך את חברת הכנסת אפרת רייטן מרום ואת חברי הכנסת ששותפים להצעה הזו, שבאה גם בהמשך להצעת חוק שהעברנו כמדומני בשבוע שעבר, של חבר הכנסת רביבו, בנושא הזה. בהחלט מדובר בסוגיה חשובה מאוד ובנושא שראוי להסדיר אותו בצורה נכונה. הצעת החוק מבקשת לבטל את תקופת ההתיישנות בכל עבירות המין שבוצעו בקטינים, ובכלל זאת אינוס, מעשה סדום, בעילה אסורה ומעשה סדום בהסכמה, יחסי מין בין מטפל למטופל ויחסי מין בין מטפל נפשי למטופל, מעשה מגונה ומעשה מגונה בפומבי. בנוסף מבקשת הצעת החוק לבטל את תקופת ההתיישנות בעבירות האינוס, מעשה סדום ומעשה מגונה שבוצעו בנסיבות מחמירות. ההצעה מבקשת גם לקבוע כי במקרים שבהם חלפה תקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף 9(א) בעבירות כאמור לעיל, לא יוגש כתב אישום אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה. בדברי ההסבר להצעה נאמר כי פגיעה מינית מערערת את הנחת היסוד הבסיסית לגבי ביטחון אישי, כבוד ואוטונומיה. לצד זאת, פגיעה מינית נחווית פעמים רבות בבדידות קשה, תוך האשמה עצמית ותחושת בושה צורבת, ועל כן היא טראומתית במיוחד. את הפגיעה מלווה לרוב גם החשש מאיבוד מעגלי התמיכה השונים, והדבר מהווה גורם מעכב משמעותי בחשיפת הפגיעה, במיוחד בקרב קטינים. ואכן, במקרים רבים, לאחר שהם משתפים בדבר הפגיעה הם נותרים ללא תמיכה חברתית, קהילתית ולפעמים אפילו משפחתית, משום שהם לכאורה נתפסים כאשמים בכך שהפרו את מה שאפשר לכנות "קשר השתיקה", והדבר הזה רק מגביר עוד יותר גם את הפגיעה וגם את החשש של מי שחווה אותה מלבוא ולהתלונן ולהציף את הדברים. נדמה לי שאי-אפשר אלא לחתום בשתי ידיים על הדברים האלה שנאמרו בדברי ההסבר להצעת החוק. התכלית וההיגיון בביטול תקופת התיישנות בכלל, ובוודאי במקרה הזה, נועדה להכיר בקשיים האינהרנטיים שבפניהם ניצבים נפגעי ונפגעות עבירות המין בבואם לדווח על מעשה הפגיעה. בבסיס ההצעה עומדת תפיסה, שבעיניי היא נכונה מאוד, שלפיה לחברה יש עניין – הייתי אפילו אומר שאין למעלה ממנו – בהעמדה לדין של פוגעים מינית בקטינים – אני חושב שזה מהפשעים המזעזעים שישנם – ובפוגעים שביצעו עבירות מין חמורות, וזה כמובן גם בשל הערך המוגן, ובוודאי וקודם כול ולפני הכול בגלל הנזק הנורא נורא שנגרם למי שחווה פגיעה מהסוג הזה. אני חושב שזאת הזדמנות, ואני מצטרף כאן לדברים של חברת הכנסת רייטן מרום – כמו בהרבה מאוד הצעות חוק, בעיקר הצעות החוק מהסוג הזה, שבאמת מטפלות בדבר שהוא כואב ובמשך שנים ארוכות לא היה מי שיקום ויזעק את הזעקה. אני חושב שכולנו חייבים תודה גדולה להילה צור, שבאומץ רב חשפה את הסיפור הבאמת-קשה והנוגע ללב שלה, ואני חושב שהיא מהווה דוגמה ומופת יוצאי דופן בשני היבטים – גם באומץ הלב לחשוף את הדברים ולגרום לכך שהם יבואו למודעות שלנו ונתקן אותם, וגם כמובן בדרך המופלאה שהיא עשתה בעצמה. אני חושב שזו זכות גדולה עבור כולנו לממש את הקריאה הזאת שלך, הילה, ולקדם את הצעת החוק החשובה הזו. אנחנו באמת נידרש – יש כאן דברים שצריך לדייק אותם בין הגורמים הרלוונטיים השונים, בפרט כמובן גורמי המקצוע במשרדי הממשלה הרלוונטיים, ולפיכך, בהמשך גם למה שעשינו בשבוע שעבר עם הצעת החוק של חבר הכנסת רביבו, הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, והמשך החקיקה יהיה בהסכמות עם משרדי המשפטים, הרווחה, השוויון החברתי והמשרד לביטחון לאומי, שהם הגורמים הנוגעים בדבר. אנחנו גם מקדמים עבודה שכבר התחילה עוד קודם בנושא הזה, ונשתדל להביא בהקדם הצעת חוק ממשלתית שאפשר יהיה להצמיד אליה את כל ההצעות. אני אומר כאן מראש שאם אני אראה שהתהליך הזה מתעכב, אנחנו נמצא את הדרך כדי להתקדם ולא ליצור מצב שהדברים יתעכבו כאן תקופה ארוכה, אבל הנושא בהחלט נמצא בראש סדר העדיפויות, ונעשה מאמץ גדול להשלים אותו בהקדם. אני כמובן מבקש מהכנסת כולה להתאחד סביב הצעת החוק החשובה והצודקת הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לשר לוין. חבר הכנסת משה ארבל ביקש להתנגד להצעת חוק זו, ואני מזמין אותו לנמק את התנגדותו. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני עמדתי הראשון מעל בימת הכנסת, בדיוני הוועדות ובראיונות, לגנות בחריפות את דבריו של חבר הכנסת צביקה פוגל, הדברים הללו שנאמרו בסוגיית חווארה. יחד עם זאת, הדאבל-סטנדרט וההחלטה החמורה והמסוכנת של היועצת המשפטית לממשלה לקרוא לפתוח בחקירה פנימית נגדו היא מדרון חלקלק מסוכן, היא פוליטיזציה של הליכים - - << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - לא לאשר לעבריין להיות שר? אתה לא מתבייש? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> - - שסותמים פיות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אני רוצה – כן, מכובדי, מכובדי, אדוני יושב-ראש הכנסת לשעבר - - - << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אתם חבורה של פושעים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, רשות הדיבור לחבר הכנסת ארבל ולו בלבד. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> גברתי חברת הכנסת בן ארי, תקשיבו - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> תעשה דיון - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, רשות הדיבור לחבר הכנסת ארבל. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> לא יכולת להתאפק לעשות את זה בדיון אחר? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> תקשיבו, ותקשיבו טוב - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. לא, לא לצעוק יותר חזק כדי שהיא תשמע, אין צורך. בבקשה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, תקשיבו ותקשיבו טוב: דאבל-סטנדרט, קווים לדמותו. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - לך תכשיר עבריינים. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני פניתי בנובמבר 2021 ליועץ המשפטי לממשלה - - - << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> - - - אתה מדבר על דאבל סטנדרט? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת אורנה ברביבאי, אני קורא אותך בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> בנובמבר 2021 פניתי ליועץ המשפטי לממשלה בעקבות ציוץ בטוויטר שכתב משתמש בשם נועם אייל על תמונה שבה נראים חסידים חוגגים – שימו לב – "צריך להתחיל לנצל הזדמנויות כאלה, לאטום את האוהל ולהזרים פנימה גז". פניתי ליועץ המשפטי לממשלה לקרוא לפתוח בחקירה פלילית, כי צריך את אישורו למשטרת ישראל - - << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> בחוק התיישנות על עבירות מין זה מה שחשוב לך להגיד? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה ראשונה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אין עבירות מין, מיכל, אין עבירות. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אין עבירות מין - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> - - וב-12 בינואר – באיחור רב, כמובן – קיבלתי מכתב חתום על ידי לשכת המשנה לפרקליט המדינה שבו הוחלט – שימו לב, "להזרים פנימה גז", כן? לאחר פנייתך כאמור, בשים לב לדברים הללו, מדובר בפרסום חמור ומעורר שאט נפש שאנו סבורים שאין לו מקום בשיח הציבורי. הפרסום עשוי, לטעמנו, לקיים את הרכיב התוכני של עבירת הסתה לאלימות. עם זאת, לצורך התגבשות עבירת הסתה לאלימות נדרש להצביע על רכיב הסתברותי לצד הרכיב התוכני. לנוכח האמור, לא מצאנו להורות על פתיחה בחקירה בעניין הנילון – על הזרמת גז, רבותיי, להשמדה המונית של חרדים. אני נגד הדברים שצביקה פוגל אמר, אבל אני נגד סתימת פיות לחברי כנסת באמצעים פנימיים. הדבר הזה חמור. אדוני שר המשפטים, אני קורא לך להתערב בעניין הזה. תודה רבה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הוא יתערב - - - << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> רק ב"דרעי 2" הוא יתערב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. האם המציעה מעוניינת להשיב להתנגדות? לא. אם כך, נעבור לצבעה. חברי הכנסת, אנא שבו במקומותיכם. אנחנו מצביעים על הצעת החוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לקרוא לסדרן. סדרן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סדרן, בבקשה, לחברת הכנסת קארין אלהרר. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 40 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת, נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 40 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. בלי מחיאות כפיים, השרה גלית דיסטל. תודה. אחר כך תתרגשו יחד. בכל אופן, ההצעה עברה, ואנחנו מוסיפים לפרוטוקול את שמו של השר ניר ברקת. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. אני קובע שההצעה תעבור – לאיזו ועדה? << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הוועדה למעמד האישה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מעמד האישה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ביטחון לאומי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תעבור לוועדת הכנסת לצורך החלטה לאיזו ועדה זה יגיע, מאה אחוז. << הצח >> הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/4/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אופיר כץ) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אופיר כץ. גם להצעה הזאת יש הצמדות נוספות, אבל אני מזמין כעת את חבר הכנסת אופיר כץ לנמק את הצעתו. עשר דקות, בבקשה, לרשותך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בתוך כל הבלגן והצעקות אני רוצה רגע של כנות: תפקיד יו"ר הקואליציה הוא תפקיד לא פשוט, קשה. אתה מתמודד עם הרבה משברים בכל יום ולפעמים גם כמה פעמים ביום. אתה צריך לעסוק בזה זמן רב מהיום שלך בשביל לשמור על הקואליציה, שאני מאמין בכל ליבי שעושה ותעשה טוב למדינת ישראל. לפעמים זה דורש ממך ולוקח ממך זמן, ואתה מתעסק בדברים שהם בשיא השיח התקשורתי והציבורי. אבל הרגעים שמרגשים באמת, הרגעים שנוגעים באמת, הם הרגעים האלה, שבהם אני זוכה כמחוקק לקדם יוזמות שלי שנוגעות באזרחי ישראל ובחיילי צה"ל. החוק הזה הוא זיקוק של מה שנכון וצודק בחברה הישראלית – 100% מימון לשכר לימוד ללוחמי צה"ל. ככה פשוט, ככה נכון. מסלול החיים של הצעירים שלנו שונה משל צעירים אחרים בעולם. הצעירים שלנו מתגייסים לשירות במדינת ישראל, מקדישים כמה שנים לשירותם הצבאי; הלוחמים שלנו מסכנים את חייהם, מוותרים על החופש שלהם על מנת לשמור על ביטחון המדינה וביטחון אזרחיה. במהלך השנים האלו הם מתקיימים מדמי הקיום הצבאיים, שאינם מאפשרים להם לחסוך לצורך לימודים אקדמיים ורכישת מקצוע. רק לאחר תום שירותם הצבאי הם יכולים להתחיל לחסוך למטרות אלו. הצעת החוק הזאת תעזור ללוחמות וללוחמים היקרים והאהובים שלנו בהתמודדות עם עומס ההתחייבויות המוטלות עליהם עם השחרור. אנחנו נותנים להם מימון שכר לימוד מלא במוסדות להשכלה גבוהה; אנחנו נגביר את ביטחונו הכלכלי של הלוחם המשוחרר, נחזק את מעמדו החברתי, וכיוצא מזה גם תרומתו היצרנית לחברה הישראלית תגבר. אני שמח ונרגש שאני זוכה להוביל את המהלך הזה למען אלה שמחרפים את נפשם למען מדינת ישראל. זה מגיע להם בזכות, ולא בחסד. כל אימא שערה בלילות ודואגת כשהבן שלה בפעילות בשכם; כל אבא שנוסע למחסום להביא לבת שלו אוכל בשבת – מגיע להם לראות את הילדים שלהם מסיימים תואר, מתקדמים, עולים על המסלול הנכון בחיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון מאוד, כל מילה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה, טלי. אנחנו גאים בכם על השירות שאתם עושים למען המדינה, על הלילות ללא שינה, על העמידה בתנאים הקשים, על המחויבות שלכם למען מדינת ישראל. אתן ואתם הפנים היפות של מדינת ישראל. אני מודה לחברי השר יואב קיש, שהוביל את המהלך הזה גם בכנסת הקודמת וגם בכנסת הזאת. מהרגע הראשון זה החוק הראשון שהוא חוקק, וזה החוק שמרגע הקמת הממשלה וועדת השרים, הוא דחף בשביל לקדם אותו על מנת שבאמת נעביר אותו בהקדם האפשרי. אני מודה גם לשר הביטחון יואב גלנט על התמיכה בחוק, אני מודה לשר המשפטים יריב לוין גם כן על התמיכה בחוק – תודה, אדוני; לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהביע גם הוא את תמיכתו בחוק. ובכלל אני חושב שאם אני אמנה את כל האנשים – אדוני שר הביטחון, בדיוק הזכרתי אותך והודיתי לך על התמיכה בחוק, על הנכונות להעביר אותו כמה שיותר מהר. תודה בשמי, בשם חברי הכנסת וכמובן, בשם חברי צה"ל - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אופיר, תגיד שהבטחנו וקיימנו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> - - כמובן, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' על התמיכה. אני מלא תקווה שנוכל לקדם אותו במהירות האפשרית ולעשות צדק ללוחמים שלנו. ולסיום, כשאומרים ממשלת ימין, זאת בדיוק הכוונה – להעביר חוק כזה בלי טובות של התנועה האסלאמית, בלי להיות תלויים בתומכי טרור, אם להעביר חוק למען חיילי צה"ל או לא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> די כבר עם הפייק הזה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לנו אין את התנאים האלה. מנסור, אתה לא רצית לתמוך בחוק הזה. בממשלה הזאת אנחנו לא צריכים אותך, אנחנו לא תלויים בך. יש לנו 64 שיצביעו. בניגוד לממשלה הקודמת, אנחנו לא צריכים את החסדים שלכם. אנחנו מעבירים את החוק הזה למען חיילי צה"ל בלי לשאול אף אחד מכם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לך יש שר בממשלה שלא מגנה תקיפה של חיילי צה"ל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם הייתם תלויים בהם, אנחנו לא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתם הצבעתם נגד אז. למה הצבעתם נגד? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זאת ממשלת ימין על מלא, לחוקק לחיילי צה"ל בלי התנועה האסלאמית, בלי הרשימה המשותפת, בלי חד"ש, בלי תע"ל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> רק מפלגות ימניות. אנחנו מעבירים את החוק למען חיילי צה"ל בלי טובה של אף אחד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, רבותיי חברי הכנסת. תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש ועדת הכנסת ויושב-ראש הקואליציה, על הצעת החוק החשובה. בטרם ישיב שר הביטחון על הצעת החוק הזאת, הוצמדו – חברי הכנסת, ברוגע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רציתי להזכיר לו, לחברנו היקר אופיר כץ - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה נושא כמעט קונצנסואלי. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא, אנחנו ה-BDS - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> צריך להזכיר להם שהם רצו 60% ועכשיו 100%. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש לנו מספיק על מה להתווכח בהמשך היום. תשאירו אנרגיות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> 100% עכשיו. אתם לא רציתם, שכחת? << הצח >> הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1280/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אלי דלל) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, להצעת החוק הזאת הוצמדה הצעת חוק קליטת חיילים. חברת הכנסת קטי שטרית, חבר הכנסת רון כץ, חברי הכנסת. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - שלנו בצורה הכי פשוטה. אל תחשבו שהם מטומטמים - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו על מלא מלא מלא. ממשלת ימין על מלא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית, אני רוצה להמשיך בסדר-היום. חברת הכנסת דבי ביטון, חבר הכנסת רון כץ. להצעת החוק הזאת הוצמדה הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אלי דלל. יעלה ויבוא, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אין חצי חייל, יש חייל מלא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית, הגעת עם אנרגיות כבר בבוקר לוועדת הבריאות. תשאירי קצת להמשך היום. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתם לא רציתם על מלא. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה, חברת הכנסת דבי ביטון וחברת הכנסת קטי שטרית, אני מבקש להפסיק את ההתנהלות, את ההתלהמות. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> 12 שנים יכולתם לעשות את זה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה, תכף גם אתה צריך לעלות. אתה רוצה שככה יפריעו לך? חבר הכנסת אלי דלל, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> טוב, דלל, בוא נכבד אותו. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חיילי צה"ל נותנים מאה אחוז, ולכן מגיע להם שניתן להם 100% ולא 75%. חיילי צה"ל נותנים את הנשמה, נותנים לנו את החיים שלהם כדי שאנחנו נוכל לחיות פה בביטחון, בשלום. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> וזורקים עליהם אבנים. לא שמענו את ראש הממשלה מגנה. << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להזכיר שבחיילי צה"ל הקרביים יש גם חיילים דרוזים, ויש חיילים מוסלמים, ויש בדואים, ואנחנו מתכוונים לכל החיילים הקרביים. מטרת הצעת החוק הזאת היא להוקיר את תרומתם של חיילי צה"ל ולומר להם תודה. בהזדמנות זאת אני רוצה להודות לחברי יו"ר הקואליציה, שעושה עבודה יום ולילה, חבר הכנסת אופיר כץ, על היוזמה המשותפת ותרומתו להצעת החוק, וגם לשרים – לשר יואב קיש, לשר הביטחון גלנט, לשר המשפטים יריב לוין ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. החזון שלי הוא לאפשר תואר או מקצוע לכל חייל משוחרר, קל וחומר חייל קרבי. הנתונים מצביעים על כך שחיילים משוחררים משתלבים כשלוש שנים מאוחר יותר באקדמיה ובמשק. ומכאן החשיבות הרבה של הוקרת החיילים המשוחררים מייד עם שחרורם. תכלית ההצעה היא להביע הוקרה לחיילים המשוחררים משירות סדיר ששירתו בתפקידי לחימה. אנחנו רוצים לתת להם גמול נוסף עבור השירות בתפקידים אלו נוכח הקושי הייחודי וסיכון החיים הגלום בשירות בתפקידי לחימה, כל זאת מעבר לזכויות הניתנות להם היום על פי חוק, לכל המשרתים. בנוסף, הצעה זו תעודד חיילים לשירות בתפקידי לחימה. צה"ל הוא צבא העם, אבל היום הנתונים מראים שרק 57% מתגייסים לצה"ל, ולא כולם מסיימים את השירות עד הסוף. ההצעה הזאת תגביר את המוטיבציה לגיוס ואת העצמת משרתי החובה בכלל והלוחמים בפרט, וזאת תהיה הכרת התודה שלנו כלפיהם. בנוסף, זה יגביר את המוטיבציה לסיום שירות מלא. בכנסת הקודמת, כשהיינו באופוזיציה, נלחמנו על מנת להעלות את המימון של הלוחמים ל-75%, וההסתייגות שלנו התקבלה. הבטחנו שנמשיך עד שהלוחמים יקבלו 100%, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים היום. אני מבקש מכל חלקי הבית להצביע בעד החיילים שלנו, להכיר להם תודה, ואנו אומרים להם תודה. אני מבקש מכל חלקי הבית להצביע בעד הצעת החוק הזאת. זו חובתנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלי דלל. << הצח >> הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1424/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) להצעת החוק הזאת הוצמדה הצעת חוק נוספת, הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת שרון ניר, יבגני סובה ויוליה מלינובסקי. יעלה ויבוא חבר הכנסת יבגני סובה להציג את הצעת החוק. מספרה פ/1424/25. בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד שר הביטחון, חבריי חברי הכנסת, אני מדבר כאן בשם חברתי לסיעה, חברת הכנסת תת-אלוף במילואים שרון ניר, היא בדרך לכנסת. אני מברך בוודאי על היוזמה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> למה היא מתעכבת? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> למה היא מתעכבת? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אלמוג. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה מוסיף לי. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור עכשיו? מה זה קשור? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> למה? כי היא השתתפה בהרצאה חשובה. היא תגיע, תשאל אותה איפה היא הייתה בבוקר. זה הכול, סגן שר שלא הפך לסגן שר. זה בידידות, אלמוג. אתה מוסיף לי. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני בראש שלי שר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא סגן שר? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, לא סגן שר. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אבל בראש הוא שר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יש יותר מדי סגני שרים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני אחזור על המשפט. אני מדבר כאן בשמה של חברתי לסיעה, חברת הכנסת תת-אלוף במילואים שרון ניר, שאכן הצמידה את ההצעה והגישה הצעה דומה. אני חייב להגיד שההצעה הזאת, גם של חברי אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה, היא קרן אור בממשלת החושך. חיילים קרביים וחיילים שמקבלים את המלגה – אנחנו יודעים שהחוק הזה ידוע בשמו "ממדים ללימודים" – זה הרעיון שבא ב-2018, כששר הביטחון היה אביגדור ליברמן, ולצערי, מסיבות שונות, כאלה ואחרות, לחוק הזה לקח כמה שנים עד שהוא הפך לחוק, אבל טוב שאנחנו לא תלויים בתרומות פרטיות, טוב שהפסקנו לחשוב ולהסתכל כמה ידידים שלנו מעבר לאוקיינוס תורמים לנו בשביל לתת לחיילים שלנו, וטוב שבסופו של דבר ממשלת ישראל קיבלה החלטה בכנסת הקודמת להפוך את זה בחקיקה. ואתם יודעים מה, גם טוב שהיום זה מגיע ל-100%, ולא כמו שזה היה. אבל אדוני היושב-ראש, אני רוצה להזכיר לך, כי אתה היית בכנסת הקודמת בניגוד לחלק מחבריי שלא היו בכנסת הקודמת – א. שישאלו שאלה, למה זה לא עבר בזמנו? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בזכותנו הם קיבלו יותר. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רגע, אני מסביר. אתם התנגדתם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בזכות ההתנגדות שלנו הם קיבלו יותר. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - אתם לא רציתם להצביע, כי המטרה שלכם להפיל את הממשלה, אופיר, הייתה קודם כול, מעל כל המטרות - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הצבענו בעד ונתנו להם יותר. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - לטובת החיילים ולטובת המדינה. אל תספר לי סיפורים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בזכות ההתנגדות שלנו הם קיבלו יותר. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם היה לך חשוב כבר אז לעשות את זה, היית בא ומדבר איתנו והיית מעביר את זה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בזכות ההתעקשות שלנו הם קיבלו יותר. אתם רציתם 66%, והבאנו ל-75%. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל אתם שמתם את טובתכם האישית מעל טובת החיילים. כן, אני לא מסתיר את זה, היינו בסיטואציה פוליטית לא פשוטה, אבל אתם אמרתם: לא אכפת לנו מהבעיות של החיילים, לא כאבי בטן, לא נפגעי אונס. זה מה שאתם אמרתם. לכן כשהגענו למצב, דרשתם 100%, ואז מצאנו שההסתייגויות שלכם, אופיר, היו 75%, וכך עצרנו ב-75% מימון. אני מזכיר לכל אלה ששכחו. חברים, האופוזיציה דאז, הקואליציה היום, כלל לא הצביעה בעד החוק הזה. אל תספרו לי סיפורים. למה לא הצבעתם בעד החוק הזה? לח"כים החדשים אני אזכיר, כי הרשימה המשותפת, השותפה שלכם, ביקשה להפוך את ההצבעה הזאת להצבעת אמון בממשלה. גם פה לא יכולתם לעשות ולהצביע בניגוד למה שקורה בבית הזה, ולהגיד שהחיילים יותר חשובים מהמשחקים הפוליטיים שלכם. אל תספרו סיפורים. טוב שהחוק הזה מתקבל, טוב שזה 100%, אבל אל תנופפו ואל תגידו: אנחנו דאגנו לחיילים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אנחנו העלינו לחיילים ומעלים היום. הם לא צריכים טובות - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו התחלנו לדאוג, ואנחנו עשינו את זה אחרי ששנה שלמה חיילים קרביים – חילקו את המלגה הזאת, ממדים ללימודים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון מלא לתוכנית "ממדים ללימודים"), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1761/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> להצעה הזאת הוצמדה הצעת חוק לקליטת חיילים משוחררים, (תיקון – מימון שכר לימוד מלא, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. יעלה ויבוא. הצעת חוק פ/1761/25. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, עד שיש לנו דבר טוב שאנחנו מביאים ביחד, ואישרתם גם להצמיד את ההצעה שלי - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כמו שאמרת, אנחנו ביחד. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - למרות שהגשתי באיחור, אישרתם להצמיד, גם אתה וגם יושב-ראש הכנסת, אז אנחנו עושים פה מעשה טוב היום. אז למה אנחנו צועקים עד שאנחנו עושים משהו טוב? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא צעקנו. מי שאמר: אני, אני, אני - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גם עכשיו את צועקת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה בדיוק מה שרציתי להגיד לכם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, גם כשמסכימים, אתם דואגים להרים את הטונים, את הווליום? מנהלים דו-שיח. אבל גם כשיש הסכמות, אתם מנהלים את זה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רגע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מה קרה? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אופיר אמר יפה, יפה, ואז סכין. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת ביטון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הוא אומר משהו טוב. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רגע. ביטון, ביטון. חברת הכנסת ביטון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חברת הכנסת ביטון, הלוואי שבאופוזיציה היו עוד אנשים אחראים כמוך. אגב, דעותינו נוגדות לא פעם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, אני צריך לעצור לו את הזמן. יש לנו היום עוד - - - << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לעצם הדבר, תקשיבו, זה חשוב, גם יש פה עניין לא רק של מה שאנחנו מקדמים היום, אלא גם הכרת הטוב להרבה מאוד אנשים. הרעיון הראשון לחוק ממדים ללימודים הגיע מהרמטכ"ל גדי איזנקוט, שהוא חבר בבית הזה. אפשר שקט, בבקשה? אגב, הוא קיבל את זה משר הביטחון ליברמן, שבא ואמר – מנסור, יש גם כמה ערבים שמקבלים את המלגה הזאת, אז תקשיבו לי, אל תפטפטו, בבקשה. ליברמן כשר ביטחון גיבה את הרמטכ"ל, והם יצאו לדרך עם הפרויקט הזה. אלא מה? אפשר לא לפטפט שם ביציע? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סיעות. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ברקת, זו מלגה חשובה. בוא לפה, לכיסא שלך – חיילי צה"ל. בוא לפה, בבקשה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת ביטון, אתה מורה או שאתה גננת? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, אנחנו מדברים על דבר טוב, אז קצת - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ניתן לך עוד 40 שניות, מה שאתה יכול להספיק. בבקשה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> איך 40 שניות? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 40 שניות, כי אתה מנהל פה את המליאה בינתיים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תן לי על כל ההפרעות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה. דבר לגופם של דברים ותסיים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> השר ליברמן גיבה את הרמטכ"ל והתוכנית יצאה לדרך, אלא שהיא הייתה תלויה בתורמים, ומשבר הקורונה הפך לחמור. הייתי שר במשרד הביטחון. עד לקורונה ביקשו 5,000 לוחמים וזכאים את המלגה הזאת; בקורונה ביקשו 15,000 חיילים, ונתקענו בלי כסף של תורמים כשהתרומות ירדו ובלי תקציב מדינה. ופה הייתה פעולה גם של ישראל כץ ועוד אדם זכור לטוב, חבר הכנסת יצחק כהן מש"ס, ביחד עם מפעל הפיס, ביחד עם קרן רוטשילד. העמדנו את אותה שנה על הרגליים והגענו למסקנה שהכסף הזה חייב לבוא מקופת המדינה ולהפסיק להיות תלוי בתורמים. ואכן, הבאנו לפה הצעת חוק, וגם בהצעת החוק הקודמת הייתה פשרה יפה בין קואליציה לאופוזיציה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לסיים, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> החוק המקורי עמד על 66%, ובלילה סוער בהסכמת הקואליציה והאופוזיציה, ברוב מוחלט של הבית, העלינו אותו ל-75%. היום, אופיר כץ ואנוכי וכל יוזמי החוק מביאים אותו ל-100%. ויש מקום לתת ללוחמי צה"ל, לחיילים הבודדים, לזכאי תשלומי המשפחה, 100% מלגה. אחת הסיבות שאנחנו עושים את זה – יש מי שמקבל מקצוע בצבא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לסיים, חבר הכנסת ביטון. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הוא יכול להיות איש הייטק, הוא יכול להיות איש סייבר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - עוד דקה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני ביקשתי שייתן לך עוד דקה. אתה אומר דברים חשובים, אז עוד דקה, לא יקרה שום דבר. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בוסו ייתן. אני רק אסיים את הנקודה הזאת, בסדר? כי זה מהות החוק. כשחשב על זה הרמטכ"ל, לוחם מגולני, ראינו שאנשי סייבר, טכנולוגיה ותכנות ישר יוצאים לחיים עם משכורות עתק, כי ההכשרה שלהם בצבא נתנה להם פרנסה. הלוחם בגולני נתן את גופו ונשמתו – במאג, בשנתיים של ההכשרה והלחימה – ואמרנו: הוא יקבל כלי מהמדינה להתחיל את החיים באמצעות מלגה לכל התואר שלו. כיוון שכך, אני רוצה לברך, אופיר כץ, אני רוצה לברך אותך ואת כל יוזמי החוק, ואת יואב קיש, שנברך על המוגמר פה, ונביא את זה גם לקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. יעלה וישיב במשולב חבר הכנסת שר הביטחון יואב גלנט, בבקשה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> רגע, מה עם התנגדות? מתי התנגדות, אחר כך? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לאחר התשובה. אלוף במילואים מתנגד לממדים ללימודים, אלעזר? זה צריך להיות דרמטי. ראש אכ"א. עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> שר הביטחון יואב גלנט: << דובר >> זה הכול? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תנצל את מרב הדקות, ואנחנו נתחשב. << דובר_המשך >> שר הביטחון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חוק החיילים המשוחררים, שעליו אנחנו דנים כעת, הוא ביטוי נוסף למחויבות העמוקה של המדינה כלפי חיילי צה"ל - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יואב, תרים את המיקרופון. << דובר_המשך >> שר הביטחון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חוק החיילים המשוחררים, שאנחנו דנים עליו היום, הוא ביטוי נוסף למחויבות של המדינה כלפי חיילי צה"ל, שמסיימים את שירות החובה, לאחר שהם משקיעים בין שנתיים לשלוש מזמנם, בתוקף חוק. אנחנו צריכים לתגמל, להוקיר ולהעריך את פעולתם למען מדינת ישראל, למען אזרחיה, ולהגנתה. הלוחמים של צה"ל מגנים על כל אחת ואחד מאיתנו בכל יום, וזהו המעט שאנחנו יכולים לתת להם. המלגה הזאת, שבעבר הייתה 75% מדמי הלימוד באוניברסיטאות, תעלה ל-100%. אני חושב שהתהליך הזה הוא תהליך חשוב וראוי, שקשור למאבק שאותו ניהלנו מספסלי האופוזיציה לפני שנה, בהצלחה גדולה. אני שמח שנופלת בחלקי הזכות, ואני גאה בכך שאני מביא את ההצעה הזאת, ובהמשך אקדם אותה, כך שנעלה ל-100%. בעבורנו, חברי הכנסת, זו חובה שיש בה זכות גדולה: לצמצם את הפערים בעבור כל אחת ואחד מטובי בנינו ובנותינו. הנושא הזה, אגב, הוא לא חדש בעבורי. הוא קרוב לליבי מאז ומעולם. לפני למעלה מ-20 שנים זכיתי – עם חברי, איזי לוי משיקגו – להקים את מה שידוע כיום כקרן אימפקט. הארגון הזה הוקם ביוזמה של חברי איזי, וצירפנו אלינו את אל פרנק ואחרים, יהודים טובים משיקגו. היום יש 20,000 – קצת פחות, 19,700 – מלגאים שכל אחת ואחד מהם מקבל בימים אלו 5,000 דולר בשווה ערך לשנה על מנת ללמוד. בעבר זה היה 4,000, בעקבות העלייה זה הגיע ל-5,000. הפעולה הזאת הביאה לכך שיש לנו כ-20,000 חיילים משוחררים – לוחמים ותומכי לחימה מרקע סוציואקונומי שמחייב את זה – ואני חושב שזה עשה שינוי בחברה הישראלית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> שר הביטחון יואב גלנט: << דובר_המשך >> חשוב ביותר שהממשלה תיכנס לנעליים של גורמים פרטיים, שבעבר עשו את זה – רובם מיהדות ארצות הברית, אבל גם אזרחים מדרום אמריקה, מאירופה, וגם מישראל תרמו לקרן. כעת יש לנו את ההזדמנות להעביר את הנושא הזה בהחלטה ממשלתית, בעבור האוכלוסיות שראויות לזה. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים מצטרפת לשורה של מהלכים, שאנחנו נעביר בקרוב בחקיקה ממשלתית, למתן הטבות נוספות למשרתים בשל השירות שאותו ביצעו וכגמול מינימלי וראוי למה שהם עושים למען החברה הישראלית, למען מדינת ישראל, כפי שהוא בא לידי ביטוי בתפקידי לחימה שונים. אגב, כאשר העברנו עכשיו את התקציב, שיגיע אל הכנסת בקרוב – העברנו אותו בהחלטת ממשלה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> שר הביטחון יואב גלנט: << דובר_המשך >> כאשר העברנו את התקציב, בתוך התקציב הזה יש גדולות ונצורות למען חיילי צה"ל בחובה, בעיקר אלה שמשרתים במערכים לוחמים, במערכי מודיעין, ובמערכי טכנולוגיה. אנחנו נתגמל אותם באופן שונה לגמרי גם תוך כדי השירות – דבר שהוא שינוי מרחיק לכת מכל מה שהיה. אני שמחתי שקבוצה של חברי כנסת מתוך הקואליציה ומתוך האופוזיציה החליטה להביא גם הנושא הזה, שמקודם בהצעה ממשלתית, במסגרת הצעת חוק פרטית, אנחנו נעביר את הקריאה הטרומית במשותף, ולאחר מכן נצרף את הדברים להחלטה ממשלתית. אני מודה לחברי הכנסת השותפים להצעה: אופיר כץ, מיכאל ביטון, שרון ניר, יוליה מלינובסקי, אלי דלל ויבגני סובה, ולכל מי שתומך. אני מבקש ופונה לכל חברי הכנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה להצביע בעד הצעת החוק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר הביטחון חבר הכנסת יואב גלנט על התשובה החשובה ועל היוזמה החשובה. ביקשו להציג התנגדות להצעות החוק הללו. חבר הכנסת אלעזר שטרן ביקשת לעלות. האלוף במילואים, אל תגיד לנו שאתה מתנגד, זו עומדת להיות דרמה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתי השרים, אני הגשתי הצעת חוק כזאת. כתבתי בכנסת השמונה-עשרה, ב-2018, והגשתי בכנסת העשרים-ושתיים. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> בכנסת העשרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - שהוא מתנגד, אבל הוא יצביע בעד. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יואב, אל תתערב עכשיו. אדוני שר הביטחון, אני רוצה לברך אותך על היוזמה הזאת, גם על קרן אימפקט וגם על קרן הישג. אנחנו מכירים את היוזמות האלה, ואנחנו מברכים עליהן. אף אחד כאן – אף אחד – לא יעשה לי מבחן על הדאגה שלי לחיילי צה"ל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא צריכים לעשות - - - << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד לכם מה אתם כן עושים לי. אתם מוציאים אותי החוצה מההצבעה הזאת, שתעבור. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך למה, אופיר. למה אתה מוציא אותי החוצה? בגלל שכשאתה כאן, ואתה עולה להציג הצגה כל כך חשובה, שיש עליה קונסנזוס, אתה לא יכול להתחמק מטיפוח השנאה שבך ובממשלה שלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ומה אתה עושה עכשיו? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך שתדע טוב: יש מוסלמים – שר הביטחון יודע את זה – יש מוסלמים שעושים ועשו למדינה הזאת יותר ממני. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אז למה המוסלמים לא אפשרו לכם להעביר את זה? אז למה הם לא אפשרו לכם - - - << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה מקבל משכורת מה-BDS? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אז למה לא הצלחתם להעביר את זה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יותר ממני. גם יותר ממך. גם יותר ממך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה לא הצלחתם להעביר את זה? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה מקבל משכורת מה-BDS? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תתערב, גם יותר ממך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. חברי הכנסת. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשאתה עולה לכאן ואתה מציג הצעת חוק חשובה כל כך, לפחות היית אומר: דואגים לחיילי צה"ל, שיש בהם יהודים ולא יהודים, דרוזים, מוסלמים ונוצרים. אתה עולה לכאן בימים האלה שבהם השנאה נותנת את פירותיה, אלה אותן שנאה והסתה שיש לכם פרופסורה לטפח. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לומדים מיאיר לפיד. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> וגם בהצעת חוק חשובה כל כך אתה לא יכול להימלט מלעשות הבדל בין אדם לאדם, בין יהודי למוסלמי. לא תקדש - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה כואב לך? שאמרתי שאתם לא הצלחתם להעביר בגלל שמנסור לא נתן לכם? זה כואב לך? זו האמת. אתם לא הצלחתם להעביר, כי הם לא נתנו לכם. זה ההבדל בינינו לביניכם. בגלל זה כואב לך שאנחנו - - - אתכם ומעבירים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת כץ, לשבת. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי לך, ואני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, ההצעה הזו תעבור. אני אצא מהאולם, בגלל שאני לא מוכן שגם בהצעה חשובה כל כך ונכונה כל כך הממשלה הרעה הזו תנצל את זה להמשך ההסתה שלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - אוי אוי אוי, אל תצא, חבר הכנסת שטרן. איך נסתדר בלעדיך? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מתחנן בפניכם: תפסיקו עם זה. יש לכם מספיק הזדמנויות להסית. לא צריך לעשות את זה גם בהצעה הזו. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - אוי אוי אוי. איך נסתדר בלעדיך, שטרן, איך? אוי אוי אוי, אתה יוצא מהאולם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. ביקש להגיש התנגדות גם חבר הכנסת מנסור עבאס. יעלה ויבוא, בבקשה. אתה לא מעוניין – אוקיי, אתה לא רוצה להביע התנגדות. אתה עולה? מנסור עבאס מבטל את הבקשה שלו. השר המקשר יואב קיש לפני ההצבעה – האם מי מהיוזמים ירצה להגיב לאחר מכן? אוקיי. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שזה רגע מרגש, שאולי מכפר על התסכול העצום שהיה לי בכנסת הקודמת. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מכפר על זה שלא הצבעת בפעם הקודמת. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> בכנסת הקודמת רצינו להביא 100% ללוחמים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמרנו לך, בוא נלך ביחד. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מאיר, גם אתם רציתם, אבל לא יכולתם. אני יודע, זו האמת. אני לא מסתיר. אתם רציתם, גנץ רצה, והייתה סיטואציה שבגלל שהייתם תלויים בקולות של מפלגת רע"מ, לא יכולתם לעשות את זה. אנחנו בחרנו לא לאפשר את זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אנחנו בחרנו לא לאפשר את זה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> יכולתם להצביע בעד. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> למה לא הבאתם 100%? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> למה? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אתה יודע מה? זו ספקולציה. הינה, אני אומר: זו החשיבה שלי, בסדר? כשאני פה על הדוכן, אני אומר לך מה אני חושב. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> יואב, בימים האלה - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני יכול להגיד לך דבר אחד שאני שמח עליו: ברוך השם, יש ממשלה וכנסת בישראל שמסוגלת להעביר 100% ללוחמים. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. ביקש להשיב על ההתנגדות חבר הכנסת אופיר כץ, מציע ההצעה. חברי הכנסת, גם על משהו שהוא קונבנציונלי אנחנו מתווכחים בסוף. שלוש דקות לרשותך. ששש. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. איפה אלעזר שטרן? יצא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - בלעדיו. תכניס אותו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> באימא שלך, למה את לא יכולה להירגע? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבין את התסכול של חבר הכנסת אלעזר שטרן, ואין לי ספק ולו הכי קטן בדאגה שלו ובאכפתיות שלו למען חיילי צה"ל. אני חושב שפה אנחנו ברוב עצום בדאגה לחיילי צה"ל, כמובן גם אלעזר שטרן. מה שאני מבין - - - << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> ראש אכ"א לשעבר - - - זה BDS. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבין את התסכול שלו על מה שנאמר פה ועל מה שקורה פה עכשיו. הוא בא ומספר כמה פעמים הוא הגיש את הצעת החוק, אבל הוא לא הצליח להעביר. וכשהם הצליחו להעביר, הם רצו ב-66%. ולמה הם לא יכלו להעביר גם ב-66%? כי הייתה לכם ממשלה, ואני אחזור על מה שאמרתי, כי זו האמת, והיא כואבת לכם, והיא מציקה לכם: הייתה לכם ממשלה שלא יכולתם להעביר בה חוקים למען חיילי צה"ל בלי האישור של מנסור עבאס. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - מה קרה? 12 שנים לא היו חיילים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> זה לא נכון - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא יכולתם לעשות את זה ולכן פניתם אלינו. לא יכולתם להעביר חוקים למען חיילי צה"ל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זו המשמעות של ממשלת ההונאה שהייתה פה. ולהבדיל מכם, לנו יש ממשלת ימין על מלא, שיכולה להעביר חוקים למען חיילי צה"ל. ואנחנו לא צריכים לשאול את התנועה האסלאמית אם הם מאשרים לנו או לא מאשרים. אנחנו פשוט מעלים את זה לפה ומעבירים את זה. לא צריכים אישור מהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא שומעת מה שאתה אומר. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - עם האחים המוסלמים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה ההבדל. אתם לא יכולתם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - לאלמוג כהן - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ואחרי שהעלינו לחיילי צה"ל ל-75%, אנחנו מעלים היום ל-100%, כי זה מגיע ללוחמים שלנו. אני שמח שיש ויכוח על נושא כזה, אבל - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - תגיד תודה עשר פעמים לאופוזיציה שיש פה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מירב, אתם יכולים לצעוק עד מחר. אתם לא יכולתם להעביר חוקים למען חיילי צה"ל. אתם הייתם צריכים אישור של התנועה האסלאמית, ולכן באתם אלינו. לא יכולתם. למה באתם אלינו? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין לכם כאבי בטן. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - מה אתה מדבר? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, חבר הכנסת כץ. חברי הכנסת, להנמיך ווליום, להירגע. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> למה פניתם אלינו? להבדיל מכם, אנחנו עושים את זה בלי עזרה ובלי טובות של אף אחד, ובמיוחד לא מכאלה שמדברים נגד חיילי צה"ל. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מאיר, לנו יש 64 על מלא להעביר למען חוקי צה"ל. אני שמח שנצביע פה בעד. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> למה עשיתם העתק-הדבק לתקציב - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אותו תקציב. אתה, שעמדת כאן - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> רם, אני יודע. זה קשה לשמוע, זה לא נעים לשמוע. לא נעים לשמוע שבשביל חיילי צה"ל הייתם צריכים אותם. זה לא נעים, אני יודע. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה נעים לשמוע. כשמשווים לחיילי צה"ל, זה נעים לשמוע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. אנחנו נמשיך ונעשה למען חיילי צה"ל בלי טובות מאף אחד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה, שעמדת כאן, ואמרת - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ. לבקשת הממשלה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. חברי הכנסת, אנחנו מצביעים כעת על הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אופיר כץ. מזכיר הכנסת, בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מירב, אתם - - - של האחים המוסלמים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא שומעת אותך. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הם שומעים אותי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, חברת הכנסת מירב, אנחנו בהצבעה כרגע. נבקש בלי קריאות ביניים. הצבעה שמית. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – בעד דוד אמסלם – בעד << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, אמרתם שלא משתמשים בטלפון במליאה? בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מותר לצלם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר עם זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מותר לצלם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היושב-ראש במכתב שלו ביקש גם ניהול שיחות וכו'. אז אם יש מישהו - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, אני יודע לנהל את המליאה גם בלי העזרה שלך. חברת הכנסת מירב בן ארי, אנחנו באמצע הצבעה. חברי הכנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - מה קורה? << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השרה, השרה מאי גולן, זה לא מכובד. אנחנו באמצע הצבעה, זה מפריע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - אין לך כיסא - - - << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, השרה מאי גולן. השרה גולן, אני מבקש לשבת. זה לא מכובד לקרוא קריאות ביניים לשרים בממשלה. השרה גולן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - אפילו כיסא לא מצאו לה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - של האחים המוסלמים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השרה גולן, זה לא מכובד. לא מכובד לקרוא קריאות ביניים לשרים בממשלה. מירב, חברי הכנסת, יש משהו שהוא בסוף בקונצנזוס עם כולם. למרות מה שהיה כאן בנאומים, בואו נדאג שלפחות ההצבעה תעבור חלקה בלי קריאות ביניים, כדי שזה יעבור יותר מהר, ולא רק זה, אלא באמת בצורה נינוחה. זה משהו שמאחד את כולם ולא מפלג. נא להמשיך. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – נגד אוהד טל – בעד יוסף טייב – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – בעד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד יואב קיש – בעד אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – בעד עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מזכיר הכנסת יקרא שוב בשמות חברי הכנסת שלא נכחו בסיבוב הראשון. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – נגד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת ארז מלול – אינו נוכח מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת מנסור עבאס – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד אריאל קלנר – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם יש מישהו באולם שביקש להצביע ולא הזכירו את שמו או שלא נכח? אין. אם ככה, תמה ההצבעה, נא לספור. ההצבעה הבאה היה הצבעה אלקטרונית, מי שמעוניין – לבוא ולהצביע. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 75 בעד, שבעה מתנגדים, אין נמנעים. לבקשת השר שלמה קרעי נוסיף את שמו לפרוטוקול כמצביע בעד. אני קובע שהצעת החוק של חבר הכנסת אופיר כץ התקבלה בקריאה הטרומית, ותעבור לוועדת החוץ והביטחון – הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), 4/25, התקבלה ותעברו לוועדת החוץ והביטחון לקראת הכנתה לקריאה הראשונה. רבותיי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים של חבר הכנסת אלי דלל, התשפ"ג–2023, 1280/25. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 53 נגד – 7 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג–2023, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 53 בעד, שבעה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע – חברי הכנסת, חברי הכנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - תתביישו לכם - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 53 פלוס - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מזל שאנחנו פה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> טלי גוטליב, החוק עבר בגלל האופוזיציה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת מירב בן ארי. חברת הכנסת יסמין פרידמן, מה קורה לכן בהצבעות? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - לא עומדים בזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, אני מבקש, נו, כבר עשינו הצבעה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא יכולים בלעדיהם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 53 בעד. חברת הכנסת שלי מירון – טכנאים, לבדוק, היא טוענת שהיא הצביעה וזה לא עבד. כרגע, לפרוטוקול אנחנו מוסיפים את השם שלך וייבדק. טכנאים, חברת הכנסת מירון טוענת שהיא הצביעה וזה לא עבד שם. אני קובע שגם הצעה זו התקבלה ותעבור להכנה לקריאה הראשונה בוועדת החוץ והביטחון. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת פרידמן וחברת הכנסת ביטון, מה קרה לכן? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה לעשות? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - לפחות לנו יש כאבי בטן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מדובר בהצעת חוק של אלי דלל 1280/25 שהתקבלה. אז אמרנו לך שנשנה, זה לא 53 אלא 54. אה, לא הספקת להגיע, תודה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז 53, לפרוטוקול, טעיתי, לפחות בהבנתי. נעבור להצעה הבאה, של שרון ניר, יבגני סובה ויוליה מלינובסקי. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג–2023, 424/25. גם הצבעה זו תהיה הצבעה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –57 נגד – 7 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד מלא ללוחמים) התשפ"ג–2023, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 57 בעד, שבעה מתנגדים, אין נמנעים. אף הצבעה זו התקבלה, הצעתם של חברי הכנסת שרון ניר, יבגני סובה ויוליה מלינובסקי, ותעבור להכנתה לקריאה הראשונה בוועדת החוץ והביטחון. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לתוכנית ממדים ללימודים) התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, 1761/25 – הצבעה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 58 נגד – 7 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד מלא ללוחמים) התשפ"ג–2023, לדיון בוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ההצעה התקבלה. 58 בעד, שבעה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שאף הצעה זו, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, נתקבלה, ותועבר להכנתה לקריאה הראשונה בוועדת החוץ והביטחון. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירה כלפי קשיש או חסר ישע), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/66/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אוריאל בוסו) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף ח' בסדר-היום – הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירה כלפי קשיש או חסר ישע), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אוריאל בוסו. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אני מודה לך, היושב-ראש, גם על החלפת הכיסא. אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד ושמח להציג בפניכם את הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירה כלפי קשיש או חסר ישע), התשפ"ג–2022. אלפי קשישים בישראל נופלים קורבן למעשי הונאה, תרגילי עוקץ ושיווק טלפוני אגרסיבי ומטעה מצד אנשים מכירות, נותני שירותים ובעלי מקצוע מפוקפקים המנצלים את תמימותם, בדידותם או אי-שליטתם בשפה של בני האוכלוסייה המבוגרת בישראל, וזאת במטרה לגרוף כסף קל ולהתעשר על חשבונם. סיפורי ההונאה הנוגעים כמעט בכל תחומי החיים: התחזות לנותני שירותים, הצעות פוליסות ביטוח לא מתאימות, שיווק טלפוני מטעה של מוצרים הזויים, מכירת חבילות סלולר או מכשירים לא רלוונטיים, הוצאת פרטי כרטיס אשראי לצורך שימוש מפוקפק, החתמה על התחייבויות כספיות ארוכות טווח ללא אפשרות לביטול, הודעת זכייה בהגרלה דמיונית ושימוש באותיות קטנות – שלעיתים מסבכות את חיינו – אצל קשישים הן כלל לא קיימות ולמרבה הצעה יש רבים ששמחים לנצל זאת. מתוך רצון לשפר את איכות חייהן של אוכלוסיות גיל הזהב ולשמור על כספן וביטחונן הכלכלי אני מציע את הצעת החוק בתקווה שתהווה הרתעה לאותם אנשים חסרי לב, שגונבים את כבשת הרש מאנשים שלפעמים צריכים לבחור על מה להוציא את מעט הכסף שיש להם, על חשמל או על תרופות. אני מבקש בהצעת החוק הזו לא לאפשר בגזר הדין הטלת קנס כספי על הנאשמים, לאחר שכבר שלשלו לכיסם מיליוני שקלים מכספי הקשישים, אלא לגזור עליהם מאסר בפועל הקצוב בזמן, בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט, בהתחשב בחומרת המעשה. אולי כשהם ישבו בודדים בכלא יהיה להם זמן לחשוב על המצוקה של הקורבנות שלהם, ועל מה שהם עוללו לאותם האנשים. אני קורא לכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק, להגן ולשמור על אלו ששמרו עלינו כל החיים. וגם לציבור הרחב, אני קורא להיות מעורב יותר בחיים של אותם המבוגרים, אם של ההורים ואם של הדודים ואם של השכנים. אלה מעשים שביום-יום. אדוני שר המשפטים, אני יודע שמשרד המשפטים לא אוהב להתערב ולקבוע רף חקיקה או סוג של ענישה לבתי המשפט. לא היינו נזקקים להגיש הצעת חוק אילולי נחשפו בפנינו מעשים נוראיים שקורים יום-יום. אתם מכירים את החברות שנפתחות, אחרי שהן עקצו ומלאו את כיסן, סוגרים את החברה ופושטות את הרגיל. גם אם מורידים מסך – ויודעים במי מדובר, הוא פותח חברה אחרת ואחר כך זה מגיע בסוג של הסכמה או לימוד ביחד עם בית המשפט מה עושים, והוא ממשיך את החיים שלו, אבל אותו קשיש שלפעמים הבית היחיד שלו כבר איננו; אותו קשיש שכל הפנסיה שהוא חיכה לה בסופו של דבר איננה; אותו קשיש שחסך כל החיים שלו. זה לא צריך להיות אנשים מבוגרים, כולנו ילדים של הורים שחלקם חווים את זה יום-יום. אני יכול לספר לכם ברמה האישית, שאני מגיע ופותח את החשבונות ואת כרטיסי האשראי של ההורים המבוגרים שלי, אני מסתכל ואני רואה הוראות קבע, אני אומר: אימא, אבא, מה זה? לא יודע, בא מישהו ואמר לי: הינה, זה לחצן מצוקה – שכבר לא עובד חמש שנים; זה מנוי לאמבולנס שמעולם לא הזמינו. כל חודש זה 200 שקל, זה 100, זה 300. ואני שואל אותם: ריבונו של עולם, למה? ואני מנסה להתקשר לבטל – לוקח לך לפעמים יומיים קודם כול להגיע למוקד. מי זה? אין מענה. עובר מאחד לאחד. אחר כך אומרים לי: אבל אימא שלך אישרה את זה בטלפון. אני אומר להם: היא לא בהבנה ובהכרה אמיתית להבין מה ביקשתם ממנה. חוץ מזה שבסופו של דבר כבר עשקו ממנה לפעמים אלפי שקלים, ואתה מגלה את זה אחרי שנים, ואם אני לא עוקב, זה בכלל נהיה קטסטרופלי. אבל מעבר לכך, אחר כך אתה צריך לריב איתם עד שאתה מבטל. אבל יש שם אנשים שיושבים, ויש מכונה שלמה של תעשייה, מוקדים שלמים שעוסקים רק בזה. יש שם, בראש הפירמידה, אדם שמתעשר ומתעשר, ושירות הוא לא ייתן. ואנחנו, אנה אנו באים? ולכן הוצרכנו, ויש סיפורים שנחשפים לפעמים בתקשורת, אבל לצערנו רובם לא מגיעים לתקשורת, אלה אנשים שאפילו לא יודעים להגיע לתקשורת. אנחנו, חברי הכנסת, קובעים רף ענישה, רף של מאסר – לא קנס כספי שבסופו של דבר יגיע להסכמה – ועם פרסום החוק הזה זה אולי ייתן הרתעה לאותם אנשים שיושבים ומנסים כל הזמן להמציא את הגלגל מחדש. מי שעומד מול מקלט הטלוויזיה מגלה עוקץ. היה לא מזמן סיפור של ניצולת שואה בת 95. הרנטות שהיא מקבלת על מה שהיא חוותה בשואה, כשהמספר עדיין חקוק וחרות ביד שלה – והיא הולכת ומשלמת, ואפילו לא יודעת עם מי לדבר. לניצולת שואה גם סביר שאין ילד או ילדה שיטפלו בה; אולי עובדת זרה, שלא קולטת את השפה ולא יודעת מה לעשות. ואנשים יום-יום דופקים: שלום. ואני רוצה להגיד לכם שגם לאחר החוק שעבר כאן, של לא להתקשר בלי שאתה מאשר את זה – בכל יום אנחנו מקבלים טלפונים. ומספרי הטלפונים של ההורים שלנו, אנשים מבוגרים, משום מה נמצאים בכל המוקדים הללו. יום אחד קיבלתי טלפון של הצעה של חברת פוליסה: שלום, אנחנו יודעים שאתה ביקשת משכנתה או הלוואה, ואנחנו רוצים להציע לך הצעה. אמרתי להם: רק שנייה, אני רוצה לדעת, מי אמר לכם שביקשתי, איך זה הגיע אליכם? לא, יש לנו. כשהתחלתי לשאול שתיים-שלוש שאלות, הם ניתקו את הטלפון, הבינו שכאן מישהו שואל אותם. אז שאלתי את עצמי: ריבונו של עולם, איך הגיע אליהם הטלפון שלי? מאיפה הם יודעים? יש לי התנהלות כעת. אבל אלו מעשים שקורים יום-יום. מספרי הטלפונים, כל המאגרים הללו נמצאים בידיהם. אני רוצה לברך ולהודות לשר לשירותי דת, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, שגם נמצא כאן ונוכח, למעשה זו הצעת חוק שהוא הגיש, והיא עברה. השר מלכיאלי, זו הצעת חוק שאתה הגשת בהיותך חבר כנסת בקדנציה הקודמת, והעברת אותה קריאה טרומית ועוד פעם. ואתה העברת לי את הצעת החוק הזו, וזכות היא לי להיות עם יועץ החקיקה שלך, עו"ד עקיבא חופי, שנמצא כאן. לאחר שהעברתם – אתם יודעים שאני לומד את הדברים – נחשפתי לסיפורי הזוועה ולדברים, ואמרתי שאני הולך יום-יום עם הוריי לבדוק להם את כרטיסי האשראי, לבדוק מי עקץ אותם. אחרי שבדקתי בשבוע שעבר, מה נולד היום. המאגרים של אותם מבוגרים, אנשים באוכלוסייה שמגיעים לגיל הזה, מסתובבים אצל כל החברות, חברות העושק הללו: נותני שירותי רפואה, נותני ייעוץ פנסיוני – כבר אין להם אפשרות, נותני בדיקת דירות, בדיקת הנחה בארנונה – המצאות שלא חלמתם עליהן. ואנשים גורפים. לכן ביקשנו את הסכמת משרד המשפטים, ואני מודה לך, השר. כמובן, כפי שאמרתם, בהסכמה עם משרד המשפטים הנושא הזה יגיע בהמשך, לאחר הצעה טרומית, לתיאום בנוגע לעונש שייקבע; כשאנחנו אומרים מאסר – כמה זמן מאסר? יכול להיות שזה ייקבע על ידי שופט, אבל לפחות יהיה מינימום של מאסר. אנחנו ללא ספק מתקנים היום עוול יום-יומי מתמשך עם אותם הקשישים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לחבר הכנסת בוסו, ומזמין את שר המשפטים וסגן ראש הממשלה יריב לוין להשיב על הצעת החוק בשם הממשלה. בבקשה, השר לוין, עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השרים, חברות וחברי הכנסת, ראשית, ידידי חבר הכנסת אוריאל בוסו, אני רוצה לברך אותך על הצעת חוק חשובה ועל מאמץ שאתה עושה כדי באמת לטפל בנושא שהוא גם חשוב ואני חושב שגם צודק מאוד. נדמה לי שבכלל יש כאן ניסיון – אני מזהה כאן בשבועות האחרונים בכנסת, אדוני היושב-ראש, ניסיון מבורך מאוד של חברי כנסת מכל קצות הקשת הפוליטית לנסות לדייק את חוק העונשין ולהביא תיקונים שיש בהם באמת כדי לטפל אולי בעבירות הכי חמורות והכי כואבות, ולנסות לשפר גם את הענישה בעניינן וגם את ההרתעה. כפי שאמרתי לאורך כל הדרך, חברת הכנסת קארין אלהרר, אני לא אנהג כפי שאתם נהגתם כשאתם ישבתם בוועדת שרים לחקיקה - - << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון, תבדוק כמה העברנו. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> - - ואני אבחן את ההצעות לגופן. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> העברנו מלא הצעות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> וכאשר באות הצעות טובות ונכונות גם מכיוון האופוזיציה - - << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> תבדוק, יריב. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> - - כפי שעשתה היום חברת הכנסת רייטן מרום, אני אהיה הראשון גם לברך את המציע וגם לברך על ההצעה וגם לקדם אותה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> תבדוק כמה העברנו. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני יכול להגיד לך שבכל שבוע שבו אני אעביר אפילו הצעה אחת של האופוזיציה, זו תהיה אחת יותר ממה שאתם הסכמתם להעביר לי בקדנציה שלמה בוועדת שרים לחקיקה בקדנציה הקודמת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> רוצה שנספור? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני שר המשפטים, לא לך אישית, כי אני לא יודע. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני אומר את זה עליי אישית. אני מדבר על עצמי, אני לא מדבר על מישהו אחר, אתה יודע. בקדנציה הקודמת הצעות החוק שלי נשפטו לגופו של אדם, ולא לגופו של עניין, ולכן אפילו אחת מהן לא עברה בוועדת שרים לחקיקה כל הקדנציה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני יכול להעיד גם על עצמי בקדנציה הקודמת. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא נכון - - - החוק של ז'בוטינסקי - - - עברה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא עברה. חברת הכנסת השכל, לא מתאים לך לומר את זה, כי היא עברה בכפוף לזה שהיא תיעצר בוועדת הכנסת. והובטח לי אז שתהיה חקיקה ממשלתית שתובא, ואפשר יהיה לקדם את ההצעה בהתאם - - << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> המטרה הייתה שתגיעו לסיכומים עם בני בגין. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> - - ולאחר שחלף המועד של החודשים הארוכים להבאת החקיקה הממשלתית, שר המשפטים לשעבר לא הסכים לאפשר לי לקדם את החקיקה הפרטית, ולכן היא גם לא הסתיימה ולא הושלמה, אפילו כשמדובר בנושא של ז'בוטינסקי. אז זאת האמת העצובה, וחבל שזה כך. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יריב, היא עברה ועדת שרים, היא עברה במליאה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> וזהו, ונעצרה. אבל נעצרה. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה היית אמור להגיע עם בני בגין, שביקש להוריד את זה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> היא נעצרה. בואי, חברת הכנסת השכל, שר המשפטים לא רצה לעמוד במבוכה. חברת הכנסת השכל, שר המשפטים הרי לא רצה לעמוד אז במבוכה, ולהיות במקום שבו הוא יצביע נגד ההצעה הזו במליאה, ואז הוא הגיע איתי להסכם, ולא עמד בהסכם הזה, לצערי. אני אומר לך את האמת המצערת הזאת – הוא לא נמצא פה – אבל ההסכם היה שאני אמתין שהדבר הזה יוסדר, ולאחר מכן הייתה החלטה של ועדת שרים שקבעה שהיא לא מאפשרת להמשיך לקדם את זה, וזה לא קודם. לו הוא היה אומר לי מלכתחילה שזה הכיוון שהדברים ילכו אליו, הייתי מביא את זה להצבעה בקריאה הטרומית אז מייד, ולקריאה ראשונה לא יכולתי לקדם את - - - << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> היא עברה בטרומית. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, הייתי מביא את זה בלי הסכמה שהדבר הזה יחכה להשלמת עבודת צוות השרים, וצוות השרים השלים את עבודתו והחליט לא לאפשר לי לקדם את העניין הזה. להערכתי, כנראה זה היה הכיוון מההתחלה, רק זה לא נאמר לי. אני אומר לך שבשורה התחתונה החוק לא קודם, לא הושלם ולא נחקק. אגב, בכל זאת הצלחתי בקדנציה הקודמת להעביר שני חוקים, אחד שהצמדתי לחוק אחר והשני היה החוק לפיזור הכנסת, רק ששניהם לא היו בברכת ועדת שרים לחקיקה, שדאגה בדרך כזאת או בדרך אחרת שלא אוכל להעביר שום חוק בכל הקדנציה. וזה בסדר, זו זכותכם. אני לא נוהג כך; אני מסתכל על הדברים לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. אני לא עושה חשבונות, אני לא עושה פנקסנות, ואני לא נבהל מזה שאם אתם מביאים דבר טוב, תקבלו גם קרדיט עליו, ולא מפחד לברך אתכם כשאתם עושים דבר נכון, ואני חושב שכך צריך לנהוג. אני חושב, חברת הכנסת שרן השכל, שבעניין הזה לפחות אתם יכולים לעשות חשבון נפש, כי אפשר היה לנהוג אחרת וצריך היה לנהוג אחרת. חבר הכנסת בוסו, בכל אופן, הצעת החוק מבקשת לקבוע בשתי עבירות בחוק העונשין – קבלת דבר במרמה, סעיף 415, ותחבולה, סעיף 416 – חזקה שלפיה אם נעברה כלפי זקן או חסר ישע, אזי בוצעה בנסיבות מחמירות. עוד מבקשת ההצעה לקבוע כי העונש בגין עבירת תחבולה בנסיבות מחמירות יעמוד על שלוש שנות מאסר, וכן להגביל את שיקול דעת בית המשפט כך שיחויב בפסיקת עונש מינימום של מאסר בפועל בשתי העבירות האמורות. ההצעה נועדה להיאבק בתופעה של הונאת זקנים בתחומים צרכניים שונים באמצעות הגברת ההרתעה מביצוע עבירות כלפיהם. מעשי הונאה רבים מתבצעים כלפי הזקנים וחסרי הישע, ובהם: התחזות לנותני שירותים, הצעות לפוליסות ביטוח לא מתאימות, שיווק טלפוני מטעה של מוצרים שאין לקונים צורך אמיתי בהם, מכירת חבילות סלולר ומכשירים לא רלוונטיים, הוצאת פרטי כרטיס אשראי לצורך שימוש מפוקפק ועוד. אני לגמרי מסכים איתך, חבר הכנסת בוסו, שהדבר הזה הוא באמת מכת מדינה. החובה שלנו היא לעשות מאמץ גדול לשמור על האוכלוסייה הזאת ועל ביטחונה הכלכלי אל מול רוע לב שאין כמוהו, באמת, ונצלנות שאין כמוה בניסיון לנצל את המצב של אותה אוכלוסייה קשישה. חבר הכנסת בוסו, הייתי אומר גם שאחת התופעות הכי מקוממות – אנחנו רואים את זה מאוד בתחום התרומות וההתרמות. אני חושב שהמפעל היפה של תרומות והתרמה, שהוא הרבה פעמים למטרות מאוד נכונות וראויות, צריך להיעצר על סף דלתם של האנשים הקשישים האלה, שהרבה פעמים לא מודעים לא למה שהם חותמים עליו ולא להיקף הכספי של הדברים, ובסוף בגלל הלב הטוב שלהם מוצאים את עצמם במקום שבו הם נענים וחותמים על הוראות קבע ארוכות טווח לתרומות בסכומים של מאות שקלים בחודש, שמצטברות אחת על השנייה ומביאות את הדברים למצב מאוד מאוד בעייתי. לכן אני בהחלט חושב שגם בהיבט הזה של התרומות – לטעמי, נדרש כאן אולי אפילו הסדר פרטני ומיוחד שיבטיח את הדברים האלה. אגב, אני חושב שצריך לומר שהאתגר – ולכן הצעת החוק הזו כל כך חשובה – אני חושב שיש אתגר מאוד גדול, כי דווקא האוכלוסייה הקשישה – מטבע הדברים, אנחנו רוצים לאפשר לעשות עסקאות מרחוק באמצעות כרטיסי אשראי, כי הרי אנחנו לא רוצים לאלץ אותם לצאת מהבית בכל פעם שהם צריכים לקנות משהו. זו אולי האוכלוסייה שהכי זקוקה ליכולת לעשות עסקאות דרך הטלפון, ולכן היא הכי חשופה והכי פגיעה בהיבט הזה, כי אם ננסה לחסום או להקשות על היכולת לעשות עסקאות – נימצא במצב שבו אנחנו בעצם פוגעים באוכלוסייה הזו ובחיי היומיום שלה פגיעה קשה. מצד שני, אנחנו מוצאים את עצמנו במקום שבו האוכלוסייה הזו חשופה לגמרי להונאות מהסוג הזה בהיעדר הבקרות האלה. לכן אני חושב שההיגיון אומר שנראה בדברים האלה נסיבות מחמירות, ונראה בזה משהו שמחייב ענישה מחמירה יותר ונייצר יותר הרתעה מפני ניצול של הפרצה הזאת. אני חושב שהתפיסה הזו נכונה ובהחלט במקום. לכן אנחנו בוועדת השרים לענייני חקיקה החלטנו לתמוך בהצעת החוק הזאת בקריאה הטרומית, כמובן בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יבוצעו בתיאום עם המשרדים הנוגעים בדבר, שהם משרד המשפטים, משרד הרווחה, המשרד לביטחון לאומי. חבר הכנסת בוסו, אני מבין שהדבר הזה מקובל גם עליך. אגב, מדובר בתיאום, ואין פה שום מנגנון של עיכוב, להפך, הכוונה היא שהתהליך יהיה מהיר, ותוכלו להתקדם להשלמת החקיקה החשובה הזו. אני שב ומודה לך ומברך אותך, ומבקש מהכנסת להתאחד סביב הצעה ראויה וטובה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לשר לוין. ביקש להתנגד להצעת החוק חבר הכנסת מיקי לוי. יעלה ויבוא. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה יש להתנגד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כבוד השר, אפשר לקרוא לזה הזדמנות לומר משהו חשוב - - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - להתנגד לחוק הזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, הפרקטיקה הזאת מיושמת מימים ימימה בשני צידי הבית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, זה ברור. זה בסדר. רק שיהיה ברור לעם ישראל שאף אחד לא מתנגד לחוק הזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מאה אחוז. בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. המראות שמגיעים מתל אביב, מאיילון, הם מראות איומים, ואני אומר לך כקצין - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תפריע לי, שב. הם מראות איומים, איומים לכל דבר ועניין. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - לשוטרים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה לא מתבייש? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - לשוטרים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עומד שר הטיקטוק והפיתה - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - השוטרים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - שוטרים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תתביישו לכם. תתביישו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - מול מקרנים בחדר הפיקוד של משטרת ישראל ומוציא את זה החוצה ונותן הוראות. לכן אני אומר לכם, האיש הזה - - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתם לא מתביישים? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - תתבייש. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - אתה לא מתבייש? תתביישו לכם – לאחים שלהם להתנהג ככה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מאוד מרוצה שאני מרגיז אתכם. הייתי מפקד תחנה צעיר כשהאיש הזה היה בן 15 בכניסה לעיר, אנרכיסט - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - כל - - - בשביל עבריינים, ואתם פוגעים באזרחים טובים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - הוא יחד עם כל מיני חברים שלו מתנועת כ"ך חסמו את הכניסה לירושלים, ובאותה הפגנה כמפקד תחנה הכלתי אותה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - נהיה לי רמבו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחרי חצי שעה, כשניסיתי לפנות את אותה כניסה לירושלים, שברו את צלעותיי. הוא עמד שם, ובאותו יום גם נתתי הוראה לעצור אותו. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - זה מפחיד. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לי בעיה – מפנים או לא מפנים – אדוני גם יודע שגם כשהוא היה שר, ביקש אחר כך שיבואו ויציגו בפניו מה קרה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל לעמוד מול המסכים, אדם שלא ניהל חנות מכולת בחיים שלו, לתת הוראות – נתתי הוראות, הוא מוציא את זה החוצה. רואים אותו עומד מול מסכי המשטרה ונותן הוראות בזמן קיום ההפגנה עצמה. אני אומר לכם, המשטרה הפכה פוליטית יותר מהר משחשבנו. זה שר הטיקטוק, שלא מסוגל לנהל חנות מכולת – מנהל ארגון כל כך חשוב לשמירת הדמוקרטיה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - מפכ"ל להתפטר עכשיו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל כך מהר המשטרה חזרה להיות משטרה פוליטית. איזו בושה, איזו חרפה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו שהמפכ"ל יתפטר. שיתפטר - - - << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ככה נראים רחובות ישראל. אני לא מתערב בשאלה אם היה צריך לפנות או לא לפנות; זה נתון לשיקולו של מפקד המשטרה בלבד – לא נתון לשיקולו של השר. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> צריך ללכת הביתה. הוא לא משתלט. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מפקד המשטרה במקום יכול לתת הוראה להכיל את האירוע או לפזר את האירוע, ודאי ובוודאי לא שר שאינו מבין דבר וחצי דבר בעניין הזה. לכן אני קורא מפה לכנסת ישראל: אדוני מפכ"ל המשטרה, הבוס היחיד שלך הוא החוק במדינת ישראל, לא אף אחד אחר. חובתך להישמע לחוק. אם מדיניות השר היא איננה חוקית, חובתך לא להישמע לה. אתה ארגון עצמאי, אתה אינך יכול לעשות את דברו של השר. המשטרה היא אינה משטרה פוליטית. הפכתם אותה מהר מאוד למשטרה פוליטית. זו בושה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. ביקש להשיב על התנגדות חבר הכנסת אוריאל בוסו. יעלה ויבוא. בבקשה, אדוני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - מילים בלי בושה - - - תתבייש, תתביישי. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לומר לכם שהדברים ששר המשפטים, סגן ראש הממשלה, אמר כאן, לא מובנים מאליהם. קודם כול, הצעת החוק הזאת עלתה בקדנציה הקודמת על ידי חברי חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, ומי שהתנגד לה הוא שר המשפטים ניסנקורן. גם היום הצוות של משרד המשפטים אמר לשר: אל תתערב בחקיקה הזו, ואל תיתן ענישה. אני אספר לכם סיפור אחד קטן. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> היה השר גדעון סער. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זאת לא הכנסת הקודמת, לפני לפני. ניסנקורן לא היה חבר כנסת - - - << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> הקודמת הקודמת, כשהוא היה שר המשפטים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה? אני הייתי בכנסת הקודמת. ניסנקורן לא היה שר המשפטים. מה קורה - - - << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> הייתה ניצולת שואה בת 95 שחברי השר מלכיאלי טיפל בה באופן אישי במשך שנים. איזה מנוול אחד השתלט על כרטיס האשראי שלה וגיהץ לה. יום אחד הגיעה מטפלת ואמרה לה: בואי נעבור על כרטיס האשראי, והיא מגלה – היא אומרת לסבתא: את כל יום הולכת למסעדות, לקולנוע, מוציאה סרטים? משהו לא הסתדר. מגלים שאיזה אחד חסר חמלה השתלט על כרטיס האשראי – אישה בת 95, ניצולת שואה. האבסורד בסיפור הזה הוא שהכתבת אדוה דדון ועוד כמה כתבים שמובילים את המאבק הזה מגלים שאלה אותם אנשים פעם אחר פעם. ואז בדקנו, בדקו – מה קרה? איך הם חוזרים לזירת הפשע פעם אחר פעם, אותם אלה שעוקצים את הביטוח הלאומי וכו'? מגלים שבמקום לקבל עונש מאסר של כמה שנים או הרבה יותר מכך, קיבלו 5,000 שקלים קנס עם חצי שנת עבודות שירות, ולכן הם חוזרים לזירת הפשע. המטרה היא כאן לקבוע עונש מינימום של מאסר בפועל, זו המטרה של החקיקה הזו, ולכן אני מודה לשר המשפטים, שגילה והבין את המעשים. אתם מקבלים כל היום הודעות ואומרים לכם: נא לא לפתוח, עוקץ. כל הזמן אנחנו מקבלים הודעה כאלה. אנחנו צריכים לפחד לפתוח הודעות? תארו לכם שאותם מבוגרים, שלא מכירים את ההודעות האלה נא לא לפתוח, הם לוחצים, ובאותו רגע השתלטו להם על הטלפון, ולוקחים מהם את כל הפרטים. אדוני חבר הכנסת מיקי לוי, אני הייתי מצפה ממך, כשאתה עולה לפה כמפקד מחוז במשטרה, לעלות כאן ולגנות את אותם אנרכיסטים שכרגע בצומת איילון זורקים חפצים על השוטרים, בקבוקים, ולו בשביל להשתלט על כל המערך הציבורי במדינת ישראל, בלי שום היתר - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> סך הכול רוצים שיקשיבו להם. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> - - לא מכת"זיות ולא שום דבר. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> סך הכול רוצים שיקשיבו להם. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> זה מה שקורה עכשיו באיילון, ואתה מגנה את השר לביטחון לאומי? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתה הבאתם למצב הזה - - - << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לכו תראו מה קורה ברחובות, בלי שום היתר. כל חברי הכנסת היו צריכים לצאת פה ב-06:00 - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה עשיתם - - - << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> - - חלקם ישנו בלילה - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ביטון. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> - - חוסמים את כביש 1 בלי שום היתר. זה נשמע לכם נורמלי? לכן, חברי הכנסת, באמת, פה צריך להסתכל על שני הצדדים של המטבע. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה, ואנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - אני הגנתי על ההפגנות של החרדים, על אהוביה סנדק - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אנא התיישבו במקומותיכם. ההצבעה היא אלקטרונית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> השר לביטחון לאומי, הוא, לא אכפת לו מאף אחד - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שקורה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בחיים לא היה שר כזה גרוע - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנא התיישבו במקומותיכם, אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שקורה כשנותנים לבן אדם כמו בן גביר כזה תפקיד. מה ציפיתם שהוא יעשה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו מצביעים על הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירה כלפי קשיש או חסר ישע), התשפ"ג–2022. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירה כלפי קשיש או חסר ישע), התשפ"ג–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 35 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה, והיא תועבר לוועדת - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ביטחון לאומי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הוועדה לביטחון לאומי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר להוסיף את קארין? לא נלחץ. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גם נוסיף את חברת הכנסת קארין אלהרר להצבעה, זה לא משנה את הפרוטוקול. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גם את השר קיש, גם את חברת הכנסת צגה מלקו. חבר הכנסת בוסו, ועדת - - - << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> - - - שר המשפטים - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שר המשפטים, יריב, ועדת - - - << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מה אתה רוצה? הוועדה לביטחון לאומי? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הוועדה לביטחון לאומי. תודה. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, רווחה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רווחה. אם כך, תועבר לוועדת הכנסת לצורך ההחלטה לאיזו ועדה היא תועבר. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – דיון בהחלטות ועדות משנה), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/853/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אלי דלל) אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – דיון בהחלטות ועדות משנה), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אלי דלל, ואני מזמין את חבר הכנסת דלל לבוא ולנמק את הצעתו. עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אומנם אני עליתי פה לדבר בנושא הצעת חוק התכנון והבנייה, אבל אני לא יכול להתעלם ממה שקורה לנו היום במדינת ישראל. אני המום, מזועזע, עצוב וכואב לראות דגלי ישראל מוכתמים בדם. אני קורא לכולם להירגע. חברים, להירגע. תפסיקו עם ההסתה מכל הכיוונים. כשהקואליציה רוצה לעשות שינוי בחוק אז קוראים לזה מהפכה, כשמישהו אחר רוצה לעשות – קוראים לזה תיקון. מי ששמע אתמול את שר המשפטים יריב לוין בערוץ 11, הוא נתן שם 45 דקות של נימוקים למה צריכים את הרפורמה. צריך להקשיב, ולא על כל דבר צריך להסכים, אבל צריך לשבת; צריכה להיות הבנה. אני קורא לכם, חברים, חברי הכנסת, חשוב מאוד שנשמור על המדינה שלנו, מאוד חשוב שנשמור על עתיד ילדינו ונכדינו. המדינה הזאת יקרה לנו, זה הבית היחידי של העם היהודי, וההסתה הזאת היא לא מקובלת. אנשים אחים אנחנו. אין ספק שבהפגנות הקיימות יש לא מעט אנשים טובים – חלקם אומנם מוסתים – יש הרבה מאוד אחים וילדים שלנו, אבל יש גם אנשים שלא מקבלים כנראה את תוצאות הבחירות. ולכן, עדיין אני קורא לכולם לשבת ולהידבר. אפשר להגיע להסכמות. אין שר משפטים שלא רצה את הרפורמה. גם השופט אהרן ברק דיבר על כך שהוא מצר על מה שהיה ועל מה שנעשה. אז אני מאוד מבקש, בואו נשב להידבר, כי רק ככה נציל ממה שקורה היום, ולא נגיע חס וחלילה למלחמת אחים. תיקון הצעת החוק בא על מנת לתקן את סעיף 18(ז) לחוק התכנון והבנייה. התיקון המוצע קובע כי רק שתי דרישות לקיום דיון של חברי הוועדה או נציגיהם, ויותר, יוכלו להביא לדיון לפי סעיף 18(ז) לחוק התכנון והבנייה. בחוק הנוכחי יכול חבר ועדה או נציג אחד המעוניין בכך לעכב או למנוע קידום הליכי תכנון ובנייה לקיים דיון בסעיפים רבים או בכולם בכל דיון של ועדת המשנה – מה שגורם לרוב לניצול לרעה ופוגע באפשרותה של הוועדה המקומית לקיים הליך אפקטיבי, וגורם לכך שוועדות המשנה הופכות להיות פחות רלוונטיות. התיקון יקשה את הדרישה לקיום של דיון נוסף על החלטה שקיבלה ועדת המשנה, זאת במטרה לשתף קבוצה גדולה יותר בהחלטה עקרונית, או לתקן החלטה של ועדת המשנה. אני אסביר. חברים, תכליתה של הצעת החוק היא לקצר ולייעל את תהליכי התכנון והבנייה. בעבר שימשתי כממונה על מינהל ההנדסה וכיושב-ראש הוועדה לתכנון ובנייה בעיריית נתניה. עשיתי את זה שנים רבות וראיתי איך חבר ועדה אחד, או חבר מועצה, מנצלים לרעה את החוק – חלקם גם משיקולים זרים – וגורמים לעיכובים של חודשים במתן היתרי בנייה. כדי להבין על מה מדובר, היום יש היררכיה במתן היתרי הבנייה. יש רשות הרישוי. ברשות הרישוי ישנם שני אנשים, בעלי תפקידים מכובדים: מהנדס העיר ויושב-ראש הוועדה. שניהם יחד, זכותם לתת מתן היתר בנייה בתנאי שאין הקלות בתיק ואין התנגדויות. ההיררכיה השנייה היא ועדת המשנה – שם יושבים כשליש מחברי מועצת העיר ודנים בתיקים שונים ורבים בתכנון ובנייה, והתיקים המובאים הם תיקים שנבדקו על ידי אנשי מקצוע, חלקם כמובן עם אפשרות והמלצה בעקבות הקלות או רעיונות נוספים, שמיעת התנגדויות, וכך הלאה. ישנה ועדה מקומית – ההיררכיה האחרונה בעירייה או באותה מועצה לתכנון ובנייה – שדנה גם בתב"עות וגם באותם מקרים שבהם אין הסכמה או שוועדת המשנה רוצה להעביר לוועדה המקומית. החוק היום מאפשר לאדם אחד שהוא חבר מועצה או חבר הוועדה – שאפילו לא השתתף בוועדה – להעביר את אותו סעיף לוועדה המקומית, או סעיפים רבים נוספים. יש לציין שברוב המקרים, כשמעבירים את זה לוועדה המקומית, זה לוקח לפעמים בין חודש לשלושה חודשים. המצב הזה הוא מצב בלתי נסבל, שיש בו עיכוב. זה מצב שבו אנחנו בעצם מעכבים את תהליכי הבנייה. מי כמוכם יודע שאנחנו מעוניינים לקצר את התהליכים, לייעל אותם, לבנות יותר יחידות דיור בזמן נתון וגם לקדם מבני תעשייה או כל דבר אחר בנושא של מסחר ותעשייה. ולכן הניצול הזה לרעה שקיים היום – קשה לי מאוד ככה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, יותר שקט במליאה, בבקשה. << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> מי שלא רוצה ולא מעוניין יכול לצאת, חברים, אבל זה בלתי אפשרי. תכבדו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, קצת יותר שקט במליאה. להפסיק את הדיבורים. תודה. << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בשנותיי הרבות בעיריית נתניה, הכרתי שהתהליך הזה הוא תהליך בלתי סביר, שאדם אחד יכול לעכב תהליכים כמעט חודשים רבים. ולכן הצעת החוק הזאת באה כדי לזרז את התהליכים; כדי לא ליצור מצב שבו מינהל ההנדסה – או בכלל אזרח או קבלן –צריך להתחנן בפני אותו חבר מועצה שיסיר את ההתנגדות שלו. זה לא אתי, זה לא נכון לעשות את זה כך. הרעיון הוא שהדיון שנמצא בוועדת משנה לתכנון ובנייה, שבו דנים באופן מעמיק ורציני, ורק לאחר שהתקבלה החלטה בעד אותו מתן היתר, לא יוכל בן אדם אחד או חבר מועצה אחד – השינוי הוא שצריכים לפחות שתי חתימות לשם כך. יכול להיות שיש מועצות קטנות יותר, שבהן אפשר גם 10% מכלל חברי המועצה. ברגע שאנחנו נותנים את האפשרות הזאת, אז בעצם כל הדיון הופך להיות דיון בוועדת המשנה לתכנון ובנייה, ומייתר את הדיון בוועדה המקומית. באותן שנים שבהן הייתי בעירייה, כמעט כל הדיונים עברו מוועדת המשנה לתכנון ולבנייה לוועדה המקומית, ואז זה יצר סרבול גדול מאוד. לכן, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מאוד מבקש מכם, תמכו בהצעת החוק הזאת. היא חשובה לכולנו; היא חשובה לקידום התכנון והבנייה, לזירוז התכנון והבנייה. זה דבר שמשפיע. מי כמוכם יודע, שהיום אנחנו מעוניינים לקדם כמה שיותר בנייה של דירות חדשות; בנייה של אזורים, וקידום אזורי הנגב והגליל. כל עיכוב באפשרות של מתן ההיתרים האלה, ככל שניתן מהר יותר, כל עיכוב כזה יוצר בעיה. אני חושב שההצעה הזאת נולדה מתוך ניסיון רב - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הערת ביניים חשובה אפשר? << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסכים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בתור מי שהיה הרבה שנים חבר מועצה וסגן ראש העיר, רוב המועצות מחולקות לסיעות יחיד. ברגע שאתה מבקש, ברגע שאתה מחליט - - - << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אמרתי, אמרתי, סליחה - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני רק אסיים - - - << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אמרתי 10% – לא, אני מבין את מה שאתה אומר. אז תראו, יש רשויות שבהן יש קרוב לעשרה חברי מועצה, אז נוצר מצב – תבינו, כל הנושא בתכנון ובנייה הוא גם נושא מקצועי, אבל ברגע שאתה אומר שני חברי מועצה, צריך להבין גם – אני אעשה את התיקון אחר כך, כשאני אדבר על 10%. אז יכול להיות שיש מועצות לתכנון ולבנייה שבהן יש רק עשרה חברי מועצה, ואז יהיה בעצם בן אדם אחד, שהוא 10%. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. תם הזמן. << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, אבל הוא גזל לי את הדקה. מה שאני מנסה לומר, סך הכול, הרעיון הוא שבעצם אנחנו לא צריכים פה את השיקולים הזרים. הנושא של תכנון ובנייה בדרך כלל נעשה משיקולים מקצועיים. מהנדס העיר והצוות שלו בדרך כלל בודקים את התוכניות, מאשרים אותן, ואז זה מגיע לאישור בוועדת המשנה. להעביר את זה, ולייתר את ועדת המשנה – זאת הבעיה וזו הסכנה; זה גם מייתר אחר כך את הוועדה המקומית. אני פה, בהצעה שלי, מקצר את התהליכים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת דלל. ואני מזמין את חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי להשיב בשם הממשלה על הצעת החוק. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה שאתה עושה פה בעצם זה מחזיר את הכוח לפקידים. לחברי המועצה לא יהיה את האפשרות לנהל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, אדוני. אני בטוח, חבר הכנסת דלל, שתרצה לשמוע את תשובתו של - - - << דובר >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני קודם כול אקריא את ההערה שאמרו להקריא ואחרי זה אני אגיד את דעתי. עניינה של הצעת החוק שבנדון הוא תיקון סעיף 18(ז) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965. סעיף זה עוסק בקיום דיון נוסף במליאת הוועדה המקומית על כל החלטה של ועדת המשנה או הוועדה המקומית, ככל שדרש זאת אחד מחברי הוועדה המקומית, או נציג בעל דעה מייעצת. לפי המוצע, יתוקן סעיף 18(ז) לחוק כך שבמקום הצורך כיום רק בחבר אחד לקיום של דיון נוסף, תידרש פנייה של לפחות שני חברי ועדה, או שניים מבין הנציגים בעלי דעה מייעצת. זאת בשל הצורך בייעול וקידום של הליכי התכנון והבנייה בוועדות המקומיות, תוך מניעת עיכובים וניצול לרעה של ההליך וכו'. בקיצור, אני רוצה לומר את דעתי, חבר הכנסת דלל, על הצעת החוק – איפה חבר הכנסת המציע? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת דלל איתנו. << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני הייתי כמה שנים חבר ועדת התכנון והבנייה בעיריית ירושלים. אני חושב שזו הוועדה הכי מרתקת שיש, שבונה ועושה דברים טובים. אני חושב שהצעת החוק שלך היא הצעת חוק נכונה, טובה, ובאמת מגיעה מתוך עולם התכנון. היא הכי מדויקת שיש, ואני אסביר גם למה. בשנים האחרונות קרה נוהל מאוד מעניין בחלק מהרשויות המקומיות, כשיש חבר מועצה אחד – אגב, לאו דווקא מקואליציה או האופוזיציה, גם מתוך הקואליציה – שלא מוצא חן בעיניו - - - << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - קבוצות מיעוט בתוך הוועדות המקומיות שאין להן ייצוג - - << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא שומע. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - וההצעה הזו, לפי דעתי, באה לצמצם את המקום שהם יכולים להביע דעה ולהעלות נושאים. ולכן אין מקום - - - << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני אתייחס לזה עוד רגע. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מלכיאלי, אני אתן לך עוד משפט להתייחס אליו. חוץ מזה שיש הרבה ערים, מועצות, שהן בסיעות יחיד, בסופו של דבר זה הכוח היחיד שיש בידו של חבר ועדת התכנון והבנייה בשביל להעלות את הנושא למליאה. הרי איפה בסוף מקבלים את ההחלטות הגדולות? << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> במליאה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני יכול להגיד לך, אצלנו זה כמעט לא קורה, זה קורה רק בתוכניות המגה-גדולות. לקחת את זה מהכוח של חבר מועצה אחד זה ניסיון להחליש את חברי המועצה. עכשיו, אני מבין שמשרד הפנים בעד, כי הפקידים תמיד רוצים להיות אלה ששולטים. << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, לא, אין פה. זה לא פקידים. אני אומר לך: אני פקיד? אני דילגתי. אני קראתי את הצעת החוק, אז מייד התלהבתי, ואני לא פקיד. אתה יודע מה? היו כאן דיונים בכנסת בעבר בחוק ההסדרים, כשהיינו חברי קואליציה, כשמשרד הפנים הביא הצעות – כל מיני משרדי ממשלה – להחלשת חברי המועצה, אני נלחמתי בזה, כי אני חושב שחבר מועצה זה נציג ציבור - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תחשוב שיגידו לחבר כנסת שההצבעה שלו כאחד לא מספיקה. << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, שנייה, רגע. אני חושב שאנחנו ככנסת וכממשלה, חייבים לתת כוח גדול, גם בידי חברי המועצה, גם בידי אדם יחיד. אבל מה קרה? בשנים האחרונות קרה נוהל של סחטנות בידי חבר מועצה יחיד. אגב, אני לא עשיתי סקר בדבר הזה, אבל אין לי ספק – שלום, אדוני השר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז מה קורה אבל? זה עולה למליאה. << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> שנייה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כי אז מה קורה? עד שמעלים את זה. כי לא כל ראש רשות רוצה שתהיה לו התנגחות במליאה. ואז מנסים להסדיר את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה אחד. << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא. מנסים להגיע להסדרה ולסחטנות ומציפים דברים. אני אומר, בסוף בסוף, כשיש עוול אמיתי בתוכנית, הוא יידע לקחת איתו עוד חבר מועצה, להסביר לו למה זה לא בסדר. עכשיו, חבר הכנסת עטאונה אמר דברי טעם, חבר הכנסת יוסף עטונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עטאונה, עטאונה. << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת עטאונה – ברוכי, תקרא לו רגע – חבר הכנסת עטאונה, אני גם אתייחס גם לטענה שלך. חלילה, אני בטוח, גם כאחד שהיה בקואליציה בתוך עירייה, בתוך רשות – הינה, נמצא כאן ראש העיר שלי ניר ברקת, שכמה פעמים גרר אותנו אליו ללשכה לעשות שלום על תוכניות שאנשים הציפו. אין פה שום מטרה, חלילה, להחליש קבוצות, אלא המטרה היא לא לתת בידי בודד אפשרות לסחטנות, לכופף הצעה - - - << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - הוא מייצג ציבור אף שהוא אחד. יש ערים מעורבות למשל שיש - - - שמראש אתה חוסם בפניו את האפשרות שיעלה נושאים בוועדה. << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> נכון. אז אם יש תוכנית שמציעים אותה, והתוכנית עצמה היא תוכנית לא טובה, תמיד חבר מועצה יידע למצוא חבר מועצה נוסף, ולהגיש ערר על הדבר הזה – מה שנקרא 18(ז) – ולהעלות את זה בחזרה לדיון במליאה. כי בסוף אני חושב שאנחנו – הרי יש ביקורת גדולה מאוד על הרשויות, על ועדות התכנון, שהן עובדות לאט. והביקורת מוצדקת. היום צריך לזרז את הליכי התכנון הרבה יותר, מסכים איתך. אני שותף לטענה שלך; אסור שדברים ייקח להם זמן. אבל לקחת תוכנית ולעכב אותה, בגלל שההוא רב איתו בוועדת הכספים או ועדת תרבות – לכן אני גם חושב שצריך – אתה יחד עם חבר הכנסת דלל – תמצאו נוסחה שלפיה זה לא יגרום חלילה להחלשת קבוצות מיעוט. זו לא המטרה. אני חושב שחבר הכנסת דלל יהיה מספיק נכון לשמוע גם את חבר הכנסת עטאונה, ולשמוע איך אנחנו נצליח בוועדות השונות של הכנסת להביא למצב שלא נגרום – אני יכול לחשוב על רעיון, אולי על יחסיות של אופוזיציה וקואליציה. אני סומך עליכם, תעשו את העבודה הטובה ביותר. לפני שארד, אגיד עוד כמה דברים. אני הייתי מציע, חבר הכנסת דלל, כשאתה הולך לקדם את זה – בסוף, אתה יודע, חוק נכנס ויוצא בקריאה השלישית משהו אחר לגמרי. צריך לנסות לחשוב, וגם בחוק הזה להכניס יותר סיפור של ועדות הרישוי, לזרז תהליכים שלהן. מניעת עיכובים בוועדות הרישוי. הרי בוועדת התכנון נמצאים הרבה אנשים – כל חברי המועצה; כל עיר לפי העניין שלה. בוועדת הרישוי לא נמצאים כולם - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מלכיאלי. << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אחרי שהצלחתי לשכנע את כולם, אני מבקש מחברי המועצה לתמוך. אני אסיים בברכה לחברי חבר הכנסת בוסו על הצעת החוק הקודמת שלו, בנושא התעללות בחסרי ישע. אני הבאתי את זה בכנסת הקודמת. אוריאל, יחד עם שר המשפטים אני מברך אותך, שתביא את המוגמר לסיפור הזה. עשרות זקנים נעקצים מדי יום; אין הרתעה. בתי המשפט משחררים עוקצי קשישים, הלוואי כמו חוסמי הכבישים של הימין או החרדים. הלוואי. שיהיה בהצלחה. אני מבקש מכולם לתמוך בהצעת החוק. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן ביקש להתנגד להצעת החוק. אני מזמין אותו לנמק את התנגדותו. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אדבר על חוק עונש מוות למחבלים ולא על תכנון ובנייה, למרות שזה חוק חשוב מאוד. אני חושב שיש פה הרבה חוסר הבנה. החוק קיים. סעיפים 96 ו-98 לחוק העונשין מאפשרים לגזור גזר דין מוות. אבל מה? סעיף 105, אדוני היושב-ראש, קובע שזה רק במקרה שברכב יושבים שלושה סגני אלופים וההחלטה מתקבלת פה אחד. מכיוון שהתביעה מעולם לא ביקשה עונש מוות, אז בדרך כלל – גם במקרה האחרון, ב-2003, כשנגזר גזר דין מוות על ראאד שייח', שוטר פלסטיני שהורשע ברצח שני חיילי מילואים בלינץ' ברמאללה – ההחלטה התקבלה ברוב של שניים מול אחד, ולכן אף אחד לא ביצע את אותו גזר דין מוות. השאלה היותר-מהותית, אדוני היושב-ראש, היא אם זו ענישה או שזאת הרתעה. אני זוכר לא מעט ויכוחים עם הצד הביטחוני, עם הממסד הביטחוני, שאומרים שנושא גזר דין מוות לא ירתיע אף אחד, אבל מצד שני, הריסת בתים, לפי אותו ממסד ביטחוני, זה כן מרתיע. זה פשוט דבר לא סביר. לא יכול להיות שהריסת בתים מרתיעה ועונש מוות לא מרתיע. מה שלא מרתיע הוא זה שמאז עסקת ג'בריל ב-1983 מדינת ישראל שחררה יותר מ-7,500 מחבלים עם דם על ידיים; המחבלים הכי אכזרים והכי נתעבים שרק אפשר לדמיין. ולכן אני חשוב שכשהרתעה זה כלי מאוד אפקטיבי. אבל גם לגבי המדינות הדמוקרטיות הכי גדולות בעולם. בארצות הברית מאז 2015 בוצעו יותר מ-160 גזרי דין מוות. בדמוקרטיה המערבית השנייה, יפן – יותר מ-30. יתרה מזו, ביפן ב-2018, כת שפיזרה גז סארין ברכבת התחתית – בשנה אחת, ביום אחד, הוצאו להורג 15 אנשים. לכן, אנחנו, כמי שבהחלט נמצאים במלחמה קיומית, יכולים וחייבים לשנות את החוק. ההצעה שלנו היא פשוט לבטל את הסעיף הזה פה אחד, ומספיק ברוב רגיל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הערה אחרונה, היושב-ראש. אני כבר העברתי את החוק הזה בקריאה טרומית ב-2018, וראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, דאג למרוח ולקבור אותה קבורת חמור בדיונים בקבינט הביטחוני. ואני אומר עכשיו ליוזמי החוק: שלא יהיו לכם אשליות, זה יעבור בקריאה הטרומית וראש הממשלה עוד הפעם ידאג לקבור את זה קבורת חמור בדיונים אין-סופיים בקבינט. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בסופו של דבר, בקריאה השלישית הוא לא ייתן להעביר את זה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. ביקש להשיב שר נוסף בשם הממשלה, השר יואב קיש. בבקשה. בבקשה, השר קיש, חמש דקות לרשותך. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אולי דווקא להוציא מפה קריאה לכל המפגינים שנמצאים מחוץ לבית הזה – וגם הבנתי שחלק מחברי הכנסת בחרו לצאת וללכת לכיוון ההפגנות – אני רוצה לומר: כל הצדדים חייבים להרגיע. לא יכול להיות שההתנהלות של המפגינים הופכת להיות אלימה עד כדי פגיעה בשוטרים. אני חושב שהמשטרה הכילה ואפשרה. גם מהצד של האזרחים שרצו להגיע לעבודה בכבישים, עם הרבה מאוד קושי ובעיות. המשטרה באמת הייתה מאוד מכילה באירוע הזה. אבל כשהאירוע מתפרץ לאלימות, אני חושב שכולנו מספידים. אני באמת קורא מפה לכל מי שהולך עכשיו בין חברי וחברות הכנסת החוצה, לפעול להרגעת הרוחות. זה לא הזמן לייצר פרובוקציות; זה הזמן להרגיע את הרוחות. אנחנו במערכת החינוך, אני חייב לומר לכם, אנחנו מקבלים המון המון תלונות מציבור שמרגיש שחוטפים לו את הילדים לכל מיני אירועים פוליטיים, שהוא לא רוצה להיות בהם חלק. בעניין הזה אני משתדל להימנע כל עוד מדובר בפעילות של הורים. המנהלים והמורות, ברובם המכריע, לא לוקחים צד בוויכוח הפוליטי – וכך ראוי שיהיה. מערכת החינוך צריכה להישאר מחוץ לוויכוח הפוליטי. לשמור על הממלכתיות, לשמור על הנוער, לשמור על הילדים. אפשר לפעול בשיח פתוח, מאוזן, מכבד, ואנחנו עושים את הדברים האלה. אבל לא להיות במצב של כפייה פוליטית במערכת החינוך. אני רוצה לציין מקרה חריג שקרה היום בבית הספר בבני דרור, שבו קבוצה של פורעי חוק, מפגינים, נכנסו לתוך בית הספר וקיימו הפגנה בתוך בית הספר. הדבר הזה הוא חציה של קו אסור ברור. הנושא הועבר לטיפול המשטרה ולחקירה. אנחנו מנסים לשמור על הבלגה, לאפשר לכולם, ככל שניתן, לפעול לפי החוק ולפי המגבלות, אבל לא נאפשר להפוך את בתי הספר ואת הרחבות של הכדורסל והכדורגל בתוך בתי הספר להפגנות. במקרים האלה יהיה טיפול בפורעי החוק. כך יהיה. ואני שוב חוזר בבקשה מפה לאותם נציגי ציבור שהלכו לרחובות: תפעלו להרגעת הרוחות ולא להתססה ולא להבערה. זו האחריות של כולנו. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשר קיש. ואנחנו נעבור להצבעה. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. אנחנו מצביעים על הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – דיון בהחלטות ועדות משנה), התשפ"ג–2022. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 54 נגד – 21 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – דיון בהחלטות ועדות משנה), התשפ"ג–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 54 בעד, 21 נגד. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה ותעבור לוועדת הכנסת להחלטה לאיזו ועדה היא תעבור בהמשך. נוסיף לפרוטוקול את הצבעתה של השרה אורית סטרוק. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. << הצח >> הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – שימוש בכספים שלא הוצאו על ידי עובדים זרים ומסתננים), התשפ"ג–2022 << הצח >> [פ/748/25, דברי הכנסת, חוב' ט"ו, ישיבה 45.] (הצעת חברת הכנסת שרן מרים השכל) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אנו עוברים להצעת חוק עובדים זרים. ההצעה כבר נומקה ב-22 בפברואר 2023. ישיב שר העבודה יואב בן צור. עשר דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, סעיף 1יא לחוק עובדים זרים, התשנ"ה–1991, קובע הוראות בדבר הפקדת המעסיק לפיקדון בגין העסקת עובד זר, ניהול קרן הפיקדון וזכאותו של עובד זר לכספי הפיקדון בתום עבודתו ושהותו בישראל. עוד יצוין כי תקנה 8(א) לתקנות עובדים זרים, התשע"ב–2016, קובעת שיעורי ניכויים מכספי הפיקדון ככל שהעובד השתהה בעזיבתו את הארץ לאחר תום התקופה המותרת לשהייה. לאחר עיכוב של חצי שנה ומעלה מתום התקופה, העובד מאבד את זכותו לכספי הפיקדון. סעיף 1יא לחוק קובע כי שר הפנים רשאי לקבוע הוראות בדבר העברת כספי הפיקדון לעובד זר, וכן כי השימוש בכספים שלא הוצאו על ידי העובדים הזרים מקרן הפיקדון יהיה למטרת רווחתם של עובדים זרים, כפי שיקבע השר. לעניין מסתננים, חלות הוראות ניכוי שונות מהפיקדון בגין השתהות בעזיבה את הארץ, אך בדומה לסעיף 1יא(ז), סעיף 1יא8 לחוק קובע כי ניתן לעשות שימוש בכספים שלא הוצאו על ידי המסתננים למטרת רווחתם ובריאותם של מסתננים השוהים במרכז שהייה. ההצעה מבקשת לקבוע כי כספי הפיקדון הן של עובדים זרים והן של מסתננים, שלא הוצאו על ידם, ישמשו לסיוע לאזרחי ישראל שנפגעו מהעבירה שבוצעה על ידי עובד זר או מסתנן; אם אין מקרים כאלה, אזי השימוש יהיה למטרת שיקום תשתיות בערים שבין תושביהן יש שיעור גבוה של עובדים זרים ומסתננים. יצוין כי לצד האמור בהצעה יש גם לבחון את השימושים המוצעים בהינתן כי תכלית כספי הפיקדון לשמש חלף זכויות סוציאליות שלהן זכאי העובד הזר או המסתנן כתוצאה מעבודתו, ובשים לב להליך המשפטי המתנהל בעניין זה. לאור האמור, הממשלה מוכנה לתמוך בקריאה טרומית, ולא לקדם מעבר לזה עד לקידום הצעת חוק ממשלתית בעניין. אני קורא לכולם לתמוך, ואחר כך נטפל בהצעת חוק ממשלתית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הוא לא התנגד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, הוא עוד לא סיים, רגע. הוא עדיין על הדוכן. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אנחנו רוצים לברך את אנשי זק"א שהגיעו מטורקיה ועשו שם עבודה נפלאה. יישר כוחכם. תודה רבה על העבודה הטובה שעשיתם. קידשתם שם שמיים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נתייחס לכך מייד, חברי הכנסת, עוד קצת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל הכבוד. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> וגם אנשי איחוד הצלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש 15 ארגונים שיושבים כאן ביציע. לא נקפח את כולם. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> לכל 15 הארגונים שנמצאים ביציע ועשו עבודת קודש וקידוש שם שמיים – תודה רבה. יישר כוח לכם. טוב, רבותיי – אין בעיה. מה אתה רוצה? פרשת השבוע? גם, אפשר. טוב. רבותיי, אני קורא לכל המפגינים שנמצאים בכל רחבי הארץ: אנא, בבקשה, השוטרים הם אחיכם, אחינו, כולנו עם אחד. בבקשה, לא להתנהג באלימות כלפי השוטרים. הם בסך הכול עושים את עבודתם, ורוצים לשמור על הסדר והביטחון של כולנו. אנא, בבקשה, יהיה לכם איפוק. יש אפשרות למחאה אבל לא לאנרכיה, לא להשתוללות, לא לגרום לכך שאנשים שצריכים להגיע לכל מיני מקומות – אם זה לרפואה, אם זה לעבודה, אם זה ללימודים, אם זה לדברים מצערים אחרים ומשמחים אחרים – אנא, בבקשה, אני מבקש, לא לגרום להם הפרעות. לא ככה מוחים, לא בהפרעות. אפשר להפגין בצורה מסודרת במקום שבו יש רישיון, למחות כמו שצריך. אבל לא להפריע לסדר הציבורי. אתמול היה יום היארצייט של משה רבנו, מנהיגו של עם ישראל, שהיה כל כך קרוב לבורא עולם; הנהיג את עם ישראל ברחמים, בחמלה. מתי הקדוש ברוך הוא ידע לבחור בו למנהיג? כשהוא ראה איך הוא היה רועה את הצאן. הוא היה גורם לכך שכבשי הצאן הצעירים, הגדיים, ירעו ראשונים כדי שיאכלו את העשב הרך שמלמעלה; אחר כך הבינוניים, כשהעשב יותר קשה; ולבסוף המבוגרים יותר, שהיו חזקים כדי לאכול את העשב הקשה ביותר. זה מנהיג. ככה צריכה להיות הנהגה: בשכל, בחוכמה, ברוך, ברחמים. צריך לדעת איך אנחנו מנהיגים את עם ישראל – עם חמלה. ואין לי ספק שהממשלה הזאת נוהגת בהחלט בחמלה רבה. וינון, בבקשה. השבוע עברנו ימים קשים מאוד. השתתפתי בהלוויות של שני הקדושים, שני אחים למשפחה אחת. אי-אפשר לתאר איזה צער לאימא ואבא שצריכים לקבור נערים כל כך צעירים, לקבור אותם בגיל כל כך צעיר. אבל הנחמה היא – אנחנו מכירים את הסיפור של נדב ואביהוא, שני בני אהרן, שהקריבו קורבן על המזבח ומתו. כתוב שם: "ויידום אהרן". הוא שתק, הוא היה מאופק. אף אחד לא הבין אם הוא הצטער או לא הצטער, כי הוא גם לא הראה, לא ראו על הפנים שלו אם יש איזה צער או איזו אכזבה או משהו דומה. אבל אמר אהרן הכהן שהוא חושב שאחר כך, כשהקדוש ברוך הוא מסר לו - - - << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו בעד. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אתם בעד? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תביא להצבעה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> באמת? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> מיכאל ביטון אמר שהוא בעד, חברים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תעברו להצבעה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בואו נצביע. יש לכם רוב. תצביעו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> טוב, אני קורא לכולם להצביע. אתה רוצה לשמוע את הסוף של דברי התורה? לא, נדבר לבד. רבותיי, אני קורא לכולם להצביע בקריאה טרומית על הצעת החוק, ולהיות בעד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם כן, אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. ההצבעה היא על הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – שימוש בכספים שלא הוצאו על ידי עובדים זרים ומסתננים), התשפ"ג–2022. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 נגד – 8 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – שימוש בכספים שלא הוצאו על ידי עובדים זרים ומסתננים), התשפ"ג–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 33 בעד, שמונה נגד. אני קובע כי הצעת החוק עברה, ותועבר לוועדת – נוסיף את שמותיהם של חברי הכנסת סער ויפעת שאשא ביטון וברקת. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה, אבל זה לפרוטוקול. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הצבעתי במקום גילה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לפרוטוקול יצוין שחבר הכנסת אחמד טיבי הצביע בטעות במקום השרה גילה גמליאל. אבל הצבעה פעם אחת, נכון, חבר הכנסת טיבי? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> פעם אחת, מאה אחוז. הוא הצביע נגד, והצבעתו תירשם בפרוטוקול. חבר הכנסת טיבי, הצבעת נגד? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הצבעתו תירשם בפרוטוקול כנגד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, לפני שנעבור לנושא הבא – אה, לאיזו ועדה? מה מבקש מציע החוק? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> עבודה ורווחה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ועדת הבריאות. << דובר >> היו"ר אמיר אוחנה: << דובר >> ועדת הכנסת להחלטה. חברי הכנסת, נמצאים איתנו כאן ביציע, כפי שכבר גיליתם, חברות וחברי משלחת "ענפי זית", שהשתתפו במאמצי החילוץ וההצלה של מדינת ישראל לאחר אסון רעידת האדמה בטורקיה. אני מבקש לברך אותם בשמכם. חברי וחברות משלחת "ענפי זית" היקרים, עיניהם של אזרחי ישראל היו נשואות אל מאמצי ההצלה שלכם בגאווה, בהתרגשות ועם תקווה שתצליחו במשימה הנעלה שלקחתם על עצמכם בשם המדינה ובשם אזרחיה: הצלת חיי אדם לאחר אסון רעידת האדמה הנורא שפקד את טורקיה. הבאתם עימכם את הרוח הישראלית, התושייה, הקדמה אל המקום שהיה צריך אתכם בו יותר מכול, והייתה לכם הזכות להציל 19 נפשות ולהעניק טיפול רפואי ללמעלה מ-180 איש. עשיתם מצווה גדולה בתנאי שדה קשים בלילה וביום. פעולותיכם חשפו ולא בפעם הראשונה את דמותה האמיתית של ישראל בפני אומות העולם: מדינה שוחרת שלום המקדשת את ערך החיים ומושיטה את ידה לעזרה בעיתות מצוקה, כפי שהיא עושה זאת גם בשגרה. אני מבקש להעביר לכם ולכל חברי המשלחת את תודתו של יושב-ראש הפרלמנט הטורקי, פרופסור מוסטפא סנטו, שהשיב על מכתב ניחומים ששלחתי לו בתודה למדינת ישראל, ובו ציין גם את תודתו העמוקה למשלחת שלכם, שלדבריו, הייתה השנייה בגודלה מהעולם. בשם הכנסת כולה, המייצגת את העם כולו, תודה רבה לכם. אפשר מחיאות כפיים. (מחיאות כפיים) << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – נבצרות ראש הממשלה) << הצח >> [הצעת חוק פ/2560/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לסעיף הבא על סדר-היום – חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – נבצרות ראש הממשלה). יציג חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. אציין לפרוטוקול בהקשר של הצעת חוק זאת שכידוע לכם, הזכות להצביע במליאה היא הזכות והחובה היסודית של חבר הכנסת והיא אינה מוגבלת. עם זאת, אבקש להודיע גילוי נאות לפרוטוקול: הצעת החוק עוסקת בנבצרות ראש הממשלה, התנאים לה ואופן הכרזתה. כידוע, קיימת עתירה תלויה ועומדת בבג"ץ בעניינו של ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו. מכל מקום, בהתאם לדיני האתיקה, אין מחלוקת כי ראש הממשלה איננו מנוע מלהשתתף בהצבעות, ואני מודיע על עניין זה למען הסדר הטוב. בבקשה, 19 דקות לרשותך, חבר הכנסת כץ. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, אני כמובן מצטרף לברכות שלך, שחשוב שנאמרו, וגם בנוכחות של חברי המשלחות. בהחלט גם מדובר בהצלת חיים, גם מייצגים את מדינת ישראל בכבוד. בשם כולנו תודה לכם. אדוני היושב-ראש, לפני כמעט ארבעה חודשים יצאו אזרחי מדינת ישראל ממטולה עד אילת ומימשו את זכותם האזרחית הבסיסית והצביעו בבחירות הכלליות. 2,304,964 אזרחי ישראל הצביעו למחנה הלאומי ברשות בנימין נתניהו; 2,304,964 אזרחי ישראל בחרו את בנימין נתניהו כקובע המדיניות: בחרו את הדרך שלו, בחרו את הניסיון שלו, בחרו במנהיגות שלו, בחרו בבנימין נתניהו כראש הממשלה של מדינת ישראל. אני רוצה להבהיר לכל הגורמים הלא-נבחרים שמנסים לעשות כאן הפיכה שלטונית במעטה של סיסמה "שלטון החוק": העם ונציגי העם הם שממנים את ראש הממשלה, ורק הם, אם ירצו, ישנו את בחירתם. לצערם – ואני מדגיש: לצערם – הקול של סבתא שלי, שמצביעה מעפולה, שווה לאותו קול של משפטן מלומד מתל אביב. אבל זאת בדיוק המהות של דמוקרטיה, אין מה לעשות. אבל הם לא יפסיקו אף פעם. לא משנה להם מה היינו מביאים, אם זה הרפורמה המשפטית, אם זה חוק הנבצרות או אם זה שלום עולמי – הם עדיין יצעקו פה "קץ הדמוקרטיה". למה? פשוט: כי הם לא מסוגלים לראות אותנו בשלטון, ושום דבר לא ישנה את זה; הם לא מסוגלים לקבל את תוצאות הבחירות; הם לא יכולים להשלים עם המחשבה שרוב העם לא חושב כמוהם, שמה שהעם בוחר בעצם לא מתיישר עם האליטה; הם חושבים שגנבו להם את המדינה, שאנחנו גנבנו להם את המדינה, כי אנחנו נבחרנו על ידי העם ברוב, ברוב ברור. אנחנו נבחרנו בצורה דמוקרטית. חברי האופוזיציה – אני רואה שהם מאוד נלחמים כשהכיסאות שלהם פה ריקים – תגידו את האמת, לא מעניינים אתכם האזרחים? לא מעניינת אתכם הדמוקרטיה שאתם כל הזמן נלחמים עליה, כביכול? נראה כי הדבר שהכי מעסיק את יאיר לפיד, המסית הלאומי, הוא איך הוא יתנהל במחאה לטובת אותן קבוצות אנרכיסטיות, זה מה הוא יגיד כדי לבדוק כמה מנדטים ציפי לבני תיקח לו; נראה שזה מה שמוביל אותו, זה מה שמכווין אותו, ורק לפי זה הוא פועל. לא מדינת ישראל, לא דמוקרטיה – רק להסית ולבדוק כמה מנדטים גונבים לו. אז כן, אתם צועקים יותר חזק, מסיתים יותר, מקצינים יותר, מפלגים יותר, כי זה מה שאתם עושים בשביל הון פוליטי. זה מה שאתם יודעים לעשות. הצעת החוק הזאת מבהירה מה שכל אדם פשוט מבין: לא ייתכן שבמדינה דמוקרטית תתאפשר פרשנות משפטית שאין לה שום בסיס בחוק כדי לבצע מהלך של הפיכה; מהלך דרמטי של הדחה כפויה של ראש ממשלה מכהן שנבחר על ידי רוב אזרחי ישראל. מהלך כזה חייב להיות אך ורק בקביעה של נציגי העם, ולא של זרוע או פקידה לא נבחרת. כיצד ייתכן – אתם זוכרים שכשיצא הדיווח הזה, באמת חיכיתי לראות שאם זה לא נכון, היועצת המשפטית תגיד באותה שנייה, מה פתאום, לא היה דיון כזה, לא חושבים על זה. ארבעה ימים לקח להם להכחיש את הדיווח הזה – ארבעה ימים. נהנו מהעובדה שזה באוויר. כי אני דווקא מכיר מקרים מאוד מהירים. איפה השר בן גביר, הוא היה פה קודם? אני זוכר שבן גביר הוציא את הצעת החוק שלו, תיקון פקודת המשטרה – תוך פחות משעה כבר הייתה להם התנגדות מנומקת. כשהם רוצים להתנגד כנגד משהו שקשור אלינו, במהירות הבזק יש להם התנגדות; אבל את נושא הנבצרות של ראש הממשלה ארבעה ימים לקח ליועצת המשפטית להכחיש. כולנו מבינים מה קורה פה. ההצעה שמונחת בפניכם, חבריי חברי הכנסת, באה למנוע ניצול לרעה של הדין הקיים ושימוש בו לסיכול רצון הבוחר. ההצעה מגדירה כי נבצרות ראש ממשלה משמעה אך ורק אי-מסוגלות פיזית או נפשית של ראש הממשלה למלא את תפקידו; כאשר הדבר מנוגד לדעת ראש הממשלה וכאשר הוא כשיר פיזית ומנטלית, משמעותה של ההכרזה על נבצרות הינה הדחה של ראש ממשלה מכהן שנבחר על ידי העם, ובפועל זה מעשה ביטול של תוצאות הבחירות וההליך הדמוקרטי. לכן היא צריכה להילקח בשני תנאים בלבד: הראשון – כשמדובר במצב מובהק של אי-מסוגלות; והשני, כשנציגי העם מאשרים זאת. ההכרזה על נבצרות תיעשה על ידי ראש הממשלה או הממשלה ברוב של 75% מחבריה. במקרה נדיר שבו ההכרזה על נבצרות תהיה בניגוד לדעת ראש הממשלה, יושב-ראש הכנסת יעביר לאישור מליאת הכנסת את ההחלטה, וזאת תוכל לאשר את ההכרזה ברוב של 90 חברי כנסת. היום אנחנו שומרים ומגינים על הדמוקרטיה ועל הרצון של אזרחי ישראל; היום אנחנו שומרים ומגינים על הבחירה של אזרחי מדינת ישראל. ולסיום, אדוני היושב-ראש, אנחנו רואים מה קורה בחוץ עם אותן קבוצות אנרכיסטיות – היו פה כאלה שהיו מפקדים בכירים במשטרה – ואני רוצה לחזק את ידי השוטרים בהפגנות שעוברים עכשיו תקופה לא פשוטה – מוכים, ננשכים. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> העיקר שבחווארה הם לא היו, וזה בסדר, נכון? אתם פורעים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה הצבעת נגד החיילים עכשיו פעם נוספת לשכר לימוד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תענה לו. חבר הכנסת כץ, אל תענה לעופר כסיף. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה הצבעת נגד שכר לימוד. אתה לא צריך להיות פה, אני אגיד לך. ויגיע היום הזה שבו אתה לא תהיה פה. אתה שונא ישראל, אתה שונא חיילי צה"ל. לשמחתנו, אתה מיעוט כזה קטן, והרוב פה בעד מדינת ישראל, בעד חיילי צה"ל - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כסיף. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ועל אפך וחמתך אנחנו נעביר פה דברים, ואתה תישאר פה רק לצעוק, וגם זה זמני, כי אתה לא אמור להישאר בבית הזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> היושב-ראש הוא אמיר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יושב-ראש הוועדה, כן. אין בעיה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - על תקיפת שוטר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - כי הוא אמר שהשוטר תקף אותו - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, חבר הכנסת כהן. מאה אחוז. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תשים לב, רק אומרים את המילה "שוטר" או "חייל" – תראה איך הוא קופץ, זה לא יאומן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, תודה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא בז לשוטרים שלנו. אתה בז לשוטרים. אתה בז לאותם חיילים ששומרים - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני בז לפושעים - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ששומרים גם על אנשים מהסוג שלך. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הם שומרים גם על אנשים מהסוג שלך, גם על אשפה מהסוג שלך הם שומרים, לצערם. גם על אשפה מהסוג שלך הם שומרים, לצערנו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא. תפסיק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני מחזק את השוטרים שננשכים על ידי אותם אנרכיסטים שיעשו את עבודתם. אני מקווה שהדין של המפגינים, גם אם זה יהיה מפגין מימין, וגם אם זה יהיה מפגין משמאל, ואם זה בעד ההתנתקות, ואם זה נגד הרפורמה – שזה יהיה בצורה שווה, אובייקטיבית; שהדין ומערכת אכיפת החוק יתייחסו שווה בשווה, ולא משנה מהיכן מגיע המפגין. חבריי, אני מקווה ששכנעתי אתכם להצביע בעד החוק. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יעלה ויבוא השר המקשר בין הכנסת לממשלה שר החינוך יואב קיש, להשיב בשם הממשלה. עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, סעיף 16 לחוק-יסוד: הממשלה, שכותרתו: מילוי מקומו של ראש הממשלה, קובע בפסקה (ב): "נבצר מראש הממשלה זמנית למלא את תפקידו, ימלא את מקומו ממלא מקום ראש הממשלה; חלפו 100 ימים רצופים שבהם כיהן ממלא מקום ראש הממשלה במקום ראש הממשלה והוא לא חזר למלא את תפקידו, יראוהו כמי שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו". לפי סעיף 20(ב) לחוק: "נבצר מראש ממשלה דרך קבע למלא את תפקידו, רואים את הממשלה כאילו התפטרה ביום ה-101 שבו מכהן ממלא מקום במקומו". מה המשמעות של הדבר? המשמעות היא כי קביעת נבצרות של ראש ממשלה, משמעותה הדחה של המנהיג. עכשיו, אם אנחנו הולכים למקום שבו קורה שהמנהיג – בעצם הרי ברור לכולנו, הוא נבחר על ידי נציגי העם וזוכה לאמון הכנסת, ומתקבלת קביעה בניגוד לדעתו, כאשר הוא כשיר פיזית ונפשית לתפקידו, זאת אומרת שיש פה אירוע של נבצרות לראש ממשלה, שמשמעותה בפועל ביטול תוצאות הבחירות, ביטול ההליך הדמוקרטי. ולכן בהצעת החוק הזו אנחנו רוצים להגדיר בצורה הכי ברורה שיכול להיות את מצב הנבצרות, שיחול אך ורק במקרה של אי-מסוגלות פיזית או נפשית של ראש ממשלה למלא את תפקידו. לצורך העניין, בתקופת ראש הממשלה אריאל שרון, זכרו לברכה, מדינת ישראל עברה דרך האירוע הזה. ושם הרי לא היה ספק שהוא היה נבצר, ולא היה מסוגל למלא את תפקידו. לצורך העניין, זה האירוע שבו אכן מתאים להכריז על נבצרות. בנוסף, מוצע שעם קיומה או סיומה של נבצרות תהיה הודעה של ראש הממשלה עצמו לכנסת או לחלופין על ידי הודעה של הממשלה שהתקבלה ברוב של שלושת רבעי משרי הממשלה, רוב מיוחס; אם ההודעה בדבר נבצרות שניתנה על ידי הממשלה נעשתה תוך התנגדות ראש הממשלה, יידרש לכך גם אישור הכנסת ברוב של 90 חברי כנסת תוך שבעה ימים מההודעה. מוצע כי בכל ערכאה שהיא לא ידון בית המשפט בבקשה להכריז על נבצרות לראש ממשלה או לאשרה, ולא תהיה לו סמכות ליתן החלטה או צו בעניין. בהינתן שראש הממשלה שואב את כוחו וסמכותו מהעם באמצעות נציגיו, הצעה זו משקפת את התפיסה הקיימת, שלפיה הדחת ראש ממשלה נגד רצונו יכולה להיות אך ורק בקביעת נציגי העם בלי מעורבות של זרוע לא נבחרת. כלומר הצעת חוק זו אינה משקפת שינוי של הדין הקיים, אלא העברת הליך היישום שלו. ואני באמת רוצה לומר עוד פעם לכל אלה שבאים ושואלים: הרי יש פה אמירה שבאה לפשט ולהבהיר. בעולם נורמלי אני מניח שלא היינו נזקקים לזה - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בעולם נורמלי לא היה ראש ממשלה עם כתבי אישום. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שתפרו לו אותם. תפרו לו. כל יום העדות נופלת. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> - - אבל לצערי, אנחנו בעולם לא נורמלי שבו מנסים לכפות על הציבור הישראלי, שיצא להצביע בהמוניו ואמר בבחירה מאוד ברורה שהוא רוצה ממשלת ימין, ממשלת ימין לאומית שהוקמה. הרי כל הזמן באתם ואמרתם לנו: מה, תעשו כבר – עשינו. יש פה ממשלת ימין מלא מלא, מובילה מדיניות של ימין. ודרך שימוש בכלים לא כלים, בצורה לא חוקית, מנסים לפגוע בבסיס של הדמוקרטיה - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה שקר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> - - בבסיס של הדמוקרטיה. בחוק הזה אנחנו מבהירים את הברור מאליו – לצערי, הגענו למצב הזה. מקרים של נבצרות כמו שהיה לראש הממשלה אריאל שרון הם מקרים שאליהם התכוון המחוקק; בכל מקרה אחר שבו רוצים לבטל את בחירת העם, אפשר לעשות זאת אך ורק דרך הבית הזה, דרך הנציגים של הבית הזה וברוב של הבית הזה – לא בשום דרך אחרת. אני פונה שוב מעל דוכן זה לאותם חברי כנסת של האופוזיציה, שבחרו לצאת עכשיו וללכת להפגנות: הזכות להפגין היא לא הזכות לייצר אנרכיה. כשאנחנו בסיטואציה רגישה כזו, עליכם להוכיח מנהיגות, לפעול להרגעת הרוחות, לא לייצר אלימות ולא לגרום לכך שהאש תגבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. ביקשו להתנגד להצעת החוק כמה חברים. היחיד שנמצא פה במליאה הוא חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> כמובן, אני לא אמרתי בסיום דבריי - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עוד שנייה, חבר הכנסת כסיף. השר קיש רוצה להוסיף עוד כמה מילים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> רק אסיים את דבריי, אני רואה שיש לי עוד זמן. כמובן, לנוכח האמור לעיל, תומכת הממשלה בהצעת החוק בקריאה טרומית בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יהיו בתיאום עם משרד המשפטים, המשרד לביטחון לאומי, ובכפוף לכך שההצעה לא תקודם, עד שתקודם הצעת חוק ממשלתית שתגובש בנושא, ואליה תוצמד הצעה זו. אופיר, את הסיכום הזה אתה מכיר? אני לא מכיר, אני שואל. אני קורא כי ביקשו ממני להקריא: החקיקה תמשיך בכפוף לתיאום עם משרד המשפטים, המשרד לביטחון לאומי, והיא לא תקודם עד שהצעת חוק ממשלתית שתגובש בנושא תוצמד – זו הדרישה שהייתה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא מכיר את זה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> מה פתאום? אין דבר כזה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אין דבר כזה. אז אני לא יודע, זו התשובה שקיבלתי ממשרד המשפטים. אין שום דרישה, אני לא הכרתי, אומר פה שר המשפטים, אז הינה, לפרוטוקול: שום דרישה מהממשלה לעכב את החקיקה הזאת. הממשלה תומכת מלא בהצעה. בהצלחה למחוקקים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> לא לעצור את החקיקה, תיאום בלבד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כסיף, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, שמענו פה דמגוגיה מהסוג הנחות ביותר. אולי כדאי שכמה מחברי הכנסת, כולל הדובר הקודם, ייקחו שיעור מבוא מהי דמוקרטיה. הדמגוגיה, כמובן שנלוותה לבורות. בדמוקרטיה, השלטון אינו מעל החוק, קל וחומר השליט, נשיא, ראש ממשלה, לא מעל החוק. מי שקצת, טיפה, פתח פעם ספר, יודע שלפחות מאז אריסטו, שלטון נמדד בשני דברים עיקריים – כמובן שיש יותר: את מי הוא משרת, ואם הוא עצמו כפוף לחוק. האם השלטון הוא שלטון של רוב, של מיעוט, או של שלטון יחיד? האם הוא פועל לטובת עצמו או לטובת הנשלטים? אז כנראה שיש פה אנשים שלא התקדמו ממה שהיה לפני 2,000 שנה, לא, כמעט 3,000. ראש הממשלה אינו מעל החוק. לחוקק חוק שמונע הכרזה על נבצרות בידי אלה שיש להם את הסמכות הצודקת לכך, זה חלק מאותה הפיכה פשיסטית שאתם מנהלים. זה חלק מהפיכת המדינה לדיקטטורה על מלא. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ממש לא. אקטיביזם שיפוטי. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> התחלתם את ביטול הרשויות על ידי חיסול מערכת המשפט והעברת כל הכוח לממשלה, שכבר שולטת ברשות המחוקקת. עכשיו אתם מציעים חוק שמשמעו שלטון יחיד. זה מה שאתם עושים. ותיזכרו לדיראון עולם. עוד דבר, אני רוצה מכאן לחזק את המפגינים האמיצים, הטובים – הדמוקרטים בחלקם – שיוצאים נגד ההפיכה המשטרית הדיקטטורית הפשיסטית שממשלת הנבלות האלה מוליכה; אלה שעכשיו יורים עליהם רימוני הלם ומכת"זיות וגז – אנשים טובים שנלחמים על עתיד החברה. למה מפעילים עליהם את זה? משום שהשר לביזיון לאומני הורה כך. כרגע פורסם בתקשורת, אני מצטט: גורמים במשטרה לכאן חדשות: נדרשים ליישם את ההנחיות שקיבלנו מהשר. ב-ynet כתוב כך: המפכ"ל מקבל הוראות מבן גביר בחפ"ק, ורימוני הלם הושלכו בתל אביב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שטויות. אתה יודע שזה שטויות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> השר שאין לו סמכות, אתם רוצים לחוקק שתהיה לו, אבל אין לו סמכות והוא עכשיו נותן הוראות למשטרה איך לפעול. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מיליציה פרטית של טרוריסט מורשע פועלת ותוקפת מפגינים שלווים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כסיף, נא לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לפני שלושה ימים, כשעשיתם פוגרום בעיירה חווארה, אף אחד מהגורמים האלה שמכונים כוחות ביטחון לא מנע את זה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור. אתה תומך טרור. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כסיף, אני פונה אליך, נא לרדת. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתם לא שונים מאבות האידיאולוגיים שלכם לפני 90 שנה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כסיף, נא לרדת. תודה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר קיש, בשם הממשלה, יודיע הודעה מהצד, בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני רוצה להבהיר, כבוד היושב-ראש, כי ההחלטה המודפסת שקיבלתי הגיעה בטעות. נאמרו שם דברים שלא היו – אני זוכר שלא היו, ובגלל זה בדקנו את זה – בוועדת שרים לחקיקה. התשובה של הממשלה זה תמיכה, כפי שהוחלט בוועדת שרים לחקיקה, ללא שום התניה אחרת. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשר קיש. הבהרת זאת היטב. משיב על ההתנגדות חבר הכנסת אופיר כץ, היוזם, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, אני אנצל פחות. גם אני הופתעתי, כמו השר קיש, מאז שקיבלנו את חוות הדעת של ועדת שרים שדנה בחוק, שאין שום התניה ממשרדי הממשלה, ואנחנו נמשיך את תהליך החקיקה כאן בכנסת. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה תהיה שמית. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת, בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – בעד אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – בעד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנא קרא בשמותיהם של חברי כנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח אורנה ברביבאי – אינה נוכחת יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת שרון ניר – אינה נוכחת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת גלעד קריב – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי כנסת שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? בבקשה, למזכיר הכנסת. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדעון סער – נגד זאב אלקין – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד בנימין גנץ – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד מתן כהנא – נגד << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא להפריע באמצע ההקראה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נגד, נגד - - - << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברות הכנסת) שרן מרים השכל – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, לא להפריע, אנחנו באמצע ההצבעה. תודה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אורית פרקש הכהן – נגד אלון שוסטר – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם אין נוספים, אני מכריז כי תמה ההצבעה. נא לספור את הקולות. להלן תוצאות ההצבעה: 62 בעד, 20 נגד. אני קובע כי ההצעה התקבלה ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה - - << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לוועדה המיוחדת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לוועדה המיוחדת. רגע, לוועדה המיוחדת, כן? לוועדה המיוחדת לתיקוני חוק-יסוד: הממשלה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לוועדת הכנסת כדי שיוחלט לאן תועבר. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מוות למחבלים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1738/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת לימור סון הר מלך) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מוות למחבלים), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך, ואני מזמין אותה לבוא ולנמק את הצעתה. בבקשה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום הזה, שבו נצביע בקריאה טרומית בעד הצעת חוק עונש מוות למחבלים, שהגשתי בכנסת הנוכחית, ושהגיש השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בכנסת הקודמת, הוא בעיניי תיקון עוול של שנים ארוכות. תיקון פרטי ולאומי. במשך שנים ארוכות מדי שורר מצב אבסורדי, שבו במדינת ישראל מחבלים נתעבים שרצחו יהודים, נאסרים בכלא הישראלי לפרק זמן של כמה שנים, משתחררים בעסקת שחרור מחבלים או בעסקת טיעון מקלה, וחוזרים להתהלך בינינו כאחד האדם. קשה להפריז בכאב שחשות משפחות הנרצחים, עת רואות הן את רוצחי יקיריהן מסתובבים ברחובות – לעיתים בעיר מגוריהן ממש. אולם, ישנו נתון מטריד – אני לא מצליחה לדבר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סיעות, זה קצת מפריע לדוברת. זה נשמע כאן היטב. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אולם, ישנו נתון מטריד ומזעזע אף יותר, שלא ניתן להתעלם ממנו. מרבית המחבלים שהשתחררו מהכלא שבו לעסוק בפעילות טרור. חלקם בהסתה, חלקם באימון חוליות חדשות וחלקם ביצעו בעצמם, שוב, פיגועים רצחניים שגבו את דמם של יהודים רבים. רק בשבוע האחרון שורת הפיגועים בחווארה ובבקעת הירדן, בהם הצליחו המחבלים לברוח ולצאת בחיים מהזירה, ממחישה לנו יותר מכול את חשיבות החוק הזה. לא ייתכן שחיית אדם כזאת, גם אם תיתפס, תשתחרר בעוד כמה שנים, תחזור לעסוק בטרור והכי חמור, תהפוך לסמל ולמופת הרואי, לדמות הרואית ולמודל לחיקוי. לפראי האדם הללו אין מקום על האדמה הזאת, וכל רגע נוסף שהם ממשיכים לנשום הוא אות קלון למדינת ישראל ולעם היושב בציון. וברמה הפרטית, ביום שישי, שבו נרצח בעלי, שולי הר מלך, השם ייקום דמו, נפצעתי אף אני ובאתי לבית החולים. שלוש שעות לאחר מכן ילדתי תינוקת. אני מתעוררת, אני נכנסת מייד לשורה של ניתוחים. אני מתעוררת לתוך שבת, לכאבים – אני לא יודעת מה יותר כואב, הגוף? הנפש? מה יותר כואב? וכל מה שאני רוצה, אני רוצה פשוט לישון. לעצום עיניים. אבל בכל פעם שאני עוצמת את העיניים אני רואה את אותו הרגע שהרמתי את העיניים, שראיתי אותם, את אותה חוליה של חמישה מחבלים, שעומדת בצד הכביש וצועקת בשאגות: אללהו אכבר. ובכל פעם שאני עוצמת את העיניים התמונה הזאת קופצת, וכל מה שאני מבקשת זה רק לישון. באיזשהו שלב אני מרימה עיניים ואני אומרת: בורא עולם, או שאתה לוקח את התמונה הזאת, או שאתה מבהיר לי מה יש בתמונה הזאת. למה אני צריכה לראות אותה שוב ושוב ושוב? ואז אני מבינה. אני מבינה שמה שאני רואה שם זה הרבה עוצמה, הרבה כוח – לא שלנו – לעמוד בכזאת עוצמה על הכביש, לאור היום, ב-11:00. ואז אני מבינה עוד משהו, אני מבינה שהם לא הסיפור. הסיפור הוא אנחנו. אנחנו, ששכחנו מי אנחנו; אנחנו, שלא ידענו להגדיר איך להילחם באויב; אנחנו, שלא הגדרנו את האויב. הסיפור הוא אנחנו. אותם מחבלים, אותה חוליה רצחה לאחר מכן עוד שלושה חיילים, רצחה לאחר מכן עוד אימא לשמונה ילדים, רוצחת עוד שני בחורים, והם קיבלו שבעה מאסרי עולם. אתם יודעים, בתום המשפט מבקש מפקד החוליה לשאת דברים. אתם יודעים מה הוא אומר שם? הוא אומר: אתם אומה חלשה, אנחנו אומה חזקה. יש לנו סבלנות. אנחנו נחטוף חייל, חיילים, עד שאחרון הפעילים שלנו ישוחרר. אתם אומה חלשה, אני לא מחשיב את המספרים האלה – שבעה מאסרי עולם. הוא לא מחשיב אותם. אני הולך להשתחרר, הוא מספר לנו. ואתם יודעים מה? הוא צדק. כמה שנים לאחר מכן הוא השתחרר בעסקת שליט, אותו מחבל, ואיתו כל החוליה. לאחר מכן, הוא שב לפעילות הטרור, והיה שותף בחוליה שרצחה את הנער מלאכי רוזנפלד, השם ייקום דמו. אם עונש מוות היה מוחל אז על אותם רוצחים נתעבים, מלאכי רוזנפלד, השם ייקום דמו, ועוד רבים אחרים, היו נמצאים כאן איתנו. בימים האחרונים אני שומעת שוב ושוב את הטענה המגוחכת מצד אלו המעוניינים למנוע את העברת החוק החשוב הזה, בטענה כי שאיפתם ורצונם של המחבלים הם למות בכל מחיר, ולכן עונש מוות, לא רק שלא ירתיע, אלא יממש את מטרתם, ויביא לעלייה בפיגועי הטרור. במחילה, הרשו לי לגחך על כך. מה עוד תמציאו כדי למנוע מאיתנו להגן על עצמנו? אם אכן כך המצב, מדוע אנו רואים פעם אחר פעם מחבלים יוצאים ומסגירים את עצמם בידיים מורמות לידי כוחות צה"ל, כדי להימנע מחיסול? מדוע פעם אחר פעם נמלטים המחבלים מזירת הפיגוע ומסתתרים במרתפים ובכוכים בניסיון להציל את חייהם, אם כל רצונם הוא למות? כיצד הגענו למצב, שבו נמצאים היום בבתי הכלא 5,000, כן, 5,000 מחבלים רוצחים, או שניסו לרצוח יהודים. הניסיונות הללו של גורמים במערכת הביטחון ובמערכה הפוליטית, למצוא בכל דרך טיעונים שימנעו את העברת החוק הזה, נובעים מתפיסות עולם לקויות ומעוותות, שהושרשו באופן מכוון בגופים רבים במדינה, על ידי גורמי שמאל קיצוניים וארגונים פרוגרסיביים. תפיסות עולם הזויות, שרואות במחבלים שפלים בני אדם שווי זכויות, ולא חיות טרף שיש לכלות מן העולם. תפיסות שלפיהן מחבלים שידיהם מגואלות בדם של יהודים, זכאים לתנאי בית מלון, לפינוק על חשבון תושבי מדינת ישראל. תפיסות שגורסות שיש להכיל את הטרור ולקיים הידברות עם מנהיגיו, ולא למגרו ביד קשה. תפיסות שאינן מאפשרות לעמנו להגן על עצמו. מול התפיסות המעוותות הללו אני ניצבת כאן היום, מתוך כנסת ישראל, כדי לייצג את הדרישה והזעקה של עם ישראל. הדרישה המוסרית, הצודקת והמתבקשת לעמוד ולהשיב מלחמה מול מי שמנסה לקעקע את קיומנו כאן במדינת ישראל; שרוצח יהודים ומבקש לכלותינו רק משום שבחרנו לחיות כאן, על אדמת המולדת שלנו, כיהודים גאים בזהותם וביהדותם. הדרישה שהגיעה אחרי עשרות שנים של כבוד לאומי מושפל ואלפי נרצחים, עד שעם ישראל צעק: די. די להשפלה הלאומית, די לטרור, די למציאות האבסורדית, שבה רוצחי יהודים ממשיכים לחיות מעל האדמה הזאת. אני רוצה להוסיף עוד, כי בימים האחרונים שמעתי אמירות אירוניות מצד כמה מדינות בעולם, ובראשן גרמניה, שהחליטו להטיף לנו מוסר על הצעת החוק הזאת, שנועדה להגן על חיי האזרחים במדינת ישראל. דומני, שלגרמניה אין צורך להשיב כלל, אלא רק לתהות מהיכן הרהיבו עוז לדבר על הוצאה להורג של אנשים. אך לשאר מדינות העולם אגיד: אין בכל העולם מדינה מאוימת כמו מדינת ישראל, שמוקפת באויבים המבקשים לכלות אותנו מעל פני האדמה. אין מדינה שסובלת מטרור רצחני יום-יום, שמבוצע, בין השאר, מצד אזרחי המדינה עצמה. מאז הקמתה, ועוד הרבה לפני, נאבקת מדינת ישראל על קיומה ומתמודדת עם אויבים מבית ומחוץ. אויבים צמאי דם וחסרי עכבות, שכדי להרתיע אותם מלבצע את זממם, נדרש לייצר סל כלים נחוש ונוקשה למערכות הביטחון, כדי לאפשר להן להיאבק בטרור. נוסף לכך, אני מתפללת ומצפה ליום שבו נשב בטח בארצנו, ונוכל לייעץ למדינות אחרות כיצד ראוי להילחם בטרור, אולם עד אז אנו נגן על אזרחנו בגב זקוף ובגאון, ולא נהסס להשתמש בכל כלי כנגד הטרור הרצחני שמבקש לפגוע במדינת ישראל. ולכם, יפי הנפש, שאיבדו את השכל הישר, היודע להבחין בין אויב לאוהב, בין הטוב לשפל, בין עוצמה לרפיסות, אני מבקשת לומר: עם ישראל הוא עם שמקדש את החיים. אנו עם נעלה ומוסרי, ודווקא מהסיבה הזאת, דווקא מהסיבה הזאת, אנו נילחם שהחוק הכל-כך צודק ומוסרי הזה יעבור. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת לימור סון הר מלך. הדברים מרגשים ללא ספק ברמה האישית. מחזקים את ידך. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מוות למחבלים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2198/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> להצעת החוק הזאת הוצמדה הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מוות למחבלים), התשפ"ג–2023, פ/2198/25, של חבר הכנסת עודד פורר. בבקשה, שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, רבותיי השרים, זאת לא הפעם הראשונה שאני עומד כאן ומציג את הצעת חוק עונש מוות למחבלים. כבר הצעתי אותה בעבר. העברתי אותה בקריאה טרומית בינואר 2018, וההצדקות להצעה הזו ברורות לכולם, לדעתי. יש דוגמאות למכביר על מחבלים ששוחררו מהכלא וחזרו לעסוק בטרור בסופו של יום, או שנאלצנו לסכן חיי חיילים בצורה כזאת או אחרת, כדי לתפוס אותם – או אפילו כדי לסיים את חייהם בדרך אחרת. סמיר קונטאר, שרוצץ את גולגלתה של ילדה בת ארבע ורצח עוד שלושה, שוחרר בעסקה עם חיזבאללה, ובסופו של יום מצא את מותו במסגרת הפעילות שהוא חזר אליה, לטרור, כשהוא עשה אותה גם מלבנון. כבר הוזכר כאן ראאד שייך, שהיכה בצינור ברזל את אחד משני החיילים שנרצחו בלינץ' ברמאללה. במשפט שלו שני שופטים מתוך שלושה גזרו עליו עונש מוות, ועדיין אי-אפשר היה לבצע את גזר הדין, מכיוון שהחוק מחייב פה אחד. אנחנו ביקשנו לשנות את החוק כך שיספיק רוב רגיל בגזר דין, על מנת לפסוק עונש מוות. כן אציין, אדוני היושב-ראש, שבקידום הצעת החוק הזאת לקריאה הראשונה אנחנו נבקש לתקן את מה שמופיע בסעיף הראשון, שאומר שדינו מיתה ועונש זה בלבד. אני חושב שאי-אפשר לכבול – בוודאי לא בעונש הזה – את שיקול הדעת של השופטים. את זה אנחנו נבקש לתקן לקראת הקריאה הראשונה. עם זאת, אני כן רוצה לתת עצה לשר איתמר בן גביר, מאחר שכמדומני החוק הזה מופיע גם בהסכם הקואליציוני שלכם. גם אנחנו חתמנו הסכם קואליציוני בזמנו ב-2016, שהופיע בו סעיף של אישור חוק עונש מוות למחבלים. החוק אושר בקריאה טרומית, והייתה התניה שהוא יקודם לאחר דיון בקבינט. כמדומני שאותה התניה גם שמה ועדת השרים על החוק הזה. אני צודק? ההתניה הייתה שהוא יקודם בכפוף לדיון בקבינט ולאישור בקבינט. הבא בחשבון שלקח לקבינט אז להתכנס שוב כדי לדון חצי שנה. הוא דן רק ביולי. הרעש מפריע מאוד, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, זה מפריע לדובר להשלים את הדברים. מכאן הרעש נשמע היטב, הרבה יותר ממה שאתם חושבים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אישרנו את החוק בינואר. רק בחודש יולי התכנס הקבינט. אתה יודע מה הכריע הקבינט? לא להכריע, אלא להתכנס לדיונים נוספים וכך נקברה הצעת החוק הזאת קבורת חמור. אני ממליץ לך שתפקח את עיניך, כדי שגם הצעת החוק הזאת שאתם מעבירים – וגם אנחנו – לא תיקבר באותה צורה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר. ישיב במשולב השר לביטחון לאומי חבר הכנסת איתמר בן גביר. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד חברי הכנסת, כבוד השרים, חבר הכנסת פורר, שבאמת זה המקום להודות – זה הרי לא משהו אישי, אבל אתם הולכים עם האמת הזאת. זה דבר מאוד מאוד מאוד חשוב. אני מכיר לכם תודה בנושא הזה, של עונש מוות למחבלים. ואחרונה חביבה, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, שראתה את אותם חלאות אדם מול העיניים; שאיבדה את היקר לה מכול; שיודעת עד כמה החוק הזה הכרחי, חיוני, מוסרי, הלכתי, הגיוני, וכל דבר אחר. אדוני היושב-ראש, בליל שבת, ו' באדר ב' התשע"א, חדרו שני מחבלים ארורים, האחים עוואד, בני 18 ו-19, מכפר עוורתא ליישוב הסמוך, איתמר. הם המתינו ליד בית משפחת פוגל, שבו התנהל מפגש עונג שבת מרובה משתתפים. לאחר שעונג השבת הזה הסתיים, הם המתינו עוד, כדי שבני המשפחה ילכו לישון, וכאשר הם הבינו את זה, הם נכנסו לבית וביצעו טבח מזעזע. אמג'ד רצח בדקירות סכין רבות את יואב, השם ייקום דמו, בן העשר; שניהם יחד רצחו את אלעד השם ייקום דמו, בן הארבע; הם גם נאבקו באבא, אהוד, ורצחו אותו בדקירות רבות בצווארו ובעורפו. גם האם רות ניסתה להיאבק, אך היא לא הצליחה לעמוד מול אותם חלאות אדם. לאחר שהם יצאו, הם שמעו בכי של תינוקת, בכי של תינוקת בשם הדס, תינוקת בת שלושה חודשים, והם נכנסו ורצחו גם אותה בדקירה חזקה בראשה. מאז קום המדינה, מחבלים ארורים מבצעים פיגועים נגד יהודים, רק בשל היותם יהודים. אגב, מהטרור הזה קופחו חייהם של אחינו הדרוזים; קופחו חייהם של ערבים, של נוצרים של צ'רקסים, של אזרחי מדינת ישראל. רק בחודש האחרון נרצחו 14 יהודים ולוחם דרוזי, אח שלנו, בן ברית שלנו, בפיגוע טרור רצחני. לאחר כל אירוע טרור, מבטיחים ראשי מערכת הביטחון כי זרועה הארוכה של מדינת ישראל תבוא חשבון עם המרצחים. דא עקא, שכאשר נכנסים לבתי הכלא הביטחוניים – השם המכובס לבתי כלא של מחבלים – רואים פשוט טירוף. אדוני היושב-ראש, רק אתמול הסתכלתי בתמונות מתוך אגף אוהלים בבית כלא באחד מבתי הכלא במדינת ישראל. בדמיון שלי, בטח בדמיון כלך, בדמיון של כולנו, כשמדברים על אגף אוהלים – מקסימום אוהל סיירים. רבותיי, תכנסו לאינטרנט, תחפשו את אוהל האירוח הכי יפה, הצימר הכי יפה, ולא תגיעו לאוהל כזה. ואלה לא רק האוהלים, זה 1,000 מוצרי מזון ומצרכי מזון, ואתם מבינים שאלה לא דברים בסיסיים: שוקולדה ומרמלדה וכל מה שיש – כול התופינים והמגדנות. ואם לא די בכך – ובזה התחלנו לטפל – מחזיקים מאפיות, שסגרתי להם; מקלחות – שבע שעות מקלחת. שבע שעות פותחים את המים ולא מתקלחים, אבל המים החמים פתוחים שבע שעות, כי זה על חשבון כולנו. מטרתה של הצעת חוק זו היא קודם כול לגדוע את הטרור באיבו, לייצר הרתעה כבדת משקל: לא עוד בתי כליאה עם תנאים של "הכול כלול"; לא עוד שחרורי מחבלים אחרי מחצית ריצוי העונש ולעיתים הרבה פחות; לא עוד שחרורי מחבלים אחרי חטיפת חיילים. לפי ההצעה הזו, טרוריסט שיורשע ברצח מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי הציבור בנסיבות שיש בהן מטרה לפגוע במדינת ישראל ובתקומת העם היהודי בארצו, יידון לעונש מיתה. בינואר 2018 חוק עונש מוות למחבלים עבר בבית הזה בקריאה טרומית. במהלך הדיון אמר ראש הממשלה דאז, הוא ראש הממשלה דהיום, בנימין נתניהו: לפני שבועות אחדים הלכתי לנחם את משפחת סולומון, בני המשפחה ששרדו את הפיגוע הנורא. הם סיפרו לי כיצד המחבל אחז בסכין, שחט וצחק. אני כבר ראיתי כמה דברים מזעזעים בחיים שלי, אבל הזדעזעתי. אמרתי שיש מצבי קיצון, שאנשים מבצעים פשעים איומים ולא מגיע להם לחיות. אמרתי שאנחנו נשנה את החוק למצבים הללו. השינוי המרכזי שאנחנו מדברים עליו – אחריות לקבל החלטה כזו לא בהנחיה של ראש ממשלה או שר ביטחון, אלא על סמך שופטים. קבענו לקיים את ההצעה הזאת. בינתיים נאמר לנו שיש צורך בהחלטת קבינט; אמרתי שנקיים את הקבינט, אבל שזה לא מפריע לנו וזה לא פוגע בנו אם אנחנו נאשר עוד קודם דיון הקבינט את החוק הזה בהצעה טרומית. חבר הכנסת פורר, אני מצפה, מקווה, מאמין, מייחל, ואעשה הרבה כדי שההסכם הקואליציוני איתנו יקוים כדי שהחוק הזה יצא לפועל. ברור שהעונש הזה לא יחסל לגמרי את הטרור; ברור שנדרשים צעדים נוספים, כמו החוק לשלילת אזרחות למשפחות מחבלים, שעבר במליאה לפני שבועיים. עם זאת, מדובר בעונש ראוי מבחינה מוסרית, בבחינת כל המרחם על אכזרים, סופו שיתאכזר לרחמנים. גם בהלכה מצאנו לא מעט מקורות שמצדיקים את העונש הזה. ודי אם נזכיר את תשובתו של הגאון הרב משה פיינשטיין, זכר צדיק לברכה, שנשאל על ידי מושל מדינת ניו יורק: האם יש להטיל עונש מוות? אמר הגאון הרב פיינשטיין: בדרך כלל אני מתנגד לעונשים כאלה, אולם במקום שבו הפשע הופך למכת מדינה, יהיה זה מן הראוי לתת את העונש הזה. אני אומר לכם, חבריי חברי הכנסת, במקום שבו הטרור הופך למכת מדינה, במקום שבו כבישינו מוכים בדמים, במקום שבו יהודים מפחדים להלך ברחובה של עיר, במקום שבו שני אחים רוצים לחזור הביתה, שבו בחור ציוני שעלה מחוץ לארץ מסיים את חייו בצורה כה טרגית, כה נפשעת, של פושעים ורוצחים נאלחים, במקום שבו מגיע רוצח נאלח ליד בית כנסת ויורה עוד ועוד ועוד – במקום הזה אנחנו מחויבים בהטלת עונש מוות. צריך לדעת שלפעמים אנחנו רוצים להיראות הומניים, לפעמים אנחנו רוצים להיראות מוסריים, אבל במקרה הזה, אם אנחנו לא נחוקק את החוק הזה, אנחנו לא נהיה מוסריים והומניים כלפי הילדים שלנו, כלפי הנשים שלנו, כלפי המשפחות שלנו. לאור כל האמור, הממשלה תומכת בהצעת החוק בכפוף לכך שעונש המוות לא יהיה בלעדי, שלאחר הקריאה הטרומית הנושא יידון בקבינט. ממשלת ימין צריכה לקיים מדיניות ימין. האמת היא שבמקרה הזה זו גם לא מדיניות; זה לא עניין של ימין או שמאל, זה עניין מהותי. זה בנפשנו, והממשלה תומכת בהצעת חוק הזו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר לביטחון לאומי חבר הכנסת איתמר בן גביר. ביקשו להתנגד לחוק חבר הכנסת אחמד טיבי – הוא לא נמצא; חבר הכנסת עופר כסיף – הוא לא נמצא. חברת הכנסת טלי גוטליב, ביקשת. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אנחנו פה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה תעלה. קודם כול, לא שניכם. עכשיו כבר הזמנתי אותה. אחד מהקואליציה, אחד מהאופוזיציה. אתה תעלה, כי אתה ביקשת לפני עופר כסיף. יש לך שלוש דקות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> חבריי מהקואליציה, אנחנו כולנו מתחבטים בתוכנו באשר לעונש מוות. אנחנו תמיד מתחבטים בזה, כי בכולנו יש הנחות ותפיסות עולם מאוד מאוד אסופות ומורכבות ושאלות ותהייה מי יבצע את העונש ומי ימית ומי לא. אני חייבת לומר לכם כאן, עליתי ושמעתי את לימור סון הר מלך, שהיא דבורה הנביאה בעיניי, והיא שליחת ציבור שמביאה לקדמת השיח דברים חשובים שצריכים לטלטל גם אנשים כמוני, שכן גם אני חטאתי לא פעם בשאלות עמוקות: האם יש מקום לעונש מוות, או אין מקום לעונש מוות? ולא סתם היה קשה לי לעמוד כאן ולקרוא לעצמי מתנגדת, כי זו לא באמת התנגדות. לצערי הרב, אני אומרת לכם כמי שמכירה את עולם המשפט, העובדה שאנחנו שולחים אנשים למאסרי עולם – זה לא עונש מספיק. אחת, קוצבים להם ענישה; כדי להפוך את הדבר הזה להרתעה אמיתית, כמו שאמרת לנו, חברת הכנסת סון הר מלך, תהית בנושא הזה, אם יש בכך הרתעה או אין בכך הרתעה – זה ממש לא משנה, כי יש פה עניין אחר. יש פה עניין של עמידות שלנו כאומה, לא כאומה חלשה, כמו שאמר המחבל שגדע חיים ורצח חיים. אני אומרת שאנחנו צריכים לזכור כאן כקואליציה – אחת, לא מספיקה האמירה הפוליטית הזאת שתעביר את זה עכשיו להחלטת קבינט ותשאיר את זה באיזשהו מסלול עד שזה יבוא לכדי חקיקה, כי עד שהממשלה תאשר ועד שזה יעבור חקיקה, אנחנו נהיה פה עוד שנתיים, והחוק הזה לא מספיק. יש עוד חוקים שישכללו את הדבר הזה: אחת, איסור קציבת עונש מאסר עולם למחבלים – אין קציבה. כמו שאמר השר בן גביר, צריך לדאוג לתנאים בבתי הכלא, לא דה-לוקס ולא דה-לקס, כמו שקורה היום. אבל בעיקר – ובגלל זה אנחנו יושבים פה ברפורמה – בעיקר לשלול את זכויות משפחותיהם של המחבלים. ושלא יהיה לכם ספק שבג"ץ - - - << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תדבר אליי, תומך טרור, ואל תפריע לי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> תדבר בערבית. אל תדבר אליי. אל תפנה אליי. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא בעל הבית פה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תפנה אליי. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני אדבר ערבית. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא בעל הבית פה יותר, אתה תומך טרור. אני שמעתי עליך דברים - - - << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שמעתי עליך דברים מאוד מאוד מורכבים. מעניין, מעניין מאוד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה יודע שלהגיד "מחבלים" במליאה – אפשר. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - קורא מחבלים. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> מעניין מאוד למה המידע שאני יודעת עליך על העברת כספים לרשות לא נחקרת. מעניין, אדוני, אדון עודה, למה לא חוקרים אותך? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> שיציבו לך עובדות. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> מי מאתרג אותך ומי שומר עליך? מעניין אותי לדעת. לא יודעת, כמה שמעתי על העברת כספים לרשות על ידך, כשאתה מנצל את החסינות שלך. זה מעניין מאוד. אני אומרת לך כאן: גם כאן אנחנו נילחם בתומכי טרור. אתמול דיברת עליי בערבית, דיברת עליי, דיברת על חנוך. זה כבר לא מעניין אותנו. זה לא מה שהתרגלת אליו, אדון עודה, אתה לא בעל הבית כאן יותר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לא אתה ולא החברים שלך. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רק אסיים ואומר, עכשיו חברים מהקואליציה, כמו שאמרה לימור - - - << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא, כי את - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, חבר הכנסת אלמוג כהן. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> תפסיקי כבר. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - תומכת טרור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אלמוג. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> וכמו שאמרה כאן חברת הכנסת לימור, אנחנו צריכים להבין כולנו את החובה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אלמוג. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, הם לא יקראו לי מחבל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אלמוג. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הם לא יקראו לי מחבל. הם אורחים פה ויתנהגו כמו אורחים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> במליאה אף אחד לא קורא לאף אחד מחבל. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אבל היא עכשיו קראה לכולנו מחבלים. לכולנו הם קוראים מחבלים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תגיש תלונה לוועדת האתיקה. אני לא שמעתי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לא רצים להגיש תלונות לוועדת האתיקה. אנחנו לא כמוכם, מלשנים, רצים לוועדת האתיקה, מתבכיינים. קצת פגעו לכם בבעל ביתיות, קצת פגעו לכם במעמד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, לסיים. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לא בגנון. אנחנו לא מתלוננים על כל דבר שאומרים לנו פה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - מי מדברת, מי - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תגיד לי "יאללה, יאללה", עופר כסיף. חברים יקרים, אני רק מבקשת ומפצירה, כשרק היום קברנו ברעננה את מתנו, כשאי-אפשר להגיע להלוויה כי אנרכיסטים מטורללים פוגעים לנו במדינה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תומך טרור - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רבותיי, שלילת זכויות לא רק של מחבלים – של בני משפחותיהם. רק ככה הם ידעו שזה לא הבית שלהם. ואנחנו נגן על הבית הזה מכל משמר ומכל תומך טרור כאן בכנסת. אם נדמה לכם לרגע אחד שאנחנו לא נאסוף עליכם מידע, שאנחנו לא נראה לכם, ונראה אתכם ונבדוק את המילים שיוצאות לכם מהפה, תחשוב טוב. זה לא מה שהתרגלתם, זו מציאות חדשה ואחרת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - הפחדת אותי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת טלי גוטליב. ביקש להתנגד להצעה, נוסף, חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה. חבר הכנסת פורר, אתה אחר כך משיב? אתה עולה אחר כך? לא. לאחר מכן נעבור להצבעה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> עאידה, מה עם - - - << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אתה עולה? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה קרה לקואליציה - - - להגיש קובלנה. כולכם, הוא קורא לכם מחבלים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אלמוג, כוס קפה, תירגע, תחזור. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> יש לי אלרגיה לתומכי טרור - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, תמיד התנגדנו לעונש מוות על כל עבירה שהיא ברמה העקרונית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, קודם כול, לשבת. קריאות ביניים בישיבה, אבל קריאות ביניים, לא נאומים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל לא רק אנחנו התנגדנו, לא רק אנחנו - - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - החברים שלך. למה אתה מתנגד? לחברים שלך? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הם לא שומעים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא. חברי הכנסת, תאפשרו לו. חבר הכנסת סעדה, שלוש דקות. שיגיד מה שהוא חושב להגיד. קריאות ביניים, לא נאומים. אתה יודע, קריאות ביניים זה נורמלי. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> האיש הזה שיבח רוצח. איך יש לו עוז להגיע לפה ולנאום? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה לא קריאות ביניים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, קריאות ביניים זה דבר מקובל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא. הם אומרים שם שהם לא שומעים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מבקש להתחיל מחדש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אני אתן לך עוד 20 שניות. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - של הדוקטור הזה. איזה דוקטור אתה בדיוק? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת סעדה, אני צריך לעצור ולתת לו עוד זמן. ברשותך. אתה עושה פיליבסטר לעצמך. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> בסדר, לא נורא. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ההתנגדות לעונש מוות היא התנגדות עקרונית ומוסרית, וההתנגדות שלנו הייתה תמיד לכל סוגי העבירות – לא פלילית, לא לאומית ולא ביטחונית. האמת, לא רק אנחנו התנגדנו – כמעט כל הבית הזה התנגד, ויש חברי כנסת יהודים דתיים שהתנגדו מסיבות ערכיות, דתיות, אמוניות. הרב הראשי, למשל, יש לו פסיקה נגד עונש מוות. הרב הראשי הרצוג בזמנו התנגד, וגם לו הייתה אמירה ברורה נגד. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת סעדה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הרב עובדיה יוסף, אני אומר לחברי ש"ס, התנגד עקרונית ומוסרית לעונש מוות. עכשיו אני שואל: מה הקשר בין אמירות ש"צריך למחוק את חווארה", שהממשלה צריכה למחוק את חווארה, לבין העלייה של ח"כית הזויה, שעלתה לכאן, שהיא - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך הוא אומר על ח"כית הזויה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני חושב שאת הזויה. אני חושב שאת הזויה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, שנייה, רגע, תני לו להשלים את הדברים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - אני כאן. אני כאן, אדוני. הזיה זה בראש שלך. אני כאן בכל רמ"ח ושס"ה גידיי. הזיה בראש שלך. אני פה, אתה לא תוכל להיפטר ממני. אני אשב לך כאן, טיבי. כאן, כאן, כאן, כאן, כאן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, עצרתי לו את הזמן. יש לו עוד 20 שניות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מעריך שאת יושבת כאן לנתניהו, לביבי, לא לטיבי. אני מעריך, אני מעריך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כאן, כאן אני אשב לך. כל מה שאני אעשה זה לדאוג שתומך טרור לא יהיה כאן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא שונא את הרגע שהוא הכניס אותך בכוח לרשימה. הוא שונא את הרגע. אוקיי, אדוני, אדוני - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עצרתי את הזמן גם ככה. עצרתי כבר לפני. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אוקיי, אוקיי. תודה, תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אפשר להמשיך, חברת הכנסת גוטליב? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן. אני פה. שלא - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא. אין בעיה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה להסביר את הקשר בין האמירה של שר בממשלה "למחוק את חווארה", שחזרה עליה לפני שעתיים, הח"כית שעלתה לפה, ומה שאת כתבת על סמוטריץ' ומשפחתו שהם ניאו-נאצים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בחיים לא. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את כתבת. את אמרת לגב' סמוטריץ' ולסמוטריץ': תלכו ללמוד מהיטלר. את אמרת. יכול להיות שהוא שמע בקולך, או שהוא כבר למד לפני שהגעת לכנסת, כי למחוק יישוב ולמחוק כפר זה אמירה ניאו-נאצית by definition. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש לי תשובה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עכשיו, תארו לעצמכם שסמוטריץ' היה אומר את זה בגרמנית; לא סמוטריץ' – מישהו אחר, גרמני, היה אומר: צריך למחוק עיירה יהודית בפולין. עכשיו, תארו לעצמכם שערבי כלשהו היה אומר שצריך למחוק יישוב יהודי. אנחנו מתנגדים למחוק יישובים, אנחנו מתנגדים לשרוף אנשים, ולכן אנחנו גם מתנגדים לעונש מוות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אתה מתנגד לעונש מוות? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> האמת, שבממשלה הזו יש אנשים שצריך למחוק אותם מהפוליטיקה, כי אתם - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש לי זכות תשובה, אדוני היו"ר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתם יודעים מה? לדעתי, יש טרוריסטים באירופה שמתביישים בכם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. נעבור להצבעה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק העונשין (עונש מוות למחבלים), התשפ"ג–2023, 1738/25, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 55 נגד – 9 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מוות למחבלים), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רבותיי חברי הכנסת, להלן התוצאות: 55 בעד, תשעה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מוות למחבלים), של חברת הכנסת לימור סון הר מלך, התקבלה, ותעבור להכנתה לקריאה שנייה בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> חוץ וביטחון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לבקשת חברי הכנסת לחוץ וביטחון, זה יעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוועדה למאבק בנגע הסמים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ועדה למאבק בנגע הסמים. היא תעבור לוועדת הכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני היו"ר, יש לי זכות תגובה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אנחנו עוברים עכשיו להצבעה על חוק העונשין (עונש מוות למחבלים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 44 נגד – 9 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מוות למחבלים), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 44 בעד, תשעה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שגם הצעה זו, של חבר הכנסת פורר, הצעת חוק העונשין (עונש מוות למחבלים), התקבלה, ותעבור להכנתה לקריאה ראשונה לוועדת חוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדה לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ועדה לביטחון לאומי. היא תעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה לשם הכנה. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רבותיי חברי הכנסת, הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - זכות תגובה, אדוני היושב-ראש. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אבקש להודיע על איוש הוועדה המיוחדת לתיקונים לחוק-יסוד: הממשלה. מטעם סיעת המחנה הממלכתי – חברת הכנסת אורית פרקש הכהן; מטעם סיעת ישראל ביתנו – חברת הכנסת יוליה מלינובסקי; מטעם סיעת העבודה – חברת הכנסת אפרת רייטן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון – זכאות למענק הטבות שנתי לבן זוג של ניצול שואה שנפטר), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/366/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור להצעה הבאה בקריאה טרומית, הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (זכאות למענק הטבות שנתי לבן זוג של ניצולי שואה), של חברי הכנסת יבגני סובה, יוליה מלינובסקי ושרון ניר. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה, עשר דקות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אבקש שקט באולם. מי שכבר רוצה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, אפשר להוריד ווליום. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, מי שרוצה להמשיך להתווכח, שיעשה את זה מחוץ לאולם למליאה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני הבנתי שתשובה והצבעה במועד אחר, נכון? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן. זה בתיאום עם הממשלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תתחיל, תתחיל. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאני אגע בחוק שבעיניי הוא חוק חשוב – ואני חייב להגיד, לצערי, שוועדת השרים לענייני חקיקה דחתה אותו בחודשיים – אני רוצה להתייחס למה שקורה גם בתל אביב ולמה שקורה בשבועות האחרים במדינה. האחריות על הקואליציה והממשלה זו אחריות שלכם, זו אחריות. אי-אפשר להפיל אחריות לא על אופוזיציה, לא על השרים לשעבר, לא על העם, ולא על אף אחד אחר. זאת אחריות שלכם. עד שאתם לא תפנימו את זה, זה יימשך, ותפסיקו כבר להטיל אחריות על כולם, חוץ מכם. התמונות קשות, אנחנו מדרדרים למלחמת אחים בגללכם; בגלל הגחמות האישיות שלכם, בגלל שלא הפנמתם שאתם מנהלים את המדינה ולא טיקטוק. עד שאתם לא תפנימו את זה, זה יימשך. כל אחד פה מטיל את האחריות על אנשים שחודשיים וחצי כבר לא נמצאים בשלטון. מחפשים אשמים. ככה אתם מתנהגים בכל דבר שקשור גם לחוקים במדינה. אני אחכה שאדוני יוחלף. עכשיו אני רוצה לדבר על גופו של החוק, שבעיניי חשוב מאוד, כי לא כולם מבינים את המשמעות של החוק. אדוני היושב-ראש, אני רוצה שגם אתה תקשיב, אדוני היושב-ראש, כי אלה דברים שבין היתר גם נוגעים לך, כיושב-ראש ועדת העבודה והרווחה. כיום במדינת ישראל יש 150,000 איש שמוגדרים כניצולי שואה. לצורך השוואה, לפני שנה היו 165,000 איש. כל יום בממוצע 45 ניצולים עוזבים את העולם הזה והולכים לעולם הבא. הגיל הממוצע שלהם עבר כבר את רף הגיל 82. חלקם מעל 90. יש כמה קבוצות של ניצולי שואה, עד כמה שזה נשמע הזוי. יש קבוצה, אדוני היושב-ראש, שמקבלת קצבה חודשית – אלה שהיו במחנות ריכוז, בגטאות, או כאלה שהיו בשטח כבוש בזמן מלחמת העולם השנייה, אך עלו לישראל לפני 1953. הם זכאים לקצבה חודשית, על פי אחוז הנכות שנקבע על ידי הרשות לניצולי שואה, יחד עם הביטוח הלאומי. יש קבוצה שנייה, המונה כמעט 56,000 או 58,000 איש – אפילו קצת יותר – שהם ניצולי שואה, אבל הם לא זכאים למענק חודשי. הם זכאים למענק שנתי. בממשלה הקודמת הובלנו מהלך דרמטי. יושב פה שר האוצר לשעבר, אביגדור ליברמן, שהוביל העלאה משמעותית ב-60% של המענק השנתי. הממשלה, הקואליציה הקודמת, העלתה את המענק מ-4,000 שקלים בשנה ל-6,500. אדוני היושב-ראש, המענק הזה משולם פעם בשנה מדי חודש ינואר, ועשרות אלפי ניצולי שואה שלא מקבלים מענק חודשי, החודש לפני כמה שבועות קיבלו את המענק גם לשנת 2023. הצעת החוק שאני הגשתי יחד עם חבריי לסיעה – ולא חתומים כאן כל חברי הסיעה, כי בעת ההגשה עדיין שלושה מישראל ביתנו היו שרים, ולכן הם לא חתומים כאן, אבל הם בהחלט תומכים בה. הצעת החוק מדברת ומציעה לאפשר תשלום מענק שנתי גם לבן הזוג או לבת הזוג של ניצול השואה שנפטר. מה המשמעות? שאם יש לנו זוג ניצולים, שאחד מהם מקבל את המענק השנתי 6,500 שקלים, שהמדינה מעניקה לו, וזה מסייע לו גם להתמודד עם הקשיים הכלכליים, עם יוקר המחיה – וזה מה שהמדינה נותנת, מעבר לזה כמעט שאין הטבות נוספות – אם אחד מבני הזוג הולך לעולמו ונפטר, ולשני אין המענק הזה, אז בהצעת החוק הזאת אני מבקש להחיל עליו את הזכות להמשיך לקבל מענק במשך שלוש שנים מיום פטירת בן הזוג. אדוני, הדבר הזה קיים גם בקצבאות אחרות – זה קיים במענקים שנתיים, לא במענקים חודשיים – וזה נהוג, כי אם אחד מקבל והוא נפטר, אז א. יש פה גם אובדן בן אדם יקר; ב. דבר נוסף: זה מסייע בשלוש השנים הבאות לבן הזוג או לבת הזוג של הנפטר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - שלוש שנים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אסביר. יש סוגי אוכלוסיות שמקבלות מענק שנתי, שאכן אם מישהו נפטר, זה קורה – טלי, זה קורה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה קורה בביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה קורה כשאחד הבנים, או בן הזוג – יש לו בעיות נכות, אז עוברת הזכות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - בדיוק. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא ביקשתי את כל הזכות עד סוף חייו. לא ביקשתי. זה קורה למשל גם בעוד חוק, שאדוני גם מכיר היטב, שמדינת ישראל כשהיא הכירה במנטרלי אסון צ'רנוביל ב-1986 – ובמדינת ישראל חיים כ-1,500 איש שמוגדרים כמנטרלי אסון צ'רנוביל – הם מקבלים מענק שנתי של 6,000 שקל בשנה. אם מנטרל נפטר, אלמנתו מקבלת במשך שלוש שנים את המענק הזה. זה קיים בחוק, ולא צריך להמציא פה את הגלגל. זה קיים, זה נהוג, וזה בסדר גמור. אגב, זה גם מסייע וזה עוזר, כי המטרה שלנו היא גם לאפשר להם לחיות בכבוד. לא מדובר באנשים צעירים. בני או בנות הזוג של ניצולי השואה, שלא זכאים למענק השנתי, אדוני הם לא צעירים; הם לא בני 30, 40; אפילו לא בני 70. בדרך כלל מדובר על אנשים, שכמו שאמרתי, הגיל הממוצע שלהם מעל 82. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, שנייה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חבר הכנסת ביסמוט, השר ישראל כץ, חבר הכנסת דנון, אני מבקש חבריי - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שנייה, אנחנו רוצים לקדם את זה. אנחנו רוצים לקדם את זה, אבל בגלל זה התבקשו חודשיים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אין להם עדיין עיניים בגב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השר ישראל כץ. חבר הכנסת בועז ביסמוט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הרי אנחנו רוצים לקדם את זה, בגלל זה ביקשו שהות של חודשיים, כי ההצעה של שלוש שנים קדימה דורשת תקציב. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> טלי, גם בגלל זה לא ביקשתי לקיים הצבעה היום, ביקשתי הצבעה במועד אחר - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> צריך להשוות את זה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - אבל אני זכאי לנמק את ההצעה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל אני רוצה להבין אותך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תני לו לנמק. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אני אסביר גם לה. סליחה, אני לא מתנשא חלילה, אבל את נכנסת לכנסת לפני שלושה חודשים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה להבין את הטיעון. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אסביר לך. בדרך כלל כשוועדת שרים לא רוצה לקדם משהו, היא דוחה את זה בחודשיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה להבין את הטיעון שלך. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יפה, אז אם את תבואי ותתחייבי, ותביאי את השרים שיושבים בוועדת שרים ותתחייבי שבעוד חודשיים - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - בעלי, ואז הוא התגרש ממני. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - הדבר הזה יתקבל, אני מוכן להוריד את הכובע בפניך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, צריך לעדן את זה - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה לא יקרה, זה לא יקרה, אנחנו מכירים את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - כי זה לא סביר, אתה רוצה שלוש שנים קדימה. זאת בעיה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אין שום בעיה, כרגע הסברתי שזה קיים בחוק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בעיה, כן, לא הצלחת להעביר את זה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אין שום בעיה, הרגע הסברתי שזה קיים בחוק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הצלחת להעביר את זה. לא הצלחת להעביר את זה. זה לא נכון. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מדובר על סכומים לא גדולים, מדובר על אנשים שנפטרים, וגם ככה הרבה אנשים מקבלים את המענק הזה. מדובר על 150,000 ניצולי שואה שמקבלים והכסף הזה קיים בתקציב המדינה, כך שאת יכולה לעשות חישוב, תראי כמה נפטרים בכל שנה, ואז תגיעי לסכומים קטנים מאוד. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה הבעיה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך מה הבעיה, כי את התופעות האלה של שלוש שנים קדימה זה מאוד בעייתי, זה לא ככה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תקשיבי, את פשוט לא מכירה את זה, זה קיים בחוקים. פשוט תראי את הקצבאות השנתיות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מציע שתשבי אחר כך עם חבר הכנסת סובה ותשמעי את הפרטים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, עוד הפעם, אני אשב איתך, אבל היא לא יושבת בוועדת השרים, וגם אם היא תתחייב, זה לא יעזור. זה לא יעזור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא רוצה להתחייב, אני רוצה להבין. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל תוכל להסביר לה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אסביר לך את זה, אני אסביר לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - זה הכול. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אשמח לשבת אתך בפרסה על כוס קפה ולהסביר. אדוני, אני מבקש בכל מקרה, שבעוד חודשיים ועדת השרים תדון בנושא הזה. כפי שהתחייבתי, אנחנו לא נקיים הצבעה. היה לי חשוב להבהיר את זה; היה לי חשוב להסביר, והיה לי חשוב להדגיש את הסוגיה הזאת, שלא כל אחד מכיר את ההפליה הזאת, שקיימת בקרב הציבור של ניצולי שואה; שיש כאלה שמקבלים חודשית וכאלה שמקבלים רק מענק שנתי. אני מאוד מקווה, מאוד מקווה שהממשלה – אני מקווה שהממשלה הזאת לא תהיה בעוד חודשיים – אם היא תהיה ותמשיך להתקיים, אני מאוד מקווה שיהיו לה מספיק אומץ וגם התחייבות לדור הזה, לאנשים האלה; התחייבות לקבל את החוק הזה, ואפילו להצביע ברוב חברי הבית בעד ההצעה שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סובה. כאמור, תשובה והצבעה במועד אחר. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> פינוי תושבי שכונות בתל אביב ויפו << הלסי >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעות דחופות ורגילות לסדר-היום. סעיף א' – הצעה לסדר-היום בנושא: צורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת סיכול מועמדותו של גל הירש למפכ"ל, של חבר הכנסת אריאל קלנר. בבקשה, חבר הכנסת קלנר. חבר הכנסת קלנר? אתם מחליפים את סדר-היום? לפי הסדר? גם אם לא נמצאים? אז הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: פינוי תושבי שכונות בתל אביב ויפו, של חברי הכנסת יצחק פינדרוס, עופר כסיף, יוסף טייב וקטי קטרין שטרית. בבקשה. עופר כסיף, בבקשה. הצעה דחופה זה שלוש דקות, נכון? << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. חברי הכנסת, "המתח הרג אותי. כבר שנים מנסים לפנות אותי ואין לי לאן ללכת. זה להיות כל הזמן בציפייה שיגידו לך להסתלק" – כך אמרה תושבת שכונת אבו כביר אסתר לויאן, בת 72, עת עמדה בסכנת פינוי אלים מביתה בשכונת אבו כביר בתל אביב. בחודש ינואר חתמה על כתב פינוי כשהייתה נתונה בלחצים אדירים ובחשש מתמיד מהפעלת כוח משטרתי, דהיינו, חתימה בכפייה. לאחר חג הפסח יהיה עליה לעזוב את הבית שבו חיה מעל 45 שנה ללא שתזכה לדירה חלופית. סיפורה של אסתר אינו ייחודי. בתל אביב ויפו עמדו ועומדים בסכנת פינוי מאות ואלפי משפחות שלא פשעו, לא גנבו, לא פלשו, אך גילו שבין החוק לבין הצדק יש פער רב, שמול תאוות הבצע של כרישי נדל" והמוסדות הציבוריים – הממשלה, משרד השיכון, עיריית תל אביב-יפו והעומד בראשה רון חולדאי – כולם בוחרים להתייצב לצד ההון ונגד התושבים. זו לא טעות, זו מדיניות – מדיניות ג'נטריפיקציה של גירוש ופינוי בכפייה ובאיום של אלימות משטרתית; מדיניות של רווח ולא רווחה, של כסף שזורם לקופת המדינה והעירייה ולחשבונות הבנק של הטייקונים. מאחורי התמונות היפות של משרדי האדריכלות של העירייה חייבות להתנוסס לנגד עינינו תמונות הזוועה מלילות הפינויים הקשים בגבעת עמל, שבהם בתים נהרסו, קהילה הוחרבה ומשפחות שלמות הושלכו לרחוב כדי שהאדמה שעליה חיו תשמש כמצע למגדלי יוקרה. ומי הקורבנות של מדיניות הפינויים, של היעדר ההסדרה המכוונת של זכויותיהם בקרקע? גבעת עמל, אבו כביר, שכונת הארגזים, כפר שלם, נווה שאנן, עג'מי שביפו. רוב תושבי השכונות הועברו או שוכנו על ידי המדינה. ב-1965 חוקקה הממשלה את חוק פינוי-בינוי באזורי שיקום, שנועד ליצור מנגנון פיצוי והסדרה, אך ממשלות ישראל העלימו מפני התושבים את זכותם להסדרה. מיהם המגורשים? מזרחים, ערבים, דיירי דיור ציבורי. זו מדיניות גירוש גזענית ומעמדית שנועדה להשאיר במכוון אנשים כפולשים בביתם, ואת הקשר הזה בין מי שאינם מהמוצא או מהצבע הנכון ומי שאין להם את חשבון הבנק הנכון אסור לטאטא. מה האלטרנטיבה? להבין שהזכות לדיור וקורת גג היא זכות אדם בסיסית. לכל איש זכות למעון שבו יוכל לדור בתנאים נאותים ובתשתיות מלאות ללא תלות במצבו הכלכלי. יש לעגן את העיקרון החברתי של דיור לכול ולמנוע את רכישת הקרקעות מעל ראשם של התושבים. אבל העירייה בתל אביב העדיפה לתת תוספות בנייה לטייקונים, וגם רשם המקרקעין וערכאות בתי המשפט אפשרו את הגירוש למרות האופן הכפייתי הברור של ה"הסכמים מרצון". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> "ייקוב הדין את ההר", מלמדת אותנו לשון חז"ל. דווקא עכשיו אתה מפסיק אותי? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, משפט אחרון. אני רואה את הפתקים שלך, נגמרו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> "ייקוב הדין את ההר", מלמדת אותנו לשון חז"ל בתלמוד הבבלי, אך במקרה של תושבי השכונות הדין נוקב ופוצע לא הר איתן אלא את דלת העם הפשוטה. בהמשך מביא התלמוד גם את דבריו של אחרון נביאי המקרא, מלאכי: "תורת אמת היתה בפיהו ועוְלה לא נמצא בשפתיו", ואלה ראויים בהרבה. אך פיהם של תושבי השכונות – אני מסיים, אדוני – זועק עוולות רבות, לכן את הקול הזה, של תושבי השכונות, אסור להשתיק, אסור לדחוק לפינה, לקרן זווית אפלה. אני מבקש להמשיך את הדיון החשוב הזה לטובת התושבים בוועדת הפנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אם אנחנו כבר מדברים על תל אביב, אני חושב שהדבר הזה שמביאים את המכת"זיות והפרשים מגאולה לתל אביב בלי להביא את החמין מגאולה זה דבר שהוא מעשה אשר לא ייעשה. אם אתם כבר מביאים את גאולה לתל אביב, תביאו גם את החמין. אבל עכשיו, ברגע של רצינות, אדוני שר הפנים, ממלא מקום שר הפנים, אתה יודע, זה חלק ממה שאנחנו רואים עכשיו. המדינה לא שייכת לכמה אנשים פריבילגיים. המדינה לא שייכת לחברים של ראש עיריית תל אביב, עם כל הכבוד לו. המדינה לא שייכת לאיזה מישהו פרטי, לאיזו חונטה פרטית. כשאתה בא לתושבים שגרים, כמו שאמר עופר כסיף, בדיור ציבורי, נמצאים בפחונים, ומספרים להם גם שיש שם בנייה בלתי חוקית – אדוני שר הפנים, היית בוועדה לתכנון ובנייה בעיריית ירושלים, אתה מכיר את המקומות האלה שהעירייה לא נותנת להסדיר בגלל אותם טייקונים שרוצים לבנות שם, ופתאום, כשמה שנבנה בלי היתר לא נכלל בהסכם – אתה יודע, מה שנבנה בלי היתר זה משהו ש-60 שנים גרים שם, לפני שהוציאו היתרים; משהו, תוספת לדירה של 40 מטר של 20 מטר שהעירייה לא הסכימה לתת רישיון, ובן אדם גר שם 40 שנה – לא נכלל בהסכם. אבל אומרים לך: תשמע, זה לא כלכלי. ראה זה פלא, יום למוחרת, אחרי שמכריחים אותם לחתום על ההסכם, יום למחרת פתאום העירייה נותנת זכויות בנייה, פתאום העירייה נותנת להם לבנות מגדלים. מה עם אותם תושבים מסכנים? אז מה אם הם לא המיליה, החבורה של אדון ראש עיריית תל אביב? אז מה אם הם אנשים לא מספיק חזקים וטייקונים שיכולים לשכור עורכי דין שיופיעו בפני הוועדות המחוזיות והמקומיות? יש משהו אחד שאנחנו צריכים לזכור, ואני שמח שגם שר הבינוי והשיכון פה: קרקעות מדינת ישראל שייכות לאזרחיה ברובן. הקרקעות הללו היו קרקעות ששייכות לקק"ל או למדינה או לרמ"י או למי שלא תקרא לזה. לבוא ולתת לטייקונים אחר כך זכויות בנייה ולפגוע באותם אנשים שגרים שם עשרות שנים, ונתנו להם פיצוי – לא נעים לי להגיד לך, אני הייתי בדיונים על הפינוי-בינוי וכל הדברים האלה. מה זה הפיצויים האלה? בן אדם אחרי זה נשאר בלי כלום, נשאר בלי שום דבר. זה דבר שאסור לתת לו לקרות. אני מבקש, כמו שאמר קודמי, להעביר את המשך הדיון לוועדת הפנים ולהפסיק את הרמיסה של אותם אנשים חלשים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף טייב – איננו. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ברשותך אדוני, רק רגע, רק רגע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אני לא מפעיל עד שאת מתחילה לדבר. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה, ברשותך, לקרוא, בגלל שמדובר בנאום הראשון שלי מאז שהושבעתי, אז אני רוצה, ברשותך, לקרוא פרק תהילים, פרק ל': "מזמור לתודה הריעו לה' כל הארץ. עבדו את ה' בשמחה בֹּאו לפניו ברננה. דעו כי ה' הוא אלהים הוא עשנו ולו אנחנו עמו וצאן מרעיתו. באו שעריו בתודה חצרתיו בתהילה הודו לו ברכו שמו. כי טוב ה' לעולם חסדו ועד דֹּר ודר אמונתו". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> בשבועות האחרונים אנחנו שומעים הרבה דיבורים על זכויות אדם. משום מה, כל הדיבור על זכויות אדם עסק רק בנושא אחד ברומו של עולם: מינוי שופטים, הפרדת רשויות, פסילת חוקי-יסוד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה זה, זכויות השופטים או זכויות אדם? אני שואל. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מבין? כן. על זה, על זה כל הארץ רועשת וגועשת. אני רוצה לספר לכם שיש בתים רבים בישראל ששם יושבים אזרחים ופשוט לא מבינים על מה בכלל אנחנו מדברים. הם לא מבינים, זה לא נוגע להם. הם לא יודעים בכלל על מה כל המהומה, והם שואלים את עצמם איפה זכויות האדם שנוגעות אליהם. איפה זכות הקיום בכבוד? מה עם זכות הדיור הראוי? משום מה, הנושאים האלה, לא שומעים עליהם. ויש בשכונות בתל אביב-יפו מספר לא מבוטל של משפחות שנמצאות בסכנת פינוי, סכנת פינוי מיידית – תושבי שכונת כפר שלם, שכונת הארגזים, אבו כביר וגם ביפו. ואני מבקשת מכל היושבים כאן לנסות ולדמיין שבכל רגע הבית שלכם, המבצר שלכם, עומד בפני סכנת פינוי. זה מצב נוראי שמשפיע על כל שנייה ושנייה מהחיים. מה יותר בסיסי מקורת גג? גם במקרים שבהם הגיעו להסדר, מדובר בהסכם מבזה, שאינו מאפשר פתרון דיור ממשי. יגידו לכם שמדובר בפינוי בהסכמה, שהמפונים חתמו על חוזה פינוי. אל תאמינו לזה. בדומה לשיווק האגרסיבי שדובר כאן, מדובר במשפחות פשוטות שאפילו אינן מודעות לזכויות שלהן וחותמות עקב טעות, הטעיה או חשש ופחד. לסיום, אני רוצה לדבר על פינוי של שכונה שמאוד יקרה לליבי, שכונת כפר שלם. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, על מנת להמחיש את המחדל, אני מדברת על שכונות ששוכנו שם אנשים בשנות הארבעים והחמישים, משפחות של עולים שהגיעו, שהתיישבו שם בעידוד המדינה, תושבים שחיו שם בתת-תנאים במשך עשרות שנים וגם בימים האלה. יש מקומות שם ורחובות שאין שם תאורת רחוב, כבישים לא סלולים, מדרכות לא תקינות. ואני רוצה לדבר, בבקשה, ברשותכם, על משפחה אחת מתוך המשפחות האלה, שפונתה מביתה בשנת 2022. מדובר באם חד-הורית, אם לשתי בנות, והן פונו מביתן ללא כל תהליך מציאת דיור חלופי. בדמעות הן מספרות שאין להן לאן ללכת ושזהו בעצם ביתן. ואני אומרת: ריבונו של עולם, אם היה צריך לפנות למשל את שכונת צהלה, האם זה היה עובר באמת בפינוי כזה אגרסיבי, עם מענק כל כך נמוך? הרי זה לא היה קורה. אבל תפסו את אותם אומללים, תפסו את אותם אנשים קשי יכולת, אנשים פשוטים, אדוני השר, שלחלקם הגדול אפילו אין מה לאכול ולא מתפרנסים, ומפנים אותם וזורקים אותם לרחובות. אדוני השר, אתה יודע – יש פה ראש עיר לשעבר, ראש עיריית ירושלים, שהוא גם שר בישראל – אתה יודע איזה תהליך פינוי היה בשכונת ליפתא? היה תהליך כל כך מסודר, עם פיצוי כל כך ראוי, שהאנשים האלה אחר כך הלכו והצליחו לקנות משהו במחיר הזה. אבל זה בגלל שהיה רצון, היה רצון. אבל מדובר פה בראש עיר אטום שעסוק במחאות במקום להיות עסוק בתושבים שלו - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> - - עסוק בדברים שוליים במקום להתעסק במהות, באותם אנשים מסכנים שזקוקים לו. אבל מה הוא עושה? הוא מדבר על מלחמת אחים, הוא מדבר על שפיכות דמים. זה ראש עיריית תל אביב, ראש עירייה שלא הייתי מוכנה לקרוא לו בשם ראש עירייה, בשום פנים ואופן בשם הזה. הוא לא יכול לקדש את השם הזה. אבל לצערנו הרב זה המצב. אני מאוד מקווה שבאמת אנחנו כממשלה נוכל לשנות את הגזרה הזו - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ולתת לאנשים האלה לחיות בכבוד. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. מי שמשיב על ההצעה הדחופה הזאת זה השר, שר הדתות, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, ממלא מקום שר הפנים. << דובר >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני קודם כול רוצה להקריא תשובה רשמית על ההצעה לסדר-היום של חברי הכנסת עופר כסיף, קטי שטרית והרב פינדרוס, ואחרי זה יש לי מה להוסיף גם על הדבר הזה – בעיקר, קטי, על מה שאת העלית. נושא הפינויים הוא נושא מורכב וכאוב. אכן, נודע לנו שיש כוונה לפנות משפחות מבתיהן לאחר עשרות שנים שהתגוררו בהן. עוד נודע לנו שיש משפחות שכלל לא יקבלו פיצוי, וכן יש משפחות שהן במעמד, סטטוס, זהה אולם משפחה אחת מקבלת פיצוי ומשפחה זהה לא, או שגובה הפיצוי הכספי שונה למרות הסטטוס הזהה. זה דבר שחייב להיבדק בדחיפות. הדבר הזה הוא דבר לא הגיוני, לא חכם, ואסור שהוא יקרה. ודאי הוא צריך להיבדק. אני מציע להקים עוד היום ועדה מיוחדת שתדון בנושא הזה. אני מציע – ואני מקבל את העצה שאתה הצעת, חבר הכנסת כסיף, ופינדרוס, וגם את, קטי – שנקיים דיון מהיר בוועדת הפנים, עם נציג רמ"י, נציג משרד השיכון, המשרדים הרלוונטיים; נמצא פה גם כבוד השר. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כמובן, כמובן, כמובן, כמובן. גם את הרשות - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני מבקשת להקפיא כל תהליך של פינוי, כי אי-אפשר מצד אחד לדבר ומצד שני לנתק אותם - - - << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אנחנו לא יכולים לדבר עם עצמנו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אוקיי, מאה אחוז. << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> ודאי, נכון, חייבים גם את המשפחות. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אז רגע, סליחה, אדוני היושב-ראש - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מעביר את זה לוועדת הפנים ושם תגבשו את זה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אבל יש התחייבות בינתיים להקפאת פינויים? << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> רגע, כבר. שם אני מבקש שידונו בהסדרה לתושבים של נושא הפיצוי הכספי, וכמובן הסדרה של דיור חלופי או פתרון הולם וראוי. לא ייתכן שבשנת 2023 משפחות ייזרקו לרחוב ויאבדו את רכושם החשוב ביותר – בית, קורת גג. עכשיו תראו, אני רוצה להוסיף גם משהו לקטי, למשהו שאת אמרת על הפינוי, שחלק מפנים אותם בצורה כזאת, חלק בצורה אחרת. יש נושא בדיוק כזה – אני מקצר, אדוני היושב-ראש – שהיה בירושלים בשכונת עין כרם, השכונה התימנית. אדוני השר, היה מקום אחד ששם גרו התימנים. בגבעה ממול, שם גרו אנשים שהגיעו מארצות אחרות – לא מארצות המזרח, מאירופה. משרד השיכון – עוד לפני שכבודו נהיה שר – הסדיר את התב"עות רק לגבעה אחת, ושם הוסיף להם אחוזי בנייה, שם נתן להם פיצול של יחידות דיור, שם סידר אותם, ומי שהזיז אותם – פיצויים גדולים. השכונה ליד, מעבר לרחוב, עמק התימנים – אמרו: רגע, רגע, פה צריך חשיבה מחדש, מה יהיה עם הביוב, עם התוואי – פשוט הפקרות מוחלטת. זה תקוע, לא יודע איפה, בוועדות השונות. אבל שוב, זה הרבה הרבה לפני שנכנסת. אני אומר, לכן מה שאת אמרת, קטי, זה כל כך נכון. ודבר שראינו - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה שסיפרת בעין כרם, אדוני השר, זה כפר האומנים? << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כן כן כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז זה לא עניין של עדות, זה עניין של מעמדות. << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> שהם נגזרו מהעדות, והדבר הוא - - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - בין מעמד לעדה - - - << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לצערנו הרב, נכון, נכון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> חד-משמעית. גם הפיצוי, גם הפיצוי, גם ההתייחסות, והפינוי. << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> ודאי. אני אומר, עשו תב"עות למקום אחד; החבר'ה השניים – לא דיברו איתם, אפילו לא הזמינו אותם לדיון, וכשהם באו והפגינו, אמרו להם: חבר'ה, מי הביא לכם? אתם פולשים. התייחסו אליהם בצורה מאוד בוטה. אני באמת מסכים עם דבריכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה מציע כבוד השר? << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כמו שאתם אמרתם, להביא את זה לדיון אמיתי בוועדת הפנים, על מנת - - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> סליחה, רק אם אפשר להתחייב על הקפאת כל פינוי עד - - - << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני אבדוק את הנושא הזה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תבדקו, בבקשה, כי בכפר שלם מפנים. השבוע פינו משפחה. << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אגב, אבל את הפינוי - - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> גם - - - שכונת הארגזים והרבה מקומות - - - << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> את הפינוי אני לא משוכנע שעושים - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, השבוע פינו אישה בת 83 בכפר שלם מדירתה. << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> נורא. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לאן תלך אותה אישה? לאן? לאן? << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> נכון, נכון. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש תוכניות לפינויים - - - << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אז כמו שאני אמרתי - - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תרשה לי, אדוני, רק לשתף אותך. יש אישה יקרה, ריקי, מגבעת עמל, שנשארה, מוקפת במגדלים, איפה שכבר גזלו את האדמות, חולת לב, עברה ניתוח לב פתוח, אין לה לאן ללכת ועומדת לפני ייאוש. << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הפנים מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אז אני מקווה, ואני אומר גם, אדוני היושב-ראש, להעביר דחוף מאוד ליו"ר ועדת הפנים, לקיים דיון מיידי, כמה שיותר בהול, על הנושא הזה, לדון, ואני כמובן אבדוק גם את הנושא הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. אנחנו ניגשים להצבעה על ההצעה הדחופה לסדר-היום בנושא פינוי תושבי שכונות בתל אביב ויפו. ההצעה היא להעביר אותה לוועדת הפנים. מי בעד? אני מפעיל הצבעה. מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שמונה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה תועבר לוועדת הפנים פה אחד. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת להודיע הודעה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום, כי הוועדה המיוחדת לתיקונים לחוק-יסוד: הממשלה תדון בהצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – נבצרות ראש הממשלה), פ/2560/25, של חבר הכנסת אופיר כץ וקבוצת חברי הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> חסמי בנייה של רשות מקרקעי ישראל מונעים פיתוח המרחב הכפרי שבנגב ובגליל << הלסי >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעות דחופות לסדר-היום בנושא: חסמי בנייה של רשות מקרקעי ישראל מונעים פיתוח המרחב הכפרי שבנגב ובגליל, של חברי כנסת אלון שוסטר ומטי צרפתי הרכבי, שלא נמצאים, וחברי הכנסת יאסר חוג'יראת ואריאל קלנר, שכן נמצאים. אתה יכול לוותר. יאסר חוג'יראת, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, היישובים הערביים בצפון, במרכז ובנגב סובלים מחוסר קרקע לבנייה, ובחלק גדול אפילו תוכניות מתאר מאושרות. רשות מקרקעי ישראל, רמ"י, היא הגוף ששולט ברוב הקרקע לבנייה ביישובים הערביים. יש מעט מאוד קרקע פרטית, ובדרך כלל היא מוחזקת על ידי מספר מצומצם של אנשים. רשות מקרקעי ישראל, רמ"י, בעצם מנצלת את זה שהיא הגוף השולט בקרקעות בנייה, ולכן גם שולטת במחיר דרך המכרזים. לדוגמה, בכפר אבטין היה מכרז שבו מחיר מגרש של 400 מ"ר היה מעל מיליון שקל; בבסמת טבעון לא מזמן נסגר מכרז למרבה במחיר ומחיר המגרשים הגיע לכ-1.35 מיליון שקל. זה אומר, בעצם, שמי שיש לו כסף, עשיר, יכול לקנות; אדם ממוצע לא יכול לקנות מגרש. גם בביר אל-מכסור – מוקמן, זרזיר, כעביה טבאש חג'אג'רה, ראס עלי, חוואלד, נוג'ידאת, טובא, רמת הייב, שפרעם, נצרת והרבה יישובים ערביים מחיר הקרקע גבוה מאוד. מדובר ביישובים הנמצאים בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי ומדורגים בין 1 ל-2. השכר הממוצע ביישובים הערביים הוא כ-7,000 שקל. המשמעות היא שצעיר ערבי, כדי לקנות מגרש, צריך לעבוד כ-20 שנה, עוד כ-20 שנה בשביל לבנות בית ועוד 20 שנה בשביל להקים משפחה. כל זה יחד בסופו של דבר מביא לתסכול אצל הצעירים הערבים. זה מביא לכך שהצעיר הערבי מחפש כסף קל, ומכאן הדרך קצרה להידרדר לסמים, לגנבה ולעולם תחתון. אנחנו רואים איך רמת הפשיעה עולה בתוך היישובים הערביים. חבריי חברי הכנסת, אני קורא לכם ממעמד זה: בואו ניתן תקווה לצעיר הערבי. אולי אני מציע איזושהי רשות, איזושהי ועדה, שתיקח על עצמה לטפל בכל הנושא הזה של בנייה והנגשת מגרשים במחירים סבירים לחברה הערבית, בהתייחס גם לרמה הסוציו-אקונומית וגם לרמת השכר הממוצעת בחברה הערבית. ברשותך, היושב-ראש, אני אפנה בערבית, ובעצם אני אומר את מה שקראתי בעברית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - תרגם לנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא מתרגם את מה שהוא אמר בעברית. את לא היית פה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הבנתי. סליחה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בערבית, להלן תרגומם:( גב' טל, טלי, אני דיברתי בעברית, ומה שאמרתי בעברית אמרתי בערבית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תרגם לערבית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני יודעת, אני מבינה לגמרי, אבל חבר הכנסת חוג'יראת, גם ביקשתי סליחה וגם אני מצטערת שלא שמעתי מה אמרת. אני בדרך כלל לא יוצאת מהמליאה. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני מקבל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חוג'יראת. משיב שר הבינוי והשיכון הרב יצחק גולדקנופ. בבקשה. יש לך סדר-יום על השולחן. את יכולה לראות - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, אני רואה. בסדר גמור. << דובר >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה ורגועה, אני רוצה להשיב לשואל ולאלה שהצטרפו לשאלה יחד איתו, אולי בסגנון אחר אבל מתוך כוונה אחת. אני אזכיר משהו מדברי חז"ל והתורה הקדושה. התורה הקדושה מצווה עלינו: "ראה נתתי לפניכם את הארץ בֹּאו ורשו את הארץ אשר נשבע ה' לאבותיהם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם". הרמב"ן, בפירושו על התורה, כותב: "נצטווינו לרשת את הארץ אשר נתן הק-ל יתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה". לאחר אלפיים שנות גלות עם ישראל זכה לעלות לארץ ישראל ולרשת אותה. הרבי הזקן מגור, בעל "אמרי אמת", היה אוהב ארץ ישראל ורכש בה קרקעות לטובת יישוב הארץ. הוא גם שיגר מאות מחסידיו לארץ ישראל במהלך העשור שלפני מלחמת העולם השנייה, וכך נותרה לחצר גור המשך ושם ושארית – בסיס קליטה אדיר לאותם ניצולים שהגיעו ארצה, אחד מעיר ושניים ממשפחה, וביניהם סבי, זיכרונו לברכה, הרב אביגדור רוזנפלד, שגידל את אבי, שהיה יתום, הרב יהודה אריה גולדקנופף, זיכרונו לברכה. כיום, מרבית האוכלוסייה בישראל גרה ביישובים עירוניים, וקיימת גם התיישבות כפרית, הפרושה בכל רחבי הארץ, בעיקר בנגב ובגליל. כל אחד בדרכו מקיים את מצוות "בֹּאו ורשו את הארץ" על מנת לא לעזוב אותה לשממה. כשהגעתי למשרד השיכון, חרתי על דגלי לקדם פתרונות דיור בכל הארץ ולכל האוכלוסיות ללא הבדל חוג, גזע, עם ועדה, מהערים במרכז ובפריפריה ועד להתיישבות הכפרית בנגב ובגליל. אני רואה במרחב הכפרי פוטנציאל למענה למגוון רחב של אוכלוסיות ולהפרחת השממה וחיזוק ההתיישבות בכל רחבי הארץ. אבקש להתייחס לטענות שהעלו חברי הכנסת בנוגע לחסמי בנייה של רשות מקרקעי ישראל, המונעת, לטענתם, את פיתוח המרחב הכפרי בנגב ובגליל. ראשית, בנוגע לשומה: רשות מקרקעי ישראל מבצעת שומות בקרקעות בניהולה, ואנחנו מודעים למורכבויות השונות בקביעת שומה, לכן, ניתן בוועדת השגות לערער פעמיים על קביעת השומה. שנית, בנוגע לחסמים שציינתם – הדובר שהיה כאן, ששאל את השאלה – המשרד בהובלתי מקדם בימים אלו תוכנית מקיפה בהתיישבות הכפרית. אנחנו מעוניינים לקדם מגוון רפורמות, כגון הקטנת גודל המגרשים והפיכתם לבני-השגה, וכן בחינת תקרת ההנחה הניתנת בקרקע. בנוסף, אנחנו שוקלים לקדם מודל של דירה בהנחה במרחב הכפרי על מנת להגדיל את היצע המגרשים במחירים בני-השגה. אני משוכנע שחלק מהפתרון למצוקת הדיור נמצא גם במרחב הכפרי, ואני נחוש לעודד את ההתיישבות הכפרית בנגב ובגליל לטובת פיזור כל האוכלוסייה בארץ ישראל, חיזוק הנגב והגליל וקיום הלכה למעשה של הציווי "בֹּאו ורשו את הארץ". תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לשר השיכון הרב יצחק גולדקנופ. המציע, לאיזו ועדה אתה רוצה את זה, או שאתה מסתפק בתשובת השר? << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> ועדת הפנים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ועדת הפנים. אז אנחנו נצביע עכשיו על העברת ההצעה הדחופה לסדר-היום לוועדת הפנים, ואנחנו ניגשים להצבעה. מי בעד להעביר לוועדת הפנים? מי נגד ומי נמנע? הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עשרה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. פה אחד, הנושא יועבר לוועדת הפנים של הכנסת. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> רבבות נוטלי המשכנתאות נאנקים נוכח העלאת הריבית << הלסי >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא – רבבות נוטלי המשכנתאות נאנקים נוכח העלאת הריבית, הצעה לסדר-היום של חברי הכנסת יונתן מישרקי, רון כץ, אלי דלל, משה רוט, יצחק קרויזר, נעמה לזימי ואחמד טיבי. בבקשה, חבר הכנסת יונתן מישרקי, שלוש דקות. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, סגנית השר, אדוני השר, תרשו לי לצטט מה שכתב לי זוג צעיר: לאחר שנים של חיסכון בדצמבר 2021 קנינו דירת שלושה חדרים במרכז הארץ. בשעה שלקחנו את המשכנתה, ההחזר החודשי עמד על 3,900 שקלים בחודש; בשנה האחרונה ההחזר החודשי שלנו קפץ למעל 4,900 שקלים בחודש. הזעקה הזו שהגיעה ללשכתי בימים האחרונים היא סיפורם של רבבות זוגות צעירים במדינה, ולא רק של צעירים. בשנה האחרונה ההחזר החודשי של נוטלי המשכנתאות עלה באחוזים גבוהים, וזאת עקב עליית הריבית. העלאות הריבית נועדו להוריד את האינפלציה וזה חשוב, אבל העלאה זו גם גרמה לעלייה משמעותית של החזרי המשכנתה, וזה רע. זאת מלבד ההתייקרות של האוברדרפט, הלוואות רגילות מבנקים וחברות אשראי. כלומר אם משקי הבית בישראל משלמים את האינפלציה בהתייקרות מאות מוצרים, מסתבר שהם נענשים בתשלום נכבד נוסף וקשה מנשוא. מדובר בזוגות של אנשים העובדים במשרה מלאה, וזה חוצה מגזרים. עלינו לזכור כי רבים מהלווים, ובעיקר זוגות צעירים שרכשו דירה ראשונה, לא לקחו על עצמם רק התחייבות משכנתה לצורך קניית הדירה, אלא נעזרו גם בהלוואות משלימות. אותם זוגות צעירים נאלצים להתמודד עם החזרי המשכנתה שהולכים ותופחים, באים על חשבון הוצאות אחרות בבית. שיהיה ברור, מדובר באנשים מחושבים; הם עשו בדיקה, הגיעו לסוג של תקציב מאוזן, ולפתע המשכנתה עולה להם ב-20%, והם קורסים. זה לא היה בתכנון. הישרדות – זו ההגדרה למצב שנוצר; נדרש מהם לשרוד בכל יום מחדש. אז כן, אולי המשק נמצא כרגע בהליכי יציאה מעול האינפלציה, אבל התהליך הזה קורה על גבם של נוטלי המשכנתאות והלווים, שחלק גדול מהם אינו מהשכבות החזקות בחברה, והם נאלצים לשאת בנטל הכבד הזה. זהו מצב מעוות. אדוני היושב-ראש, עלינו לזכור כי מצב דברים זה אינו גזירת גורל. בשנה האחרונה, שבה הריבית עלתה באופן משמעותי, רווחי הבנקים הגיעו לשיא, אין ספק כי זו הייתה השנה הטובה ביותר עבור הבנקים בישראל מבחינת רווחי השיא שהם רשמו בתקופה זו. אבקש להציג בפניכם קצת נתונים: בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2022 הרווח של חמשת הבנקים הגדולים עמד על יותר מ-17 מיליארד שקלים; נכון לשנת 2021 רווחיות הבנקים בתשואה על ההון במדינת ישראל הגיעה למקום השלישי בהשוואה למדינות ה-OECD. ישנם פתרונות שיש בהם כדי להקל על ציבור נוטלי המשכנתאות, וזו חובתנו. אני פונה מכאן למנכ"לי הבנקים: בבקשה, לא חסרות דרכים לצורך קידום מהלכים שיקלו על נוטלי המשכנתאות. הפתרונות האלה נמצאים בידיכם. בשבועות האחרונים שמענו על בנקים שהחליטו לפרוס את סכום העלאת הריבית לשנים נוספות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משפט סיכום, כי הזמן נגמר. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> ברשותך, אלה ממש משפטי סיכום. זה עדיין נופל על אותן משפחות. קיימנו כמה דיונים בוועדת הכספים בנושא הזה בראשות הרב גפני, יש גם הצעת חוק של הרב גפני שנועדה לפתור את העניין, וגם חבר הכנסת ינון אזולאי הגיש הצעת חוק שיכולה למצוא פתרון לעניין לפחות באופן זמני. אני מבקש, אם תתקשו למצוא דרכים להקל על נוטלי המשכנתאות, אנחנו מוכנים לסייע לכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מישרקי. רון כץ – איננו. חבר הכנסת אלי דלל, בבקשה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, סגנית שר האוצר, אנחנו נמצאים היום בקושי גדול מאוד מבחינת היכולת של זוגות צעירים להחזיר משכנתה, למצוא דיור במדינת ישראל. אנחנו רוצים להשאיר את הזוגות הצעירים במדינה, ושלא יעזבו את המדינה שלנו, המדינה היחידה שלנו. חשוב לנו לעזור לזוגות הצעירים, למצוא להם פה דיור, ויש זוגות צעירים שכבר לקחו משכנתה, וכשתכננו לקחת את המשכנתה, זה הגיע בזמנו ל-20% מהשכר שלהם או מהמשכורות, ואחר כך זה עלה; היום ישנם זוגות צעירים שמגיעים ללמעלה מ-50% החזר המשכנתה, שזה בעצם 50% מהשכר שהם מרוויחים. ואיפה כל השאר? אין ספק שבנק ישראל עושה את המוטל עליו, אני גם בעד מה שהוא עושה, והוא גם גוף עצמאי, אבל מוטלת עלינו אחריות – אחריות על הממשלה, אחריות על הכנסת – לעזור לאותם זוגות צעירים, והעזרה היא בניסיון – דרך אגב, אני הגשתי הצעת חוק שמדברת על לתת זיכוי והטבות מס לאותם זוגות צעירים שלקחו משכנתה, ויש הצעות חוק נוספות. אנחנו צריכים ללכת פה במשולב: א. מי שמרוויח מהעלאת הריבית הוא הבנקים, והבנקים יכולים לעזור לאותם זוגות צעירים. היו גם בנקים שהצהירו שהם ממתנים את העלייה או לא מעלים את כל הריבית, איך אומרים, באים לקראת הזוגות הצעירים. כרגע אני לא יודע בדיוק באיזה צורה, אבל לפחות הם הצהירו על כך, ואני חושב שאפשר לפעול במשולב – גם האוצר, גם הבנקים – אני לא חושב שצריך תמיד הצעות חוק, אבל אם הדברים לא ייווצרו כמו שצריך, צריך לקדם את החוקים בדברים האלה ולעזור לזוגות הצעירים, כי משכנתה היא בעיה קשה, וזה מאוד חשוב. צריך להבין שלזוגות הצעירים האלה יש הוצאות נוספות – זה הנושא של יוקר המחיה – יש להם ילדים צעירים, תינוקות, הכול מסביב, ואני מרגיש שכהורים אנחנו צריכים לעזור היום לילדים שלנו בנושא המשכנתה. זה פשוט עוול, המשכנתאות האלה הן דבר קשה מנשוא, ואנחנו צריכים לעזור לזוגות הצעירים שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלי דלל. חבר הכנסת משה שמעון רוט, בבקשה. << דובר >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, השר, סגנית השר, הנושא שאנחנו מדברים עליו נוגע לכל כך הרבה אנשים, הרבה יותר ממה שאמרו. דיברו על עשרות אלפים – מדובר על מאות אלפים של אנשים שזה נוגע להם, ובמידה מסוימת אני מתבייש, אבל המדינה לא מגינה עליהם, ואנחנו כחברי כנסת נותנים לרכבת הזו לדהור. זה עוול שאנחנו חייבים לעצור, חייבים לתקן כמה שיותר מהר, ויפה שעה אחת קודם. הנושא של המשכנתאות מייצר את הבועה. הזכירו פה קודם את הרווחים של הבנקים – זה טוב שהבנקים מרוויחים, אבל צריך לקחת בחשבון שהבנקים – עמלות, החזרות צ'קים – מחזירים צ'ק של 50 שקל, וגובים על זה עמלה של 65 שקלים, רק שתבינו על איזו מערכת אנחנו מדברים. וזאת רק דוגמה קטנה. חלק גדול מתשלום המשכנתה הולך על דברים שלא קשורים לאינפלציה ולא קשורים בעצם לעניין הזה של הריבית; הריבית היא רק חלק מהתמונה. עלינו לתקן את זה בחוק, בנהלים ובכל הדרכים שיש לנו לתקן את זה. ואני אומר עוד פעם: לפעמים זה מגיע למצבים של סכנת נפשות. אני מבקש, סגנית השר, תעשי כל מה שאת יכולה כדי לתקן את זה. אם תתקני רק את הדבר הזה, כל זה היה שווה, זה שהגעת לכנסת וכל ההשקעה הגדולה שעשית כדי להגיע לפה. אם תתקני את הדבר הזה, והיה בזה שכרך. אנחנו בתקופת אדר, מי יודע אם לא בשביל זה הגעת למלכות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אדוני השר, גברתי סגנית השר, כנסת נכבדה, חבריי המציעים – אחת הסוגיות המשמעותיות ביותר העומדת בפני רוכשי הדירות היא הסוגיה של נטילת המשכנתה והעמידה בפירעון החודשי. כל הנושא הזה כמובן עומד ביחד עם ההשתכרות החודשית והעמידה בהתחייבות הכספית. השבוע יצא בנק ישראל בפרסום שבו הודיע כי הריבית על המשכנתה עולה בעוד חצי אחוז, ותגיע לרמה של 4.25. המשמעות של הדבר היא העלאה מצטברת, אדוני היושב-ראש, שיכולה להגיע גם לאזור ה-1,000 שקלים תוספת על ההחזר החודשי, סכום לא מבוטל לכל הדעות, שעלול להביא חלק מהלווים לאבד את יכולת ההחזר החודשי של המשכנתה, וחלקם יכולים גם לאבד, חלילה, את הדירה עצמה, שהם רכשו בעמל רב. עכשיו, איך הגענו לעלייה דרמטית כזאת של כמעט 1,000 שקלים? זה לא מהחצי אחוז הזה, אלא מדובר בעלייה השמינית בשנה האחרונה, שהיא תוצאה של עליית האינפלציה הכללית בשנת 2022. בנק ישראל רצה לרסן את האינפלציה, ואין ספק שזה צעד מתבקש ואחראי של הבנק, להעלות את הריבית הכללית במשק, אך בפועל יוצא שכדי לרסן את העלייה, מעלה בנק ישראל את הריביות גם על המשכנתאות, כך שבשנה אחת בלבד הריבית עלתה שמונה פעמים. לצערנו, האינפלציה ממשיכה לעלות וכך גם הריבית. כתוצאה מכך על האזרחים מוטלת בשנה האחרונה גזרה כפולה: גם אינפלציה גבוהה שמביאה לעליית מחירים כללית על כלל סל המוצרים שאנחנו רוכשים במהלך החודש, ובפרט על המשכנתה, שגם היא נתח מאוד גדול מההוצאה החודשית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה חלם, כי הם רצו להעלות את הריבית כדי למנוע ממשקיעים שקונים דירה שלישית ורביעית, ובמי הם פגעו? במאות אלפי אנשים שזאת הדירה היחידה שלהם. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> בשכבות החלשות, בזוגות הצעירים. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> היושב-ראש, לא זאת הייתה המטרה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> צריך להציע הצעת חוק שלפיה יש להוריד את הריבית לאלה שיש להם דירה יחידה. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> העלייה היא כתוצאה מהאינפלציה הכללית - - - << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - המטרה היא להוריד את האינפלציה - - - << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> נכון, להוריד את האינפלציה. אבל התוצאה של זה חלה בסוף גם על המשכנתאות. בסדר, זה חלק מהעניין, נכון. העניין הוא שהבנקים מרוויחים סכומי עתק, המספרים ידועים לציבור. לכן אני אומר, יש פה סוג של משחק של הבנק עם הקונים. אני אומר גם לכלכלנים ולבנקאים בכירים שכמו השר מכירים את השוק: לרוב, זוגות צעירים שהולכים לרכוש דירה הולכים ליועץ משכנתה שבזמן לקיחת המשכנתה עוזר להם לעשות הערכה כלכלית, אבל אולי הם לא לוקחים מספיק ברצינות או יורדים לסוף הדעת שלפיה במהלך 20 שנה של המשכנתה באמת יש משחק. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> הבעיה היא שאין תחרות בשוק הבנקאי, יש קרטל בנקאי. לכן העלאת ריבית גורמת רק לנו לסבול. מי שיש לו פיקדונות, לא מקבל את העלאת הריבית הזאת. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> כבוד השר, אבל זה לא העניין - - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> זה בדיוק - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סגנית השר, את עוד מעט עולה, את תוכלי להסביר בהרחבה. אני מוסיף לך דקה על ההפרעות. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> העלאת הריבית גורמת הרבה יותר נזקים מאשר - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רבותיי, סגנית השר תכף תעלה ותסביר את כל העניין. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> זה נושא חשוב, אדוני, הוא פוגש את כולנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, לכן יש לך עוד דקה. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ולכן העלייה המשמעותית בריבית משפיעה על כלל הציבור, אך על הנתח הזה שלוקח את המשכנתה – לרוב מדובר גם על זוגות צעירים שלא רק קונים בית, אלא הם גם בתהליך בנייה של הבית פרטי, ילדים, ממש מתחילים את החיים. חוסר היכולת של אותם זוגות צעירים להחזיר יחזור כבומרנג אל אותם הבנקים, שבסוף לא יוכלו לעמוד בהחזר החודשי. אני יודע שיש כמה בנקים – כך נאמר לי – שיצאו בהקלות כאלה ואחרות, פריסת מסלול הפריים, אבל הדבר לא מספיק, ואני חושב שנדרש פה פתרון יותר גדול ומערכתי. ההשלכות מן הסתם ברורות וידועות, רחשי הציבור, כל הפניות האלה מגיעות אלינו, אל חברי הכנסת, שהצטרפו ליוזמה הברוכה הזאת. עוד פעם, אני משאיר כאן את הסוגיה לפתחם של כלכלנים ואנשי בנק ישראל למצוא פתרון. אולי יש איזה דרך יצירתית, כמו שאמר חברי מישרקי, בוועדת כספים. גם הוצעו חוקים וגם הרב גפני בוועדה דיבר על זה, לנסות באמת למצוא פתרונות כדי להקל בעניין הזה של המשכנתאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת נעמה לזימי ואחמד טיבי אינם, אז תעלה סגנית שר האוצר, חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, להשיב למציעים. << דובר >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> כבוד יושב-הראש, כבוד השר, כבוד השרים, חברי כנסת נכבדים – אז אתם יכולים להניח שכמוכם גם אני מקבלת פניות. זה לא פשוט. יוקר המחיה עלה פה בהחלט, הן בשל השפעות חיצוניות – בעיקר בשל השפעות חיצוניות שלא קשורות אלינו ישירות. אני מבינה את כל הפונים גם אליי וגם אליכם. זה בהחלט לא פשוט, גם לי המשכנתה עלתה, אבל לי כנראה יותר קל. אני לא יכולה אפילו לדמיין כמה קשה לאדם שאין לו הכנסה גבוהה או אפילו נמצא בדרג בינוני, לעמוד בנטל הזה. זה ברור וזה נכון, ואנחנו עושים הכול על מנת להוריד פה את יוקר המחיה. אבל כמו שנאמר, ריבית בנק ישראל נקבעת על ידי ועדה מוניטרית בבנק ישראל באופן עצמאי. אנחנו לא רוצים להתערב בדבר הזה, כי צריך לשמור פה על איזון. יש כאן אינפלציה, וצריך להילחם בה. נכון, יש לה גרורות, והאינפלציה והעלאת הריבית גורמות לכל מיני סימפטומים שאנחנו לא רוצים. אנחנו צריכים לחשוב איך נאבקים, ואנחנו חושבים יומם וליל. אנחנו באמת עובדים במשרד האוצר מצאת החמה עד צאת הנשמה כדי למצוא פתרונות. אנחנו עובדים. עדכון שיעור הריבית נעשה לאחר עבודה מקצועית של כלכלני הבנק בהתייחס למצב הכלכלי בישראל ובהשוואה לכלכלת העולם. עצמאות בנק ישראל לקביעת המדיניות המוניטרית היא עקרון יסוד ליציבות המחירים ולצמיחה כלכלית, והממשלה רואה חשיבות רבה בשמירה על העצמאות הזו. יתר על כן, בתקופה זו ישנה חשיבות לניהול מדיניות פיסקלית אחראית על ידי הממשלה, אשר תהיה תואמת את מאמצי המדיניות המוניטרית של בנק ישראל. יש לשמור על ריסון ההוצאה הציבורית כדי לאפשר את מיגור האינפלציה. מדיניות פיסקלית מרחיבה שתגיע להגדלת הוצאה ציבורית אשר תפעל באופן מנוגד למדיניות המוניטרית, תחליש את מאמצי הבנק המרכזי לשמירה על יציבות המחירים ורק תגביר את יוקר המחיה. לצד זה, כמו שאמרתי, הממשלה רואה לנגד עיניה את עליות המחירים ואת רמת המחירים כאתגר כלכלי מרכזי, והיא נחושה לטפל בו גם במסגרת התקציב והתוכנית הכלכלית; התוכנית הכלכלית לשנת 2024-2023 כוללת כמה צעדים שיקלו על משקי הבית ויביאו להפחתה ביוקר המחיה. לפני שאני איכנס לכמה צעדים, אני בהחלט אומרת מה שאמר פה אחד מחברי הכנסת – אני לא זוכרת מי מהם – שדיבר על כך שהבנקים – פנינו אליהם – יהיו מוכנים, הם כבר מוכנים לפרוס את ההוצאות האלה לכל אותם אנשים שקשה להם, שהגדלת הריבית בעצם משיתה עליהם הוצאות נוספות, כי אנחנו באמת מאמינים שתוך שנתיים אנחנו נחזור לריבית נמוכה יותר. ולכן זאת תקופה זמנית, שבה אנחנו באמת - - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> גברתי סגנית השר, גם בקורונה הם אפשרו לפרוס, אבל בפועל זה ריבית דריבית - - - << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> כבוד השר, ודאי שהרעיון הוא בריבית מינימלית ולא כדי לשים עליהם עוד חטוטרת ועוד קושי, אלא בהחלט לאפשר את הפריסה הזאת כפריסה נוחה, סבירה, עם עלויות מינימליות, כדי לאפשר להם להעביר את התקופה הזאת. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> זה לא מספיק - - - << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> אני לא אמרתי שזה מספיק. אמרתי שאנחנו ממשיכים לעבוד כדי למצוא פתרונות שהם לא יהיו התערבות בתוך המדיניות המוניטרית, אלא למצוא דרכים אחרות כדי להוריד פה את יוקר המחיה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אולי כדאי לפרסם את הבנקים שנותנים את ההנחות הטובות ביותר, כדי לעשות להם פרסום, ויהיה כדאי להם להתגייס. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> בהחלט. כמו שאמר פה גם כבוד השר, אין לנו מספיק תחרות, ובהחלט גם זה נמצא בראש סדר העדיפויות שלנו. בתוך כל הסיפור הזה, אני רוצה לומר – בתוך התוכנית הכלכלית, יש לנו רפורמה שתוריד את יוקר המחיה במקומות אחרים. אנחנו לא מתעלמים מהבעיה הזו, ואנחנו עובדים עליה. אבל יש רפורמה בתמרוקים; בהפחתת ביורוקרטיה לעסקים זעירים; צמצום יוקר המחיה במוצרי חקלאות; הפחתת עלויות לתיירות פנים; הפחתת יוקר המחיה בתחום חלקי החילוף; הגברת התחרות במערכת הפיננסית – זאת לצד הגדלה בהיצע יחידות הדיור. אנחנו רוצים לשמור על קצב סביר לחלוטין של התחלות בנייה, שלא יהיה לנו מצב שיהיה לנו חוסר; גם כשהיום הביקושים יורדים, עדיין לשמור על 70,000–75,000 התחלות בנייה של דירות. אנחנו עובדים על דגש על בניית יחידות דיור להשכרה, הגדלת ההון האנושי ושיפור התשתיות. במקביל, על מנת לסייע למשקי הבית בטווח הקצר, הודיעה הממשלה בינואר האחרון על תוכנית לטיפול בהתייקרויות במשק, שגם הן כוללות צעדים ובהם, הפחתת עלות הדלק – ואני יודעת שזה לא מספיק. אנחנו עובדים ומנסים למצוא עוד ועוד ועוד פתרונות; איפוס המכס על פחם לצורך הפחתת ההתייקרויות בתעריף החשמל והקפאת העלייה בארנונה ובמים. בנוסף, הוארך מספר רב של צעדים שמקילים על הציבור, וביניהם, הפחתת מכסי הייבוא על מרבית מוצרי התעשייה והחקלאות; העמקת סבסוד הצהרונים ברשויות בעלות דירוג סוציו-אקונומי בינוני; מתן נקודות זיכוי ממס בגין ילדים בגילאי 6–12. ולצד כל זאת, החליטה הממשלה לקדם תיקונים להרחבת מענק העבודה תוך השוואתו בין גברים ונשים, למניעת ההתייקרויות במעונות היום, להפחתת תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית, וכן, למתן נקודות זיכוי גם בגין ילדים שגילם 13–18. צעדים אלו ואחרים, שאותן מקדמת הממשלה, מצביעים על מחויבותה של הממשלה להפחתת נטל עליות המחירים על הציבור, תוך שמירה על ריסון ההוצאה הציבורית לצורך מיגור האינפלציה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לסגנית שר האוצר, חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר. מה מציעים המציעים? לאיזו ועדה אתם רוצים להעביר את זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכספים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ועדת הכספים. אז אנחנו נצביע על העברת הנושא: רבבות נוטלי המשכנתאות הנאנקים נוכח העלאת הריבית לוועדת הכספים. אנחנו עושים הצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה לסדר-היום תעבור לוועדת הכספים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת סיכול מועמדותו של גל הירש למפכ"ל << הלסי >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעה רגילה לסדר-היום של חבר הכנסת אריאל קלנר, בנושא: בדיקת סיכול מועמדותו של גל הירש למפכ"ל. בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, סיכול גל הירש לתפקיד המפכ"ל מעלה חשד לאחת מפרשיות השחיתות החמורות ביותר במדינת ישראל מאז קמה. בסרטה של העיתונאית אילה חסון יש סצנה, שבה מסופר על כך שלמוחרת ההודעה על מינוי גל הירש, אחרי שבערב כבר החל לאסוף חומרים, אומר ראש אגף חקירות מני יצחקי לבנצי סאו, שהיה מועמד למפכ"לות: בנצי, סידרנו לך את המפכ"לות. ואני נזכרתי, אדוני, בסיכול אחר. נזכרתי בספר הספרים, ספר התנ"ך שלנו, מלכים א', פרק כ"א – סיפורו של כרם נבות. כאשר מגיע המלך אחאב אל אשתו איזבל ומספר לה שנבות היזרעאלי לא מוכן למכור לו את הכרם. כך הוא אומר: "וידבר אליה כי אדבר אל נבות היזרעאלי וָאֹמַר  לו תנה לי את כרמך בכסף או אם חפץ אתה אתנה לך כרם תחתיו ויאמר לא אתן לך את כרמי". המלך רוצה את הכרם של נבות, אבל נבות לא מסכים למכור. ואז נכנסת לתמונה איזבל אשתו, שמבינה את הדבר החשוב ביותר, את הכוח של השליטה במערכות האכיפה: "ותאמר אליו איזבל אשתו אתה עתה תעשה מלוכה על ישראל קום אֱכָל  לחם ויטב לבך אני אתן לך את כרם נבות היזרעאלי". ומה עשתה? "ותכתב ספרים בשם אחאב ותחתם בחתמו ותשלח הספרים אל הזקנים ואל החרים אשר בעירו הישבים את נבות.  והושיבו שנים אנשים בני בליעל נגדו ויעדהו לאמר ברכת אלהים ומלך והוציאהו וסקלהו וימת". איזבל דואגת לתפור תיק לנבות, להביא עדים מפוקפקים, להעמידו לדין באשמה כוזבת, שהוא כביכול קילל את אלוהים ואת המלך, כדי שיוציאו אותו להורג וכדי שהכרם יגיע אל המלך. וכך קרה. והתוצאה: "ויהי כשמע איזבל כי סקל נבות וימת ותאמר איזבל אל אחאב קום רש את כרם נבות היזרעאלי אשר מאן לתת לך בכסף כי אין נבות חי כי מת". נבות סוקל ומת. אחאב זכה בכרם. במקרה שלנו לא מדובר בסיכול עם עונש מוות. במקרה שלנו החשד הוא לסיכול שעשה את המוות לגל הירש ולמשפחתו. אבל הסיפור כאן, אדוני היושב-ראש, הוא לא רק על העוול הפרטי כלפי מי שבא לתרום למדינה. הסיפור כאן הוא העוול והפשע המערכתיים: סיכול מפכ"ל בישראל אשר מונה על ידי שר בממשלה נבחרת. והרי תקציר הדברים למי ששכח או לא מכיר: אוגוסט 2015, הודעה על מינוי תת-אלוף במיל' גל הירש למפכ"ל. גל הירש הגיע מחוץ למשטרה בשעה שזו הייתה במשבר קשה. מייד לאחר מכן נפתחות חקירות. מעורבים בבדיקות על הירש: ליאת בן ארי, שי ניצן, היועמ"ש דאז יהודה וינשטיין, מני יצחקי. תוך כדי הבדיקה כבר צונמי תקשורתי של הדלפות מהמשטרה כנגד הירש, בהאשמות שונות ומשונות. צמד המילים 'חיקור דין' נזרק לאוויר. הכותרות בעיתונים – מדינה זרה דרשה לבצע חיקור דין נגד הירש; ה-FBI חוקר מ-2013 חברות הקשורות לו. כמובן, הכול רק מילים פורחות באוויר ובעיתונים. השר ארדן טען לימים שאחרי פניות רבות, שבהן ניסה להבין במה דברים אמורים, הוא לא הצליח לקבל שום דבר קונקרטי. ליאת בן ארי, בתפקידה הבכיר בפרקליטות, דורשת מהירש דרישות מטורפות לטובת הבדיקות, בלוח זמנים בלתי אפשרי. החקירות הביאו לדחייה במינוי ואז לביטול מוחלט. בפברואר 2018 פורסמה טענתו של ראש אגף מודיעין לשעבר במשטרת ישראל, תת-ניצב גיא ניר, כי מינויו של הירש למפכ"ל סוכל על ידי בכירי המשטרה באופן הגובל בפלילים. מן הקלטות שהעביר ניר ליועץ המשפטי לממשלה באוגוסט 2018, עולה כי ראשי המשטרה ביקשו לסכל את מינויו של הירש. גיא ניר כינה זאת בשם: השיטה – הם לא רוצים שמישהו מסוים יהיה במקום מסוים, ואז נכנסים לפעולה. גיא ניר בוועדת הפנים של הכנסת אמר כך: גל הירש הוא קורבן לסיכול ממוקד. באותו ערב שבו הוא מונה, אני בירכתי על כך. למוחרת, לאחר שיחות עם יצחקי הבנתי: היום נפל דבר – סוכל מפכ"ל בישראל. אולם החשד הוא שסיכול לא הספיק לראשי המערכת. הרדיפה נמשכה גם אחרי הסיכול. שוב חקירות שכולן מודלפות לתקשורת. גל הירש חשוד בהטיית מכרז שליית מוקשים בראשון לציון – החקירה נסגרת כעבור שלוש שנים בלא כלום; חשד לשוחד בגיאורגיה – החקירה נסגרת אחרי שלוש שנים בלא כלום. בתקופה הזאת כבר פרטיותו של גל הירש נדרסת לגמרי על ידי שימוש בהאזנות סתר. שמו מוכפש בתקשורת, פשיטות על עסקיו הפרטיים. החשדות לגבי יושרו, כמובן, משליכים בצורה מיידית על עסקיו, והם קורסים. ואז, כשאין כלום ולא מצליחים למצוא כלום, מחתימים, מתחת לרדאר, עד מדינה, שזהותו הייתה אסורה לפרסום עד לא מזמן. כעת ידוע שמדובר בגור פינקלשטיין, אדם שריצה מאסר של חמש וחצי שנים בגין ניסיון לשידול לרצח וקשירת קשר לרצח, אדם מפוקפק ביותר גם בהיבטי אלימות וגם בהיבטי מהימנות. איזבל הביאה עדים בני בליעל. ליאת בן ארי עשתה את הסכם עד המדינה עם אותו גור פינקלשטיין המפוקפק, כדי להפיל ולהפליל את גל הירש. פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, אישר את ההסכם עם אותו עד מדינה. כל המוטיבציה היא להסביר למה סיכלנו את מינוי גל הירש למפכ"ל. בהמשך שי ניצן משקר בוועדת הפנים של הכנסת, ומסביר שחיקור דין ממדינות זרות לוקח הרבה זמן, כי צריך להביא חומרים מאותן מדינות ותלויים בהן. זאת בעוד שכבר שנתיים קודם לכן בלונדון, אומרים שאין שום פרשת שחיתות בגיאורגיה, ואפילו בגיאורגיה התיק כבר נסגר. ב-18 במאי 2020, בטקס סיום תפקידו של השר לביטחון פנים גלעד ארדן, קרא ארדן ליועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיק האחרון שנותר פתוח בפרשה. לדבריו, אני מצטט: זה עוול מטורף לקצין גיבור. אף אדם לא צריך לעבור עינוי דין של חמש שנים ולשלם מחיר כה כבד על הסכמתו לשמש בתפקיד ציבורי. לפי פרופ' אמנון רובינשטיין, המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט מישאל חשין אמר לו להילחם נגד העוול יוצא הדופן שנעשה לגל הירש. סיומה של הפרשה: כתב אישום דליל עם תשלום למס הכנסה על 15 שנה אחורה. זה לא רק הסיפור של גל הירש, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, זה הסיפור של מדינת ישראל ומערכות האכיפה שלה, מערכות אכיפה שבעיניי רבים הפכו למערכות רדיפה, מערכות ללא איזונים וללא בלמים וללא בקרה. איך במשך כל השנים הללו לא היה אדם אחד במשטרה ובפרקליטות שיאמר די, הניחו לו כבר? הוא בסך הכול הסכים להיות מפכ"ל. הוא לא עבריין. איך אנחנו רוצים שאנשים טובים לא יחששו להיכנס לתפקידים משמעותיים במרחב הציבורי, ובפרט במערכת האכיפה והחוק? הגיעה השעה לתקן – לתקן את העוול; לתקן לעתיד. לאחר התייעצות עם חברים בקואליציה ובממשלה, הבנתי שעדיפה ועדת משנה בראשותי, בוועדה לביטחון לאומי, ואני משנה את ההצעה להצעה לסדר-היום. אני קורא לכם להצביע בעד. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הבקשה שלך זה להעביר את זה לוועדה לביטחון לאומי ושם תוקם ועדת משנה, אני מניח. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז אנחנו נצביע – השר משיב, סליחה. כבוד השר ניר ברקת ישיב למציע. חבר הכנסת קלנר, לזה קוראים דמוקרטיה ועל זה יוצאים להפגנות רחוב מאות אלפי אנשים, לשמר את מה שסיפרת פה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת קלנר, יישר כוח על ההצעה. חברי וחברות הכנסת, אדוני השר קרעי, מכובדיי כולם, גל הירש גיבור ישראל וכל חטאו שהוא הסכים לשרת את מדינת ישראל אחרי הקריירה הצבאית שלו והסכים להצעתו של השר לביטחון פנים דאז, גלעד ארדן, להמשיך לשרת את מדינת ישראל. לא אחזור על כל התלאות שחבר הכנסת קלנר תיאר. אני מכיר את גל הירש. לא רק הוא שילם מחיר. גם אנחנו, מדינת ישראל, שילמה מחיר. אדם שבא מחוץ לקופסה, מחוץ למערכת, עם כלים וניסיון אחר, ואנחנו הפסדנו את הידע והניסיון שלו ואת הכישורים שלו כמפכ"ל משטרת ישראל. אחרי עינוי דין ארוך – לצערנו הרב, לא הופתענו לגלות – ההר לא הוליד אפילו עכבר. שום דבר ועניין. כאן נשאלת השאלה, איך אנחנו יכולים להרשות לעצמנו כמדינה, איך אנחנו יכולים להרשות לעצמנו שתהליך כזה עובר בלי בדיקה אמיתית, בלי הסקת מסקנות? זה מתחבר לאתגר נוסף, אדוני היושב-ראש, שאתה ציינת: מדברים על פיקוח על הפרקליטות. הינה מקרה קלאסי מדוע אנחנו צריכים להדק את הפיקוח על הפרקליטות. במקרים שכאלה, שבולט לעין ואין תושב אחד ממדינת ישראל, שלא מסתכל על המקרה הזה בעיניים פקוחות ורואה שמשהו מוזר קרה פה. איך זה יכול להיות שהנושא הזה עבר כפי שעבר, כשלא נעשתה לו בדיקה מקצועית? לכן אני יכול לומר בשם השר לביטחון הלאומי ובשם כל ממשלת ישראל, אנחנו מאוד מאוד נתמוך בבקשה שלך, חבר הכנסת קלנר. אנחנו נרצה להגיע לשורש האמת. לא רק להחזיר לגל הירש תשובות ענייניות וטובות, אלא גם לראות איזה מסקנות אנחנו יכולים להסיק מהתהליך הזה להבא, ולתת תשובות לעם ישראל. אם חלילה, כפי שבהחלט יכול להיות שקרה, שמישהו שם חטא, וביד מכוונת סיכל מינוי של מפכ"ל משטרה, אנחנו חייבים לגבות מחיר. מחיר למי שהתנהל בצורה שכזאת, למען יראו וייראו ולמען להביא צדק, פשוט צדק, לשירות הציבורי במדינת ישראל. יישר כוח, אריאל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לשר הכלכלה ניר ברקת. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה של חבר הכנסת קלנר להעביר לוועדה לביטחון לאומי את ההצעה לסדר-היום בעניין סיכול מועמדותו של גל הירש למפכ"ל. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההצעה הרגילה לסדר-היום של חבר הכנסת קלנר התקבלה פה אחד. בעד – תשעה, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה תועבר לוועדה לביטחון לאומי. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו נעבור לשאילתות; שאילתה אחת בסך הכול היום, שאילתה רגילה לשר התקשורת של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה על הקליטה הסלולרית ביישוב לקיה. לפני שתקריא את השאילתה – הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 13) (הסדרים לעניין מזון בבית חולים בחג הפסח), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת יוסף טייב, אוריאל בוסו, ינון אזולאי, ישראל אייכלר וקבוצת חברי הכנסת. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלהואשלה, השאילתה שלך לשר התקשורת. << שאילתה >> 46. קליטה סלולרית ביישוב לקיה << שאילתה >> << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, ברוב השכונות ביישוב לקיה שבנגב סובלים התושבים מקליטה סלולרית חלשה, דבר אשר מגביל אותם בהתנהלות היום-יומית שלהם. בנוסף, העומס על האנטנות מייצר יותר קרינה, דבר שמסכן את חיי התושבים. ברצוני לשאול: 1. כמה אנטנות סלולאריות יש בלקיה? 2. מה פילוח המינויים בין חברות הסלולר? 3. האם קיימת תוכנית להרחבת מספר האנטנות ביישוב? תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ישיב על השאילתה שר התקשורת חבר הכנסת שלמה קרעי. בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה, אדוני יושב-הראש. חבר הכנסת אלהואשלה, אני אשיב לך ראשית מתוך הכתב את התשובה המקצועית מהדרג המקצועי במשרד, ואז אני אוסיף כמה דברים. אני מתכבד להציג בפניכם מענה לשאילתה רגילה בנושא קליטה סלולרית ביישוב לקיה, אשר הועלתה ביום 26 בינואר 2023 על ידי חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. משרדי פועל באופן שוטף לקידום מהלכים, שיביאו לשיפור הכיסוי הסלולרי ברחבי מדינת ישראל, ובתוך כך המשרד פועל לשיפור הכיסוי ביישוב לקיה. הכיסוי הסלולרי ביישוב מתבסס על שתי אנטנות שמוצבות בצמוד ומצפון ליישוב על כביש 31. בתחום היישוב עצמו לא מוצבות אנטנות סלולריות, בעיקר בשל היעדר הירתמות ושיתוף פעולה מצד הרשות המקומית. בשלוש השנים האחרונות התקיימו מספר פגישות וסיורים ביישוב לקיה עם גורמים מקצועיים מטעם משרד התקשורת, ועם גורמי מקצוע מטעם חברות הסלולר. מפגשים אלו נועדו בין היתר לאיתור מיקומים להקמת אנטנות סלולריות ברחבי היישוב – זה לא יצא לפועל. מוטב לציין כי הניסיון מלמד כי שיתוף פעולה מצד הרשויות המקומיות מביא להאצה באיתור מיקומים אלו ובהקמת אנטנות ביישובים. אשר לפילוח המנויים, למשרד התקשורת אין נתוני פילוח ספציפיים ביחס ליישוב אלא רק ביחס לפילוח המנויים ברמה הארצית בין חברות הסלולר. חבר הכנסת אלהואשלה, זו תשובה נקודתית לגבי היישוב – שנעשים ניסיונות, ואנחנו תמיד דוחפים לזה, כי למיטב הבנתנו ולפי העמדה המקצועית שלנו, ככל שיש קליטה טובה יותר, כך יש פחות סכנה מחשיפה לקרינה, כי ככל שהקליטה פחות טובה, הטלפון מתאמץ יותר כל הזמן לנסות להשיג קליטה, ובעצם הטלפון הופך להיות מחולל קרינה. לכן אנחנו כן פועלים כדי לדאוג לקליטה בכל רחבי הארץ וגם ביישוב עצמו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לך זכות לשאלה נוספת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בסדר, הכול בסדר. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> בכל היישובים יש אותה בעיה, וחשוב שהמשרד ישים דגש על הנושא הזה. אני לא רוצה שנגיע למצב שאם הרשות לא מתערבת בנושא הזה, גם חברות הסלולר לא מתערבות בנושא. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כן. מכיוון שאתה עכשיו נכנסת לעניין, אתה חבר כנסת חדש, אני מציע שתבוא ובאמת נוכל לקיים פגישה עם גורמי מקצוע, עם גורמים ביישוב, ותפעיל את כובד משקלך כדי שנוכל לעשות את מה שנדרש. לא בכל דבר נדרשים היתרים מקיפים. יש רפורמה באנטנה של עד גובה של שישה מטרים שמציבים אפילו על גג בית ודברים כאלה, ההיתר הוא הרבה יותר קל, ואפשר לנסות ולשבת. תפעיל אתה את מי שאתה יכול שם כדי שנפתור את הבעיה. אני רוצה לומר לך ולכולם שבאופן כללי מדינת ישראל נמצאת עכשיו בתחילתו של פיגור בכיסוי של תשתיות דור 5. תשתיות דור 5 זה בעצם מה – בהרבה מדינות מערביות בעולם כבר יש פריסה משמעותית של תשתיות דור 5, שמאפשרת יישומים חדשניים, תחבורה חכמה, חינוך – הכול הופך להיות הרבה יותר קל. כאן במדינת ישראל אנחנו עדיין נמצאים מאחור. אנחנו הולכים ויורדים בדירוג העולמי שלנו מבחינת איכות הסלולר ואיכות תעבורת המידע. היה לנו ממש דיאלוג מעמיק עם אגף תקציבים לקראת תקציב 2024-2023, שבו הצגנו נתונים והראינו עד כמה שבעצם אם לא נושיט יד עכשיו ואם לא נעשה את מה שנדרש, נעמוד בפני שוקת שבורה בעוד שנתיים, שלוש, כי קצב הגידול בביקוש למידע הוא גידול אקספוננציאלי, של 40%, 50% בשנה. וכבר עכשיו אנחנו מגיעים למצבים שבהם בשעות מסוימות ביום, במקומות מסוימים ברחבי הארץ, אי-אפשר לעבוד, בגלל שאין יכולת תעבורתית לתעבורת המידע. יש פקקי מידע ברשת. אגף תקציבים, לצערי, לא השתכנע עד תום, אבל כן הצלחנו להגיע לסידור כזה שהם הקציבו, נתנו תקציב ייעודי של 50 מיליון שקלים לטובת פיתוח יישומים וחדשנות טכנולוגית שתגרה את השוק, שגם חברות הסלולר, גם המשקיעים וגם הממשלה יבינו עד כמה יש נחיצות לדור 5. אגב, הייתי בברצלונה בכנס הסלולר העולמי בימים ראשון עד שלישי, ושם העולם כבר מתחיל לתכנן דור 6, ואנחנו עדיין נמצאים הרחק מאחור. בסיכום עם אגף תקציבים, חוץ מאותם 50 מיליון, יוקם בימים הקרובים צוות בין-משרדי ויגיש מסקנות לגבי איך אנחנו נעודד ואיך נביא את מדינת ישראל לכיסוי, קליטה ותעבורת מידע מהירה בדור 5. אני מקווה שהצוות יגבש את מסקנותיו מהר. אנחנו מתכוונים להציג את מה שקורה ברחבי העולם. על פניו נראה שממשלות בעולם כן מעודדות – באמצעות הפחתת אגרות תדרים, באמצעות שימוש בתשתיות קרקע ותשתיות ממשלתיות – להציב שם את אותם אנטנות, כי העלויות של חברות הסלולר, גם של שכירות מקום וגם של אגרות תדרים, במדינת ישראל הן מהגבוהות בעולם. הצגנו, אגב, לאגף תקציבים, שבואו ניתן הנחה באגרות התדרים, וההנחה הזאת תופנה לקופת תמרוץ, ובאמצעות אותה קופה תמרוץ נעודד מקומות לא כלכליים כמו לקיה, כמו בדרום, כמו בצפון, ביהודה ושומרון, מקומות שבהם יש סכנה לחיי אדם אפילו, שבכבישים אין קליטה סלולרית אם קורה משהו – אם קורית תאונה, יש פיגוע, יש משהו. לא הצלחנו, כמו שאמרתי, לשכנע שכבר צריך לצאת לדרך מייד, אבל אני מקווה שארבעה חודשים, או כמה שזה לא ייקח לצוות לגבש את מסקנותיו, זו תהיה פריצה בתובנה ובתודעה של האוצר שתשתיות זה לא רק מים וביוב, אלא אנחנו כבר בעידן חדש שבו גם תשתיות תקשורת זקוקות להתייחסות ראויה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לשר שלמה קרעי. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום ראשון י"ב באדר התשפ"ג, 5 במרץ 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:45. << סיום >>