דברי הכנסת

דברי הכנסת יט / מושב ראשון / ישיבה נ"ד / כ"ז–כ"ט באדר התשפ"ג / 20–22 במרץ 2023 / 19 חוברת י"ט ישיבה נ"ד הישיבה החמישים-וארבע של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, כ"ז באדר התשפ"ג (20 במרץ 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 16:01 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 8 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 8 הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי והעבודה להביע אי-אמון בממשלה בשל: 13 1. ראש ממשלה שאיבד שליטה על הכלכלה, על מדיניות החוץ, על הביטחון האישי ועל חברי הכנסת שלו; 13 2. יצירת קרע בעם על ידי התעלמות הממשלה מקולות המחאה ברחבי המדינה; 13 3. ממשלת ישראל מבצעת מדיניות מושחתת ודיקטטורית שמובילה לכאוס ומשבר כלכלי, ביטחוני וחברתי מסוכן לקיומה של מדינת ישראל 13 אלעזר שטרן (יש עתיד): 14 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 17 מרב מיכאלי (העבודה): 20 שר התיירות חיים כץ: 22 יאיר לפיד (יש עתיד): 24 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 25 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 27 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 28 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 29 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 29 הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי והעבודה להביע אי-אמון בממשלה בשל: 30 1. ראש ממשלה שאיבד שליטה על הכלכלה, על מדיניות החוץ, על הביטחון האישי ועל חברי הכנסת שלו; 30 2. יצירת קרע בעם על ידי התעלמות הממשלה מקולות המחאה ברחבי המדינה; 30 3. ממשלת ישראל מבצעת מדיניות מושחתת ודיקטטורית שמובילה לכאוס ומשבר כלכלי, ביטחוני וחברתי מסוכן לקיומה של מדינת ישראל 30 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 30 נעמה לזימי (העבודה): 32 אבי מעוז (נעם): 36 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 37 משה סולומון (הציונות הדתית): 38 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 39 ינון אזולאי (ש"ס): 40 שר התיירות חיים כץ: 43 דבי ביטון (יש עתיד): 43 שר החינוך יואב קיש: 48 הודעת ועדת הבריאות על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 65) (החזר דמי נסיעה באמבולנס לחולה סיעודי ובעד חולה שנפטר), התשפ"ב–2022 79 אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): 79 הודעת ועדת הכלכלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק 81 אברהם בצלאל (בשם ועדת הכלכלה): 81 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 16) (כשירותם של השרים וסגני השרים) 82 אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): 83 אלעזר שטרן (יש עתיד): 85 מירב בן ארי (יש עתיד): 86 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 90 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 92 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 92 רם בן ברק (יש עתיד): 94 דבי ביטון (יש עתיד): 95 עידן רול (יש עתיד): 96 מאיר כהן (יש עתיד): 99 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 100 גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): 101 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 102 שרון ניר (ישראל ביתנו): 105 נעמה לזימי (העבודה): 106 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 108 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 109 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 109 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 110 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 113 יסמין פרידמן (יש עתיד): 115 שלי טל מירון (יש עתיד): 116 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 118 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 120 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 16) (כשירותם של השרים וסגני השרים) 121 גדעון סער (המחנה הממלכתי): 121 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 122 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 123 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 125 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 126 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 126 סימון דוידסון (יש עתיד): 129 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 131 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 133 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 133 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 135 מירב כהן (יש עתיד): 136 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 138 רון כץ (יש עתיד): 139 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 140 מיקי לוי (יש עתיד): 144 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 144 יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): 145 נאור שירי (יש עתיד): 147 משה טור פז (יש עתיד): 150 אפרת רייטן מרום (העבודה): 152 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 152 עודד פורר (ישראל ביתנו): 153 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 159 בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): 162 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 163 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 163 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 16) (כשירותם של השרים וסגני השרים) 164 גלעד קריב (העבודה): 164 מרב מיכאלי (העבודה): 165 דוד אמסלם (הליכוד): 167 אופיר כץ (הליכוד): 174 הצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג–2023 193 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 193 עודד פורר (ישראל ביתנו): 194 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 195 גדעון סער (המחנה הממלכתי): 196 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 199 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 200 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 203 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 204 הצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג–2023 204 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 204 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 205 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 206 עידן רול (יש עתיד): 207 אלעזר שטרן (יש עתיד): 208 עמית הלוי (הליכוד): 210 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 223 מיקי לוי (יש עתיד): 225 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 226 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 230 מירב כהן (יש עתיד): 234 מאיר כהן (יש עתיד): 235 שלי טל מירון (יש עתיד): 238 רם בן ברק (יש עתיד): 239 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 240 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 241 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 242 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 243 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 244 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 245 ניסים ואטורי (הליכוד): 246 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 247 הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד 251 שר החינוך יואב קיש: 252 הודעת ועדת הכנסת 252 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 252 הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 7), התשפ"ג–2023 253 יולי אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 253 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 257 מרב מיכאלי (העבודה): 259 גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): 261 סימון דוידסון (יש עתיד): 264 יסמין פרידמן (יש עתיד): 265 גלעד קריב (העבודה): 268 נאור שירי (יש עתיד): 272 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 277 מירב בן ארי (יש עתיד): 281 בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): 282 יולי אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 284 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 286 שר החינוך יואב קיש: 287 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 296 הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (תיקון), התשפ"ג–2023 299 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 299 גלעד קריב (העבודה): 301 מירב בן ארי (יש עתיד): 302 הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 33), התשפ"ב–2022 305 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום כ"ז באדר התשפ"ג, 20 במרץ 2023. הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/2813/25 וכלה בהצעת חוק פ/2910/25: הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון – מניעת פגיעה בתלמיד עקב פעילות המתקיימת במוסד חינוך בניגוד לטובת הילד ורצון ההורים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אבי מעוז; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – היעדרות עקב לידה של בת זוג), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק ליישוב תחת איום מיידי (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס ממכירת תרופות מאריכות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעה באמבולנס למי שהגיע לגיל פרישה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק גמול לחיילים בשירות סדיר, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רם בן ברק; הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – קבורה לסוהרים בבתי קברות צבאיים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום בגין נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק הקמת חדר מיון בקריית שמונה, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – אחריות מנהל כללי ונושא משרה בשל הפרת הוראות החוק), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הקמת נציבות זכויות נפגעי עבירה), התשפ"ג–2023, מאת חברות הכנסת קארין אלהרר ומירב כהן; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (משיכה מקרן השתלמות) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – עידוד חברות ממשלתיות הפועלות בסביבה בין–לאומית תחרותית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חנוך דב מלביצקי ואופיר כץ; הצעת חוק חניה לנכים (תיקון – תג נכה אישי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק דמי מחלה עבור מלווה בן משפחה לבדיקה רפואית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, איימן עודה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – עצמאות נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, איימן עודה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בעקבות פגיעה בעבירת מין או אלימות חמורה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, איימן עודה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק לתיקון פקודת המסים (גבייה) (תנאים למתן כתב הרשאה וצו עיקול), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בשל תקיפת צוות רפואי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק עוסק זעיר, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגבלת סכום עיקול בידי צד שלישי שהוא תאגיד בנקאי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק הנגשת שירותי קבלת קהל הניתנים בגופי שלטון לשפות נוספות, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק להגבלת שכר טרחת כונסי נכסים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – לימוד מורשת יהודי ברית המועצות לשעבר), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר עבור פינוי באמבולנס), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד עברית וערבית במוסדות חינוך תיכוניים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ויוסף עטאונה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הוראות לעניין עקרת בית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העלאת קצבת אזרח ותיק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת סכום קצבאות הילדים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית (תיקון – הקלות למשרתי מילואים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – חסינות בפני דין פלילי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שינוי פרטים בכרטיס טיסה או בכרטיס לשיט), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שינוי פרטים בכרטיס טיסה או בכרטיס לשיט), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עורך דין כתקיפת עובד ציבור), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול עבירת השוטטות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ייצוג הולם בתאגידים ממשלתיים וגופים סטטוטוריים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – מועד תשלום הקנס), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – החמרת תנאי שחרור בערובה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק דמי הבראה, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, איימן עודה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון – טיפול בבריחה ממשמורת), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אפרת רייטן מרום; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – הפחתת אגרה לעובדים בענף המלונאות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – איסור ניכוי חוב או קנס), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, איימן עודה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק זכויות ושירותים לילדים ולבני נוער עם קשיים נפשיים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק השוואת תנאי שכר לקבוצות שאסור להפלותן (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – פטור מתשלום בעד כניסת מלווה בעבור כניסה למקום שאין בו מתקנים מתאימים ובעבור תחבורה ציבורית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – שכר אחיד לעובד צעיר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי עד גיל 21), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – זכאות לתגמולים ולפיצויים לפי חוק אחר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – חובת בית המשפט לשמוע נפגעי עבירה כולל נפגעי מעשי טרור), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בעבירות החזקת נשק שלא כדין), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אליהו רביבו, דוד אמסלם, דני דנון, אושר שקלים, גדי איזנקוט, מתן כהנא ונאור שירי; הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה בחינוך וסיוע להוראה או בטיפול בילדים כעבודה מועדפת), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק החולה הנוטה למות (תיקון – העדפות טיפוליות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מטי צרפתי הרכבי, דבי ביטון, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, נאור שירי, סימון דוידסון, רם בן ברק, אורנה ברביבאי, רון כץ, מיקי לוי, עידן רול, מיכל שיר סגמן, מאיר כהן, אלון שוסטר וקארין אלהרר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מימון הסעה לבית חולים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – שינוי או סיום תוכנית הטבות בנקאית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יונתן מישרקי, ינון אזולאי, יצחק פינדרוס, אלי דלל וחמד עמאר; הצעת חוק זכות ייצוג לקטין המתנגד לאשפוז פסיכיאטרי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חובת דיווח על היעדרות תלמיד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק איסור קבלת תרומות ממדינות אויב או מדינות תומכות טרור, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק הספורט (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, איימן עודה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – הגדרת מסוכנות של פוגעים בבעלי חיים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק-יסוד: בית משפט לחוקה, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק למניעת מפגעים (תיקון – הגבלת שימוש בזיקוקין די-נור באזורי מגורים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הזכות למינוי מתורגמן רפואי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, איימן עודה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – ימי חופשה להורים שילדם נפטר), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – הגדרת יהודי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אבי מעוז; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מימון סייעת לילדים שאינם יכולים לשהות במעון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון – הפקעת זכות האיזון מבן זוג שהורשע ברצח בן הזוג השני), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו, אליהו רביבו, אלי דלל, משה סולומון וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצוע הרנטגנאות והדימות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון – זכות למגורים בדיור ציבורי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו, קטי קטרין שטרית, מירב בן ארי ומשה סולומון; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מינוי חשב המשטרה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה למתמחים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק החלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – העברת תשלומים להורה אומנה במקרים מיוחדים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי אבטלה מגיל 19), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק סל הקליטה (תיקון – הבטחת קיום), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – זכויות לסטודנטים הלומדים בחוץ לארץ), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעובד עצמאי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – חניה חינם לאזרח ותיק שמלאו לו 75 שנים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי אבטלה לנשים שיצאו לחופשה ללא תשלום לאחר לידה מסיבות מוצדקות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (בניין שניזוק או נהרס), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק תשלומים לחיילים בשירות סדיר (הגנה על תשלומים) (תיקון – הגנה על תשלומים לעולה חדש), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו, יוסף טייב, קטי קטרין שטרית, מירב בן ארי ומשה סולומון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העלאת דמי האבטלה למי שטרם מלאו לו 28 שנים ויש עימו ילד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הרשות הלאומית למניעת התאבדויות, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הרכב המחלקה לחקירות שוטרים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של ראש הממשלה מחמת עבירה), מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) (תיקון – הפחתת אחוז הריבית ברשויות המקומיות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ייצוג הולם בשמות מקומות ציבוריים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אפרת רייטן מרום; הצעת חוק-יסוד: כינון חוקה בישראל, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022) (תיקון – ביטול הרפורמה בכשרות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – ביטול חזקת הגיל הרך), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – חובת פוקד לקרוא להתייצבות לשירות ביטחון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון – העלאת סכום מענק ההסתגלות ושינוי מועד תשלומו), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו, אליהו רביבו, יוסף טייב, נעמה לזימי, שרון ניר, קטי קטרין שטרית, מירב בן ארי ומשה סולומון; הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – תחומי אזורי פיתוח א'), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת דני דנון, אריאל קלנר, יעקב אשר, דן אילוז, בועז ביסמוט, שלום דנינו, אלי דלל, מיכאל מרדכי ביטון, חוה אתי עטייה, מאיר כהן, אוריאל בוסו, דוד אמסלם, ינון אזולאי, מטי צרפתי הרכבי ומשה סעדה; הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון – הגשת תובענה נגד גוף אשר פעילותו מחייבת רישיון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול. מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתן של חברות הכנסת טטיאנה מזרסקי ואפרת רייטן מרום בנושא: אי-הסדרת תחום הכירופרקטיקה, אשר מהווה סיכון לבריאות הציבור. הודעת ועדת הכלכלה בדבר רצונה להחיל דין רציפות על הצעות החוק שלהלן: הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 12) (הרחבת תחולה לעניין ועדות קבלה ביישובים קהילתיים), התשפ"ב–2022; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65) (סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ"ב–2022. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי והעבודה להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. ראש ממשלה שאיבד שליטה על הכלכלה, על מדיניות החוץ, על הביטחון האישי ועל חברי הכנסת שלו; << נושא >> << נושא >> 2. יצירת קרע בעם על ידי התעלמות הממשלה מקולות המחאה ברחבי המדינה; << נושא >> << נושא >> 3. ממשלת ישראל מבצעת מדיניות מושחתת ודיקטטורית שמובילה לכאוס ומשבר כלכלי, ביטחוני וחברתי מסוכן לקיומה של מדינת ישראל << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הראשון על סדר-היום: הצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי והעבודה. אני ראיתי את השר התורן ממש הרגע בישיבת הסיעה, וביקשתי לקרוא לו. מי יכול לומר לי היכן השר התורן? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אולי שם בשורה 5, 6? היושב-ראש, לא צריך, אפשר בלי. אנחנו, לא אכפת לנו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אי-אפשר בלי. בית שמאי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, השר כץ. בבקשה, אני מזמין את חבר הכנסת אלעזר שטרן לנמק את ההצעה לטעם סיעת יש עתיד. עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת, לפני הכול, ברשותך, אני רוצה להשתתף בצערה של משפחת אשכר על הבן אור, שנפצע לפני שבוע באופן קשה בפיגוע ברחוב דיזנגוף בתל אביב ונפטר היום. המשפחה החליטה לתרום את האיברים שלו. אני חושב שאנחנו, כולנו, משתתפים בכאבם, מזדהים עם כאבם ומשתאים נוכח מוכנותם למעשה התרומה הזה. אדוני היושב-ראש, איך נהיים אנרכיסטים? אדוני השר, איך נהיים מוגלה? עמיתיי חברי הכנסת, איך מנווטים לעזאזל? איך לומדים? אני אגיד לכם: מתאמנים מגיל 16, לוקחים פק"לי חול על הגב, רצים בהרים, בגבעות, ואומרים: אני רוצה להתנדב. נכנסים לתהליך אלפים, זה מצטמצם למאות, ובסוף עשרות עוברים את המסננת ונהיים לוחמים ביחידות הכי טובות שלנו: טייסים בחיל האוויר, לוחמים ביחידות הסייבר, אחרי שעברו את כל הגיבושים ואת כל התהליך. איך נהיים סייבריסטים מצטיינים, נגיד תלפיות? מבחנים ומבחנים ומבחנים, ובסוף החברה הישראלית מצליחה להוציא מקרבה – בשביל לא להיכנס למספרים מדויקים – עשרות בודדות בשנה. גם שם מתאמנים ומתקדמים. ואז באות חברות מבחוץ – כשאתה כבר טייס F-15I או כשאתה לוחם סייבר מצטיין – ואומרות: בוא ניתן לך הרבה, או, אל תוותר על יום בשבוע למילואים. אבל הוא אומר: איך אני אהיה אנרכיסט? איך אני אהפוך למוגלה? אז מה אם אני טייס F-15I? אז מה אם אני עוד לא יודע את הדרך לעזאזל? אז מה אם אכפת לי מהמדינה הזאת, ואני עוזב את המשפחה שלי ואת מקום העבודה והולך לרחובות ומפגין למען עתיד טוב יותר? ואז יגיד ראש הממשלה לרמטכ"ל: אני עושה את הבלגנים, אני מסית את המדינה, אני מפלג בין ספרדים לאשכנזים, בין מרכז לפריפריה. שמעתי ששרה אחת אומרת: מתי בבית המשפט העליון יהיה נשיא מעדות המזרח? היא כמובן אשכנזייה. אמרתי לה: מתי בליכוד יהיה ראש ממשלה מעדות המזרח, חוץ מזה שהוא רוכב עליהם? אבל אני אגלה לך משהו, אדוני היושב-ראש: בבית המשפט העליון יהיה עוד כמה שנים נשיא שהוא גם מתנחל וגם חובש כיפה. דברים ששקופים לי. אני צריך להגיד שיש לי נכדים בני עדות המזרח? לאן הגענו, למה אני צריך להגיד את זה? למה היא אומרת שמה, מאחד הספסלים: מתי יהיה נשיא מעדות המזרח? הלוואי שיהיה אתמול ומחר, אבל למה צריך לרכוב על זה? למה צריך להסית על זה? אבל זה כנראה מתכתב מצוין עם המונחים "מוגלה", "אנרכיסטים", "לכו לעזאזל", "נסתדר בלעדיכם". אמר לי אחד המתפללים בבית הכנסת שלי בקבלת שבת: אתה, אלעזר שטרן, אם אתה היית היום ראש אכ"א, היית יודע לטפל בהם. שאלתי אותו: מה הייתי עושה? הוא אומר: היית זורק אותם מהצבא. אמרתי לו: א. גם בהתנתקות לא זרקתי אף אחד מהצבא; אבל באמת, מה אני אעשה עם 37 טייסים מתוך 40? יש לך הרבה כאלה? אתם יודעים מה הוא אמר לי? ביום כיפור היה לנו יותר קשה; איבדנו יותר. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> הם רוצים את יום כיפור. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> למוחרת הוא בא לשאול אותי אם אני לא כועס עליו אישית, אם אני כועס עליו רק פוליטית. אמרתי לו שבלילות הסדר הבאים עלינו אני כבר מכיר משפחות שגם לא ישבו יחד, כמו בהונגריה שבאספות הורים עושים הפרדה בין תומכי אורבן למתנגדי אורבן. לשם אנחנו הולכים. אתם יודעים למה אנחנו הולכים לשם? בגלל שלממשלה המנופחת הזאת יש זמן להרבה דברים, להרבה חוקים: למתנות, לנבצרות, למנות נשיא בית המשפט ושופטי בית המשפט. לדבר אחד אין לה זמן: ללכת לרחוב, לשמוע את האנשים הטובים האלה, ובחרדת קודש להעריך את המוכנות שלהם – שבוע אחרי שבוע, יום אחרי יום – ללכת לרחובות ולהילחם על המדינה הזאת, לפני שקוראים להם כמו שקוראים להם. בכל שבת אני מתפלל את התפילה לשלום המדינה; אני גם מניף דגל המדינה. דרך אגב, לא כולם בממשלה הזאת אומרים תפילה לשלום המדינה, ולא כולם מניפים את דגלי ארץ ישראל – גם לא ביום העצמאות – אבל אנחנו אומרים: "אבינו שבשמיים, צור ישראל וגואלו, ברך את מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו. הגן עליה באברת חסדך ופרוס עליה סוכת שלומך, ושלח אורך ואמיתך לראשיה, שריה ויועציה". הקדוש ברוך הוא, ביקשנו ממך שתשלח אור – שלחת חושך; ביקשנו ממך שמחת עולם ליושביה – ושלחת לנו עצב ועצב ועצב. אדוני ראש הממשלה, אל תטיל על הרמטכ"ל משימות בבעיות שאתה גורם אותן, אל תגיד למפכ"ל: תשתלט, כשהשר שלו רוצה לתת פקודות ותכף יעשה לנו חוק לקצין זוטר במשטרה בגלל שהוא לא מבין מה זה גוף היררכי, הוא לא יודע מה זה שרשרת פיקוד. אין אף אחד שעוצר אותו, ועוד מעט גם אנחנו נעמוד בעוד חוק – איך שר הביטחון ייתן פקודות למ"מים? שר הביטחון מבין, בגלל שהוא גדל בארגון כזה, בגלל שיש לו אחריות, אבל השר לביטחון לאומי כבר אומר לבג"ץ: אנחנו עוד מעט נעשה חוק שאני אתן פקודות. אני אגיד לכם איך נראית פקודה כזאת. מיקי לוי, אני אגיד לך: באים בשדה התעופה למפגינים, לשוטרים, ביום חמישי, ואומרים לשוטר: תגיד, כמה דוחות נתת עד עכשיו למפגינים? הוא אומר לו: אדוני השר, אף אחד. הוא אומר לו: תן לי את הטלפון שלך, בעוד שעה אני אתקשר אליך, תגיד לי כמה דוחות נתת עד אז. זאת המשמעות של החוק שרוצה השר לביטחון לאומי להשית עלינו. אני אומר לכם שהחברה הישראלית, שקיבלה אולי בהבנה, בטח בהבלגה, את זה שחלק לא גדול נושא על הכתפיים שלו חלק יותר גדול ממנו שהולך וגדל, הולך ונהיה כבד – הם היו מוכנים לעשות את זה, עד שאלה שעל האלונקה התחילו לירוק ולעשות כל מיני דברים על אלה שמתחתיה. הם אמרו לנו: חכו, תתחילו לפחד, עוד מעט אנחנו נהיה רוב עוד יותר גדול, אז תשלמו 50% מס שולי. לא, אתם תשלמו 80%. מה, תגידו שלא טוב? תלכו לבג"ץ? אז בג"ץ כבר יהיה שלנו. יהיה בג"ץ פוליטי – אנחנו ממנים. אל תדאגו. בהסכם הקואליציוני הבא לא נכניס רק פסקת התגברות, הרי יהיה מותר לקואליציה למנות שניים או שלושה או ארבעה שופטים; נגיד לכם גם את השמות שלהם. נשיא בית המשפט העליון, נגיד לכם איך זה: לוקחים את הפרשן הפוליטי, שהוא גם עורך הדין הכי טוב שיכול להיות להם, ואומרים לו: הינה, יש לנו מקום פוליטי בבית המשפט העליון. אתה שופט. זה נגמר ב-16:00. ב-18:00 אומרים לו: אתה כבר שופט, אפשר לבחור אותך לנשיא בית המשפט העליון. ככה זה יהיה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שטרן. גם זה נגמר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תראה, זאת המדינה שלנו – שלי, שלך, של אלה שבעד הרפורמה הזאת, של אלה שנגד הרפורמה הזאת – אבל בשורה התחתונה זאת המדינה של כולנו. אני הייתי רוצה להגיד כבר: איש לאוהליך ישראל. לכו לאוהלים, תחזרו לבתים, ניקח אוויר, בסוף אנחנו מבינים. אנחנו לפני חג החירות, אבל תזכרו שיש לנו עוד מעט יום עצמאות – זה עוד חג חירות, אבל באמצע יש את החגים שקרו כשלא ידענו לשמור על החירות שלנו. אדוני היושב-ראש, אותך שומעים במקומות האלה יותר ממני, וגם אותך, אדוני השר. באמת, באמת, אתם הממשלה – לא אתה – אבל אתם הממשלה. תגלו את האחריות המינימלית. אין לנו מדינה אחרת. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת שטרן. אני מזמין את חבר הכנסת מתן כהנא לנמק את ההצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת המחנה הממלכתי. עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, בראש ובראשונה – להשתתף בצער הכבד של משפחת אשכר על מותו של אור, אחרי שנפצע בפיגוע בשבוע שעבר. זה מביא אותי לעשות איזה ניתוח של מה הממשלה הזאת הצליחה להביא עלינו בחודשיים וחצי שהיא קיימת בתחומים המרכזיים שעליהם עמד ראש הממשלה ודיבר כאשר הוא השביע את הממשלה. אני חייב להגיד שבהשבעת הממשלה אני הוצאתי ציוץ ואמרתי בו שאני מתפלל להצלחת הממשלה. התכוונתי לכל מילה, אני ממש מתפלל להצלחת הממשלה, כי זאת הממשלה שלנו. אין לנו ממשלה אחרת וזאת המדינה שלנו. אבל לצערי תפילותיי בנושא הזה הושבו ריקם. דבר ראשון, נתחיל בתחום הביטחון. תחום הביטחון היה אולי הנושא המרכזי שעליו נכנסתם בממשלה הקודמת והבטחתם הבטחות: בנווה יעקב – שבעה נרצחים; בפיגוע דריסה ברמות – שלושה נרצחים; במחסום בשועפאט – נרצח אחד; בחווארה – שני נרצחים; בצומת בית הערבה – נרצח; בכביש 60 – תינוקת שנרצחה; בתל אביב – היום, לצערנו, עוד נרצח. 16 נרצחים בפעולות טרור מאז הקמת הממשלה. בניגוד למעשה הנבלה שעשו חברים מהממשלה הזו ומהקואליציה הזו כשהאשימו את הממשלה הקודמת בפיגועים, אנחנו חס ושלום לא נעשה את זה. זו לא אשמת הממשלה; זו אשמת המרצחים המתועבים, שלא מוכנים לקבל את העובדה שאנחנו חיים במדינה שלנו, אבל מסתבר שהממשלה הזו פשוט נכשלת בענק להביא ביטחון. 47 פיגועים, 16 נרצחים, 35 פצועים – זה מה שיש לנו מאז הקמת הממשלה. נוסף לזה, בביטחון הכללי אנחנו יודעים שהאיראנים כבר רצו, ונמצאים על 84% העשרה של אורניום; זה כפסע מלהרכיב מתקן ומלייצר פצצה גרעינית. חיזבאללה ממשיכים לרוץ קדימה עם פרויקט דיוק הטילים שלהם. לפי מה שמשתמע במקורות הגלויים בשבוע שעבר הם עשו מעשה שכמוהו כהכרזות מלחמה על מדינת ישראל, כי הם ידעו שאנחנו כרגע חלשים מכדי לענות להם. אז יש לי תשובה להגיד להם: אנחנו חזקים מאוד, ושלא יעזו לנסות אותנו; אבל עובדה שהחיזבאללה מעריכים שראש הממשלה חלש ולא יענה. בזמן הזה הדבר הכי טוב שיש לראש הממשלה לעשות זה לפרק את חיל האוויר ולפרק את מערך המודיעין. בתחום הכלכלי, מאז הקמת הממשלה השקל נחלש ב-5%, והדולר בשיא של ארבע שנים. הדבר הזה מייקר את היבוא, ואם ראש הממשלה הבטיח לנו שהוא יילחם ביוקר המחיה, אז בדיוק ההפך קורה. בדיוק ההפך קורה – והכול מהרגע שהממשלה הזו עלתה. הבורסה של תל אביב ירדה ב-13% מאז הבחירות. מאז הבחירות ירידה של 13% בבורסה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> יותר. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יותר? יותר. נעצרו ההשקעות בהייטק. יש לי חבר מהטייסת שהוא בקרן הון סיכון, העבודה שלו זה להביא השקעות לישראל. הוא אומר שפשוט כל המשקיעים אומרים: לא רוצים, לא רוצים, יש לנו המון אפשרויות, למה להשקיע בישראל כשהמצב כל כך רעוע? ההשקעות בהייטק, הקטר של הכלכלה הישראלית – כל ההשקעות נעצרו. במקביל, אזהרה של חברות הדירוג והבנקים מירידה בדירוג האשראי, אזהרות ברורות מאוד, מה יקרה כאן אם הרפורמה המשפטית הזאת תעבור. תקציב המדינה: בממשלה בעצמכם אמרתם שחייבים להכניס איזה מנגנון שיאפשר לשנות את התקציב, כי ברור לכם שאתם כותבים תקציב על הקרח, שהוא לא מתאים לכלום. הוא מתאים לכלכלה המשגשגת שהממשלה הקודמת השאירה, הוא לא מתאים לעיי החורבות שהממשלה שלכם מובילה אליהם. בזירה הבין-לאומית: ראש הממשלה רצה להגיע לביקור באמירויות, בבושת פנים אמרו לו שהוא לא יכול לבוא לביקור. ראש הממשלה מחכה, מחכה כבר להזמנה מנשיא ארצות הברית – כל ראש ממשלה בישראל שנבחר מקבל הזמנה לפגישה עם נשיא ארצות הברית בבית הלבן, רק ראש הממשלה שלנו לא מקבל הזמנה. בבושת פנים מייבשים אותו, לא נותנים לו להגיע לארצות הברית. ראש הממשלה הגדיר פה שאחד היעדים שלו זה ערב הסעודית, לעשות קירוב עם היחסים עם ערב הסעודית. מה קורה? ערב הסעודית, במקום להתקרב אלינו, מתקרבת לאיראן. מחזירים בחזרה את השגריר. במקום שאנחנו נתקרב, מחזירים את איראן. באמירויות – ביטולים של עסקאות של נשק, ביטולים של עסקאות. זה מה שקורה לנו בזירה הבין-לאומית. שר האוצר שלנו טס לארצות הברית – כמו מצורע, אף אחד לא מוכן להתקרב אליו, אף אחד לא מוכן להיפגש איתו. עד כדי כך שהוא ביטל את הביקור שלו בפנמה כי אף אחד לא רצה להיפגש איתו. גם כשהוא רוצה לטוס לפריז, ביקור חשאי – פתאום התבשרנו, קמנו בבוקר, התבשרנו ששר האוצר שלנו טס לצרפת – ואנחנו מבינים שבשלושה מקומות שונים כשהבינו מי המבקר, ביטלו את האירוע. לא היו מוכנים לקבל אותו. אז על זה מה שיש לי להגיד לשר האוצר: על דאטפת אטפוך. מי שקורא להחרים אנשים ולא לתת להם להיכנס לבית כנסת, אין פלא שאחר כך עושים ככה לו במקומות בכל העולם. אתם יודעים מה? עם כל הדברים האלה – כישלונות, כישלון בביטחון, כישלון בכלכלה, כישלון ביחסים הבין-לאומיים – לפחות סוף-סוף יש לנו ממשלת ימין על מלא. סוף-סוף ממשלת ימין על מלא. אבל מה מסתבר, אדוני השר? שגם בנושא הזה מילים כמו חול ואין מה לאכול. ח'אן אל-אחמר – עמד השר בן גביר, עמד במקום, צעק: צריכים עוצמה חזקה כדי לפנות. שום דבר, ביקשו דחייה. למתי ביקשו את הדחייה? אחרי התקציב. למה? כי אחרי התקציב כבר אין למפלגות הקואליציה כוח. תגובות לרקטות מעזה – פעם אחר פעם בממשלה שלנו על כל טפטוף – תגובה, על כל טפטוף – תגובה כואבת. פה אומר השר: פרה-פרה, יש לנו עכשיו דברים אחרים להתעסק בהם. תושבי הדרום, חכו רגע, נעשה דברים אחרים לפני שאנחנו מטפלים באיום הזה. בינתיים שר האוצר ממשיך להעביר דלק לחמאס. בינתיים מדברים עם החמאס תוך כדי שיש פיגועים. לא סתם דיבורים – עם כותרת "החייאת התהליך המדיני". ממשלת ימין על מלא, וכותרת "דיבורים עם החמאס לטובת החייאת התהליך המדיני". אתמול פיגוע בחווארה – בנס, בנס המחבל נפל על לוחם רציני שידע להגיב במהרה – וברוך השם, אנחנו מאחלים לו איחולי החלמה, הוא נפצע "רק" בינוני אבל הצליח לפגוע במחבל. אבל תוך כדי שיש פיגוע נוסף בחווארה ממשיכים פגישות עם החמאס והכרזות על הקפאת בנייה, הכול תוך כדי, ממשיכים את תוכנית החומש למגזר הערבי. אני לא אומר שזה לא נכון, אני לא אומר שזה לא טוב, אני רק אומר, מה עשיתם לנו על זה בשנה שעברה, מה עשיתם לנו על זה שנה שעברה. וממשיכים באותו דבר. אתם חושבים שהציבור מטומטם? תוך כדי השר בן גביר מאשר לאסירים – אומנם הוא לקח להם את הפיתות וקיצר להם את המקלחות, אבל בינתיים האורחים שלהם ממשיכים להגיע, ממשיכים לבקר אותם. אולי זה פחות נעים כי הם לא מקולחים, אבל האורחים של האסירים ממשיכים לבוא. הגבלות עלייה להר הבית – אפילו בן גביר אומר: ממשלת בנט הייתה טובה. בטח יותר טובה. אצלנו הייתה פריחה, פריחה מטורפת בעלייה להר הבית, אצלכם מצמצמים. אמרתי לשר בן גביר: בוא תוסיף דקה, דקה ליהודים בהר הבית, נראה אותך. גם את זה הוא לא יכול לעשות. במקביל עקירות ופינויים, דחיית הריסות. נמאס לי להכיל, אומר בן גביר. אפילו סמוטריץ' מבקש מראשי המתיישבים לעצור את הקמת המאחזים. לעצור את הקמת המאחזים, סמוטריץ' ביקש מראשי המתיישבים. והשיא היה בשבוע שעבר. הבאנו לפה, האופוזיציה, חוק לריבונות על בקעת הירדן – גיוס בקואליציה כדי להילחם בחוק הזה. פעם עוד הייתה קצת בושה, אנשים היו נעלמים, משתדלים למצוא דרך לא להצביע. מי נשלחה לפה להסביר למה מתנגדים? השרה אורית גלאון. זהבה סטרוק עמדה פה על הבמה והסבירה למה לא בשלו התנאים המדיניים. פעם עוד הייתה בושה, היו מתחמקים. אגב, כדאי לאורית סטרוק לדעת שהיו פה חברי כנסת בקואליציה שלה, אלה שאכפת להם, ששברו משמעת קואליציונית והצביעו בעד הדבר הזה. זה לא כולם. אורית סטרוק הצביעה נגד, אבל היו פה חברי כנסת בקואליציה שהצביעו בעד. והיום, אתם תראו, יעלה פה חוק חומש ונראה אם ראש הממשלה יבוא להצביע, או שכמו שהוא הצביע כבר שלוש פעמים בעד ההתנתקות, גם היום הוא לא יבוא לתקן את מה שהוא עשה. אז אני אומר לכולנו פה: יש ממשלה שמאז שהיא התחילה את דרכה – רצף של כישלונות בכל הנושאים: בביטחון, בכלכלה, ביחסים בין-לאומיים, וזו אפילו לא ממשלת ימין. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני, משפט אחרון. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לכן אני קורא לכולם להצביע אי-אמון בממשלה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לחבר הכנסת כהנא ומזמין את חברת הכנסת מרב מיכאלי לנמק את ההצעה מטעם סיעת העבודה, אם היא נוכחת. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> נוכחת, נוכחת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. בבקשה, גברתי, עשר דקות לרשותך. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי – ובעיקר יש פה חברות וחברי אופוזיציה, אני רואה שהקואליציה נעדרת, אבל דווקא כדאי מאוד שהקואליציה תשמע, כי אני יוצאת עכשיו מפגישה עם טייסים בחיל האוויר הישראלי, טייסי מילואים, אנשים שמשרתים את מדינת ישראל וטסים עבורה ומגינים עלינו ועושים את המשימות הנועזות, המורכבות, לפעמים המסוכנות ביותר, כבר הרבה מאוד מאוד שנים; אנשים שהם, כמו שהם אומרים את זה, הקצה של הזרוע המבצעת, שאנחנו שולחים אותם למשימות האלה. "אנחנו" זה עם ישראל, זאת מדינת ישראל, באופן עקרוני, באופן סמלי, באופן מהותי, באופן רגשי; אבל תכלס, בפועל, מי ששולח אותם זאת הממשלה, מה שמכונה אצלנו הדרג המדיני, שהוא זה שמקבל את ההחלטה על הפעלת צה"ל וחיל האוויר. והם, ספציפית הטייסים, הם בסוף לבד בקוקפיט; אין להם מפקד בזמן אמת שהם יכולים להתייעץ איתו; אין להם איזה פורום שהם יכולים לנהל איתו דיון על הפקודה שהם קיבלו עכשיו, אם הם יכולים לסמוך על כך שהם לא יישפטו עליה כפקודה בלתי חוקית בעליל; אין להם מישהו שיבדוק להם אם אכן ההחלטה לגבי הפקודה הזאת התקבלה בדרך הנכונה והראויה במדינה דמוקרטית, עם כל המבחנים ועם כל הביקורת שיש בדרך על החלטות דרמטיות כאלה, שהן החלטות של חיים ומוות, הרבה חיים, הרבה מוות. והם אומרים היום: אם החוקים שנמצאים על הפרק יעברו, אנחנו לא נוכל להיות בטוחים שזה המצב. אנחנו פשוט לא נוכל להיות בטוחים שאנחנו עושים את הדבר הנכון והצודק שאותו התגייסנו לעשות, שבשלו אנחנו בשירות מדינת ישראל כל השנים האלה. הם אומרים: אנחנו לא נוכל לשרת שלטון שאנחנו לא יודעים אם אנחנו יכולים להאמין לו, שאנחנו לא יודעים מה האינטרסים שעומדים מאחורי ההחלטות שהוא מקבל, ושאין מנגנונים שיבקרו את השלטון הזה או שיגבילו את כוחו, אם צריך. עכשיו, תקשיבו, חברות וחברים, זה לא עניין של מה בכך; זה לא דבר שקרה במדינת ישראל. צריך להגיד לטייסים האלה – אלה שבאו לייצג אותם כאן הם רק המייצגים, כי יש רבים, רבים, רבים, רבים בחיל האוויר שמרגישים כמוהם. אבל זה לא עוצר בחיל האוויר. זה ביחידות הסייבר וביחידות אחרות, רבות, שהן בסוף החיץ של מדינת ישראל – בינינו לבין האויבים שלנו. הם באמת חומת ההגנה שלנו, המוחשית מאוד, ואם אין לנו אותם, מדינת ישראל חשופה. הם אומרים עוד דבר, שהוא מתבקש לגמרי. חלקם, נניח, בעבודה האזרחית שלהם, כשהם לא טסים במילואים יום-יומיים בשבוע, טסים טיסות אזרחיות. היום הם יודעים שהם מוגנים מבחינה משפטית, אבל אם חלילה החוקים האלה יעברו, אין שום ודאות ואין שום תעודת ביטוח שהם לא ייעצרו במדינות שהם נוחתים בהן – אפילו רק לחקירה, בואו נניח שרק לחקירה – על ידי בתי המשפט הבין-לאומיים השונים שישראל עומדת מולם כבר שנים באמירה חד-משמעית שיש לה מערכת משפט חזקה ועצמאית, שבה אנחנו בודקות את עצמנו ואנחנו נותנים דין וחשבון על הדברים, שהם מתנהלים לפי החוק הישראלי ולפי החוק הבין-לאומי, ואם יש חריגות מההתנהלות הזאת, אז אנחנו נותנים כאן את הדין בתוך מדינת ישראל, ולכן אין שום צורך להתערב. ככל שהחוקים האלה חלילה חלילה יעברו, לא יהיה אפשר להגיד את האמירה הזאת, אף אחד בחוץ לא יקנה את זה. למעשה, מזהירים אותנו כבר עכשיו שזה מה שעומד לקרות. זה אומר שאנחנו בעצם נפקיר את הטייסים שלנו, את הלוחמים שלנו – גם את הלוחמות והטייסות שלנו, כל זמן שהממשלה הזאת עוד תאפשר לנשים להיות לוחמות וטייסות – מפקירים אותם לציפורני המשפט הבין-לאומי בהרבה מאוד מאוד מקומות בעולם. האנשים האלה הם אנשי מערכת. בואו, הם אנשים שגדלו בצבא. אז אומנם הממשלה הזאת והקואליציה הזאת קוראת להם "אנרכיסטים" ו"טרוריסטים" ו"מוגלה", ואומרת להם לכו לעזאזל, אבל הם לא אנשים שרגילים לסרב; הם לא אנשים שרגילים לא לציית; הם לא אנשים שרגילים לצאת נגד. להפך, הם אנשים שרגילים לקבל היררכיה, לקבל פקודות, לציית לממונים עליהם ולמפקדים שלהם, והם היום באים בחרדה אמיתית ועמוקה. המחויבות שלהם למדינת ישראל – אי-אפשר להטיל בה ספק, הם הקדישו חיים שלמים לשירות. המחויבות שלהם לצה"ל כצבא העם וכצבא ההגנה לישראל היא מלאה ועמוקה מאוד מאוד, ואחד הדברים שכל כך כואב להם זה שבתהליך הזה מכניסים גם את צה"ל לתוך מדמנת הדיבור המטונף והנגוע, שקורא בשמות, שמאשים האשמות, שמייחס כוונות לא ענייניות, לא נקיות ולא אמיתיות לחצי מהציבור הישראלי – האמת היא שזה הרבה יותר מחצי, כי חברות וחברי ליכוד רבים אני פוגשת בהפגנות; כל הציבור העצום הזה אומר לממשלה הזאת: תעצרי ואל תרסקי לנו את הדמוקרטיה, משום שהאנשים האלה אומנם מגינים באופן פיזי צבאי מפני מתקפות על מדינת ישראל, אבל התשתית הדמוקרטית שלנו היא מה שמגן על צדקתנו. אמר בן-גוריון: ישראל צריכה גם את כוחה וגם את צדקתה, וכשאין לנו מערכת משפט ואין לנו מדינה דמוקרטית, צדקתנו מוטלת בספק. היא מוטלת בספק גם כלפי חוץ, אבל חשוב יותר – כלפי פנים, גם כמדינה וגם כלפי כל אזרחית ואזרח במדינה הזאת, שלא תוכל לקבל את הזכויות שלה, שלא תקבל הגנה מפני שלטון, שלפעמים אולי ירצה להתייחס אליו או אליה יפה אבל לפעמים לא יבוא לו, ויבוא לו להפלות אותה או אותו ולהצדיק את האפליה הזאת בחוק; או סתם לגזול גזל – אלוהים יודעת שראינו הרבה דוגמאות לאפשרות לגזול גזל ולפגוע פגיעה בגוף, אם זה על ידי אלימות, אם זה על ידי אי-הגנה מאלימות, ואם זה על ידי חוקים שלא מאפשרים לאישה זכות על הגוף שלה. המסר שהם ביקשו מאיתנו להעביר, חבריי בקואליציה ואדוני השר כץ, שמייצג כאן את הממשלה עכשיו, זה להגיד לכם שזאת שאלה של אחריות; שהרמת יד בעד החוקים האלה או הצבעה אלקטרונית בעד החוקים האלה מרעידה את אמות הסיפים שלנו ופוגעת בהגנה שלנו על המדינה שלנו מבפנים ומבחוץ. אל תעשו את זה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. ישיב במשולב על ההצעות להביע אי-אמון שר התיירות, השר חיים כץ. בבקשה. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שמעתי בקשב רב את דבריהם של אלעזר, מתן ומרב. יצא לי לצערי לעבור קצת תחת מערכת המשפט. לא דיברתי על זה. יצא לי פעם אחת שהתחלתי – בצעירותי נבחרתי לארגון העובדים, והיו לנו סכסוכים עם ההנהלה. היינו עניים, אז לקחנו את עורך הדין הכי טוב, דוד ישראלי, זיכרונו לברכה, שהיה התובע הצבאי במשפט של קוזו אוקמוטו, וההנהלה לקחה את חיים ברנזון. והם ברמתם היו הרבה מעבר לרמת השופטים בבתי הדין לעבודה. שניהם היו עורכי דין מעולים, והבנתי מהר מאוד שהראשון שיגיד לשופט שהוא לא מבין יפסיד את המשפט. מהר. יצא לי אחר כך להיות שר העבודה והרווחה ומיניתי שופטים; בבית הדין לעבודה יש שופט מקצועי ושני אנשי ציבור: אחד נציג עובדים, אחד נציג מעסיקים. הסתכלתי ברשימות וראיתי שממנים כמעט רק נציגי מעסיקים. אין כמעט נציגי עובדים. למען האמת כשר, למרות שהייתי אז חבר כנסת, ואללה, לא היו לי יכולות לברור מי שופט יותר טוב ומי שופט פחות טוב. והגעתי לוועדה לבחירת שופטים עם הרשימות, וישבו שם מרים נאור וג'בארין. סיפרתי את הסיפור שסיפרתי עכשיו, ושאלתי: למה אתם בוחרים שופטים בינוניים? כי כשאני קיבלתי את חוות הדעת על השופטים שהייתי צריך לבחור, מי שדירג אותם זה השופטים, והשופטים בקורס שפיטה נתנו להם ציונים 5.5–6. ושאלתי את מרים נאור: למה אין אנשים שמקבלים ציון 7? למה 5.5–6? ואז היא אמרה: ואללה, הוא צודק, אמרתי לכם. היו שם נציגי קואליציה, נציגי אופוזיציה, היו שם נציגי עורכי הדין והיו שם נציגי שופטים. אני עזבתי את תפקידי כשר כי הגישו נגדי כתב אישום על עבודתי בכנסת, על חקיקה. היועצת המשפטית של הוועדה בעדותה במשטרה אמרה: הוא לא עבר עבירה. יושבים פה אנשים, בלי לנקוב שמות, שהייתי אצלם ודיברתי איתם ואמרו לי: ככה אנחנו עובדים. לא עברתי עבירה. ונאלצתי – נאלצתי ללכת להסדר טיעון ללא קלון. אמרה לי עורכת הדין שלי: אני יכולה להילחם עד טיפת דמך האחרונה, אבל צריך לעשות סדר. אני לא רוצה לדבר כלום על השופטת בגלל שהיא נפטרה, אבל ניגשתי לגדעון סער שהיה שר המשפטים. אמרתי לו: שמע, הגברת לא בריאה, היא לא יכולה להיות שם. כשבן אדם מגיע, הוא רוצה לראות שהשופט מקשיב לו. אני לא רוצה לדבר, כי היא נפטרה, אבל צריך לעשות סדר, כי לא יכול להיות שאין צינון בבחירת שופטים – מהמשטרה ומהפרקליטות למשפט; כי המשטרה בוחרת את השופטים. כי כל יום לוקחים 100 אנשים, מביאים אותם לחקירות – 100 אנשים ליום – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הרפורמה לא פותרת, ההפיכה פותרת את מה שאתה מדבר עליו. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> שנייה. – – וקורה להם משהו. קורה לאנשים האלה משהו, ואף אחד לא אומר כלום. אנחנו בקואליציה ואתם באופוזיציה – לא אמרנו כלום, לא עשינו את מה שנדרש. לא באנו ואמרנו שמי שתולים בו כתב אישום, לא על עבירות של פשע, שזה יהיה שנתיים ולא שש. על כל עיוותי הדין האלה לא אמרנו כלום, כלום. אני חלק מזה. שלא תתבלבלו, אני לא אומר שאני לא חלק מזה. גם הקואליציה וגם האופוזיציה לא עשו את מה שהיו צריכות לעשות במערכת המשפט. אני חושב, יאיר, אליך, שצריך לשבת ולדבר. בוא בלי תנאים, כי אין פה אגו. אין פה אגו. אם המדינה נמצאת איפה שהיא נמצאת, ואנחנו לא רוצים שיקרה מה שיקרה – ואללה, בלי אגו, תקום ותנסה. תנסה לדבר. תגיד את שלך, אחר כך תעשה. זה נחמד להפגין, זה נחמד לצעוק. זה נחמד, אבל צריך לנסות לדבר. אנחנו רוצים לדבר עם החמאס, עם פת"ח עם אללה ועם כולם. רק עם הצד השני לא מדברים? למה? למה? צריך לבוא לנסות לדבר. תבוא, ותגיד: ניסיתי. אז הפסדת שיחה, מה קרה? מה קרה? לכן, מאחר שאני חושב שלא מיצו את ההידברות פה וצריך ללכת לפשרות וצריך ללכת ולהידבר, אני מבקש מהכנסת לדחות את הצעות האי-אמון. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר חיים כץ. ראשון הדוברים – חבר הכנסת יאיר לפיד, ראש האופוזיציה. בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. במסגרת זה שיוצא לי בכל שבוע לעלות לפה ולהפריך שקר אחר של הקואליציה, הגיע הזמן לרדת מהשטות הזאת שהם אומרים: אתם לא מיניתם שופטים מזרחים; 30 שנה הליכוד בשלטון, לא טרחו למנות שופטים מזרחים. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אני אמרתי דבר שקר. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל פעם שהם היו צריכים למנות, מינו או דתיים או מתנחלים, העיקר לא למנות מזרחים. אנחנו מינינו את השופטת כנפי שטייניץ, שהיא מזרחית, כי התברר שאפשר. אגב, בוועדה לבחירת שופטים היה אדם אחד שהתנגד נמרצות לבחירתה, שמו שמחה רוטמן. הוא היה נגד. אז שיפסיקו עם השטות הזאת שאנחנו לא רצינו לבחור שופטים מזרחים כש-30 שנה הם לא בוחרים שופטים מזרחים. אדוני היושב-ראש, אתה אמור לכעוס על זה. אז אנחנו רוצים להגיד שאנחנו בעד גיוון בית המשפט, אבל הדרך הנכונה היא לא שהם יעקמו ויעוותו את הוועדה למינוי שופטים וימנו לנו עוד שבועיים את ברדוגו לנשיא בית המשפט העליון. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רעיון. תודה רבה לחבר הכנסת יאיר לפיד. חברת הכנסת שרן מרים השכל, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. ראש האופוזיציה לפיד, השאלה היא כאן לא מזרחים או אשכנזים. השאלה היא האם אלה יהיו שופטים חרדים או לא חרדים. דרעי כבר אמר את זה בקולו שלו. אני שואלת אותך, חיים: יש הרבה דברים שצריך לעשות במערכת בית המשפט, נכון, תיקונים. אבל אתה חושב שעכשיו שנתניהו ימנה שני שופטים לבית המשפט העליון, זה יפתור את זה? יותר מזה, בינינו, אתה סומך על הבחירה של נתניהו? הרי אתם לא סומכים עליו אפילו במינוי יועץ משפטי, מה שהיה עם מנדלבליט. אז על השופטים בבית משפט העליון – – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> כמה גדעון מינה בשנה האחרונה? כמה גדעון מינה בשנה האחרונה? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כמה הוא מינה? << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> ארבעה, ולא עשו רעש. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כי זה היה בהסכמה. מה הייתה הבעיה? << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> גדעון מינה ארבעה שופטים. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> והוא מינה אותם – בדיוק את מי שהוא רצה. אף אחד לא עצר אותו. אתה לא יכול לבוא ולהגיד שגדעון הוא איזה שמאלן גדול או אקטיביסט. הרי הוא עשה את כל הרפורמות עד היום שהפכו את בית המשפט לקצת יותר שמרני – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה גם לא הוא, יש ועדה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – בין אם זה שימועים לשופטים ובין אם זה הוועדה לבחירת שופטים. די לעבוד על הציבור בעיניים. די. אנחנו נמצאים בתקופת קרע ושבר עמוק בעם ישראל. איך אתם לא רואים את זה? אתם יודעים את זה; זה אצלכם בבית: אלה בני הזוג שלכם, נשים וגברים; אלה הילדים שלכם, האחיינים שלכם, הדודים שלכם, בני הדודים שלכם. הם יוצאים להפגין בחוץ יחד איתנו כי הם חרדים לעתידה של מדינת ישראל. הם שמאלנים? הם בוגדים? הם אנרכיסטים? בני המשפחות שלכם? גם הם ימנים בדיוק כמונו ולא פחות מאיתנו, והם חרדים לעתיד מדינת ישראל. כשהמילואימניקים יוצאים במפגן כזה, במקום שנייה לחבק אותם ולהגיד להם: אחים שלנו, אל תעשו את זה, אל תשברו את הברית, אז קרעי אומר להם: לכו לעזאזל, ואיזו דיסטל אומרת להם: נפולת נמושות. ובן גביר, מה הוא אמר להם? הוא אמר להם שלא צריך אותם בכלל בצה"ל. ככה מתייחסים לאחים שלנו? אלה גיבורים. הם יצאו למשימות מטורפות, משימות בלתי אפשריות בקווי האויב. הם ראו את המוות בעיניים כדי להגן עלינו, על המדינה שלנו, על הילדים שלנו. זה מה שחלקם עשו יום-יום. יום-יום. ושמחה רוטמן שבר אותם. שבר אותם. יריב לוין קיפל אותם, כופף אותם, לא באלימות. נתניהו פשוט הפחיד אותם כי הוא שבר להם את הלב. הם יצאו לשם כדי להילחם על הילדים שלהם. הם אמרו להם "לילה טוב" בלילה ויצאו למבצע, ולא ידעו אם הם יראו את הילדים שלהם בבוקר, כדי להגן עלינו. אתם הפחדתם אותם כל כך שהם באו ואמרו: אני פוחד לעתיד הילדים שלי עכשיו – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – אני לא מסוגל לראות את המשטרה הופכת לפוליטית ואת הצבא – לפוליטי. אני נלחם על הבית עכשיו, ועל הילדים שלי. אלה המפגינים שנמצאים היום בחוץ. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת משה סלומון – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק קרויזר – אף הוא אינו נוכח. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. לאחר מכן – חבר הכנסת מנסור עבאס. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו כל הזמן שומעים, בעיקר משרי הליכוד ומח"כים מהליכוד: אתם סתם מגזימים, אנחנו דמוקרטים, ומה, אתם באמת חושבים שאנחנו רוצים פה דיקטטורה? תסמכו עלינו. אז אני רוצה להקריא לכם ציטוטים של אותם שרים ולהראות איך הפוזיציה משנה דעה. זו בדיוק הנקודה. יכול להיות שלפני כמה שנים אותם אנשים באמת חשבו אחרת אבל היום הם שרים והם מחזיקים בכיסא הזה, ולא מוכנים לשחרר. הפוזיציה משפיעה. תראו מה חשב פעם ראש השב"כ לשעבר ושר החקלאות עכשיו אבי דיכטר על שוויון בנטל. אני מזכירה לכם שאנחנו הולכים לחוקק חוק-יסוד: לימוד תורה, שבעצם יעשה את חצי העם משתמטים מצה"ל באופן חוקי. מה חשב פעם אבי דיכטר? "אנחנו חייבים לעשות הכול כדי להחזיר את הגלגל אחורה, אסור לנו לאפשר מציאות של צבא חצי העם כפי שהיא היום". הוא יזם את הצעת חוק שרות המדינה, שנועד לעשות סדר, אשר יחייב צעירים שאינם משרתים שירות צבאי, לשרת במסגרת שירות לאומי, בשל ההנחה שכל תושבי המדינה חייבים בתרומה למדינה ולחברה. אבי, מה השתנה? או שאתה השתנית. ומה חשב פעם שר החקלאות וראש השב"כ לשעבר על מערכת משפט – כן, היום יש הכול בגוגל והיועצים שלי עבדו קשה – ועל מעמדו של בית המשפט העליון? "בית משפט עליון הוא אינסטנציה שיש כאלה שאוהבים יותר, ויש כאלה שאוהבים פחות ויש כאלה שלא אוהבים, אבל הוא אינסטנציה מחייבת". כך דיבר פעם שר החקלאות אבי דיכטר. והיום הוא יושב כמו טטלה, שותק ומפחד להוציא מילה. מה עם רעידת אדמה בסולם דיכטר, אבי? או שכבר כנראה אין לך את זה. אבי, יש רגעים בחיים שבהם צריך להחליט. אנחנו הגענו למאני טיים. או שאתה, אבי, תהיה גבר עם ערכים ועמוד שדרה, או שתישאר סמרטוט רצפה של ביבי – הבחירה היא בידך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס. בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, בצוהריים הצגתי בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט מתווה חלקי, בעצם הצעת פשרה שיכולה להיות פתרון למשבר. והאמת, אני מאמין – מהתגובות שקיבלתי גם בחברה הערבית, וגם באופן כללי, מהחברה הישראלית – אני חושב שזאת היא הנוסחה המתאימה ביותר לפתרון המשבר. אני אציג אותה. למעשה, הקואליציה שואפת לרוב בוועדה, כצד פוליטי לא מגיע לה לרוב. במיוחד, מי שעומד ממול הם שופטים, אלה גם חברי כנסת. יש עוד בעיה במתווה, או בהצעת החוק – מתעלמים לחלוטין או כמעט לחלוטין מהייצוג של החברה הערבית בוועדה. אנחנו 20% מהאזרחים בישראל, ויש כמעט 800 שופטים. אנחנו אולי 50, 60, שופטים. 70. לכן, מה שחשבתי זה קודם כול להביא פתרון שייתן מענה גם לחברה הערבית וגם לכל המגזרים בתוך ישראל. אמרתי קודם כול שאם רוצים לקדם רפורמה שתשנה את האיזון בין הרשויות השונות, כדאי להתחיל בלשריין את ערך השוויון האזרחי, בחוק כבוד האדם וחירותו. זו נקודה אחת. נקודה שנייה: גם לקבוע בתוך החוק שיהיה ייצוג הולם בתוך מערכת המשפט לכל המגזרים בחברה הישראלית, לרבות החברה הערבית. מין הנחיה כללית שאי-אפשר להתעלם ממנה, למרות שהיא לא מחלקת את העוגה באחוזים – אבל הנחיה כללית. אלה שני עקרונות, נוסף על ההרכב שהצעתי: שלושה שרים הממשלה ממנה; שישה חברי כנסת – שלושה מהקואליציה, שניים מהאופוזיציה הרגילה, בואו נקרא לה, וחבר כנסת ערבי אחד, מהסיעות הערביות. זה מביא אותנו להרכב שבו לקואליציה העכשווית יש שישה חברים, ולצד השני, נקרא לו, יש שישה, ולכן אין שליטה מוחלטת. יש יתרון לקואליציה, שהיא מלכתחילה יכולה למנות 50% משלה, וזה מאפשר לשופטים, שבתוכם יהיה גם שופט ערבי – שלושה שופטים, ואחד מהם שופט ערבי – לשופטים ולנציגי הכנסת, גם להתווכח ולהתמקח על שאר השופטים שאמורים להתמנות, כי הם ראויים להתמנות כשופטים בעליון או כשופטים במערכת המשפט. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> חיים, אני חושב שזאת הצעה הוגנת, שיכולה גם להיות סולם לקואליציה לרדת מהעץ, להרגיש שהיא השיגה משהו ולא ויתרה. כמובן שלא חוזרים למצב הראשוני. נותנים גם לחברה הערבית להרגיש שהיא חלק, שהיא לא רק מיוצגת אלא לוקחת חלק בהבאת הפתרון הזה באופן כללי. אני מקווה שכל הצדדים יבואו. אני חושב שהפשרה הזאת היא פשרה הולמת, וגם מתאימה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, ואני מבקש לעמוד בזמנים. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת<< נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק תיקון יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 7), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 13), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת הבריאות. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי והעבודה להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. ראש ממשלה שאיבד שליטה על הכלכלה, על מדיניות החוץ, על הביטחון האישי ועל חברי הכנסת שלו; << נושא >> << נושא >> 2. יצירת קרע בעם על ידי התעלמות הממשלה מקולות המחאה ברחבי המדינה; << נושא >> << נושא >> 3. ממשלת ישראל מבצעת מדיניות מושחתת ודיקטטורית שמובילה לכאוס ומשבר כלכלי, ביטחוני וחברתי מסוכן לקיומה של מדינת ישראל << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, מה יש לנו פה? יש לנו מחאה אדירה, מרשימה, של כל מי שמתנגד לשינוי – שהוא הפיכה משטרית באמצעות מערכת המשפט, השתלטות עוינת. יש מחנה שרוצה לשמור על המצב החוקתי הקיים. יש מחנה שלישי, שרוצה לשנות את המצב החוקתי הקיים – שזה אנחנו – כי סבלנו ממנו במשך עשרות שנים גם מחוסר סעד שבית המשפט העליון נתן לנו, גם מאפליה בגזרי דין של כל ערכאות המשפט, לפי עבודה של פרופ' אריה רטנר. מצד שני, אנחנו, המחנה השלישי, מתנגדים התנגדות גורפת להשתלטות העוינת והפוליטיזציה של ועדה למינוי שופטים. מה ההצעה האחרונה אומרת? שהממשלה תמנה את נשיא בית המשפט העליון, ונשיא בית המשפט העליון ימנה את נציגיו בכל הוועדות ובכל הערכאות. אם הם יוכלו למנות את נשיא בית המשפט העליון, זה יכול להיות, למשל, משרת אמון של ראש הממשלה, משרת אמון של ביבי נתניהו. לכן, זה יכול להיות ניסים ואטורי, ואז ניסים ואטורי ימנה את כל השופטים בערכאות. אני אומר לכם שההצעה הזאת לא שונה כמעט בכלל מההצעה המקורית, וכן, היא ממשיכה להיות מסוכנת. אנחנו, הציבור הערבי, תמיד דרשנו חוק-יסוד: שוויון. זה מפליא שמאז קום המדינה ועד היום אין חוק-יסוד: שוויון, בגלל סיבות שונות – לא תמיד בגלל הערבים, אבל האפליה נגד הערבים היא אחת הסיבות. הסיבות השניות: חילונים וחרדים. אבל בלי חוק-יסוד: שוויון, ערך השוויון יהיה מעוגן. מה הועילו חכמים? לכן ההצלחה של המאבק הזה היא לא רק בביטול הצעה זו או אחרת או כלל ההצעות, היא בשינוי המצב שיש בו פסקת התגברות על הזכויות של הערבים הפלסטינים במדינת ישראל. אנחנו בעד שינויים שיביאו שוויון מצד אחד ופחות פוליטיזציה מצד שני. תודה רבה לך, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. אגב, אני חושב שחבר הכנסת ואטורי הוא לא משפטן, הוא לא עורך דין, אז הוא גם לא יכול להיות שופט, אז הוא גם לא יכול להיות נשיא בית המשפט העליון. << קריאה >> אחמד טיבי: << קריאה >> אני מעריך שהממשלה הזאת כול-יכולה. היא יכולה להמשיך, והוא מאושר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אה, לא. כי לפי השיטה, אמרת. השיטה זה עורך דין, שיהיה שופט, יכול להיות שופט עליון. בדקתי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא עשה דוקטורט במשפטים ותפסו. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני לא רוצה להביך אף אחד, אבל התפרסם משהו בנדון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יש לו דוקטורט במשפטים, לא? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, הנאום הזה הוא גם לך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בדרך כלל. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> יש איזו נטייה עכשיו באופוזיציה, בתוך הניסיון לפשרה או ריכוך, לפנות לימנים המתונים שבליכוד. חבריי לאופוזיציה, אין שום סיבה להמשיך לפנות למי שמתנהגים כחסרי החוליות מהליכוד. מי שהפכו להיות צל חיוור של עצמם בחסות ביבי ועדר המאיימים שסביבו, הם לא יזהו את עמוד השדרה שלהם גם עם פרוז'קטור עליו. גם מי מהליכודניקים שהצליחו להוציא מבין השפתיים שלהם את המילה האסורה "פשרה" – אולי יעזו לצייץ ואולי להתראיין בקטנה, אבל אין את האומץ לזעוק את האמת הנוראה שהם כבר הבינו: שר המשפטים שלהם נפל על השכל והממשלה שלהם מורידה את ישראל מהפסים. אז אני לא פונה אליהם יותר. אני פונה למי שעוד יש להם שפיות ונפש חברתית. חבריי בסיעות החרדיות, אני קוראת לכם, דווקא לכם: תתעוררו. גם אם יש לכם אינטרסים בחלקים מההפיכה הזו, אין לכם שום אינטרס בריסוק הדמוקרטיה, הכלכלה, עתיד החיים המשותפים פה, וגם השותפות שיכולה וצריכה להיות איתנו, המחנה הדמוקרטי ליברלי, ובטח עם המחנה הסוציאל דמוקרטי, שאני נמצאת עימו. יש רגעים היסטוריים בחייה של אומה, כבוד יו"ר הכנסת. אנחנו עומדים כרגע בהתהוות הרגע הזה, רגע שבו יכול להיות לכם תפקיד מרכזי – או של קרנפים או של גיבורים – וכמה נפלא, אוריאל, אם החרדים יבחרו בתפקיד הגבורה של שומרי הארץ הזו. זה נוח לביבי להיות הליברל שנסחט, שהובל, שהצד שלי, שלא רצה איתו שותפות, הביא לחיק השותפים שלו. הוא ידע טוב טוב איך להפיל הכול עליכם. הוא יודע יותר טוב מכל אדם פה כמה סטריאוטיפים וגזענות יכולים לשמש אותו. וכשהוא יעבוד על הקאמבק, בשם כל הפריבילגיות שהולכות איתו, הפעם אתם תהיו אלו שישמשו כחומת המגן שלו בזמן מירוק הנפש ושכתוב ההיסטוריה. אין שום סיבה שכל החרפה האישית, שהיא תולדה של המשפט שלו תיפול עליכם. זה בדיוק מה שהוא יעשה. ואם תהיו שותפים לריסוק ההגנות והזכויות שלנו, זה באמת יהיה גם עליכם. אני מרגישה שותפה שלכם, גם כשהייתי בקואליציה ויצאתי נגד מתווה המעונות וגם באופוזיציה. אני יודעת שדמוקרטיה היא קודם כול שוויון. היא לא משטר נאמנות שמחלק אתנן פוליטי, אלא תפיסה רחבה שבה כל חלקי החברה מוצאים עצמם חלק שווה ומרכזי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני מאמינה גדולה בשותפות עם החברה החרדית, אבל לא יודעת איך היא תתקיים אם תרסקו לציבור, לילדיי ולי את הזכויות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תן לי רק עוד שנייה. זה מה שביבי רוצה יותר מכול – שתהיו מוקצים מחמת מיאוס, שתהיה לו שליטה מוחלטת על נציגי הברית שעימו. ואני קוראת לכם להשתחרר מהכבלים. הרי חלקכם אומרים לי שהוא הלך רחוק מדי, שזה מוגזם, שיש פה אובדן שליטה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משפט. משפט לסיום. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> רגע. אני חייבת לסיים, כבוד היו"ר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל משפט, לא את כל העמוד. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני חושבת שיש גם לצד שלי הרבה מה לעשות כדי לחבר בחזרה, כדי לכונן את אותה ברית משותפת על בסיס הערבות ההדדית והחיים המשותפים שלנו. אני מושיטה ידי ומקווה שתושיטו בחזרה. כמה מדהים יהיה בדפי ההיסטוריה של המקום הזה שהחרדים יהיו מי שיצילו את הדמוקרטיה הישראלית. איזה תיקון נפלא זה יהיה לעשרות שנות פירוד. לא נתפס בעיניי הפער שאחד האנשים הצנועים בכנסת, הרב משה גפני, נאלץ לאשר את ההדוניזם הנהנתני של נתניהו. הפער הזה כל כך מופרך, והובכתי בשביל כולנו, אבל בטח בשבילו. לא נתפס בעיניי שהדלת לשותפות החברתית שצריכה להיות בינינו תיסגר. אני מסרבת לקבל את הגזרה הזו, אלא מאמינה בתקווה גדולה שאפשר אחרת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מערכת המשפט – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, משפט. לא, לא, לא. את לא יכולה את כולם. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> שנייה, שנייה, שנייה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משפט לסיום. את כבר שתי דקות מעל הזמן. משפט לסיכום. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני קוראת למפגינים, לאנשי המחאה: עזבו את חסרי החוליות; תעברו למי שיודעים עמוק בפנים שהחבורה הזו הולכת רחוק מדי, שחייבים לעצור, שחייבים לרדת מהעץ. תפגינו בנחת ובנועם מול החרדים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תתעקשו לדבר עם נציגיהם, להפריך את השקרים מול הציבור שלהם. תושיטו יד לריפוי ותיקון. ולכם, החרדים, אל תיתנו לביבי להפוך אתכם לשק החבטות של ההיסטוריה של המדינה. תהיו הגיבורים של המקום הזה בעת הזו – גבורה שתיתן פתח לעתיד משותף. מערכת המשפט צריכה תיקון, לא ריסוק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעמה, ביקשתי משפט. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הכאב שלכם ממנה הוא לא עילה לרפורמה סהרורית מבית רוטמן-לוין. תודה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> זה לא היה יכול לקרות אצל יו"ר אחר? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני מבקש מחברי הכנסת, אני לא רוצה לאלץ, להוריד אתכם באמצע הדברים, אבל שש דקות – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני מודה לך ומושיטה ידי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא. זה לא יעזור שאת מודה לי, כי אנשים אחרים עומדים בזמנים. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. לקחנו את זה בחשבון. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול התקיימה שיחת טלפון בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא ארצות הברית ביידן. בתוך הודעת הדוברות שיצאה ממשרד ראש הממשלה נאמר שבעניין הרפורמה המשפטית ראש הממשלה נתניהו אמר לנשיא ביידן שישראל הייתה ותהיה דמוקרטיה חזקה ותוססת. לעומת זאת, בהודעה שיצאה מהבית הלבן נאמר שהנשיא ביידן אמר שחברות דמוקרטיות מתחזקות על ידי בלמים ואיזונים אמיתיים ושיש לבצע שינויים מהותיים עם הבסיס הרחב ביותר האפשרי של תמיכה ציבורית. לפי הודעת הבית הלבן ביידן הציע סיוע למאמצים המתקיימים לגבש פשרה על הרפורמות המשפטיות המוצעות, בהתאם לעקרונות הליבה הללו. איני יודע אם הדיווחים האלה הם דיווחים על אותה שיחת טלפון. הדברים הללו מצטרפים לכך שביום שישי אמר מזכיר המדינה האמריקאי שהרפורמה המשפטית בישראל דורשת קונסנזוס. פשוט לא ייאמן: מדינה זרה, גם אם היא ידידה חשובה ומשמעותית, מתערבת בצורה בוטה בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל, במחלוקות פנימיות ובהליכי חקיקה. זה מצטרף לנתונים שחשפתי פה בחודש שעבר בדבר מעל 200,000 שקל שממשלת ארצות הברית העבירה בשלוש השנים האחרונות לארגון השמאל התנועה למען איכות השלטון, אותו ארגון שעוסק בניסיונות להפיל את ממשלת הימין. כפי שאמר הסנאטור קוטון בסנאט כשהביא את הנתונים הללו, ממשל ביידן רחוק מלהיות ניטרלי כשהוא לוקח צד במחלוקת הפנימית בישראל. הוא תיאר כיצד בעקביות המפלגה הדמוקרטית בוחשת בענייניה הפנימיים של ישראל וחותרת כנגד בנימין נתניהו במשך 25 השנים האחרונות. אדוני היושב-ראש, כפי שעומדות על הפרק כעת עצמאותן של הרשות המחוקקת והרשות המבצעת אל מול הרשות השופטת, כך גם עומדת על הפרק עצמאותה של מדינת ישראל אל מול ידידות כמו ארצות הברית. אבל מה שבאמת עומד על הפרק זו השאלה האם נהיה מדינה חסרת זהות יהודית, לאומית, ציונית ומסורתית, כלומר מדינת כל אזרחיה, ללא שום קשר לחזון הנביאים, או שנהיה מדינה יהודית, ציונית, מחוברת למסורת ולמורשת של העם היהודי, וכמו שכתוב במגילת העצמאות, "לאור חזונם של נביאי ישראל", מדינה שעומדת בגאון ובלי להתקפל מול אויביה וידידותיה. תודה רבה. << יור >>היו"ר אוריאל בוסו:<< יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת משה סלומון, ולאחר מכן – חבר הכנסת קרויזר. להבא, אני מבקש לעמוד בזמנים, כי קראנו את שמכם ולא הייתם. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, מצופה ממני כנציגת הקואליציה לעמוד כאן לפניכם ולנסות להגיב לשלל ה"מחמאות" הניתנות על ידי נציגי האופוזיציה לממשלה הקיימת – אגב, הנבחרת. מה יש לנו כאן? ממשלה מושחתת, דיקטטורית, שפוגעת בכלכלה, בביטחון האישי, בביטחון החברתי, כמובן מנוגדת לדעת העם. העם, העם. הבעיה היא שאני לא יכולה לנתק את הצעת האי-אמון הזאת ממה שקורה כאן קרוב לשלושה חודשים. לא ניתן לנתק את ההפגנות, האמירות, האיומים, ממה שאנחנו חווים כאן. אגב, אני הייתי בין אלה שחוויתי אתמול ברעננה את הזעזוע הגדול. אנחנו הולכים לקראת הצבעת אי-אמון, ודי ברור מה יהיו התוצאות. אבל אני רוצה להגיד לכם שהבמה הזו היא הזדמנות עבורי להעביר מסר הרבה יותר חשוב מהתגובה הרגילה להאשמות שאתם מטיחים כאן. אני עוקבת אחרי ההתבטאויות שלכם וקוראת אותן ברשתות החברתיות, בעיתונים, וצופה בהן בשלל הערוצים המגויסים. השימוש הולך וחוזר במוטיבים – שעיקרם: בואו נראה להם שבלעדינו אין מדינה, בואו ונראה להם שאצלנו הכסף, הכוח, הביטחון, הניסיון – מלמד שוויתרתם על האפשרות לשכנע אותנו. אתם כבר לא שם, עברתם להפחדה, לאיום בהרס המדינה אם לא ניענה לכם. השבוע מישהו ניסה להסביר לי את הקשר בין התחפושות של סיפורה של שפחה לבין הרפורמה המשפטית. עזבו שאני בכלל לא יודעת אם הוא בכלל קרא את הרפורמה המוצעת, אבל הוא ניסה לשכנע אותי שבעצם זה מה שהולך לקרות, השפחה – כפי שאני בטוחה שרבים מהמפגינים וגם מהחברים הנכבדים שיושבים כאן לא קראו את התמונה הכללית; פחד מהלא-נודע, פחד משלטון דתי, ממערכת משפט מוטה, מהכוח האבסולוטי וכל שאר הקשקושים שמהם כביכול ייהנו מנהיגי הימין שמוכיחים משהו אחר: האי-אמון הוא לא בממשלה, האי-אמון הוא בעם, לפחות ברוב העם, רוב העם. ההצבעה היום, כמו כל תהליך שאתם, אתם, חברי הכנסת מהאופוזיציה, מהווים בו חוד החנית, הסממן הקיצוני – אגב, זאת להבדיל מחברי הכנסת מהימין, שבתקופת ההתנתקות דווקא היו סממן מתון, מרגיע, להבדיל מהציבור, שדרש יותר; הציבור שלנו רצה שנילחם, שנחסום כבישים, אבל אנחנו היינו המרגיעים. אתם, חבריי חברי הכנסת מהשמאל, מובילים בעיניים פקוחות, בנפש חפצה, מיעוט גדול מהעם, אוקיי, ציבור שלם, שמפגין כיום כדי להצביע אי-אמון במחנה הלאומי, או יותר נכון באנשים, בציבורים המרכיבים את המחנה הלאומי, במיליונים של האנשים שבאו והצביעו ב-1 בנובמבר. אתם מבזים אותם, את לא רואים בהם שווים לכם. איך אמר יאיר לפיד, "אנשים אחרים". מעשים אלה מובילים לנזק שיהיה קשה מאוד לתקן. נזק אמיתי. אתם מובילים את הציבור שלכם, הציבור שפעם היה רוב כאן אבל היום הוא מיעוט – את המיעוט הזה אתם מובילים למחוזות שיהיה קשה מאוד לחזור מהם. שום תוכנית חינוכית לא תצליח לחבר בחזרה את הקרעים האלה. אני קוראת לכם להתעשת, אני קוראת לכם להפסיק, לחשוב בהיגיון. תשאלו את עצמכם את השאלה הבאה: האם אתם לא חוששים להפסיד בכל פעם בהצבעות? האם מותר לכם להקריב הכול בשם הפוליטיקה? חבל מאוד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה סולומון, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שרים, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה למסור מפה תנחומים למשפחת אשכר, משפחתו של אור, שלצערי התבשרנו על מותו מפצעיו היום. נושא האי-אמון הוא יצירת קרע בעם על ידי התעלמות הממשלה מקולות המחאה ברחבי המדינה. אני עומד פה ולא מאמין: תיקון מערכת המשפט יוצר קרע בעם? התעלמות הממשלה ממחאה יוצרת קרע בעם? שיח מתלהם, עידוד שיבוש החיים במדינה, קריאה לאי-הגעה למילואים הם אלה שיוצרים קרע בעם. וכן, גם קריאה לאנשים שדואגים לגורל המדינה "אנרכיסטים", "שילכו לעזאזל" – גם אלה קריאות שאין להן מקום, גם הן יוצרות קרע בעם. הבית הזה מעודד את הקיטוב, ותפקידו הוא לתקן את הקיטוב. פשרה אין פירושה התקפלות. אנחנו קוראים לכולם, קואליציה ואופוזיציה: בואו לדבר בנפש חפצה, בלב פתוח. חשוב גם שתבינו שהיו בחירות, יש קואליציה, ממשלה, רוב דמוקרטי. תכירו במציאות הזאת. תבינו שהשיח בא מרצון לחיבור, להידברות, לקשר, אבל אין פה כוונה להיכנע חלילה לאיומים. הציבור הישראלי מורכב מאוכלוסיות מגוונות: ישנם אנשי מרכז ואנשי פריפריה, עשירים וכאלה שלא, אשכנזים וספרדים, דתיים וחילונים; כאלה העובדים במקומות הכוח והשלטון וכאלה העובדים בעבודות הפשוטות, והחשובות לא פחות. כולם שווים בפני החוק, כולם שווים בדעתם, בעמדתם ובחשיבותם. כפי שכל אזרח מקבל פתק הצבעה אחד בבחירות, לא משנה מעמדו ומוצאו, כך גם בשיח היום. אין מקום לקבלת איומים על המדינה, לא בדמות איום ביטחוני של אי-התייצבות למילואים, לא בדמות איום כלכלי של משיכת כספים ולא שום איום אחר. לא נקבל אזרחים, עם תפקיד חשוב ככל שיהיה או חשבון בנק גדול ככל שיהיה, שיציבו תנאים לממשלה ולכנסת. מחאה היא מהות הדמוקרטיה, וכל עוד המחאה נשארת בגבולות דמוקרטיים מכבדים, אני מברך ומעודד אותה, אך חלילה לא נקבל איומים על הכנסת והממשלה. אבל אני רוצה להזכיר לכם, חבריי חברי הכנסת, ולציבור בישראל, עוד מחאה שעבר ממנה קצת זמן – מחאת הקהילה האתיופית לאורך השנים, שהאחרונה התרחשה ב-2019. בכל הארץ הפגנות, חסימות כבישים, ולצערי לעיתים היא גם גלשה לאלימות. אני לא זוכר את הבית הזה מזדעק על קרע בעם, על התעלמות הממשלה מקולות המחאה ברחבי המדינה. ולא, התופעות שעליהן מחו בני הקהילה ב-2019 לא נעלמו. רק לפני שבוע נחשפנו שוב לתופעות גזענות בבית ספר בנתיבות. אז אני מבקש מחבריי בקואליציה ובאופוזיציה, גם אם ניצחנו בבחירות אין זה מתיר לנו לזלזל בדאגת האזרחים שנציגיהם לא מהווים רוב בכנסת. ואם הפסדתם בבחירות, אם עכשיו אתם באופוזיציה במקום בקואליציה, לדרוש מהקואליציה והממשלה לעצור חקיקה, לוותר על יעדים שהבטחנו לבוחרינו, להיכנע לסחטנות – לא נקבל זאת. כפי שאתם לא עצרתם בממשלה הקודמת את הרפורמה בכשרות – כן, אפשר להגיד "רפורמה" ולא "מהפכה", גם אם לא מסכימים – כפי שלא הבאתם להצבעה בכנסת את הסכם הגבול הימי עם לבנון, כפי שלא הקשבתם לזעקות השבר, לתחנונים של אנשי הפריפריה והערים החרדיות ברפורמה בתחבורה הציבורית – כן, רפורמה ולא מהפכה, עוד פעם – וחברי חבר הכנסת מיכאל ביטון יכול להעיד על כך. בואו נשמור על שיח מכבד, למרות המחלוקות; נכיר בתוצאות הבחירות, אך נשמע את הקולות של המודאגים; נדון במקום לתקוף, ונדבר. הכי חשוב לדבר. תודה רבה. << יור >>היו"ר אוריאל בוסו:<< יור >> תודה רבה. ואני שוב מבקש לעמוד בלוח הזמנים, אתם חורגים הרבה הרבה מעבר למה שניתן, אבל היום נהיה קצת סלחנים. חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה. לאחר מכן – חבר הכנסת ינון אזולאי, אחרון הדוברים, השר המקשר השר יואב קיש והשר חיים כץ. בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה באמת קודם כול לפתוח בתנחומים למשפחתו של אור אשכר, שנפטר היום לאחר שנפגע בפיגוע הקשה בתל אביב, בשבוע שעבר. אני רוצה לדבר, להעלות למודעות, נושא חשוב מאוד. לפני שנה בדיוק יצא מביתו עלם חמודות, נער בן 16.5 בשם מוישי קליינרמן. במשך שנה אין להורים קצה חוט, אף אחד לא יודע איפה הוא. אין קצה חוט. הזמנו את המשפחה שלו היום אלינו לישיבת הסיעה כדי להעלות את המודעות ולהעלות את הנושא בפגישה עם השר לביטחון לאומי, על מנת להקים גוף במשטרת ישראל שיעזור באיתור נעדרים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש היום יחידה, כמדומני, לא? יש יחידה לאיתור נעדרים? << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> יש יחידה אבל צריך יותר לחזק אותה ולתגבר אותה, ויש גופים אזרחיים כמו היק"ל, שצריך לתת להם גיבוי ותקציב, שייכנסו. הם נכנסים ומחפשים ועוזרים למשפחות שהקרובים שלהם נעלמו. פשוט אין עקבות. אני רוצה באמת להקריא מכתב שהאימא גיטי כתבה לעם ישראל: עם ישראל היקרים מאוד, היום אנחנו סופרים 365 יום לשיחה האחרונה שלנו עם מוישי. כן, שנה שלמה, עגולה. וואו, מה שעברנו בשנה הזו, אנחנו באופן אישי, ומה עברנו כולנו בגלות המרה והאיומה. כולנו רוצים גאולה וישועה, נכון? אז הבוקר זכיתי לקרוא מאמר שחיזק אותי ואני רוצה לשתף גם אותך, והחיזוק הזה יהיה לישועת אברהם משה בן שמואל וגיטל, שיחזור לביתו בריא ושלם בגוף ובנפש וברוח, אמן. ישעיהו הלוי הורוביץ, המכונה השל"ה הקדוש, אומר כך: יש אדם דואג ויש דאגן; יש אדם שכועס ויש כעסן; יש אדם חולם ויש חלמן; יש נס ויש ניסן. מה ההבדל בין דואג לדאגן? דואג – פעם אחת, דאגן זו כבר תכונה קבועה; כועס – פעם אחת, כעסן כועס תמיד; נס מתרחש פעם אחת ונגמר, ואילו ניסן זו תכונה תמידית. חודש ניסן הוא לא רק חודש המציין את הנס של יציאת מצרים, שאירע לפני אלפי שנים, זה חודש שמחולל ניסים עד עצם היום הזה. כאשר אדם עושה השתדלות קטנה, חודש ניסן הופך למנוף של ברכה. ואני רוצה לאחל לנו – לכנסת ישראל ולעם ישראל – חודש של אחדות, חודש של שמחה, חודש של ברכה. בעזרת השם, נתבשר בשורות טובות גם לגבי מוישי, וגם לנו, לעם ישראל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. ועל זה נאמר: "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל". חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני יושב-ראש הישיבה, חברי הטוב, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לספר סיפור, לכם ולעם ישראל. אתמול בלילה לאחר יום העבודה היו לי עוד כמה אירועים – ארבעה אירועים – שהאחרון, אחד לפני האחרון, היה בבית שמש. ירדתי בחזרה לכיוון אשדוד, נסעתי. היה אירוע שבע ברכות של ידיד, הרב אריה קנייבסקי. נכנסתי, זה היה בצומת – בקיבוץ חולדה, בברקן, ביקבי ברקן. אני מגיע לשם, אני רואה הכול חשוך. מצד ימין זה יער חולדה, מצד שמאל זה יקבי ברקן. התחלתי להיכנס, אני רואה שילוט: להיכנס. נכנס, תוך כדי כך, אני מתחפר בבוץ עם הרכב שלי ולא מצליח לצאת. טוב, לצאת מהבוץ זה לא פשוט, החיים שלנו הרבה פעמים נמצאים עם בוץ. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> קצת כמו הממשלה הזאת. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל תכף תשמע בדיוק על הממשלה ועל הרפורמה, אולי קצת תופתע. אני רואה מישהו שעקף אותי ככה מהצד, כנראה עם 4x4, ואני מהבהב לו עם האורות. לא מכיר את האדם. מהבהב, מהבהב, והוא מבין שכנראה יש איזושהי מצוקה, עושה פרסה בבוץ, חוזר, פותח את החלון, מסתכל עליי: חבר הכנסת אזולאי, מה אתה עושה פה? אמרתי לו: בדיוק, גם אתה וגם אני בדרך לאותו מקום. הוא אומר לי: בוא תעלה. אמרתי לו: נתקעתי. אני מסתכל, אמרתי לו: מי אתה? לא זיהיתי אותו בהתחלה. הוא אומר לי: שלמה קוק, כתב בעיתון בקהילה. שלמה קוק, בחורצ'יק מבריק. טוב, הוא אומר לי: בוא תעלה. תוך כדי הייתי חייב לרדת לבוץ. יורד לבוץ, מתלכלך כמובן, אין מה לעשות. עולה לאוטו שלו בלי לחשבן: לא, אתה תעלה לאוטו. אמרתי לו: לא נעים. הביא מגבת, ניקה, הכול כדי שארגיש הכי בנוח שיש. מגיעים – מה אני צריך לעשות? להתקשר למוקד שלנו. אנחנו הרי חברי כנסת, יש לנו מוקד שאתה מתקשר לשלמה sixt. אתה מקבל: כן, טוב, לך תביא לי תמונה. מה תביא לי תמונה? אני כבר בפנים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע למי היית צריך להתקשר? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תכף תשמע. אני עמוק בפנים, איך אני יכול להביא? אני עמוק בתוך, אני לא יכול להביא תמונה. הלוך-חזור, הלוך-חזור, תביא, תבוא, לא מצליח. אני במשך למעלה משעתיים איתם, קרוב לשעתיים, סליחה. תוך כדי כבר מסתיים האירוע, מה אני עושה? פתאום נזכר, יש את ידידים. מתקשר לידידים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ידידים, במלרע. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ידידים, ידידים – תלוי איך אתה עושה את זה, באיזו הברה. מגיעים תוך 40 דקות, ושלמה קוק לא עזב אותי, לקח אותי, חיכה איתי. מחלצים אותי, ואני בודק: מי זה ארגון ידידים? זה ארגון חרדי, והיום ברפורמה כולם תוקפים את החרדים. ארגון חרדי, מתנדבים, הגיע אליי. אמרתי: טוב, האמת הם מתנדבים של כולם, במקרה גם נפל עליי מתנדב חרדי. עכשיו, מה קרה? כולם תוקפים: חרדים, מה הם עושים? מה זה? אבל תשמעו, חבר'ה, ארגון ידידים זה ארגון שקם כגוף חרדי. כשבאים לתקוף את החרדים, תזכרו אותם: תזכרו את איחוד הצלה, את חסדי נעמי, את יד אליעזר, יד עזרא ושולמית, עזרא למרפא – את כל הארגונים האלה. אל תשכחו, זה אנשים שנותנים 24/7 למען עם ישראל, למען כולנו: יהודי, ערבי, דתי, שאינו דתי, אדם שהוא דתי-לאומי, חרדי – לכולם הם נותנים; בלי לחשבן, למען עם ישראל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא אומר – – – מר ינון אזולאי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ופה, במקום הזה היום, אני מציין את ארגון ידידים, להגיד להם תודה רבה. בהתנדבות מלאה. על מה שאנחנו משלמים הרבה כסף, הם עשו את זה בדקה. כשאני מתקשר אחר כך, אומרים לי: כן, בדרך, צריך חשבונית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא התקשרת לבוסו? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בוסו הוא בידידים, אבל כנראה שלחו מישהו יותר קרוב. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא התקשרת אליי? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז תודה רבה לארגון ידידים, וחברים, תזכרו: אפשר לחיות במדינה, כולנו אחים, כולנו צריכים יום למוחרת להמשיך, ובכל יום לחיות יחד למען עם ישראל, למען דור העתיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> ינון, אמן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לפני שיענה השר המקשר וישיב, יעלה שר נוסף: השר חיים כץ. בבקשה, חמש דקות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה קורה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שר נוסף, חמש דקות, מותר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אין לי ספק שאתה יודע את התקנון. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני אעשה את זה קצר. רציתי להגיד ליוליה שאני מאוד מעריך ומאוד מכבד את מה שהיא דיברה על דיכטר, אבל היא יצאה. תמיד, אבל תמיד, הייתי בעד זכות ההפגנה, בעד זכות המחאה ובעד זכות השביתה. גם היום אני בעד זכות המחאה ובעד זכות השביתה. לא קרה כלום. אני מכבד את האנשים. אני שומע את הקריאות "דמוקרטיה", אני שומע את הקריאות "דמוקרטיה" מהכיוון הזה של הבית, ואני שואל: ברשימת יש עתיד יש דמוקרטיה? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> ועוד איך יש דמוקרטיה. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> עדי קול, שנמנעה פעם אחת, נזרקה מהרשימה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא, יולי אדלשטיין. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> ומה קרה ליולי אדלשטיין? מה קרה ליולי? איפה יולי? יולי העז להתמודד? << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> עפר שלח? עפר שלח נזרק מהרשימה. יש מישהו, יש מישהו שימרה את פיו של יאיר לפיד? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה קרה לאמסלם? << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> יש מישהו שימרה את פיו של יאיר לפיד? הוא לא יהיה ברשימה. הוא לא יהיה ברשימה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר? << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> אתם צועקים "דמוקרטיה"? אתם? מישהו מכם? אתם צועקים "דמוקרטיה"? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתם דמוקרטים? אתם דמוקרטיה למראית עין, ועובדה שאתם גם מבקשים – – – איך אמרתי פעם, אני אצביע – – – << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> ואללה, אתם הדיקטטורה בהתגלמותה. הדיקטטורה בהתגלמותה. אתם צועקים "דמוקרטיה". << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – תתעסק ברפורמה – – – << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> אני לא יודע, לא מבין למה אתם מתכעסים. תעשו ניסיון. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מתכעסים. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> תימנעי בהצבעה, תראי שלא תהיי ברשימה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תימנע אתה, תימנע אתה. תצביע נגד אתה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה אומר? תתפלא לשמוע – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא אוהב את הרפורמה. תצביע נגד. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> מאיר, אין לי זכות, בוא נתחיל מזה. אין לי זכות הצבעה. אני לא חבר כנסת. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אה, נכון. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> יחד עם זה, ב-2003 – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה יודע למה אתה לא חבר כנסת – – – << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> – – כשהלאימו את קרנות הפנסיה והאופוזיציה יצאה, אני ביקשתי הצבעה אלקטרונית, שיראו שאני מצביע נגד, והצבעתי נגד. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה היה בעידן אחר. עידן אחר, עידן אחר. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> לא, זה באותו עידן. זה באותו עידן. עודד, זה היה באותו עידן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם היו סומכים עליך בליכוד, לא היית נורבגי היום. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> השר כץ – – – << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> בכנסת הזאת, לצערי, יש 80 איש שלא נבחרים. 80 או 75 איש שממונים. אין יותר מדי נבחרים. ממונים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> הם צועקים "דמוקרטיה"? הם צועקים "דמוקרטיה"? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כולל – – – << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> זה נראה לי מצחיק. אותם אנשים, ואללה, תסתכלו לכם בעיניים: אתם צועקים שאתם ישרים, אתם צועקים שאתם הגונים – אף אחד מכם לא נבחר. אתם כולכם ממונים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אצלנו אין כתבי אישום. אני מזכירה לך שלנו אין כתבי אישום. אני מזכירה לך שלנו אין כתבי אישום. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> תודה רבה. ותמשיכו למחות, אבל תבואו לדבר, כי העם הזה יותר חשוב מאיתנו ומכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר חיים כץ. יעלה ויבוא השר המקשר, השר יואב קיש, שר החינוך, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא היה בבית משפט – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד. אנחנו היינו בבית משפט רק מהצד החיובי, שייצגנו, לא מהצד של – – – << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה ראשית לא לאכזב את חברי האופוזיציה. עכשיו, ברגעים אלה, מתקיים בסיעת הליכוד דיון סיעתי לגבי החלטת הסיעה – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הגיע הזמן, אחרי חודשיים וחצי. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> – – בנוגע למתווה שמוצע לוועדה למינוי שופטים. מכיוון שזה המצב, והדיון מתארך – התחלנו אותו ב-15:00 ועכשיו 17:30 והוא לא הסתיים – אז החלטנו לאפשר לאופוזיציה ליהנות מניצחון בהצבעות האי-אמון. אנחנו לא נפסיק את הדיון, ואתם תוכלו להצביע פה לבד, אין בעיה. אז אני מאשר לכם הפעם – – << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> מאשר לנו? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> – – ניצחון ראשון. תוכלו להגיד שהצלחתם על האפס לנצח את הקואליציה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אולי תתייחס לשחיתות במערכת החינוך? לזה שתלמידים עושים בגרויות ולא מקבלים ציונים? לזה שאין טיולים שנתיים? בבקשה, תתייחס לזה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> יש לי הרבה דברים על מה לדבר איתכם, אבל אני רואה שאתם רק רוצים לצעוק ולעשות רעש. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אוה, הערות של שר החינוך. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> זה בדיוק מה שאתה עושה, חבר הכנסת נאור שירי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> איזה איש מנומס אתה, ממש עדין נפש. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני רוצה להתחיל דווקא בלדבר על ההצעה שעולה בוועדת חוקה, חוק ומשפט בנושא הוועדה למינוי שופטים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לדבר על השביתה? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מוכן גם לדבר על המתווה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה בקטע לפרגן לנו. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מוכן גם לדבר על מתווה הבגרויות הגמיש. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, על השביתה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אתה יודע מה, בעצם כשאני חושב על זה, הלילה הזה יהיה ארוך, ואתה תשמע אותי הרבה. אז אני בטוח שאתה תשמע – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הכול בסדר, קיש, אתה יכול לרדת. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> – – גם על מתווה הבגרויות וגם על הרפורמה וגם על כל מה שאתה רוצה. הסר דאגה מליבך. מה הוא רוצה? אני לא מוגבל בזמן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, יש לו – – – בתוך הסיעה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אולי תפנה אל הטייסים. למכתב הטייסים אולי אתה רוצה להתייחס. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> יש לנו רעיון באופוזיציה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> את יודעת, יש הרבה מכתבים. הבעיה שהם מגיעים לתקשורת ולא מגיעים אליי, אני לא יודע. אני עוד לא קיבלתי מכתב אחד. אני רוצה להתייחס לנושא – ואני מתייחס ברצינות – לגבי הרכב הוועדה למינוי שופטים. ההצעה שמונחת לפנינו היא הצעה שונה מההצעה שקידמנו בתחילת החקיקה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הצחקתם אותי. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> – – וההצעה הזו, אני אומר לכם בצורה הכי ברורה, היא מונעת השתלטות של השופטים על הוועדה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אנחנו היום במודל שנשלט לחלוטין על ידי הרשות השופטת. אנחנו לא רוצים להשתלט על הרשות השופטת, אנחנו רוצים דבר אחד: גיוון ואיזון. זו הבקשה שלנו, שיהיה בית משפט מאוזן עם גיוון. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> איזה גיוון? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> וכן, אין שום סיבה לראות בוועדה למינוי שופטים נציגים של לשכת עורכי הדין. לשכת עורכי הדין, אותם עורכי דין שאחר כך הולכים ומייצגים לקוחות אצל אותם שופטים, ברור שההתנהלות שלהם בתוך הוועדה היא מוטית, וההצעה מוציאה את נציגי לשכת עורכי הדין מהוועדה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> ברור, אתה רוצה – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> ההצעה עושה איזון ובונה רוב לקואליציה מצד אחד, מונעת וטו של שופטים מצד שני – למה? טעות. זו טעות. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> יש עדכון? תעדכן אותנו. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> יש עדכון, אבל אני לא – זו טעות. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> ספר לנו, אנחנו פה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, אני לא יכול. אני משאיר אתכם במתח. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני משאיר אתכם במתח. אבל אני אומר לכם בצורה מאוד ברורה, ללכת לוועדה שמורכבת מנציגי לשכת עורכי הדין, עם וטו לשופטים, שמייצרת שכפול של השופטים במשך שנים, שנה אחר שנה – את הדבר הזה אנחנו מתקנים. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אתה צודק – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> וזה נכון. דרך אגב, מי שחשב שאנחנו באנו להשתלט על הרשות השופטת, לא כך המצב. זה לא מה שיש בהצעה. אני מציע שתקשיבו היטב גם לקולות במחנה שלנו. אנחנו הולכים לגיוון ואיזון, ואנחנו מוסיפים נציגים של הקואליציה כרוב בוועדה למינוי שופטים. דרך אגב, בדרגים של מינוי שופטי שלום ומחוזי יצטרכו רוב של שבעה. אני אגיד רגע מילה על ההצעה: אנחנו מדברים על ועדה עם 11 חברים, שמתחלקים שישה מהקואליציה וחמישה שהם שניים של האופוזיציה ושלושה שופטים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הבנו את העדכון, הכול סבבה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> העדכון? הוא פה, אני לא אספר לך אותו. מבחינת הקואליציה, מתוך השישה זה שלושה שרים ושלושה חברי קואליציה, ואנחנו מובילים מהלך מאוזן, מאזן, שיביא גיוון ואיזון לבית המשפט. לגבי המינוי של אותה ועדה של 11 חברים, כשהיא תבוא למנות שופטים בדרגים של שלום ומחוזי, היא תזדקק לרוב של שבעה, שזה רוב מיוחס לכל צד, ברור. ובמקרים של מינוי של שופטים לבית המשפט העליון היא תזדקק לרוב של שישה. לשני השופטים הראשונים רוב רגיל של שישה – למעשה זה יאפשר לממשלה ולקואליציה למנות שני שופטים בכל קדנציה. השופט השלישי שיבוא למינוי, במידה שיהיה, יחייב מתוך השישה חבר אחד של האופוזיציה, והשופט הרביעי, במידה שיהיה, יחייב גם אופוזיציה וגם מהשופטים. כן, אופיר, למה אתם – גמרתם את הדיון? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> נצביע ונמשיך, הכול בסדר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> טוב, אבל יש שלוש הצבעות שמיות, אופיר. שלוש שמיות. אתם יודעים, הלב שלי רחום, אז החלטתי לספר לאופוזיציה מה קרה, כי אני לא רוצה להחזיק אתכם במתח. קארין, אני חייב לספר לך. קיבלתי פתק שאומר: אל תרד, אומרים שמצביעים. אז צר לי, רציתי לתת לכם ניצחון, אבל החליטו לא לאפשר לכם את זה גם הפעם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה מצוין. כל הוועדות יידחו כמה שאפשר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תספר להם על הרפורמה בחינוך. הוא רוצה לדעת על החינוך. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אדוני השר, הייתה לי בעיה השבוע. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> רגע, אני עוד באמצע הדיון שלי. אחרי זה אני אקשיב לבעיות של האופוזיציה, כרגע אני לא מקשיב. כרגע אני לא מקשיב לבעיות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש לו מלא בעיות של הקואליציה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מפה רוצה לפנות דווקא, לצערי, לא לצד הזה של המליאה, ודווקא לפנות לציבור בחוץ. אולי חלקו נמצא פה גם למעלה. בעצם אפילו לכל אדם שמפגין ולוקח חלק במחאה – ואני חושב שזכות ההפגנה היא חשובה ואני חושב שיש לזה גם ערך גדול. אני אומר פה בצורה הכי ברורה: הספין השקרי כאילו מישהו רוצה לפגוע בדמוקרטיה הוכח גם הפעם שלא היה ולא נברא. השקר הזה חייב להיעלם מהעולם. הדמוקרטיה חשובה לנו, ובשביל הדמוקרטיה אנחנו עושים את המהלכים שאנחנו עושים. וכל אדם בישראל מבין את זה. להגיד שהליכוד או הקואליציה הזו רוצים להוביל לדיקטטורה זו השמצה, זה שקר, זו הסתה. וכן, זה מתחבר היטב לאותם גורמים אנרכיסטיים שקיימים במחאה. המחאה היא לא כולה אנרכיסטית, אני לא בא ואומר שכל מי שיוצא למחאה הוא אנרכיסט. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> יש אבל אנשים שדואגים באמת, שהסיתו אותם, שטפו להם את הראש בטלוויזיה 24/7 בשידורים של שקר – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתם מחריבי ישראל – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> – – עם אינטרס מובהק. כי מי שמוביל את הדבר הזה זה אנשים שלא הפנימו שיש פה ממשלת ימין, שהעם אמר את שלו והיו בחירות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> וכן, ממשלת ישראל זו ממשלת ימין על מלא. זו ממשלה שמחזקת ומכבדת את הדמוקרטיה. לאנרכיסטים שקוראים בחוץ להפיל את הממשלה ולא מדברים על הרפורמה, שכל מה שמעניין אותם זה איך להפיל את הליכוד, איך להפיל את ביבי, להם אנחנו לא ניתן. לא אליהם, לא לקבוצה הזו. אני פונה לקבוצה שחוששת – אמרתי עוד פעם, אני מבין שלתפיסתה היא חוששת בגלל שטיפת מוחות: אף אחד בקואליציה הזאת לא מחפש לפגוע בדמוקרטיה. לדוגמה, מה שהחלטנו לעשות עכשיו, אני אומר את זה, נתנו צ'אנס להושטת יד לאופוזיציה. אנחנו החלטנו להעביר סעיף אחד, ועל כל שאר הסעיפים של החקיקה – אנחנו יוצאים עכשיו לפגרה ואומרים לכם: בואו נשב. ביקשתם לשבת. הינה, תראו איזה צבועים אתם. אמרתם: בואו לשבת, ועכשיו אתם רואים שיש את ההזדמנות, אבל לא, אתם רוצים להחליף את השלטון ולא מעניינת אתכם האמת, ואנחנו לא ניתן לכם לזה מקום. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> סיימת? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא סיימתי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כי זה נראה שאתה מתחמם. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני רוצה להתייחס גם לנושא הסרבנות. אני אומר את זה, יש לי חברים טובים ששוקלים לעשות את המהלך הזה, ואני אומר להם גם מפה, מעל הבמה הזו, ואני אומר להם את זה גם בשיחות: חברים, יש מהלכים שלא עושים בדמוקרטיה. המהלכים האלה הם הסרבנות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כמו לבטל את הדמוקרטיה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אף אחד לא מבטל את הדמוקרטיה. תפסיק עם השקר הזה, תפסיק עם הצביעות הזו, תפסיקו להסית, אין ולא היה. אל תדברו בשקרים ואל תדברו בסיסמאות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז אל תתעצבן, ימין – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אתם פשוט בושה, איך שאתם מסיתים את הקהל. אין לכם טיפת אחריות, איך אתה מעז לדבר ככה? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ימין שקרן, זה מה שאתם. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> בושה. הבושה היא על הראש שלכם. תתביישו לכם שאתם מעיזים להשתתף בשקר הזה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה בושה, עמדת ודיברת בעד גיוס לכולם ועכשיו אתה מנגב את הנעליים של החרדים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת פורר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה בושה. מצחצח להם את הנעליים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מספיק עם הספינים השקריים האלה. איך אין לך בושה? הם צריכים לצעוק לך "בושה". איך אתה מעז להגיד את הדברים השקריים האלה? אתה מסית קהל תמים שיושב בבית, שומע את השקרים האלה ועושה דברים שלא ייעשו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לך הם צועקים "בושה". לך הם צועקים "בושה". << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, נא לשבת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – לשר החינוך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, לשבת. קריאות ביניים – בישיבה. אתם יכולים לדבר ולקרוא קריאות ביניים, לא צעקות בין הנאומים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר גם לשקר בלי לצעוק. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – כל הציבור הישראלי עכשיו מטומטם, לא – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, כל הציבור הישראלי? נסחפת. אנחנו לא חלק מהציבור? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> דרך אגב, אני מאוד אוהב את זה, אני מאוד את ה"כל" – תמיד זה "כל האלה" ו"כל האלה" ו"כל האלה". תפסיקו להכליל, אתם לא מייצגים את כל העם, במקסימום אתם מייצגים את חלק מהעם שאתם נמצאים בכיסאות שעליהם נבחרתם. לבוא ולטעון שאתם מייצגים את כל העם זה שקר מוחלט. הרוב בעם מיוצג פה ולא פה. אני לא יכול לסבול, לא יכול לסבול את השקרים האלה שמאשימים אותנו בפגיעה בדמוקרטיה. לא היה ולא נברא. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> זו לא פגיעה – זה הרס טוטלי. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> ואתם יכולים לראות שגם ההצעה שלנו לוועדה למינוי שופטים היא הצעה מרוככת, שמושיטה יד לשיח ומייצרת גיוון ואיזון, עם בלמים, עם איזונים. הצעה מאוד – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מאמין לזה? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> כן, אני משוכנע בכך לחלוטין. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מאמין למה שאתה אומר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הגיע הזמן – אני יודע שטוב לך עם בית משפט חד-צדדי, שהשופטים דואגים למנות את עצמם, מייצרים את עצמם, פס ייצור על אותו בסיס. לא יהיה יותר, נבחרנו לשנות את זה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה בית משפט פוליטי? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, אני רוצה בית משפט עצמאי. אני רוצה בית משפט שלא נשלט לא על ידי הקואליציה ולא על ידי האופוזיציה. אני רוצה גיוון, אני רוצה איזון. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> גם אני רוצה – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אז טוב מאוד, אז תתמוך בהצעה שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר יואב קיש, השר המקשר. רבותיי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על ההצעות להביע אי-אמון בממשלה. חברי הכנסת, אני מבקש בזמן ההצבעות להנמיך את הטונים. נצביע תחילה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. הוגשו כאן בקשות להצבעה שמית. מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת, בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – בעד קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – נגד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מזכיר הכנסת, קרא שוב בשמות חברי הכנסת שלא נכחו בסבב הראשון של הקראת השמות. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת במליאה, זה מפריע למזכיר הכנסת לקרוא בשמות. חברי הכנסת, סיעות, מזכירות הסיעות גם כן שם מאחור, זה מאוד מפריע. מכאן זה נשמע היטב. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) זאב אלקין – אינו נוכח דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד אורנה ברביבאי – בעד בנימין גנץ – בעד סימון דוידסון – בעד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יוליה מלינובסקי – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – בעד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד גדעון סער – בעד איימן עודה – אינו נוכח עודד פורר – בעד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם יש מישהו באולם שמבקש להצביע וטרם קראו בשמו? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) זאב אלקין – בעד גדי איזנקוט – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם יש עוד מישהו באולם שמעוניין להצביע וטרם קראו בשמו? אם כך, תמה ההצבעה. נא לספור את שמות חברי הכנסת. חבר הכנסת יריב לוין, סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, אנחנו משתתפים בצערך, עכשיו שחזרת אחרי פטירת אביך. אני מאמין שזה בשם כלל חברי הבית, קואליציה ואופוזיציה, ואין צורך לומר שאנחנו מגנים בתוקף את גילוי הגרפיטי שעשו על ביתך בזמן שאתה אבל. שלא תדעו צער בביתכם, בעזרת השם. אם כך, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 50 בעד, 61 נגד. אני קובע שהצעת האי-אמון של סיעת יש עתיד לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת המחנה הממלכתי. אף להצבעה זו התקבלה בקשה להצבעה שמית. מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – בעד קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – נגד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> פעם שנייה, מזכיר הכנסת, קרא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת שלא היו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – נגד גדי איזנקוט – בעד זאב אלקין – אינו נוכח דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד טלי גוטליב – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – בעד סימון דוידסון – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אביגדור ליברמן – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יוליה מלינובסקי – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – הצביע נגד אופיר סופר – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח עודד פורר – בעד יסמין פרידמן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם יש מישהו באולם שמבקש להצביע וטרם קראו בשמו? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) זאב אלקין – בעד מירב כהן – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אופיר סופר. << קריאה >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז תקשיבו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) אופיר סופר – נגד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם יש עוד מישהו באולם שנוכח ומבקש להצביע וטרם קראו בשמו? לא. אם כך, תמה ההצבעה, נא לספור. אם כך, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 50 בעד, 61 נגד. אני קובע שגם הצעת האי-אמון של סיעת המחנה הממלכתי נדחתה ברוב קולות. אנחנו עוברים להצעה להצביע אי-אמון, של סיעת העבודה. אף כאן הוגשו 20 שמות לבקשה להצבעה שמית. מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה - בעד קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – אינו נוכח אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מזכיר הכנסת יקרא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת שלא נכחו בהקראה הראשונה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד גדי איזנקוט – בעד זאב אלקין – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – בעד סימון דוידסון – בעד דני דנון – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד עופר כסיף – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד שלי טל מירון – בעד אבי מעוז – אינו נוכח לימור סון הר מלך – נגד משה סעדה – נגד איימן עודה – אינו נוכח מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – אינו נוכח שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד יפעת שאשא ביטון – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם יש מישהו באולם שמבקש להצביע וטרם קראו בשמו? חבר הכנסת אלקין. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) זאב אלקין – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו באמצע הצבעה. אלעזר שטרן הצביע? רגע, אלעזר שטרן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני הצבעתי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הצבעת, הצבעת. מה אתה רוצה, להצביע עוד הפעם? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> עוד מעט זה יהיה אפשר. אחרי הרפורמה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רעיון. אם כך, תמה ההצבעה. נא לספור. לאחר מכן, סיעות – השר המקשר. איפה השר קיש? הוא צריך להעביר הודעת ממשלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 48 בעד, 60 נגד. אני מודיע שההצעה נדחתה. << נושא >> הודעת ועדת הבריאות על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק << נושא >> ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 65) (החזר דמי נסיעה באמבולנס לחולה סיעודי ובעד חולה שנפטר), התשפ"ב–2022 [מס' כ/924; דברי הכנסת ה-24, מושב שני, חוב' ל"ג, ישיבה 148.] << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני קורא ליושב-ראש ועדת הבריאות להגיע למסור הודעה. בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע כי בהתאם להוראות חוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ"ג–1993, החליטה ועדת הבריאות בישיבתה ביום כ' באדר התשפ"ג, 13 במרץ 2023, להודיע לכנסת על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 65) (החזר דמי נסיעה באמבולנס לחולה סיעודי ובעד חולה שנפטר), התשפ"ב–2022, כ/924, פ/621/24, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה וקבוצת חברי הכנסת. הצעת החוק האמורה נדונה בקריאה ראשונה ביום כ"ט בסיוון התשפ"ב, 28 ביוני 2022, בעת כהונתה של הכנסת העשרים-וארבע, והועברה לוועדת הבריאות. הצעת החוק מבקשת להרחיב את הזכאות להחזר דמי נסיעה בניידת טיפול נמרץ או באמבולנס של מד"א. חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, קובע כי מבוטח שמפונה לבית החולים בניידת טיפול נמרץ של מד"א או באמבולנס של מד"א, זכאי לקבל מקופת חולים החזר כספי מלא של ההוצאה אם אושפז בבית החולים. אם המבוטח לא אושפז, הוא יהיה זכאי להחזר של 50% מההוצאה, ורק אם פונה לבית החולים בניידת טיפול נמרץ. בהצעת החוק שלפנינו מוצע להרחיב את הזכאות ולקבוע שתחול גם במקרים אלו: 1. בעד מבוטח שהוסע לבית חולים ונפטר בטרם אושפז יתקבל החזר מלא של ההוצאה; 2. בעד מבוטח שמלאו לו 80 שנים, שזכאי לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980, ולגמלת סיעוד בשיעור הגבוה ביותר לפי חוק הביטוח הלאומי, יתקבל החזר של 50% מההוצאה. חלק ממבוטחים אלו, המשתייכים לרוב לאוכלוסייה מוחלשת, נאלצים לעיתים לעשות שימוש בשירותי אמבולנסים או ניידות טיפול נמרץ כדי לקבל טיפול רפואי, והתשלומים שהם נאלצים לשלם בעד שירותים אלה עלולים להצטבר לסכומים גדולים במיוחד. לכן, מוצע להקל עליהם את העלות הכספית הגבוהה ולקבוע כי הם יהיו זכאים לקבל מקופות החולים החזר של 50% מההוצאה. זוהי הצעת חוק נכונה, חשובה וחברתית, המקילה ומסייעת דווקא לאוכלוסיות החלשות שצריכות את הסיוע הכספי, על מנת שלא יחששו להזמין אמבולנס במקרה של צורך רפואי עקב העלות הכספית הגבוהה. החלת הרציפות על ההצעה תאפשר לכנסת להמשיך ולדון בה ולהשלים את הכנתה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הבריאות. לפיכך, אודה על העמדת הודעת הוועדה על סדר-יומה של הכנסת לצורך אישור החלת דין רציפות. אני מבקש להודות בראש ובראשונה לחברת הכנסת חוה אתי עטייה על היוזמה, הדחיפה והמסירות הרבה שלה בקידום הצעת חוק זו, לשרים אורית סטרוק ואבי דיכטר, אשר היו שותפים להצעת החוק בכנסת הקודמת, וכן למשרד הבריאות, למשרד האוצר ולחברי ועדת שרים לחקיקה על תמיכתם בקידום הצעת חוק זו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הודעת ועדת הכלכלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק << נושא >> [מס' כ/922, כ/394; דברי הכנסת ה-24, מושב שני, חוב' ל"ג, ישיבה 148 וישיבה 149.] << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא: הודעת ועדת הכלכלה בדבר רצונה להחיל דין רציפות על שתי הצעות חוק. ימסור את ההודעה חבר הכנסת אברהם בצלאל, בשם יושב-ראש ועדת הכלכלה. בבקשה. << דובר >> אברהם בצלאל (בשם ועדת הכלכלה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, בהתאם להוראות חוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ"ג–1993, ועדת הכלכלה החליטה בישיבתה מיום כ"ז באדר התשפ"ג, 20 במרץ 2023, להודיע לכנסת על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65) (סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ"ב–2022, של חברי הכנסת ינון אזולאי, רם בן ברק ומשה ארבל. הצעת החוק אושרה בקריאה הראשונה בכנסת היוצאת ביום כ"ט בסיוון התשפ"ב, 28 ביוני 2022. בתמצית, התיקון המוצע נועד לחייב עוסקים המוכרים תוצרת חקלאית בתפזורת לסמן באופן בולט את ארץ הייצור של התוצרת בצמוד לתוצרת שהם מוכרים. באופן זה יוכלו הצרכנים לדעת מה מקור התוצרת החקלאית המוצעת להם לרכישה. אבקש מחבריי חברי הכנסת לאשר את החלת דין הרציפות על הצעת חוק זו בהצבעה במליאה, שתתקיים לאחר חלוף התקופה המנויה בחוק. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> זה החוק של רם בן ברק שהיה בכנסת הקודמת? << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (בשם ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> רם בן ברק הוא חלק מהחברים שמציעים את זה עכשיו גם. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> סימון ארץ מוצא של פירות וירקות, לדעתי זה היה שלך, לא? << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (בשם ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> יש עוד הודעה על החלת דין רציפות. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בהתאם להוראות חוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ"ג–1993, ועדת הכלכלה החליטה בישיבתה מיום כ"ז באדר התשפ"ג, 20 במרץ 2023, להודיע לכנסת על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (הרחבת תחולה לעניין ועדות קבלה ביישובים קהילתיים), התשפ"ב–2022, של קבוצת חברי הכנסת. הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה בכנסת היוצאת ביום ל' בסיוון התשפ"ב, 29 ביוני 2022. בתיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות הוסדרה פעילותן של ועדות קבלה ביישובים קהילתיים בנגב ובגליל אשר מספר בתי האב בהם אינו עולה 400, כולל בהרחבה. לפי הפקודה, הקצאת מקרקעין מרשות מקרקעי ישראל או העברת זכות במקרקעין ביישוב שבו פועלת ועדת קבלה, תיעשה בכפוף לאישור ועדת הקבלה, בהתאם לשיקולים שנקבעו בפקודה. בתמצית, התיקון המוצע נועד להרחיב את תחולתו של הסדר זה ולקבוע כי הוא יחול גם על יישובים קהילתיים באזורים נוספים: עמק עירון, דרום הר חברון, חבל עדולם, חבל לכיש ואזור יהודה ושומרון. בנוסף מוצע כי ועדת קבלה תוכל לפעול ביישוב קהילתי שמספר המגרשים ששווקו בו לבניית בתי קבע אינו עולה על 700. במקום 400 בתי אב כיום, יוכלו עד 700 בתי אב. אבקש מחברי הכנסת לאשר את החלת דין הרציפות על הצעת חוק זו בהצבעה במליאה, שתתקיים לאחר חלוף התקופה המנויה בחוק. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אברהם בצלאל בשם ועדת הכלכלה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 16) (כשירותם של השרים וסגני השרים) << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/953).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, רבותיי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 16) (כשירותם של השרים וסגני השרים), לקריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש הוועדה המיוחדת, להציג את הצעת החוק. בבקשה. רשימת הדוברים נעולה. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 16) (כשירותם של השרים וסגני השרים), הצעת חוק שמוגשת מטעם הוועדה המיוחדת לתיקונים לחוק-יסוד: הממשלה. רוב גדול בקרב חברי הקואליציה הגישו לראשונה את הצעת החוק החשובה הזאת כהצעה פרטית, לקריאה טרומית. לאחר שההצעה עברה בקריאה הטרומית עבדנו עליה בוועדה המיוחדת לתיקונים לחוק-יסוד: הממשלה במשך דיונים רבים, שעות רבות. אני יכול להעיד וחבריי בוועדה יכולים להעיד שהקדשנו להצעת החוק הזו הרבה יותר תשומת לב והקפדה מלהצעות חוק אחרות, מתוך הבנה שמדובר בהצעה לתיקון חוק-יסוד שנועדה לקיים תיקון לדורות, ולא לסיטואציה זמנית כזו או אחרת. הכנסת בכובעה כרשות מכוננת נדרשת לדון ביתר זהירות ומתוך שיקול דעת בהצעות לתיקון חוקי-יסוד, וכך פעלנו בוועדה. קיימנו דיונים רבים, שבהם נשמעו עמדותיהם של חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה. כל חבר כנסת קיבל זמן דיבור משמעותי כדי להציג את עמדתו ולשכנע את חבריו. שמענו בוועדה כמובן את הערות הייעוץ המשפטי לכנסת, ואנחנו מודים על כך, ואת עמדותיהם של מומחים רבים בעולם המשפט. כולנו שמענו כמובן את נאומו של נשיא המדינה בשבוע שעבר, נאום שבו תמך למעשה נשיא המדינה בעקרונות הצעת החוק הזו, ולדעתי בצדק תמך בה. כפי שאתם יכולים לראות, הצעת החוק השתנתה מאוד בין הקריאה הטרומית לקריאה הזו בעקבות הערות הייעוץ המשפטי של הוועדה, שהיה לנו חשוב לקחת בחשבון ולאמץ. מטרתה הראשונה של הצעת החוק היא להסדיר באופן ברור ומקיף את סוגיית הביקורת השיפוטית לגבי מינוי שרים וסגני שרים והעברתם מכהונה, מתוך הבנה שיש להפריד בין השדה הפוליטי, שבמסגרתו מתמנים שרים וסגני שרים לאחר משא ומתן ממושך בין מוקדי כוח שונים, מפלגות וחברי כנסת, לבין השדה המשפטי. החוק קובע מהם תנאי הכשירות להתמנות לשר במדינת ישראל, ועל כך אנחנו מוסיפים כעת תנאי נוסף של גיל מינימלי. בית המשפט יוכל להתערב בהחלטה למנות מי שאינו עומד בתנאי הכשירות, אבל זו לא אחריותו לקבוע אם שיקול הדעת של הממשלה וראש הממשלה וחברי הכנסת סביר או לא סביר לטעמו. גם בעבר, עד להחלטות בעניין דרעי ופנחסי בשנת 1993, לא התערב בית המשפט בהחלטות למינוי או לפיטורי שרים. החלטות אלו, שקבעו ששיקול דעתו של ראש הממשלה דאז יצחק רבין, זיכרונו לברכה, לוקה בחוסר סבירות, היו החלטות שגויות לטעמנו, שהכניסו את בית המשפט לשדה הפוליטי ופגעו בכך במעמדו של בית המשפט, באמון הציבור ובהפרדת הרשויות במדינה. במסגרת השינויים הרבים שהצעת החוק עברה קיבלנו את הערות הייעוץ המשפטי לכנסת והכנסנו את התיקון לסעיף 13 לחוק-יסוד: הממשלה. לפי התיקון, ראש הסיעה הגדולה שלא נמנית עם הסיעות שירכיבו את הממשלה המיועדת – במקרה של הכנסת הזו למשל זה חבר הכנסת לפיד – יוכל לבקש לפני ההצבעה על אמון הכנסת בממשלה שהכנסת תצביע בנפרד על אישור של עד רבע מהשרים המיועדים בממשלה, ויוכל לנמק את דעתו בפני הכנסת, במקום המצב היום, שבו הכנסת מצביעה על הממשלה כמקשה אחת. כלומר, הכנסת תוכל להחליט להביע אמון בממשלה בכללותה, אבל לפסול את מינויו של שר זה או אחר, או כמה שרים. תיקון נוסף שהוחלט להכניס לאור ההערות הוא לאפשר לכנסת להעביר שר מכהונתו בהחלטת רוב חברי הכנסת. תיקון זה נועד גם הוא להגביר את פיקוח הכנסת על מינויי שרים ולחזק את מעמדה. תיקון נוסף מכיל את תנאי הכשירות שחלים היום על שרים וגם על סגני שרים בממשלה. בתוצאה הכוללת השינויים והתיקונים שהוכנסו להצעת החוק מחזקים את תכליתה של הצעת החוק כהצעה שנועדה לחזק את הפרלמנטריות, את השקיפות, את הרשות המחוקקת ואת יכולתה לפקח ולבקר את הממשלה. לצד זאת אנו מאמינים שההצעה תחזק גם את מעמדה של הרשות השופטת, שתשוב ותתמקד באותם תחומים שבהם יש לה עדיפות ויתרון על פני הרשויות האחרות, ולא תסיג את גבול הרשות המחוקקת. אני חושב שהתיקונים הרבים להצעת החוק, התהפוכות שעברה לאור הערות הייעוץ המשפטי והערות שנשמעו באולם הוועדה, ממחישים את החשיבות הרבה של הדיון הפרלמנטרי שקיימנו ואת הרצינות שבה לקחנו כולנו, כל חברי הוועדה, את המשימה שלנו כחברים ברשות המכוננת הישראלית. התחלנו לעבוד על ההצעה לפני בערך חודש, ובשבוע שעבר שמענו כולנו את מתווה הנשיא. יש לי הרבה ביקורת על המתווה ועל חלקים ספציפיים בו, על רובם, אבל המתווה תמך בהצעת החוק הזו. אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה ראשונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת אופיר כץ. ונעבור לרשימת הדוברים: ראשון הדוברים, חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> העיקר שאתה מאמין לעצמך. ראית איך דיברת – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, שלום וברכה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש הוועדה, נכחתי בחלק מהדיונים, אכן ביטאנו את דעתנו, אבל אצלנו יש כלל תלמודי – אתה עובר ליד חבר הכנסת ארבל, הוא יגיד לך – הפה שאסר הוא הפה שהתיר. או: פרט שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד – לא ללמד על עצמו יצא אלא על הכלל כולו יצא. אתה מקבל פרט? אל תבחר. תקבל את מתווה הנשיא. אל תגיד: אני מקבל את הדבר הזה, ותציין פה יותר מפעם אחת "בהתאם למתווה הנשיא"; אתה רוצה, תקבל את מתווה הנשיא, יהיה אפשר לדבר. עד אז – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אנחנו מתחילים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עד אז, מה שהעברתם פה – אתם יודעים את זה – זה חוק שנועד לפתור בעיה אישית, ואני, חבל לי על זה, בגלל שבאמת חלק מהתיקונים יש בהם היגיון. אבל תסתכלו מה אתם עושים: הציבור בישראל רואה את רצף החוקים האלה – ואני צריך להגיד לך משהו, אופיר, כן, אני לא סומך על שיקול דעתו של ראש הממשלה. אני לא יודע אם אתה מתפלא על זה, אבל אם אנחנו דנים בוועדה אחרת, בקומה אחרת, במתנות לבן של ראש הממשלה, אז אני לא סומך על ראש הממשלה, בגלל שאם ראש הממשלה היה באמת ערני לעניין הזה, אז הוא היה אומר: אל תביאו את החוק הזה בשביל הבן שלי – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> מה לעשות – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תביאו את החוק הזה בשביל הבן שלי. הרי מה אתה עושה בחוק ההוא? אתה נותן לבן של ראש הממשלה – לא משנה מי זה ראש הממשלה – השתלחויות, השתלחויות, השתלחויות, ועורכי דין כבר במתנות. אבל אני רוצה להגיד לך יותר מזה: אני חושב שמה שאתם לא מבינים זה שמה שהאנשים ברחובות מבינים זה שאתם לא רק מדרדרים את היהדות אלא גוזלים אותה מאותם אנשים שאולי לא לבושים בדיוק כמוכם. דרך אגב, כבר פגעתם גם בלבוש הזה. זה כבר לא נהיה לבוש מכובד. חיברתם שוחד ומרמה להפרת אמונה. אני אומר עוד פעם: שוחד ומרמה הולך יחד עם הפרת אמונה, אבל לא הולך יחד עם הכיפה ועם הלבוש של כולנו. וזה כואב מאוד. חיברתם שוב פעם יהדות לשחיתות, לאורך הרבה זמן, לכוחניות. עוד מעט גם נדון בטח בחוק החמץ, כאילו מישהו מהיושבים באולם הזה מאמין שכתוצאה מחוק החמץ יהיה השנה בבתי החולים פחות חמץ. הרי כולנו יודעים שיהיה הרבה יותר חמץ. אתם חושבים – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שמפריע לאנשים שמחטטים רק בתיקים שלהם? שנים אתם מחטטים בכיסים שלהם, ולוקחים מהם לדברים שהם לא מאמינים בהם. עכשיו גם זה מתחבר לאותו פוגרום שאתם רוצים להשית על כולנו. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. מי השר? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא צריך – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תעצור לי את השעון. סליחה, השר המכובד אופיר סופר, אני תמיד שמחה לראות אותך פה. כנסת נכבדה, אני ישבתי והקשבתי לכל מילה שאמר חבר הכנסת אופיר כץ. ואללה, לא האמנתי לשום מילה. עוד חוק פרסונלי – זה חוק דרעי 2 לאחר דרעי 1. הבעיה בסרטי המשך היא שהם תמיד יותר גרועים מהסרט המקורי. אז מה אנחנו עושים פה, אדוני? אנחנו בסך הכול עושים חוק פרסונלי לטובת אדם – עכשיו, דיבר אופיר, ואמר מילים מאוד יפות על הייעוץ המשפטי. אמרתי לעצמי: אם לא היה את האירוע הזה של דרעי, לא היינו מתנהלים על החוק הזה. זו האמת. לפחות אפשר לקחת אחריות. אתה יודע, זה כמו חוק המתנות שאצל עמית הלוי. מרוב שהחוק הזה מושחת – מושחת מהיסוד, שבו כל עובד ציבור יוכל לקבל שוחד בשם החוק – אמרה כבר אחת הנציגות מהארגונים החברתיים: אז לפחות תעשו חוק רק של נתניהו, ככה לפחות לא תרעילו את כל המדינה בשוחד שלכם – שזו הסיבה שאנחנו נמצאים פה. אבל אני רוצה להגיד עוד משהו בעניין הזה. באמת, אני רוצה לדעת: האם זה שווה את זה? סופר, אני רוצה שתקשיב לי, בתור השר המכהן, שלא שומע מה קורה במליאה. טוב, לא נורא, אני מחכה שהוא יקשיב לי. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש לו חלוקת קשב – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לו שום חלוקת קשב, הוא אפילו לא שומע אותי, כשהאחרון שם, בדוכן, שומע. כשאני רוצה שאתה תקשיב לי – – – << קריאה >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << קריאה >> למה לזלזל? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא מזלזלת. אני רוצה שתקשיב לי – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא יכול להקשיב ויכול לא להקשיב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כי אני יודעת שיש לך עם מי לדבר. תראה, אני מבזבזת את הזמן רק בשביל זה. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הוא היה בקורס טיס, יש לו חלוקת קשב. << קריאה >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << קריאה >> – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מתנשא עלינו, אה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש השבוע – תקשיב. רגע, אבל תנו לי להגיד מילה. בוסו, תיתן לי עוד דקה, כי אני רק מתעסקת פה בסדר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא. דקה זה הרבה. אל תחליטי לעשות סדר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה שתגיד לי אם זה שווה את זה. האם מה שקורה כאן בכנסת שווה את מה שקורה ברחוב, את הקרע בעם, את זה שהאנשים לא יכולים לעשות את ליל הסדר ביחד? את זה שמשפחות ואחים רבים? תגידו, מה קרה, ירדתם מהפסים? על מה, על מה? אנשים לא רוצים ללכת לטקס העצמאות. שמעתי היום את יו"ר יד לבנים אומר שטקסי יום הזיכרון יהיו בלי פוליטיקאים. מה קרה לכם? כשמגיע שר האוצר לחו"ל – אף אחד לא מדבר איתו, אף אחד לא פוגש אותו. ראש הממשלה הולך ללונדון, שמעתי שמתכננים עליו בכל הקובנט גרדן, בכל המקומות, מלא שלטים נגדו. אילו פדיחות הממשלה הזאת עושה בכל מקום שאליו היא הולכת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> במקום להתעסק בכל הדברים שהוא דיבר עליהם, במשבר הדיור, ביוקר המחיה, באיראן – כל החוקים שאתם מביאים, אחד יותר גרוע מהשני. ואתה גם יודע מה הבעיה? שום חוק טוב לא הבאתם בשנייה ושלישית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, אני מסיימת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נו, אבל לסיים. משפט לסיום. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל חוק שבגללו אנחנו נמצאים פה לילות, הוא חוק יותר גרוע מהשני. שום חוק טוב לא הבאתם. אפילו את חוק נקודת הזיכוי שלנו, של גילי 13–18, דחיתם ל-2024. איך הציבור לא רואה את הפדיחות של הממשלה הזאת? תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, המדינה בוערת, הצבא מתפורר והממשלה שלנו, מה שיש לה לעשות זה להעביר חוקים פרסונליים. עכשיו, יש פה הזדמנות – באמת, אני פה רוצה להחמיא רגע לממשלה – באמת סוף-סוף הגענו למצב שעם ישראל מבין שצריכים לסדר מחדש את האיזונים בין שלוש הרשויות. באמת, שאפו גדול לשר וליושב-ראש הוועדה. אבל זה שאתם מייד מביאים חוקים כמו החוק הזה, חוק-יסוד פרסונלי, זה בדיוק להסביר לנו למה כל כך מסוכן לתת לכם את מה שאתם רוצים. הרי אתם מצד אחד מביאים רפורמה נחוצה ונדרשת – אני בעד רפורמה – אבל אומרים שאי-אפשר יהיה לגעת בחוקי-יסוד, וביד השנייה מביאים חוק-יסוד פרסונלי, שכל מהותו היא לעקוף החלטה של בג"ץ שפוסלת מועמד לשר לכהן כשר. חוק-יסוד פרסונלי. אי-אפשר מצד אחד להגיד: חוק-יסוד, יש לו חסינות מוחלטת, וביד השנייה לעשות חוקי-יסוד כל כך לא ראויים. בזמן שאתם בקואליציה מפרקים פה את הצבא, במקום לעסוק בדברים האלה מתעסקים בחוק נבצרות, מתעסקים בחוק מתנות. אין לכם מה לעשות? זה מה שעכשיו הכי דחוף? להתעסק בחוק שמאפשר תרומות? שהופך תרומות לפוליטיקאים לחוקיות? זה גם חוק פרסונלי, כולם יודעים ממה החוק הזה נובע. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – נגדו – – – סמוך על שולחנו. אין – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עזוב, אתה יודע, אני באמת משתדל. אני באמת משתדל. פעם אחת עשיתי את הטעות הזאת והתייחסתי למשפחה. מאז, באמת, אני מקווה שלא – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> איזו משפחה? אמרתי: החוק מאפשר לאסוף תרומות לנבחר הציבור ולבנו הסמוך על שולחנו – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הבנתי. אז אתה אומר שזה בכלל בהצעת החוק. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> זה החוק – לא אני. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אומר פה לך, אדוני היושב-ראש, לחבריי בקואליציה, לך, אדוני השר: יש לכם הזדמנות רגע לעשות פוס; הכוח המוחלט בידיים שלכם, יש לכם 64 מנדטים. תעצרו רגע, תנו לעם ישראל לנשום רגע, להגיע לחג פסח, חג החירות – ואחרי זה ליום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי צה"ל, יום העצמאות – להגיע מאוחדים כעם אחד. בו' באייר תמשיכו הכול. אפשר לחכות 40 יום. לא קרה שום דבר. תחכו, אני בטוח שב-40 יום האלה נגיע להסדרות, נגיע להבנות, נגיע להסכמות. אפשר וצריך לעשות רפורמה מהותית, וחייבים לעשות אותה בהסכמה, בלי שקורעים את העם הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, רשמנו שזנחת את מגילת העצמאות היום, אבל בהמשך. חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, לא, אני שומר את זה להמשך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בסדר. זה לא הפריע לך לקרוא את זה פעם אחר פעם. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אז מה, מה היה לנו שם? איתמר בן גביר. משילות. באיזה שבוע אנחנו במבצע חומת מגן 2? שבוע שביעי? שבוע שמיני? מאז שהוא עמד על המדרכה והסביר שנכנסים למבצע? פיגועי טרור. לא רואים אותו רץ לזירות, כמו שהייתי רגיל לראות אותו רץ לזירות, כאשר עדיין מפנים את הגופות, וצורח וצועק וזועק. נעלם. משילות? טיפול בפשיעה בחברה הערבית? פי שניים נרצחים בינואר-פברואר – ועכשיו כבר מרץ – מהתקופה אשתקד. זה האיש. הכפיל, מאז שקיבל את האחריות שלו – או יותר נכון בחוסר אחריות, חוסר האחריות של הממשלה, של ראש הממשלה לתת לאדם הזה. חבל שהשר דיכטר לא נמצא פה. איך זה לשבת בקבינט עם בדוקאים? איך זה לשבת בקבינט עם בדוקאים? לקבל החלטות בדיני נפשות כשיושבים שם האנשים – שאני מכיר אותם, גם את התיק שלהם. אבל אתה יושב בשקט כאילו לא קרה דבר. זה מחבר אותי לנאום של – עוד פעם מסיבת עיתונאים – כל שני וחמישי השר בן גביר, שר הבט"ל, עושה מסיבת עיתונאים. אתמול זו הייתה מסיבת עיתונאים על בית המשפט העליון. יש לו תלונות. הוא אומר שהשרים הם כמו עציצים. פה אני מתחבר לשר דיכטר, שהוא שר החקלאות. איך יכול להיות, ובאמת אני הייתי רוצה לדעת – אם הוא היה פה, הייתי שואל אותו כעד מומחה, כי הוא שר החקלאות – האם הוא ראה עציץ מדבר, האם הוא ראה עציץ מצייץ. אז נכון, איתמר בן גביר הוא עציץ. הוא צודק שהוא אומר את זה על עצמו. הוא עציץ בכל מה שקשור לענייני משרדו, אבל הוא עציץ מדבר, הוא עציץ מצייץ והוא עציץ פורח. הוא פורח בכל מה שקשור לחבר אירועים של שנאה ורעות רוח, והוא מגיע למשטרה ועושה את הכול בשביל לפרק את הארגון הזה – שהוא ארגון חשוב לכולנו – וקורא לאנשים שתרמו למדינה "אנרכיסטים", בזמן שהוא השתמט מכל דבר חוץ מלהרביץ מדי פעם בחברון למישהו. אז כן, איתמר בן גביר, אתה עציץ שלא עשה דבר. תעשה רק דבר אחד עד המושב הזה: תעביר את חוק האיזוק האלקטרוני, שאתה עוצר אותו כל הזמן. אתה עוצר את העניין הזה. אתה פשוט לא מתאים לתפקידך, אבל לפחות תעשה את זה, כי באזיקים אתה מבין – לא אלקטרוניים, אבל באזיקים אתה מבין. לא פעם ולא פעמיים הם היו על ידיך, והיום אתה שר הבט"ל – בטלן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר שם. השר מלכיאלי. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יפה. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו כאן באירוע שיש בו סמליות מסוימת. לפעמים, הכנסת מתזמנת את אותם אירועים באותם לוחות זמנים. בדיוק בשעה 19:00, עכשיו, סיעת הליכוד מצביעה על כל מה שנשאר מהמבנה המהולל, המפואר, של שינוי שיטת המשטר במדינת ישראל. כשתוהים חברי הליכוד אם בשביל זה ישבנו בוועדת חוקה ונלחמנו, ומה נשאר לנו כבר, הם לא מבינים דבר מאוד מאוד פשוט: כל המהלך האידיאולוגי הגדול בסוף הייתה לו נקודה מסוימת שחשובה לבן אדם אחד ונקודה אחרת שחשובה לבן אדם אחר. מכל הסיפור של פסקת התגברות ושפיטות או לא שפיטות ופסילת חוקים ועילת הסבירות, מינוי שופטים שמרניים – אגב, הוצעו כל מיני מתווים שהיו מאפשרים את זה – מה נשאר? רק דבר אחד: רוב פוליטי בוועדה למינוי שופטים כדי למנות את נשיא בית המשפט העליון הבא. את מי זה מעניין? את בנימין נתניהו. הפלא ופלא. היו פה הרבה סעיפים אידיאולוגיים שעליהם דנו בכנסת והתווכחו שנים רבות, כמו פסקת ההתגברות ואחרים; מה השאירו מהכול ועל מה נאבקים בשיניים ובציפורניים? רק הסעיף הזה, שחשוב לבנימין נתניהו, ובשעה זאת מצביעה הכנסת. באיזה תזמון מקרים, המסמר השני של הרפורמה זה החוק שאנחנו נמצאים בדיון עליו עכשיו, שצריך לסדר לאריה דרעי מקום סביב שולחן הממשלה. גם כאן, כשנבחר עוד סעיף יחד עם הוועדה למינוי שופטים שאותו החליטו לקדם הכי מהר, באופן מפתיע זאת לא הייתה פסקת התגברות, אלא מה? חוסר יכולת לפסול חוקי-יסוד, כדי במקביל להעביר חוק-יסוד בשביל אריה דרעי. הדבר היחיד שקרה הוא שבסופו של דבר כשראה אריה דרעי את העוצמה של ההתנגדות העממית שיש פה, הוא קיבל החלטה, חכמה מבחינתו, שאם אנחנו הולכים פה והממשלה לוקחת אותנו למשבר רשויות שלא היה כדוגמתו – עדיף לו שזה לא יהיה עליו, לא על החוק שלו ולא על החוקים שבאו לשרת את החוק שלו. לכן חוק דרעי יאושר, כפי שתראו, בקריאה ראשונה, אבל אני מוכן להמר שהוא לא יאושר בשבוע הבא בקריאה השנייה והשלישית, ולא בגלל שאין זמן אלא בגלל שאריה דרעי מעדיף שההתנגשות תהיה על הסעיף שחשוב לבנימין נתניהו ולא על הסעיף שחשוב לו. על זה הממשלה תלך מכות עם בית המשפט העליון. אנחנו רואים כאן שבסוף מהוויכוח האידיאולוגי, שהוא חריף – ואני דווקא שייך לאלה שחושבים שכן צריך רפורמה במערכת המשפט, אבל לא כזאת הזויה כמו שמציעה הממשלה, אבל זה כבר מזמן לא ויכוח אידיאולוגי – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בזה אני מסיים, אדוני היושב-ראש. – – אלא זה ויכוח ומאבק על הצרכים האישיים של שני אנשים: לאחד קוראים בנימין נתניהו ולשני קוראים אריה דרעי. ובאופן סמלי סיעת הליכוד ומליאת הכנסת עוסקות בנושאים האלה עכשיו בו זמנית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. ברוך הבא, השר. השר וסלאוף, ברוך הבא בחזרה לארצנו. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האזנתי אתמול לנאום של נתניהו בפתח ישיבת הממשלה, ושוב, כרגיל, נתניהו, האשמת את כולם במצב. הנחית את הרמטכ"ל לעשות סדר בצה"ל, הנחית את המפכ"ל לעשות סדר בהפגנות, הנחית את ראשי השב"כ והמוסד. דרשת מהם לנקוט עמדה תקיפה יותר, אבל רק דבר אחד לא עשית: לא שאלת איפה האחריות שלך. לא שאלת את עצמך איך הגענו למצב הזה, ואיך קרה שבמשמרת שלך מאות אלפי אנשים יוצאים לרחובות ואומרים לך: עד כאן, לא ניתן לחבורה קיצונית ומשיחית לחרב לנו את המדינה. לא ניתן לך, בגלל הבעיות הפרטיות שלך, לחרב את המדינה. ואתה בשלך – מחרב אותה יום-יום, בחוקים המושחתים שאתה מעביר; ברצון הבלתי-נשלט שלך לקבל כספים למימון הבתים שלך; ברצון הבלתי-נשלט שלך שהציבור ישלם על ההגנה המשפטית על השטויות שהבן שלך אומר. זה כל כך שקוף, וזה הרי כל כך ברור, שכל המילים היפות שאתה מתהדר בהן לא מכסות על זה שאתה, בנימין נתניהו, אתה ראש הממשלה שתביא אותנו לחורבן הבית השלישי; אתה זה שגורם למאות אלפים לצאת לרחובות; אתה זה שגורם למאות רבות להודיע שלא ישרתו את המלך, כי הם משרתים רק את הממלכה; אתה זה שמינית פירומן מורשע להיות השר לביטחון הפנים; אתה זה שמינית שר אוצר שעושה כלכלה בעזרת השם; אתה זה ששמת את שמחה רוטמן – מפאת כבודם של חברי הכנסת לא אנסה להגדיר אותו – להיות ראש ועדת החוקה, כאשר אתה יודע היטב את תפיסת עולמו; אתה זה שהפכת את דעותיך ב-180 מעלות, משומר בית המשפט למחרב בית המשפט. אתה, בנימין נתניהו, רק אתה. אם לא תעצור כאן ועכשיו, אפשר להוריד את השלטר על מה שכונה פעם מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. אתה תישאר פה לבד עם החרדים ועם המשיחיים המטורפים, ושיהיה לכם בהצלחה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, כנסת נכבדה, כבוד היושב-ראש, בא לי לשיר. אתה מכיר את השיר: "מתנות קטנות, מישהו שלח לי מתנות קטנות"? כבוד ראש הממשלה ביבי נתניהו, תקשיב, איזה אושר. שלושה חודשים אתה מקבל ים של מתנות. אתה קולט את זה? זה בכלל לא 21 באוקטובר, יום ההולדת שלך. אתה מקבל מתנה ועוד מתנה. וואו, איך אני מתרגשת. שלושה חודשים. לא, אנחנו חייבים לפתוח את זה ביחד. ביבי, אנחנו חייבים, כי אני לא ישנה. אני כל כך סקרנית לדעת מה אתה מקבל. אז בוא, בוא נשתף את החבר'ה. וואו, קיבלת חוק מתנות. אתה קולט? אתה קולט שהחזירו לך את הבונוסים מהצוללות? מי אמר שאתה תוותר עליהם? וואו, איזה גדול זה, ביבי. ומה עוד קיבלנו? בוא נראה באריזה השנייה: חוק הנבצרות. שמע, אגדה. מה היא חושבת לה, היועצת המשפטית הזאת? אמרתי לך שבסוף יהיה לך חוק משלך ואף אחד לא יתערב לך? וואו, בוא נראה. וואו, אתה קולט? המתנה השלישית: קיבלת גיפט קארד – 80,000 שקלים לקנות בגדים. וואו, אני בהלם. באילו רשתות? זה פתוח לכל הרשתות, ביבי? וואו, תקשיב. איזה מתנות שוות. וואו, אני רואה עוד אריזה – ומה יש באריזה האחרונה? אה, ברור. שני הבתים שלך. יהיו לך יותר עוזרות. וואו, תקשיב, ביבי, מה זה סידרו אותך. אני חושבת שיש לך את שלושת החודשים הכי הכי מאושרים. אז מה יהיה עד 21 באוקטובר? אני לא יודעת איך תישא כל כך הרבה מתנות שאתה מקבל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, אם זאת ציניות או לא, אני יכולה לומר לך דבר אחד: זאת הכנסת הראשונה שלי, ואני מתביישת. אני מתביישת שדווקא בכנסת הזאת נפל בחלקי להיות חלק מחברי הכנסת שצריכים להילחם בשחיתות. איבדו את הערכים. איך אנחנו נסתכל על הדורות הבאים? מה נספר להם? שמותר לגנוב? שמותר לקבל שחיתות ומותר כל דבר? יממנו מהכספים? למה אנחנו לא מטפלים בדברים העיקריים שלשמם הגעתי? בנוער בסיכון שיש לנו, ביוקר המחיה, בהורים ומשפחות שמתקשים. מה קורה לכם? מה קורה לכם? אנחנו חייבים להציל את המדינה הזאת. אלפים יוצאים בכל מוצאי שבת עם דגלי מדינת ישראל. אני עומדת בצד, ואני כל כך גאה בהם – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משפט לסיכום. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כי לשם אני שייכת. אז אדוני ראש הממשלה, "ושונא מתנֹת יחיה". תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. אני רוצה ראשית לפתוח ולמסור את תנחומיי הכנים למשפחתו של אור, זיכרונו לברכה, שנרצח בפיגוע בדיזנגוף. יהיה זכרו ברוך. זה רגע מאוד מאוד כואב. לענייננו. לפני כעשור עמד נתניהו על בימת האו"ם ונשא את הנאום המפורסם שלו; נשא את נאום הפצצה האיראנית, שבו הוא התריע מפני המרוץ של איראן לפצצה גרעינית, שתהווה איום קיומי על מדינת ישראל. היום אנחנו ניצבים בפני איום קיומי אחר: איום מבית. איראן קרובה מתמיד לפצצה הגרעינית, אבל את נתניהו זה כבר לא מעניין. במקום לעסוק כרגע כל-כולו בגיוס תמיכת העולם כדי לעצור את איראן, הוא עסוק בפירוק המדינה, הדמוקרטיה, הכלכלה והמוסדות. אני לא צריך מומחים ולא צריך שום מידע מודיעיני מסווג כדי להבין את גודל האסון שלפנינו. שמענו כבר חודשיים וחצי את מיטב המשפטנים, בכירי הכלכלנים, ראשי זרועות הביטחון וכמובן מאות אלפי אזרחים שיוצאים בכל שבוע להפגין במטרה לעצור את האיום הקיומי הזה. אנחנו נמצאים בשעה רגישה מאוד. אם הפצצה הגרעינית הזו על הדמוקרטיה הישראלית תעבור, מדינת ישראל תחדל להיות מדינה דמוקרטית, והנשורת הגרעינית תחסל את הכלכלה, את הביטחון, את יחסי החוץ וכמובן גם את החברה. אל תטעו, אנחנו נמצאים ימים ספורים מאסון; ימים ספורים מנקודת אל חזור. אתם יכולים לראות פה, בתרשים שלנו – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא. אסור להציג. לא מציגים. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני כבר מסיים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת רול. אני מבקש לקחת לו את זה. נא לסיים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תגיד לנו כמה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לרדת מהדוכן, בבקשה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו נמצאים – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לרדת מהדוכן, בבקשה. נא לרדת מהדוכן. תודה רבה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו נמצאים בפני – – – שנייה ושלישית. זה הקו האדום. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לרדת מהדוכן, תודה רבה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> מרגע שתחצו את הקו הזה, מדינת ישראל לא תהיה דמוקרטית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים את הנאום. תודה רבה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לנו רק עוד כמה ימים לעצור את ההפיכה המשטרית הזאת – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים את הנאום ולרדת מהדוכן. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ולהציל את הנס, את המפעל הציוני שנקרא מדינת ישראל. תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – פיצוץ גשרים? מה? תגידו לנו מה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני היושב-ראש, הסכת ושמע: אני מאמין ש"מערכת משפט חזקה ועצמאית היא זו המאפשרת את קיומם של כל המוסדות האחרים בדמוקרטיה" – אורנה, תקשיבי: "אני מבקש שתראו לי רודנות אחת, חברה לא דמוקרטית אחת, שבה קיימת מערכת משפט חזקה ועצמאית. אין דבר כזה. בכל מקום שבו אין מערכת משפט חזקה ועצמאית, הזכויות אינן יכולות להיות מוגנות. למעשה, ההבדל בין המדינות שבהן יש זכויות על הנייר לבין מדינות שבהן יש זכויות בפועל" – בוסו, אדוני היושב-ראש – ההבדל הזה "הוא מערכת משפט חזקה ועצמאית – – – רק בחודשים האחרונים גנזתי כל חוק שאיים לפגוע בעצמאות המערכת: מהניסיון לקיים שימועים לשופטים בכנסת, דרך הגבלת עתירות לבית המשפט, ועד לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. אני אמשיך לפעול כך, ובכל פעם שיגיע לשולחני דבר שעלול לפגוע בעצמאות בתי המשפט בישראל – אנחנו נוריד אותו". מי אמר את זה? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> נתניהו. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. מתי? פברואר 2012, בטקס החלפת נשיאים בבית המשפט. זה מדהים. זה לא היה לפני 100 שנה, זה היה לפני עשור. ראש ממשלה ברור, שדופק על השולחן ומגן על בתי המשפט. ואני רק שואל שאלה פשוטה: מהן הסיבות שמובילות את האיש הזה היום לפרק את בתי המשפט? מה קורה לשרים בממשלת ישראל? מה קורה ומה מביא אותנו למציאות שבה שר האוצר עומד בפריז, נושא נאום כשלידו מתנופף דגל שבו ירדן היא חלק ממדינת ישראל? מה קורה? האם אנחנו הפכנו להיות שורפי האסמים? האם חוסר האחריות הוא מה שמנחה את הממשלה הזאת? היעלה על הדעת שמישהו עומד באירופה ומתגרה? לא די לנו באויבים, אנחנו צריכים גם להפוך את החברים, את הידידים שלנו, לכאלה שמבקרים אותנו? מה קורה, מה הטירוף הזה שאוחז בכם? מה הטרוף הזה? אתם רוצים להיות ימין מלא על מלא? תהיו. תהיו נגד החמאס, תהיו נגד הג'יהאד, תהיו נגד החיזבאללה. אבל אתם נגד האחים שלכם הטייסים, אתם נגד האחים שלכם אנשי המילואים, אתם נגד האחים שלכם המוחים? ואם לא די בכך, עכשיו אתם גם נוסעים לאירופה לתקוע אצבע בעין לכל המנהיגים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני פונה אליך, ראש הממשלה: תרגיע, פשוט תרגיע. המדינה הזאת יותר חשובה לכולנו, מכל דבר אחר, בטח מהפוליטיקה בגרוש שאתה מנהל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אורחים יקרים הנמצאים ביציע, אני חייבת לשתף אותך, אדוני היושב-ראש, ואת חברי הכנסת, בסוגיה שעולה פעם אחר פעם מכמה כיוונים, וגם בתוך הבית הזה. באים אליי חברי כנסת ושרים מהקואליציה ומדברים איתי על הפגנות, על מיעוטים, על יוצאי אתיופיה ועל מה שביניהם – המשטרה וההתנהלות שלה מול מפגינים, לאור העובדה שאנחנו כולנו ערים לוויכוח המאוד-מאוד גדול: כן רימוני הלם, לא רימוני הלם, מכת"זיות, לא מכת"זיות. באים ואומרים לי: תראי, תראי, תראי איך הם מתנהגים עם המפגינים עכשיו. באיזה רכות, בכפפות של משי. אני רוצה להעלות פה שאלה, וגם קצת לקרוע את מסכת הצביעות. כשיוצאי אתיופיה, כשיצאנו להפגנות ב-2015 וב-2019, מי היה בשלטון? אותם אנשים שהיום באים אליי ואומרים לי: תראי, תראי. הקול שלהם משום מה היה דומם. אף אחד לא שמע אותם מזדעקים כשאני ב-2015, בת 33, חברת כנסת לשעבר, עומדת שם, משחררת אותם לבד; עומדת חוצץ בין השוטרים לבין המפגינים. ב-2019, כשהימין קורא לנו: איבדתם אותנו, חבורת פורעים, אלימים – ומחממים את המשטרה על יוצאי אתיופיה – איזו צביעות, איזו צביעות. אתם חושבים שהזיכרון של יוצאי אתיופיה קצר, שאנחנו לא זוכרים מי היה בשלטון בשתי ההפגנות, מי היה פה בשלטון בעשור וחצי האחרונים? הימין. אותו ימין שמשתדל להזכיר לנו שהם כביכול העלו אותנו לארץ. אז אני אומר: הצביעות הזאת לא מקובלת. אם יוצאי אתיופיה לא יוצאים מהבית למחאה, זה בגלל כאב עמוק, עמוק – ובדידות עמוקה – על חוסר תיקון, שהיה צריך להתרחש פה מכל הצדדים של המפה ובאמת מתוך החברה הישראלית, גם של אלה שמוחים. אני רוצה להזכיר. אני הולכת למחאות בכל מוצאי שבת, ואני אומרת להם: דרישה לשוויון היא חלק מהדמוקרטיה. אני אגיד לך את האמת: זה כל כך מצער אותי שפוליטיקאים ציניקנים מנסים לנצל ולנגח ולרקוד על הדם של למעלה מ-300 צעירים שנפתחו להם תיקים. כשהמטירו עליהם רימון הלם, אף אחד פה לא זעק את הזעקה הזאת. לכן, שאף אחד ואף אחת מהקואליציה לא יבוא ויספר לי איזו צביעות יש, כי הצביעות הגדולה ביותר זה מי שהחזיק במושכות ומי שהיה בשלטון ולא דאג לראות את הצעירים והצעירות בני ובנות הקהילה שלי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואם יש מישהו שייפגע מכך בזה שאנחנו נפגע בבית המשפט, בזה שנרמוס את הדמוקרטיה, בזה שלא נוכל להביא את עילת הסבירות – זה קודם כול האנשים, אדוני היושב-ראש, שסובלים מאי-שוויון. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גדי איזנקוט. בבקשה. << דובר >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו עוסקים בחודשיים האחרונים – חודשיים וחצי – בחוקים פרסונליים, במקביל למציאות שהולכת ומידרדרת בחברה הישראלית. ראש הממשלה אמר בפתח הישיבה אתמול שהוא מצפה מהמפכ"ל לאכוף חוק, למנוע אלימות, ומהרמטכ"ל – להיאבק בסרבנות; ועוד הטפות מוסר לראשי המערכות הביטחוניות, דברים שלא שמענו הרבה מאוד שנים. אני, לפחות, לא שמעתי הרבה מאוד שנים. לצה"ל יש ייעוד חד וברור: להגן על המדינה, להבטיח את קיום המדינה ולנצח במלחמה. הייעוד הזה עומד בפני אתגר גדול מאוד. המרכיב החשוב ביותר ביכולת של צה"ל לממש את הייעוד שלו הוא אמון הציבור הישראלי בצה"ל בימי שגרה, ובוודאי בימי מלחמה. זה הגוף שאמור להבטיח את קיום המדינה. בחודשיים וחצי האחרונים אנחנו רואים שנפרמה הסולידריות הישראלית – אולי המרכיב החשוב ביותר ביכולת שלנו להתמודד עם האתגרים הענקיים. נאמר פה בלא מעט הזדמנויות בשבועות האחרונים שאנחנו נמצאים במציאות הביטחונית החמורה ביותר ב-50 השנים האחרונות; התפתחויות חמורות מאוד, שראש הממשלה ושר הביטחון מכירים אותן, גם מול האיום האיראני, גם מול האיום הלבנוני. ראינו בשבוע שעבר את הפיגוע החמור ביותר מאז 2006, שהסתיים ללא תגובה ישראלית, רואים את האירועים החמורים ברצועת עזה, שמסתיימים ללא תגובה ישראלית, ופגיעה חמורה מאוד בהרתעה הישראלית. בהמשך אני מבין שאמורים להביא לפה חוק עוקף גיוס. אני אומר, ולא בפעם הראשונה, שאם יעבור חוק כזה, זו תהיה טרגדיה לחברה הישראלית; זו תהיה פגיעה אנושה בצה"ל כצבא העם, וזו תהיה שגיאה אחת יותר מדי. אני מציע להימנע מהטעות הזאת, ולחשוב לעומק מה תהיה המשמעות שלה. ובכל זאת, אני רוצה לומר כמה מילים – ואני מדלג מפאת קוצר הזמן. מה שדרוש היום זה לעצור את פרימת הסולידריות הישראלית; לחזק את החוסן החברתי; להתמקד מול האתגרים הביטחוניים – חיזבאללה, פלסטינים, איראן; לעצור את ההידרדרות הכלכלית ולחזק את אמון השלטון במערכות, ובעיקר בצה"ל ובמשטרת ישראל. כל מה שאמרתי בעיניי הרבה יותר חשוב מהרפורמה המשפטית. ולכן, זה כמעט הדקה ה-90 להתעשתות ולמיקוד בדבר הנכון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרן מרים השכל. בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> שלום, ערב טוב לכולם. חברי הכנסת, הינה מגיע אחד החוקים הראשונים באותה הפיכה משטרית. בג"ץ אומר לא. הכנסת אומרת כן. בג"ץ מגיע עוד פעם, על החוק החדש, ואומר לא. והינה, הכנסת באה עוד פעם ואומרת כן. על מה? על מה? על איזה נושאים ביטחוניים? על מה שיגן על המדינה שלנו? לא. על הנושאים הכלכליים? הגנת חירויות הפרט? על מה? על קומבינה על גבי קומבינה על גבי קומבינה. זה הסיפור של הרפורמה המשפטית. חברים, תתעוררו. איך אנחנו ממנים מה שאנחנו רוצים, ולא משנה מה הגבולות, ולא משנה מה יגידו לנו; לא משנה אם זה מוסרי, אם זה נכון, אם בחרו או לא בחרו, מה הבטיחו, מה לא הבטיחו – אנחנו נדאג לעשות את זה. זה כל הסיפור. תקשיבו, הרי בבג"ץ ההתנגשות היא לא על נושאים ביטחוניים. הינה, עכשיו עבר חוק – שלילת אזרחות ממחבלים ברוב של מעל 90 חברי כנסת. אם בג"ץ יפסול, תחזירו פסקת התגברות גם של 80. 90 חברי כנסת יצביעו איתכם. אבל על מה הם לא יצביעו איתכם? על נושאי דת ומדינה, נכון? וזה הסיפור האמיתי. זה הסיפור, איך אנחנו מכופפים 61 אצבעות כדי לצמצם את מרחב הפרט. ואיך להכניס עוד קומבינות על גבי קומבינות ועוד עסקנות; עסקנות שבסוף משאירה ציבור חרדי בקו עוני, במעגל עוני, בלי לתת לו את הכלים לבוא ולהיות עצמאי, גאה במה שהוא עושה, כמו בכל מקום בעולם. כמו דורות על גבי דורות. והינה מגיע בחוק ההסדרים חוק הקומבינה החדש. מה החליטו? הקומבינה העסקנית של לתת פטור מארנונה לחרדים יצרה כשל ענק בערים חרדיות: אפס תשתיות; אפס שירות לאזרח. הם סובלים, זה נכון, זה בבני ברק, במודיעין עילית. אז מה עכשיו הקומבינה בחוק ההסדרים? הם הולכים לקחת את הארנונה של ראשון לציון, של תושבי ראשון לציון, ולהעביר אותה לבני ברק. לקחת את הארנונה של רמת השרון ולהעביר אותה לאום אל-פחם. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> במסגרת החסינות שלך מותר לך לדבר שטויות, אבל זה לא נכון. אין דבר כזה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בואו, תראו לציבור מה אתם באמת עושים. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> את נפלת בזה. נפלת בזה. זה לא נכון. אין דבר כזה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> קומבינות על גבי קומבינות לטובת עסקנות. עסקנות. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> אין דבר כזה – – – זה לא נכון. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> החוק להלאמת הארנונה – על מה ראשי רשויות שובתים מחר? << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> עבדו עלייך. מה את צועקת? תקראי – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> על מה הם שובתים מחר? על מה ביבס שובת מחר, אם לא בכלל בגלל הארנונה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. תודה רבה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> סליחה, אבל הוא הפריע לי, לא הספקתי להציג את זה. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> רציתי לעזור לך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא. את הצגת את זה כבר. הוא אמר משפט. יש לך עוד עשר שניות. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, זה לא משפט, עשר שניות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חברים יקרים, מחר ראשי הרשויות הולכים לשבות. על מה הם הולכים לשבות? על הכסף שלכם, של התושבים בראשון לציון, של התושבים בחולון ושל התושבים ברעננה, שמשלמים ממיטב כספם כדי שאתם בעוד קומבינה תעבירו את זה לאום-אל-פחם, לבני ברק או למודיעין עילית, איפה שלא גובים את הארנונה ואיפה שאתם נתתם את הפטורים ואת ההנחות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. שתי הערות אומר: קודם כול, כשמתחילים לנאום, נהוג לומר "אדוני היושב-ראש". דילגת על זה. דבר שני, תודה לך על הדאגה לציבור החרדי, באמת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עומדת מולכם היום כחברת כנסת, כאזרחית, כאישה מודאגת, וזועקת. תעצרו הכול. דם של נשים הוא לא הפקר. לפני שלושה ימים אירע רצח מזעזע של אישה נוספת: דריה לייטל, זיכרונה לברכה, אישה צעירה בת 31, אימא לשלוש בנות צעירות, שישנו בחדר הסמוך כאשר הרוצח המתועב חבט באימא בעוצמה בפטיש וחנק אותה כל כך חזק עד שאיבדה רוח חיים. בזמן שהממשלה הרעה הזאת מתמהמהת ומעכבת את חקיקת חוק האיזוק האלקטרוני, שצריך לומר שעבר קריאה ראשונה בהסכמה רחבה בכנסת הקודמת, אירע הרצח האיום. חברים, אלימות נגד נשים היא לא עניין של קואליציה ולא עניין של אופוזיציה, זה לא עניין של ימין ושמאל. על כולנו להתגייס לנושא ללא יוצא מן הכלל. מדובר ברכיב טכנולוגי ישראלי, שלמרבה האירוניה נמצא בשימוש רחב במדינות רבות בעולם, ורק אצלנו יש זמן. שש נשים נרצחו מתחילת השנה. שש נשים. בממוצע, כל 15 יום – רצח של אישה. ואני שואלת: השר לביטחון לאומי, איפה אתה? איפה הוא? איך יכול להיות שאתה בולם חוק שעשוי למנוע את הרצח הבא בטענה הזויה שישנן תלונות שווא, בשעה שנשים ממשיכות להירצח? אנחנו חיים בתקופה אפלה וחשוכה, תקופה שבה הנושא האחרון שמעניין את הממשלה הזאת הוא לטפל בחקיקה שנוגעת לנשים. במחאה שמתחוללת בימים אלו ברחוב הישראלי הולך ומתעצם מיצג "סיפורה של שפחה", הנועד למחות על הדרת נשים ממוקדי קבלת ההחלטות וממעמדות ועמדות השפעה ומאגד חשש כן ואמיתי למעמדן וזכויותיהן של נשים. מתוך 120 חברי כנסת – 30 חברות כנסת בלבד, ובקואליציה החשוכה – תשע נשים; מתוך 33 משרדי ממשלה, רק מינוי אחד של מנכ"לית אישה. זה מה שקורה כשנתניהו מקים קואליציה עם מפלגות שהדרת נשים היא בכלל חלק בלתי נפרד מהתקנון שלהן. נכשלתם כישלון מוחץ. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אי-חקיקת החוק היא אות קלון שלכם. אם לא תתעוררו מהר ועוד הלילה ותחוקקו את חוק האיזוק האלקטרוני, האחריות על הרצח הבא היא שלכם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד יו"ר הכנסת, ההפיכה הזו הולכת לפגוע בנו, הנשים, קודם כול. הם מצקצקים נגד המחאה שלנו, ואנחנו יודעות שזה על החיים שלנו. אני רוצה לומר מפה תודה לכל אותן נשים ונערות, לבונות האלטרנטיבה, שקוראות לספור אותנו, לראות אותנו, להיזהר מלחשוב על לפגוע בנו. אנחנו רוב באוכלוסייה אבל מיעוט סוציולוגי ומיעוט בממשלה הרעה הזו. הזכויות שלנו תמיד עומדות בסימן שאלה. על תיקון קשה בכלל לדבר מול מי שרואים בנו נחותות מולם, אבל אנחנו ערות ומודעות ונלחמות, והכי חשוב – בסולידריות וביחד. ואת הכוח הזה שלנו אי-אפשר לעצור. הם לא ידירו אותנו, לא ימדרו אותנו, לא יפגעו בנו ולא יעבירו אותנו לספסל האחורי של האוטובוס. אז אמרתי לבן הזוג שלי אבי שיושיב את רונה אסתר ואראל ציון שלי לזמן סיפור פמיניסטי במיוחד. ובגלל שאני כבר בקושי מגיעה לשעת סיפור לילדים שלי, אז הפעם הסיפור יהיה פה, במליאה. אני מקדישה לרונה אסתר שלי, שממש עכשיו יושבת מול ערוץ הכנסת בבית, את הספר על הפעילה החברתית והמנהיגה רוזה פארקס מסדרת הילדים "קטנות גדולות". רונה שלי, אימא אוהבת אותך ונלחמת בשבילך ובשביל כל ילדה במדינה; יחד איתי נשים מדהימות שעושות היסטוריה. את מדהימה, רונה שלי, חכמה, טובת לב, נדיבה ורגישה. את יכולה להיות כל מה שרק תרצי, ותדעי שאימא ואבא תמיד יגנו עלייך, גם כשהממשלה לא. רונוש, אני מבטיחה להמשיך בלילה גם את הסיפור אחרי שאני אקרא כאן. אני רועדת. מדי בוקר ראתה רוזה איך האוטובוס הצהוב שמסיע ילדים לבית הספר חולף על פניה בלי לעצור לה. היא נאלצה ללכת ברגל דרך ארוכה לבית ספר שכולו רק חדר אחד ובו תלמידים שחורים בלבד – אני מדלגת קצת. יום אחד, כשנסעה מהעיר בחזרה הביתה, נהג האוטובוס הורה לרוזה לקום כדי שאדם לבן יוכל להתיישב במקומה. אבל לרוזה נמאס לציית לחוקים, שהיה ברור לה שהם פסולים. מספיק ודי, חשבה בליבה, ובקול רם אמרה: לא. השמועה על מה שקרה לרוזה התפשטה והגיעה לתושבים השחורים בכל רחבי העיר. הם חשבו: מספיק ודי. רוזה עודדה אותם להפסיק לנסוע באוטובוסים עד שהחוקים ישתנו. לכן כולם הלכו ברגל לבית הספר, לעבודה, לקניות, בכל מזג אוויר. רוזה נדדה בכל רחבי ארצות הברית מקצה לקצה כדי לשכנע אנשים נוספים להצטרף למאבק. לבסוף, כעבור שנה, החליט בית המשפט העליון בארצות הברית שהאפליה באוטובוסים בין אנשים שחורים ללבנים פסולה. החוקים עמדו להשתנות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> רונה'לה שלי, אני אקרא לך את כל הסיפור, שאת מאוד אוהבת, ואני אומרת לך ולכל ילדה ונערה: אנחנו ביחד, בסולידריות. לא ניתן שידירו אותנו, לא ניתן שיפלו אותנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> נשים זה הכוח הכי גדול והכי חשוב. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לאימא נעמה על שעת סיפור. את רואה, אפשר לנצל גם כן – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ולרונה אסתר שלי, כפרונית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ולרונה אסתר. אפשר לנצל גם את הבמה לשעת הורות. ואגב, ריתקת גם כן כמה חברות כנסת, לא רק את הבת שלך. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כי כולנו חוות את מה שאנחנו – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, סיפור בהמשכים אולי? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר הכפול, חבריי חברי הכנסת, אני ממשיכה עם הורדת המסכות מהשרים של הליכוד, ועכשיו הגיע התור של יואב גלנט. דיכטר כבר היה, על אדלשטיין כבר דיברנו, ההמשך יבוא. עכשיו נדבר על גלנט. מה חשב השר גלנט על גיוס החרדים לצה"ל? "חובתה של האוכלוסייה החרדית היא להביא למספר גדול יותר של מתגייסים". לחיילי גדוד נצח יהודה הוא אמר: עליכם להסביר לקרובים שלכם ולאחים הצעירים שהדרך הזו שבה אתם בחרתם היא הדרך הנכונה, וזו גם הדרך שתורמת לחברה ולקהילה. יואב, מה השתנה? עוד מעט יהיה פה חוק-יסוד: לימוד תורה. איך אתה חי עם זה? וגם פסקת ההתגברות. על אנשים מושחתים במערכת הציבורית הוא אמר: אני חושב שאין מקום לאנשים מושחתים במערכת ציבורית במדינת ישראל. יואב, מה השתנה? אנחנו עכשיו פה בדיון על חוק דרעי 2, את 1 כבר סיימנו, עברנו. איך אתה מסתדר עם זה? איך אתה חי עם זה? על הרפורמה במערכת משפט הוא אמר: כל תיקון צריך לעשות בדו-שיח, באופן תרבותי, באופן ראוי, ובוודאי שלא יוכל לבוא מתוך המחשבה שכל העניין הזה נועד באיזשהו ניסיון פוליטי לסייע לגורם א' או לגורם ב'. יואב, מה השתנה? אנחנו פה במחטף שלטוני. אתה לא יכול לא לראות את זה ולא לשמוע את זה ולחיות בבונקר, למרות שאתה שר הביטחון. שר הביטחון יואב גלנט, אני שואלת: מה נשתנה? מה השתנה או בך או בתפקיד או באישיות? יש רגעים בחיים שצריך להחליט, הגענו למאני טיים, יואב. או שאתה תישאר גבר עם ערכים או שאתה נשאר סמרטוט רצפה של ביבים. הבחירה בידך. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום התקיים דיון בוועדת הפנים, שבו משרד השיכון הציג את התוכניות שלו למצוקת הדיור בארץ. בוועדה הופיע גם מנכ"ל רמ"י, וכששאלתי אותו בצורה ישירה: האם התפקיד של רמ"י, בנוסף לבינוי והשיכון של המשרד, הוא גם להרוס בנגב? הוא אמר בעזות מצח: כן, תפקידנו ברמ"י להרוס. והוא אמר גם שהם שכללו את השיטות למעקב אחר הבנייה, שלהגדרתם, איך שהם מגדירים אותה, היא בנייה בלתי חוקית, ושבכל בנייה כזאת הם יגיעו ויהרסו. אני רוצה לשאול אם בזמן שחושבים על מצוקת הדיור ויש את הכפרים הלא-מוכרים בנגב, כאשר לאנשים אין שום אפשרות לפנות לכל גוף תכנוני ולקבל אישור, הפתרון הוא לא בהריסות, הפתרון לא בדחפורים – הפתרון הוא להכיר בכפרים ולאפשר לאנשים להוציא היתרים ולתכנן את הבתים שלהם, כי במציאות שקיימת היום אין להם את האפשרות הזאת. כבוד היושב-ראש, היום הוא יום חורפי ויום גשום, ושוב בנגב היה יום שחור. ביום גשום כזה וקר מגיעים הדחפורים לכפר הלא-מוכר תל ערד, למשפחת אלעמור, ומאלצים את האנשים להרוס את הבתים שלהם, ביום כזה. על פחות מזה יש אנשים שהגיעו להאג. מה שקרה היום בנגב, גם בתל ערד וגם בוואדי אל-נעם, שבאים והורסים לאנשים, זה פשע של ממשלה כלפי אזרחים. הפשע הזה בנגב צריך להיפסק. צריך להכיר בכפרים הלא-מוכרים בנגב, צריך לאפשר לאנשים לתכנן את החיים שלהם, ולא לדבר איתם בשפה של הריסות. השפה הזאת צריכה להיפסק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוסף עטאונה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, כולכם שמעתם את ההצהרות של בצלאל סמוטריץ', זה שהיה עצור עם חליפה חומה בגלל 700 או 800 ליטר דלק בג'ריקנים. הוא אמר שאין עם פלסטיני, לא היה לו מלך, ושכדאי שהבית הלבן ישמע ויבין. א. תודה לאל שסמוטריץ' לא שלח מסר לבית הלבן באנגלית, כי הם לא היו מבינים את האנגלית שלו; ב. גם בלגיה פעם לא הייתה מדינה ולא היה לה מלך. הולנד, לא היה לה מלך לפני שנהייתה מדינה. גם נורבגיה. גם בארצות הברית, לפני שקמה, לא היה נשיא. אבל לפלסטינים הייתה היסטוריה שחוזרת אחורה אלפי שנים, לכנענים. יש לה תרבות, יש לה שירה, יש לה משוררים, יש לה משורר לאומי, מחמוד דרוויש, יש לה תרבות, יש לה אוכל, יש לה מטבח פלסטיני. מי, יא סמוטריץ', אין לו מטבח וגונב את האוכל מהערבים הפלסטינים? מי גנב לנו את הפלאפל והזעתר והחומוס? מי המומצא שאין לו מטבח? מי לא יודע מה השמות של הצמחים בהרים של כל עיר וכפר ערבי? אגב, סמוטריץ', זה מילה באוקראינית, נדמה לי שזה שם של יישוב או נהר באוקראינה. יש מקום בפולין, מקום באוקראינה. אבל אנחנו מפה. (חוזר על הדברים בערבית.) ולכן אולי צריך להזכיר לו את מה שהוא אוהב לשכוח. אבל הדבר החמור יותר, חמור – הרבה דברים חמורים הוא עושה לאחרונה – זה שהוא נשא נאום על דוכן שיש בו מפה של פלסטין ושל ירדן. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: גם של ירדן. תראה את החצוף הגזעני.) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (של ירדן, סמוטריץ'. סמוטריץ' האוקראיני שם את מפת פלסטין וירדן. היה רוצה, פלסטין וירדן.) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ( << דובר_המשך >>לכן אני אומר, הפשיזם היה בכל מקום. הפשיזם חולף והעמים נשארים – נשארים בירושלים, נשארים בחיפה, נשארים בעזה, נשארים בעמאן, השכנה האהובה. הפשיזם והפשיסטים עוברים, ובעלי האדמה יישארו. אנחנו בעלי האדמה.) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. לאחר מכן – חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לפתוח בתנחומים למשפחתו ולזוגתו של אור אשכר, זכרו לברכה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יהי זכרו ברוך. השם ייקום דמו. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אם זה עוד לא ברור למישהו, אנחנו כבר עמוק בתוך ההפיכה שמוביל המוסוביבי. ראש השב"כ ומפכ"ל המשטרה כבר מקבלים הוראות מביבי לטפל במתנגדים פוליטיים. היום התבשרנו שהממשלה הולכת למנות כבר עכשיו שני שופטי עליון מטעם, ושמוסוביבי רוצה לדחות את הבחירות הבאות לעוד חמש שנים, לא פחות. הם רוצים לבטל את הבחירות הדמוקרטיות במדינת ישראל. הרשימה של החוקים הפסיכיים שהביביסטים והכהניסטים מובילים היא ארוכה, אבל הדרך היחידה שהחוקים האלה יתקבלו היא רק אחרי השלמת ההפיכה המשטרית. הרי אחרי ההפיכה, תגידו לי, מי יגן על הילדים שלנו? על זכויות הפרט שלנו? על הבחירות הדמוקרטיות? מי, הפשיסטים? הכהניסטים? אולי הביביסטים. מי יגן עלינו אם לא שלטון החוק? אנחנו במלחמה על הדמוקרטיה ושלטון החוק מול ממשלה של עבריינים, מול ממשלה של עבריינים, כהניסטים והמשת"פים הפחדנים שלהם. כן, כל אלה שיושבים פה מסביב לשולחן הממשלה ובכיסאות הקואליציה, לא משנה כמה תנסו ולמרוח ולסובב את זה במילים יפות, אתם, חברי הממשלה, או עבריינים או המשת"פים של העבריינים. אתם או היעדים של החטיבה היהודית בשב"כ וחשודים בטרור יהודי או המשת"פים שלהם, וכמוכם גם כל חברי מנזר השתקנים בליכוד. אתם או מובילים את ישראל לעבר מדינת הלכה או שאתם משת"פים פחדנים, וכמוכם גם כל השקרנים של סיעת הליכוד. אתם או שונאי נשים או משת"פים של שונאי נשים, וכמוכם גם כל השפנים בליכוד. זה מי שאתם, זה מי שמוביל את הממשלה הזאת. ואתם, אתם השותקים בליכוד – לא, לא, לא אלה שמובילים את מכונת הרעל וההפיכה המשטרית; לא, לא, אתם אלה שנכנעו לה בשביל משכורת של שר ושקר עצמי, כשאתם כאילו המתונים בליכוד – אבל, לא, אתם הכי גרועים. אתם המשת"פים, אתם אלה שחתומים על הרס החלום הישראלי, אתם אלה שחתומים על בגידה בערכי היהדות הפתוחה והמכילה, ואנחנו לא נעשה לכם את החיים קלים. אתם לא תהרסו פה את המדינה ותפגעו באזרחים, ואז תגידו לנו לסתום את הפה בזמן שאתם רומסים לנו את הזכויות, את החירויות האישיות שלנו ושל הילדים שלנו. דיקטטורה זה לא משהו שמתפשרים איתו. גם לתת לעבריינים לשלוט על שופטים – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – גם לתת לאנרכיסטים מורשעים בתמיכה בטרור לשלוט במשטרה, וגם לצפות שאנחנו נממן את כל הטירוף הזה שלכם, ועוד נגיד תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם יודעים מה, זו לא רק דיקטטורה, זו בעיקר חוצפה. וכן, זאת מלחמה – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – או שהדמוקרטיה הישראלית תנצח או שמוסוביבי יוכתר כדיקטטור. אבל אני רק אספר לכם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא, לא, משפט לסיום. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> את הפרק הזה בהיסטוריה של העם היהודי – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – של העם שלנו, אנחנו נכתוב. זה לא הסוף. אנחנו ננצח. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, נא לסיים. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו חייבים לנצח, כי אין לנו, אין לנו ארץ אחרת. עם ישראל חי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. אני לא אאפשר בהתרסה – נגד הזמן שצריך. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שאני לא אלך בהתרסה? הם מחוקקים לי חוקים דיקטטוריים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כנגד הזמן – אין בעיה, את אוהבת שמורידים אותך בכוח מהדוכן? זה מה שנעשה כל נאום. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני גם לא אוהבת שסותמים את הפה לאזרחי מדינת ישראל. אני לא אוהבת הרבה דברים שקורים פה במשכן, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> את הפתוס עשית כאן, לא צריך לעשות עוד פעם הצגות מהצד. בבקשה, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה אמרת, אני עניתי. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום בחרו הרשויות לבצע הריסות בכפר תל ערד, בוואדי אל-נעם ובעיר רהט. בקור, תחת גשם, הרשויות לא בחלו בשום דרך או אמצעי כדי להרוס. כן, פשוט להרוס. הפקרת אזרחים בלי פתרון, בלי חלופה. אכיפה מקדמת הסדרה, ככה טענו נציגי רשויות האכיפה לא מזמן באחת הוועדות כאן בכנסת. את הקו הזה מוביל מנכ"ל רשות מנהל מקרקעי ישראל, ואני כאן מבקש מראש הממשלה ומהשר עמיחי שיקלי להתערב ולהפסיק את כל מסע ההרס שמוביל המנכ"ל נגד האזרחים הבדואים בנגב. אסטרטגיה חסרת אנושיות וחסרת תועלת או תוצאות שכנראה הממשלה מכוונת אליהן. נהפוך הוא, הבדואים יישארו באדמות שלהם בנגב. תאוריית הלחץ או הדחיקה לא ישנו זאת. כדאי לכולם ללמוד ולהבין לעומק את העובדה הזו. עד מתי נמשיך לראות ילדים על הריסות בתיהם? עד מתי נמשיך לראות משפחות שנשארו ללא בית, וללא שום מקום לחיות בו או לישון בו? מטרת הממשלה, לפי הדברים – הסדרה, אבל הדרך והשיטה חוטאות למטרה, ובגדול. יש להכיר בישובים הבדואיים בנגב בשיתוף ובמעורבות התושבים; לתכנן את היישובים לפי אופי חיי התושבים ולא לכפות איומים והרס על התושבים, בתקווה שייפול פתרון מהשמיים. שיטת מצליח, ללחוץ ולחנוק את הבדואים ואולי הם יינטשו את אדמותיהם, לא עבדה בעבר, מאז הממשל הצבאי, ובוודאי שלא תעבוד עכשיו. קידום ושיפור מצבם של האזרחים הבדואים בנגב צריכים להיות מטרה ויעד בסדר עדיפויות גבוה של כלל הגורמים. הנוסחה פשוטה: שינוי מהותי לטובה בתנאי חייהם ומחייתם של הבדואים בנגב יביא לשגשוג כלכלי לנגב ולכלל המדינה. זה מתחיל בהכרה ביישובים, בתכנון משותף, עובר דרך הקמת אזורי מסחר ותעשייה, ולאורך כל הדרך עובר בחינוך, שהוא אבן יסוד. בנגב צריכה להיות ממש מהפכה בנושא הזה. חינוך יכול להוביל את כולנו לעתיד טוב יותר, ויפתח אופק בפני הצעירים הבדואים בנגב. לסיכום, הרס וחורבן יביאו רק הרס; בנייה ושותפות יביאו לשגשוג ולדו-קיום. אני רוצה להגיד כמה מילים בערבית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בזמן שנותר לך, רק לעמוד בזמנים. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כן, כן, אני אעמוד בזמנים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אחינו המכובדים, אחינו המכובדים בנגב, אנחנו עוברים תקופה קשה מאוד בימים אלו. רשות מקרקעי ישראל הורסת את הבתים בתל ערד, בוואדי אל-נעם וברהט. אני מבקש מכם להמשיך להחזיק מעמד באדמתנו. נתגבר על כל הקשיים האלה, וכולנו מקווים שבעזרת השם בקרוב מאוד יהיה פתרון לכל המשבר הזה. הבקשה היחידה בזמן הזה היא שנמשיך להחזיק מעמד על אדמתנו, בצל המשבר הקשה הזה. תודה לכם.) תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, אני רוצה לספר לך היום על משהו שאולי אתה לא מכיר, איזשהו מיזם. קוראים למיזם הזה "עוצרים את הדימום". זה מיזם ייחודי שמופעל כחלק ממהלך ממשלתי לצמצום האלימות בחברה הערבית. אחרי 20 שנה של כלום ושום דבר שנעשה בתחום, קם המיזם הזה כחלק מתוכנית כוללת. התוכנית כוללת שבעה יישובים, גם בדרום, סנכרון של כלל משרדי הממשלה למאמץ משותף, מתוך הבנה נכונה שהפשיעה במגזר הערבי היא לא רק בעיה של החברה הערבית אלא בעיה של כלל החברה הישראלית. התוכנית לא רק משפרת את תחושת הביטחון אלא גם מצילה חיים. אבל מה? השר לביטחון הפנים וראש לשכתו, שמסתובב, ואלוהים יודע למה, ברכב משטרה עם צ'קלקה, עצרו את התוכנית החשובה הזאת. מדוע? כי הג'וינט, שמפעיל את התוכנית כקבלן משנה, הוא ארגון שמאלני, לטענת השר המהולל. הג'וינט, הארגון ההומניטרי הגדול בעולם, שפועל ב-70 מדינות מאז 1914, מעניק רשת ביטחון ליהודים במצוקה. אותו הג'וינט הוא שמאלני. זה שמשקיע למעלה מ-10 מיליארד שקלים בצרכים החברתיים וההומניטאריים בחברה הישראלית, ארגון שבונה תשתיות של עשרות תוכניות, שירותים חברתיים, יוזמות שמשנות חיים בארץ – הוא שמאלני. ואני פשוט לא יודעת אם לבכות או לצחוק. אז תגיד לי, אדוני השר, מי אלה היועצים שלך? מתי תלמד לנשום עד 100, להפסיק לשלוף מהשרוול, לנהוג בפזיזות ובחוסר ניסיון? מי נותן לך את הזכות לפגוע בנו, תושבי הדרום, תושבי לוד והצפון? ובגלל מה? בגלל תאוריות הזויות, חסרות בסיס, שמלוות בבורות. מתי פשוט תודה סוף-סוף שזה גדול עליך, שזה קשה, שזה מאתגר ומורכב? מתי תודה שההסתה הבלתי-נגמרת שלך, בקדנציה הקודמת הייתה לא רק חסרת אחריות אלא מילים ריקות מתוכן, שאין מאחוריהן כלום? כל משפט, שאתה וחברי מפלגתך טרחתם לומר ולהפציץ בכל מקום, מתפוצץ לכם היום בפרצוף. היה ראוי שתתנצל על הסתה, על פילוג, על ריקוד על הדם. אתה נחשף במערומיך מדי יום, והאזרחים הם, לצערי, אלה שמשלמים את המחיר. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית אני כמובן רוצה להשתתף בצער משפחתו ובת זוגו של אור אשכר. יהי זכרו ברוך. כולנו החזקנו אצבעות וקיווינו מאוד שהוא יצא מזה. יום עצוב מאוד. לפני כמה חודשים ראש הממשלה נתניהו שם לפניו ארבע מטרות עיקריות. הוא דיבר על זה במסע הבחירות, הוא דיבר על זה בכניסתו לתפקיד. אז באתי לציין אותן, לעבור עליהן ולראות מה מצבנו. ארבעת הדברים: ראשית, לבלום את איראן, תכף נרחיב. שנית, להחזיר את הביטחון והמשילות בתוך מדינת ישראל. הדבר השלישי, לטפל ביוקר המחיה ובמצוקת הדיור. הדבר הרביעי, להרחיב באופן דרמטי את מעגל השלום. Need I say more? באמת יש צורך להרחיב? בואו נעבור על הנושאים. אז איראן העשירה אורניום ברמה של 84% – הכי גבוה עד היום, רק 6% פחות מהרמה הדרושה לפיתוח נשק גרעיני. היחסים בין איראן לאיחוד האמירויות הולכים ומתהדקים: איראן וסעודיה הכריזו על חידוש יחסים בתיווך סין, ואתמול גם מלך סעודיה הזמין לביקור את נשיא איראן, שנענה בחיוב. התיאום המוחלט עם ארצות הברית נהרס; היחסים הדיפלומטיים של ישראל הולכים ומתערערים, ואנחנו רואים את ההשלכות. הדבר השני שנתניהו הבטיח לנו, הוא להחזיר את הביטחון והמשילות בתוך מדינת ישראל. אז המצב הביטחוני כל כך כאוטי, בואו רק נציין מה קרה פה בשבוע האחרון: היה לנו פיגוע בצומת מגידו – מחבל חצה את הגבול מלבנון והפעיל מטען חבלה, והותיר פצוע קשה; נער נפצע בפיגוע סמוך ליישוב מעון; פיגוע ירי לעבר מוצב של משמר הגבול; ניסיון לפיגוע דקירה בחטמ"ר בנימין; שני תיירים מגרמניה נרגמו באבנים בשכם; פיגוע ירי לעבר מחסום קלנדיה; שני פצועים מפיגוע ירי בחווארה; פיגוע אבנים וירי בכביש 463; וכמובן, ירי רקטות, שאנחנו עדים לו בתקופה האחרונה. בינתיים בן גביר עסוק בלנזוף במפקדים במשטרה על כך שהם לא מספיק אלימים כלפי המפגינים, הישראלים הפטריוטים שלנו. הדבר השלישי, לטפל ביוקר המחיה ובמצוקת הדיור. אז היום השקל נחלש לשפל של ארבע שנים; משקיעים בכל העולם מקטינים את החשיפה לארץ ומגדילים את החשיפה לחו"ל; בנק ישראל מעלה שוב ושוב את הריבית, ובעוד שבוע צפויה עלייה נוספת. החזרי ההלוואות והמשכנתאות גדלים באופן משמעותי; רבים לא סוגרים את החודש, ויותר ויותר אזרחים קורסים תחת הנטל. אפילו לקראת פסח מחירי המצות, הירקות – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – והביצים מאמירים בעשרות אחוזים. רק עוד דקה, בבקשה. הנושא הרביעי, להרחיב באופן דרמטי את מעגל השלום. נו, בואו, אפשר רק לחלום. אנחנו מאבדים לגיטימציה במהירות שיא, וכל הבטחה שנתניהו נותן מופרת בעקבות חבריו המטורללים. אני אקצר, כי אין לנו זמן, אבל – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא, לסיים. לא לקצר. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – עוד כמה משפטים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא כמה משפטים, משפט לסיכום. אנחנו כבר דקה אחרי. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט לסיכום. במקום כל הדברים האלה שהובטחו לנו, מה כן יש לנו? חוקים פרסונליים, חוק נבצרות – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – חוק מתנות, חוק דרעי, מימון שני מעונות לראש הממשלה – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת שלי טל מירון. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – חוקי כפייה דתית, מיטוט בג"ץ, הכפלת תקציב הביגוד ועוד ועוד. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני צריכה את הזמן עד שאני מורידה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> צריכים לתאם בין הנואמים את הגבהים, שיהיו רק הגבוהים, אחר כך פחות, ואז זה לא ייקח זמן. בבקשה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כל הזמן אנחנו שומעים: מדוע יד מושטת לא פוגשת יד אחות? מדוע יד מושטת לא פוגשת יד אחות? ואני אומרת לך, אדוני היושב-ראש, אני חושבת המון מה אנחנו יכולים לעשות אחרת, איך אנחנו יכולים באמת לתת יד כדי לסיים את מחול השדים הזה שגרמה הממשלה. אבל כשאנחנו יושבים ומעבירים את החוק הזה, אחד מני רבים בסריה, חוק דרעי 3, אתה בעצם מבין שלא מדובר ביד מושטת אלא מדובר באגרוף. כי בעצם אי-אפשר לנהל שיח אמיתי, אידיאולוגי, מקצועי, על תפיסה של היחסים שאנחנו רוצים בין הרשות השופטת למחוקקת, כאשר בעצם יש כל הזמן ברקע את המגבלות הללו, הפרסונליות, של ראש הממשלה ושל אדם אחר. הרי איך נחוקק את חוק דרעי 3 אם באמת נצטרך בשביל זה את הכלל שחוקי-יסוד יהיו חוקים בלי שום מגבלה? אנחנו צריכים בשביל זה לקבוע שחוק-יסוד יהיה כל חוק, כל חוק שהוא יכולה להיות לו אכסניה חוק-יסוד – בשביל חוק כמו החוק היום, חוק דרעי 3. איך נחוקק חוק כמו חוק המתנות? איך נוכל לחוקק חוק פרסונלי ורטרואקטיבי – חסינות לראש ממשלה מכהן – כחוק-יסוד, אם לא נעשה רפורמה חולה ומושחתת? איך ראש הממשלה יוכל לבחור את הרכב השופטים שידונו בערעור שלו? בשביל זה צריך לרסק את הרשות השופטת, להשפיע עליהם, לרסק את עמוד השדרה שלהם, לפרק את האומץ שלהם. זו הסיבה שבגלל זה אי-אפשר אפילו לנהל דיאלוג מקצועי שיסדר את ההפיכה הזו ובאמת יהפוך אותה לתיקון, לרפורמה. איך נוכל להאריך את הקדנציה שלנו כממשלה, כמו שעכשיו אנחנו רואים, אלא אם נרסק את מעמדם של היועצים המשפטיים? כי הרי היועץ המשפטי של הכנסת הודיע לליכוד שהם לא יכולים סתם ככה להאריך את הקדנציה שלהם בעוד שנה. אבל אחרי רפורמה מושחתת והפיכה שבמסגרתה ליועצים המשפטיים אין מעמד מחייב, הכול יהיה אפשרי. החוק שאנחנו מצביעים עליו היום הוא דוגמה חיה למה בעצם אין פה הידברות באמת אמיתית מהצד של הממשלה – כי זקוקים לכל מיני מגבלות כדי לסדר מקרים פליליים ובעייתיים. אני רוצה לספר לך, אדוני היושב-ראש: היום הייתה לי פגישה מאוד מטלטלת עם מפקדי טייסות של חיל האוויר במדינת ישראל. אנשים שישבו והסבירו לי והראו לי איך החוסן שלנו מתפרק. אנשים שהם הכי קונפורמיסטיים שיש, הכי פטריוטים שיש. מה יותר פטריוטי וציוני מלבוא ולהקריב את עצמך ואת חייך ולסכן את עצמך יום-יום, שעה-שעה, כטייס של חיל האוויר, כולל במילואים? זהו חיל שנשען 70% על חיל מילואים. מה הם אומרים לנו? אנחנו מפעילים כוח, אנחנו הורגים בשביל מדינת ישראל, או פוגעים בשביל מדינת ישראל, אבל אנחנו מסתמכים על תשתית שבה נקבל הוראות חוקיות, שיש הליך סדור, שהרמטכ"ל פועל משיקולים נכונים, שלשר הביטחון – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – יש איזונים ובלמים. אנחנו לא נוכל לסכן את עצמנו לטובת מדינה שהשיטה שלה נשברה ורוסקה. אני רוצה להזמין אותך, אדוני היושב-ראש, לעיין – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בסיבוב הבא. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – ברוח צה"ל, שמדברת על מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית. כל חייל בצבא ההגנה לישראל, וכל אחד מהחיילים שלנו נלחם בעבור רוח צה"ל הזו. אנא – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. תודה רבה. אני מבקש, אמרת משפט סיום. כל הכבוד. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – אל תרסקו אותה. תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 36), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 14) (תאגידים אזוריים ומינוי נושאי משרה בתאגידי מים וביוב), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת דוד ביטן וקבוצת חברי הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 16) (כשירותם של השרים וסגני השרים) << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת גדעון סער. << דובר >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עוד תיקון בחוק-יסוד: הממשלה, הפעם מניעת ביקורת שיפוטית על מינוי של שר. הקואליציה מקדמת חקיקת חוק אחר, תיקון אחר, שלפיו בית המשפט לא יוכל לקיים ביקורת שיפוטית על חוק-יסוד, אבל היא מתקנת חוקי-יסוד בשיטת הסרט הנע. יותר מאוחר בסדר-היום נדון בעוד תיקון לחוק-יסוד: הממשלה, בעניין הנבצרות. מה מניע את כל התיקונים האלה? האם זו ראייה קונסטיטוציונית רחבה, אלו תובנות עמוקות לשיפור ולשינוי שיטת הממשל שלנו? רק אינטרסים אישיים. החוק שאנחנו דנים בו עכשיו, מטרתו שקופה: לנסות לדאוג לאדם אחד, שבג"ץ פסל את מינויו לשר, בכל זאת להתמנות לשר, על אף הפסיקה. החוק בנושא הנבצרות נוגע לאינטרס של אדם אחר, שמכהן בתפקיד ראש הממשלה, נוכח דיון שתלוי ועומד בפני בית המשפט העליון. לפעמים נדמה לי שעברו בחודשים הספורים האחרונים יותר תיקונים לחוקי-יסוד מאשר לחוקים רגילים. חוק סמוטריץ' וחוק בן גביר וחוק דרעי הראשון, שכבר שכחנו אותו. עברו פחות משלושה חודשים לכינון הממשלה. הכנסתם את עצמכם לדרך ללא מוצא. לא נגעתם בדבר אחד שנוגע לחיי האזרחים. גם בעולם המשפט לא נגעתם בדבר אחד שנוגע לחיי האזרחים – לא בעינוי הדין ולא בהתארכות ההליכים ולא בצמצום האישומים נגד אזרחים. תראו באיזו מהירות איבדתם תמיכה ציבורית, איבדתם אשראי. ועל מה? אתם לא באמת רואים שהתברברתם בניווט? מתי תבינו? מה עוד צריך לקרות כדי שתבינו? קרעתם את העם הזה, פגעתם בכלכלה, פגעתם בהשקעות, בשער השקל, פגעתם גם בביטחון הלאומי, ואתם ממשיכים להתחכם. אבל העם נחוש, ומי שלא חישב מסלול מחדש בטוב, יגורש מהשלטון בבושת פנים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורנה ברביבאי. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תנחומיי למשפחת אשכר על הירצחו של אור, זכרו לברכה. יהי זכרו ברוך. ראש הממשלה פותח את ישיבת הממשלה אתמול ואומר שיש לו שלושה מאבקים. למדינת ישראל יש שלושה מאבקים שצריך להתמודד איתם: האחד, המאבק האיראני – ברור. אנחנו מבינים את המשמעות של הסכנה בהתגרענות איראן. השני הוא נושא הטרור – ברור. הבטחתם, אמרתם, דיברתם על משילות, מינית שר לתפארת מדינת ישראל. אין לכם שליטה במניעת הטרור. להפך, בהתנהלות שלכם, בהתבטאויות של השרים שלכם אתם רק מלבים את הטרור. אבל באופן מפתיע מסמן ראש הממשלה מאבק נוסף – לא איראנים, לא בטרור – באנרכיסטים. זאת אומרת, ממשלת ישראל נלחמת באזרחיה ומשקיעה במאבק הזה כמו שהיא משקיעה באיראן וכמו שהיא משקיעה במלחמה בטרור. זה לא נורמלי. ראש הממשלה אומר שהאנרכיסטים הם נושא למאבק. הוא גם מציין שהנדסת התודעה היא חלק מהסיפור. אז אני רוצה להגיד לך שני דברים, ראש הממשלה: אלה, האנרכיסטים האלה שאתה קורא להם אנרכיסטים, וביניהם אנשי המילואים והטייסים, הם האנשים שיעזרו לך, ואתה לא יכול בלעדיהם להתמודד גם עם האיום האיראני וגם עם הטרור. ואם אתה חושב שכראש ממשלה תשפיל את האזרחים שלך ותוכל להגיד להם שהם אנרכיסטים, והבן שלך יקרא להם טרוריסטים, ויעמדו פה שרים בסך וכל אחד ימציא שם אחר – ואחר כך אתה תגיד להם: לכו לבצע משימות, ולא יהיה לך משבר אמון בסיסי מול הצבא, מול המשטרה, מול כל מערכות הביטחון – אתה לא מבין על מה אתה מדבר. וכל זה למה? כשאתה מדבר על הנדסת תודעה של האנרכיסטים, אני רוצה להזכיר לך מי המציא את הנדסת התודעה. מצאתי קטע מתוך נאום של נתניהו בטקס השבעת הנשיאה חיות באוקטובר 2017 – לא לפני הרבה זמן, כן? "מערכת המשפט הישראלית", הוא אומר, "ששמה יצא בעולם על טיב שופטיה, על עצמאותה ועל העובדה שהיא מייצגת ערכים עילאיים של אלפי שנים, שהתבססו שוב בדמוקרטיה הישראלית"; "אם יש דבר אחד שלא משתנה – ואסור שישתנה – זה הצורך בבית משפט חזק, עצמאי, ישר וחסר פניות. זה לא השתנה, זה גם לא ישתנה". אממה, בפברואר 2019 מוגש נגדך כתב אישום, ואז, אתמול, בישיבת ממשלה אתה מדבר על הצורך המיידי לשנות את האיזונים בין הרשויות ולהפר את כל אותן מחמאות שנתת לאיזונים האלה לא הרבה שנים קודם, כשברור לגמרי שהסיפור שלך הוא סיפור אישי של מערכת המשפט. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא האזרחים מעניינים אותך. להפך, סימנת אותם כאויבים. אין לך הסכמה. לפחות חצי מהעם – אני טוענת שיותר – לא מסכים עם המהלכים של הממשלה הזאת, וסופה קרב יותר מתמיד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דני דנון נמצא? לא נמצא; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח. ווליד טאהא, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, החוק שדנים בו עכשיו זה חוק-יסוד: הממשלה, כשירותם של השרים וסגני השרים. אני רוצה להעלות תהייה: האם מישהו חושב ששרים שמכהנים בפועל היום בממשלת ישראל, כמו שר אחד שנגדו הוגשו למעלה מ-50 כתבי אישום, שהורשע בלמעלה משבעה תיקים מתוך ה-50; שר שהורשע בתמיכה בטרור, שר שכל מעייניו היו להיתקל בשוטרים, להפריע לעבודת שוטרים, להפגין, לגנוב סמלים של רכבים ולאיים שלא רק שיגיע לסמל, הוא יגיע גם לזה שהסמל מסמל אותו – הוא הגיע. שר אחר, שהוכנס לכלא על אגירת דלקים, המון דלקים – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 800 ליטר. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כן. – – הוא אמר לפני שבוע או יותר שהוא היה רוצה לראות את חווארה נמחקת מהעולם. הוא מסתובב בעולם, נפגש עם עצמו, כי הוא לא מוצא אף אחד שייפגש איתו, ונפגש עם ישראלים שהיה יכול לדבר איתם בטלפון ולחסוך את הנסיעה ואת המאמץ. הוא נוסע לפריז כדי לתלות על הדוכן את המפה של ממלכת ירדן יחד עם כל הארץ, מה שמסמל את האידיאולוגיה שלו; שר שגורם לראש הממשלה החלש שלו לצאת בכל פעם בהבהרה לעולם שהוא לא התכוון למחוק את חווארה, שיחסיה של מדינת ישראל עם הממלכה ההאשמית איתנים ולא חל שום שינוי. רבותיי, מישהו תיאר לעצמו פעם שראש ממשלה של הליכוד ימנה את מאיר כהנא לשר? למרבה הפלא, מאיר כהנא הוא שר. יותר ממאיר כהנא אחד הם שרים. החניכים של מאיר כהנא, אלה שמשתתפים בזכרו בכל שנה, אלה שתלו את תמונתו של הרוצח ברוך גולדשטיין על הקירות שלהם בבתים, הם שרים בממשלת ישראל. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – איננה; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – איננו; חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, אתה טועה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סליחה, סליחה, זאת טעות. אני מבקש מעכשיו לא לתת לי שמות להחלפה, כי טעיתי. אתם צודקים. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ד"ר יאסר חוג'יראת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> פשוט החליפו בין מנסור עבאס לווליד טאהא, וזה גרם לטעות. טעות לעולם חוזרת. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא נורא, אנחנו מוחלים. אנשים טועים. לא קרה שום דבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אומרים: טעות לעולם חוזרת – שתמיד טועים עוד פעם. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – אין שר במליאה, יש שר? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> גלנט שם – אני לא רואה אותו. כבוד השר, האמת היא שאני רוצה לדבר קצת ולקחת אתכם לנושא אחר לגמרי. אני רוצה לדבר על חודש הרמדאן. בעוד כמה ימים יתחיל חודש הרמדאן, שהוא חודש מיוחד באסלאם – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אין שר במליאה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש. אל דאגה. המליאה בטוחה. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז בעוד כמה ימים מתחיל חודש הרמדאן, שהוא חודש מיוחד באסלאם. חלקכם – אני מדבר עכשיו לכל היהודים בארץ ומחוץ – מכיר את הרמדאן כחודש של ארוחות ערב טובות, אבל בחודש זה מרבים המוסלמים בעשיית דברים טובים, כגון צדקה, וצמים כדי להרגיש עם מי שלא מוצאים פרוסת לחם, עם העניים. אנחנו בחודש הזה מרעננים את נשמתנו על ידי תפילות, מעשי צדקה ועזרה לנזקקים. בכל ההיסטוריה שלנו אנחנו חגגנו את החודש באווירה של אהבה ורוגע. לצערנו, יש אנשים המנסים להרוס לנו את החודש על ידי הסתה וגזענות. מנסים לצייר את חודש הרחמנות כחודש הדמים. לאנשים אלה אני מזכיר שמההיסטוריה הלא-רחוקה ניתן ללמוד על עובדה אחת ברורה: מי שמזין אנשים בשנאה ובאלימות, יביא לכך שהוא עצמו יסבול ממעשיו אלה. שנאה חוזרת אל מי שמייצר אותה, ולא פוסחת עליו. שנאה והסתה, במיוחד בימים של קדושה ועשיית טוב, רק מראים את פניו המכוערות של המסית. על כן, אני מתפלל שכל מי שמנסה להבעיר את האזור בדברי הסתה, שלא יזכה במטרתו המכוערת. אני מכאן מזמין את כל חברי וחברות הכנסת לבקר ביישובים הערביים, להכיר מקרוב את משמעות החודש הזה בלב כל ערבי מוסלמי. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: עם בוא חודש רמדאן המבורך, ברצוני להציג את האמת של החודש המבורך הזה למי שפועלים לעיוותו וקושרים אותו שלא בצדק לאלימות ולדם. חודש רמדאן הוא חודש שעולות בו כל המשמעויות של החמלה והטוב. המוסלמים צמים בו ונמנעים מאכילה ושתייה מעלות השחר ועד שקיעת השמש בלבד, אולם הצום הוא גם בהימנעות ממעשים רעים ובתרגול הנפש לסבלנות, להרגיש לליבם של העניים וחסרי הכול. הצום יחול, כמו שלימד אותנו הנביא, עליו התפילה והשלום, בעזיבת אמירות הסרק והנזק לאנשים. לצערי יש מי שמנסים לעוות את משמעויות החודש המבורך הזה, ומסיתים לאלימות ממניעים גזעניים נתעבים. לאלו אנו אומרים שהחודש המבורך הזה הוא הזדמנות לראות את יופייה של התרבות שלנו, התרבות האסלאמית והערבית שלנו, ולהבין את האמת שלה, שהיא קבלת האחר וסובלנות כלפי כל האנושות; תרבות אשר העניקה בהיסטוריה שלה את שיא המשמעויות של הטוב והחמלה. לכן אני מקווה שאלו לא יצליחו בהסתה שלהם ובניסיונם להזיק לחודש המבורך הזה. לבסוף, אני מברך את האומה הערבית והאסלאמית בחודש רמדאן. חג שמח וצום קל, בעזרת האל.) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, סמוטריץ' ממשיך – לא יודעת איזו מילה מתאימה – להכות, להפליא? אני רוצה להגיד לו: באמת, גם כבשת וגם עכשיו רוצה להכחיש? זה יותר מדי. את הגזענות שלך בתחום הזה אתה כבר לא רק מוביל, מצטיין – עכשיו אתה רוצה לחזק את זה בבורות? לא יכול להיות מה שקורה. אני רוצה להגיד לך ולכל מי שחושב כמוך: פלסטין הייתה קיימת לפני, והייתה חיה ובועטת, עם מורשת ועם תרבות – ערים מלאות חיים, גם עיתונות, גם ספרות, גם בתי קולנוע, למידה. לך תשאל מה היה בירושלים. לא קשה לחפש את הספרים ואת המורשת שנגנבה ב-48' מביתם של הסופרים, הספרייה של ח'ליל אל-סכאכיני בטלביה ובקטמון. זה שאתה חושב שאתה עומד במקום מסוים בעולם ומנסה להגיד: לא היה ולא נברא, זה לא יעזור לך, כי העולם יודע, ואנחנו כאן להזכיר, ואנחנו כאן לא נוותר על השורשים שלנו, על המורשת שלנו ועל המשך הקיום שלנו. לא יעזרו לך לא הבורות, לא הגזענות ולא ההסתה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ערב טוב. לפני שלושה שבועות הצבענו כאן במליאה על הקמת ועדה מיוחדת, שכל ייעודה היה לדון בחוק פרסונלי מאוד מפוקפק, שנועד להכשיר את מינויו של עבריין מורשע, אריה דרעי – להכשיר אותו כשר. גם דנו, כמובן, בחוק הנבצרות, הפרסונלי לא פחות. במקום שהדיון בחוקים המושחתים האלה יתקיים בוועדת החוקה, לשם הם כמובן שייכים, הוקמה ועדה מיוחדת, העיקר לא לעכב, חלילה, את דיוני חוקי ההפיכה המשטרית, שלהם מקדישה ועדת החוקה את כל זמנה. בלילה שבו הצבענו על הקמת הוועדה המיוחדת לענייני חוקי השחיתות הפרסונליים, אמרתי שהממשלה הזאת לוקה בחיפזון טרמינלי, ונמצאת בריצת אמוק מטורפת של חקיקה, שתביא את סופה של הדמוקרטיה הישראלית. אמרתי גם שדיבורי הקואליציה על הידברות הם דיבורי סרק, סרק, סרק, שאין מאחוריהם כוונה. אכן, זה המצב. מאז ראינו איך החקיקה ממשיכה ללא הפוגה, ואיך כל מתווה של פשרה, כולל מתווה העם של כבוד נשיא המדינה, נזרק לפח האשפה. שלושה שבועות ישבתי בדיוני הוועדה המיוחדת, העמקתי בחוק, הקשבתי קשב רב לכל המומחים, וגם שאלתי שאלות נוקבות, שהתשובות שניתנו להן פשוט בלתי נתפסות. שאלתי אם במסגרת החוק המוצע ניתן יהיה למנות אסיר כשר בעודו יושב בכלא. חבר הכנסת מש"ס, ארבל, מייד ענה בחיוב. היועץ המשפטי כמובן הסתייג, וארבל ניסה להסביר, אבל את הנחרצות והטבעיות שבהן הוא ענה לשאלה בדבר מינוי של אסיר לשר בממשלת ישראל – את זה, את המהירות הזו קשה לי לשכוח. עוד שאלתי האם במסגרת החוק המוצע יוכל ראש הממשלה למנות את בנו או את רעייתו לתפקיד שר או שרה בממשלה. גם הפעם, כמובן, נעניתי בחיוב. הקריטריונים העיקריים שנדרשים על פי החוק, פחות או יותר, הם שלשר המיועד תהיה אזרחות ישראלית, ושימלאו לו 21 שנים. תיאורטית, הרי מינוי כזה אפשרי גם היום, אם כי היום כמובן יהיה עליו לעמוד במבחן הביקורת השיפוטית ובמבחן הסבירות, ואם אינו ראוי – המינוי ייפסל. במציאות החדשה שמייצרים לנו לא תהיה ביקורת שיפוטית. ירצה ראש הממשלה וירצו רוב חברי הכנסת, הרי כל ארחי-פרחי יוכל להיות שר בממשלת ישראל. על החוק הפרסונלי המושחת הזה, הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 16) (כשירותם של השרים וסגני השרים) – החוק הפרסונלי המושחת הזה, שאפילו בציבור הדתי הרוב הגדול מתנגד לו – אנחנו עומדים להצביע הערב הזה. בושה. בושה. בושה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אגב, רק שאלת שאלה אם יכול להיות ראש ממשלה שאשתו שרה. לנשיא בית המשפט העליון לא הייתה שום בעיה שנים רבות שאשתו הייתה שופטת בבית המשפט. חבר הכנסת סימון דוידסון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה שאני אוהב זה את הפרשנות של היושב-ראש. אני אחליף נאום עכשיו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא מתערב בדרך כלל, אבל עובדות היסטוריות, שאנשים לא כל כך יודעים, אני מחכים אותם. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, ממך מצפים לדברי תורה, אז כשאתה תדבר דברי תורה, תעצור את השעון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בעזרת השם. חבר הכנסת סובה, בוא לבית הכנסת בשעת מנחה, כל יום אני אומר דברי תורה אחרי התפילה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מדבר גם על מה שקורה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא. רק דברי תורה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> פה בכנסת? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז מה זה שווה? לא שווה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> פה בכנסת. זה בית כנסת, ושם אומרים רק דברי תורה, לא פוליטיקה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מול סיעת יש עתיד. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> יש עזרת נשים, אדוני? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש. יש גם מקום. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – נבוא עם כל הסיעה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. גברתי השרה גולן, החלפתי את הנאום כי ראיתי אותך. << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> החלפת למשהו טוב? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אספר לך שהשבוע, במסגרת שיעור תנ"ך בנושא קין והבל, התבקשו תלמידי תיכון בפתח תקווה לנתח את ניסיון הרצח המזעזע שעברה שירה איסקוב על ידי אביעד משה. התלמידים נשאלו כיצד היא יכלה למנוע את האירוע הטרגי, תוך שהמורה בשאלתו מייצר מעין סימטריה מעוותת בין אחריות הרוצח לאחריות הנרצחת. לאחר מכן ביקש המורה מהתלמידים שלו לקרוא כתבה שפורסמה באתר חדשות, שבה מרואיינת ד"ר רונית דרור, שסבורה שיש סימטריה בין אלימות של גברים ואלימות של נשים, ושאין צורך באיזוק אלקטרוני. כך אומרת ד"ר רונית דרור. בהמשך השבוע, נשבר הלב מהמקרה הנורא שבו נרצחה דריה לייטל, זיכרונה לברכה, מול ילדיה, במקום שאמור להיחשב לבטוח ביותר, למבצרו של אדם – בבית שלה. דריה, כך מעידים עליה, הייתה בן אדם מדהים, אימא מסורה לשלוש בנות. למדה פסיכולוגיה וספרדית, והיו לה תוכניות רבות לעתיד. כל זה נגדע באחת כשנמצאה עם סימני אלימות עליה ומכות מחפץ קהה, ככל הנראה ממי שכבר נאשם באיומים עליה – בן זוגה. ברגע אחד הוא רצח אותה וצילק את הנפש של ילדיה. הלב נשבר. כותרות העיתונים ואתרי האינטרנט בישרו על הטרגדיה, ואני לא יכולתי שלא לחשוב על כך שאין כותרת מזעזעת יותר, ואני מצטט: רצח על רקע רומנטי. ימים קשים על מדינת ישראל מבחינת הביטחון האישי, ועל אחת כמה וכמה ימים קשים לנשים שבינינו. אי-אפשר ברגע לפתור את כל הבעיות של מוגנות נשים, אבל גם בימים כאלה, יש צעדים פשוטים שניתן ליישם באופן מיידי ולסייע לביטחון נשות ישראל. ראשית, עלינו לחזור על מושכלות יסוד: הנשים הנרצחות, גברתי השרה, אינן אשמות ברצח. השאלה מה מידת האחריות של הקורבן היא שאלה מעוותת מבחינה מוסרית. שנית, על בית הנבחרים הזה לקדם את חוק האיזוק האלקטרוני, שנועד לאכוף צווי הרחקה. גברתי השרה, חשוב שתשמעי את זה: חוק זה היה כבר צריך לעבור מזמן אבל נדחה מסיבות פוליטיות שוב ושוב. עכשיו השר לביטחון הלאומי, שר הפיתות והטיקטוק, רוצה שהחוק יופעל רק אחרי שתי הרשעות. מאי גולן, לא שמעתי אותך צועקת ונלחמת על זה, על זה שהשר שלך לביטחון הלאומי דוחה שוב ושוב את החוק הזה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שצריך למנוע רצח נשים. למה לא שומעים אתכם? לפחות מספר הנשים המועט. למה לא שומעים אתכם בנושא הזה? << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> – – – אתה באמת רוצה לשמוע אותי? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני באמת רוצה לשמוע אותך. איך יכול להיות שהוא דוחה את החוק הזה שוב ושוב? איפה אתן, הנשים? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. אם השרה תרצה להשיב, אחר כך, לא עכשיו, הוא סיים את זמנו. תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך לכבד את החלטת הממשלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה – – – << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> משעמם לך, אתה, נאור. תאמין לי – – – לא – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ברור שמשעמם לי, תראי מה אנחנו עושים. במקום לטפל בסוגיות המהותיות של מדינת ישראל, מה אנחנו צריכים לעשות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אם הייתם אומרים לי ב-2015 שהכנסת כולה תרעש ותגעש על הנושא של איזוק אלקטרוני, לא הייתי מאמינה. כשהגשנו את הצעת החוק, והעברתי אותה בקריאה טרומית פעם אחרי פעם, שלוש פעמים, כנראה חלחל משהו. הבנו שיש מולנו טכנולוגיה שאפשר שהיא תהיה לא רק מצילת חיים, אלא פורצת דרך בטיפול בנושא אלימות נגד נשים; שפתאום נשים ייקחו את האחריות על עצמן ואת החופש לעצמן להמשיך לחיות ולקיים סדר-יום, והאיזוק וההגבלה יהיו על האדם המסוכן. אבל תראו לאן חזרנו. חזרנו לדון בתלונות שווא פתאום. חזרנו לדון בסימטריה בין גברים אלימים ונשים קורבנות אלימות, או שורדות אלימות. חזרנו לשכנע שר שאי-אפשר לבקש מאישה שתשרוד קודם כול ניסיון רצח, תלך תוכיח את זה, תרשיעו אותו, ותחזור לקבל עוד ניסיון רצח, ואם היא שורדת, ניתן לה את ההגנה שלנו. זה בלתי מתקבל על הדעת. אנחנו אמורים לדבר על כשירותם של השרים וסגני השרים. איזה כשירות יש לשר שכל תפקידו זה ביטחון הציבור וביטחון האזרחים, והוא מפקיר את הנשים בצורה כזאת? איזה כשירות יש לו להמשיך בתפקיד שלו? אני מנצלת את ההזדמנות שיושב-ראש הוועדה לביטחון הלאומי נמצא במליאה, ופונה אליך שוב, חבר הכנסת פוגל. אני לא יודעת למה משכת את בקשת החלת דין רציפות. אני לא יודעת למה יש ח"כים שמגישים עוד פעם הצעות חוק פרטיות. חבר'ה, זה לא מאבק על הקרדיטים, זה מאבק על חיי נשים. יש כבר הצעת חוק, שעברה בקריאה הראשונה. עמלו עליה אנשי המקצוע שנים. אני מתחננת, אני מבקשת ואני דורשת בשם כל הנשים: תבקש החלת דין רציפות. זה בידיים שלך. אתה יושב-ראש הוועדה. אני יודעת שזה קריאת תיגר, אבל זה למען הנשים, למען חיי נשים. יירשם בקורות החיים שלך, שהיית מוכן ללכת עד הסוף ולבקש את זה. הבטחת לנו היום בוועדה, לי – ענית על השאלות שלי והבטחת שזה יקרה – החלת דין רציפות לפני סיום המושב הזה, בשבועיים הבאים. אני מאוד מקווה שתעמוד בזה ושנוכל לצעוד קדימה בנושא. ומי שרוצה לעשות שינויים, שיביא אותם להכנה לקריאה השנייה והשלישית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברותיי וחברתי השרה, אנחנו מבהילים את עצמנו במשבר חוקתי. משבר חוקתי זה אירוע קשה, קשה מאוד. אבל אני רוצה לשאול את חבריי מהקואליציה: האם אני מזהה נכון את התשובה היחידה אפשרית? חוק שיחוקק כאן ויהיה מי שיעתור כנגדו לבית המשפט, לבג"ץ, יקבל מן הסתם פסיקה כעבור כמה ימים, שבועות – כמה שזה ייקח. אז תהיה פסיקה. עכשיו, אין פה מצב של משבר חוקתי, או שהממשלה מקבלת את מה שהיא רוצה – כלומר, החוק שהיא העבירה התקבל – ואז בין אם הציבור, האופוזיציה, מרוצים או לא מרוצים, החוק הזה כשר כדין, או שהפסיקה היא שהחוק אינו חוקתי, אינו תקין, כפי שהיה בחוק הראשון, שעליו אנחנו מדברים כרגע. אני רוצה ברשותכם לבשר לאומה, שעומדת ומתבוננת עלינו בשקיקה, שלא עולה על דעתכם או על דעתה של הממשלה שלא לציית לפסיקת בג"ץ. הרי זה כל הסיפור. אני אספר לכם את מה שאני אומר לאנשיי. אני אומר: חברים, תרגיעו. יש מספיק בעיות מחוץ לעניין החוקי או החוקתי, יש אי-הסכמות בנושא המסוים הזה, והן התגלו לנו עכשיו, אבל לא צריך להבהיל את עצמנו בעוד עניין, בכך שהממשלה שלנו, חס ושלום, לא תקבל את פסיקת בג"ץ. אני אשמח לדעת אם אני צודק או לא. אני אומר את זה בכנות. אני משוכנע, שכפי שהממשלה קיבלה – באי-הסכמה, בנזיפה, בכעס – את הפסיקה הקודמת, היא תקבל כל פסיקה. היא בוודאי תאהב אם זה יהיה לטובתה, והיא תקבל בהרכנת ראש ובהתמרמרות אם זה יהיה נגדה. זה הסיפור. ואני מציע שאנחנו נרגיע את העם היושב בציון, ונבשר את סוף הפרק, את סוף הסיפור. זה הנושא העיקרי שאני רוצה עליו תשובה, מעניינת אותי התשובה. אני חושב שזה הדבר היחיד שמעניין את מדינת ישראל. לאזרחי ישראל אין בעיה, אין דבר וחצי דבר, עם ויכוחים מהותיים שבאים לידי ביטוי ברפורמה או בהפיכה השלטונית – נקרא לזה איך שנרצה. מה שאזרחי ישראל חרדים לו זה שממשלת ישראל לא תכבד ולא תכוף את ראשה בפני פסיקת בית המשפט העליון. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שוסטר. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. אני חייב להגיד שבין העוקבים של עמוד הפייסבוק שלי בשפה הרוסית יש לא מעט עולים חדשים, שכתבו לי: אנחנו לא רק לומדים גם את העניינים האקטואליים במדינה, אלא גם לומדים את השפה. שומעים איך שאני מדבר, רואים את התרגום, ולומדים גם מילים חדשות. אז החלטתי בנאום הזה ללמד אותם מילה – חדשה אולי מבחינתם – שהרבה מרבים להשתמש בה בהקשר לרפורמה המשפטית. המילה: ריכוך. לרכך. עכשיו מה המשמעות של המילה לרכך? זה לעשות רך יותר, לעשות משהו נעים יותר. אם פגעת ברגשות של בן אדם, אז אתה מנסה לרכך את הרגשות. עכשיו, יש עוד מילה שכל אחד שנכנס לסופר ויודע לעשות כביסה, הוא קונה לא רק אבקת כביסה, אלא מרכך. עכשיו, למה הוא קונה מרכך? בשביל לרכך את הבגדים במכונת כביסה. אז אדוני היושב-ראש וכל חברי הקואליציה: זה לא ריכוך, אתם מנסים לעשות הלבנה. אתם פשוט מלבינים, לא מרככים; אתם מלבינים את השחיתות השלטונית; אתם מלבינים את העבריינים עם העבר – שרים לשעבר עם עבר פלילי, שרוצים להחזיר אותם לממשלה. אז הינה, תלמדו עוד מילה: ריכוך והלבנה. נוסף לזה, אתם גם מלבינים את אלה שמשתמטים משירות בצה"ל, אתם מלבינים את אלה שלא רוצים לשאת בנטל הכלכלי. וכך אתם, עם ההלבנה הזאת, לא תוכלו להלבין את עצמכם, כי בסופו של דבר כל הריכוך וההלבנה הזאת ישאירו כתם ענק ושחור על מדינת ישראל, על עם ישראל ועל כל מה שאתם עושים. ומילה נוספת בהקשר לשבוע התפוצות: אני יודע שגם בתפוצות עוקבים אחרינו ורואים את הוויכוחים הסוערים כאן בכנסת. אז כמו שאתם לא יודעים לעשות את ההלבנה והריכוך הנכון, בזה שאתם מקדמים את כל החוקים אתם פוגעים גם בקשר שלנו עם התפוצות. ועובדה שבתפוצות לא מרוצים מכל החקיקה, בין היתר חקיקה דתית שהולכת ופוגעת בסטטוס קוו, שקיים בישראל 75 שנה. אתם פוגעים ומשאירים כתם שחור ענק על מדינת ישראל ועל העם היהודי כולו. תודה רבה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> יבגני, מה עם סחיטה? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> סחיטה זה השלב הבא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אפשר כבר להביא מכונת כביסה לפה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת. שמעתי את חבר הכנסת שמחה רוטמן אומר בעובדה שהפסיקה שאפשרה לאליס מילר להתגייס לקורס טיס, ניתנה על ידי השופטים כי היא נראתה להם נחמדה או כי היא דמתה לבת של השכנים. אחותי, סגן ליר להב הרצנו, התקבלה וסיימה קורס חובלים כי היא נראתה נחמדה למישהו, כי היא דמתה לבת של השכנים? לא ולא. אחותי ליר היא האדם הכי מוכשר, הכי נחוש, הכי חרוץ שאני מכיר. אני גאה בה בטירוף, ואני מעריץ אותה על הבחירה שלה להקדיש כמעט עשור מהחיים שלה למען ביטחון ישראל. אני לא אומר לה את זה מספיק, כי יוצא לי לראות אותה פעם או פעמיים בחודש, כי את יתר הזמן היא מנצלת, יחד עם חייליה אי שם בים, במשימות שהשתיקה יפה להם. מי אתה חושב שאתה, שמחה רוטמן, שאתה אומר לליר, לאליס מילר, ליתר הלוחמות, שהן לא מספיק טובות, שהן לא מסוגלות, שהן לא ראויות? בזכותן, כולנו יכולים לישון בשקט בלילה. הן חוד החנית של מערכת הביטחון, של הצבא, הן חלק ממי שייסדו את המדינה הזו. אתה תאמר להן שהן לא ראויות? שהן לא מספיק טובות? ההפיכה המשטרית שאתה וחבריך מובילים תפגע בנשים בצבא, באקדמיה, במקומות התעסוקה, בחיי המשפחה. אתה מבקש לקחת לעצמך את הכלים לממש את המדיניות המתועבת שלך ביחס לנשים וביחס לכל מי שלא נראה או חושב כמוך. אנחנו לא ניתן לזה, אנחנו לא נאפשר את זה. אתה, חבר הכנסת פוגל, שהיית תת-אלוף בצה"ל, מקובלים עליך הדברים האלה כנגד נשים בצה"ל, במערכת הביטחון, בצבא? << קריאה >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << קריאה >> ממש לא. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> ממש לא. גם עליי זה לא מקובל. ומפה אני רוצה להצדיע לכל הנשים שהגיעו לאן שהן הגיעו בזכות העבודה הקשה שלהן, בזכות השוויון, בזכות העובדה שמגיעה להן הזדמנות שווה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, אנחנו מתקרבים לסיכום המושב, ואני מסתכלת על ההספק של הקואליציה הזו. באמת עברתי על חוקים: 16 חוקים שהקואליציה הזו הגישה, שכולם ריסוק מערכת המשפט, כפייה דתית והכשרת שחיתות. תראו: חוק המתנות; פסקת ההתגברות; חוק היועמ"שים; שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים; נבצרות; הרחבת הסמכויות של בתי הדין הרבניים; חוק החמץ. אגב, אני רואה בתדרוכים שאומרים בקואליציה שהחוקים שהכי הכי חשוב להם, אסטרטגית, להעביר עד סוף המושב, זה חוק המתנות, כדי שראש הממשלה נתניהו יוכל לקבל מאות אלפי שקלים אם לא מיליוני שקלים מטייקונים; דרעי, חוק דרעי 2, כדי שהוא יוכל לחזור לשולחן הממשלה; נבצרות; חוק החמץ, כדי שיפשפשו לאנשים בכניסה לבתי חולים, ויבדקו אם יש להם שמה בטעות לחם. עכשיו אני שואלת: מה יש לכם? תראו את המצב הכלכלי. השקל נחלש, הריבית עולה, האינפלציה משתוללת, אנשים משלמים על המשכנתה שלהם בטירוף. מיליארדים יוצאים מכאן, נגיד בנק ישראל אומר: תתעוררו, משבר עלול לפרוץ בכל רגע. יעקב פרנקל, כלכלן עם שם עולמי, מתחנן: תחשבו מסלול מחדש. אז מה אתם עושים? למה לא לבוא עם מה שבאמת עם ישראל זקוק לו כרגע? מה עם העלאת קצבאות זקנה? אין זכר לזה בתקציב שהבאתם. המלחמה באלימות כלפי נשים – נשים נרצחות על ימין ועל שמאל, והממשלה הזו לא עושה כלום, לא מקצה לזה תקציבים. החולים הסיעודיים, שהחיים שלהם פשוט סיוט עלי אדמות – אף אחד לא מזכיר אותם. שורדי השואה – אתם יודעים שאני כינסתי דיון לגבי העוני בקרב שורדי השואה בשבוע שעבר. אף אחד מהשרים לא טרח לבוא, זה לא עניין אף אחד. אותם מעניינים רק מתנות, נבצרות, חוק דרעי 1, חוק דרעי 2. תקשיבו, הימים האלה סוערים, והחלשים ביותר הם אלה שנדחקים; הם אלה שמשלמים את המחיר. אני פונה לאחיי הליכודניקים – שאוהבים את המדינה הזו בדיוק כמונו, אנחנו באנו בדיוק מאותו מקום – לזה התכוונתם? אתם לא חשים חוסר נוחות בסיטואציה כזאת? מה לזה, לחוקי כפייה דתית, שחיתות ורמיסת בית המשפט, ולתנועת הליכוד המפוארת? חבר הכנסת אמסלם, אתה יודע איך קוראים לזה אצלנו? פסארה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן. אני רק רוצה להזכיר לכם, שנאמר: לא חרבה ארץ ישראל אלא בגלל שאכלו חמץ בפסח. אז מי שרוצה להשוות את חוק החמץ לשחיתות – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו לא אוכלים חמץ בפסח גם בלי חקיקה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – ארץ ישראל תיחרב, חלילה, אם יאכלו חמץ בפסח. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו אוהבים את המסורת פה, בלב, לא בזכות חקיקה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> עד עכשיו לא קרה שום דבר – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> שמעת מה אמרתי? רצית דברי תורה. הינה, יש לך דברי תורה, לא חרבה ארץ ישראל אלא על שאכלו חמץ בפסח, בבקשה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו שומרים על הכשרות בפסח לא בגלל חוק, בגלל אמונה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל השווית את זה לשחיתות. זה מה שהפריע לי. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אמרתי שיש כמה דרגות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אמרת, שחיתות וכפייה דתית. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> יש שחיתות, יש כפייה דתית, יש רמיסת בתי משפט. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זו לא שחיתות. זו ארץ ישראל, מדינת היהודים, וזו לא שחיתות. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא עושים את זה בחוק; את זה עושים באהבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה ויכוח לגיטימי, אבל לא לקרוא לזה שחיתות. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> את זה לא עושים בחוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת ליברמן. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר קצת על הצביעות של הקואליציה ועל תושבי הצפון, שנתניהו מכה בהם פעם אחרי פעם. ב-2018, אדוני היושב-ראש, כשר הביטחון, אישרתי בקבינט, בישיבת הקבינט, תוכנית למיגון הצפון. זאת התוכנית היחידה שנותנת תשובה גם לאיום הביטחוני וגם לאיום, חס וחלילה, אם תקרה פה רעידת אדמה. ראינו מה קרה בטורקיה ובסוריה, בכמה הרוגים שם זה נגמר. אנחנו ראינו את שרידי אותה רעידת אדמה גם בארץ, קצת פה וקצת שם. מה קרה בפועל? בפועל אנחנו קוראים את דוח מבקר המדינה – דוח חמור ביותר – על היערכות של הממשלה לאפשרות של רעידת אדמה. ב-2018, אחרי שהתפטרתי מתפקידי כשר הביטחון, אחת ההחלטות של ראש הממשלה דאז נתניהו הייתה להקפיא את התוכנית למיגון הצפון. ב-2021, כשר האוצר, העברתי פעם נוספת החלטה על מיגון הצפון. 500 מיליוני שקלים, חצי מיליארד שקלים, בכל שנה, למשך עשור. חמישה מיליארד שקלים. זה נותן פתרון גם לאיומים מהצפון, גם לאיום הרקטי וגם לאיום של רעידת אדמה. אנחנו מגיעים לתקציב 2023, איפה מקצצים דבר ראשון? דבר ראשון מקצצים בתוכנית מיגון הצפון. זה פשוט טרלול מוחלט; זאת נקמנות; זה חוסר הבנה של מהו סדר העדיפויות הנכון למדינת ישראל. גם עכו מופיעה שם, וגם נהריה וגם כל היישובים צמודי הגדר. דווקא שם לקצץ מכל הסעיפים? מצד שני, כמובן, מוסיפים, אדוני היושב-ראש, 4 מיליארד שקלים לחינוך שמונע מילדים ללמוד לימודי ליבה. מקדמים את ההשתמטות מצה"ל. יואב קיש, אגב, אתם יודעים מי אמר פעם בנושא שירות בצה"ל שאסור שיהיה הבדל בין דם לדם? את זה אמר יואב קיש. אסור שיהיה הבדל בין דם לדם – אז הוא היה עם המחאה של המילואימניקים. אז לכן אני מסתכל על כל הפעילות, כולל מה שסיכמו בשארם א-שייח' רק לפני יומיים: הקפאה של כל הדיונים על תוכניות בנייה ביו"ש לארבעה חודשים – על המאחזים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה עם כל ההבטחות? אביתר? מה לגבי כל הבנייה שהבטחתם? כלום. הכול הוקפא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה, תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ נמצא? בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אבקש להתחיל את דבריי בניחום משפחתו ובת זוגו של אור אשכר, זיכרונו לברכה, שנפטר בעקבות פציעתו האנושה בפיגוע בדיזנגוף. עוד באותו הערב בחר שר הטיקטוק הלאומי לא להגיע לזירת הפיגוע בפעם הראשונה, ולמה הוא לא הגיע? כי הוא חשש מהמפגינים, כי הוא חשש שמפגינים יגידו לו את האמת, כי הוא בנה כל כך הרבה ציפיות ודיבר כל כך הרבה שטויות שהוא מבין שהוא לא יכול להגשים שום דבר. דיבר על משילות, דיבר על ביטחון. בפועל מה קרה? מבליגים על ירי לדרום, מבליגים על פיגוע בצפון, המצב הביטחוני הקשה ביותר שמדינת ישראל ידעה אי פעם. ואיפה שר הטיקטוק? עושה מסיבת עיתונאים. אם מישהו חשב שמסיבת העיתונאים הזאת תהיה, חלילה, על נושא שקשור בעבודת המשטרה, אז לא: מסיבת עיתונאים שלמה בשביל להגיד: אכלו לי, שתו לי, לקחו לי, לא נתנו לי, הרצפה עקומה. כולם אשמים, רק אחד לא אשם. אתם יודעים מי לא אשם בזה שהמצב הביטחוני שלנו הפך להיות בלתי נסבל, הביטחון האישי הוא בקאנטים? מי לא אשם בזה, מי היחיד שלא אשם? אתם צודקים, שר הטיקטוק. הוא לא אשם במצב. היום נתבשרנו על מתווה חדש להפיכה השלטונית. לפי המתווה הממשלה תוכל לבחור שופטים מטעמה: לראשונה במדינת ישראל שופטים פוליטיים באמת. מספיק רוב של שישה חברים בוועדה לבחור את נשיא בית המשפט העליון. אני רוצה לתת לכם רגע תיאוריה: אם הממשלה יכולה לבחור שני נציגים פוליטיים מטעמה, תארו לעצמכם שראש ממשלה מסוים ממנה, בוא נגיד, את עורך דינו להיות שופט העליון בבוקר, ובערב מחליט שהוא גם יהיה נשיא בית המשפט – סתם איזה משהו דמיוני שלא יכול לקרות חלילה במדינה מתוקנת – ואז אותו נשיא בית המשפט העליון גם בוחר את הרכב השופטים שידון, ככל הנראה, באיזשהו ערעור מפורסם שהולך לבוא עלינו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> וזה כל הסיפור, וזה ה-elephant האמיתי שבחדר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר נמצאת? אינה נוכחת; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חבר הכנסת חמד עמאר, בכבוד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרה, אני מסתכל על כל יום שני, אנחנו נמצאים כמעט עד הבוקר, ובמה אנחנו מתעסקים מאז שהושבעה הממשלה הזאת? אם אני אשאל את חברי הכנסת, בטוח שהם ידעו: רק בחקיקה אישית. זה מה שמעסיק אותנו, חוק דרעי 1 או חוק דרעי 2. לפני שנמשיך עם החוקים האישיים, השאלה – אם בית המשפט יפסול את חוק דרעי 2, האם אנחנו לא נגיע למשבר חוקתי במדינת ישראל כבר בחוק הזה. חוק סמוטריץ'. חוק בן גביר. חוק המתנות. חוק המתנות. זה צריך לעבור מהר, כי שמעתי עכשיו שרוצים להעביר אותו מהר, שראש הממשלה יוכל לקבל תרומות – לא, הם רוצים להעביר אותו מהר, שראש הממשלה לא יחזיר את הכסף שהוא קיבל. בשביל זה הם רוצים להעביר אותו מהר, כי יש לו תאריך מסוים להחזיר את הכסף שהוא קיבל, ובית המשפט קבע שהוא צריך להחזיר את הכסף. אז מה שעושים עכשיו, אנחנו מתעסקים בחוק המתנות. ומה יש לנו? חוק הנבצרות. חוק הנבצרות. כאילו שהיועצת המשפטית או יועצים משפטיים הוציאו איזה ראש ממשלה לנבצרות. עוד לא שמעתי על מצב שבו הוצא ראש ממשלה לנבצרות בהחלטה של יועצת משפטית או של יועץ משפטי. אבל, אדוני היושב-ראש – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, אין שר. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – בדבר החשוב אנחנו, ככנסת שרוצה להתעסק – ואני אומר לך כשר במשרד האוצר, ואתה היית כאן, שמעתי אותך שנה וחצי, מאוד מעניין אותך יוקר המחיה ונלחמת על יוקר המחיה, וטיפלת ביוקר המחיה – אל תדאגו, אני ממשיך לדבר. אני יודע שאין שר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא זקוק לעזרה. אני מאפשר לו לדבר. תנו לו לדבר. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני שם לב. אני אמשיך לדבר. אני לא רציתי להגיד שאין שר, כי רציתי להמשיך לדבר. אז שלא יביאו שר. אנחנו לא צריכים שר כאן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת עמאר היה סגן יושב-ראש, הוא יודע את הכללים. תנו לו לדבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמסלם הוא שר, לא? << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אמסלם עוד לא שר. עוד לא הגיע לסיכומים בשביל להיות שר. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> השר המקשר. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואנחנו לא מתעסקים בדבר החשוב ביותר, אדוני היושב-ראש, ואני חושב שזה דבר חשוב לך. כשאתה רואה את עליית המחירים היום – עוף עלה ב-25%, שניצל עולה ב-30%, סל הקניות שלנו יעלה ב-20%, 30% – בזה אתה צריך להתעסק, זה מה שמעניין אותך. זה קרוב ללב שלך, זה קרוב למשפחות שאתה מייצג כאן. אתה לא צריך לשבת כאן כל הלילה ולנהל כאן את המליאה בשביל לעשות חוקים אישיים לראש הממשלה ולדרעי. זה לא התפקיד שלך. ואני אומר לך, ובמיוחד לחברי הכנסת החרדים שיושבים כאן, ושמעתי אותם נלחמים כאן ביוקר המחיה – נלחמים – ואני כיבדתי את הדעות שלהם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השרה כבר פה, אתה יכול – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני כיבדתי את הדעות שלהם. אני אמרתי: האנשים האלה נלחמים בשביל הבוחרים שלהם. אבל אתם עכשיו לא נלחמים בשביל הבוחרים שלכם. אתם נלחמים רק בשביל דבר אחד – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ששני אנשים ימשיכו לשרוד כאן. ואני אומר לכם, אני לא רוצה להגיד את המילה הקשה "תתביישו", אני לא רוצה להגיד את המילה הזאת, ואני לא אגיד לכם – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אבל באמת אני מתבייש בממשלה הזאת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עמאר. חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בגלל זה ארבל הפך להיות צמחוני. נכון, משה ארבל? בגלל זה הפכת להיות צמחוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כבוד השרה, השרה מאי גולן נמצאת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה? אז אנא ממך, תהיה פה. בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, המצאה חדשה במילון העברי, "ריכוך". ריכוך הוא ריכוך ארטילרי על אויב; ריכוך לחוק? מה השטויות האלה? יצאה הודעה כאילו הקואליציה, שר המשפטים לוין, יושב-ראש הועדה רוטמן, ריככו את המינויים לוועדה לבחירת שופטים. מה הריכוך? הקואליציה תבחר את נשיא בית המשפט העליון ותבחר עוד שני שופטים. הינה לכם, יש להם רוב. וכשיגיע זמנו של משפטו של נתניהו להגיש ערעור לעליון, ונשיא העליון יהיה אותו נשיא שנבחר היום על ידי הקואליציה הזו, הוא ימנה את השופטים שיהיו נוחים לנתניהו. הינה לכם שחיתות ציבורית, משפטית, הפיכה חוקתית כאילו בחסות החוק. אין לכם בושה. ריכוך? בולשיט. אף אחד לא קונה את זה. אני מודיע לכם שברחוב ההפגנות ימשיכו במלוא המרץ. זה לא ריכוך, זה לא ביטול, זה לא שינוי, זה לא כלום. זו אותה גברת בשינוי אדרת. זה לא יעבוד. אין לכם עסק עם טיפשים. הציבור מבין את הטרלול הזה ואת התרגיל שאתם עושים. הרחוב ימשיך לגעוש. לא תביאו שקט, ותמשיכו עם כל ההפיכה השלטונית והחוקתית הזו לקרוע את העם לגזרים. השר בן גביר – איך אפשר בלעדי השר בן גביר, שר הטיקטוק והפיתה, ליצן אמיתי. חודשיים וחצי אנחנו שומעים: הבאתי 9 מיליון שקל – סליחה, 9 מיליארד שקל. 9 מיליארד שקל. על כל מה שבאו בטענות, הוא אמר: מי הביא 9 מיליארד שקל? היום יצאה הודעה מאת המשטרה, במסמך רשמי – אפילו פחות ממיליארד: 0.6–0.9, עד 900 מיליון שקל. לא מספיק לכלום. הוא היה היום במליאה, קיוויתי לשמוע ממנו. הוא מכחיש: יהיה כסף. הכול שטויות במיץ עגבניות, אתה לא מסוגל לעשות כלום. בחייך לא הפעלת כוח, בחייך לא הפעלת חנות מכולת. נשארת נער גבעות. אין לך שום יכולת ניהול, וככה המשטרה נראית, הופכת להיות מיום ליום משטרה פוליטית. אתה מזמן ניצבים כדי לנזוף בהם. על מה ולמה? כי זה לא מוצא חן בעיניך, כי הם הולכים לפי החוק? חבר הכנסת השר בן גביר, יש לי הפתעות בשבילך: החוק הוא הבוס של הניצבים ושל מפכ"ל המשטרה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר – איננו; חבר הכנסת עמית הלוי – לא נמצא; חבר הכנסת מנסור עבאס – גם איננו. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השבוע ציינו ומציינים עדיין – מחר בכנסת נציין את יום האישה הבין-לאומי. אבל ביום שישי האחרון קמנו לידיעה מחרידה על הרצח האכזרי של דריה דאשה לייטל, בת 31, בידי בעלה. מתחילת השנה נרצחו שש נשים בידי משפחה או בן זוג. דאשה הותירה אחריה שלוש יתומות קטנות שלא יכירו את האימא האוהבת שלהן. כל חייהן הן יחיו בידיעה שאבא שלהן רצח אותה. כאלה יתומות ויתומים יש לצערנו לא מעט, כי מספר הנשים הנרצחות עולה ועולה. יש גם ילדים הנרצחים בידי אבותיהם כחלק מנקמה בנשים, האימהות של הילדים שלהם. בשבוע שבו אירע הרצח הקשה נדחה שוב חוק האיזוק האלקטרוני משולחן ההצבעות. לשר לביטחון לאומי יש הסתייגויות המסנגרות על גברים אלימים – לא חלילה על נשים במעגל האלימות ולא על ילדים בסכנת חיים, על גברים בלבד. מבחינתו צריך לתת להם עוד ועוד הזדמנויות להוכיח את עצמם. במציאות שלנו השר בן גביר בוחר לרחם על הגברים המסוכנים ולסכן את הנשים ואת הילדים, גם אחרי הרצח הנורא מיום שישי, שבו ברור היה כי הייתה כאן הזנחה של הרשויות והתעלמות מהסכנה הנוראית שריחפה על דריה לייטל. לאן אנחנו צריכים להגיע? לאן אנחנו נגיע עוד כדי לפעול ולהגן על נשים במעגל האלימות? מה עוד צריך לקרות כדי להבין שפצצה מתקתקת כמו בעל אלים ומאיים צריך לעצור לפני שיקרה הרצח הבא? והוא יקרה. במה מתעסקת הממשלה הנוכחית כל כך באינטנסיביות ובדחיפות? עוד מתנות וכסף למשפחת נתניהו? עוד שינויים במערכת המשפט? בעבור מה, עבור מי? נשים נרצחות, ילדים בסיכון, ולממשלה יש זמן. לא בוער לה כלום. זה נמשך כבר שנים – כל שנה והקורבנות שלה. אני חוששת שהמהפכה המשטרית הולכת להפוך את מצבן של הנשים לעוד יותר גרוע. הזכויות שיש כבר היום הולכות להיפגע בצורה אנושה, ונשים תהיינה בנות ערובה בידי הגברים המתעללים. לא ייתכן שהמציאות הזאת תימשך. את חוק האזיק האלקטרוני יש לאשר מיידית ולהפעיל אמצעי המונע מגברים אלימים לבצע את האיום שלהם. אין לנו למה לחכות, ולא לגלות סובלנות חינוכית. יש צורך לפעול מיידית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – איננו. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, בבקשה. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתה יודע, אדוני היושב-ראש, אני תוהה במה להתחיל, מרוב שיש רצף כזה אינטנסיבי של אירועים. דברים שקורים בבוקר כבר לא רלוונטיים בצוהריים, ומה שקורה בצוהריים הוא כבר היסטוריה בערב. ממשלה מאוד מעניינת כי אירוע רודף אירוע. ואז תהיתי אם לדבר על ה-9 מיליארד שקלים שהבטיח השר בן גביר – שאגב, אנחנו כבר שכחנו לו את הפיתות ואת המקלחות. זה כבר היסטוריה, מתוך כל הדברים שכבר עברו. אז תהיתי אם לדבר על זה שהוא התרברב ונופף ב-9 מיליארד ומסתבר שזה אולי מיליארד אחד, על זה שהוא כל הזמן עסוק ביועמ"שית, בלפטר אותה, בלהתנגד לה, עסוק במפגינים, מפרק את המשטרה. כשהדוברות של המשטרה אומרת אמת, אז מקצצים בדוברות, כי צריך לקצץ את הלשון. הרי זה מפריע לו בכל מצגי השווא. וכל זה במקום לטפל במשילות שהבטיחו, ברצח הנשים, בפשיעה, בטרור המשתולל, בביטחון האישי של האזרחים, שהרי זה היה הדגל שלו. ומה קרה לדגל הזה? הורד לחצי התורן, אם לא אפילו למטה מכך. או אולי בכלל לדבר על זה שאין תגובה לירי הרקטות? אנחנו רואים שוב ירי של רקטות, ושוב אין תגובה. מדיניות הטפטופים שחזרה. הפיגוע של החיזבאללה בעומק שטח ישראל, וגם לו אין תגובה. רפיסות מוחלטת מבחינה ביטחונית, ואני רק מזכירה לכם שאנחנו מדברים על ממשלת ימין מלא מלא; אותה ממשלת ימין מלא מלא, שכשהיא הייתה באופוזיציה היא דיברה עלינו, הממשלה הקודמת, שאנחנו נתמכים על ידי תומכי טרור, שאנחנו נשענים על רשימה ערבית, אנחנו ממשלת האחים המוסלמים. הם רק פספסו שאנחנו – עם כל מה שהם מציינים כאן – הגבנו ביד קשה על כל אירוע, או אפילו מחשבה על הניסיון לפגיעה במדינת ישראל, אנחנו סיכלנו אותו עוד לפני שהוא התרחש. וכאן הדברים קורים, ופתרונות אין. אבל העיקר ממשלת ימין מלא מלא, והם עוד מעיזים לעמוד כאן על הדוכן ולהאשים אותנו, עדיין, בזה שאנחנו היינו אלה ששיתפו פעולה עם תומכי טרור. אבל הם לא מגיבים. ואחר כך חשבתי שאולי בכלל לדבר על זה שבמקום המיון בקריית שמונה – שאני לא יודעת עד כמה אתם מכירים, חברים, אבל הוא ממש עוד רגע נסגר, מסתיים התקצוב שלו – במקום המיון בקרית שמונה יש את חוק המתנות ואת מימון המעונות ואת הביגוד של שרה ואת המיליארדים למוסדות שמונעים ליבה מתלמידיהם, ועוד שורה ארוכה של צעדים. אני יודעת שנגמר הזמן, אז אני אסיים כאן ואמשיך בפעם הבאה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בסיבוב הבא, בסדר. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל המעט הזה שאמרתי ממחיש שזה רק קצה קצהו של הקרחון, של האיוולת הזו שנקראת ממשלת ישראל. ממשלת ימין מלא מלא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול, אני מצטרף וגם תנחומיי למשפחת הנרצח בפיגוע, אור אשכר. אני אצטרף גם לחברי חבר הכנסת רון כץ בגינוי של השר הכושל ביותר במדינת ישראל, שבחר לא להגיע לזירת הפיגוע. אני לא מגנה את זה שהוא לא מגיע, אלא את הדיפרנציאליות שמתרחשת אצלו במוח. שימו לב, גם בהתבטאויות שלו, פעם אחרי פעם, מדינת תל אביב מוזכרת, האנרכיסטים ממדינת תל אביב, פורעי החוק ממדינת תל אביב. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשקורה פיגוע במדינת תל אביב, הוא לא השר. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> הוא שר המשטרה של ישראל, לא של מדינת תל אביב. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה ביזיון שאין כדוגמתו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הביזיון השני הוא זה שהוא לא יודע לקרוא מספרים, ולא יודע לקרוא תקציב. עכשיו, מי הראשון שזיהה את זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הראשון שזיהה, שהוא כבר די הרבה זמן הראשון שמזהה – ראש הממשלה. השר שטמנו לו את הפח הכי גדול, שהוא עצמו עזר לחפור, הוא בן גביר. עכשיו, מי זיהה את זה ראשון? הליכוד. הליכוד, היזכרו, בזמן שהוא חתם – אם אני לא טועה, בווידאו שהם צילמו שהם יושבים במזנון הכנסת, תקני אותי אם אני טועה – יושבים במזנון הכנסת ראש הממשלה המיועד והשר לביטחון פנים הלאומי המיועד, בזמן שהם חותמים על ההסכם הוא אומר 46 מיליארד, משהו כזה. נכון? תקציב 46 מיליארד. זה היה ה-leg הראשון. ה-leg השני היה 9 מיליארד. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואז באים – הייתה גם התבטאות של הסמפכ"ל, שאמר: תשמע, תגידו מה שתגידו, השר דאג לנו לכסף. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ואז מה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוה, תודה ששאלת. ומה קורה בסוף? או זה לא הסוף, זה התחלת הסוף. מה שמתגלה בתקציב המדינה הקרוב לשנת 2023, שיש מיליארד, ומתוך המיליארד רק 600 מיליון מובטחים. עכשיו, אתה מדבר עם שוטרים, אתה אומר: רגע, לא יכול להיות, כי מ-9 מיליארד לא יכול להיות שזה צנח למיליארד. מישהו עובד, אולי יש פריסה לכמה שנים, אבל לא. לא. מי שטמן לו את הפח הכי גדול, נוסף לכישלון, שהוא מהותי – הוא כישלון, הוא לא מצליח, הוא כישלון – מי שטמן לו את הפח הפוליטי הגדול ביותר הוא זה שישב לידו; הוא זה שלא רצה להצטלם איתו שבועיים לפני הבחירות על אותה במה, הוא זה שאמר: לא, הוא לא יהיה שר בממשלתי, מה פתאום. הוא אמר. הוא שם לו את הפח הכי גדול. כי כולם פה – ואם יש משהו אחד שמאחד אופוזיציה וקואליציה, ואפילו את החברים בסיעות, שעכשיו פה מדברים – זה שכולנו יודעים, ואולי גם אתם פה בקהל, כולנו יודעים שהשר הכושל ביותר במדינת ישראל, ואני חושב אי פעם, הוא בן גביר. שיהיה לכם ערב טוב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה בעצבים כאלה? ערב טוב. תגיד: "ערב טוב שיהיה לכם". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת משה טור פז. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אמרתי "ערב טוב", אתה פשוט לא היית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, הייתי. חשבתי בהתחלה, אתה יודע, שאתה כועס. תגיד "ערב טוב". << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יפה. על זה אפשר להסכים, על בן גביר כולנו מסכימים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, התורה מזהירה את מלך ישראל – אתה שומע, דודי? "לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאול". כך כתוב בדברים י"ז, בפרשת שופטים, זו הפרשה שמלמדת אותנו על חובותיו של השלטון ומזהירה אותנו מפני שחיתות אפשרית. מה זה "רום לבבו מאחיו"? אל תשכחו מאיפה באתם, אל תשכחו את צורכי העם. מה אתם עושים בשבילו, האם מישהו פה מקדם את צורכי העם? יש כמה סוגים של שחיתות, אחד מהם – אתה שומע, רון? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת כץ, אתה מפריע לחבר סיעתך. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת רון כץ, תקשיב, יש כמה סוגים של שחיתות, אחד מהם שלטון ששוכח את המטרה שלו, שוכח שהוא שליח ציבור והופך את השלטון לאמצעי. כתוב בתורה "לבלתי סור מן המצוה ימין ושמאול". אבל מה, בממשלה הזו הכול נהיה או ימין או שמאל, נכון, דודי? מה שבצד של ביבי זה ימין; כל מי שמתנגד לשחיתות שלטונית, כל מי שבעד שלטון החוק, כל מי שבעד מינהל תקין, הוא שמאל. אתם יודעים, כל נביאי ישראל רדפו בחורמה אחרי השחיתות. אצלכם היו קוראים לנביאי ישראל "שמאלנים", "אנרכיסטים", או כמו שאחאב קרא לאליהו, "עוכר ישראל", כי אתם הפכתם את שלטון הימין בישראל למילה נרדפת לשחיתות. הינה חוק שמונע ביקורת שיפוטית על מינויי שרים, חוק דרעי 2, בשפה העממית. שמעתי שצריך ייעוץ איך ואת מי למנות לשרים – השרים, שאחראים על החלק הביצועי של מדיניות הממשלה. הינה כמה טיפים: אפשר למנות אנשים מוכשרים, שעשו עבודה פרלמנטרית ראויה, כאלה שהגיעו עם ניסיון רלוונטי, לקחת נבחרי ציבור עם מוטיבציה אדירה לשינוי – מאיר כהן שר רווחה, מירב כהן שרה לשוויון חברתי, יש עוד הרבה דוגמאות טובות בממשלה הקודמת – ואז לא צריך ביקורת שיפוטית. נכון, מיקי לוי? לא צריך ביקורת ציבורית אם יש שרים ראויים. ממשלת נתניהו, אתם התבלבלתם כי אתם עובדים בשביל הציבור. לשם כך נבחרתם, ולא בשביל חוק פרסונלי ביבי, דרעי, ביבי, בן גביר. מתעסקים בעצמכם כל הזמן, שוכחים את המהות. שכחתם את מטרת הבית הזה, שכחתם את הציבור ששלח אתכם לכנסת. והחוק הנפלא הזה – אל תתערבו לנו במינוי שרים. חוק דרעי 2 – אחרי שנפסל מלכהן כשר אתם באים ודורשים להחזיר אותו בדלת האחורית. זלזול בשלטון החוק, זלזול ברשות השופטת, זילות המאבק בשחיתות, כי שחיתות שלטונית נהייתה מילה גסה של שמאלנים. פעם חרדים היו קוראים לזה חילול השם, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, תודה רבה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> על הדרך הורסים את תדמית הימין, סטנדרטים נמוכים כי הכול מותר, כל מי שמתנגד הוא שמאלני, ועכשיו גם שלא יתערבו לכם בעבירות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אסיים. "לבלתי רום לבבו מאחיו", אתם יודעים איך הפסוק מסתיים? "למען יאריך ימים". אי-יציבות שלטונית, כאוס שלטוני, חמש מערכות בחירות בשלוש שנים – זה לא מקרי – סביב שאלה אחת, סביב מלך אחד ששכח את מטרת השלטון. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אדוני יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, היות שהולך להיות לנו לילה מאוד מאוד ארוך, וכנראה שנעלה על הדוכן הזה עוד מספר פעמים, אני רוצה לפתוח בשיר, או יותר נכון בשירה: "ביבי, שלום, / מדברת אני, / נתינה די סטנדרטית / שלך! אדוני, / לא מבחירה, / בחרתי אחרת, / קיוויתי לדרך יותר הגונה; / דרך שבה גם אני / ל ה ט ב ק י ת / ארגיש שאינני לגמרי שונה. // ספר לי מדוע / ספר לי כיצד, / אם עליתי לארץ לגמרי לבד / וחתמתי גם קבע בצבא כה נכבד / וזעקתי בשטח 'כולנו אחד!' / עדיין פה חשה כמו נטל נפרד? / הסתכל בעיניי / ודבר מהלב: / מה זה מפריע לך?! / זה כואב? / זה לא נראה טוב בעיניי האויב? / מה?! תנמק, / תגדיר עמדתך. / אל תספר לי / שאין זה אתה, / שגורמים אחרים מעוותים דעתך, / ואם זה המקרה / אז תחליף. זה פאסה! / אדוני החשוב / לידך בכיסא / יושב הומופוב! ולא סתם, עוד גאה! / ויושבים גזענים! ושונאים! והרבה! // האם זה פסול בעינייך, אחי, / שארצה יום אחד לחיות עם אשתי? / לנטוע פה בית שלם, אמיתי? / מה? זה לא... יהודי בעינייך? / זה לא מזוקק וטהור לשריך? // תעשה לי טובה / גם אתה כבר מבין / ששאר העולם מתעורר ומסכים / שאין זה עניין של מגדר או צבעים / שכשיש אהבה אז אין שום חוקים. / ולי אין כוחות / לנסות להעיר / מוחות חשוכים / ולצאת מהעיר / להגיע אליך / ליום של 'זכויות' / גיב מי א ברייק / חשבת להיות? // ביבי / 'חבר' / אין מה לדבר / איבדת אותי כבר מזמן.... / מי סופר... / כמות החוקים שהפלתם בכנסת / יצרה קהילה חזקה / אך כועסת. // אז היכונו, הפעם תהיה הפיכה, / נצעד עם כרזות ושירי מחאה. / ביבי, / הזהרנו, / הכול בידך. / נילחם / בבורות / ונברא / אהבה". תודה רבה. רגע, צריך לתת קרדיט למי שכתבה את השיר הזה. הלוואי שהייתי כותבת את זה, הלוואי. זאת מיקה בן שאול, האדירה והאלופה, ואני ממש ממש ממליצה לכם לעקוב אחריה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, הממשלה הזאת הושבעה ב-29 בדצמבר 2022. אתם יודעים מה היה שער הדולר באותו יום? 3.51. היום במהלך המסחר השער כבר הגיע ל-3.7, ולקראת סוף היום השקל התחזק טיפה, ל-3.67. 3.67 מול 3.51 בפחות משלושה חודשים. פיחות של מעל 4% בפחות משלושה חודשים. ולא שהיו כאן נסיבות כלכליות חריגות. קיבלתם מאיתנו כלכלה חזקה ואיתנה, עם מטבע יציב, עודף של 10 מיליארד שקל בקופה, אחוזי צמיחה מהגבוהים בעולם. ולא קרה שום דבר בכלכלה העולמית שיכול איכשהו, איכשהו, להצדיק את הפיחות של מעל 4% בפחות משלושה חודשים. לא קרה דבר, למעט הפיכה משטרתית, הפרויקט המופרע של לוין ורוטמן, שהכניס מדינה שלמה לכאוס, לכאוס חברתי, ביטחוני וגם כלכלי. ולא שלא קיבלתם אזהרות, קיבלתם ועוד איך – מאנשי הייטק, מהכלכלנים הבכירים, מאות במספר, מזוכי פרס נובל לכלכלה, מבכירי המערכת הבנקאית, ואפילו מנגיד בנק ישראל, שזעק בישיבות ממשלה על הסכנות שברפורמה אבל דבריו נפלו על אוזניים ערלות. אבל התעלמתם מכל הקולות, מהסכנות הברורות, מהסימנים הראשונים לבריחת הכספים וההשקעות מישראל. פשוט התעלמתם בחוסר אחריות ובחוסר מקצועיות. שר האוצר, זה שמסתובב כבר תקופה ברחבי העולם ורק עושה לנו פיגועים מדיניים וכלכליים, קשקש משהו על כלכלת התורה ועל המוכנות לקבל רעידות. אז קיבלתם רעידות, וכבר היום ההפיכה הזאת הורסת את כלכלת ישראל. ואחרי כל זה, אחרי כל זה אתם מעיזים להאשים את האופוזיציה? אם הייתם מבינים משהו בכלכלה ובשווקים, הייתם יודעים כי השווקים מגיבים למדיניות הממשלה ולא לזעקות האופוזיציה. אז אתם אשמים ורק אתם. והפיחות בשקל זה רק סממן קטן לקטסטרופה שבדרך, אם לא תעצרו. מה שעשיתם כאן בחודשים האחרונים זה פיגוע כלכלי והציבור ולא יסלח לכם על כך. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאיר לפיד נמצא? אינו נוכח. חבר הכנסת עודד פורר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מחפש את השר, אני לא רואה. מי השר במליאה, אדוני? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השר גלנט. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אני מסתכל, במה מעסיקים את כנסת ישראל כבר חודשים ארוכים לעומת מה שמעניין את הציבור – אין קשר בין הדברים. אתם עסוקים כמובן רק בעצמכם. אז אנחנו רואים שלקראת הפסח מחירי העוף מזנקים, מחירי הבשר, מחירי הפירות והירקות, מחירי הביצים, חלב, בכל מקום שתיגע; אתם, שדיברתם על יוקר המחיה, עסוקים רק ביוקר המחיה של עצמכם. במה מעסיקים אותנו מאז שהושקה הכנסת החדשה? בחוקים פרסונליים. חוקים פרסונליים שלכם, לא חוקים פרסונליים של מי שמוביל כנגדכם. אז פעם אחת זה חוק הנבצרות ופעם אחת זה חוק דרעי 1 ופעם אחת זה חוק דרעי 2, וכשאני מסתכל על מה שהממשלה הזו רוצה לקדם, ברור לחלוטין, אדוני היושב בראש, שאין ברירה והגענו לנקודה שבה יש התנגשות בין הדת לבין המדינה. יש התנגשות בין הדת לבין המדינה שאפשר לפתור אותה רק בהפרדה – אגב, גם לטובת הדת היהודית וגם לטובת המדינה. כי כשאני רואה במה עוד תרצו להעסיק אותנו אחרי חוק דרעי 1 וחוק דרעי 2, אז זה חוק הגיוס וחוק הרחבת הסמכויות של בתי הדין הרבניים וחוק החמץ והכפפת הרב הצבאי הראשי לרבנות הראשית, ומעל הכול חינוך, אדוני; חינוך, והרצון שלכם לקחת עוד ועוד תקציבי חינוך ממדינת ישראל כדי לסבסד מערכת חינוך שלא מלמדת את הילדים את המינימום, את המינימום כדי שיוכלו להתפרנס במדינת ישראל. והפתרון לסיפור הזה הוא כמו שאתם אומרים – אף אחד לא צריך להתערב, לא לכם ולא לנו. אני לא אתערב לך, אתה לא תתערב לי, איש באמונתו יחיה. המדינה תתנהל כמדינה. מי שרוצה ללכת לבית משפט, יש בית משפט אחד במדינת ישראל; אין כמה בתי דין, שאתה הולך לפי מה שנוח לך או לפי המקומות שבהם יהיו למישהו זכויות יתר על פני מישהו אחר. יש בית משפט אחד, בלי בתי דין רבניים. גיוס? לכולם. כל אחד, כל אזרח במדינת ישראל – יהודי, מוסלמי, נוצרי, מה שתרצה – עושה שירות. או שירות צבאי, או שירות לאומי. אם הוא רוצה אחר כך להחליט שאת חייו הוא מקדיש ללימודים, אחד בישיבה, אחד במקום אחר – תפדל, יעשה את זה על חשבונו. ההפרדה הזו תשרת, בסופו של דבר, אדוני היושב בראש, גם את הדת היהודית וגם את המדינה. ואסיים רק בדוגמה אחת של איפה ההפרדה בין הדת למדינה עשתה טוב לשני הצדדים. כשאני מסתכל על אחוזי המתחתנים ברבנות הראשית, כשיש חובה ליהודים להתחתן דרך הרבנות הראשית, הם רק הולכים ויורדים; אין חובה במדינת ישראל לעשות ברית מילה, ועדיין למעלה מ-90% מאזרחי ישראל היהודים מלים את בניהם. כנראה שאם תחליטו להתערב גם בזה, תצליחו גם את המסורת הזאת לעקור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ולכן לטובת שני הצדדים אין פתרון אחר. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חילי טרופר. אגב, הרעיון להפריד את המדינה מהדת זה לא רק מהצד שלך. יש גם אחרים שחושבים כך, בצד השני. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא אומר שלא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> והמילה "משתמטים", זה כבר לא רלוונטי, כי יש סרבנים שאומרים: אם המדינה לא תהיה בדיוק כמו שאני רוצה, אני לא אבוא למילואים, אז יש אחרים שאומרים: המדינה איננה כפי שאני רוצה, אז אני מסרב ללכת לשם. אז זה בסדר גמור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ההבדל הוא שהם יכולים להגיד שהם מחליטים לא להתנדב יותר. אתה אפילו את זה לא יכול להגיד – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נכון. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מימיך לא עשית מילואים, אתה לא יכול להתנדב למילואים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נכון, נכון. כי יש מדינה שאיננה מוצאת חן בעיניכם, שלטון שאינו מתאים לכם – אתם תסרבו. אני ידעתי את זה כל השנים. לא חשבתי שזה חידוש. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אנשים שמתנדבים חודשים או שנה למילואים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם יהיה פה שלטון דתי, אתה תסרב. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איך אתם מסרבים? אתה לא עשית יום אחר מילואים בחייך. אחד. יום אחד לא עשית מילואים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. לי זה ברור 30 שנה. 30 שנה אני יודע שביום – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – חברי כנסת – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – שתהיה פה ממשלה דתית, אתם לא תתגייסו לצבא. אני בטוח, ואולי תילחמו נגדה גם. חבר הכנסת חילי טרופר, בבקשה. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, המנהיגים שלך התנגדו להקמת מדינת ישראל, התנגדו לציונות, נלחמו בציונות, ואתם ממשיכים להילחם בציונות – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבותיי בנו את ארץ ישראל עוד לפני שידעת איפה זה. כשהיית בקישינב, ארבעה דורות לפניך – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבותיי היו בארץ ישראל, בנו את ארץ ישראל, למדו בארץ ישראל. אל תטיף לנו בעניין קדושת ארץ ישראל. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – תתבייש לך. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> בטוח שבקישינב היינו הרבה יותר יהודים ממך. בטוח שבקישינב היינו הרבה יותר יהודים ממך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין לי ספק שאם היית חי תחת השלטון הסובייטי, לא היית מספיק אמיץ בשביל לשמור על – – – שלך. תתבייש לך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אביגדור ליברמן יודע בדיוק כמה הערכתי אותו ואת אבא שלו כשהוא לא נלחם נגד הדת היהודית ונגד החרדים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כאן אתה לא מסכים להילחם בשביל היהדות שלך, אתה לא מסכים לשרת בצה"ל כדי להילחם במדינה היהודית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני כיבדתי אותו, כיבדתי את אביו, שלימד אותו יידיש והניח לו תפילין אצל הרבי מריבניץ. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – 48' – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה בכלל לא בר-שיח. אני מדבר אל חבר הכנסת ליברמן עם חבר הכנסת פורר. בבקשה. הוויכוח נגמר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – עברית לא רצית שידברו. על מה אתה מדבר? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השיחה נגמרה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני קורא אותך קריאה ראשונה. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> כל מה שאתם יודעים זה לנצל את המדינה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת חילי טרופר, תתחיל לדבר, אפעיל מחדש את השעון. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> יש לו דגל? אין לו דגל. האנטישמי הכי גדול שיש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת שטרן, קריאה ראשונה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אמרתי: האנטישמי הכי גדול שיש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת שטרן, קריאה שנייה. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, קודם כול, עם כל הכבוד, קשה להתעלם מהדברים שאמרת עכשיו. אני באמת חושב שעם כל הכבוד, לא אתם אלה שיכולים לבקר את המילואימניקים שלנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא ביקרתי. << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אגיד לך יותר מזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אני אגיד לך שלא ביקרתי. אל תכניס לי לפה דברים שלא אמרתי. << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רגע, שנייה – לא, אתה ביקרת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הדברים שלי מספיק ברורים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא עובדים מספיק קשה בשבילך. << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אמרת שהם על תנאי, ואני רוצה להגיד לך משהו, שהניסיון שלך להעמיד – שזה או לשרת בצבא או להיות דתי – הוא ניסיון של דיכוטומיה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא אמרתי את זה. היית פה כשעודד פורר דיבר? << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רגע, אני מדבר איתך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני התייחסתי לעודד פורר ולדברים שלו. לא אמרתי שום דבר על הסרבנים בתל אביב. << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אומר לך, אז אני אומר לך שאפשר להיות איש דתי ולשרת במילואים. להפך, אני מבין את הדת כמי שמחייבת אותי ללכת ולשרת את המדינה. אני לא מבין את הפרשנות שלך לדת, אבל בוודאי שהייתי נזהר מאוד מלדבר – דווקא כמי שאמר ואומר גם עכשיו נגד סרבנות, בוודאי שהייתי נזהר מאנשים שלא שירתו יום אחר שיגידו משהו לגבי אנשים שעשרות שנים מקריבים למען המדינה. ואולי גם על רקע הדברים האלה, ובכלל על רקע הקרעים הפנימיים והחרדה של כולנו מכיצד ייראו טקסי יום הזיכרון ויום העצמאות הקרובים, יש אולי צעד אחד שאפשר לעשות ביחד, צעד שיבטא ערבות הדדית. בשנה שעברה כיהנתי כיושב-ראש ועדת השרים לטקסים וסמלים, ואנחנו ביטלנו את מופע הזיקוקים הרועשים בטקס המרכזי בהר הרצל. בעקבות כך, ביטלו עוד עשרות רשויות את המופעים, וכל זאת נעשה למען אותם לוחמים שמתמודדים עם פוסט-טראומה. עבור חלק ממתמודדי הפוסט-טראומה, פיצוצי הזיקוקים בשמיים נחווים כיריות בשדה הקרב וגורמים להם לתגובות קשות. עבורנו, הציבור הרחב, זה אולי חמש דקות של מראה יפה בשמיים; עבורם זה תחושה של חזרה לקרב וסערת נפש לא פשוטה. אחד מאלה, אגב, שדחפו אותי להחלטה על פירוטכניקה שקטה הוא חבר קרוב שמתמודד עם פוסט טראומה. הוא היה לוחם אמיץ בדובדבן ובימ"מ, היה באין-סוף היתקלויות, הציל אין-סוף חיים. גם היום, אגב, הוא אומר שהוא מאוהב במדינה ושהיה חוזר על הכול ומשלם כל מחיר עבורה. הוא רק ביקש שלפחות את הכאב של חזרה לשדה הקרב, כתוצאה מפיצוצי הזיקוקים, נחסוך לו. אותו חבר, ועוד לוחמים רבים שחזרו פגועים מהקרב, הם שהניעו אותנו בשנה שעברה בביטול מופע הזיקוקים. בעקבות ביטול המופע גם השנה לשמחתי קיבלו את ההחלטה הזו, ועוד עשרות רשויות נוספות כבר הצטרפו לזה. רבים מבין נפגעי הפוסט-טראומה סיפרו שהשנה שעברה זו הייתה השנה הראשונה שהם יצאו מביתם בליל העצמאות והשתתפו בחגיגות. כך נראית ערבות הדדית. לשמחתי, המסורת, כמו שאמרתי, נמשכת גם השנה, וזה הזמן של כלל ראשי הרשויות בארץ לגלות אחריות וסולידריות ולהודיע שגם בתחומם המופעים הללו לא יתקיימו. זה הזמן של כולנו לפעול כדי שבעיר שלנו לא יהיו פיצוצים רועשים, אבל כן יהיה מקום לכולנו. זה הזמן של כולנו לביחד ישראלי. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חילי טרופר. חבר הכנסת בנימין גנץ, בבקשה. סליחה – אחריו. היא רצתה להודיע משהו קודם. אחריו. << דובר >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר >> ביקשתי את רשות הדיבור לדבר על ההפיכה המשטרית. כשנכנסתי לכאן שמעתי אותך מתייחס, שמעתי את החברים מתייחסים, שמעתי את להט הרוחות, והאמת היא שגם זכרתי ביושר ששליש מחברי הממשלה לא מבינים את השיח. על השולחן שלי יש ספר שכתב אותו יקי חץ, צנחן שלחם ב-67', ב-6 ביוני, בגבעת התחמושת, זכה בעיטור המופת ולאחר מכן זכה בפרס לביטחון ישראל. הוא שירת את מדינת ישראל הרבה מאוד שנים. בספר הזה הוא מגולל את ההתרחשויות שהיו בגבעת התחמושת ב-6 ביוני 67'. הייתי בן שמונה. לאור מה ששמעתי פה עכשיו בחרתי קטע אחד קטן שבו – תשימו לב, באמת תשימו לב מה הוא אומר. חבר הכנסת אופיר כץ, אני אשמח אם לא תפנה לי את גבך ותקשיב למה שאני אומר, כי זה מדבר על הקואליציה. במקום שאני אספר לכם את הקרב הנוראי שהיה בגבעת התחמושת בדרך לשחרור ירושלים הקדושה, אני מקריא לכם מקטע קטן, שלצערי לא מוכר על ידי רבים מאוד מחברי הממשלה. אני זוכר, כך הוא כותב – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני אבקש שקט, בבקשה. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני זוכר היטב ויכוח מקומי שהתלהט באחד הערבים שלפני המלחמה. היינו בכוננות – כן, יש דבר כזה – ההמתנה וחוסר הידיעה מתחו את עצבינו עד לקצה, וקוצר הרוח חלחל להתנהגות של כולנו. מחנה שורק, שבו היינו, היה מקום מדכא ומלא בברחשים נוראיים, שממש התעללו בנו. את הלילות העברנו בתורנות שמירות. וממש כמו בטירונות – ואת זה באמת לא כולם מכירים – גם שם השיבוצים הטובים ביותר היו או בתחילת הלילה או בסוף הלילה, על מנת להרוויח כמה שעות שינה ברציפות. מה פתאום אתה עולה לשמור? פתאום נשמעה צעקה, איך סידרת לך שוב את השמירה הנוחה? כמו כולם סובבתי את הראש כדי לראות מה קורה, ובתוך שניות הצעקות הפכו לדחיפות ואז למכות. לא חושב שראיתי כאלה מכות בחיי. שני חבר'ה מהחזקים ביותר במחלקה פשוט הסתערו זה על זה והכו אחד את השני עד זוב דם. מייד ניסינו להפריד, אבל זה לא היה קל. נדרשו שלושה חבר'ה כדי למשוך אחורה כל אחד מהניצים. אין לי מושג אם זה קרה רק בגלל הוויכוח על השמירה או שהיה רקע אחר למריבה, אבל יומיים אחרי אותו אירוע, שני הבחורים כבר היו מתים בגבעת התחמושת. ואני אומר לכם, חברים, מהנמשל של האירוע הזה: אנחנו רבים אחד עם השני, אנחנו מכים אחד את השני, אנחנו לא מדברים אחד עם השני, בין שזה יהיה ויכוח כמו שהוא ויכוח, ובין שזה יהיה ערוץ חקיקה שהוא כוחני ומנצל את הדבר הזה במקום לדבר אחד עם השני. אז מה שיקרה, ילכו מכות; אז מה שיקרה, ירד דם; אז מה שיקרה, שנשכב כולנו מתים, אני מקווה רק במובן המטפורי של המילה, כי הדמוקרטיה באמת תהיה בסכנה. אסור לנו להרביץ אחד לשני. כדאי לנו לדבר אחד עם השני. כדאי פשוט מאוד לעצור את כל התהליך הזה ולשבת ולדבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת יצחק קרויזר, עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אליהו ברוכי, ינון אזולאי, רון כץ, צבי ידידיה סוכות, חנוך דב מלביצקי וואליד אלהואשלה בנושא: שינוי אופן הגשת הוכחות תרומה לזיכוי מס לפי סעיף 46; מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת חוה אתי עטייה, עופר כסיף, נעמה לזימי, טטיאנה מזרסקי, יאסר חוג'יראת ומשה רוט בנושא: המשבר ברפואה התעסוקתית – דוח חדש של רשם המחלות התעסוקתיות. עוד אבקש להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת, הודיע חבר הכנסת אליהו רביבו כי הוא חוזר בו מהצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/765/25. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 16) (כשירותם של השרים וסגני השרים) << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אדוני שר הביטחון, כל הנחלים הולכים לים וכל המעשים של הממשלה הזאת ושל הקואליציה הזאת כולם הולכים ובאים אל מקום אחד, ההפיכה המשטרית. חלק מבקשים את ההפיכה המשטרית על מנת להכשיר חוקי שחיתות שלטונית כדוגמת החוק שאנחנו דנים בו, אחרים מבקשים את ההפיכה המשטרית על מנת להכשיר גל חדש של חקיקה דתית, או ברוח דבריך, היושב-ראש, על מנת להכשיר את ההשתמטות מההגנה על גבולות של המדינה; האחרים מבקשים את ההפיכה המשטרית על מנת לקדם סיפוח דה פקטו בשטחים, על מנת להכשיר גזל קרקע. כל גורם בקואליציה וסיבותיו שלו להפיכה המשטרית. זהו המכנה המשותף היחיד של הקואליציה הזאת – ההשתלטות העוינת על בית המשפט העליון כדי שכל גורם קיצוני בקואליציה הזאת יוכל להשיג את מטרותיו: השחתת המידות של השלטון, כפייה דתית, סיפוח דה פקטו בשטחים. ואני מסתכל על הכותרת של הצעת חוק-היסוד, "כשירותם של השרים", ואומר לעצמי, עוד לפני שנדבר על הכשירות של השרים שעוד לא הצלחתם למנות, בואו נדבר על הכשירות של השרים שכבר עכשיו מכהנים. בואו נדבר על הכשירות של השר לביטחון לאומי, שמנהל קמפיין במקום לנהל את אחד מהמשרדים החשובים ביותר לביטחונם של אזרחי ישראל, שמתהדר בהוספת 9 מיליארד שקלים לתקציב המשטרה עד שמתברר שלא רק שלא מדובר בהוספת תקציב אלא בגריעת תקציב מיחידות המשטרה; שר לביטחון לאומי שמתנגד לחוק האיזוק האלקטרוני, ונשים ממשיכות להירצח בישראל; שר לביטחון לאומי שבתקופת כהונתו הוכפל מספר הנרצחים בחברה הערבית למול השנה הקודמת. בואו נדבר על השר הנוסף במשרד הביטחון, שקורא לביצוע פשעי מלחמה; שר האוצר, שנוסע לארצות הברית ואף גורם עסקי וכלכלי לא מוכן להיפגש איתו חוץ מראשי סיטי בנק, שהם הבנק שמנפיק את אגרות החוב של ישראל ולכן הם חייבים להיפגש איתו. בואו נדבר על שרת ההסברה, שמנצלת את תפקידה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – כדי להסית נגד אזרחים ישראלים. בקיצור, לא על הכשירות של חבר הכנסת דרעי צריך לדבר אלא על האי-כשירות המוחלטת – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. לא שמעת? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – של שרי הממשלה שכבר מכהנים. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> ובכן, אדוני היושב-ראש, הינה עוד חוק פרסונלי-נתניהו, שנועד לסדר לבנימין נתניהו כהונת ראש ממשלה לנצח-נצחים. אבל העניין הוא שצריך לשאול באמת כמה נזק עוד מדינת ישראל תספוג מהאיש הזה, כמה נזק הוא עוד יעשה למדינת ישראל ולביטחון שלה לפני שאנחנו נוכל סוף-סוף לסיים את העידן הזה בתולדותיה של מדינת ישראל? כי היום נאלצנו לתקן שוב את היחסים עם ממלכת ירדן, הגבול הארוך ביותר של מדינת ישראל, והסכם השלום שנחתם על ידי ממשלת ישראל בראשות יצחק רבין ומפלגת העבודה הפך אותו, את הגבול הזה, לאחד מיסודות הביטחון של מדינת ישראל היום. הגבול הכי ארוך שלנו, המזרחי, בטוח לחלוטין ומספק לנו גם ביטחון – לא מפני ירדן, אלא כמובן עומק אסטרטגי; הסכם שכלל גם חכירת שטחים, גם בצופר, גם בארם נהריים, מה שאפשר לחקלאים בישראל להמשיך לגדל את התוצרת שלהם בצופר ותעשיית תיירות חשובה בארם נהריים. אבל בנימין נתניהו בחר דווקא לחרב את היחסים עם ירדן, לתקוע אצבעות שאני לא רוצה לעשות אותן כאן על הדוכן, במקום המכובד הזה, בעיניים של המלך עבדאללה. בחר להעליב, בחר להשפיל עד כדי כך שהחזיר את השטחים האלה של צופר וארם נהריים לירדנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> כן. כן. בנימין נתניהו, האיש שעכשיו מטיף לנו על ההתנתקות, ההתנתקות, ויתר מרצונו, מיוזמתו, על שטחים שלא הייתה שום סיבה שישראל תוותר עליהם, כי ההסכם אמר שהחכירה תתחדש, ויכלה והייתה צריכה להתחדש עוד ועוד. אז עכשיו הוא הביא לנו את השר בצלאל סמוטריץ', שעומד בצרפת ונואם כשמאחוריו מפת ארץ ישראל השלמה הכוללת את ירדן. אין מה לומר, התנהלות אחראית, התנהלות רצינית – התנהלות שפוגעת במדינת ישראל מבחינה מדינית, מבחינה ביטחונית, וגם צריך להגיד, מבחינת הדימוי שלנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הזמן תם. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> התחלנו להיראות מדינה ממש ממש מטורללת, בזכות הממשלה המטורללת הזאת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אין לי אלא לקוות ולהניח שגם בעולם ידעו לעשות את ההפרדה בין אזרחיות ואזרחי ישראל ומדינת ישראל הציונית, הרצינית, לבין הממשלה המטורללת שלה, שצריכה לעבור מן העולם בהקדם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. הזמן תם. תודה. חבר הכנסת דוד אמסלם. אחרון הדוברים. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני כשבוע וחצי אני רואה איזה ציוץ של מישהו שקוראים לו אורי משגב. האמת היא, עד אז לא ידעתי מי זה. ביררתי. הסתבר לי – עלק עיתונאי בעיתון הארץ, עיתון של אנשים חושבים. מה אומר, מה כותב? הוא מציע לנתניהו לא לנסוע לברלין, לדיקטטור. למה? הוא מכיר אנשים בברלין, ומסיים: לא כדאי, מילה שלי. לפני כמה ימים אני מסתכל, אני רואה שני שוטרים באו לבקר בביתו, במדרכה. באו לתחקר אותו. בהתחלה צבטתי את עצמי, חשבתי שאני נמצא באיזו תוכנית טלוויזיה, "הזמן שוטר לבית". לא ידעתי, חבר הכנסת ביסמוט, שעד היום השוטרים באים אליך הביתה, לחקור אותך במדרכה; אני יודע שחברי כנסת, הזמינו אותם, כן, למרות שיש להם חסינות, ליאח"ה. אבל אורי משגב? המשטרה באה אליו. דרך אגב, הביאו לו קפה ומאפה. למה? ככה חוקרים את אנשי השמאל. המשטרה מפוחדת מהם, רועדת מהם. לאחר מכן, השבוע, אני רואה עוד אנרכיסט כותב. אני רואה סרטון. יהודי מבוגר: צריך לרצוח את ראש הממשלה ובני ביתו. אני שונא כל מי שעם כיפה. צריך לתלות את הדתיים, את החרדים – אדוני היושב-ראש – עם רצועות התפילין לכבלים של הרכבת הקלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למדו ממך מה זה שנאת אחים – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אני רק מצטט, הרב הרפורמי. אצלך הכול שנאת אחים. ומה אני רואה? הבן אדם עכשיו יושב בבית ומסתכל עלינו בערוץ – מעצר בית. למה? הוא לא מסוכן לציבור. זה לא משנה שזה רץ ברשתות. אני לא חשבתי שהוא עצמו יוכל לבצע את ההתנקשות גם אם הוא רוצה. אבל שומעים עוד איזה כמה מיליוני איש בארץ זאת, כמה ילדים וכמה שלא מבינים. אתם זוכרים כמה מעצרים היו רק על ההתבטאות הזו שאולי יחסמו כבישים. לכן, אני פונה אליך, אדוני המפכ"ל. מר קובי שבתאי, אתה מפכ"ל המשטרה, אתה רואה את האנרכיה, את הבריונות ואת ההפיכה שמתבצעת מול עינינו היום במדינת ישראל. כל מדינת ישראל סגורה כשאנרכיסטים מחליטים לסגור אותה. דרך אגב, גם אם הם טייסים – אנרכיסט זה אנרכיסט, לא חשוב, דרך אגב, מה הוא עשה בעבר. אתה גם לא יכול להגיד: אני מכיל. אתה לא יכול להכיל, המשטרה לא יכולה להכיל את הזמן שלי, את הזמן של אזרחי מדינת ישראל. יש אנשים שרוצים להגיע לבית החולים. יש אנשים שיש להם טיסות. זאת אנרכיה, הפיכה מוחלטת. ככה מתבצעת הפיכה הלכה למעשה. אני מצפה שמשטרת ישראל, בראש ובראשונה, קודם כול תשמור על הסדר הציבורי ותעצור את ההפיכה. אל תפחד מהם, הם מאיימים עליך. אני אגיד לך משהו, קובי שבתאי. יום יבוא, לא רחוק, אנחנו נקים ועדת חקירה ממלכתית על כל מה שקרה בתקופה האחרונה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> עבר הזמן. אדוני היושב-ראש, השעון שלו אופס. להוריד לו מהזמן – – – מההתחלה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה תראה כמה אנשים עוד ייחקרו באזהרה פה, ועוד יועמדו לדין רק על החודשיים האחרונים. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הוא מדבר שש דקות. חוצפה. תעצרו אותו. מילא הוא מדבר – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת שיר, אני קורא אותך קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מציע לך, אל תהיה אחד מהם. בגלל שאתה אחראי, זו המשמרת שלך. כל הקשקשנים פה מעודדים אותך. השוטרים שלך רוצים לפנות אותם. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> מה קריאה ראשונה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, אני קורא אותך קריאה ראשונה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה נותן לו – – – לדבר. נתת לו עוד שלוש דקות. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הם מפחדים מהם. הם מפחדים. הם מפחדים. כל מה שזורקים, שוטר שלך מעדיף לקבל – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, אני קורא אותך קריאה שנייה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני הולך לייעוץ המשפטי. מה זה הדבר הזה? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – גדר. כן, גדר על הפרצוף – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> שש דקות – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> שש דקות הוא מדבר. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – העיקר לא לעצור את האנרכיסט. למה? הוא יודע שישחררו את האנרכיסט. השופט יגיד: הוא לא מסוכן, יש לו משקפיים, הוא נראה לי בחור טוב. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – מה זה הדבר הזה? תוריד אותו – – – נגמר לו הזמן. מה זה הדבר הזה – – – שלוש דקות, נגמר לו הזמן. מילא – – – אבל שש דקות – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ואת השוטר יעמידו לדין, ואולי יפטרו אותו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מתבייש. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן אני אומר לך: כנס את משטרת ישראל, את השוטרים האהובים שלנו, תגיד להם רק דבר אחד – חבר'ה, תעשו את העבודה בלי פחד, בלי מורא. השמאל הזה הוא כאן מיעוט במדינת ישראל. מיעוט פריבילגי שעובר על החוק – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> נגמר לו הזמן – – – סליחה, ייעוץ משפטי, סליחה – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שהשתלט על המדינה. וכל מה שאנחנו רוצים, דרך אגב, אנחנו רוצים לשלוט כפי שהציבור – הם לא מקבלים את תוצאות הבחירות. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא יכול לדבר שש דקות. מילא – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הם לא מקבלים את זה. הם בחיים גם לא יקבלו את זה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> שש דקות לתת לו לדבר – – – מנהלים את המדינה. בדיוק ככה אתם מנהלים את המדינה. ככה נראית המדינה – – – דמוקרטיה. ככה זה נראה. תתביישו לכם. אייכלר, תתבייש – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן אני אומר לך, תכנס את שוטרי ישראל, קציני משטרת ישראל, תן להם הנחיה לפעול על פי החוק. פשוט מאוד, משטרת ישראל, התפקיד הראשון שלה זה לשמור על הסדר הציבורי. אתה לא יכול להכיל את זה. הם לא יכולים להכיל את זה, כמו שאתה לא יכול להכיל שוד של בנק לאומי. זה לא אתה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מעל שש דקות הוא כבר מדבר. מעל שש דקות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת בליאק, תשב במקום. איפה הסדרנים? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יכול לצעוק כמה שאתה רוצה. אתה לא היושב-ראש ולא מנהל את הכנסת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מעל שש דקות הוא מדבר, למה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה לא בסדר – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מבקש מהסדרנים להושיב אותם במקום. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה? אמסלם רוצה? כולנו רוצים – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> קובי שבתאי, תשמע לי: גם אתה תהיה קצין משטרה ששומר על החוק – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אותנו גירשת. מעל שש דקות הוא מדבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> איפה הסדרנים? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש לך. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – תעזוב את כל האנרכיסטים. תצפצף על כל התקשורת השמאלנית. תעשה את מה שהלב שלך אומר – אתה צריך לשמור על מדינת ישראל ועל חוקיה, ועל האזרחים של המדינה הזאת שרוצים לחיות כאן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה, תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ לסכם את הדיון. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, אדוני היושב-ראש, אני עולה לדבר – אני רוצה לדבר שש דקות. אני לא מוכנה לדבר שלוש דקות. לחברי קואליציה שש דקות – אתה מאפס לו את השעון, אתה לא מתבייש? מה זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – אין לו בושה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> פני הכנסת כפני המדינה, תראו למה הפכתם אותנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה מבזה את הכנסת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא הפסקתם להפריע לו. מה לעשות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> העבירו את הבושה צד. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, האמת, שמעתי פה הרבה מחברי האופוזיציה שדיברו על האלימות, וזה באמת מצער לראות מה קורה ברחובות – הפגנות וחסימות כבישים, 30 אנשים מחליפים את השוטרים, קובעים מי יעבור, מי לא יעבור. אז אנחנו רואים שהרף הזה רק בסוף השבוע, בימים האחרונים, עלה בצורה משמעותית. קריאות נוראיות ליד נבחרי ציבור – ממש תקיפות ראינו. ראינו את השר ניר ברקת מגיע לכנס בסניף הליכוד בכפר סבא – סניף שכולנו מגיעים אליו, סניף שכיף להגיע אליו. הוא בסך הכול הוא בא לדבר עם חברי הליכוד, פעילי הליכוד, לשמוע. לא נתנו לו כל כך להשמיע ולשמוע, ובמהלך הצעקות – צעקות זה בסדר – רואים בצורה ברורה בסרטון איך הם זורקים אבן והחלון של הסניף מתנפץ. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> רגע, ראית אבן? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אתה יודע, לא ראיתי אבן. זה מהאוויר. זה מהאוויר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ראית אבן? ראית? ראית אבן? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> החלון התפוצץ מהאוויר, כן. תמשיכו לגבות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ראית? אתה לא ראית, נכון? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תמשיך. תמשיך לתמוך באלימות ולגבות אלימות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא ראית אבן. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ראינו את הפיצוץ של החלון. ואז ניר ברקת, השר, יוצא. הוא לא יכול לצאת בלי שהמשטרה מלווה אותו. המפגינים, אלה שמאוד לא מתנהגים באלימות – ממש לא – מרוב שהם לא מתנהגים באלימות, אי-אפשר להוציא את השר בלי המשטרה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> רגע. ראית אבן או לא? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ואחרי זה, העוזרת של ניר ברקת, צילמו אותה גם עם הסימנים שהיא קיבלה ביד, אחרי שדחפו אותה, הפילו אותה וקראו לה "בוגדת". מול הבית של גילה גמליאל, צועקים לילדים שלה: אימא שלך פשיסטית. השר יריב לוין יושב שבעה על מות אביו, מה חשוב למפגינים הנאורים האלה לעשות? כשהוא יושב שבעה על מות אביו? גרפיטי: יריב לוין – אויב העם. אבל הם לא אנרכיסטים. תמשיכו להגיד שהם לא אנרכיסטים. הם באמת דוגמה ומופת. דוגמה ומופת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתם האנרכיסטים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> איזה בן אדם רשע מסוגל לעשות את זה? איזה בן אדם רע? איזה בן אדם מגעיל יכול לעשות דבר כזה? לבן אדם שיושב שבעה, לכתוב גרפיטי. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לא משנה – – – תעצור כנראה – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אריאל קלנר גם היה בכנס בכפר סבא. "בוגד", מילה שאתם כל כך מתנגדים, ובצדק, גם אני מתנגד למילה הזאת ומעולם לא אמרתי אותה – מה היה להם להגיד לחבר הכנסת קלנר? אתה בוגד. בקושי נתנו לו ללכת משם, המפגינים הנאורים, שאסור לקרוא להם "אנרכיסטים". << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אופיר, תגנה גם אתה את "השמאלנים בוגדים". תתחיל מ"השמאלנים בוגדים", מהסרט המכוער הזה. מה עם הסרט "שמאלנים בוגדים"? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ראינו כולנו גם את הסרטון, ראינו את הסרטון, את הסרטון של אותו בחור – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רון כץ, קריאה ראשונה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> על מה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אל תצעק. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שיושב בצורה הכי נינוחה שיכולה להיות – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לכו לעזאזל. לכו לעזאזל. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אומר כך: אני רוצה שיישפך דם; הלוואי שיהרגו מישהו; צריך להרוג את בנימין נתניהו, אשתו שרה וילדו יאיר – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אופיר, אבל גם "שמאלנים בוגדים". << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> מה שלום אילנה ספורטה, היא עדיין חברת ליכוד? מה עם אילנה? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את החרדים לתלות על התפילין שלהם, מכאן ועד בני ברק. המפגינים הנאורים נגד הרפורמה המשפטית. אילו אנשים. דוגמה ומופת. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – לא משנה מה אומרים עליכם – – – רק אתם תהיו כתם בהיסטוריה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת שיר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תמשיכו להגן עליהם. מיכל, תמשיכי להגן עליהם. תמשיכי להגן עליהם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת שיר סגמן, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מודה לך שאת מגינה עליהם. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – מיעוט – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מודה שאת תוקפת אותי ומגינה על אנשים אלה. אני מודה לך. זה מראה את הפרצוף האמיתי שלך. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אתם כתם בהיסטוריה. זה מה שאתם. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> השר איתמר בן גביר מגיע להתפלל. כשהוא נמצא בתוך בית הכנסת, כשהם מתפללים, מגיעים המפגינים עם המגפון. לא מעניינת אותם התפילה. הם לא יודעים מה זה לכבד את הדת היהודית. זה לא מעניין אותם. הם מפגינים וצועקים. יוצאים המתפללים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> יוצאים המתפללים מתוך בית הכנסת, עם הטלית עליהם, עם הטלית עליהם, אומרים להם: תנו לנו לסיים את התפילה. למה אתם מפריעים לנו לתפילה? זה לא מעניין אותם, לא מעניינת אותם בכלל התפילה. מה להם ולזה? הם באים להפגין בגלל שבן גביר שם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת שירי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אז יוצא תושב כפר אוריה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – קריאה ראשונה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תפסיק לצעוק ולאיים. חבר הכנסת שירי, אתה מאיים. תפסיק לצעוק. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> חבורה של אנרכיסטים אלימים, בזויים, ואתם מגינים עליהם. תודה. זה מראה מי אתם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> דוידסון לא צועק, כך הוא מדבר, אבל אתם צועקים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מראה מי אתם. יוצא אחד המתפללים – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> דוידסון, אתה מדבר כך רגיל. אבל הוא לא יכול – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> דוידסון, אני אקרא אותך קריאה ראשונה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – למה על זה אתה לא מדבר? תתבייש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו מי שיצעק, אני אוציא אותו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא. אתה לא מוציא. אתה תקרא בקריאות – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת שירי, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> יוצא מבית הכנסת בכפר אוריה אחד המתפללים. הוא איש ימין, והוא אומר שלבנט יש שם גם קרבה משפחתית, וכשהיה ראש ממשלה, הוא גם היה בא להתפלל שם. הוא גם היה מגיע לשם. הוא אומר: הייתי מת להפגין, הייתי מת לעשות רעש, אבל לא עשיתי, הוא בא להתפלל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. זה מה שהוא אמר. אני יודע. ברור שאתה לא תאמין, ברור שאתה לא תאמין. הוא אמר: לא העזתי לעשות את זה; לא העזתי להפריע לתפילה, להבדיל מאותם אנשים בזויים, שלא מעניינות אותם לא תפילה ולא דת ולא טלית ולא שום דבר. מעניין אותם לבוא ולהפריע. המפגינים הנאורים. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> מי שאכפת לו מהדת לא – – – עבריין לשר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הלו, הרב כץ. בוא'נה, אתה חתיכת שקרן – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בועז ביסמוט – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, קריאה ראשונה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, יש לך, ברוך השם, קול חזק, ואתה באמת מפריע לו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – איך אתה לא מתבייש להטיף לנו מוסר? חברי המפלגה שלך – – – נמושות. את זה לא מגנה. בשר מבשרך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה שנייה. כבר קיבלת קודם את הראשונה. זה רשום. כן. חבר הכנסת הרצנו, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בועז ביסמוט, חבר הכנסת בועז ביסמוט, חברי, אתמול היה בכנס – אתמול זה היה? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אוי אוי אוי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אוי אוי אוי, בטח תגידי, כמו יושבת-ראש המפלגה שלך. תגידי כמוה, לא נורא. תגידי: אוי אוי אוי על מה שעושים פה לאנשים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא הלך להתפלל בבית כנסת. זורקים אבנים על סניפי ליכוד, מפילים את העוזרת של ניר ברקת. אתם הכי אלימים. אתם הכי צבועים והכי אלימים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> דיקטטור, דיקטטור, דיקטטור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת הרצנו. חבר הכנסת הרצנו, תצא החוצה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם תומכים באלימות. אתם שומרים על אנרכיסטיים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> להוציא את חבר הכנסת הרצנו, בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם הכי אלימים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא דופקים פה על שולחנות. תכף תעלה על השולחן גם. אתה דפקת על השולחן. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מסיתים; אתם מגבים אנרכיסטים; אתם הצבועים הכי גדולים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה דפקת על השולחן – תצא החוצה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – שלוש קריאות. אתה יכול לקרוא לי מה שבא לך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> דפקת על השולחן, תצא החוצה. לא דופקים פה על השולחן. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אם הוא דפק על השולחן, זו התקדמות. אנחנו רגילים שהוא עולה על שולחנות. אז אם הוא רק דפק, זה בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא לא יוצא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי שדופק על השולחן, יוצא החוצה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה לקרוא קריאות, תקרא לי קריאות. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אבל לא הייתה קריאה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה דפקת בקצב על השולחן, אני שמעתי וראיתי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה מוזמן לקרוא לי בקריאות. אתה יכול לקרוא לי קריאות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה תכף תקפוץ פה על השולחן של הממשלה. כבר עשית את זה בוועדת החוקה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה תקרא אותי בקריאות, אם אתה רוצה להוציא אותי מהמליאה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כי אתה דפקת, לא בגלל שצעקת, למרות שקראתי אותך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה מוזמן לקרוא אותי בקריאות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל זה שדפקת וארגנת, ראיתי את זה כמה פעמים, אני הפסקתי את זה עכשיו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> קראתי לך – – – זה מה שעשיתי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> למרות האלימות המילולית שלכם, אמשיך בדבריי. אני אסיים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. אז אל תוציא אותו. אבל אל תדפוק על השולחן. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אחרי שהבנו שאתם שומרים ומגבים אנשים אלימים, שתוקפים ומרביצים וזורקים אבנים, אסיים עם החלק האחרון – לסוף השבוע זה, כן? מחכה לנו שבוע חדש, שיהיה רווי אלימות מצידכם, ואתם תגבו. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אז חבר הכנסת בועז ביסמוט הלך לכנס ברעננה, וראינו כולנו את הסרטון. אנשים אחוזי שנאה. אם לא היו שם שומרים – אם לא היו שומרים עליו ומוציאים אותו, אני לא יודע אם הוא לא היה גם חוטף מכות. אז האנשים האלה אלימים מאוד, מסוכנים מאוד. גם חברת הכנסת קטי שטרית הייתה שם. היא סיפרה לנו היום בישיבת הסיעה מה עבר עליה, איזה טרור אתם עושים. אני לא יודע מה יותר חמור. מעשי אלימות שאנחנו רואים כלפי נבחרי ציבור ימניים, כלפי האזרחים שרוצים לנסוע וחוסמים אותם – האבירים החדשים, חוסמים אותם – או זה שאתם צועקים פה ומגבים אותם ושומרים על אותם אנרכיסטים. תתביישו לכם שכך אתם מגבים אלימות. בושה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו ניגשים להצבעה. ההצבעה תהיה שמית. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו שומרים על חיילי צה"ל. אתה לא תקרא לחיילי צה"ל בשמות האלה. אתה לא תקרא ללוחמים שלנו – תתבייש. הם מלח הארץ, הם נלחמים כדי לשמור על החיים שלך ושל המשפחה שלך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי שיפריע בהצבעה אני אוציא אותו. לא להפריע. מי שלא רוצה להצביע יכול לצאת, אבל לא להפריע להצבעה. סגנית מזכיר הכנסת, בבקשה, לקרוא בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – בעד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לקרוא את שמות האנשים שלא היו פה בקריאה הראשונה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד גדי איזנקוט – נגד ואליד אלהואשלה – נגד זאב אלקין – נגד דבי ביטון – נגד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד אורנה ברביבאי – נגד סימון דוידסון – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד חילי טרופר – נגד מתן כהנא – נגד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – נגד שלי טל מירון – נגד אבי מעוז – בעד גדעון סער – אינו נוכח יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד נאור שירי – נגד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> האם יש מישהו באולם שעוד לא הצביע ורוצה להצביע? << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) גדעון סער – נגד מיקי לוי – נגד יוראי להב הרצנו – נגד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש עוד מי שרוצה להצביע ועוד לא הצביע? לא. תמה ההצבעה. נא להעביר לנו את התוצאות. עד שיגיעו התוצאות אני רוצה להודיע שהשר איתמר בן גביר מסר לפני ההצבעה שייתכן שהוא יהיה בניגוד עניינים בהצבעה הזו. בעד הצעת החוק – 63, נגד – 55. אני קובע שהצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 16) התקבלה בקריאה ראשונה ותחזור לוועדה המיוחדת לתיקונים לחוק-יסוד: הממשלה להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/955).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק לקריאה ראשונה, הצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים, של חברי הכנסת יצחק קרויזר, עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת יצחק קרויזר מציג את החוק, בבקשה. אני מאפשר להירשם לדבר בחוק הזה. עוד מעט נסגור את הרשימה. בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> הצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשפ"ג– 2023, קריאה ראשונה. כבוד יושב-ראש הכנסת, השר לביטחון לאומי חבר הכנסת איתמר בן גביר, חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, כנסת נכבדה, גל האלימות והפשיעה הקיים בחברה הישראלית – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני סוגר את הרשימה. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – בפרט בחברה הערבית כולה, מחייב את המדינה לדאוג לשלום אזרחיה. הקלות הבלתי-נסבלת שבה ניתן להשיג כלי נשק באופן בלתי חוקי אשר מצויים בידי גורמים עוינים ועברייניים צריכה להדיר שינה מכל אזרח החי במדינת ישראל, ובפרט מאיתנו, נבחרי הציבור, המודעים להיקף הבעיה. על כן מוטלת עלינו החובה לדאוג כי הצעת חוק כזאת תעבור היום במליאת הכנסת בקריאה ראשונה ותמשיך בהליך חקיקה מהיר וזריז כדי להכניסה לספר החוקים של מדינת ישראל עוד במושב הקרוב. בהצעת חוק זו באנו למגר את תופעת כלי הנשק הבלתי-חוקיים שנמצאים בכמויות אדירות בעיקר בחברה הערבית והגיעו לידי גורמי פשיעה ועבריינים. זו תופעה מזעזעת, שגובה כל שנה מחיר גבוה של כ-100 נרצחים בחברה הערבית בלבד. חלק ניכר מהנרצחים הם אזרחים חפים מפשע, נשים וילדים שמעולם לא פשעו. כל חטאם שהיו במקום הלא-נכון בדיוק בזמן הירי. מצויים אנו בפתחו של חג הרמדאן. תופעת כלי הנשק הבלתי-חוקיים זולגת גם לארגוני טרור המבצעים פיגועי טרור. הצעת חוק זו מתמקדת במתן כלים אפקטיביים בידי גורמי אכיפת החוק: הכלי הראשון הוא מתן אפשרות, כהוראת שעה, לחפש כלי נשק בלתי חוקי ללא צו כאשר יש חשד סביר להימצאותו של כלי נשק בלתי חוקי ויש צורך בחיפוש מיידי; הכלי השני הוא החמרת הענישה על רוכש כלי נשק בלתי חוקי והחמרת הענישה על כל חלקי הנשק המהותיים; הכלי השלישי הוא החילוט – כלי רב-עוצמה המאפשר שלילת הרכוש שבשליטת העבריין, ובכלל זה הרווח שהופק מהפעילות העבריינית. לסיום אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להודות לשר לביטחון לאומי, השר איתמר בן גביר, אשר במודעות שלו לדחיפות השעה ולנחיצות החקיקה נותן לי תמיכה ורוח גבית, בסיוע המשרד לביטחון לאומי, על מנת לקדם הצעת חוק חשובה זו מהר ככל האפשר. אני מודה לחבריי חברי הכנסת מכל סיעות הבית המודעים לחשיבות החקיקה של הצעת חוק זו, ועל כן התמיכה בה היא רבה. אני מבקש מכולנו כאן שנצביע בעד הצעת חוק זו בקריאה ראשונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו נכנסים לדיון. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אני כמובן מברך על הצעת החוק הזאת, אני אחד מיוזמי הצעה שהוצמדה ומוזגה לתוך הצעת החוק הזאת. היא חשובה מאין כמוה במאבק שהוא גם בפשיעה וגם בטרור. לצערי אנחנו רואים הרבה מאוד נשק בלתי חוקי שעובר וזולג מארגוני הפשיעה ומארגוני הטרור – מארגוני הפשיעה גם לארגוני הטרור – ומוכוון בסופו של דבר נגד אזרחי ישראל. הכלים שהחקיקה הזאת תיתן ישרתו גם את מערכת אכיפת החוק, וגם נוודא שבתי המשפט לא יהפכו את העבירות האלה לעבירות של דלת מסתובבת, שבהן משקיעים הרבה מאוד מאמץ בלעצור, בלאתר, ובסוף הנאשמים משוחררים אחרי עבירות קלות. אני אקצר כדי שהצעת החוק הזאת תעבור כמה שיותר מהר. אני קורא לכולם לתמוך בה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בנימין גנץ, נמצא? אינו נוכח; חבר הכנסת גדי איזנקוט – מוותר; חברת הכנסת פנינה תמנו, רוצה לדבר? יש לך זכות דיבור שלוש דקות, את רוצה לדבר? חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. יוסף עטאונה נמצא? תפדל, שלוש דקות. נא לשמור על השקט. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אין ספק שמתחילת השנה, מקרי הרצח בחברה הערבית עלו בצורה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מבקשים שקט כי לא שומעים. באגף הימני פה, מימיני. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> זה האגף השמאלי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> האגף הימני שהוא האגף השמאלי. בעיקר שם, במקומות של המזכירות, אני מבקש שקט. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אכן, מתחילת השנה, מקרי הרצח בחברה הערבית עלו בצורה דרסטית, וכמעט אין יום שאנחנו לא עדים למקרי אלימות ורצח בחברה הערבית. אנחנו כמנהיגות בחברה הערבית, שנים רבות דיברנו על הצורך באיסוף הנשק הלא-חוקי שמסתובב בחברה הערבית ומאיים על קיומנו ויסודנו כחברה. ולכן, תפקידה של המשטרה לאסוף את הנשק הלא-חוקי בחברה הערבית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני סוגר את הרשימה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למשטרה יש את כל הכלים איך לאסוף את הנשק הזה, אבל משום מה, המשטרה בנושא הזה כמעט שלא עושה כלום. במקום לטפל בסוגיה זאת בצורה משמעותית, שהמשטרה תיקח אחריות – ואנחנו מבקשים שהמשטרה תיקח אחריות – באים בהצעת חוק שנותנת עונש קולקטיבי לאנשים בסביבה שבה נתפס נשק. צריך לחפש את הנשק הזה, את המקורות שלו, מאיפה הוא מגיע, ולטפל במקורות האלה. מדינת ישראל, עם כל המודיעין שלה וזרועות הביטחון שלה שיכולים להגיע לכל מקום, מתגאים, יכולה להגיע גם למקורות הנשק בחברה הערבית. המקור הראשי של כלי הנשק הוא בצבא, ולכן צריך לעשות בדק בית שם. אנחנו מבקשים עוד פעם שהמשטרה תמלא את התפקיד שלה באיסוף הנשק הלא-חוקי. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז – איננו; חברת הכנסת מירב כהן – איננה. חבר הכנסת גדעון סער, רוצה לדבר? בבקשה. << דובר >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בכנסת הקודמת אני הבאתי, וזה עבר פה בקריאה ראשונה, ולאחר מכן גם בוועדת החוקה, חוק ומשפט, הצעה שעסקה בדיוק במטריה הזאת. לדעתי היא הייתה יותר טובה מזאת. לצערי אז האופוזיציה התנגדה, גם התנגדות לא עניינית, גם תוך התנכרות מוחלטת ואדישות למצב החמור של הפשיעה בחברה הערבית בעיקר. כתוצאה מזה היו לזה משמעויות גם בנושא פיענוח של פשעים חמורים. למעלה מזה, היא ניהלה קמפיין נגד החוק הזה, נגד הממשלה ונגד החקיקה בטענה שהיא בלתי דמוקרטית. אני שמח שבסופו של דבר, בנקודה הספציפית הזאת הממשלה התעשתה. אגב, בהיבטים מסוימים ההצעה הזאת הרבה יותר חריפה, כי היא מאפשרת חיפוש ללא צו בעבירות פחות חמורות מאשר העבירות שאנחנו קבענו בחוק שאני הבאתי, ואלה היו עבירות של פשע חמור. עם זאת, ובניגוד לאיך שהאופוזיציה בכנסת הקודמת תפקדה, אנחנו נתמוך בהצעה הזאת משום שאנחנו רואים לנגד עינינו את האינטרס הלאומי החיוני בהתמודדות אפקטיבית עם הפשיעה בכלל, עם הפשיעה הגואה בחברה הערבית בפרט, ועם הבעיות הייחודיות שהיא מציבה בפני רשויות האכיפה. לכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו נתמוך בקריאה הראשונה בהצעה שלפנינו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – איננו; חבר הכנסת מתן כהנא – איננו; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – נמצאת. רוצה לדבר? מוותרת. חברת הכנסת שרן מרים השכל; חבר הכנסת רון כץ, רוצה לדבר? בבקשה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תבקש שש דקות. גם אמסלם קיבל שש. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמסלם קיבל שש? השעון שלו אחר משלי. תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, אנחנו שוב נמצאים פה – כמה, 12, 13 שעות? ושוב אנחנו מתעסקים רק בנושאים שמעניינים אדם אחד. אנחנו לא מתעסקים בשום נושא שמעניין אזרח אחד במדינת ישראל. שימו לב, על מה הקימו ועדות מיוחדות? על חוק המתנות, על חוק הנבצרות; כינוס מיוחד של ועדת הכספים בשביל לתת יותר כסף לאיפור, וכמובן מעון נוסף. על מה אנחנו לא מדברים בבית הזה? אנחנו לא מדברים בבית הזה על מערכת החינוך שבדרך להתפרק. מישהו מכם שם לב שמערכת החינוך נמצאת כרגע בשביתה? עקבתם, חברים? לא, אף אחד. אנחנו לא מדברים על האלימות, אנחנו לא מדברים על הפשע ברחובות. אנחנו לא מדברים על המשטרה שמתפרקת מיום ליום. מישהו רוצה לדבר על זה? ברור שלא. אנחנו גם לא מדברים על המקרים הנוראיים שקורים אצלנו בחברה לנשים. אנחנו גם חלילה לא נדבר על העובדה שיש חוק מתוקצב, מסודר, שחברת הכנסת מירב בן ארי פה הובילה, על האיזוק האלקטרוני, שיכול להתחיל מחר בבוקר, אבל אתם יודעים למה הוא לא קורה? כי אדון טיקטוק לא כתב את החוק, אז למה שהוא ייתן קרדיט למישהו אחר? מצידו – לא רוצה אפילו להגיד את זה כי זה כל כך נורא. אנחנו מתעסקים פה עם השר הכושל ביותר שהיה אי פעם בממשלת ישראל. השר שמהיום הראשון מחפש רק אגו וכבוד אבל לא מצליח להזיז דבר וחצי דבר. הוא הצליח לסכסך במשטרת ישראל אחד את השני ונגדו, ובסופו של דבר הגענו למצב שמפכ"ל המשטרה אומר לניצבים לא לדבר עם השר, כי השר הזה הוא הרס מהלך. ומי משלם את המחיר? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אזרחי ישראל. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אזרחי ישראל. אזרחי ישראל, שדמם מופקר. אני רוצה לומר משהו לשר הטיקטוק והפיתות, שהבין שלהיות במליאה כנראה זה לא נעים, כמו להיות בכל מקום אחר במדינת ישראל, כי מכל ההבטחות שלו ומכל החלומות שהוא הבטיח לציבור, לא יצא שום דבר. היום שר הפיתות והטיקטוק מפחד לשבת במליאה לשמוע את האמת ממני ומפחד ללכת ברחוב לשמוע את האמת מהציבור. אז אני רוצה לומר לכם פה מעל הבמה הזו: זה לא יימשך עוד הרבה זמן. ההרס של משטרת ישראל ייעצר בקרוב, הממשלה הזאת לא תחזיק מעמד, ואני גם רוצה לתת טיפ לבנימין נתניהו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה, תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הראשון שיפרק אותה זה בן גביר, כי הוא יבין שפוליטית, אם הוא לא יתפטר ויגיד: לא נתת לי לעבוד – בבחירות הבאות הוא שוב לא יעבור את אחוז החסימה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> שש דקות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם יפריעו לה, היא תקבל עוד יותר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה דווקא היא? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כל אחד. מי שמפריעים לו – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל לא הפרענו לו. לא הפרענו לאמסלם. הפעם לא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא אפריע לך. חברת הכנסת סגמן, בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני ממש תוהה איך חברי הקואליציה הולכים לישון בלילה. אין לי ספק שכשנבחרו לכנסת רצו לעשות טוב למען הציבור בישראל – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא כולם. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. – – ולאט-לאט נכנעו בחולשתם לדוצ'ה שהם קוראים לו ראש הממשלה. אני תוהה איך הם ישנים בלילה כשהדברים הראשונים שהם עושים זה לא לדאוג לציבור. אני שמעתי שתושבי באר שבע כבר התחילו לשלם כסף נוסף לחברות אבטחה פרטיות, כי יש שכונות שלמות שאנשים פוחדים להסתובב בהן ברחוב אחרי הצוהריים. אנשים לא מצליחים לגמור את החודש, לא מצליחים ללכת לשוק, אבל במקום זה עובר פה בכנסת לא חוק שיקל עליהם – עובר פה חוק שמממן בתים של ראשי ממשלות; עובר עוד חוק שנותן מתנות לראשי ממשלות, עוד חוק ששומר על ראשי ממשלות, ועוד חוק – כל החוקים, אף לא אחד מהם, אחד, נוגע בחיי היום-יום של אזרחי מדינת ישראל, שאין להם כסף ללכת לשוק, שהם פוחדים לצאת מהבית אחרי הצוהריים כי הפשיעה והטרור משתוללים; אחד לרפואה, משהו, שתראו שאכפת לכם מהציבור. ולא רק שלא מחוקקים חוקים למען הציבור, ולא רק שמחוקקים חוקים נגד הציבור בהפיכה משטרית שמטרללת פה מדינה שלמה, כשיוצאים אזרחי מדינת ישראל לרחובות, גם אם אתם לא מסכימים איתם, מתוך פחד וחרדה אמיתית, פחד וחרדה אמיתית – זה העם שלכם, והוא מפחד – אתם לא מסתכלים לו בעיניים, אתם קוראים לו בשמות גנאי. למה אתם שונאים את העם הזה? מה הוא עשה לכם כל כך נורא שהחלטתם להתעלל בו בצורה כל כך קשה, שבחודשיים שאתם נמצאים בממשלה הזו אתם רק הולכים נגדו, בין אם זה בחקיקה ובין אם זה בשמות גנאי ללוחמים ולאימהות שפוחדות שהילדות שלהן לא יגדלו במדינה שוויונית? גם אם אתם לא מסכימים איתם, למה? למה היחס הזה? למה? למה אצבע בעין? רק מי שלא אוהב את העם שלו מתנהג בצורה כזו, כי אין לי שום הסבר להתנהגות שלכם. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול בלילה כולנו נתבשרנו על מתווה חדש, מתווה הריכוך. אם אתם שואלים אותי, לא ריכוך ולא נעליים. אני גם לא קונה את הבכי והנהי של חברי הקואליציה. אלו נועדו להכשיר ולהלבין השתלטות עוינת של הממשלה על בית המשפט העליון. אבל שימו בצד את כל השקרים והספינים והפרשנויות. כל אזרח ואזרחית בישראל צריכים לשאול את עצמם שאלה אחת: האם בסוף התהליך יהיה בישראל בית משפט עצמאי, כן או לא? בואו נבדוק את זה לפי שתי שאלות שאני מציע. השאלה הראשונה: האם הממשלה תוכל למנות שופטים בבית המשפט העליון? התשובה היא כן; האם הממשלה תוכל למנות את נשיא בית המשפט העליון? גם כאן התשובה היא כן. עכשיו, בוא נחשוב איך זה יעבוד אם מפלגת הליכוד, בתור השותפה הבכירה בקואליציה, תוכל למנות שופטים בבית המשפט העליון. איך זה אמור לעבוד, חברת הכנסת סון הר מלך? השופטים צריכים ללכת למרכז הליכוד, לכתת את רגליהם, להתחנף לחברי מרכז, להגיד: פליז תמנו אותי לשיפוט בבית המשפט העליון. האם כל שופט שרוצה לוודא שיוכל להתקדם יצטרך להתחנף לחברי מרכז, לחברי כנסת של הליכוד? לראש הממשלה? ככה זה יעבוד. ככה זה בדיוק יעבוד, כי בית המשפט העליון כבר לא יהיה עצמאי. איך יעבוד המינוי של נשיא בית המשפט העליון? שאגב, אני לא יודע אם את יודעת, יש בכוחו לקבוע הרכבים של שופטים בדיונים בבית המשפט העליון – נגיד בדיון בערעורו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. אז מה שיקרה זה שראש הממשלה, לפי ההצעה הזו, יכול לבחור, למנות, את נשיא בית המשפט העליון, שהוא זה שיקבע מי יהיו השופטים שישבו בערעור שלו. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> למה זה לא הטריד אתכם – – – והניפו שלטים – – – הילדים שם – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי היה בשלטון כשהייתה העקירה, להזכיר לך? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> למה זה לא הטריד אתכם אז? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי שהובילה את ההתנתקות הייתה ממשלת הליכוד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה כל הזמן צריך להזכיר? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> נתניהו הרים את היד. נתניהו הרים את היד. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת סון הר מלך, אפשר להגיד הרבה דברים על בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ; דבר אחד ברור לכולם, לכל העולם וגם לאזרחי ישראל: היום יש לנו בית משפט בלתי תלוי ועצמאי, מה שההצעה הזו שלכם מחוללת – היא רומסת את עצמאות בית המשפט העליון. אגב, הצעה דומה לזו שעכשיו נמצאת על השולחן הובאה ב-1952 על ידי מפלגת מפא"י. את יודעת מה הייתה התשובה של יושב-ראש הליכוד, תנועת החרות דאז, מנחם בגין? לא ולא, כי זה ברור שכשיש לממשלה רוב מובנה בוועדה למינוי שופטים, אין בית משפט עליון עצמאי, ובהיעדר בית משפט עליון עצמאי אין ערובה שיהיו חירויות פרט במדינת ישראל – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שיהיו זכויות נשים וזכויות להט"ב וזכויות מיעוטים וזכויות של כל אלה שלא נמנים עם קבוצת הרוב, שלא נראים או חושבים כמו מי שנמצא בצד הזה של הבניין. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, בבקשה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> לכן אני אומר, השאלה היחידה, אדוני – זה יהיה המשפט האחרון – אל תקשיבו – – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אל תעשי פה דו-שיח, כי הוא סיים את הזמן. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> לימור, הדבר היחידי שאזרחי ישראל צריכים לשאול את עצמם הערב הוא אם בסופו של תהליך יהיה לנו בית משפט עליון עצמאי, והתשובה המצערת היא שכשאתם תסיימו את ההפיכה המשטרית, שמתחילה בהשתלטות על הוועדה למינוי שופטים, לא יהיה לנו בית משפט עליון עצמאי, לא תהיה ההגנה על זכויות הפרט ועל החופש של כולנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת הכספים. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג–2023 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר נמצא? אינו נוכח. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי כולם, בישיבה הראשונה של הממשלה השלושים-ושבע, בדצמבר 2022, אמר ראש הממשלה נתניהו: יש לנו ארבע מטרות עיקריות: לבלום את איראן, להחזיר את הביטחון והמשילות, לטפל ביוקר המחיה ומצוקת הדיור ולהרחיב את מעגל השלום. אנחנו מאוחדים בחזון ובמטרה, נצעיד את ישראל לפסגות חדשות. איראן, ביטחון ומשילות, יוקר המחיה, סיום הסכסוך הישראלי–ערבי. מטרות חשובות וראויות ללא ספק. רק שמאז, אף אחד מהדברים האלה לא העסיק את נתניהו וממשלתו. במקום לעסוק ביוקר המחיה, כפי שהבטיחו גדולות ונצורות במהלך קמפיין הבחירות שלהם, במקום להביא ביטחון, משילות, שלום עם שכנינו ורכבות מקריית שמונה ועד אילת, קיבלנו הפיכה משטרית שמרסקת את המדינה, קורעת את העם, מרסקת את הכלכלה ומרסקת את החברה הישראלית. הריסוק הזה יבוא לידי ביטוי כשמשפחות ישבו יחד סביב שולחן החג, וכמו בכל שנה יקראו בהגדה, ישירו את שירי החג וימתינו בחוסר סבלנות לרגע שבו אפשר יהיה סוף-סוף לאכול וידברו. וכמו בכל שנה יהיו מתחים ומריבות סביב השולחן, כדרכן של משפחות, אך השנה תהיה גם דאגה גדולה מאוד לעתיד המדינה. דאגה שמדירה שינה מעיני רבים, מעיניי שלי, וסביב שולחנות סדר לא מעטים יהיו גם מריבות גדולות, מריבות מהסוג שקורעות משפחות לגזרים. הריסוק הזה יקרה עוד לפני החג, כשאזרחי ישראל יתחילו להצטייד בכל הדרוש להם לשולחן הסדר. ומה הם יגלו? הם יגלו ששולחן הסדר השנה עומד לעלות הרבה יותר מאשר בשנים קודמות: מחירי הביצים עלו, מחירי העופות עלו, הדגים כבר עלו, העלייה הצפויה במחירי המשקאות האלכוהוליים תייקר כמובן את מחיר היין של ארבע הכוסות, מחיר המצות צפוי לעלות, והשקל ממשיך להיחלש לעומת הדולר. תוצאה ישירה של המשבר המשטרי שבו אנחנו נמצאים משמעה התייקרות של הכול, הכול. השבוע הגשתי שאילתה לשר האוצר שבה ביקשתי לדעת מהן הפעולות הננקטות להפחתת עלויות מחירי סל הקניות לחג הפסח. לצערי השאילתה נדחתה. הייתי רוצה לקוות שהיא לא נדחתה כי לאף אחד בממשלה לא אכפת מיוקרו של סל המזון לחג, אך לאור סדרי העדיפויות התמוהים של הממשלה הזאת, כנראה שהיא נדחתה כי כל מה שלא קשור בהפיכה המשטרית פשוט לא מעניין את הממשלה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורנה ברביבאי. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני מסתכלת על הנזק הבין-לאומי שרק היום נגרם לנו עם אדון סמוטריץ', שר בכיר בממשלת ישראל, שלפני כמה ימים אמר שצריך למחוק את חווארה – ואחר כך התנצל, אבל אף אחד לא באמת קיבל את ההתנצלות שלו, כי אמירה כזאת קיצונית היא לא דבר שנפלט, זה הלך רוח, זאת מחשבה, זאת תפיסת עולם למחוק כפר. וההתבטאות שלו שאין עם פלסטיני, ובאותה נשימה גם לשים מפה שאולי גם אין את ירדן, בעיניי גורמת למבוכה גדולה במערכת היחסים הבין-לאומית מול העולם. זה לא שאין לנו איומים. יושב ראש ממשלה אתמול בישיבת ממשלה ואומר: האיום האיראני הוא האיום הכי מוחשי. כבר דיברתי על זה שמבחינתו האנרכיסטים הם איום כמו האיום האיראני. אפשר לחשוב שהאנרכיסטים האלה הם לא אלה שיצילו אותו ויפעלו, כשהוא יהיה צריך, מול האיומים האחרים. אבל מה אתה מניח, שאתה תצפצף על כל העולם, ששר בכיר שלך ידבר באופן כל כך בוטה כנגד מדינה שיש לנו איתה שלום, ואנחנו רוצים במערכות יחסים, גם כלכליות, גם אחרות, ושזה לא ישפיע על שום דבר? לא ישפיע על מדינות האזור, לא ישפיע על הסכמי סחר עם מדינות באזור שלנו? מה העניין? אני שואלת את נתניהו, אתה בצלילות הדעת נותן לשרים שלך לפעול נגד האינטרס של מדינת ישראל בכל תחום שהוא? זה לא נגמר בנזק שהשרים שלך גורמים. העובדה שהיחסים הבין-לאומיים הולכים וניזוקים, יש לה גם השפעה ישירה פנימה לתוך המדינה. וזה שהכלכלה שלנו, אחרי הרבה שנים של מאמץ וניסיון לשפר – ותודה לאל, הישגים מרשימים בסוף 2022 – בכל פרמטר אתה פוגע כלכלית. ואני אומרת את זה לציבור, כי כשאתה פוגע מערכתית בכלכלה, אתה פוגע בכל אזרח. וחג הפסח הזה יהיה יותר יקר מפסח קודם ומפסח שלפניו, כי במדינת ישראל צריך להסתובב בעולם ולהגיד שישראל לא מכירה לא בעם הזה ולא בממלכה ההיא, ושיישרף הבית. אני באמת ובתמים פונה לנתניהו ואני שואלת אותו: אם אתה שולט באירוע, כדאי שתעשה סדר אצלם, השרים שלך – גם זה שמסתובב בעולם כשהוא צריך פה להכין תקציב, וגם זה שנמצא פה ומבעיר אש בכל מקום. במקום להסתובב עם חבית דלק ולשרוף את הבית, תביא מטף של שפיות, של סדר-יום, של סדרי עדיפויות, של רפורמה משפטית, שלא תסבך אותנו ותסבך את החיילים שלנו בכל העולם, ותתחיל לשלוט כפי שמצפים ממך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על ערביי הנגב. ערביי הנגב נמצאים על אדמותיהם מלפני קום המדינה. הריסת בתים – בתקופה האחרונה הרבה צווי הריסה. שולחים לאנשים יותר מ-1,000 צווי הריסה בלי להתחשב בילדים, בנשים, בזקנים החיים באותו בית. עם כל זאת, הם יישארו על אדמותיהם. עם כל זאת ועם כל התנאים הקשים, לשמחתנו יותר ויותר צעירים וצעירות מהנגב, עם כל הקשיים שיש בתנאי המחיה, תחבורה, מצב סוציו-אקונומי נמוך, מצליחים להגיע ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה. אנו כבר מוצאים אותם כמרצים באוניברסיטאות, בבן-גוריון ובעוד הרבה מכללות ואוניברסיטאות. אנחנו מוצאים אותם כרופאים, מנהלי מחלקות בבתי חולים, בסורוקה ובעוד בתי חולים. בתקופה האחרונה יש יותר מ-100 רופאים בנגב שסיימו את לימודיהם, עשו את הסטז', קיבלו רישיון לעסוק ברפואה, אבל אין להם מקומות להתמחות, הם לא מוצאים מקומות להתמחות כדי להתקדם ולשרת את החברה בכלל וגם את החברה הערבית בנגב. הגיע הזמן, במקום להרוס בתים, לתת פתרונות לסוגיות הדחופות בנגב; במקום להרוס בתים, הגיע הזמן להכיר בכפרים הבלתי-מוכרים; במקום להרוס בתים, הגיע הזמן למצוא מקומות להתמחות של רופאים שסיימו את לימודיהם. הגיע הזמן לפתח אזורי תעשיה במרחב הכפרי בנגב, בכל היישובים הערביים בנגב. הגיע הזמן לעזור ולתת לאנשי הנגב. זה הפתרון, זו המשילות, ולא ההפך. תודה לכם, תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני מביא לכם כשירות לציבור, כמו בכל יום שני, את מבזק סדר עולמי, שבו אני אספר לכם גם השבוע איזה מדינות בעולם גינו את ישראל תחת הממשלה הכושלת הזאת. אני רק רוצה לומר שבדיוק בימים שבהם איראן דוהרת לכיוון פצצה גרעינית, מה שנהגנו לעסוק בו בממשלה הקודמת היה למקד את עיקר תשומת הלב וההשפעה הדיפלומטית שלנו בכל פגישה מדינית כדי לדחוף את הסוגיה האיראנית. זו אחת הסיבות שהצלחנו להוריד את נושא חידוש הסכם הגרעין מסדר-היום. ומה שמנצלים אותו ראש הממשלה ושר החוץ בממשלה הזאת – רק לתרץ, להעמיק את הבור שהם חופרים לנו ולספוג את הגינויים. פעם ראשי ממשלה בישראל היו נפגשים עם נשיא ארצות הברית או מדברים איתו בשביל לדבר על איראן, בשביל לדבר על חידוש מיירטים, בשביל לדבר על יחסי ישראל-ארצות הברית, סוגיות של נורמליזציה. היום, אם נתניהו אשכרה מצליח להשיג על הקו את הנשיא ביידן, הוא בעיקר חוטף ממנו נזיפות. עכשיו, אני לא יודע אם כולם שמו לב, בכל זאת לא כולם מתעניינים, השבוע שר החוץ הביא לנו המון כבוד כשהייתה לו שיחה עם המקבילה הקנדית שלו. כלומר, הוא דיבר עם שרת החוץ של קנדה, הוא סיפר לה על הרצונות והמאוויים שלו מבחינת העולם, והיא ניצלה את השיחה כדי לנזוף בו על ההפיכה המשטרית. ואז, בצורה מאוד נוחה, שר החוץ הוציא הודעה שאומרת: איזה יופי של שיחה הייתה, הסברתי לה על החשיבות של הגרעין האיראני. הוא רק שכח שגם להם יש טוויטר, והקנדים עשו משהו שבדרך כלל לא עושים ופרסמו את כל תמליל השיחה כדי לוודא שהעולם הבין שעיקר השיחה נסב סביב ההפיכה המשטרית. עכשיו אני רוצה להגיד לכם שעשיתי לעצמי תחביב קטן: ביקשתי מהיועצים שלי להדפיס את מפת העולם, וכל פעם שמדינה מגנה את ישראל, אני צובע באדום את המפה. עכשיו הייתי צריך להוסיף את קנדה, הייתי צריך להוסיף גם את ירדן; את האמירויות כבר שמתי, את ארצות הברית כמובן. יש לנו המון, המון. את האיחוד האירופי – זה צבע לי, ככה, חלק יפה מהמפה. אני מהמר שבקצב הזה, עד הפגרה, חצי מהעולם אצלי במפה כבר צבוע באדום. אתם צריכים להבין, יחסי חוץ לוקח זמן לבנות. אנחנו לקחנו את השלום הקר עם ירדן, שלא נשא פרי, והפכנו אותו לשלום חם, עם פרויקטים משגשגים של clean energy, של clean tech, של שיתופי פעולה מירדן ועד האמירויות. אתם הצלחתם בחודשיים לקחת את השלום הזה ממצבו הטוב ביותר בעשורים האחרונים ולדרדר אותו עד למצב שבו משרד החוץ צריך להוציא הבהרה שאין הפרה של הסכם השלום עם ירדן ולא חל שינוי בנסיבות מבחינתנו. אתם מסכנים את מדינת ישראל ואתם מבזבזים את האשראי הציבורי שלנו בזירה הבין-לאומית על שטויות ופדיחות של שר חוץ לא מתפקד ושל ראש ממשלה שעסוק בהפיכה משטרית. בזמן הזה איראן דוהרת לפצצה, אנשים סוגרים פה בריתות חדשות באזור. אתם מחרבים כל סיכוי שיצרנו בממשלה שלנו למזרח תיכון חדש. אתם כישלון. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עוד מעט יהיה פה בטח דיון עוד פעם על ההתנתקות. כדאי שנציב את העובדות. קודם כול, לפני זה, נדבר על מנהיג שרואה רחוק ומבין את המגבלות שלנו. לראשון קראו מנחם בגין, שבנה בית באלי סיני. תתארו לעצמכם, כמו בשירים, שהיינו היום יושבים על גדות תעלת סואץ. תתארו לעצמכם איזה גודל צבא היינו צריכים להחזיק אולי. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> את זה כבר רבין עשה. כבר רבין. תזכיר, הייתה הנסיגה הראשונה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בגין. מגלגלים זכות על ידי זכאי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בגין זה הראשונה. בגין, בגין. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> זה ההסכם הראשון – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי, בגין. בגין, אמרתי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> רבין היה אחרי בגין, איך יכול להיות. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> הנסיגה הראשונה – – – מתעלת סואץ. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי, את השלום עם מצרים עשה בגין. הנסיגה הראשונה היא נסיגה של הסכמי הפסקת האש, לא של שלום. אבל בואו נלך הלאה. תתארו לעצמכם שהיום היינו יושבים בעזה. אתם יודעים כמה אזרחים ותושבים היו נהרגים ולא היו איתנו היום, אם היינו לוקחים את החשבון של עשר שנים לפני ועשר שנים אחרי? תתארו לעצמכם שכשאמרנו שישבנו בעזה, לא ישבנו בעזה. לא נכנסנו לעזה חודשים ושנים. רק בשביל ההסתה. תתארו לעצמכם שגוש קטיף, על המתיישבים היקרים שבו, היה קרוב לכפר סבא כמו חלק מהיישובים באיו"ש; אתם חושבים שהיינו מצליחים להביא לשם ב-20 שנה 7,500 תושבים? בזמני, תשמעו טוב, הייתה בדיחה: מה היתרון הכי גדול של תל אביב על ניו יורק, אתה יודע? אני אגיד לך: תל אביב רק 15 דקות מכפר סבא. גוש קטיף יותר רחוק. לפני כל ההאשמות וההשמצות כלפי ראש הממשלה אריק שרון כדאי שנדע: לגוש קטיף לא הצלחנו להביא ב-20 שנה יותר מ-7,500 אנשים, וזה לא יכול להתקיים ככה. נהרגו שם לפני ההתנתקות – אם תיקחו עשר שנים; אם תרצו, תיקחו 15 שנים – הרבה יותר משנהרגו מאז ב-15 שנים. זאת האמת. כשראש הממשלה נתניהו, דוחקים אותו לפינה שהוא התבייש שהוא הצביע בעד ההתנתקות, הוא צריך להגיד את האמת: הצבעתי אז כי חשבתי שזה נכון. ואני חושב היום שזה היה נכון בכל פרמטר שתבדקו את זה, חוץ מפרמטר אחד: ההסתה והשנאה ומלחמות האחים שרוצים ליצור כל הזמן בתוכנו ולא מפסיקים אותן אפילו לשנייה אחת. עד שיקרה אסון. כדאי שגם בזה נעצור קודם. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול לדבר על המתנות. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> היו לנו שמונה שעות בוועדה, לא היית. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תדבר למה המתנות רק לילד ולא לילדה, ועד איזה גיל זה "סמוך על שולחנו". מירב, שמעת, עד איזה גיל זה "סמוך על שולחנו"? אתה יודע, עמית, עד איזה גיל "סמוך על שולחנו" של ראש הממשלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בנסיבות העניין זה 31. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי לכנסת, בחודשים האחרונים התוודעתי לזרם חדש בציונות. אתם יודעים שהיו לנו סוגים רבים של ציונים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אלו שסמוכים על שולחנם – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> היו ציונים של ציונות מדינית. היו ציונים טריטוריאליים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מי שסמוך על שולחנו – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הייתה ציונות תרבותית, היו גם אנטי-ציונים, חבר הכנסת שטרן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כזה לא היה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני אחדש לך מה לא היה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא היה זרם כזה שסמוך על שולחנו. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שלא היה, לא היו לנו ציונים על תנאי. והינה, בחודשיים האחרונים אנשים שהם ציונים – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא היה לנו זרם שסמוך על שולחנו עד גיל 31. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שהם מספרים לנו שהם פטריוטים. וזה נכון, הם פטריוטים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – לעצמאות. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> הם לא על תנאי – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הם פטריוטים, וקורות החיים שלהם כרוכים במפעל הציוני – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> הממשלה שלך היא לא – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והם גרים בארץ ישראל. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> היא לא אוהבת את ישראל, היא מחריבה את ישראל – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> והם בנו כאן את ביתם, והם שירתו ביחידות עילית. והם גידלו כאן משפחה, והם בנו עסקים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תפסיק. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> על מה הוא מדבר? ו << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ציונות לתפארת, החזון הציוני בכל הודו. אבל, ויש כאן אבל, חברי הכנסת, יש תנאי. הציונות הזאת – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לכו לגפני שיעשה לכם מילואים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – היא על תנאי. ומה התנאי? התנאי הוא פשוט וברור. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לכו, שיניף דגל, דגל ישראל. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> התנאי הוא: אנחנו בעלי הבית. אנחנו שולטים, אם אנחנו לא שולטים במדינה היהודית, אז אין בה צורך בכלל, תנאי. ציונים על תנאי. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> להפך, אנחנו כבר – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> רם בן ברק, 180 טייסים ונווטים, רם. 50 בקרי טיסה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> שאתה תמנה לנו – – – זה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה תעשה בלעדיהם? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> 40 מפעילי כטב"מים. הם אומרים: אנחנו לא נתייצב לאימונים, אלעזר שטרן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה עושה איתם? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> 300 בוגרי 8200: לא נמשיך – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> איך הבאת אותם לזה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – להגיע למילואים, מיקי לוי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יש לך 39 חברי כנסת שלא שירתו בצבא. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> פצ"ר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לך טעות, חבר הכנסת מיקי לוי, אני תכף אענה לך על זה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא בסדר, זה לא בסדר, אתה צודק. צריכים לשרת בצבא, מצווה לשרת בצבא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבל זה לא נכון, עמית. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> 300 בוגרי 8200 אומרים, אדוני היושב-ראש: לא נגיע למילואים. פצ"ר אומר, בהחלטה שערורייתית, שחיילים יכולים להגיע להפגנות. תעשיינים וכלכלנים שצמחו פה ועשו את ההון שלהם פה, אומרים: אנחנו נעביר את הכסף למקום אחר. פוליטיקאים – אהוד אולמרט אומר היום, אני מצטט: אזרחי ישראל, החרימו את ממשלת ישראל – קשה לקרוא את המילים האלה מטעם ראש ממשלה לשעבר – ואני מקווה שבקרוב ארצות הברית ובריטניה "יעשו הערכה מחודשת לגבי יחסיהן עם ישראל". << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> זה יקרה, שלא יהיה לך ספק שזה יקרה. כל מערכת היחסים – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> יאיר לפיד, ראש המפלגה שלך, רם בן ברק, אומר: הרפורמה תיפסק רק אם נאיים במלחמת אחים, נאיים בנזק מדיני, נאיים בנזק כלכלי. הייתה קרן אור אחת בחושך הזה, אחת, אחד שאמר בקול רם: אני מחויב למדינה היהודית. הוא אמר יותר מזה, אגב: גם אם המשטר כאן יהיה דיקטטורי אני מחויב למדינה היהודית ללא תנאים. זה היה הרמטכ"ל שלנו – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא הסתייג מזה, אגב. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שאמר את המובן מאליו, וצודק חבר הכנסת שטרן שבלחץ הבריונות הוא נאלץ לחזור בו ואמר: אמרתי משפט – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מי אמר – – – צודק? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה צודק שהוא חזר בו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני אמרתי, מתי? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה, נאור. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה אמרת "בלחץ הבריונות". << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מתי אמרתי? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> נאור אמר, הוא צודק, אכן הרמטכ"ל חזר בו ואמר: אמרתי משפט שאינו משקף את תפיסת עולמי לחלוטין. צה"ל לא יוכל לפעול אלא כצבא העם במדינה יהודית ודמוקרטית – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה מזלזל, למה אתה מזלזל בזה? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ושאר הקלישאות. אני אומר לך למה הוא אמר את זה, נאור. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו זה קלישאות. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כי הוא יודע את המחיר של המרד באוליגרכיה הזאת. הוא יודע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יודע את המחיר, זה בדיוק מה שאתה לא מבין. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כמו שנעמי שמר עברה וכמו שכולם עברו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתם לא מבינים את המחיר של מה שאתם עושים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה יקרה כשגולני ימרדו, וגבעתי, ומג"ב? וואי וואי, מי ינצח את המלחמות? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אני אומר משהו על הזן הזה. למה זה מטריד אותי? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – ננצח את המלחמה, עם גפני ואייכלר אתה תנצח את המלחמה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, למה הזן הזה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יאללה יאללה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש, חברי הכנסת אלמוג כהן ונאור שירי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היקר, מה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה, תן לו לסיים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> למה הזן הזה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמרתי, גם חבר הכנסת אלמוג כהן. אתה לא שומע. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא נוח לו בקואליציה, הוא בא לאופוזיציה. אתה מתבייש בה? למה אתה מתבייש – – – הוא מתבייש – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת כהן, אלמוג כהן, למה הזן הזה של הציונים על תנאי צריך מאוד להטריד אותנו? למה הסוג הזה צריך מאוד להטריד אותנו, אלמוג? אני אומר לך למה. כיוון שבהיסטוריה הציונית שלנו היו מחלוקות – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד – – – לזמן פה – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> גם בבית הזה היו מחלוקות קשות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי, לסיים בבקשה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים, לא מאפשרים לי לסיים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לא להפריע לו, תנו לו לסיים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> היושב-ראש, שילך למקומות הזולים, מה הוא בא למקומות האלה? זה כרטיסים יותר יקרים פה. אמרתי לו. רמי, הוא קנה כרטיס זול, הוא בא למקומות היקרים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן, תנו לו לסיים. הינה, יש שקט, אתה יכול לסיים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תעביר אותו למקומות הזולים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> למה צריך להטריד אותנו הזן הזה של ציונים על תנאי? כיוון שזאת לא הפעם הראשונה בהיסטוריה הציונית שלנו שיש פה מחלוקת קשה – שנוי במחלוקת. אני מבקש להזכיר פה את קיץ 2005 – הזכרת את ההתנתקות, אלעזר שטרן – שם לא היו אדם או קהילה שאולי ייפגעו מאיזה שינוי חוקי בעתיד או מהרכב ועדה, שם היו 8,000 איש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – קואליציה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לכולם אני נותן אותו דבר. גם לאלעזר נתתי, זה לא קשור למפלגה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> 8,000 איש שפגעו בהם בכל הזכויות, בביתם, בעיסוקם, את הקברים שלהם הוציאו, הם לא זכו לצו ביניים אחד, יום אחד של עיכוב. להפך, כל המוחים שלהם כן זכו להליכים מהירים, לבתי משפט מיוחדים שנפתחו – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – למעצרי קטינים, למה לא? עוד משפט אחד, ברשותך, אדוני. הם, המוחים ההם של קיץ 2005, לא קראו לפירוק המדינה, הם לא קראו למלחמת אחים, הם לא קראו להזיק לישראל כלכלית או מדינית. הם חסמו כבישים, אבל הם קיבלו את חוק המדינה, הם לא קראו לפירוקה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לסיום – משפט אחרון, ברשותך, לכל הציונים – לכל הציונים על תנאי הללו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> משפט אחרון. עמית, אני מבקש לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה טרגי, אבל הציונות לא תלויה בכם, היא חזקה מכם, היא תתגבר – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומד עוד משהו. יש עוד משהו לא מותנה – וזה משפט אחרון. גם היחס שלנו, רם, גם היחס שלנו לא מותנה ביחס שלכם. אנחנו תמיד נעזור לכם, והמדינה הזאת תמיד תהיה בית בשבילכם, גם אתם, תמיד ננהג בכם כאחים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת דודי אמסלם – אינו נוכח. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – שני רוצחים באו מהצד שלכם, שני רוצחים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רק שתדע, הוא דיבר שמונה וחצי דקות בלי הפרעות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גם לאלעזר הפריעו, נתתי לו. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום היה יום לא פשוט, היה דיון מאוד מהותי, סוער, יצרי, אמיתי בסיעת הליכוד. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> למה לא? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל זה בהחלט היה דיון על נוסח אחר משהוצג בתחילה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – שאלו את דוד ביטן מה הוא חושב על הרפורמה היום. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אמרה קטי שטרית שהיא למדה את זה מהמסמכים של פורום קהלת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כשאתם מפריעים לו, אני נותן לו יותר זמן. קחו בחשבון. אחרי זה אל תגידו למה הוא מדבר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, מחילה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> הכול טוב. הנוסח שעבר, של הצעת החוק שאנחנו הולכים להעלות אותה לקריאה שנייה ושלישית, שינוי המבנה של הוועדה למינוי שופטים – זו הצעת חוק חשובה, הצעת חוק ששמה בעצמה בלמים ואיזונים לכוח של הקואליציה. זו הצעת חוק שמוכיחה מעל כל צל של ספק שכוונתנו לאזן ולא להשתלט. זו הצעת חוק ששמה סוף לרודנות של השופטים בתהליך מינוי השופטים. הם חלק מהתהליך אבל הם לא קובעים יותר את התהליך. התהליך ייקבע בסופו של דבר ברובו על ידי נבחרי ציבור, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה. הרפורמה הזאת, בסופו של דבר, החקיקה בעניינה הולכת להמשיך גם אחרי הפגרה. הסעיפים הנוספים יעלו לחקיקה, ואני חושב שכולנו צריכים לנצל את הפגרה כדי להסתכל קצת לאן הגיעה מדינת ישראל מבחינת הקרע והקיטוב בה. עכשיו, אני מאלו שחושבים שלא הרפורמה יצרה את הקיטוב. אני חושב שהקיטוב היה קיים כבר הרבה מאוד זמן, והרפורמה הזו הציפה את כל הקרעים שניסו במשך המון המון שנים לדרוס ולרמוס ולשטח כאילו הם לא קיימים. הם פה, וכדאי מאוד שכולנו נשים לב אליהם. כדאי מאוד שנתייחס לזה ברצינות. מי שחושב, אלעזר שטרן, שיש מנצח למלחמת אחים – לא מבין; מי שחושב שאפשר לחלק את הארץ הזו לשתי מדינות, כנראה לא למד את ההיסטוריה של עם ישראל. אין לנו ברירה אלא לחיות פה ביחד. רוצים או לא רוצים, אוהבים יותר, אוהבים פחות – נגזר עלינו לחיות פה ביחד. ומכיוון שאני בטוח שאתם ציונים לא פחות ממני, ושאתם לא מעלים על דעתכם לגור במקום אחר, אנחנו חייבים ומוכרחים למצוא דרך לחיות פה ביחד, ואני מקווה שננצל את הפגרה בדיוק לצורך הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שתבינו כמה הם קוראים לנו ומושיטים לנו יד – שר המשפטים במדינת ישראל מאיים על בג"ץ. שר המשפטים לוין אולי ישב על ברכי מורו ורבו מנחם בגין, זכרו לברכה, אבל כנראה לא למד דבר מהאמירה הערכית של מורו ורבו: "יש שופטים בירושלים"; שר המשפטים אומר הערב בערוץ 14 כי במקרה שבג"ץ יפסול את החוקים, אנחנו, דהיינו הקואליציה, הממשלה, לא נקבל זאת. זאת תהיה חציית קו אדום, כך אמר שר המשפטים במדינת ישראל. אז אדוני שר המשפטים, חציית קו אדום היא לא להישמע לפסיקת בג"ץ. נגזרת של כך היא שאזרחי מדינת ישראל, גופים כלכליים, חברתיים ושאר אזרחי ישראל לא יישמעו להוראות בג"ץ. אתה במו פיך, שר המשפטים, מזמין את הכאוס הזה, לא להישמע להוראות בג"ץ, ומזמין את ההתנגשות החזיתית-משטרית. אני מזהיר אתכם: תחשבו טוב טוב לפני האמירות המסוכנות האלה, שמתדלקות את הציבור ומעלות את חמתו. אתם הולכים על חבל דק. ראש הממשלה, תתעורר; אוחזים בגרונך – שר המשפטים לוין; סמוטריץ' אוחז ברגלך, שמחה רוטמן ברגל השנייה, ובן גביר אוזק אותך מאחור באזיקים שהוא לווה ממשטרת ישראל. ולכן אני אומר: שימו לב. הלך מכאן – אופיר כץ נמצא כאן? אני בכל זאת אגיד כמה דברים. עולה לכאן חבר הכנסת אופיר כץ ומפרט את האמירות והמעשים של בודדים מקרב עשרות אלפי המפגינים. אני מגנה את הקללות והאיומים, אבל אני יכול להגיד שאין לי כל שליטה עליהם. אין לי שליטה על אותם מפגינים. היכן היה חבר הכנסת אופיר כץ כאשר הוא ישב כאן בכנסת וחברים מקרב הקואליציה הנוכחית, חברי כנסת מהליכוד – חלקם הפכו לשרים – קראו לראש הממשלה "רוצח"? לראש ממשלה בבית הזה קראו "רוצח", "נבל". "נפתלי בנט, לך", כך קרא לו היום שר שנמצא בממשלה הזו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לסיים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מיררו את חייו וחיי משפחתו של חבר הכנסת ניר אורבך – "שמאלנים בוגדים". משפט אחרון. לעבר יו"ר הכנסת, מי שישב על הכיסא הזה, קראו: "סמרטוט רצפה". לא שמעתי את חבר הכנסת אופיר כץ מרים את קולו ואומר: לא זו דרכנו. היה צדיק אחד בליכוד שאמר: תפסיקו, זה לא יפה; אני מקווה שאני לא עושה לו רע, קוראים לו חבר הכנסת ביטן. והשאר – תתביישו לכם, לפחות תשתקו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> כל הכבוד על הפרגון לביטן. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא בערבית, אנחנו לא מבינים אותך. באנגלית, באנגלית. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה תבין את הערבית שלי יותר מהאנגלית של סמוטריץ', לדעתי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, המועמד שלי לעליון – לפני כמה דקות התקשר אליי איש עסקים בשם מג'די עות'מאן – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> קודם כול, לדעתי, הוא היה מועמד לשלום. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – וסיפר לי על תופעה – לא האמנתי. תקשיבו, אתם אנשי ביטחון לשעבר. יש יישוב, התנחלות שקוראים לה ביתר עילית. עובדים בה אלפי פועלים פלסטינים. אני מתנגד להתנחלויות, מתנגד שפלסטינים יעבדו בהתנחלויות, אבל ניחא, זה המצב הקיים. ראש העיר של ביתר עילית, שנאשם ברצח לפני 30 שנה, הוציא הוראה לפני כמה ימים: הוא מוריד פלסטינים בעלי תעודת זהות כחולה גם מאוטובוסים שנכנסים. מתברר שבכניסה להתנחלות כל פועל שנכנס כדי לעבוד משלם 20 שקל בכל יום. עכשיו, יש לי הקלטות. שואלים אותו: למה? הוא אומר: אלה דמי ביטחון. הוא אמר: הצבא ביקש. הצבא אומר: אנחנו מנפיקים רק רישיונות כניסה, אנחנו לא ביקשנו ממנו לגבות כספים. עכשיו, בכל יום 2,000 פועלים לפחות, זה 40,000 שקל במזומן. אף אחד לא רושם. יש איזו עמדה בחוץ. כל פועל פלסטיני שנכנס כל יום משלם 20 שקל. זה שוד בצוהרי היום – בבוקר היום. זה שוד. זו גנבה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה פרוטקשן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה פרוטקשן בחסות הצבא. הצבא יודע על התופעה. הוא אומר: זה לא אנחנו, אבל הוא נותן לתופעה להמשיך. מה זה הדבר הזה? עכשיו, אמר לי מג'די שהוא מגיש תלונה. אבל לא מג'די, גם אנחנו צריכים לטפל בתופעה הזאת, ולהגיש תלונה למשטרה, ליועצת המשפטית. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> גם ראש העיר ביתר עילית רוצה לקבל מתנות. אף אחד לא נותן לו, הוא לוקח את זה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנשים אומרים לי שהכסף הזה נגנב. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> ברור, איזו שאלה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גם אם הוא הולך לקופת העיר, והוא לא הולך לקופת העיר – זה שוד, זו גנבה, זו שחיתות. אבל כנראה בכל יום זו בוכטה של 40,000 שקל, בכל בוקר. מישהו לוקח את זה, גונב את זה. ממי? מפועלים פלסטינים קשי יום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לסיים, חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנחנו נסיים את התופעה הזאת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אולי כשהם יוצאים מחזירים להם? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בגלל שאתה מניח שיהודים הם אנשים טובי לב, שגונבים בכניסה ומחזירים ביציאה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה כמו העגלות של הסופר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני לא עושה הכללות. אני מקווה שאולי פיקדון – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אין פיקדון, משלמים. שאלתי גם את הפועל הפלסטיני, נתנו לי לדבר עם אחד, אמר לי: בכל יום אנחנו משלמים 20 שקל. אתה יודע מה זה 20 שקל בשביל פועל פלסטיני? זה המון כסף. תודה רבה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> 500 שקל בחודש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אחמד טיבי. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אחמד, צריך להגיש שאילתה לשר הפנים. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> שר הפנים? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כן, כי ראש העיר מקבל מהמדינה, הוא ת"פ שלו. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הצבא – לא מעניין אותו. הוא לא יעשה כלום. לשר הפנים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> פרוטקשן וכסף שחור. בחסות המדינה. כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, למרות שהנושא – טיבי – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רק לך הוא מקשיב. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מאוד שמחה שהנושא – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה? אני עומד בזמנים בדיוק. כל אחד מדבר שלוש דקות. יש לי פה שעון, את יכולה להסתכל למעלה. תודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חברת הכנסת בראשי. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בוא נתחיל. בוא נתחיל, אני עוד לא התחלתי, אז לתקן את – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אנחנו הפרענו לך. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בכל זאת לא תיקנת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, תדברי. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה תיתן לי, בסדר גמור. למרות שהנושא שהעלה חבר הכנסת טיבי הוא נושא מאוד כאוב, זה לא רק פרוטקשן, זו גם גזענות בהתגלמותה כאשר מורידים אנשים מהאוטובוס, ושתדעו לכם, כששאלו אותו על זה, ראש ההתנחלות אמר: אני אוריד אפילו את אלה שיש להם תעודות זהות כחולות, כלומר גם אזרחי המדינה. אז כנראה הוא לא הודיע לסמוטריץ' שהוא הולך להתייחס אלינו כעם, כעם פלסטיני, כולנו ביחד, אזרחים ולא אזרחים. אז הם לא מסונכרנים. אבל בכל זאת אני רוצה לדבר על הצעת החוק שעומדת בפנינו, ושאף אחד לא יספסר בנושא של פשיעה. בסופו של דבר, מי שמשלם בדם שלו על הפשיעה ועל עצם העובדה שרשויות האכיפה לא מפעילות את החוק, ולא רק שלא מפעילות את החוק, אלא מעלימות עין, גם מהתפשטות הנשק הבלתי-חוקי וגם מהתפשטות הפשיעה – עכשיו באים להביא את הצעת החוק הזו כדי לגאול אותנו מייסורינו. אז אנחנו אומרים שבהצעת החוק הזו יש מתן סמכויות חריגות ומרחיקות לכת לרשויות האכיפה בלי שום מנגנונים אמיתיים של איזונים ובלמים, בקרה ופיקוח, אל מול שמירה על זכויות הפרט, ותתפלאו לשמוע – לפעמים גם על זכויות קולקטיביות לכלל המשפחה של מי שמואשם. אין בכלל ביקורת אמיתית על איך ישתמשו בשיקול דעת השוטרים בשטח, ואיך יחליטו שמקום מסוים – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אופיר, צריך שר. מי השר התורן? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מלכיאלי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> חסרים לכם שרים? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – שמקום מסוים הוא חשוד – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> עם ממשלה כזו צריך שלושה שרים כל הזמן. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ויש שרים שאין להם אפילו מדפסת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עצרתי לה את הזמן. חברים, תנו לה לסיים, בבקשה. תודה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני רק ממליץ, יש שרים שאין להם משרד ומדפסת, שיבואו לפה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> וגם לא נפתח להם המחשב – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למה, פה יש מדפסת? מה הם יעשו פה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אבל היא שרה, היא שרה, היא לא סתם. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד שבלתי מתקבל על הדעת שייתנו לשוטר את הסמכות להחליט מתי יש חשש סביר שיש נשק או יש צילום או מצלמה באותו מקום, ומעל הכול ייתנו לו גם את הסמכות להשית קנס – לפני שכבר הוחלט אם מה שמצאו, אם יש הרשעה, אין הרשעה, מי באמת בעל או מחזיק הנשק, הוא ישית קנס שיגיע אולי עד 80,000 שקל על כל אדם שמתגורר בבית הזה. אז אם יש משפחה שיש בה שבע נפשות שמתגוררות בתוך הבית, מצאו חלק מנשק בתוך הבית, כל אחד מהדיירים עלול לקבל קנס של 80,000 שקל. למה? כי השוטר קיבל את הסמכות לעשות את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אפשר לדבר על ענישה קולקטיבית גם פה. אני רק רוצה להוסיף משפט אחד: כל המחקרים בעולם מדברים על זה שהחמרה בענישה לא מועילה להורדת רמת הפשיעה, ושדווקא – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – הרשעה אמיתית של אנשים לאחר בית משפט והבנה של כל עובר על החוק שהוא עלול להיתפס בכל רגע, שיוגש נגדו כתב אישום אמיתי, דבר שעדיין לא קורה במדינה – זה באמת מה שיוריד. אנחנו לא מסכימים לדריסה של זכויות פרט וזכויות של משפחות שלמות בגלל חשש שהחליט עליו השוטר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יוסף עטאונה – דיבר. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, "כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת?" כשאני אומרת לא, וכשנשים בכלל אומרות לא, הן מתכוונות לומר "לא". כך נאמר כאן, על הבמה הזו, לפני 25 שנה, בדיון היסטורי על החוק למניעת הטרדות מיניות שיזמו חברות הכנסת דאז נעמי חזן, תמר גוז'נסקי, דליה איציק, יעל דיין ונוספות, ואני רוצה לנצל את המעמד הזה כדי להודות להן מכאן על המהלך החשוב שהן עשו למען נשות ישראל בכלל. אנחנו מציינים 25 שנה לחוק, הוא היה מאוד מהפכני בתקופתו – בעצם הרעיון היה לאסור הטרדה מינית מתוך תפיסה רחבה של זכויות האדם, כבוד האדם, חירות ושוויון בין המינים. בחודשים האחרונים במקום לקדם פתרונות לבעיות מאוד קשות בישראל, אם זה הטרדות מיניות, אם זה אלימות ורצח של נשים – ולצערי יש עדויות מאוד מאוד קשות – בממשלה עסוקים אך ורק בקידום ההפיכה המשטרית, ולמעשה מתעלמים ממחצית מאוכלוסיית ישראל, הנשים. בתוך בליץ החקיקה הזה שלכם אולי כדאי להזכיר לרגע מה עלול לקרות אחרי ההפיכה הזו. זה לא פרק של "מראה שחורה", אלא מה שעלול להפוך למציאות. למשל, דרישת לבוש צנוע במרחב הציבורי, למשל שנשים לא יוכלו יותר להנחות או לשיר בטקסים, הפרדה מגדרית במקומות עבודה, בשמורות טבע, באירועים, החלשת הסנקציות נגד גברים אלימים – וזה רק על קצה המזלג. ואל תגידו לי שאני הוזה, כי כשאנחנו הבאנו חקיקה שאמורה להציל חיים של נשים שנרצחו, מה עשה השר לביטחון לאומי? הלך להתייעץ עם ארגוני גברים. מה שאני אומרת הוא אמיתי, זו לא בדיחה. אז עברו 25 שנה מאז קבלת החוק למניעת הטרדות מיניות, ועכשיו הגיע הזמן שלנו כחברה שמתיימרת להיות באמת חברה מתוקנת, להתאים את החוק הזה, לעדכן אותו ולהרחיב את ההגנות מפני אלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה. רק מתחילת השנה הנוכחית שש נשים נרצחו על ידי בן זוגן. באותה נשימה אני רוצה לומר שהשבוע בוועדת השרים לחקיקה הממשלה שלכם החליטה לדחות חוקים קריטיים להצלת חיים של נשים, אם זה האיזוק האלקטרוני, ואם זו החקיקה למיגור אלימות כלכלית שאני הגשתי, כי בסוף הטרור הכלכלי – גברים שלוקחים את כרטיס האשראי, לוקחים את המשכורת, רושמים חובות על הנשים שלהם – בסוף זה מגיע גם לאלימות פיזית ולרצח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואתם בחרתם לדחות את זה, ואני חושבת שזו בושה גדולה. הבטחתם לבוחרים שלכם ביטחון אישי, אבל אולי שכחתם שגם נשים הן חלק מהבוחרים. איפה הביטחון הזה? נשים נרצחות בבית שלהן, במקום שאמור להיות הכי הכי בטוח עבורן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז גם אלימות כלפי נשים היא טרור שצריך למגר. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חברת הכנסת אורנה ברביבאי – אינה נוכחת. חבר הכנסת מאיר כהן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני רוצה באמת לשאול מעל הבמה הזאת: מה קרה לשר האוצר שלנו – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> שר השטחים, לא שר האוצר. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה קורה לשר במדינת ישראל, שלא משנה מה דעתו, שנוסע לפריז, למדינה שהיא בהחלט מהתומכות – צרפת היא מדינה שתומכת בנו – נוסע לבירתה, עומד שם, לוקח את האצבע ודוחף להם לעין, ובמתכוון גורם לנו נזק. סמוטריץ' איש חכם, הוא יודע מה שהוא אומר, הוא יודע שהוא מבעיר בערה, ובכל זאת הוא עושה את זה. וזה מתקשר לאופי ולהתנהגות של הממשלה הזאת, שמסתכלת שמאלה, ימינה, ושריה וחברי הקואליציה ברובם הגדול יודעים שהם מבעירים תבערה, ואין אף אחד שיעצור אותם. אז אני אומר לכם, ואני חוזר ואני אגיד את זה בכל פעם שאני אדבר: אם אתם מנצחים בהצבעות ואם אתם מנצחים את הטייסים, אתם מפסידים. אתם לא מנצחים אותם; אם אתם אומרים על אנשי המילואים שהם מוגי לב ובוגדים, כמו ששמענו את יושב-ראש הקואליציה עומד כאן אך לפני כשעתיים ומשתלח בכל אנשי המחאה, אז דעו לכם – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא בכולם. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בכל אנשי המחאה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה מגזים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני – בכל אנשי המחאה, ואופיר, מה שלא נעלם מעיניך הוא שדיברת על בן גביר, על האנשים שהפריעו לו בשבת. יזכרו כל הוותיקים כאן – אתה יודע מה? גם לא ותיקים, אנשים הגונים – את בן גביר מגיע לצפון תל אביב בחוק המואזין בשש לפנות בוקר, ומפעיל רמקולים בכל השכונה, וכשהמשטרה מגיעה לשם הוא אומר: מה? אני רק רוצה שהם ירגישו מה יהיה אצלנו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אל תזכיר את זה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תמשיך בהגינותך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא אמרתי "המחאה". << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרת, אנשי המחאה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> האלימים ואלה שמרביצים ועל האנרכיסטים. לא כולם כאלה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב, אופיר, גם לך אני אומר: תנצחו מחר. אני מבין שיושב-ראש ועדת החוקה – יואב, אני מבין שהוא הודיע שמחר כבר מתחילים להצביע על ההסתייגויות. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> צריך להגיש אותן עד 10:00. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עד 10:00. אופיר, שים לב – עד 10:00 מחר צריך להגיש הסתייגויות ולהתחיל להצביע עליהן. כאילו לא מספיקה התבערה – אתם צריכים להבעיר גם את הבית הזה. אז אני אומר לך – טול קורה מבין עיניך. חבל, כי אתה איש שעתידו לפניו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד שנייה. היה ברור במילים שלך; היה הוגן, ותבין שבסופו של יום אתם מנצחים את האחים שלכם. תזכרו את זה. הטייסים האלה, שנותנים את נשמתם, ואנשי המילואים, שמקריבים כמו שעוד הרבה מאוד מאנשי הליכוד מקריבים – זה לא שייך רק לצד אחד, לא, חלילה. אבל תזכרו שבסופו של דבר אתם מנצחים את האחים שלכם, ואתם מבעירים את המדינה שלכם, ואתם גורמים לנו להיראות במשפחת העמים כאיזו מדינה שירדה מהפסים. תתעוררו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני חייבת להגיד שפשוט נמאס לי. נמאס לי מהשקרים, מהביזוי, מכל האמירות הכוללניות והלא-קשורות למציאות, באמת. אופיר כץ, חבר הכנסת, אני פונה אליך: עמדת כאן לפני לא הרבה זמן ואמרת משפט על המפגינים – מה למפגינים ולבתי התפילה. כאילו היהדות לא שייכת לנו, היהדות היא רק בצד הזה. אנחנו לא יהודים, אנחנו סמי-יהודים. אלעזר לא יהודי, אני לא יהודייה. אנחנו צריכים להוכיח את היהדות שלנו, את הנאמנות שלנו ליהדות. למה? למה המיתוג הגזעני, הדוחה, המשסה, המסית הזה? אני פשוט שואלת את עצמי: איך אפשר להטיף מוסר לאנשים שמשרתים בצבא, שמשרתים במילואים, שמשלמים מיסים, שתורמים למדינה בכל התחומים, ולבוא ולהגיד להם שהם לא בסדר והם עוכרי המדינה? למה? כי הם מממשים את זכותם הדמוקרטית והם יוצאים להפגין. באמת תודה. ומי הם אלה שמטיפים לנו מוסר? יושבים אנשים בממשלה הזאת שלא שירתו את המדינה הזאת יום בחיים שלהם – יום; לא בצבא, לא במילואים, לא משלמים מיסים – אבל הם יטיפו לנו מוסר. באיזו זכות? אז חשוב לי להגיד מכאן, מהבמה הזאת, למפגינים: הם לא רק מממשים את זכותם הדמוקרטית, הם גם גיבורי ישראל וגם לוחמי צדק. בממשלה הזאת יושבים אנשים שיש להם עשרות כתבי אישום, שהם עבריינים מורשעים, והם יבואו ויטיפו מוסר לאנשים שומרי החוק שתורמים למדינה? הגיונית בסך הכול, המשוואה הזאת. הם ייתנו לנו שיעור באזרחות, איך להיות אזרח טוב. איפה נשמעה הבדיחה העצובה הזאת, שבן אדם שעד לפני רגע היה עם עשרות כתבי אישום מופקד על המשטרה והוא שר בכיר בממשלה? מתי יפנימו השרים בממשלה הזאת את כובד האחריות שלהם ואת המשמעות של המילים שלהם? שר האוצר הולך ומפזר את כל האמירות ההזויות בטיולים שלו בחו"ל, והוא לא מבין את הנזק שהוא עושה למדינת ישראל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבוי לנו שאלה האנשים שמייצגים אותנו פה ובעולם. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולברך את שר האוצר סמוטריץ' ואת חבר הכנסת השר בן גביר על המתינות ועל הראייה המפוכחת שלהם. הם רואים והם מקבלים את מה שהיה בעקבה ומבינים שזה לא הזמן לעלות להר הבית, והם מבינים שזה הזמן לתת הקלות נרחבות לפלסטינים ברמדאן. אני חושב שאולי זו תחילתה של איזושהי הבנה עמוקה של לשלוט – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> ולהעביר כסף לרשות הפלסטינית. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולהעביר כסף לרשות, ולחזק את הרשות הפלסטינית. אני אומר לכם את זה ברצינות – אני חושב שאלה דברים נכונים מאוד. אני מאוד תומך בזה. זה הדבר הנכון, ואני שמח שגם בן גביר וסמוטריץ' מבינים שכשהם יושבים על כיסא ראש הממשלה, הם צריכים להתנהג אחרת, ואני מברך אותם על העניין הזה. אני רוצה להגיד משהו לגבי ה"ריכוך" של הרפורמה. ובכן, אין בעניין הזה שום ריכוך ושום בטיח. יש כאן ריתוך וקביעה, שהיא בעצם חד-משמעית, שהקואליציה תמנה את השופטים ותמנה את נשיא בית המשפט העליון, היא בעצם תהפוך את בית המשפט העליון לזרוע ביצועית של הממשלה. אני רוצה לקרוא מכאן לאנשי המחאה שנלחמים את מלחמת העצמאות השנייה של מדינת ישראל, מי שברוב חוצפתם נקראים על ידי ראש הקואליציה ועל ידי שרים וראש הממשלה בעצמו "אנרכיסטים". ובכן, בעיניי הם לוחמים את מלחמת העצמאות השנייה של מדינת ישראל. אילולא הם, מדינת ישראל הייתה נהפכת לדיקטטורה; אילולא הם, אנחנו לא היינו צריכים לשנות את הדברים כאן בכנסת. אני רוצה לחזק אותם על כל הגוונים של המחאה; כל הגוונים, בלי להתבייש, כולל אותם אלה שמתנדבים במילואים – אני רוצה לחזק אותם ולעודד אותם להמשיך לצאת לרחובות, להמשיך לשבש את החיים בצורה חוקית ולעשות כל מה שצריך כדי שהחבורה הקיצונית הזאת, שמנהלת את המדינה בחוסר כישרון שלא ראיתי כמותו מעולם – ואני הרבה שנים עוקב ונמצא בקשר עם ממשלות – החבורה הזאת צריכה ללכת הביתה. להחזיר את השלטון לידיים של אנשים שיודעים לנהל מדינה, שיודעים לעשות את הדברים הנכונים, ולא של פירומנים שמדליקים כאן כל חלקה טובה ומתעטפים עם דגל בפריז שבו ירדן היא חלק מישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ממשלת ימין מלא מלא – כאילו, אני מדמיין עכשיו מכונית, הם נוסעים רק ימינה; כלומר כשאתה מתחיל לסובב את ההגה רק ימינה, אתה נכנס לצנטריפוגה. זה מה שקורה בממשלה הזאת – מלא מלא בתוך איזה מערבל בבלנדר של כאוס. אתן לכם דוגמה מהיום: עשרה שבועות אנחנו יושבים פה בכנסת בדיונים בוועדת החוקה. יושבים ומדברים, מדברים ויושבים, או יותר נכון יושבים ומקשיבים לנאומיו המלומדים של התלמיד החכם רוטמן. לא שהוא לא חכם, אבל חוכמה היא לא רק כמה אתה יודע או מה שאתה חושב שאתה יודע, חוכמה היא דבר יותר מורכב. אבל נראה מה היה היום: אז אחרי עשרת השבועות האלה – אדוני היושב-ראש, שכחת לשים לי את השעון. אל תצחק, שטרן. אחרי הדברים האלה – איך 1:50 כשאני הזכרתי לך? איך הולך החשבון פה? תגידו לי. אני צדיק בדור, אמרתי לך "לא הפעלת לי", והורדת לי. אבל יאללה, הכול בסדר, הכול הולך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אם היית מהקואליציה, היו נותנים לך כפול. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> צדיק ורע לו, רשע וטוב לו, פה זה מלא מלא. אבל לא משנה. היום אנחנו יושבים במליאה, מדברים ויושבים ויושבים, ואני רואה מייל. מגיע מייל מההנהלה הראשית של הוועדה שמחר ב-10:00 צריך להגיש הסתייגויות כי מחר תהיה הצבעה. אני אספר לכם מה היה. אתמול בערב, ב-17:30, יצאתי מפה. עוד לא היה המתווה המיוחד הזה שדיברו עליו בהנהלת הקואליציה, זה היה סודי. היום בבוקר הוא נחת. עשינו דיון משעה 09:30 עד 16:00, שבחלקים גדולים ממנו שמענו נאומים של יושב-ראש הוועדה, והוא מסביר לנו למה אנחנו לא מבינים כלום, מה שהוא עושה כבר עשרה שבועות. אחרי כל הדבר הזה מקבלים עכשיו שהסתייגויות אפשר להגיש עד 10:00. אחרי הסיפור הזה אומרים לנו שככה זה מתנהל. תראו לי עוד חוק אחד כזה של מהפכה משטרית פה במדינת ישראל שזה מה שעושים בו. זה עקרון הצנטריפוגה והכאוס. אתם מלא מלא בטרלול; אתם מסובבים את עצמכם באיזו ספירלה מטורפת. אני אומר לכם מה יקרה, תקשיבו לי טוב: בסוף אתם הולכים להתרסק על האירוע הזה בגלל המילים הקשות שאתם אומרים, בגלל הטיפשות שלכם, בעיקר בגלל הטיפשות. כי לא מספיק להיות תלמיד חכם שיודע מה שהוא חושב שהוא יודע; צריך להבין שמעבר לסעיפים יש פה משהו אחר, יש פה אירוע שהוא לא אירוע משפטי. זה אירוע בתחום הנפש. אין לי מומחיות לטפל בזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח. חבר הכנסת סימון דוידסון? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא? אני אכין לך משהו בינתיים. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אתמול בבוקר שאלנו את הדיקטטור צעצוע מוועדת ההפיכה: שמחה, האם המתווה של הוועדה למינוי שופטים הולך להשתנות? לא קיבלנו תשובה. במהלך היום יצאתי לוועדות אחרות, ואז אני שומע שבמהלך היום עד לשעות הערב הוא שינה את המתווה שלוש פעמים. המתווה האחרון, שבמשך חודשיים וחצי אף אחד לא דיבר עליו, נולד מתישהו בשעות הערב, הודפס בבוקר. היום התקיים דיון בוועדה, שכפי שיואב אמר, חלקים ממנו עסקו בנאומים הבלתי-פוסקים של הדיקטטור. ואז בשעה 20:30 חברי הוועדה קיבלו הודעה להגיש הסתייגויות עד השעה 10:00. ככה הממשלה המטורללת הזאת מקדמת הפיכה משטרית. לזה הם קוראים רפורמה; זאת לא רפורמה. אני בכנסת לא יותר מדי זמן, שנתיים וחודשיים. אני לא זוכר מתווה כזה ולא זוכר הליך כזה, בטח בכל מה שקשור לחוקי-יסוד. אז מדובר בזילות של תהליך חקיקת חוקי-יסוד; מדובר בביזוי של הכנסת. ראוי מאוד שיושב-ראש הכנסת וגם הייעוץ המשפטי יתערבו בדבר הזה, כי זה דבר מופרך לחלוטין. זה ביזיון, זאת מתקפה על הדמוקרטיה הישראלית. וגם מה שמענו בערב? ששר המשפטים הודיע באיזה ערוץ טלוויזיה שהוא לא מתכוון לכבד את פסיקות בית המשפט העליון. אז אני רוצה לומר לשר המשפטים ולכל השרים המטורללים של הממשלה המופרעת הזאת: אם אתם לא מתכוונים לכבד את הפסיקות של בית המשפט העליון, אל תתפלאו שהרוב הישראלי השפוי לא יציית לחוקים המטורללים שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על נושא שהעליתי בפעם הראשונה בכנסת בדיוק כשנכנסתי, בכנסת העשרים-וארבע, עוד ביוני 2021. עד עכשיו אני מקבלת פניות, אבל יותר ויותר תלונות על נושא האולפנים ללימוד עברית של עולים חדשים. מתגלה פער ענק בין שכר המורים לעברית באולפנים לבין המורים במערכת החינוך הרגילה. מדובר בפערים שנעים סביב 35% ואפילו עד 50% פחות משכר המורים במערכת החינוך, שכר שלא התעדכן כבר 15 שנים. משכורות המורים והמורות במערכת החינוך גם ככה אינן גבוהות, ואלה של האולפנים הן מחצית מהן. מדוע? איך מסבירים את הפער הזה? האולפן הוא שער הכניסה של העולים והעולות החדשים למדינת ישראל. הם לומדים לא רק שפה, אלא משם הם מתחברים לחברה הישראלית דרך המורֶה או המורָה. לא פעם המורֶה או המורָה באולפן הם מישהו שאפשר לפנות אליו לבקשת עצה, הבנה של המציאות הישראלית. אם רמת השכר כל כך עלובה, הרי ברור שהעולה החדש פוגש אדם מתוסכל, וכך גם גישתו למציאותו. אני יודעת שהמורים והמורות באולפן אוהבים את העבודה שלהם ומבינים את הערך שלה ואת חשיבותה; אבל עם ההבנות האלה לא הולכים למכולת, ולא משלמים את החשבונות. ברור שעם משכורות כאלה יכולת ההישרדות במשרות הללו היא לא לאורך זמן. מי שמוצא משהו טוב יותר, יכול לעזוב, ועוזבים את הוראת העברית באולפן, עוברים לעבודה אחרת. לאחרונה התברכנו בעלייה מוגברת, במיוחד מרוסיה ומאוקראינה וגם מארצות אחרות. אבל העלייה המבורכת הזאת לא מצליחה ללמוד עברית בפרק זמן הנדרש כדי להתחיל להשתלב בחיים בישראל, כי מספר המורים לעברית הולך ויורד, איכות המורים לא תמיד טובה בגלל השכר. זאת הדרך שלנו לעזור לעולים להשתלב כאן, האם דווקא בסעיף הזה בחרה ממשלת ישראל לקצץ ולחסוך עכשיו? האם לימוד עברית והשתלבות בחיים ובחברה בישראל אינם נחשבים בעיני מי שקובעים את מדרג השכר לתפקיד האחראי הזה? השוואת השכר של המורים לעברית באולפנים לשכר המורים במערכת החינוך חייבת להתעדכן מייד – ואף רטרואקטיבית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לסיים. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא ייתכן שבנושא כה חשוב ואקוטי כמו עידוד ההשתלבות בחברה הישראלית בוחרים משרדי הממשלה לחסוך ולצמצם. לפני שמאשרים עוד תקציבים פרסונליים וסקטוריאליים, יש לעדכן את שכר המורות והמורים לעברית באולפן. זה אלף-בית של קליטת העלייה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – מוותר. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש עלייה דרסטית במקרי הרצח בחברה הערבית. מתחילת השנה, חודשיים וחצי, אנחנו עומדים כיום על 36 נרצחים בחברה הערבית. יש לנו בגליל 15 נרצחים; במרכז – 13; בנגב יש לנו שישה נרצחים. מקרי הירי נמשכים יום-יום ושעה-שעה. רק לפני זמן קצר היה ירי על מועצה אזורית בדרום, ירי ביישוב כאבול בצפון וירי בשגב שלום. אנחנו נמצאים כאן בחסות הרפורמה המשפטית או ההפיכה המשפטית – כלום לא זז, כלום לא מתקדם. אני תוהה איך הממשלה ואיך הרשויות הצליחו למגר את הפשיעה בבת ים, בחולון, בנהריה – בחברה היהודית. בחברה הערבית? אף אחד לא אכפת לו. בתקופה המקבילה בשנה שעברה המספרים היו נמוכים בהרבה: בדיוק עד התקופה הזאת היו לנו 17 נרצחים. אנחנו לא רואים היום שהממשלה מתמקדת בחברה הערבית. וכן, לפחות שיהיה לה רצון לטפל בפשיעה בחברה הערבית. כל המאמצים של ראש הממשלה הם בנושא החקיקה המטורפת הזאת. לא יעלה על הדעת שהממשלה מפקירה אוכלוסייה שלמה. מי אחראי כאן? לראשי רשויות אין יכולת לטפל בנושא הזה. כל האחריות מוטלת על ראש הממשלה, ועל השרים בממשלה. לפני שבועיים השר איתמר בן גביר פתח חמ"ל בתל אביב לפקח על ההפגנה בנתיבי איילון, אבל לא ראיתי אותו עומד בחמ"ל, נניח, בנצרת או ברהט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לסיים. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מכאן, אני פונה לראש הממשלה שייקח את הנושא הזה בשיא הרצינות ויטפל בבעיה הרצינית. נושא הפשיעה בחברה הערבית חמור מאוד. שימצא פתרונות. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת ווליד טאהא. בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בזמן שהקואליציה דוהרת קדימה עם כמה חוקים שכל-כולם הם דיקטטורה אחת מושלמת, אי-אפשר לקבל את ההיגיון, לפחות מבחינתי, כלפי האופוזיציה. אי-אפשר לקבל את ההיגיון של תמיכה בחוק שמאפשר הפרה של זכויות אדם בצורה גסה מאוד; נותן אפשרות למשטרה להיכנס לבתים ולעשות חיפוש ללא צו – זאת אומרת להפר את זכויות האדם בשם החוק בתקופה שבראש הפירמידה הזו, של המשטרה, עומד אדם שהדמוקרטיה לא אומרת מבחינתו כלום, חוק כזה הוא חקיקה מטורפת כלפי החברה הערבית. אנחנו רוצים שהמשטרה תעשה את תפקידה: תאסוף את הנשק, ותטפל במקורות הנשק. הנשק הזה לא הגיע לידי האנשים יש מאין. לנשק הזה היו מקורות – מחנות הצבא היו המקורות של הנשק; מרכזים של המשטרה היו מקורות של הנשק הזה, שבסוף הגיע לידי הילדים. הפתרון של הדבר הזה לא נעשה באמצעות הפרת זכויות אדם ומתן אפשרות לשוטרים לערוך חיפוש ללא צו. זאת אומרת, גם חוקים של דיקטטורה, של הפיכה משפטית, משטרית – תקראו לה מה שבא לכם – וגם לתת אפשרות למשטרה לעשות חיפוש ללא צו, זאת אומרת, אפשר להכריז על המדינה כדיקטטורה ולוותר על כל הזכויות שעוד נותרו לאזרחים. אי-אפשר לקבל את ההיגיון שעומד מאחורי החוק הזה. במקום לטפל במקורות הנשק, לטפל במחדל הנשק ולעשות חוקים להעניש את המקורות – כן, להעניש את המקורות כדי להרתיע אותם – באים לטפל באנשים, שברוב המקרים הם אנשים תמימים. אנשים אולי לא יודעים שבקרבם יש כלי נשק שמישהו החביא, אז הם ייהפכו לקורבנות של החוק הזה, יהפכו ליחס הגס של השוטרים כלפי האזרחים שלא יודעים במה מדובר? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז אנחנו לא נקבל חוק שלכאורה מטרתו לאסוף נשק בלתי חוקי, ואנחנו דורשים לטפל במקורות הנשק, ולא רק באיסוף הנשק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ווליד טאהא. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חיפה, טייבה, כאבול, לוד, פוריידיס – חמישה אירועי ירי בתוך פחות משעתיים, והשר לכישלון לאומי ממשיך להכות. ההצעה האחרונה שלו למלחמה בפשיעה ואלימות בחברה הערבית היא ביטול התוכנית: עוצרים את הדמים. למה? לטענתו, העמותה שמפעילה את התוכנית כקבלן משנה, היא שמאלנית – לפי ההגדרה שלו. זאת סיבה מספיק ראויה כדי לבטל את התוכנית. העיתוי של הודעת ההפסקה הוא לא פחות בעייתי. השר המבריק בחר יום למוחרת רציחת הצעירה ביאן כדי לתת את פתרון הפלא שלו להפסקת שפיכות הדמים בחברה הערבית. אתם יודעים מה, זה בכלל לא מפתיע לא אותי ולא את האזרחים הערבים וגם לא עוד הרבה אנשים בצד היהודי. יודעים למה? פשוטו כמשמעו. כי זה האיש וזאת האג'נדה שלו, הצמאה לדם הערבי, ואלו היכולות שלו. בן גביר, מספיק לנו ממך. לך הביתה כבר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אימן ח'טיב יאסין. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אף היא אינה נוכחת. אחרון הדוברים, חבר הכנסת ניסים ואטורי, יעלה ויבוא. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כל המהומות מתודלקות על ידי הסתה, הסתה של האופוזיציה, של השמאל בישראל, כמו שאתם רואים פה היום. אני אתן לכם דוגמה אחת. עלה מיקי לוי ואמר: 39 חברי כנסת בקואליציה לא שירתו בצה"ל. עלתה חברת הכנסת שלי וגם אמרה את אותו דבר. אני יודע שאחד אחרי השני כבר אמרו, כמה פעמים אמרתם שלא שירתו בצבא, מהקואליציה. אז בואו. הלכתי לבדוק את זה אחד-אחד. אני אגיד לכם ש-58 חברי כנסת מהקואליציה שירתו בצה"ל. אני יודע שאתם אומרים את זה אולי בגלל ש"ס, אבל בש"ס יש שבעה חברי כנסת ששירתו בצה"ל. מי שיושב כרגע והחליף אותי בראש כאן, אוריאל בוסו, חבר כנסת, סגן היושב-ראש, שירת בצה"ל והיה קצין. בואו נסתכל על הציונות הדתית – יש לנו פה שבעה אנשים שהיו בצבא. אני לא רואה פה איפה יש בעיה. זאת אומרת, גם אם נלך אפילו ליהדות התורה, שלושה היו בצה"ל, אתם יודעים? אז הצ'יזבט הזה וההסתה הזאת לא עובדים – לא עובדים עלינו. אתם מסיתים נגד הקואליציה ונגדנו בכל מקום. ואז ברחוב, מה קורה? אנשים מוסתים קוראים לרצח. אתם אוהבים להגיד: אנחנו הצד שנותן; אנחנו הצד שמשלם. אני לא חושב שמישהו מהחרדים יום אחד ישב בבית שלו. ודרך אגב, מי שלא עשה צבא בין החרדים שיושבים פה, בכנסת, האחרונים, הבודדים שלא עשו צבא, התנדבו. התנדבו בכוחות הצלה, בזק"א ובכל מיני כאלה. וכשאומרים "הצד הנותן", אני אגיד לכם את האמת, אני קצת נפגע ומתבאס. האמת היא שאין לי הרבה ציפיות, אבל כשהילד הרביעי שלי עכשיו מתגייס לצה"ל, ליחידות, ובואו נגיד שמנסים להגיע הכי גבוה שאפשר, כן, אני לא מבין מה זה הצד הנותן. אני לא יודע מה אפשר לתת יותר מזה שכל המשפחה נמצאת בצבא. אני חושב שהגיע הזמן באמת שנדבר בדיבור קצת אחר אחד על השני. אני חושב שאם אנחנו נתנהג קצת בכבוד – אפשר למחות, תמחו, אנחנו לא חוששים – אני חושב שפה בכנסת לפחות נהווה דוגמה כלפי שאר עם ישראל, נראה להם שאפשר לדבר אחד עם השני בצורה מכבדת, כמו שאתם מדברים במסדרון. אבל פה, בשביל ההופעה, איפה שיש מצלמות, אוהבים לעשות הרבה Show והרבה הסתה. ההסתה הזאת תיגמר בדם אם אנחנו לא נעצור את הדבר הזה עכשיו. גם אני אולי לפעמים קצת דיברתי בצורה לא הכי יפה. אני קורא לכולכם לשמור על הפה ולהפסיק להסית אחד נגד השני. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ניסים ואטורי. יעלה ויבוא חבר הכנסת יצחק קרויזר לסכם את הדיון. לאחר מכן נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. תפסו את מקומותיכם. בבקשה, אדוני. ככל שתנצל את מרב הזמן, יש לך בלי הגבלה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> בלי הגבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בלי הגבלה. עד אור הבוקר. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> עד אור הבוקר? עד איזו שעה אנחנו במליאה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עד 07:00 אנחנו בוודאי לרשותך. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> עד 07:00? שחרית מתי? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מה עד 07:00? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני אומר עד מתי יש לו לסכם, לפחות עד 07:00. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> קודם כול, הפתעת, ניסים, עם המידע. אני חושב שהיה חשוב לחזור על זה עוד הפעם מחר במליאה, לחזור שוב פעם על הנתונים. יהיו פה כמה אנשים שיהיו מופתעים. אדוני היושב-ראש, השר, יש לנו פה יום מאד מעניין, יום מיוחד, שבו אני חושב שעוד מעט הולכת לעבור בקריאה ראשונה הצעת החוק ברוב מאוד גדול של חברי הבית. חוק שהוא חשוב מאוד. אני רואה שנכנס חבר הכנסת גדעון סער, שבאמת היה היוזם הראשון של החוק הזה, ואחריו העביר אותו חבר הכנסת עודד פורר, והוא הגיע, עם התיקונים שלנו, דרך המשרד לביטחון לאומי והעשייה שלנו בעוצמה יהודית על החוק החשוב הזה. זו תקופה שגם ככה יש בה המון נושאים שבהם אנחנו מחפשים במה אנחנו שונים אחד מהשני; ממש נדמה שאנחנו, אדוני היושב-ראש, מחפשים מחלוקות. לכן אמרתי לך גם בפתח דבריי שאני שמח מאוד על המידע הקריטי הזה שאתה העלית פה על השירות הצבאי של חברי הקואליציה, כשאני שומע את זה מדי פעם בפעם באמת בעיקר על הסיעות ש"ס ויהדות התורה. החוק הזה, אני חושב שהוא מאחד פה את כלל חברי הבית, כי מטרתו שמירה על חיי אדם. אבל משהו אחד קצת צבט לי בלב כשראיתי את חברי הכנסת מהמפלגות הערביות שעולים פה אחד אחרי השני. אני אומנם נציג של מפלגת עוצמה יהודית אבל יש לי לא מעט חברים במגזר הערבי שסובלים מהתופעה המטורפת הזאת של כמות כלי הנשק במגזר. דיברת, חבר הכנסת, על כמות אירועי הירי במגזר, ואנחנו מדברים, אני חושב, כבר השנה הזאת על 34 קורבנות בחברה הערבית מאירועי ירי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> פי שניים מהתקופה אשתקד. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> חיכיתי להערה שלך. חיכיתי, חיכיתי להערה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הם חתמו הסכם שלום עם איראן. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> כן. בסדר, אחרי שהם נתנו את הגז ללבנון, אז אמור להיות פה שקט. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אז למה לא ביטלת את ההסכם? << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ויש אצלי רשימת שמות באמת – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – זה לא חוק שלך. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> רגע. אתה מודה שהסכם הוא רע? אתה מודה שההסכם הוא רע? אתה מודה שההסכם – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – ראש הממשלה – – – << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אל תתפוס אותו. אל תבלבל אותו עם העובדות, אלמוג. באמת אזרחים טובים מאעבלין, מיפו, מנצרת, מרמלה, מלוד, מג'יסר א-זרקא, מטובא. באמת אנשים, כמו שאני מבין, הרוב, הרוב המוחלט של הנרצחים הם אפילו לא קשורים לאירוע הירי, לאירועים הפליליים. הם פשוט נמצאים במשפחות הלא-נכונות, אולי, או במקום הלא-נכון בזמן הלא-נכון. דווקא מכם באמת הייתי מצפה לקחת חלק ולהצביע בעד החוק הזה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> איפה השר? איפה השר? << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לקחת חלק בחוק הזה. בסופו של דבר, כמות כלי הנשק בכפרים היא הזויה. במקום לנצל את ההזדמנות שיש פה חוק שבא להילחם בתופעה הזו, אז אני שומע אתכם עולים וממשיכים לחפש – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – מקורות הנשק – – – << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מקורות הנשק. שמעתי מה שאמרת. אבל הנשק – אבל הנשק הזה נמצא בבתים ונמצא בכפרים. והחוק הזה נותן מענה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אבל החוק הזה פוגע בי. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הוא לא פוגע בך. הוא פוגע במי שיש לו כלי בבית, מי שמשתמש בכלי. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא נכון. לא נכון. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> בוודאי. אז תקרא את החוק. אז יש לכם עוד מעט הזדמנות לקחת חלק ולהצביע בעד בקריאה ראשונה לחוק החשוב הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אנחנו מייד מצביעים על הצעת חוק המאבק בכלי נשק בלתי חוקיים (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, בקריאה ראשונה, של חבר הכנסת יצחק קרויזר, עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. ההצבעה תהיה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – 9 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, לוועדה המשותפת של הוועדה לביטחון לאומי וועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בהצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקוני חקיקה) נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 34, תשעה נגד, אני מודיע שהצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, עברה בקריאה ראשונה ותחזור לדיון בוועדה המשותפת של הוועדה לביטחון לאומי וועדת חוקה. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לפני הנושא הבא, יש הודעה של השר המקשר. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הודעה על העברת שטח הפעולה של מרכז ההסברה ממשרד התרבות והספורט למשרד ראש הממשלה. בהתאם לסעיפים 9(א)(11) ו-(ב) לחוק הממשלה, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר ממשרד התרבות והספורט למשרד ראש הממשלה את שטח הפעולה: מרכז ההסברה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אין שרת הסברה? לא הבנתי. אפשר להבין מה קורה? השרה ל-public – – – << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עכשיו הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת אופיר כץ. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אדוני השר, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדות כמפורט להלן: ועדת הפנים והגנת הסביבה תדון בהצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 41), התשפ"ג–2023, מ/1609. ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק העונשין (תיקון – הסדר חילוט לרכושו של סוחר נשק), התשפ"ג–2023, פ/1905/25, של חבר הכנסת אליהו רביבו. ועדת העבודה והרווחה תדון בהצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית ברשויות ובתאגידים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, פ/1542/25, של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 7), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' כ/951; דברי הכנסת, חוב' י"ח, ישיבה 51; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, אנחנו עוברים לנושא הבא – הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 7), התשפ"ג–2023. מציג חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. בבקשה. חברי הכנסת, אתם מתבקשים לשמור על השקט. << דובר >> יולי אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, מי כמוני יודע – אני אגיד לך, אדוני, בתור מי שישב בכיסא הזה לאורך יותר מארבע כנסות, כי אם לוקחים את הסגנות זה הרבה יותר – מי כמוני יודע שפרק התודות הוא בסוף, אבל אני לא בטוח אם יהיו לי כוחות נפשיים, כשבעזרת השם החוק יעבור, לבוא ולמסור הודעות חצי פורמליות. אני רוצה להודות מקרב לב לאנשי ועדת החוץ והביטחון, שסייעו מאוד בהכנת החוק – היועצת המשפטית עו"ד מירי פרנקל שור, סגנה עו"ד גלעד נוה ומנהל הוועדה עו"ד אסף פרידמן. יש להם תרומה גדולה, מקצועית, בנוסח ובהצגת החוק הזה לקריאה שנייה ושלישית. חברי הכנסת, אני רוצה להודות לעוד רשימה של אנשים, שאולי הם כרגע – פרט לאחד או שניים – לא יהיו קשורים להעברת החוק היום. חוץ מעבדכם הנאמן, חבר הכנסת דאז יולי יואל אדלשטיין ודהיום, אני רוצה להודות לדוד לוי, לאה נס, חיים כץ, גלעד ארדן, גילה גמליאל, אהוד יתום, עוזי לנדאו, נעמי בלומנטל, משה כחלון, מיכי רצון, מיכאל גורלובסקי, שכונו אז "המורדים". אני רוצה להודות גם לשני חברי כנסת נוספים, גדעון סער וראובן רובי ריבלין; הם לא כונו "מורדים", אבל הם הצביעו יחד איתנו נגד חוק ההתנתקות בעקביות וביסודיות, כמו גם השר נתן שרנסקי, שלא היה חבר כנסת, היה רק שר, והתפטר מתפקידו כי לא היה מוכן לשבת בממשלה שמעבירה את חוק ההתנתקות. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> שכחת שם, בנימין נתניהו. הוא היה יו"ר האופוזיציה – – – << דובר_המשך >> יולי אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> אני רוצה גם לומר שיש עוד קבוצה של אנשים שבלעדיהם אני לא בטוח שהיה צורך או מוטיבציה להביא את הצעת החוק הזאת. חלק מהם נמצאים איתנו היום ביציע – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> נוער הגבעות. חוק – – – נוער הגבעות. << דובר_המשך >> יולי אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> נציגי משפחות – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, אני מבקש לא להפריע. << דובר_המשך >> יולי אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> איך, אחמד, פעם אמרת לי באיזה נושא, כשהייתי יושב-ראש: אתה לא יודע עד כמה זה כואב לי, לכן התנהגתי קצת לא טוב. אז אתה לא יודע עד כמה זה כואב לי, אז תן לי בבקשה לדבר בשקט. משפחות – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה כואב יותר – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> יולי אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> פשוט התנהגות לא של בן אדם, אני אגיד לך. משפחות של מגורשים מיישובי צפון השומרון, שחלק מהם – נציגים שלהם נמצאים איתנו כאן ביציע, בהובלת ראש המועצה האזורית שומרון חברנו יוסי דגן, רעייתו אוריה, שנמצאת איתנו כאן. אני אזכיר עוד שם אחד, של נציג המועצה לענייני צפון השומרון, בני גל, שבשמו אני אבקש סליחה מחברי הכנסת שאולי הוא שיגע אותם בימים האחרונים. אבל הכול – איך תמיד היו אומרים לנו בציניות בוועדת החוקה, אתה זוכר, חבר הכנסת גדעון סער? על כל דבר שהעלינו היו אומרים לנו: זה לתכלית ראויה. אז עכשיו אני אגיד בלי ציניות: כל ההצקות היו לתכלית ראויה. חברי הכנסת, אני אעבור לחלק הפורמלי, שאני, ודאי כיושב-ראש ועדה שמציג את החוק לקריאה שנייה ושלישית, חייב להציג בפני מליאת הכנסת. אני מתכבד להציג בפני הכנסת את הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 7), התשפ"ג–2023. ההצעה הזאת היא מיזוג של הצעת חוק שלי עם עוד קבוצת חברי כנסת ושל חברתנו חברת הכנסת לימור סון הר מלך. בחודש יוני 2004 קיבלה הממשלה השלושים את החלטה מס' 1996, שעסקה בתוכנית ההתנתקות. בהחלטה נקבע, בין היתר, כי ישראל תפנה את כל אזרחיה ומתקניה הצבאיים משטח רצועת עזה ומארבעת היישובים באזור צפון השומרון: גנים, כדים, חומש ושא-נור. כדי ליישם את התוכנית נחקק חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה–2005. בסעיפים 23 עד 27 לחוק נקבעו הוראות בעניין הגבלה ואיסור כניסה ושהייה של אנשים בשטח המפונה החל ממועד מסוים; הסמכת כוחות הביטחון למנוע כניסה לשטח המופנה והוצאת מי ששוהה בו בניגוד לחוק; הוראות עונשין בנושאים אלה. בנוסף, בסעיף 28 לחוק נקבעו הוראות העוסקות בביטול הזכויות במקרקעין של ישראלים בשטח המפונה החל מיום הפינוי. בסעיף 30 לחוק נקבעו הוראות בנושא מיטלטלין, המאפשרות למדינה לפנות מן השטח האמור מיטלטלין שנחזים ככאלה שהיו בחזקת ישראלים לאחר מועד הפינוי. לעמדתנו, לאחר חלוף השנים ולאור המציאות המשתנה, אין עוד הצדקה למנוע כניסה ושהייה של ישראלים בשטח המפונה בצפון השומרון או למנוע את הכנסתם של מיטלטלין לשטח זה בידי ישראלים. לפיכך, מוצע לקבוע כי סעיפים 23 עד 27 וסעיף 30(ב) לא יחולו עוד על השטח המפונה בצפון השומרון. כמו כן, מוצע לקבוע כי סעיף ביטול הזכויות במקרקעין, סעיף 28 לחוק, לא יחול על זכויות שיתגבשו בשטח בצפון השומרון החל ממועד פרסומו של חוק זה – תיקון מס' 7. כלומר, אומנם זכויות במקרקעין שהיו בעבר לישראלים בשטח המפונה לא מוחזרות באופן רטרואקטיבי, אבל מתאפשרת הקצאה עתידית של זכויות אלה, כפי שנעשה בכל קרקע אחרת בשטח C, בכפוף להוראות הדין באזור. הלכה למעשה, בעקבות הצעת החוק המונחת בפניכם מעמדם של השטחים המפונים בצפון השומרון יהפוך מבחינת הדין הישראלי לזהה לזה של שטחים אחרים שבאזור יהודה ושומרון בשטח C המצוי בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית. לבסוף, לנוכח כל השינויים האמורים, מוצע גם לתקן את שם החוק כך שהוא ייקרא "חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה", במקום "חוק יישום תוכנית ההתנתקות". במהלך הדיונים בוועדת החוץ והביטחון נשמעו הערות רבות של חברי כנסת גם מן האופוזיציה, ושל משרדי ממשלה, גורמי ביטחון, של ארגונים אזרחיים ושל היועץ המשפטי לוועדה. חלק מן ההערות קיבלנו וכללנו בנוסח המונח כעת לאישורכם. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לדחות את כל ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. שאלו אותי הרבה מאוד אנשים, כאלה שפחות מסכימים עם הצעת החוק: למה החלטת להגיש את ההצעה? אני, לפני הגירוש לא הייתי בצפון השומרון, אני גרתי במושב גדיד בגוש קטיף. בהתקרב יום הפינוי, שכידוע היה תשעה באב, התושבים התחילו לארוז. גם אני, אבל אני הייתי סך הכול איזה חודשיים שם, לא היה לי הרבה: ארגז-שניים, מתלה של מדי א' בשביל הכנסת, ובתשעה באב, בצום, בחום של גוש קטיף, ישבתי לי ליד הבית שלי והסתכלתי על המשפחה ממול, השכנים שארזו. ופתאום באמצע האריזות הבן שלהם, שהיה צעיר, לא ילד, צעיר, רץ לצד שלי של הכביש – מושבניקים, אתם יודעים הם לא כאלה שיושבים אצל פסיכולוג, מדברים על הבעיות שלהם, מספרים מה קשה להם – נפל על צווארי, התחיל לבכות ושאל אותי: אבל למה, יולי, למה? למה הם עושים לנו את זה? 17.5 שנים אני מחפש תשובה לאותו בחור, הוא כבר מזמן לא בחור צעיר. 17.5 שנים אני מחפש ולא מוצא תשובה. אני לא בטוח שהצעת החוק הזאת, כשתאושר בעזרת השם בקריאה שנייה ושלישית, תיתן לו תשובה. לפחות אני אגיד משהו – שאולי התחלנו להשיב, הפסקנו רק להשפיל מבט כשהמפונים אומרים לנו: מה עשיתם? מה עשיתם? מה עשיתם? התחלנו לעשות משהו חוץ מלבקש סליחה ולדבר על המצב האבסורדי של אותו גירוש. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. יושבים כאן מימיני הרב מרדכי ומרים דימנטמן, הוריו של יהודה דימנטמן, השם ייקום דמו, מחומש; משה וציפי, הוריו של שולי הר מלך, השם ייקום דמו; תהילה זולדן, אלמנתו של עידו זולדן, השם ייקום דמו; ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן ורעייתו אוריה, שגורשו בעצמם משא-נור; נציגי ישיבת חומש – מנכ"ל הישיבה שמואל ונדי והתלמידים בני גל ובועז העצני מחומש תחילה; משפחות מגורשי חומש ושא-נור. ברוכים הבאים. בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתה כבר סיכמת אבל אני בכל זאת אומר. ביציע הכבוד כעת מכבדים אותנו בנוכחותם מי שהיו שם איתי בבית בחומש ברגעים האחרונים, הבית האחרון, סבתא ציפי וסבא משה, הוריו של שולי בעלי האהוב, השם ייקום דמו, לצידם ילדיי האהובים אהוביה יאיר ושרה, שהיו אז רק בני שנתיים ושלוש. ברשות משפחת דימנטמן, ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן ורעייתו אוריה, חברתי היקרה, ממגורשי שא-נור ומדורשי השיבה והתיקון, גיבורי ישיבת חומש הקדושים – מנהל הישיבה שמואל ונדי, בני גל, בועז העצני, מפעילי חומש הבולטים, ובני הוא גם ממגורשי תושבי שא-נור וחומש לשעבר ולעתיד – משפחות יקרות, זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. ברגע הזה קשה לי לתרגם את התחושות למילים. זהו יום של שמחה אין-סופית על התיקון ההיסטורי שעשינו כאן בכנסת אחרי 18 שנים של גירוש, הרס ורדיפת כל מי שרק ביקש לחזור לשטח היישובים שפונו ולתקן את העוול. היום מצהירה כנסת ישראל ברוב מובהק כי הגירוש והחוק שהיוו אות קלון לעם ישראל ורמסו ברגל גסה אלפי אזרחים חלוצים הינם נחלת העבר. אני מודה לבורא עולם על הזכות להיות שותפה לתהליך התיקון הזה, אך למרות ההתרגשות והשמחה אסור לנו לנוח על זרי הדפנה ולהינשא על גלי האופוריה. דווקא כעת, כשיש אפשרות לתקן עוולות ולהוביל מהלכים משמעותיים, עלינו לזכור את היעדים והאתגרים הבאים שעומדים לפתחנו. החוק הגזעני והמפלה שאסר על כניסת יהודים ליישובי צפון השומרון אכן יוסר היום בעזרת השם, אך עלינו לוודא שהדבר לא יסתכם בזה. המשימה שלנו כעת היא לדאוג ולוודא שארבעת היישובים שפונו בגירוש יוקמו מחדש כבר בטווח הזמן הקרוב. גם לשאר המרחבים העצומים של צפון השומרון נדרשת תוכנית התיישבות ממשלתית שתיצור רצפי התיישבות אסטרטגיים ותבטיח את השליטה היהודית בחבל הארץ הזה. הגענו היום לנקודת ציון היסטורית ואל לנו להרפות. המשימה הנוספת שלנו היא השיבה ליישובי גוש קטיף והקמתם מחדש. נתקלתי לא אחת באמירות מצד אנשים שגרסו כי עלינו להחזיר את ההתיישבות לצפון השומרון, אך בחבל קטיף אין לנו עניין, שיישאר לערבים, זה רק עושה לנו כאב ראש מיותר, זה לא ריאלי. אני אומרת כאן היום בקול צלול: החזון שלנו הוא ביטול מוחלט של חוק ההתנתקות והחזרת ההתיישבות לכלל היישובים שפונו והוחרבו – ארבעת יישובי צפון השומרון ו-22 יישובי חבל קטיף. זהו חלק בלתי נפרד מארץ ישראל, ארץ מולדתנו, ויש לנו הזכות והחובה להתיישב שם. במקום שאנו לא משכילים להבין ולהכיר בחשיבות ובמשמעות של אחיזתנו באדמת המולדת מתייצבים להם אויבינו המרים ומגדירים לנו בכל פעם מחדש את החיבור העמוק שלנו לארץ ישראל. חבלי הארץ שהופקרו בצפון השומרון וגוש קטיף הפכו למעצמות טרור. על חורבות נצרים הקימו בסיסי חמאס שמהם נורות מאות רקטות לעבר ישראל, ובחורשות המלבלבות של כדים מתאמנים מחבלי טרור. אם רק היו מציינים על כל רקטה שנורתה לעבר שדרות או תל אביב מהיכן היא שוגרה, החלקים הספקניים בעם ישראל היו מבינים מזמן את האיוולת שבגירוש: אזעקה, ירי טילים מנצרים לשדרות; אזעקה, ירי טילים מדוגית לאשקלון; אזעקה, ירי טילים מכפר דרום לתל אביב; מחבל שיצא מהכפר יעבד בצפון השומרון למסע רצח בבני ברק; מחבלים שיצאו מהכפר רומאנה בצפון השומרון לבצע טבח סכינים וגרזינים באלעד; מחבל שיצא מג'נין שבצפון השומרון למסע רצח בתל אביב. אם פיגועי הטרור היו מדווחים כך, הייתה נחסכת מאיתנו הסברה לציבור, ומה שאנו מבינים היטב היה ברור ונהיר לכל אזרח במדינת ישראל. במהלך השנים הקול הקורא שליווה את הבקשה שלנו לשוב לחומש היה קולו של שולי, שנשמע בכל פעם שמישהו שהתגעגע התקשר רק כדי לשמוע אותו אומר בקול מלא חדווה: שלום, הגעתם לטלפון של שולי מחומש, אני לא יכול לענות כרגע, תשאירו הודעה ואשתדל לחזור בהקדם. שולי לא חזר, אבל אנו זוכים לחזור ולתקן כשהאור של שולי, איליה, דני, בוריס, עידודי ויהודה, ה' ייקום דמם, מתווה ומאיר לאלו המוסרים מדי יום את נפשם כדי ליישב את אדמת חומש. לנגד עיניי ניצבים קדושי חומש, גיבורים צדיקים אלו שותפים בצערו של עם ישראל, אינם מוכנים לשקוט, לא נותנים לנפשם מנוח ודורשים שם למעלה: ושבו בנים לגבולם. ברית הדמים שכרתנו עם חומש דרך הבריתות של כל בניי, ובראשם אהוביה יאיר, בני בכורי, שזכינו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו בחומש הבנויה, היא ברית שאין שום מציאות בעולם שיכולה לקעקע או לנתק אותה. כשגורשנו מביתנו הבטחנו לבורא עולם ולעצמנו, שאף על פי שנגזר עלינו כך, לא נשקוט ולא ננוח עד שנזכה לראות בבניין חומש מחדש. וכעת, ביתי הזמני, שבשבי שומרון צופה על ביתי הקבוע שבחומש, ומצפה לשוב. בימים אלו אנו עדים לשיח על קרע בעם, ודרישה לפשרה וריכוך. אותנו קרעו מביתנו ומאדמתנו בנחישות ובאכזריות, כשרבים מאיתנו שילמו על כך בשלומם, בבריאותם ואף בחייהם. אבל את הרוח שלנו אף אחד לא יצליח – אין מי שיצליח – לשבור. בעזרת השם, נחזור ליישב את צפון השומרון; נשוב ליישובי גוש קטיף, ובעזרת השם נזכה לגאול את אדמת הארץ הזאת, הקדושה והיקרה לנו כל כך, היא נחלת אבותינו. תודה לשותף לדרך, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, לחברתי השרה אורית סטרוק, שבמסירות נפש עילאית ובהתמדה יזמה והובילה את התיקון של הפשע הזה. תודה לחברים מהאופוזיציה ומהקואליציה שתמכו וליוו לאורך כל השנים, בדרישה לשוב ולתקן את פשע הגירוש. בעזרת השם נעשה ונצליח. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמן. לא מוחאים כפיים, בבקשה. חברת הכנסת מרב מיכאלי. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אני צריכה להתחיל בגילוי נאות: אני לא הייתי בפוליטיקה בזמן ההתנתקות, אבל אני התנגדתי לה. אני התנגדתי לה בזמן אמת, לא בגלל שחשבתי שלא נכון לצאת מעזה או מצפון השומרון. חשבתי שנכון גם נכון, ודחוף מאוד, לעשות את זה, אבל שהיה צריך לעשות את זה בהסכם ולא במהלך חד-צדדי. אבל במבחן התוצאה, צריך לומר: ההחלטה לצאת גם מעזה וגם מצפון השומרון הוכיחה את עצמה מבחינה ביטחונית. הוכיחה את עצמה מהשיקול הביטחוני שהוביל אותה באופן חד-משמעי. הרבה מאוד חיים של ישראליות וישראלים ניצלו בזכות המהלך הזה, שבו ישראל יצאה מעזה ומצפון השומרון. החזרה עכשיו לאפשר כניסה של יהודים ויהודיות ישראלים לתוך צפון השומרון – מקום שיש בו רצף של יישובים פלסטיניים; מקום שבו גם ככה החיכוך הביטחוני גבוה; מקום שבו המתח הביטחוני גבוה כבר הרבה מאוד זמן, ולהזמין עוד חיכוך, ולהזמין עוד כוח צבאי, שיצטרך לבלות את זמנו בשיטור ובסיכון חיים במקום להתאמן למשימות אחרות, שעומדות בפנינו בכל יום ובכל שעה – ההחלטה הזאת היא החלטה שמסכנת את ביטחון ישראל. היא החלטה רעה לביטחון שלנו. היא מסכנת אזרחיות ואזרחים, היא מסכנת חיילות וחיילים, והיא פוגעת בכשירות של צה"ל. אבל הדבר החשוב הרבה יותר מאשר החישוב הקונקרטי הזה, שהוא כשלעצמו חשוב מאוד, הדבר החשוב הרבה יותר הוא הנזק האסטרטגי העמוק, ארוך הטווח, למדינת ישראל, בהחלטה הגרועה הזאת של חזרה לצפון השומרון. חברות וחברים, אל תטעו, ההפיכה המשטרית המסוכנת, שמאיימת על הדמוקרטיה הישראלית ועל נשמתה של מדינת ישראל היום, קשורה בטבורה לעובדה שממשלות ימין לדורותיהן ממשיכות ומעמיקות את ההתנחלות וההיאחזות בשטחי הגדה המערבית יהודה ושומרון, שאינם שטחי מדינת ישראל. כן, הם שטחי ארץ ישראל. לכולנו יש קשרים רגשיים אליהם, אבל הם אינם שטחי מדינת ישראל; ובעיקר הם שטחים שגרים וגרות בהם הרבה מאוד מאוד פלסטינים, שאינם עומדים להיעלם לשום מקום. ההתעקשות למנוע פתרון מדיני לסכסוך הישראלי–פלסטיני ולשים גבול, גבול למדינת ישראל; ההתעקשות שלא לעשות את זה ולהעמיק את ההתבוססות בתוך הבוץ, בתוך הבוץ הפלסטיני בגדה המערבית – ההתעקשות הזאת עולה לישראל בסיכון לא רק של ביטחונה, אלא של עתידה. חברות וחברים, מדינת ישראל קמה מתוך התנועה הציונית, מתוך החזון הציוני, חזון שאמר במילים מפורשות מאוד: בית לאומי לעם היהודי; מקום שבו אנחנו נשלוט על עצמנו, על עצמנו ולא על אף אחד אחר; מקום שבו אנחנו נוכל להיות הרוב שמגדיר את אורח החיים שלנו, את השפה שלנו. קרה כאן נס, נס תחיית השפה העברית; נס בניית מדינה מתקדמת, מפותחת, מצליחה, משגשגת. החזון הציוני הגדיר לנו בניית חברת מופת, ששואפת לשוויון ומבטיחה, מבטיחה שוויון לכל האזרחיות והאזרחים בלי הבדל דת, גזע, לאום. שום דבר מהדברים האלה לא יכול להתקיים כשישראל ממשיכה ושוקעת בתוך מיליונים של פלסטיניות ופלסטינים ביהודה ושומרון, ועכשיו גם מפנטזת על חזרה לתוך בוץ עמוק עוד יותר בעזה. אין חיה כזאת חצי דמוקרטיה, חברות וחברי הכנסת היקרות והיקרים. אין חיה כזאת. ולכן, המשך הסכסוך היה מועד, מאז ומעולם, להביא לכך שישראל תהיה לא דמוקרטית, ובהמשך גם לא יהודית. את הלא-דמוקרטית אנחנו רואות ורואים, וחווים ונאבקים בזה כאן ועכשיו, משום שאין דבר כזה חצי דמוקרטיה. החוק הזה הוא עוד צעד אחד, שמסכן גם את ישראל היהודית וגם את ישראל הדמוקרטית; גם את הביטחון העכשווי של מדינת ישראל, ובוודאי את העתיד והוודאות של קיומו של הבית הלאומי שלנו. הצבעה בעד החוק היום היא בכייה לדורות, אבל אני מבטיחה לכם – כיושבת-ראש המפלגה הציונית הדמוקרטית האחרונה בכנסת הזאת: אנחנו נחזור ונבנה את החזון הציוני. אנחנו לא ניתן לכם לקחת אותו מאיתנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת גדי איזנקוט, בבקשה. << דובר >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הדוברת הקודמת פתחה את דבריה בגילוי נאות, אז גם אני אומר בגילוי נאות שבשנים 2003, 2004, 2005 פיקדתי על יהודה ושומרון בתקופת טרור נוראית, עד ההבסה של הטרור בסוף 2004. בתקופת ההתנתקות הייתי בין תפקידים, לא הייתי בתפקיד פעיל. כידוע, למדינת ישראל אין תפיסת ביטחון פורמלית. מדיניות ביטחון לאומי משתנה מממשלה לממשלה. לממשלה המכהנת, מהמעקב שלי – וב-20 שנים האחרונות, הייתי בצומת שאפשר לי להביט מקרוב על מימוש אתגרי הביטחון הלאומי של מדינת ישראל – ספק גדול אם אני רואה פה תפיסה, אם אני רואה פה מצפן, אם אני רואה פה מחשבה. מה שאני רואה בשלושת החודשים האחרונים זה סך כל החולשות הפוליטיות של הצד הזה, מה שבא לידי ביטוי בקבלת החלטות ומה שמסביר את האנדרלמוסיה שהמדינה, לצערי, נמצאת בה בשלושת החודשים האחרונים. כשאני מסתכל קדימה, יש מקום גדול לדאגה. אותו אחד שדיבר על ההרתעה הישראלית, על העוצמה הצבאית, העוצמה המדינית, העוצמה הכלכלית, אני שואל את עצמי אם הוא זוכר מה הוא אמר בהרבה מאוד הרצאות. בהצעת החוק הטרומית שהוגשה פה נכלל בשלב הראשון חוק ההתנתקות, כולל ארבעה יישובים בצפון השומרון וכולל 22 ישובים ברצועת עזה. עלו פה דוברים: חברת כנסת שהסבירה; השר שהסביר שזה חלק מהחוק – שנראה לי שהוגש ברישול רב ובחוסר מחשבה. אני מקווה שמגישי החוק חזרו אחורה לראות גם מה מדינת ישראל הבטיחה לבעלת הברית שלנו לפני ההחלטה הזאת, ומה ישראל קיבלה במקום. אני עדיין נותן קרדיט לכך שיש כאלה שזכרו מה היה שם ביחסי ישראל–ארצות הברית. החלטות מהסוג הזה נכון לגזור מאסטרטגיה ותפיסה לזירה הפלסטינית, מאינטרסים לאומיים, מאינטרסים ביטחוניים, מתפיסת ההתיישבות – ואני אומר את זה כאחד שתומך מאוד בגושי ההתיישבות ביהודה ושומרון ובשליטה ביטחונית בבקעת הירדן. כל חיי פעלתי כדי שממשלות ישראל יגיעו לכל דיון ומשא ומתן על האינטרסים הלאומיים והביטחוניים מתוך עמדה של כוח. כשאני מסתכל על הכיסאות הריקים ועל מי שאמור היה לשבת פה, אני חושב שרק לפני שלוש שנים תמך הליכוד בעסקת המאה. אתם יודעים מה היה בתמיכה הזו בצפון שומרון. פה, בהיעדר תוכנית ארוכת טווח לזירה הפלסטינית – ובעיקר מה אנחנו רוצים לראות פה בעתיד – יש חיבור היום בין מיעוט של כ-10% מיושבי המליאה הזאת לבין 40%–45% היום מהאוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון, שיש להם חזון משותף: לראות מדינה דו-לאומית. זה תופס מקום ואחיזה אצל הפלסטינים, ואני רואה בזה סכנה למפעל הציוני. פה באה השאלה כיצד לשמר את מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית. המהלכים האלה מטילים ספק גדול על היכולת לממש את זה. שאלה נוספת היא שאלת העיתוי, התבונה הבסיסית: האם נכון להעביר חוק כזה בתקופה כזו, יום אחרי שניתנו הבטחות בשארם, ניתנו הבטחות בעקבה, יום לפני הרמדאן או יומיים לפני הרמדאן, בנפיצות גדולה בזירה הפלסטינית? << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אתה בעד שבארץ ישראל יהיה אזור שחוקית ליהודים אסור להיכנס – – – << דובר_המשך >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני בעד שמדינת ישראל – אל תלמד אותי מה טוב למדינת ישראל. עשיתי כמוך, וקצת יותר. אז תהיה צנוע, עמית. ישבתי פה, לא צעקתי פעם אחת לאף דובר. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אני לא צועק, רק שואל. מה שאתה אומר על – – – << דובר_המשך >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תשאל אותי אחרי זה. עכשיו, תראו: כשאני מסתכל על התמונה הכוללת, אני רואה גם מה קורה פה, כמי שחרד לביטחון מדינת ישראל. קורה הפיגוע החמור ביותר שהיה מאז 2006 – ולדעתי הוא חמור יותר מהפיגוע ב-2006; תגובה רפה מאוד, שנובעת מאותה חולשה. הרבה דיבורי סרק, ואפס פעולה ותגובה. אני מלווה את תוכנית הגרעין האיראנית מאז 1999. מדינת ישראל, שפעלה ועשתה, מוצאת את עצמה בתקופה הזו מול הנקודה הרעה ביותר מאז שהתוכנית הזאת יצאה לדרך. הירי מצפון שומרון, פעם שלישית ואפס תגובה. הרבה דברי רהב, מעט מאוד מעשים. ובכל זאת מחליטים לבטל את החוק הזה. אני מקווה מאוד, ואני נותן קרדיט, עדיין, שמפעילים איזשהו שכל ישר, ואם מקבלים החלטה כזאת, לא מקבלים אותה באחת. שמעתי אמירות בצורה לא מקצועית, לא רצינית, בוועדה: שנבטל את המחסומים וזה יהיה כמו גוש שילה – המציאות בצפון השומרון היא שיש שם שני יישובים שהם מאובטחים, חרמש ומבוא דותן, שהציר אליהם מאובטח מאוד, וכל הצירים האחרים הם ללא אבטחה, ללא תצפיות, ללא מצלמות וללא סדר כוחות, שצריך להכין אותו. אני עדיין מקווה שיש את השכל להחליט שהחלטה כזו לא נכנסת לתוקף לאלתר, אלא נותנים שלושה חודשים כדי לבנות תשתית ביטחונית שתגן על אזרחי ישראל שייסעו שם. לסיכום, אני חושב שהגשת החוק היא שגיאה. ככה חשב גם ראש הממשלה. פעלתי תחת ממשלת נתניהו בין 2015 ל-2019, והוגשו לא מעט הצעות דומות, שנדחו מתוך עמדה של כוח והבנה של האינטרסים הלאומיים של ישראל. המדיניות שלו הייתה מדיניות חדה מאוד: לא לאפשר שום מאחז. ההנחיה החדה והברורה שלו, כראש ממשלה בשנת 2018, גם כשר ביטחון, הייתה לא לאפשר תנועה, לפנות כל פלישה טרייה, מתוך דאגה לאינטרסים הלאומים של המדינה, לאינטרסים הביטחוניים. אני לא רואה את זה יותר. אני אסיים בזה שדוד בן-גוריון אמר שגורל ישראל תלוי בשני דברים: בכוחה ובצדקתה. הממשלה, כמו כל ממשלה, נדרשת לחזון לאסטרטגיה ארוכת טווח. מה שאני רואה פה זו מדיניות של שבשבת. עומד פה ראש ממשלה, מקריא ארבע מטרות-על: איראן, סעודיה, כלכלה וביטחון אישי. בפועל, הממשלה שלו, הממשלה שלנו, פועלת באופן קבוע 180 מעלות ממה שהוצהר פה. עכשיו כבר יש שלושה מאבקים חדשים, כולל מאבק באנרכיה. לכו למילון ותקראו מה זה אומר אנרכיה. אנרכיה לא אומרת אלימות ברחובות; אנרכיה אומרת חוסר שלטון; אל-משטר – חוסר בשלטון, שאינו מסוגל לחשוב, לתכנן, לבצע, להוביל קו. אני אומר את זה כאחד שנלחם כל חייו לחיזוק ביטחון מדינת ישראל כדי שתהיה מדינה יהודית, דמוקרטית, עוצמתית, חזקה, וברוח מגילת העצמאות. אני מקווה שהתבונה והאומץ יחזרו, ונראה מנהיגות נבונה ואמיצה, שעתיד המדינה חשוב לה ולא החולשה הפוליטית, והקוניונקטורה הרגעית של חיבור של חברי הכנסת, שיודעים להוביל מהלך – אל מול אנשים יקרים מאוד, שיש לי בני משפחה ביניהם. פעלתי שש או שבע שנים באופן ישיר כמ"פ, כמג"ד, כמפקד חטיבה וכמפקד יהודה ושומרון כדי לקדם את האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. מה שאני רואה היום מטריד מאוד, ואני מקווה מאוד שתבונה, מנהיגות ואומץ יהיו נחלת ממשלת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת סימון דוידסון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ישבתי פה לפני כשעה, ועמד פה על הדוכן יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, ודקות אחריו עלה לנאום גם דודי אמסלם. אתה יושב ומקשיב לשני האנשים האלו – והיו עוד אנשים אחרים שמדברים בסגנון הזה – ואני שומע איך מדברים על הגיבורים של מדינת ישראל, אלה שבעצם מחזיקים את המדינה שלנו עדיין בחיים. הרי מה אנחנו שווים ללא הטייסים, ללא הלוחמים, ללא אנשי הסיירות? מי שומר עלינו? מי מגן עלינו מפני כל האויבים שרוצים לחסל אותנו? ועומד פה יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, ותוקף אותם בשצף קצף, ללא מצמוץ, ללא רגש כלל, ואני אומר לעצמי: תגידו לי, אתם השתגעתם? לאחר מכן עולה לפה טייס בחיל האוויר, שר החינוך של מדינת ישראל, וממשיך לתקוף אותם, את אותם החברים שלו מהטייסת, מהטייסת של הבן שלו. מה אנחנו שווים בלעדיהם? ועושים את זה יום-יום. אז חבריי מהקואליציה, אנחנו שבועיים אחרי פורים, שבוע וחצי, ואתם עדיין ממשיכים לעטוף את עצמכם בתחפושות. אז אני רוצה לומר לכמה מהמתחפשים הכי גדולים בקואליציה – המתחפש הראשון והבולט ביותר הוא ראש הממשלה שלנו, מר בנימין נתניהו. למה הוא מתחפש? הוא מתחפש לימין חזק, מצליח, כלכלי, אבל זו רק תחפושת, כי למען האמת, מה אנחנו מוצאים מתחת לתחפושת? אנחנו מוצאים ראש ממשלה וקואליציה שלא מגיבים על ירי על מדינת ישראל; עוד רקטה ועוד טיל, כבר סופרים עשרות כאלה בכל יום כמעט. אנשים בדרום, בעוטף עזה, חיים ללא חיים. ומה עושים הממשלה וראש הממשלה? כלום. נאדה. אני מזכיר לכם איך הממשלה הקודמת פעלה מול כל ירי, מול כל בלון; אתם זוכרים את הבלונים בממשלה – שלכם, לא שלנו? כל בלון אחד שהיה לכיוון מדינת ישראל, הממשלה הקודמת פשוט נכנסה בכל הכוח והפסיקה את זה, אז תפסיקו לבלבל לנו את המוח עם הימין חזק שלכם. אתם לא ימין, ואתם לא חזק – אתם כלום. ואתם צריכים להתבייש, כל אחד שיושב פה בכיסאות האלה. המצב הביטחוני בקרשים, המצב הכלכלי בקרשים. מספרים שהוא מר כלכלה. איזה מר כלכלה? ישבתי היום בדיון בוועדת המדע, הגיעו ראשי האוניברסיטאות, פרופסורים. הייתם צריכים לשמוע מה הם אומרים, ממה הם חוששים, לאן אנחנו הולכים. האם ידעתם שהמדע שלנו, כל המדע שלנו, חי מתרומות, מאנשים שתורמים מחו"ל, ועכשיו הם לא יתרמו? מה נהיה בלי המדע? אז כלכלה – אפס, ביטחון – אפס. מה אתם שווים? דיברתם על יוקר המחיה, מה אתם עושים? עוד מעט לא יהיה אפשר אפילו לקנות עוף במדינת ישראל. קראתי היום שזה עלה ב-25%–30%. אז גם בזה אתם לא מטפלים, גם לא ביוקר המחיה. השר הנוסף שאני מציע לו להוריד את התחפושת, והוא אלוף בלהתחפש, הוא עבריין שהורשע בשמונה כתבי אישום. אין אף אחד פה במשכן שהורשע – יש אחד, הוא השני. שמונה כתבי אישום, ולא להאמין, הוא השר לביטחון פנים של מדינת ישראל. זאת לא הזיה? בכל בוקר כשאני קם אני פשוט לא מאמין שזה השר שלנו, שר לביטחון פנים עבריין מורשע. ומה הוא יודע לעשות? הצגות, תקשורת וטיקטוק. אז יש לי רק משפט אחד להגיד לכם, ואני מעריך אתכם כאנשים: תתעוררו מהחלום ההזוי שאתם נמצאים בו. אתם לא שווים כלום, אתם לא עושים שום טוב למדינת ישראל, ורואים את זה גם הבוחרים שלכם. תלכו הביתה כמה שיותר מהר. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השבוע ביום ראשון נאלצנו לבטל את התוכניות שלנו בשטח, וזה היה מצער במיוחד כי דווקא הייתה לי תוכנית מאוד מעניינת של סיור בנגב ולמידה יותר מעמיקה על כל מיני סוגיות שונות, ונאלצנו לבטל אותן ולהגיע לוועדות בכנסת. נכון, לעיתים ועדות מתכנסות גם בימי ראשון, במיוחד אם יש דברים חשובים ודחופים, ואכן ועדת הכנסת התכנסה בראשון כדי לדון בחוק המתנות. אני שמחה שאתה פה, עמית. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> לא סמכת עליי – – – << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא בביטחון אישי, לא במשברים במערכת החינוך, לא באלימות נגד נשים ואפילו לא על יוקר המחיה ועל העוף של סימון. למעט מי שניהל את הוועדה, חבר הכנסת עמית, ועוד ח"כ אחד מהקואליציה, שחלק מהזמן גם הסתייג מהחוק, לא הגיעו שאר חברי הקואליציה. לדעתי זה בגלל שהם נבוכים, ובצדק. חוק שירות הציבור (מתנות) נחקק בשנת 1979, ונקבע בו כי על עובד ציבור לסרב לקבל מתנה שניתנה לו בשל כך שהוא עובד ציבור, ולהחזירה לנותן המתנה, או לחלופין שהמתנה שהוא מקבל הופכת להיות רכוש המדינה. הרציונל הוא ברור: כשלעובד ציבור ניתנת מתנה רק כי הוא עובד ציבור, יש חשש אמיתי שעובד הציבור לא יוכל למלא את תפקידו ללא משוא פנים, וכי הוא יחליט לגמול באופן לא ראוי לנותן המתנה – פשוט, ברור, קל. אבל החקיקה שמונחת לפנינו למעשה מאפשרת לכל עובד ציבור או נבחר ציבור, אשתו וילדיו לקבל תרומה כספית עבור הליך משפטי או הליך רפואי. כל שוטר, מנהלת בית ספר, רופא, סגן ראש עיר – כל אחד יוכל לקבל למעשה תרומה כספית. החקיקה מחוררת כמו מפת קרושה. איזה הליך רפואי? איזה הליך משפטי? דוח חניה נחשב? מה עם הליך רפואי קוסמטי? איפה הגבולות? איפה הבקרה? מדוע שוב ושוב אני מוצאת עצמי בוועדות מנסה להסביר ולהילחם נגד חקיקות מושחתות? הרי ברור מהי הכוונה האמיתית של החקיקה הזו; הרי ברור שהיא פרסונלית, וגם מי הפרסונה שצריך את הכסף שגויס לכבודו במימון המונים. ומה עם הסכום שהוא לא רוצה להשיב לבן דודו? אבל על הדרך בואו נכשיר ונפתח פתח ענק לעוד שחיתויות. כנבחר ציבור אתה יודע מה היתרונות וגם מהם החסרונות. אף אחד לא הכריח אף אחד אחר פה להיבחר ולהיות בכנסת או בכל מקום אחר. כולם עשו זאת מתוך רצון. החוק הזה הוא בושה גדולה לכל מי שמצביע עבורו, אבל הוא בעיקר בושה גדולה לראש הממשלה. בנימה אישית אני גם אוסיף שממש לפני דקות ספורות, כשישבתי פה בחוץ בפרסה, שלחו לי שני סרטונים, האחד של שר המשפטים יריב לוין עומד כאן מעל הדוכן הזה וטוען שהחוק הזה הוא שחיתות, ומייד אחריו עלה סרטון של חבר הכנסת דודי אמסלם, שמציג עד כמה נורא החוק הזה. אין לי מושג מה השתנה בדרך, אין לי מושג מה קרה לשניהם או לשאר, חוץ מדבר אחד ברור: ראש הממשלה זקוק לחוק הזה. אז צר לי, עמית, זה רע מאוד. זה מביך – – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> ביום ראשון הבא את מוזמנת, אם את מתעניינת בחוק המוסרי הזה – – – << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי מאוד חשוב לערוך את זה ביום ראשון, כן. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> יש דיון נוסף, חלק מהדברים שעליהם – – – החוק – – – אני לא יודע את השעה המדויקת, אבל ביום ראשון – תרשמי לך – אל תצאי לסיור בנגב – – – אנחנו – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי לך מה התיקון המתקבל מבחינתי. כל עוד זה יחריג את ראש הממשלה, משפחתו וילדיו, זה יהיה תיקון מתקבל על הדעת. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת הנכבדים, השרה, כבוד השרה, לילה טוב לכולם. אדוני היושב-ראש, כבר בדיון שנערך כאן לקראת ההצבעה בקריאה הראשונה, אמרתי שלא קל לעמוד על הדוכן הזה ולהתייצב מול משפחות שכולות ומול אנשים שאיבדו את ביתם. אבל יש לנו חובה מוסרית וציבורית כנבחרי ציבור להישיר מבט אל המציאות גם במחיצתם של אותם האנשים. והערב הזה, אדוני היושב-ראש, אני אשוב על מה שמבחינתנו הוא אמת ברורה: העתיד של המפעל הציוני טמון בהיפרדות לשלום בינינו לבין מיליוני פלסטינים. ההיפרדות הזו אינה דבר פשוט; ההיפרדות הזו אינה מונחת מעבר לפינה. ההיסטוריה הציונית וההיסטוריה הישראלית מלמדות אותנו שהדרך אל אותה היפרדות היא דרך קשה ועתירת מכשולים. אבל גם הדרך הארוכה הזו וגם אותם מכשולים לא ישנו את העובדה הפשוטה: כל צעד שמניח עוד מכשולים באותה דרך אל עבר ההיפרדות הוא מהלך אנטי-ציוני שמסכן את העתיד של מדינת ישראל ושמקדם אותנו צעד נוסף אל התהום של מדינה דו-לאומית מדממת שאינה יהודית ואינה דמוקרטית. הצעת החוק שאנחנו עוסקים בה הלילה הזה אינה עוסקת בסמלים, אדוני יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, עמיתי חבר הכנסת יולי אדלשטיין. הצעת החוק הזו עוסקת בתוכניות מעשיות. במובן הזה לצערי אומר שחברת הכנסת סון הר מלך מחוברת הרבה יותר ממך לעולם המעשה. בדיוק כפי שאמרה חברת הכנסת סון הר מלך, הצעת החוק הזאת תביא להקמת מאחזים בלתי חוקיים על חורבות שא-נור, כדים וגן נר. הקרשים, הקורות, לוחות הגבס ולוחות האלומיניום כבר מוכנים במחסנים. ובשעה שאתה, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, עסוק בנוסטלגיה, יש כבר מי שעסוק בתכנון ההשתלטות המהירה על הגבעות. הצעת החוק הזאת תוביל בטווח קצר מאוד להגברת החיכוך בין ישראלים לפלסטינים באזור הנפיץ ביותר בשומרון ובתקופה הנפיצה ביותר שחווינו מזה שנים. מכאן הדרך לפגיעה בחיי ישראלים, לפגיעה בחיי פלסטינים ולפגיעה בחיי חיילי צה"ל תהיה קצרה מאוד. הצעת החוק הזו מטילה נטל נוסף על צבא ההגנה לישראל, שיכולותיו מתוחות כבר היום עד קצה גבול היכולת באופן חד-משמעי שברור לכל אדם שמישיר מבט אל עבר המציאות; הצעת החוק הזאת תחייב את צה"ל להעמיד עוד כוחות לטובת משימת הביטחון השוטף בשטחים על חשבון האימונים ועל חשבון משימות ביטחון אחרות, גורליות ביותר. הדברים גלויים וידועים ומפורסמים – כבר היום משימת הביטחון השוטף בשטחים מכלה את כוחותיו של צה"ל. הצעת החוק הזו היא עוד קש כבד על גבו של הגמל שכבר עתה מתקשה לשאת את המטען. צר לי מאוד על הדרך שבה יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת יולי אדלשטיין – שאני מכבד עד מאוד – בחר לנהל את הדיון בהצעת החוק הזו. לטעמי, ואני יודע שיש לנו חילוקי דעות על כך, הדיון בוועדה היה חסר בצורה יסודית, הוא נעשה כמעט על מנת לצאת ידי חובה, וגם זאת רק בשל הדרישה שלנו, חברי האופוזיציה. השלכות המהלך הזה על מדיניות הביטחון והחוץ של מדינת ישראל לא נדונו בצורה רצינית ובכובד ראש. מדינת ישראל עתידה לשלם מחירים מדיניים כבדים על המהלך הזה, שלא זכה לתשומת לב ציבורית מספקת. העובדה שהקהילה הבין-לאומית והידידות הגדולות ביותר של מדינת ישראל לא הגיבו בצורה יותר נחרצת לחקיקה הזו, היא אחת – אותן ממשלות ידידותיות ובראשן הממשל האמריקאי פשוט עומדים המומים מהדברים שקורים במדינת ישראל בזירות אחרות. אבל אל תטעו, מדינת ישראל תשלם מחיר מדיני כבד על החקיקה הזאת ובמיוחד על מה שיקרה בצפון השומרון בעקבות החקיקה המיותרת והחמורה הזו. ההצעה הזו מערערת עוד יותר את מרקם היחסים העדין והרגיש עם ארצות הברית בימים שבהם הברית האסטרטגית הזו חשובה וגורלית יותר מתמיד, וכולנו יודעים במה מדובר. אוי למדינת ישראל, חבר הכנסת אדלשטיין, ואוי לביטחון הלאומי שלנו – צר לי שאני אומר את הדברים, אבל זו חובתי – אוי לנו אם אופן הדיון בהצעת החוק הזו ובהשלכות הביטחוניות והמדיניות שלה יהפוך להיות הסטנדרט לפעולתה של ועדת החוץ והביטחון, הבכירה בוועדות הבית הזה. מכיוון שאני מכיר אותך, אני יודע שסביב הצעת החוק הזו – אולי בשל הרגישות האמיתית והאותנטית שלך לסוגיה שבה היא עוסקת, אני יודע שזה לא הסטנדרט שבו אתה מנהל את ועדת החוץ והביטחון, וכשם שההתנהלות של מפלגת השלטון וההתנהלות של ראש הממשלה ושל שר הביטחון סביב חקיקת החוק הזה מטרידות מאוד, כך גם מעציבה העובדה שבעוד שעה קלה יהיו חברי וחברות כנסת של האופוזיציה שיצביעו בעד החוק הזה. ואני אומר להם, האם זו השעה להעניק מתנות לימין הקיצוני שגורר אותנו אל עבר אסון? האם זו השעה להעניק חיבוק לאנשים שמפירים כרגע את חוקי מדינת ישראל בישיבתם בחומש? האם אנשים שמבינים את גודל השעה במאבק הנוכחי על שלטון החוק במדינת ישראל – האם אותם חברים בכירים באופוזיציה יכולים לנתק בין המאבק על שלטון החוק – – – << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> התשובה היא כן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא. אז התשובה – – – << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> התשובה היא כן. אתה ליצן, אתה ליצן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> התשובה, חבר הכנסת גדעון סער – אתה יכול להמשיך ולנהל קמפיין, אבל התשובה היא לא. אי-אפשר להיאבק – – – << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מי אתה בכלל? מי סופר אותך בכלל? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אי-אפשר, אי-אפשר לדבר כך על אתגרי השמירה על שלטון החוק ולקבל אנשים שכרגע מפירים את חוקי מדינת ישראל כאורחים ביציע הכבוד. לא, הדבר לא הולך ביחד. איומיו של הימין הקיצוני על שלטון החוק במדינת ישראל באים לידי ביטוי גם בהצעת החוק הזו, ואתם הייתם צריכים להתעלות, כן. << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה אתה אומר? מה אתה אומר? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני אומר את דעתי. אני אומר את דעתי, ואני לא אפחד מקריאות הביניים שלך. << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> באמת ממך נלמד אידיאולוגיה, ליצן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתם הייתם צריכים להתעלות מעל המחלוקת המדינית שקיימת בתוך האופוזיציה ולהתנגד להצעת החוק הזאת – – << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה אתה אומר? אני אוותר על דעתי בשבילך? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – שיש בה תרומה ורוח גבית להרס שלטון החוק של מדינת ישראל. ההצבעה הזו של חברי אופוזיציה בעד הצעת החוק הזה מחדדת היטב את קווי הגבול בין התחומים שבהם אנחנו שותפים במאה אחוז לבין אותם תחומים שבהם יש לנו מחלוקת אדירה. מבחינתנו, כל מי שמקדם את הטחת האוכלוסייה הפלסטינית – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – באוכלוסייה יהודית, מקדם את ההידרדרות שלנו אל אותה מציאות דו-לאומית. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי. לגבי זה שאמרת שזה לא חוקי, בעוד 20 דקות זה יהיה חוקי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, לא, זה מה שאתה לא מבין, הישיבה בחומש גם אחרי זה תהיה לא חוקית, כי היא על קרקעות פרטיות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת נאור שירי, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> וזה בניגוד – – – << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אתה לא מבין שמה שאנחנו מחוקקים הוא לא חוקי, ומה שהוא מחוקק – הוא חוקי. זה הכלל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה קורה עם המשימות הלאומיות? << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> ברוך השם, אנחנו הולכים להגשים אחת עכשיו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, כבוד היושב-ראש והאורחים ביציע הכבוד, אני אנסה – למרות הנאומים הקודמים שלי או כל הנאומים שבהם אני בדרך כלל מתחיל באיזה מישור ואז עולה באוקטבות – דווקא נוכח הצעקות הקודמות ננסה להוריד רגע את הטונים. דווקא אתייחס תחילה אליכם, היושבים ביציע. יש מצב שאני חלוק עליכם אידיאולוגית. אני דווקא חושב שזה הבית הנכון, שאפשר לדבר בו קצת על מהות ואידיאולוגיה, וזה בסדר להיות חלוקים. אני חלוק על הדרך, אני יכול להיות חלוק גם על הצורה שבה החוק נחקק או על כמה התחשבו בצורכי מערכת הביטחון, אבל אני לא רוצה להגיע לזה. אני דווקא רוצה להגיע למחלוקת האמיתית בחברה היום. דווקא נוכח הזמנים שאנחנו נמצאים בהם, אני מנסה לחשוב – חג החירות, זיכרון, שואה, עצמאות, החגים הישראליים – אני מנסה לחשוב: לא יכולתם – ואני פונה פה אליכם – לעצור דווקא בחודש הזה? לא יכולתם לתת שנייה איזה ברקס קטן? << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> בג"ץ לא יכול לתת ברקס. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, אני שואל אותך. בחודש הזה. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> בגלל בג"ץ. בגלל בג"ץ לא יכולנו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבר סיכמנו שבג"ץ אשם בכול, בסדר. שמתי את זה בצד. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> לא, יש בג"ץ. יש בג"ץ. בגלל בג"ץ לא יכולנו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמתי את זה בצד, בג"ץ אשם בכול. דווקא בחודש הזה – – << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> עובדתית יש בג"ץ. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בחודש הכי ישראלי, אתם תלכו לטקסים, אנחנו נשב וניזכר מה קרה לכולנו בצבא – לחלקנו ששירת – מה קרה לחבר'ה שלנו שלא חזרו; דווקא בחודש הזה לא יכולתם לשים ברקס קטן. עם כולם אתם מדברים. ממשלת הימין הגדולה והדגולה, גברת השרה אורית סטרוק, לאיזו פסגה הלכתם עכשיו? בשארם א-שייח'. איתם אתם יכולים לדבר, איתם אפשר לדבר, איתם אפשר לעשות ג'סטות. נכון? היו כמה ג'סטות? הקפאה, כספים. לא לנענע בראש – היו. אתם נותנים להם הקלות, אתם מייצרים איתם שיח. אבל איתנו – לא. אי-אפשר לעצור את הרכבת שלכם גם בחודש הכי ישראלי שיש; גם בו לא מצאתם בכם קצת גדלות נפש ובגרות והפסקתם להאשים את כולם; גם בו לא הצלחתם לעשות את זה. לא שאני אזכה לאיזו תשובה פה, אבל ניחא, נכון, שר החינוך? טוב, אני אקריא לכם משפט או איזה קטע. נראה לי שרק היושב-ראש יקשיב לי – גם זה בקושי, אבל בסדר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מקשיב, מקשיב. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, חלילה. אני לא בא בטענות אליך, תאמין לי, אתה צריך לשבת פה ולהקשיב. אולי חברתי חברת הכנסת מירב בן ארי – הרגע קראתי מאמר באקונומיסט: דמוקרטיות לא נופלות במכה אחת; חיילים לא פורצים אליך באמצע הלילה לבית, אלא צעדים קטנים, ביורוקרטיים. כאן מדברים על משהו שבו ההרס הוא הרבה יותר גרוע. אנחנו מדברים על חיקוק – צעדים שמוחקים את החירות הבסיסית בדמוקרטיה כדי לקדם מפלגה ולקדש קבוצה בשלטון. זה מעשה מתועב, ואני מדבר עליו כי זה ישפיע על כל הדמוקרטיות, כי מה שקורה פה יתפשט גם אליכם. מי השמאלן? מי השמאלן, הדמוקרט הזה שמדבר על זכויות דמוקרטיות ועל איך דמוקרטיות נופלות? מי? זה קשה, זה לא מהקלים שלי, היו לי "מי אמר למי" קלים. אני אשתף אתכם ביציע: ביבי נתניהו, שאגב, לא יצביע פה היום, נכון? יצביע? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא רוצה להסתבך עם האמריקאים. הוא גם לא הצביע בקריאה הראשונה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, את זה גם אני זוכר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אני מכירה אותו, תאמין לי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם ציין חבר הכנסת גדי איזנקוט שהיה סמוך על שולחנו – עמית, שמעת, סמוך על שולחנו כמה שנים – והוא אמר שהוא מנע, ולא רק לא מצביע. אז מי שאמר את זה הוא ביבי נתניהו. הוא נאם נאום באנגלית. התלבטתי אם להקריא את זה באנגלית, ואמרתי: די, מיצינו את הדחקה על סמוטריץ', הבנו, בסדר. אז הוא נאם את זה פה באנגלית מחוץ לכנסת, במרפסת במזנון ח"כים. עכשיו, אני באמת רוצה להתייחס לנקודה אחרונה – לא, לא יהיה לי זמן, אז אני אגיד משפט אחרון. בסדר, בסדר, כולם ממהרים. האם יהיה מישהו ששנייה יעצור בחודש הזה? בסדר, בסדר, אני יודע. בחודש הזה תהיו קצת גדולים בעם ישראל, תנסו להית קצת גדולים, למי שמקשיב. שר החינוך לא מקשיב. ואגב, אני מניח שחלקכם פה תלמידים, ויש לכם שביתה מחר בבוקר, אני לא יודע אם חלק יודע את זה בכלל. או, אין שביתה? בוטלה השביתה? עיצומים ארבעה ימים? מה? דבר, אתה מדבר אליי בשפת הסימנים. אה, ביום רביעי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הם לא תלמידים של השביתה, לא הגיל הזה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז בסדר, יש שביתה, עניין שולי. יש שביתה, אין טיולים שנתיים, אין ציונים לבגרות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים, חבר הכנסת שירי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה, ידעתי שתגיד לי לסיים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שמע, הייתי לארג' איתך, שלא תגיד שאני דווקא נגדך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היית לארג' במשפט, אתה צודק, מחילה, אני לא יכול להתלונן. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> אתה בעד החוק או לא? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני ציינתי בהתחלה, לא הקשבת לדבריי. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> למה, הקשבתי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה אמרתי? << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> אמרת שאתה רוצה להיות רגוע הפעם – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הייתי רגוע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת זאב אלקין – הינו נוכח. פעם מישהו התעצבן והתחיל לקלל, כשאמרתי לו את זה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> האמת היא שכן. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לפתוח כאן בדברי תודה לחברי חבר הכנסת יולי אדלשטיין, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, לא רק על כך שהוא אחד משני יוזמי החוק בקדנציה הזאת, אלא על כך שהוא קידם את זה כיושב-ראש הוועדה במהירות האפשרית ומביא את החוק כאן לאישור הסופי. אני חייב להגיד שבשבילי יש כאן שורה שלמה של מעגלים שנסגרים בערב הזה. המעגל האחד, הישיר ביותר, קשור בכך שהייתי יחד עם השרה – אז חברת כנסת – אורית סטרוק, היינו שני חברי הכנסת הראשונים שהגישו את הצעת החוק הזאת לפני כמה קדנציות, ונדמה לי שזה היה ב-2014, אם אני זוכר נכון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי היה ראש הממשלה אז? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נדמה לי שיושב-ראש הכנסת היה אז חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, ולכן הוא לא יכול היה להגיש הצעת חוק. אנחנו הגשנו אותה לו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. הוא היה יו"ר ב-2015. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה קיבלת אותה אז מידינו במעמד חגיגי שהיה בלשכת יושב-ראש הכנסת, לפי מה שאני זוכר. ראש הממשלה אז היה בנימין נתניהו, ובמשך שנים רבות הוא לא אפשר לקדם אותה, ולא אפשר להעביר אותה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אכן, ניסיתי כמה פעמים, רוב הזמן כבר לא הייתי חבר כנסת, אז לא יכולתי להגיש אותה, אבל כחבר ועדת שרים לחקיקה ניסיתי לתמוך בה כשחברי כנסת אחרים הביאו את זה, ותמיד נתניהו היה זה שחסם. אבל ברוך השם, בשעה טובה, כרגע החוק מגיע לאישורו. אז זה המעגל הראשון. המעגל השני קצת ארוך יותר, והוא למעשה מאז שנת 2006. מהרגע הראשון שנכנסתי לכנסת לקחתי על עצמי – אז יחד עם חבר הכנסת אורי אריאל – את הובלת השדולה למען מפוני גוש קטיף. העברנו לא מעט חוקים כאן בכנסת לטובת המפונים. אבל החוק הכי חשוב, עם כל החשיבות של אותם חוקים, שנדמה לי שעלותם הכוללת הייתה יותר ממיליארד שקל – אמרו בזמנו שזו החקיקה הפרטית הכי גדולה בהיקפים התקציביים שלה – עדיין החוק הכי חשוב עובר היום, כי הוא מתקן, ולו במקצת, את העוול הגדול מאוד של תוכנית ההתנתקות. ולכן גם בכובע הזה יש בשבילי היום סגירת מעגל מאוד מאוד מרגשת. ויש סגירת מעגל שלישית. יושב – ישב, נדמה לי שהוא כרגע יצא – אה, יושב עדיין ביציע המכובדים יושב-ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן. אני ויוסי הכרנו במשאל ההתנתקות, כשאז הוא היה אחד מהפעילים המרכזיים במטה נגד ההתנתקות, ואני ריכזתי את מטה דוברי הרוסית נגד, ושם הכרנו לראשונה. גם כאן זה לקח זמן אומנם, מאז המשאל ועד להתנתקות בואכה ההחלטה הזאת היום, אבל בסוף זה קורה בסגירת המעגל המרגשת הזאת, והתיקון החלקי של אחת מהטעויות ההיסטוריות הגדולות ביותר בעיניי של מדינת ישראל, של תוכנית ההתנתקות. ועכשיו בכל זאת כמה הערות בעקבות הדיון שהיה כאן וכמה הדברים שהושמעו. חבר הכנסת גלעד קריב, אני רוצה לפנות אליך בעקבות הדברים שאמרת כאן. צר לי שעדיין לא הבנת, זה שאנחנו לא ביביסטים זה לא אומר שאנחנו המרנו את הערכים שלנו כימין אמיתי ליברלי. תצטרך להשלים עם זה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני משלים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ולכן בנושאים האלה אנחנו נחשוב שונה ממך, נצביע שונה ממך, לא נתיישר לפי העמדה שלך, כי אפשר להיות ימין אמיתי ועדיין לא ביביסטי. ואנחנו מוכיחים את זה פה יום-יום גם בהצבעות שלנו, גם בחוקים שאנחנו מקדמים וגם במעשים שלנו, ותצטרך להתרגל למציאות הזאת. שני דברים נוספים – אנחנו עוד מעט נגיע להצבעה; אני אמרתי אותם לקראת קריאה ראשונה, ולצערי צדקתי, וחוששני שהתמונה הזאת הולכת לחזור על עצמה גם בהצבעה בקריאה שנייה ושלישית. שני דברים: האחד, ראש הממשלה דהיום טען לא מזמן שבתקופת ההתנתקות הוא היה ראש האופוזיציה שניהל אופוזיציה בצורה אחראית. הוא כנראה שכח שהוא היה שר האוצר עד לשבוע שלפני ביצוע ההתנתקות, ורק אז התפטר מהממשלה; או שהוא היה בו זמנית שר האוצר וראש האופוזיציה, אולי גם זה אפשרי מבחינתו. אבל אני כרגע אפילו לא מדבר על שכתוב העבר. לפעמים אולי בן אדם בגילו שוכח, קורה. אבל אם ככה הוא תופס את ההיסטוריה, הדבר הראשון שהייתי מצפה ממנו זה להיות כאן ולהצביע. לא ראיתי אותו כאן בקריאה טרומית, לא ראיתי אותו כאן בקריאה ראשונה, ולפי איך שנראה לוח הנוכחות בכנסת, נראה לי שאני לא אראה אותו כאן גם בהצבעה הסופית על החוק בקריאה שנייה ושלישית. אז יו"ר אופוזיציה מדומה מתקופת ההתנתקות, כנראה לא בוער לו להצביע בעד החוק הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> והערה אחרונה, השרה אורית סטרוק, ובזה אני אסיים, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה תעשה אם הוא יופיע לפתע? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אל חשש, חבר הכנסת גדעון סער. יש מצבים שבהם אני יכול להיות רגוע, נראה לי שזה המצב. אני יכול להסתכן. אבל, חברת הכנסת והשרה אורית סטרוק, יש דבר אחד שהוא כואב לי, ואני פונה אלייך. בממשלה הזאת יש ארבעה שרים של עוצמה יהודית והציונות הדתית שהם חברי כנסת ובעלי זכות הצבעה. אתם שישה שרים, מתוכם שניים נורבגים – ארבעה בעלי זכות הצבעה. נדמה לי שהיית היחידה מארבעתם שהצביעה כאן בקריאה הראשונה, ואת נדמה לי הולכת להיות היחידה כאן שתצביע בקריאה שנייה ושלישית. אם למפלגות האלה כמו הציונות הדתית ועוצמה יהודית, על החוק הזה, לשרים שלהן – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – כולל איתמר בן גביר בעצמו, לא דחוף לשבת פה בלילה ולהצביע באופן אישי, לא יודע מה קרה לכם. נדמה לי שטיפה התבלבלתם. לא הכול זה הפיתות והמקלחות, יש גם ההתיישבות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. זה היה "משפט אחד" הכי ארוך שהיה פה בכנסת, נראה לי. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שרים, כנסת נכבדה, אני רוצה לנצל את המעמד הזה ואת השעה הזו בלילה כדי לומר לחברתי חברת הכנסת לימור סון הר מלך שאני יודעת שהחוק הזה הוא בליבה, הוא בנפשה. היא גם באה אליי וביקשה לדבר, וכיבדתי את הבקשה שלה. המשפחה שלה כאן. לפני שאנחנו חברי כנסת אנחנו בני אדם. ולכן אני רוצה גם לפנות אלייך פה. כמה שזה חשוב לך, החוק הזה, ככה חשוב לי הנושא של האיזוק האלקטרוני. כמה שאת נלחמת פה, ככה חשוב לי – לא בשבילי, בשביל להציל חיים של נשים שסכנת מוות או פגיעות מרחפות מעל ראשן. יש כאן ביום רביעי חוק שיעלה, יש חוק שכבר מוכן. תהיי אמיצה. בדיוק כמו שאני יושבת פה כל הלילה ומנהלת את האופוזיציה, תהיי אמיצה, תנהלי את הקואליציה בנושא האיזוק. אני בכוונה פונה אלייך פה, כי אני יודעת כמה זה חשוב לך, הנושא של נשים. היית איתנו בוועדה למעמד האישה. אני אומרת לך את זה בחיל ורעדה: תחשבי – כמה חשוב לך החוק הזה, ככה האיזוק בשבילי. והינה אני אומרת לך: השר בן גביר עמד בכניסה לישיבת ממשלה, אמר לנו: לא עשיתם בשביל החוק הזה. זה פשוט לא נכון, כי השר גדעון סער, שיושב פה, והשר עמר בר לב, שלא יושב פה, ומאיר כהן, באמת עשו עבודה מדהימה – תקצבו, הביאו חוק מעולה. כל מה שצריך זה להרים את החוק ולהוציא אותו לדרך. אין להן זמן, לנשים האלה. אם הוא מחר מפר את צו ההרחקה, אף אחד לא רואה אותו – החוק יראה אותו. ואם את תנצלי את הימים שנותרו למליאה הזאת להביא לפחות להצבעה פה במליאה – ושוב, אם השר שלך רוצה לתקן, שיבוא ויתקן בתוך הוועדה, כמו שאנחנו עושים בכל חוק. אבל לפחות להחיל דין רציפות, כמו שאגב, צריך לומר, חבר הכנסת פוגל התחייב היום בוועדה באומץ גדול כן להביא את זה. אז אם הוא עשה את זה – איך אומרים? – בוודאי שגם את יכולה. ואני ביקשתי לדבר פה גם כדי שחברי הכנסת – יש פה גם חברי כנסת גברים שגם להם זה חשוב, אבל נראה לי שאם הצלחת להביא חוק כזה, ביחד כמובן עם יולי, שאני יודעת כמה הנושא הזה חשוב לחבר הכנסת אדלשטיין, קחו אתם גם את המשימה הזאת. קחו את זה בשביל אותן נשים שבאמת כל יום נמצאות בסכנה הזאת. אני רוצה להגיד לך שהיום בוועדה דיברתי עם פוגל, ומצאתי אדם שמוכן לבוא ולסייע. תעזרו לנו. זה לא ימין ושמאל, זה לא קואליציה–אופוזיציה; זה חיים של נשים דתיות, חרדיות. היום ישבה אישה חרדית. היא שאלה אותי: איפה נציגי הציבור שלי? אמרתי לה: אין כאן. זה לא עניין של דת, זה לא עניין של מסורת, זה עניין של אם אנחנו נצליח למנוע את הרצח של האישה הבאה. אני פונה אלייך ולכל חברי הכנסת: יש חוק מוכן. הינה, יש לך פה שותפות מהכול – מעאידה שיושבת שם, וזה מ-2016, מנהלת את הסיפור הזה של האיזוק, עד לחברי כנסת כאן, גברים ונשים. בבקשה. ואת במיוחד, כי גם הנושא של הנשים חשוב לך, וגם ראית פה היום דוגמה לאיך אפשר להתנהל ביחד בשביל משהו שהוא חשוב לך, ואני מניחה שלעוד הרבה אנשים שיושבים כאן. אני בטוחה שכל מי שיושב כאן בקהל יודע שאפשר וצריך למנוע את הרצח הבא של אישה שנרצחת רק בגלל שהיא אישה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בנימין גנץ, בבקשה. << דובר >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, האורחים שהגיעו, משפחות כואבות, ראש מועצת שומרון, גברתי לימור סון הר מלך, אני יודע שההצבעה היום והחוק הזה – הוא בא אליכם ולכם ממקום אותנטי, כואב ומאמין. אני מאמין לכם בתפיסה שלכם של חשיבות ההתיישבות בכלל, שלה אני מסכים, ושל חשיבות ההתיישבות בצפון השומרון, שבה אתם מאמינים. אני יודע את המחיר, לימור, שמשפחתך שילמה ומתיישבים רבים אחרים שילמו. ביקרתי בבית משפחת דימנטמן, אני מכיר את הכאב הגדול ואת האמונה הגדולה, אני חייב להגיד, של המשפחות בחזרה לחומש ובהישארות בצפון השומרון. אני באמת מאמין שאדם לא צריך להתעלם מעברו, מתפיסותיו, מהאמונות שלו, מהשאיפות שלו. אבל אני גם מאמין שאדם לא יכול להתעלם ממבט אל העתיד ולא רק מבט אל העבר. אני חושב שהחוק הזה, שאני מבין אותו מבחינות רבות – אני גם מכיר את הוויכוחים הפנימיים שבו על מהותו, האם זה רק ביטול איסור הכניסה לשטח או שמא זה מבוא להתיישבות חוזרת. אני אפילו מוקיר את הכנות, לימור, שאת פשוט דיברת על הדברים כהווייתם – חוזרים על מנת להתיישב, לא על מנת לעבור, לא על מנת לטייל, לא על מנת לזכור מקום עבר. להתיישב. אני חושב שבמובן הזה אנחנו חייבים לזכור שבצד העובדה שאני בעד ההתיישבות ואנחנו בעד ההתיישבות ואנחנו מאמינים בהימצאות ביהודה ושומרון ואנחנו מאמינים בהימצאות בבקעת הירדן, אנחנו גם לא יכולים להתעלם מהצורך שלנו למצוא דרך לחיות כאן לצידם של פלסטינים שנמצאים בשטח. אני ראיתי את השר סמוטריץ' מדבר בכנס כלשהו בחוץ לארץ עם מפה שממנה למדתי שאברהם אבינו עשה רק תנועת הגירה מקומית בתוך אותה ארץ ולא מארץ אחת לארץ אחרת. אני חושב שההסטה של חוק ההתנתקות כפי שהוא מוצג כרגע ומה שיבוא בעקבותיו היא בבחינת פגיעה אסטרטגית באינטרסים של מדינת ישראל. אבל דבר לא פחות חשוב זה שיכולתי משיקולים פוליטיים צרים לעשות סיבוב על הערב הזה ופשוט לא להיות פה. מה היה קורה? המצלמות לא היו מצלמות אותי, החוק הזה היה עובר כמו שאני מניח שהוא יעבור, דעתי לא הייתה מושמעת, והייתי יוצא בסדר. אבל לא. אני מסתכל אליכם בעיניים, ואומר לכם שני דברים: אחד – אני חושב שלא נכון לחזור לצפון השומרון, ולא פחות מזה – לא נכון לנו לוותר האחד על השני. והגם שקשה לחיות עם המחלוקת הזאת, אני חושב שאין לנו ברירה ואנחנו חייבים לחיות עם המחלוקות האלה, וצריכים, על אף שאנו לא מסכימים, לדעת לחיות אחד עם השני, לדעת לחיות אחד בשביל השני. דווקא מהמקום הזה של הביחד, למרות חוסר ההסכמות, אני בחרתי לבוא לפה בשעה מוזרה זו של היום ולעשות מה שאולי לא הייתי צריך לעשות ואחרים בחרו שלא לעשות, פשוט לא להימצא פה ולהצביע. אז אני קורא לכם ולנו למצוא את הדרך למרות כל חילוקי הדעות, להישאר ביחד, לא לטשטש את ההבדלים האידיאולוגיים בינינו כי זה סתם יהיה זיוף. יש הבדל בתפיסות המדיניות שלנו, אבל לדעת שבכל דרך אנחנו צריכים להישאר ביחד. גם בתוך הסיעה שלי, כמו שאתם יודעים, הדעות חלוקות, אבל אנחנו נמצא את הדרך להיות אחד עם השני לטובתה של כל מדינת ישראל וכל החברה הישראלית. שנדע רק ימים טובים. אני תמיד מתפלל ושם בכותל פתק אחד, עם אותן מילים כל הזמן: שיבוא שלום עלינו ושנעשה שלום בינינו. מקווה שנמצא את הדרך. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת יולי אדלשטיין ישיב למתנגדים. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אחריו, אחריו. אחריו אני מעלה שר. << דובר >> יולי אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה לכל הדוברים. קודם כול, בגלל ההתרגשות כשעליתי להציג את החוק, שכחתי לומר תודה מקרב לב לשותפה האמיתית לאורך השנים, השרה דהיום אורית סטרוק, שאני רוצה לומר בצורה חד-משמעית: בלעדייך – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ולחברי השדולה שליוו אותך – – – << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> לא, את זה אמרתי. בלעדייך, אני רוצה לומר לך, אורית, בלעדייך אני לא בטוח שהיינו מגיעים לרגע הזה, עם כל הפעילות שעשית בממשלה – מה שאנחנו עם לימור היינו צריכים לעשות בכנסת, את היית צריכה לעשות בממשלה במקביל. באמת תודה לך מקרב לב. חבריי חברי הכנסת, משהו שקשור ולא קשור לחוק, אבל אני לא יכול שלא להזכיר את זה ביום הזה שהוא בשבילנו – אני בטוח בשבילך, לימור – חגיגה מהולה בעצב וכל מיני תחושות. אז אני רוצה לקחת רגע ולמסור את תנחומיי למשפחתו של אור אשכר, שנפצע בפיגוע המתועב והפחדני בדיזנגוף ומת היום מפצעיו. אימו של אור, נטלי, ספדה לו היום ואמרה: כבה לנו היום אור נדיר באיכותו, שהרעיף רק טוב, אהבה ונתינה על כל מי שנקרה בדרכו. אור, איש הברזל שהתגייס לגבעתי ושירת כלוחם בפלחה"ן, נלחם ימים ארוכים בפציעתו, ומשפחתו של אור בחרה להמשיך את האור ולתרום את איבריו כדי להציל חיים אחרים. יהי זכרו ברוך. ולמה אמרתי שזה אולי גם קשור לחוק? זה לא רק הרצון שלי, ודאי, להשתתף בצער של עוד משפחה מהמשפחות נפגעות הטרור. דיברנו על זה גם בוועדה במהלך הדיונים. אני כן מאמין שהצעת החוק הזאת, לא ברגע קבלתה ולא למוחרת, תעזור לנו, תעזור לכוחות הביטחון שלנו, להילחם בטרור באזור אולי הכי קשה מבחינת קיני הטרור, אזור צפון השומרון, כי מה לעשות, 200 אולי או 150 השנים האחרונות מוכיחות פעם אחר פעם שאי-אפשר להגיע לשליטה ביטחונית אפקטיבית אם אתה לא מגן גם על האוכלוסייה האזרחית. אני רוצה להתייחס לעוד נושא. העלה חבר הכנסת גלעד קריב את העניין של הפרוצדורה. טוב, אפשר להיות לא מרוצים ממשהו, אבל דווקא משום שזאת הצעת חוק שלי ודווקא משום שיש לי יחס מאוד אמוציונלי ודאי לנושא הזה, אני לא מנסה להסתיר את זה, דווקא משום כך הקפדתי על כל התהליכים בוועדה. קיימנו מספר דיונים. על פי בקשתו של חבר הכנסת קריב הוזמנו כל מיני ארגונים, נקרא להם ארגונים אזרחיים, ששמענו את דעתם. קיימנו בוועדה דיון סגור, דיון חסוי, עם כל הגורמים הרלוונטיים, כולל גורמי ביטחון. שמענו את דעתם, ולאחר מכן קיימנו דיון נוסף עם חברי כנסת. ומכיוון שהיו עוד אנשים ועוד ארגונים שלא הגיעו לדיון הראשון, נתנו גם להם להביע את דעתם. לכן, בכל העניין של התהליך אני לא חושב שמאן דהוא יכול לבוא בטענות. << אחרי_כן >> ודבר אחרון שאגיד – אני עוד פעם שומע את העניין של התחום המדיני; הנזק המדיני. קודם כול, אני רוצה לומר לכם: מעל הדוכן הזה, אנשים לכאורה רציניים, לכאורה בוגרים, לכאורה מלומדים, דיברו בשיא הרצינות על התועלת המדינית הענקית שתביא לנו תוכנית ההתנתקות. נו, איזה נזק אנחנו חטפנו בתחום הזה. היום אני רוצה לומר – אתם יודעים מה? לא היום. זה כהוכחה למה שאמרתי כרגע לחבר הכנסת קריב: התקיים דיון בוועדה. הסתבר במהלך הדיון שלא היו שום פניות משום גורם זר – לא מארצות הברית, לא מן האיחוד האירופי ולא מאף אחד על הצעת החוק הזאת. לאף אחד מאף אחד. מאז, יש מאמץ כבר כמה ימים לעניין גורמים בין-לאומיים בהצעת החוק הזאת. היום בטלוויזיה בכוח, בכוח, ניסו להוציא מיועץ של נשיא ארצות הברית איזושהי התייחסות. הוא פשוט התעלם מן השאלה. לא הולך, נו. לא הולך. עם כל מה שכנראה קורה לנו בכל מיני תחומים, הצעת החוק הזאת לא מעניינת גורמים רלוונטיים בחוץ לארץ. אז, בואו, כמו שאמרתי, אני לא רוצה לבייש אף אחד. אני זוכר אילו גורמים בדיוק סיפרו לנו אז – גורמים רשמיים ומקצועיים לכאורה על התועלת המדינית. אז בואו נעזוב את זה בצד. גורמים בחוץ לארץ יודעים לפנות אלינו טוב מאוד כשזה באמת נושא שמעניין אותם. לכן אני מבקש עוד פעם מחברי הכנסת: שמענו כאן הנמקת הסתייגויות. אני מבקש להסיר את כל ההסתייגויות ולהצביע על החוק כפי שהגשנו אותו מטעם הוועדה בקריאה שנייה ושלישית. וכן, אין שום ויכוח ביני לבין חברתי חברת הכנסת לימור סון הר מלך. אני הקפדתי ואמרתי את האמת: הצעת החוק הזאת מטפלת בענייני כניסה ושהייה בצפון השומרון. בעזרת השם, אני מאמין, ועוד רבים כמוני מאמינים, שתחודש ההתיישבות היהודית באזור, ושחלק מהאנשים, שיושבים כאן ביציע, יוכלו לחזור לאותם יישובים שהם כל כך אהבו ופונו משם בכוח, ללא כל תכלית ראויה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חזק וברוך. השרה אורית מלכה סטרוק, בבקשה. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים וחברי הכנסת, חברי הטוב יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, אנשי חומש כולם, שמכבדים אותנו כאן, אלה מהם שמכבדים אותנו כאן, משפחת דימנטמן היקרה מפז, אשרינו. אשרינו שזכינו לרגע הזה. אשרי כל אחד ואחד מאיתנו, שיזכה להצביע היום במליאת הכנסת על התשובה הגדולה הזו. זה יום של תשובה גדולה. יום של תשובה מחטא ההתנתקות, מהפשע הזה כלפי הארץ שלנו וכלפי העם שלנו. הרגע הזה הוא רגע מכונן בתולדות מדינת ישראל. הוא הרגע שבו מדינת ישראל הופכת את הגלגל לאחור. זאת הפעם הראשונה שאנחנו לא רק מפסיקים את הנסיגות, אנחנו חוזרים למקום שממנו יצאנו, ואנחנו מוכיחים את העיקרון הבסיסי שלמענו הוקמה תנועת חומש תחילה, העיקרון שאומר: אם אתה מאמין שיכולים לקלקל – תאמין שיכולים לתקן. זה היה העיקרון שעליו דיברנו בישיבה הראשונה, כשישבנו והגינו את רעיון חומש תחילה – בועז העצני, ידידי הטוב – זה היה הרעיון שהוביל אותנו. אמרנו: אם אתה מאמין שיכולים לקלקל – תאמין שיכולים לתקן, והחלטנו לקחת את חומש כנקודת התיקון. אני רק לא ידעתי דבר אחד; לא ידעתי שכשאני מחליטה איתכם על הרעיון הזה של חומש תחילה, אז שבועיים אחר כך אני אקבל טלפון מהבנות שלי: אימא, אנחנו מדליקות נרות, מדליקות נרות ­– בחומש או בשא-נור, לא זוכרת איפה זה היה. אבל מאותו רגע התחילה התנועה לשוב, תנועת התשובה. ולתנועה הזו, שבהתחלה הייתה תנועה של בודדים, הצטרפו המונים. כבר ביום העצמאות שלאחר מכן הייתה צעדה המונית לחומש. לא אשכח, בועז, את אביך ז"ל ואימך ז"ל הולכים – בקושי, כבר היו קשישים באים בימים, אבל הולכים את כל הדרך עד חומש. וכשראיתי אותם הולכים כך, ידעתי כבר אז שאנחנו ננצח. משפחת דימנטמן היקרה, אתם שילמתם את המחיר הקשה מכול, אבל אתם, בקורבן שלכם, במסירות שלכם, באהבה שלכם את הארץ הזאת, הייתם השותפים הפעילים לסיבוב הזה של הגלגל לאחור, או יותר נכון קדימה. בזכותכם עם שלם מתעורר; תנועה המונית של אנשים שהגיעו לחומש פעם אחר פעם אחר פעם, בגשם ובקור. לא עוד בחורי ישיבת חומש לבדם – שזה המקום להצדיע להם, איך שהם התרפקו במשך שנים על הסלעים, על האדמה הטרשית, על הכלום שיש בחומש, ואמרו: זאת הארץ שלנו, לא נעזוב אותה; לא נעזוב אותה גם כשאנחנו נרדפים פעמיים: גם על ידי ערבים וגם על ידי כוחות הביטחון שלנו; לא נעזוב, גם כשאנחנו מוכפשים ונרדפים, וגם כשאין במה להיאחז אנחנו ניאחז. אבל ההמונים שעלו לחומש עם ילדים, עם עגלות, בגשם השוטף – כשראיתי אותם, ידעתי שאנחנו ננצח. היום הזה הוא יום גדול מאוד למדינת ישראל. זה לא רק שאנחנו חוזרים לחומש; זה לא רק שאנחנו חוזרים לצפון השומרון. בעזרת השם, כמו שאמר ידידי חבר הכנסת יולי אדלשטיין – לא רק שנקים מחדש את היישובים. אנחנו משנים את התנועה. התנועה מעכשיו היא תנועה קדימה ולא עוד תנועה אחורה. אשרינו שזכינו לרגע הזה. ערב טוב לכולם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת יואב קיש, השר המקשר, לסכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? אתם עושים – – – << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מוזמנים. חמש דקות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ללא הגבלת זמן. ללא הגבלה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני לא מתכוון להאריך, אבל אני נשארתי עד עכשיו בשביל הרגע הזה. אז אתם תסלחו לי ותיתנו את הכבוד לחוק הזה ולרגע המרגש הזה. אני אתחיל דווקא בתודות – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ראש הממשלה לא רוצה – – – אם זה כל כך מרגש, איפה ראש הממשלה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גלעד, גלעד – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אתחיל דווקא בתודות: קודם כול, יוסי ואוריה דגן, אנחנו כבר לפני הרבה שנים דיברנו והתחלנו – הצעיף הכתום עוד עליך וגם הצמיד. הוא יחכה עוד קצת, אני מבין. אנחנו עוד לא מורידים את הצמיד. יש עוד זמן. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> עד שנתניהו לא מצביע בעד החוק הזה – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אתה דחפת את הצעת החוק הזו, ואני אומר לך שבפעם הראשונה שעשיתי את זה, בכנסת העשרים, אני לא האמנתי שנגיע לרגע הזה. זה רגע מרגש, ויש לך זכות גדולה ברגע הזה. משפחת דימנטמן היקרים, לצערי, נפגשנו בשבעה. הבטחתי לכם, ואני מאוד גאה להיות פה ולהשלים את המשימה שהבטחנו. יש עוד הרבה מה לעשות, לא נגמרה העשייה, אבל זה צעד חיוני והכרחי בדרך לתקן את העוול שנעשה. משפחת העצני, בועז וחברים יקרים, באמת, אני מאוד מאוד מתרגש שהצלחנו והספקנו. איך אומרים? מעז יצא מתוק. בסוף אני לא יכול שלא לומר שלולא בג"ץ אולי לא היינו מגיעים לרגע הזה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז למה אתם רוצים להרוס אותו? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> – – אז גם לבג"ץ יש איזושהי זכות באירוע. אני חושב שכשצריך לפרגן, אז מפרגנים. אבל אם אנחנו כבר מדברים על בג"ץ, אני כן רוצה לומר עוד דבר אחד. זה חשוב לי, ואת זה אני אומר דווקא – האמת היא שהציבור פה נשאר חצי-חצי, אבל אני רוצה לומר מילה על טראומת ההתנתקות: עקירה של אלפי משפחות, ילדים וטף שנעשתה ברמיסה של הזכויות הבסיסיות ביותר שלהם כאנשים, כאזרחים – בג"ץ לא היה שם לעזור להם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עשיתם את זה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי יואב קיש: << דובר_המשך >> אנחנו הצבענו נגד כמתפקדי ליכוד. נעשה סקר, או היה משאל בקרב מתפקדי הליכוד. הצבענו נגד, והייתה מסירות רבה מאוד בקרב המתיישבים שנלחמו בשביל שהשיטה הדמוקרטית תשמור עליהם, והדמוקרטיה שם בחרה אחרת. אבל לצערי במקום שבו רצינו לראות זכויות אדם נשמרות, הן נרמסו. אני אגיד לכם עוד דבר: לא הייתה שם סרבנות. לחיילים ששירתו – אתה יודע מה? אני אגיד יותר מזה: לא הייתה לגיטימציה לסרבנות. לא היו ערוצי טלוויזיה ששידרו – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> 60 רבנים בכירים – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, אני מבקש לא להפריע. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> נו, באמת – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שקרים על שקרים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נו, באמת, על מה את מדברת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מה שמפריע לי היום הוא שלוקחים את התופעה הזו של הסרבנות – לא כולם, דרך אגב, אני מדבר על התקשורת; דווקא פה אני רואה הרבה אחריות מחברי האופוזיציה, שמגנים את התופעה הזו בצורה ברורה – אבל התקשורת לוקחת את הסרבנות, מאדירה אותה, מייצרת ממנה תופעה רצויה, כביכול. אני אומר לכם בצורה הכי ברורה, ואני אומר את זה גם לחברים שלי הטייסים: יש לכולנו – אתם מלח הארץ. יש לנו זכות גדולה להיות שם בשורה הכי קדמית. שאף אחד לא ייקח את הדבר הזה ויתרגם אותו לסרבנות, כי אני אומר לכם: לא כשרבו על שופט לפה, שופט לשם, ואם יהיה בשנה הזו או בשנה הזו – על זה בטח לא הורסים מדינה. אבל כשעקרו אלפי משפחות מביתן – לא עשו את זה שם. אז אני מציע לכולם להיכנס לפרופורציות, להבין שיש לנו מדינה אחת, להבין שאנחנו עם אחד ושאנחנו צריכים להיות ביחד, וכשאנחנו ביחד, אנחנו חזקים. וכן, שעשינו טעות, וברוך השם, היום תיקנו אותה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מבקש מכולם לשבת. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה ושלישית על הצעת החוק ליישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 7), התשפ"ג–2023. להצעת החוק הזו הוגשו כמה הסתייגויות: קבוצת סיעת העבודה – חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> .BDS << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לא להפריע, חברי הכנסת. קבוצת סיעת יש עתיד – חברי הכנסת יאיר לפיד, אורנה ברביבאי, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי ושלי טל מירון; קבוצת סיעת המחנה הממלכתי – חברי הכנסת בנימין גנץ, גדעון סער, גדי איזנקוט, פנינה תמנו שטה, יפעת שאשא ביטון, חילי טרופר, זאב אלקין, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן, שרן מרים השכל ואלון שוסטר. כולם לשבת, בבקשה. אנחנו נצביע על הסתייגות מס' 1 לפני סעיף 1. אני מעיר: מי שמצביע בעד ההסתייגות –תומך בהסתייגות בעצם, ומי שנגד – מתנגד לה. הצבעה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מי שנגד – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, קריאה ראשונה. אנחנו מצביעים, חבל עכשיו. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההסתייגות – 13 נגד – 33 נמנעים – אין הסתייגות 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 13, נגד – 33. אני מודיע שהסתייגות 1 לפני סעיף 1 נדחתה. נצביע על הסתייגות מס' 2, לסעיף 1. נא לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההסתייגות – 7 נגד – 32 נמנעים – אין הסתייגות 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – שבעה, נגד – 32. אני מודיע שהסתייגות מס' 2 לסעיף 1 נדחתה. הסתייגות – הסתייגות מס' 3 קבוצת העבודה – הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההסתייגות – 13 נגד – 32 נמנעים – אין הסתייגות 3 לא נתקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בעד – זה ירוק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> למה אתה אדום? בעד – 13, נגד – 32. אני מודיע שהסתייגות מס' 3 נדחתה. נצביע על לחלופין, 3 לחלופין. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההסתייגות – 12 נגד – 32 נמנעים – אין הסתייגות 3 לחלופין לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 12, נגד – 32. אני מודיע שהסתייגות 3 לחלופין נדחתה. עכשיו אנחנו נצביע על החוק בקריאה שנייה כנוסח הוועדה – סעיף 1 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 6 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 35 נגד – 20 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 35, נגד – 20. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה רק סעיף – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סעיף 1 אושר. נעבור להסתייגות מס' 4, לסעיף מס' 2. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 33 נמנעים – אין הסתייגות 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – עשרה, נגד – 33. אני מודיע שהסתייגות מס' 4, לסעיף 2, נדחתה. נעבור להסתייגות מס' 5, לסעיף 2. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 33 נמנעים – אין הסתייגות 5 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשעה בעד, נגד 33. הסתייגות מס' 5, לסעיף 2, נדחתה. נצביע עכשיו על הסתייגות מס' 6, לסעיף 2. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההסתייגות – 8 נגד – 33 נמנעים – אין הסתייגות 6 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – שמונה, נגד – 33. הסתייגות מס' 6, לסעיף מס' 2, נדחתה. נצביע על הסתייגות מס' 7, לסעיף 2. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההסתייגות – 4 נגד – 33 נמנעים – אין הסתייגות 7 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ארבעה בעד, 33 נגד. אני מודיע שהסתייגות מס' 7, לסעיף 2, נדחתה. לסעיף 3 אין הסתייגויות, ולכן נצביע על סעיף 2 ועל סעיף 3 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד סעיפים 2 ו-3, כהצעת הוועדה – 36 נגד – 20 נמנעים – אין סעיפים 2 ו-3, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 36, נגד – 20. אני מאפשר לאחמד טיבי להגיב מהצד. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> חבר הכנסת אחמד טיבי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, בטח. חשבתי נשיא, אבל בסדר. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני מודה לך על ההסבר של הצבעים. בשם סיעות רע"מ, חד"ש-תע"ל והעבודה אני מבקש לראות בהצעה הזאת, בהצבעה, כאי-אמון בממשלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – קיש – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אדוני שר החינוך, לקיים את ההצבעה עכשיו, או שנדחה אותה? << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עכשיו. ההצעה אושרה בקריאה שנייה. נעבור להצבעה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תסביר להם על מה הם מצביעים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי. אנחנו מצביעים כרגע על החוק בקריאה השלישית. מי שבעד החוק – להצביע בעד, ומי שנגד החוק – להצביע נגד. עכשיו זה לא הסתייגויות, זה זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – אי-אמון. לא – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אומר עוד פעם. טוב, אני אחזור: מי שמצביע בעד – מצביע בעד החוק ונגד האי-אמון. אני מבקש מחברי הכנסת הערבים לא להפריע. תודה רבה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה קרה? הצבעה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אולי תשתיק גם את היהודים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו מצביעים. הצבעה מס' 12 בעד החוק – 31 נגד – 18 נמנעים – אין חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 7), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 31, נגד – 18. החוק עבר בקריאה שלישית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לשמור על סדר. << הצח >> הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (תיקון), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' מ/1601; דברי הכנסת, חוב' י"ח, ישיבה 51; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4). להוסיף לפרוטוקול את ההצבעה של חבר הכנסת פינדרוס, שלא נקלטה בהצבעה הממוחשבת. הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (תיקון), התשפ"ג–2023. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט. בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, חבריי תושבי חומש, אדוני יושב-ראש המועצה יוסי, אדוני יושב-ראש המועצה, חבריי תושבי חומש לשעבר ובעזרת השם לעתיד, אני מנצל את ההזדמנות לברך אתכם ולברך את הכנסת, שעשתה היום צעד גדול וכביר לתיקון העוול ההיסטורי. ואני מברך – את ברכת שהחיינו כבר לקחתם – עניתי אמן, שומע כעונה, ומצטרף כמובן לברכות, ובעזרת השם, שהחוק הזה ימומש בהקדם האפשרי. אני סומך על ראש המועצה יוסי דגן שידאג שהוא ימומש בהקדם האפשרי, ובהצלחה רבה. ברוכים תהיו. טוב, האמת היא שזה לעבור – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נא לתת לדובר לדבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 40 דקות עשיתם על החוק הקודם. אז בואי, בבקשה. אין לתאר אתכם. 40 דקות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, צוות הסיעה, בבקשה. נא לתת לחבר הכנסת רוטמן לדבר. סדרנים, נא לדאוג לשקט. קדימה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני חושב שלדבר הזה אפשר לקרוא "במעבר חד". << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אם כי יש הקשר, אבל קדימה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, שהכינה את ההצעה לקריאה השנייה והשלישית, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (תיקון), התשפ"ג–2023, שמוצע בה להאריך את תוקף ההסדר המיוחד שנחקק בתיקון מס' 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018. הסדר זה נכנס לתוקף בחודש מרץ 2021, והוא פג תוקף ב-17 במרץ 2023 ומוצע להאריך אותו בשנה נוספת עד ל-17 במרץ 2024. התיקון נחקק בתקופת משבר הקורונה. הוא נועד במקור לעזור לחייבים שנקלעו לקשיים כלכליים בשל המגבלות שהוטלו באותה עת בשל המשבר. כדי לתת מענה לכך, התיקון קבע כהוראת שעה הסדר מיוחד שמאפשר לחייבים שרוצים לגבש הסדר חוב עם נושיהם ולחזור למסלול עסקים תקין, לעשות זאת במסלול חדש, שבמסגרתו ייהנו מעיכוב הליכים בזמן המשא ומתן על ההסדר. המשמעות של עיכוב ההליכים היא הקפאה של ההליכים המשפטיים והליכי הגבייה נגד החייבים, שניתנת לתקופה מוגבלת של ארבעה חודשים לצורך ניהול המשא ומתן עם הנושים. ההבדל הגדול כאן ממה שקורה בהליך רגיל של חדלות פירעון הוא שבזמן עיכוב ההליכים לא ממנים לחייב נאמן, והשליטה בנכסי החייב נשארת בידיו. לצד זאת, כדי לא לפגוע יותר מדי בנושים, החוק כולל איזונים שונים, ובהם ממנים מנהל הסדר, שתפקידו לפקח מטעם בית המשפט על תקינות ההליך ולעזור לחייב ולנושים להגיע להסכמה על הסדר חוב. בתקופת עיכוב ההליכים החייב יכול לעשות עסקאות חריגות רק באישור בית המשפט. יש קריטריונים שהחייב צריך לעמוד בהם כדי לקבל את עיכוב ההליכים – למשל הוא צריך להציג מראש תוכנית הפעלה של העסק שמתווה את פעולתו בזמן עיכוב ההליכים ומאפשרת שקיפות עבור הנושים. הוועדה קיבלה את עמדת הממשלה שהוצגה בדיון כי למרות שההצדקה של משבר הקורונה כבר לא רלוונטית היום, הארכת ההסדר נחוצה לתכלית אחרת: היא תאפשר לממשלה לסיים את עבודת המטה ולהפיק לקחים מיישום הוראת השעה תוך בחינה מקיפה של השפעות מסלול עיכוב ההליכים, במטרה לגבש המלצות עקרוניות לטווח ארוך בנוגע לעידוד הסדרי חוב, כדי לאפשר שיקום כלכלי. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מחברי הכנסת לדחות אותן, ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. ראשון הדוברים, חבר הכנסת גלעד קריב. לרשותך חמש דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, ליל מנוחה. אדוני היושב-ראש, הצעת החוק שמגיעה להצבעה כאן בכנסת היא הצעת חוק ראויה וחשובה. היא הצעת חוק שיש בה הארכה של הוראת שעה, שהתקינה גם ועדת החוקה בכנסת הקודמת על מנת להקל על חייבים, וזאת כחלק ממאמץ מתמשך, הייתי אומר, לחזק את יסודותיו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ולשים דגש הולך וגדל על היסוד השני של החוק, שהוא השיקום הכלכלי. אז יש לברך על הצעת החוק, אבל בצד הברכות יש להצר מאוד ולהתעצב על יבול החקיקה הדל מאוד שמציגה ועדת החוקה, חוק משפט בכהונה הנוכחית. אנחנו מסיימים את הכנס הזה עם דלות עשייה ודלות חקיקה של ועדת החוקה, וזאת מסיבה אחת – יושב-ראש ועדת החוקה, עמיתי חבר הכנסת רוטמן, בשליחותה של הממשלה ובשליחות הקואליציה, שעבד לחלוטין את ועדת החוקה לעניינה של המהפכה המשטרית, ועשה את זה כמי שמוביל מסע צלב של ממש, שבמסגרתו לא ניתנת תשומת לב לאף אינטרס ציבורי אחר שוועדת החוקה, חוק ומשפט אמורה לקדם בשמו של הבית הזה. לא עניינן של נשים שסובלות מאלימות, לא עניינם של אזרחים ואזרחיות שהם קורבן של גל האלימות הכללי שמשתולל בחברה הישראלית, לא קידום עניינם של חייבים ושל אנשים שמצויים במצב של חדלות פירעון, לא עניינם של האנשים, של האזרחים הזקוקים לסיוע המשפטי, לא בקרה על המצב במתקני הכליאה ומתקני המעצר, לא עיסוק בעומס השיפוטי האדיר – דבר לא מעניין את יושב-ראש ועדת החוקה ואת הקואליציה הזו בנושא מערכת הצדק, מלבד המאמץ להכניע את בית המשפט העליון של מדינת ישראל. מחר אנחנו נתחיל בהצבעות על הצעת השינוי של חוק-יסוד: השפיטה והצעת החוק לתיקון חוק בתי המשפט – הצעה שכולה אחיזת עיניים, הצעה שכולה מצג שווא. לידתה בחטא ואחריתה בחטא, גם לאחר שיושב-ראש הוועדה ברגע האחרון שלף מן הכובע מה שהוא קורא לו "מתווה ריכוך". איזה ריכוך ואיזה נעליים. אם כבר, ריכוך ארטילרי על בית המשפט העליון – החליפו את ה-D9 בריכוך ארטילרי. זו הצעת חוק שמטרתה לפגוע אנושות בעצמאותו של בית המשפט העליון; הצעת חוק מבולגנת; הצעת חוק שלא עושה שכל אפילו לשיטת המציעים. ואת זה חבר הכנסת רוטמן מבקש להציג כהזמנה להידברות, כבסיס לפשרה. אז אנחנו צריכים לומר לחבר הכנסת רוטמן: אתה הפקרת את אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל כששעבדת את ועדת החוקה בחודשים האחרונים למסע הצלב שתכננת ושעליו הודעת בספריך. לא הזמנה להידברות יש כאן, כי אם דהירה ודריסה. ואם אתה אכן תקדם מחר את הצעת החוק הזו בשם הקואליציה, אין כאן הזמנה להידברות אלא הצהרה בפני כל אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל שפניכם לא לשלום אלא למלחמה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אני יש לי משימה אחת. אדוני היושב בראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, יש לי משימה אחת עד סוף הכנס הזה, והיא לסיים את הנושא של האיזוק האלקטרוני. ומכיוון שהתכבדנו בנוכחותו של שר הרווחה, שיש לי אליו הרבה אמפתיה – היו לנו ארבע שנים בוועדת חינוך, הייתי סוג של סגנית שלו, ואני יודעת כמה הוא איש אשכולות, ומותר לפרגן ולומר שבחו בפניו – אז תן לי לעלות לדוכן ולהגיד רק דברים טובים. ומכיוון שהוא מכבד אותנו בנוכחותו כאן היום, ומכיוון שלא ראינו את זיו פניו הרבה זמן, אז אני כן רוצה לנצל את המקום הזה ואת הבמה הזאת כדי להגיד לו ולקרוא לו שיסייע לנו להביא בשבוע הבא את דין הרציפות על האיזוק האלקטרוני. הינה, באתם כולכם. אני יודעת – – – << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> אנחנו נפעיל לחץ פיזי לא מתון על שר הבט"פ. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יפה, הינה גם נכנס יו"ר הוועדה, שגם הוא הפעיל לחץ. שר הרווחה – – – << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שר הרווחה, הוא החל את התהליך, זה מאיר כהן, העביר בירושה למרגי – אני יודעת שהשר מרגי, שר הרווחה, אף הוא פנה לשר לביטחון לאומי, פנה אליו וביקש ממנו, ואני רוצה לנצל את הנוכחות שלך פה כדי לסייע לנו כי יש לנו רק את שבוע הבא להחיל דין רציפות – – – << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יו"ר הוועדה התבטא היום בצורה אמיצה מאוד, קיבל מחיאות כפיים מכל היושבות – בעיקר היושבות – בוועדה. וגם אתה, וכל מי שנמצא כאן. זה הדבר באמת. כל כך הרבה דברים נמצאים כאן, אני באמת רוצה לנצל את הנוכחות שלך כדי שתסייע לנו להביא את דין הרציפות בשבוע הבא. אם תביא, תעזור לנו בכך, נוכל בשורה התחתונה להביא גם את החוק לדיונים בכנס הקיץ, שזה ייקח זמן, אבל לפחות התחלנו לשים את הרגל בדלת שאנחנו כל כך מחכים וזקוקות לה. אני לא רוצה להאריך בדברים. אדוני היושב בראש, אני רוצה לסייע לחברי הכנסת שנותרו כאן, אבל בעיקר לעובדי הכנסת, שכמו שתמיד אני סוגרת את המליאה, חשוב לי גם הפעם לשחרר את עובדי הכנסת למשימות הרבות. יש לנו מחר יום ארוך של ועדת חוקה, ועדת דרעי 2, או נבצרות, אני לא זוכרת, משהו מבין החוקים – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יו"ר הקואליציה, משהו מהחוקים הפרסונליים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משהו מבין החוקים שהם פחות חשובים בעיניי מהאיזוק. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ועדת כספים גם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש ועדת כספים. יש ועדות. ביום רביעי גם צפוי לילה, ולכן, מתוך התחשבות בעובדי הכנסת, עובדי הסיעות, אני, אדוני, אסיים את דבריי. ואני גם מבקשת – אדוני מזכיר הכנסת, אנחנו גם מושכים את ההסתייגויות, כן, של כל הסיעות, ולכן אפשר גם לעבור להצבעה. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אז זו משיכה של ההסתייגויות 1–5 של ישראל ביתנו, ו-7-6 – בסדר, מאה אחוז. חבר הכנסת רוטמן, אתה מבקש להגיב? << קריאה >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> לא – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אם כך, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, האם מושכים גם על דעתך את ההסתייגויות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין הסתייגויות – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> וסיעת ישראל ביתנו איננה. מאחר שסיעת ישראל ביתנו איננה נמצאת ומאחר שנמשכו כלל ההסתייגויות, אנחנו נצביע כרגע על סעיפים 1–3 כנוסח הוועדה בקריאה שנייה. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד סעיפים 1–3 – 15 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 15, נגד – אין, נמנעים – אין. ההצבעה עברה בקריאה שנייה. אנחנו נעבור עכשיו לקריאה השלישית על כלל הסעיפים, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד החוק – 15 נגד – אין נמנעים – אין חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (תיקון), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 15, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (תיקון), התקבלה בקריאה שנייה ושלישית, ותיכנס לספר החוקים. << נושא >> הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 33), התשפ"ב–2022 << נושא >> [מס' מ/1574; דברי הכנסת, חוב' י"ז, ישיבה 49.] << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום – התנגדות להחלטות להחלת רציפות על הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 33), התשפ"ב–2022. בבקשה. יציג – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מושכים את ההתנגדויות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ההתנגדויות נמשכו על דעת כלל הקואליציה. אנחנו נקיים הצבעה על החלת דין הרציפות. שימו לב, הצבעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כולנו פה מושכים את ההתנגדויות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כולנו – – – הצבעה מס' 15 בעד הודעת הממשלה – 14 נגד – אין נמנעים – אין הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 33), התשפ"ב–2022, נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 14, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע שההצבעה עברה. חבריי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, כ"ח באדר התשפ"ג, 21 במרץ 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 02:30. << סיום >>