דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ט ישיבה נ"ו הישיבה החמישים-ושש של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, כ"ט באדר התשפ"ג (22 במרץ 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 9 24. איסור משרד הבריאות למכור ציוד לנכים 10 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 10 שר העבודה יואב בן צור: 10 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 12 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 12 22. עומסים חריגים ויוצאי דופן במרכז הרפואי לגליל 14 שר העבודה יואב בן צור: 14 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 16 שאילתות ותשובות 17 64. זינוק במספר האשפוזים בבתי חולים ועומסים בחדרי המיון 17 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 17 שר העבודה יואב בן צור: 18 הצעת חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון – השוואת ההטבות בתעשייה להטבות בחקלאות), התשפ"ג–2023 19 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 20 הצעת חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון – השוואת ההטבות בתעשייה להטבות בחקלאות), התשפ"ג–2023 23 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 23 סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: 24 הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון – הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון), התשפ"ג–2022 28 משה גפני (יהדות התורה): 29 סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: 30 הצעת חוק להקפאת קצבאות שמשולמות לפעיל טרור ומשפחתו מקופת המדינה, התשפ"ג–2022 31 אריאל קלנר (הליכוד): 31 שר העבודה יואב בן צור: 34 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה), התשפ"ג–2023 35 חוה אתי עטייה (הליכוד): 36 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 37 עודד פורר (ישראל ביתנו): 43 הצעת חוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, התשפ"ג–2022 51 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 51 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 53 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 61 הודעה אישית של חבר הכנסת אחמד טיבי 63 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 63 הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – מניעת אלימות כלכלית) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023 64 מירב כהן (יש עתיד): 65 שר המשפטים יריב לוין: 68 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 74 הצעת חוק לחילוט תקבולי עבירה בשווי בעבירת גנבה חקלאית ובעבירות הגורמות נזק לרכוש חקלאי, התשפ"ג–2023 75 שר העלייה והקליטה אופיר סופר: 76 גלעד קריב (העבודה): 101 רם בן ברק (יש עתיד): 103 הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל לצרכן ביתי), התשפ"ג–2023 106 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 107 שר האנרגיה והתשתיות ישראל כץ: 114 הצעת חוק סייעות במוסדות חינוך, התשפ"ג–2023 115 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 115 שר החינוך יואב קיש: 117 הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה והערכת מסוכנות – הוראת שעה), התשפ"ג–2023 118 הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות – הוראת שעה), התשפ"ג–2022 118 הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות – הוראת שעה), התשפ"ג–2022 118 הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות – הוראת שעה), התשפ"ג–2023 119 שר החינוך יואב קיש: 120 גדעון סער (המחנה הממלכתי): 122 מירב בן ארי (יש עתיד): 126 נעמה לזימי (העבודה): 129 מרב מיכאלי (העבודה): 132 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 134 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 155 הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הרחבת זכויות הסטודנט), התשפ"ג–2023 172 יונתן מישרקי (ש"ס): 174 שר החינוך יואב קיש: 175 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 178 הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת איום), התשפ"ג–2023 185 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 186 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 188 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 193 הצעת חוק יום משפחות היתומים בישראל, התשפ"ג–2022 196 יוסף טייב (ש"ס): 196 סגן שר התרבות והספורט יעקב טסלר: 198 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 200 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 200 הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – רכישת דירה על ידי ילד יתום), התשפ"ג–2022 200 יעקב אשר (יהדות התורה): 200 סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: 203 מיקי לוי (יש עתיד): 205 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית במוסדות התכנון), התשפ"ג–2022 207 יעקב אשר (יהדות התורה): 208 השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: 209 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 216 הצעת חוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן, התשפ"ג–2023 224 משה סולומון (הציונות הדתית): 224 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 226 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 229 הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (בחירות לוועד מקומי במועצה אזורית), התשפ"ג–2023 231 ניסים ואטורי (הליכוד): 232 הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (בחירות לוועד מקומי במועצה אזורית), התשפ"ג–2023 239 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 239 השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: 240 עודד פורר (ישראל ביתנו): 246 ניסים ואטורי (הליכוד): 247 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום דמי חניה במוסד רפואי), התשפ"ג–2022 249 ינון אזולאי (ש"ס): 249 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ג–2022 254 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 254 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ג–2022 256 מירב בן ארי (יש עתיד): 256 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ג–2022 258 אופיר כץ (הליכוד): 258 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ג–2022 260 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 260 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ג–2023 261 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 261 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ג–2023 262 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 263 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום דמי חניה במוסד רפואי), התשפ"ג–2023 264 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 264 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום בעד חניה במוסד רפואי), התשפ"ג–2023 265 חוה אתי עטייה (הליכוד): 265 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה במוסד רפואי), התשפ"ג–2023 266 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 266 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 267 מיקי לוי (יש עתיד): 271 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 273 ינון אזולאי (ש"ס): 274 הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2022 284 נעמה לזימי (העבודה): 285 הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2023 290 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 290 שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: 293 הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצוע הרנטגנאות והדימות), התשפ"ג–2022 296 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 296 הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצוע הרנטגנאות והדימות), התשפ"ג–2023 299 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 299 שר החינוך יואב קיש: 300 רון כץ (יש עתיד): 301 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 302 הצעת חוק יום האחדות, התשפ"ג–2023 304 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 305 הצעת חוק יום האחדות, התשפ"ג–2023 306 אברהם בצלאל (ש"ס): 306 שר החינוך יואב קיש: 308 מיקי לוי (יש עתיד): 309 הצעת חוק הספורט (תיקון – הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ג–2023 312 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 313 הצעת חוק הספורט (תיקון – הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ג–2023 313 סימון דוידסון (יש עתיד): 313 סגן שר התרבות והספורט יעקב טסלר: 316 הצעה לסדר-היום 318 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא מחדל הנשק בחברה הערבית 318 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 318 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 320 הודעה אישית של חבר הכנסת מנסור עבאס 338 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 339 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 342 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 342 הצעות לסדר-היום 343 הדאגה בקרב תושבי הצפון על רקע האירוע הביטחוני החריג: קיים מחסור של אלפי חדרי ביטחון ממוגנים ביישובי הצפון 343 יונתן מישרקי (ש"ס): 343 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 344 משה רוט (יהדות התורה): 347 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 347 רם בן ברק (יש עתיד): 348 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 349 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 351 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 351 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 12) 351 אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): 351 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 355 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 375 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 380 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 390 נאור שירי (יש עתיד): 403 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 438 אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): 481 הצעת ועדת העבודה והרווחה בדבר פיצול הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 33), התשפ"ב–2022 552 ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): 553 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, כ"ט באדר התשפ"ג, 22 במרץ 2023. הנושא הראשון על סדר-היום הוא שאילתות דחופות ורגילות לממלא מקום שר הבריאות, שלפי מה שאני מבין נמצא כרגע בפתח של הכנסת. נמתין דקה קלה עד להגעתו. שלום גם לחבר הכנסת אלי דלל. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> שלום וברכה, אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שלום לשר בן צור. אנא, עלה לדוכן. כבוד השר, אני מצטער שאני צריך לעשות זאת, אבל זו לא הפעם הראשונה, ואנחנו מכבדים את הכנסת כנציגת הריבון. חלק מהכלים הפרלמנטריים הם שאילתות לשרים, ואני מצפה מכל שרי הממשלה שיעמדו בחובותיהם הפרלמנטריות, אחרת אנחנו מוצאים את עצמנו בעצם מדברים עם עצמנו. אני חושב שהקשר בין הממשלה לכנסת הוא חשוב מאוד, וכך אני מצפה שיהיה בהמשך. << קריאה >> שר העבודה יואב בן צור: << קריאה >> אני מקווה, אדוני. לקחתי ריזיקה של שעה וחצי, ושעה אני עומד בכניסה לעיר, יותר משעה אני עומד בכניסה לעיר. הדרך עד שם הייתה בסדר – שעה בכניסה לעיר. מצטער, לא חשבתי שעד כדי כך. שעה שלמה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לך, אדוני, שהגעת בכל זאת, ואני מזמין את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן לשאול את השאילתה הדחופה הראשונה, בנושא: איסור משרד הבריאות למכור ציוד לנכים. בבקשה. << שאילתה >> 24. איסור משרד הבריאות למכור ציוד לנכים << שאילתה >> << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. כבוד השר, לאחרונה הודיע משרד הבריאות כי הוא אוסר על בתי מלאכה למכור ציוד נלווה לפרוטזות לנכים, וכל מי שבכוונתו לרכוש אפילו גרביים יצטרך להופיע פיזית בפני ועדת חריגים ברמת גן. ברצוני לשאול: 1. מה ההיגיון מאחורי ההחלטה הזו? 2. האם ישנן חלופות למצב החדש הזה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, השר. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני שוב מתנצל, גם בפני גברתי, שבשבוע שעבר לא הספקתי לענות על שאלתך. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> היום נעשה את זה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> נענה היום גם על זה. על פי נוהלי משרד הבריאות חל איסור על בתי המלאכה המאושרים על ידי משרד הבריאות לבניית סדים ותותבות למכור באופן פרטי לנכים ציוד אשר מופיע בהזמנה המאושרת על ידי המשרד, לרבות רכיבים מתכלים. כל בתי המלאכה אשר קשורים עם משרד הבריאות נדרשו לחתום על כתב התחייבות אשר הסדיר זאת כבר בשנת 2014 ומתבסס על נוהל 13/2009. הוראה זו לא השתנתה עד כה. תפקיד ועדת החריגים בנושא הזכאים למכשירי הליכה, תותבות גפיים וציוד נלווה קבוע בחוזר מינהל הרפואה, ועיקרו הוא לאשר פריטי ציוד שונים אשר חורגים מהנקבע בנוהלי המשרד, ולא חלו שינויים בשנים האחרונות בתפקיד הוועדה. בהתאם לכך, מטופלים מקבלים אביזרים ומכשירים אלה במימון משרד הבריאות על פי התדירות שנקבעה בנוהלי המשרד באופן שוטף וללא כל מעורבות של ועדת חריגים. רק במידה שנדרשת החלפה של ציוד מתכלה בתדירות גבוהה מזו שמוגדרת בנהלים, מופנית הבקשה לבחינה בוועדת החריגים טרם אישורה, אך כאמור לא מדובר בהנחיה חדשה. היות שמדובר בציוד רפואי אשר יש להתאימו לזכאי, יש צורך בבדיקה רפואית של הזכאי על מנת לבצע התאמה של הציוד ולקבוע כי קיים צורך בהחלפה. בהעברת הנושא לוועדת החריגים ניתנת למעשה הגנה לזכאים מפני חיובם ברכישת ציוד שלא נדרש להם מבחינה מקצועית או שהיו זכאים לקבל במימון משרד הבריאות בהתאם לנהלים, שלא יצטרכו לשלם עליו. בעקבות כמה מקרים שבהם נכים שילמו מכספם עבור ציוד אשר היו יכולים לקבלו במימון משרד הבריאות דרך פנייה לוועדת חריגים, נשלחה הבהרה מטעם המשרד לספקים על אופן ההתנהלות הנדרש בהתאם להנחיות המשרד. משרד הבריאות בוחן בימים אלה אם ניתן לייעל את התהליכים על מנת להקל על הזכאים במגבלות האפשר, בלי לפגוע ביכולת המשרד לפקח על כך שהזכאים מקבלים את הציוד הנדרש לצורכיהם וכי אין פגיעה בזכויותיהם, תחת העיקרון שהזכאים יממשו את הזכויות המגיעות להם על פי דין. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שאלת המשך לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני הסתמכתי בשאילתה הזאת על פרסום בעיתונות שאמר שזה נוהל חדש וזאת פרוצדורה חדשה שהופצה לאחרונה. כבוד השר אומר לי ששום דבר לא השתנה במצב הקיים – זה מה שהיה וזה מה שקיים. כלומר, לפי הפרסום שהתקיים והבדיקה שעשיתי עם מי שפרסם, כל אדם שרוצה לרכוש כלים, אפילו מתכלים, צריך להגיע לוועדת חריגים. הפרוצדורה בוועדת חריגים היא גם להגיע פיזית לרמת גן. בעיניי זאת פרוצדורה הזויה. אני שואלת: האם יש דרך להקל? קודם כול, לחזור למצב הקודם, שהם יכולים לקנות ורק במקרה של קנייה מרובה, כפי שאמר השר, להגיש בקשה. אלה אנשים שהניידות שלהם לא פשוטה – להגיש בקשה, וועדת החריגים תדון בה בלי להכריח אותם להגיע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בטרם השר ימשיך, יש שאלת המשך גם לחבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי השר, מכובדי היושב-ראש, כבוד השר, אני שוחחתי איתך – אומנם זה לא נושא ישיר, אבל בתחום סמכותך. אתה יודע, לפני עשרה חודשים הכנסת חוקקה ביוזמה שלי ושל חברתי עאידה תומא סלימאן וח"כים אחרים חוק המשווה בין דמי ביטוח לאומי לסטודנטים הלומדים בחו"ל וסטודנטים הלומדים כאן. השר צריך לחתום על התקנות. עד לרגע זה, התקנות – לא חתמו עליהן, השר. אני יודע שיש מגעים עם משרד החינוך, אבל חשוב שאדוני יתייחס לנושא. עכשיו נפגשתי עם מנכ"ל משרד החינוך בוועדת החינוך – עדיין לא עדכנו אותו, אבל חשוב לשמוע את המצב העדכני מבחינתך כשר האחראי, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש גם שאלת המשך נוספת לחבר הכנסת ואליד אלהואשלה, אלא אם כן היא כבר נשאלה על ידי חבר הכנסת טיבי. לא? לא. בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני רוצה לשאול לגבי שירותי הרפואה ביישוב א-סייד בנגב. מתחילת השנה יש בעיה של קופת חולים כללית ביישוב. אנשים לא מצליחים לקבל את שירותי הרפואה מכיוון שיש בעיות בחשמל, יש גם בעיות בחיבורים לאינטרנט שם, והמרפאה מפנה את התושבים למרפאות אחרות. האם ייתכן שב-2023 ביישוב שמונה מעל 6,000 אנשים, האנשים שם לא מצליחים לקבל שירותים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. בבקשה, השר. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני אענה קודם על שאלת ההמשך של עאידה תומא סלימאן. אני רוצה לומר לך, גברתי, שכמו שאמרתי – אגב, לא השתנה שום נוהל – אנחנו מנסים לייעל את התהליכים בגלל שהיו מציאויות כאלה שנכים הלכו וקנו ציוד לא מתאים לפעמים. אנחנו אמונים על טיב הציוד הזה. זה ציוד רפואי, זה לא נעליים שקונים בחנות. זה ציוד רפואי שצריך להיות מותאם לאותם נכים. משרד הבריאות לא יכול לעשות איזשהו שחרור הליכים ולומר: תלכו, תקנו מה שאתם רוצים ואיפה שאתם רוצים. הם לא צריכים לשלם על זה – משרד הבריאות משלם על זה, ומי שהולך באופן פרטי, לעיתים קורה שהוא משלם בעצמו – הוא לא הצליח להגיע, הוא לא הצליח לסדר. אנחנו מנסים לייעל את הנוהל כדי שתהיה אפשרות לקבל במהירות את התשובות, וועדות החריגים יעבדו באופן מוגבר. אני עוקב אחרי זה באופן אישי כדי שזה יקרה, וכמה שיותר מהר. אני מאוד מודה לך על השאילתה ששאלת. זה יעזור לנו גם לטייב את הדברים הללו ולעשות אותם מהר יותר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אולי אפשר – – – של הגעה פיזית לוועדת חריגים? << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני לא יודע אם לבטל. אנחנו נדון בכל הנוהל ונראה מה נעשה בסופו של הליך. אנחנו נעדכן. חבר הכנסת אחמד טיבי, דיברת איתי, ואני רוצה לומר לך שמנכ"לית ביטוח לאומי אמורה לשבת בימים הקרובים עם מנכ"ל משרד החינוך כדי לדעת אילו אוניברסיטאות מוכרות על ידי משרד החינוך לצורך הפעילות שביקשת, השוואת דמי ביטוח לאומי לאנשים שלומדים באוניברסיטאות בחו"ל. אני מקווה שזה יקרה כמה שיותר מהר. כשזה יקרה ויונח על שולחני, תאמין לי שאפילו לרגע אחד לא נתעכב עם החתימה, ואני אחתום על התקנות במהירות. חבר הכנסת אלהואשלה, ממש לא ברור לי מה שאתה אומר. זה נשמע לי אבסורד. אני לא יודע מה התשתיות ביישוב שלכם – אני לא מכיר את היישוב, אולי יש בעיה בתשתיות שם, אבל בהחלט אני אבדוק – – – << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> גם יש שם חילופים כל הזמן. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> התחלפות רופאים זה לא משהו שבשליטה שלנו. כשרופא רוצה לעזוב זה לא משהו שבשליטה. אבל בגדול אני אומר שתשתיות לא אמורות להיות הפרעה, תשתיות צריכות להיות טובות, מסודרות. פלא בעיניי – קופת חולים כללית היא בדרך כלל קופה מסודרת. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני אעביר לך פנייה בצורה מסודרת. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אין בעיה. תן לי פנייה בצורה מסודרת בכתב ותקבל גם תשובה בצורה מסודרת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. השאילתה הדחופה הבאה גם היא של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בנושא: עומסים חריגים ויוצאי דופן במרכז הרפואי לגליל. בבקשה. << שאילתה >> 22. עומסים חריגים ויוצאי דופן במרכז הרפואי לגליל << שאילתה >> << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, אם מותר לי להגיד, השאילתה הזאת התייחסה למצב שהיה לפני שבועיים, ולמרות זאת אני יודעת שהעומסים עדיין קיימים בבית החולים. במרכז הרפואי לגליל נרשמו השבוע עומסים חריגים ויוצאי דופן. אחוזי התפוסה הגיעו ל-200% במיון, 150% במחלקות הפנימיות. חולים רבים נאלצו להתאשפז ליד מטבחונים וחדרי שירותים, וכמובן, המראות של הזקנה בפרוזדור. ברצוני לשאול: 1. מה בכוונת המשרד לעשות בטווח המיידי או בטווח הקרוב לטיפול בקריסה זו? 2. האם יש תוכנית סדורה של המשרד באופן כללי לנושא? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> המרכז הרפואי לגליל זה מרכז רפואי גדול שמשרת ונותן טיפול רפואי למעל מ-650,000 תושבים במרחב הגליל. לאחרונה עקב עומסים גבוהים, שמשרד הבריאות הבחין בהם כבר מנובמבר 2022, בעיקר פניות רבות למיון, תוגבר המרכז הרפואי לגליל ב-33 מיטות נוספות אשר ניתנו לו בארבעת החודשים האחרונים. נוסף על כך, נפתחו על פי בקשת המרכז הרפואי היחידה לאי-ספיקת לב ויחידה לכירורגיית שד. בסוגיית האשפוז סמוך למסדרון חידד מנהל המרכז הרפואי פרופ' מסעד ברהום כי גם בעת המתנה למקום אשפוז, אשר לעיתים אורכת כמה שעות, לא ישהה מטופל במסדרון בקרבת שטחים מינהלתיים, אלא במתחם טיפולי ייעודי או במחלקת המיון או במחלקה הקולטת. עוד נציין כי לאור העומסים החריגים תוגברו במרכז הרפואי צוותי השינוע והניוד בין המחלקות, זאת על מנת לצמצם את טווח ההמתנה למינימום האפשרי. היערכות משרד הבריאות לטווח הארוך יותר: משרד הבריאות שם לו כיעד מרכזי לשנה זו גיבוש תוכנית לאומית רב-שנתית לתוספת מיטות אשפוז לכלל מערכת הבריאות, וזאת במטרה לתת מענים לחוסרים הקיימים במיטות אשפוז. הנושא נמצא בימים אלה בדיונים של משרד הבריאות ומשרד האוצר בדבר היקף התוכנית. מעבר לכך המשרד פועל להרחבת המענים בקהילה בכמה דרכים: הרחבת שעות הפעילות של המרפאות, על מנת לצמצם הגעה של מקרים שאין חובה שיגיעו לבתי החולים; פיתוח מערך אשפוז בית, שימנע צורך בחלק מהאשפוזים בבתי החולים; הפעלת מודל של מרמ"דיקים בקהילה, שייתנו מענה לחולים בבתיהם כדי להפחית הגעה של מקרים לא דחופים למרכזי המיון השונים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שאלת המשך. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד השר, האמת, אני תושבת עכו, כך שבית החולים הכי קרוב לבית שלי הוא בית החולים נהריה, ובהרבה מקרים אני מבקרת שם ונמצאת שם. לצערי הרב, אני אומרת שהמראות שדיברו עליהם, אנחנו רואים אותם. קודם כול, אנשים שוהים הרבה שעות במיון, ועומס אדיר לכל האזור. אני לא רואה איך, אם לא תהיה תוכנית מאוד סדורה – הבטחות אפשר להבטיח, אבל בלי תוכנית אמיתית מיידית שתפתור את הבעיה נמשיך לראות את זה. מצד שני, קראתי שיש למשרד תוכנית מאוד גדולה בעניין הבריאות, שכוללת הקמת בתי חולים חדשים בשנים הבאות – אם אני לא טועה תשעה בתי חולים חדשים. אף אחד מהם לא ביישוב ערבי, אף מרכז רפואי חדש בתוכנית הלאומית הגדולה הזו הוא לא ביישוב ערבי. איך יכול להיות דבר כזה? ואיך נפתור את הבעיות אם לא ננגיש את השירות יותר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. ביקשה שאלת המשך גם חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד השר, מאתמול בלילה רצה הודעה בין הסטודנטים לרפואה שאמורים לגשת למבחן הרישוי ביולי הקרוב שהמבחן נדחה לאוקטובר. ממה שהבנתי עדיין אין הודעה רשמית, אבל בינתיים רצה גם עצומה להחתמה שהסטודנטים רוצים שהמבחן יתקיים בזמן. אני שואלת את כבודך: האם יש בסיס לידיעה הזאת? מה הרציונל מאחוריה? כמובן שהם לא רוצים לשנות את המועד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, השר. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> לשאלתה של חברת הכנסת סלימאן, אני רוצה לומר שאמרתי בתשובתי שיש תוכנית מיידית. התוכנית המיידית נעשתה בתוספת שאמרנו ובארגון מחדש של פרופ' ברהום, שהוא באמת מנהל בית חולים מהטובים, שעשה תוכנית מסודרת כדי לשנע אנשים במהירות יתר גם לכיוון המחלקות, כדי שלא ישהו בפרוזדורים או ליד חדרים מינהלתיים, שזה לא ראוי. ואני מקווה שהתוכנית הזאת עובדת. כיום העומס קצת ירד. ככל שאנחנו עוזבים את חודשי החורף, אז העומס קצת יורד. אבל ברור שבחודשים של החורף המחלקות הפנימיות והמיונים פקוקים. אנחנו משתדלים לגרום לכך שהתוכנית של תוספת מיטות אשפוז משמעותית תצא לפועל ובמהירות. בנושא של מיקום בתי החולים – זה מערכה שלמה איך ממקמים והיכן ממקמים בתי חולים. אני מוכן לבדוק את ההיתכנות, אם ישנה, להקמת בית חולים ביישוב ערבי. אבל אני אומר שוב: בתי החולים בצפון ובנצרת – יש בתי חולים – כולם מונגשים לציבור הזה. אני לא חושב שיש איזשהו – אולי יש איזו נקודה או מקום להקים בית חולים באחד מהיישובים. אני מוכן לבדוק במשרד הבריאות את הנושא. לשאלתה של חברת הכנסת ח'טיב יאסין, אני רוצה לומר שאני לא מודע לזה. אני אבדוק במשרד הבריאות ואתן לך תשובה ישירות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשר. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין בנושא: זינוק במספר האשפוזים בבתי חולים ועומסים בחדרי המיון. בבקשה. << שאילתה >> 64. זינוק במספר האשפוזים בבתי חולים ועומסים בחדרי המיון << שאילתה >> << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בימים האחרונים היו דיווחים על עומסים כבדים בבתי החולים במדינה, לא רק בנהריה, בשל עונת החורף והמחלות שמתלוות אליה. בנוסף, דווח שחדרי מיון בחלק מבתי החולים נסגרו לקבלת מטופלים. רצוני לשאול: 1. מה הצעדים שהמשרד מתכוון לנקוט על מנת להתמודד עם העומסים בתקופת החורף? והחורף עוד לא נגמר. 2. האם קיימת תוכנית עתידית לטיפול במחסור בצוותים הרפואיים ובמיטות בבתי החולים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> כמדי חורף אנחנו צופים בעלייה בתחלואה בכלל ובתחלואת דרכי הנשימה בפרט. תחלואה זו גורמת לעומסים במחלקות לרפואה דחופה ובמחלקות האשפוז בבתי החולים. בהתאם לכך כמדי חורף משרד הבריאות מפרסם למוסדות הרפואה חוזר חטיבת רפואה שעניינו היערכות מערכת הבריאות לחורף, ובו הנחיות היערכות לעומס לכלל המערכת, ובכללן למערכת האשפוז והמלר"דים, המחלקות לרפואה דחופה, שאנחנו קוראים להם חדרי מיון. הנחיות אלה כוללות גם תוספות כוח אדם כדי לטפל בעומסים הצפויים. משרד הבריאות פועל בכמה מישורים על מנת לתת מענים לצורכי האשפוז במדינת ישראל. המשרד פעל לאישור תוכנית מתאר ארצית למוסדות בריאות, ובמסגרתה יועדו שטחים רבים למוסדות בריאות באשפוז ובקהילה. המשרד מגבש תוכנית לתוספת מיטות למערכת הבריאות, אשר צפויה להיות מאושרת במסגרת העברת התקציב לשנים 2023 עד 2024. בנוסף, המשרד מקדם את הקמתם של שני בתי חולים חדשים בבאר שבע ובקריית אתא. המשרד גם פועל להרחבת מצבת כוח האדם הרפואי במערכת הבריאות. בהתאם לכך משרד הבריאות מקדם תוכנית מקיפה להוספת כוח אדם רפואי והיערכות מיטבית לאתגרי הטיפול הנוכחי והעתידי. התוכנית כוללת הוספת רופאים, אחיות, בעלי מקצועות נוספים, וכן הסדרת מקצועות נוספים דוגמת עוזרי רופא, לטובת חיזוק התשתית האנושית כולה של מערכת הבריאות. כמו כן, הרחבת המענים בקהילה, שיפחיתו את הצורך בפניות למיון, וכן הרחבת מערך אשפוזי הבית לחולים שיכול להינתן להם מענה אשפוזי, בהתאם למצבם הרפואי, כמובן, במעטפת הביתית התומכת שלהם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש שאלת המשך? יש. בבקשה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בהמשך לתשובתך, כבוד השר, ברצוני לשאול: בתוכנית של הרחבת המיטות בבתי החולים אני רוצה לציין – איפה בית החולים נצרת נמצא בסוגיה הזאת? יש מחסור של לפחות עשר מיטות בפסיכיאטריה, בפנימית – 15 מיטות, ובטיפול נמרץ – 12 מיטות. חשוב לי להדגיש שמבחינת מיקום פיזי זה קיים, וגם לחלק מהם ניתן אישור להכין את זה, אבל עדיין זה לא מתוקצב. אז איפה זה בתוכנית שהקראת עכשיו? תודה מראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש לך להשיב? בבקשה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> המיטות שמתוכננות להינתן לבתי החולים – כמובן, זה יהיה בצורה מסודרת ובאופן יחסי לגודלם של בתי החולים ולציבור המטופלים שלהם. כל בתי החולים במדינת ישראל יקבלו תוספת מיטות. ואני אומר שוב: יש יחסיות. אני לא יודע להגיד עכשיו בפירוט. אני לא יודע להגיד – – – << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> סליחה, גברתי. אני לא יודע להגיד כרגע בפירוט מספרים של מיטות לכל מקום, כמה התקבלו. כל מנהלי בתי החולים יודעים לפנות למשרד הבריאות ולהגיש את הבקשות שלהם. משרד הבריאות בוחן את הבקשות, וכמובן אף אחד לא לוקח מיטות הביתה. המיטות יחולקו לבתי החולים. יש שיתוף פעולה פורה בין משרד הבריאות לכלל בתי החולים במדינת ישראל, גם עם אלה שבנצרת וגם עם אלה שבמקומות אחרים. כולם בנינו, כולם בטיפולנו, ובכולם אנחנו נוסיף תוספת מיטות משמעותית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה מאוד לממלא מקום שר הבריאות. << הצח >> הצעת חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון – השוואת ההטבות בתעשייה להטבות בחקלאות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1763/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק פרטיות לקריאה הטרומית. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון – השוואת ההטבות בתעשייה להטבות בחקלאות), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת רם בן ברק ומטי צרפתי הרכבי. חברת הכנסת הרכבי, עשר דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, עמיתיי, אני מודה שבנאום הזה, הספציפי, אני קצת מתרגשת. זה החוק הראשון שאני בין יוזמיו שעולה לקריאה טרומית במליאה. מבחינתי זה שינוי מרענן לעמוד פה ולדבר על משהו מעשי שכולנו, או לפחות רבים מאיתנו, נוכל להסכים עליו, ושבאמת יוכל להיטיב עם אזרחי המדינה. זאת תזכורת חשובה לסיבה שבגללה כולנו, אבל כולנו, נמצאים כאן. אבל ראשית אפתח בתודות. אני מבקשת, כמובן, להודות לחבר הכנסת רם בן ברק, מי שיזם את החוק הזה, ובנדיבות שאופיינית לו כל כך הופך אותי לשותפה, שותפה מלאה בחוק, ואף מאפשר לי להציגו כאן בפניכם. אני גם מבקשת להודות לכל החברים בשדולה החקלאית, ובמיוחד לידידי אלון שוסטר, שר החקלאות לשעבר, שמגיש הצעה דומה, וכמובן לשר החקלאות אבי דיכטר, שבזכות תמיכתו בחוק אנו מוצאים את עצמנו עומדים פה היום. אומרים שההייטק הוא מנוע הצמיחה של המשק הישראלי, וזה נכון, אבל אל לנו לשכוח שלא על ההייטק לבדו עומדים המשק הישראלי והחברה הישראלית, ושהחקלאות הייתה ועודנה ענף חשוב לקיומה של המדינה, לביטחון המזון של אזרחי המדינה ולשמירה על גבולותינו, ולא פחות מכך. החקלאות היא חלק משמעותי בזהות הציונית שלנו. לחקלאות בישראל חשיבות לאומית, וכמו בכל מדינה מפותחת, חשוב לתמוך במגזר החקלאי ולהבטיח את חוסנם של החקלאים על מנת שחלילה החקלאות לא תדעך, המגזר החקלאי לא ייחלש, הקרקעות לא יינטשו, פרנסתם של החקלאים תיפגע והאדמה תינטש. אוי לנו אם תבנית נוף מולדתנו – אפשר אולי קצת שקט? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, שיחות הצד – אנא, זה מפריע. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוי לנו אם תבנית נוף מולדתנו תלבש רק שלמת בטון ומלט, ולא "על אדמת שדותייך הנגאלת הדגן ירנין פעמונים". ההתיישבות החקלאית הייתה ועודנה בעלת חשיבות להגשמת יעדים לאומיים, החל מייצור מזון בר-השגה לכל האזרחים, מטרה בעלת חשיבות עליונה במדינה – למעשה ישראל היא מדינה עם אלמנטים של מדינת אי – דרך חיזוק ההתיישבות באזורי עדיפות לאומית, פיזור ההתיישבות בחלקי הארץ ותמיכה בתעסוקה וכלכלת הפריפריה. החקלאות משמשת אבן שואבת לתעסוקה במעגלי תעסוקה ישירים בעבודת החקלאות וגם בתעסוקה במעגלי השירותים התומכים, כגון חומרי הגלם, טכנולוגיות, מיכון, שינוע – ממש קשה לי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. סדרנים, תעזרו לנו לעשות שקט, בשני הצדדים, גם בצד הזה. תודה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> החקלאות משמשת אבן שואבת לתעסוקה במעגלי תעסוקה ישירים, שהיא עבודת החקלאות, וגם תעסוקה במעגלי שירותים תומכים, כגון חומרי גלם, טכנולוגיות, מיכון, שינוע, אריזה, דשנים, הדברה וכדומה. בשנים האחרונות מתרחבת הפעילות גם בתיירות חקלאית ותיירות במרחב הכפרי. היא גם מבססת את תיירות הפנים, ומאפשרת מקורות תעסוקה שלא היו מתקיימים ללא חקלאות פעילה ואטרקטיבית. לבסוף, יש חשיבות עצומה לחקלאות בשמירה על השטחים הפתוחים ועל הסביבה במציאות של התחממות גלובלית ואיום על משברים אקולוגיים, שמירה על משק המים, אם בקליטת מי הנגר ואם במענים לשימוש במים מושבים. כלומר, כל איום על החקלאות יפגע במשק הישראלי ויפגע בערכים המוספים של החקלאות לחברה, לציונות ולביטחון המדינה. אם חפצי חיים אנחנו, אנחנו מחויבים להבטיח שהחקלאות תישאר כלכלית עבור החקלאים. לשם כך עלינו להגיע לאיזון בין צורכי הפיתוח לצורכי החקלאות במשק הישראלי ולנקוט אמצעים לשימור, הגנה, עידוד ופיתוח של העיסוק בחקלאות. אחת הדרכים להשגת מטרות אלה היא מתן מענקים והטבות מס, וזו בעצם מהותו של החוק שאנו מעלים היום כאן להצבעה בקריאה טרומית. החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות נחקק לראשונה ב-1980. החוק נועד לעודד השקעות הון בחקלאות לשם שיפור מאזן התשלומים של המדינה, הגברת היעילות במגזר החקלאי ועידוד המגזר החקלאי כגורם חלוצי, ביטחוני וחברתי. החוק קבע מנגנון לאישור תוכניות להקמה, לפיתוח או להרחבה של מפעלים חקלאיים בידי מינהל השקעות בחקלאות, שהוקם לצורך זה ממש, ובעל מפעל חקלאי שתוכניתו אושרה, זכאי למענק לפי הוראות החוק. בנוסף, החוק מגדיר מסלול לקבלת הטבות מס, שלהן זכאי בעל מפעל חקלאי מאושר בחוק. חוק אחר העוסק בהשקעות הון הוא החוק לעידוד השקעות הון בתעשייה. החוק הזה קובע מנגנון למתן מענקים והטבות מס למפעלי תעשייה. בעוד במנגנונים הקבועים בחוק זה בוצעו עדכונים רבים לאורך השנים, הרי שחוק עידוד להשקעות הון בחקלאות כמעט שלא תוקן בהיבטים הללו. למשל, לפי מתווה המענקים שבחוק עידוד ההשקעות בתעשייה, מפעל בנגב ומפעל בצפון באשכול פריפריאלי העומדים בתנאים לפי אותו חוק זכאים למענק בשיעור של עד 30%, בעוד על פי חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, המענק שניתן לתת כיום לחקלאים עומד על שיעור של עד 20% לכל היותר. לנוכח המצב המתואר, התעוררו בשנים האחרונות קשיים משפטיים מהותיים לגבי אופן יישומו של החוק בידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד האוצר. כדי לתת מענה לקשיים אלה, מוצע לערוך רפורמה מקיפה בחוק וליצור הקבלה בין ההטבות הניתנות כיום למגזר התעשייתי – כאמור, מכוח חוק לעידוד השקעות הון בתעשייה – ובין אלה הניתנות למגזר החקלאי. הרפורמה המוצעת בחוק זה, יש בה כדי לעודד את הפיכת החקלאות בישראל לחקלאות בת-קיימא, שערכיה הציבוריים והסביבתיים נשמרים לאורך השנים. במסגרת התיקון המוצע, מוצע לעדכן את שיעורי המענקים שניתן לקבל מכוח החוק, להשוות את שיעורי המס המופחתים לשיעורי המס הקבועים בחוק לעידוד השקעות הון בתעשייה, וכן לאפשר את קבלת הטבות המס והמענקים בתנאים נוחים יותר, בדומה להסדר הקבוע בעניין זה בחוק לעידוד השקעות הון בתעשייה. בתוך כך מוצעים תיקונים שונים, בין השאר בהוראות הנוגעות למטרות החוק, מבנה הפעילות של המינהלה, לרבות הרכב המינהלה ודרך ההשגה על החלטותיה וסמכות שר החקלאות ופיתוח הכפר לקבוע נהלים לתמיכה בהשקעות הון בחקלאות. כמו כן, מוצע לעדכן את מתווה הטבות המס הקבוע בחוק. בין השאר, מוצע לנתק את הקשר הקיים כיום בין הטבות המס לפי החוק לבין הזכאות לקבלת מענק לפיו. אני מאמינה בזכות להתפרנס בכבוד מעבודת האדמה ומחקלאות ובצורך להגן על הסביבה והמרחב הכפרי. זה ציווי אישי שרק התחזק אצלי עם השנים, ואותו אני מיישמת גם הלכה למעשה במשק חקלאי פעיל שבו אני גרה ואוחזת, במושב סגולה. הקרקע והשטחים הפתוחים במדינת ישראל הינם משאב מוגבל, שאנו מצווים לשמור עליו מכל משמר לדורות הבאים. החקלאות היא זו שמגדירה את גבולות המדינה ומעגנת את הקיום שלנו בה, שנאמר: אם חקלאות כאן – מולדת כאן. תודה רבה לכם, חברי הבית, על תמיכתכם בחוק זה. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שתזכו ליבול נאה. << הצח >> הצעת חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון – השוואת ההטבות בתעשייה להטבות בחקלאות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1951/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אלון שוסטר הגיש גם הוא הצעת חוק בנושא דומה, ואני מזמין אותו לנמק את הצעתו. לאחר מכן ישיב במשולב סגן שר החקלאות משה אבוטבול. בבקשה, אדוני. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני שמח, קודם כול על הגעת ההצעה, וגם על התיאום המוקדם שנעשה. יושב איתנו כאן חבר הכנסת גפני, שהוביל את המהלך, נדמה לי בכנסת העשרים, לפני שנים. לצערי, מתוקף האירועים הסובבים אותנו – הפוליטיים – לא יכולנו לקדם את הנושא הזה. אני מבקש להודות לשר החקלאות ולסגנו, שנמצא איתנו, על התיאום, על האמון ועל כך שאכן הכול יהיה בתיאום ונתקדם בתיאום, כפי שראוי. תודה גם לשר האוצר שאישר את המהלך הזה. מדובר ברכיב, כפי שאמרה חברת הכנסת הרכבי לפניי, שהוא חשוב, אבל הוא רכיב אחד בתוך המכלול של חיזוק החקלאות. אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, לצערי הרב, לצערנו הרב, חילוקי הדעות, לאו דווקא הפוליטיים, אבל חילוקי הדעות – הייתי אומר המקצועיים, אולי האידאולוגיים – דווקא בממשלה הקודמת שהיינו חברים בה לא אפשרו להגיע להסכמות באשר לרפורמות. יש רפורמות בכל מיני ענפים, אז גם בענפי החקלאות – במקרה הזה בצומח – לא הצלחנו להגיע להבנות. אנחנו עדיין בתוך זה. היום יש פגישה של יושב-ראש ועדת הכלכלה עם אנשי האוצר והחקלאות והחקלאים בהשתתפותי ועם חבר הכנסת דנינו. אנחנו מנסים לעודד את הצדדים להגיע להסכמות כבר בשבועות הקרובים, בוודאי לא אחרי קבלת התקציב. ובכן, חלק מההסכמות הרחבות בנושא החקלאות זה לא רק הורדת נכסים, לא רק תמיכות – הכול חשוב – לא רק עלויות העובדים הזרים, לא רק עלויות המים, אלא גם החקיקות הרלוונטיות, והנושא הזה הוא הנושא הראשון שמתקדם. אנחנו רוצים לעשות דבר פשוט: בעצם להצמיד את היתרונות שיש בחוק עידוד השקעות הון לתעשייה למה שמתרחש בחקלאות. ועל כך שמענו ועוד נדבר בין הקריאות. נקודה נוספת, חשובה ביותר – הרכיב הזה הוא רכיב משמעותי ביצירת יציבות, ביצירת אופק לחקלאים הקיימים, הנוכחיים, ולדור העתיד, למי שרוצה להתקדם בעניין. יש לי את הכיף שאחד הבנים שלי השתחרר מצה"ל והלך ללמוד בפקולטה לחקלאות, ואני כל כך שמח וכל כך גאה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בהצלחה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה. וכך גם אחרים – אנחנו רוצים לייצר להם אופק, בין היתר על ידי ההיבט הכספי. הוא חשוב ברמה האישית כדי שאנשים יחליטו לבסס את המשך הפרנסה שלהם על התחום החקלאי, ובדרך כלל הדברים משולבים עם חיים בכפר, כמובן, אבל מכיוון שעיקר הכפר הוא בפריפריה ובספר כך יהיה גם בנושא הזה. הנושא השני שאני רוצה להביא לתשומת ליבכם ולחשיבות שיש למהלך הזה זה העובדה שהנושא החשוב הזה מגיע בקונסנזוס. אני חושב שמגיע לנו דווקא בימים ובשבועות של עימותים חריפים ונוקשים להצליח לשחרר זמן, ואני מברך על כך מאוד, גם כדי להתקדם בנושא הזה וגם לייצר לעצמנו את התשתית, הייתי אומר הכמעט-מנטלית, ודאי אינטלקטואלית, להוכיח שאפשר לעבוד במשותף. אני מקווה שכך נעשה גם בהמשך. אני רוצה לקוות שתהיה הסכמה מקיר לקיר למהלך. אני מזכיר שאנחנו נקדם את הצעת החוק הזו רק בתיאום, ומקווה ומבקש ממשרד החקלאות והמשרדים האחרים לתאם ביניהם את ההצעה שהם מביאים, ואנחנו נתמזג לתוך ההצעה הממשלתית. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לחבר הכנסת שוסטר, ומזמין את סגן שר החקלאות חבר הכנסת משה אבוטבול למסור את תגובת הממשלה. בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, השרים הנכבדים שנמצאים כאן – לפני שאני אגיב לגבי הצעת החוק החשובה הזו, שהיא גם בתמיכה ממשלתית, וזו הצעת חוק שבאמת תעזור לנו, חייבים לדעת ולהסביר ולהביא גם כן לידי ביטוי את מדיניות משרד החקלאות ופיתוח הכפר בראשות השר היקר – עומד בראשו השר אבי דיכטר, אני שמח שאני משמש כסגנו, ואנחנו יחד פועלים כדי לעודד את כל נושא החקלאות. נושא החקלאות נמצא בכל מיני קשיים כאלה ואחרים, שחייבים לתת להם תמרוץ. מספיק אם נאמר את הנושא של הפשיעה החקלאית, שסובלים ממנה בצורה מאוד מאוד קשה – צעירים שפעלו וניסו להיכנס לענף, לקחו משכנתאות מאוד גדולות כדי לקנות ציוד, ובלילה אחד נכנסו בני עוולה, לקחו להם את הציוד, גנבו אותו, העבירו אותו למקומות שאפילו לצה"ל ולמשטרה אין רשות להיכנס לשם, בתוך אזורים שאין לנו שליטה עליהם. ואז אותו צעיר שבאמת רוצה לדבוק בדרך אבותיו ולהיות גם כן חקלאי, להיות דור ההמשך, מנתק כל קשר עם הנושא הזה ובורח להייטק ולעוד כל מיני דברים, כי בעצם אין מי שיושיע אותו מאותו מעשה נפשע של פשיעה חקלאית. אבל זה לא נגמר בזה. גם שודדים להם את אותו צאן, את אותו בקר. לאחר מכן גם שרפה של כל מיני אסמים שישנם. נמצא פה גם כן רם בן ברק היקר, שגם הוא סבל באופן משמעותי מהנושא הזה. מדובר פה במיליונים, מיליונים רבים של הפסדים שאותם צעירים או אותם חקלאים חווים פה, ולא תמיד חברות הביטוח מוכנות לבטח דברים מהסוג הזה. אנחנו חייבים לבוא לקראת החקלאי בכל מה שרק אפשר, אם זה בנושא של סיוע במים – שיש לנו מגמה, לי ולשר דיכטר, להביא את זה אפילו לידי פטור; פטור לחקלאים ממים, דבר שייתן צמיחה תרתי משמע גם לחקלאות וגם לחקלאים. אנחנו צריכים לגרום לכך שמהענף הזה לא יברחו אותם בנים ממשיכים להייטק, אלא בעצם ימשיכו את דרכי אבותם. נעשה את הכול גם בתחום הנושא הזה של לחזק ולהגדיל את מספר העובדים הזרים, אבל בתנאים נורמליים ולא במה שקיים היום, וסובלים אותם חקלאים בנושא של עובדים זרים, שלאחר שהם מסיימים פה את עבודתם הם עוקצים אותם בסכומים מאוד מאוד אגדיים. יש כל כך הרבה קשיים, ואנחנו חייבים לעזור לחקלאים, אם רוצים שהענף הזה ימשיך וישגשג, ולא נראה חלילה מפלות, וראינו את המפלה בנושא של ענף השום, שממש ירד פלאים. לכן הצעת החוק הזו היא הצעת חוק מצוינת, היא נותנת אופק ותקווה לחקלאים, לחקלאות, וצריכים לדעת שבלי חקלאות אין חקלאים וגם בלי חקלאים אין חקלאות, הא בהא תליא. הלוגו שלנו – לתת לחקלאים להתפרנס בכבוד. אנחנו לא מחפשים לא תמיכות ולא כל מיני דברים – לתת להם להתפרנס בכבוד. ושנבין, מי שחושב שהחקלאות או החקלאים הם הבעיה הוא טועה. החקלאים והחקלאות הם הפתרון, וזה יביא במישרין וגם בעקיפין להורדת יוקר המחיה. ככל שאנחנו ניתן כתף לאותם חקלאים, אנחנו נראה את ההצלחה הזאת שתבוא לידי ביטוי. אני ודאי תכף אקריא גם את תגובתנו הרשמית בנושא הזה, אבל אני קורא לכולם להתאחד סביב הנושא הזה. אני דווקא חייב לציין חברים טובים בלובי שלנו, שלמרות שהם לא נמצאים באותה קואליציה הם מדברים חקלאות, מתכתבים איתנו באותה שפה. די אם נזכיר את מיכאל ביטון, שבכל מקום ובכל הזדמנות מחזק את החקלאים ואת החקלאות, את ידידי אלון, שגם היה שר במשרד, ועוד חברים שנמצאים גם כן באופוזיציה אבל מבינים שעושים הפרדה בין הנושא הזה לבין זה שחייבים לשמר את המשק ואת ביטחון המזון שלנו, של מדינת ישראל. אני רוצה, לפני שאני גם אקריא את זה, להודות ולאחל ברכת חג שמח לכל אותם אלפי חקלאים וחקלאיות וכל אלה שעוסקים בענף החקלאות – לאחל להם פסח כשר ושמח, ושיצאו מעבדות, תרתי משמע, לחירות, להצלחה. בנושא הזה אני רוצה לאחל זאת גם לעובדי המשרד שלנו, עובדי משרד החקלאות, שעושים יום ולילה את עבודתם, גם בתנאים לא תנאים, גם בשמש גם בגשם, בכל מיני מחלקות שהם נמצאים שם; לכל העובדים היקרים שלנו, וכמובן לצוות השר, לשר עצמו ולכולם. אני אקריא את תגובתנו לגבי הצעות החוק הנכבדות הללו: לעיסוק בחקלאות תועלת ומשמעויות החורגות מהייעוד המסורתי של אספקת תוצרת חקלאית. התועלת הציבורית של החקלאות נובעת מתרומתה בתחומי ההתיישבות, החברה, התרבות, התיירות, האקולוגיה והסביבה. תועלת זו כוללת גם תועלת כלכלית: ערך הייצור החקלאי; הערך של נדל"ן הצמוד לנוף החקלאי, ערכי התיירות, פנאי ונופש; תועלות מערכתיות ושימור השטחים הפתוחים; התועלות גם למשק המים, חלחול מי הגשמים וקליטה של מי נגר; התועלת של הסביבה כוללת גם תועלת אקולוגית וגם תועלת חברתית ותרבותית. במדינות המפותחות ננקטים באופן מסורתי ועקבי צעדים מדיניים שמטרתם לתמוך במגזר החקלאי ולחזק אותו. צעדים אלה נובעים מההכרה בחשיבותה הלאומית של החקלאות, מהרצון למנוע הידרדרות של המגזר הכפרי, זניחת קרקעות, אובדן תעסוקה והשתנות של הנוף החקלאי. החקלאות מהווה מנוף לקידום יעדים של חיזוק ההתיישבות באזורי עדיפות לאומית, פיזור אוכלוסייה וקידום כלכלי של הפריפריה, בדגש על הפן התעסוקתי. באזורי הפריפריה החקלאית יש מקור תעסוקה ופרנסה מרכזי, שמסייע גם כן לגיוון ההיצע התעסוקתי בעבור התושבים. התועלת הציבורית המגוונת של החקלאות, כפי שתיארנו את זה, דורשת איזון בין צורכי הפיתוח לצורכי החקלאות במשק הישראלי ונקיטת אמצעים לשימור ולהגנה, לעידוד ולפיתוח של העיסוק בחקלאות. אחת הדרכים להשגת המטרות הללו היא בעצם הצעת חוק מתן מענקים והטבות מס. החוק המקורי לעידוד השקעות הון בחקלאות נחקק כבר ב-1980, והוא נועד לעודד ההשקעות הון בחקלאות. בין מטרותיו – להביא לשיפור מאזן התשלומים של המדינה, הגברת היעילות במגזר החקלאי ועידוד המגזר החקלאי כגורם חלוצי, ביטחוני וחברתי. בחוק נקבע מנגנון לאישור התוכניות להקמה, לפיתוח או להרחבה של מפעלים חקלאים. החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות כמעט שלא תוקן בהיבטים של עדכון מנגנון המענקים והטבות המס; לעומתו, החוק לעידוד השקעות הון, אשר קבע מנגנון למתן מענקים והטבות מס למפעלי תעשייה, עודכן פעמים רבות לאורך השנים, ויש פה עוולה מסוימת. שתי הצעות החוק הפרטיות שלפנינו מבוססות על הצעת החוק הממשלתית אשר מקודמת בימים אלו על ידי הממשלה, לכן הצעות החוק אושרו בכפוף להצמדתן להצעת החוק הממשלתית בהתאמה לנוסח שלה. במסגרת הצעת החוק הממשלתית מוצע לתקן את החוק כך ששיעורי המענקים ושיעורי המס המופחתים שניתן לקבל מכוח החוק יושוו לאלה הקבועים בחוק לעידוד השקעות הון בתעשייה, ולאפשר את קבלת הטבות המס והמענקים בתנאים נוחים יותר, בדומה להסדר הקבוע בעניין הזה בחוק לעידוד השקעות הון בתעשייה. הצעת החוק הממשלתית פורסמה בעבר ביום 5 בנובמבר 2018, ואושרה כבר בקריאה הראשונה בכנסת העשרים. מאחר שהליכי חקיקתה לא הושלמו באותה כנסת, כמו גם בכנסת העשרים-ואחת, לא ניתן היה להחיל על הצעת החוק דין רציפות, והיא התפרסמה שנית בהצעת חוק מ/1565 מיום 27 ביוני 2022, אולם חקיקה זו לא קודמה. בכוונת שר החקלאות להביא את הצעת החוק הממשלתית בנושא לאישור ועדת השרים לחקיקה כבר במהלך השבוע הקרוב, שמתקרב. לאור האמור, הממשלה קבעה כי הצעות החוק הפרטיות יקודמו בכפוף להצמדתן להצעת החוק הממשלתית ובהתאמה לנוסח שלה, תוך שכמה נושאים שבהצעת החוק יתואמו מול משרדי הממשלה השונים בשלבי החקיקה הבאים. לכן, חברים יקרים, אני קורא לכולם – אופוזיציה, קואליציה – לשים הכול בצד. החקלאות מעל הכול. מבחינתנו, כמו שאמרו פעם "אשכוליות או לא להיות", זה "חקלאות או לא להיות". אם אנחנו רוצים שבעזרת השם נוכל להביא את אותם חקלאים למצב שתהיה להם פרנסה בבית, כולם צריכים לתמוך בהצעת החוק. משפט לסיום. אני תמיד אומר לחקלאים היקרים: אתם, תפקידכם לעשות את החלק הראשון בפסוק בתהילים, "הזרעים בדמעה". תפקידנו – אני, השר וכל אנשי המשרד – להביא את החלק השני, של "ברנה יקצרו". "הזרעים בדמעה ברנה יקצרו". אבל זה תלוי הרבה באלה שנמצאים פה סביבנו שיתמכו בנושא של החקלאות, כי בסופו של דבר אנחנו פתחנו את המשרד לכל החקלאים, ואיך שאמרתי, משרד החקלאות הוא בית פתוח לשדה. תודה רבה לכולם. נא לתמוך בהצעה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לסגן השר. האם חברי הכנסת המציעים מסכימים לתנאי של ההצמדה להצעה הממשלתית? מסכימים. אם כך, נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. ההצבעה הראשונה תהיה על הצעת החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות של חברי הכנסת רם בן ברק ומטי צרפתי הרכבי. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון – השוואת ההטבות בתעשייה להטבות בחקלאות), התשפ"ג–2023, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 34 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה, ותעבור – לאיזו ועדה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מעמד האישה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ועדת הכספים. לא, ברצינות. לוועדת הכספים? מאה אחוז, לוועדת הכספים – להמשך טיפול. נצביע כעת על הצעת החוק השנייה, הצעתו של חבר הכנסת שוסטר, באותו נושא. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון – השוואת ההטבות בתעשייה להטבות בחקלאות), התשפ"ג–2023, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 31 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. נוסיף לפרוטוקול את הצבעתו של חבר הכנסת אלי דלל, בעד. גם הצעה הזו התקבלה ותועבר לוועדת הכספים להמשך טיפול. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון – הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/1044/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, נעבור להצעת החוק הבאה – הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית. חבר הכנסת משה גפני ינמק מהצד. דקה לרשותך, אדוני. בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ראשית, אני רוצה לברך את מציעי החוקים הללו בחקלאות, את רם בן ברק, את מטי צרפתי, את אלון שוסטר; גם אני חתום איתו על הצעת החוק הזאת. אני שמח שהממשלה, אדוני סגן שר החקלאות, בעניין. זה יום חשוב, ההצעה הזאת. אני מתכבד להגיש בפני הכנסת את הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית, הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון. לפי החוק הקיים, שהיה עד היום, היו שש רשויות סמוכות לנמל התעופה בן-גוריון שהיו זכאיות בחוק לקבלת אותו סכום מענק, והייתה קבוצה שנייה שהייתה מקבלת על פי קריטריונים. הפסיקו את התקציב הזה, מכיוון שטענו שזה לא שוויוני, ועל כן הגשתי את הצעת החוק, שחתומים עליה מרוב סיעות הבית. אנחנו מבקשים שיקבלו את התקציב הזה. הן זכאיות לכך, זה ייקבע בקריטריון שיאושר על ידינו, ובקריטריון הזה הרשויות, כל אלה שסובבות את נמל התעופה בן-גוריון, בהתאם לכללים שייקבעו וניישר אותם, אכן יקבלו את התקציב הזה, מכיוון שהיום לא מקבלת אותו אף אחת. אני מבקש את תמיכת הכנסת בהצעת החוק הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת גפני. תשיב סגנית שר האוצר חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר. בבקשה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> גפני. החמץ לא יותר חשוב? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> כל הזמן – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עשר דקות לרשותך, גברתי. בבקשה. << דובר >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> יהיה קצר הרבה יותר. כבוד היושב-ראש, כבוד השר או השרה – לא יודעת מי נמצא פה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר לוין כאן. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> השר לוין פה. כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, אז כמו שאמר חבר הכנסת חברי הרב גפני, אכן סעיף 25א לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2018-2017) קבע בכל שנה כי יוקצה תקציב לרשויות המקומיות הסמוכות לנתב"ג, כולן או חלקן, בהתאם לכללי חלוקה שיקבע שר הפנים בהסכמת שר האוצר, וזאת בהתאם לעקרונות חלוקה שקשורים בגודל האוכלוסייה ברשות המקומית, במצבה הפיננסי של הרשות המקומית ועוד. סעיף 25א(ב) לחוק האמור קבע כי 35% מהתקציב האמור, שנאמד ב-100 מיליון ש"ח, יוקצה עבור רשימת רשויות מקומיות ספציפיות. מדובר בעצם, באותו סעיף 25א(ב), בהוראה שהיא מיותרת ומסורבלת, שבעצם גרמה לכך שהרשויות לא קיבלו את הכסף. אין צורך לתת לרשויות ספציפיות דין שונה, די בסעיף 25א, שבו נקבעה הוראה מרכזית ופורטו התבחינים לחלוקת הכסף. ולכן בהתאם למה שאמר חברי, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק. לפיכך, אני קוראת לכולם להצביע בעדה, כמובן, בכפוף לכך שבהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרד האוצר ומשרד הפנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לסגנית השר וולדיגר. אם כן, נעבור להצבעה. חברי הכנסת המעוניינים להצביע, אנא, התיישבו במקומותיכם. בבקשה, הצבעה על הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית, של חבר הכנסת משה גפני. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017–2018) (תיקון – הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון), התשפ"ג–2022, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 17 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, הצעת החוק התקבלה ותועבר לוועדת הכספים להמשך טיפול. << הצח >> הצעת חוק להקפאת קצבאות שמשולמות לפעיל טרור ומשפחתו מקופת המדינה, התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/208/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אריאל קלנר) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, הצעת החוק הבאה היא הצעת חוק להקפאת קצבאות שמשולמות לפעיל טרור ומשפחתו מקופת המדינה, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אריאל קלנר, ואני מזמין אותו לנמק את הצעתו. עד עשר דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום שישי י"ט בשבט תשפ"ג, 10 בפברואר 2023, בשעה 13:27, יצא חוסיין קראקע בן ה-31 מביתו שבשכונת עיסאוויה שבירושלים, וכשהגיע לתחנת אוטובוס בשדרות גולדה מאיר פינת בנימין מינץ בשכונת רמות, האיץ את רכבו לעבר אנשים, נשים וטף שעמדו בתחנה, רק כי זיהה אותם כיהודים. יעקב ישראל פאלי, בן חמש, ואלתר שלמה לדרמן בן 20, נרצחו במקום. חמישה נפצעו. סמוך לכניסת השבת נקבע מותו של מנחם אשר פאלי בן השבע, אחיו של יעקב ישראל פאלי, השם ייקום דמם. בליל שבת ה' השבט תשפ"ג – כמה שבועות לפני כן – ינואר 2023, הגיע עלקם חיירי בן ה-21, תושב שכונת א-טור, בשעה 20:13 במכונית לשכונת נווה יעקב שבירושלים וחנה ברחוב טבנקין, סמוך לבית הכנסת עטרת אברהם. חיירי יצא ממכוניתו אל עבר הרחוב הראשי, שדרות נווה יעקב, ופתח בירי לעבר אנשים, נשים וטף רק כי זיהה אותם כיהודים. מהירי נרצחו שבעה אנשים, שלושה פצועים פונו לבתי החולים. הנרצחים בפיגוע: שאול חי, בן 68; רפאל בן אליהו, בן 55, שבנו בן ה-21 נפצע באורח קשה; בני הזוג אליהו מזרחי, בן 48, ונטלי זיסקין-מזרחי, בת 45; איליה סוסנסקי, בן 26; אשר נתן מורלי, בן 14.5; אירינה קורולובה, בת 59, עובדת סיעודית מאוקראינה. אלה מקרים רק מהתקופה האחרונה. "עד מתי רשעים ה', עד מתי רשעים יעלזו". אדוני היושב-ראש, זה שיר של יום רביעי, של תהילים, שאנחנו קוראים בשחרית כל יום רביעי. היום יום רביעי, קראנו את זה, וזה ממש התחבר לדברים האלה. אבל במקום להגיד "עד מתי", אפשר לתקן עוול; לתקן עיוות חמור מול רשעים ארורים, רשעים שצומחים מתוך חברת רשע, חברה שבה מחלקים סוכריות כאשר ילד יהודי נרצח. חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל, ראוי שתדעו שהמרצחים האלה ובני משפחותיהם נתמכים בידי רשות הרצח הפלסטינית. אולם לא פחות חשוב מזה – ראוי שתדעו שמרצחים אלה ובני משפחותיהם זכאים לקבל גם קצבת ביטוח לאומי. הם ובני משפחותיהם נהנים מכל העולמות. עכשיו, בואו נראה כמה המצב מעוות: יושב תושב ערבי קיצוני במזרח ירושלים שמשפחתו נקלעה לקשיים כלכליים, והוא עושה חשבון: גם לרצוח יהודים – זה מה שהוא חונך לו מינקות, שזה אולי הדבר הנעלה ביותר שיכול להיות; גם לקבל תגמול משמעותי מרשות הרצח הפלסטינית; גם להמשיך לקבל את קצבת הביטוח הלאומי על חשבון משלם המיסים הישראלי שהוא מבקש לרצוח. מה עוד אפשר לבקש? יש עיוות גדול מזה? זה "הרצחת וגם ירשת" על סטרואידים. חבריי חברי הכנסת, הגיעה העת לשים קץ לעיוות הזה; הגיעה העת לשים קץ למצב ההזוי שבו מחבלים ארורים ובני משפחותיהם נהנים מכל טוב מדינת ישראל בעת שהם מכריזים מלחמת חורמה נגד אזרחיה וחייליה ומבקשים לרצוח אנשים, נשים וטף רק כי הם יהודים. כאן לא צריך להיות הבדל בין קואליציה לאופוזיציה; בעיני מרצחינו כולנו עם אחד: דתיים, חרדים וחילונים, ימין ושמאל, תומכי הרפורמה במערכת המשפט ומתנגדיה. האם יש איזשהו היגיון בכך שמי שהוא ומשפחתו מקבלים תגמול על רצח יהודים באשר הם יהודים, ייהנה מכספי משלם המיסים של אותם אלה שהוא מבקש לרצוח? חבריי חברי הכנסת, אני מזכיר פה, חשוב שנזכור ונדע: רשות הרצח הפלסטינית משלמת תשלום חודשי לכל מחבל אזרח ישראל או הרשות הפלסטינית שהורשע בביצוע פיגוע כלפי יהודים ישראלים או כלפי גופי השלטון או אחד מגופי השלטון במדינת ישראל. גובה המשכורת הוגדר בסעיף 12 בהחלטת ממשלת רשות הרצח הפלסטינית מס' 23 בשנת 2010. על פי ההחלטה, הסכום נקבע לפי מספר השנים שמרצה המחבל בכלא. על פי הפרסומים, בשלוש השנים הראשונות בכלא גובה המשכורת הוא כ-1,400 שקל לחודש; בשנה הרביעית גובה המשכורת עולה ל-2,000 שקלים, וכן הלאה. מהשנה ה-31 הוא כבר מקבל 12,000 ש"ח לחודש. אגב, התשלומים ממשיכים גם לאחר שהוא משתחרר, ועשויים להגיע למיליוני שקלים במצטבר. התשלומים גם מוענקים למשפחות המחבלים שנהרגו. הצעת החוק שאני מניח לפניכם, מטרתה לקבוע שלא תשולם כל קצבה או זכאות להטבה או לסיוע, שמשולמות מקופת המדינה למשפחה של פעיל טרור חי או מת שהוא אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע בישראל, בין אם הוא יושב בכלא ובין אם לאו, ואשר הוא או משפחתו מקבלים שכר מהרשות הפלסטינית כתגמול על ביצוע מעשה הטרור. מי שיהיה אחראי לשלילת הקצבה יהיה שר הרווחה והביטחון החברתי, ותהיה לו הסמכות להורות על הקפאת כל קצבה או זכאות להטבה או לסיוע שמשולמים מקופת המדינה לפעיל הטרור או לבן משפחתו. היה פעיל הטרור נשוי, תוקפא כל קצבה המשולמת לבן זוגו; היה פעיל הטרור הורה לילד קטין, תוקפא כל קצבה המשולמת עבור הילד או לזכותו; היה פעיל הטרור רווק, תוקפא כל קצבה המשולמת להוריו. החוק הזה ישים סוף לעיוות; החוק הזה יסיר את התמריץ הכלכלי לטרור. אנחנו לכל הפחות מחויבים לדאוג לכך שפיגוע לא יהפוך לדרך להתעשר; אנחנו לכל הפחות מחויבים לדאוג לכך שכל יהודי במדינת היהודים ידע שעשינו הכול על מנת שפשע נתעב ואכזרי שכזה לא ישתלם, לא למחבל עצמו ולא לבני משפחתו; אנחנו לכל הפחות מחויבים למנוע מחלק מהרשעים לעלוז. עם זאת, חבריי, החוק הזה אינו סוף. זה כבר מתקשר לאירוע הגדול של הרפורמה במערכת המשפט. וכאן סיפור אישי רק מהימים האחרונים: ביום ראשון קיבלתי הודעת תמיכה בחוק הזה ממישהו שהוא נגד הרפורמה במערכת המשפט ואיתו אני בקשר – אנחנו מתכתבים ומדברים – ואז הוא עודד אותי ואמר לי, הצעות כאלה זה מצוין, זה החיים עצמם, זה ביטחון. במקום להתעסק בוועדת חוקה, ברפורמה, תביא עוד יוזמות כאלה. ואז הסברתי לו את מה שאני מנסה לומר מרגע שהתחלנו עם הרפורמה – הצעות כאלה ואחרות לא ישנו, כי גם אחרי שהן יעברו בשלוש קריאות, הן יגיעו לקריאה הרביעית אצל מועצת החכמים והנאורים בבג"ץ. ושם, לצערי, במצב הנוכחי התוצאה ידועה מראש – בלי רפורמה במערכת המשפט, ללא שינוי בהומוגניות בהרכב המועדון הסגור של מועצת החכמים בבג"ץ, בג"ץ פשוט יפסול אותו. איך אני יודע, אדוני היושב-ראש? כי דבר דומה כבר קרה: בשנת 2015 נחקק חוק המאפשר לשלול באופן גורף קצבאות מהורי קטין שמרצה עונש מאסר בגין ביצוע עבירות ביטחוניות; ב-8 ביולי 2021 פסל בג"ץ את החוק בעקבות עתירה של עדאלה ברוב של חמישה נגד ארבעה. ודווקא עכשיו, על רקע הרפורמה שאנחנו מקדמים במערכת המשפט, גם החוק הזה יקבל משמעות אמיתית ויהיה אפקטיבי. החוק הזה יחד עם מדיניות תקיפה ואמונה בצדקת הדרך יביאונו, בעזרת השם, לניצחון אויבינו ולביטחון בארצנו. אני רוצה להודות לשר מיקי זוהר, שהניח את ההצעה הזאת בעבר, ובמקורה היא הוצעה על ידי השר אבי דיכטר. אני קורא לכולכם להצביע בעד החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אריאל קלנר. ישיב שר העבודה, השר יואב בן צור, בבקשה. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שבנדון מבקשת לקבוע כי זכויות לגמלאות מסוימות מכוח חוק הביטוח הלאומי וחוק הבטחת הכנסה וככל הנראה אף הזכות לשירותי בריאות יישללו מאזרח ישראלי או תושב אשר הורשע במעשה טרור ומקבל שכר או תגמול מהרשות הפלסטינית על ביצוע מעשה הטרור; וכן לקבוע שמי שהורשע בעבירת ביטחון חמורה מתוך מניע לאומני ונגזרו עליו חמש שנות מאסר, לא יהיה זכאי לגמלאות מסוימות מכוח חוק הביטוח הלאומי. בהצעה צוין כי השר הממונה על ביצוע הוראות החוק הינו שר העבודה. יצוין כי במצב החוקי הנוהג ישנה סמכות בהוראות חוק הביטוח הלאומי לשלול קצבאות במקרים ובתנאים הקבועים בו, אולם ללא קשר הכרחי לתשלום המבוצע מאת הרשות בעד ביצוע מעשה הטרור. כך, בסעיף 326 לחוק הביטוח הלאומי על פי נוסחו היום, ישנה סמכות כללית למוסד לשלול קצבאות בשל ביצוע פשע או בשל ביצוע עבירות ביטחון או מעשה טרור. לשם השלמת התמונה יוער כי במקרים המתאימים שבהם מתקבל מידע מהרשויות השונות על תשלום משכורות למשפחות מחבלים, מובאת הכנסה זו בחשבון לעניין מבחני הכנסות לעניין קצבת הבטחת הכנסה, והיא מופחתת מזכאותם לקצבה. כמו כן, לאחרונה נכנס לתוקף חוק לביטול אזרחותו או תושבתו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה טרור, המקנה לשר הפנים סמכות לבטל אזרחות או רישיון לישיבת קבע של מי שהורשע בעבירת טרור תוך הרחקתו ממדינת ישראל. באשר לשר הממונה על הוראות החוק, יצוין כי כאמור בהצעה מבוקש כי שר העבודה יהא ממונה על ביצוע הוראות החוק. בהקשר לזה יש לציין כי לאור השינויים וחלוקת התפקידים בין משרדי העבודה לרווחה והביטחון החברתי, הרי שנכון – זה לא כמו שכתוב, שר העבודה, הרווחה והביטחון החברתי, אלא השר הממונה על ביצוע הוראות אלו יהיה שר העבודה. כמו כן, ההצעה עשויה לעורר קשיים, וזאת לאור פסק הדין בבג"ץ 3390/19 עדאלה ואחרים נ' הכנסת, שבמסגרתו הורה בית המשפט העליון כי סעיף 532(ב) לחוק הביטוח הלאומי – הורה על בטלותו של סעיף זה, שלילת זכאות להטבות בעד קטין שהורשע בעבירת ביטחון. מכל מקום, נדמה כי עניין זה, המערב שאלות של מדיניות, ככל שייעשה, ייעשה בתחומה של הצעת חוק ממשלתית. אני קורא לכם לתמוך בהצעה הטרומית ולאחר מכן יהיה תיאום עם משרדי המשפטים והאוצר להמשך חקיקת חוק זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קלנר, אין מה להשיב? הכול בסדר? אם כך, אנחנו נעבור להצבעה, חברי הכנסת, על הצעת חוק להקפאת קצבאות שמשולמות לפעיל טרור ומשפחתו מקופת המדינה, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אריאל קלנר. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 נגד – 9 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק להקפאת קצבאות שמשולמות לפעיל טרור ומשפחתו מקופת המדינה, התשפ"ג–2022, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כך, רבותיי חברי הכנסת, 28 בעד, תשעה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק להקפאת קצבאות שמשולמות לפעיל טרור ומשפחתו מקופת המדינה, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אריאל קלנר, התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור להכנתה לקריאה ראשונה בוועדת החוץ והביטחון. << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2051/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת חוה אתי עטייה) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כך, נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה. בבקשה. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין, מכובדיי כולם, אפתח את דבריי בסיפור: בשעת בין ערביים יושב לו זוג מבוגר, די דומים להורינו ולסבינו. כל חפצם הוא לבטל שירות של חברת תעופה כשבטעות או במכוון רכשו כרטיסים לטיסה. עכשיו מתחיל המסע לנציג. אחרי דקות ארוכות ומעיקות הנציג עונה או בוחר להעביר אותך. לפעמים השיחה תתנתק ב"טעות", והזוג ייאלץ לחזור על התהליך המייגע מחדש. הזוג המבוגר שלנו בילה את זמנו בינתיים בחוסר נוחות ובכעס. אני שואלת אתכם עכשיו, חברי כנסת נכבדים: איך אנחנו יכולים לעמוד מהצד ולהניח לדבר כזה להתרחש? בראש ובראשונה חובתנו היא להגן על הצרכן מפני אינטרסים וצרכים עסקיים של חברות התעופה, אינטרסים וצרכים שלאו דווקא שמים את רווחת הציבור בראש סדר העדיפויות. הצעת החוק הזאת עברה בקריאה טרומית בכנסת הקודמת והוכנה בוועדת הכלכלה לקריאה ראשונה, אך הכנסת פוזרה. משום כך הליך החקיקה מתחיל מחדש. לפי הצעת החוק, חברות תעופה בעלות מערכת אוטומטית יחויבו מעתה להקים שלוחה מיוחדת לביטול עסקה. הצעת החוק באה להיטיב עם העם. משך ההמתנה לקבלת מענה בשלוחה לא יעלה על שש דקות, והשירות היחיד שיינתן בשלוחה הוא ביטול העסקה בהתאם לרצונות של הצרכן. המהלך יעגן את זכויותיהם בעת ביטול עסקה. הצעת החוק תמנע מהצרכנים חסרון כיס בייחוד בתקופה הזאת, שבה יוקר המחיה עולה. הורדת יוקר המחיה צריכה לבוא לידי ביטוי גם בהוזלה של שירותים וגם במהלכים כאלה, שמאפשרים לצרכן פלואידיות צרכנית. לא מן הנמנע שצעד זה יגביר גם את התחרות: מאחר שהמעבר ביניהן יהיה פשוט, חברות ייאלצו לעבוד קשה יותר כדי לוודא שציבור הצרכנים שלהן יהיה מרוצה מן השירות ומן המחיר. לא רק הזוג המבוגר הנ"ל יכול להיקלע למצב כזה, אלא גם אנשים מכלל הציבור. כבוד יושב-ראש הכנסת, גם אם אתה מבין בטכנולוגיה, אתה עלול להיקלע למצב כזה, ומניסיונך זה מצב לא נעים, ומאתגר אפילו אותך. הצעת החוק הזאת עשויה להוביל להגברת אמון הציבור בחברות התעופה. אודה על תמיכתכם בהצעת החוק החשובה הזאת. אני מודה לשר הכלכלה חבר הכנסת ניר ברקת, לשר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין ולשר החינוך חבר הכנסת יואב קיש, שקידמו את הצעת החוק ואישרו אותה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת חוה אתי עטייה. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> הממשלה מבקשת תשובה והצבעה במועד אחר. יש לנו בעיה עם – – – << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. אני רוצה הצבעה. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> אני מבין שאת רוצה הצבעה, אבל תקשיבי – – – יש שמית. אתי, יש הצבעה שמית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ישיב שר הכלכלה חבר הכנסת ניר ברקת. בבקשה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שלום רב, בהמשך לסיכום עם המציעה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אופיר, יש לו עשר דקות. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> בהמשך לסיכום עם המציעה ובהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה, הוסכם כי הצעת החוק תאושר בקריאה טרומית, ובהכנה לקריאה ראשונה היא תשונה כך שההסדר על חובת מענה טלפוני בתוך שש דקות שקיים בחוק הגנת הצרכן יחול גם על חברות התעופה. אני רוצה לשתף את החברים: לי יש כלל, כשאנחנו מדברים על ניהול – תור הוא כשל ניהולי. ולכן, גברתי חברת הכנסת חוה עטייה, את צודקת בזה שאת רוצה לבטל את התורים, שיהיו מסוגלים לתת מענים מהירים. זה אלף-בית בניהול בכלל, וכשאת רגישה ואכפת לך מהשירות שניתן לך – – – << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> בכנסת הקודמת – – – חברות התעופה – – – הם הסכימו. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> חד-משמעית. הגישה היא לגיטימית ונכונה וקיימת בחוק להגנת הצרכן בתחומים אחרים, כשהרעיון מחייב את האנשים שנותנים שירות, שלוקחים כסף מתושבי מדינת ישראל – הרעיון הוא שהם צריכים לתת שירות ברמה גבוהה, ולהציב רף כזה הוא דבר נכון לעשות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת הלוי. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> העובדה היא שכשמנתחים את מערך פניות הציבור ברשות להגנת הצרכן, עולה כי מרבית העסקאות בתחום התיירות נקלטות במכר מרחוק. זאת אומרת אנשים עושים עסקה, ואחר כך, כשבאים לבקש שינוי כזה או אחר – שם התור כאורך הגלות. לקבל כסף זה קל, לנהל שירותים לתושבים שאכפת להם לוקח הרבה יותר זמן. אחוז תלונות הצרכנים שהגיעו בתחום עמד על 10.6% מכלל התלונות בשנת 2022, ומרביתן עוסקות בהטעיה ובקושי בביטול העסקה. אני זוכר שכשהייתי ראש עיר, מאוד עניין אותי לדעת מה אחוז המענים, כמה מהר 106 שלנו עונה לציבורים השונים, וגיליתי שהתור הוא לעיתים ארוך. באתי למנהלים בעירייה, ואמרתי להם: תור הוא כשל ניהולי, בואו ננסה להבין באיזה ימים, באיזה "פיקים", מתי יש איזה "פיק" שלילי, וחייבתי אותם להראות לי איך אנחנו נערכים לתת מענה. אני באתי בהנחיה כזאת, אבל אנחנו כמדינה וממשלה וכנסת צריכים לבוא ולהנחות את האנשים שהם חייבים לתת מענים, ופניות הציבור הן נייר הלקמוס מבחינתנו לדעת מתי מישהו לא עושה את עבודתו. אני משוכנע, חוה, שחקיקה שכזאת תעשה לנו מאוד מאוד טוב. אני יכול להרחיב ולומר שפילוח תלונות הצרכנים בתחום התיירות מעלה כי תלונות בנושאי שירותי תעופה מהוות 52.4% מסך התלונות בתחום התיירות, כאשר מעל מחציתן עוסקות באי-מענה מצד חברות התעופה לאחר ביצוע עסקה ובקושי ליצור קשר עם החברות. אני רוצה לומר לכם שהדבר הזה משפיע גם על החוויה של התייר; אנחנו רוצים ואנחנו יודעים שתיירים שמגיעים לישראל, שעוברים חוויה חיובית, הופכים לשגרירים שלנו. הם נוסעים לחו"ל, חזרה הביתה, ומדברים בטובתה של מדינת ישראל. לעיתים אנחנו רואים שהתופעות הללו פוגעות גם במיצוב של מדינת ישראל, ביכולת שלנו להעביר מסר חיובי על הקלות להגיע לישראל. ההתנהלות, התחושה שלעיתים הם מרגישים שהם לא מקבלים מענים, והמדינה לא מטפלת בהם – הם לא תמיד יודעים לעשות הבחנה בין העסק שנותן או לא נותן להם שירות, לבין מה באחריות המדינה. החשיבה שלנו, להתעסק עם הנושא הזה, היא חשיבה מאוד מאוד נכונה. לכן, בשל אופי העסקאות בתחום שירותי התעופה, אופי התלונות והקשיים הרבים שבהם נתקלים הצרכנים, מצאתי לנכון לאפשר להחיל את הוראות המענה הטלפוני שקבוע בחוק הגנת הצרכן, גם על חברות התעופה. אני מניח שאת מסכימה שאחרי הטרומית – – – << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> נכון. ברשותך, חוה, באותה הזדמנות אני רוצה גם לדבר על תהליך שעברנו אתמול בכנסת, בוועדת הבריאות. כבוד היושב-ראש היה יושב-ראש הוועדה, ואני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, על ניהול הוועדה, שבה אנחנו עושים מאמץ מאוד מאוד גדול בנושא יוקר מוצרי צריכה, לאמץ מודלים אירופיים – מה שטוב באירופה טוב בישראל. הרעיון הוא שחברות כמו קארפור וחברות גדולות אחרות שמוכרות בהיקפים פי ארבעה מכל ישראל – בישראל מוצרי צריכה נמכרים ב-100 מיליארד שקל בשנה בכל הרשתות ביחד, וקארפור לבד עושה כמעט פי ארבעה, למעלה מ-300 מיליארד שקל, לבד, רשת אחת – עבורם זה סיוט להביא מוצרים לישראל היום. אנחנו רוצים, אם הם מוכרים מוצרים באירופה על פי התקן האירופי, ועל כך הם מתחייבים, ולצד זאת יודעים להראות לנו שזה גם בתקן האירופי בפעם הראשונה, וגם הם מוכרים את אותם מוצרים ברשתות שלהם, שזו ערבות מבחינתנו שאפשר לאפשר להם להיכנס לישראל. התנאי השלישי שביקשנו מהם הוא להתחייב למכור במחיר דומה את מרכולתם בישראל. האתגר שלנו הוא לאפשר לדבר הזה לקרות לצד התקן הישראלי. כלומר תקנים ורגולציות ודירקטיבות הם הצורה שבה האיחוד האירופי מנהל סיכונים – איזה סיכונים יש במכירת המוצרים, בייצור המוצרים ושיווקם – וברגע שהרשתות והמוצרים האירופיים עומדים בדירקטיבה, הם מתחייבים כלפי המדינה שהמוצר שלהם בטוח על פי ההנחיות של המדינה, על פי ההנחיות של האיחוד האירופי, ומאפשרים להם למכור. לא עושים להם רגולציה בתהליך אלא בסוף בודקים אותם באופן אקראי על המדף. זו הדרך הנכונה שבה אנחנו צריכים לפעול. אתמול הדיון היה על תמרוקים – סדרה של תמרוקים שאנחנו רוצים להביא בצורה חופשית לישראל, אלה תמרוקים שנמכרים בהיקפים גדולים באירופה. אני מניח שאתמול הייתה בוועדה רשת אוסטרלית – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא עלה בזום אתמול בוועדה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> נכון – שאמר שאם הרגולציה הישראלית מחייבת אותו – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא דיבר גם על היבוא המקביל. אבל תסיים, אני אענה – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> בבקשה, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתמול היה דיון מצוין, ואני חושב שמשרד הבריאות עשה כברת דרך ארוכה מאוד. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> חד-משמעית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתמול היה תיאום כמעט מצוין בין משרד הכלכלה למשרד הבריאות, נשארו אולי שניים- שלושה פערים, וכנראה ביום ראשון כבר – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> בעזרת השם. אני באמת רוצה לכבד ולברך את חברינו במשרד הבריאות גם על עצם קיום הדיון וגם על ההקשבה שלהם, על שיתוף הפעולה איתם. זה היה מרענן שכולנו מסתנכרנים על אותו סדר-יום – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זו פעולה אמיתית להורדת יוקר המחיה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> בעזרת השם. אני חושב שהפער הוא לא מאוד מאוד גדול. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, סוף-סוף יש רפורמות נוספות – גם רפורמה בחינוך, גם רפורמה בתמרוקים – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – הם תקועים ברפורמה המשפטית, אבל אתם מתקדמים וממשיכים לרפורמות נוספות – יישר כוח. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> תודה רבה, קטי. אכן, אולי הציבור לא יודע, אבל משרדי הממשלה עובדים. אנחנו בסך הכול קצת למעלה מחודשיים במשרדים, ויצרנו וייצבנו את ההנהלה. אצלי במשרד, תודה לאל, יש לנו מנהלים מצוינים, מסתנכרנים על סדר-יום, מתחילים להביא הצעות חוק אחת אחרי השנייה עם סדר-יום כלכלי מאוד מאוד ברור. שם, לשמחתי הרבה, אני גם רואה שהרפורמות שאנחנו שמים על השולחן – ותודה, קטי, על פועלך אתמול בוועדה, את וחברים אחרים בוועדת הבריאות. אני רואה שאנחנו יותר ויותר מתגבשים על סדר-יום שבאמת מעניין את הציבור: פיתוח עסקי, פיתוח כלכלי, יוקר מחיה. אלה נושאים שבאמת מעניינים את הציבור. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> איזה יוקר מחיה – עלה ב-25%. איזה יוקר מחיה. אני רוצה לראות את הסרטון של ש"ס מהפעם הקודמת – הכול עלה ב-25%. על איזה יוקר מחיה אתה מדבר? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני אישאר פה ממלכתי כיושב-ראש, אבל יש לנו תשובות. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> תודה שאתה שואל. היעד שלנו הוא לאפשר לרשתות גדולות להביא את מרכולתן בזול – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – אני אצביע בעד, אבל מה שקורה פה – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> יש דברים שתלויים בנו ואנחנו פועלים ועושים את זה. לשמחתי הרבה הינה, אפילו אתה תומך, ואני מודה לך על התמיכה. אנחנו בממשלה פועלים, דוחפים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> במחילה, רק דבר אחרון, וזה להגיד לחוה עטייה ולכל חבריי וחברותיי בכנסת שאני מבקש לתמוך בחוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר הכלכלה חבר הכנסת ניר ברקת. ביקש להתנגד חבר הכנסת עודד פורר, ולאחר מכן, אם היא תרצה, היא תשיב. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני שר הכלכלה, אני ממש שמח שאתם באמת עסוקים בנושא הזה של שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה בזמן שהמשק כולו בקריסה כלכלית מוחלטת, בקריסה ביטחונית מוחלטת ובהתקפלות מושלמת של ממשלת ישראל. המדהים הוא – והוא לא נמצא פה, השר בן גביר – איך מצליחים לעקוץ אותו ולעבוד עליו בכזאת קלות. אז כמובן שכולם יודעים על ה-9 מיליארד, שעבדו עליו ואמרו לו יש לך 9 מיליארד, אבל אין לו לא 9 מיליארד וגם לא מיליארד. אני רוצה לשאול אותו: מה, איתמר, 9 מיליארד זה לא כסף? ככה אתה מוותר על זה? ככה אתה נותן להם לעשות ממך צחוק? אז בכסף הם עושים ממך צחוק, אבל בביטחון הם עושים צחוק מכל מדינת ישראל. התקבלה החלטה משמעותית של ממשלת ישראל לקראת הרמדאן, אולי יהיו פה חברי כנסת שיברכו עליה. מאפשרים – אתה שומע, חבר הכנסת לוי – לפלסטינים מעזה לעלות להר הבית. אתם יודעים מתי הייתה הפעם האחרונה שאפשרו דבר כזה? ב-2014. מ-2014 חיכו שאיתמר בן גביר יגיע למשרד לביטחון פנים ונתניהו יחזור לראשות הממשלה כדי שיאפשרו לעזתים לעלות להר הבית. ומה התגובה של העזתים הבוקר? כטב"ם, כלי טיס בלתי מאויש. מפילים. מה תהיה התגובה של ממשלת ישראל הזאת? מה תהיה התגובה שלכם, של הרופסים והכנועים האלה? שום דבר. התגובה היא רק לתת להם עוד. רק עוד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 31 שיגורים עד היום. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> 31 שיגורים לאחרונה על ערי הדרום, ואין תגובה של הממשלה הכנועה והמושפלת הזאת. ואז, מה עוד אנחנו מגלים? יושב פה שר האוצר לשעבר ליברמן, שסירב להעביר לאבו מאזן, שתוקף אותנו בכל מוסד בין-לאומי, 200 מיליון שקל. אבו מאזן חיכה, הוא המתין עד שתקום ממשלת נתניהו-בן גביר והיא זו שתעביר לו את 200 המיליון. אתם מסבסדים אותם, אתם משלמים להם, אתם נכנעים להם, אתם מתרפסים בפניהם ואתם מקבלים בתמורה ירי ופיגועי טרור, עד כדי כך שגם על פיגוע שיצא מאדמת לבנון ממשלת ישראל הכנועה והרופסת הזאת מסרבת להגיב. אני אומר לכם את מה שנאמר כבר אלף פעם: אתם מחפשים לברוח מהמלחמה ובוחרים בחרפה, ואתם תביאו עלינו גם חרפה וגם מלחמה. אחרי שתרסקו פה את הכלכלה ואת החברה הישראלית, גם תביאו אותנו למשבר הביטחוני הכי גדול שידענו, רק בגלל המדיניות הכנועה, המתקפלת והרופסת של ממשלת בן גביר ונתניהו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר. האם חברת הכנסת – חוה אתי עטייה לא רוצה לעלות. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה. תהיה הצבעה שמית. הוגשו 20 חתימות, לפי בקשת האופוזיציה. מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> – – – הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – בעד טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח אלי דלל – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינו נוכח ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת ארז מלול – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – בעד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מזכיר הכנסת יקרא שוב בשמות חברי הכנסת שלא נכחו בהקראה הראשונה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – בעד קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו משתתף בהצבעה דוד אמסלם – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – בעד אברהם בצלאל – אינו נוכח אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד חילי טרופר – אינו נוכח מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. האם יש מישהו באולם שמעוניין להצביע וטרם קראו בשמו? חבר הכנסת עבאס? << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> בעד. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) מנסור עבאס – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כך, תמה ההצבעה. נא לספור. רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 47 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. פה אחד. אני קובע שהצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור להכנה לקריאה הראשונה בוועדת הכלכלה. << הצח >> הצעת חוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/721/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, של חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, יבגני סובה ושרון ניר. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי תעלה ותציג, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> שלום, צוהריים טובים. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרים – מה זה דמי חסות? זה, בשפה מוכרת, פרוטקשן. זו שיטה לסחיטת כסף המופעלת לרוב על ידי אנשי פשע מאורגן. השיטה מתבססת על הסכם בין בית עסק ובין הפושעים, ולפי זה הם מגינים עליך ואתה משלם להם כסף, אבל בפועל זה סחיטה באיומים; כי אם לא תשלם, העסק שלך יעלה באש או יקרה לך משהו גרוע. התופעה התגברה בשנים האחרונות והפכה למכת מדינה. נטילת דמי חסות קורית בכמה תחומים: בחקלאות, בנדל"ן וגם בתקשורת. בחקלאות – רק אתמול פורסמו נתונים של ארגון השומר החדש שכ-73% מהחקלאים חוו ניסיון לסחוט מהם דמי חסות, 40% מהם הודו שהם נאלצו לשלם בפועל. בתחום הנדל"ן – לפי הנתונים של התאחדות הקבלנים בוני הארץ, למעלה מ-90% מהקבלנים נדרשו לשלם דמי חסות לארגוני פשע. בין היתר, הסתבר שהתופעה היא כל כך חמורה, מכיוון שמשפחות פשע כבר נכנסות ומתערבות במכרזי התשתיות והבנייה שיוצאים על ידי משרד הביטחון, רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון. אתם קולטים? זה כבר בתוך מכרזי המדינה, זה כבר לא עסק פרטי של אף אחד. בהקשר זה, כולנו שמענו על המפגש של חברי כנסת מהליכוד עם משפחת קדושים, משפחת פשע מהרצליה. ככה אתם עושים פריימריז בליכוד? אני רק תוהה ושואלת, מהאנשים האלה אתם מבקשים שיתמכו בכם? חבר הכנסת השר יריב, קיש. מי היו עוד בתמונות? ואחר כך שואלים איך משפחות פשע חודרות למכרזי המדינה. לא מזיז, אה? ואחר כך אתם מדברים איתנו על הפריימריז בליכוד, עד כמה שזה דמוקרטי. אל תספרו לנו סיפורים. פרוטקשן קורה גם בתחום התקשורת, בענף המכשירים הסלולריים. חברי כנסת מש"ס, יהדות התורה, אגודה, תחשבו על זה. על ועדת הרבנים לענייני תקשורת כבר שמעתם? מוכר לכם? יודעים מה זה? מדובר בגוף שלא מוכר בשום צורה רשמית, שמעז לקחת לו סמכויות שלא מגיעות לו. שר התקשורת, בזה אתה צריך להתעסק, שלמה קרעי, ולא באיך להרוס את התקשורת. זה בתחום האחריות שלך. ואותה ועדת רבנים לענייני תקשורת מתנהגת כמו ארגון פשע לכל דבר ועניין, מאפיה של ממש. וכולנו ראינו את התמונות. בעל עסק לטלפונים סלולריים שלא מיישר קו – מה קורה לו? אם הוא לא משלם כסף כי אין שם כשרות ואין שם צדקה, אין שם כלום חוץ מכסף והרבה מאוד כסף, מה קורה עם אותה חנות? היא נשרפת. שולחים בריונים. כולנו ראינו את התמונות. זה לא מזיז לשר לביטחון פנים. ההפגנות מפריעות לו. התמונות משכונת גאולה לא מעניינות אותו? ארגון פשע לכל דבר ועניין. אני בעצמי חוויתי את זה. הינה אני אספר משהו לחבריי מהסיעה שהם לא יודעים. היה לי ביקור מתוכנן בשכונת גאולה בחנות הסלולרית. פנה אליי מפקד מחוז ירושלים וביקש: גברת, אל תבואי לשם כי עלול להיות שם אירוע; ישרפו לא רק את גאולה – את חצי ירושלים. קצין הכנסת פנה אליי וביקש – למרות שהם היו מוכנים לספק לי את כל ההגנה האפשרית – לא לעשות את זה. והקשבתי, כי אני לא רוצה לשרוף את ירושלים, אני רוצה להגן על ירושלים. אגב, זו שכונה יהודית פה בירושלים – זה לא הכניסה לרמאללה. זה פה ממש, חמש דקות. מה קורה עם משילות, או שזה לא מעניין? ומה חשב פעם השר לביטחון לאומי שלנו איתמר בן גביר על הנושא? אתה, איתמר, אמרת על החוק נגד פרוטקשן כמה דברים: חוק חשוב מאוד. זה הבטחת בחירות שלנו – שלך, איתמר, הכנסת את זה להסכמים הקואליציוניים שלך עם סיעת הליכוד, למרות שכולנו יודעים מה השווי של אותם הסכמים. הגדרת את זה כחלק ממערכה לאומית כוללת להשבת הביטחון האישי ברחבי המדינה, ואמרת אפילו דברים נחרצים יותר: מלחמה בפרוטקשן זה צורך לאומי דחוף. איתמר בן גביר, סיעת עוצמה יהודית – מה השתנה? מה קרה עם העוצמה, או שזה ירד עם הכיסאות? ועוד אמרת כי מי שלוקח פרוטקשן, צריך לכסח אותו, בשפה לא פרלמנטרית – איתמר בן גביר של פעם. אבל עכשיו, כשאנחנו מביאים היום את החוק הזה, פתאום אתם לא תומכים. פתאום אין פרוטקשן, אין צורך לאומי, זה לא חשוב. מה שחשוב זה לכסח כנראה את המפגינים שאומרים לכם שלא ייתנו לכם להשתלט על המדינה. אבל הפרוטקשן פתאום לא מעניין. ואני יודעת מה תגידו, שאתם היום מביאים חוק אחר, קטן, של קרויזר, אבל אין בינו ובין פרוטקשן שום דבר, רק סעיפים בודדים שמתעסקים בענישה. ואחר כך, כהרגלכם, אתם תצאו לתקשורת ותצעקו: אנחנו העברנו חוק פרוטקשן. לא, חברים. איתמר מבלף פה. זה לא זה. מה שאנחנו, ישראל ביתנו, מביאים זה כולל – זה בצורה כוללת, בצורה רחבה, שתיתן מענה לכל התופעה בכל ההיבטים. מה שאתם תביאו היום לסדר-יום זה פלסטר קטן, עלוב, שלא יסדר שום דבר. וטוב שיושב פה שר המשפטים. איך אתה יכול להסתכל על זה שמשפחות פשע משתלטות על מכרזי המדינה בתחומי הבנייה, כשאתה בעצמך נפגש איתן בפריימריז, אתה יושב פה, פריימריז בזכות קולות של משפחות פשע, לתפארת מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. יעלה וישיב השר לביטחון לאומי חבר הכנסת איתמר בן גביר, בבקשה. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת – תתחילו להביא אותם, כי זה קצר מאוד. יוליה יקרה, את הרי יודעת שמה שעשית עכשיו זה סתם קמפיין פוליטי שהוא פייק. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה אתה אומר – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> הוא פייק, כי בעוד שעה אנחנו מעלים את חוק הפרוטקשן, ובעוד שעה כנסת ישראל תאשר את הפרוטקשן ואת החוק, ובעוד שעה אנחנו מעבירים הצעת חוק היסטורית. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא נכון. זה שקר. אתה משקר עכשיו – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> ולכן – אתם עושים קמפיין, זה בסדר גמור. ואתם יכולים להמשיך לעשות קמפיין. את יודעת שכשהצעת, יוליה, הצעה, לדוגמה, על הפשיעה הלאומנית, אנחנו הצבענו בעד. אבל מה לעשות שההצעה שלנו יותר טובה משלך? ואני אסביר גם למה. ההצעה שלנו נותנת מענה גם מבחינת החוזקה הנפשית, גם מבחינת העונש, עונשי מינימום. היועצת המשפטית נגד עונשי מינימום – אנחנו בעד עונשי מינימום. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – חוק אחר, איתמר. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתם לא עושים כלום. לא מזה ולא – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, אפשר קריאות ביניים בישיבה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אבל תקראי את מה שהיועצת המשפטית קבעה. אני אומר לכם, חבריי חברי הכנסת, שבעוד כשעה אנחנו נביא לכנסת ישראל הצעה שתעבור כאן ברוב גדול – אגב, אני מקווה שאתם תצביעו עבורה – שבאמת נלחמת בתופעה הזו של הפרוטקשן. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה רק עניין של אגו. זה מה שאתה אומר. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אתה תצביע נגד פרוטקשן? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> ואני אומר שאני רואה את אלה מהמשותפת – כבר לא משותפת, כן? את אלה ששונאים את מדינת ישראל, את אלה שבאים לכאן כביכול לייצג את הציבור הערבי. אבל הם לא מייצגים את הציבור הערבי, הם מייצגים חבורות-חבורות של עבריינים, של גובי פרוטקשן, של אנשים שבסופו של דבר רוצים למרר את החיים של תושבי ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אז תצביע בעד. תצביע בעד – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אנחנו לא ניתן שימררו את החיים של תושבי הנגב. לא ניתן – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז תצביע בעד החוק. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני לא מצביע בעד חוקים לא טובים. אני מצביע בעד חוקים טובים. יש לנו חוק, ואנחנו בעזרת השם נעביר אותו היום. נעביר את הפרוטקשן, את החוק הזה, שהוא כל כך חשוב, עם תופעת נטילת דמי החסות. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה קורה עם האיזוק האלקטרוני? מחיל דין רציפות? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה להגיד עוד משהו. מצחיק אותי לשמוע כל מיני סגני שרים שהיו, שרים כושלים, הכי כושלים במדינת ישראל. הם כאילו מספרים לנו: אנחנו אנשים יסודיים. עבדנו. אני רוצה לספר לכם: אני הגעתי למשרד לביטחון לאומי – חור שחור, חור שחור. האנשים האלה השאירו שם חור שחור. פיגועים, טרור, פרוטקשן – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מה קורה עם הכסף של המשטרה? למה אתה לא אומר כלום? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – אלימות, ונדליזם; תוהו ובוהו במגזר הערבי, תוהו ובוהו במגזר היהודי, הפקרות של אנשי הנגב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזה תוהו ובוהו? אתה בכלל לא מתקרב למגזר הערבי. מתי ביקרת בכלל במגזר הערבי? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אל תברח, אל תברח, סגן השר לשעבר. למה אתה בורח? למה אתה בורח? אתה לא יודע להתמודד עם האמת? אתה לא יודע להתמודד עם האמת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בורח? הבן אדם היחידי שעשה. מתי היית במגזר הערבי? מתי היית עם המנהיגים שלהם? לא מעניין – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> חבורה של אנשים כושלים, חבורה של אנשים שרק החריבו את הביטחון של מדינת ישראל, ואנחנו באים לתקן את מה שאתם החרבתם. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> עשיתם מספיק נזק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם – – – בנגב? מה קורה בנגב? מאז שאתה חבר כנסת כלום לא קורה כאן. מה עם – – – למשטרה? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> וחברת הכנסת מלינובסקי, אני – רק שאלה אלייך. בואי, אולי תשיבי אחר כך כאן. כל כך הרבה זמן הייתם בממשלה, למה לא הבאתם את זה אז? למה לא הבאתם את זה אז? אנחנו היום מביאים חוק להתמודדות עם תופעת הפרוטקשן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על איזה חוק אתה מדבר? אין לך פה שום חוק של פרוטקשן. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> תקראי את סדר-היום. את לא בקיאה בסדר-היום, מירב. אני מתפלא. אני מתפלא. אני בהלם ממך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אם יש מישהו שמכיר את סדר-היום, זה אני. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> תעברי על סדר-היום ותראי הצעה של חבר הכנסת קרויזר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> כי זה לא הצעה טובה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – למה אתה עושה את זה? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> ואני אומר, אנחנו היום נעביר את ההצעה הטובה. עשר שנים, עשר שנים למי שגובה פרוטקשן ושלוש שנים מאסר מינימום, מינימום, למי שגובה פרוטקשן. אנחנו נעביר את זה, בעזרת השם, כי הממשלה הזו היא ממשלת ימין. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזה ימין? איזה ימין? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> נכון, אנחנו בסך הכול חודשיים. נכון, צריך לתקן הרבה מאוד ממה שקלקלתם, ממה שהרסתם וממה שהחרבתם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר מדבר על הצעת החוק הטרומית של חבר הכנסת קרויזר – חוק העונשין. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> הם לא מכירים. הם לא מכירים. אני בהלם. אני בהלם שהם לא מכירים מה קורה בסדר-היום אפילו. מינימום של יסודיות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז למה – – – ולמזג בוועדה? למה? מי לא מכיר? תגיד לי, אתה צוחק עליי. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אתם באים לעבודה, תסתכלו. תעברו על הרשימה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> למה טרומית? לך על ממשלתית – – – אתה שר או חבר כנסת? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> והינה סגן השר, שכביכול משחק אותה כמה הוא מומחה, כמה הוא מבין – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> משחק אותה? הלוואי ותעשה 10% ממה שהוא עשה בשנה האחרונה. איזה 10%? 5%. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – אבל בשנתיים האחרונות הם החריבו את מדינת ישראל. איך אמר לי אחד הקצינים? בן גביר, אתה עושה היום מה ששנים רבות לא עשו, ומה שבשנתיים האחרונות קיבלנו מהם זה רק אור אדום, אור אדום, אור אדום, אור אדום, כי זה מה שהם עשו במשרד. אור אדום – זה מה שהם עשו במשרד. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אתה הורס כל חלקה טובה – – – עבריין צעצוע. מסית ומדיח. חבר קבינט. אין קבינט בגלל שאתה שם. נתניהו לא מכנס את הקבינט – – – מתי יש קבינט? ביבי לא מזמין אותך לישיבות. למה לא מזמין אותך? אין קבינט. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני רואה, ברוך השם, שאנחנו מוחקים את החיוך של אלה שלוקחים פרוטקשן. מוחקים את החיוך של אלה שממשיכים גם היום לנסות לפגוע, לרצוח; שמנסים גם היום בכל נפשם, בכל מאודם, לפגוע במדינת ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – כסף של השוטרים. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> לא יעזור להם. לא יעזור. יש להם כמה נציגים כאן, בכנסת. לא יעזור לנציגים האלה. אנחנו, בעזרת השם, נביא בשורה גדולה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> גם אלוהים לא יעזור לכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – בעזרת השם. גם הכלכלה שלכם בעזרת השם. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> וההצעה הזו של חבר הכנסת קרויזר מעוצמה יהודית, שנראה אתכם, נראה אתכם אם אתם מצביעים. כן, אתם פתאום – פרוטקשן? בואו נראה אתכם מצביעים לטובת ההצעה של יצחק קרויזר. ההצעה הזו היא ההצעה הנכונה. היא נותנת את המענה. היא נותנת את התשובה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה אתה אומר? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> יוליה, תצביעי בעד קרויזר. והיום מתחילים לטפל בפרוטקשן. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה לשר לביטחון לאומי חבר הכנסת איתמר בן גביר. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, מציעת ההצעה, בבקשה. האם יש הבנות? הצבעה במועד אחר או – אוקיי. בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני השר איתמר בן גביר, יש לך כמה אופציות: או שאתה מיישר קו ותהיה גבר, ואנחנו נסכים שההצעה שלי היא טובה. אתם פשוט כנראה פספסתם את המועד להגשת של החוק שלכם. או שאתה תפיל את זה, ובדפי ההיסטוריה יהיה כתוב: איתמר בן גביר הצביע נגד חוק הפרוטקשן יחד עם עוצמה יהודית והציונות הדתית, ועם כולם ביחד. ההשוואה היא מאוד פשוטה, כי התחלת לשחק פוליטיקה. החוק שלנו הוא חוק כולל, הוא חוק שנותן מענה, הוא חוק שבדיוק נוסח לפי העקרונות שלך. פה הסכמתי איתך. הלכתי לפי העקרונות שלך. אמרתי, ואללה, סוף-סוף יש משהו חכם מאיתמר בן גביר, מצוין, ניישר קו, נהיה ביחד. אתה עכשיו משחק פה פוליטיקה. אתה משחק פוליטיקה, ובסוף, כפי שהצבעת נגד הריבונות על בקעת הירדן, כפי שאתה מצביע על הרבה דברים אחרים שחשבתי שאתה מסכים איתם, עכשיו אתה תצביע נגד חוק הפרוטקשן. מה שאתה מעלה בעוד כמה דקות, החוק של קרויזר, זה כזה, אתה יודע, חצי קלאץ'. הוא לא נותן מענה – הוא מטפל רק בענישה; זה כזה חצי פלסטר. גם אין שם הגדרה מה זה דמי חסות. איך אתה מתקדם עם זה? לא עשית עבודה רצינית – הגשתם משהו חצי מוכן. אני יודעת על מה אני מדברת. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תאמין לי, איתמר, אפשר להגיד עליי המון דברים, אבל להגיד עליי שאני טיפשה? לא, אני מקווה מאוד, כולי תקווה. אז אתה יודע – משחק פוליטיקה מלוכלכת, ואני יודעת מה יקרה. אחר כך אתה תרוץ עם הטלפון ותספר לכולם: הינה, העברנו דמי פרוטקשן. אז לא, החוק שלכם, שהולך לעבור פה בעוד כמה דקות, לא נוסח טוב. אין שם הגדרות, אין שם מענה כולל, זה סתם. אתה יודע מה? זה חרטא בפיתה. כמו שאתה עושה דברים רק בשביל התקשורת, בשביל הרשתות. כן, זה מה שקורה. ציפיתי ממך להרבה יותר. בוא, ציפיתי שאני אראה פה איש רציני, אדם עם עקרונות, עם עמוד שדרה, עם שכל ישר, ואני רואה פה פוליטיקאי קטן שמשחק בשטויות. אתה תביך בסוף את עצמך. אז אני מציעה לך לחשוב דקה, שנייה – אתה יודע, לא הכול פוליטיקה, לא הכול קואליציה–אופוזיציה – ולאשר את זה. ואחר כך אנחנו ביחד נוכל לעשות – איתמר, איתמר, איתמר, אני מציעה לך לאשר את זה, ואחר כך, בוועדה בראשות חבר הכנסת פוגל, לקדם ביחד, להתקדם ביחד, כפי שאנחנו עושים בחוקים אחרים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים, נא לסיים. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני נותנת לך יד, אני מושיטה לך יד, ההחלטה היא שלך. הבושה בסוף תהיה גם שלך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית – הצעת חוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. הצבעה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> שמית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 51 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, התשפ"ג–2022, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 29 בעד, 51 נגד. אני קובע שההצעה נדחתה. נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (מניעת אלימות כלכלית) (הוראת שעה), של חברת הכנסת מירב כהן וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת אחמד טיבי << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סליחה, אני מתנצל. לפני כן התחייבתי – הודעה אישית. סליחה, חברת הכנסת מירב. הודעה אישית של חבר הכנסת אחמד טיבי, להשיב על דבריו של השר לביטחון לאומי. אני מתנצל. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, חברת הכנסת מלינובסקי הציגה הצעת חוק טובה למאבק בדמי חסות, פרוטקשן. אנחנו, לאורך כל השנים, וגם בכנסת הנוראה וההזויה הזאת, כל חוק שיש בו מאבק אמיתי בפשיעה ובאלימות – מצביעים בעדו, ואנחנו מתעלמים מזהות המציע. עולה כאן שר לביטחון לאומי, קוראים לזה, ומתנגד, מסיבות של פוזיציה, פוליטיקה, מפלגות, להצעת חוק טובה. לא רק שהוא מתנגד להצעת החוק, אלא הוא מנצל את העובדה כדי לרדת על המשותפת, על חברי הכנסת הערבים, כהרגלו. שר הפיתות מנצל כל הזדמנות. הדבר החמור ביותר הוא שתחת שלטונו, חוק איזוק אלקטרוני – הוא מתנגד לו, מתנגד לו בוועדת שרים; עומד עם הרגליים האחוריות אל הקיר. יתרה מזאת, אני לא בטוח שהוא זוכר את השם ביאן עבאס, זיכרונה לברכה, אישה ערבייה שנרצחה מיריות בכפר כנא. הוא לא מכיר את השם הזה. אבל לא רק שמות של נשים ערביות הוא לא מכיר. יש אירועים ורציחות של יהודים ויהודיות שהוא לא מגיע אליהם, לשטח, כי אין בהם פן לאומי או לאומני. ולכן מדובר בארטיסט, שר טיקטוק, פיתות, השר לשום דבר, השר לכישלון. אנחנו מוכיחים בעקביות את הרצון שלנו להיאבק בפשיעה הזאת, עד כדי כך שאנחנו מצביעים עבור הצעות חוק שהמתנגדים האידיאולוגיים שלנו מביאים. כמובן שלא נצביע עבור הצעות הזויות, שיש בהן פגיעה בזכויות הפרט באופן גורף, אבל הכישלון של השר הזה בנושא פשיעה הוא כישלון יזום. הוא רוצה להיכשל; זה לא מעניין אותו, עד כדי כך שהוא מבטל תוכנית בג'וינט של מאבק באלימות, כי הוא כינה את הג'וינט ארגון שמאלני; אגב, עובדתית זה לא נכון, אבל זה השר לביטחון לאומי, שאחראי למשטרה? למאבק בפשיעה? ולכן לא פלא שהוא וכל חברי סיעתו הצביעו נגד ההצעה של חברת הכנסת מלינובסקי. מה זה מעניין אותו אם הפרוטקשן ממשיך או לא ממשיך? כמו שאמרו קצינים לשעבר בערוץ 12, ערבים יורים בערבים. ולכן זה נמשך. לזכותו ולחובתו של האיש הזה, שגם בממשלות קודמות, במשך כל תקופת שלטונו של נתניהו, התנהגו באופן דומה – חצר אחורית, שערבים יורים בערבים. אם יש כישלון שמהלך על ארבע זה האיש שדיבר לפניי, אבל – תראו, גם הוא וגם סמוטריץ' מתחרים אחד בשני מי יהיה הזוי יותר, מי יתנהג כמו פיל בחנות חרסינה. העולם מתחיל להתעורר קצת, קצת, אבל לא ממש. תראו את ההצעה של החוק לביטול ההתנתקות; חוק על הסכם בין-לאומי, שמבטל הסכם בין לאומי באבחת הצבעה, עד כדי כך שהממשל האמריקני מזמן את שגריר ישראל. אגב, זה הסכם שהיה תחת חסותו של הנשיא ג'ורג' בוש, נדמה לי. עד כמה אפשר? ובסופו של דבר, אדוני היושב ראש, מגיע עוזר של חברת כנסת הזויה – הוא הזוי עוד יותר ממנה – וקורא למחוק את חווארה. אחר כך מוציא סרטון למה צריך למחוק את חווארה, והוא עדיין עם אישור כניסה לבניין הכנסת. הוא עדיין עם אישור כניסה. לפחות חמישה-שישה, חברי כנסת פנו גם ליושב-ראש, גם ליועצת המשפטית של הממשלה, של הכנסת, כדי לשלול ממנו את הזכות להיכנס לכנסת, והוא ממשיך להיכנס לכנסת ומפיץ סרטונים למה צריך למחוק את חווארה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את הטיפוסים הגזעניים האלה והגזענות שלהם צריך למחוק מהבית הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – מניעת אלימות כלכלית) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2024/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – מניעת אלימות כלכלית) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, בבקשה. אני שוב מתנצל. חברי הכנסת, קצת שקט במליאה, שהיא תוכל להציג. עשר דקות לרשותך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. "זה קרה לאט-לאט, שליטה כלכלית שהחלה בהערות על ההוצאות שלי, בקשות 'לשים לב' למה שאני מבזבזת, עד שבשלב מסוים הוא בנה דוח הוצאות יומי וביקש שאמלא אותו מדי יום. נאלצתי להקליד את כל החשבוניות ולפרט כמה הוצאתי על כל דבר, עד רמת הארטיקים שקניתי לילדים, אם לא מילאתי, הוא קיבל התראה לנייד. הוא לקח את השליטה על הכסף, וזה היה פשוט יחסית, כי הוא היה זה שהביא את הכסף. כשאת מתחתנת עם מישהו שיש לו הרבה כסף, את לא במצב של להעביר ביקורת או לשאול שאלות. הוא היה קובע מה עושים עם הכסף, מה קונים, לאן יוצאים, לאן נוסעים. בשלב מסוים הוא ביקש ממני להפסיק לעבוד כדי להיות עם הילדים, ואז השליטה שלו עליי נהפכה למוחלטת. הייתי תלויה בו ב-100% מבחינה כלכלית. לא יכולתי לקנות כלום ללא אישורו". אלו המילים של נגה, שם בדוי, שחוותה אלימות כלכלית, שהתפתחה לאלימות פיזית ולאשפוז בבית חולים עקב פציעות. האלימות הובילה למאבק גירושים שארך שש שנים ארוכות, כשבסופו נותרה נגה כמעט חסרת כול. מאז היא התקשתה למצוא משרה שמתאימה להשכלה ולמקצוע, מכיוון שבמשך 12 שנים היא לא עבדה. הילה, שם בדוי, נפגעת נוספת של אלימות כלכלית, מספרת, ראוי שתקשיבו לזה: "ידעתי שלהתנגד לו לא יועיל לי כי עם השנים נשארתי לבד, ללא רשת ביטחון חברתית או משפחתית, כלכלית ומקצועית. לא עבדתי, נחסמתי מבחינה מקצועית ואיבדתי את הכישורים והביטחון העצמי שהיו לי – – – האלימות גאתה, עד שיום אחד אירע אירוע שאילץ אותי, בשכנוע שכניי, להתפנות לבית החולים. רעדתי מפחד – – – עבורי אלימות כלכלית היא ממש לא מסע קניות. עבורי מדובר בהטלת אימה ופחד תוך כדי כליאת מוחו של האחד לצורך כפיית רצונו של האחר. במצב הזה אני זקוקה לחוק שיגן עליי ויאפשר לי לתבוע בחזרה כספים ונכסים ששייכים לי ונגזלו ממני רק בגלל שהייתי נשואה לאדם שעשק ורימה אותי". אלימות כלכלית במשפחה היא לרוב שקופה. קשה לזהות מישהי שנמצאת בזוגיות כזו, כי מה לעשות, אין את סימני האלימות הפיזית, אבל היא מאפילה על חייהן של נשים רבות שחיות בתוך זוגיות רעילה ומסוכנת. שימו לב לנתונים של דוח האו"ם, שבחן את ההתפתחות של מניעת האלימות הכלכלית בשש מדינות כולל ישראל. לא מזמן הם עשו את הבדיקה, בשנת 2021 ו-2022. מהדוח עולה תמונה חד-משמעית, מתוך 800,000 נפגעות אלימות בישראל 100% של מי שחוו אלימות פיזית במשפחה חוו לפני כן גם אלימות כלכלית. כלומר, היה ניתן לנבא ואף למנוע את הפגיעה בהן. לכן זה חוק שהוא מציל חיים. 70% מנפגעות האלימות נמצאות בחובות, וכ-50% מהן חוזרות לבן הזוג האלים מסיבות כלכליות. תבינו, הן חוזרות למי שמכה אותן כי אין להן ברירה מבחינה כלכלית, הן גם דואגות לילדים. האלימות הזו מתקיימת בכל שכבות האוכלוסייה ובכל מעמד סוציו-אקונומי, היא קשורה אך ורק בדבר אחד – ברצון לשליטה של צד אחד על הצד השני. לפי אמנת איסטנבול – שזו אמנה בין-לאומית שהיה ראוי שנצטרף אליה מזמן – הגדרת השליטה הכלכלית ומניעת העצמאות הכלכלית של האישה על ידי בן הזוג שלה כאלימות כלכלית, להגדיר את זה כאלימות, היא השלב הראשון בהתמודדות עם התופעה הקשה הזו. הצעת החוק שאנחנו מצביעים עליה היום נולדה לפני מספר שנים בשיתוף עם עמותת רוח נשית, ואני מבקשת להודות להם מכאן. ההצעה הזו בעצם מבקשת לתת מענה לכל הנשים שמרגישות שקופות ושלא רואים אותן. אנחנו רואות אתכן, אנחנו איתכן במאבק למען חיים בטוחים לכולן. ההצעה הזו גם נוסחה באחריות, היא מוגדרת כהוראת שעה לארבע שנים, מתוך הבנה שאלימות כלכלית היא תופעה שקשה לפקח עליה. לכן אנחנו מציעים להתחיל, ובחלוף ארבע שנים – לבדוק איך אפשר לשכלל את זה. לפי ההצעה, אלימות כלכלית תוגדר כדבר מתמשך. אני יודעת שאנשים מנסים להגדיר את זה כאילו: לא נתתי לאשתי לקנות שמלה בקניון. לא, אל תהיו פופוליסטיים, זה חיים של נשים. פגיעה של אלימות כלכלית היא משהו מתמשך כלפי בת הזוג או בן הזוג, כשמטילים אימה, כשמפעילים כפייה, כשרוצים לשלוט בחיים של אדם אחר. זה יעזור לא רק לנשים אלא גם לבני משפחה אחרים. אני מטפלת גם בהרבה זקנים שבני המשפחה שלהם מנצלים אותם לרעה, גם להם זה יעזור. הצעת החוק הזאת תאפשר לבית המשפט לתת לנשים שנפגעות מאלימות כלכלית מענה מיידי. הן יוכלו לקבל צו למניעת האלימות הזו במיידי. זה יאפשר לאותן נשים לקבל מידע מבנקים ומחברות אשראי כי בן הזוג מסתיר מהן מידע על הכסף שלהן, וזה גם יגדיר את האלימות הכלכלית כעוולה אזרחית שאפשר לתבוע בגינה תביעה נזיקית, והן יקבלו פיצוי על הנזק הכלכלי והנפשי שנגרם להן. הדברים האלה ייתנו מעטפת הגנה ראשונית לנשים שנפגעו, ואני מקווה מאוד ומאמינה שזה יסייע למיגור התופעה וזה ישפר פשוט את ההגנה על נשים. לפני זה שנתיים וחצי הצלחתי להביא את ההצעה הזו. עברנו קריאה ראשונה, הגענו לדיונים בוועדת החוקה. הטיעונים שהושמעו בוועדת החוקה נגד הצעת החוק הזו היו פשוט הזויים. הדברים שאמרו חברי כנסת מהליכוד ומהציונות הדתית, לצערי האנשים שהיום גם יושבים בממשלה כשרים – זה היה פשוט מביש. הם ניסו לטעון שמה שקורה בתוך המשפחה, לא צריך לפקח עליו, אפילו אם זה עלול להיגמר ברצח של אישה. מה יש לכם, תתעוררו. הטיעונים אז היו דומים מאוד לדף המסרים של הפורום למען המשפחה. אתם בטח לא תופתעו לשמוע שהארגון שעומד מאחורי הפורום למען המשפחה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תני לי רגע לנחש, מתחיל באות ק'? << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> קהלת, יפה מאוד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איך ידעתי? << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא מפתיע, הם השתלטו על חיינו מכל כיוון אפשרי. שש נשים נרצחו רק מתחילת השנה, שש נשים שהחיים שלהן אולי היו יכולים להינצל אם חוק האיזוק האלקטרוני והחוק הזה למניעת אלימות כלכלית היו מקודמים; שש נשים שנפלו קורבן לאלימות מזעזעת של בני זוגן. ואיפה כל זה קרה? בבית שלהן, במקום שהיה אמור להיות הכי בטוח. משפחות וילדים שפשוט נכנסים למעגל השכול, ואפשר למנוע את זה. אני מבקשת לתמוך ולחזק מכאן את כל הנשים שחוות אלימות מכל סוג, שלא יכולות לחיות באופן חופשי ועצמאי כמו שהיו רוצות וכמו שמגיע לכל בן אדם במדינת ישראל. אני מקווה שהצעת החוק הזו תסייע ולו במעט כדי לזהות ולהתמודד עם האלימות בשלבים יותר מוקדמים שלה, ובכך למנוע עוד ועוד קורבנות. אם בן הזוג חוסם את הגישה של האישה לכרטיס האשראי ומעניק לה, לצורך העניין, קצבה חודשית – זה טרור כלכלי. אם בן הזוג רושם על האישה חובות ואת המשכורת הוא מכניס לחשבון הבנק שלו בנפרד – זה טרור כלכלי. אם בן הזוג מאיים: אם תעזי להיפרד ממני אני אקבור אותך תחת כל כך הרבה חובות – זה טרור כלכלי; אם בן הזוג מונע מאישה לצאת לעבוד, להתפרנס ולהיות עצמאית כלכלית כדי שהיא תהיה תלויה בו – זה טרור כלכלי. בדיוק את התופעות הקשות האלה הצעת החוק הזו באה למגר. לצערי ההצעה החשובה הזו, מצילת החיים, לא עברה בוועדת השרים לחקיקה. זה כנראה לא היה מספיק חשוב לשרים בממשלה הזו, אבל היא יכולה לעבור כאן במליאה, זה תלוי אך ורק בקואליציה. בימים שבהם החדשות נפתחות בדיווחים כואבים, מחרידים, על רצח של נשים, אני שוב שואלת את עצמי איך שכחתם מכל הסוגיות הכי כואבות וקשות בחברה הישראלית. איך שכחתם? למה אתם מתבייתים אך ורק על דבר אחד, על מערכת המשפט, כאילו זה חזות הכול? זה עוול גדול. אני פונה מכאן לחברות הכנסת מהקואליציה: טלי גוטליב, מאי גולן, גילה גמליאל, מיכל וולדיגר, צגה מלקו, לימור סון הר מלך, אורית סטרוק, אתי עטייה, קטי שטרית. אתן אומנם לא רבות בקואליציה הזו, שאין בה הרבה נשים, אבל יש לכן כוח להשפיע. אני קוראת לכן מכאן להצביע בעד החוק. להצביע בעד הנשים. תודה רבה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אף אחת מהן לא כאן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. ישיב שר המשפטים וסגן ראש הממשלה חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, ראשית, אני בהחלט רוצה לברך אותך, חברת הכנסת מירב כהן. אני חושב שאין חולק שהנושא חשוב. ההצעה, יש בה בהחלט מרכיבים נכונים וטובים. החוק הזה מבקש בעצם לתת בפעם הראשונה הכרה בחקיקה בכל הסוגיה הבאמת-מורכבת, צריך לומר – זו סוגיה מאוד מורכבת, זו סוגיה קשה – של מה שמכונה אלימות כלכלית בין בני זוג ובני משפחה אחרים, ולתת איזשהו סעד, שיש בו תכלית כפולה – גם לתת הגנה וגם לייצר איזשהו מנגנון שירתיע, או לפחות ייתן, אם אפשר לקרוא לזה כך, עידוד שלילי להשתמש בכלי הזה על ידי עיקור והחלשה של היכולת שלו. התיקון מגדיר קודם כול מהי בכלל אלימות כלכלית. אני חושב שזו הגדרה מורכבת ומסובכת ולא כל כך פשוטה. הוא מאפשר לאדם שסובל מאלימות כזאת בתוך המבנה המשפחתי לבקש מבית המשפט מה שמכונה בהצעת החוק "צו למניעת אלימות כלכלית", שבו יורה לאדם להימנע מלעשות מעשה או להפסיק את אותה התנהגות, למסור מידע בקשר לנכס שיש למי שננקטה כלפיו האלימות זכות בו וכן להורות על סוג המידע שעליו למסור. הצעת החוק שאת מביאה לכאן גם מציעה לאפשר לבית המשפט להורות לתאגיד בנקאי או לנותן שירותי תשלום למסור מידע בנוגע לנכס לצורך בחינת הבקשה או בתום הדיון בה, והיא גם כוללת תיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה – הוספה של סעיף 7א, שיגדיר מהי אלימות כלכלית. על פי המוצע, אלימות כלכלית היא התנהגות מתמשכת כלפי בן משפחה תוך הטלת אימה, הפעלת כפייה או הפעלת שליטה עליו, שמתבטאת באחת מאלה: התנהגות המונעת או מקשה על מימוש התנהלות כלכלית עצמאית של בן הזוג, לרבות יציאה לעבודה, פתיחה של חשבון בנק; התנהלות שמונעת או מקשה על שימוש בנכס שיש לבן זוג זכות או גישה אליו, כולל מניעת החזקת כרטיס אשראי, הסתרת קיום נכסים, מניעת גישה למידע על הנכס או מניעת גישה למידע על פעולות שנוגעות אליו; התנהלות כלכלית שמונעת ניהול סביר ותקין של חיים בין בני זוג, ובכלל זה בדרך שליטה על ההתנהלות הכלכלית של בן הזוג בחיי היום-יום. מה שמוצע הוא שבמקרה שמתרחשים מי מהאירועים האלה, אפשר יהיה לקבל צו למניעת אלימות כלכלית, תחילה בדרך של הגשת בקשה ליישוב סכסוך לפי הסדר ההתדיינות בסכסוכי משפחה – אגב, הצעת חוק שהעברנו בשעתו חברת הכנסת מיכאלי ואני – ובמקרים דחופים ניתן לבקש קיצור של תקופת עיכוב ההליכים, כך שהבקשה תידון בערכאה השיפוטית. כמו כן ההתנהגות תוכר כעוולה נזיקית שתקים עילת תביעה נזיקית, והיא יכולה אפילו לאפשר הקדמה של חלוקת הרכוש במקרים מסוימים. בית המשפט כמובן יהיה רשאי לבקש תסקיר עובד סוציאלי. אם בית המשפט סבר שיש מקום לתת צו כזה, הוא רשאי לכלול בתוכו דרישה לערובה וכן להורות למחויב על פי צו למניעת אלימות כלכלית למסור התחייבות שיקבל טיפול מגורם שיקבע בית המשפט. תוקפו של הצו, לפי ההצעה, לא יעלה על שישה חודשים. ניתן להאריכו לתקופה של עד שנה, ובנימוקים מיוחדים – עד שנתיים. יש כאן הוראות לכך שהצו יינתן במעמד שני הצדדים. בית המשפט רשאי למסור הודעה על הצו למשטרת ישראל. צו כזה לא יכיל הוראה על עניין מזונות או חלוקת רכוש בין הצדדים, ועוד כהנה וכהנה הוראות. חברת הכנסת כהן, קודם כול, עברתי וסקרתי, בקצרה מאוד, צריך לומר, את ההוראות העיקריות שיש בהצעת החוק על מנת להבהיר שמדובר באמת בדבר מורכב, בהצעת חוק מורכבת, לא באיזה משהו שהוא טריוויאלי, פשוט, איזה חוק של שורה שאפשר לתקן באופן יחסי בקלות. ההצעה הזו היא בעצם העתק, לדעתי כמעט מדויק לגמרי – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> שהגשתי? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן, כן, זו הצעת חוק ממשלתית שהגשת כשרה וגם עברה קריאה ראשונה בכנסת העשרים-ושלוש, ולצערי הרב – אני חייב לומר – בקדנציה הקודמת, כאשר את גם כיהנת כשרה בממשלה, משום מה היא לא קודמה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא הספקנו. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא יודע מה לא הספקתם. היא הייתה למעלה משנה. מה זה לא הספקתם? את כבר הבאת את זה – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> הנהלת בתי המשפט ביקשה תקציב. השגנו תקציב – אני כבר לא זוכרת. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> יופי. אוקיי, אז לכן אני אומר, לא בכדי לא השלמתם את החקיקה בקדנציה הקודמת, למרות שהחוק, אמרתי, כבר עבר בקריאה ראשונה בכנסת העשרים-ושלוש, כי כמו שתיארת, ויש עוד לא מעט הערות ובעיות מהסוג הזה, באו גורמי המקצוע, גם בהנהלת בתי המשפט וגם – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן, כן, אני אגיע לשם. אדוני היושב-ראש, אני חושב שאתה צודק, אבל אני רוצה פשוט להסביר איפה הדברים עומדים, כי בסך הכול אנחנו שותפים לרצון לראות את החוק הזה מסתיים ולהבנה שהוא חוק חשוב וגם להבנה שהוא מורכב וצריך לעשות אותו בצורה נכונה ומדויקת. לכן, אתם לא קידמתם. את אומרת שלא הספקתם – לקח למעלה משנה לסיים את הטיפול בעניין הזה והוא לא הסתיים בקדנציה הקודמת. אני אזכיר יותר מזה – עבודת המטה על הצעת החוק הזאת התחילה עוד בשנת 2016, ואז נעשו כל מיני בחינות וכל מיני תיקונים וכל מיני שינויים, והיו כל מיני הערות של הרבה מאוד גופים לעניין הזה, כי הוא מחייב איזון מאוד עדין. זה באמת באמת דבר מורכב מאוד. כל אחד מבין את המשמעות של החקיקה כאן כאשר הדברים הם לא באמת מדויקים עד הסוף. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סיעות – צד שמאל של המליאה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> יש כאן גם ממשקים מול כל העולמות של מתן צו הגנה ודברים שנוגעים לאיסור להיכנס לנכס שהוא לכאורה – לא לכאורה, שבאופן מעשי הוא נכס שאותו בן זוג שמונעים ממנו את הכניסה לנכס הוא עדיין שותף בנכס. זאת אומרת, יש כאן מארג שלם של איזונים. אני לא רוצה להיכנס לכל פרטי הפרטים. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> בשביל זה יש דיונים בוועדות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אבל חברת הכנסת פרידמן, החוק הזה, אולי לא שמעת אותי קודם, עבר בכנסת העשרים-ושלוש בקריאה ראשונה, ובכל הקדנציה הקודמת, שבה את, נדמה לי, היית פה חלק מאיתנו, חלק מהכנסת, לא קודם על ידי הממשלה שלכם במשך למעלה משנה, ואני אומר לך מייד – לא בגלל רשלנות, לא כי זה לא חשוב אלא, כפי שאמרה בצדק ובהגינות השרה לשעבר כהן, כי המערכת המקצועית מבקשת לעשות פה איזושהי עבודה שהיא מורכבת, מסובכת, והיא נמצאת בתהליך ולא הסתיימה. זאת האמת. צריך גם לומר יותר מזה – ההצעה הזאת היא גם הצעה תקציבית, היא מטילה עלויות גם על משרד הרווחה, גם על הנהלת בתי המשפט, גם על משרד המשפטים עצמו. ולכן – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חברת הכנסת כהן, אני אומר לך, הדבר הזה הגיע לוועדת שרים לחקיקה, מטבע הדברים, בהתראה של כמה ימים. ככה העסק הזה מתנהל. אני חושב שהנושא הזה הוא מאוד מאוד חשוב. אני גם מתכוון להיכנס אליו ולנסות לטפל בו ולנסות גם לכנס את כל המערכות כדי שהפעם זה לא ייקח עוד שנה ועוד שנה ועוד שנה אלא שנצליח לקדם את העניין יחסית בזמן סביר. עוד פעם, את יודעת את זה מהניסיון שלך בצד השני: אין אפשרות להעביר את ההצעה בצורה הזאת בלי שאנחנו השלמנו את התהליך הפנימי בין משרדי הממשלה הרלוונטיים – אני אומר את זה חד-משמעית – לרבות בתוך משרד המשפטים, בפרט מול הנהלת בתי המשפט. ולכן אני רוצה להציע שבמקום שנביא את זה עכשיו ונצביע נגד – ואני אומר באופן אמיתי, גם אם החוק ייפול, אני אמשיך לטפל בו ואני אעשה כל מאמץ להביא אותו לכאן במהירות האפשרית הטובה ביותר. אני חושב שלא נכון ולא כדאי – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> תוך כמה זמן להערכתך אפשר להביא? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תראי, אני לא רוצה להגיד סתם דברים באוויר, כי ניסיון העבר מלמד שמ-2016 עד היום הדבר הזה לא נגמר. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> תוך חודש יש ממשלתית. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אומר לי השר בן גביר שהוא מאמין שתוך חודש תהיה הצעה ממשלתית. אני נוטה לסמוך על הדברים שלו, אבל אני אומר – אלה הדברים שלו. כי אני אומר לך, השרה כהן, באופן אמיתי: מהמעט שהספקתי לבדוק אני חושב שהבשלות בתוך המשרד שלי להשלמת התהליך הזה אצל הגורמים המקצועיים – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> האם תוכל להביא את זה תוך סדר גודל של חודשיים? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני הייתי מציע, בואי ניתן שלושה חודשים לעניין הזה, נעשה עבודה יסודית עד הסוף. שלושה חודשים נופל בתוך המושב הבא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם תבוא הממשלתית לפני כן, יצמידו. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ונשתדל, כמובן, לעשות את זה יותר מהר. אני חושב שזה יותר נכון. אין סיבה – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני מאוד רוצה שזה יעבור – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני גם אומר באופן אמיתי, מגיע לך להיות שותפה לקרדיט כמי שיזמה את ההצעה הזאת מתחילת הדרך עוד בכהונה שלך כשרה בממשלה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני אעשה כל דבר שיכול לתמרץ ולקדם את זה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ולכן אני מציע, בואו נדחה את העניין הזה. את יודעת מה, אני אפילו מוכן להגיד, בואי נדחה בחודשיים. אם נראה שבתום החודשיים חסרים לנו שבוע לפה, שבוע לשם, הרי לא תהיה לנו בעיה עם העניין הזה. ואני באופן אישי אעשה מאמץ לכנס את המערכת לנסות להשלים את העבודה על העניין הזה ולקדם אותו. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> בסדר גמור. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. את משיבה או חבר הכנסת סגלוביץ', חברת הכנסת מירב? << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> סגלוביץ' ישיב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ' ישיב בשם מציעי ההצעה. ההצבעה במועד אחר? ההצבעה תהיה במועד אחר בהסכמת המציעה. זה נדחה לחודשיים בהסכמה, לפי בקשת השר. בכל זאת, חבר הכנסת סגלוביץ', שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> א. אני מאוד שמח לברך את השרה לשעבר מירב כהן. ואני מאוד שמח שראש הממשלה בנימין נתניהו נמצא פה בגלל החוק החשוב הזה של אלימות כלכלית. אני חושב שגם דחיפה שלך יכולה לעזור. אני פונה לשר יריב לוין בהקשר הזה – אדוני השר יריב לוין, ברשותך, אני אתייחס לחוק הזה. זה חוק שהתגלגל. הוא התחיל מהצעות חוק פרטיות, והממשלות – גם בממשלת החילופין הראשונה, הממשלה שאתה היית בה וגם השרה מירב כהן הייתה בה, וגם בממשלה שאנחנו היינו חלק ממנה – זה דבר שהגיע לרמה של בשלות. אני רוצה להגיד שני דברים לאדוני השר, מאחר שיש פה כוונה אמיתית בניגוד – בוא נגיד, אין שמח ממני לעלות לדוכן הזה פעם אחת ולהגיד "אני איתך" אחרי חודשיים ימים שאנחנו מתקוטטים על דברים אחרים. אני לא מתקוטט על כל דבר, אבל אני כן רוצה לומר לשר לוין איפה אנחנו עומדים בהקשר הזה למיטב הבנתי ושיפוטי. על החוק הזה אני עוד "חלמתי", אם אפשר לחלום על חוקים, כשעדיין הייתי בשירות במשטרה, ואמרתי: לא הכול רק דרך הטיפול הפלילי. הוא הגיע אחרי הצעות חוק פרטיות, אחרי שמירב כהן עשתה עבודה עם משרד העבודה והרווחה בכל הגלגולים, לרמה של בשלות, והגענו לקריאה הראשונה. ואני רוצה להגיד לך גם מה האתגרים שלדעתי יעמדו לפניך ולפני הקואליציה. בסוף צריך רוב, ואני מבטיח לך שהאופוזיציה תתמוך – לא יודע אם בשם כולם, בשם האנשים שאני נמצא איתם – תתמוך בהצעת החוק הזאת. הבעיה הגדולה הייתה בקואליציה בשתי הנסיבות. הייתה התנגדות קשה ועזה. אני הייתי בקריאה הראשונה בדיונים שהתחילו בוועדת החוקה, חוק ומשפט בגלגולים הקודמים, וחברי הכנסת סמוטריץ' וכמה אנשים נוספים מסיעתו הלכו על הסיפור הזה – לא יקום ולא יהיה. ישבנו שם אני, חבר אופוזיציה, קרן ברק, חברת קואליציה דאז, מירב כהן כשרה, ואנשים רבים ניסו לנהל את המאבק הזה. אני קורא לך, בכוחך זה, כמו שאתה מכופף את הקואליציה בהקשר הזה, תכופף אותה פעם אחת על דבר טוב ותגרום לזה שהחוק הזה יעבור. אני מבטיח לך שבתחום הזה לא יהיו קואליציה ואופוזיציה כמו שעשתה לנו כנסת קודמת. אבל אני אומר לך איפה הבעיה שלך; הבעיה שלך תהיה עם הציונות הדתית – אולי, אני לא יודע – אולי במקומות אחרים, אבל מאחר שיש משטר קואליציוני, תצטרכו לעשות עבודה בתוך הקואליציה להתגבר על זה, על מנת ששמחה רוטמן לא יתנגד לחוק הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אם היית שומע את התשובה של השר לוין, אולי חלק מהדברים – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> הקשבתי לו היטב, אני נתתי לו מורה נבוכים לחודשיים הקרובים. יש לו עבודה בקואליציה, לא באופוזיציה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל השר איתמר בן גביר אמר שהוא מקדם את זה, וזה יתקדם. תודה רבה לחבר הכנסת יואב סגלוביץ'. << הצח >> הצעת חוק לחילוט תקבולי עבירה בשווי בעבירת גנבה חקלאית ובעבירות הגורמות נזק לרכוש חקלאי, התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' פ/1239/25; דברי הכנסת, חוב' ח', ישיבה 53.] (הצעת חבר הכנסת רם בן ברק) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא. למעשה מדובר רק בתשובה והצבעה. יעלה שר הקליטה, השר אופיר סופר. הצעת חוק לחילוט תקבולי עבירה בשווי בעבירת גנבה חקלאית ובעבירות הגורמות נזק לרכוש חקלאי, של חבר הכנסת רם בן ברק. ישיב שר הקליטה והעלייה, השר חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה. זה בתמיכת הממשלה. בבקשה. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדובר בהצעת חוק לחילוט תקבולי עבירה בשווי בעבירת גנבה חקלאית ובעבירות הגורמות נזק לרכוש חקלאי, של חברי חבר הכנסת רם בן ברק. ההצעה מבקשת להרחיב את סמכויות החילוט בכל הנוגע לעבירות שונות הנוגעות לפשיעה חקלאית. על פי ההצעה, ניתן יהיה לחלט לא רק את תקבולי העבירה עצמם אלא גם רכוש אחר בשווי תקבולי העבירה. כמו כן, מסדירה הצעת החוק את הסמכות להעביר רכוש שחולט לטובת נפגע העבירה בתנאים מסוימים. על פי דברי ההסבר להצעה, מטרת ההצעה היא להרחיב את הכלים העומדים לרשות מערכת אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה החקלאית, אשר הפכה למכת מדינה – ואחר כך אני ארחיב על זה בכמה מילים בעל פה – וגורמת נזקים רבים לחקלאות ולחקלאים. הכוונה של שר המשפטים – ובהקשר הזה אני מברך על שיתוף הפעולה – היא להעביר את החוק בהצעה טרומית, ושהמשרד יקדם במקביל הצעת חוק ממשלתית הכוללת הסדרה רוחבית של חילוט תקבולי עבירה. הצעת החוק הממשלתית תסדיר בהרחבה, וככה יתקדם כל התהליך, ולכן עמדת הממשלה בעניין הזה היא לתמוך, אדוני היושב-ראש. עכשיו אני אגיד שאת הצעת החוק הזאת כתבתי ביחד עם משרד המשפטים בקדנציה הקודמת. ואני גם אגיד שרצה הגורל, ונשרף המתבן של חבר הכנסת רם בן ברק לפני כשבוע, ונשרף מתבן נוסף השבוע במושב הולדתי, במושב עלמה. ואני לא אחת חושב על הנס הגדול של מדינת ישראל: בעצם אנחנו מגיעים מעשרות תפוצות, מעשרות תרבויות שונות, והקמנו את המדינה הזאת. ואני חייב לומר שבימים אלו, כמו רבים אני מניח – לא מניח – כמו רבים במדינה אני מאוד מאוד מוטרד ממה שמתרחש. הכוונה שלי – אני בעיקר מוטרד מסוגיה אחת מרכזית שכנראה לא מטרידה את כולם, אבל אותי היא מאוד מטרידה, ואני מדבר על זה שגבולות המחאה השתמשו בכלים שאינם לגיטימיים; אני מדבר על כך שהמחאה, או חלק נכבד מהמחאה – או חלק מסוים, אבל חלק שהפך להיות דומיננטי – בחר להשתמש בצה"ל, בסרבנות, ככלי להביע את המחאה. עכשיו, האבסורד בעניין הוא שמדובר על עשרות טייסים שכנראה כולם מפקדים, כי בחיל האוויר כולם מפקדים, והמחאה הזאת גם מקבלת רוח גבית ממפקדים בכירים שנדמה להם שהם סיימו את מה שנקרא "ערך הדוגמה האישית", ואולי בשמו הם קוראים לסרבנות. אני מוטרד. גם אם ישכנעו אותי מפקדי חיל האוויר לדורותיהם שלא הייתה ולא תהיה סרבנות בחיל האוויר – ואני מאמין לזה – וגם אם ישכנעו אותי שבשמאל לא תהיה אף סרבנות מהיום לעולם – ואני מאוד רוצה להאמין לזה – אני אומר שהמסגור של הסרבנות, המסגור התקשורתי, זה שהתקשורת אפילו לא מעמתת את הקוראים לסרבנות בצורה אמיתית, הוא האירוע החמור פה. בפעם הבאה יכולה להיות סרבנות מימין, בפעם הבאה יכולה להיות סרבנות משמאל – ושמעתי אותך מדבר על כך, ידידי חבר הכנסת כהנא. כל מי שטיפה חי את המציאות הזאת, חי את ההוויה הזאת, מה שנקרא – האמת היא שכל אזרח בישראל צריך להיות מוטרד מזה מאוד, בלי קשר עכשיו, ולא לחזק ולא להשתמש בכלי הזה להעצמת המחאה כנגד הרפורמה. זה לא האירוע, או שזה אירוע גדול, מטורף, אחר, נפרד. האירוע המשמעותי בעיניי הוא ההתפרקות של צה"ל בגיבוי של רמטכ"לים לשעבר, של מפקדי חיל האוויר לשעבר, וזה שאין פה מפקדים שקמים יום-יום, 24 שעות ביממה, ואומרים: הכלי הזה מחוץ לעסק, הכלי הזה מחוץ למערכת, הכלי הזה לא – – – << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו אומרים את זה כל הזמן. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> על זה צריך לעלות ולדבר, כי התקשורת לא עושה את זה – – << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו אומרים את זה. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> – – ואף אחד לא יעשה את זה. סיפר לי היום אחד מחברי הכנסת שהייתה מחאה שהצטרפו אליה גבי אשכנזי ושאול מופז ועוד הרבה אלופים. אמרתי לו, אני צורך תקשורת, לא שמעתי על זה כלום. למה לא שמעתי על זה כלום? כי בתקשורת יושבים אנשים חסרי אחריות שביטחון ישראל כנראה לא מעניין אותם, כי כשהם מראיינים מישהו, הם לא מעמתים אותו עם הסוגיה הזאת, הם מלטפים אותו על הסרבנות, הם מלטפים אותו על הפירוק של צה"ל. ביום הזיכרון הזה אני אמור – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – אלה אמירות קשות מאוד. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> שנייה, אל תפריע לי, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> קשות מאוד. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> ביום הזיכרון הזה אני אמור להיות בבית העלמין בזיכרון יעקב, אני אמור להיות ליד קברו של חברי, שמשיחות יומיים לפני שהוא נפטר אני יודע שהוא חושב אחרת כמוני ביחס להסכמי אוסלו. ואני יודע איך התפוצצו לשנינו בפנים הסכמי אוסלו ב-1996, אבל אנשים ישתמשו בכול, בכול, כדי לעודד את הסרבנות, כדי לפרק את הכלים הכי חשובים. תעשו הכול, באמת תעשו הכול – אל תשתמשו בסרבנות. לא רק אל תשתמשו – תגנו אותה, תגנו אותה 24 שעות ביממה, כי זה לא מישהו שיושב על איזו גבעה באיתמר שהחליט שצריך לעודד את הסרבנות, זה אפילו לא רב עם מעמד בינוני או אפילו גבוה שהחליט לעשות את זה; אנחנו מדברים על מפקדי צה"ל חשובים לדורותיהם, עד לא מזמן, שזה מה שהם עושים, וזה החמור בעיניי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> יש לך אחריות על מה שהם מרגישים – – – << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> יש לי אחריות. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> קצת, קצת אחריות – – – << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> יש לי אחריות, ואני אומר: כן, היו פה שגיאות. יש לי אחריות. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מה האחריות? 40 שנה הם היו כפופים – – << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> תקשיבי, תני לי לענות. תני לי לענות. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – לכל הממשלות, זה היה בסדר. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> תני לי לענות. שאלת שאלה, גברתי, נכון? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> תענה. לא בטוח שיש לך תשובה. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> שאלת שאלה, תני לי לענות. יש לי אחריות, אני לא חושב לפטור את עצמי ממנה, אני מודע לכוחי הפוליטי, מודע לכול, וגם מודע לזה שנעשו פה טעויות בחודשיים האחרונים, אני מודע לכל זה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול לתקן אותן. אתה שר בממשלה. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> שנייה. אבל מפה ועד לעשות שימוש ציני כמו יושב-ראש המפלגה שלך, מר עולם – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אה, הוא הבעיה. הוא הבעיה, לא אתם – – << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> – – יושב-ראש המפלגה שלך. אני לא רציתי לקחת את זה לפה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – לא ההתנהלות שלכם, לא העובדה שאנשי מילואים לא סומכים עליכם – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זאת חוצפה להגיד את זה בכלל, כי הוא לא קרא לכם – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – לא סומכים עליכם – – – אותם – – – << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> על מי סומכים? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חוצפה להגיד את זה, על סמך מה אתה אומר את זה? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לא סומכים על זה שמערכת המשפט תגן עליהם. אתה שולח אותם למשימה, אז כשאתה שולח אותם למשימה הם רוצים להסתכל למעלה ולדעת שזה נעשה על פי החוק ושהם לא חשופים בצריח, כי אתם מובילים רפורמה כזאת שהורסת את הצבא, הורסת הכול. אז אנחנו אשמים. חוסר המודעות, חוסר ההבנה של הנזק שאתם גורמים – ואתה שר בממשלה, אתה לא עוד חבר כנסת מהאופוזיציה, שר בממשלה שבא אלינו בטענות, על מה? על זה שטייסים בוכים ואומרים לי: אנחנו לא מסוגלים, לא כי אנחנו לא רוצים לבצע את המשימה, כי אנחנו כבר לא יודעים – – << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> אורנה, הבנתי, שמעתי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – את ההבחנה בין מערכת משפט, בין הגנה, בין פקודות – – << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> אני יכול לקבל את הדקות שלי בחזרה עכשיו? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – בין הוראות פתיחה באש. כלום – הרגתם הכול. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> שמעתי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה עוד בא אלינו בטענות. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> כן, אני בא בטענות. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> בסדר. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> כי כשעמד יושב-ראש מפלגה ואמר שהוא לא מסוגל – כשעמד נפתלי בנט בריאיון אצל ניסים משעל ואמר שהוא לא מסוגל, הציבור לא קיבל את זה ודחה את זה מכל וכול, ובצדק רב. באופן דומה צריכים לעמוד פה הרמטכ"ל גדי איזנקוט והרמטכ"ל בני גנץ והאלופים – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> כולם מגנים סרבנות. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> – – והמפקד שלי בבה"ד 1 אלעזר שטרן, ולהגיד – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אתה תגיד לגלית דיסטל שתהיה בשקט – – – << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> – – יואב סגלוביץ': אנחנו נגד סרבנות. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> שהיא תקרא להם "נפולת של נמושות" – – – << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> בלי אבל. אפס לגיטימציה לסרבנות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> אפס לגיטימציה לסרבנות. זה מה שאתם צריכים לעשות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> אני אקשיב לכם, דברו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שתגיד לחברים שלך לא לשלוח את הטייסים לעזאזל. אתם שלחתם אותם לעזאזל – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – – קורא לחיילים שילכו לעזאזל. תתבייש לך. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> דברו אחד-אחד, אני רוצה לענות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> דברו אחד-אחד, אני רוצה לענות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שלחתם את הטייסים לעזאזל – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> לך תגיד לגלית דיסטל, לך תגיד לשלמה קרעי, שאומר לאנשים שילכו לעזאזל – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> דברו אחד-אחד, אני לא יכול לענות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתם בזים להם – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – – את החיילים, תתביישו לכם. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> אין לי למי לענות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> להנמיך ווליום, אחד-אחד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא אשם. אתה היית בצבא – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> – – – אין לך אחריות? תבוא, תשב בלילה, תקשיב, תשמע מה אומרים על הסיכון הבין-לאומי של חיילי צה"ל. תבוא לוועדה הזאת, תבוא ותקשיב, אל תבלבל את המוח – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ'. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> בא בטענות – – – אתם מסכנים את הצבא – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ', אפשר לשבת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – – לא אמר כלום על השב"כ ועל המוסד ועל כוחות הביטחון שבוכים, אומרים לנו: פירקו לנו את הביטחון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – לא עמד שר אחד – – – לא עמד שר אחד שאמר לגלית דיסטל – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> ואיפה ביבי? << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> תנו לו להשיב בנחת, והוא צריך לסיים. משפט לסיום. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – שהיא בזה לטייסים, ולקרעי, שהוא שלח אותם לעזאזל. לא שמענו מכם מילה אחת, רק "שמאלנים בוגדים" – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> איפה ביבי? ראש ממשלה, הוא יודע מה המשמעות – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> גם את ראש הממשלה לא שמענו – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – נפולת של נמושות – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא אשם, אתה נקלעת לסיטואציה – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אשם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> מירב, תנו לי לענות, אל תגידי "אתה לא אשם". אל תגידו לי "אתה לא אשם". << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> החברים שלך מטנפים על חיילי צה"ל – – – << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> מירב, לא, שום דבר, שום דבר – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה בא אלינו בטענות – – – << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> שום דבר. לא, שום דבר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – על מה אתה מדבר – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו טרוריסטים, אנשי המילואים טרוריסטים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, נא לשבת. נא לשבת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד מכם לא אמר ששלמה קרעי אמר "לכו לעזאזל" – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> בישיבת סיעה תגיד לאנשים שלך שהם גזענים, תגיד להם את המילים האלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תנו לשר להשיב. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש. אתה מטיל את זה עלינו, במקום לקחת אחריות על מה שאתם עושים. מפרקים כל מערכת, אחת-אחת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – סרבנות – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתם אומרים מצד אחד, הוא משיב מצד שני – זכותו. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אדוני השר, איך אתה מעביר את הסרבנות לאחריותנו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> אני רוצה חמש דקות לפחות לענות. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> לך תגיד לדיכטר, שיושב בקבינט עם בן גביר, היעד שלו. היעד של דיכטר יושב איתו בקבינט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אדוני – – – << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> אין דבר כזה. אני עונה על זה חמש דקות, אחרת אני לא מצביע איתכם – אין. אני עונה חמש דקות. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> תגיד, אתה יכול לנהל את המליאה? סליחה, אפשר להצביע על החוק – – – << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> לא נותנים לי לדבר. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אה, עכשיו נהיה קשה לדבר – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עצרתי את זה, כי צריך לתת לו לדבר. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> תגיד את זה לנתניהו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – שרים בממשלה, ואנחנו אשמים? טיפה של כנות. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – לא תאשים אותנו – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש לתת לו להשלים את הדברים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – – חודשיים-שלושה אתם בשלטון, פירקתם את המערכות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת אורנה ברביבאי, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר בפעם הראשונה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מערכת הביטחון, המשטרה – את הכול פירקתם. מה שנבנה פה ב-75 שנה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת אורנה ברביבאי. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> אני רוצה לענות בדקה, ואני רוצה שתשמעי אותי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> ואתה מאשים אותנו בסרבנות. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> כן, התשובה היא כן. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני השר, תקשיב למחאת המילואימניקים – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, תודה רבה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה הם אומרים? הם אומרים שהם לא – – – שכשהם יעברו את גיל הפטור, הם כבר לא יתנדבו – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – – גם בריסוק – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, תודה רבה לכל המעירים. הסתיימו קריאות הביניים. תודה רבה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – תקשיב להם, 22,000 איש – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, נא לשבת. קודם כול אפשר לשבת. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> זה מספיק חשוב, אני רוצה לדבר. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אתה אמור להבין אותם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה אמור להבין אותם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אני לא רוצה לקרוא אתכם לסדר קריאות ראשונות. אמרתם את שלכם. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה פשוט לא בסדר. לקרוא להם סרבנים – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אמרתם את שלכם. תודה רבה. עכשיו נא לתת לשר להשלים את הדברים, גם אם זה לא נוח לאוזניים שלכם. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לא קשור לנוח או לא נוח. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל גם אם זה לא נוח, צריך להקשיב לשר, כמו שהוא הקשיב לכם בקשב רב. צעקות לא יתקבלו, אין בזה טעם. בבקשה. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר דבר כזה: אני לא מגנה כל אמירה של חבר כנסת מהקואליציה או חבר כנסת מהאופוזיציה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא? << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> שנייה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת אורנה ברביבאי, לא, את לא יכולה בכל רגע משפט. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> אורנה, די, נו, תני לי. אורנה, אני הקשבתי לך, השתדלתי להקשיב לך חמש דקות. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> ממש הקשבת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אלה שרים בכירים בממשלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה תקשורת, שרת התעמולה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש לך הזדמנות לפנות למילואימניקים ולדבר איתם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> אדוני, חבר הכנסת בני גנץ, חשוב לי שגם אתה תשמע: אני לא מגנה כל אמירה של שר או חבר כנסת. לא מסכים, בטח עם חלק מהאמירות שהזכרתם כאן. לא מסכים. למה? ככה, זוהי דרכי הפוליטית. אני יודע מה אני יכול לומר, מה אני לא יכול לומר – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מגנה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סגלוביץ', אני קורא אותך לסדר קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> יואב, תן לי לענות. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתה לא מגיב. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> תן לי לענות. אני בדרך כלל בוחר בדרך הזאת, בסדר? אפשר לאהוב, אפשר לא לאהוב. אני אומר אמירות עקרוניות, משתדל גם לא לדבר לגופו של אדם. אני חושב שבעניין הזה של סירוב הפקודה – ולא אמרתי שחברי כנסת פה קראו – אני חושב שאנחנו חצינו כל גבול. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> למה לא אמרת את זה על "מוגלה"? למה לא עמדת כאן ואמרת על "מוגלה"? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה שר בממשלה. למה כשקראו להם "מוגלה", לא אמרת את זה כאן? << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> על מה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> על "מוגלה". << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לטייסים קראו "מוגלה". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, אמרתם את שלכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה הולך – – – עמדה שרה, אמרה "נפולת של נמושות הטייסים" – טייסים – ואף אחד מכם – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ואתה מאשים אותנו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> טייסים – – – כל שבוע. בכל שבוע – – – את כל ההפצצות בסוריה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, הוא צריך להשיב משפט, דקה, ולסיים. זה לא ייגמר, הסמול טוק הזה. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> אני חוזר עוד פעם: חבר הכנסת שטרן, מפקדי בבה"ד 1, אני לא אגיב על כל דבר שאומר כל שר או כל חבר כנסת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> שמעתי, תן לי לענות רגע. שאלת – אתה לא חייב להסכים – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> אתה לא חייב להסכים – אני מבקש שתקשיב. בסדר? מותר? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> אז אני לא אגיב על כל אמירה שנאמרת. אני חושב שמי שלא מטרידה אותו היום תופעת הסרבנות – גם אם יגידו לי שאף אחד מהטייסים לא התכוון לסרב, המסגור של זה הוא מסגור של סרבנות. בפעם הבאה זה יכול להיות מימין – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לא מטריד אותך שסקטור שלם שיושב איתך מסרב לשרת? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, תודה רבה. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> – – בפעם הבאה זה יכול להיות משמאל – זה מסגור חמור. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת שלי טל מירון. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> להשתמש בסרבנות ככלי פוליטי הוא מסגור חמור. אני חושב שכל מי שביטחון ישראל חשוב לו, צריך לצאת נגד זה חוצץ. זהו, הדבר הכי פשוט. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מירון, תודה רבה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אבל מי יצר את הבעיה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת ברביבאי, תודה רבה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> זה הכי פשוט. זה מה שאני חושב. אני חשבתי שנכון להתעקש לעמוד כאן ולהגיד את זה דקות ארוכות, וזה מה שאני עושה, כי כרגע המחאה הזאת שברה את כל הכלים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אבל מי יצר את הבעיה? מי יצר? הממשלה שלך לא לוקחת אחריות. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> את הכלי הכי דרמטי, הכי משמעותי – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אמירה יכולה להסתיים ברצח. תעצרו את החקיקה המטורפת הזאת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – את זה אתה לא מגנה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> תעצרו את החקיקה – המחאה תסתיים ברגע. הם זועקים, הם בוכים: תצילו אותנו – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר אופיר סופר. ביקש להתנגד להצעה חבר הכנסת גלעד קריב. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – זה מה שהם אומרים לכם. אז אתם ממשיכים עם זה. ואז אתה בא בטענות כאילו אנחנו קוראים להם לסרבנות. לא כאילו אתה בממשלה המקולקלת הזאת. אתה לא מתבייש? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אתה כבר הצגת בפעם שעברה. אתה יכול לעלות אחרי המתנגד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> רוב החברים של השולחן הזה לא שירתו בצה"ל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> גם אתם רוצים לפטור את החרדים – – – צניעות, גם אתם קוראים למי שמתנדב למילואים "נפולת של נמושות", וגם אנחנו אשמים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – – תוך שנייה אתה גומר את הבעיה. עכשיו תודיעו שאתם עוצרים את החקיקה – לא סרבנות ולא כלום. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, סיימנו. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, את יכולה לנהל שיח עם השר בצד, אבל לא לצעוק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, לא, מן הראוי שהשר ישמע. השר סופר, די מוזר שאתה עולה לכאן לבמה ומלין על – – – << קריאה >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << קריאה >> אני יכול להשיב, נכון? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, אתה לא יכול. רק אם אני אומר פרט – לא יודע, יאמר המזכיר. אתה יודע, יש דבר די מוזר בזה שאתה עולה לכאן ומלין על כך שהאירוע שבו אנחנו נמצאים ממוסגר כסרבנות. מי ממסגר את זה כסרבנות? הרי הכול הסתה שיוצאת מממשלת ישראל נגד המוחים. אתם ממתגים את קריאת ההשכמה של מאות אלפי אזרחים כסרבנות, ואז אתה עולה לכאן ומגנה את המוחים. אולי תגנה את חבריך לממשלה? ואני רוצה להזכיר לך, השר סופר, שאתה אומר שאתה לא מגנה דברים של כל שר או כל דבר שאומר שר – בוא אני אחדש לך, השר סופר: במדינת ישראל יש עיקרון של אחריות קולקטיבית של הממשלה. אתה כשר אחראי גם לדברים שחבריך לשולחן הממשלה אומרים, אם הם אומרים אותם כשרים. וכשעומדת כאן שרת ההסברה והתעמולה ואומרת שכסף איראני מתדלק את המחאה, ואתה אומר: אני לא אגנה את דבריה – אתה בעצם מסכים איתה. כך זה עובד תחת העיקרון של אחריות ממשלתית. אז אתם תוציאו את דיבתם של המוחים כאילו הם סרבנים, ואז אתה תעלה לכאן במנהג שמאפיין פה את כל השרים, ובמתק שפתיים תדבר על אחדות, תדבר על שלמותו של צה"ל, בשעה שמי שמפורר את צה"ל, מי שמפורר את רוח ההתנדבות של חיילי המילואים, הוא הממשלה שבה אתה חבר. הרי יש גבול לצביעות. תעזוב את העובדה שמה שאתם קוראים לו סרבנות הוא אמירה של חיילי מילואים שמתנדבים שהם לא יכולים להתנדב בשעה שהממשלה דורסת את הדמוקרטיה – ואתם קוראים לזה סרבנות – אבל הרי מה שאתם עושים במסגרת המהפכה המשטרית הזאת לרוח ההתנדבות וללכידות הלאומית סביב צה"ל, עשיתם מהרגע שקמתם; הרי עצם העובדה שסמוטריץ' הוא שר נוסף במשרד הביטחון שבא לעשות סיפוח דה פקטו מתוך משרד הביטחון, מה זה? לא לפגוע בצה"ל? זה שאיתמר בן גביר רוצה להשתלט על כוחות מג"ב ביהודה ושומרון – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – זה לא לפורר את צה"ל? הממשלה שלכם מפוררת את צה"ל ופוגעת בביטחון הלאומי, ואנחנו לא נקבל מכם הטפות מוסר על עתידו של צה"ל. אתם מחריבים את הקונסנזוס הישראלי סביב צה"ל. טול קורה מבין עיניך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. ביקש להשיב המציע חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> ראשית, אני חושב שהחוק הוא חשוב, ואני שמח שהגענו להבנות, ושיתמכו בו גם קואליציה וגם אופוזיציה, ויכול להיות שזה יקטין את הפשיעה החקלאית שכולנו סובלים ממנה כל כך. אבל אני רוצה להשיב לך, השר סופר. אתה יודע, אני שירתי במוסד 34 שנים. בשירות שלי עשיתי דברים מאוד לא נעימים. עם חלקם לא היה לי קל; עם חלקם היה לי ממש קשה מבחינה מוסרית ומבחינת מי שפגעתי בו. אני עשיתי את זה בשם הממלכה, אני עשיתי את זה כי ידעתי שיש ביקורת שיפוטית על ההחלטות האלה, ושמי ששולח אותי לקח הכול בחשבון. אני אומר לך שלו אני הייתי היום במוסד, אני בהחלט לא בטוח שהייתי עושה את זה. אם הייתי יודע שמאחורי החלטות שאני מקבל עומדים אנשים שאין מעליהם ביקורת שיפוטית, שבה בודקים אם זה נכון או לא נכון – ספק אם הייתי עושה את זה. אותם אנשים שאתה יוצא נגדם עכשיו, אותם אנשים שמתנגדים למילואים – הם רוצים לדעת שמי ששולח אותם, שולח אותם לדברים הנכונים ולא לדברים לא נכונים. אני אגיד לך עוד משהו: כשלי קורית תקלה – וקרו לי לא מעט תקלות בשירות שלי – מעבר לתקלה עצמה בדקתי מה גרם לתקלה. ומה שגרם לתקלה הזאת שאנחנו מתמודדים איתה היום עם אנשי המילואים הוא ממשלת ישראל. הם גרמו לתקלה, האחריות אצלם. הם צריכים לחזור בהם מהמעשים שהם עושים כדי שהתקלה הזאת לא תתפשט ותגיע גם למקומות אחרים שהיום היא לא נמצאת בהם. תודה רבה. << קריאה >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << קריאה >> אפשר שאלה? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אפשר שאלה. << קריאה >> שר האנרגיה והתשתיות ישראל כץ: << קריאה >> – – – << קריאה >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << קריאה >> לא, תן לי רגע לשאול, זה חשוב לי. אני שואל את השאלה הפשוטה: שמעתי את מה שאמרת, ואני מכבד כל מילה שאמרת. האם אתה מגנה את השימוש בכלי של הסרבנות? זה מה שאני רוצה לדעת. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מעודד את כל המחאה שיוצאת נגד ההפיכה המשפטית – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז הוא לא מגנה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בכל האמצעים. ואם אנשים שמתנדבים למילואים חושבים שהגיע הזמן להפסיק להתנדב, וזאת המחאה שלהם, ואני בהחלט תומך בהם. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתה מעודד סרבנות, זה מה שאתה אומר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> טוב, חמור מאוד. תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתה תומך בסרבנות – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, הוא דיבר על מתנדבים, לא על סרבנות. הוא דיבר על מתנדבים לשירות מילואים. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – אין לכם בושה. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הצעת חוק לחילוט תקבולי עבירה בשווי בעבירת גנבה חקלאית ובעבירות הגורמות נזק לרכוש חקלאי. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> נפלתם על הראש לגמרי, איבדתם את זה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת דב מלביצקי, אנחנו בהצבעה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> איבדתם את זה לגמרי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ההצבעה תהיה אלקטרונית. הצבעה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> BDS על מלא. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אחרי שקרעת את העם ואתה הורס הארץ, לא הייתי מעיזה להוציא כאלה משפטים מהפה שלי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הצבעה. חברי הכנסת, אנחנו בהצבעה. בלי קריאות ביניים. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 46 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לחילוט תקבולי עבירה בשווי בעבירת גנבה חקלאית ובעבירות הגורמות נזק לרכוש חקלאי, התשפ"ג–2023, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת אורית פרקש הכהן הצביעה נגד – לפרוטוקול אנחנו רק נרשום, אי-אפשר לשנות, לפרוטוקול אנחנו נרשום שאת היית בעד. אם כך, להלן תוצאות ההצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני יכול לצרף את שמי – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בתוספת לפרוטוקול. 46 בעד, מתנגד אחד. לפרוטוקול – תוספת קולם של חברת הכנסת אורית פרקש הכהן וחבר הכנסת גלעד קריב. אם כך, ההצעה התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדה לביטחון לאומי להכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל לצרכן ביתי), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1464/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל לצרכן ביתי), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו המון עם "ציון במשפט תיפדה", אבל "שביה בצדקה" – לא מספיק בחודשים האחרונים. יש לנו להזדמנות לתקן כמה עוולות בחברה הישראלית. הדבר שאני מניח לפניכם הוא מקביל לחוק שנעשה באספקת מים. שם הוגדרו כללים מחמירים ביותר של איסור ניתוק מים לאזרחים, כי זה עורק חיים וזה קיום יסוד בכבוד. אנחנו מדברים על הצעת חוק משק החשמל, שהגשתי גם בכנסת הקודמת ועכשיו אני מחדש אותה, ועוסקת בדבר הבא: אספקת חשמל סדירה בעידן המודרני היא זכות יסוד בסיסית, שאמורה להינתן לכל אזרח בלא תלות ביכולתו לשלם. מערכות חיוניות רבות לחיים תקינים תלויות באספקת חשמל תקינה, וניתוקן עלול להביא לנזק חמור ברמה האישית, הבריאותית, החברתית והכלכלית. למרות זאת, עשרות אלפי משפחות בישראל מנותקות מדי שנה מאספקת חשמל עקב אי-תשלום תקין לספק. התיקון לחוק החשמל שבוצע בשנת 2017 הסדיר במקצת את תהליך הניתוק אך לא התמודד עם שורש הבעיה ובעצם לא פתר אותה למשפחות שחיות מתחת לקו העוני וחוות את הניתוקים האלה. חברי הכנסת, תארו לעצמכם את תחושתה של אם במשפחה מרובת ילדים שניגשת למקרר להוציא מזון לבנה הקטן והיא מגלה שמוצרי החלב וסירי האוכל התקלקלו כי המקרר נותק באמצע הלילה. תארו לעצמכם אדם מבוגר שנכנס למקלחת ומגלה שאין לו מים חמים כי הדוד לא עובד. השימוש במונה תשלום מראש במתכונתו הנוכחית לא מהווה פתרון לאוכלוסייה זו הן בשל האחוז הגבוה מהטעינה המיועד לצורך כיסוי החוב, כ-20%, והן בשל העובדה כי משפחות החיות מתחת לקו העוני אינן בעלות אשראי מספיק אשר יאפשר להן להטעין את המכשיר כדי צורכן באופן קבוע. בתקופת משבר הקורונה עברו רבים מאזרחי ישראל ללמוד ולעבוד מהבית ולמדו את חשיבות רציפות האינטרנט והמכשור החשמלי כדי להישאר מעודכנים ולהיות מסוגלים להתחבר לחברה במהלך התקופה האמורה. אדם שמנותק מחשמל הוא אדם שמנותק מהחברה. נשללת ממנו זכות בסיסית בצורך הכי בסיסי שיכול להיות – הזכות החוקתית לכבוד האדם. במקרים שבהם מנותק החשמל למשפחה נגזר על ילדי המשפחה ניתוק מהרצף הלימודי, המתבצע פעמים רבות באופן מקוון, כל שכן אחרי הקורונה. ניתוק החשמל למשפחות מביא גם לביטול בפועל של האפשרות של ההורים לעבוד או לחפש עבודה באופן מקוון. בנושא זה ראוי לציין כי בחוק ההוצאה לפועל, 1967, נקבעה רשימת מיטלטלין שאין לעקל. בתוך הרשימה הזאת יש ציוד רפואי וציוד חשמלי וציוד קירור. אז המחוקק אמר שאסור לעקל את המכשירים האלה, אבל הוא לא השאיר כלל שאסור לנתק להם את החשמל. ניתן להבין כי ניתוק החשמל מהווה פגיעה חמורה במיטלטלין שאין לעקל, ואין לראות בניתוק פעולה השונה מעיקול המכשירים עצמם. זאת ועוד, בינואר 2022 פסק בג"ץ כי רשות החשמל תידרש לתקן את הכללים לניתוק חשמל כך שצרכנים לא ינותקו מאספקת חשמל סדירה לביתם אם יוכיחו שהם נתונים במצב של עוני קשה או במצב של קשיים כלכליים המשתלבים עם מצב רפואי שאינו תקין. על פי הכללים הקיימים, רק ניצולי שואה ומי שהוגדרו כצרכנים שאספקת חשמל חיונית להם מטעמי בריאות מוגנים מניתוק חשמל. בפסק הדין נכתב כי אספקת חשמל בסיסית נחשבת כיום צורך חיוני, שלא ניתן לנהל אורח חיים שגרתי בלעדיו. לכן ההגנה על הזכות לאספקת חשמל קשורה בהגנה על הזכות החוקתית לכבוד האדם. לכן מוצע לעגן את איסור ניתוק אספקת החשמל לצרכן הביתי בחוק ולהעביר את ניהול הגבייה מולו לאמצעים אזרחיים. במקרים שבהם יש רצון של חברת החשמל לנתקו, יגיע עניינו של צרכן ביתי שיצבור חוב לוועדה מייעצת, שתבחן את נסיבות האי-תשלום ואת מצבו הכלכלי של החייב, וכך תמליץ כיצד לנהוג בו. בנוסף, ההצעה מונה כמה קהלים אשר להם אין לנתק את החשמל בשום מקרה עקב נסיבות סוציאליות ייחודיות. צרכן אשר יוחלט לנתק לו את החשמל לאחר התהליך אינו משתייך לאחד מן הקהלים המוגבלים, ולאחר דיון של הוועדה יחובר למונה תשלום מראש – מה שנקרא מת"מ – שיחברו לחשמל לאחר תשלום מראש. בתשלום זה ניתן יהיה לגבות רק שיעור מקסימלי של 5% על מנת לכסות את החוב שצבר, ולא 20% כמו היום. חברי הקואליציה פינדרוס ואייכלר. פינדרוס ואייכלר – לא הספקת להקשיב לכל מה שאמרתי, אבל זה עוסק בניתוק חשמל לעניים. יש איסור ניתוק – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – בהצבעה ונוכל לעשות משהו עם – – – אמיתי, אני מסכים איתך. חוק טוב. אבל גם חוקים שלי דחו בוועדת שרים עד שאני אדבר עם המשרדים. אני אומר לך, החוק טוב – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז מה עושים? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אני חושב שהחוק טוב ונכון. << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> אבל הם לא יודעים לדבר, הם לא מדברים אלא אם כן – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> בדיוק. אמיתי. אני אומר, לי יש שני חוקים, הייתי צריך – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה לא נכון, מיכל. << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> לא צריך לעצור, צריך – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – שבועיים בדיוק. לך תדבר במשרדים. אני ראיתי את זה – – – באחריות, חוק טוב. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז בואו נעביר אותו בקריאה ראשונה. בואו נעביר אותו בקריאה הראשונה ונמשיך לטפל בו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> טרומית, טרומית. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – גם חוקים שלי אמרתי – – – אמרו לי: לא תיאמת עם המשרדים. אני אומר לך, החוק הוא טוב, אני מוכן לעזור לך – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אופיר, אנחנו יכולים לקדם את החוק הזה בהסכמה? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> הוא חוק טוב. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה הוצע – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> איסור ניתוק חשמל, כמו איסור ניתוק מים. בוא נקדם אותו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – עכשיו – – – תשובה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה אתה אומר? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – בוא נדחה את ההצבעה. דיברת איתם? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נצא להצבעה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> דיברת איתם בממשלה? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אנחנו הצגנו אותו לממשלה, אבל הם לא תמכו בו. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> עזוב, יש להציג ויש להציג, אתה לא טירון. היית פעם בוועדת שרים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תקשיב, אני תיאמתי עם הממשלה את החוק שלי על קנסות על איסור נשק ואמרנו שנביא ביחד את החוק, והם רצו קדימה, הביאו חוק אחר. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – ועדת שרים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בואו נעשה – – – תשובה והצבעה במועד אחר. בינתיים תדבר עם המציעים. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אני מציע לך, כחבר קואליציה – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תשובה והצבעה במועד אחר? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מוסכם. יאללה, קדימה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל זו לא החלטת הממשלה. אוקיי, אם זו תשובה – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, הוא מהקואליציה, הוא יכול להגיד את זה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה. תשובה והסכמה במועד אחר. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אבל אז – – – מיכאל – – – לתת לי – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה? לא הסכמה. לא "הסכמה" אמרתי, "הצבעה". << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא ידאג להתנהל מול הממשלה בינתיים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה אמרת? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא הסכמה, תשובה והצבעה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תשובה והצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> במועד אחר. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אה, לא הסכמה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא תשובה והסכמה – תשובה והצבעה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה יודע מה? אתם לא רוצים לקדם את זה? אז תצביעו נגד איסור ניתוק חשמל. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני לא יודע לענות לך. אני לא משרד ממשלתי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בואו נביא את זה להצבעה ונראה מי מצביע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי, תודה רבה. ישיב שר האנרגיה חבר הכנסת ישראל כץ, בבקשה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה מביא להצבעה? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות ישראל כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – מה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות ישראל כץ: << דובר_המשך >> תמיד אפשר לדבר, אבל כרגע עמדת הממשלה היא נגד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת ביטון, השר לא התעמק בזה לפני כן. לא ניהלת איתו שיח, תנסה לקחת ממנו אפשרות להתנהל מולו. השר כץ פתוח לדברים האלה. הינה, אומר לך גם יושב-ראש הקואליציה. כולם מבינים שזה משהו טוב וחברתי. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות ישראל כץ: << דובר_המשך >> אם יסכמו תשובה והצבעה במועד אחר, אני אמתין. למען אחדות השורות אנחנו מאפשרים את ההידברות תוך כדי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת ביטון, לא דיברת עם השר, הוא לא מכיר את הנושא לעומק, והוא צריך להכין את זה בצורה – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני מקבל את הצעת יושב-ראש הקואליציה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. אם כך, תשובה והצבעה במועד אחר. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות ישראל כץ: << דובר_המשך >> אדוני יושב-ראש הקואליציה, מה סוכם? תשובה והצבעה במועד אחר? אוקיי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תשובה והצבעה במועד אחר. תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל ביטון ולשר האנרגיה חבר הכנסת ישראל כץ. << הצח >> הצעת חוק סייעות במוסדות חינוך, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1297/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק סייעות במוסדות חינוך, התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא. תעלה ותציג חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. חבר הכנסת ביטון והשר כץ, שבו מאחור, תגיעו להסכמות. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק זו נועדה להסדיר את תנאי הכשירות וההכשרה הנדרשים במקצוע סייעת, ולהגדיר את תפקידיה של הסייעת. זאת, מאחר שכל מי שפועל בסביבה החינוכית של התלמידים, ובכלל זה סייעות – מה הרעש הזה? אי-אפשר לדבר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי כנסת וסיעות, זה מאוד מאוד מפריע, בפרט למי שעומד כאן על הדוכן. חבר הכנסת רביבו, חברי הכנסת, הרעש כאן מאוד מפריע. ברשותכם, אפשר לצאת החוצה. אתם ליד הדלת. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זאת, מאחר שכל מי שפועל בסביבה החינוכית של תלמידים, ובכלל זה סייעות, נדרש להיות בעל ידע וכישורים מתאימים. כ-35,000 סייעות מועסקות במערכת החינוך. חלקן עובדות בגני ילדים בצמוד לגננות, חלקן עובדות בבתי ספר לחינוך מיוחד בצמוד למורה וחלקן משלבות ילדים עם צרכים מיוחדים ורפואיים בחינוך הרגיל. תפקידן במערכת החינוך הוא חיוני ובעל השפעה ישירה ועמוקה על התלמידים, ולמרות כוחן המספרי הרב, מקצוע הסייעות עדיין אינו מוסדר. העובדה שאין מתייחסים לתפקיד הסייעת כמקצוע גורמת אף לניצולן של הסייעות. לא פעם התקבלו פניות בנושא פגיעה בתנאי העסקתן, המתבטאת באי-תשלום סדיר של שכרן ובהחלפתן בתדירות גבוהה. מצב זה הביא גם לכך שתנאי שכרן של הסייעות נשחקו לאורך השנים. במשך השנים סבל תפקיד הסייעת מסטטוס תעסוקתי נמוך, ולעיתים הועסק בו כוח אדם ללא הכשרה מקצועית מתאימה. בעבר הוגדרה הסייעת כעוזרת לגננת, היות שעיקר עבודתה הוא כוח עזר לעבודה פיזית בלבד. במהלך השנים תפקידיה של הסייעת השתנו, וכיום ההגדרה הרווחת היא "סייעת לגננת", אך תנאי העסקתן ותפקידן לא הוגדרו באופן מתאים. לאור השינוי בתחומי האחריות של הסייעת, אשר נכללים בהם כיום גם תפקידים פדגוגיים, הסייעת היא שותפה מלאה לפעילות היום-יומית, ועל כן יש מקום לעגן את תנאי הכשירות וההכשרה ואת תפקידי הסייעת בחוק. אחרי שהקראתי את ההסבר והתוכן להצעת חוק זו, אני רוצה לפנות לכל הח"כים, במיוחד לאלה שאכפת להם ממערכת החינוך ומחינוך ילדינו; אני רוצה לפנות לח"כים החרדים שיושבים עכשיו בתוך האולם וגם לאלה שנמצאים מחוץ לאולם, ולהדגיש שתפקיד הסייעת והסייעות הם חלק בלתי נפרד מהסביבה החינוכית ומהצוות החינוכי. עברו הימים שלסייעת לא היה קשר ישיר לילדים; עכשיו היא בקשר ישיר איתם, לפעמים היא יודעת אפילו יותר מהמורה בכיתה מה קורה עם אותו ילד או ילדה. לכן חשוב מאוד שאנחנו נדע בידי מי אנחנו מפקידים את הילדים שלנו, ושנסדיר את תנאי ההכשרה שלהן וגם את תנאי ההעסקה שלהן. יש לי ציפייה – אני יודעת שהיא לא כל כך ריאלית, אבל עדיין אני מצפה מכל חבר או חברת כנסת שיש להם נגיעה לתחום החינוך ולחשיבות החינוך של ילדינו, להצביע בעד הצעה זו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. ישיב השר יואב קיש, שר החינוך והשר המקשר, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש הצעה ממשלתית. אולי נדחה את ההצבעה ונצמיד אותה אחר כך – – – << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני מוכן, אבל זה אומר – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שזה יורד. תשובה והצבעה במועד אחר. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תתחיל לדבר בכללי. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, אבל אם אני נותן תשובה, אני לא יכול – – – זה יכול לעצור את התשובה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם זה תשובה והצבעה במועד אחר, זה משהו אחר. אם הוא אומר תשובה, זה משהו אחר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אגיד רגע, לפני שאני נותן את התשובה, ברשותך, היושב-ראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> זה לפני התשובה. ברור לנו שתפקיד הסייעות במוסדות החינוך הוא תפקיד משמעותי, חשוב וקריטי. כמו שאתם יודעים, היינו במשא ומתן ארוך איתם והגענו להבשלה של תנאים רבים בעניין. אבל אימאן, אנחנו יכולים – גם במסגרת חקיקה של מעונות יום, יכול להיות שנוכל להתייחס לזה, וגם במסגרת של חקיקה ממשלתית שאנחנו רוצים להביא נתייחס לדברים שאת מעלה, שהם דברים חשובים. היום אני לא יכול לתת אישור להצעת חוק כזאת, אבל אם את רוצה לחכות להצעה ממשלתית, ואנחנו ניתן את התשובה במועד אחר, יכול להיות שזה יהיה אפשרי. את מסכימה? << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אז אנחנו דוחים בינתיים את התשובה וההצבעה למועד אחר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. תשובה והצבעה במועד אחר. תודה לשר החינוך. << הצח >> הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה והערכת מסוכנות – הוראת שעה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1749/25, דברי הכנסת, חוברת י"ח, ישיבה 53.] (הצעת חבר הכנסת גדעון סער) << הצח >> הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות – הוראת שעה), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/188/25, דברי הכנסת, חוברת י"ח, ישיבה 53.] (הצעת חברת הכנסת מירב בן ארי) << הצח >> הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות – הוראת שעה), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/191/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת נעמה לזימי) << הצח >> הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות – הוראת שעה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2283/25, דברי הכנסת, חוברת י"ח, ישיבה 53.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור לנושא הבא בסדר-היום, חברי הכנסת, הצעות חוק שכבר נומקו. יש כאן ארבע הצעות חוק, שתיים שכבר הוצגו. ההצעה השלישית, הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות – הוראת שעה), של חברת הכנסת נעמה לזימי, שלוש דקות הנמקה. חברת הכנסת לזימי – לא נמצאת; נעמה לזימי לא מנמקת; מרב מיכאלי גם לא; מירב – נימקה. אז אולי השר ישיב במשולב על כל ההצעות ולאחר מכן תתקיים הצבעה. שר המשפטים יריב לוין, בבקשה – לא נמצא. יואב קיש, אתה צריך להשיב תשובה. נעמה לזימי, את רוצה לנמק שלוש דקות? << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> לא, לא, היה כבר. אני רק צריך לתת תשובה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כבר קראנו לשר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, הם שינו את סדר-היום. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני פה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, קראנו לך כמה וכמה פעמים, חברת הכנסת לזימי. תשאלי פה אם קראתי. השר, תשיב. חברת הכנסת לזימי, בכל מקרה את משיבה אחריו וגם ככה יש לך שלוש דקות ולא עשר, אז תעשי את זה אחר כך. בבקשה, השר. << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> היושב-ראש, אני מבקש להשיב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בסדר, אחר כך, בתור מציע. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> היושב-ראש, אני לא יודע אם ראית, אבל היה לי שיח קצר עם יוזם הצעת החוק, המציע, חבר הכנסת גדעון סער. בעצם מה שהשתנה בשבוע שעבר זה שהמשרד לביטחון לאומי התחייב לצמצם את מה שהוא הגדיר כשישה חודשים לחודש. למעשה הכוונה תהיה להחיל דין רציפות על ההצעה הממשלתית הקיימת ולבצע בה כמה התאמות. מכיוון שכרגע הממשלה והמשרד – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אופיר, אני לא הולך להאריך, אז תקרא לכולם לבוא. מקסימום תעשה שמית. אני לא הולך להאריך, כי האירוע פה בסך הכול פשוט. אני אומר שוב למציע – האמת, אני גם אומר לציבור בבית, כי הממשלה באופן עקרוני תוביל את החקיקה, כך נאמר בצורה ברורה, ויש כוונה גם להחיל דין רציפות ולעשות התאמות לחוק. מדובר בכלי טכנולוגי רגיש שיש בו משמעויות בכך שאדם לא מתקרב לאזור מסוים בזמן אמת ועם הרבה היבטי פרטיות וחדשנות, הסדר חדש שלמעשה מורכב מדי בשביל לקדמו בהצעת חוק פרטית. לכן הממשלה סוברת – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא הצעת חוק פרטית, יש ממשלתית, תחילו דין רציפות. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> חבל שנכנסת הרגע בלי לשמוע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה אתה מקדים את סדר-היום? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> את רוצה לשמוע? אבל חבל שלא שמעת את דבריי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה הקדמת את הצעת החוק? למה אתה מקדים את סדר-היום? איזה מין דבר זה? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מירב, אני אחזור על דבריי, חבל שלא שמעת. למה את לא שומעת את דבריי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני שומעת. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אמרתי, ואני אומר את זה בצורה הכי ברורה: מה שהשתנה משבוע שעבר לשבוע זה הוא שהמשרד לביטחון לאומי צמצם את פרק הזמן שבו הוא הולך לתת תשובה משישה חודשים לחודש. אנחנו מתכוונים להחיל דין רציפות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> תקשיבי, מירב, אז לא צריך להתפעל כל כך. בכוונת הממשלה לבחון ולהחיל דין רציפות על החוק הקודם ולבצע בו התאמות. האירוע הזה צומצם לחודש, משישה חודשים. מדובר בכלי טכנולוגי רגיש וחדש שנועד לפקח שאדם לא מתקרב לאזור מסוים בזמן אמת, עם היבטי פרטיות הנלווים לכך וחדשנות בהסדר, וזה נושא מורכב ורגיש מכדי לקיימו בהצעת חוק פרטית. מה הצעתי הרגע לחבר הכנסת גדעון סער? אמרתי לו שמכיוון שאנחנו בסך הכול בעד ההצעה ומתכוונים לקדם אותה, במקום שניאלץ להתנגד עכשיו, שיחכה לשבוע הראשון של המליאה, עד אז יהיה דין רציפות ונוכל להתקדם. הוא לא רצה את התשובה הזאת, ולפיכך אנחנו ניאלץ להתנגד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שאלה טכנית: כל מי שמוצמד אליו יכול – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני לא יודע, את זה תשאל אותה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה. << דובר >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי שר החינוך, אתה אמרת לי בשבוע שעבר שהמגמה היא לדחות את זה בשבוע כדי להעביר את זה, ולא לדחות את זה בשבוע כדי לדחות את זה בעוד חודש, כאשר ממילא בעוד חודש הכנסת עדיין תהיה במהלך פגרת הפסח. אין פה שום היגיון בגישה שלכם. קודם כול, אנחנו מוכנים לחכות אחרי הקריאה הטרומית. אתם שולטים לחלוטין בניווט הצעת החוק, בקביעת הוועדות, אי-אפשר לקדם את זה בתוך הוועדות, אי-אפשר להצביע על זה בתוך הוועדות ללא תמיכה של הקואליציה. לכן הדבר היחיד שנשאר והדבר היחיד שקובע הוא איזה מסר אנחנו שולחים בנושא הזה של אלימות נגד נשים, בנושא הזה של אלימות רצחנית נגד נשים. בנושא הזה, אני פירטתי בדבריי פה בשבוע שעבר, נעשתה עבודה ארוכה, שתחילתה בהחלטה של ממשלה – אגב, ממשלת נתניהו הרביעית, ב-2017, שאימצה את המודל הזה של האיזוק האלקטרוני – והדברים הבשילו אחרי עבודת מטה רצינית בשנה שעברה, ואתם טרפדתם לצערי את העניין הזה, את השלמתו בוועדת ההסכמות. עוד בקיץ של שנה שעברה החוק הזה יכול היה לעבור. ואני מדגיש את זה משום שלגופו של עניין, כאשר הדברים באו להצבעה בכנסת, גם בהצעת חוק פרטית וגם בהצעת החוק הממשלתית, לא היה חבר כנסת אחד שהצביע נגד, גם באופוזיציה דאז. ואני רוצה להזכיר, אדוני היושב-ראש, שגם אתה הצבעת ב-4 ביולי, יחד עם יוסף טייב ומשה ארבל וינון אזולאי, בעד הצעת החוק הזאת, ב-4 ביולי בשנה שעברה. ועל הצעות החוק הפרטיות הצביעו בעד חברי הכנסת דאז מאי גולן, גלית דיסטל, אלי כהן, ישראל כץ, עידית סילמן, אתי עטייה וקטי שטרית. מה הסיבה להתנגדות להצביע בעד הדבר הזה כאשר אתם שולטים ממילא בכל המנגנון הפרלמנטרי, בכל הוועדות, בוועדת הכנסת? איזה שיח צריך להיות אחרי עבודת מטה שנמשכה שנים, וכל המשרדים הרלוונטיים – ביטחון הפנים והמשפטים והרווחה – גיבשו את זה, כשהמשאב הזה קיים, ומחר בבוקר, מחר בבוקר אפשר להציל חיים באמצעות המשאב הזה כי במשרד לביטחון הפנים כבר גיבשו את הכלי הזה? זה כבר היה בקיץ שעבר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> ולכן, אין שום סיבה לדחייה נוספת. זה מצביע על אטימות מצידכם לחיי אדם. ממילא זו תחילת הדרך, ואתם פשוט מצביעים על כך, אם אתם מתנגדים להצעה, שזה בעיניכם נושא שנמצא בתחתית סדר העדיפויות. אני אומר עוד פעם: אנחנו מוכנים לקיים התניה שתמיד הייתה קיימת בבית הזה – להמתין עם הצעות החוק הפרטיות עד שתובא הצעת החוק הממשלתית, לא לקדם אותה בזמן הזה. מה יקרה שכנסת ישראל תאמר את דברה, שנשים שניתן – – – << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> הצעתי לא להצביע ולחכות. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מוכן להצביע בקריאה טרומית ולהמתין אחר כך להצעה הממשלתית. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה הבעיה להצביע בטרומית? אני לא מבין את זה. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אומר עוד פעם, אני רוצה להסביר במה מדובר. מבלבלים את המוח לחברי כנסת. לפי הצעת החוק, מדובר במקרה של מסוכנות ברמה הגבוהה ביותר, ואני אתן רק דוגמה אחת. אדוני היושב-ראש, אני אתן רק דוגמה אחת שחשוב לחברי הכנסת להבין. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משפט לסיום, כי יש עוד חברי כנסת. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אסיר משוחרר שהורשע וישב על עבירות של אלימות במשפחה ויש לו מסוכנות גם בשחרור שלו, עדיין רמת המסוכנות גבוהה, מה יקרה אם הוא ילך עם דבר כזה שהוא כמו צמיד? למה לסכן חיים כשאפשר באמצעי טכנולוגי פשוט למנוע את הרצח הזה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גדעון סער. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הינה השר לביטחון לאומי – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה מצביע נגד נשים? למה אתה לא מונע את הרצח הבא? בוא תסביר, השר, למה אתה לא מונע את הרצח הבא. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה לא מתבייש? איך אתה לא מתבייש? מה הבעיה להצביע בעד? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בושה, בושה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> ביזיון. ביזיון – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר, לשבת. חברת הכנסת מיכל שיר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – תצביע נגד נשים – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הרצח הבא הוא על הידיים שלכם, בגלל שאתם מצביעים נגד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מצביע נגד – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת סימון דוידסון. בבקשה, חברת הכנסת מירב בן ארי. שלוש דקות. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> השר לביזיון לאומי, זה מה שאתה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר, את בקריאה ראשונה. למה את כל הזמן צועקת? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השרים, כנסת נכבדה, אני רוצה להגיד לכם משהו בתור אחת שישבה בקואליציה ארבע שנים והרבה פעמים בחרה במצפון לפני המשמעת. כשהיו כאן הצבעות נגד הקהילה הגאה – אני הייתי אז אצל כחלון, אתם זוכרים – אני הלכתי, או הצבעתי, עם האופוזיציה. אני עשיתי את זה כי זה האבא של הבת שלי. בגלל האבא של הבת שלי – זו המשפחה שבחרתי להקים. יצאתי בהצבעות או הצבעתי. לפני שבועיים – שימו לב, כל הנשים, מיכל, אתי, קטי – ישב כאן אמיר אוחנה, ובהצבעה של יוראי להב הרצנו הוא הצביע איתנו. זה אולי חמק לכם, אבל הוא הצביע עם הקואליציה בעד הקהילה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, מה זה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תעשי לעצמך טובה ואל תלכי עם הצלקת הזאת כל החיים. תצאי החוצה. אל תישארי פה. את חושבת שלמישהי מהנשים אכפת שבן גביר חושב שעוד חודש הוא יביא, באמצע הפגרה – למי אכפת? הנשים שיושבות בבית יסתכלו, ואת תסחבי את העלבון הזה כל החיים. אל תעשי שקר בנפשך, קטי שטרית. תצאי מהאולם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תצאי מהאולם ואל תעשי לעצמך פדיחות. טיפה יושרה, טיפה עמוד שדרה. אני ישבתי פה, הייתי בשורה האחרונה ויצאתי החוצה. יש לכם רוב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לכם רוב. תתביישי. שבי, שבי, שלא נשמע אותך. תתביישי. וגם הגברים. איפה אלי דלל? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איזו הצגה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלי נלחם איתנו. גם הגברים – אתם רוצים את זה לנשים שלכם, לאחיות שלכם? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עדיף שתהיי בשקט, שלא נשמע את זה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אל תגידי לי – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> וגם הגברים, מה אתם עושים, למען השם? תנו לטרומית לעבור. אנחנו נחכה לממשלתית. תנו לטרומית, אמר גדעון פה, ואנחנו מסכימות, וגם לזימי. נחכה לממשלתית, שכבר מחכה שנה. מה אתן עושות, להצביע נגד איזוק אלקטרוני? את החרפה הזאת, אתי, את תסחבי כל החיים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> וגם צגה, וגם כל אישה, וגם כל גבר, וגם משה ארבל. כל אחד מכם. תתביישו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תצאו מהאולם. תשאלו את נאוה בוקר, שלא באה להצבעה. בלי שאני אגיד לכם איפה היא הייתה. הכול אני זוכרת. תלכו, תלכו החוצה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. למעשה, את מנמקת את הצעת החוק שלך, כי את אפילו לא נימקת אותה קודם. שלוש דקות, ולעמוד בזמנים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לנשים שלנו יש ערך סגולי, אמרו לנו. לא צריך אפשר שיהיו הרבה מהן. אפשר שתהיה פה ממשלה בלי נשים, בלי מנכ"ליות, בלי שרות. אנחנו נדאג לנשים, עלק. השר לביטחון לאומי – איפה שר הפיתות? בואו נגיד לו. ואלה שמות הנשים שנרצחו עם צו הגנה בשנה אחרונה: פולינה וייסמן, בת 41, נרצחה באמצעות פטיש; ביאן עבאס, בת 29, נורתה בידי רעול פנים בפתח ביתה; דריה לייטל, בת 31, נרצחה בידי בני זוגה, שיש לו כתב אישום עקב איומים קודמים כלפיה; פלונית בת 27 נרצחה, לפי החשד בידי אחיה; סיגל ברכה אטיאס, בת 53, נרצחה על פי החשד על ידי בן זוגה; לידר סוויסה, בת 33, נרצחה בידי שכן לאחר שהתלוננה עליו למשטרה. ובשנה שעברה יעל מלניק, זכרה לברכה, נרצחה למרות שהיה לה צו הגנה; מריה טל נרצחה על ידי הפרוד שלה, למרות שהיה צו הגנה; חברים, אביטל רוקח, זיכרונה לברכה, נרצחה למרות שהיה צו הרחקה; ליאנה סבנוק נרצחה למרות שהיה צו הרחקה. ממשלת דם נשים הוא הפקר; דם נשים הפקר. אבל אני אקריא לכם עדות של אישה חרדית שאמרה לי שהנציגים שלה שכחו אותה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לא שומעים. תחכי שהיה שקט. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אוריאל, שיהיה שקט. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן, אבל לא שומעים אותך טוב. חברי הכנסת, מאוד מפריע הרעש. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כשהנשים החרדיות פונות אלינו ואומרות לנו: הנציגים שלנו לא מדברים איתנו, אז אני אקריא את העדות שלה פה, ואני אתן לה קול, ואתן לה פה, ואשמיע אותה פה. למרות שהיא ביקשה להיות בעילום שם, כי היא עדיין מאוימת, את יודעת מי את, ואנחנו איתך: אני גרתי עם בעל אלים בבית. כל מי שחי מסביבי ידע שהוא פושע ואף אחד לא עשה כלום. הוא היה שורף מכוניות בשביל לקבל עליהן דמי ביטוח. תמיד חשבתי לעצמי: למה שהוא לא ישרוף גם אותי? הוא היה עובר על צווים של בית המשפט פעם אחר פעם, והם היו אומרים לי: אין לנו מה לעשות – וההוא רוצה לעשות שתי הרשעות. הוא שם אותי בכלא ל-23 שנים – שלום לממשלה שמרחיבה את סמכויות בתי הדין הרבניים. אני ישבתי בכלא וחשבתי שזה לטובת הילדים שלי בזמן שהוא הסתובב חופשי. כיום ילדיי חיים עם מחבל בבית. אף אחד לא רואה את האלימות שהם עוברים. כי זה מגן גם על הילדים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אוריאל, אוריאל, החוק הזה מציל חיים. הינה שר הפיתות הגיע, הינה שר הפיתות הגיע. תתבייש. תתבייש. נפגש עם הגברים. נפגש עם הגברים לפני הנשים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה, בושה, בושה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת. חברי הכנסת. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> השורדות מתחננות לפגישה, אבל את ארגוני הגברים הוא צריך לראות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, אני לא ארשה פה צעקות "בושה". << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> זה הסוף שלכם. עלק תדאגו לנו. עלק תדאגו לנו. את ארגוני הגברים היה חשוב לך לראות, את אשתך אתה שולח לאולפנים, ומה איתן? את אשתך אתה שולח לאולפנים לחפות עליך? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת נעמה לזימי. נא לרדת. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תתבייש. תתבייש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת לזימי, נא לרדת. תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מה איתנו? מה עם האחיות שלנו? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי, נא לרדת. נא לרדת. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מה עם האחיות שלנו? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לרדת. סיימת. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תתבייש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סיימת. תודה רבה. חברי הכנסת, הצעקות הללו לא מובילות לשום מקום. רגע, השר. עוד לא. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> אני אודיע – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אחר כך, אחר כך. יש עוד אחת שצריכה להשיב. חברת הכנסת מרב מיכאלי. מה הוחלט? מה הוחלט, אופיר? היא עולה. חברי הכנסת, חברי הכנסת. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אני באמת לא מצליחה להבין, חבריי בממשלה. לחכות? אתם יודעים כמה זמן אנחנו מחכות? מ-2014, תשע שנים. הממשלה של נתניהו קיבלה החלטה להקים ועדה בין-משרדית למאבק באלימות כלפי נשים ב-2014. אתם יודעים כמה שנים זה, אחרי שאנחנו כבר נלחמות בשביל שתבינו שיש מה לעשות כדי להיאבק באלימות כלפי נשים, ושצריך להציל חיים? אז ב-2017 – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, יש רעש במליאה, זה מפריע מאוד. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – קיבלתם החלטה להקים את הוועדה, וב-2016 היא הגישה את ההמלצות שלה, ולקראת סוף 2017 הואלתם לקבל את ההמלצות שלה וקיבלתם החלטת ממשלה ליישם אותן. אנחנו ב-2023 – כמה שנים הייתם בשלטון מאז? והאיזוק האלקטרוני, שהיה חלק מהמסקנות שלה, עוד מחכה. בואו נספור כמה נשים נרצחו מאז בהקשר הזה – 20 נשים בשנה בממוצע. כל הכבוד לכם, בזמן הזה, בקדנציה הנוכחית שלכם, נרצחו כמעט פי שלושה מהממוצע לתקופה המקבילה הזאת בשנים רגילות. אבל אנחנו נמשיך לחכות. לחכות, אני לא יודעת, שאולי תתפנו מההפיכה המשטרית שמעוניינת להפוך נשים לשפחות עם עוד פחות זכויות, עם עוד פחות ביטחון אישי, עם עוד פחות זכויות על הגוף שלהן. באמת נמשיך לחכות. אז אני אומרת, להעביר, כפי שפירט פה חברי חבר הכנסת גדעון סער: הרי התקדמות הצעת החוק נמצאת בידכם לחלוטין; הוועדות בידיים שלכם, סדר-היום של הכנסת בידיים שלכם. כל מה שנדרש הוא להעביר את זה בקריאה טרומית, כדי שכל הנשים שם בחוץ שלובשות אדום, ואלה שלא לובשות אדום ונאבקות על החיים שלהן – מאות אלפים חיות תחת טרור של אלימות, והילדות והילדים שלהן חיים תחת טרור של אלימות – כל מה שנדרש הוא שהן ידעו שבכל זאת אנחנו עושים בשבילן משהו. ולכן חבריי, אנא מכם, התעשתו. אני מבינה שזה מאוד חשוב לפגוש את ארגוני הגברים ולוודא שלא נגרם לארגוני הגברים עוול, אבל במציאות יש נשים שהחיים שלהן בסכנה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת לזימי, מה זה? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אז אני מציעה שנעביר את הצעת החוק בטרומית, ואז נחכה חודש, ואינשאללה – לא יותר מזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. טרם נעבור להצבעה, השר איתמר בן גביר. << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הוא לא יכול לעלות עכשיו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אפשר שר נוסף. << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, הוא לא יכול לעלות עכשיו, באמצע המליאה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין דבר כזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – אתם מנצלים רצח נשים. אתם מנצלים רצח של אישה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אתם פופוליסטיים. אתם מנצלים רצח של אישה. רצח של אישה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה, בושה, בושה, בושה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, השר ישיב לאחר ההצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר איתמר בן גביר, אתה תשיב לאחר ההצבעה. נעבור להצבעה. הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה – השר ישיב לאחר ההצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, מה קרה היום? מה מזג האוויר הזה? חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, מה קרה? נא תפסו את מקומותיכם, ההצבעה תהיה אלקטרונית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הצבעה שמית. רגע, רגע, מה קרה? חברת הכנסת מירב בן ארי, הוגשה הצבעה שמית אחת שלך, אז חשבתי שההצבעה השנייה – כי ההצבעה הראשונה הייתה של גדעון סער. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שמית – – – אני הגשתי בשם גדעון ובשם האופוזיציה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל את הגשת על שלך שמית. אוקיי. הוגשה בקשה אחת על שמך. אם כך, תהיה הצבעה שמית. נא לשמור על השקט כדי שסגנית מזכיר הכנסת תוכל לקרוא בשמות. בינתיים אנחנו נאמר שתלמידי הישיבה התיכונית חיספין הגיעו לכאן לבקר אותנו. ברוכים הבאים. תודה רבה. סגנית מזכיר הכנסת, נא לקרוא בשמות. תודה רבה. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – נגד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סגנית המזכיר, רגע. חברי הכנסת, אני רואה אתכם בהיכון לצעוק "בושה" על כל שם ושם. אני לא אאפשר, אני אוציא אתכם, ואני אקרא לכולכם בסוף להצביע. חבר הכנסת רון כץ. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> כולם שם עומדים. תושיב אותם – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא צועק, תשמע אותם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתם תשמעו אותם, ומי שיצעק – אני מוציא בלי קריאה ראשונה, שנייה ושלישית. התרעתי. לא יהיו פרובוקציות במליאה. לא יהיו פרובוקציות במליאה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא יצעק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר קרעי, זה בסדר. מי שיצעק באמצע ההצבעות, יצא בלי התראות של קריאה ראשונה, שנייה ושלישית. בבקשה להמשיך. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – בעד דוד אמסלם – אינו נוכח משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – אינו נוכח אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השרה גמליאל נוכחת. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> אנחנו נחזור. אמרו "אינה נוכחת", אז תיקנו. היא עברה לרשימות הבאות. היא תהיה אחר כך. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד אלי דלל – אינו נוכח דני דנון – נגד שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איך את יכולה להצביע נגד החוק? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, אין קריאות ביניים באמצע הצבעה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) אבי מעוז – אינו נוכח << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איך אישה יכולה להצביע נגד – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, קריאה ראשונה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> איפה הוא? בושה, בושה, בושה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, אמרתי שמי שיצעק יצא החוצה בלי התראות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) בנימין נתניהו – נגד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> נגד, בושה. ראש ממשלה – – – בושה, הינה הוא – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת קריב, באמצע הצבעה לא צועקים. לשבת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה שנייה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – בושה, בושה, בושה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת שיר סגמן, קריאה שנייה. חברת הכנסת מירון, קריאה שנייה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לצאת. חברת הכנסת שיר סגמן, נא לצאת. קריאה שלישית. חברת הכנסת מירון, קריאה שלישית, נא לצאת. חבר הכנסת עידן רול, נא לצאת. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, נא לצאת. חבר הכנסת דוידסון, נא לצאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לו זכות – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת נאור שירי, יוראי להב הרצנו ודוידסון – לצאת. גם טל מירון – לצאת. שיר סגמן, נא לצאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה וחרפה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – (חברי הכנסת מיכל שיר סגמן, שלי טל מירון, עידן רול, יוראי להב הרצנו ונאור שירי יוצאים מאולם המליאה.) << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) יואב סגלוביץ' – בעד << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> בוסו – – – לא שלוש פעמים – – – רק שנייה. שתי פעמים – – – תתביישו – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אמרתי שבאמצע הצבעות – חבר הכנסת רביבו, תודה, אני מסתדר. באמצע הצבעות לא צועקים. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא צועקים באמצע הצבעות. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אותנו מוציאים – אותו צריך להוציא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – תתביישו לכם – – – מה קרה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת ביטון, קריאה ראשונה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה קרה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, קריאה שנייה. חבר הכנסת דוידסון, קריאה שלישית, נא לצאת. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – לא לדבר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, נא לצאת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – (חבר הכנסת סימון דוידסון יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר קרעי, אני מסתדר. חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה שנייה. חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה שלישית. נא לצאת. (חבר הכנסת יואב סגלוביץ' יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד יואב קיש – נגד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אפשר לקרוא לחברת הכנסת מיכל שיר סגמן. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חברת הכנסת) מיכל שיר סגמן – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לצאת. נא לצאת, מיכל. לקרוא גם לחבר הכנסת נאור שירי. חברת הכנסת שיר סגמן, את יכולה להישאר, אבל לא לעשות פרובוקציות. תודה. חברות הכנסת, לשבת במקומות. אי-אפשר להישאר ככה במליאה באמצע הצבעות. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) נאור שירי – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תעצרי את ההצבעה, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה לא קשור לראש הממשלה, לא עומדים ככה באמצע המליאה. מה זה פה, הצגה? לשבת במקומות. אנחנו באמצע הצבעה, לשבת במקומות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שגם הקואליציה ישבו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני תמיד מבקש לשבת, ללא קשר. כולם לשבת במקומות. חברת הכנסת פנינה תמנו, לשבת במקומות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> או שתושיב את כל חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> גם השרים. השר וסרלאוף, השר סופר, חבר הכנסת ואטורי, לשבת במקומות. מה זה, באמצע המליאה? << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) נאור שירי – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לשבת במקומות. חברת הכנסת מירב בן ארי. אי-אפשר להתנהל ככה. חברי הכנסת, לשבת. חברות וחברי הכנסת, לשבת במקומות. אני אתחיל לקרוא אתכם קריאות ליציאה. לשבת במקומות. חברות הכנסת וחברי הכנסת, לשבת במקומות. אני אתחיל לקרוא לכם קריאות ליציאה. לשבת במקומות. לא באמצע ההצבעות, לא מסתובבים. אי-אפשר ככה, זה לא שוק. לא שומעים אותי אפילו בהקראה. חבר הכנסת עמית הלוי. חבר הכנסת הלוי, לשבת. חברת הכנסת מלינובסקי. חברי הכנסת, באמצע ההצבעה כולם מטיילים. לשבת. בבקשה להמשיך. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, לשבת. חברת הכנסת רייטן מרום. נא לקרוא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח אברהם בצלאל – נגד טלי גוטליב – אינה נוכחת גילה גמליאל – אינה נוכחת משה גפני – אינו נוכח אלי דלל – נגד שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – נגד יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד עופר כסיף – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שמחה רוטמן – נגד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, האם יש מישהו שנוכח באולם, טרם קראו בשמו והוא מעוניין להצביע? האם יש מישהו באולם שמעוניין להצביע וטרם קראו בשמו? חבר הכנסת רוטמן, אתה לא מצביע? הוא הצביע? היא קראה בשמו. תודה. יש עוד מישהו באולם שמעוניין להצביע? אם כך, תמה ההצבעה, נא לספור. חברות הכנסת, תימנעו מפרובוקציה מיותרת במליאה, שלא אצטרך להוציא את כולן ואפילו אולי לקבל – הרחקה לשאר היום. זה באפשרות היושב-ראש. מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה התוצאה? אנחנו במתח. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כשתהיה תוצאה. אבל אפשר לשבת במקומות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני במתח. אני לא יכולה לשבת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ההצבעות לאחר מכן יהיו אלקטרוניות. שבו במקומותיכן, תוכלו להצביע. לא תספיקו להגיע למקומות אפילו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו מחכים לתוצאות. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – צבועות – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת. חברות הכנסת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברות הכנסת, ביקשתי לשבת ולמרות זאת אתן שם. חברת הכנסת סגמן, למעשה הוצאתי אותך מהמליאה ואפשרתי לך להיכנס אחרי ההצבעה ולהישאר, אז אל תאלצי אותי להוציא אותך שוב. את לא מרגישה אפילו שאת צועקת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> – – – רוקדות על הדם, רוקדות על הדם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתם במתח? רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 53 בעד, 54 נגד. אני קובע שהצעת החוק נדחתה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה, בושה, בושה, בושה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור להצעה – להצבעה הבאה, של חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. הצבעה. חברות הכנסת, אני אוציא אתכן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה, בושה, בושה, בושה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברות הכנסת, אני קורא לכן. חברת הכנסת שיר סגמן, שלי טל מירון, נא לצאת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לצאת מהמליאה. נא לצאת מהמליאה. נא לצאת מהמליאה, תודה רבה. סיימתן? אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית, הצבעה על הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי), של חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> על קול אחד, על קול אחד. בושה, בושה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> דם נשים אינו הפקר, דם נשים אינו הפקר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הצבעה. הצבעה. אנחנו בהצבעה, חברי הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זה לא חוקי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה חוקי. אני אמרתי כמה פעמים "הצבעה". תודה רבה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 53 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות – הוראת שעה), התשפ"ג–2022, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, תשעה בעד, 53 נגד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, אני אמרתי כמה פעמים. אתם לא תגידו מה חוקי. אני אמרתי כמה פעמים. אמרתי להם: נא לשבת במקומות. תשעה בעד, 53 נגד. אני קובע שההצעה נדחתה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אין דבר כזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור להצעה הבאה. חברות הכנסת, אני עובר להצבעה השלישית, הצבעה על הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה), של חברת הכנסת נעמה לזימי. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. חבר הכנסת פורר, אנחנו באמצע ההצבעה. הצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הדם על הידיים שלכם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 47 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 55 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות – הוראת שעה), התשפ"ג–2022, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 47 בעד, 55 נגד. אף הצעה זאת נדחתה. הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה והערכת מסוכנות – הוראת שעה), של חברת הכנסת מרב מיכאלי. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 46 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 55 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות – הוראת שעה), התשפ"ג–2022, לא נתקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – לא יכול להיות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה מוציא אנשים? מה זה שהאנשים בחוץ בזמן ההצבעות? מה זה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 46 בעד, 55 נגד. אני קובע שגם הצעה זו נדחתה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה, אנשים היו בחוץ בזמן ההצבעה. איזו חוצפה זאת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור להצעה הבאה, הצעה חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הרחבת זכויות הסטודנט), של חבר הכנסת יונתן מישרקי. זאת למעשה הנמקה מהצד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תתביישו לכם. חבורה של ממשלה עלובה – – – בושה, בושה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לפני כן, אני רוצה לאפשר לשר איתמר בן גביר. חברת הכנסת מרב מיכאלי, נא לצאת. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אתם היום ניצלתם רצח של אישה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת שיר סגמן. חברת הכנסת – – – נא לצאת. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> מנצלים רצח של אישה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כישלון. כישלון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> – – – חבר הכנסת יוראי להב, נא לצאת. נא לצאת כולם. חבר הכנסת – – – לצאת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש. << דובר_המשך >>השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:<< דובר_המשך >> – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כישלון, כישלון, כישלון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת אורנה ברביבאי, נא לצאת. זה לא שוק פה, תתביישו לכם. חברת הכנסת שלי טל מירון, נא לצאת. חברת הכנסת – – – נא לצאת. חברת הכנסת – – – נא לצאת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> תתבייש. תתבייש. נשים נרצחות. << דובר_המשך >>השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:<< דובר_המשך >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת – – – נא לצאת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אין לך אלוהים, אין לך אלוהים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת שלי טל מירון, נא לצאת. חברת הכנסת מירב, נא לצאת. לצאת. לצאת מהאולם, לצאת מהאולם. תודה רבה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת שיר סגמן, פעם אחרונה שאני נותן לך לחזור, ואני לא מאמין להבטחות שלך. נא לצאת. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לצאת, תודה רבה. חברת הכנסת מירב, נא לשבת. חברת הכנסת, נא לשבת. תן להם לצאת, להירגע, ישתו קפה בחוץ. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הדם על הידיים שלכם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת נאור, לשבת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני יוצא, אבל אני אומר לך – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז תצא בחוץ, אם אתה רוצה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת פורר, אני אגיד לך משהו – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה לא תמנע ממני להצביע. אתה לא תמנע ממני להצביע. אתה חושב שאתה מנהל את הישיבה. אתה לא תמנע מחבר כנסת להצביע, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תירגע בחוץ. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא צריך להירגע. אני רגוע. אני רגוע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> קראתי כמה וכמה פעמים, כולם כאן ראו, ואמרתי להם, אפילו אלה שמפריעים לי להצביע, אמרתי להם – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> נתת הוראה לסדרנים להוציא אנשים מהאולם בזמן הצבעה בשתי הצבעות אלקטרוניות. מה לא, מה אתה אומר "לא" – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא. יש לך טעות. השארתי אותם והם לא הלכו להצביע. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אתה תעצור ותשמע לייעוץ המשפטי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה בדיוק העניין. בגלל שזה הצבעה, אמרתי להם: תישארו, אבל קראתי כמה וכמה פעמים. דקה אני מחכה ללכת להצבעות, ועובדה שאחרי זה הלכו להצבעות. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> עשית טעות, תודה בטעות שלך. אוריאל, עשית טעות. לא נורא להודות בטעות. עשית טעות, תגיד שעשית טעות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> גם חבר'ה מהקואליציה לא הספיקו לבוא להצביע. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא משנה. עשית טעות. תגיד שעשית טעות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> קראתי והתרעתי. אתם לא יכולים להמשיך לצעוק עד מחר ולעצור את המליאה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עמדתי ליד המקום שלי, לא יכולתי לגשת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> קראתי כמה פעמים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה פשוט לא הבנת נכון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אמרתי לך כמה פעמים שאתה יכול להצביע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נכון. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – ואז להתחיל את ההצבעה. אתה לא יכול להתחיל הצבעה כשהאולם לא מסודר, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. השר לביטחון לאומי, בבקשה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, האופוזיציה הזאת צריכה להתבייש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, השארתי אותך לא בשביל להפריע. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> הם היום רקדו, רקדו על הדם של דריה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – בתקנון. אתה מנעת ממני להצביע. על פי איזה סעיף מנעת ממני להצביע? תראה לי על פי איזה סעיף אתה מנעת ממני להצביע? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת פורר, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> ניצלתם ניצול ציני, ניצול פוליטי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תראה לי על פי איזה סעיף מנעת ממני להצביע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> קריאה שנייה, קריאה שלישית – נא לצאת. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד למה מנעת ממני את הזכות שלי להצביע. על מה אתה מדבר? על מה אתה מדבר? אני לא יוצא. אני לא יוצא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אתם יודעים שבעוד חודש אנחנו הולכים להביא הצעה ממשלתית טובה פי כמה. שנתיים הייתם בשלטון, לא הבאתם. שנתיים הייתם בשלטון – לא הבאתם את ההצעה הזאת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לצאת מהאולם. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> שנתיים הייתם בשלטון – לא הבאתם את ההצעה הזאת. אנחנו הולכים להביא הצעה – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר, נא לצאת. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – פי כמה יותר טובה, אבל אתם רוקדים על הדם. בואו נגיד את האמת – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אתה כלום ושום דבר. אתה כלום ושום דבר. אתה כלום ושום דבר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת רייטן מרום, את מפריעה. נא לשבת. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – זכויות נשים לא מעניינות אתכם. מעניין אתכם להפיל את הממשלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> סתם בן אדם נפוח בלי כלום. סתם בן אדם עם פוזה. אין לך כלום. אתה בן אדם שאין לו כלום. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> ולכן מה שאתם עושים ברחובות, אתם עושים כאן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> ביטחון נשים לא מעניין אתכם. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> מעניין אתכם להפיל את הממשלה. שנה וחצי לא העברתם את החוק הזה, לא דיברתם עליו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> פתאום אכפת לכם מנשים. אבירי זכויות הנשים, פתאום. שנה וחצי לא עניין אתכם החוק הזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני ישבתי היום בעוד ישיבה עם משרד הרווחה והסנגוריה הציבורית, ישבתי עם ארגוני נשים וארגוני גברים, כי בניגוד אליכם אנחנו באנו לכאן לעשות עבודה, עבודה יסודית, אבל אתם, מה שמעניין אתכם זה פוליטיקה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה הורס את מדינת ישראל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, נא לצאת. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> זה פוליטיקה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה הורס את מדינת ישראל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לצאת. נא לצאת. לא הרשיתי לך לחזור. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה הורס את מדינת ישראל. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> על חשבון הנשים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לצאת. לא הרשיתי לך לחזור. נא לצאת. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה הורס את מדינת ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> במקום שתכבדו – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, נא לשבת. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – את ההצעה הממשלתית – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לצאת. נא לצאת. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – מה שהבאנו, אתם רק מנסים לנצל כל דבר לפוליטיקה. לא הכול פוליטיקה, מר אלקין. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תסתכל איך צוחקים עליך. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> לא הכול פוליטיקה, נאור שירי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, נא לשבת. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> יש כאן דמוקרטיה ותקבלו את תוצאות הבחירות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תסתכל איך הם צוחקים עליך. תסתכל. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אנחנו מבינים – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אם עכשיו אני מעלה להצבעה, כולם בעד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> מבינים לגמרי שאתם מתוסכלים שאתם נמצאים איפה שאתם נמצאים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אבל מה שמדהים, שאותם האנשים האלה – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה עשית בחיים שלך בכלל? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – ששנה וחצי לא העבירו שום דבר, מטיפים לנו. אדוני היושב-ראש, אני מעדכן כאן שבעוד חודש אנחנו מביאים את ההצעה הממשלתית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כמו שעדכנת את תקציב המשטרה. אין לך מושג – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> כמובן יש פגרה, אבל אחרי הפגרה אנחנו נביא את זה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> נראה אותך. נראה אותך. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> והאופוזיציה כאן, שניצלה היום ניצול ציני של דם, ניצלה היום ניצול ציני של רצח, אני מקווה שהיא תהיה מספיק אחראית כדי להצביע בעד חוק האיזוק האלקטרוני שאנחנו נביא. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> עוד חודש לא תהיה מדינת ישראל. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> והוא יהיה חוק הרבה יותר רציני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> שמעתי היום ממשרד הרווחה על כל כך הרבה חורים בחוק הזה. אנחנו הולכים להביא חוק רציני, יסודי, שיגן על נשים – מה שאתם לא עשיתם במשך השנתיים האחרונות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר איתמר בין גביר. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, נגמר השוק. נגמר השוק. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גזגז, גזגז – – – מאמין לך – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא. לא הרשיתי לך להיכנס. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> ממתי מעבירים – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא הרשיתי לך להיכנס. נא לצאת. חברת הכנסת שיר סגמן, נא לצאת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, מה שראינו כאן במליאה – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> יאללה, הביתה. יאללה, החוצה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, אני לא צריך עזרה. תודה רבה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת שיר סגמן, לא הרשיתי לך להיכנס. לא הרשיתי לך להיכנס בחזרה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הדיקטטורה כבר התחילה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אני לא בקריאה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוצאתי אותך באמצע, בצעקות שלך. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הוצאת אותי בחוק הקודם, סגרנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> את אפילו לא שמה לב לקריאות מרוב שאת צועקת. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא. לא הרשיתי לך עד ההצבעה הבאה להיכנס. תודה רבה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הוצאת אותי בחוק הקודם – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, מה שראינו כאן במליאה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, בסמכות היושב-ראש להרחיק אותם להצבעה אחת או לשתיים או לשלוש או לשעה או לחצי שעה או להצבעות להיכנס. אל תגיד מה הסמכות שלנו. חברי הכנסת, מה שראינו כאן במליאה – התנהגות בוטה, זולה, שמבזה את הבית. זה בדיוק מה שקורה גם ברחובות. יש כאן דמוקרטיה, יש הצבעות. יש לכם הצבעות – תצביעו בעד, תצביעו נגד, תקבלו את ההחלטה. אפילו לאפשר לאחרים להצביע אתם לא נותנים, וצועקים כאן בצורה מבזה. יש לכם בדיוק את הכלים הפרלמנטריים. אפשר לעשות הצבעה שמית – הצבעה שמית; הצבעה אלקטרונית – אלקטרונית. אפשר למשוך עוד שלוש דקות, אבל לא לאפשר שוק כאן במליאה. הורדתם את הבית הזה לרמה הכי נמוכה. תודה רבה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << הצח >> הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הרחבת זכויות הסטודנט), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2109/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יונתן מישרקי) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת יונתן מישרקי, הצעת חוק זכויות הסטודנט – הנמקה מהצד למשך דקה. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, קריאה ראשונה. חבר הכנסת לוי, קריאה שנייה. חבר הכנסת לוי, קריאה שלישית. נא לצאת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – אתה לא שם לב לצעקות פה. כבוד היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, נא לשבת. לשבת. לשבת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, קריאה ראשונה, קריאה שנייה, קריאה שלישית – נא לצאת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה ממש מבזה את הכנסת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אתם לא יודעים להירגע. תודה רבה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בושה, מה שאתה עושה. הדחליל הזה יושב וצועק ואתה שותק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> צריך להמשיך לנהל את המליאה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הדחליל? הדחליל? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אני לא צריך עזרה, חבר הכנסת מר כהן. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> דחליל. הדחליל. דחליל היא קוראת לי. מה זה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, תודה רבה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני נעלב מזה. מה זה דחליל? אני בן אדם. (חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן יוצאת מאולם המליאה.) << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ננסה לחזור למסלול. 342,000 סטודנטים וסטודנטיות לומדים בשנת הלימודים התשפ"ג במוסדות להשכלה גבוהה. זה גידול של 1.6% לעומת שנת הלימודים התשפ"ב. מאחורי המספרים הללו אנשים מכל המגזרים – יהודים, ערבים, חרדים, חילונים ודתיים. האנשים הללו יגעים לילות כימים כדי להגיע להצלחה מקסימלית. בעם היהודי ערך לימוד התורה הוא ראשון במעלה, ויש להוקיר את לומדי התורה. ישנם סטודנטים חרדים רבים שלאחר התייעצות עם רבותיהם החליטו לרכוש מקצוע, ובהם אפשר למצוא גם אלפי סטודנטים וסטודנטיות חרדים בגילים יותר מאוחרים, ולעיתים גם אבות לילדים. למרות מרוץ החיים הם מגיעים לקו הגמר בגדול. הם ראויים לשבח. ההשקעה שלנו בצעירים היא הכרח. לצערנו, עדיין קיימים פערים בנגישות להשכלה גבוהה בין המרכז לפריפריה. על כולנו לדעת: בפריפריה יש מאגר אנושי נפלא, רק תנו לו צ'אנס. סיעת ש"ס מחויבת לחלשים, לשקופים, לפריפריה. אני רואה בהצעת חוק זו חלק מחובתנו לציבורים הללו. הצעת חוק זו באה להרחיב את זכויות הסטודנט בנושאים שונים, וביניהם גם שינוי שיטת בדיקת הערעורים. אני מבקש להודות לשר החינוך, ליושב-ראש המל"ג יואב קיש, על דאגתו לציבור הסטודנטים בכלל ועל תמיכתו בהצעת חוק זו בפרט. סטודנטים יקרים, אתם בידיים טובות. תודה גם ליושב-ראש התאחדות הסטודנטים הארצית אלחנן פלהיימר על הליווי והתמיכה הצמודה שאותם הוא מעניק לציבור הסטודנטים ועל סיועו בקידום הצעת חוק זו. תודה רבה גם ליועצי המסור אסף רעני, שהציף וליווה את הצעת החוק הזאת. מילה לציבור הסטודנטים בישראל: הצלחתכם – הצלחתנו. חברי הכנסת, חשיבות הנושא אינה מוטלת בספק, ולכן אני מבקש את תמיכתם בהצעת חוק חשובה זו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. ישיב שר החינוך יואב קיש, השר המקשר. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת מישרקי, קודם כול, אני רוצה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אף אחד מאלה שהוצאו לא נכנס. רק להצבעות. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך ששמחתי לראות את החשיבות שאתה רואה בזכויות הסטודנטים. זוהי בהחלט, מה שנקרא, דאגה משותפת לך, לי, הזכרת את יושב-ראש התאגדות הסטודנטים, אלחנן. ואנחנו בהחלט – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא ללמוד את תקנון הכנסת ולצאת. כל אלה שהוצאו לא חוזרים, רק להצבעות. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתה בכלל לא היית כאן, אז לא ראית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני הייתי וקיבלתי את ההוראה מהיושב-ראש הקודם, ואני ממשיך את הוראתו. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> היושב-ראש הרשה לנו להיכנס. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא להוציא את כל אלה שהוצאו. שלא ייכנסו. רק להצבעות, נקודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – עשו לנו את זה ככה. עשיתם לנו את זה בעבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו מכירים את התקנון בדיוק, ואל תלמדי אותנו את התקנון. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוציאו אותנו – – – מיקי – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, לא. מי שניסה לבצע מרד במליאת הכנסת כמו ברחובות בתל אביב, מסכן את הדמוקרטיה, את המקום האחרון שיש עדיין לאזרחי ישראל לקבל את הזכויות שלהם מכל העדות והעמים. ולכן, מי שפגע בכנסת בעצם ניסה לחולל הפיכה. אם מה שהיה פה היום היה קורה באוקראינה או באפריקה, זה היה בכותרות בכל העולם. לכן, אנחנו לא נאפשר דבר כזה. הכנסת זה המקום האחרון שבו לכל אזרח יש מקום, ולא ניכנע עדיין לטרור התקשורתי והרחובי. ולכן, אנחנו נגן על הכנסת עד שהסדר יוחזר על כנו, ואז – אנחנו ננהל לפי תקנון הכנסת בדיוק. תודה. תמשיך, השר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> תודה, היושב-ראש. אני אומר לגבי זכויות הסטודנט – נושא מאוד חשוב. בעצם העלית מספר נושאים, חבר הכנסת מישרקי, ואנחנו נבחן אותם. אבל הכוונה, ההסכמה שלנו לתמוך היא בכפוף לכך שאנחנו מקיימים שיח. ואתה תמתין עם הצעת החוק עד שנקדם הצעת חוק ממשלתית בנושא. בהחלט נושא חיזוק זכויות הסטודנט, שהעלית, הוא ראוי לציון. יש נושאים נוספים שלא עלו, וכמובן צריך לבחון אותם. אנחנו נקיים שיח פורה ונגיע להחלטות. אני מברך אותך על המהלך הזה, מחזק אותך, וביחד נוביל לשינוי. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. לפני ההצבעה יש מתנגד לחוק. חבר הכנסת אחמד טיבי, שלוש דקות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – תיתנו לאנשים לבוא להצביע. נגמר – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להיכנס לפני ההצבעה. אני אודיע מתי ההצבעה, ואני אאפשר לכולם להיכנס להצבעה. לא עכשיו. עכשיו כולם בחוץ. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הבושה הזו? זה חוק חדש. מה יש לכם? את כל הכללים שברתם בבית הזה? זה חוק חדש. מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עוד שלוש דקות בדיוק מצביעים. תוכלו להיכנס להצבעה. אנחנו נשמור ונגן על זכות ההצבעה שלכם. לא עכשיו. כשהוא יגמור לדבר. בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אני עליתי כי – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה חוק חדש. מה קורה פה? תגיד, מה קורה כאן? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתם לא תעשו מרד במליאת הכנסת. אתם לא תעשו מרד במליאת הכנסת. דבר. בבקשה. יש תקנון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא תגיד לי מה לעשות. מי שואל אותך בכלל? אתה תלמד אותי את הכללים פה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> רבותיי חברי הכנסת, לפני כעשר דקות נעשה כאן דבר שלא נעשה קודם אף פעם. אני עמדתי כאן. אני אמור לגשת לכיסא שלי כדי להצביע. לא יכולנו – לא אני, לא עודד פורר, לא איימן, לא אחרים – לגשת פיזית לכיסא שלנו כדי להצביע. מה התפקיד של סדרנים בכנסת? לאפשר לנו להצביע, לא לגנוב הצבעה. מה שנעשה כאן זה שכאשר עמדו חברי כנסת, לא יכלו לגשת לכיסאות שלהם, היה צריך להמתין. חבר הכנסת בוסו, אתה יודע שאני מכבד אותך מאוד. מאוד. אבל גזלת ממני את האפשרות להצביע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אני מוחה. הוא היה ליברלי מעל ומעבר. הוא אפשר פה – מקסימום סבלנות שיש בעולם. אז אל תתקוף אותו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, לא. היחסים ביני לבינו זה ביני לבינו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, זה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני עמדתי שם. לא הצלחתי טכנית, טכנית, להגיע לכיסא שלי. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> – – – על ההצבעה השמית? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא. השנייה. השנייה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> החברים שלך עמדו לחסום אותך כדי שתעלה להתלונן? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – ביקשתם מהם לעמוד – – – לך את המקום, אז אל תתלונן, אחמד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> סליחה? אתה עכשיו מסביר למה איינתם את הזכות שלי להצביע? אבל זה לא רק שלי. לפחות שישה-שבעה חברי כנסת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סליחה, חבר הכנסת טיבי. שנייה. אני רוצה להודיע לסדרנים שהיות שאני רוצה שהם יוכלו להצביע כשהוא יסיים, תאפשרו לכולם להיכנס להצביע עכשיו. בבקשה, תמשיך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זכות תגובה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אדבר בשמך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מציע לך לרוץ לכנסת. אתה תיבחר, תאמין לי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה הכוונה? שכל עוד חבר כנסת לא מצליח להגיע, ולא חשובה הסיבה הטכנית כאן – – << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אם הסיבה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – היושב-ראש מחכה. מחכה, ולא מצביע מהר כדי ליצור מציאות שהיא לא מציאות דמוקרטית. עמדו כאן חברי כנסת. נכון, היו חברות כנסת שתפסו את המקום שלנו. אז מה, אתה מעניש אותנו? אני מגלה הבנה אליהן – נכון. אבל לא יכולתי טכנית להצביע. אתה צריך – גם המזכיר, גם הסדרנים, גם יושב-ראש הישיבה – ליצור אווירה וסביבה שמאפשרות לכלל חברי הכנסת, מי שבעד ומי שנגד, להביע את דעתו באמצעות תהליך ההצבעה – והוא אוין, נגזל מאיתנו, ועל זה אני מוחה. אני מבקש לחזור ולהצביע על הצבעה האלקטרונית ההיא שכשלה, ולא הייתה הצבעה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. סדרנים, אפשר להזמין את כל חברי הכנסת שהוצאו. מי שרוצה יכול להיכנס להצביע. אני רוצה להקריא הודעה של היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק. נא להקשיב: הוצאה בקריאה שלישית לפי התקנון היא לכל הישיבה – זאת אומרת, עד סוף הישיבה. עם זאת – להכניס אותם לכל הצבעה, ולהקפיד על כך שתהיה להם הזכות להצביע. צריך להוסיף את חבר הכנסת פורר לשתי ההצבעות האלקטרוניות. לגבי חבר הכנסת אחמד טיבי, שטוען שהוא לא יכול היה להצביע, הייעוץ המשפטי יצפה בווידיאו, יחליטו אחר כך ויעדכנו אותנו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שיוסיפו אותנו לפרוטוקול. תתבייש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זאת הודעה של היועצת המשפטית של הכנסת, ואני מקווה שלפחות ליועצת המשפטית יש לכם כבוד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו ניגשים להצבעה. מי שלא רוצה, לא צריך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זו ענישה קולקטיבית. היה נהוג עשר דקות, זהו. ענישה קולקטיבית. מה זה? ענישה קולקטיבית? אתם לא מתביישים? אתם לא נורמליים? << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? ביביסטאן כבר כאן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם לא רוצים שנהיה כאן – – – לצאת ולא לחזור. זו הדיקטטורה החדשה של ישראל. אין חברי אופוזיציה. הם בחוץ. הם לא רשאים לחזור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> האם הסדרנים אפשרו לכולם להיכנס, למי שרצה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז תאפשרו למי שרוצה להיכנס. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איך אנחנו אמורים לדעת שיש הצבעות? איך אנחנו אמורים לדעת שיש הצבעות? בטלוויזיה? אנחנו חברי כנסת. אנחנו צריכים להיות בדיונים. הרחקה מכל הדיונים היא לא – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני הקראתי את ההודעה של היועצת המשפטית. ככה אנחנו פועלים. לפי התקנון. יש לך זכות להצביע ואין לך זכות להפריע. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יש לי זכות להשתתף בדיונים. אני נציג ציבור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אין לך זכות להפריע, כי אני אוציא אותך עוד פעם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תוציא אותי כמה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ותקפוץ דרך הכיסאות והספסלים, כמו שעשית בוועדת חוקה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני מייצג ציבור כאן, ואתה לא תסתום לי את הפה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני ניגש להצבעה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ענישה קולקטיבית – – – הדמוקרטיה הישראלית. אין אופוזיציה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני ניגש להצבעה על הצעת חוק זכויות הסטודנט (הרחבת זכויות הסטודנט), של חבר כנסת יונתן מישרקי. מי שרוצה להצביע, חופשי להצביע, ומי שלא רוצה להצביע, לא חייב. הצבעה, בבקשה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הרחבת זכויות הסטודנט), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 34 בעד, אפס מתנגדים. ההצעה אושרה פה אחד ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט להכנה לקריאה ראשונה. ועדת החינוך והספורט. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ועדת החוקה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> ועדת החוקה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז ועדת הכנסת תכריע. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת איום), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2156/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יצחק קרויזר) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הצעת חוק העונשין, של חבר הכנסת יצחק קרויזר. מנמק חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה. לפני ההצבעה אנחנו נכניס את אלה שהוצאו. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> הוא נתן לכם להיכנס. הוא אמר – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה באמת. תודה רבה, יואב. הגזמתם – – – כל גבול. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ענישה קולקטיבית. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – הגזמתם – כל גבול. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת קרויזר. עשר דקות. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת איום), התשפ"ג–2023. עבד אבו גאנם הורשע במסגרת הסדר טיעון בגביית דמי חסות באזור רמלה-לוד. הוא הודה כי הקים חברת שמירה ללא רישיון ואיים על קבלנים שאם לא ישכרו את שירותיו עלולים להיגרם להם נזקים כלכליים. לפי האישומים, עבד פעל למצוא אנשי עסקים וקבלנים שאחסנו אצלו ציוד יקר וביצעו פעולות בשטח. עבד הציע לקבלנים לשכור את שירותיו כדי שהציוד שלהם לא ייפגע. הוא הבהיר לקבלנים שזהו האזור שלו, ואם לא ישכרו את שירותיו הם עלולים להיפגע ולא יהיה מי שישמור להם על הציוד. סיפור זה, חברים, איננו סיפור בודד. למעשה, אדוני היושב-ראש, זה הסיפור היום-יומי של בעלי עסקים באזורים רבים, ועל אף ההבדלים המסוימים הקיימים בין אזורים בארץ, אין אזור שלא נפוצה בו תופעת גביית דמי חסות. את רובם של הסיפורים, חבריי חברי הכנסת, אתם כנראה בכלל לא מכירים, מכיוון שהם לא מעניינים כל כך את התקשורת. הם לא אירועים חדשותיים. אלה אירועים יום-יומיים – זה הסיפור של הקבלנים, של החקלאים, של בעלי חניונים, בעלי עסקים ועוד; זה הסיפור של גביית דמי חסות על ידי גורמים עברייניים; זה הסיפור של אנשים רבים אשר יוצאים מדי יום לעבוד ועמל יומם נגזל באלימות וברגל גסה; זה הסיפור של תופעת הפרוטקשן; זה הסיפור שאותו באה הצעת החוק הזו לתקן. רק כדי לסבר את האוזן, חברים, כמה נתונים. במרכז הארץ שכיחות התופעה היא נמוכה יותר – 63% בירושלים ו-72% בגוש דן נתקלו באופן אישי בגביית דמי חסות; ואילו באזורים רחוקים יותר, הפריפריה, השכיחות עולה – 90% בהר הנגב ו-93% בגליל המזרחי וברמת הגולן. סחיטת דמי חסות, פרוטקשן, היא תופעת פשיעה מהחמורות המתרחשות במדינת ישראל. מגוון ענפים נפגעים ממנה במשק, ובהם ענף החקלאות, המסחר, התעשייה, הבינוי והתשתיות. בשל היקפה הנרחב של התופעה ונזקיה המרובים, נדרש כאן מענה עמוק ונרחב למיגורה. הבעיה שבה נתקלו עד כה הגורמים השונים אשר באו לטפל בנושא היא שמאופייה העבירה קשה לאיתור ולהגדרה, וממילא קשה גם לאמוד אותה בכמויות. בעבר הוצאו מספר הצעות חוק בנושא, אולם הן לא נתנו מענה לבעיה. מאבק רשויות החוק בעבירות של סחיטה ואיומים וגביית דמי חסות, שמתבצעות על ידי גורמים עברייניים ומשפחות פשע שמהלכות אימים על בעלי עסקים אשר עמל יומם נגזל, נעשה עד כה בקול ענות חלושה בהיעדר כלים אפקטיביים למיגור התופעה. אותם גורמים הינם מנוסים, ולכן האיום והסחיטה לא תמיד נעשים בצורה מפורשת וגלויה אלא באופן מרומז. כאשר אותו גורם מאוים הוא יודע בדיוק ובוודאות מי אותם הגורמים המאיימים עליו ומהו רצונם. לרוב מדובר בגורמים המוכרים היטב לכל בעלי העסקים באזור, וגם, לצערי הרב, לרשויות החוק והאכיפה, אולם לא היו בידן אמצעים יעילים למגר את התופעה – כך שבמקרים רבים, אדוני היושב-ראש, בעלי העסקים אשר חששו לשלומם ולשלום העסק שלהם ידעו שהתלונה לא תביא להם את הישועה, אלא רק להפך, תחמיר את מצבם ברוב המקרים. לכן הם נאלצו, לצערם, להיכנע לאותם גורמים עברייניים. בנוסף, המשטרה נתקלת במצבים שבהם ארגוני הפשע מתחזים לחברות שמירה וגובים מבעלי העסקים כסף עבור שירות שמירה לכאורה, כאשר בפועל לא מסופק שום שירות. הצעת חוק זו באה לתת כלים אפקטיביים ומעשיים בידי המשטרה. למעשה הצעת חוק זו מבקשת בראש ובראשונה להגדיר מהו האיום: הגדרת העבירה נותנת ממד נפשי להגדרת המושג איום – תחושה רגשית של המאוים. לרוב, גורמי האיום כידוע אינם מאיימים אלא מציעים. איום הוא לא רק בהתנהגות מפורשת כלפי אותו בעל עסק, אלא גם בדרך של העברת מסרים גלויים וסמויים בנושא. ידוע כי ארגוני פשיעה חולשים על שטחים נרחבים, ודי בכך שהם מהווים גורם מאיים כלפי מספר בעלי עסק באותו אזור. לעיתים די להזכיר את שמו של אותו גורם פשע מוכר, כדי לדעת מה המתחם, מה הטריטוריה שלו, וכדי ליצור גם ממד נפשי שמאיים על אותו בעל עסק. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא רואה שיש שר במליאה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע, לא להפריע. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הצעת החוק באה להחמיר את הענישה על עבירה זו לעשר שנות מאסר, ולבסוף הצעת החוק באה לתת כלי אפקטיבי ייחודי מתוך חוק הלבנת ההון, ומדברת לאותם גורמים בשפה שאותה הם מכירים, כסף. הצעת חוק זו מאפשרת לחלט כספים, כולל כספי מקור. לסיכום, חברים, תופעת הפרוטקשן ברחבי הארץ, בנגב ובגליל, הינה תופעה רחבת היקף שצריך לטפל בה טיפול עומק רחב. היא איננה עומדת בפני עצמה, אלא באה בתוך סל שלם של חוקים, והצעת חוק זו הינה אחת מתוכם. בנוסף, יש להגדיל ולתמרץ את גורמי הביטחון והאכיפה, שבשילוב ידיים יפעלו יחד למיגור התופעה בפרט ומיגור האלימות בחברה הישראלית. אני מודה לשר לביטחון לאומי, השר איתמר בן גביר, על התמיכה הרחבה שלו ושל המשרד בהעברת הצעת חוק זו ונוספות לטובת אזרחי מדינת ישראל. אני מבקש מכולכם להצביע בעד הצעת חוק זו בקריאה טרומית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. ישיב על ההצעה השר יצחק וסרלאוף, בבקשה. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> מענה להצעת חוק העונשין: "בחוק העונשין, התשל"ז–1977, בסעיף 428, האמור בו יסומן '(א)' ובמקום 'מאסר שבע שנים', יבוא 'מאסר שמונה שנים'; במקום 'מאסר תשע שנים', יבוא 'מאסר עשר שנים'. בסופו יבוא: 'לעניין סעיף זה, איום או הטלת אימה – לרבות ביצירת מצג הנובע ממעמדו של המאיים או של האדם בשמו פועל המאיים או במסרים המועברים לאדם אליו מכוון האיום או לאחר בנסיבות דומות ולרבות בדרך של כפיית תשלום או רכישת שירות; (ב) אדם המקבל כסף או טובת הנאה מבעל עסק, באופן שאינו חד-פעמי, ללא הספקת שירות או תמורה הולמים ומבלי שסיפק הסבר מניח את הדעת, יראו אותו כמי שאיים על המשלם. (ג) הורשע אדם לפי סעיף קטן (א), לא יפחת עונשו ממאסר שלוש שנים'". בימים האחרונים פורסם דוח פשיעה של השומר החדש, העוסק בין היתר בסחיטת דמי חסות, מה שנקרא פרוטקשן. על פי הדוח, 73 מהעסקים מעידים שחוו ניסיון פרוטקשן. מבין אלו שהעידו על כך, 40% סיפרו כי העסק שלהם ניזוק עקב סירוב שלהם לשלם את דמי החסות; 39% הודו כי נאלצו לבסוף לשלם את דמי החסות. כדי להבין את הממדים הבלתי-נתפסים של התופעה, אזכיר מקצת מהמקרים שהתרחשו בחודש האחרון בלבד: רעולי פנים פרצו לסניף ארומה בעין עבדת שבנגב, תועדו כשהם זורעים הרס רב במקום. במשטרה מעריכים שמדובר באיומי פרוטקשן. לפני כשבועיים גילה חקלאי מהצפון כי חוות פאנלים לייצור חשמל באדמותיו מנותצת. שבועיים קודם לכן קיבל שיחת טלפון מאדם לא מוכר, שהציע לו שירותי שמירה על המתקנים הסולריים. החקלאי סירב, ומה קרה בתגובה? הוא ספג נזקים של לפחות עשרות אלפי שקלים. החקלאי האמיץ ממשיך להצהיר כי לא יהיה מוכן לשלם פרוטקשן כדי להגן על רכושו. קבלן בדרום מספר כך: חסם אותי רכב מחוץ לעבודה, יצאו ממנו שני רעולי פנים, פה בישראל, איימו עליי, הצמידו לי אקדח ודרשו ממני להתפטר ואם לא הם ירצחו אותי, כדי שהם יוכלו לעבוד במקומי במתחם. כאמור, זה רק בחודש האחרון, ורק חלק מהמקרים שפורסמו – מה שתיארתי עכשיו, טירוף מוחלט. עוד עולה מהדוח כי בשנת 2022 הייתה ירידה בדיווח למשטרה בכל הנוגע לעבירות אלה, וכ-41% מהחקלאים לא מדווחים על אירועי הפשיעה החקלאית למשטרה. בין הסיבות – היעדר טיפול אכיפתי יעיל, הן על ידי המשטרה והן על ידי בתי המשפט. רוב החקלאים שהגישו תלונה במשטרה לא זכו לטיפול אפקטיבי בתלונתם, מיעוטם בשל חוסר ראיות, וברוב המקרים התיק פשוט נסגר. רק בכנסת הזו בלבד הוגשו עשרות הצעות חוק בנושא, כי חברי הכנסת כמעט מכל סיעות הבית מבינים היטב שמדובר במכת מדינה. אלא שמרבית הצעות החוק אינן פותרות את הבעיה העיקרית שאיתה מתמודדות רשויות אכיפת החוק: היעדר אלמנט האיום. מרוב שהתופעה כל כך נפוצה, במרבית המקרים כבר אין צורך לאיים באופן ישיר או עקיף על הנסחט; די בכן שהשכן מהעסק הסמוך ירמוז לך שכדאי לך לשלם דמי חסות, אחרת – מה יקרה? ישרפו לך את העסק. לעיתים אף אין צורך גם בכך; בעלי עסקים מחפשים מיוזמתם את הסוחט פן יבולע להם. במובן זה הצעת החוק של ידידי ורעי חבר הכנס יצחק קרויזר מסיעתי, סיעת עוצמה יהודית, היא בשורה של ממש. ראשית, הצעת החוק הזו קובעת חזקה עובדתית שלפיה "אדם המקבל כסף או טובת הנאה מבעל עסק, באופן שאינו חד-פעמי, ללא הספקת שירות או תמורה הולמים ומבלי שסיפק הסבר מניח את הדעת, יראו אותו כמי שאיים על המשלם". כלומר, הצעת החוק שמה את הפוקוס על הסוחט ולא על הנסחט – שמטבע הדברים חושש מאוד מאוד להגיש תלונה – ודורשת מהחשוד בסחיטה, שלא סיפק שירות אמיתי, להסביר מדוע ועבור מה קיבל את הכסף. אם לא יצליח לספק הסבר, הרי שמדובר בפרוטקשן. שנית, הצעת החוק מחמירה את עונשי המקסימום. שלישית, הצעת החוק קובעת עונש מינימום של שלוש שנים. אין יותר עונשים קלים עד כדי מגוחכים. סחטת פרוטקשן – תשב בכלא. רביעית, הצעת החוק מבקשת לתקן את החוק כך שיובהר כי איום או הטלת אימה כפי שקבועים בחוק עשויים להתבצע לא רק באיום או בהתנהגות מפורשים כלפי קורבן פרטני אלא גם בדרך של יצירת מצג ובאמצעות מסרים שהועברו לאנשים אחרים המצויים בנסיבות דומות ובאותו מצב של הקורבן. ארגוני פשיעה חולשים על שטחים נרחבים, ודי בכך שהם מהווים גורם מאיים כלפי כמה בעלי עסק באותו תא שטח על מנת ששאר בעלי העסקים באותו אזור יחושו מאוימים. לכן מוצע לקבוע כי המצג לקיומו של איום לא יהיה חייב להיות רק כלפי אותו בעל עסק אלא גם לגבי אחרים באותו עניין, וכן המצג לא חייב להיות בהתנהגות אלא גם תוך ניצול מעמדו של המאיים ככל שנראה שהוא מוכר בעיני הקורבנות כחבר ארגון פשיעה, או בהעברת מסרים סמויים כשברור שעסק של מי שאינו משלם לאותו אדם ייפגע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לי שאלה, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> האם אנשים שמאיימים על חברי כנסת, על שרים, על ראשי ממשלה ועל סתם אזרחים בהפגנות – זה גם נכלל בחוק הזה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> שאלה טובה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – בתקשורת, למשל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> או בתקשורת. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> זו שאלה שהיא מאוד אקטואלית. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> או מישהו ששילם 100,000 דולר על הראש של מישהו, למשל. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי ששורף חנויות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה אומר שהתשובה היא כן? החוק הזה כולל את הדברים האלה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> החוק הזה נועד למנוע פרוטקשן נגד בעלי עסקים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אה, רק כספים, בסדר. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז ועדת עררים בפנים, מצוין. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הינה, את עולה תכף להתנגד, מה את רוצה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> זהו צו השעה. מה, את מתנגדת? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, היא רוצה להתנגד, וזו זכותה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> את רוצה להתנגד? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זכותה, זכותה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> את בעד פרוטקשן, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי? << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני תכף אסביר לך בעד מה אני. אתה היית נגד החוק שלי. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני אצטרך ללכת, אז תני לי תקציר אחר כך. זהו צו השעה. מכת מדינה – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אבל תקשיבי, חברת הכנסת. מכת מדינה דורשת לעיתים צעדים מרחיקי לכת עד למיגור התופעה. חשוב לי להגיד שהצעת החוק היא חלק מכמה הצעות חוק חשובות שמטרתן לרסק את הפשיעה בחברה הערבית. הצעת חוק כלי הנשק הבלתי-חוקיים, שעברה היום בוועדה לביטחון לאומי של ידידי חבר הכנסת צביקה פוגל, עתידה לעבור בשבוע הבא במליאה בקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק, שמקודמת בזריזות, תאפשר למשטרת ישראל, בהוראת שעה, לחפש נשק בלתי חוקי בבתים כאשר יש חשד שמצוי שם נשק ויש צורך מיידי. וכך, הצעת חוק יוצרת הבחנה בין חלקי נשק, ומחמירה את הענישה גם על החזקת חלקי נשק מהותיים ולא מהותיים. בנוסף, הצעת החוק תאפשר סוף-סוף לחלט רכוש של סוחרי בנק בלתי חוקיים ותפגע בהם במקום שהכי כואב להם. הצעת החוק של איירסופט – רובה אוויר – תסדיר אחת ולתמיד את כלי הנשק הללו, שמוסבים לכלי נשק קטלניים והביאו לשפיכות דמים של רבים, כולל באירועי טרור נפשעים. הצעת החוק עברה ועדת שרים לענייני חקיקה, ועתידה לעלות בקרוב מאוד למליאה; יש הצעת חוק שתעסוק בפשיעה החקלאית, שעליה עובד המשרד לביטחון לאומי בראשות איתמר בן גביר בימים אלו ועוד. עמדת הממשלה – כמובן, לאור האמור, הממשלה תומכת בהצעת החוק לקריאה הטרומית, והיא תחזור לוועדת השרים לפני קריאה ראשונה. אני מברך את ידידי חבר הכנסת יצחק קרויזר על הצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לשר וסרלאוף על התשובה לגבי תיקון הגדרת איום בחוק העונשין. מתנגדת להצעה – חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. אני כבר מאפשר לכל מי שלא נמצא פה להיכנס, כדי להיות בהצבעה, ואחרי ההצבעה – לחוק היתומים, אז שיישארו כבר, מי שירצה. אנחנו נקפיד מאוד שאף אחד לא יעז לאיים או לעשות טרור והפחדה בתוך מליאת הכנסת. הערות ביניים זו זכות בסיסיות, גם קריאות ביניים, אבל הגבול ברור לכל אחד. תודה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, לפני בערך חצי שעה-שעה אני עמדתי פה ודיברתי בדיוק על זה, על הצעת חוק שלי, הצעת חוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, ועכשיו אתה הקראת תגובה של המשרד לביטחון לאומי. אלה בדיוק אותם דברים שאני אמרתי. מה היה ההבדל היחיד? שזו הייתה הצעת חוק שלנו ולא שלכם. הן זהות, הן תואמות, קיבלתי אישור מהייעוץ המשפטי להצמדה, ולזה התנגדתם ופה אתם תומכים. תקשיבו, מה עובר לכם בראש? ירדתם מהפסים? אני מבינה פוליטיקה, אני מבינה את כל התהליכים, אבל מה קרה לכם פה? אתם יודעים מה – בטעות שמתם את הצעת החוק של קרויזר אחריי, טעיתם. אם הייתם מעלים אותה ראשונה ואת שלנו שנייה, הייתם מעבירים את זה. זה אותו דבר, איתמר. איפה השכל? אל תספרו לי עכשיו. אתם לפני שעה הצבעתם נגד דמי פרוטקשן. היה אישור להצמדה, טעיתם בסדר-היום. רציתם שקרויזר יהיה ראשון אבל טעיתם, קורה. למה הצבעתם נגד? עכשיו תצאו לתקשורת ותספרו איזה גיבורים אתם. אני אגיד לכם יותר מזה – הצעת החוק שלנו הייתה הרבה יותר עם חוכמה. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> במה היא יותר טובה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ההצעה שלה ותיקה יותר. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל בטעות זה היה לפניכם. איבדתם את הבושה. אתם חושבים שכולם מטומטמים. אתם חושבים שאף אחד לא רואה, שאף אחד לא שומע, שאפשר לעבוד על כולם. בכנסת הייתה מסורת, היו דברים. הפרתם הכול. היו דברים שהיו בהסכמה. אגב, יושב-ראש הקואליציה ניסה לעשות את זה, הוא בא אחר כך לחבר הכנסת איתמר בן גביר ואמר לו: בוא נעשה משהו, כי זה דבילי. יצאתם קטנים, עלובים, נקמנים, צבועים. זו מפלגה שכנראה פעם אחרונה שהיא בכנסת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הסדרנים יכולים להודיע בחוץ שמי שרוצה יכול להיכנס. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יום טוב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו ניגשים – הודעתם לכולם שהם יכולים להיכנס? עכשיו? אמרתי קודם. בסדר, אני אחכה לכם. תודיעו לכולם, כל מי שרוצה יכול להיכנס ולהצביע, וגם להישאר בהמשך להצבעות הבאות. קרויזר, אתה רוצה להשיב על ההתנגדות? לא. אז אנחנו נחכה עוד כדי שיוכלו להיכנס, מי שרוצה, וניגש להצבעה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> בושה מהלכת אתם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו ניגשים להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת איום), של חבר הכנסת יצחק קרויזר. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> בושה מהלכת אתם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מבקש שקט בהצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת החוק של קרויזר. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת איום), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 16 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה טרומית, והיא תעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להמשך החקיקה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ככה הייתם צריכים להצביע על האיזוק האלקטרוני, אבל אין לכם אופי. ככה הייתם צריכים להצביע על האיזוק האלקטרוני, אבל אין לכם אופי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוועדה לביטחון לאומי? ואין התנגדות? קריאה: לא, לא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז ילך לוועדת הכנסת. טוב. אז ועדת הכנסת תכריע לאין זה ילך. << הצח >> הצעת חוק יום משפחות היתומים בישראל, התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/287/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו אנחנו עוברים להצעת חוק יום משפחות היתומים בישראל, של חבר הכנסת יוסף טייב וקבוצת חברי הכנסת. ינמק חבר הכנסת יוסף טייב. בבקשה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת מכל סיעות הבית ששותפים להצעת חוק הזו, כבוד האלמנות ואלמנים, יתומות ויתומים, מנהלי ארגונים ועמותות, מכובדיי כולם, אני רוצה לדבר על הסיוע ליתומים שאחד מהוריהם נפטר. לאנשים מקצוות שונים ברחבי הארץ – יוסי מירושלים, שירה מבת ים, רותי מבני ברק וליאת מחולון – יש מכנה משותף: לכל אחד מהם נפטר הורה והותיר אותם יתומים. אצל יוסי אימו היא שנפטרה, בחופש הגדול, רגע לפני הכניסה שלו לכיתה א'; שירה איבדה את אביה כשהייתה בת 11; רותי מבני ברק לא יכולה לזכור את אבא שלה, כי היא הייתה בת חמישה חודשים כשאביה נפטר; ליאת מחולון, אביה נפטר בתאונת דרכים באמצע יום שגרתי כשהייתה בגן. גם יוסי, גם שירה וגם רותי כולם חוו תקופות ממושכות של התמודדות של ההורים עם מחלה קשה טרם הפכו ליתומים. שלושתם טיפחו תקווה, חוו אכזבות, ולבסוף חזרו למציאות העגומה, שבה נותרו יתומים. לעומתם, ליאת ללא כל התראה מוקדמת או הכנה הפכה ליתומה באמצע שעת ריכוז בגן. והם לא היחידים; יש ילדים רבים, לצערנו, שאחד ההורים שלהם נפטר עקב מחלה, תאונת דרכים, קורונה, אסון מירון, פעולות איבה, מלחמות ישראל, ולצערנו עוד סיבות רבות. חלקם התייתמו בהפתעה, שלעיתים מקשה שבעתיים. הילדים היתומים הם נשמות יקרות וכך גם משפחותיהם, וחשוב לשמור עליהם וחובה לעזור ולתמוך בהם. מדינת ישראל ועמותות רבות עוטפים את היתומים באהבה ועושים מאמץ רב כדי לסייע להם. חובתנו היא לעזור לא רק ליתומים אלא גם למשפחותיהם. ישנן עמותות וארגונים רבים, ובראשם ארגון אמיצים, זה לזה, חסדי נעמי, קופת העיר, ועד הרבנים, קופות הקהל בערים, שמטפלים במשפחות וביתומים ועושים עבודת קודש. מות אחד ההורים מותיר חלל ריק בכל גיל, אבל אצל ילדים זה קשה במיוחד. אבא או אימא, שתמיד היה ברור כי הם פה, לצידנו, פתאום אינם, והילדים נאלצים להתמודד עם תחושת האובדן בכל פעם שהם מגיעים לשלב חדש בחייהם – בכניסה לכיתה א', בימי הולדת, בבר-מצווה, בת-מצווה, לפני גיוס, בכל שלב בחייהם המהווה ציון דרך בחיי אותו ילד. אבא או אימא הם האנשים שתמיד קיבלו את הילד בשמחה, בחיוך, ללא טענות וכמעט בלי ביקורת. לא חשוב באיזה גיל נמצאים הילדים, אפילו כשהם כבר מזמן סיימו את גן הילדים, בכל ילד גדול מסתתר ילד קטן שתמיד מחכה שאבא ואימא יבואו לקחת אותו מהגן. לכן חשוב שמעבר לפעילות המבורכת של העמותות, שעושות עבודת קודש של ממש – עבודה שהמדינה מנסה לעזור להן בה ברמה הכלכלית, לא תמיד מספיק – קודם כול חובה עלינו לציין יום לכבודם, כדי להכניס את הנושא הזה למודעות של החברה הישראלית. בהצעת החוק הזו מוצע לקבוע יום ציון שנתי ממלכתי, שיהיה ביום ראשון של חג החנוכה. חנוכה הוא החג שבו אנו מציינים, בתקופה החשוכה ביותר בשנה, את רצוננו להביא את האור לכל בית ובית, "נר איש וביתו", ולתת לבית ולמשפחה את הכוחות ואת היכולת והעוצמות להאיר מפתח ביתה החוצה. ביום זה תצוין האחריות הציבורית של כולנו למשפחות היתומים במדינת ישראל כחלק מחוסנה הקהילתי, החברתי והלאומי של המדינה. זהו היום המתאים ביותר על פי המסורת היהודית להביא את האור לאלו שחשך עליהם עולמם, ויש חשש כבד שכך יימשך ושנשכח אותם. כמו כן, מוצע לקבוע כי יום הציון השנתי יצוין בין היתר בדיון מיוחד במליאת הכנסת שישודר לכלל הציבור, במערכות החינוך, הביטחון, הבריאות, התרבות והספורט על ידי קיום פעילויות חינוכיות ומקצועיות להטמעת האחריות החברתית למשפחות היתומים, וכן באמצעות פעולות מגוונות להעלאת המודעות ברשויות המקומיות ובקיום ימי עיון ומופעי תרבות. בנוסף, מוצע להסמיך את הממשלה לקבוע פעולות נוספות לציון יום זה. עד היום לצערנו כנסת ישראל לא השכילה מעולם לקיים דיון מהותי ומשמעותי על מעמדן של משפחות היתומים בחברה, ובוודאי לא עסקה בהקדשת יום לכבודם. התורה מצווה אותנו לעזור ולסייע לאלמנות וליתומים, שהם בניו הקרובים ביותר של הקדוש ברוך הוא. תנועת ש"ס חרתה על דגלה את העזרה לחלש בצוואתו של מרן הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה, שציווה אותנו, נציגיו, לפעול למענם ולדאוג למחסורם. אני רוצה להודות למי שדחפו אותי למקום הזה, הדס ויהודה גליק, ולארגון אמיצים, משפחות היתומים מישראל מכלל המגזרים ללא הבדלי דת, גזע ומין. זו התרגשות גדולה בשביל כולנו, אבל אני רוצה לומר לכם, זו רק תחילת הדרך. כיושב-ראש של שדולת משפחות היתומים בישראל אני חושב שהכנסת המודעות היא אבן דרך, אבל זה לא מספיק. נצטרך יחד להוביל שינויים וחקיקות נוספות כדי לדאוג למחסורם של משפחות היתומים בישראל. "יתום ואלמנה יעודד". ברצוני גם להודות לשר יואב קיש ולשר מיקי זוהר, ולצוות היועצים הפרלמנטריים שלי, ובראשם עו"ד אברהם עמרם. נדאג יחד לתקן את המעוות למען עתיד טוב לחברה בישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו נשמע את עמדת הממשלה – ממי? סגן השר הרב יעקב טסלר ישיב על ההצעה, סגן שר החינוך והתרבות והספורט. << דובר >> סגן שר התרבות והספורט יעקב טסלר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שבנדון, שמספרה פ/287/25, הוגשה על ידי חבר הכנסת יוסף טייב ואחרים. מטרתו של חוק זה לקבוע יום ציון שנתי לחיזוק והעצמת המעמד של משפחות יתומים בישראל ולבטא את מחויבות החברה בישראל לזכויותיהם, המושתתות על ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית. לצורך זה מוצע לקבוע שאחת לשנה ביום כ"ה בכסלו, נר ראשון של חנוכה, יצוין יום לאומי לכבודן של משפחות היתומים בישראל, בין היתר כך: בדיון מיוחד במליאת הכנסת שישודר לכלל הציבור, במערכות החינוך, הביטחון, הבריאות, התרבות והספורט – קיום פעילויות חינוכיות ומקצועיות להטמעת האחריות החברתית למשפחות היתומים וחשיבותה, וכן באמצעות פעולות מגוונות להעלאת המודעות ברשויות המקומיות ובקיום ימי עיון ומופעי תרבות. בנוסף, מוצע להסמיך את הממשלה לקבוע פעולות נוספות לציון יום זה. הצעת החוק מעלה על נס עניין אנושי חברתי חשוב וראוי, שנוגע באזרחים רבים, אך בה בעת, לאור הנושא שבו היא עוסקת וריבוי תחומי הפעילות המצויים בה, שחלקם אינם תחומי הביצוע שעליהם אמון המשרד – יש למשל חינוך, רווחה, רשויות מקומיות – יש מקום לבחון את קידומה במסגרת החלטת ממשלה שתיתן ביטוי למדיניות הממשלה בראייה ממלכתית רחבה. לאור זאת, עמדת המשרד לגבי הצעת חוק זו כפי שנמסרה בוועדת השרים לחקיקה היא לאשר את הצעת החוק לשלב הקריאה הטרומית בלבד, בכפוף להתניית המשך הליך החקיקה בהסכמת המשרד, לרבות זהות השר שיהיה אמון על ביצוע החוק. עמדת הוועדה קבעה תמיכה בקריאה טרומית בלבד, בכפוף להמשך הליך החקיקה בהסכמת משרד התרבות ומשרד החינוך והחזרת הצעת החוק לדיון בוועדת השרים לחקיקה לפני הקריאה הראשונה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לכבוד סגן השר התרבות והספורט רבי יעקב טסלר. היות שאין התנגדות, אנחנו ניגש מייד להצבעה. מי בעד הצעת חוק יום משפחות היתומים בישראל של חבר הכנסת יוסף טייב? הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק יום משפחות היתומים בישראל, התשפ"ג–2022, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 15 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע – – – << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – לא הספקתי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא הספקת. אז אתה רוצה? << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני הצבעתי בדקה התשעים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז אני מוסיף לפרוטוקול שגם מנסור עבאס רצה להצביע בעד. ההצעה תעבור לוועדת החינוך, התרבות והספורט להכנה לקריאה ראשונה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית – הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 12), שהחזירה הוועדה המיוחדת לתיקונים לחוק-יסוד: הממשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (מס' 15), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת הבריאות. תודה. << הצח >> הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – רכישת דירה על ידי ילד יתום), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/512/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – רכישת דירה על ידי ילד יתום), התשפ"ג–2022, של חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני. ינמק חבר הכנסת יעקב אשר. בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ידידי ומכובדי יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, השרה, לחוקים אין לב, גם לחוקים הכי צודקים שיש. הם יבשים – קריטריונים, לקונות, הוראות, תקנות, נהלים, פרוצדורות. ולפעמים יש עיוותים, גם עיוותים קשים, דברים שלא נלקחו בחשבון שגורמים עוול, כמו במקרה שלנו. הצעת חוק מיסוי מקרקעין, שיזמתי ביחד עם חברי הרב משה גפני וסגן השר אורי מקלב בהיותו חבר כנסת, מבקשת למנוע מצב של העלמת מס. זה חוק – לא, סליחה. חוק המיסוי בא למנוע העלמת מס. חוק המיסוי שאנחנו מתקנים עכשיו בא – בלי לגרום חלילה להעלמת מס, למנוע דבר אחר ומתבקש. בסיטואציה שלנו קורה כך: רוכשים דירה לילד יתום. ילד התייתם, האימא או האבא יכול להיות שאחר כך מתחתנים ופותחים חיים חדשים, ורוצים לדאוג לילד היתום לדירה כדי שיהיה לו עתיד. ואז המשפחה, או מכספי ירושה או התארגנות של הקהילה ואנשי חסד – ורבים מהם בעניין הזה – רוצים להבטיח את עתידו. זה מצב אחר, כי החוק היום מכיר בהורה וילד עד גיל 18 כתא משפחתי אחד לחישוב מיסי מקרקעין ותשלום מע"מ, והרציונל הוא שילד עד גיל 18 מצוי בחזקת הוריו, ואם רוכשים דירה על שמו, יכול להיות שאנשים יתחילו לרכוש דירות על שמות ילדיהם כדי להגדיל את נכסיהם ולא בשביל הילד עצמו, ושם צריך לשלם מס רכישה. אבל במקרים של רכישת דירה על ידי ילד יתום מאחד מהוריו או על ידי אנשים שרוצים לעזור, קרנות למיניהן וכו', היא נעשית מכספי הירושה של ההורה הנפטר, ובהרבה מקרים המשפחה המורחבת או הקהילה תומכת ומתגייסת למען הבטחת עתידו ומעוניינת לרכוש עבורו דירה. המועד המתאים לגיוס הכספים עבור מטרה זו הוא סמוך ככל האפשר למועד הפטירה, שאז מה שנקרא הרגש עובד, הדם עוד רותח, זה הזמן. ומטרת הרכישה היא להבטיח את עתידו הכלכלי של הילד. בהצעת חוק זו מוצע לקבוע כי ברכישת דירה עבור ילד יתום מאחד מהוריו יוחרג התא המשפחתי הקיים של הורה וילד כפי שהוחרג ילד נשוי. יצוין כי כל מקרה של רכישת דירה על שם ילד מתחת לגיל 18 יחייב את אישור בית המשפט, שדורש התייחסות לאישור האפוטרופוס הכללי, כך שאין חשש שזכות זו תנוצל על ידי מאן דהוא להטבת מס עבורו. אז נכון, לחוקים אין לב, הם לא יודעים להרגיש צער וסבל, אבל לנו, למחוקקים, צריך שיהיה לב, ואנחנו חייבים להפעיל רגישות יתר ולזהות מצוקות, להבין איפה יש כשל ולתת מענה הולם ומהיר. זה מה שאנחנו עושים היום וזה מה שאתם תעשו, ידידי חברי הכנסת, כשתצביעו בעד החוק הזה. אני אסיים בדברי הגמרא. הגמרא אומרת: "רבן גמליאל ובית דינו אביהם של יתומים", כלומר מי שאין לו אבא או אימא, ההנהגה הציבורית היא האבא והאימא שלו. הם שצריכים לשאת באחריות לעתידו של אותו יתום. לנו, חברי הכנסת, נציגי הציבור, יש אחריות כלפיהם יותר מכל אחד אחר, ואנחנו מחויבים להם. ידידיי חברי הכנסת, חוק זה הוא חוק של לב. אני מבקש מכם, תנו את הלב שלכם והצביעו בעד היתומים. ואני חושב, אדוני היושב-ראש, שמשמיים הצעת החוק הזאת באה אחרי הצעת החוק הקודמת, של ידידי חבר הכנסת טייב, שדיבר באמת על לציין את היום הזה, לעשות רגע איזה הפסקה בחיים ולחשוב על אותן משפחות ועל אותם ילדים שאיבדו את אביהם או את אימם. הדבר הזה בהחלט מתחיל לצקת תוכן גם לעניין עצמו. אני רוצה להודות לחברי ועדת השרים לענייני חקיקה, לשר האוצר ולצוות שלו, לאנשי האוצר. אני רוצה להודות לאנשי לשכתי, ובראשם עו"ד יהודה כהן, על הכנת הצעת החוק הזאת. אני חושב שזו זכות של כולנו, ואנחנו מתחלקים בזכויות האלה ביחד, ובעזרת השם, שלא נשמע ולא יישמע עוד שוד ושבר באף אחת מהמשפחות בעם ישראל, ושלא יהיו, חלילה, לא אלמנות, לא יתומים, לא אלמנים ולא יתומות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חבר הכנסת אשר, תסביר את השבח. מס רכישה ברור לי לחלוטין, אבל אם הוא רוכש, לא חלה עליו – מס שבח רק במכירה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא. על מס רכישה אני מדבר, לא שבח. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה שבח ורכישה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, זה החוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה החוק. שם החוק. << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> שבח ורכישה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אין פטור משבח. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, זה לא קשור. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אין שבח על דירה בקנייה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חד-משמעית. אז רבותיי, בשם השם נעשה ונצליח. תודה רבה לכולם, והלוואי שנוכל להמשיך הלאה בקונסנזוסים כאלה גם בדברים אחרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת הרב יעקב אשר. תשיב על ההצעה סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה באישור הממשלה? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מגלגלין זכות על ידי זכאי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני צריך לעלות. אני לא אתנגד, אבל אני צריך לעלות. << דובר >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, בעת ניסוח חזקת התא המשפחתי במיסוי מקרקעין ביקש המחוקק למנוע ניצול לרעה של פטורים, קרי שההורים ירכשו דירות על שם ילדיהם כדי למקסם את הפטורים, למקסם רווחים ולברוח מתשלום מיסים. אי לכך, קבע המחוקק שהתא המשפחתי כולל בעצם את ההורים ואת כל ילדיהם עד גיל 18 שגרים איתם, וכך בעצם כל תא משפחתי זכאי לדירה יחידה אחת ולא יותר מכך, ובהתאם לכך נקבעות מדרגות מס הרכישה. יחד עם זאת, זו לא חזקה חלוטה, היא ניתנת לסתירה, והראיה – בסעיף 9 לחוק הכיר המחוקק באפשרות לחרוג מהחזקה הזאת, לדוגמה במקרים של ילד שגילו פחות מ-18 אבל הוא נשוי, ולכן זה לא אותו תא משפחתי והוא יוכל לרכוש דירה כך שהדירה תהיה בעצם רק שלו, עם מדרגות של מס רכישה מופחתות כדירה יחידה. גם במקרה הנוכחי, תיקון החוק של כבוד חבר הכנסת יעקב אשר, גם במקרה של יתום, ברור שרכישת דירה על שמו איננה בעצם מקור לבריחה, איננה בעצם תכנון מס לא לגיטימי אלא באמת כדי לייצב את חייו של אותו יתום, ולכן גם במקרה הזה ראוי לסתור את החזקה של התא המשפחתי ולאפשר גם במקרה כזה מדרגות מס מופחתות של מס רכישה כדירה יחידה. ולכן, בהחלט, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בקריאה טרומית בהצעת החוק. כמובן שהמשך ההליכים יהיו בכפוף להסכמת משרד האוצר ובתיאום עם משרד המשפטים, ולכן אני קוראת לכל חבריי להצביע בעד הצעת החוק בקריאה טרומית. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אז היות שיש תמיכת ממשלה, ביקש חבר הכנסת מיקי לוי להתנגד. שלוש דקות, בבקשה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> מיקי, אני מקווה שאתה לא באמת מתנגד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אבל לפי התקנון, אסור לו לתמוך. הוא יכול להימנע או להתנגד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, אם משכנעים אותו אחר כך הוא יכול לתמוך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם הוא מציע התנגדות, אז הוא לא יכול לתמוך. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אנחנו נשכנע אותו – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, לא שייך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, החוק הזה הוא חוק טוב. בפרקטיקה כזו או אחרת כמובן שהייתי תומך בו, אבל אני מנצל את הזכות הזו לעלות, וכמובן שאני אימנע בהצבעה ולא אצביע נגד. אבל עליתי כאן לדבר – גברתי סגנית שר האוצר, כדאי שתשמעי מה אני אומר לך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא הלכה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבל, היא הלכה, כל ענייני זה שיחה כלכלית. אתמול נחשפנו לשר, שר האוצר – שאני אומר לכם, אני מעריך אותו, הוא אדם חכם, אבל הוא כשל כשל מוחלט, מוחלט, בשבוע האחרון; כשל שמתעלם מהמצב הכלכלי של מדינת ישראל. לא מעניין את שר האוצר כלום חוץ מיהודה ושומרון. אתמול התגלו המספרים. ניתן להגיד בשתי מילים – קטסטרופה כלכלית, קטסטרופה כלכלית. אנשי המקצוע באוצר סוף-סוף גילו עצמאות ואומץ, והינה הממצאים: ירידה בצמיחה של 4% בממוצע, אובדן תוצר לאורך עשר שנים של כ-200 מיליארד שקל בממוצע. זה אומר אובדן תוצר של כ-20 מיליארד שקל לשנה. סכומים אסטרונומיים. והכול בגלל ההפיכה המשטרית, שלא יהיו אי-הבנות. אנשי המקצוע באוצר מציינים כי לא מן הנמנע שבשלב מסוים דירוג האשראי של מדינת ישראל ירד. כבר קיבלנו הערות אזהרה של חברות דירוג האשראי. דירוג האשראי של מדינת ישראל ירד – זה יגרום לאובדן תוצר של עד 100 מיליארד שקלים. קטסטרופה. קטסטרופה. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שר האוצר יוצא מדיון מקצועי ומסלף ומשקר, מוציא פוסט שכולל נושאים ודברים שלא נדונו כלל בישיבה. מה הוא אומר? יש סיכויים בכל המהפכה המשטרית. המילה הזו לא נאמרה, זה שקר מוחלט. הנזק הכלכלי המצרפי – כטריליון שקלים. מי שלא מבין מה זה טריליון שקלים – 999 מיליארד ועוד מיליארד. כולם מזהירים – בנק ישראל, מאות כלכלנים – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – נגידי בנק ישראל בעבר, בכירי כלכלנים בעולם – כולם, אבל כולם מזהירים מפני הקטסטרופה שמצפה לנו. אזרחי ישראל, זה יפגע בכל אחד ואחד מכם, זה כבר פוגע. יוקר המחיה הוא כבר כאן, יש עלייה של 25%, ראו מה קורה עם המחירים בסופר. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון, אדוני, ברשותך. יש פגיעה בקופות הגמל של כל אחד מכם, פגיעה בפנסיות, פגיעה בקרנות ההשתלמות. השקל איבד 6% מערכו. מה אגיד לכם, אזרחי מדינת ישראל? מצבכם עם הממשלה הזו דבש. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מי רצה להתווכח איתי על המספרים? מוזמן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו ניגש להצבעה על הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – רכישת דירה על ידי ילד יתום), של חברי הכנסת יעקב אשר והרב משה גפני. הצבעה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> עמית הלוי, אתה רוצה להתווכח על המספרים? << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אמרתי שהקרדיט שלכם. אתם יזמתם את התבהלה – – – חברת האשראי. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – רכישת דירה על ידי ילד יתום), התשפ"ג–2022, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 16 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק אושרה בקריאה טרומית, וההצעה תעבור לוועדת הכספים להכנה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית במוסדות התכנון), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/533/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יעקב אשר) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא – הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית במוסדות התכנון), של חבר הכנסת יעקב אשר. הנמקה מהמקום, בבקשה. יש לך ארבעה מיקרופונים, אתה תבחר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אנחנו כולנו יודעים שסוף מעשה במחשבה תחילה, ובכל מה שקשור לתכנון ודאי שכל מעשה צריך להתחיל במחשבה תחילה, כי תכנון זאת ההתחלה של כל יחידת דיור בכל בנייה וכל בינוי בכל רחבי הארץ. החוק הזה בא בעצם לגרום לכך שבמוסדות התכנון, שהם משמעותיים מאוד – בכל מוסדות התכנון תהיה נוכחות של אדם מהמגזר החרדי, איש מקצוע, כמובן, כדי לתת את המבט הנכון על בנייה שיש לה אפיונים שונים. אגב, זה גם מתאים לאוכלוסיות נוספות, אני גם אשמח לצרף את זה אחר כך בהמשך החקיקה. והדבר הזה חשוב, אדוני היושב-ראש, כי ההסתכלות – מה שקורה זה שיושבים בוועדות התכנון, מקבלים החלטות, אנשים שלא מכירים לא את אופי האוכלוסייה, לא את החשיבות של תכנון – איך מתכננים שכונות לחרדים, איך מתכננים שכונה מעורבת. כל ההסתכלות הזאת היא חשובה. לכן הצעת החוק הזאת מבקשת לייעל את התכנון, למנוע אפליה על ידי חובת ייצוג הולם במוסדות התכנון. אגב, מקובל בנציגות כזו או אחרת שקיימת – יש נציגות נשים ונציגות הנוער וכו' הדבר הזה הוא חשוב, הוא חשוב מקצועית, הוא דבר נכון. ואני מבקש מחברי הכנסת להצביע בעד. ואני מודה לחברי ועדת השרים לענייני חקיקה ולעוזריי. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. ישיב השר הרב מיכאל מלכיאלי, ממלא מקום שר הפנים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אם תוכל להסביר באילו מוסדות. על איזה מוסדות מדובר? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ולמה זה חשוב? מה הבעיה להכניס חרדים? << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> אני מבטיח להסביר הכול. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תודה, שר הפנים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ממלא מקום. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – אמרתי, אמרתי – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני יושב פה כדי להבין. << דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק מצוינת מבית מדרשו של יושב-ראש ועדת הפנים הרב יעקב אשר; הצעת חוק טובה, מקצועית מאוד. אני קודם כול אקרא את התשובה הרשמית ואחרי זה אסביר, אחרי זה פירוש רש"י. מטרתה של הצעת החוק לקבוע חובת ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית בהרכב של כל מוסדות התכנון. סימון, שאלת שאלה. קיבלת תשובה? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כי לא הקשבת. אני חוזר עוד פעם: מטרתה של הצעת החוק היא לקבוע חובת ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית בהרכבם של כל מוסדות התכנון, למעט בוועדה המקומית; וכי עד להשגת ייצוג הולם, חברי מוסדות התכנון שהם נציגי שרים או מתמנים על ידי שרים, יהיו ככל הניתן מקרב בני האוכלוסייה החרדית. כמו כן מוצע להקנות לשר הפנים סמכות לקבוע הוראות ליישום הייצוג ההולם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל אני לא מבין – – – השאלה אם יש חוק נגד הייצוג הזה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני אסביר הכול. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש מציאות נגד הייצוג. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כשמדברים על ייצוג הולם בנציבות שירות המדינה, במוסדות המדינה – עזוב את מוסדות התכנון – בשילוב אוכלוסייה ערבית, חרדית, אתיופית, אנשים עם מוגבלויות, לא משנה מה, יש לזה משמעות. אתה יודע מה המשמעות? כשישב סמנכ"ל או סמנכ"לית מבני העדה האתיופית במשאבי אנוש במשרד כזה או אחר, סיכוי לא רע שכשהיא תראה מולה אדם מבני העדה האתיופית היא תרגיש חיבור איתו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מסכים איתך. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> יפה. זאת סיבה אחת. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל תסכים איתי – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> שנייה, רגע – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> רגע, בוא נעשה דיון. אם אני מסכים איתך, אתה מסכים איתי שאם יש נשים במוסדות האלה או בכנסת או בממשלה גם כן יש ייצוג לנשים? זה אותו דבר, זה היינו הך. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני אענה לך. נכון, שנייה. עכשיו, יבוא אדם ערבי – אגב, אנחנו הצבענו בעד החוק גם לאוכלוסייה הערבית – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – היא לא רוצה, היא לא רוצה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> סימון, אחרי זה לא תבין. חברי הכנסת הערבים הגישו הצעת חוק שבתוך נציבות שירות המדינה יהיה אחוז גבוה של ערבים, והיו דיונים על זה בוועדת הכנסת. למה אנחנו חשבנו שהצעת החוק הזאת נכונה? כי בסוף, אם אתה רוצה שנשלב את כולם, אם ישב ערבי או חרדי או אתיופי כמקבל החלטות הוא יראה אדם מולו לא כנטע זר. לא לחינם במשך שנים הציבור החרדי הודר מהרבה מקומות. כי מי שישב מולו בא עם דעות קדומות מהבית. עכשיו, תשמע. נושא התכנון, כאדם שבא – אני הייתי כמה שנים חבר בוועדת תכנון ובנייה. יש משמעות אמיתית לאיפה שאתה מגיע. כשבאים לעצב עיר, כשבאים לבנות עיר, שכונה, בניין, האני מאמין שלך זה לא סתם לבנות בניין. אמר לי פעם מהנדס העיר בירושלים שאבן זה מורכב מאבא ובן. אתה יודע למה? כי יש קשר בין הבנייה לבין בני האדם, לאנשים. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, ודאי, ודאי. רגע, אני אענה, אני אענה. אנחנו נבקש גם ספרדים, רגע, לאט, לאט. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> שיבוא עם ההשכלה המתאימה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> עכשיו, מה שאני אומר הוא שבמשך שנים תכננו שכונות בלי שום הסתכלות מיהו החרדי שצריך לגור שם. אני אתן לך דוגמה: יום אחד היה איתי בדיון מהנדס עיר באיזה מקום – אני אענה, נשמה. נאור, המורה שלי בכיתה ד' אמר לי: אם אתה נכנס באמצע שיעור אל תשאל מה המורה אמר בתחילת השיעור. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ראיתי אותך בערוץ הכנסת – – – תירגע, הכול בסדר. אני יודע מה זה ועדת תכנון ובנייה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> יפה. תקשיב, יושב מולי מהנדס עיר בכיר מאוד ואומר, תגיד לי, מה אתם מדברים על מרפסת סוכה וסוכה? השארנו לכם ככה מקום לסוכה. אני אומר לו, תראה, אני משפחה עם שבעה ילדים, בלי עין הרע – בעזרת השם נהיה עוד – איך כל אלה ישבו במטר על מטר? אתה יודע למה אתה צוחק? כי אתה לא מכיר את העובדה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני מכיר את העובדה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> שנייה, אתה לא שומע מה אמרתי. מעולם לא השתתפת, אני אומר לך, בסעודה בליל סוכות במשפחה חרדית עם 15 ילדים. היית פעם? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ברור שהייתי. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מתי היית? לא יפה. יש משפחה, עשרה ילדים, שצריכה לשבת בסוכה ולהצטמצם? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אדוני השר, יש לו משפחה חרדית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בחג סוכות ב-1994 הייתי. מה תגיד, מה זה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> רגע, נאור, אומר לי חבר הכנסת סימון – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ברור. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל המשפחה שלו גרה בסביון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ממש. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אה, לנו אין משפחה בסביון. עכשיו, כשישב בוועדה המחוזית, בוותמ"ל, אדם חרדי שייתן את ההיבט – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל ועדה מחוזית או ותמ"ל? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> גם וגם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אמרתי, לא מקומית. הוא ייתן את ההיבט של בתי הכנסת. בוא לשכונות שנקראות מתחרדות, שבנו אותן לציבור חילוני וחרדים באו לגור שם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – זה עבר ועדה מקומית – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> איזה עבר? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בעיר שעכשיו הם יושבים בוועדת תכנון ובנייה שרוב האוכלוסייה שלה היא חרדית, תסכים איתי שוועדת תכנון מקומית – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> למה מקומית, אני אומר מחוזית? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, בסדר – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אמרנו למעט מקומית. לא שמעת, נאור. מי שהיה כאן בתחילת השיעור, וחבר הכנסת סימון היה פה, יודע שאני הדגשתי: למעט מקומית. רק אתה לא היית פה. למעט מקומית. אתה לא שומע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אז למה רק חרדים? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> רגע, שנייה – – – אני אענה גם על זה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני עוזר לו להעביר את הזמן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא כבר הסביר את זה שלכל האוכלוסיות האחרות כבר יש ייצוג. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> האם שכנעתי שם? אני אענה לך עוד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא, הוא לא אמר שלכולם יש ייצוג. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השר, יש שאלה. השאלה שלו הייתה למה רק חרדים. יש לאחרים? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> יש תשובות. אני כבר אענה גם על זה. אני אתן לך דוגמה נוספת: בקואליציה הקודמת, בממשלה הקודמת, השר לשעבר אלקין והשרה שקד ביטלו החלטה של השר אריה דרעי להקמת עיר חרדית ליד קריית גת. הנימוק היה שם שלא צריך מעכשיו לייעד עיר לחרדים. תן לכוחות השוק לעשות את שלהם. במענה לשאלה אם זה עוד אוכלוסיות, אז כמו שאמר חבר הכנסת אשר, בוועדות של הכנסת – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> – – ידונו על כולן, ואני קורא לכולם לתמוך בהצעת החוק. << קריאה >> קריאה << קריאה >> מה, לא הסברת – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. יש מתנגדים. חבר הכנסת יוסף עטאונה ביקש להתנגד. שלוש דקות. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לא להפריע לחבר הכנסת עטאונה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אין ספק שהנושא של תכנון בוועדות התכנון הוא מאוד חשוב, מאוד מכריע, ויש לו השלכות רבות מאוד, במיוחד לנו כמיעוט. ולכן הייצוג בוועדות התכנון לקבוצות מיעוט הוא מאוד חשוב. ואני חושב שהצעת החוק שמובאת כאן, לייצוג לחברה החרדית – מן הראוי שיהיה ייצוג גם למיעוט הערבי בוועדות התכנון, כי אנחנו מהווים 20% מהאוכלוסייה. במיוחד בנגב, לוועדה המחוזית ולוועדה הארצית ולהחלטות שלהן יש השפעה רבה על חיי היום-יום ועל התפתחות היישובים שלנו, ולכן ראוי שיהיה ייצוג לאוכלוסייה הערבית. בוועדה המחוזית בדרום, בנגב, בבאר שבע – הערבים הבדואים בנגב הם 36% מכלל האוכלוסייה בנגב, והייצוג שלהם בוועדה כמעט ולא קיים. יש רק נציג אחד בתוך הוועדה. ואם יש אזור שצריך תכנון וייצוג ותכנון מותאם – הוא בנגב, ולכן מן הראוי שהצעת החוק תכלול ייצוג לערבים. בוועדת התכנון במחוז דרום, המועצה המחוזית, היה דיון לפני כחודש לגבי היישוב נווה גוריון. הדיון בתוך הוועדה – גם בגלל היעדר ייצוג של האוכלוסייה הערבית בנגב, ייצוג הולם שהולם גם את האחוז שלה בתוך האוכלוסייה, היה דיון על נווה גוריון, ומי שהגישה את ההצעה היא מועצה אזורית תמר. השטח של מועצה אזורית תמר הוא 4 מיליון ויש בתוכה רק 7,000 תושבים, והם באים לגרוע מהשטח של ביר הדאג' 1,200 דונם, כשהשטח של ביר הדאג' הוא רק 6,000. אין ספק שמוסדות התכנון שימשו לאורך שנים, במיוחד בנגב, כלי לנישול והשתלטות על הקרקע בנגב. אם רוצים לפתח את הנגב, אם רוצים לתכנן גם לערבים וגם ליהודים, צריך להיות ייצוג הולם בתוך הוועדות המחוזיות וגם בוועדה הארצית לאוכלוסייה הערבית, כי הגיע הזמן לתכנן בנגב תכנון מותאם לאוכלוסייה הבדואית. הגיע הזמן להכיר בכפרים הלא-מוכרים. היום בבוקר היה דיון, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> רק דקה. היה דיון על משרד ההתיישבות והתוכניות שלו. לצערי הרב לא היה כמעט שום אזכור למה שקורה בנגב ולתכנון בנגב, ולכן אנחנו לא נתמוך בהצעה. אנחנו מבקשים שהצעת החוק תורחב, ושהיא תכלול גם אוכלוסייה ערבית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הזאת התקבלה בקשה להצבעה שמית. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית במוסדות התכנון), של חבר הכנסת יעקב אשר. אבקש מסגנית מזכיר הכנסת להקריא את השמות ולהצביע. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו משתתף בהצבעה קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – נגד דוד אמסלם – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – נגד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – אינו נוכח אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה משתתפת בהצבעה ווליד טאהא – אינו משתתף בהצבעה בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – אינו משתתף בהצבעה איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד יואב קיש – בעד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבקש לקרוא בשמות האנשים שלא הצביעו בפעם הקודמת. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת דוד אמסלם – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – בעד ניר ברקת – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד דני דנון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד מיכל מרים וולדיגר – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – בעד רון כץ – אינו נוכח יריב לוין – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח אופיר סופר – בעד איימן עודה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – נגד שלמה קרעי – בעד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש מישהו במליאה שעוד לא הצביע ורוצה להצביע? << קריאה >> אמיר אוחנה: << קריאה >> כן, בעד. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – בעד אופיר כץ – בעד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש עוד מישהו שלא הצביע? תמה ההצבעה, נא למנות את הקולות. תוצאות ההצבעה על הצעת חוק ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית במוסדות התכנון, של חבר הכנסת יעקב אשר: בעד הצביעו 50, נגד – 38, לכן אני קובע שההצעה עברה, והיא תועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה להמשך חקיקה, להכנה לקריאה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לוועדת הכנסת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לוועדת הכנסת? אז ועדת הכנסת תכריע על הוועדה שתכין אותה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1648/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה סולומון) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא – הצעת חוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת משה סולומון. ינמק חבר הכנסת סולומון. בבקשה, עשר דקות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שרים, חברי הכנסת, בנר שמיני של חנוכה, זאת חנוכה, עלה לגנזי מרומים מורי ורבי הרב חיים דרוקמן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבקש לדבר בשקט כדי לא להפריע לנואם. בבקשה, תמשיך. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בנר שמיני של חנוכה, זאת חנוכה, עלה לגנזי מרומים מורי ורבי הרב חיים דרוקמן, זכר צדיק לברכה. זאת חנוכה, היום של האור הגדול והחזק ביותר כפי דעת בית הלל – מוסיף והולך – כך היה גם הרב חיים דרוקמן זצ"ל. ידועה תופעה של דעיכה בסוף הימים. קושי פיזי, לעיתים גם קושי שכלי, צורכי הגוף עולים ובאים על חשבון צורכי הנפש. אך הרב דרוקמן לא היה כזה. עד ימיו האחרונים למד ולימד תורה בישיבה. עד ימיו האחרונים קיים פגישות בביתו בשעות הלילה והבוקר המוקדמות, נתן עצות, ליווה, תמך ועוד דברים רבים. הרב היה מוסיף והולך. עם השנים פעילותו הענפה רק גדלה וגדלה. הרב דרוקמן נולד בשנת תרצ"ג, 1932. הוא ניצל עם משפחתו בשואה בזכות מחבוא מתחת לבית שבו שהו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מבקש שקט באולם. מי שרוצה לדבר בקול יכול לצאת החוצה. ומי שרוצה לדבר בשקט יכול להישאר פה. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הרב ומשפחתו היו אמורים לעלות לארץ באונייה, אך ברגע האחרון איחרו ועלו על ספינה אחרת שנקראת ספינת עתלית. כך ניצלו חייהם מגורל הספינה שטובעה על ידי צוללת. חייו ניצלו פעם נוספת בפיגוע הירי על מכוניתו בשנת 1993. נהגו אפי איובי, זיכרונו לברכה, נרצח. את הרב רבים פה בכנסת מכירים. הרב, שהיה בעצמו חבר בבית הזה, גידל דורות של תלמידים, שחלקם הגיעו לעמדות השפעה בבית הזה, וביניהם שר האנרגיה ישראל כץ, השר המיועד דודי אמסלם, חבר הכנסת בני גנץ ועוד רבים. הרב דרוקמן מוכר לרוב הציבור כאן מפעולותיו הרבות בשנים האחרונות לחיזוק עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. ובנוסף, גם מחיזוק עולם הישיבות הציוניות בארץ. אבל הרב לא ראה בפעולותיו מעשים גדולים. הוא נרתם לכל משימה קטנה כגדולה פשוט כי היה צריך לעשות. כך היה כשייסד עם חבריו את ישיבת כרם ביבנה, פשוט כי הגיע הזמן לישיבה – ויאמר: הינני. כך היה כשיצא לשליחות בארצות הברית לסייע ליהודים שם. צריך עזרה בגולה – ויאמר: הינני. כך היה כשירד עם משפחתו להתגורר בסיני, על אף הקשיים. יש התיישבות יהודית שצריכה חיזוק – ויאמר: הינני. כך היה כשנשלח על ידי רבו, הרב צבי יהודה, להקים את ישיבת אור עציון. יש להקים ישיבה גבוהה לציונות הדתית – כמובן, ויאמר: הינני. הינני – איזה כוח יש במילה אחת. כשנקראת הקריאה, כשצריך מתנדב, היכן אנחנו נמצאים? האם אנו מסתכלים לצדדים בחיפוש אחר מתנדב אחר, או שמא אומרים הינני, כמו הרב? הינני היא לא קריאה רק למשימות הלאומיות. הינני זו קריאה גם לעזרה לשכן, לאח, לאימא, לקרוב, לכל אדם בסביבה. הינני זו קריאה גם בשעת שיא וגם בשעת משבר. הרב לא חשב על ההשפעה שתהיה לכל מעשה שהוא התנדב אליו. הוא אמר הינני, ועשה, כי צריך לעשות. הרב זכה לאורך השנים בהכרה על פעילותו. שיאה של ההכרה הוא בפרס ישראל שבו זכה ביום העצמאות בשנת 2012. בנימוקי השופטים נאמר כך: "בכל שנות פעילותו תרם הרב דרוקמן תרומה ניכרת וחשובה לקירוב בין חלקי העם מתוך אהבת ישראל אמיתית, ובעצם בכל מסגרות העשייה הרבות המגוונות שלו היה לאבן שואבת וחינך את תלמידיו לשילוב של תורה ארץ ישראלית, שמביאה לידי מעשה בחיי היום-היום ובהתערות בחברה הישראלית על כל חלקיה. הרב מעורב בפתרון סכסוכים עמוקים, העומדים בלב החברה הישראלית, בתחומי הדת והמדינה, החינוך ומערכת היחסים בין חלקי החברה השונים, ומהווה אוזן קשבת וכתובת לעצה, לסיוע ולתושייה". כך זה נאמר בנימוקי ועדת הפרס. הצעת החוק שאני מעלה כאן נועדה לא רק לכבד את זכרו של הרב, לתת לו את ההכרה הראויה בציבוריות הישראלית – היא נועדה גם ובעיקר לחנך, לחשוף, להכיר לציבור הישראלי את פועלו של הרב. אני רוצה שהציבור הישראלי, תלמידי בתי הספר, ואפילו תיירים, יגיעו למרכז וילמדו על אודות הרב. הרב דרוקמן כתב באחד מספריו: אחדות ישראל היא ערך ראשון במעלה. הדרך להתמודד עם נפילות רוחניות בעם איננה באמצעות קריעת העם ופיצולו לשבטים. אכן, צריך למצוא את הדרך להתמודד עם הבעיות שקיימות, אך יחד עם זאת, חובה לדאוג גם לשמירת האחדות בעם. זה אכן מסובך ומורכב, אך אין אפשרות אחרת. כך הוא כתב. כולנו שטים כביכול בספינה אחת, כולנו גוף אחד. כל תזוזה בספינה הישראלית משפיעה באופן ישיר על כל אחד ואחת מאיתנו, גם אם לא תמיד ההשפעה מוחשית וגלויה. אין רגע נכון יותר מהמצב היום לקדם את השיח הזה, את השפה הזאת, שהרב הנחיל לנו, והסתלק מאיתנו. וראוי ונכון שכולנו כאן נצביע בעד החוק הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה סולומון. ישיב שר הדתות – אה, שרת ההתיישבות חברת הכנסת אורית סטרוק. מה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שר הדתות כיבד את שרת ההתיישבות להשיב. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> תודה רבה, מכובדי היושב-ראש. תודה רבה לחברי השר לשירותי דת, השר מלכיאלי, שכיבדני להשיב על ההצעה החשובה הזו. תודה לחברי חבר הכנסת משה סולומון על הגשת הצעת החוק החשובה הזו. חבריי היקרים, חברי הכנסת והשרים, הרב דרוקמן היה דמות מופת בעם ישראל. שר החינוך, השר יואב קיש, כשהוא התבקש לדבר בכנס ה-30 לזכרו של הרב דרוקמן, אמר משפט מפתח. כך הוא אמר: איך ייתכן שהרב דרוקמן היה כל-כולו עקרונות, רעיונות גבוהים, ויחד עם זה הייתה לו היכולת לתת תשומת לב לכל פרט ופרט, לכל אדם ואדם שפנה אליו? והתשובה שאמר השר קיש – והיא תשובה נכונה ומדויקת – הוא אמר: זה משום שהרב דרוקמן היה בראש ובראשונה מחנך. כזאת היא דמותו של המחנך. יש לו עקרונות גדולים ויפים, רעיונות מגובשים, אבל הוא יודע גם לתת את תשומת הלב האישית יותר. אפילו יותר מכך, מחנך אמיתי לא יודע לא לתת תשומת לב אישית לכל אדם ואדם. אכן כזה היה הרב דרוקמן, זכר צדיק לברכה. על המצבה שלו נכתב: כל חייו היו קודש לתורה, לעם ולארץ. ואני רוצה להתמקד במילים האלה, כדי שנבין נכון יותר מה מבקש כאן ידידנו חבר הכנסת משה סולומון בהצעת החוק החשובה שלו. כל חייו היו קודש לתורה, לעם ולארץ. אז קודם כול, כל חייו היו קודש. מה הכוונה קודש? נכון, הרב דרוקמן היה בראש ובראשונה מחובר כל כולו לקודש. הוא, בכל מעשה שהוא עשה, בכל דיבור שהוא אמר, יכולנו להרגיש איך הרב מחובר, מחובר לקדוש ברוך הוא וחי את נוכחות הקדוש ברוך הוא בכל צעד ושעל. היה לו חיבור מיוחד, חיבור של קודש, בכל מעשה שהוא עשה, בכל מהלך שהוא הוביל. אבל מעבר לכך, כשאומרים שכל חייו היו קודש – הכוונה היא שהוא הקדיש את עצמו, שהוא הקדיש את עצמו לתורה, שהוא הקדיש את עצמו לעם, שהוא הקדיש את עצמו לארץ. ולכן הרעיון המכונן שבחרו מנציחי זכרו של הרב דרוקמן היה הרעיון שמתמצה במילה "הינני". הינני – הכוונה: אני מקדיש את עצמי, אני נותן את עצמי, אני מוסר את עצמי לכל דבר. אני מוסר את עצמי למען התורה. אכן, הרב דרוקמן מסר את עצמו למען התורה וגידל דורות על גבי דורות של לומדי תורה – אני מקדיש את עצמי למען העם. ואכן, הרב דרוקמן עשה כל שביכולתו. בכל מצב הוא אמר הינני, לכל צורך של העם, בין שזה בגיור, בין שזה בחסד, בין שזה בחיבור של רחוקים ותשומת לב לכל אדם שהתדפק על דלתו – ודווקא לאנשים שהגורל המר להם יותר, הרב דרוקמן היה איתם עוד יותר. וגם: הריני מקדיש את עצמי לארץ. הרב דרוקמן אמר הינני לכל דרישה של ארץ ישראל. הוא תמיד היה ראשון לכל משימה. אני אספר סיפור שאני זוכרת מעצמי. בתחילת הדרך שלי אני, כידוע, זכיתי לגדול בביתו של הרב דרוקמן ולקבל הרבה לא רק מהתורה שהוא לימד אלא מתורת החיים שלו, מהחיים עצמם. יום אחד ביקשתי מהרב להתייעץ איתו באיזה עניין, והרב אמר: בסדר גמור, כשייגמרו כל השיעורים וייגמרו ההתייעצויות עם אישי ציבור כאלה ואחרים, אז אני אדבר איתך, זה יהיה בערך ב-01:30, בלילה. ישבתי והמתנתי. אני ממתינה והרב נותן שיעור ועוד שיעור ועוד שיעור, וכשהסתיימו השיעורים מתחילים להגיע כל מיני אנשים מכובדים לדיון כזה, לסוגיה כזו, ונגמרת התייעצות רחבה אחת ומתחילה התייעצות רחבה אחרת. ואחרי שכל זה נגמר, השעה 01:30, מגיע התור שלי. והרב זוכר אותי כל הזמן ואומר לי: הינה, עכשיו התור שלך. ורגע לפני שאני צריכה להיכנס לרב להתייעץ איתו בנושא הפרטי שלי, אני מדברת על 01:30 – הרב יקום לתפילה ב-06:00 כרגיל, אבל הוא עכשיו יושב איתי – פתאום מודיעים לרב, מתקשרים בטלפון ומודיעים לרב שהוא חייב לנסוע דחוף לעפרה, יש איזה דיון חשוב בין החברים בעפרה, 01:30, והם לא יכולים להכריע בלי נוכחות הרב ומבקשים שהרב יגיע. ואז הרב – הוא הבטיח לי את הזמן הזה. מה הוא עושה? הוא אומר לי: אין בעיה, את תבואי איתי ברכב, בדרך אנחנו נדבר על הנושא שרצית להתייעץ, וככה גם תזכי להכיר את עפרה. עפרה הייתה אז בחיתולי-חיתוליה. ככה הגעתי אני, פעם ראשונה בחיי, ילדה שגדלה בעולם שמאלני, אפילו שמאלני מאוד, פעם ראשונה הגעתי להתנחלות, כי הייתי צריכה את שיחת ההתייעצות שלי עם הרב לעשות בדרך בנסיעה לעפרה. אני מגיעה, ובאמת כולם ישבו וחיכו. העניין הזה שהרב דרוקמן לימד את כולנו לומר "הינני" לכל משימה לאומית ולכל אדם פרטי שמתדפק על דלתו, זה באמת דבר שחובה עלינו להנחיל לציבור רחב ככל האפשר. ולכן טוב עושה חבר הכנסת משה סולומון שהוא מעלה הצעת חוק כזו, שתנציח את מורשתו ואת פועלו של הרב דרוקמן – מכון לחקר פועלו. אגב, אני לא יודעת איך אפשר, זה יהיה מכון רחב מים כי פועלו הוא בלתי נגמר, ארכיון ומוזיאון שיציג לציבור את מורשתו. אין לי ספק שזה יהיה מקום שרבים רבים מעם ישראל יוכלו לקבל ממנו רוח גדולה, תעצומות נפש, כיוונים נכונים להוביל את עצמם, כל אחד בכיוון שהוא בחר להשקיע טוב בעם ישראל, ולכן אין לי אלא להודות לך, חברי חבר הכנסת משה סולומון, על ההצעה הברוכה הזאת. ובשם הממשלה אנחנו רוצים כמובן לקרוא לכולם לתמוך בהצעת החוק החשובה הזאת. אני אגיד עוד נקודה אחת שחשוב לי לציין בהקשר הזה. אני לא יודעת, לא ברור לי מה בדיוק התכוונת, ומן הסתם זה גם יידון בוועדה בהמשך החקיקה, אבל אני מאוד מציעה וממליצה, ככל שהדבר יתאפשר, שהמרכז הזה להנצחת מורשתו של הרב דרוקמן, אם זה רק יתאפשר, יהיה בבית של הרב דרוקמן ממש. ולמה חשוב שזה יהיה בבית שלו – לדעתי כמובן, והכול ברשות המשפחה והכול – למה זה חשוב? כי כל התורה שהרב דרוקמן כתב וכל התורה שהוא לימד וכל הרעיונות הגדולים, בסוף בסוף הכול מתמצה בחיים עצמם. להיות בבית של הרב דרוקמן, בית הומה אורחים לאורך כל הזמן – אורחים חשובים ואורחים שאף אחד לא מוכן להסתכל עליהם בדרך כלל – זה לא תורה, זה חיי תורה. זה להבין – אני הייתי אומרת שהבית של הרב דרוקמן היה ממש כמו אוהלו של אברהם אבינו, עליו השלום. בית שפתוח לכל דכפין, לכל אדם שחפץ בכך. הקירות של הבית הזה ראו כל כך הרבה תורה וכל כך הרבה חסד וכל כך הרבה שמחה של תורה ושמחה של אהבת ישראל, וראו כל כך הרבה דיבוק חברים וראו כל כך הרבה מסירות נפש; הקירות של הבית הזה מספרים יותר מכל דבר אחר, יותר מכל ספר שהרב כתב, יותר מכל שיעור שהוא העביר, יותר מכל קלטת שהוא הופיע בה – הקירות עצמם מספרים את סיפורו של הרב דרוקמן, את סיפרה של המשפחה שלו. אגב, גם אשתו – אני מציעה גם לשים דגש על דמותה המיוחדת של הרבנית, שהלכה איתו בכל המפעלים המדהימים שהרב דרוקמן הוביל, ובעיקר במפעל הזה של הכנסת האורחים. הקירות של הבית הזה ספוגים במילה "הינני", ספוגים במילה "הינני". ולכן, אם אתה תיאות, חברי חבר הכנסת סולומון, גם לכוון שהמרכז הזה יהיה בבית של הרב דרוקמן, אני חושבת שטוב תעשה וכולנו רק נרוויח מכך. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. ביקש להתנגד חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חבר הכנסת פינדרוס, אתה פה? מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, איפה מיקי? לפני יומיים דיברתי כאן על תשלום פרוטקשן שעיריית ביתר עילית גובה מפועלים פלסטינים – 20 שקל בכניסה לכל פועל. 2,000 פועלים – 40,000 שקל במזומן כל יום בבוקר בבודקה בכניסה להתנחלות. מעבר לעמדה שלי על התנחלויות ועבודה בהתנחלויות, מדובר בעושק, בדמי חסות עירוניים, בגנבה בצוהרי היום. ומה מתברר? מה מתברר? שכבר ב-2013 מישהו פנה לבית המשפט בשם העובדים הפלסטינים, עו"ד חביליו. הוא פנה לבית המשפט, ובית המשפט בצורה ברורה היה נגד חוק העזר ההוא של עיריית ביתר עילית. היום קיבלתי סרטונים מהמקום. שוב גובים את תשלום הפרוטקשן הזה מהפועלים הפלסטינים. חבר הכנסת פינדרוס, אתה היית – פינדרוס, תקשיב טוב, תתייחס בכבוד, אני פונה אליך. אתה היית ראש עירייה של המקום הזה. השאלה אם תוך כדי שהיית ראש עירייה היה חוק עזר כזה? האם גביתם כסף, פרוטקשן, מפועלים פלסטינים אז? ולמה השוד הזה, שוד הפועלים הפלסטינים, באמצעות גביית מה שקרוי דמי ביטחון? מתברר, אפילו הצבא התנער מהתשלום הזה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בדין תורה זה גזל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בדין תורה זה גזל, אומר יושב-ראש הכנסת לשעבר חבר הכנסת מיקי לוי, אני מסכים איתו. זה גזל בדין תורה, זה גזל באסלאם, זה גזל בנצרות, זה גזל בהומניות. אבל אני רוצה לומר: אני לא מתפלא שהתנחלות גונבת כסף מפלסטינים, כי התנחלות, by definition, היא גנבה ושוד של קרקעות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אני רוצה רק להזכיר לך, חבר הכנסת טיבי, שלא תוכל להצביע בעד החוק הזה בגלל – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה לא צודק. אני, אחמד טיבי, אני מכיר את התקנון פי עשרה ממך, אני אצביע נגד ההצעה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה לא שמעת מה אמרתי. אני חוזר ואומר: אתה לא תוכל להצביע בעד החוק הזה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא יכול. אתה צודק. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני נגד. אם הייתי אומר – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מתי שהייתי עולה – – – תשמע, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה אבל תוכל או להימנע או להתנגד. אתה לא יכול להצביע בעד. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, לא, הוא טעה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז אני אשאל עוד פעם את ריבלין. חבר הכנסת סולומון, אתה רוצה לעלות להגיב, או שניגשים להצבעה? אז אנחנו ניגשים להצבעה – מי בעד הצעת חוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – 12 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן, התשפ"ג–2023, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 34 בעד, 12 מתנגדים, אני קובע שהצעת החוק של משה סולומון להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן עברה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת החינוך, התרבות והספורט להכנה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (בחירות לוועד מקומי במועצה אזורית), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2787/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ניסים ואטורי) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נעבור לסעיף הבא. הסעיף הבא הוא הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (בחירות לוועד מקומי במועצה אזורית), של חבר הכנסת ניסים ואטורי. ינמק חבר הכנסת ניסים ואטורי, בבקשה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להשיב לחבר הכנסת שהיה כאן קודם, שהוא ועדת יחיד לבחירת שופטים לעליון, הוא כבר מינה אותי לעליון. להגיד את השם שלו, או שאחרי זה הוא גם יעלה להשיב לי? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם אתה מזכיר את שמו, הוא יכול לעלות. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> בקיצור, חבר הכנסת היחיד פה שממנה שופטים לעליון – זה החלום של האופוזיציה – אני רוצה להגיד לך שאני לא בעד או נגד דמי הביטחון שאתה מדבר עליהם, אני יודע מאיפה זה נולד. בעבר היינו בונים בית – גרתי בבקעה לפני שעברתי לגולן – וכשרצינו לבנות בית, היישוב חייב אותנו להביא שומר. למה? כי הפועלים שהיו נכנסים, הפלסטינים, כמו שאתה אומר, היו מגיעים ודוקרים אישה, ילדים, הכול, בלי הבחנה. אז אמרו לנו: אתם רוצים לבנות בית? רוצים להביא פועלים מפה? תביאו שומר על חשבונכם. אז כנראה אמרו: טוב, אתם רוצים לעבוד כאן, החברים שלכם דוקרים, הורגים, רוצחים – בואו תשלמו 20 שקל לביטחון. אני לא אומר שאני מסכים או בעד זה, או שזה חוקי או לא חוקי, אני לא דן בזה בכלל. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא חוקי, יש פסק דין. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה אומר, אני אומר לך שאני לא יודע. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – אני שולח לך את פסק הדין. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רק אומר מאיפה זה בא. עכשיו לעניין החוק. החוק שאני מעלה כאן – גם חברת הכנסת שרן השכל הגישה אותו בעבר, ועכשיו היא הצמידה אותו אליי – מדבר על בחירות לוועד מקומי במועצה אזורית. מה שקורה היום הוא שללא אחוז החסימה שיש היום במועצות אתה יכול לקבל – סתם דוגמה אחת מני רבות: רשימה אחת קיבלה 230 קולות, רשימה שנייה קיבלה 250 קולות, הגיע מישהו, וקרא לעצמו "שס". חשבתי שזאת מפלגת ש"ס, ואמרתי שדרעי בחיים לא יסכים שאריץ את החוק הזה. מסתבר שאלה ראשי תיבות של אדם שהחליט להתמודד; הוא קרא לעצמו "שס", כי אלה ראשי תיבות של השם שלו. הוא קיבל 60 קולות ונבחר לוועד. עזבו את העניין שהצביעו לו ש"סניקים, כי חשבו שזאת רשימת ש"ס. הרשימה שזכתה בסוף – – – << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> ש"ס זה מותג. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, ש"ס זה מותג, בעיקר באותו יישוב שהוא התמודד בו. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון, ואטורי. אני הייתי ראש מועצה אזורית, זה לא נכון. אתה צריך בכפולות של המודד, אתה לא יכול בפחות ממודד. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> בכפולות של המודד, בסדר. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יכול בפחות מהמודד. גם במועצות האזוריות, זה פשוט לא נכון. אתה לא יכול להיבחר אם אתה פחות ממודד אחד שלם, ואחר כך עושים את החלוקה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. בחלוקה השנייה יש נציג אחד מה-230, ואז מתחילים עם המודד הזה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – ראש מועצה – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה, רגע. יש לי כאן את הדוגמאות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> טוב, את הוויכוח על מה החוק אומר תוכלו לעשות אחר כך. תראי לו את זה בכתב וזהו. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> בוועדה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בוועדה היא תראה לך את זה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> הדוגמה לפניי היא 350 קולות, 120 קולות – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מותר לי לספר? אני אוסיף לך דקה. השר מלכיאלי אומר שש"ס היא מותג. אתה יודע איך זה נהיה מותג? אני רוצה לספר לך את ההיסטוריה. כשש"ס רצה בירושלים בפעם הראשונה, הם רצו ש"ת – שומרי תורה. מישהו בוועדת הבחירות לא פרגן להם, ועשה ש"ס. ש"ס זה הש"ס, הוא לא ידע שזה בדיוק מה שהם רצו. מאז זה נהיה ש"ס והפך למותג היסטורי. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> שומרי תורה ספרדים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הם רצו שומרי תורה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שקורה הוא שמי שמופלה לרעה – זה שקיבל 350 ו-230 קולות מופלה לרעה, והנציגים שלו לא שווי ערך, לא מבטאים את הקולות שהוא קיבל בקלפי. לכן אנחנו רוצים שיהיה אחוז חסימה מסוים. דיברנו על 75%, אני מאמין שעוד נדון בזה. יש טענות לכאן ולכאן, ואנחנו נדון על האחוז הזה. אני לא חושב שאפשר לעלות לכאן לפודיום ולא לדבר על ענייני דיומא. אתם יודעים, הגיעו טייסים, בטח גם לחדרים שלכם. והם דווקא מצאו את התמצית של אלה שמתנגדים לרפורמה. אני אמרתי שיביאו גם כאלה. אנחנו רוצים לעשות הידברות, אנחנו רוצים שלום בין אחים – תביאו נציגים מכל הגוונים, ואז נוכל לדון בצורה שווה, ולא לבוא ולהתלונן. דווקא אלה ששובתים באים ומדברים איתנו על זה. הסברתי להם סיטואציה. אני הייתי בחילוץ בחיל האוויר על המסלול, והייתי מחלץ טייסים במצוקה. נראה לי שגם עכשיו יש חלק שהם קצת במצוקה, רגשית אולי. אמרתי להם: דמיינו לכם מצב כזה שבו אני לא מחלץ טייס במצב מצוקה כי אני לא מסכים עם הממשלה או עם איזה פעולה פוליטית שהם עושים; לא הייתי מחלץ אותו, נותן לו להתרסק לקיר, נותן לו להיכנס לתוך הרשת, או שכשהוא מגיע לכיוון הרשת וצועק, "רשת, רשת, רשת" או צועק "הצילו", אנחנו מורידים לו את הרשת למטה כי אנחנו לא מסכימים עם הממשלה המכהנת בישראל. צריך להוציא את הפוליטיקה מהצבא. כרגע אנחנו צריכים להידבר. לא באנו להרוס שום מערכת משפט. כל הצ'יזבטים שמספרים למוחים ברחובות – אני לא מאשים את המתונים שביניהם; באנרכיסטים אני לא מתעסק. אם נמשיך כך, המדינה תתפרק, ולא בגלל הקואליציה. אנחנו באנו לעשות רפורמה שרבים באופוזיציה מסכימים איתה, אבל כדי להפיל את הממשלה – ומישהו פה צמא מאוד להיות ראש ממשלה; הוא טעם קצת, היו לו כמה חודשים בודדים, וזה מאוד חסר, הוא רוצה להיות ראש ממשלה, לכן כל ההטרלה הזאת. אם מדינת ישראל באמת חשובה לכם – חבר הכנסת מיקי לוי, אם מדינת ישראל מאוד חשובה לכם, והיא באמת חשובה לי ולכולנו בבית הזה; אני מאמין שאתם אולי עושים דברים מתוך אמונה פוליטית ואתם לפעמים שוגים, לפעמים גם אנחנו. חשוב מאוד לשמור על מדינת ישראל. אם אתם תריבו איתנו, לפיד לא יהיה ראש ממשלה גם אם הוא ייבחר. אתה יודע למה? כי לא תהיה מדינת ישראל. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אין מעורבות פוליטית בהפגנות. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אין בהפגנות, אבל המילים שיוצאות מפה ומהוועדות – לא אלו פני הדברים. הינה, יש לכם חודש הפסקה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתם עושים הפוך. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> תדברו, תגידו מה אתם רוצים. נכנסתי לדקה אחת לוועדת החוקה וראיתי אנשים קופצים על השולחנות, חשבתי שהם – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תעצור. תעצור, אני מבטיח לך – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, יש חודש חופש. אתה מוזמן לגולן. תשאל את ביטן, יש לי קבבים חבל על הזמן. אמרתי לו, תשמע – אפילו בעד שלום הוא לא מוכן לוותר – אמרתי "קבבים", זה כבר נשמע יותר טוב. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> רק תעצור. תאמין לי, לונדון לא מחכה לך, לראש הממשלה – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו עשינו הצבעה בליכוד שהייתה ממש קשה לנו. אני אומר לך, התהפכה לנו הבטן, ועכשיו אנחנו מקבלים את ההתקפות מימין, לא משמאל. אבל אתם תעריכו את זה, תבואו, תתקרבו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תעצור לחודש. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה חודש? הינה, עצרנו לחודש. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, זאת פגרה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, זה לא נחשב? למה, אין לך זמן לדבר בפגרה? לחברי כנסת מותר. אתה יודע מה, תנסו דבר אחד – לנו בליכוד יש פריימריז. יש לנו פריימריז, אנחנו עובדים כל הזמן, גם בפגרה עובדים. אתה יכול לא להגיע לחבר מרכז, חבר הכנסת אופיר כץ? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יכול לא להגיע לאירועים עם ציבור? תקשיב, כדי להיבחר אתה צריך לפגוש קהל, לדבר איתו, לפגוש את התומכים שלך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע למה – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיב, גם בפגרה תיקח יום אחד, תבוא לגולן, שב איתי. תבוא. אבל אני אגיד לך מה אני חושב – אתם לא רוצים לדבר. זה העניין. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מכיר את תל סאקי? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> תל סאקי, כן. נו? קרוב לבית. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני הייתי חלק מהכוח שחילץ, לא שישב שם. אבא של טלי, גיבור גדול, היה הקמב"ץ של הגדוד. היא לא פה, חבל. גיבור גדול. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבא של מי? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> של טלי גוטליב. בצנחנים, היה קמב"ץ בגדוד איתי. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> סתמו לה את הפה, הוציאו אותה מהמליאה. עכשיו אתה מתגעגע אליה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא אשם בזה. אם הייתם רציניים, הייתם אומרים שממילא יש לנו חודש, בואו נעצור. תושיטו יד. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, אנחנו עושים הפסקה. אני מודיע לך, ב-2 באפריל החלטנו על הפסקה של חודש. אתם מוזמנים להגיד מה אתם רוצים. צריך שלום בין אחים. לא משנה כמה ויכוח יהיה, שלום בתוך עם ישראל, אחרת – אנחנו למדנו, גם אתה יודע, למדת קצת – פעמיים חרב בית המקדש, הדבר הכי קדוש לעם ישראל, בגלל שנאת חינם. הגיע הזמן לשלום בין אחים. הרפורמה היא טובה, אתם יודעים את זה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> היא לא טובה. אנחנו לא אומרים שלא צריך לעשות. חבר הכנסת ואטורי, אנחנו לא אומרים – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לי דקה לסיים, ואני אומר דבר אחד: הידברות, כן. רפורמה היא מאוד חשובה כדי לשמור על הדמוקרטיה, ולא להפך. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. הייתי מוסיף לך על הדקה שבה הפרעתי לך, אבל אם כבר סיימת, אז סיימת. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> לא. אני משתדל לעמוד בזמנים. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (בחירות לוועד מקומי במועצה אזורית), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/799/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת שרן מרים השכל) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> להצעה הזאת הוצמדה הצעה של שרן מרים השכל. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> שלום, חבריי חברי הכנסת. אני אנסה אולי לקצר, כי נראה לי שעברנו מספיק ביום הזה, במליאה הזאת, מבחינת הצעות החוק. אני רוצה לברך את חבר הכנסת ואטורי. למעשה, כתבתי את הצעת החוק הזאת בכנסת הקודמת, והגשתי אותה מחדש בכנסת הנוכחית. אני שמחה שחבר הכנסת ואטורי הרים את הכפפה ומקדם את החוק הזה. ישבנו לשוחח וכיוונו לעשות שיתוף פעולה פורה בעניין הצעת החוק הזאת. צריך להבין, זה סוג של לקונה. עכשיו אנחנו מגיעים בעצם לבחירות המקומיות, בחירות מוניציפליות, וזה באמת תיקון טכני אבל חשוב, שיבהיר את ההליך הדמוקרטי במועצות המקומיות, הרשויות המקומיות. למעשה, תנסו לחשוב – כשאתה מתמודד לוועד המקומי, יש מצב שבו אדם שנלחם על קולות וקיבל, נניח, מנדט וחצי, מקבל ייצוג של אדם אחד בוועד. ואז מגיעה ועדת הבחירות ונותנת גם לאדם עם חצי מנדט מקום בוועד. המשמעות הדמוקרטית של זה היא שאדם עם מנדט וחצי מקבל את אותו ייצוג כמו של אדם עם חצי מנדט, שאפילו לא עבר את אותו אחוז חסימה. לכן התיקון הזה הוא תיקון טכני שבא בעצם לתקן את העיוות הזה בחוק. קודם כול, הוא באמת קובע סוג של אחוז חסימה, והוא קובע שמי שמקבל פחות מ-75% מאותו מנדט, בשום מצב לא יוכל לקבל את המושב. דבר שני, הוא למעשה קובע שאם אכן נשאר מקום נוסף לחבר ועד, מי שקיבל מעל אותו מנדט את מספר הקולות המרבי יקבל את אותו מושב נוסף. במידה שיש תיקו או שוויון בין שתי מפלגות או שתי רשימות, יערכו הגרלה, וכך יקבעו מי יקבל את אותו מושב. אני חושבת שזה תיקון ראוי, תיקון דמוקרטי. הרבה מהרשויות המקומיות ייהנו מאותו תיקון. כמובן, אני קוראת לכל חבריי להצביע בעד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. שר הדתות כבוד הרב מלכיאלי ישיב על שתי ההצעות במשולב. << דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לומר שני דברים: קודם כול, אדבר על הצעת החוק עצמה של חבר הכנסת ואטורי, סגן יושב-ראש הכנסת, וחברת הכנסת שרן השכל, שקיבלה את תמיכתם של משרד הפנים והממשלה. ההצעה שבנדון מבקשת לתקן את פקודת המועצות המקומיות ולקבוע שבמסגרתה אחוז החסימה בבחירות לוועד מקומי – וכו'. בקיצור, הצעת חוק טובה מאוד מאוד. אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני רוצה לנצל את הדקות שיש לי. שירי, אתה השתכנעת? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> באתי להקשיב לך מתחילת – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אז הינה, תתחיל עכשיו. אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני רוצה לנצל את הבמה המכובדת הזאת כדי לציין לשבח מסמך של משרד המשפטים שראיתי. אני אגיד לך את האמת, התרגשתי ממנו. נאור, תקשיב, תאמין לי, לא תתחרט. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מקשיב. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> הוא מפלח לראשונה – אני לא יודע אם לראשונה – את הציונים של התלמידים רואי החשבון בארץ במכללות, באוניברסיטאות. וראה זה פלא, באיגוד הסמינרים בית יעקב, שגם בו לומדים ראיית חשבון – 96% עוברים את המבחנים. עודד, איגוד הסמינרים של בית יעקב, אלה שנוהגים להשמיץ אותם פה מדי פעם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא משמיץ אותם. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כבר אני אגיד לך מי. זה המקום שקיבל את המקסימום, יותר מכל האוניברסיטאות, במעבר המבחנים לראיית חשבון. נאור, אתה שאלת מי משמיץ. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אף אחד לא משמיץ. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> בוא, אתה חדש כאן בבניין, גם אני. אבל בדיונים שבהם אני הייתי ואתה לא, עוד לפני שנכנסת, היו דיונים עם לשכת רואי החשבון על סמינרים של בית יעקב. קם קול צעקה, בעיקר מהחברים שנמצאים כאן, שאמר: לבנות החרדיות מורידים את הרמה של המבחנים, נותנים להן מבחנים קלים יותר. אתה לא יודע. לך לארכיון הכנסת, אתה תוציא את זה, ואתה תגלה את זה. וראה זה פלא, לאחר שעברו את המבחנים, אתה מגלה שהבנות החרדיות בסמינרים החרדיים, אותן נשים שלא הולכות לאקדמיה, מוציאות את הציונים הטובים ביותר שיש. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא הבנתי, הן למדו ראיית חשבון? אז מה זה שלא הולכים לאקדמיה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, לא. זה לא תואר אקדמי. נאור, אתה לא יודע. אני פה כדי להסביר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה הפכת להיות שר החינוך? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בראיית חשבון אין בעיה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> בראיית חשבון, כמו שאומר לך חבר הכנסת מיקי לוי – יפה. באו, ומה לא אמרו על אותן נשים חרדיות? ובסוף אתה רואה, כשהן באו והוציאו את המבחנים אחרי ההקלות שהציעו להן בזמנו, קיבלו את הציונים הגבוהים ביותר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מעולה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> את ה"מעולה" הזה לא אמרו חבריך כשבאו לדיונים. ה"מעולה" הזה הגיע עכשיו. במה דברים אמורים? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין שום סיכוי שהם אמרו את זה. אין דבר כזה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בראיית חשבון? אני אגיד לך למה התנגדנו. אנחנו התנגדנו להכשרה – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> פארה-רפואי, לא, לא. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – פארה-רפואי. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> זאת עוד סוגיה. מיקי, זאת עוד סוגיה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל לזה התנגדו. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> קדמת לי בבניין הזה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מי שרואה חשבון הוא אדם ברמה גבוהה – אין ויכוח. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אבל זה מה שאתה אומר. לא אמרו את זה אנשים ממפלגתך כשהיו דיונים על אותם מבחנים של סמינרים. אני מסכים עם דבריך, רק שחבריך למפלגה אמרו שלסמינרים עושים כל מיני הקלות במבחנים ובלימודים. אמרו, אמרו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הבחינה היא חיצונית. אני מכיר את זה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> זה מה שאנחנו אמרנו. את מה שאתה אומר אנחנו אמרנו. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> גם בפארה-רפואי רוצים שיהיה חיצוני. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> בדיוק כך בפארה-רפואי. לאן אני חותר להגיע? בפארה-רפואי – כשאנחנו באים עכשיו לאפשר לבנות החרדיות, שיוצאות עם תעודה – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> האוצר מתנגד גם לראיית חשבון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה טמטום. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> נכון טמטום? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> זה מה שאני אמרתי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מי שעושה את הבחינות החיצוניות – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> יפה. אז אני שמח, חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה תיכונים. אל תספרו לנו סיפורים. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא תיכונים, לא. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> יש לנו פה סקופ: אומר חבר הכנסת מיקי לוי מיש עתיד שכשתגיע ההצעה של הפארה-רפואי, היות שהמבחנים מאושרים על ידי האיגודים החיצוניים, הוא יצביע בעד, זה יפה מאוד. גילוי נאות, יש הצעת חוק של חבר הכנסת יוסי טייב. יש עליהום גדול מאוד נגד זה – יבוא מיקי לוי ויתמוך, אני מאוד מודה לך על זה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מכיר את הנושא. אני מכיר את הנושא של ראיית חשבון. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני מכיר את הנושא, וכמו בראיית חשבון כך בפארה-רפואי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני אלמד את זה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> תלמד. אני אשמח מאוד שתלמד בעיון, כמו שאתה יודע לעשות, ותבוא לתמוך בהצעה הזאת. אני קורא לכולם לתמוך בהצעת החוק של חברי הכנסת ניסים ואטורי ושרן השכל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. ביקש להתנגד להצעת החוק חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אדוני השר, אני שמח שהכנסת עוסקת עכשיו בחוק הבחירות למועצות האזוריות והוועדים המקומיים. זה בהחלט נושא ראוי. אבל אם כבר מתקנים בוועדים המקומיים, חבר הכנסת ואטורי, אני לא יודע עד כמה אתה מודע ומכיר את מה שקורה שם. ראשית, אני חושב שהצעת החוק, יסודה בטעות. אם אני אקח מושב שמגיעים לו חמישה חברים, אתה צריך לקבל לפחות 20% מהקולות כדי לקבל חבר. אם אין לך את ה-100% היום, אתה לא מקבל אפילו חבר אחד, ואז נזרקת החוצה. אבל הבעיה הרבה יותר חמורה, ואם כבר רוצים לטפל בחקיקה הזאת, בזה צריך לטפל. החקיקה הזאת היא פתח לשחיתות יוצאת דופן וחסרת תקדים בחסות החוק. הוועד המקומי נהנה מסמכויות שהן סמכויות של המועצה. הוא עושה פעולות בשם המועצה. מי שחי במרחב העירוני מכיר את זה – העיר עושה כל מיני פעולות, את חלקן עושה בעצם הוועד המקומי, ולכן הוא יכול לחייב את התושבים לשלם לו תשלומים. אממה, כמו שאומרים, יש המצאה שאני לא יודע אם אתה מכיר, שנקראת אגש"ח. האגודה השיתופית החקלאית. האגודה השיתופית החקלאית או האגודה השיתופית המקומית רשאית לקבל מהוועד המקומי – היא בעצם מקבלת את סמכויותיו ואת תקציבו. והיא לא כפופה לאף דין; לא חוק חובת מכרזים, לא מינויים. אף אחד לא יודע מה קורה שם. ופתאום אתה מגלה שאם אתה מתגורר בהרחבה שבקיבוץ, מעבר לזה שאתה אזרח סוג ב' כי אתה חי רק בהרחבה, אתה לא בקיבוץ, אין לך החלטות, האצבע שלך היא אצבע סוג ב' – כמו שניסו לעשות לי פה היום באחת ההצבעות. האצבע שלך היא סוג ב' – זה פעם אחת בפעם השנייה – אתה לא יכול לדעת מה קורה עם הכסף שלך. אתה משלם דמי חבר לוועד המקומי, הם עוברים בצינור ישר לאגש"ח, לאגודה השיתופית החקלאית, והאגודה השיתופית החקלאית בוחרת מי יהיו הספקים שלה בלי מכרז. היא גם לא חייבת דין וחשבון, לא לך ולא לאף אחד אחר. אתה לא תדע מי הספק, ואיך בחרו, וכמה משלמים לו, ולמה משלמים לו, ואם הם עושים את העבודה או לא עושים את העבודה. אז אם רוצים לטפל בסיפור הזה של המועצות האזוריות והוועדים המקומיים, זו אחת הרעות החולות הכי קשות – חייבים לטפל בה, ולסגור את הפרצה הזו, שיצרה אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב' במרחב הכפרי מצד אחד, ומהצד השני היא יצרה יותר מזה – מקור ופתח לזרימת כספים ציבוריים לגופים פרטיים בלי שאף עין יכולה לפקח עליהם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, אתה לא חייב, אבל אם אתה רוצה, יש לך זכות תגובה של שלוש דקות. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> קודם כול, לגבי אגש"ח – אני מכיר את הנושא של אגש"ח. אני גר ביישוב שהוא מושב ברמת הגולן, יש בו אגש"ח. אבל אתה גם מקים אגודה קהילתית. זאת אומרת אתה לא חי על ידי האגש"ח. אלה אגודות נפרדות. אתה מצרף אנשים כמוני – אני לא חבר אגודה שיתופית, אבל אני כן חבר באגודה הקהילתית, שהיא ישות נפרדת, דרך אגב, וזה חד-צדדי; האגש"ח עוזר לקהילתית, ולא להפך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – ואם אני בוועד – – – ממך, אני אספר לך מה קורה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> לגבי ה-75% – נכון, אתה צודק, על ה-20% – כן, זה רק מודד כרגע. דבר שני, לגבי האחוזים – פנו אליי כמה אנשים, גם ראש המועצות האזוריות שי חג'ג, והחלטנו שאנחנו נשב על זה בכל מקרה בוועדה עצמה, ושם נדון איזה אחוז ראוי לעשות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אם כך, ניגש להצבעה. ההצבעה היא אלקטרונית. מי בעד הצעת החוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (בחירות לוועד המקומי במועצה האזורית)? מי נגד? אני נותן לכולם להגיע. אל תרוץ, אתה תגיע. ההצעה של ואטורי קודם כול – כן. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (בחירות לוועד המקומי במועצה האזורית), התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 15 בעד, שלושה מתנגדים. אני קובע שההצעה אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה. נעבור להצבעה על החוק המצורף לחוק הזה, של חברת הכנסת שרן מרים השכל. מי בעד? מי נגד? ומי נמנע? הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (בחירות לוועד המקומי במועצה האזורית), התשפ"ג–2022, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 13 בעד, מתנגד אחד. לכן אני קובע שההצעה הטרומית של שרן מרים השכל גם אושרה. שתי ההצעות יעברו לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנה לקריאה ראשונה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – אנחנו נגד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לפרוטוקול: חבר הכנסת אחמד טיבי ואיימן עודה ויוסף עטאונה היו רוצים להצביע נגד. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום דמי חניה במוסד רפואי), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/203/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ינון אזולאי) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים עכשיו להצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום דמי חניה במוסד רפואי), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת ינון אזולאי. להצעה הזו הוצמדו כמה וכמה חוקים. אנחנו נקרא בשמו של כל אחד. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. כתוב פה "הנמקה מהמקום". רגע, והצמודים גם מהמקום? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה פתאום? למה מהמקום? הינה, בבקשה. הם מסכימים לזה, הם מה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כתוב פה "הנמקה מהמקום". אבל אם יושב-ראש הסיעה רוצה לקבל את עשר הדקות המלאות על חשבון המכסה, זה בסדר גמור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שזו הצעה חשובה מאוד, שתנומק מפה בצורה המכובדת והראויה לכך. כל הצעה היא ראויה ובאמת מנומקת. אבל חבריי חברי הכנסת, לפני שאני מתחיל לדבר, אני לא יכול שלא להתייחס לוועדת האתיקה, שעושה עבודה נפלאה בימים אלו. החברים שבה – אני פחות מסתכל עליי. ועדת האתיקה נועדה באמת קצת למתן את כולנו, חברי הכנסת, על מנת לעשות קצת סדר. לפעמים כולנו טועים. וכל חברי ועדת האתיקה כולם אנשים שבאים בלב נקי, בנפש חפצה, על מנת לעשות טוב. אין לאף אחד חשבון אישי, ולא מנצלים חשבון אישי כזה או אחר – לחסל חשבונות אישיים. אין דבר כזה. בכל מה שאנחנו עושים, אנחנו יכולים להסתכל לכל חבר כנסת בעיניים ולומר לו: עשינו זאת בלב כבד, וניסינו ועשינו הכול, כי הרצון שלנו הוא שיהיה פה סדר. ילדי כיתה ה' מבית שמש כבר כתבו מכתב לחבר הכנסת ביטון, הוא כבר עלה לפה והקריא אותו. פוגשים אותנו ילדים ונערים שמגיעים לפה ומתלוננים ושואלים אותנו, ואנחנו מתביישים בזה. לכן אני אומר לכם, ופונה לאותם ילדים: חברי הכנסת הם אנשים מדהימים, שבאים ועושים את העבודה למען עם ישראל 24/7. גם בשבת פוגשים אותנו, מבקשים מאיתנו, ויש שאלות. בכל תלונה שמגיעה – אנחנו משתדלים לעשות זאת. גם החוק שמובא לפנינו הוא חוק שהגיע לכולנו, או מניסיון אישי או מפניית ציבור. לכן אני פונה אליכם, חברי הכנסת: אנחנו נשמח שלא יגיעו לוועדה; אבל מי שכבר הגיע או יגיע לוועדה, תקבלו זאת בהבנה וגם באהבה. אתם יכולים לכעוס, אבל תבינו שהרצון שלנו הוא שיהיה טוב לכולנו ושיהיה כבוד לכולנו במקום הזה. לפעמים שואלים אותי מאיפה אנחנו יודעים את הכללים גם בכנסת וגם בזה. אני רוצה להגיד לכם שיש פתרון קל; חוץ מתקנון הכנסת יש עוד פתרון – תקנון שנעשה על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת בראשות היועצת המשפטית שגית אפיק, שחילקה לכל חברי הכנסת. לדוגמה, היא חילקה, יש פה גם את כללי האתיקה. כשבן אדם רוצה לדעת מהם כללי האתיקה – בן אדם אומר: תשמע, יש כלל אתיקה. אני רוצה לדעת מה מותר לי, מה אסור לי. מה זה נזיפה, מה זה הערה, מה זה אזהרה, שלא נגיע לשם. הוא פותח, ובשפה קלה הוא יכול לדעת. אני אישית חיפשתי איך אני מקבל דין רציפות. הסבירו לי כמה פעמים – סליחה שאני אומר את זה, לא בטוח שהבנתי את זה. אבל כשלקחתי והקראתי מתוך הדף, מתוך החומר המצורף הזה, מהאוגדן המדהים הזה, קיבלתי והבנתי בדקה וחצי איך עושים את זה. שם יש את כל הכללים הרלוונטיים של הכנסת שאנחנו משתמשים בהם יום-יום. זה מונח על השולחן של כל חבר כנסת, וזה דבר טוב, זה דבר נפלא. אני מציע לכולם להשתמש בזה, זה דבר קליט ונעים. אני לא רואה שכולם יודעים שזה בכלל קיים. אז מי שעדיין לא קיבל, יכול גם לקבל את זה. אני אישית חמש שנים פה. כיום אני קורא, לומד מתוך זה, וגם נהנה מזה. אני מציע לכולם. ואני שומע שזה עוד יגיע כנראה באיזושהי אפליקציה. זה עוד יותר טוב למי שנמצא באפליקציות – לי זה פחות טוב. לי יותר טוב לקרוא את זה. אז זו ההצעה האישית שלי אליכם. אני חושב שזו מתנה שקיבלנו בכנסת. לגופו של חוק, הצעת החוק המונחת לפנינו. הכניסה לבתי החולים היום כרוכה בעלויות גבוהות מאוד. הרב ליצמן בזמנו, ב-2017, חוקק חוק שזה יהיה עד 20 שקלים בבתי החולים הממשלתיים, אם אני לא טועה. אבל יש בתי חולים שהיום יש להם חניונים פרטיים בתוך בתי החולים, וכאשר אנחנו נכנסים, אנחנו אולי מתחילים ב-20 שקל, ואם אנחנו יוצאים ונכנסים מספר פעמים ביום, אנחנו יכולים להגיע גם ל-100 שקל. אני מבקר רבות בבתי החולים, מבקר חולים, וכשאני נכנס לשם, ולפעמים אני יוצא וחוזר באותו יום, החשבון יכול להגיע ל-40, ל-60 ול-80. אני אספר לכם שכשאבא שלי היה מאושפז, הגעתי יום אחד, אני לא אשכח את זה, ל-162 שקל. נכנסתי ויצאתי, נכנסתי ויצאתי, במשמרות כאלה. זה לא מפעיל את זה ל-24 שעות, אלא כל פעם שאתה נכנס. כשאתה נכנס ל-24 שעות רצופות אתה מקבל איזושהי הנחה, יש מקומות שזה יכול להגיע להרבה כסף. אני נכנסתי ויצאתי והגעתי ל-162 שקל. כשנכנסתי לכנסת, החלטתי שהחוק הזה חייב לעבור. לא יכול להיות שבתוך בית החולים יהיה חניון פרטי. אדם שהגיע לבית החולים לא הגיע לבלות. גם אם יש שם איזה מרכז קניות, הוא לא בא למרכז הקניות, הוא בא לסעוד את החולה, או יכול להיות שלבדיקה לעצמו. אז מה, גם כשהוא מגיע למקום הזה אנחנו לוקחים לו את מעט הכסף הזה, רוצים לקחת לו את זה? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> שאלה לי: מה קורה במקומות שעושים את זה BOT? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו רוצים להגיע להסדר גם בחוק, שבית החולים לא יפסיד, ועל זה ההידברות שלנו עם משרד הבריאות. משרד הבריאות דואג להם, ואלה גם חלק מההסכמות שהיו להביא את החוק הזה, אבל החוק הזה חייב לעבור. לא יכול להיות שאתה נכנס לבקר בבית חולים, וב-24 שעות זה פתאום מחיר של 48 שעות. אדם שבא לטיפול, אותו אדם שמתאשפז – צריך לתת שבוע ראשון חינם לקרוב משפחה ראשון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא לכולם. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אמרתי, לקרוב משפחה ראשון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש אבא, אימא, אח, אחות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אמרנו, קרוב משפחה ראשון שסועד אותו. שסועד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בדרגה ראשונה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בדרגה ראשונה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אמרתי מה צריך. אמרתי מה צריך. החוק הזה בא לעשות תיקון עוולה. אני חושב שכולנו קיבלנו תלונות. רק תדעו לכם, הצעות חוק מוצמדות – כמעט אין כמות כזאת של הצעות חוק מוצמדות, 11 נצמדו בהצעת חוק הזאת. רק אגיד לכם שבפעם שעברה, בקדנציה הקודמת, היו חברי כנסת שהתנגדו. חבר הכנסת אחמד טיבי, אתה זוכר? אתה באת איתי יחד, הבאנו את הצעת החוק הזאת, והיא נפלה, נראה לי שאפילו על חודו של קול, על חודו של קול. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בהתחלה היא עברה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בהתחלה עברה, ואחר כך נפלה על חודו של קול. ואני שמח, אתה יודע על מה אני שמח? לראות את אלה היום שאומרים: שמע, טעינו, אפילו אנחנו מצמידים. בסדר, אתה יודע מה, אחמד? אין לי בעיה שמעתיקים מאיתנו. זה דבר טוב, שייקח קרדיט כל מי שרוצה, אין לנו בעיה עם זה. הובלנו את זה אז ביחד, ואני שמח שכל מי שנצמד – אופיר כץ, את כל נושא החולים בפריפריה אתה לוקח, ואתה יודע מה זה, אופיר, ידידי היקר, יושב-ראש הקואליציה, ואני שמח שגם אתה נצמדת, כי אנחנו נוכל לעבוד ביחד. זאת הצעה שנראה לי בה שיש מכל סיעות הבית. נוכל לעבוד ביחד ולהביא את הבשורה הזאת כמה שיותר מהר לאותם אנשים מסכנים, אותן משפחות ומלווים שגם ככה יש להם סבל, סבל גדול. לכן אני אומר, חבריי חברי הכנסת, אני אפילו לא צריך לקרוא לכם להצביע בעד, כי אני לא מאמין שיש מישהו שיצביע נגד החולים האלה, נגד המשפחות האלה. אני רק רוצה להודות, כמובן, למשרד הבריאות, לשר הבריאות, למשרד האוצר, לשר התחבורה, לרב אורי מקלב, שגם מציג פה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי שר הבריאות? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ממלא מקום שר הבריאות הרב יואב בן צור, איש ש"ס. כשאתם שואלים מה הבאתם, אז אנחנו הבאנו את רשות העוני, הבאנו דמי מחלה, הבאנו לפגים, הבאנו היום לסטודנטים. הרשימה של ש"ס ארוכה. עובדים, אין לנו זמן – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא ראיתי, אתם 20 שנה בקואליציה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה האחרון שיכול להגיד עלינו שלא הבאנו דברים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 20 שנה בקואליציה, העוני רק גדל – העוני רק גדל. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ידידי היקר, תנועת ש"ס הביאה בשורה לעם ישראל, מביאה בשורה לעם ישראל – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הפספוס הגדול זה ש"ס. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ותביא בשורה לעם ישראל, ועובדה היא שכולם נצמדים אלי. אני עושה זאת בשמחה, כי כולנו אחים. גם מירב יודעת את זה, וגם למירב בן ארי יש פה הצעת חוק דומה לזו, כי גם היא יודעת את החשיבות של זה, אנחנו כולנו ביחד. אין קרדיט בדבר הזה, כולנו ביחד נעשה את הכול למען עם ישראל, והחוק הזה יעבור כמה שיותר מהר. בעזרת השם נברך את כולם ברפואה שלמה, שהחוק הזה יחול רק בלידות, בעזרת השם. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/268/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אחמד טיבי) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> להצעה הזאת הוצמדו כמה וכמה חוקים, אני לא צריך להגיד עכשיו כמה, אבל נלך לפי הרשימה. הראשון ברשימה, חבר הכנסת אחמד טיבי – הצעת חוק הגבלת דמי חניה בחניוני בתי החולים, בבקשה. כל אחד מהמוצמדים – שלוש דקות. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, עמיתי חבר הכנסת ינון אזולאי, הצענו את הצעת החוק שאתה הובלת בכנסת הקודמת, והתוצאה הייתה 50:49. היא עברה, אחר כך הייתה פה מהומה, והיא נפלה על חודו של קול. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אחמד, על חודו של שקל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ועכשיו ח"כים רבים מגישים. זה מראה לך שהחוק הוא חשוב, הוא חברתי וגם כלכלי, כי מגיעים לבית חולים לבקר חולה, בן משפחה, ואז כמה חברי משפחה נאלצים לשלם עד 100, 120, 160 שקל. 160 שקלים זה המון כסף, ולכן צריך להגביל. מה אומרת הצעת החוק הזאת? הגבלת התשלום בחניון של בית חולים, של כל בתי החולים בארץ. (אומר בערבית: קביעת הסכום המשולם עבור חניית הרכב בחניון בית החולים.) << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תלוי איזה סייארה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למשפחתו של מבקר, לא כל אחד. מי שבן משפחתו מאושפז שם, יוגבל עבורו התשלום של החניון. מדובר בהצעת חוק חברתית ממדרגה ראשונה. דווקא היום, בתקופה של יוקר מחיה, עליית מחירים, יש נחיצות בהצעת החוק הזאת. אנחנו יזמנו הצעה זו יחד איתך בכנסת הקודמת והצבענו בעדה, ואנחנו עקביים, מר אזולאי, עקביים – נצביע בעד גם בכנסת הזאת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני מקווה שאנחנו לא מחכים גם לכנסת הבאה. בעזרת השם, אנחנו מעבירים אותה כמה שיותר מוקדם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אפשר להעביר את זה בכמה שבועות בשנייה ושלישית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אם אתה רוצה כמה שבועות, ישר לחוקה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מכובדי היושב-ראש, צריך להוריד את מחירי אגרות החניונים בבתי החולים למחיר אחיד לבני משפחה. הקהל לא צריך להיות שבוי של מחירי החניונים המוגזמים בתקופה הזאת, ולכן אני מבקש מחברי הכנסת להצביע בעד הצעה חברתית חשובה זו. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/477/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מירב בן ארי) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הצעת חוק דומה, הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים, של חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה) – הבאתי אותה כבר בכנסת העשרים, לדעתי לפני שבע שנים, יחד עם אחמד טיבי, נכון? זוכר את זה? כבר בכנסת העשרים הבאנו את החוק. הייתה לזה התנגדות, אני זוכרת שהיו לי הרבה שיחות על זה, גם עם שר האוצר אז, ואני מאוד שמחה שהפעם הממשלה באמת תומכת בחוק. רק נקווה – איפה ינון? ינון, אני חייבת להגיד לך משהו, וגם אחמד יכול להעיד על זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ינון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> החוק הזה גם עבר בטרומית בכנסת העשרים, לדעתי, ופשוט נתקע. עכשיו, אנחנו יודעים שאתה אדם רציני, ולכן אני אומרת שהחוק פה עובר בטרומית, אבל כדי לא, אתה יודע, לפזר עשן, מאוד חשוב לקדם אותו. תראו כמה ח"כים הצטרפו, כמעט עשרה, לא, אדוני היושב-ראש? 11. לכן כל כך חשוב שנשלב ידיים בעניין הזה ונילחם, כי בכנסת העשרים זה עבר בטרומית ולא התגלגל לשום מקום. כן, גם אז היינו. חייבים, חייבים. קצרה היריעה מלתאר את מה שקורה בבתי החולים, אבל מה שהכי גרוע זה שזה קהל שבוי, אין לך מה לעשות. עכשיו את מלווה את חברה שלך לטיפולי פוריות, עכשיו אתה מלווה את אבא שלך, את סבא שלך – אין איפה לחנות. קחו בעיקר את בתי החולים במרכז הארץ. אני גרה לא רחוק מאיכילוב – אין איפה לחנות. באמת, גם אנשים שהם לא קשי יום, גם כאלה שיש להם, זה מאוד מאוד מאוד יקר. אני חושבת שהשיתוף פה בין קואליציה לאופוזיציה הוא משמעותי, ואנחנו חייבים לתת למאושפזים ולמשפחות שלהם את היכולת להגיע ולשלם מחיר הוגן. ברור לי שהממשלה תצטרך להכניס יד לכיס, כי מן הסתם אי-אפשר להשית הכול על בתי החולים, אבל הממשלה צריכה ויכולה להתערב, וכבר עושה את זה. אגב, אם כבר, לפחות שייקחו את הדוגמה של איך עיריית תל אביב מעורבת בחניונים של אחוזות חוף, נגיד. אתה יודע שתושב תל אביב יכול לשלם בתל אביב פחות 75%, כי גם הוא קהל שבוי; הרי מי שגר בתל אביב אין לו חניה, הוא קהל שבוי, ומראש הוא לא יכול לחנות. לכן גם כאן, אותו רעיון – ברגע שאתה קהל שבוי, נכנסת לבית חולים, אין לך ברירה. המדינה צריכה להתערב. אני חושבת שהדוגמה היא של עיריית תל אביב, אולי זה גם בהוד השרון, אני לא יודעת, נאור. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שם אין עדיין בית חולים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני אומרת, כשאתה חונה כתושב בעיר, האם יש לך הנחה, מעניין. תל אביב היא דוגמה מעולה, אפשר לחנות וכמובן לשלם מחיר נמוך. אני וינון, וכל חברי הכנסת, גם טטיאנה מהמפלגה שלי נמצאת – אני חושבת שכדאי, לדעתי, לוועדת הבריאות, כי זה נושא של בריאות. זה גם מה שינון – אני מקווה שכולנו יחד לא נעכב את זה בוועדת הכנסת. אני חושבת שהכול מוסדות בריאות וציבור, איפה שיש קהל שבוי צריך לבוא, לדעתי הוועדה היא ועדת הבריאות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, אנחנו – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בריאות, בריאות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יפה, בואו נחתור לשם, כדי שזה לא יתעכב שוב. תודה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/857/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אופיר כץ) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הצעת חוק דומה – הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים, של חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה, בבקשה. אופיר כץ עוסק בבתי חולים הרבה, מה-MRI וכל זה, זה לא מהיום. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להגיד לחבר הכנסת חברי ינון אזולאי שאני לא זוכר הצעת חוק שכל כך הרבה הצטרפו אליה, כי האמת שכל כך הרבה חברי כנסת, גם אני ביניהם, מנסים להעביר האת החוק הזה. גם אלה שהצטרפו, אני מכיר את זה שהם הגישו את זה בכנסות קודמות. כל הכבוד לך, אתה תמיד רואה את החלש ומחפש את הצדק, וזו עוד דוגמה לכך, וכל הכבוד שאתה מוביל את הנושא שחשוב לכל כך הרבה אזרחים שמיוצגים פה על ידי חברי כנסת; שנעביר את זה ביחד איתך ובהובלתך. האמת שכן, אתה מגיע לבית חולים ואתה נכנס לשעתיים בדיקה, ואז אתה שם את כרטיס החניה, ואתה אומר: אולי זו טעות, הייתי פה רק שעתיים, למה אני צריך לשלם 40 ומשהו שקלים על שעתיים, מה, באתי לקניון מפואר ועכשיו יש לי עודף כסף? אנשים מגיעים לשם, הם חייבים, אין להם הרבה ברירות. זה לא מותרות, זה או בדיקה או אשפוז, שלא לדבר על אלו שמגיעים לאשפוז והבעל או האישה או האבא או האימא נשארים עם הילד, והם נכנסים עם הרכב. כל אשפוז כזה זה מתחלף להם ל-24 שעות, והם מגיעים למאות שקלים. על מה, על לקבל טיפול רפואי? הרי משלמים פה, כל אזרח מחויב לשלם ביטוח בריאות, זה סוג של אקסטרה לביטוח הבריאות. בן אדם שצריך לעבור אשפוז או בדיקה צריך להוציא מאות שקלים, וזה לא הוגן וזה לא פייר. יש אנשים שהסכומים האלה מאוד מאוד קשים עבורם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בבית חולים בגליל – 20 שקל ליום, זה אפשרי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי, נהריה? יפה מאוד, יפה מאוד, ככה צריך. למה זה צריך להיות יותר מ-15–20 שקלים, למה? למה מאות שקלים? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – של חולים אחרים – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. אתה יודע, אני רואה אצלי בבית החולים העמק. אני רואה, ינון, איפה אנשים מחנים את הרכב כדי להימנע מהחניה. אתה לא מבין כמה הם הולכים, אתה לא מבין כמה הם צריכים ללכת, קילומטרים, באמת, בשביל לחסוך את ה-25–30 שקלים האלה. יש כאלה שיותר, כן. בעמק זה לא לשעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יומי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> יומי. זה מטורף, זה מטורף. מה עם בן אדם שקשה לו, אין לו נגישות, לא יכול בתחבורה ציבורית? אני חושב שבאמת הגיע הזמן לשים לזה סוף. אדם שבסך הכול הולך לטיפול רפואי לא צריך את התשלום הזה. וכמו שאמרת, ינון, צריך גם לראות איך אנחנו עוזרים לבתי החולים, שחלק מהתקציב הזה הוא חשוב להם, איך בעצם אנחנו עוזרים לכסות על הפער הזה כשאנחנו הולכים לשנות. הגיע הזמן שיהיה מחיר סביר, נורמלי, ושלא יעלה מאות שקלים ביקור בבית חולים. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אופיר כץ. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/858/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. בבקשה, גברתי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, גברתי היושבת בראש. האמת, אני מתחילה בזה שאני מנמקת את הצעת החוק הזו בעיקר בשמו של היוזם של החוק, חבר הכנסת חברי איימן עודה, ואני הצטרפתי כאחת היוזמות. לצערי חבר הכנסת בענישה מוועדת אתיקה, והוא לא יכול לנמק את הצעת החוק שלו, שהיא הצעת חוק טובה מאוד. כבר דיברו שאר המציעים על חשיבות ההצעה הזו וכמה היא מקילה על אנשים שצריכים לטפל באותה עת בעניינים רפואיים הקשורים אליהם או לבני המשפחה. אני חייבת להזכיר שאנשים שמאושפזים, בדרך כלל יש בני משפחה שמגיעים כל יום, ולפעמים, בגלל שהם לא יכולים להישאר כל היום בגלל העבודה, הם מגיעים בבוקר – אני בעצמי עברתי את החוויה המצערת הזו: הייתי מגיעה בבוקר ואחר כך חייבת לצאת לעבודה – – – << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אני מבקשת שקט שם. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הייתי חייבת לצאת לסידורים ולחזור אחרי הצוהריים, וכל פעם זה לשלם סכומים. מילא אנחנו, אבל אנשים, באמת, כמו שאמר חבר הכנסת אופיר כץ, אנשים חונים במרחקים כדי לא לשלם את החניה כי אין להם איך לעמוד בזה. יש אנשים שיש להם בני משפחה שמאושפזים חודש שלם, והם צריכים להגיע כל יום לפקוד אותם, אם זה אם או אב או בן זוג, וזה סכומי עתק. בלתי מתקבל על הדעת. אני חושבת שהגיע הזמן לעשות סדר בעניין הזה. אני מנצלת את הדקה שנשארה לי כדי להגיד, לצערי הרב, שהיושב-ראש הקודם, חבר הכנסת בוסו, אמר שהמליאה היום חוותה מראה מזלזל בכנסת; מי שזלזל בחיי נשים זו הקואליציה. אנחנו, אם קוראים לזה זלזול, אז בעיניי זו הפקרות. הפקירו את דמן של הנשים. היה אפשר לעלות, להגיד: תעבירו את החוק בטרומית. היה אפשר, ועדיין אפשרי. ואני קוראת לראש הממשלה להתערב באירוע הזה, ובמקום להביא את הנבצרות-התבצרות שלו, שיביא את חוק החלת דין רציפות על החוק שעבר בקריאה ראשונה, שהיה חוק ממשלתי שעבדו עליו רבות – להחיל את זה על חוק האזיקון האלקטרוני. בואו נראה אתכם פעם עושים משהו לטובת הציבור. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1289/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. בבקשה, גברתי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושבת בראש, כנסת נכבדה, אני מודה על ההזדמנות שהפעם הצלחתי להצמיד את החוק הזה ולהביא אותו כאן, ושתהיה עליו הסכמה משני הצדדים. ההצעה הזאת הייתה כבר מהקדנציה הקודמת, ולא יכולתי לעשות זאת, למרות האמונה השלמה שלי שתפקידנו כאן כחברי כנסת, כשליחי ציבור – – – << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אני מבקשת קצת יותר שקט בתאים. עליזה יקרה, קצת יותר בשקט. כולם שם, תנמיכו. בבקשה, גם אוסיף לך את הזמן שלך. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מה שהתחלתי להגיד – תפקידנו העיקרי כשליחות ושליחי ציבור במקום הזה הוא באמת להקל על חייהם של האנשים, במיוחד אנשים מוחלשים, במיוחד אנשים שנמצאים בתקופה מסוימת במצוקה בחיים שלהם. וכן, אין ספק שהסוגיה הזאת של מחירים מופקעים של דמי חניה בבתי חולים, אני חושבת – אומנם זה יכול להוות במקום מסוים הכנסה שיכולה לרומם קצת את מצבו של בית החולים, במיוחד אם אנחנו נדבר על בתי חולים שאין להם תמיכה ותקציב ממשלתי, תמיכה קבועה בתקציב המדינה. עם זאת, אני חושבת, שמן הראוי באמת לקדם את ההצעה הזאת ולתת יד שהיא תגיע עד לקריאה השלישית ותאושר, ולא לתקופה מסוימת אלא שתהיה לעד, כי מי שחולה ונמצא בבית החולים לא צריך להכביד עליו, ממילא יש לו הרבה הוצאות. הבוקר היינו בדיון בוועדת הכספים על הפחתת מע"מ על מחירי תרופות לחולי סרטן, והתרופות האלה לא נמצאות בסל התרופות, זאת אומרת, החולה צריך לשלם עבור התרופה במלואה. הבקשה – רק להוריד את המע"מ. אז תתארו לעצמכם חולה קשה שנמצא לפעמים חודשים ממושכים בבית החולים וכל המשפחה מסביבו והקרובים צריכים לבוא ולבקר אותו, וכל הזמן צריך לשלם על כל כניסה ויציאה סכומים כל כך גדולים. אז אכן הצעה צודקת, אנושית, הוגנת. שירבו כמוה. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לך. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1499/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי) << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, לפני שאציג את הצעת החוק אשתף אתכם שטרם נרגעתי ממה שהיה כאן לפני מספר שעות. אני לא מאמינה שאנשים שיודעים להגיש הצעות כאלה אנושיות ומתחשבות ומרחמות – איך אפשר להצביע נגד האיזוק האלקטרוני, שאמור להגן על נשים שסובלות מאלימות? אני לא מבינה, אבל טוב שיש גם אנשים שדואגים לציבור. אני עוברת להצעת החוק, לנושא של חוק הגבלת דמי חניה בבתי החולים. אני עוסקת בנושא בריאות הציבור כבר שנים רבות. במסגרת תפקידי וגם בחיים הפרטיים הייתי בקשר עם המון משפחות אשר יקיריהן היו מאושפזים בבתי חולים. לא פעם האשפוז היה לתקופות ממושכות. לפעמים המשפחות התגוררו במקומות שאין בהם תחבורה ציבורית, והן נאלצו להגיע לבית החולים ברכב פרטי. משפחות אלה סעדו את יקיריהן המאושפזים בבתי חולים והיו לידם במשך שעות רבות ולפעמים במשך יום שלם, יום ועוד יום, ועלות החניה שהן נאלצו לשלם בבית החולים הייתה כבדה ויקרה. הסכומים יכולים להגיע עד אלפי שקלים בחודש כאשר מדובר באשפוז ממושך, ומאות שקלים לימים ספורים. זהו נטל כספי לא צפוי ולא פשוט. אחד הדברים ששמתי לנגד עיניי כנבחרת ציבור זה טיפול בהורדת מחירי חניונים בבתי חולים. לא ייתכן שמצב מצוקה של אזרחים יהיה בסיס לניצול ועשיית רווחים לא הוגנים עבור חניונים. במצב של ביקור חולים או ביקור במרפאות חוץ בבתי חולים חייב להיות תעריף מתחשב עם חיוב מקסימום הוגן פר יום. אני חושבת שלמשפחתו של החולה מגיע בכלל תעריף ייחודי זול במיוחד, מול אישור, כדי לאפשר להם להיות לצידו כמה שצריך ללא מועקה. המחיר הגבוה מעיק על הכיס במצב כה רגיש. לכן הגשתי את הצעת החוק הזו, כדי לקבוע את המחיר המקסימלי לשעת החניה בסך 15 שקלים, ו-40 ש"ח עבור יום שלם. אני מבקשת שחברי כנסת וחברות הכנסת יתעלו מעל השיוך המפלגתי שלהם, מעל עניינים של קואליציה או אופוזיציה ויפרגנו לתושבי המדינה בתמיכה בחוק כל כך מובן מאליו. אני לא הראשונה ולא היחידה שמגישה הצעת חוק כזאת. אני יודעת שחברתי מירב בן ארי הגישה עוד בכנסת העשרים את הצעת החוק הזאת. כולנו עומדים מדי פעם במצב שבן או בת משפחה נמצא בבתי חולים – לעיתים בנסיבות משמחות ולעיתים בנסיבות מדאיגות. זה מצב המשותף של כולנו, ולא שייך לא למוצא, לא לדעה, לא למגדר. לכן אני מבקשת להצביע בעד הצעת החוק הזאת. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום דמי חניה במוסד רפואי), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1772/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה) << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אזרחים בעת מצוקה כמו מחלה לא צריכים להיות יעד ומטרה לניצול או שליטה. להפך, צריך לבוא לקראתם, להקל עליהם את החיים ולמנוע ניצול או פגיעה בהם. ובכלל ניצול או פגיעה בחלש בעת מצוקה זה מעשה שלא ייעשה, ויש לנו את החובה המוסרית והמקצועית למנוע זאת. הדברים נכונים גם לבני המשפחה שבאים לעזרה ותמיכה בחולה. בתי חולים לא צריכים להיות מפעל ליצירת כסף בדרכים שונות ומשונות. יש להם את החובה האנושית לא להקשות על חיי החולה או משפחתו. גביית דמי חניה מופקעים במקרים אלו לא מתקבלת על הדעת, ובכל מקרה לדעתי עלות החניה בבתי החולים צריכה להיות סמלית עד מאוד. נוסף על כך, יש תופעה של פגיעה ברכבים ורכוש בחניוני בתי חולים, והתופעה הזאת קיימת בבתי חולים. בתי חולים לא מספקים שירותי אבטחה בחניונים, ויש גם תופעה שיש יחידות – פורצים לרכבים של החולים או של המשפחות, מנפצים את השמשות שלהם. המקרים האלה צריכים להיות מטופלים ותחת פיקוח של בתי החולים. המצב הוא שהחולים ובאי בתי החולים גם משלמים חניה וגם לא מקבלים שירותי אבטחה בסיסיים על מנת לשמור על רכושם. לסיכום, החוק הזה מאוזן, מגדיר מחיר סביר לחניה במקרים הנדונים, כולל אפשרות לכניסה חוזרת חופשית באותו יום, ומאפשר להקל ולו במעט את יוקר המחיה שאנו חווים (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: בני ובנות החברה שלנו, אני לא מגזים כשאני אומר שעלויות החניה למבקרים בבתי החולים לצורך ביצוע בדיקות הן עלויות המכבידות על כל המשפחות, בייחוד בצל הקשיים הכלכליים שכולם סובלים מהם, ובעיקר לבני החברה הערבית שלנו. לא ייתכן שנוסיף נטל על החולה ומשפחתו של תשלום מחירים מופקעים רק לצורך חניית רכבו. אני מציג את חוק איחוד תשלומי חניה של כלי רכב בחניוני בתי החולים, עם חברים נוספים בכנסת, וחיוב במחיר סמלי קבוע בכל בתי החולים בארץ. זו חובה מוסרית והומנית, ואני לא חושב שיש מי שמתנגד לכך. תודה.) תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לך. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום בעד חניה במוסד רפואי), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2135/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת חוה אתי עטייה) << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חברת הכנסת חוה אתי עטייה, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אדוני שר השיכון, סגן השר, מכובדיי כולם, חודש טוב. הצעת החוק המובאת לאישורכם תביא בשורה אמיתית לחיי היום-יום של אזרחי ישראל. הביקור במוסד רפואי רצוף בדאגות ובחששות. היינו מעדיפים לבקר במקום אחר ולא ללוות את יקירינו דווקא לשם. מכובדיי, החקיקה היא מהחיים עצמם. אני בטוחה שחוויתם חוויה דומה לחוויה שלי. סעדתי את הוריי כאשר אושפזו בבתי החולים. בסוף היום, לאחר שהייה של שעות רבות לידם, נאלצתי לשלם עבור החניה סכום לא מבוטל. זה היה עושק ממש – שילמתי בחניון של בית החולים 25 שקלים ליום. אם נכפיל את הסכום הזה בשבועיים, קיבלנו הוצאה של 300 שקלים. יש בתי חולים שגובים ליום חניה גם 32 שקלים ואף יותר. מדובר בהוצאה שמכבידה עד מאוד. חבריי לקואליציה חבר הכנסת ינון אזולאי, חבר הכנסת אופיר כץ וחברי כנסת נוספים ואני, מביאים לאישורכם הצעה להגביל את מחיר החניה. על פי מסמך של הממ"מ, מרכז המידע והמחקר של הכנסת, ישנו הבדל בתשלום בין בתי החולים הממשלתיים של קופות חולים וגם פרטיים. לפי ההצעה שלי ייקבעו שלושה תעריפים – סביר להניח שההצעות דומות: 15 שקלים ליום אם לבעל הרכב יינתן אישור מהמוסד הרפואי שלפיו הוא ביקר במוסד והחנה את רכבו; 10 שקלים ליום אם לבעל הרכב יינתן אישור מהמוסד הרפואי שלפיו הוא ביקר קרוב משפחה המאושפז במוסד במשך יותר משלושה ימים; 7 שקלים ליום אם לבעל הרכב יינתן אישור מהמוסד הרפואי שלפיו הוא ביקר קרוב משפחה המאושפז במוסד במשך יותר מעשרה ימים. כל זה יחול על כלי רכב אחד עבור כל מאושפז. כשתובא בעזרת השם ההצעה לדיון בוועדה לקראת הכנתה לקריאה ראשונה, סביר להניח שיחולו בה תיקונים שיהיו מקובלים על יו"ר הוועדה, על חברי הוועדה ועל המציעים. מובן שנישא וניתן עם בעלי החניונים, ונשתדל להגיע איתם לתמימות דעים ולהסכמות. בדרך זו תהיה הנאה לשני הצדדים, הן לבעלי החניונים והן למבקרים במוסדות. מטרות הצעת החוק הזאת היא לתקן עוולות, להיטיב עם העם כולו, בעיקר עם השכבות החלשות בחברה ולעשות צדק. אודה על תמיכתכם בהצעת החוק החשובה. אני מודה לשר הבריאות חבר הכנסת בן צור, לשר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין, לשר החינוך יואב קיש, לנציגי האוצר ולכל מי שסייע בקידום הצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לך. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה במוסד רפואי), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2450/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, החוק הזה להגבלת דמי חניה במוסד רפואי – אני ראיתי, ספרתי, יש עשר הצעות חוק שהוגשו, וזה רק מעיד על זה שיש בכך חשיבות. יש הרבה חברי כנסת מכל סיעות הבית שחשוב להם מבחינה חברתית לסייע לאנשים חלשים, מוחלשים. אני בטוח שבעצם רוב האנשים שמגיעים לבית החולים ומבקרים בבתי חולים לא מגיעים מרצון. הם באים או לאשפוז או לבקר בני משפחה בתוך בתי החולים, ולכן השימוש בחניה צריך להית מונגש, נגיש במחיר סביר. בשנים האחרונות מחירי החניה בבתי החולים יכולים להגיע ל-60–70 שקל ליום ופחות מזה. מדובר במשאב ציבורי שאמור להיות נגיש במחיר סביר לכל האנשים, לכולם. מה שנאמר כאן, שבבית חולים מסוים משלמים 20 שקל ליום, זאת אומרת שיש אפשרות שבכל בתי החולים יהיה מחיר אחיד – אם לבית חולים אחד משתלם לגבות 20 שקל ליום, אז אני בטוח שבכל בתי החולים זה יכול להיות מחיר סביר. לכן חשוב שיהיה מחיר אחיד בכל בתי החולים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: הצגת חוק לקביעת מחיר אחיד לחניה בחניונים בבתי החולים – אין ספק שזה חוק שבא לסייע לאנשים שמצבם הכלכלי קשה, ורוב בני החברה הערבית, או כ-50% מהם, הם מתחת לקו העוני. לכן, חוק כמו החוק הזה, אין ספק שהוא מסייע מעט, זאת אומרת, הוא לא יציל את המשפחות מהאימה ומההוצאות הקיימות, אולם אין ספק שהוא מאפשר סיוע קל לבני החברה הערבית שלנו. תודה.) תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לך. ישיב במשולב אורי מקלב, סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים. בבקשה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. מכובדי השר גולדקנופ, חבריי חברי הכנסת, אני אפתח בדברי ברכה למציעים הרבים – לחבר הכנסת ינון אזולאי, שמוביל את החוק, ועוד תשעה או עשרה מוצמדים. אני כבר קצת ותיק בכנסת, 15 שנה בטח, ואני לא זוכר הצעת חוק עם כל כך הרבה הצמדות כמו שיש להצעת החוק הזו. זה לבד סימן שהיא הצעת חוק ראויה. מעבר לכך, גם כל חלקי הבית שותפים להצעת החוק הזאת, אז זה לבד אומר שמהות החוק והצעת החוק הן דבר נצרך, דבר ראוי ודבר חשוב ונכון. בכלל באופן אמיתי, אם נגיד איזה דבר נצמד להצעת החוק בדברי התשובה והממשלה תומכת בקריאה טרומית – חשוב להגיד שהצעת חוק שמאחדת בימים האלה את הבית הזה זה באמת דבר ראוי כשלעצמו, וצריך למנף ולהמשיך באחדות שיש בין חלקי הבית. ואת האמת אנחנו יודעים: באופן אמיתי – לא כמו שנראה בתקשורת ומה שנראה אולי בחוץ – רוב עבודת הכנסת היא בעבודה משותפת. רוב הדיונים ברוב החוקים שהיו עד היום, ודאי במסגרת הפעילות המשותפת של כל הוועדות, ולא דווקא הוועדות שהיום מתוקשרות, הם בעבודות שיש בהן הסכמה נדירה. נדיר הוא המצב שיש חילוקי דעות מהותיים בין קואליציה לאופוזיציה, ולכן טוב שהציבור ידע והאזרחים ידעו שבכנסת נעשית הרבה הרבה עבודה משותפת בין הקואליציה לאופוזיציה ובין כל חלקי הבית, בין כל חברי הכנסת, ואנחנו מקווים שבאמת ימשיכו באווירה הזאת. הצעת החוק הזו מדברת על מחיר מקסימום לחניה עם כל מיני דברים, כמה שלבים שיש בהצעת החוק הזו, ותכף נתייחס לזה. אבל לפני זה אני רוצה להגיד שהכנסת – ואני מצמיד את זה למה שאמרתי קודם – כבר לפני 13 שנה, ב-2010, בוועדה לפניות הציבור, שאז עמדתי בראשה, הכנסת התחילה לדון ודנה במחירים של חניות בבתי חולים. הלכנו על מהלך ארוך מאוד, מהלך שהיה בשיתוף פעולה בין הממשלה לבין הכנסת בכך שהממשלה עצמה, משרד הבריאות עצמו, בהוראה שלו, בנוהל שלו, הנחה את בתי החולים הממשלתיים בהגבלת מחיר החניה, ואם אינני טועה זה 20 שקלים – לא רק מחיר מקסימלי אלא גם מתן פטור ממחיר ההנחה – ואני חושב שכדאי לצרף גם את זה בהצעת החוק, אני לא ראיתי שמישהו צירף את זה – לכאלה שמאושפזים תקופות ארוכות. אפשר להחליט מה זה תקופות ארוכות, האם זה שבועיים, האם זה עשרה ימים. זה נכון שהיום ימי האשפוז מתקצרים, אבל אחרי הכול – אני מביא דוגמה של פגים, הורים שצריכים ללוות פג; כמה נסיעות הם צריכים, והם צריכים גם לשמר את העבודה, ככל שהם יכולים, ואם יש ילדים אחרים בבית – גם לטפל בהם. נושא החניה הוא אקוטי, הוא נצרך. לא תמיד זה רכב אחד, לפעמים זה שני רכבים, ואם צריכים לשלם את מלוא המחיר על שני הרכבים, יכולים להגיע למחירים מאוד גבוהים, וזה יום-יום, גברתי היושבת בראש, וזה יכול להיות חודש ואף יותר. לכן בבתי חולים הממשלתיים יש נוהל, ואני מקווה שגם מיישמים אותו, של פטור באשפוז של מעל כך וכך ימים, עם האישורים המתאימים מתוך המחלקות. לא רק זה, אנחנו קבענו אז, ויש את זה בפרוטוקולים של הוועדה לפניות הציבור, חובה ליידע את המאושפז, את ההורים של המאושפזים, את המאושפזים בעצמם, על מתן האפשרות של חניה ארוכת טווח. ונכון, ואמרו הדוברים בצדק, חניה בבית חולים זה לא אקסטרה, זה לא נסיעה לקניון, זה לא נסיעה לאצטדיון, זה לא קניות או שירותים שבית החולים מוכר. שירותים נוספים – בתי חולים גובים כספים על חנות הצעצועים או חנות המתנות, יכול להיות שגם על המסעדות, וגם מעבר לזה, חנות שמאפשרת קניות ומצרכים. כשאלה דברים נלווים, אדם יכול להביא מהבית; את החניה הוא לא יכול להביא מהבית. חניה זה משהו מובנה בתוך האשפוז. לא רק זה, גם על הקפה הייתה כאן בכנסת פעילות והייתה אולי אפילו הצעת חוק להגביל את המחיר של הקפה. מדוע? אמרו שקפה זה דבר נצרך, לא יכולים להביא מהבית. אנשים נמצאים ימים ארוכים, נמצאים בניתוחים, גם בקפה יש הפקעות מחירים, זו פגיעה. זו פגיעה – יוקר המחיה – זו פגיעה בצרכנים, זו פגיעה באנשים מוחלשים שצריכים את הקפה. אבל לשאר הדברים אין דומה חניון, שזה חלק נצרך ומובנה בתוך מתן השירותים. נדמיין לעצמנו שמחר יבקשו עבור האוכל של החולה, או דברים שהם בסיסיים? נכון, מנגד יש בתי חולים, במיוחד הציבוריים והפרטיים, שרואים את זה כאפיק הכנסה. המצב של בתי החולים הוא מצב קשה, והם צריכים הכנסות, אבל אפיק ההכנסה הזה הוא אפיק על חשבון הציבור, ובמערכת האיזונים הנכונה זה צריך להיכנס בתוך ההתחשבנות של מחיר יום האשפוז, צריך להכניס את זה במחיר. יום האשפוז בנוי מכמה וכמה פרמטרים, ואחד הפרמטרים צריך להיות שבית החולים צריך להעמיד זאת לרשות המבקרים, המלווים או המטופלים בעצמם. חלק מהחולים הם אנשים שבאים לטיפולים, באים למרפאות, באים לאשפוזי יום. צריך גם לציין, גברתי היושבת-ראש, שהתחבורה הציבורית בהרבה הרבה בתי חולים היא לא נגישה – היא נגמרת בשעות מוקדמות, היא לעיתים רחוקות. לא צריך הרבה להרחיב כאן את הדיבור על הקושי שעוברים המלווים את החולים והחולים עצמם, המאושפזים – בשעות, בימים, באפשרויות. הם גם לא מגיעים להרבה מקומות, הם גם מגיעים הרבה פעמים מוחלשים למקומות האלה, עייפים, או שצריך להגיע מוקדם בבוקר, עוד לפני התחבורה הציבורית, כדי להחליף את זה שהיה בלילה. אנחנו מדברים על המגוון של רוב החונים בבתי חולים והשימושים שלהם. הם לא רק קהל שבוי, הם נצרכים, ואין להם אלטרנטיבה אחרת, אין להם אפשרות אחרת, וזה חלק מהאשפוז. אני לא רוצה להרחיב הרבה מעבר לכך. הרי אנחנו יודעים שלא בתי החולים עצמם, חבר הכנסת ינון אזולאי, מפעילים את החניונים האלה. יש זכיינים. הוא זכיין, הוא נותן לזכיין, חברה כזו או אחרת שזוכה במכרז, והיא גובה, לא מעט פעולות. אמרה כאן חברת הכנסת – אני כבר לא זוכר, תומא סלימאן אני חושב, ואולי גם אתה ציינת – שרואים אנשים שהולכים קילומטרים כדי לחסוך. אין להם את הכסף, רואים כמה המצוקה שלהם גדולה. אבל החברות האלה, יש להן אינטרס גם להרחיב את איסורי החניה. אתה פתאום רואה סביב בתי חולים את האדום-לבן חוגג. הכול מסביב, במרחקים שאנחנו לא רואים בהרבה מקומות. שם יש למישהו אינטרס שגורם לכך – להקשות על החניה כדי שתצטרך לקחת את החניה. זה, ועוד דברים שאנחנו מפרטים פה עכשיו, ודאי מביא אותנו לכך שהחוק הזה הוא חוק חשוב וראוי, והוא גם מאוזן במחיר שלו – וגם אולי שימוש שלא כדין או שלא לצורך. יחד עם זאת, אני חושב שצריך להרחיב – אני מציע למחוקקים, לחבר הכנסת אחמד טיבי, חבר הכנסת ינון אזולאי ולכל המחוקקים האחרים לתת את הפטור לאלה שמאושפזים תקופות ארוכות על ידי ממשק. הם צריכים להיות פטורים מחניה בכלל, גם לא 20 שקלים, ודאי כשנכנסים ויוצאים. והינה, העובדה היא שהוועדה לפניות הציבור – כשאני אז טיפלתי בזה, זה הגיע מפניות הציבור. ונכון ציינתם, זו הצעת חוק שבאה בעקבות פניות הציבור, וגם אולי מניסיון אישי של הרבה כסף. ולכן הממד כאן – אני יודע שבדיונים אחרים, ואני הייתי בוועדת השרים לחקיקה, לא כולם הסכימו; במשרדי הממשלה לא כולם הסכימו לכך וציינו את הדברים האלה, ואני בטוח שזה יבוא גם היום. אבל במשרד הבריאות היום, ואני חושב שגם בעבר היה רצון. צריך לאזן, צריך לשפות את בתי החולים הפרטיים על ההוצאה הגדולה שיש להם או היעדר הכנסה או הפסד הכנסה שיהיו להם בגלל המחיר, כשיהיה מחיר מוגבל ותחת פיקוח, של חניה, מחיר מקסימלי של חניה בבתי חולים. אני מרגיש וחש, וגם מביע זאת בפניכם, זכות לענות היום בשם הממשלה. הממשלה תומכת, ודאי בתיאום. אני מבין שכל המציעים מסכימים לכך שיהיה תיאום עם המשרדים השונים שקשורים לחוק הזה, והבנתי שכל המציעים גם מסכימים שזה יהיה בוועדת הבריאות. << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> ועדת הבריאות. << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> ועדת הבריאות. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> בוועדת הבריאות. אז יש הסכמה כוללת, גם זה טוב. תראו כמה הסכמות יש סביב החוק הזה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> גם על החוק וגם על הוועדה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> היושב-ראש, ודאי. ולכן, אין לי ספק שנקבל את האינפוט ואת הטיפול המקצועי של ועדת הבריאות בחוק הזה. בימים האלה של יוקר מחיה, ובכלל זמנים קשים לאנשים, זה גם תואם את המדיניות של המציעים וגם של הממשלה. הממשלה תומכת. כן, בבקשה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אני אסביר את הרציונל של ועדת הבריאות, כי הרי בסוף כמו שאמרת, בתי חולים ציבוריים מתלוננים לגבי התקציב שהם בונים על זה. בסוף, גם כן תקצוב בתי חולים – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אז הינה, יושב-ראש ועדת הבריאות, שיודע גם לאזן, יודע שבאמת להגביל את מחיר החניה זה דבר טוב ונצרך, אבל יש גם את בתי החולים, שלא נמצאים היום במצב שהם יכולים לוותר על – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אבל זה גם אומר כמה אנשים משלמים. כשזה אפיק הכנסה לבית חולים זה גם אומר כמה אנשים מוציאים מכיסם. זה מראה את שני הצדדים, וצריך לאזן את זה. צריכים לקחת את זה על עצמנו. דבר כזה צריך לקחת על עצמנו, לשפות אותם, לתת להם את הפיצוי על זה, אבל שאזרחי מדינת ישראל יוכלו לחנות, יוכלו לבוא בימים הקשים שהם נמצאים בבתי חולים – לא מקומות שהם באים לבלות בהם – כדי שלא יצטרכו לשלם. יש עוד מספיק הוצאות היום מסביב להוצאה הרפואית כשאנשים לא מרגישים טוב או חולים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לך, סגן השרה אורי מקלב. מבקש להתנגד חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יבגני סובה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. כמובן שזה חוק טוב. אני מנצל את זכותי לעלות על הדוכן ולהגיד את אשר על ליבי. אין יום, אין יום שעובר מבלי שחברי הממשלה הזו יבצעו פיגוע. כן, פיגוע מדיני. שר האוצר סמוטריץ' – צריך למחוק את חווארה. האמירה הזו גרמה לכך שאף אישיות מדינית לא נפגשה איתו בנסיעתו לארצות הברית, והוא נאלץ לחזור לישראל עם זנב בין הרגליים, כשהוא מקצר את השהייה שלו בארצות הברית. המשיך שר האוצר בפיגועים המדיניים בנאומו בצרפת בפני יהודים שהשתתפו באירוע של קרן קיימת, ונאם כאשר על דוכן הנאומים מפת מדינת ישראל הכוללת את ממלכת ירדן. כמה טיפשי. הבוקר קיבלנו תזכורת מהפרלמנט הירדני, אשר הצביע בעד גירושו של השגריר הישראלי. עבודה של שנים יורדת לטמיון, בטיפשותו של השר. הבוקר, אם לא די בכך, הניחו מפה של ישראל השלמה כאשר דגל מכסה את שטחה של מדינת ישראל על דוכן הנואמים בפרלמנט הישראלי – סליחה, הירדני. בראבו. הצעת חוק פרטית של חבר כנסת יולי אדלשטיין, הצעת חוק יישוב צפון השומרון, שעברה תוך שלושה שבועות, גורמת לאמריקאים לזמן בפעם הראשונה זה שני עשורים את השגריר שלנו בארצות הברית מייק הרצוג לשיחת נזיפה. מגדילה לעשות השרה סטרוק בחוצפה רבה ומציעה לאמריקאים להירגע ולבדוק מי לא קיים הסכמים. עוד אומרת השרה: הצעד הראשון לחזרה לעזה. שרה משיחית, מסוכנת; חוסר הבנה מוחלט, חוסר ניסיון. אני אומר לשרה סטרוק: בלי ארצות הברית יקשה על מדינת ישראל להתקיים; בלי תמיכת האמריקאים באו"ם מדינת ישראל תהפוך לשק אגרוף של העולם. את, השרה סטרוק, ומפלגתך – מפלגה משיחית שתביא עלינו אסון. כן, ראש הממשלה וישראל הולכים להתרסק גם עם האוונגליסטים – 70 מיליון אמריקאים אוונגליסטים שתומכים בישראל ללא סייג ותורמים כסף. נכון, ישראל היא מדינה יהודית ועדיין דמוקרטית. עדיין. האוונגליסטים מבקשים להכניס ספרי קודש עבור הקהילות הנוצריות – – << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אנא לסכם. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ויש – – – << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כן, יש המון, המון, אני יודעת. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ויש כוונה לחוקק חוק להגביל את הכנסת הספרים – רק את הנושא הזה. מה תגידו אם יחוקקו חוק המגביל כניסת ספרי קודש יהודיים לארצות הברית, או את הדת היהודית, חלילה? מסתכסכים עם כל העולם. ראש הממשלה, תתעורר כי אתה מתרסק. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מיקי לוי. יעלה חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה, שלוש דקות, לרשותך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת בראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, היום או מחר יונח לכנסת תקציב המדינה לשנים 2023 ו-2024. המסמך הכלכלי הכי חשוב, מדינה שלמה מתפקדת לפי המסמך הזה. אנחנו, כמובן, בכנסת פה נתמודד וגם ניאבק ונתנגד לכל הדברים ההזויים שהממשלה מכניסה לתקציב. אבל אני רוצה להחזיר את כל מכובדיי לסוף דצמבר, כאשר הממשלה קמה. היא קמה אחרי כמעט חודשיים של דיונים של השותפים הטבעיים שהלכו לבחירות יחד, ובסוף לקח לכם חודשיים – אני מדבר על אנשי הקואליציה – להקים ממשלה, וכמעט שלושה חודשים אחרי הקמת הממשלה אין לכם שום דבר להציג לציבור כהישג בחמישה חודשים מאז הבחירות. נהוג לתת לממשלה 100 ימי חסד. זה לא רק בישראל, זו לא המצאה ישראלית, זו המצאה בכל העולם. אמרנו, לא ניתן לכם 100 ימי חסד, משום שאנחנו כבר אז ידענו מהי הדרך שבחרתם ללכת בה. יש פה רעש, חברים. אני מדבר על דברים חשובים ואתם עושים רעש. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אני מבקשת קצת יותר בשקט. תודה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אפשר לזלזל, אפשר להפיץ שקרים, אבל אני לא מזלזל ביכולת שלכם להבין במספרים. חבר הכנסת אזולאי, אתה מן הח"כים הבולטים ביותר בוועדת הכספים. אתה יודע שאני מעריך אותך באופן אישי. אתה יודע שהיכולות שלך מדהימות בוועדת הכספים. תגיד לי, אתה לא מבין את המספרים שאומרים עכשיו? איזה נזק יכול להיגרם כתוצאה מהרפורמה הזאת. הרי אתה מבין בכלכלה, אתה יושב ומקדם דברים גם באופוזיציה, גם בקואליציה, וכשאני מסתכל – גם שר השיכון, אתה מבין בכלכלה ואתה מבין במספרים גדולים בכלכלה, נכון? אתה יודע מה זה מאות מיליונים. תגיד לי, כשאתה שומע אזהרה, לא של הפקידים במשרד האוצר, לא של הדרג הכלכלי – אזהרה של כלכלנים בכירים, אזהרה של קרן המטבע העולמי, אזהרה שלS&P ומודי'ס – תגיד לי, אתה לא מודאג? באמת, אתה לא מודאג? הרי מישהו צריך לקום ולהגיד: חברים, תירגעו. הרי בסופו של דבר אם הכלכלה נפגעת, אתה תיפגע, אני איפגע, אזולאי ייפגע, הילדים שלכם ייפגעו. לאן אתם דוהרים? באמת, ניסיתי להבין, עזוב את העניין המדיני, עזוב את כל הראיונות שנותנים עכשיו אנשי שב"כ, מוסד, אנרגיה אטומית. יש אנשים – אני לא ישבתי בקבינט. אני שנתיים בוועדת חוץ וביטחון. בשנתיים האלה, ממה שאני שומע ורואה אני מאוד מודאג. אני מודאג כי רוב השרים – אני לא יודע אם רוב, אבל חלק מהשרים לא היו אפילו יום אחד ח"כים – – << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אנא לסכם. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני כבר מסכם, גברתי. – – הם לא היו אפילו ח"כים והם מדברים בזלזול כזה על מדיניות החוץ של מדינת ישראל. חברים, זו סכנה לביטחון, זו סכנה לכלכלה. והאחריות היא עליכם, אתם הממשלה, האחריות היא עליכם. אז אני חושב, תקומו ותעצרו את הדהירה המטופשת והמסוכנת לתהום הכלכלית שבסופו של דבר תפגע בכולנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יבגני סובה. חבר הכנסת ינון אזולאי מבקש להשיב למתנגדים, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת בראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, האמת – יבגני, קודם כול, תודה על המחמאות, הסמקתי מאוד. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תסיק מסקנות – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בוודאי. אחת המסקנות שהסקתי – אולי אתם לא שמעתם, אני שמעתי גם צדדים אחרים, שממש לא אומרים שזה פוגע, והאווירה שאתם משרים ברחובות היא לא נכונה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – דבר על כלכלה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני דיברתי עם אנשים, כלכלנים. איך אמרת? אני יושב בוועדת כספים, אני מדבר עם כלכלנים. פשוט בתקשורת לא רוצים להשמיע אותם. אני אגיד לך יותר מזה, אחד מהכלכלנים הבכירים, מכירים אותו פה והוא גם מופיע בוועדת כספים. אני לא אגיד את השם שלו, אני לא אחשוף אותו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תקשיב מה שהוא אמר ואז תבין. הוא מגבה את הרפורמה הזאת. לא רק שהוא מגבה את הרפורמה הזאת, הוא גם אמר: תמשיכו – גם על היועמ"שים – תמשיכו הכול. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תראה לי בן אדם שאומר לך שיהיה לנו פה גן עדן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תדעו לכם, אני לא אגיד את השם. אתה יודע למה? ואז, כשהוא עלה ודיבר משהו – אז תקשיב, הוא עולה ומדבר משהו אחר במקום אחר. שאלתי אותו: מה קרה? אז הוא אמר לי: אתה מבין את המצב, אתה מבין את המצב, מה אני עובר? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה מבין את המצב, מה אני עובר? אתם עוברים בצורה כזאת, כנראה, לא, אני לא יודע, אתה או לא אתה – מובילי המחאה מובילים איזשהו פחד, מפחידים, הסתה. תפסיקו, לא מכובד. חברים, די, די. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ואני רוצה להגיד עוד דבר – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> עניין של השקעה: אומרים לך גורמים בכירים במשרד האוצר שאם הרפורמה הזאת תושלם כנראה לא יהיו השקעות. אז מה, אתה רוצה להגיד לי שכל העולם אשם עכשיו? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לצערי, אין הרבה זמן לנהל איתך את הדיון, אבל כשאומרים שהייתה ישיבה סגורה והכול מודלף אז אתה מבין בדיוק מה זה משרד האוצר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא הודלף. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא, הודלף, הודלף. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא הודלף. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לגבי מי שהיה פה ולפני זה התנגד. הוא היה בעבר יושב-ראש כנסת, כולם מכירים אותו. בהיותך יושב-ראש כנסת, כשאנחנו היינו עולים, עושים דבר כזה, היית אומר, סליחה, היית משתולל עלינו, חבר'ה, זה לא יכול להיות, אתם אומרים שאתם מתנגדים ובסוף תומכים בזה, והיית מביא, מה פתאום, היית נלחם איתנו על הדבר הזה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא נכון. פשוט לא נכון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הצביעות הזאת לא מתאימה. לא מכבדת אותך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כל מי שרצה – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל מהר חזרת לסורך. תראה, היום כבר הוציאו אותך בקריאה שלישית. זה לא מכבד אותך. אני מכבד אותך ואני אומר לך, מיקי, אני מכבד אותך, אבל לא יפה להשתמש – עכשיו, אין לי בעיה, אגב. אני אומר שהכלי הזה הוא טוב. אני גם אז אמרתי וגם עכשיו אני אומר שזה כלי אופוזיציוני טוב מאוד. כל עוד לא אמרת – אני מתנגד – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – שיצביע מישהו. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הינה, אני מצביע, אני הראשון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – פרלמנטרים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני הראשון. משה ארבל היה איתך השני, בבקשה. אתה אמרת לנו, כשאנחנו עלינו להתנגד ואמרנו שאנחנו מדברים על – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כן. ואפילו היה לך ויכוח איתנו אם אנחנו מצביעים או לא. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, לא. לא – – – << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מיקי, תגיד "טעיתי" והכול בסדר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – תמיד לקחו את זכות הדיבור. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא, אני אמרתי שזה בסדר אבל הוא היה אומר שזה לא ראוי. אז עכשיו זה כן ראוי? לכן אני אומר, מיקי, עזוב, הגלגל מתהפך. כשעושים משהו חושבים. אני מכבד אותך. זה כלי אופוזיציוני, ואתה יודע מה זה אופוזיציה אפילו יותר טוב ממני, כי היית שנים באופוזיציה. אני יודע את זה ולמדנו דברים. לכן אני אומר, צריך לכבד. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ינון אזולאי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא היה אחד – – – כמוני. לא היה אחד. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה. אני שמח שכולכם תומכים בחוק. גם אלה שאמרו שהם עולים להתנגד, אבל זה חוק חשוב. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> דיברתי איתך על מספרים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. חברים, אנחנו נעבור להצבעה. נצביע על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום דמי חניה במוסד רפואי), התשפ"ג–2022. אנחנו נתחיל עם הצעת החוק של ינון אזולאי. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום דמי חניה במוסד רפואי), התשפ"ג–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בעד – 29, נגד – אפס, אין נמנעים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זה 30. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תוסיפו בבקשה לפרוטוקול, זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. חבר הכנסת איימן עודה וחבר הכנסת יאסר חוג'יראת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חברים. חבר הכנסת מיקי לוי, אחר כך, על כוס קפה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא נתתי לך לעלות. אמרת: הוא הזכיר את שמי. אמרתי: אבל הוא לא העליב אותך, הוא לא אמר כלום. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק של חבר הכנסת אחמד טיבי. הצעת החוק של חבר הכנסת אחמד טיבי – הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ג–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 31 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אנחנו עוברים להצעת החוק של חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ג–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בעד – 32, נגד – אפס, אין נמנעים. אנחנו עוברים – אני אגיד בסוף על כל ההצעות. אנחנו עוברים להצעת החוק של חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ג–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בעד – 30, נגד – אפס, אין נמנעים. אנחנו עוברים להצעת החוק של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ג–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בעד – 29, נגד – אפס, אין נמנעים. אנחנו עוברים להצעת החוק של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ג–2023, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 30 בעד, נגד – אפס, אין נמנעים. אנחנו עוברים להצעת החוק של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. הצבעה מס' 23 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ג–2023, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 31 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אנחנו עוברים להצעת החוק של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. הצבעה מס' 24 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום דמי חניה במוסד רפואי), התשפ"ג–2023, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בעד – 30, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אנחנו עוברים להצעת החוק של חברת הכנסת חוה אתי עטייה, בבקשה. הצבעה מס' 25 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום בעד חניה במוסד רפואי), התשפ"ג–2023, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 29 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אנחנו עוברים להצעת החוק של חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. הצבעה מס' 26 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה במוסד רפואי), התשפ"ג–2023, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 31 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובעת כי כל הצעות החוק לתיקון פקודת התעבורה – הגבלת דמי חניה בחניוני בתי החולים, התשפ"ג–2023, עברו בקריאה טרומית ויועברו לאחר ההסכמה לוועדת הבריאות, מקובל על כל המציעים. הכנה לקריאה ראשונה, כמובן. << הצח >> הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/260/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת נעמה לזימי) << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. חברת הכנסת מירב בן ארי, חברים, קצת יותר שקט במליאה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מדברות על החוק. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לא, אין בעיה. רק קצת יותר בשקט, שהם יוכלו להתנהל. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה. כבוד יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, איפה מיכאל? ביטון, החוק שלנו. קודם כול, אני אגיד שהייתי בטוחה שהיום הזה וההצעה החשובה הזו לא יביאו בשורה, אבל לאחר הנאום והנאום של מיכאל גם השר יעלה ויספר על הסיכום. לכן אני אנאם כדי להסביר את החוק וכמה הוא חשוב, ואני מאוד מקווה שההצבעה שלו תהיה עם בשורות טובות. קודם כול, אני אספר סיפור אישי. אני הייתי – – – << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חברים, קצת יותר שקט במליאה, בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> זה ממש קשה. אי-אפשר לדבר ככה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חברים, קצת יותר שקט במליאה, גם שם בתאים. חברת הכנסת דבי ביטון, תאמרי להם שם, בבקשה, קצת יותר שקט. בסדר? תודה רבה. בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> זה חשוב, ולכן אני רוצה כאן גם את הקשב. אני אספר שעוד לפני שהגעתי לכנסת הייתי חברה בדירקטוריון של דיור ציבורי שקמונה, ומעבר לחיבור האידיאולוגי שלי לנושא הזה מפעילות חברתית, למדתי את הדיור הציבורי לאורכו ולרוחבו, על כל התחלואות שמתקיימות בו, על ההזנחה הממשלתית ארוכת השנים, וידעתי שכשאני אגיע לכנסת זה גם הזמן לעשות מעשה עבור אותם אנשים שאם אנחנו פה לא נהיה עבורם הפה, הקול, האוזן והקשב, אף אחד, אף אחד לא יראה אותם. מיכאל ואני גם עצרנו תקציב בשנה שעברה על הפינויים של הדיור הציבורי, ואני חושבת שזה מה שהמקום הזה – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ספרי לי על זה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כן. היית שם איתי כשבכיתי על הפינויים. אני חושבת שהמקום הזה צריך להיות מגדלור של צדק וחמלה ומוסר ואהבת אדם, וככה צריך לראות את זה. לפני הדברים אני אגיד תודה. לאורך כל התהליך עם החוק הזה, חידוש חוק זכויות הרכישה של דיירי הדיור הציבורי, שמוכר כחוק רן כהן – תודה לפורום הדיור הציבורי, לכל הפעילים והפעילות שחרב עליהם עולמם עם ביטול החוק כשפג תוקפו, על הפעילות שהם עושים. עכשיו אני אספר שיום לפני ההשבעה שלי בכנסת, כבוד השר, אני לא יודעת, כנראה עם השגחה אלוהית, נתקלתי ברן כהן פה, באתי לסידורים. אמרתי לו, אתה רן כהן? הוא לא יודע מי אני, ואמר לי, כן. הוא היה מקסים. ואמרתי לו, תדע לך שאני מתרגשת לפגוש אותך דווקא היום. מחר אני מושבעת לכנסת, ואתה סמל עבורי סמל לחקיקה חברתית, אנושית, ערכית. אני שמחה שאני פוגשת אותך פה כי אני רואה במה שאתה עשית את השליחות שאני צריכה לעשות. רצה הגורל, ואנחנו עומדים פה היום ואני מרגישה שיש לי כבוד וזכות להמשיך את המורשת שלו. מורשת חשובה, שאומרת: לא רק נכיר בזכות לקורת גג אלא נהיה גם פונקציה מתקנת, כי בשיחה שלנו דיברתי על זה שהחוק הזה הוא מה שמאפשר את הניתוק של העוני הרב-דורי. לא רק זכויות הרכישה של ילדי דיירי הדיור הציבורי, אלא להגיד לילדים האלה: אם ההורים שלכם היו נתמכים, דיירי דיור ציבורי, אתם יכולים להיות משהו גדול יותר מזה. זאת אמירה מדהימה של מדינה ושל אומה, באמת אמירה מדהימה, אלא שמה שקרה בדרך זה שהדיור הציבורי – ואתה בטח יודע כי פגשת את המשרד הזה – נחבט ויובש ורוקן והתפורר. במקום לשסות אוכלוסייה מוחלשת באחרת, את הדיירים עם הממתינים, אנחנו צריכים לעשות מעשה ולזכור שהמדינה הזאת, שהיא באמת – תמיד אגיד את זה – נס גדול, ידעה שקורת גג היא זכות אוניברסלית. המדינה הזאת קלטה עלייה מכל הארצות, מכספי תרומות כמדינה ענייה, אבל בנתה דירות לכולם. יגידו "טורי רכבת", יגידו "לא מספיק" – הכול נכון, אבל העיקרון הזה עמד, עמד כבסיס. המדינה הזו – מיכאל, כמה היו בה? 400,000 דירות של דיור ציבורי? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> 200,000–300,000 בהתחלה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בהתחלה. היום מה? 60,000? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> 50,000–53,000. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, 53,000 דירות. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> היום, 53,000. אתם יודעים? אני, בזמנו, הגשתי תלונה אפילו על אותו שר שספסר בדירות. אבל כמה עצוב זה שהמדינה לא השכילה לטפח את הדיור הציבורי לאורך שנים כדי שלא נגיע לריקבון הזה, שלא נהפוך את זה, את הדירות האלה, למשכנות עוני פשוט, במצב קשה. כשאני פוגשת בעולם פרויקטים של דיור ציבורי, כי זה נושא שמרתק אותי, אני מקנאה. הדיור הציבורי בעולם, כשהוא רווח ומפותח ומושקע, הוא מכבד ומשמש סטודנטים וזוגות צעירים, כשיש ממנו הרבה. לא חייבים לתת רק לאלה שבעוני, אלא אפשר להשתמש בו לצרכים ממשלתיים חשובים וטובים. איזה נפלא זה. תדמיינו לכם, אם כל 2 מיליארד השקלים שמושקעים כל שנה בשכירות שלא התעדכנה כמעט 20 שנה בסיוע לשכר דירה היו מושקעים ברכישת דירות או בנייה – לא היו ממתינים. מיקי, לא היו ממתינים. אם היו עושים את זה כל 20 השנה האלה, את ההשקעה הזו, לא היו ממתינים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל לא עשו. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא טיפלו בדוחות המבקר של עמידר, ואתה יודע את זה, כי גם אתה מטפל בזה. לא עשו את הדברים, והיום אנחנו לא יכולים להפיל את האשמה ולכבול את ידיהם של מי שאנחנו צריכים לראות. אני אומרת, זה לא או-או – זה גם וגם. לא יעזור. יש סוגיות בישראל שמחייבות שינוי גישה, שינוי תפיסה והשקעה ממשלתית שרואה אחרת. דווקא בזמנו של גלנט, אני אגיד לטובה, הוא החליט שבפרויקטים ממשלתיים יש 7% דיור ציבורי. אלא שלא עשו את זה. גם אז, אם כל מחיר למשתכן היה ממלא את תפקידו, את מה שרצו, גם, היום היינו במקום אחר. אני רוצה להגיד משהו נוסף, וחשוב לי להגיד את זה. המאבק הזה הוא מאבק מעמדי אוניברסלי, אבל גם מאבק מזרחי, כי זאת האמת. אני, שטיפלתי בכ-60 פניות ציבור שקשורות לדיירי דיור ציבורי בכל הספקטרום, יודעת מי פונים אליי. אני רואה את זה בשמות המשפחה. אקריא חלק משמות המשפחה של הדיירים שפונים אליי: אביקזר, מזרחי, אפריאט, בן שמעון, בשארי, שושן, חבושה, נמני, מוסא, בן זנו, גלמידי, בוסקילה, חסון. ואלה שמות של מי שהמדינה שכחה לראות והשאירה מאחור. אנחנו יכולים להיות המתקנים, המרפאים, שעושים את הגשר הזה בין החברה לבין מי שנשארו מאחור. זה התפקיד שלנו, ואין תפקיד ראוי יותר וחשוב יותר. כבוד השר, אני אמרתי לך, עוד כששאלנו את השאילתה שעופר כסיף הגיש וגם בהצעה לסדר-היום של מיכאל ביטון בזמנו, על עמידר, שבעיניי זה נפלא שנפלה בחלקך הזכות להיות השר שמחדש את החוק הזה. אני לא אומרת את זה סתם. אני רואה בזה את המצווה הכי גדולה שיכולה להיות. אם יש משהו שהוא לשם שמיים זה שיקום הדיור הציבורי על כל הרבדים. נכון, אלה לא רק זכויות הרכישה, ואתה צודק שחסרות דירות ושיש ממתינים ויש המון בעיות, אבל זה לא או-או. תהיה מי שעושה גם וגם. תהיה מי שבונה ומתקן את מה שהשמידו. אני אמרתי לך גם אז ואני אגיד את זה גם כאן: לא תמיד העצות שנותנים מי שייבשו, פירקו וגמרו, הן העצות הטובות. בוא נשנה גישה ונגיד: אנחנו ממשיכים מכאן את מה שעשו האבות המייסדים, שהבינו. גם הרבה דברים לא טובים עשו, אבל אני יודעת שזה הדבר הכי נכון שאומה יכולה לעשות. לא יכול להיות שנהיה עם פחות מ-2% דיור ציבורי וממוצע ה-OECD – 14%, כבוד השר. האשמה היא לא על הדיירים, האשמה היא עלינו, התיקון הוא עלינו. זו החובה שלנו. אני גם יודעת שבבית הזה, אנחנו, אופוזיציה וקואליציה, יכולים, יכולות, לעשות מהפכה. אני מאמינה בזה שאלה מקומות החיבור שלנו. אלה המקומות שאנחנו יכולים ליצור ביחד. אז אני רק רוצה להגיד תודה לח"כים. ינון, קודם כול, לך. אני מאוד מעריכה אותך תמיד, אבל בעת הזאת – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – מה איתי? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> משה, חכה, חכה. אתם ביחד אצלי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – תגידי לו אותו דבר. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל, ינון, התקופה האחרונה, השיחות והכול – אני מעריכה מאוד. אני מוקירה את האכפתיות שלך. בקואליציה לפעמים פועלים מאחורי הקלעים, אנחנו יותר קדימה וזה בסדר, וזו גם חלוקת תפקידים, אבל אני יודעת שזה חשוב לך, אמיתי, ולא מהיום. אז אני רוצה להגיד לך פה תודה. אני רוצה להגיד תודה למיכאל ביטון, שותפי עוד מהכנסת הקודמת. לא פשוט להגיד: אנחנו עוצרים תקציב מדינה כדי ללכת לפינוי של משפחה. זה היה דבר שלא האמנתי שאני אעשה, אבל תודה גם לך. תודה לקטי שטרית, שלא פה, שהיא הרבה איתי על הדבר הזה בטלפון. תודה לאליהו רביבו שפה, שהחתים את כל סיעת הליכוד על החוק ומתכוון לעבוד על זה חזק. אני חושבת שיש פה קואליציה יוצאת דופן. קואליציה מרוקאית חייבת להצליח. ברית מרוקאית. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בהובלת גולדקנופ. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בהובלת גולדקנופ, שזה נחמד. אני רוצה להגיד לכם תודה ושנעשה ונצליח. תודה. תודה לדיירים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת נעמה לזימי. << הצח >> הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1395/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון) << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> להצעת החוק הזו מוצמדת הצעתו של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. בבקשה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> תודה לך. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ותודה לך. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> יישר כוח – – – מדגיש כנות – – – << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> גבירתי היושבת בראש, שר השיכון, חברי הכנסת, בבית הזה יש חברי כנסת שגדלו בדיור הציבורי או לפחות סבא וסבתא שלהם היו בדיור ציבורי. מיקי, רביבו, מי מהנוכחים הסבא והסבתא שלו היו בדיור ציבורי? נכון? אופיר כץ, ההורים שלך או סבא שלך היו בדיור ציבורי? << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אני – שני דורות. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עסוק. עשרות חברי כנסת מהבית הזה היו בדיור הציבורי. הדיור הציבורי נתן הזדמנות לעולים החדשים להגיע לקורת גג בפשטות ובצניעות. גם אם הבתים היו קטנים, ידענו שהמדינה תגבה אותנו. מדינה ענייה בנתה מעל 200,000 בתים, ומדינה עשירה השאירה לעצמה 50,000 בתים. משהו אבד בערכים שלנו, הערכים היהודיים, שלעניים מרודים תביא בית, והמדינה הזניחה את הנושא הזה. הדיור הציבורי הוא במצב קטסטרופלי, השר גולדקנופ, ואתה לא אחראי לחטאים של העבר, אבל האם בידך לייצר שינוי? האם תוכל להיות זה שייצר שינוי בדיור הציבורי? מה שאנחנו מביאים כאן היום זה רק בסיס קטן, תיקון קטן, שאומר: אדם שכר דירה 30–40 שנה ויכול לקנות אותה ולהבטיח לדורות הבאים שלו קורת גג ולצאת ממעגל העוני. 40% מהם יוצאים מתלות ברווחה לאחר שהם רוכשים את הדירה הזאת. אז זה צדק. המדינה נדיבה במחיר מופחת, במחיר מטרה, במחיר למשתכן, אנחנו מעניקים לאנשים הטבה על חשבון שווי הקרקע של המדינה, לפעמים בין 400,000 ל-500,000 וגם 700,000 שקלים בהנחות שקיבלו על בתים במרכז הארץ. כל ההטבה הזאת היא באזור 200,000–300,000 שקל, כשנותנים לאדם לקנות את הדירה שלו אחרי כל התשלומים שהוא שילם עשרות שנים. אני קורא לך, השר, לאמץ את הדבר הזה, להביא בשורה, לחדש את חוק המכר ולשמור על המסורת של הבית הזה, שאנשים יוכלו לרכוש קורת גג. אבל אומר לך שתמצא בנו שותפים לשנות את פני הדיור הציבורי. אסור שהדיור הציבורי יישאר רק לאם חד-הורית עם שלושה ילדים עם הכנסה של 6,000 שקל או לנכים. למה דיור ציבורי לא יהיה לסטודנטים, לזוגות צעירים? למה שלטון מקומי לא יקבל אדמה מהמדינה בחינם, כמו שהוא מקבל אדמות למבני ציבור, וירים בתים? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אנא לסכם. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ירים בתים וישכיר לזוגות צעירים בעיר ולסטודנטים. ולתחזק את זה טוב יותר: חברת עמיגור, יש לנו מילים טובות להגיד עליה; חברת עמידר צריכה שידוד מערכות מהיסוד. חברת עמיגור לוקחת את הכסף, הבזבוז של סיוע בשכר דירה, והולכת ועושה דיור מוגן איכותי, מגדלים. המדינה, במקום להוציא את ה-2 מיליארד – – – << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חבר הכנסת ביטון, אנא לסכם. אני יודעת שזה בנפשך. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תני לי עוד דקה-שתיים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> דקה-שתיים זה להכפיל את הזמן, בוא תסכם. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אשב איתך, השר. היום, עם הכסף הזה של סיוע בשכר דירה – איך הלכו, למשל תראה את האבסורד – אני אגיד את זה, את חייבת להבין את זה. שמו 1.7 מיליארד שקל לרכוש בתים, אנחנו שמנו, בתקציבים הקודמים; רכשו 200–300. איפה רכשו אותם? בשוק הפרטי. באותן שנים עשו מחיר מופחת ומחיר מטרה. קחו את הכסף שיש לכם ותקנו בהסכמים של מחיר מופחת ומחיר מטרה, ולא תלכו לשוק הפרטי ותבזבזו עוד חצי מיליון שקל על כל בית. אתה רואה דברים שאתה לא מאמין. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואני אומר לך שאפשר לתקן את העוול הזה. אני רוצה להודות לנעמה, לכל מי שעסק בדבר, לדני גיגי מהפורום ולכל הצוות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מיכאל ביטון, אני יודעת שזה בנפשך ויכולת לדבר פה עוד המון המון, אבל אנחנו צריכים להתכנס ללוחות הזמנים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> נשלים את זה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. ישיב במשולב שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית כול אני רוצה להודיע לכם מעל במה ציבורית זו שלי בכנסת: הופעתי היום במוזיאון ישראל בכנס ארצי שנתי של מינהל מקרקעי ישראל. הפגינו נגדי בחוץ, ואלה שהצליחו להיכנס פנימה, שניים-שלושה, צעקו עליי שאני לא מייצג אותם. אני רוצה להודיע היום שאני מייצג את כולם. דבר שני – את שומעת, גב' לזימי, כן? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> שומעת. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> אני מייצג את כולם. דבר שני, אני רוצה להבטיח לכם, יש הבטחה שניתנה מאת הקדוש ברוך הוא שארץ ישראל תהיה הכי טובה בעולם, היא ארץ זבת חלב ודבש. היא ארץ אשר עיני אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה. ארץ אשר כל בה, ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחושת – לא חסר שום דבר. ואני מבטיח לכם שאם אנחנו נהיה יהודים נאמנים, כמו שהציגה לפניי הדוברת חברת הכנסת לזימי, ויהיה איחוד ויהיה שלום וכל אחד יראה בטובת חברו – אנחנו נגיע לכול, וארץ ישראל לא תיפגע כהוא זה בכלכלה, ולא משנה באיזה מצב. כרגע ניגש קצת למספרי הדיור – נתנו לי עשר דקות, גם את זה אני לא אנצל. ראשית כול אני רוצה להודיע לך: דיברת על יחידות דיור חדשות, ואנחנו, בעזרת השם, הצבנו לעצמנו בשנה התקציבית שבאה עלינו לטובה לרכוש, להתחיל ב-2,400 יחידות דיור חדשות. אנחנו הקצבנו לשיפוצים של הדירות בעמידר 600 מיליון שקל, חלקם הגדול לשיפוצי עומק עד היסוד, וחלקם – אני לא יודע אם נספיק, כמה שנוכל. יחד עם זה תהיה חברה מפקחת, היא תפקח יחד עם עמידר, לראות שהעבודה תיעשה על הצד הטוב ביותר. אני מקווה שזה ייתן תשובה לאלה שגרים היום בדירות של עמידר. וכאן אני רוצה לומר, לגבי הבקשה של החברים שמדברים הרבה מאוד על הדיור הציבורי: משרד השיכון, אנחנו נמצאים שם 50 וכמה ימים; אני חושב שכבר עשינו מהפכה. אנחנו כבר סופרים את ה-100,000 השני של הדירות שאנחנו מתכננים בשנה הקרובה, להביא אותן לשיווק. אנחנו לא יכולים לבנות ביום אחד אבל אנחנו גם ננסה לראות איך להאיץ את הבנייה שתהיה מהירה, בכל מיני דרכים נביא לבנייה מהירה. כעת אגש לדברים שהציגה קודם חברת הכנסת נעמה לזימי. אני אקריא את מה שסיכמנו ביחד. לאחר שהגענו להסכמה עם מציעי חוק הדיור הציבורי – חברי הכנסת נעמה לזימי, מיכאל ביטון, אליהו רביבו, קטי שטרית, ינון אזולאי ועוד: אני מבקש לדחות את תשובתי ואת ההצבעה עד לקבלת חוק ממשלתי שאני מכין בנדון. האם מקובל על המציעים? נלך הלאה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מקובל. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> שבועיים – – – המועד תוך שבועיים? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> אני מקריא את מה שאתם כתבתם. אני מקריא מה שכתבתם, אל תכניסו אותי לדברים שאני לא יודע אם נוכל לעמוד בהם. יכול להיות שכן, יכול להיות לפני. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, סיכמנו שאנחנו, שבוע אחרי פסח, תוך כדי הפגרה, יושבים ביחד עם כבוד השר ואנשי לשכתו. השאיפה היא שנספיק לגבש הבנה ולהתקדם איתה לכיוון הצעת חוק ממשלתית עד שבועיים אחרי הפגרה. כמובן שאין אצבע עם תאריך ספציפי. זאת השאיפה. כשמגיעים בידיים נקיות – – – << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אתם רוצים שאנחנו נגדיר או שפשוט הצבעה במועד אחר? << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> הצבעה במועד אחר. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> תודה רבה. פסח כשר ושמח. ואני גם קורא לכולם לאחדות העם, להבנת העם. לא קרה שום דבר, פעם אחת גם הימין זוכה, מה אפשר לעשות? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אגב פסח, תשאירו לנו זמן להתארגן לחג הקדוש הזה. אתה יודע, יש הרבה מאוד הכנות, ולא נראה לי שפה – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> אני לא חבר כנסת. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אני רק אומרת, אתה יודע, אתה בקואליציה. אוקיי, הוסכם עם המציעים שתהיה הצבעה במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצוע הרנטגנאות והדימות), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/524/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אחמד טיבי) << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אנחנו נעבור להצעה הבאה על סדר-היום: הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצועות הרנטגנאות והדימות), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. להצעת החוק הזו הוצמדה הצעת החוק של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, שתעלה מייד לאחר מכן. עשר דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, רבותיי חברי הכנסת, ב-2008, אחרי שנים של עבודה מאומצת, הצלחתי להעביר חוק חשוב, הסדרת העיסוק במקצועות פארה-רפואיים. הצענו בהתחלה יותר מ-20 מקצועות. בנגלה הראשונה הצלחתי להכניס ארבעה מקצועות: פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, תזונאי וריפוי בעיסוק. ומאז ועד היום הצטרפו לחוק הזה והשתמשו בו חברי כנסת רבים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> חבר הכנסת טיבי, אתה מתכוון לטרמפיסטים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני לא רוצה להגיד "טרמפיסטים". התבססו על החוק והצטרפו אליו. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הם עשו copy-paste. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זאת תופעה מוכרת בכנסת. החוק הזה עזר לבעלי מקצועות פארה-רפואיים להיכנס לעבוד במקומות רשמיים, כלומר קופות, בתי חולים. קודם הייתה לקונה. עם זמן הוכנסו מקצועות נוספים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חבר הכנסת רביבו, חבר הכנסת רביבו וחברת הכנסת לזימי, אנא, קצת יותר בשקט. תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוכנסו מקצועות נוספים, והיום אני שב ומעלה הצעת חוק לגבי דימות ורנטגן. הכותרת היא דימות, כי דימות כולל את הרנטגן, שגם העברנו בכנסת הקודמת בטרומית. ואגב, חבר הכנסת קיש, השר, יש הצעה ממשלתית בראשונה שתועבר בדין רציפות, ואנחנו נצטרף להצעה הממשלתית בהמשך. מה זה דימות? לא כולם יודעים מה זה כולל. זה MRI, CT, PET-CT, זה חלק מהמכשירים האלה. ולמה זה חשוב? הינה, אחד זה רנטגן, x-ray, זה שיקוף קונבנציונלי, CT, אולטרסאונד לסוגיו, רפואה גרעינית, רדיולוגיה פולשנית, IR לסוגיה, דימות השד, BI לסוגיו, למעט דימות השד באמצעות מכשיר אולטרסאונד, רדיו-תרפיה, טיפול RO והקרנות לסוגיו, MRI, תהודה מגנטית וסוגיו – או לסוגיו. חשוב לציין שרבים מהסטודנטים במקצועות האלה נופלים בין הכיסאות, כי עדיין המקצוע לא הוסדר. מטרתי היא להמשיך ברפורמה שהצעתי. זו רפורמה שהיא חיובית – הסדרת העיסוק בכל המקצועות הפארה-רפואיים שיש בהם אחריות וטיפול בבני אדם, באנשים. אנחנו רוצים את הטובים ביותר שיטפלו בבני אדם, בחולים או במטופלים. הייתה הצלחה בהסדרת העיסוק במקצועות הראשונים שהסדרתי, ועכשיו אנחנו באים למקצוע הרנטגן. כמובן, יש את הבעיה המוכרת של סטודנטים בוגרי ג'נין במקצוע הרנטגן. אנחנו קיימנו לפחות שש-שבע פגישות במשרד הבריאות בנושא הזה, ואנחנו נחושים להמשיך לטפל בבעיה הזאת כדי שיוכלו לעבוד במקומות ציבוריים, ממלכתיים, ואם מישהו עובד, שלא ייפגע – שלא יגידו: אתה עובד בג'נין, אתה לא תוכל להמשיך או לא תוכל להתקבל. יש שנת 2019, שהיא שנת מעבר. אני בקשר עם משרד הבריאות, בקשר גם עם מישל, האחראי למחלקה הזאת במשרד הבריאות. יש כעת עשרות סטודנטים, עשרות בוגרים, טכנאי רנטגן, שעוברים השלמה והכשרה במכון ששייך למשרד הבריאות בשיבא; הוא עצמאי – של משרד הבריאות, אבל הוא ממוקם בשיבא. חשוב לבוא לקראת הבוגרים האלה בג'נין, כי הם עושים עבודה טובה בבתי החולים. התקשר אליי פרופסור לרנטגן ואמר לי: אני זקוק לאנשים האלה ואסור לפגוע בעבודה שלהם. זו מטרת החוק של הסדרת העיסוק במקצועות פארה-רפואיים – דימות. יש תמיכה של משרד הבריאות בהצעה הזאת, ולכן אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך. אני אגיד כמה מילים בערבית, אתמצת את מה שאמרתי. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: בשנת 2008 הצלחתי בהעברת חוק להסדרת מקצועות פארה-רפואיים. בהתחלה היו כמה נושאים, כמו רפואה טבעית, קלינאי תקשורת, ריפוי בעיסוק ותזונה. אין ספק שבזמנו החוק הזה סייע בביטול פער שהיה קיים אז, ואפשר את קבלת הבוגרים שלמדו את המקצועות הללו בכל המוסדות הרשמיים בבתי החולים ובקופות החולים. אנחנו עוקבים אחר בוגרי לימודי הרנטגן והעובדים בתחום הדימות בכל הנושאים שהזכרתי, כמו רנטגן, טומוגרפיה, אולטרסאונד, MRI, CT, כל הנושאים האלה, ועוקבים אחר בוגרי מקצוע הרנטגן והדימות מאוניברסיטת ג'נין. אנחנו עוקבים אחר מצב בני החברה שלנו במשרד הבריאות. אנחנו בקשר עם הבוגרים, אשר עובדים בכמה בתי חולים, ועם חלק מהבוגרים אשר נתקלו בבעיות משום שמשרד הבריאות הציב מכשולים אחרי שנת 2019. מטרת החוק היא הסדרת מקצוע הרנטגן והדימות בכל המחלקות והנושאים אשר הזכרתי, בתקווה שההצלחה שלנו בעבר בהסדרת המקצועות האלה תסייע לבוגרים ולעובדים בנושא הרנטגן והדימות. אנחנו נמשיך לעקוב אחר החוקים האלה בנושא המקצועות הפארה-רפואיים, לצד נושא הרפואה, מעצם חשיבות העניין, משום שאנחנו רוצים את הטוב ביותר, את המקצועי ביותר. אנחנו מדברים על בריאות הציבור ועל סיוע לבוגרים אשר השקיעו שנים בלימודים בחריצות ובמרץ. אני מבקש להצביע בעד החוק הזה, חוק שהתחלנו בו בשנת 2008 והצגנו אותו בקדנציה הקודמת, ועכשיו הוא יעבור בעזרת האל בקריאה טרומית.) << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אחמד טיבי. << הצח >> הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצוע הרנטגנאות והדימות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1421/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כאמור, להצעת החוק הזו הוצמדה הצעת חוק של חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא. תנמק חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. בבקשה, גברתי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הסדרת מקצוע הרנטגן והדימות בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, כמו במקצועות פארה-רפואיים אחרים – האמת היא שאני מגיעה ומגישה את הצעת החוק הזו גם ממקום אישי. בדיוק היום לפני 28 שנים, ביום הראשון של הרמדאן, לאבא שלי, זיכרונו לברכה, קרתה תאונת דרכים. הובילו אותו לבית חולים לבד. הוא היה בדרכו לשדות. לקחו אותו אנשים, ואנחנו הגענו אחרי שעות, כשנודע לנו. הגענו, ואבא שלי היה נראה במצב טוב – מדבר, צוחק, מחייך. וכשביררנו מה עשו מבחינת הבדיקות, אמרו לנו שעשו הכול ועשו גם צילומים. אנחנו לא סמכנו על מה שנעשה וביקשנו להביא פרופסור על חשבוננו לבית החולים שיבדוק אותו. יום למוחרת מכניסים אותו ל-CT, ומתברר שעשו לו רק x-ray, ומתברר שיש לו דימום פנימי, ואז במהירות מכניסים לחדר ניתוח, שבועיים בטיפול נמרץ, וב-15 לרמדאן הוא נפטר. רשלנות רפואית, חוסר ידע, חוסר מקצועיות, אבל כן, אנחנו מאמינים שהחיים הם בידי אלוהים. אבל כן, אני רואה בהצעה הזאת חשיבות רבה, כי אנחנו מדברים על הצלת חיים; מדברים על הסדרת מקצוע שמתעסק בדיני נפשות, על אנשים שאמורים לעסוק ולעבוד ולהיות ברמה המספיקה כדי לעשות את העבודה שלהם בצורה מקצועית וראויה. ולכן, אני חושבת שההצעה הזאת לא רק מבורכת, היא גם נדרשת, וכולי תקווה שכל המקצועות שבהם מתעסקים בחיי אדם, כמו גם ההצעה הקודמת שלי, של הסדרת מעמד הסייעות, באמת יבואו לסוף תהליך ויבשילו להיות כתובות בספר החוקים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. ביקשו להתנגד חבר הכנסת רון כץ ואחריו – – – << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> סליחה. בבקשה, ישיב השר יואב קיש. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, ההצעה מבקשת להסדיר את הרנטגנאים בחוק הסדרת מקצועות הבריאות. למעשה, כפי שאמרנו, יש הצעת חוק ממשלתית, הצעת חוק רופא ודימותנים, שעברה בקריאה ראשונה ומחילים עליה דין רציפות, שמסדירה את מקצוע הרנטגנאים בחוק. למעשה, הסכים המציע להצמיד את הצעתו להצעה הממשלתית – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אחמד טיבי, המציע, הסכים להצמיד את הצעתו לחקיקה הממשלתית. לפיכך, גורמי מקצוע והממשלה תומכים בהצעה, בכפוף לכך. הצעת החוק הממשלתית מקודמת יחד עם עוזרי רופא ומתועדפת בראש סדר העדיפויות של המשרד. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לשר יואב קיש. ביקשו להתנגד חבר הכנסת רון כץ וחבר הכנסת מיכאל ביטון. בבקשה, חבר הכנסת רון כץ, שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי. לזה אולי כדאי שגם השר קיש יקשיב. יש פה שר? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אל תצפה. << קריאה >> השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר: << קריאה >> יש, יש. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, שר החוץ. תודה רבה, גברתי. כנסת נכבדה, ידוע שתהום עמוקה ניצבת ביני לבין חבר הכנסת דוד אמסלם, אבל ההגינות מחייבת אותי לעלות לפה היום ולקרוא דווקא לקואליציה להתעורר, כי מה שאתם עושים פה היום זה רוע לב בדרגה הגבוהה ביותר. לא יכול להיות ששר האוצר, הזרוע הארוכה של פורום קהלת הקפיטליסטים, יטיל וטו על חוק שיציל חיים – על חוק שיוריד את המע"מ מתרופות לחולים אונקולוגיים. שימו לב מה קורה פה היום: שר האוצר סמוטריץ' שלח חבר כנסת ממפלגתו להתנגד בוועדה לחוק הזה בזמן שמעבירים פה מיליארדים, ואנחנו יודעים שהמהפכה המשפטית הזאת הולכת לעלות לכלכלת ישראל סכומים דמיוניים שאנחנו לא יכולים לעמוד בהם. מה הם בוחרים להפיל היום? את החוק שיכול להציל חיים. אז אני רוצה לומר מפה לשר האוצר, לראש הממשלה, לראש הממשלה האמיתי, לשר החוץ, לכל בעלי התפקידים האלה שאני לא יודע מה הם עושים פה כבר יותר מדי זמן: תתעוררו. לא יכול להיות שאנשים יצטרכו לקחת הלוואות, למשכן את הבתים שלהם, לגייס תרומות, לחיות בעוני בשביל לשלם על תרופות מצילות חיים, ואתם בצד השני תשרפו מיליארדים על גחמות, על שדרוג למטוס 777, על 60 חדרים שאף אחד לא השתמש בהם כי דוחים את הטיסה, על הוצאות על מעון נוסף, על איפור. תרופות אונקולוגיות – זה מה שתטילו עליו וטו? בשביל מה, בשביל כמה עשרות, כמה מאות מיליונים? זה מה שאתם תעשו? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה עשרות – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> עשרות מיליונים. אתם צריכים להתבייש בעצמכם. חבל שהשר המקשר, שאחראי פה לכנסת, ברח בדיוק ברגע הזה, אבל אתה צריך להתבייש בעצמך. וכל מי שיושב פה, כל מי שיושב פה צריך להתבייש בעצמו. ואני רוצה לקרוא לשר הבריאות – מישהו יודע מי זה שר הבריאות? << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אנא לסיים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בן צור. שר הבריאות, אני מפה קורא לך: תגלה תעוזה, תעלו את זה. ואני רוצה לומר פה גם לחבר הכנסת אמסלם: תעלה את החוק. אני תומך בזה, זה יעבור. תעלה אותו. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת רון כץ. יעלה חבר הכנסת מיכאל ביטון, בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להצטרף לחבר הכנסת רון כץ. שמענו פה את חבר הכנסת דודי אמסלם, שיש לנו איתו מחלוקת גדולה. הוא יכול להגיד דברים נוקבים וקשים, דברים שאתה לא רוצה לשמוע בכלל, אבל ראינו אותו עומד כאן ומספר מה הביא אותו לחוקק את החוק שפוטר ממע"מ משפחות שמתמודדות עם מחלת סרטן וצריכות לרכוש באופן פרטי תרופה מצילת חיים, והוא חוזר לבית שלו ולרעייתו ולזה שהוא סעד אותה ולזה שהוא רצה להציל את חייה וראה מה המשמעות של לקנות תרופה שלא כלולה בסל הבריאות. עכשיו, ממה נפשך? בעולם תקין כל תרופה כזאת הייתה נכנסת לסל הבריאות, גם אם היא נדירה מאוד. מרגע שלא נכנסה, בא אמסלם עם רעיון פשוט: לפחות נקל עליהם, שלא ישלמו מע"מ, שיוכלו לרכוש את זה טיפה יותר בזול, שלא ירוויחו על זה רווחים עצומים. הוא עשה הליך עם האוצר – לא בכנסת הזאת, כבר בכנסות קודמות, כבר עם שרי אוצר אחרים. נאמר לו: דודי, אל תדאג, אנחנו נביא את הדבר הזה, נביא את הפטור ממע"מ על תרופות מצילות חיים. והוא בנחישות רוצה להביא את החוק הזה, והחוק הזה טוב לעם ישראל וטוב להצלת חיים, והאוצר בולם. ואנחנו באים ואומרים: יש רגעים באופוזיציה–קואליציה של אנושיות, כשאדם עולה לדוכן ומביא את הסיפור האישי שלו. זה חוק שנולד מתוך כאב, מתוך סיפור חיים, מתוך אובדן, ונמרח ונבלם. אנחנו נפעל, אני ורון כץ, כדי שהאופוזיציה תתמוך בחוק הזה ושהוא יבוא. מספיק שיהיו 10–15 אמיצים בקואליציה, החוק הזה יעבור. אנחנו נגבה אותו, כי החוק הזה טוב לאזרחים, והמוטיבציה להביא אותו היא מוטיבציה נקייה, טהורה, מתוך סיפור וכאב אישי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> המציעים מבקשים לעלות להשיב למתנגדים או שאפשר לעבור להצבעה? אז אנחנו עוברים, ברשותכם, להצבעה. תחילה אנחנו נצביע על הצעת חוק להסדרת עיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצועות הרנטגנאות והדימות), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אחמד טיבי. אנא הצביעו. הצבעה מס' 27 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להסדרת עיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצועות הרנטגנאות והדימות), התשפ"ג–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בעד – 17, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הבריאות. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וחברי כנסת נוספים שמוצמדת להצעה זו. אנא הצביעו. הצבעה מס' 28 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להסדרת עיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצועות הרנטגנאות והדימות), התשפ"ג–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בעד – 16, נגד – אפס, אין נמנעים. גם הצעת החוק הזאת עברה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הבריאות להכנה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק יום האחדות, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1956/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת חילי טרופר) << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אנחנו עוברים, חברים, להצעת החוק הבאה – הצעת חוק יום האחדות, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת חילי טרופר. בבקשה. להצעת החוק הזאת הוצמדה גם הצעת החוק של חבר הכנסת אברהם בצלאל. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בתמיכת הממשלה? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בתמיכת הממשלה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אז אני מבקש להתנגד. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מתנגד אוטומטית, מיקי? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כבוד היושבת-ראש, חברי הכנסת, אלה זמנים מהקשים שידענו. לכאורה אני צריך להסביר מה לאחדות בימים כאלה, אבל להפך – בעיניי מי שצריך להסביר את עצמו זה מי שמונע אחדות. מדינת ישראל ידעה משברים פנימיים עמוקים; אלה בוודאי מהקשים שהיו בהם. הקרע הפנימי איום, השבר עמוק ורוחות מלחמה בתוכנו מנשבות ומדאיגות. יש מי שמזכירים תמיד את חורבן בית ראשון וחורבן בית שני, שעל פי המסורת היהודית נבעו משנאת חינם. זו אכן תזכורת מהדהדת למחיר השנאה. אבל ברוב תקופות ההיסטוריה העם היהודי דווקא היווה מופת של שותפות, אחדות וערבות הדדית. גם בהיסטוריה הקרובה ידענו אחווה ואחדות. אחת התקופות המאוחרות והמאוחדות ביותר שחווינו היו 18 הימים שמחטיפתם של שלושת הנערים בגוש עציון, איל יפרח, נפתלי פרנקל וגיל-עד שער, זכרם לברכה, ועד מציאת גופותיהם. באותם ימים קשים חיבק העם כולו, בלי קשר לעמדה פוליטית או זהות אישית, את שלוש המשפחות האציליות, שהתגלו בגדולתן. מול אויבים מבחוץ תמיד ידענו לעמוד ביחד, גם כשזה גבה מאיתנו מחירים איומים. כאיש אחד עמדו חברי כנסת ושרים מכל סיעות הבית, מנהיגים והציבור הרחב, בתפילה, בחיפושים ובאהבת איש את רעהו. היו אלה 18 ימים מלאי כאב וחרדה, אך גם 18 ימים שבהם המשפט "אנשים אחים אנחנו" הורגש כאמת פשוטה. כאמור, ימי התפילה והחיפושים נסתיימו במציאת גופות הנערים והמחיר היה נורא, קודם כול למשפחות, כמובן, יפרח, שער ופרנקל. אבל המשפחות בחרו מתוך היגון והאובדן לנסות ולהמשיך את רוח האחדות. הן מובילות מאז מגוון פעילויות בנושא, ובראשן את יום האחדות, שמצוין מדי שנה ביום הזיכרון לבניהן שנרצחו. היום אנו מבקשים לתת תוקף של חוק ויום רשמי ליוזמה חשובה זו. אני מבקש להודות קודם כול למשפחות שער, פרנקל ויפרח על היוזמה והדחיפה, לחברת הכנסת מירב בן ארי ולשר ניר ברקת, שיזמו חוק זה בעבר, ולכלל חברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה, שתומכים בחוק זה. נדמה כי דווקא בימים עכורים ושבורים אלה, מה שנדרש מאיתנו הם עוד כמה רגעים שיזכירו לנו על מה אנחנו חולמים ועל מה אנחנו נלחמים ביחד. זו בעצם הצעה לכל הישראלים שמעדיפים אהבה על שנאה ותקווה על ייאוש. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חילי טרופר. << הצח >> הצעת חוק יום האחדות, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1435/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אברהם בצלאל) << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חבר הכנסת אברהם בצלאל, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בהמשך לדברים של ידידי חבר הכנסת חילי טרופר, אני חושב שהצעה זו היא נקודת אור. לעיתים, בלהט המחלוקת בין קבוצות האוכלוסייה השונות, אנו שוכחים כי רב המאחד על המפריד. הצעת החוק באה להדגיש את ערך האחדות על ידי ציון יום מיוחד, יום ט"ו בסיוון. דבר ראשון, נפתח בתודה ליוזם הצעת החוק שר הכלכלה ניר ברקת ולחברת הכנסת מירב בן ארי, וכמובן לכל חברי הכנסת, ולסגנית השר מיכל וולדיגר. שר הכלכלה ניר ברקת יזם את יום האחדות בשנת 2014 בשיתוף עם משפחות שלושת הנערים, איל יפרח, גיל-עד שער ונפתלי פרנקל, השם ייקום דמם. אין מי שלא זוכר את הימים שבהם היינו כולנו אחים; כולם התפללו, דאגו, בכו עם שלוש המשפחות. כבר אז הרהרנו בינינו לבין עצמנו למה רק בשעות קשות אנחנו מתאחדים. צריך להזכיר שגם בתקופה האחרונה אנחנו רואים – – – << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חברים שם בתאים, קצת יותר בשקט. תודה. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> זה גם להגיד היום מזל טוב למשפחת פאלי על הבן שנולד היום, הברית שהייתה היום. כולם רואים את האחדות שהייתה בעם כולו, כמו שהאימא אמרה לאחר שנולד להם הבן. היא אמרה שגם בשבעה עצמה הגיעו אנשים שלא מכירים בכלל, מכל גוני הקשת. גם בפורים, הדפיקות בדלת היו מכל גוני הקשת – חרדים, חילונים, מסורתיים – כולם היו עם המשפחה. אני אומר, אנחנו תמיד אומרים לעצמנו: למה רק בשעות קשה אנחנו מתאחדים? יפה עשו המשפחות הגיבורות והאציליות שיזמו יום מיוחד מדי שנה ביום ט"ו בסיוון, יום חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים, במטרה להשיב את תחושת האחדות שעטפה את החברה הישראלית ואת יהדות התפוצות במהלך 18 הימים שבהם עם שלם התפלל לשובם. גברתי היושבת-ראש, אחדות אין פירושה להתפשר על עקרונות וערכים. אפשר להמשיך ולהתמיד בעמידה על עקרונות ובמקביל לדעת למצוא את המכנה המשותף ולהתמקד בו. ויכוח ואפילו מחלוקת לא צריכים להיות סתירה לאחדות. אפשר להיות נחוש מאוד, מאמין מאוד, אפשר להיאבק על מה שנכון וטוב למדינת ישראל, כל אחד לפי דעתו ואמונתו. עם זאת, אפשר באותה מידה להכיל ואפילו לכבד את הזולת. חבריי חברי הכנסת, אני חושב שיש נושא אחד שבו כולנו מאוחדים, וזה האחדות. כבר אמרו חז"ל: אין לך כלי מחזיק ברכה אלא השלום. שלום ואחדות הם המפתח לכל דבר. זה הרעיון שבבסיס החוק הזה, שכשמו כן הוא, הצעת חוק יום האחדות. זה יום שבא להזכיר את חשיבות האחדות; זה יום שאמור להזכיר לנו לדבוק באחדות כל השנה. ברשותכם, אסיים בחזון העצים, בדברי הקדוש ברוך הוא לנביא יחזקאל דקה אחרי העצמות היבשות ושנייה לפני הנבואה של גוג ומגוג. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> רק בקצרה, אם אפשר לסכם את זה. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> בורא עולם מצווה על יחזקאל הנביא לקרב שתי פיסות עץ המייצגות את שני החלקים בעם: "ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתֹב עליו ליהודה ולבני ישראל חברו ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חברו. וקרב אֹתם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידך". הלוואי שגם אנחנו נתאחד ונהיה לעץ אחד, חזק ומאוחד, שנדע להכיל את ריבוי הדעות והמחשבות באהבה ובשלום, מתוך מקום של טוב ולא חס ושלום מתוך שנאה ומדון, שהם הרס כל חלקה טובה. רק כך נצליח, בעזרת השם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. ישיב במשולב השר המקשר יואב קיש, בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, למציעים, חברי הכנסת חילי טרופר ואברהם בצלאל, אני רוצה לומר כך: ראשית, אני מאוד מאוד שמח שאנחנו מעבירים את הצעת החוק הזאת, ואני רק מבקש את האישור שלכם, חילי, שאחרי שההצעה תעבור בקריאה טרומית, יגובש נוסח מוסכם לקריאה ראשונה יחד עם משרד החינוך – מאושר. אני רוצה לומר שההחלטה לתמוך בהצעת החוק הייתה מאוד חשובה, במיוחד לאור הימים האלה. כולנו עם אחד; יש מחלוקות, אבל חובה עלינו להישאר מאוחדים בבניין המפעל הציוני ובבניינה ובפיתוחה של מדינת ישראל. יש בהצעה עצמה כמה קשיים, אבל לפני שאגע בהם, הייתי רוצה גם לציין שאולי זה רק סמלי שהמציע חילי טרופר – בפרס ישראל זכתה היום הרבנית הבר, שעוסקת בתמיכה ובמתן מענה לנזקקים לתרומה של כליה. אני מאוד שמח וגאה שהיא אכן נבחרה על ידי ועדת הפרס לפרס ישראל. אני אומר, זה גם קצת יכול להביא לאווירה שונה, כולל ההחלטה על הצבעה על יום האחדות. לגבי ההצעה עצמה, במרכזו של היום יהיה טקס הענקת פרס ירושלים לאחדות ישראל בבית הנשיא בשלוש קטגוריות. כמו כן, יש הסמכת שר החינוך לקבוע פעולות נוספות לציון יום האחדות. שר החינוך יהיה השר הממונה על ביצוע החוק ויקצה את הסכומים לפרסים הכספיים לפי חוק זה במסגרת חלוקת פרסים על ידי המשרד לפי הכללים שיפורסמו. הרעיון אכן נוצר אכן בעקבות החטיפה והרצח של שלושת הנערים במבצע צוק איתן, ומטרתו של היום לעסוק בקירוב לבבות ובחיבור בין אוכלוסיות, מגזרים וקבוצות שונות בקרבנו. נהוג לציינו בהקשר של יום ירושלים, שבוע האחדות. לעניין המועד, מכיוון שזה סמוך לסופה של שנת הלימודים, ייתכן שיהיה נכון לשנות את המועד ולהתאימו למערכת החינוך. נעשה את זה בדיון לקראת הקריאה הראשונה. יש כמה קשיים בנוגע לקטגוריות של הפרס, וראוי להשאיר אותן לשיקול הדעת של שר החינוך, ולא בהכרח להגביל אותן בחקיקה לקטגוריות המפורטות בחוק. אני מניח שנוכל להגיע לסיכום גם על זה לקראת הקריאה הראשונה; גם הנושא התקציבי – נדרשים בשביל האירוע כולו כנראה כ-5 מיליון שקלים בבסיס התקציב. כל זה מן הסתם יוסדר לקראת הקריאה הראשונה ובתיאום. אני שוב מברך על היוזמה, שהגיעה משני קצוות הבית, ומן הראוי שדברים כאלה יקרו ויותר, במיוחד בתקופות מאתגרות אלו. אנחנו צריכים לזכור היטב שהמאחד גדול על המפריד ולפעול בהתאם לכך. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. ביקש להתנגד להצעה חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הצעת החוק הזאת מאוד מאוד חשובה, אבל אני מנצל את היכולות הפרלמנטריות שלי לדבר. חבר הכנסת אזולאי לא פה, אבל אני סומך על חבר הכנסת משה ארבל, על היושרה שלך, כדי להגיד לו שלא הגבלתי. ניסיתי לעשות בתקופתי איזונים כמיטב יכולתי. לא הגבלתי חברי כנסת שרצו להתנגד ולעבוד. הייתה כאן חברת הכנסת סטרוק, שעשתה את זה בכל פעם. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לא הגבלת, רק אמרת שזה לא ראוי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. אמרתי שלא ראוי להצביע אחר כך בעד – זהו. כשאני לא נתתי לכם לעלות, אמרתם: הזכירו את השם שלי, אבל אמרתי: לא אמרו לכם כלום, הזכירו רק את השם שלכם. אז תדייק אותו. חבריי חברי הכנסת, גברתי היושבת בראש, בעוד כשבוע תצא הכנסת לפגרה של חודש ימים, פגרת הפסח. אני מציע לחברי הכנסת לצאת לשווקים, לדבר עם עמך ישראל שעורך קניות, גברתי סגנית השרה. הפסח הזה לא נהיה בני חורין; גם המהפכה החוקתית מתרגשת עלינו וגם המכה הכלכלית. זהו הפסח היקר ביותר שהיה בישראל מאז ומעולם. אני אחזור על זה כדי שתבינו: זהו הפסח היקר ביותר שהיה בישראל מאז ומעולם. שניצל קפוא התייקר ב-24%; קמח מצה התייקר ב-13%. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> חבר הכנסת לוי, רק תיקח בחשבון שבערוץ הכנסת כתוב למטה: הצעת חוק יום האחדות. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד עוד פעם: אני תומך בהצעת חוק יום האחדות. זה חוק חשוב, ראוי, אבל אני מנצל את זכותי הפרלמנטרית לעלות לכאן. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לא תוכל להצביע על זה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא מצביע. תבדקו את כל ההצבעות שלי. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> סליחה, אם הוא אומר שהוא תומך, על יושב-ראש הכנסת להוריד אותו. זה התקנון. אמרת שאתה תומך. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יכול להגיד ולא להצביע. תקרא, בבקשה, את התקנון. התקנון לא אומר להגיד, אומר לא להצביע. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הוא אומר שאם אתה תומך, אתה לא יכול לנמק. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא תומך. אני אומר לך – – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> הרגע אמרת שאתה תומך. אמרת שאתה תומך. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא אצביע. אני לא אצביע. אני אומר לך עוד פעם: אני לא אצביע. אני אומר שזה חוק – אוקיי, אני אשנה את המינוח. זהו חוק חשוב מאוד. הינה המינוח המדויק. << קריאה >>שר החינוך יואב קיש:<< קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר עוד פעם. השר קיש, בבקשה, יש לי 29 שניות: הפסח הזה לא נהיה בני חורין. תבדקו את המחירים בשווקים. שניצל קפוא – 24%; קמח מצה התייקר ב-13%; מצות התייקרו ב-14%; שקדי מרק כשרים לפסח התייקרו ב-13%; עוגיות לפסח – 7%, והרשימה ארוכה ארוכה. אני רק מבקש לקבל את הסרטון המעולה של מפלגת ש"ס כדי להכניס את המחירים החדשים לתוך הסרטון הזה. אני אומר עוד פעם: החוק הוא חוק מעולה, ואני לא אצביע בעדו. אני רק אצביע "נוכח". << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מיקי לוי. המציעים רוצים – – – << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> לא, יש תמיכה. מותר להם לשכנע את המתנגד? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> כן, בדרך כלל זה כך. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אנחנו נעבור להצבעה. נצביע על החוק הראשון, של חבר הכנסת חילי טרופר. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 29 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק יום האחדות, התשפ"ג–2023, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בעד – 12, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת חוק יום האחדות, התשפ"ג–2023, עברה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת החינוך, התרבות והספורט להכנה לקריאה ראשונה. כעת נצביע על ההצעה המוצמדת, של חבר הכנסת אברהם בצלאל. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 30 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק יום האחדות, התשפ"ג–2023, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בעד – 15, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ותועבר גם היא לוועדת החינוך, התרבות והספורט. << הצח >> הצעת חוק הספורט (תיקון – הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2609/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת חילי טרופר) << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אנו נעבור להצעת החוק הבאה – הצעת חוק הספורט (תיקון – הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת חילי טרופר. בבקשה. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אגיד מפה: אני בא מעולם החינוך. בחינוך יש דוח מקינזי המפורסם, שאומר שאיכות התלמיד אף פעם לא תעלה על איכות המורה. את יודעת, כבוד היושבת-ראש, אם יש מורים בינוניים בחינוך, יהיה קשה שהתלמידים יהיו מצוינים. אותו הדבר בספורט. החוק הזה, שמתואם, כמובן, עם משרד התרבות והספורט – התחלתי אותו כשר – הוא בעצם להעלות את רמת המאמנים בארץ, להשקיע הרבה יותר במדרג של האימון, להסדיר את כל התחום הזה, מה הסילבוס מחייב. אני אשמח שכולם יתמכו בזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חילי טרופר. << הצח >> הצעת חוק הספורט (תיקון – הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2105/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת סימון דוידסון) << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חבר הכנסת סימון דוידסון, שהגיש גם הוא את הצעת חוק הספורט (תיקון – הסדרת העיסוק באימון בספורט), התשפ"ג–2023, בבקשה. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, חבריי לכנסת, ערב טוב. המאמן – וכשאני אומר מאמן, כוונתי תמיד גם למאמנת – המאמן הוא עמוד התווך שעליו נשען הספורט הישראלי כולו. בהתאם לכך, קידום מעמד המאמן והמאמנת, משמעותו קידום של כל הספורט בישראל. אנחנו תמיד מתרגשים מהספורטאים המדהימים שלנו ומההישגים שלהם, אבל שוכחים שמאחורי כל ספורטאי וספורטאית מצליחים עומדים מאמנים שדוחפים אותם שנים רבות ומאמינים בהם; מאמנים שבלעדיהם אף ספורטאי לא היה מגיע להישגים שאליהם הגיע. מעבר לתרומה המקצועית של המאמן, חשוב לזכור שמאמן הוא קודם כול מחנך. הוא מטמיע בספורטאי ערכים, פעמים רבות אפילו יותר מהוריו ופעמים רבות אפילו יותר מבית הספר. כמו שלא היינו מתפשרים על מחנך טוב, כך אסור לנו להתפשר על מאמן טוב. שניהם בונים את הדור הבא במדינת ישראל. המאמן הישראלי הוא השמש שמקרינה על כל פרחי הספורט שאנחנו מצמיחים בערוגה שלנו. בנימה אישית: אחד מהאנשים היקרים לי ביותר, שהשפיעו עליי בצורה משמעותית, היה המאמן שלי שמריהו נאבל, זיכרונו לברכה. בלעדיו לא הייתי אותו סימון, ואת הצעת החוק הזאת שאני מעלה כעת, אני מקדיש לזכרו. כמו שמריהו, זיכרונו לברכה, ישנם עוד מאמנים רבים ומסורים שעושים עבודת קודש. את כל מה שהוא נתן לי זכיתי להעביר גם לדורות הבאים כאשר עבדתי כמאמן שחייה בעצמי. במשך 20 שנים זכיתי להשפיע על מאות בני נוער, ביניהם גם שחייני נבחרת ישראל. כך מתקדם ומתפתח הספורט בישראל – שרשרת של ערכים ספורטיביים שעוברים מדור לדור. לאור זאת, עלינו להתייחס למקצוע האימון בחרדת קודש. כל כך הרבה אחריות יש בידיו של המאמן: שמירה פיזית ונפשית על חייו של כל ספורטאי, הקניית ערכים ספורטיביים, דבקות במטרה, עידוד ברגעי משבר. המאמן הוא אומן שמשלב את החינוך, האנטומיה, הפסיכולוגיה, הפיזיולוגיה, תורת הענף והכושר הגופני. בלי הכשרה טובה לא יהיו לנו מאמנים טובים, וכך גם לא יהיו ספורטאים. יש קשר ישיר ובל יינתק בין מאמן מקצועי לספורטאי מקצועי. חרף חשיבותו של המאמן, במצב כיום ישנו חוסר הסדרה משווע ביחס למקצוע האימון. כך למשל יש חוסר אחידות בין רמת ההכשרה במוסדות השונים, חוסר אחידות בין בחינות ההסמכה שמתקיימות בהם, חוסר פיקוח משמעותי על התוכניות, והחשוב מכול – חוסר בהשתלמויות והתמקצעות בתוכניות מקצועיות חדשות. על כן באה הצעת החוק הזו, שמבקשת להסדיר את המקצוע החשוב הזה. להיות מאמן ספורט, ולא משנה באיזה ענף, זה לא תחביב ולא עיסוק – זה מקצוע לכל דבר. הצעת החוק, חבריי, מחייבת שכל מאמן בישראל יהיה בעל תעודת הסמכה, ובהתייעצות עם האיגוד או ההתאחדות היא מקנה לשר הספורט סמכות לקבוע דרגות שונות של הסמכה: דרגת מדריך, דרגת מאמן, דרגת מאמן בכיר ודרגת מאמן מומחה. הצעת חוק זו מיטיבה עם המאמנים במדינת ישראל בכך שהיא מחייבת בצורה רשמית כל אגודה, איגוד או התאחדות להעסיק רק מאמן בעל תעודת הסמכה מהסוג והדרגה המתאימים לכל פעילות ספורט, ובכך היא מעלה את רמתם המקצועית והופכת את מקצוע המאמן לאקסקלוסיבי ונחשק יותר. זה לזכותו של מר חילי טרופר, שר הספורט לשעבר. התמיכה לאגודות עבור מאמנים נעשית לפי רמת מקצועיות וותק, וכך נוצר לאגודות תמריץ לקחת מאמנים כמה שיותר מקצועיים ולדאוג להתפתחותם במשך השנים. הנקודה היא חשובה – ככל שהאגודה תעסיק מאמנים ברמה גבוהה יותר עם ותק רב יותר, כך הם יקבלו יותר כסף ממשרד הספורט. הצעת חוק זו מסדירה גם את התנאים להכרה במוסדות הלימוד המוסמכים להכשיר מאמנים בישראל ומייצרת סטנדרט אחיד. כמו כן, היא מסדירה את ההוראות והתנאים שיחולו על מוסד מוכר להכשרה, לרבות תוכניות הלימוד שלו. הצעת חוק זו אוסרת על אדם או מוסד לא מוכרים לקיים תוכניות של הכשרת מאמנים. התוקף של מתן הכשרה למוסד יהיה לארבע שנים בכל פעם, שבמהלכן הוא ייבדק ויפוקח. נקבע כי יוקם מרשם מסודר למוסדות להכשרת המאמנים ומרשם למאמנים בעלי תעודות ההסמכה. את המרשמים ינהל ממונה מטעם משרד הספורט. עוד קובעת הצעת חוק זו תנאי סף למתן תעודת הסמכה, וכמו כן, שלילת תעודת הסמכה ממי שהורשע בעבירה – מדובר גם על עבירה פלילית ובמיוחד על כל אותם שעברו עבירות מיניות, גם זה קיים בספורט הישראלי. הצעה זו שמה לנגד עיניה את חשיבות הרמה המקצועית של מאמני הספורט בישראל ומאפשרת לממונה להורות להתאחדות או לאיגוד לחייב בהשתלמות כלל ענפית את בעלי תעודת ההסמכה שרשומים בהם. יש לציין שמשרד הספורט משקיע כסף רב, על פי תבחינים, בהשתלמויות למאמנים ולאיגודים. ההשתלמות תתקיים במגוון נושאים קריטיים להתפתחות המאמנים, ביניהם תורת האימון, ערכים בספורט, מוגנות ילדים בספורט, קידום שילובם של אנשים עם מוגבלויות ועוד. כך אולי נצמצם חלק מהתופעות הקשות שראינו בשנים האחרונות מצד מאמנים, מעבירות של אלימות דרך עבירות מיניות. הצעת חוק זו גם שומרת על הסטנדרטים של ארגוני הספורט הבין-לאומיים ומאפשרת לחייב בדרישות של הארגונים הבין-לאומיים. אני רוצה לומר לכם משהו: בשנה וחצי האחרונות אני מדבר הרבה מאוד על היתרונות של הספורט במדינת ישראל, על הנושא של פעילות אחר הצוהריים לילדים, לנוער. אני באמת מאמין בכל ליבי שפעילויות ספורטיביות של ילדים באגודות מוסדרות תחת מאמנים ערכיים, אנשי חינוך, יהפכו את הילדים והנוער שלנו לטובים יותר לחברה הישראלית; פחות אלימות, פחות סמים, פחות אלכוהול. על מדינת ישראל להשקיע הרבה יותר בכל הנוגע לספורט ולפעילות אחר הצוהריים. ההצעה הזאת וההסדרה של נושא המאמנים יהפכו את הספורט ליותר מקצועי, ייתנו לילדים שלנו מאמנים יותר ערכיים, ולכן אני מבקש קודם כול תמיכה לחוק הזה. אנחנו רגע לפני חוק ההסדרים, רגע לפני התקציב – אני קורא לשר הספורט, לשר האוצר, להכפיל את תקציב הספורט במדינת ישראל, לדאוג לזה שיותר ילדים יעסקו בפעילות גופנית אחר הצוהריים. אני רוצה להודות לשר הספורט מיקי זוהר על התמיכה בחוק הזה ומבקש מכולם את התמיכה, תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סימון דוידסון. משיב במשולב סגן שר התרבות והספורט יעקב טסלר, בבקשה. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> סגן שר התרבות והספורט יעקב טסלר: << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק 2609 שבנדון הוגשה על ידי חבר הכנסת חילי טרופר. הצעת חוק זו זהה להצעת חוק ממשלתית בנושא הסדרת העיסוק באימון ספורט, הצעת חוק ממשלתית 1547 מיום 25 במאי 2022. ידידי השר לשעבר, אתה מכיר היטב את החוק שהגשת, והגישו עליו דיון רציפות. בעזרת השם בשבוע הבא אנחנו אמורים להצביע עליה. מדריכי ומאמני ספורט הם בעלי תפקיד מרכזי בעולם הספורט. הם אחראים לאיתור ולטיפוח של הספורטאים, לשיפור ההישגים שלהם בזירה הלאומית והבין-לאומית וגם להגדלת מספר העוסקים בספורט ובפעילות גופנית במסגרות שונות, להקניית הרגלים ולפיתוח אורח חיים בריא. כיום חוק הספורט קובע שלא יעסוק אדם באימון והדרכה אלא אם כן הוא בעל תעודת הסמכה מאת בית ספר שהוכר כמוסד להכשרת מאמנים. תקנות הספורט קובעות באילו ענפי ספורט נדרשת תעודת הסמכה. בחלוף השנים חל גידול במספר המוסדות המכשירים מדריכי ספורט ומאמני ספורט, ובשים לב לפעילויות ספורט חדשות שנערכות ברמות סיכון גבוהות, התברר לגורמי המקצוע במשרדי כי רמות ההכשרה במוסדות האמורים ורמות בחינות ההסמכה בהם אינן אחידות ולעיתים אינן מספקות. לכן, מטרת החוק המוצע היא להיטיב ולשכלל את מערך הסדרת העיסוק באימון הספורט, וזאת לשם שיפור ההישגים של הספורטאים, שמירה והגנה על בריאות המתאמנים, בייחוד אוכלוסיית הילדים ובני הנוער, והבטחת הרמה המקצועית הנלמדת. במסגרת זו מוצע, בין היתר, לקבוע עוד ארבע דרגות הסמכה מקצועית, במקום שתיים כיום. בנוסף, מוצע לקבוע כי לא תינתן תעודת הסמכה בכל דרגה שהיא למי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעיסוק באימון ספורט. כמו כן, מוצע לקבוע חובות מעבר של בחינות ולהקנות למשרד סמכויות אכיפה מינהליות לשם הבטחת קיומן של הוראות החוק. לעניין הצעת החוק של חבר הכנסת סימון דוידסון, ההצעה הזו זהה בעיקרה להצעת החוק הממשלתית, אך מוצע בה בנוסף לקבוע שאם בעל תעודת הסמכה משתתף בהשתלמות, לא יובא הדבר במניין ימי החופש שלו וכי ישולם לו שכר בעד ההשתלמות. בעניין זה קיים צורך לברר עם גופי הספורט את השלכות הדרישה שמוצע להוסיף ולא הופיעה בהצעת החוק הממשלתית. עמדת המשרד לגבי שתי הצעות חוק אלה כפי שנמסרה בוועדת השרים קראה לאשר את הצעות החוק לשלב הקריאה טרומית, וזאת בכפוף להמשך הליך החקיקה בכפוף להסכמת המשרד. ואכן, ועדת השרים לחקיקה החליטה על תמיכה בהן בטרומית בכפוף להצמדתן לאחר מכן להצעת החוק הממשלתית. ולכן, אני פונה אליכם, חבריי חברי הכנסת, להצביע על החוק החשוב הזה. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לסגן השר יעקב טסלר. נעבור להצבעה. ראשית נצביע על הצעת חוק הספורט (תיקון – הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת חילי טרופר. הצבעה. בבקשה. הצבעה מס' 31 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הספורט (תיקון – הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ג–2023, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בעד – 18, נגד – אין, נמנעים – אין. הצעת החוק התקבלה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת החינוך, התרבות והספורט. כעת נעבור להצבעה על הצעת החוק של חבר הכנסת סימון דוידסון. הצבעה. בבקשה. הצבעה מס' 32 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הספורט (תיקון – הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ג–2023, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בעד – 19, אין מתנגדים ואין נמנעים. גם הצעת החוק הזו עברה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת החינוך, התרבות והספורט. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא מחדל הנשק בחברה הערבית << הלסי >> << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור להצעה לסדר-היום: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא מחדל הנשק בחברה הערבית, של חבר הכנסת ווליד טאהא. חבר הכנסת ווליד טאהא, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. למה כתוב שלוש דקות? טעות. גם אני ידעתי שזה עשר. חשבתי שיש פה איזה עניין מיוחד. אוקיי, עשר דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושבת בראש, חברות וחברי הכנסת, אני אכן הגשתי הצעה לסדר-היום להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין מחדל הנשק בחברה הערבית. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> סליחה, רגע. חברים, קצת יותר בשקט שם. תודה. חבר הכנסת סימון דוידסון, קצת יותר בשקט, בבקשה. אני מבקשת שקט שם. חבר הכנסת סימון דוידסון והחברים. חבר הכנסת סימון דוידסון, קצת יותר בשקט, בבקשה, בסדר? בבקשה, חבר הכנסת ווליד טאהא. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מזה שנים רבות החברה הערבית מדממת; זו המילה הנכונה. החברה הערבית סובלת מפצע מדמם שלא מגליד. מקרי הרצח חוזרים על עצמם בחברה הערבית, ולא שזה גורם למישהו לזעוק לשמיים. בשנת 2012 המספרים התחילו לעלות בצורה מזעזעת. ב-2012, למשל, מספר הנרצחים בשנה ההיא היה 69 נרצחים. מ-1 בינואר באותה שנה עד סוף חודש מרץ מספר הנרצחים היה 16; ב-2013 כנ"ל, מ-1 בינואר עד סוף מרץ – 16 נרצחים; 2014, מ-1 בינואר עד 30 במרץ, כנ"ל – 16 נרצחים; 2015 – שבעה נרצחים; אין לי את הנתון של 2016, יש לי 2017 – 19 נרצחים; 2018 – שמונה נרצחים; 2019 – 17 נרצחים; 2020 – 17 נרצחים; 2021 – 28 נרצחים; 2022 – 22 נרצחים; 2023, השנה הזו, מ-1 בינואר עד עכשיו כבר יש 37 נרצחים, וזה מספר הנרצחים הכי גבוה שהיה אי פעם. ואנחנו בחברה הערבית מבקשים לדעת, מבקשים לבדוק, מבקשים לחקור כיצד, לעזאזל, מגיעים עשרות אלפים, אפילו מאות אלפים של כלי נשק לידי צעירים, ילדים, בחברה הערבית. איך זה קורה? איך מדינה מרשה לעצמה שבידיהם של ילדים וצעירים בחברה יסתובב נשק כאילו מוכרים מסטיק? הקלות שבה אפשר להגיע לנשק או לרכוש אותו היא קלות מזעזעת. יש לנו שר, שר ההזיות הלאומי, שמאז שהגיע לתפקיד מדבר גבוהה-גבוהה שהוא הגיע כדי לטפל בתופעה, עד כדי כך, מסכנים במשטרה, עד כדי כך שדובר המשטרה אמר פעם שאפקט ההרתעה של בן גביר עוד ישפיע על רמת הפשיעה בחברה הערבית. אפקט ההרתעה? הקשקוש בטיקטוק, הקשקוש ברשתות החברתיות, עושה אפקט של הרתעה? העיסוק בפיתות ובלחמניות? העיסוק במה עשתה היועמ"שית ומה היא לא עשתה, מה היא אמרה ומה היא לא אמרה? העיסוק ב-"אני מחליט", "אני מחליט", עיסוק של ילדים קטנים – זה עיסוק שיש בו הרתעה? הרתעה למי? עבריינים, פושעים, נרתעים מקשקושים ומשטויות שפוליטיקאי מפזר לאוויר? ועל כן אני אומר, אנחנו רוצים להגיע לחקר האמת. אנחנו רוצים להבין כיצד אלפי יחידות של נשק מגיעות לידי צעירים וילדים. אנחנו לא רוצים את הנשק הזה. הנשק הזה רוצח בנו; הנשק הזה הורג אותנו. למה מישהו מאפשר את זליגת הנשק הזה לידיים של הצעירים? מישהו שאל לאיפה הולך הנשק שגונבים ממחנות הצבא? מישהו שאל לאיפה הולך הנשק שגונבים מתחנות משטרה? אני נחשפתי לנתון שמדבר על בערך 70% מסך כל הנשקים שמסתובבים בחברה הערבית, גברתי היושבת בראש ­– בערך 70% מגיעים ממחנות צבא וממרכזי משטרה, אז האם לא ראוי לחקור כיצד נשק זה זולג ממתקן רשמי של המדינה כדי להגיע לידיים של ילדים? היום בחברה הערבית אפשר לקנות אקדח או כל כלי נשק אחר – אני, תודה לאל, לא מכיר את הדבר הזה – כמו שקונים קולה בסופר. למה זה קורה? זה קורה כי המדינה נעלמה. היכן שהמדינה נעלמת, האנשים עושים מה שבא להם. המדינה הפקירה את האוכלוסייה האזרחית לידיהם של הפושעים, של הכנופיות שעוסקות בפרוטקשן, שעוסקות בהטלת אימה על ילדים, על נשים, על גברים, שלא מאפשרות לרוב המוחץ של החברה הערבית לחיות את החיים שלה. ועל כן אני פונה לכל חברי הכנסת: זאת לא פוליטיקה. רבותיי, זאת לא פוליטיקה, אלה חיי אדם. אני מדבר על חיי אדם, ואני רוצה לצאת מהנחה שאנחנו לא יודעים איך זה קורה. אז בואו נדע – בואו נקים ועדת חקירה כדי שנדע כיצד כמויות אדירות של נשק זולגות לידיהם של הצעירים והילדים – אני אומר ילדים – בחברה הערבית, כי זה דבר איום ונורא, כי אם יש את כל הכמויות האלה של נשק – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הכול בסדר. תודה על הדאגה. הכול בסדר. אתה יודע למה הלב כואב? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אני יודע. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כי כל יום קמים למקרה רצח, בגלל זה הלב כואב, ותודה רבה על הדאגה. גברתי היושבת-ראש, עד עכשיו 37 נרצחים. זה לא צריך לזעזע מישהו? זה לא צריך לזעזע מישהו? ולדבר על זה ולהתייחס לזה מתוך סקלה של הזיות? ועל כן אני אומר, אין פה פוליטיקה. אני לא דיברתי כאן על פוליטיקה, אני מדבר על חיי ילדים, נשים, גברים, זקנים. מכל הסוגים, מכל הסוגים נרצחים בחברה הערבית, אני מדבר על זה. ועל כן אני פונה לכל חברי הכנסת: שימו את הפוליטיקה בצד. אנחנו צריכים לחקור איך כמויות נשק גדולות זולגות לידיהם של ילדים וצעירים בחברה הערבית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת ווליד טאהא. ישיב על ההצעה השר לביטחון לאומי חבר הכנסת איתמר בן גביר, בבקשה. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, על הרבה דברים אני לא מסכים עם אנשי רע"מ, האמת היא שעל רוב הדברים, אבל דבר אחד שנאמר כאן, אני מסכים עליו: זה לא עניין פוליטי; זה עניין של חיי אדם, זה עניין של דם של אנשים, ובנושא הזה אין מחלוקת. אבל יש מחלוקת אם חברי רע"מ באמת עושים את כל אשר ביכולתם כדי להתמודד עם התופעה הזאת, והגיע הזמן שתסתכלו על עצמכם במראה. למשל פורסם שבשנה שעברה יושב-ראש רע"מ מנסור עבאס הגדיר את עצמו כדמות ראשית בכריתת הסכם סולחה בין שתי משפחות בכפר כאבול. בהסכם הסולחה נכתב כי שני הצדדים מתחייבים לוותר על תלונות במשטרה, במשרדי ממשלה. לאחר מכן חבר הכנסת עבאס ניסה לשכנע את השופט אמיר טובי להקל בעונשם של כמה מורשעים בסכסוך המדמם. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מה זה קשור? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> בנייר מכתבים רשמי של לשכתו בכנסת ובחתימתו כסגן יושב-ראש הכנסת הקטין עבאס בצורה דרמטית את חומרת האירועים על מנת שהשופט יתחשב באותם עבריינים. רק לסבר את האוזן, העבירות שבהן הורשעו הן חבלה בכוונה מחמירה, נשיאת והובלת נשק, שידול לחבלה חמורה, סיוע לחבלה חמורה, ירי בנשק חם, איומים, ניסיון לחבלה במזיד ושיבוש מהלכי משפט. שאלתם מה זה קשור? זה קשור, כי מי שבא ועומד על הדוכן וצועק, ובצדק צועק, על הנשק הלא-חוקי בחברה הערבית, על שפך הדם, הייתי מצפה ממנו שיעמוד בצד שלנו, יילחם בתופעה ולא יבקש הקלות לכל מיני אנשים שבסוף בסוף בסוף הם קודם כול פוגעים בציבור שלכם, קודם כול פוגעים בציבור שלכם. פנה אליי אדם מרהט כשהייתי באחד מהסיורים שלי בדרום ואמר לי: יש לי תשע בנות בבית, תשע בנות בבית. תעזור לי, יורים עלינו כל היום וכל הלילה. הייתי מצפה שאתם תתגייסו לעזור. בחברה הערבית, וזה לא סוד, יש כמויות עצומות של כלי נשק. ההערכות מדברות על עשרות אלפים; לדעתי יש אפילו יותר. אף אחד לא יודע מה המספר המדויק, מה שידוע הוא שמקרי הרצח  מבוצעים באמצעות הנשקים הללו. בחודש מאי 2021 פורסם דוח מבקר המדינה שכותרתו "התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים המעורבים". על פי הדוח 70% ממעשי הרצח בחברה הערבית מבוצעים מנשק חם, זאת בניגוד ל-22% ביתר האוכלוסייה. לדברי המבקר, השימוש בנשק חם בחברה הערבית ומספר מקרי הרצח גבוהים בהרבה מהשימוש באוכלוסייה הלא-ערבית, והנתונים האלה הולכים ועולים, עולים והולכים. בסך הכול, משנת 2000 נרצחו 1,521 אזרחים ערבים. המצב בלתי נסבל, אני מסכים איתכם. ולכן מאז שנכנסתי לתפקיד, ואני בסך הכול שלושה חודשים, פחות משלושה חודשים בתפקיד – – << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אבל יש עלייה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – התחלנו לטפל בנושאים האלה ולהעביר חוקים שאתם לא העברתם: חוק הנשק, הצעת חוק מאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים. חברי יצחק קרויזר ממפלגת עוצמה יהודית הציע את ההצעה הזאת, שמקודמת בזריזות, והיא תאפשר למשטרה לחפש נשק בלתי חוקי בבתים כאשר יש חשד שבבתים האלה מצוי נשק. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> זו הצעה של שר המשפטים לשעבר, שהגיש אותה, חוק החיפוש. צריך להגיד ביושר, זה בסדר, ואנחנו נשמח מאוד שתמשיכו אותה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> הבעיה היא שאתם לא העברתם את החוק הזה, צריך להגיד ביושר גם. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> התחלנו את התהליך והעברנו, והממשלה נפלה, אבל זה בסדר שאתם ממשיכים אותו, אנחנו יותר משמחים. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, אני האחרון שלא יפרגן לגדעון סער כשמגיע לו, אבל מה לעשות שאתם – עזבי את גדעון סער, גדעון רצה להעביר, עשיתם לו קשיים, אנשי רע"מ עשו לו קשיים. חוק האיירסופט, שמתמודד גם עם כלי נשק שנמצאים ברחובות; חוק הפרוטקשן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> נראה לי שהם גם לא מצטרפים אליו. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> תכף אני אספר איפה כל החברים באופוזיציה. כנראה הרצח, הנשק, לא מעניין, לא את יאיר לפיד ולא את כל החברים שלכם באופוזיציה. זה עוד נושא. חוק הפרוטקשן, שהולך להילחם בעבירות של הפרוטקשן – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אל תשכח לציין באילו שנים הגיעו כל כלי הנשק האלה למגזר. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – אני שמח לבשר כי ההצעה הזאת עברה בקריאה טרומית. כל החוקים הללו, ויש עוד בקנה. הם ייתנו למדינת ישראל ולמשטרת ישראל את הכלים – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> גם אתה אשם. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חברת הכנסת, אני מאוד מבקשת. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> כל החוקים האלה אמורים להתמודד עם התופעות הללו. אני אגיד גם משפט אחד לעניין התקציב, כי אנחנו מביאים תקציב של 9 מיליארד שקלים. 9 מיליארד שקלים, שבין היתר – – – << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> איפה 9 מיליארד? אנחנו שמענו שהשמועות האלה – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אתם תמשיכו בפייק ניוז, ואנחנו נמשיך עם האמת. בואו נראה מי יאכל את הכובע. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> זה לא אנחנו, זה האוצר. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> 9 מיליארד שקלים אנחנו בעזרת השם הולכים להביא, וזה הולך להיות מושקע ומוקצה למאבק. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – על מחדל הנשק. לא צריך אותך בשבילם – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני אסיים עם דבר אחד. הנושא הזה הוא כל כך חשוב – – – << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חבר הכנסת טאהא. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> על מחדל הנשק הוא לא עונה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חבר הכנסת טאהא, בבקשה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הוא לא עונה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חבר הכנסת. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> הנושא הזה כל כך חשוב. אני רואה את ספסלי הקואליציה מלאים, אנשים אחד-אחד מכל המפלגות באים, כי זה חשוב להם – – << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> להצביע נגד. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – ומצד שני, איפה אתם? איפה חברי האופוזיציה? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> חשוב להם להעביר את זה? אני בהלם. אלוהים. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – למה עשית את זה? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> תדעו לכם, אנשי רע"מ, שזה מעניין את הסבתא של יאיר לפיד. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חברות הכנסת. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> הם באו להפיל את החקיקה – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> מעניין את הסבתא של יאיר לפיד. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חברת הכנסת פרידמן. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חברת הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> מעניין את הסבתא של יאיר לפיד עניין הנשק בחברה הערבית. אנחנו מטפלים – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> ואותך זה מאוד מעניין – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> זה נכון שבסך הכול עברו שלושה חודשים – – << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – אנחנו הולכים בדרך שלא תפתור את הבעיה בתוך יום-יומיים, חודש-חודשיים, אבל הולכים לדרך ארוכה כדי לטפל ולהילחם בבעיה. מאוד מוזר בעיניי, גם שהם לא נמצאים – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> רק עליך אנחנו סומכים. רק עליך. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – וגם שאתם נותנים חוות דעת שאומרות על אנשים שמורשעים בירי שהם בסדר. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> השר לכישלון לאומי. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> טלו קורה מבין עיניכם. ולכן, לאור כל הדברים האלה – אגב, הייתי אולי חושב שוועדת חקירה יכולה להיות מעניינת, כי בסוף הם חוקרים את האנשים כאן. אתם ניהלתם את המדינה, אבל בכל זאת – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה אומר? באיזה משמרת נכנסו כלי הנשק? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חברת הכנסת פרידמן. חברת הכנסת פרידמן. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני לא אשתוק לו. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אז אני אקרא אותך בקריאה ראשונה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> באיזה משמרת? מי הזניח את הנגב? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, אני קוראת אותך בקריאה ראשונה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> הממשלה של ביבי בעשור האחרון היא זאת שהזניחה את הנגב, בגללה איבדנו את המשילות. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אבל בכל מקרה – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – תגיד את האמת. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, אני אקרא אותך בקריאה שנייה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – חתולים – – – בני אדם. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה, לפחות שב בשקט ותגיד את האמת. אתה אחראי לזה בדיוק כמוהו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> נלטף חתולים. אם היה לי גור, שיירדם, שיישן. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חבר הכנסת כהן. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה תתבגר. תתבגר. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לדאוג גם לבעלי חיים וגם לבני אדם. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חבר הכנסת כהן. חברת הכנסת פרידמן, אני אקרא אותך בקריאה שנייה. אני מבקשת לשבת. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> לכן, לאור הדברים האלה, שהממשלה שלנו רואה את זה – – << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חברת הכנסת שלי. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – רואה את זה כיעד – – << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אנא לסיים, השר. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – רואה את זה כיעד, הרי אנחנו מבקשים – – << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חברת הכנסת שלי. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – להצביע נגד ההצעה. מילה אחת אולי לחברת הכנסת פרידמן. אני יושב בוועדת השרים לענייני חקיקה. אני לא מזלזל לא בחתולים ולא בכלבים, אבל ריבונו של עולם, יש גם בני אדם, יש גם בני אדם שגרים בנגב. תדאגו להם. תודה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה תדאג לבני אדם בנגב – – – להתסיס ולרקוד על הדם. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לשר בן גביר. אנחנו נעבור להצבעה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה בושה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חברת הכנסת פרידמן וחברת הכנסת מירון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה, חברי הכנסת. ההצבעה היא הצבעה שמית. אדוני המזכיר, נא הקרא את שמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – בעד קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח משה ארבל – נגד יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד אליהו ברוכי – נגד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח אלי דלל – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – נגד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – נגד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – בעד יואב קיש – אינו נוכח אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אדוני המזכיר, נא הקרא את שמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת אורנה ברביבאי – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח אלי דלל – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת גדעון סער – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> יש באולם חברים שלא הצביעו ורוצים להצביע? לא. תמה ההצבעה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יש במשכן – לא באו להצביע. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> – – – אבל הקואליציה – – – הצביעה נגד, אז לא הבנתי את האמירה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> נכון. אנחנו, יש לנו אמירה. הוא לא איתנו, הוא איתכם, באופוזיציה. הוא נמצא פה בשביל להצביע לחוקים שלכם. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לא, השר בן גביר אמר: תראו, לנו זה חשוב, כל הקואליציה כאן, הצעה חשובה – – – מצביעים נגד. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הנושא הוא מאוד חשוב והשר בן גביר גם מטפל בזה, גם בחקיקה וגם בתקציבים. אבל הוא איתכם באופוזיציה. הוא יושב פה ומצביע לכל הצעות החוק שלכם, מוצא חן בעיניו או לא, עד שהוא העלה משהו מאז שהוא חזר – והברזתם לו. זה הכול. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> הם לא היו איתכם באופוזיציה, נכון? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> פעם לא. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 18, נגד – 37. ההצעה נדחתה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת מנסור עבאס << נושא >> << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לפני שאנחנו עוברים להצעה הבאה, יש הודעה אישית של חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> גברתי יושבת-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, אני כועס ועצוב. כועס שאנחנו לא מצליחים למצוא לנו שותפים במאבק העיקש שלנו בתופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, לא מצד שמאל ולא מצד ימין. כמובן שעצוב מאוד שרק חלק קטן מחברי הכנסת מהאופוזיציה נמצאים באולם, ואני מודע גם לזה שכנראה חלק מהם, אם היה מגיע, היה גם מצביע נגד ההצעה הזאת, ולכן אני אומר לכם שרע"מ תשקול את ההצבעות שלה בכנסת עד סוף המושב הזה. אנחנו נתכנס ונחליט אם אנחנו מחויבים לכל הנושאים או שאנחנו נצביע לפי מצפוננו, לפי האינטרס שלנו ושל החברה הערבית. אין כאן סולידריות, לא ברמה הבסיסית ביותר. זה נושא שהוא לא פוליטי, והמחדל הוא לא רק בתחום הנשק. המחדל קיים כבר מעל עשור, וכל ממשלות ישראל לא התמודדו עם זה והפקירו את החברה הערבית. זאת האמת. אומנם הממשלה הקודמת עשתה מאמץ והצליחה לשנות את הכיוון של העקומה לירידה מסוימת של כמעט 15% עד 17%, וזה בהחלט מבורך. והיו מספר חוקים שקידם שר המשפטים, בהחלט, וזה הזמן להגיד לשר לביטחון לאומי שלפחות יחילו דין רציפות על חלק מההחלטות, מהחוקים שהיו בקריאה ראשונה, אבל זה בהקשר הפוליטי. רם ואלעזר, אני מאוד מודה לכם שאתם נמצאים פה, אבל זה ש-56 חברי כנסת לא נמצאים כאן על הנושא הזה, זה לא מקובל מבחינתנו. זה כואב. זה כואב. מצד שני, כנראה יש משהו שהשר איתמר בן גביר לא מבין אותו בחברה הערבית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא מבין כלום. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> האירוע הזה של הסולחה בכאבול זה לא האירוע היחידי. בסוף השבוע האחרון הייתי יומיים – סליחה, סליחה, חברי הכנסת, ראשי הסיעות. בסוף השבוע האחרון הייתי יומיים שלמים בכפר טובא. אם אתה מודע לזה ­– יש שם סכסוך חם ונרצחו כבר ארבעה אנשים, האחרון היה בשבוע האחרון. הנוכחות שלי שם – הפעילות שאנחנו עושים גם מאפשרת למשטרה לא להיות נוכחת שם; לא שאני לא רוצה אותם, אנחנו רוצים אותם. כל הפעילות שאנחנו מקיימים בתחום הזה, שפותרים סכסוכים – ונכון, לפעמים אנחנו באים לקראת המשפחות. לא רק אנחנו, שתבין – – << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> אבל זה נגדך, זה נגדך, מה שאתה עושה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תקשיב לי, תקשיב לי. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> מה שאתה עושה זה נגדך. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> סוף-סוף אנחנו מדברים, אז תקשיב לי. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> דיברנו כבר. על הדוכן דיברנו. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אוקיי. זה גם בתיאום עם המשטרה. ואם אנחנו לא היינו עושים את הסולחה הזאת בכאבול, אז במקום שני נרצחים אולי עכשיו היו ארבעה וחמישה. בחודש שעבר עשינו גם באבטין, אתה יודע כמה נרצחים באבטין? שלושה. בטורעאן? שלושה. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> ואתה מבין שאתה מוותר על אכיפת החוק. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אם לא היינו מסיימים. עכשיו, זה – שנייה. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> אתה מוותר על אכיפת החוק? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא, לא. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> כשאתה כותב מסמך לבית משפט: לשחרר את הבן אדם, אתה מוותר על אכיפת החוק. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא, לא, לא. דווקא השיח שאני מקדם בחברה הערבית זה שיח של שלטון החוק, של למצות את הדין. אבל ברגע שאתה הגורם שמפייס, שרוצה לשכנע, להביא את הגורמים, כן, אתה תצטרך – גם המשטרה עושה את זה – אז אתה תצטרך להמליץ המלצה מסוימת. אבל בסופו של דבר הפרקליטות, בית המשפט – יחליט מה שהוא יחליט. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אנא, לסכם. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ולכן לבוא ולהגיד עכשיו שהפעילות הזאת, המבורכת, היא – – – << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מנסור עבאס. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> שנייה, להשלים. סליחה. להשלים את הנקודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> לסיים. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לבוא ולהגיד שהפעילות הזאת היא התרסה נגד החוק או שהיא פעילות שלא ראויה, אז כנראה שאתה, אדוני השר, מנותק מהמציאות בהקשר הזה. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> לא, לא, לא. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך נקודה אחרונה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה. אנחנו כבר הרבה אחרי הזמן. חבר הכנסת מנסור עבאס, ביקשת הודעה אישית על משהו ספציפי. עלית, קיבלת חמש דקות, הזמן תם, תודה רבה. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> כשאתה נותן מסמך ואתה אומר: הם אנשים טובים, אל תשליך אותם לכלא, אתה פוגע בציבור שלך. אתה פוגע בציבור שלך. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> ברשות יושבת-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 142) (דיון בהחלטות ועדת משנה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אלי דלל. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג–2023, שהחזירה הוועדה המשותפת של הוועדה לביטחון לאומי וועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לך. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >>הדאגה בקרב תושבי הצפון על רקע האירוע הביטחוני החריג: קיים מחסור של אלפי חדרי ביטחון ממוגנים ביישובי הצפון << הלסי >> << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אנו נעבור להצעה דחופה לסדר-היום: הדאגה בקרב תושבי הצפון על רקע האירוע הביטחוני החריג: קיים מחסור של אלפי חדרי ביטחון ממוגנים ביישובי הצפון, של חברי הכנסת יונתן מישרקי, יצחק קרויזר, משה רוט, אלון שוסטר, חמד עמאר, רם בן ברק ואליהו רביבו. יעלה חבר הכנסת יונתן מישרקי, בבקשה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת בראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, ב-2018 החליטה ממשלת ישראל על תוכנית מגן לצפון בתקצוב של 5 מיליארד שקלים ביישובים הסמוכים לגבול, שבהם יש אלפי בתים ללא חדרי ביטחון. התוכנית כוללת את שדרוג המקלטים הציבוריים, מיגון בתים, מוסדות חינוך ורווחה, חיזוק ומיגון מוסדות בריאות ועוד. נכון להיום נמצאים בהליכי בנייה כ-1,200 ממ"דים מתוך 5,000 שאמורים להיבנות. עלינו להפנים כי חוסר מיגון פירושו סכנת חיים. בסכנת חיים זו עלולים להימצא מאות אלפי תושבי הצפון. אני מוכרח לספר לכם כי לפני שלושה שבועות ביקרתי בקריית שמונה במסגרת סיור שנערך במקום על ידי הוועדה המיוחדת לפיתוח הנגב והגליל בראשות ידידי חבר הכנסת מיכאל ביטון. במהלך הסיור נכנסנו לאחת הדירות שבה נבנה ממ"ד כחלק מתוכנית מיגון הצפון. הדיירים שאכלסו את הדירה הם זוג מבוגרים, וחשבתי לעצמי באותו רגע מה היה קורה אם חלילה האזור היה נקלע למצב חירום, והם היו נאלצים לתפוס מחסה באזור מוגן. חבריי חברי הכנסת, זה לא היה קורה, אין סיכוי שהם היו מספיקים. ביציאתי מהדירה שוחחתי עם הדיירים. אין מילים לתאר את התחושה שלהם שכעת הם יודעים שלא יצטרכו לרוץ לחפש מחסה בשעת חירום באפס כוחות. אמרתי להם כי זה לא מגיע להם בחסד אלא בזכות. מדובר בהצלת חיים במלוא מובן המילה. אני רוצה בבקשה – אומנם הדיון שלנו עוסק ביישובי הצפון, אבל עלינו לזכור גם את מצוקתם של יישובי העוטף, אדוני היושב-ראש. בחודש ינואר 2021 נתקבלה החלטה על ידי הממשלה להפסיק את פרויקט מיגון הבתים בעוטף עזה בכלל ובשדרות בפרט. בשבועות האחרונים הגיע לידי מכתב מראש עיריית שדרות, ידידי מר אלון דוידי. אני רוצה להציג בפניכם את מצוקתם של משפחת זבולוני ומשפחות נוספות כפי שהובאה במכתב. משפחת זבולוני היא משפחה בת שמונה נפשות שבה שישה ילדים, הגדול שבהם בגיל שבע. מדובר בבית שנבנה בשנת 1990 בתקן. המצב היום הוא שאי-אפשר להשתמש במקלט הבניין. בעבר גרו בבית זה זוג מבוגרים שהמקלט הקטן הקיים סיפק אותם ולכן הם לא השתתפו בפרויקט. כיום אין מציאות שגודל המקלט הקיים מספיק לאכלס בבטחה את משפחת זבולוני. ישנן משפחות נוספות שהועלו במכתב, אני לא ארחיב כרגע מפאת קוצר הזמן. במצב דברים שבו תישמע אזעקה, חלילה, האימא, השכנה, זו שמתניידת בכיסא גלגלים, לא תוכל לרדת במדרגות בשביל להגיע למקלט. חבריי חברי הכנסת, לצד העובדה כי מדובר בהצלת חיים של ממש עלינו גם להעצים את החוסן האזרחי של תושבי הצפון והדרום. הזכות לביטחון עצמי היא זכות שמגיעה לכולם, פריפריה כמרכז, גם בזמני חירום. אני מבקש להודות לחברים שהצטרפו איתי להצעה לסדר-היום הזו, חבר הכנסת איציק קרויזר ואחרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב בראש, אדוני השר, חברי כנסת נכבדים, אזרחי ישראל, ובפרט תושבי הצפון, על הר יפה בין עצים ושדות עומד יישוב צמוד גדר עם מגדל בן חמש קומות. בקומה הראשונה גרה תרנגולת קשישה, את ביתה היא בנתה תחת אש חיזבאללה. היא כל כך קשישה שאין לה כוח ללכת. ליישוב שלה לא מגיעה רכבת. בקומה השנייה גרה קוקייה. כל היום מהלכת, עושה ביקורים, מה יש לה לעשות בפריפריה? ילדיה גרים ביישובים אחרים; בקומה השלישית גרה חתולה יפה מהסרטים, שעדיין סובלת מסיוטים בגלל שירו עליה טילים; בקומה הרביעית גרה סנאית, בשמחה ובנחת אגוזים מפצחת ואת מיטב בניה לצה"ל שולחת; בקומה החמישית היה גר מר עכבר, אבל לפני שבוע הוא ארז חפציו ונסע ליישוב מוגן עם ממ"ד והגנה. הדאגה בקרב תושבי הגליל על רקע האירוע הביטחוני החריג שבו חצה מחבל את גדר הגבול עם לבנון היא ממשית ומעידה על שינוי כיוון מצפון. יש כאן מהלך של אויב שתקף את ישראל בצורת חדירה ופיגוע. בסבירות גבוהה התוקפנות כלפי ישראל תימשך ואנחנו מחויבים להיות מוכנים לכל התרחישים, בעיקר אלה שמרוחים על הקיר בצבעים בוהקים. נכון להיום, קיים מחסור של אלפי חדרי ביטחון ממוגנים ביישובי הצפון, זאת עובדה. לאחר הזנחה של שנים בכל הקשור למיגון תושבי הצפון, בשנת 2018 החליטה ממשלת ישראל על תוכנית מיגון הצפון, תוכנית שמטרתה היא הבטחת מיגון בתי מגורים ומוסדות ציבור בצורה מרבית, למען ביטחון תושבי הצפון. התוכנית כללה שדרוג מקלטים ציבוריים, בניית מרחבים מוגנים, מיגון מוסדות חינוך ורווחה, חיזוק ומיגון מוסדות בריאות ועוד. לאחר כשלוש שנים, בנובמבר 2021, אכן נבנה ונחנך הממ"ד הראשון, בכפר יובל, ונכון להיום נמצאים בהליכי בנייה עוד כ-1,200 ממ"דים בלבד, מתוך 5,000 שאמורים להיבנות. כיום, מספר הממ"דים ביישובי קו העימות בכלל וביישובים צמודים וסמוכי גדר בפרט אינו עונה על הצורך הביטחוני, ותושבי יישובים אלו סובלים מחוסר הגנה בסיסי. ביישובים צמודי הגדר, יישובים הנמצאים עד 2 קילומטר מגבול מדינת אויב, ההתראה לכניסה למרחב מוגן עקב ירי תלול-מסלול היא עד 15 שניות, אדוני היושב-ראש, לפני הנפילה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ברור. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> דהיינו זמן אפס, אין זמן לרוץ למקלט. המשמעות היא שהם חייבים את הממ"דים האלה בכל מבנה. תושבי הצפון הם אזרחים בעלי עמדות פוליטיות מגוונות, והמשותף לכולם הוא האידיאולוגיה הציונית, ולכן הם בחרו להתיישב בגבולות המדינה ולהגביר את המשילות בפריפריה ובכך לחזק את מדינת ישראל. תושבי הצפון הם השכפ"ץ של המדינה, הם המחסום האנושי היחידי בין מרכז מדינת ישראל למדינות השכנות סוריה ולבנון, מדינות שמיום הקמת מדינת ישראל בחרו שלא להיות מבעלות בריתנו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לאורך השנים האחרונות קיימת מלחמה שקטה בקו העימות הצפוני, מלחמת היערכות. מרעשי חפירת מנהרות ועד לתצפיות גלויות המופנות כלפי היישובים והדרכים ממגדלים מעבר לגבול. ההתפתחות האחרונה, שעליה לא אפרט, הביאה איתה מציאות חדשה, ואין לנו זמן לעיכובים, אדוני היושב-ראש. עלינו למגן את תושבי קו העימות בצורה דחופה וזריזה. אנחנו חייבים להבטיח להם הגנה מרבית וחיים נורמטיביים ובטוחים ככל האפשר. בהצעה דחופה זו אני קורא להעלות לסדר-היום של הכנסת בקשה לפעול להאצת בניית הממ"דים והמרחבים המוגנים ביישובי קו העימות ולהמשיך בהזרמת התקציב, כפי שהוחלט עוד ב-2018. ברצוני להוסיף כי בניית הממ"דים היא תיקון הזנחה של שנים אחורה. מרבית יישובי הגדר נבנו בעת קום המדינה – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – במטרה להתוות את גבולות המדינה ולהילחם כנגד הרוצים בהשמדת מדינת ישראל בימים דאז. היישובים נבנו בזריזות ובמהירות, וכבר אז היה על הממשלות להקים את הממ"דים והמקלטים, אבל היום אנחנו מחויבים לתקן את ההזנחה ולהתייחס לחיים של תושבי קו העימות הצפוני כשווים לשאר תושבי המדינה. אני רוצה גם להודות באמת על היוזמה המבורכת של חברי יונתן מישרקי ולשאר המצטרפים להצעה הדחופה הזאת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה רוט, לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> תודה. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, היום לפני שעה קלה ציינו פה, העלו פה הצעה לעשות יום אחדות. אהבתי, הצטרפתי, התרגשתי, והלוואי שזה גם יצליח, בפרט אחרי, בוא נקרא לזה בעדינות, המחזה הלא-נעים שהיה פה היום והמביך. אז לכל הפחות בסוף היום יש קצת נחת לראות שיש אנשים שחושבים על אחדות. ולנושא שעל סדר-היום. הצפון, הגליל העליון. המקום המקסים והיפה הזה היה אמור להיות הכתר של כל היישוב. אנחנו מתחרים עם מדינות העולם עם הצפון היפה שלנו, אבל הצפון קיבל הרבה מלל ומעט השקעות, וזו בעיה, בעיה כללית. אבל בואו נעבור לנושא הביטחון. רוב העניינים שקשורים לביטחון נמצאים בצפון, הסיכונים הגדולים ביותר נמצאים בצפון. ההיגיון אומר שהצפון היה דבר ראשון שצריך למגן. יש תוכנית מיגון, אבל תוכנית, מה עם ביצוע? 80% עדיין לא בוצע. הזוי שצריך לדבר על זה, שצריך להציע כאלה הצעות, אבל אני קורא לשר הביטחון גלנט, משרד הביטחון על כל אגפיו: תשימו במקום הנכון את השכל הנכון. אנא, תסיימו את התוכנית הזאת כדי שנוכל להגיד שלכל הפחות עשינו משהו בשביל האנשים שגרים בצפון, בגליל העליון היפה. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> ערב טוב ליושב-ראש, לחברותיי וחבריי, במהלך שירותי את האומה כסגן שר הביטחון היה לנו ברור שאנחנו מקדמים החלטת ממשלה מ-2018, של ראש הממשלה שמתפקד היום כראש ממשלה. בשנת 2021, לראשונה, לאחר שגם ב-2019, גם ב-2020, לא היה לנו תקציב ולא יכולנו להשקיע בפרויקטים מיוחדים, וזו הייתה אחת הרעות החולות של חוסר הרצון לכונן תקציב – ב-2021 – 125 מיליון שקלים ראשונים מתוך 5 מיליארד; 2022 – 250 מיליון, והתכנון היה להיכנס לגרף, לשיפוע, של 500 המיליון – תודה רבה, לזה אני קורא אחווה, במים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אחדות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> "איש את רעהו יעזֹרו ולאחיו יאמר חזק". יפה מאוד. תודה, חבר הכנסת רוט. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> קיוויתי לצמוח תוך כדי הדיבור. זה כנראה לא יהיה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כן, להגיע לגובה של חבר הכנסת רוט. לגדל את זקנו. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בכל מקרה, הגרף היה צריך לעמוד, השיפוע היה צריך להיות כ-500 מיליון שקלים בשנה, כך דובר. אנחנו מבינים שמדובר ב-100 מיליון לשנתיים, כלומר 50 מיליון. הדבר הזה כמובן מרחיק אותנו בחזרה. אני מבקש, יחד עם כל חבריי שדיברו לפניי ואחריי, ממשרד הביטחון, ממשרד האוצר, מראש הממשלה, לעמוד בהבטחה הראויה – המינימלית, אגב. מדובר על תוכנית שבה אנחנו נמגן רק את המינימום ההכרחי בצפון, ולשם כך זקוקים אנחנו ל-500 מיליון שקל בשנה. התקציב הזה מאפשר, כמו שהתחלנו כבר, לתכנן שילוב בין תקציבי משרד השיכון לטובת ביסוס מבנים, שחלקם, ממש כמו קריית שמונה, נמצאים על קו השבר הסייסמי. גם בשלומי אפשר לבצע את החיזוק הזה. במקרה או שלא במקרה, יש פה גם, איך נגיד, סביבה סוציו-אקונומית שדורשת את העניין. ובעיקר נשמור על אמינות שלנו, של כולנו, של מדינת ישראל כלפי אזרחי ישראל שנמצאים בצפון. אנחנו התחלנו את המשימה הזאת בדיוק לפני שנה ושלושה חודשים, באיחור של שנתיים, הממ"ד הראשון בכפר יובל. כרגע יש לנו 1,200 ממ"דים, יש עוד אלפים אלפים. ב-100 מיליון שקלים אפשר לבנות כ-1,000, אולי 800 ממ"דים, זאת אומרת שאלפי ממ"דים יכולים להיבנות אם יהיה התקציב שבו מדובר. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לא תכננתי לדבר, אז אני לא בדיוק לבוש לפודיום, אבל יש לי מה להגיד, אז אני בכל זאת אגיד כמה מילים. העניין הזה של מיגון הצפון או בניית ממ"דים לאוכלוסייה וחיזוק המבנים או בניית מבנים חדשים, זאת אומרת פינוי-בינוי, צריך להיות פרויקט לאומי. הוא צריך להיות מתוקצב, צריך לתת אותו לקבלנים עם תמריצים אמיתיים – הריסת הבתים הישנים ובניית בתים חדשים יחד עם ממ"דים, כאלה שעומדים בתקן של רעידת אדמה; להוסיף לכל מקום כזה עוד חמש-שש קומות, לתת תמריצים לקבלנים. זאת משימה לאומית. צריך להקצות לזה את הכסף. בשביל זה גם הצטרפתי לקריאה הזאת. צריך לעשות את זה; אם לא נעשה את זה, נשלם על זה מחיר הרבה יותר יקר בעתיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אליהו רביבו, אחרון המציעים – אינו נוכח; ישיב בשם הממשלה השר לביטחון לאומי השר איתמר בן גביר, בבקשה. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, להלן תשובתו של שר הביטחון יואב גלנט: מגן הצפון, התוכנית הממשלתית למיגון היישובים בצפון, היא חלק ממהלך רחב שאושר לפני כשלוש שנים במסגרת החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני. מטרת התוכנית היא מיגון בתי אב בטווח של עד 9 קילומטרים מגבול הצפון ומיגון מוסדות רווחה, בריאות, חינוך ומקלוט ציבורי בטווח של עד 45 קילומטרים מגבול הצפון. התוכנית אושרה בשנת 2019, מתפרסת על פני עשור. כיום, כפי שתוכנן עם יציאת התוכנית לדרך, יש מיקוד ב-21 יישובים סמוכי גדר שנמצאים במרחק קצר מהגבול. פעילות המיגון בהם מתקדמת באופן משמעותי. במסגרת השלב הנוכחי של התוכנית נבנו ממ"דים בבתים שאין בהם כיום מיגון, ובעלי הבית לא נושאים בעלויות הבנייה של המרחבים המוגנים. באשר לקצב ההתקדמות – נעשו מספר פעולות בחודשים האחרונים על מנת להאיץ את הקצב ולהאיץ את המימוש, לרבות קידום היתרים, שינוי שיטת ביצוע המכרזים מתוך הכרה בצורך הביטחוני החשוב הזה לקדם את הפרויקט. אומר השר גלנט: מדינת ישראל, צה"ל ומערכת הביטחון מכירים בחשיבות ההתגוננות הלאומית מפני האיום הביטחוני הניצב לנו מצפון ומחויבים להגנה על האוכלוסייה האזרחית למען מניעת פגיעה בנפש וצמצום הנזק לרכוש. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. המציעים, חבר הכנסת מישרקי, האם אתם מסתפקים בתשובת השר או שאתם מבקשים לכלול אותה בסדר-היום? או להעביר אותה לוועדה? << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ועדת חוץ וביטחון. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> השר, מקובלת עליכם ההצעה להעביר לוועדת חוץ וביטחון? << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> כן. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אני מעדיף לוועדת כספים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אז אנחנו נקיים הצבעה. מי שבעד העברה לוועדת חוץ וביטחון יצביע בעד; מי שנגד יצביע נגד. הצבעה. הצבעה מס' 33 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 11, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה התקבלה, ותעבור לוועדת החוץ והביטחון להמשך דיון. מליאת הכנסת יוצאת כרגע להפסקה, והיא תשוב ותתכנס בהודעה מוקדמת של מזכירות הכנסת. הישיבה בהפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 21:14 ונתחדשה בשעה 23:15.) << הפסקה >> << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני מחדש את הישיבה. נתחיל בהודעת מזכיר הכנסת. בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת לוח תיקונים להסתייגויות ולבקשות רשות דיבור להצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 12). תודה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 12) << הצח >> [מס' כ/952; דברי הכנסת, חוב' י"ח, ישיבה 51; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום – הצעות חוק מטעם הכנסת בקריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 12). יציג חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש הוועדה המיוחדת לתיקונים לחוק-יסוד: הממשלה. חבר הכנסת כץ. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לילה טוב. אדוני השר, הינה, עוד פעם יש פה נציגות של – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יותר דוברי ערבית מעברית. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> בדיוק. מה יהיה עם זה? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זאת הכנסת. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אוה, הינה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הינה, יש לנו גם יידיש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חיפשתם קהל? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מירב, היית חסרה פה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> חבריי חברי וחברות הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 12) לקריאה השנייה והשלישית. הצעת חוק זו היא הצעת חוק פרטית שיזמנו, חברי הכנסת ינון אזולאי, שמחה רוטמן, יצחק פינדרוס, יצחק קרויזר ואנוכי. כיום ישנו חלל מהותי בהסדר הנבצרות הזמנית של ראש הממשלה בחקיקה הנוכחית. מטרת ההצעה לקבוע הליך מסודר שמבטיח ודאות והמשכיות במצבים שבהם לא מסוגל ראש הממשלה למלא את תפקידו באופן זמני מבחינה נפשית או פיזית. בכך תתאפשר יציבות שלטונית גם בסיטואציות רגישות ומקרי קצה. רבים מכם בוודאי זוכרים שהיעדרו של הסדר מעין זה בחוק-היסוד גרם לחוסר בהירות באשר לאופן שבו ניתן להכריז על נבצרות, לדוגמה בעניינו של ראש הממשלה המנוח אריאל שרון, זיכרונו לברכה. בעת הכנת הצעת החוק לקריאות השונות הוועדה דנה בכובד ראש באפשרויות השונות להסדרת נושא הנבצרות. אני שומע את הטענות שעולות לעיתים על הקלות שבתיקונים הנערכים בחוקי-היסוד ועל הבעייתיות הכרוכה בכך, אך זה לא המצב בענייננו. במקרה של הצעת החוק הזו אכן התעורר צורך להסדיר סוף-סוף את החלל החוקתי, ועבדו על כך גם מהייעוץ המשפטי לממשלה וגם מהייעוץ המשפטי לכנסת. הוועדה קיימה לא פחות משמונה דיונים בהצעת החוק, ובהם פעלנו בזהירות הנדרשת לייצוב וכינון ההסדר בחקיקת-יסוד. שמענו עמדות שונות והיינו קשובים להערות חברי הוועדה. אני מודה על השתתפותם הערה של חברי האופוזיציה בעיצוב ההסדר המוצע ועל הערותיהם המועילות, שהובילו לשינויים, וגם, מאחר שאתה נמצא פה, טור פז, תודה גם לך שהיית באמת מהבולטים בנוכחות בוועדה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> הצעת החוק מציעה הסדרים כלליים שיש בחלקים מהם דמיון להסדר הנבצרות הזמנית המעוגן כיום בחוק-יסוד: נשיא המדינה. לתפקידו המורכב של ראש הממשלה ישנם מאפיינים ייחודיים, כמי שמכהן כחבר כנסת תוך כדי שהוא עומד בראש הרשות המבצעת, המרכזת תחתיה כוח רב, וכמי שנדרש לקבל החלטות הרות גורל במהירות ותוך הפעלת שיקול דעת נרחב. לכן ערכנו בהצעת החוק גם התאמות הכרחיות בעניינו לעומת הסדר הנבצרות הזמנית של נשיא המדינה. מאז הגשתה של הצעת החוק הפרטית היא עברה מספר גלגולים תוך התחשבות והתייחסות בכובד ראש להערות חברי הכנסת, הייעוץ המשפטי לכנסת והייעוץ המשפטי לממשלה. כיושב-ראש הוועדה וכאחד מיוזמי הצעת החוק אני מעיד כי עשינו את כלל המאמצים לשמוע את הדעות וההצעות השונות ולהתחשב במכלול השיקולים שהונחו בפנינו בדיונים ובחוות הדעת הכתובות. למשל, בעקבות הערות של חברי הכנסת וגם של הייעוץ המשפטי, וכדי ליצור בהירות, הורדנו את הסעיף שהופיע בקריאה הטרומית שקבע שלא תהיה ביקורת שיפוטית בעניין זה. לא במהות, כמובן. בסופו של יום, ההסדר שבפניכם הוא הסדר שלם וראוי, שאפרט כעת. ראשית, אדגיש כי מדובר בהסדרת ההליך בכל הנוגע לנבצרות הזמנית של ראש הממשלה ב-100 הימים הראשונים, שבהם הוא מוחלף על ידי ממלא מקומו. ביום ה-101 חלה נבצרות קבועה, ורואים את הממשלה כאילו התפטרה. כמו כן, ואני אומר זאת במפורש, לא מדובר בהסדר הדחה. לשם כך קיים בחוק המנגנון של הצבעת אי-אמון, שנועד בדיוק לשם החלפת הממשלה. בהצעת החוק מוצע לקבוע כי הסמכות להכריז על נבצרות זמנית תהיה במקרים שבהם לא מסוגל ראש הממשלה למלא את תפקידו מבחינה פיזית או נפשית בלבד. הצעת החוק מסדירה שני מסלולים להכרזה על נבצרות: על ידי ראש הממשלה או על ידי שלושה-רבעים מחברי הממשלה. בשל הרגישות שקיימת בהליך נבצרות, לצד הצורך, שעלול להיות מיידי, הצעת החוק מסדירה גם את ההליך שבו תכונס הממשלה לשם קבלת ההחלטה על נבצרות. אם ראש הממשלה מכריז על נבצרות, נדרש גם אישור של ועדת הכנסת, ברוב של שני-שלישים מחבריה, להכרזה זו. במקרה שהנבצרות מוכרזת על ידי הממשלה, קיימות שתי מדרגות של פיקוח הכנסת: באחת, יידרש אישור של ועדת הכנסת ברוב של שני-שלישים מחבריה בתוך שלושה ימים מיום החלטת הממשלה; אם הנבצרות מוכרזת על ידי הממשלה מטעמי בריאות, תידרש ועדת הכנסת לתת את החלטתה גם על יסוד חוות דעת רפואית טרם החלטתה. ועדת הכנסת יכולה גם להאריך את הנבצרות בשבעה ימים נוספים. במקרה שראש הממשלה לא הגיש חוות דעת רפואית לוועדה, הנבצרות תיכנס לתוקף באופן מיידי לשבעה ימים. כך, ההסדר בהצעת החוק מבנה את שיקול הדעת של הממשלה ושל הכנסת ואת ההליך להחלטה על נבצרותו של ראש הממשלה באופן שבו ההחלטה מתבססת גם על מידע אובייקטיבי ומהימן ככל הניתן בנסיבות העניין. על מנת לייצר מנגנון מאוזן המותיר את ההכרעה הסופית בידי הכנסת, וכדי למנוע ניצולו לרעה של מנגנון חשוב זה, לאחר שבעה ימים הכנסת, ברוב של 80 חברי הכנסת, תוכל להאריך את נבצרותו של ראש הממשלה לתקופה של עד 21 ימים בכל פעם, וזאת עד 100 ימים, ואחריהם יראו את הממשלה כאילו התפטרה. לפני סיום אציין כי כיושב-ראש ועדת הכנסת וכיושב-ראש הקואליציה אני שומע טענות על העומס הגדול של הצעות החוק שנדונות בשבועות האחרונים בוועדות ובמליאה, לרבות תיקונים לחוקי-יסוד. אולי אני לא מאוד ותיק בכנסת כמו חלק מהחברים המכובדים כאן – רק ארבע שנים באפריל הקרוב – אבל אני יודע שבכל כנסת חדשה ישנו רצון עז של חברי הכנסת והממשלה לקדם כמה שיותר חקיקה שמסדירה עניינים שלעיתים לא היה הזמן המתאים להסדירם, במיוחד אחרי שנים ארוכות של סבבי בחירות. החקיקה הזו היא מהסוג הזה, ומטרתה להסדיר הליך בהיר ומפורט לנבצרות הזמנית בשל החלל החוקתי שהיה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות, אך כאמור, הסתייגויות אלה ועיקרי הדיון נבחנו בגיבוש הנוסח הסופי. לאור כל האמור לעיל, אני קורא לכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה. לסיום, אדוני, אני רוצה להודות ליועץ המשפטי של הוועדה אייל לב ארי, על העבודה הקשה, על השעות הארוכות והמסירות באמת והסיוע להוציא חוק כמה שיותר טוב, על הטלפונים ועל זה ששיגעתי אותו לא מעט. אז באמת תודה לך, אייל, על שירות של ייעוץ משפטי באמת כמו שצריך מכל הלב, ושוב תודה גדולה. כמובן אני גם רוצה להודות למנהלת הוועדה, לנועה בירן דדון, על ההקשבה, המסירות. גם עליה אני יכול להגיד אותו דבר, ששיגעתי אותה לא מעט, אבל היא תמיד באדיבות שלה, בסבלנות שלה – העבודה הייתה באמת מאוד מאוד נעימה ומקצועית; ולצוות שלה – שירן, שי, על עבודה מאומצת באמת באמת מסביב לשעון, עם שעות מוקדמות שדי הכבידו עליהן. אני מודה לכל חברי הוועדה על ההשתתפות, על האכפתיות, על ההערות שגם הוטמעו בנוסח הסופי של החוק. וזהו. זאת הצעת חוק שתחזק את הדמוקרטיה במדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש הוועדה המיוחדת לתיקונים לחוקי-יסוד. אנחנו עוברים עכשיו לפי סדר-היום לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אחמד טיבי, 30 דקות לרשותך. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, יש לי 30 דקות? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יש שיגידו שזה בדיוק טיפול שיניים, או כל טיפול שהוא. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חברי יוסף עטאונה, אני רוצה לדבר על חוקים שהעברנו היום. אני הצלחתי יחד עם חבריי להעביר שני חוקים בקריאה טרומית, חוקים חשובים. החוק הראשון מבחינתי הוא חוק הסדרת העיסוק במקצועות רפואיים – טכנאי רנטגן, דימות קוראים לזה: זה גם רנטגן, גם MRI, גם CT scan, גם אולטרסאונד, כל הבדיקות. האמת היא שב-2008 הצלחתי להעביר את חוק הסדרת העיסוק במקצועות רפואיים. לקח כמה שנים להעביר את החוק הזה בקריאה שנייה ושלישית. מגיעה מילה טובה לסגן שר הבריאות דאז ליצמן, שהכריע בניגוד לדעת הפקידים הבכירים, והחוק עבר בקריאה שנייה ושלישית אז בוועדה. החוק סגר לקונה שהצביע עליה בג"ץ לגבי בוגרים במקצועות פארה-רפואיים, והחוק שלי דיבר אז על פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאי תקשורת ודיאטניות. הגשתי יותר מ-20 מקצועות, אבל התקבלו ארבעה מקצועות בהתחלה. לאחר מכן כמה חברי כנסת התחילו כל אחד להציע מקצוע נוסף. היום הצענו את נושא הדימות, הוא חשוב. יש כמה חברי כנסת שהצטרפו, נדמה לי, הוצמדו, ושכחו לציין שהם הוצמדו. יכול להיות שהגיע הזמן שאני אדבר על התופעה הזאת – לוקחים ממך חוקים, מצמידים. לא נעים. מה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אפשר לקרוא לזה "מעתיקים" או – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אם מישהו מעתיק ממני למשל 15 חוקים אחד אחרי השני, ולמטה כתוב על כל חוק: הצעה זהה יש לחבר הכנסת אחמד טיבי מהכנסת הקודמת או שתיים קודמות – אותן הצעות חוק, גם הצעת החוק, גם דברי ההסבר, 15 הצעות חוק – זה נקרא מקרה או copy-paste? פ << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בשפה המקצועית קוראים לזה פלגיאט, נדמה לי. נכון? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מודה לאדוני. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: מה שלום אחי יוסף?) << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> האהבה מאלוהים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (האהבה מאלוהים, ואנחנו, הלב שלנו רחב, ואנחנו בית ספר, אחי יוסף. אבו בשאר, אנחנו בית ספר, הלב שלנו רחב. אבל זה לא טוב. מאחורי הגב אתה רואה שתקעו לנו את הנתונים בזמן שאנחנו לא נמצאים. תהיה בריא, תעשה את העבודה, תהיה חרוץ, תתאמץ. יש חברי כנסת, אומר זאת בכנות, שבאים ומבקשים רשות. הם אומרים: ד"ר כך וכך, בכבוד מלא, ואני מסכים, כמובן, אני אוהב לעזור.) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ארגנו לך שר דובר ערבית, כדי שיהיה ברור. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא הבין בדיוק כל מילה שלי. כשהוא נכנס ונהיה שר בפעם הראשונה, דיכטר – ישב שם – אני כסגן יושב-ראש נעלתי את הישיבה, אמרתי משהו פה, והוא שלח לי פתק בערבית. הוא הבין מה אני אמרתי, ואני הבנתי מה הוא כתב לי. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> אבל הרומן בינינו התחיל קודם. כשהתמניתי להיות ראש שב"כ, ישראל חסון, שהתמודד מולי, אמר לך: תכיר, זה אבי דיכטר, ראש השב"כ – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> פה, בוועדת הפנים. אתה באת להציג את חשיבות איחוד משפחות – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> רגע, רגע. ואז – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לדעתי יש פה "חיים שכאלה". << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> ואז לחצנו ידיים ואמרת לי: בהצלחה, ואחר כך הוספת: אבל לא יותר מדי. מה לעשות, לא הלך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן. והוא הגיע – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני חושב שהברכה שלו לא התקיימה, השר דיכטר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא הגיע לוועדת הפנים. בהחלט, לא רציתי שהוא יצליח לשכנע את חברי ועדת הפנים לדבר על איסור איחוד משפחות, על החוק. דיכטר בא כראש שב"כ להציג מקרים של נשים פלסטיניות שנשואות לאזרחים ערבים פלסטינים מתוך הקו הירוק עם תעודת זהות כחולה. והוא הציג 26 מקרים, אני זוכר את המספר עד היום. אתה הבאת דיאגרמה, ובאמת מטעמי נימוס – אבל לא רציתי שהוא יצליח לשכנע אותנו. האמת היא שלא השתכנענו, אבל חברי הוועדה השתכנעו, אנחנו היינו במיעוט. ולכן – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הרוב קובע. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> לא היה רחוק שאחמד טיבי עצמו יצביע בעד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מכיר ערבים אחרים שהצביעו בעד. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני לא, בחיים. חבר הכנסת – השר דיכטר, סליחה. יש דברים – אני מוכן לאבד את הכול, אבל אני לא אצביע בעדם. אני מבין שקואליציה מאלצת אנשים להצביע, אבל אתה שמעת את עמדתי אז בוועדה, ואתה מכיר את העמדה שלנו כאן, של המשותפת, חד"ש-תע"ל. בחיים לא נצביע בעד חוק איסור איחוד משפחות, כי זה לרסק משפחות פלסטיניות. ולכן צר לי שהצלחת אז בוועדה לשכנע את רוב חברי הוועדה, אבל יש חלק שלא השתכנע. ובכן, החוק הוא חוק על הרנטגן. הוא חשוב, כי יש (אומר בערבית: סטודנטים מג'נין,) בוגרי ג'נין ברנטגן, שסובלים מהיחס של בתי החולים בגלל העמדה של משרד הבריאות אחרי 2019. אני מקווה שעם קבלת החוק הזה הוא יצטרף להצעת חוק ממשלתית, שתבוא עוד מעט – כפי שאמר השר קיש, השר המקשר. הנקודה השנייה היא החוק השני שהעברנו, מכובדי, והוא חוק החניונים בבתי חולים. זה חוק שכבר כמה קדנציות אנחנו מגישים, וכבר בכנסת העשרים הוא עבר בטרומית ונתקע. בכנסת הקודמת חבר הכנסת ינון אזולאי וגם אני הצגנו אותו. מה היה? הוא עבר ב-49:50, ואז ניהל את הישיבה חבר הכנסת מנסור עבאס. הייתה מהומה, כי חבר הכנסת גינזבורג אמר – הגיע בזמן, הגיע לא בזמן, הצביע חצי שנייה אחרי. בסוף פסקו שההצבעה שלו מאושרת, ולכן זה הפך להיות תיקו – ונפל. למה נפל? כי כל הקואליציה הקודמת הצביעה נגדו, כל המפלגות – יהודים וערבים – הצביעו נגדו. היום הוצמדו לחוק 11-10 יוזמים מכל סיעות הבית, אופוזיציה וקואליציה, והחוק עבר בטרומית ועבר לוועדת הבריאות, כי מדובר בבתי חולים. אני מתכוון להגבלת המחירים – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בחניונים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – בחניונים בבתי חולים. חשוב גם לגלות הבנה למשפחות שבאות לבקר חולה או לעשות בדיקה. יש בתי חולים שגובים על שעה 30 שקלים – על שעה. ואז הוא נאלץ לשלם 160 שקלים ביום. (אומר בערבית: הגיוני?) זה סכום גדול. הנושא השלישי שאני רוצה לדבר עליו – היום הגיעו אליי (אומר בערבית: אחים ממייסר, יישוב שיקר לי. הם באו בנוגע לבעיה של תכנון ובנייה,) שלא מאפשרים להם – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מייסר. קיבוץ מצר לקח את האדמות של מייסר. זה ליד באקה אל-גרבייה. לא מאפשרים להם להתפתח לכיוון חריש, למרות שזה בתוכנית המתאר. המועצה המקומית מנשה הודיעה להם שמשרד השיכון לא מאשר וכדומה. אני איכנס לנושא הזה – א. כי זו זכותם של תושבי מייסר; ב. יש לי נגיעה אישית למייסר. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: למה? אשתי מטול כרם, מאי, ממשפחת אבו עביד מטול כרם. משפחת אבו עביד שבטול כרם, בנכבה ב-48' הם אולצו להגר ממייסר לטול כרם. אז נכון שאשתי מטול כרם, אולם במקור הם ממייסר, ממשפחת אבו עביד, משפחה שכבוד גדול להיות גיס שלהם. היום נפטר החאג' עיסאם אבו עביד, זיכרונו לברכה, בן דוד של אשתי, לאחר מחלה. הוא בחור מאוד מכובד. הם שייכים) למועצה אזורית מנשה, (אומר בערבית: למועצה האזורית מנשה,) שמקפחת אותם, לא נותנת להם אפשרות לבנות בית בתוך תוכנית המתאר, שהייתה אמורה ללכת בכיוון חריש כדי לא להתקרב לחריש, מה שמוכיח מה שאמרתי תמיד: התכנון במדינת ישראל הוא לא תכנון אזרחי, תמיד זה יהודים-ערבים, ערבים-יהודים, אידיאולוגי, ואנחנו משלמים את המחיר. כשהייתי פה התקשר אליי עיתונאי מכאן 11, הציע לי לבוא להתראיין ב-18:00 – שירי, זה יעניין אותך, למרות שאתה אוהד קבוצה לא-מי-יודע-מה, מכבי תל אביב – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו הדלקת אותי – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הדלקתי אותו, כן. רצו שאני אבוא להתראיין על שחקני נבחרת ערבים בנבחרת אחרי הידיעה שדיא סבע, אחד השחקנים הכי מוכשרים שיש בארץ, שמכבי חיפה הרוויחה אותו – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> דיא סבע. גדל במכבי תל אביב. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> דיא סבע. שיחק גם במכבי תל אביב. הוא ממג'ד אל-כרום. אגב, במג'ד אל-כרום צומחים שחקנים טובים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שחקנים לא רעים. זה האוויר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הגוף. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גם כנעאן, חמודי כנעאן מן אשדוד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אשדוד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> איזו תופעה. איזה, איזה כישרון. וסבע, הראשון ששיחק במכבי נתניה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – חמודי כנעאן, שלושה פנדלים ברצף, כולל אחד במשחק האחרון, מחטיא. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מחטיא, למרות שהוא scorer. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אולי זה הלחץ. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גם שחקנים גדולים נופלים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שלוש פעמים זה לא נפילה. זה מפולת – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יש מחלות שבהן כשאתה עושה דסנסיטיזציה, אתה מתרגל אחר כך. אני לא רוצה שהוא יתרגל לפספס פנדלים. אבל הוא יבקיע. ראית איזה שער הוא הבקיע לפני חודש מחוץ ל-16? כישרון אדיר. עכשיו גם דיא סבע סירב להצטרף לנבחרת, ומואנס דבור נטש את הנבחרת בגלל העליהום שהיה נגדו. עכשיו מי יש בנבחרת, איאד אבו עביד? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בשאראת, לא, דיא? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, דיא לא. דיא לא. איאד אבו עביד, אה, מחמוד ג'אבר מטייבה הוזמן, ואין יותר, אני חושב. אפילו מוחמד אבו פאני שהוא שחקן שחקן, מוכשר, לא הוזמן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הקישור עמוס. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הקישור עמוס. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הוא יכול לשחק גם קיצוני, לא? אבו פאני, בחיפה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני רוצה להציג נתון. כשמאמן נבחרת ישראל היה רוטנשטיינר – האוסטרי – היו בנבחרת ישראל שמונה שחקנים ערבים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כמספר הייצוג שלהם בחברה הישראלית. << קריאה >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << קריאה >> ירדתם בכושר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> דווקא לא. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, זה תרגום של המדינה היהודית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זו לא המדינה היהודית, זה אופיר כץ. הוא עדיין לא מייצג את המדינה היהודית. << קריאה >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << קריאה >> שניהם פותחים בהרכב? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לפעמים. << קריאה >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << קריאה >> שניים מ-11, 20%. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> האמת, לא ככה מרכיבים נבחרות בכדורגל, על סמך שיעור באוכלוסייה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ברוך השם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> צריך להסתכל על זה, מה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה זוכר מה אמרתי אז, כשהיו שמונה שחקנים ערבים ונבחרת ישראל ניצחה? תשמע, השר, אמרתי: נחה דעתי משילובים של השחקנים היהודים בנבחרת של ישראל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אתה יודע, זו לא רק הכמות, זו גם האיכות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> היו שלושה, היו שלושה בנבחרת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> היה זאהי ארמלי, היו זמנים שהיו שחקנים בליגה, חלוצים גדולים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אוה, זה בזמן מכבי חיפה, כן. איזה שחקן זאהי היה. ואל תשכח, יש שניים שאני אוהב במיוחד: רפעת טורק – הפועל תל אביב, ועלי עות'מאן – הפועל ירושלים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הפועל ירושלים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עלי עות'מאן היה הבלם. היה בלם אימתני. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שובר רגליים. ידוע, כן. ככה כינו אותו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא מתכחש לעובדה הזאת. ורפעת, אני הייתי במשחק פה בימק"א כאשר הוא הבקיע את השער מאמצע המגרש, בבעיטת עונשין, בול בחיבורים. ראיתי את המשחק, הייתי במגרש. לכן, יש סיבה שאין התלהבות של שחקנים ערבים להיכנס לנבחרת. אגב המשחק, לשחק בנבחרת זה משהו מורכב, לא קל, זה פרובלמטי, (אומר בערבית: זה לא פשוט,) אבל בכל זאת, כשהם משחקים, כששיחקו בתקופת המאמן האוסטרי, הם היו; בנו את הנבחרת והבקיעו שערים. כשאין שחקנים ערבים מוכשרים – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אוזניים לכותל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה אני אומר? מה אמרתי אז? אין ערבים – אין שערים. כדאי שמנהלי הנבחרת יחשבו פעמיים. << קריאה >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << קריאה >> השערים של מנור סולומון, זה באימונים? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, הם שערים טובים. הבחור עולה, למרות שלא משתפים אותו בכל משחק. אני חושב שבעוד 10–15 שנים – האם הוא יתקרב למוחמד סלאח? כן או לא, אני לא יודע. אבל מוחמד סלאח זו תופעת טבע. << קריאה >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << קריאה >> אנחנו לא רוצים שהוא יהיה דומה למוחמד סלאח. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למה? תסביר, תסביר. על חשבוני. תסביר. << קריאה >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << קריאה >> אתה יודע למה. אני לא מאמין שמנור סולומון ידבר נגד מדינת ישראל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למה מוחמד סלאח צריך לדבר בעד מדינת ישראל? לא הבנתי, הוא שחקן מצרי – – << קריאה >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << קריאה >> למה הוא צריך נגד? למה הוא צריך נגד? למה הוא צריך נגד? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אוהב את העם שלו, אוהב את הדת שלו. הוא לא התבטא – אני מתאר לעצמי שהוא לא אוהב כיבוש. יש יהודים שלא אוהבים כיבוש. << קריאה >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << קריאה >> כל ערבי מתבטא נגד מדינת ישראל? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למה מוחמד סלאח צריך להתבטא בעד מדינת ישראל? תן לי דוגמה. << קריאה >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << קריאה >> שלא יתבטא בעד – למה נגד? למה נגד? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תן לי דוגמה, למשל: האם מוחמד סלאח צריך לתמוך בהצעת חוק לתת חסינות לרבנים מפני העמדה לדין? יש הצעה כזאת עכשיו, של אחד מסגני היושב-ראש של כנסת ישראל. << קריאה >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << קריאה >> המועמד לנשיאות? המועמד לנשיאות הגיש? המועמד לנשיאות העליון? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, לא, לא. מישהו אחר, חרדי. << קריאה >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << קריאה >> אייכלר? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אייכלר, אייכלר. אני קורא לואטורי לא להישאר מאחור ולהגיש הצעה באותה צורה ובאותו סגנון. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מי זה המועמד לנשיאות? אופיר, תעדכן אותנו, חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, לא הוא. אני מריץ קמפיין: ואטורי לעליון. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אה, הבנתי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למה? כי אחרי שהחוק יתקבל, החוק של רוטמן ולוין, הממשלה – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יכולה למנות כל אחד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כל אחד לנשיא בית המשפט העליון. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> גם קבלנים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן, הוא אמר לי שמותר לו להיות קבלן לתקופה של שישה חודשים, מאז תחילת – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כן, זה החוק. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אוקיי, זה החוק. מה המשמעות, כץ, מה המשמעות של חוק? הונח חוק: חסינות לרבנים מפני העמדה לדין פלילי, על דברים שהם אומרים כרבנים. למשל: אם רב אומר שצריך להרוג ערבים או לא להשכיר דירות לערבים, לפי הצעת החוק אסור להעמיד אותו לדין. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה חושב שתהיה להם ועדת אתיקה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתיקה לרבנים? לא מכיר תופעה כזאת. ועדה, ועדת אתיקה לרבנים? אין. זה אבסורד. או דב ליאור, למשל, שהוא הרב של בן גביר and company. יש בעיה. עכשיו, הינה: מי שהוסמך לרבנות ובלבד שבידו אישור בכתב מאת הרבנות הראשית לישראל. רב לא יישא באחריות פלילית ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית, בשל פרסום חיבור הלכתי, הסכמה שניתנה לספר שפורסם, או הבעת דעה בכתב או בעל פה בעניינים הנוגעים לתורת ישראל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת טיבי, יכול להיות שנראה פה – שכאן יפתחו לימודי רבנות בכנסת. זה יכול להיות עוד סוג של חסינות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> וגם זה יהיה חסין. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כן, חסינות בריבוע. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן. ולכן, יש כמה הצעות הזויות; הן שודרו בערוץ 13, נדמה לי, אתמול. הזויות ממש. עכשיו אני רוצה לפנות למיליוני הצופים כרגע בערוץ הכנסת. אנחנו – הצגתי כמה חוקים שהעברתי. אם יש הצעות לחוקים שהציבור חושב שצריך להעביר – בעיקר חוקים חברתיים, כלכליים, אזרחיים או כל חוק שנראה לכם – תשלחו לנו. אני רוצה לשמוע הצעות. אני אומנם מקבל הצעות לחוקים כל הזמן בפייסבוק, באינסטגרם, בטלפון, באימייל, בטיקטוק, אבל אשמח לשמוע כמה שיותר הצעות. אני רוצה לדבר על מבצע הכפשה חסר תקדים בשנים האחרונות, במיוחד בשנה הזאת, כשעובר חודש הרמדאן. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: לא ייתכן כמה הם עיוותו את החודש המבורך הזה. החודש הזה עבר מבצע עיוות מאורגן של מוסדות הכיבוש. החודש המבורך, חודש הטוב, חודש הנתינה, אנחנו מעוניינים שיעבור בשלום ובשלווה, כדי שהאנשים ידעו להעניק, לתת יחס טוב, בשלווה, בשלום ובביטחון. מי זה שעושה צרות בחודש הרמדאן, בחודש הרמדאן, לתושבי ירושלים, ולאנשינו בגדה המערבית ובעזה ולכל העם שלנו בארץ? זה שפורץ את הערים הפלסטיניות ורוצח; זה שמתגרה בפלסטינים בירושלים הכבושה ורוצה להרוס את בתיהם ברמדאן, כן? שר הפיתות.) שר הפיתות. (אומר בערבית: אבל מה שמסוכן יותר מבן גביר זה הצבא, שפורץ פעם לשכם, פעם ליריחו, פעם לג'נין, ובסוף הוא אומר לך:) הסתה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: העם הפלסטיני, אין לו צורך שמישהו יסית אותו בטלפון או ברדיו. הכיבוש הוא המסית העיקרי להתנגדות לכיבוש, הפריצות האלה לערים, המאורגנות, או המבצע שהחל כבר בממשלה הקודמת, הפריצות הערים והרציחות האלה. לכן, תפסיקו לעוות את חודש רמדאן. הסירו את ידיכם מחודש הרמדאן, מקהל הצמים ומכל העם הערבי שלנו בארץ. אתמול ראיתי את העמדה של הפרלמנט הירדני, של האחים, העמיתים, חברי הפרלמנט. הם הביעו את הכעס הגדול שלהם בעמדה נחרצת נגד ההתבטאויות שר האוצר סמוטריץ' ונגד ושר הביטחון. ירדן, הממלכה הירדנית, ההאשמית, מדינה עצמאית ובעלת מנהיגות, יש לה כבוד לממלכה, לעם הירדני שלה, השכן, האהוב והיקר. אני מודה לחברי הפרלמנט הירדני על העמדה הזאת. הדבר השני הוא ההחלטה לביטול חוק ההתנתקות, שארה"ב בפעם הראשונה מזמנת את שגריר ישראל –) פעם ראשונה שהממשל בארצות הברית מזמן את שגריר ישראל לבירור. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> פעם ראשונה? מקום המדינה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני לא יודע אם מקום המדינה, אבל עשרות שנים זה לא קרה. נפל בחלקו של מייק הרצוג. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> דווקא לא מגיע לו, איש טוב. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> סמוטריץ' אילץ אותו, והממשלה. עכשיו, אני רוצה למתוח עליכם ביקורת, שבחוק ההתנתקות גם אתם לא הייתם פה. אנחנו היינו ואתם לא הייתם. העיסוק במחאות, בהפיכה המשטרית, הוא חשוב, הוא חשוב מאוד, אבל לפעמים מתפלחים דברים שהם גורליים, כמו החוק לביטול ההתנתקות בצפון הגדה המערבית. אסור היה – אתה היית, היו שניים מיש עתיד. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נכון, הצבעתי נגד. ארבעה היינו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה היית והצבעת נגד. כן. אני אפילו הצעתי להעביר את זה לאי-אמון בין שנייה ושלישית כדי לאלץ חברי כנסת מהאופוזיציה לא להצביע בעד, וכך היה. אבל צריך לשים לב, ההפיכה המשטרית היא דבר חשוב וההפגנות הן אדירות, חסרות תקדים; הנחישות של המפגינים, לא היה כדבר הזה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מתי היה דבר כזה שבוע אחרי שבוע אחרי שבוע? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני חייב לספר לך, הייתי במוצאי השבת ביבנה, לא בדיוק יישוב פרוגרסיבי. היו שם 2,500 אנשים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> המילה "פרוגרסיבי" הפכה להיות מילת גנאי, שים לב. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כן, כן, היא כבר הפכה להיות – לא ליברלי, לא פרוגרסיבי. 2,500 מאות אנשים, יבנאים נחושים. דיברתי שם. זרקו עלינו קצת נפצים ברקע מכל מיני – אבל זה מדהים; בכל רחבי הארץ, בבאר שבע הייתי שבוע קודם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נתניה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נתניה – 25,000 אנשים; ירושלים; גוש עציון – כמעט בכל מקום. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן. אני מקבל הצעות. גם אנשים – מתברר שאנשים – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הם אוכלים עכשיו לקראת הרמדאן, חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מחר זה הרמדאן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אבל לא, הם אוכלים הערב כדי לצבור כוח, לא? ל-05:00. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנחנו מתחילים החל מ-05:00 מחר, והארוחה המפסקת היא בערב. אבל בבוקר, אל-פג'ר, יש סחור, ארוחה שאתה אוכל כדי למשוך את היום. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תמרים ומים? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן, חלק מרחיבים קצת, אבל זו ארוחה קטנה, קטנה. חשוב שיהיו מים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני אספר לך על רגע של כפייה דתית שראיתי בצבא בהקשר הזה: יצא לי לסייר פעם – חבר הכנסת דיכטר, השר, זה יעניין גם אותך. בדרך כלל בצבא מאוד מקפידים לא לכפות, דתית, משום כיוון. הפעם היחידה שראיתי, ואתה יודע, יצא לי לא מעט, הסתובבתי עם הגדס"ר הבדואי, והיה רמדאן. אני החלפתי אותם בדיוק, אז היינו בחפיפה. אז הסתובבתי עם המג"ד ואחיד אלהוזייל מרהט, והוא היה עובר בין החיילים בגדוד לפנות בוקר ואומר: אתה הולך לצום? אתה הולך לצום? אחד-אחד, מעודד אותם, מחלק להם תמרים – לכן אמרתי לך – נותן להם מים לשתות, ואומר: תצום, זה חשוב. אתה רואה, אז יש שם גם כפייה דתית בכיוונים האלה, במובן החיובי, אם אפשר לומר כפייה דתית באופן חיובי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> היום שמעתי הצהרות של השרה רגב שהיא לא אוהבת את דובאי. (אומר בערבית: האדם הראשון בעולם שלא אוהב את דובאי.) האדם הראשון שלא אוהב את דובאי למרות שהוא היה בה, השרה מירי רגב. גם דובאי, גם אבו דאבי, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: האמירויות – קודם כול זו מדינה מפותחת ומתורבתת, הצלחה כלכלית וטכנולוגית גדולה מאוד. העם שלה נהדר, מהעמים הכי נהדרים בעולם. הוא נדיב, אוהב, יש לו לב רחב, אותנטי, וכל מי שנוסע לשם אוהב תמיד לחזור לשם שוב.) כל מי שהיה שם אוהב לחזור לשם עוד פעם. תסתכל, לפני כמה עשרות שנים זה היה מדבר. איך העם הזה וההנהגה הזאת הצליחו להפריח את המדבר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> להפריח את השממה, אומרים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את השממה, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: הפיכת המדבר הזה לגן עדן. השייח' זאיד, רחמי האל עליו, זיכרונו לברכה, הוא המנהיג שבנה את האמירויות, וילדיו המשיכו את דרכו. אין אזרח באמירויות שאין לו את מלוא הזכויות. והמדינה דואגת במיוחד לבריאות, לחינוך והשכלה, לתשתיות –) בתחום החינוך, תשתיות, בריאות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> זמננו תם, חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני אסיים את דבריי בכך שאני אפנה ברכה לרגל הרמדאן המבורך לאנשינו, לעם שלנו בכל מקום. שנעבור את חודש הרמדאן, חודש הטוב והנתינה, בביטחון ובבטיחות, בשלמות ובשלום, ושנערוך ביקורים. מה שאני הכי אוהב זה להיות ליד השולחן בארוחה עם המשפחה, החברים, המכרים או האנשים, ארוחה גדולה. כמה נהדר הוא חודש הרמדאן. שנזכה לחוות אותו שוב בברכות. רמדאן כרים.) תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת יוסף עטאונה. לרשותך 20 דקות, בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, כבוד היושב-ראש, היום היינו בדיון בוועדת החינוך, אתה היית? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לצערי לא, הייתי שקוע בהסתייגויות בוועדה אחרת. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אה, נכון. הדיון במערכת החינוך היה על הרפורמה בבגרויות במערכת החינוך. שנינו באים מתחום החינוך. אני הייתי לפחות 20 שנה מנהל אגף חינוך ביישוב חורה בדרום, והבנו מערכת חינוך לאורך שנים. כל מי שעוסק בחינוך יודע שבחינוך, כדי להגיע לתוצאות וגם לשינויים, צריך הרבה זמן. ומה שקורה במדינת ישראל, בשנים האחרונות בכל פעם שקמה לה ממשלה – וזה חוזר על עצמו בתדירות גבוהה מאוד בשנים האחרונות – כל מי שעוסק בחינוך וכל התקשורת, ברגע שמרכיבים ממשלה ויש שר או שרת חינוך, השאלה המיידית שעולה: איזו רפורמה הוא מביא למערכת החינוך. זה אבסורד גדול מאוד שבכל פעם ובכל שינוי ובכל ממשלה, כשבאים למשרד החינוך מביאים רפורמה, שמובילה לאי-יציבות במערכת, ולדעתי גם פוגעת. בתוך הדיון היום עלה על ידי חבר הכנסת מאיר כהן הנושא בהקשר של לימודי השפה הערבית ומידת השליטה של ילדים ערבים במערכת החינוך בשפה העברית. ואז הוא העלה הסבר – שלא מקובל עליי, וחלקתי על זה בתוך הוועדה. הוא אומר שילדים ערבים מתקשים בלימוד השפה העברית בגלל שהאימא שלהם היא פלסטינית. אני חושב שיום אחרי יום, בהשתתפות בדיונים בוועדות השונות, אני מגלה אטימות מהרבה אנשים, שאני גם מעריך אותם, אבל כשבאים לדבר על סוגיות שהן מהותיות לאוכלוסייה הערבית, אתה מוצא אותם מנותקים מהמציאות ולא יודעים מה קורה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, ברשותך, חורה ידועה – גם ביקרתי בה – כאחד ממוקדי החינוך הכי מרשימים באזור הדרום בכלל ובחינוך הבדואי בפרט. אתה יכול להגיד מה הסוד, מבחינתך, כמי שהיה שם 20 שנה? << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אגיד לך, מבחינתי הסוד של מערכת החינוך בחורה – ואני הייתי מגיע לזה בדיוק תוך המהלכים שדיברתי, שבאים וברפורמה רוצים לשנות משר לשר בלי לתת זמן לתהליכים. ב-2006 היינו מועמדים לפרס חינוך ארצי מטעם משרד החינוך, ובאו מהוועדה שבוחנת את מערכת החינוך, את ההתקדמות, את ההישגים שלה, ב-2006. הייתי אז מנהל אגף חינוך בתחילת הדרך, ואמרו לי: מה החזון שלך למערכת החינוך בחורה? אמרתי בצורה הזאת, ואני זוכר את זה עד היום, אמרתי שמשרד החינוך כל שנה מפרסם נתונים על כלל מערכת החינוך בארץ, ולצערי הרב הוא מפרסם את זה בגרפים ובצבעים שונים – יהודי, ממלכתי, ממלכתי דתי, ערבי, בדואי, דרוזי. תמיד תמיד היו הבדואים בנגב בצבע אדום, בתחתית. אז אני אמרתי שיש לי חזון, שתוך עשר שנים, כשיפרסמו את מערכת החינוך בכל הארץ, אני רוצה להיות באותו צבע כמו כולם. איך עשינו את זה? חלק מהרפורמות, לפי לדעתי, הן מסבכות את העניינים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מעצם השינוי? << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מעצם השינוי המתמיד, שאתה לא מאפשר תהליך לטווח ארוך שממנו אתה יכול להפיק. אז, כשהתחלנו בחורה, הוא היה יישוב חדש, צעיר. אני מחלק את תקופת החינוך והבנייה של מערכת החינוך בחורה לשני שלבים. השלב הראשון היה לבנות מערכת חינוך, להביא את כולם לתוך מערכת החינוך – ובזמנו זה לא היה מובן מאליו. כשאתה מביא אותם לתוך מערכת החינוך, צריך לדאוג למענה לכל ילד וילד שמגיע למערכת החינוך. אחד הדברים שהיו אז, היה צריך להנגיש את החינוך לכלל האוכלוסייה בתוך היישוב. בתחילה התכנון היה צריך להקים את קריית החינוך באמצע היישוב. אחרי שנתיים-שלוש ראינו שזה לא כל כך מצליח, ואז באנו בגישה לפזר ולהנגיש את השירות בתוך השכונות עצמן – גם בתי הספר, גם גני הילדים, וגם כל המסגרות הקהילתיות; שבתי הספר, בהיעדר מוסדות ציבור וקהילה, גם יהוו המוקד בכל שכונה ושכונה בתוך היישוב. אז, בעשר השנים הראשונות היה צריך לבנות את התשתית. קראתי לזה אז מלחמת קיום על התודעה, על חשיבות החינוך; איך לשכנע את האנשים ואיך להביא אותם ואיך ליצור את הסביבה הפיזית. כי אז התחלנו את המהלך עם שני בתי ספר במבנים יבילים, כמעט ללא תשתיות, והיה צריך ללכת על מהלך של בניית תשתית פיזית ראויה, שגם תקלוט את הילדים וגם תאפשר להם בתוך כל התהליך הזה – להוביל מערכת חינוך אפקטיבית. ואחרי עשר שנים הבאנו את כולם לתוך המערכת, בנינו בתי ספר, בנינו גני ילדים, בנינו את כל המסגרות ;דאגנו שיהיו לנו המסגרות לכל הצרכים – מהילדים בעלי הצרכים המיוחדים והמתקשים ועד המחוננים והמצטיינים בכל המסגרות. חלק מהתהליך היה גם לבנות מערכות חינוך אזוריות. למשל למחוננים אתה לא יכולת לבנות ביישוב, אז, במספרים שהיו, והיה צריך לפתוח את מרכז המחוננים הראשון בקרב הבדואים בנגב. ואז פתחנו את בית הספר לאוטיסטים, שהיום הוא אחד מבתי הספר הכי טובים בארץ בתחום הזה. גם חשבנו על הנושא של ילדים שמתקשים והכשרות מקצועיות דרך המח"ר, וגם לעשות משהו אזורי – בית הספר למדעים לכל החברה הערבית הבדואית בנגב. ואז, אחרי שהבאנו את כולם לתוך מערכת החינוך, ולכולם יש מסגרת, ולכולם יש מענה, אמרנו: עכשיו צריך לבצע את הקפיצה המשמעותית בהישגים. שמנו לעצמנו מטרה לעלות באחוזי הבגרות כל שנה ב-5%–10%, בעבודה משותפת. ואני רוצה להגיד לך שאחת מנקודות החוזקה שהיו – שהיינו פתוחים לשותפות עם כל מיני גורמים, גם חברה אזרחית, גם מוסדות אקדמיים. פתחנו את המערכת, כך שכל מי שיכול להצטרף, להוביל, להשפיע – הוא יכול להיות איתנו. אחרי שהתחלנו להעלות את אחוז הבגרויות בתוך היישוב – ובהתחלה היינו שואלים את המנהלים בסוף השנה, מסכמים איתם גם יעדים לעתיד, לכמה אחוזים אנחנו צריכים להגיע. גם בנשירה שמנו יעדים שאנחנו יכולים למדוד כל שנה, למה אנחנו צריכים להגיע. ואז הצלחנו להעלות את הבגרויות בצורה משמעותית. ועלינו עוד מדרגה: איזו איכות תעודת בגרות אני רוצה מכל מנהל? ואנחנו פיתחנו מודל מיוחד: הקהילה הבוגרת, כל מי שמסיים תיכונים אצלנו – בית הספר לוקח אחריות ועוקב אחרי הבוגרים, לאן יגיעו. ואז גם שמנו יעד נוסף – תנאי הסף לכניסה לאקדמיה; אנחנו צריכים להעלות, ושהבוגרים שלנו יוכלו לבחור בכל מוסד אקדמי בתוך הארץ, יוכלו ללמוד. השקענו לאורך כל הדרך גם בפיקוח ההוראה, כולל השתלמויות, כולל תמריצים, כולל הכשרות מכל הבחינות, כי האמנו שרק עם כוח אדם מקצועי אפשר להוביל את המערכת. אני סיימתי את התפקיד לפני שנתיים בחורה, וכשנשאלתי על התקופה – ועד היום אני אומר לכל מי ששאל – אמרתי: כל מה שיש במערכת החינוך בחורה, גם לטוב וגם לרע, זה אנחנו עשינו. אבל כשאנחנו הגענו לפני שנתיים לאוניברסיטת בן-גוריון לנשיא של האוניברסיטה – היינו דרך המועצה בפגישה – התברר, הוא הציג לנו נתון: 60% מהסטודנטים הבדואים שלומדים מדעים בבן-גוריון הם בוגרי מערכת החינוך של חורה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מדהים. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> וזה מוביל אותי להערה של מאיר כהן על מערכת החינוך הבדואית ואיך אפשר לקדם אותה. הבעיה היא לא בתלמידים האלה שמתקשים בשפה העברית; הם מתקשים בכל מקצועות הלימוד, כי במציאות שקיימת היום בנגב במערכת החינוך, לפי הנתונים של משרד החינוך – שהוא מפרסם, לא הנתונים שאני מציג – יש פערים מאוד גדולים בין מערכת החינוך הבדואית ומערכת החינוך הארצית. הפערים מאוד גדולים בכל המרכיבים: גם בהישגים של הבגרות, גם באיכות תעודת הבגרות, גם באיכות ההוראה וגם בקשר לנשירה. לכן אם רוצים לקדם את מערכת החינוך, אני חושב שבנגב היום יש אפשרות לקדם אותה. אבל לצערי משרד החינוך בשנים האחרונות הפעיל הרבה תוכניות חומש והשקיע הרבה כסף, אני מודה, אבל כל ההשקעה שהייתה וכל תוכניות החומש שהיו – והיה לי ויכוח מתמיד עם משרד החינוך: אי-אפשר לקחת את כל הנגב כמקשה אחת, כשבלונה, ושישבו אנשים גם במטה וגם במחוז ויחליטו בשביל האנשים. כל יישוב בדואי יכול לקחת אחריות על עצמו, לבנות את מערכת החינוך שלו. אני אומר שמשרד החינוך הוא חלק מרכזי בתהליך, אבל גם המעורבות שלו וגם ההובלה שלו בתוך מערכת החינוך צריכות להשתנות. אני באתי לפני ארבע שנים בהצעה: יש תוכניות חומש, יש כסף, בואו ניקח את היישובים הבדואיים, יישוב-יישוב, נשים לו תוכנית עם יעדים. לא נתפזר, ניקח שלושה-ארבעה יעדים שאפשר בסוף כל שנה למדוד אותם. הצעתי גם במסגרת התקציב, במסגרת החומש – והכסף היה ויש את הכסף גם היום – לקחת לכל יישוב פרויקטור ולראות איך אנחנו מתקדמים, כי חומש ועוד חומש ועוד חומש, בלי סוף היו, ובתוצאות – אין תוצאות. יש התקדמות, היא לא משמעותית, היא לא סגרה את הפערים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני מכיר תוכנית דומה, נדמה לי של הג'וינט יחד עם ברנקו וייס, קרן שוסטרמן, שמסתכלת על רשות כמכלול ושמה פרויקטור, יעדים. יש משהו דומה למה שאתה אומר. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה בדיוק המודל. לפני עשר שנים מי שהכניס את ברנקו וייס לדרום זה אני, כמנהל אגף חינוך בחורה. הבאתי אותם, בנינו תוכנית לבתי ספר, מיפוי, בית ספר-בית ספר, עם מנחה חיצוני שמגיע לכל בית ספר, עושה את המיפוי, בונה את התוכנית יחד עם המנהל והצוות שלו, ובסוף בודקים את התוצאות. לכן אני מציע היום לגבי מערכת החינוך הבדואית בנגב לא תוכנית חומש – תוכנית חירום. בחמש שנים אפשר, בעבודה נכונה, משותפת, להוביל ליעדים ולסטנדרט הארצי של מערכת החינוך בכלל בארץ. ולכן בסוף הדיון אני גם ניגשתי למנכ"ל של משרד החינוך והצעתי שאנחנו ניפגש ושאני אעמיד את גם הניסיון שהיה לי בהתקדמות של מערכת החינוך בחורה ובכלל בדרום בכל מה עשינו, אפשר יהיה לקדם את המערכת. לגבי השפה העברית, לפני 15 שנה בבאר שבע עצמה, בתוך העיר באר שבע, הקמנו מיזם חינוכי דו-לשוני. היינו אני ועוד חמישה-שישה אנשים, גם ערבים וגם יהודים, שהאמנו שאפשר ללמוד ביחד, אפשר ללמוד את שתי השפות ואפשר להכניס מורים, גם ערבי וגם יהודי, לאותה כיתה, וזה מוכיח את עצמו בצורה משמעותית מכל הבחינות. מבחינת הישגים לימודיים – בית הספר הדו-לשני בבאר שבע הוא עד כיתה ו', ואז הגענו לסידור עם עיריית באר שבע שהקבוצה הזאת הולכת במרוכז למקיף א' בתוך באר שבע עצמה, וכמעט כל המצטיינים נמצאים שם, מבחינה לימודית. הרווח הגדול ביותר – אתה גם יוצר קהילה משותפת ערבית-יהודית סביב בית הספר, ואתה רואה שבאווירה שמנסים לעשות אותה בנגב אפשרי שילדים ערבים ויהודים ילמדו ביחד ויהיו חברים, יבקרו אחד את השני בבית, יישנו בתוך בית, וזה קורה. אני לא אומר דברים שלא קורים, זה בשטח נמצא. אפשר לבוא אליו, ללמוד אותו, לעקוב אחריו מקרוב ואפשר גם להרחיב אותו, במקומות אחרים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אתה יודע, הייתה לי הזכות – רק אני אגיד לך – להקים משהו דומה, דווקא במערב ומזרח ירושלים, תוכנית שהבאנו מצפון אירלנד בשם Shared Education, שכיתה לומדת פעם בשבוע ביחד, כיתה יהודית וכיתה ערבית. יש היום 200 בתי ספר בארץ שפועלים עם המודל הזה. יוזמות אברהם מפעילות אותו. יוצא מהכלל. בחזרה אליך. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מצוין. ואז אני אומר שבשיח שקיים היום בנגב – ואתה שמת לב שכל פעם שעליתי לדוכן דיברתי על הסוגיות של הנגב. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני חושב שכחברה ערבית-בדואית בנגב יש לנו הרבה אתגרים חברתיים, כלכליים ופוליטיים, ואפשר להתמודד עם האתגרים האלה בדרך אחת: לפתח מערכת חינוך איכותית, הישגית, ואז כל התופעות וכל הסוגיות האחרות, אפשר להתמודד איתן. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת חמד עמאר. לרשותך 30 דקות. בבקשה, אתה יכול להתחיל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת שלא נמצאים כאן ואלה שנמצאים כאן. שוב אדוני היושב-ראש, אנחנו נמצאים אחרי השעה 24:00, וכמו מתחילת המושב הזה ומאז השבעת הממשלה, אנחנו נמצאים בלילות כאן ובשעות-לא-שעות, והטיפול שלנו והחוקים שאנחנו מעבירים – חוקים אישיים. והיום אנחנו בחוק הנבצרות, חוק נבצרות ראש הממשלה – מתי ואיך יכולים להוציא את ראש הממשלה לנבצרות. כאילו שאז, כשקמה מדינת ישראל לפני קרוב ל-75 שנים, יועצים משפטיים או בתי משפט הוציאו לנבצרות ראשי ממשלה. לא זכור לי שהיה דבר כזה במדינת ישראל שיועץ משפטי החליט להוציא ראש ממשלה לנבצרות. אבל אין מה לעשות, אדוני היושב-ראש, הרי הממשלה הזאת והעומד בראשה מפחדים. ועכשיו החליטו לצאת לנבצרות, לחוקק חוק נבצרות. אפילו אני מתבלבל. החליטו לחוקק את חוק הנבצרות עכשיו, כאילו שיש איום על ראש הממשלה מהיועצת המשפטית, שתמליץ עליו ליציאה לנבצרות, ואז החוק בא להגן על ראש הממשלה מפני היועצת המשפטית. אבל אני חושב שראש הממשלה לא מפחד מהיועצת המשפטית, אני חושב שהוא מפחד מהממשלה שלו שתוציא אותו לנבצרות; אני חושב שהוא מפחד מחברי הכנסת שלו בקואליציה שיוציאו אותו לנבצרות. אני חושב שהוא מפחד מחמאס ומעביר להם כסף ומאפשר להם לקבל כסף דרך קטאר, בשביל זה הוא מחוקק את חוק הנבצרות. אני חושב שהוא מפחד מאבו מאזן ומהרשות הפלסטינית, ובשביל זה הוא העביר להם 200 מיליון שקל מגשר אלנבי. ויושב כאן איתנו השר שהיה אמור להיות השר לביטחון פנים, והיה גם בתפקיד הזה. אני זוכר, כשאני הייתי שר במשרד האוצר, יותר מפעם הוא עמד כאן ואמר: העברתם כסף לרשות הפלסטינית. אבל מתברר שבממשלה הזאת, שהיום מנהלת אותנו, אף אחד לא שואל למה מעבירה מדינת ישראל, ממשלת ישראל, כסף לרשות הפלסטינית, 200 מיליון מגשר אלנבי. אני גם חושב שראש הממשלה מפחד מחסן נסראללה. מחבל מגיע עד צומת מגידו, מבצע פיגוע, לוקח טרמפ וחוזר בדרך לצפון ועולים עליו בדרך לצפון. ואם התגובה כל כך קשה נגד חסן נסראללה, שאני אומר: ואללה, ראש הממשלה לא מפחד בכלל מחסן נסראללה, יש תגובה מאוד קשה – אבל לא הייתה שום תגובה. אז אני חושב, אדוני היושב-ראש, שלא היינו צריכים את החוק הזה. לא היינו צריכים לעמוד כאן ולחוקק עוד חוק אישי, אחרי שחוקקנו חוק דרעי ראשון, חוק דרעי שני, העברנו אותו בקריאה ראשונה, ואני מאמין שאתם רצים להעביר אותו בקריאה שנייה ושלישית. אנחנו מעבירים את חוק הנבצרות עכשיו בשנייה ושלישית, ואתם רוצים להעביר את חוק המתנות של ראש הממשלה ואתם בטיסה רוצים להעביר את חוק המתנות של ראש הממשלה, שראש ממשלה יכול לקבל תרומות, ופוליטיקאים ואנשי ציבור יכולים לקבל תרומות, הם ובני משפחותיהם, לטיפול במחלות, למאבק בבתי משפט. ואם יש להם תיקים והם מנהלים תיק בבית המשפט, זה לא שחיתות, אם זה לא שחיתות לאפשר לפוליטיקאי לקבל תרומות, הוא ובני משפחתו. תאר לעצמך, אדוני היושב-ראש, שאיזשהו פוליטיקאי, הבן שלו הסתבך בפלילים ומנהל משפט, ואז אותו פוליטיקאי – אנשי עסקים ואנשי שררה צריכים את הפוליטיקאי הזה ומעבירים לו כסף, לאותו פוליטיקאי, בשביל שיגן על הבן שלו, והבן שלו מחויב למשפחות פשע, הבן שלו מחויב לארגוני פשע. לאיפה אנחנו נגיע במדינה הזאת? את החוק האישי גם הממשלה הזאת מעבירה. זו הממשלה. אבל לפני שאני אמשיך – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבל מותר היום לקבל תרומות לייצוג משפטי. זה ידוע, זה מקובל. היום רק לחברי כנסת – לנתניהו היה אסור, אז זה התיקון של החוק. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני חושב שמן הראוי שראש ממשלה לא יחוקק חוק כזה בשבילו במדינה מתוקנת, במדינה דמוקרטית, במדינה שיש בה שלוש רשויות שאתם רוצים להעלים אותן ולהשתלט עליהן – הרשות השופטת היא הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת היא הרשות המבצעת. הממשלה תשתלט על הכול. זה בדיוק מה שאתם רוצים לעשות. זה בדיוק. זה מה שאתם רוצים לנהל כאן במדינת ישראל. אבל אני אגיד לך, לפני שאני ממשיך בנאום שלי נגד הממשלה הרעה הזאת והמהלכים שעושה הממשלה הרעה הזאת, אני רוצה באמת להגיד כמה דברים על איש יקר לי. אני חושב שכל – סליחה, אוכל לקבל מים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אין מים. אפשר להביא לו מים? הם כבר מביאים לך. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לפני שאני ממשיך לדבר על הממשלה הרעה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת כאן ולברך חבר יקר, חבר הכנסת לשעבר אמל נסראלדין, שהיום – בעצם אתמול, אנחנו אחרי 24:00 – זכה בפרס ישראל בתחום מפעל חיים, מפעל חיים עבור תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. אמל נסראלדין, חברנו חבר הכנסת לשעבר, ייצג את העדה הדרוזית בתוך מפלגתך, מפלגת הליכוד, שנים רבות. אני מאמין שאם אתה איש ליכוד, אתה מכיר אותו ומכיר אותו טוב. איש עקרונות, אידיאולוג ממדרגה ראשונה, שכל פעם שאתה יושב איתו אתה מתפעל ממנו מחדש על האני-מאמין שלו, שיש לו דרך של יושרה, דרך של עשייה, דרך של תרומה, דרך של נתינה. ואני מאמין שהוא עצמו מתבייש היום להיות שייך למפלגת הליכוד שמקדמת את החוקים האלה. אני מאמין. לא דיברתי איתו על כל המהפכה המשפטית שאתם עושים, אבל אני באמת רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת עד הסוף ולהגיד לו: אמל היקר, אתה יקר לכל העדה הדרוזית. אתה יקר לכל עם ישראל. אנחנו גאים בך, גאים בזה שקיבלת את הפרס החשוב הזה, פרס ישראל על מפעל חיים, כי מגיע לך. הקמת את בית יד לבנים אחרי שאיבדת את הבן שלך, איבדת את הבן שלך בפיגוע קשה. אחרי זה איבדת את הנכד שלך, אבל המשכת בדרך שהאמנת בה, למען הכלל, למען נתינה. הקמת את המכללה הקדם-צבאית והמשכת להוביל צעירים למען שירות איכותי בצה"ל, שירות איכותי למען המדינה, למען כל אזרחיה. אז אני רוצה לאחל לך הצלחה, שתמשיך לתת ולתרום עוד שנים רבות, ואני אגיע אליך גם הביתה ואאחל לך הצלחה, כי מגיע לך רק טוב. שיהיה לך במזל, חברי היקר חבר הכנסת לשעבר אמל נסראלדין. אדוני היושב-ראש, אני אמשיך עם הדברים על הממשלה הזאת. ואני חושב – יושב איתנו שר החקלאות, שאני מאוד מעריך, אבי דיכטר. אני מכיר אותך שנים רבות, ואני אומר לך, אל תיתן יד לקיצוץ בתוכנית מיגון הצפון. אביגדור ליברמן כשר הביטחון, ב-2018, אישר את תוכנית הצפון ומיגון הצפון, ואתה מהצפון, אדוני היושב-ראש. ברגע שהוא התפטר ממשרד הביטחון, ראש הממשלה והממשלה שעמד בראשה ביבי נתניהו הקפיאו את התוכנית; ב-2018 הקפיאו את התוכנית שאושרה על ידי שר הביטחון, על ידי אביגדור ליברמן בהיותו שר הביטחון. אבל כשחזרנו לממשלה ואביגדור ליברמן התמנה לשר האוצר, הוא אישר את התוכנית בחזרה, ב-5 מיליארד שקל, בתוכנית רב-שנתית, קרוב ל-500 מיליון שקל בשנה. התחלנו אז לעבוד ולתקצב את התוכנית. ואני זוכר שהגעתי עם שר האוצר – כי אני הייתי שר במשרד האוצר – לחנוך התחלת בניית ממ"ד ביישובי הצפון. ראינו את השמחה אצל התושבים, ראינו את השמחה אצל ראשי הרשויות שם וראינו את החשיבות של חיזוק הצפון, חיזוק הצפון מבחינת מבנים, גם ביטחונית וגם בגלל רעידות האדמה – כי אדוני היושב-ראש, ראית מה שקרה בטורקיה, ראית מה שקרה בסוריה, ראית את האזהרות שיצאו מהמומחים כאן בישראל. רעידת אדמה תהיה כאן בישראל, השאלה היא מתי. אומרים שהמצב אצלנו מאוד מסוכן ונתנו דוח מפורט של היישובים, ואתה מכיר את כל היישובים כי אתה תושב הצפון, מקריית שמונה עד בית שאן ואילת. ואני לא רוצה להגיד שגם בדוח של מבקר המדינה – לא נפתר אף יישוב ערבי, והרבה יישובים ערביים בצפון, יש סכנה ממשית לאזרחים שם, ממש. סכנה ממשית, לא רק ביטחונית, גם סכנה מרעידת אדמה, שיכולה להביא לאסון, אסון מאוד מאוד גדול לאותם תושבים, אותם אזרחים במדינת ישראל. הממשלה הזאת מחליטה לקצץ את התוכנית מ-500 מיליון שקל בשנה בערך ל-100 מיליון שקל בלבד, 100 מיליון שקל במקום 500 מיליון שקל כל שנה. זה קיצוץ אדיר, קיצוץ שיביא כמעט להפסקת התוכנית. ואנחנו זקוקים לתוכנית. ואני אומר לך כתושב הצפון וכאיש של הקואליציה שאכפת לו כל אזרח ואזרח במדינת ישראל, ואני חושב שגם אכפת לך מאזרחי הצפון, כי הממשלה הזאת, לא מעניין אותה אנשי הצפון. כי ראינו, ב-2018 אותו ראש הממשלה הקפיא את התוכנית, ועכשיו אותו ראש ממשלה, ביבי נתניהו, מקצץ את התוכנית דרסטית. אל תיתן לזה יד, אדוני היושב-ראש. ביכולתך כחבר קואליציה – ואני כיהנתי שנים רבות גם כחבר קואליציה וגם כחבר אופוזיציה, ואני יודע מה ההשפעה שלך ומה ההשפעה של חבר קואליציה, שיכול לחייב את הממשלה אפילו אם הוא רק חבר כנסת ולא שר. ואני מאמין שאתה, חבר כנסת וחבר כנסת מהקואליציה וחבר כנסת ממפלגת השלטון, מהליכוד, מפלגתו של נתניהו, אתה חבר במפלגה שלו – אל תיתן יד לזה, כי אם תיתן יד לזה, אתה מפקיר את חיי אנשי הצפון, אתה מפקיר את חיי אזרחי מדינת ישראל. כי אנחנו רואים גם מבחינה ביטחונית את הסכנה מהצפון, את המחשבה של חסן נסראללה לחסל את מדינת ישראל. ואנחנו יודעים מה היכולות שלו בלתקוף בטילים את מדינת ישראל וכמה טילים הוא יכול לשגר, ואני יכול לדבר, כי דיברו על זה גם בתקשורת ולא רק בישיבות חסויות ולא רק בישיבות ממשלה, גם בתקשורת, על היכולת שלו לשגר טילים לכאן, אלינו. אנחנו לא רוצים שתושבי הצפון יהיו חשופים לכל הטילים של נסראללה. אנחנו לא רוצים את זה. אנחנו לא רוצים להפקיר חיי אדם ואת האזרחים שלנו. לכן אני שוב פונה אליך כחבר הקואליציה ואומר לך: תתערב בנושא. תהיה חלק מהנושא. אל תאפשר להם לקצץ את תוכנית מיגון הצפון. אני אומר לכם, אני כשר במשרד האוצר מכיר את צמרת משרד האוצר. הייתי שם שנה וחצי בערך. אני מכיר את הכלכלנית הראשית ומכיר את היכולות שלה ואת האני-מאמין שלה ואת האמת שלה ואת היושר שלה. ושמעתי אותה בדיונים, וכל שבוע ישבתי איתה בדיון, והיא אמרה את האמת תמיד, את הדעות שלה. לא כל הדעות שלה מצאו חן בעיניי כשר במשרד האוצר, וגם לא של שר האוצר, אבל הקשבנו לה. ידענו שהיא אשת מקצוע ממדרגה ראשונה. שמענו את ראש אגף התקציבים וידענו שהוא איש מקצוע והאמנו לדברים שלו. לא הסכמנו לכל מה שהוא אמר, אבל הקשבנו לו. יכולנו גם לא, ולהחליט החלטות אחרות, אבל הקשבנו ולא הסתרנו ולא ניסינו למנוע ממנו לפרסם את האמת שלו. והאמת שלהם, של צמרת משרד האוצר, היא אמת שיצאה לתקשורת. ולא רק הם – גם נגיד בנק ישראל הנוכחי, שדיבר באופן ברור על הפגיעה הקשה בכלכלת ישראל כתוצאה מהמהלכים המשפטיים שאתם מובילים, תוצאה מאוד מאוד קשה ופגיעה מאוד קשה בכלכלת ישראל. את האזהרות שלהם שר האוצר ניסה להעלים. ניסה שלא רק שלא יגיעו לתקשורת – שלא יצא דוח משם. כאילו, קיים דיון, והדיון הזה, הוא לא רצה שיצא בכלל לתקשורת ולא יצא בכלל לציבור והציבור ידע שעמדתה של צמרת משרד האוצר היא שהמהלכים המשפטיים האלה יכולים לפגוע פגיעה אנושה בכלכלת ישראל. אם הם יכולים לפגוע, כמו שאמר ראש אגף תקציבים, בהכנסות המדינה ביותר מ-50 ו-70 ו-100 מיליארד שקל בשנה, אם הכלכלנית הראשית אומרת שתוך חמש שנים נאבד 270 מיליארד שקל מהתוצר, זה אומר הכול. אם נגיד בנק ישראל יעקב פרנקל, שמי שמינה אותו היה ביבי נתניהו, אומר, ואומר באופן ברור, שהיום כבר מורגש שמשקיעים זרים לא רוצים להגיע לישראל ולא מגיעים למדינת ישראל, ומשקיעים מוסדיים מחפשים אפיקים חדשים – ידעת את זה? אני שמעתי את זה מנגיד בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל, שמשקיעים מוסדיים מחפשים השקעות מחוץ למדינת ישראל, לא בתוך מדינת ישראל. אפילו משקיעים פרטיים בתוך מדינת ישראל מחכים ולא משקיעים בתוך מדינת ישראל עכשיו. אם אנחנו נאבד את ההשקעות האלה, זה יגרום לעליית הריביות במדינת ישראל. ואם דירוג האשראי של מדינת ישראל ירד, זה באופן אוטומטי מעלה את הריבית שלנו, ואז אתה תרגיש את זה, ואני ארגיש את זה והבן שלך ירגיש את זה והבן שלי ירגיש את זה, והשכן שלך והשכן שלי והשכן של השר, והבן של השר וכל אחד ואחד מאזרחי מדינת ישראל ירגישו את עליית הריבית. אנחנו כבר היום מרגישים, הזוגות הצעירים שלנו, את עליית הריבית, ומרגישים את זה במאות שקלים בחודש ובאלפי שקלים שיהיו בשנה. וזה יכול להימשך, וזה יכול להידרדר עוד ועוד ועוד יותר. כן, האזהרות האלה לא באות מוואקום; הן באות מאנשי מקצוע, באות מאנשים שבאים להגיד לכם, לממשלה, לראש הממשלה, לכל אחד שיושב ויש לו השפעה על המהלכים המשפטיים האלה: עצרו. תקיימו דיונים. תחשבו. ואני אומר לכם, ואני שומע אתכם הרבה – בואו נדבר. עכשיו כל אזרח ואזרח במדינת ישראל היה רואה אותי עכשיו, בשעה 00:42, עומד כאן ומדבר על המהלכים המשפטיים שאתם עושים. אתם לא עוצרים, אתם לא מסתכלים אחורה ולא מסתכלים קדימה, אתם לא מסתכלים לא על האתמול ולא על המחר. אתם דוהרים להרוס את הכלכלה של מדינת ישראל, להרוס את החברה של מדינת ישראל, לשסע בתוך עם ישראל. ואתם לא חושבים בכלל ולא סופרים עד אחת, וממשיכים עם החוקים הפרטיים שלכם ועם ההרס שאתם משאירים מאחור. אני מאמין שבממשלה הזאת יש אנשים שאכפת להם ממדינת ישראל, שמדינת ישראל היא בשבילם הכול, שעשו דברים למען מדינת ישראל שהרבה אנשים לא עשו. יושב איתנו אחד מהם, השר דיכטר, ואני מאמין לשר דיכטר. אם הוא היה יכול להגיד את זה, הוא היה אומר לכם: עצרו, לא עכשיו – אתמול ושלשום ולפני חודש; תפסיקו לדהור למען הרס החברה, למען הרס הכלכלה, למען השיסוע שאתם גורמים בחברה הישראלית. אני בטוח. אבל אני לא רואה אחד משרי הממשלה, אני לא רואה אחד מהקואליציה הזאת, שיש לו את האומץ לעמוד על הרגליים האחוריות ולהגיד לכם: מדינת ישראל חשובה יותר מכל אחד ואחד שיושב כאן סביב שולחן הממשלה. מדינת ישראל היא בשבילנו, בשביל הילדים שלנו, בשביל הנכדים שלנו, בשביל עם ישראל, אנחנו לא ניתן להרוס אותה. אבל אין אחד כזה, ואני לא רואה אחד כזה. ואני מקווה, אני מקווה שיקום שר, שיקום חבר כנסת, ויגיד: עד כאן. אני לא אאפשר את הריסת מדינת ישראל. ואדוני היושב בראש הישיבה עכשיו, אחד הדברים שהביאו אתכם לכאן, לממשלה ולשלטון, היה הדיבור שלכם על יוקר המחיה. דיברתם. ראש הממשלה הלך לשוק, תפס פירות וירקות בידיים, ואמר: אני אוריד את המחירים. ומה קורה עכשיו? העוף עולה ביותר מ-20%–25%. השניצל עולה, הדגנים עולים. סל הקניות של האזרח הפשוט עולה. ואתם, הליכוד, ש"ס, אגודת ישראל, שדיברתם למען האזרח ונגד יוקר המחיה, ואמרתם: זה הדבר שאנחנו נילחם בו, נעשה את הכול על מנת להוזיל את סל המוצרים לכל אזרח ואזרח במדינת ישראל – מה אתם עושים? איך אתם נלחמים ביוקר המחיה? בשעות האלה בלילות, מאז שכוננה הממשלה הזאת – רק על חוקים אישיים. לא נגענו ביוקר המחיה כאן. ואני אומר לך כשר במשרד האוצר, ואביגדור ליברמן היה שר האוצר, שכל יום שלישי בשעה 19:30 קיימנו ישיבת הנהלה בנושא של יוקר המחיה ומחירי הדיור. היינו במצב הכי קשה שיש: מלחמת רוסיה–אוקראינה, שני גלי קורונה, והדוח דיבר בעד עצמו. הכי פחות בעולם עלה המזון במדינת ישראל; האנרגיה – מקום שני בעליית מחירים, בהכי פחות, מדינת ישראל; מקום שלישי בעולם, בהכי פחות, בעליית מחירים – מדינת ישראל. ומה אתם עושים היום? מפקירים את האוכלוסיות החלשות, האוכלוסיות שהביאו אתכם לכאן, לשלטון: העם בחר בנו, שניים וחצי מיליון בחרו בנו, הביאו אותנו לכאן שנשנה – הביאו אתכם לכאן שתילחמו ביוקר המחיה, שכל אזרח יוכל לקנות סל מזון. אנחנו לקראת פסח, שיהיה חג שמח לכולם; היום התחיל רמדאן, שיהיה חג שמח ורמדאן כרים לכולם. אבל אותם אנשים יזכרו לכם את זה, אני אומר לך. ודוד ביטן אמר את זה בצורה ברורה גם. זה יכול לגמור את הליכוד, וזה יגמור את הליכוד, כי יהיה משבר כלכלי מאוד קשה במדינת ישראל, וכל מה שאתם הבטחתם בהסכמים הקואליציוניים לא תוכלו לקיים. כי בשביל לקיים את ההסכמים הקואליציוניים אתם צריכים כסף, אתם צריכים תקציב, ולא יהיה לכם, כי ההכנסות של מדינת ישראל ירדו, כי הן כבר יורדות. דוח החשב הכללי מדבר באופן ברור: בינואר-פברואר הייתה ירידה בהכנסות המדינה לעומת ינואר-פברואר 2022, הייתה ירידה בהכנסות המדינה. ואם נמשיך בקצב הזה, כאשר אתם בניתם את התקציב על 32 מיליארד יותר מהתקציב הקודם – כי בניתם את התקציב על 488 מיליארד שקל, 32 מיליארד שקל יותר מהתקציב הקודם. אתה, אל תוריד אותי בדקה. אם אחרוג, קצת, כי אני מסיים. אני אדבר 24 שעות כאן על הממשלה הזאת, ואני לא אספיק. תאמין לי, רשמתי עשרה סעיפים, והגעתי רק לסעיף השלישי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו מחויבים לשמור על הזמנים. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רק הגעתי לסעיף השלישי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני סקרן לראות מה לחבר כנסת נאור שירי יש להגיד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני יכול לתרום לו – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חברי זאב אלקין לא לוחץ עליי ואומר לי: בוא, תרד. בוא, תרד. אני רוצה להגיד כמה משפטים, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסכם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הוא יכול לקחת מאיתנו, אין בעיה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד כמה משפטים, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חמד, כמה – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אגיד כמה משפטים ואני ארד. החשב הכללי הוציא דוח על ינואר-פברואר, שדיבר באופן ברור על ירידה בהכנסות. יעקב פרנקל, הנגיד לשעבר, אמר שכבר מתחילים להרגיש שהמשקיעים המוסדיים לא מגיעים, ומחפשים אפיקים חדשים בחוץ לארץ. המשקיעים הזרים לא מגיעים לישראל. המשקיעים הפרטיים במדינת ישראל לא רוצים להשקיע כאן. כבר בינואר-פברואר יש ירידה בהכנסות של מדינת ישראל. אז אנחנו מבקשים ומביאים תקציב שהשרים אישרו על נייר ריק, נייר לבן. נייר לבן ריק. אדוני השר לשעבר זאב אלקין, אתה ישבת בתקציב שאישרנו, 2021–2022; אני זוכר את הוויכוחים שלך על התקציב, ואת המלחמות שלך על התקציב. אתה יודע שהשרים אישרו תקציב ולא ידעו מה הם מאשרים? אתה יודע שהשרים אישרו תקציב כשיש שני מיליארד שקל ממע"מ לתיירים והורידו – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה על חשבונך, כן? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הוספנו, הוספנו לו – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, לא צריך לשנות. הזמן שלך רץ. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הורידו את המע"מ על התיירות. ומתוך הכנסות המדינה, אדוני היושב-ראש, אתה יודע – כל הוצאה, צריכה להיות מולה הכנסה. ככה מאזנים את התקציב. אז הורידו 2 מיליארד שקל – אתה צריך להביא מקור תקציבי ל-2 מיליארד שקל שהורידו מהמע"מ, כי שר התיירות, בצדק, נלחם שלא יהיה מע"מ על התיירים. משם אגף תקציבים באוצר בנה על 2 מיליארד שקל, שיגיעו מהמע"מ, היום אין 2 מיליארד שקל, אז אגף תקציבים חייב להביא מקור תקציבי, ולא הביאו מקור תקציבי. אז השרים אישרו תקציב, והם לא ידעו מה הם מאשרים. הם אישרו תקציב של יותר מ-32 מיליארד שקל מתקציב 2022 והכנסות המדינה יורדות. אני אומר לך, ראש הממשלה אמר שנגמור את התקציב בגירעון של 1%. עכשיו תרשום: נגמור את התקציב בגירעון של יותר מ-4%. יותר מ-4% גירעון, אם תאשרו את התקציב. ההרגשה שלי היא שיהיה לכם מאוד קשה לאשר תקציב. ראיתי את שר הביטחון – מישהו יכול לעזור לי? השר לביטחון הלאומי או שר לביטחון? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כישלון לאומי. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> השר לכישלון לאומי? למה לא שר הפיתות ושר הלאפות? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> והטיקטוק. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> שר המאפיות הלאומיות. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שר המאפיות הלאומיות. שמעתי אותו כאן מתגאה: הבאתי 9 מיליארד שקל למשרד לביטחון כישלון לאומי. ומה מתברר? מיליארד. מיליארד שקל. ואני רוצה להגיד לך, כשבנינו את תקציב 2023, אדוני היושב-ראש, תכננו להוסיף 3 מיליארד שקל למשרד לביטחון הלאומי, כי ידענו שבתקציב נוכל לעמוד ב-3 מיליארד שקל. השארנו לכם בקופה 10 מיליארד שקל אחרי שקיבלנו קופה בגירעון של 142 מיליארד שקל. ידענו שאנחנו יכולים להוסיף 3 מיליארד שקל. השר לכישלון לאומי – אני לוקח את המשפט שלך – אמר שהוא הוסיף 9 מיליארד שקל. התברר שזה רק מיליארד שקל. ואני אומר לך: גם מיליארד שקל לא יהיה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 600 מיליון הוא יקבל מזה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא יהיה לו. אני אומר לך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – יקצץ 300 – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אומר לך, את התקציב הזה שהממשלה בנתה, היא לא יכולה לממש. היא בנתה תקציב על הכנסה של מה שהיה ב-2022 ותוספת על 2022 של 32 מיליארד שקל, כאשר הכנסת המדינה עכשיו, בינואר-פברואר – אנחנו בירידת הכנסה. היא לא יכולה לעמוד בזה. ואני אמרתי את זה ואני אומר את זה שוב: תהיה ירידה דרסטית בהכנסות המדינה. לא אני אומר את זה, מי שאמר את זה הוא ראש אגף תקציבים; מי שאמר את זה הוא החשב הכללי; מי שאמר את זה הוא נגיד בנק ישראל; מי שאומר את זה הם כלכלנים ראשיים במדינת ישראל, אנשים מובילים בכלכלה של מדינת ישראל. אז אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, את יוקר המחיה הפקרתם, ואת האזרחים מהפריפריה – שהצביעו לכם – אתם מפקירים. האזרחים בצפון – אין מיגון לצפון, אתם מפקירים אותם. את הביטחון של מדינת ישראל אתם מפקירים. אתם קונים שקט מחמאס. אביגדור ליברמן התפטר ממשרד הביטחון בגלל שהעברתם כסף במזומן לחמאס. הוא אמר לכם: עד כאן, אני לא יכול להמשיך כשאני לא מיישם את המדיניות שלי במשרד הביטחון. ואני מאמין שעוד שרים, כאן בממשלה הזאת, יתפטרו. לא בגלל התקציב; בגלל שהם אנשים מאמינים, בטובת מדינת ישראל, וטובת עם ישראל חשובה להם יותר מטובה אישית של כל אחד ואחד שיושב כאן סביב השולחן הזה, ויותר חשובה להם מהטובה האישית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאנחנו מחוקקים בעבורו עכשיו חוק. שאזרחי ישראל יבינו: אנחנו מחוקקים חוק עכשיו כי הייתה החלטה של היועץ המשפטי שראש הממשלה חייב להחזיר את הכסף שהוא לקח למימון המשפט שלו. הוא לא רוצה להחזיר. אז מכופפים את המדינה; מחוקקים חוק-יסוד בשביל לאפשר לראש הממשלה לא להחזיר וגם להמשיך לקבל תרומות. זה מה שאנחנו עושים עכשיו, בזה אנחנו נלחמים כאן בכנסת בשעות האלה. על זה אני עומד כאן ומדבר יותר מחצי שעה. ואני אומר לכם, אזרחי מדינת ישראל, נכון שיש רוב לממשלה הזאת בכנסת, אבל היום אין להם רוב בעם. כי עם ישראל מאוד חכם, עם ישראל רואה מה שאתם עושים, רואה מה שאתם מנהלים, רואה שאתם הפקרתם את כל אזרחי מדינת ישראל’ את הביטחון של אזרחי מדינת ישראל, את הכלכלה של מדינת ישראל. ממדינה עם צמיחה אדירה היא נהייתה מדינה עם כישלון אדיר. ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, קח מעכשיו ארבעה חודשים – ארבעה חודשים מעכשיו – ואתה תיכנס למשבר כלכלי חסר תקדים. אתה כאן, בשעה 01:00 כמעט, שומע את זה ממני, מחמד עמאר, מישראל ביתנו, משר במשרד האוצר, שהיה ליד אביגדור ליברמן שניהל את כלכלת ישראל בשעות הכי קשות כשקיבל תקציב עם גירעון של מעל 140 מיליארד, עם אבטלה מעל 10%, עם צמיחה אפסית. הוא השאיר לכם יותר מ-10 מיליארד שקל בתוך הקופה של המדינה עם אבטלה של כמעט אפס, עם צמיחה של 8.5%, מהגבוהות ביותר בעולם. רק שתי מדינות היו יותר גבוהות מאיתנו – יפן ושווייץ. אתם תשאירו חורבן לכל עם ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, מליאת הכנסת מתכנסת כבר לא בפעם הראשונה לדיון בתיקון לחוק-יסוד: הממשלה, שללא ספק – – << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תודה, זאב, שנתת לי מהזמן שלך. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> באהבה גדולה. – – תיקון שהוא, לדעתי, בהחלט שבר את כל השיאים של התיקונים. החוק הזה ידע כל מיני תיקונים, אבל בהחלט הוא ראוי לתואר התיקון ההזוי ביותר שנעשה – בינתיים לפחות – בתולדות מדינת ישראל בחוק-יסוד: הממשלה. יש תיקונים לא ראויים שנעשו לחוק הזה. היינו שם. ממש רק לאחרונה, בהקמת הממשלה, הועבר כאן חוק, מה שקרוי חוק דרעי 1, שהוא תיקון לא ראוי. אבל אי-אפשר לקרוא לו הזוי, היה ברור מה המטרה. אומנם לתקן חוק-יסוד כדי לשנות מצב משפטי של מישהו שעשה הסדר משפטי במציאות מסוימת – פעם זה היה מעשה שלא ייעשה במדינת ישראל; היום עשו את זה ועוד לפני הקמת ממשלה, באיזשהו כביש מהיר, אבל לפחות יכולתי להבין למה. גם היום קודם – ועבר פה כבר בקריאה ראשונה תיקון עוד פחות ראוי בחוק-יסוד: הממשלה, שאומר שפחות או יותר אפשר למנות אותו לשר בממשלה ללא שום ביקורת שיפוטית, מה שקרוי חוק דרעי 2. חוק עוד פחות ראוי, שבאמת יכול להביא לתוצאות הזויות, כי מי יודע את מי מתישהו ימנו פה בגלל משמעת קואליציונית לשר בממשלה. כבר ראינו הכול. אדוני השר, היית שר לביטחון הפנים, אז לא ביקשת להיקרא השר לביטחון הלאומי; אחרי שחוק דרעי 2 יעבור, יכול להיות שחלק מהאנשים שהיית מופקד עליהם באמצעות שב"ס, שהיה חלק ממשרדך, גם יכולים פתאום למצוא את עצמם סביב שולחן הממשלה יחד איתך. כי החוק הזה פותח שערים לכל אחד, רק בתנאי שהרוב בכנסת הצביע. אבל גם התיקון הזה, שהוא סופר לא ראוי והשחתה של המערכת הציבורית, גם הוא אולי לא הזוי, כי לפחות מאחוריו עומד ראש מפלגה גדולה שרוצה להיות בכל מחיר שר, ויתהפך העולם, ולא משנה מה החליט בית המשפט העליון. אבל לא הצלחתי עד היום – אני מקווה, אדוני, שאתה הצלחת כי הצבעת בעד החוק הזה בממשלה וגם בכנסת – למצוא מה הסיבה לחקיקת החוק הזה שאנחנו דנים בו כאן היום: חוק הנבצרות. הרי במשך עשרות שנים התקיימה פה ופעלה מדינת ישראל, כולל במצבים מורכבים, ולא נזקקו לתיקון הזה. היה לכולם די ברור, ואפילו פעם אחת המנגנון הזה – נדמה לי שפעם אחת, השר דיכטר, אולי תתקן אותי, שנינו פה מ-2006: נדמה לי שפעם אחת המנגנון הזה של הנבצרות הופעל; הוא הופעל במקרה של אריאל שרון, בנסיבות שהיו שם, קודם במסלול של נבצרות זמנית ואחר כך במסלול של נבצרות קבועה. הממשלה פעלה בהתאם למה שכתוב בחוק-יסוד. אבל אף אחד לא העלה בדעתו ללכת ולחוקק את הדבר המוזר הזה שאנחנו כאן הולכים להעביר. שאלתי את עצמי למה, הרי הממשלה הזאת שמה לה כל כך הרבה מטרות – אני עוד מעט אדבר עליהן. בסוף בסוף, זה אחד החוקים הראשונים שיעברו פה בקריאה שנייה ושלישית – אומנם זאת חקיקה פרטית אבל ברור שמי שעומד מאחורי זה זאת הממשלה וראש הממשלה, אף אחד לא מסתיר את זה. והינה, עובדה עד כמה מתעדפים את החוק הזה בשבילו. אפילו החליטו לעשות מליאה מיוחדת ביום חמישי, והקימו ועדה מיוחדת שתדון בו, יחד עם עוד חוק אחר שכבר הזכרתי, חוק דרעי. יושב-ראש הקואליציה בכבודו ובעצמו, נידב את עצמו לשבת על החוקים האלה, והוא במקרה גם היוזם שלהם. בסופו של דבר שמו אותו בראש סדר העדיפויות. כנראה זה משהו מאוד חשוב; כששמים משהו בראש סדר העדיפויות, זה משהו מאוד חשוב. ניסיתי להבין למה לבנימין נתניהו כל כך חשוב לקדם את החוק הזה. אולי, אדוני השר, אתה ככה תפקח את עיניי, מה יש כאן? הרי עד שהוא לא התחיל לקדם את החוק הזה אף אחד, נראה לי, לא חשב שהסוגיה של הנבצרות רלוונטית אליו. היו עתירות לבית משפט, היועץ המשפטי לממשלה – אותו יועץ משפטי לממשלה שראש הממשלה תקף אותו בשצף קצף בגלל שהוא העז להגיש נגדו כתב אישום – היועץ המשפטי לממשלה אמר שאין כרגע נסיבות לנבצרות. הוגשה עוד עתירה לבית משפט. עוד לא הוגשה תשובה רשמית, אבל מכל מה שעולה, לפחות בינתיים, מבית מדרשה של היועצת המשפטית לממשלה הנוכחית, לא נראה שדעתה תהיה שונה מדעת קודמה. אבל איזו מהומה. אני אז הייתי בהלם. ראיתי שתוך פרק זמן קצר שלוש הודעות בהולות יצאו בשם גורמים מדיניים ובשם ראשי מפלגות הקואליציה. אפילו הגדילו עד כדי כך – אדוני השר, אתה היית שם, אני לא הייתי באותה ישיבת ממשלה – נדמה לי ששר המשפטים הביא אפילו החלטה מיוחדת, שהייתה אמורה לדבר על כך שהממשלה מראש מצהירה שהיא תדחה כל החלטה של בית המשפט בנושא הנבצרות אם הוא, חס וחלילה, יעז להחליט כאן משהו. בסוף לא הצבעתם, נדמה לי. נכון, אדוני השר? זה הורד מסדר-היום. אני זוכר נכון, השר דיכטר? כי אני ראיתי שהוגשה הצעת מחליטים כזאת, באופן בהול, בישיבת ממשלה באותו יום ראשון, אבל בסוף פורסם ששר המשפטים החליט להסיר אותה מסדר-היום כדי לעשות משהו יותר רציני. אז נולד החוק הזה. זה היה משהו יותר רציני שעלה לאוויר העולם. עד כדי כך זה היה חשוב שנדמה לי, אם אני זוכר נכון, במוצאי שבת אחרי פיגוע מאוד קשה שהיה כאן בירושלים, מה שיצא מהממשלה זה לא הודעה על כינוס קבינט ולא הודעה על פעילות ביטחונית כזאת או אחרת; אומנם שר מסוים בממשלה, שהוא במקרה השר לביטחון הלאומי או איך שזה נקרא, הודיע שהוא יוצא למבצע חומת מגן 2 והפך את עצמו לשר הבדיחה הלאומי, אבל בסופו של דבר במה עסקה הממשלה באותו מוצאי שבת? בנבצרות. אני מכיר את המצבים האלה. הרי היא לא עסקה בהם בעצמה. נראה שמישהו נכנס פה לבהלה והרים טלפונים וביקש עוד הודעה ועוד הודעה ועוד הודעה. שאלתי את עצמי: הרי החוק החדש שניסחתם אומר ככה – זה חוק מרתק. קודם כול, הוא מגביל את הסיבות להוצאה לנבצרות בשל אי-מסוגלות פיזית או נפשית – אלה הן שתי הסיבות שנקבעות כאן בחוק. ואז יש פה שני מנגנונים שבאחד ראש הממשלה בעצמו צריך להוציא את עצמו לנבצרות. אגב, הדבר המצחיק הוא שאחרי שהוא עושה את זה, אדוני היושב-ראש, לפי החוק כרגע, ועדת הכנסת צריכה לאשר את זה ברוב של שני-שלישים. מה יקרה אם ראש הממשלה חושב שהוא צריך להוציא את עצמו לנבצרות וועדת הכנסת לא מאשרת? הוא יישאר תקוע? יראה את עצמו כנבצר אבל עדיין יצטרך להיות ראש ממשלה? אני לא כל כך הבנתי את המנגנון המעניין הזה, אני אקריא לכם: "אם ראש הממשלה הודיע לממשלה וליושב-ראש הכנסת כי נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו בשל אי-מסוגלות פיזית ונפשית, וועדת הכנסת אישרה את ההודעה ברוב שני-שלישים מחבריה". זאת אומרת, שיכול לפי החוק הזה להיות ראש ממשלה שאומר: "איני יכול עוד" – כן, היה ראש ממשלה כזה שאמר את זה, אבל הוא התפטר לגמרי. אבל אם יהיה ראש ממשלה מסוים שיגיד: זמנית אני חושב שאני לא מסוגל למלא יותר את התפקיד – והפלא ופלא – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ואופיר כץ לא נותן לו. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – אופיר כץ לא משחרר אותו, ויכול להיות שאופיר כץ משחרר אותו, ויש אפילו רוב בוועדת הכנסת, אבל הוא לא שני-שלישים. ואז ראש הממשלה, שרואה את עצמו נבצר, לפי החוק הזה יצטרך להמשיך למלא את תפקידו. אגב, למה עשו את זה? כי רמת הפרנויה היא כזאת שאמר לעצמו ראש הממשלה: אם אני ברגע של חולשה אחליט על עצמי כנבצר, אני חייב משהו שישמור עליי ולא ייתן להוציא אותי לנבצרות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ואז אומרים שאין איזונים ובלמים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שמשהו ישמור עליי ולא ייתן להוציא אותי לנבצרות. כזאת חקיקה, אני חייב להגיד, עוד לא ראיתי. נשברו פה כל השיאים של התהליך הזה. אומר בן אדם: שחררו אותי לפחות לאיזשהו פרק זמן, ואחר כך פה בחוק, זה מאוד מעניין, מגבילים לו את זה בתקופות ואומרים שזה צריך להיות שבוע ורק אחר כך אולי עוד יותר, אבל בן אדם כבר רוצה להיות נבצר ולא נותנים לו. זו רמת הפרנויה שאליה הגיע בנימין נתניהו, ממצב שאף אחד לא חלם להוציא אותו לנבצרות, הוא הגיע למצב שהוא רוצה לדאוג שבטעות הוא לא יוציא לנבצרות את עצמו וגם זה לא יצלח, שיהיו חברים שישמרו עליו בתפקיד הזה לנצח. אני חייב להגיד שרמת פרנויה כזאת, שכוללת אותו עצמו כאיום, שהוא צריך להגן על עצמו ממנו – זה באמת שבירה של כל השיאים. כשאתה רואה את כל הדבר הזה – אגב, בחוק הזה גם הממשלה יכולה ליזום להוציא את ראש הממשלה לנבצרות, לא הכול – בכל זאת, השאירו אופציה ואמרו: לא יפה. הכול בידיים של ראש הממשלה? רק שמו כמה תנאים קטנים: למשל, כדי לכנס את הדיון הזה צריכים שלוש חמישיות מחברי הממשלה. לא מספיק רוב רגיל. דווקא שלוש-חמישיות. מישהו ישב וספר, וכנראה הגיע למסקנה שרוב זה מסוכן מדי, צריך דווקא שלוש חמישיות. זה מספר מאוד מעניין; לא זוכר אותו בחקיקה עד היום. נדמה לי שבחוק-יסוד: הממשלה לא ראיתי כזה מספר ופרמטר. אז כששלוש-חמישיות יבקשו את הדיון, צריך שלושה-רבעים מחברי הממשלה כדי להצביע בעד. זאת אומרת, שבדיון הזה שלוש-החמישיות ישכנעו עוד כמה שרים כדי שיעלו לשלושה-רבעים משרי ממשלה. אממה, מי צריך לכנס את הדיון בכזה מצב? ראש הממשלה. אז אומנם אחר כך הבינו שזה כבר איכשהו ממש לא הגיוני, אז הוסיפו פה עוד תיקון, שאם ראש הממשלה לא מכנס את הישיבה, אז באיזשהו שלב מזכיר הממשלה יוכל לעשות את זה, ואז הממשלה תדון. אבל השלייקעס שיש כאן – ואגב, אחרי זה גם יצטרכו להגיע לוועדת הכנסת, והיא תצטרך ברוב של שני-שלישים לאשר. זאת אומרת שלא מספיקה הממשלה עצמה. תארו לעצמכם מצב: יושבים שרי ממשלה ורואים שראש ממשלה מסוים, בגלל אי-מסוגלות נפשית, נניח, לא מסוגל למלא את תפקידו, ושלושה-רבעים מחברי הממשלה מחליטים שזה המצב לפי החוק. האם נגמר העניין? לא, כי יכול להיות שלאותו ראש ממשלה יש כת חסידים. זה קורה לפעמים – זה מצב דמיוני לחלוטין, לא ריאלי, אבל יש לו כת חסידים כזאת בכנסת, שהם לא רואים אותו מקרוב, ורואים אותו כאליל, וגם כששלושת-רבעי השרים שלו אומרים: חבר'ה, הוא כבר לא מסוגל נפשית, נגמר העניין, הם אומרים: לא, מה פתאום? אנחנו לא נהיה חלק משני-שלישים, ואז עוד פעם ראש ממשלה, שכמעט כל הממשלה שלו רואה אותו כנבצר נפשית מלמלא את תפקידו, נשאר ראש ממשלה יחד עם השרים האלה שקבעו את זה לגביו. אחלה ממשלה תהיה לו. אני חושב שיחסי העבודה בממשלה הזאת, בין ראש הממשלה לשריו, יהיו מעולים אם שלושת-רבעי מהשרים חושבים שהוא לא מסוגל למלא את תפקידו מבחינה נפשית. אבל עדיין, שמו פה מנגנון, כי גם זו פרנויה. למרות שזה לכאורה תהליך כמעט בלתי אפשרי, אמר לעצמו ראש הממשלה: לך תדע. הרי אם כולם רק זוממים להרוג אותי, כמו שהרגו את יוליוס קיסר, והשאלה היא רק הנסיבות – גם האנשים הכי קרובים אליי, שאני מיניתי, אין לי ספק שהם רק מחכים לפגוע בי. לכן, ליתר ביטחון אני אדאג שתהיה פה עוד מדרגה בכנסת. אם אני לא סומך על עצמי, להוציא את עצמי לנבצרות, וצריך שיגנו עליי מעצמי, אז בטח אני צריך שמישהו יגן עליי משרי הממשלה. אגב, זה קל וחומר, שהוא אפילו הגיוני – מי שמפחד מעצמו, יכול להיות שגם מפחד מרוב מוחלט של שריו. יצאה פה חקיקה באמת הזויה ברמות, מנושא שבכלל לא דרש חקיקה, כי אף אחד לא רדף אחריו ואף אחד לא חשב להוציא אותו לנבצרות. אמרתי לעצמי שאם יש מקום לשקול את הנבצרות, זה כל ההתנהלות סביב ההודעות האלה וסביב הסוגיה הזאת של קידום חוק מיוחד בגלל הפרנויה. אם יש סימן לאי-מסוגלות נפשית, אולי דווקא בקידום החוק הזה הוא יבוא ויוכיח שאולי יש על מה להתלבט; כי במצב נפשי נורמלי בן אדם לא היה מעלה על הדעת לקדם כזאת חקיקה ולהיכנס לבהלה מדיון שדומה לו כבר התקיים בבית המשפט העליון וכבר נקבעו התוצאות. אבל אם מדברים על התגובה לאירוע הזה, היה שם משהו שבנוסף לפרנויה אותי מאוד מאוד הטריד, כי בהודעות האלה, אחת אחרי השנייה, שיצאו מבית מדרשו של ראש הממשלה ושותפיו, נאמר בצורה ברורה: אם בית המשפט יעז להחליט משהו כזה, אנחנו לא נכבד את החלטת בית המשפט. זאת כבר אמירה משמעותית מאוד. אומנם כתוצאה מהחוק הזה לא יהיה ניתן להוציא לנבצרות ראש ממשלה אם הוא מחליט לא לכבד את החוק – אגב, חבל שכך, כי זו סיבה שלכאורה התבקשה פה – אבל הסיטואציה שבה ראש ממשלה וממשלה אומרים לבית המשפט: אנחנו לא מכבדים את ההחלטה שלך, היא סיטואציה שלא הייתה כמוה במדינת ישראל. זה לא נעצר שם, בחוק הזה. שמעתי את שר המשפטים אומר לפני כמה ימים שכנראה גם אם בג"ץ יחליט לפסול חקיקה אחרת שכרגע מתקדמת בכנסת, לא מתכוונים לכבד אותה. ושמעתי אמירות של עוד שרים וחברי כנסת לכיוון הזה. והשאלה שלי: אנה אנו באים? אדוני השר, אתה הרבה שנים מכהן בכנסת ובממשלות ישראל. פורסם בשמך – אני לא יודע, לא הייתי שם באותה ישיבה, אבל פורסם בשמך ששאלת שאלה: למה רשות אחת צריכה להשתלט על כל שלוש הרשויות. אני חושב שזו תהייה מאוד נכונה, אני לא יודע, הדברים נכונים? זאת אכן עמדתך? << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אוקיי, אז אני לא מסלף פה, באמת הפרסום היה נכון. אני מניח שאם אמרת את מה שאמרת, ובצדק בעיניי, כי זה באמת מצב מאוד מסוכן שהזרוע המבצעת היא זאת שתשלוט גם בכנסת וגם ברשות השופטת – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> אני אתייחס לזה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – אני חושב שדבר לא פחות מסוכן זה המצב שרשות אחת אומרת לרשות השנייה: אני לא מכבדת את החלטותייך. אני לא שמעתי אותך בנושא הזה, שמעתי שר אחר בממשלה, שר הכלכלה, שהתבטא בצורה ברורה ואמר שאם חס וחלילה נגיע למצב הזה מבחינתו, שבית המשפט יפסול משהו מתוך כל החקיקה ההזויה שמקודמת פה, אין לו ספק שצריך לכבד פה את בית המשפט; אבל מעניין אותי לדעת, אדוני השר, ואולי בשעת לילה כזאת אתה תגלה את עינינו, מה עמדתך בעניין הזה, כמי שמייצג פה את הממשלה. האם אתה רואה מצב שבו הממשלה אומרת לבית המשפט: אני לא מכבדת את החלטותיך? אדוני השר דיכטר, יש לך – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אוקיי, אני אשמח לדעת, כי אני חושב שחשוב שיישמעו עוד קולות מתוך הממשלה, ולא רק קולו של שר הכלכלה בעניין הזה, שזה מצב בלתי אפשרי, שאין לו מקום אפילו כשיח תיאורטי, שלא לדבר על להעביר אותו לחיי המעשה, כי אז הדרך מובילה אותנו לסיטואציה מסוכנת מאוד של התנגשות הרשויות. ומשם – אנה אנו באים? אין מצב כזה. אם ראש ממשלה אומר: אני לא אכבד את החוק, מה אפשר לצפות מאזרח פשוט? למה שהוא יכבד את החוק? תהיה אנרכיה מוחלטת במדינה. אגב, אדוני היה ראש השב"כ, אחד מהטובים ביותר שהיו במדינת ישראל. מה אמור לעשות ראש השב"כ אם תהיה לו ממשלה שתודיע שהיא לא מכבדת את החוק והחלטות בית המשפט? למי הוא צריך להישמע, לממשלה או לחוק? זה מצב שישים את ראשי הארגונים הבכירים במדינת ישראל במצב בלתי אפשרי לחלוטין. אני לא חושב שהיה אי פעם ראש שב"כ או מפכ"ל משטרה או ראש מוסד או רמטכ"ל שחשב שהוא יגיע למצב כזה, שהוא יצטרך להחליט, כשבית המשפט אומר אל"ף, והממשלה אומרת בי"ת, למי הוא נאמן – לחוק ולבית המשפט או לממשלה, שלכאורה הוא כפוף אליה. זו סיטואציה שאין ממנה מוצא טוב, לא משנה מה תהיה ההחלטה. ובעיניי, אדוני השר, הליכה בכיוון הזה היא מסוכנת מאוד. יש סיפור מפורסם שאני מניח שאתה מכיר, וחברי חברי הכנסת, חבר הכנסת ואטורי, אני בטוח שגם אתה מכיר אותו. אתם מייצגים פה את תנועת הליכוד, תנועה שיש לה אב מייסד, מנחם בגין, זיכרונו לברכה. מנחם בגין מצא את עצמו בסיטואציה מאוד לא נעימה כשהוא היה ראש ממשלה, והוא שם את הנושא של אלון מורה בזמנו כדגל מאוד מאוד חשוב שלו והכריז על הרבה "אלוני-מורה" שעוד יוקמו, ואז, בהוצאה של הפרויקט הזה לביצוע, פתאום בא בית המשפט העליון והחליט שלא כעמדתו ולא כעמדת הממשלה, ואסר להקים את היישוב במקום שתוכנן. אירוע מאוד מאוד מעניין, סיפר על זה פרופ' אריה נאור, שהיה אז מזכיר הממשלה, על הדיון שהיה אצל מנחם בגין, זיכרונו לברכה. מה עושים? קודם כול, בדיון הזה בשונה מהקולות שיוצאים היום, לא הייתה שאלה אם מכבדים פסק בית המשפט, כן או לא; היה ברור שמכבדים. אבל ניסחו איזו הצעה, הודעה לתקשורת אחרי הדיון. ובהודעה לתקשורת היה כתוב בהתחלה, בטיוטה: ראש הממשלה והממשלה החליטו לכבד את פסיקת בית המשפט, וכך וכך. אדוני השר ואדוני היושב-ראש, אתם יודעים מה הייתה התגובה של מנחם בגין זיכרונו לברכה? הוא אמר: בשום פנים ואופן, אני לא מוכן לחתום על הדבר הזה. שאלו אותו למה, והוא אמר: השתגעתם? מה זאת אומרת אנחנו החלטנו לכבד את החלטת בית המשפט? אין אופציה לא לכבד את החלטת בית המשפט. מה זאת אומרת אנחנו החלטנו? << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> אין אופציה לא לכבד את החוק. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נכון. החלטת בית המשפט – בית המשפט הוא הפרשן המוסמך של החוק. ולכן, אמר ראש הממשלה מנחם בגין, האב המייסד של תנועת הליכוד: אנחנו נכתוב בהודעה מתי ובאיזו צורה נבצע את הפסיקה של בית המשפט. זה אנחנו כזרוע מבצעת, זה תפקידנו. אנחנו בשום פנים ואופן לא נכתוב בהודעה "החלטנו לכבד", כי מזה משתמע שיכולנו להחליט אחרת. עד כדי כך הוא הקפיד בעניין הזה, קלה כחמורה, כדי שחס וחלילה לא ישתמע שהיה אפשר להחליט אחרת. כי אם החלטנו, יש לנו זכות בחירה לכאן או לשם. זה היה מנחם בגין הגדול, זיכרונו לברכה. מה הוא היה אומר היום, אם היה שומע את הקולות האלה שיוצאים מתוך שרי תנועת הליכוד עם קריאה לא לכבד את ההחלטות של בית המשפט? אגב, קשות ככל שיהיו – אפשר לבקר את החלטות בית המשפט, זה לגיטימי; אפשר לחשוב שבית המשפט טעה, זה לגיטימי, כמו שאפשר לבקר גם את החלטות הממשלה ולחשוב שהיא טועה או את החלטות הכנסת ולחשוב שהיא טועה – אבל כמו שאין אופציה לא לכבד את החוקים שהכנסת מחוקקת, אין אופציה לא לכבד את החלטות בית המשפט. לא קיימת, או לפחות כך צריך להיות. אוי ואבוי לנו אם אנחנו מגיעים למציאות אחרת, וכאן אני ממש חושב שאנחנו בדרך למקום הזה, אדוני השר ואדוני היושב-ראש. אנחנו עלולים למצוא את עצמנו תוך פרק זמן קצר, אולי כמה שבועות, במצב שבו הכנסת תחוקק חוק שיסטה מכל הנורמות הבסיסיות של המשטר הדמוקרטי בכלל ובמדינת ישראל בפרט, או כמו שאמר בצדק השר דיכטר: אין מצב שרשות אחת תשלוט בכל שלוש הרשויות – זה אחת מאבני היסוד של המשטר הדמוקרטי, בפרט במדינת ישראל. אבל הכנסת תחליט שכן – כי על זה כרגע מוצע לכנסת להצביע בפועל, שבממשלה ברוב קואליציוני ישלטו על המינוי בכל מערכת המינויים ברשות השופטת, כולל על מינוי בית המשפט העליון – ויבוא בית המשפט העליון ויגיד: לא, אתם טועים, אני פוסל את החקיקה הזאת מאותם טעמים שאמרתי כאן, כבר אמר שר המשפטים שהממשלה תגיד: אני לא מכבדת את פסיקת בית המשפט. הרי תנסה לתאר לעצמך, השר דיכטר, איך זה ייראה. שר המשפטים יכנס ועדה למינוי שופטים ויצביע בה במסגרת חוק שבית המשפט פסל, ואז מה יקרה? מה יעשו אותם שופטים שיתמנו שם, שלכאורה לפי דעת בית המשפט העליון הם לא שופטי בית המשפט העליון, כי הם התמנו לפי חוק שהוא לא בתוקף? הם יבואו בשערי בית המשפט העליון, ויגידו להם: אתם לא. אז את מי הם יזמינו? את המשטרה, שתעזור להם לכבוש את בית המשפט העליון ולתפוס את מקומם? אבל יותר חמור מכך – תתכנס אותה ועדה ותמנה נשיא בית משפט עליון חדש, שיגיד: אני נשיא נבחר, רוצה לבוא בשערי בית המשפט העליון. יגידו לו: לא, אתה לא, כי אתה התמנית בוועדה, אבל לפי חוק שפסלנו. ואז מה יקרה, באיזה מצב מדינת ישראל תהיה? ואני כבר לא מדבר על האופציות הנוספות, הרי מקודמים פה עוד חוקים. יכול להיות שעוד מעט זה כבר בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, היום היה בוועדה מה שקרוי חוק דרעי 2. יעבור חוק, בית המשפט יפסול אותו, תבוא הממשלה ותגיד: לא, אני לא מכבדת את הפסילה, ותצביע. אדוני השר דיכטר, יביאו לך הצבעה בעד מינוי השר דרעי לפי חוק שבית המשפט פסל, כי החליטו לא לכבד את הפסילה. ואז השר דרעי יתייצב בשערי משרד הפנים, ויגיד: שלום, חבריי, אני השר שלכם. מה יגיד לו היועץ המשפטי של המשרד? אדוני השר, אתה לא השר שלי. הרי לשם אנחנו הולכים – זה מצחיק, אבל זה עצוב. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> לא, אני צוחק בגלל דבר אחר, אדוני היושב-ראש. למרות שאני יודע שהאולם מלא, והלחץ על הדוברים הוא רב. אתה יודע, זו תכונה ישראלית יהודית מאוד ידועה לקחת את התרחישים הכי גרועים, worst case scenario, לבנות אותם, ואחר כך להסיק מסקנות ולפעול. מספרים על זוג יהודים: האישה הייתה צריכה לקבל את בדיקת ה-MRI מהרופא. הגיעו לרופא, לקליניקה, והאישה אמרה לבעלה: שמע, אני לא יכולה לעמוד במתח, תיכנס אתה ותביא לי את התשובה. הוא נכנס לרופא; חצי שעה, שעה, שעתיים – אחרי שעתיים וחצי הוא יוצא מהקליניקה, בא לאוטו, רוצה להתניע את הרכב, ואשתו לוקחת לו את המפתחות. הוא אומר לה: ניסע הביתה, נדבר בבית. היא אומרת לו: אתה תגיד לי כאן ועכשיו מה אמר הרופא. אז בעלה מסתכל עליה ואומר לה: אשתי היקרה, הרופא אמר שאימא שלך עוברת לגור איתנו. היא אומרת לו: הוא לא מכיר את אימא שלי, על מה אתה מדבר? הוא אמר: תשמעי, אני לא יודע, הוא אמר שצריך לצפות לתרחיש הגרוע ביותר. אז זו פחות או יותר שיטת הנאום שלך, אתה שם את התרחיש הגרוע ביותר, מסיק את המסקנות, ממליץ את ההמלצות, נבהל – ובעוד רגע אתה בורח מהאולם, למרות שיש לך עוד שלוש דקות. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> השר דיכטר, לצערי, זה לא תרחיש דמיוני, כי אני רק ציטטתי את חבריך לשולחן הממשלה, וכאמור, אמרתי שהייתי שמח אם בסיום דבריי היית יכול להתייחס ולהגיד מה עמדתך בסוגיה הזאת, אם יש מצב שהממשלה או שריה לא יכבדו את פסיקת בית המשפט. כאמור, יש עמדות שונות בממשלה בעניין הזה – השר לוין אומר כן, השר ברקת אומר לא. אני חושב שאתה אחד מהשרים והפוליטיקאים הכי ותיקים היום בממשלת ישראל. שנינו התחלנו ב-2006, נראה לי שחוץ ממספר מאוד מאוד קטן רוב חבריך סביב שולחן הממשלה באו הרבה אחרינו. ולכן אני חושב שמאוד חשוב שגם קולך בסוגיה הזאת יישמע. בסופו של דבר זו כבר לא סוגיה תיאורטית. אם סגן בכיר, שהוא סגן ראש ממשלה, משמיע עמדה שלפיה זו אופציה שיש לה היתכנות, זו כבר לא הזיה של תסריט – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> לא, גם אתה היית שר בתקופות שונות, אני הייתי שר, חברי כנסת – – – כל התקופה כמעט אני לא זוכר שבכל בוקר אנחנו קמים ומצדיעים ואומרים: אנחנו פועלים על פי החוק. נראה לי שלא כאזרח, לא כשר, לא כחבר כנסת – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כי זה ברור מאליו. אבל אם סגן ראש הממשלה אומר שצריך להיות אחרת – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> תשאל אותו. כשהוא יהיה פה שר תורן, כשהוא יעלה לדוכן, תשאל אותו, הוא ייתן לך תשובה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> את עמדתו אני דווקא מכיר, היא לא חדשה. כמו שאתה יודע, אנחנו מכירים אחד את השני יום-יומיים – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בקצב הזה תצטרך לשאול זמן מנאור שירי, חבר הכנסת נאור שירי. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> הלכתם ביחד דרך ארוכה מאוד. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נכון. ולכן את עמדתו אני מכיר, היא לא חדשה בעניין הזה, אבל ברגע שהגורם הכי בכיר אחרי ראש ממשלה, השני בבכירותו בממשלה, סגן ראש ממשלה, והיום הוא היחיד, נדמה לי, אומר דבר כזה, לכאורה – וגם האופציה הזאת מרחפת באוויר לא בגלל שהבאתי אותה כאן בנאום שלי, אלא זה כרגע מצב שבו כולנו יכולים למצוא את עצמנו עוד מעט – וכמובן אף אחד מאיתנו לא יכול לצפות את ההחלטות של בית המשפט העליון, וטוב שכך, יכול להיות שבשיטה החדשה יהיה ניתן לצפות. אני גדלתי במדינה שבה יכולתי לצפות החלטות בית משפט מראש, אני מאוד מקווה שלא נהיה במקום הזה ובמצב הזה. אבל בסופו של דבר, כשזה הופך לאופציה ריאלית ועולה שאלה רצינית, לכבד או לא – וגם חלק מחבריך לסיעה, חברינו כאן בכנסת, אמרו בלי להתבלבל בכלל: אין שאלה, ברור שלא נכבד – זה כבר מצב שלא קשור לנאום של בהלה, אלא קשור לזה שיש שיח בסיעת הליכוד היום של לא מעט חברים שאומרים לא לכבד. במצב כזה נראה לי חשוב ציבורית שיימצאו אנשים אחראיים באותה סיעה שיגידו משהו אחר, אם זה מה שהם חושבים. אם הם חושבים שזה בסדר, כמובן אפשר גם להצטרף, אבל מאוד קשה – אני לא מכיר אותך כמישהו שמתחבא ויושב בצד. אני זוכר אותך עוד כשר בכיר בממשלת אולמרט, שכשהייתה לך עמדה, לא פחדת להציב אותה גם מול ראש ממשלה באירועים לא פשוטים שהיו, גם כשהיה בזה סיכון פוליטי כזה או אחר וגם במצבים אחרים. עברנו פה דרך, הובלנו חקיקה ביחד – אגב, בחוק-יסוד אחר, נורמלי, לא כזה שאנחנו דנים בו פה היום, אחד מהחשובים שהתקבלו במדינת ישראל, חוק הלאום. אז אני לא מכיר אותך כמישהו שמפחד מהבעת עמדה ברורה והבעת דברים ברורים. אני חושב שכשמתחיל שיח כזה, לכבד או לא לכבד את פסיקת בית המשפט, מתבקש מגורמים אחראיים וותיקים בממשלה ובסיעת הליכוד להגיד את דברם, כי בסוף הציבור שומע. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> אני מניח שאזרח סביר בישראל פותח בכל בוקר את הכתובה, קורא אותה לאשתו, ואומר: הרינו נשואים. חוק הוא קיים, ספר החוקים קיים, ועד שלא שונה החוק, אתה – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, אנחנו דנים בשאלה מה עושים כשהכנסת חוקקה ובית המשפט פסל. האם הממשלה מכבדת את ההחלטה של בית המשפט? עוד פעם, על פניו כן, כי ככה זה במדינת ישראל וזה המשטר הדמוקרטי, אבל כשאני שומע קולות של חלק מחבריך לסיעה, אני כבר לא בטוח, כי הם אומרים משהו אחר. לא אני אומר, הם אומרים. לי התמונה ברורה. גם בימים שבהם הייתה לי ביקורת מאוד קשה על בית המשפט העליון – והיו אירועים כאלה, והיו פסיקות כאלה, ויש לי ביקורת על ההתנהלות הכוללת של בית המשפט, העליון בוודאי בתקופות עברו, היום הוא כבר נראה אחרת בזכות כל מיני תהליכים שהוא עבר – לא העליתי על דעתי שאפשר להגיד שלא לכבד את הפסיקה, כי יש הבדל בין ביקורת על משהו שאתה יכול לבקר אבל מכבד כי זה החוק, לבין זה שאתה אומר: אני מצפצף, שיחליט מה שהוא רוצה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת זאב אלקין, נראה לי שהאידיליה פה מושלמת. אולי תשב איתו קצת, תעבירו את החוויות. הזמן שלך כבר חלף. לא רציתי להפריע, אבל נראה לי שאתה צריך לשאול זמן מנאור שירי עכשיו. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, לא, אני אשאיר לנאור – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול להתחיל את הזמן שלי. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אשאיר לנאור את הזמן שלו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, חופשי. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מסיים את דבריי, אבל אני חושב שזה שהגענו לימים האלה שבהם אנחנו דנים בחוק שכל מקורו הוא בפרנויה לא מבוססת – כשמחוקקים חוק בפרנויה, גם יוצא חוק הזוי, ואני הבאתי לכם רק כמה דוגמאות עד כמה הדברים שיצאו פה הם דברים הזויים ועוד מעט ייכנסו לספר החוקים במדינת ישראל – אבל כאמור, מעבר לכך הגענו למצב שבו בתנועה שמנחם בגין היה מייסדה, מה שהוא אמר על החלטות בית המשפט – היום מדברים ברצינות על אי-כיבוד של החלטות בית המשפט העליון. אני חושב שהגענו לימים עצובים, אבל עוד לא מאוחר לעצור ולעשות ריסטארט. ואני קורא לך דווקא, אדוני השר דיכטר, כאחד מוותיקי הממשלה, כמו שאמרתי, מבחינת הפז"ם בכנסת ובממשלה ובכלל במערכת הציבורית – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – להיות בין אלה שיגידו: עד כאן. צריך לעצור את ההידרדרות המסוכנת הזאת, כדי שלא – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> דיברת הרבה על בגין, אז תזכור שהייתה לו אמירה מאוד מאוד חזקה שהוא תמיד חזר עליה, שאמרה: גם הדברים המובנים מאליהם, צריך שייאמרו. הפרפרזה לכאן: צריך שייכתבו, צריך שיחוקקו אותם, ואין שום פסול לחוקק חוק שעוסק במשהו שהוא לכאורה טריוויאלי, אבל צריך למסגר אותו נכון. מה לעשות – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני כאמור נתתי פה דוגמה: לפי החוק הזה, ראש ממשלה שרוצה לצאת לנבצרות, אם פחות משני-שלישים מחברי ועדת הכנסת הצביעו על זה, הוא לא יכול. אז להגיד שזה מסגור נורמלי וטריוויאלי? קשה לי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> סביר בסך הכול. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כאמור, כנראה מישהו אמר לבנימין נתניהו, יש לו כמה "מישהו" כאלה בסביבתו: אתה לפעמים חלש מדי, לא סומכים עליך. אולי ברגע של חולשה תצא לנבצרות, אז אנא ממך, תכניס לחוק מנגנון כך שיהיו פה כאלה שיגידו לך: לא, לא, אדוני, לך תישאר, אנחנו לא – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> אני מכיר כמה לחשנים כאלה שנמצאים פה בכנסת, אני מכיר אחד. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> כמה לחשנים כאלה של נתניהו, שפרשו לגמלאות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אנשים מתווכחים, אבי, אנחנו מחכים לך. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני השר דיכטר, כמוני אתה יודע היטב שנתניהו גרסת 2023 עם חוק הנבצרות רחוק מאוד מנתניהו שאתה ואני הכרנו בשנים עברו. זה חלק מטרגדיה, אגב, ובזה אני אסיים. זה בן אדם שתרם המון למדינת ישראל בהרבה מאוד צמתים, ויש לו הרבה זכויות בפני מדינת ישראל, אבל הגיע היום למחוזות שבחיים לא חשבתי שהוא יגיע אליהם. החוק הזה, חוק הנבצרות, הוא אחד מרגעי השפל של המחוזות האלה. חבל שאת קורות חייו הפוליטיים עם כל כך הרבה הישגים הוא מסיים בסוף בחקיקה מהסוג הזה, שתירשם על שמו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. כוכב הפיליבסטר של הלילה הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, איזה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שעה, שעה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר. נעביר אותה ביחד בכיף. אלקין, רק לא הבנתי איך אתה מרים את הדוכן כל כך גבוה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא עומד על קצות האצבעות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת הרבים והצופים של כולנו בבית, ראשית – מה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אין מצב שהיא צופה. אבל לך תדע, אולי עכשיו היא קמה לסשן הנקה. אני רוצה קודם כול לפתוח ולברך את זוכה פרס ישראל. שר החקלאות, אחרי זה אנחנו ננהל איזה דיון על איזה חוק שיש לי. אתה יודע, מה יש לנו לעשות, אם לא לדבר על החוקים המעניינים? אז זמירה מברך – ואני מקווה שאני מבטא את השמות נכון, תמיד, לכולם, ואם לא, מחילה, של זוכי פרס ישראל 2023 – מיכל שוורץ, מיכל רובינר, עמנואל פלד, יורם דינשטיין, יהואש הירשברג, דב שוורץ, אביטל גזית, אמל נסראלדין, אמנון שעשוע. 1:9, רון. תשאל מה 1:9? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה 1:9? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשעה כמוני כמוך, ואחד – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הפוך. איך בוועדה שאתם בוחרים רק אחד מזרחי? איך? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא יכול להיות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הבנתי. בשביל מה אנחנו מתכנסים פה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז אתה יכול להיות רגוע. אם אנחנו נבחר אפילו את השופטים, גם שם אנחנו בטח – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תתחילו קודם מהחמישייה הראשונה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה אמרת את התשובה עכשיו לכל הסשן הזה של החודשיים האחרונים. זאת אומרת, גם אם אנחנו נבחר את השופטים זה עדיין לא יהיה שלנו. זה בסדר, אנחנו יודעים. אנחנו בונים על האינרציה. כמה שנים, ואז יהיה אולי איזון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה, זאת שיטת הסלמי – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, האמת היא, אני אגיד לך – בשיטה האחרונה שהשר הביא, שר המשפטים, דובר על כך. אמרו לו: מה, זה לא פייר, ולאנשים קצת התהפכה הקיבה. זה לא היה כל כך פשוט להחליט. אבל הוא אמר שבתוך כמה שנים יהיה איזון, כי עכשיו שניים – אחד ואחד, ואחר כך יכולים להיות עוד פעם שניים מממשלה אחרת. בסופו של דבר נגיע לאיזון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע איך יהיה איזון? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבל אף פעם אנחנו לא מצליחים לשלוט. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני לא יודע אם אתה יודע, בכל שנתיים יש להם שני שופטים, עד שיהיה להם כל בית המשפט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איזה שניים, תגיד לי? שניים ושניים, אני אומר לך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אולי חברי רון כץ, חבר הכנסת, יזרום איתי עם איזו הצעה שונה לאיזון. הצעתי לאיזון, אם כבר באיזון עסקינן, ומכיוון שאין לנו מאזן ציפה – שנתחיל להשקיע הרבה יותר באוכלוסיות מוחלשות במדינת ישראל. ממתי אנחנו צריכים להשקיע באוכלוסיות המוחלשות במדינת ישראל? מהגיל הרך. משם אנחנו צריכים להתחיל להשקיע. אני גדלתי בהוד השרון, רון בפתח תקווה. בואו נעשה פה סקר, גם אין כל כך הרבה, אבל כל אחד גדל איפה שהוא גדל – אני אומר לך שילד בהוד השרון מקבל לפחות פי שניים או שלושה מילד באזורים מוחלשים, מסכים? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אם לא יותר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק, אם לא יותר. הוא מקבל פי שניים, פי שלושה, לא רק מהעירייה עצמה או מהמדינה – לצורך העניין, עירייה כצינור, אחר כך אנחנו נדבר גם על העירייה כצינור – אלא הוא גם מקבל מההורים. זאת אומרת כשהעירייה או המדינה שמות פחות כסף, באים ההורים, שהם מלכתחילה סטטיסטית יותר חזקים כנראה. הוד השרון היום בסוציו 9; פתח תקווה, אני מניח – גם אז ההורים משלימים את הדלתא הזאת. זאת אומרת שהסיכויים שלי כילד הם הרבה יותר גבוהים מהסיכויים של ילד בפריפריה, ובהנחה שכולנו נולדים שווים. זה לא משהו חדש, נכון? תשאל כל בן אדם הכי פשוט בעולם, בטח במדינה, והוא יגיד לך: כן, זה המצב, עיריות יותר משקיעות, למי שמתקשה מוצעים שיעורים פרטיים. אצלי זה לא כל כך צלח, אבל זאת כבר סוגיה אחרת. ואז לאט-לאט, אם המדינה תחליט – המדינה – ולא נגיד שלא היה לכם מספיק זמן לזה – היו לכם כבר שנות דור שלמות לעשות פה מהפכה. שומע? מהפכה, לא רפורמה – מהפכה – שנות דור שלמות. אם מלכתחילה, כמו שהתחילו, הייתם משקיעים בדיוק איפה שהיה צריך להשקיע והייתם שמים – כמה זה מדד החינוך הדיפרנציאלי שאז דיברו עליו, עוד 24 אגורות פלוס-מינוס, נכון? דיברו לפני כמה שנים על מדד חינוך דיפרנציאלי. הייתם שמים את הכסף הזה, והיום כבר היית רואה את השינוי. היום היית רואה אותם בצבא, היום היית רואה אותם בהייטק, היית רואה את הפריחה בפריפריה. וכך היית רואה ייצוג יתר או ייצוג שווה. כך היית רואה, כי אין מה לעשות – איפה שאתה תשקיע, אתה תראה את התוצרים של ההשקעה, נכון? ואז היית חוסך מכולנו ערבים שלמים מיותרים ושעות על גבי שעות בוועדת חוקה, לרצות איזה לא-יודע-מה שלכם כדי לנסות להביא איזה ייצוג שווה לבני הפריפריה – אוה, שר החוסן הלאומי נכנס, חזר מארצות הברית, Welcome, there is an elephant in the room – ואז היינו באמת מייצרים. הוא גם בנגב והגליל, נכון? גם נגב וגליל? גם נגב וגליל, אז לא היית צריך בכלל משרד נגב וגליל, כי משרד החינוך היה עושה את העבודה שלו, ומשרד הרווחה היה עושה את העבודה שלו, וכל המשרדים היו עובדים באופן זהה, עם אותה קורלציה והשקעה במקומות נכונים. אבל ב-30 השנה האחרונות לא עשיתם את זה; או שלא הצלחתם לעשות את זה, או שלא רציתם לעשות את זה, ואז זה הגיע למצב ששנה אחרי שנה אחרי שנה העוני בחברה הישראלית גדל; הפערים בחברה הישראלית גדלים באופן סיסטמטי שנה אחרי שנה. ואז הגענו למצב שיש ייצוג מסוים לשכבות מסוימות באוכלוסייה במקומות יותר יוקרתיים; ואז הגענו למצב שבית המשפט העליון נראה כמו שהוא נראה, כי בשביל להגיע להיות שופט אתה צריך ללמוד משפטים, ובשביל שתלמד משפטים, בטח במקומות יוקרתיים, בטח במקומות שמכניסים אותך למשרדי עורכי דין – אתה עורך דין? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עוד לא. תראה, אני בתואר שני. למדתי משפטים וזה לא עזר לי. חוץ מאחמד טיבי אף אחד לא רוצה למנות אותי לעליון. ראית מה זה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחמד טיבי, אגב, רצה למנות אותך לשלום, רק שתדע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, הוא אמר עליון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רון, מה צריך לעשות כדי להיות שופט? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לצבור ותק כעורך דין. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה צריך ללמוד, אתה צריך אוניברסיטה או מכללה. ואם אתה במכללה, אתה צריך המון כסף. אתה צריך ללמוד, אתה צריך להיות טוב, אתה צריך להתקבל להתמחות, אתה צריך להיות עורך דין טוב, אתה צריך שמישהו ישקיע בך. אם לא משקיעים בך, סביר מאוד שלא יהיו שופטים ממגזרים שונים ומחברות שונות בחברה הישראלית. אתה רוצה גיוון? תשקיע בחברה הישראלית. מה הבעיה? למה אתה צריך להקים ועדה שתסדר לך את זה? יצא השר לנגב וגליל. למה צריך להקים משרד לנגב וגליל? תשקיעו בנגב ובגליל. מה הבעיה? למה משרד החינוך לא יכול לבוא ולומר: השנה אני משקיע בתלמידים החלשים בחברה הישראלית? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – מתי הקימו את המשרד – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל מה שר החינוך עושה? עומד פה מדי יום שני, שלישי ורביעי, נוזף בקואליציה, עושה פיליבסטר עד שתגייסו פה את הרוב, אבל הוא לא מדבר על זה שיש שביתה במערכת החינוך. יש תלמידים שניגשים – אתה היית תלמיד, אני הייתי תלמיד – עושים מתכונות ולא מקבלים ציונים. אין ציונים. אתה עושה מבחן, ואתה לא יודע כמה קיבלת. יש לך בגרות ואתה לא יודע על כמה מגישים אותך – סטנדרטי. אתה לא יוצא לטיול שנתי – אין טיולים שנתיים בכיתה י"א, ידעתם? אני אהבתי טיולים שנתיים. אהבת? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין טיולים שנתיים. מה אני אגיד לך? באמת עצוב מאוד לראות את הקריסה של מגדל הקלפים שנקרא מפלגת הליכוד. ואני אגלה לך סוד שהוא לא כל כך כמוס – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע איך רוצים לתת להם להיות שופטים? פשוט להיות חבר מרכז. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מה שרוצים לעשות עכשיו. זה עדיין לא יביא לשוויון. גם כשיש להם ועדה שבוחרת – והראיתי לך את מי שמקבל פרס ישראל, אין שום ייצוג למזרחים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> רגע, מי יושב ראש הוועדה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שבוחרת את פרס ישראל? בטוח חינוך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זאת ועדה שלכם, שאתם מיניתם. תקשיב, אתה כאילו באת עכשיו, דילגת על שנה וחצי של השלטון שלכם, כאילו לא קיים. אבל הייתם פה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תשמע, תשמע, תשמע. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שר החינוך ממנה אותו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> למה לא השקעתם בשנה וחצי האחרונות, תגיד לי? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> המסעדות שלו – שמע, זה יפה. אתה חייב להעריך את האמרה הזאת – איך לא השקעתם בשנה וחצי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תגיד מה שתגיד עליו, אבל תקשיב – אני התעוררתי. קודם כמעט נרדמתי. הביאו לי סוכרייה, שתיתי קפה חזק, אבל מה? התעוררתי. אני רק אומר את השם שלו – ראית קודם? קופץ, כאילו אמרתי לו – הוא נדרך פתאום. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנה וחצי באמת. קודם כול, אני רוצה להביע צער בשם ממשלת השינוי. אתה יודע מה? אני לוקח אחריות. לא הייתי פה, אבל אני לוקח אחריות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני יכול לספר לך מה כן עשינו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זהו, שנינו לא היינו כאן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עזוב, בשנייה אנחנו נגיע למה כן. אני אגיד לך מה לא. אני רוצה באמת להביע צער ולהודות בכישלון שלנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, רון, היית פה בקדנציה הקודמת? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רון היה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז אני ואתה לא היינו. דופקים את העיראקים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא אפילו לא עיראקי. אני עיראקי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני ואתה. שנינו לא היינו פה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני רוצה להביע צער שממשלת השינוי לא הצליחה. היא לא הצליחה למגר את כל הרע בחברה הישראלית. במשך 16 חודשים שבהם כיהנה ממשלת השינוי, לא הצלחנו להביא לצמצום משמעותי ולחיסול הפערים בחברה הישראלית. אני אספר לך עוד סקופ – לא הצלחנו לסיים את הסכסוך הישראלי–פלסטיני. יודע מה עוד לא הצלחנו? להביא לשלום עם סעודיה. יודע מה עוד לא הצלחנו? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מסתבר שהמפגשים עם אבו מאזן לא עזרו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בעוד שנייה אנחנו נדבר על המפגשים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה סתם בזבוז זמן, תקשיב. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ושמעתי היום שאתם נותנים להם הרבה מאוד כספים. שמעתי היום – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – למה שלחתם לשם נציגים שלכם? רגע, לפני יומיים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא יודע למה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמע, אני רוצה להגיד לך שבוועידה הזאת הוסכם – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בפעם שעברה ישבו פה ואמרו שזה לא מייצג את ממשלת ישראל, ונהיה בלגן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב. הוסכם בוועידה הזאת – סקופ. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני חוזר לשמוע. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אולי השר דיכטר יודע – הם הסכימו בוועידה הזאת על מנגנון פיצוי. תשאל, למה פיצוי? היום קראתי ידיעה, לא מזמן – לכספים שמחלטים להם, של המחבלים, עבר החוק. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מפצים אותם על כספי הטרור? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק. שמעת על זה? הוסכם על מנגנון פיצוי – אני חושב שזה 120 מיליון שקלים – שמעת את זה, השר לשעבר חבר הכנסת אלקין? מנגנון פיצוי. מפשירים כספים לרשות הפלסטינית, 120 מיליון שקלים. מנגנון הפיצוי הוא בתמורה לחילוט של כספי המחבלים. ידיעה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איך עובד הדבר הזה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בוא נדייק: יש כספים ששייכים להם, ומהם אנחנו מקזזים את הכספים שמשולמים לטרוריסטים, אבל זה לא היה עד היום. סליחה, זה לא היה עד היום. זה חוק חדש. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ביד אחת אתה מקדם חוק, וביד השנייה אתה מוצא את המנגנון שמגשר על הפער הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עזוב, זה לא מגשר על הפער. מגיעים להם 500 מיליון? מקבלים 120. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה מנגנון של ריבית הפיקדונות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, לא. אתה תראה, זה יתפרסם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא. זה חוק שישבנו עליו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא. הסכום הזה התפרסם לפני שעתיים. אתה תראה שבסוף זאת הדלתא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה מנגנון של ריבית על פיקדונות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה לשאול שאלה נוספת, אגב פסגת עקבה – לא עקבה, זה היה בשארם א-שייח', נכון? בפסגה הזאת – תגיד, אני לא מבין, איתם אתם יכולים לשבת, איתם אפשר לעשות פסגה, אין תנאים מוקדמים, אין את רוטמן שמכנס ועדה – אגב, גילוי נאות: רוטמן מת עליי, אני הבנתי את זה. רוטמן אוהב אותי. רוטמן כל כך אוהב אותי שהוא לא מסוגל לסבול את הנוכחות שלי בוועדה שלו אם אני לא יושב בכיסא שלידו. הוא רואה אותי – ארבע דקות וחצי בממוצע, אני בחוץ. היום שאלתי אותו שאלה. הוא עונה לי, ותוך כדי שהוא עונה לי, הוא מוציא אותי בקריאה ראשונה, שנייה, שלישית. הוא עונה לי על שאלה. שמע, זה היה השיא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה, יש לך בעיה. כשקוראים אותך לסדר קריאה ראשונה – קראתי אותך פעם לסדר קריאה ראשונה, והתחלת להתפרץ בצעקות. אתה אומר: קריאה שנייה, קריאה שלישית, צא החוצה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא. אני אומר לך, אני אקח אחריות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היום זה לא היה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשאני עושה בלגן, אני יודע, אני יוצא. היום הוא עונה לי על שאלה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הוא אפילו לא פתח את הדיון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא לא פתח את הדיון. הוא עונה לי, ותוך כדי שהוא עונה לי, הוא אומר לי: קריאה ראשונה. אני אומר לו: על מה קריאה ראשונה? אתה עונה לי. שנייה, שלישית – ובחוץ. אז אני יודע. גילוי נאות: אתה אוהב אותי, וזה בסדר גמור. בפעם הבאה אני אשב לידך בוועדה שלך. הכול בסדר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לו שגם לך – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה אני אגיד לך, מה עוד היה לנו היום? הייתה יממה מאוד מעניינת במדינת ישראל. היממה התחילה בזימונו של שגריר ארצות הברית. באמת, זה משהו, זה סטרטאפ חדש של הממשלה המטורפת והמדהימה הזאת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה עם השרה שמחזירה אותנו לעזה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, רגע. אה, גם זה נכון. התחלנו, זה היה לפנות בוקר, כי אנחנו ב-east coast וב-west coast. תודה, דנה. אז התחלנו בזימונו של השגריר. מה בא השגריר ואומר? קיבל נזיפה. ממי? מארצות הברית. המשכנו בבוקר בגינוי בירדן, שמחזירים את השגריר שלנו. למה? כי השר סמוטריץ' כל כך התבאס על היכולת שלו, באמת – כמו שאמר חבר הכנסת רון כץ – לפגוש כל כך הרבה אנשי ממשל בכירים. זה מסתכם בזה שנתן לו סטמפה על הדרכון, זה בערך היחיד שהוא פגש מהממשל האמריקאי. שר אוצר של מדינת ישראל מגיע לארצות הברית, אף אחד לא נפגש איתו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אפילו השגריר שלנו לא רצה לעשות תמונה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מבין? הוא עושה פגישה עם אנשי משק בכירים מארצות הברית, כולם באו איתו במטוס. אני כבר שקלתי לקרוא לחברים שלי, אמרתי: לכו, תיפגשו איתו. שיעשה חוג בית. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גם אני אמרתי לו את זה. אני אסדר לו מפגש. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> דבר מביש כל כך. בגלל ההצלחה המסחררת הוא אמר: מה אני אעשה? אני לא אמקסם ואמשיך לכנס שרי האוצר או משהו שהיה בפנמה או במקסיקו או בדרום – הוא אמר Elysees next, או Je m’applle Smotrich, לא יודע. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הוא היה עסוק. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואז הוא החליט לשים שם מפה – טוב שהוא לא שם עם הפרת והחידקל, הוא היה צנוע וסיים את זה בממלכה ההאשמית. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא במאחז. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. זאת הייתה ההבהרה השנייה. בכלל, ממשלת ההבהרה – בהבהרה הראשונה קיבלנו זימון של השגריר, המשכנו עם סמוטריץ', ואז הגענו לשרת התחבורה המהוללת. היא החליטה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מי שיורד לפני הזמן, נותנים לו סוכרייה. זה משהו חדש מהקואליציה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יפה. אני לא ארד לפני הזמן. ואז באה שרת התחבורה. שרת התחבורה החליטה שמזמן היא לא קיבלה פוש ב-ynet או משהו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שביטן לא יכעס עליי עכשיו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה כל הסוכריות? זה מביטן? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תמשיך, תמשיך. תתחיל לסכם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואז היא אמרה: מה אני אעשה? אני אגיד שלא בא לי על דובאי, לא אוהבת את דובאי. בואו נעשה ברדק עם איחוד האמירויות. למה? כי עדיין לא הזמינו את ביבי לשם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואז היא הגדילה לעשות, וציינה את התשתית התחבורתית שיש בדובאי, וציינה אותם לטובה. לא הסתפקנו בזה, ואז עוץ לי וגוץ לי היה צריך להבהיר, שר החוץ – אלי כהן, נכון? הוא שר החוץ? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רק הערה קטנה לעם ישראל שיושב בבית ושולח לי הודעות: הזמנים נקבעו מראש. יש לו שעה – אני לא אמרתי בתחילת הדברים שלך. זה לא שאני נותן לך עכשיו בלארג'יות, כי הכול כבר קבוע. יש פה את הזמנים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מספיק עם הבייס הזה כבר. אלה כמה משועממים ששולחים לכם הודעות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברי מרכז ליכוד היקרים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אומר, מאז ההחלטה של – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – לא חברי מרכז. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מאז ישיבת סיעת הליכוד האחרונה, אנחנו מקבלים הודעות נזעמות משני הצדדים. אני כבר לא יודע מה – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הכי טוב שתמשיכו בנוהל להשאיר את הטלפונים בכניסה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> השר דיכטר, אתה עוזב אותנו? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אני פה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר. יש לי חוק לדסקס איתו. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בזמני הדיבור שלכם, של כל נואם, מגיע שר חדש. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> נאור, מפרת ועד חידקל. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא היה עדין, הוא סיים בממלכה ההאשמית. אני ציפיתי לפרת והחידקל או אור כשדים. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> 17 שנה בכנסת – לא דיברתי שעה במצטבר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מוזמן, אני יכול לחלוק איתך. איפה הייתי? בשר? לא, כבר הייתי בשרה. השרה, מרוב שהיא הייתה כל כך יעילה, אחרי ארבע דקות וחצי יצא שר החוץ, והיה צריך להבהיר את זה שאנחנו בסדר, אנחנו אוהבים את דובאי, באמת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> I love Dubai. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> I love Dubai. זה ברנדינג שלא שמענו הרבה מאוד זמן, מאז I love מעלות תרשיחא אוI love אור עקיבא. זה בערך אותו – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – של משרד החוץ יצא סטיקר של חנות נעליים. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> רון, הוא משדר לך – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו עושים את זה בדואט. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת הייתה התנצלות רביעית או שלישית היום, ואז באה עוד התנצלות. על מה? חידון. אם אתה כבר פה, רון. אתה יכול גם להשתתף, אדוני השר. על האוונגליסטים. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> על מה אתם מדברים? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> על יממה במדינת ישראל. דנים עכשיו – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רק הוא והקדוש ברוך הוא יודעים על מה הוא מדבר כרגע. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ממש לא. אני דווקא יחסית קוהרנטי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש הצעת חוק. תסביר לו מההתחלה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, גפני הגיש הצעת החוק שאוסרת תרומות – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> היה לו אירוע – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בר-מצווה. שיהיה מזל טוב. ראיתי אותו, היה ממש מבסוט, ליד יו"ר הכנסת. מי עוד הצטלם לידו, אם כבר ראית את התמונה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> למי יש בר-מצווה? לגפני? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לנכד של גפני. איפה זה היה? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> בבני ברק. הייתי שם. < דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חוגגים. באמת, היה צריך גם את ראש הממשלה, שעסוק בהמון המון דברים, וגם הצליח להגיע היום ולסכל הצבעה על חוק נוראי, שאנחנו עוד נדבר עליו בהמשך. החוק הנוראי היה האזיק האלקטרוני. אז הוא צריך להתנצל גם על זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – < דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, נפל. זאת הייתה היממה במדינת ישראל, אבל מה הדבר הקבוע שקורה למרות כל הלוחות הטקטוניים שזזים במזרח התיכון? הדבר הקבוע היחיד שקורה, והחשוב ביותר – באמת, זה כחוט השני בכנסת העשרים וחמש – זו הוועדה לחוקה, חוק ומשפט. אנחנו, תדעו לכם, כנסת ישראל כולה – בדיוק, כולל האפצ'י, שעשה לי וריפיקציה למה שאני אומר – כנסת ישראל 2025 לא יכולה להתקיים ולהתכנס בלי ועדת החוקה, חוק ומשפט, שתקדם את שינוי המשטר המיוחל. באמת, כל עם ישראל יושב בבית ואומר – פעם שנייה; לא, חלילה, פעם שנייה בחוץ, פעם שנייה של אפצ'י שמאשר את מה שאני אומר – שלזה פיללנו. גם החוק הזה, חוק הנבצרות, הוא חוק כל כך מהותי. בחמש-שש מערכות הבחירות האחרונות זה היה סדר-היום. רון עשה חוגי בית – חבר הכנסת כץ עשה חוגי בית על חוק הנבצרות. כמה פעמים אתה דיברת על חוק הנבצרות בחוגי בית של הליכוד? הייתי גם. באמת, זה היה. אתה יודע, אנשים עכשיו יושבים בבית; הבנתי שגם משטרת ישראל נערכת בכוחות מתוגברים, כי החגיגות שהולכות להיות עכשיו ברחובות, אחרי שהחוק הזה יעבור, בעזרת השם, בקריאה שנייה ושלישית, זה יהיה מטורף. אם אתם חושבים שמשטרת ישראל נערכת מחר להפגנות, טעות בידיכם. היא נערכת לחגיגות. יהיו פה חגיגות. כנסת ישראל באה ועושה פה היסטוריה היום. לא פחות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה באמת מרשים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. זה היה חוק כל כך דחוף שהיה צריך לעשות לו ועדה מיוחדת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הכול פה ועדות מיוחדות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל ועדה ליוקר המחיה – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לא צריך. זה עניין שולי. תפסיק, אתה עם השטויות שלך. ועדה לשוויון חברתי? חס וחלילה; ועדה לצמצום הפערים בחברה הישראלית – חס וחלילה. תפסיקו. נכון? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע שחבר'ה מיד אליהו שולחים לי הודעות שהכול יקר פה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו נדבר עוד מעט על חג הפסח, שבא עלינו לטובה, ועל סל המחירים שעולה בעשרות אחוזים. עשרות אחוזים. עכשיו, מה מצחיק? שעלויות השינוע בעולם ירדו. משבר הקורונה, שעוד היה בזמן ממשלת השינוי, נעלם. ההתערבות שלכם באופן המיסוי, באופן ישיר, בפלסטיק ובמשקאות הממותקים, גם את זה עשיתם באופן ישיר. זה היה אמור להוריד את סל המחירים, אבל הכול עולה. איפה אתם? איפה אתם? כאילו, רק אתה פה. אבל איפה אתם? למה לא שומעים את זה? למה לא שומעים? למה אין ועדה מיוחדת היום בכנסת ישראל? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אגיד לך משהו. אני אגיד לך משהו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, אני מסיים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לך טעות. יש ועדת כלכלה, ומדברים שם על יוקר המחיה. יש עוד ועדות. פשוט אתם לא באים, אתם הולכים כולכם לוועדת החוקה, כי שם יש אקשן; יש מצלמות; קופצים על שולחנות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תמיד אנחנו אשמים. גם בזה אתה אשם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לשבח את חבר הכנסת דוד ביטן, היחיד עם עמוד שדרה בליכוד, ומצטרף אליו היום גם אמסלם. תשבח אותו. מגיע לו. גבר. יש לו מילה – – – הכי עצוב שהוא הרגיש אי פעם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא משנה מה אני אגיד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה יודע, בכל משפט שלכם שאתם כאילו מפרגנים לו, אתה מוריד לו 500 קולות בפריימריז. הוא כרגע במקום 20 בגללכם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אי-אפשר להוריד אותו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמע, רון, אתה לא תצא ראש. בכל דבר אנחנו יוצאים לא טוב. אנחנו מדברים על עליית מחירים? האופוזיציה אשמה. למה? כי אתה לא מגיע לוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא. אתה לא יודע מה קורה כי אתה לא בוועדת כלכלה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> המחירים עולים? אתה אשם. כי מה? כי אתה מוריד קולות לביטן. במקום שתבוא ותגיד: אמיתי, אמיתי, ביטן היחיד, היחיד שעובד בבניין. הוא עובד למען הציבור, יוקר המחיה זה לעבוד למען הציבור. זה הדבר שאתם צריכים לעשות, לא ועדות מיוחדות. אתם לא צריכים לעשות ועדות מיוחדות למתנות של נתניהו; אתם לא צריכים לעשות ועדות מיוחדות לנבצרות; אתם לא צריכים לעשות ועדות מיוחדות לתיקון פקודת המשטרה. ישבה כנסת ישראל וחוקקה חוקים ותקנות בוועדות סטטוטוריות. יש לכם את הוועדה לביטחון לאומי או את ועדת הפנים או את הוועדה לביטחון הפנים. למה הקמתם ועדה מיוחדת לזה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש פה עומס. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש פה עומס. אופיר כץ יושב פה בלילות, והוא יו"ר של עשר ועדות. הוא לא יודע בלו"ז כבר באיזו ועדה הוא. הוא כבר מבולבל. הוא כל כך מבולבל שהוא שם את חבר הכנסת עמית הלוי. הוא כל כך מבולבל, הוא כבר שם אותו יו"ר הוועדה. זה באמת – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אחלה בחור. אני מקווה שאני לא מוריד לו גם קולות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רק אל תפרגן לי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה בסדר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> נשמור על דיסטנס כדי שתעלה בפריימריז. תדע שדוד ואמסלם הוכיחו לאורך זמן את השיטה, שעדיף לעבוד בשביל הציבור ולא בשביל המתפקדים. תזכור את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הכול בסדר. ראית עוד אחד מהם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יודע אם הכול בסדר, אבל תודה שנתתם לי זמן לקחת אוויר. זאת כוס שאפשר להשתמש בה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כולם מהבוקר משתמשים בה. זה בסדר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שהכול נהיה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שהכול נהיה בדברו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני מפתח תקווה. אל תדאג. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. באמת, מה אני אגיד לכם? הוועדות המיוחדות בכנסת זה באמת כל מה שהציבור חלם וחשב עליו. באמת, אני חושב שאם נעשה סקר, הציבור מאוד מבסוט מכם. כל מה שהבטחתם לו – אתם עושים בדיוק ההפך. באופן כללי זה תמיד מצחיק אותי. שנים על גבי שנים זה מצחיק אותי. אני התחלתי, בהוד השרון, בנוער הליכוד ב-1996, לא זוכר. מתי היה "אני אספסוף גאה"? ב-1999. תודה רבה שאתה מחדד את זיכרוני. מ-1996, בערך, 1999, אני הייתי בנוער הליכוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> באמת? לא ידעתי. אני הייתי יושב-ראש נוער הליכוד ב-1991. אני הקמתי את הנוער. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תראה מה קרה לנוער הזה מאז. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תראה מה זה, מאז שהוא הצטרף הוא הרס הכול. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אומר, תודה רבה לכם שמאז אתם עושים כל מה שאתם אומרים, רק הפוך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, יש פה סדרנים? לא, לא, הכול בסדר. סתם. לבדיקה, רק לבדיקה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז מה שאני אוהב בליכוד, זה שהם מבטיחים לך ועושים הפוך. אבל בשנים האחרונות, השכלול של השיטה היה גאוני יותר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא אכפת להם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מזמן כבר לא, אבל זה להבטיח, לעשות הפוך, ולהאשים את האחר. זאת גאונות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> (אומר מילים ברוסית.) << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא באמת יודע רוסית, אבל אני מניח שזה היה טוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> (אומר מילים ברוסית.) << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא משנה. תמשיך, תמשיך. אני ממלמל לעצמי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא. בסדר גמור. אני חוזר ואומר את הרעיון הבסיסי. באמת, הרעיון הוא האשמה. אנחנו מדברים עכשיו על יוקר המחיה, עוד מעט נדבר על הביטחון האישי, ואז אתה אומר: אתם הולכים כל הזמן לוועדת חוקה, ואתם לא נמצאים בוועדת הכלכלה. הבעיה העיקרית היא שאתם כמעט שלושה חודשים בראשות הממשלה, ולא הבאתם אף חוק – אחד – שמדבר על יוקר המחיה. כל הנתונים הכלכליים הם בדיוק הפוכים מצמיחה כלכלית. יש אפס צמיחה כלכלית, יש גירעון, לפחות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, 10 מיליארד שקלים פחות בגביית מיסים, הדולר עולה, הריביות עולות, החשמל עולה, המים עולים, סל הקניות עולה – אבל מי אשם? חבר הכנסת כץ, כי הוא לא מגיע לוועדת הכלכלה של דוד ביטן, שבאמת עושה ככל יכולתו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה לא מה שאמרתי. אני מרגיש שמעוותים את הדברים שלי, ואני רוצה לדייק. אני אמרתי, אם הייתם בכלכלה, הייתם מבינים שיש עבודה, כן? לא אמרתי שבגללכם אין עבודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר לך, אני שמח שיש עבודה. אין תוצאות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ואם היית בקואליציה, היית – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> והגדיל לעשות שר האוצר אתמול – באמת, נופת צופים, חנה בבלי. עושה מסיבת עיתונאים. באמת, אני הייתי כל כך רגוע, אני חייב להגיד. אני נרגעתי אתמול. הייתה הרגשה, לא יודע, כאילו יש מישהו על ההגה. אממה? כל גורמי המקצוע במשרד האוצר, כולל כולם, אומרים לו x, והוא אומר: אתם סתם רואים שחורות. אני אומר לכם, יהיה y. יהיה בסדר. יהיה בסדר. הכול בסדר. אתם סתם רואים שחורות. אל תיתנו למספרים ולעובדות לבלבל אתכם. אל תיתנו לכל אנשי המקצוע במשק – אפילו בפורום קהלת, הכלכלן של פורום קהלת – שראל, קוראים לו? נציג קהלת, מיכאל שראל? היה ב-2014-2013 באוצר והתפטר בגלל מס דירה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מע"מ אפס. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק, מע"מ אפס. תודה. הוא התפטר. איש עקרונות. הוא אמר: אני לא מסכים, אני לא מסכים עם המדיניות. נכון, לא נכון, לא משנה, הלך עם העקרונות שלו. אפילו זה של פורום קהלת, הכלכלן, בא ואומר: אתם טועים – לא מטריד אתכם. הכול בסדר, אתם יודעים הכי טוב. הרי בסוף מה זה אגף התקציבים, והחבר'ה מהאוצר מהם? מהם, אתה יודע? יועצים. מה זה יועץ? זה כמו: מה קורה, לאן אפשר לצאת היום בערב, לפה או לפה? אז אתה אומר לו: טוב, נו, בסדר, אני אלך לאן שאני רוצה, אתה כולה יועץ. כך זה היועצים המשפטיים, כך זה גם היועצת המשפטית לממשלה. היא יועצת, היא לא מבינה כלום. אתם יודעים הכי טוב. אתם יודעים הכי טוב בעולם. כולם אומרים שאתם טועים, זה מדהים, אבל אתם עדיין חושבים שכולם שמאלנים. מה אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש, אני מודאג מאוד היום. באמת אני מודאג – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הלילה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני ממש מודאג. אני אומר לכם באמת. אתם יודעים למה אני גם מודאג? אנחנו נכנסים עכשיו לחודש הכי ישראלי שיש – עצמאות, זיכרון, שואה. עוד מעט חלק מהשרים וחברי הכנסת, אנחנו נשמע נאומים בטונציה שהייתה אתמול, מחבקים, מרגיעים, נורא ישראלים, פתאום כולנו עם אחד, נכון? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא פתאום, זה כבר 74 שנים, תכף 75. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אסביר לך למה פתאום. אני אסביר לך למה פתאום. כי אי-אפשר יום אחד להגיד לנו "לכו לעזאזל", וביום השני להגיד לנו "אתם נפולת של נמושות", ואי-אפשר להגיד לנו "משתמטים", ואז, חודש אחרי זה, להגיד לנו "אנחנו עם אחד". אמרו "משפט שלמה", והכול בסדר, וחס וחלילה חורבן בית. אבל כל היום לקלל, כל היום לגדף, כל היום לשסע – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא טייס? הוא טייס? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני לא טייס. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> השתמטת? לא, לא אמרו לך. אני יודע, אמרו לטייסים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לנו. אז לטייסים זה בסדר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אני יוצא חיל האוויר, ואני מחלץ אותם, ואני לא שובת – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא קשור מה אתה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> באו אליי טייסים ללשכה ואמרתי להם: שמעו, אני מחלץ אתכם במסלול כל החיים, אז כשאני לא מסכים עם יאיר לפיד, אז מה אני עושה? אני אומר לכם שאני לא אחלץ אתכם, נותן לכם להתרסק לתעלה? לא נפתח את הרשת, נתפוס את המטוס כשהוא בסכנה, ואין לו ברקסים? זה לא הולך כך. עם אחד זה עם אחד. כולנו במילואים, גם אם לא מתאים לנו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אבל אתה לא יכול להתעלם ממה שאני אומר. אתה לא יכול להגיד שאם יש – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש ממשלה, יש כנסת ויש אנשי צבא. אנשי צבא לא עוברים את הממשלה מלמעלה ואומרים להם: תשמעו, או שאתם מקשיבים לנו או שאני לא מגיע למילואים. זה לא הולך כזה דבר. אני בחיים לא חשבתי לא להגיע למילואים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז בוא אני אסביר לך. אוקיי, בסדר. קודם כול – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הצד התורם – גם אני קצת תורם, כן? הילד הרביעי שלי מתגייס עכשיו, אז אני חושב שאני תורם קצת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מוסיף לי את הזמן הזה, רק שתדע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוספתי לך. 20 שניות דיברתי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 34. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תגיד תודה, אני עושה לך את זה מעניין. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תראה, אני לא אתחיל לחזור עכשיו אחורה, אני לא מאמין בטיעוני אחורה ואני לא מאמין בתורת הווטאבאוטיזם, אתה מבין מה אני אומר? אני יכול לתת לך דוגמאות מההתנתקות ולהגיד לך עכשיו ביטויים שונים ומשונים – לא שונים ומשונים אלא ביטויים שונים ודומים מאוד לסרבנות, למכתב רבנים, לפרופ' אלדד, שקרא למרי אזרחי – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה מכליל בגלל שאני דתי? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חס וחלילה, אני לא מכליל, אני אומר לך – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא מדבר איתך על ההתנתקות, אני מדבר איתך עכשיו, בהלכה, יום-יום. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – דוגמאות למצבים מורכבים בשירות, בסיטואציות מסוימות – ואתה יודע בדיוק, ואתם יודעים, כולם יודעים, שהצבא ניסה ולקח חלק גדול מהחיילים, פקודים, מפקדים, כשהייתה רגישות מסוימת, ושם אותם במקומות אחרים. ואני הייתי שם. תאמין לי, אני יודע, ולא הייתי בכלל צריך להיות שם אבל בסדר. אתם יודעים את זה, אז אין טעם עכשיו להגיד: סרבנות. זו לא סרבנות, יש פה דאגה אמיתית, שאתם לא טורחים בכלל לפשר אותה. אני אמרתי לך את זה בתחילת דבריי. הרבה יותר חשוב לכם לשבת עם הפלסטינים בשתי פסגות, אבל איתנו לא. בזמן פיגועים אתם יושבים איתם, איתנו לא. אתם לא יכולים לעצור לחודש את העסק הזה. 74 שנים – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עוצרים לחודש. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא עוצרים. אתם מעבירים את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו ב-2 באפריל, נכון? אנחנו עוצרים לחודש. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם לא עוצרים. 74 שנים הסתדרנו בלי, אבל אתם לא יכולים, באגו שלכם, לעצור לחודש ולהגיד: בואו נדבר. בואו נחשוף את הבלוף של האופוזיציה – נכון? הרי אנחנו מבלפים, אנחנו אוהבים את המחאה, אנחנו אוהבים שאין לנו שבתות, אנחנו אוהבים לא לעבוד, ללכת להפגין. בואו נחשוף את הבלוף. חודש תעשה הקפאה. עם הפלסטינים אתם יושבים, איתנו לא. אתם חבורה של הזויים. באמת אני לא מבין את זה. זה מטריף אותי. בזמן פיגועים אתם יושבים איתם, עושים איתם ג'סטות: 120 מיליון שקל, הקפאת בנייה – איתנו לא. חודש. לא. רוטמן, אם הוא לא שמונה-תשע שעות ביום עושה ועדה, אין, הוא לא מסיים את היום, הוא משתגע. אם הוא לא מוציא 20–30 חבר'ה מהאופוזיציה, הוא לא מסיים את היום. הוא חייב לסיים את היום. אין – ראשונה, שנייה, שלישית. הוא קם בבוקר, הוא לא מצחצח שיניים, הוא מוציא את המברשת מהוועדה. זה לא נורמלי. תעצרו. מה הבעיה? אני לא מבין. מקסימום תוכלו לבוא עוד 30 ימים ולהגיד: אמרנו לכם, צדקנו, אין עם מי לדבר, או כמו שאתם אוהבים להגיד: אין פרטנר. נכון? מה אתה אומר? תקרא פה ל-24 הצופים שיש בבית ולנוכחים: מפה אני קורא לכם לעצור עד אחרי יום העצמאות. תעצרו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> רגע, תן לוואטורי להצטרף לדברים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תעצרו. אמרו את זה גם חברי הסיעה שלכם. אני אגלה לך עוד סוד: אתם אומרים לנו את זה, אתם, הליכוד, פשוט לא מסוגלים להגיד את זה באמת. אתם אומרים לנו – לא אתה, אתה לא אמרת לי, הינה, אני לא מוריד לך קולות בפריימריז – אתם אומרים לנו את זה. אגב, לא רק מהליכוד. מה הבעיה שלכם? אני לא מבין. אני משתגע. אתה יודע, אני משתגע מזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אל תשתגע. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מירב, מה שלומך? את דרמטית. S'il vous plait. היינו בדיוק בארמון האליזה לפני כמה דקות. מה הבעיה לעצור? אמיתי, מה הבעיה? תסביר לי. מה הרציונל שלכם לדרוס את העסק? מה, מה הבעיה? אין תשובה. טוב. מה אני אגיד לכם, המחאה הזו – קודם כול, באמת, תודה רבה שהזכרתם לי את המחאה. אני רוצה לומר לכל מי שמקדיש שעות, שעה, דקה, 20 דקות, בשבתות, באמצע השבוע, להגיע ולהיות נוכחים, בקמפוס בחיפה, בקניון באושילנד בכפר סבא, במוזיאון תל אביב, בכל מקום, ברחובות, שאין עליכם. הם צריכים כל הזמן. בכל טקס שאתם תהיו, בכל גזירת כביש, לא יודע מה, שאתם פותחים, צריכים להראות לכם שאנחנו לא פראיירים. לא יהיה לכם שקט. אתם לא תחיו פה ותעשו לנו פה יום הסרטים הבין-לאומי בלי שאנחנו נזכיר לכם שאתם שוברים את הדמוקרטיה הישראלית. אתם לא תלכו לכנס בברצלונה, שר התקשורת של עלי אקספרס. אתם תיתקלו בנו גם בברצלונה, בגרמניה, בלונדון, באליזה. בכל מקום אתם תראו את הדמוקרטים. אתם תבינו שאתם איחדתם פה מחנה שלם. עד כדי כך אתם לא מבינים מה אתם עושים. אתה עדיין לא קורא להפסקת החקיקה, גם אחרי המילים שאני אומר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה לא מקשיב. אני אומר לך, ב-2 באפריל אנחנו עושים עצירה של חודש. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם לא, אתם מעבירים את הוועדה. תגיד, נו, מה? מה אנחנו, אני לא מבין, אתה חושב שאנחנו בארגז החול? באמת, תעצרו את החקיקה הזו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זו עצירה. אמרתם: תעצרו, ואז – זה הצגה, עזוב. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תעצרו את החקיקה. גם הנשיא אמר לכם, עוד לפני המתווה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסכם. נשארו לך 16 דקות, בסדר? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לשנייה באמת חשבתי שאני צריך לסכם. אני רציני. תגיד – אתה יודע מה, נעשה עוד ניסיון. מה היו קווי היסוד, או מה לפחות הציג בנימין נתניהו, ראש הממשלה – אנשים לא יודעים בכלל מה. חוץ מבנימין נתניהו אף אחד לא יודע – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מזגנו לך מים, אתה יכול לשתות. תשתה מים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני בסדר גמור. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> האמת, נכון. מה היו קווי היסוד, הדברים העיקריים שהוא אמר, בעת הצגת משנתו באמת לארבע שנים – סליחה, חמש, כי אתם תשנו את זה, וסליחה, 20, כי בטח תבטלו כבר את הבחירות, נכון? נשמע תלוש, נכון? נשמע תלוש. מה היו ארבעת קווי היסוד של ממשלתך, ממשלת נתניהו, השלושים-ושבע, יודע? חידון חופשי. כל הקהל בחוץ יכולים לסמס לי – הטלפון שם – מה היו ארבעת קווי יסוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מרגיש בתוכנית רדיו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה בסוג של תוכנית רדיו, רק עם הרבה פחות רייטינג מרדיו. מה היו? אז בגלל שאתם ממש זוכרים וזה בוער בכם, אז הדבר הראשון היה – מה הוא 15 שנה כבר אומר? איראן. תודה. באמת עשה פלאות עם איראן. הדבר השני היה ביטחון אישי, וכמובן משילות. הדבר השלישי היה יוקר המחיה ומצוקת הדיור. והדבר הרביעי היה, רחמנא ליצלן, להרחיב את השלום באזורנו. איפה המהפכה המשטרית או הרפורמה? איפה? עכשיו, אתה יודע מה? אני שם את זה בצד. איפה שאר הדברים שהתחייבתם אליהם? שלום אזורי לא יהיה, ההפך, כל מה שהיה הרסתם. היה גשר עם דובאי, והיום שרת התחבורה במקום לבנות גשרים הרסה את הגשר. גם הידידה הכי טובה שלנו, באמת הצלחתם להביא הישגים כל כך כבירים, וגם היא כבר לא הידידה הכי טובה שלנו. את ביבי לא מזמינים לאבו דאבי, או לא יודע לאן, או לארצות הברית, אז הוא אוסר על השרים לטוס, חוץ מלשר לחוסן הלאומי – שהלך להביא רופאים, נכון? הלכת להביא רופאים לנגב. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> נזכרת בי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק אתה פה. אני לא יודע פשוט מה התפקיד שלך, הייתי מדבר עליך – הוא יועץ שלך, בסדר גמור. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> זה היה חשוב – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני לא מזלזל. זה היה אמיתי. אני פשוט מזלזל בראש הממשלה, כי כל מה שהוא מבטיח, זה הפוך. איראן – 84% העשרה, עושה הסכם עם סעודיה, נכנסת בכל העסק של בכלל אוקראינה ורוסיה, בדיוק הפוך ממה שאתם אומרים. אז תגידו לי אתם אם זה הגיוני. מר ואטורי, תראו, אני מבין שאתם לא ממש – אין קהל. אני לא אפריע לך לקרוא את הספר. אני די התעייפתי. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מושכים את רשימת הדוברים. אני מבקשת לעבור להצבעה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> השר וסרלאוף, בבקשה. << קריאה >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << קריאה >> למה עלית? << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> אני יכול לרדת, עוד לא התחלתי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בטח שהוא התחיל, הוא עלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> התחיל, עלה. התחיל, עמד, חיכינו. מה אתה דואג? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תסיים מהר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש לך משימה עכשיו לעשות. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חבר הכנסת נאור, האמת היא שעבדתי הרבה על המידות שלי כדי לשמוע אותך ולהיות בשקט, ולא תכננתי לדבר, אבל אני רוצה לדבר על משהו שכולנו יכולים – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רצינו לתת לך את ההזדמנות הבלתי-חוזרת. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> זה בסדר גמור, נתתם לי את ההזדמנות. כל הכבוד. אני רוצה לדבר איתכם על נקודה כואבת שנוגעת לכולנו, וזה המצב בדרום תל אביב. אני גר בדרום תל אביב, ואני רואה וחווה שם יום-יום את המצוקות של התושבים. הפכנו להיות סוג של החצר האחורית של דרום תל אביב. וזה מתחיל באמת בהזנחה של שנים של התחנה המרכזית, שמושכת אליה נרקומנים ומושכת אליה הומלסים וזנות ופשע ואלימות, ובין היתר כמובן אוכלוסיית המסתננים שהגיעו לארץ במשך השנים ובאוטובוסים הובילו אותם לדרום תל אביב. אני רוצה לתת קצת נתונים כדי שתכירו, שתדעו. יש לנו זמן כמה שצריך. מאיפה נתחיל? יש פה כמה דברים מעניינים. נתחיל מההתחלה. מרבית המסתננים – בחוברת שקיבלתי, "מתווה להתמודדות עם סוגיית המסתננים", המרכז למדיניות הגירה ישראלית, הם עשו מחקר מדהים בעניין הזה. << קריאה >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << קריאה >> אתה יכול חצי שעה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני יכול, כן, מה שתגיד לי. אני מתחיל מהנחות מוצא מרכזיות: "מרבית המסתננים אינם פליטים על פי אמנת האו"ם לפליטים ובתנאים המתאימים יכולים לשוב למדינות המוצא". זה הנחות מוצא מרכזיות, עובדות שאי-אפשר להתווכח עליהן. "אפשרות היציאה העצמאית למדינות שלישיות עדיין קיימת, ובכל מקרה ניתן למצוא הסדרים עם מדינות אחרות. מדיניות הממשלה הביאה ליציאה משמעותית של מסתננים מישראל, רובם למדינות מוצאם. הקטנת התמריצים להמשך השהייה בישראל תביא לעזיבה, ומנגד – הגדלת התמריצים להמשך שהייה בישראל תביא להשתקעות ואף לחידוש זרם ההסתננות. "גדר הגבול עם סיני לא יכולה לעצור לחלוטין הסתננות יבשתית, ואין לה כל תרומה למניעת הסתננות דרך הים, המאפיינת את מרבית ההסתננות הלא-חוקית בעולם. קליטת מסתננים תגרור, מטבע הדברים, איחוד משפחות. המאפיינים הדמוגרפיים של אוכלוסיית המסתננים, המורכבת בעיקר מגברים בגילי 25–34, מהווים פוטנציאל גידול אוכלוסייה משמעותי מאוד בתוך זמן קצר. במרביתן המוחלט של מדינות המערב מהגרים נוטים להתרכז בשכונות מצוקה, ולכן פיזור יעיל הוא לא אפשרות ריאלית. "אוכלוסיית המסתננים ברובה חסרת השכלה וכישורים מקצועיים, ולכן תשתייך לעשירוני ההכנסה הנמוכים של החברה הישראלית. קליטת המסתננים תעלה לקופת המדינה במשאבים רבים במשך שנים רבות. כל החלטה בסוגיית המסתננים תהווה תקדים בעל השפעות רוחב גם על שאר אוכלוסיית המהגרים הלא-חוקיים בישראל, המונה כ-100,000 איש לפחות. קליטת המסתננים לא תביא להקלה בלחץ הפוליטי והחיצוני על ישראל מצד גורמים רדיקליים אלא תהווה נקודת מוצא לדרישות נוספות, כגון איחוד משפחות, זכויות סוציאליות, ועם הזמן גם זכויות פוליטיות. "הצמיחה הכלכלית המרשימה של ישראל הפכה אותה ליעד מושך להגירה לא חוקית מסוגים רבים כולל הסתננות. אין מתווה קסם להתמודדות עם התופעה, ועל מקבלי ההחלטות להבין כי יש צורך במדיניות מתמשכת וארוכת טווח. כל ניסיון לעשות קיצורי דרך סופו להיכשל ואף להחמיר את המצב". מה זה, התנ"ך? היית משאיר את זה, היינו – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רציתי לדבר על הלכות המלחמה, אבל אני – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> תשאיר, תשאיר לי את זה. נאור, תשאיר לי, אולי ניגע בזה אחר כך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> השארת אותנו במתח, אתה יודע. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> תשאיר, תשאיר. תשאיר, נו, אני אחזיר לך את זה, מה אתה דואג? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה שאני אתן לך? יאללה, בסדר. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> תשאיר, תשאיר, אולי נגיד משהו מזה. בכל זאת יש קצת זמן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול לרדת. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בואו נלך קצת לנתונים. אגב, איפה רון? אה, חזרת? תראה איך לקחתי לך את הבמה, תראה איך התהפכו היוצרות. הגלגל מתהפך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הספקת לאכול? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אכלתי לפני זה. "על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, נכון לינואר 2018" – אלה נתונים חשובים, אני רוצה שתשמע, אם בא לך, כן – "בישראל שוהים 36,630 מסתננים, 72% מהם נתיני אריתריאה ו-20% אזרחי סודאן. האומדן של רשות האוכלוסין וההגירה אינו כולל ילדים שנולדו בישראל, מסתננים שלא תועדו בעת ההסתננות לישראל ולאחריה וקשרי משפחה בין מסתננים לשוהים בלתי חוקיים שנכנסו לישראל כתיירים או כעובדים זרים ולא יצאו ממנה לאחר תום תוקף האשרה. "לפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, המבוסס על נתוני טיפת חלב בעיר תל אביב, בתחילת שנת 2016 טופלו בתחנות טיפת חלב 3,343 ילדי מסתננים בגילאי אפס עד שש. בהתחשב בכך שלפי אותם נתונים חל גידול של מאות ילדים בשנה ובהתבסס על כך שלפי אותו מחקר מרבית המסתננים אינם חיים בדרום תל אביב, ניתן להסיק כי נכון להיום שוהים בישראל 6,000–8,000 ילדי מסתננים שנולדו בישראל. "על פי הערכות ארגוני נשים, ובתוכם שדולת הנשים בישראל והמרכז לנשים אריתראיות, נכון ליוני 2017 מספר הילדים עמד על 8,000. במהלך השנים קבעו נציגי המדינה בהזדמנויות שונות כי המספר הרשמי של המסתננים המופיעים בנתוני רשות האוכלוסין וההגירה אינו כולל מסתננים שלא תועדו בעת כניסתם לישראל. מסתננים אלה" – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יצחק, בוא נעבור לנושאים אחרים – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני אעבור. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני רק מחפש את הפואנטה. מעניין מי היה בממשלה אז. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "מסתננים אלה שוהים במרכזי הערים ובעיקר בפזורה בנגב ובכפרים ערביים ללא תיעוד. הערכות לגבי שיעורם נעות בין אחוזים" – תישארו, אל תדאגו, אני אתן לכם אחר כך דברים פיקנטיים – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בוא נדבר רגע על החזרה לעזה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מעניין אותי מי היה בממשלה כשהיה כל מה שאתה מתעד. מי עשה את התהליכים האלה, ואטורי? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חבר'ה, אני לא הייתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה קרה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני לא הייתי. נו, מה עכשיו? אני לא הייתי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רק רציתי לשאול מי. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אז אני אומר, אני יודע שאני לא הייתי. אבל אני באתי לתקן, נאור. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה עכשיו – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "הערכות לגבי שיעורם נעות בין אחוזים בודדים מתוך מספר המסתננים הרשמי לבין עשרות אלפי מסתננים נוספים השוהים בישראל ללא תיעוד". עכשיו אני אגיד לכם כך, אני באתי – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> רוצה את הנאום שלי – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני אספר לכם, תקשיבו, עכשיו זה קצת מעניין, אני אגיד לכם כך: אני באתי לפני עשר שנים לדרום תל אביב, הייתי בהפגנה – עשינו שם הפגנות, אז הייתה שם הלשכה של חבר הכנסת דאז מיכאל בן ארי – באתי לשם באמת מתוך רצון לעזור לאוכלוסייה חלשה. הקמנו איזו קבוצה של צעירים, היינו משפצים מבנים של מבוגרים, היינו מביאים להם מצרכי מזון הביתה, היינו מלמדים ילדים של אימהות חד-הוריות, וכך מתערים באוכלוסייה ועוזרים כמה שאפשר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> התערבבת שם בתוך המפלגה הזו – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בקיצור, עכשיו אני אגיד לכם גם איך האידיאולוגיה והרומנטיקה התחברו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> רומנטיקה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> רומנטיקה. תקשיב, אני את אשתי הכרתי – היא גרה בדרום תל אביב, נולדה בדרום תל אביב, וגדלה שם. אבא שלה ראה אותי באיזו הפגנה ודיבר איתי וסימן אותי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז זה היה שידוך. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אז אני הלכתי, הייתי בצבא – הייתי לפני צבא, ואז התגייסתי, היה נתק כזה, שירתי בגולני, וכשהשתחררתי, הלכתי ללמוד בבית שאן. ואז נזכרתי באותו – מה זה נזכרתי? הייתי קצת בקשר עם אבא שלה על המצב בדרום תל אביב. לא אלאה אתכם בפרטים, זה באמת סיפור מאוד מאוד מרגש, הצורה שבה קרו הדברים. אבל בסוף השתדכתי לאשתי מדרום תל אביב, והחלטנו לקבוע את ביתנו בדרום תל אביב. האמת היא שבהתחלה חשבתי על מסלולים אחרים, אבל בסוף אמרנו: נלך לדרום תל אביב, שם זה המקום הטבעי שלנו. הלכתי ללמוד – רון, תקשיב, תקשיב – הלכתי ללמוד, הייתי אברך בכולל בדרום תל אביב, קראו לזה "אורות אביב" – אצל מי? אצל הרב אחיעד אטינגר, תכף זה אולי יגיד לכם משהו. בשלב מסוים מי שניהל את הכולל לא הצליח להחזיק אותנו כאברכים – למדתי רבנות – לא הצליח. ראש הכולל אמר: אני לא סוגר בית מדרש, והלכנו, הוא מצא מקום בנווה שאנן – שכונת נווה שאנן היא שכונה קשה מאוד, מלאה בפשע, מלאה בזנות, לא עלינו, מלאה בנרקומנים – ושם הקמנו סוג של נווה מדבר, מבנה נטוש כזה שהיה פעם בית כנסת. הרב אטינגר קיבל מפתחות, ובאנו לשם להקים ישיבה. אנחנו מבסוטים. עד שקיבלנו מפתח, עד שהשגנו את הדרך להיכנס פנימה, באים, מנסים לפתוח את הדלת, נותנים דחיפות, נותנים בעיטות עד שהדלת נפתחת – ואנחנו לא רואים בית כנסת, אנחנו רואים איזו מאורת נרקומנים עם בנגים על הרצפה, שאריות של חולדות, מוטציות, כל מיני דברים. היינו צריכים להעיף את כל הזבל משם ולהתחיל להביא צורה למקום, עד שגירדנו עם שפכטל את הרצפה, שיתחילו לראות את הבלטות. כך במשך איזה חודש תוך כדי שאנחנו לומדים. בהפסקת צוהריים אנחנו מנקים את המקום. לאט-לאט המקום תפס צורה. התחלנו להביא תרומות, מזגן, ואתה יודע, כל דבר הוא תרומה, וכל דבר הוא משהו שמישהו הסכים לתת. היה מאוד מאוד קשה, והייתי האברך היחיד בישיבה. למה? כי האברכים האחרים אמרו – מול הישיבה היה בית בושת – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> היית מצטיין? הצטיינת? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הייתי מ-100 האברכים המצטיינים של הציונות הדתית – ברוך השם, זכיתי. קיבלתי מלגת הצטיינות. זו הזדמנות להודות לקרן אחד לאחד ולרב יצחק נריה. יש לי הכרת הטוב גדולה למפעל החשוב שהם עשו. הם אפשרו לי ללמוד ביישוב הדעת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תתחיל מהשורש שלך. שם זה מתחיל. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אז התחלנו לעבוד על גיוס כספים, ותוך כדי אנחנו לומדים – תעזוב את הסלפי עכשיו. בקיצור, אז התחילו לבוא קצת אברכים. אתם יודעים, להשיג תרומות למלגות זה לא דבר כל כך קל. מה זה מלגה? מלגה זה מ-800 ל-1,600 שקל בחודש. עם זה היינו צריכים להתמודד. עד שהייתי מאוד קרוב – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז מה עושים? איך מתמודדים? איך חיים מזה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> קודם כול, לכל אברך יש בדרך כלל עוד איזו השלמת הכנסה. נגיד, אני הייתי בימי שישי מנקה בתי כנסת, הייתי מלמד ילדים שיעורים פרטיים, אבל אשתי גם עבדה. אז התמודדנו, ניסינו, הצלחנו לסגור את החודש, אבל הייתה ברכה בכסף, תקופה מדהימה מאוד. ולמדתי ולמדתי, ולפני ארבע שנים – תקשיב, רון – לפני ארבע שנים הגעתי לעוד יום רגיל בישיבה, כבר היינו שמונה אברכים, זה היה בי' באדר לפני ארבע שנים – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מתחיל לשחק עם תאריכים. י' באדר – תגיד 20 במרץ. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לא, אני זוכר תאריך עברי בנושא הזה, אתה תכף תבין גם למה. אנחנו מגיעים כמו יום רגיל לישיבה, הרב אטינגר שהיה גר בעלי, היה מגיע בכל בוקר לישיבה, ואני פותח את הגמרא, מתחיל ללמוד, שטייגר, לומדים וזה – אני מקבל טלפון. אני רואה מי זה – הרב אטינגר. אני מניח את הטלפון בצד, לא עונה, אומר: אני אסיים ללמוד את הקטע שלי בגמרא, ואני אצא החוצה להתקשר אליו, הוא בטח רוצה לראות מי נמצא, כמו בכל בוקר שהיה עושה איתי שיחת טלפון, להבין מה קורה בישיבה, מי נמצא, מי הגיע, אם הכול בסדר. בדרך הוא עושה שיחות טלפון. אחרי חצי שעה אני מקבל טלפון מחבר שלי שלמד בישיבה בעבר. אני לא עונה, ואני רואה שהוא מתקשר עוד פעמיים. אז אני עונה לו, אני אומר לו: מה המצב? הוא אומר לי: שמעת שהיה פיגוע בצומת אריאל? אמרתי לו: וואי, השם ישמור, לא ידעתי. זה החלק הראשון, הוא היה קשה, פיגוע בעם ישראל, במדינת ישראל. ואז הוא אומר לי: יש שמועות ביישוב עלי שהרב אטינגר היה מעורב, שהוא נפגע בטרור. אני אומר לו: זה קצת לא הגיוני. אני שואל אותו: מתי פורסם שהיה פיגוע? הוא אומר לי: בערך לפני רבע שעה. אני אומר לו: לפני חצי שעה הרב אטינגר התקשר אליי. זה לא הגיוני. טוב, אני רק מסיים את השיחה איתו – וטלפון מאשתו של הרב. הבנתי שיש פה אירוע, אני מחליט לא לענות לה. אני לא יודע מה היא רוצה לשאול, לענות. התקשרתי לחבר שלי שמכיר את השומרון טוב ויודע על כל אירוע מה קורה שם, הלוא הוא חבר הכנסת צבי סוכות, שלימים החלפתי אותו כמנכ"ל עוצמה יהודית. ואני עושה לו: צבי סוכות, תגיד לי, שמעת על הפיגוע בצומת אריאל? הוא אומר לי: כן, אני שם, אני בדיוק במקום. אני עושה לו: תגיד, אתה יודע אם הרב שלי מעורב שם? אז הוא אומר לי: מי זה הרב שלך, הרב אטינגר? אני עושה לו: כן; ותוך כדי אני יושב בבית מדרש וכולם לומדים, הכול רגיל, אף אחד לא מכיר. הוא עושה לי: הרב שלך חטף כדור בראש. זה כאילו באותו רגע אין לך מושג איך אתה מתמודד עם זה. והרבנית בממתינה, ואני עונה לה, והיא שואלת אותי אם אני יודע מה קורה. הדבר האחרון שאני צריך לומר לה עכשיו זה את מה שאני יודע. יצאתי החוצה להתאפס על עצמי, חזרתי לבית המדרש. אה, שכחתי לומר עוד משהו. כשהגעתי לפתוח את בית המדרש – הרי אני פתחתי אותו בבוקר, את הדלתות – הגיעה אישה מבוגרת, והיא אומרת לי: איפה הרב? אמרתי לה: הרב צריך להגיע עוד מעט, למה? היא אומרת לי: כי הוא לימד אותנו בשבוע שעבר, זה היה ביום ראשון, שיעור במתנ"ס. אישה מבוגרת כזאת, אתם יודעים, של פעם. הוא לימד אותנו במתנ"ס הקהילתי, והוא אמר לי שאני אבוא אליו ביום ראשון כדי שהוא יגיד לי מתי קריאת מגילה בישיבה, את ההלכות, מה צריך לעשות בדיוק ואת הכול. אמרתי לה: תקשיבי, הרב יגיע עוד מעט. כשיצאתי החוצה לדבר בטלפון עם הרבנית ועם סוכות, אז ראיתי שהיא חזרה, ולא יכולתי לדבר איתה באותו רגע. חזרתי לבית המדרש, דפקתי על השולחן, עדכנתי אותם, סיפרתי להם: היה פיגוע בצומת אריאל, הרב נפצע, עכשיו תמשיכו ללמוד. זה מה שהרב היה רוצה – תמשיכו ללמוד. יצאתי החוצה והאישה עדיין עמדה שם. היא אמרה: איפה הרב? הרב הגיע? ואני אומר לה: עוד לא. אחרי איזה עשר דקות השמועה שהרב נפצע, נפצע קשה, התפשטה, ומתחילים לנהור אנשים, תלמידים שלו לשעבר, כולם מהקהילה. הוא היה רב קהילה גם בדרום תל אביב. כל התלמידים שלו באים ונכנסים לבית המדרש, מתחילים להגיע, מתחילים להתפלל. ואותה גברת שואלת אותי: מה קרה? ואני אומר לה: היה פיגוע והרב נפצע קשה. זעקות השבר שלה היו גדולות מכל זעקת שבר אחרת שהייתה בבית המדרש: הרב הבטיח לי. מה קרה לו? כפרה עליו. מה נהיה? מה זה? אתם יודעים איזה זעקות שבר היו בבית המדרש? זה משהו – הרב בשבילנו זה לא – אתה יודע, יש רבנים שמגיעים, נותנים שיעור והולכים, אבל יש רב שהולך איתך בחיים. זה רב שהייתי מדבר איתו יותר משהייתי מדבר עם אשתי. והשיחה האחרונה שלו, למפרע מתברר שזה 14 דקות לפני שהוא נרצח. הגעתי לבית חולים ונכנסתי לרב, ראיתי באמת שהפנים מעוותות, כבר אין סיכוי. הביאו לו תרופות מצילות חיים, אבל כבר כולם הבינו לאן זה הולך. מהון להון, לבית המדרש אחרי אותו יום אני כבר לא הצלחתי לחזור. לא הצלחתי לחזור. אבל באותו יום, באמצע ההלוויה גם פסלו את חבר הכנסת מיכאל בן ארי, שהיה ברשימה של איחוד מפלגות הימין. תקשיבו, אני הייתי מספר שלוש בעוצמה יהודית, אבל מספר 40 ברשימה המאוחדת עם סמוטריץ' והרב רפי פרץ בזמנו. ומייד כשפסלו את מיכאל בן ארי, איחוד מפלגות הימין הגיש בקשה לקדם אותי ברשימה. היינו שלושה אנשים ברשימה המאוחדת – היה מיכאל בן ארי במקום חמישה, איתמר בן גביר במקום שמיני, ואני הייתי במקום 40. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה מאז סוחב את זה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> תקשיב, ואז איחוד מפלגות הימין הגישו בקשה. אני הייתי בתוך הלוויה, לא ידעתי כלום. לא ידעתי שפסלו, לא ידעתי. אני אגיד לך איך ידעתי – הגישו בקשה לקדם אותי למקום שמיני ואת בן גביר למקום חמישי, ואני מקבל טלפון מגל"צ, טלפון מגל"צ. אני החלטתי שכל מי שרוצה לראיין אותי על הרב, אני מדבר כדי להספיד אותו ולדבר בשבחו. ואני עונה ואומר: כן, אני מוכן להתראיין. אז היא באה להעלות אותי לשידור. לפני שהיא מעלה אותי לשידור – אתה יודע, רוצים לדעת איך להציג אותך – אז היא אומרת לי: אני רק רוצה להציג אותך, אתה יצחק וסרלאוף, רוצים לקדם אותך ממקום 40 למספר שמונה ברשימה. ואני: על מה את מדברת? לא הבנתי את האירוע. מה את רוצה? היא אומרת לי: באיחוד מפלגות הימין פסלו את זה – כאילו סיפרה לי את כל הסיפור כלאחר יד – בוא נעלה אותך לשידור עכשיו. ואני בתוך ההלוויה של הרב שלי. אמרתי לה: אני לא מתראיין. הסברתי לה את הסיטואציה, עד שהם חיברו בין האירועים. אבל ככה בעצם הייתה יריית הפתיחה, או קו הסיום או איך שתקראו לזה, קו הסיום של האברכות ותחילת הפעילות הפוליטית. אחרי ההלוויה לא חזרתי לבית המדרש, ולמעשה ביקשו ממני להיות מנכ"ל עוצמה יהודית. אבל עברנו חתיכת טרגדיה כקהילה, כשכונה, בדרום תל אביב. הרב היה סוג של מגדלור. הוא העביר שיעורים, הוא היה מגיע לפלורנטין, תופס חבר'ה. קבל סיפור, הרב היה מגיע כל מוצאי שבת, פותח – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה חייב לבג"ץ תודה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני לא חייב תודה לבג"ץ, זה לא נכון להגיד את זה. אתה יודע, יש הרבה דברים שקמו בעקבות דברים לא טובים שקרו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ועדיין צריך להודות על זה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לא, לא בטוח שצריך להודות תמיד. בוא נגיד ככה, יצחק וסרלאוף הוא לא הסיפור פה. אני לא חושב שזה דבר נכון ודבר טוב שפסלו את מיכאל בן ארי, בסדר? אז אני לא יכול להגיד תודה על משהו שאני לא מאמין שהוא נכון. זה שבסוף זה התגלגל והגעתי לסיטואציה כזאת שאני במקום הזה עכשיו, זה לא אומר שאני בהכרח צריך לומר תודה על זה, על הסיטואציה שהביאה אותי לפה. בכל מקרה זאת לא הנקודה המרכזית. אספר לכם עוד סיפור. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד תודה. אנחנו עושים לך – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הרב אטינגר היה מגיע כל מוצאי שבת לשכונת פלורנטין, לוקח שולחן מבית הכנסת, שם סוכריות בחוץ ופשוט מביא לאנשים שעוברים. הוא אומר להם: אתם רוצים סוכריה? מי שלוקח סוכריה – הוא אומר להם: בא לכם לשמוע הבדלה רגע? ככה, ממש כך. ופעם אחת הוא הציע לאיזה מישהו סוכריה כזאת, והוא כאילו העיף לו את זה ואמר לו: אתם הדתיים, אתם הדתיים, אתם כל הזמן עושים הדתה, כל דבר אתם דוחפים וזה. אז הוא רדף אחריו והוא אמר לו: מה, אז למה אתה בורח? הרי יש לך טענות, בוא, דבר, בוא, תשב, תדבר איתי. ואז הוא חזר לדבר איתו, והתחילו שיח ודברים ביניהם, ובאמת גם הבחור התרשם וגם הרב התרשם שזה בן אדם של שיח, שאפשר לדבר איתו. והיה ביניהם שיח טוב שהתפתח ללימוד קבוע משותף ביניהם. כל אחד הביא את המקום שלו. הבן אדם אחר כך סיפר לי, כשהם כבר הפכו להיות ממש חברים ובשיח, שהוא ניסה לדאוג לו לשידוך, אתם יודעים, כאילו, כבר היו ממש ממש בקשר. ואחר כך הבן אדם סיפר לי איזה שינוי מטורף זה עשה לו בחיים. כלומר, הרב היה בדיוק במקום הנכון ובזמן הנכון. אנחנו לא יודעים איך הדברים מתגלגלים בדרך כלל בחיים ולאן הדברים מובילים אותנו, אבל לדברים שאנחנו עושים יש משמעות, ויש דברים שאפשר וצריך ללמוד מהם. עכשיו אני ממשיך עוד קצת על סוגיית המסתננים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי היה אחראי לסוגיית המסתננים? אני רואה שאף אחד לא מרים את הקול פה. מי? מי היה אחראי? מי הביא את המסתננים? מי גרם למה שקרה בדרום תל אביב? אני רוצה לשמוע. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> המשמעות – בוא נמשיך – קשרי נישואין. על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, למה אתה מתעלם מהשאלה שלי? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני אגיד לך משהו. אמרתי לך את זה בהתחלה, נאור, כשאתה דיברת – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שלטון הימין אחראי באופן מלא למציאות בדרום תל אביב. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> נאור, תקשיב, כשאתה דיברת – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו, מה יצא משם? מאי גולן, הבלוג של מאי. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – ישבתי והקשבתי לך. ואני אומר לך שאני חייב לומר לך תודה. אתה יודע למה? דיברנו על תודות – תודה. כי אתה עזרת לי, כשדיברת, לעבוד מאוד על המידות שלי. ישבתי והקשבתי, והיה לי מה לומר, והיה לי מה להגיב, אבל אתה יודע מה? אני חייב לומר לך משהו, אני לא יודע כמה התנצחויות פומביות בצורה כזאת, בשיח כזה, אני לא יודע כמה זה תורם כרגע למה שקורה בחוץ. אני חושב שיש אפשרות לעשות שיח מכבד יותר, והרבה פעמים להתעלות על כל מיני אמירות וכל מיני דברים. אתה יודע, אני עכשיו לא באתי לחלק לך ציונים ולא לאף אחד פה, ואני חושב שכולנו יכולים לשדר קצת יותר ממלכתיות ולנהל שיח יותר מכבד. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> השר, אפשר לענות? אתה יודע, יכול להיות שהייתה תקלה, אבל אחרי שרצינו לתקן, נאור שירי, מי מנע ב-2013? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> רגע, רגע. שנייה, חבר'ה, אני לא היושב-ראש, אבל רגע, יוראי, רצית לשאול אותי משהו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בעוד ארבע שניות, שים לב: בג"ץ. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> מי מנע ב-2013? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הינה, בג"ץ. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> מי ב-2014? מי ב-2015? מי מנע את חוק הפיקדון? מי מנע בבג"ץ – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> עמית צודק. עמית צודק. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני יכול לענות על זה, עמית, אני יכול לענות. יש לי הרבה מה לומר והרבה מה להגיב, ואני אענה על זה עוד מעט. אני רוצה להגיד, וקודם כול לשפוך קצת נתונים. אבל יוראי, רצית לשאול משהו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה מעביר ביקורת על הסגנון של נאור, אבל יחד עם זאת, בד בבד, אתם – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אמרתי ככה: אני לא מחלק ציונים עכשיו, לא באתי בשביל זה. זה לא האירוע שלי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ביד שנייה אתם מקדמים את המהלך הכי אגרסיבי שנראה בציבוריות הישראלית ביחס לבית המשפט העליון. עכשיו, העניין של המסתננים או השב"חים או איך שלא תרצה לקרוא לזה, מבקשי המקלט, על הציר הזה בג"ץ בהחלט התערב, מאחר שהממשלה בחרה בפתרונות שפוגעים באופן קשה בזכויות אדם. אם היא הייתה עושה את מה שכל ממשלה ברחבי העולם צריכה לעשות – שזה לתפוס את אותם מסתננים, לראיין אותם, לקבוע אם הם מבקשי מקלט, אם הם מסתנני עבודה, ואז – זה לא בוצע. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אמרת פה כמה דברים. קודם כול חשוב לי להזכיר את זה, אני הייתי נער בן 13 בתקופת הגירוש מגוש קטיף, בתקופת ההתנתקות, ואני זוכר בדיוק איך רשויות אכיפת החוק – זה חלק מהמכתב ששלחתי ליועצת המשפטית לממשלה, ואני מקווה שהיא תואיל בטובה לענות לי, להשיבני כפי שהיא יודעת להשיב מהר על דברים אחרים. אני הבהרתי, תיארתי, גוללתי את התנהלות, גם של היועץ המשפטי לממשלה, גם של המשנה לפרקליט המדינה שי ניצן, שהוא אמר שבחסימות כבישים צריך במקרים מסוימים לעצור עד תום ההליכים. שמו ילדה בת 14 בצינוק עם עכברים בגלל שהיא חסמה כביש, ודיברו על לקחת ילדים לאימוץ בגלל שההורים שלהם לא מנעו מהם להגיע להפגנות. זו הדמוקרטיה שאנחנו רוצים פה? אני אומר את זה באמת בצורה שכואב לי, כי באמת כואב לי. אני לא יודע עכשיו למי אני מדבר, אבל אני מדבר לאזרחי ישראל ששומעים אותי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ושומעים אותך בשעות האלה, שמע מה אני אומר לך. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> שומעים אותי. אבל אני אומר לכם, המציאות שהייתה – ועכשיו אנחנו חווים עוד. כשאני רואה את המציאות כיום אני אומר: זה כל כך הכרחי, הרפורמה המשפטית, כשאני רואה את השתיקה של רשויות אכיפת החוק, גם של הפרקליטות, שבהתנתקות ביום אחד הם עצרו 292 אנשים, מתוכם 75 קטינים. כמה נעצרו? כמה תיקים טופלו? כמה תיקים הוגשו? כמה כתבי אישום הוגשו? אני אקריא לכם, יש לי פה את הנתונים, כי אני הכנתי מכתב נוסף ליועצת המשפטית לממשלה, בתקווה שהיא תשיב לי, על חסימות כבישים, שיבוש לאומי, יום השיבוש הלאומי. הרי השופט אהרן ברק בעצמו אמר שאי-אפשר בשם חופש הביטוי למנוע מאמבולנס, מיולדת, להגיע לבית החולים, ולמנוע מכיבוי אש להגיע לכבות שרפה. הרי כשמדובר בפיקוח נפש של ממש, גם לחופש הביטוי יש גבולות. לאן נעלמו הדיבורים הגבוהים והמרוממים הללו, שנאמרו על ידי אותם אנשים שהם לא לשיטתי, הם לשיטתכם, לשיטת האופוזיציה? איפה הם היום? איפה המשנה לפרקליט המדינה דאז שי ניצן? איפה השופטת פרוקצ'יה? איפה הם? כמה כתבי אישום? כמה אנשים נעצרו עכשיו בהפגנות ההמוניות של חסימות כבישים? עכשיו, אני לא בא להכליל מפגינים ולא בא להגיד מה הם ומה הם לא. אני יודע שאנשים נמנעים מלהגיע הביתה בגלל שחוסמים להם את הכבישים, והסעות של ילדים, אוטובוסים מלאים בילדים, נמנעים מלהגיע הביתה בזמן, ומה זה מייצר להם, איזה טראומות. כן, בימים האחרונים פורסמו נתונים רשמיים ביחס להיקף אכיפת הדין מקץ כ-80 ימים של התפרעויות אינטנסיביות ושיבוש נרחב של חיי מיליונים של אזרחים. דוברות המשטרה, מחוז תל אביב: בכל מה שקשור לחסימות כבישים שיטתיות ולאירועים שנלוו אליהם, דוגמת תקיפת שוטרים וכיוצא בזה, עוכבו או נעצרו מתחילת המחאה 106 אנשים בלבד. 106 אנשים בלבד. אני מזכיר לכם שבהתנתקות, אם רק היית מוריד את הרגל לכביש היית נעצר. אני יודע, כי ראיתי את זה, כי הייתי שם, ועצרו 292 איש ביום אחד. אבל פה על 80 ימים 80 ימים ו-106 אנשים בלבד נעצרו. למה? למה זה מגיע לנו? למה יש אזרחים במדינה שמרגישים שהם סוג ב'? שיש פה אכיפה בררנית? עכשיו, מה עשו איתם? על פי הפרסום את כולם שחררו. אף אחד מהם לא הובא להארכת מעצר. ל-65 מהם נפתחו תיקים בלבד. רק 11 אנשים הועברו לעיון הפרקליטות או התביעות המשטרתיות. רק 11. אני זוכר כמה תיקים, כתבי אישום, הוגשו בהתנתקות כלפי אזרחים. כל המערכת הייתה מולם, כולם – המשטרה, הפרקליטות, בית המשפט, התקשורת, כמובן. לא זו אף זו, כולנו ראינו את הכתבה המזעזעת של אילה חסון על אותה גברת שהלכה עם – כמה ילדים היו לה? שלושה ילדים? היא הלכה עם ילדיה בשבת לבית הכנסת וסיננה לעבר מנדלבליט: "פרשת משפטים – בושה". אני לא אמרתי ולא הוצאתי את זה לתקשורת, אבל לפני שבוע וחצי בשעה 01:00 הגיע אלמוני מחוץ לבית, ממש על הדלת של הבית שלי, ושאג, ויש לי סרטון של זה שהוא שאג: בושה, בושה, והעיר את הילדים שלי. הילדה שלי התחילה לבכות מהפחד, כי הוא שאג. הגשנו תלונה במשטרה, והמשטרה סגרה את התיק. אז על "פרשת משפטים – בושה" תראו מה עשו לה. אתם מדברים איתי על זה שאנחנו הורסים את הדמוקרטיה? אם זאת דמוקרטיה – זה לא דמוקרטיה כשעוצרים את אותה גברת שסיננה "פרשת משפטים – בושה", מה היא כבר אמרה, ובשבת אומרים לה לעלות לניידת. השוטר בשטח מבין, הוא נבוך, הוא מבין שקורה פה משהו אבסורדי, הוא מבין שזה לא הגיוני. הוא אומר: אולי ננסה להביא אותה במוצאי שבת? הוא רואה את הילדים בהלם. אז הוא קיבל הוראה מלמעלה, כי מנדלבליט עשוי מזהב, כי הוא הסגן של אלוהים, של לא יודע של מי, אז הוא קיבל הוראה מלמעלה לקחת אותה בניידת בשבת. זו דמוקרטיה? עכשיו, אתם יודעים מה הבעיה – שיש להם 100% סמכות עם אפס אחריות. מילא, אתם יודעים מה, הייתם אומרים לי: אחר כך מנדלבליט שילם את המחיר, נפתחה חקירה, פתחו לו תיק, עשו לו איזה משהו. כלום, נאדה. מטאטאים את זה מתחת לשטיח, מצופפים שורות, אף אחד לא אשם, אף אחד. אין את מי להאשים. אין אף אצבע שאני יכול להגיד: הוא היה אשם באירוע המזעזע הזה. אין אף אחד שלוקח אחריות. אז בחייכם, איזו מין דמוקרטיה זאת? בואו נסתכל לאזרחים בעיניים. אנחנו רואים את זה פה מול הפרצוף שלנו: אנשים חוסמים את הכביש ולא נעצרים, אנשים הולכים להפגנות ועוברים על החוק, והם יודעים שהם מקבלים את הגיבוי מבית המשפט, כי יעשו להם כלום. אז כשאני רואה את הסרטון המזעזע הזה יחד עם אזרחי מדינת ישראל אני שואל את עצמי: האם המערכת צריכה תיקון או לא? זאת שאלה רטורית. אבל אני הייתי מצפה שכל המשכן הזה וכל הבית הזה יזדעזע, שיזעזעו את אמות הסיפים. מה קורה פה? ואם כך, זה משהו שראינו, שנחשף לתקשורת. כמה דברים קורים שאנחנו לא יודעים עליהם בכלל, שזה האזרח הקטן, שחלקם לא יודעים בכלל להוציא ולהציף את זה החוצה? וזה כואב, זה כואב לראות את המערכות האלה כשהם מחליטים ללכת נגד מישהו וללכת עליו עד הסוף, כשהם יודעים שגם אם ייפול פגם, גם אם בטעות הקליטו ועשו האזנות סתר, אין אף אחד שייקח אחריות על כך. וכשיש 100% סמכות עם אפס אחריות זו שחיתות. אני יודע, אותי לימדו שכשיש לי – עכשיו אני, כחבר כנסת, כשר, יש לי אחריות על מה שאני עושה. נכון, יש לי גם סמכות, אבל אני יודע שאני צריך לקחת אחריות. אם משהו לא טוב קורה, אני צריך לתת דין וחשבון. יש לי ועדות, אני חשוף לביקורת ציבורית, ואם אני לא טוב ואם אני עושה יותר מדי טעויות, גם הציבור יחליף אותי עוד ארבע שנים. אבל מי יחליף את השופטים? אם שופט עושה טעות, למי הוא נותן דין וחשבון? מי משלם את המחיר על כך? מי נותן את הדין? זה דבר שמייצר באופן אוטומטי שחיתות, ומעבר לכל נורמה, אי-אפשר לאפשר לדבר כזה לקרות במדינה דמוקרטית. תארו לעצמכם איך זה מצטייר לאנשים בגיל שלי והלאה, שחיו בתקופה של חסימות כבישים x והם חיים בתקופה של חסימות כבישים בימינו, ב-2005 וב-2023, והם רואים בדיוק את אותן סיטואציות, רק שפה ההתנהלות אחרת – פה נותנים לגיטימציה לסרבנות; פה יש אנשים שכשהם מודיעים שהם יסרבו הופכים אותם לגיבורים, מאדירים אותם, הם מקבלים במה. בגוש קטיף רק כשמישהו היה נשמע לא במקום, שהוא לא מתיישר במאה אחוז עם המערכת, היו מחסלים אותו כולם, היו מדיחים אותו ישר, ולא משנה באיזה דרגה הוא, ולא משנה כמה הוא השקיע בצבא וכמה הוא נתן את הנשמה שלו וכמה הוא מסר את הנפש. הוא לא יתיישר עם המערכת – שולחים אותו הביתה. כך זה היה – כל עריפת הראשים הזאת שחיילים לא היו מסוגלים, חלקם היו תושבי גוש קטיף, והמערכת גילתה כלפיהם אפס אמפתיה. מה הייתה הסיסמה שלנו בהתנתקות? עם איזו חולצה אני הלכתי? כשכל המערכת הייתה נגדנו, כשרצו לפנות אנשים מהבית, כשפינו אותם, מה, עם איזה חולצות אנחנו הלכנו? סרבנות? על החולצות היה כתוב "באהבה ננצח", כי האחדות הייתה חשובה לנו אז, והאחדות חשובה לנו גם היום. אבל זה היה המסר שלנו, מסר של אהבה. וכשבאו לפנות אותנו בכינו ביחד. ידענו, ידענו שזה יביא טרור, ידענו, וכל הכוכבים שהיו פה בשנים קודמות וסיפרו לפני כן שההתנתקות טובה לעם ישראל. היה פה, אני לא זוכר מי זה, ראיתי איזה סרטון שהוא עלה וגיחך על הימין ועל האנשים שאמרו שיהיו טילים על תל אביב ועל אשדוד. הוא אמר: שמעתי את הבדיחות. מי זה היה? << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << קריאה >> שמעון פרס – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> שמעון פרס. ועוד, ועוד כאלה וכאלה שאמרו שההתנתקות היא טובה והיא תביא ביטחון. אבל אנחנו, למרות שידענו ולמרות שכאב לנו, למרות שזה קרע את העם – זה באמת קרע את העם. זה באמת היה עוול – עוול מוסרי, עוול ערכי, עוול ציוני, עוול יהודי – להוציא אנשים בכוח מהבית שלהם, מתיישבים, חלוצים, אנשים שאוהבים את ארץ ישראל, שאוהבים את עם ישראל, שחטפו, שאיבדו יקירים. ובכל זאת על החולצות שלנו מה התנוסס – מה היה הלוגו, מה היה המסר? "באהבה ננצח". גם להפגנות גם למחאות וגם לאי-הסכמות יש דרך, יש צורה, יש אמירה. אתם יודעים, קראנו בפרשות הקודמות על משה רבנו שיורד מהר סיני ורואה מחזה מזעזע, רואה את חטא העגל. זה באמת קשה; כפיות טובה. מה עושה משה רבנו? שובר את הלוחות. זה מאוד מאוד קשה. הוא שובר את הלוחות, אבל הוא לא שובר את הכלים. הוא לא שובר את הכלים. כשהקדוש ברוך הוא אומר לו: הרף ממני ואשמידם ואעשה אותך לגוי גדול עצום ורב. הניחה לי – אני לא זוכר בדיוק את הפסוק, אבל הקדוש ברוך הוא אומר לו: אני אוציא ממך גוי של צדיקים. בשביל מה צריך את זה? משה רבנו אומר לו: הקדוש ברוך הוא, "מחני נא מספרך". אני לא מוכן. האחדות של העם חשובה לי. יש לי אחריות. לא שוברים את הכלים. ואני שואל את עצמי, כשאנחנו היינו בסיטואציה שבה לטעמי, לטעמי אפילו אין מה להשוות בכלל – יהודים מגורשים מהבתים שלהם – בכל זאת אמרנו "באהבה ננצח". אני רוצה שתהיה לנו אחריות, לכולנו, לאחדות של העם, ולשים את זה כערך עליון, ולא לשים שום כוכבית מתחת ושום הערות, כי בסוף זה מעל הכול. מדינת ישראל, עם ישראל, ארץ ישראל, אלו ערכים שחשובים לכולנו. נכון שיש אי-הסכמות, אבל לא שוברים את הכלים. לא שוברים את הכלים. אנחנו אמרנו, כי באמת יש לנו אחריות, ואתם יודעים מה, ההערכה שלי היא שאם זה היה הפוך, אני לא בטוח שהייתם באים להושיט יד לשיח. לא בטוח. הייתה פה קואליציה לא מזמן – אני לא זוכר שמתישהו הקואליציה אמרה: חבר'ה, בואו נשמע את האופוזיציה. בואו נשמע מה יש לכם לומר, אולי יש לכם דברים, אנחנו מבינים שקשה לכם, בואו נדבר. לא שמעתי את זה. זה משהו באמת יוצא מגדר הרגיל. לא זוכר את זה. אולי מישהו רוצה לחדש לי. לא זוכר שכשהלנו על כך שהקואליציה מורכבת מהתנועה האסלאמית ומנסור עבאס, שמחזיקה אותה בגרון, וכאב לנו על כך, וידענו שיש לזה גם משמעות והשלכות – לא זוכר שמישהו מהקואליציה הקודמת בא ואמר לנו: חבר'ה, בואו, let's talk, בואו נדבר, בואו נשב, בואו נבין מה כואב לכם. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> השר, אמרו שאתם מעבירים 120 מיליון דולר לרשות – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מה הקשר? מה הקשר? מתן, אל תתחיל עכשיו – – – << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> סמוטריץ' אמר – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מתן, אתה לא בלופ. מתן, אתה לא בשיח. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני הולך לאכול, אני הולך לאכול. עזוב. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לך תאכל. לא לשכוח לברך. לא, אני לא באתי עכשיו להתווכח. לא באתי עכשיו להגיד כמה כסף נתנו לתנועה האסלאמית. זה לא האירוע. אני רק מדבר על כך שכאב לנו, אבל אף אחד מהקואליציה לא בא ואמר: בואו נושיט יד. לא היה מתווה הנשיא, לא הייתה הצעת פשרה. הלכו, עשו. היו להם 61 – אכפת להם מה אנחנו חושבים, מה הדעה שלנו, מה אנחנו אומרים? איזה כאב יש לנו, איזה קרע היה? לא. אבל עזבו, אני לא נוקם ולא נוטר. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> יצחק, זה אנשים אחרים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> גם על זה אני אדבר. גם זו סוגיה בפני עצמה. אבל אנחנו באנו מתוך האחריות שיש לנו, באהבת ישראל אמיתית, כי חשובה לנו האחדות. אמרנו: בוא נדבר, אבל אז אתם מציבים תנאים. אתם מציבים תנאים? אני תופס את עצמי ואני אומר, בוא'נה. קחו את אבו מאזן. אבו מאזן – אויב, מחבל, תומך טרור, שולח מחבלים לפגוע בנו, מממן טרור. אפשר לומר עליו הכול, אוהב ישראל הוא לא. שר הביטחון דאז בני גנץ, אירח אותו בביתו, עשה לו כבוד מלכים. האם הוא הציב לו תנאי להידברות, לשיח, לאירוח בביתו? ככה. אז לנו, שאנחנו אחים, שאנחנו משרתים ביחד בצבא, שאנחנו שמים את הכתף שלנו מתחת לאלונקה, לנו אתם עושים תנאים לשיח? להידברות? איזו אחדות זאת? איזה מסר זה מעביר? התחושה היא שאין שום רצון באמת להתעלות מעל הפוזיציה שאתם הכנסתם את עצמכם אליה, ועם כל הסולמות והחבלים שנתנו, אתם ממשיכים להציב תנאים, ולהציב כל מיני דברים מסוימים: בלי זה אנחנו לא באים לדבר. זה כואב. זה כואב כי זה מכניס אתכם למקום קטן; זו התנהלות קטנה; זו התנהלות שבה יש ציפייה מהעם לבוא ולדבר; דבר אלמנטרי בסיסי שאפשר וצריך לעשות אותו, לבוא ולדבר. ואתם לא עושים את זה. ואז, יותר מזה, מגדיל לעשות – כמו שהזכירה לי חברת הכנסת לימור סון הר מלך – מגדיל לעשות יאיר לפיד ומתראיין, ואומרים לו: אתה בעצמך הרי כתבת מאמר על חוסמי הכבישים. הגדולה של בן אדם היא שאם מציבים אותך מול האמת, אתה יכול לומר: טעיתי, אתה יכול לומר, הייתי צבוע. אבל אתה בא ועומד מול אזרחי ישראל, ואתה אומר: מדובר בתקופה אחרת, בסיטואציה אחרת ובאנשים אחרים. אם הייתי צריך להגדיר את הסיבה, להגיד מה הסיבה המרכזית שבגללה צריך רפורמה משפטית, זה בגלל "האנשים האחרים", כי כנראה לא רק יאיר לפיד חושב את זה. "אנשים אחרים" – זו אכיפה בררנית קלאסית. יש אנשים אחרים באקדמיה? יש אנשים בצבא, אולי? יש אנשים אחרים שאסור לגעת בהם? אתם יודעים כמה פעמים זרקו רימוני הלם בהפגנות ימין על מתיישבים? מישהו הוזמן למח"ש? שוטר הוזמן למח"ש? לא. נורמה. אנשים אחרים. רואה את זה עכשיו אזרח ישראלי בטלוויזיה, שלא הצביע ליאיר לפיד, הוא הצביע לאנשים האחרים, אבל הוא רואה. הוא אומר: טוב, את זה יאיר לפיד אמר; אבל הוא רואה שמאפשרים לעבור על החוק, ואין פוצה פה ומצפצף. אין אף אחד שאומר: חבר'ה, קצת הגזמתם. מחאה, בסדר, אנחנו יודעים מה זה מחאה; אנחנו יודעים מה זו דמוקרטיה; אנחנו יודעים מה זה לעשות הפגנות. אני השתתפתי בהפגנות. אם הייתי חוסם כביש, הייתי יודע שיש לזה מחיר – היו עוצרים אותי, והיו מגישים נגדי אפילו כתב אישום. יש מספיק סעיפים שנותנים כתב אישום. אז מה רואה אותו בן אדם? אז הרפורמה המשפטית הזו נועדה לייצר איזון, נועדה לייצר שוויון. אנחנו רוצים לבטל את המושג אנשים אחרים. אנחנו לא רוצים שתהיה מציאות של אזרח סוג א' ואזרח סוג ב', אזרח שהוא מקורב לאנשי אכיפת החוק. מי שרוצה להפגין על משהו אחר לא צריך להיות מופלה ביחס לאכיפה מולו. החוק צריך להיות שווה לכולם. זה מה שאנחנו מבקשים. אנחנו לא מבקשים עליונות, ולא מבקשים שאנחנו נעשה דברים לא דמוקרטיים, חלילה. בסופו של דבר, אנחנו רוצים שיהיו פה אנשים שמרגישים שהמדינה גם שלהם וגם מערכת המשפט מייצגת אותם, נותנת להם את המקום שלהם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> תרשו לי גם לדבר – אני כתבתי מכתב ליועצת המשפטית לממשלה. אבל אתם יודעים מה, מכתב, באמת, לא תגידו מכתב מתריס; מכתב אמיתי, מכתב כן, מכתב עם טיעונים משפטיים, שמוכיח, שתמה – אני ממש תמה על ההתנהלות של אכיפה בררנית. ואני שואל אותה מה בכוונתה לעשות. עכשיו עבר כבר שבוע, כמעט שבוע, אנחנו לקראת יום חמישי, בחמישי אחר הצוהריים זה כבר יהיה שבוע, והיא לא השיבה לי שום תשובה. אני רואה שהיא משיבה תשובה ומגיבה בצורה – כלומר, זה לא התנהלות בעייתית של היועמ"שית שלוקח לה זמן להשיב תשובות. אני רואה שלדוגמה בפרשת עמי אשד היא הגיבה בן לילה, כבר פנתה ועשתה והגיבה ושאלה וביררה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אז למה לא שלחת את המכתב שלך דרך עמי אשד? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כי הבנתי שאני גם לא יכול לדבר עם ניצבים, אז זו גם שאלה. גם המשטרה אומרת – אני אומר לה שהמשטרה אומרת, לא השר וסרלאוף, שחסימת כבישים בנתב"ג עלולה להסתיים באסון במקרה של אירוע חירום. ואני מזכיר לכם שאך לא מזמן – מה זה אך לא מזמן? בזמנים אחרים, באנשים אחרים – יאיר לפיד עצמו אמר: מישהו ימות, מישהו הולך למות, הוא עוד לא יודע את זה, אבל הוא ימות; האמבולנס שלו ייתקע, הלב שלו יקרוס, העובר שלה ייוולד מת. אבל איפה הוא? איפה הוא? איפה קולם הברור והצלול של ראשי מערכת אכיפת החוק, בכללם פרקליט המדינה, היועצת המשפטית לממשלה ומשניה? איפה? הוא לא נשמע בימים האלו. הוא נשמע, לא במישור הזה. ביחס לחשיבות ההגנה על הסדר הציבורי, על שמירת זכות התנועה וקיום חיים תקינים – שתיקה רועמת. והשתיקה הרועמת הזו בולטת במיוחד לאור הפעלתנות במישורים אחרים. הם צריכים, הם מחויבים לפעול כנגד אותם אמצעים לפי הסמכות שיש להם. אני אקריא לכם. בית המשפט, לאחר שעמד על חשיבותו העקרונית של חופש הביטוי, ציין כבוד נשיא בית המשפט העליון כתוארו אז, השופט ברק, בעניין מלכה, כי זכות נכבדה זו בביטויה הרדיקלי של חסימת כבישים, ניגפת אל מול האינטרס הציבורי לסדר תקין, הגובר עליה. הוא כתב כך – זה כל כך מרגש אותי, כי לרגע חשבתי שהוא כתב את זה על חסימות הכבישים הללו של עכשיו. הוא כותב: "אכן, 'חופש הביטוי וההפגנה אינם נותנים היתר לבצע פעולות שלוחות רסן המסכנות את שלום הציבור' – – – חופש הביטוי אינו היתר להתפרעות. האלימות היא היפוכו של הביטוי המותר. דווקא התפיסה הערכית המכירה בחירות הביטוי, ראוי לה שתחמיר עם מי שמוציא עצמו מתחום הביטוי, ובוחר בדרך של אלימות. חופש הביטוי הינו היתר להסתה; חופש הביטוי אינו היתר להמרדה; חופש הביטוי, כתב השופט הולמס – – – אינו החופש של אדם לצעוק לשווא 'אש' בתיאטרון, ובכך לגרום למהומה – – – במעשים המיוחסים להם, לא רק שהנאשמים צועקים 'אש' בתיאטרון מלא אנשים, אלא הם אף מציתים אש ליד חביות של דלק. המעשים המיוחסים להם – ושבהסכמתם אנו רואים בהם את התשתית לבחינת המעצר עד תום ההליכים – הדליקו את האש עצמה". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> רגע, רגע. אני לא יכול עכשיו עם הקול שלי, זה כבר קשה. "פגיעתה באינטרס הציבורי קשה; הסתברותה ודאית. שום משטר דמוקרטי" – תקשיבו, תקשיבו, איזה יופי – "שום משטר דמוקרטי המבקש לשמור על חופש הביטוי אינו רשאי להסכים לה. אכן, חופש הביטוי וההפגנה אינו מגן על החופש למנוע מיולדת להגיע לבית החולים; חופש הביטוי וההפגנה אינו מגן על החופש למנוע ממכבי האש להגיע למקום השרפה – – – חופש הביטוי (וההפגנה)" – זה השופט אהרן ברק, אתם מכירים אותו – "חופש הביטוי (וההפגנה) אינו מגן על החופש לשתק את המנגנונים לאכיפת החוק ולהביא לקריסתם; חופש ההפגנה אינו מגן על החופש 'לעצור את המדינה' ולסכן את ביטחונם של הפרט ושל הכלל". תקשיבו טוב, "הטוען בשם חופש הביטוי לכל אלה, אינו טוען מנקודת מבטה של הדמוקרטיה, אלא מנקודת מבטה של האנרכיה.", זה השופט אהרן ברק. "כאשר זו תשלוט, גם חופש הביטוי שלו טוענים הנאשם לא יעמוד להם". אחר כך הוא התייחס לטענה שיש בחסימה זו מעין מרי אזרחי לגיטימי – ככה הם אמרו, שיש בטענה הזו מרי אזרחי לגיטימי. מה קבע בית המשפט העליון? "שום תיאוריה של מרי אזרחי" – ויש קולות היום בין המוחים שקוראים למרי אזרחי; הוא אומר, "שום תיאוריה של מרי אזרחי, אין בה כדי להצדיק את 'עצירת המדינה' או שיתוק המנגנונים האחראיים לאכיפת החוק; שום טיעון מוסרי אין בו כדי להצדיק שרפת צמיגים בכבישים, המסכנת קשות את חיי הנוסעים על הכביש; שום טיעון פילוסופי לא יוכל להצדיק את עיכובה של יולדת הצריכה להגיע לבית חולים או את עיכובה של מכונית כיבוי אש בדרכה למניעת שרפה". איזה יופי, איזה מילים. ממש מותק, השופט אהרן ברק, רק חבל שהוא לא מתייחס לכך היום. תמהני, יכול להיות שמערכת המשפט אולי נתונה בניגוד עניינים ומנועה מלעסוק בכל מה שקשור להפגנות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מזל טוב, הרב משה גפני, בר-מצווה לנכד. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מזל טוב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הרב משה גפני, בשם כל חברי הבית אנחנו רוצים לאחל מזל טוב בהיכנס הנכד בעול תורה ומצוות. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בבית המשפט הנכבד, בית המשפט העליון, ראו את הדברים הנוקבים שם גם ביחס לעצם הניסיון לבצע שיבוש מתואם של חיי האזרחים כחלק מפעולה פוליטית. בואו נקרא: "בטרם נסיים ברצוננו לציין כי רואים אנו בהתנהגותם של הנאשמים" – דאז – "התנהגות המתוארת בכתב האישום ושלצורכי הדיון במעצרם אין הם חולקים עליה – בחומרה יתרה". עכשיו בואו נשמע: "קיימת מחלוקת קשה בציבור הישראלי בשאלת ההתנתקות. עכשיו תראו איזה יופי, זה מתק שפתיים, רק חבל שלא שומעים את זה היום: מחלוקת זו יש לנהל בסובלנות ובהבנה. יש לאפשר חופש ביטוי לכל דעה ולכל עמדה. ראוי להן למחלוקות הציבוריות שייבחנו בשוק הרעיונות. כך בתקופות של רגיעה, כך בתקופות של מתח ומחלוקת", כך הם אומרים. "עם זאת", תקשיבו טוב, "את המחלוקת הציבורית" – בית המשפט העליון הנכבד אומר זאת – "עם זאת, את המחלוקת הציבורית יש לקיים במסגרת הכלים הקיימים. לכאורה, פעולתם של הנאשמים שוברת את הכלים כולם. רטוריקה של דמוקרטיה וזכויות אדם בפיהם, אך פעולות של אנרכיה ופגיעה בזכויות אדם במעשיהם. לכך שום מדינה דמוקרטית אינה צריכה להסכים". על מה הוא מדבר? על אותן חסימות כבישים שהיו בהתנתקות. הוא אומר, זה לא במסגרת הדמוקרטיה, שום מדינה דמוקרטית לא יכולה לקבל דבר כזה. אז אני קצת מבולבל: מה זה דמוקרטיה? כשאתם צועקים: ד-מו-קרט-יה, למה אתם מתכוונים? לשופט אהרן ברק? אבל הוא אומר מה שאנחנו אומרים. הוא פשוט אומר את זה כלפי האנשים הלא-נכונים. יש "אנשים אחרים". << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> וסרלאוף, תדבר לאט, שלא ייגמרו לך המילים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לא, יש לי מספיק. מקסימום אני אספר על הכנס שלנו בארצות הברית. אני תמיד יכול – יש לי שעה שלמה לדבר רק על זה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לאט-לאט. תחלק את הכוח. אתה לא יודע לכמה תגיע. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "השימוש ברטוריקה של דמוקרטיה וזכויות אדם כבסיס לפעילות הפוגעת בדמוקרטיה ובזכויות אדם", כך הוא אומר – אני קצת מרגיש שזה גמרא, כי זה פלפול. תכף נבין, אולי הוא יכתוב בסוף: הא לן והא להו, כן? "השימוש ברטוריקה של דמוקרטיה וזכויות אדם כבסיס לפעילות הפוגעת בדמוקרטיה ובזכויות אדם הוא מרשם בדוק להרס הדמוקרטיה מתוכה היא". אז מי הורס את הדמוקרטיה ומי בונה אותה, לשיטת אהרן ברק? כמובן, זו שאלה רטורית – תלוי את מי שואלים, ותלוי באיזה תקופה שואלים, ותלוי אם מדובר ב"אנשים אחרים". "אמת, הדמוקרטיה מכירה בזכות הביטוי וההפגנה של כל אדם בה; היא תעשה הכול כדי לכבד זכות זו, אך דמוקרטיה לא תאפשר שימוש בזכויות שהיא מעניקה כדי להביא להרס עצמי – – – היא מגינה על עצמה מפני אויביה מבחוץ, עליה להגן על עצמה מפני המתמרדים נגדה מבפנים. חובה זו מוטלת על כולנו: על כל רשויות השלטון; על כל המפלגות והגופים; על כל השופטים. אכן, 'שוב הוטל עלינו, שופטי הדור הזה, לעמוד על משמר ערכי היסוד שלנו ולהגן עליה מפני הקמים עליהם'". הוא מדבר על אותם מפגינים בגוש קטיף. אני רוצה לתת עוד דוגמה, יצחק טבגר נ' מדינת ישראל. מה נפסק שם? כך פסקו השופטים בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה זה, חבר טלפוני? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לא, אני מקריא. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא, לא, לא. דברים של יאיר לפיד למה באמת – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני אוהב דברים של יאיר לפיד מפעם. "הסיכון והחומרה הטמונים במעשה העורר וחבריו הם בשלושה", תקשיבו. "ראשית בנכונותם להפר את החוק כחלק ממאבק רעיוני כנגד מדיניות הממשל בישראל. מעשים של אלימות או שיבוש מערכות ציבוריות כדי לקדם אידיאולוגיה כזאת או אחרת אינם רק עבירות על החוק. הם משקפים התנהגות אלימה אנטי-דמוקרטית, המבקשת לחתור תחת הליכים תקינים של הממשל ולשבשם בכוח הזרוע". כך אומרים השופטים בבג"ץ, בית המשפט העליון, לא אני. "שנית, האמצעים שאותם ביקשו הקושרים לנקוט כדי לממש את מלחמתם האידיאולוגית הם חמורים ביותר. פעולות שנועדו לפגוע פגיעה ממשית בתשתיות ציבוריות רחבות היקף הנדרשות באורח חיוני להבטחת אורח חיים תקין של הציבור הן קשות במיוחד. הן פוגעות לא רק באזרח מן השורה שזכותו להמשיך באורח חייו דרך שגרה ובלא הפרעה, אלא גם בחולה, בזקן, ביולדת ובנזקק לשירותי חירום, שבלעדיהם חייו אינם חיים." אני שמח שאני מקריא את זה בשם שופטי בית המשפט העליון, כי אחרת יכול להיות שהיו מכנים אותי בכל מיני כינויים באופוזיציה. יש לי גב, איך אומרים, גם לשיטתי. "ושלישית, החומרה והסכנה שבמעשה העורר וחבריו אינם מתמקדים באירוע נקודתי אחד, בבחינת מעידה חד-פעמית. הם טומנים בתוכם גרעין מסוכן של תוקפנות רעיונית העלולה להביא להפרת החוק גם במבט לעתיד הקרוב, וככל כשצפויים המהלכים המתוכננים הקשורים בהתנתקות". הוא אומר פה שתוקפנות רעיונית – יכול להיות שהם התנגדו לרעיון שלה, לכן הם קראו לה "תוקפנות רעיונית", ועכשיו הם לא מתנגדים לרעיון, אז לכן זה לא תוקפנות רעיונית. רק צריך שיהיה גילוי נאות. אני ממשיך לצטט: "בהיות העבירות המיוחסות לעורר עבירות על רקע אידיאולוגי, יש בהן זרע פורענות להפרת חוק עתידית, המבקשת להשליט תפיסה רעיונית נתונה בכל מחיר, וגם במחיר עבריינות על החוק תוך גרימת נזק ציבורי כבד לקרוב ולרחוק. תופעה זו של זרע פורענות אינה נשללת גם בקרב אנשים שהיו עד הנה שומרי חוק". מדברים על אנשים נורמטיביים, שעד עתה היו שומרי חוק, אבל זה לא נשלל מהם. גם עליהם אנחנו מדברים, והם "תרמו מכוחם ומכישוריהם לטובת הציבור והמדינה", כלומר, למרות שהם אנשים טובים ולמרות שהם תרמו מכוחם ומכישוריהם לטובת הציבור והמדינה – עשו שירות, התגייסו לקרבי, אולי גם התגייסו לטיס – בכל זאת הם לא יוצאים מן הכלל. "על רקע האירועים והנסיבות המיוחדות של מהלכי התקופה האחרונה, יש לבחון את מעשיו של העורר וחבריו בראייה כוללת, ולהעריך את משמעותם מחד, תוך בחינת יסודותיהם לגופם, אך מנגד גם על רקע השפעתם הרחבה על הסביבה, ולאמוד את הסיכון הפוטנציאלי להישנותם ולהרחבת ממדיהם". בעניין הצורך להתבונן במכלול האירועים, בפסק דין נדב טייכמן נ' מדינת ישראל הם כתבו כך: "אי-אפשר לדון בעניינם של העוררים במנותק מאירועי הזמן והתקופה – – – אין המחאה מכשירה ביצוע עבירות פליליות – – – חובת הציות לחוק עומדת" מעל הכול. תקשיבו טוב, אני חייב להגיד את זה עוד פעם. טלי, אני רוצה שתצטטי את זה בראיונות. מכיוון שאני לא מתראיין כמעט, לפחות שישמעו את זה. כך הם אומרים בנדב טייכמן נ' מדינת ישראל, בית המשפט העליון: "חובת הציות לחוק עומדת מעל כל המחלוקות וחלה על כולם באופן שווה". אני מחפש בפלאפון כוכבית שאולי יש אנשים אחרים, תקופה אחרת, מציאות אחרת, אבל הם אומרים "חובת הציות לחוק" – – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא נעים, לא נורא. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לא נעים, לא נורא. כן. אני אומר את זה עוד פעם, זה חשוב, שתדעו מה להשיב כששואלים אתכם. תנו ציטוטים של בית המשפט העליון הנכבד. "חובת הציות לחוק עומדת מעל כל המחלוקות וחלה על כולם באופן שווה, ובמסגרתה ניתן להביע עמדה או מחאה. לא ניתן לחצות קווים אדומים תוך נשיאת דגל של השקפת עולם." וואו, צריך דקת דומייה רק על הדבר הזה. כמו כן, בואו נדבר על טיב האיזונים. ידידיה ליבוביץ' נ' משטרת ישראל – בואו נראה מה נפסק, מה בית המשפט הנכבד פסק: "בענייננו, מחומר החקירה עולה, כי המעשים המיוחסים לעוררים הינם חמורים, וזאת במיוחד בימים אלה, שמדינתנו שרויה בימים שאינם כתיקונם – – – במקרה דנן, מחד גיסא, עומדת זכותם של העוררים לחופש הביטוי לקיום המחאה. מאידך גיסא, המשיבה מבקשת לשמור על הסדר הציבורי ועל ביטחון הציבור הרחב." המשיבה זה המשטרה. "נראה, אפוא, כי באיזון הראוי בין ערכים אלה ידה של המשיבה" – של המשטרה – "על העליונה. שכן, לעוררים קיימת האפשרות לממש את זכותם לחופש הביטוי וכן להביא את מחאתם האידיאולוגית בדרכים מקובלות, אשר אינן מהוות מטרד והפרעה לציבור ואינן מהוות סכנה לביטחון הציבור ושלומו, וזאת במיוחד בהתחשב באירועי הימים האלה". ב"אירועי הימים האלה" מדובר על גירוש גוש קטיף ב-2005. בימים ההם, בזמן הזה. בואו נמשיך, בואו נביא אך לשם דוגמה, ובלי למצות אפילו חלק קטן מהדוגמאות ומהסימוכין הקשורים שהבאנו כאן – בואו נביא הצהרות של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה בעת מחאת ההתנתקות. בהזדמנות בולטת היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז קבע במענה לחברי כנסת שפנו אליו – תקשיבו – כי חסימת צירי תנועה מרכזיים אינה נכללת במסגרת חופש הביטוי. מני מזוז. אני חושב שהיו לו כמה התבטאויות לאחרונה. הוא אמר בשבתו כיועץ המשפטי לממשלה כי חסימת צירי תנועה מרכזיים אינה נכללת במסגרת חופש הביטוי. הוא הצהיר כי יפעל ככל יכולתו לוודא כי הפרקליטות תנהג בחומרה במעשרים שכאלה. כתבה ב-ynet, כותרת ב-ynet ב-2005, מ-19 במאי 2005 – "מזוז: חסימת כביש לא לגיטימית". אז זו הדמוקרטיה שאתם רוצים? זו הדמוקרטיה? לאלה מותר ולאלה אסור? לא, זה לא מה שאנחנו רוצים. בואו נמשיך. היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז מדגיש כי "הדברים עולים לכדי המרדה", לא פחות מהמרדה. בואו נצטט אותו: "כשחסימות הכבישים לא נעשות כפעולה חד-פעמית אקראית אלא כפעולה שיטתית שחוזרת על עצמה בכל הארץ פעמיים בשבוע כדי למנוע ביצוע החלטות של הממשלה והכנסת, זו המרדה", אומר מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה דאז. כשמדובר באופן שיטתי, כפי שאנחנו רואים בשבועות האחרונים, אין לך יותר שיטתי מזה כשרועי נוימן, ממובילי המחאה שלהם, כותב על החסימות שהם הולכים לעשות, אין לך יותר שיטתי מזה, והיועץ המשפטי לממשלה קורא לזה לא פחות מהמרדה. המרדה. בוועדת החוקה בכנסת שי ניצן מדגיש, שי ניצן, שהיה אז המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים והיה סוג של פרויקטור ייעודי, הוא אמר כי אין בכוונת מערכת אכיפת החוק לאפשר או להכיל חסימת כבישים. לא השר בן גביר, לא; המשנה לפרקליט המדינה שי ניצן: לא נסבול חסימת כבישים. אז זאת דמוקרטיה? זאת דמוקרטיה? אכיפה בררנית? איפה היועץ המשפטי לממשלה שהבאתי עכשיו? איפה פרקליט המדינה? איפה ההתבטאויות שלו היום? איפה ההתבטאויות של המשנה לפרקליט המדינה? למה הם לא אומרים היום את מה שהם אמרו בעבר? אולי מדובר באנשים אחרים? יכול להיות, אבל זאת לא דמוקרטיה. היועמ"ש, שכחתי להגיד, היועמ"ש אמר: "אין שום קשר בין חסימת צירי תחבורה לבין חופש הביטוי וההפגנה". ואתם יודעים מה הגדיל לעשות היועץ המשפטי לממשלה דאז מר מני מזוז? מה הוא אמר? הוא מאיים בחסימות כבישים בגוש קטיף. במה הוא מאיים? השרה סטרוק, בטח את זוכרת את זה היטב, עד 20 שנות מאסר לחוסמי כבישים. כך הוא איים. אני מחפש ונובר באינטרנט כדי לראות מה היועצת המשפטית לממשלה אמרה על חסימות כבישים בימינו. רק שנייה, אני אתן לכם פה עוד ציטוטים נבחרים מאוד, רק כדי לרענן את זיכרוננו, ולמרות – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באת מוכן עם כל הציטוטים מההתנתקות? באת מוכן עם כל הציטוטים מהגירוש? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> במקרה הכינותי מראש. בואו נמשיך. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> אולי איזה תיקון כללי קטן כזה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נביא לך ספר תהילים. יש לי פה. בוא, יאללה, בוא נקרא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש בקשה לשידור הישיר – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אנחנו עושים עכשיו סופר-תיקון כללי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תהילים ליום חמישי. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אנחנו עושים תיקון כללי על 200 קמ"ש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר וסרלאוף, אמר לך נאור שירי קודם מה קורה בדרום תל אביב, מי אשם. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> סליחה, זכותי לצפות ממך שתקדיש תיקון כללי. היום יום ההילולה של רבי נחמן, אדוני היושב-ראש, ערב ראש חודש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ראש חודש, ראש חודש ניסן. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, ערב ראש חודש ניסן – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בוא, בוא תגיד הלל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כבר ראש חודש, לא ערב ראש חודש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יאללה, אומרים הלל? מותר להגיד הלל? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> התפילה, בוודאי. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> בניסן עתידין להיגאל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בבקשה, תהילים ליום חמישי. בואו נקריא. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> לא. אם אפשר, בבקשה, אדוני השר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה רוצה גמרות קידושין? << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> אדוני השר, אדוני השר, ערב ראש – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הינה תהילים, תהילים ליום חמישי, התהילים הכי יפים, זה כמו של שבת. תקשיבו. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> אדוני השר, סליחה, למה אתה מתעלם מאיתנו, חסידי ברסלב? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חס וחלילה, לא מתעלם. אני – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> התהילים הטובים ביותר. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> אז אני מודיע לך, אדוני השר, היום ערב ראש חודש ניסן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ראש חודש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יאללה, תהילים. יאללה, קידוש השם. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> ראש חודש ניסן, בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל. ערב ההילולה של רבי נחמן הקדוש, היום מלקט התיקון הכללי. כל מה שאנחנו עושים עכשיו הוא תיקון כללי, אז אם אפשר בבקשה לתת לנו תיקון אחד, בסך הכול עשרה מזמורים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> תביא לי מזמור אחד קטן. תביא לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תביא לו מזמור, אבל בינתיים תהילים ליום חמישי, את שני הפרקים הראשונים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> תביא. אנחנו צריכים להתפלל להצלחת עם ישראל ולאחדות עם ישראל ולשלומם של חיילי צה"ל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מבקש שהציבור יעמוד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תפילה למשה איש האלוקים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> זה לא. הוא רוצה תיקון כללי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא יביא לך. בינתיים תקרא שני פרקים מתהילים, נעשה קידוש השם, לא יקרה כלום. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני לא אקרא עכשיו את כל התהילים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא צריך. תקרא רק את תהילים ליום חמישי, פרק ראשון ושני, תראה איזה מילים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> השר וסרלאוף, תעשה רק מה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אולי אדרבה, תן בליבנו, שהוא יודע לשיר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תהילים. נקרא, נעביר את הזמן. צריך עוד עשר דקות לפחות. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בסדר, אני רוצה גם להתייחס לעוד כמה נושאים. תביא תיקון כללי, נו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין לך את התיקון הכללי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – זה בסדר, אפשר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> קודם אמרו לך מה קורה בדרום תל אביב – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין לך את התיקון הכללי? אוריאל, אין לך איפשהו? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אפשר לקרוא לרפורמה המשפטית "התיקון הכללי", אתם יודעים? רגע. אני אקרא. שנייה. אל תדאגו, לא נסיים לפני שאני קורא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הם לא יודעים שאתה גר בדרום תל אביב, בשם האידיאולוגיה והציונות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תהילים יש לנו. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני חייב להתייחס – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אקרא את התהילים. נו, תפילה – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> חסר לו? אתה, נתנו לך לעשות את הפיליבסטר? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כן. אתה רואה מה זה? אתה הפסדת הרבה, חבר הכנסת סעדה. אני אקרא לכם קצת תהילים לרגל ראש חודש. בניסן נגאלו, בניסן עתידין להיגאל, הילולת רבי נחמן מברסלב, זכותו תגן עלינו, אמן. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> אשריך, אדוני השר. יש לנו פה גם ק"ה, שזה המזמור השמיני, וגם את "אשרי". הכול מתחיל – – – א', אז גם זה וגם ק"ה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני אתחיל מהראשון. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> נכון, בדיוק. "אשרי האיש אשר לא הלך" – – – << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> תתחיל לדבר לאט, כי נראה לי שיש לך הרבה זמן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> "אשרי האיש", יאללה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב. כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה." << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמן. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח. לא כן הרשעים כי אם כמֹּץ אשר תדפנו רוח. על כן לא יקֻמו רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים. כי יודע ה' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא הילולת רבי נחמן, יום הולדת רבי נחמן. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> יום הולדת רבי נחמן, סליחה, לא הילולת רבי נחמן. שכוייח. יום הולדת רבי נחמן. אמרתי בטעות שזו ההילולה. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> לא. יום הולדת היום. ההילולה בחול המועד סוכות. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> נכון. נכון. זהו, זכרתי נכון. אתם תסלחו לי על השעה. זה יום הולדת של רבי נחמן. אנחנו עכשיו נגיד עוד מזמור מהתיקון הכללי שתיקן רבי נחמן מברסלב, זכותו תגן עלינו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני חושב, פסוק-פסוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כבוד השר, כבוד השר, אני – – – שתחלקו לעשרה מזמורים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אולי כבר נסיים את ספר התהילים וזהו? כמה זמן לוקח לאנשים להגיע מהמלון? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אם הם ליד האוטו, שבע דקות. שבע דקות. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חבר'ה, זה אקטואלי מאוד. כל המזמורים הללו – אנחנו צריכים אותם. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> מבקשים תיקון כללי לראשונה בכנסת ישראל. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "הודו לה' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו. שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו. התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי ה'. דרשו ה' ועֻזו בקשו פניו תמיד. זכרו נפלאותיו אשר עשה מֹפְתיו ומשפטי פיו. זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו. הוא ה' אלהינו בכל הארץ משפטיו. זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור. אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק. ויעמידה ליעקב לחֹק לישראל ברית עולם. לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם. בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה. ויתהלכו מגוי אל גוי ממלכה אל עם אחר. לא הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים. אל תגעו במשיחָי ולנביאַי אל תרעו. ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר. שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף. ענו בכבל רגלו ברזל באה נפשו. עד עת בא דברו אמרת ה' צְרָפָתְהו; שלח מלך ויתירהו מֹשל עמים ויפתחהו. שמו אדון לביתו ומֹשל בכל קניָנו. לאסֹר שריו בנפשו וזקניו יחכם. ויבֹא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם. ויפר את עמו מאד ויעצמנו מצריו. הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו. שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו. שמו בם דברי אותותיו ומפתים בארץ חם. שלח חשך ויחשיך ולא מרו את דברו. שמו בם דברי אֹתותיו ומֹפתים בארץ חם. שלח חשך ויחשִׁך ולא מרו את דברו. הפך את מימיהם לדם וימת את דגתם. שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם. אמר ויבֹא ערֹב כנים בכל גבולם. נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם. ויך גפנם ותאנתם וישַׁבֵּר עץ גבולם. אמר ויבֹא ארבה ויֶלֶק ואין מספר. ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם. ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם. ויוציאם בכף וזהב ואין בשבטיו כושל. שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם. פרש ענן למסך ואש להאיר לילה. שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם. פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר. כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו. ויוצִא עמו בששון ברִנה את בחיריו. ויתן להם ארצות גוים ועמל לאֻמים יירשו. בעבור ישמרו חֻקיו ותורֹתיו ינצֹרו הללו יה." << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> אשריך, אדוני השר. קידשת שם שמיים ברבים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בכל פעם שאנחנו לומדים פה, קוראים פה תהילים, אני מרגיש שאנחנו מטהר אוויר. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> אם אפשר בבקשה גם הללויה. זה המזמור האחרון. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אנחנו נגיד אותו בעל פה: "הללו יה הללו אל בקדשו, הללוהו ברקיע עזו: הללוהו בגבורתיו הללוהו כרב גדלו: הללוהו בתקע שופר הללוהו בנבל וכנור: הללוהו בתף ומחול הללוהו במנים ועוגב: הללוהו בצלצלי שמע הללוהו בצלצלי תרועה: כל הנשמה תהלל יה הללו יה". << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> "כל הנשמה תהלל יה הללויה". << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חבר הכנסת רביבו, אני רואה שאתה בשטייגן רציני. בעזרת השם, שיהיה לנו לגאולה שלמה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אמן ואמן, בזכות רבי נחמן הקדוש. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה שיר על הגאולה, אולי? << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אפשר איזה משהו גם מיגל יעקב, אדוני היושב-ראש? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> רגע, אם כבר התחלנו בדברי תורה – – – << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אפשר משהו מיגל יעקב? שנייה. תנו לי דברי תורה רגע. קצת דברי תורה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני השר – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> שנייה. תנו לי דברי תורה רגע. קצת דברי תורה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני לא מפייט עכשיו, חבר'ה. בשעה הזאת – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> כבוד השר, על ידי ניגונים ומחיאת כף – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש מיתוק הדינים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חבר הכנסת כהן, אחרי 40 דקות שאני מדבר, צריך להגיד תודה שאני מצליח להוציא עוד קול מהפה, אבל אני חייב להגיד לכם משהו, בואו תשמעו. כשעם ישראל יצא ממצרים – לימור, דבר תורה – כשעם ישראל יצא ממצרים, הגיע השטן וקטרג. הוא אמר: מה אתה מוציא אותם ממצרים? הללו עובדי עבודה זרה, והללו עובדי עבודה זרה. עם ישראל עובד עבודה זרה, מה אתה מוציא אותו ממצרים? אמר לו הקדוש ברוך הוא: אני אענה לך, אבל לא עכשיו. שמר את התשובה. יצאו ממצרים. עם ישראל מגיע לים סוף, עומדים מול הים, מהצדדים חיות הטרף של המדבר, ומאחוריהם מצרים נסים לקראתם, סוס ורוכבו. קורא הקדוש ברוך הוא לשטן ואומר לו: עכשיו אני רוצה שתסתכל על עם ישראל. בוא נראה למי הם צועקים, לאלילי מצרים או אליי? "ויצעקו בני ישראל אל ה'". זאת אומרת, מה הקדוש ברוך הוא רוצה לומר לנו? יכול להיות שבשגרה שבה אנחנו בסמטוחה של היום-יום, למראית עין חלק מהאנשים מאמינים בדבר כזה או בכל מיני אלוהים אחרים ובכל מיני בדיות ודמיונות, אבל בסוף, כשיהודי נמצא במצוקה, כשהים ממולו, המצרים מאחוריו, ומהצדדים חיות הטרף של המדבר, "סגר עליהם המדבר", אומר הפסוק – כשזה רק אנחנו ובורא עולם, כשאנחנו מול בורא עולם, בסוף אנחנו צועקים אל הקדוש ברוך הוא, צועקים אל השם. אתם יודעים, כדי לתת יותר סעד לדבריי – יש משנה במסכת כלים, כמדומני פרק ד', ובה דנים על כלים שמקבלים טומאה ושאינם מקבלים טומאה. כלי שאינו מקבל טומאה הוא כלי שמיוצר ממשהו שגדל בים, מחיה שגדלה בים, אבל יש דיון במשנה לגבי כלב ים, האם הוא מקבל טומאה או לא מקבל טומאה. כלב ים לכאורה – איפה הוא גדל? בים. אז הוא לא מקבל טומאה, כי כלי שעושים ממנו, מדבר שגדל בים, לא מקבל טומאה; אבל אומרת המשנה שכלב הים הוא כלי שמקבל טומאה. אם עושים ממנו כלי, הוא מקבל טומאה, וזה תמוה. למה? אומר רש"י במקום, שמשום שכשבאים לצוד אותו, הוא קופץ ליבשה, זאת אומרת, כשהוא מרגיש שהוא במצוקה, הוא לא נשאר במים, הוא קופץ ליבשה. אומרים חז"ל שהאינסטינקט הזה, הרגע הזה שבו הוא נמצא במצוקה, איך שהוא מגיב על אותו רגע שבו הוא נמצא במצוקה – זה מעיד על המהות שלו, זה מעיד על כולו, למרות שהוא גדל בים. כל היום הוא בים, אבל ברגע שהוא חש מצוקה, הוא קופץ ליבשה, אני מסתכל עליו כאילו כל מהותו שהוא גדל ביבשה. ולכן הוא מקבל טומאה. מה שאלת, אלמוג? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני השר, מה מברכים כשרואים את הנמר בעין גדי? כי אני רואה שיאיר לפיד פה, וזה אירוע חריג, כי עכשיו הוא אמור לישון. אז מה צריך לברך? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני לא יודע. אני לא למדתי את – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אם לא ראינו אותו – – – 30 יום, צריך שהחיינו. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> נכון. לא ראה אותו, יש לך את הרב פינדרוס. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> חבר הכנסת לפיד, יש לך – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הרואה את חברו, לא ראה אותו 30 יום, מברך שהחיינו. בסיטואציות מסוימות גם מברכים ברוך מחיה המתים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יאיר, הם מברכים אותך. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> תברך אותו. כן, בהחלט ראוי לברכות. מה עוד רציתי? רציתי להגיד לכם עוד משהו. רגע, אני חוזר לנקודה הראשית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מההתחלה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לא. הנקודה המרכזית – וזה חשוב, זה חשוב לכולנו פה להגיד את זה ולחשוב על זה, להתבונן בזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני השר, יש לך עוד שבועיים, מחכים כולנו לכבוד אבי מעוז. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא פה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הוא פה. למה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא פה, אז אפשר להתחיל. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> יגידו לי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אנחנו רוצים להודות לשר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, השר יצחק וסרלאוף – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> שנזכה להרבות באחדות ואהבה. בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> – – על שעה מעניינת, פורייה, מחכימה ויהודית. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש הוועדה, לסכם את הדיון, ולאחר מכן נעבור להצבעות. חלק מההצבעות יהיו שמיות, חלק אלקטרוניות. בבקשה, אדוני. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תברך את יאיר לפיד. תברך את יאיר שיגיע היום. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> די, אלמוג, מספיק כבר. די. שמענו אותך, די. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הוא צריך לישון עכשיו. מה הוא עושה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר >> וסרלאוף, כמו שבכדורגל יש את הפתעת העונה, אתה הפתעת המושב, הכנס. עכשיו, אחרי שגילית את היכולות שלך לנאום, אנחנו נשתמש בזה הרבה. זו הייתה טעות שלך. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת, ישבתי פה בזמן הנמקת ההסתייגויות של חברי האופוזיציה, ובאמת היו הרבה הרבה סיסמאות על החוק – פגיעה בדמוקרטיה, קץ הדמוקרטיה, מה אנחנו עושים. אבל מי שהשתתף בדיונים, ויש פה חברי אופוזיציה – אני לא רואה אותם פה, אבל יש חברי אופוזיציה שבאמת היו איתנו כל הדיונים, ונכנסו לחוק, ושינו את החוק, שינו את הנוסח – מבין שהחוק שאנחנו מצביעים עליו היום הוא חוק שלא פוגע בדמוקרטיה. להפך – החוק הזה מחזק את הדמוקרטיה. ולמה הוא מחזק את הדמוקרטיה? כי בדמוקרטיה העם בוחר את נציגיו, והנציגים אצלנו בוחרים את הממשלה ואת ראש הממשלה. אני יודע שאתם לא כל כך מתים על הדבר הזה, והייתם רוצים שתהיה איזה התערבות חיצונית שתשנה את תוצאות הבחירות, אבל יכול להיות במצב כזה כשלא מסדירים את החוק – ואגב, ההסדרה של החוק הזה הייתה מתבקשת לא רק על ידינו, היוזמים, אלא גם על ידי הייעוץ המשפטי של הכנסת וגם על ידי הייעוץ המשפטי של הממשלה. הם אמרו שהחוק היום עמום ולא ברור, והגיע הזמן להסדיר אותו, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים. בדיוק לשם כך חוקקנו את החוק. לפי מה שלמדנו תוך כדי הדיונים וגם לפניהם, בכל המדינות בעולם אין מדינה אחת בעולם – ולא רק במדינות המערביות – שבה אפשר להוציא ראש ממשלה לנבצרות ולא מטעמי בריאות. הסוגיה הזאת שעלתה כאן, להוציא ראש ממשלה שלא מטעמי בריאות, היא סטרטאפ משפטי ישראלי. זה לא קיים בשום מדינה. כשעלה הנושא הזה לאוויר כסוג של איום, לא ראינו שדוחים את זה; שאומרים שהדיון הזה לא היה; שהדיון הזה לא קרה. לא ראינו. יש כאלה שנהנו לראות שזה באוויר, אולי שיהיה סוג של איום כלשהו. את המצב הזה אנחנו משנים. ומה אנחנו עושים פה? מתאימים את עצמנו לכל המדינות. כל המדינות, ולא משנה באיזה משטר – נשיאותי, חצי נשיאותי, פרלמנטרי – בכל המדינות האלה נבצרות היא אך ורק מטעמי בריאות. זה מה שאנחנו עושים היום: מטעמי בריאות ויכולת פיזית. תארו לכם מצב שבו אזרחי מדינת ישראל – או אזרחי כל מדינה, אתם יודעים מה? לא אקח את הדוגמה פה – יוצאים להצביע, בוחרים את הנבחרים שלהם, מקימים ממשלה ובוחרים ראש ממשלה, ראש ממשלה שזכה לתמיכה של רוב העם, דמוקרטיה, הדבר הכי חשוב. ואז יבוא איזשהו גורם, יכול להיות גורם משפטי, שיכול להגיד שהוא רואה ניגוד עניינים, גם לא מטעמי בריאות, כי החוק לא ברור ואפשר לפרש אותו שאפשר להוציא ראש ממשלה לנבצרות לא רק מטעמי בריאות אלא גם בגלל ניגוד עניינים. אז זה נקרא לחזק את הדמוקרטיה? זה לפגוע בדמוקרטיה, זה לעשות פיגוע בדמוקרטיה. מי שיהיה בראשות הממשלה זה מי שהעם בחר ולא יכול להיות שיבוא יועץ או יועצת ויהפכו את החלטת העם. זה יכול לקרות בכל מדינה, אבל מה עשו במדינות אחרות? הם קבעו את החוק – נבצרות מטעמי בריאות בלבד. כל המדינות בעולם. רק פה יש פרשנויות מרחיקות לכת, מעניין למה. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לחברי הוועדה שהשתתפו – אני כבר הודיתי לצוות המסור של הוועדה – לחברי הוועדה, מהקואליציה ומהאופוזיציה, שהשתתפו בדיונים רבים בוועדה, שעות רבות, ובאמת הביאו גם לשינויי סעיפים בתוך החוק. אני חושב שזו הוכחה לעבודה פרלמנטרית, עבודה יסודית, בתהליך עבודת הכנת החוק בשלוש הקריאות. ולדימיר בליאק, חבר הכנסת, שבאמת הגיע לכל הדיונים. השפיע, שינה. עשינו את זה ביחד, גם אם הם מתנגדים – מסיבה לא אובייקטיבית – אבל במהות של הדברים, כשנכנסנו לסעיפי החוק ראינו שאפשר לשנות, ובאמת שינינו דברים חשובים. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> כץ – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> בטוח. אבל פינדרוס, עם כל הכבוד – ויש לי כבוד אליך – אתה לא עליזה. לרדת או לעלות, זה רק עליזה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> האמת היא שבהזדמנות זו אני רוצה להודות – היום התקיימה הפגנה מול ביתי, אני לא חושב שיש עוד חבר כנסת אצלנו בליכוד שנשאר בלי הפגנה, ואני רוצה באמת להודות לאותם מפגיני ליכוד, שבאו מן העבר השני של הכביש – גם במספר הם היו יותר – עם דגלי ישראל ודגלי הליכוד, והביעו את מחאתם, והביעו את תמיכתם ברפורמה המשפטית, ועמדו שם שעות. אני חושב שהמפגינים שבאו מהצד השני הלכו אחרי משהו כמו חצי שעה, והחבר'ה שלנו נשארו ושרו. באמת ראיתי את הסרטונים. אני כמובן הייתי פה – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אנרכיסטים, אנרכיסטים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> לא, דווקא אלה שהפגינו הם לא אנרכיסטים. אתה יודע מה? זו הייתה הפגנה יפה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, יש לך בדיקה כזו, כמו של הקורונה, אנרכיסט או לא אנרכיסט? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, יש מחאה ויש אנרכיה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> זה מאד פשוט, אני אגיד לך, הכי פשוט שבעולם. אלה שהיו היום בהפגנה עמדו בצד על המדרכה, עם דגלים, ואמרו דברים נגד הרפורמה. לא עשו שום דבר, לא הפריעו לתנועה, עמדו בצורה יפה. אלה מפגינים שאין לי מילה רעה להגיד עליהם, רק מילים טובות. מהצד השני, דגלי ליכוד, שירים, דגלי ישראל, הכול היה בסדר. שני הצדדים הפגינו. לא קרה כלום, היו צריכים שם שניים-שלושה שוטרים, לא יותר. אנרכיסטים זה כשניר ברקת הולך לכנס בכפר סבא, וזורקים אבן על החלון ומנפצים את החלון – אלה אנרכיסטים. אנרכיסטים, הינה, מגן האנרכיסטים גלעד קריב, אתה מגן אנרכיסטים, כל פעם שאני נותן דוגמאות, אתה קופץ להגן עליהם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אתה, כשאתה עושה את זה, אתה מעודד אלימות. אתה מעודד אלימות. כשמכים את העוזרת של ניר ברקת, מטיחים אותה על הרצפה וקוראים לה "בוגדת", אלה אנרכיסטים. כן, אלה אנרכיסטים. חבר הכנסת קלנר הולך לכנס וצריכים ללוות אותו שוטרים תחת קריאות "בוגד, בוגד"; חבר הכנסת בועז ביסמוט הולך לכנס וצריכים לחלץ אותו. היא לא מעניינת אתכם, האלימות הזו, נכון? מהצד השמאלי זו לא באמת אלימות. אנחנו השמאל הנאור. אנחנו השמאל הנאור, לנו מותר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> כשזה בא מהשמאל זה בסדר. למה? כי יש לכם גיבוי מהתקשורת. למה אתם חושבים שזה בסדר? למה אתה עכשיו מגבה את האלימות הזאת ותומך בה? כי יש לכם גיבוי מהתקשורת, שלכם מותר וזה כשר. הרי אנחנו רואים את ההסתה המטורפת של כל הלשעברים המשועממים האלה, שרואים את נתניהו יושב על הכיסא ומתפוצצים מזה, והם מאוד משועממים. אנחנו רואים מה הם אומרים: הסתה למרד, שיהיה דם, רק באלימות, ולהם אף אחד לא עושה שום דבר, זו לא הסתה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שכחתם מה עשו לניר אורבך – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אני מגנה אלימות מכל צד ותמיד אמרתי את זה, מיקי. תמיד אמרתי את זה. אני מגנה אלימות מכל צד. האלימות – – – << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – בית כנסת. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> בית כנסת? איתמר בן גביר, מה עשו לו בבית הכנסת בשבת האחרונה? למה? זה לא מפריע לך? עם מגפון ושירים כשיש מתפללים בבית הכנסת? זה לא מפריע לך, יפעת שאשא ביטון? זה לא מפריע לך? למה להפריע באמצע התפילה ביום שבת? למה הרוע הזה? למה לעשות דווקא? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא בסדר. זה לא בסדר, אבל לסעדה לא נתנו בכלל – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בן יהודה לא קיבל כסף – – – בן יהודה לא קיבל משכורת – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אני מקווה שהצלחתי לשכנע אתכם לדחות את ההסתייגויות ולהצביע בעד החוק, שמחזק את הדמוקרטיה במדינת ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – דמוקרטיה מלוכנית – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת כץ. אנחנו עוברים להצבעות, אנא תפסו את מקומותיכם. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעות, אנא תפסו את מקומותיכם. מצביעים בקריאה שנייה ושלישית של חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 12). יש להצעת החוק הזאת הסתייגויות מטעם קבוצת סיעת המחנה הממלכתי: חברי הכנסת בנימין גנץ, גדעון סער, גדי איזנקוט, פנינה תמנו, יפעת שאשא ביטון, חילי טרופר, זאב אלקין, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן, שרן מרים השכל ואלון שוסטר; קבוצת סיעת ישראל ביתנו: חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל: חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן ויוסף עטאונה; קבוצת סיעת רע"ם: חברי הכנסת מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, אימאן ח'טיב יאסין ויאסר חוג'יראת; קבוצת סיעת העבודה: חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגות לפני סעיף 1. ההצבעה תהיה אלקטרונית, רבותיי. הצבעה על ההסתייגות לפני סעיף 1, הסתייגות מס' 1, לפני סעיף 1. הצבעה. הצבעה מס' 34 בעד ההסתייגות – 40 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בעד – 40, נגד – 60. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. עוברים להסתייגות מס' 2 – הצבעה. הצבעה מס' 35 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 41 בעד, 60 נגד, גם הסתייגות זו נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 3. הצבעה. יש תקלה טכנית. מדור מחשב, נא לגשת לחבר הכנסת ואטורי. נעצור רגע. מדור מחשב, נא לטפל בתקלה הטכנית. הצבעה מס' 36 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 56 נמנעים – אין הסתייגות 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בכל מקרה, בהצבעה זו 43 בעד, 56 נגד, וגם הסתייגות מס' 3 נדחתה. אני ממתין למדור מחשב. אפשר להצביע על עוד הסתייגות? נצביע על הסתייגות מס' 4 כעת. הצבעה. הצבעה מס' 37 בעד ההסתייגות – 44 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 44 בעד, 60 נגד, גם הסתייגות זו נדחתה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 5. לבקשת האופוזיציה, הצבעה זו תהיה הצבעה שמית. מזכיר הכנסת, נא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – בעד דוד אמסלם – אינו נוכח משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – נגד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד יואב קיש – נגד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מזכיר הכנסת, נא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח גלעד קריב – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי כנסת שטרם הצביעו, נוכחים כאן ומעוניינים להצביע? אם אין, ההצבעה תמה. מזכיר הכנסת, נא לספור את הקולות. 45 בעד, 60 נגד, גם הסתייגות זו לה התקבלה. אנחנו עוברים להצבעות הבאות, ההצבעה הבאה תהיה אלקטרונית. מושכים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מושכים את 6–10. להצביע על 11. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לבקשת האופוזיציה נמשכו הסתייגויות 6–10, ולכן נצביע – אנחנו עדיין לפני סעיף 1 – על הסתייגות 11, לפני סעיף 1. מירב? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 11. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מאה אחוז. הצבעה. הצבעה מס' 38 בעד ההסתייגות – 44 נגד – 59 נמנעים – אין הסתייגות 11 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 44 בעד, 59 נגד. הסתייגות זו נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 12. הצבעה מס' 39 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 12 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 45 בעד, 60 נגד. הסתייגות מס' 12 נדחתה. הסתייגות מס' 13 – הצבעה. הצבעה מס' 40 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 13 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 45 בעד, 60 נגד. הסתייגות מס' 13 נדחתה. עוברים להסתייגות מס' 14 – הצבעה. הצבעה מס' 41 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 14 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 45 בעד, 60 נגד. הסתייגות מס' 14 נדחתה. עוברים להסתייגות מס' 15 – הצבעה. הצבעה מס' 42 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 15 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 45 בעד, 60 נגד. הסתייגות זו נדחתה. עוברים להסתייגות מס' 16 – הצבעה. הצבעה מס' 43 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 16 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 60 נגד. ההסתייגות נדחתה. הסתייגות מס' 16 לחלופין א' – הצבעה. הצבעה מס' 44 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 16 לחלופין א לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 60 נגד. הסתייגות 16 לחלופין א' נדחתה. לבקשת האופוזיציה אנחנו מושכים את הסתייגויות ב', ג', ד'. חברי הכנסת של רע"מ לא נוכחים כאן, נכון? לא נוכחים, ולכן לא נצביע על הסתייגות מס' 17. אם כך, ירדה הסתייגות 17 וכל חלופותיה. אנחנו עוברים להסתייגויות לסעיף 1, הסתייגות 18. הצבעה. הצבעה מס' 45 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 18 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 60 נגד. הסתייגות 18 נדחתה. עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 19. הצבעה. הצבעה מס' 46 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 59 נמנעים – אין הסתייגות 19 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 43 בעד, 59 נגד. הסתייגות מס' 19 נדחתה. עוברים להסתייגות מס' 20 – הצבעה. הצבעה מס' 47 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 20 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 45 בעד, 60 נגד. הסתייגות 20 נדחתה. הסתייגות מס' 21 – הצבעה. הצבעה מס' 48 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 58 נמנעים – אין הסתייגות 21 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 45 בעד, 58 נגד. הסתייגות מס' 21 נדחתה. הסתייגות מס' 22 – הצבעה. הצבעה מס' 49 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 57 נמנעים – אין הסתייגות 22 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 45 בעד, 57 נגד. הסתייגות 22 נדחתה. לבקשת האופוזיציה תימשכנה הסתייגויות 23–26. אנחנו מצביעים על הסתייגות מס' 27. הצבעה. הצבעה מס' 50 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 59 נמנעים – אין הסתייגות 27 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 45 בעד, 59 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 28. הצבעה. הצבעה מס' 51 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 59 נמנעים – אין הסתייגות 28 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 45 בעד, 59 נגד. הסתייגות 28 נדחתה. עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 29. הצבעה. הצבעה מס' 52 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 59 נמנעים – אין הסתייגות 29 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 45 בעד, 59 נגד. הסתייגות 29 נדחתה. עוברים להצבעה על הסתייגות 30. הצבעה. הצבעה מס' 53 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 59 נמנעים – אין הסתייגות 30 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 45 בעד, 59 נגד, הסתייגות 30 נדחתה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על 31–33 לא להצביע – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לבקשת האופוזיציה תימשכנה הסתייגויות 31–33, כולל חלופות בהסתייגות 31. נצביע עתה על הסתייגות מס' 34. הצבעה. הצבעה מס' 54 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 58 נמנעים – אין הסתייגות 34 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 45 בעד, 58 נגד. הסתייגות 34 נדחתה. עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 35. הצבעה מס' 55 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 58 נמנעים – אין הסתייגות 35 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 45 בעד, 58 נגד. הסתייגות זו נדחתה. עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 35. הצבעה. הצבעה מס' 56 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 57 נמנעים – אין הסתייגות 36 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 42 בעד, 57 נגד. גם הסתייגות זו נדחתה. עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 37. הצבעה. הצבעה מס' 57 בעד ההסתייגות – 44 נגד – 58 נמנעים – אין הסתייגות 37 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 44 בעד, 58 נגד, ולכך נוסיף את קולו של חבר הכנסת השר בן גביר. נא לבדוק אם יש שם תקלה טכנית. בכל מקרה, זה לא משנה את תוצאות ההצבעה, ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות מס' 37 לחלופין – הצבעה. הצבעה מס' 58 בעד ההסתייגות – 44 נגד – 58 נמנעים – אין הסתייגות 37 לחלופין לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 44 בעד, 58 נגד. גם הסתייגות זו נדחתה. עוברים להסתייגות מס' 38 – הצבעה. הצבעה מס' 59 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 58 נמנעים – אין הסתייגות 38 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 45 בעד, 58 נגד. הסתייגות זו נדחתה. לבקשת האופוזיציה, 39–44, כולל חלופותיהן, נמשכו. לכן אנו מצביעים על הסתייגות מס' 45. הצבעה. הצבעה מס' 60 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 58 נמנעים – אין הסתייגות 45 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 58 נגד. הסתייגות זו נדחתה. עוברים להסתייגות מס' 46 – הצבעה. הצבעה מס' 61 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 58 נמנעים – אין הסתייגות 46 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 58 נגד. גם הסתייגות זו נדחתה. מצביעים על הסתייגות מס' 47. הצבעה. הצבעה מס' 62 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 58 נמנעים – אין הסתייגות 47 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 58 נגד. גם הסתייגות זו נדחתה. מצביעים על הסתייגות מס' 48. הצבעה. הצבעה מס' 63 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 55 נמנעים – אין הסתייגות 48 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 55 נגד. גם הסתייגות זו נדחתה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 49 ו-50 להסיר, להצביע על 51. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לבקשת האופוזיציה, 50-49 הוסרו, כולל חלופותיהן. מצביעים על הסתייגות מס' 51. הצבעה. הצבעה מס' 64 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 57 נמנעים – אין הסתייגות 51 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 57 נגד. הסתייגות זו נדחתה. מצביעים על הסתייגות מס' 52. הצבעה. הצבעה מס' 65 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 56 נמנעים – אין הסתייגות 52 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 56 נגד. הסתייגות זו נדחתה. כעת נצביע על הסתייגות מס' 52 לחלופין א'. הצבעה. הצבעה מס' 66 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 56 נמנעים – אין הסתייגות 52 לחלופין א לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 56 נגד. הסתייגות זו נדחתה. נצביע כעת על הסתייגות 52 לחלופין ב'. הצבעה. הצבעה מס' 67 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 57 נמנעים – אין הסתייגות 52 לחלופין ב לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 45 בעד, 57 נגד. הסתייגות זו נדחתה. כעת נצביע על הסתייגות 52 לחלופין ג'. הצבעה. הצבעה מס' 68 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 57 נמנעים – אין הסתייגות 52 לחלופין ג לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 57 נגד. ההסתייגות נדחתה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 53–56 להסיר, להצביע על 57. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 53–56, כולל חלופותיהן, הוסרו, לבקשת האופוזיציה. אנחנו מצביעים כעת על הסתייגות מס' 57. הצבעה מס' 69 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 56 נמנעים – אין הסתייגות 57 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 45 בעד, 56 נגד. ההסתייגות נדחתה. מצביעים כעת על לחלופין א'. הצבעה. הצבעה מס' 70 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 57 נמנעים – אין הסתייגות 57 לחלופין א לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 57 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות 57 לחלופין ב' – הצבעה. הצבעה מס' 71 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 58 נמנעים – אין הסתייגות 57 לחלופין ב לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 58 נגד. גם הסתייגות זו נדחתה. נעבור להצביע על הסתייגות 57 לחלופין ג'. הצבעה. הצבעה מס' 72 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 58 נמנעים – אין הסתייגות 57 לחלופין ג לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 58 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להצביע על הסתייגות 57 לחלופין ד'. הצבעה. הצבעה מס' 73 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 58 נמנעים – אין הסתייגות 57 לחלופין ד לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 58 נגד. גם הסתייגות זו נדחתה. נצביע על הסתייגות מס' 57 לחלופין ה'. הצבעה מס' 74 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 57 לחלופין ה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 60 נגד. ההסתייגות נדחתה. נצביע כעת על לחלופין ו', הסתייגות 57. הצבעה. הצבעה מס' 75 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 59 נמנעים – אין הסתייגות 57 לחלופין ו לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 59 נגד. ההסתייגות נדחתה. כעת נצביע על הסתייגות 57 לחלופין ז'. הצבעה. הצבעה מס' 76 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 57 לחלופין ז לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 60 נגד. גם הסתייגות זו נדחתה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 58–62 מוסרות, להצביע על 63. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לבקשת האופוזיציה 58–62, כולל לחלופין, הוסרו. לכן נצביע על הסתייגות מס' 63. הצבעה. הצבעה מס' 77 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 63 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 60 נגד. ההסתייגות נדחתה. כעת נצביע על 63 לחלופין א'. הצבעה. הצבעה מס' 78 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 63 לחלופין א לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 60 נגד. ההסתייגות נדחתה. כעת נצביע על הסתייגות 63 לחלופין ב'. הצבעה מס' 79 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 63 לחלופין ב לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 60 נגד. הסתייגות זו נדחתה. נצביע כעת על הסתייגות 63 לחלופין ג'. הצבעה. הצבעה מס' 80 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 63 לחלופין ג לא נתקבלה << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 60 נגד. גם הסתייגות זו נדחתה. נצביע כעת על הסתייגות לחלופין ד'. הצבעה. הצבעה מס' 81 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 59 נמנעים – אין הסתייגות 63 לחלופין ד לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 59 נגד. גם הסתייגות זו נדחתה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 64–68 – לא להצביע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגויות 64–68 מוסרות על ידי האופוזיציה, כולל לחלופין. כעת נצביע על הסתייגות מס' 69. הצבעה. הצבעה מס' 82 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 58 נמנעים – אין הסתייגות 69 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 58 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. כעת נצביע על הסתייגות מס' 70. הצבעה. הצבעה מס' 83 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 57 נמנעים – אין הסתייגות 70 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 45 בעד, 57 נגד. גם הסתייגות זו לא התקבלה. נצביע כעת על הסתייגות מס' 71. הצבעה. הצבעה מס' 84 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 59 נמנעים – אין הסתייגות 71 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 59 נגד. גם הסתייגות זו לא התקבלה. נצביע כעת על הסתייגות מס' 72. הצבעה. הצבעה מס' 85 בעד ההסתייגות – 44 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 72 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 44 בעד, 60 נגד. הסתייגות זו לא התקבלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע, יש לנו לחלופין. להצביע על לחלופין? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נצביע על לחלופין להסתייגות 72. הצבעה. הצבעה מס' 86 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 72 לחלופין לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 60 נגד. ההסתייגות נדחתה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 73–80 – להסיר. להצביע על 81. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגויות 73–80, כולל לחלופין, מוסרות על ידי האופוזיציה. כעת נצביע על הסתייגות מס' 81. הצבעה. הצבעה מס' 87 בעד ההסתייגות – 44 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 81 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 44 בעד, 60 נגד. ההסתייגות נדחתה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 82 עד 83, כולל – להסיר. להצביע על 84. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגויות 82, 83, כולל לחלופין, מוסרות. לכן נצביע על הסתייגות מס' 84. הצבעה. הצבעה מס' 88 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 84 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 43 בעד, 60 נגד. ההסתייגות נדחתה. נצביע כעת על לחלופין להסתייגות 84. הצבעה. הצבעה מס' 89 בעד ההסתייגות – 44 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 84 לחלופין לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 44 בעד, 61 נגד. נצביע כעת על הסתייגות מס' 85. הצבעה. הצבעה מס' 90 בעד ההסתייגות – 44 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 85 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 44 בעד, 61 נגד. ההסתייגות נדחתה. נצביע כעת על לחלופין א'. הצבעה. הצבעה מס' 91 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 85 לחלופין א לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 45 בעד, 61 נגד. ההסתייגות נדחתה. נצביע על לחלופין ב' להסתייגות 85. הצבעה. הצבעה מס' 92 בעד ההסתייגות – 44 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 85 לחלופין ב לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בעד – 44, 60 נגד. ההסתייגות הזו נדחתה. נעבור להצביע על הסתייגות מס' 86. הצבעה. הצבעה מס' 93 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 86 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 45 בעד, 60 נגד. ההסתייגות נדחתה. נצביע כעת על לחלופין להסתייגות 86. הצבעה. הצבעה מס' 94 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 86 לחלופין לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 45 בעד, 60 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. נצביע כעת על הסתייגות מס' 87. הצבעה. הצבעה מס' 95 בעד ההסתייגות – 44 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 87 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 44 בעד, 61 נגד. ההסתייגות נדחתה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 88–92 להסיר. לעבור ל-93. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגויות 88–92, כולל לחלופין, מוסרות על ידי האופוזיציה. לכן נצביע כעת על הסתייגות מס' 93. הצבעה. הצבעה מס' 96 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 93 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 45 בעד, 61 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. נצביע כעת על הסתייגות מס' 94. הצבעה. הצבעה מס' 97 בעד ההסתייגות – 44 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 94 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 44 בעד, 60 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 95–102 להסיר. להצביע על 103. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגויות 95–102, כולל לחלופין, מוסרות על ידי האופוזיציה. לכן נצביע כעת על הסתייגות 103. הצבעה. הצבעה מס' 98 בעד ההסתייגות – 44 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 103 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 44 בעד, 61 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. נצביע כעת על הסתייגות 104. הצבעה. הצבעה מס' 99 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 104 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 42 בעד, 61 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 105–109 להסיר. להצביע על 110. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגויות 105–109, כולל לחלופין, מוסרות על ידי האופוזיציה. כעת נצביע על הסתייגות 110. הצבעה. הצבעה מס' 100 בעד ההסתייגות – 44 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 110 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 44 בעד, 60 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. נצביע כעת על הסתייגות 111. הצבעה. הצבעה מס' 101 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 58 נמנעים – אין הסתייגות 111 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 43 בעד, 58 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 112 – להסיר. להצביע על 113. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> להסיר את 112, כולל לחלופין. נצביע כעת על הסתייגות 113. הצבעה. הצבעה מס' 102 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 58 נמנעים – אין הסתייגות 113 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 58 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. נצביע כעת על הסתייגות 114. הצבעה. הצבעה מס' 103 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 55 נמנעים – אין הסתייגות 114 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 43 בעד, 59 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. נצביע כעת על לחלופין א' להסתייגות 114. הצבעה. הצבעה מס' 104 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 114 לחלופין א לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 42 בעד, 60 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. נצביע על לחלופין ב' להסתייגות 114. הצבעה. הצבעה מס' 105 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 114 לחלופין ב לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 45 בעד, 60 נגד. ההסתייגות נדחתה. כעת נצביע על הסתייגות – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 115 עד – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע, אנחנו בלחלופין ג'. אז נצביע על לחלופין ג', הסתייגות 114. הצבעה. הצבעה מס' 106 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 114 לחלופין ג לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 43 בעד, 60 נגד. ההסתייגות נדחתה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 115–128. להצביע 129. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגויות 115–128, כולל לחלופין, מוסרות על ידי האופוזיציה. נצביע כעת על הסתייגות מס' 129. הצבעה. הצבעה מס' 107 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 129 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 60 נגד. ההסתייגות נדחתה. נצביע כעת על הסתייגות 130. הצבעה. הצבעה מס' 108 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 130 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 60 נגד. ההסתייגות נדחתה. נצביע כעת על הסתייגות 131. הצבעה. הצבעה מס' 109 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 131 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 60 נגד. ההסתייגות נדחתה. נצביע כעת על הסתייגות 132. הצבעה. הצבעה מס' 110 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 59 נמנעים – אין הסתייגות 132 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 59 נגד. ההסתייגות נדחתה. חברת הכנסת בן ארי, ההצבעה הבאה שמית, לבקשתכם? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 133 – הצבעה שמית על ההסתייגות. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – בעד דוד אמסלם – אינו נוכח משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – נגד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יואב קיש – נגד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מזכיר הכנסת, נא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת דוד אמסלם – אינו נוכח דבי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד מאיר כהן – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד שלי טל מירון – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מנסור עבאס – אינו נוכח עודד פורר – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – בעד גלעד קריב – בעד עידן רול – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים להצביע? אם כן, נא לפנות למזכיר הכנסת. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יסמין פרידמן – בעד רון כץ – בעד יוליה מלינובסקי – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תמה ההצבעה. נא לספור את הקולות. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 47 בעד, 61 נגד. ההסתייגות נדחתה. מכיוון שחברי הכנסת של רע"מ אינם נוכחים באולם, הסתייגויות 134–142, כולל לחלופין, מוסרות בזאת. לכן אנו נצביע על סעיף 1 לחוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 12) כנוסח הוועדה. הצבעה זו תהיה הצבעה שמית. מזכיר הכנסת, נא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – נגד דוד אמסלם – אינו נוכח משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – נגד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד יואב קיש – בעד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת דוד אמסלם – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת מנסור עבאס – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם נוכחים חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים להצביע? אם כן, נא לפנות למזכיר הכנסת. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חברת הכנסת) נעמה לזימי – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תמה ההצבעה. נא לספור את הקולות. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 62 בעד, 46 נגד. אני קובע כי סעיף 1 התקבל כנוסח הוועדה. כעת מצביעים על הסתייגויות אחרי סעיף 1. הצבעה על הסתייגות מס' 143 – גם זו תהיה הצבעה שמית. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – בעד דוד אמסלם – אינו נוכח משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – נגד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד יואב קיש – נגד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת דוד אמסלם – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת מנסור עבאס – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם נוכחים חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים להצביע, אנא פנו למזכיר הכנסת. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חברת הכנסת) נעמה לזימי – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ובכן, תמה ההצבעה. נא לספור את הקולות. אם כן, להלן תוצאות ההצבעה: 44 בעד, 62 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנו עוברים להצביע על הסתייגות 144, הצבעה אלקטרונית. חברי הכנסת, אנא שבו במקומותיכם. אנחנו מצביעים על הסתייגות מס' 144. הצבעה. הצבעה מס' 111 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 144 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 43 בעד, 61 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. בעיה במחשב. מדור מחשב, נא לגשת לחבר הכנסת שירי. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. אנחנו עוברים להצבעה על מס' 145. הצבעה. הצבעה מס' 112 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 145 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 61 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו מצביעים על הסתייגות מס' 146. הצבעה. הצבעה מס' 113 בעד ההסתייגות – 44 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 146 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 44 בעד, 60 נגד, ההסתייגות לא התקבלה. נצביע כעת על הסתייגות מס' 146 לחלופין א'. הצבעה. הצבעה מס' 114 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 146 לחלופין א לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 61 נגד. נצביע על לחלופין ב'. הצבעה. הצבעה מס' 115 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 146 לחלופין ב לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 60 נגד, ההסתייגות לא התקבלה. נצביע כעת על 146, לחלופין ג'. הצבעה. הצבעה מס' 116 בעד ההסתייגות – 44 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 146 לחלופין ג לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 44 בעד, 61 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. נצביע כעת על הסתייגות 146 לחלופין ד'. הצבעה. הצבעה מס' 117 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 146 לחלופין ד לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 61 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. נצביע כעת על הסתייגות 146 לחלופין ה'. הצבעה. הצבעה מס' 118 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 146 לחלופין ה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 61 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. נצביע כעת על הסתייגות 146 לחלופין ו'. הצבעה. הצבעה מס' 119 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 146 לחלופין ו לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 60 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. נצביע כעת על 146 לחלופין ז'. הצבעה. הצבעה מס' 120 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 146 לחלופין ז לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 47 בעד, 61 נגד. גם הסתייגות זו לא התקבלה. נעבור כעת להצביע על 146 לחלופין ח'. הצבעה. הצבעה מס' 121 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 146 לחלופין ח לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 45 בעד, 60 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. נצביע כעת על הסתייגות 146 לחלופין ט'. הצבעה. הצבעה מס' 122 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 146 לחלופין ט לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 61 נגד. הסתייגות זו לא התקבלה. נצביע כעת על הסתייגות 146 לחלופין י'. לבקשת האופוזיציה, הצבעה זו תהיה שמית. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – בעד דוד אמסלם – אינו נוכח משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – נגד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד יואב קיש – נגד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מזכיר הכנסת, נא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת דוד אמסלם – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח עודד פורר – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם נוכחים חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים להצביע? אם כן, נא לפנות למזכיר הכנסת. אם אין, ההצבעה תמה. נא לספור את הקולות. אם כן, להלן תוצאות ההצבעה: 47 בעד, 61 נגד. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. מכיוון שחברי הכנסת של רע"מ אינם נוכחים באולם, אנו מסירים את הסתייגויות 147 עד 151, כולל לחלופין. לאחר שהצבענו כנוסח הוועדה על סעיף 1 וקיבלנו אותו בקריאה השנייה, אנו מצביעים כעת על החוק בקריאה השלישית. הצבעה שמית, קריאה שלישית. הצעת חוק-יסוד: הממשלה, כולל לוח התיקונים. מזכיר הכנסת, נא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – נגד דוד אמסלם – אינו נוכח משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – נגד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד יואב קיש – בעד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מזכיר הכנסת, נא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת דוד אמסלם – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי כנסת נוכחים שטרם הצביעו ומעוניינים להצביע? אם אין, ההצבעה תמה. נא לספור את הקולות. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> הלל, הלל. הללויה. הלל. הללויה. בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רביבו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. חבר הכנסת רביבו, אני קורא לך. אנא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה. 61 בעד, 47 נגד. לא, לא, בלי מחיאות כפיים. בלי מחיאות כפיים. הצעת החוק התקבלה ותיכנס לספר החוקים. חוק-יסוד: הממשלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בושה, בושה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כל הכבוד. חוק הנבצרות נכנסת לספר החוקים של העם היהודי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי. חברת הכנסת בן ארי, תודה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << הצח >> הצעת ועדת העבודה והרווחה בדבר פיצול הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 33), התשפ"ב–2022 << הצח >> [נספחות.] << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו עוברים להודעה של ועדת העבודה והרווחה בדבר פיצול הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום). יעלה ויבוא חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – לפרנויה יש כדורים, לא צריך חוק. יש כדורים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, תודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ראש הממשלה בורח מבושה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה היורש כל כך מבסוט? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> באיזה חוק עזרת לציבור? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הדמוקרטיה מגינה עלינו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שאני מתחיל לדבר – אני רוצה ממש קצר. אני רוצה להודות לגברת מירב בן ארי, חברת הכנסת, על זה שהיא הסכימה להעלות את הנושא עכשיו, לפנות בוקר, בהסכמה בין האופוזיציה לקואליציה; ולהודות לשר הביטחון, שהודיע לי כבר בתחילת הדרך, שמשרד הביטחון יקדם בכנסת הנוכחית תיקון לחוק הנכים, שבמסגרתו תוסדר השתתפות המדינה בביטוח הסיעודי. לאחר התיקון ניתן יהיה להגדיל את השתתפות המדינה במימון דמי הביטוח הסיעודי לנכי צה"ל ונכי פעולות האיבה משיעור של 37% לשיעור של 50%, ואנו מתחייבים לעשות כך. וברוך השם, בוועדת העבודה והרווחה, כל צוות ועדת העבודה והיועצים המשפטיים התגייסו להכין את הצעת חוק הנכים, ואני חייב להקריא את הדברים שהם מביאים פה, לצורך הפרוטוקול. הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 33), התשפ"ב–2022, נדונה בכנסת העשרים-וארבע לקריאה ראשונה. בכנסת הנוכחית הוחל עליה דין רציפות. בהצעת החוק מוצע לעגן בחקיקה הראשית את הזכאויות שמקבלים נכי צה"ל ממשרד הביטחון בתחום הניידות והדיור, שניתנו עד כה מכוח הוראות פנימיות של משרד הביטחון, ולהרחיבן. עוד מוצע, לקבוע בחוק את מנגנון העלאת התגמולים המשולמים לפי חוק הנכים ולפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה. נוסף על כך, מוצע לתקן את ההוראה הנוגעת לניכוי סכומים מהתגמול המשולם לנכי צה"ל, ובכלל זה גם דמי השתתפות בביטוח סיעוד. וזאת הנקודה – הוראה דומה של ניכוי סכומים מוצע לקבוע גם לגבי נפגעי איבה, ולגביהם מוצע גם לקבוע זכאות להשתתפות המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי בביטוח חיים, ביטוח בריאות משלים וביטוח סיעוד. בשל עלייה בשיעור הפרמיה של הביטוח הסיעודי של נכי צה"ל ושל נפגעי פעולות האיבה, שתחל מחודש אפריל 2023 – כבר עכשיו – אישרה ועדת העבודה והרווחה תקנות שהגיש שר הביטחון, שבהן מוגדל הסכום שמותר לנכות מתגמולו של נכה לשם ביטוח סיעוד, והובהר לוועדה כי משרד הביטחון מתכוון להגדיל את שיעור השתתפותו בביטוח האמור בעבור הנכה ל-50% מסך הפרמיה, דבר שישפיע גם על שיעור ההשתתפות של המדינה לנפגעי איבה. מוצע לפצל את הצעת החוק להצעות חוק נפרדות, כך שחלק אחד מההצעה יכלול את נושא הניכויים מהתגמול של נכי צה"ל, אגף השיקום או אגף הארגון היציג לקצין התגמולים שבסעיף 1 להצעת החוק וסעיף 11(3) עד (5) להצעת החוק ואת נושא הניכויים מתגמול של נפגעי פעולות איבה ואת נושא השתתפות המדינה באמצעות המשרד לביטוח לאומי בביטוחים בעבור נפגעי איבה – סעיף 34(2) ו-34(3) להצעת החוק. חלק אחר מההצעה יכלול את יתר הסעיפים בהצעת החוק. אני רוצה להודות ליושב-ראש הכנסת על זה שאנחנו עושים עכשיו את ההצבעה, ואני מבקש שכולם יצביעו בעד הפיצול, כדי שנוכל עוד היום, בעזרת השם, להשלים ולהכין לקריאה שנייה ושלישית. בתחילת השבוע נעביר בשורה לכל נכי צה"ל ולכל נפגעי פעולות האיבה על השתתפות המדינה ב-50% בפרמיה של הביטוח הסיעודי שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אייכלר. כעת נעבור להצבעה על הצעתו. אנא שבו במקומותיכם. אנחנו מצביעים. הצבעה. הצבעה מס' 123 בעד ההצעה – 17 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת העבודה והרווחה בדבר פיצול הצעת חוק הנכים (שיקום ותגמולים) (תיקון מס' 33), התשפ"ב–2022, נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 17 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים, ולפיכך ההודעה התקבלה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, א' בניסן התשפ"ג, 23 במרץ 2023, בשעה 09:00. ניפגש בקרוב. בוקר טוב וחודש טוב. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 06:10. << סיום >>