דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת כ' ישיבה נ"ט הישיבה החמישים-ותשע של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, ה' בניסן התשפ"ג (27 במרץ 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 10:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 12 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 12 הצעות סיעות יש עתיד והמחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה בשל: 18 1. ממשלה שמשתלטת על מערכת המשפט, רומסת את בג"ץ ומחסלת את האיזונים והבלמים בין הרשויות במדינה; 18 2. ממשלה עסקנית שאינה דואגת למשילות, ליוקר המחיה ולביטחון אזרחיה 18 סימון דוידסון (יש עתיד): 18 השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: 21 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 26 השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: 28 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 32 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 33 צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): 34 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 35 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 36 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 37 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 38 מרב מיכאלי (העבודה): 40 אבי מעוז (נעם): 41 שר התקשורת שלמה קרעי: 42 הודעה אישית של חברת הכנסת נעמה לזימי 79 נעמה לזימי (העבודה): 79 הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 13) 81 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 81 אבי מעוז (נעם): 120 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 121 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 121 הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 13) 121 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 121 מירב בן ארי (יש עתיד): 122 גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): 124 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 125 עידן רול (יש עתיד): 127 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 129 גלעד קריב (העבודה): 131 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 132 מאיר כהן (יש עתיד): 133 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 135 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 136 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 137 נעמה לזימי (העבודה): 138 נאור שירי (יש עתיד): 139 רון כץ (יש עתיד): 141 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 142 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 143 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 146 שרון ניר (ישראל ביתנו): 147 דבי ביטון (יש עתיד): 147 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 148 סימון דוידסון (יש עתיד): 149 מירב כהן (יש עתיד): 152 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 153 יסמין פרידמן (יש עתיד): 154 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 155 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 156 שלי טל מירון (יש עתיד): 157 משה טור פז (יש עתיד): 158 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 159 אפרת רייטן מרום (העבודה): 160 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 161 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 162 אלעזר שטרן (יש עתיד): 162 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 163 עודד פורר (ישראל ביתנו): 164 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 174 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 177 מיקי לוי (יש עתיד): 178 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 179 רם בן ברק (יש עתיד): 180 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 181 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 183 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 185 הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 23) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023 301 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 301 אבי מעוז (נעם): 302 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 303 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 303 הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 23) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023 303 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 303 מירב בן ארי (יש עתיד): 304 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 305 עידן רול (יש עתיד): 310 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 313 גלעד קריב (העבודה): 314 יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): 315 היו"ר אמיר אוחנה: 316 מאיר כהן (יש עתיד): 317 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 320 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 321 נאור שירי (יש עתיד): 322 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 324 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 325 רון כץ (יש עתיד): 327 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 329 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 330 שלי טל מירון (יש עתיד): 331 שרון ניר (ישראל ביתנו): 333 דבי ביטון (יש עתיד): 334 סימון דוידסון (יש עתיד): 335 מירב כהן (יש עתיד): 337 רם בן ברק (יש עתיד): 338 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 340 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 341 משה טור פז (יש עתיד): 342 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 344 מיקי לוי (יש עתיד): 345 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 346 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 347 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 348 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 350 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 352 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: 354 שר התקשורת שלמה קרעי: 360 הודעה אישית של חבר הכנסת רון כץ 394 רון כץ (יש עתיד): 395 הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023 398 הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023 398 סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: 398 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 401 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 402 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 403 עידן רול (יש עתיד): 406 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 407 גלעד קריב (העבודה): 409 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 412 מאיר כהן (יש עתיד): 414 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 416 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 417 שרון ניר (ישראל ביתנו): 419 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 420 מיקי לוי (יש עתיד): 421 רון כץ (יש עתיד): 422 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 424 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 425 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 429 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 430 נאור שירי (יש עתיד): 432 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 435 דבי ביטון (יש עתיד): 436 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 438 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 439 סימון דוידסון (יש עתיד): 440 מירב כהן (יש עתיד): 441 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 446 יסמין פרידמן (יש עתיד): 447 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 448 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 449 שלי טל מירון (יש עתיד): 450 משה טור פז (יש עתיד): 451 אפרת רייטן מרום (העבודה): 453 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 453 אלעזר שטרן (יש עתיד): 454 עודד פורר (ישראל ביתנו): 455 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 456 רם בן ברק (יש עתיד): 458 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 462 גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): 467 יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): 468 מירב בן ארי (יש עתיד): 473 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 479 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 480 הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023, התשפ"ג–2023 509 הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2024, התשפ"ג–2023 509 סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: 509 יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): 510 מירב כהן (יש עתיד): 512 עודד פורר (ישראל ביתנו): 513 מאיר כהן (יש עתיד): 514 מרב מיכאלי (העבודה): 515 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 516 אלעזר שטרן (יש עתיד): 517 עידן רול (יש עתיד): 518 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 519 גלעד קריב (העבודה): 521 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 524 עמית הלוי (הליכוד): 528 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 531 רון כץ (יש עתיד): 532 אפרת רייטן מרום (העבודה): 534 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 536 מיקי לוי (יש עתיד): 536 נאור שירי (יש עתיד): 537 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 541 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 543 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 545 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 547 סימון דוידסון (יש עתיד): 549 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 553 יסמין פרידמן (יש עתיד): 554 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 555 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 561 שלי טל מירון (יש עתיד): 562 סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: 564 הודעת הממשלה בדבר צירוף שר לממשלה, העברת סמכויות משר לשר ושינוי בחלוקת התפקידים בממשלה 579 שר התקשורת שלמה קרעי: 579 עודד פורר (ישראל ביתנו): 581 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 582 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 586 מירב בן ארי (יש עתיד): 588 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 589 נאור שירי (יש עתיד): 591 עידן רול (יש עתיד): 593 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 596 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 597 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 598 יסמין פרידמן (יש עתיד): 599 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 600 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 602 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 605 דבי ביטון (יש עתיד): 606 שלי טל מירון (יש עתיד): 607 מירב כהן (יש עתיד): 609 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 610 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 611 גלעד קריב (העבודה): 612 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 613 טלי גוטליב (הליכוד): 618 מרב מיכאלי (העבודה): 620 שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: 622 הצהרת אמונים של חבר הממשלה 638 דוד אמסלם: 638 שר במשרד המשפטים דוד אמסלם: 638 הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 13), התשפ"ג–2023 638 אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): 639 מרב מיכאלי (העבודה): 643 גלעד קריב (העבודה): 644 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 650 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 660 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 664 רם בן ברק (יש עתיד): 669 עידן רול (יש עתיד): 675 נעמה לזימי (העבודה): 680 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 694 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 694 הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 13), התשפ"ג–2023 696 שרון ניר (ישראל ביתנו): 696 אלעזר שטרן (יש עתיד): 703 רון כץ (יש עתיד): 710 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 725 עודד פורר (ישראל ביתנו): 732 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 733 יאיר לפיד (יש עתיד): 774 משה שמעון רוט (יהדות התורה): 777 משה גפני (יהדות התורה): 778 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 781 אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): 788 הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (מס' 15), התשפ"ג–2023 814 אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): 815 הצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ג–2023 817 השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: 817 אבי מעוז (נעם): 819 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 820 נאור שירי (יש עתיד): 821 מיקי לוי (יש עתיד): 830 סימון דוידסון (יש עתיד): 831 אלעזר שטרן (יש עתיד): 835 רון כץ (יש עתיד): 836 מירב בן ארי (יש עתיד): 840 אפרת רייטן מרום (העבודה): 843 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 845 צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): 846 הצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג–2023 850 צביקה פוגל (יו"ר הוועדה המשותפת): 850 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 854 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 856 מיקי לוי (יש עתיד): 860 רון כץ (יש עתיד): 863 גלעד קריב (העבודה): 866 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 869 צביקה פוגל (יו"ר הוועדה המשותפת): 870 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 871 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 877 עודד פורר (ישראל ביתנו): 878 הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון מס' 8), התשפ"ג–2023 879 יולי אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 880 << נושא >>מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת<< נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום ה' בניסן התשפ"ג, 27 במרץ 2023. הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/2911/25 וכלה בהצעת חוק פ/3047/25: הצעת חוק מתן שירות של קבלת קהל במשרדי הממשלה בשעות אחר הצהריים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – תשלום על פי צריכה בעסקה מתמשכת), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – הורדת גיל הזכאות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (ריבית פיגורים בגין אי-תשלום קנס על עבירת חניה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – איסור הגבלת גיל בהרשמה למוסד להשכלה גבוהה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ביצוע סקר מבנים מסוכנים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני, אליהו ברוכי; הצעת חוק נתוני אשראי (תיקון – תקופת החזקת מידע במאגר), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פיצוי כספי בגין איחור אוטובוס), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הפרטת גלי צה"ל, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (תיקון – ביטול מועצת הצמחים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – חובת הצבת מכשיר אוטומטי למשיכת והפקדת מזומנים ושיקים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – קביעת סכום מינימום להגבלת חשבון בנק והגבלת לקוח), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד עסקים קטנים ובינוניים באזור פריפריה במכרז), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – ביטול סמכויות גבייה ואכיפה מיוחדות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הצמדה למדד של תקרת המס בקרן השתלמות לשכירים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מענה אנושי בשירות טלפוני לאזרח ותיק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (שלילת הסכמה כהיתר לחיפוש בחומר מחשב), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אריאל קלנר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בעד תרומת מזון), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – ועדה מיוחדת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון – איסור התחזות לגננת), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק למניעת העסקה של עובד הוראה התומך בטרור, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מענה אנושי בשירות טלפוני לאזרח ותיק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, יאסר חוג'יראת; הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר שלם), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק חניה לנכים (תיקון – החלטה בבקשה לתג נכה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – קביעת סכום מרבי לחיוב חשבון), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטה של עסקה טלפונית), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק איסור הבעת אהדה לשלטון הנאצי או הזדהות עמו (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – תעריף מופחת לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון – הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת פרסום שם יצרן ודגם מוצר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק התחרות הכלכלית (תיקון – ביטול הפטור לענף החקלאות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפליה בשל הובלת עגלת ילדים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – החמרת ענישה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, יאסר חוג'יראת; הצעת חוק להקמת טכניון בנגב, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק לימודי הכנה למבחנים פסיכומטריים לתלמידים, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, יאסר חוג'יראת; הצעת חוק העונשין (תיקון – סחיטת דמי חסות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת סימון דוידסון, יסמין פרידמן, נאור שירי, מטי צרפתי הרכבי, רון כץ, מיכל שיר סגמן, נעמה לזימי, חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חניית נשים בהיריון והורה לתינוק), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת נשיאת לוחית זיהוי באופניים ממונעים ובקורקינט ממונע), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הגדלת זיכוי מס על תרומה לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סימון תאריך ייצור ומועד תפוגה עברי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הגבלות על מכירה מיוחדת), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – מסירת מידע על עמלות וריביות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס בגין תרומות לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – הסמכת מתנדבים וטכנאי מצלמות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, יאסר חוג'יראת; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – הקמת מוסדות להשכלה גבוהה בפריפריה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימודי היסטוריה ומורשת ישראל בבית ספר יסודי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון – הצבת דגל המדינה בבתי ספר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום דמי חניה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות הארמית, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק ארגוני עזר רפואיים הפועלים בתחום רפואת חירום דחופה טרום אשפוזית, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – קנסות בגין הנפת דגל של ארגון טרור) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת איום), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (עדות עובד במשרת אמון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק פיקוח על מחירים, שיווק וסבסוד של מזון ללא גלוטן, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אלי דלל, צגה מלקו, משה סעדה, בועז ביסמוט, חנוך דב מלביצקי, חוה אתי עטייה, אושר שקלים, לימור סון הר מלך, אפרת רייטן מרום, סימון מושיאשוילי, יונתן מישרקי, סימון דוידסון, מירב כהן, מיכל שיר סגמן; הצעת חוק פיצויי קורבנות הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס, עודד פורר, דוד אמסלם, דוד ביטן, משה סעדה, דן אילוז, אברהם בצלאל, משה גפני, בועז ביסמוט, צבי ידידיה סוכות, אליהו ברוכי, משה רוט, יונתן מישרקי, ארז מלול, ינון אזולאי, צביקה פוגל, יצחק קרויזר, אוהד טל, יוסף טייב, ישראל אייכלר, עמית הלוי, קטי קטרין שטרית, דני דנון, פנינה תמנו, יוליה מלינובסקי, משה סולומון, זאב אלקין, מתן כהנא, אליהו רביבו, אריאל קלנר, אלי דלל, חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – גמלה לתלמיד), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, יאסר חוג'יראת; הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון – הגבלת מספר התיקים בטיפול עובד סוציאלי המטפל במשפחות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות), מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הזכאות למענק לימודים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה לארגון פשיעה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – דמויי כלי ירייה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק החלת הריבונות של מדינת ישראל בחבלי יהודה והשומרון, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת לימור סון הר מלך, יצחק קרויזר, צביקה פוגל; הצעת חוק החלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר; הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר שלם), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – זכאות לתגמולים ולפיצויים לפי חוק אחר), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – זכאות לתגמולים ולפיצויים לפי חוק אחר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה (תיקון – אי-פתיחת חקירה בשל יבוא בהיצף בשוק מונופוליסטי או ריכוזי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות במס ליישוב מאוים באזור), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס הכנסה לנכים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוריאל בוסו, יוסף טייב, אברהם בצלאל; הצעת חוק מגן דוד אדום (תיקון – הענקת שירותי רפואה מרחוק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – זכאות להטבות נלוות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק לתיקון פקודת המכס (ביטול חיוב בעד בדיקת טובין), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק יום אבל במות קרוב מדרגה שנייה, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק עוסק זעיר, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק להכרה, לחקר האמת, להנצחה ולפיצוי של נפגעי פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק מגן דוד אדום (תיקון – פינוי לבית חולים כללי הקרוב בתשלום קבוע), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אליהו ברוכי, משה גפני, יעקב אשר, יצחק פינדרוס, מיכאל מרדכי ביטון, אברהם בצלאל, צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק שלילת זכויות למעורב בטרור ולבני משפחתו (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק לתיקון פקודת המכס (איסור השמדת טובין חבי מכס), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדרת ילד נכה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, יאסר חוג'יראת; הצעת חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון – השוואת ההטבות בתעשייה להטבות בחקלאות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק המקרקעין (תיקון – מיתקן של חובב רדיו בבתים משותפים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אלי דלל, אופיר כץ, דני דנון, חנוך דב מלביצקי, יבגני סובה, אלון שוסטר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת תלויים וקצבת אזרח ותיק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, יאסר חוג'יראת; הצעת חוק יום ציון ממלכתי לוועידת סן רמו, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – פנייה לנציב קבילות הציבור), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הפחתה בדמי ביטוח בריאות לתושבי הפריפריה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הרחבת הסדרי הבחירה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, יאסר חוג'יראת; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בעקבות תקיפה או התעללות בילד), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, יאסר חוג'יראת; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – מחלת תינוק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מכפל תשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – הפחתת אגרה לעובדים בענף המלונאות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלי דלל; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – הקמת מוסדות להשכלה גבוהה בפריפריה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטה של עסקה טלפונית), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – הרחבת הגדרת פנסיה תקציבית), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – תמיכת משרדי ממשלה במוסדות ציבור), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – טיפול בפעוטות במעונות יום כעבודה מועדפת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – תמיכה בסטודנטים שהם הורים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קיזוז הכנסות שאינן מעבודה או ממשלח יד מקצבת נכות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (העדפות מתן רישיון למכשור רפואי בפריפריה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה (תיקון – הפרות בטיחות בעבודה בתחום הבנייה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – מידע בדבר עמידת מעסיקים פרטיים גדולים ביעד הייצוג ההולם), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ערעור על החלטת ועדה לעררים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אריה מכלוף דרעי, משה ארבל, ינון אזולאי, אוריאל בוסו, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יונתן מישרקי, ארז מלול, סימון מושיאשוילי; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לגיל הרך), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, יאסר חוג'יראת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קביעת אחוזי נכות ללקויי שמיעה – דו-צידי וחד-צידי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק טיפול במכורים לסמים קשים ואשפוזם (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק מפעל הזנה במוסדות חינוך על יסודיים לנוער בסיכון ולנוער נושר, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – שמירת דגימות שנלקחו מנפגעי עבירות מין), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תנאי זכאות לדמי לידה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, עופר כסיף; הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק לתיקון פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה לישיבת הסדר ולמכינה קדם צבאית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מימון הסעת יולדת באמבולנס), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – פנקס שכר, תלוש שכר וגיליון אלקטרוני), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון – הקדמת גיל הזכאות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מכרז להצבת מכונות מזון אוטומטיות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שיעור היטל השבחה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה למתמחים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעות עבור חולה סיעודי וחולה שנפטר), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – שעות היעדרות מעבודה לאישה בהיריון בר-סיכון), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014) (תיקון – ביטול השיעור הנוסף), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק קרן קיימת לישראל (תחולת דיני המס והוראת שעה) (תיקון – היטל מימון פיתוח על מקרקעי קרן קיימת לישראל), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת צבי ידידיה סוכות, יצחק קרויזר, אליהו ברוכי, יצחק פינדרוס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת זכויות אלמן ואלמנה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה באבטחה כעבודה מועדפת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – אי-תחולת הסדר פנסיוני על עובד זר המועסק אצל יחיד בענף הסיעוד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף והוספת תבחינים לרכישת הדירה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אליהו רביבו, דוד ביטן, אופיר כץ, יולי יואל אדלשטיין, חוה אתי עטייה, קטי קטרין שטרית, ניסים ואטורי, שלום דנינו, טלי גוטליב, בועז ביסמוט, חנוך דב מלביצקי, משה סעדה, אלי דלל, צגה מלקו, אושר שקלים; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מתן העדפה למשרתים בהעדפה מתקנת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר, צביקה פוגל, לימור סון הר מלך; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – בחירה מבין נותני השירותים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – שכר שווה לאנשים המתמודדים עם מוגבלות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז פג), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מחלה נדירה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון – מוסד ליישוב סכסוכים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מירב כהן, דוד ביטן; הצעת חוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, חמד עמאר; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – איסור כניסת פעילי טרור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עמית הלוי. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 31), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד והמחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. ממשלה שמשתלטת על מערכת המשפט, רומסת את בג"ץ ומחסלת את האיזונים והבלמים בין הרשויות במדינה << נושא >>; << נושא >> 2. ממשלה עסקנית שאינה דואגת למשילות, ליוקר המחיה ולביטחון אזרחיה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון על סדר-היום – הצעות להביע אי-אמון בממשלה של סיעות יש עתיד והמחנה הממלכתי. אני מזמין את חבר הכנסת סימון דוידסון לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד, בבקשה. עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברתי חברת הכנסת, כנסת נכבדה, אדוני השר, הנאום הזה, נאום סיכום כנס החורף – אני קורא לו "מבול של צרות של הממשלה החדשה". חברים יקרים, רגע לפני הפגרה אני חושב שזה זמן טוב לסכם את כנס החורף ההזוי שעבר עלינו בכנסת העשרים-וחמש. ארבעה חודשים שנראים כמו סיוט מתמשך. מה לא הבטחתם לנו לפני הבחירות? אין-ספור תשדירים של ש"ס והליכוד להורדת יוקר המחיה. הבטיחו לנו הורדת מחירים, הורדת יוקר המחיה. ביבי נתניהו, ראש הממשלה שלנו, נזכר שיש דבר כזה שנקרא תחנת דלק; הגיע לתחנת דלק לתדלק, נזכר שיש סופרמרקט – הגיע והראה לנו כמה המחירים יקרים בסופרמרקט; והשלטים של ש"ס זעקו: ממשלה שמרעיבה ילדים; כן, כך קראו לנו, ממשלה שמרעיבה ילדים. בפועל מה קיבלנו? עליית מחירים על הראש של האזרחים. רק בשבוע שעבר פרסמה המועצה לצרכנות כי סל המוצרים של כולנו מתייקר ב-1% בכל חודש – שיהיה בהצלחה לכל הציבור בקניות לקראת פסח; ש"ס הבטיחו לציבור עוף בשבת, הייתה הבטחה כזאת, עוף בשבת לכולם, אבל בפועל מה קיבלנו? מחירי העוף זינקו בעשרות אחוזים בחודשיים האחרונים. לפחות אפשר לאכול את השקרים שהממשלה הזאת מוכרת לנו. יתרה מכך, חברים יקרים, הממשלה הזאת, עם ההפיכה המשטרית המטורפת שלה, עוד מוסיפה שמן למדורה והורסת את כלכלת ישראל. חברות ההייטק נוטשות, סוכנויות הדירוג מזהירות, משקיעים בורחים, אבל את ביבי, או המכונה קינג ביבי, שמחה רוטמן ומר לוין זה לא מעניין. אנחנו הציבור שקופים עבורם, הם לא רואים אותנו ממטר. מאיפה בדיוק אתם רוצים לממן לראשונה תקציב של מעל 500 מיליארד שקל? קיבלנו עכשיו פה על השולחנות את תקציב המדינה – מעל חצי טריליון שקל. מאיפה? מהבור התקציבי שאתם חופרים פה? 500 מיליארד שקל. רק בשבוע שעבר בכירי הכלכלנים במשרד האוצר הזהירו את השר שלהם סמוטריץ' מאובדן של מאות מיליארדי שקלים, וזאת עוד הערכה זהירה. בתגובה שר האוצר שלנו ביקש מאותם כלכלנים להציג גם את ההזדמנויות שמביאה איתה הרפורמה המשפטית, אבל מה קרה? הפלא ופלא – לאף כלכלן לא הייתה דעה כזאת, אפילו לא לאחד. לא מצאו אחד שיתמוך בטירוף הזה. כנראה זה מעניין לסמוטריץ' את הגרנמייזר, כי הוא ממשיך בשלו. ורק ועדת הכספים המנותקת בדיון ללא אנשי מקצוע קבעה ברוב קולות שהרפורמה – אני מצטט – הרפורמה לא פוגעת בכלכלה. כך הצביע גפני בוועדת הכספים. חברים, איזה עוד שקרים סיפרו לנו? מס עבאס, זוכרים את הדבר הזה? השקר הכי גדול של השנה האחרונה. בשנייה שביבי חזר לשלטון, מה הוא עשה? הוא אישר את כל העברת המיליארדים למנסור עבאס ולחברה הערבית. במשך שנה וחצי שיקרו כל יום על הסיפור הזה של 53 מיליארד שקלים, 53 מיליארד שקלים למס עבאס. מה היה בפועל? 3.5 מיליארד שקלים. כי ביבי פשוט שקרן. ולמה? כי הוא בעצמו יודע שכל הכסף הזה, גם 3.5 מיליארד, היו לטיפול בתשתיות של החברה הערבית. אבי מעוז, סגן השר לשעבר, נואם פה כל שבוע על הנדסת תודעה, אני כבר לא יודע איזה מספר זה – שבעים ומשהו – כשבפועל הממשלה הזאת היא מהנדסת התודעה הגדולה ביותר ובראשה האדריכל הראשי, בנימין נתניהו. ואני מצטט, כפי שאמר שר האוצר שלו – לא אני אמרתי את זה, לא נאור שירי, אמר את זה שר האוצר שלו: שקרן בן שקרן. מספרים לנו שנתניהו הוא מר ביטחון, ימין, חזק, מצליח. בפועל מה אנחנו רואים? שאותו נתניהו הוא היחיד שביטל את מצעד הדגלים בפעם הראשונה מאז 30 שנה. למה? כי פחדו מהחמאס. חברים, מי כן אישר את מצעד הדגלים? מי כן אישר להם לצעוד בירושלים? הייתה זאת ממשלת בנט-לפיד – לא נתניהו. רק ימין חזק מצליח – כל הזמן דיברו על זה – ימין חזק מצליח. חברים, זה לא ימין, לא חזק ולא מצליח. אני רק רוצה להזכיר לכל מי שיושב פה את הבלונים שהתעופפו למדינת ישראל במשך חודשים רבים ושרפו שטחים אדירים בעוטף עזה. מי הפסיק את הבלונים? מי עצר את זה? לא ביבי, לא ממשלת ימין חזק – ממשלת בנט-לפיד. אחרי כל בלון נכנסנו בהם בכל הכוח. ומה קרה? זה הופסק, אפילו לא בלון אחד. והיום החיים בעוטף עזה חוזרים להיות חיים ללא חיים – עוד טיל ועוד רקטה. ומה עושה הממשלה? מבליגה. אבל ממי ביבי מפחד? מהשותפים שלו בממשלה, אלה שהחופש שלו בידיים שלהם. הבטיחו לנו משילות, אתם זוכרים? כל הזמן דיברו על משילות. ומי דיבר על משילות? מר בן גביר, הקאובוי שהגיע לכל זירה, פתח לשכות, הדליק את השטח, נפנף באקדח שלו בכל מקום. ואני אמרתי לפני חצי שנה: נושא בן גביר יהיה על הראש של חברי הליכוד. אתם ממליכים אותו, אתם דואגים לעבריין שהורשע להיות אחראי על משטרת ישראל. ואת התוצאות אנחנו רואים עכשיו: יש הידרדרות אדירה. בחברה הערבית נרצחו 37 אנשים בשלושה חודשים – 37 אנשים. לאן זה יגיע? איפה זה ייפסק? אי-אפשר לעצור אותו, הרי. שמונה נשים נרצחו בשלושת החודשים האחרונים. ומה עשה בן גביר לפני שבוע ימים? עצר, מנע מחוק האזיק האלקטרוני לעבור בכנסת ישראל. ומי הצביעו נגד החוק הזה? אותן חברות כנסת שכל הזמן אומרות שהן חברתיות ולמען נשים: מאי גולן, קטי שטרית. עלק בעד נשים. אתם פשוט בושה. בן גביר, אני רוצה להגיד לך משהו באופן אישי: אתה לא מתאים, זה גדול עליך. אתה לא מסוגל לנהל את זה. לא ניהלת שום דבר בחיים שלך. כלום לא ניהלת. אני מציע לך, שים את המפתחות על השולחן למען מדינת ישראל. חברים יקרים, הנושא של ממשלת ישראל הוא לא רק במדינת ישראל. גם בחוץ הצרות לא מפסיקות: שר האוצר סמוטריץ' נואם ליד מפת ארץ ישראל הגדולה וגורם לפרלמנט הירדני להצביע בעד גירוש שגריר ישראל. כמובן לסמוטריץ' היה עוד הישג גדול – פשוט ציטט ואמר שצריך למחוק את חווארה, ואין דבר כזה עם פלסטיני. מה הדבר הזה יצר לנו? עוד משבר בין-לאומי ועוד משבר בין-לאומי. סעודיה, שהתקרבנו אליה והיינו כבר אמורים להיות ביחסי ידידות איתם – הם פנו ימינה לכיוון איראן ומחזקים את היחסים עם איראן. כמה בעיות הממשלה עושה לנו בעולם. אפילו את ראש הממשלה שלנו מר ביבי נתניהו, קינג ביבי, לא מזמינים בארצות הברית. איפה זה נשמע שנשיא ארצות הברית לא מזמין את ראש ממשלת ישראל? כמה אתם גרועים? לאן אתם מובילים אותנו בכל דבר, בכל מקום? אבל יש גם הישגים לממשלה הזאת, ואני אמנה לכם כמה מהם: ביטול המס על החד-פעמי, כדי שיזיק לסביבה; ביטול מס על משקאות מתוקים – להזיק לילדי ישראל; ביטול הנבצרות, למען קינג ביבי; חוק החמץ – בלי זה אי-אפשר לנהל את המדינה; חוק אפליה במתן שירותים, שעולה עוד מעט; חוק המתנות למשפחת ביבי; חוק דרעי 1; חוק דרעי 2; יש עכשיו חוק חדש ששמענו עליו, תוספת 12 מנדטים לקואליציה; חוק מאסר לנשים עם שרוול קצר בכותל; מעונות לראש הממשלה במקום לפעוטות שלנו. והדבר הראשון שעשה מר קרעי – הרצון לסגור את ערוץ 11. ההיסטוריה תשפוט את אותם אנשים שיושבים בקואליציה. ההיסטוריה תשפוט את המצב שאתם מביאים את מדינת ישראל אליו. כך מסתיים לו כנס החורף בכנסת העשרים-וחמש, כנס חורף שהביא איתו מבול של צרות וגשם של טירוף. לסיום, משפט אחרון: אני רוצה לומר לכל אזרח ולכל אזרחית שיוצאת או יוצא עם דגל ישראל – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בכל נקודה במדינה: בעיניי אתם גיבורים וגיבורות. אתם אלה שעוצרים את המהפכה המטורפת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. ישיב על ההצעה להביע אי-אמון של סיעת יש עתיד השר לירושלים ומסורת ישראל השר מאיר פרוש, בבקשה. << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמעתי בקשב רב את דבריו של חבר הכנסת סימון דוידסון, ואני חייב לומר שאתה עשית את הלא-ייאמן, כי בבוקר כזה הנאום שלך היה צריך להיות לגמרי לגמרי לגמרי שונה – כי הינה, הלכתם למאבק, ויש סדקים, ויש כאלה שחושבים שאולי צריכים לעצור את החקיקה – – << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה חושב שאנחנו מרוצים מזה? אנחנו לא מרוצים מזה. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – אבל אתה הכנת נאום כמו שחבר באופוזיציה צריך להכין, ואתה מנסה להתדיין ולהתחשבן עם הממשלה, ובצדק. אני רוצה לומר לך מה היה הבסיס של האופוזיציה בקדנציה הקודמת. לא היה דבר כזה בהיסטוריה של מדינת ישראל, וכנראה של עוד מדינות דמוקרטיות, שדווקא חבר כנסת מסיעה של שישה חברים הוא שמצליח לכהן כראש ממשלה. עכשיו, למה זה היה? לפיד הבין שהוא לא יכול להקים ממשלה. למה הוא לא יכול להקים ממשלה? בנט אמר לו: תשמע, יש לך סכסוך עמוק עם החרדים. אם אתה תנסה להיות ראש ממשלה, אין לך סיכוי לרכז פה 61 חברי כנסת – זה היה הסיפור שבנט מכר ללפיד – ואני דווקא כן מקובל; אומנם הייתי בממשלה של 2013, תשע"ג למנייננו, והייתי אחר כך גם במשרד החינוך, נהגתי עם הדתיים, עם החרדים, פחות או יותר טוב; אני, אם אני אהיה ראש ממשלה, הדבר הזה יכול לעבוד. וכך לפיד קנה את זה, עם הסכם שבו הוא יהיה ראש ממשלה חליפי ומחליף אותו במחצית הקדנציה. עד כאן זה בסדר – בנט זכה בפיס הזה והיה ראש ממשלה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> חשבתי שתענה לי כמה הממשלה שלכם כל כך טובה, אבל בסדר. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> קודם כול נדבר על הממשלה הקודמת. אחר כך נגיע. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הממשלה הקודמת זה היסטוריה. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אבל מה שקרה, וזה מה שבעצם הקפיץ את כל מי שהיה פה, כולל חברים בתוך הקואליציה ההיא – עובדה שחברת הכנסת עידית סילמן בסופו של דבר עזבה את הקואליציה הזאת, והיו עוד כאלה שלא הייתה להם הרגשה טובה לחיות בקואליציה כזאת. בואו נתחיל מהתחלה. אנחנו כאופוזיציה מגלים שבנט, כאחד שמכריז שהוא עשר או מאה מעלות ימינה מהליכוד, הקבוצה שלו ימינה, וכך גם גדעון סער, שבאופן עקרוני הלך על הטייטל של איש ימין – הוא לא רצה להיות בליכוד כי יש לו טענות על נתניהו, אבל גדעון סער בעצם הלך על הטייטל שהוא איש ימין. הראיה – לקראת הבחירות שהיו לפני ארבעה, חמישה חודשים, לא ימינה עברה את אחוז החסימה בסקרים ולא גדעון סער יכול היה לעבור בסקרים. הוא לא קיבל את המנדטים מכיוון שבסופו של דבר, הבוחרים שלו שבחרו בתקווה חדשה או אלה שבחרו בימינה, הבינו שבגדו בהם – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מדבר על דברים שאני דיברתי עליהם – על ימין חזק, על מצב כלכלי, על יוקר המחיה, על כמה שהממשלה גרועה. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני אומר מה היה בקדנציה הקודמת. ואז אנחנו הבנו גם שהממשלה הזאת בראשותו של בנט ולפיד כראש ממשלה חליפי מחוברת, והם לא מסוגלים לעשות שום דבר ללא הסכמה של מנסור עבאס. שום דבר. אנחנו זוכרים את ההצבעות שנפלו כאן במליאה מכיוון שמנסור עבאס לא הסכים להן. זה התחיל מהחוק של הקנביס ועוד חוק. כל מה שהממשלה רצתה לכאורה להציג משהו שדומה לימין, הם הבינו שהם לא יכולים לעשות את זה, מכיוון שבנט היה מחויב לקואליציה שבה, מי שלט? מפלגת העבודה, מרצ, גם יש עתיד, עם דעות שלא במרכז או בימין. בעצם לקחו את הקולות שקיבלו מהעם ובגדו בבוחרים. זה היה הבסיס, וזה היה שיא הבושה להתנהל כאן בכנסת כקואליציה שבקושי היה לה – בהתחלה 61, שיקלי עזב אותם. אתה הבנת שמדובר פה בחבורה שבקומבינציה מסוימת לקחו את השלטון למרות שהעם לא בחר בהם – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – או בוודאי שהוא לא בחר בהם על הרקע הזה של התנהלות כאשר אתה מחובר למנסור עבאס, אתה מחובר למפלגות הערביות. אני לא נכנס לשאלה אם ביבי כן הבטיח. זה לא ענייני אם ביבי הבטיח למנסור עבאס דרך יואב קיש. זה לא העניין. אבל לנהל את הממשלה כשאתה קשור למפלגות הערביות זה דבר שהיה אנטיתזה למה שנפתלי בנט ייצג או גדעון סער ייצג או אביגדור ליברמן ייצג. בסופו של דבר, מכיוון שרציתם להיפטר מממשלה שקוראים לה ממשלה בראשות נתניהו, חברתם והייתם לקואליציה. אין לי טענות ליש עתיד, אין לי טענות למפלגת העבודה ולא למרצ – זה בסדר, זה הרעיון שלכם. מכאן אנחנו ראינו שפשוט גנבו שלטון ללא מנדט מהעם. לכן עשינו הכול והצלחנו – שנה של כהונה והממשלה הזאת הלכה. עוד כמה חודשים קיבל לפיד, גם הוא היה ארבעה חודשים ראש ממשלה, וזהו זה. הממשלה הנוכחית מלכתחילה מבוססת על 64 חברי כנסת. אתה יודע, הנאום שאתה מכין הוא נאום שאתה יכול להציג אותו, וזה בסדר גמור – אתה כאופוזיציה צריך לומר דברים כאלה. אבל אתה יודע ששום דבר מהדברים שאתה ביקשת או שהממשלה הזאת רוצה לתקן – היא לא יכולה לתקן את זה בארבעה חודשים. גם אם היא מתקנת, זה לא יכול להשתקף בשום דוח. בארבעה חודשים אי-אפשר לעשות שום דבר. דרך אגב, אני רוצה לומר לך, הממשלה הזאת מכהנת עוד לא 100 ימים. עוד לא 100 ימים היא מכהנת. אז תמיד יש לנו המושג של 100 ימי חסד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – לא יהיה. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אז אתה בא ונותן נאום – אל תמהר ואל תספיד את הקואליציה הנוכחית. אין לה עוד 100 ימים. שום דבר טוב שהיא תעשה לא יכול להשתקף בשום דוח שייעשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בגלל – – – << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> ומה שאנחנו עשינו היה דבר שנדרש על ידי העם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> פשוט לקחתם ממשלה, לקחתם – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כן, נדרש לשים את בן גביר שר משטרה. זה נדרש. לשים את בן גביר שר משטרה. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – אוסף של דעות שאין להן קשר אחת לשנייה – אין לזה שום קשר. מה הקשר של מנסור עבאס לתקווה חדשה? מה הקשר של המפלגות הערביות לימינה? << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> עכשיו זה העניין שלך – – – << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> מנסור – לא, הוא הזכיר אותך. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> זה המשבר עכשיו – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו ניהלנו מאבק נגד קואליציה שפשוט אמרה לציבור לפני הבחירות משהו אחד ואחרי הבחירות עשתה משהו אחר. לכן אנחנו הפלנו את הממשלה הזאת, ואנחנו נמשיך פה לתפקד. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לשר מאיר פרוש, ומזמין את חברת הכנסת שרן מרים השכל לנמק את ההצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת המחנה הממלכתי. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> השר פרוש, אני מבינה שאתה עומד כאן ומתפתל משום שאתה לא מסוגל להסביר איך יכול להיות שנתניהו העביר בדיוק את אותו מס עבאס שאתם ישבתם וצעקתם עליו במשך שנה שלמה. אבל זה לא הסיפור, זה לא העניין. העניין הוא שאתמול בלילה אזרחי ישראל הלכו לישון שבורי לב ובוכים – בוכים על העתיד של הילדים שלהם, על מה שקורה כרגע במדינה. וזה הסיפור. מה שחיזבאללה וחמאס לא הצליחו לעשות ב-75 שנים אתם עשיתם בשלושה חודשים. שברתם את רוחו של העם העמיד ביותר, שעמד במתקפות בלתי רגילות לאורך כל ההיסטוריה, אלפי שנים. ואתם הצלחתם לשבור את רוחו אתמול בלילה, ממש ככה. בא שר ביטחון של מדינת ישראל – הרי מעולם עניין ביטחוני לא היה נושא של קואליציה ואופוזיציה עד שאתם כאן הצבעתם נגד ביטחון ישראל פעם אחר פעם. אופוזיציה למדינת ישראל. ועכשיו חציתם גבול נוסף שמעולם לא נחצה. אתה יודע מתי לא הקשיבו להתרעות הרשויות הביטחוניות? מה קרה ביום כיפור? מה היה הכישלון האדיר ביום כיפור? כל כך הרבה אנשים שילמו בחייהם כי לא הקשיבו למודיעין ולמערכת הביטחונית על מה שקורה, על מה שגועש מתחת לפני השטח, ואנחנו שילמנו מחיר כבד. בא שר הביטחון באומץ, יודע שהוא הולך להקריב את עתידו הפוליטי. למה? כי הוא עושה מה שהוא הבטיח כל חייו – להגן ולשמור על מדינת ישראל ועל אזרחי ישראל. הוא העלה את עצמו על המזבח הפוליטי, יודע שהוא לא ישוב. למה? כי זה הדבר הנכון לטובת מדינת ישראל ולביטחונה של מדינת ישראל. ומה הוא עשה? הזהיר את ראש הממשלה מפני מה שעלול לקרות אם אתם תמשיכו בדהירה המסוכנת הזאת. הוא הציג לו את מה – אתם לא כינסתם קבינט, אז הוא הלך ואמר לו מה הולך להיות. על זה מפטרים שר ביטחון במדינת ישראל? איזו בושה. איך אתם מסוגלים לבוא לכאן ולעמוד מולנו ואפילו לדבר? אנחנו מסתכלים על איזה שיקול דעת יש למי שאמור לנהל את המדינה. אנחנו רואים את חיזבאללה בפעם הראשונה באומץ, בתעוזה שלהם להכניס מחבל לתוך לב-ליבה של מדינת ישראל ועוד להודיע שהם אחראים לזה. איזה אומץ נדרש; איזה קרע אמור להיות כדי שהם, יהיו להם ביצים לבוא ולעשות מעשה כזה. אנחנו נמצאים בתחילתו של חודש הרמדאן, חודש שבו המתיחות הביטחונית היא לפעמים בלתי אפשרית. אני אומרת לך, אני הייתי במג"ב בתקופה של האינתיפאדה השנייה. אתה יודע, אתה מבין בכלל איזה לחץ יש על החיילים, על המג"בניקים, על השוטרים בתקופה הזאת? באיזה שיקול דעת ראש הממשלה מגיע בתקופה הזאת ומפטר את שר הביטחון של מדינת ישראל? הוא אומר לנו דבר אחד: אין פה שיקול דעת. אתם ירדתם מהפסים. אני לא האמנתי שאתם תעשו דבר כזה. על זה אזרחי ישראל הלכו לישון שבורי לב ובוכים בלילה – כי הם מבינים שהאינטרס הביטחוני לא עומד לנגד עיניכם כדבר ראשון. אתם מביאים פה כבר שלושה חודשים חוקי קומבינות. אתם מוכיחים לציבור איך אתם רוצים להיות מעל החוק. על מה? אתם רוצים לתקן את מערכת המשפט על איזה פקקטה שני מינויים פוליטיים כדי להפוך את בית המשפט העליון לפוליטי? על זה אתם שוברים את העם שלנו? על זה אתם קורעים אותנו? אתה מבין מה קרה לטייסים שיצאו למשימות שבהן בערב הם נותנים נשיקה לילדים שלהם בידיעה מוחלטת שיכול להיות שמחר בבוקר הם לא יראו את הילדים שלהם? למה? כי הם יוצאים להילחם באויב, ולא אכפת להם. גיבורים, חסונים. אבל אתם, השר פרוש, אתם שברתם את הגיבורים האלה. אתם שברתם אותם. מה שהאיראנים לא הצליחו לעשות לאנשים בסיירת מטכ"ל, לשבור את רוחם – אנשים שילמו בחייהם – אתם שברתם. אתם הפחדתם אותם כל כך מעתיד המדינה, עתיד הילדים שלהם. אתם שברתם אותם. אתם מתגאים כל כך שאתם יושבים בכוללים ובישיבות ולומדים תורה, שזה כל כך הרבה יותר חשוב מכל דבר אחר. ואתם לומדים את ההיסטוריה של העם היהודי לפרטי-פרטים, פלפולים של הפלפולים, כל פרט וכל מילה וכל פסיק, ואתם רואים את ההיסטוריה חוזרת. איך אתם לא מתעוררים? איך אתם לא אלה שמתריעים בשער? אתם מבינים שאנחנו עומדים לקראת קרע בממלכה והיפרדות לשתי ממלכות, חורבן בית שלישי? והינה, אבא סיקרא צועק עוד פעם בממשלה: תמשיכו, תמשיכו – הינה, בן גביר אומר לנתניהו, ורוטמן: תבעירו את האסמים, תשברו אותנו; שתלך המדינה, שילך הביטחון, שתלך הכלכלה. היחסים הבין-לאומיים שלנו נמצאים בשפל. ראש הממשלה הולך ממדינה למדינה לשיחת נזיפה. האמריקאים – שברתם את היחסים איתם. איזה הישגים הבאתם בשלושה חודשים. ואתם עם הפלפולים של הפלפולים אפילו לא מסוגלים לזהות את מה שלמדתם חודש אחרי חודש, שנה אחרי שנה, יום אחרי יום, איך למנוע את זה. איפה הרבנים שלכם? איך הם לא מזהירים אתכם? איך הם לא אומרים לכם? אתם שוברים את הברית בינינו. אתם קורעים אותנו. אנשים הולכים לישון שבורי לב כי הם חוששים לעתיד של הילדים שלהם ממה שאתם עושים פה. עמד כאן חבר הכנסת סימון דוידסון ואמר: אתם הבטחתם משילות. אתם הבטחתם לתקן את הכלכלה. אתם השתמשתם בכל מיני תכסיסים כמו מס הסוכר, נכון? אנחנו פתאום הפכנו להיות אנטישמים כי עשינו איזה מס על סוכר, חס ושלום. למה, לחרדים לא קוטעים רגליים וידיים בגלל סוכרת? ריבונו של עולם, אתם לא דואגים לילדים שלכם, לבריאות שלהם? אתם כן, כי דרעי שלח עכשיו דרך משרד הבריאות בקשה לא לבטל את מס הסוכר הזה. אז אתם יודעים טוב שאלו היו תכסיסים פוליטיים, אבל מילא. השר פרוש, אם אתם תעבדו במשילות, אם אתם תדאגו לכלכלה – כל הכלכלנים עומדים ומזהירים אתכם, עומדים ואומרים לכם; נגיד בנק ישראל, הכלכלן הראשי באוצר, מניפים לכם דגל אדום, ואתם מתעלמים. בואו, תעזרו, תתקנו את המצב הכלכלי, תורידו מחירים – אנחנו נהיה איתכם, ניתן לכם את כל הגיבוי שתצטרכו. אבל על מה? אתם עכשיו שלושה חודשים נלחמים בנו כדי להעביר חוקים של קומבינות? איך לשים את עצמכם מעל החוק? איך להפוך את בית המשפט העליון לאיזה משרד פוליטי שלכם גם כן שבו אתם מתחילים להתווכח בתוך ההסכמים הקואליציוניים מי ימנה איזה שופט? איך אתם מסוגלים? מהי השליחות שלכם? השליחות שלכם היא עסקנות? השליחות שלכם היא לראות איך המגזר שלכם ימשיך לחיות בעוני, בתוך המעגל הזה? כי זה בדיוק מה שאתם עושים. אתם עושים הכול חוץ מלהתרכז במשילות; אתם עושים הכול חוץ מלהילחם ביוקר המחיה. נתניהו כל כך מתגאה בהישגים הבין-לאומיים שהוא הביא כל כך הרבה שנים – בשלושה חודשים הוא החריב אותם עד עפר. הוא יכול היה להביא בשלושת החודשים האלה הסכם שלום עם סעודיה, ובמקום זה סעודיה הולכת וחותמת על הסכם שלום עם איראן, האויבים הכי גדולים שלנו. מה יהיה עלינו? הרי האיראנים בשטח, נתניהו מתריע. איך הוא לא שומע לאזהרות מערכת הביטחון? ואיזה מין שיקול דעת לפטר שר ביטחון בתקופה כזאת? בושה. בושה. אתם שמים את עצמכם לפני הכול – לא ביטחון, לא כלכלה, לא הקרע בעם. כסף, כוח וכבוד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר מאיר פרוש להשיב גם על הצעת האי-אמון הזאת. << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שמעתי את דבריה של חברת הכנסת שרן השכל, שנאמרו בכאב. הם נאמרו מתוך נהמת הלב על מה שבעיניה זה חורבן הבית. זה ברור שקשה מאוד להפסיד בבחירות, ודאי כאשר ההפסד הוא כל כך צורב וגורם להפך ממה שהיה בקואליציה הקודמת. זה מאוד קשה. אני מבין שחברת הכנסת השכל, שבאה מהליכוד ואחר כך היא הייתה בתקווה חדשה, ותקווה חדשה התמזגה עם המחנה הממלכתי מתוך תקווה שיובילו איזשהו מהפך – יש עתיד ואחר כך בני גנץ – וירכיבו ממשלה אחרי ארבעה סבבים, ולבסוף קרה מה שאף אחד מהצד הזה שקוראים להם "שמאל" או "מרכז" או מה שנקרא לו לא חשב שיקרה, ונתניהו ניצח בבחירות עם קואליציה יציבה של 64 חברי כנסת – זה מאוד קשה. גם אני כבר הייתי במצבים כאלה – – – << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ברור – – – << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני שמעתי בקשב רב את מה שאמרת. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – זה לא קשה. אנחנו הפסדנו. ההפסד בידיים שלכם – – – תעצרו את זה, תעצרו את זה. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> מותר לי לדבר? אז אני מבקש שתרשי לי. צריך לדעת להפסיד, ומותר גם להביע את הכאב על כך. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – ביטחון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת השכל. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> מותר גם להביע את העמדה הנגדית למה שהממשלה החדשה מציגה. מותר, בהחלט מותר. אבל אנחנו מבינים ויודעים שמה שנעשה עכשיו זה לא מתוך הניסיון להציג את הממשלה שהיא זאת שמטפלת בנושא של הרפורמה המשפטית, ואז זה האסון של מדינת ישראל, זה חורבן הבית, ולכן אתם מפגינים; ההפגנות הן מכיוון שמדובר בציבור שהוא מאוד יציב בדעתו ובעמדותיו, והוא לא קשור למה שהממשלה הנוכחית מייצגת, ומכאן, על רקע הדיונים על רפורמה משפטית, יש מי שיודע לארגן את המחאות וההפגנות וכל האופוזיציה נגד. אז, דרך אגב, אני רוצה לומר לך – את אומרת לי שאתמול בלילה אנשים בכו. אני חייב לומר לך, אני לא ראיתי את האנשים בוכים; גם לא ראיתי את האנשים שירדו לנתיבי איילון וסגרו אותו. אבל מה שאני שמעתי – לא שמעתי דיווחים מאף כתב על אנשים שבוכים. אני דווקא שמעתי על אנשים ששמחים שהצליחו לחסום את נתיבי איילון, שהצליחו לשרוף גלגלים, שהצליחו לעשות מדורות, שהצליחו לשבש את התנועה ברחבי הארץ. שמעתי שהצליחו ושמחו, לא בכו; שמחו על כך שיכלו לפרוץ את הגדרות ברחוב עזה. זה מה שאני ראיתי. לא ראיתי אלא שמעתי שזאת השמחה. אף אחד לא בכה על הדבר הזה. וזה לא נכון, מה שאת מנסה לומר פעם, פעמיים ושלוש, שאנחנו כאילו רוצים להיות מעל החוק. מותר להביע דעה שמה שמתרחש היום בכל מה שקשור לנושא השפיטה הוא לא דבר מקובל, בוודאי שלא מקובל, במדינה דמוקרטית. אז אני לא בא ואומר שאנחנו נאבקים ומתגייסים למאבק, שאנחנו רוצים לשנות את סדרי הכוחות בקרב שופטי בית המשפט העליון. כל אחד מבין וכל אחד יודע שאף יהודי חרדי לא יגיע לעולם להיות שופט בית משפט עליון, לא בגלל שלא ירצו לבחור בו, אלא בגלל שהוא לא ירצה להיבחר. אני לא חושב שזאת השאיפה של יהודי חרדי, להיות שופט בבית המשפט העליון, ואולי גם לשפוט שלא לפי ההלכה. אז אנחנו לא מאלה שמובילים את המאבק הזה. אבל אנחנו כן מבינים וכן יכולים להבין את אותו חלק בעם שטוען שלא ייתכן שסדר ההתנהלות בבתי המשפט – הוא מתנהל כמו שהוא מתנהל היום. ואני לא מבין מדוע אי-אפשר לשנות דברים מסוימים בכל מה שקשור לבחירת שופטים או אם אפשר לפסול חוקים, אם בית משפט הוא מעל הכול. כשאת מדברת, חברת הכנסת השכל, על כך שאנחנו רוצים להיות מעל החוק – מה שאני מבין זה שהשופטים רוצים להיות מעל החוק. שופטים יודעים שהכנסת כאן מחליטה על חוק ובוחרת ויש לה רוב, ויש שופטים שהם מעל החוק. אז אני מבין ששופט יכול לעשות מה שהוא רוצה – – << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> השופטים לא עברו עבירות מס – – – << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – אבל הרי מותר לבקר את ההתנהלות הזאת, מותר לבוא ולומר שלא כל דבר ששופט רוצה לעשות או לא כל דבר שבית משפט עליון רוצה לעשות הוא יכול לעשות, כי הם לא מעל החוק. הם רוצים להיות מעל החוק. אנחנו רוצים להיות מעל החוק? מה זה ההתנהלות הזאת? איפה נשמע שמצד חלק מהעם, שופטים שיודעים שרוב הציבור לא רוצה אותם, והם נאחזים בקרנות המזבח: אל תיגעו בנו, אל תגידו לנו דעות, אנחנו רוצים לשלוט. יש ציבור גדול שלא רוצה אתכם. איך מרגיש חבר כנסת כשהוא יודע שרוב העם לא רוצה אותו? איך הרגיש בנט פה במליאה כשהוא הבין שרוב המליאה לא רוצה אותו? לא היה לו נעים להיכנס לפה. השופטים יודעים שיש חלק גדול בעם שלא רוצה אותם, והם נאחזים: אל תפטרו – – << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – אותנו, אל תעשו דברים שונים. אנחנו לא רוצים את זה, אנחנו רוצים להיות מעל החוק? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> השופטים רוצים להיות מעל החוק, ואנחנו מבקשים לעשות קצת סדר בדבר הזה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – באלימות? << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לחברת הכנסת השכל – היא הזכירה כאן את מס הקנייה על השתייה המתוקה. אנחנו לא נכנסים לשאלה אם זה בריא או לא בריא. מי שעשה את זה – ואנחנו יודעים שהוא היה שר האוצר בקדנציה שלכם – עשה את זה, ככה אנחנו יודעים, הוא עשה את זה כדי לפגוע באותה אוכלוסייה שיש בה שימוש רב בכלים מפלסטיק, בשתייה מתוקה. הזכרת גם שאריה דרעי בא אמר, לא אני: אני בעד זה שימתנו את ההורדה הזאת. אבל אנחנו, יש לנו עניין למחוק את כל מה שליברמן עשה – והוא עשה – כדי לפגוע בציבור החרדי, ואם אנחנו יכולים לעשות את זה, זה גם במחיר של דבר שאולי לא מובן, אבל ודאי שאנחנו לא יכולים להסכים לכך שזה מה שישלוט כאן. אז אם אביגדור ליברמן עשה את הדברים האלה כדי לפגוע בציבור החרדי, אנחנו נעשה הכול כדי לשרש כל דבר רע שהוא עשה נגדנו. זאת הסיבה שאנחנו עושים את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר הרב מאיר פרוש, השר לירושלים ולמסורת ישראל. ראשון הדוברים – חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. בבקשה. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בבוקר הזה לדבר על אי-אמון – ואללה. בוקר טוב לאזרחי ישראל שיוצאים להגיד לממשלה המופקרת והמפקירה הזאת: עד כאן. הם יוצאים 12 שבועות ברצף. בלילה יצאו בספונטניות מאות אלפים בכל רחבי הארץ. והיום אני חלק ממגישי האי-אמון בממשלה המופקרת והמפקירה הזאת. "איכנס לאירוע", אמר נתניהו ביום חמישי בקול עמוק, בשחצנות אופיינית, תוך הפרת הסדר ניגוד העניינים. ואכן, ואללה, נכנס לאירוע; נכנס לאירוע מלא מלא, כמו הממשלה המופרעת שלו מלא מלא. הדבר הראשון שהוא עשה – הוא פיטר את שר הביטחון יואב גלנט, שמילא את חובתו הציבורית ואמר לממשלה ואמר לראש הממשלה ואמר את זה בקולו: אתה, אתם, סיכון ביטחוני מיידי וברור למדינת ישראל. את זה הוא אמר, אז ראש הממשלה פיטר אותו. ראש הממשלה החליט גם לפטר את המציאות, והוא אמר בקול בוטח: המציאות, את מפוטרת. המציאות סירבה להתפטר. עד כדי כך היא סירבה להתפטר, שאני שומע שהיא אפילו פנתה ליושב-ראש ההסתדרות שיסייע לה, ופותחים בשביתה כללית במשק. המציאות היא מציאות חמורה של ממשלה מופרעת ומופקרת, כשאיתמר בן גביר הוא שר לביטחון הפנים. איתמר בן גביר מבין היטב לא באזיקים אלקטרוניים – בזה הוא לא מבין; באזיקים רגילים הוא מבין היטב. פי שניים פשיעה ומעשי רצח בחברה הערבית – אף אחד בממשלה לא פוצה פה ומצפצף. אף אחד. רצח נשים – פוגעים ולא מאפשרים להעביר את החוק בדין רציפות. בושה על ראשכם. ממשלה מופקרת ומפקירה. אבל דבר אחד טוב קרה: עבר חוק הנבצרות בשבוע שעבר. עכשיו, נתניהו מבין בנבצרות, והוא עושה את הכול שאם מישהו חשב שהוא נבצר, נהיה משוכנעים שזה נכון. הוא נבצר ברמה הכי עמוקה שנבצרות יכולה להיות. נבצרות אומרת ניתוק מהמציאות. כשראש ממשלה מנותק ממציאות, לא מבין מה קורה, רוצה להרוס את מוסדות המדינה – אתם, חברי הממשלה, צריכים להגיד: עד כאן. ומה אתם עושים? יושבים ושותקים. יושבים ושותקים כבר תקופה ארוכה. חברי הקואליציה יושבים ושותקים בוועדת החוקה; הם יושבים, שומעים טיעונים, והם יושבים ושותקים. למה הם יושבים ושותקים? כי השתיקה היא ערך מרכזי בפוליטיקה הישראלית. לא עוד. עד כאן, אמר הציבור בישראל לכם, ממשלה מושחתת, מפקירה, גזענית, מפלה, מדירה. עד כאן. לכו. צריכים לעשות משהו אחר טוב יותר. אבל לפני הכול, את מה שאתם קוראים לה "רפורמה", הרס הדמוקרטיה במדינת ישראל, את זה לפני הכול צריך לעצור. עד שאני לא אשמע את נתניהו אומר: הכול ירד מסדר-היום, הכול הלך לפח, אני לא נרגע. הוא שקרן. אני לא מדבר על אביו – את זה עשה סמוטריץ'. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת אלון שוסטר. בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברים, יש לי שלוש דקות כדי להסביר למה הממשלה הרעה הזאת צריכה ללכת ומהר. ראשית, משום שהיא מרסקת את המגן היחיד של הדמוקרטיה הישראלית, משום שהיא מלאה באמירות כזב ששמענו רק כעת מנציג ממשלת ישראל נגד שופטים. מותר להגיד לראש ממשלה: לך הביתה, ולתת לו הרגשה רעה; אסור לעשות את זה, אדוני השר, לשופטי ישראל. הם המגינים; הם אלו שבולמים כל ממשלה, כל רשות מבצעת, משימוש מופרז בכוח. אתם צריכים ללכת הביתה, לפזר את עצמכם ולתת למוכשרים מכם, כי אתם הצלחתם להוכיח כיצד אפשר להתרסק, כיצד אפשר להיכשל בפחות מ-100 יום. יש מושג כזה 100 ימי חסד. ובכן, אתם לקחתם את 100 הימים הללו והשמדתם את הערך שנקרא הפרויקט של מדינת היהודים הדמוקרטית, כלכלית, ביטחונית, וחמור יותר – את החוסן הנפשי, את החוסן החברתי, את האמון ההדדי שיש בינינו. יש לנו יכולת לעבוד ביחד, והיא עוד תבוא לידי ביטוי. אגב, מה שראינו הלילה היה חלק מזה – גורמים שבאים מכיוונים שונים. והדבר האחרון שאני רוצה להזכיר – הבריחה המפוארת מאחריות. הרי זה דבר נפלא. אני שומע כיצד מאשימים את המפגינים, את האופוזיציה, בפגיעה בביטחון, בפגיעה בכלכלה, בפגיעה בחוסן האומה. זה דבר מופלא. מי בחר להתעלם מקווי היסוד של הממשלה שהציג נתניהו לפני פחות מ-90 יום? הוא עצמו. מי מפריע לו להתעסק במשילות? מי מפריע לו להילחם ברציחות הנוראיות במרחב הערבי והכלל-ישראלי? מי מפריע לו לעסוק ביוקר המחיה, לעסוק בגרעין האיראני? מי מפריע לו לעסוק בהסכמים נוספים עם מדינות ערב? הוא עצמו, בכניעה המפוארת שלו לסדר-יום שולי, שמכניס את מדינת ישראל לסמטה אפלה ומיותרת. בדבר אחד הצליחה הממשלה הזאת – לאחד ציבורים רחבים במדינת ישראל – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – כנגד ריסוק מערכת המשפט, כנגד הכישלון וכנגד הבריחה מאחריות. תסיימו את הכישלון הזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות, בבקשה. אני מבין שאין דובר מש"ס ואין דובר מיהדות התורה; ירד. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אז תבואנה שתיים נשים אל המלך. זאת אומרת: בני החי ובנך המת, וזאת אומרת: לא כי, אלא בנך המת ובני החי. אני עומד פה עכשיו וחושב על כל אותן ילדות בנות 14 שנשלחו למעצר עד תום ההליכים כי חסמו כבישים; על אוטובוסים שנעצרו בקריית שמונה שבצפון כדי למנוע מהם להגיע להפגנות סמוך לגוש קטיף; על איך שדיברתם אז על סרבנות ואיך אתם מדברים עליה היום. אני נזכר איך באותם ימים מלאה הארץ סרטים כתומים. חסמנו כבישים, הפגנו, אבל זה לא היה אכפת לכם. בתי הקפה היו מלאים, בתי הקולנוע, ובחופש הגדול טיילתם. הדמעות שלנו לא המסו לבבות קרים. הבתים הוחרבו, הקברים נחפרו והפיות נסתמו. אנחנו זוכרים איך רמסו אותנו אז, ואנחנו רואים איך מנסים לרמוס אותנו גם היום, את הבחירה הדמוקרטית שלנו. אנחנו עומדים בעיניים פעורות מול המראות ומבינים שהקול שלנו מבחינתכם שווה פחות בקלפי מהקול של ציבורים אחרים. במדינת ישראל 2023, אחרי 70 שנות, מותר לימין להצביע ולהיבחר בבחירות, לשבת פה על הכיסאות, להחזיק בתעודות חברי כנסת ושרים, אבל זהו, זה כל מה שמותר לנו. ברגע שרק נעז לנסות למנות שני שופטים בקדנציה, הטייסים יסרבו לתקוף באיראן, יפסיקו את המראות המטוסים מנתב"ג, הרופאים יסרבו לבוא לעבודה והכבישים ייחסמו לזמן ארוך בחסות משטרת ישראל. וכל זה אחרי שהתחננו אליכם כמו שלא התחננה מעולם קואליציה לאופוזיציה במדינת ישראל לבוא לדבר. התחננו כי אנחנו אוהבים אתכם ואנחנו אוהבים את העם הזה ומכיוון שלא רצינו פה משבר. אבל אתם, לא מעניינת אתכם הרפורמה; מעניין רק שהימין לא ישלוט היום ולא יוכל לשלוט לעולם. זאת, רבותיי, לא דמוקרטיה. זאת אנרכיה. תנו אמון בממשלה, תנו אמון בדמוקרטיה הישראלית. יש דרך איך העם הזה מכריע, והדרך הזאת קורית כאן. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. חברת הכנסת לימור סון הר מלך – איננה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, "אין לי ארץ אחרת / גם אם אדמתי בוערת, רק מילה בעברית חודרת / אל עורקיי, אל נשמתי / בגוף כואב, בלב רעב / כאן הוא ביתי. // לא אשתוק, כי ארצי / שינתה את פניה. / לא אוותר לה, / אזכיר לה, / ואשיר כאן באוזניה / עד שתפקח את עיניה". זהו בוקר של יום היסטורי. אנחנו מאוד מקווים שהקואליציה במיידי תעצור את החקיקה המטורללת הזאת ותתחיל להפנים מה קורה בעם ישראל. כשאני אומר, אדוני היושב-ראש, "להפנים", אני מתכוון גם לחברי הקואליציה, ואני רוצה להגיד להם בקול ברור כאן מדוכן הכנסת: אף אחד לא רומס אתכם, אף אחד לא דורס אתכם ואף אחד לא כופה עליכם שום דבר. בינתיים שלושה חודשים אתם דורסים, אתם כופים, ואתם אלה שניסיתם לרמוס את הדמוקרטיה הישראלית. זה נכון, כולנו עם אחד, ואני בטוח שנישאר עם אחד. אני עליתי ארצה לפני 26 שנה, כשראש הממשלה היה בנימין נתניהו – נתניהו אז, שניצח את פרס ב-1996, שדיבר דברים מאוד גבוהים ובסוף החזיר את חברון, שחרר מחבלים, ושנים רבות רק דיבר על הביטחון כשהמצב הידרדר. אני קורא מפה לחבריי בליכוד: זהו צו השעה. תבואו לראש הממשלה, לראש התנועה שלכם, ותגידו לו מילה אחת: די, מספיק עם ההטרלה הזאת, מספיק עם האינטרסים האישיים שלך, מספיק לקחת את האינטרס האישי שלך לפני האינטרס של המדינה. היום בבוקר קיימנו דיון עם שר הביטחון גלנט – עדיין שר הביטחון – בוועדת חוץ וביטחון. היו שם חברי כנסת מכל קשת הבית. אני לא יכול לדבר על זה כי זה היה דיון חסוי, אבל שר הביטחון אמר את זה בקולו: יש דאגה אמיתית וכנה שכל מה שקורה היום כאן בכנסת מחלחל לצבא ההגנה לישראל; ואם זה יביא לסדק ענק, כשכבר אנחנו רואים את הסדק הזה – לא יהיה לנו צבא, לא יהיה לנו ביטחון וגם לא תהיה לנו מדינה. מי שאחראי למצב הזה זאת לא האופוזיציה – זה ראש הממשלה והשרים שלו, שמסתגרים עכשיו במשרדים שלהם וחושבים שהם יכולים להמשיך בחקיקה הזאת. מי שממשיך בחקיקה מנותק מהרחש הציבורי, מנותק ממאות אלפי אזרחים שרק רוצים דבר אחד – רוצים לשמור על המדינה שלנו ורוצים לכבד אחד את השני. הגיע הזמן לקום ולהגיד לנתניהו: די, מספיק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, שהגיעה באיחור קל, לפנים משורת הדין. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> "לישועתך קויתי ה'". ברשות היושב-ראש, כנסת נכבדה, את הדברים הבאים אני מבקשת למסור לעם האהוב והטוב שלי. הדברים יוצאים מן הלב הדואב, בתקווה שייכנסו אל הלב. הדברים מופנים לאלה שעוד ליבם פתוח ואוזנם כרויה לשמוע, וגם לאלה שכבר איבדו אמון ותחושת האימה מלווה אותם אך עוד תרים אחר האמת – אליכם המילים האלה מופנות. אני ערה וקשובה לזעקות ולכאב ומאמינה בכנות הפחד ובתחושות הייאוש המכלה וחוסר האונים. תאמינו לי, לא רצינו לפגוע באף אחד – לא לפגוע באוכלוסיות מוחלשות, כמו שאתם מנסים להפחיד את כולם, לא בלהט"בים, לא בנשים, בוודאי לא בדמוקרטיה; רצינו לעשות רק טוב, להוסיף עוד טוב לעם האהוב שלנו; רצינו לעצור את הטירוף והסבל שהיו עד עכשיו נחלתם של כל כך הרבה חלקים מעם ישראל בחסות שלטון בג"ץ. לכם, מנהיגי האופוזיציה, היה לכם יסוד של אמת, אבל אתם לקחתם אותו כל כך רחוק – כל כך רחוק כדי לשסות ולהפחיד עד אימה את עם ישראל; רחוק כדי לשסות אחים באחים; רחוק מדי כדי לשקר על דבר שגם אתם רואים בו חשיבות וצורך קריטי; רחוק מדי כדי לתת דרור לכל היצרים הכי אפלים ואלימים שקיימים בעולם; רחוק כל כך כדי לתמוך בסרבנות ובסרבנים, בצה"ל, שהיה הדבר הכי קדוש ושמור; רחוק כל כך כדי להבעיר את המדינה וליצור כאן אנרכיה ומלחמת אחים. כולכם יודעים את האמת: הרפורמה – או ההפיכה המשפטית, כלשונכם – היא לא הסיבה, היא באמת רק התירוץ כדי לא להשלים עם הבחירה של העם – העם הטיפש, הנבער, שלא מבין מה הוא בחר. אני מאמינה שיש בקרבכם אנשי אמת; אני מאמינה שרבים מכם רוצים בטובת העם והארץ הזאת, אך בפעם הזו נהגתם בחוסר אחריות מנהיגותית בלתי נתפסת, ניצלתם וגיליתם את הפנים המכוערות של הדמוקרטיה. זו הדמוקרטיה היחידה שבה המיעוט שולט ומכתיב את הערכים. לזאת ייקרא דיקטטורה. וגם לזה אפשר לעשות תשובה. אני מאנשי האמונה, ויודעת שבסוף בורא עולם מוליך את העולם, וכמו שהבעל שם טוב אומר: אם זה טוב, אז זה ממך, בורא עולם; אם זה רע, זה גם ממך, בורא עולם; אם זה ממך, אז זה טוב. אז גם בתוך ההסתרה שיש היום אני יודעת שיש כאן מי שיצר כאן מהלך שלם שהוא גדול מכולנו, מהלך מדויק וטוב, מברר ומדייק גם כשהוא כואב, אבל הוא מוליך לעתיד בטוח, אמיתי וטוב יותר עבור כולנו. ולכם, חבריי באופוזיציה, אני פונה לרגש האחריות שבכם: צאו לעם המבוהל, תספרו לו אמת שלמה שאין בה אגו, שאין בה פופוליזם, שאין ניצול לרעה של הפוזיציה. תעודדו את עם ישראל, תנו לו תקווה, כי לשם כך נבחרנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מאוד מוזר שהשר התורן בחר להחזיר אותנו לימים האפלים שהיו במליאה הזאת בקדנציה הקודמת. לא מוצא חן בעיניו שמפלגה ערבית תהיה שותפה לקואליציה ושתוכל להשפיע ולתת מענה למצוקות של החברה הערבית. אדוני השר, אני לא יודע אם אתה מודע לכך שמאז כינון הממשלה הזאת מספר הנרצחים בחברה הערבית הוכפל. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הוכפל. הינה, אתה לא מודע לזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הנרצחים. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> הנרצחים. לא שמעתי שאמרת. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לכן כאשר אתה בא בטענות על נוכחות מפלגה ערבית בקואליציה בלי לתת מענה לצרכים של חלק מהאזרחים, 20%, שעד עכשיו סובלים מהדרה, מגזענות ומאפליה בתחומים רבים, וגם כאשר באים חברי כנסת לדבר בשם המוסר והערכיות, ולא באנו לפגוע באף אחד – אפילו את זה שוכחים לכתוב. גם לא רוצים לפגוע בחברה הערבית, וכן רוצים לטפל בסוגיות של החברה הערבית. אנחנו יצאנו לדרך הזאת. זה ביטוי של לקיחת אחריות מצד אחד, גם כדי לקחת חלק בפתרון של הבעיות הספציפיות של החברה הערבית, אבל גם של כלל האזרחים בישראל. אנחנו המפלגה היחידה שהגישה מתווה פשרה לוועדת החוקה, חוק ומשפט כדי לתרום את תרומתנו בניסיון למצוא פתרון הוגן והולם למשבר שאנחנו נמצאים בו. לכן מי שחושב על המשך ההסתה, ההדרה, ההתעלמות מהבעיות של החברה הערבית – הוא טועה, בסופו של דבר זה ישליך את עצמו גם על כל מרקם היחסים בין כל המגזרים השונים במדינת ישראל. אנחנו היינו שם, ואנחנו נחזור לשם כדי להשפיע לטובת החברה הערבית ולטובת כלל הציבור בישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מנסור עבאס. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. אני חושבת שיש משהו מאוד ביזארי בזה שאנחנו מגישים היום אי-אמון או מנמקים אי-אמון כאשר הציבור אתמול כבר הכריז שאין לו אמון בממשלה הזו, כאשר הציבור יצא במאות אלפים לרחובות אתמול כדי להגיד בצורה הכי ברורה: ראינו והבנו שזו דיקטטורה. הדיקטטורה אתמול התנהגה כמו כל דיקטטורה. מי שמרים ראש, אפילו אם הוא מתוך המחנה, אפילו אם הוא גנרל שהוכיח את הנאמנות שלו בזה שדרך על גופות, הוא יסולק, הוא יחוסל. ככה זה בדיקטטורה, והציבור הבין את זה. נתניהו חשב שהוא ככה ישתיק את הקולות, אבל הוא בעצם הוציא את הקולות לרחובות, כי הבינו. הקולות האלה – אנשים יצאו כבר 12 שבועות כדי להגן על הדמוקרטיה; התחילו מסע בלהגן על בתי המשפט, ואחר כך זה התרחב להגנה על הדמוקרטיה. אני מאוד מקווה שבדרך פקחו את העיניים והבינו שדמוקרטיה לא התקיימה במדינה הזו. הדמוקרטיה היא אותה דמוקרטיה שגורמת לחוסר ביטחון גם לאזרחי המדינה על ידי כיבוש של עם אחר. דמוקרטיה לא מתקיימת בצל כיבוש, דמוקרטיה לא מתקיימת בצל הדרה של אוכלוסייה שלמה, 20% מהאזרחים. זאת לא דמוקרטיה, זאת הגמוניה לבנה ציונית, יהודית – תקראו לה מה שאתם רוצים. עכשיו האתגר האמיתי הוא לא להסכים לחזור לסדר הישן, שלא היה דמוקרטי. אם כבר יצאתם מהבתים, אם אתם כבר מוכנים להיאבק כדי שהמדינה הזאת תהיה דמוקרטית, בואו נבנה משהו אחר. בואו נגיד שדמוקרטיה שמחוקקת את חוק הלאום ואת חוק האזרחות הגזעני היא לא דמוקרטיה. ואם רוצים לבנות, אז בואו נתחיל לבנות משהו אמיתי, שבו יהיו שותפים גם מהאוכלוסייה הערבית, גם מיוצאי אתיופיה, שהדרתם אותם לאורך שנים, וגם מקרב האנשים המוחלשים מעמדית. הגיע הזמן להבין. יצאנו למאבק? בואו נמשיך אותו כמו שצריך. לא להתקפל עכשיו. להמשיך ללחוץ לכיוון של דמוקרטיה אמיתית וסיום הכיבוש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. למי קראת לא להתקפל? לנתניהו? לחקיקה? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, למפגינים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אה, למפגינים. שמעתי את המילים "לא להתקפל", לא הבנתי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> דווקא בחקיקה תתקפלו, תכניסו למזוודות. מבחינתי, תלכו הביתה בחקיקה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ברור. מבחינתכם. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אולי נבהיר את זה לפרוטוקול? אם היה חוסר הבנה, נסביר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הבהרת יפה מאוד. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, זאת הצעת אי-אמון בממשלה. וכאן אנחנו עולות ועולים לנמק למה יש לנו אי-אמון בממשלה. אבל ברגע הזה במדינת ישראל – אם אי פעם היה אי-אמון בממשלה כלשהי, זה הרגע הזה. אי-אמון מוחלט של הלוחמות והלוחמים שלנו, של הצבא שלנו. אי-אמון מצד זרועות הביטחון האחרות. אי-אמון מצד ההסתדרות, שמשביתה עכשיו את המשק יחד עם המעסיקים, בשיתוף פעולה נדיר בין המעסיקים וההסתדרות וארגוני העובדות והעובדים. אי-אמון מצד ההסתדרות הרפואית, מצד הסתדרות המורות והמורים. אי-אמון של מאות אלפי אזרחיות ואזרחים שיוצאות ויוצאים לרחובות כבר 12 שבועות ברצף. מכל עבר, אדוני היושב-ראש, איך שלא תסתכל על זה, באמת מכל עבר, יש אי-אמון בממשלה הזאת ובמהלכים שהיא מובילה. אני אומרת לך, אני עשר שנים בכנסת, שמונה מתוכן הייתי באופוזיציה לממשלות נתניהו – כזה לא היה. לא היה כזה מצב שבו ממשלה פשוט דורכת, דורכת, על החוק, על המוסר, על הציבור העצום, שלחלקו הגדול היא פשוט שיקרה – כי היא הבטיחה לו ביטחון אישי, היא הבטיחה לו חינוך חינם מגיל לידה עד שלוש, היא הבטיחה לו לבטל את הפריפריה, היא הבטיחה המון המון דברים. אבל מה היא עושה? מביאה חוקי שחיתות פרסונליים והפיכה משטרית שתפגע בכל אזרחית ואזרח, לא משנה למי הם הצביעו. זה נמשך כבר שבועות ארוכים, אבל אתמול, אתמול נחצה קו שהוא לא אדום – הוא שחור. בא שר ביטחון. הוא מביא את הקולות שהוא שומע, שמובאים לו בצורה המוסמכת ביותר, מתוך הצבא וזרועות הביטחון, ואומר: המהלכים של הממשלה הזאת מייצרים סכנה ברורה, מיידית, מוחשית לביטחון ישראל. ומה עושה ראש הממשלה בתגובה? מפטר אותו. נפטר מהשליח. כלומר, ביטחון ישראל, שתמיד היה פה מעל ומתחת לכל מחלוקת פוליטית, הופך למרמס בידי ראש ממשלה שמעוניין אך ורק באינטרסים שלו. זה קו שלא נחצה מעולם, ואסור שייחצה. בישיבה בוועדת החוץ והביטחון הבוקר יצאה קריאה, לא בשם הוועדה, אבל של רבות ורבים מהחברים, שלא לפטר בעת הזאת את שר הביטחון, משום שדווקא ברגע הכל כך רגיש הזה לביטחון ישראל, ודווקא כשיש ראש ממשלה כל כך לא כשיר, כל כך לא אחראי, כל כך מנותק מהמציאות, אסור לפטר את שר הביטחון. אבל, אדוני, בעיקר זה הרגע להסתכל נכוחה ולהגיד: זוהי ממשלה שראויה לאי-אמון גדול וגורף. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז – אחרון הדוברים. בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בימים אלו מושלמת ההפיכה המשטרית, שמטרתה להפוך את המשטר במדינת ישראל מדמוקרטי, שמבוסס על שלטונם של נבחרי הציבור, לדיקטטורה של האליטות, שמכבסת מילים ובהנדסת תודעה נקראת בציניות "דמוקרטיה מהותית". כלומר, שלא משנה מה הציבור בוחר אלא רק מה משרת את האג'נדה הליברלית השמאלנית הרדיקלית כנגד הזהות היהודית והציונית של המדינה. המקור זה כמובן אהרן ברק, שמעולם לא עמד לבחירת הציבור, ומאז המהפך של עליית הליכוד לשלטון עשה הכול כדי לרוקן את המהפך הזה מכל תוכן ולהחליש עד כמה שניתן את הכוח ויכולת המשילות של נבחרי הציבור. השיא היה ביצירת מעמד-העל של חוקי-היסוד, כנגד כוונת המחוקקים, בהמצאת הסמכות לפסול את החלטות הרשות המחוקקת והרשות המבצעת ובהעמדת מוסד הייעוץ המשפטי מעל נבחרי הציבור ללא שום תוקף חוקי. אבל אפילו ביחס לערכים שלהם הכול היה צביעות והעמדת פנים. מעולם מערכת המשפט, התקשורת הישראלית והפוליטיקאים המאתרגים מהשמאל לא דרשו מעצמם את מה שדרשו מהימין. אלו שדרשו נורמות של זהירות מניגוד עניינים וממינוי מקורבים היו אלופים בנפוטיזם ובעיסוק בעניינים שנוגעים להם אישית בתוך בית המשפט העליון; אלה שדרשו ניקיון כפיים וטוהר מידות העלימו עין וטייחו חקירות של בכירים בעלי הדעות הנכונות; אלו שמתקוממים עכשיו כנגד פיטורי שר שמנהל מדיניות עצמאית כנגד מדיניות הממשלה לא פצו את פיהם כששרון המאותרג, שהגה תוכנית העקירה והגירוש כדי להינצל מהתיקים שלו, פיטר שרים שלא התיישרו עם הבגידה שלו בהתיישבות; אלו שזועקים כנגד זכות הממשלה להעמיד על מקומם פקידים בלתי נבחרים, שמונעים ממנה לממש את המדיניות שלה, נאלמו דום כאשר מופז ושרון לא האריכו את כהונתו של הרמטכ"ל דאז בוגי יעלון בגלל שהעז להביע את דעתו כנגד תוכנית ההתנתקות, שראה בה מתן רוח גבית לטרור. אפשר להביא עוד אין-ספור דוגמאות לצביעות של השמאל ונציגיו, אבל המכנה המשותף הוא שבעיניהם הכול כשר בהפיכה שהם מבצעים במדינת ישראל לאחר שהפנימו שהעם כבר לא איתם והם מיעוט הולך וקטן. אני קורא מכאן לראש הממשלה ולחבריי ראשי הקואליציה: המשיכו במה שהתחלנו. כלומר, בתיקון ובהחזרת האיזון בין הרשויות. כניעה שלנו תהווה מתן אישור סופי לכך שאין עוד כל טעם בבחירות דמוקרטיות בישראל, ובעצם בזה ישראל תהפוך למדינה דיקטטורית שבה הדיקטטורים הם האליטות בבית המשפט העליון, בתקשורת ובפקידות הבכירה במערכות הציבוריות. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את שר התקשורת חבר הכנסת שלמה קרעי לסכם את הדיון. לאחר מכן נעבור להצבעות על הצעות אי-אמון של סיעות האופוזיציה. בבקשה, אדוני השר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני השר, ללכת עכשיו לעזאזל או אחרי שאני אשמע את הדברים שלך? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> פשוט תלך לאן שאתה רוצה לשלוח את המדינה האהובה שלנו. תלך לשם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לאיפה שאתה רוצה ללכת. בדיוק, טוב מאוד, השר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אה, הבנתי. אתה נותן לי בחירה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תלך לאן שאתה שולח את אזרחי מדינת ישראל, אל המקום ששם אתה רוצה לשרוף את המדינה, כי היא לא מעניינת אותך. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אתה שולח אותנו לעזאזל – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה שלחת אותנו לעזאזל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מבחינתך, אין לך בסידור "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". מבחינתך זה "ותחזינה עינינו בשובנו לאוגנדה או לקנדה". << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – לא נלך לשום מקום, לא לעזאזל ולא לשום מקום – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מדינת ישראל לא מעניינת אותך בכלל. אתם מחקתם מסידור התפילה את השיבה לציון, את ירושלים, את המורשת, את הזהות היהודית, את הכול אתם מחקתם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אנחנו לא ניתן לך, לא לשלוח אותנו – – – ולא לעזאזל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אפשר לשבת, חבר כנסת קריב, אפשר לשבת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חוצפן, מסית, מדיח, חדור שנאה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מבחינתכם, הסרבנות, לשרוף הכול. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די, כבר. די, די. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אפשר לשבת, חבר הכנסת קריב, ולקרוא קריאות ביניים בנחת. חבר הכנסת גלעד קריב, תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – לא לעזאזל ולא לשום מקום. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא רק "יהודית" אין לך, לא רק "יהודית" אין לך, גם "דמוקרטית" אין לך. אתה לא יודע לכבד הכרעה דמוקרטית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – שמפיצים שנאה. אתה חדור שנאה, מסית, מטומטם. דוקטור שנאת חינם. דוקטור שנאת חינם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תתייחס אליו. צא החוצה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שנייה, השר. השר, רק רגע. חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תן לו, זה בסדר. זה כל מה שנשאר לו. לצעוק, לצעוק, לשרוף את המדינה, לסרב להגן על אזרחי מדינת ישראל, לעודד סרבנות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, לא – – – אתה מגן על אזרחי מדינת ישראל – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה והיושבת-ראש שלך, שבגללה אתה יושב באופוזיציה. היא זו שמחקה את מרצ. אתם אלה שלא ידעתם. אתם לא יודעים פוליטיקה, לא יודעים "יהודית", לא יודעים "דמוקרטית", כלום אתם לא יודעים. חבורה של אנשים שכמעט ונמחקתם בבושת פנים ונזרקתם לפח האשפה של ההיסטוריה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה, שהרב שלך, הרב מאזוז – – – לשלוח את הילדים שלו לישיבה להתגייס – – – לצה"ל להגן על גבולות המדינה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> איפה מפלגת העבודה של פעם? איפה האידיאולוגיה? איפה הציונות? בושה וחרפה. אתה פרצופה של מפלגת העבודה, או כדאי לומר פרצופה המכוער של מפלגת העבודה. זה בדיוק מה שאתה מייצג. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שומע? אתה תאמר לרב שלך שישלח את תלמידי הישיבה לשירות צבאי. לא – – – לא הילדים שלי, לא עשית דבר אחד, אחד, למען הציבורים שאתה מתיימר לייצג. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תתייחס אליו, אדוני השר. תן לו לצרוח. הוא – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בושה וחרפה. אדוני – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ממשלה שמעמיקה פערים. אנחנו יודעים לקרוא את התקציב הזה. תקציב עם אפס בשורות, תקציב שאין בו שום דבר למען הקבוצות המוחלשות. אתם יודעים רק לנצל את – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, תתעלם ממנו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לך תצטרף לאנרכיסטים ברחובות. לך תשרוף כמה צמיגים. לך תהרוס את הכול. הרי מבחינתך אין "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא נלך לעזאזל, נמשיך – – – ולא נשאל אותך – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לך. אתה לא רוצה את מדינת ישראל. אתה באת לקעקע את היסודות של המורשת שלנו. אתה וחבריך באתם לקעקע את היסודות של המדינה היהודית, ומתברר שגם את הדמוקרטית. מתברר שגם "הדמוקרטית" כבר לא חשובה לכם. איזה ערכים עוד נשארו לכם? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ולא את המושחת שיושב כאן. לא את המושחת הזה, לא את הקנאי הזה ולא את העבריין הזה. שומע? לא את המושחת, לא את הקנאי ולא את העבריין. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת קריב, חבר הכנסת קריב, תפוס את מקומך ותקרא קריאות ביניים בצורה הגיונית. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> איזה ערכים עוד נשארו לכם? לא פוליטיקה אתם יודעים לעשות – היושבת-ראש שלך זרקה אתכם לפח האשפה של האופוזיציה. לא דמוקרטיה. לא מדינה יהודית. מה נשאר לכם? << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה נשאר לך חוץ משנאה וגזענות ומשיחיות? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה, בכלל, מה אתה עושה פה? אתה צריך להיות בפרלמנט ברמאללה. מה, גם אבו מאזן לא מקבל אותך לפרלמנט ברמאללה? << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה נשאר לך? גזען משיחי, צר אופקים וצר מוח. מה נשאר לך? זה מה שאתה רוצה למכור? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, אתה השר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא. יש כאן עוד שר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם אתה שר. אני רק אומרת להם. אתה השר, אתה היו"ר, אתה השר. הינה יו"ר הקואליציה. הינה, אנחנו כאן. אנחנו כאן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה, טלי. תודה, אבל מבחינתם אין דמוקרטיה. מבחינתם מה שווה הדמוקרטיה אם אנחנו לא יכולים להשתלט עליה דרך הזרועות שיצרנו לעצמנו במערכת המשפט, בתקשורת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מבחינתם, לקלל את חיילי צה"ל ולא להצביע על חוק שלילת אזרחות ממחבלים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הם מרגישים, הם מבינים ששנה וחצי באופוזיציה גרמה לנו להבין איך צריך למשול. כשהעם הולך לקלפי ואומר: כך וכך אנחנו רוצים, זה סדר-היום שאנחנו רוצים להעביר, זה סדר-היום שאנחנו רוצים שתקדמו – אז מבחינתם, הם מבינים שאי-אפשר כבר. כי, הינה, הימין הבין איך למשול. הימין חוזר לשלטון ואומר: באנו לכאן כדי למשול באמת. באנו לכאן כדי לשקף את הציבור. הציבור היום הולך לקלפי, אבל במערכות החשובות באמת במדינה הוא לא בא לידי ביטוי, לא בתקשורת, לא במערכת המשפט. על מה קמה כל הזעקה? על מה קמים האנרכיסטים, שהולכים ורוצים לשרוף את המדינה ושחוסמים כבישים? ראיתי סרטון הבוקר של אותו מפקד מחוז תל אביב, שהוא מפקד מחוז תל אביב במינוי היועצת המשפטית לממשלה. הוא צועד בראש החוסמים, בראש המפגינים, כמו בתהלוכת ניצחון, וחוסם את איילון ביחד איתם. איזה פריבילגים. איזה עוד אוכלוסייה ראיתם – לא חרדים, לא אתיופים, לא ערבים – איזה עוד אוכלוסייה ראיתם שהולכת ומנסה לחולל אנרכיה, לחסום כבישים, למנוע מאמבולנסים להגיע לבתי חולים, למנוע מאימהות להגיע לילדים הקטנים שלהם בבית שעת ארוכות, ומקבלת ליטוף, מקבלת פינוק ממפקד מחוז תל אביב? איפה נשמע כדבר הזה? עצירת החקיקה, מצד אחד היא פרס לאנרכיסטים, היא פרס לסרבנות. זו המחשה מציאותית של הביטוי "כל דאלים גבר". גם אתם, חבריי באופוזיציה, חבר הכנסת שוסטר, חבר הכנסת גנץ, שר הביטחון לשעבר, אתם יודעים שלא משנה מה דעתכם על מה שהממשלה הנבחרת עושה, והיא קיבלה לכך את המנדט מהעם – לא משנה מה היא עושה, לאפשר מציאות כזו שסרבנים, כאלו שאומרים: אם לא תקבלו את דעתנו? או כאלה שיוצאים לרחובות וחוסמים כבישים ומבעירים צמיגים, ובסוף הם אלו שיקבעו כאן מה יהיה במדינה הדמוקרטית שלנו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קרעי, תנצל את הזמן לפני שהצבא יבוא – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה, השר. זה מדרון חלקלק שאף אחד מאיתנו לא ידע לצאת ממנו. זה ממש כל דאלים גבר. מי שיותר אלים הוא זה שקובע את סדר-היום במדינה. זו לא דמוקרטיה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה בדיוק מה שאתם עושים. בדיוק כך ועדת חוקה מתנהלת. זה מה שאתם עושים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו נבחרנו בבחירות דמוקרטיות וקיבלנו את המנדט מהציבור, ואנחנו כאן מייצגים את הרוב. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – לשרוף את המדינה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם שורפים את המדינה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא. אתם שורפים את המדינה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – מטען בהר הבית – – – דמוקרטיה – – – בלב שלנו מטען חבלה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חברת הכנסת לזימי, את חברת מפלגת העבודה. את חושבת שהערכים של מפלגת העבודה הם לאפשר לאלימות ברחובות ולסרבנים לקבוע את סדר-היום? זו התורה שלכם, זו המתודולוגיה, זו הדמוקרטיה שאתם מאמינים בה? מה נשאר? לא "יהודית" – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא. שלמה קרעי, המפלגה שלי הקימה מדינה דמוקרטית. ואתם, אתם, שונאי ישראל, שזה מה שאתם עושים למדינה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אפשר לשבת, חברת הכנסת לזימי. לא עומדים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> המפלגה שלך לא הקימה. עם ישראל חזר כאן לארצו לאחר אלפיים שנות גלות והקים כאן מדינה. לא המפלגה שלך ולא המפלגה שלי ולא המפלגה של אף אחד אחר. עם ישראל אלפיים שנה, להבדיל מהרפורמי אצלכם במפלגה, מתפלל: "ותחזינה עינינו בשובך לציון". << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מי שרוצה להחריב את הדמוקרטיה, לא אוהב את המדינה. אתם לא אוהבים את המדינה, אתם אוהבים את המלך. אתם לא אוהבים את המדינה, אתם אוהבים את המלך. המפלגה שלי בנתה פה מדינה דמוקרטית, שלמה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אחרי אלפיים שנות גלות הקימו כאן מדינה, הקימו כאן מדינה דמוקרטית – בדיוק. לא מדינה שבה שופטת אחת, נשיאת בית המשפט העליון, או יועצת משפטית לממשלה תקבע אם אפשר לגרש מסתננים, אם אפשר להרוס בתי מחבלים, אם אפשר להנחיל ולממש מדיניות של ממשלה נבחרת או לא. לא נשיאת בית המשפט העליון וגם לא האנרכיסטים והסרבנים, החברים שלכם, שאתם מעודדים אותם, אתם מעודדים את האנרכיה ברחובות. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – להתחיל לסמוך עליך. זה מה שאתה רוצה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת גנץ, חבר הכנסת טרופר, עם כל זה שאתם מתנגדים, ולמרות שבאמת – לגופו של עניין, קשה להבין; אין מי שמבין באמת את ההתנגדות העזה שלכם לחוק שמוצע כאן, לחוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים. אין מישהו – אדוני היושב-ראש, אני חושב שהיא ענתה לי. אני חושב שהיא ענתה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – אתה פריבילג. אם אתה מתייחס כך לציבור, אז אתה הפריבילג האמיתי – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני מתייחס לציבור מאוד גדול, שאתם חושבים – אתם, האליטיסטים, הפריבילגים, אתם חושבים שקולם של 64 מנדטים, שניים וחצי מיליון איש – אתם חושבים שהקול שלו לא שווה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה לא מעניין אתכם. הם יכולים ללכת לקלפי, לשחק בדמוקרטיה כאילו זה עוד הצגה בהבימה, כאילו זו הצגה. מה זה משנה? שילכו לקלפי. מבחינתכם, הם לא שווים כלום. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הקול שלהם לא שווה. מבחינתכם, שהקול שלהם יידום. אתם אומרים להם: אל תלכו לקלפי, אל תבחרו ממשלה, אל תבחרו כנסת. למה? כי אנחנו קובעים. אנחנו נשלח כמה קצינים, כמה טייסים, כמה הייטקיסטים, נשרוף כמה צמיגים ברחובות, והינה, קיבלנו "כל דאלים גבר". והינה, את ממשיכה להתנהל באותה צורה של אלימות. את מטנפת. את בעצמך מטנפת על ראש ממשלה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – זה ביזיון – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת רייטן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הופכת להיות פסיכולוגית ורופאה, ומנסה להיות – במה שלא ניצחתם באופן דמוקרטי, אתם מנסים לחתור תחת יסודות השלטון הדמוקרטי, תחת יסודות המדינה היהודית והדמוקרטית, ובלבד ששלטון המיעוט שלכם ימשיך לקרות, בין אם זה דרך התקשורת ובין אם זה דרך מערכת המשפט. אבל מי שיש לו טיפת אחריות על כתפיו, מי שרואה את עתידה ואת גורלה של מדינת ישראל, לא יכול לאפשר לקומץ של סרבנים ולמחוללי אנרכיה – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה אתם. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> תומכי טרור אתם. העבריינים – אתם. אתם – – – מה אתם עושים פה במדינה הזו – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – שאומרים: לא משנה מה תעשו, גם אם תסירו את החוק, גם אם תשנו לגמרי, גם אם יהיו הסכמות, איתנו לא יהיו הסכמות. כי אנחנו רוצים להחליף את הממשלה הזו. אנחנו רוצים שביבי לא יהיה ראש ממשלה. זה מה שאמרתם לאורך כל תקופת הבחירות, וזה מה שאתם אומרים עכשיו. אתם רק נתלים בכל מיני דברים אזוטריים כדי להמשיך. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> שלמה קרעי, הוא לא כשיר. הוא הפקיר את הביטחון. הוא לא כשיר. הוא מסכן את הילדים שלנו. הוא לא כשיר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כתוב: "לא עבדו ישראל עבודה זרה אלא כדי להתיר להם גזל ועריות". << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בגזל אתם מבינים, בגזל אתם מומחים. בגזל אתם מומחים גדולים. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם לא זועקים כנגד תיקון מערכת המשפט – למרות שחלק גדול מכם מאמין בתיקון הזה והיה מגיש בעצמו הצעת חוק דומה, אתם לא עושים את זה, רק כדי להתיר לכם לתקוף את הממשלה, להתיר לכם להשתולל ברחובות, להתיר לכם לחולל אנרכיה, לעודד סרבנות. כל מה שאתם עושים זה רק בשביל העבודה הזרה ששמתם מולכם, רק בשביל זה שביבי לא יהיה ראש ממשלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בשביל האובססיה שיש לכם כנגד ראש הממשלה נתניהו. האובססיה שיש לכם כנגד נתניהו. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> עבודה זרה זה – – – את ביבי? אתה ישבת – – – של ביבי. אתה עובד עבודה זרה. ישבת עם פסל שלו, הלכת עם תליונים שלו. עבודת אלילים – זה מה שאתם עושים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת לזימי, בישיבה, בבקשה. חברת הכנסת לזימי, אפשר בישיבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> האובססיה שיש לכם כנגד ראש הממשלה נתניהו, כנגד המחנה הלאומי, כנגד כל דבר שמדיף ריח של קדושה, ריח של מסורת, ריח של מורשת. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – אתה – – – עבודה זרה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם רוצים שבבג"ץ ימשיכו לכנות את פסח, את חג החירות שבו נהיינו לעם, אתם רוצים שבבג"ץ ימשיכו לכנות אותו "דיאטת מצות". שיגידו: תכניסו חמץ לצבא העם, לבסיסי צה"ל. אתם לא רוצים מגוון, אתם לא רוצים שופטים כמונו שישבו, מדימונה, מירוחם, מעפולה, מקריית שמונה. אתם רוצים רק את החבורה הקטנה שלכם, את אותה קליקה שתמשיך לפגוע בקודשי ישראל, שתמשיך לפגוע במדיניות ההרתעה של ממשלת ישראל, שתמשיך לפגוע במדיניות, בכלל, של ממשלת ישראל, שהיא זו שתוביל כאן סדר-יום. על מה מדובר בסך הכול? שני שופטים מתוך 15 בקדנציה, כשפעם זו ממשלה כזו ופעם זו ממשלה אחרת. פעם זה שר משפטים מכאן ופעם זה שר משפטים מכאן. אבל לכם, כמו שאמרתי, זה לא משנה. גם אם השינוי שהיינו מציעים היה להחליף חבר אחד בוועדה למינוי שופטים, רק אחד, לא יותר מזה, וזו הייתה כל הרפורמה המשפטית של יריב לוין, עדיין הייתם אומרים: קץ הדמוקרטיה, בושה; מעודדים סרבנות, מחוללים אנרכיה. כי לא החוק הוא זה שלא מוצא חן בעיניכם – אנחנו לא מוצאים חן בעיניכם, הדעות שלנו לא מוצאות חן בעיניכם, המורשת שלנו לא מוצאת חן בעיניכם, פסח לא מוצא חן בעיניכם, השבת לא מוצאת חן בעיני מיכאלי, שהייתה חייבת לרמוס ולדרוס את השבת ברגל גסה בטקס ממלכתי בחיפה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לך לעבודת האלילים שלך. תשתחווה לנתניהו. לך תשתחווה לנתניהו – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה עוד כאן, כסיף? איך אתה לא ברמאללה? האם יש מישהו ברמאללה שמקשיב למה שקורה אצלנו, בערוץ הכנסת – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לך, תשתחווה לנתניהו. עובד עבודה זרה, עובד אלילים – – – וקורא לאחרים עובדי אלילים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – אני מנדב לו את חבר הכנסת כסיף שיהפוך להיות חבר פרלמנט. אנחנו מוכנים גם לממן את המשכורת שלו כחבר פרלמנט ברמאללה. רק תיקחו אותו ואת מי שתומך טרור כאן במליאה. מצד אחד, עצירת החקיקה משמעותה פרס לסרבנות, פרס לאנרכיה, והמחשה מציאותית של הביטוי – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אנשים לא רוצים לשרת דיקטטורה, שלמה קרעי. הם לא רוצים – – – זו שירות במדינה לא לשרת דיקטטורה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת לזימי, אולי הוא רוצה להגיד משהו אחר שאת לא – הוא אמר: מצד אחד. תני לו להשלים את הדברים. חברת הכנסת לזימי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> הם עושים שירות במדינה. כולכם, אתם מסוכנים, אתם, אתם האנרכיסטים, אתם מעודדים סרבנות. המילואימניקים משרתים את המדינה. תתבייש לך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת לזימי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> איסתרא בלגינא. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> נעמה, כמה אפשר לשקר על ארץ ישראל? גם את יודעת שאת משקרת – – – דמוקרטיה. שקר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> הפריבילגיה שלכם – – – שלכם. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> חסרי אחריות, חסרי אחריות. אל תשתמשי בזה, אנחנו לא – – – כמה אפשר לשקר? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> הפריבילגיות שלכם נגמרו. עבריינים. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> חוסר אחריות מנהיגותיות – זה מה שיש פה. חוסר אחריות מנהיגותית, חוסר אכפתיות לעם ישראל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת סון הר מלך. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כן, כן. רק לכם אכפת – – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> בושה, בושה. תתביישו לכם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – גזענים, משיחים – – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – למדינה מצורעת הפכתם אותנו בעולם – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת הר מלך, אפשר לשבת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חברת הכנסת לזימי, הגמרא במסכת יומא מביאה – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> חבורת עבריינים – – – נמאס. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – תראו לאן הגעתם, אלימות, תראו – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. נא לתת לשר להשלים את הדברים. בבקשה. חברי הכנסת. חברת הכנסת הר מלך, אפשר להירגע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, את צריכה רשות? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ארבעה מנדטים, כמה רעש הם עושים? מפלגה בגסיסה, והם עכשיו דוהרים על הדבר הזה. ארבעה מנדטים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כי הם כבר לא עוברים בסקרים. גם ארבעה מנדטים אין להם בסקרים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – טלי גוטליב מדברת על רעש. עולם הפוך ראיתי. שלום, טלי גוטליב, האישה השקטה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, את עדיין באיסור דיבור במליאה, נכון? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא. נגמר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אה, מותר? כי הייתי נותן לך עכשיו לדבר מהמקום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – ארבעה מנדטים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אם את רוצה לדבר, להציג משהו, אני אשתוק ואתן לך להציג מהמקום. אני אשלים איזה טיעון ואני אתן לך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. תנו לשר להשלים את הדברים. בדרך כלל הוא מדבר נכוחה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חברת הכנסת לזימי, דיברת על אלה ששירתו הרבה הרבה שנים. אז בואי אני אספר לך. הגמרא במסכת יומא מביאה כמה דוגמאות לכאלה שעשו מעשים מאוד טובים, כמו הלני המלכה, אני חושב שהיא תרמה מנורת זהב, ועוד כל מיני כאלה שעשו דברים טובים למען ישראל. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> החיילים, שלמה – – – צה"ל זה לא מטבע עובר לסוחר. עם כל הכבוד, החיילים הם לא – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> רגע. תקשיבי עד סוף הטיעון. תקשיבי. חבל שאת לא מסוגלת להתמודד עם טיעונים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת לזימי, אפשר לשבת ולקרוא קריאות ביניים ולא לתת הרצאות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> עם כל הכבוד, החיילים הם לא בשר תותחים של ביבי. הצבא לא – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת לזימי, אני לא רוצה לקרוא לך קריאות. שבי, שבי. להירגע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני חושב שהדרך שבה את מתמודדת עם טיעונים יכולה להתאים לתוכנית של אופירה וברקו. אגב, הם הזמינו אותי, אבל אני לא רגיל להתמודד עם דרך של התלהמות כזו, אבל נראה לי שאת מסוגלת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גם אותי הם הזמינו. אנחנו לא הולכים לתוכניות כאלה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הגמרא במסכת יומא מביאה כמה דוגמאות לאנשים שעשו שירות טוב לעם ישראל, וגם בזקנותם, וגם בערוב ימיהם או כשהיו צריכים לתת את השירות הזה, להנחיל אותו לאחרים, גם בשעת מבחן המשיכו לתת את השירות. הגמרא אומרת עליהם: "ועליהם נאמר זכר צדיק לברכה". מצד שני, הגמרא מביאה שם שתי משפחות שעשו שירות של עשרות שנים לעם ישראל. הם היו מכינים את הקטורת לבית המקדש, הם היו מומחים בעשיית לחם הפנים. עשרות שנים של שירות לעם ישראל, אבל כשהגיע הזמן לבוא, וביקשו מהם: אנחנו רוצים שתנחילו את המורשת הזו לאחרים, הם אמרו: לא. זו המומחיות שלנו, לא נלמד זאת לאחרים. כל זה אחרי עשרות שנות שירות. רק לא רצו ללמד אחרים. הגמרא אומרת שעליהם נאמר "שם רשעים ירקב". אדם לא יכול לבוא ולהיתלות במעשים שהוא עשה בעבר כשבהווה הוא חותר תחת אותם מעשים, כשבהווה הוא מוכן להפקיר את החברים שלו בשדה הקרב, כשבהווה הוא מוכן להפקיר את ביטחונם של אזרחי מדינת ישראל ולומר: בגלל שיש ממשלה נבחרת, בגלל שיש כאן שינוי, רוצים להכניס שופט מהפריפריה לבית המשפט העליון שייצג גם אותנו, בגלל זה שיירו טילים על עוטף עזה, על הילדים שלנו, אנחנו לא נשרת. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> יורים טילים על עוטף עזה רק כשאתם, כשאתם בשלטון יורים טילים. כשאתם הולכים הביתה יש פה שקט. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אגב, שר הביטחון לשעבר גנץ, אני בטוח שאם אתה היית שר ביטחון, היית נוקט יד קשה מאוד כלפי סרבנים, ולא משנה מה הייתה עמדתך הפוליטית, כי כלפי סרבנות נוקטים יד קשה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – אנחנו נראים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לבוא ולומר עכשיו: אנחנו נעצור את החקיקה, או לבקש מאיתנו; עזבו מה אנחנו נעשה, אבל כשאתם באים ואומרים: תעצרו את החקיקה בגלל סרבנות, בגלל מחוללי אנרכיה, אתם אומרים: אנחנו רוצים שמדינת ישראל יותר לא תתנהל באופן דמוקרטי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אין ברירה, שלמה – – – זה לא קשור אלינו. הציבור התעורר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו רוצים – במקום מדינה יהודית ודמוקרטית, בואו נשנה את מגילת העצמאות ונכתוב בכותרת שלה "כל דאלים גבר". זה מה שאנחנו רוצים. לא רוצים דמוקרטיה. תגידו: אנחנו רוצים אלימות, אנחנו רוצים כל דאלים גבר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה לא רואה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה מה שאנחנו מבקשים. אנחנו נשקול את הבקשה, האם "אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעהו", או האם אנחנו רוצים מלכות ודמוקרטיה שהיא לא דמוקרטיה, שבה כל דאלים גבר. עוד דבר, חברת הכנסת לזימי – חבר הכנסת ששון גואטה, ברוך הבא. אני מאחל לך המון המון בהצלחה. לתפארת עם ישראל. ששון גואטה. אחת הסיבות שאסתר המלכה אמרה למרדכי היהודי: אני לא יכולה להיכנס לאחשוורוש כי זה מסוכן, יש לי בעיה עם זה, הייתה כדי שלא יאמרו ישראל: אחות לנו בבית המלך. אנחנו, עם ישראל, יש לנו מורשת של אלפיים שנה בגלות, ועוד הרבה שנים לפני כן בכל מיני דברים. עם ישראל לא יכול להיתלות בטייס, לא יכול להיתלות בהייטקיסט. אין דבר כזה שאנחנו מטילים את יהבנו על אחות בבית המלך, על טיס בקוקפיט, על הייטקיסט ששוקל לקחת את הכסף שלו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ששש. חברי הכנסת, קצת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> עם ישראל לא תולה את מבטחו באנשים פרטיים. בהשגחה פרטית הקמנו כאן את מדינת ישראל אחרי אלפיים שנות גלות, ומדינת ישראל תמשיך להתקיים ותמשיך להתעצם בכלכלה, בביטחון, במדיניות החוץ, למרות חבורה של סרבנים ולמרות חבורה של אנרכיסטים. יחד עם זאת, מצד שני, יש פה דילמה. הדילמה היא משפט שלמה. יש את האימא הלא-אמיתית, שמוכנה להפקיר את החיילים בקרב, שמוכנה לא להגן על אזרחי מדינת ישראל, שמוכנה לשרוף את הרחובות, שמוכנה לחולל אנרכיה, שמוכנה לחסום כבישים, לחסום אמבולנסים, לחסום רופאים ואחיות, לחסום אימהות שלא יוכלו להגיע לילדים שלהן בבית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הם אומרים: אם אנחנו לא בשלטון, אז שלא יהיה שלטון, שתהיה אנרכיה. "גם לי גם לך לא יהיה, גזרו". זה מה שאומרת האימא הלא-אמיתית, זו שמוכנה לשרוף את הכול. זה מה שאתם אומרים, חברים. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל יש את האימא האמיתית. האימא האמיתית, שוויתרה על הילד ובלבד שיישאר בחיים, זו האימא האמיתית שאכפת לה, שהמדינה חשובה לה הרבה יותר מסרבנים שמוכנים לסכן את החברים שלהם בקרב, הרבה יותר מכאלו שרוצים להגר לגרמניה בשביל מחיר המילקי, והרבה יותר מכאלו שכל מה שחשוב להם זה לא רק ביבי. אז יש כאן התלבטות. ואני אומר לכם שעצירה, מתן פרס לסרבנות ולאנרכיה, זה דבר שאתם לא רוצים. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם לא רוצים להביא את מדינת ישראל למצב שבו על קרן השור חורטים: כל דאלים גבר. אם בממשלה הקודמת, החברה שלך, חברת הכנסת ניר, חרתה על דגלה: אין לנו חלק ונחלה באלוהי ישראל, אנחנו ניכנס באימ-אימא של הרבנות הראשית, אז היום אתם חורתים על דגלכם: כל דאלים גבר. זה מה שאתם אומרים. לא משנה הדמוקרטיה. הדמוקרטיה לא שווה אם אנחנו לא יכולים לשלוט בה. הדמוקרטיה לא שווה אם אנחנו לא יכולים לשלוח את זרועות התמנון שלנו דרך מערכת המשפט, דרך התקשורת, דרך ההסתדרות – כל מוקדי הכוח ששימרתם אותם למרות שאתם באופוזיציה ולמרות שאתם לא בשלטון, הינה, הם קמים עלינו כגיס חמישי. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> מי גיס חמישי – – – גיס חמישי – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גיס חמישי זה מי שאומר למדינה: לכי לעזאזל, אנחנו נשרוף את המדינה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה שורף את המדינה. אין לך בושה? איך אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – אנחנו לא נכבד את ההכרעה הדמוקרטית של אזרחי ישראל. אנחנו האלימים, אנחנו הבריונים, וכל דאלים גבר. זה מה שאת אומרת, חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הרסתם את המדינה כבר. על מה? על שני השופטים האלה. תפסיק כבר. איך אתה לא מתבייש עוד לדבר? עד 04:00 היינו ברחוב. מה יש לכם? די כבר. בגלל בן גביר? הפך אתכם למטורללים. אי-אפשר לשמוע כבר את השטויות האלה. קצת עמוד שידרה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, אפשר לשבת ולהירגע. תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> והאמת, לאחרונה גם נכנסת לדמות. את אומרת: אנחנו הבריונים, אנחנו קובעים באלימות, בשרפת צמיגים, בחסימת כבישים, בעידוד סרבנות, אנחנו נחולל את האנרכיה עד שדעת הרוב תתבטל. אנחנו נחולל כאן – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע מה קורה ברחובות? אתה מדבר עם אנשים? אפילו רוב אין לך – – – מנדטים מהר מאוד. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – אנרכיה עד ש-64 מנדטים, שרוב אזרחי ישראל שהלכו לקלפי ואמרו: אנחנו רוצים כאן שינוי – עד שדעתם תתבטל. אנחנו לא מכבדים דמוקרטיה אם אנחנו לא שולטים בה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. אתה לא מכבד שום דמוקרטיה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא. אתם אומרים: אנחנו לא מכבדים דמוקרטיה, אם אנחנו לא שולטים בה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – אתה עושה פה דיקטטורה – – – דמוקרטיה עלק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת טיבי מתלונן שאי-אפשר לקרוא לכולם גיס חמישי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא אמרתי לכולם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא אמר שזה שמור להם. למה אתה קורא לאחרים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תאמין לי, אין לכם בושה. אין, אין בושה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תצפה בריאיון שלך – – – במוצאי שבת, ותבין – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת בראשי, מחכים פה להוראות ממך. עליזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא מצליחים אפילו לגייס להצביע לאי-אמון. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה לא מסוגל להסתכל במראה, זה פשוט לא ייאמן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חיכינו. הוא מסיים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חברים, אני אומר לכם שבעזרת השם ממשלת הימין שלנו תוביל את מדינת ישראל לעתיד טוב יותר, לעתיד שאתם מנסים להרוס, לעתיד שאתם אומרים עליו: האנרכיה טובה לנו ממנו, הסרבנות טובה לנו ממנו. בעזרת השם, בחג החירות בשבוע הבא אזרחי ישראל ישבו סביב שולחן הסדר עם המשפחות שלהם ויגידו ויחגגו את חג החירות, את החג שבו נהיינו לעם, ויאמרו אחד לשני: הלוא אנשים אחים אנחנו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי ישב? גם את המשפחות של ליל הסדר פיצלתם. את ליל הסדר פיצלתם. אנשים לא יושבים ביחד בערב חג. מה עשיתם למדינה הזו? ובשביל מה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, לא לצעוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> המשפחה שלי לא יושבת ביחד בליל הסדר, אתה יודע? למה? מה עשיתם? מה עשיתם למדינה הזו? בשביל מה? בשביל מה? איך אתם לא מתביישים? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כולנו רוצים כאן מדינה עם עתיד טוב יותר. כולנו רוצים כאן מדינה עם עתיד טוב יותר לילדים שלנו. נעשה את זה בשום שכל, בזהירות, ובלי לשרוף את המדינה, בלי לחולל אנרכיה ובלי לעודד סרבנות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר שלמה קרעי, שר התקשורת. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת האי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. ההצבעה תהיה הצבעה שמית. מזכיר הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – בעד קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – נגד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מזכיר הכנסת יקרא שוב בשמות חברי הכנסת שלא נכחו בסבב הראשון של ההקראה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – אינו נוכח זאב אלקין – בעד דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – בעד דני דנון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד שלי טל מירון – בעד יוליה מלינובסקי – בעד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד לימור סון הר מלך – נגד גדעון סער – אינו נוכח חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח מטי צרפתי הרכבי – בעד עידן רול – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. האם יש מישהו באולם שנוכח ומעוניין? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד אליהו ברוכי – נגד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כמדומני – את הצבעת? טלי גוטליב הצביעה? כי היא שם. הצביעה, הצביעה, אוקיי. האם יש עוד מישהו באולם שנוכח ומעוניין להצביע וטרם קראו בשמו? סימון דוידסון, הוא לא הצביע? << קריאה >> קריאה << קריאה >> סימון דוידסון בעד. הצביע בעד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הצבעת כבר. האם יש עוד מישהו באולם שמעוניין להצביע? לא. אם כך, תמה ההצבעה. נא לספור. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 53 בעד, 59 נגד. אני קובע שהצעת האי-אמון של סיעת יש עתיד נדחתה. עוברים כעת להצעה להצביע אי-אמון בממשלה של סיעת המחנה הממלכתי. אף ההצבעה הזו תהיה הצבעה שמית. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד אלי דלל – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת טסלר, סגן השר טסלר, תקשיבו למזכיר, להקל עליו. חברי הכנסת, גם מי שנמצא כאן לא מקשיב, אתם מכבידים עליו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – נגד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מזכיר הכנסת יקרא שוב בשמות חברי הכנסת, מי שלא נכחו בהקראה ראשונה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – נגד גדי איזנקוט – בעד ואליד אלהואשלה – בעד זאב אלקין – אינו נוכח דבי ביטון – בעד ולדימיר בליאק – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – אינו נוכח בנימין גנץ – בעד אלי דלל – נגד דני דנון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – נגד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד חילי טרופר – בעד מתן כהנא – בעד רון כץ – בעד נעמה לזימי – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד שלי טל מירון – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד גדעון סער – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד אלון שוסטר – אינו נוכח נאור שירי – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם יש עוד מישהו באולם שמעוניין להצביע וטרם הקריאו בשמו? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אלון שוסטר – בעד שרן השכל – בעד זאב אלקין – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם יש עוד מישהו באולם שמעוניין להצביע וטרם קראו בשמו ולא נכח? לא. אם כך, תמה ההצבעה. נא לספור את הקולות. רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 51 בעד, 60 נגד. אני קובע שגם הצעת האי-אמון של סיעת המחנה הממלכתי נדחתה. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת נעמה לזימי << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בטרם נעבור לדיון בנושא התקציב, התקבלה כאן בקשה להודעה אישית של חברת הכנסת נעמה לזימי. בבקשה. << דובר >>נעמה לזימי (העבודה):<< דובר >> כבוד יו"ר הישיבה, עליתי לכאן בעקבות הטחת עלבונות מצד שר התקשורת שלמה קרעי, שהגדיל, והאשים אותנו, מפלגת העבודה, בעידוד אלימות. המפלגה שהקימה פה מדינה דמוקרטית, להזכיר לך, היא מול המפלגה שלך, שרוצה להפוך את ישראל לדיקטטורה. הוא הגדיל עוד יותר, כבוד יו"ר הישיבה, והמשיל את זה למשפט שלמה. אז אני אגיד לו מה זה משפט שלמה: הילד הוא המדינה, ואנחנו אלו שמוכנים לעשות הכול עבור הילד הזה. ואתם מוכנים לעשות הכול עבור האינטרס שלכם. במשפט שלמה אמיתי המצב ברור – אתם הסכנה לשלום הילד, לשלום המדינה, ואנחנו מי שמבינים את זה ועושים הכול כדי לשמור על המדינה הזאת והארץ הזאת. אגיד לכם יותר מזה – כל שיח הפריבילגים וההגמוניה לא הולך ולא הלך לכם מלכתחילה, אבל תגידו, הסתדרות העובדים הכללית הצטרפה היום למאבק – עובדי צווארון כחול וצווארון ורוד הם פריבילגים עבורכם? הרי אתם הבעתם את זה. לא רק הבעתם את זה, אתם באמת חושבים שדף המסרים שלכם ימשיך לספוג הכול? הוא כבר לא סופג. אתם יודעים מי עוד הודיעו שהם מצטרפים לשביתה? המורות, מטפלות הגיל הרך. אנחנו מוצאים את כל המקצועות שאתם רוצים לפגוע בביטחון התעסוקתי שלהם, בחופש ההתאגדות, בזכויות העובדים, נעמדים מול הדיקטטורה הזאת. ואגיד לכם מעבר לזה – גם אם אתם לא רוצים לפגוע בזכויות עובדים ובזכות השביתה, אתם כבר פוגעים בעובדים, כי בקריסה הכלכלית שאתם מייצרים פה אתם מעודדים שחיקת שכר, אתם פוגעים בקרנות הפנסיה ואתם מעלימים לנו את החסכונות. לכן האירוע הזה הוא אירוע של עובדים קודם כול, ואני שמחה שיו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד קם ועשה מעשה ושם לכם תמרור. כבר לא תוכלו להגיד "הגמוניה", כבר לא תוכלו להגיד "ישראל הראשונה מול השנייה" – העובדים זה האימ-אימא של ישראל השנייה, והעובדים שמים לכם ברקס גדול, כי הם מבינים את הקריסה שתשפיע פה על החיים עצמם. היינו רוצים לחשוב שלפני חג הפסח הייתם עושים צעדים להקלה על יוקר המחיה, על מציאות החיים פה, אבל לא, אתמול דנו בחוק המתנות – נכון, נאור? מרתק. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> סנטה קלאוס. << דובר_המשך >>נעמה לזימי (העבודה):<< דובר_המשך >> סנטה קלאוס, כי ביבי צריך מתנות ונבצרות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ברור. אין לכם הרי בושה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מקבל מתנות מבני דודים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ממשלה שעלתה על גלי יוקר המחיה על ידי הפירוד שלנו, על ידי אמירה על פריפריה. הגדיל שר הפיתות – שר הפיתות אומר: אתם נגד הפריפריה והביטחון. האיש המשתמט, שלא עשה צבא, עם 52 כתבי אישום, האיש שכל היום עוסק בהזרמת משאבים לגבעות הלא-חוקיות שלו מדבר על הפריפריה? איפה אתם? איפה אתם בצמצום פערים? איפה אתם בצמצום אי-שוויון? זה מעניין אתכם בכלל? אבו עלי אחד-אחד. אני רוצה להגיד לכל עם ישראל: שימו לב מה זה כשאין נשים בממשלה וקואליציה. שימו לב איזה פרקטיקות עלובות יש לחבורת הגברים הזאת, שצריכה ללמוד הרבה יותר על התנהגות פמיניסטית שקולה שרואה את העם והציבור. אבל אני אגיד לכם משהו שהוא הכי מדהים: המחאה הזאת תצליח, וההצלחה שלה תהיה רשומה על כל מפגין ומפגינה. בסופו של דבר, בדפי ההיסטוריה של המקום הזה, כל מוחה שיצא החוצה עם דגל למען המדינה יוכל להגיד: אני, אני הייתי חלק ממלחמת השחרור השנייה של ישראל. אני הייתי חלק מהצלת המקום הזה, ואני רוצה להצדיע לכם, מפגינים ומפגינות – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >>נעמה לזימי (העבודה):<< דובר_המשך >> – – אתם, אתם ההצלחה של המאבק הזה. העם טוב ממנהיגיו. העם מלמד אתכם צניעות וענווה וחמלה וסולידריות וערבות הדדית ומוסר. תודה לכם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 13) << הצח >> [רשומות (הצעת חוק, חוב' מ/1613).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אם כן, רבותיי, נעבור לנושא הבא בסדר-היום – תקציב המדינה והצעות חוק הנדונות לקריאה הראשונה. כמובן שהדיונים בחלקם יהיו משולבים. נתחיל בהצעה הראשונה – הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 13), גם הצעת חוק ההטבות הפיסקליות, התשפ"ג–2023. יעלה ויציג שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בבקשה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל – לא שומעים? יש לי צינון של עונת מעבר. עכשיו שומעים? אדוני היושב בראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל, הקמנו ממשלה לפני שלושה חודשים, ולכל אחד מהשותפים יש תוכניות עבודה גדולות וחשובות במשרדו לטובת אזרחי ישראל כולם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רשימת הדוברים נעולה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לפני כחודש, עם אישור התקציב וחוק התקציב בממשלה, עשינו את הצעד הראשון, והיום, בעזרת השם, עם אישור התקציב וחוק ההסדרים בקריאה ראשונה, אנחנו ממשיכים את הצעד החשוב הזה – צעד שיחזק את הכלכלה הישראלית, צעד שיחזק את הקואליציה ואת הכנסת, צעד שישדר לאזרחי ישראל ודאות ויציבות. בתקציב המוצע לפניכם היום אנחנו רואים לנגד עינינו את המעמסה הגדולה המונחת על כתפי אזרחי ישראל, ועמלנו רבות כדי להיאבק ביוקר המחיה, המקשה על כל אזרח ואזרחית בישראל. התקציב והתוכנית הכלכלית שמונחים לפניכם היום לקריאה ראשונה הם בשורה של ממש למשק הישראלי. גיבשנו רפורמות מבניות משמעותיות, שיאיצו את הצמיחה במשק, ולצידן השקעות תקציביות משמעותיות, שייתנו מענה לצורכי הביטחון והביטחון האישי, לדרישות המשרדים ולדרישות השכר – אבל הכול הכול תוך ריסון מידתי של ההוצאה. הכלכלה העולמית ניצבת עכשיו בפני אתגרים כלכליים לא פשוטים. האופק לא ברור. עליות הריבית בעולם, שנחוצות לצורך המאבק באינפלציה, מטלטלות את השווקים הפיננסיים בעולם ומעיבות על הפעילות הכלכלית של עסקים רבים ושל משקי הבית. המשבר בסקטור הבנקאי בארצות הברית ובאירופה מחריף את חוסר הוודאות בשווקים ועלול להוביל להאטה בצמיחה הגלובלית ולהרעה בתחזיות. לאור האתגרים הכלכליים האלה – ואמרתי אין-ספור פעמים מאז שנכנסתי לתפקידי שבתוך ים סוער של חוסר ודאות כלכלית בשוקי העולם מדינת ישראל יכולה וצריכה להיות אי של ודאות, של יציבות, של ניהול תקציבי אחראי, שבסופו של יום ימשוך לכאן את ההשקעות. אנחנו נכנסים למשבר הזה טוב יותר מכל מדינות העולם, או מרוב מדינות העולם, ואנחנו יכולים לצאת ממנו ראשונים וטוב יותר ומחוזקים, כפי שהיה במשברים קודמים. כדי שהדבר הזה יקרה, בעזרת השם, אנחנו מביאים היום תקציב אחראי, תקציב שמאפשר לממשלה לממש את מדיניותה מחד גיסא, תוך שמירה על אחריות פיסקלית שתסייע לייצב את המשק ולמנוע החרפה של האינפלציה מאידך גיסא. ופה אני אומר משפט אחד: השירות הגדול ביותר, אדוני היושב-ראש, שאנחנו יכולים לעשות לאזרחי ישראל זה להיאבק באינפלציה ולהחזיר אותה לתחזית היעד, מכיוון שאין מס גדול יותר שמונח על האזרחים מהאינפלציה, שחיקת ערך הכסף וגל ההתייקרויות שבא בעקבותיה. לכן עבדנו קשה – אני אגיע תכף לשלב התודות – כדי להביא תקציב שמצד אחד מאפשר לנו לממש מדיניות שיש בו הרבה מאוד מנועי צמיחה ותשתיות והון אנושי אבל כן, הוא מרוסן מאוד, הוא מתכנס לתוך המסגרות, כי שוב, השירות הטוב ביותר שלנו לאזרחים זה להחזיר את האינפלציה לטווח היעד שלה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין משהו אחד – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הנהגה כלכלית אחראית נחוצה כעת לצליחת האתגרים המצויים לפתחנו. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש חינוך חינם – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> בעת הזו, חשוב מאוד לנהוג באחריות. חבריי, אישור התקציב הוא צעד קריטי. הוא משדר לציבור, לסוכנויות הדירוג ולמשקיעים שישראל פועלת באחריות לסייע להבטיח יציבות. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה עם חינוך חינם? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תקציב המדינה לשנים 2023 ו-2024 – תכף, חברי – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת ביטון. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – חבר הכנסת ביטון, אני אתייחס לכול – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת ביטון, תן לשר להשלים. יש לך זמן לדבר אחר כך. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – כולל שורה של תוספות משמעותיות של תקציב במספר רב של תחומים. בשירותים החברתיים, ידידי חבר הכנסת ביטון – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הלוואת משכנתאות – – – איפה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מאיפה הכסף? מאיפה לקחתם כסף? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – בקידום פרויקטי תשתית משמעותיים ובדגש תקציבי על חיזוק הביטחון. חבר הכנסת סובה, אני מנסה בתקציב הזה לתקן את הנזקים של יושב-ראש המפלגה שלך בתקציב הקודם. תן לי לפחות להסביר את זה לכם ולציבור. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה עושים לפני החג? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> בתחום השירותים החברתיים התקציב כולל הרחבה דרמטית של תקציב משרד הבריאות – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש הקפאת משכנתאות או אין? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – תקציב שישדרג את המערכת הציבורית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הגדלה בתקציב מערכת החינוך – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא לא לא. חברי הכנסת, תנו לשר להשיב את הדברים שלו. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – ותוספת ייעודית גדולה, חבר הכנסת סובה, לעידוד ולקליטת עלייה. ואגב, אתם יודעים, הציונות מאז ומעולם – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – נשענה על שלוש רגליים: התיישבות, ביטחון ועלייה. אתם תראו את שלוש הרגליים האלה מאוד חזקות, מאוד יציבות בתקציב הזה, כי אנחנו ממשיכים – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה קרה לחינוך חינם? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה עם חינוך חינם? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא אמר שהוא יענה תכף. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – אנחנו ממשיכים לצידו. לצורך שיפור התשתיות הציבוריות, מקודמת השקעה מסיבית בתחום התחבורה, עם תוכנית חומש של 26 מיליארד שקלים, נוסף, כמובן, לתוכנית החומש של הרכבת, של 46 מיליארד – אתם מכירים אותה – נוסף למטרו – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – נוסף לתהליכי האצה של תכנון של רכבת חוצה מצפון לדרום, רכבת מהירה שחוצה את כל מדינת ישראל. אנחנו משקיעים מאות מיליונים בקידום המעבר האנרגטי – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – ובין היתר, בפריסת רשת חלוקת הגז ועמדות טעינה לרכבים חשמליים. לתחום הביטחון גיבשנו תוכנית רב-שנתית חדשה לצה"ל בתוספת של מיליארדי שקלים להתעצמות – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אי-אפשר לבצע אותה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – וכן, גם מחויבות גדולה מאוד למערך הביטחון הלאומי, לרבות תוספת של למעלה מ-3,000 שוטרים וכסף גדול מאוד להתעצמות והצטיידות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל מה עם – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> בנוסף, לראשונה כוללת הצעת התקציב הקצאה מרווחי הקרן לאזרחי ישראל לטובת שדרוג תשתיות ציבוריות בתחום החינוך ובריאות הנפש, מתוך תפיסה כי יש להפנות את הרווחים מהמשאבים הלאומיים של כולנו לחיזוק התשתית שעליה נשענת החברה הישראלית כולה. יחד עם התקציב אנחנו מביאים תוכנית כלכלית רחבה ומקיפה שנוגעת בכל חלקי המשק. כלולים בה צעדים משמעותיים שיקדמו את המשק הישראלי: חוק תשתיות לאומיות, שיאפשר לנו סוף-סוף, אחרי שנים של פיגור תשתיתי אדיר בתחבורה, באנרגיה, ברשתות פריסה וחלוקה – סוף-סוף יאפשרו לנו להאיץ את הביצוע של פרויקטי התשתית, ולקצר, בעזרת השם, בחצי – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – חבר הכנסת, בחצי, את זמן ההקמה של התשתיות הלאומיות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תנו לו להשלים את הדברים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, שר האוצר מציג כרגע את הדברים. תנו לו להשלים את הדברים. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אנחנו מביאים תקציב – אני מסתדר, אדוני היושב-ראש, זה בסדר. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, יש להם אחר כך זמן לנאום, לכל אחד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני מוכן לעשות איתכם עסקה, חבר הכנסת ביטון. אני מוכן לעשות איתך עסקה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אין פה הרבה חברי כנסת. שואלים שאלה: חינוך חינם יש? הקפאת משכנתאות יש? דיור ציבורי יש? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני מוכן לעשות איתכם עסקה, חבר הכנסת ביטון: תנו לי לסיים את דבריי, ואני אישאר לענות על שאלות. אתם מכירים אותי, גם כשהייתי שר התחבורה – אני אוהב לענות לשאלות. כשיש לי תשובות אני אומר אותן מייד; כשלא, אני לוקח לתשומת ליבי ועונה. שנייה, תנו לי עוד שלוש-ארבע דקות לסיים, כי אני חושב באמת – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> סגור. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תראו, הייתי באופוזיציה בתקציב הקודם, והוביל את ועדת הכספים ידידי חבר הכנסת אלכס קושניר – אגב, אבדה גדולה לכנסת הזאת – וניהלנו בוועדה דיונים ענייניים בכל הסעיפים שהגיעו לוועדת הכספים. היו לנו גם ויכוחים, אתה יודע את זה, חבר הכנסת בליאק, היית מרכז הקואליציה בוועדה. בסוף גם הרמנו את האצבע נגד, כי היינו אופוזיציה, ואני חושב שהיו דברים בעייתיים בתקציב, אבל אתה יודע שברפורמות בחוק ההסדרים ישבנו יחד, קואליציה ואופוזיציה, כשרק טובת מדינת ישראל לנגד העיניים של כולנו, וניהלנו דיוני עומק – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – ושיתפנו פעולה. ואני אומר לשבחו של חבר הכנסת קושניר – רגע, יבגני, באמת. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, מה אתם – – – מה הנתונים שאנחנו קיבלנו ומה אתה קיבלת – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לשבחו של חבר הכנסת קושניר ולשבחך, ולדימיר, שהתחשבתם והקשבתם, והיה משא ומתן והיו תיקונים והיו שינויים. וגם כשלא אהבנו עד הסוף את התוצאה, הצבענו בעד הסעיפים – אתה יודע את זה – בחוק ההסדרים, מכיוון שהערכנו את השיח הענייני גם כשלא מסכימים על התוצאה. ואני זורק לכם כאופוזיציה את הכדור. תראו, אנחנו בימים סוערים – עשיתי איזו הפסקה מתודית בהצגת הדברים – וזה בסדר להמשיך להתווכח על הדברים שבהם אנחנו לא מסכימים. אבל אני באמת מאמין, ואני בטוח שכשתיכנסו לעומק ולשורות, תזדהו עם המון דברים בתוך התקציב הזה. אם יהיו דברים שתחשבו שצריך יותר וכו', אפשר לדבר על זה, וננסה להגיע להסכמות, ובין קריאה ראשונה לשנייה ושלישית, גם בתקציב אפשר לעשות שינויים, וגם את זה עשינו בקדנציה הקודמת, ובוודאי ובוודאי בחוק ההסדרים. אני אומר את זה לחבריי בקואליציה, אני אומר את זה לחבריי באופוזיציה – אני מקבל על עצמי כשר אוצר לפעול בהקשבה, לפעול מתוך רצון אמיתי לדיונים ענייניים, למרות שבסדר, במליאה בסוף תצביעו נגד, אבל יש לנו עכשיו חודשיים בוועדות. יש לנו חודשיים בוועדות לטפל בחוק ההסדרים הגדול ביותר בתולדות המדינה, שמונח עכשיו לפניכם – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אין לנו חודשיים. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> יש, יש, כמעט חודשיים. כמעט. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איך? ארבעה ימי עבודה – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ולדי, מכיוון שהסתכלנו אחורה, אז יש יותר ימים ממה שאתם נתתם בחוק ההסדרים הקודם. נחכה, אנחנו נראה את הפיצולים ואת הכול – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני אומר לך שישבנו על יומן, ולכן קיצרנו את הפגרה. השארנו יותר ימים לדיוני הוועדות ממה שהיה לכם בקדנציה הקודמת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ואני אומר לכם באחריות, אני אומר לכם באחריות: תראו, שוב, לפעמים קשה להפריד והרוחות סוערות וזה בסדר, אבל אני באמת אומר שאם אכפת לנו – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> באת פייסני היום, בצלאל? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> באתי ענייני. אתה מכיר אותי, אני תמיד כזה. אני תמיד כזה. אתה יכול להגיד שאני מחודד אידיאולוגית ושאני עקשן ושאני עומד על האמת שלי; אני תמיד משתדל להיות אדם פרודוקטיבי, אדם של שיח, של שיתוף. הייתי ככה כשהייתי בקואליציה גם כשר תחבורה, הייתי ככה מולכם כשהייתי באופוזיציה באותן הזירות שאתם אפשרתם שיח ענייני – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> יפה מאוד – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – ולכן אני לאורך כל הקדנציה הקודמת שיבחתי את אלכס כיושב-ראש ועדת הכספים – אני הייתי חבר בוועדת הכספים – בשונה, אולי, מוועדות אחרות. היו לנו ויכוחים, לקחתם לנו את כוח ההצבעה ואת החלק היחסי בוועדות, אבל בסוף הדיונים היו ענייניים והייתה בהם הקשבה והיה שיח. אני קורא לכם עכשיו, כשר אוצר: אני כשר אוצר בא מתוך רצון לנהל שיח ענייני בתקציב, לנהל שיח ענייני בכל אחד ממרכיבי הרפורמות הגדולות שאנחנו מביאים עכשיו בחוק ההסדרים. נעשה את זה טוב, ונעשה את זה ביחד, ובואו ננסה לייצר את ההפרדה הזאת. ולכן אני תכף אענה על שאלות – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תהיה ענייני. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – ואני אהיה פה עכשיו כמה שיש עד ההצבעות, כדי להיות כאן, בוועדות. ואגב, לא רק כדי לענות – כדי להקשיב וכדי לחשוב אם יש דברים טובים שצריך יהיה לשנות – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אמרתי, אם יהיו דברים טובים שנחשוב שצריך לתקן ולשנות – נעשה אותם, ואם יהיו דברים שבהם יהיה צריך לבוא לקראת, גם אם לא אחשוב בסוף, אבל כן, צריך לבוא לקראת. "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם". ואני מזמין עכשיו שוב גם את חבריי בקואליציה, שלא על הכול מסכימים, אבל גם את חבריי באופוזיציה – אני מזמין אתכם לשיח ענייני, מעמיק, מקצועי – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתם פשוט אף פעם לא מקשיבים לשיח הענייני שלנו. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לא, זה לא נכון. מי שמכיר אותי – אתה לא מספיק מכיר אותי, חבר הכנסת שירי. מי שמכיר אותי כאן בכנסת יודע – שוב, יש לי את הערכים שלי ואת האמיתות שלי ואני יודע להיות עקשן, אבל אני בר-שיח ושותף לעבודה ביחד ולהסכמות ולפשרות, ואני חושב שבעיקר לשמוע תיקונים טובים. אני חושב שכשאני הייתי באופוזיציה, בחוק ההסדרים הקודם, היו לי גם הערות טובות, והקואליציה קיבלה אותן מכיוון שהיא חשבה שהן הערות טובות. אני משוכנע שזה יכול לעבוד גם בצד השני עכשיו. ואני ברשותכם, בכמה דקות רק רוצה לסיים לעבור ב-brief, ממש ב-brief, רק על אבני היסוד החשובות שיש בתוכנית הכלכלית שאנחנו מצרפים. אז חוק התשתיות הלאומיות הוא באמת דרמטי. אגב, אני זכיתי עוד להתחיל בו כשהייתי שר תחבורה, אתם קידמתם אותו כשאתם הייתם בממשלה, ואני זוכה להביא אותו עכשיו לקו הגמר ולהביא אותו כאן בתוך חוק ההסדרים. תוכנית דיור רחבה ובראשה הגדלת היצע הדיור – יש פה שורה של דברים, גם של הסרת חסמים, גם של טיפול במצוקת האשראי היום במימון לחברות הביצוע הקבלניות, על רקע סביבת ריבית גבוהה ומצוקת אשראי גבוהה, הקמת הקרן להגדלת ההשקעה בתושב ותמרוץ הדיור. צעדים משמעותיים לקידום התחרות והפחתת הריכוזיות במזון, בחקלאות, בבנקאות, בביטוח, בשוק הרכב – גם פה נעשו דברים טובים בכל הקדנציות הקודמות. אני מרגיש זבוב על פיל, מוסיף את הקומה שלי בתוך תהליך חשוב, נכון, שמדינת ישראל מתקדמת אליו בעשורים האחרונים, לעבר שוק יותר חופשי, פחות רגולציה, פחות ביורוקרטיה ויותר יכולת למשק לעשות את מה שהוא צריך לעשות, כשתפקידנו כממשלה זה לא להפריע ולייצר את אותה סביבה תחרותית ורגולטורית טובה. יש כאן רשימה ארוכה של צעדים לצמצום ביורוקרטיה ורגולציה למגזר העסקי ולציבור. נסיר רגולציה עודפת על יבואני מזון ונתאים אותה לסטנדרט האירופי. נחתוך את הביורוקרטיה למאות אלפי עסקים זעירים בתשלום המס. אני לא יודע אם יצא לכם לקרוא את זה, אבל במקום כל חודש או חודשיים להגיש דיווח, הם יפגשו את רשות המיסים פעם אחת בשנה בטופס דיגיטלי דרך האינטרנט, מי שרוצה, עם ההכרה בהוצאות נורמטיביות, בלי להיכנס עכשיו לכל החשבונאות. זו בעיניי בשורה אדירה לכמעט 400,000 עסקים שהם עסקים קטנים וזעירים במדינת ישראל. נקל את מנגנון הרישוי של מפעלים בתעשייה, רישוי ירוק, לעשר שנים. אלה דברים באמת דרמטיים שיאיצו את המשק. צעדים לייעול המגזר הציבורי – הפחתת העומסים במערכת הבריאות, ואני לא רוצה עכשיו להיכנס לפרטים; ייעול כוח האדם בתקציב ובמערכת הביטחון. אני מוסיף לזה את ההסכם שחתמנו עליו עם ההסתדרות. תראו, חברים, כואב לי מאוד על מה שעשתה עכשיו ההסתדרות, ואני לא רוצה עכשיו לדבר על זה, אבל אני חושב שזה ההסכם הכי מהיר, אני חושב, בתולדות מדינת ישראל – תוך שלושה שבועות, בלי סכסוכי עבודה ובלי שביתות, והכי ארוך – כשמסתכלים עליו באמת זה מ-2018, הרי לא היה הסכם כבר מאז הקורונה, וחמש ורבע שנים קדימה – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כמה זה עלה? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ולדי, זה ההסכם הכי זול במונחים שנתיים בתולדות מדינת ישראל, וההבשלה שלו מאוד מאוד – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כמה? כמה? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מה כמה? תסתכל על האחוזים, יש בערך 11% רוחבי – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא שואל כמה זה עלה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – כשאנחנו מתחילים בתוספת שקלית של 400 ואחר כך עוד 100, שזה מייצר גם סוג של שוויון – תוספת שקלית ולא אחוזית נותנת יותר לבעלי השכר הנמוך, באחוזים, מאשר לבעלי השכר הגבוה – ואחר כך תוספות שאני לא זוכר עכשיו, 1.5, 1.5, 1. יצרנו הבשלה. אגב, אני פה שיבחתי כבר הרבה פעמים את ההסתדרות על גילוי האחריות, ההבנה שהאתגר הגדול שלנו עכשיו הוא האינפלציה. אמרתי להם כל הזמן: תעלו את השכר לעובדים ב-10 שקלים, תשחקו אותו ב-15 שקלים של אינפלציה ופגעתם בעובדים ובאזרחי ישראל. אז הצלחנו להגיע להסכם שהוא טוב, הוא מייצר יציבות וודאות עכשיו חמש שנים ורבע קדימה ולוקח בחשבון כמובן אחורה, הוא עם הבשלה איטית, בניגוד להסכם השכר עם הסתדרות המורים של הממשלה הקודמת – עם הבשלה איטית בגלל האינפלציה, כי אנחנו מבינים ש-2024-2023 הן שנים קריטיות בהיבט האינפלציה. לכן אנחנו עושים את ההבשלה הזאת איטית, והדבר הזה מייצר יציבות וודאות, הוא טוב מאוד לעובדים, הוא טוב מאוד למשק, ויש בתוכו, ולכן אני מתחבר לסעיף הזה, סעיפים משמעותיים – צריך לעבוד קשה כדי לממש אותם – שמאפשרים ייעול של המגזר הציבורי, של הכנסת מערכות דיגיטליות, של הזזת עובדים מתפקיד לתפקיד כדי שאנשים לא יהיו באבטלה סמויה; זה רע למשק וגם רע לעובד שבא בבוקר ומרגיש שהוא לא עושה שום דבר. יש באמת הרבה מאוד דברים טובים. מאבק בהון השחור – חברים, זה מחולל הפשיעה המאורגנת הגדול ביותר במדינת ישראל, ועזבו אתכם מעשרות מיליארדים של הכנסה. הקלישאה הידועה אבל הנכונה היא שכשכולם ישלמו, כולם ישלמו פחות, ולכן צריך להיאבק בהון השחור, אבל יותר מזה – זה מחולל הפשיעה המאורגנת הגדול ביותר היום במדינת ישראל. יש פה שורה של צעדים למלחמה בפשיעה הכלכלית: לצמצם את האפשרות להחזיק מזומן – גורם מרכזי שמזין את עורקי הפשיעה. נאבק בתופעת החשבונות הפיקטיביים, בהונאות בתחום הדלק ועוד. פנינו בתקציב הזה, ואני אומר לכם באחריות, לכל שכבות האוכלוסייה, מהאוכלוסיות החלשות ביותר, שדורשות סעד ותמיכה, דרך מעמד הביניים, שחשוב כל כך לכלכלה הישראלית ונושא בנטל, ועד לקטרי המשק הישראלי. הסתכלנו על כל אחד מהחלקים האלה ואמרנו איך אנחנו עוזרים לו לגדול, עוזרים לו לצמוח. אגב, יש המון סעיפים בתקציב, במאות מיליונים, וגם בחוק ההסדרים, של עידוד השתלבות של אוכלוסיות בשוק התעסוקה, של הגדלת הפריון, היינו, אדם שעובד היום ברמת פריון מסוימת יוכל לקבל גם דרך השקעות הון בתעשייה והעברה לטכנולוגיה וכו' אבל גם דרך היכולת להסבה מקצועית ולעלות רמה. אנחנו מסתכלים על כל השכבות, מהשכבות שזקוקות לסיוע שלנו במס הכנסה שלילי, אחר כך במעמד הביניים בתוספת נקודות זיכוי, בהקלות רגולטוריות, אחר כך על הקטרים הגדולים במשק בהייטק, בתעשייה – כן, אלה בסוף הקטרים שמושכים את המשק של כולנו, והשתדלנו לגעת בכולם ולהביא בשורות לכולם. אני מאמין בכלכלה הישראלית, אני מאמין באזרחי ישראל, ואני שמח מאוד בתוצאה שאליה הגענו. אני מודה מאוד לאנשי משרד האוצר, שעמלו קשות על התקציב הזה – אגף התקציבים, הלשכה המשפטית, הכלכלנית הראשית, החשב הכללי, הממונה על השכר, רשות המיסים וכמובן מנכ"ל המשרד, שמנצח על המלאכה. תודה רבה מאוד לאנשי משרד המשפטים, שעבדו לילות כימים להביא את החוק, ולייעוץ המשפטי של הכנסת על העבודה המשותפת; כמובן גם לידידי יושב-ראש הכנסת, לשגית. אנחנו מתחילים עכשיו עבודה משותפת, גברתי היועצת המשפטית, ויהיו לנו שבועות מאוד אינטנסיביים, מאוד עמוסים. אני בטוח שבניצוח שלך על התזמורת של הלשכות המשפטיות פה, בכנסת, נגבש את התוצאה הטובה ביותר לכלכלה הישראלית ולאזרחי ישראל. אני מבקש מאוד להודות לראש הממשלה בנימין נתניהו על עבודה משותפת, ולשרי הממשלה – על האחריות הרבה שגילו בתהליך בניית התקציב. האחריות המיניסטריאלית של כל אחד ואחת מהשותפים אפשרו לנו להביא היום לכנסת תקציב מצוין למדינת ישראל. אזרחי ישראל, ימים לא פשוטים עוברים על מדינת ישראל ועל החברה הישראלית, אבל כמדינה וכחברה אנחנו חזקים. נמשיך ביחד, למרות כל המחלוקות, לבנות את מדינת ישראל למען אזרחי ישראל כולם. נעביר, בעזרת השם, את התקציב ונמשיך לעבוד למענכם. עכשיו, אם אתם רוצים, אני בשבילכם, בשמחה גדולה, אענה על שאלות. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש לי חמש שאלות קצרות. בתקציב כתוב שאפשר לתקצב ב-60, 70 מיליון שקל את מיגון הצפון, ואתה מאפשר הרשאה בהתחייבות של 100 מיליון. במיגון הצפון, הרציונל היה לבצע את זה על פני עשר שנים, 500 מיליון כל שנה, כדי לגמור את זה. אז עכשיו 100 מיליון – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> כמה השקעתם בממשלה הקודמת בתקציב? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> קודם כול אני שואל, לא אמרתי את התשובה. אני חושב שיש לי תשובה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> שנייה. לא התכוונתי לגלגל את האחריות. האחריות עכשיו היא עליי, אני רוצה לתת תשובה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בתקציב היו 500 מיליון. בתקציב היו 500 מיליון, והורדת את זה ל-100 מיליון. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני לא חושב שאתה צודק. זה בטח לא מומש. מיקי, אני לא חושב שאתה צודק. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בגבול הצפון – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מכיוון שהנושא נדון בוועדה לביקורת המדינה, אני אומר לך שיש 12 בתי חולים שעומדים בפני התמוטטות, יש סדר גודל של מעל 50 בתי ספר. האסון פה יהיה אסון גדול, גדול. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> חס וחלילה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני אומר לכם את זה. אני קיימתי שבועיים לפני רעידת האדמה בטורקיה – במקרה, הגיע אליי דוח מבקר המדינה – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תשמע, שמנו מאות מיליונים, לא 100 מיליון – – – זה 50 שנה – – – מה הדבר הזה? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> השאלה הבאה. אני תכף אענה, מיכאל. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> השאלה הבאה זה חינוך חינם מגיל אפס. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> השאלה השלישית? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הקפאת משכנתאות של גפני וראש והממשלה, ההבטחה – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מה זה הקפאת משכנתאות? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אתה רוצה לפגוע בעצמאות בנק ישראל? אתה רוצה לפרק את המערכת הבנקאית? מה אתה רוצה? אני לא יודע מי זה "אתם". עומד לפניכם שר אוצר שמעולם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> עומד לפניכם שר אוצר שמעולם לא יצא בהכרזות פופוליסטיות. עוד רגע אני אדבר על מה שאנחנו כן עושים בתחום הזה, אבל יש גם מה לא. לא עושים דברים רעים, לא פוגעים בעצמאות בנק ישראל, לא מעוותים את כל המנגנונים, כי התוצאה תהיה רק רעה יותר. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה בוטל חוק המלחמה במונופולים? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני תכף אסביר, מיכאל – אחד הדברים החשובים ביותר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> שאלה אחרונה. דיברת על עסקים קטנים. למפעלים אתה נותן מענקים ולחברות בין-לאומיות, הטבות במס ומענקים, ואין שום מענקים לעסקים קטנים להרחבה והתרחבות, למרות שזה כלי אדיר – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הם לא ביקשו מענקים, הם ביקשו פחת מואץ. אני תכף אתייחס. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בהסכם הקואליציוני היה לכם סעיף – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> רגע, אבל תקבעו את הסדר. מיקי, אתה רוצה לנהל אותם? היית יושב-ראש כנסת פעם. שתיים-שלוש שאלות ואז אני אגיב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר הקשיב בקשב רב לכל הדברים שלכם, שמע – – – תנו לו לענות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שר האוצר, "שבת ישראלית" נכנסה לתקציב? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני לא זוכר בעל פה, אבדוק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני חושב, אגב, ששמעתי את שר התרבות מיקי זוהר אומר שכן, אבל אני לא זוכר, אני צריך להסתכל. אני לא זוכר בעל פה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מענקי קורונה – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> רשת ביטחון סוציאלי לעצמאים – למה זה יצא מחוק ההסדרים? השאלה השנייה – האם אתם מתכוונים לבטל את אגרת הגודש? אגב, אתה תרמת רבות למתווה שחוקק פה בכנסת הקודמת. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> נאור, יש גם לך שאלה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שאלה ממש קצרה, שלא תגזול ממך הרבה מלל בתשובה. בהסכמים הקואליציוניים הייתם אמורים להקים אחרי 60 יום או 30 יום את קבינט הדיור. אני רואה את ההתייחסות שלך פה – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הוא הוקם, קבינט הדיור. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – לגבי הפתרון לבעיית הדיור, שזה בהקמת הקרן – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר אומר שהוא גם – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לא, לא, הקראתי את אחד הסעיפים. יש שורה של סעיפים. אני תכף אגיד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הרשויות המקומיות – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אז נאור, אני כבר אענה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא ענית על שאלה קודמת לגבי מענקי קורונה. היום יש עשרות אלפי אם לא מאות אלפי עסקים במדינת ישראל שנאלצים להחזיר את המקדמות – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לא לא לא, אין עשרות אלפים, אין מאות אלפים. בוא. אין עשרות אלפים ואין מאות אלפים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> טוב, תנו לשר להשיב ונתקדם. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני אנסה לעשות את זה רגע מסודר. דווקא בשאלת מענקי הקורונה, לשבחו של חבר הכנסת בליאק, הוא באומץ, גם בקדנציה הקודמת וגם בקדנציה הזאת, אומר את האמת. תראו, מענקי הקורונה זה אירוע מאוד מורכב. הם היו נכונים, צודקים, מחויבי המציאות; אגב, הם הועברו בניגוד לגורמי המקצוע והאוצר ואגף התקציבים, שנלחמו, שהסבירו כמה חברות הדירוג יורידו לנו את הדירוג, כמה זה קריסת הכלכלה. זאת הייתה אחת ההחלטות הכי נכונות שהתקבלו, קודם כול בממשלה הקודמת, של נתניהו עם גנץ, ואחר כך גם בממשלה הקודמת שלכם. זו הייתה החלטה נכונה מאוד שאפשרה למשק לשרוד, לעבור את המשבר הזה. עסקים החזיקו ראש מעל המים ולכן גם יצאנו והגענו ל-8.3% צמיחה ו-6.5% בשנה שעברה. אנחנו במקום מצוין בזכות זה. יחד עם זאת, היו קריטריונים מאוד ברורים למענקים האלה. לי מאוד נוח, מכיוון שאני, כשהייתי חבר אופוזיציה בוועדת הכספים, ביקשתי להרחיב את הקריטריונים האלה, אבל הייתה החלטת ממשלה – ואני מבין אותה, אגב – שבסוף צריך לקבוע איזשהו קו; נותנים מענקים אבל קובעים איזשהו קו: אובדן הכנסות של 40%, של 25%, מדרגות כאלה, מדרגות אחרות. מהרגע שנקבעו קריטריונים – הייתה אז, אגב, אמירה של רשות המיסים, גם את זה אתה זוכר בטח, ולדי: חכו, בואו נחכה לסוף שנה, נקבל את המאזנים, שלא יהיו תקלות. אמרה הממשלה, בצדק: החולה ימות. אנחנו חייבים מאוד מהר לשחרר את הכסף, לתת את החמצן הזה למשק – אני אומר את זה כמי שהיה אז חבר אופוזיציה – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – ולכן סמכו על ההצהרות של האנשים ונתנו להם. בסופו של דבר, מרגע שנקבעו קריטריונים, אתה לא יכול עכשיו לתת למישהו שלא עומד בקריטריונים, מכיוון שאז אתה בהיבטי שוויון פותח את עצמך; אתה צריך עכשיו לפתוח לכולם מחדש להגיש. זו לא השאלה עכשיו, כמה מאות מיליונים, או אפילו מיליארדים – ואתה יודע את החשיפה, כי כבר נתת אותם; אתה בעצם תצטרך להגיד: אני משנה את הקריטריון, וכל מי שעומד בקריטריונים החדשים יכול להגיש. הדבר הזה הוא בלתי אפשרי, ולכן נקודת המוצא היא שמי שקיבל מענקים ולא עומד בקריטריונים צריך להחזיר אותם. העסק הזה מקבל ארכות פעם אחר פעם אחר פעם כדי לעזור לאנשים. גם אני כשר אוצר נתתי עוד ארכה. גם אני כשר אוצר – ביטלנו את העיקולים, נתנו הנחיה חד-משמעית לרשות המיסים. בסוף צריך לזכור שרשות המיסים היא גוף סוברני וההחלטה היא שלה. אבל אני חושב שההחלטה נכונה לאפשר פריסת תשלומים מאוד גדולה ולא להעמיד שום אדם בפני סיטואציה שמהיום למחר, למרות שהיו לו הרבה שנים אולי כבר להיערך מאז הקורונה. אני חושב שהשילוב הזה של רגישות, כשמצד אחד אתה נותן דחיות, אתה מאפשר פריסת תשלומים, אתה מקים ועדת חריגים שנותנת פריסה עוד יותר רחבה – בסופו של דבר 99.9% מהאנשים יוכלו לעמוד בזה ולתת החזרים. נאור, שאלת לגבי הדיור. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אז קרן הארנונה – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> עוד לפני קרן הארנונה – אני אסביר למה אני חושב שהיא נכונה וצודקת, אבל עוד רגע לגבי סוגיית הדיור. תראה, קודם כול אני חושב, באמת, ואמרתי, שנעשו גם דברים טובים בממשלות קודמות: קצב התכנון מאוד גבוה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> שנייה, נאור. כן, הוקם בוודאי, הוקם קבינט הדיור. בוודאי, בוודאי. גם עבדך הנאמן חבר בו. יושבים כבר על לא מעט תוכניות דיור, ואני תכף אדבר על האתגרים הנוכחיים. יש לנו את משבר הדיור, אנחנו מכירים אותו הרבה מאוד שנים, ושם, אין מה לעשות, צריכים לקצר את התהליכים של התכנון, של הרישוי של היתרי הבנייה, של הרגולציה ואחר כך טופסי 4 – זה אירוע שעולה המון כסף – צריך לטפל בכוח העבודה ובעלויות שלו. יש הרבה דברים שכממשלה אנחנו יכולים לעשות כדי שהשוק הזה יעבוד הרבה יותר טוב. בסופו של דבר כל התוכניות האלה של מחיר למשתכן ומחיר מטרה זה סוג של פלסטרים לתקופת ביניים. בסוף בסוף בסוף כלכלה זה היצע וביקוש, ואנחנו צריכים להגדיל את ההיצע בצורה דרמטית. ואני אומר עוד פעם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> נכון, רגע. אמרתי בסעיף הזה שנעשו דברים טובים לאורך השנים, לא מספיק, באופן טבעי, כמו שיכול להיות שמה שאני עושה עכשיו לא מספיק. אני כשר אוצר מוסיף את הקומה שלי, מנסה לעשות עוד קצת דברים טובים, בסדר? אני חושב שאנחנו עושים בחוק ההסדרים הזה הרבה דברים טובים בתחום הזה. ושאלת הרישוי העצמי, והאוטומציה של מעבר לזה שהוועדה המחוזית יכולה למשוך מהוועדה המקומית אם זה לא מתקדם, והורדה של תוכניות עד 35 יחידות דיור – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> רק שנייה, רק רגע. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אנחנו חייבים להגדיל את ההיצע דרך התכנון והרישוי והרגולציה וכו' וכו'. עכשיו, איפה האתגר, נכון להיום? זה לאורך זמן יוריד את מחירי הדיור. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ואגב, אם אני מסתכל על וקטור המחירים – עוד שנייה אני אסביר לך למה בעיני היא מאוד מאוד חשובה. יש לי פה קרב עם השלטון המקומי, אבל תכף אני אסביר – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כי במה שאמרת לא ציינת את קרן הארנונה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני אסביר, עוד רגע אני אגיע לקרן הארנונה. הבטחתי להתייחס לקרן הארנונה. אירוע מורכב פוליטית – השלטון המקומי מתנגד, בעיניי שגיאה קשה מאוד. אני מאמין בה, ואני אסביר את עמדתי, ואולי אני אשכנע אתכם ואת חבריי בקואליציה. אבל רגע אחד עוד לפני – צריך להבין את האתגר הנוכחי של שוק הדיור. אמרתי קודם: אנחנו בציר נכון של התקדמות, גם בקצב התכנון, הבשלות של תוכניות, גם בקצב השיווקים, גם ב-closing, בקצב סגירת העסקאות וגם בקצב התחלות הבנייה של הכול ביחד – בנייה חדשה והתחדשות עירונית ותמ"א 38. אם נמשיך בקצב הזה, 70,000, 75,000 יחידות דירות בשנה – השנה האחרונה נגמרה בסוף בקצת פחות בגלל הרבעון האחרון – אני חושב שאנחנו מהר מאוד נשיג את הביקושים ואנחנו נראה התייצבות של המחירים ולאט-לאט ירידה שלהם. עכשיו יש קצת ירידה, אבל מסיבות אחרות. איפה האתגר הנוכחי? האתגר הנוכחי הוא שסביבת ריבית מאוד גבוהה מייצרת מצוקת אשראי גדולה לקבלנים, מורידה את הרווחיות והכדאיות ועלולה להאט את קצב התחלות הבנייה ופה החשש הגדול שלי. רק רגע, ותכף אני אסביר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אבל מיכאל. לא, לא. מוישה, מוישה, תן לי רגע, חבר הכנסת ארבל. די, די, מיכאל, נו, מיכאל, עד שעושים פה שיח טוב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – בטח לא להפריע כשאתה יושב במקום – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> חבר הכנסת ביטון. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הריבית הייתה נמוכה עשר שנים. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אל תרתח, אדון עזריאל. בוא, עד שעושים שיח טוב, למה אתה צועק? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אבל אני רוצה להסביר רגע, שנייה. תנו לי שנייה, תנו לי. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אתה צריך להודות בזה, מה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הרי אמרתי קודם שמשבר הדיור הוא משבר של הרבה שנים, ואני, בשונה משרי אוצר קודמים, לא נכנסתי ואמרתי: יש לי הוקוס-פוקוס, אני תוך יום בולם אותו. וידעתי גם להגיד שנעשו דברים קודמים בממשלות קודמות, שבחלקן הייתי חלק ובחלקן לא הייתי, וזה עדיין לא מספיק. ולכן, מצד אחד אנחנו ממשיכים בדברים הטובים שנעשו כדי בסוף בסוף, מיכאל, אין מה לעשות, להגדיל את ההיצע – ועוד רגע אני אדבר על עוד דברים שצריך לעשות, חכו שנייה, כי אני עובד כבר על השלב הבא. אבל אלף-בית זה להגדיל את ההיצע בצורה דרסטית, וזה אומר לפתח יותר תשתיות וללכת להסכמי גג יותר רחבים ולפתור את מצוקת כיתות הלימוד. בתקציב הזה, מעבר לתוכנית החומש, שאתם התחלתם בה, של 3,500 כיתות בשנה, אנחנו מוסיפים עכשיו עוד 1,000 כיתות בשנה בתוכנית, ואני מקווה להביא עוד 1,000 כיתות ממקור חיצוני שאנחנו עובדים עליו עכשיו, ואנחנו מאתחלים מחדש הרשאות קודמות, מה שייתן להביא להערכתי עוד 1,500 כיתות בשנים הקרובות, וזה בסוף – – – << קריאה >> קריאה << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הינה, אני כמעט פותר לך את ה-7,000 הדו-שנתי הזה עכשיו, כמעט פותר לך את ה-7,000 האלה, וזה חסם גדול. ראשי הערים אומרים: אנחנו לא נותנים יותר בנייה כי אין לי כיתות. אז אנחנו מתמודדים עם הכיתות. ושמנו פה נדמה לי 4.5 מיליארד שקל עכשיו במה שנקרא "נתיב לדירה" – תשתיות כבישים תומכות דיור. אז מטפלים בכיתות הלימוד, מטפלים בתשתיות התחבורה ועוד רגע נדבר על קרן הארנונה כדי לתמרץ ראשי ערים לתת היתרי בנייה ולבנות. אנחנו מפשטים את הביורוקרטיה והרגולציה ועושים עוד כמה צעדים שמצטרפים לצעדים שנעשו בממשלות קודמות כדי שהדבר הזה יגביר את ההיצע. אלא מה? נתקלנו עכשיו במשבר ספציפי בתוך המשבר הגדול – אגב, זה כבר מביא לירידת מחירי הקרקע וזה מצוין. נתקלנו עכשיו במשבר של מצוקת אשראי ושל ירידה בכדאיות בגלל ירידת הביקושים. הריבית הגבוהה גם מייצרת מצוקת אשראי לקבלנים וגם מייצרת ירידה בביקושים, כי קשה למשקי הבית לקחת משכנתאות. וזה החשש הכי גדול בתקופת משבר כזה: שעכשיו יש ירידה בביקושים, תהיה ירידה בהתחלות הבנייה, כשהאינפלציה תתמתן והריבית לאט-לאט תתמתן ונחזור לעולם של ביקושים, הביקושים הגבוהים יפגשו היצע נמוך ונראה עוד פעם קפיצת מחירים, וזה האתגר הכי גדול שלי – לשמר את קצב התחלות הבנייה. אז אני מטפל באשראי הקבלנים דרך זה שאם עד היום 90 יום מהזכייה במכרז צריך לשלם 100% של ערך הקרקע, אנחנו אומרים: עכשיו 30%, ועוד 70% במתן היתר בנייה. זה טיפול ענק במצוקת האשראי, ונרחיב את זה בעזרת השם לכל הארץ. אנחנו מטפלים עכשיו בסבסוד תשתיות יותר גדול באזורי פריפריה, מכיוון שהרי באזורי ביקוש הקרקע העיקרית מספיק גדולה שהיא יודעת לספוג: יש ירידה בכדאיות – ייתנו הצעה יותר נמוכה על קרקע, יורידו את המחירים למטה. אני מאוד רוצה. הבעיה היא שבאזורי פריפריה הקרקע גם ככה נמוכה מאוד, כמעט כבר אפס, אז אנחנו מעמיקים את הסבסוד של התשתיות. ופה אני מגיע לקרן הארנונה. תראו – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> רגע, שנייה, יש לי שאלה אחת, לגבי – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> רגע, לא, שנייה. רגע, יבגני, תן לי רגע את קרן הארנונה. שנייה על קרן הארנונה. תראו, במשך שנים – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> רגע – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני עונה לך, שנייה. המשך הדיון על קרן הארנונה. תראו, במשך שנים שנים שנים יש דוחות של האיחוד האירופי ושל ה-OECD ויש מחקר מאוד יפה של קרן אהרן – איך קוראים להם? מכון אהרן, על זה שבסוף יש עיוות גדול במנגנון הארנונה במדינת ישראל: ארנונה עסקית היא רווחית כלכלית לרשויות; ארנונה למגורים היא הפסדית. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> היא גבוהה מדי. הארנונה העסקית גבוהה מדי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> רגע, רגע, שנייה, נכון, בזה אני מטפל, עוד רגע נדבר על זה. שנים מדברים על זה שארנונה העסקית גבוהה וממילא רווחית, מייצרת אינסנטיב גדול לרשויות לפתח אזורי תעשייה – יש לנו היום עודף של אלפי משרדים שאף אחד לא משתמש בהם – והארנונה למגורים היא הפסדית. ולכן, אין שום תמריץ. גם כשאני אתן לו הסכם גג, אני אפתור לו את הכיתות, אני אפתור לו את הכבישים ואני אפתור לו את זה – בסוף הוא מסתכל על המאזן שלו. אסור לו להיכנס לגירעון, בצדק, מבחינת כללי השלטון המקומי ומשרד הפנים. הוא אומר לעצמו: אם אני רוצה לנהל תקציב מאוזן ואחראי כראש רשות ולא להיכנס לגירעונות, אני לא יכול לשים יותר מדי ארנונה למגורים. אז יש לך את אזורי הביקוש – יש להם המון ארנונה עסקית, וזה מפצה על הארנונה למגורים. אבל כשאתה הולך לפריפריה, שאין בה הרבה ארנונה עסקית, כי מה לעשות, היא בפריפריה ומפעלים רוצים לבוא למרכז – כמה שלא תיתן חוק עידוד השקעות הון, ואנחנו מייצרים דיפרנציאציה בחוק עידוד השקעות הון, ולא יכול להיות שקריית שמונה תקבל כמו יקנעם – עדיין זה קשה. הדבר שהיה צריך להיעשות כנראה זה לשנות את האיזונים – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – להוזיל את הארנונה לעסקים, להעלות את הארנונה למשקי הבית. אני אומר פה, קואליציה ואופוזיציה, בואו נהיה פיירים: לא נולד הפוליטיקאי, כנראה, שיהיה לו אומץ לעשות את זה, לא לפני בחירות, לא אחרי בחירות, בטח לא בתקופת יוקר מחיה. אף אחד לא ייקר את הארנונה למגורים במדינת ישראל. זאת עובדה. לא אתם עשיתם את זה, לא אני עשיתי, לא אחרים עשו, ואני לא משלה את עצמי. מה לעשות? זה מחיר הדמוקרטיה, נכון? אנחנו קשובים לציבור, ויש דברים שאי-אפשר לעשות. מה באנו בקרן הארנונה ועשינו? בעצם יצרנו את אותו מנגנון איזון. באנו ואמרנו: בואו ניקח מהארנונה העסקית ונעביר אותה לסל את הארנונה למגורים. כן, אני לא נוגע במה שקיים. אנחנו אומרים שמכאן והלאה כל ארנונה עסקית חדשה, לוקחים 40% ממנה, מכניסים לקרן שנמצאת בשלטון המקומי; אני לא מלאים אותה – אני, כמשרד האוצר, שם על הדבר הזה מצ'ינג שלי, וזה ייתן 2,000 שקל לכל יחידת דיור לשנה קבוע לכל ראש עיר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה ממשיך – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני לא יודע. מיכאל, היית ראש עיר, כמה ארנונה שנתית בירוחם לשנה לדירה של 100 מטר? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> 40 שקל למטר. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תעשה לי רגע חשבון – 5,000 שקל. הוספתי לך עכשיו על זה קבוע לכל שנה עוד 2,000. התוצאה היא – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> שנייה. התוצאה היא – כל מה שאנחנו עושים – לוקחים מהסל של הארנונה העסקית – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> רגע, שנייה. לא לא לא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא לא לוקח, הוא לא לוקח – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> שנייה, לא, לא, עוד רגע אני אסביר גם את זה, אני אתייחס לרשויות חלשות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תתייחס לרשויות – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני אתייחס לזה, רק שנייה, עוד מעט. נאור, אני אתייחס גם לזה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הם יצרו מצב – – – אתה מתמרץ את השוק. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> נאור, אני אתייחס לזה עוד שנייה, חכה. אני מבטיח. אני מכיר את הטענה הזאת, תאמין לי. אני הרי איש ימין כלכלי, אני לא רובין הוד, תאמין לי. אתה יושב בצד של הסוציאליסטים, אתה יושב בצד של הסוציאליסטים. אני קפיטליסט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אבל עוד רגע אני אסביר את זה. עוד רגע אני אסביר את זה, אני אתייחס גם לשאלה הזאת. אני אומר עוד לפני כן: לוקחים מכל הארנונה העסקית במדינת ישראל, מעבירים אחוז מסוים לסל של הארנונה למגורים, בעצם, ונותנים לרשויות חלף ארנונה למגורים – 2,000 שקל נוספים על כל דירה בכל מקום; גם בתל אביב כשיבנו יקבלו את ה-2,000 האלה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש לך הסבר – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> נאור, חכה רגע, דחילק, תאמין לי, תן לי להסביר. אני מכיר את הטיעונים. אנחנו מנהלים על זה המון דיונים. עוד פעם: שלב ראשון, כדי לתקן את העיוות – נכון, דרך המלך לתקן אותו הייתה: תוזיל לעסקים, תעלה למגורים. זה לא יקרה. בתוך עמנו אנחנו יושבים. גם לכם לא יהיה אומץ לעשות את זה אם תחזרו בעוד 100 שנה לקואליציה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אז כל מה שאנחנו עושים עכשיו זה מנסים לקחת מהסל של הארנונה העסקית ולהעביר לסל של הארנונה למגורים כדי לייצר איזון יותר נכון ולתמרץ ראשי רשויות לבנות למגורים בלי להיכנס לגירעונות. עכשיו, זה נכון, נאור, זה נכון, בגלל שהפרופורציות בין ארנונה עסקית לארנונה למגורים בין ערים שונות במדינת ישראל – בין פורום ה-15 לערים אחרות בפריפריה – אז באופן טבעי אתה לוקח יותר לתל אביב, למודיעין, לרמת גן, לערים החזקות – מעביר לערים החלשות. עכשיו תראה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> נאור, רגע, תן לי עוד דקה. עכשיו, אם הרשויות החזקות, אפשר היה לזקוף את ההצלחה רק לניהול הנכון שלהן, והרשויות החלשות, אפשר היה לזקוף את הכישלון רק לניהול שלהן, אז אתה צודק – אני מעניש אנשים שעבדו קשה, יצרו מנהיגות, פיתחו ערים טובות ומרוויחות ונותן את זה לערים לא מוצלחות שלא מנוהלות טוב, ואני בעצם מתמרץ אנשים לא להיות מספיק מצוינים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אלא מה? נאור, סליחה, רגע. אלא מה? אי-אפשר לזקוף את ההצלחה והעושר של הרשויות החזקות ואת החולשה של רשויות הפחות-חזקות באזורי פריפריה רק להנהגה ולאוכלוסייה ולאחריות וכו'. מה לעשות – יש לוקיישן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היסטורית. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לא היסטורית. יש מי שיושב במרכז הארץ – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – והמדינה לאורך שנים הפכה אותו למרכז הארץ. עם כל הכבוד לרון חולדאי או לחיים ביבס, היו שם לפניהם, וסללו שם כבישים ויצרו תשתיות ויש שם חוף ים ואפשר לבנות שם מלונות. מה לעשות? בדימונה אין חוף ים – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באשקלון יש חוף ים? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – ודימונה היא רחוקה, אז אני – אני, לא אתם – מאריך את כביש 6 עד דימונה; אני מקבל החלטה להאריך את כביש 6 לצפון עד קריית שמונה ב-6 מיליארד שקל שהממשלה שלכם ביטלה. אנחנו נפרוס עכשיו – אנחנו מאיצים בצורה דרסטית לא רק את המטרו – כן, צריך את המטרו ומשקיעים בו 150 מיליארד, אבל צריך עוד תשתיות לאומיות כדי להביא את הרכבת עד קריית שמונה, ולהביא את הרכבת עד קריית שמונה במהירות של 250 קמ"ש, ולהכפיל את מסילת החוף, ופרוזדור רביעי במסילת איילון, ולהאריך את הרכבת, אני אומר לכם, עד אילת. אתם לא מבינים מה זה עושה לאילת. עם אזור סחר חופשי באילת אתה מכניס תעלת ימים עד אזור השדה של רמון, שדה התעופה, נמל, רכבת – אגב, רכבת משא שעוקפת את תעלת סואץ. תבינו את המשמעות של הדבר הזה, כמה זה אסטרטגי לחבר את ים סוף עם הים התיכון. רכבת מהירה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> זה ייקח כמה שנים – אזור סחר חופשי, כל שתי ערים על קו הרכבת הזו – אנחנו עושים המון דברים כדי לקרב את הפריפריה למרכז. עושים המון דברים. אתה יודע, מיכאל, תסתכל בתקציב הזה כמה אנחנו מגדילים את השקעות ההון והתעשייה באזורי פריפריה, לא רק בהייטק – בתעשייה כחולה, בטכנולוגיה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אבל, אבל, אבל עדיין, עדיין, עדיין ירוחם לא כושלת כי לא היה בה ראש עיר טוב; היה בה ראש עיר מצוין אבל ירוחם, גיאוגרפית – מה לעשות, יש בה פחות מפעלים ופחות מלונות ופחות תעשייה. ותל אביב היא תל אביב, כי היא יושבת בתל אביב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא. כי המדינה במשך שנים זנחה את הפריפריה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מה לעשות, כי זה מרכז הארץ, ושם יש נמל; וחיפה יושבת על נמל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 30 שנה זנחתם את הפריפריה – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי, אז צריך לבוא ולאזן את זה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אז אנחנו מנסים לתקן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – ומה שאתה בא עכשיו זה לשמר את המנגנון – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אז אני אומר ככה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת שירי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לא, ממש לא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לוקח תקציבים, לוקח משם, ואתה פותר – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לא לא לא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – לא את הארנונה, את משבר הדיור אתה רוצה לפתור ככה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> זה לא נכון. נאור, זה לא נכון. נאור, זה לא נכון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לוקח – מין בשאינו מינו. אתה לוקח מודל מוצלח – – – ממנו כסף. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אנחנו מטפלים בלחזק. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> וכספי הארנונה של התושבים משמשים לשירותים מוניציפליים, הם לא משמשים למשבר הדיור. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אנחנו מטפלים בלחזק גם את הרשויות הפחות-חזקות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אנחנו נותנים להן כלים ואנחנו מזרימים להן תקציבים ואנחנו מאיצים להן תשתיות. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – לחזק את החינוך, לחזק את התחבורה. לחזק להן את הדיור – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ואנחנו מפתחים בהן – אבל אני עושה את זה, למה אתה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת שירי, אני יכול לתת לך – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא – – – ואתה יודע שזה לא יעבוד. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תסתכל על התקציב. התקציב הזה כולל תשתיות דרסטיות באזורי פריפריה. לצערי הממשלה הקודמת התמקדה רק באזור גוש דן והפסיקה את כביש 6 לדרום והפסיקה את כביש 6 לצפון – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תסביר לי למה טבריה לא מצליחה. יש לה ים, יש לה תיירות. למה טבריה לא מצליחה? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – והפסיקה את הרכבת לקריית שמונה. אנחנו עכשיו, כן, מפתחים את התשתיות לפריפריה ואת התעסוקה בפריפריה, ונותנים מענקי השקעות הון בפריפריה ונותנים הכשרות תעסוקתיות בפריפריה ומחזקים את הפריפריה, אבל גם מבינים שצריך לאזן, כמו שאמרתי קודם, קודם כול בין סל ארנונה עסקית לסל ארנונה למגורים, ואם התוצאה היא שגם עובר קצת מרשויות חזקות לרשויות פחות חזקות – לא סוף העולם. והתוצאה תהיה, נאור, שאתה תקבל עשרות אלפי יחידות דיור חדשות בירוחם, בדימונה, בנתיבות, בקריית שמונה, באופקים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא. אתה מתמרץ – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> והתוצאה תהיה שכשיהיו שם עוד מאות אלפי תושבים, אז גם תהיה שם תעשייה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לוקח מנגנון מצליח ומתמרץ אותו להיכשל. זה חלק מהרצון שלכם להוציא כספים מוניציפליים. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ותהיה שם תעסוקה. והן יוכלו לעמוד על הרגליים של עצמן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ובמקום לקחת אחריות על משבר הדיור, אתה לא – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אבל זה ביצה ותרנגולת, וצריך לטפל בכל התהליך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – כביש 6. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ולא השארתם לי גרון. גם אם אני מאוד רוצה להמשיך לענות לכם ליתר השאלות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא. הוא מנהל איתכם דו-שיח, אתם רק – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אז על יתר השאלות אני אענה, בעזרת השם, בשבועות הקרובים בוועדות. תקבלו תשובות לכל השאלות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שנייה, לא. רגע, שנייה. תשתה בינתיים – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' על הצגת התקציב בצורה מקצועית, מפורטת, על השיח המכובד והמהנה והמעניין. נתחיל את רשימת הדוברים ונעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> נאום הנדסת התודעה מס' 80. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי שר האוצר, יישר כוח על הצגת התקציב. אבל אני ארשה לעצמי לדבר גם בהקשר של האירועים האחרים. אני אופטימי, לא רק בגלל שאני מאמין בנצח ישראל, ולא רק בגלל הוודאות בתהליך הגאולה, שאנו נמצאים בו כבר למעלה מ-200 שנה, וכולנו זוכרים איפה היינו לפני 200 שנה או לפני 80 שנה, ואיפה אנחנו היום. אני אופטימי גם בגלל המצב הנוכחי. אני אופטימי כי בניגוד להתיישבות המפוארת ביהודה ושומרון, שמעולם לא קמה על חורבות יישוב ערבי, בית המשפט העליון יושב על אדמות שייח' באדר; אוניברסיטת תל אביב יושבת על אדמות שייח' מוניס; כפר האומנים עין הוד יושב על אדמות עין חוד; אהרן ברק התגורר בשכונת קטמון, שהייתה שכונה ערבית, וכמוהם יש עוד מאות יישובים ושכונות ברחבי הארץ. מה שאומר, שלכל אלו שככל הנראה לא מתכוונים להתפנות לטובת התושבים שברחו משם בקום המדינה, ברורה לחלוטין זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל, ברוך השם. אני אופטימי כי כולנו יודעים עד כמה הדיבורים על ירידה המונית מהארץ הם קולו של מיעוט קטן וזניח, והרוב המוחץ של העם היושב בציון יודע שהמקום הכי טוב עבורו זו הארץ הזאת, ברוך השם. אני אופטימי כי אלו שבהפגנות המחאה מניפים דגל ישראל, דגל הכחול-לבן, כצבעי הטלית עם מגן דוד, מבטאים עד כמה באמת חשובה להם המדינה היהודית, ברוך השם. אני אופטימי כי אותו יהודי מתוק שהגיע עם המוחים לבני ברק כחלק מניסיונות יצירת השסע והקרע בעם הזיל דמעות ללא שליטה כאשר הוא שמע את הפיוט "שלום עליכם" מתנגן ברמקולים. כי כששומעים ושרים "שלום עליכם", שמבטא כל כך בעוצמה את קדושת היהדות, השבת והמשפחה, זה נוגע בנימי הנפש הפנימיים ביותר. אני אופטימי כי ככל ששופטי העליון, היועמ"שית והפרקליטות מתבטאים באופן יותר ברור ונחרץ באנטי-דמוקרטיות נגד הלגיטימיות של בחירתו של העם – העם, רוב העם, מבין לאיזו תהום הידרדרה המערכת הזאת ועד כמה היא זקוקה לתיקון. אני אופטימי כי החרדה מכך שההורים ידעו מה קורה בתוך מערכת החינוך ובאילו תכנים שוטפים את מוחם של ילדיהם ללא ידיעתם, מעידה על כך שברור לכולם שההורים נמצאים במקום בריא בהרבה ממהנדסי התודעה. בגלל כל אלה אני אופטימי. אבל יותר מזה, אני מאמין בריבונו של עולם, גואל ישראל, ובאחדותו של העם האהוב שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשפ"ג–2023; הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והרחבת מענק עבודה, התשפ"ג–2023; הצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ג–2023. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 13) << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני מניח שבזמן הקרוב ראש הממשלה יודיע שהוא עוצר את הרפורמה המשפטית, ואני חייב להגיד שאני בעיקר עצוב. אני בעיקר עצוב כי זה מאבק שאין בו מנצחים. זה מאבק שבינתיים כולנו מפסידים בו. אני עצוב על המקום שאליו הגענו, אני עצוב על התחושות הקשות של אנשים שהצביעו לקואליציה ומרגישים שלא נותנים להם לממש את מה שהם רצו לממש. אני מבין את התחושות האלה ואני עצוב בשביל האנשים האלה. אבל אולי דווקא בגלל זה, שבמאבק הזה אין מנצחים, אולי דווקא בגלל שכולנו מפסידים, בסופו של דבר מי שתנצח זאת מדינת ישראל. חברי הקרוב מהצוות ביחידה עמנואל מורנו, זיכרונו לברכה, כשהוא קיבל את דרגות סגן האלוף שלו אחרי הגירוש, ההתנתקות, הוא נשא נאום והוא דיבר על "ממשבר למבשר". זאת אולי הנקודה שבה אנחנו נמצאים כעת. את המשבר הענק הזה שאנחנו נמצאים בו חייבים, חייבים ביחד למצוא דרך להפוך לבשורה גדולה. אני משוכנע שאנחנו עומדים בפני תהליך משמעותי של ריפוי. כחברה, אנחנו חייבים לעבור את התהליך הזה של הריפוי, ואין כמו החודש הקרוב לפתוח את תהליך הריפוי הזה. אנחנו מתחילים תכף, בפסח, החג שמגדיר אותנו כעם – יציאת מצרים, הזמן שהקדוש ברוך הוא צירף אותנו והפך אותנו לעם אחד, עם עם ייעוד; אנחנו עוברים ליום השואה, כדי שניזכר מה קורה כשאין לנו מדינה, איך הופכים אותנו לאפר כשאין לנו מדינה; אנחנו עוברים ליום הזיכרון כדי להיזכר מה המחיר שאנחנו משלמים על הזכות לחיות פה כעם חופשי בארצנו; ויום למוחרת חוגגים את העצמאות, 75 שנות עצמאות. הזדמנות לכולנו להיזכר לאן הגענו, מה השגנו. להיות גאים ושמחים במה שיש לנו. בעזרת השם, אחרי שהרוחות יירגעו, אחרי שניזכר שוב מי אנחנו ומה אנחנו ולמה אנחנו מייעדים את עצמנו, נוכל, בעזרת השם, באמת לעשות רפורמה משמעותית במערכת המשפט, רפורמה נחוצה ונדרשת, שתאזן מחדש את מארג הכוחות בין הרשויות. זאת, בעזרת השם, תהיה גם ההזדמנות לטפל בעוד סוגיות יסוד שצפו בחודשים האחרונים, סוגיות יסוד שהזנחנו אותן כחברה, אבל עכשיו יש פה הזדמנות אמיתית לטפל בהן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יש לי ביטחון מלא בקדוש ברוך הוא שהכול לטובה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. מי השר? מי השר? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת דיסטל. השרה דיסטל. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> השרה, כנסת נכבדה, ובכן, אני רציתי, כמובן, להגיד מילה על שר האוצר, שהציג פה את כלכלת בעזרת השם. אתה יודע מה הבעיה? כשאתה מזמין קבלן הביתה לאיזושהי עבודה, והוא אומר לך: אני אגיע, בעזרת השם, מה זה אומר? למה אתה מחייך, מתן? כשאתה מזמין קבלן לעבוד בבית, והוא אומר לך: אני אבוא בעזרת השם – אתה מבין שיש בעיה. אתה אומר שאולי הוא יבוא, אתה לא יודע באיזו שעה בדיוק הוא יבוא, אבל הוא יגיע. אני אומרת כאדם מאמין שהבעיה בכלכלה בעזרת השם שהיא לא עובדת. היא לא מוכיחה את עצמה לא בבית"ר עילית, לא במודיעין עילית, לא בבני ברק, לא בירושלים, שהייתה עיר שמדורגת גבוה ועכשיו ירדה, לדעתי כבר ל-3. אותו דבר בית שמש – 2. אוי ואבוי. גם בית שמש, שהתחילה והידרדרה. למה אף אחד לא מדבר עם שר האוצר ואומר לו שהסיפור הזה, שהכלכלה של בעזרת השם לא עובדת? היא לא מוכחת גם בשטח. כי בשטח, בכל מקום שכנראה מסתמכים לא על הבורסה ולא על משקיעים ולא על אג"ח ולא על מניות, מגיעים, כנראה, להשקעה, מה שנקרא – איך אפשר לתאר אותה? של מינוס. זאת אומרת, השר הזה, שר האוצר – אגב, גם על הרפורמה הוא כל הזמן אמר שאין פגיעה בכלכלה. לא משנה שהוא לא הצליח למצוא כלכלן אחד שיתמוך ברפורמה, כלכלן אחד לא מצאו שיגיד שהרפורמה טובה. עכשיו גם בתקציב הוא מסתמך על כוחות אחרים. והינה, אני אומרת לך, אדוני היושב-ראש, הדרך שבה המדינה תצליח היא לא באמצעות לסמוך על בעזרת השם. זה יכול לבוא אקסטרה. הדרך שבה הכלכלה במדינה תצליח – והינה, שר האוצר הקודם פה, שהשאיר את המשק במצב מצוין, זה הדבר האחרון שהוא נסמך עליו. ואם אנחנו מתכוונים להצעיד את הכלכלה הזאת למקומות אחרים – לא ככה וזו לא הדרך. ואני לא מצליחה להבין איך הוא לא מקשיב. איך הוא לא מקשיב לאגף התקציבים, איך הוא לא מקשיב לכלכלנית הראשית, שמדברת על תחזית של קטסטרופה למדינת ישראל. איך הוא מסיים איתם את הדיון הסודי, כביכול, ואומר להם: אל תהדהדו לתקשורת. אבל אין מה לעשות, הכול פה יוצא. ברגע שאתה אומר שיש דיון סגור כולם יודעים שהכול יוצא, נכון? אתה מכיר את זה, נכון? בתור רמטכ"ל לשעבר, מה קורה כשאתה אומר שיש דיון סגור, שהוא לא בצבא – בצבא הוא באמת לא יוצא. בכנסת, בוועדת החוץ והביטחון, זה יוצא. אתה מכיר את זה. אני רוצה מפה לפנות לשר האוצר. אחת, אני מאוד מאוד מקווה שבשעה הקרובה, באמת הרפורמה המיותרת הזאת תידחה או תיגנז או אני לא יודעת מה. אגב, רק מהודעה אחת של שר הביטחון הבורסה עלתה, אז אולי גם המדדים ישתפרו והבורסה תעלה והמשקיעים יחזרו, כי כמו שאנחנו רואים, כלכלת בעזרת השם לא ממש מוכיחה את עצמה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גדי איזנקוט, בבקשה. << דובר >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר >> יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, חוק-יסוד: משק המדינה – הזדמנות להזכיר עיקרי דברים ששמעתי בעבר על העוצמה הישראלית. על השילוב שבין העוצמה הכלכלית לעוצמה הביטחונית, העוצמה המדינית והעוצמה הרוחנית. ואני שואל את עצמי, מה הקשר בין כל מה שקורה בשלושת החודשים האחרונים לבין אותה תפיסה ששמענו הרבה מאוד שנים, וכל זה קורה במפגש איומים שלא היה כמותו 50 שנים' גם מהזירה האיראנית, גם מחזית לבנון וגם בזירה הפלסטינית. אני ממליץ להקשיב קשב רב לשר הביטחון, לאותה התרעה אסטרטגית ציבורית שהוא הניח, כשהוא עמד על האיומים הברורים והמיידיים, אמירה שאני לא זוכר כמותה על ידי שר ביטחון בעבר. זה מעיד על חומרת האיומים ומעיד גם על האחריות שהוא לקח על עצמו. לזה נדרש צבא מלוכד, מאומן, שפועל בהסכמה לאומית רחבה, וזו, לצערי הרב, לא המציאות כרגע. במשך שנות שירותי האביב תמיד היה תקופה רגישה' תקופה שבה צה"ל שיפר את הכשירות שלו ומיקד אותה לקראת אפשרות להסלמה, מלחמה, בין מרץ לנובמבר, תקופה המועדת להסלמות בשכונה האלימה שאנחנו חיים בה. כידוע, הייעוד של צה"ל הוא להגן על המדינה, להבטיח את הקיום שלה ולנצח במלחמה. לצערי המיקוד הזה הוטה בצורה משמעותית בשלושת החודשים האחרונים בגלל סדר עדיפות קלוקל. המרכיב החשוב ביותר לצה"ל לממש את הייעוד שלו זה אמון הציבור בצבא, אמון הדרג המדיני בצה"ל והאמון של צה"ל בדרג המדיני. אסור שהאמון הזה ימשיך להתערער. החובה שלך, ראש הממשלה, היא לצמצם איומים, לחזק אינטרסים לאומיים, ולא כמו שקורה בשלושת החודשים האחרונים. העובדה המאוד-מאוד מטרידה זו העובדה שמ-12 בפברואר, כמעט חודש וחצי, בהתרחשות ביטחונית חמורה מאוד, לא מצא הקבינט אפילו שעה אחת להתכנס. בהנחה שרוב העם וחברי הכנסת מאוחדים סביב הייעוד של המדינה הזאת, כיהודית, דמוקרטית, ליברלית, עוצמתית, ברוח מגילת העצמאות, נכון לבצע מייד בלימת חירום. לעצור את החקיקה באופן מיידי ולהיכנס להידברות; להגדיר סדר עדיפות חדש, שהסולידריות היא הנושא המרכזי בו; ולפעול לשיקום המצב שהתהווה בשלושת החודשים האחרונים בתחום החברתי, ביטחוני, כלכלי ובין-לאומי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרן מרים השכל, בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. שמעתי את דבריו של השר סמוטריץ', בעצם, על דברים נורא נהדרים שהוא מתכנן לעשות. חלקם נהדרים, ועל החלק הנהדר הוא מקבל גם מאיתנו גיבוי. משום שנדרשות פעילות ורפורמות כלכליות שיקלו את יוקר המחייה, שיסייעו לצעירים לקנות דירות, שיורידו את המחירים בסופרים. אבל מה שראינו בשבועות האחרונים הוא שהממשלה הזאת עוסקת בכול חוץ מבזה. למעשה, בשבועות האחרונים אתם בונים איזושהי מסגרת לתקציב, כשאתם דוהרים בפול גז לכיוון שירסק את הכלכלה הישראלית. הכלכלן הראשי באוצר מזהיר אתכם; נגיד בנק ישראל מתריע בשער, מנופף לכם דגל אדום, ואף אחד לא מקשיב ולא עוצר. הדבר הזה, מבחינתי, הוא פשוט סימן שאלה גדול, משום שגם אתם מגדילים עכשיו את ההוצאות, וגם אנחנו מבינים שבעוד מספר שבועות, בעוד מספר חודשים, הכלכלה תמשיך באותה נסיקה, בעצם קריסה, שאנחנו רואים ממש בשבועות האחרונים, אם זה מבחינת השקל ואם זה מבחינת העלייה של המוצרים בסופר. הכלכלנים אומרים שהמחירים בסופר עולים באחוז אחד בכ-1% חודש. מה יקרה בעוד שנה? 12%. זה מטורף. אז הם מצאו את התרגיל הכי טוב מאיפה להשיג את הכסף הזה. גדי, אתה יודע מאיפה? הם מחליטים כנראה להלאים את הארנונה. המדינה לא מסייעת לרשויות בבנייה. אתה יודע, הם הבטיחו עכשיו מענק, סמוטריץ' חתם בגאון, מענק 6,000 שקל לכל עובד בעירייה, אבל מה? הם לא מעבירים את התקציב, וזה נפל על הרשות המקומית. מאיפה הם אמורים לסבסד את זה? לא רק שהמדינה לא מסייעת לאותן רשויות, יש רשויות נחשלות שלא גובות ארנונה, משום שהיו כמה עסקנים שהחליטו לתת פטור מארנונה לציבור שלהם. אז אותן רשויות נחלשות וכושלות – מה הם החליטו עכשיו? שהחבר'ה, מי שמשלם עכשיו ארנונה בראשון לציון, ישלם את התשתיות באום אל-פחם, ומי שמשלם את הארנונה ברמת גן בעצם יבוא וישלם על תשתיות בבני ברק. יש פתרון פשוט – תחייבו את התושבים, תדרשו מהם לשלם ארנונה ועל ידי כך למעשה תוכלו לתמוך בתשתיות, בפינוי אשפה, בבניית כבישים, לשים כיכרות, לשים את הקישוטים שרוצים מסביב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ולא להכריח עכשיו תושבים שגרים בערים כמו ראשון לציון וחולון וכפר סבא לשלם עבור מה שאתם רוצים בשביל הציבור שלכם. הדבר הזה הוא פשוט בושה, וחייב לרדת מחוק ההסדרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. מה זאת אומרת? לא משלמים ארנונה בבני ברק? לא הבנתי. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> נתנו פטורים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אה, פטורים. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא פטורים, הרבה הנחות – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש הנחות שהן בחוק. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה לא גובים הרבה ארנונה בבני ברק? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש הנחות שהן בחוק לאורך שנים. זה לא קשור. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש פטורים והנחות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש שם גבייה כמו בכל עיר. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אותו הדבר בירושלים. למה ירושלים – – – בגלל זה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, היומיים האחרונים הם באמת יומיים מסוכנים וקשים לביטחון ישראל. פיטורי גלנט מכניסים את המדינה לסחרור, אבל אני רוצה לדבר, נוכח התקציב שעולה עכשיו, על הביטחון הכלכלי. חג הפסח בפתח, השקל צונח, מחירי המזון מזנקים, ובתקציב הזה אין אפילו חצי בשורה לטיפול ביוקר המחיה. אני אומר פה לחבריי בקואליציה, חבריי – אחרי מה שאתם מעוללים פה, זה גם קשה לומר – אתם זוכרים את יוקר המחיה? אתם זוכרים שרצתם קמפיין שלם על זה, בשונה, אגב, מההפיכה המשטרית, שהסתרתם אותה טוב טוב? אז יוקר המחיה מגיע, ואנשים מודאגים באמת מהביטחון הכלכלי, מהביטחון התזונתי של אזרחי ישראל. חג הפסח בפתח, כולנו רוצים לחגוג אותו עם המשפחות עם כל טוב, עם שולחן מלא, לפנק את המשפחה, את הילדים, לחגוג עם ההורים. אתם, הממשלה המסוכנת, האנטי-ציונית והרעה ביותר בתולדות מדינת ישראל, מסכנים את היכולת של אזרחי ישראל לחגוג את פסח הקרוב. יש כל כך הרבה אזרחים שלא יודעים איך הם יצליחו לשים אוכל על שולחן החג. יש הורים שנאלצים לעשות ויתורים כואבים, בדמעות, ולהבין שהם לא יוכלו לקנות לילדים שלהם מתנות. מחג כל כך שמח, מחג החירות, אנחנו תקועים בתוך הרס. מדינה שצונחת לתוך תהום, ולא מתוך אידיאולוגיה, לא מתוך ניסיון לעשות איזושהי רפורמה כלכלית, לא מתוך בחירה בדרך אחרת; בגלל שאתם חבורה של פחדנים, אנטי ציונים, שפועלים מתוך אינטרס של בן אדם אחד, של בנימין נתניהו. יש פה שרים שהתפקיד שלהם זה לשמור על כלכלת המדינה. ניר ברקת, לדוגמה. יש פה שרים שהתפקיד שלהם זה לשמור על הבריאות במדינה, על הרווחה במדינה, לשמור על הרשויות. איפה אתם? איך אתם עוד לא דרשתם לעצור את החקיקה, ניר ברקת? איך אתה עוד לא דרשת לעצור את החקיקה, אריה דרעי, לוחם השקופים? יש פה אנשים – כשאתם מסתכלים: איך אני אצא היום מהפלונטר הפוליטי ולא אפסיד את הבייס, ולא אפסיד את הממשלה – יש פה אנשים עם בעיות אמיתיות, יום-יומיות, כואבות, תזונתיות, הישרדותיות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> תתעוררו, תצאו מתוך החור שאתם חיים בו, תתאפסו על עצמכם, תעצרו את החקיקה הזאת ותאפשרו לעם ישראל את הדבר המינימלי הזה – לשים אוכל על השולחן שלהם בערב פסח, לשמוח עם המשפחות שלהם, להיות שוב עם אחד. בושה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אחמד, אני נשאר לשמוע אותך, אז לא לעשות עליי חמשירים – – – אני נשאר לשמוע אותך – – – רק חרוזים מחמיאים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זאת הרפורמה האמיתית. שלי באמצע. איפה עידן? << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אני פה, מקשיב. כולי אוזן, אחמד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יופי שאתה פה, עידן. האמת, היו הפגנות ב-12 השבועות האחרונים, אבל ההפגנה הלילה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היה פה מישהו שהקפיד תמיד להגיד לנואם: אדוני היושב-ראש. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מכובדי היושב-ראש, מכובדי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הזכרתי לך, כמו שאתה היית – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, התרגשתי לראות את עידן רול, זו הסיבה, וגם שלי. מכובדי היושב-ראש, למה דווקא ההפגנה אתמול הייתה אפקטיבית מאוד? ההפגנות שקדמו לה היו עוצמתיות, אבל הספונטניות של ההפגנה, של האנשים שיצאו כמחאה על הפיטורים של השר גלנט בכל הערים, היא הדבר האפקטיבי לשלטון שאומר למאות האלפים: אני לא שם עליכם, אתם לא חשובים, יש לי 64 מנדטים ושכל השאר יישרפו. ואז אפשר לקרוא לכל השאר, בעיקר למפגינים, "אנרכיסטים", "שמאלנים". בהתחלה, כשהיה דגל פלסטין פה או שם בפינה – צדו אותו ובנימין נתניהו פרסם אותו, ואמרו "מחבלים". היום שמעתי את שר התקשורת אומר לאגף הזה ולמפגינים "גיס חמישי". דז'ה וו. וכעסתי. למה כעסתי? זה ביטוי שמיועד לנו. גם את הגיס החמישי לקחתם לנו. << קריאה >> קריאה << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גם כינו אתכם "מחבלים", גם "תומכי טרור". אגב, "אנרכיסטים" זה ייחודי ליהודים. עוד לא אמרו עלינו "אנרכיסטים". << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אבל אחמד, עכשיו יש ממשלה אנטי-ציונית, אז באיזשהו מקום כאילו – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה יודע, לפני יומיים שמעתי את השר המחבל דורש לפטר את השר גלנט. צחקתי. האמת, צחקתי. קצת הזוי, סרקסטי, לא סביר, אבל זאת ישראל 2023. עכשיו אני רוצה לומר משהו על תוצאות המחאה הזאת. אם יודיע נתניהו שהוא מפסיק את החקיקה, אין ספק שזה הישג למוחים ולהפגנות ופגיעה קשה בממשלה. אבל מכאן צריכה להיווצר הזדמנות חדשה לדמוקרטיה אמיתית, שוויונית, דמוקרטיה לכולם, עם חוק-יסוד: שוויון, עם שוויון לכלל האזרחים, ודמוקרטיה לכלל האזרחים שהיא לא רק דמוקרטיה אתנית, דמוקרטיה לרוב, אתנו-קרטיה או יודו-קרטיה. דמוקרטיה היא לא רק דמוקרטיה של הסדר הישן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הסדר הישן צריך להיות ישן, הסדר שרצו שיהיה סדר חדש, טוטליטרי, צריך לחלוף מן העולם, וצריך לשאוף לעבודה משותפת, ביחד, כן, אנחנו מעוניינים בביחד הזה, כדי להביא לידי חוק-יסוד: שוויון, ודמוקרטיה אמיתית. יכול להיות שזאת אוטופיה בשלב זה, אבל אנחנו חותרים לשם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גדול הפיתוי לדבר על הצעת התקציב, שהיא הכלאה מעניינת בין פיל לתרנגולת – משקל של פיל שניצב על כרעי תרנגולת לאור הפנטזיות האנטי-דמוקרטיות ופנטזיות אחרות של הממשלה הכושלת. אבל אני אשים לרגע בצד את ענייני התקציב. יש לנו עוד לא מעט שעות לבלות כאן ביחד היום, ואני עוד אתייחס לענייני התקציב, כי אין ברירה אלא להמשיך את ההתייחסות של קודמיי למהפכה המשטרית. לא אמרתי צוהריים טובים לכבוד השרה שנמצאת איתנו. אני מקווה שבשלב מסוים היא תציג בפנינו את ההוכחות שלה להאשמה שהמחאה הדמוקרטית המפוארת ממומנת בכסף איראני. אולי הרגע הזה יגיע. אבל אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, אתה בוודאי מכיר את הכלל בספרות ההלכה שאין לדיין אלא את שעיניו רואות. ואנחנו, חבריי, אנחנו כדיינים. אנחנו לא פרשנים בתקשורת, ואין לנו אלא את שעינינו רואות. ומה עינינו רואות? עינינו רואות קואליציה שהתעקשה הבוקר הזה להעביר בוועדת החוקה את חוקי ההשתלטות הפוליטית על מערכת המשפט. למרות שכבר אתמול, בעקבות פיטוריו השערורייתיים והמסוכנים של שר הביטחון, נפוצו השמועות שהקואליציה שוקלת ברצינות את עצירת החקיקה, עדיין חבר הכנסת רוטמן התעקש הבוקר הזה להמשיך במהלך הכוחני והדורסני שלו ולהשלים את חקיקת שני החוקים – שאין בהם גרם אחד של ריכוך, שכל מי שצולל לפרטיהם, רואה כיצד מדובר על מנגנון מתוחכם של השתלטות מלאה של הקואליציה על תהליך מינוי השופטים. לא מתווה מרוכך אלא מתווה של ריכוך ארטילרי של בית המשפט העליון. אז הינה, אנחנו נמצאים כמה שעות אחרי שהקואליציה מעבירה את החקיקה הקיצונית בוועדת החוקה, אבן הראשה של המהפכה המשטרית, וכולנו עומדים וממתינים. וראש הממשלה נתניהו מבושש להתייצב אל מול הציבור, מבושש להודיע על בלימת החקיקה, עצירת החקיקה, כאילו אנחנו נסתפק בפחות מגניזת החקיקה הרעה הזאת, אם זה מפחד הופך הדוכנים מחברון, אם זה מפחד שר האוצר, שלא מתעניין באוצר אלא בסיפוח דה פקטו. לא ידוע מה הסיבה לעיכוב, אבל אני מבקש מחברי וחברות הכנסת, ובעיקר מרבבות המוחים, לזכור שכל מה שיש לנגד עינינו כרגע הוא המשך תהליך החקיקה בוועדת החוקה. ולכן, אחיי ואחיותיי גיבורי התהילה המוחים ברחובות, המשיכו בכל הכוח. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, התכנסנו כאן לדון בשתי הצעות חוק שהן תוצאה של איזשהו ניסיון שנצבר בממשלה בעקבות תקציבים דו-שנתיים. אבל למעשה, כשמסתכלים וקוראים לעומק את הצעות החוק האלה, אנחנו מבינים שהממשלה שוגה כשהיא משתמשת בכלי הזה רק עבור הצעת תקציב של השנה הבאה. למה? מה מהותן של שתי הצעות החוק האלה, שהן כרגע בסבב הדיון הזה על התקציב? למעשה, הגיעו להבנה במשרד האוצר שכשמאשרים את תקציב המדינה במסגרת תקציב דו-שנתי שישה חודשים ואף יותר מתחילת שנת תקציב, אי-אפשר לדעת את הנתונים הכלכליים ולתת תחזית רצינית ומבוססת. לכן למעשה קובעים פה מנגנון של תקציב התאמות, שהממשלה צריכה בסופו של דבר להיעזר בו בבואה לקראת אותה שנת תקציב. זהו סוג של תקציב זוטא, שמכסה על הפערים בין התחזיות שהיו לבין המציאות. למעשה, זה מה שמביאים בפנינו – תיקון לחוק-יסוד: משק המדינה, ולאחר מכן הצעת חוק פרטנית יותר – הצעת חוק התאמות פיסקליות, שצריכה לסדר את העניין. אבל מה? כשאתה מסתכל על המציאות שבה ממשלה מביאה תקציב, ברור שהם צריכים את הכלי הזה לא רק לתקציב שיאושר בעוד שישה חודשים; הם צריכים את התקציב הזה עכשיו, כי היום בצוהריים הם לא יודעים אם התחזיות שלהם, שמונחות בבסיס התקציב שאנחנו עוד מעט הולכים לדון בו לקריאה ראשונה, יתממשו או לא. כי הם הביאו עלינו מציאות פוליטית כזאת של תנודתיות של הבורסה ושל השוק ותחזיות כלכליות – הכול תלוי במה יצא בסופו של דבר מההתייעצות הסיעתית במשפחת נתניהו בערב, והאם זה יישאר באותה התייעצות סיעתית במשפחת נתניהו בבוקר. וזה גורם שאותו לדעתי כלכלנים במשרד האוצר עוד לא למדו למדוד, מה גם שהבוקר לא תמיד תואם את הערב, ולהפך. אז למעשה, אנחנו צריכים דחוף – דווקא החוקים האלה, יש להם בסיס טוב; צריך להרחיב אותם גם על החוק של התקציב לשנה הזאת, לא רק לשנה הבאה, כי כל מה שמביאים לנו הוא על תנאי. הכול יכול להתהפך בשנייה, כי כל נתוני המקרו יהיו אחרים. אני כבר לא מדבר על זה שהם הצליחו להביא על עצמם, אחרי הסכם, לכאורה, עם ההסתדרות, שביתה כלכלית במשק, וגם לה יש מחיר כלכלי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> צריך פה איזשהו כישרון מיוחד להגיע לנקודה הזאת. לכן, בסופו של דבר אני מציע לממשלה ולראש הממשלה, שלא מסוגל כבר להוציא – כולם כבר יודעים מה הוא הולך להגיד, רק חצי יום הוא לא מסוגל להוציא את זה מפיו ועושה עשר התייעצויות, גם פנים-סיעתיות במשפחה וגם עם ראשי סיעות הקואליציה, כאילו בהם תלוי משהו. אז אני מציע להם, בסופו של דבר, או להחזיר אותנו לאיזושהי יציבות כלכלית או לקחת את החוק הזה ולקבל החלטה שגם על התקציב שמובא לשנה הזאת יצטרכו להביא אחר כך התאמות תקציביות, כי כל מה שנמצא בספרים שמונחים על שולחננו ובחומרים שקיבלנו, אין לו שום בסיס בכלכלת אמת שהממשלה הזאת יכולה להביא למדינת ישראל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת זאב אלקין. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני משער שברגעים אלה גם ראש הממשלה מבין סוף-סוף שהמציאות מאוד מאוד נפיצה. הוא מסתכל, כמו שכולנו מסתכלים, על ההפגנות בחוץ, וכל אחד בדרכו שלו מנסה להרגיע או מנסה לחשב מסלול. אבל לצערי, אני דווקא שומע את שמחה רוטמן ועוד אנשים שקוראים להפגנת הימין. לגיטימי מאוד והכול בסדר, אבל מה ללה פמיליה שהם משתרבבים לעניין? אז אני רוצה להגיד לך, שמחה, אני מאוד מאוד מקווה שבקריאות שלך להפגנה אתה גם מוסיף אזהרה מאוד מאוד מאוד ברורה, ואני מזהיר גם את אנשי לה פמיליה: היזהרו מכל טיפת דם שתישפך. זה הרגע שכולם צריכים לקרוא: הפגנה, הכול בסדר, אבל חס ושלום שזה לא יגלוש לאלימות. ותסכים איתי, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> למה אתה חושב שיקראו פה לדם? למה אתה חושב שמדברים על אלימות? רוצים – – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לה פמיליה זה שם נרדף – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא נאיבי, וכנראה שאתה קצת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חס וחלילה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני מאוד מאוד מבקש: זכותם של אנשי ימין להפגין, וזה בסדר גמור. רק שתדעו שאנחנו לא הפגנו נגד הימין כאידיאולוגיה; לא הפגנו נגד אנשים. ההפגנות והמחאה שלנו הן נגד חלק מהמנהיגים של המחנה הזה, שחשבו שברגע שהם קיבלו 64 אצבעות, הם יכולים להפוך את הכרעת הרוב לעריצות הרוב. ישבתי בוועדת החוקה עם חבריי וראינו כיצד הדבר נוהל כאשר היושב-ראש – וצר לי, אני בדרך כלל לא מטיל דופי ואני לא פוגע באנשים, אבל אמרתי לו לפני חודש שהוא מרגיש כמו איזה בלון הליום שמתנתק, עולה למעלה ויושב באיזו תחושת אדנות, וכל חבר או חברת כנסת שרק מזיזים את אוזנם, הוא אומר להם: תעופו החוצה – וזאת התוצאה. זאת התוצאה. אני מאוד מקווה שהחקיקה הזאת תיעצר ואנחנו כולנו נגיע לבית הנשיא ויתחיל תהליך של הידברות שבסופו תהיה חוקה, כי זה מה שאנחנו צריכים. זה מה שאנחנו צריכים לפני החג, וזה מה שאנחנו צריכים אחרי החג, וזה מה שהמדינה הזאת צריכה – לחזור לשפיות ולהבין שיש עוד אלף ואחד דברים. ומי שמעיין בהצעת חוק התקציב הזאת רואה שכל ההבטחות של המלחמה ביוקר המחיה, וכל ההבטחות שדיברו עליהן, על זכויות, על נקודות להורים וזה, ועוד אלף ואחד דברים, לא מופיעות בהצעת החוק הזאת. מה שנשאר זה לבזבז שלושה חודשים על חקיקה מוטרפת, מיותרת. בואו נתעשת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני כבר אמרתי ואני חוזר בפעם האלף, אני חושב, אבל לצערי זאת האמת. בחודשים האחרונים ישבנו שעות על גבי שעות, חברים רבים מהאופוזיציה, ואני בהם, בוועדת החוקה. כפי שאמרתי, מוועדת חוקה ומשפט הפך היושב-ראש את הוועדה לוועדת חוקה ואטלולא. אנחנו ראינו שם דיקטטורה בזעיר אנפין. דוגמית לעתיד שמצפה לנו אם, חס וחלילה, ההפיכה תצליח, ובינתיים היא לא הופסקה. ראש הממשלה הבטוח בעצמו עדיין לא היה מספיק שלם או בטוח כדי לצאת באמירה ברורה לגבי סיום ההליך המחפיר הזה. לכן סתימת הפיות, הברוטליות, האלימות, הדורסנות, הכוחנות של יושב-ראש ועדת חוקה ואטלולא זה בעצם מיקרו קוסמוס של מה שמצפה לחברה כולה היה וההפיכה הפשיסטית הזאת תעבור: סתימת פיות של כל האזרחים שמעבירים ביקורת. אולי אפילו השלכתם לכלא, כי מי אתם שתדברו נגד המנהיג העליון? ראינו פה פולחן אישיות מטורף, כולל של שר תקשורת, שהקשר בינו לבין תקשורת, תרתי משמע, מקרי בהחלט, למרות שהוא חושב שיש לו תקשורת עם בורא עולם, כנראה, לפי צורת הדיבור שלו. אלימות והפרת חוק לא נעשו מצד המפגינים. אני רוצה לנצל את ההזדמנות להצדיע למפגינים, לכל אחד ואחת מהם, לברך אותם, לחזק אותם. האלימות והפרת החוק נעשו מצד הממשלה, והם אלה שהתגוננו נגד האלימות הזאת. בהצהרת העצמאות האמריקאית נאמר כך – אני רוצה שתקשיבו, בבקשה: "אנו סבורים שאמיתות אלה ברורות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ובוראם העניק להם זכויות שאין ליטול מהם – – – ובכל פעם שצורת ממשל כלשהי הופכת הרסנית ביחס לזכויות אלה, הרי שזכותו של העם לשנותה או לבטלה – – – בשעה ששורה ארוכה של עוולות ופגיעות נמשכת ללא שינוי לאורך זמן וחושפת מזימה להעמידם תחת עריצות מוחלטת, הרי זאת זכותם, ואף חובתם, של האזרחים להתנער מממשל מעין זה". וזה מה שאנחנו ראינו. ראינו פה ממשלה שהיא זאת שפוגעת בציבור ובזכויותיו, והציבור נלחם, כי אלה זכותו וחובתו להיאבק על זכויותיו. אם תיתן לי, בבקשה, עוד משפט אחד, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משפט לסיכום. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לשאול אם לגיטימי לסרב להוראות שהן לא דמוקרטיות בעליל, לסרב להנחיות של דיקטטורה ודיקטטור, זה כמו לשאול האם סכין כלשהו כשר לשחיטת חזיר. אני עוד אמשיך לחבר את זה, כי חייבים לחבר את זה גם לעניין של הכיבוש. הניסיון לכונן פה דיקטטורה על מלא זה תוצר ישיר של דיקטטורה שקיימת כבר למעלה מ-50 שנה בשטחים הפלסטיניים הכבושים. אני ארחיב על זה בהמשך. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, על מה נדבר היום? חוק המתנות? אולי על חוק הנבצרות? תשלום מושחת לראש הממשלה? על היועצים המשפטיים, שיש עליהם איום כל הזמן? על מה נדבר? אל איזה מהדברים נדבר? בואו נדבר על הקרקס. בואו נדבר על הקרקס שמתנהל פה כבר שלושה חודשים. בקרקס הזה יש גם מנהל, יש מנהל לקרקס. בקרקס הזה שהוא מנהל, הנמר, שלא רצה להצטלם איתו, יצא מהכלוב, והיום הנמר מחזיק שוט. יותר מזה, הנמר היה פעם נמר באזיקים; היום הוא נמר חופשי. הוא חופשי לאיים על כל אחד – על מפגינים, על אנשים. יש שם למה שנקרא נמר חברבורות. במקרה הזה לנמר הזה אין שיניים, אבל לשאוג הוא יודע. לשאוג הוא יודע, לצווח ולצעוק הוא יודע. וגם עכשיו, לפי הדיווחים, אותו נמר-חתול-פיתה מאיים שהוא יפרק את הממשלה. אולי פעם אחת יצא משהו מהאיומים שלו? אנחנו בעד, נמר-חתול-פיתה. אפילו כשאומרים את זה מהר, נמר-חתול-פיתה, זה אפילו קליט. זאת הממשלה. ממשלה של ליצנים, אבל למנהל הקרקס הזה אין שליטה, לא על הליצנים, שהתחילו לבכות, לא על הפעלולנים, שנופלים מהסולמות, לא על שום דבר. הוא עד כדי כך כושל, המנהל של הקרקס, שהוא נשאר בתוך האוהל עם החבורה שם בפנים, והקהל לא מגיע. הקהל החליט שהוא לא רוצה להיות בקרקס, ובמקום להיות בקרקס, הוא אומר: הקרקס הזה, אנחנו נצביע עליו מבחוץ. הם יצאו אתמול בלילה לרחובות כשהם שמעו שמנהל הקרקס השתגע. למה מנהל הקרקס השתגע? כי מנהל הקרקס, את זה ששומר על הביטחון של הנמרים, של הלוליינים, של הליצנים, הוא פיטר. ואותם אנשים שיצאו החוצה, הם לא אוהבים קרקס, הם לא אוהבים את הקרקס הזה בכלל, ולמרות זאת הם באו להילחם בשביל שהקרקס הזה ייפסק, כי אלה החיים שלהם שם בפנים. את זה הם הבינו באיחור, אבל ציבור ענק לא ייתן לדבר הזה לקרות וללכת אחורה. ולכן, מה שהיה לא יהיה. הרפורמה המושחתת, המופרעת הזאת, לא יהיה משא ומתן עליה. אם יהיה משהו, זה משהו אחר, טוב יותר, ודאי לא הקרקס הזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חוק התקציב הוא אבן יסוד בעבודתה של הכנסת, ויש לו השפעה בלתי מוגבלת על כל אזרח ואזרח ללא יוצא מהכלל. חוק התקציב צריך לעבוד לטובת האזרחים, ולא להפך. העוני ויוקר המחיה נמצאים בעלייה מדאיגה מאוד. אזרחים נאנקים תחת הנטל ומתקשים להתפרנס בכבוד. עליית המחירים המטורפת שאנו חווים כיום מסוכנת מאוד לחברה, ומחלישה עוד יותר את השכבות החלשות במדינה. כלל האזרחים נושאים עיניים אל הממשלה בתקווה שהתקציב כן ייטיב איתם ויביא בשורה של ממש בעוני וביוקר המחיה. בחברה הערבית אנו חיים יום-יום את יוקר המחיה והקושי להתקיים. מספר העניים נמצא בעלייה מתמדת, וללא ספק מדובר במצב חמור, שמחייב טיפול מיידי ואינטנסיבי. באחריות הממשלה שהתקציב יכלול פתרונות נוספים לאלו שכבר קיימים למצב הכלכלי בחברה הערבית. אני קורא לכולם מכאן להתעשת ולספק התאמות, תיקונים ותוספות לתקציב, שיפתרו או יקלו את המצב הכלכלי בחברה הערבית. החברה הערבית סובלת מכמה וכמה בעיות וקשיים. אחד מהם – מצוקת האלימות והפשיעה, שהולכות ומחמירות. ירי זה דבר שבשגרה, יום-יום ולילה-לילה, מהצפון ועד הדרום. היישובים הערביים חיים תחת שגרת ירי. זה כבר לא אירוע, ובוודאי כבר לא חדשות. זה כבר חלק מהחיים, ממש נוהל יומי כמעט בכל יישוב ערבי. למה? כי אין מי שיטפל בזה. רשויות האכיפה לא עושות את עבודתן במקרי רצח. אחוז הפיענוח יותר ממטריד, אז על מקרי הירי בכלל אין מה לדבר. צריך לדאוג לתקציב הולם, שייתן מענה לרשויות אשר ייעודן טיפול באלימות ובפשיעה. מקרי הרצח בחברה הערבית זועקים ומחייבים את כולנו לטיפול דחוף בעניין. בשביל זה צריכים תקציבים, אבל לצערנו המדינה מפנה תקציבים להריסת בתים בנגב, ומשקיעה לא מעט בתחום. את המשאבים האלה יש להפנות לתכנון ולהכרה ביישובים בנגב ומתן חלופות לתושבים. סדרי העדיפויות צריכים להשתנות באופן מיידי. מכובדי היושב-ראש, ברשותך, כמה מילים בערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אנשינו המכובדים, בנסיבות הקשות האלו של המדינה, תקציב המדינה – לא יהיה בו דיון בתוך הכנסת. אנחנו דורשים מהממשלה ומכל המרכיבים של הזירה הפוליטית שיישאו בכל הבעיות והקשיים בחברה הערבית ושיפתרו את כל הבעיות האלו בתוך החברה הערבית שלנו. תודה.) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ואליד אלהואשלה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה, כבוד יו"ר הישיבה. אני חייבת להגיד לך שאני מאוד אוהבת שאתה מנהל את הישיבות, אוריאל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. משתדל. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו שוכחות שבתוך כל מה שקורה יש גם תקציב מדינה. הוא חשוב, כי הוא משליך עלינו, על החיים שלנו. התקציב הזה, יו"ר הישיבה, הוא לא חברתי. אולי יש בו פירורים של סעד לרווחה, לסיוע כזה או אחר; אין בו שום דבר משקם שמייצר פה חיים בכבוד וברווחה באמת. שום דבר. נדמה שהכול הופקר. אני רוצה דווקא לפתוח ולהגיד תודה. תודה לכם, הציבור. לפני כן דיברתי על המפגינים, עכשיו אני אדבר על השובתים. תודה שאתם מצילים פה מדינה, עם וכלכלה. אני אפרט מי הכריז על שביתה: עשרות ראשי רשויות צפויים לפתוח בשביתת רעב עד לעצירת החקיקה, כולל שביתה ברשויות המקומיות. כל אגפי הרשויות יפסיקו לעבוד מלבד מערכת החינוך. ההסתדרות הכללית – כבוד גדול – שביתה כללית במשק; בנמל אשדוד מצטרפים לשביתת ההסתדרות; חברת החשמל הודיעה על סגירת מרכזי קבלת קהל ועובדת רק במתכונת חירום; עובדי רשות שדות התעופה הודיעו על עצירת ההמראות במחאה על המשך החקיקה; אל על וחברת לאופר, המטפלת בחברות תעופה זרות, גם כן; ההסתדרות הרפואית – שביתה במערכת הבריאות עד לעצירת החקיקה והבטחה להגנה על זכויות מטופלים; מועצת התלמידים הארצית הודיעה על השבתת הלימודים בכיתות ז' עד י"ב; מוסדות החינוך ישבתו מחר, ובכלל המוסדות, מגני הילדים ועד התיכון, לא יתקיימו לימודים בשל השבתה בשלטון המקומי. בנוסף שביתה בכל האוניברסיטאות עד עצירת החקיקה; איגוד העובדים והעובדות הסוציאליות יוצא לשביתה; חברות הייטק ישראליות וקרנות הון סיכון הודיעו על שביתה החל מהיום; פורום עצמאים בישראל פותח גם הוא במאבק, גם בתשלום המיסים החודשי למדינה, עד עצירה מוחלטת של החקיקה, וגם נוספים. ואני אומרת, ברור לך שכל מי שמניתי פה הוא לא עוכר ישראל, הוא לא אנרכיסט, הוא לא שמאלני קיצוני והוא לא אלים. זה העם. אי-אפשר לנופף יותר בכל המצביעים. הרוב הרגעי שלכם לא מצדיק דיקטטורה. ויותר מזה, אנחנו יודעים שכ-20% מהציבור יצאו אקטיבית להפגין – לא רק שלא תומכים בהפיכה אלא ממש יצאו להפגין. אנחנו יודעים שזה קרוב לשני מיליון איש ואישה שיצאו אקטיבית להפגין, מה שאומר שהמהלך הוא לא לגיטימי, הוא לא כשיר, הוא לא נכון. אתה יודע מה, יו"ר הכנסת? הרי גם אתה יודע בדיוק כמוני שהסיפור פה זה טרלול של איש אחד. איש אחד במדינה החליט להחריב דמוקרטיה, החליט להחריב את ישראל. אבל אתה יודע משהו? הציבור הזה גדול וטוב ממנו, והוא לא נותן לו. אני גאה בעם הזה, גאה בעם ישראל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת. חבר הכנסת נאור שירי. כבר נלחצתי שאני אסיים את המשמרת וטרם תעלה לנאום. אני שמח שהתבדיתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב בראש, קודם כול, קיבלתי מכמה חברי קואליציה בכנסת – אני מניח שאולי גם אתם חוויתם את זה: נו, עכשיו אתם שמחים? אז קודם כול, אני רוצה להגיד שאני ממש ממש לא שמח. אני חושב שאין אחד היום במדינה, כולל אלפי המפגינים והמפגינות, מאות אלפי המפגינים והמפגינות. אף אחד לא שמח. ייקח, לדעתי – ברצינות עכשיו – שנים לתקן את הנזק שאתם עשיתם במהלך הזה. ואני בכלל לא נכנס למהות שלו אלא רק לדרך שלו, לצורה שלו. הרבה יותר חשוב לפעמים – אני לא מסכים עם שום דבר שאתם רוצים להעביר, אבל הרבה יותר חשובה הדרך, הרבה פעמים, מהמהות. אני חושב שאתה תוכל, אדוני היושב-ראש, למצוא כמה ציטוטים מחכמים, בטח מהאסכולה שאתה יותר מגיע ממנה, שמדברים על הדרך ולא על המהות, שהדרך הרבה יותר חשובה מהתוצאה. אבל את זה אני שם בצד. באמת, אני חושב שייקח לנו שנים, אבל אנחנו עוד ניווכח ונראה את הנזקים הגדולים, לא רק במובן הכלכלי או היום-יומי שלנו אלא במובן של החברה הישראלית, ולאן אתם הבאתם אותה בדרך ובצורה שבחרתם להביא את המדיניות שלכם. ואני חולק גם על המדיניות. אני רוצה לשנייה לדבר איתך, כי אנחנו בכל זאת בנושא התקציב. אני מודה, לא קראתי את כל ספר התקציב, אבל עברתי על נושא שמעניין אותי, וזה הגיל הרך. אני לא אדבר על זה שזה בכלל לא מופיע בתקציב. אתה יודע? זה לא מופיע. הגיל הרך לא מופיע בתקציב, לא מופיע חינוך לגיל הרך. בטח בחינם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משנתיים עד שלוש. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> דווקא אדוני, שמגיע מהרשויות המקומיות, תגיד לי איך אתה לוקח את הגיל הרך, שם אותו – הכותרת היא: אני מטפל בבעיה בגיל הרך במדינת ישראל, ואז אומר: מה אני אעשה? אני אעשה אותו חינם. אתה לוקח מוצר שהוא סופר בביקוש; יש לו אלף ואחת בעיות – אין בעיה בביקוש. ואז, מה אתה אומר? אני מגדיל את הביקוש, לא מטפל בכלל בהיצע. אני לא מטפל בבעיה של המעונות, לא מטפל בבינוי, לא מטפל בפיקוח. חמש שנים לא מעבירים את התקנות. אני לא מטפל בסייעות, לא מטפל בכוח אדם, לא מכשיר אותם. אבל מה? אני אתן לכם אותו בחינם. אתה מגדיל את הבעיה. אבל לא על זה רציתי לדבר איתך. אני רוצה שתבינו בזעיר אנפין מה זה תקציב המדינה ואיך זה נראה לפי הממשלה החדשה. פרק י"ג – ייעול השימוש בתשתיות בתחבורה הציבורית. מה אתם מצפים לשמוע, ייעול? עזבו שנייה. ייעול בתחבורה הציבורית, ואז מה הסעיף אומר? וזה בחוק שבו באים לייעל את המשק. בפקודת התעבורה, מה אומרים על הייעול? זה הסעיף היחידי שמדברים בו על הייעול. מה אומרים? סמכויות פיקוח ואכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית. זה הייעול. הייתי בטוח שנשמע על משהו ששמענו הרבה, ביבי-בא, ביבי-בוס, ביבי-לי, ביבי-ביבי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> Bullet Train. אתם זוכרים את זה שהוא אמר Bullet Train? מה אני בא – נותנים סמכויות יתר לפקחים במעבר בנת"צ. זאת ההגדרה של ממשלת הימין – ליברליות, קדמה וזה – לייעול בתחבורה ציבורית. משפט אחרון. אני אמרתי את זה בכמה ועדות היום, אני גם אחזור ואגיד פה. במחשבים שלנו, איפה שמצביעים בכנסת, אדוני היושב-ראש, השעה לא זזה קדימה. עכשיו, אני יודע שזה לגמרי אידיאולוגיה שלכם לא להשתמש במילה "פרוגרסיביות", שמא נאמר "קדמה", אבל אני רוצה לעדכן אתכם שהשעה זזה קדימה. אנא עדכנו את זה. זה לא גורע כהוא זה, וחס וחלילה לא נגיד שאתם פרוגרסיביים. תעדכנו את השעה. זזנו קדימה למרות זה שאתם רוצים להחזיר אותנו אלפיים שנה אחורה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני קודם רוצה לפתוח את הדברים בלהודות למאות אלפי הפטריוטים המדהימים שנמצאים בכל רחבי המדינה, נמצאים פה עכשיו מחוץ לכנסת, נמצאים בכל פינה טובה. אני כל יום מקבל סרטונים מרגשים, אני לא זוכר מראות כאלה במדינת ישראל. זה מרומם את הרוח, גם בתקופה הכי קשה וחשוכה שהממשלה הזאת הובילה אותנו אליה. אני חושב שהבנתם, אם זה עוד לא היה מספיק ברור, שנפלתם על הדור הלא-נכון, והגיע הזמן שזה ייקלט אצל ראש הממשלה, אצל ראש הממשלה האמיתי לוין, שהם יבינו שהאירוע נגמר. האירוע הזה צריך להיגמר בהסכמה, והאירוע הזה צריך להיגמר כשמדינת ישראל היא עדיין מדינה אחת. אף אחד לא רוצה לנצח את אח שלו במדינת ישראל. שזה יהיה ברור, אף אחד לא מחפש ניצחונות. האנשים המדהימים שיצאו מייצגים את כל הקשת הפוליטית, יש שם מפגינים מימין, משמאל, מהמרכז. האנשים האלה לא חלמו, רובם הגדול לא חלמו לקחת חלק באיזשהו מאבק פוליטי במדינת ישראל. הם התעוררו כי הדמוקרטיה שלנו, כי המדינה שלנו, כי עצם המהות שלנו פה במדינת ישראל בסכנה. כי כולנו מבינים שהממשלה הזאת מדרדרת אותנו אל עבר תהום שלא נוכל לצאת ממנה: בכלכלה, ביחסי החוץ, בביטחון. ותראו מה קרה פה רק השבוע. השבוע שר הביטחון של מדינת ישראל, האיש שאמון על הסודות הכמוסים ביותר של מדינת ישראל, ביקש לכנס קבינט, קבינט סודי, בשביל לחשוף בפני שרי מדינת ישראל את הסכנה בחקיקה הזאת של ההפיכה המשטרית. מה קרה כאשר הוא ביקש את זה? הקיסר מקיסריה הבין שאם השרים ישמעו את זה, כנראה שהם לא יוכלו להצביע יותר בעד ההפיכה הזאת. אז מה הוא החליט לעשות? הוא החליט לפטר את שר הביטחון של מדינת ישראל ולא לאשר לו לחשוף את החומר בפני השרים, שתבינו לאיזה מצב הזוי ומפחיד הגיעה מדינת ישראל. גם היום השרים לא יודעים את החומר, הוא לא מאפשר להם. אני יכול לומר לכם שאני מדבר איתם, הם ניגשים אליי, ובחדרים הסגורים פה מאחור כולם מבקשים לעצור את החקיקה ההרסנית הזאת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רון, משפט לסיום. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון, אדוני. יושבים פה חברי כנסת שגם היום אמרו לי: הלוואי והיה לנו את האומץ. אז אני רוצה לסיום לומר לכם שאם לא יהיה לכם את האומץ לקום ולהתנגד לדבר הזה, תיזכרו כפחדנים, מוגי לב, לדורי-דורות. אף אחד לא ישכח את מה שקורה פה היום. ולנתניהו אני אומר: אל תחכה עוד דקה, ההתלקחות קרובה. תודיע עכשיו, צא. החלטת שאתה עוצר את החקיקה, צא, תודיע שאתה עוצר את החקיקה, תציל קצת מהכבוד האבוד שלך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חילי טרופר, בבקשה. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אלה ימים קשים מאוד, ואני מקווה שכולנו כמדינה נצא ביחד מנצחים מהאירוע הזה. כמו שהנשיא אמר, אם צד אחד ינצח, כולנו נפסיד. ודווקא בתוך השבר הגדול הזה אני רוצה לצטט מילים יפות שכתבה מרים פרץ לקראת יום הזיכרון הקרוב: "בעת הקשה הזאת מאיים הקרע הפנימי להגיע גם אל היום הקדוש שלנו, יום הזיכרון. היום שמציין את שיתוף הפעולה חוצה המחנות ומזכיר לכולנו שהאויב לא מבחין בין ימני לשמאלני, בין מתנחל לקיבוצניק, בין דתי לחילוני, חייב להישאר נקי מכל ערבוב של ריב ומדון. אני מתחננת, שמרו על היחד הזה גם אחרי מותם, לכבודם, לכבודנו – – – בשתי דקות שבהן נשמעת צפירה בכל רחבי ישראל נופלות החומות. כולנו מתעטפים בשתיקה, ומכל עבר שומעים את רחשי הבכי ואת ניגוב הדמעות. בשתי הדקות הללו אני רואה בעיניי את תמונות בניי וחבריהם, עם חיוך על פניהם. 'עשינו זאת למענכם', הם אומרים, כשהם חבוקים יחד. 'תמשיכו! תחיו!' הם מצווים. אז ביום הזה בואו נניח בצד את המחלוקות, נתייצב ליד קברי אהובינו בגעגוע, בכאב גדול ונזכור שרק בזכותם קמה המדינה, בזכותם אנו חיים. כי יום הזיכרון הוא יום של יגון, אבל גם יום של אחווה, יום שבו אני חשה שאני עטופה במשפחה גדולה שנקראת עם ישראל – – – אינני זוכרת ימים קשים כל כך, אני מסתובבת עם דמעות בעיניים ולב שבור ודואגת לבני ובנות עמי. זו השעה למנהיגות ולאחריות לאומית. הייתה לי נחמה קטנה בשבוע שעבר, כשהתברר לי שכמעט 100 חברי וחברות כנסת מסיעות הבית השונות התעלו לרגע מעל המחלוקת – – – וחתמו ביחד על קריאה להותיר את יום הזיכרון מעל ומחוץ לוויכוח הקורע אותנו. זהו רגע של אור בתוך החשכה. רגע של תקווה שלמרות הכול, גם בעוד כמה שבועות, כשאעלה יחד עם המוני בית ישראל לבתי העלמין הצבאיים הפזורים בכל הארץ, נוכל לעמוד שם ביחד, לשתוק ביחד, לשמור על קדושת הנופלים ולזכור ביחד ובעיקר להמשיך לחיות כאן ביחד". אני חושב שהמילים האלה של מרים נכונות גם ליום הזיכרון, אבל אולי לכל הימים כולם, שנמשיך לחיות כאן ביחד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. רק צריך לציין שאותה קריאה שהיא דיברה עליה, שכמעט 100 חברי כנסת חתמו עליה, זו יוזמה מבורכת שלך, חבר הכנסת טרופר. יישר כוח. << קריאה >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יושב-ראש הכנסת, פה בחוץ בעמדות התקשורת שאלו אותי, בכמה עמדות, אם אני חושב שניצחנו. אמרתי להם שזאת תהיה טעות גדולה לדון בנושא הזה במושגים של ניצחונות, כי אנחנו לא פה כדי לנצח. חצי עם לא צריך לנצח חצי עם אחר. חצי עם צריך לדבר עם חצי עם, כי זה עם שלם. ומה שיקרה פה, אם יהיו עצירה ותחילת הידברות וניסיון קשה ואמיתי להגיע להסכמות, זה ניצחון של עם ישראל בכללותו, זה ניצחון של מדינת ישראל. זה תיקון לשלושה חודשים של סחרור, של הידרדרות, של פירוק העם לחתיכות, של פירוק מערכת הביטחון לגורמים, של פירוק צה"ל לגורמים, של פירוק מעמדנו בעולם, של פירוק ההישגים של הסכמי אברהם בתוך שלושה חודשים. ממדינה שהייתה בעולם מבוקשת במדינות ערב ובבירות ערב ובוושינגטון ובלונדון ובפריז, אנחנו צריכים להתאמץ ולהגיע לבירות הללו ושנתקבל שם באהדה. אז זאת נקודה אחת, לא ניצחון ולא כלום, אלא האפשרות לעצור רגע, להרגיע את עם ישראל ואת אזרחי מדינת ישראל רגע לפני חג הפסח, רגע לפני יום הזיכרון, רגע לפני יום העצמאות. אין לנו תמימות. ועוד לא ראינו את ראש הממשלה עוצר. אז קודם כול שתהיה הודעה על עצירה ואחר כך הידברות, ואנשים יצאו לחג הפסח וליום הזיכרון ויום העצמאות עם ידיעה שמשהו נרגע פה טיפה. לא נגמר אבל נרגע. אבל היום היה פה אירוע מכונן: שר האוצר מציג את תקציב האוצר לשנים 2023–2024. זה היה צריך לפתוח את כל מהדורות החדשות. זה היה צריך להיות העיסוק המרכזי שלנו בכנסת ושל האזרחים ושל התקשורת: מה הבשורות בתקציב, מה הולך להיות בתקציב המדינה, איך הולכים לנצח את יוקר המחיה, את יוקר הדיור, את הפקרת הדיור הציבורי. איך הממשלה תביא ותקיים הבטחות שלה, מפורשות. ראש הממשלה עולה לשידור בטלוויזיה ואומר, אני אקפיא את המשכנתאות, אני אקפיא את המע"מ, אני אתן חינוך חינם מגיל אפס. עומד פה שר אוצר ומציג ובכלל אף אחד לא מתעניין, כי מדינה שלמה שבויה ברפורמה משפטית, והחיים עצמם ותקציב המדינה, שמבטא את החיים עצמם, זנוח ושולי. כי מה עשתה הקואליציה בכל החודשים הללו? לקחה את כל תשומת הלב של הכנסת, את כל משאבי הכנסת, את כל הזמן של השרים לרפורמה משפטית, ושכחה את האזרחים. עכשיו, העצירה הזאת והאפשרות להגיע לחג וליום הזיכרון וליום העצמאות טיפה יותר נורמליים אולי גם תאפשר לדון בתקציב המדינה ולתקן את מה שדרוש לתקן בו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> רק לידיעתך, אין שר במליאה. רבע שעה אין שר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, לא. הרגע הייתה פה השרה והשר וסרלאוף. שניים היו. תמתין. אפשר להגיד להם שאני נועל את המליאה בצורה כזאת? שר במליאה זה לא שר בפרסה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, תלמד אותם שיעור, אל תיתן להם חבל הצלה. שילמדו לכבד את הכנסת. << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הריני ממנה את חברת הכנסת ברביבאי לשרה, איזה שרה את רוצה? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> כל דבר בעיתו. אני לא מתכוונת לשבת על כיסאו של אף אחד אחר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני בעד שרת החינוך. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> היושב-ראש, אם לא יכבדו את הכנסת, לא נגיע לשום מקום. הם גם לא באים לוועדות כשקוראים להם. הם לא באים לוועדות הכנסת ולא באים למליאה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> הדבר הכי בסיסי, שר במליאה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> יש שרים שאין להם עבודה, אין להם תפקיד. אתה חייב להיכנס בהם. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אני במקומך – סוגרת את המליאה. הוא חייב לסגור, לפי הנהלים, אין בכלל שיקול דעת. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תפעיל את הסמכות שלך, היושב-ראש. אחרת הם לא ילמדו. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> צא להפסקה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> המליאה יוצאת להפסקה של עשר דקות. אני מעדכן את היו"ר כי זה הנוהל, שצריך לעדכן את היו"ר. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אני בטוחה שהוא יכעס, הוא כבר העיר כמה פעמים. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:12 ונתחדשה בשעה 14:13.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. השרה, המליאה כמעט ננעלה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, היושב-ראש. חברותיי וחבריי חברי הכנסת, אנחנו ביום שהוא על קו פרשת מים. אני מאוד מקווה, למען מדינת ישראל, שהיום הזה, אחרי היום המטורף של אתמול, יהיה יום של התעשתות. יום של הבנת מגבלות הכוח, יום שבו היהירות, ההיבריס של מובילי הממשלה, יתחלף בהבנה שיש גבול לכל תעלול, שיש קווים שלא חוצים ויש גם מגבלות פרקטיות שצריך להכיר בהן. מי שמתיימר להוביל אנשים, מי שמתיימר להורות להם דרך – אתה צריך לוודא שהמונהגים נמצאים אחריך, לוודא שאתה לא מתקדם מהר מדי, לשיטתך. אתה המנהיג, אתה המפקד, אתה המנהל, ותפקידך לוודא שהאזרחים, ראש הממשלה, מסוגלים להכיל את הצעדים שאתה נוקט. והינה, מסתבר שאנשים ששכחו מה זה לצאת ולהפגין, שכחו מה זה לצאת מד' אמות ביתם לטובת נושאים כלליים, אנשים שעסקו במלאכת יומם, בפרנסה, ביזמות, בעניינים שלהם, מוצאים את עצמם בשבועות האחרונים עובדים למען המדינה. אגב, אני מוכן לקבל שגם פרנסי המהפכה, הרפורמה, ההתקוטטות אל מול מגילת העצמאות, חושבים שהם עושים דבר ראוי. רק דבר אחד הם לא לוקחים בחשבון, שהאזרחים שהם פועלים בשמם, יש להם מה לומר על כך. והינה אנחנו ביום של קו פרשת מים, ביום שבו המרחב האזרחי כולו – הוא לא צריך את המרחב הפוליטי, המרחב האזרחי אומר את דברו. ומה הוא אומר? הוא אומר: עד כאן, מספיק, הבנו; לעצור את המהומה, לנוח בחגים, במועדים הלאומיים, ובניחותא. זה לא ייקח יום-יומיים, כי אם רוצים להגיע להבנות, להסכמות רחבות, כמו שראוי בשינויים חוקתיים, אם רוצים גם לעשות שינויים אבל גם לחזק את הדמוקרטיה הישראלית, את עקרונות השוויון, הצדק והחירות שעליהם התבססה מדינת היהודים הדמוקרטית, צריך לעשות את זה בניחותא, וזה ייקח זמן. ובינתיים מה נעשה? בדיוק את מה שעומד על סדר-היום: נביא תקציב, נביא שקט, נביא ביטחון, נביא עוד שלום עם מדינות נוספות, כפי שרצה ראש הממשלה. עד אז, לעצור הכול ולחזור לסדר-היום הראוי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה רוט – אינו נוכח. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול נפל דבר גדול בישראל, גל ניפוץ גדול: פיטורי שר הביטחון גלנט על שום ששיקף לציבור את תמונת המצב הביטחונית ואת ההשלכות של החקיקה הפסולה על צבא העם. זה דבר שלא ייעשה. אני רוצה מכאן לפנות לראש הממשלה, האיש שהפקיר אתמול בהינף יד את ביטחון ישראל לטובת האינטרס שלו, ולשאול אותו: בנימין נתניהו, ראש הממשלה, איפה סולם הערכים שלך? איך הגעת למצב שבו קיצוניים מנהלים אותך מבפנים וגורמים לך להפקיר את ביטחונם של אזרחי מדינת ישראל? באיזה עולם דמוקרטי ראש ממשלה מפטר שר ביטחון רק בגלל שתיאר את המציאות כהווייתה? אנחנו בעיצומו של רמדאן, כשכל החזיתות מתחממות, בעיצומו של פיגוע בחזית הצפונית במגידו, כשנסראללה מחכך ידיים, מתחמם על הקווים ומוציא מהבוידעם את תאוריית קורי העכביש, כשהטרור מרים ראשו ורוצים לקום עלינו לכלותנו גם מכאן, מגזרת איו"ש, גם מהגזרה הדרומית. כעת אתה מפקיר אותנו, אדוני ראש הממשלה, כעת אתה מפקיר את אזרחי מדינת ישראל, בשעה שצבא העם מדמם והחברה הישראלית נקרעת בשל החקיקה הפסולה שאתה הובלת? אין לך מעצורים? הכול זה פוליטיקה? במקום לכנס את הקבינט, שלא כינסת כבר חודש וחצי, ולהתמודד באופן מקצועי עם האתגרים הביטחוניים ועם המשבר שעליו מתריעים ראשי מערכת הביטחון, אתה פשוט משתיק את כולם. שקט זה רפש. ההיסטוריה תזכור אותך כמי שקם בוקר בהיר והפקיר את ביטחון אזרחי ישראל. אז יש לי חדשות בשבילך, כאן זה לא דיקטטורה, לא ניתן לך להרוס את המדינה. וכעת, עצה קטנה: תמזער נזקים. תחזיר את שר הביטחון לתפקיד שלו לאלתר – זה המינימום ההכרחי במצב שבו אנחנו נמצאים. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ימים מטלטלים אנו עוברים, ואני חושבת ששיאם הגיע אמש. אמש, בעקבות פיטורים של שר ביטחון בתקופה הכי מסוכנת, אולי, הכי מדממת במדינת ישראל, לא שתקו יותר. יצאו אלפים מאזרחי ישראל, בלי קשר לימין, שמאל, דתיים, מסורתיים. כולם התייצבו שם. אני תושבת שדרות, ואני חייבת לומר שקיים בי חשש, חשש מאוד גדול, כי כשחלילה מתחיל איזשהו תהליך ביטחוני, הדבר הראשון שקורה זה בעצם כמה רקטות וקסאמים אלינו. ברצוני להקריא לכם נאום שנאמה איילת יסעור, בת 17, משדרות: אני איילת יסעור, בת 17, ואני גרה בשדרות. הסלמות וטילים וריצות לממ"ד הם חלק מהשגרה שבה אני חיה. השגרה מפחידה אותי. כשיש צבע אדום, אני רצה לממ"ד. לאיזה ממ"ד נרוץ כשיש מתקפת טילים ישירה על הדמוקרטיה? איזו כיפת ברזל תגן עלינו מהפילוג והשנאה שיוצרים המהלכים שהממשלה שלנו מקדמת? אני מדריכה בצופים, איך אני יכולה להעביר לחניכים שלי פעולות על קבלת האחר כשהקואליציה מתייחסת אליי כאויב רק בגלל שאני מאמינה בדברים אחרים מהם? איך אני יכולה ללמד חניכים שלי להקשיב אחד לשני כשהממשלה מקדמת הצעות חוק גורליות ללא כל התייחסות לאופוזיציה ולקולות ההמון שמוחה נגד, ועל אחת וכמה לאנשי מקצוע מהארץ והעולם שמזהירים מהנזק שיכול להיגרם מקידום ההפיכה המשפטית? אם כך נראים דיונים של מנהיגינו, למי אני, כנערה, יכולה לשאת עיניים? מי יכול להוות לי דוגמה, כשזאת ההתנהלות של השלטון? הנאום שלה עוד ארוך, ואני אביא אותו ואמשיך להשמיע אותו. אני קוראת מכאן לכבוד ראש הממשלה: תעצור את החקיקה הזאת. המדינה משותקת, והיא תישאר כך עד שלא תעצור את החקיקה. זה הזמן, בבקשה ממך, לסיים כבר את הפילוג הזה. תן לכל אזרחי ישראל לחגוג את חגם בשקט ובואו להידברות מסודרת בבית הנשיא. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, תחילה אני רוצה להזכיר לכולנו, לאלה שיודעים וגם לאלה שלא רוצים לדעת, מה זה חודש הרמדאן. בהתחלה אני רוצה להגיד, רמדאן מובארכ. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לא אומרים "כרים"? << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אומרים "כרים", אבל "מובארכ" – כאילו מלא ברכות. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מבורך. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כן. אז חודש הרמדאן, בעיקרו, הוא חודש של קדושה, של אהבה, של להראות את האנושיות שלנו, להתייחד עם האל; של להביא טוב לעולם, של לעשות טוב, של לחשוב מה הייעוד שלנו בחיים ובעולם. זה חודש הרמדאן האמיתי, האסלי, העיקרי, וכולנו צריכים לדעת וגם להתנהל בהתאם. אז לגופו של עניין, כן, אנחנו עם הרפורמה אבל לא הרפורמה הזאת. אני, כשייכת למיעוט ילידי באדמתו, בארצו, רוצה רפורמה שנותנת שוויון, רפורמה שמכבדת אדם, רפורמה שנותנת לי מקום, רפורמה שמאפשרת לי ייצוג גם במערכת המשפט וגם בכל מקום של השפעה וקבלת החלטה; רפורמה שמאפשרת צדק חברתי וצדק חלוקתי. זאת הרפורמה שכולנו צריכים לשאוף לה, כי זו רפורמה שמדברת על אנושיות, על שוויון לכלל האזרחים. מה שקורה בתקופה האחרונה הוא בושה וחרפה, שבמכוון רוצים לקבוע הסדר אחר, הסדר פוליטי, שהשלכותיו יהיו על כל תחומי החיים שלנו, במטרה אחת ויחידה – לשרת את השליט, שנעשה אליל. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתם אוהבים את שלמה ארצי? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מאוד. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלי, את אוהבת את שלמה ארצי? << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> מאוד. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז לא תאמינו, שלמה ארצי סירב לקבל את פרס ישראל. אדם שבאמת עשה המון לתרבות הישראלית, סירב. אז בעקבות הסירוב של שלמה ארצי, אני מבקש לעשות שינוי קטן בשיריו, כדי להתאים אותם למציאות ההזויה שנקלענו אליה. אני יודע שגם השרה דיסטל מאוד אוהבת שירה וספרות, אז זה גם בשבילך. אתם מכירים את השיר "פתאום קם אדם"? אז לחיינו: פתאום קם לוין בבוקר, ומרגיש הפיכה ומתחיל ללכת. ולכל הנפגש בדרכו קורא "אנרכיסט". פתאום קם רוטמן בבוקר ומרגיש קצת רודן ומתחיל ללכת. ולכל הנקרא "יוראי" קורא הוא "שלום". השיר הבא הוא "חום יולי אוגוסט", כולם מכירים את השיר הזה: חום יולי אוגוסט אז היה כבד מאוד. שעת צוהריים, בחורה הלכה לכותל. הפשילה שרוולים, רצתה להתפלל, ופתאום חצי שנת מאסר, וזה נורמלי. השיר הבא של שלמה ארצי, "מלך העולם", כולם מכירים את השיר הזה. אז השיר עכשיו, לתקופה שלנו: בשבילה כל חוק יכול להיות, מה שבא לך בראש. למשל, חוק המתנות או חוק הנבצרות. אם ביבי מסובך, בשבילי הוא גם יכול להיות מלך העולם. אני פשוט לא יכול לשיר את זה. ושיר קטן בשביל חברנו סמוטריץ' – זה לא יהיה באנגלית, זה יהיה בעברית – שאוהב לשיר לפקידי האוצר, והשיר הוא: "תוכיחו לי". תוכיחו לי שיש משבר, תוכיחו לי שיש פגיעה בתקציב. השקל פתאום קצת נחלש, אבל מה זה אומר? הינה דירוג, הינה יוקר מחיה, הינה הכסף של ההייטק יצא. יש רגעים שאני מבקש, תוכיחו לי. יש שיר נוסף שאני רוצה להקריא לכם, וזה כבר קלאסיקה של שלמה ארצי, השיר "ירח". השיר "ירח" הוא עבור הקלאסיקה העצובה שאין ילד מגיל אפס עד שלוש שלא יכיר כשהוא יגדל. והשיר הולך ככה: וזיכרוני הראשון, אם הקמפיין אינו מטעה אותי, ביבי מתדלק, ומעונות הוא לי מבטיח. ואימי אומרת לי, זה החוטא שלי, שדאג לעצמו למעון ואותנו שוכח. וכמובן אי-אפשר בלי שר הטיקטוק והפיתות, מר בן גביר, שהבטיח לפתור לנו את כל הבעיות. והשיר הולך כך: תהיה כבר אמיתי איתי. מכירים את השיר הזה? תהיה כבר אמיתי איתי, תרקוד על דם ביום שישי, תרקוד על דם ביום שבת, כשבר לב שר המשטרה. אתה קצת פופוליסטי, אתה ליצן, חזק בטיקטוק. כשתתמנה לשר פתאום, האשמה תיפול על היועצת המשפטית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, אבל יש לי עוד שירים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בפעם הבאה, יש לך יום ארוך. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לי עוד מלא שירים. טוב, אז לסיכום, אתה אוהב את שלמה ארצי? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה רוצה שאני אגיד לך? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלמה ארצי, כמה שידוע לי, אמר לפני שבועיים שכואב לו מאוד הקרע אבל בשום אופן הוא לא מוכן להזדהות עם צד אחד כי כואב לו משני הצדדים. ומה אני אוהב אצלו? יש לו שיר ביידיש, על כל זמן שהנשמה בקרבי, כל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן. אז זה מאוד אקטואלי. תודה רבה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, לפני מספר שבועות פורסם שהשר לביטחון פנים, מה שנקרא השר לביטחון לאומי, תרם מכספו האישי לארגון להב"ה. אתם מכירים את ארגון להב"ה? זה ארגון קיצוני, אלים מאוד, שבעבר כבר הומלץ להגדיר אותו כארגון טרור. ובשומר חומות המפכ"ל בזמנו אמר בקולו שהם אלה שתדלקו את האלימות ברחובות. זה התחיל בהפגנה בשער שכם, ואחר כך הם ארגנו אוטובוסים מאורגנים לערים המעורבות כדי ללכת מכות ולתדלק את השטח. לצערי לאחרונה קיבלתי דיווחים מהשטח, מההפגנות, של אנשים שסיפרו שרעולי פנים עם דגלי כך וחולצות של ארגון להב"ה הגיעו להפגנות ופשוט הכו אותם, נקטו אלימות. לי זה נשמע קצת הזוי שהשר שאחראי על הביטחון הלאומי, על הביטחון האישי שלנו, תורם מכספו האישי למי שפוגע בביטחון האישי שלנו. זה קצת הזוי, המדינה קצת השתגעה. ואני באמת מתפללת שהרעה הזאת תחלוף, שיחזירו לנו את המדינה האהובה שלנו; שהמצב הזה, שמדינת ישראל נחטפה על ידי אנשים קיצוניים כמו איתמר בן גביר – שהרעה הזו תחלוף, זה לא מגיע לנו. ואני פונה מכאן למשטרה. קודם כול, אני יודעת שאתם שומרים עלינו, ואני מעריכה אתכם ומודה לכם מכל הלב. אני רואה איך בהפגנות אתם מונעים את האלימות הזאת של האנשים הקיצוניים האלה שבאים ומנסים לייצר אלימות. חשוב, וחשוב לי להגיד את זה מעל הבמה הזאת עכשיו: דעו לכם שעכשיו ברשתות החברתיות יש התארגנויות של אנשים אלימים שמתכננים הערב להגיע להפגנה, של ארגון להב"ה ושל תומכי כך ושל לה פמיליה. אני מתחננת מכאן לשוטרים האמיצים שלנו: תשמרו עלינו, אני חרדה שתהיה שפיכות דמים. הפגנה היא לגיטימית מכל צד שהוא. אלימות – לא. וכששר לביטחון פנים תורם מכספו האישי לארגון להב"ה, איזה מין מסר זה? אני מתחננת, אל תקשיבו לשר הזה, תמנעו שפיכות דמים. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בבקשה. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חושבת שיש היום אזרחים שמסתכלים למעלה על הממשלה שלהם ולא יודעים מי שולט באירוע. מי זה? אם זה ראש הממשלה, איך יכול להיות שהוא נתון לסחטנות, לקבל החלטה רק באישור של בן גביר, באישור של רוטמן, באישור של לוין, באישור של סמוטריץ', כולם צריכים לתת לו אישור לפעול? אז הוא, בעבר – אנחנו מכירים את היכולות של נתניהו, הוא תמיד ידע לפצל, לסכסך, לקרב כדי לחנוק, לעשות מניפולציות כאלה ואחרות; הפעם הוא הקים ממשלה עם כל חבורת – איך אני אומר בעדינות – האנשים הלא-מובנים האלה, שיש להם אג'נדות שהם הביאו מהבית, ומבחינתם החברה בישראל היא לא איזה דבר שצריך להשקיע בו, היא איזה דבר שמטריד, שמפריע. להם יש אג'נדה. הם צריכים למחוק את חווארה, הם צריכים לספח את ירדן לישראל, הם צריכים להפוך את מערכת המשפט כך שהיא לא תהיה משפט צדק אלא תייצר סוג של שופטים, קבוצת שופטים שכל אחד מהם הוא מטעם מפלגה ספציפית, והם והם והם. עכשיו הוא הסתבך. מסתכל אזרח, אומר: טוב, אני בחרתי או לא בחרתי, לא משנה, זה ראש הממשלה שלי; אני יכול לקבל תשובות, ראש הממשלה, מה קורה במדינה, לאן אתה רוצה ללכת, איזה הישגים אתה רוצה להביא? אין תשובות. מה התשובה היחידה שהוא נותן? הוא מפטר את שר הביטחון שלו. עכשיו אני אומרת לכם, האמירה הזאת, לפטר שר בגלל שהוא אמר מה המצב הביטחוני ומה ההשלכות וההשפעות שיש לאותו רצון הזוי לפרק את מערכת המשפט, שהייתה שיא תפארתנו, ונתניהו עצמו אמר את זה בעבר – זה הדבר שבגללו הוא מפטר שר? מה זה אומר לכלל המערכות במדינה? אוי ואבוי לשליח הציבור, לקצין, לשוטר, שיאמר את מה שבליבו, שיזהיר איזה אזהרה. אני מזכירה לכם, חלקנו מבוגרים מספיק והיינו במלחמת יום כיפור, אפילו כצעירים: הטרגדיה של מלחמת יום כיפור הייתה שהיו אזהרות שלא הקשיבו להן. אמרנו, בואו נלמד מזה, בואו נפיק לקחים. איך זה התגלגל לזה ששר במדינת ישראל, שר הביטחון, שבעיניי הוא הבכיר ביותר, בגלל המשמעות הביטחונית, אומר את דברו ומוצא את עצמו מפוטר? אז עכשיו יש פה כל מיני דיבורים – נעצור את החקיקה, לא נעצור את החקיקה. אני רוצה להגיד דבר אחד לנתניהו ולקבוצת הכיסאות הריקים האלה פה, שלא יודעים לתאם את העבודה הכי בסיסית בממשלה: אנחנו לא נוותר. החוקים ההזויים האלה, גם בהקשרים של בית המשפט, גם בהקשרים של נבצרות, גם בהקשרים של חוק דרעי 2, שמביא עבריין להיות שר בניגוד להחלטת בג"ץ – אם אתם רוצים לדבר, זה לא הפסקה קטנה ונשב ונסגור בפינה. אתם רוצים לדבר? תעצרו את החקיקה, נלך לבית הנשיא ונתייחס למתווה, שעליו כבר לפני חודשיים אמרנו לכם: בואו נלך, נשב ונדבר. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> המשמעות של הידברות היא קודם כול בדמי הרצינות שלכם. אז אנחנו לא מרוצים ולא שמחים – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל למה את לא שומעת שאמרתי שתם הזמן? << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. אנחנו לא שמחים ולא מרוצים. אנחנו חושבים שצריך להגיע למתווה שישרת את כל העם ולא רק את ביבי נתניהו ואת השרים שלו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר קצת על אירועי 24 השעות האחרונות דווקא מנקודת מבט אישית של חברת כנסת שנמצאת פה שעות רבות. אתמול במהלך היום נראה לי שכולנו היינו בוועדה הזאת וכולנו באותו רגע קיבלנו את הפוש הזה על פיטורי שר הביטחון. והלסת של כולם נשמטה, כל מי שהיה שם, קואליציה ואופוזיציה. הכול המשיך כרגיל. זאת אומרת, חטפנו שוק, חטפנו הלם, אבל הוועדה המשיכה והמשכנו לנמק הסתייגויות. דקות ספורות לאחר מכן כולנו התחלנו לקבל הודעות מאנשים שאנחנו מכירים, שממש חוששים. אני קיבלתי עשרות הודעות וטלפונים מאנשים שאני גרה לידם, מחברים, ממשפחה, ממכרים. מה הולך לקרות? הייתה פה דאגה כנה ואמיתית שמי שטוען כל הזמן שידיו על ההגה נרדם על ההגה והתנגש בעץ. זאת הייתה התחושה. והיום נמשך בחוסר ודאות נוראי מה הולך לקרות. ותוך שעות הייתה התארגנות אזרחית עצמאית, זאת הייתה הוכחה שפוליטיקאים לא מובילים שום דבר. המונים יצאו לרחובות, כולל 10,000 איש בעיר שלי, באר שבע, וזה נמשך כל הלילה. אבל פה בכנסת הוועדות המשיכו והמשכנו לנמק הסתייגויות. ב-01:30, כשיצאתי לאחת המרפסות, זה היה פשוט מחזה סוריאליסטי, אנחנו עומדים במרפסת ושומעים את ההמונים על הגדרות צועקים, זועקים את הכאב שלהם, את החשש שלהם, את הפחד שלהם. והדיונים המשיכו כרגיל. וכשנגמר סוף-סוף היום, וכולנו בחרדה – לוודא שלא יהיו נפגעים, שהיום הזה ייגמר בשלום, ומה הולך לקרות? יש איזה חוסר ודאות. חוסר הוודאות הוא לא רק ביטחוני, הוא גם כלכלי, כי אני יושבת כל יום בוועדות, שעות על גבי שעות, וטובי הכלכלנים ובכירי האוצר ונגיד בנק ישראל לשעבר מזהירים מפני ההשלכות הכלכליות, ואף אחד לא מקשיב. ואנחנו יושבים אתמול גם בחוק המתנות, שזה בכלל הזוי שאנחנו דנים על חוק המתנות ביום כזה. יושבים אחד אחרי השני המשטרה, הפרקליטות, היועמ"ש לממשלה, היועמ"ש לוועדה, ואומרים במילים הכי ברורות ליושב-ראש הוועדה: מדובר בפתח ענק לשחיתות. אבל הוא מתעקש לא לשמוע, לא לראות, לא לדבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה בנימין נתניהו, נפלתם על הדור הלא-נכון; דור של אנשים שלא מוכן לחיות בדיקטטורה, ואנחנו נלחמים על זה, שבוע אחר שבוע, מאות אלפי בני אדם, בכיכרות, ברחובות, בצמתים, מהדרום ועד הצפון, עם דגלי ישראל מונפים בגאווה עצומה ובדאגה עמוקה. לא מוכנים לחיות בדיקטטורה, כי בדיקטטורה אין את צבא העם כמו שאנחנו מכירים אותו, אין בחירות חופשיות, אין חופש ביטוי או חופש יצירה, אין משפט הוגן, אין נשים סביב שולחן מקבלי ההחלטות, אין לאף אחד מאיתנו את הזכות לאהוב את מי שנרצה. בדיקטטורה אין תקשורת עצמאית, אין הפלות, אין ביטחון, אין חופש אקדמי, אין נשים קרביות. בדיקטטורה אין יציבות כלכלית, אין מחאות, אין חופש דת, אין יותר כנסת. בדיקטטורה אין זכויות לעובדים, אין משטרה שאפשר לסמוך עליה, אין שוק חופשי. בדיקטטורה אין סובלנות כלפי האחר, אין שוויון, אין צדק, אין חירות. בדיקטטורה אין תקווה, אין עתיד לילדים שלנו. אתמול תוך דקות בודדות רחובות ישראל התמלאו במאות אלפי פטריוטים ישראלים, בלי התראה מוקדמת, בלי תכנון מראש. הם עזבו את כל מה שהם עושים ויצאו להילחם. להילחם על הבית, להילחם על הערכים, להילחם על הדמוקרטיה. לעולם לא נוותר על הדמוקרטיה שלנו. ראש הממשלה בנימין נתניהו, עדיין לא מאוחר לעצור. אנחנו על סף תהום, על סף התפרקות מוחלטת. עצור מייד את החקיקה המטורפת, שמפרקת את החברה הישראלית ומאיימת לפרק את הדמוקרטיה שלנו. עצור את האסון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכונת הרעל, ההסתה והאיומים של מוסוביבי ובנו המיני-מוסוביבי התחילה לפעול בכל הכוח נגד הכוחות המתונים בליכוד שהעזו לגלות דעה עצמאית ולדרוש את עצירת החקיקה של ההפיכה המשטרית. פתאום שר הביטחון של ממשלת נתניהו הפך לבוגד, לשמאלן ולאויב. זה, שרואה בדיוק את האיומים המתגברים, את התפרקות הצבא, הוא בוגד פתאום. פתאום יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת הפך ליעד לחיסול. כי בליכוד הביביסטי אין יותר דעה עצמאית, יש רק את הדעה של הדוצ'ה. הליכוד הביביסטי של היום היה מדיח את חבר הכנסת נתניהו על כך שהצביע עם צו מצפונו בעד הבחירה הישירה אז, פעם, כשעוד היו לו מצפון וערכים. ואני קוראת כאן לחברי המחתרת הליברלית בליכוד: תהיו גלנטים, תהיו אדלשטיינים, תהיו ביבי של פעם ושימו את טובת המדינה לפני טובתו של מוסוביבי ומשפחתו. לא תוכלו להתנקות מאחריות להתפרקות הצבא והחברה הישראלית. שתיקה כמוה כהסכמה. אני הרי יודעת מה אתם חושבים עליו באמת. אני יודעת מה אתם חושבים על ההפיכה המשטרית. אני יודעת, כי אני הייתי בליכוד רוב חיי הבוגרים. גדלתי על ערכי ז'בוטינסקי ובגין, ואני יודעת, אני יודעת כמה קשה לכם לחיות במחתרת, ואני גם יודעת מה המחיר הפוליטי של עשיית המעשה הנכון למען טובת המדינה. אותה מכונת רעל ביביסטית מופעלת גם כלפיי. אבל לפעמים ישנם רגעים בחייה של מדינה שבה האחריות הלאומית מחייבת אותנו גם לשים כל שיקול אישי או פוליטי בצד. אני יודעת עד כמה דרכו וערכיו של ביבי של היום זרים לכם, חברי הליכוד, ועד כמה אתם נחרדים ממה שהוא עושה לליכוד. אתם יודעים היטב שהסיבה היחידה שאנחנו במשבר הזה היא כי נתניהו עומד לדין. לא רפורמה, לא ערכים, לא כלום. הוא עשור נמצא כבר בשלטון; האיש שרוצה להיזכר כצ'רצ'יל ייזכר בסופו של דבר כנירון, הקיסר שיהודה מרדה בו. אל תיתנו להיסטוריה לזכור אתכם, חברי הליכוד, כמי ששיתפו פעולה עם התפרקותה של החברה הישראלית. אל תיתנו למוסוביבי להחריב את מדינת ישראל ולהקים פה את ביביסטאן. תעשו את הדבר הנכון למען העם שלכם, למען עתידה של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד משפט, בבקשה. חברים, אני הפלתי את ממשלת נתניהו ועזבתי את הליכוד אחרי 30 שנה כי ראיתי את ההתחלה של הטרגדיה הלאומית הזאת, שמתחוללת היום מול העיניים שלנו. זה לא קל, זה לא פשוט, אבל זה הכרחי. תהיו אמיצים, תהיו בגיניסטים, תהיו ישראלים, תהיו פטריוטים ותעצרו את הסיוט הזה, למען כולנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, לפני חודשיים עמדתי כאן בפעם הראשונה והושבעתי להיות חברת כנסת בישראל. מהר מאוד הבנתי שהמשאב הכי יקר במקום הזה, כמו בהרבה מקומות אחרים, הוא הזמן. בזמן הזה רציתי להיטיב עם האזרחים, רציתי להיות נבחרת ציבור טובה. לעשות, לשנות, לתקן, לסייע, לייצג, לעשות את כל הדברים שלשמם אנחנו פה. במקום זאת, אני מוצאת את עצמי כמעט חודשיים בריצת אמוק מטורפת בין ועדה לוועדה, כשמה העיסוק בכל הוועדות האלה? חוקים פרסונליים בלבד. עוד לא ישבתי בדיון ענייני אחד שמדבר על איך לעשות טוב למען האזרחים שלנו. לא. ישבתי בדיונים שמדברים אך ורק על איך לעשות טוב ליושבים בממשלה: לעבריינים מורשעים, חוק נבצרות, חוק החמץ, חוק המתנות ההזוי ועוד ועוד ועוד. הניתוק שאני חווה בבית הזה, במיוחד הבוקר הזה, וגם אתמול, כשישבתי בוועדה שדנה במתנות, הוא פשוט אבסורד אחד גדול. יושבים היום בבוקר בוועדת חוקה ואטלולא, כמו שאני אוהבת לקרוא לה, ולנוכח המציאות של הלילה האחרון, שהוא באמת לילה היסטורי בחיי המדינה, מתנהגים כאילו כלום, שום דבר לא קרה במדינה, עולם כמנהגו נוהג, ואנחנו נצביע לנו על הסתייגויות ונעבור סעיף-סעיף ונמשיך כאילו שום דבר לא קרה. יושבי הבית הזה הם נבחרי ציבור, הם שואבים את הכוח שלהם מהעם. הם אמורים לייצג את העם, להקשיב לרחשי ליבו. אבל במקום זאת, אנחנו מנותקים. אתמול יצאו אזרחים רבים בכל רחבי המדינה מכל הקשת האידיאולוגית ובאו להגיד שקורה כאן אסון למדינה, שצריך לעצור, שצריך לשמור על הדמוקרטיה. היום הוא לא יום לניתוק, הוא לא יום לזחיחות, הוא לא יום לשמחה לאיד, הוא לא יום להתקטננות בין חברי כנסת משני צידי המתרס; הוא יום שבו אנחנו צריכים לשים את טובת האזרחים שלנו לנגד עינינו. עתידם, עתיד הילדים שלנו, הנכדים שלנו, האורחים האלה שיושבים פה, העתיד שלהם על הכף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. היום הוא יום ההולדת של אבא שלי. הייתי רוצה גם לאחל לו מזל טוב וגם שתהיה לי בשורה טובה עבורו ועבור הנכדות שלו, שנשאיר להן מדינה טובה יותר, נכונה יותר ובעיקר דמוקרטית. תודה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> מזל טוב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לברך בברכה את בוגרי כיתה י"ב מבית הספר מיתרים ברעננה, ברוכים הבאים. חבר הכנסת איימן עודה, נמצא? חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, תלמידי מיתרים היקרים, לפני יומיים שלח לי היועץ הפוליטי שלי עידו את תמונתו כשפניו שותתי דם ופנס שחור מעטר את אחת מעיניו, מתוך ההפגנה שבה השתתף במוצאי שבת. בימים אלה, כשמאות אלפים עדיין – ואני אומר עדיין – נמצאים ברחובות ומפגינים בעד מה שאנחנו רואים כמלחמה על הדמוקרטיה, הייתי בעצמי, אדוני, בהפגנות ביבנה, בבאר שבע, בירושלים, בגוש עציון, אפרת, בתל אביב, וראיתי אלפי אלפי מפגינים עם דגלי ישראל, מפגינים ללא אלימות. כשמישהו הניף דגל לא ראוי, הם הורידו אותו. כשמישהו דיבר אמירות של שנאה, הם השתיקו אותו. המסר של לא לאלימות הוא מסר חשוב מאוד, אשר דווקא בימים שבהם הציבור משמיע את קולו, צריך להיאמר ולהישמע בצורה הברורה ביותר. הפגנות – כן; אלימות – לא. חברה אזרחית שיוצאת ונלחמת על הדמוקרטיה – כן, אבל לא יד איש באחיו. במשך השנה וחצי שבה אנחנו ישבנו בממשלה הייתה הפגנה דרדלה אחת, מי שזוכר, כאן, ליד בית המשפט העליון. אני הערכתי שהיו שם 3,000 אנשים, המשטרה אמרה שקצת פחות, אבל זה לא משנה. שלטון לא נבנה מהפגנות, אבל שלטון מתערער מהפגנות, וכשהמונים יוצאים ואומרים לשלטון: עד כאן, השלטון מרגיש את זה. עכשיו, היות שאני לא באתי ממחוזות השמאל ו-80%–90% מחבריי מתנחלים, אנשי הציונות הדתית, אז קבוצות הווטסאפ שלי רוחשות, והכותרת: הימין עולה לירושלים. והאמת שאני שמח, אני שמח שהימין מתעורר אחרי שנות דור, מאז שנות התשעים של המאה הקודמת, כשהשתתפנו בהפגנות נגד הירידה מרמת הגולן. הימין נזכר שגם הוא צריך להילחם על שלו, וזה בסדר גמור, זו חובה אזרחית של כל אדם לצעוק את שקשה שלו, כשהוא שומר על הגבולות, כשהוא יודע מה לא עושים. ונזכור שאחרי כל זה ואחרי שהאזרחים משמיעים בצורה מבורכת את קולם, נדבר אחד עם השני, נזכור שאנשים אחים אנחנו. היום בוועדת החוץ והביטחון שמענו סקירה מדאיגה מאוד משר הביטחון על האיומים הרוחשים כנגד מדינת ישראל, מחוץ לגבולותינו וגם בתוך גבולותינו. נזכור שבסופו של דבר מדינת ישראל היא של כולנו, ואנחנו צריכים להגן עליה, וגם אחרי המחלוקת הנוראית הזאת שהממשלה הזאת הביאה אותנו אליה, אנחנו נמשיך ונבנה את הגשר המשותף כי אנשים אחים אנחנו. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אין ספק שהאירוע של אתמול, שגם התגלגל לשעות אלה – המחאה שנמצאת היא מעוררת תקווה להרבה אזרחים בתוך הארץ. אין ספק שהמאבק שקיים והמחאה שהתחילה בעקבות כל תהליך ההפיכה המשטרית שמתחוללת בבית הזה – זה אומר שהאנשים שיצאו, יש להם דאגה לעתיד בכל מה שקורה. מחאה והפגנות עד היום היו נחלתם של מיעוטים. ואנחנו, כמיעוט לאומי ערבי פלסטיני בתוך מדינת ישראל, שנים רבות היינו במחאה ובמאבק על הדמוקרטיה. אולי הקבוצה היחידה שהאינטרס שלה הוא דמוקרטיה אמיתית ולמענה היא נלחמה שנים רבות זו האוכלוסייה הערבית. אני רוצה להזכיר לכולם שלפני 47 שנים יצאה האוכלוסייה הערבית למחאה אזרחית לגיטימית נגד הפקעת קרקעות, נגד אפליה ונגד הריסת בתים, וראינו איך המשטר אז, ביום האדמה, התייחס לאוכלוסייה הערבית בדיכוי המחאה. הממשלה אז שלחה טנקים צבאיים כדי לדכא את המחאה והרגה שישה אזרחים פלסטיניים תושבי המדינה. ולכן במחאה הזאת אני מקווה שיחד אנחנו יכולים ליצור מציאות חדשה של מאבק צודק למען דמוקרטיה אמיתית לכולם, דמוקרטיה שבה לכל המיעוטים יהיה מעמד שווה, דמוקרטיה למען מדינה שכולם יהיו אזרחים בה, דמוקרטיה למען עתיד טוב יותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אדוני יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, אזרחי ישראל – נכון שרציתם לשמוע את זה לפני כמה ימים? "אזרחי ישראל", כמו שבדרך כלל נוהג ראש הממשלה לפתוח את נאומיו בשעה 20:00; אולי גם היום יהיה נאום אחד כזה. "אזרחי ישראל", ומייד אחר כך לשמוע נאום מפייס, נאום של מנהיג, נאום של אדם שעומד בראש מדינה שעוברת את אחד המשברים הגדולים שידעה, משבר שהוא שבר חברתי וערכי, משבר שאנשים לא ישנים בו בלילה, חלקם ממש מאבדים תקווה. "אזרחי ישראל". חשבתי לעצמי שאני אשמע אותו בקולו הבריטון אומר לכולם: אני רואה אתכם, אני שומע, אני רואה ומקשיב לחששות, לפחדים, לקרע הזה, אני מרגיש, ולכן אני עוצר ומפסיק את החקיקה. אבל ראש הממשלה, לא זו בלבד שהוא לא עצר, הוא דאג גם בנאום הזה להזכיר לנו למה הקרע הזה הולך ונפער בקרב החברה הישראלית של 2023. כל כך הרבה שנים היה מין דבק שברירי, היה משהו שהחזיק את כולנו למרות חילוקי הדעות, למרות המחלוקות, למרות כל הקשיים שעומדים בפנינו כחברה. היה משהו שהחזיק, שלא נוגעים בו, שכולנו ידענו שזה מעין סכנה – לא לגעת, לא לגעת האחד בפצע של השני, לא להבהיל, לא להוציא אף אחד מחוץ לגדר, לשמור על האחדות הזאת. אז "מר אזרחי ישראל", אותו "מר כלכלה" ואותו "מר ביטחון", הסתכל לנו בעיניים וגם שיקר וגם הסית וגם עמד שוב ופספס הזדמנות היסטורית של מנהיג, שאולי זאת תהיה הקדנציה האחרונה שלו, לעשות משהו שישאיר פה חותם לעד במדינת ישראל ועבור החברה כולה – עבור יהודים ועבור ערבים ועבור דרוזים ועבור נשים ועבור להט"בים; לסמל לכולנו שיש עתיד ויש תקווה לכולנו כאן במדינה הזאת, שיש חזון. זה לא קרה. למוחרת הוא פיטר את שר הביטחון. לכן אנחנו רואים היום בחוץ את הדמוקרטיה במיטבה. זה הציבור, הוא בוחר לצאת לרחובות, לומר את דברו, וכן להילחם על העתיד ולהילחם על הבית של כולנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תלמידי רעננה, ברוכים הבאים, אהלן וסהלן. אני רוצה לנאום על משהו שרץ ברשתות החברתיות בסוף השבוע האחרון, וזה סרטון של חגיגות ראש חודש. ישבו שם ראש העיר לוד מר רביבו, השר לביטחון לאומי מר בן גביר וגם כבוד הרב משה גפני. שלושתם חגגו ראש חודש, ואין לי עם זה בעיה, כל אחד יכול לחגוג לפני אמונתו. מה שהרגיז אותי ומה שהרגיז הרבה אחרים כמוני זה שכשמזגו למר רביבו כוס – אני לא יודע איזה אלכוהול, איזה משקה – ואז הוא אומר: מה להגיד? רמדאן כרים. זה זלזול במוסלמים, לא רק המוסלמים שחיים כאן בארץ, אלא בכל המוסלמים בעולם. אני לא יודע איך להתייחס לזה – האם זה מעיד על בורות בלהבין את האחר, לכבד את האחר – וצר לי שהוא דיבר ואמר את המילים האלה בזלזול. לידו ישבו שר בממשלת ישראל ויושב-ראש ועדת הכספים, ואף אחד לא העיר לו הערה אחת. אני חזרתי והסתכלתי על הסרט עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, כדי לראות אם מישהו הוציא מילה או דיבר או העיר למר רביבו. אף אחד. אני לא יודע אם השתיקה הייתה מחוסר ידיעה או שהייתה שתיקה בהסכמה. אני יודע שהיהדות מכבדת את הדתות האחרות. גם האסלאם מכבד את כל הדתות. אנחנו מכבדים כל דת, וצר לי שזה קרה. רמדאן זה חודש קדוש לאסלאם, זה אחד מחמשת עמודי האסלאם, והוא חודש של פולחן דתי, חודש של צום, חודש של התעוררות פנימית, התקרבות לאל, צניעות ואיפוק, כפרה על עוונות, עשיית מעשי חסד והזדהות עם הרעב והקושי שהם מנת חלקם של העניים בעלי המצוקה. זה הרמדאן – חודש קדוש, חודש פולחן. אין בזה שום דבר אחר. וידוע לכם שהאסלאם אוסר שתיית אלכוהול. תדמיין לעצמך שאני בא, תופס פיתה, אוכל פיתה ואומר לכם: פסח כשר. איך אתם מרגישים? זה זלזול. אנחנו לא נעשה את זה, כמובן, כי לנו יש כבוד לכל הדתות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני רק אסיים בשלושה משפטים בערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני אומר שהאסלאם הוא דת של סובלנות. האסלאם מכבד את כל הדתות. האסלאם עצום יותר ורם יותר מכל אדם אשר מנסה להתעלות עליו. ולבסוף, צום קל לכל הצמים, תודה.) תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, התלמידים מרעננה, ברוכים הבאים. רציתי לדבר על התקציב, כי אנחנו מעבירים עכשיו תקציב בקריאה הראשונה, אבל יהיו לי עוד הזדמנויות היום לדבר, ואז אני אדבר על התקציב ואעלה את הנקודות החשובות בתקציב. מאז שהתחילו ההפגנות והמחאות, אני שומע את הממשלה, את השרים, את ראש הממשלה, את חברי הכנסת מהקואליציה, אומרים: השמאל מפגין, רוצה להפיל את ממשלת הימין בכל מקום ובכל מקום; ההפגנות ממומנות, הרבה כסף נשפך שם, וכל המטרה – להפיל את ביבי נתניהו מראשות הממשלה. אבל אתמול הוכח לכולם שכל ההפגנות וכל המחאות זה עם ישראל שיוצא להפגין, זה אנשים שאכפת להם ממדינת ישראל, שמדינת ישראל חשובה להם, חשובה יותר מהכיסא שאנשים כאן יושבים עליו, שהם חושבים שזה הדבר הכי חשוב בעולם. ראינו – אף אחד לא חשב שראש הממשלה, במצב הביטחוני הרגיש שאנחנו נמצאים בו, יחליט לפטר את שר הביטחון שלו בהודעה כזאת קצרה. אף אחד לא חשב על זה. וראינו שבתוך שעות עשרות אלפי אנשים בכבישים, עשרות אלפי אנשים מפגינים, עשרות אלפי אנשים אומרים לכם: תעצרו, עד כאן. המדינה חשובה יותר מכל אחד ואחד שיושב כאן, מכל אחד ואחד משרי הממשלה, מכל אחד ואחד מחברי הכנסת שיושבים כאן. יש לנו מדינה, ואנחנו חייבים לשמור עליה. אני פונה כאן אל חברי הכנסת מהליכוד ואני אומר לכם: הגיע הזמן שתחליטו. הגיע הזמן להגיד לאיש שנכשל: עד כאן. לא ניתן לך להרוס את המדינה. זו המדינה שלנו, זו המדינה של כל אזרחי מדינת ישראל. אתה לא תהרוס את המדינה. שב בצד. ואני אומר לכם, תהיה לכם תמיכה כאן מקיר לקיר. הגיע הזמן שילך הביתה, שיעזוב אותנו, שיעזוב את הממשלה ושייתן לאיש מהליכוד להוביל. אני אומר לך, הגיע הזמן. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בית הספר מיתרים, לא רק שברוכים הבאים לכאן, אלא שרוחו של בית הספר – על השילוב, על הסובלנות, על היהדות שמחבקת, גם בימים האלה – זאת בשורה חשובה לכולנו. זאת עדות לכך שיש יהדות שיש בה מקום לכולם וכולם רוצים להיות גאים בה, ואנחנו מודים לסגל בית הספר על העבודה שהוא עושה. אנחנו מכירים הרבה שנים, ואנחנו גם מוקירים את התלמידים ואת ההורים של התלמידים ששולחים את הבנות ואת הבנים שלהם ללמוד בבית ספר שאלה הדגשים שלו. אז מה קרה כאן הלילה? נתנו לנו דוגמה עצובה למה שקורה בדיקטטורה. מה שקורה בדיקטטורה זה שכשמישהו אומר משהו שלמנהיג לא בדיוק נראה, אז שולחים אותו הביתה, ולא משנה מה המחירים; ביטחון המדינה, חיי אדם – שולחים אותו הביתה. ואני אומר לכם שלשלוח הביתה מישהו שאמר משהו שלא מסתדר בדיוק, והלוואי שהיה אומר ביקורת, זאת תרבות שנוגסת בתרבות הישראלית. אנחנו אומת סטרטאפ בגלל שיש אצלנו מקום לביקורת, בגלל שאנחנו יודעים שבמקום שאין ביקורת יש אשליה שמתנפצת בשעת מבחן, וזה מה שהיה עלול לקרות אם שר הביטחון לא היה אומר את שלו. ולכן אני קורא לראש הממשלה: תחזיר אותו אתמול. פיטרת, פיטרת – מה אתה רוצה שילמדו מזה קציני צה"ל, ראשי האגפים בשירותי הביטחון, לא להגיד את מה שהם צריכים להגיד לך? לא להגיד את מה שאומרים להם הפקודים שלהם, את מה שהם חשים? זאת נגיסה בתרבות הישראלית, אולי ביתרון הכי גדול של התרבות הישראלית, של התלמוד הישראלי – היכולת לשאול שאלות, היכולת למתוח ביקורת. ודבר אחרון – שמעתי שעולים לירושלים מפגינים מהימין. ברוכים תהיו. כל מי שאכפת לו מהמדינה הזאת, שיצא להביע את דעתו, כמו מאות האלפים. לא התנגשות אנחנו מחפשים וגם לא אתם, וגם לא נספור כמה יבואו מכאן וכמה יגיעו מכאן, ובתנאי שטובת המדינה תהיה לנגד עיניכם. לא אנשי מדון, לא מלחמות פנים אנחנו מחפשים; כן זכות הבעה. בעזרת השם, אני מקווה, אחרי שאיום החקיקה הזה יוסר מעלינו, נחגוג כולנו, ואולי משפחות שכבר הבינו שיחד הן לא יוכלו לחגוג את ליל הסדר, כן יוכלו לחגוג אותו ביחד. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמעתי בקשב רב את שר האוצר מציג את התקציב, ואפילו הסכמתי איתו בחלק מהדברים. אכן יצא לנו לעבוד ביחד בקדנציה הקודמת על חוק ההסדרים, אני כמרכז הקואליציה בוועדת הכספים והוא כנציג פעיל מאוד של האופוזיציה, ולמרות כל הפערים האידיאולוגיים בינינו מאוד הערכתי אותו על הידע, המעורבות והחדות, וגם היום אני מעריך אותו ברמה המקצועית. אני לא מאמין, לא מאמין בתקציב הזה, ויהיה לי עוד זמן במהלך היום להתייחס למבנה ולסעיפים מסוימים ולהסביר, אבל אני רוצה להתייחס לאמירה אחרת של שר האוצר מלפני כמה ימים, כשהוא קבע בציוץ שהרפורמה, ההפיכה המשטרית, היא טובה לכלכלה, נקודה. ודווקא בגלל שאני מאוד מעריך אותו ברמה המקצועית ואני יודע שבדרך כלל הוא אדם ענייני, אני שואל אותו: אדוני שר האוצר, האם יש לך נתון אמפירי אחד, אחד, שמעיד על כך שההפיכה המשטרית טובה לכלכלה? אני למשל יכול להגיד לך שאם השקל נחלש בשלושת החודשים האחרונים ביותר מ-4%, כנראה ההפיכה המשטרית לא טובה לכלכלה. יתרה מזו, כשיש ידיעה על כך שהחקיקה הולכת להיעצר, אנחנו רואים את התחזקות השקל, וכשהתקווה הזאת נגוזה, אז אנחנו רואים את היחלשות השקל. אני יכול להגיד לך אמפירית, גם על בסיס נתוני המטבע שלנו וגם על בסיס נתוני הבורסה, שההפיכה המשטרית היא לא טובה לכלכלה, היא הרסנית לכלכלה, ואני אפילו לא מתייחס עכשיו לערימה של האזהרות מהכלכלנים הבכירים, מזוכי פרס נובל לכלכלה ונגיד בנק ישראל. אני מתייחס רק לנתון אמפירי אחד. אני אשמח אם תביא לנו נתון אמפירי אחד – אל תביא שניים – אחד שמעיד על כך שההפיכה שאתם מנסים לקדם כאן טובה לכלכלה. בינתיים היא הורסת את כלכלת ישראל, היא שמה אותנו במצב מאוד בעייתי מול סוכנויות הדירוג, ובסופו של דבר היא גם הולכת להרוס את התקציב שלך. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברי הכנסת, גברתי השרה, אתמול ראינו כולם מה המשמעות של המילים "כשירות ראש הממשלה". שר הביטחון הביע חשש והתריע מפני פגיעה בביטחון המדינה בגלל ההפיכה המשטרית. אתמול פורסם שמנכ"ל משרד הבריאות הזהיר מפני ההשלכות של המהפכה המשטרית על יחסים עם ארגוני בריאות בין-לאומיים ועל היכולת של מדינת ישראל להביא תרופות מצילות חיים לאחר המהפכה. אגף התקציבים והכלכלנית הראשית באוצר מתריעים מפני ההשלכות התקציביות הקשות של המהפכה המשטרית, ואצל נתניהו לא נדלקת אף נורה. אצל האיש שאחראי לביטחונה והישרדותה של המדינה היהודית והדמוקרטית בארץ לא מצלצלים פעמוני האזהרה. ולא זו בלבד שלא מצלצלים פעמוני האזהרה, אלא שראש הממשלה אתמול מפטר את שר הביטחון רק כי הוא אמר את דעתו, רק כי הוא התריע מפני הסכנה הביטחונית בגלל המהפכה המשטרית שהממשלה מקדמת. חברים, זאת דיקטטורה על סטרואידים. קו ישר עובר בין נתניהו שטוען שלא ידע על הכשלים הבטיחותיים בהר מירון וברח מאחריות לאסון האזרחי הכי גדול שפקד את מדינת ישראל לבין נתניהו חסר האחריות שב-90 ימים בלבד הצליח להביא את מדינת ישראל למשבר הפנימי העמוק בתולדותיה; קו ישר אחד, שמוביל למסקנה אחת ברורה: נתניהו לא כשיר. העברתם את חוק הנבצרות כי ידעתם שהוא לא כשיר ושהוא לא באמת מסוגל לקבל החלטות, אבל פחדתם על הכיסא שלכם; ראש ממשלה שלא מבחין בין טוב לרע, שסדרי העדיפויות שלו מעוותים, שמקדם חוק מתנות לעצמו, מכפיל את תקציבו האישי אך מפקיר את הכלכלה הישראלית, פרנואיד שמנוהל על ידי הפחדים שלו, הוא לא כשיר. די, אמר לו הציבור הישראלי אתמול. די, שחרר אותנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת פורר, יש פה תלמידים מבית ספר מיתרים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו חייבים את השמירה על הדמוקרטיה הישראלית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, לשבת. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד לכם ולצוות המדהים של הבית ספר הזה. תודה לכם שבאתם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לשבת במקום, חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בית ספר מיתרים הוא אחד מבתי הספר הטובים, הטובים בארץ. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את יכולה להגיד מה שאת רוצה, אבל בישיבה במקום ובהערת ביניים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד לך, יעל. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> טלי, קצת דרך ארץ – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו חייבים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עזבי אותך. בית ספר מיתרים. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חברת הכנסת ניר, יש בתי ספר טובים גם לנו. תודה לצוות החינוכי המעולה. לא יזיק לך. תודה רבה רבה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני יכול להמשיך, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, כן. תמשיך, תמשיך. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ההפסקה בשביל חברת הכנסת גוטליב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אל תעשה הפסקה, אני לא נתתי לה רשות דיבור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חבל. חבר הכנסת פורר, תרים עיניים מהדף, שלא תתבלבל באיזה מילה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הערת הביניים נשמעה. בבקשה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו חייבים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – אז תמשיכו להיות מחוברים לדפים, לדפים שאתם כותבים ולא חושבים. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> קצת דרך ארץ לא תזיק לך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש מחסור במורים, טלי. יש מחסור במורים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אי-אפשר ככה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא. אתה סיימת את הזמן שלך. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא סיימתי את הזמן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היא העירה הערת ביניים, ואתה תמשיך. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> היא הלכה מפה, היא מספרת על בית הספר. היא לפני דקה עצרה לי את הזמן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה לא יכול – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים את הדברים שלי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא. אתה לא יכול. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אין דבר כזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא. סיימת את הזמן שלך. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. אדוני היושב-ראש, אתה נתת לה זכות דיבור על חשבוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא נתתי לה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> במשך דקה היא הפריעה לי. היא הפריעה לי לדבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל לא נתתי לה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה נותן משפט סיום ויורד. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני, לא משפט סיום. אתה תיתן לי את הדקה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז אני מודיע לך שאני לא חייב לתת לך כלום. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני הסתכלתי על השעון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא חייב. זה לא בתקנון. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אתה יכול לעשות מזה איזה הופעה שאתה רוצה. היא הפריעה לי בדיוק – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא. אני יכול להגיד לך שאתה מקבל משפט סיום ויורד. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אסיים את הנאום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא. אם אתה לא תרד, אני אביא סדרנים להוריד אותך. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו חייבים, אדוני היושב-ראש, את השמירה על הדמוקרטיה הישראלית לכל אותם לוחמים – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מספיק עם העזות הזאת. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אחים לנשק, שיחד איתם אנחנו חיילים בצבאה של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. אנחנו חיילים אלמונים בלי מדים, מציבור שמגויס כבר כל החיים, שבערים ובכפרים את דגלנו מרים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> "לא גויסנו בשוט כהמון עבדים, כדי לשפוך בנכר את דמנו." << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אל תפר את התקנון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך על חילול המילים של השיר הזה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> "רצוננו להיות לעולם בני חורין." << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תרד, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה מחלל את מילות השיר הזה – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> "להיות עם חופשי בארצנו." << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אל תהיה גבר אלים. תרד, בבקשה. חבר הכנסת יבגני סובה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חיילים אלמונים, לא פחות, אדון פורר – – – חייל אלמוני. אתה לא מתבייש לחלל את מילות השיר הזה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יישר כוח, פורר. יישר כוח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תקשיבו לו. הוא מחלל מילים של אחד השירים הכי מצמררים שידענו. הוא קורא לעצמו חייל אלמוני בלי מדים. בהצלחה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא בוגר קורס חובלים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת גוטליב, הערת ביניים מותרת, אבל לא להפריע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז מה? אתה יודע על מה הוא מדבר? "חיילים אלמונים היננו בלי מדים – – – משורה משחרר רק המוות". אתה נורמלי? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – שחטת את כל הפרות הקדושות, את לא מפתיעה אותי כבר בכלום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדון פורר, מי אתה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתם גוזלים את זמן הרבים. אנשים מחכים לדבר. כשאתם מאריכים את המליאה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא מעניין אותי מה את חושבת, זה עובר לי ליד האוזן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, אדוני היו"ר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כשאתם מאריכים את המליאה, אתם מפריעים להרבה אנשים שעומדים בתור ואנשים שצריכים להצביע עוד הלילה הרבה הצבעות. אז אל תפריעו לאנשים, זה פשוט גזל הרבים שלא ניתן להשבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכנענו. רוב ההצבעות לא יהיו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת יבגני. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, שרת ההסברה, למה את לא יושבת בשולחן הממשלה, שעם ישראל יראה אותך בזמן המליאה? את מסתתרת שם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הכיסא שלה הוא בביזנס. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> קודם כול, גם שהצופים של ערוץ הכנסת יראו אותך וגם הילדים הנחמדים – באתם מרעננה. יש לכם הזדמנות לראות פה מה שנקרא "דמוקרטיה במיטבה". הרבה עוקבים שלי בפייסבוק שואלים אותי תמיד אחרי נאום – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כמה אנשים יש כאן. חבר'ה, שימו לב, המון. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רגע, טלי. שנייה. שואלים אותי תמיד אחרי נאום שאלה שאני בטוח שגם אתם תשאלו את עצמכם: למה יש פה אולם ריק? למה ביום עבודה של חברי הכנסת יש אולם ריק? אז יש לי רק השערה: הם מסתתרים, מפחדים, מפחדים להסתכל לכם בעיניים. הם מחכים עכשיו לראות מה יעשו הממשלה וראש הממשלה, כי העם יצא לרחובות. זו הדוגמה הכי טובה לדמוקרטיה הישראלית. השערה נוספת – יכול להיות ששרי הממשלה הלכו לבדוק את המסמך הזה. זה מסמך תקציב המדינה שכל חברי הכנסת קיבלו, כי אנחנו הרי מצביעים בקריאה הראשונה על תקציב המדינה. אני משוכנע שרוב השרים שהצביעו על המסמך הזה ורוב חברי הכנסת מהקואליציה לא רק שלא קראו את הדבר הזה – הם גם לא מסוגלים לענות על שאלה פשוטה: כיצד אתם תשמרו על המסגרת התקציבית וכיצד אתם תבטיחו את כל ההבטחות התקציביות כשאתם, אתם, הקואליציה והממשלה, מובילים למשבר הכלכלי החמור ביותר בתולדות המדינה? זה מה שנקרא, אדוני היושב-ראש, צ'ק ללא כיסוי. מה שיש פה בתכנון הזה זה צ'ק ללא כיסוי. אני לא יודע אם משרד ההסברה, שמי שעומדת בראשו זו חברת הכנסת השרה גלית דיסטל, יישאר בכלל על המפה, כי 24 מיליון ועוד 14 מיליון של הסברה – לא הבנתי למה זה שני משרדים – כנראה יצטרכו לקצץ. מה יגידו? גם ככה המשרד הזה לא עשה עבודה טובה עבור הקואליציה, אז למה שנצטרך אותו? אני חושב שיקצצו את זה; בטח כשאנחנו נחזור לשלטון נקצץ את זה, כי ככה לא עושים הסברה. זו ההסברה הכי גרועה שיכולה להיות למדינת ישראל, לעם ישראל וגם ליהדות התפוצות. זה מה שיש לי להגיד. אדוני היושב-ראש, אנחנו כרגע עדים לתופעה שלא הייתה זה 75 שנה. מאות אלפים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כמה מנדטים יש לכם? חבר הכנסת יבגני, כמה מנדטים יש לכם? חמישה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מאות אלפים בצורה ספונטנית לחלוטין יצאו לרחובות להגיד לראש ממשלת ישראל מילה אחת בלבד: די. די. מספיק. שים את המפתחות, לך הביתה ונקים ממשלה איתכם, עם הליכוד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בהצלחה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני קורא לך להתעשת ולהבין שיש גם אינטרס של המדינה מעל האינטרס האישי שלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אם היית אוהב את המדינה הזאת באמת, הבוס שלך לא היה מפרק ממשלה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> והגיע הזמן שתגידי גם לראש המפלגה שלך: די. די. די. הגענו לנקודת אל-חזור. די. די. די. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> טובת המדינה מעל הכול, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בטח. ראיתי את הצעת החוק שלך, שכמעט פגעה בחיילי צה"ל. אוי ואבוי. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> טובת המדינה מעל הכול. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אוי ואבוי. לתת להם חסינות. תחוקקי חוק שיעברו לארצות הברית. בטח. ברור. ברור. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הרפורמה תפגע בחיילים. זה מה שפוגע בחיילים – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חבר כנסת מוזר, אני מתכוון לדבר על התקציב; לא על המחאה ולא על העימותים הפוליטיים, אלא על התקציב. ואני מחזיק ביד ספר תקציב, ואני עברתי כל מה שפרסמו בימים האחרונים החשב הכללי, הכלכלנית הראשית, אגף התקציבים, עברתי על התחייבויות בהתאם להסכם הקואליציוני, ואני אומר לך בצער רב, לא בשמחה: אנחנו הולכים להתרסקות כלכלית. מדינת ישראל החל מחודש יוני תגיע למשבר הכלכלי הכי חריף שידענו בשנים האחרונות. אני מתייחס למספרים, ואני מקווה ששר האוצר עבר על המספרים שכתובים בספר התקציב בפרסומים של משרד האוצר. לכל מה שהוא אמר על הבמה, אין שום קשר למציאות. אני מסתכל על הסעיף הכי חשוב, מגבלת ההוצאה. מופיעה בספר מגבלת ההוצאה: 484 מיליארד שקל. זה 32 מיליארד שקל, אדוני היושב-ראש, יותר מתקציב 2022. מצד שני, אני קורא מה שפרסם החשב הכללי של האוצר, דוח הכנסות של חודשים ינואר-פברואר. יש ירידה במיסים ישירים ב-12%, כלומר, יש ירידה בהכנסות של 12%, ויש בתקציב תוספת של 32 מיליארד שקלים. כשאני מסתכל על הסעיפים האחרים – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שזה פחות מ-10%, 32 מיליארד. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה תוספת בהשוואה לתקציב 2022. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, אבל 500 מיליארד – 32 מיליארד, כמה אחוז זה? זה פחות מ-10%. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה רק מגבלת הוצאה. התקציב הוא יותר, הוא 600 מיליארד, עם כל החזר החובות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה עדיין בגבול. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מדבר על מגבלת ההוצאה. אבל רק בחודשיים יש לנו ירידה של 12%. אני מסתכל על הערכות האוצר. בשנת 2022-2021 רק השקעות זרות בהייטק היו כ-42 מיליארד דולר. אני מסתכל מה התחזית של ההשקעות הזרות בהייטק הישראלי בשנת 2023. אם אני לא טועה, במקרה הטוב מדברים על 4-3 מיליארד דולרים. אני מסתכל גם על ההכנסות. הרי מה סעיפי ההכנסות של מדינת ישראל? הייטק, כמובן, שירותים פיננסיים ונדל"ן. בנדל"ן יש ירידה בלקיחת משכנתאות של כ-60%. אני מסתכל הלאה. ראש הממשלה, כשהוא דיבר על התקציב, הוא היה גאה – תקציב עם גירעון של 1%; לפי מה שרק בכתובים, כשאני עושה חשבון, זה לפחות 2.75%; כשאני אעשה חשבון אמיתי, אנחנו נגיע ללפחות 4% גירעון. אני עובר פה סעיף-סעיף, ואני אומר לך רק דוגמה אחת: התחייבות לשר לביטחון לאומי – 9 מיליארד שקלים. מה שכתוב בספר זה 1.5 מיליארד לשנה, כלומר 3 מיליארד שקלים, פי שלושה פחות ממה שהתחייבו בהסכם הקואליציוני. שום דבר פה לא מסתדר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. בסיבוב הבא תוכל להשלים את החשבון. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אשלים. שום דבר לא מסתדר. אני מציע לקרוא, כי אנחנו הולכים להתרסקות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול חזינו באחד המופעים המרהיבים במדינת ישראל זה שנים רבות: מאות אלפי צעירים, ללא שום ארגון, בגילי 21–35, יוצאים החוצה ונלחמים על הדמוקרטיה הישראלית, על עתידם בארץ הזאת, על לאן לוקחת אותנו הממשלה הרעה הזאת עם המהפכה החוקתית. ולא, הם לא יוותרו. אין כאן שום יד פוליטית מכוונת. הם מגיעים מכיוון שהם דואגים מה יהיה עליהם בארץ הזאת. מופע מרהיב של אנשים שאכפת להם, והיום המופע הזה ממשיך כאן, למרגלות הכנסת. ובשביל מה כל זה היה? אמרנו לכם: בואו נדבר. אמרתם: בואו תדברו, אבל לא עצרתם את החקיקה. בוועדת החוקה, חוק ומשפט הדיקטטור רוטמן זרק את חברי הכנסת אחד אחרי השני החוצה. ואני נזכר בסרטון של ש"ס, אותו סרטון במכולת: יקר, יקר. אז הפסח הזה, אדוני היושב בראש – ואתה בא ממקום שיש בו משפחות מרובות ילדים, וכן ירבו, אני מברך על כך – הפסח הכי יקר מאז ומעולם, 25% עלו ביוקר המחיה. ורק בפסח הזה. ומה יש לממשלה הרעה הזאת לעשות? להתעסק בחקיקה פרסונלית, לתת תמיכה ותשלום עבור שני בתים של ראש הממשלה, להכשיר את המטוס הפרטי, להכשיר עוד 80,000 שקלים לגב' נתניהו. לא אכפת לי, אבל מה עם האזרחים? מה עם אזרחי מדינת ישראל? בכלום לא טיפלתם – לא בחינוך, לא ביוקר המחיה, לא בביטחון. 31 שיגורים מעזה, ומה עשיתם? כלום ושום דבר. בממשלה הקודמת – שיגור אחד שנענה בשלושה ימים בחיסול כל שדרת מנהיגי הרצועה, ובזה זה נגמר; שקט, לא בלונים, לא שיגורים. גם בביטחון בשלושה חודשים דרדרתם את המדינה למקומות לא ראויים. 13 נרצחים באירועי טרור. עמד כאן שר הטיקטוק והבטיח לכולם, השר בן גביר: תסמכו עליי, אני מביא את הביטחון. לא ביטחון ולא בטיח. דיבורים, דיבורים כחול. שמונה נשים נרצחו, והשר לביטחון לאומי הכשיל את החוק שבא להגן על נשים באיזוק האקלטרוני. עלייה של 300% באירועי הפשיעה בנגב. ממשלה רעה. תקבלו את הסימנים בחוץ, אתם בדרך הביתה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראש הממשלה, איפה אתה? אתה שומע? נתניהו, אתה סותם את הגולל על הדמוקרטיה הישראלית. נתניהו, הגיע הזמן להקשיב. בכירי מערכת הביטחון אומרים את זה, אנשי ההייטק אומרים לך, הכלכלנים אומרים לך, המשפטנים אומרים לך, אזרחי המדינה אומרים לך, אזרחים בישראל ואזרחים ברחבי העולם כולו: ההפיכה המשטרית מרסקת את הדמוקרטיה; ההפיכה המשטרית קורעת את החברה הישראלית לגזרים; ההפיכה המשטרית מקריסה את השקל, את הכלכלה; ההפיכה המשטרית הורסת את יחסי החוץ של ישראל. וזה קורה במשמרת שלך, במשמרת שלך, בנימין נתניהו. נתניהו, אתה חלש. אתה נותן לאנשים קיצוניים וחסרי אחריות להחליט במקומך. אתה כבר לא כשיר. אתה עוצם את העיניים ואוטם את האוזניים ולא מוכן להקשיב לזעקת הציבור הישראלי, העם שלך. אתה לא מוכן להקשיב לאנשי ההייטק, אתה לא מוכן להקשיב לכלכלנים, אתה לא מוכן להקשיב למשפטנים, אתה לא מוכן להקשיב לאנשי מערכת הביטחון, אתה לא מוכן להקשיב לראשי הרשויות ששובתים פה רעב, אתה לא מוכן להקשיב למנהיגי העולם. אתה מוכן להקשיב רק לאלה שנותנים לך עצות אחיתופל. המדינה קורסת לך מול העיניים ואתה עוצם עיניים. שר הביטחון מזהיר אותך שביטחון המדינה בסכנה, ומה אתה עושה? אתה מפטר אותו. את אזרחי המדינה, מה לעשות, אי-אפשר לפטר. יאיר לפיד אמר היום באחריות לאומית רבה: עצרו את החקיקה ובואו לבית הנשיא. זה הזמן לעצור הכול ולהתחיל לדבר, לכתוב חוקה לישראל ברוח מגילת העצמאות, לאחות את הקרעים בעם, כי יש אלטרנטיבה שפויה למציאות המטורפת הזאת. נתניהו, עצור רגע וקבל את ההחלטה הנכונה כראש הממשלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני זמן קצר חזרתי מהמפגינים בחוץ. הלכתי מהכנסת דרך כל הקהל ונפעמתי, באמת נפעמתי, מהאנרגיות, מהרצון האמיתי של אזרחים ישראלים שבאו מכל קצות הארץ. באמצע יום העבודה, בשעות העבודה, צעירים ומבוגרים, נשים עם עגלות – הגיעו כולם בשביל להגיד: רבותיי, עד כאן, אנחנו לא מוכנים בשום פנים ואופן שמישהו ייגע לנו בבית המשפט העליון. אנחנו לא מוכנים בשום פנים ואופן שפוליטיקאים מהצד הזה או מהצד הזה, זה לא משנה, יבחרו לנו את השופטים. בית המשפט צריך להיות נקי מפוליטיקה עד כמה שאפשר, ואסור להכניס לו פוליטיקה. הם גם היו מאוד מודאגים ושאלו אותי מה קורה: נגיד שנתניהו יגיד שעוצרים את החקיקה, איך נדע שהוא לא יביא את זה ברגע המתאים לו? כי הרי החקיקה מוכנה. אתה יודע שוועדת החוקה סיימה את העבודה שלה, ובכל רגע נתון, בכל יום נתון הוא יכול להביא את זה לכאן, למליאה, ולכן אנחנו גם לא מוכנים שיגיד שהוא משהה, ממתין. אנחנו רוצים שיתחייב שהוא גונז אותה. רק גניזה של החקיקה, רק זה יניח את דעתם. ואז שאלו אותי: ומה הלאה? אז אני אגיד לכם ומה הלאה. הלאה, אחרי שגונזים את החקיקה הזאת, אין כאן לא מרוויחים ולא מפסידים – יש כאן רצון אמיתי וכן מהאופוזיציה והקואליציה לבוא ולדבר, חילונים ודתיים, ימנים ושמאלנים, אנשים מהפריפריה ואנשים מתל אביב, ערבים ויהודים. לבוא ולדבר ביחד, לשבת בבית הנשיא, וביחד לכתוב את החוקה שלנו בהסכמות. אף צד לא יקבל כל מה שהוא רוצה; אף צד גם לא יפסיד את הכול. נגיע להסכמות ונעשה תיקון היסטורי, אחרי 75 שנה. מה שחשבנו שייקח לנו חודשים מועטים אחרי שהקמנו את המדינה – נעשה סוף-סוף סיכום היסטורי ונביא ברכה ונביא שלום לעם ישראל על כל גווניו. אז אני קורא מכאן לקואליציה: אין כאן מפסידים ואין כאן מרוויחים. כמו ששמעתי את חברת הכנסת טלי גוטליב אומרת, ממש לא דגל לבן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> דגל לבן ועוד איך. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש כאן הבנה שצריך לעשות את זה בהסכמה, בהסכמה רחבה, ובית הנשיא הוא הבית הנכון להגיע להסכמה רחבה בין כל אזרחי מדינת ישראל, ימין ושמאל, ערבים ויהודים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול נפל דבר. עם ישראל נמצא בימים טרופים, בימים קשים. מספיק לדבר עם האזרחים העוברים והשבים, אנשים שיוצאים להפגנות, גם אנשים שלא יוצאים להפגנות, משני הקצוות. אם יש פה איזו אשליה לקואליציה שכביכול יש פה צד אחד שסובל ולא מבין למה יש מחאות, טעות בידכם. לצערנו גם המראות של אתמול, גם הפיטורים השערורייתיים, ההזויים, שפוגעים בביטחון המדינה, שאותם ביצע ראש הממשלה כאשר פיטר את שר הביטחון – גם כל אלה וכל מאות אלפי האנשים שיוצאים לרחוב עדיין לא מצליחים להכניס שום שכל לחברים בקואליציה. רוטמן, חבר הכנסת רוטמן יוצא מהוועדה – חבר הכנסת סימון, אתה היית בוועדה, והיית פה לילות כימים – הוא יוצא, ומה הוא קורא? הוא קורא לציבור שלו, לבייס שלו, לצאת להפגין, קורא להם לבוא ולהפגין במוקדים שהוא יודע שבהם נמצאים מפגינים למען הדמוקרטיה. הוא קורא בעצם למלחמת אחים. ואני אומרת לו: אם הערב יישפך דם במדינת ישראל, ואם הערב אח ירים ידו על אחיו, זה יהיה על הידיים שלך ושל כל מי שקורא להם לצאת ולהפגין. לא בשביל זה נבחרתם, בשביל לסכסך בעם, לשסע אותו, לקרוע אותו, לעשות הפרד ומשול – אשכנזים, מזרחים, אליטיסטים. איזה מין דבר זה? אני באמת לא מצליחה להבין איך אנשים שנבחרו לבית הזה עוסקים בעוד כוח, עוד שררה, עוד מתנות, עוד תרומות, עוד חוקים שרק מרפדים אותם בעוד ועוד כוח. מעבר לכך, זה לא נראה שהם דואגים למדינה. אני לא מצליחה להבין, איפה ראש הממשלה כרגע? למה הוא מחכה? למה הוא מחכה? את הדברים שלו הוא צריך לומר מייד; שיסתכל על מה שמתחולל מחוץ לכנסת, שישמע את זעקת העם. כולם העם. העם שלך הוא לא רק המצביעים של הימין. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חברת הכנסת תמנו, הוא הודיע לבית הלבן שהוא עוצר. לבית הלבן הוא הודיע, לא לנו. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לבית הלבן. ומה הכנסת? כבר דיברנו על זה. הפרדת רשויות? הוא לא סופר את הכנסת. הרי הם שולטים בכנסת. אני אומרת שאין רפורמה – אני אחזור על הדברים שלי – אין רפורמה בעולם ששווה את הקרע בעם ישראל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אנחנו נמצאים בשעה מסוכנת. כל הקולות צריכים להיות להרגעת הרוחות, עצירה של החקיקה והתחלת הידברות רחבה להגעה להסכמות – אחרת אנחנו אשמים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אחרוג ממנהגי ואני אתייחס לדברים שנאמרו כאן על ידי אחת הדוברות לפניי, שפשוט הרתיחו אותי בצביעות שלהם ובצדקנות שלהם. אני חושבת שהגיע הזמן קצת ליטול קורה מבין עיניה של הדוברת. שמעתי את חברת הכנסת לימור סון עולה לכאן, לפודיום, בעדינות רבה, בהדרת קודש כמעט, מדברת דברי קינה, כמו קוזק נגזל: באנו לעשות טוב, היא אומרת במתק שפתיים, באנו לעצור את הטירוף ואת הסבל. באנו עם ממשלה עם כל כך הרבה אהבה, היא אמרה. לא התכוונו בכלל לפגוע, היא אומרת, לא בדמוקרטיה, לא בלהט"בים, לא בנשים. כך היא אמרה. כלום. באנו לתקן. רק מה? אז הגיעה האופוזיציה והתחילה להפחיד, לשסות אחים באחים, לפגוע בקדושת צה"ל – מילים שלה, פה, מעל הפודיום הזה, בלי בושה, לפני כמעט שעה וחצי. אז אני רוצה לחבר אותנו ואת חברת הכנסת סון קצת לעובדות. לא התכוונתם לפגוע בלהט"בים, ובנשים ובדמוקרטיה? את מכירה את החקיקה לשינוי הוועדה למינוי שופטים במדינת ישראל, ששר המשפטים לשעבר של אירלנד אמר לי: It's insane – זה טירוף; שפרופסורים מפולין ומהונגריה אמרו: אנחנו מקנאים בעם הנפלא שלכם שמוחה, כי לנו לא היה מי שיתריע לפני שהכול נהיה מושחת? את מכירה את יוזמת החקיקה שלכם, שקידמתם בממשלה, לשים אישה שמגיעה בלבוש לא צנוע לכותל חצי שנה במאסר בכלא? את זוכרת את יוזמת החקיקה הקודמת, שדיברה על זה שתוכלו להפלות בשירות ללהט"בים, ולא להזמין אותם לבתי מלון או לתת להם שירות? את שכחת את החקיקה שמדברת על זה שאפליה וגזענות – אנשים יוכלו לרוץ לכנסת, אנשים גזענים במדינת היהודים? בואי נלך לנקודה השנייה. העלית קינה מרוב צער אמיתי, שזה בגלל האופוזיציה – לשסות אחים באחים. אנחנו קראנו למפגינים, לרוב העם במדינת ישראל – לפטריוטים, לחיילים, לטייסים, למורים, לרופאים, לאנשי עסקים, להייטקיסטים – אנחנו מהאופוזיציה קראנו להם "אנרכיסטים" או אתם? האם הממשלה שלכם היא זו שקראה לאנשים ישראלים "לכו לעזאזל"? האם אתם קראתם להם "פושעים"? האם אתם קראתם לאסור אותם? האם אתם קראתם להם "נפולת של נמושות"? ועכשיו בואי נדבר קצת על קדושת צה"ל וכוחות הביטחון, שאת כל כך חרדה לזה שפרמנו אותה, אנחנו, האופוזיציה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לשאול אותך: האם לא שר המשטרה הוא זה שלא מפסיק לריב עם השוטרים ועם היועצים המשפטיים? האם ראש הממשלה של הממשלה שבה את נמצאת לא פיטר רק אתמול את שר הביטחון כי פעל לפי חובתו המקצועית והתריע מפני קריסת ביטחון המדינה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. הרשימה עוד ארוכה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> האם הממשלה שאת חברה בה לא מכנסת קבינט כבר חודש וחצי? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תעשי את זה בפעם הבאה. תודה רבה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> טלו קורה מבין עיניכם. תעצרו כבר, תודיעו פורמלית על עצירת החקיקה, ותעשו חשבון נפש על השמדת הערך שעשיתם למדינה הזאת בזמן כל כך קצר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. חבר הכנסת ינון אזולאי – נמצא? חבר הכנסת דוד אמסלם; חבר הכנסת מנסור עבאס. הם לא נמצאים, אז שר או שרה יעלו לדבר בשם – השר וסרלאוף, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא המסכם, אז אין הגבלה. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קיבלתי הרגע הודעה. תכננתי לדבר על דברים אחרים, אבל אולי נדבר גם על הדברים האחרים וגם על מה שלא תכננתי לדבר. היי, יצחק, כך היא כותבת לי. אני אחות 11 שנה. כל השנים האלה נתתי מעצמי למען הקהילה שחיה כאן בארץ ישראל. אף פעם לא הכניסו פוליטיקה לעבודה. כשמכניסים פוליטיקה, אוי לנו ואוי למקצועיות שלנו. אנו מטפלים בכולם ללא הבדלי דת, מין או גזע. לצערי כפו עלינו, בדיקטטורה, את עמדת השמאל הפוליטית בלי לדאוג, כמו שהתחייבנו, למטופלים. רציתי להביע את עמדתי ולמחות על הצעד חסר האחריות הזה. פותחים כאן פתח שמאפשר לכל אחד להחליט אם מתאים או לא מתאים לטפל ביום זה או ביום אחר או לטפל במטופל על פי דעותיו. זה נגד החוק. אני מבקשת שמישהו כאן יתאפס על עצמו ויבין שאסור לערב פוליטיקה עם רפואה. שמישהו כאן יהיה המבוגר האחראי – וזה לא משנה אם זה רפואה, שדות התעופה או כל דבר במגזר הציבורי. כופים כאן דיקטטורה. מישהו כאן צריך לעשות סדר. אני מבקשת שלא יכפו עליי שביתה כנגד רצוני. אני מבקשת שיאסרו לשבות בעקבות דעות פוליטיות. אני שואל אתכם: מה עשיתם כאן? מה קורה כאן? אתם אומרים: דמוקרטיה, דמוקרטיה, דמוקרטיה, מבוקר עד ליל, אבל אתם יודעים מה? אין הוכחה גדולה יותר מהמציאות הנוכחית כדי להבין שאנחנו חיים בדיקטטורה. סרבנות. אתם מדברים על סרבנות באהבה, בהערצה. איפה צבא העם? אני שירתי כלוחם בגולני. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כן לסרבנות. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> סחבתי – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מרגמות. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> תחת האלונקה יחד עם חבריי. אף פעם לא אמרתי: הדעה הפוליטית שלך ככה או הדעה הפוליטית שלך אחרת. הסתערנו ביחד, כבשנו יעדים. אז מה אתם עושים? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תשאל את ראש הממשלה, שריסק את החברה הישראלית. ריסק אותה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מעודדים סרבנות? הופכים אותם לגיבורים, מיקי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא הופכים אותם לשום גיבורים. מי שאמר שהוא לא יבוא זה המתנדבים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אז איך אתם שותקים? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא שתקנו. שמעת אותי גם מפה. מי שריסק את החברה הישראלית זה ראש הממשלה נתניהו. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אתם רואים את המציאות, אתם רואים את הקרע. אגיד לכם משהו: יש כמעט שניים וחצי מיליון אנשים שהצביעו שהם רוצים רפורמה משפטית – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא דיברתם על זה. תבדוק, מילה לא הייתה במצע. מילה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – רפורמה שתיטיב עם עם ישראל. אני חוזר ואומר דברים – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני מתנצל שאני מפריע. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – שהציבור אולי לא מכיר; חלק מכיר, אבל הוא מושתק. אני לא פותח עיתונים, אבל בשבת חמי הביא עיתון ידיעות אחרונות. אני פותח את העיתון, אדוני היושב-ראש, ואני רואה בכל דף שאני מדפדף – חשבתי שאני קניתי עיתון של האופוזיציה. אפס אובייקטיביות. אתה יודע, בדרך כלל מציגים דעה מכאן, דעה מכאן, נותנים לציבור לקבל החלטה, אבל פה כולם בהשתלחות חסרת רסן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא הגעת לדברים של סגל. לסגל יש שם טור. אבל לעמית סגל יש שם טור. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> ראיתי את הכותרת של עיתון ידיעות אחרונות: ראש הממשלה נתניהו מהווה סכנה לביטחון המדינה. איזו הסתה פרועה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה הסתה? אמר את זה – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> איזו הסתה פרועה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה לפטר שר ביטחון? מה זה לפטר שר ביטחון? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אמרו את זה – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מי שרואה את זה אחר כך – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה לפטר שר ביטחון? מה זה לפטר שר ביטחון? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – מה ההשלכות שזה יכול להביא? תחשבו על זה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אמר את זה ראש שב"כ. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כן, אפשר לפטר שר ביטחון. אני מזכיר לך בדיוק – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> על מה, על זה שהוא אומר את האמת? על מה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – איך ראש הממשלה המנוח שרון התנהג בהתנתקות. איפה כולכם הייתם אז? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אבל על מה הוא מפטר אותו, על זה שהוא אומר את האמת? אולי זה מצביע על בעיות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> פוטרו גם פוטרו. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם, איפה הייתם בהתנתקות? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> איזה היתממות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היו דברים מעולם. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כן, בתקופת גירוש היהודים מגוש קטיף. אל תדברו מפוזיציה, תנסו רגע להיות אובייקטיביים. חוסמים כבישים – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אדוני השר, אתה נשמע לי קצת תמים שאתה מצפה מאיזה עיתון שיהיה אובייקטיבי. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני לא מצפה מעיתון שיהיה אובייקטיבי, אבל אני רק רוצה להציב להם מראה, להציב להם אותה מול הפרצוף – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ישראל היום – במשך שנים היה שופר. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – שיראו את זה, שיתמודדו עם זה, שיגידו: נכון, אנחנו צבועים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ראית פעם עיתונאי אובייקטיבי? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אף פעם לא. אין עיתונאי אובייקטיבי. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני מלכתחילה אמרתי, הרי כל ההפגנות האלה – אין קשר בין ההפגנות לרפורמה, בחלק ניכר מהן, לפחות מהצד של יוזמי ההפגנות, של מובילי המחאה, ביניהם יושב-ראש האופוזיציה יאיר לפיד, שמתדלק אותה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה אומר? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אין קשר. הרי מה אתם אומרים? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ממש מתדלק? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בכל מקרה, ההפגנות יימשכו. ההפגנות יימשכו, נכון? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> יכול להיות. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> ההפגנות יימשכו בכל מקרה. מה המטרה? להפיל את הממשלה. זה מה שמעניין אתכם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה? זה אסור? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אבל אל תספרו סיפורים. מותר לכם להפגין, אבל מותר לחסום כביש? אתמול לקחתי את אבא שלי – הוא התקשר אליי, לא הרגיש טוב – לקחתי אותו – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> מותר לקחת לציבור את זכויות הפרט? מותר לקחת את זכויות החירות הבסיסיות? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע לדבר. אתם יכולים להעיר הערות ביניים, לעשות שיח, אבל לא להשתיק אותו. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הוא יכול לדבר. עם ההפגנה יש לך בעיה? מה עם הסיבה שהם מפגינים? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הוא גר בעיר העתיקה, ברובע היהודי, פה בירושלים. הוא חש בליבו. אבא עבר חמישה צנתורים והתקף לב. הוא חש בליבו, ולקחתי אותו במהירות. לא חשבתי. אני מגיע לדרך עזה, לאזור בית ראש הממשלה – הפגנה וחסימת כביש. אני יודע מה זו חסימת כביש: יש פרשים, יש מכת"זיות, מפנים את המפגינים – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן. כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רק מימין. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – אבל – אתה צודק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עובדה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ממש – – – כביש 4 – – – חסמו שעות. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> תכף, תכף, תכף נדבר. גם על זה אני אדבר. אבל עזבו אותי. את זה הוצאתי, זה יצא החוצה. כמה כאלה שצריכים להגיע לבית החולים בדחיפות? את זה לא אני אמרתי, זה השופט אהרן ברק אמר, זה יאיר לפיד אמר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה היה עם אבא שלך? ספר את הסיפור. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מאחלים לאבא שלך בריאות עד 120. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני יודע. קיבלתי הודעות. אני מעריך את זה מאוד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יש תמיד דרכים חלופיות. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני רוצה לשאול פה שאלה, להביא את זה פה לדיון: לקחתי את אבא שלי. המפגינים ראו את הרכב שלי, זיהו רכב של שר – התחילו להתגודד סביבו, התחילו לצעוק, ואבא שלי נלחץ, ואני צריך להרגיע את אבא תוך כדי, עד שהנהג שלי התעשת, יצא מהר לשוטר, ותוך כדי הם נדחפים לראות מי באוטו. ברוך השם עברנו את זה, אבל עזבו אותי, אני לא האירוע פה ולא אבא שלי. האירוע פה הוא – כמה כאלה יש? כמה אנשים שצריכים – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה לא צריך לצעוק. דבר בקול רגיל. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני מדבר מדם ליבי. אני לא צועק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה צריך לדבר הרבה זמן. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כמה אנשים יש שצריכים להגיע לבית החולים? מכבי אש שצריכים להגיע לכבות שרפות והם נתקעים באיילון, בכביש 1, בנתיבים? אופוזיציה יקרה, לא חייבים להצדיק את זה. אם אתם רוצים להפגין, אהלן וסהלן, תפגינו. לא צריכים להצדיק חסימת כביש. זה יתהפך עליכם. אתה יודע מה? מי שחוסם כביש, יודע שיש לזה מחיר. בהתנתקות, לצורך העניין, היו חסימות כבישים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> חזרנו להתנתקות? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> היו חסימות כבישים. המשטרה עצרה ביום אחד 292 איש, ביום אחד, ומהם 75 קטינים. ילדה בת 14 נעצרה והוכנסה לצינוק כאחרונת הפושעים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> שוב ילדה בת 14? כבר שמונה פעמים סיפרת עליה כאן. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> פה, אתם יודעים כמה – הינה, יש לי את זה פה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> על אותה ילדה בת 14 אתה כל פעם חוזר וכל פעם מספר. מה נעשה עם זה? לך לליכוד. תשאל אותם. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אתם יודעים כמה כתבי אישום הוגשו נגד העבריינים נכון ל-18 במרץ? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זה לא אנחנו, הליכוד עשה את זה. תפנה לביבי. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אתם יודעים כמה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> דוידסון, השר – אין לו את הקול שלך. הוא לא יכול להתמודד איתך. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אף לא כתב אישום אחד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> למה הוא בא אלינו בטענות? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז תוריד את הקול, שיהיה שווה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה רוצה מאיתנו? אתה הרי יודע מי עשה את ההתנתקות. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מזל שאין פה כביש, אגב. אף לא כביש אחד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני השר, 40 צמתים – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ילדה בת 14. ילדה בת 14. לך לליכוד, תשאל. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אף לא כתב אישום אחד כנגד עבריינים. על זה הרפורמה. האם יש אנשים אחרים? תספרו לנו על זה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא נכון. לא על זה הרפורמה. לא על זה הרפורמה. תלמד. ואני רוצה להגיד לך משהו. אתה אומר "התנתקות". ביום אחד, בו בזמן חסמו 40, 40 צמתים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> יאיר לפיד, שעולה באולפן ואומר: זה בתקופה אחרת, זה מפגינים אחרים. איך היא אמרה? לא נעים, לא נורא. חבר'ה, אנחנו מתעסקים פה בחיים. השסע שנפער בעם – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתם. ריסק ביבי את החברה הישראלית. ריסקתם את החברה הישראלית. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – זה בעקבות ההתנהלות שלכם. אבל אני לא באתי עכשיו להעמיק את השסע ולא באתי עכשיו לחלק פה ציונים לאנשים מסוימים. אתם יודעים מה? אני אומר כאן, לפני דעות פוליטיות, לפני הכול, צריך לזכור שאנחנו בני אדם ולהתייחס בכבוד אחד לשני. ולא נעלמו מעינינו המילים החשובות של רבי אלימלך מליז'נסק – צריך לתלות את זה אולי פה בבית הזה מאחוריי כדי שהמסר הזה יהיה תמיד לנגד עינינו: אדרבה, תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם, ואל יעלה בליבנו שום שנאה מאחד על חברו חלילה, ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי, לפני הכול. עזבו דעות פוליטיות רגע. אני, יש לי חברים שמאלנים, יש לי חברים שמאלנים. אנחנו יושבים ומדברים. בסדר, לא חייבים להסכים על כל דבר, אבל השיח לא צריך להיות אלים, לא צריך להיות אגרסיבי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם מדברים? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אם היית פה בקדנציה הקודמת – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה מדבר? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> עומדים ראשי המחאה ומספרים על החסימות שהם הולכים לעשות, על השיבוש הלאומי. איפה הפרקליטות? איפה כתבי האישום? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני אגיד לך, ביום אחד בהתנתקות – 40 צמתים בו זמנית. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> ואנשים נעצרו והשב"כ היה מעורב. הוגשו, מיקי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה מקשקש? אתה פשוט לא אומר אמת. גם פה אנשים נעצרים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני אומר אמת. התקשורת, הצבא, הפרקליטות, בית המשפט – מה אמר השופט? עזוב, אני אקריא לך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה ממשלה, יש לך שר. מה אתה רוצה מאיתנו? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מיקי, אני אקריא לך מה אמר השופט, גם לשיטתך, גם אהרן ברק, מה הוא אומר, ואז נלבן את זה, בוא ננסה. יכול להיות שאתם לא רוצים לדבר בגלל שאתם יודעים שאין אף דמוקרטיה כזאת בעולם שהשופטים בוחרים את השופטים. "אכן, 'חופש הביטוי וההפגנה' – – –" << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת בליאק, קח מנוחה, לא כל רגע. חבר הכנסת בליאק. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אם חוזרים על השקר עשר פעמים הוא לא הופך לאמת. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני מקריא את בית המשפט הנכבד. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תהיה אמיץ – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אם מישהו רוצה לחפש את זה אני אביא לו את זה אחר כך, שיראה איפה זה כתוב – מלכה נ' מדינת ישראל. אומר השופט אהרן ברק – מתאים לכם? לשיטתכם? בואו נקרא מה הוא אומר, בזמנים אחרים לאנשים אחרים אבל בואו נקרא: "אכן, 'חופש הביטוי וההפגנה אינם נותנים היתר לבצע פעולות שלוחות רסן המסכנות את שלום הציבור' – – – חופש הביטוי אינו היתר להתפרעות" – אתם ראיתם מה היה מחוץ לבית ראש הממשלה אמש? "האלימות היא היפוכו של הביטוי המותר. דווקא התפיסה הערכית המכירה בחירות הביטוי – – –" << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע, לא להפריע. לא שומעים מה את אומרת. את סתם מפריעה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "דווקא התפיסה הערכית המכירה בחירות הביטוי ראוי לה שתחמיר עם מי שמוציא עצמו מתחום הביטוי ובוחר בדרך של אלימות". חברת הכנסת לזימי, אני רוצה לשמוע את השאלה שלך. אני עוצר שנייה באמצע. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה עם הקבינט הביטחוני? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני בעד לכנס את הקבינט, אבל על אירועי חווארה – כן, שלושה נרצחים, הלל ויגל. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא. שר הביטחון של ישראל – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כן, צריך לכנס את הקבינט כשיש פיגועי טרור, צריך לכנס את הקבינט ולקבל החלטות קשות כדי להפעיל אגרוף ברזל. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה קואליציה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא התבלבל. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "חופש הביטוי אינו היתר להסתה; חופש הביטוי אינו היתר להמרדה". תקשיב. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא מתבלבל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הערת ביניים אפשר, אבל להפריע לא. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "חופש הביטוי אינו היתר להסתה; חופש הביטוי אינו היתר להמרדה". << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בסדר, לא. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "חופש הביטוי – כתב השופט הולמס – אינו החופש של אדם לצעוק לשווא 'אש' בתיאטרון וכך לגרום למהומה". זה הולך להשתפר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הרצנו, הרצנו, חבר הכנסת הרצנו, אתה יכול להגיד את זה בישיבה. שב ותגיד את זה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> תכבדו את הכנסת. לא צריך לצעוק. די, די, הציבור מאס בצעקות. "במעשים המיוחסים להם – – –" << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה מאשים אותנו במה שקרה בחווארה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני מקריא את אהרן ברק. תכבדו אותו. עזבו אותי, תכבדו את כבוד השופט אהרן ברק. "במעשים המיוחסים להם לא רק שהנאשמים צועקים 'אש' בתיאטרון מלא אנשים, אלא הם אף מציתים אש". << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני השר, תקשיב לי רגע. השר בן גביר הודיע שהוא לא מתייצב למילואים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "המעשים המיוחסים להם – ושבהסכמתם אנחנו רואים בהם את התשתית לבחינת המעצר עד תום ההליכים – הדליקו את האש עצמה". << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה לא מכנסים קבינט? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "פגיעתה באינטרס הציבורי קשה; הסתברותה ודאית. שום משטר דמוקרטי המבקש לשמור על חופש הביטוי אינו רשאי להסכים לה". עכשיו תקשיבו טוב, זה הולך ומשתפר. "אכן, חופש הביטוי (וההפגנה) אינו מגן על החופש למנוע מיולדת להגיע לבית החולים". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי אומר את זה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כבוד השופט אהרן ברק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא אמר את זה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כן, כן. אני מצטט את זה גם לחברי האופוזיציה שיושבים פה וגם לקהל ששומע אותי בבית וצריך לדעת את זה. "חופש הביטוי (וההפגנה) אינו מגן על החופש למנוע ממכבי האש להגיע למקום שרפה; חופש הביטוי (וההפגנה) אינו מגן על החופש לשתק את המנגנונים לאכיפת החוק ולהביא לקריסתם; חופש ההפגנה אינו מגן" – בואנ'ה, אם השר בן גביר היה אומר את זה עכשיו, היו פה צעקות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, כולם רוצים לשמוע מה ברק חושב על דמוקרטיה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מכבדים מאוד. כל הכבוד שהם מכבדים. "חופש ההפגנה אינו מגן על החופש 'לעצור את המדינה' ולסכן את ביטחונם של הפרט ושל הכלל". יום השיבוש הלאומי, חבר הכנסת ולדימיר בליאק, נכון? "הטוען בשם חופש הביטוי לכל אלה, אינו טוען מנקודת מבטה של הדמוקרטיה", כפי שאתם עושים, "אלא מנקודת מבטה של האנרכיה". למזלי לא אני אומר את זה, כי אחרת הייתם עכשיו משתוללים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אם המפגינים – טרוריסטים, אנחנו לא מוכנים. אנרכיסטים – כבר לא נחשב. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני תכף אתייחס למפגינים, חברת הכנסת אורנה ברביבאי. "כאשר זו תשלוט, גם חופש הביטוי שלו טוענים הנאשמים לא יעמוד להם". אני אגיד לכם משהו לגבי המפגינים. חלקם חברים טובים שלי שהם באמת חרדים לגורלה של המדינה. כן, יש כאלה באמת – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע, זה סוף ציטוט? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כן. יש לי עוד הרבה ציטוטים, לא לדאוג. מה שאמרתי אחר כך זה לא השופט אהרן ברק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אה, בסדר, אז תגיד תמיד "סוף ציטוט" ו"אני מצטט", כדי שנדע בדיוק מה זה דמוקרטיה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> סוף ציטוט. אני לא מצטט עכשיו, עכשיו אגיד בעצמי. יש כאלה שבאים כי אכפת להם מהמדינה. חלקם עברו שטיפת מוח וחלקם, אכפת להם מהקרע בעם. גם לי אכפת מהקרע בעם. גם לי אכפת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אז למה אתה – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> גם לי אכפת. למי לא אכפת? ויש מפגינים שמוכנים להקריב את החיים שלהם למען המדינה – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בוא ביחד נעצור. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – ואכפת לי מהם, ונפגשתי עם חלקם. אבל יש מפגינים שמעניינת אותם אנרכיה – צריך לומר את זה – שמעניין אותם לפגוע ברצף – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל יש שרים בממשלה שמעניין אותם – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – בניהול השוטף, בניהול הציבור, מערכות המדינה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ראש ההסתדרות הוא אנרכיסט בעיניך? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> יש אנרכיסטים שרוצים לשרוף את המועדון – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> ויש מפגינים שאכפת להם מהמדינה וצריך לדבר איתם. ואני דיברתי עם חלקם, ואתם יודעים מה? אחרי שמדברים, הדברים נראים אחרת, אבל במשך עשרה שבועות באים ואומרים: בואו נדבר, בואו נשב. בואו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזה נשב? מה נשב? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הושטנו את ידנו להידברות, אלא מאי? אלא מאי? יש מי שרצה לעשות סיבוב פוליטי והתחיל להציב כל מיני תנאים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הציבו כל מיני תנאים. אבו מאזן הארכי-טרוריסט – שר הביטחון לשעבר, כשהוא היה שר ביטחון, אירח אותו בביתו, עשה לו כבוד מלכים. אבל אנחנו, שאנחנו אחים – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – אנחנו אחים – מתחילים להציב תנאים לדבר איתנו. אמרנו: בואו נשב, אבל התחילו כל מיני תנאים כדי לעשות את הסיבוב הפוליטי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אבל הפסטיבל הזה – בכוח הזרוע, באנרכיה, באלימות אי-אפשר אף פעם לנצח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה שקר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כן. באלימות ובאנרכיה לא תנצחו. לא תפגעו. אי-אפשר לנצח בצורה כזאת – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הערת ביניים אחת מספיקה. לא להפריע. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אדוני השר, אנחנו לא רוצים לנצח, אנחנו רוצים אחדות. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – ודאי כשמדובר בעם אחד. כן, כי אנחנו אחים, ולא יעזרו כל ניסיונות הפילוג האלו שאני שומע, וכל מיני מילים חסרות אחריות שיוצאות מהבית הזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה? אתה אמרת משהו אחראי? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מה שאני אומר עכשיו זה אחראי. מה שאני אומר עכשיו זה אחראי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אחראי בזה? מה אחראי בזה? לא היית יום אחד בוועדת החוקה. תשאל אותה מה היא עברה בוועדת חוקה. חודשיים היא יושבת שם. חודשיים – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כשאני קורא לכבד, כשאני קורא לנהל שיח מכבד – עזבי רגע, מירב. חברת הכנסת מירב בן ארי, את יודעת מה? עזבי רגע דעות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא ראיתי דבר כזה. לא ראיתי. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> עזבי רגע דעות. לדבר בשיח מכבד כאן, במשכן הזה, בלי לצעוק, בלי להשתולל. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> "נפולת של נמושות", "מוגלה", לכו לעזאזל" – זה שיח מכבד? זה שיח מכבד? שרים בממשלה קוראים לחיילי חיל האוויר "תלכו לעזאזל"? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> ואתה יודע מה, יוראי? אני מאוד אוהב אותך. יוראי, אני אוהב אותך, אבל אני מזדעזע כשמטפסים על שולחנות, באמת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כן, זה מזעזע. למה אתה צועק? אני מעביר ביקורת לגיטימית. מתי בפעם האחרונה טיפסו פה על שולחנות? אולי כדי להחליף מנורה. בחייכם, אני מעביר ביקורת אמיתית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רבותיי, אתם יכולים לדבר ולעשות דו-שיח. ברגע שתתחילו להשתולל אני לא אוכל. תענו, תתווכחו, אין בעיה, אבל בלי להשתולל. בלי צעקות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> עכשיו רגע, אני רוצה להמשיך. הייתם בשקט כשדיברתי על אהרן ברק, ולכן אני רוצה להחזיר את השקט לאולם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתה לא מזדעזע. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כששרת התעמולה קוראת לטייסי חיל האוויר "נפולת של נמושות", כששר התקשורת אומר – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני רוצה – רגע, חברת הכנסת מירב בן ארי, אני רוצה להחזיר את השקט לאולם המליאה, ואני אחזור לדבר על השופט אהרן ברק. אני אמשיך לצטט את השופט אהרן ברק. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני רק רוצה להגיד לך משהו. תקשיב לי, אדוני השר. מהצד הזה עמד פה מישהו וקרא לראש הממשלה הקודם "רוצח". שר בממשלת ישראל קרא לראש הממשלה "נוכל". איפה הייתם? איפה הייתם? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "שום תיאוריה של מרי אזרחי אין בה כדי להצדיק" – אתה יודע מה, מיקי? אני יכול עכשיו להתברבר איתך, והצופים בבית יגידו: הינה, מלחמה, ועוד שיח. בשביל מה? בשביל מה צריך את זה היום? איך אמר יאיר לפיד – חבל שאין לי את זה פה. חבל שאין לי את זה פה. חבל שאין לי את זה פה, להקריא לכם מה אמר יאיר לפיד לדודי אמסלם. איפה הוא היום? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה אומר לנו. אני אומר לו – זה לא טוב. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – באיזה עולם? << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> ראש המפלגה שלך הוא עבריין, על מה אתה מדבר? עבריין מסית ומדיח. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> רגע, אני רוצה שקט, אז אני אקריא קצת אהרן ברק. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> זה ראש המפלגה שלך. מסית ומדיח. עבריין. איזוק אלקטרוני – לא. איזוק על הידיים – יותר מפעם אחת. מה אתה מטיף מוסר פה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ', ההערה נשמעה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> יש משהו לא נכון שאמרתי? תקנו אותי איפה טעיתי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההערה שלך נשמעה. אל תצעק. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> רגע, תכף אני אביא לפה את הציטוט הנבחר של יאיר לפיד, הוא מדבר על שיח מורעל. תכף אני רוצה לשאול אתכם את אותן שאלות. אבל עזבו רגע, עזבו רגע, שנייה. אומר בית המשפט העליון: "שום תיאוריה של מרי אזרחי אין בה כדי להצדיק 'עצירת המדינה' או שיתוק המנגנונים האחראים לאכיפת החוק; שום טיעון מוסרי אין בו כדי להצדיק שרפת צמיגים בכבישים המסכנת קשות את חיי הנוסעים על הכביש". הייתה באיילון שרפת צמיגים, לא? מה היה שם? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אתה רציני? מה היה בהתנתקות? לא שרפו צמיגים? מה הבעיה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא מצטט, מה את רוצה? תחזור על הציטוט. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מירב, מה את רוצה, אני מצטט. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, הוא רוצה לצטט. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הייתה מדורה באיילון? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תשאל את מפקד מחוז ירושלים, מזל שהוא זוכר. אתה רציני? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מירב יקירה, אני מצטט את השופט אהרן ברק, זה לא השר וסרלאוף. נו, באמת, קצת כבוד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה יכול לחזור על הציטוט, שאנשים יבינו מה זה דמוקרטיה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה כבוד? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני אחזור על הציטוט. אני אחזור על הציטוט. מירב, תקשיבי. אומר כך השופט: "שום תיאוריה של מרי אזרחי אין בה כדי להצדיק 'עצירת המדינה' או שיתוק המנגנונים האחראים לאכיפת החוק. שום טיעון מוסרי אין בו כדי להצדיק שרפת צמיגים בכבישים – –" << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – מהפכה דיקטטורית. זה הדיון המוסרי הבסיסי. המוסריות – – – הפיכה לדיקטטורה זה המוסר הבסיסי. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> רגע. "– – אין בו כדי להצדיק שרפת צמיגים בכבישים המסכנת קשות את חיי הנוסעים על הכביש". עכשיו תקשיבו איזה יופי: "שום טיעון פילוסופי לא יוכל להצדיק עיכובה של יולדת הצריכה לבית חולים, או את עיכובה של מכונית כיבוי אש בדרכה למניעת שרפה; שום טיעון משפטי בדבר 'מרי אזרחי' איננו מאפשר התנהגות אלימה, הפוגעת קשות בחיי בני אדם". עכשיו אני אקריא את הדברים בהקשרם הציבורי הרחב, ועל הכורח להפעיל כלים משפטיים משמעותיים כדי לבלום את הפעולות בזמן אמת. בוא נשמע את חתימת אותה החלטה של בית המשפט הנכבד, הדברים הנוקבים ביחס לעצם הניסיון לבצע שיבוש מתואם של חיי האזרחים כחלק מפעולה פוליטית. "בטרם נסיים ברצוננו לציין כי רואים אנו בהתנהגותם של – – –" << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הממשלה שלכם עשתה בשלושת החודשים האחרונים שיבוש מטורף בכל התחומים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> השמדת ערך – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> ראית פעם בית משפט שפוסק שממשלה עשתה – אני נבחרתי, אנחנו ממשלה נבחרת. זו דמוקרטיה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בזירה הכלכלית, בזירה הבין-לאומית. אתם ממשלת השיבוש. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> זו דמוקרטיה. אני לא יודע, אתה נבחרת בצורה דמוקרטית, אני נבחרתי בצורה דמוקרטית, הרכבנו ממשלה. אתה לא יכול להגיד שקיומה של הממשלה הוא השיבוש והדמוקרטיה זה לשבש את מערכות המדינה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הם צריכים את זה לצילומים. למה אתה צריך לענות להם? אתה לא צריך לענות להם. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> את צודקת, את צודקת, אבל אני צריך לפרק. הטיעונים שלהם לא נכונים, לא הגיוניים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הם אפילו לא התייחסו אלינו בקדנציה הקודמת, הם אפילו לא דיברו איתנו, לא נתנו לנו לדבר. בדיוק. תגיד, ולא להתייחס למה שהוא אומר. תעשה ככה, ככה, ככה. דבר כזה. זהו. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בוא נמשיך. עכשיו, יש לי כמה שאלות ליאיר לפיד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע שראש המפלגה שלך היה מגיע לוועדה לביטחון פנים ומבלבל על מכת"זיות, מותר לחסום כבישים. מה קרה, התהפכתם? התהפכתם? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת, אבל את יכולה להגיד את זה מהמקום. שומעים אותך. את לא צריכה לצאת לפה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אבל הוא לא פה. תשמעי, מירב, אני עם מיקרופון לא מגיע לקול שיש לך בלי מיקרופון. אז יש לך קול גבוה. ואני חזן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ברוך השם שיש לה את הקול הזה. אנחנו מברכים על זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא ידעתי שאתה חזן. איפה אתה מופיע? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> למדתי חזנות. היום אין לי זמן, אבל אני חובב חזנות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא כל הזמן מעודד מכת"זיות. עכשיו הוא מעודד. אצל אהוביה סנדק אסור לשים מכת"זית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה הקואליציה? כמה זמן אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני רוצה לשאול את יאיר לפיד: "למה אתה מדבר ככה? למה אתה מדבר ככה? למה אתה עולה פה שבוע אחרי שבוע, קורא לאנשים 'שרלטן', 'ליצן', 'עבריין'? למה? את מה זה משרת? למה זה טוב?" << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שכחת שהוא עומד מול מפקד סיירת מטכ"ל ואומר לו "אפס"? זה בסדר. עבריין. הוא עבריין. עבריין, היחידי שיושב פה עם עבירה שיש עימה קלון. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "איך זה משפר את חיינו? באיזה אופן זה תורם לשיח הישראלי? למה אתה מדבר ככה? אתה לא חייב לי דין וחשבון על כלום. תענה לעצמך. אתה יודע מה? זו אפילו לא פוליטיקה טובה". << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, למה אתה עושה פיליבסטר? יש הרבה חוקים היום. מה יש לכם? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "אתה מסתכל אפילו על מה שקרה באמריקה – הסגנון הזה מפסיד בחירות"; "זה סתם. באמת אני לא מבין למה אתה מדבר ככה. למה אתה עולה שבוע אחרי שבוע לדוכן הזה ואומר דברים איומים, מכפישים – – – למה זה טוב – – – זה לא משרת אותך, זה לא משרת את המפלגה שלך, זה לא משרת את החיים הישראליים. זה סתם, זה עצוב, וחבל, ואני חושב שכדאי לך לחשוב עוד פעם אם באמת בא לך להיות במקום הזה, להיות הדמות הזאת, להיות האיש שמייצג את השפה הזו פה מעל הדוכן בכנסת ישראל." << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את מי השר מצטט? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני שואל את יאיר לפיד כמה שאלות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "אתה לא צריך ממני אישור לכלום" – הוא כבר יודע, הוא מכיר את הטקסט הזה. "אתה לא צריך ממני אישור לכלום, אתה איש מבוגר. אני רק באמת לא מצליח להבין למה אתה ממשיך לעשות את זה שבוע אחרי שבוע פה מעל הדוכן, ואיך זה משרת את החברה הישראלית." << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> איך הוא משרת את החברה הישראלית כשהוא עמד מול מפקד סיירת מטכ"ל ואמר לו "אפס"? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> תראו, חברים, אנחנו מדברים על אכיפה בררנית, שפוגעת קודם כול באזרחים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הינה, באו להוריד אותך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חוקים פרסונליים בלבד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה לעשות? הוא עבריין. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> על חומרת הדברים אנחנו עכשיו נדבר בהקשרם הציבורי הרחב. והדברים הנוקבים ביחס לעצם הניסיון לבצע שיבוש מתואם של חיי האזרחים כחלק מפעולה פוליטית. ככה הם חותמים, בית המשפט העליון, את פסק הדין שלהם. אגב, כשאני מדבר על בית המשפט העליון אז יש פה שקט, ואני חושב שזאת טקטיקה מצוינת, כי באמת – דברים נכוחים שצריכים להיאמר היום, אבל משום מה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> גם כשהם בשקט זה מפריע לך? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לא, אני רוצה לדבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז דבר. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לא, אני רוצה שהם ישמעו, פשוט זה חשוב שהם ישמעו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הם שומעים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא רוצה שאנחנו נענה לו, הוא אוהב את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בדיוק. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "בטרם נסיים – – –" << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> משעמם לו לבד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ככה זה נראה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד שם לא מתייחס אליו. מישהו צריך להתייחס. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "בטרם נסיים ברצוננו לציין כי רואים אנו בהתנהגותם של הנאשמים – התנהגות המתוארת בכתב האישום ושלצורכי הדיון במעצרם אין הם חולקים עליה – בחומרה יתרה. קיימת מחלוקת קשה בציבור הישראלי בשאלת ההתנתקות" – כן, זה היה בתקופת ההתנתקות, כולם, כל מערכת המשפט, היו רמבואים – "מחלוקת זו יש לנהל בסובלנות ובהבנה." צריך להעתיק את הטקסט הזה לעכשיו אחד לאחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – לעצמך – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "יש לאפשר חופש ביטוי לכל דעה ולכל עמדה. ראוי להן למחלוקות הציבוריות שייבחנו בשוק הרעיונות, כך בתקופות של רגיעה; כך בתקופות של מתח ומחלוקת. עם זאת את המחלוקת הציבורית יש לקיים במסגרת הכלים הקיימים. לכאורה, פעולתם של הנאשמים שוברת את הכלים כולם. רטוריקה של דמוקרטיה וזכויות אדם בפיהם, אך פעולות של אנרכיה ופגיעה בזכויות אדם במעשיהם. לכך שום מדינה דמוקרטית אינה צריכה להסכים. בצדק צוין כי 'שמירת חוק וסדר הינה תנאי מוקדם והכרחי לקיום חברה וממלכה, ובלעדי שלטונו של חוק והבטחתו של שלום הציבור לא תיכון לא חברה ולא ממלכה'. כך בכל מדינה דמוקרטית, כך בוודאי במדינת ישראל. אנו דמוקרטיה צעירה. שורשינו הדמוקרטיים אינם עמוקים". אך "על כל אחד לעשות כל שביכולתו ובכוחו לשמור על הדמוקרטיה שלנו. אם לא נשמור עליה, היא לא תשמור עלינו. שמירת הדמוקרטיה מחייבת שמירה על חופש הביטוי. שמירה על חופש הביטוי מחייבת שמירה על הדמוקרטיה. השימוש ברטוריקה של דמוקרטיה וזכויות אדם כבסיס לפעילות הפוגעת בדמוקרטיה ובזכויות האדם, הוא מרשם בדוק להרס הדמוקרטיה מתוכה היא. אמת, הדמוקרטיה" – אני אומר לכל מי שהצטרף אלינו עכשיו שאנחנו מדברים על בית המשפט העליון, כשהוא פסק מול המפגינים בהתנתקות כשהם חסמו כבישים, כשהם הפגינו, כשהם הפרו את הסדר – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לך הרבה צופים בטלוויזיה, דבר אליהם. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני יודע. – – כשהם הפרו את הסדר. אז בית המשפט העליון התבטא כלפיהם וגם פסק נגדם. ואפשר למצוא פה כל מיני אנקדוטות, ולצערי, היום בית המשפט מילא פיו במים. ותכף נדבר גם על כל מיני ציטוטים נבחרים של היועץ המשפטי לממשלה דאז מר מני מזוז ושל המשנה לפרקליט המדינה שי ניצן, מה אז הם אמרו, ושתיקת המערכת בימינו – כאשר הם מדברים על כך שיש חלקים בממשלה שנמצאים בניגוד עניינים, אבל הם מעל לחוק והם לא מצויים בניגוד עניינים בכלל. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> ראש הממשלה שנמצא בניגוד עניינים עם עצמו. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מעניין, זה רק מוכיח כמה הם נמצאים עמוק בתוך ניגוד העניינים. אומרים כך. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> רוצה את כל הקשב לעצמו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תסתכל איך זה ארוך. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני חוזר עוד פעם על משפט חשוב: "השימוש ברטוריקה של דמוקרטיה וזכויות אדם כבסיס לפעילות הפוגעת בדמוקרטיה ובזכויות האדם הוא מרשם בדוק להרס הדמוקרטיה מתוכה היא." מדהים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי אומר את זה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הם צועקים "דמוקרטיה, דמוקרטיה", ותוך כדי משבשים את אורח החיים, משבשים את השגרה. זה מה שבדיוק אומרים השופטים, אתה לא יכול לצעוק "דמוקרטיה" ביד אחת וביד ימין לעשות דברים שפוגעים בדמוקרטיה, שפוגעים באורח החיים התקין. והם אומרים גם שזה מרשם בדוק להרס הדמוקרטיה מתוכה היא. ממש אומרים לטוב רע ולמר מתוק ולמתוק – הפכו את הכול, הפכו את הכול. "אמת. הדמוקרטיה מכירה" – אני ממשיך לצטט – "הדמוקרטיה מכירה בזכות הביטוי וההפגנה של כל אדם בה. היא תעשה הכול כדי לכבד זכות זו, אך דמוקרטיה לא תאפשר שימוש בזכויות שהיא מעניקה כדי להביא להרס עצמי. היא מגינה על עצמה מפני אויביה מבחוץ. עליה להגן על עצמה מפני המתמרדים נגדה מבפנים" – זה נראה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מתוך הנביא ישעיהו. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הינה, ישעיהו: "הוי האֹֹֹֹמרים לרע טוב ולטוב רע שמים חֹשך לאור ואור לחֹשך שמים מר למתוק ומתוק למר" – פסוק שכל כך מתאים לימינו אלה. "עליה להגן על עצמה מפני המתמרדים נגדה מבפנים. חובה זו מוטלת על כולנו: על כל רשויות השלטון; על כל המפלגות והגופים; על כל השופטים. אכן, 'שוב הוטל עלינו, שופטי הדור הזה, לעמוד על משמר ערכי היסוד שלנו ולהגן עליהם מפני הקמים עליהם'." חברים, תקשיבו, אני קורא את הציטוטים החשובים הללו ואני תוהה לעצמי איפה הציטוטים הללו היום. ואני חושב שכנראה שגם בית המשפט חושב שיש אנשים אחרים ויש זמנים אחרים ויש אכיפה בררנית ויש אזרחים סוג ב' ויש דין אחד למישהו אחד ודין אחר למישהו שני, ואת הדבר הזה אנחנו רוצים לתקן. בית המשפט העליון – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מר וסרלאוף עושה פיליבסטר – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בואו נמשיך. עכשיו אני רציתי לדבר על חסימות הכבישים, חסימת תנועה בהיקף תנועה נרחב. בית המשפט אומר שיש לייחס סיכון רב וחומרה יתרה למעשים מעין אלו. בואו ניתן כמה ציטוטים מיצחק טבגר נ' מדינת ישראל. חשוב כל כך לומר – אתם יודעים מה? צריכים ללמוד את זה. צריכים ללמוד את זה כדי להבין מה לא קורה עכשיו ומה קרה פעם, ולמה הרפורמה כל כך חשובה – בגלל שהשופטים ומערכת המשפט ומערכת אכיפת החוק, הם לא מדברים כך היום, הם לא מתבטאים כך היום. בואו נקרא מה נפסק שם, יצחק טבגר נ' מדינת ישראל. בואו נקרא: "הסיכון והחומרה הטמונים במעשי העורר וחבריו הם בשלושה" – הם מדברים על חסימות כבישים, לפי מה שאני רואה. בואו נראה. "ראשית, בנכונותם להפר את החוק כחלק ממאבק רעיוני כנגד מדיניות הממשל בישראל. מעשים של אלימות, או שיבוש מערכות ציבוריות כדי לקדם אידיאולוגיה כזו או אחרת אינם רק עבירות על החוק" – זה ממש שיעור, הדבר הזה – "הם משקפים התנהגות אלימה אנטי-דמוקרטית – –" – התנהגות אלימה אנטי-דמוקרטית. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> חזרתם להתסיס, זה מה שזה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> התנהגות אלימה אנטי-דמוקרטית – "– – המבקשת לחתור תחת הליכים תקינים של הממשל, ולשבשם בכוח הזרוע" – ולשבשם בכוח הזרוע. "שנית, האמצעים שאותם ביקשו הקושרים לנקוט כדי לממש את מלחמתם האידיאולוגית הם חמורים ביותר. פעולות שנועדו לפגוע פגיעה ממשית בתשתיות ציבוריות רחבות היקף הנדרשות באורח חיוני להבטחת אורח חיים תקין של הציבור הן קשות במיוחד". תשמע, אני מדבר פה דברים של בית המשפט העליון, ופשוט ככל שאני מעמיק יותר ומדבר על כך אני מבין כמה הרפורמה קריטית לעתידה הדמוקרטי של מדינת ישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא יקרה, שמעון. זה לא יקרה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "הן פוגעות לא רק באזרח מן השורה" – נכון, כי יש ציבור ענק שמרגיש מקופח היום. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא מקופח. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אבל זה בדיוק מה שאני מקריא, חברת הכנסת דבי ביטון, זה בדיוק מה שאני מקריא עכשיו. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתם סך הכול רוצים להרוס את הדמוקרטיה, כי לכם באופן אישי אין דמוקרטיה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> טוב, אבל עזבו, אני מתחיל לענות לכם, ואחר כך אתם משתוללים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> האישה אצלכם לא נחשבת – – – אצלכם דמוקרטיה בבית שלכם – – – המדינה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת ביטון, תקשיבי לדברים שהוא מצטט. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני חוזר להקריא. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתה יכול לוותר על הנאום המתסיס הזה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני ממשיך להקריא את בית המשפט העליון. נאום מתסיס? אני מקריא דברים של בית המשפט העליון הנכבד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תקשיבי לדברים שהוא מצטט. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> לא, אין לי מה להקשיב. כשאני לא רואה נשים אצלכם אין לי מה להקשיב. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מה זה, האופוזיציה נגד בית המשפט העליון? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תקשיבי, תקשיבי. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני מקריא פה ציטוטים של בית המשפט העליון. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> פה מתחילה דמוקרטיה, נשים צריכות להיות חלק. אז שלא יגידו לנו – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "הן פוגעות", אומר בית המשפט העליון, "לא רק באזרח מן השורה, שזכותו להמשיך באורח חייו דרך שגרה ובלא הפרעה, אלא גם בחולה, בזקן, ביולדת, ובנזקק לשירותי חירום שבלעדיהם חייו אינם חיים" – בדיוק מה שחוויתי אתמול עם מור אבי. "ושלישית, החומרה והסכנה שבמעשי העורר וחבריו" – מדברים על חסימת כביש – "החומרה והסכנה שבמעשי העורר וחבריו אינם מתמקדים באירוע נקודתי אחד, בבחינת מעידה חד-פעמית. הם טומנים בתוכם גרעין מסוכן של תוקפנות רעיונית, העלולה להביא להפרת החוק גם במבט לעתיד הקרוב, וככל שצפויים המהלכים המתוכננים הקשורים" – איפה? לא ברפורמה המשפטית, אין להם את האומץ. לא רק שאין להם את האומץ, הם בניגוד עניינים – "בהתנתקות". << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> כמה שטויות אפשר בנאום אחד? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "בהיות העבירות המיוחסות לעורר עבירות על רקע אידיאולוגי, יש בהן זרע פורענות להפרת חוק עתידית, המבקשת להשליט תפיסה רעיונית נתונה בכל מחיר, וגם במחיר עבריינות על החוק, תוך גרימת נזק ציבורי כבד לקרוב ולרחוק. תופעה זו של זרע פורענות אינה נשללת גם בקרב אנשים שהיו עד הנה" – אוה, זה חשוב, זה חשוב – "תופעה זו של זרע פורענות אינה נשללת גם בקרב אנשים שהיו עד הנה שומרי חוק ותרמו מכוחם ומכישוריהם לטובת הציבור והמדינה". כלומר, מה אומרים השופטים? נכון, יש כאלו אנשים פנטסטיים, מותקים, שאכפת להם מהמדינה, שתרמו מכוחם, ממרצם ומזמנם, אבל הם לא מעל החוק. הם לא מעל החוק. הם לא יכולים להפר את החוק. כך אומרים השופטים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> ואתם יכולים להפר את החוק? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "על רקע האירועים והנסיבות המיוחדות של מהלכי התקופה האחרונה", אומרים השופטים, "יש לבחון את מעשיו של העורר וחבריו בראייה כוללת, ולהעריך את משמעותם מחד, תוך בחינת יסודותיהם לגופם, אך מנגד גם על רקע השפעתם הרחבה על הסביבה, ולאמוד את הסיכון הפוטנציאלי להישנותם ולהרחבת ממדיהם", כך אומרים השופטים. ואני שואל – ולא רק אני שואל, ציבור שלם שואל: איפה השופטים הללו היום? איפה פסקי הדין הללו היום כשמשבשים את המדינה ומודיעים מראש על השבתת המדינה, על יום השיבוש הלאומי? איפה הם? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> יצחק, בוא נתקזז, די, אכלת לי את הראש. לא יכול לשמוע את זה כבר. יש לך קיזוז. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> כאב ראש. כולנו מוכנים להתקזז. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תקרא עוד פעם, יותר טוב שכבר תקרא גמרא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה, גם אף אחד לא מתייחס אליך. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חבר'ה, אבל תקשיבו. תקשיבו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא מתייחס אליך. אנחנו לא יכולים עם זה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אבל זה בית המשפט העליון, זה לא וסרלאוף. זה לא אני, נו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> קיבלת יותר קרדיט, וסרלאוף, תעשה איזה משהו חדש. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בעניין הצורך – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה, מה קורה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> פרשת ויקרא, אני אתן לך רמז. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בוא, נדבר, נדבר גם דברי תורה, אל תדאגו. תישארו איתנו, פרשת – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, אין קיזוז. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, תלווה לו קצת מהקול שלך כי הוא כבר כמעט צרוד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא עומד בזה מצוין. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בעניין הצורך להתבונן במכלול האירועים, אפשר לראות – נדב טייכמן נגד מדינת ישראל. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מירב, תביאי לו כוס מים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, גם אי-אפשר, אנחנו מתייחסים אליך, הם לא מתייחסים אליך, זה לא יפה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לכם כבר רוב, די. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "אי-אפשר לדון" – כך אומר בית המשפט העליון הנכבד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לפחות מישהו מקשיב לך. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "אי-אפשר לדון בעניינם של העוררים במנותק מאירועי הזמן והתקופה – – – אין המחאה מכשירה ביצוע עבירות פליליות" – אני יודע שחסימת כביש זו עבירה פלילית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד את זה לבן גביר. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "חובת הציות לחוק עומדת – – –" << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא מאמין שחסימת כביש – הוא מאמין שחסימת כביש זה רק של שמאלנים. לימנים מותר. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מירב, ביקשתי ממך לרחם עליי, לרחם עליי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא היה אצלי בהפגנה של אהוביה סנדק – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> את בלי מיקרופון ואת מצליחה לדבר יותר חזק ממני. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – ואמר שמותר לחסום כבישים. עכשיו הוא התהפך כמו סטייק. מותר. מותר. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "חובת הציות לחוק עומדת מעל כל המחלוקות וחלה על כולם באופן שווה, ובמסגרתה ניתן להביע עמדה או מחאה". רק במסגרת החוק. והחוק חל על כולם באופן שווה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, הוא לא. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> איזה יופי שלא השר וסרלאוף אומר את זה, כי אחרת הייתם מתרעמים עליי, אלא בית המשפט העליון אומר זאת. "לא ניתן", אומר בית המשפט העליון, "לא ניתן לחצות קווים אדומים תוך נשיאת דגל של השקפת עולם". בואו נראה, בואו נדבר על טיב האיזונים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בוא, בוא נדבר. הינה, תראה איך אנחנו מקשיבים לך. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> יאללה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> ידידיה ליבוביץ' נגד משטרת ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> החברים שלך לא מקשיבים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אומרים השופטים – בית המשפט העליון אומר כך: "בענייננו, מחומר החקירה עולה כי המעשים המיוחסים לעוררים הינם חמורים, וזאת במיוחד בימים אלה שמדינתנו שרויה בימים שאינם כתיקונם – – – במקרה דנן, מחד גיסא, עומדת זכותם של העוררים לחופש הביטוי ולקיום מחאה" – זה מחד גיסא; "מאידך גיסא, המשיבה מבקשת לשמור על הסדר הציבורי ועל ביטחון הציבור הרחב. נראה אפוא כי באיזון הראוי בין ערכים אלה, ידה של המשיבה" – מדינת ישראל – "על העליונה, שכן לעוררים קיימת האפשרות לממש את זכותם לחופש הביטוי וכן להביע את מחאתם האידיאולוגית בדרכים מקובלות אשר אינן מהוות מטרד והפרעה לציבור ואינן מהוות סכנה לביטחון הציבור ושלומו, וזאת במיוחד בהתחשב באירועי הימים האלה". מדהים, מדהים. ואני עוד פעם שואל, ואני אחזור ואשאל כל כמה זמן: איפה בית המשפט הנכבד היום? למה הוא לא מדבר בצורה כזאת היום? למה הוא לא מדבר כלפי אותם אלו שחוסמים כבישים ומשביתים את המדינה? זה מוכיח לנו, היא-היא הנותנת כמה נדרשת פה רפורמה כאשר 2.5 מיליון מצביעים רואים את זה, והם שומעים את ראש האופוזיציה יאיר לפיד מספר שיש אנשים אחרים ותקופה אחרת, ועוד חברת כנסת אומרת על חסימות הכבישים: לא נורא. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל כבר אמרת את זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא אמר את זה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אבל נכנסו חדשים, מה אתה רוצה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא אמר את זה. הוא ישב בוועדה ואמר שאין לו בעיה עם חסימות כבישים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני מוכן לא לחזור על זה אם אתם לא תחזרו על כל מה שאתם אומרים בוועדות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הכול מוקלט. הכול מוקלט. הוא יצא נגד המכת"זית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – אמר למה יש מכת"זית. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני רוצה להכין אתכם טוב, שייכנס לכם משהו לראש, בחייאת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לא נכנס. אני חוזר עוד פעם ועוד פעם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין לו עמוד שדרה. אין לו אידיאולוגיה. הוא מכר את עצמו. מה אתה מבלבל. הוא כל הזמן נלחם במכת"זית. הוא אמר: למה יש – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל אף אחד לא שומע מה אתם אומרים, תנו לו לדבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה מדהים אותי איך הוא מתהפך. מה זה, אין לו עמוד שדרה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תיגשי למיקרופון. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> ביקשתי ממך. מירב, מירב, טובה אישית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אם אתה בעד הפגנות, אז אתה בעד הפגנות. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מירב, מירב, טובה אישית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אם אתה בעד הפגנות – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> טובה אישית. תרחמי על הקול שלי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הציפייה מגופי אכיפת החוק היא להגן על ערכי היסוד – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – לא רצית לחכות שבוע – – – אזיק אלקטרוני – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> למותר לציין כי קו פעולה זה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא הצגה. לא הצגה, הוא מוגש אמיתי – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אה, אה, רגע, רגע. ברשותכם, כמעט שכחתי. כמעט שכחתי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – לכל מקום שתלכי – – – שיביא את האיזוק – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תשתה משהו. סבלנות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתם אנרכיסטים. אנרכיסטים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> המסר שלכם הוא שהקול שלכם שווה יותר. העיקרון הדמוקרטי הבסיסי – כל קול לכל אדם, זה לא מקובל עליכם. אבל בואו נמשיך עכשיו, כי אני רוצה לדבר על אנשים לשיטתכם. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> נעים מאוד, חוק איזוק אלקטרוני. נעים מאוד – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אה, רציתי לדבר על היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, איך הם דיברו בתקופת ההתנתקות. היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז קבע – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> חוק איזוק אלקטרוני. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – במענה לחברי כנסת שפנו אליו – חברי כנסת פנו אליו כי חסימת צירי תנועה מרכזיים אינה נכללת במסגרת חופש הביטוי. אני תופס את הראש. עוד פעם, היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז, לימים היה שופט עליון, והוא אומר – הוא פשוט לא ידע שתהיה המחאה שלכם, הוא לא לקח את זה בחשבון, אז הוא דיבר בצורה גורפת, בלי כוכביות – והוא אמר: "חסימת צירי תנועה מרכזיים אינה נכללת במסגרת חופש הביטוי". את זה אמר מני מזוז. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> העיקר שאתה מאמין לעצמך. זה מה שחשוב. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מה הוא עוד הצהיר בכתבה ב-ynet ב-19 במאי 2005? הוא הצהיר כי יפעל ככל יכולתו לוודא כי הפרקליטות תנהג בחומרה במעשים שכאלה. בפעם אחרת, ביחס לחומרה היתרה בחסימות תכופות ושיטתיות, הדגיש היועמ"ש מזוז דאז, הוא אמר כי הדברים עולים לכדי המרדה – אני מצטט אותו – "כשחסימות הכבישים לא נעשות כפעולה חד-פעמית אקראית אלא כפעולה שיטתית שחוזרת על עצמה בכל הארץ פעמיים בשבוע כדי למנוע ביצוע החלטות של הממשלה והכנסת" – אומר מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה דאז – "זו המרדה". הוא היה שופט עליון, היה יועץ משפטי לממשלה ב-2005. איפה היועצת המשפטית לממשלה? למה היא לא אומרת את זה? אולי החוק השתנה? אולי האנשים השתנו? זו בושה וחרפה, ועל זה הרפורמה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> וסרלאוף – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> שיש פה אנשים אחרים, שיש פה אזרחים סוג ב', שהקול שלהם שווה יותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מאמין למה שאתה אומר? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני לא צריך להאמין למה שאני אומר, הכול כתוב. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 40 שנה בשלטון, על מה אתה מדבר – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אוה, שי ניצן. שי ניצן, בואו נדבר על שי ניצן. בוועדת חוקה בכנסת הדגיש שי ניצן – אז הוא היה המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, הוא היה מעין פרויקטור ייעודי לנושא – הוא אומר כך: אין בכוונת מערכת אכיפת החוק לאפשר או להכיל חסימת כבישים. בכתבה ב-ynet מ-15 במאי 2005 הוא אמר: "נאפשר מחאה אך לא נסבול חסימת כבישים". איפה היום המשנה לפרקליט המדינה שיגיד את זה? כל אלה הלכו בתלם על בסיס ההיגד העקרוני שסורטט בידי מערכת אכיפת החוק באמצעות היועמ"ש דאז מני מזוז, שאין שום קשר בין חסימת צירי תחבורה לבין חופש הביטוי וההפגנה. היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז מאיים – הוא מאיים: עד 20 שנות מאסר לחוסמי כבישים. איפה היועצת המשפטית לממשלה שתגיד את זה היום? אולי היא נמצאת בניגוד עניינים? אולי היא תומכת במישהו באיזה צד מסוים – נחשו לבד איזה – ולכן היא לא אומרת את זה? והאזרחים רואים את זה ומתפלצים, ומשתגעים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אולי במשטרה יש גם אנשים אחרים? למה הם לא מגישים את כתבי האישום? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> יכול להיות. אני אתייחס גם לזה. יש לנו זמן. לצד הדין הפלילי, הם אומרים, נדרשות זרועות אכיפת החוק להפעיל גם כלים אזרחיים. כן, דוח מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי 72א, פעולות המדינה להבטחת זכויותיה באמצעות אכיפה אזרחית, הדוח מדבר על כך שנדרשת, מעבר לאכיפה הפלילית, גם אכיפה אזרחית וליזום תביעות כספיות, תביעות כספיות של ממש, בגין התפרעויות ומחאות בניגוד לדין. כולם, כל המערכות היו נגדנו בגוש קטיף. הם לא ידעו שכעבור קרוב ל-20 שנה הם יצטרכו לתת תשובות, אבל הם מעולם לא סיפקו תשובות, מעולם לא עניין אותם לתת תשובות, הם לא צריכים לתת דין וחשבון לאף אחד. יש להם מאה אחוז סמכות ואפס אחריות. אפס אחריות. היועץ המשפטי לממשלה דאז מנדלבליט, בשיכרון כוח הולך ברחוב, מרגיש – – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> וסרלאוף, של נעליך מעל רגליך. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בואי נספר את הסיפור, בואי נראה מה יש לך להגיד על זה, גברתי. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> של נעליך מעל רגליך. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הולך ברחוב כאילו הוא עשוי מזהב. מגיעה אליו אישה, עוברת לידו – לא מטיחה בו מקל בראש, כמו שעשו לשר דיכטר – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – רק עוברת לידו, מסננת לעברו "פרשת משפטים – בושה". << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אה, זה לא נכון. נו, באמת, לא צריך להיות – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה נכון, אני ייצגתי אותה. הוא פשוט שיקר. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> זה לא נכון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> התיק נסגר מחוסר אשמה, אני ייצגתי אותה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אה, זה לא נכון, היא אומרת. בואו נשמע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> "לא נכון". כל דבר היא אומרת "לא נכון". על אמת – שקר, שקר – אמת. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בתחקיר של אילה חסון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא בתחקיר, אני אומרת לך. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> והמאבטח שליווה את מנדלבליט סיפר בעדות שלו שכך היה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אומרת לך – – – מנדלבליט שיקר. מנדלבליט שיקר. מזל שהמאבטחים אמרו אמת, אחרת היא הייתה מורשעת. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> נכון. ועוצרים אותה מול חמשת ילדיה בשבת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> 70,000 שקל פיצויים היא קיבלה. 70,000 שקל פיצוי. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> והשוטר אומר לה להתלוות לניידת, בגלל מה? בגלל שהיא סיננה לעבר מנדלבליט "פרשת משפטים – בושה". מה? מי זה מנדלבליט? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> 70,000 שקל פיצוי היא קיבלה. 70,000 שקל בתביעה אזרחית – – – בתוך התיק עצמו מנדלבליט אמר שהיא איימה עליו – – – איזה מזל שהמאבטח היה שם. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני רק שואל: אתם יודעים, אם מנדלבליט היה חוטף על זה, אם הוא היה נותן את הדין, הייתי – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שואלים אותך שאלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אם לא היה המאבטח, היא הייתה מקבלת כתב אישום. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> שנייה, אחר כך אני אענה על שאלות בהצבעה. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – למה אתה צועק? למה אתה צועק? אי-אפשר לשמוע ככה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני לא חושב שאני צועק לעומת מה שהיה פה קודם, אבל אני אנמיך את הקול כדי שתוכלו לשמוע. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אתה צועק. אתה צועק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, לא שומעים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לא שומעים. תשמעו, מה שהיה שם, זה מעיד על הכול, כי אז זאת הייתה עורכת דין, היא ידעה לפנות לתקשורת, אבל כמה מעשים כאלה ביום-יום קורים מתחת לאף שלנו, שפקידים מרגישים שהם על גג העולם והם יכולים לעשות מה שהם רוצים ולא לתת על כך את הדין? כמה? כמה סיפורים כאלה יש מתחת לשולחן, שעוברים לידנו, ואנחנו בכלל לא יודעים, כלפי אזרחים תמימים ומסכנים שהם סוג ב', שאף אחד לא סופר אותם? אבל אף אחד לא נותן את הדין. מנדלבליט – נפתח נגדו תיק? הייתה נגדו חקירה במשטרה? הוא הואשם במשהו על כך? בניצול כוח? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי יחקור אותו, מי יורה על חקירה? הוא אחראי על החקירות. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מי יחקור אותו, החברים שלו? זו הדמוקרטיה שאתם רוצים? דמוקרטיה שהכוח נמצא אצל כמה פקידים והם יכולים להפעיל אותו בצורה כוחנית ופוגענית? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לשיטתך, אז מדוע ראש הממשלה לקח אותו? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> זה מה שאתם רוצים? זו חזות הדמוקרטיה שלכם? לא, אני באמת שואל. לאן זה הולך? זה מה שאתם רוצים? שמחר פקידים יתחילו לעצור פה אנשים כי הם לא באו להם טוב בעיניים? "פרשת משפטים – בושה". אני מקווה שכשאני אומר את זה פה במליאה לא יעצרו גם אותי. יש להם כוח, יש להם יכולת. הם לא צריכים לתת את הדין אם נפלו טעות או איזה פגם או אם ההליך לא היה תקין. הם לא צריכים לתת את הדין לכלום. יש מישהו שממונה עליהם? שמפקח עליהם? מאה אחוז סמכות ואפס אחריות. זו לא דמוקרטיה. באמת, זו לא דמוקרטיה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אז למה ראש הממשלה לקח אותו? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני הייתי אז בממשלה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא רלוונטי. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אז מה אתה רוצה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול להשמיץ, אבל הוא היה היועץ של ביבי, מזכיר הממשלה – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מה זה משנה? אני מדבר לגופו של עניין, כמו שאתה אמרת, לא לגופו של אדם. סיפרתי את המעשה שהוא עשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל דיברת עליו, דיברת על מנדלבליט. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> סיפרתי על המעשה שהוא עשה, נתתי דוגמה. נתתי דוגמה לשלטון של פקידים שלא חייבים דין וחשבון לאף אחד. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> ואתה נותן דין וחשבון? אתם דואגים רק לראש הממשלה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני חוזר לאכיפה האזרחית, חוץ מהאכיפה הפלילית. הם נדרשו גם לאכיפה אזרחית על מנת – אני מצטט – "לשים קץ לזלזול של פורעי חוק ברשויות אכיפת החוק". הפרקליטות הגישה הליכים אזרחיים בגין מחאות ומאבקים דומים. במספר הזדמנויות הוגשו תביעות בגין נזקים או הוצאות שבהן נאלצה לשאת מדינת ישראל לצורך אכיפת החוק. בהתאם להצהרות השונות, נועדו תביעות אלו "ליצור הרתעה" – אני מצטט – "מפני הישנותן של הפרות חוק מסוג זה, הפוגעות בשלטון החוק, וכדי להשיב לקופת הציבור את סכומי הכסף האדירים שנאלצת המדינה להוציא" – כל השוטרים, כל האבטחה, כל המערך הזה. זה דורש, אז דרשו מהמפגינים לשלם מכיסם. איפה הם היום? למה לא דורשים היום מהמפגינים, מאלו שחוסמים כבישים, להוציא מכיסם? למעשה, הוצהר מטעם הפרקליטות – אני מדבר על אז. אז והיום, זמנים אחרים – הוצהר מטעם הפרקליטות על כוונה להחמיר ולחדד את ביצוע התביעות במקרים שגרמו נזק כבד לציבור, תוך הצהרה כי – אני מצטט: "המדינה תמשיך להגיש תביעות יזומות נגד עבריינים במטרה להשיב לקופה הציבורית סכומים שנגזלו ממנה, זאת כחלק משינוי תפיסתי בתחום האזרחי, הדוגל בהפעלה של כלים מתחום המשפט האזרחי בנוסף לכלים הפליליים במטרה להילחם בתופעות עבריינות, בין היתר באמצעות פגיעה בכיסו של העבריין. עבודת הייזום של האכיפה האזרחית עומדת בבסיס האסטרטגיה של הפרקליטות. מגמה זו נמשכת בכל העוצמה, ותימשך ביתר שאת גם בעתיד". הסמכות להעמדה לדין – חוק סדר הדין הפלילי דהיום מורה כי במסגרת חלוקת העבודה בין התביעה המשטרתית לפרקליטות, הפרקליטות היא זו שתטפל בעבירות של התקהלות אסורה לפי סעיף 151 לחוק העונשין, בעבירות התפרעות לפי סעיף 152 לחוק העונשין ובעבירות מניעת הוראות התפזרות לפי סעיף 156 לחוק העונשין, וכן ביחס להמשך התפרעות לאחר הודעת התפזרות לפי סעיף 155 לחוק העונשין. למותר לציין – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה לקרוא את זה? על זה הדיון. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> עוד מעט. למותר לציין כי אף עבירות אחרות הקשורות להתפרעויות ולשיבושים הקשורים הינן בסמכותה הישירה – של מי? – של הפרקליטות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תקרא את זה, על זה הדיון. על זה הדיון. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לשם דוגמה, במסגרת המחאה דווח על פעולות אלימות נקודתיות וקיצוניות במיוחד ביחס לארגונים אזרחיים הנחשבים כתומכי הרפורמה. במסגרת זו, כפי שדווח, פעלו עשרות אנשים תוך הסגת גבול ופרצו למשרדי פורום קהלת, ארגון מחקר המזוהה עם תמיכה ברפורמה, אטמו את דלתות המבנה והניחו בפתח הדלתות אשפה, שקי חול וגדרות תיל, ובתוך כך אף כלאו חוקרים אשר שהו באותו זמן בתוך המשרד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בחייך, הוא כתב אותה. הוא כתב אותה. ארגון קהלת כתב אותה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אה, אז מותר לבוא ככה ולחסום את הדלת? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני מגנה את זה, בסדר? אבל תדייק. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מיקי, אתה מתווכח על דברים שוליים. אני מדבר איתך על מהות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל תדייק. תדייק. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מחאה אלימה זו, המהווה פגיעה בריונית וחמורה בעמותה אזרחית, ובכך – בליבת חופש הביטוי, הינה אך בבחינת המחשה למכלול האמור לכל מה שאמרתי לעיל. גם במחאה זו, ולצד דיווחים נקודתיים על מעצר במסגרת האירוע וכחלק מפינוי כליאת האזרחים במשרדים, לא דווח על כל צעד משמעותי שבוצע כנגד המעשים החמורים, ובכלל זאת ככל שידוע לי לא בוצעו שום מעצר ממושך ואף לא העמדה לדין ואף לא תביעה אזרחית. בהזדמנויות רבות המרו המתפרעים את קול המשטרה ופעלו באופן אלים לחסום את הצירים מעבר להיתרים שניתנו להם. עצם האי-ציות להוראות הפינוי ואף מאבק זה או אחר עם הפינוי מהווים עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בהקשר הזה ראוי להזכיר כי הפסיקה פירשה הפרעה לשוטר בפרשנות מרחיבה מאוד ביחס לאופן אכיפת עבירות המבוצעות במהלך המחאה. אמורים הדברים ביתר שאת לאור פרסום הנחיה מס' 42, מדיניות העמדה לדין בתיקים שנפתחו על רקע הפגנות או אירועי מחאה מיום 25 באוגוסט 2020. מה כתוב בהנחיה מטעם המשנה דאז נורית ליטמן ובאישור היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט? הודגשה חשיבות האיזון בין זכות המחאה אל מול "האינטרס הציבורי שבשמירה על ביטחון הציבור ורכושו, על שלטון החוק והסדר הציבורי". ההנחיה קובעת נסיבות נוספות שיש לשקול בעת קבלת ההחלטה על העמדה לדין, ובהן אופי ההפגנה ונסיבותיה, אשר ייבחנו לפי רמת האלימות שבה – כלומר מסתכלים על המכלול – היקפה של ההפגנה ומשכה, הקושי של השוטרים להשתלט על המפגינים – אלה דברים נוספים שמפעילים בשיקול הדעת בעת העמדה לדין – המידה שבה הופר הסדר הציבורי והנזקים שנגרמו בעקבות ההפגנה; מיקום ההפגנה – אם הוא מיקום בעל רגישות מיוחדת או עיתוי חריג שמקשה על המשטרה לשמור על ביטחון האזרחים, זה יהווה שיקול חשוב בהגשת כתב אישום – מידת הפגיעה בסדרי התנועה; הפגיעה ברכוש הציבורי; תכנון וארגון הפגנה שמתוכנן לבצע בה פעולות המהוות עבירה על החוק; שלהוב הנוכחים למעשים החורגים ממעשי מחאה לגיטימיים; התנהלות פסולה של שוטרים במהלך הפגנה; גיל החשוד; תיקים קודמים רלוונטיים ועוד. בהנחיה צוין שבעת שקילת אפשרות הגשת כתב אישום, על הפרקליט לתת את דעתו לחשיבותה של מדיניות אכיפה אחידה, הן בהיבט של ההחלטות שהתקבלו ביחס לחשודים אחרים באותו אירוע והן ביחס להחלטות עקרוניות שהתקבלו ביחס לחשודים באירועי מחאה אחרים שבהם בוצעו עבירות בעלות אופי דומה. הינה כי כן, ולאור בחינת נסיבות ההתפרעויות שלפנינו, כפי שציינתי, ובתוך כך גם היקפן, כמותן, איכותן, מידת הפגיעה הציבורית, מרכזיות הצירים – כן, איילון – תכיפותן וגם ייעודן, ומצהירים באופן מוצהר על שיבוש החיים, אין חולק שהנסיבות שלפנינו הינן הנסיבות הקלאסיות להפעלה משמעותית ורחבה של הכלים המשפטיים, ובהם העמדה לדין כנגד המתפרעים ויוזמי הפעולות. הרפיון והחידלון של האכיפה בפועל הם דבר שאין לתאר. אז דיברנו על חומרת ההתפרעויות, ההמרדה ושיבוש החיים, הצגנו את ההלכה הפסוקה ביחס לאכיפת עבירות מעין אלה, דיברנו על מדיניות הייעוץ המשפטי והפרקליטות – איך הם פעלו במחאות עבר, במחאות דומות מהעבר – ועדיין לא התבשרנו על שום פעולה משמעותית מצד הייעוץ המשפטי לממשלה או פרקליטות המדינה. הדברים אמורים הן בתחום הנראות והדיון הציבורי, הן בתחום הצהרות ציבוריות, הן בתחום ההנחיות למשטרה והן בתחום הגשת תביעות והעמדה לדין בעבירות הכפופות לסמכותה. זאת, למרות הפן ההרתעתי הדחוף הנצרך לשם מניעת התפרעות והמרדה עתידיים. לשם ההשוואה, ולטובת קנה המידה, על פי הדיווחים השונים, בחסימות כבישים בתקופת ההתנתקות הוגשו עשרות ומאות כתבי אישום במהירות הבזק בתוך ימים ספורים. ככה, תוך יומיים הוגשו – כל הפרקליטות הייתה מגויסת, הגישו כתבי אישום אחד אחרי השני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היום גם הם בשביתה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הוגשו גם כתבי אישום כלפי בני נוער קטינים, תוך נקיטת יד קשה כנגד המארגנים של המחאות, וגם ביצוע צעדים מקדימים למנוע אותם. 170 כתבי אישום נגד חשודים בחסימות כבישים. הפרקליטות ביקשה – אתה שומע, ניסים? 170 כתבי אישום של חסימות כבישים. הפרקליטות ביקשה נגד אותם 170 מעצרים עד תום ההליכים, לא פחות, בגלל שהם חסמו כביש. כך פורסם בעיתון גלובס. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הבנתי שהיום הם בשביתה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> היום הם בשביתה, כן. בואו נדבר על מה עוד היה בתקופת ההתנתקות, והחור השחור של ימינו, שהמערכת שותקת, נאלמת, דומייה. מי נמצא פה בניגוד עניינים, אם כך? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רק רגע, סליחה. חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על שקט. נשמע כאילו יש פה איזו הרצאה באיזה מועדון. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איפה היית עד עכשיו, ואטורי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ראית? הגעתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יכול – – – את התפקיד. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אם רק הגעת, הוא חוזר בשבילך על כל מה שהוא אמר עד עכשיו מחדש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו תעשה – – – מהתחלה, כי ואטורי לא שמע אותך. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני חושב, זאב, שאתה מבסוט. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בהחלט. אני אמרתי, אנחנו נייסד אות מצטיין שבועי בפיליבסטר בשביל האופוזיציה והקואליציה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הינה כי כן. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ואתה זוכה השבוע. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> וסרלאוף, יש לנו פה קצינת חינוך מגולני. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני רוצה לספר לכם כמה פעילי ימין – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> וסרלאוף, היא גאה בך. בתוך קצינת חינוך של גולני, היא אומרת, אתם רואים איזה – – – קיבלנו. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לא ידעתי, לא ידעתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נכון. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> איזה ידע. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> איזה גדוד? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 13. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הייתי ב-12. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה קיבלת את אות ההצטיינות של האופוזיציה על הפיליבסטר של היום. תראה איך אנחנו מקשיבים לך גם. אף אחד לא מקשיב לך כך. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> 414 פעילי ימין נעצרו השבוע על ידי – אנחנו מדברים על תקופת ההתנתקות, כן? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, מירב לימדה אותך לדבר ככה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לפי אותו דיווח, 414 פעילי ימין נעצרו השבוע על ידי המשטרה בעקבות חסימות הכבישים ברחבי הארץ. כמחציתם, מחציתם, בני נוער – אם היא הייתה קצינת חינוך, יש לה קשר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> היא הייתה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אז יש לה קשר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> של החטיבה, לא רק של 12. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> סליחה, אמרתי "ארבע מאות וארבע-עשרה", אומרים "ארבע מאות וארבעה-עשר". איך את לא מתקנת אותי? 414 פעילי ימין נעצרו השבוע על ידי המשטרה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל הכבוד. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לא עכשיו. זה לא עכשיו. זה היה בתקופת ההתנתקות, כשמערכת אכיפת החוק הייתה רמבו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אולי תדבר על משהו אחר? כבר מיצינו. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – מחציתם בני נוער. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יצחק, אולי תשאל – – – מהקואליציה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> 205 מפירי סדר הובאו להארכת מעצר בבתי המשפט. אני מדבר על אז, על אותה תקופה, 2005. הוגשו כ-65 כתבי אישום בהליך מזורז. איזו מערכת משומנת כשהיא רוצה לעבוד. במשטרה אומרים – בזמנו, אז, ב-2005 – כי הם שוקדים כעת על גיבוש 104 כתבי אישום נוספים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נו, אבל תחליף נושא. מיצינו את זה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו נחלק את הזמן לשלוש דקות, ניתן לך תעודה – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "לבית המשפט לנוער בתל אביב" – דיווח ביחס לבני נוער על הגשת כתבי אישום רבים – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה אתה לא מדבר על משהו אחר? אני מרגישה שמיצינו את זה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> תאמיני לי שיהיה זמן, אני מחלק את הזמן, שליש, שליש, שליש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אין לך עוד נושאים? אני מרגישה שמיצינו קצת את הסיפור של ההתנתקות. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> יש לי, בטח. תראי, יש לי פה מלא – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באיזה שליש אתה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> את זה היא אומרת לך בתור קצינת חינוך – מיצינו. זה תקנת הנאום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כי אנחנו מקשיבים לך באמת. אולי תדבר על דרום תל אביב? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> גם על זה נדבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה יותר מעניין. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "לבית המשפט לנוער בתל אביב" – אני מצטט – "הוגשו היום כתבי אישום נגד 16 נערים ונערות שנעצרו ביום שני בעת שחסמו את צומת מורשה. הם יואשמו בעבירה קלה יותר, של הפרת הסדר הציבורי. כולם, אגב, נתונים עדיין במעצר לאחר שלא הסכימו לחתום על התחייבות שלא להתקרב לזירות ההפגנות". איפה מערכת המשפט היום? זה היה רק כלפי אזרחים מסוג מסוים, כמו שיאיר לפיד אמר בקולו: אנשים אחרים. איפה הפרקליטות? איפה מערכת אכיפת החוק כשרואים חסימות כבישים, כשחוסמים עורקים מרכזיים במדינה, כשמשביתים את החיים של האזרחים? פרקליט המחוז בעצמו חתם על עררים הקשורים ביחס להמרדות, תוך טענה כי מארגני המחאות – תקשיב טוב – מסכנים את שלום הציבור בצורה מוחשית ומיידית. הוא מדבר על חסימת כבישים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תחליף נושא כבר, מיצינו. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> קח עמדה אמיצה ותגיד: אני מתפטר מהממשלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על מה הוא יתפטר? הוא, טוב לו. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> יש פה דברים יפים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עף לך דף. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אופורטוניסטים, הם רוצים להישאר בממשלה. אופורטוניסטים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> זה כמו הדף שהבאת לנאור שירי וגרמת לי לדבר במליאה שעתיים, עכשיו את צריכה להקשיב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מקשיבה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כן. אה, יש פה גם נאומים על המרדה. המדינה הגישה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אכלת את הראס, חבל על הזמן. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לא, אני לא אוכל את הראש, כי זה בדיוק – צריך להסביר לציבור על האכיפה הבררנית הזאת, על מה אנחנו מדברים, על מה הציבור כועס, למה הציבור מצפה מאיתנו לעשות את הרפורמה הזאת, כי צריך להציף את זה, צריך להגיד את זה, כמה הדברים היו חמורים, כמה נאבקו רשויות אכיפת החוק במקרים אחרים בהתפרעויות הכוללות חסימות צירים או בהמרדה לעשות כן כאקט פוליטי, עד כמה החשש מפגיעה בסדר הציבורי שימש בעבר כפרמטר מרכזי באכיפה פלילית. דומה כי לשם ההמחשה ניתן להתבונן במקרה יחיד מתקופת ההתנתקות, שבו קיבל בית המשפט המחוזי את ערר המדינה וסירב לשחרר ממעצר את מי שעל פי החשד נאם על המרדה. כך הדגיש בית המשפט המחוזי: על אף שבמקרה המדובר נמצא כי המשיב "לא ביצע מעשים פיזיים ולא הוציא לפועל את דעותיו או רעיונותיו" אלא רק נשא נאום בנושא, "יש בו כדי ראיות לכאורה להוכחת עבירת המרדה". על כן, ועל אף שתוכנית ההתנתקות הסתיימה והיישובים פונו בפועל, נקבע כי אין לשחררו, מחשש לעידוד פעולות מחאה והפרת סדר ציבורי בניגוד לחוק. אם כן, הדברים ברורים. בעבר במחאות מעין אלו נהגו רשויות האכיפה באופן נחרץ, החלטי ותקיף. פעולות אלו כללו מעצרים מניעתיים וגם פעולות קיצוניות במיוחד, הכול במטרה למנוע את שיבוש הסדר הציבורי. אם אני משווה את ההתנהלות האקטיביסטית של הייעוץ המשפטי לממשלה ושל הפרקליטות בתקופת ההתנתקות לרפיסות המאפשרת את המחוזות המחפירים מהשבועות והחודשים האחרונים, אנחנו מגלים תמונת מצב חמורה ומקוממת. ככל הידוע – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יאללה, שיבוא להצביע וילך. הרגתם אותנו היום. יאללה, תצביעו ותלכו לחזור לעניינים שלכם. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לשם ההשוואה לאכיפת ההתפרעויות שלפנינו – ככל הידוע, ובתום למעלה מעשרה שבועות של פגיעה תכופה וקיצונית בסדר הציבורי ובשלום האזרחים, על פי הדיווחים ביחס למאות, מאות אירועים משמעותיים, טרם הועמדו לדין מתפרעים, מארגנים, סרבנים או כל מיני ממרידים אחרים. למעשה, גם בפרסומים המזוהים עם פעילי המחאה עולה כי מתוך 166 עצורים במהלך כלל המחאה, לטענתם, לא הועמד לדין אף לא מתפרע אחד. שום תביעה אזרחית לא הוגשה, שום אכיפה, תביעות לאכיפה אזרחית לא הוגשו כלל וכלל. ממילא, ובניגוד למדיניות שננקטה בעבר, כפי שהצגתי קודם ביחס למחאת ההתנתקות, לא בוצעו שום מעצרי מנע, לא נבלמו פעולות השחתה ושיבוש מבעוד מועד, ועל אף השקיפות הזחוחה של המבנה הארגוני, לא נעצר – או אפילו לא נחקר – ולו אחד מהמארגנים ומהמממנים הגאים של ההתפרעויות המאורגנות, לא בחשד להמרדה ולא ביחס לכל עבירה אחרת מסל העבירות הרלוונטי שהעמיד המחוקק. בהקשר זה יש להדגיש כמובן את חשיבות התזמון המהיר של נקיטת הפעולות לטובת ההרתעה, זאת בפרט לאור לוח הזמנים הפוליטי. נקיטת צעדים מאוחרים ומושהים כנגד אותם מתפרעים חוסמי כבישים וממרידים – אם יפעלו כלפיהם בשלבים מאוחרים, זה כמו אתרוגים אחרי סוכות. אנחנו צריכים להביא צעדים – אני קורא מכאן, אבל אני חושב שהקריאה שלי תיפול על אוזניים אטומות של מערכת אכיפת החוק, שכנראה לקחה צד במחאה הזאת וצד פוליטי מול קואליציה ואופוזיציה, לצערי ולדאבוני. אפילו במובן ההצהרתי, של לקרוא למניעת הפרת החוק, למנוע הפרות חוק, לבקש מהציבור לא להשתתף במחאות אלימות, לא לחסום כבישים, אפילו הדברים האלה – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חברת הכנסת פנינה, את לא שמעת כל מה שאמרתי עד עכשיו, אז את חושבת שאני מדבר – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני מדבר על היועצת המשפטית לממשלה, אני מדבר על פרקליט המדינה, כל מה שאמרו דאז, והיום הם נאלמים דום, והיום הם לא אומרים – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> את היועץ המשפטי לממשלה הקודם אתם מיניתם. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> והציבור רואה את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל תשמע מה הוא אומר, תשמע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בישיבה. תשבי. אני שומע. תשבי. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הם עומדים גם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הם לא צועקים. קריאות ביניים – בישיבה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> שלושה עניינים המחמירים במיוחד את מחדל הטיפול בהתפרעויות מצד המערכת המשפטית, אני רוצה לגעת בהם. העניין הראשון – המתפרעים מכתימים את המערכת המשפטית. לעיתים קרובות ציבור לא גדול מכתים ציבור גדול בהרבה. לא אחת טענו רבים שמיעוט המפר את החוק ביש"ע מכתים את כלל הציבור. כך גם כאן, ובמשנה תוקף: המתפרעים כורתים את הענף שעליו יושבים אותם הטוענים כי מחאתם נועדה לחזק את הדמוקרטיה. כבר ראינו שעמדת בית המשפט העליון היא שהתנהגות זו היא אנרכיה ולא דמוקרטיה. כך מכתימים המפגינים את כל מי שטוען נגד הרפורמה. זה העניין הראשון. העניין השני – היחס המועדף לפורעים הוא בגדר אפליה פסולה ופוגע בעקרון השוויון. עוד פעם: העניין השני הוא היחס המועדף לפורעים, שהוא בגדר אפליה פסולה ופוגע בעקרון השוויון. אני חשבתי שיש באולם אנשים דמוקרטיים שימחו על האכיפה הבררנית, שימחו על פגיעה בעקרון השוויון. השוואת יחס המערכת לחסימת כבישים ואלימות מהשבועות האחרונים יוצרת מציאות של אכיפה בררנית ואפליה חמורה לטובת המתפרעים והאלימים דעכשיו, לעומת היחס לאותם מפירי חוק בתקופת ההתנתקות. כל מי שערך השוויון לנגד עיניו אינו יכול שלא להבין שהפרת עקרון השוויון על ידי המערכת המשפטית עצמה יכול להתפרש כאפליה מוסדית וכביזוי שלטון החוק. והעניין השלישי, והוא חשוב לא פחות, זה החשש כי המערכת המשפטית מונעת משיקולים פסולים ומעמידה את עצמה בניגוד עניינים. אני רוצה להזכיר חשש עקרוני נוסף הקשור למטרת ההתפרעויות. ההתפרעויות נועדו, על פי מה שהם מצהירים – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איזה התפרעויות? בחווארה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חסימות כבישים באיילון, לא ראית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הבערת אש באיילון, אבל לא נורא. לא ניתן לעובדות לבלבל אותנו. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> ההתפרעויות נועדו, על פי ההצהרות, לבטל הסדרים מוסדיים וחוקתיים אשר ממשלת ישראל פועלת להוציא אל הפועל, כהגדרתה, על מנת לרסן מעט את עוצמתה היתרה של מערכת המשפט ולתקן את איזוני הרשויות במדינת ישראל. אם כן, מחאה העולה לכדי התפרעות וביצוע של פעולות חבלה במשק הישראלי – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול לחזור לפרק הראשון? לא הבנתי אותו. יש שם כמה פסוקים שלא – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> יכול להיות שאני אחזור על זה. אם יהיה זמן, אנחנו נחזור. פעם עמד פה חבר הכנסת מתן כהנא וקרא את מגילת העצמאות איזה 20 פעם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> יש מבחן בסוף? שאני אדע. אמריקאי? איך? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני מוכן לערוך לכם מבחן אם אתם תשתפו פעולה. אם כן, מחאה העולה לכדי התפרעות וביצוע פעולות חבלה במשק הישראלי ובהתנהלות התקינה – באופן שבעבר הביא לריסון קפדני ולנקיטת הליכים משפטיים רחבים – עלולה ליצור, חלילה, מצג כאילו ביסוס כוחם של בית המשפט העליון ושל מערכת המשפט אינו נשען על המנגנון הדמוקרטי, אלא על כידוני פעולות לא חוקיות כגון סרבנות, איומים והמרדה. אם כן – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יאללה תחליף נושא, מיצינו כבר את ההתנתקות. תדבר על דרום תל אביב, משהו מעניין. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> עוד מעט, עוד מעט נסיים את השליש הראשון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> דבר על משרד הנגב והגליל, מה עושים שם. דבר על זה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> גם על זה נדבר. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> תדבר על יוקר המחיה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אכלת לנו את הראש. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אם כן, אף לדעת מי שסבור שאין מניעה בקבלת החלטות הקשורות לרפורמה מצד הייעוץ המשפטי – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול לדבר על ח'אן אל-אחמר. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – ודאי שיש להקפיד על אכיפה שוויונית ולהישמר היטב ממראית עין ביחס לניגוד עניינים שמשפיע על פעולות הייעוץ המשפטי ומערכת המשפט. ניגוד שכזה עלול להביא לפגיעה חמורה באמון הציבור, וגם לירידת קרנה של מערכת המשפט בראי הבין-לאומי. אני חושב שבסוף, כשאזרחי ישראל מסתכלים על המצב, וכשהמצביעים שלנו, התומכים שלנו, שרצו את הרפורמה המשפטית הזאת בגלל כל מה שתיארתי כאן, בגלל אותה אכיפה בררנית ואי-שוויוניות, כשמשתמשים מצד אחד ביד ימין בדמוקרטיה ומצד שני פוגעים בדמוקרטיה – אי-אפשר להגיד שאתם נלחמים למען הדמוקרטיה. ולכן הרפורמה הזאת כל כך חשובה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה, היית עלא כיפאק. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> היה מאוד מעניין. תודה רבה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – וכל כך קריטית למדינת ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל הכבוד לך. וסרלאוף, אתה מקבל אות הוקרה מהאופוזיציה על הפיליבסטר הכי טוב בכנס הזה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> עכשיו נדבר על הנגב והגליל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זהו, סיימת. תודה רבה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> סיימנו, זהו. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> עכשיו נעבור לנושא השני שרציתי לדבר איתכם, החוסן הלאומי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הינה המלך הגיע, די נו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – איפה אופיר כץ? אופיר? וסרלאוף זקוק להצלה. אנחנו עושים גם ככה שמית, חבל. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בשנת 2012 ו-2016 מדינת ישראל מדדה את חוסנה הלאומי, והתגלו פערים חברתיים – עד שאני מדבר חברתי, עד שאני מדבר משהו שנוגע לכולנו – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה מדבר כבר שעתיים, אף אחד שם לא הקשיב. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל אין צורך, זהו, הם הגיעו כבר. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מירב, כבר אמרתי לך, אני עם שני מיקרופונים לא מצליח להגיע לקול שלך בלי מיקרופון. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו תדבר על ראש ממשלה שיש נגדו שלושה כתבי אישום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אני מקשיבה לך, חברים שלך לא. ואני אומרת לך, מניסיון, בעיקרון סיימת לדבר. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> עוד לא סיימתי, יש לי עוד הרבה מה לומר. יש לי שלושה נושאים חשובים, ודיברתי עד עכשיו רק על הנושא הראשון. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> יש לי עוד רעיון. יש לי עוד רעיון: תדבר על ראש ממשלה שרוצה לעשות הפיכה משטרית. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> פערים חברתיים עצומים בין הפריפריה למרכז הארץ, וזה כמעט בכל פרמטר – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> תדבר על שר שגנב פעמיים מהציבור, ובפעם השלישית הוא רוצה לחזור לאותו משרד. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כמה רופאים לנפש – אני תכף אדבר על הביקור שלי בארצות הברית – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איפה? << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> ומה עשית עם זה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – בניו ג'רזי, להבאת רופאים לישראל. אירוע מאוד מאוד חשוב ומכונן. אני עושה לך בוחן, מירב: כמה רופאים ל-1,000 נפש יש במרכז הארץ, בגוש דן? לא מקשיבה. 5.5. 5.5 רופאים ל-1,000 נפש במרכז הארץ. כמה בנגב ובגליל? כמה בגליל? זה פחות – רק 1.8. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נורא. מי היה בשלטון 15 שנה? בנט ולפיד – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> נורא ואיום. יש פערים בחינוך, בתעסוקה, בהשכלה, בתרבות, כמעט בכל פרמטר. והתפקיד שלנו זה לצמצם את אותם פערים חברתיים הללו ולתת שוויון הזדמנויות לכולם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז קדימה, אבל כל היום אתה מתעסק פה בשטויות. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כשאני שומע, ואני שומע, על זוג צעיר שגר בבאר שבע ונוסע כל יום ברכבת לתל אביב לעבודה וחוזר לבאר שבע – זה דבר שהוא לא תקין. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה? מה זה מפריע לך? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כי אנחנו רוצים לייצר להם תעסוקה בנגב. אני רוצה שבאר שבע תהיה עיר עצמאית – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תעשה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מה מפריע לעשות? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – שהיא לא ניזונה מהמרכז, שהיא יכולה להתקיים בצורה עצמאית בכל הפרמטרים הללו. צריך להשקיע בנגב ובגליל. עכשיו בואו נדבר על המצב – – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> תעשה את זה בממשלה. או שאתם לא בממשלה ואתם בדרך החוצה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא מספר לך – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני מספר לכם על הבעיות. עכשיו, אני רוצה לספר לכם על המצב של התושבים היהודים בלב הגליל, אני הזדעזעתי לגמרי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קדימה. היינו בבאר שבע, איך עברת לגליל? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בלב הגליל יש רק 14% יהודים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה קורה עם הפיליבסטר? שחררו אותנו כבר, מה קורה לכם? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> 14% יהודים בלב הגליל, זה דבר שהוא לא ייאמן. וזה נובע מכך שחנקו את ההתיישבות היהודית ולא אפשרו להם בנייה, וועדות הקבלה מנעו מהם להביא עוד משפחות. כל כך הרבה דברים שאנחנו צריכים לתקן עכשיו, ולהשקיע בפריפריה: לא רק להביא לשם עוד חינוך ועוד תרבות והשכלה והזדמנויות – אנחנו צריכים להרחיב את ההתיישבות, להביא עוד משפחות. להביא עוד משפחות זה באמת כולל את הכול, את כל הפרמטרים. לא רק נושאים חברתיים, אלא גם התיישבות. ההתיישבות היא הציונות של ימינו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לשמור על שקט בשורות האחרונות שם בסוף. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז אולי כבר תשחרר אותנו מהסיפור הזה ובוא נצביע? מה יש לכם? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כשאתם עושים פיליבסטר, אף אחד לא מפריע לכם. קדימה. תמשיך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו לא עושים דבר כזה. שלוש דקות. מסכן, תן לו משהו לאכול לפחות, שעתיים וחצי הוא כבר עומד. אלמוג, תעזור לו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ואטורי, אתה בקואליציה, רק להזכיר לך. סתם, שתדע. אתם לא עושים פיליבסטר. זה תפקיד שלנו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מותר להקריא. מותר להקריא, לא? מותר להקריא מספר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זו הכנה לאופוזיציה. ואטורי, זו הכנה לאופוזיציה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הלו, מישהו ראה את בן גביר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה, תגידו לי? מה זה השכונה הזאת? למה לא עוברים להצבעה? אני לא מבינה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יצחק, ראית את הסקר מעכשיו? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רק לא להציג. לא להציג, בבקשה. תודה רבה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה מחכים להצבעה? למי מחכים? ביטן, שמישהו ייקח פיקוד על האירוע המוזר הזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אופיר, מה קורה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אלמוג, אלמוג, לא להציג. אתה יכול להעביר לו, לא להציג. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גם אל תציג. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני רוצה קצת לקרוא תהילים, ברשותכם, רגע, לרפואת אבי מורי, שמאושפז כרגע בבית החולים, ואולי פה תצטרפו אליי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תדע לך שיש פה אירוע יפה. ראש הממשלה יושב ובן גביר עוד לא נכנס לחדר. זה אירוע גדול. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה עכשיו? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה באמת מראה את מעמדו של בן גביר. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני רוצה לנצל את הבמה – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, אני מבקש. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – כדי להגיד כמה פרקי תהילים לרפואת אבי מורי שמאושפז בבית החולים כרגע, בתוך שאר חולי ישראל וכל החולים בבתי החולים, שהקדוש ברוך הוא ישלח רפואה שלמה לכל חולי עמך ישראל. "שיר המעלות אל ה' בצרתה לי קראתי ויענני. ה' הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה. מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה. חצי גיבור שנונים עם גחלי רתמים. אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר. רבת שכנה לה נפשי עם שונא שלום. א‍ני שלום וכי אדבר המה למלחמה. שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי. עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ. אל יתן למוט רגלך אל ינום שמרך. הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. ה' שמרך ה' צלך על יד ימינך – –" << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, קריאה ראשונה. אתה גם עם טלפון. תוריד את הטלפון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על מה? עונים לו, ואטורי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא מבין, הוא מבין על מה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "– – יומם השמש לא יככה וירח בלילה. ה' ישמרך מכל רע ישמר את נפשך. ה' ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם". << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> איפה בן גביר? איפה בן גביר? << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> ראש הממשלה לשעבר – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> רגע, שנייה, שנייה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> איפה בן גביר? איפה בן גביר? איפה הוא? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בן גביר, השמיע קול. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> עוד כמה מזמורי תהילים וזהו. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אמרתי. אמרתי לרפואת אבי מורי בתוך שאר חולי ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה קורה עם "לא מיניה ולא מביה", מה עם זה? איפה זה עומד? איפה זה עומד? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – לרפואת החולים – – – בתי חולים, ששבתו היום – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, מה קורה עם "לא מיניה ולא מביה"? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "שיר המעלות לדוד שמחתי באמרים לי בית ה' נלך. עמדות היו רגלינו בשעריך ירושלם. ירושלם הבנויה כעיר שחברה לה יחדו. ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל להדות לשם ה'. כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דויד. שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך. יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך. למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך. למען בית ה' אלהינו אבקשה טוב לך". אתם יודעים מה? אלו פסוקים מאוד מאוד מרגשים. אבל אני חייב לומר משהו א-פוליטי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> א-פוליטי. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> א-פוליטי. אני חושב שיש איזשהו מקום בעולם – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אוה. בכמה דקות שאני למעלה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – מקום בעולם, איזשהו מקום – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תדע לך, זה מה שנקרא אצלנו – נכון היית בגולני? היית בגולני? זה מה שנקרא "לטחון צעירות", וסרלאוף. זו ההגדרה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני עושה את זה בשמחה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זאת ההגדרה. אין הגדרה יותר מדויקת למה שאתה עובר עכשיו במליאה מ"לטחון צעירות". איזה גדוד היית, איזה גדוד? 13? 12? מה אתה מתערב, אלמוג? לגולני לא גייסו אותך – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> עכשיו אני אומר לכם. איזשהו מקום שנמצא שם בלב פנימה, שהוא מעל כל המחלוקות ומעל כל האידיאולוגיות וההשקפות – בסוף זה הדבר הזה שאנחנו אחים, ושאנחנו עם אחד ומשפחה אחת גדולה, וצריכים ללמוד לחיות ביחד ולהסתדר ביחד. לפני שאנחנו מדברים על אויבינו מבחוץ, אנחנו צריכים לנהוג בהגינות ובכבוד אחד כלפי השני, ולדבר בצורה מכובדת וראויה גם בתוך הבית הזה. אני יודע שזה קשה לפעמים, ואני יודע שלפעמים בלהט הדברים אנשים צועקים ונכנסים לפינות ולפסים אישיים. אבל זה המבחן שלנו. כשהציבור מסתכל בבית ורואה אותנו שאנחנו עובדים על המידות ומשתדלים לכבד אחד את השני למרות המחלוקות, בסופו של דבר זה מקרין החוצה. בסופו של דבר זה מקרין החוצה, זה משפיע. זה משפיע על השיח בחוץ. הצד השני של זה הוא שאם אנשים פה בבית הזה – ועוד פעם, אני בכוונה לא אומר איזה אנשים, ואני גם לא חושב עכשיו על אנשים מסוימים, אבל מדבר על כולנו כמליאה, או ברובד הרחב יותר כחברה, כמייצגים פה את החברה בישראל. אם אנחנו יודעים לדעת לשים את הגבול בין האישי לאידיאולוגי ולבוא ולקיים דיון אמיתי ושיח מכבד, לא סביב הרפורמה דווקא, סביב זה שאנחנו יכולים לשבת ולדבר אחד עם השני, סביב זה שיש לנו מדינה משותפת ויש לנו חזון משותף ואנחנו רוצים להיות אור לגויים ולהיות מעצמה חזקה, ולבנות פה חברה טובה שנותנת פה שוויון הזדמנויות לכולם, ומאפשרת ויודעת לחיות אחד עם השני, ולייצר פה חברת מופת כזאת – אני חושב שבסוף זה תלוי בנו בהרבה מובנים, בחברי הכנסת שנמצאים כאן, בבית הזה. אם נדע לעשות זאת ולעבוד על המידות שלנו, אזי זה יקרין החוצה. רק זה יכול להיות גורם מרכזי להרגעת הרוחות. עכשיו מה שאמרתי מתחבר לי לפסוקים. "שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך. יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך. למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך" – אחיי ורעיי זה גם באופוזיציה וגם בקואליציה. "למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך" – בירושלים – "למען בית ה' אלהינו אבקשה טוב לך". "אבקשה טוב לך" – אבקשה טוב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – ברכה. בשבילי, באמת. אני מבקש. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אמרתי תהילים, בתוך שאר חולי ישראל. אמרתי, לא היית פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא. הוא היה. הוא הפריע בדיוק. בגלל זה אמרתי לכם: שקט, תקשיבו לברכה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "אבקשה טוב לך" – לבקש טוב למען אזרחי מדינת ישראל, כי באמת אני לא חושב שיש פה אנשים ששונאים את המדינה – חבריי באופוזיציה – ששונאים את המדינה. אני יודע שהם לא חושבים כמוני, אני יודע שיש בינינו מחלוקות תהומיות. אבל עדיין צריך תמיד לזכור שאנחנו אחים, שבני שבט אחד אנחנו. אנחנו צריכים לחשוב על המאחד ולפעול למען האחדות בתוכנו, והכול מתחיל ביחסים האנושיים שבין חברי הכנסת ובעבודת המידות של כולנו. אני אעבור לפרק תהילים הבא. פרקי תהילים זה דבר שמאוד מאוד נצרך בימינו. ברוח התקופה, ברוח הימים, נכוון שיהיה לאחדות ישראל וכמובן לרפואה שלמה לכל החולים. "שיר המעלות אליך נשאתי את עיני הישבי בשמים". << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> וסרלאוף, כמה תהילים עוד יש לנו? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גברתה כן עינינו אל ה' אלוהינו עד שֶׁיְּחָנֵּנו. חננו ה' חננו כי רב שבענו בוז. רבת שבעה לה נפשנו – –" << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> "הלעג השאננים הבוז לגאיונים". << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "– – הלעג השאננים הבוז לגאיונים". חבר הכנסת שטרן, תכף תגיד לי: אל תראה אותי ככה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה רק חושב שפה לא מבינים ואתם צריכים ללמד אותנו. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אז אתם מספיק גאונים? לא יודעת, היו ראשי מפלגות – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מיכל, נו, באמת. אני לא – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הם אלה שאמרנו שאנחנו מתייוונים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני האחרון שיתחיל לחלק ציונים לאנשים על היהדות שלהם. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> ראשי המפלגה שלך אמרו את זה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל בקואליציה יש הרבה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הרגע נתתי הקדמה כל כך גדולה וחשובה כדי לתת פה מסר של אחדות. לא צריך לחפש איפה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה באמת? תגיד להם שיבטלו בעוד שעה את חוק החמץ, זה מסר של אחדות. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> זו בדיוק הבעיה, חבר הכנסת שטרן. הבעיה היא שאתם חושבים שאחדות תלויה באחידות. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד להם לבטל את ההפיכה המשטרית – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אחדות לא תלויה באחידות. אפשר לחשוב אחרת, אפשר לא להסכים, וטוב שכך. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> תספור את ההמונים שעומדים בחוץ, גם זה מסר של אחדות. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מה שכן, צריך לדעת לכבד, גם אם לא מסכימים. "שיר המעלות לדוד לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל". << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כמי שטוחן צעירוּת, שברת כל שיא אפשרי. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם. אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו. אזי המים שטפונו נחלה עבר על נפשנו. אזי עבר על נפשנו המים הזידונים. ברוך ה' שלא נתננו טרף לשניהם". << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> "הפח נשבר ואנחנו נמלטנו. עזרנו בשם ה' עשה שמים וארץ". אבל אני אגיד לך, זה בשבת בבוקר. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "נפשנו כציפור נמלטה מפח יוקשים הפח נשבר ואנחנו נמלטנו. עזרנו בשם ה' עשה שמים וארץ". עוד פסוק. זה חשוב. עוד פסוק חשוב. לאן היא הלכה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> היא אמרה שלא יכול להיות שנותנים לך כל כך הרבה זמן לטחון צעירוּת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו נחזור כשתסיים. יצחק, תדע שאתה יכול להביא גם אספרסו, מה שתרצה יגיע אליך. אתה רוצה משהו חם? כן, נדאג לך. להביא לך משהו חם? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "שיר המעלות. הבוטחים בה' כהר ציון לא ימוט לעולם ישב. ירושלים הרים סביב לה וה' סביב לעמו מעתה ועד עולם. כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם. היטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם. והמטים עקלקלותם יוליכם ה' את פועלי האון שלום על ישראל". ביום שכולם עולים לירושלים, אז אנחנו מקריאים הרבה פסוקים על ירושלים, אולי מירושלים נזכה לאחדות, עיר שחוברה לה יחדיו. תכף אני אעבור לפסוקים שחברת הכנסת טלי גוטליב נתנה לי לקרוא, אבל לפני זה יש כמה פסוקים יפים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין על תהילים של יום שני – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "שיר המעלות בשובה ה' את שיבת ציון היינו כחלמים. אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה. אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה. הגדיל ה' לעשות עמנו היינו שמחים. שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב. הזורעים בדמעה ברנה יקצרו. הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע בא יבוא ברנה נושא אלֻמתיו". אני ממש צריך לדייק פה בפסוקים, כי אבא שלי היה מאוד מקפיד איתי על זה. אני אקרא עוד פסוק, אחר כך נעבור קצת לדרום תל אביב. נקרא עוד כמה פסוקים, נסיים את שיר המעלות ואחר כך נעבור לדרום תל אביב. "שיר המעלות לשלמה אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו, אם ה' לא ישמור עיר שוא שקד שומר. שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אוכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שנא. הנה נחלת ה' בנים שכר פרי הבטן. כחצים ביד גבור כן בני הנעורים. אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם. לא יבשו כי ידברו את אויבים בשער. שיר המעלות אשרי כל ירא ה' ההלך בדרכיו". << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> "יגיע כפיך כי תאכל". << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. אשתך כגפן פריה בירכתי ביתך בניך כשתלי זיתים סביב לשלחנך. הנה כי כן יברך גבר ירא ה'. יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלם כל ימי חייך. וראה בנים לבניך שלום על ישראל". אני מאחל לכל עם ישראל, בעזרת השם. אני רק אומר שכל התהילים פה מוקדשים לרפואת כל החולים וכמובן לאחדות ישראל. "שיר המעלות רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל. רבת צררוני מנעורי גם לא יכלו לי. על גבי חרשו חרשים האריכו למעניתם". << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> שתה מים. אתה רוצה שתייה חמה? וסרלאוף, להביא לך תה? יש לך עוד הרבה זמן. היושב-ראש, אתה יכול לדאוג לו. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "ה' צדיק קצץ עבות רשעים. יבשו ויסגו אחור כל שנאי ציון". << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "יהיו כחציר גגות שקדמת שלף יבש. שלא מלא כפו קוצר וחצנו מעמר. ולא אמרו העברים ברכת ה' אליכם ברכנו אתכם בשם ה'." שומע, היושב-ראש? תשמע. אדוני היושב-ראש, פעם באו לרב קנייבסקי. לפי מה ששמעתי, הייתה לו קבלה שכל מה ששואלים אותו הוא עונה, הוא משיב. אז שאלו אותו איזה פסוק מתחיל בשתי אותיות, אחר כך בשלוש אותיות, בארבע, לפי המילים. אז הוא אמר ישר: "על גבי חרשו חרשים האריכו למעניתם". זה פסוק שמתחיל בשתי אותיות – על; גבי – שלוש; חרשו – ארבע; חרשים – חמש; האריכו – שש אותיות; למעניתם – שבע אותיות. זה הפסוק היחיד שמתחיל בשתיים, שלוש, ארבע, חמש אותיות. הוא היה גאון. בא אליו פעם תלמיד, ילד, בחדר – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חשוב להגיד, יהי זכרו ברוך. הייתי אצלו כשחבר הכנסת ביטן לא הרגיש טוב. הוא הוסיף לו שם. תקשיב, הוא נתן לו ברכה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אוה, שלום, בוקר טוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני רק בנושא השני, יש לי עוד חמישה נושאים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> קיבלת כמה מיליארדים, בן גביר? כמה מיליארדים קיבלת? כל הכבוד, בן גביר. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הוא גילה שסמוטריץ' הוא בעל הבית האמיתי. אפשר לקרוא לסמוטריץ' בעל הבית. ביבי מחכה לבן גביר, איי איי איי. ביבי מחכה לבן גביר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז הוא נתן ברכה. שאלנו אותו, והוא אמר תוסיפו את השם "חי", ומאז דוד חי ביטן. והוא קם, ברוך השם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לקרוא לנתניהו, בעל הבית קורא לו. בעל הבית קורא לו. בעל הבית שלכם זה בן גביר. לא הבנתי, מה הוא רצה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בקיצור, בא אליו ילד אחד בחדר, שאל אותו מה המילה הכי ארוכה בתפילת ערבית. אז הוא הסתכל ככה וישר אמר – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, אתה בקריאה ראשונה, חבל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא רק הגיע עכשיו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא לא רק הגיע, הכול בסדר. תמשיך. תמשיך, כבודו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בגלל זה יוראי לא בא, למה הוא בקריאה שלישית. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אז הילד בא אליו ואמר לו: מה המילה הכי ארוכה בתפילת ערבית? אז הוא אמר "במשמרותיהם". ככה, בשנייה אחת שלף לו את זה, יותר מהיר מגוגל. בוא נמשיך. "שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'. ה' שמעה בקולי תהיינה אזניך קשבות לקול תחנוני. אם עונות תשמר יה ה' מי יעמד. כי עמך הסליחה למען תורא. קויתי ה' קותה נפשי ולדברו הוחלתי. נפשי לה' משמרים לבקר שמרים לבקר. יחל ישראל אל ה' כי עם ה' החסד והרבה עמו פדות. והוא יפדה את ישראל מכל עונותיו". עכשיו אנחנו נקרא פרק קל"א, שאת זה אני ממש מתפלל כל יום, אתה יודע. חשוב להתפלל על כך, במיוחד כשאתה מגיע לאיזושהי משרה ציבורית, ויש אנשים שיש להם נטייה לחשוב שאם הם הגיעו למשרה הזאת, אז הם יכולים להרשות לעצמם קצת להתנפח וקצת להרגיש את עצמם, אז צריך תמיד לעבוד על מידת הענווה. הוא אומר כך: "שיר המעלות לדוד, ה' לא גבה לבי ולא רמו עינַי, ולא הלכתי בגדֹלות ובנפלאות ממני. אם לא שִויתי ודוממתי נפשי כגמֻל עלי אמו, כגמֻל עלַי נפשי. יחל ישראל אל ה' מעתה ועד עולם". בחסידות אומר המשנה ברורה: שיוויתי ה' לנגדי תמיד זה כלל גדול. זה כלל גדול. ממש לחשוב תמיד שמלך מלכי המלכים נמצא מעליך, ורואה את המחשבות שלך ואת הדרכים שלך ואת המעשים שלך. אז בחסידות אומרים: אם לא שיוויתי – ודוממתי. אם אני לא במציאות של שיוויתי, אני במצב של דום – ודוממתי. דום רוחני, של עיוורון. הפרק הבא: "שיר המעלות, זכור ה' לדוד את כל עֻנותו. אשר נשבע לה', נדר לאביר יעקב. אם אבֹא באהל ביתי, אם אעלה על ערש יצועׇי. אם אתן שנת לעינׇי, לעפעפי תנומה. עד אמצא מקום לה', משכנות לאביר יעקב. הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי יער. נבואה למשכנותיו נשתחוֶה להדֹם רגליו. קומה ה' למנוחתך אתה וארון עֻזך. כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו. בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך. נשבע ה' לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך. אם ישמרו בניך בריתי ועדֹתי זו אלמדם, גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך. כי בחר ה' בציון אִוׇה למושב לו. זאת מנוחתי עדי עד, פה אשב כי אִוִתיה. צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם. וכהניה אלביש ישע, וחסידיה רנן ירננו. שם אצמיח קרן לדוד, ערכתי נר למשיחי. אויביו אלביש בֹשת, ועליו יציץ נזרו". עכשיו אני עובר לפרק שאני אוהב אותו במיוחד. הייתי גם שר אותו, אבל אחרי – כמה זמן אני מדבר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שעה וחצי-שעתיים. אני עליתי ב-17:00. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אז אין לי כבר קול. שמעו את פרק התהילים הזה, שהוא חשוב במיוחד בימים אלו. אתה שומע, חבר הכנסת כהנא? "שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. כשמן הטוב על הראש ירד על הזקן, זקן אהרן שיֹרד על פי מִדותיו. כטל חרמון שיֹרד על הררי ציון, כי שם צוׇה ה' את הברכה, חיים עד העולם. שיר המעלות, הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העֹמדים בבית ה' בלילות. שאו ידֵכם קֹדש וברכו את ה' . יברכך ה' מציון עֹשה שמים וארץ". אז זה עתה סיימנו את 15 פרקי שיר למעלות. יכול להיות שאנחנו עוד נחזור לתנ"ך, אני רק התחייבתי לחברת הכנסת גוטליב שאני אקריא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תהילים ליום שני, תראה איזה מדהים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אגב, את יודעת, פעם אמר לי סגן ראש העיר ירושלים אריה קינג שכל יום שני זה יום חג בשבילו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כי זה "לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חִדש בקרבי". << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> סיימת עם התנ"ך שלי? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לא, סליחה, יום שלישי זה יום חג בשבילו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקרא את שלושת הפרקים הראשונים, הם הכי מרגשים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> רגע, רגע, רגע, אני התבלבלתי. תסלחו לי. איזה יום? יום שני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. בתהילים מה שמדהים זה שבכל יום אתה תמצא את ההתמודדות האישית שלך באותם פרקים, של אותו יום. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חנוכת הבית לדוד, נו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקרא. תהילים ליום שני. אני אפתח לך, לא בעיה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חנוכת הבית לדוד: "מזמור שיר חנֻכת הבית לדוד. ארוממך ה' כי דִליתני, ולא שִמחת איבַי לי. ה' אלהָי שוַעתי אליך ותרפאני. ה' העלית מן שאול נפשי חייתני מיׇרדי בור. זמרו לה' חסידיו והודו לזכר קׇדשו. כי רגע באפו, חיים ברצונו, בערב ילין בכי ולבֺּקר רִנה. ואני אמרתי בשלוִי בל אמוט לעולם. ה' ברצונך העמדתה להררי עֺז, הסתרת פניך הייתי נבהל. אליך ה' אקרא ואל ה' אתחנן. מה בצע בדמי, ברדתי אל שחת, היודך עפר, היגיד אמתך. שמע ה' וחׇנני, ה' ה‍ֱיה עֺזר לי. הפכת מספדי למחול לי, פִתחת שקי ותאזרני שמחה – –" << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> "ותאזרני שמחה". תראה את העומק של הדבר הזה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "– – למען יזמֶרך כבוד ולא ידֺם, ה' אלהַי לעולם אודךׇּ". רואים פה את הניגודיות, איך הכול כמו שהוא מתאר פה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תחשוב שדוד המלך, לפני שהוא נפטר, בגיל 70, שהוא קיבל מהאדם הראשון – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "העלית מן שאול נפשי, חייתני מיׇרדי בור". << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תגידי, תגידי מה הוא אמר לפני שהוא נפטר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע שדוד המלך, שכתב את התהילים – לפי הדרש, כן? – קיבל מהאדם הראשון 70 שנה. וכשהוא כתב את התהילים, הרי מה הוא מבקש? הוא מבקש עוד לחיות, כי החיות היא המנוע של הכול. וכל המלל הזה הוא מלל של חיים, שלמרות הרוע ולמרות הכול אתה משווע לחיים שלך. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> "הפכת מספדי למחול לי" – מאחל לכל עם ישראל. "פִתחת שקי ותאזרני שמחה". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקרא את הפרק הבא, עוד יותר מרגש. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני אקרא. רגע, אני רציתי להתייחס גם לדרום תל אביב. אני אקרא גם אותו, ואחר כך, בסדר, חברת הכנסת גוטליב? ברשותך. עוד פרק אחד, ואחר כך נדבר קצת על דרום תל אביב, או הרבה. אחר כך אפשר גם לחזור לתנ"ך. "למנצח מזמור לדוד. בך ה' חסיתי אל אבושה לעולם בצדקתך פלטני. הטה אלי אֺזנך מהרה הצילני היה לי לצור מעוז לבית מצודות להושיעני. כי סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני. תוציאני מרשת זו טמנו לי כי אתה מעוזי. בידך אפקיד רוחי פדית אותי ה' אל אמת. שנאתי השֺמרים הבלי שוא ואני אל ה' בטחתי. אגילה ואשמחה בחסדך, אשר ראית את עניי, ידעת בצרות נפשי. ולא הסגרתני ביד אויב, העמדת במרחב רגלָי. חׇנני ה' כי צר לי, עששה בכעס עיני, נפשי ובטני. כי כלו ביגון חיי, ושנותי באנחה כשל בעֲוֺני כחי ועצמַי עששו. מכל צֺררי הייתי חרפה ולשכני מאֺד ופחד למיֻדעָי, רֺאַי בחוץ נדדו ממני. נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אֺבד. כי שמעתי דִבַת רבים מגור מסביב בהִוָסדם יחד עלי לקחת נפשי זמָמו. ואני עליך בטחתי ה', אמרתי אלהי אתה. בידך עתֺתי, הצילני מיד אויבי ומרֺדפי. האירה פניך על עבדך, הושיעני בחסדך. ה' אל אבושה כי קראתיך יֵבֺשו רשעים ידמו לשאול. תאלמנה שפתי שקר, הדֺברות על צדיק עתק בגאוָה ובוז. מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, פעלת לחֺסים בך נגד בני אדם. תסתירם בסתר פניך מרֻכסי איש, תִצפנם בסכה מריב לשֺנות. ברוך ה' כי הפליא חסדו לי בעיר מצור. ואני אמרתי בחׇפזי נגרזתי מנגד עיניך אכן שמעת קול תחנונַי בשַועי אליך. אהבו את ה' כל חסידיו אמונים נֺצר ה' ומשלם על יתר עֺשה גאוָה. חזקו ויאמץ לבבכם כל המיַחֲלים לה'". כמדומני שהוא אומר את זה על הזמן שהוא בורח מאבשלום בנו, שכולם רוצים לפגוע בו, שעשו יד אחת עליו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ואז מישהו ידבר עליו שקר, תשובותיו תיעלמנה. זה פשוט מדהים, אתה יכול לקחת את כל התהילים והסיפורים אישיים שלך, למי שזומם עליך, למי שרודף אותך, למי שמוציא את דיבתך. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כן, נכון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הבריחה מאבשלום. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> עכשיו נדבר על דרום תל אביב. אני רוצה לדבר קצת על המסתננים. כאמור אני תושב של דרום תל אביב כמעט עשור. אשתי נולדה, גדלה בדרום תל אביב. הבן שלי הוא כבר דור רביעי שגר בדרום תל אביב, דור רביעי במשפחה שגרים בה בדרום תל אביב. אני רוצה לדבר על כמה הנחות מוצא מרכזיות כלפי המסתננים. דיברתי על זה בקטנה ממש פעם אחת אבל לא העמקנו בנתונים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יצחק, אולי די? ברצינות. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני שליח ציבור בימים הנוראים. אני שליח ציבור בימים הנוראים, וכשיש את התפילה של שליח הציבור במוסף "הינני העני ממעש", אני תמיד אומר: הינני העני ממעש, אבל באתי. מרבית המסתננים אינם פליטים על פי אמנת האו"ם – אלה נקודות מוצא, אי-אפשר להתווכח על זה, זו המציאות כרגע. נקודת מוצא אחת: מרבית המסתננים אינם פליטים על פי אמנת האו"ם לפליטים, ובתנאים המתאימים יכולים לשוב למדינות המוצא. זה מעניין, זה חשוב, אלה נתונים, אגב, של המרכז למדיניות הגירה ישראלית, חוברת שלהם מיוני 2018. נקודת מוצא שנייה: אפשרות היציאה העצמאית למדינות שלישיות עדיין קיימת, ובכל מקרה ניתן למצוא הסדרים עם מדינות אחרות. נקודת המוצא השלישית: מדיניות הממשלה הביאה ליציאה משמעותית של מסתננים מישראל, רובם למדינות מוצאם. הקטנת התמריצים להמשך השהייה בישראל תביא לעזיבה, ומנגד הגדלת התמריצים להמשך שהייה בישראל תביא להשתקעות ואף לחידוש זרם הסתננות. אלו דברים פשוטים, אם אתה נותן לבן אדם מענקים ותמריצים, הוא מגיע. אם אתה מונע ממנו את זה, הוא הולך. הלאה, גדר הגבול עם סיני לא יכולה לעצור לחלוטין הסתננות יבשתית, ואין לה כל תרומה למניעת הסתננות דרך הים – המאפיינת את מרבית ההסתננות הלא-חוקית בעולם. קליטת מסתננים תגרור, מטבע הדברים, איחוד משפחות. המאפיינים הדמוגרפיים של אוכלוסיית המסתננים, המורכבת בעיקר מגברים בגילאי 25 עד 34 – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> תשאל את ביבי למה הוא החזיר את המסתננים בחזרה אחרי שגירשו אותם. גירשו, והוא החזיר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה ראשונה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אני יוצאת לבד. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> היא רוצה לצאת, אבל היא חייבת להגיד משהו לפני שהיא יוצאת. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אני רק מספרת לו שראש הממשלה שלו לא רק שלא מנע, אלא החזיר. כבר גירשו והוא החזיר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> המאפיינים הדמוגרפיים של אוכלוסיית המסתננים, המורכבת בעיקר מגברים בגילאי 25 עד 34, מהווים פוטנציאל גידול אוכלוסייה משמעותי מאוד בתוך זמן קצר. נקודת מוצא, הנחת מוצא נוספת: במרביתן המוחלט של מדינות המערב מהגרים נוטים להתרכז בשכונות מצוקה, ולכן פיזור יעיל הוא לא אפשרות ריאלית. שכונות מצוקה כאמור, מי שמגיע לדרום תל אביב יכול לעבור בשכונת נווה שאנן, וחוץ מלהחתים דרכון יש שם נראה לי את כל הנתונים למובלעת אפריקאית בלב תל אביב, מרחק חמש דקות מאלנבי; מציאות מזעזעת לא רק בגלל המסתננים, אלא בגלל שזה הפך להיות ממש החצר האחורית של מדינת ישראל: נרקומנים, לא עלינו זנות, פשע, סמים, הומלסים. לשם המסתננים מגיעים. היו מביאים אותם, הם היו עוברים את הגדר, הגדר הייתה חצי מטר, והם היו פשוט מדלגים מעליה, עולים בחזרה, ומביאים אותם באוטובוסים לדרום תל אביב. המציאות הזאת, גם את זה אנחנו רוצים לתקן במסגרת הממשלה, ואנחנו מקווים שבקרוב נהיה אנשי בשורה לתושבי דרום תל אביב ולאזרחי מדינת ישראל בכלל. תודה רבה לכל מי שהקשיב והאזין, אני סיימתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> עוד, עוד. יש לך עוד שתי דקות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הם רוצים עוד פסוק בתהילים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אין לי בעיה, הייתי באמצע נושא מאוד מאוד חשוב. הייתי באמצע נושא מאוד מאוד חשוב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, שיר המעלות, אשא עיניי. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לא, לא, לא, לא, טלי, אנחנו כבר אמרנו פרקי תהילים. אמרתי את כל פרקי שיר המעלות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> פרשת השבוע, ספר ויקרא. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> התפללנו ביחד כאן על חולי עמך בית ישראל, ואמרנו תהילים גם לרפואת דוד חיים בן שרה בתוך שאר חולי ישראל. אני התחלתי לדבר על סוגיית דרום תל אביב ודיברתי על כך שהמסתננים, לפני הגדר היו עוברים את הגבול והיו שולחים אותם באוטובוסים, לאיפה? לדרום תל אביב, המקום הכי קל, האזרחים הכי שקופים שיש. שם הם היו מתמקמים ונמצאים שם והפכו להיות החצר האחורית. אוכלוסיית המסתננים, ברובה חסרת השכלה וכישורים מקצועיים ולכן תשתייך לעשירוני ההכנסה הנמוכים של החברה הישראלית. קליטת המסתננים תעלה לקופת המדינה במשאבים רבים במשך שנים רבות, כלכלית. כל החלטה – זו הנחת מוצא שמינית, למי שעוקב – כל החלטה בסוגיית המסתננים תהווה תקדים בעל השפעות רוחב גם על שאר אוכלוסיית המהגרים הלא-חוקיים בישראל, שמונה היום כ-100,000 איש לפחות. נקודת מוצא נוספת – אלה נקודות מוצא שאין עליהן עוררין, אי-אפשר לחלוק על כך: קליטת המסתננים לא תביא להקלה בלחץ הפוליטי והחיצוני על ישראל מצד גורמים רדיקליים אלא תהווה נקודת מוצא לדרישות נוספות. איזה דרישות נוספות? איחוד משפחות, זכויות סוציאליות. מה שיקרה עם הזמן זה שבסוף גם הם יבקשו גם זכויות פוליטיות. יש גופים, כן, ארגונים במדינת ישראל היום, שזה התפקיד שלהם. כחלק מהמאבק למדינת כלל אזרחיה הם פועלים לאזרח את אותה אוכלוסייה, אוכלוסיית המסתננים כאמור. נקודת מוצא עשירית: הצמיחה הכלכלית המרשימה של ישראל הפכה אותה ליעד מושך להגירה לא חוקית מסוגים רבים, כולל הסתננות. אין מתווה קסם להתמודדות עם התופעה ועל מקבלי ההחלטות – קרי, אנחנו, בתקווה שבג"ץ לא יפריע – עלינו להבין שיש צורך במדיניות מתמשכת וארוכת טווח. כל ניסיון לעשות קיצורי דרך סופו להיכשל ואף להחמיר את המצב. אני מזכיר עוד פעם, מדובר פה על מסמך של המרכז למדיניות הגירה ישראלית. אגב, היה את חוק הפיקדון, שנפסל. זה באמת גרם להרבה מסתננים לעזוב, ובג"ץ פסל אותו בתקופת הקורונה. בואו נדבר על גודל האוכלוסייה ועוד על אוכלוסיית המסתננים. על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה נכון לינואר 2018, כי המסמך הוא מ-2018, בישראל שוהים היום 36,630 מסתננים: 72% מהם נתיני אריתריאה, 20% מהם אזרחי סודאן. האומדן של רשות האוכלוסין וההגירה אינו כולל ילדים שנולדו בישראל – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שאמרת אתמול, זה היה אתמול. בפעם האחרונה שדיברת היו אותם נתונים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לא, אמרתי קודם שאני הבאתי את ההתחלה, ועכשיו אני אומר מההתחלה ואני מביא גם את ההמשך, כל הכבוד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני מקשיב. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – מסתננים שלא תועדו בעת ההסתננות לישראל ולאחריה – וזה מי שלא נכלל באותה כמות מסתננים שציינתי – וגם קשרי משפחה בין המסתננים לבין שוהים בלתי חוקיים שנכנסו לישראל כתיירים או כעובדים זרים ולא יצאו ממנה לאחר תום תוקף האשרה. בואו נדבר על ילדים שנולדו בישראל. לפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הממ"מ, המבוסס על נתוני טיפת חלב בעיר תל אביב בתחילת שנת 2016, טופלו בתחנות טיפות חלב 3,343 ילדי מסתננים בגילאי אפס עד שש. בהתחשב בכך שלפי אותם נתונים חל גידול של מאות ילדים בשנה ובהתבסס על כך שלפי אותו מחקר מרבית המסתננים בישראל אינם חיים בדרום תל אביב, ניתן להסיק כי נכון להיום שוהים בישראל בין 6,000 ל-8,000 ילדי מסתננים שנולדו בישראל, על פי ההערכות. זה מ-2018, אני צריך להשיג את הנתונים של היום, זה מלפני חמש שנים. אגב, רון, חידון: כמה כיתות א' של ילדי מסתננים היו בדרום תל אביב לפני שנה? אתה יודע את זה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> 200. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כיתות א'. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> רק כיתות א'? נגיד חצי, 100. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> 100 כיתות א'? רק בתל אביב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> 100. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> רק בתל אביב, 22. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה רואה, לא הרבה. יש לאן לשאוף. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> 22 כיתות א'. לפני חמש שנים, כשהגענו לישיבת עוז ואמונה, כשהקמנו את ישיבת עוז ואמונה, חיפשתי ילדים בתל אביב, ילדים בשכונת נווה שאנן. כן, זו, הישיבה בנווה שאנן. אז חיפשתי שם ילדים, לעזור להם לבר-מצווה, ילדים שצריכים עזרה בשיעורי בית והכול, וגיליתי שיש שני ילדים מתחת לגיל 18 בשכונת נווה שאנן. היום יש שם קצת יותר, כי הגיעה קהילה חדשה. נוספים, ברוך השם. גם לשם, ברוך השם, מגיעות משפחות למרות שזה קשה מאוד, ועל כך גם הערכתי. לא סיימתי. על פי הערכות ארגוני הנשים ובתוכם שדולת הנשים בישראל והמרכז לנשים אריתריאיות, נכון ליולי 2017 מספר הילדים עמד על 8,000. יש גם מסתננים שלא תועדו. במהלך השנים קבעו נציגי המדינה בהזדמנויות שונות כי המספר הרשמי של המסתננים המופיעים בנתוני רשות האוכלוסין וההגירה אינו כולל מסתננים שלא תועדו בעת כניסתם לישראל. מסתננים אלו שוהים במרכזי הערים, ובעיקר בפזורה בנגב ובכפרים ערביים, ללא תיעוד. ההערכות לגבי שיעורם נעות בין אחוזים בודדים מתוך מספר המסתננים הרשמי לבין עשרות אלפי מסתננים נוספים השוהים בישראל ללא תיעוד. אף שמדובר בהערכות ואין מספרים רשמיים, ניתן למצוא תיעוד מוגבל לקיומם של מספר מסתננים לא רשומים בקובץ נתוני זרים של רשות האוכלוסין וההגירה, שבו מופיע מספר המסתננים שאותרו בארץ בכל שנה. לא מדובר אומנם במספרים גדולים של מסתננים שאותרו בתוך ישראל ולא תועדו, ובכל זאת קרוב ל-250 מסתננים לא מתועדים נתפסו בישראל למרות שלא התקיימו מבצעי אכיפה משמעותיים במהלך השנים, ודאי שלא מחוץ לתל אביב. לפיכך ניתן להעריך כי קיימת אוכלוסייה לא מבוטלת של מסתננים שאינה נכללת במספרים הרשמיים. הערכה זו משותפת גם לרשות האוכלוסין וההגירה, שכן המתווה המקורי שנועד לחתימה מול האו"ם כלל תחשיב של 39,000 מסתננים, מספר גבוה מהמספר הרשמי, לא כולל ילדים. אמרנו שהמספר הרשמי – לך תמצא את זה עכשיו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הרב יצחק, אתה רוצה לבדוק – – – אם אין מה לקרוא? אני אביא לך. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> משהו כמו 36,000, משמע שזה יותר. בואו נדבר על קשרי נישואים. על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, בישראל נמצאים עשרות אלפי שוהים בלתי חוקיים שהאשרה שלהם פגה, מתוכם גם אלפי אזרחי אתיופיה שהגיעו לישראל כתיירים או כעובדים זרים ולא יצאו ממנה. במהלך השנים אירעו מקרים של נישואים או היטמעות במסגרת קשרי משפחה, בין אותם תיירים לבין אוכלוסיית המסתננים. גם לגבי תופעה זו קיימות הערכות בלבד ואין מספרים מדויקים. דוגמה אחת למקרה מסוג זה ניתן למצוא בעתירה מינהלית שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, העוסקת במהגר לא חוקי מאתיופיה שהתחתן עם אזרחית אתיופיה שהסתננה לישראל. לסיכום ניתן לקבוע, תוך זהירות מרבית, כי אוכלוסיית המסתננים גדולה באופן משמעותי מהאומדן הרשמי ובשיעור לא מבוטל בכלל, ולכן יש להתחשב בכך בכל נקיטת מדיניות בעניין הזה. עכשיו בואו נדבר על העלות הכלכלית. אוכלוסיית המסתננים בישראל מורכבת ברובה מגברים צעירים ללא ילדים, עם גישה חלקית להטבות הביטוח הלאומי וזכאות לתשלומי העברה מינימליים. בנוסף הם מהווים כוח עבודה זול שמשלם מס הכנסה על 100% מהשכר, מכיוון שאינם זכאים לנקודות זכות בגין תושבות. מנגד הם משלמים מיסים עקיפים נמוכים יותר מאזרחים ישראלים, מכיוון שחלק ניכר ממשכורתם מועבר למדינות המוצא והם צורכים פחות בשוק המקומי. כמו כן, הם דוחקים משוק העבודה אזרחים ישראלים מאוכלוסיות חלשות. עלויות האכיפה ומערכת המשפט, כן, פלילי, הומניטרי וכמובן על רקע המעמד בישראל – העלויות שלהם בתקציב המדינה, של המסתננים, גבוהות באופן משמעותי משיעורם היחסי באוכלוסייה. למרות זאת, יש לשער כי נכון להיום בהרכב הדמוגרפי הקיים וללא גישה למערכת הרווחה, המסתננים תורמים לכלכלה הישראלית יותר ממה שהם עולים לה בהוצאות הציבוריות. יחד עם זאת, המצב שונה באופן מהותי בכל הנוגע במשפחות עם ילדים. כבר היום מרכז המחקר והמידע של הכנסת – טוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על שקט. אני נותן לשר לנשום רגע. שתה מים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כבר היום מרכז המחקר – תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לשר יצחק וסרלאוף. אנחנו נעבור להצבעה. כולם לשבת. ההצבעה תהיה שמית. הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 13) בקריאה ראשונה. אנחנו נעבור להקראת השמות. אני מבקש מכולם לשבת. בבקשה, המזכיר יקרא את השמות. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – בעד אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לקרוא בסיבוב שני את שאר השמות, לחזור על שמות. חברת הכנסת קארין אלהרר ביקשה לתקן את ההצבעה שלה בהסכמת הקואליציה; נרשם לפרוטוקול. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – נגד זאב אלקין – נגד דבי ביטון – נגד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – אינו נוכח אורנה ברביבאי – נגד יואב גלנט – אינו נוכח בנימין גנץ – נגד סימון דוידסון – נגד דני דנון – בעד שרן מרים השכל – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד חילי טרופר – נגד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – נגד יואב סגלוביץ' – נגד אורית פרקש הכהן – נגד אלון שוסטר – נגד מיכל שיר סגמן – נגד << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> האם יש מישהו באולם שעדיין לא הצביע? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אבי מעוז – בעד רם בן ברק – נגד << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כולם הצביעו? תודה. אבקש למנות את הקולות. בעד – 63, נגד – 55. אני מודיע שהצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 13) עברה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכספים; היא תעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. נעבור להצבעה על הצעת חוק ההתאמות הפיסקליות, התשפ"ג–2023, בקריאה ראשונה. אני מבקש לקרוא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – נגד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – נגד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לחזור לקרוא בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – נגד זאב אלקין – נגד ולדימיר בליאק – נגד יואב גלנט – אינו נוכח בנימין גנץ – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – נגד נעמה לזימי – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> האם יש באולם מישהו, חבר כנסת, שעדיין לא הצביע? אבקש למנות את הקולות. 62 בעד, 52 נגד. אני מודיע שהצעת חוק ההתאמות הפיסקליות, התשפ"ג–2023, עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת הכספים. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מעמד האישה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מעמד האישה – אנחנו נעבר את זה לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה היה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 62:52. << הצח >> הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 23) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1612).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום, הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 23) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023. מציג שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בבקשה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי השר, חבריי חברי הכנסת, הדבר היחידי שאני יכול להגיד בקשר לחוק הזה, ושאמרתי כבר הרבה מאוד פעמים, הוא שאנחנו שומרים על אחריות פיסקלית, עומדים במסגרות, ביעד הגירעון, בכלל ההוצאה, תקציב של 484 – אני כמובן מעגל בגס – ו-513 ב-2024. שוב, כחלק מהמאבק באינפלציה עושים את מה שנכון, עושים את מה שצריך לכלכלת ישראל, ואני משוכנע שהכנסת תעביר גם את החוק הזה עכשיו בקריאה ראשונה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לפנות מכאן לאזרחי ישראל, ובמיוחד למצביעי מחנה הימין המסורתי והדתי. מאז שהוקמה מפלגת נעם לפני כמעט ארבע שנים זעקנו על כך שמיעוט קיצוני ורדיקלי השתלט בחשאי, בתהליך ארוך טווח ובעזרת סכומי עתק שהוזרמו מקרנות וממדינות זרות, על מערכות השלטון בישראל באקדמיה, במשפט, בחינוך, בביטחון, בתקשורת ובתרבות. סוכני שינוי שעברו השתלמויות יוקרתיות במכונים בעלי אג'נדת שמאל מובהקת מבקשים להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה. הם עותרים ופוסקים, הם מחנכים והם מדווחים. בחודש האחרון הובילו ראש הממשלה בנימין נתניהו והממשלה כולה באומץ רב מהלך לתיקון מערכת המשפט והשבת האיזון בין רשויות השלטון בישראל. המיעוט הכוחני הבין מייד שמדובר באיום משמעותי על שליטתו המוחלטת והכריז על מצב חירום. כמיטב כישרונם, דרך שימוש באמצעי הנדסת תודעה, הם הצליחו במהירות מדהימה לקבע את המחשבה הציבורית כאילו המלחמה שלהם על הנצחת הדיקטטורה של האליטות היא מלחמה על הדמוקרטיה. בשיטות הפחדה בלי קווים אדומים ובלי טיפת ממלכתיות הם יצרו מצג שווא של מדינה במחאה, בזמן שרוב הציבור אמר את דברו בבירור רק לפני כחמישה חודשים. כשזה לא הספיק, הם העלו את הרף: צה"ל כביכול שייך להם, המדינה שלהם, ההייטק בבעלותם – את הכול הם היו מוכנים לשרוף בשביל להשאיר בידיהם את השליטה. אותו מיעוט ידע שמולו ניצב רוב העם, שרגיש ביותר לשלמות העם ולשמירה על המדינה. לא נוכל עוד לברוח מהאמת הפשוטה שאותה אני זועק מזה שנתיים: מדינת ישראל חייבת להתמודד עם השתלטות השמאל ובעלי התפיסה של מדינת כל אזרחיה על מערכותיה הציבוריות. אני קורא לראש הממשלה: השב לעם את המדינה. כנס צוות שרים מיוחד בראשותך, הכן תוכנית חומש לעצירת כל הכספים הזרים; הפסקת כל ההכשרות וההשתלמויות של הפקידות הבכירה, בדגש על מפקדי צה"ל וזרועות הביטחון, תחת חסותם של ארגונים פרטיים בעלי אג'נדה שמאל מובהקת; הוצאת תוכניות שממומנות על ידי מדינות זרות וארגונים זרים ממערכת החינוך והפסקת הנדסת התודעה באקדמיה ובתקשורת. אזרחי ישראל, שמבינים היום יותר מתמיד עד כמה תיקון כזה הוא חיוני ודחוף, יעמדו מאחורינו במהלך הזה. אין לנו ברירה אחרת אם חפצי חיים אנחנו. אין לנו מדינה אחרת, אין לנו מדינה יהודית אחרת, ואין לנו עם אחר. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. עד שהוא עולה, מזכיר הכנסת יקרא הודעה, בבקשה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה והשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018 (תיקון מס' 9) (הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת. תודה. << הצח >> הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 23) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023 << הצח >> (קריאה ראשונה) << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לנצל את ההזדמנות שאני עומד כאן ולקרוא לכולם להרגיע את הרוחות; לקרוא לכולם להבין שאנחנו בסיטואציה ייחודית, מורכבת, לא פשוטה לאף אחד מהצדדים. אנחנו כרגע בסיטואציה של lose-lose, וזאת נקודה נמוכה, וצריך מאוד להיזהר. עכשיו, כאשר ברגעים אלו ממש בעצם מתנהלות שתי הפגנות זו מול זו, צריכים כולם לזכור שאנחנו אנשים אחים, אנחנו בני אותו עם, אנחנו חייבים להיות כאן ביחד ואסור חס ושלום שנגלוש לאיזשהם גילויי אלימות בין צד לצד. זה פשוט יהיה אסון נוראי. אז אני מבקש מכל מי שיש לו איזושהי השפעה על ציבור כזה או אחר לנצל את יכולת ההשפעה שלו ולקרוא לכולם להרגיע את הרוחות. בעזרת השם נעבור את החודש הקרוב, חודש החגים הלאומיים, חודש החירות. נבין, נזכור כולנו שוב מי אנחנו, מה אנחנו ולאן אנחנו הולכים, ונוכל ביחד, ביחד, לעשות פה רפורמה משפטית עמוקה ונחוצה, בהסכמות רחבות. נסדר ביחד את האיזונים בין שלוש הרשויות, ואולי גם נצליח להשפיע על סוגיות יסוד אחרות שפוצעות את החברה שלנו כבר כל כך הרבה שנים ועכשיו בעצם צפו ועלו מחדש מעל פני השטח. אני אומר כאן בצורה הכי ברורה: אנחנו חייבים לעשות רפורמה משפטית ביחד. נוצרה פה הזדמנות ייחודית שכולם מבינים את הצורך החשוב ברפורמה הזו אבל גם כולנו מבינים כמה חשוב לעשות אותה ביחד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, אנחנו נמצאים רגע לפני עימות אלים מאוד ברחובות מדינת ישראל בין מפגיני ימין למפגינים שהם נגד – בואו נגדיר את זה אפילו לא ימין ושמאל, כי גם אצלנו יש ימנים, גם שם יש – בין מי שבעד או נגד. בואו, ראש הממשלה החליט כרגע לעצור – אני לא יודעת מה הוא מתכנן, אבל כרגע הוא החליט לעצור. הוא בזבז ימים ושעות של המשכן הזה, של עובדי הכנסת המסורים, שבזבזו כאן שעות על גבי שעות בוועדה של שמחה רוטמן, וכעת הוא מחכה – אני לא יודעת, כולם עדיין מחכים. בזמן הזה יש מפגינים שעלולים היום להיפצע, מה שנקרא, להיות מותקפים באלימות. אני קוראת לכל חברי הכנסת מימין ומשמאל, בטח השרים, בטח ראש הממשלה, לעשות הכול למנוע את האלימות נגד מפגינים. אני יצאתי החוצה אל המפגינים. יש אנשים מדהימים – כן, גם אתה, קיש, אתה גם צריך להגיד על זה – יש אנשים מדהימים בחוץ, ילדים, נשים, אנשים מבוגרים, שבאו להביע את זכותם הדמוקרטית, והם נמצאים ממש בסכנת חיים. כבר בשבועות האחרונים ראינו גם את ניסיונות הדריסה, את גז הפלפל שמותז על מפגינים, ואם לא תהיה לכם טיפת אחריות לבוא ופשוט לומר בקול רם שאין מקום לאלימות – בטח בכל מה שקשור לחופש הביטוי וחופש התנועה של מפגינים כל חברי הכנסת חייבים להקים גם קול ברור ולא לסכן מפגינים, שהגיעו לכאן במיוחד. אני לא מבינה למה ראש הממשלה מחכה, לאיזה אסון הוא מחכה, אבל הסכנה כאן היא סכנה ברורה ומיידית לחיים של מפגינים ומפגינות שהגיעו לכאן למחות. והינה אני אומרת לכם, ושיהיה ברור: כל אירוע כזה, יש לו כתובת ברורה, ואם לא תהיה לכם טיפת אומץ לבוא ולומר זאת בקול ברור, אנחנו עלולים לסכן חיים של מפגינים. ואל תגידו לי שיש סימטריה, ואל תגידו לי שזה משני הצדדים, כי מי שחוטף אלימות כאן בכל החודשים האחרונים אלה מפגינים שמפגינים נגד ההפיכה המשטרית. רק הם נמצאים שם וחוטפים. אם יש לכם טיפה אומץ וטיפה מנהיגות, תבואו ותגנו את ההתקפות האלימות האלה שנעשות כלפיהם. ואני רוצה להגיד להם תודה רבה, תודה שהגעתם, תודה שאתם מתייצבים כבר 12 שבועות ברציפות למחות ולפעול כדי שמדינת ישראל תהיה מדינה דמוקרטית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גדי איזנקוט. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו התחלפנו. אני במקומו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת זאב אלקין, עד שנעדכן את השמות פה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> היושב-ראש, שיקראו לשר שיהיה במליאה. בכל זאת, חבר כנסת נכבד עתיר ניסיון מדבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. אם לא, תן לאלקין, הוא יודע לדבר מספיק זמן. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אל תפעיל לי את השעון עד שהשר מגיע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אל תפעיל את השעון עד שהשר חוזר. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני גם יכול לשתוק, לחכות יחד איתך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא שר אחר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בואו נמתין לו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה? אתה יכול לדבר גם, מה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, תיאורטית – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, לרגע חשבנו – את יודעת, התרגלנו שהוא שר, אז חשבנו שזה בא – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אם אתה רוצה שנעבור להצבעה, אפשר לשקול את זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לעבור להצבעה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> דקת דומייה לזכר ממשלת ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר למשוך את הדוברים ולעבור להצבעה? קדימה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הינה, יש שר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוה. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> לזה חיכיתי, ל"אוה" הזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לזה חיכינו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא סתם שר, מרובה תיקים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מרובה. מרוב תיקים הוא לא רואה את התפקיד. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בהחלט. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> – – – מר אלקין – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הפוך. אני הרי רוצה לדבר לליבה של הממשלה, אז איך הממשלה תקשיב לי אם לא תהיה פה? << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> אני אעביר את תוכן דבריך. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אין לי ספק, השר מלכיאלי. אדוני היושב-ראש, אדוני השר הנכבד מרובה התיקים, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים פה בסדרת דיונים על התקציב. אומנם כולנו בהמתנה עד שהקושי שדיברתי עליו בסבב הראשון של הדיונים, ובכלל הרלוונטיות של כל המסגרות שהתקציב הזה קובע לאור האי-ודאות שיש לנו במושגים של שעות עד שראש הממשלה בסוף יגיד לאן פניו, אז הקושי הזה טרם נפתר. אני מקווה מאוד שעוד מעט יושיעו את כל המדינה מהמשבר העמוק שהממשלה הזאת הכניסה אותנו, וראש ממשלה יודיע את מה שכבר מהבוקר הוא לא מסוגל להוציא מפיו ולהודיע. מקווה שיקבל את כל האישורים מהשר בן גביר, מהעוזר של השר בן גביר, מהעוזר השני של – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חנמאל, חנמאל. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, זה ראש המטה. זה לא מספיק לראש הממשלה, הוא צריך גם את האישורים מכל העוזרים של השר בן גביר כדי שהוא יוכל להודיע סוף-סוף את מה שהוא כבר בלילה החליט שהוא מודיע. אני מניח שהוא צריך גם אישורים מהבית מכל מיני דמויות, אבל מקווה שסוף-סוף נשמע, ולפחות הבעיה האחת שדיברתי עליה, לפחות באופן זמני אולי היא תוסר מסדר-היום. אבל הסתכלתי על החוק שאנחנו עברנו לדון עליו עכשיו, ומצאתי פה משהו מאוד מאוד מעניין: החוק הזה הוא חוק מסגרת ההוצאה התקציבית – חבר הכנסת קריב, זה בטח ישעשע אותך, אני מניח שגם את השר. המסגרת התקציבית של מגבלת הגירעון וכו' מחושבת גם בהתחשב במדדים, ותמיד לוקחים את המדדים של כמה שנים. אז גיליתי להפתעתי שבחוק הזה הממשלה, כדי לסדר לעצמה את החיים הטובים, אמרה: אני אקח את המדד של שנת 2022 בלבד – שהוא היה מאוד גבוה – אני לא אלך על הממוצע של שלוש שנים, אני אשתמש במדד הזה. כנ"ל במדד שמחושב לצורך מגבלת ההוצאה לתקציב הבא. המשמעות היא הרחבה משמעותית של מסגרת התקציב, כדי שיהיה לממשלה איך לחלק את הכסף. הרי רק עכשיו השר בן גביר קבע תג מחיר לוויתור על אידיאולוגיה; לכל ויתור על אידיאולוגיה כנראה יש משמעות כספית ומספר עגול לצידו, אז צריך מאיפשהו להביא את הכסף. אבל אין מתנות חינם, אז בחוק הזה כתוב שהכסף הזה יקוזז מהשנים הבאות, מהשנים 2026-2025, אז כבר יחשבו את מסגרת ההוצאה יותר בהידוק ממה שנדרש, ואז כבר באותה תקופה מדינת ישראל תשלם מחיר מאוד מאוד גדול. במילים אחרות, גיליתי שהממשלה הזאת כנראה יותר משנתיים לא מתכוונת לתפקד, כי היא משעבדת את התקציבים. אם חס וחלילה הממשלה תאריך ימים, השר מלכיאלי, ותגלה שיש פלאט ענק במשרד שלך בתקציב של 2026-2025, תדע למה – זה כי הצבעת על זה עכשיו. כבר עכשיו הממשלה משעבדת את השנים 2026-2025 לטובת בזבזנות בשנות התקציב 2024-2023 – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש להתחיל לסכם. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, אני מסכם. – – והולכת לחלק את התקציבים האלה כי היא צריכה לשלם לבן גביר, לפה, לשם, לש"ס, ליהדות התורה, לציונות הדתית – שר האוצר לא ידלג גם על המפלגה שלו, אני מניח שגם אבי מעוז מחכה לתקציבים כסיעה ענקית בת חבר כנסת אחד. לליכוד אני לא חושב שיישאר הרבה במצב העניינים הזה, אבל בסופו של דבר כל אזרחי מדינת ישראל על החגיגה הזאת בשנים האלה ישלמו בשנתיים שאחרי זה בריבית דריבית, והכול בתרגיל חישובי קטן שמתבסס על המדד, כשהממשלה גם מייצרת פה מדדים גבוהים ואינפלציה וגם הולכת ליהנות מזה בפזרנות הכסף אחרי זה. אני חייב להגיד שזה סטרטאפ נורא מעניין בהתנהלות התקציבית, שככה בשקט בשקט הממשלה החליטה להגניב במסגרת התקציב הזאת – ואין לי ספק שעוד ידובר בו כשיקצצו אחר כך הרבה סעיפים חברתיים בשנים 2025 ו-2026. יגידו: הצבעתם על זה, אתם פיזרתם את הכסף ב-2023 ו-2024, ועכשיו הגיע הזמן שהשכבות החלשות ישלמו את החשבון, בין השאר את הצ'ק שניתן היום לשר בן גביר על הנכונות שלו לשים בצד את הערכים האידיאולוגיים הגבוהים שהוא דיבר עליהם. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> היו לנו מורים טובים שלימדו אותנו לשלם 53 מיליארד שקל לארבעה מנדטים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל לא לקחתם את זה. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> הם לא לקחו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, אני מסתכל מה שיניתם. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> למדנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לפני הקדנציה האחרונה היינו תמימים, לא הבנו את שיטת הצ'קים. למדנו את זה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל למה בתקציב אתם לא לוקחים עכשיו את ה-53 מיליארד האלה שהלכו לאחים המוסלמים ומשתמשים בזה? הרי הכול לאחים המוסלמים, לא? << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> לוקחים, לוקחים. אל דאגה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה, אדוני השר. כנסת נכבדה, אני רוצה לשתף אתכם איפה הייתי אתמול בלילה, ואני אתחיל קודם כול בלשתף אתכם בדאגה שלי. אני מסתכל על הרשתות, רואה את הדיווחים. אני לא מודאג מהפגנות בעד – תקראו לזה הרפורמה; אני לא מודאג מהפגנות נגד; אני מודאג מאנשים שמשייכים הפגנות למען משהו שהם מאמינים בו כהפגנות נגד מישהו אחר. כבר שלושה חודשים שיש פה הפגנות אמיתיות, אותנטיות, זעקה של אזרחים פטריוטים. אני הייתי בהן כל שבוע. הייתי אתמול באיילון וראיתי ציבור אדיר אוהב הארץ. אין לי ספק שגם היום יהיו המון אנשים אוהבי הארץ בהפגנה נגד. הם לא צריכים להיות אחד נגד השני, וזו קריאה שחייבת לצאת מהבית הזה: להאמין במשהו אחד לא אומר שאתה שונא אדם אחר, זה אומר שחשוב לך כל כך, שאתה יוצא מהבית. אני מפציר ואני קורא לכל הצדדים: לא משנה אם אתם בעד ההפיכה, אתם נגד, אם אתם קוראים לזה רפורמה – היום ירושלים נמצאת בסכנת התלקחות, וחלק מהאנשים פה בבית נהנים מההתלקחות הזאת. יש פה נבחרי ציבור חסרי אחריות שמלבים, אם ברמיזה ואם בצורה ישירה, פוטנציאל להתנגשות חזיתית היום בין חלקי העם שלנו. העם שלנו נקרע מספיק בגלל פעולות הממשלה. בואו לא ניתן יד לקרע נוסף וחס וחלילה לשפיכות דמים. הבית הזה התבזה מספיק בשנים האחרונות. הכנסת היא מרוץ לתחתית באופן יום-יומי. כל קדנציה מגעילה יותר, בוטה יותר, אלימה יותר. זה הזמן שלנו כאן בבית להתאפס שנייה על עצמנו, מכל סיעות הבית, ולעשות כל מה שביכולתנו כדי שהיום הזה יוכרז כחגיגה לדמוקרטיה של כל הצדדים ולא כאסון לאומי. אני יכול להגיד לכם שכל אותם אנשים מדהימים שיצאו מטעם ציונות, אמונה בשלמות העם, בדמוקרטיה – אף אחד שם לרגע לא גינה, לא קילל, לא תקף, לא העליב ולא התנשא על אף אחד אחר. הם יצאו רק מתוך חיובי. כל מי שיוצא היום – תדאגו, בבקשה, לצאת מתוך חיובי, גם אם החיובי שלכם והחיובי שלהם מנוגדים. זה לא צריך להיות אחד כנגד השני, זה צריך להיות כולם למען המדינה. הפגנה זה דבר חשוב, חופש הביטוי הוא דבר חשוב, אבל חייבים לשמור על שפה נקייה ולא אלימה. וכל מי שנכח ולו באחת ההפגנות יודע שהשפה תמיד נקייה, הכול מכבד, ודואגים שאף אחד לא ייפגע, לרבות נשים הריוניות, שפינו להן את כל ההפגנות אתמול רק שיעברו, כי ככה צריך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברים, אני מבקש מכם – ואני מבקש גם ממך, אדוני שיושב פה בראש ומנהל את זה – לצאת בצורה ברורה ולהגיד לכל עם ישראל: הערב הזה צריך להיות חגיגה של דמוקרטיה, גם אם אירוע מורכב, אבל לא אירוע אלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא השנייה סיים. אני מסתדר, תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> רול, רול. סליחה, ואטורי, אני מבקש – בגלל ההפגנה של ההסתדרות אשתי עכשיו אומרת: אני מפסיקה את עבודת הפסח. למה? כי ההסתדרות הכריזה על שביתה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבוטבול, גם ביחס אליך זו הייתה עכשיו אמירה מאוד לא ברורה. אפילו יותר מהרגיל. תודה רבה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> עזוב, עזוב, אתה מבלבל את המוח. להרוג את המדינה. אנשים צריכים לנסוע לחו"ל. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אתה צריך לנסוע לחו"ל? מפריעה לך ההפיכה המשטרית בנסיעה לחו"ל? מצטער. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת חמד עָמֶר; חמד עמאר. יש לי חבר שיש לנו שני ילדים, אחד עמאר ואחד עָמֶר, ולצערי הוא נרצח – מהחברה הערבית – אז אני מתבלבל בין השמות. אבל אני אתרגל את זה בבית. תודה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אם אתה אומר שהוא נרצח, מהחברה הערבית, חבר שלך – זה מה שהייתם צריכים לטפל בו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בזה הייתם צריכים להתעסק. בזה הייתם צריכים להשקיע את שלושת החודשים מאז השבעת הממשלה. אבל מה שאנחנו מתעסקים בו מאז השבעת הממשלה זה חוקים הזויים, ואני מקווה שהיום זה יהיה מאחורינו. אני מקווה ומאמין שהיום זה צריך להיות מאחורינו. אני עברתי על התקציב. אני לא יודע, אדוני היושב-ראש, אם עברת על התקציב. אני ראיתי את התקציב – מגבלת ההוצאה היא 484 מיליארד שקל. זה יותר מהתקציב שאושר ל-2022 ב-32 מיליארד שקל. ואני שואל את עצמי, אחרי ששמעתי את כל אנשי המקצוע במשרד האוצר, מהחשב הכללי עד הכלכלנית הראשית וראש אגף תקציבים, שדיברו באופן ברור על המצב הכלכלי של מדינת ישראל ועל ההכנסות של מדינת ישראל, אם הדוח של החשב הכללי מדבר באופן ברור על ירידה בתקציב של 12% לחודש ינואר, פברואר – ואני לא יודע מה יהיה בחודשים הבאים – אז כל התקציב שאתם בונים וכל התקציב שאנחנו מצביעים עליו, אנחנו מצביעים על נייר ריק מתוכן, לא על תקציב שבאמת יכול לבוא לידי ביצוע. כל אותן הבטחות שהובטחו לחברי הקואליציה, אני אומר לכם, אם המצב יימשך איך שעברו החודשים ינואר ופברואר, ירידה של 12%, כל ההבטחות יהיו על נייר ריק, בעצם על הקרח. אתם לא תראו שקל אחד תוספתי. ושמעתי עכשיו על הסיכום שהיה בין ראש הממשלה לשר הפיתות והלאפות, שהוא מוסיף לו – איך זה נקרא, משמר לאומי? משמר לאומי קראו לזה, נכון? מתקצבים משמר לאומי ומוסיפים עוד תקציב. הרי הובטחו לו 9 מיליארד שקל, ואנחנו רואים בתקציב רק 1.5 מיליארד שקל ל-2023 ו-1.5 מיליארד שקל ל-2024. זה אומר שאין 9 מיליארד שקל, יש 3 מיליארד שקל. אני לא מבין איזו הבטחה הוא קיבל עכשיו, שמקימים לו משמר לאומי. וכמו שאמר לי אחד מחברי הכנסת, למי יהיה מיועד המשמר הלאומי שמקימים עכשיו כאן, בהחלטת הממשלה שתהיה כבר ביום ראשון הקרוב? אז אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, כל התקציב שאנחנו מצביעים עליו זה תקציב על נייר לבן. אנחנו מצביעים על תקציב שבלתי אפשרי ליישם אותו. בלתי אפשרי להגיע לסכומים שהובטחו על ידי הממשלה לחברי הקואליציה, בלתי אפשר להגיע לסכומים שדיברו עליהם. אז כל אזרחי המדינה ייפגעו מהתקציבים שאתם מביאים עכשיו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. רשימת הדוברים סגורה, כמובן. חבר כנסת גלעד קריב. אם תעמוד בזמנים כמו שהגעת לכאן זה יהיה מדהים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, אני מבקש לשאול את ראש ממשלת ישראל איזה טירוף אחז בו, או בלשונו של אחד מחברי הכנסת היותר-נעימים בבית הזה, איזה טרול אחז בו, כאשר הוא פיטר בהודעה לתקשורת את שר הביטחון בעיצומה של אחת מן התקופות הרגישות ביותר מן הבחינה הביטחונית בזירה הפלסטינית, בזירה הלבנונית וכמובן בזירה האיראנית. באיזו סביבה רעילה מתפקד ראש ממשלת ישראל, אם אף אחד מיועציו לא אמר לו: אדוני ראש הממשלה, תרגיע? באיזה ורטיגו נמצא ראש ממשלת ישראל, אם הוא מוציא הודעה לתקשורת על פיטורי שר הביטחון, אבל עד הרגע הזה לא נשלח מכתב הפיטורים, כך ששר הביטחון של מדינת ישראל מרחף לו באיזשהו אזור דמדומים בין פיטורים לבין כהונה? לאיזה סחרור אתה, ראש הממשלה, מכניס את מערכת הביטחון? כמה סמלי שדמויות בכירות בליכוד, כמו ראש עיריית מודיעין חיים ביבס או אנשים שמעורבים בהסתדרות ומזוהים לחלוטין עם הליכוד, הצטרפו למהלך לעצירת החקיקה. ומנגד, מי שמארגנים עכשיו את מפגני התמיכה כאן בגן סאקר הם בעיקר ארגון לה פמיליה ותנועות כהניסטיות – לא חברי מרכז הליכוד. אמור לי, אדוני ראש הממשלה, אתה יושב-ראש תנועת הליכוד או שאתה המזכיר של ארגון לה פמיליה? ובהקשר הזה, אנחנו עוד לא יודעים מה יודיע ראש הממשלה בעוד שעה ממשרדו ומלשכתו. דבר אחד אנחנו יודעים, שראש הממשלה נתן היום לאיתמר בן גביר את הזכות להקים מיליציה פרטית. ואנחנו עומדים כאן ואומרים שהקמת המשמר הלאומי תחת הסמכות הישירה של איתמר בן גביר היא צעד לא פחות מסוכן לדמוקרטיה הישראלית מאשר ההפיכה המשטרתית. אנחנו נעשה הכול כדי למנוע מצב שבו יש כוח שיטור, ובוודאי כוח שיטור בעל סממנים צבאיים, שנמצא בפיקודו הישיר של איתמר בן גביר הכהניסט, העבריין והבריון. אני קורא מכאן בסיום דבריי לראש השב"כ להשמיע עוד הערב באוזני ראש הממשלה הסתייגות חד-משמעית מהכפפת משמר לאומי כלשהו לשר הבריון המוקיון, המוקיון והבריון. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. בזמן שהיא מגיעה, אני קורא ליושב-ראש הכנסת להקריא הודעה, בבקשה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חברי חבר הכנסת גלעד קריב, שמעתי אותך זועק שנתניהו נותן לשר בן גביר להקים מיליציה פרטית. אחרי מה שאנחנו רואים פה בשלושת החודשים האחרונים, אתה מופתע? אתה מופתע? הרי נתניהו מכר את כל מה שרק אפשר – מהכלכלה דרך היחסים הבין-לאומיים, דרך הביטחון, וראינו רק בימים האחרונים איך ביטחון מדינת ישראל הפך להיות עניין שולי, עניין של מה בכך, בכזאת קלות מפטרים שר ביטחון במדינת ישראל. למה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עוד לא מפטרים. אף אחד לא יודע. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> למה? רק בגלל שהוא הביע את דעתו על ביטחון המדינה, את הדאגה שלו למה שקורה כאן – אגב, דאגה שגם ראש השב"כ וגם בכירים אחרים במערכת הביטחון אמרו. אבל הוא הבהיר שמה שאנחנו מדברים כאן, וצריך להגיד את זה ביושר, זה קשקוש מוחלט. למה? אנחנו כל הזמן אומרים: תהיה פה הפיכה, תהיה פה הפיכה – חברים, ההפיכה פה. ההפיכה המשטרית כבר כאן. נתניהו הוכיח שהשליט מעל הכול. מי שלא נתין מלא מלא לא יהיה כאן, גם אם זה אומר פגיעה בביטחון מדינת ישראל, וסיפור גלנט ממחיש את זה יפה מאוד. אגב, אומר בסוגריים, זה הזכיר לי ממש את התקופה של הקורונה. אני זוכרת את אותה דינמיקה – רגע לפני שהיינו צריכים לקיים דיון, רבע שעה לפני שהיינו צריכים להתכנס, נתניהו קרא לי אליו ללשכה וניסה להניא אותי מלעשות את הדבר הזה, מלהצביע עם ההיגיון, עם מה שנכון למדינת ישראל. אני ניסיתי לשכנע אותו שהוא יקבל את ההחלטה הנכונה, כי הוא הסכים איתי בחדר שזו ההחלטה הנכונה, ויקנה את עולמו. אגב, בדיוק כמו כאן, אם נתניהו היה עוצר לפני x זמן או בכל רגע נתון והיה מגיע להידברות, היה קונה את עולמו – גם היה מראה שהוא מציל את המדינה, שאכפת לו מהחברה בישראל, שאכפת לו מביטחון מדינת ישראל, וגם היה מביא רפורמה. הרי האנשים שלו לא באמת מכירים את הדקויות, והוא יודע טוב מאוד שמה שהוא עושה היום זה לא רפורמה, זו הפיכה משטרית. כמו אז, כך גם היום. אז הוא לא קיבל את ההחלטה הנכונה, וגם היום הוא לא מקבל את ההחלטה הנכונה. וגם עכשיו אנחנו נמצאים כאן, כשמהבוקר מותחים אותנו ומותחים אותנו שהינה הוא יעצור את החקיקה, ואני לא שמעתי אותו אומר את זה. איפה שמעו אותו אומר את זה? בארצות הברית. שוב, הוא מדבר באנגלית, הוא מדבר מעלינו, הוא מדבר לעולם, הוא בכלל לא מדבר אל האזרחים במדינת ישראל. אלא מה? אנחנו כבר למדנו שמה שנתניהו אומר באנגלית זה לא בהכרח מה שהוא יגיד בעברית. ולכן אני עדיין מחכה שהוא יעצור את הטירוף הזה ולא יחכה שיקרה כאן משהו קיצוני, במיוחד נוכח ההפגנות המאורגנות – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, גברתי. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – של לה פמיליה והארגונים הימניים הקיצוניים, שאנחנו כולנו יודעים לאיזה דברים הם מסוגלים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, גברתי. יעלה ויבוא חבר הכנסת מאיר כהן. חבר הכנסת כהן, ברשותך, בטרם תתחיל – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> כן, בבקשה. << דובר >> היו"ר אמיר אוחנה: << דובר >> – – אני מבקש לומר דבר מה, למרות שהמליאה איננה מלאה, בתקווה שהדברים יצאו גם החוצה מכאן. אנחנו נמצאים בתקופה רגישה, תקופה סוערת, תקופה מבעבעת. המחלוקת עמוקה, וניתן לראות אותה בבירור גם בבית הזה וגם מחוצה לו. אני מבקש ומפציר מעל דוכן זה – ומציע שכולנו נעשה זאת – מכל אחת ואחד מהמפגינים, אלה שנגד ואלה שבעד: אנא, למען כולנו, הורידו את הלהבות, הביעו את דעתכם מבלי להגיע למחוזות האלימות וההסתה לאלימות; לא מול מפגין שחושב אחרת, לא מול השוטרים, שעושים את עבודתם, ולא מול אף אדם. אין כאן אויבים, יש כאן עם אחד שחלוק על הדרך ומקווה לימים טובים יותר. בואו נממש את תקוותיו יחד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אמן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת כהן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי כנסת נכבדים, הלוואי שאת הדברים האלה היינו שומעים ביתר שאת מראש הממשלה, שהיה יכול להגיד אותם לפני כמה ימים, והרבה דברים – – – << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא מפריע לך כשאתה מדבר. לא, אני לא מפריע לך. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לצערי הגדול, אני משער שהוא לא יגיד: אני מפסיק את החקיקה. הוא ישחק במילים, הוא יגיד: אני משהה, אני מעכב, אני עושה חקיקה איטית – וכהרגלו הוא יחשוב שבזה הוא יוכל להרגיע. לא ברור לי למה ראש הממשלה לא יצא בקולו כבר לפני כמה שעות. אם הוא רוצה למנוע את התמונות האלה, אדוני היושב-ראש, בוודאי ובוודאי הוא היה צריך לצאת בקולו ולהבהיר את המצב, ולהגיד: אני מפסיק את החקיקה. הולכים לבית הנשיא ומתחילים לדבר, אבל מפסיק את החקיקה, ואני משער שאף אחד לא יקבל שום דבר חוץ מזה. באשר לאבטחה לבן גביר, כנראה שבן גביר מצליח – הוא זה שעומד אחרי ראש הממשלה והוא זה שמפעיל אותו, וכנראה שהוא באמת מצליח להוציא ממנו תקציב גדול מאוד למשמר לאומי. אני מזהיר, בשסע הגדול שיש, בשסע הגדול – ולצערי כבר 15 שנים אנחנו תחת משטר שמשסה את האחד בשני, והפכו אותנו מעם אחד לשבטים-שבטים, זה שונא את זה, וזה מדבר ברעות רוח על זה. אני מקווה שהמשמר האזרחי הזה לא יהפוך לאיזו מיליציה בידיו של שר כזה או אחר. אני מאוד מקווה, ואנחנו נפתח עיניים. עכשיו אני רוצה להגיד עוד משהו באשר לתקציב הזה שעליו אנחנו מדברים, ואני מבקש מחברי הכנסת, במיוחד מש"ס, שאמונים על ההיבטים החברתיים: תפתחו את התקציב הזה ותקראו; תשאלו את עצמכם מה קרה עם יוקר המחיה, למה כל ההבטחות לגבי יוקר המחיה לא מופיעות בתקציב הזה; תבדקו את עצמכם; תקראו אותו – – – << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> ההבטחות של ש"ס נמצאות בתוך התקציב. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקרא. לפני שאתה מדבר תקרא. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> ההבטחות של ש"ס נמצאות בתוך התקציב. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, יש הבדל בין ביטחון תזונתי לבין ההבטחות שראש הממשלה וסמוטריץ' – הפייק ניוז שלהם לגבי הטיפול בתקציב. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> הורדת המיסים – ליברמן העלה, אנחנו מורידים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> במקום להתווכח על דברים שאתה לא יודע, תפתח ותראה. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> מכיר, ממש. אני יודע, למה לא יודע? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק רוצה להגיד לך שעכשיו מחירי הביצים, ידידי הטוב, עלו ב-23%. הידעת? אתם יודעים מה אתם עשיתם לממשלה השנייה כשמחירי הביצים עלו ב-4%? 23% ואין פוצה פה, ואתכם אני לא שומע. אבל מה? אם הצבעתם – – – << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> למה אתה לא שומע? תשמע. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם הצבעתם נגד הצעת החוק שבאה להעניש מנהלי בתי ספר שזורקים תלמידות מזרחיות מבתי הספר, אז מה אני מצפה מכם, חוץ מלגלגל עיניים ולהתחיל להגיד – ההבדל שאנחנו קוראים את התקציב. תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, כמה זמן ישבנו פה וחיכינו כדי שתתקיים ההצבעה היום? חיכינו כשעתיים וחצי. בלבלו לנו את המוח מעל הדוכן הזה, הקריאו כל מיני טקסטים, והעיקר, העיקר, הסיחו את דעתם של כולם ממה שהתרחש מאחורי הקלעים, כאשר נתנו בעצם את ההחלטה הגורלית, כאילו זה מה שעמד על הפרק, הקמת המשמר הלאומי. ואני קוראת לו "המשמר הלאומי" כי זה לא משמר אזרחי, זה משמר לאומני. זה מיליציות חמושות שיהיו תחת פיקודו הישיר של הפירומן, שר התבערה. ואני מבקשת מכולם, תפסיקו לקרוא לו שר הפיתות. תאמינו לי, הפיתות הן דבר נהדר, הן דבר טעים. אל תלכלכו עליהן, על הפיתות, בסדר? תגידו את האמת. נותנים לכהניסט מורשע בתמיכה בטרור להפעיל קבוצות של חמושים שהוא יבחר אותן, שהוא יפקד עליהן באופן ישיר. לא הצליחו לעשות את זה דרך החוק, שהוא ייתן את הפקודות לשוטרים בשטח, אז בנו לו מיליציות משלו. הינה, תיקח, תפקד, תעשה מה שבא לך, העיקר – תיישר קו עם מה שרוצה הדיקטטור. ושלא ישלו אתכם, תחת דיקטטורה – וזה מה שמתהווה – אף אחד לא יכול להגיד לא לדיקטטור. אפילו אין לו חסינות, אפילו אם הוא גנרל גדול, אפילו אם הוא שירת בדיוק אותה מדיניות מיליטריסטית כוחנית, מה שיהיה ברזומה שלו, פתאום הוא הופך לאייקון של דמוקרטיה – ואני מדברת על גלנט. למה? כי הוא העז ואמר: לא. כך מתנהגים בדיקטטורה. אפילו אם אתה בן הבית, אפילו אם אתה מאותו מחנה, אסור לך להרים ראש ולהגיד לא. אז בואו לא נשלה את עצמנו, נתניהו לא נגרר לאירוע הזה. נתניהו לא תחת לחצים, לא מהבית ולא מהקואליציה. נתניהו מוביל, כהרגלו, את המדיניות שהוא רוצה להוביל. שלא יהיו שום אשליות. הבן אדם יודע לאן הוא רוצה להוביל, והוא רוצה להוביל למצב שהוא יהיה המלך של ישראל, שהוא יהיה הדיקטטור ושהוא יוביל. הממשלה הזו, וכל אחד שיושב בתוכה ומעלים עין ועושה כאילו לא מבין, מטפחת פשיזם. זאת ממשלת הפשיזם. וכל אחד שרוצה להעלים עין ולא להגיד את האמת יהיה אחראי על מה שיהיה אחר כך. ועוד נשמע אילו פשעים יבצעו המיליציות האלה, ששילמו את המחיר להקמתן היום. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לצערי הרב, הפחד האמיתי הוא שהפשעים יתחילו בהתחלה נגד האוכלוסייה הערבית, אזרחית המדינה הזו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, כשתהליך מתחיל עקום זה רע, כשהתהליך מתחיל עקום בכוונה זה משהו אחר, במקרה הזה זה מרמה. מה התחיל פה עקום? אנחנו נמצאים עכשיו בערב עקום לממשלה הזאת. מה התחיל פה עקום? התחיל דבר שאמור להיות תקין בבית המחוקקים – תהליך החקיקה. בעיקרון, רפורמה, כפי שקוראת לה הממשלה, אם רוצים לעשות אותה כמו שצריך, היא צריכה להיות תזכיר חקיקה ממשלתי. מדוע? כי בתזכיר חקיקה ממשלתי זה עובר את כל המשוכות, את כל המסננות המקצועיות. אבל פה עבדו במרמה. ראינו את השר לוין נותן נאום על מה שהוא כשר עושה ופגשנו את רוטמן בוועדת החוקה קורא לתהליך הזה "הצעת חוק מטעם הוועדה". נכון, אפשר – לא רצוי. אפשר משפטית, לא רצוי. מדוע אני אומר "לא רצוי"? כי זה לא עבר שום מסננת. זה עבר את המסננת היחידה, שגם היא, מסתבר, מסתננת לא מי יודע מה, של פורום קהלת, שגם הוא בזמן האחרון התקפל, השתבלל, התאדה ונעלם. איפה פורום קהלת? לאיפה הוא התאדה? עדת פופוליסטים ממומנת מחו"ל שייצרה פה תהליך שרצו איתו סוכני כאוס. ואז עשו הצעת חוק מטעם הוועדה, וכל פעם שהגיעו מומחים בעלי שם מהארץ, מהעולם, בכל התחומים – כלכלה, חברה, משפט, ביטחון – התנועה הייתה כזו: תודה רבה. הקשבנו, תודה רבה. להתראות בכנסת הבאה. אבל מה קרה? כשעושים תהליך עקום, ועושים אותו בכוונה ועושים אותו במרמה ומשתמשים בכוח – ואני אמרתי בוועדה ביום הראשון שכשמשתמשים בכוח לא מידתי זה מתהפך עליך – מתהפך עליך מקצועית, מתהפך משפטית במקרה הזה, וגם מתהפך עליך ציבורית. אנחנו נשמע כולנו את ההודעה, כנראה, של ראש הממשלה, שהוא דוחה אותה כבר לדעתי מהבוקר, כל פעם בשעה. הוא מנסה לעשות משהו ב-20:00 ונשמע. אני מאמין שיהיו גם שם לא מעט שקרים, אבל דבר אחד בטוח: מה שהיה עכשיו לא יחזור על עצמו; מה שהיה עכשיו לא יהיה יותר; מה שהיה ומה שיהיה לא דומה למה שהיה כאן, גם אם הממשלה המופרעת והמופקרת הזאת ממשיכה להיות הממשלה של כולנו. גם אם ראש הממשלה לא בשליטה על שום דבר, עדיין הוא ראש הממשלה של כולנו. ואני מאוד מקווה שהוא יתעשת ויעשה את הדבר היחיד שהוא צריך לעשות – להיות ראש ממשלה מתפקד, ולא להוות סכנה מיידית לביטחון המדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יואב סגלוביץ'. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי יעלה ויבוא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בואו נדבר שנייה על המשמר הלאומי. יש קטע כזה לשר לביטחון לאומי, שכששואלים אותו: מה ההישגים שלך? מה אתה עושה בעצם לביצור המעמד או הגברת תחושת הביטחון בקרב תושבי ותושבות מדינת ישראל? הוא מדבר על המשמר הלאומי. המשמר הלאומי, המשמר הלאומי, אני מקים את המשמר, אני אחזק את המשמר. היום, בתמורה לברדק הקואליציוני הקטן, באמת הוא חתם שוב על מסמך של התחייבות, ואפשר לדבר על מה שווה המסמך – מה קורה פה? הכול בסדר? אה יפה, לא ידעתי שיש לך מסך. אז הוא חתם שוב על מסמך, ואפשר לדבר שנייה גם על הנפקות של אותה חתימה. אני רק משער לעצמי כמה אנשים, חתמו להם על מסמכים והתחייבויות, והופס – נעלם, קצת משהו כמו לחתום על קרח – ההתחייבויות נעלמו כלא היו. אז הוא חתם שוב, על מה? על מסמך שמאשרר ומתקף שוב פעם את הרעיון הגאוני של הקמת המשמר הלאומי. צחוק בצד, הוא רעיון באמת משמעותי, אממה, זה בכלל לא רעיון שלו. כל פעם אני שומע אותו בראיונות: אנחנו נקים את המשמר הלאומי, אנחנו מכניסים עוד חקיקה, ואז אני אומר: תגיד, מה אתה עושה? אפילו היגיון, או אפילו סבירות מינימלית או הגינות מינימלית תהיה להגיד: ואללה, אני ממשיך, רציפות שלטונית, אני מאמין שמה שעשו קודם זה מה שצריך לעשות עכשיו, ולכן אני שוב מתקף את המשמר הלאומי. שלום, גברתי שרת התחבורה. בפעם הקודמת שדיברתי, דיברתי על מה שהכנסתם בהצעת הייעול להגברת השימוש בתחבורה הציבורית. מה שהוספתם בסעיף היה – נחש מה, חבר הכנסת רון כץ – הוספת פקחים והגדלת הסמכויות שלהם. זה ייעול ושימוש בתחבורה הציבורית – ממשלת ישראל, 2023. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רגע, רגע, רגע. אם דיברת על הוספת פקחים, הראשונה שהגדילה והוסיפה פקחים לבדוק את ההפרדה המגדרית באוטובוסים, זו שרת – קראתם "הטיקטוק"? – שרת הטיקטוק הקודמת, מרב מיכאלי. ואחר כך הגיע דוח גם של מבקר המדינה שלא הייתה שום הפרדה מגדרית. זה היה כסף לחינם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז רגע, יש לי שאלה. אין לי בעיה עם להוסיף פקחים, אין לי בעיה, אבל למה אתה אומר שזה ייעול ושימוש בתחבורה ציבורית? מה קשור? מה קשור ייעול? אתה רוצה לייעל את השימוש בתחבורה ציבורית? תוסיף עוד נת"צים, תוסיף עוד רכבות, תחשמל את הרכבות, תתייחס לתחבורה הציבורית כאקוסיסטם ותקשר בין אוטובוס שמגיע משכונות לרכבת פרברית, לרכבת מהירה. ואני בכלל לא רוצה להתחיל לדבר על מטרו, רחמנא ליצלן, נכון? זה ייעול בשימוש בתחבורה הציבורית, ולא להוסיף עוד פקחים, עם כל הכבוד. נכון, גברתי שרת התחבורה? ותודה רבה שנתת לי עוד על מה לדבר. אדוני היושב-ראש, אני מתנצל שאני מפריע לך. גם נגמר לי הזמן, אתה פשוט לא מעיר לי כי אין לך מחשב, אבל אני רוצה להיות הגון כי יש בינינו – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תמשיך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני לא רוצה – אתה רוצה שאני אמשיך? אז בוא נדבר על הגיל הרך. אם אתה רוצה שנדבר על הגיל הרך – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – היום אחרי צום, ואני חייב לדבר מיד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, אני מקבל את זה. מכיוון שבמגילת העצמאות באמת רשום ערך שנקרא "כבוד וחופש מפולחן ולפולחן", אז אני מכבד את בקשתך, חבר הכנסת טיבי, והיותך בצום, ואני ארד מהנאומים, למרות שהנושא של הגיל הרך והפייק של החל משנתיים חינם ממשיך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בין 19:00 ל-20:00 אין הצבעות בגלל הרמדאן, אז אם אתה רוצה ללכת לאכול או משהו – אני אשמור לך את זכות הדיבור. בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתם כבר Nation, דרך אגב? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> People. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, כבר אכלנו ארוחה מפסקת לפני 45 דקות. לצערי, במקום לאכול בבית אפטאר עשינו את זה כאן. התבשרנו לצערי הרב, לפני שעה קלה, עוד לפני נאום ראש הממשלה, שאחד מהסיכומים בין בנימין נתניהו לפיתה מר בן גביר, שר הפיתות, זה שהוא מקים מה שקרוי "משמר לאומי" – המיליציה הפרטית של בן גביר. המשמעות הישירה שלה זה יותר אגרסיות ופגיעה בציבור הערבי, אולי גם במחאות שיש בתל אביב ובכמה ערים. לתת לבן גביר – שלפי דעת כל אדם סביר הוא לא יכול לפקד על שוטר מסוף – לפקד על מיליציה חמושה, זו סכנת חיים. מי שנפגע ממנה הוא הציבור הערבי, מעל לכול, ולכן אני מקווה שזו לא התוצאה היחידה של הקפאת החקיקה כתוצאה מהמחאה. המוחים והמתנגדים להפיכה השלטונית, טוב יעשו אם לא יסתפקו בהודעה של נתניהו וישכחו את הנושא המסוכן הזה של הקמת מיליציה, ויפגינו נגדה ויתנגדו לה, כמו שאנחנו מתנגדים לה והתנגדנו לה בעבר. לתת לפירומן בן גביר, שבית המשפט הרשיע אותו בתמיכה בארגון טרור, ולכן הוא השר המחבל היחידי בשלב זה – זה דבר חמור ביותר והתנהגות בלתי אחראית. אבל לדבר על אחריות בממשלה הזאת או בהסכמים הקואליציוניים, זה לא הדבר הנכון. שוב מגיעה מילה טובה למאות אלפי המוחים והמפגינים נגד ההפיכה המשטרית. בסופו של דבר, דמוקרטיה מבוססת על שוויון בין כלל האזרחים, לא דמוקרטיה של קבוצת הרוב או קבוצה מסוימת. ולכן חייבים מכאן לצעוד לכיוון חוק-יסוד: השוויון או לעגן את ערך השוויון בחקיקה, כי אחרת (אומר בערבית ומתרגם:) מה הועילו חכמים. חוק-יסוד: שוויון. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. אם כבר דיברת על המפגינים, אני חושב שארנון בר-דוד העיר היום את מפגיני הימין, עשרות אלפים שבאו להפגין מצד הימין. גם להם נגיד תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה לך. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. אני אתן לך אפילו דקה נוספת, גם בשביל הפעם שעברה שפספסת. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הישגי הממשלה הקודמת, ממשלת לפיד ובנט, מתאפיינים בכך שהפוקוס הוא חברתי: עידוד היצרנות והיצירה וראיית מדינת ישראל כחוד חנית טכנולוגי ומוסרי. את כל מאודנו השקענו ביצירת צדק כלכלי ורווחתי בחברה הישראלית – למעמד הנושא בנטל, למוחלשים בעל כורחם, למי שנסיבות החיים פגעו בהם; צמצמנו את התמיכה במי שבוחרים מרצונם לא לעבוד, בוחרים בחיי עוני ואינם לוקחים חלק במאמץ הביטחוני והכלכלי; בחרנו להשקיע במי שרואים במדינת ישראל את ביתם הלאומי ומשקיעים מצידם מאמץ גדול ואף משלמים מחיר גבוה למען קידום הבית הזה. הרשימה היא ארוכה, והיא מציגה את העדפת תגמול לחיילים, ציבור ההורים העובדים, את צעירות וצעירי ישראל הפונים ללימודים אשר יקדמו את העתיד של המדינה ויגדילו את התל"ג שלה; את הציבור שהופך את ישראל לסטרטאפ ניישן, למותג טכנולוגי המוביל את החדשנות וההייטק ברחבי העולם. השקענו בכל מי שמושקעים בבניית עתיד מזהיר למדינה שלנו וגם שומר עליה למען כולנו, במחיר כבד, נפשי ופיזי, תוך מסירת שנותיו הצעירות הטובות בהתנדבות למען עם ישראל כולו. השקענו בצדק חברתי למען דיור ציבורי – עולים עצמאיים ומשפחות במשבר – למען מיעוטים ואוכלוסייה שנרדפה על ידי הקואליציה, שהפכה אותם לפחותי זכויות ולסוג ב'. גם להם מגיע להקים משפחה ולהיות הורים. בשגרת החיים הכל-כך ברורה מאליה פועל המנוע המקדם את מדינת ישראל ליעדים שאפתיים, שהופכים אותנו למוקד התפעלות ברחבי העולם ומודל לחיקוי. זאת הייתה תפיסת העולם של יאיר לפיד: יש עתיד, ואנו הולכים לעברו כל העת. העבר הוא השראה לחברה ובסיס לשורשים וממנו צומחים העצים העתידיים שלנו. כדי שיהיו פירות אנו זקוקים לעצים האלה. ממשלת נתניהו כרתה את הענפים שעליהם יושב עתיד המדינה, ואנו כולנו ניפול משם, מגובה רב. הגובה הוא ההישגים המדהימים שהושגו כאן במשך 75 שנים בזכות מגזר יצרני ונושא בנטל, שבנה וילה מפוארת בג'ונגל המזרח-תיכוני, שקורס סביבנו. אנחנו לא ניתן לנתניהו ושותפיו לכרות את העצים והענפים ולא ניתן להחריב את הבית שלנו במדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. אני אמרתי את זה בוועדה ואני מציין את זה גם כאן, חבר הכנסת רון כץ. חברת הכנסת מזרסקי – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אל תהרוס לה, אל תהרוס לה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני בטוח שזה לא יהרוס לה. – – היא חברת ועדת הבריאות, שותפה אמיתית, פועלת עניינית ונמצאת בכל הדיונים המהותיים, ויש לה הרבה זכויות בדברים החשובים שעוברים בוועדה. יישר כוח. זה עוד לפני הפגרה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת קארין אלהרר – אף היא אינה נוכחת. חבר הכנסת רון כץ. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> – – – הוצאתי שאילתה לשלום הילד אם כל הילדים של הפגנת הימין יחזרו לפני החושך הביתה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רון, כשנכבד אחד את השני – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אותך אני – יש מה לדבר בכלל? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> – – לכאן ולכאן – לא, גם את המוחים מכאן, את המפגינים מכאן. זה מה שצריך לעשות. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה נכון, אנחנו בעד הפגנה. יש שר במקום הזה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש שרה, כן. הינה, השרה רגב. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> מה קרה? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדקתי שיש שר באולם. אני מכבד את הנהלים, מירי. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> אל תדאג. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, היום אנחנו ברגע קריטי למדינת ישראל, שר הפיתות והטיקטוק הבין שמשטרת ישראל ככל הנראה כבר לא תסור למרותו, והיום הוא החליט לכופף את ראש הממשלה נתניהו בשידור חי. מי שלא ראה את המחזה המביך הזה לא ראה אדם טרוט, לחוץ וחלש מימיו. ראינו פה את בנימין נתניהו מתהלך במסדרונות, נכנס למליאה, יוצא מהמליאה, כל הזמן בטלפונים, לא מבין מה קורה, עד שבן גביר אמר לו: אתה תחתום לי פה על הנייר, כי אני הולך להקים משטרה פרטית. ומה אתם חושבים שקרה? נתניהו התקפל וחתם, וממחר בבוקר תהיה משטרה פרטית לבן גביר. תהיה משטרת ישראל, שככל הנראה תישאר משטרה מתפקדת, ויהיו מיליציות פרטיות לאיתמר בן גביר. התוצאה של האירוע המטריד והחריג הזה תביא אותנו, אזרחי ישראל, לדילמה למי אנחנו מקשיבים עכשיו, לשוטר של משטרת ישראל או לשוטר עם הסמל של – אני לא יודע מה יתארו לעצמם במפלגה המוזרה הזאת לשים להם שנדע שזה הם. אבל אני רוצה לומר לכם משהו, הדבר הזה לא יעבוד. אזרחי ישראל לא ייתנו לזה לקרות. ואם למדנו דבר אחד, אז היום אתם תראו עשרות אלפים, אם לא מאות אלפים, בקריאה ברורה: לא ניתן להקים מיליציות. מה שאנחנו רואים פה עכשיו זה התנהגות טיפוסית של דיקטטור טיפוסי. הם מנסים למשוך זמן, והם כבר מושכים עשר שעות. במקום להגיד: אנחנו עוצרים את החקיקה, הם מחכים ומחכים. ומצד אחד יגידו, אנחנו נעצור את החקיקה ונדבר עד המושב הבא, שזה בעצם אומר נעצור את החקיקה לשבוע עד הפגרה, ומהצד השני יקימו פה פלנגות פרטיות לאיתמר בן גביר, שיחכו למפגינים בפעם הבאה. אז אני רוצה למסור מפה לבנימין נתניהו: הגיע הזמן שתאגור את כוחותיך, תאזור אומץ ותאמר לשותפים המופרעים שלך שהניסוי נכשל. כי כך אתה לא תוכל לנהל את המדינה. האנשים הטובים שנמצאים עכשיו מחוץ לכנסת, נמצאים בקפלן, נמצאים בכל הנקודות במדינת ישראל, לא ייתנו לאירוע המופרע הזה לקרות במדינת ישראל. והגיע הזמן, באמת הגיע הזמן, שגם השותפים שלך לקואליציה הזו יצאו ממחלקת הדגים הקפואים ויגידו מה דעתם על מה שאתה עושה למדינת ישראל, מה דעתם – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – על העובדה שכל תחום תחת אחריותך מתרסק. ואני רוצה לשלוח לך באמת באמת עצה: תחזיר את שר הביטחון לתפקידו. הגיע הזמן שהממשלה הזו לפחות תיראה כמו משהו מתפקד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חילי טרופר, בבקשה. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עם דגלי ישראל בידינו ואהבת הארץ בליבנו אמרנו כל הדרך שהארץ הזו צריכה שותפות ולא פילוג, הידברות ולא דורסנות, הסכמות ולא קרעים; שהארץ הזו צריכה קצת שקט. הרכבת השועטת של החקיקה התנגשה בקיר של המוני ישראלים פטריוטים מימין ומשמאל שהחליטו להיאבק על פניה של המדינה, ישראלים שהבהירו שבכוח זה לא ילך וששינויים משמעותיים יכולים לבוא רק בהידברות ובהסכמות רחבות. כשביקשנו להאט הם ענו: יותר מהר; כשביקשנו לעצור הם ענו: יותר חזק. והינה קיבלנו כולנו שיעור גדול במגבלות הכוח. ההיבריס ושיכרון הכוח של ממשלת ישראל גלגלו את כולנו אל פי תהום. אבל השיעור הזה הוא לכולנו, שלא נהיה תמונת ראי, שלא נחזור על הטעויות, שלא יעלה לנו לראש. האדמה שכולנו מתהלכים עליה חרוכה. אין בי שמחה על כך שהמהפכה, לפחות לעת עתה, נעצרת, מכיוון שיחד איתה המדינה קצת התרסקה. כולנו פצועים וחבולים. אין בי שמחה, כי מיליוני ישראלים, אחים ואחיות שלי שהם תומכי הרפורמה, מרגישים שהם הפסידו במערכה שלא תמיד שמרה על כללי המשחק. אני יודע היטב שיש מיליוני ישראלים תומכי רפורמה וממשלה שמרגישים היום מאוכזבים, כועסים וכואבים. זה קרה בעיקר משום שהיו להם נציגים גאוותנים וקהים. מילים יפות במתק שפתיים לא מספיקות. מי שרוצה שיח לא שועט בחקיקה, זה פשוט לא הולך ביחד. מי שמאמין בממלכתיות לא מבזה רמטכ"ל ומפכ"ל וראש שב"כ, שופטים, יועמ"שית, נגיד בנק ישראל וכל פקיד ציבור שמתריע. זה פשוט לא הולך ביחד. המילים היפות התעופפו ברוח, המעשים הדורסניים הם שהביאו לשבר עמוק. אחד ממבחני המנהיגות הוא היכולת לרתום אחריך את הציבור, לייצר הסכמות רחבות וליצור תחושת שותפות. במובן הזה כבר אין ספק, מדובר במנהיגות כושלת שבכל תחנה בדרך בחרה באפשרות הגרועה ביותר. אדמת ישראל חרוכה, ונכון שלראש הממשלה ולשרים אחריות עליונה – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – אבל איש מאיתנו לא יוכל להתנער מאחריות. על כולנו מוטלת האחריות לאחות את השברים. אני לא מתכוון להתנער מחלקי. עכשיו הזמן לחדול מסגירת חשבונות והאשמות הדדיות ולהתפנות לבניית שותפות ישראלית. עכשיו הזמן למשפחות שהתרחקו – לחגוג ביחד את ליל הסדר; לחברויות שנקרעו – להתכנס ביחד בבתי העלמין ליד קבריהם של חברים, ושלנו כעם – לחגוג ביחד את יום העצמאות. עכשיו הזמן לאחות קרעים ביחד, לאסוף את השברים ולבחור בתקווה על פני הייאוש. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גדעון סער – אינו נוכח. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה – סליחה, חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. לא מחקתי. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה ששלי – שלך. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אוזני פתוחה אל החלל הישראלי, ושמעתי קול קורא גדול: 64 מנדטים. זו אחת מהקריאות הממריצות של ההפגנה התומכת במהלך המשפטי שאני מתנגד להיקף שלו ולקצב שלו. ובכן, 64 מנדטים זהו הישג טוב, יפה, יציב, מנוגד לתחזיות, אבל הוא לא מאפשר הכול. זה העניין המרכזי, תחושת ההיפגעות של חבריי, שותפיי, במחנה האחר, שתומך בממשלה. החברים והחברות הללו אומרים: איך יכול להיות שיש לנו 64 מנדטים ואנחנו לא יכולים למשול כאוות נפשנו? אז אני רוצה לחדד ולהזכיר. 64 מנדטים נותנים שליטה עצומה על סדר-היום, על מה חשוב, לא על אופי המשטר. אופי משטר לא נקבע ב-61, 62 או 63 מנדטים, אלא בדרך אחרת, שאני מקווה שאנחנו נתחיל בה. 64 מנדטים מאפשרים לעשות את מה שאנחנו עושים עכשיו עם הערימות התכלכלות הללו של התקציב שלנו, של המדיניות, של הדרך שבה אנחנו מבצעים את המדיניות. זה יתרון עצום. זה יתרון עצום. הפוליטיקה היא המקום שבו נקבעים סדר-יום וחלוקת משאבים, אבל 64 המנדטים לא מאפשרים להם לפרק ולהרכיב כרצונם את כללי המשחק. לא, זה לא. את זה עושים בנחת ובהסכמה רחבה. 64 המנדטים מאפשרים שליטה על סדר העדיפויות שבא לידי ביטוי בתקציב ובהחלטות בזמן לאומי, אבל לא על הערכים המכוננים, שאותם צריך לבצע באופן רגוע ובהסכמה רחבה. אני רוצה לומר מילה על מה שקרה עם שר הביטחון. המסר לבני ובנות ישראל של פיטורי גלנט הוא שאומץ לב לא משחק, שהמקצועיות לא רלוונטית, שהיושר הוא אינו מטבע עובר לסוחר הפוליטי, ושבאופן כללי ייזהר המיניסטר שלא ידבק מילה במילה, נקודה בנקודה, במה שמבקש ראש הממשלה. אני בעד שנעצור. אני בעד שלא נעמיד שעון מתקתק כאשר צריכים להגיע להסכמות מכוננות, רחבות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני חושב בצד העקרוני – אדוני היושב-ראש, משפט אחרון – שהעיקרון של אותו שיח, שאני מקווה שניכנס אליו בניחותא, הוא שנבסס הסכמות חוקתיות ליברליות שיאפשרו התקדמות בהחלטות שמרניות שנסכים עליהן. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלון שוסטר. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. קם הדבר ונהיה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> עכשיו אתה כבר אומר את השם שלי חלק. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כפי שהבטחתי, בכל שבוע אדאג לדבר על הנושא הזה, שלצערנו הרב אף פעם אין לו זמן מספיק טוב, וזה רצח נשים ואלימות נגד נשים. אז גם השבוע אקרא את שמות הנרצחות לשנת 2023: ביאן עבאס, זיכרונה לברכה, בת 29 מכפר כנא; סיגל אטיאס, זיכרונה לברכה, בת 53 מלוד; לידר סוויסה, זיכרונה לברכה, בת 33 מלוד; פולינה ויסמן, זיכרונה לברכה, בת 40 מאשדוד; צעירה בת 27 מנס ציונה, זיכרונה לברכה. לצערי הרב, לרשימה הזאת מצטרפות דריה לייטל, זיכרונה לברכה, בת 31, שנרצחה על ידי בן זוגה, שלו יש כתב אישום על איומים קודמים כלפיה מיולי 2021. הוא חנק אותה ורצח אותה באמצעות פטיש בזמן ששלוש הילדות שלה, בנות שמונה, שבע ושלוש, נמצאות בחדרי השינה הסמוכים. ורה פלצינטה, זיכרונה לברכה, בת 61, שעלתה לישראל בשנת 2009, בן זוגה חשוד שרצח אותה. לדברי בתה, הוא היה שתיין והיה מתנפל עליה באמצעות סכינים ומזלגות אך היא הגנה עליו וניסתה ליישר את ההדורים. אדיסה אלבנה, זיכרונה לברכה, צעירה בת 29 מקריית אתא, אימא לנער בן 13, נרצחה ביום שישי, לפי החשד על ידי בן זוגה. השכן העיד – תקשיבו טוב למשפט הזה: היא זעקה את נשמתה עד שהייתה דממה. בן הזוג יצא ואמר: כבר לא צריך אמבולנס, והלך בקור רוח. אני רוצה להקריא כמה מילים שכתבה לפני כמה ימים לילי בן עמי, אחותה של מיכל סלע, זיכרונה לברכה, שנרצחה בידי בן זוגה: "מדוע הממשלה קברה את העברת הצעת החוק הממשלתית לפיקוח אלקטרוני במקרים של אלימות במשפחה?" ואני שואלת את אותה שאלה: למה הצבעתם נגד הצעת חוק מצילת חיים, שקיבלה את הסכמות המשרדים, שהממשלה הקודמת העבירה בקריאה הטרומית, בקריאה ראשונה, וכל שנותר זה להצביע עליה? ואלו שמות חברי הכנסת שבחרו להצביע נגד הצעת החוק של האיזוק האלקטרוני למניעת אלימות במשפחה: אמיר אוחנה, ינון אזולאי, ישראל אייכלר, דן אילוז, משה ארבל, יעקב אשר, אוריאל בוסו, בועז ביסמוט, איתמר בן גביר, אברהם בצלאל, אליהו ברוכי, ניר ברקת, מאי גולן, יואב גלנט, אבי דיכטר, אלי דלל, דני דנון, שלום דנינו, עמית הלוי, ניסים ואטורי, מיכל וולדיגר, יצחק וסרלאוף, יוסף טייב, אוהד טל, יעקב טסלר, אלמוג כהן, אופיר כץ, ישראל כץ, יריב לוין, סימון מושיאשוילי, יונתן מישרקי, חנוך דב מלביצקי, ארז מלול, מיכאל מלכיאלי, צגה מלקו, בנימין נתניהו, צבי סוכות, משה סלמון, לימון סון הר מלך, אופיר סופר, אורית סטרוק, משה סעדה, אתי עטייה, צביקה פוגל, יצחק פינדרוס, משה פסל, יואב קיש, אריאל קלנר, יצחק קרויזר, שלמה קרעי, אליהו רביבו, משה רוט, שמחה רוטמן, קטי שטרית, אושר שקלים. אתם מעדיפים להצביע בשביל לשמור על בן גביר – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – מאשר להצביע בשביל לשמור על הבנות שלכם, האחיות שלכם, האימהות שלכם, החברות שלכם, השכנות שלכם. דם נשים אינו הפקר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, את דבריי אייחד לצה"ל ולאנשי המילואים היקרים, שהם הלב הפועם של צה"ל. צבא ההגנה לישראל – צבא של מדינה, צבא העם, הצבא הכי חזק והכי מוסרי שיש בעולם, צבא שהחיילים המשרתים בו מגיעים מכל חלקי החברה הישראלית ורואים בשירות הצבאי לא רק חובה אזרחית אלא זכות עצומה ושליחות חשובה. כידוע לכול, מדינת ישראל ניצבת בפני משרעת איומים בעצימות מתמשכת. כדי לעמוד באתגרים נוהג צה"ל בתבונה ובנחישות, "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות". רוח צה"ל והקוד האתי שלו, שאותו לומד כל חייל בטירונות, יונקים מארבעה מקורות. אחד המקורות הוא מסורת המדינה על עקרונותיה הדמוקרטיים, יסודותיה וחוקותיה. חיילי הסדיר והמילואים המשרתים בצה"ל נשענים על חוזה מוסרי לא כתוב שיש להם עם המדינה שהם כל כך אוהבים. כעת, לדאבון הלב, הם חשים שהממשלה מפירה באופן גס ובוטה את החוזה מולם. צבר החקיקה והשינויים במערכת המשפט הם לא רק בעלי השלכות דרמטיות על אופייה של המדינה. צריך להבין שהחקיקה הזאת משפיעה במישרין על דמותו ותפקודו של צה"ל, לרבות היכולת שלו להתמודד עם האויב. לא בכדי פורסם כי בשבוע שעבר אלופי פורום מטכ"ל התריעו בשיחות סגורות שאם המצב יימשך, בתוך חודש תורגש פגיעה בכשירות המבצעית של צה"ל. צה"ל בנוי על מערך מילואים זמין, מיומן, מצויד וערוך לקרב, אשר נותן מענה בחירום לאתגרים הביטחוניים. בשבועות האחרונים נחשפנו למחאתם האותנטית של אנשי המילואים, האנשים המשרתים עשרות שנים בצה"ל, מלח הארץ, פטריוטים, ששמים בראש מעייניהם את האהבה למדינה הזאת. כעת הם זועקים מדם ליבם, וכל מה שהם רוצים הוא שהממשלה תקשיב להם. במקום זה, מה קורה? שר התקשורת שולח אותם שוב ושוב לעזאזל, שרת ההסברה קוראת להם "נפולת של נמושות", וכעת, ממש כעת בהפגנה, השר בן גביר קורא להם "אנרכיסטים". כל היתר מצאו מילת סל לתאר אותם – "סרבנים". אתם יודעים על מי מדובר? המחאה הזאת כוללת רבבות של אנשי מילואים, טייסים, סיירת מטכ"ל, גולני, גבעתי, צנחנים – והם מכונים "הסרבנים". זה לא עולם הפוך? אנחנו במציאות אבסורדית והפוכה שבה ראשי הקואליציה, שבקושי עשו שירות צבאי – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – שלא לדבר על מילואים, ברוב חוצפה ותעוזה, מזנבים בהם. אני מבקשת מכאן לפנות לחיילי המילואים האהובים ולומר לכם: החברה הישראלית מעריכה את פועלכם וחייבת לכם רבות. הנכונות שלכם להעמיד את עצמכם בקדמת הבמה כדי להגן על מדינת ישראל, וכעת גם על הדמוקרטיה, היא עדות לאומץ הלב שלכם ולמסירות הלב שלכם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, מיום ראשון בשעה 08:00 אנחנו נמצאים בכנסת ישראל, נמצאים בוועדות, מלווים ויוצאים לבקר את המפגינים והמפגינות. היום קיבלתי טלפון: אימא, את בבית? אמרתי: לא, אני בכנסת, נלחמת על הדמוקרטיה. וואי, אימא, אני חייבת בייביסיטר. אמרתי לה: לא הבנתי, את לא יכולה להתקשר לביביסטר? למי, לבייביסיטר? אמרתי לה: לא, לביביסטר. אתם זוכרים את הסרטון המדהים הזה בקמפיין הבחירות שבו ביבי מצלצל בדלת של בית – רואים משפחה שמתארגנת בבוקר, והאישה אומרת לבעל: אתה תטפל בהם היום, אתה לפעוטון, אני מאחרת לעבודה. ואז באופן מפתיע יש צלצול נהדר בדלת. ומי מופיע? סופרמן – ביביסטר מגיע. ואז הבעל מתפלא ואומר: מה, ביבי, באת לעשות לנו בייביסטר? שתיים? אמר: לא, אני באתי לעשות ביביסטר; אני באתי לסייע מאפס עד שלוש. ואז הם כל כך מופתעים, וכשביבי מדבר לתינוק, התינוק רגוע. וכשביבי מזכיר את ליברמן, התינוק בוכה. איזה נהדר, אתם קולטים? שיהיה לכם חינוך חובה מאפס עד שלוש. הרי הוא עשה את זה בעבר, הוא התחייב. אבל הוא מתנצל. באמת, אני רוצה להתנצל בשם ביביסטר. פשוט יש לו על הראש את חוק הנבצרות, ויש לו מלא מלא מתנות לארוז, לשלוח, לסדר, להעביר, לשטוף את הבתים. בכל זאת צריך לבדוק שהמנקות בסדר. אה, ושכחתי – הרי הוא קיבל גיפטקארד של 80, אז הוא פשוט כל הזמן עסוק, אז אין לו זמן לעשות לכם ביביסטר. הבדיחה הזאת נועדה כדי לספר לכם שהבטחות – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם אפשר להנמיך את השידור שם, שומעים את זה עד לכאן. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא רואה כדורגל. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שהבטחות צריך לקיים. אבל אנחנו יודעים בדיוק עם מי יש לנו עסק. זו הבטחה, אז יופי. גם היום הוא חתם איזה הבטחה נהדרת לבן גביר, כמו שהוא חתם לגנץ וכמו שהוא חתם לרבים. אז הורים יקרים, לא יהיה לכם חינוך מאפס עד שלוש. הבטיחו לכם לגיל שנתיים, הבטיחו, כתבו. אף אחד לא יודע מתי זה יקרה. אז בתי הנהדרת, הנכדים המדהימים שלי, אני מתגעגעת, אבל אימא, וסבתא, נלחמת על הדמוקרטיה, ואנחנו לא נצא מהבית הזה עד שהחקיקה תסתיים ותיעצר. לילה טוב, אוהבת אתכם. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. שעת סיפור של לילה מאימא של אימא. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. נעמה לזימי עלתה לפה עם ספר, סיפור לילדים. את מוזמנת גם בפעם הבאה. יש לך סיפור לילדים? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> למה אין לנו שר במליאה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש שרה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שיש לי פה נאום שהיועץ שלי עמל עליו, אבל אני אעביר אותו לשעה אחרת. למה אני אעביר אותו? כי קרה פה משהו בשעות האחרונות, פה בבניין הזה, שאני חייב לדבר עליו. אני בעצמי ישבתי פה באחד הכיסאות ולא האמנתי למה שאני רואה. זו הייתה פשוט סאגה. אתה רואה איך ראש הממשלה של מדינת ישראל החזקה פשוט כל כך סחיט וכל כך חלש מול אדם שהוא היום שר בממשלת ישראל, אבל בגדול הוא איזה פרחח שהיה גם עבריין שהורשע – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תעדן, תעדן. לשר בממשלה אתה לא תקרא פרחח. אתה יכול לחלוק עליו – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תשמע, האדם הורשע בשמונה עבירות, אחת מהן הייתה התעמתות עם שוטרים, ועכשיו הוא שר המשטרה – הפוך על הפוך. זה פשוט לא נתפס לפעמים. ישב פה ראש הממשלה וכל הכנסת פה שלוש שעות. מסכן שר הנגב והגליל, הוא עמד פה שלוש שעות ודיבר ודיבר, והקריא והזיע – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חיכינו בעבר למועצת השורא. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – וכבר לא ידע מה להגיד. אבל ישבנו פה והייתה מבוכה במליאה. בעצם למה חיכינו? חיכינו לאדון בן גביר. האדון בן גביר סובב פה את כל המליאה, את ראש הממשלה, וראש הממשלה יושב פה ולא יודע מה לעשות. ואז באים ולוחשים לו שהוא לא נמצא פה, והוא יוצא החוצה. ואז נכנס שר הטיקטוק, טוב שלא נכנס עם האקדח שלו, עושה פה סיבוב ניצחון, יוצא החוצה – ואז יש הודעה לתקשורת. תקשיבו, זה פשוט היה לא נורמלי. ואז מה התברר? שראש הממשלה שלנו פשוט נכנע ללחץ של בן גביר וכאילו הבטיח לו. אנחנו יודעים שהוא סתם חותם וזה לא יהיה, ואני לא יודע איך בן גביר בכלל מאמין לו, כי אף אחד לא מאמין לו ורשם לו על איזה דף שהוא חתם עליו שהוא יקים את המיליציה שלו. אבל על מה מדובר, אדוני היושב-ראש? על זה שבסוף לבן גביר הזה, שאמרתי קודם מיהו ומהו, יהיה צבא, צבא בן גביר, שהוא יהיה אחראי עליו; לא המפכ"ל, לא המשטרה – אדון בן גביר בעצמו יהיה אחראי על המיליציות האלה. זה לא נתפס. מה קורה לנו? מה קרה לראש הממשלה שלנו? מה קרה לממשלת ימין ימין, חזק חזק? איך הגעתם לדבר הזה? אז זו הסיטואציה היום במדינת ישראל, וזה מה שעבר הבניין הזה היום. פשוט סיטואציה מאיזה סרט בדיוני שאני לא יודע איך לתאר אותו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. אני אשמח אם תנמיכו שם את השידור הישיר. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מתחרים בנו בערוץ המקביל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אין מתחרים לערוץ הזה. ערוץ הכנסת זה הערוץ. בבקשה, שלוש דקות. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, אנחנו בימים שאני חושבת שאפשר להגדיר כימים של משבר היסטורי, ימים לא פשוטים עבור עם ישראל. אבל אני חושבת שמתוך המשבר הקשה הזה אפשר גם לצמוח ולזהות הזדמנות. בעיניי תהיה הזדמנות גדולה אם נקום מהשבר הזה ונתאחד כולנו ונלך לבית הנשיא ושם נדבר, נגשר על מחלוקות, ואולי אולי אפילו נצליח לצאת עם חוקה למדינת ישראל, מה שלא הצלחנו לעשות בעת הקמת המדינה ומלווה אותנו ומערים עלינו קשיים לאורך כל הדרך. אולי עכשיו בשלה העת לעשות את זה. אני מאחלת לנו שמהמשבר הזה נצמח, נגיע לבית הנשיא, נעגן זכויות יסוד שחסרות היום, נעגן את עקרונות מגילת העצמאות, נסדיר בצורה מתונה את מערכת היחסים בין שלוש הרשויות, כי כולם יודעים שהיום אין הפרדה בין הכנסת לממשלה, בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת, וגם נגדיר את מערכת היחסים עם הרשות השופטת, שזה ממש בסלע המחלוקת היום. את כל הדבר הזה נעשה תוך שיח עם כולם, אולי אפילו נביא את הדברים למשאל עם. אני יודעת שזה נשמע אולי תלוש מהסיטואציה הכל-כך כוחנית ואלימה שאנחנו נמצאים בה היום, אבל אם נשכיל לצמוח מתוך המשבר הזה ולגבש חוקה למדינת ישראל, אני חושבת שנעשה שירות גדול למדינה. אני רוצה להגיד עוד דבר: הרבה פעמים מסתכלים על אדם חילוני ואומרים: אין לו ערכים, אין לו אמונה, הוא יכול להתגמש כל הזמן. אז חשוב לי לנצל את הבמה הזאת ולהגיד לכם שגם לנו, החילונים, יש אמונות, וכשבאים עם חקיקה שלמעשה מרסקת את כל עקרונות הדמוקרטיה במדינת ישראל, זה נגד האמונה שלנו. אם תרצו, זה נגד הדת שלנו. זה כמו שיבואו לאדם דתי ויחוקקו לו על הראש חוק שמחייב אותו לאכול חזיר. נכון שהייתם נלחמים על זה בחירוף נפש, ובצדק? כך אנחנו מרגישים כשאנחנו יוצאים לרחובות ונלחמים למען הדמוקרטיה שאנחנו מאמינים בה. המפגינים הם מדהימים. הם לא אלימים, הם יצירתיים, הם מרגשים, אבל אני רוצה לומר שאני גם מכירה ומכבדת את הכאב של הצד השני; אני מבינה שיש אנשים שכן רוצים ברפורמה כזאת, ואני מכבדת אותם ואוהבת אותם. אני מאחלת לנו שנוכל כולנו להיפגש בבית הנשיא ולמצוא פשרה ולצאת עם חוקה למדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שמעתי חלק מנאומו של ראש הממשלה עכשיו, ותמיד זה מפתיע אותי לראות איך בכל פעם הוא מקבל הזדמנות ובכל פעם הוא מחרב אותה, ובעצם מה שהיה הוא שיהיה. וחבל, כי אנחנו באמת נמצאים במשבר גדול, ויכול היה ראש הממשלה ברצותו לפתור את זה. כנראה כוחות מהבית אומרים לו לעשות את ההפך ולכן הכול יוצא עקום, ולכן עשה טעות עם גלנט וכנראה ימשיך לעשות טעויות. אבל אני רוצה לדבר על המשמר הלאומי: אנחנו לא נסכים שבמדינת ישראל יהיה כוח שיטור שיהיה תחת שר – זה לא יקרה. אנחנו לא איראן עם משמרות המהפכה שכפופות ישירות למנהיג, ואנחנו לא מקומות אחרים שאני לא רוצה להזכיר. במדינת ישראל זרועות הביטחון כפופות לממשלה דרך שר, דרך מפקד. המשמר הלאומי אמור היה לקום – ואני מקווה שיקום – במשמר הגבול, כחלק ממשמר הגבול, שדרת הפיקוד של משמר הגבול, למקרי חירום, כמו שמשמר לאומי צריך להיות. מקרי חירום הם התפרעויות כמו שידענו בשומר חומות וכדומה או מצבי חירום אחרים. להקים משמר לאומי תחת שר פוליטי – לא משנה, דרך אגב, אם זה בן גביר מהציונות הדתית או זהבה גלאון ממרצ, זה בכלל לא משנה; לעשות כוח משטרתי תחת שר – טעות קשה מאוד. זה לא יקרה. זה לא יכול לקרות. חבל מאוד שראש הממשלה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אין משמר לאומי בארצות הברית? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל הוא לא תחת שר פוליטי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, שם זה תחת המושל – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא לא תחת שר פוליטי. ברור, אתה לא נותן – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בארצות הברית זה בדיוק המשמר. מעבר לכוחות המשטרתיים – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בוסו, אתה רוצה לקחת את כל המוסדות הדמוקרטיים בארצות הברית? בוא ניקח אותם. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא. גם בארצות הברית זה לא תחת שר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא אמר: לא קיים בשום מקום. אמרתי – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולכן אני חושב שזו טעות. אני בעד משמר לאומי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשהייתי יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, פעלתי להקים את המשמר הלאומי תחת משמר הגבול. שם הוא צריך להיות. במצבי חירום אנחנו צריכים כוח משטרתי חזק, שמבוסס על מילואים ועל מתנדבים, שיכול לתפוס צירים ודברים אחרים, אבל בשום פנים ואופן לא לעשות איזושהי מיליציה תחת שר, זו תהיה טעות, אנחנו נשלם עליה ביוקר, וזה גם לא יקרה. בכלל, עדיין מדהים אותי בכל פעם מחדש לראות שיש עוד אנשים שמאמינים לנתניהו וחותמים איתו על מסמכים. כנראה זה לא יקרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת. חבר הכנסת להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ממשלת ימין על מלא מלא, מה שלומכם? איך הולך? כבר שלושה חודשים שאתם פה איתנו. מה עשיתם? כבר טיפלתם במשילות? התמודדתם עם יוקר המחיה? מה תרמתם לביטחון האישי של אזרחי ישראל? חינוך חינם מגיל אפס כבר יש? לא. לא נורא. בואו נראה מה כן עשיתם: את חוק הנבצרות העברתם בשבוע שעבר, זה ודאי חוק חשוב. לכמה אנשים החוק הזה עוזר? כמה ישראלים מפחדים שיוציאו אותם לנבצרות? אדוני היושב-ראש, אתה מפחד שיוציאו אותך לנבצרות? גם את חוק החמץ ממש ממש חשוב להעביר לפני פסח. זה ודאי ישפר פלאים את מערכת הבריאות, יוריד עומס מהמתמחים, ישפר את זמני ההמתנה בפריפריה. גם לא? לא נורא. יש את חוק המתנות שאתם מריצים פה, זה יעזור לניצולי השואה, נכון? אולי לתושבי שדרות? אה, רק לביבי, שמחכה לקבל מיליונים מהחברים שלו. טוב, גם זה משהו. מה עם חוק דרעי, אדוני היושב-ראש? חודשיים בזבזתם את הזמן כדי להעביר פה חוק לא חוקתי שנפסל בבג"ץ, אבל גם זה לא הספיק. החודש הכנסת שוב עוסקת בחוק דרעי 2, חוק שכל מטרתו להחזיר אסיר משוחרר ממש לאותו מקום שבו הוא לקח שוחד. הקמתם ועדה מיוחדת במיוחד בשביל זה. איפה הוועדה לטיפול ביוקר המחיה? איפה הוועדה לטיפול בהחזרת הביטחון האישי בנגב? מתי מקימים אותן? וההפיכה המשטרתית – מה ההיסטריה? שבוע לתוך הממשלה ויריב לוין הכריז מלחמת חורמה על בית המשפט. מושב שלם ועדת החוקה לא עסקה בכלום – כלום – חוץ מחוקי ההפיכה; בוקר, צוהריים, ערב, לילה – רק הפיכה משטרית. ריצת אמוק מטורפת, שלא רואה בעין ולא סופרת את הציבור, הזויה, נטולת לגיטימציה. איך בדיוק כל הדיונים האלה בוועדת החוקה משפרים ולו במקצת את חייהם של אזרחי ישראל? אז במה עסקתם פה כל מושב החורף? חוקים לטובת השכבות המוחלשות – אין; חוק שיסייע לזוגות צעירים שנחנקים מהמשכנתה – אין; איזוק אלקטרוני שיגן על נשים מפני גברים אלימים – אין. הלוואי והייתם משקיעים מיליגרם אחד מהמאמץ שלכם לבצע כאן הפיכה משטרית בשיפור החיים של אזרחי ישראל, מיליגרם אחד. במקום לשרת את הציבור חברי הכנסת משרתים את נתניהו ודרעי, פוליטיקאים עובדים עבור פוליטיקאים אחרים. ואיפה הדאגה לציבור? איפה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, היום עלה ראש ממשלה בישראל למסיבת עיתונאים, לא פחות, אחרי שהרחובות נשרפים פה 12 שבועות ברציפות, אחרי שאנשים יצאו ספונטנית אחרי שהוא פיטר שר ביטחון שאמר את האמת על מלחמה רב-חזיתית. אנשים יצאו לרחובות, אנשים יצאו כדי להילחם על החיים שלהם, והוא, החצוף הזה, יוצא למסיבת עיתונאים. זחוח, זחוח; קורא לאנשי ימין, קורא לאנשי ההתיישבות: צאו להפגין, תבואו, תשפכו פה דם. מי אתה שתשפוך את הדם שלנו? הדם של המפגינים על הידיים שלך ורק על שלך, כי יישפך פה דם. אתה איש חסר אחריות, אתה איש שהוא בושה בהיסטוריה של מדינת ישראל, זה מה שאתה. צריך לעצור אותך על הסתה, צריך לעצור אותך על אלימות, צריך לעצור אותך על הדם שיישפך פה. צריך פשוט לעצור אותך. אתה איש מ-סו-כן. אין לך גבולות. הוכחת את זה היום. אנחנו לא נעצור, מר נתניהו. אתה מסכן אותנו, אתה מסכן את הילדים שלנו, אתה מגזים. שולח את המפגינים? שולח מפגינים? לאן אתה קורא להם? ועוד אחר כך אומר – – ח << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת סגמן. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אומר בזהירות: לא, לא, אה, שלא יישפך לכם פה דם, לא, לא. תגיד לי, עד איפה מגיעה רמת הצביעות שלך? עד איפה מגיע חוסר האכפתיות שלך מהעם שלך? ואז שמעתי עוד דבר: הוא לוקח את השר לכלום לאומי כדי להגיד לו את המילה – שימו לב לזה – השהיה. להשהיה הוא לוקח אותו. ומה הוא עושה? נותן לו להתקין פה את השטאזי. ואתם, הליכוד, נותנים לו לעשות את זה. אתם אשמים כמוהו. כל אחד ואחד שיושב בספסלים האלה של הקואליציה – אתם כתם, כתם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. תנו לה לשתות מים אולי? << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> לשתות מים? להפיל אתכם, מושחתים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> למה יש תחושה שהתאכזבת מזה שנעצרה החקיקה להידברות? מה קרה? טוב, בהצלחה. חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת משה טור פז. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בואו לא נשכח שהדיון הזה הוא דיון תקציב. אני לא יודע כמה מהדוברים לפניי עסקו בזה, אדוני היושב-ראש. אני הראשון? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נכון, בהחלט. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> יפה. אז אני רוצה לדבר על תקציב המדינה. על התקציב הזה אני רוצה לומר משהו: במשך שלוש שנים לא היה תקציב למדינת ישראל. כשאין תקציב המדינה גוססת; המדינה לא נותנת מענה לאזרחים שלה. הינה, היום, סוף-סוף, בפעם הראשונה מהקמת הממשלה אנחנו מצביעים על משהו ענייני, על תקציב. אז בואו נדבר על תקציב החינוך. שר החינוך, שהוא עדיין השר המקשר, עד שיחליף אותו שר מקשר אחר, ואז יהיה לנו קישור מעובה במרכז המגרש של הממשלה הזו, נכון, חבר הכנסת שירי? שר החינוך – אחד מהם, השר קיש, בוא אני אגיד לך מה חסר ב-73 מיליארד שקלים של תקציב החינוך נכון ל-2022: חינוך לדמוקרטיה, חינוך לחשיבה ביקורתית. אוקיי, תגיד: תשמע, אני פחות מתחבר – בוא נלך על משהו שאולי יותר מדבר אליך, תלמידי הפנימיות והאומנה בישראל. יש 23,000 כאלה, והתקציב שלהם חסר – תחזיק חזק – ב-56 מיליון ש"ח לשנה, לא כולל תקציב פיזי. בתקציב הקודם באוקטובר 2021 אני הוספתי להם עוד כמה מיליונים כדי להתחיל לצמצם את הפער הזה, בואו נראה אתכם. הגיל הרך – הבטחתם, ביבי עמד: חינם מלידה עד שלוש – עזוב את זה שזה רעיון גרוע, חינם; אולי נתחיל לתקצב חלק מהגיל הרך? שטר הפריעה הוא כ-17 מיליארד, 16.4; בואו נתחיל במיליארד אחד לגיל הרך. בואו נחשוב אולי על לחזק את החשיבה בהשכלה הגבוהה. אנחנו אומת הייטק, אולי להשקיע יותר באוניברסיטאות המחקר. אני יודע שיש תקציב ייחודי שהולך למגזר החרדי – אין לי בעיה עם זה, זה בסדר גמור שהמגזר החרדי יקבל יותר, אבל שזה ילך למקומות שמפתחים נגישות לתעסוקה, השכלה הגבוהה, כן, גם ערכים דמוקרטיים, גם עשייה חברתית. זה בסדר, אלה המקומות להשקיע בהם. האם אנחנו נראה תקציב ענייני? האם אנחנו נראה את התקציב הולך למקומות הנכונים? תקנת מפגשים: 2 מיליון שקלים בלבד במדינת ישראל – 2 מיליון שקלים הולכים לתקצוב מפגשים בין תלמידים. אנחנו ראינו עכשיו, בשבר הנורא הזה שהממשלה הובילה אותנו אליו, עד כמה חשוב שאדם לא יגדל רק בבועה שלו, רק במגזר שלו. מי צריך לעשות את זה? מערכת החינוך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, בואו תתקצבו עוד מפגשים בין תלמידים ממגזרים נוספים. ערכים דמוקרטיים, ערכים חברתיים, דאגה לחלשים, נגישות לשוק התעסוקה – אלה דברים שהממשלה צריכה להשקיע בהם, ולא במה שהיא בזבזה עליו את הזמן של כולנו מאז הקמתה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – מוותר; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. אתה לא חייב, אבל אם אתה רוצה, בשמחה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, ב-23 בינואר השנה, לפני קצת יותר מחודשיים, ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד הציע לראשונה את מתווה ההידברות במסגרת בית הנשיא. אז, לפני חודשיים, המחאה ברחובות רק החלה. חברות הייטק טרם הכריזו על העברת הכספים לחו"ל, המשקיעים הזרים טרם עצרו את ההשקעות, סוכנויות הדירוג טרם הוציאו אזהרות. נגיד בנק ישראל וראשי המערכת הבנקאית טרם זעקו על הקטסטרופה הכלכלית שבדרך; השקל טרם עבר פיחות משמעותי והבורסה טרם ירדה; קרנות הפנסיה של האזרחים שלנו טרם ספגו הפסדים כבדים; הכנסות המדינה, אפרופו תקציב המדינה, טרם ירדו; גם המשק טרם הושבת. כל זה היה ב-23 בינואר השנה, לפני קצת יותר מחודשיים. כל מה שביקשנו הוא לעצור את החקיקה ולהגיע למסגרת הידברות בחסות בית הנשיא. מאז המשק ספג נזק של מיליארדי שקלים, ואת רוב הנזק, אני מודה, יהיה קשה לתקן. הערב ראש הממשלה מודיע שהוא משהה את החקיקה לצורך ההידברות. אתם ממשלה מטורללת, אתם קואליציה מטורללת. הפוליטיקאים שהובילו את ההפיכה בחודשים האחרונים, בניגוד לכל האזהרות, בניגוד לכל הנזקים שהכלכלה שלנו ספגה, הם הזויים, קיצוניים וחסרי אחריות לאומית. ראש הממשלה איבד עשתונות ולא שולט באירוע; שר המשפטים נראה כמו מי שלא אכפת לו ממה שיקרה במדינת ישראל. ארבעה חודשים בזבזתם על ההזיה הזאת במקום לטפל ביוקר המחיה, בביטחון האישי, במשבר הדיור; הכנסתם מדינה שלמה לכאוס כלכלי, ביטחוני, חברתי; ביזיתם את מדינת ישראל בזירה הבין-לאומית. הערב הסקרים שמתפרסמים מעידים שאתם ממשלת מיעוט. איבדתם את אמון הציבור ובצדק רב. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דוד ביטן – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האזנתי בקשב רב לנאומו של ראש הממשלה. מה היה לנו כאן? שלושה חודשים של איבוד שליטה. כלכלה קורסת; כאוס ברחובות; שביתה היום בכל המשק, נזק כלכלי כמעט בלתי הפיך – ייקח הרבה מאוד זמן להחזיר את הקרון הזה חזרה; נזק מדיני – ביבי אינו רצוי בשלב הזה בארצות הברית, איננו מוזמן, וגם בערים, בערי הבירה שהוא הלך אליהן, הוא ספג. בפריז הוא נאלץ לשמוע ממקרון את דעתו על ההפיכה המשטרית, וכשיצא מהשיחה אמר: הייתה שיחה מצוינת. המתנו רק יום אחד – ביום ראשון לא יוצאים עיתונים, אבל ביום שני יצא העיתון לה מונד, שופרו של מקרון, ואמר שהייתה שיחה קשה ולא פשוטה ביניהם, והראיה לכך היא שלא הייתה הצהרה משותפת. הינה הוא הגיע לגרמניה, וגם בגרמניה שמע את אותם דברים מהקנצלר הגרמני. שם, למרות הנימוסים הגרמניים הקנצלר הגרמני יצא ואמר בקולו שהוא מאוד מאוד מודאג ממה שקורה בישראל. הביקור בגרמניה היה יום אחד. הינה הוא הגיע ללונדון, ואותו סיפור – 45 דקות, זה הזמן שארכה השיחה בינו לבין ראש ממשלת בריטניה. לא יצאה הצהרה משותפת, ונתניהו גם נאלץ לספוג את קריאות המפגינים בכניסה לדאונינג 10 ביציאה שלו מהמלון. אז בשביל מה עשית את זה? שמעתי בקשב רב את נאומך הערב, ואני יוצא יותר מודאג מאשר לפני כן. אתה בא ואומר: אנחנו עוצרים, נותנים צ'אנס, וכמה דקות לפני כן, בתחילת דבריך, עדיין לא אומר דברי אמת ומאשים אותנו בכך שלא ישבנו להתדיינות. הרי אמרנו: אנחנו רוצים לשבת להתדיינות, תעצרו. עוד פעם אתה חוזר לכך שאנחנו אשמים, נו, כבר התרגלנו שאתה אומר דברים שהם אינם דברי אמת. להגיד לך שאני רגוע? לא, אני כלל וכלל לא רגוע. ראיתי מולי אדם מותש, אפור, שהניצוץ בעיניים עזב אותו, שאיבד את דרכו, שנאחז על ידי קיצוניים: יריב לוין אוחז בצווארו, רוטמן ברגל ימין, סמוטריץ' ברגל שמאל ובן גביר אוזק את ידיו מאחור באזיקי משטרה. זה מה שראינו. לא נחשפתי – לא הצלחתי להישאר כדי לראות מה המצב הסקרים, אבל זה לא חשוב. ברור לחלוטין שהפסדת את חלקו הגדול של העם, וחלקו אומר: בסדר, בואו נעשה תיקונים. דבר אחד אני רוצה להבהיר לך: לא נרים ידיים. לא ניתן לפוליטיקאים לקבוע מי יהיו שופטי העליון ובוודאי ובוודאי לא נשיא העליון, כי אם תהיה לך שליטה בנשיא העליון, הוא ימנה את הרכב השופטים שיעסקו בערעור שלך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. והינה, אני נותן לך הצעה: בואו נלך לנשיא להביא חוקה למדינת ישראל, חוקה למדינת ישראל על בסיס מגילת העצמאות. כשתהיה חוקה לישראל על בסיס מגילת העצמאות, יהיה כאן שקט ל-250 שנה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, גם אני חוזרת מזה ששמעתי את הנאום של נתניהו ויצאתי יותר מודאגת ממה שהייתי כשהתחלתי את הערב, באמת מודאגת. אתמול בערב נתניהו החליט לפטר את שר הביטחון יואב גלנט – החלטה שתירשם בספרי ההיסטוריה כאחת ההחלטות הגרועות ביותר שנתניהו קיבל אי פעם. מייד פרצה מהומה אדירה. עשרות אלפי ישראלים נהרו לקפלן, נהרו לצמתים ולגשרים בכל רחבי הארץ – לא מאורגן, לא ממומן, אדוני ראש הממשלה; מפגינים עצרו את המדינה כי ראש ממשלה שמפטר שר ביטחון שכל חטאו שמילא את תפקידו והתריע על הסכנה הנשקפת למדינה הוא ראש ממשלה לא כשיר, הוא ראש ממשלה חלש, הוא ראש ממשלה עייף, הוא ראש ממשלה נשלט, הוא ראש ממשלה המסוכן לביטחון ישראל. כי החקיקה שמקדמים ראש הממשלה, ראש ממשלת הכאוס נתניהו ושותפיו – כן, הם ממשיכים לקדם את החקיקה גם אם זה יהיה במושב הבא – החקיקה מרסקת את המדינה. לוין ורוטמן מקדמים גם הם חקיקה שמרסקת את המדינה. החקיקה הזו חייבת להיעצר, ועד שזה לא יקרה – להיעצר – האזרחים יצאו לרחובות, המשק ישבות, המדינה תעצור. הלילה היה לילה היסטורי, שבו החל באמת האביב הישראלי. כבר 12 שבועות אזרחי ישראל יוצאים מדי שבוע לרחובות. הדאגה לגורל הדמוקרטיה החזירה לישראלים את הגאווה הלאומית, את האמונה היוקדת במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית ובערכי מגילת העצמאות, את האהבה העזה לדגל כחול לבן ולהמנון, את ההבנה שאכן אין לנו ארץ אחרת ושאם לא אנחנו נתגייס להגן על צביונה של המדינה שלנו, על הדמוקרטיה שלנו, על הערכים המשותפים שלנו, אף אחד לא יעשה את זה בשבילנו, את ההבנה שאנחנו זקוקים היום לחוקה. אמרו שהמחאה תגווע, והיא רק מתחזקת; אמרו שהאזרחים יתעייפו, ואנחנו רק הופכים לנחושים יותר. קראו לנו אנרכיסטים, פורעי חוק, טרוריסטים, ניסו להכפיש אותנו, להסית לאלימות, אבל הישראלים היפים האלה הם לא פורעי חוק, הם לא אנרכיסטים, הם לא טרוריסטים – הם ישראלים גאים, ערכיים, מלח הארץ, והם לא מתכוונים לוותר. היום אחרי לילה לבן של מחאה בכל רחבי הארץ – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – יצאו הישראלים היפים האלה שוב לרחובות, במעגלי מחאה שרק הולכים ומתרחבים. המשק נעצר, שדה התעופה הושבת, הקניונים נסגרו, האוניברסיטאות עצרו מלכת, ראשי רשויות עלו לירושלים לשבות רעב. תודה לכם, אזרחי ישראל, שאתם מאמינים, ודרך האמונה הזאת אתם מחזקים אותנו, ואתם פשוט נהדרים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרן מרים השכל, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, כפי שבטח אתה יודע, אדוני היושב-ראש, המסורת מספרת על שני מנהיגים יהודים בזמן חורבן בית המקדש השני, לפני החורבן, על אבא סיקרא ורבן יוחנן בן זכאי. אבא סיקרא, שהנהיג את הקיצוניים ששרפו את האסמים בירושלים, דרדר את המצב, כי הוא לא רצה פשרות. הוא לא ראה תמונת מצב אחרת מדעתו. לעומתו רבן יוחנן בן זכאי רצה לשמור על היהדות וגם על היהודים. אני חושבת שהיום, על אף הלילה קשה שעברנו, הונח בפנינו מבחן מנהיגות. מבחן מנהיגות – קודם כול לראות בצלילות דעת, גם אם אנחנו נמצאים פה שעות ארוכות, ימים ארוכים. לראות בצלילות דעת, על אף הוויכוחים, את מה שמתרחש ומה שמתרגש לבוא עלינו אם אנחנו לא נוקטים צעדים של אחריות לאומית בניסיון לחתור – ולא להפסיק לחתור – להידבר ולמצוא את המקום של ההסכמות. על כן, אף שאתמול בלילה באמת לבבות רבים של ישראלים נשברו, אני חושבת שבערב הזה בכל זאת יש ניצנים של תקווה וניצנים של הבנה שאין לנו ארץ אחרת. והאמירה הזאת והאהבה לארץ ישראל הן משני צידי המתרס, והחובה שלנו כמנהיגים זה לדעת לגלות אחריות, כפי שאמרתי. אני רוצה לברך את ראש הממשלה – עדיף מאוחר מאשר לא – על כך שעצר את החקיקה שאיימה, איימה לקרוע את החברה שלנו, ולא רק לקרוע – יכלה לקחת אותנו למחוזות מאוד מאוד קשים, בטח בתקופה הזאת, כשאנחנו לפני ימי הזיכרון ולפני יום העצמאות. כשאני שומעת שאנשים מוותרים על פרס ישראל, זה צורב בלב, זה כואב בלב. ואני גם רוצה לומר שאני עכשיו הגעתי מישיבת הסיעה שלנו, המחנה הממלכתי. אנחנו לוקחים את האחריות הזאת בהובלה של בני גנץ. אנחנו נגיע למקום של הידברות, כמובן בבית הנשיא, מתוך ראייה לדורות, כי כפי שאמרנו לאורך כל החודשים האחרונים, אם צד אחד ינצח, כולנו נפסיד. אנחנו כולנו נפסיד. אם מישהו חושב שהצדק הוא רק בידיים שלו, ומישהו חושב שהוא שורף אסמים ואנחנו ניתן לו לשרוף אסמים, את מדינת ישראל – זה לא יקרה. כולם צריכים להרגיע את הרוחות, להוריד את הלהבות, ובעיקר לזכור שאחים אנחנו, ובטח ובטח להוריד את האלימות ברחובות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני ראיתי את האלימות שהייתה כלפי המפגינים, והיא הייתה מאוד מאוד קשה. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. אני דואג לעלות לדוכן כשאני יודע שאת אמורה לשאת נאום. אם זו בעיה, אנחנו נדאג לשנות את המשמרות. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מזל שהקדמתי כשאתה פה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הכנתי דברים בכל מיני נושאים, אבל נראה לי שאי-אפשר להתעלם מאירועי הימים האחרונים – שיא של קושי ופילוג שלא היה כדוגמתו כאשר בעצם מאות אלפים של ציבור שלם במדינת ישראל יוצאים החוצה לרחובות, משבשים את החיים החברתיים שלנו כחברה אחת, מבטאים כאב גדול, כאב עמוק, גם שלנו באופוזיציה, על הליך של שינוי דרמטי במשטר במדינת ישראל שלא בצורה של הסכמה רחבה. הדבר הזה חלחל, כמו שאתה יודע, לכלכלה, והגיע לשיא בשביתה כללית שהוכרזה היום במשק, בסגירה של קניונים, בהשבתה של שדה התעופה הלאומי של מדינת ישראל. ולכן מאוד שמחתי שגם אם באיחור, ראש הממשלה נשא היום דברים שבהם הוא מודיע על עצירת החקיקה ומתן הושטת יד להידברות. אני רוצה להגיד לך, אתה יודע שאני נמצאת הרבה בוועדת החוקה, בוועדה המיוחדת של חוקים אחרים שהם חלק מהרפורמה – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> האם יש שר במליאה ששומע? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, כן – – – << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – ואני שותפה לביקורת מאוד גדולה על החקיקה הזאת, אבל תמיד חשבתי שרק עצירה ותחושה שמדברים ובאמת דנים על הנושא ועושים משהו שמבטא תפיסת עולם מקצועית עם הסכמה רחבה – זו הדרך. חבל לי מאוד. אני מברכת על עצירת החקיקה. אני מאוד מקווה שהיא תישא פירות, כי להמשיך את הקרע הזה בעם, את הפילוג, את הפירוק בחוסנו של צבא ההגנה לישראל – אי-אפשר להמשיך ואסור להמשיך. אני רק מצירה, ואתה יודע, כואב לי על החודשים שהתבזבזו, על השבועות הארוכים שהתבזבזו בללבות את כל האווירה הכל-כך קשה הזו ברחובות, על התחושה הזאת שהמדינה בעצם משנה את פניה בצורה מאוד גסה ולא מקובלת. אני מאחלת לכולנו שתהיה כאן איזושהי תוצאה שתהיה טובה לעם ישראל ולחברה בישראל. בסוף צריך לכבד את הרצון לשינוי. אסור לתת יד לפוליטיזציה של מערכת המשפט ולפגיעה ברשות השופטת במדינת ישראל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואני מקווה שנעשה ונצליח לטובת כולנו, כי הפילוג הזה פה ובצמרת של הפוליטיקה והמנהיגות מחלחל לעם כולו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה, תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, איש הדרום, בבקשה, אדוני. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני פונה אליך אישית, ואל חנוך, חבר הכנסת חנוך, שנמצא פה, אל יוני מישרקי, חבר הכנסת, ואל כל מי שמרגיש שהיום נפגע מבחינתו המהלך שהוא מאמין בו. שאלו אותי היום בראיונות: יופי, ניצחתם היום. אמרתי להם: חס ושלום, אין פה שום ניצחון. כולם רק מפסידים שלושה חודשים. שאף אחד לא ישתמש בביטוי "ניצחון". כשחצי עם עצוב זה הפסד של עם שלם; כשחצי עם בימין מרגיש שהוא לא מממש את התפיסות שלו זה הפסד של עם שלם; כשחצי עם במרכז-שמאל מרגיש שהדמוקרטיה באיום זה הפסד של עם שלם. אין פה ניצחון לאף אחד. אין פה רצון לדבר בשפה של ניצחון. הניצחון היחיד שיכול להיות למדינת ישראל ולעם ישראל זה שאנחנו נצא מפה לחג הפסח, ליום הזיכרון וליום העצמאות טיפה רגועים, עם תקווה והזדמנות להידברות והסכמות על סוגיה שמפלגת את העם, שקורעת את העם, כנראה סוגיה אמיתית, סוגיה מהותית, סוגיה שחשובה לכל צד. האם נצליח למצוא את דרך הישר? ראש הממשלה קרא היום ואמר: אני עוצר ואני הולך להידברות. כואב לי שלא עשה את זה מוקדם יותר, היה חוסך לעצמו ולמדינה צרות בתקופה הזאת – אבל עשה, ולכן אני מברך על ההחלטה. קיימנו את ההתחייבות שלנו – יושב-ראש המחנה הממלכתי בא ואמר: עצרתם – מחר מתחילים לדבר על הסכמות. האם נגיע להסכמות? זאת שאלה גדולה וקשה. אבל אנחנו ניכנס בלב נקי, בנפש חפצה, ברצון אמיתי, ללא מניפולציות, ללא הנחות יסוד, למצוא דרך מלך שבה הכרנו מראש שיש לתקן את מערכת המשפט. יש לשפר אותה, לא לרמוס שופטים, לא לרמוס יועצים משפטיים, לא לייצר פוליטיזציה. להיות קשובים לדאגות של חלק מהעם. אני רואה פה את השר קרעי. השר קרעי, השר קרעי, אני יודע כמה אתה מרגיש היום שמבחינתך זה אובדן וכישלון. לא היית פה בתחילת הדרך כשדיברתי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא. הוא אומר לך לא. הוא אומר לך לא. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה שומע אותי? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא אומר לך שהוא לא מרגיש כישלון. זה בדיוק ההבדל. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני באתי ואמרתי – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> הכישלון הוא אתם, ואתם תמשיכו להיות כישלון. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה שתקשיב. תקשיב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משפט לסיום. לא, לא, אל תנהל איתו דיאלוג. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך שאפשר לצאת מהעצירה הזאת להליכה להידברות והסכמות, אולי עם תוצאה טובה שתהיה לאזרחי ישראל ולעם ישראל, ואני תפילה שנגיע לתוצאה הזאת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל ביטון. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מקווה שהצהרתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לקחת פסק זמן, להקפיא, לעצור, להפסיק את הליך החקיקה, תהיה כנה ואמיתית. אנחנו קראנו להידברות בתחילת הדרך כי האמנו שאפשר להגיע להסכמות ולתת מענה לצרכים של כל הצדדים. לא רק הימין משוכנע או רוצה לגבש רפורמה שתספק את הצרכים שלו, את המטרות שלשמן הוא נבחר; גם לנו יש מטרות ספציפיות, לנו כחברה הערבית ולנו כאזרחים במדינת ישראל, מרפורמה משפטית ומרפורמה חוקתית, ולכן כמעט היינו המפלגה הראשונה שיצאה בקריאה להידברות ללא תנאים – לא עצירת המחאה ולא עצירת תהליך החקיקה – אבל טוב שהתהליך הזה הופסק. אנחנו רוצים, אדוני היושב-ראש, להיות חלק מתהליך ההידברות, וזו תהיה טעות גדולה להתעלם מ-20% מאזרחי מדינת ישראל בגיבוש מערכת היחסים והמעמד של מערכת המשפט ושל הזכויות הבסיסיות והאזרחיות של אזרחי המדינה בכללם והערבים בפרט. אנחנו ביקשנו ונבקש לעגן את ערך השוויון כחוק-יסוד או כחלק מחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכמובן שמבקשים ונבקש לעגן את הזכות לייצוג הולם בכל מערכות הציבור, בשירות הציבורי, במערכת המשפט, שנהיה חלק מהמערכת הזאת ולא נסבול שוב הדרה. כמובן שהשאיפה שלנו היא להיות גם חלק פעיל ומשפיע במערכת הפוליטית כאן, בכנסת, בממשלה ובקואליציה. אנחנו חושבים שכך אפשר לתת מענה לצרכים של האזרחים. אדוני היושב-ראש, לחברה הערבית, כפי שאתה יודע, יש מצוקות נוספות שאנחנו סובלים מהן יום-יום: מצוקת הפשיעה והאלימות – ושוב, אני רוצה להדגיש שמתחילת השנה יש הכפלה של מספר הנרצחים בחברה הערבית, למרות הירידה החשובה והמשמעותית שהייתה בשנה שעברה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מצוקתם של כמעט 100,000 אזרחים ערבים בדואים בנגב – עדיין, עשרות שנים לא מוצאים מענה, ואין להם הסדרה ואין להם זכויות ואין להם אופק לעתיד, ונראה לי שלפי ההתנהלות שאני מרגיש – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – עשרות שנים יעברו עד שהאזרחים האלו יזכו למענה הולם מהממשלה. לבסוף, אדוני היושב-ראש, כמובן אנחנו שואפים להשלמת ויישום התוכניות הכלכליות והחברתיות בחברה הערבית, כולל פיתוח תשתיות, ולכן ההידברות מבחינתנו – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – לא צריכה להיות תחומה רק לנושא המשפטי אלא לנושאים קרדינליים וחשובים לחברה הערבית. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת דוד אמסלם – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי אף היא אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חברת הכנסת אורנה ברביבאי – יכולה לוותר, מוותרת, יש עוד דיונים בהמשך; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת גדי איזנקוט – אינו נוכח; חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח. אם כך, השר שלמה קרעי, הכנת את מגילת רות לקראת השבועות? יעלה ויסכם שר התקשורת חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> אני חמש דקות רוצה לסכם ואתה אחריי, כי אני רוצה להגיב פה לכמה אנשים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הנוהל הוא שאם את רוצה חמש דקות אז עכשיו, והוא בלי הגבלה אחר כך, אז עכשיו. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> זה מה שאמרתי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השרה מירי רגב, אם הוא היה עולה, אז – – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> זה מה שאמרתי, אדון בוסו היקר. מותר לי לדבר חמש דקות לפני שהשר מסכם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן, חשבתי שרצית לדבר אחריו. << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי שר התקשורת, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה מכאן לברך את מאות אלפי המפגינים שהגיעו הערב מכל רחבי הארץ – ימין, ליכוד, כל אוהבי המחנה הלאומי שהגיעו היום לתמוך בממשלה ולתמוך ברפורמה. אני מאמינה שהרפורמה הזאת מחויבת המציאות. שמענו את מה שאמר היום ראש הממשלה, הוא לקח החלטה כמנהיג אחראי והשהה את הרפורמה עד למושב הבא. אני באופן אישי חשבתי שנכון להעביר את המתווה עוד השבוע, משום שאני הייתי חברה בוועדת השופטים וראיתי מה קרה בוועדת השופטים: אין ייצוג וגיוון, ואני אגיד את מה שלא אוהבים שאני אומרת ואני אחזור על זה כאן שוב: מנה חמה לוקח יותר זמן להכין מאשר למנות שופט במדינת ישראל. כשאתה רואה שהעם שלך לא בא לידי ביטוי בוועדת השופטים, כשאתה רואה שהציבור הישראלי לא בא לידי ביטוי על כל גווניו, כשאתה רואה שאין ייצוג, זה כואב, זה כואב, וצריך לעשות את השינוי הזה. אני יודעת, עברתי את זה על בשרי כשעשיתי את השינוי בתרבות, כשאמרתי שליד הכינור יהיה עוד, כשאמרתי שהתרבות לא יכולה להיות רק במשולש הזה של רוטשילד-אבן גבירול-דיזנגוף, שצריך להביא את התרבות לפריפריה, לצפון, לדרום, ליהודה ושומרון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא קרה עם זה כלום. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> ומה קרה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כלום. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> באו וצעקו "פשיסטית", באו והפריעו בכנסים, באו ועשו הפגנות מול הבית שלי, ולא קרה שום דבר, השמיים לא נפלו. הינה, התרבות לא נהרסה וליד הפילהרמונית יש את האנדלוסית ולא קרה שום דבר. זה מה שאנחנו רוצים לעשות גם פה, במתווה הזה של השופטים. צר לי שכל אותם אלה שמוחים, שמפגינים – אבל הם לא עושים את זה בצורה מכובדת, בדרך הדמוקרטית. הם פורעים, הם בריונים, הם חוסמים את הכבישים, הם מבעירים מדורות על הכבישים, הם מונעים את המשך השגרה היומית של הציבור הישראלי. בדרך הזאת אי-אפשר לנצח. אנחנו נבחרנו על ידי 64 מנדטים כדי למשול, כדי להעביר רפורמה של צדק, של גיוון, של ייצוג. אבל מה קורה? אותם אלה שמפגינים, שהם אולי 20% מהאוכלוסייה, השתלטו על האליטות במדינת ישראל, חושבים שהמועדון הזה הוא מועדון שלהם, רוצים להמשיך לאכול מגבינה 40% שומן ולא מוכנים שאף אחד יחלוק בגבינה הזאת. על מה אנחנו מוחים פה? מה אנחנו רוצים? שיהיה גם וגם – גם מרכז וגם פריפריה, גם מזרח וגם מערב, גם יהודים וגם ערבים. לאיזה מצב הגענו? תראו מה קורה כאן במדינה – איזו התנהלות מכוערת וחסרת אחריות של ראש אופוזיציה, שמתחבא מאחורי אלה שמשלמים כל כך הרבה כספים כדי להביא לאנרכיה, שלא באים ואומרים: אסור, לא ניתן יד לסרבנות. איפה כל אותם גנרלים מהצבא? איפה הם? ראש אכ"א לשעבר, נעלמת, שתקת, נתת לזה גיבוי. איזו בושה לקרוא לסרבנות. שר הביטחון והרמטכ"ל היו צריכים לקחת את כל אותם סרבנים ולהעמיד אותם לדין. אתה רוצה להפגין – תפגין; אל תשתמש בזה שאתה איש מילואים. אז מה יהיה מחר בבוקר כשכל הטכנאים בחיל האוויר לא יבואו ויסרבו פקודה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> חצי מהממשלה שלך סרבני פקודה. את יושבת עם סרבנים. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אז מי יגרום לטייסים האלה – איך הטייסים האלה יטוסו? אבל אתם רואים שאותם סרבנים – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אותם סרבנים – אני מבקשת להוסיף לי את הזמן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב, תודה לך. תמתין. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תגני את שר התקשורת שלך, ששלח את טייסי חיל האוויר לעזאזל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תגני אותו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. לשבת. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אנחנו רואים שאותם סרבנים הם אותם פריבילגים שעברו הסללה. למה אתה לא רואה את זה בקרב הטכנאים? למה אתה לא רואה את זה בקרב גולנצ'יקים? רק בקרב הטייסים או רק בקרב אלה שהוסללו לשם. אתה יודע מה? בושה וחרפה שאתה בכלל נותן לזה גיבוי. אני מתביישת באותם טייסים שאומרים שהם לא ילכו ולא יתקפו באיראן. שיעזבו עכשיו את הצבא. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני הייתי אתמול בהפגנה וראיתי מג"בניקים. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> שיעזבו עכשיו את הצבא. מיהם בכלל שיבואו ויאיימו על יסודות הדמוקרטיה של מדינת ישראל? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שר האוצר – על זה את לא מדברת. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> האיזון בין הרשויות – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שר התקשורת שולח את חיילי צה"ל לעזאזל – בושה וחרפה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> – – חייב להיות כזה שבו הרשות השופטת יודעת את מקומה – והרשות המבצעת והרשות המחוקקת. הרשות השופטת הלכה רחוק מדי; לקחה את תפקידה של הרשות המחוקקת, את תפקידו של מי שנבחר על ידי העם. זאת הדמוקרטיה. אנחנו – הכנסת היא הריבון, לא הרשות השופטת – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא השופטת. העם הוא הריבון, לא הכנסת. הם. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> – – ובוודאי לא 15 שופטים שבוחרים את עצמם על ידי חברים וילדים ובנים של וחברים של. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אין לה מושג. היא לא מכירה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> איך אמר ברק, הוא לא מצא מרוקאי אחד, אבל את אשתו ואת הילדים שלו הוא מצא. אז אני רוצה להגיד לכם – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אז אני רוצה להגיד לכם שהחגיגה של הפריבילגים נגמרה, שהמועדון הסגור הזה נגמר. אנחנו נפתח את המועדון הזה לציבור הישראלי כולו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא פתוח. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אנחנו מכבדים את החלטת ראש הממשלה, שהחליט להשהות את החקיקה למושב הבא. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> היא לא מתביישת לקרוא לאנשים שמתנדבים למען המולדת שלנו "פריבילגים". חצופה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> כמו שאמרתי, הצדק, הגיוון והייצוג יחזרו אל הציבור הישראלי כולו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשרה מירי רגב. יעלה ויסכם את הדיון השר שלמה קרעי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אין בושה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איזו בושה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת. חברת הכנסת קטי שטרית. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. חבר'ה, תרגיעו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> טייסי חיל האוויר לא יכולים לענות לשרה ששוטפת אותם. הם פריבילגים? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תרגיעו, תרגיעו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי פריבילגים? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בעלה של אחותי שנמצא פעם בשבוע במילואים הוא פריבילג? חוצפה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יוראי, אני אישאר כיושב-ראש, ואני – – – << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מי שמשתמש בעמדה שלו, בזכות שיש לו להגן על עם ישראל, כנגד עם ישראל, הוא פריבילג ועוד איך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השר לענייני עזאזל. שמענו אותך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, אם אתה רוצה – בישיבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת גלעד קריב, אין לך איזה כותל בתל אביב ללכת להתפלל אליו? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אין לך איזה כותל בתל אביב ללכת להתפלל אליו? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שר השנאה והעזאזל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תעזוב את זה. גלעד קריב, פעם ראשונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טוב, אז אני יוצא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, כנסת נכבדה, באתי עכשיו מהפגנה של רבבות רבבות של עם ישראל, שהפגינו כבר במיליונים לפני כחמישה חודשים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> האגודה לשלום הילד שאלו אם – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת רון כץ. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אצלנו הם באו בלי כסף. לא הטייקונים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית. מה, אתם רוצים להדליק עכשיו את המליאה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בלי כסף. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נכון, חברת הכנסת שטרית. את צודקת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר קרעי יודע – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנשים התארגנו לבד. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> רבבות רבבות הגיעו רק לכאן למעלה, ליד הכנסת, ועוד רבבות בכמה מוקדים במדינת ישראל, בבאר שבע ועוד מקומות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איפה? לא ראינו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הם הגיעו בלי ששילמו להם כסף. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הם הגיעו בלי ששילמו משכורות, 2,600 שקל לכל נהג משאית שיחסום את הצומת; הם הגיעו – כמה? 3,600. הם הגיעו בלי שתפרו להם תלבושות של שפחות ושל עבדים ושל הצגות, והם הגיעו בלי שמימנו להם יום חופש – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גלית חברה שלך פרסמה את המודעה שקוראת לעשות. תפסיקו לשקר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – ובלי שההסתדרות בחוצפתה דאגה להם ליום חופשה על חשבון הציבור. כל זה קורה באופן ספונטני. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ילדים בבית ספר. איזה ספונטני? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כשאותם מיליוני אנשים – אדוני היושב-ראש, יש פה חבר כנסת, זה שיושב ליד חבר הכנסת דוידסון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת רון כץ. חבר הכנסת רון כץ, השר יכול להגיד מה שהוא רוצה. כמו שאתם אמרתם מה שאתם רוצים, גם אם אני חולק עליכם במאה אחוז. חברי הכנסת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> שקרן. הוא משקר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני יודע שהאמת כואבת לכם, אבל אם קשה לכם לשמוע את האמת, אתם מוזמנים לצאת החוצה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה חבר כנסת שקרן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת בליאק, אם האמת כואבת לך, פשוט צא החוצה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר קרעי, שנייה. חברי הכנסת, אתם רוצים לצאת להירגע עם כוס קפה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, הכול בסדר. << קריאה >> קריאה<< קריאה >> – – – לרפורמה התאגיד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא אומר שטויות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, שאני אגיד כמה שטויות נאמרו פה בשעתיים שאני פה? אבל כל אחד אמר מה שהוא רוצה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני מראה לו את ההודעה של – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, נאמרו פה הרבה שטויות, אבל כל אחד יגיד מעל הדוכן מה שנראה לו. תודה רבה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מדבר ספונטני? תתבייש. ספונטני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה הוא מדבר? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> באו לכאן רבבות רבבות של עם ישראל, שעברתי ביניהם בתוך הקהל, ואיזה חיזוק, הם אומרים: תשמרו על הקול שלנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת סובה, שב, כבודו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אל תיכנעו לסרבנות. אל תיכנעו למחוללי אנרכיה ברחובות. הבטחתי להם שם, מעל הבמה, אמרתי להם: אנחנו לא עוצרים. החקיקה תימשך. הרפורמה נמשכת, גם אם יש עיכוב של יום או יומיים כדי להגיע להידברות, כדי לנסות לעשות משהו בקונסנזוס. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> איזה חוצפה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> עזבו ששלושה חודשים אנחנו קוראים להידברות, ואתם קוראים לאנרכיה; אנחנו מושיטים יד, ואתם משאירים את היד שלנו תלויה באוויר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תשכח מהרפורמה. תמצא לך עיסוק אחר. אין רפורמה, היא נגמרה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו רוצים להכניס מגוון של עוד שופט אחד או שניים מהפריפריה, כאלו שלא מוצאים חן בעיניכם. אתם רוצים בדמותכם, כצלמכם, שופטי בית משפט ויועצים משפטיים – שינהלו גם אתכם, כי אתם לא רוצים לשלוט. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> מי זה אתם? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תשימו תג על דש הבגד ותכתבו: חברי כנסת לאספנות, חברי כנסת שלא עושים בהם שימוש. הם פה כבובות. לא רוצים לחוקק, לא רוצים לעשות שום דבר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – חבר שלך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> שבג"ץ והיועצים המשפטיים ישלטו בנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, קריאה שנייה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז אני אמרתי להם – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תתחיל להאמין, יוראי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – אמרתי לאותם רבבות שהיו בחוץ שכתוב: "למנצח על אילת השחר". גאולתן של ישראל היא כמו איילת השחר, היא באה קמעה-קמעה. הצטרכנו לעבור ארבע מערכות בחירות שבהן ניסו לגנוב לנו את הבחירות בקלפי, והיועץ המשפטי לממשלה ניסה לטרוף את הקלפים בקלפי – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ד"ר פינוקיו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – להגיש כתב אישום כנגד ראש ממשלה, כנגד נתניהו. פעם זה היה שימוע, פעם זה היה טיוטה, פעם זה היה כתב אישום. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> כל הזמן משקרים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ארבע מערכות בחירות גרמתם לאזרחי ישראל להסס; הושבתם אותם בבית, ניסיתם לגנוב את הפתקים בקלפי, ובפעם החמישית זה קרה, והקמנו כאן ממשלה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> ראש הממשלה שלך בלחץ מהירידה הזאת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תמשיך להאמין לערוצי התעמולה. זה בסדר. הם השופרות שלכם. הם גם לא זיהו את המגמה לפני הבחירות. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא יושב עכשיו מזיע. תגיד לי, איפה אתה חי? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הם גם לא זיהו את המגמה לפני הבחירות. היחיד שזיהה את המגמה היה סקר של ערוץ 14. זה בסדר שאתם מתבשמים מערוצי התעמולה, אבל הם הוכיחו שאי-אפשר לסמוך על התחזיות שלהם. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בערוץ 14 יש 180 חברי כנסת, לא 120. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בכל מקרה, הבטחתי להם שלמרות שניסו לגנוב לנו את הבחירות ארבע מערכות בחירות וניסו לרמות אותנו על ידי כתב אישום כנגד ראש הממשלה – כתב אישום שהולך ומתרסק, ועדי התביעה הופכים לעדי הגנה, הכול קורס מול הפרקליטות. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הינה, חיפשתי מועמד לעליון. יש פה מועמד ראשון לעליון. מצאנו מועמד לשופט עליון – – – הוא כבר יקבע את משפטו של נתניהו: התיק קורס. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> היועץ המשפטי לממשלה לשעבר ניסה לברוח עם הזנב בין הרגליים. שום דבר לא עזר לכם, כי נתניהו, כמו עוף חול, עלה בחזרה מהאפר, והוא יושב כאן, יושב כאן בראשות הממשלה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בוא תהיה אתה שופט. שלמה, בוא נקדם אותך להיות שופט. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם יושבים כאן בבושת פנים בירכתי האופוזיציה, ושום דבר לא עוזר לכם. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה יודע שהתיק קורס. בוא, אני מציע לקדם אותו להיות שופט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה הזוי אתה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם מזרחי, גם דוקטור, גם מוסמך. בואו נקדם אותו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, הוא הודיע שהתיק קורס, בוא נקדם אותו לעליון, על חשבון המכסה של שני שופטים. אחד מהם – ד"ר שלמה קרעי. נקדם אותו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מירון. חבר הכנסת יבגני סובה, תשב, קריאות ביניים לא בעמידה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני ישבתי עכשיו שעתיים, שמעתי דיון. באתי, לא רוצה לשבת. לא רוצה לשבת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> או שתהיה בשקט או שתשב. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אני מקדם אותו לעליון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא, לא, תודה רבה. אל תעזור לו. תודה רבה, חבר הכנסת יבגני סובה. תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני יודע שתנ"ך זה לא הצד החזק שלכם, כי ניסיתם להוציא את התנ"ך מלימודי הליבה, אז בואו אני אספר לכם מה קרה בגאולת מצרים. אנחנו בשבוע הבא חוגגים את ליל הסדר. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> זה שקרן בן שקרן שאוהב לעמוד פה, לשקר ולעצבן. אתה הסיבה שכרגע איבדתם שבעה מנדטים בסקר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כן? אז בואו תגידו לי, יש לי חידה בשבילכם, חברת הכנסת פרידמן: כמה זמן – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת פרידמן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כמה זמן ארכו עשר המכות? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היא גידפה אותו. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> הוא פנה אליי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> היו עשר מכות במצרים. כמה זמן זה לקח? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה המכה ה-12. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חברי האופוזיציה, החזקים בתנ"ך עד כדי כך שביקשתם להוציא את התנ"ך מלימודי הליבה, תגידו לנו: כמה זמן היו עשר המכות? כמה זמן, חברת הכנסת כהן? << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה אתה משקר? יש לך כיפה על הראש – – – למי שלמד תנ"ך מותר לשקר? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> את טובה בתנ"ך. תגידי לנו. תחפשו בגוגל. תחפשו בגוגל. כמה זמן היו עשר המכות? בשבוע הבא אתם חוגגים את ליל הסדר. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה אומר שרצינו להוציא את התנ"ך מלימודי הליבה? שקרן עם כיפה על הראש. אסור לשקר. שקרן. מעולם לא רצינו להוציא את התנ"ך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם כל כך טובים בתנ"ך עד שהחלטתם להוציא את התנ"ך מהבגרויות. כמה זמן היו עשר המכות? כמה זמן, חבריי לאופוזיציה? << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מעולם לא רצינו להוציא את התנ"ך מלימודי הליבה. שקרן. שקרן. שקרן. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה משקר? למה לשקר? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אם אתם כל כך טובים בתנ"ך עד שבחרתם להוציא את התנ"ך מהבגרות, כמה זמן היו עשר המכות? אז אני מבין שאתם לא יודעים. עשר המכות – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> התנ"ך לא שייך לך. התנ"ך הוא של כולנו. אל תנכס לעצמך את התנ"ך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> טוב, חברי הכנסת, קודם כול אפשר לשבת. חברת הכנסת פרידמן, אפשר לשבת. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז בואו אני אגלה לכם קצת תנ"ך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז את יכולה לצאת, אם את לא יכולה לשמוע. תודה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא למדת שאסור לשקר? במה אתה מאמין? מי שמאמין באלוהים יודע שאסור לשקר. אבל למה לשקר? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> קצת תנ"ך, חברת הכנסת כהן, לא יזיק גם לך. גם אתה, חבר הכנסת כץ, לא נורא, קצת תנ"ך לא יזיק לכם, למרות שניסיתם להוציא אותו מהבגרות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא רק שלא עשינו את זה, עכשיו אני יכול לבקש הודעה אישית סוף-סוף. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מעולם לא רצינו להוציא את התנ"ך מלימודי הליבה. בחיים זה לא קרה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תבקש, תבקש הודעה אישית. קצת תנ"ך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה עדיין בסמכות היושב-ראש. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אולי תגלה להם כמה זמן ארכו עשר המכות. אז בואו אני אגלה לכם. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> למה, התנ"ך שלך? התנ"ך שייך לכולם. לא תיקח מאיתנו את התנ"ך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> עשר המכות ארכו עשרה חודשים. נכון, הרב גפני? עשרה חודשים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> עשר המכות – כל מכה לקחה חודש. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> ועשרת הדיברות אתה לא מכיר? שקרן. מחרחר ריב ושנאה. שקרן. שקרן. שקרן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> למה? כי גאולתן של ישראל באה קמעה-קמעה. כדי לבסס את המורשת, כדי לבסס את הנחישות, כדי לבסס את המעמד של עם ישראל, עשו את הדברים – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> כל – – – שבעולם לא יסתירו את השקרים שלך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הקדוש ברוך הוא גאל את עם ישראל באופן מוסדר, באופן עיתי, כמו שצריך. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא תצליח להסתתר מאחורי כיפה. מעולם לא רצינו להוציא את התנ"ך מתוכנית הלימודים. שקרן ומחרחר ריב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הוא גם לא יצא אף פעם. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מעולם לא קרה. לא תצליח לקחת מאיתנו את היהדות. התנ"ך שייך לכולם. שקרן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, גם אנחנו באנו לכאן ונבחרנו כדי להחזיר לעם ישראל את הדמוקרטיה; להחזיר את המדינה היהודית למסלול שלה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> לשבת על הבמה המכובדת הזו ולשקר ללא הרף. ללא הרף. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> להחזיר – אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת כהן לא מפסיקה לצווח ככרוכיה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> היא לא מפסיקה לצווח ככרוכיה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, חברת הכנסת מירב כהן, אבל – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> הוא אמר שאנחנו רצינו להוציא את התנ"ך מלימודי הליבה, אבל הוא משקר. הוא לא יכול לעמוד על הבמה ולהגיד שאנחנו רצינו להוציא את התנ"ך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חברת הכנסת מירב כהן, אתם הוצאתם את התנ"ך מהבגרות, ותבררי את זה עם חברתך חברת הכנסת שאשא ביטון. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> יש גבול להסתה. יש גבול לשנאה. יש גבול לשקרים. אתה משקר. אתה משקר. אתה משקר. מעולם לא רצינו להוציא את התנ"ך. שקרן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, חברת הכנסת מירב כהן. חברת הכנסת מירב כהן, תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גם אם תמשיכי לצווח ככרוכיה זה לא יהפוך את השקר שלך לאמת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה תדבר יפה. מי אתה בכלל? << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה מסתתר מאחורי כיפה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה יודע מה זה לצווח ככרוכיה בכלל? אתה יודע מה זה לצווח ככרוכיה בכלל? אתה לא יודע. אז מה אתה אומר אוי אוי אוי, אל תדבר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> רק אתה יודע. רק אתה יודע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה לשון תנ"כית. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה זה לצווח ככרוכיה? אולי תחפש בגוגל, ואז תבין שזה ביטוי שגור על הלשון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זו לשון תנ"כית. אולי תחכים אותם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שלמה, אתה הכי חכם. אתה יודע הכול. בוא תחכים אותנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רגע, תן לו להסביר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כרוכיה זה סוג של עוף, הוא צווח. וכשעומדים וצווחים אז אומרים, זה ביטוי, "לא לצווח ככרוכיה", זה הכול. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> השקרים זה התנ"ך שלך. שקרן. שקרן. שקרן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני מציע לא – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> די, שלמה, הבוחרים שלך לא רוצים לשמוע אותך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה ביטוי, אגב, שבא מהתלמוד, ומי שאמר את זה על עצמו – אמר את זה ריש לקיש. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> תפסיק להסית נגדנו כאילו אנחנו לא אוהבים – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת מירב כהן. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו אוהבים את היהדות לא פחות ממך. אתה מסית ואתה שקרן, ואתה בחיים לא תסית נגדנו יותר. הרמנו ראש. לא ניתן לך יותר להסית נגדנו. בחיים לא הוצאנו את התנ"ך מתוכנית הלימודים. אנחנו אוהבים את התנ"ך לא פחות ממך. התנ"ך שייך גם לנו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אם תפסיקי לצווח ככרוכיה, חברת הכנסת כהן, וגם אם תמשיכי לצווח ככה, השקר שלך לא יהפוך לאמת, כי הממשלה שלכם ניסתה לקעקע כאן את כל הקדוש והיקר לעם ישראל. החברה שלך מלינובסקי פגעה בכשרות, וניסתה לקעקע – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, הוא עונה לה, כי היא צועקת. חברת הכנסת כהן, תודה. חבר הכנסת בליאק, אל תעזור לי, תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גם אם תמשיכו לצווח ככרוכיה, השקר שלכם – – – << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> המילה "לצווח" היא שוביניסטית ומיזוגנית. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אה, באמת? או אה, יש לך עברית ממש כמו של מרב מיכאלי, שלא יודעת להבחין בין זכר לנקבה, אז היא ערבבה לנו את כל העברית, וכל דבר היא אומרת גם זכר וגם נקבה. כדאי שתלמדו עברית כבר, לפני שאת אומרת ש"לצווח" זה ביטוי שוביניסטי. אין לך מושג בעברית. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אל תיתן לי ציונים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה שקרן. תמיד היית שקרן. אתה חוצפן וצריך להוריד אותך מהדוכן. מה זה? מי אתה בכלל? מי אתה בכלל? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת. חברי הכנסת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לך תדבר כמו מרב מיכאלי, וכל ביטוי בעברית – תהפכו אותו למשהו שוביניסטי. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא תגיד לה "לצווח". תתבייש לך. תתבייש לך. שקרן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, להירגע. להירגע. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> שלא ידבר ככה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם פשוט, כמו היושב-ראש שלכם, חלולים חלולים. אין לכם מושג בעברית. אתם לא מבינים כלום מהחיים שלכם. ואם את אומרת ש"לצווח" זה ביטוי שוביניסטי, אז כדאי שתחזרי לשיעורי לשון בבית הספר היסודי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש גבול. שר בישראל. תשמע איך אתה מדבר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה השר ששלח את ראש הממשלה ואת חיילי צה"ל לעזאזל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה השר שאמר לראש ממשלה "נבל". חתיכת מאוס. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גאולתם של – למרות שהאמת כואבת להם, אני לא אשתוק. אתם לא תצנזרו אותנו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מילה אחת של אמת – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם מצנזרים אותנו בתקשורת, אתם מצנזרים אותנו במערכת המשפט. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> הסתה ושקרים ושנאה יוקדת לחצי עם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה שונא ישראל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם מנסים להשתיק ציבור שלם שהלך לקלפי ובחר כאן כנסת ובחר כאן ממשלה נבחרת, ואתם לא מכבדים את רצון העם. אתם לא מכבדים את הדמוקרטיה. אתם חושבים שאתם אדוני הארץ הזו – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> גם שקרן וגם בכיין. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – כי יש כמה פריבילגים שמשתמשים במעמד שלהם כדי לעודד סרבנות, כדי לחולל אנרכיה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אתה משתמש במעמדך כשר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו לא ניכנע לא לסרבנות, לא לאנרכיה – – << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אתה משתמש במעמדך כשר כדי לשנוא חצי מהמדינה הזאת. מי משסה? מי מסית? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – ואנחנו לא ניכנע לחבורה קטנה שלא מסוגלת לקבל ולכבד את רצון הבוחר. אנחנו נכבד את רצון הבוחר, אנחנו לא נשתיק את הקולות שהביאו אותנו לכאן. ואנחנו, כמו גאולתן של ישראל, נעשה את זה בשום שכל, נעשה את זה בזהירות, נשתדל לעשות את זה בקונסנזוס, אבל אם לא תבואו – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> לספר הרבה שקרים. זה מה שאתה יודע לעשות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל אם לא תבואו להידברות בזמן הזה שיש לנו בפגרת הפסח, אני מבטיח לכם שיחד עם חבריי אנחנו נעשה את כל מה שנדרש כדי שהרפורמה הזו נוע תנוע – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מי אתה בכלל שתבטיח? מי אתה? מי מקשיב לך? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – כדי להחזיר את המשילות ואת הפה לציבור שאתם שנות דור מדירים אותו מכל דבר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתם הייתם 12 שנה בשלטון. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מדירים? 20 שנה – אני הייתי אצלכם – 20 שנה. ירקתם בפנים של הפריפריה. אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> את זרועות התמנון שיש לכם במערכות האלה – במערכת המשפט ובתקשורת ובפרקליטות, וכל האתרוג, שכולכם מוגנים מפניהם, את כל זה אנחנו בעזרת השם נתקן. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> יאיר. יאיר. אתה קורא מהדפים של יאיר? יאיר. יאיר. יאיר. יאיר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אזרחי ישראל, כשיחגגו בשבוע הבא – טלי, יש לך משהו לומר? את מוזמנת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, שהמפגינים אמרו לי שהיית כזה תותח וכריזמטי בהפגנה, שהם חיכו למוצא פיך, והרמת להם וחיזקת לעשרות אלפי המפגינים שיש פה. רק אומרת לך, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, אבל תגידי גם להם משהו. תודה. תודה רבה, טלי. לא, אם יש לך משהו לומר לחבורה הזאת, שלא – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – חבורה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבורה, חבורה. מה, אתם לא חבורה? << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש לך. אתה משסה ומסית – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה אתם? מה זה חבורה? גם עם חבורה יש לך בעיה? גם "חבורה" זו מילה שוביניסטית? גם "חבורה" זו מילה גסה? מה עם "כוחות האופל"? מה עם "המגעילים האלה"? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אה, "חבורה" זו מילה יותר קשה מ"כוחות האופל"? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מי שישמע, המילים שלך פנינים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> טלו קורה מבין עיניכם; תסתכלו קצת על המראה כשאתם קמים בבוקר. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אתה מסית. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מסתכלים, גאים, חתיכים וציונים בציון. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הפרצוף שלכם זה הפרצוף של האנרכיה שמתחוללת ברחובות. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> ממשלה בלי רוב, לכו הביתה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני סמוך ובטוח ששר המשפטים יריב לוין וראש הממשלה בנימין נתניהו, שקיבלו החלטה – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> 200,000. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> החלטה שהתקבלה, לבוא – למרות שלושה חודשי הידברות שהיו לנו, ואתם לא הושטתם יד כנגד היד המושטת שלנו, הם החליטו לתת צ'אנס נוסף, להיענות לקריאה ולומר: הינה, יש לנו פגרה עכשיו. אנחנו לא עוצרים, החקיקה הזו מוכנה, היא כבר אושרה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה. כל מה שחסר זה להביא אותה כאן למליאה, להצביע עליה, ויבוא שלום על ישראל. אגב, אזרחי ישראל צריכים לדעת, ואני רוצה לפנות מכאן לאזרחי ישראל ולהבהיר, שתדעו שהחקיקה, שבפועל ההשלכות, ההוצאה של החקיקה הזו – אדוני היושב-ראש, אני ממש לא מצליח לדבר, גם לאזרחים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, קצת להנמיך את הטונים. תכף נצא להצבעה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית לכשיוחלט. עד אז, לתת לשר להשלים את הדברים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לומר לאזרחי ישראל, דבר שחשוב שידעו, וזה שהחקיקה, החוק של תיקון הוועדה לבחירת שופטים אושר כבר לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה של הכנסת על ידי שמחה רוטמן ועבודה יסודית של כל חברי ועדת החוקה – של טלי גוטליב ושל חנוך מלביצקי ושל בועז ביסמוט ושל משה סעדה ושל עוד רבים אחרים, לא אגיד את השמות של כולם. החוק כבר אושר לקריאה שנייה ושלישית בוועדה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת, קצת, קצת להוריד דציבלים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> החוק אושר לקריאה שנייה ושלישית בוועדה, והיישום שלו – ההוצאה שלו מן הכוח אל הפועל – צפוי להיות בעוד כמה חודשים, עם מינויו של השופט הראשון שצריך להתמנות לבית המשפט העליון. לכן העיכוב הזה שראש הממשלה החליט לעכב כדי לתת עוד צ'אנס להידברות, כדי לתת עוד צ'אנס לזה שנעביר – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חברת הכנסת. – – כדי שנעביר את הנושא הזה בקונסנזוס, זה לא מעכב את ההוצאה של החוק מן הכוח אל הפועל. כי "הפועל" קורה בעוד זמן – בספטמבר, באוקטובר, עם מינויו של השופט הראשון. ולכן, כמו שראש הממשלה אמר וכמו שאנחנו התחייבנו, עד סוף המושב הזה – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שקרן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – עד סוף יולי הרפורמה שלנו נוע תנוע. הרפורמה תעבור. אנחנו מקווים שהיא תקרה עם הידברות, אבל אם לא תהיה הידברות, אם לא תהיה – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה קרה, נתנו לכם תקציב – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר'ה, חברים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הם דואגים לתקציב של המשרד שלך, השר. הם דואגים לתקציב של המשרד שלך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם לא תצנזרו אותי, ואתם לא תעצרו אותי מלומר את מה שאני רוצה לומר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> שלמה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> יש לך שאלות? תבוא אחרי השיעור, כמו שאומרים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> משרד התקשורת. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> בקיצור, החוק בנבצרות עכשיו, אל תטריד אותו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הרפורמה הזו, שהתעכבה כרגע – היא אושרה לקריאה שנייה ושלישית, היא לא חלילה התבטלה; אם תהיה הידברות, זה יבוא בקונסנזוס מייד לאחר הפגרה; אם לא תהיה הידברות, זה יבוא להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאה. שר המשפטים מוכן עם החוק; הוא אושר לקריאה שנייה ושלישית, וזה יבוא להצבעה במליאה במידה שלא תהיה הידברות. חברים, תודה רבה לכם על ההקשבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר התקשורת, חבר הכנסת שלמה קרעי. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 23) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023. לפי בקשת 20 שמות בחתימות של חברי האופוזיציה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. מזכיר הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – נגד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – בעד שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, המזכיר לא יכול לקרוא בשמות חברי הכנסת. אפילו לא שומעים. אי-אפשר לנהל ככה את הקראת השמות ואת ההצבעה. תודה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מזכיר הכנסת יקרא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו בהקראה הראשונה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – נגד זאב אלקין – נגד משה ארבל – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם יש מישהו באולם שנוכח, טרם קראו בשמו, ורוצה להצביע? אם כך, תמה ההצבעה. נא לספור. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 57 בעד, 52 נגד. אני קובע שהצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 23) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה הראשונה ותעבור לוועדת הכספים להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. נעבור לנושא הבא בסדר-היום, הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023, מס' 1612, והצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת רון כץ << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> טרם נתחיל את הדיון ביקש חבר הכנסת רון כץ הודעה אישית על הדיון הקודם. טעות שלי, שכחתי. בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. שר הפנים, כנסת נכבדה, לפני כמה דקות עלתה פה שרת התחבורה וקראה לטייסים פריבילגים; היא חושבת שמי שמשרת את הציבור ואת צה"ל במדינת ישראל, אם הוא מצד מסוים, אז הוא לא מספיק טוב. לאחר מכן עלה פה שר התקשורת, שהשווה חברות כנסת לציפורים, וחושב שהחצי שנמצא בצד הזה, שוב, הוא לא מספיק טוב – פריבילג, אנרכיסט ועוד כל מיני שמות כאלה. אז אני רוצה לומר לכם משהו, ושזה יהיה מאוד מאוד ברור. אנחנו לא מפחדים מכם. אנחנו סיימנו להיות הפראייר התורן, ואתם – כל מי שיושב פה ומנסה לתייג אותנו בשמות, צריך לדעת: ההפגנה הזו היא ימין, שמאל, מרכז. דבר אחד ברור: לציבור נמאס מכם; נמאס ממה שאתם עושים למדינת ישראל; נמאס ממה שעשיתם לכלכלה של מדינת ישראל; נמאס ממה שעשיתם ליחסי החוץ של מדינת ישראל – – << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> על איזה ציבור אתה מדבר – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ונמאס ממה שאתם עושים לעם בתוך ישראל. << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> תתבייש לך, תתבייש לך – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך משהו, מאי גולן היקרה. זה שתעלי להפגנה ותעמדי על במה ותסיתי נגד ציבורים – אני רוצה לספר לך משהו – את לא מרשימה אף אחד, אתם לא מרשימים אף אחד. את שרה במדינת ישראל, תהיי שרה של כולם. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> רון, רון, הגיע הזמן לפריימריז ביש עתיד. הציבור רוצה פריימריז. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה בקואליציה? הקואליציה תייצג את כולם. לא הבנתי את הבלבול שלכם, לא הבנתי את הבלבול שלכם. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הסקרים מראים שהציבור לא רוצה – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הסקרים מראים שהציבור מאס בכם; שאין לכם מנדט ציבורי לנהל את המדינה המדהימה שלנו. מה שקורה בבית הזה מראה שאין לכם מסוגלות לנהל שום דבר. אתם קורסים לתוך עצמכם. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הציבור רוצה פריימריז – – – << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> איפה בן גביר, שאיים להתפטר אם לא תעבור החקיקה? מה קרה? הוא הבין שאין לו מה לעשות בחוץ? אלמוג, איימתם להתפטר, מה קרה? חזרתם בכם, חזרתם בכם? בואו, אף אחד לא מאמין שתעשו שום דבר, כי אין לכם לאן ללכת. זה הצ'אנס האחרון שלכם, תחזיקו אותו חזק, כי זה תכף נגמר, אלמוג, זה תכף נגמר. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אז איך אתה מסביר את הנפילה בסקרים? איך אתה מסביר את הנפילה? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הציבור אומר את דברו יום-יום. מאס בכם. ותפסיקו להסית נגד האנשים הכי טובים במדינת ישראל. הכי טובים במדינת ישראל. << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> אתם מסיתים. אתם מסיתים – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אף אחד לא מסית נגד אף אחד חוץ מכם. אתם לא תקראו להם "פריבילגים" אתם תקראו להם "מיוחסים"; אתם לא תקראו להם בשמות גנאי, לאנשים שנכנסים, שמים מדים והולכים להגן עלייך. תתביישי לך. << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> איך נבחרת? איך נבחרת? אתה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> אתה דורש דיקטטורה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מרום, בלי כפיים. תודה רבה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> דרושים פריימריז ליש עתיד. דורשים פריימריז ליש עתיד. אתם מנצחים בסקרים – – – << הצח >> הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023 << הצח >> << הצח >> הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1612).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה מקום ראשון שלי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אלמוג, יש לך עוד שעתיים לנוח. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> איפה מתן כהנא, מסתובב כמו טווס במליאה. 23 מנדטים. מברוכ. גמרת את יאיר לפיד. הנמר מעין גדי. אתה בומבה. << דובר >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> כבוד היושב-ראש – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> רון, אתה – – – << קריאה >> שרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן: << קריאה >> תתבייש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> טוב, חברי הכנסת, זהו. כרגע סגנית השר מציגה את נושא התקציב. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השרים. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> – – השרים, חברי כנסת נכבדים, אני רוצה רגע להתחיל באיחולי מזל טוב למשה סולומון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> על מה? << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> משה מחתן מחר את בתו מבשרת. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הוא מחפש קיזוז, אל תפריעי לו. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> ההפך, בואו נגיד לכולם – יאללה, להתקזז עם משה. מחר בערב הוא מחתן את בתו מבשרת. אז מזל טוב. אני רוצה גם לומר באותה הזדמנות תודה לכל אותם 100,000 אנשים שטרחו והגיעו היום לירושלים כדי להביע תמיכה ברפורמה, תמיכה בנו. הם הגיעו מהיום להיום. שאפו לכולכם. אנחנו נמשיך. אנחנו לא מרימים ידיים. ולעניינו אנו. לקראת תקציב המדינה מונחת התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית), הבאה במטרה להעלות את רמת החיים בישראל, לחזק את הצמיחה לנפש, להגדיל את התעסוקה, את הפריון במשק ואת רמת התחרות בו, להוריד את יוקר המחיה בישראל ולצמצם את הנטל הרגולטורי, בד בבד עם תיקוני החקיקה להשגת יעדי התקציב, הכוללים תיקונים מהותיים בחקיקה וקביעת הוראות נוספות לשמירת מדיניות פיסקלית, עמידה בתקרת הגירעון ומגבלת ההוצאה הממשלתית וכן הגדלת הכנסות המדינה ותקבוליה, תוך חיזוק הצמיחה במשק, שינוי סדרי עדיפויות לאומיים וצמצום הפערים בהתאם ליעדי התקציב. צעדים משמעותיים בתוכנית הכלכלית: תוכנית דיור רחבה, ובראשה הגדלת היצע הדיור, בין היתר באמצעות הקמת קרן להגדלת השקעה בתושב ולתמרוץ הדיור. עוד: צעדים משמעותיים לקידום התחרות והפחתת הריכוזית בשוק המזון ובחקלאות, בבנקאות, בביטוח ובשוק הרכב; רשימה ארוכה של צעדים לצמצום הביורוקרטיה והרגולציה למגזר העסקי ולציבור; הסרת רגולציה עודפת על יבואני המזון והתאמתה לסטנדרט האירופי; הפחתת הביורוקרטיה למאות אלפי עסקים זעירים בתשלום המס, הקלה במנגנון הרישוי של מפעלים בתעשייה ועוד ועוד. כמו כן, צעדים לייעול המגזר הציבורי; הפחתת העומסים במערכת הבריאות באמצעות ייעול תהליך הוצאת ימי מחלה וקבלת מרשמים לתרופות; צעדים משמעותיים לייעול כוח האדם והתקציב למערכת הביטחון. בנוסף, מלחמה בהון השחור; צעדים רבים למלחמה בפשיעה הכלכלית; צמצום האפשרות להחזיק מזומן, שהוא הגורם המרכזי המזין את ארגוני הפשיעה; היאבקות בתופעת החשבוניות הפיקטיביות ובהונאות בתחום הדלק. חבריי חברי הכנסת, התקציב והתוכנית הכלכלית שמונחים לפניכם היום לקריאה ראשונה הם בשורה למשק הישראלי. אנו מביאים רפורמות מבניות משמעותיות שיאיצו את הצמיחה במשק ולצידן השקעה תקציבית משמעותית, בשיתוף פעולה עם כלל המשרדים, תוך ריסון מידתי של ההוצאה. לפנינו אתגרים כלכליים לא פשוטים. האופק הכלכלי אינו בהיר, עליות הריבית בעולם, שנחוצות להתמודדות עם האינפלציה, מטלטלות את השווקים הפיננסיים בעולם כולו ומעיבות על הפעילות הכלכלית של משקי הבית והעסקים. המשבר בסקטור הבנקאי בארצות הברית ובאירופה מחריף, והוא בעצם מחריף גם את חוסר הוודאות בשווקים ועלול להוביל להאטה בצמיחה הגלובלית ולהרעה בתחזיות. גם בשוק הישראלי יש סימנים של האטה וחוסר ודאות. הבאנו היום תקציב אחראי. התקציב יאפשר לממשלה לממש את מדיניותה תוך שמירה על אחריות פיסקלית, אשר תסייע לייצב את המשק ותמנע החרפה של האינפלציה – לצליחת האתגרים הכלכליים המצויים לפתחנו. אישור התקציב והתוכנית הכלכלית הוא צעד קריטי לייצוב המשק ולהבטחת היציבות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לסגנית השר חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – יש פה שר? מה זה? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> עוד פעם אתה? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כל שלוש שעות, את יודעת איך זה עובד פה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר ברקת, השרה גולן, השר לוין. עוד אחד? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> גברתי השרה, כן, סליחה. אני עומד פה על הבמה ברגשות מעורבים. מצד אחד אני בהחלט שמח על זה שראש הממשלה הוביל פה לעצירה של תהליך החקיקה כדי שנוכל להביא רפורמה משמעותית בהסכמה. אני עומד פה גם עצוב, עצוב מאוד, כי אין פה מנצחים. בינתיים כולנו מפסידים באירוע הזה. כולנו מפסידים. הגענו למצב שכולם בתחושות מאוד מאוד קשות. אבל אני רואה בזה גם איזשהו שביב של תקווה, כי זה שאף אחד לא ניצח כאן, זה בעצם נותן את התקווה שאולי המנצחת הגדולה מהסיפור הזה זו מדינת ישראל. ואני חושב שלפחות אנחנו במחנה הממלכתי מתכוונים לבוא להידברות הזו בלב פתוח, בנפש חפצה, כדי לייצר פה רפורמה עמוקה ומשמעותית בהסכמה. אם יש משהו שאפשר לפרגן עליו לממשלה, בעיניי, זה שסוף-סוף הצלחתם להביא את התודעה הציבורית במדינת ישראל לידי כך שיבינו שנדרשת רפורמה משמעותית לתיקון האיזון בין הרשויות, לתקן את 30 השנה שהצפרדע הזאת הייתה במים והתבשלה לאט-לאט. הגענו למצב לא טוב. עכשיו ההבנה הזו קיימת, ואני שמח שעכשיו תהיה לנו הזדמנות לעשות את התהליך הזה בצורה מושכלת, ביחד, כדי להגיע באמת לתוצאות שרוב העם יוכל להסכים להן, ולייצר פה הבנות לשנים רבות קדימה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רשימת הדוברים נעולה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני חושב שיש פה גם הזדמנות יוצאת דופן לפתוח – או לא לפתוח, לטפל בנושאים שכאבו במשך שנים ולא נגעו בהם, ועכשיו, בגלל מה שקרה פה בחודשים האחרונים, עלו על פני השטח. זו הזדמנות יוצאת דופן לטפל גם בהם, ובעזרת השם, אחרי שנחזור מהחודש הקרוב – אני מקווה שגם תוך כדי נוכל להתחיל לדבר – נביא את הדברים האלה בהסכמות רחבות, וניזכר כולנו שאנחנו אחים וכולנו בני אותו עם, אזרחים של אותה מדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, דיברתי כבר על החשיבות ועל גודל האחריות שאנחנו כנבחרי ציבור לוקחים על עצמנו, משני הצדדים, בתהליך ההידברות הזה. אני רוצה לומר שלא רק שהדבר הזה יהיה מורכב וצריך לקחת אותו מאוד ברצינות בגלל ההיבט החברתי, בגלל הלכידות החברתית – אני רוצה גם להגיד כמה מילים על הכלכלה. כמו שאתם יודעים, ההפיכה הזאת פגעה קשות בכלכלה, הפחיתה את אמון המשקיעים במשק הישראלי, הרתיעה אנשי הייטק מלבסס חברות בישראל. ממה שאני מבינה, היא עצרה כמעט כליל החלטות של משקיעים להכניס כסף למדינת ישראל. כולם אומרים לי שפשוט הכול נעצר, הכול נעצר. תחשוב על משקיע – תשוו בנפשכם כל כך הרבה מדינות שמתחרות על כספים של משקיעים, כאשר בישראל, כידוע לכם, בטח בעולמות ההייטק, שהוא שוק בין-לאומי שנשען רובו ככולו על מימון זר שמתחרה ופועל בשווקים זרים, הכספים מתחילים להיעצר, וזוהי המגמה. גם הפעילות בבורסה – יחסית, כן? למעט איזה אירוע שהיה היום – השתתקה, וראינו את הדברים האלה בישיבה לילית מאוד משמעותית שערכו הממונה על התקציבים ביחד עם הכלכלנית הראשית ועם שר האוצר שלנו. הכלכלנית הראשית, במסמך מאוד קיצוני ומדאיג, בעצם אומרת לשר האוצר: כל התקציב הזה שאנחנו דנים עליו עכשיו, כל התקציב הזה שאנחנו יושבים עליו, והמדינה בעצם הכינה את תוכניתה הכלכלית לשנתיים הקרובות, הוא איננו מבוסס. עד שלא נימצא בוודאות בשאלת ההפיכה המשטרית, כרגע, הנחות היסוד של הממשלה הזאת, שמתבססות על כמה הכנסות תיכנסנה למדינת ישראל ממיסים, מהנפקות בחו"ל, ממיסי עבודה או ממיסי הון כאלה ואחרים, אין להן שום ביסוס. הכנסות כאלו, שמתבססות על שנים מוקדמות, אינן דומות למה שיהיה לו ההפיכה המשטרית תמשיך, ואפילו אם תימשך חוסר הוודאות. לכן אני חושבת שאסור להחמיץ את ההזדמנות הזו להידברות, כי מצד שני ללכת הלוך ושוב, הלוך ושוב, וגם ללכת ולייצר מציאות פוליטית וכלכלית רעועה ולא יציבה – גם זה יערער את הכלכלה. יש לנו ניסיון אחד, וצריך שכל הצדדים יבואו אליו בלב פתוח, עם מחויבות אדירה להפסיק את הקרע בעם. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרן מרים השכל, בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> ערב טוב, חבריי חברי הכנסת, עומד בפנינו ספר עם כריכה עבה מאוד – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא. לא מציגים. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל זו הצעת החוק. מותר לנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל לא כמיצג. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, להציג את הצעת החוק. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אבל על זה מצביעים. על זה מצביעים. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אפשר, אין בעיה. כן. צריך אולי גם להסתיר את זה, ואני אסביר לכם למה. זה בדיוק מה שהתכוונתי לדבר עליו – מדוע, אולי, היושב-ראש לא רוצה שנראה את הספר העבה הזה, שעליו אנחנו מצביעים, והקואליציה הנוכחית, על הצעת החוק של הממשלה, בעצם, הצעת חוק התוכנית הכלכלית – תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב, 2023. אממה? לא הממשלה הזו הכינה אותה. למעשה, הממשלה הקודמת הכינה את הספר העבה הזה, במטרה להביא בשורה לאזרחי ישראל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז אתם מצביעים בעד? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שמענו במשך שנה שלמה, כשאתם יושבים שם, למה אנחנו למעשה פוגעים בכלכלה, פוגעים באזרחי מדינת ישראל, והינה, הפלא ופלא, אתם מביאים בדיוק – לא בדיוק, עשיתם כמה תיקונים מעוותים, אבל תיקונים – את מה שאנחנו הבאנו. יותר מזה, אנחנו עברנו מסע דה-לגיטימציה מטורף, במצב שעמדו פה חברי הכנסת וקראו לנו אנטישמים, שונאי יהודים, שונאי יהדות – על מה? על זה שהממשלה הקודמת ניסתה לדאוג לבריאות הציבור. מצד אחד היא העלתה את מס הסוכר על משקאות ממותקים – ועמדו כאן וצעקו: געוואלד, אתם פוגעים באוכלוסייה החלשה ביותר, אתם פוגעים בחרדים, אתם אנטי-יהודים, אתם אנטישמים. וממש לפני יומיים, נדמה לי, השר דרעי, שהוא שר הבריאות – סליחה, מי שאחראי בעצם על משרד הבריאות – שולח מכתב ומבקש להשאיר את המס על סוכר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא נכון. לא, לא. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זאת אומרת, הם הבינו – זה נכון. יצא מכתב. יצא מכתב מהלשכה, זה פורסם בעיתונות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא. אריה דרעי – הפוך. אריה דרעי אמר לסמוטריץ' שהוא מצפה ממנו שיישם את הבטחת הבחירות להסיר את המס על כל המשקאות המתוקים, כולל הכול. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> להשאיר את הדיאט, להשאיר את זה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> להוריד את כל המס על שתייה מתוקה. זה לא נכון. יש עמדת משרד הבריאות ויש את העניין הפוליטי. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז מעניין מאוד מאין הגיעה הידיעה הזו, משום שהיא פורסמה עם מכתב של משרד הבריאות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז לא השר דרעי. לא דרעי. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ויותר מזה, גם המס על הכלים החד-פעמיים, היושב-ראש – באה השרה להגנת הסביבה ועכשיו מבקשת להשאיר גם אותו. מעניין מאוד שכאשר אתם עושים את זה, אתם דואגים לרווחת הציבור, אתם דואגים לבריאות הציבור, אתם דואגים לסביבה, אבל כשאנחנו עשינו את זה, כמה רעל ושנאה זרעתם בקרב הציבור הישראלי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עוד מעט מגיעים לספירת העומר, נכון? כולם יתחילו לדבר על אהבת חינם ועל הבית השלישי, ועל חורבן בית המקדש, ואני חושבת שכדאי שתחשבו טוב טוב, בעיקר בימים האלה, על מה שאתם מוציאים מהפה ועל האחריות. יש לכם אחריות אדירה. כדאי שתחשבו על זה טוב טוב לפני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שרים, כנסת נכבדה, תראו, זה ערב מורכב, כי אני בן אדם שתמיד מנסה לראות את ההזדמנות לאיחוד, את ההזדמנות לשלמות העם, ואני שולח מפה תודה ענקית ואדירה לכל אותם פטריוטים שיצאו ומחו ועצרו את החקיקה הזו. ובד בבד, אני גם מרשה לעצמי לומר שאני חושד, מפקפק, לא סומך על ראש הממשלה שגם בצוק העיתים, באחד מהרגעים הקשים בתולדות עם ישראל ומדינת ישראל, בוחר לשקר ולפלג בנאום שלו, בוחר להסית, בוחר לדבר על צד אחד ולמתג צד שני, אומר לכל אותם אנשים מודאגים, אזרחים טובים, שמממנים אותם – ומשקר על המימון של ההפגנה של היום. זה לא נוסך בי תקווה, אבל אנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים. דבר אחד חייב להיות ברור לכל הממשלה הזאת – אנחנו לא באים לדון באיזושהי וריאציה להפיכה המשטרית שאתם הצעתם. מדינת ישראל צריכה תוכנית הבראה, תוכנית הבראה שתטפל טיפול שורש עמוק ויסודי בכל אותם דברים שלא טופלו מעולם, בכל אותו ישראבלוף שאומר: את חוק הגיוס לא נפתור ואת הפער בין מזרחים לאשכנזים ובין פריפריה למרכז ננציח ונחגוג עליו. קואליציה, הגיע הזמן לשבת ולדבר על כל מה שכואב בחברה הזו, כי היא חברה מורכבת ויש לה בעיות מורכבות, והן ימשיכו לרדוף אותנו ולטלטל את הפוליטיקה הזאת, לא משנה מי בשלטון. אנחנו באים להידברות, אבל זה צריך להיות עניין רוחבי. זה צריך להיות אקט רוחבי יסודי שמדבר על חוקה, שמדבר על כללי יסוד, על כללי מסגרת לחיים משותפים, איך מכניסים כמה שיותר קהילות, מגזרים, חלקים בעם, לתוך הקולקטיב הזה, בצורה שכולם מרגישים שהם אולי ויתרו על משהו אבל יצאו גם נשכרים, בצורה שכל אחד רואה את השני אבל גם שומר על הזהות שלו. כל דבר פחות מזה יביא אותנו להתנגשות מרה יותר וכואבת יותר בפעם הבאה. אני מאוד מקווה שלא עושים פה תרגיל. אנחנו נהיה על המשמר ואנחנו נבדוק ואנחנו נראה שבאים בנפש חפצה ובתום לב. הערב ראינו חוסר תום לב מצד נתניהו, ראינו דברי גועל והסתה מהשר קרעי, וזה לא מערער יותר מדי. אני אנצל את המשך הזמן שלי כדי לספר לכם על כל אותן פעמים שנתניהו הבטיח משהו ועמד במילתו – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בנאומים הבאים. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה בסדר, אין לי אף דוגמה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. אתה מדבר עם עצמך? צריך לעדכן את הרשימות. בבקשה, חבר הכנסת יוסף עטאונה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כולנו התבשרנו הערב על הסיכום בין השר לביטחון לאומי וראש הממשלה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה, אגב, לא מופיע בכלל ברשימת הדוברים, אתה לא החלפת עם מישהו. בפעם הבאה לא לעשות כאלה דברים. תגיד גם למזכיר של הסיעה, שאמר לך לעלות במקום – הוא מכיר את הנהלים. מתחלפים במקומות אבל אתה לא רשום ברשימת הדוברים. בבקשה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אז כולנו התבשרנו הערב – אני התחלפתי עם יוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש נהלים, חבר הכנסת מישרקי. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כולנו התבשרנו הערב על הסיכום לדחות את החקיקה על ההפיכה המשטרית בהסכם בין השר לביטחון לאומי וראש הממשלה על הקמת מיליציות, משמר אזרחי הוא קורא להן, תחת השליטה הישירה של השר בן גביר. כולנו זוכרים את השר עם האקדח השלוף שמסתובב ממקום למקום, והוא היום השר המופקד על הביטחון הלאומי. באים לתת לו משמר פרטי, אישי משלו, שבוודאי יאמץ את המדיניות והתפיסה שלו, ויסתובבו גם עם נשקים שלופים, איך שהשר עשה לאורך תקופה ארוכה. אין ספק שהאוכלוסייה הערבית בכלל והאוכלוסייה הערבית בערים המעורבות היא הראשונה שתשלם את המחיר של ההסכם הזה. ולכן אנחנו קוראים מכאן לעצור את ההקמה של המשמר של בן גביר. אין מקום למשמר כזה. במשטר דמוקרטי אין משמר כזה, במיוחד לאור התפיסה של השר הממונה על הביטחון, שר שהסית ומסית נגד האוכלוסייה הערבית, ולאורך כל התקופה אין לו עיסוק אחר מאשר להסית נגד האוכלוסייה הערבית והלגיטימיות שלה. עצם הקמת משמר כזה, אישי של השר – הוא יהפוך את הרחובות ואת הערים המעורבות לזירת התנגשות. האוכלוסייה הערבית שחיה בערים המעורבות, גם בכלל הם בעלי המקום, הם אזרחי המדינה, ולכן צריך להתייחס אליהם באופן שווה ככלל האזרחים, וכל ניסיון של שר הטיקטוק להוביל להתנגשות ולהסתה נגד האוכלוסייה הערבית בוודאי ייתקל בהתנגדות לכל מה שיקרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני שר הרווחה, שמעתי בקפידה את נאומו של ראש הממשלה נתניהו והתרשמתי כיצד בפתח הנאום הוא השווה את עצמו לשלמה המלך. ואתה, אדוני היושב-ראש, אתה תלמיד חכם, אז בוודאי תסכים איתי שישנו אולי דבר אחד שמשותף לראש הממשלה ולשלמה המלך, וזו הנטייה לנהנתנות יתר. חוץ מזה, אין שום תכונה שמשותפת – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני חייב למחות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתה מוזמן למחות, מחאה זה דבר חשוב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כשאתה מדבר על שלמה המלך בביזוי כזה זו בושה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אה, שלמה המלך – לא אני אומר, התנ"ך אומר שהוא הרבה בנשים וברכוש. בסדר, לא אני אומר את זה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עפרא לפומך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בכל מקרה, אני אומר, שום תכונה אחרת של שלמה המלך לא דבקה בראש ממשלת ישראל. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> היושב-ראש מוחה על כך שהשווית את בנימין נתניהו לשלמה המלך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> שפגעתי בכבודו של שלמה המלך. לא, לא, זה הבנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז אני אסביר. עצם ההגדרה לקרוא – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אז רגע, אז תעצור לי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני אעצור. להזכיר את שלמה המלך במונחים גשמיים שאתם חושבים – זה ביזיון. זה ודאי שלא. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שעשה ראש הממשלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא קשור לראש ממשלה, לא ראש ממשלה, בכלל להשוות אותו למי בדורנו. בבקשה. אף אחד לא רוצה לחשוב על דמויות בסגנון כזה. בבקשה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, לא אני השוויתי את עצמי לשלמה המלך, ראש הממשלה נתניהו השווה את עצמו לשלמה המלך, ותורה היא ואנחנו צריכים ללמוד אותה. אז אני חוזר ואומר, רוב תכונותיו של שלמה המלך, נאמר כך, לא דבקו בראש הממשלה נתניהו. ואני לא אאריך בדברים שכבר נאמרו על ידי קודמיי, ששמענו הערב נאום רפה, שיש בו יותר אוויר מאשר תוכן. צריך לומר דבר אחד, אם מישהו חושב שאנחנו, או בעיקר המחאה המפוארת, שהיא זו שבלמה את החקיקה המסוכנת, שמישהו מאיתנו יסתפק בשינויים קוסמטיים – טעות בידו. וצריך לומר באומץ הערב: התוכנית המסוכנת שהציג שר המשפטים יריב לוין חייבת להיגנז ולעבור מן העולם. במקומה ניתן לשבת ולדבר על בניית תשתית להסכמות רחבות בדבר ההסדרים החוקתיים של מדינת ישראל, שיכללו את הבטחת העצמאות של הרשות השופטת, את עיגון זכויות האדם, את עיגון עקרון השוויון, וכן, גם מענה לדברים שמטרידים את הצד השני. אבל, אדוני, אי-אפשר לדבר על נאומו של ראש הממשלה מבלי להזכיר גם את מה שלא דובר בו. ואני רוצה לשאול אותך, אדוני היושב-ראש, איך יכול להיות – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לסיים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – שגם הערב אזרחי ישראל אינם יודעים אם יש להם שר ביטחון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תאמר לי, אדוני – ברשותך, עוד שני משפטים, כי היינו בדיון תורני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עצרתי בדיון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אמור לי, האם ייתכן שאזרחי ישראל, לא ברור להם הערב אם יש לממשלה הזו שר ביטחון – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – השר היחיד שמעמדו מעוגן בחוק-יסוד, בחוק-יסוד: הצבא? איזו הפקרות טמונה בהתנהלות של ראש ממשלה שמשיקולים פוליטיים לא מודיע לאזרחי מדינת ישראל מיהו שר הביטחון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> האם ייתכן ששר הביטחון של ישראל יהיה ברווז צולע בגלל השיקולים הפוליטיים המופרכים של ראש הממשלה? תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גלעד קריב. חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה. אתה עולה או שאתה מוותר? לא, קודם כול זאב אלקין. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, למעשה בסבבים האלה של הדיונים על תקציב המדינה אנחנו הגענו לשני הדיונים המשמעותיים ביותר, כי הדיון שמתקיים כאן כרגע הוא דיון על שני חוקי ההסדרים – חוק ההסדרים שיש לו משמעות תקציבית וחוק ההסדרים שהוא נטו מבני ורפורמות, והדיון הבא יהיה על התקציב עצמו. אז אנחנו סוף-סוף נוגעים בליבת האירוע. מוצגים לפנינו כרגע בדיון הזה למעשה שני חוקים די עבים, אבל השאלה הגדולה תהיה כמובן מה מתוך הרפורמות האלה יישאר ומה בסופו של דבר יתאדה. זה המבחן של כל ממשלה כשהיא מגיעה עם חוקי הסדרים לכנסת. אני חייב להגיד, צריכים להגיד את האמת, יש פה סעיפים משמעותיים וחשובים בעיניי, כמו למשל פרק על פסולת הבניין. זה נושא כאוב ובוער. בזמנו הממשלה ניסתה לטפל בכך והביאה חקיקה ייחודית לכנסת, וכמעט הסתיים הליך החקיקה אבל הכנסת יצאה לבחירות, ובסופו של דבר, כמו כל מה שנעשה שם, לא היה לזה המשך, וחבל שכך. ואני מברך את הממשלה על כך שהצליחה, ואת השרה להגנת הסביבה, שזה בכלל מקרה נדיר שהמשרד להגנת הסביבה הצליח לדחוף פרק לחוק ההסדרים. אני חושב שזה אירוע מאוד מאוד חיובי. יש עוד רפורמות חשובות, אבל כאמור, המבחן הגדול יהיה בתחום של היכולת להעביר אותן. למשל, כשהסתכלתי על פרק הדיור, נדמה לי שחלק לא קטן ממה שמופיע פה לא יגיע לסיומו בתהליך חקיקה של חוק ההסדרים, ולו מסיבה מאוד מאוד ברורה: יש פה לא מעט סעיפים שאני יודע שמרכז השלטון המקומי יתנגד להם בכל הכוח כאן בוועדות, ומהיכרותי עם המבנה של הכנסת הנוכחית ושל הקואליציה הנוכחית, אני עוד לא ראיתי ממשלות ליכוד שבהן העבירו דברים שרוב ראשי הערים התנגדו להם. ולכן נראה לי שהדברים שמופיעים כאן – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זאת אומרת שהתקציב לא פוליטי. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, זאת אומרת – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם העבירו תקציב שראשי הערים לא התנגדו לו, זאת אומרת שהם זרמו פוליטית וכרגע הם עושים מה שטוב. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> המבחן, חבר הכנסת בוסו, יהיה בקריאה השנייה והשלישית, לא עכשיו. אמרתי שיש פה סעיפים שאני מוכן להמר שלא יגיעו לגמר אלא יוצאו מחוק ההסדרים, בלחץ ועם הלובי הפוליטי של ראשי הערים, למרות שהם נכונים וחשובים לנושא הדיור, וחבל שכך. ודבר אחד גדול מאוד חסר לי, ובזה אני מסיים, אדוני היושב-ראש. הייתה במשרד הבינוי והשיכון רפורמה שלמה בכל הנושא הזה של תחום שכירות במדינת ישראל. הייתה רפורמה מוכנה שנועדה לתת הטבות מס כדי לעודד בסופו של דבר את הציבור להשכיר דירות לטווח ארוך במחיר קבוע. צר לי שהרפורמה המוכנה הזאת, דווקא עליה ויתרו במשרד האוצר ובמשרד הבינוי והשיכון. אני חושב שלאור העלייה במחירי השכירות יש לזה משמעות גדולה מאוד בשוק השכירות היום. זה ויתור קשה, ובמקום זה נכנסו הרבה סעיפים שכאמור להערכתי לא יגיעו לגמר ולא יתרמו לפתרון אמיתי של משבר הדיור. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת זאב אלקין. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. איש דימונה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> היה, 60 שנה. שלום, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אי-אפשר לקחת את דימונה ממך. אפשר לקחת ממנו את דימונה? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אי-אפשר, אי-אפשר. דימונה זה בבת עינינו, ברוך השם. אחלה עיר, אחלה תושבים. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני רוצה להתייחס לתקציב וגם לחוק ההסדרים שמונחים על שולחן הכנסת. אני רוצה להתייחס לכמה נושאים. זה יהיה התקציב הגדול ביותר בתולדות המדינה, יעמוד השנה על 484 מיליארד, וב-2024 – על 514 מיליארד שקלים. אני רוצה – דבר ראשון, קרן הארנונה שמקימים. הייתי ראש עיר, תקשיבו לראשי ערים. ראשי ערים בצדק גדול מאוד אומרים: אל תיקחו לנו את הארנונה שלנו ותחלקו אותה. יש בזה משהו מאוד מאוד נכון. לכן זה לא עניין של תיקון גבולות וזה לא עניין של להעביר ממועצה – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> איך מחזקים את הדרום, למשל? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה. – – ולהביא נניח ממועצה שהיא עשירה מאוד ליישוב; זה פשוט לבוא לכמה ערים גדולות, שיש בהן את הבעיות שלהן, ולהגיד: אנחנו לוקחים לכם חלק מהארנונה. זה מכעיס אותם, אני שומע אותם, הם מתקשרים, הם יבואו ובטח את יבטלו את רוע הגזרה, מבחינתם. אני אומר שבתקציב צריכים להכניס יד לכיס ולעשות את הדבר – והשר מרגי, אתה תראה כמה שזה נכון – לעשות חלוקה דיפרנציאלית. זה הדבר החשוב, ואני מקווה שאתה עמל על זה במשרדך, כי תראה כמה זה יעזור לך. כשמשלמים מצ'ינג של 25%, אז שמים את זה על כולם; בסוציו-אקונומי 1, 2, 3, 4, 5 – מתקשים. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> תעשה 30% בגדולות, ו-20%. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק. אני הצעתי את זה וחבל שזה לא מופיע כאן. זה היה תיקון. אגב, כל התיקון הזה עולה כ-300 מיליון שקלים, כאין וכאפס, ובאמת היינו עוזרים להרבה מאוד ראשי רשויות שיתדפקו על דלתך, אדוני השר. אני רק רוצה להגיד דבר כזה. תראו, אין פה שום הטלת הגבלות על היבואנים הגדולים. אין שום חוקים שיטילו מגבלות על המונופולים. תזכרו כמה אנחנו מדברים על כך שמונופולים הם אלה שגורמים להעלאות מחירים. לא מצאתי את זה כאן. אני רוצה לתת לכם נתון, אדוני היושב-ראש. עכשיו, בימים האלה – ואם זה היה קורה בממשלה הקודמת, או-הו-הו, מה הייתם עושים: בימים האלה, שימו לב, עלייה של 23% במחירי הביצים. יואב, כשאנחנו היינו הייתה העלאה של 4% – הכנסת געשה ורעשה. אבל הסיתו את כולם לנושא של הרפורמה, ההפיכה המשפטית, ואז אף אחד לא – מתחת לעינינו 23% עלייה במחירי הביצים; 20%, אדוני השר, עלייה במחירי המצות; 16% עלייה במחירי הירקות. זה מדהים, זה פשוט מדהים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואף אחד לא שם לב. לכן אני מציע כך, ואני מאוד מקווה שבוועדות אתם תהיו ביחד איתנו, כי אנחנו מתכוונים להיות שם ולתקן את החוק הזה: לדבר על יוקר המחיה, לדבר על המונופולים, לדבר על תיקוני הגבולות ותיקוני החוקים האלה של העברת ארנונה, וסוף-סוף לטפל. השר מרגי, שוב אני פונה אליך, כי זה אתה, זה יבוא אליך, אני הרגשתי את זה במלוא העוצמה: לדאוג שבאמת – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – יהיה תקצוב דיפרנציאלי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אני רוצה לברך את מאות אלפי המפגינים שהפגינו מדי שבוע נגד ההפיכה המשטרתית, הפגנות היסטוריות חשובות בהחלט. השתתפנו בכולן מאז ההפגנה הראשונה. יחד עם זאת, היה לנו את הייחוד שלנו. הדגשנו שדמוקרטיה זה כן בית המשפט, זה כן חופש אקדמיה, זה כן חופש ביטוי, זה כן כל מה שצריך, אבל זה גם לחתור לשלום ולשוויון. זה העיקר – לחתור לשלום ולשוויון. אחרי ההצלחה החשובה, אני מתריע שנתניהו ינצל את החלל הריק בתקופת הפגרה בשביל להצית את השטח, בשביל להעביר את הוויכוח ממקומו הדמוקרטי למקום לאומני. כבר ראינו את הסימן הראשון דרך ההסכם בינו לבין בן גביר להקים מה שנקרא משמר לאומי. מי צריך משמר לאומי? ולמה צריך להעביר כל מיני מחאות – מציבור שעומדים מולם מי שנקראים כוחות ביטחון לאזרחים מול אזרחים? מאז שנת 1948 עד עכשיו המאבק היה של קבוצות מוחלשות; עמדה בפניהן המשטרה, למשל, כמו ביום האדמה. היה אירוע בודד באוקטובר 2000, ביום החמישי, עם תושבים מנצרת עילית שירדו לשכונה המזרחית בנצרת, אבל המאפיין העיקרי של אירועי מאי לפני שנתיים הוא שזה ההפך של בין אזרחים לאזרחים – האם זה האינטרס של האזרחים עצמם? בוודאי שלא. אני בן חיפה, חי בעיר מעורבת יחד עם יהודים. אנחנו יודעים להסתדר יפה. יש מאבק, מאבק צודק למען שוויון, אבל יודעים להסתדר. ובן גביר – שאותו מפכ"ל, האשימו אותו שהוא הצית את אירועי מאי לפני שנתיים – הפירומן הזה חותם על הסכם עם נתניהו. אני מתריע על הפיכת המאבק הדמוקרטי למקום לאומני בשביל להשתיק את המאבק הדמוקרטי. לכן אני פונה ליש עתיד, אני פונה למחנה הממלכתי: תוציאו הודעת גינוי, נגד ההסכם בין נתניהו לבין בן גביר, ותצאו נגד זה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני חושב שזה חשוב גם למאבק המשותף שלנו, של כולנו, למען דמוקרטיה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום בערב ראש הממשלה אמר שהוא עוצר את הליכי החקיקה. אני לא בן אדם ספקן בדרך כלל, אני בן אדם זהיר. את העצירה הזאת היה אפשר לעשות כבר מזמן, ולעשות את הדברים הרבה קודם. אבל מה שהיה או מה שהתחיל זה לא מה שיהיה. בבית הנשיא תתחיל הידברות לא מהמקום שזה נעצר בו, אלא מהמקום שבו זה היה צריך להתחיל. לפחות זו דעתי. בחוקים, לפחות אלה שהיו אמורים להגיע לכנסת, להצבעה, בתכנון, היו כמה חלקים, אבל היה חסר הדבר המרכזי ביותר, שלא הייתה שום הסכמה מתחילת הדרך, מהיום הראשון בוועדת החוקה, להתחיל לעסוק בו. זה אותו חוק בסיסי שלפני הכול קובע מהם כללי המשחק – במירכאות או לא במירכאות – מה מבדיל בין חוק רגיל לחוק-יסוד, גם במהות וגם בהליכי החקיקה. על זה לא הייתה שום הסכמה, וזה אחד מאבני היסוד או מאבני הראשה שצריך להתחיל מהן, שלא לדבר על כך שמדובר על התוכן של חוק-יסוד: החקיקה ומה הוא צריך לעגן ועל מה מגן חוק-יסוד. אז שם בדרך כלל נכון שיגנו על הערכים המוגנים המשמעותיים של זכויות פרט ועוד דברים רבים אחרים. אני מניח שעוד יהיה מספיק זמן להידבר ולדבר ולראות כיצד אפשר לתקן את הנזקים האדירים שהממשלה הזאת גרמה בהליך חפוז, בלתי מקצועי, בלתי אחראי, פזיז, שגרם נזק לכולנו. זה היה, וצריך להסתכל קדימה, אבל כמו שיש דברים שלא לקחו את הכול פה בצל, וועדת החוקה במשך חודשיים וחצי עסקה אך ורק בזה – וצריך להבין, כשעוסקים אך ורק במשהו אחד, כמו כל דבר בחיים, דברים אחרים נעלמים. אני רוצה פה להציב עוד פעם את הנושא המרכזי שצריכה להתעסק בו הממשלה, שהוא לאו דווקא החקיקה, וזה הנושא – הנושא המרכזי הוא – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש לך דקה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – הנושא של המאבק בפשיעה בחברה הערבית. זה נושא שזנחה אותו לחלוטין הממשלה הזאת, למרות דברי הרהב ולמרות ההבטחות, ומספר הנרצחים בחברה הערבית הכפיל את עצמו ברבעון הראשון. דבר נורא, ללכת אחורה אחרי שנה וחצי שהצלחנו לעצור חלק מהתהליכים האלה, ויש עוד דרך ארוכה לפנינו. ולכן מרגע שהנושא הזה ירד, חייבים לחזור לעסוק בנושא הזה בכל הכוח. לכן יש עבודה גדולה לממשלה הזאת, ולא משנה כרגע היכן אני נמצא, באופוזיציה או בקואליציה. אני חושב שחובה על כולנו בנושאים האלה, שהם נושאים שקשורים לחיי אדם – זה והנושא של תאונות הדרכים אלה לא שאלות פוליטיות שחוצות, אלא פשוט פעולות של עבודה קשה, סיזיפית, מקצועית, שצריך לגרום לה להתרחש. זאת אחריות של הממשלה, הממשלה במליאתה, אבל גם אחריותו של ראש הממשלה באופן אישי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> תן לי קרדיט. לפחות אני גיליתי שהשעון לא עובד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נתתי לך גם ככה ארבע דקות. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מכיר את חבריי פה, רואים כזה דבר, מפליגים וממשיכים. אז אני אגיד בהזדמנות הזאת, כי אני רואה את השר מרגי יושב שם, שימשיך להצליח בעשייה הגדולה ואולי לדחוף בכוחותיו שלו את הנושא של האיזוק האלקטרוני, שיגיע סוף-סוף למליאה הזאת להצבעה, וכמה שיותר מהר. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זוהי שעה גדולה שבה יש שסע בעם, ועל כולנו לגלות אחריות לאומית. כוחנו באחדותנו. ההיסטוריה הלאומית שלנו מעידה על כך ששיאו של עם ישראל לאורך ההיסטוריה היה בעיתות שלום ואחדות: קיבלנו את התורה במעמד הר סיני בשעה שהיינו מאוחדים; ניצלנו מגזרות השמד של המן כשהיינו מאוחדים; קריאתה של אסתר המלכה למרדכי, "לך כנוס את כל היהודים", היא ביטוי לאחדות. אחדות ולכידות הינן נכסי צאן ברזל שאנו מתקשים לשמר בעת הנוכחית, ולכולנו יש תפקיד חשוב גם בטרמינולוגיה וגם במהות. חלילה לנו להתאחד רק באירועי משבר ובמלחמות, כשאויבינו יקומו עלינו לכלותנו. למנהיגים יש תפקיד מרכזי באיחוד השורות, וזהו צו השעה. ראש הממשלה, יש לך אחריות. אל תיתן יד לטרמינולוגיה של שותפיך. אל תאפשר לקרוא לאוהבי הארץ הזאת לא "אנרכיסטים" ולא "טרוריסטים", לא "נפולת של נמושות" וגם לא "סרבנים". תגלה מנהיגות. מנהיגות זו אחדות, כמילותיו של בגין: "אשכנזי? עיראקי? יהודים, לוחמים, אחים". ברוח הסערה שמתחוללת במדינת ישראל על שום אהבת הארץ וכמיהה למדינה צודקת, יהודית ודמוקרטית, אני בוחרת לסיים במילותיו של נתן אלתרמן, שיר אהבה לארץ ישראל: "כי סערת עליי, לנצח אנגנך / שווא חומה אצור לך, שווא אציב דלתיים. / תשוקתי אלייך ואליי גנך / ואליי גופי סחרחר, אובד ידיים. // לספרים רק את החטא והשופטת / פתאומית לעד, עיניי בך הלומות. / עת ברחוב לוחם, שותת שקיעות של פטל / תאלמי אותי לאלומות. // אל תתחנני אל הנסוגים מגשת / לבדי אהיה בארצותייך הלך. / תפילתי דבר איננה מבקשת / תפילתי אחת, והיא אומרת: הא לך! // עד קצווי העצב, עד עינות הליל / ברחובות ברזל ריקים וארוכים" – לכל אוהבי הארץ הזאת, מהאופוזיציה ומהקואליציה, מימין ושמאל, בואו נשמור עליה מכל משמר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שלושה חודשים נכנסה ממשלת ימין על מלא לתפקידה והתחילה את המרוץ המטורף, מרוץ של השמדת ערך מדינת ישראל כדי להציל את בנימין נתניהו. אחרי השתלחות של שנה וחצי על ממשלת בנט ולפיד, שבה סיעות הליכוד והימין פעלו לחבל כמעט בכל דבר שאפשר היה להעביר כאן, כולל פגיעה בנשים שסובלות מאלימות, באוכלוסייה מוחלשת, בקצבאות חיילים ועוד, חיכינו לראות מה הבשורה הגדולה של הימין המלא מלא שטענו כי באו ליצור שוויון וצדק. איזה שוויון, איזה צדק? להציל את החשוד בפלילים ממשפטיו ואולי מפסקי דין מרשיעים? מה הציע לנו נתניהו? לספק לו ולאשתו כסף ציבורי בלתי מוגבל למתנות וסיפוק החמדנות שלו ושל משפחתו, לממן לו קומות שלמות של בתי המלון הכי יקרים בעולם עבור סופי שבוע משפחתיים בעלות של מיליונים? עבור מה? הכול פרסונלי סביב שני אנשים בעלי הון ונדל"ן: ביבי ודרעי. מדינת ישראל כולה תלויה וסובבת סביב שני אנשים: האחד עם עבר פלילי ואחד עם חשדות פליליים. שניהם לא רואים את המדינה ממטר, אלא רק את עצמם. שלושה חודשים לאחר שהמדינה נכנסה למסלול המראה מדהים, מסלול שסגר את הפערים הקשים מתקופת נתניהו – שבשנים האחרונות לא ברור במה הוא עסק בדיוק חוץ מענייניו הפרטיים: לא ביטחון, לא כלכלה, לא רווחה, לא מעמדנו הבין-לאומי שהלך והתערער. נתניהו, שהיה פעם מר כלכלה, הפקיר את הכלכלה והחוסן הכלכלי של ישראל לחבורה של שרלטנים שחושבים שאת הכלכלה מנהלים בעזרת השם, וגורם להייטק לברוח מהארץ ולשמוט את הקרקע מתחת לכלכלה שלנו. נתניהו, שהיה פעם מר ביטחון, הפקיר את הביטחון בידי משתמטים מצה"ל, אנשים שלא שירתו יום אחד, בידי עבריינים מורשעים, והפך את גיבורי צה"ל לאנרכיסטים שאומרים להם שילכו לעזאזל וקוראים להם "מוגלה". מר ביטחון חושף את לוחמי צה"ל לתביעות בבית הדין בהאג, אבל מה אכפת לשותפים שלו שלא שירתו יום אחד בצה"ל? הם לא משלמים שום מחיר עבור ביטחון המדינה. נתניהו, שפעם היה ביבי קינג, הפך לביזיון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. חזרתם? רון כץ, חזרת? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עמד כאן חבר הכנסת מאיר כהן ודיבר על 25% עלייה במחירי הביצים. מה זה 25%? יש 12% עלייה במצות, יש 14% עלייה בפתיתים כשרים לפסח, יש עלייה של 25% בשניצלים. הכול עלה. אבל זו רק הערת ביניים. לעצם העניין של המהפכה המשפטית, חבל מאוד ששר המשפטים יריב לוין לא נשאר. ההצעה של חברי הכנסת לוין את רוטמן צריכה לעבור מהעולם, אסור לה להישאר. שמעתי הבוקר את חבר הכנסת רוטמן ברדיו, ברשת ב', אומר: מה, כל העניין על שני שופטים? לא, כל העניין הוא לא על שני שופטים. מעבר לחבילה הגדולה, אם רק מדברים על הוועדה למינוי שופטים, מדובר מינוי של שני שופטים בבית המשפט העליון, מדובר על מינוי הנשיא, מדובר בהמשך אולי על שופט בוועדת הבחירות המרכזית. כשנתניהו יצטרך להגיש ערעור, לטובת מי שעכשיו מאזין לנו, אז מי שקובע את ההרכב של הערעור זה הנשיא. מכיוון שהם ימנו את הנשיא, ויש כבר ארבעה שופטים שמרנים בבית המשפט העליון וימונו עוד שני שופטים שמרנים לבית המשפט העליון, הא לך שבעה שופטים שמרנים בבית המשפט העליון. והכי חמור, מי שממנה את ההרכב. לכן ההצעה הזאת צריכה לעבור מהעולם, אסור לה להישאר על שולחן העבודה בשום מצב. ובכל זאת, מה אני כן מציע לעשות? לקחת את צוותי העבודה, שיוקמו בבית הנשיא מאנשים מקצועיים, פרופסורים מהאקדמיה למשפט חוקתי, שופטים לשעבר, נציגי הפוליטיקאים בכל שולחן עבודה, לבוא ולדבר על חוקה לישראל. זה הזמן, זו ההזדמנות: חוקה לישראל. וכשתובא חוקה לישראל ונסכים עליה בבית הנשיא, יהיה שקט כאן ל-250, 300 שנה. זו הדרך היחידה למנוע את המאבקים האלה כל פעם מחדש. זו הדרך היחידה להביא שקט וביטחון לאזרחי מדינת ישראל. זו הדרך היחידה לשמור על זכויות אזרח. מי מאזרחי ישראל ששומע אותי כרגע, צריך חוקה למדינת ישראל, וההצעה של לוין ורוטמן צריכה לעבור מהעולם. אסור לה להישאר דקה אחת על שולחן העבודה. אף פעם לא נהיה מרוצים, צד זה או צד אחר ירגיש שהוא הפסיד את העניין והוא לא מרוצה. חוקה לישראל, זה הדבר שצריך לעשות כרגע, אין בלתו, ואז שני הצדדים יצאו מרוצים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, עקבתי אחרי שידורי החדשות, והיה דבר אחד ברור: לשר אחד במדינת ישראל אין מושג על מה הוא מדבר. אין מושג. הוא מגיע לכל מקום שיש בו מצלמה עם מנטליות של כוכב טיקטוק, ומבלבל את המוח. אני מנסה, אני אומר, אולי יש איזשהו שביב של עובדה? כלום, שום דבר. זה התחיל לפני שלושה חודשים עם ניסיון כושל להשתלט על משטרת ישראל, נתקל במפכ"ל שהסביר לו את החוקים; אחרי שהוא לא הבין הוא הסביר לניצבים את החוקים. והיום, אחרי שהוא הבין שהוא לא יכול להזיז דבר, מה הוא מנסה לעשות? להקים משטרה פרטית, משטרה משלו. אולי זו תהיה הדרך. אם הוא ימנה את המפקד של המיליציה, אולי גם כל השאר יקשיבו לו. אבל מה לעשות? אנחנו חיים במדינת ישראל. אנחנו לא חיים בטורקיה; אנחנו לא חיים במדינות האלה שבהן שר מקים לעצמו איזשהו צבא פרטי שהוא יוכל ללכת איתו ולשלוח אותו אל עבר מתנגדי השלטון. לשמחתי עקבתי היום אחרי חמישה-שישה סקרים, ובכל הסקרים יש מגמה אחת ברורה: לקואליציה הזו – אילו הבחירות היו מתקיימות היום – כבר לא היה רוב. כבר לא היה רוב לכל החוקים המטורללים הללו; כבר לא היה רוב לקיצוניים שבחברה, שמנסים להשליט פה איזשהו סדר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לפי הסקרים גם בבחירות לא היה לנו רוב. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא מדויק. לא מדויק. דווקא לא, הסקרים לפני הבחירות היו מדויקים. הסקרים עכשיו, אני מאמין שהם גם מדויקים. אתה יודע למה אני מאמין שהם מדויקים? כי אם אתה תבוא איתי לאותם מקומות שאתה מכיר – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה תנודתי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אתה תשמע אנשים שאמרו: אנחנו הצבענו בן גביר, אנחנו הצבענו ליכוד, אנחנו מתביישים במה שקורה עכשיו. אני מוכן להכיר לך אותם. את רובם הגדול אתה כבר מכיר. אנחנו יושבים והם אומרים לי: תשמע, לא האמנו שיכול להיות דבר כזה. אנחנו רגע לפני ערב פסח, למשפחות אין איך לשים אוכל על השולחן. ההלוואות הגיעו כבר מעל 10%. יושב פה שר הרווחה, הוא בטח מכיר את הנתונים לעומק. הריביות היום הן מעל 10%, אף אחד כבר לא יכול לקחת גם על הלוואות, אז לאן אנחנו מגיעים? המצות מתייקרות כמעט ב-20%; העגלה בסופר – כל העגלה בסופר – כבר שילשה את עצמה בשלושה חודשים. ההסלמה הזאת, עליית המחירים המטורפת הזאת, שאף אחד לא עוצר אותה – למישהו אכפת? למישהו בבית הזה אכפת? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לי אכפת. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לנאור אכפת. למישהו עוד אכפת? מרגי, אני בטוח שלך אכפת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט סיום. אני אומר לך שאני מצטער מאוד שבממשלה הזאת לא נותנים לך לעבוד ומתעסקים פה כבר שלושה חודשים בשטויות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט סיום. אני יודע שהוא עובד קשה, אבל אני מצטער שמתעסקים פה בשטויות, בחוקים של הפיכת שלטון, בלהקים מליציות, בלתת לו מתנות ובחוקים הזויים, במקום להתעסק בפרנסה של אזרחי ישראל והביטחון האישי שלהם. אני מאוד מאוד מקווה, שהממשלה הבאה שתקום, בעזרת השם, יהיה לך בה תפקיד טוב ורציני ותמשיך לעשות טוב לעם ישראל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – בממשלה הבאה? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא יחזיק עוד הרבה זמן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חילי טרופר. החליפו? הוא פספס את הזמן שלו. הוא רצה במקומך. אם הוא עולה, אתה לא עולה. << קריאה >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אם חשוב לך, תעלה אתה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה, תעלה. אז אני אתן גם לך לדבר בהמשך. חבר הכנסת טרופר, גם אתה תדבר. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראינו הערב שכל המנהיגים מהקשת הפוליטית הישראלית הגיעו לפשרה; אנחנו רואים שיש הפוגה ואנחנו רוצים שהשקט הזה יישמר במדינה. הייתה לרע"מ יוזמה בנושא הזה, ואנחנו כל הזמן דחפנו על מנת שיהיה שקט, גם בכנסת, גם ברחובות וגם בכל המקומות במדינה. חשוב שגם המדינה תבוא בפשרה לכיוון החברה הערבית, לכוון החברה הבדואית. היום אנחנו נמצאים כאן בדיון בחוק תקציבי. אנחנו כל הזמן עולים לכאן ומדברים על הנושא החשוב ביותר: נושא הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. אני שואל, ראש הממשלה, השרים, חברי הכנסת, כל הזמן בחודשים האחרונים מתעניינים רק בחקיקה, בנושא הרפורמה, ההפיכה המשפטית, אבל איפה החברה הערבית? יש לנו 36 נרצחים בחברה הערבית, ולאף אחד לא אכפת. אף אחד לא מתעניין ואף שר לא ביקר ולא פתח חמ"ל בחברה הערבית. לא ייתכן שמצב כזה יישאר ככה במדינה. מישהו צריך לקחת אחריות על הנושא הזה. בחסות המהפכה המשפטית הזאת אנחנו רואים שיום-יום יש דחפורים וטרקטורים בנגב, שעולים על הבתים של האנשים, של האזרחים שלנו. הדברים האלה צריכים להיפסק. צריכה לבוא פשרה – יוזמה מכיוון הממשלה לכיוון החברה הערבית בנושא הפשיעה והאלימות. צריך טיפול שורש בנושא הזה. צריך גם יוזמה בכיוון הסדרת הכפרים הבלתי-מוכרים בנגב, הכרה בכפרים והפסקת ההריסות. אנחנו כל הזמן דורשים את הנושא הזה; דורשים את הדרישות שלנו, הבקשות שלנו. לא יעלה על הדעת שאנחנו כל הזמן עולים לנאום כאן רק על ההריסות, הפשיעה והאלימות. זה לא יכול להיות. מישהו צריך להתעורר, לקבל את האחריות ולהחליט. אנחנו אזרחי המדינה – למי לפנות? אנחנו לא יכולים לפנות לא לארצות הברית ולא לקנדה. הגיע הזמן שהממשלה תתעשת ותקבל החלטות רציניות למען החברה הערבית. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה עולה כל פעם? כמה פעמים? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה לא רוצה לשמוע אותי, חבר הכנסת ינון אזולאי? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה, נשמה גבוהה. תודה. אדוני היושב-ראש, מחר נקיים דיון על מכינות אופק, אתה מכיר את זה, היושב-ראש? מכינות אופק אלה מכינות חצי שנתיות שנותנות הזדמנות אמיתית לאנשים להגיע לצבא מוכנים. שר הרווחה יעקב מרגי, את מכינות אופק אתה מכיר, כי היית בוועדת חינוך. ההיסטוריה של המכינות בישראל התחילה ב-1987-1986, קמה מכינת עלי. ב-1995 קמו מכינות אחרות, לא דתיות. אבל המשותף למכינות הראשונות הוא שהן היו ממיינות; הן לא נתנו הזדמנות לילד מתיכון רגיל, ממקיף רגיל, כל שכן ילד שהסתבך, ילד בסיכון. הגיע אדם בשם מיקי נבו ממרכז מעשה – זכיתי אז להיות נציג של יהדות קנדה – ואמר: אני אקח ילדים עם קשיים, אקח אותם לשנת שירות, ולמרות הקשיים והם יתנדבו בקהילה שלהם. נעשה מכינה חצי שנתית לילדים שלא קיבלו הזדמנות במכינות האחרות. ככה נולדו מכינות אופק. אלא מה? המכינות האלה, שהן טובות ומצילות חיים ונותנות הזדמנות למנהיגות לילדים מהפריפריה, הן בתת-תקצוב. הבסיס התקציבי שלהן 10–20 מיליון, וצריך לקושש מההוא 5 מיליון ומההוא 5 מיליון כדי להגיע ל-47 מיליון. כל שנה הכול מוטל בספק, כשהתקציב של המכינות הרגילות הוא במימון מלא. הצבא אומר שמכינות אופק זה הדבר הכי משמעותי בשינוי בהצלחה בהשתלבות בצבא. זאת אומרת, ילד בא לצו ראשון או שני עם נתונים שנראים לצבא פחות טובים, עושה מכינת אופק חצי שנה, מקבל מוטיבציה, הולך להיות לוחם, הולך לשירות משמעותי. נולדים משם לוחמים בסיירות וקצינים. זה לבנים ובנות. מחר אנחנו עושים דיון על מכינות אופק. אני לא יודע אם הרווחה מממנים את זה, אבל הדבר הזה – – – << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> אנחנו – – – לאנשים עם מוגבלויות. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מכינות לאנשים עם מוגבלויות. הדבר הזה נותן הזדמנות לנוער בסיכון ממש ומציל חיים. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> משרד החינוך. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה שולח אותי למשרד החינוך. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> אין לי את הסמכות – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מאמין לכל מילה שלך. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> תתקבל החלטה מחר בוועדה ונבדוק. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני יודע, אני יודע שהלב שלך במקום הנכון. התקציבים לאופק מגיעים גם מנגב-גליל, גם מהחינוך, גם ממשרד הביטחון, אבל הם צריכים עזרה. הם צריכים גב במדינה. אנחנו מתכנסים מחר פה, אם תוכל להגיד שלום כמה דקות בוועדה המשותפת, ועדה של צעירים וועדת נגב-גליל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> באיזו שעה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני לא יודע. באזור 12:00 אני חושב. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא בטוח, המליאה תהיה פתוחה. אם המליאה תהיה סגורה. יכול להיות שהמליאה – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אהה, 14:00. בשעה 14:00. לא, 14:00 זה אחרי המליאה. אבל אני רוצה קודם כול להצדיע – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, לא בטוח. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לא תהיה ועדה. לא תהיה ועדה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 14:00 מחר, אחרי המליאה? 14:00 מחר, זה אחרי המליאה? איך יכול להיות? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> 14:00. צוהריים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא יהיה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> למה לא יהיה? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> כי אתם מושכים את הזמן. נו מה? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כי יש – חוק החמץ יתחיל בשעה 06:00. עשר שעות. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, הרב אשר, אתה לא משכת זמן. אתה רצת קדימה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> יש לך דיון גם בוועדת החוקה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אנחנו נראה מה נעשה. אבל הנושא הזה חשוב מעבר לדיון מחר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חילי טרופר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תן הצהרה ממלכתית, חילי. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אצלי זה רק ממלכתי, לא יודע אחרת. כבוד היושב-ראש, כבוד חבר הכנסת ינון אזולאי, קודם כול, אני חושב שאנחנו בסוף יום מאוד מאוד קשה עם איזשהו ניצוץ של תקווה. קשה לדלג על זה. היינו בפני שבר נוראי, ואני מקווה שאולי נפתחה דלת לאיזושהי הידברות אמיתית, שתאפשר לכולנו להיחלץ מהמקום הזה. ועל הרקע האופטימי המסוים הזה, בזהירות, אספר סיפור. יש איזושהי בחורה בשם חנה שעלתה לבד מפרגוואי כחיילת בודדה, עלתה מטעמי ציונות ויהדות. היא התגייסה לצה"ל, והייתה תקופה – עד שצה"ל סידר לה דירה, היא גרה אצלנו בבית ולמדנו להכיר אותה ולהעריך אותה ולאהוב אותה. היא עברה תהליך גיור בתוך השירות הצבאי, במסגרת תוכנית נתיב. בשבוע שעבר, בשעה טובה, היא סיימה את תהליך הגיור. והרגע הזה, שבו היא אומרת שם ברבנות "שמע ישראל" ונשבר קולה בהתרגשות גדולה, זה רגע שמזכיר לכולנו – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה היה – – – << דובר_המשך >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן. החיבור, אתה יודע, הוא מכל קצוות תבל. יש משפט אחד שיהודי מוציא והופך בעצם באותו רגע יהודי וחלק מהעם הזה. אנחנו, בתוך הקלחת ובתוך הסערה, מפספסים שיש הרבה מאוד צעירים יהודים ברחבי העולם שרוצים להיות חלק; רוצים להיות חלק מהסיפור המופלא הזה. אז לפעמים כשלנו קשה פה או רע פה, בואו ניזכר דרכם כמה טוב פה, וכמה תקווה יש פה, וכמה זכות זה להיות, לגור בארץ ישראל, בבית לאומי ריבוני של העם היהודי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> תשאל את אלון שוסטר למה התייקרו הביצים. היושב-ראש, היושב-ראש, אם אפשר שאלון שוסטר יספר לנו למה הביצים התייקרו, למרות הרפורמה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, רגע, כבוד היושב-ראש. אומר השר, שכני וחברי, משהו חשוב. לא הצלחתי להבין. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> למה הביצים התייקרו למרות הרפורמה, אם אתה יכול לתת לנו קצת הסבר מקצועי. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> תספרו לנו. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> קודם כול, יש לזה שלבים, יש לזה אבני דרך, שבטח חושבו אצלך, אדוני. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מניח. אני יודע. אבל טוב שהזכרת לי, משום שדווקא ביום כזה שכולם קצת מעוצבנים וקצת מרגישים – הינה דוגמה, יכולנו לעשות כמה דברים חשובים גם בתחום החלב, גם בתחום ההטלה. אני מקווה, והינה כבר אני נכנס לנושא, שגם בענף הצומח, ענף הסלט הישראלי, נצליח לייצר את החיבור הזה. אמר סגן השר אבוטבול שהחקלאות יכולה להיות המקום המגשר הזה, סלט הירקות הזה, עם כל הירקות השונים – אפשר גם לשים פירות, כל אחד עם הטעם שלו. אנחנו נוכיח שאפשר להגיע להבנות. פה זה יחסית קל, יש רק יריב אחד, די עיקש, באגף התקציבים. אני מקווה שנצליח להתגבר עליו. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לגעת בכמה נקודות שבהן – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בזמן שנותר לך, כמה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – חוק ההסדרים, וגם התקציב, עוסקים או צריכים לעסוק. ראשית הנושא של מיגון הצפון. ב-2018 ממשלה בראשות בנימין נתניהו החליטה שיש להקצות 5 מיליארד שקל – סוכם שזה יהיה בעשר שנים, 500 מיליון מדי שנה – לטובת ממ"דים ועוד רכיבי מיגון נוספים. לא עמדנו בזה. בהתחלה לא היו תקציבים בגלל רצף הבחירות, ועכשיו בעצם שוב נקטע הרצף שהתחלנו לבנות בשנים הקודמות. נכון לעכשיו, בתקציב המובא בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024, יש בסך הכול 50 מיליון – 10%, אדוני היושב-ראש, ממה שסוכם. אני מצר על כך ומבקש שהבית יתאחד סביב התביעה לעמוד בהחלטה החשובה למען ביטחון תושבי הצפון. הנושא השני החשוב הוא נושא הזקנים – הקצבאות לאזרחים הוותיקים. אני חושב שאחד הנושאים שאנחנו חייבים להתעקש עליהם, וזאת צריכה להיות תוכנית רב-שנתית, הוא הגדלה משמעותית של קצבאות לאנשים המבוגרים – הדגש הוא על מי שלא עומד במינימום ההכנסה, אבל לכל רוחב הגזרה הדבר הזה הוא חיוני. יש נושא בחוק ההסדרים שעוסק בעצירת ההטבות הפנסיוניות הצפויות כבר בעוד שלוש שנים, 2025. הדבר הזה הוא לא ראוי. הנושא האחרון – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אחרון בהחלט. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – הוא בתחום הפנסיה או בתחום האזרחים הוותיקים, ואני רק רוצה להזכיר אותו. יש אמירה חשובה על האצת הטיפול בדיגיטציה. יש לזה היבטי התייעלות וכו'. לא לשכוח את האנשים שיש להם – קוראים לזה בשפה יפה אוריינות דיגיטלית נמוכה, ובמילים פשוטות אנשים שמתקשים להשתמש באמצעים החדשניים האלו. גם לזה צריך לשים לב. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> קרוב לסיים את המשמרת. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. אני אנצל, אולי, את העובדה ששר הרווחה נוכח במליאה לשיחה קצרה על חוק חינוך חינם. כמובן אני מדבר על החינוך לגיל הרך. אדוני שר הרווחה, אני לא יודע, אני מצטער שאני מפריע לך בדו-שיח עם – – – << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> ברגע שאמרת "חוק חינוך חינם" – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, אמרתי "לגיל הרך". << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> לגיל הרך – נכנסתי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> א. תודה רבה לך. אני מניח שאתה מכיר את העובדה שבהמון – בקמפיין הבחירות האחרון זה היה נושא שדנו עליו כמה וכמה פעמים. לצערי בספר שהונח על שולחננו פחות או יותר לא ראיתי את זה. אבל מה שכן, אני שמעתי פחות או יותר על התוכנית שבאה ואומרת: אנחנו נעשה מהלך מדורג. ומה נעשה? נעשה שנה אחת חינם. נכון? נוריד משלוש לשתיים. אני מניח שאתה מכיר את הנושא, כי הנושא גם היה חצי במשרדך. יש פיקוח, מעונות, מעונות סמל מוסד. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> לא אצלי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סמל מוסד אצלך. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> משרד העבודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל העברתם את זה לרווחה עכשיו. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> בוסו, אדוני היושב-ראש, ככה? אפילו לא אמרת שלום. זה במשרד העבודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב. עכשיו זה במשרד העבודה. מה אתה? << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> רווחה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> העבודה איפה? << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> – – – משרד נפרד. עצמאי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, במשרד תחת משרדך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא. נפרד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משרד נפרד. אוקיי. אז זרום איתי שנייה, ונניח שהוא מאותה מפלגה שלך, אני מניח. תראה מה עשו: רוצים לתת – ואתה מכיר, אני מניח שאתה מכיר, אתה לא צריך להיות השר הממונה, נו, באמת. השר הממונה, אתה לא צריך להיות השר הממונה כדי לדעת את התשומות הבעייתיות – כוח אדם והכשרה ומעמד ומבנים ופיקוח. חמש שנים מאז שחוקקו את החוק על הפיקוח, עדיין לא שמו תקנות כדי שיתחילו לאכוף אותו. אתם הולכים לקחת כמעט מיליארד, מיליארד וחצי שקל – נכון? כך פחות או יותר תעלה שנת לימודים, השנה נוספת הזו, פחות או יותר – מיליארד, מיליארד, לזרוק אותו פשוט לפח. זה לא מתייחס בשום צורה לבעיות האמיתיות שיש בגיל הרך. יש מוצר שהוא סופר-נדרש. יש הרבה יותר ביקוש ממה שיש היצע. אתם לוקחים ומגדילים את הביקוש בלי לטפל בכלל בהיצע. בלי לטפל במעמד הסייעות, המובילות, ההכשרה שלהן, השכר שלהן. למה לא לקחת את המיליארד וחצי שקל, שאמור להיות, בסדר, אני יוצא מנקודת שנניח שיהיה, נניח שיהיה – משפט אחרון – למה לא לשים את זה שם? למה אתם שמים את זה על החינם? אין שום בעיה לשלם, יש בעיה שאי-אפשר לקבל שום תמורה בעד מה שאנחנו משלמים. אין היום אנשי צוות – הולכים להוריד יום בשבוע בגלל שאין נשות צוות. אתם חייבים לעשות את זה – אני לא יודע, משרד העבודה, הרווחה, לא משנה, החינוך, אתם חייבים לטפל בזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אין לנו זמן עכשיו, בשעה 23:10, לתת פה הרצאה על הציונות ועד כמה הממשלה ציונית ועד כמה הממשלה באמת רודפת את הרעיון הציוני. אני רוצה להתייחס לנושא שבעיניי הוא נושא לא פחות מטריד. אני רוצה לדבר על המושג ניתוח מערכות. יש מקצוע שאנשים לומדים – לנתח מערכות, לראות את המורכבות של מערכות, לשלב את המערכות וגם להגיב בזמן נכון ובמכלול הדברים. זה מקצוע בפני עצמו. אגב, יש פוליטיקאים שסיימו ניתוח מערכות וככה הם מתקדמים. אני שואל שאלה: אני, אולי באופי שלי כשחמטאי, אני תמיד מנתח אחורה. אחרי כל משחק הייתי מנתח את המשחק גם בראש ומנסה לראות איפה עשיתי טעויות. והינה, אנחנו פה כרגע סיימנו משחק אחד שנמשך כמעט חודשיים וחצי. אני לא מדבר על המשחק מאז הבחירות, אלא מעצם ההכרזה של שר המשפטים על הרפורמה, הפיכה – תקראו לזה איך שאתם רוצים – בתחילת ינואר, והגענו למעשה עד סוף מרץ. מה אני מנתח, מה אני רואה? אני רואה שכבר בשבוע הראשון של הכרזת הרפורמה שמענו כולנו – עזבו ימין, שמאל, קואליציה, אופוזיציה – שמענו אזהרות חמורות. בהתחלה זה היה מהמשפטנים, אחר כך זה היה מכלכלנים, אחר כך לאזהרות האלה הצטרפו קרנות מטבע, וכל מיני ארגונים בין-לאומיים, אחר כך הצטרף ההייטק, אחר כך פתאום ראינו שזה זולג מהתחום הפוליטי, אחר כך ראינו עצרות באקדמיה, אחר כך ראינו אזהרה של נגיד בנק ישראל, שמענו גם אזהרות של מנהיגי העולם. מה אנחנו רואים בחודש האחרון? ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מתעלם לגמרי מכל האזהרות האלה. נוסע למשל למקומות כמו ברלין, כמו לונדון – איפה הוא עוד היה? תעזרו לי, לאן הוא הספיק לנסוע בחודשים האחרונים? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> רומא. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רומא. תודה, ולדימיר. ברלין, לונדון, רומא. הוא שומע שם חרדה ממנהיגי העולם. הוא שומע מהקנצלר שולץ, הוא שומע מראש ממשלת בריטניה, הוא שומע אזהרות מנשיא ארצות הברית ביידן, וכל זה מתנקז ליום הדרמטי, שזה בעצם לילה דרמטי. אני שואל את עצמי: האם ייתכן שראש ממשלת ישראל נתניהו, שכבר כמעט 15 שנים בשלטון, לא מבין את המושג "ניתוח מערכות"? איפה הוא היה? מה, הוא לא ידע שזה יכול ליצור מפולת כלכלית, שיש פה סכנה ביטחונית? לכן, אדוני היושב-ראש, אני מגיע למסקנה אחת, מאוד מדאיגה – אני רוצה להאמין לראש הממשלה שהוא מקפיא את זה להידברות, אבל אני בחרדה ובחשש שמשהו השתבש ביכולת של ראש הממשלה לנתח מערכות. זה אלף-בית בלקיים את התפקיד ולבצע אותו כראש ממשלת ישראל. אני חושב שכולם בקואליציה צריכים לשאול את השאלה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, אני שמחה שאפשר לדבר גם על דברים אחרים. יש לנו עכשיו עצירה, השהיה, אז בואו נתעסק בדברים האמיתיים שלשמם בעצם נבחרנו. כחברה בוועדת זכויות הילד אני צופה בדאגה רבה בנוער בסיכון, נוער בסיכון שמרביתם, בשל מצבם, שוהים בפנימיות ובמעונות, לפעמים גם במשפחות אומנות, הוסטלים ומרכזי חירום. קיימת בעיה מאוד מאד קשה של תחלופה של אנשי צוות ומדריכים. בכל שנה עוזבים כ-50% מהמדריכים, ולדאבוננו עצם העזיבה, עצם ההחלפה של הצוות, לא אחת גורמת עוול לאותם נערים, נערות, ילדים, שמוגדרים כנוער בסיכון, הילדים והנוער שזקוקים לתמיכה, לחיבוק, לדמות שתוביל ותהיה עבורם תחליף להורה – וזה לא יכול, זה תחליף זמני. לרוב הילדים הללו מגיעים מסיפורים ורקע מאוד קשים, לכן מצופה שמקומות אלו יהוו מעטפת בעבורם. חלק מהבעיות שעלו וגרמו לעזיבה הן השכר הנמוך, ללא אופק התקדמות, אי-קיום מנגנון תגמול עבור ניסיון, ותק והכשרה, ובעיקר שחיקה ועומס, הנובעים מאופי העבודה עם קהל מאתגר. ולכן יש צורך – כשאנחנו רוצים לטפל ולהעניק את המעטפת המגינה לנוער הזה, אנחנו חייבים לדאוג לשיפור בשכר, בתנאים הסוציאליים. אדוני היושב-ראש, אני שמחה שאדוני יושב, כי באמת התגעגעתי כבר לוועדות, ואני מקווה עכשיו שהחוק – סוף-סוף פחות נתעסק בו, ויהיה לנו זמן להתעסק בבעיות האמיתיות שלנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בדיוק חשבתי שמאוד נעים לשמוע כבר דברים שנוגעים – – – << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, אדוני. תאמין שלי שגם לי נעים להבין שבאמת אני פה לשם מה שנבחרתי. אני חושבת שיש צורך במיצוב ושיקום במשבר, וזה נמצא בידיים שלנו. צריך לעשות מעשים משקמים, לטפח את המסגרות החוץ-ביתיות, כדי שהנוער הזה, כשהוא מגיע לשם, ירגיש שזה הבית שלו, עד שכמובן – והלוואי שבעזרת השם אפשר יהיה להחזיר אותם לבית, אבל הם צריכים להיות בידינו ולנגד עינינו, כי זה בעצם – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני יכול לציין שאת משתתפת קבועה בוועדת הרווחה ובוודאי תעסקי בזה לקראת התקציב בחקיקה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אשמח מאוד, כי זה בהחלט חשוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בהצלחה. תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אנחנו נמצאים באירוע של התקציב, ובתחילת האירוע היום עלה לדוכן שר אוצר ודווקא היה מאוד קואופרטיבי. היו פה כמה חברי כנסת שביקשו לשאול שאלות, והוא היה מוכן לענות על השאלות ואסף את השאלות. היו לדעתי שמונה שאלות; הוא ענה על אחת והלך. אז קודם כול גם אני שאלתי שתי שאלות. אני מקווה שהוא יחזור מתישהו וישלים את התשובות. היו לנו שאלות מאוד מהותיות וחשובות. אנחנו כמובן במהלך העבודה על התקציב בוועדות נצלול לתוך הסעיפים, אבל באופן כללי אני יכול לומר שאני פחות מאמין בתקציב הזה. קודם כול אני סבור כי תחזית הכנסות המדינה היא לא מציאותית במצב שנוצר פה בחודשים האחרונים לנוכח הניסיונות של הממשלה לקדם את ההפיכה המשטרית. בהחלט יצטרכו לתקן או להגדיל את הגירעון, חבר הכנסת גפני, או לקצץ בסעיפים. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה לתת עוד דוגמה. מה שבאמת היה הזוי שבממשלה הצביעו על תקציב בלי שהייתה מול השרים החוברת האחרונה המעודכנת, עם מספרים. למה זה גרם? אני אתן את הדוגמה הכי מפורסמת היום. אמרו לשר לביטחון לאומי כי הוא מקבל עוד 9 מיליארד שקל, אז הוא הלך וסיפר לכולם שהוא השיג עוד 9 מיליארד שקל למשרד שלו. עכשיו, מה מסתבר בחוברת? התקציב של המשרד לביטחון הפנים או הביטחון הלאומי בשנה שעברה, ב-2022, היה 20.6 שקל, ולפי הצעת התקציב זה 22 מיליארד שקל, אז במקום 9 מיליארד שקל שאמרו לו, זה רק 1.4 מיליארד. זו דוגמה קטנה שבעצם מעידה על הכלל. אנחנו נצטרך לצלול לתוך הסעיפים ולעבוד מאוד קשה כדי להביא למצב שבעצם אפשר יהיה לאשר את התקציב כך שהוא יהיה איכשהו מציאותי ושאפשר יהיה לממש אותו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, במשך שעות היום, ובמיוחד שעות אחרי הצוהריים, כל האזרחים כמעט ישבו דרוכים, וכולנו שאלנו: איזו החלטה תתקבל – לעצור את הרפורמה, להשהות אותה, לדחות אותה? ולצערי הרב, כמו תמיד, החברה הערבית תמיד תשלם את המחיר. מה יצא לנו מההחלטה שקיבלנו היום – יצאה לנו החלטה על הקמת מה שנקרא בשם המקצועי "משמר לאומי", שבתוכן שלו זה מיליציות לכל דבר, שמכוונות מלכתחילה לקבוצה מסוימת בתוך המדינה. ואין ספק שזאת החברה הערבית. אני לא מופתעת מהפשרה של ראש הממשלה, כי מה שחשוב לו זה שהוא יישאר ראש ממשלה. אבל הפלא בדבר הוא שנותנים לבן אדם שהאג'נדה שלו ידועה מראש, והוא לא מסתיר אותה, הוא מדבר עליה כל הזמן – נותנים לו כלים תחת המעטפה והכותרת של החוק. עכשיו, עכשיו ראינו בחדשות איך שמתנפלים על נהג מונית ערבי בתחנת דלק, ואנחנו עוד נראה הרבה מקרים כאלה, כי נותנים לגיטימציה למקרים כאלה, וחבל שכל פעם החברה הערבית היא שצריכה לשלם את המחיר. אני רוצה לנצל את ההזדמנות שאנחנו מדברים על התקציב ושר הרווחה נמצא כאן, ולהפנות את תשומת ליבו לסוגיה מאוד חשובה. ממוצע הילדים במשפחה בישראל הוא בין שלושה לארבעה ילדים, וכל הסוגיה של הבטחת הכנסה צריכה טיפול מהותי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא יכול להיות שנותנים הבטחת הכנסה וסופרים רק עד שני ילדים. צריך לדאוג לתת לפי הממוצע של הילדים במשפחה בתוך ישראל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ברשותך, משפט אחד. אנחנו עכשיו לקראת תקציב, כבוד השר, ואני יודעת שיש לך ראייה חברתית, ואני גם יודעת שיש לך אפשרויות. אני רוצה לפנות אליך ולבקש שתיקח את הנושא הזה בדיונים על התקציב ותשים אותו וגם תמצא לו פתרון. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת, הכנתי פה נאום, אבל אני רואה את השר מרגי נמצא פה ואני גם רואה את חבר הכנסת יוסף עטאונה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה יושב בצד? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת יוסף עטאונה, אני עכשיו רוצה לדבר אליך. בשלוש הדקות הקרובות אני קורא "חלומות מתגשמים". אתה יודע שיש לי סריטה ואמונה – הפילוסופיה שלי היא שילדים אחר הצוהריים חייבים להיות עסוקים, דיברנו על זה מספר פעמים; עסוקים בספורט, עסוקים במוזיקה, בתנועות נוער. ילד עסוק זה ילד בריא. ילד עסוק לא יגיע לא לפשע, לא לאלימות, לא לאלכוהול וסמים. אני אספר לך חלום שהתגשם. בשנה וחצי בקדנציה הקודמת, כפי שאתה יודע, הסתובבתי הרבה מאוד. מאוד חשוב לי הנושא גם בחברה הבדואית, והגעתי ליישוב שנקרא חורה. ולמה אני פונה ליוסף? יוסף הוא מחורה. הכרתי שם בן אדם בשם חמד, שהוא אחראי על כל הנושא של הספורט ביישוב, ואני אספר לך, אדוני השר, מה קרה בחורה. בחורה בשנה שעברה חתכנו סרט לבריכת שחייה חדשה, בריכה מקסימה, יפה, שמשמשת היום את היישוב וגם את היישובים מסביב ואת הילדים והמבוגרים בכל הנושא של שחייה, והשקנו שם פרויקט של לימוד שחייה לילדים בכיתה ג' – בחורה וגם ברהט אבל בעיקר בחורה – וכבר למדו שם אלפיים ילדים שיעורי שחייה. הפרויקט הזה מומן על ידי עמותה שלא רוצה לציין את שמה וכסף שעבר ככה מסביב, מהנגב וגליל. החלום שלי שבסוף כל ילד במדינת ישראל ילמד לשחות בכיתה ב' או ג' – לא בכיתה ה' בפרויקט של משרד החינוך, כי 50% מהילדים בכלל לא מגיעים לפרויקט הזה. ברוב המקומות גם אין בריכת שחייה שהם יכולים ללמוד בה. וכשאני אומר "חלומות מתגשמים", זה דוגמה לחלום שמתגשם, דווקא ביישוב הזה. אתה מגיע לשם ואתה רואה את הילדים הולכים לשיעורי שחייה, ואחרי זה גם המבוגרים, וזה הופך להיות אזור של ספורט. אתה נכנס למשרד של מנהל הקומפלקס שם – יש שם גם אולם – ואתה רואה מלא מלא קופסאות נעליים, ואתה שואל אותו: מה כל קופסאות הנעליים האלה? יודע מה התשובה שלו הייתה? שלא יקרה מצב שלילד לא יהיו נעליים לשחק כדורגל. הוא שומר שם נעליים, ואם לילד חסרות נעליים – נכון, יוסף – הוא מגיע לחמד והוא מקבל ממנו נעליים והוא משתתף בשיעורים, ואין מצב שילד, גם אם אין לו כסף, לא תהיה לו פעילות אחרי הצוהריים. אז עכשיו אנחנו דקה לפני התקציב, ואני באמת מתפלל שיהיה שינוי גם בנושא הזה, שיהיו אפשרויות לילדים אחר הצוהריים לעשות פעילות; שיהיו בריאים לא רק בגופם אלא גם בנפשם, כי זה ביחד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן. בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני רוצה לדבר היום על חוק האיזוק האלקטרוני, וכמו שאתם יודעים, השר לביטחון לאומי אמר שהוא יביא חקיקה משלו. אז קודם כול, החקיקה שלו בעייתית, כיוון שהוא רוצה להחיל את החוק רק על גבר שכבר הורשע, שזה באמת תהליך מאוד מאוד ארוך, וזה עלול להיות מאוחר מדי לאותה אישה שבסכנת חיים. וזה גם פותח את כל הפרוצדורה של החקיקה, וזה יעכב מאוד את החקיקה. אבל מה שיותר מטריד זה שהשר לביטחון הפנים, כדי לקדם את החקיקה הזו, הרגיש צורך עז להיפגש עם ארגוני הגברים, כי יש תלונות שווא, ובעצם הגברים הם הקורבנות לשיטתו. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> ברור. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז קודם כול בואו רגע ניישר קו: אין סימטריה בין גברים לנשים. נשים נרצחות, גברים לא. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> גברים רוצחים. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנית, יש מעט מאוד תלונות שווא. זה באמת אחוז שולי ביותר, כמו בכל עבירה. תשאלו את גורמי הרווחה, את גורמי המקצוע במשטרה – בכל עבירה יש אחוז קטן של תלונות שווא, ובגלל זה לא מגיע לנשים שנזנח אותן. עכשיו, מה שעוד יותר קשה, אני קראתי מאמר שאילה בן גביר פרסמה באחד מהאתרים בנושא הזה – אגב, אני לא יודעת אם שמתם לב, אילה בן גביר הפכה להיות הדוברת הרשמית של משטרת ישראל, ממש מעבירים אליה לראיונות. היא כותבת שם, ולא פחות ולא יותר היא מתארת תרחיש שאישה כנקמה תתקרב בכוונה לבעלה עם האזיק כדי לסבך אותו ולהכניס אותו לכלא. אני לא יודעת באיזה סרט היא חיה ומאיפה היא הביאה תרחיש כזה במציאות שנשים נרצחות פה וזו מכת מדינה. אני רוצה להגיד לה: קודם כול, נשים שגבר מהווה סכנה עבורן אלה נשים שיש להן צו הגנה, והגבר כבר הפר בעבר את צו ההרחקה; אלה נשים שבית המשפט או מערכת הרווחה החליטו שיש כאן מסוכנות גבוהה. ובכלל, אם הגבר מתקרב, אז ברדיוס הראשון מתקשרים אליו ומתריעים בפניו שעליו לזוז, ורק בשיחה השנייה מקפיצים כוחות חילוץ שיסייעו לה. אני לא יודעת מאיפה היא הביאה תרחיש כזה הזוי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> את לא מעודכנת. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה עוד היא אומרת במאמר שלה? שימו לב: פחות גברים נרצחים, אבל לא פחות גברים חיים תחת אלימות. אני לא יודעת מאיפה היא הביאה את הנתון הזה. אולי כבר מיניתם מישהו בלמ"ס מטעמכם, אני לא יודעת. אולי כבר איישתם בלמ"ס – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> את לא מעודכנת. החוק שהגשנו הוא החוק של – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת שטרית, היא כבר מסיימת. אחרי זה אני אתן לך לקרוא קריאת ביניים, אין בעיה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ייתכן שכבר מיניתם לתפקיד בלמ"ס, לא יודעת מה, את אלמוג כהן, שייתן לכם נתונים סטטיסטיים על מדינת ישראל. אני לא יודעת מאיפה הבאתם את הנתון הזה, אבל זה שקר מוחלט. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא הולך להיות ראש הלמ"ס. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אלמוג כהן, ראש הלמ"ס. ייתכן שהוא הביא את זה. אני רק אגיד דבר אחד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בסיבוב הבא. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> פשוט לוקחים מאנשים זמן. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תחשבו איך מרגישה אישה מוכה, שגם ככה חוששת לבוא למשטרה, כשהיא שומעת את השר לביטחון הפנים ואת אשתו, שהפכה להיות הדוברת של המשטרה, מדברת בצורה כזו. תחשבו כמה אימה אתם מטילים על הנשים האלה. לא מגיע להן. מגיעה להן הגנה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שטרית, אם את רוצה להעיר משהו – עכשיו, לא כשאנשים מדברים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא צריך להעיר. פשוט היא לא מעודכנת. כשהגשתי את החוק של קרן ברק חתמו כל חברי הקואליציה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני ראיתי את החוק שהגשתן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הנאום מיותר. הכול הצגה. כמו שהם עשו את ההצגה, עשו גם על זה הצגה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני ראיתי את החוק, שמדבר על גברים – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הם יאכלו את הכובע בסופו של דבר. הם לא חתומים עליו, רק הקואליציה חתומה עליו – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מוכנים לאכול המון כובעים, רק תגנו על נשים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בלי הצגות. אין אצלנו הצגות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> קטי, אנחנו נאכל את כל הכובעים בארון, העיקר שתגנו על נשים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ברור. ניסיתי להסביר לכם – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. זהו, הסתיימה השיחה בעניין. עכשיו תדבר חברת הכנסת אורנה ברביבאי. לא להפריע. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הכול יעבור הכי טוב שבעולם, ורק הקואליציה תעביר. הבטחנו ונקיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קחו את הזמן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> באנו לתקן את מה שאתם לא עשיתם. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא, המצב של המדינה פגז. פגז. המדינה מנוהלת משהו, עשר. סך הכול הכול רגוע במדינה. פיקס. ניהול כזה לא ראינו עדיין. ליגה אחרת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> די, הסתיימה השיחה בעניין, עכשיו תדבר חברת הכנסת ברביבאי. אני מתחיל מהתחלה. בבקשה. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לדבר על היום שחלף. אנחנו עוד כמה דקות בחצות, ואני שואלת את עצמי: איך זה קרה שראש ממשלה אתמול הדיח את שר הביטחון, שר בכיר שאמון על ביטחון מדינת ישראל, ואנחנו בחצות ביום שאחרי לא יודעים מי שר הביטחון? אתם יודעים מי שר הביטחון? לא יודעים. האם זה גלנט? האם זה דיכטר? האם זה קיש? ומה המשמעות שהאזרחים לא יודעים מי זה שר הביטחון? המפקדים, החיילים, לא יודעים מי זה שר הביטחון. ואיך נוצר מצב שבתחום כל כך משמעותי לקיומה של מדינת ישראל אנחנו לא יודעים מה קורה? אבל זה לא רק זה. לאורך יום שלם אנשים המתינו, עמדו פה הפגנות גם מהצד הזה, גם מהצד השני. אנשים הגיעו, צעקו ברחובות וביקשו לדעת מה קורה, לאן הולכת הרפורמה הזאת – כן, לא? רוטמן התחיל את הבוקר שלו כרגיל, העביר הסתייגות בשנייה. כשמישהו ניסה לשאול אותו: רגע, בוא נדבר, בוא נבין מה ההסתייגות, בוא נפתח את הפרוטוקול – מהר, מהר, מהר, מהר, כדי לסגור את הרפורמה האיומה הזאת. ואז אמרנו: אוקיי, הרפורמה בוטלה? לא יודעים. הרפורמה לא בוטלה? לא יודעים. ממתינים למוצא פיו של אדון ראש ממשלה. וראש הממשלה מבושש להגיע. לא מדבר, לא שואל. חיכינו, חיכינו, חיכינו, בסוף היום הבנו שהוא כנראה הולך על דחיית הרפורמה. למה? איך? מי? מה המשמעות? למי הוא הבטיח מה? לא יודעים. מדינה דמוקרטית, כן? אנחנו עוד לא דיקטטורה, אנחנו בדרך, אבל במדינה דמוקרטית הציבור לא יודע במה מדובר. ואז בן גביר כמו בן גביר מוציא מסמך ושולח לנו, ואומר: תראו, אני הרי מחזיק את ראש הממשלה שלנו על תנאי. אתם יודעים, מחזיק אותו על תנאי. ומחזיק מסמך שאומר שכדי שהוא ייתן לו ארכה לדחיית הרפורמה, הוא מקים לו צבא משלו. צבא, מיליציות. עכשיו, ברגעים אלה, זורקים בחצות הליל על מפגינים בתל אביב רימוני הלם. מה יהיה המשמר האזרחי הזה? מה יהיה המשמר הלאומי? מה יהיה תפקידו? במי הוא יפגע? את מי הוא ישרת? לפחות במשטרה יש מפכ"ל שאומר לו: אדוני השר לביטחון לאומי, אני לא יכול לממש את זה, ועל פי החוק אתה לא יכול להפעיל אותי. כאן הוא יקבל אישור מלא מלא להפעיל כוח לצאת כנגד. ואז תראו את סיכום היום שלנו: רפורמה שהתחילה אצל רוטמן במהירות רבה כדי לסגור הכול מוכן – נדחית, ואף אחד לא יודע מה תהיה המשמעות שלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משפט סיום, בבקשה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. בן גביר מקבל סמכות הרבה מעבר ליכולת שלו לממש אותה, ולאזרחים במדינת ישראל אין מושג מי שר הביטחון שלהם. ועל זה תגידו לי ממשלה מתפקדת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבל שמירב יצאה, רק הייתי משלימה לה שאין לי מושג מה היא ציפתה מזוג שאת הדייט הראשון שלו חגג על קבר המונים. אז הציפיות מהזוג הזה הן מאוד נמוכות. אבל לי יש פה חוב שאני צריכה לסגור משבוע שעבר, כשבן גביר עלה לדוכן ובשיא חוצפתו תקף את הממשלה הקודמת על הטיפול בביטחון הפנים. עכשיו, באופן אישי אין לי בעיה בכלל עם ביקורת כל עוד היא עניינית, אבל זה פשוט שיא השיאים. איש עם אפס מודעות עצמית, אפס הבנה מקצועית, מעז להעביר עלינו ביקורת. חסר הניסיון הזה, עם 53 כתבי אישום, שמונה הרשעות, חושב שיש לו בכלל את הזכות לדבר על תפקודו של סגן השר לשעבר יואב סגלוביץ' – להזכירכם, ניצב במשטרה, מפקד אגף החקירות והמודיעין ומקים יחידת להב 433. בן גביר עלה לכאן במסגרת הדיון על ועדת חקירה בנושא כמויות הנשק במגזר הערבי. אז הינה, בלי ועדת חקירה, בואו אני אספר לכם בדיוק מה קרה ואיך הגענו למה שהגענו. ומי שנמצא כאן יכול להעביר לו את המסר, כי הוא לא כאן. אנחנו זועקים על אובדן המשילות בנגב כבר למעלה מ-15 שנה בתקשורת, בפגישות עם שרים, בהגעה לכנסת, בכל מקום שבו יכולנו, אבל כל פעם נתקלנו באטימות. פעם אחר פעם ממשלות הליכוד הפנו לנו עורף, הפכו אותנו לחצר האחורית של המדינה. חזרנו והתרענו שהאלימות והנשק לא יישארו במגזר, ידענו שזה עניין של זמן עד שזה יתהפך עלינו חזרה. צעקנו, התחננו, ועדיין לא שמתם עלינו. משנת 2005 ועד לפני שנה וקצת נוספו למשטרת באר שבע 11 שוטרים. אני חוזרת: ב-15 שנה נוספו לתחנת באר שבע רק 11 שוטרים, ונפתחו בכל מרחב הנגב בקושי שתי תחנות משטרה נוספות. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> כמה תושבים יש בבאר שבע? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> היום? 220,000. זה מה שממשלת הליכוד תקצבה את באר שבע ואת הנגב. אז מה לעזאזל ציפיתם שיקרה? אני לא אשכח שבמערכת הבחירות ביבי העלה איזשהו סרטון שבו הוא מתגאה בכמה שבאר שבע התפתחה ובכמה שהכול בזכותו, ובאותו יום כל הבאר-שבעים ענו לו ברשתות ששום דבר לא בזכותו – באר-שבעים שהצביעו לו – הכול בזכות ראש עיר נפלא בשם רוביק דנילוביץ', היחיד שנלחם למען העיר. ולשר הכושל הזה אני אתייחס גם בנאום הבא. אבל לכם בליכוד אני רוצה להגיד: אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך. אתם מכירים את זה, אתם חוזרים על זה. שנים שאתם מתבכיינים על קיפוח – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. המשך בנאום הבא. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אבל זה בדיוק מה שאתם עושים ועשיתם בנגב – מקפחים אותנו. אז אל נא, אל תבכו יותר, זה כבר נהיה פתטי. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אליהו רביבו – איננו. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, שמעתי הערב את הדברים של ראש הממשלה שבהם הוא התייחס למחאת טייסי חיל האוויר, ובטון הסמכותי שלו אמר שהם סרבנים, וברגע שנותנים לסרבנות לגיטימיות הנגע יתפשט ויהפוך לשיטה. זרעי הסרבנות יכולים להצמיח גידולי פרא. ביבי, אתה אמיתי? אתה יכול להטיף נגד סרבנות? אתה, שיושב עם מפלגות שסרבנותן אומנותן, שרוצות לפטור את הבוחרים שלהן משירות צבאי כשיטה? אתה, ששרים בממשלתך לא שירתו בצה"ל? שר הפיתות הלאומי לא גויס בכלל לצה"ל כי הוא היה חבר בארגון טרור, שר האוצר שירת יום-יומיים והחליט שזה לא מתאים לו, שר השיכון בכלל לא שירת יום בצה"ל, ואני יכול להמשיך עוד ועוד ועוד. ואז עומדת פה מירי רגב ואומרת שטייסי חיל האוויר הם פריבילגים. הם פריבילגים. אלו הם שבחרו להקדיש עשור מהחיים שלהם לשירות המדינה, שגם אחרי השחרור מקדישים יום או יומיים בשבוע מחוץ לבית הרחק מהמשפחות שלהם, משאירים את האישה או את הבעל ואת הילדים בבית, נכנסים לקוקפיט, טסים למי יודע לאן, מחרפים את נפשם – הם הפריבילגים? איפה היית, ביבי, כששרת התעמולה שלך קראה לטייסי חיל האוויר "נפולת של נמושות"? איפה היית כששר התקשורת שלך קרא לטייסי חיל האוויר – שלח אותם לעזאזל? אני התנדבתי לצה"ל ושירתי בגאווה שש שנים כקצין בצה"ל, אני מתנגד לסרבנות, אבל בוא ניישר דברים, נשים דברים על דיוקם: אתה האחרון שיכול להטיף לאיש נגד סרבנות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שואלים אותי: למה ההפגנות לא נרגעות? אנחנו הרי הולכים להפוגה. זאת לא עצירה, הפוגה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> השהיה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> השהיה, השהיה. הולכים להשהיה. אז בואו נסביר רגע לכל המנותקים בממשלה: יש פה ציבור שעבר טראומה. בשלושה חודשים קמה פה הממשלה הקיצונית ביותר בתולדות מדינת ישראל; ממשלה שקמה על רוב טכני בלבד, ומאבדת תמיכה ציבורית בכל דקה שעוברת; ממשלה שלא עבדה שנייה אחת לרפואה למען הציבור, אלא ישר רצה ריצת אמוק כדי לחוקק חוקי הפיכה משטרית, שאם תשאלו אותי, תוכננו מאוד מזמן; ממשלה שמנסה להכשיר עבריין שגנב מהציבור פעמיים לחזור לזירת הפשע שממנה הוא גנב; ממשלה שלקחה מואשם בטרור להיות חצי שר אוצר, וחצי שר ביטחון; ממשלה שרומסת את התקשורת; ממשלה שקורעת את העם; ממשלה שממנה טרוריסט להיות שר המשטרה; ממשלה שבה הפשע משתולל; ממשלה שבה הטרור משתולל; ממשלה שמפטרת שר ביטחון רק כי הוא אמר את האמת, וכדי להרגיע את הציבור הקרוע יוצא השקרן הלאומי ונותן לשר לכישלון לאומי צבא פרטי משלו, קג"ב, שטאזי, או איך שלא תקראו ליופי הזה. וכשזה לא מספיק, במקום להרגיע, יוצא הבן גביר, הילד המגודל וחסר האחריות, לתל אביב כדי לחגוג עם לה פמיליה. אז סליחה באמת שהמחאה לא נעצרה לאור חיוכו המזויף של השקרן הלאומי. למען העם והמדינה אנחנו הולכים לבית הנשיא. אבל שלא תטעו, המחאה לא נגמרה והיא לא נעלמה. וברגע שמוסוביבי וסוכני הכאוס שלו יפוצצו כאן את העסק, עם ישראל יחזור, והפעם שום דבר, אבל שום דבר, לא יעצור אותו מלהגן על חירותו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מרון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת, תכננתי לדבר על דברים אחרים, אבל כחלק מתחושת הניתוק שאני חווה במקום הזה בתקופה האחרונה וביתר שאת בימים האחרונים, במיוחד אתמול והיום, אני לא יכולה לנתק את עצמי מהמראות שאנחנו רואים עכשיו ממש ברגעים אלה ברחבי הארץ בהפגנות השונות. אני רואה תמונות וסרטונים מאוד קשים של קבוצות מפגינים שמופעל כנגדם הרבה מאוד כוח – מכת"זיות, שוב פעם רימוני הלם בתל אביב, פרשים. אני רוצה לקרוא לשר לביטחון לאומי: אדוני השר, אתה השר של כולם, אתה לא שר של חצי מדינה. התפקיד שלך הוא להגן על כל אזרחי המדינה, לא על חצי מאזרחי המדינה. ומשטרת ישראל, שאני מעריכה ומוקירה, ועובדת מאוד קשה ונמצאת במצב בלתי אפשרי, עומדת כרגע מול קבוצת אזרחים, והתפקיד שלה הוא להגן עליהם, לא לפגוע בהם. וכרגע מופעלים אלימות וכוח כנגד מפגינים, ואנחנו חייבים להתייחס לזה, וחייבים לעצור את זה. מכאן אני רוצה קודם כול לקרוא למפגינים המדהימים ולהגיד להם לשמור על עצמם, לא להפעיל אלימות בשום צורה שהיא, אבל יותר מכול – למשטרה שלנו האהובה שלנו, שלא תפעיל היא כוח מיותר כנגד האזרחים. ראינו מראות קשים מאוד בסבבים הקודמים, אנחנו לא רוצים לראות את זה גם הפעם. אנחנו רוצים שאנשים ישובו בשלום לביתם. אם פני הממשלה הזאת להידברות אמיתית, אני מצפה מהשרים – שממש לפני שעה אחרי ההצהרה של ראש הממשלה עמדו פה בדוכן ואמרו לנו שיעבירו לנו את הרפורמה מעל הראש – לחשוב טוב טוב מה הם אומרים ומה הם עושים, מה הם משדרים לעם שלנו. האם אנחנו הולכים להידברות אמיתית בתום לב או שאנחנו מרמים אותם ומציגים להם מצג שווא? תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף – איננו. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לילה טוב. חידון לכבוד שעת לילה מאוחרת: הכר את המומחה או הכר את האליטה. בבקשה. היא גדלה בשדרות, שירתה כאחות במהלך שירותה הצבאי; אחרי הצבא היא פתחה חברת כוח אדם שהעסיקה 500 עובדים בפריפריה ושימשה מנכ"לית, אחר כך היא למדה משפטים, ניהלה משרד עורכי דין, עבדה בעיקר על תיקי רווחה בנוער ומשפחה, ייצגה מטעם הסיוע המשפטי של מחוז דרום בעיקר מעוטי יכולת, הייתה פעילה חברתית בפריפריה, והיום היא חברת כנסת. מי היא מהאליטה? כן, מי האליטיסטית הזו? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מי הפריבילגית הזאת? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי הפריבילגית? הבאה בתור: נולדה לבית דתי-לאומי במרכז הארץ, למדה תואר ראשון ומשפטים בבר אילן, התמחתה במחוז תל אביב של פרקליטות המדינה, עורכת דין בתחום הפלילי ומתגוררת באזור המרכז. בבקשה – אליטה ופריפריה. הראשונה: חברת הכנסת דבי ביטון, האליטיסטית מיש עתיד, והשנייה: חברת הכנסת טלי גוטליב מהפריפריה של הליכוד. דוגמה שנייה: הוא נולד וגדל בתל אביב, הנכד של מנהיג ציוני, אביו היה סגן אלוף במילואים, צאצא של הרב שמואל סלנט – שים לב, אדוני היושב-ראש – הוא למד בבית ספר להנדסאים, היה חניך בצופים, סיים קורס טיס, תואר שני במינהל עסקים באוניברסיטה בצרפת, טייס בואינג 777, הוביל את מחאת המילואימניקים. מי הוא? ולעומתו: נולד במוגדור שבמרוקו, עלה למעברת ירוחם, התגייס לצה"ל לגרעין נח"ל, התנדב לצנחנים, לחם במלחמת יום הכיפורים, הוצב אחר כך בקיבוץ צאלים, למד באוניברסיטת בן גוריון, עסק בחינוך, היה מורה לשל"ח, ידיעת הארץ, היה מחנך, מנהל בית ספר, אחר כך סיים תואר שני בפילוסופיה וכיהן כראש עירייה בפריפריה. מי זה? הראשון: מהפריפריה – יואב קיש, נציג הפריפריות; השני: נציג האליטות המושחתות, אלה שהם אליטיסטים, מאיר כהן. כן, חבריי, ככה נולדות ומתות קלישאות, ככה נראית הכללה גסה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אל תביא אותי בתור דוגמה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה, חבר הכנסת רם בן ברק, כבר דיברנו גם על אליטה משרתת. הכול חרטא, חברים, הכול סיסמאות, הכול כיסויים. כבר דובר כאן על רשימת הליכוד, על עשרת הפריבילגים שמובילים אותה, על רשימת יש עתיד שנבנתה בפריפריה החברתית. אני רואה שאתה נהנה, השר מרגי. אין מה לעשות, אין מרכז, אין פריפריה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אין אליטות. כולנו אחים. לילה טוב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ערב טוב, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בחודשים האחרונים לא אחת שמענו ודיברנו על כך שישראל לא תהיה פולין, לא תהיה הונגריה. כולנו התעמקנו בהיסטוריה הלא-רחוקה של שתי המדינות האלה תוך השוואה ואולי חשש כבד מאוד שהמהלכים הקשים והאנטי-דמוקרטיים יקרו כאן אצלנו בקרוב; ראינו את הדמיון הנורא בין ההחלטות וההשתלטות הפוליטית של המנהיגים שם במדינות, הסתכלנו מאוד מאוד בחשש, דבר שמאוד דרבן את אנשי המחאה ובכלל את הציבור הישראלי לצאת ולהפגין ולמחות; ראינו גם את המחאות בפולין ובהונגריה, ראינו שהן עיכבו, אבל לא באמת הצליחו לעצור. אתמול היה ערב בלתי נשכח, שבו באופן ספונטני, אחרי שראש הממשלה פיטר בצורה בלתי אחראית את שר הביטחון, שכל חטאו היה לבוא ולהזהיר אותנו, את המדינה, את מקבלי ההחלטות, מפני רעות שחורות. הוא ממש הניף דגלי אזהרה שחורים – אבל גם קולו לא נשמע, והוא פוטר. יצא המון רב מאוד כדי להגן על הדמוקרטיה – שלא נהיה פולין, שלא נהיה הונגריה. גם המחאה אתמול, גם המחאה היום, ובכלל המחאות בחודשים האחרונים מהוות קרן אור ענקית, כי אני חושבת – ובזה אני מאמינה – שבניגוד לשתי המדינות האלה מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שלא להיות דמוקרטיה, היא נולדה ונוסדה כמדינה דמוקרטית, ערכי הדמוקרטיה שלובים בערכי היהדות – ואהבת לרעך כמוך כזכות לשוויון. אני בטוחה שגם המפגינים הרבים שעדיין נמצאים ברחובות – ואני יודעת וקוראת עכשיו על עימותים קשים שיש עכשיו בתל אביב – לא ירפו את ידינו, כי אין לנו ברירה אחרת. קיומה של המדינה הזו תלוי באופייה, תלוי בצביונה, והקהל הליברלי העצום שהתעורר באופן מפעים לא ילך לשום מקום – הוא יגן על חיינו, על עתידנו ועל עתיד ילדינו במדינה הזו, כי כמאמר השיר, אין לנו – אין לנו ארץ אחרת. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, מאז כינון הממשלה היא מובילה חקיקה דורסנית, הביאה את החוק לפוליטיזציה של המשטרה, למתן סמכויות-על לשר המשטרה, הביאה גם לחקיקה, והתחילה את החקיקה לשינוי ורפורמה במשפט כדי לפגוע בבתי המשפט. כל זה בעצם הביא גם לפגיעה כלכלית, הביא לעלייה במחירים, הביא לבריחת משקיעים מהארץ. היום התבשרנו בנאום ראש הממשלה שהוא עוצר את החקיקה למען הידברות, והשאלה היא בעצם למה זה לקח כל כך הרבה זמן, כי הנזק הכלכלי כבר נגרם. המפסיד היחיד מכל זה הוא האזרח הפשוט, השכבות החלשות, האזרח שמרוויח שכר מינימום, שבקושי מסיים את החודש. גם התקציב שהונח היום על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה לא מביא בשורה טובה לשכבות החלשות. כמה מילים על הרפורמה או על מה שנקרא המהפכה המשפטית: למרות שמערכת המשפט לא היטיבה הרבה עם החברה הערבית, אנחנו נגד הרפורמה. אנחנו פונים לכולם לקחת בחשבון את המאבק שלנו, של החברה הערבית, לשוויון, ואנחנו מבקשים לעגן את השוויון למען החברה הערבית גם ברפורמה המשפטית. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר – איננו; חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ערב טוב. אני רוצה לשוב ולקרוא לראש הממשלה – גם כשאנחנו מדברים על חוק ההסדרים, על סוגיות תקציב – על דבר שמרחף מעל הכול: להחזיר את שר הביטחון לתפקידו או להסיר את הספק הזה שמא יישלח מכתב פיטורין לשר הביטחון, והכול הכול לא רק כיוון שהוא שיקף לראש הממשלה תמונת אמת, אלא כדי שאחרים לא יעזו לחשוב, חס וחלילה, על לשקף תמונת אמת לראש הממשלה. ישראל מוגדרת כסטרטאפ ניישן, ויש על זה שאלה. ברמה של בתי הספר התיכוניים היינו פעם בחמישייה הפותחת בעולם; היום אנחנו בערך במקום ה-30. ברמה של האקדמיה אנחנו מתחת למקום ה-100 – נמוך יותר. ויש שאלה: אם שם אתה במקום ה-30, ושם אתה מתחת ל-100, איך פתאום אתה בחמישייה הפותחת ברמת הטכנולוגיה, שעושה אותך לסטרטאפ ניישן? והתשובה: תבדקו מה בין לבין: מה בין התיכון לבין האקדמיה? בין התיכון לבין האקדמיה נמצא השירות בצה"ל. ואז אתה שואל את עצמך, אוקיי, שירות בצה"ל – אז מה? בגלל שיודעים לירות טוב? והתשובה היא יותר מורכבת. הנדבך הראשון שלה: אתה לוקח בחורים ובחורות בגיל 20, 21, שם להם משימה, מסביר להם את החשיבות הקריטית שלה, מלמד אותם לעבוד בצוות, להוביל, לצפות, להיכנס לראש של האויב – שאחרי זה יהפוך כנראה למתחרה – ואז לקבל החלטות. חשבתי ככה, אבל בא אליי מישהו מתוך עולם ההייטק, מתוך הסטרטאפ, ואמר לי: לא, לא, זה לא רק זה. זה בגלל מתן היכולת לטעות, מתן הלגיטימיות לטעות. אם אתה נותן את האפשרות לטעות, אתה יכול להיות סטרטאפ ניישן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> והמשמעות של לטעות היא המשמעות – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סיימת לדבר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני כבר מסיים. המשמעות של לטעות היא גם המשמעות של להיות אחר ממה שרוצה המפקד שלך, או בעתיד ממה שרוצה המנהל שלך, או אם אתה שר ביטחון – להגיד את האמת גם למי שהוא ראש הממשלה שלך. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני חייב לומר שבחודשים האחרונים, מאז שקמה הממשלה, נראה שאזרחי ישראל לא ישנים בלילה רק בגלל שהם לא יודעים מתי תתכנס הוועדה למינוי שופטים ומי יהיה השופט שימנו – ממש כוססים ציפורניים. זה מה שמעסיק אותם כל היום. אבל יש עוד איזה שניים-שלושה נושאים שבהם עסוקים, מה שנקרא, החיים עצמם. ובשקט בשקט מתחת לרעשים התקשורתיים התבשרנו אתמול ש-100 מורות אולפן הגישו מכתבי התפטרות. אדוני היושב-ראש, רק כדי להבין – באולפני העברית במדינת ישראל יש בערך 500 מורות; 20% מהן הגישו מכתבי התפטרות, כי הממשלה גוררת רגליים ולא עושה איתן הסדר שכר. ומתי זה קורה? זה קורה דווקא בתקופה שבה מדינת ישראל נמצאת בגל העלייה הכי גדול שהיא חוותה מאז ראשית שנות ה-2000. כ-75,000 עולים בשנה לעומת ממוצע של בערך 20,000 עולים. המשמעות של צמצום האולפנים בהיקף כזה, כשכבר היום עולים ממתינים בין חצי שנה לשנה לאולפן, היא שכל העלייה המבורכת הזאת שמגיעה לכאן לא תוכל להיקלט. במקום לקחת את האוכלוסייה הזאת שמגיעה, מרביתם אקדמאים – רופאות ורופאים, אחיות ואחים, מהנדסות ומהנדסים, ולאפשר להם ללמוד עברית ולהיקלט בשוק העבודה, מדינת ישראל כאילו דוחפת אותם החוצה. אז אנחנו גם משקיעים בהם בעלייה לכאן, נותנים להם סל קליטה כדי שיוכלו ללמוד עברית, אבל לא מאפשרים להם להיכנס לאולפן, כי אין אולפנים ומורות האולפנים מגישות מכתבי התפטרות. אתה יודע למה, חבר הכנסת פוגל? כי לא עשו איתן הסדר שכר שדומה להסדר השכר של כל שאר המורים. הן בסך הכול אומרות, תשוו לנו את התנאים, גם אנחנו רוצות אופק חדש, כדי שנוכל לעשות את העבודה שלנו עם פרנסה בכבוד ועם היכולת ללמד ולא לדאוג כל הזמן לעתידנו. שר החינוך, שהאולפנים נמצאים תחת אחריותו, ושר האוצר, שאמור לתקצב את זה, חייבים לסגור את הסוגיה הזאת, והם חייבים לסגור אותה לפני פסח, מהסיבה הפשוטה: זה החודש במערכת החינוך שבו מורים אומרים אם הם רוצים להתפטר, לצמצם את המשרה, לעזוב, לעבור מבית ספר לבית ספר. וככל שהם לא סוגרים את זה, מכתבי ההתפטרות האלה יהיו בעינם, ומדינת ישראל תנהג כמו חלם. בתקופה שבה העלייה למדינת ישראל גדלה ביותר מפי שלושה והגענו לשיא שלא ראינו מראשית שנות האלפיים, המדינה תצמצם ב-20% את לימודי העברית לעולות ולעולים. אין טיפשות גדולה מזו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – איננו; חבר הכנסת משה רוט? חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, עשר שעות חיכינו להצהרה של ראש הממשלה. יעצור או לא יעצור את החקיקה? הוא מנגד חיכה לראות אם תומכיו ייענו לקריאה וינהרו בהסעות המאורגנות לבירה. כשהגיעה שעת מהדורת החדשות, ראש הממשלה דיבר. זו הייתה הצהרה שבה אמר מעט מדי, מאוחר מדי וגם קצת הרבה מדי; הרבה מדי שקרים והרבה מדי מילים רעות על אנשים טובים, טובים מאוד, שהוא מכנה "פורעי חוק" ו"אנרכיסטים", ושאת כאבם, הכאב שמוציא אותם לרחובות כבר 12 שבועות, הוא לא רוצה לשמוע. החקיקה הושהתה, לא ימשיכו לדון בה בחודש הקרוב; אבל היא לא נעצרה ולא נעלמה מחיינו. השד הוחזר לבקבוק זמנית, אבל הוא יחזור, והשאלה שכולנו צריכים לשאול היא מה ישתנה עד אז. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אורנה ברביבאי אמרה את אותם דברים, אני רק אומרת. אותו דבר. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הזמן קצר, והפערים שיש לגשר עליהם גדולים מאוד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אותו דבר, בחיי. אפשר לעשות הפניה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, אני יכולה לבקש – זה לא מקובל. בעמידה היא יכולה להעיר הערות ביניים? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הערות ביניים רק בישיבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, הינה, אני יושבת. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הזמן קצר, והפערים שיש לגשר עליהם גדולים מאוד. באותן דקות שבהן נתניהו דיבר על השהיית החקיקה, הוא נמנע במכוון מלהזכיר הידברות בבית הנשיא. חבריו לקואליציה המשיכו להלהיט את הרוחות נגד עצירת החקיקה כאן, בבית הזה. האם הם יסכימו ביניהם להידברות אמיתית, או שהרכבת הדוהרת של רוטמן ולוין לא תיעצר ולא תחשב מסלול מחדש עד שתגיע לתהום שממנה אין דרך חזרה? הצהרתו של נתניהו באה מאוחר מדי, אחרי שבועות וחודשים של התנהלות דורסנית בוועדת החוקה של קואליציה שעוסקת רק בחוקים פרסונליים ומושחתים ולא עוסקת בטובת אזרחי המדינה; התעלמות מוחלטת מדברי המומחים, מהכאב ומהחששות האמיתיים של אזרחים שוחרי דמוקרטיה. אם הצהרתו של נתניהו הייתה נשמעת לפני חודש או לפני חודשיים, המציאות הייתה שונה. אפילו אם לפני יומיים לא היה מפטר את שר הביטחון, שגילה אחריות והתריע על הסכנה, אירועי הלילה האחרון אולי היו נמנעים. אם היה חוזר בו מהפיטורים, אולי היה קל יותר להאמין לכנות כוונותיו; אם לא היה מבטיח לשר לביטחון לאומי, השר הכושל והמסוכן ביותר בהיסטוריה של המדינה, לאפשר הקמת מיליציות פרטיות בתמורה, היינו מסיימים את היום הזה קצת פחות מודאגים. מה צריך לקרות כדי שבמאי 2023 לא נמצא את עצמנו שוב באותו מצב? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מקורי. כל הכבוד. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, למה את מציקה לה? למה? תדעי לך, אין על מטי בכל העולם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה יש לי להציק? באמת, סליחה שאני לא נקראת לפקודות. אולי תקראי אותי לסדר, אפשר? בבקשה, אם אפשר. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, אהובה, מה קורה? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> מאחר שאני יודע שיש לנו יחסים טובים, אני בטוח שלא תפריעי לי. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מגנה אלימות בכל תוקף. אסור בשום פנים ואופן שהמחאות האלה יהיו אלימות. אני רוצה להקריא לכם כמה דברים. היום בירושלים מפגיני ימין תקפו נהג ערבי, ואני שואל למה, למה לתקוף נהג מונית ערבי? מה זה קשור למחאה? מפגינים מרביצים לשוטרים, ובן גביר בא לעודד אותם. לאן הגענו? בצומת תל יוסף מפגינים ימנים עושים סלקציה – מי שנראה להם ימני עובר, מי שנראה להם שמאלני תקוע, ומסביבו רוקדים ומאיימים עליו. תגידו, אתם השתגעתם? << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> בצומת נהלל מפגינים ימנים זורקים אבנים, מכים, משתוללים, מפגין קיבל אגרוף בבטן ונחטף ממנו המגפון. למה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מאיפה אתה מקריא את זה? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תסבירו לי למה הדבר הזה? איפה ראיתם בהפגנות של השמאל שמרביצים למישהו, שעוצרים מכונית ודופקים לה על הגג? איפה ראיתם את זה? את ראית את זה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מאיפה אתה מקריא את זה? רם בן ברק. מאיפה הוא מקריא את זה? אל תתבלבל, רגע, הינה, אני קוטעת לך לשנייה את חוט המחשבה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, אמרנו שאת לא מפריעה לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל מאיפה אתה מקריא את זה? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מקריא את כל זה מ-ynet. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מאותה תקשורת שלא תספר שהרביצו לדיכטר ולברקת ולכולם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין את זה בכלל בפרסומת. אני על החדשות. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לא, לא הייתה אף אלימות בשמאל. לא זרקו קרשים בוערים, לא הדליקו מדורות באיילון, לא הרביצו לעוברי אורח – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תמיד, תמיד. אף אחד לא הרביץ לאף אחד. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לא היה כלום, כלום. אלה אנשים אחרים. זו האליטה, הפריבילגיה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תפריע לי. אתה מוכן לעצור את זה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עצרתי את השעון. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, הוא מפריע לי. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> להם מותר. אנשים אחרים. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תמיד אבל תמיד בהפגנה של הימין יש גזענות מיותרת, יש אלימות, באים רעולי פנים. ואני אומר לכם: מספיק קומץ בשביל להכתים את כולם, אבל בכל הפגנה כזאת תמצא את האנשים האלה, ואני שואל אתכם למה, למה אתם צריכים את זה? אתם לא יכולים להפגין? לעמוד עם דגלים, להפגין? לחסום כביש – בסדר, חוסמים כביש; להדליק מדורה – אגב, אני ממש נגד, אני מגנה את זה – אבל למה אלימות? למה להרביץ? למה לבוא רעולי פנים עם אלות ואבנים? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה ראית פעם מפגין מרביץ למישהו? הוא לא מרביץ לאף אחד. ראית אותנו פעם רעולי פנים עם מחבטים של בייסבול? אין דבר כזה, זה רק בצד אחד. תרגיעו אותם. יש לכם אחריות, אתם חברי כנסת. במקום ללכת ולעודד אותם, תרגיעו אותם. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> כמו שאתם מרגיעים את שלכם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> חנוך, זה לא צודק. אתה לא צודק. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אני צודק מאוד. פה אני צודק מאוד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא ראית מה הולך בחוץ. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד, יש פעם אחת שבה אתה לא צודק? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> הרבה פעמים אני לא צודק. פה אני צודק מאוד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתם מלבים אלימות במכוון. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת חנוך מלביצקי, בן עירי, אני חושבת שדווקא יש רגעים שבהם אין צורך להתווכח בכלל. מה הוויכוח פה? הרי זה לא שיש פה שני עמים במדינה אחת. הוא מספר פה על אירועי אמת של תקיפה אלימה, כאשר כולנו מבינים שזכות המחאה נתונה לשני הצדדים, וראינו זאת היום. אתה יודע, זה מגוחך. כשהייתה המחאה של יוצאי אתיופיה, שני הצדדים מילאו את פיהם מים. אף אחד בכלל לא התערב, אף אחד לא אמר כלום על מכת"זיות, רימוני הלם. אבל כשהוא אומר לך, מקריא לך שורה של מקרים של אזרחים שתוקפים אזרחים, זה דבר שכולנו צריכים לגנות מקיר לקיר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא שמעת מה עשו לאנשי הציונות הדתית שהתכנסו בפתח תקווה בשבוע שעבר? לא ראית את הסרטונים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עשו? << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא שמעתי, ואני רוצה לומר לך, כמי שגדלה בציונות הדתית – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני אשלח לך את הסרטונים. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – גם הציונות הדתית מילאה את פיה מים כאשר רימוני הלם נחתו על יוצאי אתיופיה במחאת 2015. הימין החזיק בשלטון, הוא זה ששלט במשטרה. גם בצד שמאל לא אמרו שום דבר. רק אמרו: איבדתם אותנו, כי אתם מפריעים לנו בכבישים. אבל זה לא משנה, ואני עדיין מגנה כל אלימות מכל צד שהוא. אזרחים – כולם אזרחים, וכמו שאמרתי, אלה לא שני עמים במדינה אחת. אבל אתה יודע מה? היום אני חושבת, אחרי הלילה הקשה שהיה לנו, שמי שנשאר אטום ואדיש והמשיך, כמו שאמרתי, להבעיר את האסמים, בהחלט לא ראוי לשבת בבית הזה – אבל מי שלא היה אדיש, מבין שהיום בכל זאת יש שעת רצון, ושעת הרצון הזאת באה לידי ביטוי גם בכך שאנחנו או-טו-טו מתכנסים להידברות בתקווה להגעה להסכמות רחבות, מה שאולי סוף-סוף יאפשר לנו, ובטח לכם בקואליציה, להתעסק בדברים האמיתיים והרציניים. אנחנו מדברים על תקציב המדינה, אז דיבר קודם חברי חבר הכנסת עודד פורר על כך – חבר הכנסת רביבו, אני רואה שמצאת כיסא חדש. שלום למשפחה היקרה שלך. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> נעים לי לצפות בך ולהאזין לך מיציע העיתונאים – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה. אז אני בטוחה שהנושא שאני רוצה להעלות עכשיו גם יעניין אותך. אז סוף-סוף אנחנו יכולים להתעסק בדברים שכדאי לנו מאוד לעסוק בהם, במהות, במה שהאזרחים באמת רצו שנעסוק בו – אם זה יוקר המחיה, אם זו רווחה, אם חינוך, עלייה וקליטה. כשרת העלייה והקליטה לשעבר שמעתי קודם את עודד פורר. לא הגיוני. בשנתיים וחצי האחרונות עלו למעלה מ-120,000 עולים חדשים, ועברית היא שפה חשובה והיא גם שפה קשה, צריך ללמד אותם – ו-100 מורים לאולפן התפטרו השבוע ואף לא מילה. אני אומרת לכם, לא היה כדבר הזה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> חברת הכנסת פנינה, אולי בגלל הרפורמה הם התפטרו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אולי כי שר החינוך שלכם – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא בגלל הרפורמה. הם התפטרו כי השכר שלהם הוא שכר רעב. לצד זה אני רוצה לומר עוד משפט שאמור לעניין אתכם בליכוד. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תגידי, פנינה, למה לא עשיתם את הדבר הזה כשהייתם בממשלה? למה לא סגרתם את החוזים האלה כשאתם הייתם בממשלה? << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה אמור לעניין אתכם בליכוד ובטח אותך, רביבו. לא הגיוני שלא שמו בתקציב הזה שקל לעלייה מאתיופיה. משפחות קרועות בין שתי יבשות – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למי? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – למורות הללו. מה קרה כשאתם הייתם בממשלה? << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חנוך, אתה מפריע לי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> טוב, תודה רבה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, הוא מפריע לי. אני לא יכולה לדבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> טוב, בסדר. את דיברת שלוש דקות מלאות. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, גם כמי שהייתה סגנית יושב-ראש בעבר, אני אשמח שתיתן לי עוד 20 שניות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את כבר יכולת לדבר את ה-20 שניות. בבקשה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תוכל לתת לי את ה-20 שניות? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תגידי את זה, נו. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אני אומר דבר כזה: לא יכול להיות שבתקציב המדינה הנוכחי אין שקל אחד לעלייה מאתיופיה כאשר אימהות פה בוכות 20 שנה, 30 שנה, קרועות בין שתי יבשות, וזו לא אוכלוסייה שאנחנו יכולים לומר שיש לה את הכסף לשלם בכל פעם על כרטיס טיסה. אני אומרת לכם, אם הממשלה הזאת לא תשים את הכסף הראוי כדי לסיים את מבצע צור ישראל, תשכחו מלבוא בבחירות ולבקש מהם שיבחרו בכם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – הם רוצים רק עלייה מארצות הברית וצרפת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הם רוצים רק עלייה מארצות הברית. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> וזה מאוד עצוב. צרפת וארצות הברית – כאילו אין עליות נוספות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת גדי איזנקוט, בבקשה. << דובר >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כשהגעתי לפה בפעם הראשונה והתבקשתי לדבר שלוש דקות, אמרתי פה לאחת העובדות שאני מדבר או כשיש לי משהו חשוב לומר או משהו מחדש. אז היא אמרה לי, צר לי להגיד לך, אתה לא במקצוע הנכון, ואתה לא בבניין נכון. מאז התרגלתי לשלוש דקות האלה, ואני אדבר על העתיד המשותף שלנו. בחודשיים האחרונים ניצבת החברה הישראלית באחד האתגרים הגדולים ביותר מאז הקמת המדינה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל תהיה אופטימי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אל תפריעי. << דובר_המשך >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הרפורמה, המהפכה המשפטית, כל אחד מכנה את זה איך שהוא רוצה, הביאה למחלוקת עמוקה בחברה הישראלית. מאות אלפי ישראלים יוצאים להפגנות, וברור שהוויכוח הוא הרבה יותר עמוק, לא על העניין המשפטי אלא על עתיד המדינה: איזו מדינה אנחנו רוצים לראות פה – יהודית דמוקרטית ברוח מגילת העצמאות או משהו אחר? לפני שלוש שנים, בתקופת הקורונה, נראה שלרגע יש אירוע מכונן בחברה הישראלית, לרגע אחד עמדו ארבעת השבטים ביחד כתף אל כתף, היו גילויים של ערבות הדדית. היה מחזה מרומם להגיע לבני ברק, לראות את אוגדה 98, לראות את המסירות של הצוותים הרפואיים – יהודים, ערבים, דרוזים – מבצעים משימה קדושה תוך סיכון חיים; לראות חלוקת ציוד ומזון בכפרים ערביים. אירועי החודשיים האחרונים מאיימים לקרוע את החברה הישראלית, ואני רואה חשיבות גדולה מאוד לבנייה של עתיד משותף לחברה הישראלית וחיזוק חוסן לאומי. הייתי מצביע על חמישה נושאים עיקריים שנראים לי נושאים החשובים: אחד, הגדרת הסולידריות כיעד לאומי שמחייב פעילות מקיפה מאוד לצמצום שסעים, פערים, גם סוציו-אקונומיים וגם תרבותיים. הנקודה השנייה שבה חלה נסיגה לצערי היא חיזוק החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, החמ"ד, לקידום ערכים משותפים, ודי להזכיר את הנתון שלפיו כיום 86% מהמתגייסים לצה"ל מגיעים מ-53% החינוך הממלכתי, ממלכתי-דתי. הנקודה השלישית היא חוק שירות לכול, חוק שירות צבאי, לאומי, אזרחי, ואני אומר את זה בפעם העשירית פה: חוק-יסוד שעוקף את חוק גיוס יהיה טרגדיה לחברה הישראלית. הנקודה הרביעית היא קידום משילות ואמון הציבור במוסדות השלטון, והנקודה החמישית היא קידום תפיסה ממלכתית, אותו אירוע מכונן של החברה הישראלית שמבטא בקצרה את מחויבות המדינה לאזרחים – ביטחון, בריאות, רווחה, חינוך וכו', אבל לא פחות חשוב מזה, מחויבות האזרחים למדינה להיות אזרחים נאמנים ושומרי חוק ולשרת אותה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גדעון סער – איננו. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, חבר הכנסת גדי איזנקוט, אני רוצה להרגיע אותך: יש בכל זאת משהו טוב שקיבלנו מהצד הזה – כל רגע יש אירוע חדש. אתה עוד לא מספיק לדבר על האירוע הקודם, אתה כבר נמצא עם אירוע חדש בקנה, ועכשיו לך תחליט על מה אתה מדבר ויש רק שלוש דקות. אז בינתיים, כל עוד זה נמשך כך, לצערנו אתה יכול להיות רגוע. לא יודעת אם יהיו דברים מעניינים, אבל בהחלט יהיו דברים חדשים. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אז יש לנו ארבעה-חמישה נאומים בלילה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נכון. ויש לנו מספיק נאומים בלילה. צריך לראות איך מחלקים. וזה עדיין לא מספיק, אגב, כי עד הנאום הבא כבר יהיה משהו חדש, ואז בואי נבחר שוב. אבל אני רוצה לדבר איתכם על זה שלפעמים נדמה לי שיש פה אנשים שחיים ביקום מקביל, עיינו ערך מה שקרה היום. אני שומעת חברת כנסת מהשורות האחרונות מדברת – על מה? על האיזוק האלקטרוני; מנופפת לחברת הכנסת מירב בן ארי באיזה דף, ואומרת לה: תתביישו לכם, תראו, אנחנו כולנו חתמנו על האיזוק האלקטרוני, על הצעת החוק. אני מסתכלת עליה, אני אומרת: רגע – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא חתמתי. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חוץ מחברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בסדר, חוץ ממך. לא מניה ולא מקצתיה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואז אני מסתכלת עליה ואני אומרת: רגע – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא חתמתי, בשיא הרצינות. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חברת הכנסת טלי גוטליב, מילא לא חתמת, את גם מפריעה לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אם לא היו סותמים לנו את הפה בוועדה לקידום מעמד האישה, אולי היינו מחוקקים יחד חוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני עוצר לך את השעון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל כשיושבים שם אנשים אצלכם שסותמים את הפה לכל מי שחושבת אחרת, החוק לא עובר. כך זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> קריאת הביניים נשמעה. נמשיך. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה. ואז אני מסתכלת על חברת הכנסת שצועקת – אני לא אומרת את שמה בכוונה, שלא תתחיל לבוא לבקש עכשיו הודעה אישית וכאלה – אני מסתכלת עליה, ואני אומרת: לא, זה אמיתי? הרי רק לפני שבוע הן עמדו כאן, הלכו כמו עכברים ששרפו להם את הזנב, כי לא ידעו מה לעשות עם זה שהן לא יכולות להצביע לפי צו מצפונן, כי הרי שוב הן צריכות לרצות מישהו, ויצאו ונכנסו, ויצאו ונכנסו, ובסוף הצביעו נגד. והיום הם באים ומטיפים לנו על זה שאנחנו לא בסדר, ואיך העזנו לומר שהן נגד נשים, כשהינה – הן בעצמן מחתימות עכשיו את כל חברות הכנסת ועוד הרבה מאוד חברי כנסת, על האיזוק האלקטרוני – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חוץ ממני. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חוץ מחברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ואם לא תקשיבו לנו, לא תצליחו לחוקק את זה, כי צריך לחוקק את זה עם היגיון. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, תקשיבי מה עוד – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אצלם אין היגיון, רק כותרות, ומעניין מי משלם את הכסף לחברת אלקטרה. זה אלקטרה? וסליחה, את שני מקרי הרצח האחרונים איך האזיק האלקטרוני היה מונע? הם גרו באותו בית. אה, סליחה. וכל מקרי הרצח בשנת 2022, כשלא היו צווי הרחקה? די כבר, די. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה ביקשתי? שירי, ביקשתי קיזוז. אבל ביקשתי קיזוז. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה את מאשימה אותנו שאין לך קיזוז? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אפשר להמשיך? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מאשימה. ביקשתי קיזוז. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא היית בהצבעה? << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל חברת הכנסת גוטליב – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קיבלה אומץ – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה קשור? לא הסכמתי לבוא להצביע בלי שיש לי זכות דיבור, על מה את מדברת? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני לא יכול להתקדם – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תגידי, מה בלעת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה, אבל השרה אורנה ברביבאי שאלה אותי שאלה, שרה לשעבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל אני לא יכול להמשיך בדיון. אני עוצר את השעון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה צודק, בבקשה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זו הפרעה לכולם, 120 אנשים סובלים מזה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 122. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אשמח לדקה, כי בכל פעם היא גונבת לי שניות. בקיצור, זה לא הסיפור, חברת הכנסת גוטליב, כי לפני כמה ימים הייתה פה גם אחת השרות – לא משנה למה, כי אין למה – ורבה כאן עם רון כץ, אם אני זוכרת נכון, או עם מישהו מכאן, ואמרה לו: אכפת לכם מהנשים? אכפת לכם מיוקר המחיה? תראו, נשים נרצחות. ואני מסתכלת עליה, ואני אומרת שוב: זה לא אמיתי, הן חיות באיזשהו יקום מקביל. הן לא מודעות בכלל למה שקורה כאן – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> וכל זה היה דקה וחצי אחרי שהם הצביעו, כמובן, נגד חוק האיזוק האלקטרוני. ולכן אני אומרת לך, אדוני היושב-ראש, אם זה לא היה עצוב, זה באמת היה מצחיק, וכואב לי שאנחנו מנסים להוביל לפחות משהו קטן לטובת אזרחי ישראל, והם עדיין עסוקים בהזיות של עצמם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי, מוותר, אין לך מה לומר? – מוותר; חבר הכנסת דוד אמסלם; חבר הכנסת עמית הלוי; חבר הכנסת עופר כסיף; חברת הכנסת מרב מיכאלי; חבר הכנסת דוד ביטן. חברת הכנסת מירב בן ארי נמצאת? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב בראש, מי השר פה? אדוני שר הרווחה, בוא, אדוני הנכבד. כנסת נכבדה, שמעתי שהיה דיון על האזיק האלקטרוני שפספסתי, אז מכיוון ששר הרווחה יושב כאן, נעשה גילוי נאות ונגיד שהוא אחד התומכים המדהימים בחוק הזה, כי לא רק שהוא הסכים לחוק, הוא גם רצה לקצוב זמן לשר לביטחון לאומי שיתחייב להביא את החוק. אבל תתפלאו, הוא לא הסכים להביא את החוק. למה הוא לא הסכים להביא את החוק? כי הוא מכין חוק חדש עכשיו במשרד. כל חבר כנסת שנמצא פה חודש יודע שאם אתה רוצה לתקן חוק, אתה בא לוועדה עם תיקונים. זה מה שעושים, נכון? אתה היית יו"ר ועדת חינוך, אתה מכיר את זה מצוין. אבל לא במקרה של השר לביטחון יהודים ימנים שגרים בהתנחלות – לא. במקרה הזה הוא רוצה לכתוב חוק. עכשיו לך תסביר לו שכשכותבים חוק ממשלתי, יש הערות ציבור – הסברת לו? אולי תעשה לו חפיפה על תפקיד השר. לך תסביר לו שכשמוציאים חוק – אוה, הינה הגיע גם שר המשפטים. לא תאמינו, גם שר המשפטים לא התנגד לאיזוק האלקטרוני. שר המשפטים תמך בהצעה הממשלתית שהוגשה על ידי הממשלה הקודמת. שני השרים שיושבים כאן תמכו בחוק של האיזוק, אבל אתם יודעים מי היה השר היחיד שלא היה מוכן? נכון, השר לביטחון יהודים ימנים מתנחלים. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> גברים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גברים. נשים קצת פחות. ועכשיו ברצינות, הוא הבטיח לנו חודש מהשבוע שעבר. במקרה – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> להוסיף את המשמר הלאומי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמובן, הוא יהיה אחראי על המשמר הלאומי שהוקם כבר לפני שנה. אגב, תעשו גוגל "משמר לאומי", אתם יכולים כבר להתנדב. אוה, הינה השר לביטחון יהודים ימנים – תשמע, השר לביטחון לאומי, אני רוצה שתעשה גוגל – – – << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> מה שלומך? מה שלומך? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. ברכות לשואל. רגע, תהיה איתי דקה, כי זה אירוע היסטורי שאתה במליאה. מעניין אותי איך אתה לא נמצא במליאה אף פעם ואתה חבר כנסת. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> אני עובד, עובד בשבילך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – – קיזוזים – – – << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> אני עובד בשבילך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תעבוד פחות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תשמע, אתה חייב לעשות גוגל על "משמר לאומי". כשתעשה גוגל על המשמר הלאומי, לא תאמין, תקבל אפשרות להתנדב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, שנייה, הוא דיבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את דיברת אליו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עד שהוא הגיע למליאה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מכיר את הכללים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כיבד את מליאת הכנסת, תן לי חצי דקה. חצי דקה. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> תן לה לעשות הצגה, אלה הימים הטובים שלה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איזו הצגה? תפתח גוגל, תעשה "משמר לאומי", וכבר עכשיו אפילו גדי איזנקוט, הרמטכ"ל לשעבר – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא יוכל להתקבל, יש לו הרשעות. זה למה הוא רוצה להיות שוטר, זה כל הסיפור שלו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו בעיה אחרת. אבל יש כבר משמר לאומי, לא תאמינו. אז איזה משמר לאומי הבטיח לך ראש הממשלה? האם זה משמר לאומי 2? האם זה משמר לאומי למתנחלים יהודים שגרים ביהודה ושומרון? אני מאוד אשמח לדעת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי אני קוראת לציבור, אגב, להתנדב למשמר הלאומי. הוא הוקם בתקופה של השר עמר בר לב. אני בטוחה שגם אתה תעודד התנדבות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, באמת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מפריע לך, קטי? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בוודאי, כי את מדברת שטויות, באמת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תמשיכי את הוויכוח למטה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבל, כי אני כבר באתי לרדת מהדוכן, וזה מאוד מפריע. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתם מתחרפנים – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תמשיכי שמה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז למה את צועקת, אבל? למה את צועקת? אני כבר באתי לרדת מהדוכן. למה את צועקת? למה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תיגשי אליה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתם רציתם את זה, זו הצגה. ראו אתכם, צילמו אתכם. לא אתם – אנחנו באנו לתקן. באנו לתקן אתכם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תפסיקי לצעוק. למה את צועקת, אבל? אני לא כועסת, למה את כועסת? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל תיגשי אליה, תשאלי אותה, תסבירי לה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. בבקשה, אדוני. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה את כועסת, קטי? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה רשום על השם שלנו, לא שלכם. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ברשותכם אני אתחיל. ב-1981 היה נאום מפורסם שנישא במה שנקרא אז כיכר מלכי ישראל, שנקרא "נאום הצ'חצ'חים", ויום אחרי זה מנחם בגין, זיכרונו לברכה, הגיב עליו. אני מצטט חלק מהדברים שהוא אמר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מי? מי? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> בגין. "אמש במקום הזה היו הרבה דגלים אדומים, היום יש פה הרבה דגלי תכלת-לבן. זהו ההבדל המוסרי, ההיסטורי, האידיאולוגי, בינינו לבין המערך הסוציאליסטי. הם עדיין לא למדו מה מסמל הדגל האדום בתקופתנו. זה הדגל של הקומנאציזם. אבל על הנאציזם לא אדבר הלילה, אדבר על הקומוניזם. זה הדגל של שנאת ישראל ואספקת נשק לכל אויבי ישראל מסביב. זה הדגל של רדיפת היהודים ורדיפת העברית. זה הדגל של מחנות ריכוז ודיכוי האדם. זה הדגל של השעבוד, של האיבה, ואת הדגל הזה הניפו אמש אלה שהובאו מכל קצוות הארץ", וכו' וכו' וכו', סוף ציטוט. למה אני נזכר בדברים האלה של בגין? כי אתמול בוועדת חוקה ישבה חברת הכנסת מרב מיכאלי – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השרים הנכבדים מפריעים לנואם, בבקשה. כבוד השרים, לא להפריע לנואם. אני עוצר את השעון. תמשיך. אתה יכול להמשיך. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני השר לביטחון לאומי, אדוני השר, ברשותך. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אבל אתה המרכזי שם. למה אני מתייחס לחברת הכנסת מיכאלי, ולמה אדום? כי אתמול בוועדת חוקה ישבה הגב' מיכאלי בבגדים אדומים ופנתה אליי ואל חבריי ואמרה – וזה מופיע – שהם עוד ישפטו אותנו במדינה המתוקנת שהם יקימו אחרי שהם יחליפו אותנו בשלטון. אז חבריי מהליכוד, חבריי מהימין בכלל, אני מאמין לחברת הכנסת מיכאלי, היא לא מדברת סתם, והיא באמת תרצה לשפוט אותנו במדינה המתוקנת שהיא תקים. בעזרת השם אנחנו נדאג שהמדינה המתוקנת שהיא ושכמותה רוצים להקים ורוצות להקים לא תקום אף פעם. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. ישיב השר, שר הרווחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השר בן גביר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השר בן גביר, אה. ישיב השר לביטחון לאומי, השר איתמר בן גביר. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השרים, אופוזיציה, מה שלומכם היום? שמעתי ששאלתם על המשמר הלאומי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> המשמר הלאומי זה אותו אירוע שאתם לא הקמתם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הקמנו, הקמנו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> פשוט – – – רציפות שלטונית – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הקמנו, הקמנו. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> חברת הכנסת בן ארי, היית יושבת-ראש הוועדה לביטחון לאומי – לביטחון פנים, סליחה. עשיתם משהו בשביל הציור, אמרתם: הינה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, שבי במקום, שומעים אותך טוב. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – הינה, יש לנו משמר לאומי. הבאתם כמה מאות שוטרים, וזהו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> וזהו. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> נעצר. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה הבאת עכשיו? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> עברה חצי שנה, עברה שנה, עברה שנה וחצי, עברו שנתיים, אבל אתם נרדמתם בשמירה. ואתם יודעים למה נרדמתם בשמירה? << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה בכלל לא עשית שמירות, בגלל זה אף פעם לא נרדמת בשמירה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> כי אתם גזענים. גזענים. גזענים. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – של שר המשטרה – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> לא אכפת לכם שערבים נרצחים. לא אכפת לכם שערבים מתבוססים בדמם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אה, לנו לא אכפת? מתי דיברת עם מישהו ערבי בכלל? מתי דיברת עם מישהו ערבי? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אדוני השר, אדוני השר. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה מתבלבל בסמכויות שלך – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> איפה תרבות הדיבור? איפה תרבות הדיבור? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, תמתין שנייה. אני מוכן לקבל הערות ביניים, אבל אם תמשיכו בהפרעות שיטתיות, אני פשוט אוציא אתכם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רק ציינתי שהוא לא עשה שמירה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מבקש. באמצע הלילה אין לי שום עניין להוציא אנשים, אבל בלתי אפשרי ככה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אדוני, אני בהלם. ד-מוק-רט-יה. יאללה, קדימה, ד-מוק-רט-יה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> ד-מוק-רט-יה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> לא שומעים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מעדיפים – – – בושה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אתם גזענים, כי לא אכפת לכם מהם. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אתם גזענים, כי לא מעניין אתכם מהערבים. ואני שואל למה. למה לא מעניינים אתכם הערבים? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה הגזען הכי גדול פה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רואה שיש לך כבר פה קריאה, מקודם. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> השר, האם זה נכון שבהפגנת הימין השפריצו גואש, ובהפגנת השמאל – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני אולי אדבר על זה, אבל אני קודם כול רוצה לדבר על גזענות. לא מסתדר להם להגן על ערבים. למה? למה, הם נראים שונה? בגלל זה? בגלל זה? איזו צביעות. איזו בושה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתה מדבר? אתה – – – את הקטסטרופה? בושה לך. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> לא היה אכפת לכם שהם נטבחים ונרצחים פעם אחר פעם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> בוא נתחיל לאסוף מה קרה מהרגע שאתה בתפקיד. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> בניגוד אליכם – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, על מה אתה מדבר? מהיום שאתה שר נרצחו 37 ערבים, פי שלושה משנה שעברה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> דוידסון, ההערה נשמעה. זהו, תמשיך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> זה נכון, אבל הנאום שלי עכשיו – – – הגזענים האלה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתה גזען. הגזען היחיד, והבדיחה זה אתה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני חרד לדמוקרטיה. את אישה דמוקרטית, את מקבלת את האחר, מקבלת את השונה. הם לא כאלה. הם לא כאלה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה אומר? מי כמונו – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> עכשיו אני אומר – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הצטרפו ליחידת המתנדבים הארצית של מג"ב – זה נפתח לפני שנה. לא עדכנו אותך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, לשבת במקום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני עשיתי לך גוגל, בשבילך. לא עדכנו אותך. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> זה כל כך מעציב שהאנשים האלה, לא היה אכפת להם – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> רשמתי: בן גביר – – – הורשע בתמיכה בארגון טרור והסתה לגזענות. אז הוא אומר לנו "גזענים"? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, אני קורא אותך בקריאה ראשונה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא הורשע בתמיכה בארגון טרור והסתה לגזענות. אז הוא קורא לנו "גזענים"? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, אני קורא אותך בקריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, קריאה שנייה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אין לכם מה להגיד. אין לכם מה להגיד – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> יש שרים יותר – – – בטח לא הוא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הבן אדם לא עשה שמירה בחיים. יש לו הרשעות – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איתמר, איתמר, בן גביר, איתמר, אפשר שאלה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת שירי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כישלון טוטלי. כישלון טוטלי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת שירי, קריאה ראשונה. חבר הכנסת שירי, קריאה ראשונה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שירי, שמעת קריאה ראשונה? אז זהו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה קריאה יש לי? שאני אדע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה? אתה כבר בשנייה, אבל נחזיר לקריאה הראשונה, בסדר? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אדוני, לא מעניין אותם, לא עניין אותם שהערבים נרצחים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל רק הערות, לא צעקות. הערות אני מרשה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני אומר דבר פשוט: אנחנו היום מובילים מדיניות אחרת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזה מדיניות? איזה מדיניות? אין לך מדיניות בכלל. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> מדיניות שונה. הולך לעבור כאן חוק נשק, ואני רוצה לפרגן גם לחבר הכנסת עודד פורר, שהיה שותף, שהיה שותף לחוק הזה, חבר הכנסת גדעון סער, ואנחנו הולכים להעביר אותו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אתם לא דאגתם, לא דאגתם – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת שירי, קריאה שנייה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אין, אין תרבות דיבור. אין תרבות דיבור. זה מזעזע. הם לא למדו ליבה, כנראה. זה מזעזע, פשוט מזעזע אותי. תרבות דיבור, אלף-בית. אלף-בית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> הם חושבים שאנחנו כאן בנתיבי איילון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת שיר, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> הם חושבים שאנחנו בנתיבי איילון, זה המסקנה שלי. חברים, חברים, תפסיקו להתפרע. לא נתיבי איילון כאן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – את הפיתות שלך – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> בקיצור, אדוני היושב-ראש – אנחנו לא רואים מרחוק את השלט, אדוני. אגב, זה בניגוד לתקנון, אדוני, שתולים שלטים במליאה, אבל זה לא משנה, לפחות שנראה מה כתוב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי? אם אני אראה שלט, אני מוציא מייד החוצה. לא צריך שלוש קריאות. תיזהרו. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> תקנון, לקרוא את התקנון. לקרוא את התקנון. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> הם לא נותנים לדבר. הם לא נותנים לדבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת שיר, זו הפעם האחרונה שאני קורא לך. הפעם האחרונה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, הם אנשים שפשוט לא אכפת להם מהדם שנשפך. לכן אנחנו מעבירים את חוק הנשק ואת חוק הפרוטקשן, וכן מקימים את המשמר הלאומי, שהם כל הזמן דיברו אבל לא קיימו. ואנחנו מוסיפים משכורות לשוטרים ומביאים עוד שוטרים. והתקציב הזה הוא תקציב טוב, הוא תקציב חשוב, הוא תקציב חברתי, הוא תקציב שעוזר לעניים. לא כמוכם. לא כמוכם, שלקחתם מהמשפחות העניות. לא כמוכם, ששללתם מאנשים לארח בבתים שלהם עם הכלים החד-פעמיים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> לא כמוכם, שלקחתם מילדים חרדים בקבוק קוקה קולה, כי אתם גזענים, גזענים, גזענים. והגזענות הזאת, חברת הכנסת גוטליב, הגזענות הזאת, נמשכת גם היום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> מבחינתם, מי שגר בנגב, הקול שלו לא שווה כמו של אלה שגרים באפקה; מי שגר בגליל, הקול שלו לא שווה כמו של אלה שגרים בצהלה. האנשים האלה, יש להם – מבחינתם, ישראל הראשונה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, חבר הכנסת דוידסון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין לך מדיניות. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> ישראל הראשונה וישראל השנייה. מבחינתם, אדוני היושב-ראש, ילד חרדי הוא פחות שווה; ילד מתיישב הוא פחות שווה; ילד שגר בפריפריה הוא פחות שווה. אלה הם האנשים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת שיר עוד מעט הולכים להצבעה. אני אצטרך לקרוא לכם בחזרה. חבר הכנסת כץ, אתה רשום פה כבר עם שתי קריאות. יש לך כבר שתי קריאות. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אלה האנשים. הגזענות נוטפת מגרונם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת כץ, יש לך שתי קריאות פה. אתה רשום, כן, מקודם, מהיושב-ראש הקודם. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> רוממות זכויות האזרח כביכול במחשבתם – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא נכון. לא נכון. לא נכון. תן לו לדבר. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – אבל האמת היא שהם אנשים חשוכים, שלא מבינים ולא אוהבים את האחר. אני אומר לכם, אני אומר לכם, אנשי רע"מ, אתם יודעים, יש לי ביקורת גדולה עליכם – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אמרתי לו. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – גם על תמיכה בטרור וגם תמיכה במחבלים, אבל אני לא ראיתי, לא ראיתי אותם פעם אחת, פעם אחת, שאכפת להם מהפשע במגזר הערבי, שאכפת להם מהדם במגזר הערבי, כי הם גז-ע-נים, גז-ע-נים, גז-ע-נים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> זוהי האמת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זכותו להגיד כל מה שהוא רוצה, ואין לכם זכות לעשות סתימת פיות פה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> לא, אדוני היושב-ראש. לא. זו לא שיטתם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתם סותמים כל הזמן את הפה שלו, מהרגע הראשון שהתחיל לדבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מותר לו לדבר. אתם מדברים עליו – אני רשמתי כמה מילים שאתם אמרתם עליו. מזל שהוא לא שמע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אמרנו? אני אמרתי לו – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא את. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, הם לא באמת חושבים שמותר לנו לדבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בוודאי שלא. בוודאי שלא. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> הם לא. מבחינתם, אנחנו אזרחים סוג ג'. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> גם לא. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> סוג ד'. הם לא חושבים – הרי האולפנים שלהם בטלוויזיה, וכשהם מביאים איזה מישהו עם דעה שונה, אומרים: אה, הוא קיצוני. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת ביטון, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> האנשים האלה הם אנשים עם שנאה יוקדת, שנאה יוקדת לכל מה שמייצג את מדינת ישראל. האנשים האלה הם אנשים שרק – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת כץ, קריאה שנייה. אמרתי את זה שוב. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> האנשים האלה הם אנשים שיש להם אג'נדה; האג'נדה להם היא לראות רק את עצמם. תראו את התמונה שלהם. תראו את התמונה שלהם – אלה האנשים. אני עצוב, כי אתם מייצגים ציבור ערכי, ציבור טוב, ציבור יקר, ציבור נפלא, אבל אתם פוגעים בציבור שאותו אתם מייצגים – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מתבייש? אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – כי אתם אנשים קיצוניים, חשוכים, פרימיטיביים, שיש לכם בעיה עם עם ישראל. אתם לא מקבלים את השונה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש לנו בעיה איתך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת כץ, אני לא רוצה להוציא אותך עכשיו באמצע הלילה. איפה תלך בלילה? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אתם לא מקבלים את האחר. אני רק אסיים. תן לי ליהנות טיפה, עוד טיפה, עוד חצי דקה. עוד חצי דקה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין לך בושה? גזען, הומופוב. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> רוצה להגיד עוד משהו. צועק עליי הבחור הזה "הומופוב". זה הייתי אני, אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, אתה רוצה להפריע? אתה רוצה להפריע לשר שלך? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> זה הייתי אני, אדוני היושב-ראש, שכששאלו אותו – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת כהן, אתה מפריע לשר שלך. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – כששאלו אותו: מה היית עושה אם הבן שלך היה להט"ב? אמרתי: אני הייתי מחבק אותו. אבל אתה התחברת לאנשים האלה שרוצים לגלגל להט"בים מהגגות, מהגגות. מה לא עושים תמורת להיות בשלטון? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> ומילה אחת: הכי כואב לי אלה האנשים האלה שגם פוגעים בנשים. ועדה על סרסור בצוערות – הם לא הצביעו, הם היו נגד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> החמרת הענישה על אלימות כלפי נשים – הם היו נגד. כל דבר הם היו נגד. מסתבר שאתם לא רק חשוכים כלפי ערבים ולא רק חשוכים כלפי להט"בים, אתם גם חשוכים כלפי נשים. הדמוקרטיה תנצח. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו ניגשים להצבעה. לפי בקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה שמית. אנחנו מצביעים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתם מפריעים להצבעה מרגע זה. הצבעה היא על הצעת חוק התוכנית הכלכלית. אני מבקש מהמזכיר שיקרא בשמות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – נגד דוד אמסלם – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – נגד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – נגד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת דוד אמסלם – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח מיקי לוי – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> האם יש מישהו שרוצה להצביע ועדין לא הצביע? תמה ההצבעה. רבותיי, תוצאות ההצבעה: 48 בעד, 44 נגד, אני קובע שהצעת חוק התוכנית הכלכלית אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת הכנסת להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית, הצבעה נוספת. הצבעה זו גם היא תהיה הצבעה שמית, לבקשת האופוזיציה. בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – נגד דוד אמסלם – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח דבי ביטון – נגד אוריאל בוסו – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד אברהם בצלאל – אינו נוכח אורנה ברביבאי – נגד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – נגד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המזכיר יקרא את השמות של אלה שלא היו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח קארין אלהרר – אינו נוכחת דוד אמסלם – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אוהד טל – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש מישהו במליאה שעוד לא הצביע ורוצה להצביע? לא. תמה ההצבעה. הרי התוצאות: 48 בעד, 44 נגד. אני קובע שהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית התקבלה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023, התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1610).] (קריאה ראשונה) << הצח >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2024, התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1611).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נמשיך בסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק התקציב לשנת התקציב 2023, התשפ"ג–2023, והצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2024, התשפ"ג–2023, קריאה ראשונה. מי יציג את זה? אני מזמין את סגנית שר האוצר חברת הכנסת מיכל וולדיגר, שתציג את הצעת התקציב. << דובר >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, חברי כנסת נכבדים, תקציב המדינה לשנים 2023 ו-2024 כולל שורה של בשורות ותוספת תקציב משמעותית במספר רב של תחומים, בהתאם לסדרי העדיפויות התקציביים של הממשלה ותוכניות הפעולה, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. התקציב שעליו אנו מצביעים מאוזן. משבר הקורונה, שפגע בכלכלות רבות, והמלחמה באוקראינה, שפגעה ביבוא וביצוא ובאספקת הגז למדינות השונות, הובילו להאטה ואף למיתון בכמה מדינות. כאן, גם אצלנו, בנק ישראל נאלץ להעלות את הריבית כדי לצנן את השוק ולבלום את האינפלציה. כלכלת ישראל חזקה ויציבה, אך עלינו להיערך לכל תרחיש. נקטנו כמה צעדים מיידיים להפחתת יוקר המחיה: הקפאנו את העלייה במחירי החשמל והמים והורדנו את מס הבלו על הדלק. כמובן, יש צורך בצעדים מקיפים יותר, ואנו מקדמים שורות רפורמות, בין היתר להפחתת הריכוזיות והגברת התחרות בשוק מוצרי המזון והתמרוקים, שכוללות הסרת חסמים וצמצום הנטל הרגולטורי. הצעדים הללו יובילו לפתיחת השוק לתחרות ולהורדת מחירים. בנוגע למשבר הדיור, נוודא שהעלאת הריבית לא תפגע בביקוש. מדד מחירי הדירות נבלם. אנחנו עם יד על הדופק כדי לראות מהם פני הדברים. נמשיך לקדם את הפשרת הקרקעות, להרחיב את הסיוע לזוגות צעירים ועוד. בתחום התשתיות, בקרוב יתחיל לפעול הקו האדום של הרכבת הקלה, שייתן מענה לעשרות אלפי אנשים ביום, ובשנים הקרובות נסיים את הבנייה של הקו הירוק והקו הסגול. אנחנו מקדמים את חוק המטרו כדי שבנייתו תתחיל ותסתיים כמה שיותר מהר. כמו כן אנו ממשיכים לקרב את הפריפריה למרכז באמצעות חיבורה למרכזי התעסוקה על ידי סלילת מסילות רכבת וייעול מערך האוטובוסים. אני יכולה להמשיך ולקרוא אך אני אעשה את זה קצר ואבקש מכולם להצביע בעד הצעת החוק, תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אמשיך את מה שהתחלתי קודם, רק חבל שהשר בן גביר לא נמצא כאן, כי אם דיברנו על יקומים מקבילים אז אני חושבת שאין מישהו שחי ביקום מקביל יותר מהשר בן גביר. אני קודם כול רוצה לתת לו טיפ, וחבל שהוא לא כאן: רגשי נחיתות זאת לא תוכנית עבודה. נדמה לי שהשר בן גביר סובל מכל כך הרבה רגשי נחיתות שהוא לא שם לב מה באמת קורה במציאות ומה זה דברים שהוא בודה מהדמיון הקודח שלו. השר דיבר על 9 מיליארד שקלים, כולנו יודעים שכבר 9 מיליארד הם לא 9 מיליארד, מדובר אולי במיליארד. הוא מדבר על המשמר הלאומי – אגב, תחשבו, תנסו להיזכר כמה פעמים הוא דיבר על המשמר הלאומי, הוא קיבל את זה אז, הוא מקבל את זה היום. כולם נכנסו לאיזושהי בהלה – איתמר בן גביר, משמר לאומי. ואללה, להגיד לכם את האמת, אני לא דואגת. אתם יודעים למה? כי מי שהבטיח לו את 9 המיליארד ולא נתן לו, הוא גם הבטיח לו את המשמר הלאומי והוא לא ייתן לו, ואנחנו פשוט נתגלגל ככה בחודשים הקרובים. בהקשר של איתמר בן גביר אני רוצה לבקש סליחה, ולא ממנו, אלא מהדמות של איתמר מטייל על קירות. כואב לי שלקחתי את הדמות המתוקה הזאת והלבשתי עליה את איתמר, שהוא לא באמת מטפס על קירות, אבל הוא הוזה הזיות, כל הזמן הוא הוזה הזיות. מדבר איתנו על גזענות – שוכח שזה הוא הגזען. מדבר איתנו על פרימיטיביות, עומד כאן, צועק לנו: אתם פרימיטיבים, אתם פרימיטיבים. ואני מסתכלת עליו ואני אומרת, טוב, כאילו, אתם יודעים, הוא בא עם כל כך הרבה הבטחות – נשים, פשיעה, משילות, נגב, טרור – אוי, עולם של דברים. מה נשאר מזה? כלום ושום דבר, הזיה אחת גדולה. עכשיו, בהקשר של היקום המקביל, הם גם דיברו על ההפגנות היום, נכון? ההפגנות של לה-פמיליה. אגב, יש לי חדשות בשבילכם, אתם תעברו בדרך לכנסת, הכול מלא גרפיטי: "64 מנדטים", בטח לא המפגינים של המחאה עשו את זה; "רפורמה עכשיו", זה בטח לא המפגינים של המחאה עשו את זה. אבל קישטו לנו את הדרך לכנסת. היופי הוא שמהבוקר קוראים לכולם, לאנשי הימין: תבואו להפגין, תבואו להפגין – וההפגנה הזו היא לא מאורגנת. היא כל כך לא מאורגנת עד כדי שהיה דף עם עשרות מספרי טלפון והסעות ואף אחד לא ארגן את זה. גם אף אחד לא מממן את זה, זה בא משום מקום, האוטובוסים בחינם, מספרי הטלפון עלומים. שוב, חלק מההזיות של הממשלה הזו. ומילא איתמר בן גביר, שאנחנו רגילים שאצלו זה מציאות לחוד ודיבורים לחוד, ראש הממשלה שעומד בנאום שלו היום – אני מברכת, אגב, על זה שהוא החליט סוף סוף סוף לעצור את החקיקה – אבל עומד היום, בנאום שלו ב-20:00 ומדבר על ההפגנה שכל כך ריגשה אותו ושהיא בכלל לא הייתה מאורגנת. נו, מילא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> יפעת, אני חייב להודות שאתם יותר מאורגנים מהם, אתם הרבה יותר מסודרים מהם. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> "אתם"? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להקריא לכם כמה מהדברים החשובים מאוד שאמר פרופ' יובל נח הררי. אז ככה: בפסח 2023 אין ארבע קושיות, אלא קושיה אחת ויחידה: מה מגביל את הכוח של הממשלה? זו השאלה היחידה בעלת החשיבות בפסח הזה. בישראל אין חוקה, אין סנאט, יש רק מכשול אחד – בית משפט עליון. הממשלה רוצה להשתלט בג"ץ. המשמעות היא הסרת המגבלה היחידה שיש לכוח של הקואליציה להעביר איזה חוק שבא להם. אנחנו רואים מבול של חוקים שסומרות השערות. כשאין הגבלה על הכוח של הממשלה גם אין שום מגבלה לשנות את שיטת הבחירות. התבשרנו שמנסים לדחות את הבחירות בשנה, שמציעים לתת לקואליציה עוד 12 מנדטים סתם ככה כי בא להם. יכולים לשלול זכות בחירה מציבורים שלמים, כמו ערבים, אין יותר מגבלות. אף אחד לא צובר כל כך הרבה כוח שרפה כי הוא רוצה לעשות מופע זיקוקי דינור. אף אחד לא צובר כל כך הרבה כוח כל כך מהר בשביל לא לעשות איתו כלום. אין דבר כזה. פרופ' יובל נוח הררי גם אומר: רפורמה היא מצב שממשלה עושה שינויים מרחיקי לכת אבל מכבדת את מגבלות הכוח, ועדיין יש מגבלות כוח בסוף הרפורמה. הפיכה היא שכאשר היא מושלמת, אין מגבלות על הכוח. וזה מה שקורה כאן, זו הפיכה. לחזור לנובמבר 2022 זה כבר לא מספיק. כל ממשלה יכולה הייתה לעשות את מה שהממשלה הזאת עושה, ממשלות עם רוב עוד יותר גדול מזו הנוכחית. השתנו חוקי המשחק. יש מחנה בישראל שרוצה כוח בלתי מוגבל, ואם הוא לא יצליח לעשות את זה עכשיו הוא ינסה שוב בעוד חמש או עשר שנים. יציאה אחת מאיפה שאנו נמצאים זו דיקטטורה, יציאה אחרת זו מלחמת אזרחים. מקווה שלא נגיע לא לזה ולא לזה. אפשרות נוספת היא כינוס אספה לאומית, שלא מקבלת הכרעה שלא בהסכמה רחבה, שמגבשת חוזה חדש לחברה הישראלית, לא שנתיים קדימה אלא 75 שנה קדימה, שכל הציבורים בישראל יחושו שנים קדימה שאי-אפשר לדרוס אותם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלה הדברים של פרופ' יובל נח הררי, שמוטב שכולנו נקשיב להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, חוץ מהאירוע של הרפורמה או שמא המהפכה המשטרית שעליה כולם מדברים כל הזמן, אנחנו גם נמצאים בדיוני תקציב, שכחנו שבכלל כל האירוע פה הוא סביב תקציב המדינה. לצערי, אולי לשמחתם של ראשי הקואליציה, מרוב שעוסקים כל הזמן רק בנושא הזה, זה נראה כאילו עם זה אזרחי ישראל הולכים לישון וקמים בבוקר. אבל אני אגיד לך עם מה אזרחי ישראל הולכים לישון וקמים בבוקר – עם האובר-דראפט שלהם, עם ההלוואות, עם המשכנתאות, עם יוקר המחיה, ובזה הממשלה לא מטפלת, היא עסוקה בלהילחם במפגינים, היא עסוקה בלהילחם באויבים מדומיינים. יוקר המחיה? יוק, שום דבר. דיברתם כל כך חזק וכל כך בעוצמה על ההתייקרויות במשק. לא יודע מי מכם הלך לקנות עוף לקראת חג הפסח. המחירים עלו בסדר גודל של 45%, ולא כגזרת גורל, אלא ישנו קרטל של משחטות שמתאפשר בחסות הממשלה. אני לא יודע מה אתם מצפים לראות בפירות הקיץ, אבל דווקא במקרים האלה אתם תמצאו פירות וירקות יקרים יותר, כי למרות שירדו המכסים, הממשלה, את תקנות הגנת הצומח שיקלו על היבוא לא מעבירה, וגם דבש במדינת ישראל, שיכול לעלות כ-20 שקלים לקילו, עולה בין 40 ל-60 שקל לקילו, כי הממשלה הזאת טורחת להגן, לכאורה, לכאורה, על החקלאים, אבל בפועל אתם מגינים על הטייקונים. אתה ידע, חבר הכנסת ינון אזולאי, מי שולט בשוק הדבש, ב-95% מהשוק? מכוורת יד מרדכי. קיבוץ, נכון? מי הבעלים? שטראוס הבעלים. ואזרחי ישראל משלמים פי שניים וחצי על צנצנת דבש רק בגלל שלא מוכנים להוריד את המכסים ולאפשר יבוא של צנצנות. אז אני מציע שבמקום לעסוק באויבים מדומיינים בקרב המפגינים שבאים להילחם על פניה של מדינת ישראל, תתעסקו בלהיאבק ביוקר המחיה ולדאוג לכלל אזרחי ישראל, ובתוכם גם אלה שמסכימים עם המהפכה המשטרית שאתם מובילים וגם אלה שמתנגדים לה. בסוף אתם צריכים לשרת את כולם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מאיר כהן יחליף אותה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני ישבתי בצד ושמעתי וראיתי את השר לביטחון לאומי באיזה מופע הזוי, לא ברור, ושאלתי: האם כך צריך לדבר שר שאחראי לביטחון הלאומי שלנו? הייתי שר הרווחה, קטי שטרית. אני רוצה שתקשיבי, וגם חברת הכנסת וולדיגר, תקשיבי. תסלחו לי שאני מפריע לכם. עולה לכאן שר, השר לביטחון לאומי, קורא לכולנו גזענים, ממשיך בשיסוי של אלה באלה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, שנייה, לא, לא, קטי, קטי. אני לא מדבר מחנה מול מחנה. אני אומר: האם באמת כשאתה מגיע לתפקיד של שר, אתה לא חושב על המחר? הייתי שר הרווחה. אחד הדברים שעשיתי זה נסעתי לנערי הגבעות, כי חשבתי שגם הם הילדים שלנו, וישבתי איתם, ופתחנו יחידות טיפול נהדרות שעד היום עושות עבודה נהדרת – בלי לשסות, בלי להגיע שאלה ילדי הדופן, בלי למצוא בהם דופי, אלא להסתכל מתוך ראייה שמכילה את כולם. ולצערי הגדול, תזכרו – אני מזהיר אתכם ממרום גילי: השיסוי הזה והפילוג הזה, שאנשים עולים כל רגע ומוסיפים עוד דלק ועוד דלק ועוד דלק, זה יהרוס את המדינה יותר מכל דבר. קטי, גם את יודעת יפה מאוד מה ההבדל. גם את יודעת יפה מאוד. אני לא אומר עליכם "גזענים". צר לי מאוד שעומד כאן שר ואומר "גזענים" בלי להתבלבל. הוא אומר שאנחנו גזענים. לכן אם יש עוד כמה אנשים קצת הגונים, שמבינים שבסופו של דבר המדינה חשובה יותר מכל דבר – לפחות את השיח הזה להוריד. זה מסכן אותנו יותר מכל דבר. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אח, איזה יופי של תקציב, חברות וחברים, חבל לכם על הזמן. זוכרות וזוכרים את ההבטחה החגיגית של נתניהו בהשבעת הממשלה הזאת, ההבטחה החגיגית שחוזרת על עצמה מ-2003, לבטל את הפריפריה? שימו לב כמה כסף יושקע בפריפריה. התקציב לתחזוקת מעון ראש הממשלה מוכפל, אבל אפס עלייה בתקציב דיור בר-השגה ובדיור הציבורי. מה זה השקעה בפריפריה, מדהים. תוספת משוערת של 2.5 מיליארד ש"ח לחינוך החרדי הפרטי, שאין בו לימודי ליבה ובטח לא פיקוח על לימודי ליבה, אבל אפס תוספת לחינוך הממלכתי-החרדי, זה שהורות והורים חרדים מתחננים שיפתחו להם כדי שהילדים שלהם יוכלו לקבל חינוך בסיסי נדרש בעולם המודרני של היום, כדי שהם יוכלו להחליט מה הם רוצים לעשות עם החיים שלהם, מה הם רוצים להיות כשהם יהיו גדולים. אבל בואו, בואו. במשרד לשירותי דת – תוספת של 100 מיליון שקלים. לעומת זאת במשרד הרווחה – קיצוץ של 300 מיליון שקלים. איזו תמיכה מדהימה בפריפריה החברתית, הגיאוגרפית, קיצוץ של 300 מיליון ש"ח במשרד הרווחה אבל תוספת במשרד לשירותי דת. תקציב מדהים מוגש השנה במשרד התחבורה, חברות וחברים. פשוט מוגש בלי סיכומים תקציביים, ולמעשה מוגש בלי שום תוספת. בעצם סמוטריץ' לא נתן למירי רגב שקל תוספת למשרד התחבורה. חלק זה בגלל שהיא לא הביאה תוכניות, חלק זה בגלל שאת התוכניות שאנחנו עשינו, שהביאו שוויון ושירות בפריפריה, היא לקחה לכל מיני קומבינות פוליטיות, כמו שמקובל פה, למקורבים, אבל גם כנראה כי לא נראה להם מספיק חשוב. אפס תוספת למשרד התחבורה, שאמור להוציא אתכן ואתכם מהפקקים. אז לא. מקסימום יבטלו שם עוד כמה נת"צים, אבל מה שבטוח לא יהיה – לא תהיה תוספת של תחבורה ציבורית במשרד התחבורה. ואם זה לא מספיק, אז יהיה קיצוץ נרחב בשירות הציבורי, כי צריך את הכסף ליהודה ושומרון. אחרי הכול, שר האוצר הוא קודם כול, לפני הכול, שר השטחים. צריך כסף ליהודה ושומרון, אז נקצץ בכל השירותים החברתיים – בבריאות, ברווחה, בחינוך, במערכת המשפט. כן, כן, אותה מערכת משפט שרוצים לעשות בה כזאת רפורמה מהממת, המערכת שבה כבר היום על כל 22 תקני שפיטה ב-OECD בישראל יש רק תשעה, ובגלל זה אתם מחכים שנים למענה מבית המשפט. קבלו את הקיצוץ שמגיע. יופי של תקציב, קואליציה. ממש להשתין לאזרחיות ולאזרחים על הראש בקשת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, ראיתי שבפיליבסטר של השר – השר פה – הוא התלונן שאני קורא יותר מדי פעמים את מגילת העצמאות, אז מצאתי חוברת שמדברת – מה, אלעזר? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> יצחק שמעון וסרלאוף. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> וסרלאוף. מחילה, מחילה. הוא התלונן שאני קורא יותר מדי פעמים את מגילת העצמאות, אז עכשיו מצאתי חוברת שמנתחת את מגילת העצמאות, ואנחנו נלמד אותה במהלך הפיליבסטרים, נלמד אותה ביחד. אני עוד לא קראתי, אבל בואו נראה. קוראים לה "המחנה המשותף: מתווה מוסכם לפרדיגמות לאומיות ארוכות טווח". כתבו אותה ד"ר איתן אדרס, ד"ר ראובן גל, פרופ' אמריטוס זאב תדמור ופרופ' עירד יבנה במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. בואו נעבור ישר לתקציר. יאללה, נתחיל בתקציר, יש לנו עוד 1:53 דקות: "'הרעיון המסדר' שהביא להקמת מדינת ישראל ומלווה אותה עד ימינו אלה הוא הציונות. ואולם, במהלך העשור-שניים האחרונים, ובצל תהליכי עומק שונים המתחוללים בחברה הישראלית, מתרבים סימני השאלה ביחס לתקפותו של רעיון הציונות המקורי כ'רעיון מסדר' מרכזי לישראל בעת הזו. לכך יש להוסיף את העובדה הפשוטה שכשליש מאזרחי מדינת ישראל, בעיקר ערבים וחרדים, אינם מזדהים עם ערכי הציונות וחלקם אף מתקומם כנגדם. דוח זה הינו תוצאה של מאמץ" – חברי הליכוד, אתם מפריעים פה לנתח – "דוח זה הינו תוצאה של מאמץ מרוכז, שכלל 40 ראיונות עומק של בעלי דעות משפיעות בישראל המגיעים מרקעים שונים ומגוונים (רשימת המרואיינים בנספח 6.2), ניתוחם וחיבור תוכניהם לכלל שלם וכן ביצוע סקר עמדות מקיף בקרב מדגם מייצג כלל-ארצי, שנועד לתת תוקף לממצאים הראשוניים ולהיתכנות הטמעתם. מטרת מאמץ מורכב זה הינה הצעת מתווה מוסכם, הכולל 'רעיון מסדר' חלופי ומספר פרדיגמות מובילות אשר ביחד יכולים לשמש כמכנה משותף למגוון הקולות והשבטים המצויים כיום בחברה הישראלית. ההצדקה, כמו גם ההנמקה, לראות בכך מתווה 'מוסכם' נובעים הן מכך שהסתבר שקיים" – קיים – "מכנה משותף רחב למדי גם בקרב בעלי דעות מגוונות ושונות, והן מכיוון שנמצא בסיס משותף לרעיון מסדר, שנשען בעיקרו על פרק החזון של מגילת העצמאות, אשר לגביו קיימת תמימות דעים רחבה ביותר, גם בקרב החברה הערבית והחרדית. כמעט כל האישים שרואיינו הסכימו שהמצב הקיים מערער את היסודות שעליהם נשען הרעיון הציוני כפי שהוגדר על ידי האבות המייסדים, ושהצורך בגיבוש רעיונות מסדרים הפך לברור, חיוני ומיידי". עוד משפט אחד. "כמעט כולם הצביעו, ביודעין או בלי משים, על מגילת העצמאות כעל מסמך שמהווה בסיס רחב לרעיונות מסדרים בני-תוקף". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בהמשך הלילה או הבוקר עתיד לעלות כאן חוק החמץ. אני מודה, אני עוד לא התייאשתי מזה שהחוק לא יעלה. זה חוק שעל פניו גם המציעים שלו אומרים: לא יחטטו בתיקים, אין לו משמעות של חיפושים. אני אומר: זה חוק שייצור שנאה ליהדות, יוסיף עוד נדבך. אבל נשאלת השאלה ממה נפשך אם זה גם חוק שאין לו משמעות והוא גם יוסיף שנאה. וצריך להגיד את האמת, הוא גם ירבה חמץ. כולנו יודעים את העובדה הפשוטה הזאת שכשאתה לוחץ, יש תגובת נגד, וגם ביחסי דת ומדינה כבר הוכח ש"וכאשר יענו אֹתו כן ירבה וכן יפרֹץ". אומנם בספר שמות או בהגדה של פסח זה נאמר בהיבטים חיוביים, אבל זה נכון גם להרבה היבטים נוספים, כמו לדוגמה, כמו שאנחנו כבר מכירים, כשאתה רוצה להכניס לבתי הספר יהדות ואתה אומר: אוקיי, זאת היהדות, רק כמו שאני לבוש או איך שאני מקפיד עליה, אז לא יכניסו יהדות בכלל; כשאתה רוצה להוסיף חומרות או הקשחות בגיור, אז אתה מביא התבוללות; כשאתה מכריח נישואים כדת משה וישראל – כמו שאני כמובן בעד, אבל לא בכפייה – אז הרבה יותר מתחתנים שלא כדת משה וישראל. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שומו שמיים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בעיניי שומו שמיים, אבל מה לעשות? אלה החיים. מה שאני אומר ומה שאני קורא עוד פעם – והרי גם על החוק הזה מנהלי בתי החולים אומרים: אנחנו מסתדרים בלעדיו – ברור לכולם שיהיה דווקא. עוד לא מאוחר מדי. חבל גם שעל החוק הזה חתומים רק ח"כים חרדים. גם זה אומר משהו. אני קורא להם – אני לא יודע אם הם כאן, אפילו לא בטוח שהם יהיו פה בשביל להצביע על זה: תמשכו את החוק הזה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה, הזמן תם. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ותוסיפו קרבה ליהדות ולא הרחקה והשנאה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת עידן רול. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השר, כנסת נכבדה, יש בעיה עם איתמר בן גביר. הבעיה עם איתמר בן גביר – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אחת? << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש אחת מרכזית. היא תפתיע אתכם, לצערי. הבעיה היא שבגלל החזות המטופשת שלו והכישלון שלו כשר, כל הבית הזה מתעסק בזה שהוא בדיחת טיקטוק ועושה כל מיני שטויות על פיתות ומים חמים. אבל זה מסיח את תשומת הלב מכמה הבן אדם הזה מסוכן. והערב בקפלן קיבלנו הוכחה כתובה בדם כמה איתמר בן גביר מסוכן. אותו בן אדם מרושל, שנכנס לתפקיד שגדול עליו, קמפיינר שלא יודע לנהל גם חנות מכולת, הוא אדם מסוכן, שמריץ פה מיליציות שמפרקות במכות נערות, מפילות אותן לרצפה, ממשיכות לבעוט בהן, שביצעו הערב לינץ' בנהג מונית ערבי פשוט כי הוא ערבי. עכשיו, אני בטוח שיגיעו פה כל החברים שלו, הסנגורים שלו מהקואליציה, ויגידו שזה לא בגלל גזענות, נכון? הם קוראים "שמאלנים מניאקים", "הומואים מסריחים" ו"נהרוג את כולם" לא בגלל גזענות, נכון? זה בגלל עילת הסבירות, הם מתודלקים מעילת הסבירות. הם מזועזעים משיטת הסניוריטי וזה מוציא אותם מאיזון, נכון? בגלל זה הם רודפים אחרי נהגי מונית ערבים – בגלל שקשה להם לחשוב על הפשרה בשיטת הסניוריטי. יש פה בן אדם מסוכן, שאולי לא יודע לנהל משרד אבל כן יודע לתפוס לעצמו, מול ראש ממשלה חלש וסחיט, ומיליציות שמעכשיו יהפכו אנשים למשמר לאומי עלק, עם נשק, הסמכה ותעודה שמתירה להם לעשות את מה שעד עכשיו הם עושים באופן לא חוקי. כל אחד בישראל שהוא אדם ישר, ירא שמיים, שדואג לשלומם של האזרחים ולשלומה של המדינה, צריך להיות מאוד מאוד מודאג הערב מההסכם הזה שנסגר בין איתמר בן גביר לבין נתניהו – אותו נתניהו שהכניס את בן גביר לכנסת וחיתן אותו עם אבי מעוז הגזען וחיתן אותו עם סמוטריץ' הנפוליאון. כל המסוכנים האלה שרשומים על שמו של נתניהו הם עכשיו האנשים שמחזיקים אותו באחיזת חנק וסוחטים ממנו הכול, רק שהפעם זה מסכן את שלומם של אזרחי ישראל. זה יפגוש אותנו ברחובות, זה יפגוש אותנו עם נשק. תמורת העצירה, שאני מקווה שאכן תתקיים, ומשא ומתן בתום לב, שאני בספק אם אכן יתקיים, קיבלנו פה דיל שטני שמכשיר מיליציות של בן גביר. היום ראינו רק הצצה למה שהולך לקרות פה אם לא נעצור את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני ממשיך פחות או יותר מהנקודה שבה קודמי סיים. מפריע לי הרעש. חבר כנסת רול, אמרת דברים שאני חותם עליהם בשתי ידיי, אבל אני רוצה לפנות – – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> הולך לי היום עם חד"ש-תע"ל. כן, כן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה רואה, יש הפתעות, אבל אתה הפתעת עכשיו, לטובה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תראו, הזכרתי קודם, בנאום לפני כמה שעות דיברתי על כך – וציטטתי את החוקה האמריקאית, ולא רק שם זה קיים – שכאשר יש משטר או ממשל שהוא עצמו המדכא, יש זכות מוקנית ואפילו חובה, אומרת הצהרת העצמאות האמריקאית, לאזרחים למרוד ולצאת נגד אותו ממשל במטרה להחליף אותו כדי להפסיק את הדיכוי. המחאות שאנחנו רואים בחודשים האחרונים, והן תמשכנה – אני מנצל שוב את ההזדמנות לברך את אלה שלוקחים בהן חלק ולחזק אותם – הן מחאות, הן התנגדות לדיכוי, לסכנה אמיתית של דיקטטורה. אבל אני רוצה מהנוכחים שתקשיבו לי באמת וביושר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כמה שאפשר להקשיב בשעה כזאת. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כמה שאפשר בשעה כזאת. הדיכוי, הדיקטטורה שעומדת לפנינו כבר קיימת 55 שנים שני מטר מפה. הכיבוש של העם הפלסטיני הוא דיקטטורה, לא משנה איך תסתכלו על זה. לא משנה מי אשם, מה השורשים ההיסטוריים, עזבו את זה רגע. העובדה היא שמשטר כיבוש הוא משטר דיקטטורי. אני גם לא נכנס לשאלה מי "בעל הבית", למי האדמה שייכת או לא. יש משטר דיכוי וכיבוש. נקודה. אם אנחנו מצדיקים את ההתנגדות פה לסכנה הדיקטטורית, האם אנחנו יכולים ביושרה לשלול את ההתנגדות שם? התשובה היא לא. כמובן שזה לא מצדיק כל דבר, חלילה. אני מדבר על עצם העיקרון של ההתנגדות. אבל אני אומר יותר מזה, וכבר אמרתי את זה בעבר: הדיקטטורה שמשתלטת על החברה הישראלית היא גם תוצר של הכיבוש המתמשך. אנשים דיברו על זה כבר בשנות השישים המאוחרות. כולנו זוכרים מה אמר ליבוביץ', אבל הוא לא היחיד. ואני אומר לכם, לפני 200 שנה קרל מרקס כתב: עם כובש, בעצמו לעולם לא יהיה חופשי. הדברים האלה ברורים. לכן, אם אנחנו היום רוצים להיאבק, וחשוב שניאבק, נגד סכנת הדיקטטורה, נגד סכנת הפשיזם, נגד המיליציות – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תרשה לי משפט אחד. נגד המיליציות הפשיסטיות שאנחנו ראינו היום – אמר קודמי חבר הכנסת רול – שניסו לעשות לינץ' בנהג פלסטיני ושתקפו מפגינים נגד ההפיכה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה, תודה רבה. בסיבוב הבא. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ואנחנו יודעים מה היה גם היום בחווארה ובמקומות נוספים – אני מסיים – אם אנחנו רוצים גם למנוע את זה, אנחנו חייבים, חבריי, חייבים להתנגד לכיבוש. כי אם אנחנו עכשיו ננצח – ואני מקווה שננצח במאבק נגד ההפיכה המשטרית – זה יחזור עוד פעם במוקדם או במאוחר, כל עוד הכיבוש קיים, כי זה זולג. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, בעוד שבוע ויום נשב מסביב לשולחן הסדר. השבת הקרובה היא שבת הגדול, ואנחנו מכירים את הכלל – – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אפשר שאלה אמיתית? למה שבת זה נקבה וקוראים לזה "שבת הגדול"? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> יש לזה הרבה תירוצים. אחד מהם זה העובדה שאנחנו אומרים בהפטרה המיוחדת לשבת הגדול שקרב ובא "יום ה' הגדול" בנבואה, אז זאת אחת מן הסיבות, אבל יש הרבה תירוצים. בכל מקרה, ישנו כלל תלמודי שאומר ש-30 ימים לפני החג דורשים בהלכות החג, והאמת היא שכשעיינתי במסמכי התקציב שהונחו מייד ראיתי שהם יכולים לסייע לנו ללמוד את הלכות האפיקומן. למה הלכות האפיקומן? מכיוון שהממשלה משתדלת להחביא לנו בתוך התקציב לא מעט דברים. וככל שהעמקתי עמדתי על כך שישנם לפחות שני דברים שקשה למצוא בתקציב הזה, שמתחבאים וצריך לחפש אותם. האחד קשור לנאומו חוצב הלהבות של השר בן גביר. ככל שהפכתי את מסמכי התקציב לא מצאתי היכן מתחבאים 9 מיליארד השקלים. ממש נעלם גדול, אני לא יודע איך נצליח לסיים את הסדר בלי למצוא את האפיקומן הזה שבן גביר הבטיח לציבור הישראלי, 9 מיליארד ש"ח. נמצא איתנו השר דיכטר, שהיה השר לביטחון פנים, אולי הוא יכול לתת לנו רמז, טיפ כמו שנותנים לילדים, איפה ממשלת ישראל החביאה בתקציב את 9 מיליארד השקלים שאיתמר בן גביר מספר שהוא הביא לתקציב הממשלה. תעלומה של ממש. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> אני יכול להבטיח לך רק דבר אחד: זה לא כמו שאתם העברתם 0.5 מיליארד שקל לרשות הפלסטינית מענק. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הבנתי. הבנתי. זה אחרי שסמוטריץ' חתם כבר יותר מפעם אחת על העברות כספים לרשות הפלסטינית. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תראה, אתם, הרי, אתם גאונים. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כן כן כן, אתם גאונים. ביד ימין אתם מקזזים וביד שמאל אתם מצ'פרים. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> אל תטעה, המענק הזה – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> רגע, אבל אדוני, תיתן לי עוד, רק מכיוון שאנחנו עוסקים בהלכות החג, אז אדוני, תיתן לי עוד, רק להשלים ולומר שאפיקומן אחד שאני לא מוצא זה האפיקומן של בן גביר, אבל גם סמוטריץ' החביא אפיקומן. כל דברי ההסבר לתקציב מספרים לנו על האי-ודאות הגדולה שמאפיינת את הכנת התקציב, עד כדי כך ששינו את חוק-יסוד: משק המדינה והכניסו את מנגנון העדכון. ואני אומר, דבר אחד נעלם, מתחבא. הרי משרד האוצר פרסם שני דוחות שאומרים שההפיכה המשטרית מייצרת אי-ודאות משקית דרמטית, וגם הנגיד אמר את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש להתחיל לסכם. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ורק דבר אחד לא מוזכר במסמכי התקציב כקשור לאי-ודאות הדרמטית שמאפיינת את התקציב לשנים 2023 ו-2024 – ההפיכה המשטרית לא נזכרת כאן במילה. אז יש לנו אפיקומן של בן גביר, 9 מיליארד ש"ח, ויש לנו את האפיקומן שהחביא סמוטריץ', את ההשפעה של ההפיכה המשטרית על התקציב, ואולי יעזור לנו, השר דיכטר, לחפש את האפיקומנים שהחבאתם כדי שאזרחי ישראל – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה חורג כבר המון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – יוכלו באמת לחגוג את החג. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תודה, אדוני, חג שמח. אני מאחל שתצליחו אצלך למצוא את האפיקומנים. זה חשוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נמצא, בעזרת השם. חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אנחנו איכשהו כל הזמן מצטוותים פה בסיטואציה הזאת, וחבריי חברי הכנסת, אני חייב להגיד שזה אחד מהאירועים המוזרים ביותר בזיכרוני בהעברת תקציב בקריאה ראשונה בכנסת. העברתי פה לא מעט תקציבים בקריאה ראשונה מאז שנת 2006. לא זוכר כזה תקציב. למה? זה תקציב ראשון של הממשלה החדשה, ואף אחד לא מתעניין מה יש בו – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> או שמסתירים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – לא הממשלה, לא חברי הקואליציה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> או שאין בו כלום. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה שהם לא התעניינו כשהצביעו בעד זה בסדר. כל אחד רק נפנף בסיכום התקציבי שלו ואף אחד לא שאל את עצמו איך זה מסתדר ביחד. אבל בסופו של דבר אתם יודעים, בדרך כלל זה אירוע: יש ויכוח, הקואליציה מתגאה בהישגים שלה, וזה גם תקציב ראשון אחרי שקמה ממשלה חדשה, עם סדר-יום חדש, יש לה מה להגיד, והאופוזיציה מוצאת מה לבקר. הצלחתם, אדוני השר, להביא את המדינה למצב שאף אחד לא מתעניין מה יש בתקציב המדינה, כולל אתם. זו בהחלט סיטואציה חריגה ביותר. זה רק אומר עד איזה מצב משוגע הבאתם את כולנו. וכשמתבוננים בתקציב הזה, הרי הבטחת הבחירות הייתה על יוקר המחיה ויוקר הדיור וזה היה צריך להיות עיקר הדברים, כן? לא מתנות, נבצרות, דרעי א', דרעי ב', דרעי ג' וכל מה שמסתובב פה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מתנות זה עוסק ביוקר המחיה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, של משפחה מסוימת אחת. שאלתי את עצמי, בתחום הדיור, למשל, שאני מכיר אותו קצת, מה הבשורה שהבאתם. בשורה מדהימה. למשל, במסגרת התקציב החדש תרד משמעותית ההנחה לזוגות הצעירים שיקבלו דירה בהנחה, כן? כי עשו תרגיל קטן. אם בתקופתי אני התעקשתי שמחשבים מחיר הנחה ממחיר הדירה בשנת 2020, לפני כל העלייה האחרונה, ומזה מורידים 20%, הסכים שר הבינוי והשיכון החדש במסגרת התקציב הזה שההנחה תחושב משנת 2022. אופס. המחירים עלו ב-20%, ומזה מורידים הנחה של 20%. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא מרגיש את זה, אלקין. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, במספר הדירות שלו באמת הוא לא מרגיש את זה, אבל הזוגות הצעירים ישלמו עכשיו מאות אלפי שקלים יותר על דירה בהנחה מטעם מדינת ישראל. אחלה טיפול ביוקר הדיור, פשוט מעולה לכל זוג צעיר. מזל שעוד נשארו הרבה דירות שהוצאנו לפי הכללים שלנו, אז עדיין מגרילים אותן, אז אנשים עוד מנסים להספיק לזכות ככה. כשתגיע ההגרלה החדשה לפי הכללים של השר החדש, אחרי שיאושר פה התקציב – אכלו אותה זוגות צעירים במאות אלפי שקלים. דבר שני שהתברר – ובזה אסיים, אדוני היושב-ראש – התברר לתדהמתי אתמול – יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה, זה יעניין אותך – התברר שהשר החדש ויתר לאוצר על 750 מיליון שקל, לא פחות ולא יותר. על זה הוא לא דיווח כשהוא דיווח על ההישגים הגדולים, או במילים אחרות – על 1,500 יחידות דיור לקשישים בדיור ציבורי. לא דבר של מה בכך. הגענו לסיכום תקציבי על 3,000 יחידות דיור בדיור הציבורי לקשישים. נחתם הסכם עם הסוכנות, בשנת 2022 תוקצבו 1,500 הראשונים. היתרה של ההסכם הזה הייתה צריכה להיות מתוקצבת בתקציב 2024-2023. אתמול הודיעו משרד האוצר – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כשלא הייתי פה כולם דיברו חמש דקות? כאילו, איך זה הולך? זה שלוש דקות. די, רוצים ללכת לישון. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תאמין לי, אני מדבר על לאן נעלמו 750 מיליון שקל. זה שווה את הדקה הנוספת הזאת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה תמיד חוזר לאותו דבר. אני אבוא לפה כל לילה וכל פעם אני אשמע את אותם סיפורים עוד פעם, ועל משפחה ועל זה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, דווקא על זה עוד לא דיברתי. גיליתי את זה אתמול, מה לעשות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסכם. תודה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מסכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה מסכם כבר שלוש דקות. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אתמול גיליתי ששר הבינוי והשיכון ויתר כלאחר יד על 1,500 דירות לקשישים, הכי עניים במדינת ישראל, והבנייה הזאת תצטרך לחכות. שאלתי למה – אמרו לי: לשר הבינוי והשיכון יש סדר עדיפויות חדש. אז הוא לא כולל כנראה את הזוגות הצעירים והוא לא כולל כנראה את הקשישים העניים. אני שואל את עצמי את מי הוא כולל חוץ משר הבינוי והשיכון עצמו. לא בטוח שיש לי תשובה. תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יותר מ-1,500 דירות לדיור ציבורי? << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הלכו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בושה. בושה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני במקומו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> היא לא עדכנה. אני במקום אחמד טיבי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל תקשיב. אתה לא מקשיב. אני במקום אחמד טיבי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עמית, שנייה. אי-אפשר כל פעם לעצור באמצע שאני קורא. הוא ידבר שלוש דקות ויסדר את זה. הכול בסדר. תעלה, הכול בסדר. לא צריך לעצור כל פעם את המליאה כדי לדון מי מדבר. יש תקלה – נפתור אותה. הכול בסדר. בינתיים הוא ידבר שלוש דקות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, ראש הממשלה הציע היום שוב לחברינו באופוזיציה לדבר כדי שנגיע להסכמה רחבה על מה שאנו מייחלים כבר שנים רבות – לעצור את הדיקטטורה השיפוטית. דיקטטורה, על פי מילון אוקספורד – אני מצטט – היא רודנות, שליטה מלאה ושלמה של יחיד או של קבוצה. אם הייתי צריך לכתוב את דברי ההסבר של החוק הזה, שבעזרת השם ייצור גיוון וייצוג של הציבור כולו בבית המשפט העליון, הייתי כותב שלוש מילים: עוצרים את הדיקטטורה. נאור, עוצרים את הדיקטטורה. עוצרים, כמו בהגדרה המילונית, את השליטה המלאה והשלמה של יחיד או קבוצה – יכול להיות שלושה, יכול להיות חמישה, תלוי בהרכב – בציבור כולו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> דיקטטורה של מי? של ראש הממשלה? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, אני מסביר. איך אני יודע שאנחנו בחוק הזה נעצור – אני מקווה ביחד, מיקי – את הדיקטטורה של בג"ץ? כיוון שב-27 השנים האחרונות פעם אחר פעם הציבור, העם, רוב העם, דפק בדלתות של בית המשפט וגילה שהוא מגיע לסניף של מרצ. הציבור ביקש להגן על הזכויות שלו לא בנושאים שוליים, בסוגיות מרכזיות; ביקש להגן על הזכויות הטבעיות שלו – על הזכות לחיים, על זכותו על מולדתו, על הזכות להגן על גבולותיו, על הדמוגרפיה שלו, על מה לא. אגב גם מיעוטים, נאור, היו, באו לבג"ץ, מיעוטים, בשם זכויות המיעוט. חלק התקבלו וחלק נדחו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כמו שהוא חייב אתכם למגן את העוטף. או שעכשיו אתה מאשים אותו בהתנתקות, שפינית את התושבים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> תשמע, לפעמים יש דיקטטור שהוא דיקטטור לכולם, הוא מתנהג באופן דיקטטורי. אבל זה דיקטטורה סלקטיבית – יש מיעוטים שמקבלים יחס ויש מיעוטים שהפוך. הינה, דוגמאות – שלא תאמר שזה לא מבוסס, לפעמים יש לך טענות: למשל הציבור ביקש להגן על הזכות שלו לחיות בביטחון בארץ, נניח מעצר מינהלי. ביקשה מערכת הביטחון לעצור במעצר מינהלי את עובייד ואת דיראני. לא התאים. אמרו: לא לגיטימי, בג"ץ אמר: זה לא לגיטימי. אבל מעצרים מינהליים של יהודים – אין בעיה. להחזיק גופות מחבלים ככלי למשא ומתן – בג"ץ אומר: לא מסתדר. מה עם גופות החיילים שלנו, אדוני היושב-ראש, וגם אנשים חיים שנמצאים בידי החמאס? לא הפריע. הרמטכ"ל, ראש השב"כ, התעקשו על גדר ההפרדה; מה לא עשה הצבא? נתן להם שטחים חלופיים, נתן להם שערים, פיצה אותם, שיפה אותם – כלום. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אדרבה ואדרבה, זה שומר על המיעוטים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> 30 קילומטר – צווי ביניים. טרקטורים עמדו, מאות אלפי שקלים למדינה – לא הפריע לו. גוש קטיף – 8,000 אנשים, את הבתים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איזה בג"ץ? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> בג"ץ בית צוריף, תסתכל. 30 קילומטר, רון, את הבתים, את העסקים, צו ביניים ליום אחד, תעצרו – כלום. לא. נאדה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתם פיניתם אותם. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> על הגבולות, על הדמוגרפיה, אדוני היושב-ראש. פה הכנסת הזאת שלוש פעמים ביקשה לבלום מדיניות ממשלתית, את חוק המסתננים; שלוש פעמים – 2013, 2014, 2015 – בית המשפט פסל, פסל. למה? זכויות האנשים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, אל תפריע לו. הוא צריך לסכם. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל זכויות תושבי דרום תל אביב – כלום. שום דבר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – כמה הוא אישר, 98%, את כל הבקשות של הממשלה – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> דוגמה אחרונה, אדוני היושב-ראש. המתנחלים באו, הם ביקשו להסדיר את מעמד היישובים שלהם – אתה יודע, חוק ההסדרה. כמו בכל מקום בארץ, אגב. זה לא התקבל. להפך, גם כשלא הוי ראיות על בעלות: מגרון, עמונה, גבעת האבות – נהרס עד היסוד. אבל להסדיר את התושבים, את הכפרים הבדואיים – זה בסדר. וזה נוגע בכל הנושאים, אגב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שנה את החוק. הוא כבר שבע דקות. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> תרבות במדיניות. לכן, כשאנחנו משנים את הגיוון בבית המשפט, מרחיבים את מה שקרה – אהרן ברק – את המשפחה, אז אנחנו נסגור בעזרת השם את הסניף הזה של מרצ. הוא צריך להיסגר. המונופול הזה חייב להיפסק, ואני מקווה מאוד, חבריי לאופוזיציה, שנעשה את זה ביחד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', אתה רצית לדבר? בבקשה. היה ספק אם כשקראתי לו הוא היה פה או לא היה פה. בסדר גמור, בוא, כי דילגתי עליך וחזרתי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, היום הייתה דרמה בכנסת. חיכינו לשמוע את מוצא פיו של ראש הממשלה, אבל היו דיונים קדחתניים עם השר איתמר בן גביר, ואז התבשרנו על הסכם חתום של ארבע שורות על הקמת המשמר הלאומי. תראו, אני אגיד לכם את האמת, המשמר הלאומי, או המשמר הישראלי, שזה שמו האמיתי – בסדר, אז היא התחתנה פעם אחת, היא כבר בהיריון, יש כבר שלושה ילדים, והיום היא עוד פעם הולכת להיכנס לברית כלולות חדשה, עם בן גביר. זה היה בפעם הראשונה בהסכם הקואליציוני, שאז זה היה שקר ראשון, עכשיו שקר שני – כל זה בשביל לתת איזשהו מוצא של כבוד לעובדה שאיתמר בן גביר וראש הממשלה נתניהו עשו איזשהו אירוע די הזוי, כשמדינה שלמה מחכה למוצא פיו, ובסוף – ארבע שורות על המשמר הישראלי. אני אגיד לכם כמה עובדות. צר לי להרוס, אדוני השר דיכטר, חלק מהחגיגה שהייתה על הקמת המשמר הישראלי. פשוט ביולי, אני חושב, בשנה הקודמת היה דיון בלשכת ראש הממשלה פה בכנסת כדי להתגבר על הפערים התקציביים שהיו לגבי הקמת אותו משמר ישראלי. מדוע אני אומר את זה? קצת היסטוריה לא תזיק, זה לא היה הרבה שנים קודם. במאי 2021, במשמרת של ראש הממשלה נתניהו, במשמרת של השר אוחנה, היו אירועים מאוד מאוד קשים בכל רחבי הארץ ולא היה מספיק סד"כ לארגן. המשרד לביטחון פנים בראשותו של השר עמר בר לב נכנס לעבודת מטה. גם אני הייתי שם, הייתי במשרד, הייתי סגן שר והייתי חלק מהעבודה הזאת. אמרנו, אוקיי, מה אנחנו עושים בהינתן שיהיה חס וחלילה אירוע נוסף? עבודה שלמה נעשתה, אחרי הזנחה של שנים של הממשלה שבראשה עמד נתניהו, ואז הוחלט להקים את המשמר הישראלי. המשמעות היא נורא פשוטה – 26 פלוגות מג"ב מתוקצבות – השלמת בטן, ציוד ואמצעים לכל מה שצריך, פלוס אפשרות לגיוס מתנדבים שיעברו אימונים לעת חירום, שיהיה להם גם ציוד בבית. כל זה תחת משמר הגבול כגוף המאמן; לא פלנגות, לא שום דבר; תחת המפכ"ל, יש אחידות פיקוד. אין שני דברים שונים – יש מפקד אחד למחוז גם פה בירושלים, גם בתל אביב, ובכל מקום רואים ירוק וכחול, כי כך בנויה משטרת ישראל. אבל הגיע איתמר בן גביר, שהוא באמת אקזמפלר בפני עצמו, והוא בא ואמר: אני אעשה. נוח לו, כי הוא מקבל על זה מחיאות כפיים. בפועל, רק הרעיון כבר הורס את הדברים, אבל בעיקרון זה סיפור של שקר, ובשקרים, השר דיכטר, אתה מבין. אתה התעסקת עם שקרנים הרבה מאוד שנים. חלקם יושבים אצלך בממשלה, חלקם היו יעדים שלך. דרך אגב, השר לביטחון פנים היה יעד שלך; לא יעד, אולי בדוקאי, הוא לא הגיע לרמת יעד, אבל הוא היום השר לביטחון לאומי, והוא עומד פה ואומר שקרים, ואף אחד בממשלה הזאת כולל אתה לא אומר לו: תרגיע. שקרן. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, היום היה יום גורלי למדינת ישראל. מדינת ישראל חיכתה במשך שעות לבשורה שאולי תשנה ותחזיר אותה שלושה חודשים אחורה, לפני שהתחילה החקיקה שהובילה להרס מוחלט בכל המערכות במדינה – בכלכלה הישראלית, ביחסי החוץ, במדיניות הפנים, והכי חשוב – קרע אמיתי בחברה הישראלית. לצערי ולצער הרבה מאוד אנשים במדינת ישראל שמענו משרים בכירים בממשלה שכל האירוע הזה הוא עצירה בשביל להתארגן ולהמשיך הלאה. אז אני רוצה לומר מפה לראש הממשלה: אם אתה באמת מתכוון למה שאתה אומר, אז תצא מחר בבוקר ותגנה את אותם שרים; תגיד: זה לא מה שאני מתכוון, אני מתכוון לעצור באמת ולגנוז את האירוע המופרע הזה. או שמצד שני זה באמת איזשהו ישראבלוף שלך שוב, ואנחנו מבינים שזו עוד דרך לתעתע ואולי לנסות להרדים את המחאה. אבל זה לא יעבוד. אדוני היו"ר, קשה שם עם הרעש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת הטייס, בבקשה. היום זה נהיה מותג, טייסים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה נהיה מילת גנאי, שם נרדף לאנרכיסט או מוגלה. בקיצור, לך לעזאזל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא יודע, אני חילצתי אותם גם כשהייתה פה ממשלת לפיד. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמו שאמרתי, יש לנו שתי אופציות: האופציה הראשונה – שראש הממשלה נתניהו משקר לציבור, כמו שקרה פעם או פעמיים, או האופציה השנייה – שהשרים משקרים לציבור. לא יודע. אנחנו צריכים להחליט באיזו אופציה אנחנו בוחרים, אבל אם ראש הממשלה באמת רוצה להיות רציני ולהיכנס בנפש חפצה לאירוע הזה, הוא צריך להגיע מחר בבוקר ולומר לכל השרים שלו: חבר'ה, אני מתכוון לזה. אני הולך לעצור את החקיקה, אמיתי, ולהיכנס לאיזושהי הידברות. תשאל אותי אם אני מאמין לזה? לא יודע. לא נראה טוב, מה שקורה פה היום. ואז עולה פה השר לביטחון לאומי, שאם אתם שמים לב איך הוא מתנהג כשהוא עולה פה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> "השהיה" הוא אמר, בה"א. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. עכשיו הוא בטקטיקת קרב עובד מול אזרחי מדינת ישראל. שימו לב להתנהלות של השר לביטחון לאומי. הוא עולה לפה, הוא מסתכל רק ישר, מנסה לא לשמוע את הצדדים, הוא מנסה לדבר כמה שיותר מהר בשביל שלא ישמעו מה הביקורת והאמת, בשביל לנסות להפיץ גם מהמקום הזה – ומול מי? מול האזרחים שהוא אמון על הביטחון שלהם, ובמקביל הוא שולח פלוגות בשביל לתקוף מפגינים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש להתחיל לסיים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הייתה לנו הפרעה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הזמן נגמר, אבל תתחיל לסיים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד שני משפטים לסיום. המפגינים במדינת ישראל מפגינים כבר במשך הרבה מאוד שבועות. מעולם לא הייתה אלימות, מעולם לא הייתה היתקלות עם המשטרה, הכול התנהל בצורה יפה, ממלכתית, מכבדת. הפגנת הימין מתקיימת היום בפעם הראשונה; יש פה אלימות ששוטרים מדווחים שלא ראו מאז היתקלויות בכפרים נידחים. אלו האנשים שהם שלחו. ואני רוצה לסיום לומר מסר דווקא לחבריי בליכוד: תראו מה קרה לכם – ולזה גם אתה צריך להקשיב: תראו מה קרה לכם. השתלטו עליכם הקיצוניים שבחברה, השוליים שבשוליים, ואלו לא המצביעים שלכם. וכשאתם נותנים לחבר'ה האלה עכשיו ללכת, לצאת לרחוב – ותקשיב גם אתה, השר דיכטר, כי אותם אנשים שהיו בדוקאים שלך ויעדים של מחלקות אצלך היום תוקפים נשים בתל אביב, והם מייצגים אותך בתור שר בליכוד ואותך בתור חבר כנסת בליכוד. ואני אומר לך, כמי שגדל בפתח תקווה ויש לו הרבה מאוד חברים ליכודניקים – היום אני מקבל מאות הודעות שהם מתביישים שאף שר בליכוד לא קם ומגנה את התועבה הזאת, ואומר לבן גביר: אתה לא מייצג אף אחד. לך מאיתנו כבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ערב טוב, אדוני היו"ר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ערב טוב. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, כמדי לילה אני נוהגת להקריא שירה שבדרך כלל רלוונטית. יכול להיות שדווקא השירה הספציפית הזאת רלוונטית דווקא לחוק הבא שאנחנו נעביר, למינוי הבא, ואתם תבינו לבד. זה נכתב ב-1943. כתב את זה נתן אלתרמן וזה נקרא "תחרות לניסיון": ארבע חירויות נודעות לתהילה / החליטו, בנשוב רוח סתיו קלילה, / לערוך תחרות בריצה, לשם שחוק, / ואשר תנצח – זר יותן לה כחוק. // אז ניצבו בשורה ארבעתן, לאמור: / החופש מפחד, / החופש ממחסור, / וחופש מדת וחופש הדיבור, / וסביבן – הקהל וראשי הציבור. / אך בטרם התחילו אורח לרוץ, / נתגלה יצור פלא, צולע וגוץ, / איזה חופש מוזר, חמישי במספר, / שאפילו ברמז עליו לא דובר, / וייגש, מדדה על רגלו החיגרת, / אל ארבע חירויות ערוכות לתפארת. / ויצחק ערמומי ויגד בקריצה: / אתחרה גם אני עימכן בריצה. / אז נשאו חירויות את קולן כמו נבל / ותשאלנה בבוז ורחמים: מי הנפל? / איזה חופש אתה? – / ובמצמוץ ולפלוף / סח הנפל: אני הוא חופש הסילוף! // צחוק ניתך מסביב כמפל המים: / הלזה יתחרה עם קלות הרגליים? / הוא יכרע! הוא ייפול! הוא יהיה לקלס! / הוא חיגר! הוא גמד! הוא משול כחרס. // אבל הס... התחרות מתחילה! הצחוק תם. / אט לאט מתאבן הקהל הנדהם – / רחבו העיניים! אילמה כל לשון! / הסילוף הפיסח / מגיע ראשון. // עוד תחרות נערכת! עוד שתי תחרויות! / שוב עובר הסילוף / לפני החירויות! / ובבואן אחריו למקום המסומן / חדלות הן כמעט להכיר את עצמן! // אזי פחד נפל על ארבע החופשות / ונשמע רק צקצוק שיניהן הנוקשות. / ויותר מכולן, / כנקלע בקדחת, / רעד, כידוע, / החופש מפחד! // ובמרכז הזירה התייצב הסילוף / ויקרא: לי הכתר! אני האלוף! // הסילוף – זה טיבו. הוא מצניע פנים, / הוא מתחיל בריצה / למרחקים קצרים! / הוא מתחיל בתחרות ניסיון, קו לקו, / אבל בה מאמן הוא את כוח רגליו. / ולכן, אם ירשה העולם לו לרוץ / הוא יכול, החיגר הלזה והגוץ, / לעבור כל תקוות לאומים, כל חלום, / ולהגיע ראשון / אל מטרות השלום! // הנותנים לו לגשת לשדה התחרות / מנחילים למפרע תבוסה לחירות! זה הטור השביעי, נתן אלתרמן, 1943. רלוונטי. במקום הסילוף אפשר לקרוא לזה פייק ניוז ואנחנו באותו מקום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לילה טוב. כנסת נכבדה, הקשבתי היום, אתמול, לדבריה של מרים פרץ, אם שכולה ששכלה את שני בניה, אלירז ואוריאל ז"ל, והתמודדה על נשיאות המדינה. אישה מופלאה, חזקה, מייצגת את הישראליות והיופי הישראלי והיהודי. מרים פנתה בדמעות לציבור והתחננה שלא נהרוס לה את המדינה ולא נשרוף אותה. היא דיברה באהבה ובלב קרוע על העולים בתחילת המדינה, על שורדי השואה שסללו כבישים מאפר הישרדותם והקריבו את היקר מכול למען התקומה, על העליות שהגיעו וכל אחת מהן נתנה את חלקה; על כך שאסור לעשות חשבונות אלא להוקיר את התרומה של כל אחד ואחת. והיום אנו מנהלים שיח בעימותים, בהאשמות. לאחר שהמפעל המפואר הזה של מדינת ישראל קם וחי, כאשר אנו יכולים לנוח על זרי דפנה, אנו ממוטטים את הכול במו ידינו בשנאה ותאוות רצח – זה מה שאנו שומעים בהפגנות מסוימות. בני עמנו צורחים עלינו שחבל שהיטלר לא גמר לחסל אותנו ומאחלים לנו למות בייסורים. אנו עם שיש לו היסטוריה גדולה של הרס עצמי. בית ראשון נחרב, בית שני, ועכשיו מה, הבית השלישי? תלמידיו של רבי עקיבא מתו בהמוניהם בגלל שנאה, קנאה והפיכתם לאויבים של עצמם. לא למדנו כלום? היכן הראש היהודי, היידישע קאפ? הלוא אנו העם הנבחר, עם הספר. מה קרה כאן? ספרים נשרפים ואותם מחליפים אגרופים, שנאה, מכות, קללות, רימוני הלם והרס מוחלט של המדינה שלנו. כעת אנו בפני ימי המועד הלאומיים המכוננים ביהדות ובישראליות: חג הפסח – היציאה של עמנו מעבדות לחירות ושאיפה לארץ ישראל; יום השואה – האסון של עמנו שכמעט השמיד אותנו כליל והבהיר את עוצמת השנאה והגזענות של בני אנוש כלפי יהודים רק בגלל שאנחנו יהודים; יום הזיכרון – טרגדיה של החלק בעם הנושא בנטל הביטחוני, שבניו ובנותיו מסרו את נפשם עבור הגנת המדינה והחיים בה; יום העצמאות, שהוא השמחה הנצחית שלנו על הקמת המדינה היהודית בשנת 1948. לצערי רק חלק מאיתנו שמחים על כך ורואים עצמם חלק מהעצמאות הישראלית. בל"ג בעומר אנו זוכרים את תלמידיו של רבי עקיבא, שמתו בגלל שנאה הדדית. האם זה מה שמחכה לנו? תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, אני אחזור על דברים שאמרתי לפני כמה שעות, כשראיתי את ראש הממשלה נתניהו מביא את דבריו לאומה. 20:05 – עשר שעות משך אותנו, כי היו לו צרות עם שר הפיתה, אבל אני סולח בעניין הזה. אבל כבר בתחילת דבריו, דבריו אינם אמת: שלחתי והמתנתי לכם, ביקשתי מכם שתבואו למשא ומתן – חוזר על השקר פעם אחר פעם אחר פעם. לא בזה עסקינן. אם נשלחנו כרגע למשא ומתן כדי להביא משהו ולהרגיע את המדינה הזאת, לא ניתן לדון במתכונת של שר המשפטים לוין את שמחה רוטמן. דינה של התוכנית הזו להיזרק לפח האשפה של ההיסטוריה. היא אינה טובה, וכל כמה שנעשה בה תיקונים במשאים ומתנים בצורה כזאת או אחרת בבית הנשיא, צד כזה או אחר לא יצא מרוצה, ולכן הרחוב לא יירגע. ולא חשוב מי ייפגע, צד זה או צד אחר. המתכונת שצריכה להיות היא חוקה לישראל על בסיס מגילת העצמאות, ולמי מאזרחי ישראל שצופה במליאה כרגע בטלוויזיה, אני אגיד עוד פעם: צריך לזרוק את כל התיקונים שהביאו לוין ורוטמן אל פח האשפה של ההיסטוריה; לשבת כמה חודשים, שנה, עם אנשי מקצוע, מומחים למשפט חוקתי, שופטים לשעבר, נציגי פוליטיקאים, ולבנות חוקה לישראל על בסיס מגילת העצמאות. אם לא נבוא עם מצע של חוקה לישראל על בסיס מגילת העצמאות, צד זה או צד אחר ירגיש עצמו מקופח, והארץ תמשיך לרעוש ולגעוש. ופה צריך אומץ. לא בטוח שאצל ראש הממשלה התכונות האלה קיימות כרגע. פעם היה לו. היום ראש הממשלה שבוי בידי קיצוניים, שבוי בידי מפלגה משיחית שחלק ממנה מדבר על חזרה לעזה. אותה מפלגה משיחית אוחזת בראש הממשלה. רוטמן אוחז ברגל ימין, סמוטריץ ברגע שמאל, יריב לוין אוחז בצווארו ובן גביר אוזק את ידיו מאחורי גבו. ולכן הפתרון היחיד, היחיד – חוקה לישראל על בסיס מגילת העצמאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ערב טוב, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רק אציין שעדיין במחשבים שלנו אנחנו בשעון חורף והפרוגרסיביות מסרבת לחדור לאולם המליאה בדמות הזזת השעון קדימה. אני מאוד רציתי לדבר על הצעת התקציב, אבל אני מרגיש שאחרי שעלה לפה השר – אני כבר לא יודע איזה כינוי לתת לו אבל השר שחושב שהוא שר הביטחון הלאומי – אני חייב להתייחס אליו, ואני תוהה מה עשינו שמגיע לעם היושב בציון שר ביטחון פנים איתמר בן גביר, ושר חקלאות, ראש שב"כ לשעבר, אבי דיכטר. מה עשה העם בציון שזה מה שמגיע לו? יושב לפניך ראש שב"כ, איש ביטחון, שר ביטחון פנים לשעבר, ואז יושב איתמר בן גביר, בן אדם שלא יקבלו אותו היום למשמר האזרחי בנתניה בהתנדבות כי יש לו הרשעות – וסט צהוב לא ייתנו לו, פנס לאותת לעצור רכבים בצד לא ייתנו לו בגלל שיש לו הרשעות – יושב בפניך אחד, ואתה לוקח אותו שיהיה השר לביטחון לאומי. עכשיו, אתה יודע מה? קונסטלציות פוליטיות, זרמנו – תודה רבה שרק עכשיו התחיל הזמן שלי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שתוק, למה אתה מפריע? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, אני מתנצל. לא, יש לי הפרעות לפעמים – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבל אתה יודע מה? תמיד אצלו זה קורה לי. הוא מקבל דקה נוספת והוא תמיד מתלונן שהוא קיבל הכי פחות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל תגיד תודה, אני מעורר אותך. ראיתי קודם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, לא, תמיד זה קורה לי איתך. אני מתעניין בנאום. אני אומר, מה הפעם אתה הולך לספר לנו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הינה, הלכה לך עוד פעם דקה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם אני הייתי עייף, אבל הגעתי לפה, לידך, ואני מתעורר. עכשיו, מילא עשית את הבחירה ההזויה הזאת – לא פחות מהזוי לשים את הבן אדם הזה שר לביטחון לאומי – נתת לו את סעיף הכניעה היום. הוא פשוט מתגלה ככישלון הכי גדול. הפיגועים עולים; גדרה – אתם זוכרים? מסתובב – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא איש עסקים מעולה. עשה משא ומתן עם ביבי – – – אותו, שיפד אותו, הפך אותו – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוריגמי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – עשה מה שהוא רוצה – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל גם החתימה שם זה על הקרח, הוא יגלה את זה בהמשך, אל תדאג. גם החתימה שחתמו לו היום, כמו שחתמו לו על 9 מיליארד ואז הוא גילה שזה 600 מיליון – הוא יגלה שגם זה פייק, הוא יגלה שגם זה על הקרח. אבל מילא, הוא הסתובב בגדרה, הלך לזירות פיגועים, רשם – אתה זוכר אותו עם הפנקס רושם – כאילו, מה תעשה. שום דבר לא משתנה. שום דבר לא משתנה. יש פי שניים יותר נרצחים בחברה הערבית, והוא עוד מדבר על הכישלון שלנו. הוא מתהדר בהקמה של משמר לאומי, שהפלא ופלא, קם לפני שנה וחצי כבר, אבל הוא מתהדר בזה, הוא כאילו מוחא לעצמו כפיים. הבן אדם חי בהזיה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא קורא לנו גזענים, אבל כשאתה רושם "איתמר בן גביר" בגוגל, מה יוצא לך? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גזען. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> נאשם בהסתה וגזענות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב, אני אומר לך, אני באמת אומר: מה עשינו בהיסטוריה שזה מה שמגיע לנו? מה עשינו? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה עשינו? אני לא מבין. עכשיו, אחרי הפיגועים, אתם זוכרים שהוא התעסק ארבעה ימים, כאילו הוא מוכר בהום סנטר, באיטום של פקקטה חדר? אתה זוכר את זה? ארבעה ימים אחרי פיגוע מה הבן אדם עושה? מה התוכנית הגדולה שלו, התוכנית המבריקה שלו לחיסול או מיגור הפיגועים בארץ ישראל? חומר לאיטום החדר או החלון שממנו יצא המחבל. וכמובן הוא לא פספס את ההזדמנות להאשים את היועצת המשפטית לממשלה, כי היא לא אישרה לו בעשר שעות לאטום חדר. אחרי שהוא סיים עם איטום החדר, הוא הפך להיות מומחה במחלקת החשמל בהום סנטר לטוסטר-אובנים, כי הוא היה צריך להתעסק בטמפרטורה של הפיתה, כי זה באמת מאוד מאוד משנה כמה פיתות יכינו באגפים בבתי הכלא, זה שינה לנו את המציאות פה. תדעו לכם, אני זוכר את המציאות שהכינו פיתות ובצק באגפי הכלא ואני לא זוכר בכלל את המציאות עכשיו, שהוא שינה לגמרי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. הוא שינה לגמרי את המציאות. איתמר בן גביר שינה לכולנו את המציאות פה. הוא פשוט כישלון. עכשיו, הדחקה הכי גדולה זה על החבר'ה שלו פה. הם גם צוחקים עליו. אמר היום אלמוג כהן, ולא בפעם הראשונה – משפט אחרון או מילה אחרונה – את המילה שכולנו נזדהה איתה: השר שלך, איך הוא אמר? בושה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, שר האוצר, כשהוא הציג את התקציב, אמר שחוק ההסדרים שהוא מגיש הוא אחד מחוקי ההסדרים הגדולים, בשנים האחרונות לפחות. אז אני זוכר שגם אנחנו, כשהעברנו את התקציב – לפני שנה וחצי זה היה? גם אנחנו הגשנו חוק הסדרים שהוא יחסית גדול, עם הרבה רפורמות. אגב, הייתה איזו סיבה, כי כשהעברנו את התקציב, זה היה אחרי שלוש שנים שממשלת נתניהו הקודמת לא העבירה תקציב, מכיוון שהוא לא רצה אז לקיים את הרוטציה עם גנץ, אז שלוש שנים וחצי המדינה חיה ללא תקציב, לכן נאלצנו בעצם להביא הרבה מאוד רפורמות בחוק ההסדרים שלנו. אז גם הפעם הביאו משום מה חוק הסדרים מאוד מאוד גדול. אני עדיין מקווה שהוא איכשהו ישתנה עד שיגיע בסופו של דבר, באופן סופי, לשולחן הכנסת, אבל כשעברתי על כל סעיפי חוק ההסדרים – ויש הרבה – סעיף אחד, אדוני היושב-ראש, לא מצאתי, וזה דמי אבטלה לעצמאים. כידוע, עצמאים הם מנוע הצמיחה העיקרי של המשק, הלב הפועם של כלכלת ישראל, שבעצם במידה רבה אחראים לצמיחה. לאורך הרבה מאוד שנים – ואני מודה שזה לא רק הממשלה האחרונה כמובן, זה הרבה ממשלות – עצמאים מופלים לרעה בכל הקשור לזכויות הסוציאליות: אין להם דמי אבטלה, אין להם דמי מחלה, ימי חופשה ואפילו דמי אבל ודברים כאלה. אני, עוד לפני שנכנסתי לכנסת, ניסחתי חוק דמי אבטלה לעצמאים, שהוגש על ידי חבר כנסת מהסיעה שלי, מיש עתיד. גם כשנכנסתי לכנסת המשכתי במאבק, ובכנסת הקודמת, יחד עם שר החוץ דאז יאיר לפיד וסגן השר במשרד ראש הממשלה אביר קארה, הצלחנו להגיע, מול כל משרדי הממשלה – מול משרד האוצר, משרד הכלכלה, הביטוח הלאומי, משרד המשפטים – למתווה מוסכם של דמי אבטלה לעצמאים. קראנו לזה "רשת ביטחון סוציאלי". זה היה מתווה מאוד מאוד פשוט, שמוריד לעצמאים את הסכום שהם משלמים לביטוח לאומי, ועל ידי כך יוצרים להם סכום מסוים שיכול לסייע להם במקרה של הפסקת פעילות עסקית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה משהו שעבר כבר? כי אני עבדתי על כמה הצעות חוק כאלה עכשיו. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה משהו שנכלל בחוק ההסדרים שלנו, שהגשנו שבועיים לפני שהכנסת הקודמת התפזרה. זה היה אמור לעבור בממשלה הקודמת. אז לא הספקנו להעביר את זה, אבל היה מתווה קבוע. אז באתי לשר האוצר לפני חודשיים בוועדת הכספים, ואמרתי לו: אדוני שר האוצר, יש מתווה. קח; הוא היה בחוק ההסדרים הקודם, קח אותו עכשיו, קח את הקרדיט, רק שסוף-סוף, אחרי הרבה מאוד שנים, יהיו דמי אבטלה לעצמאים. ולצערי לא מצאתי. היום שאלתי את שר האוצר, בתחילת הדיון – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נגמר הזמן, אתה מדבר לאט. תדבר יותר מהר, תסיים, בסדר? תודה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ולצערי לא קיבלתי תשובה. אז גם עכשיו אני רוצה לנצל את ההזדמנות, וגם חבר הכנסת ינון אזולאי כאן – חבר הכנסת ינון אזולאי, בוא ביחד נלחץ על שר האוצר שיכניס לחוק ההסדרים את רשת הביטחון הסוציאלי לציבור העצמאים במסגרת הרפורמה, כדי שסוף-סוף, אחרי הרבה מאוד שנים, נביא ביחד בשורה לציבור העצמאים, שיהיו להם דמי אבטלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גדעון סער – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת חילי טרופר – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני החלפתי פעם אחת, הקראתי כבר את השם, והוא לא נמצא. בואו נתקדם. תכף שרן, אני מגיע אליה. אני כבר הקראתי את השם, אז עכשיו אתם עושים החלפה? הקראתי את השם, ואז אמרתם לי: עכשיו שרון. אני הגעתי שלושה קדימה. סליחה, חילי טרופר נמצא? << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לפני שהקראת את השם החלפתי במזכירות הכנסת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הקראתי את רון כץ – אינו נוכח; חילי טרופר – אינו נוכח. כבר הגעתי לשם השלישי אחרי זה. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תשאל את הנציגה של המזכירות. ניגשתי אליה לפני – – – אבל אני עשיתי את זה קודם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא מבין מה הקטע, באמת, נו. תכף מגיע השם שלה גם ככה. החליפו כבר, תסתכל. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – מה זה תכף מגיע, חילי טרופר – – – הוא פה. מותר להחליף פעם אחת. גם אתם הכנסתם את עמית הלוי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר. חברת הכנסת שרן השכל, בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> בוקר טוב, ערב טוב לכל חבריי חברי הכנסת. היה מאוד מעניין לראות היום את ההצטרפות הגדולה של כל כך הרבה מגזרים שונים למחאה החשובה הזו על הדמוקרטיה במדינת ישראל ועל עצמאות בית המשפט. היום, בהפתעה, ההסתדרות החליטה ככה להצטרף אלינו למחאה ולהשבית מגזרים שונים במדינת ישראל כדי להיאבק ולומר את המילה שלהם; להבין שבסוף, פעם אחר פעם, בית המשפט גם פסק המון המון פסיקות, חלקן גם כמובן לטובת העובדים, פסיקות שנפסקו על פי חוק. והם גם מבינים שברגע שיש רק רשות אחת שלמעשה נמצאת מעל החוק ויכולה להחליט בשבילם הכול, גם הם יהיו סוג של מגזר שלא יהיה מוגן. כתוצאה מכך גם המגזרים האלה החליטו להצטרף לאותה מחאה. מה שהיה מדהים זה שלא מעט מאותם אנשים שלמעשה השביתו את המשק היו ליכודניקים פר אקסלנס, אנשים שמגיעים מתוך הליכוד, שמבינים שהמחאה הזו מאוד מאוד חשובה ולמעשה לקחו בכך חלק. אז מעבר לזה שפומבית הם פתאום הצטרפו – והבנתם שהליכוד חצוי – היה מעניין שלא כמו ח"כים או שרים, שאותם אפשר לפטר, להעיף, להדיח או כל דבר כזה או אחר, פתאום קמו להן כמה הצעות חוק מח"כים של הליכוד שמבקשים לנקום באותם ועדים בגלל שהם החליטו לצאת ולשבות או לצאת בתור מחאה, להביע את מחאתם. פעם אחר פעם, כל פעם מישהו אחר יוצא, והליכודניקים מוצאים דרך אחרת, יצירתית, בעצם להעניש אותו. אז מה שקרה עכשיו זה שחבר הכנסת אילוז וחבר הכנסת עמית הלוי, ונדמה לי שהיה עוד חבר כנסת שהצטרף אליהם, הגישו הצעת חוק שלי ממש כמו שהיא הונחה, החליפו את השמות והגישו אותה מחדש. ומה המטרה של הצעת החוק הזו? הצעת החוק הזו אומרת שהם מקצצים את הסכום שאותו גובים מאזרחי ישראל כדמי חבר להסתדרות. כלומר, זה כסף שהמדינה מחייבת אותם בו אוטומטית מתוך תלוש השכר ומעבירה את זה אוטומטית לאותם ועדים ובעצם להסתדרות. מה המשמעות של זה? המשמעות של זה היא קנס מאוד מאוד רציני – מבחינתי זה היה ירידה בהכנסות – אבל היה מאוד מעניין שחברי הליכוד פשוט העבירו מסר ברור: חבר'ה, אם אתם לא תתיישרו איתנו, אנחנו נקנוס אתכם בכמה מיליארדים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> למדתי ממך משהו. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> והמיליארדים האלה, למעשה הם סוג של גרזן שנמצא מעל צווארה של ההסתדרות – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה חוק שלך, וגם אני הגשתי. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> גם אתה הגשת? – – פתאום מצאתם את האומץ. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, הם עשו משהו אחר, אני חושב, חוק אחר. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז הייתי מאוד מאוד שמחה אם אותן חקיקות היו עולות לא כאיזשהו גרזן או איזשהו שוט או איזשהו מוט כדי ליישר ליכודניקים, לא ליכודניקים, אנשים עם העמדות שלכם, אלא באמת להגיש אותן מתוך מקום ערכי, מתום מקום שמאמינים בחקיקה הזאת, שצריך לקדם את זה. ותאמינו לי, אתם תמצאו יד מושטת בצד השני. אנחנו נשמח להעביר את אותה הצעת חוק יחד איתכם, יד ביד, כדי לראות איך אנחנו מייעלים את המשק, איך אנחנו מייצרים – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נגמר לך הזמן. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – ארגון עובדים שעובד טוב יותר, אבל לא כאיזה שהוא איום סרק – חבר'ה, אם לא תתיישרו איתנו, אנחנו נקנוס אתכם עכשיו באיזה כמה מיליארדים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה, הינה את. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברים יקרים, מאז הושבעתי לכנסת לפני ארבעה חודשים וחצי ביליתי שעות ארוכות בדיוני ועדות ובלילות ארוכים במליאה. נאמתי מעל בימה זו, הגשתי הצעות חוק וגם עשיתי כמיטב יכולתי להשתמש בכלים הפרלמנטריים השונים שעומדים לרשותי כחברת כנסת. בין השאר הגשתי ארבע בקשות לדיונים מהירים בוועדות, שלוש הצעות דחופות לסדר-היום, חמש שאילתות דחופות – 12 בקשות בסך הכול בכלים שונים שעסקו בנושאים שונים. עכשיו אנחנו מסיימים או-טו-טו את המושב, אז לכן אני מספרת לכם. ביקשתי לדון במיגור מקרי רצח נשים לאחר שני מקרי רצח טרגיים בלוד. בקשתי נדחתה, ומאז מספר הקורבנות של הטרור המגדרי רק הלך ועלה. ביקשתי לדון בגילוי גזענות בבתי חולים; בהיעדר ייצוג לנשים בתפקידים בכירים; בבעיות זיהום אוויר קשות ממפעלים; בעיצומי הסגל הבכיר באוניברסיטאות; במנגנון שיקשה על תלונות כלפי דיינים; ביוקר המחיה; באיכות הסביבה ועוד ועוד ועוד – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כולם נושאים שעוסקים ישירות בחייהם של אזרחיות ואזרחי המדינה, ביכולת שלהם לחיות בכבוד, בביטחון, בסביבה בריאה. כולם נושאים שעוסקים בחיים עצמם. אף אחת מהבקשות שלי לא התקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וואו, אני לא מאמינה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אף לא פעם אחת ראתה הכנסת הזו לנכון לדון בנושאים חשובים שנוגעים לאנשים שבחרו בנו כנבחרי ציבור לשרתם, אנשים שיש לנו כלפיהם חובה ואחריות, האנשים שמשלמים לנו את שכרנו, האנשים שאנחנו אמורים לייצג ולשרת. הבקשות שלי לא נדחו – את שומעת יסמין? לטובת בקשות אחרות בנושאים דומים או בעלות חשיבות גדולה לא פחות או דחיפות גבוהה יותר; הבקשות שלי נדחו כי הכנסת הזאת, לצערי, לא עוסקת כמעט בחיי האזרחים. הכנסת הזאת עסוקה בהפיכה משטרית ובחקיקת חוקים פרסונליים ומושחתים ולא משאירה זמן לחיים עצמם – לחיי האדם, לבריאות, ליוקר המחיה, לסביבה, לכל מה שחשוב באמת לאנשים שאותם נבחרנו לייצג. אז אני מגיעה לסיומו של כנס זה בתחושת החמצה שאנחנו כנבחרי ציבור לא מילאנו את חובתנו כלפי האנשים שבחרו בנו – לא כי לא רצינו או לא ניסינו אלא בגלל טירוף המערכות של הבית הזה. הלוואי שבשובנו מהפגרה נשכיל לעסוק גם בדברים שלשמם הגענו למקום הזה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח. חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שֶׁטֶה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לעשות לכם שיעור הגייה, איך הוגים את שמי? אז במקור זה תַּמְנוֹ שֶׁטֶה, ולכן אמרתי כל הכבוד למי שתיקן ואמר שֶׁטֶה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שמו נאור. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הפעם הראשונה שהגיתי את זה כמו שצריך – כי איכשהו, בבית הספר, אתם יודעים, זה התגלגל כך שעשו את זה תַּמָנוֹ שׇׁטׇה: תַּמָנוֹ – שם הנעורים, שָׁטָה – אחרי הנישואים. אני יכולה להגיד לכם שזה היה כשהושבעתי לממשלה, וזה היה רגע מכונן, אז אמרתי את זה כמו שצריך. ואז, גיליתי שהתקשורת מאוד ערנית – כל הלשונאים של כלי התקשורת התקשרו אליי ואמרו לי: אז איך אומרים את זה? מר בוסו – זה בוסי או בוסו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באנגלית, בלטינית. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה בוסו. תראו, אני רוצה לספר לכם, בוסו ואני גרים באותה העיר, אתה יודע, חבר הכנסת אוריאל – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חצי מהכנסת גרים – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נכון, האמת שיש לנו ייצוג מאוד רציני של חברי כנסת מפתח תקווה. – – שאני גדלתי בבית של עמידר. אנחנו הגענו למרכז קליטה ב-1984, וב-1988 – אני לא אשכח את היום הזה שהגענו לדירה, דירת עמידר. מי שלא עלה לארץ לא כל כך יבין את החוויה שלי, אבל הינה, ולדימיר איתנו כאן, חבר הכנסת ולדימיר בליאק, ואתה מכיר את השמיכות של הסוכנות שקיבלנו ואת המיטות של הסוכנות – הכול של הסוכנות, הכול ממותג "הסוכנות היהודית". << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואפילו זכרתי להם חסד נעורים. עכשיו תקשיבו – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בוסו, טוב, די, נתתי קצת יחס, אבל לא להפריע לי לכל הנאום, אדוני היושב בראש. אתה תסיים ואני אמשיך. אתה תסיים, סגן היושב-ראש, ואני אמשיך. אז אני רק אומר שבאמת זה היה מאוד מרגש, הגענו לדירת עמידר, עולים חדשים מאתיופיה, עם מעט אמצעים, דלים, והיינו צריכים לבנות הכול מחדש – לבנות את הכלכלה, את המשפחה, את ההשכלה. וברוך השם, אין תלונות. היום, בדיעבד, בהסתכלות אחורנית, אני יכולה להגיד לכם שהדירה הזאת, לאורך השנים, בהחלט נתנה לנו את הביטחון של קורת גג, אבל לא רק. עם השנים, אני חושבת שאחד החלומות הגדולים של ההורים שלי היה לרכוש את הדירה, אחרי 30 שנה פלוס. עם המעט שהיה להם הם כמובן עשו את המאמץ, וגם עודדנו אותם, ובזכות חוק רן כהן הם קנו את הדירה. אני חושבת שזה עולם ומלואו לאנשים שגרים בדיור הציבורי. אחרי שנים שאתה משלם שכירות לעמידר, האפשרות לרכוש את הדירות היא כל כך משמעותית, ועצם העובדה שדווקא הממשלה הנוכחית – כן, אני שמעתי אותם באים לפריפריה – שרבים שם גם אנשים דורשי דיור ציבורי וזקוקים לדיור ציבורי והרבה מהם גם גרים בדיור ציבורי – באים ולא מאריכים את הוראת השעה הכל-כך משמעותית, חברת הכנסת פרידמן, שאת מכירה. הרי שאלתי אותך קודם לגבי הנתונים. זכרתי שזה 50,000, 52,000 דירות של הדיור הציבורי, ואת תיקנת אותי – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את מסכמת, נכון? כבר חמש דקות, נראה לי. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, אני מסכמת ואני אומרת: זה לא ייתכן. צריך ערלות לב, ערלות לב כדי לגזול את החלום של כל כך הרבה אנשים שגרים בדיור הציבורי. בסך הכול באים ואומרים שזה מחסל את הדיור הציבורי, אז אני אומרת להם שלא, כי אם היו לוקחים את כל הכספים שהכניסו מהמכירה של הדירות של הדיור הציבורי, היום היו יותר ויותר דירות ציבוריות. מי שלא מעניין אותו שתהיה קורת גג ומי ששכח את תורת ז'בוטינסקי, מפקיר את החלשים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת גדעון סער – אינו נוכח. חבר הכנסת סימון דוידסון הינו נוכח, בה"א. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב. מה שלומכם? אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לנאום הזה אני קורא "משנה שם, משנה מזל". חבריי חברי הכנסת, לפי היהדות, כשאדם חולה או נמצא בבעיה בריאותית כלשהי, נהוג לשנות את השם, נכון? אומרים ששינוי שם זה סגולה לשינוי מזל. אז אני רוצה להציע לכם – ולך, אדוני היושב-ראש, תהיה איתי כי זה חזק – כמה שמות חדשים לממשלה החולה הזאת, ממשלת ישראל השלושים-ושבע. חבר הכנסת בוסו, תקשיב לשמות, יש לי פה הרבה הצעות: ממשלת אבדה הבושה; ממשלת חוקים פרסונליים; ממשלת מינוי מקורבים; ממשלת אפס נשים; ממשלת חוק לכל ח"כ. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אגב, סימון זה ש"ס. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו הממשלה. ממשלת המשתמטים; ממשלת המנותקים – תראה כמה יש לי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, ממשלת המנותקות, אם כבר. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם טוב. ממשלת ריסוק הכלכלה; ממשלת שופטים פוליטיים; ממשלת יועמ"שים פוליטיים; ממשלת ועדות תכנון ובנייה פוליטיות; ממשלת ספרייה לאומית פוליטית; ממשלת לשכה מרכזית לסטטיסטיקה פוליטית; ממשלת באנו למשול; ממשלת אנחנו 40 שנה בשלטון אבל עדיין ישראל השנייה; ממשלת פרה-פרה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אה, עד הפרות. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ממשלת מי שומר הסף הבא שיהפוך שעיר לעזאזל; ממשלת מי שחולק עליי הוא אנרכיסט. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי שחולק עליי, מאחוריי ומצדדיי. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ממשלת מי שמפגין הוא בוגד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תזדרז, נשארה לך דקה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ממשלת יוראי להב, צא החוצה; ממשלת הקיצוניים; ממשלת המשיחיים; ממשלת הבלהות; ממשלת הבטחנו מעונות אבל לא אמרנו למי; ממשלת נפטר את שר הביטחון שמתריע על פגיעה בביטחון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הרגת אותו. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוסו, תקשיב. ממשלת חמץ אסור אבל לובסטרים מותר; ממשלת לכו לעזאזל, נסתדר בלעדיכם. בקיצור, ממשלה הזויה, הפוכה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> ממשלת המתנות. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מאחל לכולנו שלא תשרוד הרבה זמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה על כל הברכות. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, מתנות שכחתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ממשלת יוקר המחיה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נגמר הזמן. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מילה אחרונה: בושה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יוסף עטאונה. טוב שהילדים שלי הלכו לישון, חבר הכנסת סימון דוידסון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הכנסתי קצת פלפל, קצת עניין. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה, לא היה מעניין, ואטורי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הילדים ישנים, זה טוב. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת דוידסון, אתה עכשיו בלבלת אותי לאיזו ממשלה להתייחס – הוא לא שם לב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תצעק חזק, הוא לא שומע בשעה הזאת. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא לא שומע. אנחנו דנים – דוידסון, חבר הכנסת, בלבלת אותי, לאיזו ממשלה להתייחס, ולכן אני רוצה להתייחס לממשלה שלא רואה את השקופים בנגב. בכל הוויכוח על הרפורמה ועל ההפיכה המשטרית – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא עשה סדר? הוא אמר שיעשה סדר. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – דובר על ישראל הראשונה ועל ישראל השנייה, ואני רוצה לספר לכם על ישראל השקופה, שאף אחד לא רואה אותה. אני רוצה לספר לכם על הכפרים הלא-מוכרים בנגב. מוצג לנו תקציב מאוד גדול – חוק הסדרים ששר האוצר, בהצגה שלו, אומר שהוא אחד הגדולים ביותר. אבל בעיון בחוק ההסדרים ובתקציב שמוצע, אכן לכפרים הלא-מוכרים בנגב, שמונים כ-150,000 תושבים, אין שום התייחסות או אזכור בתקצוב, ולכן האנשים האלה חיים כאזרחים ובאותו זמן גם לא נחשבים לאזרחים בחלוקת המשאבים. בתקציב המוצע יש המון כסף להסכמים הקואליציוניים. יש כסף גם לתגבור התנחלויות, יש כסף לביטחון, אבל אין כסף לדברים אזרחיים, בעיקר לתושבים האלה בכפרים הלא-מוכרים. היה מן הראוי שהממשלה תתייחס לזה בחוק ההסדרים – להכיר בכפרים האלה ולתת להם את השירותים שהם ראויים להם. בכפרים האלה יש 5,000 תלמידים בגיל שלוש-ארבע שאין להם מסגרת לימוד. מן הראוי שהייתה מופיעה בתקציב התייחסות אליהם. מן הראוי גם להתייחס למערכת החינוך הערבית בכלל. יש מחסור ב-3,000 חדרי לימוד לכלל האוכלוסייה הערבית, גם לזה אין אזכור בתקציב. אני רוצה להביא עוד דוגמה לשקופים בנגב שלא רואים אותם. היישוב הלא-מוכר אום רתאם צמוד לדימונה. בימים אלה מקדמים כביש לכניסה הצפונית של דימונה, וכשבאים לתכנן אותו – דווקא מתכננים אותו על בתים של הכפר הבדואי אום רתאם. לכן, לאורך כל הדרך ולאורך שנים האנשים האלה בכפרים הלא-מוכרים נחשבים לאזרחים שלא רואים אותם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דוד ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, בנאום הקודם שלי – זה סיפור בהמשכים הלילה – סיפרתי איך הליכוד במשך כמעט 20 שנה הפך את הנגב לחצר האחורית של המדינה. כעת אני רוצה לעבור לאחד השרים שביקר לא מעט בנגב, השר בן גביר, ולמעלליו, כי לפני הבחירות הקודמות הגיע סופר-בן גביר, המשיח של הנגב, והמציא סיפורים מפה ועד מאדים: הוא יתקן, הוא יודע מה לעשות, הוא ישים סוף להפקרות, רק בשביל לקושש את הקולות שהוא רצה. הוא בעל הבית. מגיע לנגב, מתסיס, מפזר רעל, מדבר בצורה גזענית, מדליק את כל הגזרה, ותוך שעה-שעתיים בורח הביתה. משאיר אותנו, תושבי הנגב, להתמודד עם ההשלכות של התנהגות חסרת האחריות שלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, תוריד את הטלפון. לא עושים סרטון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה? זו מצלמת סטילס – – – אני אתייג אותך גם בסטורי, שתאמין לי? בבקשה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אפס הבנה של המורכבות, אפס הבנה של ההיסטוריה של המקום, אפס הבנה בשיטור ואכיפה. אפס הבנה. כשאומרים לתת מאה ימי חסד לממשלה חדשה, הכוונה היא לא לשפוט אותם על הדברים שהם לא עשו עדיין, מתוך הבנה שלוקח זמן להניע תהליכים. אבל על הדברים שכן עשית לא מגיע אפילו יום חסד אחד, ואני אתן כמה דוגמאות. השר בזבז 3 מיליון שקלים רק כדי לשנות את שם המשרד. יחסית למישהו שלא עשה צבא, נראה שאתה יודע מצוין מה זה וסאח, כי מסתבר שזה כל מה שאתה מתעסק בו. אחר כך התפנית לדבר הבוער הבא: לסגור מאפיות בבתי הכלא; קיצרת את זמן המקלחת של האסירים כי זה מה שירתיע מחבלים מביצוע פיגועים; הפכת את המשטרה לפוליטית, כאילו היא שייכת לאבא שלך; השפלת את המפכ"ל בכל הזדמנות אפשרית; ניסית לפטר מפקד מחוז במשטרה שלא כחוק רק כי המפגינים בתל אביב לא חטפו מספיק מהשוטרים, לשיטתך. ואת הדבר הכי גרוע, הכי הזוי, אני אשאיר לנאום הבא, כי זה כבר לא צחוק. בן גביר הוא שר שנראה כרגע כושל – ובואו נגיד שהתחרו על התואר לא מעט אנשים – לא מקצועי, לא מבין, לא יודע, לא בלופ; שר שאת כמות המחדלים שלו בתוך שלושה חודשים לא יכולתי להכניס אפילו בנאום אחד, אז ניפגש בעוד שעה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, קודם הייתה כאן חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, והיא דיברה על המשפחה שלה. אז אמרתי, במקום להקריא לכם נאום שהכינותי, חשבתי לדבר קצת על הממשלה הנוכחית ואיך זה מתחבר אליי ולעולם הפרטי שלי. אימא שלי חצי סורית-חלבית וחצי טורקייה. כשהם עלו לארץ שמו אותה בכיתה של המזרחים. הייתה כיתה לאשכנזים, הייתה כיתה למזרחים. ישר שמו אותם במעברות בנס ציונה. אבל בגלל שהיא הייתה מחוננת, אז אמרו לה – היא הייתה ממשפחת סעדה; סעדה פה חושב שהוא הסעדה היחיד בכנסת, אבל לא, אני סעדה פה, והייתי פה לפניו – שמו אותה בכיתה של האשכנזים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> גם בליכוד היית לפניו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גם בליכוד הייתי לפניו. זה נכון. אז שמו אותה בכיתה – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גאווה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – של האשכנזים, כי הייתה מחוננת. אבא שלי, יליד פולין בוורשה, לא נשארה לו כל כך משפחה, כי כל המשפחה נספתה בטרבלינקה. אבל כשאני שומעת את חברי הממשלה, ובמיוחד אותך, מר אמסלם, אני חייבת להודות שזה לא כל כך ברור לי איך אתם קוראים לצד שלם, שזה בעצם צד שלם של הציבור, "גזענים", "אשכנזים פריבילגים". אני לא מבינה מאיפה זה מגיע ולמה זה מגיע. אתם רוצים לבוא ולדבר על עיירות הפיתוח, דברו על עיירות הפיתוח. אתם רוצים לדבר על הפריפריה, דברו על הפריפריה. לבוא ולספר שיושבים בצד הזה אשכנזים – אפשר לחשוב שזה משהו רע, כן – או פריבילגים, מה זה השטויות האלה? אני חצי-חצי. אני חצי-חצי שגאה בהיסטוריה של שני הצדדים שלי. הממשלה הזו, וממשלת הליכוד, אגב, בכלל – ואני אומרת את זה בצער כי הייתי חלק מהליכוד – במשך שני עשורים רק קיבעה את העובדה שבני דודים שלי מרגישים את הצורך לשנות שם משפחה בגלל מקצוע, שאולי לא יקבלו אותם לעבודה כזאת או אחרת. אבל זו מציאות שאתם קיבעתם וממשיכים לקבע אותה. למה? כי כנראה אתם חושבים שזה מה שמשאיר אתכם בשלטון, כי אז עולה אדון אמסלם ומתחיל לצעוק כמה כולם פה מקופחים, כמה אלה גזענים, כמה אלה אשכנזים, כמה אלה הלא-בסדר; "הם", "ההם"; לא העם שלו – "ההם". וכל יוצאי ספרד והמזרח בשני העשורים האחרונים, במקום לספר על הפאר, על ההדר, על הספרות ועל התרבות המפוארת של יהדות ספרד, כימַתֶם את כל התרבות הזאת, בשני עשורים של שלטון, ל"כפיים". ואת זה אתם עשיתם ולא אף אחד בצד הזה. הצד הזה עשה את זה. אז אני חושבת שהגיע הזמן להפסיק עם זה – כי יש דעות לחוד, יש פוליטיקה לחוד, יש אידיאולוגיה לחוד, הכול בסדר; לא לגעת לא בעדה ובעיקר לא בגזענות. זה לא ראוי. זה לא ראוי. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא, כי זה – – – אם מזרחי – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אבל אתה יודע מה? זו בדיוק הגישה. אתה יכול להגיד שאתה לא מסכים עם הדעות שלי. אתה לא יכול לבוא ולהגיד שאני גזענית. אתה לא יכול להגיד לי שאני גזענית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה מבין? אתה תעיר לה – אתה לא יודע איך זה ייגמר. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – אתם כועסים. אבל לכם הכול מותר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נגמר הזמן. תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא יכול לספר על האנשים שיושבים פה שהם גזענים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> איזה כיף זה. כשאתם מקבלים – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה גם פוגע בשאר עם ישראל, מקבע את הקיפוח – אתה גם מקבע את העוני, אבל זה כבר נאום אחר – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – מה אני אגיד לך. בינתיים, אתה יכול לדבר – ניסים – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואתה יודע, אני חושבת שהציבור בישראל תופס את הראש ואומר: מה הוא רוצה ממני? אני סעדה, אני וקנין, מה הוא רוצה מהחיים שלי? תתחיל לעבוד למען הציבור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו נגיד לחבר הכנסת משה סעדה שאת מאוד גאה להיות חלק ממשפחתו. תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא יודע, אבל אני סעדה שזה טורקי וחלבי, הוא סעדה אחר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אבל את סעדה שעזבת את הליכוד, אז זה משהו אחר. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אני סעדה שנשארה נאמנה לציבור בישראל, << דובר >> ואני סעדה שמותר לה לעשות מה שהיא רוצה, וזה ההבדל. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> נו, באמת. את יודעת – – – בסדר, החוכמה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה חושב שסעדה – – – ופה הטעות. סעדה גם יוצא להפגין. סעדה, וקנין ואבוטבול יוצאים להפגין נגדכם. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אה, שטויות – – – כל הפריבילגים – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> לא, גם בן ארי יוצאת להפגין. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כל – – – נמצאים שם. אל תדאגי. הכול – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> תמשיכו לפרק את עם ישראל, תגיעו למקום נפלא. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תמשיכי לפמפם חזק. אנחנו – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – ביום כיפור תצומו פעמיים. ארבע פעמים תצומו. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תפסיקי. משתמשים בך, נו, את לא מבינה – – – קישוט שם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לכם. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – פילוג בעם היהודי – – – פילוג בין אשכנזים – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתם קישוט – – – את השיר הזה כי – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> רגע. מותר – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר, בישיבה, בבקשה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתם מיעוט – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – אני יוצאת החוצה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קדימה, נו, או שתצאי או שתשבי. תודה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – הגישה הזאת – – – אני עזבתי את הליכוד – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> למה עזבת שם? הינה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גם זה עכשיו? גם לאחרים אתה מתערב? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נו, מה יהיה? מה, אני שוטר? בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, המחאה שמתנהלת במדינת ישראל למעלה משלושה חודשים נלחמת על דמותה היהודית והדמוקרטית של ישראל – היהודית והדמוקרטית; נלחמת בעד הגבלת כוחה של הממשלה לעשות כל מה שעולה על רוחה על מנת שהיא לא תפגע בזכויות אדם. לפני בערך 42 שנים הגישה חברת הכנסת שולמית אלוני הצעה לסדר-היום לרגל יום זכויות האדם הבין-לאומי. זה קרה ב-15 בדצמבר 1981, וכשהיא עלתה על הדוכן הזה היא נימקה את הצורך להגן על זכויות האדם כנגזר לא מאופייה הדמוקרטי של ישראל אלא דווקא מאופייה היהודי. אני רוצה לקרוא חלק מהטקסט המאוד-חשוב של חברת הכנסת אלוני, מאחר שבעיניי הוא רלוונטי במיוחד בימים אלו. ככה כותבת חברת הכנסת אלוני: "למרות היותנו מדינת עלייה, למרות המצור – – – והמלחמות, מכירים אנו, מכל מקום רובנו, כי חייבים אנו, כבני העם היהודי הקדמון, בכבוד האדם ובשמירת זכויותיו, ולא רק חיוב מוסרי אלא חיוב שבחוק. חייבים אנו זאת למורשת הנביאים; חייבים אנחנו זאת לנאד הדמעות ולסבל בן אלפיים שנה; חייבים אנו זאת לדורנו, דור גואל ונגאל, הקורא לבניו הפזורים בארצות תבל לבוא לארץ נאורה, לארץ שטוב לחיות בה, לארץ שמוסר וצדק, חוק ומשפט חייבים לשרור בה ללא אפליה מטעמי מוצא, גזע, דת ומין, כשם שיהודים בכל מקום בעולם היו חלוצים במאבק על עקרונות אלו. אנו, שסבלנו מאנטישמיות כקולקטיב בשל חשד שהוטל ביחיד מאיתנו; אנו, שנרדפנו על ידי חזקים בלא דין ובלא משפט; אנו, שסבלנו על היותנו שונים וניסינו להיות נאמנים לעצמנו – כאן בישראל שבה אנו הרוב, שבה אנו הריבון, שבה אנו המחוקק, השלטון, הצבא והמשטרה, חובתנו לעגן בחוק, לפרסם ולחנך על סובלנות וכבוד לזולת, על הזכות לחירות ולמשפט צודק, ולהקפיד כי איש בעוונו יישא ולא יצא הקצף על כל העדה בשל חטאו של היחיד. ככל שיחיד זה מרגיז וככל שדעתו סותרת את דעתנו ואת עמדותינו, כן חייבים אנו לשמור על זכויותיו. אנו מדינה צעירה אך לא צעירה מהכין חוקה כתובה ומפורסמת, למען יחונך על פיה כל אדם בישראל מילדות, ותהיינה זכויותיו וזכויות זולתו לנגד עיניו תמיד". אדוני היושב-ראש, הצורך, החובה המוסרית להגן על זכויות האדם באשר הוא אדם, נובע בראש ובראשונה מהיות ישראל מדינה יהודית – יהודית ולאחר מכן מדינה דמוקרטית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, בואו נודה באמת: לממשלה החשוכה ביותר שהייתה בישראל לא אכפת מקידום נשים. היא נותנת את מוקדי הכוח לגברים. בזמן שהתפיסות הדתיות, הקיצוניות והשוביניסטיות ביותר מקבלות מקום גם בקבלת ההחלטות, אפשר לספור את מספר חברות הכנסת בקלילות. חברותיי בקואליציה, זה לא קשה לכן לדעת שאנחנו רוב באוכלוסייה – 51% – אבל בקואליציה אתן רק 12%? תשמיעו קול, תדברו על דלתות הזכוכית שאנחנו נתקלות בהן, הן משותפות לכולנו. למה אתן שותקות? כי אתן יודעות שכל אישה שאכפת לה שנחיה בעולם מתוקן יותר, שבו נזכה לייצוג במוקדי קבלת ההחלטות, פשוט לא יכולה להרשות לעצמה לבחור במפלגות הקואליציה, מפלגות שבכולן יש רוב גברי ברור במקרה הטוב ורק גברים במקרה הפחות-טוב. זה לא רק בקואליציה, זה גם בממשלה שבניתם. בממשלת בנט-לפיד נשים היו 33% מהממשלה – שיא היסטורי של ייצוג נשים בממשלה במדינת ישראל, בערך כמו הממוצע ב-OECD, שהוא עדיין רחוק מהשוויון שאנחנו צריכות לכוון אליו. בממשלה הזאת שברנו אחורה: שש שרות וסגנית שר, שמהוות 19% מהממשלה. אנחנו צריכות להבין, זה לא רק הנראות, זה לא רק המספרים וזה לא רק זה שאנחנו משדרות מסר לנשים במדינה הזאת שהן יכולות להגיע לאותן תפקידים בדיוק כמו עמיתינו הגברים. זה אומר שבפועל תתקבל מדיניות פחות שוויונית, מדיניות פחות נשית, מדיניות שנקבעת על ידי גברים, שלא יקדמו כמו שאנחנו היינו מקדמות נושאים של אלימות במשפחה, הטרדות מיניות, חינוך, בריאות, שכר שווה. הגברים יהיו על השלטרים המרכזיים, ואנחנו נסתפק בתיקים המומצאים שראש הממשלה ימציא לנו. איך זה עובר בשתיקה? עוד הישג לממשלת החושך: עשרות מינויים מקצועיים של הממשלה למנכ"לי משרדים, ומתוכם אישה אחת. בזה אי-אפשר להאשים את התוצאות של הפריימריז. מדובר בשוביניזם מוחלט, בתיעדוף של גברים על נשים, שהן שוות להם ביכולות המקצועיות. זה לא שזה לא אפשרי. הממשלה הקודמת מינתה תשע מנכ"ליות מוכשרות, שעשו עבודה יוצאת מן הכלל, אבל הפעם בחרתם למנות מנכ"לית אחת מתוך עשרות. מה זה אמור לומר לילדות שלנו? כשהן יראו אך ורק גברים מנהלים את משרדי הממשלה, הן ידעו שיש תקרת זכויות שהן לא יכולות לפרוץ, כי יש אנשים בשלטון שמעדיפים לשמר את ערכי המשפחה של ימי הביניים. ברור שעם ממשלת גברים שכזאת לא יהיה ייצוג לנשים, שמהוות מעל 51% מהאוכלוסייה. שדולת הנשים בישראל, נעמת ופורום דבורה עתרו לבג"ץ בדרישה לבטל את מינויי המנכ"לים למשרדי הממשלה ולמנות נשים מנכ"ליות לפחות במחצית ממשרדי הממשלה. הממשלה מתגאה בזה שהיא מקדמת הפרדה מגדרית, או בשם מדויק יותר הדרת נשים, ובהסכמים הקואליציוניים התחייבו לכך שההפרדה תותר בחוק. מד"א כבר הודיעה שקורס הפרמדיקים לשירות לאומי ייערך לראשונה – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בהפרדה מגדרית לכלל המשתתפים, כולל לחילונים. נאסר על נשים לשיר באירוע של המועצה אזורית מרום גליל בגלל נוכחות חרדים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא תעלימו אותנו ולא תשתיקו אותנו. אנחנו ניאבק בממשלת הגברים שמדירה אותנו במרחב הציבורי. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. הוגשו חתימות, ולכן ההצבעה תהיה – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> רגע, רגע, שר מסכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שר מסכם. מיכל פה, מיכל הגיעה. סגנית השר תסכם. << דובר >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, חברי הכנסת הנכבדים, לילה טוב לכולם. בוקר טוב – למה, לילה טוב, לא? לילה טוב, בוקר טוב – כל אחד לפי מצב הצבירה שלו. בהמשך לדבריי בהצגת החוק אתרכז כעת באשכול החברתי. אנחנו עוסקים בשקדנות בקידום מערכות הבריאות והרווחה ככלל ובכל הנוגע לבריאות הנפש בפרט. אין אזרח בישראל שלא נזקק לשירותים חברתיים ובריאותיים. מדובר באינטרס לאומי מובהק לחלוטין. עם כניסתי לתפקיד במשרד האוצר נפגשתי עם הגורמים המקצועיים ומצאתי אנשים קשובים ומוכשרים. הם שותפים לחזון שלי לשיפור ותיקון מערכות אלו ולייעולן. לראשונה כוללת הצעת התקציב הקצאה של למעלה מ-100 מיליון ש"ח מרווחי הקרן לאזרחי ישראל לטובת שדרוג תשתיות ציבוריות בתחום בריאות הנפש והחינוך, תוך דגש על תנועות הנוער. ההקצאה באה מתוך תפיסה כי יש להפנות את הרווחים מהמשאבים הלאומיים שלנו לחיזוק התשתית שעליה נשענת החברה הישראלית כולה. עוד תוקצבה תוכנית לקידום מסגרות קהילתיות משקמות, שפתיחתן תסייע בצמצום מספר המאושפזים הממושכים בבתי החולים לבריאות הנפש. בתקציב הקרוב צפויה התוכנית הזו לגדול באופן משמעותי, כך שיועברו כ-700 מטופלים למסגרות החלופיות, ברמת שירות גבוהה יותר מן הקיים כיום. מתוך המטופלים הללו למעלה מ-400 הינם מטופלים כרוניים המאושפזים כיום בבתי החולים. הם יוצאו למסגרות חדשות, והיתר יגיעו מתוך הקהילה, מהבתים שלהם. בדרך זו יפחתו העומס והצפיפות בבתי החולים באופן משמעותי ובטווח הזמן הקרוב. ממש לאחרונה נפתחה הקהילה המשקמת הראשונה באבו גוש, קהילה יפהפייה, וכמה טוב שיש כזו ויהיו עוד כמה וכמה כאלה. ראוי להדגיש כי מספר אנשי הצוות בבתי החולים לא צפוי לקטון, ולפיכך גם יחס המטפל–מטופל ואיכות הטיפול צפויים לעלות בהתאם. בטווח הארוך אנו נדרשים לשאלה איך תיראה מערכת הבריאות בכלל ומערכת בריאות הנפש בפרט בעוד עשור. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא מיניה ולא מביה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני תקווה שתכונס ועדת היגוי שתשב על המדוכה ותכין תוכנית אב, תוכנית שעל פיה תתוכנן הפעילות ויפותחו המענים והמסגרות – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא תודה ולא תודה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – תוכנית אב שעל פיה נראה כיצד ואיך תיראנה מערכות הבריאות, הרווחה ובוודאי בריאות הנפש. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מי רוצה קיזוז? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נקזז. לעד, לעד לא נקזז. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חשוב לזכור שמערכת הבריאות לא מורכבת מבתי חולים בלבד. ליתר דיוק, מרכז הכובד הוא בקהילה, בקופת החולים. זה נחמד שאתם מנהלים ביניכם שיח, זה יפה, ואני מתאמצת עם הגרון. אני אשתוק, תגמרו לנהל, יש לי זמן להעביר – אז זה נחמד. תמשיכו עם הפינג-פונג. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו עוזרים לך בסך הכול. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חשוב לזכור שמערכת הבריאות לא מורכבת מבתי חולים בלבד. ליתר דיוק מרכז הכובד הוא קופת החולים בקהילה. החשיבות הטמונה בטיפול במסגרת הקהילה היא כפולה. מצד אחד, כמובן, הטיפול עצמו, אך מנגד ולא פחות חשוב – אין לי קול; תמיד, אני רגילה לזה. אני חברת הכנסת היחידה שלא צועקת ותמיד צרודה, אין מה לעשות. מצד אחד, זה הטיפול עצמו, אך מנגד ולא פחות חשוב – מניעת הצורך בטיפולים נוספים ויקרים יותר. ככל שאנחנו נעבוד בקהילה, כך נימנע מטיפולים יקרים מיותרים. בבריאות הנפש נכנס הגורם השלישי והוא מיגור הסטיגמה. ככל שיהיו לנו יותר מענים בקהילה כך ננרמל את בריאות הנפש ונבהיר לכולם שאין צורך להחביא אותם או לסגור אותם בבתים מרוחקים מהקהילה או בבתי החולים באשפוזי כפייה. אנו נוקטים כמה צעדים שיסייעו בקיצור התורים בקהילה, למשל – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מאחוריך, תשתיק אותו שם. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא נורא, שידברו, בכיף. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז דברי יותר חלש, ומקסימום מי שישמע אז ישמע. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה צודק. – – אפשרות להנפקת אישור מחלה ללא חתימת רופא, הוצאת מרשמי תרופות מסוימות ובחינת אישורים נוספים שניתן יהיה להנפיק ללא חתימה זו. מסיימים? בקיצור, חבריי, היה לי עוד הרבה הרבה מה לקרוא, אבל אנחנו נשמור את זה לפעם אחרת. אני מבקשת מכולכם להצביע בעד הצעת החוק החשובה הזו. תודה לכולכם, והמשך לילה טוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. האופוזיציה הגישה חתימות, ולכן ההצבעה תהיה שמית. אנחנו נצביע כעת על הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023, התשפ"ג–2023, בקריאה ראשונה. אבקש לקרוא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – נגד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לקרוא את שמות חברי הכנסת שעדיין לא הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – נגד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח מאיר כהן – נגד עופר כסיף – נגד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – נגד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת גלעד קריב – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש מישהו באולם שעדיין לא הצביע? תודה. אבקש למנות את הקולות. תודה. בעד – 40, נגד – 32. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023, התשפ"ג–2023, עברה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת הכספים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוועדה למעמד האישה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה בקטע של מעמד האישה היום, אני מבין. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ועדת העלייה והקליטה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה יעבור לוועדת הכנסת כדי לקבוע באיזו ועדה ידונו בנושא הזה. אנחנו נעבור להצבעה נוספת, על הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2024, התשפ"ג–2023, בקריאה ראשונה. אבקש לקרוא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – בעד אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – נגד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לקרוא בשמות חברי הכנסת שעדיין לא הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – נגד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח אורנה ברביבאי – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת גלעד קריב – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> האם יש עוד מישהו באולם שלא הצביע? אפשר למנות את הקולות. בבקשה. 41 בעד, 32 נגד. אני קובע שהצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2024, התשפ"ג–2023, עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת הכספים. תודה. << נושא >> הודעת הממשלה בדבר צירוף שר לממשלה, העברת סמכויות משר לשר ושינוי בחלוקת התפקידים בממשלה << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא: החלטת הממשלה בדבר צירוף שר לממשלה, שינוי בחלוקת התפקידים בין השרים, קביעת שר נוסף במשרד והעברת סמכויות – החלטת הממשלה, בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הממשלה, ועל פי הצעת ראש הממשלה, לצרף את חבר הכנסת דוד אמסלם כשר בממשלה; החלטת הממשלה, בהתאם לסעיף 31(ג1) לחוק-יסוד: הממשלה, לקבוע כי השר דוד אמסלם ישמש שר נוסף במשרד המשפטים; החלטת הממשלה, בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לשר דוד אמסלם את סמכויות שר המשפטים לפי סעיפים 4(א) ו-4(ג) לחוק הקאדים, התשכ"א–1961; החלטת הממשלה, בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, לשנות את חלוקת התפקידים בממשלה ולמנות את השר דוד אמסלם לתפקיד השר לשיתוף פעולה אזורי והשר המקשר בין הממשלה לכנסת במקומו של השר יואב קיש, אשר ימשיך לכהן בתפקיד שר החינוך. יציג השר שלמה קרעי ­– דנידין. כמה ששרים נעלמים פה, זה משהו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, נפלה בחלקי הזכות להודיע לעם ישראל בשעה הזאת של האשמורת השלישית בשורה משמחת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, אדוני השר. אני נועל את רשימת הדוברים. זה הדבר הכי גמיש שיש פה במליאה, את זה למדתי. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> לא, לא. אפשר לדבר – – – ברשימה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעול, נעלתי. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> לא, אני רוצה. אני בדיוק הייתי בדרכי. הייתי בדרכי לברר אם אני רשומה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה שאופיר אומר אני עושה. הרשימה נעולה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה. אדוני היושב-ראש, נפלה בחלקי הזכות להודיע לעם ישראל, בשעה הזאת של האשמורת השלישית, בשורה מאוד מאוד משמחת. אני מתכבד להודיע לכם כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הממשלה, ועל פי הצעת ראש הממשלה, לצרף את חבר הכנסת דוד אמסלם לשר בממשלה. ברוך הבא. בהתאם לסעיף 31(א) – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא מוחאים כפיים. תכף, אחרי שהוא יושבע. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> איזה יופי שעכשיו דודי יוכל לעשות כלום – – – ולא בתור ח"כ רגיל. הממשלה התברכה בעוד מישהו שלא עושה כלום, בדיוק כמוך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא חבר שלי, אני אוהב אותו, אז אני לא רוצה שיגידו שיש פה איפה ואיפה. אז אנחנו שומרים על הסדר. תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה – לשנות את חלוקת התפקידים בממשלה ולמנות את השר דוד אמסלם לתפקיד השר לשיתוף פעולה אזורי והשר המקשר בין הממשלה לכנסת במקומו של השר יואב קיש, אשר ימשיך לכהן בתפקיד שר החינוך; בהתאם לסעיף 31(ג1) לחוק-יסוד: הממשלה – לקבוע כי השר דוד אמסלם ישמש שר נוסף במשרד המשפטים, בהתאם להוראות סעיף 24(א) לחוק-יסוד: הממשלה; בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה – להעביר לשר דוד אמסלם את סמכויות שר המשפטים הנתונות לו לפי סעיפים 4(א) ו-4(ג) לחוק הקאדים, התשכ"א–1961. בהתאם לסעיפים 15, 31(א), 31(ב) ו-31(ג1) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטות אלו. דודי, ברוך הבא, אחי ורעי, להצטרף כשר בממשלת ישראל. בימים האלה של קורבנות הנשיאים שחנכו את המזבח, שחנכו את המשכן, זה דבר גדול. אתה משלים את הפסיפס המרהיב של ממשלה שמייצגת את העם באמת. אני רוצה לאחל לך, דודי, שתמשיך לעלות מעלה-מעלה בעזרת השם, לתפארת מדינת ישראל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> בוא נשמע את הברכה שלך לדודי. עודד, אתה עולה לברך את דודי? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> השר דיכטר התייצב, אפשר לעבור לשמן זית. אני יכול לתת גם על שמן זית. את אותה דרשה של הדבש אפשר לתת גם על שמן זית. אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, אדוני השר המיועד, אני חייב לשאול אותך שאלה, השר המיועד אמסלם. ראשית, למרות שאנחנו חלוקים – אני באופוזיציה, אתה בקואליציה – ולמרות שאני מתנגד למינוי שלך, אני עדיין מנצל את ההזדמנות לברך אותך מראש, למפרע, מה שנקרא. אבל אני חייב לשאול אותך שאלה: בכל הסיבוב הזה שהסתובבתם פה בשלושת החודשים האלה על סמכויות השר הנוסף במשרד המשפטים, אז בסוף הסמכויות של השר הנוסף במשרד המשפטים שהצלחתם לגרד זה אחריות על חוק הקאדים? עכשיו, חשובה האחריות של שר המשפטים על חוק הקאדים, אבל אני מכיר אותך גם, כמה אתה קרוב בענייני מסורת ישראל. למה שר המשפטים לא ויתר או בתוך הממשלה לא ויתרו על סמכויות בתי הדין הרבניים? למה, למשל, הנושא הזה לא נכנס תחת סמכותך? אני מרגיש כאילו, לא יודע, או שהם לא מחזיקים ממך בענייני הלכה, או שהם אומרים – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> יש לו אח רב בבית שמש. למה אתה מדבר עליו ככה? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – בואו נראה איך הוא עם הקאדים לפני. מה שנקרא הם אומרים, עושים לך – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עושים לי – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, הם אומרים: נראה עם הקאדים. אם ילך טוב עם הקאדים, נעבור לבית הדין הרבני. אני אומר את זה בסך הכול גם בצער. למה? אני מכיר גם את הקריירה שלך בכנסת וגם את הקריירה שלך לפני הכנסת. אני באמת חושב שיש לך – אתה יכול להוביל הרבה מאוד תהליכים, בטח בנושאים של מערכות, איך שמערכות עובדות ופיקוח על מערכות. ניהלת אגף ענק בעיריית ירושלים. אני לא יודע אם זה לא האגף הכי גדול, לדעתי, בעירייה. אני חושב שלעשות איזשהו שעטנז של המשרד לשיתוף פעולה אזורי יחד עם השר המקשר ויחד עם האחריות על בית הדין – סליחה, על חוק הקאדים – זה לא ממין העניין. אני מאחל לך, באמת אני אומר, שגם בתוך התפקיד הזה ובתוך הממשלה הזאת – שאני חושב שהיא ממשלה רעה, והיא עושה הרבה מאוד דברים לא טובים – תצליח לעשות דברים טובים, בעזרת השם, בכל מקרה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נשארה לך עוד דקה, חבר הכנסת מתן כהנא. זה זמן פציעות, לא? << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים, נמשיך בקריאה המודרכת שהתחלנו בה בסשן הקודם. "ההקבלה המפתיעה שנמצאה בין דברי המרואיינים לבין הטקסט של מגילת העצמאות הביאה אותנו להמלצה המרכזית של מסמך זה: הכרזת העצמאות וערכיה היא הנורמה הבסיסית של מדינת ישראל. על בסיס פרק החזון שבה ניתן להציב 'רעיון מסדר' חדש ומוסכם לכלל החברה בישראל: מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי, היא מדינה יהודית ודמוקרטית המכבדת את זכויות האדם ומכילה את ערכי כל מרכיבי החברה הישראלית". פרק החזון – אני חושב שכדאי שנקרא אותו רגע, נספח מס' 6.3 – בואו נקרא מה זה פרק החזון של מגילת העצמאות: "לפיכך, נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי היישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות, אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל – – – מדינת ישראל תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות" – זה פרק החזון, חבר הכנסת ואטורי, כן? זה פרק החזון מתוך המגילה – "מדינת ישראל תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות" – כלומר עלייה וקיבוץ גלויות – "תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה" – כלומר פיתוח הארץ לכל תושביה – "תהיה מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום, לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שיווין זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947 ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ ישראל בשלמותה. אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבניין מדינתו ולקבל את מדינת ישראל לתוך משפחת העמים. "אנו קוראים – גם בתוך התקפת הדמים הנערכת עלינו מזה חודשים – לבני העם הערבי, תושבי מדינת ישראל, לשמור על שלום וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה הזמניים והקבועים. אנו מושיטים יד לשלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להן לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ המשותף לקדמת המזרח התיכון כולו. "אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב היישוב והעלייה ובבניין – –" << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רק רגע. חבר הכנסת מתן כהנא, אפשר לשמור על שקט? אתם מפריעים לו. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> "– – ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל". זה היה פרק החזון, וזה בעצם הרעיון המסדר שכולם יכולים להסכים עליו, לפי כותבי המאמר הזה. יש לנו עוד עשר שניות. "בנוסף, ניתן היה לסכם את תוכני הרעיונות בשתי רמות נוספות: האחת – הצגת מספר תנאים מוקדמים שבלעדיהם לא אפשר יהיה לקדם את הרעיון המרכזי הנ"ל. ניתן לסווג תנאים מוקדמים אלו בשני תחומים עיקריים: ביטחון, חוסן ואיתנות, מנגנונים ו'כללי משחק'. הרמה השנייה והעיקרית" – משפט אחרון – "כוללת שישה נושאים פרדיגמטיים המצריכים חשיבה יצירתית והתאמה למציאות החדשה, ושיישומם יצוק תוכן מעשי לחזון המחודש". תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. בבקשה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מוכנה להיות – – – מורידה את זה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זמן פציעות. זה כמו בכדורגל, את יודעת, עד שיוצאים החוצה למגרש. צריך לסדר את רשימת הדוברים לפי הגובה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> זה גם פיליבסטר בפני עצמו, להעלות ולהוריד את הדוכן זה חמש דקות כל פעם. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מטי, כמה חיידקים יש במיקרופון הזה שאת עומדת לדבר בו? << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הכול פה בכנסת ישראל זז. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, עמיתיי, בוקר טוב, 04:04. נאור, אתה שומע? כהיערכות לתקציב המדינה אני עיינתי בחוק ההסדרים, ולצערי מה שמצאתי זה שחוק ההסדרים יפגע אנושות ברשויות מקומיות. אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל אני הייתי ראש רשות, ולכן אני מאוד ערנית לגבי הפגיעה של חוק ההסדרים. אז כמובן נתחיל בקרן הארנונה, שאמורה להלאים חלק נכבד מהכנסות הרשויות מארנונה עסקית לטובת קרן מיוחדת למענקים לרשויות שכמובן הממשלה חפצה ביקרן – פגיעה אנושה בתמריץ לבניית עסקים ומכה קשה לרשויות חרוצות שבצמיחה. פרק התכנון והבנייה מחזק את המדיניות הריכוזית של הממשלה, מחליש את מערכת התכנון, פוגע באינטרס הציבורי ומעדיף את היזמים, ואבוי – מסמיך את הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, ללא הסכמת העירייה, שתיתן היתרי בנייה במקום הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה. ושוב, שלטון מרכזי ריכוזי החושב שהוא יודע יותר טוב מהרשות המקומית מה טוב לתושבים. ועוד מתכוונת הממשלה לפגוע ביישובים הכפריים בשם מכובס שמצאתי בחוק ההסדרים: "ייעול שימוש במקרקעין כפרי באזורי ביקוש" – פשוט לנגוס במרחב הכפרי. גם פרק התשתיות הלאומיות מאפשר הקמת תשתית לאומית ללא צורך בהסכמת העירייה – ושוב, פגיעה משמעותית ביכולת של רשויות מקומיות להגן על האינטרסים של התושבים. כמובן שייפגעו רשויות שפחות חפצים ביקרן. בנוסף, דואגים להחליש את מעמד המשרד להגנת הסביבה – הכוונה היא להפריט את מערך התכנון הסביבתי, שאני מקווה שלא יצא לפועל, ולצמצם רגולציה סביבתית בכל מוסדות התכנון – למשל, אני נותנת דוגמה, חריגה ממגבלות היתרי הפליטה של תחנות כוח, כמו תחנות אורות רבין, או פריצת כל מגבלות הרעש בפרויקטים שיוגדרו על ידי הממשלה כפרויקטים לאומיים. קרן הניקיון – וגם כאן אני מקווה שנבלמה – מה הכוונה? להעביר אותה מידי המשרד להגנת הסביבה לשליטת משרד הפנים; יותר מ-3 מיליארד שקלים, במקום שישמשו לחיזוק הרשויות שמזינות את הקרן, שמשלמות לקרן – קרן הניקיון אמורה לממן את קרן יהודה ושומרון. רפורמת הביזור, שמבוססת על החלטת ממשלה 675, שנותנת סמכויות לרשויות המקומיות – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ביטלו את הביזור. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – יצאה מחוק ההסדרים ברגע האחרון, ומדוע? שנים של עבודה בחיזוק עצמאות השלטון המקומי יורדות ככה לטמיון. במקום לקדם מודל ביזור דיפרנציאלי, כלומר ככל שיש יותר מינהל תקין יהיו יותר סמכויות לרשויות, מחזירים את השליטה לשלטון המרכזי, וכולם יודעים באיזה ידיים נמצא משרד הפנים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת זאב אלקין. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אתה הבנת את זה, נאור? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, השרים, אפילו חבריי חברי הכנסת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חתן בר-המצווה לא נמצא. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הוא לא חייב. הוא עוד לא התמנה, אז אי-אפשר לתקוע אותו כשר תורן במינוי של עצמו. הכול בסדר. יש משהו שאני לא הצלחתי להבין, אולי יושב-ראש הקואליציה ידע להסביר לי. מביאים את המינוי של חבר-הכנסת אמסלם לשלושה שרים – שזה, אגב, יפה; אני הייתי בקדנציה הקודמת, וזה כנראה עובר בירושה. מצד אחד שר לשיתוף פעולה אזורי, שזה, אני מבין, היה משרד שהיה תקוע אצל יואב קיש, ואני מניח שהוא אפילו לא ביקר במשרד הזה מרגע לכניסתו לתפקיד, וסוף-סוף תהיה עדנה למשרד לשיתוף פעולה אזורי. הכול בסדר. התפקיד השני זה השר המקשר, גם אותו אני יכול להבין; אני לא בטוח שזה ההסדר הכי נוח ששר החינוך הוא גם השר המקשר, כי לא היה לו זמן לחינוך. עכשיו החינוך יסתדר ויהיה מישהו במשרה משמעותית, שר מקשר עם הכנסת. הכול הבנתי. הדבר שלא הבנתי זה שר במשרד המשפטים, כי מצד אחד, כשקראתי את הסמכויות של השר אמסלם בחלוקה שבינו לבין יריב לוין גיליתי המון תחומים של משרד המשפטים שאף אחד לא יודע על קיומם. הרושם הוא שישב השר לוין והכין רשימה של מה שהוא לא ידע שיש במשרד המשפטים. הוא אמר: תביאו לי רשימה של מה שאני אחרי כמה חודשים במשרד לא יודע עליו, סמכויות שקיימות לי, ותיתנו אותן לשר אמסלם. בדרך הזאת הרשימה הזאת נבחרה. אני לא יודע מה הוא יעשה עם השמאים ועם הקאדים ומפה ומשם. אגב, יש לי רעיון מה לעשות עם הקאדים. השר העתידי אמסלם לא פה, אבל אם הוא ידאג לקאדים אז אולי סוף-סוף יביאו לפה לבחירות של הוועדה למינוי שופטים, הוועדה למינוי קאדים והוועדה למינוי דיינים, את מה שדחו לחודש יוני. כבר עכשיו ברור שלא בטוח שהחוק יעבור עד יוני, אז כבר אפשר לעשות את הבחירות, ובא הגואל לקאדים לפחות. אולי השר אמסלם ייאבק בשביל הקאדים. אבל הסתכלתי על הרכב הממשלה ופתאום גיליתי: אני לא יודע אם יש, כן או לא, שר ביטחון – נדמה לי שראש הממשלה גם לא יודע אם יש, כן או לא, כי הוא עוד לא החליט אם הוא מפטר או לא מפטר, פיטורים זוועתיים ונוראיים; שר פנים אין כבר הרבה זמן, עוד מעט נגמרים שלושה חודשים, ואני לא יודע מה יעשו. ראש הממשלה לא יכול להיות שר, אז יצטרכו למנות מישהו לתפקיד שר הפנים; אין בממשלה הזאת שר בריאות. אז למה לכל הרוחות צריך למנות את השר אמסלם על כל המחלקות ששרי המשפטים לדורותיהם לא ידעו על קיומן במשרד המשפטים? אפשר למנות אותו לשר הפנים, לשר הבריאות, אולי לשר הביטחון, אם זה באמת מתפנה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לסיים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בהחלט, אבל יש לי הצעת ייעול. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> די נגמר הזמן. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בהחלט. אני מסיים. אני חושב שבסיטואציה שנוצרה יש פה פגיעה קשה מאוד בכבודו של חבר הכנסת אמסלם, שמייצרים בשבילו תפקיד שאין בו שום צורך במשרד המשפטים במקום לתת לו תיק משמעותי כראוי ליכולות שלו, תיק הפנים או תיק הבריאות, וסוף-סוף יהיה בממשלה הזאת שר פנים או שר בריאות. אם בסוף ממנים עוד שר, אז לפחות שהוא ימלא תפקיד שחסר. יש לנו שרים שחסרים ושרים שמכניסים אותם למשימות שאף אחד לא מצליח, כולל הם עצמם. אני חושב שאם תשאלו את השר אמסלם מהן הסמכויות במשרד המשפטים, גם הוא לא ידע להסביר לכם. עוד מעט אפשר לשלוח לו שאילתה כזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אין לך נקודות, פסיקים, משהו. ברצף אי-אפשר להפריע לך. חברת הכנסת מירב בן ארי. בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, אנחנו ממש נמצאים בשבוע האחרון של הכנס הזה שנקרא כנס החורף. אתה יודע, יש מושב, שזה שנה, ויש שני כנסים, חורף וקיץ. אני חושבת שהכנס הזה היה דוגמה באמת לכל כך הרבה בעיות ומשברים שנוצרו בחברה הישראלית. אני חושבת שאנחנו צריכים לצאת לפגרה הזאת – הקצרה מאוד, יש לומר, של חודש – ולחשוב איך צריך להיראות הכנס הבא, כי אם זה מה שהם מתכננים, לפחות מבחינת ההפיכה המשטרית, הרי שכל האירוע הזה, צריך לחשוב מחדש איך מנהלים אותו. קודם כול, אולי לכם, מבחינת הסברה, כי היה לכם כישלון מהדהד בתחום, לא הצלחתם להעביר לציבור – הרי מבחינתך, ואטורי, אתה רואה את זה כשינוי, כרפורמה, ואנחנו רואים את זה כהפיכה. אז אולי תנצלו את הזמן לחשוב איך להסביר לציבור, כי נראה שיש בעניין הזה קצת כישלון – תסכים איתי, אני בטוחה – למרות שבציבור שלנו, נגיד, לא משנה כמה תסביר, בצדק הם חושבים שבאמת מדובר בחתירה תחת היסודות של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. אני אישית חושבת ככה גם. אני מאוד מאוד מקווה כמובן שכל העניין הזה ייבלם, אבל נראה שלפחות הסגירה של נתניהו זה שהוא מתכוון להמשיך ולדהור אל החקיקה הזאת. אני אומר לך שאנחנו נעשה הכול כדי למנוע אותה. אני מאוד מקווה שיהיו חברי כנסת גם מהצד של הקואליציה שיבינו את גודל השעה ואת הסכנה האמתית למדינה שלנו ולאופי שלה. עוד מילה אחת, מכיוון שיהיו עוד כמה נאומים של סיכום. אני חושבת שאפשר היה לנהל את הכנס הזה אחרת. היו כאן הרבה ויכוחים צורמים וקשים. גם לי באופן אישי היו הרבה – אפילו לא הייתי אומרת ויכוחים, בעיקר יותר צעקות, ואני זוכרת שאתה, גם אחרי מה שעברת כאן, התייחסת לזה ואמרת שצריך לשפר את השיח. אני חושבת שאחד הדברים שצריך לחשוב עליהם לכנס הבא זה איך להוריד פה את מפלס הלהבות במקום הזה. גם אתה דיברת על זה, נכון? התייחסת לזה בדברים שלך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לזה השפעה גם על הציבור. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היה כנס מאוד קשה עם הרבה הרבה מילים קשות שלא מתאימות לבית נבחרים. אולי צריך לעשות גם איזושהי עבודה. אני אומרת לך, אתה עכשיו סגן יושב-ראש ונמצא בנשיאות, ויש איתך הרבה סגנים מהקואליציה ומהאופוזיציה – לחשוב ביחד איך הכנס הבא ייראה, כי הכנס הזה היה דוגמה מאוד מאוד לא טובה בעיניי, ונאמרו כאן דברים קשים מאוד. אני חושבת שדווקא מאז שנאמרו יש איזשהו שיפור, אבל אולי הגיע הזמן לחשוב, כי עוד פעם להיכנס לכנס חדש עם להבות כאלה גבוהות – זה פוגע בעיקר בנו ובבית הזה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מה, איפה אמסלם? ראיתי שהוא קנה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא יצא לקצונה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא קנה חליפה חדשה מיוחדת, ורציתי להגיד לו מזל טוב על החליפה החדשה – אני רגילה לראות אותו עם המעיל – וגם לאחל לו את מה שהוא מאחל למפגינים בחוץ. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הוא במחלקת שמאות. או פטנטים, אני לא יודע. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, כן. תודו שאין על המליאה ב-04:00. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> או של הקאדים, גם אופציה. קאדים, קאדים. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> קאדים. אז "למה צריך חוקה? הסיבה לכך שצריך חוקה מתגלה בבחירות הדמוקרטיות אצל השכנים". << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כי צריך שני שרי משפטים, זאת הסיבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> "הם בחרו. התקיימו בחירות דמוקרטיות, על כך אין שום ויכוח, אבל הדמוקרטיה, או הבחירה הדמוקרטית, היא תנאי הכרחי אבל לא תנאי מספיק לקיום דמוקרטיה. כי אם אין מסגרת ערכית שמכבדת את זכויות הפרט, מכבדת את הזכות לחיים, מכבדת את הקיום של בני האדם בכלל ואת השכנים בפרט, הרי אין ערך לעלייה לשלטון בכוח דמוקרטי, כפי שכבר נוכחנו כמה וכמה פעמים בתולדות הזמן החדש – – – החוקה, או לפחות מסכת שמארגנת את זכויות המיעוט ואת זכויות הפרט וקובעת מגבלות והישג לכוח, המסגרת הזאת היא חיונית – – – אנחנו רוצים כרגע את המסגרת הערכית, שמאפשרת לנו לקיים מדינה יהודית, שבה הרוב אינו עושק את המיעוט, שיהודי מאמין יכול לחיות בה בהסכמה עם יהודי פחות מאמין, עם יהודי שבכלל איננו מאמין, עם אתאיסט מוחלט. אנחנו רוצים חברה חופשית, שבה יכול כול אזרח לחיות את חייו לפי הבנתו, וכל יהודי צריך לחוש שהוא חי במדינה ששורשיה מעוגנים במורשת ישראל – – – החוקה צריכה להגן על האזרח מפני רודנות השלטון, אבל היא גם צריכה להבטיח אמצעי הגנה שהשלטון חייב להיות מצויד בהם כדי להגן מול המציאות שאנו חיים בה. החוקה צריכה לאזן בין הרשויות. חד וחלק". זהו נאום של בנימין נתניהו מ-13 בפברואר 2006, אותו הביבי שאין זכר לו בנתניהו שלצערנו כולנו נאלצים לסבול היום. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מיכל, רק תדעי שהיו לך עוד 42 שניות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ערב טוב ומשמח לכולם, מתמנה שר נוסף במדינת ישראל. אדוני יושב-ראש הקואליציה, הייתי מצפה לראות קצת יותר תכונה במליאה לכבוד המאורע המיוחד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש כיבוד מיוחד מאחור. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין, בדקתי. עד כדי כך הייתי יסודי בבדיקה שלי, אז אפילו אין קפה. אין כיבוד מיוחד. האמת שהמינוי הזה די מסמל את המצב בשעה 04:20. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קח. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אחרי זה נזרוק סוכריות על החתן, אם זה בסדר לפי התקנון. אני מאחל לו המון הצלחה בתפקיד המשמעותי מאוד. חוק הקאדים ומה שדיברו פה נשמע לי תפקיד מסיבי מאוד, ובאמת יתרום לביצור שלטון הימין והמשילות. למרות המינוי הבאמת-מרגש – ואתם רואים את זה אכן במליאה – אני רוצה לדבר על חוק נוסף שהיה על שולחנה של הכנסת, ואני כבר לא זוכר באיזה יום זה היה, אולי מישהו מחברי הכנסת הערניים ירענן את זיכרוני – חוק המתנות, או שמא נאמר חוק של סנטה קלאוס, כי אנחנו מקנאים מאוד בחג המולד. אז אני רוצה לסבר לכם האוזן ולומר לכם שיש חוק שמקודם עכשיו, חבר הכנסת עמית הלוי הוא היוזם, ובהגשת החוק הזה הוא מביא לידי ביטוי כמיהה ודרישה שבאה מלמטה. כלומר, בכל מקום שהסתובבנו – בחוגי בית, בטח גם חבריי בליכוד וחבריי ביש עתיד – בכל מקום שהגענו, המשפט הראשון שנאמר לנו הוא לא: חוק מתנות; אלא: בבקשה תעבירו את חוק המתנות. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק. במשנה של עמית הלוי זה משהו שבער בו מאוד, והיה בראש סדר העדיפויות שלו. אני חושב שבסופו של דבר זה חוק נוסף שיסייע לתושבי ותושבות מדינת ישראל במאבק היום-יומי שלהם נגד הגזרות של ממשלת השיסוי והפילוג פה. אבל אני רוצה לדבר על משהו מהותי יותר, שמא נאמר ה-elephant in the room. מה הקטע עם מתנות מבן דוד? אני לא מבין את הרציונל הזה. אני לא מבין, אני והאחים שלי – – – << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> עושים הסכם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אפילו לא עושים הסכם. הפסקנו להביא מתנות בשלב מוקדם מאוד מאוד בחיים שלנו, כנ"ל גם בני דודים. בחיים שלי לא קיבלתי מתנה מבן דוד. אני יודע, קיבלנו מדודה וכזה. אז עזבו, זה הצד ההומוריסטי, נכון? כי זה ממש לא פרסונלי וזה לא קשור לכלום, וחלילה וחס, זה חוק שנוגע בכולנו. אבל אם נדבר שנייה, ב-20 השניות שנותרו לי, אין מישהו מסביב לשולחן בוועדת הכנסת שבה דנו, אין מישהו מסביב לשולחן – כל גורמי המקצוע, באמת, הם ניסו להגיד את זה בצורה נורא נורא עדינה, הם השתדלו מאוד לא להגיד: אחי, עמית הלוי, החוק מושחת. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> הם כיסחו את החוק. אתה חי בסרט. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> החוק מושחת. הם ניסו. משפט אחרון, באמת באמת אחרון. הם אמרו: זה קצת לא מתאים, יש פה עניין מהותי זה קצת פה, זה קצת שם, אבל לא אמרו שהחוק מושחת. החוק עוד לא עלה לקריאה ראשונה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רק אל תעשה כמו זאב אלקין, כי אצלו משפט אחרון זה בערך 50 מילים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תדע לך, זה כמו בטיסה. לשבת בתור יו"ר הכנסת פה, בטח ובטח בעניינים מהותיים, זה כמו בטיסה, ולכן אני ממליץ לך קצת לקום, מתיחות. ואם כבר מתיחות, כנראה שגם החוק הזה הוא מתיחה, ואידך זיל גמור. שיהיה לכם המשך בוקר מהנה וערב טוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול. בבקשה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> נאור – – – לא התייחסת, יש מתנות לליל הסדר – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אה, זה יכול להיות גם אפיקומן. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> נכון – – – למה לא? << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להתייחס למשהו ששואלים אותי הרבה חברים ומשפחה, וזה על המתח הזה בין העובדה שחלקנו יריבים פוליטיים מרים לבין העובדה שחלקנו גם חברים. אני לא יכול לדבר בשם כולם, אבל אני אגיד לכם איפה עובר הגבול אצלי, והוא כל הזמן מתנסח מחדש, ואז תבינו איך זה קשור לדודי אמסלם. יש פה הרבה אנשים שאני והם חלוקים אידיאולוגית, חלוקים פוליטית ברמה רצינית מאוד מאוד, אבל אני מחבב אותם ברמה האישית; אנשים שלפעמים אפילו מקדמים אג'נדות לא טובות לי, אבל אני רואה את המסירות שלהם למען הציבור שלהם, אני רואה שהם באו באמת לעבוד כנבחרי ציבור, פשוט יש להם תפיסת עולם אחרת משלי. קשה להסביר את זה בבית וזה מוזר, אבל זה אפשרי כי אנחנו עובדים יחד. דודי אמסלם – אני חושב שהרבה אנשים פה יודעים שאני לא מעריך אותו – משתייך לקבוצה אחרת, קבוצה של אנשים שמבחינתי הגיעו בשביל להגחיך הכול, להשניא, לעורר פילוג, לעורר שנאה, וזה לא משהו שאני מכבד. זה לא שדודי אמסלם בא לקדם פה דברים שאני לא מזדהה איתם ובגלל זה אני לא מכבד אותו; אני לא מכבד אותו בגלל – אני לא יודע, אני כבר ארבע שנים פה, עוד לא שמעתי אותו פעם אחת לא מקלל ומדבר על אנשים בצורה דוחה או משניא אנשים אחד על השני. אם פספסתי, אז אין בעיה, אבל בואו נגיד שאפשר בכיף לומר ש-90% מהזמן שדודי אמסלם פה הוא עסוק בללבות שנאה בין אשכנזים למזרחים. זה כאילו המקצוע שלו. אם יש אנשים שמקדמים ביטחון, יש אנשים שמדברים על רווחה, יש אנשים שמדברים על ביטחון תזונתי, דודי אמסלם מדבר על שד עדתי, וחס וחלילה, לא ממקום בונה, בטח לא ממקום שמכיר את העוול שהיה ומנסה לצמצם את הפערים שנותרו. זה בן אדם שכל מטרתו זה לעשות הון פוליטי ולייצר כותרות מתוך יצירת שנאה ופילוג בין אשכנזים למזרחים. למה זה מפריע לי כל כך? כבר 12 שנים אני חי עם גבר מזרחי, עם משפחה מזרחית, והילדים שלי הם גם מזרחים וגם אשכנזים. אז איזה יופי שזה נותן לי את הזכות המוחלטת להגיד מה שאני רוצה על הסוגיה הזאת, כי בניגוד לדודי אמסלם אצלי זה מגיע ממקום בונה, ממקום קונסטרוקטיבי, מקום שמבין שהיו פה פערים ענקיים ועוול גדול וקיפוח, והיום התפקיד שלנו זה לוודא שאנחנו מתקדמים רק קדימה. דודי אמסלם הוא בן אדם ששנאתו אמונתו, וכל מה שהוא עושה זה לקחת אותנו אחורה. אז נורא עצוב שהוא חוזר להיות שר. הוא היה שר שלא עשה שום דבר בעבר, הוא לא עשה שום דבר כחבר כנסת. יש לי נאום מוכן, פשוט לא היה לי כוח לנאום אותו עכשיו, אבל בדקתי את כל העשייה של דודי אמסלם, יש לי רשימה של כל החוקים וההחלטות שלו כשר, אז בוודאי תשמעו את זה מחר בבוקר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה רוצה לרוץ להביא את הנאום שלך? << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא לא לא, אני רוצה ללכת לישון, לא ישנתי כבר שתי יממות. אבל אני כן רוצה לומר לסיום שצר לי מאוד – זה לא משהו שאני אומר פה בקלות, באמת; לדעתי לא אמרתי את זה על אף שר עד עכשיו – צר לי מאוד שדודי אמסלם הולך להיות שר. זה יום מצער מאוד לממשלה הזאת, שגם ככה היא אירוע לא פשוט, זה מאוד מצער לעם ישראל – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> וזה בלי הנאום. כאילו, אם היית מביא את הנאום איתך, לא היינו גומרים. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. עם הנאום אני אפרט לכם למה אני אומר את כל זה, הכול מוכח, עם סימוכין. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קדימה, אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר, חבל מאוד שהבן אדם הזה, שכל מה שהוא עושה זה לייצר שנאה, לעלוב באנשים ולהגחיך ולהנמיך את המקום הזה, שגם ככה הוא מהווה מרוץ אין-סופי לתחתית בשנים האחרונות – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – חבל מאוד שהוא הולך להיות שר בממשלה. תהיו בטוחים שהוא לא יעשה שום דבר לטובת הציבור, ובואו נתפלל כולנו – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמרת את זה כבר. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שהכהונה שלו ושל הממשלה הזאת לא תאריך ימים. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני שר החקלאות ופיתוח הכפר, הינה הגענו סוף-סוף לרגע המכונן הזה, אדוני היושב-ראש, מינוי עוד שר מיותר בממשלה המנופחת והבזבזנית בתולדות העם היהודי והאנושות בכלל. מה כבר אין לנו בממשלה הזאת? << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> עוד לא הגענו למספר שלכם. השקענו ולא הצלחנו. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, עברתם. מזמן עברתם את המספר הזה, אדוני השר. מזמן עברתם, אין דאגה. יש לנו את שר המסורת ושר המורשת; יש לנו שרה בלי מדפסת ושרה בלי כלום, בעיקר בלי עבודה; יש לנו שר לעניינים אסטרטגיים במשרד שאנחנו סגרנו, אדוני השר, ובממשלה הוקם לתחייה; יש לנו שר במשרד הביטחון ושר מחוץ למשרד הביטחון – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שמעתי את הנאום הזה ארבע פעמים כבר. בדיוק. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ועכשיו סוף-סוף יהיה לנו שר נוסף במשרד המשפטים. שר במשרד המשפטים. איזה בשורה משמחת לעם ישראל הלילה. באמת, איך עד עכשיו היינו בלי השר החשוב הזה, שיהיה אחראי על משהו, כמו שאמר חבר הכנסת אלקין, ששר המשפטים לא יודע שהוא אחראי עליו. איך עד עכשיו הסתדרנו בלי הדבר החשוב הזה? אז בואו נמנה עוד שר מיותר. חבל שחבר הכנסת אמסלם לא נמצא כאן, אבל אני שואל אותו: למה? אני נמצא כאן בכנסת שנתיים וחודשיים. בכל התקופה הזאת ראיתי את השר המיועד אמסלם בוועדות הכנסת, ואני מגזים, אולי ארבע פעמים. בכל שאר הזמן, כשהוא כאן במשכן, הוא בעיקר עסוק בלטנף על יריבים פוליטיים במליאה. אתם יודעים מה, אני מאמין לו. אני מאמין שהוא מרגיש מופלה לרעה, למרות שבפועל אין פריבילג כמוהו, בטח ביחס לאנשים נניח כמוני. אבל בסדר, בואו נניח שאני מאמין לו, אבל אם הוא כל כך דואג לחלשים, לפריפריה, לעובדי כפיים, למזרחים, לעניים, למה במקום לעזור להם ולחרוש את ועדות הכנסת, להשתמש בכל הכלים הפרלמנטריים שעומדים לרשותנו, הוא בוחר לקחת מהאנשים האלה, מהחלשים, 2.5 מיליון שקל בשנה – באמת, אני נותן כאן הערכה זהירה מאוד – ולבזבז על תפירת הג'וב המגוחך והמיותר הזה? למה, איך הוא דואג להם? למה הוא מבזבז את כספי הציבור, רק כדי שנוכל לקרוא לו "השר דודי אמסלם"? איזה מין דבר מגוחך, ילדותי ומתנשא. זו לא דאגה לחלשים, זה משחקי כבוד, רק חבל שהציבור משלם על הדבר המגוחך הזה מחיר שהוא כבד מאוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו שָׁטֶה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שֶׁטֶה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שטה. קודם היא עשתה לנו קורס על השם. ניסיתי, אולי נכשלתי. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> תַמֵנוֹ שֶׁטֶה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עצם הרצון לדייק בשעה כזאת – אנחנו כבר ב-04:30 – זה כבר מעורר הערכה. השר דיכטר, חברי כנסת נכבדים, חברות כנסת נכבדות, אני רואה אותך, השר דיכטר, ומחד אני רוצה לומר לך שדיברתי קודם על כך שהיומיים האחרונים היו כל כך דרמטיים לעם ישראל, למדינת ישראל, ושליל אמש היה בכל זאת ניצוץ של תקווה וצוהר להידברות, דבר שהוא מתבקש ונדרש, ואני אומרת שגם הייתי עם תפילה בלב שהמראות שפקדו אותנו יהיו מראות שאנחנו נשאיר מאחורינו. לצד זה אני תוהה – ואני גם רוצה להזכיר את מה שהוציא את מאות אלפי האנשים, האזרחים היקרים, לרחובות, שזה הפיטורים החפוזים, השערורייתיים, התקדימיים, יש לומר, של ראש הממשלה את שר הביטחון גלנט. מאז, קול דממה. זאת אומרת, יש שר ביטחון – איך אפשר בכלל ששר ביטחון יתפקד במצב של אי-ודאות; הפיטורים נאמרו, שוגרו אליו ואל חלל האוויר, הציתו מדורה ואש בעם ישראל, אבל המכתב לא נשלח. אז ראשית אני רוצה להאמין שהמכתב לא נשלח כי ראש הממשלה חזר בו מהפיטורים של שר הביטחון בתקופה כל כך משמעותית מבחינה ביטחונית, כולל בימים של רמדאן, כולל זה שאנחנו מאותגרים מכל כיוון אפשרי, כולל זה שהאויבים שלנו צופים לכיווננו ורואים את המתרחש ובטח מחכים לשעת כושר. אז אני באמת מקווה שראש הממשלה חזר בו מהפיטורים. אני רוצה לומר לך, השר דיכטר, כמי שמעריכה אותך: לזכות בתפקיד – זה לא לזכות, זה להגיע לשרת את עם ישראל בתפקידים רמים, חשובים, עם אחריות לאומית כבדה – זה צריך להיעשות בדרך המלך. אל תיתן את ידך בצורה לא קולגיאלית, חלילה, לקבלת תפקיד שר הביטחון. המסר לכל הצמרת הביטחונית, לכל החיילים, זה שבפוליטיקה העכשווית בישראל הכול מותר, שום דבר לא קדוש. אני מקווה מאוד שכולנו נבין שכוונותיו של ראש הממשלה, אחרי שכמעט עם ישראל כולו יצא לרחובות, הן כוונות טובות להידברות וחזרה לימים כתיקונם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני ראיתי שמי שמועמד עכשיו למשרד הביטחון זה מאי גולן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח. חבר הכנסת חילי טרופר, בבקשה. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השר דיכטר, האמת היא שראיתי ששר החקלאות ופיתוח הכפר פה, אז אמרתי שנקריא שיר יפה שקשור לאדמה, "האומנם". "האומנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד, / ותלכי בשדה, ותלכי בו כהלך התם" – אגב, זה שיר שלאה גולדברג כתבה אחרי השואה, ודרך הטבע היא ניסתה לבטא את התקווה שלה שאחרי המאורעות הנוראיים אולי עוד יש סיכוי – "ומחשוף כף רגלך יילטף בעלי האספסת, / או שלפי שיבולים ידקרוך ותמתק דקירתם, // או מטר ישיגך בעדת טיפותיו הדופקת / על כתפייך, חזך, צווארך וראשך רענן. / ותלכי בשדה הרטוב וירחב בך השקט / כאור בשולי הענן. // ונשמת את ריחו של התלם נשום ורגוע, / וראית את השמש בראי השלולית הזהוב. / ופשוטים הדברים וחיים ומותר בם לנגוע, / ומותר ומותר לאהוב. // את תלכי בשדה לבדך לא נצרבת בלהט / השרפות בדרכים שסמרו מאימה ומדם, / וביושר לבב שוב תהיי ענווה ונכנעת/ כאחד הדשאים, כאחד האדם". תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת וליד אלהואשלה – אינו נוכח. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני לא יודעת אם אתה היית בנאום הקודם שלי, אני קצת מבולבלת, אבל אני ממשיכה את רצף הנאומים שלי. לנאום הזה קראתי "בן גביר 3, רק נזק". אני רוצה לשאול את בן גביר – לצערי הוא לא פה, הוא מגיע רק להצבעות – מה לעזאזל היה כל כך דחוף להפסיק את התוכנית "עוצרים את הדימום", תוכנית שקיימת בין היתר בנגב, בצפון ובלוד, ורק מבקשת לעצור את האלימות. אני אגיד לך מה היה לך דחוף – אתה שמת לך למטרה להרוס כל דבר טוב שהממשלה הקודמת עשתה. איך תתרץ את הפסקת הפעילות של תוכנית כל כך חשובה? מה הבעיה, נאשים את השמאלנים, כרגיל. בן גביר טען שמי שזכה במכרז להפעיל את התוכנית הוא גוף שמאלני, ובכך הוא פתר את הבעיה. עכשיו למציאות. הג'וינט הוא גוף שקיים משנת 1914, פועל בכ-70 מדינות למען העם היהודי. אבל השר כל כך עסוק כל היום בלהעלות טיקטוקים, ציוצים, באיך לצאת ימני, לוחמני דמיקולו – אז קבל את הנתונים שרשומים תחת אחריותך: מתחילת השנה נרצחו 26 בני אדם בחברה הערבית, לעומת 14 בתקופה המקבילה אשתקד; מתחילת השנה נרצחו שמונה נשים. כן, גם זה עליך. זוכר שהפלת את חוק האיזוק האלקטרוני? ומה עם הנגב? מה עשית בשלושת החודשים האלה למען הנגב? איפה אלמוג? אלמוג פה? איפה אלמוג, שהבטיח להיות נציג הנגב, שיילחם למען המשילות? איך נלחמת עד עכשיו, אלמוג? אני יודעת שהוא יבוא ויגיד: מה את רוצה, עברו רק ארבעה חודשים; האם בארבעת החודשים של הממשלה הקודמת גם חיכיתם לפני שהתחלתם לרקוד על הדם? את הפייסבוק והטוויטר שלך, אלמוג, פתחת ביולי 2022, מסתבר שלפני כן לא היה לך מה להגיד. אז הלכתי לבדוק אצל הוועד להצלת הנגב, שבראשו עמדת. ב-16 ביוני 2021, שלושה ימים אחרי שהוקמה הממשלה, כבר האשמתם את שרות הממשלה החדשה באירוע שבו הוטרדה בחורה מבאר שבע על ידי בדואי מהמגזר; ב-24 ביוני האשמתם את הממשלה בירי באישה בערערה – לא את הממשלה הקודמת, שלא עשתה דבר או חצי דבר כדי לנסות לטפל בזה. למעשה האשמתם את הממשלה 11 ימים לאחר שהיא הושבעה. ב-27 ביוני כבר האשמתם את הממשלה החדשה בכל היעדר המשילות בנגב, וכך הלאה וכך הלאה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> פסקה אחרונה. גם שלושה נאומים לא הספיקו לי כדי לדבר על הטרלול של עוצמה יהודית, אז אחזור בעוד שעה לחלק הרביעי, ובתקווה שגם האחרון. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תעשה לי טובה, אתה יכול לדבר על תחומי הקו הירוק – – – << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני אחשוב על זה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בוא נראה אם שלוש דקות לא תאמר את המילה "כיבוש". << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כיבוש. היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתחייב לא להגיד את המילה אם אתם מקשיבים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> נקשיב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תעשה לנו אפילו – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יאללה. תשימו לב לציטוט הראשון שאני פותח בו: "לתושבי המעברות אין מה להפסיד, אלא את המעברה בלבד". כך קרא כרוז סניף המפלגה הקומוניסטית במעברת אגרובנק שבחדרה בינואר 1955, לאחר עוד שנה שבה לא מומשה ההבטחה לחסל את המעברה ולהעביר את תושביה לשיכונים. אם הצירוף הזה, סניף המפלגה הקומוניסטית במעברה, נראה לכם מוזר, הרי זה בגלל הסתרת עבודתנו הפוליטית ארוכת השנים למען שוויון מלא לכולם. מי שקרא את עיתון המפלגה הקומוניסטית "קול העם" בתקופה המדוברת גילה שם סיקור אוהד של מאבקי המעברות נגד הפקרתם בידי ממשלות מפא"י. החיבור הזה של מאבק המעמדות המנוצלים ותושבי הפריפריה החברתית עם אידיאולוגיית שמאל של שוויון וכלכלה צודקת הוא אך טבעי. מי שמשקיעים מרץ וכסף מרובים, בחלקו הגדול כסף זר של ההון הגדול והגלובלי, כדי למנוע חיבורים אלה, הם דווקא מפלגות הימין. מאחר שעבור הימין אין כל משמעות לדיכוי כלכלי, אז ממילא גם אין כל משמעות לבסיס המעמדי של החלוקה בין שווים יותר ושווים פחות, בין מעסיקים מנצלים לעובדים מנוצלים של טייקונים שבו זמנית דופקים קופה ודופקים שכירים. עבור הימין עדיף להלעיט את הציבור בתיאוריות מופרכות ורוויות שטנה על הבדלים תרבותיים מהותניים כביכול כדי להסוות את המבנה המעמדי ואת המדיניות הכלכלית שמשרתים את העשירים ופוגעים בשכבות המוחלשות. זוהי דרכם של המניפולטורים לצבור כוח ומשאבים עבור עצמם ועבור מקורביהם, יהיה מוצאם של אלה אשר יהיה. אין זה אומר שיש להתעלם מקיומה של גזענות מושרשת, עמוקה ושיטתית נגד הציבור המזרחי. אין זה אומר שצריך להחזיר את השד העדתי לבקבוק, מאחר שהוא מעולם לא יצא משם, אלא שיש להבין את הבסיס הכלכלי והמעמדי של הגזענות הזאת. מי שמשימת חייו בליכוד הייתה ליצור דימוי סטריאוטיפי של המזרחי בסגנון סלאח שבתי הוא נתניהו, הגזען הגדול מכול. המיליונר הלבן והאליטיסט אף טרח להקיף עצמו ולטפח את מי שמוכן לשתף עימו פעולה ביצירת הדימוי הזה, והכול לטובת השררה. את האיש הזה, הבז – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מסיים מייד. את האיש הזה, הבז לכל מה שנגוע במזרחיות, משרת בין השאר מי שעומד להפוך עכשיו לשר. הוא לא ראוי לכך, ולו רק בשל התגייסותו לצד הגזען ובשל תרומתו להנצחת הגזענות והדיכוי של היהודים המזרחים לטובת צרכיו האישיים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי מיש עתיד תמיד יציבים ונשארים עד הסוף. לאזרחים רבים במדינה שלנו יש תחושה שהמדינה האהובה שלנו מתפרקת וקורסת מאז שהסתיימו הבחירות, והקואליציה הנוכחית הפכה את חיינו לחלום רע שרק הולך ונהיה גרוע. כל הנושאים הקריטיים של המדינה נדחו הצדה, ויש הרבה נושאים: מחסור בניידות טיפול נמרץ, עומסים בבתי חולים, מחסור בתרופות, אי-הסדרת מקצועות הבריאות – על תחום הבריאות אני יכולה לנאום עד למושב הבא. האזרחים מצפים שהממשלה תטפל ביוקר המחיה, תגן עלינו מהגרעין האיראני, תדאג לשקט ביטחוני בדרום, תפעל למיגור אלימות ופשע בחברה, תטפל בפקקים ובתחבורה הציבורית, בעוני, שהולך ומחמיר ודוחק את מעמד הביניים למטה, הממשלה חייבת לדאוג למצבם של הקשישים וניצולי השואה – צרות לא חסרות לנו. אבל הכול נכנס ל-hold. שום דבר לא חשוב, הכול יכול לחכות. לממשלה לא אכפת. העולם של ממשלת ישראל סובב סביב דבר אחד – סליחה, העולם של ראש הממשלה, כי המדינה זה הוא – למלט את בנימין נתניהו מהמשפטים שלו וממה שמחכה לו אחרי פסיקת בית המשפט. נתניהו עושה הכול כדי להבטיח לעצמו שקט פוליטי: מפטר שר, ממנה שר, ממציא משרדים חדשים, משנה חלוקת סמכויות בין המשרדים. הוא מפחד לעמוד למשפט ולכן הוא מנסה לכופף את החוקים. הוא ממהר לשנות את החוקים כדי לברוח משיני החוק. כן, נתניהו מ-פ-חד. הוא מוכן למכור את המדינה, מחלק ג'ובים, נותן הסכמה להצעות חוק הזויות ולהעברת תקציבים למגזרים מסוימים רק כדי שיצילו אותו מהמשפט. אבל האזרחים לא פראיירים. הציבור כועס. הכעס מגיע מכל הקבוצות במדינה. נכון, לא מהביביסטים, הם אולי יבינו יום אחד איך ביבי ניצל אותם, אבל הרחובות מתמלאים באנשים נפלאים מכל קבוצות העם שדורשים מדינה נורמלית כמו שמתוארת במגילת העצמאות. בעוד שנים, כשילמדו על התקופה הזאת, היא תהיה תקופה אפלה של מדינת ישראל, ונתניהו הוא הסיבה לכל האפלה הזאת. האור בוא יבוא. אני מאמינה בכך בכל ליבי, כי יש עתיד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת. אתה רשום, אני כבר מגיע אליך. חבר הכנסת מיכאל ביטון? טוב, בבקשה, חבר הכנסת סימון דוידסון. < דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני פשוט יודע שאמסלם יושב פה בחדר מאחור והוא שומע ורואה הכול. חבל לי מאוד שהוא לא נמצא פה. אבל אני אספר לכם מה היה לי עם אמסלם. אמסלם – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> הוא אשכנזי? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא ספרדי, מזרחי, גאה. במשך שנה וחצי אני שומע אותו פה כל הזמן תוקף את הנושא הזה של אשכנזים–ספרדים, אשכנזים–ספרדים, מרגיש מקופח, מרגיש מסכן, נותן למזרחים להרגיש מסכנים. כל הזמן ספרדים-מזרחים. רואים אותו בטלוויזיה, אומרים: וואו, אולי הוא צודק; סבבה לי, אבל אולי אני מסכן. הוא משחק להם בתודעה. לוקח נאום תודעה של אבי מעוז והופך את זה לספרדים ואשכנזים ומשגע אותם. אז אמסלם, אני רוצה להגיד לך משהו: זה לא קיים כבר. זה כבר לא קיים בעולם הזה. אין יותר מזרחים ואשכנזים. שאלתי את הבנות שלי – אני גר בנתניה, זו לא עיר שכולה אשכנזים, נכון? יש גם וגם, והרוב לא אשכנזים – שאלתי אותן על החברים שלהן. הן בכלל לא יודעות מי זה ספרדי ומי זה אשכנזי. אין, זה לא קיים בעולם. פה בכנסת, הרוב של חברי הכנסת הם ספרדים, לא אשכנזים. אז על מה אתה מדבר, אמסלם? איזה ספרדים ואשכנזים יש במדינת ישראל? יושבים פה חברי כנסת של יש עתיד – אז ביטון הייתה פעם אולי ביטונביץ', עכשיו היא ביטון. אבל ביטון זה ספרדייה; יסמין – מזרחית; נאור – מזרחי; שלי – חצי-חצי; ולאדי – זה ישראל ביתנו – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> ס"ט. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מטי, גם כן ספרדייה. אז על מה אתה מדבר, אמסלם? אני יודע שאתה רואה אותנו ושומע אותנו, תפסיק לשחק לאנשים בראש עם הדבר הזה שנקרא ספרדים ואשכנזים. אה, שאלתי גם את שרן, אז גם היא חצי-חצי. כולנו פה חצי-חצי. זה לא קיים. זה לא קיים באף מקום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, נכנסתי, ראיתי אותו וזה נכנס בי, כי זה מעצבן אותי. אמסלם, מה אני? תסתכלו עליי, מה אני? גבירתי, איזה עדה אני, מה אני? אני ליטאי, נולדתי בליטא, הכי אשכנזי שיש, ותראו איך אני נראה. נראה כמו מרוקאי, לא רק מרוקאי, מרוקאי ששכחו אותו בתנור. אז תפסיקו כבר עם הדבר הזה. היא נראית אשכנזייה והיא בכלל חצי-חצי, אני נראה מזרחי ואני אשכנזי. אדוני היושב-ראש, תגיד למר אמסלם, שר המשפטים המיועד, שאין כבר את הדבר הזה. זה לא קיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חברת הכנסת שרן השכל. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, סימון, בשעה כזו בבוקר ככה אתה בא, מתחיל להצביע מי אשכנזי, מי מרוקאי, ואתה צודק במאה אחוז, זה לא קיים. בדור שלנו, בדור שלי בייחוד, אנחנו לא נופלים לתוך הסיסמאות האלה. כלומר, אנחנו באמת דור של גם וגם – אנחנו גם מזרחים וגם אשכנזים. אתה יודע מה, אנחנו גם מבתים של עולים חדשים וגם של צברים. יותר מזה, אנחנו מבתים גם של דתיים וגם של חילונים, ואנחנו גדלים עם כל התרבויות ועם כל העדות ועם כל המיש-משים. ואתה יודע מה אנחנו? ישראלים. אם אנחנו, הישראלים, לא נבוא ונדבר ונציג את עצמנו – אתה יודע, הדור שלי כבר לא נופל לתוך הסיסמאות, שהן היו באמת כאב אמיתי, הן באו ממקום אמיתי של כאב. אבל בסוף איך דודי אמסלם ירוויח את הנכסים הפוליטיים שלו אם הוא לא יפתח את הקרע, יפתח את הפצע הזה, יגרום לו לדמם עוד קצת. על מה יהיה לו לדבר? על מה ימנו אותו עכשיו לשר? תראה, ממשלה מנופחת. עלו כאן לבמה אחד אחרי השני, איך הם תקפו אותנו על שרים וסגני שרים, אבל אנחנו כבר לא עומדים בקצב. אנחנו לא יודעים, כל שבוע ממנים עוד אחד. כבר נגמרו להם המשרדים, אז הם כבר ממנים שני שרים למשרד אחד. זה משהו מטורף. אז אתה אומר לעצמך, אוקיי, אז דודי אמסלם עכשיו הוא שר משפטים נוסף. אמרו: אוקיי, טוב, נגיד שעכשיו יעבירו את הרפורמה אז אחד יהיה אחראי על הרפורמה ואחד על משרד המשפטים. אבל עכשיו הם גם עוצרים את הרפורמה, אז על מה ממנים אותו? על מה הוא יהיה אמון? אז בואו נדבר. אולי הוא באמת יהיה שר המרוקאים שיהיה אמון לבוא ולסמן לנו כאן במליאה מי מרוקאי, מי אשכנזי, מי רוסי, יבדוק את צבע העור שלנו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה בכלל. היכולת הזאת לבוא ולפתוח את השסעים הכי עמוקים בחברה הישראלית – עמותות וארגונים במשך שנים ניסו לעבוד ולאחות אותם, והוא בא ופותח ופוצע ופוצע. למה? כי הוא מרוויח מזה נכס פוליטי. אחר כך הוא יכול לבוא ולהגיד: רגע, עכשיו אני אמנה את המינויים שלי. אלה מינויים לא על פי כישורים, לא על פי יכולות, אלא על פי עדה, כאילו חזרנו 40 שנה אחורה. בואו ותראו את כל המרוקאים והתוניסאים והטריפולטאים ומאיפה לא משרתים ממקום ערכי, אבל לא רק ערכי, מקצועי, אנשים סופר-אינטליגנטיים, סופר-מקצועיים, בכירים בבתי חולים, בכירים במשפטים, בכירים במדעים. הרי מנכ"לית משרד המדע האחרונה, לשעבר, הייתה אישה שלמדה אסטרונאוטיקה, משהו מטורף, היא עילוי, והיא עילוי מהצד המזרחי. אבל מי הסתכל על זה בכלל? מי שם על זה איזה משהו? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסכם. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אני אסכם את העניין הזה. תקשיבו, לא משנה כמה הקואליציה הזאת תנסה לפתוח את אותם שסעים ולנסות למתג את עצמה כאילו היא איזשהו גואל המזרחים, זה בולשיט, זה פופוליזם זול, זה לפתוח שסעים וקרעים ששנים ניסו לאחות אותם, ואנחנו, הדור שלנו, לא נופל לזה. כולנו ישראלים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת גדי איזנקוט – אינו נוכח; חבר הכנסת גדעון סער – אינו נוכח. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברשותך, אדוני, השר לעתיד אמסלם איננו, אז רק רציתי להגיד לו שאני שמחה שנגמרה הגזענות, כי הוא תמיד טען על הנושא הזה שאין במשרדים – אז יופי, עכשיו אני רגועה, הסתיימה לנו הגזענות. אדוני, כחברה בוועדת הפריפריה, השבוע היינו בדיון שדיבר על קשישים, על דוח מטריד מאוד של נתוני זק"א שמצביעים על קטסטרופה. בשנת 2022 נמצאו 163 אנשים עריריים וגלמודים מתים בביתם לאחר ימים רבים. מעבר לעבודת הרשויות, נדרש מכל אחד ואחת מאיתנו לבדוק, להקיש, אם יש שכן קשיש, אם יש אדם בודד, לשאול לשלומו, על מנת לוודא שחלילה הוא לא יהיה לבד. בשנת 2022 אומנם מסתמנת ירידה קלה, אולם בשנת 2019 נרשמו אצל זק"א 130 אירועי מוות וריקבון. בשנת 2020 נמצאו 157 אנשים במצב דומה; בשנת 2021 נרשמו 171 מקרי מוות של קשישים עריריים. ולכן, בשל המצב המטריד הזה, ומאחר שאנו עסוקים היום כל כך בעצמנו, לפעמים אנו שוכחים שיש קשישים שהם עריריים, מתגוררים בגפם, ואין מי שידאג להם ואין מי שישאל לשלומם. לכן המשימה הפשוטה שלנו, בנוסף לעבודת הקודש שעושים גורמי הרווחה וגופים נוספים – מתבקש מאיתנו לגשת, להקיש, לשלום לשלומם, על מנת שחלילה לא נמצא את השכן הבא מת. בנוסף, אדוני, השעה עכשיו 05:00. אדוני, אני קודם כול שמחה שאתה ער והכול בסדר. חבריי הנהדרים ממפלגת יש עתיד, שתמיד ערים ונכונים להיות ולבצע את עבודתם נאמנה, קבלו חיזוק. ולכל הנוכחים האחרים – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אין ספק שיש פה סיעה מצטיינת בנוכחות, ולא רק. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> וגם חבר הכנסת ואטורי, אנחנו נחזק גם את ואטורי. אז יום שלישי היום, פעמיים כי טוב, ואינשאללה, אחרי השהיה ועצירה אנחנו נעשה דברים נפלאים למען המדינה והאזרחים. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נעשה ונצליח. תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. חברת הכנסת שלי טל מירון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, בימים האלה, כשהאווירה הציבורית היא די קשה וזכויות מיעוטים נרמסות לא פעם, חשוב לי להעלות נושא שהוא קרוב לליבי וחשוב לי לדבר עליו. ביום ראשון שעבר, ב-26 בחודש, פורסם דוח הלהט"בופוביה על ידי האגודה למען הלהט"ב בישראל. הממצאים של הדוח מפחידים. הקהילה הלהט"בית חוותה הרעה משמעותית במצבה. בשנת 2022 חלה עלייה של פי שמונה בדיווחים על אפליה בקבלת שירותים בבתי עסק לעומת השנה הקודמת. כמו כן, חלה עלייה של פי שבעה בפגיעות להט"בופוביות, כשהגורם הפוגע הוא אישי ציבור ותקשורת, ועלייה של פי חמישה בדיווחים על פגיעות להט"בופוביות שהתרחשו במרחב הציבורי. מנתוני הדוח לשנת 2022 נמצא כי אנשים על הקשת הטרנסית מהווים את האוכלוסייה הפגיעה ביותר מכלל האוכלוסייה הלהט"בית, ולמעלה ממחצית הדיווחים שהתקבלו במרכז הדיווח השנה מתעדים פגיעות באנשים על הקשת הטרנסית. בחודש האחרון נמצאה צעירה טרנסית בת 30 מחוסרת הכרה עם סימני דקירה, עוד הוכחה עצובה ונוספת למציאות בלתי נתפסת של הקהילה הטרנסית בישראל. פגיעות שכאלה הן תוצר של שיח חשוך ופוגעני, של אירועים נקודתיים שסביבם נוצר הד תקשורתי ושל גורמים שמבצעים דה-לגיטימציה והדרה של מבני משפחה של חברי הקהילה הגאה ומנרמלים פגיעה בקהילה ובזכויותיה, בין השאר התבטאויות להט"בופוביות קיצוניות של אנשי דת ואישי ציבור, ביניהם הרכנת ראש של מנהיגי מפלגות מסוימות כאות ביוש ליו"ר הכנסת, שנמנה עם חברי הקהילה – אירוע שמהווה עבור רבים נקודת שפל בפרלמנט הישראלי. מאז השבעת הממשלה אנחנו עדים לעלייה דרמטית במספרי הדיווחים על פגיעות בקהילת הלהט"ב. בחודשים נובמבר-דצמבר 2022 הם היו 25% מכלל הדיווחים בשנה שעברה. ההתבטאויות מחלחלות לשטח. במהלך חודש ינואר בבית ספר במרכז הארץ הוצע לערוך דיבייט בנושא האם להרוג את כל ההומואים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> והלסביות. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> והלסביות. חלק מהתגובות בכיתה סברו שכן, בגלל שהם מתערטלים בציבור. לאן הגענו? אנחנו חייבים להבין, ילדים בכיתה ז' מושפעים מהמסרים הקיצוניים והמסיתים של מפלגות שיושבות פה בבית הזה. לכל נבחרי הציבור בכנסת הזאת יש תפקיד משמעותי בחברה הישראלית, וכל התבטאות פוגענית מחלחלת לשיח הציבורי, מעצימה שנאה, הדרה ואפליה ומיתרגמת לאלימות, גם מילולית וגם פיזית. אנחנו כבר הבנו שלזכויות הלהט"ב אין מה לצפות עם הממשלה החשוכה הזאת, אבל לפחות תהיו בני אדם. אל תפגעו במי שיכול להיות אח שלכם או הבת שלכם. חבריי בקהילה הלהט"בית, המאבק של כולנו עומד להיות מאתגר. גורמים קיצוניים ומשיחיים מאיימים על הזכויות שלכם ועל הקיום שלכם, אבל אנחנו ניאבק בהם, נעמוד על המשמר כדי להגן על זכויות שנאבקנו כדי להשיג אותן, ונילחם כדי להשיג את כל הזכויות שמגיעות לכם עד שתהיו שווים. יש לנו עוד דרך לעשות, אבל אנחנו לא נעצור ונגיע לשם. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב כהן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, טוב, אפשר כבר להגיד בוקר טוב, הימים מתחברים להם בכנסת. אז מה היה לנו ביממה האחרונה? ראש הממשלה הודיע סוף-סוף על הפסקת החקיקה. אני כמובן מברכת על כך שהוא סוף-סוף הגיע למסקנה שהוא צריך לעצור את החקיקה ולהקשיב לחלקים גדולים מאוד בעם. חבל שלא הגענו למסקנה הזאת קודם. אני חושבת שהגענו לשפל קשה מאוד ותחושה של ממש התפרקות במדינה עד שהוא הגיע למסקנה הזאת. כמובן שאנחנו נהיה עקביים, וכפי שאמרנו, אנחנו ננצל את ההזדמנות הזאת על מנת לעשות הידברות אמיתית. אנחנו נבוא לזה בידיים נקיות, ברצון טוב, אבל גם בזהירות רבה, כיוון שאנחנו יודעים עם מי יש לנו עסק. לא ניתן לאף אחד לנצל את הרצון הטוב שלנו, לא נהיה עלה תאנה של אף אחד, אבל בהחלט לא נפספס שום הזדמנות לפשרה אמיתית שבאמת תמנע את הקרע בעם. בעיניי אנחנו נמצאים בעת של משבר היסטורי במדינת ישראל, מכל הבחינות. המדינה שלנו במצב לא טוב ברמה הביטחונית, המדינית, החברתית הכלכלית; אבל מתוך הקושי הזה יכול להיות שגם אפשר לקום ולייצר הזדמנות היסטורית. כשאני מדברת על הזדמנות היסטורית, אני מדברת על האפשרות לייצר חוקה במדינת ישראל. ברור שאנחנו נלך לתהליך של הידברות שבו יהיו פשרות וגם דברים שאנחנו פחות מאמינים בהם, אבל ההישג שאנחנו צריכים לשאוף אליו זה לייצר חוקה במדינת ישראל שלראשונה תסדיר את היחסים בין הרשויות במדינה ותעגן בחקיקה את עקרונות מגילת העצמאות, שפעם נראו לכולם כעקרונות מובנים מאליהם ולצערי היום זה כבר לא המצב. כמובן, נעגן זכויות יסוד בתוך חקיקת היסוד הזאת. אני חושבת שזה צריך להיות תהליך מסודר שבו נדבר עם כולם – פוליטיקאים, שופטים, ארגוני חברה אזרחית, צבא – ובסוף נבנה תשתית לחוקה, שלדעתי גם צריכה להיות מובאת למשאל עם. חשוב לי לומר שקרה משהו במדינת ישראל. לא יהיה כל כך קל להחזיר את הגלגל אחורנית, כי לצערנו נחשפה בפנינו תוכנית זדונית להפוך את מדינת ישראל לדיקטטורה. בתהליך שעכשיו אנחנו ניכנס אליו בבית הנשיא, אנחנו צריכים להבטיח שתהליך כזה לא יחזור על עצמו עוד שנה או עוד שנתיים או עוד עשר שנים. אנחנו חייבים לייצר בטוחות שמדינת ישראל תישמר כדמוקרטית ושהזכויות, זכויות המיעוט בישראל, יישמרו גם אם זה יקרה בעוד שנים. בעיניי זה אחד מההישגים הכי חשובים שצריכים להיות בתהליך הזה, כי אסור לנו לאפשר שסכנה כזאת תחזור על עצמה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, את הדקות הקרובות אני רוצה להקדיש לחוק החמץ, חוק שבעיניי הוא מיותר ומזיק. מיותר, כי להבנתי אין בעיה שצריך לפתור. חבריי מש"ס, אני לא מכיר שיש חמץ שנכנס לבתי החולים שלנו בפסח, וגם אם ישנו חמץ – הוא נכנס במשורה, עבור אנשים מאושפזים שצורכים את אותו חמץ בחלל הפרטי, בחדר האישי שלהם, לא בפרהסיה, לא בהתרסה, לא כדי לפגוע ברגשות של איש משוהי בית החולים. מזיק, כי הוא מייצר בעיה. אם לא הייתה בעיה, אחרי שהחוק יעבור תהיה בעיה. זו אצבע בעין של הציבור החילוני, כפייה דתית מרגיזה במיוחד, שפשוט אין לה מקום. אני רוצה לשאול אותך, חבר הכנסת דלל מהליכוד, איש המחנה הלאומי-ליברלי, אתה מכיר בעיה של חמץ שנכנס לבתי החולים שלנו בפסח? כי אני לא מכיר. כמו שאנחנו לא מכירים שיש מכוניות שנוסעות ביום כיפור, כך אני לא מכיר שיש בעיה של חמץ בפסח. הקטע הוא שיום כיפור הוא דוגמה מצוינת לאיך אפשר לכבד אחד את רעהו מבלי שיש חוקים שכופים את הכבוד הזה. לכן אני אומר, אם אין בעיה, למה לחוקק חוק שייצר אותה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יוראי, אתה יודע איזה אתגר יהיה בפסח הזה? אתגר הפיתות. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבריי מש"ס, חבר הכנסת בוסו, מנהיגה הראשון של ש"ס בכנסת, הרב יצחק חיים פרץ, אמר ממש כאן, בספטמבר 1984, שאחת ממטרותיה של ש"ס היא, ואני מצטט, "לאפשר חיים של שלום לכל יהודי במדינת ישראל". איך החוק הזה עולה בקנה אחד עם ההצהרה הזאת? האם החוק הזה מקדם חיים של שלום לכל יהודי במדינת ישראל? בעיניי התשובה היא לא, הוא מפר את השלום, הוא מפר את הכבוד ההדדי, את הרעות, את האחווה ההדדית בינינו. אתם מבקשים מאיתנו: כבדו אותנו. נכבד, אבל פה אתם לא מבקשים לכבד, אתם כופים את אורחות החיים שלכם על כולם באופן שמפר את השלום, שמפר את האיזון באופן מזיק, שיוצר את הבעיה ולא פותר אותה. לכן, חבריי חברי הכנסת, ודאי חברי התנועה הלאומית-ליברלית מהליכוד וגם חברי הכנסת של ש"ס, כל באי הבית הזה, זה חוק מיותר – זה חוק של כפייה דתית, זה חוק שמייצר בעיה במקום לפתור אותה. על כן אני מציע לכל חברות וחברי הבית להסיר את הצעת החוק המזיקה הזאת מסדר-יומה של הכנסת. לא מניה ולא מביה. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> שלום לכם, בוקר טוב, כל החברות והחברים, שלום לאדוני היושב-ראש. אנחנו ננצל גם את הסשן הזה כדי זה לגעת בכמה נקודות שקשורות בתקציב. אתם יודעים, יש ספר עבה, לא יכולים לגעת בכולו, אבל בכל זאת ניגע. בשיעורנו הקודם נגענו בנושא המיגון לצפון, שחסר מימון באופן מדאיג מאוד כדי לאפשר את הממ"דים לגבול הצפון; עסקנו קצת בנושא הפגיעה בהטבות הפנסיוניות למבוגרים. כרגע אני רוצה לגעת בנקודה שקשורה דווקא באגף אחר – המילואימניקים. שמעם יצא לאחרונה, ואני מבקש שנתאחד כולנו כדי לוודא שיש תקציב, ואותן החלטות ממשלה שעוסקות בזכויות ובתמיכה במשרתי המילואים כפי שהתקבלו בשנה הקודמת מתוקצבות כפי שצריך גם השנה. כמובן שתתוקצב גם אותה החלטה שצריך לקבל בעוד כחודשיים, ואני מקווה שאכן תתקבל. הערה שנייה – עובדים זרים. עובדים שבאים אלינו מעבר לים הם עובדים חיוניים לפחות בשני תחומים: האחד, במוסדות סיעודיים, להבדיל מהאנשים שעובדים באופן פרטי. העובדים במוסדות הסיעודיים אינם פטורים כעת מאגרה, וכנ"ל העובדים בתחום החקלאות. אלה שני נושאים שאין כמעט ישראלים דוברי עברית או ערבית שרוצים לעבוד בהם, והאגרה מייקרת ביותר ופוגעת בשירות החיוני, הן בענף הסיעוד והן בענף החקלאות. בהקשר הזה אני רוצה להזכיר את נושא תקציב החקלאות, אדוני היושב-ראש. אנחנו חייבים להגיע בהקדם להחלטות מחייבות בכל מה שקשור להתאמת גובה התמיכות בתחום החקלאות – ענפי הצומח, פירות וירקות – להורדת המכסים שכבר מתבצעת מזה שנה שלמה. התיאום הזה מחכה ליישום. הנקודה האחרונה, תחום הגנת הצומח. בחוק ההסדרים מופיעה פתיחה שחייבים לתאם אותה באופן הגון כדי לא למלא את ארץ הקודש במיני מזיקים שיהרגו את ענפי החקלאות המקומית. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורנה ברביבאי. סליחה, חבר הכנסת גלעד קריב, ניתן לך את זכות הדיבור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אדוני השר, בוקר טוב. האמת שיש משהו סמלי בכך שאנחנו מתכנסים לדון במינויו של שר נוסף לממשלה, ועוד שר שייכנס לתפקיד של שר נוסף במשרד, בשעה שאזרחי ישראל, גם בשעת בוקר מוקדמת זו, לא יודעים אם יש להם שר ביטחון או אין להם שר ביטחון, אם האדם שמופקד על ביטחונה של מדינת ישראל עתיד להמשיך לכהן או שבכל רגע הוא עתיד לקבל מכתב פיטורים. אין, אני חושב, דוגמה טובה יותר לבוקה ולמבולקה בתוך ממשלת ישראל ולעובדה שהאינטרסים החיוניים ביותר של מדינת ישראל ושל החברה הישראלית משועבדים כולם בדרך מופקרת לסדר-היום הפוליטי הצר של ראש הממשלה נתניהו. אבל מעבר לעובדה המצערת שעד לרגע זה ראש הממשלה נתניהו לא חושב שהותרת שר הביטחון של מדינת ישראל כברווז צולע היא דבר מסוכן ולא ראוי, מעבר לעובדה הזו אני מבקש, אדוני היושב-ראש, להעלות תהייה משפטית, ואני שמח שחבר הכנסת המיועד לכהונת שר דודי אמסלם נמצא איתנו, וגם יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ. על פי הוראות חוק-יסוד: הכנסת, וניתן לבדוק את זה עם היועץ המשפטי של המליאה, על הממשלה להודיע לכנסת מהם תחומי האחריות של השר הנוסף במשרד. אני מסתכל על סדר-היום ועל הודעת הממשלה, וטוב שיעלה בעוד רגע שר מסכם, ומבין שאנחנו ממנים את השר אמסלם לתפקיד שר נוסף במשרד המשפטים כדי שהוא יוכל למלא את סמכויות שר המשפטים על פי חוק הקאדים. זה הדבר היחיד שעל פי חוק-יסוד: הממשלה חבר הכנסת אמסלם יוכל לעשות במשרד המשפטים. מה אני אומר לך, חבר הכנסת אמסלם? היו נדיבים איתך. אתה תוכל למלא את התפקידים הדרמטיים של שר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אם אתה מפרגן, זה טוב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, חס וחלילה. חס וחלילה, להפך, אני מפרגן. אני חושב שפרגנו לך. אתה תהיה השר הנוסף במשרד המשפטים לענייני חוק הקאדים. עכשיו, אם זאת לא הכוונה, אדוני, וכמו שאני מכיר אותך זאת לא הכוונה – שמך הולך לפניך, לא נראה לי שאתה הולך להיכנס למשרד המשפטים רק כדי להתעסק עם חוק הקאדים, נכון? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אז אני מבקש, אדוני, אחת משתיים: או שיעלה השר המסכם ויודיע מה תחומי האחריות האמיתיים, או שהוא ימונה כשר בלי תיק. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אחת משתיים. ואבקש לקבל לפני ההצבעה את חוות דעתו של הייעוץ המשפטי, שנמצא איתנו כאן, מה בדיוק מותר לשר אמסלם לעשות במשרד המשפטים, והאם אני צודק – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – שכרגע ממונה שר נוסף לענייני חוק הקאדים? ברכות על המינוי, חבר הכנסת אמסלם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורנה ברביבאי. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב. בוקר טוב לך. שחר של יום חדש, 05:00. אדון אמסלם – איפה אמסלם, יצא? הוא ישמע אותי אחר כך. אני מנסה לחשוב מה אני זוכרת מהמורשת שמותיר פה מר אמסלם בכל פגישה, כל מפגש בכנסת ישראל. ובדרך כלל הזיכרון שמייד מבצבץ עוסק בדיבור שלו בנושא ספרדים-אשכנזים. יש לו איזה מין הרגל, תמיד זה בפתוס, תמיד זה באיזו חוויה של לקחו לנו, רמסו לנו, דרסו לנו, הספרדים הם הקורבן של האשכנזים – הינה, אמסלם, אתה פה, ידידי, אני שמחה שתקשיב – וכמה נורא השסע הזה בין ספרדים לאשכנזים בישראל. וכמה חשוב בכל פעם שאתה עולה לבמה להגיד את זה, כולל שימוש באמצעים טקטיים, יש שעוני רולקס, מה יש שם, מרצדסים, ועוד כהנה וכהנה דוגמאות. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> רולקס זה לא רמה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני מבינה עכשיו שאתה הולך לקבל על עצמך שלושה תפקידים מכובדים: אחד זה השר לשיתוף פעולה אזורי; השני, השר במשרד המשפטים; השלישי, השר המקשר. אני תוהה אם בתור השר המקשר סוף-סוף, אמסלם, תיקח על עצמך את החובה או את הזכות לקשר בין אשכנזים לספרדים ולא לפצל. לחבר. עכשיו, אני אספר לך משהו על עצמי. אני נולדתי לאימא עיראקית, היא עלתה מעיראק בת 13, משפחה בת 11 נפשות, ולאבא רומני, נולד ברומניה, עלה. בתיכון, בבית ספר, קראו לי "הגנב מבגדד", כי זה גם רומניה וגם עיראק. התחתנתי, נישאתי למרוקאי. משה ברביבאי נולד במרוקו, ואביו, זיכרונו לברכה, בן 40 נפטר במרוקו. הוא הקטן במשפחה של שבעה ילדים. אימו האלמנה, אסתר ברביבאי, זכרה לברכה, עלתה ממרוקו לישראל עם שבעה ילדים, כשהוא הקטן שבהם, אלמנה בת 34 במקסימום, וגידלה פה שבעה ילדים לתפארת. גרנו באותו בניין, הוא המרוקאי, אני הבת לעיראקית ואשכנזי, והתחתנו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה השאלה? << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק אומרת. נישאנו ונולדו לנו שלושה ילדים. יש לי גם שלוש נכדות. אם מישהו ישאל את הנכדות שלי, אפילו את הילדות שלי: תגידי, מאיזה מוצא את? אם ישאלו את רומי בת ה-11, היא לא תבין את השאלה. היא לא תבין מה זה. מה זה מוצא? מה זה אשכנז? מה זה ספרד? אז אני אומרת לך בבוקר הזה, מר אמסלם – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הפואנטה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, שקט, בבקשה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הפואנטה היא שאמסלם, כשר מקשר, שר מחבר, במקום לפצל, לפלג, לשסות, בוא ברוח אחרת – של חיבור, של הושטת יד, לא הושטת יד בכאילו. ותוריד, תוריד, תוריד את השיסוי הזה. לא מוסיף לך. אומנם קיבלת שלושה תפקידי שר, אבל תלך על הדרך האחרת, בסדר? תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אורנה, כשאת מדברת תסתכלי על השעון. זה לא חייב להיות רולקס כדי להסתכל על השעון. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> סיימתי, סיימתי בזמן. ראית? בלי רולקס סיימתי בזמן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אם אתה בלייב, אז לא בלייב. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבוטבול, התגעגענו אליך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איפה החתולים? אבוטבול, איפה החתולים? אין לך מה לעשות במשרד החקלאות? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, סגן השר אבוטבול, בבקשה. חבר הכנסת בליאק, גם אתה. בבקשה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> השעה 05:10, כל אחד מכם אומר את השעה. הבנו – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, השעה 05:27, רק נציין. אבל בסדר. אני נותן לך להתחיל מהתחלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גוטליב, זה כדי שתדעי בדיוק מה השעה, שלא תתבלבלי. שלא תחשבי שערב, גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, בבקשה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, האמת היא שלא התכוונתי בכלל. נראה לי תעלי לפה לדבר במקומי, זה יהיה הכי טוב. את מנסה לעשות את זה לא פעם, לא פעמיים, בהצלחה לפעמים לא רעה. אבל דווקא לא. מה שאמרתי פעם היה פעם, היום בוקר חדש, שחר של יום חדש הפציע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הכול טוב. דבר, דבר. אולי מישהו צופה בכם, מקשיב לכם. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> שחר של שר חדש. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> טלי גוטליב, תשאירי קצת אנרגיה למהלך היום. 05:30. אל תבזבזי הכול – – – שוואיה-שוואיה, לאט-לאט. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> << דובר_המשך >> שחר של יום חדש. שחר של יום חדש. שחר של מה השעה. אז נתחיל – קודם כול שיהיה בהצלחה, חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא נתן לך שלוש דקות. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, אני גם ככה – אני לא רוצה להסתכל כבר. אני עושה עם יד שמאל משהו, מישהו יקפוץ. לא רוצה. השעון – אני אעביר אותו ליד ימין, אולי היא תירגע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> דבר חופשי, אל תיתן לי להפריע לך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, בבקשה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, לפני כמה שעות התייעצת איתי אם לקחת תפוז או מלפפון או גזר. ועכשיו את ככה מדברת אליי? למה? זה פוגע בי. וסיכמנו שהאוכל פה לא משהו. יש משותף בין הספסלים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> זה נקרא רע משותף, זה לא טוב משותף. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> ככה עם העיניים לעשות? מה שאת רוצה אני אעשה היום. אני זורם בשעות כאלה. מה שתגידי. בכל מקרה, כפי שאמר חבר הכנסת אבוטבול, שחר של יום חדש. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוה, הינה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כן, חבר הכנסת סגלוביץ', אם אתה תחכה לכל אחד שנכנס למליאה, נראה לי שאנחנו נסיים היום בערב. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה בדיוק הפסדת את הקטע שדיברו על זה שהאחריות של חבר הכנסת אמסלם מייד כשהוא נכנס לתפקיד שר זה גם על חוק הקאדים. תקשיב, אלה דברים שאתה מתעניין בהם. בכל מקרה, חבר הכנסת אמסלם, שיהיה לך ולממשלה בהצלחה. כן ירבו, וכך תפרצו, וכך תעשו חיל בכל אשר תעשו בהמשך הקדנציה המופלאה שהייתה פה. אנחנו שמענו, אפרופו, בתחילת הערב חיכינו כולנו בחיל ורעדה ובהתרגשות גדולה לשמוע באמת מה היה בסיכום בין השר איתמר בן גביר לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו לגבי אותו משמר לאומי. אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל הוא נולד לפני תחילתו וכניסתו של השר איתמר בן גביר, והוא חתום כבר שלוש פעמים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אל תגלה, נתניהו הבטיח לו משהו חדש. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> בהחלטת ממשלה של ממשלה קודמת, על 26 פלוגות מג"ב פלוס כהנה וכהנה – תקראו, נמצא חומר. אם תעשו גם גוגל תראו החלטת ממשלה, זה יקפוץ לכם. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> דבר שני, בחתימת ההסכמים הקואליציוניים בממשלה הזאת; עכשיו הייתה הפעם השלישית. מעניין מה יהיה בפעם הרביעית, והאם גם איתמר בן גביר יקבל גלידה או רק פיתה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> יואב, הוא נולד אצל בנט, ששם רק 40 מיליון שקל. נו, זה כסף? רק הווסטים זה 80 מיליון. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> תכניס את זה ל-9 מיליארד. 9 מיליארד, הכול כלול. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא – – – כמה כסף יש לנו? אצל בנט. 40 מיליון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת. בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אז ככה, חברי לסיעה חבר הכנסת גלעד קריב הביע כאן דאגה מכך שהסמכויות היחידות שהוקצו לך, השר אמסלם, זה הסמכויות לטיפול בענייני הקאדים במשרד המשפטים. אז רציתי להניח את דעתו של חברי בכך שלדעתי אתה קיבלת על זה פיצוי ראוי בדמות אחריות וסמכות על רשות החברות הממשלתיות, גוף חשוב בצורה בלתי רגילה. כשרת תחבורה, ותחת משרד התחבורה יש אי אלו חברות ממשלתיות חשובות, אני יודעת להגיד כמה חשובה החברה הזאת. רק לסבר את אוזניכם, היא חולשת על 100 חברות, פחות או יותר, בשווי כ-235 מיליארד ש"ח. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 70. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני יודע, כי הוא כבר היה ממונה פעם אחת על רשות החברות בקדנציה קודמת. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> כמה כסף? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> הוא היה ממונה בקדנציה הקודמת. כ-235 מיליארד ש"ח שווי החברות האלה, שבהן פנויות עכשיו – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – פנויות עכשיו 345 משרות של דירקטורים. חבריי וחברותיי, 345 משרות של דירקטורים. עכשיו, אני אומר זאת כך: רשות החברות עוברת לסמכותו של השר המיועד אמסלם משר האוצר סמוטריץ'. שר האוצר סמוטריץ', בפעם הקודמת שהשר אמסלם היה ממונה על רשות החברות, טען שבזמנו שרת התחבורה מירי רגב – גם אז היא הייתה שרת התחבורה – ממנה מינויים פוליטיים של אנשים חסרי רקע וכישורים מתאימים לתפקידים קריטיים. ככה אמר סמוטריץ', שהוא היום שר האוצר שלכם. הוא אמור לדאוג לזה, שלא לומר שאתם אמורים לדאוג לזה, שהחברות הממשלתיות האלה יעשו עבודה לטובת אזרחיות ואזרחי ישראל במקסימום. אתם אלה שאמורים לדאוג שהמינויים האלה יהיו המינויים הכי מקצועיים והכי טובים. אבל היי, הוא חושב שעשיתם בדיוק את ההפך, ולמרות זאת הוא שוב מאפשר את הסיטואציה הזאת. מה יש לומר? יחד עם התקציב מלא החורים, שלא מביא לאזרחיות ואזרחי ישראל שום בשורה, ובעיקר לא אף בשורה שאתם הבטחתם – לא בתחום הפריפריה, לא בתחום חינוך חינם מגיל לידה עד שלוש, לא בתחום הרווחה, לא בתחום החינוך, לא בתחום הבריאות – אין מה לומר, יש למה לצפות. חכו, חכו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. תם סדר הדוברים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, לאן הולך כל הכסף? כי היא טוענת – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תם סדר הדוברים. יסכם בשם הממשלה השר אבי דיכטר. לאחר דברי השר אנחנו נקיים שתי הצבעות נפרדות על בקשת הממשלה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. חברתי השרה, אדוני השר – או-טו-טו שר – חבריי חברי הכנסת, אני חושב ששר חדש, לא חשוב מאיזה צד של המפה הפוליטית הוא מגיע, הוא קודם כול שר. ואני מבין את המאמצים לכרסם בתפקידו של השר-בעוד-רגע אמסלם, אבל מה לעשות, המציאות היא קצת יותר עשירה בתכנים מכפי שניסו להציג כאן חלק מהדוברים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא ניסו, הממשלה הציגה. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> לא, זה עניין של הבנת הנקרא. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תסביר לנו, השר. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> הבנת הנקרא. אני מציע ככה, ובכלל, מי שעולה לדבר ומחליט להקניט את השר המיועד דודי אמסלם, אז אני פשוט לקחתי מההסכם, מהסעיפים שמופיעים, מה בדיוק יעשה השר הנכנס במשרד המשפטים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני, איפה זה מופיע? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> הוא יהיה חבר הוועדה למינוי דיינים. אני יודע שבעיני חלק מהאנשים זה תפקיד קל ערך, אבל יושב כאן קהל של חברי כנסת וסגני שרים ושרה שמבינים היטב את משמעות התפקיד הזה. הוא יחליף את שר המשפטים בתפקיד הזה. הוא יהיה ממונה על היחידות הממשלתיות לתיאום המאבק למניעת הגזענות. אני יודע שגזענות זה אולי נתון מזערי, שולי, אצל חלק מהדוברים שהיו כאן על הפודיום לפני רגע, אבל אני חושב שמי שמסתכל על זה ברצינות כדאי גם שיתייחס ברצינות. ולשר המיועד דודי אמסלם, שיעסוק בנושא של מאבק למניעת גזענות – אני חושב שכל אחד מאיתנו מבין, תפקידים גם עם אחריות וגם עם משקל. וכמובן מועצת שמאי המקרקעין במדינת ישראל זה לא עניין של מה בכך; המחלקה לרישום נוטריונים – לא עניין של מה בכך; המחלקה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, אדוני חבר הכנסת יואב סגלוביץ', כולל רישיונות נשק. אני חושב שכל אחד מאיתנו מבין, בעידן שבו אנחנו נמצאים היום – מטילים על מישהו שנכנס למשרד המשפטים אחריות בתחום כל כך רגיש, ואנחנו כולנו כאן בכנסת, בממשלה, בוודאי במשטרת ישראל ובגופים אחרים, מבינים את המשקל הרב של נושא כלי הנשק בישראל, על המשמעות ועל הרגישות שבו. רישום מתווכים – גם זה יוטל עליך. יושב-ראש הוועדה למינוי קאדים – הינה, הגענו, אחרי שישה סעיפים, סוף-סוף הגענו לסעיף שאתה ראית בו סעיף יחיד. אני אומר לך: זו בעיה של הבנת הנקרא. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני ממליץ מאוד שהכנסת תממן – תממן – קורס מיוחד לחבר הכנסת קריב בסוגיית הבנת הנקרא או קריאת ההבנה או כל קומבינציה שתרצו לקחת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איפה פרסמתם את זה? השר דיכטר, אתה עושה צחוק? לא הודעתם את זה לכנסת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת קריב. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – מבחני הסמכה – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת כהן. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> הדבר הבא, אחריות מחלקת אמנות בין-לאומיות. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת כהן. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אני מבין שקשה לחלק מחברי הכנסת להבין שלמדינת ישראל יש אמנות בין-לאומיות – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת קריב, אתה מפריע לשר. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> – – ומישהו במשרד המשפטים צריך להיות אחראי לזה, ובצדק הטילו את המשימה הזו עליך, השר המיועד דודי אמסלם. עכשיו, תראו, אני רוצה לומר לכם – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לכם דבר נוסף. לא בושה, ואולי אפילו כבוד גדול, ב-05:40, רגע לפני שאנחנו הולכים להצביע ולאשר, והפיכתו לשר דודי אמסלם – לומר לדודי בהצלחה. הצלחתך היא הצלחת הבית הזה. הצלחתך היא הצלחת כולנו, מימין ומשמאל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – מי שר הביטחון של מדינת ישראל? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> תאמינו לי, אני למדתי בהרבה מאוד הזדמנויות שלפעמים האמת היא אופציה. תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מי שר הביטחון של מדינת ישראל, השר דיכטר? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קריב. אנו עוברים להצבעה על החלטת הממשלה לפי סעיף 15 לחוק-יסוד: הממשלה, ועל פי הצעת ראש הממשלה לצרף את חבר הכנסת דוד אמסלם כשר בממשלה; החלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ג1) לחוק-יסוד: הממשלה, לקבוע כי השר דוד אמסלם ישמש שר נוסף במשרד המשפטים; והחלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לשר דוד אמסלם את סמכויות שר המשפטים לפי סעיפים 4(א) ו-4(ג) לחוק הקאדים, התשכ"א–1961. על פי בקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה שמית. סגנית מזכיר הכנסת, נא קראי בשמות חברי הכנסת. בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – נגד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – נגד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח יונתן מישרקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת שנמצא באולם, לא הצביע ומעוניין להצביע? אם כך, תמה ההצבעה. חבריי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 37, נגד – 25, אין נמנעים. אני קובע כי החלטת הממשלה בהתאם לסעיף 15 התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה השנייה – על החלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, לשנות את חלוקת התפקידים בממשלה ולמנות את השר דוד אמסלם לתפקיד השר לשיתוף פעולה אזורי והשר המקשר בין הממשלה לכנסת, במקומו של השר יואב קיש אשר ימשיך לכהן בתפקיד שר החינוך. על פי בקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה שמית. סגנית מזכיר הכנסת, נא קראי בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – נגד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – נגד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת שנמצא באולם ולא הצביע? סליחה, סבב שני. אנחנו מתחילים סבב שני. סגנית מזכיר הכנסת, נא קראי. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – נגד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח יונתן מישרקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת שנמצא באולם ולא הצביע ומעוניין להצביע? אם כך, תמה ההצבעה. חבריי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 37, נגד – 25, אין נמנעים. אני קובע כי החלטת הממשלה התקבלה. << נושא >> הצהרת אמונים של חבר הממשלה << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת דוד אמסלם להצהיר אמונים. בבקשה. << דובר >> דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני דוד אמסלם, בן אברהם, זכרו לברכה, וסולטנה, שתיבדל לחיים ארוכים, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בהצלחה רבה. בהצלחה לחבר הכנסת השר דוד אמסלם. << דובר >> שר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> אני יכול להגיד כמה מילים? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תהיינה כנראה הזדמנויות בכובעך החדש, בהצלחה רבה – יותר מהזדמנות אחת. << הצח >> הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 13), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' כ/948; דברי הכנסת, חוב' י"ז, ישיבה 49; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנו ממשיכים בסדר-היום – הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 13), התשפ"ג–2023, מטעם הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. יציג את החוק יושב-ראש ועדת הבריאות חבר הכנסת אוריאל בוסו. חבר הכנסת בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר >> השר אמסלם, בשעה טובה ומוצלחת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> השר אמסלם, אני רואה שמראים לך את מקומך. שיהיה בהצלחה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> אתה עכשיו כבר תהיה השר התורן. השר אמסלם, אתה השר התורן עכשיו? בשעה טובה. << קריאה >> שר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לזה קוראים לטחון צעירות – ישר השאירו אותך כאן לבד. ישר הכניסו אותך לתוך זה, ושלום – הלכו לישון. << קריאה >> שר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << קריאה >> – – – התורנויות. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> ישר למילואים. אדוני היושב-ראש, מכובדי השר החדש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 13), התשפ"ג–2023. הצעה זו היא מיזוג של מספר הצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת יוסף טייב, אוריאל בוסו, ינון אזולאי, משה גפני, ישראל אייכלר, יעקב אשר ויצחק פינדרוס. הצעות החוק הפרטיות הוצעו על רקע פסק הדין בבג"ץ 1550/18, עמותת הפורום החילוני נגד שר הבריאות, שניתן לפני כשלוש שנים, שקבע כי הפרקטיקה שבה נהגו מנהלי בתי חולים, האוסרת הכנסת מזון לשטח בית החולים בימות הפסח, ננקטה ללא הסמכה בדין וגרמה לפגיעה בכבוד האדם, באוטונומיה האישית וכן בחופש מדת של מאושפז הנמצא בעל כורחו בבית החולים ומעוניין לסעוד את ליבו כרצונו בד' אמותיו. כמו כן, הוא קבע, אין לאפשר למאבטח לחפש בכליהם של הבאים בשערי בית החולים. כפי שאמרתי בדיונים בוועדה, צר לנו כי בית המשפט לא קיבל את דעתו של בעל דעת המיעוט בהרכב, השופט ניל הנדל, ולא קבע כי אין מקום לתת פסק דין בנושא כה רגיש. הצעת החוק הממוזגת פוסעת בנתיב שונה מאלה שהלכו בהם בהצעות החוק הפרטיות, כל אחת בסגנונה, כמובן, והיא מציעה להסמיך כל מנהל בית חולים לקבוע, לשם שמירת כשרות לפסח עבור מטופלים המאושפזים באותו בית חולים, הוראות שאוסרות או שמגבילות הכנסת חמץ למבנה בית החולים, כולו או חלקו. הסמכת מנהל בית החולים, המכיר את ציבור המטופלים בבית החולים, עובדיו, מבנה בית החולים, סוג בית החולים ומאפייניו – הוא יוכל לקבל החלטה מושכלת בעניין זה. התנאים להפעלת סמכות מנהל בית החולים הם: ראשית, שהדבר נדרש לשם שמירת הכשרות לפסח. יצוין כי בדיוני הוועדה הוסברו האיסורים ההלכתיים החמורים ביותר שחלים בפסח שמעלים חשש מעירוב כלשהו של חמץ, שאינו בטל אפילו בשישים, וגורמים לכך שיש חשש ממגע של החמץ עם כלי האוכל בבית החולים. יחד עם זאת, איסורי ההגבלה צריכים להיות רק אלה שאכן נדרשים לשם שמירת כשרות לפסח ולא מעבר לכך. שנית, על מנהל בית החולים שמעוניין בהחלת האיסור או ההגבלה בבית החולים לשקול חלופות אחרות לפני שבחר בקביעת איסור או הגבלה על הכנסת חמץ. כמובן שבהסמכה להטיל מגבלות במקום איסור או להחיל את האיסור רק על חלק ממבנה בית החולים מתאפשר עוד מרחב שיקול דעת למנהל בית החולים. שלישית, מנהל בית החולים חייב להתחשב בזכויות המטופלים ובצורכיהם, לרבות צורכיהם הרפואיים, והוא רשאי גם להתחשב בצורכי המלווים של המאושפזים ובצורכי עובדי בית החולים, ובכך יחויב המנהל לשקול את זכויות היסוד של המאושפזים ולאזנן באופן ראוי במכלול השיקולים, כולל צורכיהם של המלווים והעובדים בבית החולים שנדרשים גם הם לשהות בו וממילא צפויים לסעוד במהלך שהותם. כדי לאפשר למי שמאושפז או מתכוון להתאשפז בבית החולים בחג הפסח להביא בחשבון מידע על איסורים או הגבלות על הכנסת חמץ לבית החולים, הוצע לקבוע כי הוראות בעניין זה יפורסמו באופן קבוע באתר האינטרנט של בית החולים, ואם אין לו אתר, באתר האינטרנט של משרד הבריאות. כמו כן מוצע לקבוע כי בבית החולים יוצבו שלטים בעניין. כמו כן מוצע לאפשר למנהל בית החולים להסמיך עובד של בית החולים ליידע את הבאים בשערי בית החולים על הוראות אלו. הוועדה אפשרה את הסמכת בית החולים, להבדיל ממאבטח המועסק במיקור חוץ – אחד מעובדי בית החולים – והבהירה היטב כי סמכות העובד תהיה ליידע בדבר הוראות שקבע מנהל בית החולים. חברי הכנסת, לא חיפוש בתיקים, לא מגנומטרים לחיפוש חמץ, לא למנוע כניסה של מאן דהוא לבית החולים או לעכב, לא סמכות לתפיסת חמץ ולא סמכויות אכיפה כאלה ואחרות, אלא הצעת החוק נועדה להסמיך את מנהל בית החולים לקבוע את הכללים הנכונים, אחרי שהוא קובע את האיזונים, תוך שמירת הדינים. אני סמוך ובטוח שמנהלי בתי החולים יפעילו את הסמכות שניתנה להם בשום שכל ומתוך התחשבות בזכויותיהם של כל הנוגעים בדבר. אני מבקש להודות לחברי הכנסת היוזמים, שפעלו במסירות, למשרדי הבריאות והמשפטים ולחברי ועדת הבריאות, על הדיונים וההערות החשובות; לצוות המשפטי של הוועדה שטיפל בהצעת החוק, עו"ד נועה בן שבת ועו"ד יעל סלנט; למנהלת הוועדה מיכל דיבנר כרמל; לעו"ד יעקב שטרן. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. חברי הכנסת, אומר כמה מילים לפני שיתחילו הדיונים. לצערי, אני אומר, אני בטוח שבשעות הקרובות, במסגרת ההסתייגויות, אדוני השר, יעלו פה חברי הכנסת אחד אחרי השני, בעיקר מהצד שמתנגד לחוק. נשפך פה לא מעט רעל, אבל מי שיקרא את החוק באמת ובעיון אמיתי, אתם יודעים שמדובר בחוק דקלרטיבי, שנותן הסברה ויידוע. אמרנו פעם אחר פעם: לא חיטוט בתיקים, לא איסור, לא קנסות, לא מעבר לכך. אם בג"ץ לא היה אומר – אגב, גם השופט פוגלמן, שאמר שצריך לקבוע, והוא התערב בכללים שהיו נהוגים עד עתה – הם אמרו: אם אתם רוצים לתת סמכות למנהל בית החולים, תחוקקו חוק. נתן השר חודשים, וזה מה שאנחנו עושים כעת. מטרת החוק היא כרגע לשמור על הסטטוס קוו שהיה קיים עשרות שנים, ולא מעבר לכך. אילולא הפסיקה והעתירות, שהיו קנטרניות, לא היינו נדרשים לתת הצעת חוק ולהגיש בכלל חוק בנושא. אבל העתירות הללו גורמות לנו פעם אחר פעם להתערב במה שקיים ומה שמובן מאליו. מנהלי בית החולים, שאנחנו סומכים עליהם בכל דבר ועניין – לפתוח חדרי MRI, CT, להביא מנתחים מחו"ל או מומחים בתחומים כאלה ואחרים – אנחנו סמוכים ובטוחים שהם ידעו לתת את האיזונים. שוחחתי עם מנהלי בתי חולים ואמרתי להם שגם בימים הללו צריך לזכור שבימי חג הפסח נופל גם חג הרמדאן, לכן בזמן מסוים באותה שעה יהיו כמויות של עובדי בתי חולים, ואולי חלק מהמשפחות, שיצטרכו לאכול את הסעודות שלהם. הם קובעים אזורים מסוימים, יביאו להם גם את המזון – להתחשב בכולם, לצד אלה שמעוניינים. בן אדם יכול בחג הפסח לבחור אם הוא הולך לטייל בקניון או לא, אבל לבית חולים הוא לא מגיע מבחירה, הוא מגיע מאילוץ. אני יודע שבשנה שעברה, לאחר הפסיקה ולאחר ההוראה העקומה של שר הבריאות הקודם – שכבר איננו כאן בכנסת ואולי היו לו חלק מהסיבות – ששלח מכתב למנהלי בתי חולים ואמר להם: אין לכם שום זכות לקבוע אפילו שלטים בבית החולים ולומר להם שהמקום כשר לפסח – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> זה המכתב שהוא שלח למנהלי בית החולים, אני אציג לך את זה כאן. היו אנשים שהיו אמורים להתאשפז בחג הפסח ונמנעו מלהגיע. ואדוני היושב-ראש, גם אתה חובש כיפה ויודע שאין עוד הלכה בתורה שכתוב עליה "בל ייראה ובל יימצא", אבל אם מישהו אוכל לידך פיתה זה לא נעים, אבל אתה לא עובר עבירה כי זה לא הבית שלך; בית החולים הוא מרחב ציבורי ובמרחב ציבורי יש כללים שנהוגים – והקראתי גם את מה שבן-גוריון אמר על המרחב הציבורי. לכן גם היום, אגב, רב בית החולים הוא לא תחת הרבנות הראשית אלא תחת מנהל בית החולים, ובנהלים שעובדים בהם בתוך מתחם בית החולים הוא קובע את הכללים. אז אם הוא רוצה להכשיר את המטבחים ולדאוג שהעגלות שמובילות את המזון יישארו כשרות והכלים יישארו כשרים והוא יוכל להמשיך לקבוע את הכללים הללו, הוא צריך לקבוע מרחבים ולקבוע מה חמץ ומה לא חמץ, איזה אזורים, ולחלק את הסמכויות הנכונות. לכן בית חולים שבמרחב ציבורי צריך לנהוג בצורה הגונה, להתחשב ברגשות כולם, ואני קורא לראשי הסיעות ולמתנגדים: אל תדברו בסיסמאות. בתקופה הזו, שיש יותר מדי חילוקי דעות, ישנם דברים שאפשר להגיד בהם כן. זו מדינה יהודית, ובמדינה יהודית, אם יש דברים שצריך לחדד בזמנים מסוימים – אתם ראיתם שגם בוועדה חברי כנסת שאינם יהודים לא באו להתנגד להצעת החוק. הם הבינו שזה לא חל על בית החולים הנצרתי או על בית החולים האיטלקי, כי שם הוא יודע שאין צורך ואין לו כללי כשרות למקום, ולכן הוא לא יצטרך לקבוע כללים אחרים. עבודת הוועדה נעשתה בצורה משותפת עם האופוזיציה והקואליציה, גם נכנסו שינויים בעקבות הערות שהעלו באופוזיציה, הערות של משרד המשפטים. עבדנו בתיאום אמיתי, הבאנו חוק מאזן אמיתי. אני אמרתי, עוד הפעם – דיברו תמיד על לחטט בתיקים, לקבוע קנסות, להרחיק אנשים, אנחנו לא נמצאים במקום הזה. חג פסח הוא חג יהודי, שצריך לשמור עליו, כללים. המרחב הציבורי צריך להישאר נקי ולכן אלו דברים שאנחנו מביאים היום לקריאה שנייה ושלישית, תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוריאל בוסו, יושב-ראש ועדת הבריאות. אנחנו מתחילים עם סדר הדוברים שהוגש להצעת החוק. ראשון הדוברים – חברת הכנסת מרב מיכאלי, ראשונת הדוברים. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> פסח בבית החולים, קריאה שנייה. לאן, גברתי? הבן שלי מאושפז פה, החייל. אה, כן אני זוכר אותך מהפעם הקודמת. יופי, אז אני יכולה להיכנס? איזו שאלה, רק קודם לבדוק את התיק בדיקת חמץ, זה החוק, את לא רוצה לפגוע ברגשות של רב בית החולים, נכון? לא, לא, לא, רק לא לפגוע ברגשות הרב, חלילה. לא, כי אם יש בתיק חמץ, אני אצטרך להרחיק אותך, ולא תוכלי להתקרב לבית החולים, התפנו לנו הרבה אזיקים אלקטרוניים בדיוק בשביל המטרה הנעלה הזאת. הבאת לבן שלך לאכול? כי זה כשר לפסח, אני מקווה. לפסח זה כשר. אז אני רק מסתכל רגע, מה זה? זה לובסטר, סליחה. אני רואה שזה לובסטר, לובסטר מותר להכניס, זה לא פוגע ברגשות של הרב. כן? יופי, אבל זה לובסטר שנקנה בשבת. לובסטר שנקנה בשבת מותר להכניס, זה לא פוגע ברגשות של הרב. אתה בטוח? זה לובסטר שנקנה בשבת ובושל במסעדת שרצים. בסדר, בסדר, זו לא בעיה, במיוחד לא אם זאת הייתה מסעדה יקרה ממש, אבל. אז יופי, אני יכולה להיכנס לבקר את הבן שלי החולה? לא, שנייה רגע, על מה יושב הלובסטר? שוחד, מרמה והפרת אמונים? לא, לא, הלובסטר יושב על אורז, ואורז פוגע ברגשות הרב, הוא לא מאוכלי הקטניות. אני מצטער, את לא יכולה להיכנס. אבל הבן שלי חולה. לא הבנתי, מה יותר חשוב לך, הרגשות של הרב או הבן שלך החייל? הבן שלי. נו, את רואה למה אנחנו לא בעד לתת לכן להחליט דברים? אתן לא יודעות מה טוב בשבילכן. מזל שלכן שאנחנו פה. עכשיו, תשימי את הגלימה האדומה ואת הכובע הלבן היפה הזה ותצטרפי לאחיות שלך מאחורנית, כי לפה את לא נכנסת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, ברכות למינוי. אדוני היושב-ראש, לפני שאגש לענייניו של חוק החמץ, הערות לגבי הדיון הקודם. השר דיכטר כמובן הטעה. לא כמובן – השר דיכטר הטעה את המליאה. קצת מוזר היה שהוא העביר עליי ביקורת בעניין פירוד סמכויותיו של השר אמסלם, מכיוון שזו הממשלה שלא טרחה למלא אחרי הוראות חוק-היסוד ולהציג כאן כנדרש את רשימת תחומי האחריות של השר הנוסף. זו לא הפעם הראשונה שבה הממשלה נמנעת מלהציג לכנסת את תחומי האחריות של השרים הנוספים. גם לאחר שהייעוץ המשפטי של הכנסת הציג בפני הממשלה את הצורך לעשות כן, הממשלה נמנעה, עד הרגע הזה, לפרט את תחומי האחריות של השרים הנוספים במשרדים השונים. למעשה מעמדם הוא כמעמד שרים בלי תיק. אולי עם כניסתו של השר המקשר החדש, השר אמסלם יקפיד על כבודה של הכנסת ויציג בפני המליאה את תחומי האחריות של השרים הנוספים במשרדים האחרים. עכשיו, גם אחרי שהשר דיכטר הציג את פירוט המשימות, אני חייב לומר, השר אמסלם, אני במקומך הייתי שוקל מחדש את ההגדרה שר נוסף במשרד המשפטים. עם כל הכבוד למרשם שמאי המקרקעין, מרשם הנוטריונים, הישיבה בוועדה למינוי דיינים וקאדים – דרך אגב, את זה אפשר לעשות גם בהיותך שר אחר בממשלה, אם הממשלה בוחרת בך. איך הייתי אומר? נראה לי ששר המשפטים לוין לא פינה לך מרחב דרמטי דיו לפעולה במשרד המשפטים. אני חושב שתפקיד השר לשיתוף פעולה אזורי והשר המקשר בין הכנסת לממשלה אלו הם תפקידים ראויים, ואני שואל את עצמי מדוע השר לוין כל כך קימץ בחלוקת הסמכויות ביניכם במשרד המשפטים. אבל לאלוהים פתרונים וליריב לוין פתרונים. בהקשר הזה, אני רק אוסיף ואומר שאני מאחל לך הרבה מאוד הצלחה, השר אמסלם, בפעולה בתחום המאבק בגזענות. אני מודה שאחרי ששמעתי לא מעט נאומים שלך כאן במליאה, הבחירה שלך לקחת את האחריות על היחידה זו קצת התמיהה אותי, לאור ההשתלחות הבלתי-פוסקת שלך בקבוצות אוכלוסין כאלה ואחרות בחברה הישראלית. אבל מי יודע? אולי מתוך שתעסוק ותלווה את היחידה למאבק בגזענות במשרד המשפטים, תבין שחלק לא קטן מן הנאומים שלך כאן מעל הבמה הזו נכנס היטב להגדרות של גזענות. אולי אחרי שתקרא את מערכי החינוך של היחידה למאבק בגזענות, משהו ישתנה באופן הפנייה שלך לכל מיני קבוצות אוכלוסייה בחברה הישראלית סביב המוצא שלהן וסביב היבטים אחרים העונים היטב להגדרות של גזענות. ואם כבר דיברנו על גזענות, אדוני היושב-ראש ואדוני השר, אז אי-אפשר לעבור לסדר-היום מבלי להתייחס להתנהלות הבריונית והאלימה של מפגיני ימין קיצוני הערב ברחובות ירושלים, ברחובות תל אביב ובמקומות נוספים. אינני יודע, אדוני השר הממונה על היחידה למאבק בגזענות, אם כבר הספקת לקרוא את הכותרות שהערב נעשו ניסיונות לינץ' בעוברי אורח ערבים, לא רחוק מכאן, ממשכן הכנסת, בשולי ההפגנה החשובה והמכובדת של הימין הישראלי בעד הרפורמה המשפטית. אגב, מעניין לראות איך אנשים שעמדו כאן על הבמה והקטינו את המחאה נגד ההפיכה המשטרית, כיצד אנשים שטענו כאן מעל הבמה שמדובר באלפים בודדים או בעשרות אלפים בודדים של מפגינים בכל רחבי הארץ – עמדו כאן ואמרו שבהפגנה בגן סאקר היו 100,000 איש. פשוט בדיחה. אבל גם אם היו רק 15,000 איש או 25,000 איש, זו הפגנה חשובה; הפגנה מכובדת; הפגנה שהתנהלה ברובה בסדר ציבורי. אבל אי-אפשר להתעלם מהעובדה שארגון לה פמיליה – שמזהה את עצמו עם קבוצת הכדורגל, שכמדומני גם אתה אוהד, אדוני השר החדש – פעילי ארגון להב"ה וחבורות בריונים אחרות ניסו הערב הזה לבצע מעשי לינץ' בעוברי אורח ערבים, כאן ברחובות הבירה. שירי השנאה וההסתה לאלימות שאותן קבוצות השמיעו ברחובות תל אביב, החתירה לחיכוך אלים עם המפגינים נגד ההפיכה המשטרית – כל אלה צריכים להדיר שינה מעינינו. ועוד דבר צריך להדיר שינה מעינינו: האהבה שאותם בריונים הרעיפו על השר לביטחון לאומי כאשר הוא יצא את הבניין הזה והלך לבקר בהפגנה ובשולי המחנה והקהל שלה. יש לנו שר לביטחון לאומי שכל-כולו הסתה לגזענות, אדוני השר האחראי על מאבק בגזענות. יש לנו שר לביטחון לאומי שהוא ושותפיו, לרבות האנשים שמהווים את צוותו הבכיר – יש לנו במדינת ישראל שר שעומד מאחורי ההתארגנויות הגזעניות והאלימות של ארגון להב"ה, של ארגון לה פמיליה ושל יתר קבוצות הבריונים. מן הראוי שמפכ"ל המשטרה ושראש השב"כ יפסיקו לעצום עין. אין לנו ציפייה מהשר לביטחון הלאומי, כי הוא חלק מהבעיה של האלימות הגזענית והבריונית. אין לנו ציפייה ממנו, והאמת היא שגם אין לנו הרבה ציפיות ממך, אדוני השר החדש לענייני המאבק בגזענות. אתם מלבינים את חטאי החבורה הגזענית, שאיתם כרתם ברית פוליטית. אחרי הדברים הללו, ואחרי הקריאה למפכ"ל המשטרה ולראש השב"כ לא לפטור את מעשי האלימות הללו כמעשי שובבות קיצוניים, אלא להבין שיש כאן התארגנות של תשתית גזענית, בריונית ואלימה שמאיימת על הסדר הציבורי ועל החוסן הדמוקרטי שלנו – חבורה ותשתית גזענית אלימה שמאיימת על קבוצות מיעוט בחברה הישראלית – אני מאוד מקווה שלמרות הממשלה הרעה הזו ולמרות הבחישה של השר הגזען והאלים איתמר בן גביר, רשויות החוק ואכיפת החוק וגורמי הביטחון ידעו לעשות את פעולתם נאמנה גם בעניין הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, לא, אני אשמח להגיב. ובכל זאת, אני מאחל לך בהצלחה, אדוני השר. עכשיו ניגש לחוק החמץ. תראה, אדוני, בהיותנו פוליטיקאים, כולנו חוטאים בחטא הפופוליזם. בסופו של דבר אנחנו עולים לכאן לדוכן וצריכים לומר דברים חדים; דברים שיתפסו את תשומת הלב הציבורית. וכולנו יודעים שלא אחת אנחנו עולים כאן לדוכן ובלהט הנאום אומרים דברים לעיתים גם על דרך ההכללה. אנחנו לא עומדים כאן ובודקים, תוך כדי נאום, כל אמירה. נאום במליאה הוא לא דוקטורט; הוא אפילו לא מאמר דעות, שאתה בודק את כל פרטיו לפני פרסומו. אבל בכל זאת, אדוני, יש עדיין הבדל בין פופוליזם – ואפילו פופוליזם זול – לבין הפצת עובדות פייק; לבין עלייה לכאן לדוכן והצגת דברים לא רק שלא כהווייתם אלא בהיפוך מוחלט מן המציאות. ולצערי מציעי החוק שאנחנו דנים בו היום – גם הערב בהצגת החוק על ידי יו"ר הוועדה וגם בדיונים הקודמים, ובוודאי נשמע את קולם של המציעים גם בהמשך הבוקר – מציעי החוק מעוותים את המציאות. לא בג"ץ הוא זה ששינה את הסטטוס קוו, אלא הממסד הרבני, שהלך והקצין בעשורים האחרונים, והנהיג מנהגים ודפוסי פעולה שאף אחד לא אחז בהם בתקופות שבהן הכשרות בבתי החולים הייתה כשרות ראויה וכשרות מבוססת. נשאיר בצד את העובדה שהם מציגים עולם הפוך, לא רק בענייני המתרחש בבתי החולים ובעניין פסיקותיו של בג"ץ אלא גם בענייני ההלכה, שהרי אין תחולה לעיקרון בל ייראה ובל יימצא בסיטואציה הזו שאדם אחר מביא חמץ אל המרחב הציבורי, שאינו מרחבו הפרטי של האדם. מה, היהודים החרדים מברוקלין שמתאשפזים בפסח בבתי חולים בארצות הברית, האם הם עוברים על איסור בל ייראה ובל יימצא כשהשכן הלא-יהודי שלהם בחדר, במחלקת האשפוז, אוכל חמץ? האם יהודי דתי במדינת ישראל שנכנס לקרון רכבת בחול המועד, נוסע מירושלים לתל אביב ובמושב לידו ילד פותח שקית של חטיף לא כשר לפסח – האם אותו יהודי חרדי עובר על איסור בל ייראה ובל יימצא, כשאדם אחר ברכבת אוכל חמץ? האם בטיסת אל על במהלך חול המועד, כשליד יהודי חובש כיפה סרוגה יושב נוסע שמוציא מתוך התיק של חטיף לא כשר – נו, אז אותו יהודי ירא שמיים עבר על בל ייראה ובל יימצא? הרי מדובר בשטות מוחלטת. ואני שואל את עצמי איך תלמידי חכמים, חלקם רבנים מוסמכים, עולים לכאן לבמה ומספרים סיפורים שאין להם שום יסוד בהלכה. לפחות תהיו הגונים ותאמרו: אין איסור הלכתי אבל זה עניין של מראית עין; אין איסור הלכתי, אבל אנחנו רוצים לקדם התחשבות ברגשות הזולת. אבל לעלות לכאן לבמה ולומר שיש איסור הלכתי שבגללו יהודים יראי שמיים לא ילכו ויאשפזו את עצמם כאשר הם צריכים, זו ממש הונאה. אדוני השר החדש, איך אתה היית מגדיר אדם שעולה לכאן ואומר על דבר שמותר, שהוא אסור? הרי זה ממש שקר של ממש. האם אותם דינים של מראית עין לא חלים על מה שתלמידי חכמים אומרים מעל הדוכן הזה? האם כבודה של ההלכה וכבודה של מסורת ישראל לא מחייבים שכשרבנים עולים ומדברים כאן על הדוכן, הם ידייקו בדבריהם? אומר חבר הכנסת בוסו: בחוק הזה אין סמכויות אכיפה, זה רק עניין של בקשה. נו, אז מה יקרה אם יבקשו יפה מהבן אדם אבל הוא לא יסכים, ועדיין ייכנס עם החמץ? אז איך היהודי שומר התורה והמצוות ירשה לעצמו להתאשפז באותו בית החולים? הרי על פי הפייק ניוז שאתם מפיצים מעל הבמה הזו, יהודים שומרי תורה ומצוות, אסור להם להתאשפז אפילו באותם בתי חולים שבהם יהיה כתוב שאסור להיכנס עם חמץ, כי הרי אתם אומרים שזה רק עניין של הודעה ולא עניין של אכיפה. אז בקיצור, אין כאן שום עניין הלכתי. אין כאן שום עניין הלכתי, אלא מה יש כאן? יש כאן ניסיון של הממסד הרבני, ההולך ומתחרד ומקצין, להראות לבג"ץ וגם לציבור החילוני מי בעל הבית. שהרי למה בג"ץ התערב בעניין? קודם כול, הוא התערב מכיוון שהגישו לו עתירות, נכון? הרי לא בג"ץ יזם את העתירות; ניגשו גורמים שונים וביקשו סעד מבית המשפט. גם כאן ראוי להזכיר שבית המשפט לחץ על קבלת פשרות. בית המשפט ביקש ממשרד הבריאות ומהרבנות הראשית למצוא פשרות. תנועת נאמני תורה ועבודה, המוכרת לך היטב, הציעה פשרות. הרבנות דחתה את הפשרות. אז להציג את בג"ץ כאילו יש כאן איזשהו גורם שיפוטי שהיה להוט לקבל החלטה בנושא הזה, זה עוד שקר וכזב. בדיוק כפי שקרה בעניין הכותל, שבג"ץ ביקש מהממשלה: תגיעו לפשרה. ואכן ראש הממשלה נתניהו הוביל פשרה, אלא שהממסד החרדי והמתחרד פוצץ את הפשרה. ובדיוק כפי שקרה אין-ספור פעמים בתחום הגיור, בג"ץ לא רצה להתערב, הממשלה פעם אחרי פעם נגררה אחרי הדרישות של הממסד הרבני המתחרד ונציגיו כאן בכנסת, עד שבג"ץ הכריע – דרך אגב, אחרי עשרות שנים. לא חיכו כמה חודשים – עשרות שנים. בג"ץ הכריע, כי מה לעשות, יש זכויות אדם בישראל. אבל תבלבלו את נציגי המפלגות החרדיות שטופי השנאה כלפי בתי המשפט בישראל – הם לא ייתנו לעובדות לבלבל אותם, ואם יש הזדמנות להלום בבג"ץ, הם יהלמו. אבל לא רק שבג"ץ קרא לפשרה, אלא גם צריך להזכיר מה היה היסוד לעתירות. במשך עשרות שנים לא עלה על דעתם של משגיחי הכשרות במדינת ישראל להורות על חיטוט בתיקי הבאים בשערי בתי החולים. עשרות שנים יהודים שומרי תורה ומצוות לא חשבו פעמיים לפני שהם פקדו בתי חולים בפסח, כשהם יודעים שבדיוק כפי שקורה בכל בסיס של צה"ל ובכל מוסד ממלכתי, המזון שמוגש להם הוא מזון כשר לפסח. אלא שבשלושת העשורים האחרונים הממסד הרבני במדינת ישראל יצא מידי הציונות הדתית ונכבש כולו על ידי הממסד החרדי, שגם הוא הולך ומקצין משנה לשנה. ומרגע שגורמים חרדיים, אלה שלא מעיזים להכניס לביתם כשרות של הרבנות הראשית, השתלטו על מערך הכשרות הממלכתי – וגם בזה אתה עסקת, כפי שעסק בזה השר לשעבר מתן כהנא – חוּמרות על גבי חוּמרות חדשות באו לעולם, ודברים שלא שִׁערום אבותינו – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שׂערום, לא? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – דברים שלא שׂערום אבותינו – תודה על התיקון – הפכו להיות הנורמה: משגיחי כשרות הולכים ואומרים להנהלת בתי החולים שצריך לחטט בתיקים. יותר מכך, האם אתה יודע, אדוני היושב-ראש, שיצא לפני שנים אחדות נוהל של הרבנות הראשית שאומר שעל מנת שבית החולים יהיה כשר יש לסגור בו במהלך ימי הפסח את כל הקפיטריות? זאת אומרת, כל קפיטריה בבית החולים שיש לה תעודת כשרות לא יכולה לפתוח את שעריה בחג הפסח. הרי יש לה תעודת כשרות, ברור שאם היא רוצה כשרות היא צריכה גם להכשיר את המטבח לפסח, לא? סוגרים את הקפיטריות. מנתקים את המכונות האוטומטיות לממכר מזון – הרי אפשר להכשיר אותן אבל מנתקים, כך שהמאושפזים ובני המשפחה שלהם לא יכולים לרכוש מזון שאיננו מזון של בית החולים. אז מי הקצין, אדוני השר אמסלם, בג"ץ או הממסד החרדי? מי התחיל לאמץ מנהגים שמשקפים את דרכו של מיעוט קטן בחברה הישראלית, בג"ץ או הממסד החרדי? הרי אתה אדם מסורתי, השר אמסלם. מתי תפקחו את העיניים ותבינו שההקצנה של הממסד החרדי פוגעת בציבור המסורתי בדיוק כפי שהיא פוגעת בציבור החילוני, אולי אפילו יותר? כי הציבור המסורתי כן זקוק לשירותי הממסד הרבני, נכון? הוא מעוניין לאכול במסעדות שיש בהן תעודת כשרות. ליהודי החילוני שלא שומר כשרות פחות אכפת אם יש תעודת כשרות או לא, אבל היהודי המסורתי – רוב היהודים המסורתיים בישראל מעוניינים בכשרות. כדרך אגב, רוב היהודים המסורתיים בישראל מעוניינים בכשרות, אבל רובם, לא אכפת להם אם העסק שומר שבת או לא. אבל במציאות הישראלית לא יעלה על הדעת שתהיה תעודת כשרות שבה כתוב "המזון כשר, אבל דעו לכם, העסק לא שומר שבת" והאדם המסורתי יחליט אם מתאים לו או לא. וכאשר ניסו גורמים בציונות הדתית להוביל מהלך של פיתוח תו כשרות מן הסוג הזה, איזה קיתונות של בוז הוטחו בהם או נשפכו על ראשם. תבין, השר אמסלם, הממסד הרבני, ההולך ומתחרד, מאיים בעיקר על הציבור המסורתי בישראל. תאמר לי, השר אמסלם, מה הדין של משפחה ישראלית מסורתית שהאבא אושפז בימי הפסח, הוא לא מסתדר עם האוכל של בית החולים, ורעייתו או בנו או בתו מעוניינים להביא בקופסה אוכל ביתי מהמטבח הכשר, שהוכשר לפסח, של בית המשפחה אל תוך בית החולים? אתה מבין, השר אמסלם, שהדבר הזה סותר את הוראות החוק, מכיוון שהמזון הזה לא כשר לפסח על פי הסטנדרטים כאן? הרי לא מדובר רק על האנשים שהולכים עם פיתה ומנופפים איתה ביד, כאילו יש מישהו שכדי להכעיס ייכנס עם חמץ; החוק הזה מכוון גם למנוע הבאת מזון ביתי למאושפזים. ומה יעשו המאושפזים הערבים בימי הרמדאן? המשפחה לא מעוניינת להביא לאפה כדי לפגוע במאושפזים היהודים בחדר, אבל הם מעוניינים להביא לסעודת האפטאר אוכל ביתי. הרי על זה מדבר החוק. ולכן צריך לומר בצורה ברורה: מי שהביאו לפסיקת בג"ץ ולהתערבות שלו אלה אנשי הממסד החרדי, שהחליטו פתאום שצריך לחטט בתיקים; שפתאום צריך לסגור קפיטריות; שפתאום צריך לומר לאישה הישראלית המסורתית שנכנסת עם קופסת מזון מבושל מהבית לבן המאושפז או לבת היולדת – את לא יכולה להכניס את הקופסה מהמטבח שלך בימי הפסח. הם האשמים. וכדי להוסיף חטא על פשע, או עוון על פשע, הם גם סירבו לקבל את הפשרות של הרבנות. הם האשמים בהתערבות בג"ץ, כי נפשם לא יודעת שובע. כי כל דבר שמהווה סטנדרט הוא רק הבסיס לחוּמרה הבאה. אחת הגמרות – לא הגמרות, אם אינני טועה זה בתוספות, אני חושב שזה מופיע במסכת ביצה: כוח דהיתרא עדיף. למה? כי הכי קל לפסוק לחוּמרה. הרי לכל חוּמרה אפשר למצוא חוּמרה חמורה יותר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אם אני זוכר נכון, מנהיג ש"ס הרב עובדה יוסף ממש הוביל את זה כפסיקה הלכתית. כקו מנחה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ככלל הלכתי. שומע, השר אמסלם? לא חוכמה להמציא חוּמרות. על כל חוּמרה שאתה תביא לי אני יודע לתת לך חוּמרה יותר רצינית. תלמידי חכמים אמיתיים מייגעים את מוחם איך לא להחמיר, איך לאמץ את דרך הפשרה ועדיין להישאר בדל"ת אמותיה של ההלכה. אבל הממסד הרבני של היום עושה לעצמו הנחה. למה לעבוד קשה ולבנות יחס של כבוד בקרב הציבור הרחב, החילוני והמסורתי, כלפי ההלכה? יש להם את הכוח ויש להם פה נציגות, ואם על הדרך גם אפשר להסית נגד בג"ץ אז מה טוב יותר? אז במקום ללכת בדרך הפשרה ובדרך הקוּלות – חוּמרות על גבי חוּמרות על גבי חוּמרות. ובדקה שנותרה לי, נבואה לעתיד. חבר הכנסת בוסו יכול לעמוד כאן על הדוכן ולומר מבוקר עד ערב שאין קנסות ואין סנקציות ואסור לחטט בתיקים. אבל לחיים יש דינמיקה משלהם, וכשיבוא משגיח כשרות להנהלת בית החולים ויאמר: או שאני בודק בתיקים או שאין פה כשרות, אתם תראו ותגלו – אולי לא בחג הפסח הקרוב, אבל בשנים הקרובות – איך הפרקטיקה הכופה זוחלת לאיטה. ואז כשיבואו אנשים ויפנו לבית המשפט ויאמרו שהפרקטיקה הזו לא עולה בקנה אחד עם החוק, יתחיל מחזור חדש של הסתה נגד בתי המשפט. זה מה שיקרה, מכיוון שאין בממסד הרבני של היום ידיעת הגבולות, וכל דבר מהווה רק נקודת מוצא לעוד תהליך של החמרה ושל הקצנה, וכך גם יקרה עם החוק הזה, ולכן ראוי שלא לתמוך בו. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בוקר טוב. לרשותך עשר דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כמו כל חוקי הדת הנכפים על הציבור, חוק החמץ הוא קרדום לחפור בו. דת היא מטבעה מחוברת לאמונה והזדהות טבעית עם הזהות הלאומית של כל המאמינים והשומרים על חוקי היהדות, ובעצם זה יכול להיות בכל דת אחרת. אבל היהדות היא יותר מדת – היא תפיסת חיים, מנטליות, אמונה בבורא עולם אבינו שבשמיים, מנהגים, חינוך ועוד. ביהדות יש הרבה זרמים, תמיד היו בתולדות היהדות ובתולדות העם שלנו. לאורך ההיסטוריה אסכולה כזו או אחרת הייתה מתקרבת לשלטון והייתה מקבלת יותר כוח, יותר השפעה ויותר סמכויות בחברה היהודית. אומרים שהתורה שמרה על היהדות שלנו ואנחנו שמרנו על התורה. שמרנו גם על המסורת בצורה כזאת או אחרת. ליהודים ממדינות התפוצות השונות יש הרבה משותף, ויש הרבה מאוד הבדלים. היו מנהגים, מנהיגים, מורים, רבנים שהעבירו במידת האפשר את המורשת הרוחנית ואת הידע שקיבלו מאבותיהם וממוריהם. במדינות שבהן לא היה פשוט ליהודים לשמור על אורח החיים המסורתי, היה בכל זאת משהו שחיבר אותם ליהדותם, לזהות היהודית ולאמונה. אני רוצה לספר לכם על החוויה היהודית האישית שלי ועל המצות שלי בברית המועצות הקומוניסטית כאשר הייתי ילדה; חיינו את היהדות שלנו בהסתר ובפחד. הרי אסור היה לאזרחים להזדהות עם דת כלשהי, כי דת הייתה נגד השלטון. אבל כן שמרנו על איזה ניצוץ יהודי, ובכל שנה בחג הפסח הייתה לנו בבית מצה. החבאנו את המצה הזאת במזוודה מתחת למיטה של ההורים. לא היה פשוט להשיג מצה בברית המועצות, לא הייתה אפשרות לבוא למכולת, לא הייתה מאפייה, ולא בסופר – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> באיזו עיר, חברת הכנסת מזרסקי? << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בעיר בריאנסק, זה בגבול בין בלרוסיה, רוסיה ואוקראינה. הייתה לנו בעיר בקתה קטנה – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> השר אמסלם, כשאני שומע את הסיפורים של חברת הכנסת מזרסקי ושל אנשים אחרים על מה הם נאלצו לעבור כדי לשמור מצוות בגלות, אני באמת מתמלא בהתרגשות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ממש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מה שבשבילנו כאן בארץ ישראל הוא פריבילגיה – אפרופו פריבילגים – אצלנו יש מצה רגילה, מצה שמורה, מצה תוספת, עוד כזית – אני שומע את קידוש השם ועל מה היא הייתה צריכה להילחם כילדה כדי לשמור את חג המצות, ואני מתרגש. בבקשה, את יכולה להמשיך. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה סיפור מעניין. עכשיו תשאל אם שמרנו מצווה, האם בעיני החברים החרדים שלנו זה בכלל מצווה או לא. בעיני אלוהים בטוח, כי הוא מזהה את הניצוץ שבפנים, ולא שומר על טכניקה של שמירת המנהגים. אז הייתה לנו בקתה קטנה בעיר שהייתה סמוכה לשרידים של בית כנסת, סינגוגה, שפעם היה בית כנסת. פשוט היו שרידים, בית חצי הרוס. בבקתה הזו היה תנור שבו אפו מצות עבודת יד. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מי אפה? מישהו מהקהילה? << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הייתה קהילה מגובשת, כולם היו מפוזרים, אבל היה פעם רובע יהודי, ושם היה בית כנסת ובתים של יהודים, שכונה כזאת. הדור השני כבר התפזר בשכונות אחרות בעיר, אבל בכל זאת, כשהיה פסח, ידעו ששם, באותו מקום, היה אפשר להשיג מצה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת בוסו, בהיעדרך אני התרגשתי פה, ברשותך. אנחנו בעיצומו של סיפור על קידוש השם של פסח בגלות במציאות שבה בקושי יש יהדות. << קריאה >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << קריאה >> היא הנותנת, תראה מה ההורים שלה עשו כדי שתהיה להם מצה. תראה מה היהודים פה עושים, כולל שופטים, כדי לבזות את המצות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> השר אמסלם, תודה. << קריאה >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << קריאה >> אתה מבין, אני מתרגש מזה בדיוק. אתה מבין? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> תאר לך שהם עשו את זה בלי חוק חמץ. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> המדינה והחוקים שכופים עלינו דוחים אותנו מהדת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> השר אמסלם, רב אריה לוין היה אומר – – – << קריאה >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << קריאה >> יש לך שופט בבית המשפט העליון – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> סליחה, אני אעצור לך שנייה את הזמן. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תוסיף לי אחר כך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שנייה, חברת הכנסת ברביבאי. רב אריה לוין היה אדם קטן קומה. הוא היה נוהג לומר שהוא רואה אנשים בעין טובה – למה? כי הוא תמיד היה רואה רק את חצי הכוס המלאה. אני מקשיב לסיפורה של חברת הכנסת מזרסקי, ואני מתרגש כשאני שומע על שמירת מצוות. אז אפשר לבקר במקומות מסוימים, אבל בעיניי אין לך קידוש השם גדול מזה, ממה שאנשים עשו כדי לשמור. << קריאה >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << קריאה >> אני מאוד מתרגש מהסיפור הזה, אבל אני רוצה לומר לך שיש שופט בבית המשפט העליון שעשה בדיחה, אמר: דיאטת המצות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא לא עשה את זה – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> טוב, בואו נמשיך. חברים, אני קטעתי את חברת הכנסת מזרסקי. << קריאה >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << קריאה >> והוא עוד למד בבית ספר דתי, עלק, והוא צריך להיות אולי נשיא בית המשפט – הוא חושב שהוא יהיה נשיא בית המשפט העליון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קראת את פסק הדין בכלל? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת מזרסקי, הזמן הוא שלך. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אחזור לאותה בקתה שבה עשו מצות. כמו הרבה יהודים מהדור של ההורים שלי, ההורים שלי התביישו להתקרב לאותה שכונה, שחס וחלילה לא יחשבו השכנים או סתם הולכי רגל ברחוב שהם הולכים לשם בשביל משהו שיכול להיות קשור ליהדות, במיוחד בתקופה שבה הפסח התקרב. אז הייתה אישה רוסייה שבכלל לא היה לה קשר ליהדות, אבל היא עשתה שירות למשפחות יהודיות. הייתה מביאה להם מצה, עשתה משלוח. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> היא הייתה הוולט של המשלוחים ליהודים. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז נתנו לה כסף ומזוודה ריקה, ואחרי יומיים היא הייתה מחזירה לנו מזוודה מלאה פרחים גדולים של מצה. החבאנו את המצה מתחת למיטה, ואם חס וחלילה מישהו זר נכנס הביתה, לא היינו מוציאים את המצה. החבאנו אותה כך שאף אחד לא יראה, לא דיברנו, ופחדנו להגיד את המילה "מצה". כשנולדו לי אחייניות, לימדנו אותן שזה נייר. אמרנו: אנחנו אוכלים נייר. הן היו קטנות ולא יכלו להסתיר את זה, וסיפרו לחברות וחברים שלהן מה הן אוכלות בבית, אז סיפרו שהן אוכלות נייר. עד כדי כך פחדנו והתביישנו בלאום שלנו. בכלל לא ידענו מה המשמעות של המצה, אני לא ידעתי וגם ההורים שלי לא ידעו. אבל בכל פסח הייתה לנו מצה. לא ידעתי אז בכלל את הסיפור על יציאת מצרים. אבל כשעליתי ארצה, התחלתי להתעניין – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ברשותך, אני אקטע אותך עוד רגע – כשמדברים על חינוך, השר אמסלם, תמיד אומרים שאנחנו צריכים לנקוט "אחרי המעשים נמשכים הלבבות". כלומר אם אתה מטביע את המעשה, גם אם הסיפור נעלם – יש סיפור חסידי כזה – המעשה נותר. אז תראה מה זה, יהודים שומרים לאורך שנים על המצות, אפילו אם הסיפור כבר לא קיים. זה שומר את הזכר היהודי. בעיניי זה מדהים. בבקשה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיבו, אכלנו מצה ולא הוצאנו שום חמץ מהבית, כי לא ידענו בכלל מה זה חמץ, מה זה מצה, מה ההבדל, מה נשתנה, בכלל לא ידענו שירים – כלום. אבל ידענו שבפסח אוכלים מצה. וכשעליתי ארצה התחלתי להתעניין. הסקרנות והרצון הממש-חזקים שלי להשתלב בחברה הישראלית הביאו אותי לאוניברסיטה, ומחוג לפילוסופיה ואומנות עברתי לתולדות עם ישראל, עשיתי תואר ראשון ותואר שני, והקדשתי הרבה שנים מחיי כדי ללמד עולים חדשים ולקרב אותם לערכים יהודיים. ועד עכשיו, כבר 13 שנים ברצף, אני והמשפחה שלי מנחים סדר פסח במרכז קליטה בכרמיאל בכל שנה. הבן שלי לא יודע שאפשר לחגוג פסח בבית, הוא יודע שעושים סדר רק במרכז קליטה עם 40 עד 70 עולים שמתכנסים באולם. ואני מסבירה להם הלכה; מסבירה בשפה שאפשר להבין. מעבירה את סיפור יציאת מצרים. ואני יודעת שזאת שליחות, חלק מהשליחות שלי בחיים. וזה מה שטוב. זה לא בגלל שחייב, לא בגלל שאסור לאכול משהו וחייב לעשות משהו – זה מהנשמה, מתוך אהבה. ישראלים, כולל הדורות החדשים שכבר נולדו במדינה היהודית, שומרים היום על המסורת מתוך אהבה, חיבור רגשי ותחושת שייכות לקהילה הגדולה, ורצון עמוק טבעי להיות חלק מכך. אני רוצה שבמדינת ישראל מנהגי היהדות לא יהפכו לכלי כוחני כדי לשלוט בציבור ולהפוך אותו לציבור צייתן תחת חוקי דת שהוא מעוניין ממילא לכבד. לכבד, אבל מתוך אהבה. אהבה למורשת היהודית. בעיניי, חוק החמץ הוא פגיעה אנושה בזכויות אנוש. אני כבר לא מדברת על חיטוט בחפצים של המבקרים בבית החולים ומשטור הכיבוד. אני רוצה לצטט, ברשותכם, את חנוך דאום, שכתב בגיליון סופ"ש של ידיעות אחרונות: אנחנו בתקופת הניקיונות לחג, וגם עניין החמץ הפך, כמו יותר מדי דברים, לאירוע פוליטי. אז חשוב להבהיר דבר מה, כמי שלא אכל חמץ בפסח בכל 47 שנותיו אני נבוך מהמחשבה על שומר בית חולים שיפשפש בתיקו של אדם חילוני, ויחפש אחר חמץ. זה נראה לי כל כך לא יהודי ונוגד איזו חירות בסיסית שצריכה להיות לכל אדם. << קריאה >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << קריאה >> לא, זה לא נכון – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> רוח החוק. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מצטטת, לא אני אומרת. אני מצטטת את חנוך דאום: חירות, שאותה היו מגדירים – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << קריאה >> – – – לא חיטוט בתיקים ולא כלום, ואתם אומרים: לפשפש בתיקים. אז למה להכניס מילים – – – << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז איך יבדקו? אז איך יבדקו? למה יש שיטור, אם אף אחד לא – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << קריאה >> את מכירה את זה שבאים לבית חולים ושואלים אותך אם יש לך נשק? אתה אומר: לא, ואתה נכנס. הוא מפשפש לך? אתה נכנס – בקורונה: יש לך אוכל, אין לך אוכל? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה עובר שיקוף. סליחה, אתה עובר שיקוף. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אין צורך בחוק, אם לא יחפשו בתיקים. החוק הוא פוליטי-הצהרתי, אבל פוליטי נטו, ופופוליסטי. << קריאה >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << קריאה >> אני העברתי – – – לא את. אבל בפירוש אמרנו, אין לך סמכות לחטט בתיקים – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – – תעבור בכל – – – במדינת ישראל – – – << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת בוסו היקר, תרשה לי לספר סיפור שסיפרתי לפני שבוע בדיון בוועדת הבריאות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני מוסיף לך עוד שתי דקות, בסדר? << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. אני הצבעתי נגד, אבל אתם הצבעתם בעד החוק. אני סיפרתי סיפור על אישה חולת סוכרת שהייתה מאושפזת בבית חולים, והייתה גם חולת סוכרת ועוד כל מיני מחלות רקע, גם מחלות לב. לאנשים חולי סוכרת יש התקפים של נפילת סוכר, וברגעים האלה הם מרגישים חולשה נוראית, זיעה, והם חייבים לקחת משהו מתוק למקרה כזה, כדי לא להתעלף ולא לאבד הכרה ולא למות. לאישה הזאת היו לחמניות שהיא הביאה מהבית – לחמנייה עם ריבה שהיא הייתה רגילה לקחת כדי לא להתעלף. הבן שלה השאיר את הלחמניות שלה בשידה שצמודה למיטת החולים. האישה הייתה במצב לא טוב, וזה היה בדיוק שלושה שבועות, אפילו שבועיים לפני פסח. עובדת הניקיון הוציאה וזרקה את הלחמניות, בגלל שהיא קיבלה הוראות מרב בית החולים. באחד הלילות האישה לא הרגישה טוב, וחיפשה בשידה את הלחמנייה שהיא רגילה, ולא מצאה אותה. << קריאה >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << קריאה >> – – – אמרת שוקולד מתוק. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא שוקולד – אמרתי עם ריבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אבל יפה שאתה זוכר. << קריאה >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני זוכרת, כי זה סיפור אמיתי. אני לא ממציאה. זה סיפור אמיתי. היא פשוט נפטרה, כי רמת הסוכר יכולה באמת לסכן את החיים. << קריאה >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << קריאה >> מה – – – של מי שעשה את זה? << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל היא עשתה את זה בגלל שהיא קיבלה הוראה להוציא את כל החמץ, ולא הודיעה לאישה הזאת שהיא מוציאה. היא פשוט ניקתה את החדר, חיפשה חמץ והוציאה את מה שהאישה הייתה רגילה לאכול. הבן של האישה הזאת מאשים עד היום את היהדות במותה של אימו. שתדעו, הוא עלה ארצה מתוך ציונות, מתוך רצון להיות יהודי חופשי בארצו, וכעת הוא שונא את הדת היהודית בגלל כפייה דתית. האם לזה אנחנו חותרים, לפגיעה במי שנמצאים תחת חסותנו? זה מה שהדת צריכה לגרום? למצוקה, לפגיעה, למוות, לשנאה? האמונה היהודית והמסורת שלנו וההיסטוריה שלנו מאוד יקרות לי, אבל מי שמוביל את החוק הזה – אתם עושים עוול ליהדות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עושים עוול לחג הפסח ולמצוותיו. עוד ידברו על הימים האלה בדורות הבאים. רציתי להביא עוד ציטוט אחד, ברשותך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ממש לסיום. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אצטט שוב את חנוך דאום: אני לא מתפלא שגם הנושא הזה הפך למריבה מרה בין שבטים. אנחנו הרי בתקופה כזאת שבה קשה לנו לסמוך אלה על אלה, ובמקום פשוט לכבד אחד את השני, לא לאכול לחם מול עיניים של אדם דתי בפסח, אבל גם להבין מצד שני שמה שעושה אדם אחר, זאת החלטה שלו. ובמקום לתת לרשות הרבים להתנהל מעצמה באיזו קבלת האחר, נדיבות ופרופורציות של כל הצדדים – אלה מבקשים לאסור חמץ בחוק, ואלה אומרים שאם כך, הם דווקא יכניסו חמץ, והינה עוד כפייה שמובילה לעוד תגובת נגד חילונית. הלוואי שנמצא דרך לצאת לחורין מהמאבק הזה, לנקות את חדרי הלב שלנו מחמץ הקיטוב לקראת הפסח. חג חורין שמח. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. נתתי לך להאריך כי הדברים שלך היו מאוד מרגשים, חברת הכנסת מזרסקי. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בבקשה. חבר הכנסת בוסו, כשלמדנו גמרא פעם, היו אומרים כשכשאתה צריך להסביר משהו, כנראה הוא לא מובן. אני חושב שיש פה אתגר לא קטן בחקיקה הזאת, ואתה רואה שהרבה מאוד אנשים צריכים הסבר. נתת כאן הסבר בהתחלה, אבל אתה יודע, כשצריכים עוד הסבר – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << קריאה >> – – – יש תורה שבעל פה, שאולי אתה לא מאמין בה, אבל יש גמרא ויש משנה – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אבל הציבור צריך פשט, לא תוספות. << קריאה >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << קריאה >> מסבירים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת ברביבאי, בבקשה, 15 דקות לרשותך. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב. 07:00. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שעה טובה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בשעה טובה. בוסו, אני אגיד כמה מילים על חמץ, ואחר כך אני אגיד דברים אחרים שתכננתי. הרעיון הזה שיהדות היא משהו שאפשר לכפות על מישהו הוא רעיון פסול מלכתחילה. אתם – אף אחד לא מפריע לכם לעשות מה שאתם רוצים, לאכול מה שאתם רוצים. אף אחד לא נכנס לצלחת של אף אחד, אבל ההקשר הרחב הוא זכויות אדם, ובזה אנחנו עוסקים בימים האלה בכל היבט שאתה מסתכל: חוקים, רפורמות משפטיות – קוראים לה "רפורמה משפטית" אבל היא בעצם נוגעת בלב זכויות האדם באשר הוא בישראל. כשמוסיפים בהקשר הרחב הזה חוק נוסף, שמדבר על חמץ, אז זה ממש לא משנה אם המאבטח, שאולי אפילו לא יהודי, פשפש בתיקו של מי שקורא לעצמו יהודי, כי אף אחד לא יגדיר לו מה זה יהודי, וחיפש או לא חיפש את החמץ. ב-2023 הידיעה שעובר בכנסת הזאת חוק שאומר: אנחנו, בשם הצורך שלנו להגיד לאחר איך לחיות, מה לאכול ומהם הכללים שאיתם הוא מגיע לבית חולים – אני אומרת לך, החוק הזה הוא חוק רע. גם אם אתה אומר שבסוף אף אחד לא יבדוק, פרשנות לאחרון המאבטחים בכל מקום שהוא נמצא אם לבדוק או לא לבדוק – תינתן לו. בסוף זה עוד דבר ועוד דבר ועוד דבר. וכשאתה מחבר בין "יהודית" ל"דמוקרטית" – והרי על זה כל הסיפור שלנו בחודשים האחרונים; ה"יהודית" מנסה להגיד ל"דמוקרטית": אנחנו נקבע לכם מה זה דמוקרטיה. לא מספיק ליהודים שהם יהודים, הם צריכים גם להגיד: אנחנו, לא מקובלת עלינו הדמוקרטיה שלכם, ובדמוקרטיה שלכם אנחנו נכניס בדיקה של התיק ושל החמץ, ואנחנו נקבע איפה יהיה ואיפה לא יהיה. זה הדבר שמביא עליכם כעס, על מי שחושב שה"יהודית" זה הדבר הבלעדי במדינת ישראל, ולא מנסה לעשות את החיבור בין השתיים, כי הן יכולות לחיות ביחד, גם "יהודית" וגם "דמוקרטית". הצורך בקיטוב הזה, הצורך בפיצול הזה, יוצר את הריחוק, את הקיטוב. בדיוק הפוך ממה ש"יהודית" הייתה רוצה שיקרה. כי אתם הייתם רוצים הושטת יד – אני רוצה לקוות כך. אז מה אתה עושה? אתה הולך עד הדמוקרטית ומפשפש בתיק של אדם, עם איזה חמץ הוא נכנס או לא נכנס לבית חולים. חוק רע, חבל שהוא נולד, ואני רק מצירה עליו. אני רוצה לדבר, כבוד היושב-ראש והחברים המעטים שלי כאן, על כל הלך הרוח ועל כל הנסיבות של העיסוק ברפורמה המשפטית, שלא לומר ההפיכה המשטרית בתקופה האחרונה. תראו, אתמול שמעתי את ראש הממשלה מדבר במונחים של "אחים אנחנו" ורצון להגיע להסכמה. אני שפשפתי את האוזניים, ואמרתי: רגע, זה אותו ראש ממשלה שמתאמץ מאוד מאוד להעביר את הרפורמה הזאת, שולח את לוין, שולח את רוטמן, בחודשיים-חודשיים וחצי אינטנסיביים שבהם אנחנו עוסקים בשינוי או ברפורמה המשפטית? זה אותו אחד? הרי לפני חודשיים וחצי הוא היה יכול לדבר על אחוות אחים, וכולנו, ואחדות, ולעצור את זה כבר אז. אבל הוא לא עצר, הוא דהר. הוא עד כדי כך דהר שרוטמן, עד שלא ארז בשנייה האחרונה אתמול את החוק הזה, ווידא שהוא סגור ותפור כך שיהיה לו מנוף או יהיה לו נשק לנופף בו לנוכח הסכמה או אי-הסכמה – מלמד על חוסר תום הלב, מלמד על זה שבהובלת נתניהו מתגבשת פה חקיקה דורסנית, שמשרתת צרכים שלו, אבל בוודאי משרתת צרכים של מושחתים נוספים, שהתכלית שלהם היא שהם יקבעו מי השופטים שלהם. תורידו את כל המילים הגדולות והגבוהות ותראו, זה הסיפור. ממשלת נתניהו, ורוטמן המבצע, מגבשים חוק נגד שופטי ישראל מתוך רצון להשפיע על המשפטים שלהם, על המינויים שלהם ועל היכולת שלהם לצרף חברים שיהיו במחיצתם, חברים עם עבר פלילי. אנחנו הולכים לנשיא, כי אנחנו אמרנו כל הדרך: תעצרו, תעצרו, תעצרו, ואנחנו נבוא. לא התנינו את זה בשום דבר אחר, חוץ מ"תעצרו". מה קרה? למה אני אומרת חוסר תום לב? עצרתם רק אחרי שהחוק גובש והייתה הצבעה בוועדה, נכון? זה לא שעצרתם לפני שרוטמן סיים את המלאכה המלוכלכת שלו. וידאתם שהוא סיים אותה, ואז אמרתם: אוקיי, עכשיו אנחנו יכולים לקרוא לעצירה. זאת עצירה מדומה, משום שהיא תהיה כרפרנס בבית הנשיא כשאנחנו נגיע. ואנחנו נתעקש, משום שאתם יודעים, טיפשים אנחנו לא. אנחנו נבוא לבית הנשיא, ונגיד: כבוד הנשיא, שמת מתווה – אני מזכירה, מתווה שאנחנו אמרנו שהוא לא כזה מתווה מזהיר, כי יש בו באגים, תכף אני אדבר עליהם – אבל אנחנו מוכנים, בשביל אחדות ישראל; אחדות אמיתית, לא אותה אחדות שמדבר עליה נתניהו, ומייד משסה באוכלוסיות ומייד מסמן אוכלוסייה סוג א' וסוג ב', ומייד גם מעודד קוטביות ומעודד אלימות בין חלק א' לחלק ב', ומייד גם מדבר על סרבנות – וכאילו זה הצידוק של פיטורי גלנט. כאילו זה הדבר האמיתי, כשאנחנו יודעים שגלנט עשה בדיוק את כל הפעולות ההפוכות כדי למנוע סרבנות. אז עזבו את זה. מתווה הנשיא, אחרי מאמץ רב של כבוד הנשיא, אמר: אנחנו שמים, נגיד, פרוטוקול או התייחסות – עקרונות, בואו נקרא לזה – איזה דברים אנחנו חושבים שהם הבסיס כדי לייצר את ההסכמה הרחבה. אומר גם הנשיא – אמר בעבר: תעצרו את החקיקה. אז לא באמת הקשיבו לנשיא, לצערי, ורוטמן המשיך למרות שהוא אמר. אז עכשיו זאת המציאות. כשמתווה הנשיא הונח, למרות שנאמר מפורשות: תעצרו – החקיקה לא נעצרה. אז עכשיו אנחנו במציאות שיש מתווה, החקיקה לא נעצרה, יש רפרנס גרוע מאוד של רוטמן, שפוגע בזכויות אדם, פוגע במערכת המשפט, ויוצר שינוי מהותי לא רק במערכת המשפט אלא בהגדרה של מהי דמוקרטיה, ויש סכנה אמיתית לאופי המשטר שאנחנו נמצאים בו. אתמול בערב, אחרי שבן גביר איים – לא אחרי שראש הממשלה הבין את חשיבות ההסכמה הרחבה; אחרי שבן גביר אמר, וגם השוויץ בזה: אני לא הייתי מוכן לתת את ההסכמה והטלתי וטו עד שיוקם משמר לאומי – מתרצה ראש הממשלה. כי ראש ממשלה סחיט מתרצה תמיד. אין לו ברירה, אחרת, אין לו ממשלה. אז הוא שוב מתרצה ושוב מתרצה, והוא מתרצה בפני הקיצוניים ביותר בממשלתו. מתרצה ונותן לו משמר לאומי. מה זה משמר לאומי? בחזקת שוטרים, שיהיו להם סמכויות ויופעלו על ידי שר שהוא עצמו עבריין – עבריין, כי יש נגדו כתבי אישום – שקורא לכולם אנרכיסטים, אבל הוא בעצמו האנרכיסט הראשי. והוא יפעיל כהבנתו את המשמר האזרחי. יש לכם ספק כלפי איזה אוכלוסיות הוא יפעיל את המשמר האזרחי, מה יהיה התפקיד של המשמר הזה? והאם לא ברור לנו שהוא יהיה מאוד מגמתי, ויובל באופן הכי לא מקצועי שיש, כמו כל הפעולות שעושה אדון בן גביר, שלא מביאות לתוצאות? להפך, הן מביאות לעוד אלימות, עוד קיצוניות; וחלילה, חס וחלילה להביא גם מניעה של אלימות, כמו העובדה שהוא מנע את הבאת החוק על האזיקון, למניעת אלימות כלפי נשים. אז אנחנו רואים שיש פה דיבורים מאוד גבוהים על אחדות – ופעולות הפוכות מאחדות. זה מתחיל מראש הממשלה, שאומר: אחים אנחנו, ובאמת מטיח האשמות חסרות כל שחר כלפי חלק מהעם; יוצר הבניה של הסתה של חלק מהעם כלפי האחר. לפעמים אני שואלת את עצמי אם הוא היה רוצה לראות אלימות, אם זה משרת את האינטרס שלו. יכול להיות שראש ממשלת ישראל רוצה לראות אלימות, ועל הדרך שהוא מציג את הדברים ושולל אותם, יש פה עידוד ממשי של איש כלפי אחיו? אני מזועזעת רק מלחשוב על זה, אבל הטקסטים מדברים את זה. לגמרי מדברים את זה. אז אנחנו הולכים לנשיא. נלך לנשיא, כפי שאמרנו כל הדרך: תעצרו, ונלך. לא ממש עצרתם, אבל אנחנו הולכים, משום שאנחנו מבינים את גודל השעה, ומשום שאנחנו מבינים את החשיבות של יצירת הסכמה. אבל אני רוצה להגיד פה, על הדוכן הזה: אנחנו הולכים לנשיא לא כדי לתת הכשרה לחוק רוטמן, שהוא חוק שמבחינתי, ולאורך כל הנוכחות בוועדה – יושב איתי פה ידידי סגלוביץ', שהוביל את המאבק בחוק המושחת הזה. לאורך כל השעות עשינו יחד כדי למנוע את החקיקה, שעברה בסופו של דבר בגלל עריצות הרוב ועריצות הקואליציה; אותה עריצות שתופגן כלפי מיעוטים במדינת ישראל, כי זאת הדרך, זאת הדוגמה האישית של הקואליציה הזאת. אני לוקחת את החוויה – אפשר להגיד את הטראומה – מהוועדה של רוטמן, ואני אומרת לעצמי: ככה הרוב העריץ יפעל כלפי זכויות אדם, כלפי דריסת זכויות אדם, וכך גם יהיה מצופה שהחוק הזה יעבור. אז אנחנו הולכים לנשיא. אנחנו הולכים בידיים נקיות. יש לי חשש גדול שכשנגיע לנשיא, האחרים בחבורה לא יבואו בידיים נקיות. אני לא בטוחה שהקואליציה שתגיע – אתם יודעים מה? לא לא-בטוחה; אני בטוחה שהקואליציה שתגיע לבית הנשיא תבוא עם חוק רוטמן כרפרנס. לא תבוא עם מתווה הנשיא. איך אני יודעת את זה? כי מתווה הנשיא היה מונח על השולחן, והקואליציה הייתה יכולה כבר לפני חודשיים למנוע את כל טירוף המערכות הזה ולהגיד: מתווה הנשיא מקובל עליי, ואנחנו לא נמשיך באותה דהירה לקידום החוק הנוראי של רוטמן בחסות לוין ונתניהו. מכאן, אני מסיקה שמתווה הנשיא לא יהיה הרפרנס, לא יהיה המקור להתייחסות. אני אומרת לכם, אנחנו לא נתפשר על הדברים הכי בסיסיים. בתוך מתווה הנשיא יש כמה השגות שלנו, שאני אומרת אותן מראש. הן נוגעות לחוק השחיתות, שמכשיר שר נאשם בפלילים, שישב בכלא, לחזור לכנסת למרות האמירות של בג"ץ – ויותר מזה, גם מחסן את החוק הזה מפני שיפוט וביקורת של בית המשפט. לי יש בעיה להסתכל על כנסת ישראל כמכשירה עבריינים. ולא רק שהיא מכשירה עבריינים – היא גם אומרת לבית משפט: לא תוכל להתערב ולא תוכל לשנות את החוק או את המינוי הספציפי הזה, של אדם כזה או אחר. יש לי גם בעיה עם חוק הגיוס. מה זאת אומרת להסדיר את חוסר השוויון על פי חוק? להגיד לאוכלוסייה מסוימת: את מתגייסת, כי ככה – כי מדינת ישראל החליטה להטיל על בני ה-18 שנולדו להורים מסוג מסוים את חובת הגיוס, ולבני ובנות ה-18 שנולדו להורים אחרים, עם אמונות אחרות, עם מחשבות אחרות, עם דרך חיים אחרת, עם תרבות אחרת, אומרים: אתם לא מתגייסים. במתווה הנשיא זה מופיע מפורשות – להגיע לאיזה הסכם ולגבש וכו'. אם אתם חושבים שאנחנו נלך לבית הנשיא כדי לעשות "וי" על חוקים שאנחנו – בוודאי יש עתיד מסתכלים על העקרונות מתוך הבנה שהחוקים האלה הם אלה שיתוו את הדרך לא רק למדינה יהודית אלא גם למדינה דמוקרטית; כשאני אומרת "דמוקרטית", אני גם מדברת על שוויונית. ואנחנו נעשה בכאילו כדי לרצות ראש ממשלה מושחת? עשה שמות בחברה הישראלית בחודשים האחרונים, רק כדי להיחלץ בזמן הזה, בחודשים שהוא הרוויח – חוק המתנות לעצמו ולבני ביתו וילדיו, חוק הנבצרות שעבר פה – הרי אתם לא יכולים לנתק. אדם מהיישוב שמסתכל על החוקים האלה לא מפריד בראש. הוא לא חבר כנסת שצריך לקרוא את החוקים. הוא לא מפריד בראש בין הרפורמה המשפטית לבין החוקים שאנחנו דנים עליהם בוועדות האלה. החוקים המבישים האלה, של נבצרות, מתנות וכו', הוא רואה את זה כמקשה אחת, והוא שואל: זאת כנסת ישראל? בעבור זה היא עובדת? זאת התכלית של הקיום שלה? אז אם אני רוצה לסכם את הדברים שלי, אני אומר את הדבר הבא: יש עתיד הולכת לבית הנשיא בנפש חפצה, מתוך רצון להגיע להסכמה רחבה. יש עתיד לא תתפשר על עקרונות ליברליים, דמוקרטיים, שמסתכלים על האנשים, על האזרחים במדינת ישראל, כאזרחים שווים, ודורשת התייחסות לא רק לזכויות שהמדינה מקנה לציבור הרחב, אלא גם, קודם כול, לחובות ולאופן שבו כולנו לוקחים חלק. איך, כמה, למה, באיזה הסדר – אלה הדברים שיהיה צריך לדבר עליהם. אבל אם מישהו מניח, ואני מדברת בעיקר על נתניהו, ראש הממשלה, שהוא יעמוד מול ציבור, ינאם נאום שאומר מילים מסוימות, אבל הן בדיוק הפוכות – מדבר על דמוקרטיה ומכוון לדיקטטורה, ושאנחנו נפעל תחת ההנחה שאותו מתווה רוטמן הוא מתווה שמחייב אותנו, כי יש חוק שגובש בדרך של עריצות הרוב על פני האופוזיציה, והוא יהיה הרפרנס – אני אומרת לכם: אל תבחנו אותנו. אנחנו מגיעים נקיי כפיים, אבל אנחנו מגיעים מאוד מודעים לתהליך, ועליו נעמוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת ברביבאי, כולל דיוק על השנייה בלוחות הזמנים. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה 33 שנות שירות צבאי. מיומנות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> פעם אלופה, תמיד אלופה. אני ממליץ לעוד כמה מחבריי. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. עכשיו היא תשב בזמן. חבר הכנסת גפני, יכולנו לכוון את השעון לפי הזמן שלה. ממש זמן שבת היא עשתה פה. לרשותך 15 דקות, בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, השרים, השעה 07:20, וגם היום אנחנו באיזושהי תקופה ארוכה, מטלטלת, של כמה חודשים. אתמול ראש הממשלה, בהצהרה, לפחות בחלקה, אמר: אנחנו בנתיב של התנגשות מסוכנת. מתוך אחריות לאומית החלטתי להשהות את הקריאה השנייה והשלישית. נעשה ניסיון להשיג הסכמה רחבה. מיעוט קיצוני שמוכן לקרוע את המדינה שלנו לגזרים. שומע מן החוץ, שלא היה עד למה שקרה פה בשלושה החודשים האחרונים, היה יכול אולי לחשוב שהוא היה בחופשה שלושה חודשים, ואין לו אירוע. זאת אומרת, הוא הגיע מהחלל החיצון על מנת לראות איך הוא מפשר. מילא אם זה היה רק החלק הזה בנאום שלו; הוא גם דאג לתייג, להשוות, לעשות הכול, כאשר הוא הידיים מאחורי האירוע הזה. הוא התחיל, הוא המחולל, הוא המנוע, הוא הנהג האמיתי באותו קטר, באותה רכבת שדים שאנחנו כולנו מסתובבים בה. ואכן, במירכאות או לא במירכאות, נעצרה החקיקה. אני לא רוצה לדבר במושגים של מי יותר חזק ממי אלא במושגים של נזק. הנזק שראש הממשלה בנימין נתניהו גרם למדינת ישראל הוא בלתי נסבל, הוא בלתי נתפס; הוא לא אחראי. וטוב שיש את חוק הנבצרות, שיכול לשמור עליו, כי כל בן אדם אחר שהיה מסתכל מבחוץ, היה אומר: לא יכול להיות שהוא ראש ממשלה. לא יכול להיות. לא הגיוני. קרה משהו. מה לא אמר אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו? הוא לא אמר לנו מי הולך להיות שר הביטחון. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> שר הביטחון לא יודע אם הוא שר הביטחון. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. אנחנו יודעים שהוא פיטר את שר הביטחון. אנחנו יודעים – נכון, לפחות אני יודע – שהוא לא נתן מכתב פיטורים. אבל הסיבה שכל האירוע הזה התחולל אתמול היא כי שר הביטחון אמר בקולו לפני יומיים – זה נראה הרבה זמן – או שלושה, שמה שקורה כאן הוא סכנה מיידית לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. אחרי ההתנהגות של בנימין נתניהו, נתניהו הוא הסכנה המיידית לביטחון ישראל. אבל אם מדובר על ביטחון ישראל, אז מי שר הביטחון? השר סופר, מי שר הביטחון במדינת ישראל? כי שר הביטחון הוא תפקיד משמעותי. הוא הכי א-פוליטי. יש שני תפקידים: האחד שהוא הכי א-פוליטי, שזה שר הביטחון, והשני שאמור להיות הכי א-פוליטי – השר לביטחון הפנים. הראשון נשאר א-פוליטי; השני פוליטי בלי שום עשייה. אז נעזוב אותו עכשיו – נשמור לאחר כך. אבל שר ביטחון, שפוגש היום או מחר את אלופי המטכ"ל, שפוגש את ראש שירות הביטחון הכללי, שעושה הערכה ונותן אישור לפעילויות כאלה ואחרות – אלה שיושבים איתו בחדר אומרים: הוא איתנו? הוא נשאר? הוא הולך? מי מחליף? מה קורה? איזו ממשלה מטורללת. אז אני יודע, השר סופר, כמה חשוב לך הביטחון. גם לי. זאת התנהגות נורמלית? לא. זאת התנהגות שאומרת רק דבר אחד: אני יכול. ומה שקרה הפעם, הוא ראה שהוא לא יכול הכול. הוא לא יכול הכול. הוא לא יכול הכול כי עמד השר יואב גלנט ואמר לו: שמע, זה האירוע. הוא לא יכול הכול כי מאות אלפי ישראלים יוצאים לרחובות בשבוע ה-13 ברציפות. ואתה יודע מה? אני לא בטוח שהם יפסיקו לצאת לרחובות, כי הנאום שלו אתמול הוא לא נאום מפייס, הוא נאום של כאילו, והוא ראש ממשלה של כאילו. מה כל האירוע המשפטי? מהיום הראשון בוועדת החוקה, כשהיא התכנסה, אמרתי לחבר הכנסת שמחה רוטמן שאם רוצים לעשות מעשה ראוי, צריך להתחיל לפחות, במינימום, בחוק-יסוד: החקיקה, שקובע מהם הכללים, מה הכללים באותו "מגרש", במירכאות, מגרש משחקים חוקתי. הוא אומר מה זה חוק-יסוד, מה זה חוק רגיל, גם במהות וגם בתהליך. התשובה המיידית והברורה שהובילה לכל הטרלול הזה היא: לא. אנחנו נבנה קודם כול את הקומה השנייה והשלישית, כפי שהתבטא השר לוין, ומאז הופעה וחצי בוועדת החוקה התחבא, והיה האיש מאחורי הקלעים. מה, הוא לא זה שצריך להוביל את החקיקה? מה, אתם מטורללים לגמרי? לוקחים דבר שצריך לשים על השולחן כתזכיר חוק ממשלתי, שעובר את המסננת של כל משרדי הממשלה, עם התייחסות של כולם – אוצר, משפטים, כלכלה, חברה, הכול – ומקבלים התייחסויות של בעלי מקצוע. לא; אנחנו יודעים טוב מכול. אז יריב לוין עושה את זה. דבר ראשון, הוא נותן הכרזה לא מתואמת – גם זה בממשלה – יום לפני. שחבריי פה בש"ס לא יגידו שחטפו את העצבים של החיים שלהם על ההכרזה הזאת אז. הוא אומר את זה. הציבור יכול לחשוב שיש איזו תוכנית ממשלתית מסודרת. הוא מתאדה אז כאיש מאחורי הקלעים, כאיש שיושב בקרון, בקטר, עם שלט, ומפעילים את רוטמן כאילו היה איזה רובוטריק. אבל כן, ככה זה התנהל. זאת הממשלה. ובזמן הזה ועדת חוקה לא עושה שום דבר אחר. כלום. שום דבר. רק זה. אין שום עיסוק אחר בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. זאת ההתנהלות ואלה תוצאותיה. כשאתה הולך עקום מההתחלה, זה חמור מאוד. כשאתה מתכנן לעשות את זה עקום, זאת מרמה. לא במובן הפלילי – במובן הציבורי. זה מה שקורה שם. ואז הנשיא, מתישהו, לא לפי רצף הזמנים, שם מתווה. פחות מעשר דקות – זה לא הסיפור. אנחנו יודעים, אנחנו נקבע. למה? כי אנחנו יכולים. כשאנשים אומרים כל הזמן לעצמם: אנחנו יכולים, ומעודדים את עצמם בעזוז ובעוז – אנחנו יכולים, אנחנו יכולים – הם עושים רק דבר אחד. הם לא מבינים את הדבר הבסיסי, וגם זה נאמר באותה ועדת חוקה: מי שמשתמש בעודף כוח לא פרופורציונלי, לא מידתי, לא נכון, על אירוע לא נכון, זה יתהפך עליו. אני זוכר בדיוק איך אמרתי את זה בכל בוקר, כשהם פותחים במשפט החשוב: "ציון במשפט תפדה", מחזירים את הצדק למערכת המשפט. מי יחזיר את הצדק למערכת המשפט, עבריינים וגנבים? זה מה שהיה שם. בכל בוקר, טקס מוטרף. ובדרך גם נשברו כל הכללים בוועדה. היא לא תחזור להיות מה שהיא הייתה גם אם יהיה מתווה מוסכם. זה האירוע שאנחנו מדברים עליו – עודף שימוש בכוח לא מושכל, לא חכם, לא מתוכנן. היה פה אירוע כאוטי בלי שליטה של אף אחד. אומרים: תכנון, חשיבה; לא באירוע הזה. היה כוח, עוד כוח ועוד כוח, ואנחנו נמצאים היום אחרי משבר שיש לו אחראי ויש לו שם. האחראי הוא בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, כושל כמו שלא היה כדוגמתו וגרם לנזק ביטחוני, כלכלי, חברתי. הוא יאחד את השסע בעם? אחים אנחנו? חברים, אני לא קונה סיפורים. אני אומר "אחים אנחנו" על מי שמחבק אותי, לא על מי שמקלל אותי. עמדו פה שרים בממשלה, עוד היום עמדו השר שלמה קרעי, איש ההגות; השרה דיסטל, שרת התעמולה; כל אחד – יש לו מה להגיד. על טייסים – נפולת של נמושות; לכו לעזאזל, אומר שר. אחים אנחנו? מקללים אנחנו. מקללים אתם. וראש ממשלה יושב ולא פוצה פה ומצפצף. זה האירוע. אירוע ערכי מן המעלה הראשונה. אל תדברו איתי על אחים לנשק, אחים אנחנו. רוצים להיות אחים? תנהגו כמו אחים, תדברו כמו אחים, ולפני הכול, תהיו בני אדם אחד לחברו. גם זה לא היה פה. לא השר שמונה היום. בוודאי לא השר הזה. עכשיו הוא קיבל את כל האישורים להיות השר המקשר בכנסת. השר המקשר והמקלל בכנסת, זה מה שהיה פה. הוא יקבל עכשיו אפשרות לקלל בסמכות וברשות כל זמן שירצה. הוא יוכל לעלות כשר מסכם ולדבר בלי הגבלה, לפי תקנון הכנסת. לקלל ולקלל ולקלל, ובלי להסתכל אפילו פעם אחת על השעון המנצנץ, לראות שהוא עבר את הזמן. כי זמנו בידו. זה האירוע. << קריאה >>אורנה ברביבאי (יש עתיד):<< קריאה >> שר בכיר לענייני גידופים. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז כל מי שמספר לי סיפורים – תראו את ההקלטות בערוץ 99. כבר מזמן, מאז שאתם נמצאים – לא רק בכנסת הזאת; בכנסת הקודמת, כשהיינו בממשלה – ישבתם פה, ניאצתם, קיללתם, ביישתם, העלבתם ראש ממשלה מכהן. ואתם מגלגלים עיניים לשמיים? זה מה שיש לכם להגיד? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> כי היו לו רק שישה מנדטים. מותר, מותר לקלל. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולמרות העובדה הזאת, כשיגיעו לבית הנשיא לנהל דיון, יהיה דיון לא על מה שאמרתם היום, שזאת נקודת ההתחלה – יהיה דיון על מה שצריכה להיות נקודת ההתחלה לעם שרוצה לחיות ביחד, מקוטב, עם תפיסות עולם שונות לגבי הרבה דברים אחרים. משם זה יתחיל, ממגילת העצמאות; מההבנה הברורה של כל מי שישב בחדר. אם אני הייתי שם, זה מה שהייתי אומר: שימו את המגילה פה ותקריאו בקול רם – האם אתם מאשררים אותה? קודם כול, בלי לעשות מזה חוק-יסוד: מגילת העצמאות. תגידו: על זה אנחנו חותמים. אומרים לי חכמי הדור פה, בלשון סגי נהור – אנשים אומרים: יואב, תשמע, על מה אתה מדבר? איפה כתוב "דמוקרטיה" במגילת העצמאות? אפילו את זה לא יודעים. לא כתוב שם, ובצדק לא כתוב שם. כשמגילת העצמאות נחתמה זה היה אחרי התקופה הכי קשה, בוודאי לעם ישראל באירוע הזה. היו דמוקרטיות שקראו לעצמן דמוקרטיות וביצעו רצח עם. מה כן נמצא שם? חזונם של נביאי ישראל; ערכי החירות, הצדק והשלום. זה נמצא שם, הבסיס העמוק של הדמוקרטיה. שם, ביהדות. ואני מדבר על זה עכשיו, כי עכשיו זה חוק החמץ. תראו על מה אנחנו מדברים – על הערכים הבסיסיים? על אהבת האדם? ולכן, זה הדבר הראשון שצריך לעשות כשרוצים להידבר באמת. ולאחר מכן, לקבוע מהם הכללים ומהו חוק-יסוד: החקיקה, ומה המערכים המוגנים, ומה כולנו רוצים שיהיה שם. ואני אגיד לכם עוד משהו, שעלה עשרות פעמים, אני העליתי אותו בכל מיני הזדמנויות. אני לא איזה חכם גדול, רק אני רוצה להגיד לכם עם מה צריך להתחיל. כי אם רוצים להגיע לסוף טוב, צריך גם לראות שההתחלה תהיה הגונה. כדי שההתחלה תהיה הגונה צריך להבין שזכויות היסוד של היחיד, של היחיד, הן לא בידי המחוקקים, לא אנחנו ולא אתם. זכויות היסוד של היחיד הן ערך עמוק, ועליהן עושים את כל העטיפות ההן. בשביל להגן גם על זה. זה לא אומר שלרוב אין זכות. בוודאי. במשטר דמוקרטי, הרוב – 64 מנדטים, אתם. אין סמכות לרוב לקחת את זכויות היסוד של היחיד בכל מקום שקוראים לו באמת דמוקרטיה מהותית, ולא דמוקרטיה טכנית. במקום כזה, הערכים המוגנים האלה מוגנים על ידי חוקה, במקום שיש – ולנו אין; יש חוקי-יסוד חלקיים; לא כולם גם מוגנים – ועל ידי בית משפט עליון. כל כך הרבה פעמים שמענו את השם אהרן ברק כאן. על מה מדובר? גאון משפטי מן המעלה הראשונה, שבעולם נושאים אליו עיניים וגם בארץ. אבל לא הייתה לכם כתובת אחרת, וכל פעם אומרים שבג"ץ מפלה. אני שמעתי כמה אנשים במהלך הערב, רציתי להתערב, ואמרתי: חבל, הרי הם יודעים את האמת. הם מחפשים דמון עכשיו, כדי להיתלות, בפופוליזם שלהם. אז אני אגיד לכם כמה דברים שאתם יודעים, אבל אתם לא רוצים להקשיב להם. סיכול ממוקד, אותו סיכול ממוקד שכל היום טוענים פה חכמי הדור וחכמי התקיפה מעוצמה יהודית, מחולשה יהודית – איך הדבר הזה אושר בכלל בפסיקה הבין-לאומית? מי נתן את ההכשרים המשפטים ברמה הבין-לאומית לעשות את זה? התורה יצאה מפה. היא יצאה מבית המשפט העליון. היא יצאה מעבודה מסודרת, שיטתית, מקצועית של בעלי מקצוע בלתי תלויים. בלתי תלויים. הצירוף "בלתי תלויים", אתם לא אוהבים אותו. אתם רוצים שכולם יהיו תלויים בכם, ואתם לא מבינים שזה בדיוק האיזון. תגידו, אירועים נוספים שיש ביהודה ושומרון – מדברים איתי פה על גדר ההפרדה. ומה במבצעים צבאיים, כשמשתמשים בכוח גדול כי כך צריך לעשות צבא שצריך להגן על מדינה, ונהרגים אזרחים, אם בעזה או בלבנון? אתם באמת חושבים שבלי בית משפט עליון חזק ועצמאי, חיילי צה"ל, כן, כן, אותם טייסים שאתם מנאצים פה ומקללים אותם, שיוצאים למשימות שהצבא שולח אותם והדרג המדיני שולח אותם – הם יוצאים כי הם מבינים ויודעים שמאחור שם, אלה שמקבלים את ההחלטות, מקבלים החלטות ענייניות עם פיקוח משפטי. כן, פיקוח משפטי. פיקוח משפטי הוא לא מילה גסה – הוא הכרח בדמוקרטיה. וזה מה שמאפשר להם להמשיך לחיות כבני אדם, ולצאת גם עם המצפון השקט שלהם שאם חס וחלילה נפגע אזרח בלתי מעורב, הם עשו כל שלאל ידם לקבל החלטה נכונה. אז את היועצים המשפטיים אתם עכשיו מנאצים? לא עכשיו – כל הזמן. מדברים על משילות. פשוט תתחילו לנהל. תפסיקו לדבר במושגים של מושלים ורוזנים ותתחילו לעשות עבודות כמו שצריך – עמוקות, מסודרות, בוודאי לא כמו זאת שנמצאת בהסכם החדש, המופרך, ההזוי, המטופש, שעשה היום ראש הממשלה עם איתמר בן גביר. דרך אגב, זה מספר שלוש, ואני מזמין אתכם להיכנס לאינטרנט. תעשו "משמר ישראלי", "משמר לאומי", ותראו החלטה של נפתלי בנט, שכבר הוקם. המשמר הזה נמצא במשמר הגבול בתהליכי הקמה, והוא גם מתוקצב. אז אם לשקר, לפחות תעשו את זה בסטייל. כי גם לשקר צריך לדעת. גם את זה אתם כבר לא יודעים. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה ליואב סגלוביץ'. הדובר הבא, חבר הכנסת רם בן ברק. אם אתה יכול לדבר בשקט, שלא להעיר את חבר הכנסת בוסו, זה יהיה מצוין. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> כל ה-120 שפה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל ה-120 שפה. אני אדבר לאט, כי יש לי הרבה זמן לדבר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מושבניקים מדברים לאט. זה גם חלק מהעניין. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני בהחלט יכול להבין את אנשי המחאה, שלא מאמינים לנתניהו. גם אני לא מאמין לנתניהו. מעולם – פעם האמנתי לו, אבל כבר הרבה מאוד שנים אני לא מאמין לנתניהו. אני אתן לכם דוגמה. נתניהו אמר שההפגנה של הימין הייתה הפגנה ספונטנית, להבדיל מההפגנות של השמאל. כל כך ספונטנית, שסמוטריץ' ובן גביר, ונתניהו בעצמו, קראו להם. היה מערך שלם של אוטובוסים. אז כדי שתהיו בטוחים שאני דובר אמת, אני אקריא לכם: הסעות מכל רחבי הארץ. אוטובוס מבית שאן, אחראי לו אליה – 054-616615; אוטובוס מבני דקלים, צופייה – 055-27 וכן הלאה. מבני נצרים – דבורה; מאזורים – אוריה; מחדרה – דניאל; מחיפה – ארנון; מחריש – אילן; מיצהר – נעמי. כל כך ספונטני הדבר הזה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> ממומן ספונטני. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ממומן באופן ספונטני. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> פעם היו קוראים לזה ספונטני מאורגן. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש גם מכפר סבא, מכרמיאל, ממגדל העמק, שכנים שלי – יאיר. מגרון – שלומית; מעלה אדומים – אביטל; מעלה חבר – מוישה; מנווה – משה; מנטע-בני דקלים-כרמי יוסף – הלל; מנתניה – רועי; מעלי – שירה; מפסגות – וכן הלאה: קרני שומרון, ראשון לציון, רבבה, תלם. בקיצור, אדוני היושב-ראש, לא ספונטני ולא נעליים; מאורגן, ממומן. באמת, הביאו לכאן הרבה מאוד אנשים. ולא סתם אנשים. דאגו שארגון להב"ה יהיה בהפגנות, שארגון לה פמיליה יהיה בהפגנות, ושתהיה קצת אלימות בהפגנות, קצת גזענות. מסכן, איזה נהג מונית ערבי שעבר שם חטף. למה לא? אנחנו הרי לא גזענים, נכון? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> כולנו אחים. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כולנו אחים. צומת נהלל – אלימות שלא נראתה כדוגמתה למול מפגינים שלא הרימו יד על אף אחד מעולם, אבל לא משנה, צריך להרביץ. ועוד כותבים בהודעות שלהם: תבואו רעולי פנים, תביאו מחבטי בייסבול. אם אתם באים בג'יפים, אפשר לדרוס, אפשר לנגוח. אלה הפגנות הימין. מוציאים את התלמידים מבני עקיבא ומהאולפנות, וקדימה להפגנות. העיקר שזה לא מאורגן. אז אני בהחלט יכול להבין את אנשי המחאה, שלא מאמינים ודואגים. וגם אני חושב שיש כאן תרגיל. איך אמר מישהו? הוא לקח הודנה להתארגן מחדש. אולי נקים את המשמר הלאומי, יהיו גייסות שיהיה אפשר להפעיל אותם, בזמן שאנחנו נלך למהלך הבא של להפעיל את ההפיכה המשטרית; נתארגן על ההסברה; נקים עוד כמה אלפי או עשרות אלפי בוטים, שיעזרו לנו להסביר את זה כמו שצריך, כמו שאנחנו יודעים להסביר את כל השקרים שלנו. אז הוא לקח הודנה. אבל אני, אחרי שאמרתי את זה, אני אומר לכם, אתם יודעים מה? באמת המצב לא טוב. ולכן, אני קורא מכאן לאנשי המחאה של המילואימניקים: תרפו. תרפו, תעצרו. בואו ניתן לזה צ'אנס, למרות כל מה שאמרתי. בואו ניתן לזה צ'אנס. תרפו בינתיים. הצבא חשוב לנו, הביטחון חשוב לנו. ואני אומר: בואו נלך לבית הנשיא. נלך לבית הנשיא. גם יש עתיד, כמובן, תהיה שם עם משלחת מכובדת ומבינה עניין. אבל אני רוצה שיהיה ברור: אנחנו לא נסכים בשום פנים ואופן לדבר על המתווה שהם שמו כאן על השולחן בכנסת. זה לא יהיה. אנחנו לא נלך עכשיו ונתווכח איתם אם יהיו שמונה אנשים מהקואליציה שיחליטו מי יהיה שופט בית המשפט העליון, או שישה. זה לא יקרה. אנחנו רוצים לבוא לבית הנשיא ואנחנו רוצים לדבר, ואנחנו רוצים להגיע להסכמות, ואני אומר את זה באחריות ובכנות, אבל אנחנו רוצים באמת לעשות כאן משהו חדש. באמת לשפר את מערכת המשפט הישראלית בצורה כזאת שהיא לא תהיה כלי לשחק בו – קואליציה כזאת או קואליציה אחרת, כמו שראינו בכל הכנסות האחרונות עם חוק ראש הממשלה החליפי וחוק המתנות. כל הזמן אתה מסדר לעצמך – דרעי 1, דרעי 2 – אתה מסדר לעצמך את החיים, כדי שיהיה לך חוק, שתוכל לפעול לפי החוק. אתה – חוקים. לזה אנחנו לא נסכים. למה אנחנו כן נסכים, ולמה אנחנו שואפים, ולמה אנחנו מקווים, ומה אני חושב שצריכה להיות השאיפה והתקווה של כל בן אדם שיושב בכנסת הזאת ושל כל בן אדם בציבור הישראלי? שסוף-סוף, אחרי 75 שנה, נעשה את מה שהתכוונו לעשות חודשים ספורים אחרי שהקמנו את המדינה. אנחנו נחוקק את חוק-יסוד: החקיקה, כדי שנראה איך מחוקקים חוקים, באיזה רוב מחוקקים אותם, באיזה רוב מפילים אותם. אנחנו נאמץ, כמובן, את מגילת העצמאות כמסמך המכונן, ולאורו נבנה חוקה בהסכמה. אנחנו נתחשב בחרדים. החרדים יתחשבו בחילונים. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אנחנו, אנחנו – רק צריך להיות בשלטון. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו נתחשב בחרדים; החרדים יתחשבו בחילונים. היהודים יתחשבו בערבים; הערבים יתחשבו ביהודים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> בוסו, זה לא חד-צדדי. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אנחנו נעשה – – – אנחנו נחוקק כמו שצריך, ונתחשב בכולם. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> יש הדדיות, יש הדדיות. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו נשב כשעמדת המוצא של ההידברות היא שמדובר על מדינה יהודית ודמוקרטית. ואין לנו חיים פה אם היא לא תהיה יהודית, ואין לנו חיים פה אם היא לא תהיה דמוקרטית. אתה לא תחיה פה אם היא לא תהיה מדינה יהודית, ואני לא אחיה פה אם היא לא תהיה מדינה יהודית ודמוקרטית. וכשאנחנו מבינים שאלה שני היסודות שעליהם אנחנו בונים – מתוך הבנה שאנחנו שייכים, תודה לאל, לזרם הליברלי, הדמוקרטי, המערבי, ולא למדינות חשוכות לא דמוקרטיות – אנחנו מבינים שערך השוויון הוא ערך מקודש, ואנחנו מבינים שזכויות פרט וזכויות קניין הן ערכים מקודשים. ולא משנה אם אתה פלסטיני ביהודה ושומרון או מושבניק מנהלל, יש לך זכויות על המקום שאתה יושב בו, ויש לך זכויות על הקניין שלך, וצריך לעגן אותן בחוק. אני מניח שאין על זה ויכוח, על הדברים האלה. ולכן, אם אין ויכוח, אני חושב שאפשר להגיע להסכמה רחבה. באמת, לצאת אחרי תקופה – ייקח כמה זמן שייקח – באמת עם בשורה לעם ישראל. יכול להיות שמהממשלה הרעה והנוראה הזאת אולי יצא משהו טוב, אם הם באמת ישכילו. אנחנו נבוא לשם בנפש חפצה, ואנחנו נראה אם הם מוכנים לדבר איתנו. ואם לא, אז לא. אז כנראה נצטרך לחדש את המחאה במלוא העוז; מפני שאנחנו לעולם לעולם לא נסכים – השר סופר, אנחנו לעולם לא נסכים שפוליטיקאים יבחרו את השופטים, לא אם זאת ממשלה של מרצ ולא אם זאת ממשלה של הציונות הדתית. אנחנו לא נסכים בשום מקרה שפוליטיקאים יבחרו את השופטים. בית המשפט הוא לא כלי שרת בידי קואליציה כזאת או קואליציה אחרת. ואנחנו נשמור על זה במלוא התקיפות. ועכשיו אני רוצה להגיד משהו על הסיפור של שר הביטחון. אני קורא מכאן לראש הממשלה, שאין לי הרבה ציפיות ממנו, לחזור בו מהמהלך הבלתי-אחראי, ולהחזיר מייד את שר הביטחון לתפקידו. שמעתי שכבר משתעשעים, אולי, למנות ממלא מקום לשר הביטחון. אתה מבין, אדוני היושב-ראש? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר את בן גביר. גם וגם. יש את המילה ביטחון. לאור ההצלחה הפנומנלית – – – זה נראה לי ממלא מקום מלא מלא. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חושב שלשחק בתפקיד שר הביטחון, לעשות ממנו גם שיקולים פוליטיים ולחץ, למנות ממלא מקום בתקופה – באמת, אני הרבה מאוד שנים במערכת הביטחון, והיו לנו תקופות מאוד מאוד רגישות, ולצערי הרב, היו גם מלחמות; אני לא זוכר תקופה כל כך רגישה, כל כך מסוכנת. למנות היום ממלא מקום, או להשאיר – אתה יודע, אנחנו לא יודעים מי שר הביטחון היום, לא יודעים אם יש שר ביטחון – זה פשוט חסר אחריות. ולכן, אני קורא לו להחזיר את גלנט לתפקידו באופן מיידי. יואב גלנט, שר הביטחון – מה שהוא עשה, הוא הציג תמונת מצב והרים תמרור אזהרה על המצב. על זה אתה מפטר אותו? מה אתה רוצה, שיהיו לך שרי ביטחון שלא יגידו לך את האמת? שיהיו כמו הסביבה הקרובה שלך, מלחכי פנכה, שרק אומרים לך את מה שאתה רוצה לשמוע? ובגלל זה, אדוני ראש הממשלה, אתה חי באיזו מציאות מדומה. אתה רוצה ששר הביטחון שלך יהיה פרשן של ערוץ 14? שיגיד רק מה שנוח לך לשמוע? זה מה שאתה מצפה מהשרים שלך? כנראה שכן, כנראה שכן. כנראה אתה רוצה לשמוע רק את מה שאתה רוצה לשמוע, ואתה לא רוצה לשמוע את האמת. השר בן גביר רוצה להקים מיליציה – גם לזה לא ניתן לקרות. הוא רוצה שבנוסף למשטרת ישראל, שגם מג"ב כפוף לה – בנוסף אליהם תהיה מיליציה שכפופה ישירות לשר, כמו במשטרים אפלים מאוד; כאלה שיוכלו להפעיל אותה באופן פוליטי נגד מפגינים כאלה או נגד דברים אחרים שלא מוצאים חן בעינינו. העניין הזה של המשמר האזרחי לא נולד היום, הוא לא נולד בממשלה הזאת – הוא נולד בממשלה הקודמת, והיו עליו ויכוחים רבים. אני קיימתי על זה יותר מדיון אחד בוועדת חוץ וביטחון. לנו היה ברור שמשמר לאומי חייב להיות חלק ממשטרת ישראל – ממשמר הגבול, יותר נכון. אנחנו חשבנו – ואני עדיין חושב שזה הדבר הנכון, וגם הקמנו את זה כבר – שצריך להקים גוף התנדבותי רחב של אנשים שפרשו ממילואים, או שמסיבות אחרות לא נמצאים בשירות ורוצים להתנדב, שיתנדבו, כמו טייסים, כמו אנשים במ"מ; לעשות שירות נוסף, אחרי שהם סיימו את שירות המילואים שלהם – חמש, עשר שנים; בגיל, נאמר, 38 עד 48. הם יעברו אימונים בפיזור הפגנות x ימים בשנה. ובזמן משבר אמיתי, כמו שהיה לנו בשומר חומות, של מהומות בערים מעורבות וחסימת כבישים – חסימת ואדי ערה, חסימה של יישובים מבודדים בגליל, בנגב – במקרים האלה הם יגויסו ויתגברו את המשטרה ואת משמר הגבול, ויטפלו באירועים האלה. זאת הייתה מטרתו של המשמר הלאומי, וזה ייעודו. ומעולם לא דיברנו על מיליציה נוספת למשטרה. אני בטוח שזה גם לא יקרה. ואנחנו לא ניתן לזה לקרות, כי אנחנו לא משטר מושחת, שיש לו מיליציות ויש לו פלנגות ויש לו צבאות פרטיים. זה לא יקרה וזה לא יהיה. והנייר הזה, שראש הממשלה חתום עליו, שווה כמו הרבה ניירות. ולכן, ב-13 השניות האחרונות שנשארו לי – מעניין, הזמן עובר מהר כשנהנים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כשנהנים, מאוד, כן. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ב-13 השניות האחרונות אני רוצה לקרוא באמת גם לקואליציה: בואו לבית הנשיא; בואו נעשה מעשה שמהמשבר הגדול הזה יצאו גם דברים טובים, ונצא לדרך חדשה בהסכמה, ונעגן את הזכויות שלנו ואת הדרך שאנחנו מחוקקים חוקים, סוף-סוף, אחרי הרבה שנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> רמי דאג – – – לפחות בגובה המתאים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כן, יש פה רצף גובה. זה בהחלט מתאים. לרשותך 15 דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, בוקר טוב, לילה טוב. אתם יודעים, פה זה כמו שדה תעופה בכנסת – אתה אף פעם לא בטוח מה באמת השעה בחוץ, איזה יום היום, אם עכשיו בוקר או לילה. מה שאני כן בטוח בו, ופה אני אמשיך את מה שהתחלתי השד יודע מתי – 03:00, 04:00 – הלילה אישרו את הצטרפותו של השר הכל-כך חשוב, ערכי ומועיל למדינת ישראל דודי אמסלם. יום עצוב ומיותר לכל הדעות. יש לי חוב עבור כולם. הבטחתי לסקור את פועלו הרב של דודי אמסלם למען מדינת ישראל, כי הרי מי שעוקב, יודע שאני לא מעריך במיוחד את הבן-אדם. אבל אם אני לא מעריך מישהו, אני נוטה להביא סימוכין למה אני לא מעריך אותו. אז באמת, אחרי שאמרתי לאמסלם את תחושתי – הוא מעולם לא עשה משהו אמיתי, ממשי, בעל ערך עבור מדינת ישראל, עבור הציבור בישראל, אלא היה עסוק, פחות או יותר, בעיקר בג'ובים ובהפצת שנאה – ישבתי לעבור טוב-טוב על היסטוריית החקיקה, ההחלטות שלו בתור שר. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלום, גברתי. בוקר טוב. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בוקר טוב. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. אז ישבתי טוב-טוב לעבור על היסטוריית החקיקה של דודי אמסלם, על ההחלטות שלו בתור שר, על האמירות שלו, רק כדי לוודא שאני לא טועה. אני אעשה לכם ספוילר, וזה בדרך כלל מוריד קצת מהמתח, אבל תזרמו איתי – הוא לא עשה כלום. הינה, חסכתי לכם את רבע השעה הבאה שלי, אבל מי שמעניין אותו, שיישאר לשמוע. דודי אמסלם באמת לא עשה כלום. הוא באמת שנים פה על פארש, עם פה מלוכלך, אפס עשייה, ובאמת ביזוי אין-סופי של המקום הזה, שגם כך לא סובל מעודף כבוד. בואו נראה איך בן אדם שבכל פעם תופר עוד ג'וב וחוזר להיות שר – בשביל מה בעצם הוא עושה את זה? מה היה כל כך דחוף לדודי אמסלם לחזור להיות שר, שהוא כבר שבועות מטרלל את הממשלה, עושה משא ומתן? אתם יודעים, הייתם חושבים שאולי הוא עושה את זה כי בסוף, מעמדת השר, מתוך הממשלה, מתפקיד ביצועי לדודי אמסלם, יש איזו כמיהה גדולה לעזור לציבור מסוים. אולי יש לו איזשהו ערך, רפורמה, תוכנית; משהו שבשבילו מר דודי אמסלם, בן אדם שכל מה שהוא עושה זה רק לייצר שנאה בין מזרחים לאשכנזים ולזלזל בכל דבר שטיפה מאיים עליו – בואו נראה בשביל מה כל כך חשוב לו להיות שר. אז כולם מכירים את אחד החוקים שדודי אמסלם ידוע בהם – ספוילר, זה עוד פעם חוק של קומבינות עבור פוליטיקאים – חוק ההמלצות. תיקון שקובע כי אם העבירה המשטרה סיכום חומרי חקירה לידי הפרקליטות, הוא יעבור ללא עמדתה בכתב. אתם יכולים לדמיין למה לדודי, לוחם הצדק הגדול, היה כל כך חשוב לקדם את חוק ההמלצות. גם היועמ"ש בזמנו, היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט, הביע התנגדות לחוק. היו, כמובן, שראו בחוק שמקדם דודי היקר הזדמנות, עוד פעם, לעזור לאדונו נתניהו, כדי שלא יפרסמו את ההמלצות בחקירות בתיקי 1000 ו-2000. אחרי זה הגיע חוק המפלגות – ואני אחסוך את כל הדבר המורכב הזה. אבל חוק המפלגות לא עושה דבר אחד מאוד ברור – לא מתעניין בכם בשום צורה. חוק המפלגות עוסק בהבחנות ספציפיות מאוד של עסקנות פנים-ליכודית, של מי יקבל יותר כסף למימון פריימריז, לפי הוותק ולפי גודל המפלגה. ושוב, אביר זכויות האזרח ואביר טוהר המידות דודי אמסלם התנדב, נשכב על הגדר כדי לדאוג לכסף בפריימריז של הליכוד ולוודא שהוא יקבל כסף יותר ממישהו חדש, שהוא עדיין לא חבר כנסת. אין, גברתי, אפילו בשעה כזאת, אחרי 48 שעות, לדעתי, ללא שינה, אני לא יכול שלא לדמוע כמעט ולהתרגש נוכח ההקרבה העצמית, נוכח האכפתיות. השליחות הציבורית. שליחות ציבורית. לא המשכתי בעוד חקיקה, כי כמעט שאין. ומה שהיה זה פשוט עסקנות. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> החוק הצרפתי – – – << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, נכון, את זה אני שומר לסוף, כי זה עדכני. זה פועלו – לא לעשות ספוילר להמשך מפעלו האדיר של דודי אמסלם. אני אגיד, גברתי היושבת-ראש, למה אני חוזר ואומר מה שאמרתי ב-03:00. אני, כגבר אשכנזי שחי כבר 12 שנה עם גבר מזרחי, והילדים שלנו מזרחים ואשכנזים, לא כל כך מתחבר לקונספט הזה של לרכוב על הקיפוח שהיה, להנציח פערים ולעשות הון פוליטי ציני על דבר כל כך כואב, כשיש עדיין פצע בלב החברה הישראלית. ואני מרגיש שיש לי את כל הזכות שבעולם לדבר על זה כמה שאני רוצה. בשונה מדודי אמסלם, אני בא כדי לוודא שהדורות הבאים שומרים על החיבור, מחזקים אחד את השני, ולא רוכבים על הפערים האיומים שהיו ועל הקיפוח שהיה בשביל פוליטיקה זולה. אז אחרי זה הגענו לעתירות לבג"ץ, כי הרי דודי אמסלם מאוד מאוד לא אוהב את בג"ץ. ואולי זה בגלל שכל פעם הוא עתר מחדש, והעתירות שלו היו כל כך מגוחכות, כל כך לא מחושבות, שהן פשוט נדחו על הסף. אז בתפקידו – שוב, בתפקידו, שאף אחד לא יכול לשכוח את התרומה שלו לביטחון המדינה ולחיזוק הכלכלה, בתפקידו כשר הדיגיטל הלאומי – כן, כן, זה לא ראש אגף, זה שר דיגיטל – הוא עתר להורות על מינוי מנהל קבוע לרשות החברות הממשלתיות למרות שזה היה בתקופת בחירות והוא לא היה יכול לעשות ועדת איתור. עתירתו נדחתה. לאחר מכן הוא עתר לבג"ץ שיורה לשר הביטחון דאז, בני גנץ, לחתום על מינוי של בועז לוי למנכ"ל התעשייה האווירית לישראל. אתם יכולים כבר להבין מה קרה – זה נדחה בטענה שלדודי אמסלם אין זכות עמידה. ואז דודי אמסלם – שוב, משורר, כידוע; הוא לא רק גזען ועסקן, הוא גם משורר – הלך ואמר על השופט דוד מינץ: בא לי שופט הזוי. סליחה שאני אומר דברים כאלה, באמת: בא שופט הזוי. עלק שופט, אם לא שתה איזה בקבוק וויסקי לפני שכתב, אל תקרא לי דודי, אני לא מתבייש. לאחר מכן, כשמיקי לוי, יו"ר הכנסת דאז, גינה את הדברים שלו, השיב לו אמסלם במילים – באמת שאני פשוט לא אחזור על המילים האלה על הפודיום פה; לא אחזור על המילים האלה, כי זה באמת כבר נמוך מדי אפילו בשביל דודי אמסלם, ואפילו מבזה את הפודיום הזה, שמתבזה פעם בשעה. אחרי זה דודי אמסלם יקירנו עתר לבג"ץ בדרישה להורות ליועץ המשפטי דאז, אביחי מנדלבליט, לנמק למה הוא לא יורה על פתיחת חקירה פלילית כנגד אביר קארה; עתירתו נדחתה על הסף. לאחר מכן עתר לפתוח בחקירה פלילית נגד השר זאב אלקין ולהפסיק את כהונתו כשר הבינוי והשיכון; גם שם עתירתו נדחתה על הסף. זה לא הסוף. יש לנו גם כמה החלטות באמת מיוחדות וטובות שנובעות מעשייה מחושבת, ישיבה על המדוכה, באמת העמקה. דודי הוא איש של – אתם יודעים, להיכנס בעובי הקורה, לשבת ולייצר החלטות מבוססות נתונים, זה דודי. אז דודי, הרי כל מה שהוא עושה – אגב, זה חזר עכשיו, מה שהכריע את המשא ומתן זה שהוא שוב קיבל את רשות החברות. זה לא בגלל שלדודי יש איזשהו עניין ברשות החברות ברמה הניהולית, איך לטייב את הארגון – זה פשוט מבחינתו בנק ג'ובים בלתי נדלה. אז בשנת 2020 השר דודי אמסלם החליט לבטל את נבחרת הדירקטורים של רשות החברות הממשלתיות – משהו ששר האוצר לפיד דאז יזם – והוא הודיע את זה כמובן בטוויטר – – – מטעם, שהוא מבטל את נבחרת הדירקטורים, כי אף אחד לא אוהב קריטריונים אובייקטיביים, ברורים, למינוי; אם אפשר לנסות ולמנות מקורבים. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אפשר קריאת ביניים, חבר הכנסת רול? << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> בבקשה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – שני חרדים – – – עשרות אם לא מאות, רק שניים נבדקו. זאת הסיבה שצריך לבטל את הנבחרת שעשתה סלקציה לא נכונה. עכשיו הוסיפו עוד 100 – – – דירקטורים ואחד חרדי. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אגיד לך מה אני חושב. אני חושב שזה משהו שאין ספק שצריך תיקון, אבל אני לא חושב שבגלל זה צריך לשנות, לבטל את נבחרת הדירקטורים. כי אני חושב שלשמור איזשהו סטנדרט מקצועי מסוים וטוהר מידות זה חשוב. אם יש פה בעיה של גיוון, צריך לטפל בה. אני רוצה להמר מהיכרותי של ארבע שנים עם דודי אמסלם – לא, לא מתוך דאגה למגזר החרדי הוא רצה לבטל את זה, אלא מדאגה למגזר העסקנות. אבל אני, לעומת זאת, אם זה היה ברשותי הדבר הזה, הייתי פועל לגוון את זה, כמו שעשיתי בדברים אחרים. אני חושב שזו הערה מאוד חשובה. לצערי – שוב, וזה עיקר העניין – הוא לא עשה את זה בגלל שהוא הסתכל על הנתון הזה, וזה גם לא הנימוק, אלא, שוב, הוא לא אהב את העובדה שיש פה מערכת שהוא לא יכול לשלוט בה ולא יכול למנות בה. ואין ספק שאם זה הנתון, זה בעייתי. השופט יצחק עמית הוציא צו ביניים, ואז הגיעו ב-2021 דודי אמסלם, שר הדיגיטל – אני לא מאמין שאפילו יש דבר כזה "שר הדיגיטל הלאומי"; שר הדיגיטל הלאומי ניסה שוב למנות את מקורבו עו"ד אליהו אהרוני לתפקיד יושב-ראש חברת נמלי ישראל. אהרוני היה המפקד שלו בצבא, ומהטעם הזה גם נדחתה היוזמה למנות אותו, בגלל שזה לא עמד בקריטריונים. לאחר מכן הוא התמקד בכל ליבו; נכנס בנושא של הנפקת מניות מיעוט בתעשייה האווירית. שוב, למען כלל הציבור הרחב. סוגיה שבוערת בלב החברה הישראלית. אין ספק שלצד יוקר המחיה, לצד אתגרים ביטחוניים כמו איראן והתלקחות פוטנציאלית אזורית, לצד ביטחון תזונתי וצורך בהגדלת התקציבים של מערכת הרווחה ולצד החינוך שלנו – משבר המורים והעובדה שהחינוך הציבורי נמצא בחוסר אדיר של מורים – אין ספק שהליך הנפקה של מניות מיעוט של התעשייה האווירית הוא באותה קטגוריה, באותו level. והציבור מחכה בשקיקה לראות איך דודי אמסלם מתכוון לפתור את זה. לצערי, הוא כשל גם בזה. ואז אנחנו מגיעים, כפי שאמרה גברתי היושבת בראש – ל-2023. דודי הגיש את הצעת החוק הצרפתי, שוב, כדי לעזור לאדונו, שאף אחד לא יוכל להעמיד לדין את בנימין נתניהו. שוב, סוגיה רוחבית, גדולה, משמעותית, שוודאי הצריכה לא מעט הערכות של הגופים הרלוונטיים. אולי הוא גם עשה דוח ממ"מ – בכל זאת, רובנו מוטרדים מחוקים צרפתיים. אתם יודעים, אני מסתובב הרבה בציבור, וזה מדהים איך הוא קולע. דודי אמסלם הוא כמו ברומטר של האזרח הישראלי. הרי אני בטוח שגם את, ממש כמוני, הולכת ברחוב, פוגשת אנשים, והם אומרים לך: מה יהיה עם החוק הצרפתי? אני ממש צריך שתעבירו את החוק הצרפתי. תחשבו עליי, תחשבו על האזרח הקטן. ודודי, דודי, דודי, דודי, באמת, הלוחם ללא חת, לוחם זכויות האזרח, אמר: אני אקח על עצמי לקדם את החוק הצרפתי. אתה מקבל חוק צרפתי, ואת מקבלת חוק צרפתי, כולם יקבלו חוק צרפתי, כי דודי הוא איש צדק. דודי אמסלם חזר לשולחן הממשלה, וכולנו יכולים לדעת שגם אם לאנשים לא יהיה כסף לשים אוכל על השולחן בחג בגלל עליית מחירי המזון, וגם אם יש התפטרות המונית של אנשים במגזר הציבורי, וגם אם קשה לגייס שוטרים בגלל המשכורות, אל תדאגו, יהיה חוק צרפתי. זה יפתור כבר את הכול. עם ישראל, בשעתו הקשה, בצל המחלוקת גדולה, יכול לדעת שלא צריך חינוך, לא צריך בריאות ולא צריך רווחה, לא צריך עוד MRI בפריפריה – צריך חוק צרפתי. מזל שיש לנו את דודי. איזה כיף שדודי חזר לשולחן הממשלה. וכמובן, לסיום – כי בכל זאת אני החלטתי לעשות עבודה רצינית שתכבד את פועלו הענף של דודי אמסלם – ב-2021 הוא גם התערב במכרז הבין-לאומי להפרטת חברת נמל חיפה. כן, דודי, כאחראי לרשות החברות, מסרב למנות ממלא מקום לתפקיד, לתפקיד – רגע, אה, דודי סירב למנות לחברת נמל חיפה בגלל שאמרו לו שהוא לא יכול למנות מישהו שהוא לא עובד מדינה. עכשיו שוב, מה זה הדבר הזה? מה זה הדבר הזה, שמגיע שר ורוצה למנות מישהו בקומבינה, בלי שום קריטריונים מקצועיים; מישהו שהוא באמת ישב וחיפש מבין המקורבים שלו. עבר, פתח את האייפון, חיפש, חיפש, חיפש – אותו מיניתי, אותו מיניתי, אנחנו לא כאלה קרובים, אותו מיניתי, אותו מיניתי, הוא לא כזה עזר לי בפריימריז, אותו אני צריך. והקריטריונים ברורים: הוא עוזר לי – למה אני לא יכול למנות אותו להיות יושב-ראש חברה? מה קרה? מה קרה, אז הוא לא עובד מדינה. אז יש חוק – מה קרה? באמת, למה להיות צרי עין? מר דוד רוצה לעשות טוב למדינה, והבית הזה והיועץ המשפטי ובג"ץ – כולם מתעקשים כל הזמן לשים לדודי, לוחם הצדק, מקלות בגלגלים. מה הקטע שלכם? מזל, מזל של דודי שהוא בשולחן הממשלה. הלוואי שהוא יצליח להמשיך את המורשת הענפה שלו, של עשייה למען הציבור, למען החלש, השקוף. אני בטוח שדודי ימשיך ויסיים את המלאכה, יתפור ג'ובים לכל מי שהוא מכיר, ילבה שנאה בין כל מזרחי ואשכנזי שמסתדרים מצוין, ויצליח לייצר קדנציה מפוארת גם הפעם. כן, גם הפעם דודי אמסלם יעשה קדנציה לתפארת בשולחן הממשלה, של כלום, של ג'ובים, של קומבינות ושל שנאה. העיקר שמיניתם אותו להיות שר. אמן, אמן, כן יהי רצון במהרה בימינו, שגם הוא וגם הממשלה הזו יסיימו את דרכם. ממשלה רעה ואנטי-ציונית, ממשלה עסקנית. ואני מקווה שהביזיון הזה ייגמר כמה שיותר מהר. בוקר טוב. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, בוקר טוב גם לך. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני חצי שעה, אוקיי. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כבוד יושבת-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, יש הרבה דברים שאני רוצה לדבר עליהם בבוקר הזה, אבל אני אתחיל דווקא בסיפור העובדים בישראל, שהתגלה אלינו באופן הכי מזוקק אתמול. קודם כול, נתחיל בזה שההפיכה המשטרית תפגע קשות בזכויות עובדים ובעבודה המאורגנת – מעילת הסבירות עד למינוי שופטים לבתי הדין לעבודה, וכמובן שפסקת ההתגברות. ובגלל שעדיין לא חוקק בישראל חוק-יסוד: זכויות חברתיות, אז גם חופש ההתארגנות הוא תחת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. ככה שכל הצבר הזה הולך להשליך, כמובן, על זכויות עובדים ועל עבודה מאורגנת באופן ברור. ככה שגם כשאומרים ליו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד "שביתה פוליטית" – לא פוליטי, באמת מה שהולך בדרך. אני מוסיפה לכל זה את זה שיו"ר ועדת חוקה בעצמו, האיש שדוהר להפיכה המשטרית, הגיש את אחד החוקים הכי פסיכיים נגד עבודה מאורגנת וזכויות עובדים בישראל. אני כל הזמן מזכירה: אחד הסעיפים שם שהכי הימם אותי הוא לא רק הגבלת זכות השביתה, אלא – וזה יעניין אותך, כבוד היושבת-ראש – ההגבלה של כל מי שנמצאים, ובעיקר נמצאות, תחת הממונה על השכר מלהגיע בכלל לבית הדין לעבודה. איסור בעצם. מורות, שחלילה לא יוכלו לשאוף לשפר את שכרן. מורות, עובדות סוציאליות, רופאות, אחיות – כל מי שתחת הסכם הממונה על השכר. כנראה שככה שמחה רוטמן רוצה לפתור את עינוי הדין, לקצר לכולם – שהרבה אנשים בכלל לא יוכלו להגיע למערכת. אבל הסעיף הזה כל כך הימם אותי, כי הוא פשוט מרושע. כי לא היה שום שיפור שכר של הקבוצות האלו, כולל נהגי אוטובוס, כולל כל מי שנמצאים תחת השירות הציבורי, ללא מאבק. נכון, לא תמיד הם הגיעו לשביתה, אבל לא היה להם שום שיפור אף פעם על אוטומט. את יודעת את זה טוב מאוד. עמדת לצידם רק השנה. אני חושבת ששתינו תמכנו גם בשביתה, ואולי היינו היחידות, אבל את – כשרת חינוך, וזה היה הרבה יותר משמעותי וחשוב ולא מובן מאליו. לחשוב רק על הדבר הזה – לא יכולת יותר להגיע בכלל לסף של בית משפט. אז להגיד "פוליטי" – זה הרי אבסורד. הרי זה הכי – גם בקולו הוא מגיש את החוק הזה, גם כל הצבר הזה הולך לפגוע ממש ממש ממש בזכויות עובדים, וגם מה שקורה היום. אני לא יודעת אם גם בגלל זה, אם זה גרם ליו"ר ההסתדרות להצטרף למאבק, אבל בעצם הקריסה הכלכלית של ההפיכה הזו עלולה לייצר בדרך – ומה זה עלולה? היא תייצר בדרך, אם היא תושלם, חלילה – שחיקת שכר. כי זה מה שקורה כשיש קריסה כלכלית. השכר – הערך שלו יורד. וכבר – אני לא יודעת אם כל עם ישראל בודק את קרנות הפנסיה שלו וההשתלמות וקופות הגמל, אבל הן נפגעו. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> מאוד. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> נפגעו. זאת אומרת, אי-אפשר להגיד "פוליטי". זאת הפיכה שפוגעת היום בעובדים ובחסכונות שלהם. זאת האמת. פוגעת בכולם. אבל קרה כאן דבר, ונפל דבר, ואני שמחה שאוריאל בוסו פה. נפל דבר בישראל, כי נחשף כמה היכולת לסמוך על פוליטיקאים שישמרו על עובדים ולא על החוק – מה לעשות, זה לא יכול להיות. איך שיו"ר ההסתדרות הכריז: אני מאיים בשביתה אם לא תיעצר החקיקה וידברו איתי – הוא אפילו לא היה קיצוני, הוא לא אמר לבטל את החוקים ולגנוז, הוא אמר לעצור ולעשות הידברות. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> לא, לא. אמר לגנוז. אמר להחזיר את שר הביטחון. אמר לנהל את הממשלה – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הוא אמר להחזיר את שר הביטחון, כי נפל דבר בישראל. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הוא אמר הכול. אמר רק: אני יושב פה, ואני אגיד לכם מה לעשות. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> זה היה מעשה שרלטני וזה היה אנטי-דמוקרטי מה שהוא עשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני עוקבת אחרי מה שהוא אומר תקופה. חכה. אתה פה. אני עוקבת אחרי מה שהוא אומר תקופה. הוא, יחד עם המעסיקים, אמר: מתווה הנשיא. אמר: תשבו ותדברו ותיקחו את זה כמצע. אני חושבת שצריך לגנוז את החוקים האלה, והוא היה יותר לייט בעניין הזה. אבל מה שקרה זה שעל אוטומט הוגש חוק, ועוד ממפלגה שיושבת בהסתדרות, ש"ס, חוק שאומר להפחית את דמי החבר מיידית. קרן השביתה של ההסתדרות על המוקד, מיידית. עכשיו, כשאתם מבטיחים לו כל הזמן: אל תדאג, אנחנו שומרים על ההסתדרות, תהיה רגוע – זה פה רק בשביל המשפט של ביבי, או לא יודעת בשביל מה – אתם משקרים. אתם משקרים, כי הינה, ישר חרב על הצוואר. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני בשוק מכם, אוריאל. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אבל אם אני מפחית דמי חבר – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מילא, מילא זה ליברטריאן מהמפלגה של רוטמן, אבל ש"ס? זה רק מראה שאין שום הגנה פה בכנסת שלא צריכה להיות כתובה בחוק. אין, אתם לא הגנה. בני אדם הם לא הגנה על זכויות עובדים. החוק הוא כן הגנה. אתם הוכחתם את זה. אני מודה לכם. הוכחתם לגמרי כמה חשוב להתערב ולמנוע פגיעה בעובדים ובזכויות עובדים. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> את יודעת בכמה עובדים הוא פגע – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הגזלייטינג שלכם ייגמר. הוא לא פגע – הוא מנע. אתם פוגעים. מה, יש לך מה להגיד על קרנות הפנסיה? יש לך מה להגיד על קרנות ההשתלמות שנפגעו בינתיים? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – בגלל – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הרי כל נאום של ביבי לרגיעה מעלה את השקל. כל פיטורי שר ביטחון – אנחנו רואים את הגרפים, בשעות בודדות. איך אתם לא מתביישים? אתם מנעתם מהאוצר להביא לפה דיווח על ההשלכות הכלכליות. בחייאת, קצת כבוד. אני אומרת באמת: מבחינתי, אוריאל, זה שזה הגיע מכם מראה עד כמה אסור לסמוך על אף מפלגה. רק על החוק, רק על ההגנות והזכויות שלנו. אבל מה קרה עוד? עמיחי שיקלי לא יודע מה זה פריימריז בליכוד. כנראה ביבי או מישהו אמרו לו: בוא נתחיל לגלגל עכשיו את העניין שכל מי שלא נעמד דום לצד ביבי, אלא נעמד לצד ההסתדרות, לא צריך להיות בליכוד. היה הראשון לקפוץ להעיף את פנחס עידן. כנראה הוא לא מבין כל כך שדברים לא עובדים ככה, או שכנראה הליכוד שינה פניו עוד יותר עכשיו וכן יעבוד ככה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – הבן אדם – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל אתה יודע משהו, אוריאל – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מה שהוא עשה לאנשים? לקחו – – – ילדים עם מזוודות – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אוריאל, אוריאל, אתם לא תאשימו יותר את הציבור – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> לא היה מעולם. איפה – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הציבור שמוחה לא יואשם – אתם אשמים. אני אגיד לך עוד משהו – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> את מצדיקה את המעשה הבריוני הזה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני רק רוצה להגיד לכל עם ישראל – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> ליכוד, ליכוד – זה מעשה בריוני. הוא פגע באנשים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני אגיד לכל עם ישראל, שביתת שאלטר, שזו שביתה של גוף גדול במשק, שמורידים את המתג, לא הייתה משנת 1972. כל הסיפור של קהלת – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הם גם – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – על למה לחברת החשמל יש את הכוח, ורשות שדות התעופה וכל זה – לא משתמשים בזה. זה לא קורה. ארגוני העובדים הם מאוד אחראיים, בניגוד לכל הנרטיב שקהלת חלחלו פה 20 שנה – ואנחנו אמורים להסכים על החורבן של קהלת; אמורים להסכים, אני מזכירה לך. אבל נפל דבר אתמול, כי ביבי ועדר מרעיו, שהולכים אחריו באמת בצורה מבזה, הוכיחו שאפילו הטאבו הזה – משנת 1972, 50 שנה, יותר מ-50 שנה, לא הייתה שביתת שאלטר. אתם הבאתם לזה. פוגעים בכל הזכויות על הדרך. מגישים חוקים דורסניים לעבודה מאורגנת, כולל אתם, מאתמול, וכל צבר החקיקה הזה מראה איך עבודה מאורגנת וזכויות עובדים הולכות להיפגע בדרך. ואז גם מאשימים. תשמע, זה לא עובד ככה. זה לא עובד ככה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תקשיב, אתה יודע, טוב שאמרת את זה – עבודה מאורגנת היא מנגנון דמוקרטי. בכל שלטון טוטליטרי או דיקטטורה מתהווה ארגוני העובדים וחופש ההתאגדות נפגעו על הדרך. אז אולי אתה חושב שביבי הוא ארדואן, אבל אנחנו רוצים מדינה דמוקרטית, מה לעשות, אוריאל. וכשאתה עושה את זה ומצדיק את זה – מילא תגיד: ואללה, טעינו, כמו עם חוק הכותל הסהרורי שלכם, כמו עם החוק של אישה בשרוול לא מספיק ארוך וחצי שנת מאסר. ככה טעיתם ומשכתם את זה, למרות שזה מראה מה אתם חושבים. פה – לפחות תודו גם כאן שהיה פה צעד פזיז מדי, והכנסת לא יכולה להיות הבריון השכונתי. אנחנו לא הבריון השכונתי, אוריאל בוסו. אנחנו לא הדבר הזה. אנחנו צריכים לחוקק בשום שכל, מהבנה של צרכים וציבור, ואתה אמור להבין את זה. להתנהג כמו בריון ששם חוקים, אז באמת צריך – זה מסביר בדיוק למה מניעת ההפיכה היא הכרח. אתם לא אחראיים. אבל אתה יודע משהו, מה אני בכלל באה אליכם? יש פה ראש ממשלה שבעקבות דרישה של שר ביטחון לדיון בקבינט פיטר שר ביטחון. אני כבר אומרת: רגע, אנחנו בעיצומה של הדיקטטורה או שאנחנו מונעים אותה? באיזה שלב אנחנו נמצאים? שר ביטחון עושה את תפקידו. אני לא בטוחה שהוא נגד כל ההפיכה או משהו; אני לא בטוחה שזה אפילו מהמקום הזה של, חלילה, להתנגד לחלק מהדברים – לא חלילה, הלוואי שהוא מתנגד. אלא כשהשב"כ וצה"ל וכולם מגיעים ואומרים: תשמע, אם יש פה מצב שאם יהיה אירוע בצפון או מול עוטף עזה או בכל גבול, אנחנו נמצאים במצב לא טוב – זה תפקידו או לא תפקידו להגיד: זה על המשמרת שלי? הוא אומר: זה על המשמרת שלי – וחוטף. כאילו, תגיד לי, בנימין נתניהו משחק רולטה רוסית על החיים שלנו? הוא משער שלא יהיה שום אויב שינצל את מצבנו עכשיו? הוא חי במה בדיוק, בתפיסת הקארמה? אני לא מבינה את זה. אני לא מבינה איך כשזה קרה, לא אמרתם לו: חביבי, הגזמת, הגזמת. ואתם יודעים משהו? אתם בסוף תשרפו בשביל האיש הזה כל חבר. כי בסוף, אני אומרת – אני מניחה שגלנט הוא גם קולגה; אתם איתו הרבה שנים. מה, אין, אין כבוד לכלום? ישר פיטורים, וישר כולם כמו שופרות מצדיקים, מחממים, קוראים יותר. גם כל הח"כים בליכוד מהשורות הכי אחוריות – איך הם שורפים ישר את החברים שלהם; איזה פרקטיקות מסוכנות. נתתם לנו הצצה לכל תחלואי ההוויה שלכם. ממש, ממש ככה. ואם היית אומרת לי, כבוד יושבת-ראש הישיבה, שאני אעמוד פה ואגן על גלנט, הייתי אומרת לך: זה כנראה לא הולך לקרות. אבל הכול פה קורה. כי הקצה נמתח כל הזמן, נמתח כל הזמן, והכול הופך להיות פשוט הזוי. אבל אני רוצה גם להוסיף על זה, ואני שמחה, אוריאל, שאתה לא יכול לענות על זה – זה בסדר. כי באמת, כי זה באמת מוגזם. הרי לפטר שר ביטחון כי הוא מתריע על פגיעה ביטחונית זה מוגזם. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – לא – – – חבל על הזמן. הרמקול אצלך ואני לא – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אוריאל, זה בסדר. אני שמחה שאתה לא עונה. יש גם סטנדרטים שלא צריך להגיב עליהם. אתה לא טלי גוטליב ולא דיסטל ולא כל מי שעונים בשם הראיס דברים הזויים על דברים שצריכים להיות באמת ערכיים שמשאירים אותם כאיזה טאבו שלא פורצים אותו. אז אני שמחה שלפחות פה יש איזושהי הבנה. אבל אני רוצה להקריא רגע את רוח צה"ל, כי יש מי שמתבלבלים שצה"ל הוא מטבע עובר לסוחר שראש הממשלה סוחר בו, אבל אני רואה בצה"ל את הגוף ששומר עלינו. ואני רואה בו צבא העם, שיש בו בערך הרבה יותר מיוחד מרק להיות גוף הביטחון ששומר עלינו. ויותר מזה, אני רואה במקום הזה מקום שהילדים שלנו נמצאים בו. ולכן, באמת כל צד יכול להשליך על חיים ומוות של מיטב בנינו, וזה לא צחוק, הדבר הזה. מעבר לכול, "צבא ההגנה לישראל הוא צבאה של מדינת ישראל. צה"ל פועל בכפיפות לרשויות השלטון האזרחי הדמוקרטי ולחוקי המדינה. שכחתם את זה. מטרת צה"ל היא להגן על קיומה של מדינת ישראל ועל עצמאותה ולסכל מאמצי אויב לשבש את אורח החיים התקין בה. חיילי צה"ל מחויבים להילחם, להקדיש את כל כוחותיהם ואף לחרף את נפשם להגנת מדינת ישראל, אזרחיה ותושביה. חיילי צה"ל יפעלו על פי ערכי צה"ל ופקודותיו, תוך שמירה על חוקי המדינה וכבוד האדם, וכיבוד ערכיה של מדינת ישראל כמדינה" – שים לב – "יהודית ודמוקרטית". איזה מסמך גאוני זה מסמך רוח צה"ל. אפילו לא אקריא פה את הכול, אבל זה מדהים שהוא ממש מסביר למה האקט של המילואימניקים, הטייסים, החיילים, ובכלל, הוא אקט שממש עומד מול מה שמוחזק להם בכיס כל השירות הצבאי שלהם. הוא ממש – הם, מבחינתם, שומרים על רוח צה"ל; הם, מבחינתם, נאמנים למדינה, אבל הממשלה לא נאמנה למדינה. הממשלה לא נאמנה למדינה, זה מה שקורה פה היום. היא החליטה שישראל כמו שאנחנו מכירים אותה תשנה את פניה. אנחנו רוצים שישראל תישאר ישראל, ואתם רוצים שהיא תחתור להיות הונגריה או פולין. ולא ברור לי בשם מה – בגלל משפט של איזה מישהו? משהו התערער. עכשיו שיקול הדעת של כל מי שיושבים בקואליציה הזאת הוא שיקול דעת לקוי, המסכן אותנו ואת המדינה שלנו. זאת האמת. כשאני קוראת את המסמך הזה, אני אומרת: איך אפשר לקרוא להם סרבנים? וגם, מה הציניות? שההלם שהציבור חטף מפיטורי שר הביטחון גרמו לציבור עצום לצאת ולהבין: עד כאן. מה עושה בנימין נתניהו? אומר: שר הביטחון לא טיפל בתופעת הסרבנות. אולי הדבר ההפוך הוא שראש הממשלה חותר נגד רוח צה"ל וחותר נגד ערכי המדינה היהודית והדמוקרטית שלנו, והוא זה שמייצר סרבנות. כנראה שביבי, מלהיות ראש ממשלה באמת עם רוב מוחץ – שגם אם איני מסכימה עם דעותיו בכלל, עדיין קיבל אמון ציבור פעם אחר פעם – הפך להיות הסרבן הכי ראשי של המדינה הזו. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> נכון, אבל גם צריך להגיד שזה לא סרבנות. כל פעם חוזרים על הטעות הזאת. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> נכון, זה שירות. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> – – – מתנדב. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הם מתנדבים. נכון, הם מתנדבים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הם לא סירבו למילואים או לאיזשהו – – – הם פשוט הפסיקו את ההתנדבות שלהם. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> נכון, נכון. ועוד יותר מדהים, איך אנשים שדואגים רק לעצמם, לחוקי מתנות ולשחיתות שלהם, יורדים על מתנדבים. פשוט לא ייאמן. ישבתי גם עם הטייסים, והשיחה איתם היממה אותי. כי אני מכירה מילואימניקים מכל השירות הצבאי שלי. הייתי קצינה במשרד הביטחון שאחראית לכל מערך המילואים במשרד הביטחון, ולאחר מכן שלישה גדודית בפיקוד העורף, במילואים. פגשתי, אגב, את המג"ד שלי בהפגנה באור עקיבא. הוא היה בצד שנגד ההפיכה, המג"ד במילואים, זה היה נחמד ממש. אבל לא הכרתי את העומק של השבר שיש, נגיד, לטייסים, שהם ללא שרשרת פיקוד וסומכים באופן מלא על הפיקוד העליון בכל הוראה, ומה מתערער אצלם כשהם כבר לא סומכים על הפיקוד העליון – לא על הקבינט שלא מתכנס, ולא על שר ביטחון, לצורך העניין, ולא על הדרג הזה, שפשוט יכול לעשות בהם שימוש פוליטי. איזה שבר עמוק. וביניהם גם ימניים. אין פה עניין של דעות פוליטיות – יש פה עניין ערכי מוסרי ממש עמוק. והשיחה איתם באמת היממה אותי. הם לא יכולים להנחית מהאוויר פצצה ולדעת בתוכם שיש מצב שההחלטה היא החלטה שנלקחה לא לטובת המדינה, לא בשיקולים נכונים. זה עומק השבר, שהוא מאוד קשה, שמרבית מי שפה לא מבינים אותו. זו בעיה. זאת בעיה באמת חמורה, שאני לא מבינה איך אף אחד לא פוצה פה ואומר: עד כאן, נתניהו, דיון בקבינט עכשיו. איזה דבר מופרע זה? אנחנו נמצאים בתוך לופ של פחדנים, מתקרנפים, שעוד מביאים את האשמה עלינו. אבל אני אומרת משהו יותר מזה. את צודקת במה שאמרת, הם מתנדבים, אבל בעצם כשאני מסתכלת על חיילי המילואים היום, אני רואה אותם בצו 8. הם בצו 8 על המדינה. כמה עצוב זה שזה פנימה. אבל הם בצו 8 על הגנה על המולדת כנגד מעודדי, באמת, חורבן ישראל. קשה לי להגיד את זה על הבמה הזאת. אבל מי שפה מעודדים הפיכה, מי שפה שנותנים כאתנן פוליטי מיליציה פרטית לבין גביר, הם לא אוהבי המקום הזה. אין אהבת ישראל למי שעושים דבר כזה. לקנות את ההצבעה של בן גביר, או את ההשתקה שלו, על עלק דחייה של חוקי ההפיכה בצבא שכפוף ישר אליו, במיליציה שכפופה ישר אליו, זה הזוי. הרי כשהממשלה שלנו, שהייתה לנו, החליטה להקים את המשמר הלאומי זה היה תחת המשטרה. לא התיימר אף שר להגיד: אלה הוראות ישירות שלי. זה בדיוק ההבדל. איפה אהבת ישראל אל מול השררה והכוח, ממש. ממש. וזה בלתי נתפס, הפער הזה. אבל הציבור רואה את זה, וזה העניין. טעות על גבי טעות על גבי טעות, ההיבריס הזה, הכוחנות הזאת. אולי באמת, יושבת-ראש הישיבה, אולי זה באמת חלק מזה שהממשלה הזו מלאה בגברים ולא בנשים, כי נשים בתוך חדרי משא ומתן – ידוע שהן לוקחות הרבה יותר שיקולים נכונים ומוסיפות מאוד לחדר ולהלך הרוח בו. בגלל זה נכון לצרף נשים לכל קבינט, לוועדות חוץ וביטחון ובכלל, כי הערך שלהן – מחקרית – הוא מאוד מאוד חשוב בחדר. ואולי המיעוט פה הוא גם חלק מהכוחנות הרודנית הזו שפשוט השתלטה על כל הממשלה; אפילו במקומות שלא הייתי מצפה שזה יקרה. באמת. אבל אני רוצה גם להגיד משהו על חוק החמץ, בגלל שבכל זאת – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מה? אתה חוזר? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> זה הדיון, מה אתם מקשקשים? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בוסו, אני אשמח לנהל דיון על חוק החמץ. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הדיון זה על החמץ, ועכשיו היא מתחילה לדבר, בשמונה דקות שנשארו לה – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> על מה אתה רוצה שהיא תדבר? חצי שעה על מה? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> על פסח. למה על חמץ? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> על פסח, מצה ומרור תדברי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כל כך הרבה דברים קרו פה, איך לא נדבר על זה? איך לא? אבל בוסו, אתה יודע, כמסורתית – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אוריאל. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אוריאל בוסו. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אני קורא לך נעמה לזימי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה קורא לי לזימי. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אבל – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> טוב, נדבר על החמץ גם אחר כך בחוץ, אבל אני רוצה להגיד שכמסורתית אני מתביישת שמחוקקים חוק חמץ, כי יש משהו יפה מאוד בעם הזה, שיש בו כבוד, כבוד לציבור ששומר מסורת, שומר כשרות, והבנה שצריך להיות כבוד שהוא לכולם. בדיוק כמו שהציבור הזה לא נוסע ביום כיפור – הציבור, אני אומרת, החילוני, שלא שומר – לא נוסע ביום כיפור מתוך הבנה שיש פה יום, נקרא לזה, אי-אפשר להגיד שממש חג אבל יום שיש בו תענית ושאנשים צמים בו, וצריך לכבד את הדבר הזה, אז ככה אני חושבת צריך להיות גם בבתי החולים – במובן הזה שאנשים מבינים מה זה חולים וצוותי רפואה ששומרים כשרות. כל כך הרבה מנגנונים יכולים לסדר את המתח הזה יפה, אבל להעמיד מאבטחים – זה מטריף אותי. הרי בישראל יש אבטחה בכל מקום בגלל המציאות הביטחונית הקשה שלנו, המדממת באמת, ואין ספק שזה לא קורה בכל מקום, וזה נורא שזה אצלנו, אבל זאת מציאות מחייבת. התפקיד של המאבטחים הוא לשמור על הביטחון שלנו. כשהתפקיד שלהם הופך להיות לחפש איזו עוגייה בתיק זה כל כך עקום וכל כך מפר סדר והיגיון – מעבר לכפייה, זה משהו ששובר. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> גם איך ידעו היום אם זה כשר או לא כשר? הכול כבר נראה אותו דבר. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בדיוק. הסיפור של מראית עין גם לא תופס פה היום, כי כל התחליפים גם ככה כבר ממש נראים אותו דבר. עצוב לי שיש את החוק הזה, כי יכולנו להגיע להבנה. שטחים ייעודיים לאוכלי חמץ, אזורים; לייצר את הכבוד ההדדי הזה מתוך הכרה שיש גם רופאים, רופאות, אחיות, צוותי רפואה, ובכלל, שהם מי שעמלים על הצלת החיים שלנו, על שמירה על הבריאות שלנו – צריכים לעמוד במופע המשפיל הזה? אני אפילו מוציאה רגע את המשפחות של המטופלים והחולים, והחולים עצמם. באמת, זה מה שאנחנו עושים להם? אנחנו מעמידים אותם אצל המאבטח, לחפש אצלם חמץ? אנחנו השתגענו? לא עדיף שנמצא את הפתרונות של הטוב המשותף שלנו? במקומות האלה אני באמת מכירה בפתרונות האלה. יש אפשרויות. וכמסורתית, זו דרך חיים מבחינתי. ההבנה שצריך לכבד את הציבור, לא רק שומר מסורת כמוני, אלא החרדי, שיש לו הלכות הרבה יותר מחמירות – צריך לכבד גם אותן, אבל לא עושים את זה בכפייה; לא עושים את זה בהשנאת היהדות ובדרך שבה, בסופו של דבר, עם ישראל כולו נפגע. החוק הזה הוא חוק שיהיה שבר במציאות של ישראל היום. זאת האמת. ויכולנו להגיע להבנה. אני באמת חושבת שגם בתי החולים רוצים לכבד את כל מי שנמצא תחת כנפם, ובדרך הזו עשינו משהו מאוד עקום. גם הרבה מבתי החולים נעמדו על הרגליים ואמרו שזה דבר שלא יהיה, כי זאת התערבות שהכנסת לא אמורה להתערב בה. אבל שימי לב מה יותר מזה. כל כך הרבה דברים לא נחקקו כאן בתקופה הזו. אנחנו לפני חג הפסח. זה הולך להיות הפסח הכי יקר שהיה למדינת ישראל אי פעם, וציבורים שלמים ישלמו את המחיר הזה. לא מספיק שציבורים שלמים עכשיו נפגעו בפנסיות שלהם, בקרנות ההשתלמות שלהם, ובכלל, הם גם יחטפו את עליית המחירים והכול. וכלום מזה לא טופל פה עכשיו. אבל חוק החמץ – הוא היה להם בוער. הוא היה להם בוער. תגידי, מה יותר יהודי, לדאוג לאוכל על שולחן החג למי שחוגגים אותו או לייצר כפייה דתית? מה יותר מוסרי? שאלה. היא לא נשאלת פה. במקום שהממשלה הזו הייתה עושה מעשה כדי להקל על הציבור בתקופת החג – חג, מה לעשות, זה דבר יקר; זה מוסיף עלויות. במציאות כלכלית לא טובה זה מורגש עוד יותר – במקום זה, הם פשוט יוצרים עוד שבר בחברה. אני המומה מזה. אני בדיוק חושבת: יש לי מסורת, שכל חג, ראש השנה ופסח, אני עושה ארוחת חג לאישה שורדת זנות בפרויקט "לא עומדות מנגד" – זו עמותה מדהימה מדהימה מדהימה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> מה זה? איזו אישה? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> שורדת זנות, בדרך כלל עם ילדיה, או בכלל. זה פרויקט מדהים – פרויקט המבשלות. לא רק בחגים – יש נשים מדהימות שמבשלות כל סופ"ש, ובכלל במהלך השבוע; משנעות את האוכל והכול לנשים שורדות זנות, שבאמת אנחנו צריכים, צריכות, לראות אותן ולא לעמוד מנגד. אני בדיוק חושבת עכשיו תוך כדי שאני מדברת שאני עוד צריכה לעשות את הקניות ולעשות את הדבר הזה שהוא באמת הפך להיות מסורת שלי. אני פשוט כל פעם נפעמת מהעמותה המדהימה הזו ומהדבר הכל-כך בסיסי הזה של חמלה, של ליצור בידיים משהו עבור מישהי אחרת. זו התחושה הכי טובה שיש. את יודעת, כולנו תמיד – כשצריך, ברור, וגם בסתר תורמות, ואיפה שצריך והכול. אבל זה קל להעביר את הדבר הזה בביט – נכון, למי שאוסף – זה הכי קל לעשות את זה. יש משהו בלתת מהידיים. אני מרגישה שזה מספק אותי אפילו יותר משהייתי יכולה לדמיין. עשיתי את זה בפעם הראשונה כשהייתי בהיריון עם הבן שלי אראל ציון. הרגשתי שלפני הלידה אני רוצה לעשות משהו טוב, אז עשיתי את זה, ואבי אמר לי: את בהיריון מתקדם, איך תעשי את זה ככה עכשיו? אמרתי לו: לא, אני רוצה. אני מרגישה שאני צריכה לעשות את זה. ואז זה הפך למסורת, כי הרגשתי שזה כל כך נכון חברתית. וזה מה שאנחנו צריכים – הסולידריות הזאת, הערבות ההדדית. אבל זה לא צריך להיות רק אזרחי, קהילתי. המשמעות של המקום הזה היא שזה יהיה גם בין המדינה לאזרחיה. ההבנה – לראות את הציבור, וגם את הציבור שבשוליים של החברה, גם את אלה שבקצה. והינה, במקום כל זה, חוק החמץ. איפה תלושי המזון, היושבת-ראש? איפה תלושי המזון? איפה מה שאמרו לנו? איפה האי-ביטחון התזונתי? איפה כל הדברים האלה לפני החג? לא יכולנו לזרז חקיקה על זה? משהו על זה? איפה מי שהבטיח לנו הנחה בחשמל, בארנונה, במים, בכל מה שהתייקר בנוסף להתייקרויות הנוספות? כאילו הבטחות בחירות נמצאות בצד אחד והמציאות בצד אחר. אני כן חושבת שהעם הזה טוב וגדול ומדהים ממנהיגיו – לצערי אני אומרת את זה – ומגיעים לו מנהיגים וממשלה שיראו אותו באמת, את העם הזה, העם המופלא הזה. שבוע אחרון למושב, ובמה עסקנו? בחוק המתנות. זה רגע שלא יעזוב אותי. חוק המתנות, כדי שביבי – המולטי-מולטי-מולטי-מיליונר – יקבל כסף. אין לתאר את הריקבון המוסרי והערכי של מי שזה נראה להם הגיוני. ריקבון – פשוט אין מה לומר. ועצוב לי, כי הרבה אנשים, גם טובים, יושבים פה בממשלה הזאת, בקואליציה הזאת, ופשוט שותקים. וזה מה קורה כשמנהיג רודן עושה במדינה כרצונו, גם אנשים טובים שותקים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת נעמה לזימי, וכעת חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> סליחה. הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושבת-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) והצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 101), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> מה זאת אומרת? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> זה הונח. טכני בלבד. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מה? מה הכרזתם? שמה? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> הם הניחו את זה. אני מציעה שתעדכנו את מי שצריך. הם הניחו את – – – << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> זה רק הונח. זה טכני בלבד. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אמרו שעוצרים את זה, אז אני לא מבינה למה המשחק הזה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> זה רק הונח. אין לזה שום – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> כל מה שעושים בוועדה מונח על שולחן הכנסת – – – בוועדה – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> הוא יכול היה לא להניח עכשיו. אתה אומר, טכנית, מה שהסתיים בוועדה צריך להיות פה? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אבל הוועדה יכולה לא להעביר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אבל זה הנוהל. ברגע שמסיימים, מניחים. לא הבאנו את זה להצבעה לשנייה ושלישית. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> זה לא רלוונטי. לא ממשיכים את התהליך. ברגע שאמר ראש הממשלה – שממילא אני לא מאמינה לשום מילה שיוצאת לו מהפה – שעוצרים את זה, אז עוצרים את זה. לא ממשיכים את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא עניין טכני בלבד. << הצח >> הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 13), התשפ"ג–2023 << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, מכובדיי חברי הכנסת – כמה זמן יש לרשותי? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 30 דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, אני כמובן אמשיך אבל אי-אפשר להתעלם מהמוסר הכפול, ככה, שאנחנו כל פעם נתקלים בו, ואני מבקשת לנסות בדבריי היום להתייחס גם למחאה הגדולה שקורית בעם ישראל וברחוב הישראלי ולפרש אותה כסוג של הזדמנות, כי באמת – – – << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> סליחה, רגע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, מכובדיי חברי הכנסת, באמת, אני חושבת שצריך להסתכל רגע על המחאה הגדולה – צריך לומר, אחת הגדולות שידעה המדינה שלנו – שבאה לידי ביטוי ברחוב הישראלי וגם לאורך זמן, כבר למעלה מחודשיים, כבר שלושה, והיא צריכה לשאת פירות; כי באמת אחת ההזדמנויות בבית הזה של נבחרי הציבור זה להקשיב לרחשי ליבו של העם. וזוהי שעת רצון. אני חושבת שמתוך המשבר הזה, שבו יש מחאה גדולה בעם, אנחנו חייבים לצאת מחוזקים. אני רוצה לראות במחאה הזו סוג של הזדמנות, ואחד הפתרונות המשמעותיים ביותר למשבר הוא ההזדמנות ליצור פה באמת תשתית אמיתית ולחוקק חוקה לישראל ובית משפט לחוקה. גברתי, הסוגיה של חוקה ובית משפט לחוקה עולים על סדר-היום ויורדים מסדר-היום, ותכף, ככה, אני אגולל גם את ההיסטוריה בנושא העלאה והורדה מסדר-היום בהקשר של חוקה. אבל אני רוצה לומר דבר אחד. דווקא בעת הנוכחית, שבה יש משבר עמוק, ודווקא אווירת המשבר וההבנה המחלחלת שמה שהיה לא יכול להיות עוד נותנות את הכוח לציבור וגם לנבחרי הציבור לעצור מתוך הכאוס הזה ולייצר סדר חדש. והציפייה של העם מאיתנו, שבאמת סדר חדש ייצור כאן מבנה משטרי הגון, מאוזן, שיסדיר כמובן, גברתי, את מערכות היחסים בין הרשויות ויעניק לאזרחים, סוף-סוף, מגילת זכויות המגינה עליהם מהכוח של השלטון. זה לא סוד שהתשתית לשיח והרוח המתאימה הן כמובן מגילת העצמאות, וזו באמת תשתית חשובה שאנחנו צריכים באמת לפשפש בה ולראות איך אנחנו לוקחים את כל ההזדמנות הזו ומביאים אותה עכשיו גם למעגלי השיח, שנקווה שיישאו פרי בבית הנשיא. אבל צריך להגיד שבאמת, ישראל של שנת 2023 צריכה מסמך מקיף, שלם, שיכבד ויבטא את כל הזרמים שיש בחברה הישראלית. אסור להסתפק כבר בתקנות ובאוסף של תקנות ובחוקי-יסוד. זו הזדמנות לקחת את כל מה שירשנו מהטורקים ומהבריטים ולהפוך את זה באמת לאיזשהו מסמך מכונן שלנו. אנחנו רוצים לחולל שינוי בתחומים בעלי חשיבות רבה בחיי החברה ובחיי המדינה בכלל. וכדי לייצר באמת חברה פורחת, ישראל דמוקרטית וליברלית, חוקה זה הפתרון. החוקה נועדה באמת להסדיר שני דברים: גם את זכויות היסוד והחובות של האזרחים, אבל לא פחות חשוב – גם את החובות של המדינה כלפי האזרחים. לא ייתכן שאחרי 76 שנים מאז הקמתה של המדינה עדיין אין חוקה לישראל. נחוצה כאן חוקה כתובה, ממוסדת, וצריך לומר, כמו במרבית המדינות המתוקנות בעולם. אני רוצה מכאן, גברתי, לגולל את ההיסטוריה של התהליך החוקתי בישראל ולסקור ככה את אבני הדרך המרכזיות למן הכרזת העצמאות ועד היום. אז באמת כולנו זוכרים את המפגש המכונן של האספה המכוננת, שכבר בחלק השני שלה, של הכרזת העצמאות, ניתנה הצהרת כוונות לגבי כתיבה של חוקה למדינת ישראל, ואני מצטטת: "אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט – – – ועד להקמת השלטונות הנבחרים", כך זה נקרא אז, "בהתאם לחוקה שתיקבע על ידי האספה המכוננת" – והדד-ליין שניתן זה לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948. אז לוח הזמנים שהותווה בהכרזה, כמובן אנחנו יודעים שהוא לא התקיים מאז, אבל הוא נדחה בשל נסיבות התקופה ובעיקר בגלל מלחמת השחרור דאז. מהכרזת העצמאות ברור היה כי ההחלטה לכונן חוקה היא החלטה פורמלית שצריך לממש אותה, אבל מהדיונים שנערכו אז בוועדת החוקה אפשר להבין את הריח ואת הפירוש של הדברים. זה נערך אז בוועדת החוקה של מועצת המדינה הזמנית, וניכר כי הנטייה הייתה שהחוקה תהיה עליונה ונוקשה. אבל השינוי של השם "אספה מכוננת" גרר איתו גם שינוי של מהות, והוא הצביע על המגמה לדחות את כתיבת החוקה. השלב השני החשוב בתוך האירוע הזה זה באמת החלטת הררי. ויכוחים עזים התנהלו בכנסת הראשונה סביב סוגיית החוקה. בין המתנגדים לכתיבה של החוקה, זה לא סוד, היו המפלגות הדתיות וראש הממשלה בן-גוריון. המפלגות הדתיות דאז טענו שלישראל יש כבר חוקה מצוינת, והיא חוקת התורה. בן-גוריון, שהתנגד לחוקה, אמר בין היתר שהוא רוצה לשנות את שיטת הבחירות לשיטה רובית, ואם היו מקבלים חוקה, זה היה מקבע את השיטה היחסית הקיימת. אבל הועלו שם עוד טיעונים, טיעונים נגד, שהועלו ונוספו מצד הממשלה. העובדה שהמדינה נמצאה אז בתהליך של גיבוש, אשר אינו עולה בקנה אחד עם חוקה קשוחה, הוזכרה בעובדה שרק מיעוט מהעם היהודי נמצא בישראל, ולכן בראשית הדרך, כשהיו פה באמת רק שני מיליון יהודים, אחת מהסיבות שבגינן התנגדו לחוקה הייתה שאין למדינה בשלב הזה – שיש בו רק סוג של שארית הפליטה, שני מיליון יהודים – זכות לקבל חוקה שתחייב את המיליונים שעוד לא עלו, ורצו באמת לקבל את הדברים בהסכמה רחבה יותר. המצדדים בכתיבת חוקה היו אז רובם חברי אופוזיציה. הם ראו בה מקור להגנה על זכויות המיעוט ובלם כנגד כוח של שלטון, בדיוק מהטעמים שאנחנו מדברים עליהם, גברתי, גם היום, כשבאמת חוקה מייצרת איזשהו סוג של מסמך מוסכם, איזשהו חזון, מגדלור שאליו אפשר להתייחס ובאמת דרכו לקבל החלטות וליצור איזושהי מסגרת שהיא רלוונטית לדיון והיא לא תפגע בדיון. הטיעונים הנוספים שהושמעו בעד חוקה היו עצם ההכרה של החברה בצורך של זכויות אדם בסיסיות, העובדה שחוקה תשמש באמת בסיס איתן לחברה חופשית ודמוקרטית וקיומה של חוקה ברוב המדינות בחברה דמוקרטית. ביוני 1950 קיבלה הכנסת הראשונה את מה שכולנו זוכרים ומכירים כהחלטת הררי, על שם חבר הכנסת יזהר הררי, אשר קבעה כי החוקה לא תתקבל במסמך אחד, והיא תיעשה בשלבים. בגלל ההבנה שהמסמך הזה הוא מסמך כל כך מכונן, מסמך אב, אז צריך רגע לנסח אותו בזהירות ובשלבים. אני רוצה לצטט: "הכנסת הראשונה מטילה על ועדת החוקה, חוק ומשפט להכין הצעת חוקה למדינה, והחוקה תהיה בנויה פרקים-פרקים באופן שכל אחד מהם יהווה חוק-יסוד בפני עצמו. הפרקים יובאו בפני הכנסת במידה שהוועדה תסיים את עבודתה", וכל הפרקים יתאגדו לחוקת המדינה. החלטת הררי השאירה באמת את סוגיית החוקה עמומה בשני תחומים. קודם כול, התחום הראשון, והוא הכי חשוב, נוגע לתקופתנו, כי באמת העיתוי להשלמתה – אנחנו מבינים שעד היום זה מסמך כל כך מכונן שקשה להשלים אותו. אבל הדבר השני, שהוא לא פחות חשוב מהעיתוי, זה המעמד של החוקה, כי גם זה היה דיון שנוצר אז. ההחלטה באשר לנוקשות, לדרכי השינוי של החוקה, אם יידרשו, ולעליונות של החוקה, זה היה דבר שהוא פתוח, כי באמת הקושי לקבל עליו הסכמות, גם לתוכן וגם לגבי המעמד, היה מאוד ער בשיח. ובאמת, בשנת 1958 הכנסת, כדי לייצר חליף, קיבלה חוקים, חוקי-יסוד, צבר של חוקי-יסוד – היום 13 במספר, שזכו לכותרת חוקי-יסוד, והם בעצם מה שיצרו את התחליף למסמך אב שכל כך התקשו לייצר אותו. באמת המשותף למה שאנחנו קוראים היום תחליף לחוקה ומה שמבדיל אותה מחוקים אחרים זה הוספת המילה "יסוד" לחוקים האלה, והייחוד הזה מעיד על הכוונה להפוך אותם לתשתית נורמטיבית ולהעמיד אותם מעל החקיקה השוטפת. אבל בפועל, כמו שאנחנו רואים היום גם בדיונים כאלה, חוקי-היסוד נוסחו בצורה שמאפיינת חקיקה רגילה. בראשית הדרך, הוראת השריון היחידה שנכללה בחוקי-היסוד עסקה בשיטת הבחירות, ואחד הציטוטים היה שאין לשנותה אלא ברוב של חברי הכנסת. אבל רק לאחר 11 שנים, בשנת 69', עמדה ההוראה הזאת למבחן חוקתי בפעם הראשונה, והמבחן החשוב הזה כונה הלכת ברגמן. לקראת מערכת הבחירות של שנת 1969 הכנסת חוקקה חוק מימון בחירות שהפלה לטובה מפלגות קיימות בהשוואה למפלגות שהתמודדו בפעם הראשונה. ובאמת, אהרן ברגמן עתר כנגד החוק הזה בטענה כי הוא סותר את אחד הסעיפים בחוקי-היסוד. בחוק-היסוד נכתב שהכנסת תבטיח את עקרון השוויון בבחירות. ובאמת, כשהייתה העתירה בית המשפט פסק כי החוק לא תקף מפני שהוא לא התקבל ברוב של חברי הבית, וההחלטה הזו נתפסה בעיני הקהילה המשפטית כהחלטה עקרונית לגבי הכוח של בית משפט לייצר באמת ביקורת על חוקים שלא מתיישבים עם סעיף משוריין בחוק-יסוד כל עוד הם לא נתקבלו ברוב הנדרש. ייתכן כי כבר בהחלטה התקדימית הזאת, כבר בשנת 1969, נוצרה התשתית באמת לשינויים החוקתיים שהתרחשו בתחילת שנות התשעים. אז באמת הדיון החוקתי עד שנת 1992 קבע שחוקי-היסוד שהתקבלו מאמצע שנות השבעים ועד 1992 היו חוקים מוסכמים, ששיקפו את כללי המשטר הקיימים, ובחוקי-יסוד אלה לא נוספה הוראת השריון והם לא שינו את המציאות החוקתית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יפה. עם זאת, באמת ניכר כי הלכת ברגמן העניקה דחיפה משמעותית לדיון החוקתי כבר בשנות התשעים בישראל. במהלך שנות השבעים עלו על סדר-היום סוגיות כמו מגילת זכויות אדם, הסוגיה של ביקורת שיפוטית, נוקשות ועליונות חוקי-היסוד וקבלתו של חוק-יסוד: החקיקה. משנת 1973 הוגשו לכנסת כמה הצעות חוק של מגילת זכויות. חלקן היו מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט, וחלקן היו הצעות חוק פרטיות. החוקים הללו עברו בדרך כלל בקריאה ראשונה, אך התהליך שלהם, בגלל שהוא היה מאוד מורכב ומאוד יסודי, לא הושלם. בסוף שנות השמונים, כשדן מרידור מונה לשר המשפטים, הוחלט ליזום קבלת חוק-יסוד בנושא זכויות אדם, וזה באמת היה אירוע מכונן בשעתו. לאחר ישיבות רבות מאוד של ועדת השרים, נבלמה החקיקה הזו בשל התנגדותם החריפה של המפלגות החרדיות. מה שעשו בשעתו זה שלקחו את נוסח הצעת החוק של משרד המשפטים, ומי שהגיש אותה כהצעת חוק פרטית זה היה אמנון רובינשטיין. ובשנת 1989 אושרה ההצעה בקריאה טרומית. אבל שוב, לאחר איומי המפלגות החרדיות, גם הצעת החוק הזו בנושא זכויות אדם נקברה בוועדת החוקה. לאחר שהתברר כי בטווח הקצר היו קלושים הסיכויים להעביר את חוק-היסוד כמקשה אחת, לקח אותו אמנון רובינשטיין, פירק אותו לרכיביו, וחלק מהרכיבים הללו התגלגלו והפכו לשני חוקי-יסוד שהכנסת קיבלה בשנת 1999, בדמדומי כהונתה של הכנסת השתים-עשרה. בד בבד עם הניסיון של הפוליטיקאים לקדם את קבלתם של חוקי-היסוד הנוספים, כבר משנות השמונים עלתה המודעות הציבורית לנושא החוקתי שהיה כל כך ער בשנות התשעים. השיתוק הפוליטי של ממשלות האחדות וחוסר היכולת לקבל איזשהם חוקים שיהוו, כאמור, תשתית נורמטיבית, יצרו איזושהי תחושה שזה משליך גם על המבנה המשטרי, כי אם יש ממשלת אחדות קשה לייצר חוקים תשתיתיים כאלה. כבר אז נוצר מאבק ציבורי שהדגיש את הצורך ביצירת חוקה לישראל. כאשר התברר לראשי התנועה כי הסיכוי לקבל חוקה הוא קלוש, הוא הצטמצם לשני הרכיבים שלה. הרכיב הראשון זה שינוי שיטת הבחירות וחקיקת חוק זכויות האדם. בשנת 1992, מה שמכונה תחילתה של המהפכה החוקתית, כבר לקראת הבחירות לכנסת השלוש-עשרה, נוצר חלון הזדמנויות להעביר שני שינויים משמעותיים ביותר למבנה המשטרי במדינת ישראל מאז היווסדה, משנת 1948. השינוי הראשון זה שינוי שיטת הממשל, וזה התקבל עם קבלתו של חוק-יסוד: הממשלה, שהותיר על כנה את שיטת הבחירות לכנסת אבל הוסיף לה סעיף נוסף שמדבר על בחירה ישירה לראשות הממשלה. השינוי השני הוא קבלתם של שני חוקי-יסוד אשר נבדלו מבחינת מעמדם מחוקי היסוד הקודמים, והביאו למה שכונה על ידי נשיא בית המשפט העליון דאז אהרן ברק – אמר ולא ידע מה אמר – מהפכה חוקתית, כי ככה היום מכנים אותה. כמובן שאז היא הייתה בטרמינולוגיה של לייצר תשתית נורמטיבית. ייחודם של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק בשנת 1992 נעוצה בכך שהם כללו גם סעיפי שריון ובכך שהם עשויים להתפרש כמגדירים מחדש את חלוקת הסמכויות בין הרשות השופטת לבין הרשות המחוקקת. הקבלה של שני חוקי-היסוד הללו הייתה עדות לכך שאומצה סוף-סוף בשנת 1992 גישה המייחסת לחוקי-יסוד מעמד-על משוריין. יחד עם זאת, הדיונים בכנסת על החוקים האלו לא הפיגו את העמימות באשר לשאלה אם הם מעניקים לבית המשפט סמכויות של ביקורת שיפוטית, וחוקי-היסוד של שנת 1992 הותירו את הרשות השופטת ביחס לשתי הרשויות האחרות בשטח אפור ובמעמד עמום בכל נושא הביקורת השיפוטית. בית המשפט, מטעמו, הרחיב את תחום סמכותו, וברגע שהוא הקנה לזה מעמד-על, הוא יצר את היכולת גם לבקר את זה. בשנת 1993, כהמשך לכך, הציג חבר הכנסת דדי צוקר לכנסת את חוק-יסוד: זכויות במשפט וחוק-יסוד: חופש הביטוי וההתאגדות, אבל החוקים הללו וההצעות הללו נדחו כאשר הייתה חבירה בין מפלגת העבודה דאז – תראי כמה שזה מעניין – למפלגות החרדיות. בכנסת הארבע-עשרה ניסה שר המשפטים צחי הנגבי לקדם את שני החוקים הללו, והוסיף עליהם את חוק-יסוד: זכויות חברתיות. אבל גם היוזמות הללו, שהיו כל כך מרכזיות וחשובות, לא צלחו, שוב, בגלל התנגדות מאוד חריפה של המפלגות הדתיות והחרדיות דאז. ניסיונות נוספים להביא לקבלתם של חוקי-יסוד נעשו גם בכנסות בהמשך, וללא הצלחה. חוק-יסוד: החקיקה, שקובע את הליכי החקיקה של חוקי-יסוד וחוקים רגילים, הוא תשתית חשובה לנושא הזה, והחשיבות שלו היא לייצר איזושהי מסגרת שמייצרת איזושהי דינמיקה בין חקיקת חוק-יסוד וחוק רגיל. אני חושבת שבשעה הנוכחית, גברתי, אנחנו צריכים לפשפש במקורות שלנו, להוציא את מגילת העצמאות ולשאול את עצמנו למה התכוונו, ולמה זה חשוב באמת דווקא ביום הזה, בשעה הגורלית הזו, שבה הקריאות ברחוב הן קריאות חזקות – של מחנה ליברלי, שאומר: חבר'ה, אנחנו רוצים את מגילת העצמאות. אני מניחה, גברתי, שיצא לך להיות בהפגנות וגם לנאום בהפגנות, וראית איך לקחו את מגילת העצמאות והפכו אותה למסמך ענק, לדעתי, כמעט בגודל של כל האולם הזה, כי באמת יש כמיהה לעקרונות היסוד הכל-כך חשובים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> זה הבסיס שלנו. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בדיוק כך. הבסיס, וכולנו לא רק מדגישים אותו בבתי הספר, אלא זה כמו איזה מגדלור ערכי שדרכו אנחנו מחנכים את הילדים שלנו. עכשיו, כשיש הזדמנות כזו, גברתי, אני אומרת שפשוט וקל לקחת את המגילה הזו, להסתכל על הוויכוח הנוקב הזה בעיניים, לעבור שורה-שורה ולהפוך אותה לאיזושהי תשתית ערכית, נורמטיבית, חוקית, חוקתית. הבסיס זה מגילת העצמאות, כי מגילת העצמאות זה מה שקבע את התשתית ואת יחסי הכוחות של מדינה יהודית, ציונית, דמוקרטית. מעבר לעובדה שהמסמך הזה מכריז על הקמה של מדינת ישראל – והפרסום הרשמי שלו וההקראה המיתולוגית שכולנו זוכרים, של בן-גוריון, שאנחנו מהדהדים אותה כמעט בכל יום עצמאות – תוכן המגילה מעגן כמה דברים כל כך חשובים. קודם כול התשתית זו זכותו הלאומית של עם ישראל. כמחצית ממגילת העצמאות מוקדשת להצגת הבסיס ההיסטורי המוסרי והמשפטי לחידוש העצמאות היהודית בארץ ישראל ולהקמת מדינת ישראל. העובדות ההיסטוריות מהעבר הרחוק והקרוב שעמדו ביסוד המגילה נזכרו בחלק הזה של המגילה, שאומר שארץ ישראל היא המקום שבו קם העם היהודי, שבה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית – וגם המינונים בכל דבר – ושבה קיים ממלכה עשירה בתרבות. שימי לב כמה הדגישו אז את הנושא התרבותי, את העושר הרוחני, את זה שאנחנו חייבים לייצר פה תרבות והשכלה, וחס וחלילה לא בערות. זאת אומרת, גם דמות לאומית, גם דמות ציונית וגם דמות דתית, ותשתית תרבותית ותשתית של השכלה, אבני יסוד שכל כך – לפעמים אני נדהמת איך אנחנו צריכים לחזור, להוציא אותן ולנער אותן ורגע לשים אותן לכולם לנגד עיניהם. כמובן שהמגילה הזו גם מדגישה שעל אדמת ארץ ישראל גובש ונכתב ספר הספרים הנצחי שהוא התנ"ך. ותראי באיזה יופי הם ניסחו את זה אז, עד כמה אפשר לקחת את זה ולעשות בזה שימוש ועד כמה זה אותנטי ובאמת סוג של מסמך אב, וגם, כמובן, הזיקה של העם היהודי והקשר העמוק שלו לארץ הזו. המגילה כמובן מתייחסת לכך שהעם היהודי הוגלה מארצו בכוח הזרוע לאחר תקופת בית שני, בניגוד מוחלט לרצונו. אפשר להניח את זה מהטקסט כמובן, וגם לאחר ההגליה הזו וההתפזרות של העם בתפוצות השונות, העם לא שכח את שייכותו לארץ ישראל ולא חדל מלהתפלל ולקוות לשוב אליה ולחדש בתוכה את חירותו המדינית במשך אלפיים שנה. בדורות האחרונים באמת התרחשה שיבה המונית ומבורכת, יש לומר, של יהודים אל ארץ ישראל בגלי עלייה שהתגברו מאז המאה ה-18 ויותר, אפילו ביתר שאת, משלהי המאה ה-19 ומהעלייה הראשונה ואילך, ובמסגרתם הובאו לארץ עולים, חלוצים, מעפילים, שהפריחו שממות ובנו כפרים וערים והחיו כאן את השפה העברית. היישוב גדל והיישוב חידש למעשה את הקיום היהודי והחברתי והתרבותי והלאומי בארץ ישראל. ההתיישבות היהודית המחודשת הביאה את ברכת הקדמה – כמה היה חשוב להדגיש גם את הקדמה – לכל תושבי הארץ, והיא שוחרת שלום. בניין הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל הוא עובדה קיימת שלא ניתנת לביטול. ברקע כמובן זו ההתכנסות של הקונגרס הציוני בשנת 1897 בעקבות קריאתו של בנימין זאב הרצל וההכרזה על זכותו של העם היהודי לתקומה לאומית מדינית בארץ ישראל. זכותו ההיסטורית של עם ישראל בארץ ישראל הוכרה בהכרזת בלפור, כזכור, כבר משנת 1917 והיא אושרה בכתב בכתבי המנדט מטעם חבר הלאומים, וזה נתן תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי ולזיקה בין העם היהודי לבין ארץ ישראל ולזכות של העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי. השואה, שהייתה ברצף המזעזע של ההיסטוריה שלנו, שנרצחו בה מיליונים מיהודי אירופה, הוכיחה מחדש את ההכרח – היא פשוט העלתה את זה לסדר-היום שוב, כמובן כרצף של השלבים קודם – ההכרח ליצור פתרון לבעיית העם היהודי, שהיה מחוסר ארץ ומחוסר עצמאות, עצמאות מדינית, על ידי חידוש מדינה ומתן עצמאות מדינית, גברתי. ומגילת העצמאות היא זו שקבעה כי על המדינה הזאת להיות פתוחה בפני כל יהודי. את יודעת, אני מדברת איתך ואני ישר אומרת – דברים שעולים היום ומטלטלים; הרצון רגע לגעת ולהפוך בחוק השבות כשאנחנו באמת לוקחים את התשתית הזאת, את הרוח שלה – כאילו, כל דבר שהוא קדוש, בואו נשים בו ברקסים ונייצר בו איזשהו שסע, וזה מאוד מאוד מעציב. באמת במלחמת העולם השנייה תרם היישוב העברי בארץ את מלוא חלקו למאבק האומות שוחרות השלום כנגד הנאצים, והיו התגייסות ומאמצים בתקופת המלחמה לקחת חלק בייסודה של מדינת ישראל, וזה היה גם, כמובן, בהכרה של ברית האומות המאוחדות. זכותו של העם היהודי, גברתי, למדינה מוצגת בהכרזת העצמאות כזכות טבעית וריבונית של העם היהודי, להיות ככל עם ועם ולהיות בעל ריבונות. מעבר לתשתית הנורמטיבית שמתייחסת לעם, אז יש גם את תשתית הזכויות או את האופי שהמדינה שלנו רוצה לשאת. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת שרון ניר. חבר הכנסת רון כץ – אתה? אין לי פה את ההחלפה, אז חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תודה. גברתי היושבת בראש, אדוני השר, השר, בוא שב פה. לא, אין לי בעיה אם באמת אוזנך כרויה לשמוע – אני בטוח שאוזנך הייתה כרויה לשמוע, ואני מקווה שגם אוזניה של השרה תהיינה כרויות להקשיב באמת. אבל אני צריך להגיד באמת, אני ראיתי קודם כול כאן את חבר הכנסת בוסו – בוסו, אתה בבניין? בוסו? טייב? אזולאי ינון? << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אתה חייב את אישור ש"ס? דבר – – – יקראו להם. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה. תכף תשמעי. יעקב אשר? פינדרוס? אני אגיד לך, גברתי השרה, למה אני – – – << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> זה כבר לא ש"ס. פינדרוס כבר לא ש"ס, כי הוא מיהדות התורה. הוא לא מש"ס. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, לא קראתי לש"ס. אני אגיד לך את מה הקראתי, תני קרדיט; הקראתי את כל מי שחתום, את כל מי שהגיש את ההצעה הזאת לפני שהיא אוחדה, הצעת חוק החמץ, וקיוויתי שאחד מהם, אחרי שהגישו כל כך הרבה הצעות, יהיה נכון להקשיב. אני אקריא עוד פעם: חבר הכנסת טייב, חבר הכנסת בוסו, חבר הכנסת אזולאי, חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת אייכלר, חבר הכנסת אשר וחבר הכנסת פינדרוס. תראו, עם ישראל עבר ועובר טלטלות קשות בימים האלה. אנחנו מביאים פה חוק שאתם אומרים שאין לו משמעות – לא יחטטו בתיקים אחרי שהחוק שונה; אתם יודעים שכשהחוק הזה יעבור, או כבר כשאנחנו מדברים פה, כתוצאה מהיוזמה הזאת – ולצערי אתם עושים תחרות מי יהיה חתום על חוק כזה – בבתי החולים יהיה יותר חמץ מאשר בלי החוק הזה. אלה חוקים בסיסיים בפיזיקה, אלה חוקים בסיסיים בהתנהגות אנושית: כשאתה לוחץ מישהו, כשאתה כופה על מישהו, יש ריאקציה הפוכה. עם ישראל עבר ועובר בימים האלה טלטלה, ואנחנו מקווים שההפוגה שלקחנו כולנו אתמול היא הפוגה שמאפשרת נשימה משותפת, אולי גם הפוגה שמאפשרת לעוד כמה משפחות בישראל שכבר חשבו שגם בפסח לא ישבו יחד, כן לשבת יחד. אני חושב שמי שמסתובב בתוך החברה הישראלית, ולצערי הרב לא כל יוזמי החוק מסתובבים לא רק בתוך השכונות והקהילות שלהם אלא בתוך הקהילה הישראלית כולה, מבין שהחוק הזה מעצם השם שלו יוצר פירוד, מעמיק את השסע, יוצר ותורם לשנאה – שנאה מיותרת אבל הוא תורם לה, ואולי יותר מכול הוא מרחיק האנשים מהיהדות. אמרתי שבפסח הזה יותר חמץ יהיה בבתי החולים, יותר אנשים יאכלו חמץ גם במקומות אחרים, אנחנו נראה יותר חמץ. אני חושב, חבריי חברי הכנסת שיזמו את החוק הזה, שאתם יודעים שאני צודק. הרי דברי הנחמה שלכם הם: הרי אתה יודע שאין לזה משמעות. אתה יודע שבסוף יהיה כתוב על עוד שלט בכניסה: מתבקשים לא להכניס חמץ. אני אומר לכם, גם בלי החוק, שמה שיהיה כתוב זה: מתבקשים לא להכניס חמץ. נבלע את זה. מי שזה מפריע לו יבלע את זה. ואם לא, כבר אמרתי: בכל צד של המפה הפוליטית יש נטורי קרתא, כאלה שלוקחים את העמדות עד הקצה, כאלה שרוצים לשים אצבע בעין. אבל למה הכנסת צריכה לעזור לזה? למה חברי הכנסת, שאני מכיר אותם באופן אישי ואני באמת מבין, כמו שהם מבינים, או אני רוצה כמו שהם רוצים, שלא יהיה חמץ בבתי החולים? וכשאני אומר לכם שלא יהיה חמץ בבתי החולים – כן, אני רואה בזה ויתור, בתוך המשוואה של יהודית-דמוקרטית, של "הדמוקרטית" ל"יהודית". סוג של קידה. כן, אנחנו מבינים שהתנאי היחיד לכך שנתקיים פה יחד, או בכלל כמדינה, זה שהיא תהיה גם יהודית וגם דמוקרטית. לעיתים נדרשים ויתורים ממי שחושב ש"היהודית" יותר חזקה, ולעיתים – ממי שחושב ש"הדמוקרטית" יותר חזקה. אני לא מתעדף אותן. אני יודע שאנחנו לא נשרוד פה אם שתיהן לא תהיינה יחד, "יהודית ודמוקרטית". איזה משקל כל אחת מהן מקבלת, כל אחת מצידי המשוואה? תביאו את האתגר ונגיד. בהקשר הזה של חוק החמץ, אין קידות פה, יש אצבע בעין. והכואב יותר מכול זה שיוזמי החוק יודעים את זה. אומרים את זה: אנחנו יודעים שיהיה יותר חמץ. הם חושבים ששנאת היהדות או שנאת החרדים, וקשה לי להגיד את המילה "שנאה", זו תורה למשה מסיני, זה חלק מטבע האדם, זה חלק מהמציאות שנולדנו אליה; נחיה איתה ונמות איתה. אני חושב שאנחנו באנו לעולם בשביל לתקן אותו, גם אם זה טבע האדם. גם אם בעולם של היום להיות דתי, ולא משנה איזה דת, הולך ונהיה מאתגר יותר, בגלל שהעולם פתוח, בגלל שהעולם ליברלי – אז קשה להיות, בשביל מה לשמור? אז אני אומר לכם, תתרמו לפחות לניסיונות האלה. אל תתרמו את ההפך, אל תתרמו למה שאתם יודעים שזה יתרום – לא רק להרחיק את אלה שמציעים את זה מהעם היושב בציון, אלא להרחיק את העם היושב בציון מהיהדות בכלל. אני אומר את זה באמת בכאב, כי אתה יודע, אתה מסתכל, לא צריך להיות הוגה דעות בשביל להבין את זה. תמיד זה קרה. גם בחוקים שהכנסת הזאת חוקקה ושומרת עליהם, אולי החוקים הכי טריוויאלי שיכולים להיות, וגם באלה שלא, הריאקציה היא הפוכה. אתם רוצים דוגמה? נישואים וגירושים. בישראל אתה יכול להתחתן רק אם שניכם יהודים או רק אם שניכם לא יהודים. אחד יהודי ואחד לא? סע לקפריסין. אבל, הינה, שניכם יהודים. אתם יכולים להתחתן כדת משה וישראל, ואני הייתי רוצה שככה יתחתנו, אבל כשאני כופה את זה – לכן אני לא רוצה לכפות את זה – אני יודע שפחות ופחות יתחתנו כדת משה וישראל. ואנחנו נמשיך לעשות חוקים ולהגיד: הינה, אנחנו חזקים. גברתי השרה, בהמשך למה שאמרתי, אני רוצה שתשמעי ביטוי. יש מה שנקרא "חילוני להנאה". מה זה אומר? זה מישהו שאומר: תשמע, אולי יש אלוקים בשמיים, אבל תן ליהנות מהחיים, למה אני צריך את המגבלות של הדת? אז אני אחיה, ובסוף מקסימום – אבל לפחות נהניתי, במיוחד כשאני חושב שכנראה אין אלוקים בשמיים. ואתה אומר עליו שהוא חילוני להנאה, ויש לזה גם ביטויים אחרים. אבל יש גם צד אחר, שבו אתה אומר: כנראה שאין אלוקים בשמיים, אבל תן ליהנות מהיהדות בגלל הדברים היפים שישנם ביהדות: השבת, החגים, הקהילה, הצדקה, והרבה מאוד דברים אחרים. אז אתה אומר: אוקיי, כנראה שאין אלוקים, אבל לפחות ניהנה מהיהדות. אני אומר לך, את יודעת כמוני, כנראה את יודעת, שבתוך המשפחות שלנו, בתוך הקהילות שלנו, בתוך המכינות שלנו, בתוך הישיבות שלנו, יש אנשים כאלה, שאומרים: כנראה שאין, אבל תן ליהנות מהדברים היפים שביהדות. ובעיניי, פסח זה דבר יפה בגלל המשפחה, וגם בגלל ההינזרות מהלחם, והזיכרון, ובגלל כל הדברים שאנחנו יודעים שיש בפסח. אבל מה שאני אומר הוא שאת אותם אנשים שהיינו יכולים – ואני הייתי בעד, אם זה לא היה ככה, ללכת לבתי הספר, גם הכלליים, לא רק הדתיים, וללמד שבת כהלכתו ופסח כהלכתו, אבל הייתי נותן מקום לבחירה שלהם ואיפה הם רוצים לעצור בדרך. אבל אני מביא חוק כמו החוק הזה, ואני אומר להם: זאת היהדות. זאת לא היהדות שאומרת – החוק לא אומר: אוקיי, תאכלו מצות; החוק אומר: אנחנו נעשה הכול כדי שאתם תבינו, והכול, יותר ממה שצריך לעשות. אל תכניסו חמץ. זה לא משנה מה את ואני חושבים, ואם החוק באמת רק אומר: לא נחטט לכם בתיקים – בסדר? הוועדה טיפלה בזה שלא יחטטו בתיקים. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אתה יודע מה אומר החוק – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודע, אני יודע. בגלל זה אני אומר. החוק לא אומר שיחטטו בתיקים, בסדר? << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> החוק מאפשר – – – ובינינו, החוק מאפשר את מה שפעם עשו. רק שכמה אנטי-דתיים היו חייבים לרוץ לבג"ץ – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר את זה, אני יודע. אמרתי לך שכל צד יש את הנטורי קרתא שלהם. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אבל אתה מגזים. ובהגזמה שלך – סליחה שאני אומרת לך, כי אני באמת מקשיבה לך – בהגזמה שלך אתה בדיוק גורם לאותם אנשים להרגיש שמישהו רודף אחריהם. אף אחד לא רודף אחריהם. בסך הכול מאפשרים את מה שהיה נהוג במדינת ישראל מאז שאני ואתה היינו ילדים קטנים, זהו. שום דבר אחר. וזה גם לא מתאים לך להגזים ככה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> גברתי השרה, אני רוצה להגיד לך משהו. זה לא משנה מה את ואני חושבים. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אבל רק תראה מה אומרים לציבור. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה. זה לא משנה מי איתנו צודק יותר בהקשר הזה. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> לא. מה שמשנה זה מה אנחנו משדרים לציבור שאתה דיברת עליו, הציבור שאנחנו לא רוצים להשניא עליו את היהדות. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, נכון. אני מסכים איתך. מה שמשנה – – – << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אתה במו ידיך, במו פיך, בגלל שאתה חייב להיות אופוזיציה, גורם לאנשים לחשוב משהו שהוא לא נכון. חבל, חבל. זה גם לא מתאים לך, חבר הכנסת שטרן. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> – – – גרמו לחשוב שהתנ"ך – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> השרה, אני אגיד לך מה קצת ההבדל שהוא כנראה בינינו. בסדר? << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> יש בינינו הבדלים. בדבר הזה אני לא חושבת שיש הבדל. המטרה של שנינו צריכה להיות לא להסלים, לא לתת לאנשים הרגשה שרודפים אחריהם. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תני לי, אני אגיד לך איפה כן ההבדל. המטרה של שנינו, אני מקווה, היא שעם ישראל כמה שיותר ירצו לומר: אני גאה להיות יהודי, ולא משנה מה ההסבר. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אבל ההסברים שלך עכשיו מרחיקים – זה הכול. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, שנייה אחת. אגיד לך את ההבדל בינינו. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אשים את ההבדל על רגל אחת. לדעתך זה אולי לא ההבדל, אבל אני אגיד לך מה אני חושב שהוא ההבדל. כשהייתי כמעט בגיל של הנכדים הגדולים עכשיו, מדריך בבני עקיבא, כל פעם ששמעתי שמישהו חזר בתשובה, ואני יודע שגם את שם, אבל זה כמובן לא עניין אישי, אמרתי: וואי, וואי, וואי, בואו נפתח את הדלת לראות שקול דודי לא דופק והמשיח שם. או-טו-טו, עוד אחד-שניים חוזרים בתשובה, אנחנו מסודרים. כשקצת התבגרתי והתחלתי לחיות הרבה יותר בתוך העולם הישראלי הכללי, הבנתי שהרבה יותר חשוב ש-900 צוערים ירצו לומר: אני גאה להיות יהודי, מאשר שחמישה צוערים יחזרו בתשובה, וזה מה שאני חושב ומאמין היום. אז אמרתי: אוקיי, אז אולי את הנחות היסוד האלה צריך לבחון ולבדוק מחדש. הרב רונצקי זצ"ל אמר: כשאתם מדברים על מהפכה של יהדות בצה"ל, אל תאשימו אותי, לכו לאלעזר שטרן, הוא התחיל עם זה. ואני אמרתי: אני התחלתי עם זה תחת התובנות שאני שם כאן. ידעתי, ידעתי שאני גם מעדיף עוד 1,000 צוערים בבה"ד 1 שיגידו: אני גאה להיות יהודי, מעוד חמישה שיחזרו לבית שלהם ויגידו להורים: חשבנו שאתם יהודים טובים, והיום הבנו שאפשר להיות יהודי יותר טוב מכם. ידעתי שזה יהיה ההפסד של כולנו יחד. יותר מזה, ידעתי שבמקרה ההוא אין לצה"ל את הזכות, וגם לא לבתי הספר הממלכתיים, להכניס לתוך הבתים של האנשים, או מכוח חוק חינוך חובה או מכוח חוק שירות חובה, תודעה יהודית כזאת. זה מה שאני מבין, זה מה שאני מאמין בו, וזה, לצערי הרב, אני אומר, מה שאני חושב שהחוק הזה לפחות לא משרת. וכשאני אומר "לא משרת", אני אומר שאני חושב שהוא פוגע. אני חושב שגם על המסר שלי, אורית, זה לא הקטע של מה את ואני חושבים פה בתוך המליאה. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אבל בצורה שאתה מדבר אתה, במו פיך, מייצר את האנטי. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבין. עזבי, אנחנו לא נהיה שם. אני חושב שבמו פי – אני לא רוצה לעשות תחרות איתך. אני חי בתוך העם היושב בציון, אני חי בתוך החברה הישראלית כולה. אני חושב שאני חי לא פחות ממך ומבין לא פחות ממך איך מנחילים יהדות רחבה, מקבלת, מחבקת, נותנת מקום, ולא לאלה שהם ממילא בוגרי מוסדות ממלכתי-דתי או חרד"לי או לא משנה מה. אני פוגש אותם מאוד, אני חי איתם מאוד. דרך אגב, אני גם בפוליטיקה איתם מאוד, בתוך מפלגה כזו שיש בה גם וגם. אני מאמין שמדינת ישראל, אם היא לא תהיה יהודית, ברור שגם דמוקרטית היא לא תהיה בכלל. וכיוון שאני מאמין בזה, אז כמעט רק בגלל זה אני נמצא בבניין הזה, רק בשביל זה. רק בשביל ללכת עם סוג של מסר, עם סוג של גשר, עם סוג של הבנה, שבעיקר מציגים את הדברים היפים שביהדות, ולא את מי ששם אצבע בעין, גם אם זה לא בדיוק אצבע בעין אלא רק קיסם, שאתה או שהישראלי הממוצע לא מבין בדיוק מה זה עושה. ולכן, אחרי שאמרתי את הדברים האלה, אני פונה שוב פעם לחבר הכנסת טייב, לחבר הכנסת בוסו, לחבר הכנסת אזולאי, לגפני, ליעקב אשר, לפינדרוס. סליחה שעל אייכלר דילגתי, הזכרתי אותו קודם. הוא קורא לי "יהודון". כשהוא פה אני מסתכל בצד, בגלל שהוא עושה שימוש בסמלים האלה. ועדת האתיקה העירה לו, אבל הוא לא מוצא טעם – זה סוג של יהדות שמרחיקה אנשים. אני קורא לאלה שכן שומעים, לאלה שכן אכפת להם באמת: תהיו קשובים לאווירה שנוצרה בציבור, אפילו מאתמול. תנו לעם ישראל להיכנס לחג הפסח עם כמה שפחות שסעים ומחלוקות. החוק הזה, לצערי הרב, מוסיף למחלוקת. הוא לא תורם לה. הוא מחדד מחלוקת. הוא לא מגשר. ולכן, זה עוד לא מאוחר. יש לנו עד חצות היום – היום, לא הלילה – לקרוא לכם למשוך את החוק. שחררו אותנו, באמת, ותנו לנו לשדר הרבה יותר אחדות ויהדות מקרבת מאשר יהדות מתריסה ומרחיקה. תודה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת אלעזר שטרן. יעלה חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. 20 דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי. כנסת נכבדה, "הדמגוג, כל עוד יש לו רוב, רוצה להבטיח לו ולעצמו יד חופשית. הוא אינו רוצה להעלות על הדעת שבאחד הימים הוא יהיה במיעוט. הוא חוטף, ואיננו רוצה שום יסודות קבועים. ואילו המדינאי יודע שרוב ומיעוט מתחלפים ומשתנים. בהיותו במיעוט, הוא מקבל את דין הרוב, אבל הוא יודע שהוא זכאי לתבוע לעצמו זכויות מסוימות. הוא מוכן לקבל אותן מתוך הנחה שכאשר יהיה הוא ברוב, ייתן אותן למיעוט. זה ההבדל ביחס לחוקה בין שני הטיפוסים האלה". גברתי היושבת בראש, את יודעת מי אמר את זה? ראש הממשלה לשעבר, אבי הליכוד, מנחם בגין. השרה, זה אולי ייתן חומר למחשבה. הוא אמר אז, וצדק גם היום. חבריי לקואליציה, הגלגל מסתובב. היום אתם הרוב, מחר תוכלו להיות המיעוט. אתם לוקחים מאיתנו את הזכויות. משתיקים אותנו בוועדות, מחשיבים את עצמכם כמעל לחוק והאתיקה המקובלת במשכן, מדירים חוקים שטובים לעם ומעלים חוקים שטובים אך ורק לשלטון. הרי כשאתם תהיו במיעוט, תצפו, ובצדק, כפי שאנחנו מצפים, שנשלח ידנו אליכם, שנקשיב לרחשי ליבכם. ומה אתם בוחרים לעשות? לרמוס, לדרוס ולרסק כל מה שעומד בדרככם, ועוד מעיזים לקרוא לזה דמוקרטיה. חבריי, זה כל ההבדל בינינו. אתם בוחרים בגלוי וללא מצפון לצפצף על מגילת העצמאות, לבטל אותה בלי להניד עפעף. אתם מבטלים את מקימי המדינה הזו; את מי שנלחם להגיע לעת הזו ולא האמין שנשרוד, ושרד; את החתומים על אותה מגילה ששומרת על שוויון זכויות לאורך 75 שנה לכל אזרחיה, לכולם, ללא הבדלי דת, גזע ומין – זו שמבטיחה חופש פולחן, שעליה התבססו לעידוד העלייה, זו שמאפשרת לנו לשמור על היחסים הבין-לאומיים, שהתרופפו מאוד בזכות ממשלת ה-BDS הזו. אותה מגילה חייבת להיות בסיס לחוקה. נשענו על ערכיה במשך 75 שנה. אין שום סיבה שלא נישען עליה ונבסס אותה כחוק. אם שכחתם, אני פה בשביל להזכיר לכם. הפרלמנט הזה הוא פרלמנט ישראלי, שנועד לשרת את כל אזרחי ישראל. אתם צועקים שאתם מושיטים יד שאינה רואה יד אחות, ובמקביל, היום, ממש לפני חצי שעה, מניחים את חוק ההפיכה המשפטית פה, במזכירות הכנסת. אנשים יכולים לחשוב לרגע שזה אולי עניין טכני, עניין של מה בכך, אבל אני רוצה להסביר לציבור במדינת ישראל מה הקואליציה הזו עשתה לפני חצי שעה. כאשר מניחים חוק במליאת הכנסת, הספירה מתחילה. וזה אומר שמייד לאחר הפגרה יוכלו להעלות אותו להצבעה. מה הם לא יוכלו לעשות? הם לא יוכלו לעשות בו שינויים, כי החוק מוכן. הדרך היחידה לעשות בו שינויים היא להחזיר אותו בחזרה לוועדה. אז מה בעצם קורה פה? שוב בנימין נתניהו וחבריו מנסים לעשות תרגיל למדינת ישראל. והפעם התרגיל הזה נחשף. אז אני קורא מפה לנתניהו, לרוטמן וללוין: תמשכו היום את החוק ממליאת הכנסת. תחזירו אותו בחזרה לוועדה ותגיעו למשא ומתן בלב פתוח ועם כוונה אמיתית לשמוע את הצד השני. כי אם אתם באים למשא ומתן בצורה הזו, אז אתם באים רק לסמן וי. לומר לציבור: הינה, ישבנו בבית הנשיא ולא הגענו להסכמות, בזמן שהחוק צובר תאוצה ממש פה. אני רוצה לספר עתידות: כשזה יתפוצץ שם, אתם תגידו: ניסינו. ואז בשבוע הראשון תעלו את החוק להצבעה, החוק שיושב ממש פה עכשיו. הדרך היחידה לעצור את זה היא שתודיעו שאתם מושכים אותו היום מהמליאה, מחזירים אותו לוועדה, ומגיעים באמת לשמוע ולהקשיב; אני חייב לומר, אחרי ניסיונות מרים איתכם בשבועות האחרונים, והתרגיל של הבוקר, אני באמת באמת מסופק. אני רוצה לומר לכם עוד משהו. אתם מובילים למצב שובר לב במדינת ישראל. המצב והתמונות שראינו אתמול ממש פה, מחוץ למשכן הזה, ברחבי תל אביב ובכל פינה במדינת ישראל, הוא מצב שאתם מושכים אליו, מצב שאתם מתדלקים אותו, מצב שאתם מעודדים אותו. אתמול פלוגות של לה פמיליה צעדו ברחובות תל אביב וחיפשו נשים שהם יוכלו להכות אותן. מאז עברו יותר מ-12 שעות. אף שר, אף חבר כנסת, אף אחד שיושב בקואליציה הזו לא חשב לגנות את זה אפילו במילה. הבוקר דיברתי עם חבר, מצביע ימין שהיה בהפגנות, ויש חלק שהם טובים. הוא אמר לי: תשמע, אתה לא מאמין מה קרה שם. אנחנו זזנו, הגיעו חוליגנים של לה פמיליה, ופשוט חיפשו עם מי ללכת מכות. וזה קורה במשמרת שלכם. זה מה שאתם מעודדים, והגיע הזמן לחשוף את המסכה הזו. במשך 14 שבועות התקיימו פה הפגנות עם מאות אלפי אנשים ללא אירועי אלימות בכלל; אתם עושים הפגנה אחת, וזו אחת ההפגנות האלימות ביותר שידעה מדינת ישראל, לפי דברי המשטרה. אתם לא חושבים שהגיע הזמן לקרוא להרגעת הרוחות? אתם לא חושבים שאולי הגיע הזמן לומר שזו אינה דרכה של היהדות, גברתי השרה? אתם לא חושבים שאולי לא היה נכון לשלח אח באח, להגיד להם: תגיעו בדיוק לאותם מקומות, עם ארגונים שאנחנו יודעים שהם מחפשים רק צרות? << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אתה שואל באמת? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שואל באמת. את חושבת שהיה נכון לקרוא ללה פמיליה להגיע למוקדי החיכוך ולהגיד להם: תלכו לשם עם אלות ומקלות ואגרופנים? זה דבר נכון? << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> חבר הכנסת כץ, אני רוצה לשאול אותך בחזרה. ביום חמישי האחרון אני הגעתי לאירוע של הרמת כוסית בפתח תקווה. היו שם אלפי מפגיני שמאל שאתם קראתם להם לבוא, והם באלימות הכו את באי הכנס, הפילו אנשים מבוגרים מאוד לרצפה. אנשים יצאו חבולים ומדממים מהאירוע הזה. מה יש לך לומר על זה? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא מכיר את זה. לא רק שאני לא מכיר את זה, השרה סטרוק, אני אגיד לך משהו. אני גר בפתח תקווה. הרבה מהחברים שלי היו שם. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> איפה היית בזמן הזה? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא הייתי שם. הרבה מהחברים שלי היו שם. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> הייתה שם התפרקות, אלימות, ואנשים מבוגרים יצאו חבולים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אומר לך שחברים טובים שלי היו שם. אין תלונה על אלימות, אפילו אחת. לא הייתה שום תלונה במשטרה. להפך, מי שיש לו תלונה – – – << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אז אנחנו נגיש את התלונה. אני ראיתי את האנשים. אתה חושב שאני משקרת? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. ההבדל בינינו זה שאני אומר מפה – – – << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אתה חושב שאני משקרת? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני הולך איתך. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אז בוא נקרא יחד לכל המפגינים מכל הסוגים לא לפעול באלימות. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז בגלל זה אני רוצה לומר לך, ואני אומר מפה: בהפגנות שלנו אין אלימות. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> מה אתה אומר? אותי ניסו – אתמול ישבתי פה – רגע, שנייה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני אומר לכם שכשאתם קוראים לארגונים שהם אלימים להגיע למוקדי הפגנות, מה אתם מצפים שיקרה? << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> חבר הכנסת כץ, הלילה ישבתי כאן עם השר אבי דיכטר, ראש השב"כ לשעבר. הוא סיפר לי שאישה עם דגל ישראל ממפגיני השמאל הכתה בו באמצעות מוט הדגל. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אורית, את ראית את הסרטון? אני אראה לך אותו. אם זה אלימות, בואי. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אני שמעתי את השר אבי דיכטר. חבר הכנסת כץ, אני שואלת אם אתה חושב שהשר דיכטר, ראש השב"כ לשעבר, משקר. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא צריך לחשוב, יש סרטון. אני אראה לך אותו. אבל – – – << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> בסדר. האם אתה חושב שאני משקרת לך כשאני אומרת לך שראיתי אנשים חבולים מהחברים שלך בפתח תקווה? אני מציעה דבר פשוט: בוא נקרא שנינו, אתה וגם אני, לכל המפגינים מכל הסוגים לא לנקוט שום אלימות. איך זה? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אפילו אוסיף לזה. לא רק שאני קורא לנהוג בצורה שאינה – אין שום קשר בין המפגינים שלנו לאלימות, אבל אני אקרא גם מפה. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אין שום קשר. אני אראה לך את הסרטים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני אומר לכם, תוציאו את הארגון הזה כבר מחוץ לחוק. זה ארגון טרור. מבחינתי ארגון שהולך בתל אביב ומחפש נשים להרביץ להן, זה ארגון שלא לגיטימי שהוא יהיה במדינת ישראל. אתם עכשיו שרים בממשלה. אתם צריכים לומר את זה. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> מבחינתי מפגינים – – – לבית – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> נראה לך הגיוני שבן גביר יוצא אתמול לארגון הזה ומתקבל שם כמו שמתקבלים – אני לא רוצה להשוות אותו לאנשים אחרים? זה נראה לך הגיוני? אורית, אני שואל אותך באמת. הוא שולח יהודים להכות יהודים. זה נראה לך לפי היהדות? אתם אנשים מאמינים. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אני שואלת אותך בחזרה. חבר הכנסת כץ, נראה לך הגיוני שמפגינים כותבים על קיר של בית "רוטמן בן מוות"? זה נשמע לך הגיוני שמפגינים שלכם כותבים על קיר "רוטמן בן מוות"? זה נשמע לך הגיוני? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אורית, ראית מה המפגינים שלכם עשו פה מחוץ לכנסת? << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אני שואלת אותך. אז בוא נקרא לכולם. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא חושב שזה מפגינים שלנו. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אה, לא. מפגינים שלנו? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מזמין אותך לבוא איתי להפגנות. את תראי שם את מלח הארץ. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אני ראיתי. אבל אני ראיתי במו עיניי. אני ראיתי מפגינים עם מוטות. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה האנשים הכי טובים שיש: רופאים, טייסים. האנשים הכי טובים שיש נמצאים שם. אני אומר לך, תבואי איתי ותראי. אורית, אני יצאתי אתמול מחוץ לכנסת – פחד אלוהים. מסתובבות שם חבורות נוער שמחפשות עם מי ללכת מכות. זה ההבדל בין ההפגנות הללו. אצלנו לא תראי את זה. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אני ראיתי מפגינים שלכם. לא נכון. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> את יכולה ללכת בתל אביב ותהיי בטוחה לחלוטין. לא יקרה לך כלום. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר לך, לא יקרה לך כלום. תבואי, אני מוכן ללכת איתך. לא יקרה לך כלום. אבל אתמול לא יכולתי לצאת מחוץ לכנסת כי האנשים האלה חיפשו עם מי ללכת מכות. זה ההבדל בין ההפגנות הללו. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> – – – חבר הכנסת כץ, תשאל את החברים שלי למה מאבטחים אותי צמוד בכל מקום. אני ראיתי במו עיניי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי זה הדברים שנאמרים. זה לא בגלל איומים. זה לא בגלל איומים. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> זה כן בגלל איומים. לך, תשאל אותם. זה כן בגלל איומים. הם אמרו לי שזה בגלל איומים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אומר לך, זה לא בגלל איומים, כי המפגינים הללו הם האנשים הכי טובים שיש. הם האנשים הכי טובים שיש. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אה, אתה אומר לי? אתה יודע יותר טוב מהשב"כ. הבנתי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אורית, תעשי ניסיון עם עצמך. לכי להפגנות בלי מאבטחים ותראי שלא יקרה כלום. אני מזמין אותך גם לקחת דגל, לגלות מנהיגות, ולהגיד: הממשלה הזו לא טובה לעם ישראל. כי היא לא טובה לעם ישראל והיא גם לא טובה לך. כי כל מה שאתם הבטחתם – לא עשיתם כלום. מח'אן אל-אחמר וכל ההבטחות האחרות שלכם לא קרה פה כלום. אורית, אני שואל אותך באמת: מה אתם עושים? << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> תקשיב רגע. אני ראיתי במו עיניי מפגינים שלכם עם דגלי ישראל מכים באמצעות המוטות בחלונות של מכוניות שעוברות בצומת. אני ראיתי את זה. זה מצולם אצלי בפלאפון – – – אבל אני מציעה דבר פשוט. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מוכן לראות את הסרטון. אני לא מאמין שזה מפגינים שלנו. אני לא מאמין שזה המפגינים הטובים האלה. ואני גם רוצה לתקן אותך. זה לא מפגינים שלנו. זה אזרחי מדינת ישראל מכל הקשת הפוליטית. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אוה, זה לא שלנו. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש שם כאלה שהצביעו ימין, יש שם כאלה שהצביעו לכם, יש כאלה שהצביעו לנו, יש כאלה שהצביעו לכל המפלגות. והם אומרים: אנחנו לא ניתן לכם להפוך את ישראל לדיקטטורה. ואני קורא לך, כי אני יודעת שאת אישה שאכפת לה: תראי מה קורה במדינת ישראל. הכלכלה שלנו מתרסקת. אנחנו רגע לפני החג, העגלה הממוצעת בסופר עלתה ב-30%. אי-אפשר להתווכח עם נתונים. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> חבר הכנסת כץ, אתה נענה להצעה שלי? אני מציעה ששנינו, אתה ואני, נקרא לכל המפגינים. אתה עומד על הדוכן, תקרא לכל המפגינים מכל הסוגים להימנע מכל אלימות. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר את זה בכל נאום, ההבדל בינינו הוא שאם אני אקרא להם או לא אקרא להם זה אותו דבר, כי אלה האנשים הכי טובים שיש. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אני סיפרתי לך – – – סיפרתי לך מה הם עושים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם אתמול הבאתם ארגונים כמו לה פמיליה. מה את חושבת, שהארגון הזה מחלק פרחים ברחובות, אורית? את חושבת שזה ארגון שהולך לחלק פרחים ברחובות – – << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> למה אתה מתעלם? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שהולך עם דגל ישראל, והולך אחרי זה להתגייס לצבא ולשרת אותנו ולהיות אנשים פרודוקטיביים בחברה? מה את חושבת שהם עושים בהפגנות? << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אל תדבר איתי על שירות בצבא. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה את חושבת שהם עושים בהפגנות? מה הם עושים בהפגנות? מה הם עשו אתמול? אתמול הם באו לחפש אלימות. את ראית את הסרטונים מאתמול? כי אם לא, אני אראה לך אותם יש לי במאות. מאות, מאות סרטונים. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אני אראה לך את הסרטונים שיש לי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל תראי מה קורה במדינה. את מבינה, את מבינה מה עשיתם במדינה? << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אני מבינה – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> את מבינה שזה לא היה לפני זה? בממשלה הקודמת זה לא היה, את זה את מבינה? תראו מה עשיתם בשלושה חודשים: השקל מתרסק, הכלכלה מתרסקת, יחסי החוץ של מדינת ישראל מעולם לא היו במצב גרוע יותר. אין דבר אחד שנגעתם בו והשתפר, הכול הלך אחורה. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אתה מתעלם – – – חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך נתון שאולי יזעזע אותך, אולי לא. ההכנסה, ההשקעות הזרות במדינת ישראל בשנת 2022-2021 – את יודעת מה היה המספר? << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> חבר הכנסת כץ, אתה בורח. אתה בורח. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אולי, גברתי היושבת-ראש, תרצי לדעת מה היה המספר? אני אעזור לכם: 42 מיליארד שקלים. ועכשיו אני רוצה לתת לכם נתון שצריך לזעזע כל מי שמבין משהו בכלכלה, ואני אשאל את השר לשעבר חמד עמאר: מה הנתון הזה לשנת 2024-2023? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> 2023 – הצפי: 3 מיליארד דולר. היה 42 מיליארד. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> 3 מיליארד דולר, צפי. זה אומר שמדינת ישראל הפסידה בשלושה חודשים 39 מיליארד שקל. בשביל שנעשה את זה בצורה קלה יותר, אפשר לחשב כמה כל חודש הממשלה שלכם עלתה למדינת ישראל. ומה תהיה ההשלכה של זה? אני אגיד לך גם מה תהיה ההשלכה. ההשלכה הישירה של זה לא תהיה עליית ריבית – קפיצת ריבית. האנשים במדינת ישראל שהריבית שלהם עלתה כבר מ-4%, ו-6%, ו-7% – היום ל-10%, יעמדו ב-12%, ב-15% – ריביות שאם היו אומרים אותן פעם במדינת ישראל, היו אומרים שהשתגענו. אלה ריביות, ואני לא רוצה להשוות, של גופים מקבילים לבנקים. וזה מה שאתם מביאים על מדינת ישראל: הביצים, שמתייקרות בעשרות אחוזים, הלחם, החלב, הבשר והמצות. איך אנשים אמורים לעשות את החג הזה? איך אנשים במדינת ישראל אמורים לסיים את החודש בכבוד? אנשים ששילמו משכנתה של 6,000 שקלים בחודש משלמים היום מעל 9,000 שקלים בחודש. מה הם אמורים לעשות? הטעות היחידה שהייתה זה שהם הצביעו לכם – כי הבטחתם להם שתילחמו ביוקר המחיה. הבטחתם שתילחמו בשביל שהגיל הרך יהיה לימודים בחינם. הבטחתם שתעצרו את המשכנתאות, אחרי זה תיקנתם לארנונה, חזרתם למשכנתה. הבטחתם ביטחון אישי. הבטחתם והבטחתם והבטחתם, ובסופו של דבר הדבר היחיד שעשיתם זה חוקים פרסונליים. הבית הזה במשך שלושה חודשים עובד במתכונת חירום עם ועדות מיוחדות. ועדה ראשונה היא ועדת המתנות, כי מאוד חשוב שאנחנו נאפשר לראש הממשלה ולכל פוליטיקאי פה בחדר הזה לקבל מתנות בגובה לא מוגבל, בתנאים הכי טובים שיש. אין כמו לסדר לעצמך שוחד בצורה פוליטית. הדבר השני שעשינו פה זה לדאוג ששרים יוכלו לחזור להיות שרים, לא משנה מה הם עשו, ובמה הם הורשעו. הדבר השלישי שעשינו פה זה דאגנו שהוא יקבל מעון נוסף. אחרי זה דאגנו שהוא יקבל תוספת לאיפור. אחרי זה דאגנו שהוא יקבל תוספת לטיסות. אחרי זה שדרגנו את מטוס ראש הממשלה ממטוס בואינג כזה למטוס בואינג כזה, בגלל גודל של מיטה וזווית של מיטה. ומה שכחנו בכל הזמן הזה? את אזרחי מדינת ישראל. ואני מבין שקשה לכם לשמוע את האמת. ואני מבין שאם תסתובבי בסופר, באותו סופר שבו עשיתם את סרטוני הבחירות שלכם, זוכרת? עם רמי לוי, קרעתם את הקבלה, אנחנו נוריד פה עשרות אחוזים – אז יש לי מבזק חדשות בשבילכם: זה עלה בעשרות אחוזים, גם אצל רמי לוי. אף אחד לא קורע את הקבלה, להפך, היא הפכה להיות ארוכה יותר, קשה יותר, ואף אחד במדינת ישראל לא ישכח לכם את החג הזה, שהצטרכו לבחור בו בין מצות לבין מוצרים אחרים. וזה מה שאתם הבאתם על עם ישראל. אז לפחות, לפחות, מן ההגינות הבסיסית היה לא לעשות גם היום תרגיל, שצריך לגנות אותו. אורית, הינה, אני שואל אותך, את מגנה אותו? את יודעת מה עשו פה? היום הניחו את החוק של ההפיכה המשטרית. במקום למשוך אותו בחזרה לוועדה הניחו אותו פה בכנסת. את קוראת יחד איתי למשוך אותו בחזרה לוועדה? << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אתה שואל אותי שאלות? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שואל אותך שאלה אחת. את קוראת יחד איתי למשוך אותו בחזרה לוועדה? << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אם זה מבחן אמריקאי, אז אני לא רוצה – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. זה לא מבחן אמריקאי, זו שאלה פשוטה. את קוראת יחד איתי לבוא למשא ומתן בחפץ לב ובלב פתוח? את קוראת איתי למשוך אותו? << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> חבר הכנסת כץ, אני לא עובדת אצלך במבחן אמריקאי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא מבחן אמריקאי, זו שאלה פתוחה. שאלה פשוטה, כן או לא. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אתה עד לרגע זה לא ענית על השאלה שלי – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> את מבינה שאתם מוכרים לציבור בלוף. אתם באים לבית הנשיא, עושים צוותים של משא ומתן, ובסוף, מה אתם עושים? << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> עד עכשיו לא ענית. עד עכשיו לא ענית. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסוף, מה אתם עושים? בסוף, מה אתם עושים? כמו גנבים בלילה מניחים את החוק פה, בשביל שיצבור פז"מ. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> עד לרגע זה, לא ענית על השאלה שלי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני שואל אותך שאלה פשוטה, בואי נקבע יחד – – – << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> לא ענית על השאלה שלי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> חמד, אתה מצטרף לקריאה שלי למשוך את החוק? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה המשפט הראשון – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מצוין. הינה יש לנו פה רוב. גברתי, את מצטרפת לקריאה שלי? << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> מצטרפת. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מצטרפת לקריאה שלי. אורית, את מצטרפת לקריאה שלי? בואו נעשה את זה ביחד למען עם ישראל, למען אחדות ישראל, למען תורת ישראל. ריבונו של עולם, בואו נמשוך את החוק הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת רון כץ. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אתה עד עכשיו לא ענית על השאלה שלי ועד עכשיו לא הצטרפת לקריאה שלי לכל המפגינים להימנע מאלימות. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר את זה כל פעם, אורית, גם עכשיו אני אומר. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> עד לרגע זה לא ענית. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> לא ענית. התחמקת, כי אתה יודע שהמפגינים שלכם אלימים, ואלימים מאוד, והמשטרה נוהגת איתם בכפפות של משי, ואתה יודע, אז תקרא להם. אז תקרא להם. זה הכול. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ממש לא. אני מוכן – – – אתם שולטים במשטרה. אתם שולטים במשטרה. אורית. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> תקרא להם לא להכות זקנים, לא להכות ילדים – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תשאלי אותה מה המשטרה אמרה אתמול, אורית, המשטרה שאתם אמונים עליה. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> לרכבים. לדפוק במקלות של דגלים לשר במדינת ישראל. לא, אתה לא קורא – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא קרה. זה לא קרה. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> מבחינתך זה לא קרה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא מבחינתי – זה לא קרה. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> – – – זה מה שיש לי לומר. פשוט תתבייש. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, גברתי השרה, בוקר טוב. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> בוקר נהדר, אדוני. מה שלומך? << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ברוך השם, גן עדן. תשמעי. אני מגיע הבוקר לנאום כאשר חיברו לנו את היום עם הלילה, ואנחנו כבר לא יודעים מה להגיד – בוקר טוב, ערב טוב, צוהריים טובים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> העיקר שיהיה טוב. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> העיקר שיהיה טוב. אבל כשאתה מגיע לכנסת, ואתה רואה שכבר הונח חוק השפיטה על שולחן הכנסת, זה אומר הכול. איך יכול להיות מצב כזה שראש ממשלת ישראל עומד בפני כל עם ישראל, ואומר בצורה ברורה: אני משהה, בה"א – ומדגיש: בה"א – את החקיקה, ולמוחרת בבוקר חוק השפיטה מונח על שולחן הכנסת. למה לעשות את זה? למה להכניס אצבע בעין לכל עם ישראל? למה להכניס אצבע בעין לכל חברי הכנסת? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כי הם נוכלים. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא מצליח להבין. ואני אגיד לכם את האמת, אני אישית, יש לי ניסיון אדיר עם ביבי נתניהו בנושא חוק הלאום. חוק הלאום, שדרס את העדה הדרוזית, הוציא את העדה הדרוזית מתוך מדינת ישראל ושם אותם סוג ב', פגע בהם קשה מאוד. חייל שנותן את השנים הכי טובות שלו בגיל 18, וכמעט 87% של העדה הדרוזית עושים את זה – לאום ייחודי לעם היהודי. ראינו את ההפגנות. ראינו את היציאה לרחובות של העדה הדרוזית. ראינו את המחאה של העדה הדרוזית. ואז נתניהו מזמן אותנו אליו, ואני הייתי שם עם כל ההנהגה של העדה הדרוזית. הוא יושב איתנו, ומבטיח לנו – תראה, הבטחה של ביבי. הוא אומר לנו: תוך 60 יום נחוקק חוק לעיגון מעמדה של העדה הדרוזית כשוות זכויות במדינת ישראל. 60 יום. זה היה בשנת 2018. עברו 60 יום ועוד 60 יום ועוד 60 יום. חברי עודד, מ-2018 עברו 60 יום או עוד לא? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תראה, אני לא יודע אם זה 60 יום מזה או 60 יום מהפינוי של ח'אן אל-אחמר – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> 60 יום ועוד 60 יום ועוד שישה חודשים ועוד שישה חודשים עברו, ועד עכשיו כלום לא קרה. אני אומר לך, גברתי היושבת-ראש – בטח גם את מכירה את נתניהו טוב מאוד – שההבטחה שלו לא שווה כלום. תשאל כל דרוזי והוא יגיד: אתם עמדתם מולנו ואמרתם שראש הממשלה הבטיח לכם שיחוקק חוק לעגן את מעמדה של העדה הדרוזית כשוות זכויות. אתם שיקרתם לנו או שראש הממשלה שיקר לנו? ואז אני אומר להם: יושב שר בכיר אצל ראש הממשלה, שהניח תקציב אתמול, ואמר עליו "שקרן בן שקרן"; לא אני אמרתי את זה – שר בכיר בממשלת ישראל – אז אני אומר לכם: אני לא שיקרתי לכם, לעדה הדרוזית. גם ההנהגה הדרוזית לא שיקרה לכם; מי ששיקר לנו זה ראש הממשלה, שהבטיח לנו חוק לעגן את מעמדה של העדה הדרוזית ולא עיגן את מעמדה של העדה הדרוזית. לכן, ברגע שבאים ומניחים את חוק השפיטה כאן על שולחן הכנסת, זה אומר הכול. זה אומר הכול – שנתניהו לא מתכוון, לא מתכוון להידברות. הוא מתכוון למריחת זמן. אבל עם כל זה, אנחנו בישראל ביתנו הבטחנו, ומילה זו מילה אצלנו, שנגיע לבית הנשיא. נגיע בשביל עם ישראל, בשביל האנשים שעמדו ברחובות, בגשם, בקור, וביקשו רק דבר אחד: לשמור על הדמוקרטיה במדינת ישראל, לשמור על ישראל כמדינה דמוקרטית, לתת להם לחיות בכבוד במדינה שלהם, לתת להם לגדל את הילדים שלהם בכבוד, לתת עתיד לילדים שלהם ולנכדים שלהם. אנחנו נעשה את זה, נגיע לבית הנשיא. אני מקווה ורוצה להאמין, עם כל הקושי להאמין לנתניהו, שהוא באמת רוצה להגיע לסיכומים והידברות, וחוק מוסכם על כולם, עם כל הקושי בדבר. אנחנו כאן עומדים ומדברים על חוק החמץ. אני אמרתי לחברי עודד, שהוא אמור לתת את האנשים מהסיעה שידברו כאן בכנסת: תשמע, מה יש לי לדבר בחוק החמץ? תן למישהו אחר לדבר. אני אעלה ואדבר חצי שעה עכשיו על חוק החמץ? עם כל זה אני חושב, ואני אומר לכם: אני, חמד עמאר, לא אוכל פיתה לפני יהודי שאוכל מצה, כי אני מכבד אותו, ולא אעשה את זה. ואני כדרוזי, וכל הדרוזים, לא נאכל לפני מוסלמי שנמצא בצום, כי אנחנו מכבדים אותו. ואני חושב שגם את מכבדת את המוסלמי שצם, ולא תאכלי לידו, בגלל שהוא צם. ואני מאמין שעם ישראל מכבד אחד את השני, ואף אחד לא יעשה את זה לשני – בלי חוקים, בלי חוק החמץ, בלי להביא אותנו כל הלילה לכאן בשביל לחוקק את חוק החמץ, ומבלי שמישהו בבית החולים ייכנס לתוך האוכל שלו ומה הוא מכניס באוכל שלו. אם מישהו נכנס לחולה לבקר חולה ומביא לו אוכל, לא צריך ששומר יבדוק איזה אוכל הוא מביא, ומה הוא מכניס לבית החולים. קצת כבוד בינינו כבני אדם. אני לא מבין את הקואליציה הזאת. אני לא מצליח להבין. אני נמצא בכנסת מעל 14 שנים. עברו הרבה חוקים כאן. עמדתי כאן הרבה זמן ודיברתי, אבל לא עבר עליי מצב כזה של חוקים, חוקים כאלה, מחוק המתנות לחוק החמץ לחוק דרעי לחוק בן גביר לחוק סמוטריץ'. מה אתם רוצים? מה אתם רוצים? לאיפה אתם רוצים להגיע? מתי תירגעו ותטפלו בדברים החשובים לעם ישראל? אנחנו מדברים על החמץ? המצה עלתה ב-20%. אני מכבד מאוד את חברי הכנסת החרדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל חמד, תדע שלפי החוק אין בעיה להכניס צלע של חזיר – זה בסדר. זה, אין בעיה, רק לא – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תשמע, הדרוזים לא אוכלים חזיר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם אני לא אוכל חזיר – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז לעולם דרוזי לא יכניס חזיר, ואני חושב שאף אחד לא יכניס משהו שיפגע במישהו אחר. אבל אני באמת שואל את הממשלה הזאת: מתי תתחילו לטפל בדברים החשובים? אמרתי שאני מכבד מאוד את חברי הכנסת החרדים. אני ראיתי אותם, איך נלחמו בנו, כי ישבנו כאן והייתי שר במשרד האוצר. אין יום שני שלא עליתי לכאן, אין יום שלישי שלא עליתי לכאן, ועניתי להם. אין יום רביעי שלא הייתה לי הצעה לסדר-היום וחוק שהם מביאים לטובת האזרחים ולטובת הבוחרים שלהם. איפה הם נעלמים עכשיו, כאשר קילו פרגיות עולה 75 שקלים? איפה הם נעלמים עכשיו, כאשר המצות עולות ב-20%? המחירים מזנקים. סל הקניות מזנק. איפה הם עכשיו? אני לא רואה אותם עכשיו במליאה ואני לא שומע אותם. אני רואה אותם מתרכזים רק בדבר אחד – בחוק החמץ, בחוק המתנות. מי שלא יודע מה זה חוק המתנות, אני אסביר לו בשני משפטים. זה חוק שמאפשר לנבחר ציבור – ראש ממשלה, שר, חבר כנסת, אפילו עובדי ציבור, את יודעת, הרחיבו את זה, גם עובדי ציבור – הוא יכול לקבל תרומות לשתי מטרות: מטרה אחת, אם מתנהל נגדו משפט, לצרכים משפטיים, ונגד מי מתנהל משפט עכשיו, חברי? אין לי עם מי לדבר חוץ ממך עכשיו; עם מי מתנהל משפט עכשיו? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא יודע. למי יש משפט? << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מי מנהל משפט עכשיו, והוא צריך לשלם הרבה כסף? למי אנחנו מחוקקים את החוק הזה שהוא צריך את זה דחוף, כי הוא כבר קיבל 250,000 דולר והוא צריך להחזיר אותם, כי בית-המשפט קבע, והיועץ המשפטי קבע שהוא צריך להחזיר אותם? מי יכול להחזיר את הכסף הזה? גברתי, את יודעת מי צריך להחזיר כסף עכשיו ומי צריך לקבל כסף עכשיו ותרומות? ראש הממשלה. נגדו מתנהל משפט. ולא רק ראש הממשלה, ולא רק השר, ולא רק חבר הכנסת, ולא רק עובד הציבור – גם הבן שלו והמשפחה שלו יכולים לקבל תרומות. נגיד שמתנהל משפט נגד הבן שלי עכשיו, הוא יכול ללכת ולקבל תרומות ולכסות את המשפט שלו. לאיפה הגענו? לאיפה הגענו? זה חוק המתנות, למי שלא מבין מה זה חוק המתנות – לאפשר את השחיתות בצורה חוקית. זו שחיתות לשמה. רק פרלמנט מושחת יכול לחוקק חוק כזה, ממשלה מושחתת יכולה לחוקק חוק כזה, לאפשר לנבחר ציבור לקבל תרומות לצרכים משפטיים ולצרכים רפואיים. הלוא אנחנו יודעים, חברי כנסת ושרים, יש להם גם תקציב בתוך התקציב, כך שהם יכולים לקבל ייעוץ רפואי. הם לא צריכים תרומות בשביל לקבל את זה. יש את הביטוח הרפואי שכל אחד מאיתנו יכול לעשות אותו, לא באלפי שקלים – ב-100–120 שקלים אתה יכול לעשות ביטוח רפואי, אם לא מספק אותך רק הנושא של קופת חולים ואתה רוצה להיות בטוח שאתה תקבל את כל הטיפול הרפואי. זה לא אלפי שקלים – ב-120–130 שקלים אתה יכול לעשות גם ביטוח רפואי. אז אנחנו לא צריכים את התרומות האלה. אני לעולם לא אשתמש בהן. אני מאמין שרוב חברי הכנסת לא ישתמשו בזה, ואני מאמין שרוב השרים לא ישתמשו בזה, וגם לא ישתמשו בתרומות למען הגנה משפטית והוצאות משפטיות. זה חוק המתנות. אבל שכחנו לטפל בדבר החשוב ביותר – יוקר המחיה. יוקר המחיה שנוגע בכל אחד ואחד מאיתנו, בציבור שלנו, באנשים שרוצים ללכת למכולת כדי לקנות את המצרכים הבסיסיים שלהם – הממשלה הזאת שכחה להתעסק בנושא הזה, שכחה לגמרי להתעסק בנושא הזה. אתמול העברנו תקציב – תאמינו לי, אני כבר העברתי תקציב עם שר האוצר אביגדור ליברמן, אני יודע קצת על התקציב. קראתי את התקציב, וראיתי: תקרת ההוצאה – 484 מיליארד שקל בשנת 2023, שזו תוספת של 32 מיליארד שקל מתקציב של 2022, ועוד לא הגעתי ל-2024, ששם זה כבר 514 מיליארד, עוד תוספת. ואני שואל את עצמי: האם החשב הכללי של האוצר, כאשר הוציא את הדוח שלו והראה שינואר-פברואר הייתה ירידה של 12% בהכנסות המדינה, ידע על הכנת התקציב הזה, שהוא לא ריאלי ולא יכול היה להגיע לידי ביצוע ולגירעון אדיר אם הם יממשו את התקציב שהם שמו, כי הכנסות המדינה ירדו? כל מי שחושב שבלחיצת כפתור תחזירו את שלושת החודשים שהרסתם בכלכלת ישראל – אתם טועים. אתם טועים. הרבה חברות ישראליות יצאו מכאן. הרבה משקיעים זרים לא מגיעים לכאן. אני אתן לך נתון פשוט – שאל אתכם את השאלה הזאת חבר הכנסת שדיבר לפניי. 42 מיליארד דולר היו ההשקעות רק בהייטק הישראלי בשנת 2022-2021. 42 מיליארד שקל השקעות. ומה צפי ההשקעות של 2023? בערך 3 מיליארד דולר יהיו ההשקעות במדינת ישראל בשנת 2023. זו ירידה בלתי-אפשרית. זו ירידה אדירה בהשקעות. כל עובד הייטק שאנחנו קולטים במדינת ישראל – לא רק את עובד ההייטק אנחנו קולטים, מסביבו אנשים שעובדים שלא קשורים להייטק, גם הם מתפרנסים, גם להם יש עבודה. כאשר באים ומוציאים את ההשקעות הזרות ממדינת ישראל, מה זה אומר? זה אומר שאנחנו הולכים למיתון. מה זה אומר עוד על האזהרות של הכלכלנית הראשית של האוצר? ששר האוצר חשב לתומו שהוא יקיים דיון עם היועץ המשפטי של משרד האוצר, שאני מכיר, עם הכלכלנית הראשית, שאני מכיר, עם ראש אגף תקציבים, שאני גם מכיר, ועם החשב הכללי של האוצר, שאני גם מכיר – דיון לילי, ולמוחרת לצאת בהצהרה בעצמו שקיימו דיון ומחפשים השקעות ומחפשים את הדברים שלא פוגעים בכלכלת ישראל וכל המהלכים המשפטיים שאנחנו מקדמים. והוא חשב שלאנשים האלה אין אחריות, ושהם לא יגידו את האמת. אני אומר לכם, אני עבדתי איתם, ואני מאוד מעריך אותם. לא הסכמתי לכל דבר שאמרו, אבל כיבדתי את הדברים שהם אמרו, כי הם אנשי מקצוע מובילים במדינת ישראל. הם אמרו לו בצורה ברורה – גם הכלכלנית הראשית וגם ראש אגף תקציבים – שתהיה ירידה בהכנסות של מדינת ישראל, ירידות בסכומים אדירים של מיליארדים בהכנסות של מדינת ישראל, וזה לא יחזור בלחיצת כפתור עכשיו. שלא תחשבו שהשהיה תחזיר את המשקיעים עכשיו בריצה – לא. אני אומר לכם, לא, זה ייקח הרבה זמן לתקן מה שאתם הצלחתם להרוס בשלושה חודשים. קיבלתם ממשלה שבלתי אפשרי לקבל אותה. 64 חברי כנסת תומכים באותו ראש, באותה תפיסת עולם, ואתם הצלחתם להרוס את הכלכלה, את הביטחון ואת ההרתעה. שכחתם מהגרעין האיראני, שכחתם מהאלימות שמשתוללת בכבישים, שכחתם מהאלימות שמשתוללת במגזר הערבי – התעסקתם רק בדבר אחד: בחוקים אישיים ובאיך להשתלט על מערכת בתי המשפט, איך למנות את השופטים ואת נשיא בית המשפט העליון, ואת הדבר החשוב – ראש ועדת הבחירות המרכזית. גם לשם אתם התכוונתם ורציתם להגיע לשם, כי אתם כבר אפילו מקדמים חוק שיושב-ראש הכנסת ימנה אותו. לאיפה אתם רוצים להגיע? עד איפה? אתם חושבים שבמדינת ישראל, מדינה דמוקרטית, מדינה שכמו שאומרים, הצבא זה העם, והעם זה הצבא, תיקחו שר ביטחון שאמר את דעתו – ואת דעתו אמר בהסתמכותו על אנשי הביטחון וראשי מערכות הביטחון ועל דוחות מודיעיניים על ירידה אדירה במוטיבציה של חיילי צה"ל, על קריסה של מערכות הביטחון, מהשב"כ והמוסד. ואתם באים ואומרים: מדינה דמוקרטית? שר ביטחון שאומר את האמת – מפוטר, נשלח הביתה. אומרים לו: אתה לא יכול להמשיך להיות שר ביטחון. איפה נשמע דבר כזה? תגידו לי על מדינה דמוקרטית שבה שר ביטחון, במדינה דמוקרטית מביע את דעתו ואומר את האמת – וביטחון ישראל זה מה שעומד מול עיניו ו– ראש הממשלה מפטר אותו, שרים קוראים לראש הממשלה: תפטר אותו. השר בן גביר, שר הפיתות והלאפות, ישר מוציא הודעה: ראש הממשלה, תפטר את שר הביטחון שלך. אני רוצה להגיד לך, שר הפיתות: כבר יש 38 הרוגים במגזר הערבי. כשאנחנו היינו בממשלה – מראש הממשלה, עד השר לביטחון הפנים ועד שר המשפטים, שרת הפנים, ראש השב"כ והמפכ"ל, ואני הייתי חבר בוועדת שרים למיגור האלימות במגזר הערבי – כל חודש התכנסנו. מינינו סגן שר אחראי על הנושא לטפל בנושא. הממשלה עסקה בנושא, שמה תקציבים לנושא, טיפלה בנושא. ראינו תחילת ירידה באלימות במגזר הערבי, ומה אנחנו רואים עכשיו? הצהרות, סרטונים משר הפיתות, במקום שיתעסק בדברים החשובים, במשילות, בביטחון האישי של כל אזרח ואזרח במדינת ישראל, במיגור האלימות במגזר הערבי, בלקיחת הנשק שמסתובב שם בצורה חופשית. אז אתם לא מתעסקים בדברים החשובים – אתם ממשיכים להתעסק בדברים הלא-חשובים במדינת ישראל. אתם מתעסקים עכשיו בחוק החמץ ומניחים את חוק השפיטה כשרק אתמול השהיתם את המשך החקיקה. להגיד לכם שאני מאמין לכם? אני אשקר לעצמי. אשקר לציבור ששומע אותי, אשקר לעודד חברי, אם אני אומר שאני מאמין. אני לא מאמין לכם. קשה להאמין לכם אחרי שכל ההבטחות שלכם, הבטחות הבחירות, ירדו לטמיון כאילו לא קיימות. מיגור האלימות, משילות, טיפול באיראן, יוקר המחיה – אתם זוכרים את הדברים האלה שאמרתם בבחירות? ראש הממשלה, אתה זוכר שהיית בשוק ואמרת שאתה תוריד את מחירי הירקות והפירות? אתה זוכר את זה או ששכחת, או שזו עוד הבטחה? אנחנו לא שכחנו לך, וגם הציבור לא שכח לך, כי הציבור רואה מה שאתה עושה ומה אתה מקדם ומה מעניין אותך. אבל להגיד לך את האמת, גברתי היושבת-ראש, אני כל כך מאוכזב מהחלק הזה של הכנסת, מהקואליציה; כל כך מאוכזב, את לא מתארת לעצמך. איך הם מסכימים? איך אף אחד מהם לא קם ואומר את האמת שלו, את הדברים החשובים לאזרחי ישראל? איך אף אחד מהם לא יוצא במשפט אחד לטובת אזרחי מדינת ישראל? לא מעניין אתכם. אני יודע שאני מדבר לכיסאות ריקים, כי מה שמעניין אתכם זה הכיסא שאתם יושבים עליו. לכן אני מדבר לכיסא הריק שלכם, כי זה מה שמעניין אתכם. לא מעניינת אתכם טובת הציבור – גם שרי הממשלה וגם חברי הקואליציה שיושבים שם. את היית איתנו שרה, היית שרת החינוך, ועשית עבודה מעולה במשרד החינוך. דיברנו הרבה שם, ואני ראיתי איך נלחמת בשביל המורים ואיך נלחמת בשביל החינוך של הילדים שלנו. ואני ראיתי את הממשלה, איך היא הלכה לעבוד. וראיתי את חברי עודד, כשר החקלאות, נלחם בשביל הורדת המחירים. ואני זוכר איך הוא נלחם בשביל שכל אזרח במדינת ישראל יוכל לקנות דבש במדינת ישראל, כשעשו לו מחיר בלתי אפשרי, והוא הצליח לעשות את זה. ואני רואה את הממשלה הזאת: בכל הדברים החשובים האלה היא לא מתעסקת. אני מכבד את הבקשה של חברי עודד. הוא רצה לדבר במקומי חמש דקות, ואני אתן לו את חמש הדקות היקרות האלה. ארד עכשיו, ואני אתן לו את חמש הדקות. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת חמד עמאר. יעלה חבר הכנסת עודד פורר. בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, גברתי השרה, האמת שלא תכננתי לדבר בחוק הזה. הוא כל כך מעצבן אותי – עצם העניין שהוא מונח פה על שולחן הכנסת ושרוצים להצביע עליו – שאמרתי שאני לא אדבר. אבל אי-אפשר לשתוק. אני לא יודע מי יודע או לא יודע, אני שומר מסורת; אני לא אוכל חמץ בפסח, לא אוכל בשר וחלב, אוכל כשר. אני אוהב את מסורת ישראל, וחשוב לי גם שהציבור, כלל ישראל – גם מי שפחות קרוב למסורת ישראל, אני רוצה שהוא יתקרב למסורת, יכיר, ידע, ישמור. אבל מעולם לא עלה בדעתי להיכנס לצלחת של מישהו ולבדוק מה הוא אוכל, איך הוא אוכל וכמה הוא אוכל. הכפייה הזאת, הניסיון לקחת את מסורת ישראל – מסורת ישראל היא דבר כל כך יפה, כל כך מרגש – ולהפוך אותו לחוק בכנסת? באיזו מדינה מחוקקים חוקים דתיים? באיזו מדינה לוקחים את המסורת והופכים אותה לחוק? ככה אתם מתייחסים למסורת ישראל? זה היחס שלכם? אבל אם זה היחס, למה רק חמץ? למה תסיימו פה? תמשיכו הלאה: תלכו לנושא בשר וחלב, תבדקו שאף אחד לא מכניס בטעות חלב עכו"ם לבית החולים. למה רק חמץ? למה לא לבדוק בשר לא כשר? אם למישהו היה סנדוויץ' עם אני לא יודע מה בתיק? תתחילו לחטט בתיקים של האנשים, בטוח תקרבו אותם למסורת ישראל וליהדות. הפוך, הפוך מכל מה שחינכו אותנו ולימדו אותנו על המסורת. זה בדיוק כמו שאתה נכנס לפעמים לבית כנסת, ויש כאלה שמסתכלים עליך בעין – אתה לא מספיק טוב בשבילם. אתה לא מספיק, לא, לא, אתה לא מספיק יהודי בשבילם או לא מספיק שומר מסורת בשבילם. להבדיל, יש את חב"ד. אני מאוד אוהב את החב"דניקים. הם לא שופטים אף אחד. אתה מגיע לכל מקום בחו"ל, לבית חב"ד: אתה ישראלי? אתה יהודי? יאללה, בוא תיכנס, לא נשפוט אותך. אתה עם שיער ארוך, עם שיער קצר, עם עגיל באוזן, לא עם עגיל באוזן, אכלת כשר, לא אכלת כשר – בוא, בוא, בוא, אתה איתנו – מחבקים ומעירים את הנשמות. אתם שופכים פה את הדבר, בעיניי, של הנשמה היהודית, ופשוט מכבים אותה. זה מה שעושים בחקיקה הזאת. כי כשמערבבים את ההלכה עם המדינה זה מה שקורה. לצערי, גברתי היושבת-ראש, זה לא מסתיים בזה. הרי חצי מהטרלול שמטרללים אותנו פה עם המהפכה המשטרית שרוצים, זה כדי שיוכלו לרצות – מי שחוקק והביא את החוק הזה של החמץ, לרצות אותו גם בחוק ההשתמטות שלו, ושבשם מסורת ישראל הוא יוכל לאפשר לחבר'ה צעירים להשתמט משירות צבאי, מההגנה על ארץ ישראל, על עם ישראל. אני פשוט מתבייש. אני מתבייש בשבילם. הם יכולים להסתובב לי עם כל הסממנים הדתיים שהם רוצים, זה החוק הכי לא יהודי שהניחו פה בכנסת – הפוך מהיהדות, הפוך ממסורת ישראל – והוא מביא אותי למסקנה אחת; החוק הזה, יחד עם ההתנהלות שמובילה לחוק ההשתמטות מגיוס שירצו להעביר פה אחרי הפגרה, מוביל למסקנה אחת: אי-אפשר לערבב בין הדת לבין המדינה. זה פוגע גם בדת וגם במדינה. כדי שתהיה לנו כאן מדינה חייבים להפריד בין הדברים, ולא יכול להיות שכנסת ישראל תעסוק בחקיקה של חוקים דתיים, שאותם הם יכפו על אזרחי ישראל. הדבר הזה הוא בלתי אפשרי. אני אסיים בדוגמה אחת: במדינת ישראל יש חוק שמחייב להתחתן ברבנות. תבדקי את אחוזי החתונות ברבנות של יהודים שיכולים להתחתן על פי ההלכה – הם הולכים ויורדים. זוגות יהודים לא רוצים להתחתן ברבנות, כי מחייבים אותם. ותבדקי, אין חוק שמחייב לעשות ברית מילה, ועדיין למעלה מ-90% מאזרחי ישראל היהודים מלים את הילדים שלהם. אז ככל שאתם תנסו לחוקק חוקים דתיים, אתם תרסקו גם את הדת ותרסקו את המדינה. אז בואו נפריד את הדת מהמדינה כדי שגם תישאר לנו מדינה וגם נשמור את מסורת ישראל. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עודד פורר. חברת הכנסת שרן השכל, בבקשה. 60 דקות לרשותך. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. איך אני אספיק? אני הכנתי פה שלוש שעות. אוי, בוקר טוב, השרה התורנית עידית סילמן. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> בוקר טוב. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תורנית בחוק החמץ. האמת היא שזה ממש – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> ראית איזו סייעתא דשמיא? איך זה יצא? בדיוק שרה תורנית, בדיוק על חוק החמץ. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תקשיבי, באמת, הינה השרה שהביאה עלינו את החוק הזה, כי הממשלה הזו, שהיא ממשלה כל כך דתית, לא מאמינה שהציבור הישראלי והיהודי מסוגל לשמור מצוות. היא לא יכולה לקבל את החוק של אלוהים, היא לא יכולה לקבל את העובדה שעם ישראל שומר מסורת אלפי שנים כי הוא רוצה, כי הוא אוהב אותה, אלא הוא צריך את חוקי האדם ואת המאבטחים בכניסה לבתי החולים כדי שיוודאו שהוא שומר מצוות. זה פשוט אבסורד שאותה ממשלה דתית, שאמורה להיות זו שמאמינה באדיקות, היא זו שיש לה כל כך מעט אמונה שאזרחי ישראל שומרים את חג הפסח ושומרים מצוות. הם צריכים לכפות עליהם, הם צריכים להביא חוקי אדם, והם צריכים פשוט לדחוף, לכפות ולצמצם את החירות של אזרחי ישראל, את הבחירה, כדי לקיים מצוות. זה פשוט אבסורד. ואכן, אזרחי ישראל כנראה יודו לך בפסח הקרוב על החוק הזה כאשר מאבטחים יחטטו להם בתיקים ויוציאו להם את הסנדוויץ' או את המזון להורים או לילדים שלהם, משום שהם לא יכלו לאכול שום דבר אחר מלבד אותו אוכל שמוכן בבית. ואני רוצה באמת לבוא ולדבר על למה החוק הזה הגיע. כי יש המון המון – אתם יודעים, אנשים שזורקים כל מיני הערות ואומרים: זה פייק וזה שקר. לכן אני הבאתי כאן למליאה את המסמכים של הרבנות הראשית לישראל. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אסור. אסור להציג – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני קוראת אותם. אין מה להראות, גם אף אחד לא יראה את זה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אוקיי. לא משנה, לפרוטוקול, זה אסור לפי התקנון. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני הבאתי את אותן תקנות שפורסמו בשנת 2017 על ידי הרבנות הראשית, כי גם היא כנראה לא סומכת עלינו שנשמור את מצוות הפסח, והייתה צריכה להוציא נוהל ב-2017 לבתי החולים. אני אקריא לכם את אותו נוהל לקראת הפסח: 1. הזמנת מוצרים תיעשה באישור רב בית החולים או משגיח הכשרות – אוקיי? סחורה תתקבל אך ורק בנוכחות משגיח. מוצרים יתקבלו אך ורק כשהם מסומנים בסימון כשרות של רבנות מוסמכת ומלווים בתעודת משלוח החתומה בחותמת כשרות וחתימה בכתב ידו של המשגיח. ברמת כשרות מהדרין ייקנו כל המוצרים רק מתוך רשימה מיוחדת שיספק הרב נותן ההכשר. שתבינו עד כמה מתערבים פה לבית החולים – לא סתם כשרות אלא איזה כשרות ואיזה מוצרים ומה כן לשים ומה לא לשים. במוצרי יבוא, על המשגיח לקבל מהספק צילום של אישור הכשרות מהרבנות הראשית ולא להסתפק בכיתוב שעל גבי התווית אף כשיש על התווית חותמת כשרות כלשהי. כמו כן, על המשגיח לבדוק את התאמת הקוד שעל גבי המוצר לקוד שבאישור הכשרות. סליחה? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> התקנות הן לא רלוונטיות. הן לא רלוונטיות לחוק, זה נאמר בוועדה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הן לא רלוונטיות לחוק, אבל בחוק, כשאנחנו התווכחנו בוועדה, חבר הכנסת בוסו, אתם אמרתם שפתאום בא בג"ץ ושינה את הסטטוס קוו. אבל זה לא ככה, זה לא באמת ככה. ב-2017 הרבנות הראשית הוציאה את התקנות האלה, שעוד מעט אני אספר לך איך הם כותבים שלמעשה מאבטחים יוכלו לפתוח תיקים של חולים, לחטט בתיקים, להוציא חמץ ולא לאפשר כניסה לחולים או לבני משפחותיהם עם חמץ לבית החולים ויהי מה, וזה לא היה בסטטוס קוו עד עכשיו. אז מי שכן שינה את הסטטוס קוו, חבר הכנסת בוסו, זה קודם כול הרבנות הראשית כאשר היא הביאה את התקנות האלה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> זה בסטטוס קוו – לא ברבנות. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תסתכל – 2017, תקנות בית החולים, אגף הכשרות הארצית – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – הרבנות הראשית לישראל. אתה מוזמן לבוא – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> בסטטוס קוו. זה לא הרבנות ולא משרד הדתות – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אתן לך את התקנות האלה כדי שתוכל לעיין בהן ולראות איך הרבנות הראשית באה והזיזה וניסתה לדחוק את הסטטוס קוו לכיוון אחד. לכן, באופן טבעי – ואני פה אקריא לך אחר כך – הגישו אזרחים בג"ץ על אותה התערבות של הרבנות הראשית. עכשיו, מה אתם מצפים? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אז החזרנו את הסטטוס קוו, אוקיי, מקבל. החזרנו את הסטטוס קוו, זה בסדר? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> סליחה, כיוון אחד דוחף לשם, ובג"ץ יבוא וינסה לאזן חזרה. למה ציפיתם? הרי אתם קוראים לו "מחריב היהדות", נכון? אבל למה, למה זה מגיע בכלל לפסקי דין? כי פעם אחר פעם אתם מביאים – לא אתה ספציפית אבל הרבנות הראשית ועסקנים ורבנים כאלה ואחרים, שהם ממש עסקנים, דוחקים אותנו לפינות – את הציבור הערבי, הדרוזי – לפינות שלא היו לפני כן. אם אתם רוצים להסדיר הכול בחקיקה, בבקשה, אבל הדבר הזה – חבר הכנסת בוסו, אתה צריך להבין – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אין בעיה, החזרנו את הסטטוס קוו. נגיד שהרבנות טעתה – – – סטטוס קוו. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – שזה מרחיק יהודים מהיהדות. זה מה שזה עושה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אמרתי שנגיד שהחוזר מנכ"ל הזה של הרבנות שהוציאו בנושא בתי החולים היה טעות, וכרגע אמרנו בוועדה וגם אמרנו לנציג הרבנות: לא רלוונטי. זה החוק – החזרנו את הסטטוס קוו. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז זה לא רלוונטי, אבל הידרדרנו לסיטואציה כזאת לא בגלל – אתה יודע, ישבנו בוועדה ואחד מחברי הכנסת מאגודה בא ואמר לי: את נציגה של עדאלה? תגיד לי, אתם השתגעתם? עד כמה אתם יכולים לדחוף את הרעל הזה, הסתה כזאת? כשאני באה ואני מדברת על זה – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> בגלל ההערה בוועדה – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – ובגלל זה רציתי שתהיה אז בוועדה, אתה הלכת לנשיאות – בדיוק על הדברים האלה. תקשיב, בוסו, אני, בבית שלי, אנחנו שומרים שנים. אני בפסח הייתי נוסעת למשפחה שלי בפריז. סבתא וסבא שלי גרים שם, באחת השכונות הקשות בצרפת, ב-Saint Brice. שם, אתה יודע, אין איזה מישהו שכופה עליך דברים כאלה, ואנחנו שמרנו. היינו מביאים במזוודות מצות ומוצרים מישראל כדי לעשות את הפסח אצל סבתא שלי. ואתה יודע מה? היינו נוסעים לא לבית חולים – ליורודיסני, והיינו שמים בתוך התיק סנדוויצ'ים ממצות, סנדוויץ' מצה, עם ממרחים, עם גבינות ועם מה שצריך כדי שכשאני אהיה בתוך הפארק, חס וחלילה לא נאכל לחם. אז איך זה יכול להיות שאתם לא סומכים על אזרחי ישראל, או איך אתם מסוגלים לבוא ולנסות לכפות על אזרחי ישראל משהו שצריך לבוא באהבה, באמונה, ברצון? אף אחד לא מכריח אותנו להיכנס לדיסנילנד עם מצות, אבל עשינו את זה מתוך אמונה ומתוך אהבה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> בגלל ההערה שלך בוועדה כשהגעת, הוספנו את הסעיף שצריך להתחשב גם – – – צרכים רפואיים. ההערה שלך – הוספנו – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, אבל עדיין אתם השארתם שיקול דעת רחב, שהוא לא מוגדר, למנהל בית החולים. העמימות הזאת – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> העמימות הזאת למעשה, אני אומרת לך, תיצור תקלות במהלך פסח, ואני מוכנה להתערב איתך שייווצרו מצבים שבהם יפתחו תיקים לאנשים ויחטטו שם ויחפשו חמץ. אתה תראה, אתה תראה שזה מה שיקרה. למה להגיע לסיטואציה כזאת? למה? באמת, אני אומרת לך, החודשים האחרונים הם כל כך טעונים. הכול בסוף יתפוצץ עליכם. ככל שאתם תדחפו ותדחפו ותדחפו – ומה זה היה עכשיו? חוק הכותל וחוק המסיונריות וחוק כזה וחוק כזה. תקשיב, בסוף, אני אומרת לך שהציבור – כל הסיטואציה הזאת פשוט תתפוצץ עליכם. קודם כול זה לא מגיע לכם, אבל דבר שני, אתם דוחקים ציבור שם לקצה, ואי-אפשר. אי-אפשר לכפות על אנשים את הדת במרחב הציבורי, וגם אתם לא רוצים את זה. אתם הרי רוצים שזה יבוא מאהבה ומאמונה, ולא בגלל שאיזה מאבטח הכריח מישהו לשמור פסח. ומה אתם עושים כתוצאה מזה? ואני עוד מעט אגיע לזה גם כן. אתם ממרידים אנשים שיבואו ויעשו דווקא. מעולם לא היה מצב כזה. מעולם לא. אני אספתי כמה פוסטים מפייסבוק – תראה את כמות הדפים, עוד מעט אתחיל להקריא אותם, שמדברים על אנשים שאוהבים את חג הפסח, שמכבדים, אבל אתם הובלתם אותם לקצה, ואשכרה אנשים אומרים שהם יבואו ויפזרו קמח בבתי חולים, יבואו ויפזרו פירורי עוגיות בבתי חולים. למה? כי כשאתם עושים דווקא ודוחקים אותם לקצה, הם יבואו ויעשו לכם דווקא. למה אנחנו צריכים להגיע למצב כזה? למה? אז ככה: בעיקרון היו אמורות להיות לי שלוש שעות, ואני לא אספיק לקרוא לכם את הכול, אז אני אנסה להגיע בדיוק לנקודה בתקנות של הרבנות הראשית שאליה רציתי להגיע. הינה. הכנות לפסח: כחודש לפני הפסח יש לזמן פגישת עבודה בכל בית חולים לקראת חג הפסח. ישותפו בפגישה ויזומנו הגורמים הנוגעים בדבר, ובסיכומה תגובש תוכנית עבודה מחייבת בכתב, שבה יפורסם לוח זמנים וייקבעו המטלות שיוטלו על כל אחד מהאחראים הישירים לביצוען. יש לוודא הימצאותם של כל הכלים הדרושים לפסח. במידה שחסרים כלים, יש לוודא את השלמתם והכנת הכלים החדשים לשימוש. יש לסמן את הכלים החדשים בסימון "בשרי" או "חלבי" לפני כניסתם לשימוש. אין להכשיר לפסח סירי אלומיניום עקב קושי בניקוי יסודי ובליבון הידיות. בתנורים המצויים במטבחים אין אפשרות של ליבון כהלכה ולכן לא יוכשרו תבניות. אין להכשיר לפסח כלי עץ, סכיני מטבח, כלי חרסינה, פיירקסים וכלים מפלסטיק ומלמין. כל הכלים הללו חייבים להיות חדשים או כאלה שנשמרו במחסן פסח ולא היו בשימוש כל השנה. בבתי החולים שבהם חלוקת האוכל למחלקות האשפוז מתבצעת בשיטת "בשל קרר" יש להצטייד בסט מלא ונפרד של צלחות ומגשים לעגלות החימום לפסח. בשנים האחרונות נרכשו בכל בתי החולים סכו"ם מיוחד ושונה לפסח. אשר על כן, אין להכשיר את הסכו"ם הרגיל. כלים שאינם בשימוש תמידי, יש לנקותם ולהוציאם מהמטבח מבעוד מועד. יש לסיים את הניקוי היסודי של כל כלי הנירוסטה המיועדים להכשרה עד לח' בניסן. כלים שלא ינוקו עד אז, לא יוכשרו לפסח. לפי הוראת מחלקת הכשרות הארצית של הרבנות הראשית לישראל, חובה להקפיד שעל כל אריזה של מצרך מזון יימצאו המילים "כשר לפסח". מדברים על מכירת חמץ, יום ההכשרה, המחסן והקפדה על כשרות: לקראת החג, על הנהלת בית החולים לוודא יישום נהלים אלו, לרבות האיסור בדבר הכנסת מוצרי מזון לבית החולים במהלך החג. יש להורות לשומרים הבודקים בדיקה ביטחונית שהחל מבוקר ההכשרה עד לסוף ימי החג ועד לסילוק כל כלי הפסח, ייאסרו הכנסת מצרכי חמץ לבתי החולים ללא יוצא מן הכלל. כמו כן, על ההנהלה לקבוע ולתלות את כל הכרזות המסורתיות בשערי בתי החולים ועל פתחי המחלקות והמעליות, ובהן נקרא הציבור לא להביא מצרכי מזון במשך ימי הפסח על מנת לשמור על כשרות בית החולים. במספר בתי חולים יזמו ההנהלות בעבר הפצת חוזר מיוחד לעובדים ולחולים וכן פרסום בעיתונות המקומית, שבהם צוין יום ההכשרה והופנתה בקשה לעובדים ולמאושפזים להקפיד על אי-הכנסת חמץ מיום זה ועד גמר החג. מומלץ להנהלות בתי החולים לאמץ נוהג זה. על מנת למנוע הכנסת דברי חמץ לשטח בית החולים, יורשו העובדים הקבלנים במספר בתי חולים לאכול בחדר האוכל הכללי בכל ימי החג. אנו ממליצים לאמץ סידור זה בכל בתי החולים. החל מבוקר יום ההכשרה ובמשך כל ימי החג תהיינה כל חנויות הקפיטריה סגורות. על מנהלי בתי החולים להודיע למפעילי החנויות והקפיטריות בכתב, מבעוד מועד, על תאריך יום ההכשרה ועל סגירתם בכל ימי החג. החל מבוקר יום ההכשרה ובמשך כל ימי החג יינעלו המכונות האוטומטיות לממכר כריכים, דברי מתיקה ומשקאות חמים. יוצאות מכלל זה מכונות למשקאות קלים ולשוקו, בתנאי שעל כל פחית ושקית יהיה סימון בולט "כשר לפסח". על מפקח הכשרות לתאם מועד עם מפעילי המכונות ומועד לניקיון המכונה ולהחלפת המשקאות – אני אשים את זה בצד כי אני עוד אחזור לזה. עם סיום החג, ביום כ"א בניסן בלילה, בשעה 20:00 לפי שעון קיץ, יש לארוז את כלי הפסח ולהחזירם למקומם. אין להכניס למטבח את כלי החמץ ודברי מאכל שאינם כשרים לפסח לפני גמר אחסון כלי הפסח. יש להקפיד על כך שאריזת כלי הפסח ואחסונם לשנה הבאה ייעשו אך ורק לאחר צאת החג. על מנת שאיסוף כלי הפסח ואחסנתם ייעשו כראוי, יש לוודא הימצאות של כוח אדם מיומן במידה מספקת ביום כ"א בניסן בלילה מצאת החג. לאור הניסיון ועל פי דרישת מנהלות המטבח והמשק, חלוקת ארוחות הערב בערב מוצאי החג תהיה בכלים חד-פעמיים, דבר שיקל מאוד על פינוי כלי הפסח מכל המחלקות. מלבד השימוש האדיר בכלי פלסטיק – שאני בטוחה שמאוד נוגע לליבך, השרה להגנת הסביבה – מה נאמר בעצם באותן תקנות של הרבנות הראשית? היא למעשה מורה לאנשים שיעמדו בכניסה לבית החולים ויפשפשו בתיקים של הנכנסים לתוך בית החולים, ולא משנה למי ומה וכמה, ומורה להם לא להכניס את דברי החמץ. וזו הייתה השבירה של הסטטוס קוו, זו הייתה השבירה האמיתית – שהרבנות הראשית הגיעה, לא בג"ץ; הרבנות הראשית באה והורתה לבית החולים להעמיד אנשים בכניסה ולפשפש בתיקים שלהם ולראות אם הם שומרים פסח. ויותר מזה – כתוב כאן באופן ברור: אנשים למעשה נדרשים לסגור את חנויות המזון, לסגור את מכונות המזון ובעצם למנוע את הפעלתן. זאת אומרת שהחולה שנמצא בחדר מיון, אדם שעובר עכשיו טיפולי כימותרפיה, יש לו ברירה אחת: תאכל את האוכל הכשר בין שתחיה ובין שתמות, ולא אכפת לנו. המשפחה שלך לא תוכל להכניס את המזון שלך לתוך בית החולים. אני לא מדברת בכלל על מה שהקראתי בהתחלה – על החותמת של החותמת של החותמת, אוקיי? ועל הבדיקה מאיפה וההכנסה עם הרב ומה לא כדי לוודא בכלל את המוצר הקנוי; אני מדברת פה על הדבר הבסיסי, שאנשים נמצאים שבויים ומחויבים לאכול את המוצרים האלה שהכינו להם. ואם הילד הקטן שלי לא אוהב את הארוחה הזו של בית החולים, אז מה, שיגווע ברעב? ואם אותו הורה שהוא חולה אונקולוגי עם כימותרפיה לא רצה את אותה ביצה קשה ומצה שהניחו לו על המגשית – אני יודעת שיש פה אנשים שאולי מאוד אוהבים את האוכל של בית החולים. אני חייבת לומר לכם שאני עברתי כבר לפני שמונה חודשים לידת תאומים בבית החולים, ולאחר מכן הייתי צריכה להתאשפז במשך ארבעה ימים בגלל אבנים בכליות. אני יכולה להגיד לכם, אני לא כל כך אהבתי את האוכל של בית החולים. לומר לכם יותר מזה – המגוון הטבעוני שלהם לא כל כך מוצלח. אין. תאכלו מעדן סויה וזהו, פה נגמר הדבר. עכשיו, בואו תדמיינו אנשים בפסח שנדרשים לאכול אך ורק את מוצרי המזון שבית החולים מספק להם בפסח. אני אפילו לא יודעת אם אותם מוצרי מעדן סויה, שזה הדבר היחיד שהיה לי לאכול שם, עומד בכלל באותו סימן כשרות שאותו הרבנות הראשית דרשה – אם להכניס או לא להכניס, אני אפילו לא יודעת. זה הדבר היחיד שהיה לי לאכול – אם בעלי, תודה לאל, לא היה מביא לי מזון מהבית. מה קורה לאותם מטופלים ומאושפזים, או מה קרה להם ב-2017? אני חושבת, השרה עידית, שכל כך היה לך חשוב וקרוב לליבך הנושא של החמץ, שאם חס ושלום – ואני באמת לא מאחלת לך – אחד הילדים שלך או ההורים שלך היו מאושפזים שם ולא היו מסוגלים לאכול את אותו מזון של בית חולים והיית רוצה להכניס לשם משהו, משהו כדי שהם יאכלו, את היית נשברת בדמעות בכניסה לבית החולים בתחינה למאבטחים: תנו לי להכניס לילד שלי אוכל, כמו שהורים רבים עשו מ-2017, כשהרבנות הראשית החליטה לשנות את הסטטוס קוו. ואז, ברגע שאנשים, אזרחים ישראלים, נשברו, אז הם הגישו את הבג"ץ, כי הם אמרו שהדבר הזה לא יכול להיות. אי-אפשר. ואם אתם לא מבינים למה, אז אני הדפסתי כאן שורה של פוסטים, אנשים שסיפרו בכאב לב ברשתות החברתיות מה הם חוו באותם חגי פסח. יותר מזה, יש לי פה כמה פוסטים שחלקם מדברים על המקרים האישיים שלהם וחלקם מדברים על מה הם מרגישים כתוצאה מהמעבר של החוק הזה. חשוב לי להקריא את הפוסטים האלה כדי שאתם, חברי הכנסת, תבינו, אבל תבינו באמת, איך אתם מרחיקים יהדות מהדת היהודית; איך אתם מרחיקים אזרחים ישראלים, שומרי מסורת, מאמינים, שאוהבים אותה, לכדי פשוט חטא בתקופת החגים. אתם עשיתם את זה, לא אף אחד אחר. זה עליכם, בידיים שלכם. מנסים להחליף את אלוהים. אז ככה, כתב שלמה פיטר: וידוי – אני אוהב לאכול מצות, לא בהכרח משיקולי קיום מצוות. המצה טעימה לי ופסח לא עושה לי צמרמורת, מה שגם שמח לקיים מצווה ומסורת. אני אוהב מצה רטובה עם "נוטלה" או ריבה וגם עם מיונז ופסטרמה הולך – אדרבה. ברור לי שאני במיעוט ולמצות אין הרבה אוהדים, אבל לי, אפילו מצה יבשה לא עושה אבק בנודים. פסח ומצות בביתי תמיד חגגו יחדיו, ושבוע ללא חמץ תמיד עבר כבדרך אגב. אבל השנה נפל פה דבר – חוק החמץ בכנסת עבר. אות ראשון לצונמי של כפייה דתית או סתם הכנסת אצבע לעין חילונית. לכן, השנה אני מתקומם. לא אכניס לביתי מצה על אפכם וחמתכם, ובלב כבד ומתכווץ הפסח הזה אני אוכל רק חמץ. מחאה אישית וקטנה בתוך ד' אמותיי, נחמה פורתא, ויסלחו אבות-אבותיי. אולי תגידו: תגובה ילדותית, אבל זה אינסטינקט הגנה מפני כפייה דתית. ואם פעם אעמוד ואישאל בפני בית הדין שלמעלה על מחיקת זכויות הפסח ארוכות השנים, למה? בגלל גפני ושותפיו – השרה עידית סילמן. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> גם אני, אני אוהבת. פה, השרה לשעבר יפעת שאשא ביטון, גברתי היושבת בראש, פה אין לנו מחלוקת. גם אני אוהבת מצות. אני אספר לך סיפור, גם אחרי פסח אני אוכלת מצות. כן, זה כיף, אנחנו אוהבים את זה, ואנחנו לא צריכים אדונים או אנשים שיבואו ויכתיבו לנו: תאכלו מצות, לחייב אותנו בחוק אדם ולא בגלל האהבה והאמונה וההיסטוריה והידע, שאנחנו יודעים מה עברו אבותינו כדי לשמר את זה. אנחנו לא צריכים חוקי אדם. זה הכאב הגדול. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> אני חושבת שבפסח זה החטא היחיד שלי – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נכון, נכון. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> דווקא רעיון מצוין, אבל איפה זה כתוב בחוק שמכריחים מישהו לאכול מצות? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> גפני, תקשיב, יש – אז אני אסביר לך: קודם כול, בתוך החוק – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> די לסלף. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – הנוסח לא מדייק. אנחנו ביקשנו להכניס באופן מפורש – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> איפה זה כתוב בחוק, בחוק? איפה זה כתוב שאנחנו כופים על מישהו משהו? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני, גפני, אני ביקשתי שבתוך החוק – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אם היינו הולכים לקואליציה איתכם, אתם הייתם עושים חוקים של כפייה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> גפני, אני ביקשתי בוועדה להכניס בתוך החוק שיהיה ברור שלמנהל בית החולים יש אישור להנחות בלבד, ולא להעמיד אנשים כדי לפשפש בתיקים. אתם לא הסכמתם להכניס את המשפט הזה, שזה אך ורק נתון לפרסום בהנחיות של מנהל בית החולים. וכשאתם לא הכנסתם את זה, אתם למעשה מכניסים פסקה עם פרשנות מאוד נרחבת. ואני מוכנה להתערב איתך שבחג הפסח הקרוב אתה תראה שלמרות מה שלא כתבתם בחוק, יהיו מאבטחים שיפשפשו בתיקים ויעשו את זה, אתה תראה. ועכשיו אני אעבור למר רונן אפלבוים: מר גפני היקר, מה יקרה אם הרבה ישראלים כן יבואו עם חמץ לבתי חולים כאות מחאה, יעצרו את כולם? מה יקרה אם ישראלים יפזרו בלילה ברחובות בני ברק וירושלים חמץ בפסח לאות מחאה. אני חושב שהשתן עלה לך לראש ופשוט אתה וחבריך מאבדים את זה, ובסוף ייגרם גם לציבור שלך נזק עצום, וחבל. וזה מתוך קריאה ברשתות החברתיות לעשות בדיוק את המעשים האלה. למה לדחוק את הציבור לעשות מעשים? למה לעשות אצבע בעין אחד לשני? מי צריך את זה? מי צריך את זה? שי גיבורסקי כותב: בהן צדקי, אם חוק החמץ עובר, אני לא אכניס חמץ לבתי חולים אבל אנופף בו בכל מקום שהחוק מאפשר זאת, ואני קורא לכל חילוני לעשות כמוני. אם הממשלה רוצה להשתמש בכוח החוק כדי להכתיב לנו איך להתחשב בדת, זה בדיוק מה שהיא תקבל. ולמי שמדגדג לו לטעון שזה חסר התחשבות מצידי, אני אזכיר: אנשים מתים בגלל החוק הזה. אנשים סובלים בגללו. כל מחאה כנגדו שלא פוגעת בדבר מלבד ברגשות, היא לגיטימית בעיניי. אז ככה, אני לא אציג את התמונה שיש בידיי אבל יש כאן הזמנה ל-event – event שאליו היו לפחות 150 אנשים בפייסבוק שנרשמו, שתבינו למה גרמתם: מוזמנים ל-event – כולנו מפזרים חמץ בבתי חולים, הם לא יכולים לבדוק את כולנו ביחד. שתבינו לאיזה הידרדרות אתם מביאים את הציבור הישראלי, שבחג הפסח זה מה שמעסיק אותו. פוסט מסתיו סינדר: אז אתמול בלילה העבירו את חוק החמץ בקריאה ראשונה. בבירור, זה הדבר הכי בהול כרגע להעביר, מכיוון שהם לא מבינים שכפייה דתית רק גוררת התנגדות. אני שואל: מה מונע מאיתנו להסתובב עם פירורי לחם בכיס ופשוט לפזר אותם בבתי החולים? בוקר של מחשבות. עריכה – יאללה, פתחתי event, מקווה שזה לא ייגמר כמו הפעם ההיא שראש העיר של רעננה חשב שאני רוצה לעשות לו משהו. כולנו מפזרים חמץ בבתי חולים, הם לא יכולים לבדוק את כולנו. פשוט עצוב לאן הם דוחקים ציבור שלם, גפני. בסוף אתם עושים להם אצבע בעין, והם פשוט באים ויעשו לכם אצבע בעין. י<< קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מאיפה לקחת את הכפייה הדתית? מאיזה חוק? איפה זה כתוב בעברית? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הינה, אני אשמח להקריא לך את החוק, הוא נמצא כאן. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני מכיר אותו. איפה כתוב כפייה דתית? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אשמח שתבוא להקריא אותו. חבר הכנסת גפני, יושב-ראש הוועדה, עם כל הכבוד, ברגע שאתה מאפשר שיקול דעת נרחב, גם נאמר לנו על ידי היועצת המשפטית – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – של מה? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> היועצת המשפטית של הוועדה אמרה בצורה ברורה שבית החולים יוכל להעמיד אדם בכניסה כדי להזהיר את הציבור מפני הכנסת חמץ. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לא להזהיר, לכתוב שלט. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, לעמוד בכניסה ולהזהיר את הציבור. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> כן, מאה אחוז – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואני אומרת לך, כשביקשתי ממך לכתוב שזה אך ורק להזהיר, להגיב, ליידע – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> כתוב "לידע". << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא כתבתם במפורש שזו הסמכות היחידה שניתנת למנהל בית החולים. אתה תראה מקרים שבהם מאבטחים יסתכלו בתוך תיקים של אזרחי ישראל – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מאבטח לא יכול לעשות את זה, כתוב בחוק. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – וימנעו מהם כניסה לבית החולים. גפני, אתה יודע שהחוק הזה הוא בסך הכול אצבע בעין. זה מה שהוא. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – עושה מה שהוא רוצה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ובסוף אתם שמים אצבע בעין לציבור, וציבור אחר ישים לכם אצבע בעין, למה ציפיתם? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> כפייה דתית. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> למה ציפיתם? הינה, אני מקריאה, תקשיבו, אלה לא דברים שלי, הציבור משמיע את דאגותיו בעקבות כך ולמעשה מספר לכם מה הוא מרגיש, מה אתם גרמתם עם אותה אצבע בעין, בשביל מה היה צריך את זה? אז הינה, איתי אסף מפרסם מחאה משלו, מחאה ציבורית מעולה וטעימה – אוכלים חמץ מול בית חולים במרכז ב-11:00 – מסיבת פיצות. לזה גרמה האצבע הזו בעין. זה מה שזה עשה. אז במקום שיהיה כבוד הדדי כמו ביום כיפור – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> טוב שאת עושה לזה פרסום. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> הייתה מסיבת פיצות שפספסנו? על איזו מסיבת פיצות את מדברת? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חבר'ה, תקשיבו, יש משהו מאוד יפה במדינת ישראל בזה שאנשים מכבדים את הדת ואת המסורת של עם ישראל. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> עמדתכם ברורה. אל תדברי בשם – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה היופי במדינה שלנו. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מאה אחוז. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואף אחד כאן לא צריך אתכם כדי לכפות עלינו חוקי אלוהים, אוקיי? לא צריך אתכם, אנחנו לא צריכים אתכם, אתם לא צריכים לחוקק חוק – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> איפה יש כפייה בחוק? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – בשביל שאנחנו נשמור דת ומסורת. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לא יעזור שום דבר. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ברגע שאתם דוחקים את הציבור לפינה ומחייבים אותו בחוק, אתם תקבלו בחזרה אצבע בעין מאנשים אחרים, למה ציפיתם? קח לדוגמה את יום כיפור, זו דוגמה נפלאה על כך שאנשים מכבדים אחד את השני. לא כולם צמים בעם ישראל. אני אישית צמה, כי זה חשוב לי. מאז שאני בת עשר, לדעתי, התחלתי לצום בימי כיפור, כי אהבתי את זה. אני אוהבת את המסורת, אני אוהבת את בית הכנסת, אני אוהבת את השירה, אני אוהבת את זה. אני לא צריכה שאתם תכריחו אותי לעשות את זה. אתם יודעים מה יקרה ביום שבו אתם פתאום תרצו להעביר חוק לחיוב צום ביום כיפור? אתם תקבלו מחאות כאלה בדיוק; אנשים שאתם תדחפו לפתוח מסעדות, שאתם תדחפו לאכול מזון בפרהסיה. הרי היום גם אלה שלא צמים מכבדים את המרחב הציבורי ולא אוכלים בציבור ולא פותחים מסעדות. אבל אם אתם חס ושלום תנסו להעביר חוק כזה, אתם עוד פעם תעשו בדיוק את ההפך. בחוקים האלה אתם פשוט מרחיקים יהדות מהתורה. אתם מרחיקים יהודים מהדת. השרה עידית סילמן, אם כל כך חשוב לך, את יודעת, גן עדן והעולם הבא, על זה אתם בסוף תצטרכו לתת את הדין, על איך גרמתם ליהודים בעצם לחטוא בחג הפסח למרות שרבים מהם אוהבים ושומרים את חג הפסח, כמו שאת רואה. אני אעבור לפוסט הבא, נועם ליבנה: אם חוק החמץ עובר, אני מתחייב מעל במה זו לפזר קמח ברחבי בתי החולים איכילוב בפסח הקרוב, לתעד זאת ולהפיץ. היות וקיבלתי אימוג'ים צוחקים, עליי להבהיר: אני רציני לגמרי, תפסו אותי במילה. אם החוק עבר, בפסח הקרוב אני מגיע עם חבילת קמח, מגניב אותה פנימה ומפזר אותה ברחבי בתי החולים. את זה, השרה עידית סילמן – אתם עשיתם. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> את יודעת מה הבושה? שאת בכלל מקריאה על בימת הכנסת דברים כאלה – – – ומסיתים – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> את צריכה להבין לאן גררת את מדינת ישראל, לאן גררת ציבור שלם. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> כל עם ישראל – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתם אולי לא שומעים את זה ואתם לא תעקבו אחרי זה, אבל מחובתי ליידע אתכם מה אתם גורמים לציבור. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> זו הבושה שלכם ועל זה – – – בממשלה הזאת לא שימרתם את הזהות היהודית, ועל זה אתם תצטרכו לתת דין וחשבון. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתם מגדילים את השסע הדתי-חילוני במדינת ישראל. אתם מרחיבים אותו כל כך, עד כדי כך שאתם גורמים לחברה שלנו לדמם. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתם פותחים את הפצעים, אתם מרחיבים את השסע הזה. שנים שארגונים ניסו לקרב לבבות ולייצר גשר בין חילונים לבין דתיים. אני לא צריכה לספר לכם מה היה כאן בשנות התשעים. אתם יודעים, ועד שהצלחנו לנסות ולאחות את אותם קרעים, אתם באים חוק אחרי חוק אחרי חוק, איך אתם כופים חוקי אלוהים על בני אדם. כאילו אתם אלוהים, אתם מחליטים. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – את קוראת פוסטים לא חוקיים. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> השרה סילמן, מילא אני מתעלמת מכל הדברים שאת מוציאה מהפה ואין להם קשר למציאות, אבל את מפריעה לה לדבר. אנחנו לא נמצאים – לא בגלל זהות יהודית אלא בגלל אנשים שבגדו במה שנתנו להם. אז בואי נרגיע ותאפשרי לה לדבר. תודה רבה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – שאנשים מדברים. את יושבת-ראש – תתנהגי ככה. את יושבת-ראש, תנהגי בכובד ראש – – – זה בדיוק העניין. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כנראה עכשיו מתחיל לחלחל לה. עכשיו הם מתחילים להבין, להבין באמת, מה הם עושים ומה הם יצרו, ובגלל זה חשוב לקרוא את הדברים האלה, כדי שהם יבינו את התחושות האמיתיות ואת הכאב האמיתי של ציבור גדול במדינת ישראל. לא יותר קטן מכם, ציבור גדול במדינת ישראל. זה מה שיקרה כשאתם תצביעו בעד. כשאתם תצביעו בעד החוק הזה, אתם תגרמו לבוב זאבי – אמרו שאסור להכניס חמץ לבית חולים. אף אחד לא אמר שאסור לעמוד בחוץ עם שקית קמח ולקוות שהרוח לא תעיף אותו מעבר לגדר. זה בהצבעה שלכם בעד. משה סגל: הדרך הטובה ביותר להבטיח שיהיה חמץ בבתי חולים בפסח היא להעביר חוק נגד זה. עתידות: בפסח הקרוב יהיה יותר חמץ בבתי החולים מאשר בכל פסח שהיה מאז קום המדינה. יישר כוח וכל הכבוד לכם, הממשלה הדתית שגורמת לאזרחי ישראל לחטוא ולא לקיים מצוות. דורין ניומן: שידע גפני שעל כל כפייה דתית הוא יקבל מחאה חילונית. כשלא כפו עליי, כיבדתי את רגשותיהם של הדתיים והמסורתיים, ומעולם לא אכלתי חמץ בפרהסיה; היום שיניתי את דעתי. אז ברכות. יש עוד ועוד אנשים שאתם גורמים להם לחטוא בפסח. ניצן נוכלי: יש לי רעיון למחאה נגד בתי חולים שיאסרו על הכנסת מזון מבחוץ למאושפזים, בשים לב שהחוק החדש אכן משאיר את ההחלטה בידי כל מנהל בית חולים להתוות מדיניות בנושא, ושדעתי האישית היא שמאושפז מסכן שלא בוחר להיות בבית החולים זכאי לנחמה מועטה במזון ביתי, ושהאיסור על הכנסת מזון מבחוץ, שכולל גם מזון כשר, אפרופו, הוא אכזרי בצורה בלתי רגילה כלפי אותם אנשים ובעיקר כלפי החלשים ביותר בחברה, ילדים, בקיצור – רחפנים שימטירו שקים עם מקרונים צבעוניים לתוך שטח בית החולים – מקרונים כשרים לפסח, אגב, כי זה לא נגד דתיים, זה בעד כלל המאושפזים, שיזכו קצת לאוכל טעים, והמחמירים ביותר יוכלו להעלים עין, כמו שהם עושים בבתי חולים בחו"ל. רעיון מאוד נחמד. והינה, כותב לנו אפי הוראי. תראו מה גרמתם לאפי הוראי. כמה מילים על חוק החמץ בבתי החולים: זכור לי היטב שבגיל 15 הלכתי פעם עם ההורים לעשות על האש אצל חברים, והם אמרו לי מראש שלא כולם שומרים שם על כשרות לפסח. שמעתי את מה שההורים שלי אמרו לי, אבל לא קלטתי באמת, עד שהייתי שם וראיתי אותם אוכלים פיתות. זו הייתה הפעם הראשונה בחיים שלי שראיתי אנשים אוכלים חמץ בפסח, ואני זוכר את זה כסוג של טראומה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני גם היום מקפיד לשמור על כשרות לפסח. אבל למרות שכבר התרגלתי לראות אנשים אוכלים חמץ בפסח, אני חושב שאם מישהו יגיע לבית חולים או לכל מקום ציבורי אחר ויוציא פיתה לפני כולם, הוא רשע. אבל ברור לי שיש רשע גדול יותר מזה, והוא האיסור להכניס חמץ לבתי חולים. האיסור הזה כולל גם איסור להכניס חמץ שנועד להיאכל בצנעה. וכיוון שהמאבטח אינו משגיח כשרות, בפועל מדובר על איסור להכניס כמעט כל סוג של אוכל, ובפרט אוכל ביתי. אני לא חושב שאנשים הם רעים, ולכן גם אם יכניסו חמץ לבית החולים, לא סביר שיאכלו אותו בפרהסיה. אבל גם אם אני טועה, הרי זאב ז'בוטינסקי אמר: כל יחיד הוא מלך השווה לרעהו. טוב שיחטא היחיד כלפי הציבור משתחטא החברה ליחיד. ולכן טוב שיהיו אלפי אנשים שיאכלו חמץ בפרהסיה ויגרמו חוסר נוחות לסובבים אותם מאשר בן אדם אחד חולה או שבא לבקר חולה שהמאבטח יתעמר בו וישפיל אותו ויזרוק לו את האוכל לפח בחסות כנסת ישראל. ומעבר לזאת אני בטוח שאם מחר יעבירו חוק שאסור לנסוע ביום כיפור, כולם יתחילו לנסוע ביום כיפור, וכך יהיה גם בעניין חוק החמץ. כך שכל מי שבעד שמירת כשרות בפסח חייב להתנגד לחוק הזה. ­­וכך כותב עמית עשהאל: אם ייכנס חמץ לבית חולים, הרופאים והחולים לא יוכלו להיות בו. חולה או רופא שרוצים לאכול חמץ יוכלו לצאת מבית החולים ואז לחזור – ציטוט מחברת הכנסת טלי גוטליב. מביך? מבייש? כן. גם כאלו שהיו מאושפזים שלושה חודשים ברצף ולא התחברו למזון הנהדר של מחלקת השיקום – בכל זאת ירדתי 17 קילו בשלושה חודשים, מספר עמית – אין מבוגר אחראי בימין על מלא שיעצור את הציטוטים המביכים? אגב, הג'וקר בבאטמן לא היה צריך לפוצץ את בית החולים כדי לפנות אותו. היה צריך רק להכניס פיתה מאבולעפיה. וכך כותב לנו גם בחור בשם עידן לייבוביץ': אז מה נחשב יותר יהודי? לא לאכוף חמץ בפסח או לשמח חולה סרטן? בפסח, שבוע וחצי אחרי שאובחנתי עם לוקמיה, אני שוכב בבית חולים, מפוצץ בסטרואידים, מת מרעב, עוד לא התחילו עם הכימו והבחילות, והאוכל של בית החולים לא בדיוק שגב אקספרס. ובנוסף על זה, בפסח יש רק דיקטים, שהם לא בדיוק cup of tea שלי. בדיוק כשהרגשתי שאני הולך לקרוע את האינפוזיה ובורח לדפוק שווארמה בשמש, מגיע המלאך השומר עליי בדמות אחי הגדול ומביא לי בייגלה ולחמניות שקנה לי במאפייה ברמלה. שלושה ימים אחרי זה הוא חזר עם קבב בפיתה. כמובן זללתי הכול בצנעה מאחורי הווילון כדי לא להפריע לאף אחד. אז תגידו לי: מי כאן בדיוק עושה מצווה יותר גדולה? מי שמשמחים חולים שעוברים גיהינום או ח"כים – אני לא אומר את המילה – ששומרים על עיניהם מאכילת חמץ בפסח? וכך כותבת גם בלה גורמן: זהו פוסט מחאה. אני חולת סרטן. מאושפזת בבית החולים זיו ללא מערכת חיסונית כלל עקב טיפול כימותרפי. נאלצתי לאכול אוכל סטרילי מהבית, שמכינים במיוחד עבורי. אך להפתעתי הרבה גיליתי שאין מיקרוגלים, כי זה לא כשר לפסח. האם זה נשמע הגיוני? האם בדת אין סעיף על פיקוח נפש? איך אני אמורה לאכול ולהבריא? איך בכלל דת יכולה לנהל לנו את החיים כשמדובר על חולה במחלה כה קשה? הדת אמורה לתת לנו אפשרות להתחבר אליה, אבל מה שקורה פה הוא כפייה דתית לכל דבר. אני אדם חופשי, אזרחית ישראל בשנת 2021, לא יכולה לקבל באופן חופשי – אדוני היושב-ראש, אני מבקשת. יש פה המון רעש, התפרצויות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, בוקר טוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קצת להעיר את המליאה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נכון. אבל במקום שהיא תעיר אותנו, היא מונוטונית. עוד מעט נירדם איתך. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אבקש בסוף זמן נוסף, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> את נחת בלילה איזה שעתיים, אנחנו בכלל לא. אבל בסדר, בבקשה. תמשיכי. חברי הכנסת, קצת שקט. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני, אדם חופשי, אזרחית ישראל בשנת 2021, לא יכולה לקבל החלטה באופן חופשי אם לחמם לעצמי אוכל במיקרוגל בפסח או לא. האם אנחנו באמת חופשיים? מבקשת את עזרתכם בשיתוף הפוסט. דבר כזה לא אמור לעבור על סדר-היום. וכך כתב טל לסר: משהו קצר לפרשת תצווה. מה אני אגיד לכם? המצב קשה. השבוע יצא לי לדבר עם חילוני הייטקיסט ממקום מבוסס בארץ, שאמר לי – – – << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> סליחה שאני מפריע, אני פשוט חייב לצאת. תהיה התייחסות גם לגדעון סער בחוק המרכולים והשבת, או שלא תהיה התייחסות? אני אשמח, כי זה חשוב. זה שמזגזגים, צריך לקרוא מה הוא אמר על חוק המרכולים ועל השבת, כדי שלא ניראה כמו – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> דיברת על מחבר – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עם כל ההערות שהיו, גם באמת מהשרה, אני אשמח אם אדוני היושב-ראש יוסיף לי עוד ארבע דקות, ואני באמת גם אשמח להרחיב על גדעון סער. זה לא יכול להיות שהם כל הזמן – עידית סילמן, עם כל הכבוד. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> כי לדבר על פסח ועל המרכולים ועל השבת זה הצביעות הכי גדולה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא, אם היא רוצה לנצל את זה למשוך את הזמן, לא צריך. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> אבל זה חשוב. השבת חשובה. למען השבת והמדינה היהודית אני מוכן לתת לה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת ביסמוט, בבקשה. עברנו לילה שקט. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> כי אם מדברים פה על מאחד ומחבר במשך שעה, והיא שוכחת להזכיר את החוקים האחרים, אז אולי כדאי – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא צריך הערות. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עם כל ההערות של השרה, הייתי שמחה לקבל את ארבע הדקות, היא הפריעה לי פעם אחר פעם, ואני אסביר בהרחבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שרן, דיברת שעה שלמה. קריאות ביניים מקובלות. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, זה כבר לא קריאות ביניים. אתה ראית איך היא התפרצה. היא לא נתנה לי לדבר גם בארבע דקות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בסדר. תמשיכי. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ממשיכים, אבל זה לא הגיוני. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> למה לקרוא פוסטים של אנשים על בימת הכנסת. למה? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> שרן, קראת את הפסיקה של בג"ץ? << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> הם לא קראו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת סעדה, אתם רוצים לעשות פיליבסטר אחרי לילה ועשר שעות של דיון? בוא נסגור את זה, הלאה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא. רק שאלה אחת יש לי – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא. חבר הכנסת סעדה, אני מבקש שלא. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מבקשת שתוסיף לי את ארבע הדקות האלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> למה נתקעת בארבע דקות? אולי שתיים וחצי? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל זה לא הגיוני. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אבל אפשר להמשיך עם הפוסטים של אנשים שמשניאים ומפלגים. בוא נמשיך את הפוסטים. אנחנו מקשיבים לכל הפוסטים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השרה סילמן, חברי הכנסת. הינה, עצרתי את הזמן. אתם רעננים וחדשים, אנחנו כבר 30 שעות – חבר הכנסת סעדה, אנחנו 30 שעות. אני הייתי צריך להישאר כשהלכתם כדי לשמור. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אנחנו רעננים לשמירה על זהותה של מדינת היהודים. בזה אנחנו נהיה תמיד רעננים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אנחנו הולכים להתרענן גם בשבילך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לכו להתרענן. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תן לי את הדקה כדי להסביר על גדעון סער, לבקשתם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אין צורך. את לא צריכה להסביר להם. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז לבקשת חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא. הם לא צריכים. הם יוצאים, הם לא רוצים תשובה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, אתה יודע. אני אענה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, זה תוספת זמן. עצרתי את השעון. זה תוספת זמן, אז בשביל מה? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אני אענה לו בדקה לפני שאתה מחזיר את השעון. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> קראת את הפסיקה של בג"ץ – – – שהציבור ידע שבג"ץ לא רצה פשרה. השופט הנדל כתב: זה עניין חברתי, זה עניין קדוש לחלקים. בואו תתפשרו, תנהלו שיח. בג"ץ רצה להכריע. כרגיל – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל אעשה זאת אחר כך, בסיכום. מזל שלא היית בכל הלילה, כי כולם דיברו על אותו רעיון, ולכל אחד היית עונה שזו הפסיקה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> פעם אחת הציבור צריך לדעת את האמת. אני מדבר על האח גדול. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הציבור יודע. אמרתי את זה בפסיקה, אני אגיד בסוף. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> סעדה, תתעורר פעם אחת קצת יותר מוקדם. אולי תקרא את הדברים שלי, את פתיחת דבריי, היית שומע בצורה ברורה שמי ששינה את הסטטוס-קוו הוא הרבנות הראשית במדינת ישראל. אתה מוזמן לבוא ולקרוא את הספר שהם הוציאו ב-2017. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, הוא היה מוקדם. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא ישנתי כל הלילה, אני לא צריך להתעורר. שמעתי את פתיחת דברייך, כמה חשוב לך החמץ. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לכם על הפיליבסטר שאתם עושים ואחרי כל כך הרבה זמן. עליזה, תשלטי על העסק. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> תקשיבו לפוסטים. הפוסטים יותר חשובים מהפסיקה, אבל – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה עוד דקה כדי לדבר, כי הוא דיבר על גדעון סער ועל העניין של המרכולים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הם לא רוצים תשובות. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ולעניין גדעון סער עם חוק המרכולים, מה שהיה – אני אגיד את זה בדקה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא. אתם רוצים תשובות או שאתם רוצים – לך לשתות קפה, חבר הכנסת ביסמוט. לא, לא צריך. חבל על הזמן. הינה, הם יצאו. הם לא רצו תשובות. בבקשה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שתדע שגדעון סער כשר הפנים היה הראשון שפתח חנויות נוחות בתחנות דלק. הוא היה הראשון שפתח בעצם את מתחמי התחנה ונמל תל אביב לציבור. אז שחבר הכנסת ביסמוט לא יבוא ויספר לי סיפורים וכל מיני שקרים על דברים כאלו ואחרים. ועכשיו נחזור לרחשי הלב של הציבור ולמה שהם כותבים ברשתות החברתיות, משום שאני מבינה שמי שמנסה להעביר את החוק לא רואה זאת ולא מבין כיצד הוא גורם לו להרגיש: משהו קצר לפרשת תצווה. מה אני אגיד לכם? המצב קשה. השבוע יצא לי לדבר עם חבר חילוני, הייטקיסט ממקום מבוסס בארץ, שאמר לי: המצב חמור מאוד מאוד. כששאלתי מה זה אומר, הוא אמר: יש מצב שאצטרך לנסוע לחו"ל כדי לראות את הילדים שלי. כשציטטתי אותו בפני אדם אחר, דתי, הוא אמר לתדהמתי: שילכו, נסתדר בלעדיהם. לצערי התרגלנו בשנים האחרונות שדתי רציני הוא משהו שמקפיד על מה שיש לו בצלחת ושרוצה לחפש חמץ בתיקים של אחרים. לעומתו, אדם עם כיפה קטנה, שלא סגור מה מברכים על תות ומוביל ממשלה שיש בה גם חילונים גמורים, נחשב חפיפניק, לייטי. בפרשת השבוע אנחנו לומדים על האדם הדתי ביותר, שהכי קרוב אל הקודש, הכוהן הגדול. למרבה ההפתעה, הכוהן הגדול נושא על כתפיו ועל ליבו דווקא את שמות בני ישראל – כל בני ישראל – בנוסף לציץ של "קודש לה'". כלומר, הערך של שלמות עם ישראל הוא לא איזה עניין נחמד או פעולה חביבה בבני עקיבא, אלא זה ערך עליון במקום הקדוש ביותר אצל האדם הקדוש ביותר. בימים טרופים אלה נדמה שהתפיסה הדתית הרווחת היא: צריך ללכת עד הסוף, להראות להם מה זה. מה אכפת לנו ש-40% מהאבנים כבר לא יהיו חלק מאבני החושן? מה אכפת לנו אם הילדים של החבר שלי כבר לא יהיו איתנו? העיקר שהם צודקים וצדיקים. אני צודק, אבל נשארתי לבד. נשארתי בלי שאר אבני החושן. שבת שלום ובשורות טובות. וכך כותבת מלאני לונה: אז אסור להכניס חמץ לבתי חולים. עבר חוק המתנות כדי שביבי וחבריו יוכלו לקבל תרומות; סיוע בשכר דירה לח"כים שגרים מחוץ לירושלים; הפרדה בין נשים לגברים במעיינות בארץ. וזו רק ההתחלה. במקום לטפל ביוקר המחיה, בנשים מוכות, באלימות, בניצולי השואה ובנכים, ביבי וחבריו עסוקים בלסדר לעצמם את החיים. אז אל תגידו לי שזו לא הפיכה משפטית שמובילה לדיקטטורה. את זה כתבה מלאני לונה. וכך כותבת תהלה פרידמן, אתם מכירים אותה: השבוע יעלה חוק החמץ לקריאה שנייה-שלישית. הינה הרקע: לפני כמה שנים הרבנות הראשית מחליטה לשנות מדיניות ולחטט בתיקים בבתי החולים על מנת שהמקום ייחשב ככשר. מוגשת עתירה לבג"ץ. השופטים מתחננים לפשרה. גם אנשי משרד הבריאות, גם ארגונים שמתערבים, מציעים הצעות רבות. שר הבריאות ליצמן מסרב בתוקף ושולח את כולם לקפוץ לו. בג"ץ קובע שהשומרים מוצבים לצורכי ביטחון ושאין להם סמכות לחטט. עכשיו הממשלה מחוקקת שיש. עתידות: פסח יהפוך מחג החירות והזהות לשדה קרב, עוד אחד, כי ממש חסרות לנו סיבות להילחם. תודה, תהלה, על הדברים האלו. וכך כותבת תמר לזר: אולי זה לא ברור וכדאי לומר: אין שום קשר בין חוק החמץ החדש להתחשבות ברגשות דתיים, כי אין שום הלכה שדורשת להימנע מלראות חמץ או לשהות בנוכחותו, אלא אם הוא בבעלותך או בביתך. אין לאדם דתי שום מניעה לשבת לצד איש שאוכל סנדוויץ' בפסח ברשות הרבים, כל עוד הוא לא לוקח ביס. בית חולים הוא לא הבית של אף אחד, למרבה המזל. אלא שכל העניין הוא, כפי שאמר רבנו איתמר בן גביר, להראות מי בעל הבית. והבית, חברים, הוא המדינה, ובעלי הבית, לדעת עצמם, מחליטים מה עושים בו. ועל זה ראוי להיאבק בכל הכוח. וכך כותב ישי רוזן צבי: מעבר לכול הממשלה הזו מתגלה כשלטון שיטת מצליח. זורקים את הרעיונות הכי מטורפים, הכי מושחתים, הכי חמדניים שאפשר, ומה שתופס תופס: מינויים בלי כישורים, חקיקה דתית דרקונית, חמץ, כותל, פוליטיזציה של עוד ועוד מוסדות, מהמינהל האזרחי דרך השידור הציבורי ועד הספרייה הלאומית, כספים קואליציוניים עד בלי די, סמכויות בלי קשר לכלום – מה שבא. ה"תפוס כפי יכולתך" הזה הוא שילוב של הרצונות השונים של חלקי הקואליציה: החרדים, הביביסטים, הכהניסטים. של שיכרון הניצחון ושל העובדה שאף אחד לא נותן גרוש קרדיט לנתניהו, ולכן הכול צריך להיות כאן ועכשיו. אבל זה גם אומר שצריך כל הזמן להילחם על כל המגרש, כי דברים עולים ויורדים לפי הרעש שהם מעוררים. זה העניין בשיטת מצליח – שזה יכול גם לא להצליח. ופה יש לי פוסט אחר שאני רוצה לקרוא לכם, של נועם דולברג: אבא שלי בגיל 70 וקצת הפסיק לאכול, לשתות, לדבר, להזיז ארבע גפיים ולחשוב בשיא ההיגיון. הרבה מדי שנים הוא בהה בעולם, נאנק מכאבים וחי על מזון טחון, מתאשפז ואו-טו-טו מת בכל מחלקה שיקומית פנימית או גריאטרית אפשרית. מתישהו התחלתי להמציא לו מתכונים. נדמה לי שהג'לי קפה בתוספת אייריש קרים היה החביב עליו ביותר. היו גם קרטיבים מפירות טרופיים ומעדן תמרים, בננה, ציפורן וקינמון. באחד הפסחים, כשהוא חוזר לביקור נימוסין חסר תועלת באיזה אורולוגית מגעילה במיוחד, נדרשתי בפתח בית החולים לזרוק את קופסת עוגת הגבינה-שמנת ושוקולד לבן שהכנתי לו. לא עזרו הסברים, לא הועילו תחנונים, גם לא דמעות התסכול. השומר בכניסה לגמרי הבין ששבר הכלי כבר לא מסוגל אפילו להריח מרק טחון, פירה או אנשור, ושבמידה שהקופסה תושלך לא יהיה במה להאכיל את אבא שלי ולא תהיה ברירה אלא להעבירו לכירורגית להתקנת הזנה ישירה לקיבה. אבל הרבנים פסקו, ואין להתיר שום חריגה. עברו מאז המון שנים; רק מלשמוע על קירוב לבבות, שותפות גורל, התחשבות ברגשות, ואהבת לרעך כמוך, העגלה המלאה וכל הסחטנות הרגשית הזו, אני מתפוצצת מחדש. וכך כותב נתנאל אזולאי: מאוד לא מסתדר לי כל הקטע של חוק החמץ, שעכשיו הולכים לחטט בתיקים של אנשים בכניסה לבית חולים, נניח. וכל זה רק לוודא שאין להם חמץ. בשביל מה בעצם צריך חוק כזה, שכופה על אנשים אמונה דתית של מישהו אחר? אנשים תמיד אומרים שבדמוקרטיה צריך לכבד אמונה של אחרים, וזה מדהים איך העניין הזה של לכבד אמונה של מישהו אחר פתאום אומר שהאמונה והאיסורים שלו איכשהו חלים גם עליי. שצריך להתחתן בדיוק כמוהו ולהתגרש לפי אמונתו, ולהיות מושבת בלי תחבורה ציבורית בשבת כמוהו, ואיכשהו זה נקרא לכבד דרך חיים של האחר. וכך כותב עמיחי שיין – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – סבא שלך, סבא רבא שלך – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה תעצור את הזמן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא על כל הערת ביניים עוצרים זמן. קחי עוד דקה – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, אבל באמת, זה אחד אחרי השני אז אולי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שרן, זורקים הערות ביניים – לא עוצרים על כל דבר את הזמן. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> פוסט אחרון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אחרון, בהחלט אחרון, אבל להזדרז. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> התנאי ההכרחי לקיום כל מנהג דתי הוא רצון חופשי של המקיים. זכות הבחירה אם לקיים או לא לקיים את ההלכה היא זכות מפורשת ובסיסית בתורה שלנו. כל ניסיון לחוקק איסורי חמץ רק יבעיר את החזית המתלקחת ממילא ויגרום ליותר התנגדות ופעולות מחאה, בדיוק כמו הניסיון הכושל לחוקק צניעות בכותל – ניסיון שגרר כבר שתי נשים להגיע לכותל ערומות ולעורר פרובוקציות. אז במה בדיוק זה עזר? לא כל דבר צריך להיות מעוגן בחוק. שמתי לב שיש בדת שלנו שתי גישות עיקריות – הראשונה היא כדוגמת הרב יובל אשרוב והרב גוטליב – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יובל שרלו. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אשרוב, הוא כתב. – – והרב גוטליב, שהטמיעו בתוכן את כתבי הרב אשלג, כמו מאמר השלום והגישה הכללית לאחדות ושלום וקבלת האחר, גישה שמפעילה יותר היגיון ומחשבה על נפש האדם; מנגד, הגישה השנייה, של אלו שהולכים ראש בקיר למלחמה וחושבים שניתן לקרב אנשים לדת בכפייה וחוקים. לצערי, הייצוג העיקרי היום של המגזר הדתי בפוליטיקה שלנו הוא מהסוג השני. הם לא מייצגים אותי ולא את התורה שבה אני מאמין. באותו הקשר אני גם בעד תחבורה ציבורית בשבת כל עוד יש נהגים שרוצים לעבוד וזה לא יהפוך לתנאי קבלה לעבודה. מי שירצה – יעבוד, מי שירצה – ייסע, ומי שירצה – ישמור שבת. זו מהות וזכות של בחירה חופשית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שרן מרים השכל על השעה המכוננת, מבחינתה. חברת הכנסת מירב בן ארי, אולי אחרונת הדוברים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אחריי לפיד, והוא אחרון. כל הכבוד שרן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כמה זמן יש לך? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 20 דקות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ולפיד כמה? הוא לא רשום כאן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ללפיד יש חמש דקות. את אפרת רייטן אני מחליפה. אני מדברת 20 דקות, ולפיד חמש דקות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> את לא חייבת לנצל את כל ה-20. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, מה, התכוננתי. תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, יצאתי אתמול בצוהריים לפגוש את המפגינים מחוץ לכנסת, והלב שלי התרחב. ראיתי עם מדהים, נחוש, עקשן, אמיץ; עם שהבין מה מנסים לעולל לו ויצא להילחם. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מירב – – – בתל אביב, שתי הפגנות? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב, אני יצאתי בצוהריים לפגוש את המפגינים נגד הרפורמה. הסתכלתי, וזה העם שלי. עדיין זה חלק מהעם שלי. גם אתה העם שלי. אני חלק מהם והם חלק ממני. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> חבל שלא יצאת גם בערב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> גם החלק השני זה העם שלה, היא לא אמרה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשהייתי קצינת חינוך בגולני, הייתי אומרת לחייל שהוא חייל שלי, והוא היה אומר: את המש"קית חינוך שלי. הכול בסדר. אז הם חלק. אני רוצה להגיד לך שפגשתי עם נפלא. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> גם בערב היית יכולה לבוא. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני תכף אדבר על הערב. יש לי אפילו עדות מאתמול בערב. במקרה הכינותי מראש, טוב ששאלת. אני ראיתי עם שקם מהכורסה, קם מעיסוקי היום-יום – אל תדאג, ראינו גם בתקשורת. הרי זו גם הייתה הפגנה אותנטית, לא ממומנת, לא מתוקשרת. פתאום נחת אוטובוס, במקרה, בכל ההתנחלויות. לדימונה הוא לא הגיע, לנתיבות הוא לא הגיע, אבל אל תדאגו, כולם הגיעו. כל מי שצריך להגיע, בוא נגיד, באזור ציונות דתית, עוצמה יהודית – הגיע. וצריך לתת להם את כל הקרדיט, כי הם באים כשקוראים להם. תכף אני אגיע גם לזה. אני רוצה רגע לפרגן לאותם מתנגדי הרפורמה או ההפיכה שעזבו את האוניברסיטה, את הפרנסה שלהם, ויצאו לרחובות. מחאה אותנטית אמיתית, ביום – איזה יום זה היה שהלכנו בלילה אחרי שפיטרו את גלנט? ואגב, מה קורה עם הפיטורים של גלנט? יש הסבר למה הוא פיטר? יש מכתב? לא? אוקיי, בסך הכול הגיוני במדינה דמוקרטית שראש ממשלה מפטר שר ביטחון, לא מסביר לציבור, לא שולח – למה הוא לא שולח לו מכתב? יש שיר כזה על מישהו שלא קיבל את המכתב, שתדע, בוסו. אני רק אומרת, נראה לי מן הראוי לשלוח מכתב כשמפטרים שר ביטחון. אל תסכים איתי, אני יודעת שאתה לא יכול להגיד שום דבר. אני רוצה להגיד לך שבמחאה הספונטנית שהיינו בה – כבר התבלבלו לי הימים מרוב שאנחנו פה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני לא יודע אם הוא פוטר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין מכתב – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז אולי הוא לא פוטר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אבל יש הודעת פיטורים בטלוויזיה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה חוקי? אני לא יודע. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תחשוב שהיו מפטרים אותך בטלוויזיה ולא היו שולחים לך מכתב – זה לא מתאים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השאלה מה החוק אומר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה "החוק אומר"? בני אדם אומרים. אני רוצה להגיד לך שאני ניהלתי מרכז לנוער בסיכון – לא ממשלת ישראל – וכשפיטרתי מדריך שלי נתתי לו מכתב פיטורים. נראה לי שזה מה שצריך – אגב, אני כמובן נגד, אני חושבת שגלנט צריך וראוי להישאר שר הביטחון. אבל בהפגנה הבאמת-ספונטנית והבאמת-אותנטית שהייתה ביום ראשון בערב, שבה לקחתי חלק, מעל גשר יהודית בתל אביב, באו בהמונים. ובמוצאי שבת בכל הארץ באים המונים – בקיבוץ, בכפר, תל אביב, הרצליה, נתניה, חדרה – אפילו בערים הכי ליכודיות כולם באים. מכל מגזר, עדה, מקצוע – כולם באים, ולא משאירים מקום לספק, כי אין לנו ארץ אחרת. אחרי שעברנו כאן שנה וחצי של ממשלה שעברה מכונת רעל – אין לי הגדרה אחרת לזה – כשלא היו מוכנים לקרוא לבנט ולפיד "ראש ממשלה", לא היו מוכנים לקרוא להם – אגב, נפתח סוגריים ונגיד שראש הממשלה לשעבר דווקא מבקר באמירויות, בניגוד לנתניהו, שעד היום לא הוזמן, והוא הרי חתם על הסכמי אברהם. אבל כמובן, כמובן, איך אפשר שלא, מול מכונת הרעל שעברנו בשנה וחצי האחרונות קם העם; נולד מחנה שלם של ישראלים ציונים דמוקרטיים ליברליים עצום ורב, שהוא אפילו רוב הציבור, והם יודעים שהממשלה הזו לא נוקפת אצבע בשום תחום – לא נגד הטרור, לא נגד יוקר המחיה, לא נגד התפרקות המשילות והביטחון האישי. אפילו איראן קיבלה פטור. אנחנו מסיימים השבוע את כנס החורף. שום דבר, שום בשורה, שום חוק. אבל מה שמעתי היום? אתה לא מאמין, חבר הכנסת שירי. מה הבשורה של שר האוצר בעזרת השם, או שר בעזרת השם האוצר? אתה יודע מה הבשורה שלו לציבור לחג? הוא מבטל את המס על השתייה הממותקת, כי הרי ידוע שזו בשורה מדהימה שדווקא האוכלוסיות הכי חלשות במדינת ישראל, החרדים והערבים, צורכים שתייה ממותקת. יש שם בעיות של סוכרת, של השמנות יותר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מטפלים בהשמנה דרך הסברה ולא דרך הכיס. לא דרך הכיס. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז בוא אני אגיד לך, אני לבית שלי לא מכניסה את זה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> גם אני, גם אני. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי יש לנו הסברה. וגם אתה. אבל אתה יודע שהאוכלוסיות, ואתה מספיק אינטליגנטי – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> צריך לעשות הסברה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש יודע שהאוכלוסיות שהכי משלמות את המחיר, הגבוה ביותר, הן אלו שקונות את בקבוקי הקריסטל, ואגב, סבא שלי, זיכרונו לברכה, היה נוהג לקנות לנו בנתניה כל יום שישי בערב, את בקבוקי הקריסטל הירוקים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז קיימתי דיון בוועדת הבריאות בנושא. מתברר שההסברה שואפת לאפס. משרד הבריאות לא עשה הסברה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז תדע לך שאפשר גם הסברה וגם למנוע צריכת שתייה מתוקה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> את יודעת כמה קמח לבן זה לא בריא? אז מה, מהיום לחם לבן יעלה 30 שקל? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אגב, אתה לא מאמין, אבל כשהיינו בכנסת העשרים, ביחד עם ש"ס – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא מכריחים דרך הכיס, זאת הגישה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ביחד עם ש"ס – רגע, תקשיב – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מקבל דוחות? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא, דוח זה משהו אחר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל תקשיב, למה אתם הולכים רחוק? אני, ביחד עם חבר כנסת מש"ס – לא הייתי בכנסת העשרים – רצינו להוביל מהלך שהפיקוח יצא מהלחם הלבן ויהיה על לחם מלא. בוודאי שלחם לבן זה מסכן חיים, לחם לבן זה סוכר. אני רציתי, ורציתי מהלך עם ח"כים מש"ס, אבל הייתה התנגדות מוועדת המחירים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כל עוד במדינת ישראל זה הבסיס – איך אומרים? פת לחם – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה בסיס, תגיד לי – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> – – לא אומרים שלחם לבן יעלה 30 שקלים לכיכר, כי לא מחנכים דרך הכיס. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה שתבחר לי פה אימא אחת – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – לדאוג לבריאות – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה ודאי, אבל לא מחנכים דרך הכיס. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ברור שכן, אתה מקבל פחות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל רציתי לעשות על זה פיקוח, רציתי לקחת את הפיקוח מהלבן ולהעביר ללחם מלא, זה העניין. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני אתן לך דוגמה. כמה כסף הוא הכניס בשנה שעברה מהשתייה המתוקה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כמה כסף הוכנס לקופת המדינה מהשתייה המתוקה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נו, תגיד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כשהיינו בוועדת הכספים, אז הוא אמר שהצפי הוא 300 מיליון. אמרתי לו: זה יהיה הרבה יותר. בסוף הגיעו למיליארד שקלים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ביקשתי משר האוצר דאז, וגם חמד עמאר עמד פה, אמרתי לו: תקשיב, הניתוחים הבריאטריים – הם לוקחים כסף על השמנה. הניתוחים הבריאטריים, בפרט בפריפריה, היום לכי תזמיני ניתוח, ייקח לך שמונה חודשים, שנה, ואין – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, להילחם בהשמנת יתר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תעבירו כסף לשם. איך אומרים, תשקללו את זה בעלות שזה שווה. הם לא ידעו בכלל במה מדובר ולא העבירו כסף. אמרתי: מילא לקחת כסף על השמנה – תנייד את זה להשמנה, זה בסדר, ולטפל בהשמנה; רצו כסף לצרכים פוליטיים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה. אבל הדרך – אגב, אני מאוד שמחה על השיח בינינו, אני גם רואה שכבר יש לך צורך לדבר כי אתה כבר הרבה זמן על הכיסא, אז אין לי בעיה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא, לא, אני רק עכשיו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לי בעיה, אני לארג'ית איתך, יש לי סנטימנט אליך. אני כן רוצה להגיד לך, הצעד הנכון שהיה צריך להיות זה לקחת את הפיקוח מהלחם הלבן ולהעביר ללחם מלא – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נתתי כדוגמה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואז אוכלוסיות חלשות היו צורכות את זה יותר. אבל יש שמתנגדים – אתה יודע, באוצר היום מתנגדים לעשות פיקוח בכלל על מוצרי יסוד – הינה, ינון יודע. אבל לחם לבן, זה אמיתי, זה סוכר נטו, ואם אתה רוצה להילחם בסוכרת, הבשורה שאתה מביא לחג היא לא להפחית את המס או להוריד אותו. הוא ביטל אותו, נכון? זה מה שהוא עשה? מה אני אגיד לכם, זה שר אוצר בעזרת השם, אני לא יודעת לאן זה יגיע. בואו נגיד stay tuned, אני לא רואה כאן אופק. אבל אני רוצה לחזור למחנה שלי, שנלחם על הבית, שנלחם על הערכים והזהות הבסיסית של מדינת ישראל כמו שנקבעו במגילת העצמאות; על הדגל, על התקווה, על הפרדת רשויות, על עליונות המשפט, על צבא מסודר ולא כנופיות; על מדע, טכנולוגיה, שוויון ואור לגויים. קו פרשת המים זה לא ימין ושמאל. ואתה יודע, אפילו אתמול בסקר ראינו: זה כבר לא ימין ושמאל, זה איזו מדינה תהיה פה – יהודית, ציונית, ליברלית, מתקדמת, או מדינת הלכה חשוכה ומסוגרת. המפגינים שראיתי אתמול היו צעירים ומבוגרים וילדים ותלמידים. אפילו ראיתי סרטון על ילדים קטנטנים שיצאו ביחד מהגן וצעקו: דמוקרטיה. משפחות הגיעו עם הילדים – גם אני כל מוצאי שבת באה עם הבת שלי להפגנה בקפלן. נמצאים שם. ולעיתים ההפגנות מסלימות, וגם המכת"זית לא שוברת אותם. הם נמצאים שם ונלחמים על הבית, כי הם נלחמים על המדינה הזאת, כי המדינה הזאת היא שלנו והיא לא רשומה בטאבו על שם אף משפחה. היא הוקמה כמדינה יהודית, דמוקרטית וליברלית, ועל זה אנחנו נלחמים. וזו נקודת האור המרגשת, שבסוף מי שהצליח לאחד את כל המחנה הזה – זה מי? נתניהו. צריך לתת לו את כל הקרדיט, הוא הצליח לאחד את המחנה, להקים אותם מהספה, מהאוניברסיטה, מהאספרסו, שכל הזמן מדברים עליו, ורק שוכחים איזה הפגנות יש בנתניה, בחדרה, בעפולה, בטבריה. המפגינים האלה נלחמים על המותג המנצח שהוא דמוקרטיה, שזה לא קשור לשמאל ולא לימין. הם לא מהססים, ואני רוצה להגיד להם על זה תודה, כי זה לא ברור מאליו. דווקא אצל אחינו החרדים, ואתה יודע את זה, בוסו, אם קוראים ללכת להפגין – הולכים להפגין מאה אחוז; אם האדמו"ר אמר, הולכים להפגין. נכון, פינדרוס? אין שיקול דעת. אצלנו זה אחרת, אין לנו אדמו"רים, אין לנו. אפילו המנהיגים שלנו מוטלים בספק. יש לנו חופש רצון וחופש דעה וחופש מחשבה, צרכים, אינטרסים ורגשות, וזה מה שמקים אותנו להפגנות. וזה פשוט מדהים אותי, כי זה עורר אותנו, וזה גורם לי להבין איזה דבר מדהים נוצר פה ב-12 השבועות האחרונים. הם מתייצבים מדן ועד אילת. בכל מקום שיש בו לב פועם של ישראלים דמוקרטים, הם מרימים את נס הדגל ואת המרד. לא ראיתי בכל ההפגנות עד היום כל כך הרבה דגלי ישראל, זה מדהים. מגן דוד כחול-לבן הפך גם לדגל של דמוקרטיה, שוויון, ערכי מגילת העצמאות, היהדות ברוח חזון נביאי ישראל. ועכשיו, אחרי שדיברתי על כל הדברים היפים, אני רוצה להקריא לכם עדות של צעירה שנקלעה אתמול, לצערה הרב, להפגנת הימין. אתמול, אני מניחה שאתם יודעים, הייתה הפגנת ימין – כמובן, כמו שאמרתי, אותנטית, לא מאורגנת, בלי הסעות, בלי "בוא תעלה להסעה, רק תבוא ותביא חברים, ניתן לך הסעה". אותנטית. פתאום נחתו האוטובוסים בכל ההתנחלויות והעבירו את כולם לפה. פתאום האוטובוסים, שעולים אלפי שקלים – אין מימון, אין מימון – הם נחתו בהתנחלויות והביאו לפה את כל הכיפות הסרוגות. פחות גבעת שמואל, פחות כפר סבא, פחות רעננה, יותר מקומות מסוימים. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> היה נס. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה נס. אגב אנחנו מאמינים בניסים ביהדות, ככה זה גם קרה בהפגנה אתמול של הימין. העניין הוא שבתוך ההפגנה הזאת היו גם אירועים קשים. צריך להגיד, לא כולם; יש גם כאלה שבאו להפגין בעד מדינת ישראל, כמובן, בעד מה שהם רואים כרפורמה ואנחנו רואים כהפיכה, אבל בתוכם היו – איך אפשר להגדיר את זה – אנשים שבאו פשוט לפגוע. הגיעו רעולי פנים, הגיעו במטרה לפגוע. אני רוצה להקריא לכם עדות של שי סגל: עד עכשיו, במשך 12 שבועות רצופים, יצאתי מכל הפגנה עם תקווה כנה במקום הזה, בישראלים ובאפשרות לחיות כאן. היום חזרתי הביתה בקושי, רק עם פחד ועצב. זה היה יום ארוך שהסתיים ב-15 צמאי דם שחסמו לי את השביל הביתה, איימו באונס וקיללו אותי בקללות שאפילו לכתוב אותם גורם לי להתרוקן. הייתי לבד, פחדתי, אבל איכשהו הצלחתי לברוח עם האופניים. היו להם אבנים ומקלות ביד. בדרך ראיתי שיש עוד עשרות כאלה שמנסים להגיע לקפלן. ביקשתי מאיש אחד, מבוגר עם דגל ישראל, שלא ישאיר אותי לבד. הוא היה עם הבת שלו, בת 13 וחברה שלה, והוא סיפר לי שהן עברו את אותו הדבר. צמאי הדם שרצו והצליחו להפוך את הדרך הרגילה שלי הביתה לסרט אימה, עשו את זה גם לשתי ילדות קטנות שהלכו לראשונה להפגנה אזרחית. מהיום עבורן הפגנה היא איומים באונס. האבא הזה ושתי הילדות האלה, שבא לי לבכות מהמחשבה עליהם, ליוו אותי עד הבית. זה היה סיוט שנמשך מעל ל-20 דקות, ואין לי מושג איך אני אמורה להשתחרר מזה. מי מגן עלינו? מה לעזאזל קורה כאן? אני רוצה לציין את העיתונאי בר פלג, שדיווח על אלימות וגם העלה סרטון. בסרטון רואים מפגיני ימין שתוקפים שתי מפגינות שעמדו בסמוך לעזריאלי, והמשטרה נכנסת להפריד. מפגיני הימין הסתובבו זמן רב ברחובות עם קריאות של "שמאלנים בוגדים" וחיפשו מפגיני שמאל, והמשטרה לא הצליחה להשתלט עליהם. יש לי כאן עוד עדויות על תקיפות מפגינים, בעיקר מצד מפגינות, אבל לא צריך ללכת רחוק: כשאתם רואים את השר לביטחון יהודים שחיים בהתנחלויות הולך ומתחבק ועושה חגיגות ארוכות עם תומכי לה פמיליה, אתם מבינים שהוא מעודד את האירועים האלה. ובאותו זמן שאותם – איך אפשר להגדיר? אוהדים? אם זה אוהדים בכלל – תוקפים את לוחמי מג"ב, הוא מחבק אותם במקום לחזק את לוחמי מג"ב. לראות את הסרטון הזה ולא להאמין שזה השר לביטחון לאומי, או שמא נקרא לו: השר לביטחון יהודים שגרים בהתנחלויות והם בטח לא שמאלנים. ועוד מילה עכשיו, בחמש הדקות שנותרו לי. אני רוצה להגיד מילה על שר האוצר, או כמו שאני קוראת לו, שר האוצר של בעזרת השם. למי שלא יודע, שר האוצר שלנו לא מצליח להכיל את האירוע, לא מצליח לכוון בין ההפיכה המשטרית למשבר הכלכלי. חיפש וחיפש שר האוצר כלכלן אחד שיגן על הרפורמה – עד היום לא נמצא הכלכלן הזה. אני רוצה לנצל את המקום הזה ולקרוא: אם יש כאן כלכלן שצופה בנו ומוכן להגן על הרפורמה המשפטית – מוזמן לבוא. אגב, אנחנו כן מבטיחים לו, עכשיו כבר ועדת שמחה רוטמן נסגרה – אולי אגב סוף-סוף היא תתעסק בנושאים של חוקה, שעליה בעצם הוקמה הוועדה הזאת – אבל אם היה שמחה רוטמן פותח את הדיון, הלוא הכלכלן הזה היה מקבל דיון בפני עצמו. אז משהו אחד לכלכלן בעזרת השם: המפגינים נגד ההפיכה המשטרית, אלפים מהם עובדים בתעשיית ההייטק, מנהלים בכירים. 80% מהמימון בענף הזה מגיע מחו"ל. ברגע שאם חלילה ההפיכה המשטרית – שצריך להגיד, הונחה היום על שולחן הכנסת בחוסר תום לב, במעשה נוכלות; לא היה דבר כזה לבוא ולהגיד ללכת להידברות ובמקביל להניח את הצעת החוק הזו. זה בעצם אחד הדברים שכבר עכשיו יכולים להבריח מכאן משקיעים, משקיעים זרים, משום שזה ענף – צריך לזכור, הוא מנוע הצמיחה של המשק, אבל משקיעים זרים לא מעוניינים להיכנס למדינות שיש בהן חשש אמיתי למערכת המשפט או ליצירת מערכת משפט חלשה. הם חוששים שממשלה שלא תוכל להחליט החלטות בעצם תחליט החלטות שרירותיות שיכולות לפגוע בהם, ובלי אפשרות – אם היום אדם יכול לקבל סעד ממערכת המשפט, ברגע שהשופטים ימונו על ידי פוליטיקאים, לא יהיה להם סיכוי למשפט צדק. לא לחינם אמר נציג חברת דירוג האשראי P&S: החלשת מערכת האיזונים והבלמים, קרי בתי המשפט, עלולה להוביל לעלייה בסיכון, ולכן להורדת דירוג האשראי של ישראל. הורדת דירוג פירושה עלייה בריבית, ירידה בהשקעות, האטה באבטלה. זה בדיוק מה שקורה במדינות כמו טורקיה והונגריה, שהשלטון החצי-דיקטטורי שלהן החליש את הרשות השופטת, פגע בתקשורת החופשית, והתוצאה – ירידה בדירוג האשראי, עלייה בריבית, קיטון בהשקעות הזרות ומשבר כלכלי קשה. מילא שר האוצר בעזרת השם, שלא מבין בכלל במספרים. מה הוא מבין? אבל מה קורה לנתניהו? הרי הוא יודע מה קורה במצב הכלכלי. הוא הרי היה שר האוצר ב-2003, ודיבר על השמן והרזה, דיבר על המגזר הציבורי, דיבר על החרדים. אתה יודע את זה, בוסו? אז הוא לא ממש היה בעניין שלכם, אבל לא משנה, אנחנו עוד זוכרים. איך שר האוצר דאז וראש הממשלה היום לא מבין שהוא חייב חייב חייב להסיר את הרפורמה הזאת, להסיר אותה בכלל מהכנסת, ובטח ובטח מסדר-היום הציבורי? אבל, נתניהו כמו נתניהו, חלש, לחיץ, לא מבין בכלל את האירוע, לא מסוגל להריח כבר איום כלכלי. נתניהו של פעם זה לא נתניהו של היום. גם היום הוא לא מסוגל להבין איך וכיצד הוא מסכן את מדינת ישראל. ואני רוצה להגיד משהו אחד אחרון בדקות האחרונות שנותרו לי. ההנחה היום של הצעת החוק מעידה בעיקר על חוסר תום לב. כל אדם שלמד משפטים יודע שהסעיף הראשון בחוק החוזים מדבר על חוזה שנעשה בתום לב. כך לא מתנהלים. כך לא בונים הידברות אמיתית. כך לא פונים לעשרות אלפי המפגינים שדיברתי עליהם בתחילת הנאום שלי, שבאים לשמור על הבית שלהם כמדינה יהודית ודמוקרטית. מי שמניח את החוק הזה עשה כאן מעשה נוכלות, וכך לא מתנהלים כשבאים להידברות. והינה אני אומרת לכם, תעשו את המעשה הנכון ותסירו את החוק המיותר הזה, החשוך הזה, הפוגעני הזה, מסדר-היום, ותבואו להידברות בנפש חפצה ובלב פתוח, כי רק כך עושים הידברות אמיתית בתוך מדינת ישראל, ואתה, אדוני היושב בראש, יודע את זה מצוין. אסור לתת יד לאירוע הזה. לכו להידברות מתוך מטרה באמת לעשות רפורמה טובה ורחבה ולא בצורה כזו, במחשכים. הספיק לנו שמחה רוטמן לחודשיים האלה; תכלס, הספיק לי לכל החיים. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת מירב בן ארי. חבר הכנסת יאיר לפיד. אפרת רייטן מרום – אפרת דיברה. חבר הכנסת יאיר לפיד, ראש האופוזיציה, בבקשה. לרשותך חמש דקות. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בדרך כלל כשכנסת ישראל מחוקקת חוק היא שואלת את עצמה איך בדיוק הוא יתרגם את עצמו לעולם האמיתי. לא תמיד אנחנו יודעים. אנחנו מחוקקים, אחר כך החוקים מקבלים תקנות, עוברים לחיים האמיתיים, ואתה לא יודע איך זה בדיוק יעבוד. החוק הזה, אנחנו יודעים בדיוק איך הוא ייראה בעולם האמיתי, כי כבר עברנו את זה. בשנת 1985 מדינת ישראל כולה תמיד שמרה מאוד בקפידה – חילונים, דתיים, מסורתיים, חרדים, כולם שמרו על כך שפסח יהיה כשר ולא יהיה חמץ בפסח. אנשים, גם מהמשפחות הכי חילוניות, הגעילו כלים לקראת הפסח. היה ברור מאוד שזה חג שמכנס את כולנו לאיזה מקום של אהבת ישראל ואהבת היהדות. ואז ב-1986 עבר חוק החמץ הראשון, שגם עליו אמרו את כל מה שנאמר פה היום – שזה רק טכני, שזה רק לרשויות שמעוניינות. באותה שנה בפעם הראשונה אנשים התחילו לעשות מנגלים בחופים, משפחות שמו לחם ליד המצות על שולחן הפסח, אנשים אמרו לעצמם: אוקיי, אם כופים עליי, אז לא. כי אפשר לכפות על אדם לא לאכול חמץ, אי-אפשר לכפות עליו להאמין ביציאת מצרים. ומה שקרה, מ-1986 התחיל תהליך שפירק את איך שחג הפסח נראה בהרבה מאוד משפחות בישראל. יותר ויותר אנשים אמרו: אוקיי, מנסים לכפות עליי, אז התשובה היא לא, כי יש לי זכויות ולא יכפו עליי את היהדות. ומה שאתם עושים עכשיו – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מה עם הצבא – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה שאתם עושים עכשיו יכפיל את זה וישלש את זה, וילדים בני 16 יחשבו שזה מצחיק לזרוק לחמניות בתוך בתי חולים, ומשפחות יפסיקו לשמור על פסח. פרקי אבות ה': "כל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה". זה מה שאתם עושים עכשיו, מחטיאים את הרבים, ואתם תגרמו לזה שבחג הפסח יהיה הרבה פחות פסח, ואנשים פחות ישמרו, חמץ – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> ממש לא – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי אתם לא תכפו עלינו את היהדות. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> האם לשיטתך מותר להכניס חמץ לצבא? האם אתה רוצה לפלג את העם? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. הינה, שמעתם דבר תורה בסוף הנאומים, בבוקר. פרקי אבות, רק קדיש חסר. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> יאיר, אל תשכח את פרקי אבות – – – משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת משה אבוטבול, סגן השר אבוטבול, תודה רבה. סגן השר משה אבוטבול, תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת משה רוט, ואחר כך – חבר הכנסת משה גפני. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לפחות אביך היה הגון ודיבר נגד, לא שיחק אותה – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – תשמרו את הפה שלכם, כבר איבדתם את זה לגמרי, חצופים – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תסתמי את הפה שלך את, אל תדברי אליי כך – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תדבר יפה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול. את אמרת לו: תסתום, חברת הכנסת ביטון. מיותר, מיותר כל השיח הזה. אמרת לו: תסתום את הפה, והוא אמר לך: תסתמי. בשביל מה? היא אמרה לו: תסתום, הוא אמר לה: תסתמי. בשביל מה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נכון, אז תשאל גם אותה למה היא אמרה את זה, בשביל מה. תודה רבה. בוקר טוב וצוהריים טובים. הרב אבוטבול. חמש דקות לרשותך. << דובר >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב הראש, כנסת נכבדה, בעוד עשרה ימים כל עם ישראל – – – << קריאה >>דבי ביטון (יש עתיד):<< קריאה >> – – – לא סתם – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת ביטון, תודה. תודה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> כשאני מקבלת הודעה: בפסח אני אוכל לחם – זה על הידיים שלכם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני יכול להמשיך? בעוד עשרה ימים, בעזרת השם, כל עם ישראל, כל היהודים בכל העולם, יחגגו את החג, את חג הפסח. אבל השנה נפל דבר בישראל. אני שמעתי מהרב גפני, שמעתי גם מכבוד היושב-ראש, שהוא גם יושב-ראש ועדת הבריאות, שהחוק הזה מיותר ולא היה שום צורך בחוק הזה. כך עמד פה הרב גפני ואמר: לולא הכוחנות של בג"ץ לא היה בא החוק הזה לעולם. מי היה צריך את זה? אף אחד לא ביקש את זה. אבל הרב גפני, תרשה לי להגיד – קטונתי – מעז יצא מתוק. דווקא בדיעבד זה בסדר. למה? כי עכשיו יהודים בכל העולם שמעו שבארץ ישראל דיברו, יצא חוק על איסור הכנסת חמץ. יש יהודים בסיביר, או אני לא יודע באיזה מקום, שהם לצערנו רחוקים, ואם הם שומעים כזה דבר, שיש חוק על איסור הכנסת חמץ, זה נותן להם גיבוי, נותן להם גב, ויודעים, "כי מציון תצא תורה", שהינה, בארץ ישראל השכילו להבין שזה כבוד לחוקק חוק כזה, וממילא יהודים בכל העולם מקבלים מזה חיזוק. אז באמת לא רצינו את החוק הזה, חשבנו שזה מיותר, אבל אם כבר יש, אז זו ברכה. מעז יצא מתוק. ואני רוצה לספר בהזדמנות זו – ישבתי בישיבת ועדת הבריאות שבראשה ישב חבר הכנסת הרב בוסו, ובסבלנות ובחוכמה וגם בסבלנות לפנים משורת הדין הקשיב למגוון דעות וטענות ומענות, חלקן באו בציניות וניצלו את הסובלנות של יושב-ראש ועדת הבריאות. אבל בחוכמתו ובמקצוענותו הוא הביא את החוק הזה לידי גמר – חוק שלפנים משורת הדין עונה על הדרישות של כולם. אני חושב, כבוד היושב-ראש, שבזכות זה שאנחנו מכניסים היום בשעה טובה ומוצלחת את חוק החמץ, בזכות זה נזכה כולנו לחג פסח כשר ושמח בירושלים הבנויה ברחמים גדולים. אמן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת הרב משה גפני, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הקשבתי לנאומים שהיו כאן, כולל נאומו של יושב-ראש יש עתיד חבר הכנסת יאיר לפיד. לא שמעתי כל כך הרבה נאומים שהם ממש מצעד האיוולת. אני קורא את החוק. התחלתי לחשוב – אולי אנחנו מדברים על חוק אחר. אין בחוק הזה דבר וחצי דבר – אני אמרתי את זה גם בקריאה הראשונה: מעולם לא עשיתי חוק ולא הייתי חתום על חוק שאומר לאדם חילוני איך להתנהג, או לאדם שומר מצוות. מעולם לא עשיתי חוק כזה. החוק הזה הוא מיותר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> נכון. החוק הזה הוא מיותר. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> החוק הזה הוא מיותר, אבל אף אחד לא היה – – – מהם על הנאשם העיקרי בעניין הזה. הרי מה קרה? המדינה התנהלה 75 שנה – מנהלי בתי החולים הם בעלי הבית בנושאים רבים: רפואיים, ארגוניים, מינהליים; הם אחראים לזה, והם היו אחראים לחמץ, שיש בו איסור של "בל ייראה ובל יימצא" – מי כן, מי לא, איפה האנשים יושבים, כאלה שמותר להם לאכול חמץ והם עובדים או אורחים או מאושפזים בבית החולים. הכול התנהל בסדר עד שקפץ עלינו רוגזו של בג"ץ. ובג"ץ אמר: למנהל בית החולים אין סמכות. איש מכם לא אמר את זה. הרי מה קרה? למה באנו? לא התערבנו בזה מעולם, לא הייתה בעיה מעולם, לא היה שום דבר בעניין הזה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הרב גפני, החוק הזה – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> קרה שלפני שלוש שנים בא בית המשפט ולא התערב כשמנהל בית החולים אמר שביום זה סגורים לקבלת קהל וביום זה יהיה רופא מסוים במחלקה אחרת או שהוא יטפל בנושא של הטיפולים הרפואיים – הכול הוא מוסמך, רק בדבר אחד הוא לא מוסמך, אמר בית המשפט: לתלות מודעה שבבית החולים הזה, בחלקו הצפוני יש חמץ ובחלקו הדרומי אין חמץ, שבן אדם שומר מצוות ידע – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> גם – – – לך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע. לא להפריע. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – שהוא הולך בפסח לחלק הדרומי של בית החולים, או שבבית החולים הזה לא מכניסים חמץ. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תפסיק להפריע. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שום דבר לא בכפייה, אין מילה כזאת. ועומדים פה אנשים מכובדים, חברי כנסת, ומדברים על כפייה. אנחנו מכריחים אנשים לאכול מצות? תגידו, אתם השתגעתם? אנחנו מכריחים אנשים לאכול מצות? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם – – – גפני. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איפה יש מילה אחת בחוק הזה על כפייה? למה לא דיברתם את כל השטויות שלכם על בית המשפט? למה? למה לא אמרתם על בית המשפט: למה הוא מתערב? למה לא אמרתם את זה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – בית המשפט – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> פתאום מצאתם את חגיגות הפיתות שיהיה בפסח, להסית את האנשים. אתם מסיתים ומדיחים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתם מסיתים. אתם אלה שפוגעים – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה – – – ואתם מייצרים את הבעיה, גפני. אתם מייצרים את הבעיה – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני חייב להתנצל בפני הצד הזה של האולם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא צריך. תתנצל בפני האזרחים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מתנצל. אם הייתי הולך איתם לקואליציה, לא הייתה בעיה של חמץ בבית החולים. הדברים הכי חמורים שאפילו לא היינו מבקשים, היינו מקבלים. מה לעשות, לא הלכנו איתם לקואליציה. אז הבנתי למה; היום אני בוודאי מבין למה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. השרה סילמן צריכה לעלות? השרה סילמן, חמש דקות, ואחר כך – חבר הכנסת הרב אוריאל בוסו. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אז נתחיל בזה שיצא לי להוביל את ועדת הבריאות בכנסת הקודמת, וקרה מקרה שהגיע שר הבריאות, השר לשעבר ניצן הורוביץ, והוציא חוזר מנכ"ל לבתי החולים שמדבר על כיבוד פסיקת בג"ץ שמתירה הכנסת חמץ בפסח לבתי החולים – בתי החולים, שידעו תמיד לאזן בין פסיקת בג"ץ לבין ההכרה שלהם בצורך של הזהות היהודית ושל העם היהודי לשמור על הלכות פסח. מה הפריע לשר הבריאות שלנו בכך שבתי החולים מבקשים לכבד את הציבור היהודי? אז המחשבה אולי שהנחיה כזאת או אחרת תגרום לאנשים שהזהות היהודית עומדת לנגד עיניהם – וזה לא רק דתיים, זה רוב העם במדינת ישראל, שהוא מסורתי, הוא יהודי, הוא מעוניין לכבד – המחשבה שאולי הנחיה כזאת או אחרת תגרום לאנשים לא לכבד את ההנהגות היהודיות שהיו נהוגות עד היום ולעקוף אותן היא הנחה שגויה והיא טעות חמורה. כי אנחנו מדינה יהודית שהזהות היהודית שלה נמצאת בקרבה ופועמת אלפי שנים. אנחנו כאן במדינת היהודים ולא בשום מקום אחר בעולם בגלל ובזכות האמונה והזהות שלנו. מבחינתי, בשנה שעברה בדיוק בזמן הזה היה "והיא שעמדה" – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היית בקואליציה, לא? מה היה בשנה שעברה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, לא להפריע. לא להפריע. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> – – קידוש השם על הדברים החשובים שלנו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה היה בשנה שעברה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> דיברת מספיק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, שמעתי אותך טוב. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> איפה העמידה שלנו, אם לא כאן? במשך דורות אנשים שמרו על הגחלת ועל הזהות היהודית והמסורת גם בזמנים קשים וברגעים קודרים. מי אנחנו, שחיים במדינה ריבונית ויהודית, שזכינו להיות פה אחרי מאות ואלפי שנים? בבתי חולים זה יהיה היום – מחר זה יהיה ברחבי הארץ; היום זה חמץ – מחר זה דברים אחרים. כדור שלג, כי לממשלה לא היו קווים אדומים. אז חג הפסח – דווקא החוק הזה מדבר על כך שהוא לא כופה, וכל מנהל בית חולים רשאי להגדיר מה מותר ומה אסור – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז למה צריך אותו? אז למה צריך אותו? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> – – ולמנות מישהו שיעדכן ויודיע לאנשים. למה? כי בתי החולים הם המיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. עובדים שם כולם: יהודים וערבים, ימין ושמאל, צ'רקסים ודרוזים. לא היה צריך ששר בריאות יבוא וישים אצבע בעין וייצר קרע בעם – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי זה שר הבריאות? אין שר בריאות כבר חצי שנה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> – – ויגיד מה מותר ומה אסור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איפה שר הבריאות? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> כי בבתי החולים, כל מי ששוכב על מיטת הניתוח לא שואל לפני שהוא נכנס לניתוח אם המנתח הוא ערבי, יהודי או ישראלי או צ'רקסי או מאיזו קהילה הוא מגיע. הדבר היחיד שאותו חולה מבקש זה חסד וחמלה, אם זה במחלקה ואם זה על שולחן הניתוחים. לא היינו צריכים שר שיבוא ויפרק את המיקרוקוסמוס המיוחד שנמצא במערכת הבריאות. שר בריאות שמפלג לא ראוי לו להיות שר בריאות, והאמת היא שהיום, בימים שהם ערב גאולה, הם רק מראים לנו שהזהות היהודית חזקה מכל מפלג כזה או אחר. "והיא שעמדה", שעמדה לנו אז, עומדת לנו גם היום ותעמוד לנו גם בעתיד בזכות אנשים ונשים, כי בזכות נשים צדקניות נגאלו בני ישראל ממצרים, והם גם עתידים להיגאל. ואם מישהו חלש בחברה – אני אומרת לכם, יהיו כאן אנשים ונשים שתמיד יקומו ברגעים הקשים, ויגידו די, ויגידו: לא כאן ולא בבית הזה, וישמרו על הגחלת הזאת, שעברה מאות בשנים, ושאנחנו נעביר אותה גם בפסח הקרוב מאב לבן. אנחנו, כחברה וכזהות יהודית, החובה שלנו היא לחבר – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> – – ואני כיושבת-ראש ועדת הבריאות, היה לי קשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> שר בריאות הופך את בתי החולים למקום של שסע ולמקום של ריב – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> – – אני יכולה לומר לכם שהחוק הזה, שהביא חבר הכנסת אוריאל בוסו לוועדה – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> היא לא מחברת שום דבר, היא רק מרחיקה ישראלים מהיהדות. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> – – ויזם אותו חבר הכנסת גפני – חבר הכנסת גפני, יזמנו הרבה חקיקות חשובות שמחברות, שמאחדות יחד, כי זו המהות של הבית הזה. זה בית של הסכמות. לא יכול להיות שבן אדם לוקח פסיקת בג"ץ שלא תעבור בבית הזה בחיים, כי אין לה רוב בבית הזה, ומחיל אותה בחוזר מנכ"ל על כל בתי החולים ערב פסח. לא. אנחנו נהיה "והיא שעמדה" הזאת, ונגיד לו שזה לא עובד ככה ושזה לא הולך ככה. גם אם חשובה לנו מערכת הבריאות – והיא חשובה לנו, כי זה הלב שלנו בסוף, וזה לא רק הלב שלנו, בסוף כולנו זקוקים לחסד וחמלה. עם ישראל שנים נבנה על חסד וחמלה, וזה לא בושה לתקן. רות המואבייה היא החסד, אותה קוראים בקבלת תורה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור עכשיו? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> ולמה קוראים אותה בקבלת תורה? אנחנו מתחילים עכשיו את חג פסח ונסיים בקבלת תורה בחג שבועות. למה רות נבחרה? כי לרות היה חסד, והקדוש ברוך הוא אומר: אני, את החסד הזה רוצה בעם שלי, ורק בזכות החסד והחמלה. ורות היא המתקנת הגדולה ביותר, ואין בושה לתקן – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה קורה? שיעור תורה היום? מה זה קשור? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> – – לא פה ולא בעם שלנו. וכשצריך לתקן אנחנו יודעים לתקן ואנחנו גם נתקן, כי מתיקון יוצאת מלכות. מרות המואבייה יצאה מלכות של דוד המלך – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> – – ומלכות ישראל היום היא כנסת ישראל. וכנסת ישראל, יותר מכולם, יהיה לה "והיא שעמדה", והיא תדע לתקן כשצריך. אז בעזרת השם – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – על מה את מקשקשת – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> – – שנזכה לימים של גאולה וברכה. "השם עוז לעמו ייתן, השם יברך את עמו בשלום". אשרינו שזכינו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך הייתי, סילמן? הייתי טובה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תעמוד בשקט. תשב במקום, בבקשה. אל תפריע. שב במקומך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני קורא אותך קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יעלה ויבוא – חבר הכנסת קריב, תצא, בבקשה, ואל תפריע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> פשוט – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יעלה ויבוא יושב-ראש ועדת הבריאות חבר הכנסת אוריאל בוסו, שזכה לזכות את ישראל בחוק הזה לכבוד חג הפסח. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כולנו מרגישים זכאים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם עושים נזק. אתם פותרים בעיה שלא קיימת – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> דיברתם כאן כל הלילה. << דובר >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, בדרך כלל גומרים לנאום ואז אומרים את התודות. אני רוצה להתחיל עם התודות: יש כאן הרשמות הפרלמנטריות והקצרניות, שהיו כל הלילה, הם עושים עבודת קודש; ערוץ כנסת; צוות הוועדה, שנמצא כאן – היועצות המשפטיות עו"ד נעה בן שבת, יעל סלנט, וכמובן מנהלת הוועדה מיכל דיבנר כרמל; העוזר הפרלמנטרי שלי עו"ד יעקב שטרן, שעושה עבודת קודש – כשאומרים "עבודה" זה ללכת ולגשר ולדאוג לכלים הטכניים כדי שאנחנו נוכל לעמוד בחוק בקריאה שנייה ושלישית – וגם ממלא מקום יושב-ראש ועדת הבריאות חבר הכנסת יוני מישרקי. תרשום. אבל חברי הכנסת, אתם יודעים, אני הייתי כאן כל הלילה. חלק, אפשר להגיד להם "בוקר טוב", חלק "צוהריים טובים", חלק לא ישנו. אני הייתי כאן כל הלילה ושמעתי את מרבית הנאומים. שמעתי גם הרבה הרבה רעל. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> רעל? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> ואני אסביר ואומר – יש לי כאן מכתב של שר הבריאות הורוביץ לבתי החולים: "אין למנוע הכנסת חמץ בפסח. כבדו את פסיקת בג"ץ". הוא הוציא מכתב לכל מנהלי בתי החולים: אוי ואבוי לכם אם תיתנו הוראה אחרת מבג"ץ, ואל תעשו את מה – עכשיו אני שואל אתכם באמת, בכנות: אמרו לי: למה אתם מחוקקים את החוק אם זה חוק דקלרטיבי ואין בו שיניים? למה אתם מחוקקים את החוק? נגיד שלא חוקקנו עכשיו, הכול בסדר. מה קורה בבתי החולים? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כלום. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> יפה. שנייה, אני איתך. לא יקרה כלום, נכון? אז תחשוב שלא חוקקנו את החוק. למה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אבל חוקקת. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> אני אסביר למה אני מחוקק, אבל אני שואל למה בגלל שאנחנו מחוקקים חוק שיש לו ריח של דת, אתם מעוררים את כל האמוציות. אתם אומרים: אתה כופה דת ויהדות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בוסו, יש בעיה? אין בעיה, אין בעיה. למה אתה מחוקק חוק אם אין בעיה? אתה מייצר בעיה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> בג"ץ 1550/18 ובג"ץ 1710/18 – אני אקרא קטעים ואומר לכם איפה הבעיות והלקונות שהיו ולאן כיוונו אותנו השופטים, שעל פי הפסיקה הזאת – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – יהודי שביקש להכניס חמץ? אין בעיה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> אני לא צועק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה לא חייב לענות. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> יוראי, בוא תקשיב, ננהל שיח. קודם כול, אחד מהעותרים – למשל ארגון עדאלה, שבהחלט לא מייצג את המגזר: "מרכז עדאלה טוען כי באיסור על הכנסת חמץ לבית החולים בחג הפסח יש משום כפייה דתית ופגיעה בזכויותיהם החוקתיות של בני הציבור הערבי בישראל – –" << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> רציתי לשאול שאלה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> רגע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא לא לא. זאת לא שעת שאלות. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> "– – הפוקדים את בית החולים – – – מאשפזים, מבקרים". << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ארבע קושיות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כל הלילה היו לך ארבע קושיות. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> ואז הוא אומר: אני מבקש לאפשר להם להכניס חמץ בלי שאף אחד לא יורה להם כלום, לאותם מבקרים, ומבקש בשם הזכויות של מי שאינם יהודים להכניס לבתי חולים. עכשיו, אנחנו זוכרים מתחילת הדיון שבית חולים הוא מרחב ציבורי. זה מרחב ציבורי, זה לא פרטי. לקניון אתה יכול לבחור אם אתה הולך או לא הולך; לבית חולים אתה לא בוחר – אתה הולך לשם כי אין לך ברירה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> היא הנותנת. אתה לא בוחר להגיע לשם, אתה – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> הקראתי גם בפעם שעברה בנאום ממכתב הסטטוס קוו המפורסם של דוד בן-גוריון לראשי אגודת ישראל בחודש תמוז 1947 בעניין הכשרות: כשרות – "יש לאחוז בכל האמצעים הדרושים למען הבטיח שבכל מטבח ממלכתי המכוון ליהודים יהיה אוכל כשר". "יש לאחוז בכל הכלים" – תדאג שיהיה אוכל כשר. מגיע רב בית החולים – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – כמה תלמידי ישיבות – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה לא קשור, לא קשור. זה סעיף הכשרות, זה לא קשור. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> לא, הוא דיבר על המרחב הציבורי, על משהו אחר. מכתב הסטטוס קוו כבר ידוע. מגיע רב בית החולים, שהוא לא עובד הרבנות הראשית ולא משרד הדתות, הוא עובד בית החולים – אגב, אף בית חולים אינו מחויב לעשות כשרות מכוח חוק הרבנות הראשית. שום דבר. התעודות שבבתי חולים הן תעודות של בית החולים, לא של הרבנות. תעודות של רב בית החולים. מנהלי בתי חולים, שאתה סומך עליהם בפתיחת חדר MRI, בלהביא מנתחים, בלהביא א האורתופדים הכי טובים – סומך עליהם גם בעניין הכשרות. הוא מחליט שבבית החולים שלו במרחב הציבורי צריך לנהוג כשרות במהלך כל השנה, וכשאתה מגיע היום למחלקה אתה רואה סימון: "בשר", "חלב", יש עגלות כאלה ועגלות אחרות. מגיעים רבני בתי החולים, אומרים למנהלי בתי החולים: תקשיבו, אם אין הוראות ברורות בנושא, להגיד להם שבשבוע הזה המקום כשר לפסח, אני לא יכול לשמור את המרחב הציבורי ואת המטבחים כשרים. אני לא יודע מה יכניסו למיקרוגלים, מה יהיה עם העגלות; משרד הבריאות התנגד לחד-פעמי, מה אני עושה עם הכלים? היו הוראות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> אנחנו מנהלים פה שיח. תקשיב עד הסוף. יהיו לך שאלות, אני אענה על הכול. יש לנו כאן בערך עוד שעה-שעתיים עד שיגיעו כולם. הכול בסדר. ואז תלו שלטים: בית החולים כשר לפסח, נא להימנע מהכנסת חמץ. מה בג"ץ אומר? אין לך סמכות לתת הוראות כאלה. אין לך סמכות. אני אקרא תכף את הוראות בג"ץ. בג"ץ אומר, וגם השופט הנדל: "חבריי השופטים, נוח לה לעתירה זו שלא הוגשה יותר משהוגשה". היה צריך להגיע להכרעה, ועדיף שלא הייתם מכריעים בנושא הזה, הכל-כך כאוב. גם השופט פוגלמן, אומר להם שבסופו של דבר צריך להכריע. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הכול נכון, אין בעיה. אף אחד לא – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> "מהדברים האמורים" נמצא "כי הסמכות לאסור על הכנסת חמץ – – – לא יכולה להישען על הסמכות הכללית". אם אתה רוצה, תחוקק חוק ולא סמכות. מה עשינו בחוק? אמרנו במפורש: לא לפתוח ולא לחטט בתיקים ולא לשים מגנומטרים למזון, אבל שתהיה לך סמכות לקבוע הסדרים; למשל, אלי כהן, מנכ"ל קופת חולים כללית, שמחזיקה 30% מהאשפוז במדינת ישראל – מי שיודע, הרי יש להם בתי חולים ובתי חולים גריאטריים – היא החליטה שהשבוע חג הרמדאן נופל באותם ימים, ויש שעה מסוימת שבה כולם צריכים לאכול, ואתה הרי לא יכול למנוע את זה. הרי זה לא אחד-שניים, זה לא בחדרים. אז הוא מקים מתחמים מיוחדים לכל בני העדה שאינם יהודים – עובדים, מטופלים ובני משפחות, והוא עצמו ידאג להם לאוכל. אם אתה לא נותן לו – וגם מרכז עדאלה הגיש חוק ואמר לו, למה אתה מקצה להם מקומות בנפרד? הם רוצים לאכול עם כולם, אל תבודד אותם. ברגע שאתה נותן סמכות למנהל בית החולים, הוא יכול להקצות מקומות מיוחדים לנושא ולייחד – להגיד: לכאן נכנס אוכל כשר ולכאן לא. זאת הסמכות שיש למנהל בית החולים. זה הכול. גם כתוב בחוק שכשהוא ממנה מישהו, זה לא מאבטח, כי זה מיקור חוץ, אלא אחד מעובדי בית החולים. כי בג"ץ אמר: אם תמנה עוד בן אדם חיצוני, זה יעלה כסף. אז אמרנו, לאחד מעובדי בית החולים ניתן סמכות לתת הוראות. זה החוק. כשאנחנו בתקופה כל כך משוסעת – אתמול נהייתה רגיעה, אז מצופה מכם, מנהיגי המחנה, לומר: יש חוקים שכמדינה יהודית אפשר בהחלט להניח ולומר שצריך לשמור על המרחב הציבורי. זה חוק מאוזן, ואנחנו יכולים לחיות עם זה. לא כל דבר צריך לקחת למנוף של שיסוע ומחלוקת. לא זאת המטרה. אתם יודעים שהחוק המקורי היה הרבה יותר מחמיר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בוסו, השלב הבא הוא יום כיפור? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> שמעתי את משרד המשפטים, שמעתי את מנהלי בתי החולים, והם באו ואמרו: זה הדבר הנכון. המטרה שלשמה צריך לחוקק את זה עכשיו – כי הם כבר רוצים לדעת מה הם עושים בשבוע הבא, איך אנחנו מטפלים במתחם שלנו. אתה לא סומך על המנכ"לים של כל בתי החולים? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה, יהודים לא נכנסים עם חמץ בפסח לבתי החולים. הם לא עושים את זה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> איך הם יודעים לא להיכנס? צריך לשים להם מודעות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יש כבוד הדדי – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> אבל אם אין לך חוק, אפילו מודעות אתה לא יכול לשים – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יש כבוד הדדי. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> אבל אתה צריך לייחד אזורים. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> הרסתם אותנו, די. די, לא ניתן לכם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בוסו, ביום כיפור אין בעיה? אין בעיה, בוסו? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> אתה יודע מתי תהיה בעיה, חלילה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – אין חוק. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> יבוא מחר מישהו ויגיש עתירה גם על יום כיפור. 30 שנה אנחנו לא מחוקקים חוקים דתיים. אתה יודע את זה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אבל אין בעיה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> לא. 30 שנה אנחנו מתבוננים על כל עתירות בג"ץ. מישהו חשב שצריך לחוקק חוק על הגיור? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> אנחנו ידענו שהרבנות הראשית היא הרגולטור היחיד לנושא הגיור, עד שהגיעו גופים פרוגרסיביים, גיורים שאינם על פי ההלכה. אז צריך לחוקק חוק גיור. אתה חשבת שצריך לחוקק חוק על הכותל? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם מייצרים נזק. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> אבל מגיעים גופים כאלה פרוגרסיביים שמבקשים לשנות הסדרים בכותל המערבי – צריך לחוקק חוק מתגונן. אף פעם לא חוקקנו חוק מלכתחילה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מרחיקים יהודים מהדת. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> אם בג"ץ לא היה קובע, לא היו מחוקקים חוק, תשאיר את הסטטוס קוו. אנחנו צריכים להתגונן מהעתירות שהוצאו שלא בדעת אמיתית ולא לשם – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה – אתם מייצרים את הבעיה. אתם מרחיקים את היהודים מהדת שלהם – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> אתה תפנה לאותם גופים שעותרים פעם אחר פעם ותאמר להם, חבר'ה, תניחו לסטטוס קוו הקיים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה אתם עושים? נזק, נזק. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> מה שהיה הוא שיהיה – זה מה שאמר הרב גפני, שמגיעה לו תודה רבה, קודם כול, וגם ליוזמי החוק, חבר הכנסת יוסי טייב, חבר הכנסת ינון אזולאי, חבר הכנסת הרב אייכלר, יצחק פינדרוס, יעקב אשר וחבר הכנסת משה ארבל, שהגישו את הצעות החוק הללו. אלה הצעות חוק מאוזנות, שבסופו של דבר מוזגו להצעה אחת אמיתית, נוחה, עם משרד המשפטים, משרד הבריאות וכלל המערכות, כולל קופות החולים ובתי החולים. תאמין לי, עשיתי סבב טלפונים, דיברתי איתם, אבל לא מול המיקרופונים, לא מול המצלמות, אלא באופן אמיתי ובלב פתוח. שמעתי את דעתם, ואמרנו שזה הדבר הנכון שצריך לעשות. אז אנחנו יודעים כמה שיסוי יש בכל דבר בעת הזאת; אני מצפה מכם שתגידו: זאת מדינה יהודית, זה מרחב ציבורי. ואם היה למישהו ספק בשבוע הזה – בשנה שעברה, כשהשר הורוביץ הוציא את ההוראה הזאת לשרה סילמן, שיש לה זכויות יוצרים על החוק המקורי – ולא רק, אני חושב שאולי מפלתה של הממשלה הקודמת התחילה מאותה הוראה של ניצן הורוביץ – מידיעה, היו אנשים שהיו צריכים להתאשפז בחג הפסח ונמנעו מלהגיע באותו שבוע לבית החולים כשהיו צריכים להיות תחת השגחה בגלל סכנת חיים. אין הרבה הלכות שיש עליהן "בל ייראה ובל יימצא"; אבל עדיין, אם בן אדם מאושפז ומישהו יאכל לידו, זה לא נעים אבל זאת לא עבירה שלו. אבל כשאתה מלכתחילה משאיר את המרחב הציבורי כך שהמטבחים של העובדים יהיו פתוחים לכולם, המיקרוגלים, כל אחד יוכל לעשות מה שהוא רוצה – מאותו רגע רבני בתי החולים יוכלו להגיד: רבותיי, אני לא יכול להכשיר את המקום, לא יכול להביא אוכל כשר. מה תעשה עם אלה שצריכים אוכל כשר? אלה לא החרדים, תאמין לי. אנשים חרדים שנמצאים בבית חולים ידאגו לאוכל שלהם. הם גם ככה מחמירים – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> לא תהיה לו סמכות לפשפש, גם היום אין סמכות לפשפש. אבל יש לו סמכות לקבוע מתחמים, ולהגיד: זה מקום כשר, זה מקום שאפשר לאכול בו חמץ, וזה מקום לעובדים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> יש סמכות אכיפה – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> אתה יודע שאין סמכות אכיפה. למה זה נמצא בסעיף 9 בחוק זכויות החולה? כי בסעיף הזה מדובר, למשל, על זמני ביקור חולים. היום מנהל בית חולים קובע שבשעה 21:00 מסתיים ביקור חולים. מגיע בן אדם שמחליט להישאר עד שעה 22:00, מה הוא יכול לעשות לו? שום דבר. אתה יודע? על פי חוק, הוא לא יכול למשוך אותו באוזניים, לא יכול להיות לו קנס. המקסימום שהוא יכול לעשות הוא להזמין משטרה. אותן סמכויות שנתת לו כדי לקבוע על זמני ביקור חולים, על החלטות של מחלקות – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – הוא כן יכול להביא משטרה, אבל על הדבר הזה הוא לא יכול. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> לא, הוא יכול להביא משטרה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה קורה? מה קורה איתכם? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> תאמין לי, אין מנהל בית חולים אחד שיזמין משטרה על לחם – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לכן אני אומר שזה הצהרתי. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> – – אבל אלה אותן סמכויות. לכן זה בחוק זכויות החולה, באותו סעיף של שבירת הסדרים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כמו שהייתם מוציאים הצהרה היום מטעם ש"ס. באמת. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> אז אתה תגיד – אם החוק הוא כזה, אני יודע לחיות איתו כיהודי במדינת היהודים. אני יודע לחיות עם זה. אני סומך על מנהל בית החולים – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – אף פעם לא הייתה לי כוונה – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> כי אתה צריך לתת לו סמכויות לקבוע את המחלקות ואת ההסדרים. זאת המטרה היחידה. לכן עשינו את זה בצורה מאוזנת בלי הוראות. הרבנות הראשית לא נכנסת לכאן, הרב של משרד הבריאות לא – אתה יודע, גם היום כשנקבעת כשרות, ובא בית החולים וקובע את הכשרות, על פי איזה כללים? על פי ההלכה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל לפעמים, בוסו, לחוק יש קונוטציה, והקונוטציה של החוק הזה היא אצבע בעין לציבור מסוים שמרגיש היום שדופקים אותו. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> זה תלוי בכם כמנהיגי הציבור. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, זה תלוי בכם. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> אם תגידו לו, תקשיבו, נחוקק חוק – לכו, תאכלו חמץ, את האטריות בבתי חולים – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת בליאק, שומעים אותך מהמקום שלך. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> לכן, רבותיי חברי הכנסת, אני מבקש מכם לתמוך בהצעת החוק הזאת. ערב חג הפסח – שניכנס לחג פסח כשר ושמח. אגב, אומרים: חג סוכות שמח, חנוכה שמח, פורים שמח – זה החג היחיד שנאמר עליו – "פסח כשר ושמח". << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> יוני בן חמו כאן, הוא הגיע מצרפת לבקר אותנו בארץ הקודש בחג הפסח. ברוך הבא. תודה רבה לכולם. צריך גם לדחות את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו נמתין לסגן יושב-ראש הכנסת הרב אוריאל בוסו, שיעלה לבמה ויבצע את ההצבעה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני גם הכותב, גם החוקר, גם התליין וגם המצביע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דמוקרטיה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רבותיי חברי הכנסת, נעבור להצבעות. הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 13). יש הסתייגויות, יש הרבה הצבעות. נעשה אותן במרוצה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מירב? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, אתה מקריא את המסתייגים קודם, לא? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש שמיות? אתם תחליטו. אוקיי, יש זכות גם לאופוזיציה לשמיות. הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 13), התשפ"ג–2023. חברי הכנסת יוסף טייב, אוריאל בוסו, ינון אזולאי, משה גפני, ישראל אייכלר, יעקב אשר ויצחק פינדרוס. הוגשו כמובן הסתייגות ובקשות רשות דיבור: קבוצת סיעת ישראל ביתנו – חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; קבוצת סיעת העבודה – חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום; קבוצת סיעת המחנה הממלכתי – חברי הכנסת בנימין גנץ, גדעון סער, גדי איזנקוט, פנינה תמנו, יפעת שאשא ביטון, חילי טרופר, זאב אלקין, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן, שרן מרים השכל ואלון שוסטר; קבוצת סיעת יש עתיד: חברי הכנסת מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, יסמין פרידמן, נאור שירי, עידן רול ומיכל שיר סגמן. הסתייגויות. חברי הכנסת, תפסו את מקומותיכם. ההצבעות כרגע יהיו אלקטרוניות. לפני סעיף 1, קבוצת ישראל ביתנו מציעה. אנחנו נצביע על הסתייגות מס' 1. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 48 נמנעים – אין הסתייגות 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 42 בעד, 48 נגד. אני קובע שההסתייגות נדחתה. לחלופין א' – הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 47 נמנעים – אין הסתייגות 1 לחלופין א לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 42 בעד, 47 נגד. אף הסתייגות זו נדחתה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מסירה את ב' עד ה'. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ההסתייגויות ב' עד ה' הוסרו. אם כן, אפשר להצביע: קבוצת העבודה מציעה, הסתייגות מס' 2 – הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 49 נמנעים – אין הסתייגות 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 42 בעד, 49 נגד. אף הסתייגות זו נדחתה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> להסיר את 3 עד 7. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ההסתייגויות 3 עד 7 הוסרו. נצביע על הסתייגות מס' 8. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההסתייגות – 44 נגד – 47 נמנעים – אין הסתייגות 8 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 44 בעד, 47 נגד. הסתייגות זו נדחתה. לסעיף 1 ישנה הסתייגות, חבר הכנסת אבי מעוז, הסתייגות מס' – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא מסיר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוסרה. 9 ו-10? חבר הכנסת אבי מעוז מסיר את ההסתייגויות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חבל, רצינו להצביע. למה לא נתתם לנו להצביע איתכם? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> את לא היית מצביעה על זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בוודאי, הייתי מצביעה נגד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 9 ו-10 הוסרו. לכן נצביע עכשיו על ההסתייגויות שקבוצת ישראל ביתנו וקבוצת יש עתיד מציעות. הסתייגות מס' 11 – הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההסתייגות – 44 נגד – 47 נמנעים – אין הסתייגות 11 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 44 בעד, 47 נגד. הסתייגות זו נדחתה. ההסתייגויות 12 עד 18 הוסרו. הסתייגות מס' 19 – הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההסתייגות – 44 נגד – 47 נמנעים – אין הסתייגות 19 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 44 בעד, 47 נגד. אף הסתייגות זו הוסרה. הסתייגות מס' 20. חבר הכנסת ברוכי, לפי הלוח ההצבעה שלך נקלטה, רק בלוח לא רואים כאן אולי. לפי מה שראיתי, ההצבעה שלך נקלטה. הסתייגות מס' 20 – הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההסתייגות – 39 נגד – 47 נמנעים – אין הסתייגות 20 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 39 בעד, 47 נגד, שלושה נוכחים. אף הסתייגות זו נדחתה. ההסתייגויות 21 עד 26 הוסרו. אם כך, נעבור להסתייגות מס' 27. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 47 נמנעים – אין הסתייגות 27 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 43 בעד, 47 נגד. הסתייגות זו נדחתה. ההסתייגויות 28 עד 33 הוסרו. קבוצת המחנה הממלכתי מציעה את הסתייגות 34. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 47 נמנעים – אין הסתייגות 34 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 43 בעד, 47 נגד. אף הסתייגות זו נדחתה. ההסתייגויות 35 עד 39 הוסרו. את רוצה לאתגר אותי? הסתייגות מס' 40 – הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 47 נמנעים – אין הסתייגות 40 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אלה מדי פעם הצבעות בשביל בדיקת ערנות למי שהיה ער כל הלילה. 43 בעד, 47 נגד. אף הסתייגות זו נדחתה. 40 לחלופין – הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 48 נמנעים – אין הסתייגות 40 לחלופין לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 41 בעד, 48 נגד. הסתייגות לחלופין זו הוסרה. הסתייגויות 41 ו-42 הוסרו. קבוצת יש עתיד מציעה את הסתייגות מס' 43. הצבעה מס' 12 בעד ההסתייגות – 38 נגד – 48 נמנעים – אין הסתייגות 43 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת לפיד, חברת הכנסת מזרסקי, חברת ועדת הבריאות, עושה עבודה מצוינת; לא בהקשר של חוק החמץ. עושים דברים טובים שם למען עם ישראל. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> לא נחזיק את זה נגדה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוי ואבוי, למען הבריאות. 38 בעד, 48 נגד, שני נוכחים. אף הסתייגות זו נדחתה. הסתייגויות 44 עד 53 הוסרו. הסתייגות מס' 54 – הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 48 נמנעים – אין הסתייגות 54 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 43 בעד, 48 נגד. אף הסתייגות זו נדחתה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> להסיר את 55 עד 60. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 55, יש אנשים שהמספר הזה טוב להם. הסתייגויות 55 עד 60 הוסרו. נצביע על הסתייגות מס' 61. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 48 נמנעים – אין הסתייגות 61 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 43 בעד, 48 נגד. אף הסתייגות זו נדחתה. הסתייגויות 62 עד 65 הוסרו. נצביע על הסתייגות 66. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 48 נמנעים – אין הסתייגות 66 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 43 בעד, 48 נגד. אף הסתייגות זו נדחתה. הסתייגויות 67 עד 74 הוסרו. נצביע על הסתייגות מס' 75. הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 48 נמנעים – אין הסתייגות 75 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 42 בעד, 48 נגד. אף הסתייגות זו נדחתה. אנחנו נצביע על הסתייגות 75 לחלופין. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 48 נמנעים – אין הסתייגות 75 לחלופין לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 42 בעד, 48 נגד, ויש נוכח אחד. אף הסתייגות זו נדחתה. הסתייגויות 76 עד 85, כולל, הוסרו. כולל לחלופין שהיו. ב-83 ו-84 יש לחלופין – זה כולל, הוסרו. הסתייגות מס' 86 – הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 48 נמנעים – אין הסתייגות 86 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 43 בעד, 48 נגד. הסתייגות זו נדחתה. לחלופין 86 – הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההסתייגות – 44 נגד – 48 נמנעים – אין הסתייגות 86 לחלופין לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 44 בעד, 48 נגד. אף הסתייגות זו נדחתה. הסתייגות מס' 87 – הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההסתייגות – 44 נגד – 48 נמנעים – אין הסתייגות 87 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 44 בעד, 48 נגד. הסתייגות זו נדחתה. הסתייגויות 88 עד 98 הוסרו. נצביע על הסתייגות 99. הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההסתייגות – 44 נגד – 48 נמנעים – אין הסתייגות 99 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 44 בעד, 48 נגד. הסתייגות זו נדחתה. הסתייגות מס' 100. על 99 הצבענו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> להסיר את 100 עד 111. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הסתייגויות 100 עד 111 הוסרו, כולל לחלופין של 100. נצביע על הסתייגות מס' 112. הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 48 נמנעים – אין הסתייגות 112 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 43 בעד, 48 נגד. הסתייגות זו נדחתה. הסתייגות מס' 113 – הצבעה. הצבעה מס' 23 בעד ההסתייגות – 44 נגד – 47 נמנעים – אין הסתייגות 113 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 44 בעד, 47 נגד. הסתייגות זו נדחתה. הסתייגויות 114 עד 116 הוסרו. נצביע על הסתייגות מס' 117. הצבעה. הצבעה מס' 24 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 48 נמנעים – אין הסתייגות 117 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 43 בעד, 48 נגד. אף הסתייגות זו נדחתה. אם כן, רבותיי חברי הכנסת – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש לך את 118. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, רגע. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, לאחר שהוסרו כל ההסתייגויות לסעיף 1, כרגע נצביע על סעיף 1 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 25 בעד סעיף 1 כהצעת הוועדה – 47 נגד – 44 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, אתם לא באמת במתח. 47 בעד, 44 נגד. אני קובע – חבר הכנסת רוט, אם כך זה 48. יבדקו את זה – – – << קריאה >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא מופיע. אז 47 בעד, 44 נגד. לאחר סעיף 1 קבוצת ישראל ביתנו מציעה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מסירים את ההסתייגות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל יש לה לחלופין. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מסירים את הכול, אפשר לעבור הלאה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הסתייגות 118, כולל לחלופין, הוסרה. אם כן, נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת החוק כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 26 בעד החוק – 48 נגד – 43 נמנעים – אין חוק זכויות החולה (תיקון מס' 13), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 48 בעד, 43 נגד. אני קובע שהצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 13), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה שלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. שיהיה לכולם פסח כשר ושמח. חברי הכנסת, יש עוד סעיף אחד. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, מגלגלים זכות על ידי זכאי. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו אומר שבטעות הצביע בקריאה השלישית בעד, והוא מבקש שלפרוטוקול יירשם כנגד. אף אחד לא יכעס עליך, בטח לא בשמיים – עליי. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (מס' 15), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' מ/1500; דברי הכנסת, חוב' ט"ז, ישיבה 100; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (מס' 15). יציג חבר הכנסת אוריאל בוסו, יושב-ראש ועדת הבריאות. בבקשה. יעלה ויבוא חבר הכנסת בוסו. << דובר >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר >> חברי הכנסת שמתלוננים על זה שלפעמים עושים דברים בניגוד לדעתם – יש לכם זכות להצביע על משהו מאוד חיובי. חברת הכנסת מירב בן ארי וחבר הכנסת אלקין באמת הבינו את החשיבות והסכימו להביא את זה בקריאה שלישית במהירות וללא התנגדות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (מס' 15), התשפ"ג–2023. זו הצעת חוק ממשלתית לקריאה שנייה ושלישית. פקודת הרופאים קובעת כי ככלל רק רופא מורשה יוכל לעסוק ברפואה. כחריג לכלל קובע סעיף 59 לפקודת הרופאים כי מנכ"ל משרד הבריאות רשאי להתיר לאחיות ולבעלי מקצועות בריאות נוספים לבצע פעולות רפואיות המהוות עיסוק ברפואה במוסדות רפואיים בכפוף לעמידה בתנאי כשירות שנקבעו בתקנות. מכוח הסמכה זו נקבעה בתקנה רשימה של בעלי מקצועות בריאות אשר רשאים לבצע פעולות רפואיות, בין היתר אחיות, פרמדיקים, חובשים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, פלבוטומיסטים ועוד. הפקודה מסמיכה את מנכ"ל משרד הבריאות להתיר בתקנות לאחיות מוסמכות לבצע פעולות רפואיות גם בבית החולה, ולא רק במוסדות רפואיים. עם זאת, הוראה זו לא חלה כיום על בעלי מקצועות הבריאות. מוצע להרחיב את ההסמכה הנתונה למנכ"ל משרד הבריאות ולקבוע כי הוא יהיה רשאי להתיר, נוסף על האחיות המוסמכות, גם לבעלי מקצועות בריאות אחרים כגון פרמדיקים, פלבוטומיסטים, חובשים וכו' לבצע פעולות רפואיות בבית החולה, בכפוף לתנאים שייקבעו בתקנות באישור ועדת הבריאות של הכנסת. אציין כי במהלך הדיון בוועדה דרשנו ממשרד הבריאות להביא לאישור הוועדה תקנות בעניין סמכויות הפלבוטומיסטים לקחת דם בבית החולה בתוך 30 יום ממועד אישור החוק. הצעה זו המונחת בפניכם נועדה להרחיב את אפשרויות מתן הטיפול למטופל בביתו, וזה כמובן מוגבל כיום. להצעת חוק זו לא הוגשו הסתייגויות, ואני קורא לכם לאשר אותה בקריאה שנייה ושלישית. אני רוצה להודות גם כאן לחברי הוועדה: חברת הכנסת מזרסקי, חבר הכנסת חוג'יראת וצוות הוועדה, שעשו איתי עבודה נפלאה. אני מבקש לאשר את זה בקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מצביעים. אז אנחנו מצביעים על הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (מס' 15). מי בעד? מי נגד? להצעת החוק לא נרשמו הסתייגויות, ולכן אנחנו מצביעים על סעיף 1 כנוסח הוועדה לקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 27 בעד סעיף 1 – 64 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 64 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. לכן אנחנו ניגש להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 28 בעד החוק – 52 נגד – אין נמנעים – אין חוק פקודת הרופאים (מס' 15), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 52 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אפשר להוסיף אותנו בעד? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתם רוצים להוסיף לפרוטוקול את חברת הכנסת מיכל שיר וחבר הכנסת עידן רול? רוצים להוסיף לפרוטוקול, בבקשה. אני קובע שהצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים עברה אישור בקריאה שנייה ושלישית, ולכן תיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, מ/1617).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו אנחנו נעבור להצעת החוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ג–2023. בבקשה. יציג את ההצעה השר לירושלים ומסורת ישראל הרב מאיר פרוש. בבקשה. << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בעוד 42 יום נציין את הילולת הרשב"י במירון. מצד אחד מדובר ביום שמח, ומצד שני אי-אפשר להתעלם מהרקע הטעון שאיתו אנחנו מגיעים ליום המיוחד הזה, ל"ג בעומר. לפני שנתיים קרה במקום אסון נורא – 45 קדושים וטהורים נספו. העם בישראל בכלל והציבור החרדי בפרט חווה טרגדיה קשה, שטרם התאושש ממנה עד היום. איננו יודעים חשבונות שמיים, אנחנו גם לא שואלים למה. יש ועדת חקירה שפועלת, היא כבר הגישה פעמיים מסקנות ביניים, והיא ממשיכה גם בימים אלה בעבודתה. במסגרת זו המליצה ועדת החקירה למנות שר אחראי בממשלה שיקבל את הסמכות ויישא באחריות לקיומה של ההילולה. בממשלה הנוכחית אני מוניתי לזה, ותאמינו לי, זה לא תפקיד כיף. אבל אני לא מתלונן, אני עושה זאת מרצון ובתחושה של שליחות קודש, וגם מתפלל ועושה את ההשתדלות המקסימלית להצליח. גם בשנה שעברה היה שר אחראי, אבל זה לא סוד: מאחר שגם לפרויקט של אותה שנה וגם לשר הקודם לא היו כל האמצעים, המשימה לא הצליחה, והילולה שמחה לא הייתה. השנה, למרות קוצר הזמן, אנחנו כמובן עושים הכול כדי להפיק את הלקחים משנת האסון וגם מהשנה שהעברה. המטרה היא הילולה שמחה והילולה בטוחה, ועם רצון טוב ועבודה קשה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רשימת הדוברים נעולה. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> עם רצון טוב, עבודה קשה והרבה סייעתא דשמיא – זה אפשרי. כחלק מהמאמץ להצלחת המשימה גיבשנו במזרח ירושלים למסורת ישראל את החוק הזה, בהוראת שעה לשנה בלבד, במטרה להבטיח את קיום האירוע בהתאם לחוק תוך שמירה על ביטחון המשתתפים וללא פגיעה בשמחה הנהוגה במקום זה דורות. אני מבקש להדגיש כי בשל קוצר הזמן, החוק הזה מתייחס רק להילולת תשפ"ג, שתחול, כאמור, בעוד פחות מחודשיים. אנחנו מתכוונים לפעול בשנים הבאות להסדרה מערכתית מלאה של הר מירון בכל מה שקשור להילולה – הכשרת שטחים נוספים והרחבת דרכי גישה שיאפשרו בעתיד להגדיל את כמות המשתתפים ושיפור האירוע. אני מבקש לציין שגם השנה ביצענו עבודות תשתית מסוימות; הכשרנו כביש גישת חירום שישמש גם מעבר לכוהנים לאור ההסדרים ההלכתיים שנעשו במקום, וזאת תודות לסיוע התקציבי של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. אנחנו מסדירים בחוק את תכנון מספר העולים להר מירון בעקבות דרישת גורמי הבטיחות והמלצות ועדת החקירה שיגובשו לאחר הערכה מקסימלית של מספר המשתתפים האפשרי בהתאם לשטחים הרבים והחדשים שיוקצו להתכנסויות קהל. הודות לשר השיכון הרב גולדקנופ, האחראי על רשות מקרקעי ישראל, יש לנו מתחמים חדשים בגודל של יותר מ-150 דונם למטרה זו. בהתאם להמלצת ועדת החקירה על גג הציון תתקיים הדלקה אחת בלבד על ידי כבוד קדושת האדמו"ר מבאיאן, כמסורת אבותיו. אירועים נוספים יתקיימו במתחמי ענק, שמוכשרים בימים אלה בכניסה להר מירון, שם יתכנסו אלפי אנשים למעמדים בראשות גדולי ישראל ואדמו"רים. בחוק אנחנו מבקשים לקבוע הצבת אוהלי נוחות וטבילה ארעיים, גרמי מדרגות זמניים וגשרי תצפיתנים לניהול הקהל. הצעת החוק לפעולות האלו דורשת, כמובן, את אישורו של מהנדס מתאים על כך, ומתקיימים גם היבטי הבטיחות ותכנון הבנייה הנדרשים בקשר אליהן. מי שיקרא את החוק ודאי יראה שעשינו מאמץ לרדת לפרטים הכי קטנים, וזה לא היה פשוט, ודאי שלא בזמן הקצר שהיה לנו להכין אותו. אין לנו כוונה להקל, חלילה, ולו בקוצו של יו"ד על הוראות הבטיחות. ההילולה הזו היא בנפשי, וביטחונם של המשתתפים בה הוא גם בנפשי. הוועדה לביטחון לאומי בראשותו של חבר הכנסת צביקה פוגל סיירה השבוע במירון, ואלה שנכחו בסיור יכלו להיווכח מכלי ראשון שבמאמץ שלנו לגרום להילולה שמחה אין לנו, חס ושלום, כוונה להתפשר על הבטיחות. המתווה שלנו ימצא את הדרך להוציא לפועל הילולה שמחה עם משתתפים רבים, שיחזרו כולם הביתה בשלום, בעזרת השם. אני רוצה להודות למנכ"ל משרדי אסף יזדי ולצוות המשפטי שלנו בראשותה של עו"ד גב' שירן שושנה על הכנת החוק. במיוחד אני רוצה להודות לפרויקטור יוסי דייטש ולצוותו, שעובדים לילות כימים על הכנת ההילולה. כאן מעל הבמה אני רוצה להודות ליושב-ראש הכנסת, למזכיר הכנסת, לראש הקואליציה, לישיבות הוועדה לביטחון לאומי ולרבים וטובים אחרים בבניין הזה שתרמו להבאת החוק הזה ולהצבעה מהר כל כך, ומבקש מהם להמשיך בכך עד הקריאה השנייה והשלישית. אני מבקש מחברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה כאחד, להצביע בעד החוק. זכות התנא רבי שמעון בר יוחאי תעמוד לכם ולנו ולכל עם ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. רשימת הדוברים נעולה. רבותיי חברי הכנסת, נעבור לרשימת הדוברים. תודה רבה לשר מאיר פרוש, השר במשרד לירושלים ומסורת ישראל. אם כן, ראשון הדוברים, חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בסרטון קצר ומטלטל שרץ ברשתות רואים נערה צעירה אומרת לשתי נשים מבוגרות שמפגינות כנגד הרפורמה: כולנו אחים, אהבת חינם, והן באינסטינקטיביות מגיבות לה: לא, לא. ואחת מוסיפה: אל תקללי אותי, אני לא אחותך. במילים הספורות הללו מתמצה ההבדל בין מחנה המדינה היהודית, שמובילה הקואליציה, לבין מחנה מדינת כל אזרחיה, שאליו משתייכת הנהגת המחאה, ולשם היא מנסה למשוך את השמאל והמרכז הישראלי. במדינת כל אזרחיה ישנם אזרחים שווי זכויות ללא קשר מהותי ביניהם. אין אחים ואין אחווה; במדינה יהודית ישנו עם ישראל, בעל מורשת מסורת וייעוד אלוקי, יש אחווה, אחווה אמיתית, אחים ממש. מלחמת אחים לא תהיה, למרות שראינו לצערנו את המוכנות לפגוע במי שצריכים להגיע לבתי חולים, למרות ששמענו את הדיבורים על הרצון לפגוע ביכולת התקיפה של ישראל באיראן, ולמרות שלצערנו הרב ראינו את תופעת הסרבנות, הפסולה מכול וכול. לא תהיה מלחמת אחים, כי בדיוק כמו מי שדאג בסזון, באלטלנה, בתקופת אסון אוסלו ובגירוש מגוש קטיף שלא נידרדר למלחמת אחים, למרות ההתנהלות הכוחנית, האלימה והמזיקה, כך גם היום מחנה המדינה היהודית לא ייגרר למלחמה שכזאת. אבל אל תטעו בנו. מלחמת אחים מעשית, פיזית – חס וחלילה; מלחמת דעות, מאבק נחוש ובלתי מתפשר על הזהות של המדינה הזאת ושל העם הזה – בהחלט תהיה. ראינו אתמול את העוצמה והנחישות של המחנה הגדול, זה שמייצג את רוב העם, זה שכבר לא מוכן לשתוק על כך שגנבו לו את המדינה ומוכן לצאת לקרב ציבורי ולהציל אותה, אבל גם זה שאין לו שום גרם של התערערות ביחס של האחווה כלפי כל עם ישראל. כמו שכתב מרן הרב קוק זצ"ל לפני יותר מ-100 שנה במאמר מחאה על חילול שבת וחג במושבה עין גנים, ואני מצטט: "רגש האחווה שאנו מרגישים גם נגד אחינו, אלה אשר כל כך התרחקו, מסיבות שונות ונוראות, מבית חיינו, מיסוד הקודש, מחיי התורה והמצווה הכוללים את האומה כולה לדורותיה, הוא שמחדיר בנו את רגש המלחמה ומגביר את כוחה ואת מרירותה של מחאתנו. אבל הוא נותן בנו גם כן תכונה של זהירות, כי סוף-סוף לא על אויבים, כי אם על אחינו אנו לוחמים". אנו לא נאמר "גם לי גם לך לא יהיה, גזֹרו". תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אבי מעוז. חבר הכנסת זאב אלקין. חבר הכנסת אלקין, אתה רוצה לנאום? מוותר. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני זוכרת את היום הזה בשנת 2021. בדיוק כיהנתי כסגנית ממלאת מקום ראש עיריית כרמיאל, וכל הנפגעים והפצועים שהגיעו מהר מירון עברו דרך כרמיאל. אצלנו הייתה גם תחנת רכבת, גם תחנת אוטובוס מרכזית, וקיבלנו את אותם פצועים, אותם אנשים שהגיעו בבהלה, עם פחד בעיניים, לא מבינים מה קורה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סיעות, אפילו לשר שנמצא כאן קרוב קשה לשמוע. טיפה להוריד את הדציבלים, מכל הצדדים. היא אומרת דברים מאוד מאוד חשובים על רגע מכונן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני היו"ר – – – << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> האנשים האלה, שעלו להר מירון באמונה, להילולת רבי שמעון בר יוחאי, מצאו עצמם בטרגדיה, באסון שבו איבדו את יקיריהם, את חבריהם, וכשפינו אותם, הם סיפרו מה הם ראו ומה הם חוו. עד עכשיו אני זוכרת, וכשאני נזכרת, אני ממש מתחילה לרעוד בגלל הרגשות. אני זוכרת את העיניים של האנשים האלה. לא היו להם טלפונים ניידים; חלק איבדו אותם ולחלק נגמרה הסוללה. כולם סיפרו שלא היה שום סדר במקום הזה, וזה לא משהו חדש. זה מקום שכל שנה עולים אליו הולכי רגל ומאמינים, ואף פעם לא היה סדר. הוקמה ועדה, ועדת חקירה. צריך לעשות שם סדר. תודה לשר מאיר פרוש – אתה רצית לעשות שם סדר, ולא סתם אתה שר ומקדם את הנושא. חייבים, חייבים להתגייס כולנו, גם קואליציה וגם אופוזיציה, כדי לשמור על הנפשות, לשמור על האנשים המאמינים, כי אנחנו נמשיך במסורת הנהדרת שלנו לעלות לשם. מגיעים מחו"ל, מגיעים מכל רחבי הארץ אנשים שמאמינים ושומרים ורוצים להיות בהר מירון בל"ג בעומר, והמדינה צריכה לעשות סדר ולהתכונן לכך, גם מבחינת התחבורה וגם מבחינת הקונסטרוקציות באתר עצמו, לדאוג למים לאנשים שמגיעים לשם ולמגן דוד אדום. אני עדה שמגן דוד אדום ואיחוד הצלה התגייסו נהדר גם באותו יום, ובכל שנה הם מתגייסים. צריך לחזק אותם ולשלוח ניידות נוספות. אנחנו צריכים לשמור על האנשים, ולא למנוע מהם את רצונם לעלות להר מירון בחג ל"ג בעומר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. דברים חשובים. זאת המטרה – שצריך להביא את זה בחוק. אנחנו מאחלים לשר הרב פרוש שבאמת יצליח. הצלחתו – הצלחת כולנו. אני מאמין שהם עושים את המקסימום למנוע את האסון הבא. חבר הכנסת נאור שירי – לא חייב. מוותר? עולה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מרגיש חובה לשוב – כמו בלילה הקודם, או בלילה הנוכחי – ולציין שעדיין לא הוחלף השעון והוזז שעה אחת קדימה. כן מניה ומקציה, טלי גוטליב, לא הוזזה שעה אחת קדימה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ומקצתיה, מקצתיה, לא מקציה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ויש לי כבר החשד שמדובר במזימה קונספירטיבית כנגד הפרוגרסיביות של הקדמה. אז אנא, להזיז שעה אחת קדימה, בבקשה, מניה ומקציה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מקצתיה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני בלילה יושב מול השעון ואני רואה 06:35, ואני מסתכל פה. אז הלכתי אליהם. התברר שיש בעיה במערכת, אבל בהצבעה זה מצביע בשעה הנכונה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הבנתי. בסדר גמור. ברשותך, אדוני היושב בראש, אני רוצה שני דברים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה היושב בראש – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היושב בראש. הוא יושב בראש המליאה. דווקא היה דיון – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בראש הישיבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זאת לא עברית. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הא, מיניה ומביה. טוב, אז אני בינתיים אמשיך. אני מבקש להוסיף את הזמן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יושב-ראש, יושב בראש – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אגב, דווקא יושבי-הראש ביקשו שנאמר היושבים בָּראש או בְּראש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין עברית כזאת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בראש הישיבה, למה לא? ממש כן. יש עברית כזאת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעביר את זה לפקולטה לבלשנות באוניברסיטה ונדבר על זה. בבקשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני שמח שאת מתעסקת במהות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כמוך, עושה לך רעשי רקע. לעשות לך גם תנועות? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא רוצה יותר מדי להאריך בנוגע לחוק החמץ הקודם, אני אגיד רק שני דברים שגם אמרתי לך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל אני מקווה שהדברים שאמרתי קצת הרגיעו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, הפער שלנו, או ביני לבינך לפחות, הוא פער של החיים האמיתיים, בפרקטיקה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל זה גם תלוי בנו, לא להדליק. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אסביר לך, וגם אמרתי לך את זה בדיון. כשאתם כותבים בסעיף 9א(א) "מנהל בית חולים רשאי לקבוע הוראות בדבר איסור או הגבלה של הכנסת חמץ למבנה בית החולים, כולו או חלקו, הנדרשות לשם שמירת כשרות לפסח", ואתם מסייגים את זה ואומרים: בעת ש"שקל חלופות אחרות" – בפרקטיקה של החיים יבוא בית החולים ויגיד: זאת הפרקטיקה שאני נהגתי. בסוף, בקצה ישבו שני אנשים שבית החולים יסמיך, בסדר? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שקל חלופות – הפוך, זאת דרישה של משרד המשפטים, לא לשכוח זכות יסוד. אמרו לו: זה רק לאחר שעשית את המקסימום והבנת שכרגע זה מה שאתה צריך לעשות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, בסדר, שקל את החלופות. בסדר, אני מבין, אבל בסוף אני אומר: שקל את האפשרויות – בסדר הוא שקל, והוא אמר: אני לא יכול, אני לא יכול להכניס חמץ. בסוף אלה האפשרויות שהוא שם לעצמו. בסוף ישבו שני אנשים שלא יושבים עכשיו לקרוא את ארכיון הכנסת או את פרוטוקול הישיבה ויכוונו בדיוק לכוונתך. הם גם לא יקראו את הכרעת בג"ץ או את פסיקת בג"ץ שדנה בכלל בחיטוט בתיקים, שמשם הגיעו לזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בְּ, בְּ, שווא, היושב בְּראש, אין יושב בָּ. בְּ, בְּ. שווא, זוכר? שווא, אני רק אומרת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חידוד טוב, בסדר גמור. מאוד מהותי. תודה, טלי גוטליב, שאת תמיד שמה אותנו על מסלול המהות ומחדדת לנו את מה שחשוב לתושבי ולתושבות מדינת ישראל. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא הבנתי מה החידוד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני חוזר. הרי בסוף ישב בן אדם ויגיד: אסור שיכניסו חמץ. וישב אדם בקצה, בפתח בתי החולים, ולא ייתן לטלי להיכנס עם פיתה, אבל אולי הוא ייתן לה להיכנס עם לובסטר – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אם היה כבוד הדדי, לא היינו צריכים את החוק הזה. די כבר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כי פיתה זה נורא נורא מפריע. אני מבין, יש לכם שר שעוסק בחלוקת פיתות בבתי כליאה, בבתי סוהר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די כבר, שירי. די. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, ואתם תקבלו – אני אומר לכם, אתם תקבלו בפסח הזה את אתגר הפיתות. אנשים עכשיו ייכנסו לבתי חולים ויגידו: אני רוצה להראות לכם איך הכנסתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אתה מתריס? אבל למה אתה מתריס? למה אתה מתריס? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיבי בדיוק למה אני מתריס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אתה מתריס? למה? בגלל ההתרסה הגענו לפה. זה לא נורמלי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי אתם כל הזמן מייצרים פה חוקים לא רלוונטיים שכל הזמן מתריסים את הציבור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די, די, שירי, באמת. די, כואב הלב. כואב הלב. די. לגרום לאחדות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ישב בן אדם בקצה, בלי ההתרסה, ויגיד: אתה לא נכנס עם הלאפה, עם הפיתה, עם ה-whatever. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה מה שאתה רוצה כשאתה בא לבית חולים? גם יהיה לך ריח של בצל בפה, מי – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מה שיקרה, וזה יגרור עימותים, ואתם תראו את זה. עכשיו, אני רוצה לסיים – למרות מחאותיה המאוד-מאוד משמעותיות, עם השווא נח או השווא נע, של חברת הכנסת גוטליב – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די, זה לא יפה, באמת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לסיים ולגנות, ומעבר ללגנות – כי יושב לנו שר תקשורת מעלי אקספרס שפשוט לא מגיע לישיבה, אבל באופן סיסטמטי שבוע אחרי שבוע צוותי תקשורת מקבלים מכות. אתמול הגדילו לעשות. זה כבר לא רק איזה עימות שמפריעים להם לשדר, אלא מכים אותם באופן סיסטמטי, מכל רחבי התקשורת, אם אפשר להגיד שערוץ 14 זה תקשורת, אבל בסדר, גם את ערוץ 14 תוקפים, ויושב השר ופשוט לא עושים כלום. מאות כוחות של משטרה במקום, האירוע מצולם פעם אחר פעם – וזה לא רק האירוע הזה, זה עוד מהאירוע של הפיגוע בירושלים – תוקפים אנשי תקשורת פעם אחר פעם. חבר הכנסת ביסמוט, הייתי מצפה אולי ממך לשמוע, כי פעם היית איש תקשורת, אומנם אתה עכשיו כאילו קצת בעד כל מיני דברים בתקשורת, אבל הייתי מצפה ממך דווקא כן לחייב אותו, ושיתפסו את מי שתוקף את העיתונאים ויאשימו אותם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די כבר. די כבר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה, גם זה לא מהות? זאת לא מהות? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא כזה מעניין. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא כזה מעניין. את טלי גוטליב לא מעניין שתוקפים אנשי תקשורת במדינת ישראל. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – לא מעניין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כשאני חלילה אלך לבקר בבית חולים, אני לא אכניס חמץ. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מדינה דמוקרטית – על פי מפלגת הליכוד, לא מעניין אותה שמשמאלה, חס וחלילה משמאלה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – חס וחלילה – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – יושב איש תקשורת, שאפילו לא מעיר לה: תקשיבי, טלי, אולי זו הערה לא במקום – כי לא מעניין אותה שתוקפים אנשי תקשורת, ואלה פניה של מדינת ישראל. בושה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בושה, בושה, בושה. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> כבוד היושב-ראש, אני יכול לענות? הוא הזכיר אותי. אני יכול לענות לו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> בטח, כי העובדות לא מעניינות. אבל אתה לא שווה מאמץ. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חוק החמץ. במקום לקרב – לפלג? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי – לא חייב, אבל אתה יודע מה? בתור מפקד מחוז – תעלה תדבר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, יש לי מה להגיד על המשמר הלאומי, נושא חשוב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא, למה? נושא מירון, אתה היית איש משטרה, תדבר לגופו של עניין, בטוח יש לך מה. כן, זה נושא שבו נותנים את הסמכויות לשר לנהל את ההילולה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל יש לך ניסיון באירועים המוניים, לא שם ספציפית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה שבטוח, גם היו"ר לשעבר לא ייכנס עם פיתה ולאפה לבית חולים בפסח. לא ייכנס עם פיתה ולאפה. למה? כי הוא מכבד בני אדם באשר הם, והוא לא יבוא לבית החולים עם פיתה ולאפה. זה מה שדחוף. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא ניכנס עם פיתה ולאפה, ואנחנו יהודים, ואנחנו נכבד את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בדיוק, נכון, יפה מאוד. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> יפה, כל הכבוד. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חד-משמעי, וגם אם אפשר למנוע, מונעים, כמו שאנחנו לא נוסעים ביום כיפור וצמים ביום כיפור ושומרים על המסורת. אדוני היושב בראש, שני נושאים על שולחני: האחד – תירגעו, אל תקפצו – לקחת את כל החבילה הזו של שר המשפטים ולזרוק אותה לפח האשפה של ההיסטוריה. זוהי נקודת איזון, הזדמנות בלתי חוזרת לאזרחי מדינת ישראל, לשני הצדדים, אופוזיציה וקואליציה, לשבת ולקבוע חוקה לישראל; להושיב אנשים חכמים מהאקדמיה, מהשטח המשפטי – תבחרו את מי שאתם רוצים – וללכת לבנות חוקה לישראל על פי מגילת העצמאות. כאשר תורכב או תיכתב חוקה לישראל על פי מגילת העצמאות, יהיה שלום בארץ למאות שנים. ייפסקו הוויכוחים. יהיו תוספות מינוריות לאורך השנים, אבל יהיה לנו שלד שנוכל להסתמך עליו. יש מספיק אנשי מקצוע טובים במדינת ישראל שיכולים לשבת ולכתוב. זו הזדמנות בלתי רגילה. כשתיכתב החוקה לא יהיה הבדל בין ימין, שמאל ומרכז, לא יהיה הבדל בין מזרחים ללא מזרחים, בין חילונים ללא חילונים. החוקה תאחד אותנו. ראו מדינות ותיקות בעולם. אבל בשביל ללכת ולכתוב חוקה צריך רצון של ברזל של שני הצדדים. וכשנגיד שהחוקה תיכתב על בסיס מגילת העצמאות, זה הבסיס המשותף שלנו בארץ הזו, יהיה אפשר להרכיב את הסעיפים המרכזיים של חוקה. ואני קורא לשני הצדדים, לשני צוותי העבודה שהוקמו: כשאתם מגיעים לבית הנשיא, הדבר הראשון שצריך לדבר עליו זה לא להתחיל לשנות שני שופטים, פחות שופט, זה יבחר ראשון, ההוא יבחר שלישי. זה לא מעניין, זה ממש לא מעניין. מה שמעניין – האם יש לנו את העוז, את העוצמה, להניח אדנים, עוגנים ויציקה עמוקה מאוד לבניין הזה שנקראים "חוקה". ראו מדינות אחרות שיש להן חוקה. משפט לסיום: אומנם אנחנו מדינה צעירה, אבל זה אפשרי, כי העם שלנו הוא עם עתיק, בן שלושת אלפים וחמש מאות שנים. חוקה למדינת ישראל – זה הצו. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. כל כך הרבה דיברתם בלילה ויש לכם עוד מה לחדש? לא הרפו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, טלי, מה שלומך? תראו כמה אתם צבועים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> להגיד לי צבועה זה לא יפה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תראו כמה הקואליציה הזאת עושה הכול הפוך על הפוך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, רגע, אבל אני צבועה? אני צבועה? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ועכשיו בואי אני אסביר לך משהו שאת תסכימי איתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אני צבועה? לא בפנים, אני לא התכוונתי בפנים. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, את לא צבועה, אבל בואי אני אסביר לך כמה דברים שאת לא יודעת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אה, זה משהו אחר. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> את יודעת על מה שר האוצר חתם היום, על איזו תקנה? היה לו מאוד מאוד חשוב היום, לשר האוצר, כשאנחנו מדברים על בתי החולים וחוק החמץ וכמה זה חשוב לכם – היום היה לו חשוב מאוד, לשר האוצר סמוטריץ', לחתום על תקנה לביטול המס על משקאות ממותקים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מבינה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחרי שדיברנו על זה חודשים ועמדתי פה כמה פעמים והצהרתי והסברתי ונתתי נתונים, מאוד חשוב לסמוטריץ' היום לבטל את החוק שפוגע בילדים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כי זה חשוב – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מה שחשוב לו. נתתי נתונים, נכון? הסברתי גם לך, הסברתי לכולם, שלחתי לו מכתבים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סימון – – – זה לא פייר. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל לסמוטריץ' הילדים לא חשובים. חשוב חוק החמץ בבתי החולים, חשוב לעשות כל מיני חוקים נגד כל האוכלוסייה הכללית, אבל לדאוג לילדים? נאדה, זה לא מעניין אותו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא מעניין אותו. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא מעניין את סמוטריץ' שמדינת ישראל היא במקום ראשון בעולם בקטיעת איברים בגלל סוכרת. לא מעניין אותו שילד ששותה משקאות ממותקים מכניס לגוף שלו 36 כפיות סוכר ביום. לא מעניין אותו שמדינת ישראל היא במקום שני בעולם בהשמנה של ילדים. ולא רק אותו – אתכם לא מעניין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זאת לא סיבה – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא מעניין אתכם הציבור, מעניינים אתכם פוליטיקה ופופוליזם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זאת לא סיבה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זאת לא סיבה – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם שאתכם, הקואליציה, הילדים של מדינת ישראל לא מעניינים; הבריאות שלהם לא מעניינת אתכם. מעניין אתכם לעשות איזשהם חוקים פופוליסטיים. למה לא דואגים לילדי מדינת ישראל? מילא היו לוקחים את המס הזה ובונים מתקני ספורט, נותנים להם העשרה ודואגים להם לבריאות, אבל גם זה לא מעניין אתכם – נכון, הרב אבוטבול? פה אין לך שום דבר להגיד, נכון? איפה הדיבורים שלך? איפה הדאגה שלך? היית ראש עיר עשר שנים, אתה מכיר את הנתונים, אתה יודע מה זה עושה לילדים. אתם בושה, זה מה שאתם. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אנחנו יודעים – – – ולא צריכים – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בושה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דוידסון. חבר הכנסת אלעזר שטרן. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא צריכים את – – – יודעים לטפל בזה טוב. מספיק שלא תפריעו, זאת כבר מצווה גדולה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> למה אתם מנהלים איתם דיאלוג במקום לסיים? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא, הוא אוהב את זה – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע שאני צודק. אין לך מה להגיד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סגן השר אבוטבול, אתה מספק בדיוק את מה שרוצה מי שמדבר. תשתה קפה בחוץ, עליי. עליי קפה בחוץ. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר פרוש, אני רוצה לאחל לך הצלחה בתפקיד. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חושב שזה חשוב לכל עם ישראל. אנחנו ראינו, ביקרנו את המשפחות אחרי האסון, ואנחנו כואבים את זה עד היום, ואנחנו מקווים שסוף-סוף יהיה סדר במקום הזה. זה חשוב לכולנו. אחרי שעבר חוק החמץ, שאני אמרתי פה כמה פעמים מעל לדוכן שהוא רק יביא יותר חמץ, אני רוצה לקרוא לכל מי שייכנס לבתי החולים – ואני בדקתי את זה גם עם הרב גלעד קריב, אני יכול להגיד גם בשמו: למרות שאנחנו חושבים שהחוק הזה הוא חוק רע, הוא חוק שידחוף אנשים להביא יותר חמץ, אני קורא לאנשים – ואני אומר עוד פעם, גם עם הרב גלעד קריב – לא לעשות דווקא, להשתדל לכבד כמה שאפשר את הרגישות של אנשים אחרים לראות חמץ בפסח. אחרי שאמרתי את זה, אני רק מבקש מכם דבר אחד: אל תחשבו שאנחנו טיפשים. כשעולה לפה שרה ותולה בחוק החמץ את זה שהיא פירקה את הקואליציה הקודמת או את הממשלה הקודמת – שלא תחשוב שכולם טיפשים; שלא תחשוב שהעם בישראל טיפש. כולם יודעים את האמת. חבל שעל נושא כל כך חשוב כמו חמץ במדינת ישראל תולים גם תרגיל פוליטי מלוכלך כל כך. אני מאחל לכולנו חג כשר ושמח, כל אחד איך שהוא שומר אותו, ובאמת שאת חג החירות הזה ננצל יחד כדי לאחות את הקרעים שבעם. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלעזר שטרן. אני חושב שזו אמירה מאוד מאוד חשובה בעת הזו, וזה היה נדרש מכולם להגיד את זה ככה. אני רק מסתייג מדבר אחד – שקראת לגלעד קריב "הרב". זאת זכותך, את זה אתה אמרת, אבל השאר מקובל כמו שאמרת. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, אני רוצה לפתוח את דבריי בשליחת החלמה מהירה לכתב יוסי אלי. אני שמח שגם בועז נמצא פה וישמע את הדברים, כי אתמול בהפגנת הימין התרחשה תקיפה משמעותית של צוות חדשות ערוץ 13, ואני חושב שהבית הזה צריך לגנות את זה. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הבית הזה צריך לגנות את זה פה אחד. אתמול בהפגנות האלה הסתובב נוער מוסת, שהגיע אך ורק בשביל לחפש צרות, הגיע אך ורק בשביל לעורר מהומה. ובזמן שאנחנו ישבנו פה, שרים במדינת ישראל גייסו פלוגות שיגיעו לאזורי ההפגנה של הפטריוטים הישראלים שהחזיקו דגל של מדינת ישראל, וקראו לצד השני למצוא אותם, לתקוף אותם, לא להסתפק בשום דבר מלבד דם – ציטוט מדויק, בועז. אני אראה לך את זה אחרי זה. ופה בבית הזה אף אחד לא פצה פה. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> שאלה, שאלה: רגע, תומכי הרפורמה לא פטריוטים, אלה שהפגינו אתמול? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל מי שיוצא להפגין, כל מי שיוצא להפגין בהתאם לחוק, הוא פטריוט. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כל תקיפה נגד איש תקשורת מכל צד היא בזויה. רק כואב לנו שלא עמדתם פה – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל השימוש בנוער מוסת, שקראו לו במיוחד להגיע, הוא פסול, ואתם לא עצרתם את זה. וכל אחד שיושב פה בבית הזה צריך להתבייש בעצמו שהוא שמע את שר הפיתות והטיקטוק מצייץ שחייבים כולם להגיע. בזמן שהוא הביא נוער אלים לתקוף אנשים אחרים, אף אחד מכם לא קם ואמר מילה. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> – – – לעיתונאי ערוץ 14, מה אתה אומר על זה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> קודם כול מגנים כל תקיפה. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> כתבי ערוץ 14 סופגים קללות – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אחזור שוב על מה שאמרתי גם עכשיו: כל תקיפה – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא עמדתם ככה כשכתבי ערוץ 14 הותקפו. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כל תקיפה כל צריך לגנות. ההבדל היחיד – בועז, אני אגיד לך מה ההבדל היחיד. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> יושב-ראש התנועה שלך רצה לכנות את ערוץ 14 המעולה "ערוץ תעמולה". << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ההבדל היחיד זה שבפעם הראשונה שעשו הפגנה, בפעם הראשונה שעשו הפגנת ימין, היא הייתה ההפגנה הכי אלימה שהייתה לנו במדינת ישראל. 14 שבועות, 14 שבועות יש הפגנות במדינת ישראל, ולא היה מקרה אלימות אחד. בפעם הראשונה שאתם קוראים להפגנה, תראה מה קרה – תוהו ובוהו, המשטרה מדווחת על פצועים, מעצרים, תקיפות שוטרים, תקיפות אזרחים. אתם ראיתם מה קרה שם אתמול? ניסית לצאת החוצה, אבוטבול? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – די כבר. די, רון. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני, יחד עם – איפה נאור? נאור פה? יצאנו, רצינו לראות על מה מדובר. אתה יודע איזה קללות? איזה איומים? איזה אנשים הגיעו לפה? אין להם שום מושג על הרפורמה. אין להם שום מושג על מה שעושים פה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה, גם יש לך קטע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לכם משהו – ובועז, חשוב שאתה תשמע את זה: השתלטו על הליכוד, השתלטו עליכם. אלה לא מצביעי הליכוד, אלה לא תומכי הליכוד, ובגלל זה אתם מתרסקים במנדטים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רון כץ. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. חבר הכנסת משה טור פז – אף הוא אינו נוכח. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> דרישת שלום לבית המרקחת שלכם בהפגנות. מה שהרסו אצלכם, אנחנו צריכים לתקן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הרסתם כל דבר. כל דבר שיש הרסתם. כל מקום – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם יוקר המחיה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו כמעט 24 שעות מהפתיחה – לא כמעט, יותר מ-24 שעות, 28, 30 שעות – ותראו איזה אנרגיה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו בפתח תקווה עושים גיוס למשפחות, לעזור להן – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רון, עוד שעה בכניסת ח"כים, אני לוקח אותך לפתח תקווה. תירגע. יאללה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, ברשותכם, אני רוצה להחזיר את כולם לנושא שלשמו התכנסנו, אירוע ההדלקה במירון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כמי שהייתה יושבת-ראש הוועדה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, ובמשך שנה ליווינו את האירוע החדש של ההדלקה במירון, אחרי האובדן העצום ל-45 משפחות, ששילמו את המחיר היקר ביותר על מוות מיותר. בסך הכול אנשים באו לשמוח ולעלות אל ההר אל קבר רבי שמעון בר יוחאי, ובמקום זה מצאו את עצמם שם על ההר הזה כשמשפחותיהם איבדו את היקר להן מכול, אבות וילדים. אדוני השר, אתה יודע שאני ליוויתי את מירון. עליתי להר פעמיים בעצמי כדי לוודא שמורידים משם את המבנים הבלתי-חוקיים, שמאפשרים באמת לאותם מתפללים תנועה, כרטיסים, אוטובוסים, חניונים, וצריך לומר שהוועדה, ביחד עם השר כהנא, באמת עשתה הרבה דברים. ועם זאת, יש עוד הרבה דברים לתקן, כי בסוף, מהפחד, האירוע במירון היה אירוע עצוב. זה כמובן מלווה על ידי האירוע הטרגי שהיה לפני שנתיים, אבל גם ההתכנסות בהר הייתה מאוד מאוד קטנה, מאוד מצומצמת, מה שגרם להרבה מתפללים להישאר בחוץ ולא לעלות לאירוע הכל-כך חשוב הזה, שהם מחכים לו כל השנה. אז אני קוראת לך מפה – ואני יודעת, גם דיברנו – קודם כול אני עשיתי מה שביכולתי כדי לסייע, כדי להעביר את החוק הזה בהקדם גם בקריאה ראשונה, גם בשנייה ושלישית, בגלל שאני יודעת כמה חשוב לתת למשטרה את הכלים, וכמובן לפרויקטור ולמשרדים. אבל אם יש משהו שאני זוכרת בסיכום לקחים שלי על מירון, שאחרי שעלינו להר ואחרי שהבאנו את המשאבים – ואני רוצה להזכיר גם שהבאנו מיליונים כדי לתקן – אני יכולה להגיד לך בנימה האישית שהדבר שהיה לי הכי עצוב בסוף זה שאמרו לי שהאירוע לא היה שמח כמו שאמור היה להיות במירון. אני מאוד מקווה שתיקחו גם את הדברים הכל-כך חשובים והאפקטיביים – לאפשר את התנועה אל ההר, לאפשר את ההדלקות. הבנתי שנותנים הדלקות גם בבני עקיבא, שזה חשוב, ועם זאת, לאפשר לאנשים לשמוח ביום החשוב הזה. אני רוצה להגיד לך, שכשאני ניהלתי את הנושא של מירון – אתה יודע, אני למירון עליתי רק כשהייתי קטנה, כשעוד היה יותר פתוח. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוי ואבוי. השר פרוש, אסור לנו לאפשר שדבר כזה יקרה. אנחנו נדאג שהשנה היא תגיע למירון. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> אני רושם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני אגיד לך את האמת, מאז שסבא שלי נפטר, זה אירוע – אתה יודע, מירון קצת השתנה. אתה יודע, כשאנחנו היינו קטנים, המשפחות היותר-מסורתיות היו עולות למירון. היום מירון נהיה קצת יותר חרדי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא, מירון של כל עם ישראל. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תראה, אם בסוף יצליחו לשנות – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, מירון נשאר כלל-ציבורי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תאמיני לי, במירון אני מבינה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, אני קטונתי – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מירון שהיה שלנו היום נראה אחרת, אבל אני לא שמתי את עצמי פה, שמתי את הציבור החרדי, שיעלה להר ושישמח ביום הזה, והכי הכי חשוב – יחזור בריא ושלם מההר, ושוב, מהמקום הזה להמשיך ולנחם את אותן משפחות שאיבדו את היקר להן על ההר הזה, באירוע שהיה אמור להיות שמח. נמשיך לעקוב, ואני באמת קוראת לכל חברי הכנסת לוודא שהאירוע נמשך, לא לעכב אותו ולתת לוועדה לביטחון לאומי לסיים את האירוע הזה ולאפשר לחוק להתקדם. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה. השר פרוש, יש קבוצה של מרוקאים במירון שנים. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> אתה רוצה שאני אדבר על זה למעלה במליאה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, חשוב לנו – "דרכי אבות" זה נקרא – שדרכי אבות, אנשים ששנים – חשוב שתהיה להם גם פינה. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> אני יכול לתת להם את כל ההר במירון, רק שהמשטרה תאשר – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן כמובן, בכפוף לבטיחות, אבל מה עם מה שהמסורת – – – << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> דיברתי עם הרב משאלי ונתתי לו פתרון, אבל אם רוצים דווקא במקום שהמשטרה מבקשת לפנות, מה אני אעשה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הם יצטרכו כנראה גם להתגמש, אבל שינסו – אתה מכיר את האירוע? << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> שמעתי שבן גביר – הייתי איתם כבר פעמיים שם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> טוב. בבקשה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אדוני יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, אדוני השר, ראשית אני מאחלת לך ולכולנו שהחג והאירוע יעברו בשלום, כמובן בהילולה ובשמחה, אבל בראש ובראשונה כמובן שלא יהיו שם נזקים, לא בנפש, לא בגוף ולא ברכוש. זאת באמת משימה חשובה ועילאית, לנוכח האסון הכבד והנורא, האסון האזרחי הכבד ביותר שאירע במדינת ישראל, שבו נספו 45 בני אדם. אני רוצה לומר לך שהאסון הכבד של מירון ליווה אותי נפשית מאוד מאוד בכבדות, כי הלכתי לפגוש את המשפחות, כי באתי כעורכת דין לכנסת כמי שליוותה משפחות שאיבדו את הילדים שלהן באסון אזרחי בנחל צפית. וכשהגעתי ופגשתי את המשפחות, וביקרתי גם אחר כך בשבעה כמה משפחות שאיבדו שם את יקיריהן, את הילדים – וזה לא היה משנה ימין, שמאל, חילוני, בכלל לא הייתה לזה שום משמעות. פגשתי אותן עוד באבו כביר, בכאוס הנורא שהיה שם, ולא מצאו עדיין מי שייך למי, והיה שם כאוס ניהולי ענקי ומחדלים, וגם בזה צריך יום אחד לטפל, כדי שהמדינה תהיה מאורגנת לאסונות שיקרו פה, חס וחלילה. אבל האירוע הזה, היות שהוא נחרת בנפשי מאוד מאוד חזק, הגשתי הצעת חוק שאני בטוחה – אני לא רק בטוחה – שרוב סיעות הבית חתמו עליו, גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה. הייתי אז בקואליציה, ויש את הרב גפני וחברים מש"ס ומהליכוד – כולם כולם חתמו על הצעת החוק, שמדברת על סיוע, הסדרה של סיוע לנפגעי אסונות אזרחיים. ובמשך שנה שלמה נלחמתי מול משרד המשפטים ומול משרד האוצר, שלא היו מוכנים לקבל את ההסדר הסוציאלי שלי, שאני רוצה לעזור ולבנות מנגנון כדי לא להוסיף טראומה למשפחות אחרי שאיבדו את יקיריהן אלא שהמדינה תתייצב ותעזור תחילה. במשך שנה וחצי העברתי את זה בקריאה טרומית ואחר כך בקריאה ראשונה. באמת שפכתי שם שעות שעות שעות ומאמץ. לצערי – ואני מסתכלת עליך ופונה אליך, אדוני השר – הקואליציה הזאת לא רוצה לקדם את החוק הזה, למרות שברור לכולנו שאנחנו נציל פה נפשות; למרות שברור לכולם שאפשר יהיה לעזור למשפחות שעדיין חיות את האסון שלהן דאז, ואולי חס וחלילה יקרו פה אסונות. יש פה מנגנון מוסכם. ממש שברתי שם תפיסה משפטית רבת-שנים של משרד המשפטים, שאמר: מה פתאום, נזקים שילכו לתבוע בבית משפט. אמרתי: הם ילכו לתבוע, אבל אפשר לעזור להם קודם כול. הרי הקהילה היהודית היא סולידרית, היא יודעת לעזור אחד לשני ברגעי משבר איומים שכאלה. אנחנו יודעים להתייצב אחד כלפי השני. הכסף – it's non-issue באותו רגע; הנפשות והעולם הם הדבר החשוב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> ולכן אני פונה אליך: באמת, מדובר בחוק חשוב ופורץ דרך, פורץ דרך. אני אשמח לשוחח על זה בנפרד, לקבל את הגיבוי שלך, כדי שאפשר יהיה לתת לו דין רציפות בכנסת הזו. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> תעבירי לי את זה, בבקשה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת רייטן מרום. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. לאחר מכן, אחרון הדוברים, בהחלט אחרון הדוברים – חבר הכנסת צבי סוכות. סוכות אחרון. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, כבוד השר, חברת הכנסת רייטן, אני צפיתי אתמול בהפגנות, גם משמאל, גם מימין. אני רוצה לשאול אתכם, אנשי הימין – הם מפריעים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סיעות, סיעות, חבר הכנסת רוצה לסיים את הדברים. זה קצת מפריע לו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה רבה. אני רוצה לשאול, אולי יש לכם תשובה: איך זה שבסוף כל הפגנה של הימין, מפגינים תוקפים את הפלסטיני התורן שנמצא בסביבה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אוה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> דקה, אני לא השלמתי. זה היה תמיד. אחרי כל הפגנה כזאת מחפשים ערבי ומכים אותו. איך אני יודע שהזמנים השתנו לרעה? כי פעם הסתפקו בלתקוף ערבים; עכשיו תוקפים גם עיתונאים, עיתונאים יהודים וערבים. העיתונאי יוסי אלי עם חשד לשבר בצלעות ופגיעה בטחול, והעיתונאי ששכחו לדווח עליו אמצעי התקשורת – תאמר אלכילאני מכאן 11, תאמר אלכילאני, עיתונאי דינמי שהיה בלב ההפגנה. אני ראיתי את הכתבה – התקפות, נאצות; שמעתי אותם אומרים: הוא ערבי, הוא ערבי, ואז התנפלו עליו; שמו את הדגלים של בית"ר, לה פמיליה. מה נהיה איתכם? מה זה הדבר הזה? אלה מאפייני פשיזם מובהקים, לתקוף את האחר בהפגנה. אתם ניסיתם להדביק להפגנת השמאל אלימות. לא הייתה אלימות – זה לא שמאל – בהפגנות המתנגדות להפיכה השלטונית. היו אנשי ימין שתקפו את המפגינים. היו אנשים שניסו לדרוס אותם במכוניות. ואת תאמר אלכילאני, כי הוא מדבר ערבית, תוקפים באופן אוטומטי ואומרים: כי הוא ערבי. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: לכן אני מפנה מילה לעיתונאי יוסי אלי והעיתונאי תאמר אלכילאני. אני תומך, כמובן – ומוקיע את התקיפה הגזענית הפשיסטית הזו מצד קבוצה של גזענים ימנים קיצוניים.) אני שוב מזכיר לך, אדוני, שכשתוקפים יהודי ושותקים, אחר כך תוקפים יהודי – מתלוננים, ותמיד כשתוקפים ערבי, אף אחד לא מגיב. אז אני כאן כדי להגיד שתקפו עיתונאי ערבי והרבה אנשים שתקו. אני קם כדי לזעוק את הזעקה הזאת. די לפשיזם הזה, שנתמך על ידי חלק מהאנשים שיושבים באגף הזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת צבי סוכות – אחרון הדוברים. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, תודה רבה על הזמן. תראו, בכפר חווארה, בדרך ליישוב יצהר, שבו אני מתגורר, בדרך לכל יישובי גב ההר, היו בחודש האחרון שלושה פיגועי ירי. לצערי, נראה שלא נעשה שום דבר משמעותי כדי לעצור את הפיגוע הרביעי, ולא רק זה – אנשים ממשיכים לחטוף שם אבנים מדי יום. אני רוצה להעלות כאן סיפור של שכן שלי בשם טוביה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזה ממשלה זאת? תאמין לי, לא בסדר. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אב לשישה ילדים, שאתמול בערב נסע בכפר חווארה – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני מסכים איתך, אני מסכים איתך. ממשלת שמאל, ממשלת שמאל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא מקובל. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – חטף אבנים על הרכב שלו. בסיום הנסיעה בכפר הוא הגיע לצומת יצהר הגדולה, ששם הייתה איזושהי הפגנה, הוא יורד כדי להצטרף להפגנה – מתנפלים עליו שוטרים, מרביצים לו, והוא הלך למיון. על הדבר הזה אני פונה מכאן לשר הביטחון, ליואב גלנט – עדיין שר הביטחון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא יודעת, הוא עדיין שר הביטחון? << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הדבר הזה חייב להיפסק אתמול. לא יכול להיות מצב שבו 10,000 יהודים שגרים ביישובי גב ההר, גם אם הם לא הבייס שלך ואתה לא הכי אוהב אותם – אנחנו מרגישים שהחיים שלנו מופקרים במשמרת שלך. אני פונה אליך מכאן: לא יכול להיות שאנחנו נחטוף אבנים, ולא יעשו כלום כדי לעצור את פיגוע הירי הבא, ואנשים שחוטפים אבנים ימצאו את עצמם במיון בגלל השוטרים שאתה שלחת. תודה רבה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני רק מזכיר לך: בן גביר הוא השר לביטחון לאומי שלך, ראש המפלגה שלך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת צבי סוכות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> צבי, אתה מתבלבל, אתה בקואליציה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יעלה ויסכם, אם הוא רוצה – או שאתה רוצה הצבעה, השר – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין צורך, אין צורך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הם אומרים שם שאין צורך לסכם. הם מבחינתם רוצים להצביע. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> השר מודה לכולם, אין צורך בסיכום. אם כך, חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק בקריאה ראשונה מס' 1617 מטעם הממשלה, הצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ג–2023. הצבעה. הצבעה מס' 29 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 17 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה הראשונה, ותעבור להכנתה לקריאה השנייה והשלישית בוועדה לביטחון לאומי. חבר הכנסת סגלוביץ' ביקש להוסיף אותו, הוא הצביע בעד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גם אני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה לפרוטוקול, גם הוא לפרוטוקול? לפרוטוקול, חבר הכנסת גלעד קריב וחבר הכנסת יואב סגלוביץ' – לפרוטוקול. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לפרוטוקול, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לפרוטוקול, חבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כדי לתת לגיטימציה להצבעה, להוסיף את חברי הכנסת הערבים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת הערבים. חבר הכנסת סימון מושיאשוילי. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> וזה יעבור לוועדה לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אמרתי, הצעת החוק התקבלה בקריאה הראשונה, ותעבור להכנתה לקריאה השנייה והשלישית בוועדה לביטחון לאומי. תודה רבה. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> תודה רבה לכולם. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' כ/955; דברי הכנסת, חוב' י"ט, ישיבה 54; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור לנושא הבא: הצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית – הצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג–2023. יעלה ויבוא להציג את הנושא חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה המשותפת לוועדה לביטחון לאומי וועדת החוקה, חוק ומשפט, בבקשה. << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה מאוד, אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג–2023, שיזמו חברי הכנסת יצחק קרויזר ועודד פורת וחברי – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עודד פורר. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> – – חבר הכנסת עודד פורר, סליחה, וחברי הכנסת. אני מתנצל, עודד. בשנים האחרונות מדינת ישראל מתמודדת עם גל אלימות ופשיעה נרחב ביותר. פשיעה זו מתאפיינת בין השאר בהחזקת אמצעי לחימה בלתי חוקיים, בגביית דמי חסות ובירי במקומות מגורים. אירועי ירי הובילו ליותר מ-100 מעשי רצח בשנים האחרונות. מטרת הצעת החוק שלנו היא לפעול לצמצום מספרם של כלי הנשק הבלתי-חוקיים המשמשים ארגוני פשיעה ופשיעה חמורה, באמצעות מתן כלים למשטרת ישראל וליתר רשויות אכיפת החוק כדי להתמודד כראוי עם התופעה. ראשית, מוצע להוסיף שתי עילות חדשות לביצוע חיפוש ללא צו שופט, שיקנו למשטרה כלי אכיפה יעילים למיגור תופעת כלי הנשק הבלתי-חוקיים ושיפור היכולת של המשטרה לפענח עבירות באמצעות השגת ראיות לשם טיפול בפשיעה החמורה. העילה הראשונה תאפשר לשוטר לבצע חיפוש ללא צו שיפוט אם התעורר חשד סביר של נשק או חלק מהותי של נשק שיימצאו במקום, העשויים לשמש ראיה לביצוע עבירה, ובשל הצורך המיידי לביצוע החיפוש שבו לא ניתן לקבל צו חיפוש. יודגש כי הדרישה המיידית מבטאת צורך מבצעי אמיתי לביצוע החיפוש באותה העת ממש, מחשש שמא עיכוב החיפוש יוביל לפגיעה בראיות או להעלמתן. העילה השנייה תאפשר למשטרה לבצע חיפוש של תיעוד או מצלמה שעשויים לשמש ראיה לביצוע עבירה שדינה עשר שנות מאסר לפחות, הכוללת עבירת נשק, עבירה של ירי במקום מגורים או עבירה של סחיטה באיומים. גם עילה זו כוללת דרישות מיידיות, וניתן יהיה לבצע את החיפוש רק אם הוא נדרש באופן מיידי ולשם מניעת העלמת ראיה או פגיעה בה. הצורך בהוספת עילה זו נובע מהקושי מצד רשויות אכיפת החוק להשיג שיתוף פעולה בגביית ראיות ועדויות בשטח במקרים רבים של פשיעה חמורה, שכן במקרים רבים החשודים בביצוע העבירות פועלים למחיקת מידע שצולם במצלמות המוצבות במקומות שבהן בוצעה העבירה או להעלמת המצלמות. יודגש – וזה חשוב ביותר – כי דרך המלך עדיין תהיה הוצאת צו שיפוטי מתאים כדי לבצע חיפוש בבית או במקום. העילות החדשות שיתווספו אינן באות לשנות את העיקרון החשוב הזה. לגבי שתי העילות, מוצע לקבוע כי החיפוש יבוצע רק באישור בכתב של קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה, שיכלול גם את הנסיבות והנימוקים לצורך בחיפוש מיידי וללא צו. עוד מוצע לקבוע כי אם במהלך החיפוש נתגלה חפץ שאינו נוגע לעבירה שבשלה ניתן האישור לביצוע החיפוש, שוטר יהיה רשאי לתפוס את החפץ ולהביאו לבחינת שופט, אשר יצווה מה לעשות ואיך לנהוג בחפץ שנתפס. כדי שניתן יהיה לבחון את השפעת ההסדרים המוצעים על המאבק בתופעת הנשק הבלתי-חוקי, מוצע לקבוע כי התיקונים המוצעים בפקודה זו יחוקקו כהוראת שעה לשנה בלבד; כדי לאפשר למשטרה להיערך ליישום החוק מוצע לקבוע כי תחילת הוראת השעה תהיה ביום כ"ד באייר התשפ"ג, 15 במאי 2023, וזאת על פי בקשת המשטרה. לשם פיקוח ובחינת הצורך בהמשך ההסדרים בתום תקופת הוראת השעה נקבעו חובות דיווח מפורטות לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת וליועץ המשפטי לממשלה על אודות השימוש בעילות החיפוש ותוצאותיהן. הדיווחים יימסרו בשלושה מועדים שונים בתקופת הוראת השעה כדי שנוכל לסיים תהליך למידה והפקת לקחים. בנוסף, לפני תום הוראת השעה ידווח פרקליט המדינה לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת על מספר כתבי האישום שהוגשו בתיקי חקירה, שבהם בוצע החיפוש, כאמור. כל ההסדרים שתיארתי לגבי עילות החיפוש, התנאים לשימוש בהם וחובות הדיווח יחולו גם על המשטרה הצבאית ומערכת השיפוט הצבאי בהתאמות הנדרשות. תיקון נוסף המוצע בהצעת החוק כולל החמרת הענישה ביחס לעבירות נשק – כל הנושא של החזקה, רכישה וסחר בנשק שלא כדין. בהתאם לכך, ההצעה מבקשת להחמיר את העונש על עבירת רכישת נשק בלתי חוקי לעשר שנות מאסר, בדומה לעבירה של נשיאה והובלה של נשק שלא כדין. עוד מוצע לקבוע הבחנה בענישה בין חלקי נשק מהותיים לחלקי נשק שאינם מהותיים, כך שהעונש על עבירות החזקה או הובלה של חלקי נשק מהותיים יהיה חמש שנות מאסר, ושל חלקי נשק לא מהותיים – שלוש שנות מאסר. תיקון זה נועד לבטא את החומרה היתרה שבביצוע העבירה בחלק של הנשק שמאפשר ייצור של נשק מאולתר לעומת חלקי נשק אחרים, לנוכח חלקם המשמעותי של כלי נשק מאולתרים בתעשיית הנשק הבלתי-חוקית. התיקון השלישי המוצע בהצעת החוק עניינו הסדר חילוט קבוע ופרטני לעניין עבירות של סחר בנשק. במסגרת זו מוצע לקבוע הסדר חילוט מיוחד לגבי אדם שהורשע בעבירות סחר בנשק לא חוקי ומנהל אורח חיים עברייני, המבוסס על תקבולי עבירה, על פי תנאים שייקבעו גם הם בהצעת החוק. לפי ההצעה יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של נידון שהורשע בעבירת סחר בנשק, אלא אם כן סבר בית המשפט שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות דיבור. אבקש מחברי הכנסת לשקול היטב את הדברים, לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת צביקה פוגל. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג–2023. הוגשו הסתייגויות: קבוצת סיעת יש עתיד – חברי הכנסת יאיר לפיד, אורנה ברביבאי, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי ושלי טל מירון; קבוצת סיעת המחנה הממלכתי: חברי הכנסת בנימין גנץ, גדעון סער, גדי איזנקוט, פנינה תמנו, יפעת שאשא ביטון, חילי טרופר, זאב אלקין, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן, שרן מרים השכל ואלון שוסטר; קבוצת סיעת העבודה: חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מסירה את כל ההסתייגויות. האם יש בקשות דיבור לחברי הכנסת? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז לסעיף 1 הוגשה הסתייגות – שמוסרת. את של כל הסיעות אתם מסירים? יש כאן של יש עתיד, המחנה הממלכתי, העבודה. העבודה לא נמצאת. המחנה הממלכתי. אז יש עתיד – היא מסירה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו את ההסתייגויות של המחנה הממלכתי ויש עתיד – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, אפשר להצביע? את רוצה לדבר? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש בקשות רשות דיבור של חד"ש-תע"ל. את ההסתייגויות שלנו הסרנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש רשות דיבור. בבקשה, חברת הכנסת תומא סלימאן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל גם לנו יש זכות דיבור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אין לך רשות דיבור, יש הסתייגויות, חבר הכנסת קריב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה, אתה יכול לנמק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה, אתם מתנגדים לזה? קריב, אתה מתנגד לכזה חוק? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, האמת, החוק הזה – כבר אמרנו את דעתנו עליו, ואני כן אתייחס לזה אחר כך. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> את רוצה שהם ימותו ברחובות, מזה את מתפרנסת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, מה קרה? בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה להתייחס לעוד שני נושאים, לנצל את הזמן שאני נמצאת על הדוכן. דבר ראשון, כמי שהציעה את הצעת החוק הראשונה של האזיקון האלקטרוני ב-2016 והעבירה את זה בשלוש קריאות טרומיות בשלוש קדנציות שונות, כולל הקדנציה האחרונה – שבה ההצעה שלי התמזגה עם ההצעה הממשלתית ועברה לאחר עבודה מאוד קשה קריאה ראשונה – אני רוצה להזכיר לחבר הכנסת פוגל שלפני שבועיים בוועדת הבל"מ ישבת והבטחת לנו; הישרת מבט אליי, ואני שאלתי אותך בצורה הכי ברורה, לאחר שהבטחת שאתה תקדם את הצעת החוק, אם מדובר בהחלת דין רציפות על הקריאה הראשונה. אמרת לי: נכון, אני אחיל דין רציפות. שאלתי עוד שאלה: האם זה יקרה לפני סיום המושב הזה, כלומר, בשבוע שעבר היינו צריכים להצביע על זה בוועדה, והשבוע זה היה צריך לעלות למליאה. הבטחת ואמרת: אני אדאג לזה, וזה יקרה. אז הינה, אני מזכירה לך, נשאר יום אחד לפני סיום המושב הזה, והחלת דין רציפות על האזיקון האלקטרוני לא התבצעה. אני חושבת שהגיע הזמן להפסיק לשחק את המשחק הזה, כאשר חברי וחברות כנסת פתאום עכשיו רוצים להגיש הצעת חוק פרטית ורוצים להתגרות. חיי נשים הן לא לספסרות ולקרדיטים אישיים. החוק כבר מוכן, הצוותים המקצועיים מוכנים. אני מבקשת להפסיק לעשות הון פוליטי מזה, ואשתו של מי שיהיה אינה מוסמכת לדבר בעניינים מקצועיים ופוליטיים ולשכנע שאין צורך בחוק הזה. אף אחד לא בחר בה לדבר, לא בשם הנשים ולא בשם המשטרה ולא בשם הכנסת, באשתו של שר הטיקטוק. אז תפסיקו עם זה, נשים נרצחות כל יום. הדבר השני שאני רוצה להתייחס אליו – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל משפט לסיום. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – מי שעמד על הדוכן ודיבר על חווארה וסיפר סיפורים, למה הוא לא סיפר איך שרפו אתמול מכוניות בלילה? איך המתנחלים ירדו לחווארה וירו על בתים, ואיך הצבא ליווה אותם לאורך הדרך? מי שמחרחר מלחמות ומי שמחרחר שנאה זה רק המתנחלים ומי שעומד לידם. מי שכאילו אחראים על הביטחון במדינה הזו הם אלה שנותנים את החסות, גם לארגון הפשע הזה שנקרא לה פמיליה, שתקף ערבים אתמול. אתם האחראים, ואלה לא עשבים שוטים, אלה הופכים להיות ה-main stream, והגיע הזמן להתעורר. מי שרוצה להיאבק למען הדמוקרטיה – ואני פונה עכשיו לתנועת המחאה – לא יכול לשתוק על הקמת מיליציות של אנשים פושעים, שקוראים להן אחר כך "משמר אזרחי" – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ויהיה אחראי עליהן תומך טרור מורשע שהפך לשר. מי שרוצה דמוקרטיה צריך להגיד משהו על פשעי היום-יום שמבצעים המתנחלים בחווארה, בבית פוריכ, בבית דג'ן, בשכם ובכל מקום. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ב-12 שבועות התקיימו הפגנות של מאות אלפים ברחבי הארץ, אזרחים שנלחמים למען הדמוקרטיה וערכי מגילת העצמאות. הם היו רבים, הם היו נחושים, הם אפילו חסמו כבישים, אבל הם לא היו אלימים. אני מצטערת שהשר לביטחון לאומי יצא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא לא יצא, הוא פה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתמול הצהרתו של נתניהו נדחתה ונדחתה, 10 שעות, על מנת לאפשר את ההגעה של תומכי ההפיכה המשטרית בהסעות מאורגנות לירושלים. כן, מאורגנות. אליהם הצטרפו חלק מחברי הקואליציה, שהלהיטו את הרוחות בנאומים, וגם, לצערי, חברי ארגון לה פמיליה, שהצטרפו לחגיגה, והם היו אלימים. אלימים ממש. יוסי אלי – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הפילו עליהם מכת"זית עם צבע. עם צבע. עם צבע, עם צבע – – – << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יוסי אלי כתב – – – << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אולי בישיבה, חברת הכנסת שטרית. אתה עוצר לי? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> סוג ב' – – – אישה בהיריון מערוץ 14 תקפו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו בסיומו של סדר-היום. תודה רבה. צוהריים טובים, חברת הכנסת קטי שטרית, שלום וברכה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, שכחתי שיש אנשים ויש אנשים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אנחנו כבר 30 שעות במליאה רצף, אתם באים רעננים. אולי תיתנו לנו לסיים את סדר-היום? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פשוט מכת"זית עם צבע – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אל תעשו פיליבסטר לקואליציה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יוסי אלי, כתב חדשות 13, הותקף על ידי פורעי לה פמיליה, והוא סובל משבר בצלעות וייתכן גם מקרע בטחול. נהג מונית ערבי הותקף בירושלים, הפורעים בעטו ברכבו ושרו "שיישרף לכם הכפר", וגם בתל אביב הם חיפשו דם. מעידה בטוויטר שי סגל: "עד עכשיו, ובמשך 12 שבועות רצופים, יצאתי מכל הפגנה עם תקווה כנה במקום הזה, בישראלים ובאפשרות לחיות כאן. היום חזרתי הביתה בקושי, עם פחד ועצב. זה היה יום ארוך שהסתיים ב-15 צמאי דם שחסמו לי את השביל הביתה, איימו באונס וקיללו אותי בקללות שאפילו לכתוב אותן גורם לי להתרוקן. הייתי לבד, פחדתי, אבל איכשהו הצלחתי לברוח עם האופניים. היו להם אבנים ומקלות ביד. בדרך ראיתי שיש עוד עשרות כאלה שמנסים להגיע לקפלן וביקשתי מאיש אחד מבוגר עם דגל ישראל שלא ישאיר אותי לבד. הוא היה עם הבת שלו, בת 13, וחברה שלה, והוא סיפר לי שהן עברו את אותו דבר. צמאי הדם, שרצו והצליחו להפוך את הדרך הרגילה שלי הביתה לסרט אימה, עשו את זה גם לשתי ילדות קטנות שהלכו לראשונה להפגנה אזרחית. מהיום עבורן הפגנה שווה איומים באונס. האבא הזה ושתי הילדות האלה, שבא לי לבכות מהמחשבה עליהן, ליוו אותי עד הבית. זה היה סיוט שנמשך מעל ל-20 דקות, ואין לי מושג איך אני אמורה להשתחרר מזה. מי יגן עלינו? מה לעזאזל קורה כאן?" ועוד עדות, הפעם של לילך: "ברגע אחד פתאומי רצו לעברנו עשרות חברי לה פמיליה. הרחוב היה בעלייה והם ירדו לכיווננו. נראה ממש כמו סרט רע. ואז נזרקה אבן, והתחלנו לברוח והם אחרינו. סיימנו את האירוע בפגיעות קלות בגוף, אבל בעיקר בפגיעות חמורות בנפש". והעידה נופר: כשהתקרבנו למדרכה האיש מאחורה קילל אותנו וזרק לעברנו בקבוק זכוכית. אלו רק עדויות בודדות מתוך שלל עדויות וסרטונים המתעדים אלימות כלפי מפגינים. אבל לא פחות מטריד, באחד הסרטונים המתעד עימות בין שוטרי מג"ב לפורעי לה פמיליה בירושלים, נצפה אדם מנופף לפורעים עם חיוך גדול על פניו, אז מי האיש? השר לביטחון לאומי, זה שאחראי למג"ב, לשמור עליהם, השר איתמר בן גביר. אחוות פורעים של ממש; אותו בן גביר שכדי למנוע את התפטרותו מהממשלה אתמול הוא קיבל במתנה מראש הממשלה מיליציה משלו. מי יודע, אולי בקרוב נראה את פורעי לה פמיליה משתתפים במחנות אימונים של פלוגות הסער של בן גביר. סמל ודגל כבר יש להם, את המיונים הם התחילו אתמול בהפגנות, עכשיו יהיה להם גם סעיף תקציבי. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> פלוגות הסער של בן גביר? בראבו, בראבו. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> פלוגות הסער של בן גביר, בראבו. התעלית על עצמך היום – פצצה. פצצה. איזה צביעות. איזה גועל נפש. איזו בושה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> גועל נפש זה שר המשטרה. אתה תגיד גועל נפש? אתה? לך תטפל בתיקים שלך. << קריאה >> היו"ר ניסים ואטורי: << קריאה >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אני אין לי תיקים, גברת – – – שלך יש. חצופה. חצופה. את חצופה. את חצופה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתביישי לך. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תהיי בשקט. שבי בשקט – – – עלובה, עלובה – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה חושב שאני רואה אותך ממטר? מי אתה? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> איזו עלובה, עלובה, עלובת נפש – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברים, אני מבקש לעצור. חברת הכנסת יסמין, קריאה ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תתייחס אליה. בגלל נשים כמוך, בגלל נשים כמוך – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אה, היא לא קריאה ראשונה? מעניין. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני צועק לך רבע שעה, את לא שותקת, והיא שתקה מייד כשקראתי את השם שלה. תודה רבה. תגידו, אתם מדברים על הילולת בר יוחאי או שעכשיו זו הילולה אחרת? תודה רבה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, אבל הינה העובדות לאשורן, הינה העובדות לאשורן על המשמר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה ראשונה, מאהבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה העובדות לאשורן. המשמר הלאומי – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, אתה מקנא? רגע, שנייה. אני מבקש לשמור על שקט, באמת. אתם לא רוצים ללכת הביתה? לא ישנתם שלושה ימים כבר. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> פלוגות הסער – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לא, הוא שכח שהוא יושב עם תומך טרור מורשע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, קריאה ראשונה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אוטו-אנטישמים – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל הוא אומר לו "אנטישמי", זה לא בסדר, איך הוא לא יענה לו? הינה העובדות לאשורן על הקמת המשמר הלאומי. בחודש מאי 2022 הוכן נייר עבודה של הממשלה הקודמת להקמת המשמר הלאומי. אין בהקמת המשמר הלאומי דבר וחצי דבר חדש. כלום ושום דבר. אבל אתמול הוציאו נייר עבודה, שר הפיתה הוציא נייר עבודה חתום על ידו וחתום על ידי ראש הממשלה, כאילו הוא קיבל פיצוי על כך שהוא הסכים לעצור את החקיקה וללכת להידברות בבית הנשיא. אני מזמין אתכם – לא צריך הרבה, תעשו גוגל, תבינו שאני לא ממציא כלום. יושב פה חבר הכנסת סגלוביץ', שהיה סגן השר לביטחון לאומי והיה נוכח באירוע כשהנושא הזה נסגר, וטופל, ולווה בוויכוחים לא פשוטים. אבל אתמול הביאו לנו את זה כאילו – כאילו זכיתם בנקודות מול ראש הממשלה. תאמינו לי, ראש הממשלה עבד עליכם, ואתם עובדים על הציבור שלכם. אין בזה שום דבר חדש. ואתם יודעים מה, יש מקום למשמר הלאומי. איפה אין לו מקום? כאן האזהרה, כאן האזהרה: רוצים לפצל את המשמר הלאומי, או במשמר הגבול או במשטרת ישראל, וזה אסור. אחדות הפיקוד מאוד מאוד חשובה. תחשבו רגע. לא צריך להיות איש צבא מהולל או איש משטרה בכיר כדי להבין ששני כוחות שעובדים באותו תא שטח זה מתכון לתקלות. שני כוחות שדומים אחד לשני, עם אותם מרכיבים, יחזיקו זרועות של ניהול, של שירות, של לוגיסטיקה, במקום להזיז את זה לכוחות הפועלים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מיקי, זה לא יקרה. בעוד שלושה חודשים הם יבואו ויגידו למה התחלנו – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. לכן אני מאוד הייתי רוצה, חבר הכנסת רם בן ברק, מאוד הייתי רוצה שאת 4,000 השוטרים שחסרים עכשיו – שאת זה ימלאו קודם, את השורות. את זה, את השורות. רק במחוז ירושלים חסרים 400 שוטרים, ובשדרת הפיקוד חסרים 70 קצינים. 70 קצינים חסרים במחוז ירושלים. תמלאו את השורות, תעסקו בבניין הכוח, לא בשטויות. הינה, השר לביטחון פנים – לא, בט"ל – שר הבט"ל נכנס, שר הפיתה. כל הקמת המשמר הזה זה בלוף אחד גדול, בלוף אחד גדול. למה? מכיוון שגם במג"ב יש כוח שאמון – הוא לא מספיק גדול – על הפשיעה הכללית – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> זה גדול עליו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> במקום לקחת ולעבות אותו, מביאים נייר עבודה מאתמול, שראש הממשלה עובד עליך. ואתה העיקר ממשיך עם הכיוון שלך, שר הטיקטוק והפיתה, והוצאת לי עוד טיקטוק. הינה הישג שלי, לא פירקתי את הממשלה – אמרת למפגינים בחוץ – אתם סומכים עליי, אני יודע שרצו בצד השני שנפרק את הממשלה. ולכן אני אומר לכם, התוכניות האלה קמו במאי בשנה שעברה. אין בהן שום חדש. זה שקר אחד גדול שאתם משווקים לציבור כאילו עשיתם מעשה. לא עשיתם שום דבר. תבואו ותניחו אדנים לבניין הכוח הנוכחי, לשיפור משטרת ישראל ומשמר הגבול, לשיפור המוכנות, שלא ניקלע פעם נוספת לכל מיני אירועים כמו אלה שנקלענו אליהם במבצע צוק איתן. תודה רבה ובהצלחה למדינת ישראל. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מיקי, למה שיקשיבו לאנשים בעלי ניסיון אם אפשר להקשיב למישהו שבחיים שלו לא ניהל שום דבר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, יש איזשהו עניין כזה שכל פעם שאני עולה לדבר שר הפיתות והטיקטוק יוצא החוצה, ואני לא יודע אם לקחת את זה באופן אישי אבל אני אמשיך לדבר פה אל חבריי הנכבדים, כי יש נושא שבתוך כל ההמולה שכחנו. אתם יודעים איזה נושא? מירב בן ארי תדע מה הנושא. אלימות כלפי נשים. ואני רוצה לומר לכם, אני יודע שזה לא מטריד אתכם, אף אחד לא עוסק בזה פה. אנחנו מתעסקים פה כל היום בחוק המתנות, בחוק הנבצרות, בהקמת מיליציות פרטיות – אני רוצה לספר לכם גם סוד קטן בנוגע לזה: המשמר הלאומי כבר קיים היום. מי שלא מכיר יכול לשלוח לי וואטסאפ, אני אשלח לכם את הלינק למי שרוצה להתנדב. אין שום בעיה. קצת מצחיק אותי שמי שלא הצליח לנהל ארגון כמו משטרת ישראל רוצה להקים ארגון חליפי, שגם שם הוא לא ידע איך להתנהל. אני באמת שואל, ויושבים פה אנשים רציניים: נראה לכם כמו משהו הגיוני לתת למי שלא עשה יום אחד צבא, שהורשע בטרור, מליציות פרטיות? מישהו חושב שהדבר הזה, האירוע הביזארי הזה, יכול להיגמר בצורה חיובית? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בוודאי שכן. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ומי שעדיין לא מבין איך זה ייגמר, יכול פשוט לפתוח צילומים מאתמול – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין לכם בושה – – – עשרים שנה. הרים שלט – – – זאת ההרשעה שלו – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ולראות את הנוער המוסת שהולך שבי אחרי שר הפיתות והטיקטוק, ולהבין מה הולך לקרות פה. ולהבין מה הולך לקרות פה. ואני רוצה לומר לך משהו, אדוני היו"ר – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עשרות זיכויים – – – די, די כבר – – – אתה לא רציני. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, קודם כול תקבלי אחריות, תקבלי אחריות על מה שקרה פה אתמול, כי כשהוא קרא להם להגיע לפה הם הגיעו ותקפו כל מה שזז – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – שיקול הדעת – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל מה שזז, כולל כתב טלוויזיה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, אני מבקש. קודם כול, אני כבר לא שומע מרוב הלילה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כולל כתב טלוויזיה. ואני מבין פה את מיקי לוי שיש לו פה איזו מועקה אישית, כי השר, שר הבט"ל, שר הפיתות, שר הטיקטוק, היה יעד שהניצב מפקד מחוז ירושלים כנראה לא טיפל בו עד הסוף. אז, מיקי אני רוצה לומר לך מפה שזאת נקודה שאתה צריך לקחת על עצמך. ולידו יושב עוד ניצב במשטרה, ואני רוצה לומר לכם בתור אחים שלי, שאני אוהב אתכם ואני באמת יודע כמה אתם מקצועיים, שזו נקודה שאתם צריכים לעשות עליה בדק בית, צריכים לעשות חשבון נפש לפני החג. כי אם אתם הייתם עושים תחקיר מבצעי בזמן, יכול להיות שלא היינו מגיעים לרגע המוזר הזה שבמדינת ישראל יושב שר מורשע בטרור שאחראי על הגוף שאוכף את הסדר הציבורי. אם מישהו היה אומר לי את זה לפני כמה שנים הייתי אומר לו בוא, זה אפילו בלבנון לא יכול לקרות. אבל אני עומד פה היום מעל בימת הכנסת, מסתכל אל עבר שולחן הממשלה הריק, כי כל פעם שאומרים להם את האמת הם הראשונים לברוח החוצה, ואני תוהה לעצמי: איך הגענו למצב הזה? מה קרה? איפה היה רגע השפל בהידרדרות המוסרית שלנו, ברקע שלנו? מה קרה לנו כעם, כחברה, שהגענו למצב שאזרחי מדינת ישראל בכלל לא מקבלים, סובלים, את האירוע הזה שקורה פה? ואני יכול לומר לכם שכמו כל דבר גם לדברים הקשים יש סוף, והסוף, אנחנו רואים אותו כמעט כל יום ברחובות, אנחנו רואים אותו כמעט בכל סקר, אנחנו שומעים אותו כמעט מכל מי שאנחנו מדברים איתו שהצביע כי הבטיחו לו חלומות גדולים. תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר, ואני מפה רוצה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לי עוד זמן. משפט אחרון. מפה אני רוצה לומר משהו לעם ישראל המדהים והפטריוטי, שיוצא להפגין שבוע אחרי שבוע: הלחימה שלכם, יחד עם הלחימה שלנו פה – אתמול הגענו ב-08:00, השעה 14:15, אנחנו עדיין פה, לא הולכים לשום מקום. הסינרגיה הזו והלחימה הזו של הצד שלנו תוביל לנפילת הממשלה המטורללת הזאת בהקדם, ונאמר אמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. משפט ארוך זה היה. חברת הכנסת מירב בן ארי? מוותרת. חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש שר באולם? השר כץ, נכון? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש פה שר, שר בהפתעה. חיים כץ, השר חיים כץ. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> רציתי לומר "כבוד השר", אז חיפשתי את השר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אתה דואג, שלא יהיה שר תורן? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> טלי יקרה, אני רוצה לפנות לשר בשמו. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אתה יודע למה אני יושב פה? כי הכיסאות פה יותר נוחים משם. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני, שמץ של תלונה לא היה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר כץ, צוהריים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אולי אפשר היום משהו יוצא דופן? קצת מחבר, קצת אוהב? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתה עוצר לי כל פעם שמפריעים? אדוני היושב-ראש, גם עכשיו, בצוהרי יום שלישי, אזרחי ישראל לא יודעים מה יעלה בגורלו של שר הביטחון האלוף בדימוס יואב גלנט, והדבר מדהים. אנחנו נמצאים בעיצומה של תקופה שהוצגה על ידי הממשלה כתקופת שיא ברגישות הביטחונית. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מאתגרת. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו נמצאים בעיצומו של חודש הרמדאן, המבורך אבל גם המתוח מן הבחינה הביטחונית, אנחנו יודעים על המתיחות שקיימת בגבול הצפון בעקבות הפעילות של חיזבאללה, יודעים מהתקשורת על ההתקדמות האדירה של איראן במרוץ הגרעיני שלה, ועכשיו, עכשיו, ראש ממשלת ישראל עסוק במשחקים פוליטיים עם שר הביטחון, מודיע בתקשורת שהוא מפוטר ולא שולח את מכתב הפיטורים, סוחט אותו שיתפטר מן הכנסת כדי להכניס עוד חבר כנסת בהסדר הנורבגי. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לנטרל אותו. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> גם לנטרל אותו מההצבעה, אבל אל תטעו: מה אתם חושבים, שראש הממשלה לא עסוק בעניינים הפנים-ליכודיים – כן נכנס לכנסת, לא נכנס לכנסת הבא בתור? עכשיו בואו נאמר שבסוף ראש הממשלה נתניהו יפטר את השר גלנט ויעברו 48 שעות, ואז הוא יבחר איזשהו שר אחר מהממשלה, קצת יותר כנוע, קצת יותר פחדן, שייכנס לתפקיד; אז אותו שר חדש לא יצטרך ללמוד כמעט מההתחלה את הערכות המודיעין, את תמונת המצב, את מה שקורה? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> יש עוד שר במשרד הביטחון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ומעבר לפינה חג הפסח עם כל הרגישויות שלו. תאמרו, יש אצלכם מישהו שידפוק על השולחן ויאמר לנתניהו: תפסיק עם הטרלול הזה? ביטחון מדינת ישראל מונח על הכף ואתה, מר ביטחון – רוטמן כותב ספרים על דמוקרטיה ונתניהו כותב ספרים על מלחמה בטרור, אבל כשצריך לבצע, זה מחריב את הדמוקרטיה וזה משחק עם הביטחון של אזרחי ישראל. תאמרו, אין אצלכם אחד, אחד – שר, חבר כנסת, שר לשעבר, ראש המל"ל צחי הנגבי, שידפוק על השולחן – אולי יו"ר הקואליציה המוכשר – ויאמר שבעיצומה של תקופה ביטחונית כל כך רגישה לא מפטרים שר ביטחון ובטח לא הופכים אותו לברווז צולע בעיני הציבור כולו משיקולים פוליטיים, אוויליים, אינפנטיליים של ממש? הליכוד מתפאר, ואתם יודעים, במידה מסוימת של צדק – לא נהוג לעשות העוויות, חברת הכנסת גוטליב – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין לי העוויות. יש לי בוטוקס בפנים, איזה העוויות אני יכולה לעשות? באמת, איזה העוויות אפשר לעשות? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> יש בגמרא אגדה, בבבא מציעא, שהקדוש ברוך הוא אומר: ניצחוני בניי, ניצחוני בניי. בתנורו של עכנאי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ניצחוני בניי, ניצחוני, אני קטונתי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אחרי האמירה האחרונה שלך אני אומר: ניצחת אותי, די, רחמים. תן לי 30 שניות על חשבון ההתאוששות שלי מהתגובה האחרונה. אני אומר לכם באמת, חברים, הרי חייב להיות איזשהו גבול לציניות הפוליטית כשמתעסקים בביטחון אזרחי מדינת ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמון זה לא ערך? אמון ונאמנות זה לא ערך? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נשארו לו עשר שניות לתוספת הזמן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> האם יכול להיות שביטחון מדינת ישראל ישועבד כולו על ידי האיש הציני שנבחר לראשות הממשלה? האם אין גבול לציניות, לאינפנטיליות הפוליטית, לחוסר האחריות הביטחונית? האם יקום מישהו בליכוד, בתנועה המפוארת שלכם, ויאמר: עד כאן עם האינפנטיליות וחוסר האחריות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, בספרטה של המאה ה-21 מדינת ישראל, שהיא חמושה מכף רגל עד ראש, שיש בה צבא, משטרה, שב"כ, מוסד, אמ"ן, מל"ל, יס"מ, ימ"מ, חסר רק דבר אחד. חסר רק דבר אחד – משמר לאומי של שר הפיתות בן גביר. אבל זו לא בדיחה. זו סכנה אמיתית. סכנה אמיתית, מכיוון שנתניהו רוצה לברוח מהשיח הדמוקרטי ל-level אחר לגמרי, והוא הלאומני. נתניהו רוצה להבעיר את השטח דרך בן גביר. הרי המפכ"ל עצמו הוא שהאשים את בן גביר שהצית את אירועי מאי לפני שנתיים. בן גביר הפך להיות השר הממונה על המפכ"ל הזה. לכן, אני מתריע שבחלל הריק של החודש הבא נתניהו יעשה את הכול בשביל להבעיר, להצית את השטח. אני נגד כל הפשיזם המוחלט שנמצא בצד הזה, אבל אני פונה לצד הזה, והפגנו ביחד במשך החודשים האחרונים נגד ההפיכה המשטרית – אני פונה אליכם שתראו בצעד הזה, בהסכם בין נתניהו לבין בן גביר, דבר שכולנו צריכים להיאבק נגדו. תבינו שמאז ומתמיד במאבק שלנו, ומי שעמד מולנו זה מה שנקרא כוחות הביטחון – היו אירועים מסוימים, כמו למשל יום השישי באוקטובר 2000, שכנופיות מנצרת עילית ירדו אל השכונה המזרחית בנצרת; זה קרה, אבל הדבר המאפיין העיקרי של חודש מאי לפני שנתיים הוא שהיו כנופיות של פשיסטים, של מתנחבלים, שהגיעו אלינו לערים המעורבות. אל לנו לתת אופציה של מאבק בין אזרחים לאזרחים. אל לנו להגיע למקום הזה. ואני רואה שהמליציות של בן גביר הן חוד החנית. וזה לא ייעצר נגד האוכלוסייה הערבית. ישתמשו בהן נגד ההפגנות שלנו, של הערבים והיהודים הדמוקרטיים; ישתמשו בזה נגד מאבק הפועלים למען הזכויות שלהם; ישתמשו בזה – כמו כל פשיסט שהיה במאה ה-20. לכן זה אמור להיות מאבק דמוקרטי. כולנו ביחד, כולנו ביחד צריכים לראות בזה איום ממשי ולהיאבק ביחד נגדו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת צביקה פוגל יסכם, יושב-ראש ועדת ביטחון הפנים. מי שלא יודע, הוא היה מפקד, עד לא מזמן, צוות חילוץ ברמת הגולן, אז אני חייב לכבד אותו, בסוף לא ימצאו אותי. << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה מאוד, אני ממילא פה, אז תנו לדבר חצי דקה. אדוני היושב-ראש – טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה, סליחה – – – פה – – – << דובר_המשך >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מאחר שאף דובר פה לא התייחס להצעת החוק הכל-כך משמעותית ומרחיקת לכת, לפחות להבנתי, שהוכנה והוגשה גם על ידי חבר כנסת מהקואליציה וגם על ידי חבר כנסת מהאופוזיציה, אז אני מרשה לעצמי לקוות שבהצבעה כולנו נתמקד, נבין על מה אנחנו מצביעים ונאשר בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק החשובה הזאת, כמעט היסטורית, שהוגשה על ידי חברי הכנסת יצחק קרויזר ועודד פורר. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כבוד השר, תעשה טובה, בלי בלגן. ברוגע. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> לא, עכשיו לא 02:00. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קצר, קצר מאוד. שמעתי את חבריי באופוזיציה אומרים: מה אתה רוצה? יש החלטה על משמר לאומי, במאי קיבלנו את ההחלטה. אתם צודקים, רק, חבר הכנסת מיקי לוי, לא עשיתם עם זה שום דבר. שום דבר לא עשיתם עם זה. 500 שוטרים היו שם, מיניתם תנ"צ בשם אליהו להיות האחראי לזה, אבל מאז לא השקעתם בזה, וצריך לדעת שהגיע הזמן להשקיע בזה. אני הייתי בטוח שתברכו – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> באיזה עולם אתה חי – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – שתברכו, שתגידו: איזה יופי, איזה יופי. הינה, הגיע שר שבניגוד לשר הקודם שלך, שבניגוד לשר הקודם, שטרפד מתנדבים – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אתה גם שקרן, גם בטלן וגם חרטטן וגם בטלן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה לשבת. תודה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – טרפד מתנדבים, שטרפד את המשמר הזה, שלא רצה לפתח אותו, יש כאן מדיניות של שר שאומרת: אנחנו מפתחים את זה. אז הגיע הזמן. אני יודע שזה קשה לכם. אני יודע שלפרגן אף פעם לא תפרגנו, אבל זה בסדר, לא קרה כלום. לא מפיכם אנחנו חיים. הדבר השני שאני רוצה להתייחס, אדוני, וזה – באמת, שמעתי בבושה גדולה את המתקפות נגד אשתי. זה פשוט לא להאמין. לא להאמין. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר? בתור מה היא מדברת? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> פתאום כל הפמיניסטיות, פתאום כל הפמיניסטיות האלה, כן, אלה שמדברות על זכותה של האישה, על מעמד האישה, פתאום כשאשתי מדברת – מה פתאום היא מדברת? מה פתאום היא מדברת? שונאי נשים שכמותכם, מחפיצי נשים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו רצינו להצביע בעד, אנחנו – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> מחפיצי נשים. אישה מדברת – אסור לאישה לדבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה היא קשורה בכלל? בתור מה מראיינים אותה? בתור מה מראיינים אותה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה השטויות האלה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> – – קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> מה מראיינים אותה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ולמה עלית לפה? רצינו לתמוך, להוריד את ההסתייגויות. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> מחפיצת נשים, מחפיצת נשים שכמותך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני? מה אתה מבין בכלל בזכויות נשים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה לשבת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה הוא אומר לי "מחפיצת נשים"? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> מחפיצי נשים שכמותכם. אתה מבין – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא נואם, אני לא מבין, את קוראת קריאות ביניים בעמידה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רצינו להצביע בעד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קריאה שנייה, חברת הכנסת מירב בן ארי. קריאה שנייה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין לך מה לקרוא לי, עוד שנייה אני הולכת. חצוף. הוא יקרא לי "מחפיצת נשים"? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אדוני, זה פשוט מדהים. מחפיצי נשים, מחפיצות נשים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה הוא מבין בכלל בנשים? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אשתי מדברת, אז זה פתאום נגד האישה. אסור לאישה לדבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תישאר פה, ולא אכפת לי כבר מכל – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אסור לאישה לדבר. לכי למטבח, הם אומרים לה, לכי למטבח, כל הפמיניסטיות האלה. עכשיו אני רוצה להגיד עוד שני דברים, על חוק האיזוק האלקטרוני ועל חוק הנשק. קודם כול, חוק האיזוק האלקטרוני – אדוני יושב-ראש הוועדה, עשית דיון חשוב, והדיון הזה עוזר לנו. בעוד פחות מחודש אנחנו מציגים חוקים נגד האלימות כלפי נשים. כן, הם ישבו כאן ואמרו: חוק איזוק, חוק איזוק – למה לא קידמתם את חוק האיזוק? למה לא קידמתם את חוק האיזוק? שנתיים, שנתיים זה היה במשמרת שלכם, לא קידמתם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, זה משמיים שאנחנו נגיש את זה ונסדר את זה. תמיד תראה את הטוב. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> נכון. נכון. פשוט מדהים, פשוט מדהים. הצביעות נוטפת, חברת הכנסת שטרית, הצביעות שלהם נוטפת. כן, אנחנו נציג לא רק את חוק האיזוק אלא – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נגן על הנשים במדינת ישראל מאלימות. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> בדיוק. – – חוקים נוספים שיציגו מאבק ויחמירו את הענישה. ודבר אחרון – החוק החשוב הזה, חוק הנשק. אני הייתי מצפה שכל האופוזיציה תהיה כאן ותצביע, אבל כהרגלם אין להם גרם של אחריות. החוק הזה חשוב. החוק הזה נותן כלים למשטרה להיכנס לבתים בטובא-זנגרייה, להיכנס לבתים ברהט ולהוציא משם את הנשק. כולנו יודעים שנשק הפך להיות המכה, הנשק הבלתי-חוקי במגזר הפך להיות מכה מחוללת פשע וטרור, מכה מספר אחת, ואנחנו הולכים להיאבק בזה. לסיכום, גם משמר לאומי, גם חוק הנשק, גם חוק הפרוטקשן – דברים שהממשלה הקודמת לא עשתה אנחנו עושים. במקום להגיד כל הכבוד, במקום להגיד כל הכבוד, רק משמיצים ומכפישים. אבל זה בסדר גמור. אתם תמשיכו לצעוק, אתם תמשיכו להזיל ריר, אתם תמשיכו להחפיץ נשים, אתם תמשיכו לקשקש, ואנחנו בעזרת השם נמשיך לעשות. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. הוגשו הסתייגויות של קבוצת סיעת יש עתיד, קבוצת סיעת המחנה הממלכתי וקבוצת סיעת העבודה. הם לא נמצאים. לסעיף 1, אחרי "למשטרת ישראל" יבוא "כל עוד היה גוף עצמאי בלתי תלוי", הסתייגות לסעיף 1, של קבוצת יש עתיד, קבוצת המחנה הממלכתי וקבוצת העבודה. הם לא נמצאים כאן, אז אנחנו מסירים את זה. אנחנו נצביע על סעיף 1 וסעיף 2 כנוסח הוועדה בקריאה השנייה. הצבעה מס' 30 בעד סעיפים 1–2 – 20 נגד – 6 נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 20, נגד – שישה. סעיפים 1 ו-2, כנוסח הוועדה, התקבלו. ההסתייגויות לסעיף 3 הוסרו. אנחנו נצביע על סעיפים 3–5 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 31 בעד סעיפים 3–5 – 19 נגד – 6 נמנעים – אין סעיפים 3–5 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 19, נגד – שישה, סעיפים 1, 4 ו-5, כנוסח הוועדה, אושרו בקריאה השנייה. השר, אתה מבלבל אותי. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> סליחה, סליחה, אני פשוט בהלם – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה. הצבעה מס' 32 בעד החוק – 20 נגד – 6 נמנעים – אין חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה) התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מודיע שחוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה) התשפ"ג–2023, עבר בקריאה שלישית, וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. כן, חבר הכנסת קרויזר, יצחק קרויזר, רוצה לברך. בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אדוני השר, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי חברי חבר הכנסת צביקה פוגל, כנסת נכבדה, הצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים – אפשר לברך ביחד, "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ברכה זו נאמרת מן הסתם מעל בימת הכנסת בהקשרים רבים, אדוני היושב-ראש, גם בהצעות חוק שמגיעות לסיום שלב תהליך החקיקה. אולם בהצעת חוק זו שאני מביא כאן היום בפניכם, שהצבענו עליה עכשיו, ישנה משמעות כפולה ומכופלת בברכה, כי הבשורה של החוק הזה היא לא רק בכלים החשובים שיינתנו למשטרת ישראל ולפרקליטות להיאבק בכלי הנשק הלא-חוקיים שנמצאים בידי גורמי פשיעה וטרור, אלא אני מקווה שבזכות הצעת חוק זו נצליח להציל חיים. ההצעה הזאת, שתיתן באמת כלים אפקטיביים בידי גורמי האכיפה, שיאפשרו להם לצמצם באופן משמעותי את הכמויות האדירות של כלי הנשק הבלתי-חוקיים – הצעה זו, כבר פירט אדוני יושב-ראש הוועדה את היתרונות הגדולים שלה – בכניסה ללא צו של בית משפט, במקום שיש חשד סביר לשימוש בנשק, באישור רב-פקד; בחילוט הכספים והחמרת הענישה עד עשר שנים וקנס כספי. אני רוצה לסכם ולהודות בראש ובראשונה לחבר הכנסת צביקה פוגל חברי, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, שהצליח לנווט את דיוני הוועדה בצורה יעילה ומקצועית, שהביאה אותנו למעמד הזה, בהובלה משותפת ביחד עם היועצת המשפטית של הוועדה עו"ד מירי פרנקל שור, לעו"ד איילת לוי-נחום, למנהלת הוועדה לאה גופר, למשרד לביטחון לאומי בהובלתו של ראש מדור אגף חקירות, מודיעין וטכנולוגיות סנ"צ גלעד בהט, לעו"ד קרן אבירם מהלשכה המשפטית. אני רוצה גם להוסיף תודה למשתתפים ממשרד המשפטים, מפרקליטות המדינה, מהסנגוריה הציבורית ומהמרכז לשלטון מקומי. תודה גדולה נוספת לצוות שלי, לצוות היועצים הפרלמנטריים המסור. המסירות והמקצועיות שלכם משמעותיות תמיד ובאו לידי ביטוי גם בהכנה ובהבאה של הצעת חוק זו. תודה רבה גם ליוזמים המקוריים של הצעת חוק זו, חברי הכנסת פורר, גדעון סער ועוד רבים וטובים שהיו שותפים להצעה זו, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה. אני רוצה לברך את עם ישראל. אנחנו יוצאים מהכנסת עם הצעת חוק חשובה, שמאחדת קואליציה ואופוזיציה למטרות טובות; חוק חשוב שהוא באמת בשורה לעם ישראל, שיציל חיים. שנצא ככה לחג, שיהיה לכולנו חג שמח ושנמשיך לעשות כאן עשייה משותפת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר יעלה לברך. אני רוצה לכבד את החברים שמכבדים אותנו בנוכחותם, משפחה של חלל צה"ל רס"ב עמאד אבו-ריש, זיכרונו לברכה. עמאד נולד בכפר ירכא, ונפל ב-28 בפברואר 1999 בלבנון לצד מפקדו תת-אלוף ארז גרשטיין. הוא היה בן 35 במותו והותיר אחריו הורים, אחים, אישה וארבעה ילדים. הוא היה מוערך ומוערץ על ידי חבריו ומשפחתו. יהי זכרו ברוך. תודה רבה לכם. אנחנו מכבדים אתכם ואוהבים אתכם. תודה רבה. יהי זכרו ברוך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני קצת מצומרר, כי באותו אירוע שנהרג עמאד יחד עם ארז גרשטיין נהרג חבר טוב שלי, בן מחזור שלי, עמר אל-קבץ. טוב לראות אתכם, ושלא נדע עוד צער ועוד חללים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> משפחת אבו-ריש, חבר הכנסת אומר שגם חברו נפל באותו אירוע מצער. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גם אילן רועה, כתב קול ישראל, נהרג באותו אירוע. בעניין אחר, אני באמת רוצה לברך, ולהודות ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת פוגל על ניווט מהיר ויעיל של הדיונים בהצעת החוק הזאת. זאת הצעת חוק שנולדה עוד בכנסת הקודמת והשלימה את התהליך בכנסת הזאת. חשוב לזכור שמי שקונה ורוכש נשק בלתי חוקי לא עושה את זה כדי לבנות גינת נוי בבית שלו עם קישוטים מכלי נשק. כלי הנשק האלה בסוף משמשים גם לאירועי טרור וגם לאירועים פליליים. בסופו של יום, מה שהצעת החוק הזאת תעשה, אדוני היושב-ראש – היא תיתן מכה לעבריינים, היא תיתן מכה לארגוני הפשיעה, היא תיתן מכה לארגוני הטרור והיא תיתן כלים למערכת אכיפת החוק. חשוב לציין שיש פה כלים יוצאי דופן וחמורים מאוד, שניתנים בהוראת שעה מהסיבה הזאת, אבל אנחנו נמצאים במצב שצריך גם הוראת שעה שתיתן כלים לחיפוש, ומהצד השני – גם את אותה החמרת ענישה שנדרשת. אני מקווה שלא נצטרך להאריך את הוראת השעה כי נראה ירידה דרמטית בסחר בנשק הבלתי-חוקי ושהצעת החוק הזו גם תביא תועלת. תודה רבה לחברי הכנסת היוזמים ולכל מי שלקח חלק בעניין. זה מראה, אני חושב, שאפשר להתעסק גם בדברים שעוסקים בלעשות טוב לכלל הציבור ולא רק לריב אחד עם השני. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. גם אני רוצה לברך את יושב-ראש הוועדה. האמת היא שהגשתי חוק דומה, אבל מהנחישות שלך – ואני מעריך אותה מאוד ואני שמח שאתה בכנסת ויושב-ראש ועדה – אתם מצליחים להשיג אותי בשלושה צעדים קדימה. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון מס' 8), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' מ/1598; דברי הכנסת, חוב' י"ג, ישיבה 38; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא. הצעות חוק מטעם הממשלה לקריאה השנייה והשלישית – הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון מס' 8), התשפ"ג–2023. יציג חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. << דובר >> יולי אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת – אין שרים אז נפנה רק לחברי הכנסת – אני מתכבד להביא בפני הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון מס' 8), התשפ"ג–2023, שיזמה הממשלה. הינה, אני כבר מתנצל בפני שר התיירות. אמרתי שאין פה שרים אבל הוא כן נמצא פה, אז ברשות אדוני השר. במסגרת המשא ומתן עם ארצות הברית על הצטרפות ישראל לתוכנית הפטור מאשרות, חתמו שתי המדינות בשנת 2022 על שני הסכמים: הסכם להגברת שיתוף הפעולה במאבק בפשיעה חמורה וטרור (הסכם PCSC), שנחתם בין הממשלות, ומזכר בדבר שיתוף פעולה בנושא חיזוק ושמירה על ביטחון הגבולות (מזכר EBSA), שנחתם בין המשרד לביטחון הפנים לבין המשרד לביטחון המולדת בארצות הברית. בהסכם ובמזכר סוכמו מנגנונים הדדיים לחילופי מידע בין המדינות על בסיס שאילתות והשוואת טביעות אצבע המצויות במאגרים של רשויות אכיפת החוק בשתי המדינות ולמסירת מידע ממאגרים אלה ומהמרשם הפלילי. הצעת החוק שאני מציג בפניכם כעת נועדה לעגן בחקיקה הישראלית את סמכותה של המשטרה למסור את המידע לפי ההסכם והמזכר. בהצעה מעוגן ההליך שלפיו הגופים המוכרים לפי ההסכם או המזכר יוכלו להזין למערכת מחשב ייעודית נתוני זיהוי שהופקו מטביעות אצבעות לשם השוואתם לנתוני זיהוי המצויים במאגר משטרת ישראל. הפנייה תתאפשר אך ורק למטרות של מניעה, גילוי או חקירה של פשיעה חמורה, לרבות טרור, או של מעשים המהווים עבירות והם עילה למניעת כניסה או להרחקה מארצות הברית, או לשם קיום בירור לגבי אדם המבקש להיכנס לארצות הברית או לקבל זכויות בקשר להגירה לארצות הברית. החוק מאפשר, במקרה של התאמה בין טביעות האצבע, למסור לרשויות האמריקניות מידע הכולל פרטי זיהוי של בעל טביעת האצבע, את טביעת האצבע המצויה במאגר המשטרתי וכן מידע מהמרשם הפלילי בנוגע לעבירות שלגביהן חלים ההסכם והמזכר, וכל זאת בכפוף לתנאים הקבועים בחוק. יצוין כי ההסדר המוצע ייכנס לתוקפו ביחס להסכם רק לאחר שזה יאושרר וייכנס לתוקף, וביחס למזכר – רק לאחר שהשר לביטחון לאומי יפרסם הודעה ברשומות על תחילת יישומו. בנוסף, לוועדה נמסר כי המערכת הממוחשבת שנועדה לאפשר את העברת השאילתות והמידע מוקמת בימים אלה, ולהערכת המשטרה ניתן יהיה להתחיל להשתמש בה בחודש יולי הקרוב. להצעת חוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. אדוני היושב-ראש, רק אוסיף בשמי מילה. אנחנו שומעים בימים אלה ביקורת על כך שהכנסת הנוכחית עסוקה רק בוויכוחים פוליטיים סביב הרפורמה ושאר הדברים. אני, עוד כיושב-ראש הכנסת, הייתי אומר שמי שרוצה ללמוד מה עושים בכנסת שיבוא ביום "ניקוי שולחן" – בימים האחרונים של הכנס או המושב. כאן עוברים חוקים שבאמת מיטיבים עם הציבור וחשובים לציבור. זאת אחת הדוגמאות, אדוני היושב-ראש, לחוק שלא שייך לצד זה או אחר, מגזר זה או אחר, קבוצה זו או אחרת. כל אזרח ישראלי. בעזרת השם הכנסת עשתה את שלה, זה עובר, מחר יש עוד חוק בנושא הזה. הכדור, כפי שאומרים, עובר לממשלה, ואני כולי תקווה שכבר בסתיו בשנה הזאת אזרחי ישראל יוכלו ליהנות מפטור מוויזות לארצות הברית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. הוגשו הסתייגויות על ידי קבוצת סיעת יש עתיד – חברי הכנסת אורנה ברביבאי, מאיר כהן, אלעזר שטרן, רם בן ברק, משה טור פז – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה רוצה למשוך, אוקיי. קבוצת סיעת המחנה הממלכתי – חברי הכנסת בנימין גנץ, גדעון סער, גדי איזנקוט, פנינה תמנו, יפעת שאשא ביטון, חילי טרופר, זאב אלקין, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן, שרן מרים השכל ואלון שוסטר; קבוצת סיעת ישראל ביתנו – חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; קבוצת סיעת העבודה – חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום. חבר הכנסת רם בן ברק אומר שמושכים, שאר הקבוצות לא נמצאות פה ולכן ההסתייגויות נמחקות. אנחנו נצביע על סעיפים 1–4 כנוסח הוועדה בקריאה שנייה. ההצבעה היא אלקטרונית. נא לשבת במקומות. חבר הכנסת יולי אדלשטיין, אתה לא מצביע? << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> אני מקוזז, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דאגתי לרגע. בסדר, הצבעה. הצבעה מס' 33 בעד סעיפים 1–4 – 12 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 12, אין מתנגדים. עבר בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת החוק. הצבעה. הצבעה מס' 34 בעד החוק – 10 נגד – אין נמנעים – אין חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון מס' 8), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עשרה בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק סדר הדין הפלילי ( סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון מס' 8), התשפ"ג–2023, עברה בקריאה שלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. תם סדר-היום, הישיבה הבאה תתקיים היום, יום שלישי ו' בניסן התשפ"ג, 28 במרץ 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:53. << סיום >>