דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת כ' ישיבה ס"א כנס מיוחד הישיבה השישים-ואחת של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, ז' בניסן התשפ"ג (29 במרץ 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים הצעת חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ג–2023 4 ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): 4 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 8 יסמין פרידמן (יש עתיד): 9 הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 31), התשפ"ג–2023 13 ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): 14 מיקי לוי (יש עתיד): 16 מירב בן ארי (יש עתיד): 18 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 23 דבי ביטון (יש עתיד): 24 יאיר לפיד (יש עתיד): 26 מיקי לוי (יש עתיד): 28 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 29 סימון דוידסון (יש עתיד): 31 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 34 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 34 הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 31), התשפ"ג–2023 40 שלי טל מירון (יש עתיד): 40 הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 14) (תאגידים אזוריים ומינוי נושאי משרה בתאגידי מים וביוב), התשפ"ג–2023 46 דוד ביטן (הליכוד): 47 מירב בן ארי (יש עתיד): 51 אבי מעוז (נעם): 54 מיקי לוי (יש עתיד): 56 סימון דוידסון (יש עתיד): 58 שלי טל מירון (יש עתיד): 59 הצעת הממשלה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 16) (הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ב–2022 63 הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 8) (הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות עוזר רופא ודימותנות רפואית), התשפ"ב–2022 64 הודעת ועדת הכספים על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 232) (מסלול ברירת מחדל בהפקדות לחיסכון ארוך טווח לילד), התשפ"ב–2022 65 הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ"ב–2022 66 הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 146) (תקיפת עובד ציבור שהוא מטפל או ממלא תפקיד בארגון חירום והצלה טרום אשפוז או בחדר מיון), התשפ"ב–2022 67 << הצח >> הצעת חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' מ/1581; דברי הכנסת, חוב' י"ד, ישיבה 42; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי, ז' בניסן התשפ"ג, 29 במרץ 2023. איפה השר התורן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בבניין. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבניין זה לא מספיק. הוא צריך להיות במליאה. השר נכנס. שלום לשר, נא להקפיד להיות בשעת פתיחת המליאה. הנושא הראשון על סדר-היום: הצעת חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ג–2023, לקריאה השנייה והשלישית. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת ינון אזולאי, בשם יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. << דובר >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, בוקר טוב לכולם. האמת, אדוני היושב-ראש, אתה יודע, הלילה קצת ישנו. זה גם איזשהו הישג בכנסת. אופיר, תודה רבה שישנו הלילה. האמת, זה בהסכמה עם מירב בן ארי, אז צריך להגיד לשניכם תודה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אין הסכמות. אל תסבך אותנו. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> אנחנו נדבר על זה אחר כך. אין הסכמות. אני מציג את הצעת החוק כמובן בשם יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת יואל יולי אדלשטיין. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ג–2023, שיזמה הממשלה. חברות התעופה אוספות נתונים כעניין שבשגרה על אודות הנוסעים המשתמשים בשירותיהן. עשרות מדינות בעולם – והראשונה שבהן ארצות הברית, ובעקבותיה גם מדינות אירופה, קנדה, אוסטרליה, יפן ואחרות – יצרו הסדרים המחייבים את חברות התעופה למסור להן את הנתונים שאספו, והם משמשים את הרשויות באותן מדינות לצורכי מאבק בטרור ובפשיעה, ולעיתים גם למטרות נוספות. הצעת החוק שאני מציג בפניכם כעת נועדה ליצור הסדר בעניין זה גם במדינת ישראל. אציין כי ההסדר מבוסס במידה רבה על הדירקטיבה האירופית, עם כמה הבדלים הנדרשים בישראל, כפי שאפרט להלן. לפי ההצעה, יוקם ברשות המיסים מרכז לאומי לאבחון נתוני נוסעים, שיקים וינהל מאגר מידע של נתוני הנוסעים והצוות בטיסות המופעלות אל ישראל וממנה. אציין כבר כעת כי במהלך דיוני הוועדה עסקנו רבות בשאלה מדוע המרכז מוקם דווקא ברשות המיסים. לוועדה הוצגה עבודת המטה שנערכה בנושא, שמסקנותיה הן כי ברשות המיסים, שבתוכה נכלל המכס, יש התשתית המתאימה ביותר להקמת המרכז, וכי למכס יש גם ניסיון בהפעלת מרכז לאבחון מטענים. הוועדה השתכנעה מנימוקים אלה, אך בצד זאת, בהצעת החוק נקבעו הוראות שנועדו להבטיח את עצמאות המרכז ביחס לרשות המיסים. בוועדה אף הוספנו הוראה המחייבת קביעת תקציב נפרד למרכז. לפי ההסדר המוצע, ראש המרכז יהיה רשאי לדרוש מחברות התעופה למסור את נתוני הנוסעים ולהקים ממשק אלקטרוני קבוע כדי לאפשר הזרמה קבועה ורציפה של המידע. מידע זה יימסר בשלושה מועדים קבועים לכל טיסה. יצוין כי החלת ההוראות על כלל חברות התעופה הטסות לישראל וממנה תהיה הדרגתית: בתחילה הן יחולו על החברות הטסות לארצות הברית, ובהמשך, בהדרגה, על יתר החברות. נוכח חששות שהביעו חלק מהחברות ביחס לכך, הוועדה תקיים בהמשך השנה דיון מעקב על יישום החוק. המידע שהחברות יידרשו להעביר יכלול הן נתונים שבהם שם הנוסע, תאריך הלידה, מין, לאום, מספר הדרכון, שם המדינה שהנפיקה אותו וכיוצא באלו, והן נתונים שבהם מספר טלפון נייד, כתובת דואר אלקטרוני, אמצעי התשלום, תאריכי הנסיעה, מסלול הנסיעה, נתוני הכבודה ועוד. הצעת החוק קובעת אילו גופים יהיו רשאים להשתמש במאגר: השב"כ, המוסד, משטרת ישראל, רשות המיסים, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הבריאות ומשרד התחבורה. ארבעת הגופים האחרונים יוכלו לקבל מידע מהמאגר באמצעות הערכה או שאילתה. לעומת זאת, אשר לשב"כ, למוסד ומשטרת ישראל, נקבע כי יוכלו להקים שלוחות של המאגר במערכת מחשב נפרדת בחצריהן. המידע מהמאגר יועבר לשלוחות, ושלוש הרשויות יהיו רשאיות להצליב את המידע עם מידע המצוי אצלן. לאחר שישה חודשים יימחק המידע מהשלוחות. מנגנון השלוחות הוא ייחודי לישראל, ובהיבט זה הוא נבדל ממודלים אחרים בעולם. הצעת החוק קובעת גם מה המטרות שלשמן ניתן יהיה להשתמש במידע: מניעה וסיכול טרור ופשיעה חמורה, אבטחת התעופה האזרחית, מאבק בהגירה בלתי חוקית והגנה על בריאות הציבור. אציין כי גם בהיבט זה ההסדר המוצע שונה מהוראות הדירקטיבה האירופית, שכן הדירקטיבה אינה מתייחסת להגירה בלתי חוקית והגנה על בריאות הציבור. יחד עם זאת, מטרות אלה כן מקובלות במדינות אחרות בעולם, ובתקופת הקורונה היו גם באירופה מדינות שקבעו כהוראת שעה את המטרה של הגנה על בריאות הציבור. הוועדה עסקה רבות בסוגיית אבטחת המידע וההגנה על פרטיות הנוסעים. בהצעת החוק נקבעו מנגנונים שנועדו לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בפרטיות. בין היתר נקבע הסדר ייחודי המחייב מינוי ממונה על הגנת הפרטיות במרכז, שמינויו ותנאי כשירותו ייקבעו בעצה אחת עם ראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים. ממונה הגנת הפרטיות יכין גם תוכנית עבודה שנתית ויגיש דוחות שנתיים על קיום הוראות הגנת הפרטיות במרכז. בדיוני הוועדה השתתפו גם נציגי אל על, יאט"א וחברות תעופה זרות. הוועדה הייתה קשובה להערותיהם, וערכנו כמה תיקונים בהצעת החוק, כדי שלא להכביד על חברות התעופה מעבר לנדרש. חבריי חברי הכנסת, אישורה של ההצעה יוביל לעמידה בסטנדרטים הבין-לאומיים המקובלים בעולם התעופה לקבלת מידע ואבחון מוקדמים, להקלת העומסים בנתב"ג, לחיסכון תקציבי וייעול עבודת הביטחון בנתב"ג, לזיהוי נוסעים חשודים, לשיפור יכולות משרד הבריאות להיערך לקליטת נוסעים שיש חשש כי הם נשאי מחלה המסכנת את הציבור ועוד. אני סבור כי ההסדרים המוצעים בה חיוניים, והיא כוללת את האיזונים הדרושים בין הגנה על פרטיות הנוסעים לבין שמירה על האינטרסים שלשמם יוקם המאגר. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אבקש מחבריי חברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. זה המקום גם להודות להנהלת הוועדה, ליועצים המשפטיים, מירי שור פרנקל, עידו בן יצחק וכל העוסקים במלאכה, אסף פרידמן מנהל הוועדה ולכל מי שעסק – וכמובן לחברי הוועדה. ובהזדמנות הזאת – אני לא יודע אם עד פסח אני עוד אעלה פה לפודיום – לברך את עם ישראל, את עובדי הכנסת, את כולם, בפסח כשר ושמח. חג פסח כשר ושמח לכל עם ישראל. זה הזמן שלנו, כולנו, להתאחד. עברנו תקופה לא קלה. אנחנו מקווים שאנחנו נכנסים לרגיעה. אני אומר לכם, חבריי מהאופוזיציה, ולאותם אלה שמוחים: חג הפסח הוא חג שמאחד את עם ישראל. אני יודע שיש כאלה שאומרים שיכול להיות שמשפחות נקרעו בתקופה האחרונה. היו כאלה שירדו ושרפו את איילון, שרפו את הכבישים. הגיע הזמן שבערב פסח נשרוף את החמץ הגשמי ואת החמץ הרוחני בינינו; שנהיה מאוחדים ונוכל להמשיך כעם אחד בלב אחד. יש לנו אתגרים רבים, שהם אויבינו מבחוץ, ואנחנו בפנים – עם כל חילוקי הדעות – צריכים להיות מאוחדים. אז שיהיה לכולנו פסח כשר ושמח, ועובדי הכנסת, השנה אתם עבדתם ועובדים קשה מדי, יותר מדי אפילו. אז קודם כול התנצלות, אבל יחד עם זאת מאחלים גם לכם חג פסח כשר ושמח. תודה רבה לכם, לרשמים, למזכירות הכנסת, לעובדים, לכל מי שרק פה, לערוץ הכנסת. תודה רבה, פסח כשר ושמח. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה מאוד לחבר הכנסת אזולאי, גם על הברכות, והמברך יבורך. אני רוצה לציין משלחת מאוד חשובה שנמצאת איתנו כאן ביציע, משלחת מ-27 מדינות, נציגים מ-27 מדינות, שמאורגנת על ידי ה-JPCA. אני מזהה כאן גם את חברי ושותפי לשעבר סגן השר גדי יברקן, שנמצא איתנו כאן. משלחת היסטורית ממדינות אפריקה. אני מאוד שמח שאתם כאן. Welcome to the Knesset. Welcome to Jerusalem. אנחנו נעבור להנמקת ההסתייגויות, ככל שיש מעוניינים בכך. אני רואה – מטעם קבוצת העבודה לא נוכח במליאה אף אחד, נכון? חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב, אפרת רייטן מרום. לכן נעבור להסתייגות הבאה, של קבוצת יש עתיד. חברי הכנסת דוידסון ופרידמן, האם תרצו לנמק את ההסתייגויות? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גם מטי, לא? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גם מטי, בבקשה, אז מטי הראשונה. בבקשה, חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. היא הראשונה. חמש דקות להסתייגות. בבקשה, גברתי, חמש דקות לרשותך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. בוקר טוב, כנסת נכבדה. לא ישנתי בלילה, שוב. אחרי ששמעתי את המילים של ביידן, נראה לי שהמשבר עם ארצות הברית, הידידה הגדולה ביותר של ישראל, רק מעמיק. אתם זוכרים? לפני בערך שבוע או עשרה ימים שגריר ישראל בוושינגטון זומן לשיחת נזיפה. זה אירוע חריג, אירוע שנדמה לי שלא ידענו יותר מעשור. ועכשיו, אתמול, נשיא ארצות הברית בעצמו מבהיר באופן חד-משמעי ואומר בקולו שכל עוד אין נסיגה אמיתית וכנה מהרפורמה של נתניהו – מה שאנחנו קוראים המהפכה המשטרית – נתניהו הוא פרסונה נון גרטה בארצות הברית. ראש ממשלת ישראל כבר לא רצוי בבית הלבן, פשוט ככה. מי שצפה בסרטון הקצר שבו ביידן מדבר ועונה על שאלות, לא יכול היה לפספס את המהירות ואת הנחרצות שבה ביידן אמר no, לא – אני תרגמתי מאנגלית לעברית. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> סמוטריץ'. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא אמר no לשאלה אם נתניהו יוזמן לבית הלבן. עצרו רגע וחשבו, תחשבו על מה שהיה: מי שאמורה להיות הידידה הגדולה ביותר שלנו – המעצמה שמגוננת עלינו באו"ם, שמטילה וטו על החלטות של אויבינו כנגדנו, שמספקת לנו סיוע – סיוע ביטחוני, סיוע צבאי, סיוע כלכלי – שתמיד עמדה לצידנו מאז קום המדינה ותמיד נתנה לנו גב בעולם, אומרת לנו, אומרת לראש הממשלה: enough is enough. אם תמשיכו ככה, איבדתם אותנו. ארצות הברית לוקחת את הדמוקרטיה שלה ברצינות רבה מאוד. לארצות הברית יש חוקה, חוקי-יסוד, וכשהיא מזהה פגיעה בדמוקרטיה שלנו היא לא מהססת למתוח קו אדום ולומר לנו שאם נחצה את הקו האדום הזה יש לכך השלכות. את שלב הרמזים הדיפלומטיים העדינים, המנומסים, הפוליטיקלי-קורקט, שהאמריקאים כל כך מתמחים בהם, עברנו כבר מזמן. האמירה של ביידן אתמול הייתה נחרצת, חד-משמעית וקשה. זוהי אזעקת אמת. אזעקת אמת. שבר בקנה מידה כזה עם ארצות הברית הוא מצב קיצוני, הוא חסר תקדים, ושלא יהיה לאף אחד ספק שהוא מסוכן למדינה – סכנה למדינת ישראל. בלי ההגנה של המעצמה הגדולה ביותר אנחנו חלשים מתמיד מול העולם, מול איראן, מול כל אויבינו במזרח התיכון. שמעתי היום את התגובות היהירות וחסרות האחריות של חברים בקואליציה, גם בכירים בקואליציה, למה שביידן אמר – תגובות מתנשאות תוך זלזול בארצות הברית, זלזול שאין לו מקום. אולי אנחנו לא כוכב בדגל ארצות הברית, אבל אנחנו גם לא יכולים להרשות לעצמנו להיות כתם בדגל הזה. תגובות כאלה של חברים מהקואליציה רק מחריפות את המצב, מביישות, מביכות ומסכנות אותנו. אם נתניהו לא מבין שהוא מוביל את המדינה, מדינת ישראל, לאבדון; אם נתניהו לא מבין שהוא חייב לעצור הכול עכשיו ולחשב מסלול מחדש; אם נתניהו לא הפנים שהנזק שהוא גורם לנו, לאזרחי מדינת ישראל, למדינת ישראל, לעצמאות מדינת ישראל – אם הוא לא מבין שהנזק שהוא גורם לנו עלול להיות בלתי הפיך, אז המסקנה המתבקשת היא שנתניהו באמת לא כשיר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. אני מזמין את חברת הכנסת יסמין פרידמן לנמק את הסתייגותה. עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני רוצה לדבר על משהו שקרה השבוע ושוב עלה לסדר-היום, כי אני מבינה ששוב רוצים להעביר את החוק שהכינוי שלו הוא חוק המתנות בימים הקרובים. ישבתי שעות רבות בדיונים שנערכו. זו חקיקה שהוגשה על ידי חבר הכנסת עמית הלוי – חבל שהוא לא פה – והמטרה היא לאפשר לעובדי ציבור ונבחרי ציבור לקבל תרומות למטרות של הגנות משפטיות או לטובת טיפולים רפואיים וכל מיני. ישבנו בדיונים האלה, והמציע, חבר הכנסת עמית, שמע בדיוק כמונו את כל מי שנכח בדיונים. אני רוצה בתמצות לספר לכם מה נאמר. אז בואו נתחיל: עמית טוען שהוא רוצה להגן על השוטרים, שגם השוטרים יוכלו לגייס תרומות אם יש להם מצב חירום. אבל ישבה נציגת המשטרה והסבירה: לשוטרים שנתבעים, שצריכים לעמוד לדין או שהם תחת משפט, יש אפשרות לבחור בשני מסלולים: מסלול אחד נקרא ענבל, שהמשטרה עצמה מספקת עורכי דין לשוטר שדרוש, כמה שהוא צריך, ככל שהוא צריך, ללא הגבלת זמן וללא הגבלת שעות. והיה והשוטר רוצה לבחור במסלול אחר – יש לו מסלול פרטי. הוא יכול לקחת עורך דין פרטי, ועורך הדין הפרטי הזה יקבל את תעריף ענבל. לא רק זה – והיה ואותו שוטר רוצה חוות דעת מכל גורם זה או אחר, האיגוד של ענבל לא מגביל אותו בסכום. זאת אומרת, כל חוות דעת מכל מי שהוא רוצה ללא הגבלה בסכום. לכן, כולנו הבנו – כל מי שנכח בדיון הבין שהשוטרים מוגנים מכל בחינה. כולנו הבנו, חוץ מחבר הכנסת עמית הלוי. עברנו לעובדי המדינה, וגם שם ישבו שני עורכי דין שהסבירו ברור ביותר שגם עובדי המדינה מכוסים מכל בחינה כמובן, היה והם יידרשו לעמוד לדין. גם את זה עורך הדין עמית הלוי לא שמע, לא ראה, לא יודע, והמשיך להתנגח בכל חוות דעת. ואז עברנו לחוות הדעת המשפטית. היועצת המשפטית של הוועדה, היועצת המשפטית של הממשלה – כולם כאחד, כל מי שהיה שם נקט את המשפט – ואני מצטטת: סטייה גדולה מטוהר המידות. אני קראתי לזה שחיתות. יו"ר הוועדה לא הסכים איתי, ואני שואלת אם מישהו מכיר מילה נרדפת אחרת ל"סטייה גדולה מטוהר המידות" חוץ מ"שחיתות". אני לא מצאתי, אולי אתם תמצאו. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – שחיתות שלטונית. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אז שחיתות שלטונית. אני המשכתי לנסות באמת לשכנע את יושב-ראש הוועדה, שממשיך להתעקש. אמרתי לו שאם הוא יהיה מוכן להחריג את ראש הממשלה ומשפחתו מהחקיקה הזאת, אנחנו נשקול לתמוך. כמובן שאין על מה לדבר. לכן אין לי ספק שהחקיקה הזאת היא חקיקה פרסונלית, שבאה לכאן מסיבה אחת פשוטה: יש צורך של ראש שהממשלה להחזיר כספים שהוא לווה מבן דודו עד סוף החודש הזה. מדובר בכמעט 270,000 דולר, כספים שנתרמו לטובת ראש הממשלה, שסכומם מוערך ב-4-3 מיליון שקלים, שאותם הוא רוצה. כולם מסבירים שהחוק הזה מלא בחורים כמו גבינה שווייצרית. כל מי שנכח בוועדה. ואני שואלת אתכם, כל מי שיושב באולם הזה וכל מי ששומע אותי: אתם שלמים עם החקיקה הזאת? זה נראה לכם סביר? זה נראה לכם הוגן? זה נראה לכם תקין שעוד פעם אנחנו לוקחים את נבחרי הציבור ומניחים אותם מעל לאזרח הפשוט? אני באמת לא יכולה להבין איך אפשר לישון בלילה, איך אפשר לחיות עם המצפון יחד עם החקיקה הזאת, כשאתם רוצים להביא אותה לכאן עוד לפני שמיצינו את הדיונים האלה – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – והסברנו שכמו שהיא זו פשוט שחיתות. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. חבר הכנסת סימון דוידסון, תרצה לעלות? בבקשה. עד חמש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. חבריי לכנסת, לפני כ-25 שנים זכיתי לעשות קורס סקיפרים. סקיפר זה בעצם תעודה שמכשירה אותך להשיט יאכטה. אתמול בערב ישבתי פה במליאה, ודיברו פה המון על כל הנושא של הממשלה והקואליציה ולאן אנחנו מובילים. זה החזיר אותי אחורה 25 שנה, לקורס, והבנתי לאן ואיך הממשלה הזאת דוהרת: אתם וראש הממשלה של מדינת ישראל זה בדיוק כמו הטיטניק. זוכרים את הטיטניק? האסון הימי הגדול ביותר בהיסטוריה של העולם. מאות אנשים שעלו לאונייה הכי מפוארת, הכי מתקדמת, עם הטכנולוגיה הכי מדהימה, והקברניט של אותה אונייה, של אותה טיטניק, התנגש בקרחון, ומאות אנשים טבעו למוות והטיטניק שקעה. אז אני רוצה להגיד לכם משהו, חבריי: כשאתם שטים באונייה או ביאכטה, לקברניט יש המון נורות אזהרה ­– של השמן, של המים, של החשמל וכן הלאה וכן הלאה. גם פה לממשלה הזאת, לראש הממשלה בנימין נתניהו, יש הרבה נורות אזהרה כמו בטיטניק, והוא לא רואה אותן. הנורה הגדולה ביותר, שאנחנו רואים אותה כבר שלושה חודשים, היא הציבור – הציבור של מדינת ישראל, שיוצא כל מוצאי שבת להפגין עם דגלים של מדינת ישראל בכל נקודה במדינת ישראל, לא רק בתל אביב – שיפסיקו כבר עם הסיפור הזה של הצפונים, תל אביבים – בנתניה, בבאר שבע, בדרום, בצפון, בפריפריה, בכל מקום, וזאת נורת האזהרה הכי גדולה. אבל מה הוא עושה עם נורת האזהרה? פשוט לא מתייחס אליה. "אנרכיסטים", "לא שלנו", "נגד המדינה". זו נורת אזהרה מאוד מאוד גדולה. ומה הנורה השנייה, שגם היא מתפוצצת לנו בפרצוף? זה היחסים הבין-לאומיים של מדינת ישראל. אתמול בערב שמענו את נשיא ארצות הברית, המדינה הכי קרובה, ידידת ישראל, לא מוכן להזמין את ראש הממשלה לארצות הברית. איפה זה נשמע? קורא לראש הממשלה לסגת, והוא לא מסתכל על הנורה הזאת ולא אכפת לו. וחברי כנסת מהקואליציה באים ותוקפים את האמריקאים ותוקפים את ביידן. השתגעתם? אתם השתגעתם? איך אנחנו יכולים להיות בלי ארצות הברית? הנורה הנוספת, שגם היא נוגעת לכל אחד במדינה הזאת, זו הנורה של הכלכלה. באים ואומרים טובי המומחים, ראשי ההייטק, מנהלים ובעלי הבנקים, קרנות, כמה מסוכן המצב של מדינת ישראל. אבל גם לנורת האזהרה הזאת הוא לא מתייחס, היא לא חשובה. נורת האזהרה שמבחינתי כחבר כנסת הכי מפחידה זו הנורה שנקראת בן גביר. זו נורת אזהרה שכל חבר כנסת בליכוד מבין אותה אבל מפחד להגיד כמה מסוכן האיש הזה כשר המשטרה של מדינת ישראל. אבל במקום לסגור את הנורה הזאת, מה הוא עושה? נותן לשר בן גביר מיליציה, שהוא ינהל עשרות, מאות אנשים, שהוא יוכל להגיד להם לאן ללכת ומה לעשות. האם מישהו שאל איך אתה יכול להתקבל למיליציה הזאת? מה הכללים? האם עבריין יכול להיות שם? האם ארגון לה פמיליה יכול להיות חלק מזה? האם מישהו בכלל בודק לאן תלך המיליציה הזאת? אז נכון שאנחנו העברנו את זה אצלנו בממשלה, אבל אנחנו העברנו את זה תחת מפכ"ל המשטרה – שמפכ"ל המשטרה יהיה אחראי על זה ולא בן גביר, עבריין מורשע שראש הממשלה נותן לו כוח ועוד כוח. בן גביר פה סובב אותו שלשום, והוא נתן לו עוד ועוד רק כדי שיצביע, רק כדי שיהיה איתו. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> ככה ייעשה לאיש שהמלך חפץ ביקרו. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז חברים, אני מזהיר את כולם: מדינת ישראל היא כמו הטיטניק, שמתקדמת לאט-לאט אבל בטוח לעבר הקרחון, ואתם, במיוחד חברי הכנסת מהליכוד, צריכים לעצור את הטיטניק ולשנות את הכיוון לפני שנתנגש בקרחון ונטבע ביחד עם הספינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. מרכזת האופוזיציה, האם אני מבין נכון, שאתם מבקשים להסיר את כל ההסתייגויות ולעבור להצבעה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מתי אני מדבר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בשם כל האופוזיציה. מאה אחוז. אם כך, אנחנו עוברים להצבעות בקריאה השנייה והשלישית על הצעת חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ג–2023. אנחנו מצביעים כעת על החוק כנוסח הוועדה בקריאה השנייה. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד סעיפים 1–54 – 17 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–54 נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 17 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי ההצעה התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על החוק בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד החוק – 18 נגד – אין נמנעים – אין חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 18 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שחוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ג–2023, התקבל בקריאה השנייה והשלישית וייכנס לספר החוקים. בכך לדעתי השלמנו את כל מה שמכונה חוקי הוויזה. בשעה טובה ומוצלחת. << הצח >> הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 31), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' מ/1574; דברי הכנסת ה-24, מושב שני, חוב' ל"ה, ישיבה 151; דברי הכנסת ה-25, חוב' י"ט, ישיבה 56; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור לסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 31), התשפ"ג–2023, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה חבר הכנסת ישראל אייכלר להציג את הצעת החוק. בבקשה, חבר הכנסת אייכלר. << דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 31), התשפ"ג–2023. הצעה זו היא חלק שפוצל מהצעת חוק ממשלתית רחבה יותר, שוועדת העבודה והרווחה תמשיך ותדון במסגרתה בעיגון הטבות בתחומי הניידות והדיור שכיום ניתנות לנכי צה"ל לפי הנחיות פנימיות של משרד הביטחון, ובמנגנון עדכון התגמולים של נכי צה"ל ושל משפחות הנספים – הרמקול עובד? אפשר להגביה קצת? הצעת החוק שבפניכם עוסקת רק בתיקון ההסמכה הקיימת כבר בחוק לנכות סכומים מהתגמול החודשי, וזאת על רקע הכלל – שגם הוא קבוע כבר בחוק – האוסר העברתו ושעבודו של התגמול או מתן של התגמול בערבות, שמטרתו להבטיח כי התגמול ישמש את הנכה לצרכיו. לכן, הניכויים מהתגמול צריכים להיעשות רק למטרות שהן לטובת הנכה, וכבר כיום אפשר לנכות סכומים מהתגמול לטובת דמי חבר בארגון היציג ותשלומים עבור ביטוח חיים וביטוח בריאות משלים, וכן עבור ביטוח סיעוד קבוצתי שעורך הארגון היציג. האפשרות לנכות סכומים בעבור ביטוח הסיעוד קשורה לקושי להשיג הסכמה של מבטח לבטח נכה בשל מצבו הרפואי. על כן, יש חשיבות לאפשר עריכת ביטוח סיעודי קבוצתי, שהפרמיה בעבורו נגבית במרוכז בניכוי מהתגמול, ושהמדינה משתתפת כיום בהשלמת סכומי הפרמיה שלו, לפי החלטות ממשלה. יצוין כי לפני כמה שבועות ועדת העבודה והרווחה בראשותי אישרה תיקון שהגיש שר הביטחון לתקנות שבהן קבועים הסכומים המרביים לניכוי בעד ביטוח סיעוד, ובו הוגדל סכום זה בשל עלייה בשיעור הפרמיה של הביטוח הסיעודי שתחל מחודש אפריל הקרוב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, קצת יותר בשקט. חבר הכנסת אייכלר מתקשה לשמוע את עצמו. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> תודה. אישור התיקון לתקנות נעשה רק לאחר ששר הביטחון התחייב כי משרדו יגדיל את שיעור ההשתתפות של אוצר המדינה בביטוח הסיעוד ל-50% מסך הפרמיה – מה שיחזור ויקטין את הסכום שינוכה מתגמול הנכים. הצעת החוק שלפניכם כוללת הסמכה לשר הביטחון לקבוע בתקנות את שיעור ההשתתפות של המדינה בתשלום הסדרי ביטוח חיים, ביטוח סיעודי או ביטוח בריאות משלים לנכי צה"ל ולנפגעי פעולות איבה. אני מקווה שהתקנות אכן יובאו בהקדם האפשרי, באופן מיידי, שכמובטח יגדיל את שיעור השתתפות המדינה בביטוח הסיעודי לטובת כלל נכי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. בהצעת החוק נקבעה הוראה כי קצין התגמולים לא ישתמש בסמכותו לנכות מהתגמול את דמי החבר והניכויים בעבור ביטוחים לנכי צה"ל, כאמור, אלא לאחר שהודיע בכתב לנכה על זכותו להגיש התנגדות לניכוי. אם הנכה עשה זאת תוך 30 יום, יושב לו סכום הניכוי – אם נוכה. יצוין כי בתיקון עקיף לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה הוסדרו הוראות מקבילות למוסד לביטוח לאומי, תוך הסמכת שר העבודה האחראי לו. הן משלימות את הסדר הניכויים הקיים לדמי חבר ותשלומים בעבור ביטוחים של הארגון היציג של נפגעי פעולות איבה, המנוכים מהתגמול של נפגעי איבה, בין שהם נכים או בני משפחה של מי שנפטר עקב פעולות איבה. נוסף לכך, לפי בקשה מפורשת של נכי צה"ל או של נפגעי האיבה, נקבעו הוראות המאפשרות לנכות מהתגמול תשלומים להחזר הלוואות שניטלו מהארגון היציג. לפי מה שנמסר לוועדה, הלוואות אלה ניתנות בתנאים נוחים יחסית לתנאים בשוק; אך כדי לוודא שלא כל הגמלה תנוכה לטובת ההלוואות שלקח הנכה או נפגע האיבה, הוסיפה הוועדה הוראה המגבילה את גובה הניכוי מהתגמול למטרה זו, בשיעורים שמוצע לקבוע בחוק – או בשיעורים שונים מהם, שניתן יהיה לקבוע בתקנות. הוועדה הסכימה לקבוע כי הגבלת גובה הניכוי לטובת ההלוואה לא תחול על הלוואות שניטלו עד 15 במאי 2023, וזאת כדי לאפשר זמן התארגנות לנכים הנזקקים להלוואות לתקופת החג, וכדי לאפשר לשרים לשקול את השימוש בסמכותם להתקין תקנות בעניין שיעורים אלה. לנכה צה"ל נקבעה גם האפשרות לנכות מתגמולו, לפי בקשתו המפורשת, דמי חברות במתקן ספורט וחברה שמפעיל ארגון נכי צה"ל. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את החוק את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית, בנוסח שאישרה הוועדה. בטרם אסיים את דבריי, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לכל מי שהיה שותף לקידום הצעה חשובה זאת: ראשית אבקש להודות לשר הביטחון על הבאת התיקון הזה עוד במושב הנוכחי. מכאן אני קורא למשרד הביטחון להביא לאלתר את התקנות הנדרשות להשלמת התהליך כדי שיאושרו במהירות בוועדת העבודה והרווחה. אני רוצה להזכיר שב-1 באפריל תחול התייקרות, ואנחנו רוצים שגם ההשתתפות תעלה בהתאם. ברצוני להודות גם למנהלת הוועדה, הגב' ענת כהן שמואל ולכל צוות הוועדה; ליועצות המשפטיות, עורכות הדין נועה בן שבת ויעל סלנט, שליוו את החקיקה בצורה מקצועית; לארגון נכי צה"ל, לארגון נפגעי פעולות האיבה, למוסד לביטוח לאומי; למשרדי הממשלה שהיו שותפים להצבעה זו; כמובן לעוזריי, ובראשם ראש המטה, הרב יצחק פיליפ. אחרון חביב, אבקש להודות לאיציק סעידיאן, שהטריח את עצמו והשתתף בדיון בוועדה וקידם את השיח המפייס בעם ישראל. אאחל לכל בית ישראל רפואה שלמה וחג פסח כשר ושמח. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה חבר הכנסת הרב ישראל אייכלר. כעת רשימת הדוברים שהגישו הסתייגויות: חברת הכנסת מירב כהן, ראשונת הדוברים. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מוותרת. מיקי לוי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. אבל אם לא עכשיו, את לא יכולה. אוקיי. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, חמש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני לא יודע במה להתחיל. הממשלה פשוט השתגעה. אני לא יודע במה להתחיל. אני פותח היום את עיניי – כל יום בית החרושת הזה מוציא חומרים מקולקלים. אני שומע את ואטורי ב-103. חבר הכנסת ואטורי אומר: נסתדר בלי ארצות הברית. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> סגן יושב-ראש הכנסת. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא ייאמן. יושב-ראש הכנסת – אותו דבר. אתם השתגעתם. כשארצות הברית מקבלת שפעת, אנחנו בהתקף לב. אין לכם מושג על מה אתם מדברים. אין לכם מושג על מה אתם מדברים. מדינת ישראל יכולה להתקיים בלי ארצות הברית? נהפוך לשק האגרוף במוסדות האו"ם. מדינת ישראל יכולה לקיים צבא בלי הסיוע של ארצות הברית? אתם חולמים. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> – – – תקציב. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא שייך לכסף, לא דיברתי על כסף. זה לא שייך לכסף. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא מדבר על העבר, שהייתה תמיכה גם בכסף. אם ארצות הברית רק תעצור את משלוחי הנשק – את הרכש – מה מדינת ישראל תעשה? כן, אנחנו נסתכל לשמיים ונתפלל לקדוש ברוך הוא. אני מאמין בקדוש ברוך הוא, אבל הקדוש ברוך הוא לא מייצר, אדוני השר, F-35. לא מייצר F-35, וגם לא תחמושת וגם לא טילים. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> וגם לא וטו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא יכול לשלוח את חיילי צה"ל להילחם עם מקלות של מטאטא. אתה עושה לי מבט לשמיים? אנחנו צריכים אותו. אבל קודם צריכים אותנו ואת הנשק שאנחנו מקבלים כדי להגן על עצמנו. מטריף אותי שאתם לא מבינים את גודל השעה. נשיא ארצות הברית, בקולו, אומר בצורה ברורה: מדינת ישראל לא יכולה להמשיך בדרך הזאת, הבהרתי את זה. אני מקווה שנתניהו ייסוג. ואני מוסיף: מהמהפכה המשטרית. אזרחי ישראל צריכים להבין שהמצב הוא לא טוב. ומה ראש הממשלה עונה? – כן, אני קורא לו "ראש הממשלה"; הוא ראש הממשלה שלי, לא כמו שהיה בקדנציה הקודמת. הוא יריב פוליטי שלי. אני לא אקרא לו אף פעם בשמות גנאי כמו "נבל" או "רוצח" – חס וחלילה. מה עונה ראש הממשלה? ישראל היא מדינה עצמאית שמקבלת את החלטותיה על פי רצון אזרחיה ולא על סמך לחצים חיצוניים. אדוני ראש הממשלה, אתה רציני? איבדת את זה, איבדת את הדרך. מה קרה לך? מה הלחצים של אלה שחטפו אותך בתוך הקואליציה שלך? המפלגות הקיצוניות שאתה פוחד מהן. הרי אדוני ראש הממשלה, גדלת והתחנכת בארצות הברית, אתה מבין אמריקאית; אתה מבין אמריקאית, שהיא שונה מאנגלית. אתה בטח מבין שבלי ארצות הברית על מדינת ישראל יקשה לנשום – לנשום, לא להתקיים. ישראל תזדקק למכונת הנשמה. אנחנו תלויים בידידים האמריקאים שלנו בכול. מי שלא מבין את זה, יש לו תפיסת עולם מעוותת. אני מקווה שלא נגיע למצב של מדינה מורדמת ומונשמת. אדוני ראש הממשלה, לשם אתה מוביל אותנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט לסיום, אדוני. אדוני ראש הממשלה, תבקש מהשרים שלך ומחברי הכנסת שלך לשתוק, פשוט לשתוק ולא לדבר על ארצות הברית. גם התגובה שלך היא איומה ומצביעה על ניתוק. לא נראה לי שתוזמן לארצות הברית בקצב הזה בזמן הקרוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת כנסת מירב בן ארי, בבקשה. חמש דקות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. קודם כול צריך להגיד שהחוק הזה חשוב מאוד, והוא מגיע היום בהסכמה של חברי האופוזיציה, כמו שהגיעו גם הוויזות. אנחנו הורדנו כמעט את כל ההסתייגויות גם פה – לא כמעט, הורדנו את הכול. אני גם ישבתי פה אתמול בחוק של קרויזר, וגם בו הורדתי את ההסתייגויות, כי אנחנו נוהגים בענייניות. אתם פשוט לא הייתם כאן בכנסת הקודמת, אבל בכנסת הקודמת, עד הרגע האחרון – ינון היה, דיברתי על פוגל וקרויזר – עד הרגע האחרון, כשנעלנו את המליאה, רבו איתנו, התווכחו איתנו. היום כשמדברים על האיזוק, אומרים לי: מה, למה לא העברת? בטח שהעברתי. באתי לפה, המליאה הייתה ריקה – הינה, נוסטלגיה – ישב בצלאל סמוטריץ' על הכיסא שם, עוד לפני שהוא בא לשולחן הזה, והתחננתי אליו בעניין האיזוק האלקטרוני, אמרתי לו שזה מתוקצב, והוא אמר לי: לא, לא, לא, רק קריאה ראשונה אני נותן לך. תחשוב שאייכלר היה בא, והייתי אומרת לו: אייכלר, נכי צה"ל? רק קריאה ראשונה, תמשיך בכנס הבא. ויזות? רק קריאה ראשונה. תמשיך. אבל אנחנו לא כאלה, אנחנו מתנהלים אחרת. כל החוקים של הוויזות כבר היו מוכנים בכנסת הקודמת, והם לא עברו. הם לא עברו לאזרחי ישראל, כי הם ישבו פה ואמרו: לא, קחו רק קריאה ראשונה. שנייה שלישית – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוא, ינון. ינון, יש קטעים שבהם – תדע לך שאייכלר בא אליי ואמר לי: מירב, זה נכי צה"ל. ואז כתגבורת הגיע רם בן ברק ואמר – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מירב, היו דברים שלא הסכמתם להעביר אפילו בטרומית. היו דברים שאני הבאתי, שאנחנו הבאנו, ואפילו בטרומית לא הסכמתם להעביר. אז בואי לא נדבר על זה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוא, אל תפתח בכלל את הטרומיות, כי בכל הטרומיות אנחנו מצביעים בעד בחוקים טובים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אבל הוא צודק כשהוא אומר שבקדנציה הקודמת את כל הטרומיות של האופוזיציה – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קודם כול, זה לא כל הטרומיות, הינה אני אומרת לך. אבל למה אתה הולך רחוק? אתה יודע כמה חוקים שלנו הפלתם כשלא היה לנו רוב? הרי מה בעצם אתם אומרים? "גם אתם עשיתם". אחלה, אני לא אומרת שאנחנו חפים מטעויות, אני רק אומרת שביום האחרון של הכנס, כשאתה יודע שאתה חייב לגנוב כמה שיותר סוסים כדי לשחרר לציבור, תקעתם את הכול. נתחיל מהוויזות, נעבור לנכי צה"ל, וכן – גם האיזוק. ואי-אפשר לשבת פה, בעיקר ח"כים שלא היו פה – ושלא ישמעו מה היה כאן. כי כשאנחנו ישבנו עכשיו והצבענו על הוויזות, מיקי ואני ישר אמרנו כאן שכבר היינו בסיטואציה הזאת ולא הסכמתם. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לא היו כאבי בטן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> על כאבי הבטן על ערכות האונס אני בכלל לא אפתח, אני מרגישה שכבר טחנתי את הנושא הזה כל כך הרבה זמן; על איך שהבאתי את החוק של שמירת ערכות אונס, ונשים כאן צעקו נגד, למרות שהיה לי רוב. מילא שעל האיזוק היא צעקה נגד – זה כתם שהיא תלך איתו עכשיו שנים. גם גברים אמורים, אבל זה לא ממש נספר. ביטן, בכל פעם שאתה בא – אין, אי-אפשר לדבר, זה מדהים, כל המליאה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מירב, הוא עושה לנו מסיבת סיום. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לפחות היית בא לחלק להם סוכריות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תשמעי מה הכי פדיחה בעיניי, במילים הכי פשוטות – אני רואה שיושבים פה חיילים, אני אגיד להם את זה: בערכות אונס כבר היה לי רוב, והיא צעקה "נגד". כי מילא באיזוק, בשערורייה הזאת שבה הפלתם את החוק, לא היה לי רוב, אבל בערכות אונס היה לי 64 – וצעקתם "נגד". ותקשיב, יש בושה וצלקות שהולכות איתך כל החיים. ורק מילה על החוק של קרויזר, כי אני ישבתי פה ורציתי לתמוך, ונשארנו פה כולם, איזה עשרה ח"כים של יש עתיד, כדי לתמוך, כי אנחנו ענייניים, וזה חוק טוב. הוא אפילו עשה את זה איתך, פורר. אבל ברגע שעלה לפה – באמת, כבר אין לי מילים לתאר את השר לביטחון יהודים ימנים שגרים בחברון, כי כנראה רק בהם הוא מתעסק – הוא התחיל לצעוק עליי, עליי, עליי, שאני מחפצנת נשים. אני אומרת לכם, התראיינתי ברדיו אתמול אחרי הצוהריים ואמרו לי: מירב, הוא אמר שאת – אמרתי לו: תקשיב, באמת כבר אין לי מקומות לשלוח אליהם את האירוניה להתאבד, אין, בכנסת הזאת הכול נתפס. ועל מה? שאלתי אותו: למה אשתך מתנהלת בתור הדוברת של המשרד לביטחון פנים? מי שם אותה בכלל לדבר? את רוצה לראיין אשת שר? בבקשה, תשאלי אותה איך החיים כאשת שר, אין זה משתלב עם העבודה שלך, עם הקריירה שלך – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מירב, נא לסיים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אבל מה את מייצגת את המשרד לביטחון פנים? מי שם אותך בכלל בכובע הזה? אז כששאלתי את השאלה הזאת, הוא אמר לי: את מחפצנת נשים. אז רק שתדע, חבר הכנסת קרויזר, סיעת יש עתיד נשארה פה, נשארנו הרבה חברי כנסת, אבל באותו רגע שהוא דיבר אל סגלוביץ' בבושה, ורק תראו את הנתונים שמוחמד מג'אדלה מפרסם היום על הפשיעה בחברה הערבית, וכשאני דיברתי על "למה אשתך מייצגת את המשרד", והוא התחיל לצעוק עליי "את מחפצנת נשים" – זו הסיבה היחידה שהלכנו. זה חוק חשוב, וטוב שהעברת אותו. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – בסבב הבא. כולם בסבב הבא? גם מטי צרפתי הרכבי? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז חברת הכנסת הרכבי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה איתי? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה כבר דיברת מספיק היום, דוידסון. סימון, אתה דיברת מספיק היום. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא, יש לי מלא היום. למה לא – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> די, נו, אל תנהל איתי דיאלוג כשאני היושב-ראש. יש דברים שאני צריך לענות, ואני צריך להיות ממלכתי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אין בעיה, זה נושא ענייני, נכון. תודה. חמש דקות לרשותך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו כל כך לא צריכים את ארצות הברית, שעכשיו אישרנו ויזה שהם נותנים לאזרחי מדינת ישראל. כל כך לא צריכים את ארצות הברית. חצופים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני כבוד היושב-ראש. כנסת נכבדה, חברים יקרים, בימים האחרונים מדברים לא מעט על שר הביטחון יואב גלנט, האיש שהתריע על הסכנה שבהפיכה המשטרית ושילם על כך תוך יממה בפיטורים, או לפחות בהצהרה על פיטורים. ההצהרה על פיטוריו של גלנט עוררה אצלי סקרנות לדעת קצת יותר על מי שפוטר באופן פומבי כל כך בעוון מילוי תפקידו. אז בתור התחלה נכנסתי לערך הוויקיפדיה שלו, כי הרי ככה אנחנו היום לומדים דברים על אנשים, ואני מודה שממש התרשמתי: הוא היה מפקד סטי"ל, אפרופו סימון; הוא היה מפל"ג לוחמים בשייטת 13, מפקד חטיבת מנשה, מפקד שייטת 13, מפקד אוגדה בעזה, מפקד עוצבת עידן, ראש מטה זרוע היבשה, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, מפקד פיקוד דרום ומועמד בולט לתפקיד הרמטכ"ל. הוא פוליטיקאי ותיק ומנוסה שמילא שלל תפקידים וזכה להערכה שבאה לידי ביטוי גם בפריימריז של המפלגה שלו, של מפלגת הליכוד, שם הוא זכה במקום הרביעי. אין ספק שבין שלל המינויים בממשלה השלושים-ושבע, בממשלה הכושלת הזאת, הוא בולט כמינוי טוב, שבניגוד לרוב האחרים יש בו גם היגיון רב – מינוי של אדם עתיר ניסיון בדיוק בתחום העיסוק של משרדו. ממש תואם. ועכשיו הוא פוטר – או שלא פוטר? ונתניהו שוקל למנות לו מחליף זמני או קבוע. לא ברור, כי עדיין לא ברור אם מכתב הפיטורים כבר נכתב או לא, נשלח או לא. אולי נמסר לידי יונת דואר והיא נטרפה בדרך בסערות מזג האוויר? אף אחד לא באמת יודע. וכך אנחנו מוצאים את עצמנו, מדינת ישראל, אזרחי המדינה, במצב מאוד לא נוח, שבו בתקופה ביטחונית רגישה, בעיצומו של צום הרמדאן ובעיצומו של משבר קשה בהיסטוריה של מדינת ישראל אנחנו לא יודעים אם יש למדינת ישראל שר ביטחון. בואו נקווה שהאויבים שלנו לא רואים טלוויזיה ולא שומעים רדיו, ושאולי הם עדיין לא שמעו על זה. בכלל בממשלה הזאת יש איזה בלבול סביב תפקידיהם וזהותם של שרים. מי עכשיו שר הפנים? ומי שר הבריאות? וכמה שרים יש במשרד המשפטים? ובמשרד ראש הממשלה? ובמשרד הביטחון, עם או בלי השר, המפוטר אולי, גלנט? לי לא ברור. שר הביטחון גלנט – ותרשו לי להמשיך לקרוא לו כך, שר הביטחון גלנט, עד שיוכח אחרת – הבין שביטחון ישראל נמצא בסכנה; שהסחרור שאליו נכנסנו מחליש אותנו, מסכן אותנו. הוא הקשיב לרמטכ"ל והקשיב לכל ראשי מערכת הביטחון. הקשיב, הקשיב, הקשיב והפנים, והבין שאי-אפשר להמשיך לדהור לעבר התהום שממנה לא תהיה דרך חזרה. כמו גלנט, דרך אגב, גם חבר הכנסת יולי אדלשטיין, יו"ר ועדת חוץ וביטחון – אדם שיש לו אולי פחות רקע ביטחוני, אבל המון ידע פוליטי וכמות לא מבוטלת של אומץ, במיוחד מהמדינה שממנה עלה – ידע להקשיב. גם הוא, יולי אדלשטיין, הבין את הסכנה. גלנט ואדלשטיין גילו לצד האומץ גם יושרה מקצועית עניינית, והם אמרו בקול רם את מה שחובתם הייתה לומר. אבל בליכוד, כמו בליכוד, הם ישלמו מחיר על היושרה ועל האומץ שלהם. את גלנט נתניהו כבר הצהיר שיפטר, אבל אולי נשאל את ראש הממשלה מה התוכניות שלו לאדלשטיין, שגם העז לומר את דעתו. ואולי הפעם, לשם שינוי, יואיל נתניהו לעצור את רכבת ההרס הדוהרת וילמד מחבריו המכובדים גלנט ואדלשטיין, ופשוט יקשיב. ואולי הוא יקשיב למה שאומרים ראשי מערכת הביטחון; ואולי הוא יקשיב למה שאומרים הכלכלנים; ואולי הוא יקשיב למה שאומרים האנשים ברחוב; ואולי הוא יקשיב למה שאומר נשיא ארצות הברית ביידן. אולי פעם אחת, רגע לפני שהכול מתרסק לנו פה, הוא יכול לנהוג סוף-סוף כמנהיג. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. חברת הכנסת יסמין פרידמן – בסבב הבא. אז חברת הכנסת דבי ביטון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד יושב-ראש הסיעה חבר הכנסת לפיד – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא לא יושב-ראש הסיעה, הוא יושב-ראש המפלגה. << דובר המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר המשך >> יש עתיד. בשבילנו הוא גם ראש ממשלה, אל תתבלבל. אבל אנחנו נכבד את המעמד. כנסת נכבדה – אמרתי שאני באה מפויסת. תרשה לי, בבקשה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> אין לי כזה שיגעון גדלות שאני יכול להחליף את מירב בן ארי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לזה גם אני לא אסכים. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> בדיוק. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ראשית, אציין שאנחנו עוברים ימים לא פשוטים. תחושת הפחד שראינו בעם ישראל בימים האחרונים מציפה ומעוררת אימה מהמשבר, שהמשיך והמשיך והעמיק. כשנבחרתי לכנסת, לפני כארבעה חודשים, התמלאתי התרגשות וחרדת קודש. אומנם לא התעסקתי מספיק בנושאים שלשמם נבחרתי, אבל אני בוחרת להתבונן גם על הצד החיובי של החודשים האחרונים. בכל שבוע יצאתי להפגנות ופגשתי את מלוא יופייה של מדינת ישראל: ימנים, שמאלנים, דתיים, חילונים, צפוניים ודרומיים – כולם כולם אזרחים שהמדינה יקרה להם. זכיתי לפתוח את הקדנציה הראשונה שלי בכנסת במפגש יום-יומי עם הציבור ששלח אותי, שאלמלא ההפגנות, כנראה הייתי מצליחה להסתכל לפחות אנשים בעיניים. את הנאום הזה אני בוחרת להקדיש לחודש ניסן, שבא עלינו לטובה. "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל". כוחו המיוחד של חודש ניסן טמון בהתחדשות שהוא מביא איתו; התחדשות שמלווה בריח של אביב, בהתכנסות עם המשפחה בחג הפסח, ולאחר מכן בהתלכדות של עם ישראל סביב ימי הזיכרון. ימים אלו של חודש ניסן הם חלון הזדמנות בעבורנו כחברה להתחדש ולהתלכד מחדש. אני, שבאתי מבית מאמין, מאמינה גדולה בסמליות. לא סתם החקיקה נעצרה דווקא בחודש ניסן, חודש שחשוב להתחיל איתו באופן חיובי ולהרבות במעשים טובים. אסיים במילותיו היפות משירו של יהורם גאון "אביב בלב": "העצים לבשו שוב מעטה ירוק, / שוב פורחות להן האהבות, / כי האביב שב אלינו מרחוק, / ועימו חוזרות החסידות". אני מאחלת לנו ולבית הזה ולאזרחי מדינת ישראל שהחסידה שתגיע מבית הנשיא תדע למצוא את הגשר ולחבר בינינו חזרה. אז חג שמח, בהנחה שלא ניפגש. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת דבי ביטון. חבר הכנסת סימון דוידסון. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> אה, סימון? אנחנו נחליף. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז רגע, אולי בשביל לאפשר ליושב-ראש המפלגה – רגע, נסיים את סבב ההסתייגויות: דבי ביטון, סימון דוידסון, שלי טל מירון. קבוצת המחנה הממלכתי – אין מישהו שרוצה כאן לדבר. קבוצת העבודה – גם לא נמצאים. אז אנחנו עכשיו נעבור להסתייגויות בפסקה (2). חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. חמש דקות לרשותך. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום מלאו שלושה חודשים להקמת הממשלה, והיא כבר טוענת מובילה לתואר "הממשלה הכושלת והמטורללת בתולדות המדינה". הממשלה הזאת נבחרה כשהבטיחה דברים מאוד מוגדרים דווקא, לזכותה ייאמר. היא אמרה: נטפל בביטחון, נטפל בכלכלה, נטפל בביטחון האישי. ותראו מה קרה: הביטחון במשבר אדיר; צה"ל, צבא העם, נקרע לגזרים; החיזבאללה – אין לו שום בעיה לעשות פיגועים בתוך מדינת ישראל. אנחנו רואים מה קורה ברמדאן, אנחנו רואים את הפיגועים הקשים ביותר שהיו במדינה מזה 12 שנה. שוב ושוב. בכלכלה אנחנו מדברים על השמדת הערך הגדולה ביותר ב-75 שנות המדינה. ההייטק הישראלי מתרסק, ויחד איתו מתרסקת הצריכה הפרטית. כל המספרים הכלכליים בנפילה חופשית. יוקר המחיה עולה ועולה. הבטחתם שתטפלו ביוקר המחיה – מה קרה? בביטחון האישי – סתם קחו נתון אחד: בתקופה המקבילה אשתקד, כשאנחנו היינו בשלטון, נרצחו 17 בני אדם במגזר הערבי, בתקופה הזו נרצחו 31. לא אמרתם שבזה אתם הולכים לטפל? ליצן הטיקטוק לא הבטיח לציבור שהוא ידאג לזה שאף אחד לא ירים פה ראש? בכל נתון – אני מוכן ללכת עם כל נציג מהממשלה, ללכת נתון אחרי נתון, פרט אחרי פרט, בכל צורה אפשרית – החיים במדינת ישראל הורעו באופן ניכר בשלושה חודשים. כל מה שהתעסקת בו זה או חוקי ההפיכה המשפטית – לפחות אני שמח שאני לא צריך לעמוד פה עכשיו, באמצע הדיון הסוער על שינוי הוועדה למינוי שופטים והפיכת ישראל למדינה לא דמוקרטית – אבל בכל דבר אחר לא התעסקתם. הדבר היחיד שאתם מביאים ביום ראשון זה את חוק המתנות. העברתם – את זה הצלחתם לעשות – את המימון של שני הבתים של נתניהו, ועכשיו אתם רוצים להעביר את המימון של העניינים המשפטיים והרפואיים. אני מקווה שהבריאות היא בסדר, מפני שיש כזו בהילות להעביר תקציב לעניינים בריאותיים. הממשלה הזו מטפלת רק בבעיות האישיות שלה, באינטרסים הפרטיים שלה, ואין לה שום עניין בציבור הישראלי. אין לה שום עניין בטובתו של האזרח. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה מדבר תוך כדי הצעת חוק על נכי צה"ל. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לה שום עניין בשום דבר חוץ מעצמה, וגם לפעמים לשבת פה ולקרוא קריאות ביניים, שבינן לבין המציאות אין שום קשר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יאיר לפיד מסיעת יש עתיד. מירב כהן – לא מעוניינת. מיקי לוי – שוב, מעוניין? לא מעוניין? אני שואל. מירב, את מתכללת את האירוע אצלכם – מי עולה, מי לא עולה, או שכולם? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סימון עולה, כן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שנייה, שנייה. יש סדר. פשוט זה קריאה שנייה ושלישית, וצריך לעבור לפי הסדר. אם סימון עולה, צריך לפני כן מיקי לוי, אולי הוא רוצה לעלות, מירב. מיכל שיר סגמן. מי שרוצה לעלות, זה לפי הסדר. שנייה, שנייה. אחרי חבר הכנסת לפיד – זה לפי הסדר: אורנה ברביבאי, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן – היא לא רוצה. אז עכשיו מיקי לוי, מעוניין? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני תמיד מעוניין. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה. לאחר מכן הצבעות. בבקשה, אדוני, חמש דקות לרשותך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> איי איי איי. מה אני אגיד לכם, כואב לי הלב. אדוני היושב-ראש, מה אגיד ומה אדבר? דיבר איתי שר השיכון, סימן לי עם ידיו לשמיים ואמר: נסמוך על בורא עולם. אני מסכים איתך, אדוני השר, אבל אני רוצה שנסמוך גם על עצמנו; אני לא רוצה לאבד את הידידה הגדולה ביותר של מדינת ישראל, ארצות הברית. עכשיו תראו את הצביעות: לפני חמש דקות הצבענו בעד הוויזות לארצות הברית. היה אפשר כבר להעביר את זה בקדנציה הקודמת. לא השתנה דבר, תאמינו לי. תראו איזו צביעות – ויזות לארצות הברית, כדי שתהיה נסיעה חופשית לאזרחי מדינת ישראל באמת, בהושטת יד ומרצונה של ארצות הברית. אני אומר לכם, אנחנו לא בדיוק עומדים בקריטריונים, אבל מתוך מגמה חיובית של הידידה הגדולה ביותר שלנו בעולם, הצבענו עכשיו עבור ויזות של אזרחי ישראל. ובבוקר ראש הממשלה, השרים שלו, חברי הכנסת שלו, תוקפים את ארצות הברית. אתם איבדתם את הדרך, אתם השתגעתם. אם אנחנו נסתדר בלי ארצות הברית, למה הבאתם את הוויזות? מגדיל ראש הממשלה ומצייץ: עשינו מהלך גדול לטובת אזרחי מדינת ישראל, העברנו את חוק הוויזות. אדוני ראש הממשלה, בבוקר העברת ציוץ שרק אנחנו נעשה ונחליט ולא צריך את ארצות הברית בעקבות מה שאמר נשיא ארצות הברית ביידן. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר היה להעביר את זה גם לפני שנה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוודאי, אפשר היה להעביר את חוק הוויזות לפני שנה, אבל עזבי, פוליטיקה על ראשם של אזרחי מדינת ישראל – טוב, אבל אל תהיו צבועים. בבוקר אתם מצייצים נגד ארצות הברית, מתראיינים ברדיו, שר במדינת ישראל אומר: אנחנו נחליט, תהיו בשקט, תהיו מנומסים, אל תקלקלו כל חלקה טובה, כשנשיא ארצות הברית אומר בצורה ברורה: מדינת ישראל לא יכולה להמשיך בדרך זו; הבהרתי את זה – אומר נשיא ארצות הברית – אני מקווה שנתניהו ייסוג – ואני אומר – מהמהפכה המשטרית. ישראל צריכה להבין שהמצב לא טוב, אומר נשיא ארצות הברית. ומה עונה לו ראש הממשלה שלנו? ישראל היא מדינה עצמאית שמקבלת את החלטותיה על פי רצון אזרחיה, ולא על סמך לחצים חיצוניים. אדוני ראש הממשלה, אני חוזר על מה שאמרתי: אתה גדלת והתחנכת על התרבות האמריקאית, אתה מבין אמריקאית. אמריקאית היא לא אנגלית. אתה בטח מבין שבלי ארצות הברית על מדינת ישראל יקשה לנשום. ישראל תזדקק למכונת הנשמה. אנחנו תלויים בידידים האמריקאים שלנו בכול. בלי ארצות הברית והווטו שהיא מטילה באו"ם על החלטות נוראיות של האו"ם כנגד מדינת ישראל, ישראל תהפוך לשק האגרוף של העולם. אני מאוד מקווה שישראל לא תזדקק למכונת הנשמה כאשר היא תהיה מורדמת ומונשמת. אדוני ראש הממשלה, אני אגיד את זה בשקט: תבקש מהשרים ומחברי הכנסת שלך לשתוק, ואולי תשתוק גם אתה. לא צריך לענות לארצות הברית ולנשיא ארצות הברית ולחמם את האירוע. אפשר לטפל באירוע בדרכים שקטות, דיפלומטיות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט לסיום. התגובה שלך היא איומה ומצביעה על ניתוק גמור מאזרחי המדינה הזו, מהמצב הכללי. לא נראה לי שבתקופה הקרובה תוזמן לארצות הברית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני מחליפה אותה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, את רשומה פה, אבל תכף. רם בן ברק; יואב סגלוביץ'; בועז טופורובסקי. מיכל שיר סגמן, עכשיו את, בבקשה. גם הסרטון הזה יהיה הכי ויראלי ב-24 השעות הקרובות? << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> כשאתה אומר אמת, זה מה שקורה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שלשום עמד מול מצלמות הטלוויזיה אדם שאין בו דבר אחד אמיתי והוכיח בדיוק שכל מה שחששנו שיכול לקרות אם יהיה לו כוח בלתי מוגבל אכן עלול לקרות, אכן קורה. אני כבר לא מדברת על השקרנות הפתולוגית שלו; אני מדברת על כך שכשהוא משקר על עצירה ועל משא ומתן, הביבי-בוט שלו שולח הודעות ומזרים את לה פמיליה לתקוף באלימות מפגינים בעד הדמוקרטיה ועיתונאים. צוות מיוחד של השב"כ עצר אתמול שלוש פצצות מתקתקות חמושות של הימין הביביסטי בדרך להרוג או לפצוע מפגינים למען הדמוקרטיה. וביבי שלנו – הוא לא קשור, הוא לא שמע, הוא לא ידע. הוא בכלל קורא לשני הצדדים לא לנהוג באלימות. הגרזן קורא לעץ לא לתקוף אותו. אבי מכונת ההסתה לא קשור לתוצאותיה. דגלי הליכוד הביביסטי, כך ולה פמיליה התנופפו יחד בהפגנת התמיכה בדיקטטור תחת קריאות כמו: "שיישרף לכם הכפר", "מוות לשמאלנים", "מוות לתקשורת". קבוצות הווטסאפ של תומכיו מלאות בחומרי הסברה שלפיהם עכשיו הגיע הזמן לסגור חשבון עם מפגיני הדמוקרטיה, עם ההסתדרות, עם מפקד מחוז תל אביב. וכאילו כל זה לא היה מפחיד מספיק, בא אותו רודן, וכדי למכור לציבור שהינה הוא עוצר זמנית את ההפיכה לטובת משא ומתן, הוא לוקח את העבריין תומך הטרור שמינה לשר לביטחון לאומי ומאפשר לו בעצם להכשיר את כנופיות הבריונים שלו ככוח התערבות מהירה שסר למשמעת השר. והם מבינים את רוח המפקד. רק היום דווח בחדשות ש-56% – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת ביטן. חבר הכנסת ביטן, אפילו את הקריאות שלי אתה לא שומע. מאוד מפריעים הדיבורים שלכם בקול. תודה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. רק היום דווח בחדשות ש-56% מהמתקפות נגד קהילת הלהט"ב בחודש מרץ התרחשו ביומיים האחרונים, מאז קריאת נתניהו לנאמניו לצאת לרחובות. בכל צומת שבו ביבי ותומכיו יכולים לנצל כוח לרעה, הם ניצלו אותו לרעה. העולם כולו נדהם. אנחנו על סף התפרקות, מעמדנו הבין-לאומי בהתרסקות, ואין איש מקצוע אחד או שומר סף אחד שלא נחרד. ורק זה שרצה להיות צ'רצ'יל ויסיים את הקריירה שלו כנירון הקיסר המטורף עומד לו מול המצלמות, מסית ושולח גייסות אלימות, מפעיל יחד עם הבן שלו מכונת הסתה ואיומים, ולא מבין שעם שלם עומד למרוד בו, בדיוק כפי שמרדו בנירון קיסר. כי אין חצי דיקטטורה, ואין חצי הפליה; מול החושך הביביסטי יכול להיות רק ניצחון. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סדרנים, אם אפשר להרגיע שם. תודה רבה לחברת הכנסת מיכל שיר סגמן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. עידן רול; רון כץ; מטי צרפתי הרכבי, או שכבר – לא; טטיאנה מזרסקי; יסמין פרידמן – לא; דבי ביטון – גם לא; משה טור פז. סימון דוידסון. לאחר מכן, אם נאור שירי לא יהיה, אז חברת הכנסת שלי טל מירון. אנחנו מתורגלים. חבר הכנסת ביטן, אני אשמח שתנהל את הדיאלוג הזה מחוץ למליאה, כי זה מאוד מאוד מפריע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה זמן זה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חמש דקות. אבל השר צריך להישאר במליאה כשר תורן. השר גולדקנופ, אתה צריך להישאר כאן כשר תורן. תודה. בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הכול פה הפוך. באמת, כל עשר דקות אני מקבל איזושהי הודעה חדשה, איזה ציוץ חדש, איזושהי גאונות חדשה של חברי הקואליציה. זה 13 שבועות כבר שזה כל הזמן, צביקה, כל יום משהו חדש. כל יום משהו חדש. אז 13 שבועות אנחנו נמצאים בתוך המחאה. אפשר להצדיק אותם, אפשר לא להצדיק אותם, אפשר להגיד דברים כאלה ואחרים, אבל בסוף זו מחאה של אנשים שיוצאים מהבתים כל שבוע ומוחים מדם ליבם ומהרגש שלהם. אז אפשר להגיד כל מיני דברים, אבל בסוף אי-אפשר להתעלם מהם. ומה לעשות, אני אחד מהם. אחד שלפני עשרה שבועות החליט שהוא רוצה שגם בנתניה זה יהיה. אני אספר לך, צביקה ידידי, שיצאתי מהבית בפעם הראשונה עם בידורית, ועשיתי איזושהי פעולה בפייסבוק עם חבריי באזור, והגיעו 500, 600 איש. וכל שבוע זה הלך וגדל, והצטרפו עוד ועוד אנשים. ובמוצאי שבת האחרונה הגיעו מעל 30,000. 30,000 אנשים בנתניה. ואתה עומד ואתה מסתכל על הכמות הזאת – מצד אחד אתה גאה, אתה אומר: ואללה, זה התחיל מבידורית, וזה הגיע למשהו מאוד מאוד גדול; מצד שני אתה אומר – וזה היה לפני שניסו להרגיע את הרוחות ולפני שהתכנסו בבית הנשיא – ואתה אומר: איך לא רואים את זה בצד השני? איך בצד השני במפלגות הקואליציה באים וכל הזמן עושים ככה בעין וזורים מלח, ומעליבים ופוגעים וקוראים להם בגינויים כאלה ואחרים? אני לא יכול להגיד שכל מי שיושב בקואליציה זה אנשים שלא מבינים אותם. אני בטוח שמבינים אותם. יושבים פה אנשי צבא, תת-אלוף במילואים, שאנשים ששירתו איתך, תחתיך, חלקם גם יוצאים עם הדגלים. שלא נדבר על שר החינוך שלנו קיש, שהיה טייס בחיל האוויר, והבן שלו טייס בחיל האוויר, והוא בא ומעליב ופוגע באותם אנשים שהלכו איתו יד ביד דרך של שנים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סימון, 30,000 בהפגנה שאתה מביא, אני שוקל ראשות עיר בכזה דבר. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה עכשיו מפיל אותי. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו בעד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני יודע. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסוף זה לגיטימי. לגיטימי לצאת להפגין. אבל מה לא לגיטימי? לא לגיטימי זה מה שקרה שלשום. ישבנו פה בכנסת והתחלנו לקבל דיווחים על מקרי אלימות קשים. וכשיושבים חברי כנסת וקוראים לצאת ולהראות את הכוח, ו"בואו נראה להם" ו"ניכנס בהם", וקוראים גם ציוצים של ארגונים מהימין, ארגונים שאני שנה וחצי לוחם בהם בנושא של הספורט – כן, ארגון לה פמליה. ארגון לה פמליה זה ארגון שצריכים להוציא אותו מהחוק. ארגון טרור, ארגון אלים, שרוב הפעולה שלו היא במגרשי הכדורגל, ומי שהולך למגרשים לא מבין את האלימות שהם מייצרים שם. הארגון שהורס את הספורט הישראלי. אז עכשיו מוציאים אותו ואומרים לו: לך להפגנות, ובוא תראה את הכוח שלך. ואני ראיתי התכתבויות בתוך הארגון הזה של אנשים שקוראים לאלימות פיזית. תבוא עם אגרופנים, תבוא עם מקלות, תראה להם מה זה – ואף אחד לא מתייחס לזה. וזו הסכנה הכי גדולה. בסוף הפגנות ומחאה זה דבר לגיטימי; מה שלא לגיטימי זה להשתמש בכוח, לא בצד הזה ולא בצד הזה. ומתפקידנו כחברי כנסת להרגיע את נושא האלימות בין הצדדים בהפגנות. כי יהיו הפגנות, המחאה לא מתה, אבל אנחנו צריכים לקרוא להם – בדיוק כמו שעשו החרדים: קראו לציבור שלהם לקבל את האנשים עם צ'ולנט, ואני מברך על זה ואני מוריד בפניהם את הכובע. כי חס וחלילה תארו לכם בבני ברק, המנהיגים של הציבור החרדי היו מוציאים אותם החוצה ואומרים להם: תתנגשו בהם. תארו לכם מה היה קורה שם בבני ברק. אני יכול לברך את הציבור החרדי. אני לא מברך את הציונות הדתית ואת עוצמה יהודית על ההתנהגות שלהן. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אני לא מאמין שמישהו קרא במכוון לנהוג באלימות, כי אנחנו מגנים אלימות בכל צד. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. אבל הם ראו את הציוצים ולא אמרו להם להפסיק. הם ידעו בדיוק מה הולך שם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אבל אף אחד לא קרא ואמר לנהוג באלימות. חברת הכנסת שלי טל מירון. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת בינתיים, אבל את מוזמנת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה השנייה ולקריאה השלישית: הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 13), שהחזירה הוועדה המיוחדת לתיקונים לחוק-יסוד: הממשלה. הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/3048/25 וכלה בהצעת חוק פ/3175/25: הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין טרור לסביבת נפגע עבירה, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הגנה על ישראלים מפני מוסדות בין-לאומיים עוינים, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת הסכום שאינו מובא בחשבון וסכום לקביעת זכאות לנכה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – קביעת ערובה חלף מעצר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – וידוא הריגה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הכרה בארוסות חיילים שנספו במערכה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מיכל שיר סגמן ואוהד טל; הצעת חוק ביטול המינהל האזרחי, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנת בית מגורים, נכס, בית עסק ומשק חקלאי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת צביקה פוגל, יצחק קרויזר, עמית הלוי ואוהד טל; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – ביטול חובת דרישות מבחני כניסה וציון פסיכומטרי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון – סמכויות לשמירה על הסדר הציבורי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון – מעצר ומאסר בעבירות טרור), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר, אריאל קלנר, דן אילוז, אופיר כץ, אלי דלל, משה רוט, יונתן מישרקי ועמית הלוי; הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – אפשרות לקבלת פטור מבניית מקלט בהרחבת בית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, איימן עודה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת תיק רפואי במעבר בין קופות חולים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת מידע בין קופות החולים בעת מעבר תושב), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (יישוב מוטב), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – סמכויות שרים להתרת עבודות בשבת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שינוי הקריטריונים ליישוב מוטב), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק מערך החוץ וההסברה, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תשלום בעד תכשיר מרשם בבית מרקחת שאין לו הסדר עם קופת חולים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה בארגון פשיעה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יואב סגלוביץ', רון כץ, טטיאנה מזרסקי, דבי ביטון, קארין אלהרר ומירב בן ארי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הקלות בניידות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – תשלום המס במתן שירותי כוח אדם ועבודות בנייה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יואב סגלוביץ', רון כץ, טטיאנה מזרסקי, דבי ביטון, קארין אלהרר ומירב בן ארי; הצעת חוק עורכי דין מיוחדים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס במכירת מטבעות דיגיטליים לתושבי חוץ ובהקצאת מטבעות דיגיטליים לעובדים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת דן אילוז, אריאל קלנר ושמחה רוטמן; הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – הטבות לחברת התחדשות עירונית בפריפריה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (תיקון – אזהרת שתיית אלכוהול לנשים הרות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת סימון דוידסון; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הרחבת זכויות הסטודנט), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת הזכאות של חולה במחלה ממארת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת ישראל אייכלר, יונתן מישרקי, אימאן ח'טיב יאסין, דבי ביטון ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק לאיסור מתן היתר שהייה בישראל לעבריין בנייה בשטחי C, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות לבן זוג של יולדת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון – איסור העסקת מורשעי ותומכי טרור ופיקוח על תוכני הלימוד למניעת הסתה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עמית הלוי; הצעת חוק התאמת אופן ההעסקה של מטפלות במשפחתונים המפוקחים על ידי משרד העבודה, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – גביית פיצוי נזיקי מכספי פיקדון), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת צביקה פוגל, לימור סון הר מלך, יוסף טייב וצגה מלקו; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום תוספת לגמלת אזרח ותיק לנכה שהכנסתו נמוכה משכר המינימום), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה בחינוך וסיוע להוראה או בטיפול בילדים כעבודה מועדפת), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-וחמש, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת ווליד טאהא, מנסור עבאס, ואליד אלהואשלה, אימאן ח'טיב יאסין ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם מגיל שנתיים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בעקבות תקיפה או התעללות בילד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – מכירה ישירה של תוצרת חקלאית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון – טיפול בפסולת בניין), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק איסור לכידת בעלי חיים באמצעות מלכודות, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק לפיטורין והשעיה של עובד הוראה שנפתח נגדו הליך פלילי בעבירת מין או אלימות חמורה (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – החזר לנוסעים בשל האטה משמעותית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – הרחבת חובת הייצוג ההולם של נשים בגופים ציבוריים), התשפ"ג–2023, מאת חברות הכנסת מטי צרפתי הרכבי ומירב כהן; הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – העברת תשלומים להורה אומנה במקרים מיוחדים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – העברת תשלומים להורה אומנה במקרים מיוחדים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לתובע בהליך אזרחי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – פעילות ציבורית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הגבלת סכום ההשתתפות העצמית בתכשיר מרשם), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – התמודדות עם עינויי דין), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון – העלאת סכום מענק ההסתגלות ושינוי מועד תשלומו), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בעבירות אלימות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח שאירים לאלמן), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שינוי המונח נכה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בשל תקיפת צוות רפואי), התשפ''ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק גוש אריאל, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת סכום קצבאות הילדים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – לחצן מצוקה לקשיש), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – זכאות לגמלה למי שמצוי בהכשרה מקצועית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – סיווג טרור ואכיפה משולבת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עמית הלוי, אופיר כץ, דן אילוז, אריאל קלנר, צגה מלקו וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מענק לכיסוי הוצאות בלידת בית), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חניית נשים בהריון והורה לתינוק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (זכות עיון בממצאי בחינה מעשית בנהיגה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – מניעת אלימות כלכלית) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – הוספת סייעת בגני ילדים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק מעונות יום לפעוטות (תנאים להשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – מניעת אלימות כלכלית) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד העסקת עובדים מאוכלוסיות ייחודיות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – החמרת הענישה על הטרדה מינית באמצעים טכנולוגיים – הפצת תוכן מיני של קטינים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו, קטי קטרין שטרית ומשה סולומון; הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – העסקת עובד זר בתחזוקה וניקיון במעון היום), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – מינוי נציגות ציבור), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו וחילי טרופר; הצעת חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו (תיקון – חובת סימון ארץ הייצור של הצמחים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הקמת מאגר מידע לריכוז דוחות חניה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שינוי פרטים בכרטיס טיסה או בכרטיס לשיט), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לגיל הרך), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מימון הסעה לבית חולים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק טיפול ארוך טווח בעבירות מין חמורות, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אושר שקלים, יוסף טייב, צגה מלקו, קטי קטרין שטרית, אריאל קלנר, לימור סון הר מלך ואליהו רביבו; הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון – זכות למגורים בדיור ציבורי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדרת ילד נכה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שיעור ההטבה לפי הסכם בדבר גמלת ניידות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק שלילת זכויות לראש ממשלה לשעבר שכיהן תקופה קצרה, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק רישוי סוכני אונייה, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת אזרח ותיק לשכר הממוצע במשק), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק ההסגרה (תיקון – סייג להסגרת אזרח תושב ישראל), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מחלה נדירה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – דחיית תשלום היטל השבחה אגב גירושין), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק חובת לימודי ליבה וביטול מוסדות הפטור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הגדלת סכום הפיצוי בלא הוכחת נזק), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – דוח גיוון וייצוג), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – כשירותם של מחנכים-מטפלים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק העמותות (תיקון – מימון טרור כעילת פירוק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עמית הלוי, אופיר כץ, דן אילוז, אריאל קלנר, צגה מלקו וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק חינוך מיוחד (תיקון – שפת הלימוד במוסד לחינוך מיוחד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת משה רוט; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – חובת היתר לייצוא בעל חיים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן, נאור שירי ומטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה והערכת מסוכנות – הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק המפלגות (תיקון – חובת קיום בחירות מקדימות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (שידול ליבוא או יצוא חומר הנחשב לסם בחוץ לארץ), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף טייב; הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – איסור הפרדה בין אחים בהליך אימוץ), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו, קטי קטרין שטרית, לימור סון הר מלך, אלי דלל, משה סולומון, אוהד טל ואורנה ברביבאי; הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (שידול ליבוא או יצוא חומר הנחשב לסם בחוץ לארץ), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו ועמית הלוי; הצעת חוק שלילת תקציב ממוסדות חינוך המלמדים את תוכנית הלימוד הפלסטינית הכוללים הסתה לטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוהד טל, לימור סון הר מלך, דן אילוז, משה סולומון, שמחה רוטמן, צבי ידידיה סוכות, יצחק קרויזר, חוה אתי עטייה, אריאל קלנר, אלי דלל, משה סעדה ואברהם בצלאל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי ביטוח מופחתים לסטודנטים במוסד להשכלה בחוץ לארץ), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ייצוג הולם לעולים חדשים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו, משה סולומון ועודד פורר; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה והערכת מסוכנות – הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת גזענות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלת אבל לעצמאים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעה של אזרחים המשרתים שירות לאומי אזרחי בחוץ לארץ), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוהד טל, אריאל קלנר, פנינה תמנו, משה סולומון וצביקה פוגל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת תלויים וקצבת אזרח ותיק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק לתיקון פקודת סדרי השלטון והמשפט (חקיקה באמצעות צו), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק החלת הריבונות של מדינת ישראל בחבלי יהודה והשומרון, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – הזדהות עם מבצע עבירת טרור מסוג המתה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק החלת ריבונות על מעלה אדומים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק שוברים להשלמת לימודי בסיס בחינוך הבלתי-פורמלי, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תנאי אסיר ביטחוני בבתי הסוהר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק הקמת חדר מיון בקריית שמונה, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בגין אי-חובת דיווח), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק חובת פרסום מידע על תלונות הציבור ודוח ביקורת פנימית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק הנגשת שירותי קבלת קהל הניתנים בגופי שלטון לשפות נוספות, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – החמרה בעונשם של עבריינים המועדים לעבירות טרור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אריאל קלנר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר עבור פינוי באמבולנס), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – פיצוי עונשי לנפגעי עבירה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוהד טל, עמית הלוי, משה סעדה וצבי ידידיה סוכות; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (צדק חלוקתי בכל הרשויות המתוקצבות במדינת ישראל), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – חילוט הכספים וניהולם), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אריאל קלנר; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הגבלת תקופת ההפקעה לייעוד ציבורי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק השבות (תיקון – זכויות בני משפחה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אבי מעוז; הצעת חוק הפרות מינהליות, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק שירות המדינה (משמעת) (תיקון – חובת פיטורין של תומכי טרור), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עמית הלוי, אופיר כץ, דן אילוז, אריאל קלנר, צגה מלקו וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – שקיפות בארגונים נתמכים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אריאל קלנר, דן אילוז, צביקה פוגל, אוהד טל, משה סעדה, בועז ביסמוט, חנוך דב מלביצקי, לימור סון הר מלך, יוסף טייב, טלי גוטליב, אלי דלל, אוריאל בוסו, יונתן מישרקי, אליהו רביבו, אופיר כץ, יצחק קרויזר ועמית הלוי; הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון – הגנה על סמלי הנצחה ומורשת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה סעדה, שמחה רוטמן ודני דנון. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס' 12) (הוראות לעניין מינוי חברים לוועדות), התשפ"ג–2023. הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של פולין בדבר שיתוף פעולה בתחום ביקורי לימוד של קבוצות נוער מאורגנות. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. אני אשמח אם יעבירו למזכירות הממשלה הערה – אין מושג של "חולי נפש", יש מושג של "מתמודדי נפש". צריך לשנות את המינוח הזה גם כשמביאים הצעת חוק. << הצח >> הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 31), התשפ"ג–2023 << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, תשמעו, אנחנו חיים בתקופה די מפחידה. מרוב דברים לדבר עליהם היה לי קשה לבחור, אבל החלטתי לדבר על הנושא הקשה הבא. אנחנו חיים בתקופה שבה מקבלי החלטות קיצוניים מערערים את היסודות הדמוקרטיים והליברליים של מדינת ישראל. אני לא מדברת רק על הניסיון להכשיר מושחתים לקבל את המושכות לידיהם ולפגוע בעקרונות מגילת העצמאות, ביסודות החירות, הצדק והשוויון; הניסיון לפגוע במיעוטים, בבני ובנות הקהילה הלהט"בית ובנשים. מעבר למהפכה הגדולה שמנסים להוביל לנו במדינה, מתחת לאף מתרחשת מהפכה שקטה בצורה של הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים – רפורמה קיצונית שהולכת להפוך את ישראל למדינת הלכה, לא פחות מזה. לפני שלוש וחצי שנים סמוטריץ' נאם בישיבת מרכז הרב והביע את רצונו בתיק המשפטים, שבעזרתו ישיב את משפט התורה למכונו. במילותיו שלו: מדינת ישראל תחזור להתנהל כפי שהתנהלה בימי דוד המלך ושלמה המלך. רצוני בטווח הארוך הוא שמדינת ישראל תתנהל על פי התורה. לדוגמה, דיני ממונות על פי התורה – שאנחנו קוראים להם דיני נזיקין – הם הרבה יותר נכונים וצודקים. נתניהו הגיב לדרישתו בצורה חד-משמעית: לא נהיה מדינת הלכה. אבל ראש הממשלה נתניהו משקר כהרגלו, ונכנע כהרגלו בשביל שיוכל להישאר על הכיסא. ומה אנחנו מוצאים בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה? המפלגות החרדיות קיבלו בהסכמים הקואליציוניים דרישה הזויה וקיצונית, שאפילו סמוטריץ' לא חשב ברצינות שבאמת תעבור – השוואה של מעמד בתי הדין הרבניים למעמד של בתי המשפט. לפי סעיף 109 להסכמים הקואליציוניים עם ש"ס, הממשלה תפעל לחקיקה המסמיכה את בתי הדין הרבניים לדון בהסכמת הצדדים בדיני ממונות, וייקבע כי לבתי הדין הרבניים תהיה סמכות שיפוט בעניין אזרחי היכול לשמש נושא להסכם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אפשר? אני אעצור את הזמן. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בהחלט. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עצרתי. גם אנשי האופוזיציה תומכים בזה. את יודעת על מה מדובר? כשיש הסכמה בין הצדדים, כשעושים דיני גירושין, את כל המהלך, ויש את הפרק הכלכלי, ויש הסכמה ביניהם, ושניהם – – – << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> איזו סיבה בעולם יש לטעון בבית דין רבני? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא. כתוב בהסכמה, היא הקריאה את זה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> השאלה היא מה יקרה כשהאישה לא תסכים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא. זה לא – רשום כאן: רק בהסכמה בין שני הצדדים. אגב, הייתה סמכות לפני כמה שנים. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אדוני היושב-ראש, יש נשים מוחלשות שיעדיפו ללכת לבית דין רבני – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז היא אומרת: לא מסכימה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – מכיוון שהן מוחלשות ומצופה מהן ללכת לבית הדין הרבני, כי זאת הקהילה שלהן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אין בעיה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הן לא יודעות עד הסוף מה טמון להן, מה מחכה שם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שלי, ילחצו על האישה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. יש פה לחץ, יש פה שיקולים נסתרים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה כבר לא – אגב, זה היה תמיד בעקבות עתירה מסוימת. בג"ץ אמר: אם אתם רוצים, תעשו את זה בחקיקה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין שום סיבה שזה יידון בבתי הדין הרבניים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, זה רק בהסכמה. אגב, מתן כהנא – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל בוא, אני מציעה שאתה ואני נשב לפגישה בנושא ונדבר על הדברים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בשמחה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני ממשיכה. קטעת לי את חוט המחשבה, אז אני צריכה רגע לחשוב איפה הייתי. אז לפי סעיף 109 להסכמים הקואליציוניים, הממשלה תפעל לחקיקה המסמיכה את בתי הדין הרבניים לדון בהסכמים בהסכמת הצדדים בדיני ממונות, וייקבע כי לבתי הדין הרבניים תהיה סמכות שיפוט בעניין אזרחי היכול לשמש להסכם. המדינה תאמץ משפט של דיני נזיקין, כפי שסמוטריץ' רוצה שיתקיים לכלל האוכלוסייה, על מנת להחזיר אותנו למשפט תורה. אבל זה מה שנתניהו אמר על האפשרות שזה ייושם: "חבר מהקואליציה, לא מהליכוד, אמר שהוא היה רוצה שישראל תהיה מדינת הלכה. ובכן, אלה דברי הבל מוחלטים, אלה בלבולי מוח" – ואין איש שמאשר זאת טוב יותר מכבוד יושב-ראש הכנסת הטרי ממפלגת הליכוד – "שהגיש הצעת חוק לאימוץ על ידי הורים ללא קשר למגדר. ממש מדינת הלכה. מגוחך". איפה אנחנו ואיפה השוויון באימוץ בלהט"ב? אפשר רק לחלום על זה. בינתיים ממשלת הבלהות דואגת שהרבנות הראשית תתעצם ותשלוט בכל מובן אזרחי בחיינו, ועכשיו גם במשפט. הצעד הנורא הזה עבר בהצעת חוק פרטית של נציגי הסיעות החרדיות בכנסת בתמיכת הממשלה, ועבר קריאה טרומית. בדברי ההסבר של החוק נאמר: ראוי שהמדינה תעמיד לרשות אוכלוסיות בעלות מאפיינים ייחודיים כלים ליישוב סכסוכים בדרך משפטית אלטרנטיבית המקובלת על קהילותיהן. הרבה מילים יפות, אבל בפועל מדובר במהלך שייצור מערכת משפטית שמונחית לפי חוקי הדת ותביא את הרבנים לשפוט רק בנושאים אזרחיים שהיום בית המשפט אחראי עליהם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה לא לשפוט, זו בוררות. זו לא סמכות שפיטה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מערכת חוק אלטרנטיבית לחוק המדינה – זו הנקודה. מערכת חוק אלטרנטיבית לחוק המדינה, שבה רק גברים מקבלים את ההחלטות ופוסקים על נשים, על להט"בים ועל אוכלוסיות מוחלשות בהתאם לדין רבני. ממשלת הבלהות מנסה להחזיר אותנו לדין התורה. אם עד כה בתי הדין הרבניים החזיקו במונופול על תחום הנישואין והגירושין של יהודים, מעתה כל אחד יוכל לתבוע כל אחד בבית דין רבני בנושאים אזרחיים לחלוטין. נשים חייבות להבין – בדיונים בבית הדין נשים לא יכולות לשמש בתפקיד דיין או אפילו לתת עדות, וזה ברור שהן יהיו הנפגעות הראשונות. פרופ' רות הלפרין קדרי מהפקולטה למשפטים בבר אילן אומרת לדה-מרקר: "מערכת בתי הדין הרבניים נותנת אוטומטית כוח רב יותר לגברים, והנפגעות הראשונות יהיו הנשים הדתיות, שהציפייה מהן תהיה תמיד לפנות לערכאה הזו". אם עד עכשיו ראינו נשים חרדיות שמתנגדות, למשל, ללמוד בהפרדה, הסיטואציה הזאת תחליש אותן. הסבל שנשים עוברות היום בהליכי נישואים וגירושים מול בתי הדין הרבניים יורחבו לכל תחומי החיים. החלטות רבות בבית הדין מתקבלות תחת לחצים, ניגוד עניינים ופגיעה בזכות לטיעון ולייצוג. לפי מחקר משנת 2021 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ישנם ליקויים משמעותיים בעבודתם בהשוואה לזו של בתי המשפט. בין השאר, למעלה מפי שניים מהתלונות על דיינים בבתי הדין הרבניים נמצאו מוצדקות לעומת אצל בתי המשפט לענייני משפחה. בהמשך אנחנו גם צפויים לשלם על זה סכומי עתק; ההסכמים שלפיהם הממשלה תפעל לשוויון בהשתתפותה בתקציב שירותי הדת בדומה לנהוג בשירותי החינוך והרווחה, שבהם הממשלה משתתפת בשיעור של 75% והרשות המקומית בשיעור של 25% – מה זה אומר בפועל? שאזרחי המדינה צפויים לשלם מאות מיליונים נוספים מדי שנה על מערכת המשפט הדתית, שמתנהלת – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. – – כפי שהתנהלנו בימי דוד ושלמה המלך, שאין בה ייצוג למעל 50% מהאוכלוסייה ומערערת על מדינת ישראל כמדינה ליברלית ומתקדמת. הממשלה הרעה הזאת לוקחת אותנו שנים אחורה. אבל אנחנו ניאבק בה ונפיל אותה מהר משחשבתם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שלי טל מירון. קבוצת המחנה הממלכתי – אין כאן מסתייגים, וכמו כן קבוצת העבודה. לכן אנחנו נעבור להצבעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רגע. אנחנו מושכים את כל ההסתייגויות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כרגע מרכזת האופוזיציה, יושבת-ראש סיעת יש עתיד, הודיעה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ממלאת מקום. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ממלאת המקום הודיעה שמושכים את כל ההסתייגויות. לכן אנחנו נצביע על הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 31), התשפ"ג–2023, כנוסח הוועדה בקריאה – על כל החוק, סעיף 1, סעיף 2 – כל סעיפי החוק כנוסח הוועדה בקריאה השנייה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד סעיפים 1–5 – 11 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–5 נתקבלו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 11 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה. כעת נעבור לקריאה השלישית. הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 31), התשפ"ג–2023 – הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד החוק – 12 נגד – אין נמנעים – אין חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 31), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, רבותיי חברי הכנסת, לפרוטוקול – זה רק לפרוטוקול – להלן תוצאות ההצבעה: 12 בעד, לפרוטוקול, בתוספת שני קולות, של חברת הכנסת דבי ביטון ושל מיכל שיר סגמן. אני קובע שהצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 31), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. בשעה טובה. << הצח >> הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 14) (תאגידים אזוריים ומינוי נושאי משרה בתאגידי מים וביוב), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/954).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, רבותיי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 14) (תאגידים אזוריים ומינוי נושאי משרה בתאגידי מים וביוב), התשפ"ג–2023, לקריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת דוד ביטן, יושב-ראש ועדת הכלכלה, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לא. אני צריך כמה דקות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה תחליט כמה לנצל מתוך העשר. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, לתיקון הזה לחוק יש כמה משמעויות. ראשית, מאז התיקון האחרון, כשתיקנו את האיגוד האזורי וצמצמנו את מספר התאגידים, הדבר הולך קשה מאוד. יש גם התנגדות של הרשויות, גם התנגדות של משרד הפנים. בסופו של עניין לא הצליחו להגיע להסכמים בתאגידים האזוריים. לכן הגענו למסקנה שאם נמשיך את החוק הקיים, שמחייב אותם על 30 תאגידים, יהיה בלתי אפשרי לסיים את המהלך. לכן ביטלנו את המגבלה של 30, ונאפשר את זה במסגרת משא ומתן בין הרשויות, מרכז השלטון המקומי, לבין רשות המים. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> זאת אומרת, זה נתון להחלטתה של הרשות המקומית? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. יש היום 25 תאגידים שלא מאוגדים בכלל. זה מצד אחד; מצד שני, יש היום 57, 58 תאגידים שמאוגדים. הניסיון לאחד את כולם יוצר סיטואציה בלתי אפשרית – חלק מהעיריות לא מאוגדות, וחלק כן מאוגדות. אז קודם כול אנחנו רוצים להפסיק עם זה: או שכולם מאוגדים או שאף אחד לא מאוגד. אז על מנת לעשות את זה צריך לבטל את המגבלה, כי בסופו של דבר למגבלה הזאת הייתה כוונה טובה, אבל בתכל'ס היא יצרה בעייתיות, כי אי-אפשר להוריד ל-30. בזמנו, כשחוקקתי את החוק הזה, הצעתי למשרד האוצר ולרשות המים לעשות מהלך של הקמת תאגידים אזוריים כלליים, למשל בצפון, בדרום ובמרכז, על מנת שהם יקלטו את כל אלה שלא רוצים, הרשויות – לקלוט אותן. צריך להבין, נגיד נתניה – מציעים לה את קלנסווה, אבל הם לא רוצים. וצריך להבין עוד משהו: זה דורש גם תקציבי ענק, כי בסופו של עניין יש עיריות כושלות מכל מיני בחינות, שלא השקיעו בתשתית המים שלהן, אז רוצים לצרף אותן לעיר גדולה, והיא תשקיע את ההשקעות האלה. אז אמרתי לאוצר: אתם צריכים לשים יד בכיס על מנת לעודד את התיאגוד האזורי, אחרת אף אחד לא ירצה. בקריית מוצקין, למשל, ראש העיר הסכים לאחד את – אני לא זוכר את השם, משהו בדואי שאף אחד לא רוצה לקלוט אותם ואי-אפשר גם לקלוט אותם. הוא הסכים לעשות את זה אחרי שהאוצר התחייב מצד אחד – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני הייתי יושב-ראש תאגיד המים מיתב בפתח תקווה, וכל הדברים – זה המעלה של מי שמגיע מהמוניציפלי. כל הדברים שאתה אומר אמיתיים. החוק הראשון במקור, של תאגידים, חוקק לא בתיאום עם הרשויות. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אז זה היה נכון לחוקק את זה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> גם התאגיד האזורי – לא כל דבר נכון לסווג אליו עוד, וההחלטות – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. אז למשל, קריית מוצקין הסכימה כי האוצר לקח על עצמו את כל ההשקעות בתשתית ביישוב הבדואי הזה מצד אחד; מצד שני, הוא קיבל מענקים לצורך האיחוד. זאת אומרת, זה תהליך מורכב שייקח זמן, ועל מנת למנוע את הדבר הזה שחלק כן וחלק לא, ביטלתי להם את המגבלה כדי לאפשר משא ומתן. זה דבר ראשון. דבר שני – שינינו את התאריכים של חובת התיאגוד, כיוון שאחרת כולם נמצאים במצב של הפרה. במצב של הפרה יש גם קנסות די גדולים, שעד היום רשות המים נמנעה מלתת אותם, מתוך שיקולים של העדפת משא ומתן ובהסכמה. דבר נוסף שמעיק על הרשויות, במיוחד הגדולות, זה הנושא של יתרות הכספים שנמצאות בתאגידים. עד לפני שנתיים אפשר היה לחלק אותן כדיבידנדים לרשות; הרשות לקחה את הכסף הזה, השקיעה אותו בחינוך, ברווחה, לטובת כל תושבי היישוב. הרשות אמרה: טוב, שיחלקו, שיחזירו את זה לתושבים. תושב יקבל אולי 100 שקל או 150 שקל, וזה פחות טוב מאשר לתת 20–30 מיליון שקל לתחום החינוך או הרווחה באותו יישוב. אבל בתיקון ההוא שעשינו, על מנת למנוע מצב שהרשויות יסרבו להתאחד בתיאגוד אזורי, לא אפשרנו לרשות המים לקבל החלטה בנושא הדיבידנדים. את זה ביטלנו עכשיו, ואנחנו מאפשרים לרשות המים לאשר לרשות לחלק את הדיבידנדים. זה תלוי ברשות המים. זאת אומרת, אם הם רואים שהרשות עושה המון בעיות בתחום, אז הם יכולים לא לאשר להם, אבל הפעם הזאת, עד סוף 2022, הגענו לסיכום שהם כן יאשרו. בעתיד, כל – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל יש מגבלה לאן הכסף הולך או שהרשות – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, יש הבנה, לא מגבלה. ההבנה היא שהכסף הזה לא ילך לסגירת חובות אלא לרווחה, לחינוך ודברים מהסוג הזה. העיריות עומדות בזה, אין שום בעיה. עד היום, תמיד כשהן קיבלו את הדיבידנד, הן עמדו בזה. דבר נוסף, רוב התלונות של הרשויות המקומיות נובעות מכך שלא מאשרים דירקטורים לתאגידי המים, ולתאגידי המים קשה מאוד לתפקד. זה מכל מיני שיקולים של כל מיני תנאים, כל מיני נהלים לא רלוונטיים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוועדה שם מאוד – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו שינינו את התהליך עכשיו. קודם כול, קבענו שהם לא יהיו כפופים לרשות החברות. עד היום הוועדה של הדירקטורים בחברות ממשלתיות הייתה גם הוועדה של הדירקטורים בתאגידי המים. אין קשר, וזה גם לוקח זמן. לכן, אנחנו מקימים בהצעת החוק הזאת ועדה מיוחדת ברשות המים שזה התפקיד שלה, לאשר דירקטורים לתאגיד המים. בנוסף, שחררנו את הכללים האלה שקשורים לחברי מועצת עיר ולראש עיר. זאת אומרת, הם לא חייבים לעמוד בכל הכללים שיש היום לגבי דירקטור, כיוון שאם אדם נבחר למועצת העיר, הציבור בחר אותו, אז הוא יכול להיות כנציג בתאגיד המים. לפי הכללים שיש היום, 25% מהדירקטוריון של תאגיד המים הם חברי מועצת עיר, חלק נוסף הם עובדי עירייה, וחלק נוסף הם אנשי ציבור. אנשי הציבור ועובדי העירייה יצטרכו לעמוד בתנאים האלה; חברי מועצה – מהרגע שהם נבחרו על ידי מועצת העיר, הם יכולים להיות חברי דירקטוריון גם אם אין לאדם מספיק ניסיון או דבר מהסוג הזה, כיוון שהוא מייצג את הציבור הרחב. גם את הכללים האלה שקובעים שראש עיר לא יכול להיות יושב-ראש דירקטוריון מכל מיני סיבות ביטלנו. הדבר היחיד שלא ביטלנו זה את הנושא של ניגוד עניינים. זאת אומרת, אם יש ניגוד עניינים לחבר המועצה או לראש העיר מכל סיבה שהיא, אז הוא לא יוכל להתמנות. ניגוד עניינים – בודקים אותו. אם למשל לאח שלו יש חברה לביוב ולמים והוא יכול לעבוד או עובד עם התאגיד, אז הוא לא יכול להיות חבר דירקטוריון. את זה לא ביטלנו בכלל. הדבר היחיד שכרגע לא מוסדר, ונצטרך להסדיר את זה בקריאה שנייה ושלישית, זה הנושא של מס על הדיבידנד. עד היום היה פטור ממס על דיבידנד, ותמיד האוצר הכניס את זה במסגרת איזשהו חוק שהם עשו לפטורים. הפעם האוצר עושה בעיות על העניין הזה, הוא אומר: תן לי את הדבר הזה לאיזושהי קרן. עוד פעם, הם אוהבים את הקרנות, שהם משחקים עם הכסף איך שהם רוצים. אנחנו כרגע לא מסכימים. אנחנו אומרים: מהפעם הזאת, ב-2022, תאשרו להם בלי מס על הדיבידנד, ואחרי זה – אני לא נכנס לזה, זה כבר יהיה משא ומתן ביניכם למרכז לשלטון מקומי. נכון לעכשיו יש משא ומתן בין רשות המים לבין המרכז לשלטון מקומי על לסגור את כל ה-25 שלא מאוגדים; חלק יתאגדו, חלק יאוחדו. אני לא מסכים בשום פנים ואופן – מועצות קטנות במיוחד, כמו עומר או להבים, יש כל מיני מועצות שלא מוכנות בשום פנים ואופן להתאגד; לכן אני מגדיל בסופו של דבר, ובסוף השנייה והשלישית נגדיל את הקנס שרשות המים יכולה להטיל על אי-רצון להתאגד ומניעת האפשרות להתאגד. את הדבר הזה לא נאפשר יותר. אני אומר ככלל – או שכולם, או שאף אחד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל אם האוצר לא יעזור לאותה רשות כמו עומר, למשל – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> עומר לא צריכה עזרה. מי שצריכות עזרה הן בעיקר רשויות נחשלות – לא נחשלות, אני לא אוהב את המילה הזאת – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חלשות, חלשות. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> חלשות. חלשות מאוד, לא סתם חלשות. אלה צריכים עזרה, אין מה לעשות. ולא, אין סיכוי אפילו. כמו מה שקרה בקריית מוצקין: כשקריית מוצקין קיבלה התחייבויות אז היא הסכימה, אין בעיה. היום, רשות מקומית – אתה נותן לה התחייבות וסיוע כספי, הם מוכנים לסגור את העניין. אז מה שאנחנו מבקשים כרגע זה לאשר את זה בקריאה ראשונה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> 30 תאגידים – למה ביטלו את המגבלה הזאת? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי בהתחלה, לא שמעת? הסיבה היא פשוטה: היום יש 58, ויש עוד 25 שלא התאגדו – לאחד אותם ל-30 זה כנראה בלתי אפשרי מכל מיני שיקולים שקשורים לרשויות מקומיות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה התחיל בהתחלה, בחוק, כשהוקם. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן, במצב הזה, 30 – זה לא מאפשר לסיים את התהליך. אז קודם כול, בואו נסיים את התהליך, ואחר כך נעבוד על הנושא של איחודים ודברים מהסוג הזה. אז אני מבקש לאשר ולהעביר לוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דוד ביטן. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, אני עליתי לכאן – כמובן אני בעד החוק, אני גם חתומה עליו עם ביטן – נראה לי שחתמתי לך. אני הגעתי לכאן בעיקר כדי לדבר ממש בקצרה על האירוע הזה שאמור להיות כאן ביום ראשון. אני כבר אומרת לכם: עזבו שזה השבוע האחרון – זה אפילו לא השבוע האחרון, כי בעיקרון מחר אמור להיגמר הכנס, אז מילא, הוא נמשך ליום ראשון; עזבו רגע שהחוק הזה מתועב ומושחת – חוק המתנות – ומצחין. מה זה מצחין? שחברי כנסת מהקואליציה אומרים לי: מירב, זה תועבה. מהקואליציה, בשיחות סגורות, כמובן. אבל אפילו חבר הכנסת משה סעדה ישב איתנו בדיון אצל עמית הלוי ואמר שיש בעיה עם החוק. הדבר הזה, שנותנים לכל עובד ציבור אפשרות לגייס כסף גם להליך רפואי ומשפטי וגם לכל בני המשפחה שלהם? אין תועבה כזאת. אז עזבו רגע כמה שהחוק הזה גרוע ומושחת; מי מביא את זה בשבוע של ערב פסח? השר גולדקנופ, אף פעם לא מביאים בשבוע של פסח. מה זה? יום רביעי ערב חג. מה זה הדבר הזה? איך מסכימים לזה? הממשלה היהודית, המסורתית, שתמיד אמרה שאתם יותר יהודים, יותר מסורתיים, איך לא מתביישים להביא דבר כזה בערב חג פסח? עזבו רגע מה אני חושבת על החוק, שנייה נדבר על הפרוצדורה. כשאתה לומד משפטים לתואר ראשון, תמיד המרצה אומר לך: תבדיל בין מהות לפרוצדורה. מהות – זה חוק מושחת, מתועב, שכל שוטר יוכל עכשיו לקבל – או מורה או לא משנה מה; ברמת הפרוצדורה – אני רוצה להדגיש, כמו שהגעתי עם אייכלר להבנות על נכי צה"ל; כמו שבוסו בא אליי עם החוק שלך, של התיירות, וראית איך נלחמתי כדי להביא את זה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> של טיפול בחולה בבית. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> של טיפול בחולה בבית. צודק. גם לגבי מירון, בא אליי אייכלר – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הרב פרוש. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, אייכלר בא אליי – מרוב שעזרתי אני כבר לא זוכרת. אייכלר, עזרתי לו עם הנכים; פרוש בא אליי עם מירון; בוסו בא אליי עם תיירות. לא משנה, מה שטוב לאזרחים – זה טוב. אז בואו נסגור את הפינה הזאת עם פרוש. הוא אמר לי: מירב, אני חייב ביום חמישי להביא לוועדה דיון על מירון. כמובן שאחרי שליוויתי את מירון כל השנה האחרונה, אני יודעת כמה חשוב לאשר את החוק. אישרתי לו שנייה ושלישית ביום ראשון. אמרתי שאני בכלל לא אביא את הח"כים שלי – הם ילכו לנקות לפסח, יעשו קניות, יהיו עם הילדים שלהם, שבחופש מאתמול. הילדים שלנו בחופשה מאתמול, כן? אמרתי לו: אין בעיה, תביא את מירון לשנייה ושלישית ביום ראשון, אנחנו לא נגייס, נתקתק לך את זה וצא לדרך, כי ההילולה של מירון חשובה. עכשיו, כשמביאים את החוק המתועב הזה, אנחנו נעשה פיליבסטר על מירון, כשבכלל לא התכוונו לעשות את זה, כי אלה הכלים של האופוזיציה. אני פונה מפה לחברי הכנסת החרדים, שסייענו להם מתוך האופוזיציה להעביר חוקים טובים: תעצרו את זה; גם את המהות – שכמובן היא מתועבת – אבל גם את הפרוצדורה. יש כאן חברי כנסת – אני בטוחה שגם בליכוד – שמאתמול הם כבר שואלים מתי הם יוכלו ללכת מפה. אז הינה אני אומרת לכם: כולנו נהיה פה ביום ראשון בשל ההתנהלות הזאת, שחייבים וצריך לטרפד אותה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. חברת הכנסת דבי ביטון. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> התחלפת איתה. לא. האמת היא שהחלפתי את מירב עם דבי. עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני רשום, נכון? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נחליט עוד מעט. יש לך עוד זמן להוכיח התנהגות נאותה במליאה, ואז נעלה אותך בסוף. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבי, איזה מספר עכשיו? << קריאה >> אבי מעוז (נעם): << קריאה >> זה מעל המספרים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לאיזה מספר הגעת, 80 ו-? << קריאה >> אבי מעוז (נעם): << קריאה >> 83. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נאומי הנדסת התודעה שלך – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – תתקוף את הממשלה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לפי נאומי הנדסת התודעה אני יודע כמה ימים אנחנו בכנסת, כמה ימים עברו מהבחירות. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אני רק רוצה לעשות סדר. נאומי הנדסת תודעה זה בנאומים בני דקה. עכשיו זה שלוש דקות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל לפי נאומי הנדסת תודעה אנחנו יודעים לפני כמה ימים נבחרת לכנסת. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מה שמדינת ישראל צריכה כעת זו ממשלה ריבונית. ממשלה ריבונית שכל כוחה הוא מרוב העם שבחר בה בבחירות דמוקרטיות; ממשלה ריבונית שמה שמנחה אותה זה אך ורק טובת מדינת ישראל ועם ישראל; ממשלה ריבונית שכפופה לחוק ואך ורק לחוק, ולא למתחם סבירות דמיוני ומידתיות מומצאת שנולדו במוחם של לובשי גלימות שסבורים שעולמם הערכי והנאורות שלהם בעיני עצמם מעניקים להם איזושהי עליונות מוסרית וערכית על שאר הציבור; ממשלה ריבונית שמכבדת את מערכת המשפט והשופטים, אבל לא מתבלבלת ולא מאפשרת שום סטייה מעקרון הפרדת הרשויות; ממשלה ריבונית שמכבדת את מוסד הייעוץ המשפטי וקשובה לעצותיו, אבל זוכרת תמיד שמי שנושא בסמכות, וממילא גם באחריות, זו היא, הממשלה הנבחרת, ושעמדת הייעוץ המשפטי, כפי שקבעה ועדת אגרנט, היא עמדה מייעצת ולא מחייבת; ממשלה ריבונית שברור לה שהפקידות, ובמיוחד זו הבכירה, של המערכות הציבוריות של המדינה נועדה כדי להוציא לפועל את מדיניותה של הממשלה הנבחרת ולא כדי לשרת שום אג'נדה אחרת, ואם משום מה הדבר לא ברור לפקידים כאלה ואחרים, זכותה וחובתה של הממשלה הריבונית הנבחרת להחליפם; ממשלה ריבונית שנושאת באחריות ההכשרה לכל הפקידות הבכירה, כולל בצה"ל, במשרד המשפטים ובמערכת החינוך, ולא מפקירה את אותן הכשרות לגורמים פרטיים שמבקשים ליצור סוכני שינוי בתוך המערכות הציבוריות; ממשלה ריבונית שמובילה את גופי הביטחון השונים, ובראשם צה"ל, לעסוק בייעוד האחד והיחיד שלהם – ביטחון מדינת ישראל ועם ישראל – וחוסמת כל ניסיון לקדם אג'נדות אחרות על ידי שימוש בהם; ממשלה ריבונית שלא מתביישת בזהות היהודית של המדינה ולא נבהלת מזעקות השקר וההפחדה על הכפייה והחושך של מי שמנסים להפוך את המדינה למדינת כל אזרחיה; ממשלה ריבונית שלא מתביישת בזכותו של עם ישראל על ארצו ופועלת באופן מעשי לממש זכות זו; ממשלה ריבונית שיודעת לומר בכל הכבוד הראוי למדינות זרות, גם אם הן ידידות חשובות של ישראל, שאנו מדינה ריבונית, עצמאית, ושלא נאפשר הזרמת עשרות מיליוני דולרים לגופים פרטיים אינטרסנטיים לצורך קידום התפיסות הרדיקליות שלהם בתוך ישראל. לקראת חג החירות הקרב ובא, הגיע הזמן שגם ממשלת ישראל תצא סוף-סוף לחירות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אבי מעוז. חבר הכנסת מיקי לוי, אם מעוניין. בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא אמר שהוא מעוניין תמיד. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> כבוד ליושב-ראש הכנסת לשעבר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת מעוז, לחזור על השקר הזה שכסף מוזרם מארצות הברית לכל מיני ארגונים קיצוניים במדינת ישראל, לא הופך את זה לאמת. תביאו הוכחות. << קריאה >> אבי מעוז (נעם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, לא אמרת "ארצות הברית". בדרך כלל אני, את בני המשפחה של ראש הממשלה – הכבוד הוא רב, ואני מוציא אותם מהוויכוח הפוליטי. אף פעם לא הזכרתי. אבל זה שבנו של ראש הממשלה אומר, זה לא אומר שזה אמת. << קריאה >> אבי מעוז (נעם): << קריאה >> לא, לא, יש הוכחות. יש הוכחות. מותר להם. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תלכו לבית משפט ותביאו הוכחות. אין שום הוכחות. << קריאה >> אבי מעוז (נעם): << קריאה >> בטח, יש הוכחות. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שום הוכחות לא הבאתם. << קריאה >> אבי מעוז (נעם): << קריאה >> אני אביא לך. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הבנתי. אתמול ראיתי את השידור עם שגריר ארצות הברית בישראל, יהודי יקר – שגריר ארצות הברית בישראל, יהודי יקר, בא ממשפחת רבנים, מדינת ישראל חשובה לו מאוד מאוד. הייתי איתו בפגישות כמה וכמה פעמים. הוא אמר בצורה חד-משמעית: להאשים את ארצות הברית שהיא מזרימה כסף למחאות? זה הרי טמטום. לכן אני אומר לכם מה שאמרתי קודם: תפסיקו עם ארצות הברית, היא הידידה הגדולה ביותר שלנו בעולם. תפסיקו להגיד שאנחנו לא צריכים את ארצות הברית. כשארצות הברית מקבלת שפעת, אנחנו מקבלים התקף לב. כשאני שומע חברי כנסת ברדיו אומרים שאנחנו נסתדר לבד, הם לא מבינים על מה הם מדברים. אני פונה – חבל שמרכז הקואליציה יצא מהאולם – אני לא הייתי מעז, אדוני השר, להביא בערב חג או בשבוע של ערב חג חוקים, על אחת כמה וכמה חוקים מושחתים. בערב פורים, ערב מגילת אסתר, הביאו אותנו לכאן ביום ראשון. אני לא הייתי מעז לעשות את זה. תמיד נלחמתי בממשלה לטובת הכנסת, ולא חשוב. אמרו לי תמיד: תזכור מי שלח אותך. אמרתי: לא, אני צריך לזכור מה האיזון בתוך האולם הזה שאני אחראי עליו. להביא חוקים ערב חג? חוקים מושחתים, את חוק המתנות הזה? כקצין משטרה אני יכול להגיד לך שלא ביקשתי ולא אישרתי להזמין אותי לכוס קפה. זהו חוק מושחת. מילא היו מדברים על חברי כנסת – אני לא צריך את זה – או על שרים. "ובני משפחותיהם"? בחג החירות של מדינת ישראל? מה, אנחנו מורמים מעם? מה זה אומר? אני לא אבקש גרוש. אחרים שיבקשו, או ראש הממשלה שרוצה להכשיר את ה-260,000 דולר החזר, או את ה-4 מיליון שאספו בשבילו. הרי זהו, זה החוק, אין בלתו. זה חוק מושחת. אסור היה להעביר אותו פה. כולנו מבינים שזה חוק מושחת; ריח רע נודף ממנו. להביא אותו בשבוע הזה של ערב פסח, בחג? חג החופש של מדינת ישראל? בושה וחרפה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת דוד אמסלם – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת יסמין פרידמן –אינה נוכחת. חבר הכנסת סימון דוידסון יעלה ויבוא. הבטחות מקיימים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני 20 דקות נאמתי על חשיבות האפשרות להפגין ולמחות – משני הצדדים, לא חשוב מאיזה צד. זאת הדמוקרטיה. הדמוקרטיה, הכלל הראשון בה זה לאפשר לציבור להביע את דעתו באופן לא אלים. מה לעשות, זה כתוב בחוק-יסוד: הממשלה. אף אחד לא רוצה לשנות אותו. ואני ציינתי את ההפגנה בנתניה, חבר הכנסת ביטן, וכמה שזה הולך יפה ויש הרבה אנשים. קיבלתי טלפון עכשיו, אדוני היושב-ראש, לפני שלוש דקות, מדודו סלמה, שאחראי – שמארגן בנתניה את ההפגנה, והוא פועל מול המשטרה ועושה הכול מסודר. הכול עובד מקסים ויפה. הוא קיבל טלפון ממפקד התחנה, שהודיע לו חד-משמעית שהשבת הוא לא יאשר את המחאה בנתניה. למה? לפי הטענה שלו, כי אתמול היו 200 חבר'ה של בן גביר שעשו בלגן בצומת פולג. התחילו לאיים והייתה שם אלימות. מפקד התחנה מפחד שתהיה אלימות במוצאי שבת. אז במקום לטפל באלימים, במקום לטפל באלה שמאיימים, הוא בא וטוען שבנתניה לא תהיה מחאה. אז אני רוצה להגיד משהו: יש פה ריח לא טוב בדבר הזה; ריח של החלטה מלמעלה שהיא פוליטית. אני אומר לכם שזה לא יקרה. ההפגנה תהיה על פי חוק בנתניה. אנחנו לא ניתן למשטרה לעצור אותה. למה? בגלל 50 או 100 חברי בן גביר שבאים ומאיימים? יש חוק במדינת ישראל: חוק חופש הבעת הדעה, חוק-יסוד במדינת ישראל. מי שלא מכיר אותו, שיקרא. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> שיטפלו בהם. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> משטרת ישראל מחויבת לאשר את ההפגנה בנתניה. היא לא יכולה לעצור אותה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא חוקי. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לנו שום כוונה להתקפל. אנחנו נעשה את זה כמו בכל מוצאי שבת – מסודר, מאורגן, מתורבת, בלי אלימות, עם דגלי ישראל. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אם יחייבו אתכם, תעתרו לבית המשפט. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו כבר בדרך לבית המשפט. אנחנו לא נוותר. אנחנו נעשה את זה כמו שעשינו בכל שבת. ואני אומר לחבריי, לדודו סלמה, לרון פרי, לשוש הרר, לעומרי – לכל האנשים שזה בדמם ועושים את זה בכל מוצאי שבת – אנחנו נהיה הגב שלכם. אנחנו נילחם ואנחנו נלך לבית משפט כדי שהדבר הזה יקרה. שמע, זאת הזיה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה לחבר הכנסת סימון דוידסון. חברת הכנסת שלי טל מירון. לאחר מכן – חברת הכנסת דבי ביטון, ואחר כך הצבעות. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, את לא רשומה. לא. לא מופיעה. בחוק הזה את לא מופיעה. אבל תכף יש לנו התנגדויות, ומכל סיעה מישהו יכול לדבר. כמה התנגדויות, והיא תוכל לדבר. פה היא לא רשומה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, מכירים את הספר "אבא עושה בושות", של מאיר שלו? אז זה כבר מזמן לא רק ביבי עושה בושות. זה ביבי משחק באש ועלול לשרוף את המדינה. זה פשוט לא נורמלי. ארצות הברית היא חומת המגן של מדינת ישראל. חברתנו הנאמנה ביותר, שחולקת איתנו תפיסת עולם משותפת וערכים משותפים. דברי נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, שלא מוכן להיפגש עם נתניהו, הם איום ביטחוני, דיפלומטי ומהותי על מדינת ישראל. בקואליציה גם מגיבים: נגן על עצמנו בלי ארצות הברית. שר הפיתות אומר: ישראל היא לא עוד כוכב בדגל של ארצות הברית. ושר התרבות והספורט אומר: עצוב שגם הנשיא ביידן נפל קורבן לפייק ניוז. תגידו, השתגעתם? אני מאוד מצטערת, אבל אתם מפחידים אותי. את הקשר עם ארצות הברית אתם מוכנים למחוק בשביל ראש הממשלה נתניהו? בשביל ההערצה העיוורת שלכם? בשביל הכיסא? מתי תתעוררו? תתעוררו. הקשרים העמוקים שנוצרו במשך עשרות שנים הם משהו שמאוד קשה לערער עליו, והממשלה הזאת מצליחה לעשות את הבלתי-אפשרי. למרות עצירת החקיקה הזמנית, נתניהו יוצר חוסר אמון עם הממשל האמריקאי, שהיה השותף המרכזי של ישראל בזירה הדיפלומטית. אבל נתניהו התעלם מהשיחות עם שגריר ארצות הברית בישראל על ההתנהלות האנטי-דמוקרטית של הממשלה. נתניהו בחר שוב ושוב להתעלם מהבית הלבן, עד שהוא הביא אותנו לנקודה המסוכנת שאנחנו נמצאים בה, שבה נשיא ארצות הברית לא מוכן להיפגש איתו. זאת עובדה. ככל שהממשלה תמשיך להתעלם מהאזהרות ומהדגלים האדומים שמונפים, מצב ישראל יורע יותר ויותר. גם יותר מהמצב המסוכן שאנחנו נמצאים בו כעת. זה לא רק עם ארצות הברית. איראן וסעודיה הכריזו על חידוש היחסים, בתיווך סין, ומלך סעודיה הזמין את נשיא איראן לביקור ונענה בחיוב. היחסים בין איראן לאיחוד האמירויות הולכים ומתהדקים, וגם מבחינת האורניום איראן מככבת. היא הגיעה לרמה של 84% של העשרת אורניום – הכי גבוהה עד היום. רק 6% פחות מהרמה הדרושה לפיתוח נשק גרעיני. התיאום המוחלט עם ארצות הברית נהרס לחלוטין; היחסים הדיפלומטיים של ישראל הולכים ומתערערים – אלו ההשלכות של מה שאתם עושים. במקום לדאוג ליחסים הדיפלומטיים של ישראל, בנסיעות שלו ראש הממשלה ביבי בוחר לעשות מבחני טעימות במסעדות שרצים, עם כל החברים שלו. ובינתיים, החברים הקיצוניים שלו עושים כרצונם עם מדינת ישראל. זה מה שקורה. ביבי לא כשר ולא כשיר. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שלי טל מירון. אחרונת הדוברים, חברת הכנסת דבי ביטון, תעלה ותבוא. תקלו עליה, תורידו קצת את הפודיום לפני שאתם יורדים. אמרתי שיקלו עלייך, שיורידו לך את הפודיום לפני שיורדים. שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> האמת, הייתם מקילים עלינו אם הייתם מוותרים על יום ראשון ונותנים לנו לנקות, במקום לנקות בשישי-שבת. אבל אוקיי – עליכם, לא נורא. כי יש חוקים מאוד חשובים שלא יכולים לחכות לאחרי הפגרה. אבל אנחנו גם צריכות להתכונן, אדוני, לחג. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש פרסום ב-ynet שזה ירד. אני לא יודע. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, ב-26 באפריל, ה' באייר התשפ"ג, אנחנו נחגוג ביחד את יום עצמאותה ה-75 של מדינת ישראל. אין בי ספק שאחרי ארבעת החודשים האחרונים מדינת ישראל זקוקה לחוקה – בראש ובראשונה, על מנת לייצב את שיטת המשטר שלנו. דווקא עכשיו אנו נמצאים בהזדמנות היסטורית במדינה שלנו שבה אנו יכולים להציב חזון משותף, חוזה ישראלי חדש, המבוסס על הערכים שכולנו שותפים להם, ובהתחייבות כתובה על שמירת זכויות אזרחי מדינת ישראל. מגילת העצמאות, שעליה אין עוררין, היא ערך יסוד. עליה אמורה להיות בנויה חוקת מדינת ישראל. ככתוב במגילת העצמאות: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות". ראש האופוזיציה, יושב-ראש מפלגתי חבר הכנסת יאיר לפיד, הניח כבר בעבר על שולחן הכנסת את חוק-יסוד: מגילת העצמאות, חוק שצריך להיות בסיס לחוקה שלנו. אדוני היושב-ראש, המשבר הזה שנפל עלינו יכול להיות גם הזדמנות חדשה עבורנו; הזדמנות שבה החוקה תהיה חוזה ישראלי חדש, חזון משותף חיובי, אופטימי; חוזה בין האזרח לבין השלטון; התחייבות כתובה של המדינה לשמור על זכויות אזרחיה. בכך נוכל לשמור ללא עוררין על מדינת ישראל יהודית, דמוקרטית וליברלית. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת דבי ביטון. חבר הכנסת דוד ביטן – אין צורך לסכם, נכון? אפשר לעבור להצבעה? אם כן, רבותיי חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה הראשונה על הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 14) (תאגידים אזוריים ומינוי נושאי משרה בתאגידי מים וביוב), התשפ"ג–2023. הצבעה בקריאה הראשונה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אופוזיציה – בעד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תסתכל, אופוזיציה יותר מקואליציה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 14) (תאגידים אזוריים ומינוי נושאי משרה בתאגידי מים וביוב), התשפ"ג–2023, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 12 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 14) (תאגידים אזוריים ומינוי נושאי משרה בתאגידי מים וביוב), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה הראשונה ותחזור לוועדת הכלכלה, להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, רק תציין שזה שמונה מהאופוזיציה ואחד מהקואליציה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שניים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בתמיכת שמונה חברי כנסת מהאופוזיציה. והיו גם מהקואליציה. תודה. << נושא >> הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 16) (הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ב–2022 << נושא >> [מס' מ/1547; דברי הכנסת, חוב' ט"ז, ישיבה 46.] << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום: התנגדות כמה סיעות להחלת דין רציפות לחמש הצעות חוק. אקרא את שמות הצעות החוק ונעשה את ההתנגדויות במרוכז, ולאחר מכן נצביע על כולן ביחד: הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 16) (הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ב–2022 – התנגדות מטעם סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי וישראל ביתנו; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 8) (הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות עוזר רופא ודימותנות רפואית), התשפ"ב–2022 – התנגדות מטעם סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי וישראל ביתנו; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 232) (מסלול ברירת מחדל בהפקדות לחיסכון ארוך טווח לילד), התשפ"ב–2022 – התנגדות כמובן גם מטעם סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי וישראל ביתנו; הצעת חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ"ב–2022 – התנגדות מטעם סיעת יש עתיד; הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 146) (תקיפת עובד ציבור שהוא מטפל או ממלא תפקיד בארגון חירום והצלה טרום אשפוז או בחדר מיון), התשפ"ב–2022 – התנגדות מטעם סיעת יש עתיד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מסירים את ההתנגדות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מסירים התנגדות לכל הצעות החוק הללו? אוקיי, סיעת יש עתיד הסירו – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתם צריכים להצביע בכל מקרה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סיעת יש עתיד הסירה את ההתנגדויות. אין כאן מטעם סיעות המחנה הממלכתי וישראל ביתנו, שהגישו התנגדות. אם כך, אנחנו נעבור להצבעות ברצף. ההצבעה היא החלת דין רציפות על הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 16) (הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ב–2022. מי שבעד הוא בעד החלת דין רציפות. מי שנגד הוא נגד החלת דין רציפות. אני עובר להצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההודעה – 5 נגד – אין נמנעים – אין הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 16) (הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ב–2022, נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חמישה בעד, אין מתנגדים. אני קובע שהצעת החוק חוזרת לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט להמשך דיון להחלתה. << נושא >> הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 8) (הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות עוזר רופא ודימותנות רפואית), התשפ"ב–2022 << נושא >> [מס' מ/1552; דברי הכנסת, חוב' י"ז, ישיבה 49.] << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 8) (הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות עוזר רופא ודימותנות רפואית), התשפ"ב–2022. אני עובר להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההודעה – 5 נגד – אין נמנעים – אין הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 8) (הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות עוזר רופא ודימותנות רפואית), התשפ"ב–2022, נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חמישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות תחזור לדיון בוועדת הבריאות להמשך קידומה בוועדה. << נושא >> הודעת ועדת הכספים על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 232) (מסלול ברירת מחדל בהפקדות לחיסכון ארוך טווח לילד), התשפ"ב–2022 << נושא >> [מס' כ/902, דברי הכנסת, חוב' י"ז, ישיבה 49.] << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני עובר להצבעה הבאה: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 232) (מסלול ברירת מחדל בהפקדות לחיסכון ארוך טווח לילד), התשפ"ב–2022. שוב אני אומר: הצבעות על החלת דין רציפות. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההודעה – 5 נגד – אין נמנעים – אין הודעת ועדת הכספים על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 232) (מסלול ברירת מחדל בהפקדות לחיסכון ארוך טווח לילד), התשפ"ב–2022, נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חמישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. יש נוכח אחד. אני קובע שגם החלת דין רציפות על הצעת חוק הביטוח הלאומי התקבלה, והצעת החוק חוזרת לדיון בוועדת הכספים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מי יזם – – – סתם בשביל הפרוטוקול. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא מופיע לי. אז אני אציין, שהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 232) (מסלול ברירת מחדל בהפקדות לחיסכון ארוך טווח לילד), של חבר הכנסת ינון אזולאי – אגב, זה לא מופיע כאן – קיבלה החלת דין רציפות, ותעבור להמשך קידומה בוועדת הכספים, בשעה טובה. << נושא >> הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ"ב–2022 << נושא >> [מס' מ/1578; דברי הכנסת, חוב' י"ח, ישיבה 51.] << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור לנושא הבא: הסדרת היישום בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ"ב–2022. מי שמתכונן לעסוק בנושא הזה אולי בניגוד עניינים, אבל בשלב זה אני קורא להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההודעה – 5 נגד – אין נמנעים – אין הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הסדרת היישום בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ"ב–2022, נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חמישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. יש נוכח אחד. אני קובע שאף הצעת חוק הסדרת היישום בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר קיבלה החלת דין רציפות ותחזור לדיון בוועדת העבודה והרווחה להמשך קידומה בוועדה. << נושא >> הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 146) (תקיפת עובד ציבור שהוא מטפל או ממלא תפקיד בארגון חירום והצלה טרום אשפוז או בחדר מיון), התשפ"ב–2022 << נושא >> [מס' מ/1573; דברי הכנסת, חוב' י"ח, ישיבה 51.] << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור לנושא האחרון על סדר-היום: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 146) (תקיפת עובד ציבור שהוא מטפל או ממלא תפקיד בארגון חירום והצלה טרום אשפוז או בחדר מיון), התשפ"ב–2022. נושא חשוב מאוד – תקבל דין רציפות, הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההודעה – 5 נגד – אין נמנעים – אין הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 146) (תקיפת עובד ציבור שהוא מטפל או ממלא תפקיד בארגון חירום והצלה טרום אשפוז או בחדר מיון), התשפ"ב–2022, נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חמישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים, נוכח אחד. אני קובע שהצעת חוק העונשין אף היא קיבלה החלת דין רציפות ותחזור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. אם כן, רבותיי, תם סדר-היום. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום ראשון י"א בניסן התשפ"ג, 2 במרץ 2023, בשעה 10:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:07. << סיום >>