דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת ל"ו
ישיבה שע"ה
הישיבה השלוש-מאות-ושבעים-וחמש של הכנסת השמונה-עשרה
יום שלישי, ה' באב התשע"ב (24 ביולי 2012)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 5
נאומים בני דקה 5
מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): 6
דוד רותם (ישראל ביתנו): 6
סעיד נפאע (בל"ד): 7
יוחנן פלסנר (קדימה): 8
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): 8
נחמן שי (קדימה): 9
חמד עמאר (ישראל ביתנו): 10
אכרם חסון (קדימה): 10
דניאל בן-סימון (העבודה): 11
נינו אבסדזה (קדימה): 14
אורי אריאל (האיחוד הלאומי): 14
דב חנין (חד"ש): 15
ליה שמטוב (ישראל ביתנו): 16
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 16
מירי רגב (הליכוד): 17
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 19
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): 22
רונית תירוש (קדימה): 22
גאלב מג'אדלה (העבודה): 23
אורי מקלב (יהדות התורה): 24
השר זאב בנימין בגין: 26
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 28
דורון אביטל (קדימה): 29
הצעת ועדת הכספים בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 188) (תרומה למוסד ציבורי), התשע"ב–2011 31
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): 32
הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 40), התשע"ב–2012 34
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון: 34
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 55), התשע"ב–2012 36
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה): 37
שר התקשורת משה כחלון: 42
הצעת חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע"ב–2012 42
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה): 43
שר התקשורת משה כחלון: 47
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 48
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 48
הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 10), התשע"ב–2012 48
אמנון כהן (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 49
משה גפני (יהדות התורה): 51
הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 74), התשע"ב–2012 52
אמנון כהן (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 52
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 55
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 55
הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 19) (ייעוץ השקעות כללי ושיווק השקעות כללי), התשע"ב–2012 55
אמנון כהן (ש"ס): 56
מגלי והבה (קדימה): 57
הצעת חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת (תיקון מס' 15) (שיפוט משמעתי), התשע"ב–2012 58
יריב לוין (יו"ר ועדת הכנסת): 59
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): 60
הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 63
יריב לוין (יו"ר ועדת הכנסת): 63
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 64
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 65
הצעת חוק לתיקון פקודת הטלגרף האלחוטי (מס' 6) (הפחתת אגרות בעד הועדת תדרים והקצאתם), התשע"ב–2012 65
ציון פיניאן (הליכוד): 65
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): 67
נחמן שי (קדימה): 69
מגלי והבה (קדימה): 70
מוחמד ברכה (חד"ש): 71
הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 28) (תקצוב שידורי רשת מורשת), התשע"ב–2012 73
דוד אזולאי (ש"ס): 73
יעקב כץ (האיחוד הלאומי): 74
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): 76
נסים זאב (ש"ס): 79
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 81
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 81
<מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת>
<היו"ר ראובן ריבלין:>
אדוני השר בגין, רבותי חברי הכנסת, היום יום שלישי, ה' באב תשע"ב, 24 בחודש יולי 2012 למניינם, ואני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת.
הודעה למזכירת הכנסת.
<מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:>
ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים (תיקון מס' 3), התשע"ב–2012, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה.
הסכם סחר בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת ממלכת תאילנד.
לוח תיקונים להצעת חוק המאבק בתוכנית הגרעין של אירן, התשע"ב–2012.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
תודה רבה למזכירת הכנסת.
<נאומים בני דקה>
<היו"ר ראובן ריבלין:>
מי שרוצה להשתתף בנאומים בני דקה יצביע, בבקשה, ואנחנו נראה מי – ראשון הדוברים, מסעוד גנאים. בבקשה, אדוני. אתה יכול להיות הראשון.
<מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל):>
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מזה זמן מתנהלת רדיפה פוליטית, ומין ציד מכשפות, נגד מפקח מקצוע האזרחות במשרד החינוך מר אדר כהן, וכל פעם מוצאים סיבה או תירוץ לבקר אותו, כאילו בגלל שיקולים מקצועיים או ענייניים. והעניין הגיע עד כדי שימוע אצל המנכ"לית כדי לפטר אותו, וההחלטה בידי השר.
אדוני היושב-ראש, אדר כהן – אני מכיר אותו אישית, לא מכיר אישית כיחס אישי, אלא אני מכיר את המורים, כל אלה שעוסקים במקצוע האזרחות, והוא בן-אדם מוערך. הוא מנסה לעשות ממקצוע האזרחות מקצוע שישקף את הפלורליזם, יותר דמוקרטיה, כיבוד האחר. אבל יש כאלה שלא רוצים את זה. במיוחד יש גופים, ויש אפילו מפלגות בימין, שרודפים אותו, והם רוצים לכפות את העמדה שהיא יותר יהודית, יותר ציונית. כאילו שאם זה יותר דמוקרטי זה לא משקף את מדינת ישראל או את החברה בישראל.
ההחלטה נתונה בידי השר, ואני מאוד קורא לשר שלא להיכנע לרדיפה הזו ולא להיכנע ללחצים האלה שבאים מהימין. תודה.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
תודה רבה. חבר הכנסת רותם, אתה ביקשת? בבקשה.
<דוד רותם (ישראל ביתנו):>
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, רעיון חדש בא לישראל: איך נוריד את מחירי הדירות – נביא קבלנים מחוץ-לארץ. היום יוג'ין קנדל ככה פרסם, שצריך להביא קבלנים מחוץ-לארץ ואז נוזיל את המחירים.
אדוני, הגיע הזמן שנוריד – ונוזיל – את מחירי הדירות על-ידי כך שמדינת ישראל, שהיא הספסר הגדול ביותר בקרקעות מדינה, תשחרר חלק מן הקרקעות האלה לקבלנים שמוכנים יהיו לבנות דיור לזוגות צעירים, דיור להשכרה, וגם תפטור אותם ממס ערך מוסף. לא יקרה כלום. יהיו לנו דירות זולות. ויש לנו דור שלם שצריך דירה, הגיע הזמן שנדאג לו.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
איך הוא מתכוון עם קבלנים מחוץ-לארץ להוזיל את הדירות?
<דוד רותם (ישראל ביתנו):>
אדוני, גאוניות זה עניין שאני לא אחראי עליו.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
טוב. מרכיב הקרקע הוא הדבר העיקרי.
<דוד רותם (ישראל ביתנו):>
נכון. – – –
<היו"ר ראובן ריבלין:>
אני לא מבין, אני פשוט צריך לקרוא. יוג'ין קנדל נראה בעיני אדם מאוד סביר, אני מתפלא. נדמה לי שבטח ציטטו אותו – כי אם הוא אמר את הדברים שאתה אומר, אני מביע את הפליאה בדיוק כמוך. אני פשוט לא מבין. טוב, תודה רבה. סעיד נפאע – בבקשה, אדוני.
<סעיד נפאע (בל"ד):>
כבוד היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, היום התקיים בוועדת הפנים דיון שיזמתי עם חלק מחברי חברי הכנסת, בעניין תוכנית המיתאר של הכפר ירכא. מה ששמענו שם, למעשה, הוא רק דוגמה קטנה לאשר קורה בכפרים הערביים בכלל במדינה. כפר שב-1979 מכינים לו תוכנית מיתאר, ב-1985 מאשרים את התוכנית, ועד עצם היום הזה אין לכפר הזה תוכנית. התוצאה, כאמור, ברורה: בניית מאות בתים ללא היתרים, וכשמכינים, אחרי כל המאמץ הזה, תוכנית חדשה, משאירים 130 – יש כאלה מבאי הוועדה שאמרו אפילו 170 – בתים מחוץ לתכנון. אז רק צריך מחשב שידע מתי אכן הבתים האלה יאושרו, אם לא תתוקן העוולה הזו שנעשתה בכפר הזה.
אני חושב שסוגיית התכנון והבנייה בכלל – אני מסיים – בכלל, היא חבית נפץ, וחשוב שהממונים, במיוחד במשרד הפנים, במוסדות התכנון, ייתנו את הדעת באופן יסודי לפתרון הבעיה הזו. תודה רבה.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
תודה רבה. חבר הכנסת פלסנר, ואחריו – חבר הכנסת אילטוב.
<יוחנן פלסנר (קדימה):>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
אדוני היושב-ראש, בימים האלה אין מושל בישראל, וההתייחסות שלי היא לאו דווקא בסוגיה שעכשיו על סדר-היום – השוויון בנטל, והעובדה שעוד שבועיים או עוד עשרה ימים יהיו 60,000 עריקים, למעשה, כי לא יהיה הסדר חוקי שיאפשר להם את המשך דחיות השירות.
<אורי אריאל (האיחוד הלאומי):>
הצלחת.
<יוחנן פלסנר (קדימה):>
אני מדבר על סוגיה אחרת. אני מדבר על סוגיית התקציב. תקציב המדינה, נפער בו חור אדיר. הממשלה לא מעלה מסים, לא מקצצת, לא מקבלת החלטות. מדינת ישראל זה לא יוון, שיש לה את הגיבוי של גוש היורו. זה לא ספרד. זו מדינה שנמצאת במזרח התיכון, שצריכה לנהוג באחריות, ויש בה ראש ממשלה שעסוק בהכול חוץ מבלקחת אחריות. יש לו הרבה מאוד זמן לקנות חברי כנסת, למכור חברי כנסת, לקנות סיעות, למכור סיעות. אין לו זמן לעסוק בעניינים החשובים ביותר, שבאמת ישפיעו על עתיד המדינה. כולנו נשלם על כך. אני מציע לכולנו להתעשת, ובראש ובראשונה – לראש הממשלה.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
תודה רבה. כבר אמרתי, הבא אחריו – חבר הכנסת אילטוב. ואחריו – חבר הכנסת נחמן שי.
<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>
כבוד יושב-ראש הכנסת, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, היום בוועדת הכספים שמענו את שר האוצר בסקירה מאוד רחבה למה צריך להגדיל את הגירעון, ובאמת אנחנו עומדים בפני צונאמי כלכלי לא פשוט, שכבר היום מרגישים אותו באירופה בצורה עמוקה מאוד, בעייתית מאוד. אבל אני לא שמעתי באותה סקירה משר האוצר מה הוא מתכוון לעשות בנוגע להשקעות במנועי הצמיחה הכלכליים של מדינת ישראל, וזה מה שמדאיג אותי.
אפשר להשקיע בכול, אפשר לקצץ, אפשר להרחיב את הגירעון, אבל בלי השקעה בתעשיות, בתעשיות עתירות ידע, בהיי-טק, במנועי צמיחה במדינת ישראל, אין לנו כלכלה בריאה. לכן אני קורא לו בהזדמנות זו גם להשקיע במנועי צמיחה ולמצוא פתרונות לאלפי מקומות עבודה נוספים. תודה.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
תודה לחבר הכנסת אילטוב. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה.
<נחמן שי (קדימה):>
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ביום שישי הקרוב ישבו כנראה מיליארדי אנשים ברחבי העולם ויצפו בתחילת המשחקים האולימפיים בלונדון. זה אירוע בעל חשיבות רבה. לפעמים אנחנו מטילים ספק בערך של הספורט, אבל אין ספק שהספורט הוא אחד השגרירים הטובים ביותר, שכל מדינה יכולה להתגאות בו.
ישראל שולחת 37 ספורטאים לשם, אחד מהם משתתף בפעם הרביעית, שישה – בפעם השלישית, תשעה – בפעם השנייה; בסך הכול 37 אנשים צעירים, שיעשו ככל שביכולתם לקפוץ יותר גבוה, לזרוק יותר רחוק ולרוץ יותר מהר.
אני חושב ששני דברים צריך לומר על כך. צריך להצדיע על המסירות והנחישות וההשקעה הגדולה שהאנשים האלה משקיעים; בסוף הם מייצגים לא רק את עצמם – את כולנו; להזכיר את הטקס שהיה פה בכנסת השבוע, 40 שנה לטבח הספורטאים; ובסוף גם לשלוח ברכה מאתנו וחיבוק גדול לאנשים שיהיו שם בצבעי הכחול-לבן, ונאחל להם שיגיעו להישגים. תהיה מדליה, לא תהיה מדליה, עדיין ישראל תהיה שם על המפה. תודה.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
תודה רבה, חבר הכנסת נחמן שי. חבר הכנסת חמד עמאר, ואחריו – חבר הכנסת אכרם חסון.
<דניאל בן-סימון (העבודה):>
– – –
<היו"ר ראובן ריבלין:>
רשום בן-סימון. אתה מייד – הראשון. רשמתי אתכם בהתאם לסדר כניסתכם לאולם.
<חמד עמאר (ישראל ביתנו):>
אדוני היושב-ראש, אני אמשיך את דבריו של חברי חבר הכנסת סעיד נפאע. היום התקיים דיון על תוכנית המיתאר של ירכא, אבל אני אמרתי בתחילת דברי בוועדה שאם תשאל כל דרוזי שחי במדינת ישראל: מה הבעיה שלך? איזה בעיה יש לך ביישוב? ישכח את החינוך, ישכח את התעסוקה, ישכח את הבריאות, יגיד: בעיית התכנון והבנייה והדיור.
היום אנחנו במצב מאוד קשה. אני יודע, אדוני היושב-ראש, שביקרת לפני שבועיים אצל השיח' מואפק, וגם שם שמעת את הבעיה. ואתה בא ויושב בוועדה ושומע שתוכנית המיתאר האחרונה שאושרה הופקדה בשנת 1979, שזה אומר שעבדו עליה כמה שנים קודם, ואושרה ב-1986, כאשר מספר התושבים בירכא היה 8,000. היום מספר התושבים בירכא הוא 16,000.
בחודש האחרון הפקידו תוכנית מיתאר חדשה, אדוני היושב-ראש, שלא נותנת פתרון לכלל התושבים בירכא, ומשאירה קרוב ל-170 בתים מחוץ לתוכנית המיתאר. אם אנחנו ניקח את החישוב הפשוט – תוכנית מיתאר חדשה אחרי 40 שנה, 35 שנה – אז התוכנית הבאה תהיה בעוד 35 שנה. אם היום לא ניתן פתרון, איך תיתן לי פתרון בעוד 35 שנה, ואז מספר התושבים בירכא יהיה מעל 30,000? תודה רבה.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
תודה רבה. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה. אחריו – דניאל בן-סימון, ואז אנחנו הולכים לפי סדר כניסתכם לאולם.
<אכרם חסון (קדימה):>
אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברי חברי הכנסת, אני חודשיים בכנסת, ולא השתתפתי ולא שמעתי ולא ראיתי שום דיון על נושא השלום. כנראה שהנושא המדיני לא חשוב, למרות שאני חושב שזה הנושא העיקרי, החשוב ביותר לעתידה וגם לתדמיתה של מדינת ישראל.
מאחר שראש הממשלה קבר את עקרון השוויון, המצב הכלכלי קשה ביותר, המצב המדיני לא מתקדם, ראש הממשלה מוצא זמן לנהל משא-ומתן עם חברי כנסת איך לפרק את קדימה, וגם להציע להם שוחד במסגרת החוק.
<שר התקשורת משה כחלון:>
– – –
<אכרם חסון (קדימה):>
אני לא חושב שזה ראוי. כבוד היושב-ראש, אני יכול להגיד לך כאן: אני מתבייש שיש לי ראש ממשלה כזה.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
תודה לחבר הכנסת אכרם חסון. עכשיו אנחנו מתחילים באותם חברים שנכנסו לאולם אחרי שקבענו את סדר הנואמים. הראשון הוא חבר הכנסת בן-סימון, ואחריו – חברת הכנסת אבסדזה. בבקשה.
<דניאל בן-סימון (העבודה):>
אדוני היושב-ראש, גם אני רוצה להתייחס לסוגיה של התקציב ולעובדה ששר האוצר הזה, שכנראה גדל במקום אחר, ורואה בשנה האחרונה את התהליכים החברתיים שעוברת החברה הישראלית – כבר מהקיץ שעבר עד היום אין יום דל ואין יום מנוחה לאותם אנשים נדכאים, שקשה להם. אנחנו ציינו לפני זמן מה את יום פטירתו של זאב ז'בוטינסקי, עם משנתו החברתית הסוציאליסטית. והנה בא שר אוצר – – –
<היו"ר ראובן ריבלין:>
סוציאלית, אני מציע. סוציאלית.
<דניאל בן-סימון (העבודה):>
מה אמרתי?
<היו"ר ראובן ריבלין:>
הסוציאליסטית, אמרת.
<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>
– – –
<דניאל בן-סימון (העבודה):>
כבוד השר, יש איזה זהות כלשהי בין שני המושגים, לא? סוציאליסטית מאפשרת גם חברה סוציאלית.
<השר זאב בנימין בגין:>
– – –
<היו"ר ראובן ריבלין:>
מהחובה האזרחית החברתית הסוציאליסטים הפכו את זה לפוליטיקה.
<דניאל בן-סימון (העבודה):>
אני יודע שזה שם גנאי פה היום, אבל זו חבורה שהקימה את המדינה, ובכל זאת המלה "סוציאליזם" פעם היתה מלה שהתגאו בה.
ומכיוון, אדוני היושב-ראש, שאני חושב שהממשלה הזאת זמנה קצוב בגלל האטימות החברתית-כלכלית, הייתי מצפה דווקא בשנה האחרונה, בגלל כל מה שקרה, שתהיה רגישות, שהתקציב יתרגם מעט את הרגשות של האנשים כדי קצת לעבות את השירותים החברתיים, ולתת תחושה שמדינת הרווחה, שהתרסקה בשלושת העשורים האחרונים, נותנת הזדמנות, אולי חוזרת אט-אט לשרת את האזרח.
אני מופתע עד כמה מנותקים שר האוצר וראש הממשלה מההוויה בציבור ברחוב. הופתעתי, אבל מכיוון שהם לא יספיקו, כי הם כבר לא יהיו פה בקדנציה הבאה, אני מאוד שמח שהם נשארו באותו נתק, כי אנחנו נעשה את העבודה הזאת. תודה.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
תודה רבה. חבר הכנסת בן-סימון, רק רציתי להעיר לך שאני לא רואה דבר מגונה בלהיות סוציאליסט, אבל לא כל מי שהוא סוציאלי חייב להיות סוציאליסט.
<דניאל בן-סימון (העבודה):>
ממש לא, אבל כל מי שסוציאליסט, בהכרח – – –
<היו"ר ראובן ריבלין:>
הנה, זה כל מה שרציתי לומר.
<דניאל בן-סימון (העבודה):>
אני יודע שאתה אוהב להתווכח אתי בנושא הזה, אבל הייתם פעם כאלה. מנחם בגין עצמו היה מבחינה כלכלית-חברתית – אדוני, בנו יושב כאן – שיקום שכונות, הפנייה – – –
<השר זאב בנימין בגין:>
זה בסדר. סוציאלי אבל לא סוציאליסט.
<דניאל בן-סימון (העבודה):>
תרשה לי לפנות אליך. בנו יושב כאן – שיקום שכונות, השכבות התחתונות שהצביעו לליכוד ב-1977.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
כדי להאמין בדברים האלה אתה לא צריך להיות סוציאליסט. מספיק שתהיה – – –
<דניאל בן-סימון (העבודה):>
אבל הם באו עם השקפת עולם סוציאליסטית, ממעמד סוציאליסטי. לכן, אדוני, אני מאוד מעריך את פועלו של אביך בנושא החברתי; בנושא המדיני זה סיפור אחר. אבל אני אומר שדווקא צריך לזכור את העובדה שהליכוד פעם פנה לשכבות האלה. לצערי, הן עדיין תומכות בו.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
אני אתך. בלי כל ספק. בבקשה, חברת הכנסת אבסדזה, ואחריה – חבר הכנסת אורי אריאל. בבקשה.
<נינו אבסדזה (קדימה):>
תודה, אדוני היושב-ראש. עוד מקרה מזעזע של הומופוביה בישראל, ואיפה? בירושלים. גבר שמאיים על צעירים, על בני-נוער, על מבוגרים שהיו שם, שהוא הולך לרצוח ולשרוף אותם בגלל שהם רואים סרט על הומואים. ציטוט נוראי, אבל זה מה שהיה.
אני חושבת, אדוני היושב-ראש, ששבוע לפני מצעד הגאווה בירושלים, כאן מהטריבונה החשובה והדמוקרטית ביותר במדינת ישראל, צריך לגנות את האירוע ההומופובי המזעזע הזה ולומר שבמדינה פתוחה, דמוקרטית ואמיתית, איפה שלא יכול להיות שזכויות המיעוט הן לא אותן זכויות כמו זכויות הרוב, לומר בגאווה: אנחנו נישאר מדינה דמוקרטית אמיתית, ולא ניתן לאירועים כמו של היום ולגילויים של הומופוביה לקרות שוב ושוב, מה שקורה עדיין גם ביום הזה.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
בהחלט. אין צורך להזדהות, אבל כמובן לאפשר לה ולהגן על זכותה לומר את כל דבריה ולהאמין בדרך שלה. בבקשה, חבר הכנסת אורי אריאל.
<אורי אריאל (האיחוד הלאומי):>
ברשות היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, השבת הקרובה היא תשעה באב. אנחנו – כולנו, חלקנו – נצום ונתאבל ביום ראשון, י' באב, על 1,944 שנים לחורבן בית-מקדשנו וירושלים, שחז"ל אומרים שנחרבה בגלל שנאת חינם, והתיקון לכך הוא אהבת חינם. והלוואי שאהיה אני ראוי ואחרים ראויים לעשות את התיקון הגדול הזה.
לפני שבע שנים – ללא השוואה, אני מדגיש – גורשו יהודים רבים, אלפים רבים מבתיהם והגיעו למחנות כאלה ואחרים. הדבר הזה לא נפתר עד עצם היום הזה. רבים מהם לא בנו עוד את בתיהם ונמצאים במגורים זמניים, בלי עבודה וכדומה. חכמים אמרו שבזיכרון סוד הגאולה. בעזרת השם נזכור ונחזור. תודה.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
תודה רבה לחבר הכנסת אורי אריאל. דב חנין, בבקשה, ואחריו – ליה שמטוב.
<דב חנין (חד"ש):>
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, שלוש ידיעות שפורסמו היום צריכות להדאיג את אזרחי ישראל. ידיעה אחת: דבריו של ראש האופוזיציה, שאול מופז, על הקשר בין עסקת נתניהו–צחי הנגבי לבין סוגיית ההתקפה על אירן. רומז מופז, אבל הרמז הוא מאוד מאוד ברור וחד, שהעסקה הזאת קשורה גם לתמיכתו של צחי הנגבי במהלך מלחמתי מול אירן, וזו היתה הסיבה שלשמה ראש הממשלה רצה ליזום את צירופם של אותם חברי קדימה לממשלתו. ידיעה שנייה, אדוני היושב-ראש, מתייחסת לדבריו של הרמטכ"ל היום. אומר הרמטכ"ל שהתקפה ישראלית על מאגרי נשק כימיים בסוריה תגרור אותנו למלחמה כוללת. ידיעה שלישית מתפרסמת היום ואומרת שהעיר תל-אביב חשופה הרבה יותר מאשר אי-פעם בעבר לפגיעות טילים, מכיוון שרק 10% מהאנשים יש ברשותם מקלטים. אני רק אוסיף ואומר שבמלחמת טילים גם 10% לא יצליחו להגיע למקלטים, אם אכן תהיה מלחמה כזאת.
המסר לאזרחי ישראל הוא שאנחנו נמצאים בימים מסוכנים ואנחנו נמצאים בידיה של ממשלה מסוכנת. אנחנו, אמר את זה חבר הכנסת אריאל לפני, שבוע לפני תשעה באב. זה היה חורבן הבית השני. אנחנו צריכים להיזהר מאוד מחורבנה של מדינת ישראל בידי אנשים קיצונים וחסרי אחריות, במלחמה איומה מקודמותיה.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
רק תיקון אחד, נדמה לי שתשעה באב מתייחס גם לחורבן בית ראשון, לפי המסורת.
<דב חנין (חד"ש):>
– – – רק חס וחלילה לא השלישי.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
מי יודע. את "החורבה" בנינו שלוש פעמים, חבר הכנסת דב חנין, ונבנה אותה. ברוך השם, היא תישאר על תלה, אבל גם אם תיחרב, תיבנה ותיבנה.
ליה שמטוב, בבקשה, ואחריה – טלב אלסאנע.
<ליה שמטוב (ישראל ביתנו):>
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לא פעם אנו שומעים על מאבק הנכים להגדיל את מספר מקומות החנייה לנכים. בלשכתי התקבלה פנייה, והייתי רוצה לשתף אתכם בתוכנה. תושב הגליל חיפש מקום חנייה ליד הקניון והסתובב כמה פעמים כדי למצוא מקום. פתאום הוא ראה שאיזשהו רכב עוצר וחונה בחניית נכים. הוא עצר לידו וראה שמי שיצא ממנו הוא בחור צעיר. הוא אמר לו: למה אתה עוצר בחניית נכים, אתה יכול לקבל קנס. היום הקנס הוא 1,000 שקלים. הבחור הצעיר חייך ואמר: אבא שלי נכה, זה אוטו שלו, יש שם תו נכה, ואני לא אקבל את הקנס. התושב שרצה להגיע לקניון והסתובב כמה פעמים, כותב בסוף הפנייה: האם חניות הנכים מיועדות לנכים או לקרובי משפחתם? את השאלה הזאת אני מפנה גם אליכם.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
בלי כל ספק שזה שימוש לרעה באותן זכויות שאנחנו מקנים לידי אותם אנשים שאנחנו מחויבים כלפיהם. כל הזדמנות שבה עושים שימוש לרעה בזכויות שאנחנו נותנים, יוצרת דברים של עיוותים קשים. חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה.
<טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):>
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, זו הזדמנות לברך את כל המוסלמים לרגל חג הרמדאן. (אומר דברים בשפה הערבית; להלן תרגומם לעברית: חג שמח. האל יברך אתכם בבריאות ומזל טוב וברכה.)
אדוני היושב-ראש, בשנת 2003 הוקמה מועצה אזורית הנקראת מועצה אזורית אבו-בסמה. על-פי חוק, המועצה הראשונה אמורה לכהן ארבע שנים, ולאחר מכן שנה חמישית באישור של ועדת הפנים. הוועדה מילאה ארבע שנים, ובשנה החמישית, במקום להכין את המועצות לבחירות, הכינו את החוק לתיקון והאריכו את תקופת הכהונה של מועצה ראשונה לשש שנים. בתום שש שנים, במקום לקיים בחירות, הדבר הקל ביותר הוא לשנות את החוק כך, ולתת זמן בלתי מוגבל.
בעקבות הדיון שהיה בוועדת הפנים ועתירה לבית-המשפט הגבוה לצדק, היתה החלטה לקיים בחירות למועצה האזורית אבו-בסמה ב-4 בדצמבר שנה זו. זה דבר פשוט, מובן מאליו, אין דמוקרטיה ללא בחירות.
לאחרונה הוקמה ועדה, שבהתחלה חשבתי שהיא באה לפתור את הבעיה של היישובים הלא-מוכרים, כי כל הזמן דיברנו על בעיה של יישובים לא מוכרים ושאי-אפשר לפתור זאת אך ורק על-ידי הריסת בתים. אולם התברר, אדוני היושב-ראש, שהוועדה שהוקמה כדי לבחון עניין של מרחבי תכנון וחלוקה של מועצות אזוריות מתכוונת להמליץ על פירוק המועצה האזורית אבו-בסמה לכמה מועצות ולשלול מהתושבים את הזכות לבחור ולהיבחר. זה דבר בלתי סביר, ולכן אני קורא לשר הפנים וגם לשר בני בגין להתערב בעניין. תודה רבה.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
תודה רבה. רבותי, אנחנו ממשיכים. חבר הכנסת כרמל שאמה, ביקשת כשנכנסת? לא ביקשת. חברת הכנסת מירי רגב, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת זחאלקה, לאחר מכן – חבר הכנסת דורון אביטל. ואז אנחנו נאפשר גם, שלא במסגרת דקה, אלא במסגרת נאומים, לחבר הכנסת מקלב לומר דברים על מנהיג היהדות החרדית, הרב, זכר צדיק לברכה, הרב אלישיב. בבקשה, חברת הכנסת מירי רגב.
<מירי רגב (הליכוד):>
תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בשבוע שעבר, כבוד היושב-ראש, ציינו פה את יום הדיור הציבורי ואת הקשיים הקשים של אזרחים במדינת ישראל להגיע לדיור בר-השגה, שלא נדבר על דיור ציבורי שהולך ופוחת. אשה, אמא חד-הורית, שמשתכרת 3,500 שקל, ומתוכם 3,000 שקל היא צריכה לשלם על דיור – דבר שהוא בלתי אפשרי.
אבל הגדיל לעשות שר האוצר והודיע שב-1 באוגוסט הוא הולך להעלות את מחיר הדלק ב-30 אגורות. אז אני לא מבינה, או שמישהו פה מנותק מהעם או שכולם עסוקים פה בהישרדות של ממשלה. הגיע הזמן להבין שהעם עסוק בהישרדות אמיתית יום-יום, ואנחנו צריכים לתת לו מענה. מישהו צריך להגיד למשרד האוצר: תרדו בבקשה אל העם. העם, קשה לו. זוג צעיר שמשלם מסים, שהולך למילואים, שעושה צבא, לא מסוגל לגמור את החודש. את ההעלאה המתוכננת בדלק צריך בכל דרך לבטל. תודה רבה.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
תודה רבה. אני לא מנהל את ישיבות הליכוד, אבל בוודאי בישיבת סיעה את יכולה לומר את הדברים האלה, ויהיה להם גם הרבה יותר תוקף, כי פה את אומרת דברים שקוראים למעשה – – –
<כרמל שאמה-הכהן (הליכוד):>
אדוני, סיעת הליכוד שותפה – – –
<יעקב אדרי (קדימה):>
למי את מדברת?
<מירי רגב (הליכוד):>
– – –
<היו"ר ראובן ריבלין:>
לפעמים הציבור שומע שיש מאבקים בתוך הסיעה, אבל היא מגבשת בסוף את עמדתה. אני יושב-ראש הכנסת, אני שומע מה קורה בסיעה ואני מתחשב במה שאומרים. אבל כשחברת הכנסת רגב אומרת, מדם לבה, דבר שהוא היה רק אתמול במסגרת אי-אמון והיא מצביעה אמון, אז התוקף של הדברים שלה – הם פחות מרשימים. היום היתה בוועדת הכנסת איזו שאלה, מתי ניתן להוציא חבר כנסת – חלילה, אני לא אתן להוציא אותך – מסיעה.
<מירי רגב (הליכוד):>
– – –
<היו"ר ראובן ריבלין:>
יש קושי לציבור שרואה אותנו – בשקיקה, אני מוכרח לומר – הוא מתפלא איך בעמדתך הנחרצת בסופו של דבר את מצביעה הפוך מדב חנין למשל.
<מירי רגב (הליכוד):>
אני אצביע תמיד הפוך מדב חנין, כל עוד הוא נשאר בדעות שלו.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
אה, זה בסדר.
<מירי רגב (הליכוד):>
כל עוד הוא נשאר בתפיסות שלו. אני גאה להיות בליכוד, ועם זאת מותר לי להגיד שמישהו באוצר צריך להתעורר ולזכור שלציבור קשה.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
בוודאי. קודם כול, נבחרת לכנסת – לא שלפני כן אסור היה לך לומר דבר אחר – פה אני דורש שאת תאמרי רק מה שאת מרגישה. יחד עם זה, לפעמים יש קושי בציבור להבין את זה, אז רציתי רק להסביר. חבר הכנסת זחאלקה – אתה משוחרר מכל מטלות של משמעות סיעתיות – בבקשה.
<ג'מאל זחאלקה (בל"ד):>
כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אתמול הפקסים בלשכת שר הביטחון נסתמו. אלפי פקסים נשלחו ללשכה בדרישה למנוע את הריסת כפר-סוסיא. פקידי הלשכה התלוננו על מטרד ושזה דבר בלתי נסבל, ואני שואל את השאלה, איך אומרים, הפשוטה: מה יותר נורא, לסתום פקס או להרוס כפר? נראה לי שבישראל היום לסתום פקס זה הרבה יותר נורא, וזה מקבל כותרות יותר גדולות.
שר הביטחון עצמו הורה להרוס שמונה כפרים בדרום הר-חברון, היא אל-חליל, בטענה שזה קרוב למחנה צבא, ויש שם אימונים של הצבא באש חיה, והתושבים יכולים לראות איך מתאמנים ולחשוף סודות או להשתמש בשאריות של נשק באזור ולעשות בהם כל מיני דברים. הטענה האבסורדית היא שאלה פולשים. בא הצבא והגדיר שטח של 30,000 דונם כשטח צבאי ואמר שמי שנמצא שם הוא פולש. הכפרים האלה קיימים מהמאה ה-19, יותר מ-100 שנה, ובכל זאת הם מוגדרים כפולשים.
אם יש ברירה, להזיז את מחנות הצבא או להוציא את הצבא משם או להוציא את התושבים, הצדק אומר שהצבא צריך לצאת ולהשאיר את תושבי המקום במקומם. אסור להרוס כפר, אפשר להזיז מחנה צבא.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
תודה רבה. זו לא הצעה לסדר-יום. הדברים שלך ברורים, אבל בכל זאת, אם הוא נקבע כשטח צבאי – אפשר לשנות את זה, אבל אם הוא נקבע כשטח צבאי, אז צריכים – – –
<ג'מאל זחאלקה (בל"ד):>
מה, יהרוס – – –
<היו"ר ראובן ריבלין:>
כי מה יקרה אם ייהרג שם מישהו אחר כך? אומרים שהורגים אנשים.
<ג'מאל זחאלקה (בל"ד):>
– – – רוצים להרוס שכונה – – –
<היו"ר ראובן ריבלין:>
אבל הם באו אחרי שזה הוכרז כאזור צבאי.
<ג'מאל זחאלקה (בל"ד):>
לא נכון, זה שקר.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
טוב, אוקיי, חבר הכנסת זחאלקה, אני לא מתווכח אתך – – –
<ג'מאל זחאלקה (בל"ד):>
– – – הצבא הוא הפולש, הצבא הוא הפולש.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
מספיק, מספיק, בסדר. אבל מספיק – – –
<ג'מאל זחאלקה (בל"ד):>
אל תעיר לי, אני לא אענה לך. אל תעיר לי ואני לא אענה לך. אתה הערת לי, אז אני עונה לך – – –
<היו"ר ראובן ריבלין:>
חבר הכנסת זחאלקה, אתה רוצה להירגע? אתה רוצה – – –
<מירי רגב (הליכוד):>
– – – אדוני היושב-ראש – – –
<ג'מאל זחאלקה (בל"ד):>
– – –
<היו"ר ראובן ריבלין:>
חברת הכנסת רגב, חברת הכנסת רגב, אין לי צורך, אני עדיין לא צריך את עזרתך נגד חבר הכנסת זחאלקה. חבר הכנסת זחאלקה, שמעתי. אני לוקח את דברי בחזרה. תאמר מה שאתה רוצה ואל תצעק פה. תודה רבה.
חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בבקשה.
<ג'מאל זחאלקה (בל"ד):>
ואל תצדיק הריסה.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
אני לא אשאל אותך מה לעשות, כפי שאני לא אומר לך מה לומר. בבקשה.
<אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):>
אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, בדרך כלל כשאני נעמדת כאן בנאום בן דקה, אז יש לי בשורות איוב, או שאני באה להתריע מפני דברים מסוימים. היום דווקא רציתי להגיד משהו ואולי להרגיע את הציבור בבית. למרות התחושות שיש לגבי עבריינות בקרב בני-נוער והנושא של שכרות ובני-נוער, היום קיימנו דיון בוועדה לזכויות הילד ושם הגיעו אלינו מחקרים, גם מהמשרד לביטחון פנים, גם מהמועצה של משרד החינוך וגם הרווחה ואחרים. מסתבר שלפי כל הנתונים, אפילו של המועצה לשלום הילד, יש ירידה מתמדת מאז החל הפרויקט "עיר ללא אלימות" ומאז, באמת, גם החוקים שעברו פה בכנסת, גם בהוראות שעה וכדומה לגבי שכרות.
יכול להיות שבתחושה של הציבור אנחנו – המעשים, כשיש כבר עבריינות, הם יותר עמוקים, אבל הירידה של השכרות בקרב בני-נוער היא תלולה והיא בהחלט יכולה להימדד. זה יכול להרגיע אותנו.
מה שכן עדיין נשאר כדבר מדאיג זה הנושא של המעורבות ההורית, ועל זה צריך לשים דגש בהסברה ובשיתוף פעולה. תודה.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
תודה רבה. חברת הכנסת רונית תירוש, ואחריה – חבר הכנסת מג'אדלה. אני מאפשר כי יש לנו זמן. אחר כך – חבר הכנסת מקלב, והשר בגין יסכם. נא לפתוח את הרמקול של חברת הכנסת תירוש.
<רונית תירוש (קדימה):>
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לברך ולהצטרף למברכים ולמאחלים לנבחרת האולימפית שלנו שיצאה ללונדון. ראשית, אני רוצה להתפלל שיחזרו בשלום – עם כל ההתרעות הביטחוניות שיש בנושא הזה; ולאחל ולקוות שאכן יחזרו והרבה מדליות בצדם.
לעניין עצמו, אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, אתה מאוד מאוד בקי בנושאי ספורט ומאוד תומך. אני חושבת שיש מקום לעגן בצורה מסודרת, עם אפשרות של ראייה תקציבית רב-שנתית, את כל נושא המימון והתמיכה בנבחרות ובספורטאים האולימפיים שלנו.
זה לא ספורט שגרתי, יומיומי, זה ספורט מקצועני, זה ספורט שצריך להקדיש לו הרבה מאוד שעות מדי יום, בעבודה לעתים סיזיפית, כאשר בהכנות הללו, מאולימפיאדה אחת לשנייה, אי-אפשר לשלב גם עבודה רגילה ביום-יום על מנת להתפרנס, וחלק גדול מהם נתמכים על-ידי כל מיני ספונסרים. זה דבר שאנחנו לא צריכים לאפשר, וצריכים לעגן את זה בחקיקה ותקנה, ולאפשר להם ראש שקט, על מנת להביא אותנו למקומות מכובדים ולהיות שגרירים טובים עבור ארצנו. תודה.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
תודה רבה. רק להווי ידוע לך שמשנת 1997, כאשר בא לראשונה חבר הכנסת, השר, ראש הממשלה בנימין נתניהו, מקציבה הממשלה 10 מיליון שקל לשנה למשלחת האולימפית במשך כל ארבע שנים, וכאשר שרת התרבות והספורט של היום נכנסה לתפקידה, נדמה לי שהחל מהקדנציה הזאת זה כבר בבסיס התקציב 15 מיליון. אז רק לידיעתך. אני לא יודע אם זה בבסיס התקציב, על כל פנים, בכל שנה – מג'אדלה יודע גם כן – בכל שנה מעבירים לאולימפיאדה. גם אריק שרון המשיך, גם אהוד ברק המשיך את זה, כל ראשי הממשלה, גם אהוד אולמרט המשיך את זה. והשנה הממשלה הגדילה לעשות, כאשר אולי לשנה האולימפית עצמה נתנה 15 מיליון, אני לא יכול להתחייב, אבל בהחלט יש סיוע שוטף.
חבר הכנסת מג'אדלה – בבקשה, אדוני.
<גאלב מג'אדלה (העבודה):>
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, עמיתי חברי הכנסת, אין ספק שהנושא שהעלתה חברת הכנסת מירי רגב, נושא הדיור, הוא הנושא האקוטי והקשה ביותר בחברה הישראלית. רק אני הערתי לה בשבוע שעבר, כשאני ניהלתי את ישיבת הכנסת בנושאי הדיור שהיו בהצעות לסדר-היום, אמרתי לה שאת כל הדברים היפים האלה היא צריכה לומר בסיעת הליכוד, שהיא הקואליציה שמובילה את המדינה, לא אנחנו. וחבל שהיא כרגע איננה כאן כדי להגיד לה את זה פעם נוספת.
ואני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, מצוקת הדיור ביישוב הערבי היא יותר גדולה ממצוקת הדיור בחברה היהודית. אלא מה הבעיה עוד יותר? שהיישובים בלי תוכנית מיתאר, ואנשים היום נהיו חכמים: גם אם המדינה לא צודקת לא בונים בלי היתרי בנייה. המדינה, הממשלה, לא מתמודדת עם בעיה קשה מאוד, שאני ואתה מכירים אותה מ-2005 והקדשנו לה המון, ואתה זוכר את זה יפה מאוד: אין תוכניות מיתאר. האנשים לא יכולים לבנות את ביתם על קרקע שלהם בכספם כי אין להם היתר בנייה, ואז הם לא בונים ואז יש מצוקה.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
תודה רבה לחבר הכנסת מג'אדלה. האם יש מישהו באולם שלא קיבל את הזכות לומר מלים? חבר הכנסת מקלב, ואחריו – השר בגין יסכם ויאמר דברים מטעמו.
כן, חבר הכנסת מקלב, מפאת הנושא שאתה מדבר בו, אינני מגביל אותך בזמן, אתה רוצה לומר דברים לזכרו של זכר צדיק לברכה הרב אלישיב. בבקשה.
<אורי מקלב (יהדות התורה):>
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אנחנו נמצאים עדיין בתוך ימי האבל, בתוך השבעה למותו ופטירתו של גדול ופוסק הדור, מרן רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל. קולו לא נשמע כאן בכנסת, אבל בקולו שמעו רבים בכנסת, לפסיקותיו, לאמירותיו, להשקפותיו – נאמרו כאן בגאון, וגם היתה להם ודאי השפעה רבה למשך, לטיפול או לדברים שהתנהלו כאן בכנסת.
אנחנו גם בהזדמנות זו, חבר הכנסת גפני ואני מודים לכל אלה שהשתתפו באבל ובאו גם להעביר את האבל הגדול שהם רואים לכלל ישראל ולעם ישראל, בארץ ובגולה, בעולם. מעכשיו אנחנו בכל אופן לא נזכה יותר לשמוע את הדברים – שייאמרו לגבי העתיד; אנחנו נצטרך להתרפק על הדברים שנאמרו בעבר. אני גם מודה לך, אדוני היושב-ראש, אתה עמדת בראשם, על דברי הניחומים וההשתתפות בצער.
רבים, גם בבית הזה, שאלו אותי מה אפיין את הרב אלישיב שהוא זכה ושהוא נקרא גדול הדור ושימש כגדול הדור. ויחד עם זאת גם שאלו אותי עוד שאלה והתפלאו איך זה יכול להיות – מה הביא לכך שבזמן כזה קצר מאז שהוא נפטר, מאות אלפים הגיעו מכל הארץ כדי להשתתף בלוויה, בשעה מאוחרת; מאמצים גדולים הם עשו, והיו כאלה שהיו צריכים להישאר עד הבוקר מכיוון שלא יכלו לחזור לבתיהם. מה הביא אותם?
מובן שמעבר לגדלותו, גאונותו בתורה, הידע שלו, כושר הפסיקה שלו, הבהירות שהיתה לו, מאוד, הפיקחות, הדברים שנאמרו בשאר הדברים – וכל העולם, הגיעו אליו שאלות מכל בתי-הדין בכל העולם – הדברים האלה, מובן ואפשר להאריך בהם, וזה לא הזמן להאריך בהם. אולי גם במישור האישי – שזכה לאריכות ימים מופלגת מתוך צלילות דעת עד הרגע האחרון, עד שהוא נהיה חולה ממש, בחודשים האחרונים. גם שהגיע כבן יחיד להוריו, בקושי ניצל מהשואה, וזכה להקים דור מפואר, משפחה, שושלת מפוארת, גם ילדים, בנים וחתנים תלמידי חכמים גדולים, וגם משפחה מאוד גדולה, בלי עין הרע, של למעלה מ-1,000 צאצאים, ומעבר לזה גם זכה שלנינו יש נכד, נכד לנין, שזה גם דבר נדיר, או לנכדו יש נין – דברים שבאמת לא כל אחד זכה.
אבל אני, בכל אופן, רוצה במלה אחת כן להתמקד על ההלוויה הגדולה, על הרבים שבאו והשתתפו בהלוויה, מה הם הרגישו. ודאי שרבים לא הכירו אותו, מאלה שהגיעו. אבל במיוחד מה שדיברו, ומה שהיה המסר מכל הכישורים, והמיוחדות והגאונות שהיתה לרב אלישיב זצ"ל – זה היה לימוד התורה. לימוד התורה זה הדבר המרכזי שהיה בכל אישיותו ובכל מהותו. וזה היה הסמל, סמל ודוגמה, והמשל בעצמו. השאר – נמשל ללימוד התורה: איך לומדים תורה, מה זה נקרא לימוד תורה. אנשים, מה שמתפללים מילדות – האמא והאבא מתפללים על הילדים שלהם, שיהיו כמו – בדור הזה – שיהיו כמו הרב אלישיב. ועל מה? על לימוד התורה. לראות איך צריך, איך נראה לימוד תורה. איך מעבירים – אדם שמעביר את השלשלת, שלשלת הדורות, המסורת, התורה שהיא במהותה, שאנחנו זוכים שלאחר אלפי שנים, ממתן תורה, עדיין התורה נמסרת.
וזה, כפי שאנחנו יודעים, המסורת נמסרת ממשה ליהושע, וכן לזקנים, לכולם. הנה, היה כאן יהודי שהוא זה שמסר את זה. ולראות אותו, מה הערך, איזה ערך יש ללימוד תורה. עד גיל 102. בתובענות, ללא הרף, ללא חולשה, באותה מתכונת. שכל דקה, כל דקה, לימוד התורה צריך להיות ברצף, בלי שום דבר אחר.
וכמובן, על ציר הזמן הזה: היום, כשהמעמד של לומדי התורה לא היה ברור, המסר היה ברור: הנה, הגיעו מאות אלפים, באו ואמרו: כולנו נמצאים, כולנו בדעה אחת. כולנו יודעים מה צריך לזה, גם היום. ואם, חס וחלילה, יש מישהו שרוצה, אולי רוצים להחליש את הדבר, את מסורת התורה, רוצים להחליש את השרשרת, את החוליה הזאת, אולי, חס וחלילה, להחליש אותה – אז כולנו יודעים, למדנו ואנחנו אומרים: ככה צריכים להיראות לימודי תורה. "כי הם חיינו". התורה היא החיים שלנו. לא שלשלות של ברזל, ולא רישום פלילי, ולא קירות בית-הכלא, חס וחלילה, יחלישו את כולם. כולם אמרו שביחד יניפו את דגל התורה, לקדש שם שמים. תודה.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
תודה רבה. יחיד בדורו, מי שלמד תורה ללא הפסקה 102 שנה, הוא יחיד בדורו. עכשיו, שנות חייו הן ארבעה-חמישה דורות. אבל יחידים בדורם – האם באמת כל אחד יכול להיות כמו הרב אלישיב? הרי כולנו שואפים, אבל. תודה רבה.
צריך בהזדמנות זאת להזכיר את רעייתו הצדקת, שהיתה בתו של הרב, רב אריה לוין, ובהחלט גם זאת צריך להזכיר לטובה כאשר מדברים על הרב אלישיב.
כבוד השר בגין מבקש לומר כמה דברים לאחר נאומים בני דקה.
<משה גפני (יהדות התורה):>
בזכותה הוא היה הרב אלישיב. בזכותה.
<השר זאב בנימין בגין:>
אדוני היושב-ראש – – –
<היו"ר ראובן ריבלין:>
היא בזכותו, הוא בזכותה. כל אחד בזכותו הוא.
<משה גפני (יהדות התורה):>
– – –
<היו"ר ראובן ריבלין:>
זה אני יודע. אני יודע. זה אני יודע, כי הייתי כאשר הוא ישב אבל עליה. כבוד השר בגין, בבקשה.
<השר זאב בנימין בגין:>
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שני חברים הזכירו קודם את סוף השבוע הזה, שבו יחול תשעה באב: חבר הכנסת אריאל וחבר הכנסת דב חנין, בהקשרים שונים. אבקש להוסיף הקשר שלישי: חלפו 1,878 שנים בין חורבן הבית לבין הקמתה של מדינת ישראל. וצריך, אני חושב, לשים לב לכך שהמאמץ הרציף, שנשא פרי בסופו של דבר, להקמת המדינה, מאז הקונגרס הציוני הראשון, לא ארך אלא 50 מתוך 1,878 שנים. זה זמן קצר ביותר מתוך כל השנים הארוכות האלה.
ב-50 השנים האלה נשאו בעול מקרב העם היהודי, באופן יחסי, מעטים. מעטים היו חברי התנועה הציונית ואלה שהיו מעוניינים ופעלו במישרין או בעקיפין למען כינונה של ריבונות יהודית, שוב, בארצנו.
בין המעטים האלה היו שני מנהיגים: זאב ז'בוטינסקי ודוד בן-גוריון, אשר כבוד היושב-ראש זיכה אותנו אמש במחזה מעולה על אודותם.
ובאולם, כאן, למטה, בכנסת, היתה, לדעתי, דרמה, תרתי משמע: היתה דרמה על הבמה, אבל האירוע היה דרמטי. נכחו בו נשיא בית-המשפט העליון, ושני נשיאים לשעבר של בית-המשפט העליון – – –
<היו"ר ראובן ריבלין:>
שלושה – – –
<השר זאב בנימין בגין:>
ויושב-ראש – – –
<היו"ר ראובן ריבלין:>
שלושה: היו שמגר, ברק ובייניש. שלושה נשיאים.
<השר זאב בנימין בגין:>
שלושה. עוד יבואו על הברכה.
ויושבי-ראש הכנסת. סליחה, נשיא המדינה, גם נשיא המדינה השתתף בדיון. והנשיא החמישי של מדינת ישראל – –
<היו"ר ראובן ריבלין:>
– – –
<השר זאב בנימין בגין:>
– – שישב באולם. וחברי כנסת ואנשים אחרים משני המחנות. והאירוע היה מיוחד במינו. למדנו רבות, אדוני היושב-ראש. ואני מודה לך על שזיכית אותנו באירוע הזה. תודה.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
תודה רבה. רבותי, תמו נאומים בני דקה. חבר הכנסת דורון, אתה מאוד רוצה לדבר, כי גם חבר הכנסת טיבי, ולא יכולתי לתת לו. אז אם אני אתן לך, אני אתן גם לו. ואז – – –
<אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):>
– – – אני מוותר לו.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
למה? אנחנו נעשה שוויון. מה אנחנו – – –
<אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):>
אני מוותר לו.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
אתה לא צריך לוותר. הוא ידבר רק אם אתה תדבר. אם אתה לא רוצה לדבר, גם הוא לא ידבר.
<דורון אביטל (קדימה):>
– – –
<אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):>
אני מודה לך, אדוני היושב-ראש. אני מודה לך גם על הברכות לרגל חודש הרמדאן שאתמול העברת לכולנו.
אדוני היושב-ראש, עמיתי, חבר הכנסת אכרם חסון הזכיר לי אתמול בעיה שנתקלתי בה לפני שנתיים, והיא קיימת, של מס רכוש. כאשר אנשים מגיעים לסיכום ביניהם על עסקה של 50,000 שקל, ואז הולכים אל הפקיד, ואז הפקיד אומר להם – –
<אכרם חסון (קדימה):>
לא מקבל.
<אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):>
– – לא מקבל. 100,000, זה השווי. ואז משית עליהם מס כפי שהוא רוצה, לא כפי שווי העסקה, בהסכם החתום כדין ביניהם.
רוב האנשים האלה, צריך לומר, באים מן היישובים הערביים. כי 3% מהקרקעות הן פרטיות, הן בחזקת ערבים. ונשאלת השאלה: עד מתי השרירות הזאת של פקידי מס רכוש לגבי עסקאות חתומות כדין?
<היו"ר ראובן ריבלין:>
תודה רבה. חבר הכנסת דורון אביטל.
<דורון אביטל (קדימה):>
טוב, תודה על הדקה. אני רציתי באמת להתייחס להצגה הנפלאה וליוזמה היוצאת מן הכלל. אני מצר על זה שלא רבים מאתנו נכחו. אני ספרתי מספר ספור מאוד של חברי כנסת. זה היה מרתק לראות איך – – –
<היו"ר ראובן ריבלין:>
באופן יחסי, 25 חברי כנסת זה – – –
<דורון אביטל (קדימה):>
נוכחים. לא, היו – – –
<היו"ר ראובן ריבלין:>
הלוואי שכבר יהיו לנו במליאה 25 חברי כנסת, לא באודיטוריום.
<קריאה:>
25?
<דורון אביטל (קדימה):>
טוב, אז זה הרבה. אבל זה היה מרתק לראות שהגיאומטריה של הבעיה שאנחנו מטפלים בה, יש לה שורשים כל כך עמוקים, ובשני הצירים, צירי העומק העיקריים. אחד, המדיני – קיר הברזל. אם אפשר באירוניה, לבוגי אמרתי לפני יומיים: אני לא בטוח שחומת ההפרדה היא קיר הברזל, קיר הברזל של ז'בוטינסקי, כי הוא היה גם במשמעות יותר מעניינת מהתרגום שלו, שאני לא בטוח כמה אני מרוצה ממנו. אבל הסוגיה מעניינת.
והסוגיה, כמובן, שדניאל התייחס אליה היום: הסוגיה הסוציאלית; מה בין סוציאליזם לרווחה. הדיונים, לדוגמה, כשאנשים מדברים על המקרה הנורא של סילמן, שוכחים שהוא היה, בסופו של דבר, איש עסקים. והסוגיה של איש עסקים במשטר של – הוא איש, היה איש של יוזמה חופשית. זה אסון נורא שלא אפשרנו לאיש כזה להגיע למימוש הכשרון שלו, במסגרת העסק שלו. זה, כמובן – הנגזרת לא אומרת שמדינת רווחה היא הפתרון.
אז אני חושב, הייתי שמח מאוד שעם העומק הזה שנפגשנו אתו בהצגה; וגם דבריו של פרס – לפתע ראינו את הנשיא, כמו שהוא עצמו העיד על עצמו, פחות נשיא אבל יותר איש שבא ממסורת מסוימת, ודיבר באופן כל כך כן. זה היה מרתק. הייתי מקווה שכולנו נוכל, אני מקווה שבמושב החורף – ויהיו ההתפתחויות אשר יהיו – לחדש את העומק של הדיון הפוליטי הזה. כי "פוליטי" זה לא רק קומבינטוריקה של כיסאות. זה בסוף עומק של דיון פוליטי שבו גם מתחרים וגם שותפים משתתפים בפתרון של בעיה. ואנחנו נמצאים בבעיה, זה ברור – מדינת ישראל. תודה.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
פעם היו גישות אידיאולוגיות, קוראים לזה. וכל אחד, גם ברמה האישית שרצה להתקדם והיו לו מאוויים אישיים – כולם היו מכוונים להגשמת האידיאולוגיה. היום אנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו מוכנים להשתמש באידיאולוגיה כדי להגיע לכיסא, וזה היפוכה של שליחות. אני לא מדבר על כולם. ברור שמנהיגינו, כולם הם מנהיגים שטובת המדינה עומדת לנגד עיניהם. אבל פעם, טובת המדינה, בשני הצדדים, היתה המטרה הברורה. רק היו הבדלי גישות, שהיו מוכנים להילחם עליהם, אבל הוויכוח היה ויכוח אמיתי.
<דורון אביטל (קדימה):>
אז אולי משפט רק לסיכום: אבל יכול להיות שאנחנו בהתחלה של דיון – אני לא יודע אם לקרוא לו אידיאולוגי – חדש. צריך להיות פתוח וערני לגביו. השורשים שלו הם שם, אבל אנחנו בהתחלה, אולי, של פרק חדש.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
אם צריך נחיתה גדולה לצורך עלייה, אז כנראה אנחנו כבר – – –
<דורון אביטל (קדימה):>
חייבים – – –
<היו"ר ראובן ריבלין:>
– – – אז אנחנו כבר – – –
<דורון אביטל (קדימה):>
לנין כבר אמר את זה: ככל שיותר רע, יותר טוב לנו – –
<היו"ר ראובן ריבלין:>
תודה רבה.
<דורון אביטל (קדימה):>
– – אז אני מקווה שעכשיו זה מתחיל. אוקיי.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
תודה רבה לחבר הכנסת אביטל.
<הצעת ועדת הכספים בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 188) (תרומה למוסד ציבורי), התשע"ב–2011>
[נספחות.]
<היו"ר ראובן ריבלין:>
אנחנו עוברים לסדר-היום. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכספים על מנת שיביא בפנינו את אישור החלטת ועדת הכספים בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תרומה למוסד ציבורי). בבקשה. זה רק הצבעה? אבל אתה רוצה לומר לנו. כתוב רק הצבעה. תסביר, תסביר. רצוי שהאנשים הנמצאים באולם לא יצביעו כלאחר יד, אלא יבינו על מה. רק אם תעשה את זה בקיצור, אני אודה לך.
<משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):>
אדוני יושב-ראש הכנסת, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 188) (תרומה למוסד ציבורי), התשע"ב–2011 – אנחנו דנו בהצעת החוק הזאת. יש שלושה דברים מרכזיים: האחד זה גובה התרומה; השני זה העמותות ההיסטוריות, שהן לא צריכות חידוש; השלישי זה נושא מאוד עקרוני – האם מעבירים מנבחרי הציבור, כלומר משר האוצר, לפקידים במשרד האוצר, שהם יהיו מוסמכים בעניין הזה. ואת הקריטריונים שאנחנו מבקשים שהם יהיו בתוך החוק – גלויים – כל אחד יוכל לדעת. יש לגבי העניין הזה ויכוח – – –
<היו"ר ראובן ריבלין:>
מה זה, סעיף 42?
<משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):>
סעיף 46.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
46.
<משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):>
אנחנו דורשים בוועדה שהקריטריונים יהיו בחוק, שבן-אדם ידע מה מותר, מה אסור, על מה נותנים, על מה לא נותנים. ומכיוון שהתעורר ויכוח עקרוני עם הפקידים במשרד האוצר, החלטנו לפצל את זה. ואנחנו, בעזרת השם, את הדברים הפשוטים – – –
<היו"ר ראובן ריבלין:>
מאה אחוז.
<משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):>
– – – הפשוטים הם חשובים מאוד – אנחנו נביא – – –
<היו"ר ראובן ריבלין:>
מאה אחוז. תישאר על הדוכן, כי אתה צריך לעלות. אני אספור את קולך, בסדר? אנחנו מצביעים עכשיו.
<משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):>
כן. אני יכול לרדת.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
לא, בשביל מה לך? כי אתה עולה אחרי זה – הצעת חוק הבטחת הכנסה.
<משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):>
לא, זה לא אני.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:>
זה אני.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
זה כבר השר. אתה יכול לרדת.
<משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):>
כן. תודה רבה, אדוני.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
אני אמתין שאתה תגיע למושבך, ואז אנחנו נעבור להצבעה.
רבותי, אנחנו מצביעים על הצעת ועדת הכספים בדבר פיצול. אנחנו מצביעים על כך. נא להצביע – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? על הצעת ועדת הכספים לפיצול. בעד.
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת ועדת הכספים בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 188) (תרומה למוסד ציבורי), התשע"ב–2011, נתקבלה.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
11 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אנחנו אישרנו את הצעת ועדת הכספים. תודה רבה.
<הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 40), התשע"ב–2012>
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/710).]
(קריאה ראשונה)
<היו"ר ראובן ריבלין:>
אני מזמין את השר כחלון. סדר-היום שונה בהסכמת כל הסיעות, והשר כחלון מביא היום הצעות שצריכות היו להיות מחר, וכך נוכל גם להתקדם.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:>
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני באמת רוצה להודות לך ולמזכירות הכנסת על השינוי בסדר-היום. היה מאוד חשוב לנו להעביר את זה. לגופה של הצעת החוק הראשונה – מדובר בהצעת חוק הבטחת הכנסה. כיום אדם שמחזיק רכב, ולא חשוב איזה רכב, לא זכאי לקבל הבטחת הכנסה. אנחנו חשבנו שיש פה איזו עוולה. גם נשיאת בית-המשפט העליון, השופטת בייניש, הורתה לתקן את זה, ואנחנו אכן מתקנים את זה.
רכב הוא לא איזה סמל סטטוס; רכב הוא מצרך חיוני. לפעמים יש רכב ב-2,500 שקל, ואי-אפשר להשוות אותו לרכב של 500,000 שקל. לכן, המושג "רכב" ייחשב לנכס לפי הערך שלו, ולא לפי זה שהוא עומד על ארבעה גלגלים. זה יקל מאוד על אנשים מהשכבות החלשות שמקבלים הבטחת הכנסה, והם חייבים רכב, והם זקוקים לרכב, כי לפעמים הם גרים רחוק, ואין תחבורה ציבורית. אנחנו יודעים שיש הרבה בעיות של תנועה בארץ, של שינוע. ולכן אנחנו מבקשים לשנות את זה.
אני מבקש את תמיכת הכנסת.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
בבקשה, אדוני יכול – יש הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים). אדוני רוצה לרדת ולעלות? אין לי שום בעיה. אנחנו מצביעים. הואיל ונרשמו אנשים אשר אינם נוכחים באולם לדיון בהצעה ואין אחרים אשר נרשמו, אני קובע שהדיון הסתיים, ואנחנו עוברים להצבעה. הצעת החוק היא ברורה לחלוטין, ואנחנו נאמר את דברנו בהצבעה.
הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 40) – נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
<יעקב אדרי (קדימה):>
היינו צריכים לתקן אותו מזמן.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 40), התשע"ב–2012, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
12 באים לתקן דבר שמזמן היה צריך לתקן, כפי שאומר השר לשעבר יעקב אדרי, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע, אדוני השר, שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, ותועבר לוועדת העבודה והרווחה על מנת להכינה לקריאה שנייה ושלישית.
<הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 55), התשע"ב–2012>
[מס' מ/665; "דברי הכנסת", חוב' כ"א, עמ' 27828, חוב' ל"ו, עמ' 30753; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
<היו"ר ראובן ריבלין:>
כבוד השר יעלה ויבוא וירצה בפנינו על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 55).
<קריאה:>
כבוד השר – – –
<היו"ר ראובן ריבלין:>
אה, בהחלט.
<שר התקשורת משה כחלון:>
אני רק אברך.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
אתה רואה? זכיתי להיות נביא בלי שידעתי אפילו. חשבתי שבזק ושידורים. באמת, כבוד השר, יש לנו בעיה לא פשוטה עם החדשות המקומיות, ואם אנחנו לא מעבירים את החוק – ואני לא רואה איך אנחנו מעבירים אותו השבוע – אנחנו עלולים להיתקל במצב שבו לא תהיינה לרבים מתושבי ישראל חדשות מקומיות. והדברים האלה, עד שהממשלה לא מביאה חוק מטעמה, מחייבים אותנו להתייחסות אחרת. אנחנו ניפול. אני חושב ששותף לדעתי גם יושב-ראש ועדת הכלכלה.
<כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):>
אני היוזם של החוק.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
נדמה לי שהוא יזם חוק שהממשלה, משום מה – – –
<כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):>
לא הממשלה. שר האוצר, אדוני.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
הממשלה, משום מה, עדיין עוסקת בערעור שהגיש שר האוצר. אני יודע שהאוצר יכול להביא הרבה חדשות, אבל לא דרך הטלוויזיה. הוא יכול להביא חדשות שעוברות מפה לאוזן. הדברים האלה הם תחת – אדוני, ודאי כשר התקשורת, מבין שהצעת החוק של – – –
<כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):>
שר התקשורת והרווחה. זה הרבה מפוטרים אם אין חוק.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
לא, הם לא ילכו לרווחה, אותם אנשים מפוטרים. אני דואג יותר לציבור. אני בטוח שכולם מוכשרים, ימצאו עבודה אחרת. אני דואג באמת לציבור. אנחנו בזמנו, יחד, כולנו – ואני חושב שחבר הכנסת שאמה פעל נכון כשהגיש הצעת החוק פרטית, משום שכאשר הממשלה נמנעת מלעשות דבר, אנחנו נמצאים במצב שהיוזמה של חברי הכנסת בהחלט יכולה להיות מועילה. תודה רבה. חבר הכנסת שאמה יעבור להצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 55).
<כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):>
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, כבוד שר התקשורת, חברת הכנסת, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 55), התשע"ב–2012, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת חוק זו הינה הצעה חשובה ומשמעותית ביותר, והיא נועדה לחדש ולעדכן את מנגנון העיצומים הכספיים בחוק התקשורת (בזק ושידורים).
עיצומים כספיים נקבעו בחוק התקשורת כבר בשנת 2000. בשנת 2007 תוקן הפרק העוסק בעיצומים כספיים בחוק התקשורת כך שגובה העיצום הכספי שמנכ"ל משרד התקשורת היה רשאי להטיל הועלה, וכן נקבע מנגנון חדש לחישוב סכום העיצום הכספי, המושפע מההכנסות השנתיות של המפר. עם זאת, במהלך השנים שחלפו מאז התיקון בשנת 2007 הסתבר כי לאור מגוון הנורמות הקיימות בהסדרת תחום התקשורת, נכון יותר כי תהיה בידי משרד התקשורת אפשרות להתאמה רבה יותר בין סכום העיצום הכספי לבין הנורמה שהופרה.
במסגרת ההצעה שבפניכם מוצע לחדש את מנגנון העיצומים הכספיים בחוק התקשורת כך שיינתן מענה אפקטיבי, מהיר, יעיל ועדכני למגוון ההפרות. סכומי העיצום הכספי הקבועים בהצעת החוק הינם סכומי מקסימום. בהתאם למוצע חולקו ההפרות הפוטנציאליות לחמש קבוצות, בהתאם לחומרת ההפרות של בעלי רשיונות לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק, ולכל קבוצה נקבע סכום העיצום המרבי שניתן להטיל.
כך, סכום המקסימום הוא 230,000 ש"ח בתוספת 1.3% מהכנסתו השנתית של המפר, אם הכנסתו השנתית אינה עולה על 100 מיליון ש"ח, ו-1.6 מיליון ש"ח בתוספת 0.225% מההכנסה השנתית של המפר אם הכנסתו השנתית גבוהה מ-100 מיליון ש"ח. סכום מקסימום זה מתייחס להפרות בדרגת החומרה הגבוהה ביותר, וסכום המקסימום הקבוע בצד ההפרות החמורות פחות הוא 12.5%, 25% ו-50% מסכום המקסימום שפירטתי לעיל, בהתאמה, על-פי חומרת ההפרה. ביחס להפרות הפשוטות ביותר נקבע כי סכום המקסימום יעמוד על 25,000 ש"ח.
ביחס לסכומי העיצומים הכספיים ראוי להבהיר כי ברוב החוקים, לרבות בחוק התקשורת כנוסחו כיום, קיים מנגנון של עיצומים כספיים שבו סכומים קצובים וקבועים. לעומת זאת, בחוק המוצע גובה העיצום הכספי ייקבע בכל מקרה של הפרה בהתאם לנסיבותיו, ובכפוף לסכום התקרה שנקבע בהצעת החוק. מנגנון זה של סכומי מקסימום קיים עד היום רק בשלושה חוקים: בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968, בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, ובחוק ההגבלים העסקיים, התשנ"ח–1998, שטופל זה מקרוב על-ידי ועדת הכלכלה.
כמו כן, אדוני, כבר סיימנו גם בהכנה לקריאה שנייה ושלישית את תיקון 33 לחוק הגנת הצרכן, אלא שמפאת העומס במחלקה המשפטית בוועדה הוא יובא לאישור המליאה לקריאה שנייה ושלישית – והוא עוסק באותה נורמה – לאחר הפגרה.
ואולם, בשל העובדה שהמנגנון של סכומי מקסימום מקנה לבעל הסמכות שיקול דעת נרחב, שכן הן עצם הסמכות להטיל עיצום כספי והן הסמכות לקצוב אותו מרוכזות בידי גורם אחד – צריך להבין שסכום עיצום כספי פה יכול להגיע בחברות התקשורת הגדולות כמעט ל-20 מיליון ש"ח, ולכן יצרנו סוג מסוים של איזון על-ידי כך שההחלטה על הטלת העיצום הכספי וגובהו תיקבע על-ידי ועדה חיצונית, ובחוק השלישי, חוק ההגבלים העסקיים, אומנם נקבע כי הסמכות תוקנה לממונה על ההגבלים העסקיים, אך יהיה עליו להתייעץ בוועדה חיצונית.
גם בהצעת חוק זו החליטה הוועדה שאין מקום לתת כוח מופרז לרגולטור, ועל מנת למתן כוח זה נקבע בהצעת החוק המונחת בפניכם כי הטלת עיצום כספי על-ידי מנכ"ל משרד התקשורת בשל הפרות המנויות בשתי דרגות החומרה הגבוהות יותר תהיה טעונה היוועצות בוועדה, הן ביחס לעצם הטלת העיצום הכספי והן ביחס לגובהו. בהתאם למוצע, הוועדה שימנה שר התקשורת תמנה שלושה חברים, ושניים מהחברים יהיו נציגי ציבור. עוד אזכיר כי את סמכותו להטיל עיצומים על ההפרות החמורות לא יוכל מנכ"ל משרד התקשורת להאציל.
כאמור, הגם שהוועדה היתה שותפה לצורך להעמיד בידי משרד התקשורת סל כלים אפקטיבי יותר, היינו ערים גם לצורך לשמור על הזכויות של אלה שנטען לגביהם כי הם מפירים את הוראות החוק ועל תקינות ההליך שיתנהל. לפיכך, ועל מנת ליצור איזונים ובלמים, שונתה הצעת החוק המקורית בכמה נקודות משמעותיות נוספות. כך, על מנת ליצור ודאות ושקיפות בנוגע להחלטת מנכ"ל משרד התקשורת ביחס לסכום העיצום הכספי שיוטל, קבעה הוועדה את אמות המידה להחלטה זו בחוק עצמו; שינוי נוסף שביצעה הוועדה בהצעת החוק על מנת ליצור שקיפות הוא קביעה שפרוטוקול הדיון של הוועדה המייעצת יהיה פרוטוקול מלא שיעמוד לעיון הציבור; הוראה חשובה נוספת שהוספה במהלך דיוני הוועדה היא ההוראה המצמצמת את סמכותו של מנכ"ל משרד התקשורת לפנות למסלול של אכיפה פלילית לאחר שבחר במסלול של אכיפה מינהלית, כך שאם המפר שילם עיצום כספי בשל הפרה שביצע, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן נתגלו עובדות או ראיות חדשות המצדיקות זאת.
סוגיה נוספת שהוועדה דנה בה מתייחסת לפרסום על הטלת עיצום כספי. בהתאם להצעת החוק, המנהל רשאי לפרסם את דבר הטלת העיצום הכספי, סכומו, שמו של המפר, מהות ההפרה ועוד. כדי למנוע פגיעה בלתי מידתית במפר, החליטה הוועדה בין היתר כי ככלל, פרסום בדבר הטלת עיצום כספי ייעשה על-ידי המנהל באתר האינטרנט של המשרד, משך הפרסום יהיה מוגבל בזמן וייקבעו הוראות לעניין אופן הפרסום כדי למנוע ככל הניתן את העיון בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום. כמו כן נקבע כי לא יפורסם שמו של יחיד שהוטל עליו עיצום כספי אלא אם כן סבר המנהל כי הפרסום נחוץ לשם אזהרת הציבור והעיצום הכספי הוטל בשל הפרה הקשורה למתן שירות לציבור על-ידי המפר.
השינויים שמניתי בפניכם הם רק חלק מהשינויים שהוכנסו על-ידי ועדת הכלכלה בהצעת החוק. יש לציין כי שינויים דומים לאלה נעשו גם בחוקים אחרים שנדונו בוועדת הכלכלה בחודשים האחרונים ועסקו בעיצומים כספיים, ובראשם חוק ההגבלים העסקיים.
חברות וחברי הכנסת, אני סבור כי ההצעה שבפניכם חשובה ביותר, ותאפשר למשרד התקשורת להבטיח ציות להוראות החוק, המשפיעות על רווחת כל אחד מאתנו.
להצעת חוק זו לא הוגשו הסתייגויות, ואבקשכם לאשר אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית – ולא לפני שאודה לצוות הנהלת ועדת הכלכלה, בראשות המנהלת הגברת לאה ורון והיועצת המשפטית לוועדה עורכת-הדין אתי בנדלר, המשנה ליועץ המשפטי לכנסת, ולצוות עוזרי, לבנת נזרי, דרור נאור ואורי חונה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכלכלה. רבותי חברי הכנסת, כבוד השר, עדיין הדיון קיים, אז לפני שאנחנו מצביעים, האם רצית להתייחס להצעת החוק הזאת?
<שר התקשורת משה כחלון:>
אחרי זה.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
אחרי זה אתה רוצה. זו הצעת חוק ממשלתית. אדוני יכול כמובן להתייחס בתום הדיון. בבקשה, אנחנו נעבור להצבעה, שכן אין הסתייגויות, ולכן אנחנו נצביע מקשה אחת על הצעת החוק. קודם הקריאה השנייה.
רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 55), התשע"ב–2012. נא להצביע בקריאה שנייה, מקשה אחת. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 4
בעד סעיפים 1–17 – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–17 נתקבלו.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
14 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 55) עברה בקריאה שנייה.
אדוני היושב-ראש, האם יש לך איזו חרטה? אתה רוצה לעכב את ההצבעה בקריאה שלישית? אתה מבקש ממני להצביע בקריאה שלישית.
<כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):>
כן.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
בבקשה, רבותי חברי הכנסת, אנחנו מצביעים עכשיו בקריאה שלישית על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 55). נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע בקריאה שלישית?
הצבעה מס' 5
בעד החוק – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 55), התשע"ב–2012, נתקבל.
<היו"ר ראובן ריבלין:>
14 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שחוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 55) עבר בקריאה שלישית, והוא ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
כבוד השר יעלה ויבוא על מנת לברך את העושים במלאכה. בבקשה. ההצעה היא הצעת חוק ממשלתית.
<שר התקשורת משה כחלון:>
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כפי שהציג פה יושב-ראש ועדת הכלכלה מדובר בהצעת חוק שתאפשר אכיפה של משרד התקשורת נגד מפירי חוק. לא פעם כמעט אין אמצעים למשרד ממשלתי כדי לאכוף את החוק, ולצערי החברות מנצלות את זה. הצעת החוק, שבאמת נעשתה בה עבודה מאומצת, רבת שנים הייתי אומר, מדברת על עיצומים מדורגים, כי אם חברה הפירה הפרה קלה אי-אפשר לקנוס אותה בעשרות מיליונים, ולכן לא פעם היינו צריכים פשוט לוותר, כי לא היו לנו אמצעים כדי לאכוף. פה הצעת החוק מתקנת את זה ומביאה אותנו למצב שיש לנו עיצומים מדורגים, וכך אפשר לאכוף, ובסוף מי שנהנה מזה זה הצרכנים.
אדוני יושב-ראש הכנסת, אמרת שאני עולה להודות. באמת אני עולה להודות. עשו פה אנשים עבודה מאוד קשה, מאוד מאומצת, וזה אחד החוקים המסובכים והקשים שדנו בהם. בראש ובראשונה – לכרמל שאמה, יושב-ראש ועדת הכלכלה, על זה שלקחת את זה לידיים כמו שאתה יודע, מההתחלה ועד הסוף, בסיוע הנהלת הוועדה שלך, שאין מה לעשות, אני פשוט מעריץ אותם: לאה ורון, אתי בנדלר, עידית וכל הצוות של ועדת הכלכלה, באמת מהמקצועיים ביותר שיש, מהחרוצים ביותר שיש, וגם נעשה פה מאמץ מיוחד להביא את זה היום, למרות כל הלחץ, אז שוב תודה. וכמובן – למחלקה המשפטית שלנו, של משרד התקשורת, בניצוחה של עורכת-הדין דנה נויפלד, היועצת המשפטית, מימון שמילה, סמנכ"ל אכיפה, אריק רשף, רועי ברית ויוליה, המתמחה שלנו בלשכה המשפטית, וגם לאנשי משרד המשפטים שסייעו לנו. שוב, תודה רבה.
<היו"ר יעקב אדרי:>
תודה לשר משה כחלון.
<הצעת חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע"ב–2012>
[מס' מ/664; "דברי הכנסת", חוב' כ', עמ' 27372; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
<היו"ר יעקב אדרי:>
אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע"ב–2012, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את ההצעה יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן. בבקשה.
<מגלי והבה (קדימה):>
חוק הביטוח הלאומי ירד?
<היו"ר יעקב אדרי:>
חוק הביטוח הלאומי עבר.
<כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):>
אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת החוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע"ב–2012, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
הצעת החוק המונחת בפניכם מבקשת להצעיד קדימה ולהרחיב את פעילותו של בנק הדואר לרווחתם של תושבי ישראל ולהעניק לו כלים ליצירת אלטרנטיבה לחלק מן השירותים המסופקים כיום רק על-ידי הבנקים המסחריים.
כיום מנוהלים בבנק הדואר כ-350,000 חשבונות פעילים עבור לקוחות שונים, רובם פרטיים. בנק הדואר פועל כחברת-בת בבעלות מלאה של חברת הדואר ונותן את שירותיו באמצעות החברה ובמתקניה, אך הוא כפוף להגבלות שונות, ובהן איסור החזקת הון עצמי או נכסים, איסור העסקת עובדים, וכן איסור צבירת רווחים. הגבלות אלו מקשות הן על חברת הדואר והן על בנק הדואר לפתח את השירותים הבנקאיים הניתנים לציבור, שבהם, כידוע, מתקיימת תחרות מוגבלת מאוד, אם לא אי-תחרות. פיתוח השירותים הבנקאיים בבנק הדואר לא רק יעודד את התחרות בתחום חשוב זה, אלא גם ביכולתו להגדיל את הכנסות החברה ולסייע בהתמודדות עם הירידה החדה הנרשמת בשנים האחרונות בפעילות הדואר המסורתית.
כפי שאפרט להלן, הצעת החוק קובעת שורה של הוראות שיחילו עקרונות של ממשל תאגידי על בנק הדואר, יאפשרו את הרחבת תחומי הפעילות והשירותים שהוא מעניק לציבור ויסדירו את הפיקוח והבקרה על פעילותו.
בכל הנוגע לשירותים הכספיים שיספק בנק הדואר, מוצע לקבוע כי שירותים אלו יינתנו בידי החברה הבת בלבד, לפי תנאי ההיתר לשירותים כספיים שייתן לה שר התקשורת בהסכמת שר האוצר. תנאי ההיתר ייקבעו תוך התחשבות, בין היתר, בקידום ושיפור מתן השירותים הכספיים לציבור וכן בצורך להרחיב את הנגישות של השירותים הכספיים לציבור, בהתחשב בפערים הכלכליים בחברה ובצרכים ייחודיים של קבוצות שונות בה. היתר זה יסדיר, בין השאר, ניהול חשבונות עובר ושב, העברת כספים, קנייה ומכירה של מט"ח ועוד. כמו כן, תוכל החברה הבת, באישור שרי התקשורת והאוצר, לתת בעצמה שירותים פיננסיים או להפיץ שירותים פיננסיים הניתנים על-ידי גורם אחר. כדי להקל על קבלת אישור למתן שירותים נוספים כאמור ולייעל אותו, קבעה ועדת הכלכלה מנגנון אישור לשירותים אלו גם ללא הסכמה פוזיטיבית של השרים, כך שיראו בקשה כמאושרת אם השרים לא ישיבו לבקשת החברה הבת בתוך המועדים שנקבעו בחוק המוצע.
עוד יש לציין, כי ההצעה מקנה לשר התקשורת סמכות לקבוע רשימת שירותים כספיים אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה – שירות אוניברסלי – ובנק הדואר יהיה חייב לספק שירותים אלו לפי תקני האיכות והשירות שקבע השר. עוד מוצע לקבוע כי החברה והחברה הבת יסדירו בהסכם את מתן השירותים באמצעות החברה וכן את ההסדרים הכספיים ביניהן, אך במידה שהסכם זה לא ייחתם, השר, בהסכמת שר האוצר, יהיה רשאי להורות על הסדרים אלו, וזאת על בסיס עלות מתן השירות בתוספת רווח סביר.
עוד מוצע, כי השירותים הכספיים יינתנו רק באמצעות חברת הדואר או באמצעות החברה הבת עצמה. בנוסף, וכדי למנוע פגיעה אפשרית בחברת הדואר ובעובדיה, קבעה ועדת הכלכלה כי החברה הבת לא תוכל לפתוח יותר מ-35 סניפים שבהם תיתן את השירות בעצמה. לשר התקשורת תוענק הסמכות להגדיל מספר זה, אולם הוא יוכל לעשות שימוש בסמכותו רק אחת לשנה, כך שכל אימת שירצה לאשר פתיחת סניף חדש, הוא יעשה כן לאחר שיבחן את ההשפעה של פתיחת סניף קודם על חברת הדואר.
בכל הנוגע לשירות ללקוחות בנק הדואר, קובעת הצעת החוק שורה של הוראות שרובן שאובות מההוראות החלות באותם עניינים על הבנקים המסחריים, ובכלל זה איסור על סירוב בלתי סביר לתת שירות, איסור הטעיה, מסירת מידע ללקוח על התשלומים הנגבים ממנו, איסור על התניית שירות בשירות ועוד.
הוראות נוספות שמוצע לקבוע עוסקות בהסרת מגבלות שונות המוטלות כיום על החברה הבת, ובהן האיסור על העסקת עובדים, צבירת רווחים, מינוי דירקטורים והחזקת נכסים, וכן פיקוח וביקורת על השירותים הכספיים. לעניין זה נקבע כי השר ימנה מבין עובדי משרד התקשורת מפקח לעניין השירותים הכספיים, שיהיה אחראי על פיקוח וביקורת על פעילותה של החברה הבת, ובכלל זה יהיה רשאי לקבוע הוראות ניהול תקין לחברה הבת ולחברה בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים, וכן להורות על תיקון ליקויים.
עוד מוצע לקבוע הוראות באשר להטלת עיצומים כספיים על החברה והחברה הבת בשל הפרת הוראות החוק או תנאי ההיתר לשירותים כספיים. בדומה להצעות חוק אחרות שנדונו בוועדת הכלכלה וכללו הוראות בעניין עיצומים כספיים, עמדה הוועדה על קביעת הוראות בדבר הגבלת פרסום שמותיהם של יחידים שהוטל עליהם עיצום כספי, הגבלת משך הפרסום האמור, וכן על קביעת הוראות שימנעו את אחזור המידע לאחר תום תקופת הפרסום. בנוסף נקבע כי הטלת עיצומים כספיים תתאפשר רק לאחר שוועדת הכלכלה תאשר תקנות שעניינן המקרים והנסיבות של הפחתת גובה העיצום הכספי. תקנות אלו יובאו לוועדה בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
ביחס למועד תחילתו של החוק קובעת ההצעה כי חלק מהסעיפים, ובהם הסעיפים המסירים חלק מהמגבלות שהוטלו עד היום על החברה הבת, ייכנסו לתוקפם עם פרסומו של החוק, ואילו שאר סעיפי הצעת החוק, ובעיקרם הסעיפים העוסקים במתן השירותים הכספיים בידי החברה הבת, ייכנסו לתוקפם ביום הקובע. היום הקובע יהיה שנה מיום פרסומו של החוק, אולם הוא מותנה בהתקיימם של שלושה תנאים, ובהם הודעת החברה לשר כי יש באפשרותה לתת את השירותים הכספיים, עמידה בהוראות המפקח לעניין ההון העצמי המזערי וכן מינוי דירקטוריון לחברה. לתנאים אלו הוסיפה ועדת הכלכלה תנאי נוסף שעניינו חתימה על הסכם קיבוצי לעניין יישום החוק בנוגע לתנאי ההעסקה של עובדים בחברת הדואר ובחברה הבת, זאת כדי להגן על עובדי חברת הדואר מפגיעה שעלולה להיגרם להם מהשינויים הצפויים. אם לא יתקיימו ארבעת התנאים ידחה שר התקשורת את היום הקובע בחצי שנה בכל פעם, וידווח על כך לוועדת הכלכלה, שתקיים דיון בהשתתפותו או בהשתתפות מנכ"ל משרדו. עם זאת, כדי למנוע את האפשרות לעכב ללא הצדקה את כניסת החוק לתוקף באמצעות התמשכות לא ראויה של הליכי המשא-ומתן לקראת חתימת הסכם קיבוצי, נקבע כי שר התקשורת יוכל, באישור ועדת הכלכלה, לשנות – דהיינו להקדים או לדחות – את היום הקובע, אם נוכח כי בנסיבות העניין ראוי לעשות כן.
<אמנון כהן (ש"ס):>
כחלון, הבנת את זה?
<כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):>
כמו כן מוצע לקבוע הוראת שעה שתאפשר לחברת הדואר לספק את השירותים הכספיים עד למועד הקובע.
כאמור, הצעת חוק זו נועדה לאפשר לתושבי ישראל ליהנות ממגוון שירותים בנקאיים נגישים וזולים בסניפי הדואר הפזורים בכל רחבי הארץ ולקדם את איכות השירותים הניתנים על-ידי בנק הדואר. זוהי הצעת חוק חשובה ביותר, ואני קורא לחברי הכנסת לאשר אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. אני מבין שלהצעת החוק הזאת לא הוגשו הסתייגויות.
גם הצעת חוק זו היא פרי עבודה קשה ומאומצת, כולל בימי הפגרה, של צוות הוועדה: של מנהלת הוועדה גברת לאה ורון, היועצת המשפטית והמשנה ליועץ המשפטי לכנסת עורכת-הדין אתי בנדלר, עורך-הדין אלקנה אפרתי, שסייע בכל התהליך לעורכת-הדין בנדלר, וכמובן לעוזרי שהזכרתי אותם גם בחוק הקודם, לבנת נזרי, דרור נאור ואורי חונה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
אני מצטער על הקול המצונן.
<היו"ר יעקב אדרי:>
זה בסדר. הרבה בריאות. תודה ליושב-ראש ועדת הכלכלה. אנחנו נמתין וניגש להצבעה. אין הסתייגויות לחוק, ואנחנו ניגש להצבעה כמובן בקריאה שנייה.
בבקשה, אנחנו מצביעים.
הצבעה מס' 6
בעד סעיפים 1–59 – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–59 נתקבלו.
<היו"ר יעקב אדרי:>
בעד – 13, אין מתנגדים.
האם יש הסתייגויות או שניגש לקריאה שלישית?
החוק עבר בקריאה שנייה, ואנחנו ניגשים לקריאה שלישית. בבקשה.
הצבעה מס' 7
בעד החוק – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע"ב–2012, נתקבל.
<היו"ר יעקב אדרי:>
בעד – 11, אין מתנגדים. החוק, כמובן, עבר בקריאה שנייה ושלישית, וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
השר רוצה כמובן לברך. בבקשה.
<שר התקשורת משה כחלון:>
אדוני היושב-ראש, שוב, יש פה הצעת חוק, גם אחרי הבשלה של שנים שלקח לעבוד עליה. מדי פעם הציבור או התקשורת שואלים למה זה לא קורה, איך זה לא קורה ולמה מחכים. אז חשוב שידעו: כל הצעת חוק שהעלינו היום זו עבודה של מינימום שנה וחצי או שנתיים. אבל אני שמח שזה הגיע להבשלה והגיע לקריאה שנייה ושלישית, וזה הדבר החשוב.
כמובן, מדובר בהצעת חוק שהיא מאוד מאוד חברתית, שמאפשרת לבנק הדואר – שהוא בנק באופן יחסי הכי זול שיש ויש לו נגישות גם לאנשים שבנקים אחרים, לצערי, לא מקבלים אותם כלקוחות, כי עליהם אי-אפשר לתפור סכומים של עמלות, אין להם ניירות ערך ואין להם כל מיני סטרקצ'רים והם לא צריכים לקנות מוצרים פיננסיים. אלה אנשים שצריכים לקבל שירות מינימלי. מה לעשות, לצערי הבנקים המסחריים מסתכלים על האדם לפי כמה אפשר להרוויח אצלו ולא לפי איזה שירות אפשר לתת לו, ולכן בנק הדואר יודע לעמוד במשימות האלה – והיום הרחבת השירותים האלה היא בסוף שוב נותנת מענה לאזרח.
גם פה אני רוצה להודות לך, כרמל ידידי, ולוועדת הכלכלה, באמת גם למנהלת הוועדה וגם ליועצת המשפטית ולעוזרים ולעוזרות, ואצלנו במשרד: לדנה נויפלד – יועצת משפטית, לאורן לביאן – המפקח על בנק הדואר, לברוריה מנדלסון ורועי ברית מהלשכה המשפטית, וכמובן למנכ"ל המשרד, שהוביל את שני החוקים האלה, עדן בר-טל, גם עניין העיצומים הכספיים, שהוא לקח חלק מרכזי בזה, וכמובן גם בהרחבת בנק הדואר. תודה רבה.
<היו"ר יעקב אדרי:>
תודה לשר משה כחלון.
<מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת>
<היו"ר יעקב אדרי:>
הודעה למזכירת הכנסת – בבקשה.
<מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:>
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (תיקון מס' 2), התשע"ב–2012, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; הצעת חוק זו היא מיזוג של שתי הצעות חוק.
לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת (תיקון מס' 15) (שיפוט משמעתי), התשע"ב–2012, של ועדת הכנסת; הצעת חוק מענק עידוד לעובדי הוראה עולים, התשע"ב–2012, של חבר הכנסת אלכס מילר וקבוצת חברי הכנסת.
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים) (תיקון מס' 5), התשע"ב–2012. תודה.
<היו"ר יעקב אדרי:>
תודה.
<הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 10), התשע"ב–2012>
[מס' כ/398; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' ל"ז, עמ' 21356; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
<היו"ר יעקב אדרי:>
אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 10), התשע"ב–2012, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את ההצעה יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אמנון כהן. בבקשה.
<אמנון כהן (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):>
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 10), התשע"ב–2012, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
סעיף 35 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965, מאפשר לכמה סיעות של המועצה היוצאת או הנכנסת, או מפלגות, להגיש רשימת מועמדים משותפת לבחירות ברשות מקומית. הגשת הרשימות היא דבר שבשגרה ברשויות המקומיות, אך עד היום לא הוסדרו בחוק באופן מלא כל העניינים הנוגעים למימון הרשימה המשותפת ולאחריות הסיעות השונות המרכיבות אותה. סוגיה זו אף נדונה בהרחבה בדוח מבקר המדינה מחודש טבת התש"ע, פברואר 2010, בעניין הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בנובמבר 2008.
יוזמי הצעת החוק הם חברי כנסת מסיעות רבות: חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב, דוד אזולאי, יריב לוין, פניה קירשנבאום, זבולון אורלב, אברהם מיכאלי, דוד רותם, יוחנן פלסנר, איתן כבל, אופיר אקוניס, אורי אריאל ואנוכי. אנחנו רואים – ממש כל סיעות הבית.
מטרת הצעת חוק זו להסדיר באופן מלא את הנושאים הנוגעים למימון רשימות משותפות של מועמדים לרשויות המקומיות. מוצע כי כל סיעה מהסיעות המרכיבות את הרשימה המשותפת תנהל באופן נפרד את הכנסותיה והוצאותיה לפי החוק, ואף תגיש בנפרד את החשבונות והדוח הכספי למבקר המדינה. דוחות אלה יתייחסו להכנסותיה והוצאותיה הן בתקופה שלפני הגשת הרשימה המשותפת והן בתקופה שלאחר הגשתה.
בעת הגשת הרשימה המשותפת יודיעו הסיעות לשר הפנים במכתב משותף על יחס החלוקה שהן קבעו ביניהן, ולפיו יוחלו לגביהן הוראות החוק הנוגעות לסכום המימון שזכאית לו הרשימה המשותפת, למגבלת ההוצאות המותרות ולסכום המקדמה שכל סיעה זכאית לו.
על מנת להגדיל את ההתאמה בין ההוצאות שמוציאה סיעה מסוימת לבין חלקה בסכום המימון, החליטה הוועדה לקבוע כי הפרש האחוזים בין חלקה היחסי של סיעה מסוימת בסכום המימון לבין חלקה היחסי בסכום ההוצאות המותר לא יעלה על 40.
עוד מוצע כי הסיעות המרכיבות את הרשימה המשותפת לא יהיו רשאיות להעביר אחת לשנייה כספים בכל דרך שהיא, למעט בדרך של העמדת הלוואה או ערבות. כספי ההלוואה או הערבות, אם מומשה, יוחזרו לסיעה שהעמידה אותם לא יאוחר מתום חודשיים ממועד הבחירות.
לדעת הוועדה, הצעת החוק תבהיר ותפשט את הוראות החוק בנוגע למימון רשימות משותפות בבחירות ברשויות המקומיות, ואף תגדיל את יכולתו של מבקר המדינה לבקר באופן מסודר את חשבונות הסיעות.
להצעת חוק זו לא הוגשו הסתייגויות, ולכן אבקש כי הכנסת תאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע על-ידי הוועדה.
אדוני היושב-ראש, אני יכול להצביע מכאן? כי יש לי הצעת חוק אחרי זה עוד פעם. או שעדיף?
<היו"ר יעקב אדרי:>
אני אמתין עד שתגיע למקומך. כמובן, היות שאין מסתייגים, אנחנו ניגש ישר להצבעה.
בבקשה – קריאה שנייה כמובן.
הצבעה מס' 8
בעד סעיפים 1–4 – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–4 נתקבלו.
<היו"ר יעקב אדרי:>
בעד – 14, אין מתנגדים.
אדוני היושב-ראש, האם אתה מסכים שנצביע בקריאה שלישית?
<אמנון כהן (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):>
כן.
<היו"ר יעקב אדרי:>
בבקשה, אנחנו ניגשים להצבעה בקריאה שלישית. בבקשה.
הצבעה מס' 9
בעד החוק – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 10), התשע"ב–2012, נתקבל.
<היו"ר יעקב אדרי:>
בעד – 13, אין מתנגדים. החוק התקבל ויפורסם בספר החוקים של מדינת ישראל.
יברך הרב גפני, שהיה בין המציעים. בבקשה.
<משה גפני (יהדות התורה):>
אדוני היושב-ראש, אני מבקש להודות לראש וראשון, יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת הרב אמנון כהן, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה.
<אברהם מיכאלי (ש"ס):>
ולחברי הכנסת המציעים.
<משה גפני (יהדות התורה):>
לא. לחברי הכנסת המציעים, אבל כיוון שהתקיימו ישיבות רבות גם עם משרדי הממשלה וגם עם הוועדה, אני מבקש להודות לאנשים שעסקו בזה שעות רבות: שמואל גולן, המשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה והממונה על ביקורת בחירות ומימון מפלגות; גברת חנה רותם, מנהלת האגף לביקורת בחירות ומימון מפלגות; ממשרד המשפטים – עורך-הדין איל זנדברג, ראש תחום משפט ציבורי; עורך-הדין עמי ברקוביץ, ממונה משפט ציבורי; ממשרד הפנים – עורך-הדין עדי ז'ורבסקי מהפיקוח הארצי על הבחירות; רואה-חשבון גילת רובין-שלום מהיחידה למימון בחירות; הלשכה המשפטית בכנסת – עורך-הדין תומר רוזנר, היועץ המשפטי של ועדת הפנים; עורך-הדין גלעד קרן, עוזר היועץ המשפטי; צוות הוועדה – המנהלת, הגברת יפה שפירא; רכזת הוועדה, הגברת שוש אזולאי; עורך-הדין גלעד אזולאי, יועץ משפטי לסיעת ש"ס, שהשתתף בכל הישיבות; גזבר סיעת ש"ס יהודה אוחנה; רואה-חשבון אלעד המאירי, שהוא גזבר הליכוד. וכמובן עוזרי הוותיק, שהיה הרוח החיה בחוק הזה, משה שיפמן. אני מודה לכולם. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
<היו"ר יעקב אדרי:>
תודה, חבר הכנסת משה גפני.
<הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 74), התשע"ב–2012>
[מס' כ/482; "דברי הכנסת", חוב' ל"ד, עמ' 30205; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
<היו"ר יעקב אדרי:>
אנחנו ניגשים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 74), התשע"ב–2012, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. בבקשה.
<אמנון כהן (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):>
אני מצטרף לברכות לוועדה, לייעוץ המשפטי ולמנהלת הוועדה. כמובן שהם עושים עבודה מצוינת.
<אברהם מיכאלי (ש"ס):>
ליוזמים.
<אמנון כהן (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):>
היוזמים, זו העבודה שלהם; מה, בשביל זה הם נבחרו לכנסת. תודה מיוחדת למר משה שיפמן, שעשה עבודה מאחורי הקלעים. באמת מגיע לו, כי הוא הרוח החיה בכל החוק הזה. יישר כוח. זה למעשה מביא שקיפות ונותן למבקר המדינה כלים לבחון ולבדוק, וגם לא להכשיל את הרשימות שמתמודדות לכנסת.
החוק הבא – הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 74), התשע"ב–2012.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 74), התשע"ב–2012.
הצעת החוק קובעת הטבות מס לפי פרק חמישי לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963, גם במצבים שבהם חיזוק בניין ישן מפני רעידות אדמה נעשה בדרך של הריסת בניין קיים ובנייה של בניין חדש תחתיו. עד היום רשות המסים לא העניקה את הטבות המס במצבים של הריסת הבניין ובנייה של בניין חדש תחתיו, אלא רק במצבים שבהם נעשה חיזוק של מבנה קיים.
על-פי המוצע, מכירת זכות במקרקעין שמושפעת מזכויות בנייה לפי תמ"א 38/2 תהיה פטורה ממס עד גובה שוויין של זכויות הבנייה לפי התמ"א, כולל זכויות לפי התוכניות שנערכו לפי הוראות התמ"א. הפטור יינתן אם התקיימו שני תנאים: האחד – הפטור יחול לגבי דירת מגורים אחת בלבד שניתנה למוכר בתמורה, שעומדת בהגבלות שטח ושווי כפי שמפורט בהצעת החוק; השני – המבנה שנהרס הוקם מחדש בהתאם לתמ"א 38/2.
הוועדה ביקשה לנסות ולעודד ביצוע של תמ"א 38 באזורי פריפריה, כי, כידוע לך, אדוני היושב-ראש, באזורי פריפריה לא מתקיימת בכלל כדאיות כלכלית בתמ"א 38 לחיזוק מבנים. אנחנו רצינו לתת פה איזשהו מענה ולעודד. אני לא בטוח שזה ייתן את התמריץ, אבל לפחות ניסינו, כי קשה לנו מאוד מול הממשלה, כי זה נושא של מיסוי, תקציבים. אבל ניסינו. ולכן, נקבע במסגרת ההצעה כי באזורי הנגב או הגליל, או באזורים מוחלשים מבחינה סוציו-אקונומית, יינתנו הטבות המס, עד לגובה התקרה, גם במצב שבו קיבל המוכר שתי דירות מגורים תמורת הזכות הנמכרת, ולא רק לגבי דירת אחת, כפי שיחול ביתר הארץ.
בנוסף, כוללת ההצעה שתי הוראות לעניין פרט חמישי לחוק, שעוסק בפינוי-בינוי. הוראה אחת קובעת כי הוראות חוק מיסוי במקרקעין לעניין פינוי-בינוי יחולו גם על כל מחזיק בקרקע, ולא רק על בעלים או חוכר. בנוסף, נקבע כי יום התחילה בתחומי פינוי-בינוי לגבי כל דייר ודייר יהיה היום שבו התחיל הביצוע באותו הבניין שבו מתגורר הדייר, ולא במתחם כולו. כי קורה, אדוני, מצב שהמתחם כולו נכנס לפרויקט של פינוי-בינוי, והמבנה האחרון בסוף, עדיין לא נכלל בכלל, עוד לא הגיעו אליו. עוד שנתיים יגיעו אליו, אבל הוא כבר צריך לשלם את המיסוי. אמרנו לא. לכשיגיע הפרויקט אליו, לפתח ביתו, רק אז הוא יצטרך לשלם, כי אז זה היה תוקע את כל הפרויקט.
מדובר בהצעת חוק חשובה, שמשווה את הטבות המס שהיו קיימות לגבי תמ"א 38 להטבות המס שיינתנו לפי תמ"א 38/2, דבר אשר יאפשר גידול בעסקאות התמ"א ברחבי הארץ, וכתוצאה מכך יחוזקו יותר מבנים שעומדים בפני סכנת רעידות אדמה.
להצעת החוק אין הסתייגויות. לפיכך, אבקשכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה.
<היו"ר יעקב אדרי:>
תודה ליושב-ראש ועדת הפנים חבר הכנסת אמנון כהן.
כיוון שבאמת אין ההסתייגויות ואין הצעות לדיבור, אז בבקשה, אנחנו ניגשים להצבעה. בבקשה, אנחנו מצביעים על הצעת החוק.
הצבעה מס' 10
בעד סעיפים 1–9 – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–9 נתקבלו.
<היו"ר יעקב אדרי:>
בעד – 10, אין מתנגדים. החוק עבר בקריאה שנייה.
האם אדוני רוצה לגשת להצבעה?
<אמנון כהן (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):>
בוודאי ובוודאי.
<היו"ר יעקב אדרי:>
טוב. אנחנו ניגשים לקריאה שלישית. בבקשה, הצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 11
בעד החוק – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 74), התשע"ב–2012, נתקבל.
<היו"ר יעקב אדרי:>
בעד – 10, אין מתנגדים. החוק עבר בקריאה שנייה ושלישית וייכנס לספר חוקי מדינת ישראל. תודה.
<מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת>
<היו"ר יעקב אדרי:>
הכרזה, בבקשה.
<מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:>
תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 40), התשע"ב–2012, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה.
<היו"ר יעקב אדרי:>
תודה.
<הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 19) (ייעוץ השקעות כללי ושיווק השקעות כללי), התשע"ב–2012>
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/487).]
(קריאה ראשונה)
<היו"ר יעקב אדרי:>
אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 19) (ייעוץ השקעות כללי ושיווק השקעות כללי), התשע"ב–2012, של חבר הכנסת אמנון כהן וקבוצת חברי כנסת, קריאה ראשונה. בבקשה.
<אמנון כהן (ש"ס):>
תודה, אדוני. ראשית, אני רוצה להודות, לגבי הצעת חוק הקודמת, העבודה נעשתה במשותף על-ידי ועדת הפנים שלנו וועדת הכספים, וענת, היועצת המשפטית של ועדת הכספים, ליוותה את נושא מיסוי מקרקעין בנושא של תמ"א 38. אני מודה לך על כך, על שיתוף הפעולה בין הוועדות לטובת הציבור, לטובת הצרכן, בסופו של דבר. את תרמת תרומה רבה לחיזוק מבנים במדינת ישראל. יישר כוח.
החוק הבא, חוק שלי ושל חבר הכנסת פיניאן, חברת הכנסת פאינה קירשנבאום וחבר הכנסת גפני – נדמה לי שהחתמתי גם אותו – זו הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 19) (ייעוץ השקעות כללי), התשע"ב–2012.
אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה הראשונה את הצעת החוק לתיקון חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות. חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה–1995, מסדיר את הפעילות של ייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות. החוק מגדיר פעילות של מתן ייעוץ השקעות, ולמעשה בהגדרה זו נכללים היום גם ייעוץ השקעות שניתן ללקוח מסוים ביחס להשקעותיו וגם ייעוץ השקעות כללי שניתן באופן אחיד למספר רב ולא תמיד ידוע של אנשים.
בפועל מאפייניו של הייעוץ הכללי שונים. הוא אינו מותאם לנתונים האישיים של מקבלי הייעוץ והוא לא כולל תקשורת אישית בין נותן הייעוץ ומקבלי הייעוץ. דוגמה לייעוץ השקעות כללי היא ייעוץ בכלי התקשורת, כמו ברדיו או בטלוויזיה. בגלל השוני בין ייעוץ השקעות רגיל לבין ייעוץ השקעות כללי התעורר צורך להבחין ביניהם. בהצעה שבפניכם מוצע להגדיר את השירותים הכלליים באופן נפרד משירותי ייעוץ השקעות ושיווק השקעות רגילים.
על-פי המוצע, ייעוץ או שיווק השקעות ייחשב לכללי כאשר על פניו הוא אינו מיועד לאדם מסוים או מתחשב בנתונים של אדם מסוים, ולמעט אם הוא ניתן באופן כללי באופן הכולל תקשורת בין-אישית. בנוסף, מוצע לבטל את הצורך ברשיון לעיסוק בייעוץ או שיווק כללי ולקבוע לגביהם הסדרה מיוחדת, ולפיה מתן שירותים כלליים יכלול הודעות הנוגעות למהות השירות שניתן ולנותן השירות. בנוסף, לפי ההצעה יידרש גילוי אם יש או אין לנותן השירותים הכללים עניין אישי במועד מתן הייעוץ או השיווק, וכן גילוי של פרטיו המזהים של נותן השירות, לרבות פרטי כישוריו, השכלתו וניסיונו המקצועי.
לגבי כלי התקשורת – בשל המאפיינים הייחודיים של שירותים כלליים הניתנים בתקשורת הוחלט לקבוע לגביהם הוראה נפרדת, ולפיה יש להבהיר כי השירות אינו תחליף לייעוץ או שיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ולציין את קיומו או היעדרו של עניין אישי של נותן השירות ומהותו של העניין האמור בלבד.
ההצעה כוללת הוראות נוספות לעניין הגילוי שיידרש וכן קובעת איסור לכלול במסגרת ייעוץ או שיווק השקעות פרט כוזב מהותי.
זוהי הצעה חשובה, שמסדירה את התחום של מתן ייעוץ השקעות כללי, וכן מגינה על הציבור שנחשף לשירותים אלה ומסתמך עליהם. לפיכך, אבקשכם לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה.
אני רק רוצה להודות – כדי שאני לא אחזור עוד פעם – לוועדת הכספים, לשגית ולענת, שליוו את הצעת החוק. זו הצעת חוק מורכבת, אבל זה חוק צרכני ממדרגה ראשונה, ואני מודה להן על כך. וכמובן ליושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת משה גפני, שלמרות עיסוקיו הרבים בנושא החקיקות בוועדה שם את זה על סדר-היום, ואנחנו סיימנו את זה בקריאה ראשונה. תודה.
<היו"ר יעקב אדרי:>
תודה לחבר הכנסת אמנון כהן. יש דוברים שרוצים להתייחס לחוק. חבר הכנסת אורי אריאל – לא נמצא. חבר הכנסת יעקב כץ – לא נמצא. חבר הכנסת מגלי והבה ביקש גם – בבקשה.
<מגלי והבה (קדימה):>
אדוני היושב-ראש, השר בגין, חברי חברי הכנסת, אין ספק שהצעת החוק היא מהצעות החוק רבות שחבר הכנסת אמנון כהן, גם כשהיה פעיל בוועדת הכספים וגם בתפקידו הנוכחי, מביא לאישור הכנסת, ואני שמח על כך, ואני תומך בהצעת החוק. אני ליוויתי חלק מהדיונים, וכמובן גם חברי בוועדת הכספים טיפלו בה.
ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את הבמה כשנמצא פה השר בגין ויכול גם לשמוע אותי וגם להעביר את רשמי. הנושא – אנחנו יודעים מה שמתרחש בסוריה וכמובן לבנו כואב על אזרחים חפים מפשע שנפגעים, כשאני מדבר על ילדים, נשים, והצרות הן רבות.
אבל אני רוצה להתייחס לסטודנטים הדרוזים מרמת-הגולן שלומדים באוניברסיטאות בדמשק. הסטודנטים האלה, שהלכו ללמוד, נתקעו שם ולא יכולים לחזור לישראל. הצלב-האדום – המשפחות פנו לצלב-האדום וגם היתה פנייה של חלק מהסטודנטים בדרכים שונות על מנת לאפשר להם להגיע ולחזור בבטחה ובשלום לבתיהם. והצלב-האדום, תשובתו היתה שאכן בגלל המצב אי-אפשר או לא מתקיימת הנסיעה הזאת מדמשק לכיוון רמת-הגולן בצורה בטוחה, והסטודנטים האלה יכולים למצוא את עצמם תחת אש ויכולים להיפגע. כמובן, הפנייה הזאת, היא באה – אנחנו אחראים לכל אזרחי מדינת ישראל, ואותן משפחות מוטרדות מה יעלה בגורל ילדיהן. השר בגין, אני יודע על הפעילות שלך, ואפשר שהשלטונות יכולים כן לפנות בדרכים דיפלומטיות כאלה ואחרות. אני מניח שגם שר החוץ יכול לעשות את זה, או משרד החוץ. אפשר לפנות.
אבל רציתי לנצל במה זו – גם כדי שהמשפחות שלהם שפנו ידעו שגם בכנסת ישראל יעשו את מה שביכולתם על מנת להבטיח, בדרך הומניטרית ובטוחה להחזיר את התלמידים, הסטודנטים האלה, הביתה. כי בסופו של דבר אנחנו באמת, כפי שאמרתי, מגנים כל רצח של חפים מפשע, של ילדים, של נשים, של גברים, ואנחנו רואים זוועות שלא היינו רוצים לראות, אבל זה נעשה, ונעשה בתוך מדינה שהיא לא רחוקה מאתנו. אבל חשוב לנו באותה מידה ביטחון אותם סטודנטים שיבואו ויחזרו לכאן בשלום, לארץ. תודה, אדוני.
<היו"ר יעקב אדרי:>
תודה לחבר הכנסת מגלי והבה. אנחנו ניגשים להצבעה. נמתין עוד רגע, בבקשה.
אנחנו מצביעים, בבקשה.
הצבעה מס' 14
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 19) (ייעוץ השקעות כללי ושיווק השקעות כללי), התשע"ב–2012,
לוועדת הכספים נתקבלה.
<היו"ר יעקב אדרי:>
בעד – 11, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותעבור להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכספים. תודה.
<הצעת חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת (תיקון מס' 15) (שיפוט משמעתי), התשע"ב–2012>
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/491).]
(קריאה ראשונה)
<היו"ר יעקב אדרי:>
אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת (תיקון מס' 15) (שיפוט משמעתי), התשע"ב–2012, לקריאה ראשונה. היא קיבלה פטור מחובת הנחה בכפוף להנחה על שולחן הכנסת. כן, היא הונחה, כן.
כמובן, יציג את הנושא יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת יריב לוין. בבקשה.
<יריב לוין (יו"ר ועדת הכנסת):>
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם לקריאה הראשונה את הצעת חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת (תיקון מס' 15) (שיפוט משמעתי), התשע"ב–2012, המובאת לכאן מטעם ועדת הכנסת.
מטרת הצעת החוק היא לתקן חוסר שהתגלה בחוק משכן הכנסת בנוגע לדין המשמעתי החל על אנשי משמר הכנסת ולהשלים את הקביעה הקיימת בחוק שלפיה על אנשי המשמר יחולו אותם דיני משמעת שחלים על שוטרים.
חוק משכן הכנסת קובע כיום כי לעניין חובת משמעת ושיפוט משמעתי, דינם של אנשי משמר הכנסת כדין שוטרים לפי חוק המשטרה, התשס"ו–2006. ואכן, הדין המשמעתי של שוטרים קבוע ברובו בחוק המשטרה, שהחליף בזמנו את פקודת המשטרה. ואולם, ההוראות הנוגעות להשעיה נשארו בפקודת המשטרה, ולכן הן חלות על שוטרים, אבל חסרה הפניה בחוק משכן הכנסת והן אינן חלות על אנשי משמר הכנסת. אם כן, הצעת החוק באה לקבוע כי על אנשי משמר הכנסת יחולו הן דיני המשמעת הקבועים בחוק המשטרה והן ההוראות בעניין השעיה הקבועות בפקודת המשטרה, על מנת ליצור האחדה של הדברים.
הצעה זו הוכנה, כמובן, במשותף עם קצין הכנסת על-פי הייעוץ המשפטי של הוועדה, שהבהיר את הצורך בתיקון הזה. היא אושרה בוועדה פה אחד, ואני מבקש מהכנסת לאשר אותה בקריאה ראשונה. ההצעה קיבלה גם פטור מחובת הנחה מתוך תקווה שנצליח להשלים אותה לפני תום המושב בדרך שלא תשאיר את החסר הזה פתוח תקופה ארוכה נוספת. תודה.
<היו"ר יעקב אדרי:>
האם אדוני מתכוון עד מחר?
<יריב לוין (יו"ר ועדת הכנסת):>
המשמעות היא עד מחר. ננסה. אני לא בטוח שנצליח, אבל ננסה. תודה.
<היו"ר יעקב אדרי:>
תודה ליושב-ראש ועדת הכנסת. רשות הדיבור לחבר הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה, ולאחר מכן אנחנו ניגשים להצבעה.
<מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):>
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני אנצל את העניין הזה של הצעת חוק משכן הכנסת לדבר על משכנם של תושבי גוש-קטיף.
אנחנו נמצאים ממש בימים האלה, ערב תשעה באב, שבע שנים אחר הגירוש המתועב ועקירת יהודים מביתם בגוש-קטיף, גירוש שנעשה על-ידי מפלגה שהיום אנחנו רואים אותה מתפרקת, מתרסקת, מתמוססת, שהורתה בחטא ולידתה בחטא.
<היו"ר יעקב אדרי:>
אתה רק מתבלבל, אני חייב להגיד לך. מי שהיה אז זה הליכוד, אז אל תתבלבל.
<מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):>
כן, כן, אבל מי שבסופו של דבר בנה את הפלטפורמה – – –
<היו"ר יעקב אדרי:>
אל תתבלבל, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, אתה – – – על האמת.
<מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):>
מי שבנה את הפלטפורמה – אתה יכול לקחת את רשות הדיבור ולדבר לאחר מכן. אני אומר את האמת שאני מכיר.
<היו"ר יעקב אדרי:>
לא, אבל אתה אומר דבר שהוא בבסיס לא – – –
<מגלי והבה (קדימה):>
אבל שהאמת תהיה נכונה.
<מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):>
לא, אין לי שום – הליכוד הם לא חברים – אני בליכוד? אני בליכוד? אני לא בליכוד.
<היו"ר יעקב אדרי:>
הייתי אז בליכוד – – – תגיד אמת.
<מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):>
אני לא בליכוד. היה אז שר ביטחון, קראו לו שאול מופז. הוא אמר: ההתנתקות חיונית לביטחונה של ישראל, והבטיחו פתרון לכל מתיישב.
<יריב לוין (יו"ר ועדת הכנסת):>
– – –
<מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):>
אנחנו רואים היום איך ביטחונה של מדינת ישראל התחזק בשבע השנים האלה בעזה; הכניסו את כל תושבי דרום הארץ – דרום הארץ זה אשדוד, זה באר-טוביה – תחת מטריית טילים, ומדינת ישראל מפחדת לתת שם מכת מחץ אחת, כי אז השלום עם מצרים יתערער. הכנסנו את עצמנו ל"ברוך" ביטחוני שאין כדוגמתו.
אבל אני רוצה לדבר על זווית אחת – על הזווית של האטימות, של העקירה; על הזווית של חיסול הציונות. אני הייתי מראשוני המתיישבים שם בנווה-דקלים; אז קראו לזה היאחזות נח"ל גדיד. באנו אל חולות, באנו אל מקום שלא היה בו כלום. מה היה במואסי? כלום, שום דבר לא היה. באנו ולקחנו את החולות האלה, והפכו אותם בסופו של יום לארץ נושבת, ארץ פורחת, ארץ מניבה. ובאו לפה כמה אנשים והחליטו שהם יעשו התנתקות.
אמרתי בשבוע שעבר, כשדיברו פה על בצורת החשמל: אם יש בעיות בחשמל, אם אמרתם שיש התנתקות, אולי תורידו קודם את השלטר לעזה? נחסוך איזה משהו כמו 9%–10% מתצרוכת החשמל שאנחנו נותנים לעזה במדינת ישראל, ואז לא תהיה בצורת חשמל.
אבל, רבותי, שבע שנים, שבע שנים ועדיין אנשים לא הגיעו לבתיהם, שבע שנים ומדינת ישראל, בהרפתקה המוטרפת הזאת, המתועבת הזאת, של לגרש יהודים מביתם, להחריב אותם באיזה מין אמירה שאין מאחוריה ולא כלום. התנתקות? היתה פה התנתקות? היתה פה בריחה, היתה פה הבאת הטילים – –
<היו"ר יעקב אדרי:>
תודה.
<מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):>
– – אל לב היישוב, אל לב הארץ, בסופו של יום, אבל חרטה אין כאן. אבל דין שמים למופז יש, ועוד איך. תודה רבה.
<היו"ר יעקב אדרי:>
תודה לחבר הכנסת מיכאל בן-ארי. אנחנו ניגשים להצבעה. נמתין עד שהוא יגיע למקומו, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי.
<מגלי והבה (קדימה):>
מיכאל, אתה עם המורדים?
<היו"ר יעקב אדרי:>
וכמובן, אנחנו נצביע. בבקשה.
הצבעה מס' 15
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת (תיקון מס' 15) (שיפוט משמעתי), התשע"ב–2012, לוועדת הכנסת נתקבלה.
<היו"ר יעקב אדרי:>
בעד – 10, אין מתנגדים. הצעת החוק תעבור לוועדת הכנסת להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה.
<הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת>
<היו"ר יעקב אדרי:>
יש הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה.
<יריב לוין (יו"ר ועדת הכנסת):>
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, להלן הודעות מטעם ועדת הכנסת שאינן מחייבות הצבעה.
ועדת הכנסת קבעה את הוועדות הבאות לדיון בהצעות לסדר-היום: ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעה לסדר-היום של חבר הכנסת אריה אלדד, אשר הוסבה מהצעת חוק סיוע חוץ לארגוני מגזר שלישי במדינות תומכות, ובהצעה לסדר-היום של חבר הכנסת עתניאל שנלר וקבוצת חברי הכנסת בנושא: דוח הוועדה בראשות אדמונד לוי בנושא הכשרת מאחזים. ועדת החוץ והביטחון תדון בהצעה לסדר-היום של חברות הכנסת אורית זוארץ ומירי רגב, אשר הוסבה מהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – ביטול פטור מטעמי מצפון לאשה), התשע"א–2011. ועדה משותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת הפנים והגנת הסביבה תדון בהצעה לסדר-היום של חבר הכנסת נסים זאב בנושא: שמירת זכויות אזרחי ישראל בשטחי A שהמשפט הישראלי לא חל בהם; הוועדה תהיה בת שישה חברים, שלושה מכל ועדה, לפי ההרכב הבא: מטעם ועדת החינוך, התרבות והספורט – חבר הכנסת נסים זאב, שיכהן כיושב-ראש הוועדה המשותפת, חבר הכנסת יעקב כץ, חבר הכנסת ישראל אייכלר, ומטעם ועדת הפנים והגנת הסביבה – חברי הכנסת ציון פיניאן, מירי רגב ואריה ביבי.
ועדה משותפת של ועדת הכלכלה וועדת הכספים תדון בהצעת חוק הקמת מאגר מידע לעניין מחירי מוצרים ברשתות שיווק, התשע"ב–2012, של חברי הכנסת כרמל שאמה-הכהן ושכיב שנאן, פ/4360/18. הוועדה תהיה בת שישה חברים, שלושה מכל אחד ממרכיבי הוועדה המשותפת, על-פי ההרכב הבא: מטעם ועדת הכלכלה – חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן, יושב-ראש, חבר הכנסת יצחק וקנין וחבר הכנסת יואל חסון, ומטעם ועדת הכספים – חברי הכנסת ציון פיניאן, שכיב שנאן וליה שמטוב.
כמו כן קבעה ועדת הכנסת את הרכב הוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת הכספים, כמתחייב על-פי חוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לעניין "אבנר"), התשנ"ז–1997. הוועדה תהיה בת שישה חברים, שלושה מכל ועדה, וזאת לפי ההרכב הבא: מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט – חבר הכנסת דוד רותם, יושב-ראש, חבר הכנסת דורון אביטל וחבר הכנסת אורי מקלב, ומטעם ועדת הכספים – חבר הכנסת ציון פיניאן, חבר הכנסת גאלב מג'אדלה וחבר הכנסת יצחק וקנין. תודה.
<היו"ר יעקב אדרי:>
תודה לחבר הכנסת יריב לוין.
<מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת>
<היו"ר יעקב אדרי:>
הודעה לסגן מזכירת הכנסת – בבקשה.
<סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:>
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת הסכם הכרה הדדית בין ממשלת קנדה לבין ממשלת מדינת ישראל בדבר הערכת התאמה של ציוד בזק. תודה.
<היו"ר יעקב אדרי:>
תודה.
<הצעת חוק לתיקון פקודת הטלגרף האלחוטי (מס' 6) (הפחתת אגרות בעד הועדת תדרים והקצאתם), התשע"ב–2012>
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/489).]
(קריאה ראשונה)
<היו"ר יעקב אדרי:>
אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק לתיקון פקודת הטלגרף האלחוטי (מס' 6) (הפחתת אגרות בעד הועדת תדרים והקצאתם), התשע"ב–2012, של חברי הכנסת ציון פיניאן ונחמן שי. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת ציון פיניאן, בבקשה.
<ציון פיניאן (הליכוד):>
אדוני היושב-ראש, תודה, מכובדי השר בני בגין, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק לתיקון פקודת הטלגרף האלחוטי (מס' 6) (הפחתת אגרות בעד הועדת תדרים והקצאתם), התשע"ב–2012.
לפי סעיף 13 לפקודת הטלגרף האלחוטי מוסמך שר האוצר לקבוע את האגרות בעד הועדת תדרים והקצאתם, שסכומן מעודכן מעת לעת. כל אחת מתחנות הרדיו האזוריות נדרשת לשלם אגרות תדר למדינה עבור כל תדר שהוקצה לה לשם כיסוי אזור הזיכיון שלה, וזאת בהתאם להספקי השידור שמשרד התקשורת אישר לתחנות. האגרות המוטלות כיום לעניין שידורי רדיו אזורי גבוהות באופן משמעותי מהאגרות המוטלות על הזכיינים לשידורי הטלוויזיה, וזהות לאלה המוטלות על חברות הטלפון הסלולרי, וזאת אף שהרווחים של תחנות הרדיו האזוריות נמוכים יותר. כמו כן, קביעת האגרה לתחנות האזוריות אינה מתחשבת בכך שהתחנות נאלצות להשתמש ביותר מתדר אחד כדי לכסות את כל אזור השידור.
יודגש כי התועלת הכלכלית של רדיו אזורי בפריפריה נמוכה מאוד מזו של תחנות רדיו באזור המרכז. תחנות אזוריות נדרשות להגביר הספקי שידור, והגברה בהספקי שידור – מה שדורש תשלום גבוה בעד אגרות התדר. לכן מוצעת שיטת חיוב על-פי נוסחה המתחשבת באופן רציף בהספקי השימוש בתדרים, במקום הנוסחה הנוכחית. על-פי הנוסחה החדשה, חיוב תחנות הרדיו האזוריות יהיה פונקציה של ההספק המצטבר של כלל המשדרים באותו אפיק.
במשרד התקשורת נבחן הצורך ברפורמה בשיעור אגרות התדרים המוטלות על כל כלי התקשורת האלקטרונית.
הצעת החוק באה לתקן עיוות היסטורי בכל הקשור לחיובן של תחנות רדיו אזוריות בישראל בגין שימוש בתדרים לקיום שידורי הרדיו. על-פי הצעת החוק, מסמיכים את שר התקשורת לקבוע בתקנות מנגנון להפחתת האגרות בעד הועדת התדרים והקצאתם.
כמו כן, מוצע שהתקנות הראשונות לעניין זה יובאו לאישור ועדת הכספים בתוך שלושה חודשים מיום כניסתו לתוקף של התיקון המוצע.
הצעת החוק היא יוזמה של חבר הכנסת נחמן שי ואנוכי. אנחנו מבקשים מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הכספים להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
הצעת החוק אינה תקציבית, כי עלותה היא בין 3 ל-4 מיליון שקלים. תודה.
<היו"ר יעקב אדרי:>
תודה לחבר הכנסת ציון פיניאן. אנחנו נמתין שתגיע למקומך וניגש להצבעה. הדוברים שנרשמו לא נמצאים. אבל אני שומע שגם חבר הכנסת מיכאל בן-ארי ביקש. בבקשה, באופן חריג.
<נחמן שי (קדימה):>
אני יכול להירשם?
<היו"ר יעקב אדרי:>
אתה רוצה גם? בבקשה. יש לך שתי דקות.
<מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):>
שתי דקות?
<מגלי והבה (קדימה):>
שלוש דקות, וגם נחמן וגם אני.
<היו"ר יעקב אדרי:>
אני מודיע שגם חבר הכנסת מגלי והבה וחבר הכנסת נחמן שי ידברו. בזה נסגרה הרשימה. שלוש דקות, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. איך לא.
<מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):>
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כשאנחנו מדברים על הטלגרף האלחוטי ואנחנו מדברים על הועדת תדרים והקצאתם, אנחנו צריכים לדבר גם כן באותה שעה על הפלורליזם, שקיים או לא קיים, בשידור הציבורי. אנחנו עדים בשבוע האחרון למחול שדים, אדוני היושב-ראש, סביב צירופו של כתב נוסף לתוכנית, שיש לה אוטוריטה מלאה עד כה – לגברת בשם קרן נויבך, שיש כאלה שמאוד מאוד מעריכים אותה, ויש כאלה שמרגישים שלגברת יש סוג של אג'נדה. אני עצמי ישבתי אתה פעם באיזה אולפן ונוכחתי לדעת שהאג'נדה שלה היא מאוד מאוד ברורה, מאוד חד-צדדית.
ועכשיו סוף-סוף – כי בין המאזינים יש כמה אנשים שהם לא בדיוק באג'נדה של קרן נויבך, מה לעשות, וברשות השידור הבינו את זה – סוף-סוף הבינו את זה. נפל האסימון אחרי כל כך הרבה שנים, ושמו את מנחם בן לידה – לא שמנחם בן יושב אתי לכוס תה, אבל חשבו שיכול להיות פה איזה סוג של מישהו שייצג עוד ציבור, שאלות מזווית שונה ולא מזווית אחת בלבד. והנה, הבריונות – – –
<היו"ר יעקב אדרי:>
עושים עליו אינתיפאדה.
<מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):>
הבריונות של החכמים, שאין בלתם, של הידענים היחידים בעולם – מה זה חופש ביטוי ולמה סותמים להם את הפה. למי סותמים פה את הפה בדיוק?
<מגלי והבה (קדימה):>
מיכאל, כנראה יש לך בעיה כאן.
<מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):>
יש לי בעיה?
<מגלי והבה (קדימה):>
סותמים לך את הפה כל הזמן.
<מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):>
סותמים לי – אני אומר שזו אחת הזוויות שגם אנחנו צריכים לעתים להידרש אליהן. באמת מדברים על טלגרף אלחוטי – צריך לדבר על השידור הציבורי. לא יכול להיות שיש מישהו – יש לי סאגה שלמה עכשיו עם ערוץ-99, לא מכניסים אותי לאולפן. הם החליטו שיש כמה אנשים מסוימים שייכנסו שלוש פעמים ביום, וכאלה שלא. אז את הדברים האלה צריכים לדעת. יש גם ציבור שבחר בבן-ארי, יש כאלה שלא אוהבים את זה, אבל בחרו את בן-ארי, רוצים לשמוע אותו. רוצים לשמוע אחרים.
<היו"ר יעקב אדרי:>
– – – כל היום – – – שם.
<מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):>
לכן, אני מנצל את הזמן הזה. אני מקווה שהם לא עברו לפרסומות עכשיו בערוץ-99 כשאני עליתי פה לשידור. יש לקוות ככה. אני לא יודע, נבדוק את זה לאחר מכן.
<נחמן שי (קדימה):>
אין פרסומות. אין פרסומות בערוץ-99.
<מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):>
נחמן, אתה מפונק שם היטב, אני יודע, זה בסדר.
<נחמן שי (קדימה):>
לא הייתי שם כבר חודש.
<מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):>
מכל מקום, אנחנו מדברים על חופש, על האפשרות לכל אחד להביע את דעתו, כי אנחנו מדינה – תזכרו – מדינה דמוקרטית, וגם לציבור אוהב ארץ-ישראל, אוהב עם ישראל, גם לו יש זכות להביע את דעתו. תודה רבה.
<היו"ר יעקב אדרי:>
תודה. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה.
<נחמן שי (קדימה):>
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר וידידי חבר הכנסת ציון פיניאן, אנחנו חברנו ביחד ליוזמה הזאת מתוך אמונה שלרדיו האזורי יש במדינת ישראל שליחות. אנחנו מדברים הרבה על פריפריה, אבל לצערי לא עושים מספיק וצריכים לעשות יותר. הרדיו האזורי, עם 16 התחנות שלו, הוא אחד האמצעים החשובים ביותר כדי לגבש בפריפריה חברה, ליצור מכנה משותף בין ציבורים שונים, לתת לפריפריה גאווה משלה, לתת לפריפריה אפשרות להבליט את התרבות שלה, את הדברים המייחדים אותה – כל מקום וכל תחנה.
ולכן, צריך להקל ככל האפשר על קיומן של התחנות האלה. וזה לא עסקים גדולים; אלה עסקים קטנים ובינוניים שגם הם במצוקה ברמה הכללית. כולנו יודעים את זה, ושהן נאבקות – לא פעם התחנות האלה באמת נאבקות על היכולת שלהן להתקיים. כי פרסומות בפריפריה, באופן טבעי הן גם בתעריפים נמוכים וגם בהכנסות מאוד מאוד נמוכות.
לכן אני חושב שטוב תעשה הכנסת, בהתאם ליוזמה המשותפת של חברי ושלי, גם בהמשך להסכמה של הממשלה בעניין הזה, ותלך לקראת התחנות ותעזור להן בנושא של אגרות תדרים, שזו אחת ההוצאות שלהן, כדי שהן יוכלו להתקיים.
אני רוצה לומר משהו, שהוא מאוד ברור: תחנה שיש לה קיום יש לה גם חופש פעולה, יש לה גם עצמאות, היא לא תלויה במפרסמים, היא לא צריכה לעשות למענם מחוות, היא יכולה לשמור על חופש הדיבור בה, על חופש השידור בה. אלה ערכים שכדאי לקיים אותם וחשוב לקיים אותם לא רק בתחנות הרדיו ותחנות הטלוויזיה ברמה הלאומית, אלא גם ברמה המקומית-אזורית.
אני רוצה לומר רק עוד מלה או שתיים. אנחנו נמצאים במשבר מתמשך ברשתות הארציות שלנו. לאחרונה הופיעו בוועדת הכלכלה זכייניות ערוץ-2, "קשת" ו"רשת", ומסתבר שהן עוברות משבר קשה. גם רשות השידור נמצאת במצוקה כספית, כלכלית, ויש למצוא דרך לסייע לה. אני אומר את זה כי אני לא רוצה שהממשלה תהיה מעורבת במערכות האלה, בשום פנים ואופן לא, אבל יחד עם זאת היא צריכה לדעת ולרשום לפניה ולסייע בדרכים כאלה ואחרות, שערוצי השידור האלה, גם הלאומיים וגם האזוריים, ישדרו בחופש ובעצמאות, שהם הערכים הכי חשובים שלהם.
ברגע שתחנה נקלעת לקשיים, היא משלמת במחיר מסוים, ולא פעם המחיר המסוים הזה מתגלגל על חשבון המאזינים או הצופים שלה.
ולכן בדמוקרטיה – ואני חושב שכולנו מחויבים לערך הזה – בדמוקרטיה צריכים לתת לרדיו ולטלוויזיה, ברמה האזורית וברמה הלאומית, את הכלים להתקיים ולהתקיים בכבוד. תודה רבה.
<היו"ר יעקב אדרי:>
תודה לחבר הכנסת נחמן שי. חבר הכנסת מגלי והבה, בבקשה, גם לך יש שלוש דקות.
<מגלי והבה (קדימה):>
אדוני היושב-ראש, השר בגין, חברי חברי הכנסת, לוותיקים בבית זכורה התקופה שנלחמו ברדיו הפיראטי בכל אזורי הארץ. אז אמרו: יש בעיה, אין תדרים. מאוחר יותר השתכללנו והפכנו להיות מדינה שבה בסופו של דבר כל הסיבים האופטיים, כל הטכנולוגיה החדשה מאפשרת שיהיו יותר תדרים. ולכן הצעת החוק באה במקומה, גם חבר הכנסת פיניאן, גם חבר הכנסת נחמן שי, שעסק בנושא זמן רב לפני שהגיע לכאן.
צריך לזכור שלא צריך להטיל אגרות שבסופו של דבר יקשו על אותן תחנות רדיו אזוריות בשידור היומיומי, כי בסופו של דבר, ככל שהאגרה יותר גבוהה, זה מקשה על הבעלים. זו נקודה אחת שצריך להתייחס אליה. אני שמח על כך שוועדת השרים אישרה את הצעת החוק, ואנחנו יודעים שיש לה עלות ולכן חשוב שהנושא הזה יקודם על מנת לעזור מהר מאוד לאותן תחנות רדיו.
אני זוכר – חבל ששר התקשורת לא נמצא כאן – ישנם, בצפון בעיקר, אנשים שרצו תחנות רדיו מסודרות, בהתאם לחוק. יש הרבה פניות, שוב, לא מקצים להם תדרים וזה יוצר בעיה, כי אותם אנשים רוצים להתפרנס, ואז באמת משתמשים בצורה פיראטית. אני מלווה את הדוגמה של רדיו מירכא, של – – –
<ציון פיניאן (הליכוד):>
יש פה בעיה. תדרים זה 150,000 שקל לשנה, לפי הצעת החוק זה ירד כמעט ל-15,000–20,000.
<מגלי והבה (קדימה):>
על כך אני בירכתי אותך, אבל אני אומר, גם האגרה – וטוב באמת שהבהרת – בין 15,000 ל-20,000 – כמעט כל בעל תחנת רדיו יוכל לעמוד בזה. אני גם מפנה את הבקשה ואת השאלה לשר התקשורת: מדוע לא להקצות תדרים לתחנות רדיו – מצד אחד יש בהם שליטה ואין הפרעה לשדות התעופה, לא לצבא ולא לאף גורם ביטחוני, מצד שני, אנשים יכולים להפעיל תחנות רדיו באופן שהמחיר מתאים לכיס שלהם והם יכולים לתפקד.
על כן אני תומך בהצעת החוק, ואני מקווה שמהר מאוד נביא אותה לקריאה שנייה ושלישית, ושנמצא אוזן קשבת אצל שר התקשורת להקצות לבעלי הרדיו מהצפון שביקשו, והבקשה שלהם ממתינה הרבה זמן. תודה, אדוני.
<היו"ר יעקב אדרי:>
תודה. חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה. אחרון הדוברים, כמובן.
<מוחמד ברכה (חד"ש):>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק ראויה, כפי שאמרו קודמי. הבעיה היא לא עם התדרים של הרדיו, הבעיה היא עם התדרים של הממשלה. הממשלה, בהשתבש עליה תדריה, היא עכשיו ננעלת, וראש הממשלה ננעל על תדר אחד, לדעתי מאוד מסוכן. הממשלה יצאה בשן ועין בכל העניין של הגיוס, הממשלה עומדת בפני תנועת מחאה חברתית, הממשלה עומדת בפני גזירות כלכליות קשות, כנראה, במסגרת תקציב המדינה. ראש הממשלה, כמכור לסקרים, עוקב אחרי ההידרדרות והירידה שלו בסקרים, ואז, כפי שאמר פעם מי שאמר, הפטריוטיזם הוא מפלטו האחרון של הנבל. ראש הממשלה חושב לנופף במלחמה או במכה, הוא עוד לא החליט לאן, אם זה לאירן או אם זה לסוריה ואם זה לעזה, מלחמונת קטנטונת לעזה, נוסח מה שקרוי "עופרת יצוקה". התדר הזה עלול, או הוא חושב שעלול, להציל אותו מהידרדרות ומהכישלון הטוטלי. במיוחד לאור הבזאר האחרון, בזאר הבשר הפרלמנטרי שהתנהל כאן בבית הזה, שפוגע בכל קצוות הבית, גם אלה שאין להם לא יד ולא רגל ולא נגיעה בעניין הזה, לא היה להם, אין להם ולא יהיה להם, אבל המחזות האלה מבזים את הפרלמנטריזם בישראל. שוק, הבזאר הזה גם משליך את יהבו על הממשלה.
מכאן, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להזהיר מכל הרפתקה צבאית על מנת לפתור בעיות פנימיות בתוך מדינת ישראל. ראש הממשלה אינו יכול לשחק בדם ובחיים של האזרחים. הרמטכ"ל אמר היום דבר חשוב, שמתקפה או מכה על סוריה יכולה להביא להתלקחות מלחמתית. התלקחות מלחמתית היא דבר מאוד-מאוד מסוכן, היא תחזיר את האזור למחוזות מאוד קשים של שפיכות דמים, והדם הזה הוא על אחריותה ועל מצפונה – אם יש דבר כזה לממשלה, אם יש לה מצפון.
אני חושב שיש כאן מקום לעמוד ולהזהיר מפני כל ניסיון לדרדר את המצב האזורי לכיוון של עימות מלחמתי, שראש הממשלה יכול לדעת מתי ואיפה זה מתחיל אבל הוא לא יכול לדעת איפה זה מסתיים. אם היינו צריכים עדות – אני מסיים, אדוני – למחשבות ולתוכניות המסוכנות של הממשלה ושל העומד בראשה, די היה לשמוע את ראש מפלגת קדימה, אחרי שעזב – הוא כמובן לא עזב בגלל זה – על כך שהוא לא יהיה שותף להרפתקה באירן. זאת אומרת, ההרפתקה עומדת על – – –
<ציון פיניאן (הליכוד):>
יושב-ראש קדימה, במקרה זה הוא לא דוגמה טובה.
<מוחמד ברכה (חד"ש):>
אני אמרתי, אף שזו לא הסיבה שלו. אני יודע, אבל בכל זאת אני לא יכול לזלזל בעובדה שהוא ישב בפורומים הנכונים. אני גם לא יכול שלא להתייחס ברצינות לעבר שלו.
לכן, לדבר על הרפתקה צבאית באירן זה דבר שכנראה עומד על סדר-יומה של הממשלה. גם מאמרים של איתן הבר לפני יומיים, גם המאמר של רון בן-ישי אתמול או היום, שמזהירים מפני דברים כאלה או מצביעים על סכנה כזאת – ואני אומר: דמם של האזרחים, דמם של אזרחי האזור כולו, כולל אזרחי מדינת ישראל, אינו נושא לספסרות הרפתקנית של ממשלת ישראל ושל העומד בראשה. תודה רבה, אדוני.
<היו"ר יעקב אדרי:>
תודה לחבר הכנסת ברכה. אנחנו ניגשים להצבעה; נחכה לחבר הכנסת ברכה שיגיע למקומו וניגש להצבעה.
בבקשה.
הצבעה מס' 16
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת הטלגרף האלחוטי (מס' 6) (הפחתת אגרות בעד הועדת תדרים והקצאתם), התשע"ב–2012, נתקבלה.
<היו"ר יעקב אדרי:>
בעד – 11, אין מתנגדים. הצעת החוק חוזרת לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
<הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 28) (תקצוב שידורי רשת מורשת), התשע"ב–2012>
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/489).]
(קריאה ראשונה)
<היו"ר יעקב אדרי:>
אנחנו ניגשים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 28) (תקצוב שידורי רשת מורשת), התשע"ב–2012, של חברי הכנסת דוד אזולאי וישראל אייכלר, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת דוד אזולאי, בבקשה.
<דוד אזולאי (ש"ס):>
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת באה לתקן איזה עיוות מתמשך לציבור מאזיני רשת "מורשת" בארץ בכלל ובצפון בפרט. הרשת הזאת היא רשת שמשדרת שידורים במשך מחצית היום לטובת הציבור הדתי. במסגרת הדיונים בוועדת הכלכלה, כאשר היו דיונים על התקשורת, ביקשנו להרחיב את המעגל ברשת "מורשת". לצערי הרב לא היתה הסכמה, אבל בסופו שלדבר נמצאה הנוסחה שאמורה לתת מענה בכך שתהיה חקיקה שמדברת על תוספת תקציב של 3 מיליון שקלים לטובת רשת "מורשת". בכך נרוויח שני דברים: הציבור שמאזין לרשת "מורשת" הוא ציבור מאוד מוגדר, והבעיה היא שמחדרה צפונה יש בעיות קליטה קשות מאוד. צריכים לשפר את המשדרים. זה דבר אחד. דבר שני – להרחיב יותר את הפעילות בשעות היום לטובת הציבור הזה, כמובן – גם תכנים של רשת "מורשת". אני מקווה שהצעת החוק הזאת באמת תסתיים בהקדם האפשרי.
אני באמת רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת להודות ליושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת כרמל שאמה, שנתן לכך קדימות כדי לסיים את זה. אני רוצה לקוות שהחוק הזה יבוא כבר מחר לקריאה שנייה ושלישית, גם בהתחשב בעובדה שזה חוק שלא מחייב התחייבות תקציבית, כי זה פחות מ-5 מיליון שקלים. אני מקווה שבכך נוכל להיות אנשי בשורה לתושבי הפריפריה בצפון ולתושבי מדינת ישראל האוהבים להאזין לרשת "מורשת". תודה רבה, אדוני.
<היו"ר יעקב אדרי:>
תודה לחבר הכנסת דוד אזולאי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יעקב כץ, בבקשה. אחרון הדוברים יהיה חבר הכנסת נסים זאב, וביניהם – חבר הכנסת מיכאל בן-ארי.
<יעקב כץ (האיחוד הלאומי):>
תודה לאדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חברי חברי הכנסת, גם אני שמח על הצעתו, החלטתו, הצלחת העברת החוק שיאפשר לרשת "מורשת" לקבל את הכסף המיועד, 3 מיליון שקלים, ואולי בעתיד יותר. בכל מקרה, עד שערוץ-7 יחזור לשדר גם ברדיו – היום יש לו עיתון, יש לו אינטרנט, אבל עד שערוץ-7 יחזור לשדר ברדיו, אנחנו צריכים גם את "קול ברמה", גם את רדיו "קול חי" וגם את רדיו "מורשת". כשערוץ-7 יחזור הוא יסחף את כל המאזינים, בעזרת השם, בחזרה בצורה חוקית ומותרת.
רציתי לומר שהמעלה של רדיו "מורשת", כמו התחנות האחרות, היא שהם מביאים דברים שלצערנו הרב בתחנות האחרות לא נשמעים. אנחנו יודעים שהיום זה שבע שנים – זה היארצייט בעוד כמה ימים. לפני שבע שנים נתן הוראה ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, בניגוד להחלטה על משאל עם בליכוד, לעקור מארץ-ישראל 10,000 יהודים, לגרש אותם מבתיהם. זה דבר שלא נעשה בתולדות ישראל על-ידי שום מנהיג יהודי בצורה כזאת ובהיקפים כאלה – כמובן בלי הסכמים עם האויבים, בצורה שרירותית.
קשה לנו לדבר על מה יהיה בעתיד עם סוריה. אני, על כל פנים, לא יודע פרטים, אז אני לא יכול להביע דעה איך להתנהג עם הממשל הסורי, עם הנשק הכימי. אבל כן אפשר להפיק לקחים ממה שנעשה לפני שבע שנים. זה דבר שניתן להפיק ממנו לקחים. עם ישראל לא שוכח, ואנחנו רואים שדבר שהורתו היתה ברמייה, הורתו היתה בשקר – כפי שאמר עורך-דין וייסגלס, שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שכל המטרה של הקמת קדימה אז – – –
<היו"ר יעקב אדרי:>
מנהל לשכת ראש הממשלה.
<יעקב כץ (האיחוד הלאומי):>
מנהל לשכת ראש הממשלה, סליחה. הוא אמר השבוע שבאמת העניין המרכזי בהקמת קדימה של אז היה לבצע את ההתנתקות. הוא לפחות אמר את זה, או כך היה מובן מדבריו כמעט בצורה גלויה. לא היה שום חזון בהקמת המפלגה. היא לא היתה שונה ממפלגות אחרות. היה רצון לאריק שרון, שהשם יאריך ימיו בטוב, בעזרת השם יקום ויחזור בתשובה מהדברים שעשה, אבל הורתה של המפלגה היתה בחטא, בעוון. אנחנו רואים שתוצאותיה, גסיסתה, או סופה של המפלגה – שבע שנים. היום לפני שבע שנים נאבקו החיילים, חיילינו, חיילי צבא-הגנה לישראל, שוטרינו, יהודים, באלפים, ברבבות, כאשר חלוץ מפקד עליהם. איפה חלוץ היום? קראדי מפקד על המשטרה. איפה הוא? איפה אולמרט? איפה כל החבורה שפיקדה וניהלה את המערכה?
אני רק רוצה לומר, חבר הכנסת אדרי, אני מברך אותך ששוחחו אתך. אני מקווה שתצטרף לשביעייה. אני מקווה שתצטרף לחבורה שעוזבת את מפלגת קדימה.
<היו"ר יעקב אדרי:>
זה בוודאי לא שייך לחוק רשות השידור.
<יעקב כץ (האיחוד הלאומי):>
תעזור למי שהיתה הורתו ברמייה להתפורר. אני חושב שגם אם הליכוד הוא לא משאת חיי, זה טוב שקדימה תיעלם, ותיעלם מה שיותר מהר אחרי הדברים הרעים.
<היו"ר יעקב אדרי:>
תודה לחבר הכנסת יעקב כץ. נאמרו דברים מיותרים. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה.
<מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):>
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לפני שבוע סערה הכנסת על הברית החדשה. איך אפשר לעשות כזה דבר, פשע?
<היו"ר יעקב אדרי:>
נכון.
<מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):>
רבותי, אני מסכים, זה לא אסתטי. אני לא קורע ספרים.
<היו"ר יעקב אדרי:>
אני מציע שתתנצל על זה.
<מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):>
אני לא קורע ספרים. אם מישהו נפגע מזה – לא מהמיסיון – אני מתנצל.
אבל אני רוצה להביא תכתובת – – –
<שכיב שנאן (העצמאות):>
אבל, חבר הכנסת בן-ארי – – –
<מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):>
לא, רבותי, אתם תקשיבו לי עכשיו.
<היו"ר יעקב אדרי:>
הוא התנצל, זה כבר טוב.
<מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):>
אני אומר, מי שנפגע ממני, שלא מן המיסיון, מקבל את התנצלותי.
אני רוצה להביא תכתובת מלפני שבעה חודשים.
<היו"ר יעקב אדרי:>
לא קורעים ספרים.
<מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):>
לפני שבעה חודשים ביקשתי דיון מהיר: אבקש להעלות על סדר-היום – – –
<שכיב שנאן (העצמאות):>
דבר כזה לא נעשה באף – – –
<מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):>
דברי הסבר: ארגון מיסיונרי העוסק בהמרת דת משתמש בשירותי "דואר ישראל" כדי לחלק לכל בתי-האב במדינת ישראל חוברת מיסיונרית מובהקת. "דואר ישראל" מקבלת תשלום עבור החלוקה, ובכך ישנו חשש לעבירה על חוק העונשין. הדבר הזה בא – יש פה פירוט של כל הדברים הנוראים שהם עושים: פיתוי בכסף, מכניסים ילדים ללמוד מוזיקה בכנסיות, עושים הטבלות של יהודים חלשים. אני דיברתי – בשבוע שעבר שימש פה כיושב-ראש חבר הכנסת מולה. הם מתנפלים על בני הפלאשמורה, שחזרו ליהדות. רבים מהם, לצערנו הרב, נוטים אחריהם בגלל פיתויים כספיים.
רבותי, מה זאת הברית החדשה? הברית החדשה זה קדוש לנוצרים. לי זה בדיוק הפוך. ברית חדשה זה אומר שהברית – יש דבר כזה שנקרא ברית ישנה. הברית שלי היא לא ישנה; הברית שלי היא ברית לעולם; "ואף גם זאת בהיותם בארץ אֹיביהם לא מאסתִים ולא געלתִים לכלֹתם להפר בריתי אתם". הברית של עם ישראל עם הקדוש-ברוך-הוא היא ברית עולם. כשאומרים לי ברית ישנה, אומרים לי: אתה, אין לך ברית. מי אתה בכלל עם ישראל? אתה צריך להימחק, אתם צריכים להתנצר, צריך להביא לפה את המשיח מחדש.
והדבר הזה, ברוב חוצפתם – זו פעם שנייה, לא פעם ראשונה. פעם שנייה ששולחים את הברית החדשה אלי ללשכה. לא פעם ראשונה, פעם שנייה שמביאים את התועבה הזו. בשבילי זו תועבה. בשבילך זה קדוש, אני לא באתי אליך. אני לא באתי אליך.
<שכיב שנאן (העצמאות):>
– – – מישהו הבין שאותך אפשר לגרות בקלות – – – זה מה – – –
<מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):>
לא, זה לא מישהו. אדוני, אני מייצג ציבור. אני אתן לך, ברשותך: "אני גר בקצרין, במשעול-נמרון. יש בית של מיסיונרים שפועלים כדי לנצר יהודים". כמה מכתבים שאני מקבל. "אתמול הם גם הניחו פרוספקט שלהם ליד דלתות הבתים וגם ליד דלת ביתי. בשבת האחרונה דיברנו אשתי ואני עם אשה יהודייה גרושה עם בת, שעלתה מבריטניה, והיא סיפרה לנו שאחת מדיירות הבית הנ"ל מנסה לגרום לה להתנצר, והיא, היהודייה, מוכנה" – – –
<היו"ר יעקב אדרי:>
תודה.
<מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):>
הם מתעסקים עם חוליות חלשות. עכשיו, אנחנו יכולים להתעלם. בשבילי, המרת דת של יהודי אחד זה סוף העולם. זה סוף העולם. ופה – שתיקה. אני ביקשתי דיון מהיר, עם חבר הכנסת מקלב. הנשיאות החליטה לדחות את זה. אם היינו דנים בדברים – –
<היו"ר יעקב אדרי:>
חבר הכנסת מיכאל בן-ארי.
<מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):>
– – אם היה פה דיון מהותי, אז יכול להיות שהתוצאות היו אחרות לחלוטין.
<היו"ר יעקב אדרי:>
תודה. ואני שמח גם שהתנצלת על קריעת ספר, ולא משנה איזה ספר, לא עושים את זה, וטוב שהתנצלת. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
<נסים זאב (ש"ס):>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מעניין לעניין, חבר הכנסת מיכאלי, באותו עניין.
<מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):>
בן-ארי, בן-ארי.
<נסים זאב (ש"ס):>
בן-ארי. סליחה. אתמול, שוב, עמד פה חבר כנסת ערבי נוצרי, שבא ואמר: נסים זאב הצטרף למיכאל בן-ארי בעניין של שרפת הברית החדשה. אני רוצה לומר לכם – – –
<שכיב שנאן (העצמאות):>
זה לא היה שרפה, זה היה קריעה.
<נסים זאב (ש"ס):>
לא משנה. כי אני אמרתי, בוא אני אגיד לך מה.
<היו"ר יעקב אדרי:>
חבר הכנסת יעקב כץ, בוא, קח את יוליה ותדברו. אני מבין שאתה כולך נרגש, אז בסדר.
<יעקב כץ (האיחוד הלאומי):>
– – – קדימה.
<נסים זאב (ש"ס):>
אני רוצה לומר, שאף אחד לא יחנך אותנו – – –
<אברהם מיכאלי (ש"ס):>
נתנו פתק היום ליוליה שהיא כשרה, הכול בסדר.
<נסים זאב (ש"ס):>
אני מבין שעדיין לא נרגענו מהישיבה מהבוקר. זה – – –
<היו"ר יעקב אדרי:>
תרמת רבות לדיון. בבקשה.
<נסים זאב (ש"ס):>
אני רוצה לומר שבמדינת ישראל כולנו מכבדים את הדתות, איש את רעהו, אבל ברור שאין מקום ליהודים המשיחיים האלה, שגורמים הרס וחורבן בעם היהודי בתוך ארץ-ישראל, לתת להם זיקה או יכולת להעביר יהודים על דתם. אם אנחנו שומעים שבבאר-שבע ובטבריה מנסים לנצר יהודים ומצליחים, אדוני היושב-ראש – מצליחים. אני זוכר כשאני הייתי נער בן 16 ו-14 שנים היינו יוצאים למבצע – אחרי ילדים, לראות, ברחוב הנביאים. היו לוקחים ילדים ממשפחות ברוכות ילדים, משפחות במצב סוציו-אקונומי מאוד נמוך וירוד, והיו מנצלים את החולשה הכלכלית שלהם ולוקחים אותם למיסיון. אנחנו היינו יוצאים למעקב לראות היכן הילדים האלה גרים ואיפה בני-משפחותיהם.
הנושא הזה לא מפסיק לרגע, לכן הבאנו הצעת חוק, מיכאלי אברהם, בכל הנושא, העניין של לבלום את היכולת, גם לנסות להשפיע, לא רק על ילדים. על ילדים החוק קיים. אבל להשפיע גם על מבוגרים שהיכולת הכלכלית שלהם קשה, ולא לאפשר להם. אגב, אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שבשנת 2002 היתה הצעה, בעקבות כינוס של אנשי דת בכירים בארצות-הברית, ויצאה הצהרה בבניין האו"ם שאין מקום של השפעה ואסור להשפיע על דת, איש על רעהו. איש באמונתו יחיה. לכן אני חושב שהכלל הזה צריך ללוות אותנו גם בחקיקה, ואסור לתת לאותה הפקרות להימשך.
רק משפט אחד בנושא החוק: אני רוצה לומר שבמשך שנים רבות הערוץ הזה נלחם על זכותו, על קיומו, ויש ערוץ ממלכתי אחד שסוף סוף משדר ערכים יהודיים, בשונה מהרשתות האחרות. אין לנו שום ערוץ ממלכתי חוץ מהערוץ הזה. כי למשל, "קול חי", ו"קול האמת", ו"קול ברמה" – אני מדבר על "קול האמת" שהיה בעבר – כל הערוצים האחרים שהיו, היו ברמה מקומית, והיום הם לא ממלכתיים והמימון הוא לא מימון ממשלתי. ולכן אני חושב שצריכים לאפשר שידור ממלכתי אחד לפחות, ל-24 שעות.
<היו"ר יעקב אדרי:>
תודה לחבר הכנסת נסים זאב. אנחנו ניגשים להצבעה. נאפשר לחבר הכנסת נסים זאב להגיע למקומו.
בבקשה.
הצבעה מס' 17
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9
נגד – אין
נמנעים –אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 28) (תקצוב שידורי רשת מורשת), התשע"ב–2012, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
<היו"ר יעקב אדרי:>
תשעה בעד, אין מתנגדים. הצעת החוק התקבלה בקריאה הראשונה והיא חוזרת לוועדת הכלכלה לצורך הכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה.
<מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת>
<היו"ר יעקב אדרי:>
הכרזה לפני סגירת הישיבה.
<סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:>
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק למניעת אלימות במוסדות רפואיים (תיקון), התשע"ב–2012, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
כמו כן, אודיע כי מונחות בזה על שולחן הכנסת היום, יום ה' באב התשע"ב, 24 ביולי 2012, על-ידי ועדת הכספים של הכנסת: החלטה בדבר צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספיים) (תיקון), התשע"ב–2012; הצו האמור טעון אישור הכנסת. החלטה בדבר צו מס ערך מוסף (שיעור המס על עסקה ועל ייבוא טובין) (תיקון), התשע"ב–2012; הצו האמור טעון אישור הכנסת בתוך שבועיים מיום פרסומו ברשומות. תודה.
<היו"ר יעקב אדרי:>
תודה.
תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, ו' באב התשע"ב, 25 ביולי 2012, בשעה 11:00. תודה. הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 18:27.>