דברי הכנסת
דברי הכנסת
א / מושב ראשון / ישיבה א' /
כ"ה בשבט התשע"ג / 5 בפברואר 2013 / 1
חוברת א'
ישיבה א'
הישיבה הראשונה של הכנסת התשע-עשרה
יום שלישי, כ"ה בשבט התשע"ג (5 בפברואר 2013)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:01
תוכן העניינים
פתיחת הכנסת התשע-עשרה 3
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 3
נאום נשיא המדינה שמעון פרס 3
נשיא המדינה שמעון פרס: 3
הצהרת אמונים של חבר הכנסת בנימין בן-אליעזר 7
נשיא המדינה שמעון פרס: 7
היו"ר בנימין בן-אליעזר: 7
קריאת פרק קכ"ב בתהילים וקטעים מההכרזה על הקמת מדינת ישראל 8
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 8
דברי פתיחה של ממלא תפקיד יושב-ראש הכנסת בנימין בן-אליעזר 8
היו"ר בנימין בן-אליעזר: 8
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 12
הצהרת אמונים של חברי הכנסת התשע-עשרה 12
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 12
<פתיחת הכנסת התשע-עשרה>
<מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:>
חברי הכנסת והשרים מתבקשים לתפוס את מקומותיהם. אנחנו מייד מתחילים עם כניסת הנשיא. אבקש מהקהל, מחברי הכנסת ומהשרים לקום. בבקשה.
אבקש מהקהל לקום. כבוד הנשיא!
(חברי הכנסת מקדמים בקימה את פני נשיא המדינה.)
(תרועת חצוצרות)
<מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:>
נא לשבת.
<נשיא המדינה שמעון פרס:>
אני מתכבד לפתוח את הישיבה הראשונה של הכנסת התשע-עשרה, היום, יום שלישי, כ"ה בשבט התשע"ג, 5 בפברואר 2013.
<מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:>
השיר "ים הרחמים" בביצוע הזמר קובי אפללו.
(הזמר קובי אפללו שר את השיר "ים הרחמים".)
<נאום נשיא המדינה שמעון פרס>
<נשיא המדינה שמעון פרס:>
אישי ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה, נשיא בית-המשפט העליון אשר גרוניס, ותיק חברי הכנסת בנימין בן-אליעזר, יושב-ראש הכנסת השמונה-עשרה חבר הכנסת ראובן ריבלין, הרב הראשי לישראל יונה מצגר, הנשיא החמישי יצחק נבון, חברות וחברי הכנסת, ותיקים וחדשים – תאמינו לי, עונג בשבילי לראותכם, המשמרת הקודמת והמשמרת החדשה – ראשי הנציגויות הזרות בישראל, ראשי העדות הדתיות, משפחות שכולות, קהל נכבד, ביום הולדתה ה-64 זכתה כנסת ישראל באמון מחודש, בלגיטימציה עכשווית. עיני הציבור נשואות אליכם, חברי הכנסת, בציפייה שתהיו שליחיו הנאמנים ליצור עתיד טוב יותר.
בכנסת הזאת מספר שיא של חברים חדשים – 48 במספר, ומספר עולה של חברות כנסת – 27. זהו הישג, אבל רחוק עדיין מהאיזון הדרוש. במערכת הבחירות האחרונה הציניות דעכה, הלגלגנות הצטנעה. צעירים נבחרו, משוחררים מכבלי העבר ובעלי כנף להמראה מחודשת. נבחרו ותיקים ומנוסים שיאפשרו איזון בונה בין החדש לבין המנוסה.
הכנסת אינה מורמת מעם; היא מייצגת אותו. עליה לשרת עם יותר מאשר לשלוט עליו.
בפנינו ניצבים אתגרים כבדים, העלולים להתגלות כאיומים קיומיים או עשויים להביא הזדמנויות חדשות. עלינו לראות פנימה ולצפות החוצה בעין בוחנת. ישראל היא אי באוקיינוס סוער. עליה להגן על האי בבדידותו ולפעול להרגעת האוקיינוס בזעמו.
נושאי הפנים תפסו מקום מרכזי במערכת הבחירות. הצגת התקציב היא הדבר הדחוף ביותר. כלכלת ישראל הצליחה עד כה שלא להיסחף לגירעון העולמי הגועש ולשמור על ייחודה זה. כראש ממשלה וכשר אוצר למדתי שיש להיזהר משתי מחלות: גירעון ואינפלציה. גירעון גובה ריבית גבוהה ואינו מייצר דבר; אינפלציה מכרסמת באמון במטבע ומרתיעה משקיעים. הצלחת הכלכלה תלויה בשילוב ידיים יותר מאשר בכיפוף ידיים. יציאה מהגירעון מחייבת הסכמה פוליטית רחבה ודורשת שיתוף פעולה בין שלושת מרכיבי המשק: הממשלה, העובדים והמעסיקים. קשה להגיע להסכמה כזאת, אבל מסוכן להישאר בלעדיה. אני קורא לחברי הבית להירתם למאמץ משותף לרסן הגירעון ולשוב לצמיחה.
האתגר הגדול ביותר העומד בפניכם, חברי הכנסת, הוא בהיענות לציפיות העם לתיקון חברתי; ערב הבחירות השמעתם התחייבות, כמעט פה-אחד, שהכנסת הזאת תהא החברתית ביותר שידענו, שתגשרו על הפער בין יודעי השפע לבין נפגעי המחסור, לשוויון בחלוקת הנטל. אין להשלים עם מציאות שבה 900,000 ילדים מקופחים במזון ורבבות מקופחים בהשכלה.
מדינת ישראל היא דמוקרטיה המבוססת על חירות האדם ושלטון החוק. מי שקובע את התנהלותה, את דמותה ואת גורלה של הדמוקרטיה – הם מוסדותיה הנבחרים. הדמוקרטיה אינה רק הזכות להיות שווה, אלא גם הזכות השווה להיות שונה. אין בה מקום לאפליה, לא אפליה דתית, לא לאומית, לא אתנית ולא מגדרית. עמנו סבל מגזענות. לא נרשה גזענות במדינתנו. ישראל קטנה בשטח, היא יכולה להיות גדולה בצדק. הדבר חיוני לצעירים.
טוב להיות צעיר, אבל בימינו יקר מאוד להיות צעיר. נדרשת ממנו השכלה גבוהה, עמידה בתחרותיות בין-לאומית, נשיאה במחיר המזון – שהשתפר, אבל התייקר – וטיפול רפואי חדשני, שהתייקר אף הוא. מחיר הקרקע עלה כי האוכלוסייה גדולה והשטח נותר כפי שהיה, על כן עלה מחיר השיכון.
חברי הכנסת, אני נזכר בימיה הראשונים של ישראל. אז היה שוויון מלא, אבל לא היה מה לחלק. צריך היה להפיק יש מאין. אין כישראל מדינה שהפיקה כל כך הרבה ממחסור כה גדול. היש המרשים נוצר מאין כמעט מוחלט. עכשיו, כשיש לנו, צריך לחלק בצדק. צריך להיות אכפתיים, ערבים איש לרעהו.
חברי הכנסת, מסביבנו ייהום הסער. בעולם הערבי קם דור צעיר שמאס בעוני ובדיכוי, והתמרד. הוא טרם השיג את מטרתו. זוהי התפתחות חדשה. אנו מאחלים לה הצלחה. מאידך, איראן גדלה כסכנה. היא מאיימת על קיומנו, על עצמאותן של מדינות ערב, על שלום העולם כולו. בראשה עומדת קבוצת אייטולות עוטי גלימות דתיות. הם היו לדיקטטורה אימתנית המטביעה כתם על ההיסטוריה הפרסית, ולסיוט לבני עמם. קבוצה זו שואפת להגמוניה איראנית במזרח התיכון. יש לה סוכנויות טרור כגון "חיזבאללה" ו"חמאס". היא מבריחה נשק למדינות ערביות כדי לזעזע את שלטונן. היא מפיצה הסתה פראית נגד ישראל, כסות לכוונות האמיתיות שלה. ראשיה מכחישי שואה ומאיימי שואה. הם בונים נשק גרעיני וטוענים שזה בניגוד לדתם. הם אינם דוברי אמת. הם בזים לכבוד האדם. הם מחשיכים את הנאורות שבדורנו.
הנשיא אובמה השכיל להקים קואליציה רחבה, שנועדה למנוע איראן גרעינית. הקואליציה החלה בלחץ מדיני ובסנקציות כלכליות, והבהירה שאינה שוללת אופציות אחרות, המונחות על השולחן. ארצות-הברית היא המדינה המסוגלת לשים קץ לאיום האיראני, ואני מאמין שנשיא ארצות-הברית נחוש לעשות זאת.
איראן היא סכנה; סוריה היא טרגדיה. הנשיא שלה שוחט את בני עמו. על האו"ם, לדעתי, להטיל על הליגה הערבית את הקמתה המיידית של ממשלת מעבר בסוריה, שתציל את סוריה מהרס עצמי. אסד, שרצח רבבות, רצח גם את עתידו.
חברי הכנסת, בשערי ביטחונה של ישראל עומדים כוחות הביטחון שלה. צה"ל הוא עתיר הישגים היסטוריים, וכוחות הביטחון מצטיינים בכישורים אישיים וביכולות מקצועיות. הדור הנוכחי של מפקדי צה"ל, ובראשם הרמטכ"ל, הוכיחו מחדש יכולת גבוהה וזכו באמון העם ובאהבתו. צה"ל חייב לאמן את חייליו ללא הפסקה, וגם לקדם את יתרוננו הטכנולוגי כל פעם מחדש. ישראל מסוגלת לפתח טכנולוגיה ייחודית, גם בקנה מידה עולמי. מערכת הביטחון עסוקה כבר היום בהכנת צבא המחר, שיהיה מהיר תנועה, נושא עוצמת אש בכלים ממוזערים. אני מציע לאויבינו שלא לטעות לגבי יכולותינו, הגלויות והגנוזות.
כידוע, אסטרטגיה מורכבת מעוצמה צבאית ומחוכמה מדינית. ניצחון אסטרטגי אינו רק הדיפת אויבים, אלא השגת שלום. צריך להדביר איבה, לא רק להדביר אויבים. אין ביטחון ללא צבא. אין שלום ללא מדיניות. לשלום דרוש מרכיב ביטחוני, ולביטחון דרוש מרכיב מדיני. כרתנו שלום עם מצרים וירדן. התחלנו משא-ומתן עם הפלסטינים. אם נשלימו, ניצור עומק אסטרטגי שחסר לכל אחד מהמרכיבים האלה בנפרד. השלום במורשת היהודית הוא מצווה מוסרית. בן-גוריון הגדירה במשפט אחד: "גורלה של ישראל תלוי בכוחה ובצדקתה".
חברי הכנסת, הכושר המדעי של ישראל מעצים את יכולתה המדינית ומצמיח את תפוקתה הכלכלית. ההיי-טק שלנו הפך אדמה סרבנית למפיקה יבולי שפע. מדונם אחד אנו מפיקים יבולים של חמישה דונמים, ומטיפת מים אחת אנו ממחזרים שלוש טיפות. ישראל הוכיחה שגם ממדבר אפשר להפיק תקווה. דבר זה עשה אותה למופת עולמי. החקלאות שלנו לא רק הגדילה את יבוליה, היא מסוגלת להעלות את איכויותיה הבריאותיות.
בתולדותינו זכינו גם לעזרה מבחוץ, ובעתידנו אנחנו שואפים גם לעזור לזולתנו. כבר היום ישראל מסוגלת להרים תרומה ייחודית למדינות העולם במלחמה ברעב, בעוני, באסונות הטבע. גם בתחום הטרור צברנו ניסיון שאנו מעמידים לרשות מדינות אחרות.
אני גאה מאוד בהישג המדעי הרפואי של ישראל, הן במכשור החדשני והן בטיפול הייחודי. 15% מהמכשירים הרפואיים המודרניים ביותר בעולם הם תוצרת ישראל. הרפואה היא דיפלומטיה של ידידות. גם ברפואה ישראל מוסיפה לנוע קדימה, היא מסוגלת ליצור מפצח לצופן הגנטי של כל אדם ולצמצם תלותו בבית-החולים ובתרופות, דבר שיביא לדמוקרטיזציה של הרפואה, שווה לכל נפש.
ישראל מתקדמת גם בתחום החלל. הלוויינים הישראליים הם מהמתקדמים בעולם. הם קטנים יותר, יקרים פחות ומאפשרים למדינות שאינן גדולות, או אינן עשירות, ליהנות מיכולתם.
חברי הכנסת, לפני עשור העמדנו את הננו-טכנולוגיה במרכז המאמץ המדעי שלנו. צדקנו. היום צריך להעמיד במרכז המאמץ המדעי שלנו את חקר המוח. כאשר האדם ידע את מוחו, הוא ידע לשלוט על עצמו וידע להעדיף חוכמה על פני איוולת, שלום על פני אלימות. האיחוד האירופי החליט זה עתה להקציב מיליארד ורבע יורו לחקר המוח. הזוכים הראשונים בתוכנית הזאת הם חוקרים ומוסדות ישראליים. זה פרי ביכורים של המאמץ המדעי שלנו. אני גאה על כך. זה לא רק מקרי. זה גם מחייב.
חברי הכנסת, קוטן שטחנו זקוק לגודל ברוחנו, לישראל שתהא ערכית בעיני בניה, שתהיה צודקת לכל תושביה; מדינה שתהא מרתיעה בעיני אויביה, ארץ תורמת בעיני העולם. יסודנו בעשרת הדיברות, נופנו בקדמת המדע.
חברי הכנסת היקרים, זכיתם להיות נבחרי העם. אין זכות גדולה משירות העם, אחד המשרת רבים. טוב שירות עם משלטון עליו. אנא, שאו חזון של עולם טוב יותר, ליחידים ולרבים, לעמנו ולעמים אחרים. החזון הנבואי הוא תעודת מסע מבית עבדים לארץ נושמת חירות, לארץ המובטחת. תהא דרככם צלחה.
<הצהרת אמונים של חבר הכנסת בנימין בן-אליעזר>
<נשיא המדינה שמעון פרס:>
אני מתכבד להזמין את ותיק חברי הכנסת, בנימין בן-אליעזר, לעלות לבמה.
חבר הכנסת בנימין בן-אליעזר, אני מזמין אותך להצהיר אמונים.
<היו"ר בנימין בן-אליעזר:>
אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת.
<נשיא המדינה שמעון פרס:>
אדוני, יושב-ראש הכנסת בפועל, אני מתכבד להעביר אליך את שרביט – צריך להגיד, את פטיש – ניהול הישיבה. אני עושה את זה ואני מרגיש שאני מעביר את זה לידיים מנוסות ולנבחר עם האוהב את הבריות.
<היו"ר בנימין בן-אליעזר:>
אני מודה לך, אדוני הנשיא.
<קריאת פרק קכ"ב בתהילים וקטעים מההכרזה על הקמת מדינת ישראל>
<מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:>
פרק קכ"ב בתהילים מפי מר ג'קי לוי:
"שיר המעלות לדוד שמחתי באמרים לי בית ה' נלך. עמדות היו רגלינו בשעריך ירושלם. ירושלם הבנויה כעיר שחברה לה יחדו. ששם עלו שבטים שבטי-יה עדות לישראל להדות לשם ה'. כי שמה ישבו כסאות למשפט, כסאות לבית דוד. שאלו שלום ירושלם, ישליו אהביך. יהי שלום בחילך, שלוה בארמנותיך. למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך. למען בית ה' אלהינו אבקשה טוב לך."
קטעים מההכרזה על הקמת מדינת ישראל בקולו של דוד בן-גוריון, יושב-ראש מועצת העם, ביום ה' באייר התש"ח, 14 במאי 1948:
"בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.
"מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, חינוך, תרבות ולשון; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות.
"אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם היהודי העצמאי בארצו."
<דברי פתיחה של ממלא תפקיד יושב-ראש הכנסת בנימין בן-אליעזר>
<היו"ר בנימין בן-אליעזר:>
כבוד נשיא המדינה שמעון פרס, כבוד ראש הממשלה בנימין נתניהו והגברת נתניהו, כבוד נשיא בית-המשפט העליון אשר גרוניס, הגברת גרוניס ושופטי ישראל, יושב-ראש הכנסת השמונה-עשרה חבר הכנסת ראובן רובי ריבלין, הרב הראשי לישראל יונה מצגר, הנשיא החמישי למדינת ישראל יצחק נבון, רעיית הנשיא השישי הגברת אורה הרצוג, יושבי-ראש הכנסת לשעבר שבח וייס ודן תיכון ורעייתו, שרי הממשלה, חברות וחברי הכנסת בהווה ובעבר ובני משפחותיהם, היועץ המשפטי לממשלה עורך-דין יהודה וינשטיין, מבקר המדינה השופט יוסף שפירא, מכובדי, סגל א' של המדינה, ראשי הנציגויות הזרות בישראל, ראשי העדות הדתיות בישראל, משפחות שכולות, הגברת נדיה כהן, אורחים יקרים, אזרחי ישראל, זכות היא לי לעמוד כאן היום במעמד של ותיק חברי בית-המחוקקים ולנהל את ישיבת הפתיחה של הכנסת התשע-עשרה.
כולנו, חברי הכנסת, חברי וחברות הכנסת, חבים את בחירתנו להצבעתם הדמוקרטית של אזרחי ישראל. בענווה רבה נכיר להם תודה על שנתנו בנו אמונם כדי שנשרת את העם ואת המדינה בכבוד ומתוך שליחות ואחריות. אני מברך אתכם, עמיתי חברי הכנסת, בברכה חמה וחברית.
אני מבקש לשלוח ברכה מיוחדת לחברי הכנסת החדשים והנרגשים היושבים כאן היום בישיבת מליאה ראשונה.
הכנסת אינה גן של ורדים, אלא מקום מעניין ותוסס שיש בו מעבר לחילוקי הדעות גם חברות עמוקה של זרים לדעה.
ברצוני לבטא את הערכתי העמוקה לכבוד נשיא המדינה שמעון פרס, ממובילי דור התקומה ומן המדינאים היותר-בולטים ומוערכים בדורנו. אני מודה לך, אדוני נשיא מדינת ישראל, על שכיבדת אותנו בנוכחותך.
תודה והוקרה מיוחדת לחברי יושב-ראש הכנסת היוצאת, רובי ריבלין, אשר ניהל את ישיבות הכנסת ואת הבית הזה בנועם הליכות, בתבונה ובהגינות רבה. תודה לך, יקירי.
מכובדי, הרשו נא לי לפתוח את דברי בציטוט מתוך ספר ויקרא. שם נאמר: "אם בְּחֻקֹּתַי תלכו ואת מִצְוֹתַי תשמרו ועשיתם אֹתם – – – ונתתי שלום בארץ". אכן, שלום בארץ הוא הגמול האלוהי על עשיית הנכון והמוסרי, אך נשים לב כי מדובר על שלום בארץ. אכן, נדמה לי כי יותר מכול דרוש לנו שלום פנימי בתוכנו – וכשאני אומר בתוכנו, כוונתי לכל אלו החיים יחד במדינת ישראל – שלום שיאחה את השברים ואת הפערים החוצים את החברה הישראלית; שלום שיאפשר לנו לחשל את המופלא שיש במדינתנו.
חברות וחברי הכנסת התשע-עשרה, בתקופת כהונתה של הכנסת היוצאת הצליחה ישראל לשמור על כלכלה יציבה חרף המשבר הכלכלי בעולם וחוסר היציבות הגלובלי. אין הדבר קל בעיני, במיוחד לנוכח האתגרים המיוחדים שעמם מתמודדת יום-יום מדינתנו. אבל הישג זה אינו יכול לחפות על הכשלים החברתיים של הממשלה היוצאת ושל ממשלות שקדמו לה, ובהם העמקה תהומית של הפערים החברתיים וגידול חסר תקדים במספר האנשים העניים בישראל, ובהם ילדים, משפחות חד-הוריות וזקנים. קשה מאוד היא שחיקתו של מעמד הביניים, עמוד השדרה של החברה, הנושא בעמלו ועל גבו את המשק ואת החברה הישראלית כולה. חמורה מאוד היא מצוקת הזוגות הצעירים ומאות-אלפי עניים שאינם מסוגלים להגיע לדיור הולם, לאפשר חינוך מיטבי לילדיהם ולהבטיח בריאות טובה למשפחותיהם.
אומנם אין ברצוני להמעיט בהישגיה של המדינה ומעושרה היצירתי, אך טעות תהיה להתהדר באורותיה כדי להסיט את מבטנו מצלליה ומן הטעון תיקון. ולכן, טוב תעשה הכנסת אם תתייחס בדיוניה ובהחלטותיה לא רק לשאלה איך סותמים את הבור הכלכלי אלא גם לשאלה כיצד מעצבים כאן צדק חברתי ומציאות מתוקנת יותר.
חברות וחברי הכנסת, בתקופת כהונתה של הכנסת השמונה-עשרה התחוללה תמורה יסודית במרחב הערבי. האביב הערבי ותהפוכותיו לא הביאו עמם את ערכי השלום. תחת זאת אנו עדים לשפיכות דמים נוראה ולרדיקליזם דתי. המשוואה האסטרטגית השתנתה לרעה, והסכנות לביטחונה של ישראל החמירו. עוגני היציבות באזור התרופפו. הסכמי השלום עם מצרים עומדים כיום בפני אחד ממבחניהם הקשים ביותר, וכמוהם – להבדיל – גם השלום עם ירדן. בסוריה מתחולל מרחץ דמים, וזליגה אפשרית של אמצעי לחימה משוכללים ולא קונבנציונליים לארגוני טרור, מדריכה את מנוחתנו. טורקיה, שעמה ניהלנו יחסי ידידות אמיצה, מפנה לנו את גבה.
אך האיום החיצוני החמור ביותר על ישראל ועל שלום העולם טמון בהתגרענותה של איראן ובשאיפתם של כוחות אסלאמיים רדיקליים להגיע להגמוניה באזור. יש לזקוף לזכותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו את הצבת נושא הגרעין האיראני בלבו של סדר-היום העולמי ואת המרצת ארצות-הברית, האיחוד האירופי ומדינות חשובות נוספות להטיל סנקציות קשות על איראן. תמיכת העולם במאמציו של ראש הממשלה אינה דבר של מה בכך. בעיני זה הישג אסטרטגי שלא יסולא בפז והוכחה ניצחת לכך שהקונספציה של "עם לבדד ישכון" אינה גזירת גורל ואל לנו לחשוב במושגים כאלה.
חברות וחברי הכנסת הנכבדים, אני מודאג מכך שהסופה המטלטלת את העולם הערבי לא תפסח על הפלסטינים ביהודה ושומרון. הקיפאון המדיני והייאוש הנלווה אליו מייצרים תסיסה באוכלוסייה הפלסטינית ומחזקים את הגורמים הקיצוניים בקרבם. בנסיבות ברורות כל כך, וכנגד עמדתן של מרבית המדינות המיוצגות באו"ם ובגופים בין-לאומיים, אנו מתנהלים בשאננות מסוכנת, מתעלמים מן הכתובת שעל הקיר ונעדרים יוזמה ויצירתיות מדינית. בל נשכח – הופתענו כשפרצה האינתיפאדה הראשונה והשנייה. כל תקוותי היא שלא נופתע שוב. מה שרואים משם צריך לראות גם מכאן. ככל ש"חמאס" מתעצם בשטחי הרשות הפלסטינית, בה במידה מתחזקת הסבירות להתפרצות אלימה, שאחריתה מי ישורנה.
כולנו, כלל אזרחי ישראל וסיעות הבית, מאוחדים בעמידה על ריבונותה של מדינת ישראל, על עצמאותה בקבלת החלטותיה ובעיקר – בשמירה ללא פשרות על ביטחונה. צה"ל וזרועות הביטחון הם כוח המגן האדיר שאפשר וצריך לסמוך עליו.
חברות וחברי הכנסת, המסר שאני מבקש להדגיש מעל במה זו הוא שכיפת הברזל החזקה ביותר היא כיפת השלום, ואליה עלינו לחתור ללא לאות. למעננו, למען ילדינו ונכדינו ולמענם של הדורות הבאים, עלינו להיות נחושים בחתירתנו לסיום הסכסוך עם שכנינו, ולדעת כי השגת שלום בר-קיימא תחייב ויתורים כואבים גם מצדה של ישראל.
כבוד הנשיא, כבוד ראש הממשלה, חברי חברי הכנסת, הבררה היא שלמות הארץ או מדינה יהודית. בדיון בכנסת הראשונה, עם תום מלחמת העצמאות, אמר דוד בן-גוריון: בבררה בין מדינה יהודית בלי שלמות הארץ ובין שלמות הארץ ללא מדינה יהודית בחרנו במדינה יהודית בלי שלמות הארץ.
ארצות-הברית, האיחוד האירופי ושאר מדינות העולם תומכים בפתרון שתי המדינות. כך גם ההנהגה הפלסטינית ביהודה ושומרון. חשוב מכול – זו גם עמדתה הרשמית של ממשלת ישראל. אלא שהמציאות המתהווה בשטח הלכה למעשה סותרת את ההכרזות ומקרבת את הרגע שפתרון שתי המדינות לא יהיה מעשי ולא אפשרי. עלינו להשיג עכשיו, בכנסת זו ובממשלה שתואמן בה, תוכנית ריאלית שתשכנע את העולם, לרבות העולם הערבי, ברצינות כוונותינו.
עמיתי חברות וחברי הכנסת, אנחנו בישראל נשבענו "לעולם לא עוד". ברור לפיכך שביטחון המדינה וקיומה עומדים בראש מעיינינו. מכאן גם התוקף המוסרי והמעשי של תביעותינו מהעולם להילחם בכל גילוי של אנטישמיות וגזענות ולעמוד לימין ישראל מול כל איום קיומי. אף-על-פי-כן אין אנו פטורים מלבחון את עצמנו בחינה ביקורתית ונוקבת. במורשת עמנו נטוע הרעיון העמוק של תיקון. תודעה זו נדרשת לנו מאוד כדי לעקור מתוכנו גילויים מחפירים של קנאות לאומנית, שנאת זרים וגזענות.
אני רוצה שנשמור על אחדותנו ונוריש לבאים אחרינו מדינה מתוקנת החיה בביטחון ובשלום עם עצמה ועם סביבתה; מדינה דמוקרטית נאורה, המושתתת על שלטון החוק ועליונות המשפט, על כבוד האדם וחירותו, על צדק חברתי, על שוויון זכויות וחובות ועל מתן הזדמנות שווה לכל ילדה וילד.
ישראל היא פלא היסטורי שאין לו אח ורע בתולדות האומות, ולכנסת ישראל חלק חשוב בתפארתה של המדינה. הניצחונות וההישגים של ישראל עולים על כל מה שחוזיה ומייסדיה היו יכולים לפלל. הם הושגו בעמל וביצירה, בגבורה ובשאר רוח, אך גם בהקרבה ובסבל רב, ובמיוחד במחיר נורא של דם ושכול.
אני גאה על היותי שותף בכל רמ"ח אברי להגנתה ולאורחות חייה של המדינה. ובאמת, אלה הדברים הממלאים את נפשי: המדינה ואנשיה, יהודים כערבים, חילונים כדתיים, מסורתיים וחרדים, עם רב על כל עדותיו וגווניו והפלורליזם הנרחב שהוא מייצג. אך באותה נשימה, ומעומק לבי, אני מבקש להביע גם את תחושת החרדה שלי לגורלה ולעתידה של מדינתנו.
אחתום את דברי בהרכנת ראש לזכרם של חללי מערכות ישראל, באיחולי רפואה ושיקום לפצועים ונכי המלחמות ופעולות האיבה, ובתקווה לשובם של חיילינו הנעדרים: זכריה באומל, יהודה כץ, צבי פלדמן, רון ארד וגיא חבר.
אני נושא תפילה כי האל הטוב ייתן את ברכתו לכנסת התשע-עשרה, היוצאת לדרכה, ויעניק לנו, חברי הכנסת, חן ושכל טוב לחוקק חוקים טובים ולכבד זה את זה, לנהל את דיונינו בסובלנות, בתרבות, בנדיבות וברוחב דעת, כדי לשרת נאמנה את מדינת ישראל על כלל אזרחיה ותושביה. אמן.
<מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:>
השיר "בא מן השתיקה" בביצוע הזמר קובי אפללו.
(הזמר קובי אפללו שר את השיר "בא מן השתיקה")
<הצהרת אמונים של חברי הכנסת התשע-עשרה>
<היו"ר בנימין בן-אליעזר :>
נעבור להצהרת האמונים. חברי הכנסת, אקרא בפניכם את נוסח הצהרת האמונים, וכל אחד או אחת, בהיקרא שמו או שמה, יקום ויצהיר ממקומו: "מתחייבת אני", או "מתחייב אני".
וזה נוסח הצהרת האמונים: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת.
אבקש ממזכירת הכנסת לקרוא בשמות חברי הכנסת.
<מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
טלב אבו עראר – מתחייב אני
עפו אגבאריה – מתחייב אני
יולי יואל אדלשטיין – מתחייב אני
יצחק אהרונוביץ – מתחייב אני
שמעון אוחיון – מתחייב אני
אורי אורבך – מתחייב אני
דוד אזולאי – מתחייב אני
אריאל אטיאס – מתחייב אני
ישראל אייכלר – מתחייב אני
רוברט אילטוב – מתחייב אני
קארין אלהרר – מתחייבת אני
זאב אלקין – מתחייב אני
אופיר אקוניס – מתחייב אני
גלעד ארדן – מתחייב אני
אורי אריאל – מתחייב אני
יעקב אשר – מתחייב אני
מיכל בירן – מתחייבת אני
אלי בן-דהן – מתחייב אני
נפתלי בנט – מתחייב אני
יחיאל חיליק בר – מתחייב אני
אבישי ברוורמן – מתחייב אני
מוחמד ברכה – מתחייב אני
עמר ישראל בר-לב – מתחייב אני
באסל גטאס – מתחייב אני
אילן גילאון – מתחייב אני
זהבה גלאון – מתחייבת אני
גילה גמליאל – מתחייבת אני
מסעוד גנאים – מתחייב אני
משה גפני – מתחייב אני
יעל גרמן – מתחייבת אני
דני דנון – מתחייב אני
אריה דרעי – מתחייב אני
רונן הופמן – מתחייב אני
ניצן הורוביץ – מתחייב אני
צחי הנגבי – מתחייב אני
יצחק הרצוג – מתחייב אני
אבי וורצמן – מתחייב אני
יצחק וקנין – מתחייב אני
נסים זאב – מתחייב אני
חנין זועבי – מתחייבת אני
ג'מאל זחאלקה – מתחייב אני
תמר זנדברג – מתחייבת אני
ציפי חוטובלי – מתחייבת אני
דב חנין – מתחייב אני
ישראל חסון – מתחייב אני
בועז טופורובסקי – מתחייב אני
אחמד טיבי – מתחייב אני
מרדכי יוגב – מתחייב אני
שלי יחימוביץ – מתחייבת אני
משה יעלון – מתחייב אני
אליהו ישי – מתחייב אני
איתן כבל – מתחייב אני
אמנון כהן – מתחייב אני
יצחק כהן – מתחייב אני
מאיר כהן – מתחייב אני
חיים כץ – מתחייב אני
ישראל כץ – מתחייב אני
עליזה לביא – מתחייבת אני
ציפי לבני – מתחייבת אני
לימור לבנת – מתחייבת אני
אורלי לוי אבקסיס – מתחייבת אני
מיקי לוי – מתחייב אני
יריב לוין – מתחייב אני
אביגדור ליברמן – מתחייב אני
דב ליפמן – מתחייב אני
יעקב ליצמן – מתחייב אני
עוזי לנדאו – מתחייב אני
סופה לנדבר – מתחייבת אני
יאיר לפיד – מתחייב אני
מנחם אליעזר מוזס – מתחייב אני
שולי מועלם-רפאלי – מתחייבת אני
שאול מופז – מתחייב אני
משה מזרחי – מתחייב אני
אברהם מיכאלי – מתחייב אני
מרב מיכאלי – מתחייבת אני
עמרם מצנע – מתחייב אני
אורי מקלב – מתחייב אני
יעקב מרגי – מתחייב אני
אראל נחום מרגלית – מתחייב אני
משולם נהרי – מתחייב אני
בנימין נתניהו – מתחייב אני
חנא סוייד – מתחייב אני
שמעון סולומון – מתחייב אני
אורית מלכה סטרוק – מתחייבת אני
ניסן סלומינסקי – מתחייב אני
גדעון סער – מתחייב אני
חמד עמאר – מתחייב אני
משה זלמן פייגלין – מתחייב אני
שי פירון – מתחייב אני
מאיר פרוש – מתחייב אני
יעקב פרי – מתחייב אני
עיסאווי פריג' – מתחייב אני
רינה פרנקל – מתחייבת אני
עמיר פרץ – מתחייב אני
דוד צור – מתחייב אני
אברהים צרצור – מתחייב אני
עדי קול – מתחייבת אני
פניה קירשנבאום – מתחייבת אני
רות קלדרון – מתחייבת אני
זבולון קלפה – מתחייב אני
יפעת קריב – מתחייבת אני
מירי רגב – מתחייבת אני
מיכל רוזין – מתחייבת אני
מיקי רוזנטל – מתחייב אני
דוד רותם – מתחייב אני
יואל רזבוזוב – מתחייב אני
ראובן ריבלין – מתחייב אני
יוני שטבון – מתחייב אני
יובל שטייניץ – מתחייב אני
מאיר שטרית – מתחייב אני
אלעזר שטרן – מתחייב אני
נחמן שי – מתחייב אני
סילבן שלום – מתחייב אני
עפר שלח – מתחייב אני
איציק שמולי – מתחייב אני
יאיר שמיר – מתחייב אני
סתיו שפיר – מתחייבת אני
איילת שקד – מתחייבת אני
פנינה תמנו-שטה – מתחייבת אני
ברכת הצלחה לחברי הכנסת התשע-עשרה.
חברי הכנסת והמוזמנים מתבקשים לקום לשירת "התקווה".
(שירת "התקווה")
כבוד הנשיא!
(חברי הכנסת מכבדים בקימה את צאת נשיא המדינה מאולם המליאה.)
(תרועת חצוצרות)
<היו"ר בנימין בן-אליעזר:>
נא לשבת.
חברי חברי הכנסת, תם סדר-היום של הישיבה הראשונה של הכנסת התשע-עשרה. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, א' באדר התשע"ג, 11 בפברואר 2013, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 16:57.>