דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת כ"ג
ישיבה ס"ו
הישיבה השישים-ושש של הכנסת העשרים-וחמש
יום רביעי, י"ב באייר התשפ"ג (3 במאי 2023)
ירושלים, הכנסת, שעה 11:00
תוכן העניינים
שאילתות דחופות 6
26. סגירת בית התמחוי בשדרות 6
ארז מלול (ש"ס): 6
שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: 8
שאילתות ותשובות 9
205. הגדלת מספר ימי הקלה להורים לילדים אוטיסטים והגדלת תעריף ימי הקלה 10
יונתן מישרקי (ש"ס): 10
שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: 10
גלעד קריב (העבודה): 12
149. היערכות משרד הרווחה לקליטת נשים קורבנות סחר 13
מירב כהן (יש עתיד): 13
שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: 13
שאילתות דחופות 15
25. מניעת השתתפותו של הרב ברלנד המורשע בהילולת מירון 16
מירב כהן (יש עתיד): 16
השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: 16
ציון יום הרצל 20
היו"ר אמיר אוחנה: 20
עמית הלוי (הליכוד): 21
יאיר לפיד (יש עתיד): 24
גדעון סער (המחנה הממלכתי): 27
צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): 28
עודד פורר (ישראל ביתנו): 29
גלעד קריב (העבודה): 34
אבי מעוז (נעם): 35
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: 37
הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2023 40
קטי קטרין שטרית (הליכוד): 41
הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2022 45
מירב בן ארי (יש עתיד): 46
הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – העברת מוטב בביטוח חיים בין תאגידים בנקאיים), התשפ"ג–2022 50
יעקב אשר (יהדות התורה): 50
שר המשפטים יריב לוין: 52
הצעת חוק צירוף משפחות נפגעי טרור כצד להליך המשפטי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022 54
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 54
שר המשפטים יריב לוין: 58
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 59
הצעת חוק הלוואות למיגון דירות באזורי קו העימות, התשפ"ג–2023 61
רם בן ברק (יש עתיד): 62
הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023 62
שרון ניר (ישראל ביתנו): 63
שר המשפטים יריב לוין: 65
שרון ניר (ישראל ביתנו): 68
הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת מידע מלא בעת מעבר בין קופות החולים), התשפ"ג–2023 71
רון כץ (יש עתיד): 71
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – כפל קצבאות), התשפ"ג–2022 73
אפרת רייטן מרום (העבודה): 73
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – כפל קצבאות), התשפ"ג–2023 74
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 75
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – כפל קצבאות), התשפ"ג–2023 75
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 76
שר העבודה יואב בן צור: 77
שר העבודה יואב בן צור: 82
הצעת חוק העונשין (תיקון – מאסר עולם לאונס קטינים), התשפ"ג–2022 83
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 83
שר המשפטים יריב לוין: 87
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 92
הצעת חוק פיצויי קורבנות הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 94
יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 94
שר המשפטים יריב לוין: 95
הצעת חוק הקמת בית חולים בעיר סח'נין (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 98
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 99
הצעת חוק הקמת בית חולים בעיר סח'נין (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022 100
איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 101
הצעת חוק הקמת בית חולים ביישוב ערבי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022 102
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 102
שר המשפטים יריב לוין: 108
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 113
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 119
רון כץ (יש עתיד): 120
חילופים בוועדות הכנסת 126
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 127
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ג–2023 127
ולדימיר בליאק (יש עתיד): 128
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ג–2023 130
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 130
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ג–2023 131
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 131
שר העבודה יואב בן צור: 132
ולדימיר בליאק (יש עתיד): 136
הצעה לסדר-היום 139
הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין הירי בד"ר מוחמד אלעסיבי ויוסף אבו ג'אבר 139
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 139
שר התקשורת שלמה קרעי: 156
הודעה אישית של חברת הכנסת טלי גוטליב 162
טלי גוטליב (הליכוד): 162
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 163
סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 164
<< נושא >> שאילתות דחופות << נושא >>
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי י"ב באייר התשפ"ג, 3 במאי 2023.
הסעיף הראשון על סדר-היום – שאילתות. השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת ארז מלול לשר הרווחה והביטחון החברתי, בנושא: סגירת בית התמחוי בשדרות. אני מזמין את שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי אל הדוכן. בוקר טוב. בבקשה, חבר הכנסת ארז מלול.
<< שאילתה >> 26. סגירת בית התמחוי בשדרות << שאילתה >>
<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, מהיכרותי רבת-השנים איתך, היכרות אישית אפילו, אפשר להגיד – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
זכית.
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
– – ואני יודע שהדאגה לשכבות החלשות היא נר לרגליך. "דע מאין באת", אומרים חז"ל, וגם אני וגם היושב-ראש, מאיפה באנו? ראינו מה זה עוני ומה זה לחץ כלכלי. חלק מעשייתך הציבורית המבורכת היא דאגה לחלשים. על כן אני פונה אליך בנושא כאוב זה.
נודע לי כי לאחר שנים של פעילות חסד אדירה, בחודש אפריל השנה נסגר בית התמחוי היחיד בעיר שדרות, הנקרא "מסעדת שבת אחים" – בית התמחוי שבו היו סועדות 35 משפחות מדי יום ושממנו נשלחו מנות אוכל לעוד עשרות משפחות מעוטות יכולת כלכלית. בית תמחוי זה הוא הלחם והחלב של עשרות משפחות נזקקות, אשר נשענו עליו.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חבר הכנסת מלול, סליחה שאני קוטע אותך. בשלב הזה של שאילתות, מכיוון שהן מדודות במילים על פי תקנון הכנסת, אנחנו נצמדים לטקסט. אנא, להבא בלי דברי פתיחה והקדמה, ממש להיצמד לטקסט.
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
ההערה של היושב-ראש התקבלה – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
סליחה, אדוני.
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
– – אבל יש דברים שיוצאים מהלב, ואין עליהם שליטה, במיוחד אצל השר מרגי.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
צריכה להיות שליטה.
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
בשיחה שקיימנו עם מנהל בית התמחוי, נמסר לנו כי הוא פתח את בית התמחוי השבוע לחודשיים בעקבות תרומות פרטיות שהשיג, אך תרומות אלה מספיקות רק לחודשיים, ועדיין מרחפת על בית התמחוי סכנת סגירה. סגירת בית התמחוי אפילו ליום אחד היא מכה אנושה לאזרחים מהשכבות החלשות. רצוני לשאול את כבוד השר:
1. האם הנושא מוכר למשרדך?
2. איך כבוד השר יכול לתת מענה מיידי לפתרון בעיה זו?
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה לחבר הכנסת מלול. בבקשה.
<< דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >>
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי חבר הכנסת ארז מלול, אני אומר קודם כול מחוץ לתשובה הרשמית: כשהסוגיה הזאת התפרסמה, יצרנו קשר עם בית התמחוי – לפני שמישהו פנה אלינו. אני אומר לך שגם ביקרתי אישית שם, ויש מענים. יש קושי שנוצר, קושי אובייקטיבי.
קודם כול, חשוב לומר שפגשתי אדם מדהים, בחור בשם אביחי, שפתח מרכז – קומפלקס שלם – של חסד. זק"א חונה אצלו; הוא מנהל את יד שרה; יש לו אגף שלם של ביגוד יד שנייה לכל נזקק – בלי בקרה, מסודר ממש ברמה גבוהה; ארוחות חמות; חלוקת מזון וירקות. מפעל חסד אמיתי, כפי שציינת. פגשתי אדם שבאמת כל-כולו מחויב לחסד, אלא שהוא הוסיף לפעילות שלו את בית התמחוי הזה, כשהוא נשען על חלק מהסיוע שניתן גם על ידי המשרד, אבל במיוחד במיוחד על הקרן לידידות. לאחר כמה חודשים, הקרן לידידות החליטה, כמדיניות, שהיא מפסיקה לתמוך בבתי תמחוי ועוברת לענפים נוספים אחרים. נוצר מצב שהוא בנה על אחוז מסוים של תמיכה מהקרן לידידות, ולכן הוא ניצב בפני שוקת שבורה. עם כל זה, הדרכנו אותו, ואני עכשיו אקריא את התשובה הרשמית, כדי שהציבור והפרוטוקול ידעו מה משרד הרווחה עושה בסוגיות האלה.
אדוני היושב-ראש, בהמשך לשאלתו של חבר הכנסת היקר ארז מלול, שהעלה פה נקודה חשובה, אני מביא להלן את ההתרחשויות: במדינת ישראל כמעט כשני מיליון אנשים חיים מתחת לקו העוני. משרד הרווחה והביטחון החברתי פעל בנחישות רבה מול משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה במסגרת חוק ההסדרים לקידום והעלאת תקציבי המשרדים לשנים 2023–2024. משרדנו אף ימשיך לפעול – ככל שהוא יראה לנכון, עם הצורך – להגדלת תקציבים או לפיתוח מענים וטיובם בעבור האוכלוסיות הסובלות ממציאות קשה של עוני והדרה ונלחמות יום-יום שעה-שעה על מנת לשרוד במציאות המורכבת והקשה בהתמודדות עם הגזרה הנקראת יוקר המחיה, שלא פסחה על שום משפחה בישראל, כל זה על מנת להביא פת לחם לבית.
זו קריאת השכמה, לאור גל ההתייקרות האחרון שפוקד אותנו, ואני אומר בנימה אישית, כיו"ר ועדת הכלכלה לשעבר, שהגיע הזמן לטפל במגה-מונופולים במדינת ישראל ללא פחד; לפרק את המונופולים האלה. עשינו זאת בחוק הריכוזיות לגופים הפיננסיים הגדולים; אין שום סיבה שלא נעשה את זה בתחום הקמעונאות. אפשר לפרק, צריך לרצות ולעשות זאת.
כשר הרווחה והביטחון החברתי אני מבקש מעל במה חשובה זו מכל אחת ואחד מכם, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, מכובדיי, את ההירתמות שלכם – כל אחד ואחת מכם – הן בוועדות השונות, הן בהצעות חוק אשר אתם פועלים לקידומן. שימו בבקשה לנגד עיניכם תמיד את אותן משפחות הקורסות תחת נטל יוקר המחיה. פעלו לסיוע בכל אשר אתם רואים לנכון.
כ-30,000 משפחות המוכרות לאגף הרווחה ב-240 רשויות ברחבי הארץ נקלטו במסגרת תוכנית הסיוע של ביטחון תזונתי. חבילת הסיוע כוללת כרטיס חודשי נטען על סך 500 ש"ח לרכישת מזון, משלוח של חבילות פירות וירקות לבתי המשפחות, חלוקת תרכובות מזון לתינוקות – מה שנקרא תמ"ל – ותמיכה במזון באמצעות עמותות הסיוע, במקרים מורכבים יותר.
להלן התשובות על השאלות שהופנו למשרדי: המשרד מסייע לתושבי העיר שדרות ברכישת מזון באמצעות המיזמים הבאים: מיזם ביטחון תזונתי ומיזם בכבוד וידידות. מיזמים אלו מספקים תלושי מזון ל-250 משפחות ולכ-300 קשישים בכל חודש, ספציפית בשדרות. אגף הרווחה בשדרות יסייע וילווה באופן צמוד כל אחד מ-35 המשפחות המבקרות בבית התמחוי, על מנת שחלילה לא יחסרו להן מזון וצרכים בסיסיים לצורך הקיום היום-יומי.
במסגרת התקציב השוטף של המשרד משרדנו מפרסם אחת לשנה את האפשרות להגשת תמיכה בעבור מסגרות הזנה. אותן מסגרות הזנה נדרשות לעמוד במבחן התמיכה, הכולל תנאי סף ברורים ומפורטים. נכון לשנת 2023 הסתיימה האפשרות להגשת תמיכה לעמותות המפעילות מסגרות הזנה, ואם יעבור תקציב המדינה, אם ירצה השם, אפשרות זו תיפתח שוב סביב אוקטובר 2023 לשנת 2024.
כפי שאמרתי לך, לא מקריאה, המקרה ידוע לנו. הייתי שם אישית בביקור. הדרכנו; ראש העיר עצמו מגויס, ואני לא רוצה לקלקל לו. ראש העיר הולך לעשות שם פינוי-בינוי לכל המתחם, ולבנות קומפלקס מפואר, כדי שיהיה דוגמה ומופת לכל הארץ, מהו מרכז חסד אמיתי. שדרות היא דוגמה לכך. תודה אדוני.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה לשר. האם יש שאלת המשך לחבר הכנסת מלול?
<< נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >>
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אם כך, נעבור לשאילתה הבאה, ואני כמובן מזמין אותך, השר, להישאר על הדוכן ולהשיב גם על השאילתה הבאה, שאילתה רגילה של חבר הכנסת יונתן מישרקי לשר הרווחה והביטחון החברתי, בנושא: הגדלת מספר ימי הקלה להורים לילדים אוטיסטים והגדלת תעריפם.
אזכיר לחברי הכנסת שבשלב השאילתות אנחנו שואלים בדיוק כפי שכתוב בטקסט, ללא הקדמות, וללא תוספות. זה על פי תקנון הכנסת, מדוד במילים. בשאלות ההמשך אפשר להרחיב, אם רוצים. בבקשה.
<< שאילתה >> 205. הגדלת מספר ימי הקלה להורים לילדים אוטיסטים והגדלת תעריף ימי הקלה << שאילתה >>
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, משפחות לילדים אוטיסטים זוכות לימי הקלה, כלומר למימון ממשרדך לגופים המארגנים ימי נופש ושבתות לילדים באופן שמקל מעט על ההורים. אלא שמדובר ב-14 ימים בשנה בלבד, והתעריף הוא כ-350 שקלים, בעוד העלות גבוהה פי כמה. נודע לי שמשרדך שוקל כעת הגדלת ימים והגדלת המימון.
ברצוני לשאול:
האם אכן נשקלת אופציה זו?
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
בבקשה, השר.
<< דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מכובדיי, ידידי חבר הכנסת יוני מישרקי, בהמשך לשאלתך החשובה, חבר הכנסת יונתן, אשיב לך כדלקמן: ילדים ובוגרים עם מוגבלות, ולא רק אנשים על הספקטרום האוטיסטי, זכאים לשירות נופשון. מטרת הנופשון היא להקל על המשפחות, אבל גם לתת לאנשים עם מוגבלויות ימי נופש והפוגה. מספר ימי הנופשון שאנשים עם מוגבלות זכאים להם בשנה נקבע על פי החלטת הרשות המקומית בהתאם לתקציב העומד לרשותה ועד למקסימום של 15 ימים בשנה. במקרים מיוחדים רשאית הרשות להגדיל את מספר הימים עד 24 בשנה, ובאישור המשרד – להגיע אף ל-60 יום, תלוי במקרה. בשל מגבלה זו רק כ-6,700 אנשים ניצלו את השירות בשנה שעברה, מרביתם קיבלו פחות מ-15 ימי נופש.
התקציב השנתי של המשרד לנופשונים עומד על 26 מיליון שקלים בלבד. משמעות תקציב זה היא הגבלה ל-70,000 ימי נופשון בשנה בלבד. בשנה שעברה, עקב הביקוש הרב לאחר שנות הקורונה, המשרד חרג והגיע עד ל-81,000 ימי נופשון. התעריף העדכני הבסיסי ליום נופשון הוא 387 שקלים. ועדת התעריפים של משרד הרווחה אישרה את הגדלתו ב-120 שקלים ליום. הגדלת התקציב אושרה בנופשונים שלצורך הפעלתם העמותה מפעילה או שוכרת לתקופת הנופשון אתרים כגון בתי הארחה או בתי מלון; נופשונים שמתקיימים במבנים השייכים לעמותה ומשמשים לצרכים נוספים כגון מעונות פנימייה לא יקבלו תוספת זו. התעריף החדש אמור להיכנס לתוקפו לאחר גמר הליכי מכרז הנופשונים, מרץ 2024.
זאת התשובה הכללית, אבל אני אומר לך, לשאלתך, שאנחנו אכן נגדיל את התקנה התקציבית לימי הנופשונים, אבל ההגדלה שאנחנו נגדיל לא תביא את הפתרון המיוחל. נכנסתי לסוגיה הזו כשנחשפתי לקשיים של העמותות המפעילות ולטענות של משפחות. רק לטובת הפרוטוקול וגם המאזינים בבית – לא כולנו, לשמחתנו, מכירים את המציאות של משפחות שמגדלות ילדים מיוחדים בביתן, עם אתגרים רבים. לעיתים בשעות שהבן או הבת נמצאים בבית ולא במסגרת זו התנהלות שונה מאשר כשהם במסגרת. המשפחות האלה צריכות הפוגה קצת, צריכות קצת מנוחה. אני חושב שהמיזם הזה הוא חשוב מאוד, התמיכה הזו של המשרד חשובה מאוד, אבל ככל שנוסיף כספים לא נפתור את הבעיה – לפי הרציונל שאתה מציע, חבר הכנסת מישרקי. לכן ביקשתי להיכנס בעובי הקורה, לקבל פרטים, אילו מוגבלויות – כי זה לא הוגן, אני חושב שיש מוגבלות שהיא מאתגרת אבל לא באותה מידה של אותן המשפחות המיוחדות שממש כשהילד חוזר מהמסגרת נועלים את החלונות, נועלים את הדלתות, את הארונות, ונכנסים לכוננות ספיגה של 24/7, לא דומה. אני ביקשתי מהאגף האסטרטגי להכין לי מסמך של חלוקה דיפרנציאלית של הימים. מוגבלות רכה תקבל מספר x, ככל שהיא עולה – ככה יהיה, דיפרנציאלי. ואז נאגם את המשאבים, ובתוספת התקציב שלי, ההגדלה שהבאתי מהאוצר, פלוס החלוקה הדיפרנציאלית, נביא למצב מאוזן ומכובד. אני חושב שזה הפתרון האידיאלי לסוגיה זו.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אני מודה לשר. האם יש שאלת המשך לחבר הכנסת מישרקי? בבקשה. אז גם שאלת המשך תהיה לאחר מכן לחבר הכנסת קריב, ברצף, והתשובות תינתנה ביחד.
<< דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >>
כבוד השר, תודה רבה. אני מודה לך על התשובה. בנושא הדיפרנציאליות רציתי לשאול שאלת המשך, אבל ענית על זה בצורה טובה מאוד ואני מודה לך על כך.
<< דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >>
תודה.
<< דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >>
רק לבקש ולהגיד לך שמשנת 2016 – עד כמה שאני מבין והנתונים שקיבלתי – הסכום לא עודכן. מצד שני, יוקר המחיה, אנחנו יודעים כמה הוא עלה ובכמה ההוצאות לנופשון יכולות לבוא לידי ביטוי. לכן אבקש את ההתייחסות שלך או את תשומת ליבך לכך שהמחיר לא עודכן, אם אפשר לתת לו דגש בתקציב הנוכחי, תודה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה. ובטרם השר ישיב, גם לחבר הכנסת קריב יש שאלת המשך.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אדוני, בוקר טוב, אני מבקש רק להבין אם המהלך הדיפרנציאלי, שאני מבין היטב את ההיגיון שבו, ייעשה כך שהרף הקיים היום לא ירד בעבור אותן משפחות, אלא רק באמצעות הגדלת מספר הימים לאותן משפחות שמתמודדות עם קושי גדול יותר.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה. בבקשה, כבוד השר.
<< דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >>
אני מודה לחבר הכנסת. באמת, מאופי השאלות אתה מבין שהחברים מונחים בסוגיה וזה טוב. השיח החברתי חייב להתפתח, ואני מברך על כך. אז ראשונה – ראשונה ואחרונה – אחרונה. לגבי שאלת ההמשך של חברי הכנסת מישרקי – קודם כול התקנה גדלה, אלא שבגלל שהביקוש גדל הגדלנו את מספר הימים. לכן, הסכום בתקנה עודכן, התעריף לא עודכן. בתשובה היה חלק שהתייחס לשאלת ההמשך שלך, ואמרנו שהמשרד הוסיף עוד סכום של 100 וכמה שקלים לכל יום נופשון לטובת ארגונים ששוכרים בתי הארחה או בתי נופש לטובת הנושא.
לגבי הדיפרנציאלי, אני שמח שרצית לשאול על כך, סימן שאתה מונח בזה, וזה עונה גם על שאלתו של חבר הכנסת קריב – הדיפרנציאלי בא נוסף על התוספת שאנחנו רוצים להוסיף. בתשובה אמרתי זאת, במכרז של 2024 מופיעה כבר התוספת. ההפך הוא הנכון, יש מודעות גבוהה, יש ביקוש גדול לכך, ואני שמח על כך. אנחנו, הינה אני אומר, הוספנו כבר, הגדלנו את זה, בתקציב הנוכחי שמאושר בכנסת התקנה הזו תגדל. ומעבר לזה אני אומר לך שאם אנחנו נדע שיש ניצול מיטבי גם בחלוקה הדיפרנציאלית, נדע גם להוסיף תוספת, לא תהיה תקרה לכך. ככל שיממשו את זה המשפחות אנחנו נהיה זמינים לכך.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה רבה.
גם השאילתה הבאה היא שאילתה לשר הרווחה והביטחון החברתי, של חברת הכנסת מירב כהן. הנושא: היערכות משרד הרווחה לקליטת נשים קורבנות סחר. לאט-לאט, חברת הכנסת כהן, הכול בסדר, בבקשה.
<< שאילתה >> 149. היערכות משרד הרווחה לקליטת נשים קורבנות סחר << שאילתה >>
<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>
שלום, כבוד יושב-ראש הכנסת. כבוד שר הרווחה, לאור הגעה של קורבנות סחר רבות בחודשים האחרונים לישראל, במקלט של הנשים שהן קורבנות סחר, ויש רק מקלט אחד כזה במדינת ישראל, יש כרגע רק שני מקומות פנויים וגם הם צפויים להתמלא בימים הקרובים.
רצוני לשאול:
מה מתכנן משרד הרווחה לעשות לגבי קורבן הסחר הראשונה שפשוט לא יהיה לה מקום במקלט, לא יהיה לה מענה? תודה.
<< דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >>
תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברתי חברת הכנסת מירב כהן השרה לשעבר, בחודשים האחרונים התקבלו דיווחים על כניסת קורבנות סחר המגיעים מירדן דרך הרשות הפלסטינית לתוך ישראל. לאור קבלת מידע זה התכנס פורום רב-מקצועי בין-משרדי ובין-מגזרי על מנת ללמוד את התופעה והיקפיה ולהיערך בהתאם לקליטת הקורבנות המגיעות לישראל, ככל שהמידע שהתקבל יאושש. האגף הבכיר החוץ-ביתי במינהל של"מ אצלנו במשרד מפעיל באמצעות עמותת קשת שלושה מקלטים שמטרתם מתן הגנה וסיוע לקורבנות סחר ועבדות. במקביל מופעל מרכז טיפולי בקהילה עבור קורבנות סחר המופעל על ידי אגף בכיר קהילה במינהל של"מ באמצעות עיריית ת"א.
המקלטים עבור קורבנות הסחר כוללים שלוש מסגרות אשר נותנות מענה ל-88 קורבנות: מקלט מעגן לנשים – 35 מקומות; מרכז אטלס לגברים – 35 מקומות; מערך שלוש דירות משפחות לנשים וילדיהן – 18 מקומות. נכון להיום, במקלט מעגן לנשים נמצאות 29 נשים, במקלט אטלס לגברים נמצאים 20 גברים ובדירות המשפחות מתגוררים שלוש נשים ושבעה ילדים.
לאחרונה נקלטו 12 נשים מחבל תיגראי במקלט, אחת מהן קטינה, אשר דיווחו על היותן קורבנות סחר בירדן לאורך מספר שנים. הן הועברו בשלב כלשהו לרשות הפלסטינית ומשם לישראל וכאן ניצלו. וכאן אני מודה לכם מאוד על השאילתות. אני מבקש לשאול את השאילתות האלה, כי חשוב מאוד שהציבור יבין: לא כל אזרחי מדינת ישראל נחשפים לתופעות האלה וחשוב שידעו שזו תופעה שלילית שצריך להתמודד איתה וגם להכיל את הנשים האלה, לאור מה שהן עברו וסבלו בדרך.
התפיסה היא כי מסגרת המקלט היא מסגרת זמנית המספקת מענה הגנתי והומני בסיסי, וכי המושמים במקלט נקלטים בו לצורך התארגנות, ייצוב מצבם הרפואי, האישי והנפשי, ועתידים לצאת מהמקלט לאחר תקופת התארגנות לצורך המשך חיים עצמאיים בקהילה או חזרה לארץ מוצאם. עם יציאתם מהמקלט הם ימשיכו ויקבלו מענים טיפוליים ורפואיים שלהם הם זקוקים במסגרת מרכז היום בקהילה. באמצעות צוות המקלט והפיקוח על המקלטים אנו עורכים בקרות ובוחנים מתי נכון לכל אדם לסיים את שהותו במקלט ולהמשיך לחיים עצמאיים.
לאור התפיסה כי המקלט הינו שלב אחד מתוך רצף מענים, ההנחה הינה כי יהיה מקום לנשים חדשות שעתידות להגיע למקלט, שכן מדובר במסגרת שהשהות בה קצרת מועד. יתרה מכך, נכון להיום יש עוד שישה מקומות פנויים במקלט הנשים. במידה שבהמשך יהיה צורך לקלוט נשים נוספות, אנו נערכים להכשרת אחת מדירות המשפחות להרחבה מיידית של מקלט הנשים תוך הגדלת צוות המסגרת בהתאם. כמו כן, בהתקשרות שיש למשרד הרווחה עם מפעיל המסגרת, עמותת קשת, ישנה אפשרות להרחבת ההתקשרות ב-100%. יש במכרז אופציה, במקרה הצורך, להכפיל את המכסה במכרז ב-100%, כך שניתן לקלוט עוד כ-30 נשים ככל שיהיה צורך בכך, ואני מקווה שלא.
אנחנו בוחנים בשלב זה את המצב בשטח, מצויים בקשר עם משרדי הממשלה הרלוונטיים וארגוני הסיוע לפליטים ומקיימים הערכות מצב בנושא. בהתאם לממצאים תתקבל החלטה אם יש צורך בהגדלת ההתקשרות ובאיזה היקף.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
האם יש צורך בשאלת המשך? כן. בבקשה.
<< דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
כבוד השר, אני רוצה להוסיף לזה עוד שאלה: לאור הירידה של ישראל בדירוג האמריקאי, איך הממשלה פועלת כרגע למען הקורבנות? כי הרי הורדנו בדירוג, ואנחנו צריכים להראות אם יש לנו אסטרטגיה בנושא הזה.
<< דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >>
אני חושב שמה שהקראתי מגלה ומראה שאנחנו קשובים גם להתראה שקיבלנו בהורדת הדירוג וגם אנחנו נערכים לפי כל הכללים הבין-לאומיים. אני חושב שבמה שאנחנו עושים אנחנו ערוכים לכל רגע. המצב כנראה לא יהיה המצב שהיה. לא ידעו להיערך בעקבות מה שקרה, וטוב שזה הוצף. אני די שבע רצון ודי רגוע עם ההיערכות של המשרד. היום כבר יש מקומות פנויים, וגם אנחנו ערוכים להגדלה מיידית של 100% בהתקשרות – אני חושב שזה נותן מענה. אני חושב שמדינת ישראל, כמדינה – גם החברה הישראלית, גם גורמי האכיפה וגם הממשלה כממשלה עושים הכול כדי שלא יהיו תופעות כאלה. אנחנו היינו חשופים – – –
<< דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
רק כדי שאבין, ההגדלה של ההתקשרות היא במיידי או שזה מצריך זמן היערכות?
<< דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >>
במיידי. במיידי יש אופציה במכרז להגדלה של 100%. תודה רבה לכם.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אני מודה מאוד לשר הרווחה והביטחון החברתי.
<< נושא >> שאילתות דחופות << נושא >>
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
גם השאילתה הבאה היא של חברת הכנסת מירב כהן, אבל הפעם לשר פרוש. בבקשה. השר פרוש, אני מזמין אותך לדוכן. השאילתה הבאה היא של חברת הכנסת מירב כהן לשר לירושלים ומסורת ישראל, בנושא: מניעת השתתפותו של הרב ברלנד בהילולת מירון. מייד יעלה השר, וחברת הכנסת כהן תשאל את השאילתה. בבקשה, גברתי.
<< שאילתה >> 25. מניעת השתתפותו של הרב ברלנד המורשע בהילולת מירון << שאילתה >>
<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, כבוד היושב-ראש. תודה לכבוד השר שהגיע. לפי הפרסומים, קהילת "שובו בנים", שהרב שלה הוא הרב ברלנד, שהוא עבריין מין מורשע, שיש עליו עדויות באמת מאוד מאוד קשות, קיבלה שטח ציבורי להדלקת מדורה המונית בהילולת במירון.
ברצוני לשאול:
1. כיצד תבטיח שהרב לא יבצע את ההדלקה?
2. כיצד תפעל שלא תיעשה כאן עבירה על התקנות?
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
בבקשה, כבוד השר.
<< דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת וחברת הכנסת השואלת מירב כהן – זה קצת ארוך, ואת יכולה גם לשבת.
פרסמנו נוהל קיום אירועים נוספים. כשאני אומר "אירועים נוספים" – בהגדרה של החוק, ולראשונה, יש למירון סדר מוסדר בחוק. יש את ההדלקה המרכזית בחוק ויש אירועים נוספים; ב"אירועים נוספים" הכוונה היא לעוד הדלקות. אנחנו פרסמנו נוהל קיום אירועים נוספים והדלקות בהילולת ל"ג בעומר באתר קבר הרשב"י במירון, שנת התשפ"ג, 2023 למניינם. הנהלים האמורים נכתבו אפוא תוך הקפדה על שמירה על עקרון השוויון ועל אמות המידה של ענייניות וסבירות, וזאת לצד ההכרח להתחשב בסד הזמנים הדוחק ובמשאבים המוגבלים שעומדים לרשות המשרד.
סעיף 2.1 בנוהל אומר כך: "אפשרות לקיום הדלקה או התכנסות או אירוע במסגרת אירוע נוסף שמארגן הממונה על ההילולה באירועי ל"ג בעומר במירון תינתן לגופים המאוגדים כישות משפטית ללא כוונות רווח – מלכ"ר – ולא לאנשים פרטיים או גופים מסחריים". בהתאם לדין ולנוהל – את מאזינה? – היתרים כאמור ניתנו לגופים העומדים בדרישות החוק והנוהל, בשים לב לאמת המידה הקבועה בנוהל, שעניינה "הוותק והמסורת של הגוף בביצוע אירועים והדלקות בל"ג בעומר במירון", אני כבר מסביר מה המשמעות. ההיתר לא מוענק למדליק מטעם הגוף ואף לא כולל התייחסות לזהות המדליק. למה הכוונה כשאנחנו כתבנו "הוותק והמסורת של הגוף"? נתחיל שלוש שנים אחורה: בשנת הקורונה היה איסור התכנסות של יותר מ-50 איש, ובתוך זה היה גם יום ההילולה בל"ג בעומר במירון. מי הדליק אז? מי היו 50 האיש שעמדו בעת ההדלקה? אז זה גם עבר דרך לשכת היועץ המשפטי לממשלה, משרד הממשלתי. לקחו את המדליק שיש לו את המסורת הוותיקה כמדליק – הוא, אבותיו ואבות-אבותיו – והזמינו שיעמדו לידו אותם אדמו"רים שלא יכולים היו בשנה ההיא הספציפית של הקורונה להדליק מכיוון שאסור להתכנס. אותם אדמו"רים שיש להם מסורת בת שנים להדליק במירון – הם אלה שיש להם את הזכות להיות בשעת ההדלקה המרכזית ליד האדמו"ר. מכאן המושג הזה, שלצערנו שנה אחר כך היה בניסיון. חשבנו שאנחנו הולכים לנהל את ההילולה כמו שהיה נהוג מדי שנה, ולצערנו קרה האסון, וברגע שקרה אסון הכול התפרק. אחרי זה הייתה ועדת חקירה ממלכתית, וועדת החקירה הממלכתית – בהמלצות הביניים הראשונות שלה, שהתייחסו לשנה שעברה, גם שם נאמר: מי שידליק יהיה האדמו"ר מבויאן, שיש לו מסורת בת שנים.
איך אנחנו נגרום להתהוות של הילולה? על ידי זה שניתן כרטיסי עלייה למירון לאותן קהילות שיש להן מסורת בת שנים לקיים ההילולה, רק שבשנה שעברה הן לא יכלו לקיים מכיוון שאסרו על כל ההדלקות הנוספות חוץ מהדלקה אחת מרכזית. המסקנות האלה של השנה שעברה ומההתנהלות שהכתיבו לנו במשרד המשפטים לפני שלוש שנים, שאנחנו הולכים לפי המסורת – מזה בא גם הנוהל שלנו, שאמר: הוותק והמסורת של הגוף בביצוע – אם אתה רוצה להיות אחד שמדליק, אתה צריך להיות במסגרת הסל הזה של ותק ומסורת של הגוף בביצוע אירועים והדלקות בל"ג בעומר במירון. ההיתר לא מוענק למדליק מטעם הגוף וגם לא כולל התייחסות לזהות המדליק.
כחלק משורת האירועים שאושרו וצפויים להתקיים במתחם ההילולה המורחב, 89, גם קהילת שובו בנים, שלהם יש מסורת בת שנים של קיום הדלקה במירון, קיבלה היתר לקיום מעמד במתחם ההילולה. ומה אני רוצה להוסיף על זה? נוכח פניות שהגיעו אל המשרד בנושא, נערך בירור, שממנו עלה כי נציג קהילת שובו בנים לביצוע ההדלקה בל"ג בעומר השנה ייבחר, כבשנים עברו, על ידי הקהילה מקרב חבריה, וכי לא היה בדעת הקהילה לבצע את ההדלקה באמצעות רבני הקהילה. זו התשובה שאני נותן לך.
<< דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
הם לא בחרו בו?
<< דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >>
הם לא בחרו בו. הם אמרו שלא הייתה להם כוונה לבחור רב אלא מישהו מטעם הקהילה – לא מרבני הקהילה אלא מקרב החברים. זו התשובה שיש לנו. עוד פעם אני אומר: ההיתר שאנחנו נותנים לביצוע זה לקהילה. אנחנו יודעים – לאחר שהעסק התעורר הלכנו לברר, ואז אנחנו יודעים במפורש שלא הייתה להם כוונה, כי כנראה שגם בשנה שעברה הרי כך היה, או לפני שנתיים או שלוש שנים, ואני לא יודע כמה זמן העניין הזה כבר נמשך. הכוונה שלהם היא לתת את זה למישהו מהחברים שלהם ולא לאחד הרבנים.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה. יש שאלת המשך? בבקשה.
<< דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
כן. תודה רבה, כבוד השר, על התשובה. האם יש לנו איזשהן ערבויות להבטיח שלא יהיה מעמד כה מבזה, שבו הרב – קשה לי אפילו לקרוא לו רב – אותו ברלנד יבוא וייקח חלק באירוע ציבורי שכזה? האם יש איזשהן ערבויות, או שהכול מתבסס על זה שאותם חברי קהילה אמרו שהם לא יבחרו בו? והאם יש לנו איזשהן סנקציות להטיל במידה שהם יפרו את ההבנה הזו?
<< דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >>
אנחנו את הנושא של סנקציות רשמנו וכתבנו בכמה דברים. אם קהילה תנהג השנה – אחרי שנותנים לה היתר להדליק, והיא צריכה לעמוד בסד זמנים – משעה 14:00 עד 16:00, מ-17:00 עד 19:00 – והיא לא תעמוד בזה, ובגלל זה היא תפריע לרצף ההילולות, אז אפשר גם שיהיה מצב שלא ניתן להם יותר, לקהילה הזו, אפשרות להדליק בשנה שאחרי זה.
<< דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
גם זהות המדליק יכולה להביא כזו סנקציה?
<< דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >>
הרי את מבינה שהלכנו לשאול, והתשובה שקיבלנו היא: מכיוון שכנראה שאף אחד לא מחפש להיות במצב – זה הפוך ממה שאת רוצה שיהיה, נכון? אז התשובה שאנחנו קיבלנו היא לא רק באמירות; קיבלנו תשובה שאין כוונה ולא הייתה כוונה, גם על ידי הרבנים, אלא לתת את זה לאחד מהחברים.
<< דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
האם אתה כנבחר ציבור חושב שבאמת לא ראוי שהוא ידליק את – – –
<< דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >>
אני לא חושב שמישהו מתעניין מהי עמדתי.
<< דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני מתעניינת בעמדתך, כנבחר ציבור וכמי שמייצג אותנו בממשלה.
<< דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >>
אז קודם כול תשאלי אותי מה אני חושב לגבי הרפורמה המשפטית, אני מוכן לענות לך. מה אני חושב לגבי ארץ ישראל השלמה – מוכן לענות לך. יש לי כל כך הרבה דברים לענות לך.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
גברתי, אין מדובר – – –
<< דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לגבי אם אותו ברלנד, ראוי שיהיה באירוע הזה – – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
גברתי, גברתי, חברת הכנסת כהן, חברת הכנסת כהן, אני מדבר. לא מדובר בפינג-פונג. אפשרתי שאלת המשך, אפשרתי שאלת המשך שנייה. עד כאן. תודה לגברתי.
<< דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
טוב, אני לא שואלת, אני רק אומרת אמירה. אני חושבת שזה יהיה מאוד מאוד חזק ומכובד אם אתה תאמר שאתה נגד לתת במה כל כך מכובדת וציבורית לאנשים שעשו מעשים כאלה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אם השר ירצה הוא ישיב.
<< דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >>
אני עניתי את מה שאני עניתי, ביישוב הדעת. אני יודע שעלול להיות כך או כך, ואני פעלתי בעניין הזה. והתשובה שנתתי היא תשובה מוסמכת. נתתי תשובה מוסמכת, ואני חושב שכך זה יהיה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה לכבוד השר.
<< נושא >> ציון יום הרצל << נושא >>
<< דובר >> היו"ר אמיר אוחנה: << דובר >>
אם כך, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום, והנושא הוא כמובן יום מיוחד לכבודו של חוזה המדינה, ציון יום הרצל. אנחנו השנה בתוך ציון של 125 שנים לקונגרס הציוני הראשון בבזל. נמצאים איתנו כאן גם יושב-ראש ההסתדרות הציונית העולמית יעקב חגואל, והנהלת ההסתדרות הציונית העולמית, שזכיתי ללוות בבזל לפני כמה חודשים.
לא כולם יודעים אבל הקונגרס הציוני הראשון היה אמור להיערך בכלל במינכן, לא בבזל, אבל משום שהרצל נחשב באותה העת להזוי – לא לחוזה אלא להוזה – הקהילה היהודית לא אפשרה את קיום הקונגרס במינכן. פחדו שזה יזהה אותם עם מגמות אנטי-פטריוטיות כלפי גרמניה. לכן נבחר היעד של בזל. הרצל אכן היה הוזה, אבל הוא גם היה חוזה. הוא אמר: "אם תרצו אין זו אגדה". ובפרפרזה על המשפט שכולנו מכירים, לפעמים חזונות מתגשמים.
אשרינו כולנו שזכינו לחיות את החזון הזה. אנחנו פה בעוד יום במליאה, מנהלים את ענייניה של מדינת ישראל בצורה פרלמנטרית – אני חושב רגילה – אבל ביום המיוחד הזה אנחנו מזכירים את הראשון שהגה וחזה. היו נוספים בוודאי, אבל הרצל ייזכר לעד בתולדות המדינה כמי שחזה את מה שמתממש לנגד עינינו.
אני מזמין את חבר הכנסת עמית הלוי, שמוביל את היום הזה, לשאת את דברו. בבקשה. עד חמש דקות לרשותך, אדוני.
<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, השר כץ, חברותיי וחבריי לכנסת, יושב-ראש ההסתדרות הציונית חברי יעקב חגואל – שיושב על כיסאו של הרצל – אזרחי ישראל, זכות גדולה והתרגשות עמוקה בשבילי לנאום כאן על דוכן הפרלמנט של מדינת היהודים לזכרו של חוזה מדינת היהודים בנימין זאב הרצל. לצברים ישראלים בני גילי, בוודאי לאלה שעובדים במערכות הציבוריות, העניין המדיני נראה היום כאילו הוא מובן מאליו. ברור לנו שאנחנו מנהלים משק לאומי, עם מטבע ומערכת בנקאית ושוק הון ויצוא ויבוא. טבעי מבחינתנו שאנחנו מובילים; שיש לנו צבא חזק ביבשה, באוויר ובים ותעשייה צבאית. ברור לנו גם שראש הממשלה שלנו נוסע לוושינגטון ולדלהי, לפריז, אפילו לאומן, וטווה קשרים בין-לאומיים, יוצר בריתות, הסכמי סחר ושיתופי פעולה, למען הערכים והמטרות שלנו – של מדינת ישראל.
המושגים הללו, השפה המדינית הזו, היא המובן מאליו היום לכל ילד שנולד בישראל. והשפה הזו – ובוודאי השימוש בה, כמו שאמר כאן היושב-ראש – היו הזיה מוחלטת במשך מאות שנים. גם לפני 120–130 שנה.
לא, אמר הרצל. לא, אינני משוגע, לא על כל הראש ולא על מקצתו. אינני משוגע כלל. הוא נדרש לומר – לכתוב, למעשה – לרב הראשי של וינה ב-1895, לאחר שהכריז בפניו: נמצא בידי הפתרון לשאלת היהודים. הוא הוסיף, ואני מצטט: "אכן – – – אצטרך לשרבב מדי פעם, כאילו שלא בכוונה, ששתיים כפול שתיים שווה ארבע, שתיים כפול שלוש שווה שש, ושבע כפול שבע-עשרה שווה מאה ותשע-עשרה, למען יראו שעדיין אני נשען על בינתי". והוא אכן נדרש, חברותיי וחבריי לכנסת, לשנן את תרגילי החשבון הללו, גם מול עוזריו הקרובים ביותר, שלא ירדו לסוף דעתו כשהצטרפו אליו במסעותיו המדיניים להשיג את הצ'רטר, לממש את חלום הדורות המדיני.
כמו שהוא אמר בעצמו בדברים המפורסמים מול חברי הקונגרס הציוני הראשון, שאותו ייסד: "אילו באתי לסכם את קונגרס בזל באִמרה אחת – שעליי להישמר לא לבטאה בפומבי – הרי הייתה זו: בבזל ייסדתי את מדינת היהודים. אילו אמרתי זאת היום בקול, היו הכול צוחקים לי. אולי בעוד חמש שנים, וודאי בעוד חמישים שנה, יסכימו הכול". וזה באמת היה קצת יותר מ-50 שנה, ומאז לא צריך להיזהר לבטא אותה בפומבי, אין צחוק מכל עבר. זה שגור – כמו שאמרתי – על לשונו של כל ילד, ובלשונות העולם כולו. ישראל, מדינת ישראל, מדינת היהודים – מדינה יהודית. וזה לפני הכול – אם אני צריך להדגיש כאן משהו על האישיות המדהימה של הרצל – זה לפני הכול היה המופת, מופת באישיותו הבלתי-רגילה של ד"ר הרצל.
אדם יחיד, פרט. אדם יחיד שניהל, בשפל הגלות של עמנו, חיים מדיניים מלאים, חיים מדיניים מלאי הוד ועוצמה. מסגנון הלבוש – שנבחר בקפידה לכל מפגש מדיני – ועד המחשבה האסטרטגית חובקת העולם. וכמובן הפעילות עצמה, שגם היא הייתה חוצת גבולות, עם הקיסר והסולטן, עם שועי עולם, עם מי לא? וכמובן בכינון המסד המדיני שלנו בהקמת ההסתדרות הציונית.
איש אחד, שהוא תופעה שאי-אפשר להתבונן בה ולא להרגיש שרוח אלוהית, רוח אפינו משיח ה', פיעמה בו. רוח ומסירות נפש וגוף, שלמעשה כוננה את המדינה שלנו, את הבית הזה. במובן הזה, מעבר להתרגשות האישית לציין את זכרו של תיאודור הרצל כאן בכנסת ישראל, זוהי האזכרה הכי ראויה עבורו. מתאים להרצל שאנחנו מציינים את זה דווקא ביום הולדתו. יום של חיים, יום של תחייה.
יש עניין מרכזי, אדוני היושב-ראש, שנדמה לי שנכון לציין דווקא באזכרה הזאת ודווקא השנה. בקונגרס הציוני השישי היה ויכוח קורע לב ידוע, נוקב עד התהום, בין צירי הקונגרס, על הצעת הרצל לבחון בחיוב את הצעת ממשלת אנגליה דאז: להקים ליהודים – פרט ליהודי רוסיה – מושבה במזרח אפריקה, באוגנדה. חלק מן הצירים, ציוני רוסיה, פרשו לאולם אחר. הרצל שמע על כך כשהוא היה במלון. הוא חזר לקונגרס, התדפק על דלתם, וביקש להיכנס ולהסביר. אחרי שפתחו לו, הוא אמר, אני מצטט: "נטיתי לחשוב כי זו הפגנה, ורציתי להתעלם ממנה" – כמו שהוא התעלם בקונגרס הקודם מיציאה והפגנה – "אך מישהו רץ אליי", אמר הרצל, "ואמר לי: אנשים אלה בוכים שם! אז הבנתי", אמר להם הרצל, "שלא הפגן הפגנתם, אלא יצאתם מתוך דחיפה פנימית. כי דימיתם בנפשכם" – "דימיתם", אבל זה לא נכון – "שתוכנית בזל הופרה. ומשום כך באתי אליכם למסור את הסברותי".
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
נא לסיים.
<< דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >>
אני מסיים. יש כאן אי-הבנה. תוכנית בזל הייתה ונשארה שלמה וקדושה. הוא הצליח להחזיר אותם, חברותיי וחבריי לכנסת, את הפורשים, לאולם הקונגרס, אחרי שהסביר להם את השיקולים המדיניים והבהיר שהצעת אוגנדה אינה ולא תהיה לעולם היעד הקבוע של התנועה הציונית. הוא חתם בשבועה כשהרים את יד ימינו ונשבע: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני". הוא הצליח להחזיר אותם, כמו שהוא הצליח לגייס ולאחד קהלים וקהילות שונות למפעל הציוני, כיוון שהוא הניף דגל אחד, חד-נס – כמו שקרא לזה ז'בוטינסקי – דגל המדינה היהודית.
יכולים להיות ויכוחים שונים בינינו בנושאים שונים אבל אפילו הרעיון הזמני הזה של אוגנדה לא יחתור תחת החזון העמוק והמשותף של הקמת מדינה יהודית במולדת שלנו, בארץ ישראל. את העיקרון ההרצלייני הזה המשיך ז'בוטינסקי, ואחריו – בן-גוריון, במעשה הקמת המדינה בפועל – –
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
נא לסיים.
<< דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – מדינה יהודית כפי שנכתב במגילת העצמאות. יש גוונים רבים בחברה, יש השקפות שונות, יש מעגלים חברתיים לכל אחד. יש כמובן, כמו במגילה, ערכים אנושיים לכל אדם, בישראל ומחוצה לה, אבל שום דבר אינו, ואסור שיהיה, תנאי לרעיון המדינה היהודית. ציונות ללא תנאי, מדינה יהודית ללא תנאי – כך נהג הרצל בחייו ללא תנאים, ללא חשבון, הקריב במסירות נפש את כספו, את כסף המשפחה שלו, חיי המשפחה, את בריאותו האישית, למען הרעיון הנאצל הזה של המדינה היהודית.
ואני אומר את זה כאן היום, אדוני יושב-ראש האופוזיציה יאיר לפיד, כי גם היום – ואצלנו כידוע אי-אפשר אחרת – יש ויכוחים. אני לא חושב שזה כמו הוויכוח ההוא. גם הוויכוחים בינינו לא כמו הוויכוח ההוא, אבל הוויכוחים האלה הם נוקבים, וזה בסדר. זה אפילו מפרה ומעשיר, וטוב שיש ויכוחים, אבל הם מפרים ומעשירים כשהמסד הוא ברור; כשהמסד הזה המשותף, העמוק, של מדינה יהודית הוא ברור והוא ללא תנאי. ללא תנאי.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה, עמית.
<< דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >>
אני מסיים, משפט אחרון.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
"משפט אחרון" אמרת לפני – – –
<< דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >>
לא חייבים מסירות נפש כמו הרצל, אבל מחויבים לשבועה – לשבועה לציון, לשבועה לירושלים. ואם, אדוני יושב-ראש האופוזיציה, אנחנו חייבים משהו לאיש הגדול הזה – ואנחנו חייבים – זה לשמור על המחויבות שלנו למדינה היהודית – –
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
ודמוקרטית.
<< דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – מעל לכל השקפה, מעל לכל מעמד או דעה.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
יהודית ודמוקרטית.
<< דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – מדינה יהודית ללא תנאי. תודה רבה.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
יהודית ודמוקרטית.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת עמית הלוי. חבר הכנסת גלעד קריב, תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת יאיר לפיד, יושב-ראש האופוזיציה, בבקשה.
<< דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני יהודי. אני אומר את זה כאן מולכם ביומו של הרצל, שהיה חילוני ויצר מדינה יהודית, מפני שאנחנו עומדים בפני ניסיון לצייר את המשבר הנוכחי כמשבר בין היהודים לבין הישראלים. אין מלחמה כזו ולא יכולה להיות. יש בתוכנו משבר, המשבר הגדול בתולדות המדינה, אבל אף אחד לא ייקח מאיתנו את היהדות. אני יהודי בצאתי ויהודי בביתי ויהודי בזהותי.
אני יהודי. ב-27 בדצמבר 1944 אבא שלי היה ילד בן 13 במרתף בגטו בודפשט – רעב, מלוכלך וקפוא.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
השר כץ. השר כץ.
<< דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אימא שלו קראה לו ואמרה לו: ילד שלי, אתה לא יודע את זה, אבל היום זה בר-המצווה שלך. אני לא יכולה לאפות עוגה, אנחנו לא זוכרים איך נראית עוגה, אבא שלך לא יבוא – סבא שלי נרצח במחנה הריכוז מאוטהאוזן – אבל יש דבר אחד שאני יכולה לעשות. והיא הוציאה בקבוקון קטן של בושם – שאנל 5. זה היה הבושם של הגברות האלגנטיות לפני המלחמה – והיא שברה אותו על הרצפה והיא אמרה: לפחות לא יהיה מסריח בבר-מצווה של הילד שלי, ולרגע אחד היה במרתף של הגטו ריח של פריחה ושל אביב ושל עולם שיש בו תקווה.
אני לא יודע להגיד לכם אם בר-המצווה של אבא שלי הייתה כשרה למהדרין או לא, אבל לא הייתה ולא יכולה להיות בר-מצווה יותר יהודית מזו, כל הגורל היהודי בענן קטן אחד של בושם.
אני יהודי. כמוכם, אני נוסע בבוקר על כביש 443, ואני יודע שזה גם הנתיב שבו צעד ענק יפהפה בשם שאול לחפש את האתונות של אבא שלו, ומצא מלוכה שהוא לא רצה בה. התנ"ך הוא ספר הספרים שלי; עשרת הדיברות הן הבסיס של הקוד המוסרי שלי; התנ"ך הוא גם ההסבר המרכזי שלי לשאלה הגדולה מכולן: למה אנחנו מוכרחים לחיות דווקא בארץ ישראל ולא בשום מקום אחר.
אני יהודי וגורלו של כל יהודי בעולם הוא גם הגורל שלי. כשאנטישמים שוברים מצבות של יהודים בבתי קברות במזרח אירופה, מבחינתי הם שוברים את הקבר של סב-סבי; כשהרב של מרסיי מותקף ברחוב, אני מרגיש שהמשפחה שלי הותקפה; כשארצות הברית נסוגה מאפגניסטן – לא נורא מזמן – המחשבה הראשונה שלי הייתה על היהודי האחרון באפגניסטן: מה יהיה איתו, מה קורה איתו, איך נוציא אותו משם, איך נשכנע אותו לבוא לכאן.
אני יהודי. אני חילוני מנומק וגאה, אבל החיים שלי הם חייו של יהודי. אני עושה קידוש בשולחן השבת שלנו, חוגג סדר פסח, ראש השנה, מדליק נרות בחנוכה, שר עם הילדים מעוז צור, מתפלל כל נדרי. אני חולם ומדבר ולפעמים רב איתכם מעל הדוכן הזה בשפת התנ"ך. התרבות שלי ספוגה ביהדות החל מהדמויות המופלאות של ש"י עגנון, דרך ההרצאות במכללת עלמא ועד הפיוטים של קובי אוז. הדגל שאני לוקח איתי להפגנות הוא בעצם טלית. ההמנון שאני שר, מדבר על עם חופשי בארצו ועל נפש יהודי הומייה. מנורת שבעת הקנים מקבלת את פניי, כמו את פניכם, בכניסה לכנסת, והשבת הוא יום המנוחה והמשפחה.
אני יהודי. אני לא זקוק לחותמת ואישור על היהדות שלי מאף אחד. דווקא בגלל זה הנוכחות של היהדות בחיי כל כך חזקה. הטנק של הבן שלי הוא טנק המצוות האמיתי. הוא שם כדי לשמור על מדינה יהודית מפני מבקשי נפשה. השורשים של כל עץ שנטע חקלאי ציוני בהרי הגליל הם שורשים יהודיים.
אני יהודי, ואפילו הפוליטיקה שלי היא פוליטיקה יהודית. לפני שנים, כשיש עתיד הוקמה, מישהו שאל אותי מה המצע שלה. אמרתי: כתבנו מצע של יותר מ-200 עמודים אבל אתה יכול פשוט לקרוא את הפרק הרביעי בשמונה פרקים של הרמב"ם, זה הפרק שמדבר על שביל הזהב, על דרך האמצע, על המרכז. הפרק הזה מתחיל במשפט: המעשים הטובים הם המעשים השווים, הממוצעים בין שני קצוות, ששניהם רע – כי קיצוניות זה רע, לא משנה אם היא משמאל או מימין, והרמב"ם, כמו הרצל, ידע שכל הקיצוניים דומים. הרמב"ם, כמו הרצל, האמין שהגאולה תבוא מהמרכז.
אני יהודי. אני לא רוצה לריב איתכם על היהדות שלי; אני לא רוצה שנסתובב עם סרגל של יהדות ונמדוד אחד את השני; זה מוביל לקיצוניות וגורם ליהודים לשנוא אחד את השני. במשך אלפיים שנה היהודים הסתובבו עם לקח אחד מרכזי: שקיצוניות מובילה לחורבן הבית. זו הטראומה הלאומית הגדולה שלנו. לא יכול להיות שאחרי 75 שנות ריבונות כבר שכחנו אותה, ולא יכול להיות ששכחנו שחלק מלהיות יהודי הוא לקבל את הלא-יהודים שחיים איתנו פה בארץ. 36 פעמים מופיעה בתנ"ך המצווה ואהבת את הגר כי גר היית בארץ מצרים. מי שחושב שהיהדות היא קריאה לשנאת ערבים כנראה לא קורא את הספר הנכון.
אני יהודי, ובעיניי זו הסיבה המשמעותית ביותר, החשובה ביותר, לכך שישראל מוכרחה להיות דמוקרטיה ליברלית, מפני שבכל מקום ובכל זמן, רק במדינות דמוקרטיות היהודים באמת בטוחים, רק במדינה דמוקרטית היהודי יכול לשלוט בגורלו. ישראל היא מדינה יהודית. אין על זה ויכוח ולא יכול להיות. אין אפשרות אחרת, זה חזונו של בנימין זאב הרצל. ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. היהדות שלנו מובטחת בזכות זה שהקמנו את מדינת היהודים על הדמוקרטיה, יצאנו לרחובות ואנחנו נאבקים עליה עכשיו.
אני יהודי. זוהי מדינה יהודית ודמוקרטית. היהודים והישראלים הם עם אחד. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת יאיר לפיד, יושב-ראש האופוזיציה. הדובר הבא, חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה.
<< דובר >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו מציינים היום את יום הרצל במלאת 163 שנים להולדת המנהיג שהניף את דגל התחייה הלאומית שלנו. מה היה ייחודו של הרצל כמנהיג, שאפשר לו להטות את הזרם ההיסטורי? הרצל היה פנומן. בראש ובראשונה בהספק. הקונטרס "מדינת היהודים" פורסם ב-1896. ב-1904 נפטר הרצל בגיל 44 בלבד. כלומר כל פעולתו הציונית הענפה – הקמת הציונות כתנועה פוליטית, הקונגרסים הציוניים, הפעילות המדינית, הכלים המעשיים שהעמיד לרשות התנועה הציונית – כל אלה התרחשו בתקופה של שמונה שנים בלבד.
שנית, מגוון יוצא דופן של כישורים ויכולות. בין המנהיגים הפוליטיים יש כאלה שמצטיינים בחזונם ובאידיאולוגיה המתווה דרך להמונים. המוכשרים ביותר בהם הם פורצי הדרך שסוללים דרך חדשה. אחרים מתברכים בכישרון המעשה ובבניין הכוח; ביכולת להפוך רעיון לתוכנית עבודה ולשנות את המציאות בפועל. בהרצל היה הכול. הוא הציב רעיון מהפכני, ששלהב את דמיונם של המוני היהודים בארצות השונות, ומייד ניגש לברוא יש מאין את כלי הביצוע השונים להגשמתו. הוא ידע לסרטט באופן בהיר את ה"מה" ואת ה"איך".
כשפרץ את הדרך עם "מדינת היהודים" הוא עמד במבחן שעומדים בו כל המנהיגים המציבים חזון חדש ומהפכני לשינוי המציאות – מבחן הלעג. ההתנגדות, הלגלוג והביטול הגיעו מכל הכיוונים, ובעיקר מקרב בני עמנו: אורתודוקסים כחילונים, סוציאליסטים כשמרנים. אבל מולם התרומם כמעט בין לילה נחשול ענק של התלהבות עממית, אותנטית, של יהודים פשוטים. על כך העיד הרצל באחד מנאומיו בלונדון, זמן קצר לאחר פרסום "מדינת היהודים". אני מצטט: קריאת הסכמה בקעה ועלתה בכוח אדיר בכל המקומות שבהם סובלים היהודים. אני עצמי לא ציפיתי להתלהבות מרובה כל כך, ומשום כך החלטתי ללכת הלאה בדרך המעשה. מדינת היהודים אינה עוד בבחינת חלום בודד של יחיד, אלא של בני אדם מרובים בלא מספר שותפים לרעיון זה. ממחר ידע כל העולם שהיהודים רוצים שתהא להם מדינה משלהם.
משראה הרצל שהרעיון ביטא כמיהה של יהודים רבים, ניגש למלאכת הביצוע. כמעט כל דבר משמעותי עשה בעצמו, באופן אישי, ואף שיעבד לצורך כך את ממונו. הרצל יצר תקדים מדהים של תנועה לאומית בין-לאומית; לא רק תנועה רעיונית, אלא תנועה פוליטית שמתכנסת וקובעת את דרכה באמצעות הקונגרסים הציוניים. כך יצר כלי מחבר ומאחד לרצון פוליטי אחד, שהצליח להתגבר גם על הפיזור הגאוגרפי, הטריטוריאלי וגם הלשוני של העם היהודי.
לא פחות ממדהימה הייתה העובדה שבגיל צעיר, באמצע שנות השלושים לחייו, ללא שייצג ישות מדינית, הוא קיים פעילות מדינית ודיפלומטית ברמה הגבוהה ביותר. הוא נפגש עם מנהיגי עולם ומעצמות דוגמת הקיסר הגרמני והסולטן העות'מאני כדי לנסות לרתום אותם להגשמת הרעיון הציוני. בתקופה קצרה הוא בנה כלים מעשיים רבים, כמו הבנק להתיישבות יהודית וקק"ל, למימוש חזונו. אין תֵמה, אפוא, כי עם פטירתו נחלשה התנועה הציונית מאוד, בתקופה גורלית לעמנו.
רבים סבורים בטעות שהציונות של הרצל הייתה מנותקת מהיהדות; חלקם מסלפים בזדון, אחרים בהשפעת רעיונות שבהם השתעשע הרצל בגיל צעיר, בטרם סלל את המסלול הציוני. הדברים הפוכים מהאמת וחשוב לנצל תמיד מעמד זה כדי להציג את העובדות לאשורן, ואעשה זאת במילותיו שלו. בנאומו בקונגרס הציוני הראשון בבזל הכריז הרצל כי "הציונות היא שיבה אל היהדות עוד לפני השיבה אל ארץ היהודים". בנאום בווינה הדגיש את כוחה הלאומי המגבש של היהדות. אני מצטט: מעשי אכזריות של ימי הביניים היו משהו בלתי נשמע, ובני האדם שידעו לעמוד בכל העינויים ודאי היה בהם משהו חזק מאוד, הייתה בהם אחדות פנימית שאבדה לנו – דור שגדל שהוא מרוחק מהיהדות והוא משולל אחדות זאת, ואינו מסוגל להתחשב בעבר כמו שאינו מסוגל לצפות לעתיד. משום כך אנחנו צריכים לחזור למחנה היהדות, ולא ניתן עוד להשליך אותנו מתוך מעוז זה.
אדוני היושב-ראש, בימים אלה של משבר פנימי גדול, חשוב לשאוב השראה מחזון המדינה היהודית של הרצל – מדינה מודרנית ומתקדמת – –
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
נא לסיים.
<< דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
– – עם חוקה טובה ומודרנית ככל האפשר; "חוקה למופת", כפי שכתב ב"מדינת היהודים". לתנועה הציונית היו מנהיגים גדולים – ריכוז יוצא דופן של מנהיגים בעלי שיעור קומה בתקופת זמן קצרה יחסית. אבל כהרצל לא היה – לא בסלילת הדרך הלא-חרושה, לא באומץ הלב, לא במגוון הכישרונות, לא בעוצמת החזון ולא בכושר המעשה. זכרו יהיה חרות לעד בלב האומה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת גדעון סער. הדובר הבא – חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות.
<< דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מה לא אמרו על בנימין זאב הרצל? לעגו לו שהוא מכלה את כוחו ואת זמנו בדברים בטלים, בחלומות מופרכים, ברעיונות מנותקים וחסרי סיכוי. כיצד בכלל אפשר להשיב לחיים עם מבוהל ומפוחד, מפוזר ומפורד בכל העולם? איך אפשר בכלל להעמיד אותו בחזרה לזקיפות קומה בארצו השוממה, החרבה הנתונה בידי שלטון זרים? האשימו אותו גם במשיחיות שקר, קראו לו שבתאי צבי החדש, שמנסה לדחוק את הקץ. הזהירו את הרצל שלא יעז לפרסם את רעיונותיו, כי בעצם פרסום רעיונותיו הוא יטיל חרפה על עצמו ועל היהודים. הטיחו בו כי הוא מטיל סכנה גדולה לקיומם של היהודים בגולה – סכנה בכלל לאמנציפציה, לשוויון הזכויות ולהשתלבות היהודית באירופה, שהושגה רק זה עתה.
ההתנגדות לחלומותיו איחדה באורח פלא קבוצות יריבות ואויבים מושבעים בעם היהודי. מהמתבוללים האוניברסליים, שחיפשו להשתלב בכל החברה האירופית, ועד לקנאים החרדים, כולם הסכימו פה-אחד: בעל החלומות הזה הוזה. אך איש החלום התעלה מעל מסגרות הזמן ונסיבות המקום וראה את נצח ישראל. וכך הוא אמר אז: "בבזל ייסדתי את מדינת היהודים, ולו אמרתי זאת היום בכול, היו הכול צוחקים לי. אבל אולי בעוד חמש שנים, בוודאי בעוד 50 שנה, יכירו בכך הכול". ואז התברר כי בעל החלומות אינו הוזה, אלא חוזה. הרצל, שהצליח בתבונתו המדינית להיפגש ולרתום בסבלנות רבה את האינטרסים של האימפריות השולטות בעולם לחזון הציוני, היה משוכנע בכל ליבו כי סוף החלום להתגשם.
ביום לזכרו עוד נלמד מבעל החלומות, כמו יוסף הצדיק בזמנו, כי מי שחלומו איתן, לבסוף, לאחר תלאות, יצליח להפוך את החלום למציאות; ומי ששוכח את חלומו יכול, חלילה, לאבד לבסוף את זכות קיומו. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. הדובר הבא, חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. לאחר מכן חבר הכנסת גלעד קריב.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, הנהלת ההסתדרות הציונית, חברי הכנסת, זה באמת יום מרגש וחשוב, ואני מסתכל על התמונות של הרצל מכאן, מהצד הזה, ועל התמונה שתלויה באופן קבוע כאן במשכן הכנסת, מהצד הזה, ואני קצת נזכר עוד פעם בשיר של יענקל'ה רוטבליט "תשטוף את העפר מהעיניים, בנימין זאב – – – ותגיד לי: ככה ראית? ככה חזית?". אני שואל את עצמי אם באמת ככה הוא ראה וככה הוא חזה. אני נזכר בסיפור שהוא כתב ביומנו על הביקור שלו בארץ ישראל ב-1898. ב-27 באוקטובר 1898 הוא ביקר גם במושבה רחובות וקיבלו אותו קבלת פנים מלכותית. יצאה לעברו שיירת רוכבים, ועשתה לו – הוא כינה את זה "פנטזיה" – מסביב לכרכרה שלו. הוא כתב כך: "עינינו מלאו דמעות בראותנו את הרוכבים הזריזים והאמיצים האלה. לשכמותם עשויים להתגלגל הצעירים שלנו מוכרי המכנסיים". הוא שטף את העפר מהעיניים, בנימין זאב, ודמע כשהוא ראה את הצעירים ברחובות, שניים מהם – אחד מהם הוא הסבא של אבא שלי והשני הוא סבא של אימא שלי. משני הצדדים זכו לקבל את פניו.
ואני אומר לעצמי: כולנו מדברים על החזון שלו. ואנחנו נמצאים היום 75 שנה אחרי שקמה המדינה שמגשימה את החזון שלו, ויש לי תחושה שהתברברנו בניווט. אלעזר, אני מניח שאתה עשית הרבה ניווטים – יותר ממני, כנראה – וכלל ראשון, אומרים: התברברתם בניווט, אולי תחזרו רגע לנקודת ההתחלה ותראו מה עושים? אז כשאני אומר שהתברברנו בניווט – וברור לחלוטין שהוויכוח שמתקיים היום הוא הרבה מעבר למהפכה המשטרית שאתם מנסים לקדם, ובעצם כבר יצא הדיון על החברה הישראלית – –
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
די. תחליפו תקליט כבר. די. תחליפו תקליט. די. די כבר. יום הרצל. תזכורת להחליף תקליט.
<< דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
– – ומהו החוזה בין אזרחי ישראל לבין המדינה ואיזו מדינה אנחנו רוצים לקיים כאן.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
יום הרצל. תזכורת להחליף תקליט. כבר אין רפורמה. לא הייתה הפיכה משטרית.
<< דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
מהרגע שאנחנו דנים בנושא הזה – – –
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
חברת הכנסת גוטליב.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
יום הרצל – זה מה שהוא מדבר. למה אני יושבת פה, אדוני היו"ר? בשביל שיצטט לי את השיר של רבקה מיכאלי? די כבר.
<< דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
מהרגע שאנחנו דנים בנושא הזה, אדוני היושב-ראש, אחרי שהתברברתם בניווט, כדאי לחזור לנקודת ההתחלה – –
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אתם באמת התברברתם בניווט.
<< דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
– – ולהבין מה כתב הרצל, איך הוא חזה כשהוא אמר – הוא חוזה את מדינת היהודים – איך היא צריכה להיראות בנושא אולי הכי בסיסי שעליו אנחנו מתווכחים כאן, וזה שלטון הדת. וככה כתב הרצל בספרו "מדינת היהודים".
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
איך קשור זה לשלטון הדת? איך קשור? איך? אין להם גבולות, פשוט.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
חברת הכנסת גוטליב.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
תקראי – – –
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אני לא צריכה – – –
<< דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
תראי, לא קראת את זה. לא קראת את זה. לא קראת, אז לפחות תקשיבי, אני אקריא לך, חברת הכנסת גוטליב. אני אקריא לך כדי שתדעי.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
חברי הכנסת, שנייה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
די כבר. אוקיי.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
חברת הכנסת גוטליב, ביום מיוחד כשמציינים, גם אתמול – בגלל זה מדברים נציגים מכל סיעות הבית.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אוקיי, אז בסדר. הכול טוב. אז באתי לשמוע אותם אחר כבוד.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
ודווקא בחזונו של הרצל שמענו את חבר הכנסת סוכות, ושמענו את חבר הכנסת לפיד, וכל אחד מציג את חזונו של הרצל בראייתו הוא. זו כרגע זכותו של חבר הכנסת פורר להציג את חזונו של הרצל.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אני אשתדל. אדוני היו"ר, אז אני לא אפריע, אני רק אגיד שיש לנו מדינה מפוארת, מדהימה – – –
<< דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
היא לא תפריע, היא רק תפריע. כל הזמן את אומרת.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
היא לא מפריעה, היא רק אומרת.
<< דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
היא לא תפריע – היא רק תפריע. כל הזמן את אומרת. פעם אחת תקשיבי, לא יקרה כלום.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה. רבה. הביאו מכונת קפה נהדרת בחוץ. חדשה.
<< דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
אני אציג את חזונו של הרצל לא כפי שאני רואה אותו; אני אציג את חזונו של הרצל כפי שהוא כתב אותו בספרו "מדינת היהודים", בקצרה: האם יהיה לנו באחרונה גם שלטון הדת? לא! האמונה היא הקשר המאחדנו, אך המדע עושה אותנו לאנשים חופשיים. כל נדנוד מחשבה של כוהנינו ליסד שלטון דת – נפר בראשיתו. אנו נדע לכלוא אותם בתחום בתי הכנסיות, כשם שנחזיק את חיל צבאנו בבתי-הקסרקטין", הכוונה למחנה צבאי. "לצבא ולכהונה נתן כבוד גדול, כיאות לתפקידם הנכבד. אבל לא להם לחוות דעה בענייני המדינה, אשר מידה ניתן להם הכבוד, כי התערבותם תהיה לנו למכשול מבית ומבחוץ", כך כתב הרצל. וככל שאנחנו נרצה לקיים את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כמדינת היהודים, צריך להיצמד דווקא למשפט הזה.
מתוך כבוד לדת, אדוני היושב-ראש, מתוך אהבה למסורת והחשיבות של המסורת, דווקא כאן הוא כותב ואומר: חברים יקרים, תוציאו את שלטון הדת מניהול ענייני המדינה. וכשאנחנו מסתכלים היום 75 שנה אחרי שמדינת ישראל קמה, ברור לחלוטין שבהתאם לחזון הרצל אנחנו צריכים להפריד את הדת והמדינה מהמדינה, כדי שתהיה לנו מדינה. וכמו שכתב הרצל, ובזה אני אסכם: "הינה כי כן, אחיי בני ישראל! לא אגדה היא, לא תרמית עיניים. ביד כל איש מכם להיווכח כי כן הוא, יען כל איש מכם נושא עימו מעט מארץ-הבחירה: האחד בשכלו, השני בכוח זרועו והשלישי ברכוש אשר עשה. וכל אדם חופשי יוכל יחד לקיים כאן מדינה חופשית, וסוף-סוף, להיות עם חופשי בארצנו".
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב. בבקשה. להשתדל לעמוד בזמנים. כולם גולשים.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שותפיי מן העבר להנהגת המוסדות הלאומיים ובראשם ההסתדרות הציוניות העולמית, יצירת כפיו של חוזה המדינה, בהם יושב-ראש ההסתדרות, הנהלת ההסתדרות יעקב חגואל, סגנו, חברי יזהר הס, מנהל מרכז הרצל אורי זכי, וחברים וחברות נוספים.
באופן חריג, כפי שכבר צוין, היום המיוחד שנקבע על ידי הבית הזה לציון זכרו של חוזה המדינה לא נקבע בתאריך פטירתו אלא בתאריך העברי של יום הולדתו. הסיבה המרכזית הייתה הרצון לציין את היום במהלך שנת הלימודים, ולא בחודשי הקיץ, אך יש בהכרעה הזו גם אמירה המתקפת את העובדה שאת חזונו של בנימין זאב הרצל ואת מסכת חייו הקצרה ראוי בעיקר לחגוג ולהעלות על נס.
אבל הרצון הזה לחגוג את חזונו של הרצל ואת מורשתו אינו בגדר היתר להעלים את עינינו מן המתרחש ומתופעות פוליטיות ותרבותיות המגדילות דרמטית את הפער בין חזונו של חוזה המדינה לבין מציאות חיינו. המאבק בשלילת הלגיטימציה של הציונות וזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי הוא מאבק חשוב שיש לנהל בכל רחבי העולם ומעל כל במה בין-לאומית. הוויכוח עם אלו הרואים את הציונות כעניין השייך לעבר, שיש להניחו בצד אחר כבוד, גם הוא צריך להתנהל בעוז.
אבל בימים שבהם שר בכיר נושא בערב יום העצמאות דרשת חג על רקע פרוכת המנציחה את זכרו של הרוצח ברוך גולדשטיין, אנו נדרשים למאבק נוסף, חשוב הרבה יותר: המאבק על רוחה, ערכיה ודמותה של הציונות, והמאבק מפני הניסיון להשליט עליה רוח זרה, גסה ואלימה.
בעשורים האחרונים התפתחה בישראל שפה רעיונית ופוליטית פסאודו-ציונית. עיקריה של שפה זו – התכחשות להישג הגדול של הציונית ההרציליאנית – הקמת מדינה מודרנית, דמוקרטית ומתקדמת בעבור העם היהודי. היעד המרכזי של שפה זו הוא להותיר את התודעה הציבורית בעידן טרום-מדינתי, משל היה המהלך הציוני עדין בראשיתו ולא בעיצומו.
לשיטת הפסאודו-ציונים, לא בניהולה של מדינה ריבונית ומתקדמת עסקינן, אלא בהמשך המאבק נגד כוחות השחור מבית ומחוץ. המהלך הזה לא מונע רק מגעגוע סנטימנטלי. יש כאן ניסיון מחושב לפטור את מדינת ישראל הריבונית מעול האתגרים המונחים על כתפיה כדוגמת המצב החברתי, היחס למיעוטים, יחסי דת ומדינה, נשיאה משותפת בנטל, וכן, גם החתירה המתמדת לסיום הסכסוך בין שני העמים החולקים את כברת הארץ הזו בדרך של הסכם ופשרה.
מחוללי הפסאודו-ציונות אינם פוסחים כמובן על אף סיסמה, מכמן לשון או נרטיב ציוני. במשך שנים הם מנסים לרכוש בעלות בלעדית על הציונות, להפקיע את נכסיה ואת ערכיה, תוך הוקעתה של כל תפיסת עולם מנוגדת והצגתה כאנטי-ציונית. מילותיו האלמותיות של הרצל: "אם תרצו" הופכות בעיניהם למותג פרטי משלהם, כמו גם מפעלם של החלוצים ובוני הארץ. אלא שכל עיון פשוט בכתביו של הרצל ובנאומיו, מלמד כי שפתם של אותם פסאודו-ציונים היא קליפה ריקה, או גרוע מכך, קרדום להשתמש בו על מנת להחליף את הציונות בתפיסת עולם קנאית, לאומנית, גזענית ומשיחית, שבינה לבין הציונות ההיסטורית אין דבר וחצי דבר.
לפני 75 שנים ניגשו פרנסי המדינה שבדרך לנסח את מגילת העצמאות. מכיוון שעמד לנגדם חזונו המלא של הרצל, הם דיברו גם על עלייה וקיבוץ גלויות וגם על שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור; גם על החייאת השפה העברית, וגם על שותפות בפיתוח הארץ על יסוד אזרחות מלאה ושווה; גם על קשר פורה עם יהדות התפוצות על כל גווניה, וגם על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה. זהו החזון המלא של הציונות; זוהי מורשתו של בנימין זאב הרצל. מי שאינו מסוגל לאחוז בחבילה כולה, חבילת מגילת העצמאות, אינו ציוני, אלא פסאודו-ציוני – –
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה. נא לסיים.
<< דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>
– – אינו לאומי, אלא לאומני; אינו נושא את מורשתו של הרצל, אלא מנצל אותה. במלאת 163 שנים להולדתו של חוזה המדינה, במלאת 119 שנים לפטירתו – אנו, הרוב הציוני והדמוקרטי, מתחייבים להמשיך לפעול למימוש המלא של חזונו ולהגן עליו מפני הקמים לפגוע בו מבחוץ, וגם מפני אלו המבקשים לעוות אותו בשנאתם היוקדת מבפנים. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה. אחרון הדוברים, חבר הכנסת אבי מעוז, ולאחר מכן השר עמיחי שיקלי, שר התפוצות, יסכם את הדיון.
<< דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, מכובדיי האורחים מההסתדרות הציונית, כנסת נכבדה, בשבוע שעבר דיברתי כאן על הנחת היסוד המוטעית כאילו האליטה החילונית, השמאלנית, האשכנזית, בנתה את המדינה, והראיתי כיצד עוד הרבה לפני העלייה הסוציאליסטית, החילונית, המכונה "העלייה השנייה", הובילו את מהלך שיבת ציון אנשים יראי שמיים ושומרי תורה ומצוות – בעליית תלמידי הגר"א, תלמידי הבעל שם טוב, ביציאה מהחומות, בגאולת הקרקעות וברוב משתתפי הקונגרס הציוני הראשון. היום, במסגרת ציון יום הרצל, אני רוצה לעסוק בעוד הנחת יסוד שכולנו גדלנו עליה – כאילו הרצל, חוזה המדינה ומייסד התנועה הציונית, היה יהודי ממשפחה מתבוללת, רחוק מיהדות, שהתעורר לעסוק בעניין העם היהודי בעקבות פרשת דרייפוס. במחקרי השנים האחרונות התברר שהנחת היסוד הזאת כלל וכלל לא נכונה. סבו של הרצל, שמעון לייב הרצל, היה שמש בית הכנסת של הקהילה הספרדית בעיר זמלין בתקופה שכיהן בה הרב יהודה אלקלעי זצ"ל, שנחשב לאחד ממבשרי הציונות. אביו ואימו יעקב וז'נט היו יהודים שומרי מסורת, והיו להם מקומות שמורים בבית הכנסת הגדול בבודפשט.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
הניאולוגי, הרפורמי.
<< דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >>
הרצל עצמו למד בחינוך יהודי עד גיל עשר – –
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
הניאולוגי.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת קריב. אני לא חושב שהפריעו לך כשדיברת.
<< דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >>
– – ובגיל 13 עלה לתורה וחגג בר-מצווה.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
בית כנסת ניאולוגי.
<< דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >>
עיסוקו בבעיה היהודית לא התחיל, כאמור, בפרשת דרייפוס, אלא לפחות 13 שנים קודם לכן. בשבת לפני הקונגרס הציוני הראשון הגיע הרצל לבית הכנסת בבזל, ושם כובד בעלייה לתורה. ביומנו הוא כתב: "כשעליתי אל הבימה הייתי נרגש יותר מאשר בכל ימי הקונגרס. המילים המעטות של הברכה העברית חנקו את גרוני מהתרגשות יותר מאשר נאום הפתיחה ונאום הנעילה וכל דין ניהול הדיונים". באותו נאום פתיחה של הקונגרס אמר הרצל, בין השאר, כך: אנו, אפשר לומר, שבנו הביתה. הציונות היא שיבה אל היהדות עוד לפני השיבה אל ארץ היהודים. ועוד הוסיף, "גלוי וידוע שאין אנו הוגים מחשבה מחוצפת לקעקע יסודות מקודשים". בהזדמנות אחרת אמר, "כשם שאנו רוצים בתחום הכלכלי והמדיני ליצור תנאים חדשים, כך אמורים אנו בתחום הרגש לשמור בקדושה על הישן".
באחרית ימיו, כשנפגש עם האפיפיור, חרג הרצל מכללי הטקס, נמנע מלכרוע ברך אל מול הצלב שענד האפיפיור וסירב לנשק את ידו המושטת. על הפגישה הזאת הוא כתב שהוא חש בה ש"הקונפליקט בין רומא, שהוא דיבר בשמה, ובין ירושלים, שבשמה דיברתי אני, שב ונתגלה". ישנן עוד דוגמאות רבות, אבל העולה מכולן הוא שגם אם הרצל עצמו לא היה שומר תורה ומצוות במובן המלא של העניין, הוא היה מחובר לזהות היהודית שלו ושל עמו בצורה עמוקה מאוד, וזה מה שהניע אותו בפעולותיו האדירות.
אדוני היושב-ראש, עשרות שנים לפני הקמתה של התנועה הציונית על ידי בנימין זאב הרצל כבר החלה להופיע בעם ישראל רוח ההתעוררות של השיבה לציון. הערך המיוחד של פעולתו של הרצל היה בהגשמת הרוח הזאת לידי מעשה לאומי; לא רק התקבצות של יהודים לארץ, הקמת בתים ושכונות וחידוש החקלאות היהודית בארץ ישראל – שהינם, כמובן, חשובים ביותר – אלא הקמת תנועה לאומית שפועלת בשדה המדיני המעשי בקרב האומות ומתחילה לקבל מחדש יחס של אומה ולא של אוסף יחידים. במובן הזה, הסביר מרן הרב קוק זצ"ל בהספדו מספר ימים לאחר פטירתו של הרצל, ביטאו הרצל והקמת התנועה הציונית את הכוח שמקים לתחייה את הגוף הלאומי ואת בקשת הופעתם של החיים הלאומיים המעשים והממשיים בצורה של מדינתו של עם היושב בארצו.
עלינו, שנולדנו כבר לתוך המציאות המופלאה של קיומה של מדינת ישראל, מוטל התפקיד להמשיך את המהלך, לשמור על יהדותה של מדינת ישראל ולגלות עוד יותר את הנשמה והרוח שמובילים את כל התהליך המופלא הזה של שיבת ציון. תודה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת אבי מעוז. יעלה ויסכם את הדיון השר עמיחי שיקלי.
<< דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >>
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבוע שעבר ציינו 75 שנים לתקומת ישראל בארצו, וכמדי שנה סביב קברו של הרצל הושאו המשואות, הורם נס היחידות הצבאיות, ולהקות המחול צבעו את רחבת הטקס בשלב גוונים. אנחנו התרגלנו למראה הזה, אבל מדהים לגלות שהיה מי שידע לתאר את המעמד הזה בפרטי-פרטים לפני יותר מ-100 שנה.
בקיץ 1904 הוכה העם היהודי בתדהמה עם היוודע דבר מותו הפתאומי של מנהיגה הבלתי-מעורער של התנועה הציונית בנימין זאב הרצל, והוא רק בן 44. לידידים ואויבים כאחד בא מותו של הרצל כהלם איום. תיאר עמוס אילון בספרו המופלא: "אלפים חשו לווינה מכל ארצות אירופה להשתתף בלוויה, בכל הרכבות הגיעו אבלים, יהודים ממערב, ממזרח, מגרמניה ומטורקיה, פניהם הביעו את עוצם הזעזוע. וינאים רבים השתאו. הסופר היהודי שטפן צווייג כתב כי נתחוור לבריות רק עכשיו כי לא רק משורר או סופר בינוני הלך לעולמו, 'אלא אחד מאותם יוצרי הרעיונות המתגלים ככוכב שביט בארץ אחת, לעם אחד, בהפסקי זמן עצומים'. יותר מ-6,000 איש הלכו אחר הארון, הלוויה נמשכה שעות. ליד הקבר הפתוח אמר בנו, בן ה-13, קדיש. בצוואתו האחרונה ביקש הרצל להיקבר על יד אביו בארון מתכת, 'עד ליום שעם ישראל יעביר את עצמותיו אל ארץ ישראל'. הוא ביקש לערוך קבורת עניים, 'בלי פרחים, בלי נאומים'", אולם עוזרו המסור, דוד וולפסון, לא יכול היה שלא לומר דבר, והוא מסר במעמד הזה נאום קצרצר שיצא מן הלב וחדר אל הלב. "שמו של הרצל", אמר, "יתקדש וייזכר כל עוד יישאר יהודי אחד עלי אדמות, ובשעה קשה זו, אנו מזכירים את שבועתך בקונגרס השישי ונשבעים בעקבותיך: אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".
לאותו קונגרס שישי, הקונגרס האחרון שבו השתתף הרצל שנה קודם לכן, הגיע ציר צעיר, בן 23 בלבד, מטעם ציוני אודסה, זאב ז'בוטינסקי היה שמו. "הרצל", כתב ז'בוטינסקי, "עשה עליי רושם ענקי – – – מכל ניסיונות חיי אינני זוכר אדם ש'עשה עליי רושם'" כזה, "לא לפני הרצל ולא אחרי כן – – – הרגשתי כי באמת לפני בחיר הגורל הינני עומד, נביא ומנהיג בחסד עליון – – – ועד היום נדמה לי כי עוד מצלצל קולו באוזניי כשהוא נשבע לפני כולנו: אם אשכחך ירושלים".
לאחר פטירתו, כתב ז'בוטינסקי את אחד ההספדים העוצמתיים והמרגשים שקראתי מימיי. "הוא לא נגדע כקודם, בן עמרם, על מו מפתן הארץ המובטחת" – השווה ז'בוטינסקי בין משה, שזכה לעמוד על פסגת הר נבו ולהשקיף על הארץ מנגד, להרצל, שהיה עליו לרדת מבימת ההיסטוריה עשרות שנים לפני שקמה המדינה. ואני ממשיך. "הוא לא הביא למחוז שלווה ונחת / נידחי אחיו מתופת גלותם. / הוא את עצמו שרף באש יוקדת / אש עבודת הקודש לציון. / עוד במדבר נגזר עליו לרדת – / וביום שחרור נמסור לה למולדת / רק את עפר פודנו הגאון – – – הוא בא לעם גאה וזקוף קומה, / ובת קולו כרעם אז הרעימה, / ויוליכנו קדמה וקדימה / בקריאתו 'מולדת – ויהי מה'. – – – קולך היה כמן ללבבות / ובלעדיו נגזל מנפש שובע, / פטיש כביר צנח איתך מגובה – / אך במקומו יבואו רבבות – – – מפעל ענק גובר מיום ליום / נקור-ניקור בשן צורים בדרך / זחול-נזחל במוט עלינו ברך/ אך – חי השם – שירך יושר עד תום".
וכמו שאמרתי, שימו לב לשורות הסיום של ההספד של ז'בוטינסקי, המתארות בדיוק מופלא את מעמד טקס המשואות, לפני יותר מ-100 שנה: "ישן, מנהיג, בנפש בטוחה / יגיע יום, נשרנו, ותשמע עוד / קול רבבות העם ורעם צעד, / רשרוש הנס והד שירי שמחה. / ביום ההוא מדן עד באר שבע / יזכור העם פודהו הגדול, / וברכתו תרנין כל גי וגבע, / ובנות ציון, בשיר חופשי כטבע, / את קברך תיסובנה במחול". הספד נבואי, לא פחות.
בה בשעה שנערך במעמד אלפים טקס הלוויה של הרצל בווינה, התכנסו בבניין צנוע ביפו כ-100 איש, בהם רבנים ופעילים ציונים, להתייחד עם זכרו ולשאת הספדים. בין הנואמים היה רב העיר יפו, שהגיע ארצה רק חודשיים קודם לכן, הרב אברהם יצחק הכהן, המוכר לנו כרב קוק. "שני שבטים הוכנו למלוך בישראל, אפרים ויהודה".
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
סיעות.
<< דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >>
"יוסף ויהודה. וכמו בתחילה, מעשי אבות סימן לבנים, יוסף היה המשביר ששלח אותו הקדוש ברוך הוא, לפליטה גדולה להחיות עם רב, והחיה את יעקב ובניו בחיי החומר – – – והיה נבלע בין האומות וידע שבעים לשון, שהוא מורה על הצדדים – – – יחס שיווי בין ישראל לעמים כולם". עם ככל העמים. ולעומתו, שבט יהודה, "הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב", "הייתה יהודה לקודשו". מחד, יוסף, שנמשל לשור ומסמל רווחה חומרית והתערות בחיי העולם הגדול. מנגד, יהודה, שנמשל לאריה ומייצג את הדבקות בחיי הרוח. לכאורה, כוחות סותרים ומנוגדים, אלא – אומר הרב קוק – שהכוחות האלה נועדו להשלים זה את זה. והינה, בחסרון ההצלחה, באיחוד המגמות, ממשיך הרב ואומר, "גרם לסכסוכי דעות וריב אחים, שהלכו בדרך מסוכנה כזאת עד שהמנהיג הראשי נפל חלל".
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
ששש, סיעות, מזכירות. מאוד מפריע, באמת.
<< דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >>
המחלוקת היא שהפילה את הרצל חלל. ועל כן הוא מסיים: "ראוי לנו לשים אל לב, להשתדל לנטיית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה" – החומר והרוח – לשמוח בהתנערות חפץ החיים הבריאים החומריים המפעם בכלל באומה", ולא לראות בדבר חיסרון אלא גורם משלים והכרחי. גישה פורצת דרך לזמנו: אם אין קמח אין תורה, ואם אין תורה אין קמח.
אני לקראת סיום. "אלטנוילנד", אם תרצו ארץ ישנה-חדשה, שמו של הרומן המפורסם שכתב הרצל, הרומן ששמו העברי, "תל אביב", היה גם שמה של העיר העברית הראשונה, שתוקם חמש שנים לאחר פטירתו. הרומן הזה פרדוקסלי. הרומן העונה לשם "תל אביב" מסתיים בפרק ששמו "ירושלים", והרומן הזה, לצד תיאורים חדשניים על רכבל בחיפה וחקלאות מתקדמת, מסיים דווקא בירושלים ובבית המקדש. והינה התיאור: לפנות היום קרא דוד לידידו ללכת עמו אל ההיכל. "ובעזרה", אותה עזרה מוכרת לנו, "החלו זמירות וכלי שיר להריע. הקולות האלה עוררו פלאים את לב פרידריך ויתקפוהו ויפעמוהו, הם נשאוהו עד למרחקי חייו, לעיתים אחרות בישראל. המתפללים מסביב לחשו את התפילות הנהוגות – – – משוררי ההיכל החלו לשיר את הזמירה הישנה, שהייתה מצלצלת במשך מאות בשנים לעם מפוזר ומפורר לעורר בקרבו געגועים לארץ הורים, בבתי כנסת לאין מספר על כל כדור הארץ, זמירת רבי שלמה הלוי: לכה דודי לקראת כלה – – – ופרידריך זכר עת הקלון, אשר אז היו היהודים בושים בכל דבר יהודי. הם חשבו כי מראיהם יהיה יפה יותר, אם לא יוכרו כיהודים, אבל רק בזאת הראו רוח עבדים – – – והינה התנערו מן המפלה העמוקה הזאת, כל מה שהקיף את פרידריך הראהו איך היה הדבר. מראה היהדות היה למראה אחר, אך בגלל אשר היהודים חדלו להתבייש בה – – – ליבו רחב ורווח. הינה עמדו הבנים השבים של עם האלוקים העתיק וירוממו את נפשותיהם אל הלא-נראה. הם עמדו כאבותיהם לפנים על הר המוריה. דבר שלמה קם וניצב כמו חי: 'ה' אמר לשכן בערפל. בנה בניתי בית זבל לך מכון לשבתך עולמים'". תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה לשר עמיחי שקלי. אם כן, סיימנו את היום המיוחד הזה לזכרו של הרצל, ציון יום הרצל. תודה רבה למשתתפים, לאורחים. בטרם נעבור לסדר-היום, אני רוצה לקדם בברכה את חברת הפרלמנט האירופי גב' נטלי קולין, שהיא גם חברת הפרלמנט מטעם מפלגת המרכז וחברת מועצת העיר מץ בצרפת, שמכבדת אותנו בנוכחותה. מלווה ביושב-ראש ועדת החינוך חבר הכנסת טייב. ברוכה הבאה, תודה רבה.
<< הצח >> הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2023 << הצח >>
[הצעת חוק פ/2867/25; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית)
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
חברי הכנסת, נעבור להצעות חוק פרטיות בקריאה טרומית. ההצעה הראשונה – הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. בבקשה.
<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>
לפני שאתחיל, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לקדם בברכה את המשפחות השכולות שנמצאות כאן איתנו: ניצה שמואלי, ברוך בן יגאל, ונמצאת כאן גם אחותו של החלל שאול ויצמן, בת אל. לכבודכם אנחנו היום מחוקקים את החוק שיסייע סוף-סוף להמשכיות של הילדים הנהדרים שלכם.
אין דבר קשה יותר, מדמם וטראומתי יותר מהדפיקה בדלת. הרגע שבו מודיעים להורים כי הדבר היקר להם מכול, שאותו הם שלחו לשירות צבאי, חוזר הביתה בארון. צער אין-סופי. צמד מילים שיישאר איתם כל ימי חייהם, וזה ילך איתם עד יומם האחרון. האם אותן משפחות נידונו לחיי שקיעה ותהום? לחברה הישראלית יש חוב מוסרי וערכי אין-סופי כלפי ההורים, ששילמו בעל כורחם את המחיר הכבד הזה.
אני רוצה לדבר על היום שבו אני נכנסתי לנושא הזה, ואנחנו מדברים בסך הכול על השבוע שעבר, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. ניצה, אימא של בראל, מתקשרת ובעיניים דומעות מספרת לי שהיא כל כך הרבה זמן ממתינה סוף-סוף להגשים את החלום של המלאך שלה ולהביא ילד או ילדה מזרעו. בחודש אוגוסט 2021 נפל המלאך, הגיבור הישראלי, סמל ראשון בראל חדריה שמואלי, ז"ל, בהיתקלות עם מחבלים בגדר של גבול עזה. אימו ניצה, שיושבת פה עימנו, מתארת: בראל היה ילד של שמחה, של אהבה, של חברות, של משפחתיות. בשנה וחצי האחרונה עמדה בפני משפחתו וחבריו של בראל מטרה אחת, והיא ההמשכיות של בראל. ממשיכה לתאר ניצה המקסימה: אני, בתור אימא של בראל, מחפשת אישה שרוצה להביא ילדים לעולם מהזרע של בראל ויכולה לתת מעצמה עבור המטרה המשפחתית שלנו. לגדל את הנכד בשמחה, באהבה, בחום, ולהיות אחת מהמשפחה שלנו החמה והאוהבת.
נמצאת איתנו בת אל, אחות של שאול ויצמן, הבחור המדהים הזה, האופנוען של יחידת הימל"ת במשטרה הצבאית. במסגרת התפקיד שלו הוא השתתף במבצעים מיוחדים עם המשטרה, ליווה אישים חשובים, כולל את נשיא המדינה. באישיות שלו, המיוחדת, ובמקצועיות שלו, הוא נתן את כל-כולו לצבא ולמדינה. הוא ליווה אישים מאוד רציניים. כאופנוען שאהב מאוד את האופנועים, הוא פשוט נהרג בדרכו הביתה ביום הולדתו ה-19 בכביש 4 בשנת 2021.
אני רוצה להגיע לילד המקסים שנפל בי"ח באייר, לוחם סיירת גולני וגיבור ישראל עמית בן יגאל ז"ל, שהיה בנו היחיד של ברוך בן יגאל, ייבדל לחיים ארוכים, שיושב איתנו עכשיו. ביום הולדתו אימא של עמית הגיעה לכנסת וחלקה לנו, חברי הכנסת, מחזיק מפתחות עם השם של עמית שם. על המחזיק יש לב גדול וכתר.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
סליחה, אסור להציג מייצגים.
<< דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >>
אני רוצה פשוט להסביר את מה שאימא של עמית הכינה לחברי הכנסת.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
הבנתי. עם כל הרגש, צריך להיזהר.
<< דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >>
והיא צירפה לנו את מכתבו של עמית. אני מקריאה את המכתב: אני עמית בן יגאל, לוחם סיירת גולני. נולדתי ב-8 בפברואר 1999, ואני חוגג יום הולדת 24. נפלתי ב-12 במאי 2020 בעת פעילות מבצעית בכפר יעבד, בעת שנשלחה עליי לבנה על ראשי. נהרגתי במקום. היום אני שליח. שליח אלוקים. יחד עם הוריי המדהימים נאוה רביבו וברוך בן יגאל, שמפיצים טוב בכל מקום. וגם ברגע הזה בטח אתם פגשתם את אימא שלי ואת אבא שלי, שהגישו לכם את מתנת היום הולדת ממני. זו מתנה ערכית. אני הקרבתי את חיי למדינה שלמה בתקווה לאחדות, לאהבה, לשמחה – מה שמאפיין אותי ברוב חיי. בחרתי לתת מעצמי למדינה שלי, ובאמת אין דבר כזה שאתה לא יכול או לא רוצה. החלטתי שהמשפט: אל תיתן למה שאתה להפריע למי שאתה רוצה להיות – –
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
חברי הכנסת שם, ליד הסיעות.
<< דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – וכנראה אתה מכיר אותי בנסיבות האלה. בקשה לי אליך: אל תנסה לשנות את האחר; פשוט תעצים את מה שאתה. ואהבת – את עמיתך.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
סיעת יש עתיד שם בקצה, מאוד מפריעה ההתקהלות. אני מאוד מבקש לפזר את ההתקהלות הזו ולאפשר את הדיון החשוב הזה. מרב.
<< דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >>
הוא השאיר לנו את המורשת הזו יחד עם שאול ויחד עם כל שאר החללים. הוא השאיר לנו מורשת שאנחנו נוכל להמשיך. זו הזכות שלנו וגם החובה שלנו לעשות זאת. מדינת ישראל למודת כאב, שכול; היא איבדה את מיטב בניה ובנותיה, שנפלו בהגנה על ביטחון המדינה. חייהם של החיילים הצעירים נגדעו באיבם. למדינת ישראל יש חוב מוסרי למשפחות השכולות אשר איבדו את היקר להן מכול.
לצד הכאב שאין לו מרפא, לעיתים מבקשות משפחות החיילים שנספו להמשיך את השושלת המשפחתית דרך מי שהיה ואיננו עוד. אני צריכה גם לומר שמערכת הביטחון במדינת ישראל מעניקה סיוע בהמון מקרים, תמיכה כלכלית, והכי חשוב – חיבוק חברתי. אך לזה נדרשים רוח גבית וסיוע מאיתנו. אנחנו נבחרי הציבור, שמייצגים את הציבור. המשפחות שאבו את הזרע של הבנים כדי להביא לעולם צאצא ממי שנפל. לא מעט הורים לבנים שנפלו נאלצים להתמודד עם הסוגיה הכואבת הזו כל כך הרבה זמן. אף על פי שנתרמו מהילדים שלהם איברים, כשהם ביקשו לעשות שימוש בזרע של הבן ולהפוך לסבא וסבתא, הם נענו בשלילה.
חבריי חברי הכנסת, המטרה בחוק ההמשכיות היא אחת: שההורים השכולים יוכלו להפוך לסבא וסבתא באמצעות אישה לא נשואה המעוניינת להרות מזרע החלל. בנוסף לחובה הערכית והמוסרית שיש בהצעת החוק הזו, יש פה אמירה נגד כל המחבלים שרוצים להרוג אותנו. מהילד שהם הרגו תקום משפחה ויקום עם שלם. זו התשובה הציונית והיהודית לסיפור הזה. זוהי חובתנו כמדינה השולחת את מיטב בניה להגן על ביטחוננו – להבטיח את יכולתם של החיילים הגיבורים שלנו להעמיד צאצאים. על הכנסת מוטלת חובה להסדיר את הנושא הזה על פי חוק, וכמובן שנעשה זאת ברגישות נדרשת.
אני רוצה לומר שאני וחבר הכנסת אלי רביבו עבדנו על החוק הזה זמן רב. ניסינו לעשות את זה בדין רציפות, וזה היה קשה, כי חברי הכנסת שהגישו אינם פה בכנסת. אבל זו החובה המוסרית שלנו לקחת את החוק שהיה בפעם הקודמת, בכנסת הקודמת – החוק של צביקה האוזר – ולהמשיך אותו. לא צריכה להיות לא תקלה ולא צריך להיות שום איחור בנושא הזה. נעשה זאת כמה שיותר מהר, כדי שההורים השכולים יוכלו להעמיד את הצאצאים ולהפוך להיות סבא וסבתא למלאכים שנמצאים בשמיים ושומרים עלינו.
תודה רבה. ואני מאוד מקווה שזה – – –
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
אדוני, אני מבקש סליחה. אני יודע שזה לא לפי הפרוטוקול. אני רוצה שזה ייכנס לפרוטוקול: מכיוון שהייתי מעורב רבות בפעם הקודמת. אני מבקש ממך, מעל הדוכן להגיד – כדי שהחוק יעבור מהר, בלי תקלות – שנוסח שהחוק שעבר בקריאה ראשונה הוא אותו נוסח חוק.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת מיקי לוי. בהחלט.
<< דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >>
לחיילים. זה מה שאמרתי. אני לקחתי את החוק – – –
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה. לא, לא. לא למחוא כפיים. אסור.
<< דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >>
אני לקחתי את החוק של חבר הכנסת לשעבר צביקה האוזר ככתבו – –
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה, חברת הכנסת קטי שטרית.
<< דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – והגשתי אותו מתוך מטרה נעלה. אין פה לא אופוזיציה ולא קואליציה.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
יש לה עוד זמן. היא יכולה להגיד מה שהיא רוצה.
<< דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >>
יש פה מלאכים שנמצאים בשמיים ושומרים עלינו והשאירו לנו את הצוואה. הם השאירו לנו צוואה, ואנחנו צריכים להמשיך את הדרך שלהם, ויפה שעה אחת קודם.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה. תודה, חברת הכנסת קטי שטרית.
<< דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >>
רק לפני שבוע כולנו התייחדנו איתם. לא מספיק שמתייחדים איתם. צריך גם להגיד: במותם הם ציוו לנו חיים. אנחנו צריכים להציב חיים אחריהם. תודה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה, חברת הכנסת שטרית.
<< הצח >> הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2022 << הצח >>
[הצעת חוק פ/976/25; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת מירב בן ארי)
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
להצעת החוק הזו הוצמדה הצעת חוק נוספת, של חברת הכנסת מירב בן ארי, הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2022. תעלה ותבוא, בבקשה. שלוש דקות לרשותך.
שנייה, לפני שאת מתחילה. חברי הכנסת ומנהלות הסיעות והעוזרות בצדדים. מנהלות הסיעות, הסיעות משני הצדדים, אני מאוד מבקש. זה מאוד מאוד מפריע, בפרט לאלה שנמצאים כאן על הדוכן. אי-אפשר להתנהל – זה גם לא מכבד וגם מפריע. תשתדלו להנמיך את הדציבלים, ואפילו מירב תבקש. תודה רבה.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה. ראשית, אתם יודעים? התמונה של הבן שלכם היא, אתם רואים, על הכיסא שלי שם, של עמית בן יגאל, מהיום שהסתובבתם כאן. אז קודם כול, להגיד לכם תודה. אבל לפני הכול, אני גם רוצה להזכיר את חברתי חברת הכנסת רויטל סויד, שבכנסת העשרים, כבר אז כינסה כאן את הכנסת. היה כאן אירוע מאוד מכבד עם אסא כשר, שהביע תמיכה. היא עשתה כאן עבודה מאוד מאוד משמעותית כדי להביא את החוק; וכמובן צבי האוזר, שהעביר את החוק בקריאה הראשונה, אבל בגלל שהוא לא פה, אין דין רציפות ואי-אפשר להמשיך.
אני יודעת, אדוני היושב-ראש, שראית אותנו משוחחים שם. שוחחנו על החוק.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
אני בטוח, אבל עדיין זה הפריע.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
שוחחנו עליו. זאת אומרת, הרעש שהיה כאן מתחתיכם היה ממש על החוק. חברי הכנסת רצו להבין את המשמעות, ולכן הסברנו.
עכשיו, צריך להבין, החוק הזה בא לעשות צדק, והוא חוק ארוך. הוא חוק של כמעט 30 עמודים.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
מירב, סליחה. אני רוצה להוסיף את חבר הכנסת אופיר כץ, שנמצא כרגע, ועבד הרבה מאוד כדי שהחוק הזה יצא לפועל.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
יפה.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
הוא עשה את העבודה הכי חשובה. אנחנו בסך הכול מגישים. הוא עשה את העבודה.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אז מכיוון שהיו לך עשר דקות, ולי יש רק שלוש – אל תדאגי, לאופיר אני תמיד אומרת תודה.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אלי רביבו ואני הגשנו, אבל הוא עשה את העבודה.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני רק רוצה להגיד מילה. שנייה, גם ככה אין לי זמן. אני רוצה רק להגיד מילה. החוק הזה מתגלגל בכנסת כבר שנים, ויחד איתו מתגלגלות המשפחות. המשפחות מגיעות לבית המשפט, ובית המשפט אומר לכנסת: תחוקקי. אי-אפשר להמשיך עם הוואקום הזה. אי-אפשר להמשיך לטרטר משפחות שאיבדו את היקר להן כל היום בין בתי המשפט. זה מה שהסברתי כאן.
בסוף יהיו דיונים בוועדת העבודה והרווחה, ואתם תבואו, יבואו נציגי ציבור, ויבואו הרבה אנשים, והחוק הזה כנראה ישתנה, אבל המהות שבה משפחות מוצאות את עצמן רצות בין בית משפט לבית משפט בסך הכול כדי להמשיך להנציח את השושלת, היא לא הגיונית. פרופ' מור יוסף התכנס לסוגיה הזאת בוועדה ממשלתית, וגם בית המשפט. ולכן, גם אם יש לחברי כנסת שאלות – ויש הרבה שאלות, אני יכולה להגיד לכם – הם יבואו לוועדה, ושם יתקיים דיון מהותי על החוק. ולכן, זו כבר רגל בדלת. אנחנו הולכים לשם.
אני רוצה גם להגיד טובה לחבר הכנסת לשעבר אבי גבאי, שנמצא עם עמותת אור למשפחות, וגם הוא הביא את זה אליי. ובאמת, לוועדת השרים לענייני חקיקה שאישרה את החוק.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני יודעת שיש כאן חברי כנסת שמתלבטים. אני קוראת לכולם להצביע בעד, ואת כל השיח ניתן יהיה לקדם בוועדה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. מאחר שלא הוגשה עמדת הממשלה בנושא, אנחנו נעבור להצבעה. אין כאן שר מנמק.
חברי הכנסת, נא תפסו את מקומותיכם, למי שמעוניין להצביע. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. אנחנו מצביעים כעת על הצעת חוק פ/2867/25, הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
חבר הכנסת אלי רביבו. כאן לא מופיע לי. הצבעה.
הצבעה מס' 1
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 32 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפרוטוקול – חברת הכנסת פנינה תמנו ביקשה להוסיף את קולה. חבר הכנסת ווליד טאהא, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, חבר הכנסת יאסר חוג'יראת וחבר הכנסת מנסור עבאס ביקשו להוסיף את קולם לפרוטוקול. התוצאה לא משתנה.
אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה הטרומית, ותעבור להכנתה – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אנחנו נגד.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
אתם נגד? רגע, מי נגד? את בעד. חבר הכנסת ווליד טאהא, נגד? חבר הכנסת מנסור עבאס?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
סליחה, סליחה, זה אחרי ההצבעה. זה לא רלוונטי. לפרוטוקול: חבר הכנסת חוג'יראת – נגד, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – נגד, חבר הכנסת מנסור עבאס – נגד.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
לא, זה לא רלוונטי כבר שלא הייתם. חברי הכנסת אחמד טיבי ואיימן עודה – נגד. תודה רבה. אני קובע שההצעה התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור להכנתה בוועדת העבודה והרווחה לקריאה הראשונה.
נעבור להצבעה על הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, פ/976/25, של חברת הכנסת מירב בן ארי. מי בעד, מי נגד? הצבעה.
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31
נגד – 7
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 32 בעד, שבעה מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי גם הצעה זו התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור להכנתה לקריאה הראשונה בוועדת העבודה והרווחה.
<< הצח >> הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – העברת מוטב בביטוח חיים בין תאגידים בנקאיים), התשפ"ג–2022 << הצח >>
[הצעת חוק פ/530/25; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – העברת מוטב בביטוח חיים בין תאגידים בנקאיים), התשפ"ג–2022, של חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני. חבר הכנסת יעקב אשר, זו הנמקה מהמקום. בבקשה, דקה לרשותך.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש חבריי חברי הכנסת – אדוני היושב-ראש, קשה לי, אני מגיע מוועדה שקטה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
חברי הכנסת, קצת להוריד דציבלים במליאה, לאפשר ולכבד.
<< דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
הצעת החוק הזאת מדברת על אחד הדברים שהם יוקר המחיה המתמשך ביותר והארוך ביותר שיש לאנשים על המשכנתה. המשכנתה זה רכיב כלכלי שמכביד על אנשים לאורך זמן. הצעת החוק היא חלק ממכלול של מהלכים לפישוט והוזלת מחזורי המשכנתה. מחזור של משכנתה הוא אחת האפשרויות של אזרח להקל על עצמו בגובה המשכנתה, באורך המשכנתה וכו'. יש חסמים גדולים מאוד בעניין הזה, והחסם שאנחנו מטפלים בו עכשיו הוא שכשאתה רוצה למחזר משכנתה, אתה צריך לעשות ביטוח חיים חדש. גם אם עשית משכנתה לפני עשר שנים, עכשיו הביטוח חיים אמור ועלול להתייקר גם אם אתה קצת עם טיפה לחץ דם, טיפה פה, טיפה שם, ואז אתה מתחיל לשלם סכומים אחרים. זה חסם גדול מאוד. הצעת החוק הזאת בעצם חותכת את הביורוקרטיה הזאת, חותכת את העוול הזה ונותנת את האפשרות שלא יצטרכו להקים פוליסת ביטוח חדשה, אלא להחליף את שם הבנק המוטב בפוליסה הקיימת.
אני רוצה לומר שיש כאן התגייסות גם של האוצר, גם של בנק ישראל – סליחה, של שוק ההון – הממונה על הביטוח בעניין הזה. אני מודה על כך. המהלך הזה הוא חלק מהמהלכים להקל את יוקר המחיה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
שקט, חברי הכנסת.
<< דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
זה שלב נוסף מבחינתי ברפורמת המשכנתות. בשלב ב' אנחנו נמשיך לעשות את הדברים הללו ולקיים אותם, ואני מבקש מחברי הכנסת להצביע. זו הצבעה חשובה; זו הצעת חוק צרכנית ממדרגה ראשונה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר. יעלה ויבוא שר המשפטים וסגן ראש הממשלה השר יריב לוין. בבקשה.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
אדוני היושב-ראש, יש פה חברי סיעה – – –
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
גלעד קריב, תודה רבה. הכול בסדר. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך.
<< דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הצעת החוק של חבר הכנסת יעקב אשר – – –
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
לא, לא שומעים אותך. חבר הכנסת אשר, מדבר אליך שר המשפטים.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
הצעת החוק של חברי חבר הכנסת יעקב אשר וקבוצת חברי הכנסת מבקשת לקבוע כי לווה המבוטח בביטוח חיים למשכנתה שבה המוטב הבלתי-חוזר הוא תאגיד בנקאי ומבקש למחזר משכנתה, יהיה רשאי להחליף את המוטב לתאגיד בנקאי אחר ללא צורך בקבלת הסכמה. המשמעות היא שהמבוטח יוכל להמשיך להשתמש בפוליסת ביטוח החיים המקורית, שביטחה אותו בהלוואה המקורית, ולשנות את המוטב לתאגיד בנקאי אחר ללא צורך ברכישת פוליסה חדשה. זאת ועוד, מוצע להסמיך את הממונה על שוק ההון להחריג מקרים ספציפיים לבקשת מבטח או בנק, שבהם מבוטח לא יהיה רשאי להחליף את המוטב הבלתי-חוזר כאמור.
מדובר בהצעת חוק טובה, הצעת חוק צרכנית, שנועדה לסייע ללוקחי משכנתאות המבוטחים בביטוח חיים כערובה לתשלום. ההצעה נועדה לחסור מהם ביורוקרטיה, להקל עליהם במצבים שבהם הם מעוניינים לשנות את תנאי ההלוואה ולהתאימה למצבם הכלכלי ולהכנסתם המעודכנת. ההצעה נועדה לאפשר לאותם לווים להוזיל את עלויות המשכנתה, וכן לעודד את התחרות בין הבנקים המלווים. היא ללא ספק הצעה ברוכה, ואפשר אפילו להגיד, חבר הכנסת יעקב אשר, אשריך – כי, איך אומרים, לפעמים אתה שואל: איך לא חשבו על זה קודם. פשוט הצעה טובה ובמקומה.
הממשלה כמובן תומכת בהצעת החוק, בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יתואמו עם משרדי המשפטים, האוצר, בנק ישראל – מה שחבר הכנסת אשר כמובן מסכים לו. אני קורא לכנסת לאשר את הצעת החוק. תודה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת יעקב אשר, מקובל עליך? אתה רוצה לעלות? לא.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
אתה חייב? יש לך פה את הרוב. הרב אריה דרעי הגיע לכאן במיוחד – – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
אם יש מתנגדים. אם אין מתנגדים, אז לא.
אם כן, רבותיי חברי הכנסת, נעבור להצבעה. הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – העברת מוטב בביטוח חיים בין תאגידים בנקאיים), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת יעקב אשר וחבר הכנסת הרב משה גפני. נעבור להצבעה, ההצבעה תהיה אלקטרונית. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. ירוק – בעד, אדום – נגד. מי בעד – בעד, מי נגד – נגד.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 49
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – העברת מוטב בביטוח חיים בין תאגידים בנקאיים), התשפ"ג–2022, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
מאחר שהיית כאן, אדוני ראש הממשלה, אז אם כך, אני אומר ש-50 בעד – – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
אבל הוא רץ והספיק. אוקיי, אז 49 בעד, בתוספת קולו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפרוטוקול, חבר הכנסת דוד ביטן. אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק חוזה הביטוח של חבר הכנסת יעקב אשר (העברת מוטב בביטוח חיים בין תאגידים בנקאיים) התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור להכנתה בוועדת חוקה, חוק ומשפט, להכנה לקריאה ראשונה.
<< הצח >> הצעת חוק צירוף משפחות נפגעי טרור כצד להליך המשפטי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022 << הצח >>
[הצעת חוק פ/249/25; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת שרן מרים השכל)
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק צירוף משפחות נפגעי טרור כצד להליך המשפטי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת שרן מרים השכל. בבקשה.
<< דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת היקרים, היום משפחות שכולות אינן צד להליך משפטי נגד המחבלים. מדינת ישראל מגישה כתבי אישום נגד אותם מחבלים, והמשפחות השכולות, במקרה הטוב, לפעמים מקבלות עדכון דרך התקשורת ודרך הטלוויזיה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
מאוד מאוד מפריע הרעש כאן, מאוד מפריע הרעש כאן בצד שמאל.
<< דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
הצעת החוק הזאת שאני מניחה היום בפניכם לצערי איננה בתמיכת הממשלה, כי הממשלה הזאת עושה דבר מאוד מאוד פשוט: היא יודעת לדבר ימנית שוטפת, אבל אין לה מושג איך בסוף לבצע את זה. ביום הזיכרון היא מדברת בממלכתיות, אבל כשצריך לתקן עוול נוראי כלפי משפחות שכולות ומשפחות נפגעי טרור, מסתבר שאתם היום תצביעו נגד.
הצעת החוק הזאת באה לעולם אחרי ששמעתי סיפור מאוד מאוד קשה על אב שכול, שהפרקליטות הצבאית רצתה להגיע להסדר טיעון עם המחבל שרצח את הבן שלהם. אותו אב שכול היה צריך להתחנן – להתחנן – בפני השופט, רק לעלות על הבמה כדי לספר מה קרה, עד כמה המשפחה נפגעה, ומה המשמעות של הקלה בעונש של אותו מחבל.
אני מבינה שאתם כולכם עכשיו יושבים, מקשקשים, מדברים בטלפון, מדברים אחד עם השני.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אנחנו פשוט יודעים שזאת הצעה הזויה – – – סתם – – –
<< דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
אבל אתם יודעים, אתם יודעים מה – – –
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
חוק זכויות נפגעי עבירה – אבל זה ההבדל בין דמגוגיה לידיעת משפטים. מפחיד אותי לחשוב איזו הצעות חוק יש לך. לא להאמין.
<< דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
חברת הכנסת טלי גוטליב כנראה לא יודעת, אדוני היושב בראש, חבר הכנסת בוסו – –
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
באמת. לא, אני לא יודעת. להליך הפלילי את רוצה להוסיף עוד – – –
<< דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
– – שאתה הגשת הצעת חוק דומה. חבר הכנסת בוסו, שיושב כאן ממש לידי, הבין את המצוקה ואת הקושי של אותן משפחות שכולות, מהמקום הכי אישי והכי רגיש, חברת הכנסת גוטליב, ועם כל הכבוד, עם כל הכבוד – – –
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
רק בוסו – – –
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
אז אני אומר שגם בממשלה הקודמת הסבירו לי שלא, וזה לא עבר.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
בדיוק. והרב בוסו, בזכות היושב-ראש – << קריאה >> רק רגע, אדוני. בזכות היושב-ראש הפרקליטות דייקה את הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה.
<< דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
טוב, אני מבקשת את הזמן.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
לא, לא. חברת הכנסת גוטליב, זה הזמן שלה. בסדר.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
זה ההבדל בינך – – –
<< דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
אם היא רוצה לעלות ולהתנגד, היא יכולה לעלות ולדבר, אבל זה לא ראוי שהיא תבוא ותקטע את הדברים. אז אני מבקשת עוד שלוש דקות, שתוסיף לי אותן, אלא אם כן אתם מצליחים להשתיק אותה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
דקה, דקה, יש לך דקה. לא.
<< דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
זה קשה. אותן משפחות שכולות בסוף צריכות לשבת מן הצד ולהביט באותם מחבלים יושבים מחויכים מולם, ובסוף הפרקליטות מתקפלת ולמעשה מקילה בפסק הדין שלהם, בגזר הדין שלהם. זו בדיוק הסיבה מדוע המשפחה חייבת להיות צד בהליך הזה. יותר מזה, לכל הפחות חייבים לעדכן אותן. קשה לי להאמין שבשנת 2023 משפחה תגלה על גזר דין דרך התקשורת. עכשיו, ממש לפני כמה ימים, אתה, שר המשפטים יריב לוין, עמדת על הבמה בהפגנה והתחלת לבוא ולומר – באמת, אני הייתי המומה – איך בג"ץ, איך בית המשפט העליון הוא בעצם מגן המחבלים; מגן על הטרור. השתמשת במילים כל כך קשות, כל כך מזעזעות – באמת על גבול ההסתה – אל מול השופטים, כאילו הם אלו שמגינים על מחבלים. אבל מה עשיתם? מה עשית – עכשיו אפילו – ב-100 הימים האלה, בארבעה חודשים, כדי לתת את הכלים לבית המשפט להחמיר את הענישה לאותם מחבלים? לבוא ולפסוק לרעתם – –
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
הם משחררים אותם הביתה בדלת מסתובבת. הם משחררים אותם הביתה בדלת מסתובבת.
<< דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
– – ולבוא ולהגן על אותן משפחות שכולות? עכשיו, החוק הזה עושה בדיוק את זה. הוא מסייע למשפחות שכולות.
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
על מה את מדברת?
<< דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
הוא לא יאפשר לבוא ולהגיע לפשרות. הוא יכול להחמיר את הענישה בעניין הזה, לכל הפחות לעדכן את המשפחות השכולות במה שקורה בהליך שלהן; לתת להן את המקום הכי אישי לעלות על הדוכן שם, ולספר לשופט מה קרה למשפחה שאיבדה את הדבר היקר ביותר לה.
אין בעיה, אתם רוצים לשנות? אבוא לקראתכם. נשנה, נתקן עוד סעיפים שאולי יש בהם איזושהי בעייתיות; אבל לכל הפחות יש לאפשר את זה למשפחות השכולות – להיות צד, להיות חלק. אם אתה כשר משפטים, באמת מעוניין לתת את הכלים לבית המשפט להגן על אותן משפחות – אתה יודע מה? גם להגן על אזרחים – אל מול המחבלים, אז אתם צריכים להצביע בעד הצעת החוק הזאת. זה קל מאוד ללכת ולדבר בהפגנה על כמה הם; על מה הבעיה איתם; אבל הרבה יותר קשה ללכת ולעשות. הדבר הראשון שאולי הייתי מצפה לו ממך כשר משפטים, הוא להעביר הצעות חוק שנותנות את הכלים לבית המשפט העליון להגן על אזרחים אל מול פיגועי טרור ואל מול מחבלים. אני קוראת לכם להצביע בעד ההצעה. תודה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת שרן מרים השכל. יעלה ויבוא שר המשפטים, סגן ראש הממשלה חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך.
<< דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >>
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק של חברת הכנסת שרן השכל אכן נשמעת בשמיעה ראשונית כמשהו מצוין, שאין שום סיבה להתנגד לו, ורצוי לתמוך בו וכו'. אבל אני אנסה להתייחס אליה יותר לעומק, ונדמה לי שהתמונה היא מעט יותר מורכבת.
הצעת החוק מבקשת לעגן את מעמדם של נפגעי טרור ובני משפחותיהם בשורה של דינים המסדירים סמכויות מינהליות ושיפוטיות שניתן להפעילן ביחס למבצעי פעולות טרור. ההצעה מציעה להסדיר זאת כך שתקום לבני המשפחה הזכות לקבל מידע על הפעלת הסמכות המינהלית או השיפוטית ביחס לבצעי פיגוע שממנו נפגעו, וכן תקום לנפגעי הטרור הזכות להיות צד להליכים שיפוטיים המתנהלים ביחס להפעלת אותן סמכויות. כמו כן, מוצע להחיל את הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה על הליכים פליליים בבתי המשפט הצבאיים ביהודה ושומרון.
הממשלה כמובן עוסקת ופועלת באופן קבוע – אגב, צריך לומר: אני חושב שכל ממשלות ישראל – כדי לקדם את משפחות נפגעי הטרור. עברנו בעניין הזה כברת דרך ארוכה מאוד. הגענו למציאות הרבה יותר טובה ונכונה, שבה נפגעי הטרור מקבלים את המקום שלהם ביום הזיכרון. יש מערך של סיוע ושל פיצוי. אני רוצה להזכיר גם את ההחלטה שהתקבלה להקמת היכל זיכרון לנפגעי הטרור. גם היא החלטה חשובה, צודקת ומשמעותית מאוד, גם מהבחינה התקציבית. אין ספק שנכון שהמשפחות יזכו לעדכון מסודר ביחס להליכים הקשורים לפיגועים ולאירועי הטרור שבמהלכם הם נפגעו או איבדו את יקיריהם. כמו כן, ברור שראוי שתהיה למשפחות נפגעי הטרור ולנפגעים עצמם כתובת מסודרת שאליה הם יוכלו לפנות כדי לקבל התייחסות וכו'.
בהנחייתי, חברת הכנסת שרן השכל, עוד טרם הגשת הצעת החוק והבאתה לכאן בכלל, החלה עבודת מטה ממשלתית יחד עם המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון, הצבא ומשרד המשפטים, כדי להסדיר את כל הסוגיה הזאת באופן מקיף.
אעיר שהחוק הזה לא יפתור את הבעיה שאנחנו מתמודדים איתה בהתנהלות בתי המשפט, משום שהבעיה היא בתפיסת עולמם של השופטים – אותם אלה שנבחרים בשיטה שאתם מגינים עליה, ומונעים ממני לשנות אותה. כל מיני חוקים שרק יעלו ויוסיפו דברים על הנייר אבל בפועל השופטים לא מיישמים אותם, לא יועילו בכלום. לכן הניסיון הזה לומר למשפחות נפגעי הטרור שאתם כביכול נותנים להם פתרון בעוד שאתם מונעים את הפתרון שנעוץ בשינוי ההרכב האנושי של השופטים בבתי המשפט – אני חושב שהדבר הזה, מעבר לפופוליזם ומעבר להסתרת האמת, אין בו שום דבר.
למרות זאת אני אומר שאני מחויב לעשות כל מאמץ לתת את המעטפת הכי טובה שאפשר לנפגעי הטרור ולהמשיך לשפר אותה. הצוות המשרדי שפועל בעניין יעשה מאמץ להשלים את הדברים במהירות. לכן הצענו לך לדחות את הבאת ההצעה להצבעה, כדי לאפשר לצוות הזה להשלים את עבודתו. אני מבין שאת לא מסכימה. זה בסדר. הרי הפופוליזם יותר חשוב מהעניין. זכותך. בנסיבות האלה אני מציע לתת לצוות להשלים את העבודה, מציע לך לתמוך ברפורמה המשפטית שאני מוביל, ובאופן הזה אנחנו נעשה דברים אמיתיים למען נפגעי הטרור ולא דברים הצהרתיים, דקלרטיביים, שאין מאחוריהם דבר. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה לשר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין. תעלה ותבוא חברת הכנסת שרן מרים השכל, מציגת ההצעה. שלוש דקות לרשותך, ככל שאת מקבלת או לא מקבלת את הצעת השר.
<< דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >>
אני מבינה שלשר המשפטים קשה לעלות לפה והוא קצת מגמגם, והוא לא יודע בדיוק איך להשיב על הדבר הזה, משום שזה באמת קשה לבוא ולהצדיק. מצד אחד בג"ץ, או בית המשפט העליון, בעצם מגן על מחבלים, ומהצד האחר לבוא ולהצביע נגד בדיוק באותו הדבר שהוא מנסה לשנות או לתקן.
עוד יותר תמוה מבחינתי זה ששר המשפטים כאילו אומר לבית המשפט העליון לפסוק שלא על פי חוק. הרי אנחנו כאן בבית המחוקקים אמורים לקבוע מהו החוק. החוק הזה אמור לתת לשופטי בית המשפט העליון כלים כדי לפסוק. אם אתה רוצה, אדוני שר המשפטים, שבית המשפט העליון יפסוק נגד מחבלים, תן לו את הכלים לעשות את זה, את הכלים החוקיים, אלא אם כן אתה, כשר משפטים, אומר להם: תתעלמו מהחוק, ותעשו את מה שאני אומר לכם מבחינה פוליטית. זה נשמע לי מאוד מאוד תמוה וקיצוני. לא יכול להיות שבית המשפט העליון יקבל החלטות פוליטיות ולא חוקיות.
החוק הזה הוא החוק השני שאני מעלה בעניין הזה, כדי לתת לו את הכלים החוקיים לפסוק נגד מחבלים. הצעת חוק נוספת, שאתם תוקעים לי כרגע בוועדה, היא הצעת חוק פיצויים – פיצויים מהרשות הפלסטינית למשפחות שכולות ולמשפחות נפגעי טרור, שנפגעו על ידי מחבלים. למה אתם מעכבים את זה?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
– – – אין לך מושג על מה את מדברת – – –
<< דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
הרי גם זה ייתן כלי נוסף לבית המשפט העליון לפסוק פיצויים למשפחות שכולות.
אז קל מאוד ללכת ולדבר ולהגיד: אנחנו נגד מחבלים ואנחנו רוצים שבית המשפט העליון יפסוק נגד מחבלים, ומהצד האחר להצביע נגד חוקים שייתנו לו בדיוק את הכלים האלה. איזו צביעות, איזו ממשלה; ממשלה שמדברת ימנית שוטפת, אבל אפס ביכולת ביצוע. תודה רבה.
<< קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >>
מה עם שלום עכשיו – – –
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת שרן מרים השכל.
רבותיי חברי הכנסת, נעבור להצבעה. אנא תפסו את מקומותיכם. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. הצבעה.
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 43
נמנעים – אין
ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק צירוף משפחות נפגעי טרור כצד להליך המשפטי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
צריך לבדוק אצל השר ארבל, העמדה לא עובדת. אני אסתכל אם לפי הלוח זה עבד. אני חושב שכן, ההצבעה נקלטה. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, 13 בעד, 43 מתנגדים, אני קובע שההצעה לא התקבלה.
טרם נעבור לנושא הבא, אני רוצה לברך את גדוד 967 במילואים, שנמצא כאן ומכבד אותנו ביציע. אני רוצה להודות לכם על התרומה, ובעיקר להודות לכם – בלי מחיאות כפיים – על שהמילואים שאתם עושים הם ללא תנאי כזה או אחר במהלכים פוליטיים, אלא כתרומה למדינת ישראל. תודה רבה לכם. ברוכים הבאים.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
תודה רבה רבה.
<< הצח >> הצעת חוק הלוואות למיגון דירות באזורי קו העימות, התשפ"ג–2023 << הצח >>
[הצעת חוק פ/1133/25; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת רם בן ברק)
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק הלוואות למיגון דירות באזורי קו העימות, מס' 1133, של חבר הכנסת רם בן ברק. בבקשה. הבנתי שבהצעת חוק זו התשובה וההצבעה יהיו במועד אחר.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. רבותיי חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מביא היא אקטואלית מאוד היום אחרי מטח הקטיושות או מטח הטילים שהיה עלינו מעזה ב-24 השעות האחרונות, אבל לא רק בגלל זה. אנחנו מדינה שמוקפת אויבים ויש עשרות אלפי טילים, אם לא מאות אלפי טילים שמכוונים למדינת ישראל. אנחנו תחת האיום הזה כבר הרבה מאוד זמן. כמובן מעבר להתקפה ולהגנה האקטיבית שיש לצה"ל בצורת כיפת ברזל ודברים אחרים, אחת הדרכים היעילות ביותר להתגוננות היא המרחבים המוגנים. לצערי הרב יש מאות אלפי בתים במדינת ישראל שאין להם מיגון, ויש כל מיני תוכניות שרצות כבר שנים רבות, וכמעט בכל שנה דנים בהן – לתקצב את מיגון הממ"דים בכל מיני מקומות.
ההצעה שלי באה לאפשר לאנשים שגרים באזורי עימות, ולא רק באזורי עימות, אשר אין בביתם ממ"ד לקבל הלוואה בסך 100,000 שקלים לבניית ממ"ד. 10,000 שקלים מתוך ה-100,000 יהפכו למענק ואת שאר ה-90,000 יקבלו התושבים כהלוואה ל-25 שנה. הצעת החוק הזאת אמורה לזרז בצורה ניכרת את המוטיבציה של האנשים לבנות ממ"דים ולהתמגן. זאת השקעה לא גדולה שבצידה הצלה של חיי אדם, וכמובן שבסוף היא גם עולה פחות.
דיברתי על ההצעה הזאת עם מרכז הקואליציה והגענו ביחד להבנה שנדון בזה ביחד, ונגיע להצעת החוק הזאת בהסכמה, ולכן אנחנו לא מצביעים עליה היום. נדון ונקבע מועד אחר. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת רם בן ברק. כפי שנאמר, תשובה והצבעה במועד אחר. אין הצבעה על הצעת החוק הזאת.
חברי הכנסת, אני רק אציין לגבי הצעת החוק הקודמת, הצעת חוק צירוף משפחות נפגעי טרור – אני אתקן: מאחר שאצל השר ארבל הייתה תקלה ולא נרשמה הצבעתו, אזי בהצבעה היו 44 מתנגדים ולא 43 כפי שנאמר.
<< הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023 << הצח >>
[הצעת חוק פ/1985/25; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), של חברת הכנסת שרון ניר, הצעת חוק פ/1985. בבקשה.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כעת הולך להיות מופע מיוחד של ממשלת ימין על מלא. דווקא בעת הנוכחית, כשהטרור המכוער מרים את ראשו ואנו בעיצומו של גל פיגועים הולך וגואה, אני רואה חשיבות רבה בהצעת החוק שאני הולכת להגיש, שכל התכלית שלה היא להשיב את ההרתעה על כנה וליצור משוואה ברורה שמבהירה לאויב שהטרור בצורותיו השונות יזכה לטיפול הולם ונוקב, שאף יעוגן בחקיקה.
הצעת החוק שאני מביאה לפניכם מבקשת לקבוע עונש מינימום בחוק, עונש מינימום על יידוי אבנים וזריקת בקת"בים ביהודה ושומרון, ובכך לקבוע ענישה ראויה לטרוריסטים המבקשים לפגוע בכוחות הביטחון או באזרחי מדינת ישראל. לצערי, העונש הקבוע היום על יידוי אבנים וזריקת בקבוקי תבערה לא משקף את חומרת המעשה, לא יוצר הרתעה ולא מונע מפעילי טרור לחזור ולבצע את העבירה. הגדרת עונש מינימום, שתוגדר על ידי המחוקק, היא צעד מתבקש על מנת לטפל בתופעה ולמזער את היקף האירועים. תופעת יידוי האבנים וזריקת בקבוקי תבערה במרחב יהודה ושומרון הפכה ממטרד טקטי לסוגיה אסטרטגית, סוגיה אסטרטגית המערערת את תחושת הביטחון ואת הביטחון האישי של כל האוכלוסייה האזרחית. מנתוני מערכת הביטחון אנחנו רואים שיש עלייה קבועה, מתמדת, בהיקף האירועים ובהיקף הפיגועים של יידוי אבנים וגם של זריקת בקבוקי תבערה. רק לטעום את הנתונים – בשנת 2022 היו 7,500 אירועים מהסוג הזה; שנה קודם היו 5,500 אירועים מהסוג הזה, של זריקת אבנים; בשנת 2020 היו 4,002 אירועים. זאת אומרת, אנחנו רואים כל הזמן שהיות שאין הרתעה היקף האירועים הולך ומתרחב. זה פשוט מאוד.
בחלק מהתיקים שנפתחו בשנים האחרונות עולה תמונה של ענישה מקילה ביחס לעונשים הקבועים בחוק, שבאה לידי ביטוי בעונשי מאסר קצרים, שכוללים בעצם מעצר של ימים ספורים או חודשים בודדים. רק כדי להבין את זה, ממוצע העונשים עומד על שמונה חודשים, ו-13 חודשים בלבד בגין זריקת בקבוקי תבערה – אני מדברת בעצם על ממוצע העונשים – לעומת העונש המקסימלי הקבוע בחוק, העומד על 10 עד 25 שנה, בכפוף לנסיבות. המצב הזה מביא לפגיעה בהרתעה, וצריך להגיד את זה בריש גלי. לכן, הצעת החוק שאני מביאה בפניכם היום תקבע שעונש המינימום יעמוד על חמישית העונש המרבי, בין שנתיים לחמש – כמובן, במקרה שבו זריקת האבנים היא במטרה לפגוע.
<< קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >>
כולל זריקת אבנים של יהודים על כלי רכב צבאיים?
<< דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
בהחלט. אם יש זריקה של אבן במטרה לפגוע, אנחנו נקבע שהעונש המינימלי יהיה כחמישית מהעונש המרבי הקבוע בחוק.
<< קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >>
שיהיה ברור, גם אם זה מתיישבים שזורקים אבנים – – –
<< דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
זריקת אבנים ביהודה ושומרון.
<< קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >>
מכל הכיוונים.
<< דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
כן, כן. הצעת החוק שלפניכם באה לשים סוף לענישה המקילה ולייצר הרתעה ממשית. הגענו עכשיו להזדמנות, הזדמנות פז, בעיניי, שיש לנו ממשלת ימין מלא. אני ממש מצפה מהמפלגות שמתיימרות להיות ימין – אם אלה חברי עוצמה יהודית, שפשוט לא הגיעו היום, כנראה מרוב בושה להצביע נגד, אם אלה חברי הציונות הדתית ואם זה הליכוד, שיש לו גם הצעות חוק דומות – כל הגורמים האלה שמתיימרים להיות ימין על מלא דיברו על הסכנה במעשי הטרור הללו, והם אמורים לבוא בזמן אמת ולתמוך בחוק.
אני פונה באופן אישי לשרי הממשלה, לאיתמר בן גביר, לסמוטריץ', לסטרוק, אשר הם בעצם גרים באזור יהודה ושומרון וסובלים יחד עם שאר התושבים ממעשי הטרור הללו, לבוא ולהצביע בעד החוק הזה. הבטחתם משילות וביטחון אישי, ויש לכם הזדמנות להוכיח פעם אחת שאתם ממשלת ימין על מלא. אגב, מי שהאזין ברוב קשב לדבריו של שר המשפטים – ותכף, אני ממש מצפה לשמוע מה יש לו לומר כשהוא יגיב לחוק; אני האזנתי ברוב קשב לדבריך, שר המשפטים, בהפגנת המיליון. אמרת והפנית אצבע מאשימה למערכת המשפט. כאן יש לנו הזדמנות, פה, בבית המחוקקים, לא לחפש את מערכת המשפט בהקשר של משפחות של טרוריסטים או בהקשר של אנסים; להחליט פה החלטה שאנחנו כגוף מחוקק מחליטים שהנושא הזה יהיה על סדר-היום ולקבוע עונש מינימלי. כנראה, השר, אתה כל כך מבויש ממה שאתה הולך להגיד לי, שאתה אפילו לא מסוגל להסתכל לי בעיניים ולהסביר לי מה אתה הולך לעשות, ואיך זה מתיישב עם דבריך בהפגנת הימין. תכף, אני ממש כולי ציפייה לשמוע מה יש לך לומר, שר המשפטים.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת שרון ניר. יעלה ויבוא שר המשפטים השר יריב לוין, סגן ראש הממשלה, להשיב בשם הממשלה.
<< דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הצעת החוק שהציגה כאן חברת הכנסת שרון ניר – – –
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
לא שומעים אותך טוב.
<< קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אומנם – – – להתנגד, אבל בקול רם, שאני אשמע.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
אני אשתדל. יותר טוב עכשיו? זה כנראה עניין של גובה המיקרופון.
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, השרים, הצעת החוק של חברת הכנסת שרון ניר, ששותפים לה חבריה לסיעת ישראל ביתנו, מבקשת לקבוע עונש מינימום של חמישית העונש המרבי בעבירת חבלה בכוונה מחמירה במקרים של ניסיון שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין, באבן, בנשק מסוכן או פוגעני – עבירה שקבועה בסעיף 329(א)(2) לחוק העונשין. ההצעה גם מציעה לתקן את עבירת יידוי או ירי של אבן או חפץ לעבר כלי תחבורה הקבועה בסעיף 332א, ולקבוע עונש מזערי של חמישית העונש המרבי שנקבע לעבירה, קרי שנתיים מאסר או ארבע שנות מאסר. למעשה, צריך לומר, חברת הכנסת ניר, שמדובר בהצעה שהיא דומה להוראה שנחקקה בשנת 2015 כהוראת שעה לשלוש שנים, הוראה שפקעה בשנת 2018. ההצעה היא בעצם לקחת את הוראת השעה שהייתה אז ולקבוע אותה כהוראה קבועה, ובעצם ליטול מבית המשפט את שיקול הדעת לחרוג מעונש המינימום מטעמים מיוחדים.
לפני שאני אגע בגוף העניין, אני רוצה לומר שאני חושב, חברת הכנסת ניר, שלא במקרה – ונמצא כאן שר המשפטים סער – הממשלה הקודמת, שבה סיעתך הייתה חברה דומיננטית, לא מצאה לנכון להאריך את אותה הוראת שעה, למרות שהיא פקעה ולא הייתה בתוקף כבר בתקופת הממשלה הקודמת. אני חושב שהיה לעניין הזה טעם רב מכמה סיבות. קודם כול, אני מוכרח לומר, ואני יודע שיש בעניין הזה ויכוח – אגב, אני גם לא חושב שיש בו איזו אמת מוחלטת – אבל אני, לא נוח לי, בלשון עדינה, עם כל התפיסה של ענישת מינימום. ואני אומר את זה דווקא על רקע הביקורת הידועה שלי על בתי המשפט, ולא אחת על הפסיקות שלהם וכו'. אני חושב שאנחנו מנסים לתקן בעיה אמיתית, ואני חושב שהבעיה שאת מצביעה עליה היא בעיה אמיתית. היא זה לא איזה דבר שמנוצל לצורך הצעת החוק, אבל אנחנו מנסים לתקן אותה, בעיניי, בדרך הלא-נכונה.
יש לנו בעיה. הבעיה איננה בחוק. וזה אגב נכון כחוט השני בהרבה מאוד נושאים. החוקים בסך הכול טובים. הכלים שנותנים לבתי המשפט הם טובים. התפיסה היסודית אומרת: אנחנו צריכים לתת לבית המשפט את הכלים, אבל בעולמות שבהם הוא אמון עליהם, כלומר, למשל בדין הפלילי, להשאיר בידי בית המשפט את מרחב שיקול הדעת והיכולת לעשות את ההחלטה בהתחשב בכל הנסיבות של מקרה מסוים. בעיניי זאת תפיסה נכונה.
אנחנו מתמודדים עם הבעיה שהפסיקות בהרבה מאוד מקרים הן באמת מקוממות ובלתי הגיוניות; הרבה הן פעמים מתעלמות מהכוונה שלנו כמחוקקים, ועם מה שהצענו בהצעות החוק כאן ואישרנו כאן במליאה. הפסיקות האלה גם גורמות נזק מאוד גדול, משום שהן מייצרות אי-הרתעה, והייתי אומר הרתעה שלילית; הן מייצרות אי-צדק, הן יוצרות מצב שבו אנשים לא משלמים את המחיר שהם צריכים לשלם על עבירות שהם מבצעים.
לכן, חברת הכנסת שרון ניר, אני לא חושב שהפתרון הוא להגיד: רבותיי, אנחנו לא רוצים לסמוך על השופטים, ואנחנו בעצם נשב כאן במליאה וניתן פסקי דין ונקבע בחוק מה הם צריכים להחליט, וניקח להם את הסמכות. מה שאנחנו צריכים לעשות הוא לשנות את שיטת הבחירה של השופטים, כדי לבחור שופטים כאלה שלא יקבלו החלטות מהסוג שעליו את מתקוממת. אני מתקשה להבין את העמדה שבאה ואומרת: אנחנו נשמר את השיטה הקיימת – למרות שאת בעצמך אומרת שהיא מביאה שופטים שנותנים פסקי דין אבסורדיים ותוצאות שהדעת לא סובלת – ואז מה שנעשה זה בעצם ננסה לבטל את הסמכות של בית המשפט באופן נקודתי בעבירה כזו או אחרת, ונתעלם מהאי-צדק שעושה אותו שופט בהמון מקרים אחרים שלא קבענו לגביהם כאן שום דבר.
אז אולי, חברת הכנסת שרון ניר, אולי נעשה בכלל דבר אחר: נבוא ונגיד שאנחנו קובעים עונש מינימום בכל הנושאים. למה הנושא הזה של יידוי אבנים יותר חשוב מהרבה מאוד נושאים אחרים? למה כאן אנחנו רוצים לדאוג להכרעה של השופט, ובמקום אחר אנחנו משלימים עם זה שהוא מקבל הכרעה אבסורדית, שמקפחת ושפוגעת בהרתעה? אני חושב שזה לא הגיוני ולא נכון. לכן, דרך המלך היא לתמוך ברפורמה, שתתקן את מה שטעון תיקון בבחירת השופטים – דבר שאתם עושים הפוך – במקום לבוא ולדוג איזה עבירה ספציפית נקודתית ולקבוע דווקא בה ענישת מינימום.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
– – – לעם ישראל.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
אגב הפיילוט שנעשה בעניין הזה עד 2018 כנראה לא השיג תוצאות כל כך טובות, כי כפי שאמרתי קודם, חבר הכנסת קריב – ואתה היית אז יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט – אתם לא מצאתם לנכון, ובצדק, חבר הכנסת קריב – –
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
– – אני חושב שבצדק אתם לא מצאתם לנכון בקדנציה שלכם לעשות את התיקון הזה. בצדק בעיניי. מסיבות נכונות.
ולכן, חברת הכנסת שרון ניר, אני לא חושב שזאת הדרך הנכונה לטפל בנושא הזה. אני כן הייתי נכון – אני אומר לך, מאחר שהנושא חשוב מאוד בעיניי הייתי נכון להסכים לדחות את ההצבעה בהצעה הזאת כדי לנסות ולקיים איזה בחינה במשרד שלי, אם יש איזשהו מקום באופן רוחבי לעשות איזשהו שינוי בדין בנושאים האלה. אני אומר לך מראש: אני מעריך שתוצאות הבחינה הזאת תהיינה שאין מקום לשינוי כזה, כי אני לא רואה מה השינוי הזה יועיל אל מול הבעיה שאת מציגה. אבל אם היה רצון כזה, אנחנו היינו מוכנים לכך.
אבל אני אומר בשורה התחתונה, חברת הכנסת שרון ניר, בואי לא נברח מהבעיה. הבעיה שהשיטה של בחירת השופטים שלנו יוצרת תוצאות שהדעת איננה סובלת; יוצרת מציאות שראינו אותה רק עכשיו בפסק דין שמוחלט בו להשאיר בארץ אזרחית זרה שרצחה כי המדינה השקיעה בה כספים וכל מיני נימוקים שאי-אפשר להבין אותם בכלל. הדוגמאות הן, כמובן, לצערי, רבות מאוד ולא נתקן אותן – –
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
– – לא נתקן אותן על ידי כך שאנחנו ננסה לשים את הכנסת בנעלי בית המשפט. אגב, אני רוצה לומר עוד דבר.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
לא, בדיוק להפך. אני רוצה לומר בהקשר הזה עוד דבר. תראי, אני מזדעק וגם פועל כדי לתקן את המצב, שבעיניי הוא לא דמוקרטי ולא נכון, שבו בית המשפט נכנס בנעלי הכנסת והממשלה ומתערב ופולש לתחומי סמכותן, ופועל ועושה דברים שבדמוקרטיה מתוקנת מסורים לפרלמנט או לרשות המבצעת. אני גם חושב שאנחנו צריכים לכבד את סמכויות וזכויות המערכת המשפטית באותה מידה בדיוק. אני בעניין הזה קוהרנטי. אני לא בא ואומר: אתם אל תפלשו אלינו, אבל אנחנו נפלוש לתחומים שלכם ללא שום בעיה. אני לא חושב שזה נכון. אני חושב שהמשפט הפלילי הוא אחת מליבות הסמכות של מערכת המשפט במדינה דמוקרטית. לא נכון שאנחנו נצר את שיקול הדעת שלא לצורך; לא נכון שאנחנו נמנע משופט שיושב בדין וצריך להתחשב במכלול נסיבות במקרה מסוים לבצע את תפקידו. אני חושב שבעניין הזה, כפי שאמרתי, דרך המלך היא תיקון שיטת בחירת השופטים כדי ששיקול הדעת שיופעל יהיה שיקול דעת אחראי ולא שיקול דעת שבאמת קשה לפעמים להבין אותו, כפי שאת מצביעה עליו, ובצדק, בדברים שלך. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. שלוש דקות לרשותה.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד שר המשפטים, מעולם לא שמעתי תצהיר כל כך לא קוהרנטי, ועוד מממשלת ימין. לא ברור לי כיצד שר המשפטים, שנושא נאום "אני מאשים" כלפי בית משפט – נאום שכולו התרסה נגד מדיניות מקילה של שופטים – כעת כשמוגשת לו הצעה על מגש כדי לייצר מתחם של עונש סביר על יידוי אבנים וזריקת בקבוקי תבערה, הוא דוחה את זה על הסף ומדבר כנגד עצמו, ועדיין ממשיך להצדיק את זה בוועדה לבחירת שופטים.
לא ברור לי איך ממשלת ימין על מלא, שאמרה שתעשה את כל שלאל ידה כדי להילחם בטרור שמרים את ראשו, מעיזה להצביע או לדחות את החוק הזה, שהוא חוק שנועד להגן על תושבי מדינת ישראל מפני טרור. לא ברור לי כיצד השרה אורית סטרוק לא נמצאת פה. איפה סמוטריץ'? איפה בן גביר, שגרים ביהודה ושומרון, שההבטחה המרכזית שלהם לתושבי יהודה ושומרון הייתה שהם יורידו את סף האירועים ביהודה ושומרון? איפה הם?
<< קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
איפה הם? איפה הם? תגיד לי. אתמול אורית סטרוק כתבה מכתב על הצעת החוק הזו, שהיא מזועזעת שהממשלה הולכת להצביע נגד. איפה היא? מה היא תצביע? וקטי, זו הצעת חוק גם שלך.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
– – – את זה – – –
<< דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
אה, קטי שטרית תעביר את זה בעוד חודש וחצי. אז העניין הענייני כבר לא ישחק. תודה לך. תודה לך, חברתי חברת הכנסת קטי שטרית, שאומרת לי שהיא תעביר את זה בעוד חודש וחצי.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
מה לעשות? זה לא – – – שלי. אין בעיה. היא לא מבינה שאני לא יכולה – – –
<< דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
כעת אין זמן. בטח אין זמן, בגלל שיש את חוק המתנות ויש את הרפורמה ואת ההפיכה המשטרית, ויש הרבה דברים שצריך לעסוק בהם. איך נתעסק בתושבי יהודה ושומרון? אין זמן. אין זמן. עכשיו, בנקודת הזמן הזאת, אין זמן במושב הזה.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
היית ממתינה ומצטרפת. אין לי פז"מ, אין פז"מ. את מכירה את החוקים? אין פז"מ. 45 יום. היית ממתינה.
<< דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
ברור. במושב הנוכחי צריך לעסוק רק בהפיכה המשטרית, בחוק המתנות ובחוק הנבצרות. אין מקום לעסוק בתושבי יהודה ושומרון, קטי. אין מקום.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
אז באמת, ממשלה שמתיימרת להציג את עצמה ממשלת ימין על מלא, ויושב פה כבוד ראש הממשלה ותכף יצביע נגד החוק הזה – אני מציעה שאנחנו באמת נסביר לבוחרי הימין, שביקשו שיילחמו בנושא הטרור, נוציא ונסביר מי הצביע נגד חוק שקובע עונש מינימום ליידוי אבנים.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
נא לסיים.
<< דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
אז משפט סיכום. משפט סיכום, אדוני היושב-ראש. במקום לנצל את הזדמנות הפז שניתנה לכם, אתם הולכים בזה הרגע להחמיץ את ההזדמנות שניתנה לכם כדי להגן על תושבי יהודה ושומרון, שהם ציבור הבוחרים שלכם. בושה וחרפה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת שרון ניר.
נעבור להצבעה, חברי הכנסת. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. אנא, תפסו את מקומותיכם. הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023. חברי הכנסת, השר מלכיאלי, השר ארבל, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה.
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 54
נמנעים – אין
ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
להלן תוצאות ההצבעה: 18 בעד, 54 מתנגדים. אני קובע שההצעה לא התקבלה.
<< הצח >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת מידע מלא בעת מעבר בין קופות החולים), התשפ"ג–2023 << הצח >>
[הצעת חוק פ/2628/25; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת רון כץ)
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק בריאות ממלכתי (תיקון – העברת מידע מלא בעת מעבר בין קופות החולים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת רון כץ. יעלה ויבוא חבר הכנסת רון כץ. בבקשה.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, אני רוצה בפתח הדברים לשלוח חיזוק וחיבוק גדול לאחינו בדרום. אני מאוד מקווה שהתגובה החלשה שראינו אתמול היא איזושהי הכנה למשהו רציני יותר, כי במדיניות הזו אי-אפשר להמשיך. וכאשר מבליגים על אירועים מינוריים יותר, סופגים מאות טילים אל עבר יישובי הדרום.
אני רוצה להציג בפניכם את הצעת החוק שלי. הצעת החוק הזו נולדה בעקבות פניית ציבור שהגיעה אליי מאישה צעירה שעברה טיפולי פוריות. במהלך הטיפולים היא ביקשה לעבור מקופת אחת לקופת חולים אחרת. עד פה זה בסדר. היום החוק מאפשר לעבור מקופה לקופה. אממה, כאשר היא הגיעה לרופא בקופה החדשה שלחו אותה לבדיקות שהיא עשתה בעבר. וכשהיא שאלה אותו למה היא צריכה לעשות את אותן בדיקות שוב, היא קיבלה תשובה שהמערכות בין קופות החולים לא יודעות לדבר האחת עם השנייה. כלומר, היום במדינת ישראל אתה יכול לעבור בין קופת חולים לקופת חולים, אבל מה שלא עובר איתך זה המידע הרפואי. וברגע שהמידע הרפואי לא עובר איתך, אין באמת אפשרות אמיתית לעבור בין קופה לקופה. וזה האבסורד. זה לקונה. זה התיקון. אנחנו חייבים בבית הזה, כולנו, אופוזיציה וקואליציה, להבין שבסופו של דבר הנפגעים הגדולים זה אותם תושבי מדינת ישראל ששבויים בידי קופות החולים שלהם ולא יכולים לעבור, ולא משנה מאיזה סיבה.
במהלך השבועות האחרונים אנחנו עושים עבודה מול משרד הבריאות, ואני שמח שיש היענות אמיתית מצידם, והם באמת רוצים לפתור את הבעיה הזו. יושב פה גם יו"ר ועדת הבריאות, ששמע את המצוקה ומקדם את זה גם מהצד שלו. בגלל שאנחנו מדברים פה על הצעת חוק שבאמת מאוד חשוב שהיא תעבור, לטובת אזרחי מדינת ישראל, אנחנו לא נהפוך אותה לאיזשהו קרקס פוליטי. זה לא מתאים. מה שאני מבקש לעשות זה שמשרד הבריאות יתגייס למשימה הזו. אני מבקש גם ממך, אדוני היו"ר, בתור יו"ר הוועדה, להיכנס בעובי הקורה בנושא הזה. ביחד, בהסכמה, נעביר את הצעת החוק הזו, כי אין באמת דבר יותר חשוב מאותם אנשים שכרגע נופלים בין הכיסאות ומקבלים שירות רפואי פחות טוב ממה שהם יכולים לקבל במקום אחר רק בגלל בעיית תקשורת או בעיה מחשובית כלשהי. זה לא יכול לקרות במדינת ישראל, זה לא יכול לקרות בשנת 2023, ואנחנו לא ניתן לזה לקרות. אני באמת מפציר בשר הבריאות, ביו"ר ועדת הבריאות: קחו את זה על עצמכם. נמצא פה גם יו"ר הקואליציה, דיברתי איתו קודם. לא יהיו משחקים פוליטיים על חשבון בריאותם של אזרחי מדינת ישראל. אנחנו נמצא את הדרך להעביר את זה.
אני מבקש שהחוק הזה יעלה בשבוע הבא, אחרי שנקיים שוב ישיבה בנושא שלו, ואני באמת מאמין – ואני באמת גם סומך עליך – שיחד נצליח להעביר את זה בצורה הטובה ביותר עבור אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת רון כץ. כפי שאמרת, גם לי יש הצעת חוק פרטית בנושא. עמדת משרד הבריאות הייתה להמתין, ולכן לא הצמדתי. אבל כשמציע ההצעה ושר הבריאות ויושב-ראש ועדת הבריאות מפתח תקווה, אז אפילו על קפה אפשר לסגור את זה. אם כך, תשובה והצבעה במועד אחר.
<< הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – כפל קצבאות), התשפ"ג–2022 << הצח >>
[הצעת חוק פ/574/25; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת אפרת רייטן מרום)
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – כפל קצבאות), של חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. בבקשה.
<< דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>
אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, החוק הזה בשבילי הוא סוג של חוק להיות יהודי, והוא מתקשר לי ממש לפרשת קדושים, שנקראה בשבת האחרונה. אני חייבת לומר באופן אישי שזו אחת הפרשות שאליי נוגעות באופן אישי, היפות והמרגשות, שאני מקבלת מהן כיוון, מצפון ומצפן. זה ספר הנחיות והלכות להתנהגות נכונה בין בני אדם. אפשר לומר שזו אחת מהפרשות הסוציאליות ביותר שמוכרות לנו בתורה, ובאמת יש זכות לקרוא, לשנן ואחר כך להעביר אותן כאן בבית המחוקקים של מדינת ישראל: אהבת הגר, מסחר הוגן, משפט צדק, ואולי היפה ביותר שבהן "ואהבת לרעך כמוך" – מצווה שהיא מהות, בתוכה, של אחריות חברתית; אותה אחריות שהיא מקור כוחו של העם היהודי, שחגג ממש לפני שבוע 75 שנות עצמאות. הסוציאליות, אהבת אדם, הצדק, האחריות החברתית מבוטאים גם בחוק הזה, שיש לי את הזכות היום להמשיך ולהוביל, שמובא היום להצבעה בפני חברי הכנסת ועוסק למעשה בתפיסת עולם שלמה שרואה את החוליות החלשות של החברה. הוא עוסק בדמי קיום, ולמעשה מתקן עוול של החלטה שרירותית חסרת לב וחמלה של ממשלת ישראל של שנת 2002. אז היינו במשבר, זה נכון, אבל כמה קל היה פשוט ללחוץ על ההדק ולקצץ ולחתוך בזכויות סולידריות כאשר מדובר בציבורים שאין להם פה ואין להם לובי, והם לא יושבים בין חברים ומסתחבקים, אולי עם השרים, עם ראש הממשלה, עם אותם גורמים שהם בעלי השררה.
לא, מדובר כאן בציבורים חלשים, ציבורים שיוצאים ממעגל העבודה ומתבססים כל-כולם על דמי הקיום שלהם – מדינת ישראל עוזרת להם לעבור את תקופת האבטלה שלהם בדמי אבטלה. כאשר יש החלטה שרירותית של מדינה להסתכל דווקא על החוליה החלשה הזו, על השכבות החלשות, ולקצץ להם מדמי האבטלה את אחוזי הנכות שלהם, את קצבת הנכות או את דמי המזונות – מדובר בשערורייה שאין כדוגמתה. היא באמת מבטאת היעדר לב וחמלה. אני חושבת שזה בדיוק ההפך מתפיסת הסולידריות החברתית ומחיזוק החוליה החלשה של החברה. אני אזכיר את המובן מאליו ואת הידוע, שחוסנה של חברה נמדד ביחסה לחוליות החלשות שלה.
היום כאן אני מביאה לפניכם את ההצעה הטרומית שלי, ומבקשת מכם לעזור לי לסגור את המעגל שהתחלתי בו כבר בקדנציה הקודמת כאשר הייתי יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה, כאשר הצלחנו לבטל קיזוז אחר, גם הוא חסר לב, שבו קוזזו ההכשרות המקצועיות מדמי האבטלה. התחלנו אז את התהליך לביטול הקיזוז של דמי האבטלה; לדאבוני הכנסת פוזרה, ולא הספקנו להכניס את זה ולהעביר בחוק התקציב, שכמובן ירד מן השולחן. השבוע דנו בכך במסגרת הוועדה, ועדת העבודה והרווחה בראשותו של חבר הכנסת אייכלר, ואין לי ספק שכפי שהממשלה הזו לקחה גם את הנושאים האחרים, היא תיקח גם את החוק הזה ותכניס אותו לחוק ההסדרים, כי לא מדובר בהחלטות שהן החלטות פוליטיות, אלא בהחלטות מהותיות, שרואות – ויש לנו את הזכות לראות את החלש בחברה ולסייע לו לעבור את תקופת האבטלה שלו בשלום כדי שהוא יוכל לחזור ולהיות חלק אינטגרלי שווה מבחינת החברה כולה.
דמי האבטלה הם לא קצבה, צריך לדעת את זה היטב, ולכן מי שמתנגד לחוק הזה היום רק משום שאני באופוזיציה ולא בקואליציה, אנחנו נזכור את אטימות הלב שלו, אנחנו נראה בו בדיוק את היכולות שלו או את הכוונות שלו – לעשות אך ורק צעדים פוליטיים ולא צעדים שהם לטובת אזרחי ישראל כולם.
אני רוצה לפנות אל כולם, לכל מי שנמצא כאן, שיחשוב על עצמו כאותו אדם שלא עובד, מובטל, כזה שמקבל קצבת קיום; שיחשוב על עצמו, האם ואיך הוא היה עובר את התקופה. אנחנו כאן, המחוקקים בכנסת, צריכים להסתכל בעיניים של הציבור הזה גם אם אין לו פה, גם אם אין לו כוח ואין לו לובי, ולהיות כאן בשבילו. אני מבקשת מחברי הכנסת להצביע בעד החוק. תודה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת אפרת רייטן מרום.
<< הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – כפל קצבאות), התשפ"ג–2023 << הצח >>
[הצעת חוק פ/1478/25; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
להצעת החוק הזו הוצמדו שתי הצעות: ההצעה הראשונה – הצעת חוק הביטוח הלאומי (כפל קצבאות), של חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא. תעלה ותבוא אימאן ח'טיב יאסין. בבקשה, שלוש דקות.
<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, בתחילת דבריי אני רוצה לחזק את הדברים של חברתי אפרת רייטן ולהדגיש שאני מצמידה את החוק הזה בגאווה, מתוך אמונה שלמה שלכל אזרח, במיוחד לאזרחים המוחלשים, מגיעות מלוא הזכויות והאפשרות לאחריות של המדינה, ולא של מישהו אחר.
כן, צריך להסתכל על הקצבה של האבטלה כמו עבודה, כי מי שלא עבד לא מקבל את הקצבה הזאת, ובעצם הקצבה הזאת מהווה אפשרות והזדמנות להתארגנות בתקופה שבה הוא מובטל, כדי לחזור למסלול החיים הנורמלי ולהשתלב, וגם להתקיים בכבוד. לכן אין שום סיבה בעולם לקצץ את הקצבאות האחרות. לאור זאת, אני גם מבקשת להצביע בעד ההצעה הזאת, ואני כן רואה בה זכות בסיסית לקיום מכובד לכל אדם באשר הוא. תודה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין.
<< הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – כפל קצבאות), התשפ"ג–2023 << הצח >>
[הצעת חוק פ/1765/25; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון)
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
להצעת חוק הזו הוצמדה הצעת חוק נוספת, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – יעלה ויבוא – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – כפל קצבאות), התשפ"ג–2023, 1765/25. בבקשה, שלוש דקות לרשותך.
<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חבר הכנסת אריה דרעי, אני רוצה שתעזור לנו להעביר את החוק הזה, אבל אני צריך שתקשיב לבעיה בחוק הזה.
<< קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
לא הרבה, רק שתקשיב.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
לא כל דבר זה אחוות מרוקאים, חבר הכנסת ביטון, תהיה מקצוען.
<< דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>
אנחנו מדברים על מצב שאדם עובד זכאי לקצבה בשל נסיבות חייו, למשל שאירים. בעצם הוא נשאר לבד בעולם, בן הזוג שלו איננו, מזונות, יורשים, צריך לגדל ילדים לבד, השלמת הכנסה, המשכורת הייתה קטנה מדי, צריך להשלים לו; אזרח ותיק שהולך לעבוד – למה אדם מבוגר הולך לעבוד? כנראה שהפנסיה שלו לא מספקת. כל ההגדרות הללו והגדרות נוספות בחוק הזה, בתיקון שאנחנו מציעים, מתארות מצב שבו אדם הולך לעבודה, מקבל את הקצבאות הללו, ופתאום נהיה מובטל. כשהוא נהיה מובטל, הוא זכאי לדמי אבטלה. בא הביטוח הלאומי ואומר: הוא לא יקבל את זה, אנחנו מקצצים לו את קצבת האזרח הוותיק, מקצצים לו את השאירים, את המזונות, את השלמת ההכנסה. כשהוא עובד, הוא זכאי לקצבה; כשהוא מובטל וזכאי לדמי אבטלה, מורידים לו את הכסף הזה, באיזו זכות?
הרי מה זה ביטוח לאומי ודמי אבטלה? אדם כל חייו משלם ביטוח לאומי בשביל היום שבו הוא יהיה מובטל. זה בעצם ביטוח ליום שהוא יהיה בו מובטל. באה הממשלה, מענישה אותו, את החלש ביותר; הרי זה בעצם יתום ואלמנה, זה מה שיש לנו פה: מזונות ושאירים, אזרח ותיק, הזקן. החלשים ביותר בחברה שילמו כל חייהם ביטוח לאומי, הם זכאים לדמי אבטלה ולוקחים להם זכאות אחרת, שנגבתה מהם במחיר קשה. כשהוא עובד, הוא מקבל את הגמלה; כשהוא מובטל בהבטחת הכנסה, הביטוח הלאומי מתחכם ומקצץ לו את הגמלאות הללו. זה עוול חברתי, זאת פגיעה בחלשים ביותר.
הדבר הזה לא לגיטימי. אגב, הממשלה ידעה לבטל את הקיזוז הזה כשהיא רצתה, והיא החזירה את זה לסדר-היום, וצריך להוריד את החרפה הזאת מהכנסת ולשלם לאדם מובטל כמו כשהוא מועסק – את אותן גמלאות שהוא זכאי להן. חבר הכנסת דרעי, תודה שהקשבת לי.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. יעלה ויבוא שר העבודה והשר הממונה על הביטוח הלאומי השר יואב בן צור, בבקשה. רשמתי לך נקודה שלילית, חבר הכנסת ביטון. אתה נותן הערות ביניים לחברי הכנסת כאן.
<< קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
אני רציתי שהוא יקשיב לי, והוא לא הקשיב. אין לי הרבה בקשות ממנו.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
הוא הקשיב לך, אתה כנראה לא יודע את – – – של הרב דרעי, תעשה לו מבחן.
<< דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >>
חבר הכנסת ביטון, אני מבקש שתקשיב לתשובה שלי, וזו גם תשובה של יושב-ראש התנועה שלי. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הזכאות לגמלאות הביטוח הלאומי מותנית לא אחת במבחני הכנסה, כאשר המחוקק מבחין בין הכנסות שמקורן בעבודה לעומת הכנסות שמקורן בגמלאות. מבחני ההכנסה הנוגעים להכנסות מעבודה הינם ככלל מקילים יותר. חברת הכנסת רייטן, חברת הכנסת רייטן, הצעת הצעת חוק, תשמעי לפחות תשובה.
<< קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >>
להפך – – –
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
אם חבר הכנסת קריב מעניין יותר, אני אפסיק.
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
לא, לא, לא, האזרחים המוחלשים הם המעניינים.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
מבחני ההכנסה הנוגעים להכנסות מעבודה הינם, ככלל, מקילים יותר, ואילו הכנסות שמקורן בגמלאות אחרות מופחתות בדרך כלל באופן מלא. סוגיה זו התחדדה בעת משבר הקורונה, כאשר גמלת אבטלה הביאה לפגיעה בזכאות לגמלאות אחרות, וכעת מבוקש להאריך את הפתרון שניתן לסוגיה זו ולהפוך אותו להוראת קבע, כמוסבר להלן: סעיפים 195 ו-238 לחוק הביטוח הלאומי קובעים כי הכנסה שמקורה בדמי אבטלה הינה הכנסה שיש להביאה בחשבון במלואה לצורך חישוב הזכאות לגמלאות נכות ואזרח ותיק ושאירים, קרי להפחיתה שקל מול שקל מהזכאות לקצבאות. סעיפים 12, 12א, ו-12ב לחוק הבטחת הכנסה, החלים גם על חוק דמי מזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972, קובעים כי הכנסה מעבודה של זכאי הבטחת הכנסה או דמי מזונות אינם מובאים בחשבון במלואם וזאת בהתאם לתא המשפחתי וגילו, אולם הוראות אלו אינן חלות על דמי אבטלה, ומשכך גם לעניין גמלת הבטחת הכנסה מופחתים דמי האבטלה במלואם.
במסגרת הוראות שעה שונות בתקופת משבר נגיף הקורונה, בשנים 2020–2022, נקבע כי ההוראה בדבר הסכום שאינו מובא בחשבון ושיעור הניכוי מהכנסה שמקורה בעבודה יחולו גם לעניין הכנסה שמקורה בדמי אבטלה. משמעות הדבר הינה כי במבחני ההכנסה לקצבאות אלו יראו בדמי האבטלה הכנסה מעבודה או ממשלח יד. הוראות אלו יחולו גם על מבוטחים הזכאים לקצבת אזרח ותיק. כמו כן, סעיף 320(ח) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי מבוטחים הזכאים לדמי אבטלה בעד חודש מסוים ובאותו החודש גם זכאים לקצבת אזרח ותיק, תשולם להם הגמלה הגבוהה מביניהן. במסגרת הוראות השעה המוזכרות לעיל נקבע כתיקון משלים כי יקראו את הוראת סעיף 320(ח) לחוק כך שתתאפשר הזכאות לקבלת דמי אבטלה וקצבת אזרח ותיק במקביל – כאשר מהזכאות לקצבת אזרח ותיק תופחת הזכאות לדמי אבטלה כפי שמופחתת הכנסה מעבודה בלבד, קרי לא יובא בחשבון סכום – דיסרגרד בסך של כ-6,700 שקלים.
הצעת החוק שבנדון מבקשת לעגן את הוראות השעה האמורות בהוראת קבע כתיקון בחוק הביטוח הלאומי ובחוק הבטחת הכנסה. על פי אומדן, הערכת עלות של התיקון המוצע הינה כ-80 מיליון שקלים בשנה.
<< קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
זה כסף קטן – – – בן צור. אתה סופר 80 מיליון שקלים – – –
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
חכם מחכה לסוף, מיכאל, חכם מחכה לסוף הדברים. סטנה שוואיה, אומרים ביידיש. בהחלטת ועדת השרים – – –
<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
בהחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה מיום 26 בפברואר 2023 נקבע כי לאחר אישור הצעת חוק ההסדרים בקריאה ראשונה תאושר ההצעה בקריאה הטרומית ותוצמד להצעה הממשלתית בנושא. במסגרת חוק הסדרים, הנדון בימים אלו, מקודמת ההצעה הממשלתית שלפיה הוראת השעה תעוגן כהוראת קבע. לאור האמור, הצעת חוק זו מתייתרת, ואני קורא לכם להצביע נגד, תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
מישהו מהמציעים רוצה לעלות?
<< קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>
לא, הם מצביעים.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
שלושתם להצבעה. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, נעבור להצבעה. אמרתם שזה בתמיכת הממשלה – זה לא בתמיכת הממשלה? שנייה, אמרו לנו שרוצים, טוב, הם רוצים לתמוך. נדבר עם מציעת ההצעה. הם רוצים לקבל את עמדת הממשלה.
טוב, חברי הכנסת, אני עובר להצבעה. חבר הכנסת כץ. השר בן צור – השר בן צור, אפשר לתמוך? אפרת רייטן מרום. טוב, חברי הכנסת. אין התנגדות, אין התנגדות.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
הממשלה מתנגדת. הוא לא תומך, הוא הודיע שהוא מתנגד. הוא אמר שהוא מתנגד. טוב, הצבעה, אפשר להצביע.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אין דבר כזה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
הצבעה, עברתי להצבעה. הצבעה.
חברי הכנסת, עצרתי את ההצבעה. הוא רוצה לתמוך.
<< קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >>
אבל הוא כבר ענה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
השר, השר, לא צריך. הצבעה, הוא רצה להביע עמדה בעד. אוקיי, נצביע בעד. הצבעה. הוא ביקש להצביע בעד.
חברת הכנסת רייטן מרום, גשי למקום כדי שתוכלי להצביע על ההצעה שלך. חברת הכנסת רייטן מרום, חברת הכנסת רייטן מרום.
הצבעה.
הצבעה מס' 6
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 69
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – כפל קצבאות), התשפ"ג–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
אם כן, 69 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק נתקבלה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת העבודה והרווחה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
נעבור להצבעה על הצעת החוק הביטוח הלאומי (תיקון – כפל קצבאות), של חברי הכנסת אימאן ח'אטיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, 1478, הצבעה.
לנו נאמר לפני כן שעמדת הממשלה בעד, בגלל זה אני התעכבתי, זה בלבל. כולם אמרו להם "בעד". זה יצר כאן בלבול, ואני מתנצל.
הצבעה מס' 7
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 60
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – כפל קצבאות), התשפ"ג–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
גם כאן 60 בעד, אין מתנגדים או נמנעים, אני קובע שאף הצעה זו התקבלה ותעבור להכנה – היא תמוזג, וגם ההצעה הקודמת תמוזג, בהצעת החוק שמקודמת בוועדת העבודה והרווחה.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – כפל קצבאות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, פ/1765/25. הצבעה. רצינו שתהיה לנו את הזכות להצביע על ההצעה הזאת פעם בעד, ביטון.
הצבעה מס' 8
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 62
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ג–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
אף הצעה זו התקבלה בקריאה הטרומית. אני קובע ש-62 בעד ואין מתנגדים, ואף היא התקבלה ותעבור להכנה ותמוזג בוועדת העבודה והרווחה.
שר העבודה, בבקשה.
<< דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שלא יעלה בדעתכם לרגע אחד שאנחנו נגד הצעה כל כך טובה, ורק אמרנו שנעשה את זה לאחר חוק ההסדרים. אבל במחשבה שנייה החלטנו לתמוך – –
<< קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
תמכנו, ביטון.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
טוב. החלטנו לתמוך בקריאה הטרומית.
<< קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
– – – בעד.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אבל, רגע, תמכתי. תתפלא.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
כפי שנאמר.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
זה ימוזג עם הצעת חוק ההסדרים. אנחנו הראשונים שבעצם דואגים ומטפלים בחלשים. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה.
<< הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – מאסר עולם לאונס קטינים), התשפ"ג–2022 << הצח >>
[הצעת חוק פ/111/25; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
נעבור לנושא הבא בסדר-היום, חברי הכנסת – הצעת חוק העונשין (תיקון – מאסר עולם לאונס קטינים), הצעה מס' פ/111/25, של חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, יבגני סובה ושרון ניר. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה.
<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שרים, בראשית דבריי אני רוצה לפתוח בזה שאני משתתפת בצערם של אזרחי ישראל על ממשלה כושלת שפעם אחרי פעם נכשלת בכל התחומים. היא נכשלה בשמירה על הביטחון הלאומי שלנו, איבדה את כוח ההרתעה, היא נכשלה בטיפול ביוקר המחיה, היא נכשלה בשמירה על הביטחון האישי שלנו. אבל, לכם, אזרחי ישראל, אני רוצה להגיד: כל דבר רע בסוף עובר. כשנחזור לשלטון נתקן, נטפל, ננקה ונחזיר את מדינת ישראל למסלולה התקין והנורמלי, לחיים הנורמליים.
עכשיו לחוק עצמו. קודם כול אני רוצה להגיד תודה לחבר הכנסת עודד פורר, שהתחיל את המסע הזה והוביל את הצעת החוק הזאת עוד בכנסות הקודמות. פה אני התגייסתי לדגל, ואני ממשיכה את הדבר הכל-כך חשוב. באוגוסט 2020 ביצעו חיות אדם אונס קבוצתי בקטינה בת 16 במלון הים האדום באילת, כשבמצלמות האבטחה אנחנו רואים 16 אנשים באים ויוצאים מהחדר. כולנו ראינו את המקרה הזה. כולנו שמענו עליו בתקשורת. זה ממש זעזע מדינה שלמה. בפברואר 2021 אנס באמצע הלילה בדואי מהפזורה הבדואית ילדה בת עשר בתוך חדרה ביישוב בנגב. גם על זה דובר רבות, ואני נזכרת בח"כים רבים מהמחנה שהם אומרים עליו שהוא ימין, שיצאו שם להפגנות ואמרו שהם יטפלו באותו חלאה – אי-אפשר להגיד "אדם"; בואו נראה מה יהיה עכשיו פה בהצבעות. מקרה נוסף שהסעיר את המדינה זה אונס קבוצתי בנתניה רק לאחרונה: ילדה בת 13 נאנסה מספר פעמים במלון נטוש בנתניה. גם את זה אני מאמינה שכולכם שמעתם, וראיתם, וסביר להניח שגם הרגשתם את הזעם והזעזוע הפנימיים. אני מקווה מאוד.
המקרים האלה הם רק טיפה בים. המקרים האלה הסעירו את המדינה כי הם התפרסמו ברבים, אבל זה רק קצה הקרחון. עם זאת, העונשים המקילים על הנאשמים פשוט לא מתקבלים על הדעת. אונס מצלק ופוצע את הנפש של הקורבן, ואלו צלקות שהן נושאות אותן עד היום האחרון. ענישה על אונס – בהצעת החוק הזאת אני מתרכזת קודם כול באונס קטינים – צריכה להיות שוות ערך לענישה על רצח ממדרגה ראשונה. אני מאמינה שכולכם מסכימים עם זה שיש רצח ושיש רצח לאופי, ובמיוחד באונס קטינים זה משהו שהדעת לא סובלת. אין ספק שהחמרת ענישה לא תספק מרפא לכל אותן נאנסות, אך היא תגדיל את ההתראה בפני מעשים עתידיים ותציל חיים של ילדים וילדות ונערים ונערות רבים. הצעת החוק לתיקון חוק העונשין תשנה את הענישה בדרגות שונות על עבירות, עד מאסר עולם ללא אפשרות חנינה. אנס שביצע מעשים מגונים באדם אחר לא צריך לראות אור יום, וחייבים להוקיע אותו מהחברה.
אני מוכרחה להודות שהופתעתי שוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, דחתה את הצעת החוק הזו, כי רק לפני שבוע, אדוני השר, בהפגנה בעד הרפורמה – מה שמכונה "רפורמה", ואני אומרת "המחטף השלטוני" – אתה אמרת: צריך בית משפט שלא משחרר אנסים.
<< קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >>
נכון.
<< דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
אז הינה, יריב, אני באה לעזור לך.
<< קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >>
זה לא עוזר בכלום. זה לא יעזור.
<< דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
אני באה לעזור לך לא להיות תלוי בבית משפט ולעגן בחקיקה את הענישה שלא תאפשר לשחרר אנסים.
<< קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >>
הבעיה זה – – –
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
אז גם אתם לא סומכים על השופטים. גם אתם לא סומכים על השופטים.
<< דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
שלא תאפשר לשחרר אנסים. כי יפה מאוד לדבר בהפגנות – –
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
כולכם – – – ואתם לא סומכים על השופטים.
<< דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
– – לרקוד על הדם ולעשות פרובוקציות. הינה, יש לכם פה חוק שאתם יכולים לתמוך בו – –
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
כולם אומרים "לא סומכים על השופטים", ומתנגדים לרפורמה. הם לא סומכים על השופטים ומתנגדים לרפורמה.
<< דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
– – ולהוכיח את כל האמירות שלכם. אולי פעם אחת בחיים תהיו אמיתיים.
הממשלה הזאת, שהשרה בה הצהירה בעבר: אין כאבי בטן, לא על חיילים, לא על נאנסות ולא על נשים מוכות, הקימה השבוע משרד חדש מהניילונים, המשרד לקידום מעמד האישה. אם אתם זוכרים, הקמתם משרד כזה בראשות השרה מאי גולן. כולנו יודעים שזה רק סידור עבודה למאי גולן ושום דבר אחר – ריק מתוכן.
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
כמו שסידרתם "בלי תיק" לאלי אבידר. איפה אבידר?
<< דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
יש לך הזדמנות להוכיח שהאמירות שלך והמעשים שלך שווי ערך. בוא נראה.
את הממשלה הזאת לא מעניינות זכויות נשים. בקואליציה הזאת יש חברת כנסת שייצגה אנסים. הממשלה הזאת מעודדת הדרת נשים. אני באמת לא מאמינה שהממשלה הזאת, שונאת הנשים, תעביר את החוק הזה. לכן כל כך חשוב לי לשמוע חברות כנסת מש"ס ומיהדות התורה, מה יש להן להגיד.
<< קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אה, אנחנו עוד מחכים שהן יגיעו.
<< דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
סליחה, שכחתי. אין לכם. הדרת נשים בחסות מפלגות הקואליציה.
לסיכום, יריב, לפעמים צריך לקבל החלטות. כאשר אתה נאמת שם גבוהה-גבוהה שבית משפט לא צריך לשחרר אנסים – הינה, יש לך את זה: קביעת עונש בדרגות שונות עד מאסר עולם בלי אפשרות חנינה, כי בעיניי זה לא בני אדם – זה חיות טרף. אפילו חיות לא מסוגלות לעשות את אותם מעשים שעושים אותם יצורים. אז, הינה, ההזדמנות היא שלך – תוכיח. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. אני קורא לשר המשפטים מר יריב לוין, שיגיע להשיב.
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
כולכם היום יודעים שלא סומכים על השופטים ואתם מתנגדים לרפורמה המשפטית. הזויים, תאמינו לי. איך אתם חיים בפרדוקס הזה?
<< קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >>
איזו רפורמה. המילה רפורמה, או מה שאתם עושים עם זה – – –
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
איך אתם חיים בפרדוקס הזה?
<< קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >>
לא קיים קשר. אין קשר.
<< דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחבריי הכנסת, השרים, חברת הכנסת מלינובסקי, את יודעת שיש לי אלייך הערכה גדולה, ואת יודעת שלא כפי שנהג קודמי, השר גדעון סער, כאשר היה שר משפטים, וניהל את ועדת השרים לענייני חקיקה, הוועדה קיבלה החלטות לגופו של המציע ולא לגופו של העניין – אני פועל בדרך אחרת. ואת יודעת שכבר הייתה, נדמה לי, לפחות הצעת חוק אחת שלך טובה ונכונה, ששמחתי לתת לך את כל הקרדיט עליה וגם להעביר החלטה בוועדת שרים לתמוך בה. כך שהדברים הם באמת ענייניים, הם לא עניינים של קואליציה ואופוזיציה. הם לגופו של עניין.
אני באמת חושב, חברת הכנסת מלינובסקי, שבמקרה הזה ההצעה שלך נועדה להתגבר על ייסורי מצפון ולא לפתור בעיה. ייסורי המצפון מובנים, והם עברו כחוט השני גם בהצעה שהביאה קודם חברת הכנסת שרון ניר, מסיעתך.
סיעת ישראל ביתנו הצביעה לאורך שנים ארוכות, ובצדק, על הכשלים הקשים שקיימים במערכת המשפט. כפי שאתן, שתיכן, עשיתן בכישרון רב ובדיוק רב גם עכשיו, ועל כך שתהליך בחירת השופטים הביא לתוצאות שאין לקבל אותן – –
<< קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
מה הקשר עכשיו?
<< קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >>
מה הקשר? זה משהו שלא מתחבר.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
– – ולבחירה של שופטים, שאחר כך נותנים פסקי דין שבינם לבין החוק וכוונת המחוקק – –
<< קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
מה הקשר?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
– – והדבר שצריך להיעשות על פי כל אמת מידה הגיונית – הפער בינם לבין הדברים האלו גדול מאוד. בצדק רב טענתם לאורך כל השנים, שצריך לעשות שינוי. שינוי יסודי. לבחור שופטים אחרים בשיטה אחרת. אבל מה לעשות שיש דברים יותר חשובים, במקרה הזה המאבק הבלתי-פוסק והבלתי-מוסבר והבלתי-הגיוני בבנימין נתניהו. זה עומד מעל כל דבר. וכך מצאתם את עצמכם במצב לא נוח, צריך לומר, שבו אתם צריכים להתנגד לרפורמה, שבאופן רגיל הייתם תומכים בה בכל לב – –
<< קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
זאת גנבת דעת. זאת חוצפה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
– – ושלא מעט מהמרכיבים שלה, אני חייב לומר, בהחלט גם נשענים על דברים מאוד נכונים שאתם הצעתם לאורך השנים ושאתם בוודאי צידדתם בהם ותמכם.
<< קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אין לך לב – – – אנחנו – – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
חבר הכנסת פורר, אני חייב לומר לך שאתה מקור השראה לא רע, אז אל תפחית, אל תמעיט מערכך, ואל תוריד מתרומתך. עכשיו, מה עושים במצב הלא-נעים הזה? באים ואומרים, בוא נמרק את המצפון קצת. איך נמרק אותו?
<< קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >>
לא. לך יש מצפון.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
איך נמרק אותו, חברת הכנסת מלינובסקי? הרי אנחנו לא יודעים להסביר איך אנחנו מגינים על מערכת שבוחרת לשופט בית משפט העליון שופט שמקבל החלטה כמו שקיבל אחד משופטי העליון רק לפני שבועיים בנושא של אנסים. אנחנו הרי לא יודעים להסביר את זה, כי הרי הבעיה היא לא בחוק. החוק לא חייב אותו לעשות שום דבר, הוא יכול היה לאמץ את ההחלטות של בתי המשפט דלמטה, ויכול היה להותיר את ההחלטות על כנן. אף אחד לא חייב אותו. אבל הוא החליט מה שהחליט, כי אלה השופטים שמתמנים בצורה הזאת וזאת השקפת עולמם.
אז יש כאלה שחושבים שהשקפת העולם הזאת היא נכונה ומדויקת, ולכן הם מגינים על המערכת הזו. אבל יש כאלה, כמוכם, שחושבים אחרת, כפי שבא לידי ביטוי בהצעת החוק כאן. אבל אתם, במקום לטפל בשורש העניין ולתמוך במהלכים שאני מוביל, אתם מנציחים את המצב הקיים, ואז מנסים, איך אומרים, למרק את המצפון ולהגיד: בואו נחמיר את הענישה.
אני שואל אותך, חברת הכנסת מלינובסקי, מה זה מועיל? אם ממילא השופט לא נותן את העונש הקיים כבר כיום. מה זה עוזר? אז איפה הבעיה, בחוק? או הבעיה בשופט? הבעיה בחוק העונשין או הבעיה בחוק-יסוד: השפיטה ובשיטה בחירת השופטים? תגידו לי את האמת, אל תברחו ממנה.
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
שיביאו עוד חקיקות כאלה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
עכשיו אני אגיד לך משהו. אני לא זורה חול בעיני הציבור. אני לא מתכוון לספר לציבור שעכשיו הרמנו את רף הענישה לשמיים והבעיות תיפתרנה. כי לא יקרה כלום. להפך, יקרה יותר גרוע. כי אם עד היום, השקפת עולמם של רבים מהשופטים היא כפי שאת מתארת את הפסיקות, לא אני – התוצאה היא שאפילו לרף הענישה הקיים הם לא מתקרבים, אז מה את חושבת יקרה – –
<< קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אני לוקחת מהם – – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
– – כשתשימי את רף הענישה במחוזות – אגב, צריך לומר שהם באמת גם חסרי היגיון לגופם . אני יכול לתת לך גם על זה הרצאה שלמה. מה יקרה? הרי ברור שזאת תהיה אות מתה; שלא יקרה כלום. אבל אפשר יהיה להוציא הודעה לעיתונות: העלינו את רף הענישה, כל הכבוד.
אז אני מציע, חברת הכנסת מלינובסקי, לעשות דבר אחר: בואו נעלה את הרף לבחירת שופטים ונבחר שופטים שמחויבים קודם כול לרף הענישה הקיים. בואו נתחיל ממשהו אמיתי, ולא כל המשחקים האלה.
<< קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >>
– – – הם מחויבים לך – – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
עכשיו אני אגיד לך משהו נוסף, חברת הכנסת מלינובסקי. את הרי באמת, ואני אומר את זה בצורה הכי הכי אמיתית ורצינית, חברת הכנסת מלינובסקי, את יודעת, יש לי אלייך באמת הערכה גדולה, ועשית בכנסת לא מעט, ואת מגישה הצעות חוק בהרבה מאוד מקרים, עם הרבה תבונה ושום שכל וגם עבודה יסודית. איך אני יודע שההצעה הזאת בכלל נועדה כדי – כמו שאמרתי קודם – רק למרק את המצפון? כי את כותבת כאן משהו שבחיים לא הייתי מצפה שאת תעשי, וגם לא עשית, אני לא זוכר דבר כזה.
הרי אתם מציעים פה לשלול את סמכות הנשיא להעניק חנינה. יופי. אז קודם כול, כדי לשלול את סמכות הנשיא להעניק חנינה צריך לתקן את סעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה, ואי-אפשר בכלל לעשות את החוק הזה בהצעת חוק כזאת. מה לעשות? אלה החיים. עכשיו, אם היית באמת מתכוונת לזה ובאמת, איך אומרים, עובדת על זה כמו שאת תמיד אומרת – אני אומר כאן לציבור: חברת הכנסת מלינובסקי היא מהרציניות שיש בבניין הזה, חס וחלילה שלא ישתמע משהו אחר – אבל כשאת עושה דבר שאת בעצמך לא מאמינה בו, ושהוא לא רציני, ואין בו שום דבר חוץ מהצהרות וסיסמאות כדי לחפות על המצב הלא-נוח שאתם נמצאים בו, שאתם פועלים בניגוד למה שאתם באמת מאמינים בו בנושא הרפורמה – אז את כותבת, משרבטת, איכשהו, העיקר שיהיה משהו להגיד ולהציג.
אז ברור לגמרי, חברת הכנסת מלינובסקי, שאי-אפשר לתמוך בהצעת חוק ששוללת סמכות של נשיא המדינה, שמחייבת תיקון בחוק-יסוד. אני אגיד יותר מזה, הרי הסמכות של הנשיא\ היא לא שייכת בכלל לא לרף הענישה ולא לשום דבר. אני שואל אתכם: אתם רוצים לפגוע בסמכות של כבוד נשיא המדינה? אתם לא סומכים גם על הנשיא? אני שואל. כדאי לדעת. כדאי לדעת, אתם יודעים. אני עד עכשיו שמעתי רק תשבחות, אז אולי משהו השתנה. אז אתם גם על הנשיא עכשיו לא סומכים. זה בסדר, אני לא אומר שהנשיא – איך אומרים – שבכל דבר גם אני מסכים איתו. אבל השאלה היא אם אתם מודיעים כאן שאתם רוצים לקחת לו את הסמכויות. לא סומכים עליו.
אני שואל, חברת הכנסת מלינובסקי, אם לא נכון לפחות לפנות ללשכת כבוד נשיא המדינה, ולומר לו: שמע, בכוונתנו להביא הצעת חוק כזו – –
<< קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >>
זה יעבור לוועדה, זה המקום לטפל – – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
– – אנחנו מיידעים אותך; אולי יש לך איזה הערה לפני כן, מה לומר לפני שיבקשו מהכנסת להצביע על דבר כזה. וכמובן, עוד פעם, בכלל אי-אפשר לעשות את זה בתוך המסגרת הקיימת. ואגב, אני גם שואל, האם יש לך איזושהי דוגמה לשימוש לא ראוי שעשו הנשיא הנוכחי או נשיאים קודמים בסמכות הזאת? יש לך איזו דוגמה כזאת? או שסתם כותבים: בואו ניקח לו את הסמכות – למה? ככה. אז אני מציע, חברת הכנסת מלינובסקי, לא על ההצעה הזאת תהיה תפארתך. יש לך הרבה זכויות, ובמקרה הזה טוב היה לו ההצעה הזו לא הייתה מוגשת, ואנחנו כמובן, הממשלה, מבקשת להסיר אותה מסדר-היום. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה לשר המשפטים וסגן ראש הממשלה, השר יריב לוין. האם מציעת ההצעה מבקשת להשיב בשלוש דקות? חברת הכנסת מלינובסקי, בבקשה, שלוש דקות.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
– – – מה יש לה להשיב? אנחנו נגד. מה מאסר עולם – – –
<< דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כמה דברים. קודם כול, משהו טוב: גיליתי שיש לכם מצפון. זה חידוש, לא ידעתי, גילית לי עכשיו דבר חדש, לפחות זה מנחם, מה שנקרא. דבר נוסף, אתה דיברת פה על כך שאתה תמכת בהצעת חוק שלי על החמרת ענישה בהטרדות מיניות על רקע לאומני. אז אחדש לך: זה כבר חודשיים אצל פוגל בוועדה, בלי דיון אחד. הבנתי את התרגיל, הבנתי את התרגיל: להעביר חוק, להגיד שתומכים ואחר כך לקבור את זה בוועדה. אז אם אתם חושבים – וכפי שאתה אמרת, אני מהח"כים שכבר עשו קילומטרז' בכנסת – שאני אשתוק וזה ירד מסדר-היום, ואני אתן לזה לקרות, אז אני פונה פה לכל ראשי הקואליציה וליושב-ראש הקואליציה: תביאו בחשבון, אני ארים לכם את השולחנות על הראש. זה מה שיקרה. העברתם את זה בטרומית כי זו באמת הצעת חוק מאוד חכמה ומאוד צודקת, ובמצבים מסוימים יש פן לאומני בהטרדות מיניות, וקברתם את זה בוועדה. אל תעשו מאיתנו צחוקים ותרגילים. לתשומת ליבך.
ולגבי הרפורמה, תקשיב. כן, מערכת המשפט צריכה תיקונים, אני לגמרי מסכימה איתך, אבל מה שאתה מכנה "רפורמה", אני מכנה "מחטף שלטוני". אין קשר בין הדברים, יריב, כי למנות שופטים מטעם, שופטים פוליטיים, שופטים שמחויבים לך באופן אישי או לראש הממשלה, בנסיבות האלה זה מחטף שלטוני. אין קשר בין הדברים.
מה שאתם הצלחתם לעשות פה, אתה יודע מה, זה אפילו לא לקלקל – זה להרוס, כי זה לא בא מתום לב, זה לא בא מכוונות טובות; זה בא מאינטרסים אישיים זדוניים ולא אמיתיים. כשעושים רפורמה, המבחן הבסיסי בסוף הוא מה טוב לאזרחים. מה יהיה טוב לביבי – אני מבינה; מה יהיה טוב לדרעי – אני מבינה; מה זה יהיה טוב לפוליטיקאים אחרים – אני מבינה; איך זה יהיה טוב לשמוליק מחדרה-גדרה – אני לא מבינה; איך שופט בית משפט עליון ישפיע על סחבת התיקים שלו בבית משפט לענייני משפחה, אני לא מבינה. אני צריכה שופטים מקצועיים, אני לא רוצה שופטים מטעם. לא מעניין מה המוצא שלהם, מאיפה הם באו. אני מאמינה לשופטים מקצועיים; אנשים שידעו לשפוט על פי החוק ולא לפי הרוח של ממשלה כזו או אחרת. ועוד לא דיברתי על כל שאר סעיפי הרפורמה. זה נורא ואיום. אז כן, צריך לתקן; כן, צריך לטפל בכל המערכות. זה חשוב וזה הכרחי כי זה אבולוציה; אבל לא להרוס ולא להשמיץ ולא לעשות קרע בעם – –
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
– – ולא לחלק את העם לשמאל ולימין, למזרחים ולאשכנזים. זה נורא ואיום מה שאתם עשיתם. אתה עשית את זה לא מרצון לתקן אלא מרצון לשסע ולחלק את העם, וזו התוצאה שכרגע אנחנו נמצאים בה.
אני מקווה מאוד שלח"כים מהליכוד ומהמחנה המכונה ימין יהיה שכל ומצפון. גילינו שיש מצפון להצביע בעד החוק הזה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי.
חברי הכנסת, נעבור להצבעה. הצעת חוק העונשין (תיקון – מאסר עולם לאונס קטינים), התשפ"ג–2022, של חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, יבגני סובה ושרון ניר. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. הצבעה.
הצבעה מס' 9
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 40
נמנעים – אין
ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק העונשין (תיקון – מאסר עולם לקטינים), התשפ"ג–2022, לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
12 בעד, 40 מתנגדים. אני קובע כי ההצעה נדחתה ולא התקבלה.
<< הצח >> הצעת חוק פיצויי קורבנות הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 << הצח >>
[הצעת חוק פ/2967/25; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק פיצויי קורבנות הטרור, של חבר הכנסת יצחק פינדרוס וקבוצת חברי הכנסת, 2967/25. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. בבקשה, אדוני.
<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שרים, האמת היא, כשהתוודעתי למציאות החוקית במדינת ישראל שהחוק הזה עדיין לא קיים במדינת ישראל, נדהמתי; הייתי בטוח שהחוק הזה קיים במדינת ישראל כבר הרבה מאוד שנים. כשעו"ד סנדי גרבר – שהעביר בבתי הנבחרים של ארצות הברית את אותו חוק לפני שנים – סיפר לי שזה לא קיים במדינת ישראל, חשבתי שהוא מדמיין. אתם יודעים, האמריקאים לפעמים לא יודעים בדיוק מה קורה פה. וכן, מתברר שלא קיים. אני חייב להודות שכשהגעתי לפה באותו לילה למליאה להחתים חברי כנסת, חתמו לי בתוך רבע שעה חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה על הצעת החוק הזאת – 40 או לא יודע כמה חברי כנסת.
ההיגיון הפשוט, שגוי בארצות הברית או במדינה אחרת יכול להבין, הוא שנפגע טרור יכול לתבוע פיצויים ממי שלוקח חסות באופן רשמי על הדבר הזה, זה הדבר הכי הגיוני והכי מסתבר. מתברר שבמדינת ישראל, נכון, מעכבים כסף, העבירו פה חוקים איך לעכב את הכסף, אבל איפה הכסף שוכב? אף אחד לא יודע אם זה בדלת מסתובבת או לא בדלת מסתובבת, אבל בסופו של דבר איפה הכסף נמצא? הוא לא מגיע לנפגעי הטרור.
בארצות הברית אדם יכול לתבוע מדינה, ארגון. אני עוד זוכר שתבעו את איראן ואת לוב לפני 20 שנה, 30 שנה, על דברים כאלה. כל אחד הבין שהם יכולים לתבוע, ובישראל לא. אין לך דרך ללכת לתבוע. לכן החוק הזה הוא הדבר האלמנטרי והכי נכון. סנדי גרבר פנה אליי אחרי האסון של משפחת פאלי ואמר: אני רוצה לעשות משהו לזכרם, אני רוצה לעשות משהו, תעשו משהו בשביל לתת מסר שהדבר הזה לא משתלם. ולא רק – ולצערנו הרב, הרשות הפלסטינית נותנת משכורות לאותן משפחות ולאותם מחבלים – אלא שהנפגעים יוכלו לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק, ויוכלו לגשת לבתי המשפט ולא לפגוע בזכויות הביטוח הלאומי שלהם, ומדינת ישראל תגבה את ההוצאות שלה גם כן, תוציא את ההוצאות שלהם מהכסף שמחלטים לאותה רשות, שלוקחת חסות על אותו טרור. את האבסורד הזה שבתי המשפט מקזזים את הכסף הזה מהביטוח הלאומי, מקזזים את הכסף הזה מזכויות סוציאליות, מביטוחים אחרים, את הדבר הזה צריך להפסיק.
אני רוצה באמת להודות לשר המשפטים, יושב-ראש ועדת השרים לחקיקה, שגם קיצר את הזמן וגם עודד ודחף את החוק הזה, ואני מקווה שהחוק יגיע ליושב-ראש ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין, שגם הוא עסק בנושאים האלה רבות, והוא יקדם את זה בשיא המהירות, במהירות המרבית, ונוכל לתת מסר לאותם מחבלים ומרצחים וגם במשהו להגיד למשפחות האלה של נפגעי הטרור: אנחנו איתכן. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת יצחק פינדרוס. אף כאן יעלה ויבוא להשיב שר המשפטים, סגן ראש הממשלה, חבר הכנסת יריב לוין. בבקשה.
<< דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >>
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, הצעת החוק שבנדון של חבר הכנסת פינדרוס, שאני מבקש לברך אותו עליה – כרגיל הוא מביא לנו הצעות טובות וחשובות – נועדה להסיר את החסמים המונעים הגשת תביעות נזיקין אזרחיות נגד המעניקים תגמול בעד מעשי טרור, ובהם הרשות הפלסטינית, המעניקה משכורות חודשיות למחבלים בעד ביצועם של המעשים הנתעבים האלה.
בדברי ההסבר נאמר כי תביעות נזיקין אזרחיות של קורבנות טרור הן כלי אפקטיבי ויעיל במדינות רבות למאבק במימון טרור, מאחר שהן פוגעות במשאביהם של המעורבים במימון טרור ומייצרות הרתעה כלכלית. עד היום הדין הישראלי בכל זאת מציב חסמים רבים, מיותרים, לנפגעי הטרור המעוניינים להגיש תביעות כאלה. חבר הכנסת פינדרוס והשותפים להצעה מציעים ומצביעים על חסם מרכזי, שנעוץ בסכום הפיצוי הנמוך שפוסקים בתי המשפט במקרים כאלה. הבעיה נובעת מכך שבתי המשפט מקזזים מגובה הפיצויים שנפסקים לטובת נפגעי הטרור את סך התגמולים שהם קיבלו. באופן הזה, כמובן, הסכום הכולל שנפסק הופך לנמוך ביותר.
ההצעה מציעה לחייב את בתי המשפט לפסוק פיצויים לדוגמה לטובת נפגעי הטרור בתביעות בשל מתן תגמול על מעשי טרור; ושהפיצויים האלה יופרדו מסוגיית התגמולים ולא יקוזזו כנגדם. כמו כן, מוצע שנפגעי הטרור יוכלו לממש את פסק הדין מכל נכס של המעורבים במימון טרור, לרבות מהכספים המוקפאים לפי חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור, המועברים אליה מממשלת ישראל.
כמו כן, יש הצעה שנועדה להגביל את גובה שכר הטרחה במקרים האלה ל-2%, בדומה להגבלה שקיימת בנושא תביעות בפיצויי נזיקין, בפרט בתאונות דרכים – זאת דוגמה טובה. אני יכול לומר, חבר הכנסת פינדרוס, בהקשר המסוים הזה, שנדמה לי ש-2% זה דרקוני מדי. צריך למצוא פה איזון קצת יותר נכון. אבל בסך הכול ההצעה, שמבקשת לשנות את המצב הנוכחי שקיבל ביטוי וההכרעה בעניינו ניתנה בע"א 2362/19 – אני חושב שבצדק רב מתבקש התיקון הזה.
אני רוצה להדגיש שבמקרים שבהם נפגע הטרור זכאי לפיצויים עונשיים, הוא זכאי כבר היום לקבל פיצויים אלה יחד עם התגמולים. הוא לא צריך לבחור בין השניים. הוא יכול לקבל את הגבוה מהם. הצעת החוק כוללת כמה סעיפים שדורשים דיון נוסף בתיאום עם משרדי הממשלה, בפרט מה שקשור לסכום הפיצויים העונשיים, וכמובן הנושא של מימוש פסקי הדין וכן גובה שכר טרחת עורך הדין. אני חושב שההצעה היא חשובה בעיקרון; היא פותחת דרך להסרת חסם משמעותי מאוד שקיים היום. היא תעשה צדק עם נפגעי הטרור; היא זקוקה, חבר הכנסת פינדרוס, ללא מעט שיופים ותיקונים – – –
<< קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >>
אבל קודם אמרת שצריך לשנות את מערכת המשפט. עכשיו אתה בעד?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
לא הבנתי. מה הקשר בין שני הדברים?
<< קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >>
קודם הייתה הצעה – – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
אני לא מגביל את שיקול הדעת המשפטי של השופט. חבר הכנסת פינדרוס לא בא בשום טענה לבית המשפט. הוא אומר, אתה נמצא במצב חוקי שבו לא ניתן לבית המשפט שיקול הדעת שחבר הכנסת רוצה לתת לו. זה בדיוק הפוך – – –
<< קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
תראה, חבר הכנסת טופורובסקי, עד כמה אתם לא רציניים ולא מקשיבים לדברים באופן אמיתי.
<< קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >>
קודם הסברת על עונש מינימום, למה אתה מתנגד – – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
זה לא השתנה, אני מסביר לך. זה בדיוק הצד השני של אותו מטבע. קודם הסברתי שמכיוון שיש בעיה בחוק, כמו שמציג חבר הכנסת פינדרוס, צריך לעשות תיקון לחוק. אין פה טענה לבית המשפט. אבל במקום שאין בעיה בחוק, ובית המשפט פוסק מה שהוא פוסק בגלל השקפת העולם של שופטיו, שם הדרך לתקן את החוק לא תועיל לך כי הבעיה היא לא בעיה חוקית. החוק נותן מענה. שם הפתרון היחיד הוא לשנות את שיטת בחירת השופטים כדי לקבל שופטים אחרים. זה בדיוק, אבל בדיוק, אותו דבר. זה בדיוק מה שאמרנו.
<< קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >>
כשהחוק אומר – – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
הדברים הם מאוד קוהרנטיים. כיוון שאומר חבר הכנסת פינדרוס – הוא לא בא בטענות אל בית המשפט. הוא אומר: החוק עצמו לא נותן לבית המשפט את הכלים. הוא לא טוען שבית המשפט לא מפעיל את הכלים האלה. לכן אני חושב שההצעה שלו היא הצעה טובה ונכונה, כמו שהרפורמה היא נכונה, וכמו שאם נעשה את הרפורמה תיפתרנה הרבה מאוד בעיות, שמנסים להתגבר עליהן ב"כאילו" דרך החמרת ענישה – שממילא לא תקרה אצל אותם שופטים שלא נותנים כבר את סף הענישה הקיים. זה הכול, זה הסיפור. פשוט מאוד וקל.
<< קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >>
אני תומך.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
לכן אני מציע לכנסת, כמובן, לתמוך בהצעת החוק. חבר הכנסת פינדרוס, כמובן, המשך קידום הליכי החקיקה חייב להיעשות תוך תיאום עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, ובראשם כמובן משרד המשפטים. אנחנו נסייע בידך להשלים את המלאכה ולעשות אותה בדיוקים ובצורה הטובה ביותר. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה.
חברי הכנסת, אם כך, נעבור להצבעה אלקטרונית. הצעת חוק פיצויי קורבנות הטרור של חבר הכנסת יצחק פינדרוס וקבוצת חברי כנסת. הצעת חוק 2967/25. הצבעה.
הצבעה מס' 10
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24
נגד – 8
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק פיצויי קורבנות הטרור ) תיקוני חקיקה(, התשפ"ג–2023, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
בעד – 24, נגד – שמונה, אין נמנעים. לפרוטוקול אפשר להוסיף את השרה סטרוק. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת חוץ וביטחון להכנתה לקריאה הראשונה.
<< הצח >> הצעת חוק הקמת בית חולים בעיר סח'נין (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 << הצח >>
[הצעת חוק פ/2251/25; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק הקמת בית חולים בעיר סח'נין (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, 2251, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי הכנסת. להצעת החוק הוצמדו שתי הצעות נוספות. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה.
<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, תחילה אני אדבר בערבית, ואחר כך אעבור לעברית. (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני גם מחכה שיעביר את החוק של השפה הערבית ביוזמתו.
שלום עליכם. אנחנו לא נאיביים כמו שאתם מתארים לעצמכם. אנחנו מודעים לגמרי לכך שהקמת בית חולים מכל סוג שהוא מצריכה החלטת ממשלה ולא הצעת חוק. וחשוב להזכיר לממשלה ושותפיה שהם הוציאו החלטה על הקמת שמונה בתי חולים עד לשנת 2030, וכמובן, אין זכר לבית חולים בסח'נין ולא בשום יישוב ערבי אחר. זו אותה ממשלה ושותפיה אשר תמכו והתגייסו באופן מלא להקמת בית חולים בסח'נין בשנה שעברה, מספסל האופוזיציה, למטרה אחת ויחידה: הפלת הממשלה והבכת הרשימה המשותפת, ותו לא, הממשלה הראשונה בהיסטוריית ממשלות ישראל אשר העזה וחשבה על תוכניות בכל התחומים למען טיפול בצורכי החברה הערבית.
השאלה שלי לממשלה "החכמה" הנוכחית היא מה הטעם בתמיכה בהצעת החוק בקריאה ראשונה בתנאים האלה: קודם כול, ההצעה לא תועבר לוועדה בכנסת ולא תוגש לפני שיושגו הסכמות עם משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד הבריאות ואגף התכנון; שנית, ההצעה לא תוגש עד אשר יימצא הסדר לכיסוי מלא להוצאות; שלישית, ההצעה תחזור לוועדת השרים לייעוץ משפטי לפני קריאה ראשונה. אם כך, מה פשר התמיכה בחוק מצד הממשלה כרגע? שאלה שאני לא מחכה לתשובה עבורה, באמת.
אני אומרת: אם תרצו אז תוכלו. העניין הוא החלטה ליישם ולא החלטה לזרות חול בעיניים. חשוב לציין שסח'נין, עראבה, רהט, כפר קאסם והכפרים הלא-מוכרים – מגיע להם בית חולים שיוקם וישרת את אנשינו באזורים האלה, ואין ויכוח על כך. וכאן אני רוצה לומר את המובן מאליו מאחורי הרציונל שבהגשת ההצעה הזאת, למרות הידיעה המוחלטת שלי בצורך מראש בהחלטת ממשלה ובתוכנית מקיפה שתכלול תקציב להקמת בית החולים: המטרה שלי היא אחת ויחידה, אני אומרת זאת לכל המתלהמים, והיא הפשטת הממשלה הזאת מול עצמה, בעיקר, ומול מי שהאמין בה בפעמים הקודמות. יש לנו פתגם שאומר שבמים ייחשף השקר של הצוללן.
נא לגשת. אני לא אגיד לא "תכינו את המזוודות" ולא "קדימה לעבודה בבית חולים בסח'נין", ושמשלמים לשעה 40, אבל אני אגיד: נא לגשת להצבעה.)
שני משפטים בעברית. אני רוצה להדגיש שוב פעם את הצורך בבית חולים בכל אזור בחברה הערבית, ודווקא באזור אל-בטוף, שהוא מרוחק מבתי החולים. אני, כבת המקום, יכולה לספר בוודאות על אנשים ששילמו בחיים שלהם כשהם בדרך לבית חולים פורייה או נהריה. אני רוצה להגיד שהמטרה העיקרית מאחורי הגשת ההצעה הזאת היא לשים מראה בפני הממשלה – אותה ממשלה שקיימת כיום, שבשנה שעברה מהשולחנות של האופוזיציה דחפה בכל הכוח, כדי להביך. זאת הייתה המטרה, להביך ולהפיל את הממשלה היחידה שהייתה בתולדות המדינה שדאגה, ולו במעט ולו על הנייר, לחברה הערבית. זאת המטרה, ולא משהו אחר.
אני רוצה להגיד שוב, גם לממשלה הזאת: אתם עכשיו בשלטון, אתם הריבון, אתם הבעלים, אתם הקובעים, אתם המחליטים. תמשיכו בתמיכה בהחלטה הזאת, כפי שקיבלתם בטרומית. אני מאוד רוצה להאמין. להגיד לכם את האמת? אני לא מאמינה שיהיה המשך. אבל אני אגיד עוד משהו: אני מוכנה לתבוסה ולקבל את כל מה שתגידו, בתנאי שבית החולים הזה יקום ויהיה מציאות. תודה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין.
<< הצח >> הצעת חוק הקמת בית חולים בעיר סח'נין (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022 << הצח >>
[הצעת חוק פ/720/25; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
להצעת החוק הוצמדו שתי הצעות. ראשונת ההצעות, של חבר הכנסת איימן עודה – הצעת חוק הקמת בית חולים בעיר סח'נין (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, פ/720/25. יעלה ויבוא. שלוש דקות לרשותך, אדוני.
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
אנחנו בעד כל אזרחי ישראל.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, הצעת חוק צודקת למהדרין, הכי נקי שיש. מתי מקימים בית חולים? כשיש צורך מבחינת מספר התושבים. כשיש צורך – –
<< קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >>
לא, כשנמצאים באופוזיציה.
<< דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
– – מבחינת המרחק בין התושבים לבין בית החולים הקרוב ביותר. כשבחרתי סח'נין בפעם שעברה – אני אוהב את שפרעם, אבל היא ליד חיפה, ויש שלושה בתי חולים שם; אני אוהב את כפר יאסיף, אבל יש בית חולים גליל מערבי; אני אוהב את טורעאן, אבל יש בית חולים פורייה; אני אוהב את טייבה, אבל יש בית חולים מאיר; אני אוהב את אום אל-פחם, אבל יש בית חולים או הלל יפה או בעפולה; אני אוהב את רהט, ורהט היא הראשונה, אחרי סח'נין, מבחינת המרחק מבית חולים סורוקה. לכן מהבחינה המקצועית ביותר, וזו הצעה מקצועית, גם תוחלת חיים וגם המצב הסוציו-אקונומי – לכן, מכל הבחינות, זו הצעה אובייקטיבית.
אני מברך את חברתי אימאן ח'טיב על ההצעה החשובה הזו. האמת, אני גם מתפעל מהנאמנות שלך, כי את כתבת גם בהצעה מילה במילה וגם בדברי ההסבר מילה במילה. למשל, בהצעה שלי בדברי ההסבר, בפסקה הראשונה אני מתחיל ב"העיר סח'נין" ומסיים ב"יישוב ערבי", וגם את מתחילה ב"העיר סח'נין" ומסיימת ב"יישוב ערבי". בפסקה השנייה אני מתחיל ב"העיר סח'נין" ומסיים ב"מרכז רפואי העמק". גם את מתחילה ב"העיר סח'נין" ומסיימת ב"מרכז רפואי העמק". גם בפסקה השלישית והאחרונה, אני מתחיל ב"הקמת בית חולים ציבורי" ואני מסיים את הפסקה הזו – "זה במיוחד". ואת, אותו הדבר: מתחילה ב"הקמת בית חולים ציבורי" ומסיימת: "זה במיוחד".
את יודעת מה? את כל כך נאמנה, עד כדי כך שיש לי טעות כתיב פה ואת עד כדי כך נאמנה שגם טעות הכתיב, חזרת עליה. למשל, אני כותב "יהודים כערבים כאחד", וצריך "יהודים וערבים כאחד", ואת טעית בדיוק גמור.
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
גם למדתם באותו בית ספר.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
למדתם באותו בית ספר, אולי.
<< דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
לכן המחזה – אני מרגיש שזה מחזה שחוזר על עצמו בדיוק מלפני שנה, אבל ההבדל הוא שכשאנחנו במשותפת הצבענו בעד בית חולים בסח'נין, הם וגם אימאן הציעו נגד. אני מברך אותך, ואני אומר, בואו נשים את כל הדברים הללו הצידה ונעבוד ביחד למען טובת הציבור שלנו. מגיע בית חולים בסח'נין. תודה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת איימן עודה.
<< הצח >> הצעת חוק הקמת בית חולים ביישוב ערבי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022 << הצח >>
[הצעת חוק פ/719/25; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת אחמד טיבי)
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
להצעת החוק הזו הוצמדה הצעת חוק של חבר הכנסת אחמד טיבי, פ/719/25, הצעת חוק הקמת בית חולים ביישוב ערבי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. לאחר מכן שר הבריאות, השר משה ארבל, יעלה ויסכם.
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, את ההצעה הזאת אני הגשתי לפני שנים רבות, לא בקדנציה הקודמת אלא לפני שלוש או ארבע קדנציות.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
אמרתי לך שרק בממשלת ימין רצינית אתה יכול להעביר דברים חשובים למען המגזר.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
קדנציה אחרי קדנציה. הייתי עקבי. תמיד הפילו.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
אבל לא היה שר מש"ס. אבל שר הבריאות לא היה מש"ס.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
פעם סופה לנדבר – ככה זה התחיל.
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
פעם שר האוצר היה לפיד.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
שר הבריאות לא היה מש"ס.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
דקה, דקה. תירגעו, תירגעו.
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
פעם היה ליברמן.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
סופה לנדבר הציעה להקים בית חולים באשדוד – הצבענו יחד איתה, וזה עבר. אחר כך הצעתי להקים בית חולים ביישוב ערבי כלשהו – ככה גם נוסח החוק שלי, לא כתוב שם של יישוב – וסופה לנדבר וחבריה הצביעו נגד, למרות שאנחנו העברנו לה את החוק. אז הייתה צביעות וגם היום יש צביעות.
לכן אני עדיין חושב שזה נורא שאין בית חולים ממשלתי בשום יישוב ערבי. חבר הכנסת לוין, אתה שר המשפטים, יושב-ראש ועדת החקיקה; יש שר בריאות; אפילו בנצרת יש בית חולים צרפתי, בית חולים איטלקי, בית חולים סקוטי – אין בית חולים שהוא ממשלתי ישראלי. זה אבסורד. צריך שיהיה בית חולים ביישוב ערבי, בית חולים ממשלתי, וצריך שתהיה אוניברסיטה ביישוב ערבי. אנחנו הצבענו נגד אז. הצבענו בעד בקדנציה הקודמת, ואנחנו מצביעים בעד גם עכשיו. בחוק נגד איחוד משפחות, הצבענו נגד החוק הגזעני בכנסת הקודמת, וגם עכשיו הצבענו נגד. יש סדרה של חוקים שבהם יש רק סיעה אחת, רק סיעה אחת, שהיא עקבית, והיא הסיעה שלנו. מצביעה בעד – ובעד. נגד – ונגד. זה לא פנדולום, שמשתנה לפי הפוזיציה. אין פנדולום, (אומר בערבית: פעם ככה ופעם ככה.) זה לא הולך כך. זה – 1. 2. האמת היא שאני לא רציתי להיכנס להעתקות, אבל הנימה של הדיבור של חברת הכנסת אימאן ח'טיב (אומר בערבית: לא מצאה חן בעיניי.) ולכן אני מציע קצת צניעות כאשר מעתיקים הצעות של ח"כים אחרים.
<< קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
כולם מעתיקים – – –
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
חבר הכנסת מנסור עבאס, (אומר בערבית: חכה, תן לי לענות לך.) לא הייתה תופעה שבה העתיקו ממני 16 הצעות חוק על ידי אותה ח"כית. לא היה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
אין בעיה. אין בעיה.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
(אומר בערבית: מה, אתה מעודד את התופעה?) אתה מעודד תופעה של העתקות.
<< קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
כבר 24 שנים – – –
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני אגיד לך מה, אם הייתם פונים אליי, הייתי מקבל את זה באהבה. הייתי מקבל את זה באהבה – מקובל.
<< קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
24 שנים – – –
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני, למשל, לפני 15 שנה, מצאתי הצעת חוק של חבר כנסת שעזב. עזב. התקשרתי אליו אחרי שהוא עזב את הכנסת, וביקשתי את רשותו לקחת סעיפים מהצעת חוק שלו.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
גם אתה העתקת מאיימן עודה.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
לא. לא. אני הייתי לפניו בכנסת.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
אה, אז הוא העתיק.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
לא. הוא, הנוסח שלו שונה משלי. אין טעויות משותפות ביני לבינו בנוסח. לכן, אני חושב שאפשר לעבוד ביחד. שמתם לב מנימת הדברים של חבר הכנסת איימן עודה.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
זה נשמע כמו העתקות בבגרות. זה משהו אחר. זה נוהל קיים, עושים את זה. רבותיי, בואו – – – לא נעשה מזה עבירה פלילית. זה לא העתקת מבחן בגרות.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
חבר הכנסת טיבי, נא לסיים. נא לסיים.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אתה יודע מה, אני לא רוצה להרחיב. יש דברים מביכים, אני לא רוצה להרחיב את המבוכה.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
אתה לא מביך – – – חברי כנסת מכל – – –
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
לא מביך? לא מביך?
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
חברי הכנסת. יש שאלה של מכסות.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
למה אתה לא הגשת – – – שאתה מדבר עליהם.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
איך? אני התנגדתי?
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
למה אתה לא הגשת אותה – – – יעתיק אותה מאחד לאחד.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
הגשתי, והעתקת ממני. אני בדקתי, והועתקו מהסיעה שלנו כמעט 75 חוקים. העתקות.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
יפה. יפה. לא משנה.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
כולל טעויות, יא זלמה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני העתקתי ממך הצעת חוק?
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
מגיעים לוועדות, מתקנים את הטעויות.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני – חלק מכם – – –
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת אחמד טיבי.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
חלק מכם ביקש, ועזרתי. אני מוכן לעזור. אנחנו מושיטים יד לעזרה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני חושב שאפשר לעבוד יחד, ונקדם חוקים יחד. אבל לא להעתיק את החוק ולהעביר אותו ולהוציא הודעה, לפנינו, שזו הצעה שלכם למרות שזו הצעה שלנו – – –
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת אחמד טיבי.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
(אומר בערבית: לאט-לאט, תגלה סבלנות כלפינו, בן אדם.)
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
– – – זה לא עובד.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה, הצעת חוק חשובה. יעלה ויבוא שר המשפטים להשיב בשם שר הבריאות או כעמדת הממשלה. חבר הכנסת לוין. בבקשה.
<< דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, מחייך כאן חבר הכנסת ווליד טאהא, ובצדק. צריך לומר שאם זה לא היה עצוב, זה באמת היה מצחיק. קודם כול, אני אתחיל מהסוף, הממשלה תתמוך בהצעת החוק הזו, אבל אני חושב שאי-אפשר שלא לתאר את השתלשלות העניינים שהביאה להגשת ההצעה.
חברי הכנסת אחמד טיבי ואיימן עודה יזמו את הצעת החוק הזו. הם יזמו אותה בכנסת הקודמת. הצעת החוק הובא להצבעה כאן במליאה ב-10 בנובמבר 2021. בתקופה ההיא הייתה ממשלה אחרת בישראל, והממשלה הזאת הייתה תלויה בתמיכתה של סיעה, סיעת רע"מ, שהגישה עכשיו את הצעת החוק הזו לפתע פתאום בכנסת הזו. סיעת רע"מ הייתה במעמד שבו הממשלה לא יכלה לתפקד, ולא יכלה לעשות דבר ללא תמיכתה. והינה, מגיעה הצעת חוק שנועדה לעשות דבר צודק ונכון – ותיאר את זה קודם, נדמה לי, חבר הכנסת איימן עודה, בצורה טובה גם בנושא המרחקים, ואמר חבר הכנסת טיבי, ובצדק, שיש גם עניין סמלי בזה שיהיה בית חולים ביישוב ערבי.
אגב, אני רוצה לומר ששר הבריאות בישר לי ועדכן אותי קודם שיש כבר מהלך מאוד גדול שנעשה בשיתוף בית חולים איכילוב כצעד ראשון. אנחנו יודעים גם מהניסיון שהמהלכים האלה הם באמת הסנונית שמבשרת אחר כך גם את הקמתו של בית חולים – צעד שנעשה בשטח של הקמת מרכז רפואי גדול, חדיש, כולל שירותי MRI ודברים אחרים בסח'נין, בשיתוף עם בית חולים איכילוב, עם מיטב הרופאים ומיטב הציוד. אנחנו בוודאי מברכים כולנו את משרד הבריאות על כך, ואנחנו באמת מתכוונים לדבר הזה מעבר לאירוע הפוליטי שיש בו – ויש בו.
באותה ישיבה שהתקיימה כאן בכנסת אז, יחסי הכוחות במליאה היו מאוזנים. זה היה אחד הימים הכי מתוחים שהיו כאן. היה ברור שהצעת החוק תקום ותיפול על תמיכתה של סיעת רע"מ. אז ישאל מי שישאל, איך יכול להיות שהיה מתח? הרי זה היה ברור שסיעת רע"מ תצביע בעד הצעת החוק. אתם יודעים מה? לא תצביע בעד הצעת החוק, אבל לפחות לא תבוא למליאה. חברת הכנסת ח'טיב יאסין, שנאמה כאן והסבירה בנחישות גדולה כמה החוק הוא חשוב וכמה יש מחויבות לתמוך בו וכו', והביאה את הצעת החוק הזו, הייתה פה. האמת, למיטב זיכרוני היא ישבה לא כל כך רחוק מהמקום שבו היא יושבת עכשיו, וגם אנחנו היינו כאן.
ואז קרה דבר כמעט בלתי נתפס. הייתה הצבעה, והתוצאה הייתה שקולה, ממש תיקו, משום ששלושה מארבעת חברי הכנסת של סיעת רע"מ דאז, (אומר בערבית: הרשימה המשותפת הצביעה נגד תוכנית החוק.) נכון או לא נכון? נגד. לא יצאו החוצה, נגד. החוק החשוב הזה שהבאתם לכאן. פשוט לא ייאמן. אפילו חבר הכנסת בליאק, איך אומרים – מחייך. אגב, תבדוק טוב, נדמה לי שגם אתה הצבעת אז נגד, אז תוודא את זה, שלא – – –
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
לא הייתה ברירה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
לא. חבר הכנסת מיקי לוי, אתה, אני אפטור אותך. למיטב זיכרוני, אתה כנראה היית מקוזז, אז אתה יכול להצביע עכשיו בעד בלי בעיות. לא יגידו שאתה שינית – – –
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
יריב לוין בפרטים תמיד. קחו בחשבון.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
ואז, הם הצביעו נגד. אלא מה? שהיה חבר אחד בסיעת רע"מ שלא היה מוכן לפעול בניגוד לצו מצפונו, והלך עם האמת שלו עד הסוף: חבר הכנסת לשעבר מאזן גנאים הצביע בעד ואפשר את העברת החוק. עכשיו, מה עשתה סיעת רע"מ, שהחוק הזה כל כך חשוב לה? שטיפול רפואי לתושבי סח'נין בראש סדר העדיפויות שלה? גירשה אותו מהכנסת, הוציאה אותו מהרשימה. היו ארבעה חברי כנסת בכנסת הקודמת. שלושה שהצביעו נגד החוק חזרו לכאן; אחד, שהצביע בעדו הלך הביתה. באמת. אתם יודעים, נשברו הרבה שיאים בבניין הזה, אבל להביא עכשיו את הצעת החוק הזו מטעמכם ולנסות ככה לקחת עליה בעלות במקום חברי הכנסת עודה וטיבי, שהציגו אותה מההתחלה, באמת, זה כבר שיא השיאים.
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
יריב, טיבי יותר מדי מחויך, אתה חייב לעזור.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
אבל אני חושב שהיום הזה – – –
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
סיימת להיום, חבר הכנסת טיבי? אתה יכול ללכת הביתה. חבר הכנסת טיבי, סיימת להיום, אתה יכול ללכת הביתה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
אני חושב שהיום הזה – – –
<< קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
אם זה לא היה עצוב – – –
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
טיבי, אתה רוצה שהוא ינאם את זה בערבית?
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
הם יעשו תרגום, אל תדאג.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
את הנאום בערבית אני אשמור. יש לנו עוד חוק כזה בדרך, אני אשמור אותו לשם. תאמין לי, יש למה לחכות, אבל כרגע אנחנו פה. אני יכול להגיד שהיום הזה, אני חושב שצריך להוסיף אותו ללוח השנה. נקרא לו, אני חושב, מהיום, יום זכרא סח'נין. היום שבו סיעת רע"מ נזכרה בזכות של תושבי סח'נין לטיפול רפואי. יום מיוחד, יוצא דופן. אני בטוח שנחגוג אותו כאן כל שנה.
אבל בצורה רצינית אני רוצה לומר לכם, מעבר לדברים האלה, באמת אני חושב גם שיש גבול לציניות הפוליטית. אני באמת חושב שהדבר הזה הוא הכרחי. אני גם אומר ביושר, ביושר, לציבור שצופה בנו: הממשלה שלנו מחויבת לדאוג לציבור הערבי, גם אם התמיכה בנו שם היא נמוכה, ואנחנו מחויבים לדאוג לכל אזרחיות ואזרחי ישראל – – –
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
אני לא רואה שאתם דואגים, צוות מקצועי שידון – – –
<< קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
חברת הכנסת ח'טיב יאסין, אני אומר ביושר שאנחנו תומכים בהצעת החוק הזאת, וזו קריאה חשובה של הכנסת, בהמשך לקריאה שקראנו גם בכנסת הקודמת. אתם רואים שגם נעשים צעדים בשטח, כפי שתיארתי קודם, עם הקמת המרכז הרפואי החדש. התהליך של הקמת בית חולים, כמו שתיארת אותו, הוא באמת תהליך ארוך; הוא לא קורה ביום. זה עניין שמחייב גם הסדרה תקציבית. לי אין שום ספק, זה כמו שבית החולים באשדוד – כמו שתיאר כאן קודם חבר הכנסת טיבי – התחיל בהצעות חוק שהגיעו כאן למליאה; זה לקח כמה שנים, אבל בסוף הדבר הזה בוצע ותוקצב ונעשה. אני חושב שמה שאנחנו עושים היום הוא חשוב כדי להמשיך בקריאת הכיוון הזאת וכדי שהדבר הזה באמת יקודם ויתקדם ובסופו של דבר גם יקרה ויבוצע.
אני רק מבקש מכולנו, איך אומרים, להיות הוגנים כלפי הציבור, להיות עקביים. אני, שהייתה לי זכות לתמוך בהצעת החוק הזאת בקדנציה הקודמת, ראיתי לעצמי זכות גדולה, כיושב-ראש ועדת השרים לענייני חקיקה, להוביל את התמיכה בה גם בקדנציה הזאת. אתם יודעים, שאני, בניגוד למה שקרה בקדנציה הקודמת, לא עושה חשבונות קטנוניים על חבר כנסת כזה או אחר. כשבאים דברים טובים ואמיתיים, אני אתמוך בהם, לא משנה מי יביא אותם.
<< קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >>
אני רוצה בסופו של עניין, לאחל לכולנו שהצעת החוק הזאת כמובן תעבור. קבענו שורה של התניות, שחברת הכנסת ח'טיב יאסין הזכירה אותן בנאום שלה, שהן פשוט מתחייבות מכוח העובדה שמדובר – כפי שאמרתי קודם בצורה הכי הגונה וישרה – בעניין תקציבי כבד, ודבר שאי-אפשר לעשות אותו מהיום למחר כי הוא מצריך תכנון ארוך טווח, הרבה מאוד פעולות. אפילו איתור קרקע לטובת מיזם כזה זה אירוע גדול. לכן, ההתניות שאת הקראת, חברת הכנסת ח'טיב יאסין, הן באמת מתחייבות, אין ברירה. כולנו מבינים שאי-אפשר לעשות את זה בדרך אחרת.
קריאת הכיוון הזאת היא חשובה, היא אמיתית, היא טובה, ואני בטוח שאנחנו עוד נזכה, ולא בעוד הרבה שנים, גם לחנוכת בית החולים. אני בהחלט מציע לכנסת כולה להתאחד בתמיכה בהצעת החוק הזאת. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה. כבוד השר, כיושב-ראש ועדת הבריאות וגם כן חלק מהמציעים וגם אחרים בוועדה, אנחנו בהחלט מבטיחים שהנושא, ככל שיחזור, יקודם מבחינתנו, בתיאום עם משרד הבריאות. חבר הכנסת מנסור עבאס ביקש להביע התנגדות להצעת החוק הזאת ולהודעת הממשלה.
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
מנסור עבאס נשאר עקבי. התנגד אז, מתנגד גם עכשיו.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
ביקש להביע התנגדות, בואו נראה מה הוא יגיד. שלוש דקות לרשותך.
<< דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מאוד משעשע שסגן ראש הממשלה, שר המשפטים מר יריב לוין, עולה על הדוכן ומזכיר לנו את האירועים המביכים ואת שיתוף הפעולה בין הליכוד לבין הרשימה המשותפת כדי לפרק את הממשלה הקודמת ולפזר את הכנסת. תראה יריב, אין אף ילד ערבי שמאמין שהממשלה הזאת תקים בית חולים בסח'נין, או שתאפשר לקדם את החוק הזה. כולנו יודעים שאנחנו נמצאים, כמו שאז – – –
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
אני לא מאמין שהיו מציעים הצעה כזאת אם הם לא מאמינים בה.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
כמו שאז עשיתם משחק ותרגיל עם הרשימה המשותפת, אותו הדבר אתם עושים את זה היום.
<< קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >>
ולא האמנתם שנצליח.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
ולכן אנחנו נתנו הזדמנות לרשימה המשותפת, לאחמד טיבי ואיימן עודה, נתנו להם הזדמנות כדי שיביאו את החוק הזה, ואז תוכל להעביר להם את זה. היינו אז בפינה. הם לא העזו לעשות את זה, ולכן החלטנו להעתיק את החוק הזה, להביא אותו בפניך. אתה יודע, יריב, השר יריב לוין, זה החוק הראשון שאתה מאשר לסיעת רע"מ – לא לשם שמיים.
<< קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >>
אני לא חושב.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
לא לשם שמיים. כי סיעת רע"מ בכל שבוע מגישה לך חוקים. חוקים סבירים, חוקים שלא עולים תקציב, ואתה דוחה אותם.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
לא הבנתי, מנסור, אתה נגד או בעד?
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
החלטת לאשר את החוק הזה, ואף אחד מאיתנו, אף אחד מהאזרחים הערבים, לא מאמין שהחוק הזה יבוא לקריאה ראשונה.
<< קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >>
מנסור – – –
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
לא יבוא לקריאה ראשונה.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
מנסור, אתה נגד?
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
ולכן, לא רק שאתם משתפים פעולה – – –
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
אתה נגד החוק?
<< קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
השר יריב, אתה צוחק, ואני מבין למה אתה צוחק. כולנו מכירים את התרגיל הזה, אנחנו מכירים את זה. שיתפתם פעולה באופוזיציה, והיום אתם ממשיכים לשתף פעולה עם חד"ש-תע"ל. יריב לוין, אחמד טיבי, איימן עודה, אתה מחבק אותם. אתה יודע למה אתה מחבק אותם. אתה מחבק אותם כי הם רוצים לשבת על הספסל.
<< קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >>
הם עושים דברים טובים.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אתה מחבק אותם כי הם רוצים לשבת על הספסל, כדי לאפשר לך להמשיך ולכהן בממשלה הזאת ובזאת שתבוא אחריה. אתה לא רוצה מפלגה שבאמת באה לייצג את הציבור הערבי, שרוצה להיות שותפה, שרוצה להביא פתרונות. אתה אומר שאתם עובדים למען החברה הערבית. יריב, היום 68 נרצחים מתחילת השנה, לעומת 27 בשנה הקודמת. ביקשתי ממך, יריב לוין, להקים ועדה לענייני החברה הערבית, או ועדה למיגור הפשיעה והאלימות. להקים ועדה מיוחדת למיגור הפשיעה באלימות – לא. אבל להקים בית חולים על הנייר – כן.
<< קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >>
אם האופוזיציה תסכים להקמת הוועדה בראשות אחד מחברי הכנסת הערבים – אתם הרי עושים משחק פוליטי ביניכם.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
יריב, עכשיו נכנסנו לנושא מאוד כואב. עכשיו אנחנו מדברים על נושא מאוד כואב.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
נא לסיים.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
מאוד כואב, יריב. היום, שלושה אנשים, בשעה 05:00 – –
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה. לא רלוונטי, חבר הכנסת מנסור עבאס.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
– – אבא נרצח ליד אשתו, ליד חבר שלו. בשעה 10:00, לפני הצוהריים, אחד נרצח בקלנסואה, ולפני שעתיים אחד נרצח בתל שבע. תעשה משהו. תעשה משהו. אין לנו גישה לדבר עם ראש הממשלה. אנחנו מדברים איתך. אתה אחראי, לא בן גביר. אתה, יריב לוין, אתה אחראי על הנושא. אתה שר המשפטים ואתה סגן ראש הממשלה, אנחנו פונים אליך.
<< קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >>
תעזור לי עם הרפורמה, תהיה אכיפה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
נא לסיים. תודה רבה.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
לפני שאתה תקים בית חולים – – –
<< קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >>
תעזור לי עם הרפורמה.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
איך אני יכול לעזור לך?
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת מנסור עבאס.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
איך אני יכול לעזור לך?
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
חבר הכנסת מנסור עבאס, תודה רבה.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
אנחנו הושטנו יד, ואנחנו כן רוצים – –
<< קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >>
תצביעו – – –
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
– – את החיים שלנו. אנחנו מאבדים יום-יום את החיים שלנו. ארגוני הפשע משתלטים על החיים שלנו, ומדינת ישראל עומדת מהצד.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
נא לסיים. תודה רבה. תמשיכו לנהל את הדיון אחר כך, חבר הכנסת מנסור עבאס.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
ממשלת ישראל עומדת מהצד. אתה עכשיו סגן ראש הממשלה, תעשה מעשה.
<< קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >>
אז תעזור לי. אני עושה מעשה.
<< דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>
תגיד לי איך אנחנו יכולים לעזור לך? תגיד, איך אנחנו יכולים לעזור לך?
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
חבר הכנסת מנסור עבאס, תודה רבה. ביקש להביע התנגדות להצעת החוק של חברת הכנסת ח'טיב יאסין – חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה.
<< קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
איך? הוא מציע את החוק, איך יביע התנגדות? איך?
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
אני לא יודע. כמו שאתה מביע התנגדות.
<< קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
(אומר בערבית: בן אדם, אתה גם לא מכיר את התקנון?) אני קצת מכיר, יותר טוב ממך.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
לאחר מכן, חבר הכנסת רון כץ אף הוא ביקש לעלות.
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
מה, הוא גם הציע את החוק וגם מתנגד לחוק?
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
יש כאן שלושה חוקים.
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
יש שלושה חוקים. אני מכיר את התקנון יותר מכם.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
בבקשה, אדוני. שלוש דקות.
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
אבל הוא אמר שהעתיקו את החוקים ממנו.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
תודה, אדוני. מאז שהכנסת הזאת קמה מעולם לא עלה לכאן חבר כנסת ערבי כדי לתקוף חברי כנסת ערבים אחרים. מאז שהכנסת הראשונה קמה.
<< קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
נו, באמת.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
מתי נשבר הטאבו הזה? אתה, חבר הכנסת מנסור עבאס, שברת את הטאבו בכנסת הקודמת וגם עכשיו. אני החלטתי לעלות לכאן כדי לומר שאני לא אמשיך בהתקפות. אני לא רוצה לתקוף אתכם. (אומר בערבית: אם אין לך בושה, עשה כרצונך.)
<< קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
(אם אין לך בושה, אז אתה זומם נגד העתיד של האזרחים הערבים. שנה שלמה שאתם מסיתים נגדנו, שנה שלמה. שנה שלמה שאתם מסיתים נגדנו.)
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. לאחר מכן נעבור להצבעה. אולי אחר כך הוא יתרגם לנו את מה שהוא אמר.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לא כל יום אנחנו רואים את המחזה הזה שאנחנו רואים פה עכשיו. מי שזוכר, לא כל כך מזמן חבר קואליציה, מאזן גנאים, הצביע נגד הקואליציה. ועל מה דיברו אז, מנסור, אתה יודע? על בית חולים. וישבו פה אנשים שאמרו: לא יכול להיות, אין דבר כזה. ועל מה אנחנו מדברים פה עכשיו, נאור, אתה יודע? על בית חולים. מול כל העולם, בלי לחשבן לאף אחד, חוק שוחד אמיתי בכנסת ישראל.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
איפה מאזן היום?
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
ואיפה מאזן היום?
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
מתמודד על ראשות העיר.
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא יכול להיות. לא יכול להיות. מתמודד לראשות העיר? לא יכול להיות. ואחרי זה ישאלו איך נפלה הממשלה הכי טובה שהייתה לנו פה. בגלל דילים כאלה.
<< קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >>
אז למה אתה מצביע – אתה מצביע גם עכשיו נגד? למה אתה לא מצביע בעד?
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
שר המשפטים, בגלל דילים כאלה. אלה דברים שלא צריכים לקרות בפוליטיקה, והשותפים פתאום מתגלים. גם אנחנו מבינים מי השותפים פה שהפילו את ממשלת לפיד.
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
אצלכם הכול קומבינות – – –
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
מה? מה, השר קרעי? לא הבנתי.
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
אתם לא מבינים שממשלה צריכה לפעול בשביל אזרחי ישראל. הכול זה קומבינות – – – הכול אצלך – – –
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
תגיד לי, אתה חושב שהציבור מטומטם? אתם חושבים שהציבור מטומטם?
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
השאלה שצריך לשאול את השר קרעי היא מה מחירי הארנונה בסח'נין – – –
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא. מה שמדהים זה שאנשים לא מבינים שאת הקשר הסיבתי פה בין הצעת השוחד לבין הצבעה נגד הקואליציה לבין התשלום היום, סוגרים. הינה, שר המשפטים מולי, כך נסגר המעגל. ואני רוצה לספר לכם משהו, הממשלה החלשה ביותר שהייתה פה אי פעם: בזמן שתוקפים אותנו אתם משלמים בנזיד עדשים.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >>
בשביל מה? בשביל מה? ועכשיו יש איזה הצהרות משותפות. בן גביר עושה מסיבת עיתונאים; נתניהו עושה מסיבת עיתונאים. זה אומר: אתה תפטר אותי; זה אומר: לא, אתה תפטר אותי. ומי משלם את המחיר? אזרחי מדינת ישראל, שאף אחד לא שומר עליהם.
נכשלתם בביטחון. נכשלתם בכלכלה. נכשלתם ביחסי החוץ. הגיע הזמן לקבל אחריות וללכת הביתה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. תחילה נצביע על הצעת חוק – חברי הכנסת, כרגע אנחנו בהצבעות. תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, שהיום עוד לא הזכרתי את שמך.
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
הוא – – – לחשב את הארנונה – – –
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
אז עכשיו אני מזכיר.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
אתה לא יודע מה זה ארנונה – – – שהוכחנו לך שאין מושג.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת שירי. תודה רבה.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
אין לך מושג. אתה שר תקשורת מעלי אקספרס.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
הצעת חוק הקמת בית חולים בעיר סח'נין (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי כנסת, 2251. הצבעה.
הצבעה מס' 11
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 27
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הקמת בית חולים בעיר סח'נין (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
27 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הקמת בית חולים בעיר סח'נין (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין התקבלה בקריאה טרומית ותעבור להכנתה לקריאה ראשונה בוועדת הבריאות.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
לוועדת הכנסת.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
לוועדת הכנסת. לוועדת הכנסת.
נעבור להצעה הבאה: הצעת חוק הקמת בית חולים ביישוב ערבי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אחמד טיבי, 919/25. הצבעה.
הצבעה מס' 12
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הקמת בית חולים ביישוב ערבי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
25 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שאף הצעה הזו התקבלה בקריאה הטרומית. היא תעבור להצבעה בוועדת הבריאות.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
אותו דבר – – –
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
אותו דבר. 25 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק הזו גם תעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה.
הצעת חוק הקמת בית חולים בעיר סח'נין, של חבר הכנסת איימן עודה וקבוצת חברי הכנסת, 720/25. הצבעה.
הצבעה מס' 13
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הקמת בית חולים בעיר סח'נין (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
21 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שאף ההצעה הזו התקבלה.
<< קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
אני בעד.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
זה רק לפרוטוקול, לפרוטוקול. אני קובע שהצעה הזו התקבלה, ואף היא תעבור להכנה לוועדת הבריאות – או?
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
ועדת הכנסת.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
לוועדת הכנסת, לקביעת – – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא. לחוקה, לחוקה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
חוקה. קביעת הוועדה בוועדת הכנסת.
חבר הכנסת מנסור עבאס, אין צורך בהודעות אישיות, כי אתם עליתם לדבר. אז גם הוא דיבר וגם אתה. אין צורך כרגע בהודעות אישיות.
<< קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
– – – יש לי זכות להגיב.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
לא. אין לך זכות דיבור. תודה רבה.
<< קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
למה? אני רוצה להבין למה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
הודעה אישית זה קודם כול – – –
<< קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
זה לא הודעה אישית. יש לי זכות להגיב. אני הוזכרתי פה פעמיים. יש לי זכות להגיב.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
זה נקרא הודעה אישית. זה הודעה אישית. הודעה אישית זו פררוגטיבה של ראש הישיבה בהתאם לנהלים. כולכם כמעט עליתם לדבר. אין צורך בהודעה אישית.
<< נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
נעבור להודעת יושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה.
<< דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, אדוני השרים קרעי, בן צור, חבריי חברי הכנסת, אבקש להודיע על חילופי אישים כמפורט להלן.
מטעם סיעת הליכוד, חבר הכנסת אביחי בוארון יכהן כחבר בוועדות הבאות: בוועדת החינוך התרבות והספורט – במקום חבר הכנסת אריאל קלנר; בוועדה המיוחדת לפניות הציבור – במקום חברת הכנסת צגה מלקו; בוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה – במקום הפנוי לסיעה. חבר הכנסת ששון ששי גואטה יכהן כחבר בוועדות הבאות: בוועדת המדע והטכנולוגיה – במקום חבר הכנסת ניסים ואטורי; בוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל – במקום חבר הכנסת שלום דנינו; בוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל – במקום חבר הכנסת עמית הלוי; בוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה – במקום הפנוי לסיעה. חבר הכנסת משה פסל יכהן כחבר בוועדות הבאות: בוועדה המיוחדת לענייני הצעירים – במקום חבר הכנסת עמית הלוי; בוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה ובוועדת המדע והטכנולוגיה – במקום חה"כ שלום דנינו.
מטעם סיעת יהדות התורה, בוועדה המיוחדת לתיקונים לחוק-יסוד: הממשלה יכהן חבר הכנסת משה רוט יכהן במקום הפנוי לסיעה.
במקומות הפנויים לסיעת רע"מ יכהנו החברים בוועדות הבאות: בוועדה למיזמים ציבוריים תכהן חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; בוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה יכהן חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; בוועדה המיוחדת לעובדים זרים יכהן חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; בוועדה המיוחדת לתיקונים לחוק-יסוד: הממשלה יכהן חבר הכנסת מנסור עבאס.
מטעם סיעת העבודה, בוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה חברת הכנסת אפרת רייטן מרום תכהן במקום הפנוי לסיעה.
מטעם סיעת ש"ס, בוועדת הכנסת חבר הכנסת ארז מלול יכהן במקום חבר הכנסת משה ארבל. תודה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכנסת.
<< הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ג–2023 << הצח >>
[הצעת חוק פ/2202/25; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ולדימיר בליאק וקבוצת חברי הכנסת, 2202/25. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, מדי שנה נסגרים בישראל עשרות אלפי עסקים. מדי שנה עשרות אלפי עצמאים ומשפחותיהם בישראל מאבדים את מקור פרנסתם. לעצמאים האלה, במצב של הפסקת פעילות עסקית זמנית או קבועה, אין היום שום סיוע סוציאלי מהמדינה. וזה למרות העובדה כי מדובר באנשים ששנים רבות משלמים מיסים על הכנסה והפרישו כספים למוסד לביטוח לאומי, וזה למרות העובדה כי מדובר ביזמים שמחזיקים ומחזקים את כלכלת ישראל ומהווים את הלב הפועם של הכלכלה שלנו. בזמן אמת, ברגע השבירה, המדינה עוזבת אותם, מתעלמת מהם.
חבריי חברי הכנסת, את חוק דמי אבטלה לעצמאים ניסחתי לראשונה בשנת 2016, חמש שנים לפני שנכנסתי לכנסת. בכל השנים הללו החוק הזה, כמו גם סיוע נרחב לעצמאים ולעסקים הקטנים, הוא אחד מנושאי הדגל של יש עתיד. ואני לא לבד. היו במרוצת השנים חברות וחברי כנסת רבים שניסו להתניע את המהלך, ולפני שנה וחצי, בכנסת העשרים-וארבע, בקואליציית השינוי – הצלחנו: חוק דמי אבטלה לעצמאים עבר בקריאה טרומית ובמהרה הפך לראשונה למתווה מוסכם של רשת ביטחון סוציאלית לעצמאים – מוסכם עם משרד האוצר, מוסכם עם המוסד לביטוח לאומי, מוסכם עם משרד הכלכלה. זה מתווה שאפשר להתווכח איתו, אך הוא היה מעניק פתרון אפקטיבי בעלות תקציבית סבירה למצוקת העצמאים שסוגרים את העסק.
המתווה הזה היה אמור להיות מאושר במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2023 אך לצערי הרב הכנסת העשרים-וארבע התפזרה. היות שהיה מדובר במתווה מוסכם עם הדרג המקצועי של משרדי הממשלה ומוכן ליישום, ציפיתי כי הממשלה החדשה תאמץ אותו בחדווה. פניתי לשר האוצר בנושא, פניתי לשר הכלכלה, אך לצערי נתקלתי בחומה של אדישות והתעלמות.
ביום ראשון השבוע ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לדחות את הדיון בחוק דמי אבטלה לעצמאים – שימו לב – בשישה חודשים; דרך מאוד לא אלגנטית לדחות את ההצעה בלי לומר את זה מפורשות. אז אני אומר את זה מפורשות: ועדת שרים לענייני חקיקה החליטה לדחות את הצעת החוק ולשבור את התקווה של מאות אלפי עצמאים בישראל לרשת ביטחון סוציאלי. אבל עכשיו, לכם, לחברי הכנסת מהקואליציה, יש הזדמנות אמיתית להשיב את התקווה הזאת ולתמוך בהצעת החוק. זה בידיים שלכם, חברים.
עכשיו תראו, מצב העסקים הקטנים בישראל מאוד קשה. מתחילת השנה העסקים מדווחים על האטה משמעותית בפעילות וירידה בהכנסות. על פי ההערכות, מספר העסקים שייסגרו השנה עלול לזנק בלא פחות מ-30%. אתם זוכרים שאלה אותם יזמים שבשעה קשה אין להם גב, אין להם סיוע סוציאלי מהמדינה. מצבם הוא חלק בלתי נפרד מהמשבר הכלכלי שמתפתח כאן בחודשים האחרונים בחסות הממשלה. ולכן לממשלה יש אחריות לגורלם של העצמאים הללו, וגם לנו, גם לנו כחברי כנסת יש אחריות.
ויש כאן פן נוסף, חברים, שימו לב: אתמול היה יום מאוד קשה לתושבי הדרום, גם לעסקים בדרום. ביום הלחימה אתמול וגם בימים הקרובים, אגב, ישנם בשדרות ובעוטף עזה אלפי עסקים שנגרם וייגרם להם הפסד כספי משמעותי. בעבר המדינה ידעה לפצות את העסקים הללו. רק לפני פחות משנה, אחרי מבצע עלות השחר, הצלחנו לחוקק במהירות שיא מתווה פיצוי ולהעביר לעסקים הללו כסף תוך זמן קצר, אבל לאור המצב הביטחוני בשנים האחרונות, ישנו צורך אמיתי בגיבוש מתווה פיצוי קבוע וברור לעסקים בכל מצבי החירום – במלחמות, מבצעים צבאיים, מגפות, רעידות אדמה. במסגרת חוק דמי אבטלה לעצמאים ובמסגרת בניית רשת ביטחון סוציאלי לעסקים הקטנים בישראל אנחנו יכולים וגם מחויבים לתת פתרון קבוע וודאות עסקית לעצמאים שנמצאים במצבי חירום.
אני מאוד מצטער על החלטת ועדת השרים, אבל עכשיו אני פונה אליכם, אל חברי הקואליציה: עצמאים בישראל זה לא עניין פוליטי, הם הקטר של הכלכלה שלנו. אני ניהלתי עסק עצמאי במשך לא פחות מ-15 שנים. יש כאן חברי כנסת רבים מהקואליציה ומהאופוזיציה שהיו עצמאים בעבר ומבינים היטב את הסוגיה. זה עליכם עכשיו, עליכם. בואו נתגייס יחד ונמשיך, מייד אחרי אישור החוק בקריאה הטרומית, את השינוי למען ציבור העצמאים בישראל. אני יודע שעצמאים רבים, אלפי עצמאים, מסתכלים עליכם עכשיו. מאות אלפי עצמאים, שמחזיקים את הכלכלה שלנו – הם הלב הפועם של הכלכלה שלנו, הם הקטר של הכלכלה שלנו, מנוע הצמיחה העיקרי של המשק – בכל רחבי הארץ מסתכלים עליכם ומצפים מכם עכשיו להביא את הבשורה. אני קורא לכל חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה לתמוך בהצעת החוק החשובה הזאת. הגיע הזמן לדמי אבטלה לעצמאים. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת ולדימיר בליאק.
<< הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ג–2023 << הצח >>
[הצעת חוק פ/1724/25; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
להצעת החוק הזאת הוצמדו שתי הצעות חוק נוספות. הצעת חוק ביטוח לאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ג–2023, פ/1724/25, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא – חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. לאחר מכן – חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. שלוש דקות.
<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, מצער כל מה שקרה לפני זה, אבל משפט אחד אני חייבת להגיד: כשמדברים על אתיקה אנשים שמחשיבים את עצמם להכי ותיקים בבית הזה ויודעים – המינימום שבמינימום זה להתנהג בצורה אתית, ולא לשלוח את העוזרים שלך לשומר בכניסה לחפש מי נמצא ומי לא נמצא. בזה אני מסתפקת, ומי שרוצה להבין – שיבין.
לעניין החוק עצמו, הצעת החוק: ראשית, אני באמת רוצה לחזק ולצדד בהצעה שלך, ידידי ולדימיר, וכנראה שיש לנו הזדמנות היום להצעות חברתיות שיכולות באמת להחזיר אותנו למקום של השפיות, למקום של האנושיות שבתוכנו, למקום של לחשוב על המשימה העיקרית שלנו כשליחים בבית הזה, וזה לשרת את האזרחים ששלחו אותנו לכאן, ובמיוחד המוחלשים שבתוכם. אין ספק שגם העצמאים הם בני אדם, ויש מאחוריהם גם הרבה פעמים משפחות, והם עשרות אלפים, והם משלמים את החובות שלהם למדינה ולרשויות. מהמקום הזה אני חושבת שעוול אחד גדול נגרם כל עוד החוק הזה לא עובר. החוק הזה מבקש לעשות צדק עם אנשים שמשלמים ממיטב כספם, מכיסם האישי, בזמן שהם בכושר וביכולת, ולכן מגיעות להם מלוא הזכויות כשהם בשעת משבר ובעת צורך לקבל בחזרה את התמיכה של המדינה. זה לא רק לטובת אותו איש עצמאי ובני משפחתו, זה לטובת החברה בכללותה, כדי שיוכל אותו עצמאי לחזור ולעבוד ולתרום, לעצמו וגם לחברה. ולכן, אני פונה מעל במה זו לכל מי שיש בתוכו מחשבה אנושית, שיצביע בעד חוק זה, ולא רק בטרומית – להמשיך עד הסוף. תודה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין.
<< הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ג–2023 << הצח >>
[הצעת חוק פ/1725/25; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), 1725, של חבר הכנסת יאסר חוג'יראת וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, אדוני. הצעת החוק הוצמדה להצעת החוק הראשונה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. לאחר מכן ישיב שר העבודה.
<< דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אתחיל בזה שהחוק לביטוח הלאומי במתכונתו הנוכחית מפלה לרעה את אוכלוסיית העובדים העצמאים לעומת העובדים השכירים במשק, שכן בניגוד לעובדים השכירים, הנהנים מרשת ביטחון סוציאלית במקרה שבו פרנסתם נפגעת בשל פיטורים או סיבות אחרות, עובד עצמאי אשר סוגר את עסקו אינו זכאי לכל סיוע מהמדינה אף שהוא משלם דמי ביטוח לאומי כעצמאי. המשבר הכלכלי, כתוצאה ממגפת הקורונה, פגע במאות אלפי עצמאים. הם נקלעו למשבר כלכלי קשה ולא הייתה להם רשת ביטחון כלכלית מספקת, ומכאן ברור הצורך בהצעת חוק זו, שתעניק רשת ביטחון גם לעצמאים. תפקידה של הממשלה הוא לדאוג לכל אזרחיה, גם השכירים וגם העצמאים. הצעה זאת היא הצעה מבורכת. אני מבקש מכל חברי הכנסת, גם מצד האופוזיציה וגם מהקואליציה, לתמוך בהצעה זאת.
אבל עם כל הכבוד להצעה זו, אנחנו בחברה הערבית נמצאים בימים קשים, ימים שבהם כמעט כל יום אנחנו חווים רצח, הדם זורם בכבישים, ולצערנו הביטחון האישי של החברה הערבית ושל כל אזרח ערבי נפגע. אין לנו יותר ביטחון אישי עם כל מה שקורה, הרציחות, ואנחנו אפילו לא מספיקים לספור את מספר הנרצחים בחברה הערבית. אבל אנחנו לא רואים שהממשלה עושה משהו, צעדים רציניים, כדי לטפל ולמגר את הפשיעה ואת הרציחות בחברה הערבית.
אני פונה מכאן לכבוד השר יריב לוין ולראש הממשלה: כנראה שמתם, או מיניתם שר לביטחון לאומי שנכנס לנעליים שגדולות עליו. כמעט לא נעשה כלום, וזאת האחריות של הממשלה. אני ראיתי וחוויתי. בעצם, מה שהיה קודם בהצעת החוק להקמת בית חולים בסח'נין – אנחנו כן רציניים בסוגיה הזאת. אבל לפני הכול, לפני כל הצעת חוק לחברה הערבית, אנחנו כן מבקשים טיפול רציני בנושא של הפשיעה, מיגור הפשיעה, למגר את הרצח. מספיק כבר. די כבר. הגיע הזמן שהממשלה תיקח אחריות. תודה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה. ישיב השר יואב בן צור, שר העבודה והשר הממונה על הביטוח הלאומי, בבקשה. בבקשה, אדוני.
<< דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >>
אדוני היושב-ראש – מכובדי שר הדתות, שב, תשמע. לא נעים שצעירים עומדים שם. מבוגר מדבר.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
אתה רוצה לעמוד ולא לדבר – להקשיב?
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, ענף האבטלה בחוק הביטוח הלאומי קובע זכאות לדמי אבטלה לשכירים אשר חדלו מעבודתם וזאת בתנאים המפורטים בחוק. יחד עם זאת, חוק הביטוח הלאומי אינו מזכה עובדים עצמאים אשר נפלטו ממעגל העבודה בדמי אבטלה. הצעות החוק שבנדון מבקשות להחיל את ביטוח האבטלה גם על עובדים עצמאים בתנאים מסוימים. כידוע, ישנם עצמאים רבים הפותחים עסק קטן. פתיחה זאת כרוכה לרוב בסיכון כספי ההשקעה הראשונים וכן בחוסר ודאות לגבי הצלחת העסק. במקרה שנאלץ העצמאי לסגור את העסק, יורד חלק ניכר מהשקעתו לטמיון, והוא סובל לרוב מהכנסות נמוכות, אם בכלל, בתקופה שקדמה לסגירת העסק באופן סופי. אותו אדם נאלץ להתמודד עם היעדר רשת ביטחון בתקופה שלאחר סגירת העסק, שכן הוא אינו זכאי לדמי אבטלה.
אנו מכירים בכך כי העסקים הקטנים מהווים מנוע צמיחה משמעותי ומייצרים מקומות תעסוקה במהירות רבה יחסית, ועל המדינה לעודד יזמים לפתוח עסקים קטנים ולתת להם רשת ביטחון בדמות דמי אבטלה במקרה של סגירת העסק. במהלך השנים חלו שינויים ניכרים בתנאי עבודתם של רבים אשר מועסקים במעמד של פרילנסרים מול עסק גדול יותר, והם מעניקים שירותים שונים בתשלום שעתי מעט גבוה יותר אולם ללא די ביטחון סוציאלי לעת משבר. תופעה זאת של העסקת עובדים באמצעות חשבונית ולא בהעסקה ישירה שהולכת ורווחת, ומאפשרת העסקה בעלויות נמוכות יותר מהעסקת עובדים שכירים. אנו סבורים כי הרחבת ביטוח דמי אבטלה לסוג זה של העסקה הוא צעד ראוי, שעשוי לשפר את היציבות התעסוקתית בשוק העבודה, והמוסד לביטוח לאומי תומך עקרונית בצורך לשינוי.
יחד עם זאת, יצוין כי מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי דאז מינה ועדה מקצועית פנימית אשר בחנה את נושא זכאותם של העובדים העצמאים, והיא הגישה מסקנותיה אל שר העבודה והרווחה. לפיכך, מן הראוי לאפשר לממשלה לבחון את המלצות הצוות בהקשר זה ובטרם חקיקה פרטית. על מנת לסבר את האוזן אני רוצה לומר כי על פי נתוני מינהל המחקר של המוסד, עלות החלת ביטוח אבטלה בלבד על אוכלוסיית העצמאים הינה כ-600 מיליון ש"ח בשנה.
לאור האמור לעיל, ובשים לב למורכבותו של הנושא, נכון כי נושא זה יוסדר במסגרת חקיקה ממשלתית או במסגרת חוק ההסדרים ולא בהצעת חוק פרטית, ואשר על כן הממשלה מתנגדת להצעה זאת, ולפיכך אני קורא לכם להצביע נגד.
רבותיי, אנחנו נמצאים בתקופת ספירת העומר. בתקופת ספירת העומר אנחנו נוהגים לקרוא בשבתות את מסכת אבות. בתקופה הזאת מתו 24,000 תלמידי רבי עקיבא מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. מסכת אבות נחשבת גם מסכת דרך ארץ, שבה יש הרבה דברי מוסר ודרך שצריכים לדעת אנשים, כיצד להתנהג אחד לשני וכל אחד בפני בוראו. ישנה משנה מעניינת במסכת אבות שאומרת: על כורחך אתה נוצר, על כורחך אתה נולד. יושב-ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, בוא תשמע כמה דקות דברי חוכמה מענייני דיומא.
<< קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >>
אתה יודע, אדם לא צריך להגיד על עצמו שדבריו – – –
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
לא דבריי. אני מביא את דברי החוכמה, אתה תבין מהם מה שאתה רוצה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
דברי חז"ל, פרקי אבות.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
יש משנה במסכת אבות שאומרת "על כורחך אתה נוצר". על כורחך אתה נוצר – אף אחד לא שואל אותך אם אתה רוצה – "על כורחך אתה נולד ועל כורחך אתה חי ועל כורחך אתה מת ועל כורחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא".
<< קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >>
ואתה, על כורחך תקוע בקואליציה הזאת. כל אחד בעל כורחו.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
אז בוא נמשיך. אחרי שאני אגיד את המשל שאני רוצה להגיד, תגיד לי מה שאתה רוצה. ואז יבוא אדם לפני בית הדין שידון אותו, יגיד: חבר'ה, סליחה, מה אתם רוצים?
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
חברי הכנסת והסיעות, קצת להוריד. אלה דברי התורה החשובים של היום.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
על כורחי אני נוצר, על כורחי אני נולד, הכול על כורחי. מה אתם עכשיו עושים לי, זה על כורחי. מה אתם עושים לי משפט? היה יהודי אחד, קראו לו הגאון מווילנה. הוא שאל את השאלה הזאת, ולידו היה אדם שקראו לו המגיד מדובנא. הוא, על כל דבר היה ממשיל משלים. הוא אמר להם, אני אגיד לכם משל למה הדבר דומה: היה יהודי אחד עשיר גדול שהיו לו שתי בנות שהגיעו לפרקן. הוא רצה לחתן אותן ולא הצליח. כמה כסף שנתן, איך היו אומרים פה? וילה, וולוו – היה מוכן לתת הכול, גם אחזקה חודשית, ולא הצליח לחתן. למה? הן היו שתי בנות טובות, אבל היו להן שתי בעיות: אחת הייתה צעקנית, כל הזמן צועקת. ולא סתם צועקת, צועקת גם קללות. השנייה, מה לעשות, הייתה מכוערת, אי-אפשר היה להסתכל עליה מרוב הכיעור שלה. הוא ניסה, ניסה, ניסה, לא הולך. עד שבא אליו שדכן חכם ואמר לו: תשמע, יש לי בשבילך לשתי הבנות שידוכים מדהימים. הוא אומר לו: מה? הוא אומר: למכוערת יש לי חתן עיוור ולצעקנית יש לי חתן חירש. בהתחלה הוא אמר: מה, יש לי כסף, אבל בסוף הוא הבין שזה הפתרון האולטימטיבי. עשו חתונה ברוב פאר והדר. החתן העיוור היה בטוח שאשתו מיס תבל, למה לא? כך היה בטוח. החירש היה בטוח שאשתו כל היום מברכת אותו, עוד לא ידע לקרוא שפת סימנים ודברים כאלה. הם חיו באושר ועושר, וילה, וולוו, קצבה חודשית, הכול היה בסדר. עד שיום אחד הגיע איזה רופא לעיר ואמרו על הרופא הזה שאין מחלה או מום שהוא לא יכול לרפא. שני הגיסים האלה – אל תשאלו אותי איך הם תקשרו, זה סיפור – הלכו לרופא, ושאלו: אתה יכול לרפא אותנו? הוא אמר: כן. אצלי זה הולך ככה – 50% מזומן ו-50% צ'ק – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
רגע, הוא מסיים את הסיפור. חברת הכנסת בראשי.
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
לא להפריע. 50% צ'ק ל-30 יום. בקיצור, הוא ריפא אותם, הכול בסדר. שניהם הלכו הביתה צוהלים ושמחים. העיוור התחיל לראות, החירש התחיל לשמוע. הגיעו הביתה, וביידיש אומרים פסארה: פתאום העיוור רואה מי זו אשתו והחירש שומע מה היא אומרת. התחיל בלגן. ישר לרבנות, רוצים להתגרש. האבא שמע שיש בלגן, סגר את החשבון של הבנק – הצ'ק שנתנו לרופא חזר. הוא תבע אותם בהוצאה לפועל. הגיעו להוצאה לפועל, והשופט אומר לרופא: מה יש לך להגיד? הוא אמר לו: תקשיב, האנשים האלה ריפאתי אותם, שילמו לי 50% – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >>
אני מסיים, עליזה, תשמעי גם את. בקיצור, 50%, הצ'ק חזר. אומר השופט לגיסים האלה: מה אתם אומרים? אמרו לו: אדוני השופט, לא רק שאנחנו לא צריכים לשלם לו את החלק השני, הוא גם צריך לשלם לנו פיצויים. הוא אמר להם: למה? אמרו: עד שהוא לא ריפא אותנו, הכול היה בסדר, שלום בית, הכול היה פיקס. מאז שהוא ריפא אותנו תראה איזה בלגן, רוצים להתגרש. אמר השופט לרופא: אדוני הרופא, אתה יודע מה, הם צודקים, אבל תגיד לי, אתה יכול להחזיר את זה להיות עיוור ואת השני חזרה להיות חירש? אמר: בשתי דקות. אמרו: לא, לא, לא. אז הוא אמר: תשלמו. אומרים לאדם על כורחך אתה נוצר – אולי; על כורחך אתה נולד – אולי; על כורחך אתה חי – לא בטוח, כי ברגע שאתה חולה קצת ואתה הולך לרופא, זה על כורחך? אה, אתה רוצה לחיות? תיתן דין וחשבון. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה לשר יואב בן צור.
חברי הכנסת, נא תפסו את מקומותיכם. מאחר שהממשלה מתנגדת, מציע ההצעה רוצה להשיב.
<< קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >>
איך הממשלה מתנגדת?
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אדוני השר, אמרת שראוי שהממשלה תקדם את הנושא במסגרת חוק ההסדרים. גם אני חשבתי שזה ראוי. אלא מה, לא עשיתם את זה. בשורות הליכוד יש אנשים שעד לא מזמן היו עצמאים. חברת הכנסת גוטליב, היית עצמאית, נכון?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
ברור, ועשיתם הצעת חוק גרועה. אני מסכימה עם השר. הצעתם הצעת חוק גרועה, בתור עצמאית לשעבר – – – גרועה, גרועה – – –
<< דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>
חבר הכנסת ביסמוט, היית עצמאי. חבר הכנסת מלביצקי. הייתם עצמאים. כולכם הייתם עצמאים. אני אגיד לכם עוד משהו מעבר לזה. אדוני ראש הממשלה, לפני הבחירות הבטחת רפורמה להזנקת העסקים הקטנים. זו ההזדמנות שלך לקיים את ההבטחה שלך. הפרת מספיק הבטחות.
אני קורא לכם, חברים, גם לאלה שהיו עצמאים וגם לאלה שלא, בואו נביא בשורה ל-600,000 בעלי העסקים הקטנים במדינת ישראל. זה הזמן להביא בשורה ל-600,000 בעלי עסקים במדינת ישראל. הגיע הזמן לדמי אבטלה לעצמאים. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת ולדימיר בליאק.
חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ולדימיר בליאק וקבוצת חברי הכנסת. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית.
הצבעה מס' 14
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 39
נמנעים – אין
ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
34 בעד, 39 מתנגדים, אני קובע שהצעת החוק נדחתה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
בושה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
באמצע ההצבעות לא צועקים "בושה", יש מספיק מקומות לצעוק "בושה".
נעבור להצבעה על החוק הבא, הצעה שהוצמדה: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), שהוצמדה, של חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא. הצבעה.
הצבעה מס' 15
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 39
נמנעים – אין
ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
חברי הכנסת, בלי קריאות ביניים באמצע ההצבעות. 34 בעד, 39 מתנגדים, אף הצעת חוק זו נדחתה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
חברת הכנסת טלי גוטליב, חבר הכנסת רון כץ, אין קריאות ביניים באמצע הצבעות. בבקשה. חבר הכנסת רון כץ.
נעבור להצבעה שלישית, על הצעת חוק שהוצמדה: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), של חבר הכנסת יאסר חוג'יראת וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה.
הצבעה מס' 16
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 39
נמנעים – אין
ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
להלן תוצאות ההצבעה: 34 בעד, 39 מתנגדים, אף הצעת חוק זו נדחתה.
חברי הכנסת, נעבור לנושא האחרון בסדר-היום, ולפני כן הודעה למזכיר הכנסת. זה לא עובד, לא שומעים.
<< הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >>
<< הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין הירי בד"ר מוחמד אלעסיבי ויוסף אבו ג'אבר << הלסי >>
<< יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>
חברי הכנסת, נעבור להצעה רגילה לסדר-היום בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין הירי בד"ר מוחמד אלעסיבי ויוסף אבו ג'אבר, מס' 712, של חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. אין כאן תשובה, נכון? אחרי כן תשובה של השר. חבר הכנסת עטאונה, עשר דקות לרשותך.
<< דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפי סעיף 22 לחוק-יסוד: הכנסת, הכנסת רשאית למנות ועדת חקירה או על ידי הסמכת ועדה מוועדותיה או על ידי הרכבה והקמת ועדה מתוך חבריה. אני עומד כאן ופונה לכנסת כדי להקים ועדת חקירה פרלמנטרית כדי לבדוק את התנהלות המשטרה והרג שני אזרחים בחודש שעבר.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
מחבלים, טרוריסטים.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
הראשון הוא ד"ר מוחמד אלעסיבי, והשני הוא יוסף אבו ג'אבר. שני הנרצחים האלה מצטרפים לקבוצה של 48 אזרחים ערבים שנהרגו על ידי כוחות המשטרה משנת 2000.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
מחבלים, טרוריסטים. טרוריסטים, טרוריסטים, מחבלים.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני עומד כאן, ואני אזכיר לכולם את שמות הנרצחים שהיו. משנת 2000 ועד היום נורו למוות על ידי כוחות המשטרה 48 אזרחים ערבים.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אדוני היושב-ראש, זה חילול הקודש.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אחמד ג'בארין; מוחמד ג'בארין; מוסלח אבו ג'ראד.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
טרוריסטים, מחבלים.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אסיל עאסלה; עלאא נסאר; וליד אבו סאלח; עימאד גנאים; ראמי ג'רה; איאד לואבנה; מוחמד ח'מאיסה; ראמז בושנאק; ויסאם יזבק; עומר עכאווי.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
שמות של מחבלים בכנסת ישראל. שמות מחבלים בכנסת ישראל.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אחמד טראבין; מחמוד טראבין; הית'ם אבו סמהדאנה; מנהל דראגמה; בילאל בדראן; באסם אבו סבית; עימאד חמדון; סברי חמדאן; סדקי אדריס; מורסי ג'באלי.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
היושב-ראש, תשתיק אותה.
<< קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
מה זה?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
זה חילול הקודש. מחבלים. מקריא שמות של מחבלים.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
נאסר אבו אלקיעאן; מחמוד אלסעדי; תאמר סרסור.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
זה חילול הקודש, אדוני. שמות של מחבלים.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
נדים מלחם; מחמוד גנאים; סלמאן אלעתאיקה; סברי ג'רג'אוי.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
מחבלים – – –
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
סאמח קרואני; חוסיין אלאטרש; מחמוד אחמד עבד הייב; ראמי פכורי; ח'יר חמדאן.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אדוני היושב-ראש, תקריא שמות של נרצחים.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
סמי געאר; סמי אלזידאני; איאד עבדאללה; סנד חאג'-יחיא; ג'יבריל ג'ארושי.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
– – – בושה וחרפה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
טלי, לפי תקנון הכנסת – – –
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
יעקוב אבו אלקיעאן; מוחמד טאהא; מהדי סעדי; סלאמה חסן אבו כף; מוסטפא יונס; בשאר זבידאת; אחמד חג'אזי; מוניר ענבתאוי; מוסא חסונה; מוחמד אלעסיבי; יוסף ג'אבר; נעים בדיר ומוחמד כיואן מאום אל-פחם. רק אתמול התשובה – האנשים האלה, המשפחות שלהם מחכות לתשובה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
מחבלים. מחבלים, טרוריסטים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברת הכנסת טלי גוטליב.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
רק אתמול היה הדוח של מבקר המדינה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני מסתדר, לא צריך עזרה שלך. קראתי אותה לסדר. קראתי אותה.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
לא יכול להיות משפט – – –
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אתם מפריעים לחבר שלכם.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
אתה לא אומר לה מילה – – –
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברת הכנסת טלי גוטליב.
חבר הכנסת ווליד טאהא, קריאה שנייה. אם תמשיך, אני אוציא אותך. אני גם אותה הזהרתי.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
אתה לא עושה את העבודה שלך – – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לך לוועדת האתיקה. תודה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
לך תקריא שמות של טרוריסטים, ואז תגיד – – – יש גבול, יש גבול למה שקורה כאן.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברת הכנסת טלי גוטליב, די.
קראתי אותה לסדר.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אנחנו מבקשים ועדת חקירה במקרה של ד"ר מוחמד אלעסיבי, שהיה בתחילת חודש אפריל, בכל המקרים שהיו עד עכשיו. המקרה קרה במסגד אל-אקצא. ובכל המקרים המשטרה, אחרי עשר דקות, הייתה משחררת סרטונים שמתעדים את האירועים שהיו. הגרסה של המשטרה – – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה שנייה.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
כבוד היושב-ראש, לא יכול להיות מצב כזה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
החברים שלך גם הפריעו.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
החבר שלך קורא לי מטומטמת. החבר שלך קורא לי מטומטמת. החבר שלך.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
די, תפסיקי. מספיק.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברת הכנסת טלי גוטליב, די.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
תיזהר לך לקרוא לי "מטומטמת". תיזהר.
<< קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
תשאל איפה החברים מסיעת – – – הם שקרנים. איפה הם, הגזענים?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
לך תביא כסף לרשות ביום שישי, כמו ששמעתי עליך. לך, איימן עודה. לך תביא לרשות – – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברת הכנסת טלי גוטליב, אני אוציא אותך.
<< קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
למה חברי הכנסת – – – למה?
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
כבוד היושב-ראש, במקרה הרצח של ד"ר מוחמד אלעסיבי, המקום שזה אירע שם, יש בו מצלמות מכל הכיוונים. אנחנו היינו שם, יודעים מה המקום, איפה זה קרה. ויש מצלמות שמתעדות את כל האירוע. אנחנו יודעים וכולכם יודעים שלכל שוטר יש גם מצלמת גוף. משום מה, בכל המקרים מפרסמים את הסרטונים, ובמקרה הזה לא פרסמו סרטונים. הייתה גרסה למשטרה, ולמשפחה ולנו כמנהיגות של האוכלוסייה הערבית, אין אמון בגרסת המשטרה. בתוך שבועיים, מי חוקר? מח"ש. גוף חוקר שהוא תחת שליטה של גוף נחקר. איך יכולה להתבצע חקירה כזאת? אתמול היה דוח של מבקר המדינה, ואני אצטט ממנו. כן.
<< קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >>
– – – אני רק שואל שאלה אחת: כל הבעיה הזאת – בעיה נוראית, אתה צודק – אני רק לא מבין – – – עם כל ההצעות שלי לעשות את השינויים האלה, למה?
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
תעזור לי קודם להגיע לאמת. אני עומד כאן ורוצה לבקש דבר אחד. אני עומד כאן ומבקש דבר אחד: שהצדק והאמת יצאו לאור. אתה בממשלה, אתה סגן ראש הממשלה, יריב. אתה סגן ראש הממשלה, תעזור לי שהאמת תצא לאור. תתמוך בוועדת חקירה. אני רוצה שהאמת תצא לאור. למה אתה לא תתמוך בזה?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
האמת שאתה והחברים שלך – – –
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני רוצה את האמת. אם יש לך אינטרס שהאמת תצא לאור, את צריכה להצטרף להצעה ולתמוך.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אתם לא צריכים להיות בכנסת ישראל. תומכי טרור, תומך טרור. תומך טרור, אתם לא צריכים לשבת כאן בכנסת. כנסת ישראל, זה לא ייאמן.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
יריב, יריב, הרי כל ההצעה שלי היא שהצדק והאמת יצאו לאור. אם אכפת לך וצדק הוא נר לרגליך, תתמוך בהצעה להקים ועדת חקירה, ושהאמת תצא לאור. לא יכול להיות שמשנת 2000 עד היום, מח"ש – שהיא גוף תחת שליטת המשטרה, שהיא גוף לחיפוי על שוטרים – היא החוקרת את עצמה, והשוטרים עצמם חוקרים את עצמם. עד היום שוטר אחד לא הועמד לדין, שוטר אחד לא הועמד לדין. 48 נרצחים, ואף אחד לא הועמד לדין. איך – 48? למה מצדיקים ש-48 אזרחים של המדינה נרצחים?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
מחבלים, מחבלים.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
ואף אחד לא יודע מה – – –
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
מחבלים, טרוריסטים. זה מה שהם אדוני. הוא מדבר על מחבלים, שחוסלו על ידי צה"ל.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אם אכפת לכם מצדק, אם אכפת לכם – – –
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אין מה להסכים.
<< קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >>
ואתם מתנגדים – – –
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
ברוב המקרים, ובמיוחד במקרה של ד"ר אלעסיבי, יש למשטרה מה להסתיר. אם אין לכם מה להסתיר, אם אין לכם מה להסתיר, תצביעו בעד ועדת חקירה, שתגלה את האמת. להעמיד את האחראים לדין.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אולי תסתמי את הפה? מספיק. אי-אפשר לסבול אותך יותר. תפסיקי. תסתמי את הפה שלך. מספיק.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אתה לא תגיד לי "תסתמי את הפה שלך".
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
– – – זה תסתמי את הפה שלך.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברת הכנסת טלי גוטליב.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
תסתמי את הפה שלך עכשיו.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
הוא לא יגיד לי "תסתמי את הפה שלך".
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
תסתמי את הפה שלך ואל תפריעי לי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
את יכולה להתלונן לוועדת האתיקה. אני לא יכול להגיד לו, אני יכול להעיר לך. די, תני לו לסיים, נו.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
מספיק, מספיק, די. תסתמי את הפה שלך. מספיק.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברת הכנסת טלי גוטליב.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
– – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
קריאה שלישית. תודה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
לי קריאה שלישית?
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
מה זה יכול להיות? אי-אפשר לדבר בבית הזה? על מה אני מדבר? אני מבקש ועדת חקירה לבדוק את האמת. מה רע בזה?
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
קריאות ביניים בישיבה. כולם. תודה.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
שר המשפטים, האמת צריכה לצאת לאור. תתמוך בבקשה שלנו לוועדת חקירה. בוא נראה. תתמוך בוועדת חקירה לגלות את האמת.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אבקש לסיים.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
הוא לא קרא לי בקריאה שנייה.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני פונה בסיכום – – –
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני פונה – – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אנחנו תכף מצביעים. תשבי, בבקשה, טלי.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני פונה לכל חברי הכנסת – – –
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
ביזיון. ביזיון אתה עושה. ביזיון.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
ווליד טאהא, קריאה שלישית.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
אתה לא מתאים למקום הזה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אין בעיה. אולי אתה לא מתאים. תצא החוצה, בבקשה. תוציאו אותו.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
את טועה. תסתכלי במצלמות. את טועה. קראתי לו קריאה ראשונה ושנייה.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
למה לא הערת לה? רק לו אתה מעיר? לא יכול להיות מצב כזה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אתה יכול להתלונן בוועדת האתיקה.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
לא. אתה לא יכול לנהל את הישיבה בצורה הזאת.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני מבקש לרדת.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אתה לא יכול לנהל את הישיבה בצורה הזאת.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תרד. הסתיים הזמן.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אתה לא יכול לנהל את הישיבה ככה. לא יכול להיות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
ווליד טאהא.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
אתה הוצאת אותה, היא יושבת על הכיסא שלה – – –
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אתה אפילו לא הערת. תפסיק.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
טלי, תצאי. אני אקרא לך להצבעה. שיצא.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
אתה לא תעשה איפה ואיפה. אתה הוצאת אותה, והיא יושבת על הכיסא. קודם כול אני רוצה שהיא תצא. אני לא יוצא, כי אתה עושה איפה ואיפה.
<< קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
ככה לא מנהלים את הכנסת.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
בושה מה שאתה עושה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
תוציא אותה. למה אתה לא מוציא אותה? הרי היא הפריעה לי כל הזמן.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני מבקש, תרד למטה.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני מבקש את הזמן שלי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אבל תרד.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני לא יורד. אני מבקש את הזמן שלי, כי היא הפריעה לי כל הזמן. אני מבקש את הזמן שלי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני מבקש להוציא את טלי גוטליב ואת ווליד טאהא, להוציא אותם מהאולם.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני מבקש את הזמן שלי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אתה, רד למטה עכשיו. תרד. תודה רבה.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני מבקש את הזמן שלי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני מבקש להוריד אותו.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני לא יורד.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני מבקש להוריד אותו.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני מבקש את הזמן שלי. היא הפריעה לי כל הזמן. לא סיימתי את הזמן. יש לי עוד מה להציג.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
ניהלת איתה דו-שיח – – –
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני לא סיימתי את הדברים שלי כי היא הפריעה לי, ואתה לא עצרת בעדה. אתה הפרעת לי ולא עצרת בעדה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תצאו. תשתו כוס מים, תירגעו, תחזרו אחר כך להצבעה. תודה. אני מבקש שתרד.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני לא סיימתי את הדברים שלי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
משפט אחרון.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני לא סיימתי את הדברים שלי, ואני לא ארד עד שאני אסיים את הדברים שלי. היא הפריעה לי, ואתה לא התערבת – לעצור אותה מלהגיד לי ולהפריע לי בדברים שלי.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אתה שלוש דקות מעבר לזמן. אני מבקש שתסיים.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני רק רוצה – – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
– – – משפט. כבר שלוש דקות יותר מהזמן.
<< דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני רק רוצה לקרוא מדוח מבקר המדינה. מבקר המדינה מתח ביקורת על עצמאות המחלקה לחקירת שוטרים. בדוח נכתב כי כפיפות מח"ש לפרקליטות המדינה ושיתוף הפעולה ההדוק בין הפרקליטות והמשטרה עלולים בנסיבות מסוימות להציב אתגר הטומן בחובו ניגוד אינטרסים מבני ומעלים צורך בבחינה של היבטים ארגוניים ותפקודיים שיבטיחו עצמאות מלאה של כלל הגורמים האמונים על מערך הטיפול בתלונות כלפי שוטרים. עוד נמצא כי לחוקרי מח"ש – ותקשיבו טוב – אין גישה למידע חיוני. המבקר כתב כי חוקרי מח"ש מבצעים את תפקידם מבלי שיש להם גישה ישירה ומלאה למערכות מידע משטרתיות, המכילות חומרי חקירה רלוונטיים לחקירות שוטרים. לחוקרים יש גישה חלקית ומוגבלת לסרטונים ממצלמות גוף.
ופה טמון הכלב, כי לחוקרים שחקרו והודיעו, ופרקליט המדינה אימץ את ההמלצה שלהם, אין את הכלים לחקור. לכן אני פונה לכל חברי הבית: מי שהצדק חשוב לו, מי שהאמת חשובה לו, להצביע בעד ועדת חקירה. תודה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה. יש שר מסכם? השר שלמה קרעי, בבקשה.
<< דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >>
אמר מציע ההצעה "פה טמון הכלב". הכלב זה הטרוריסט שרצח אנשים חפים מפשע, אזרחים חפים מפשע. זה הכלב.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
עזות המצב שבבקשה הזאת שלך – – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
סליחה רגע, אדוני השר. מי שקורא קריאות ביניים בעמידה יצא החוצה. נא לשבת. לפי תקנון הכנסת מי שרוצה לקרוא – בישיבה. שב, תודה.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
עזות המצח שבבקשה הזאת חוצה כל גבול. מדובר בשני מחבלים טרוריסטים, שהרהיבו עוז לפגוע בחיי אדם, ורק בנס ובגבורת כוחות הביטחון נמנע אסון כבד.
<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
בואו נספר, שיבינו אזרחי ישראל על מה חברי הכנסת כאן עולים ועל מי הם מגינים: על טרור. הפיגוע בטיילת – יומיים לאחר ליל הסדר, בערב שבת, נסע יוסף אבו ג'אבר במקביל לטיילת בתל אביב, האיץ עם רכבו לעבר קבוצת תיירים מאיטליה ומבריטניה שהלכו בטיילת ופגע בהם.
<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
הוא נסע לאורך כמה עשרות מטרים על מסלול האופניים בטיילת – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חבר הכנסת יוסף עטאונה, אני מבקש לא להפריע.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
– – ואז עלה לדשא והתהפך.
<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
קצין משטרה גיבור, שהיה בתחנת דלק סמוכה – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חבר הכנסת יוסף עטאונה, קריאה ראשונה.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
– – הגיע למקום, חיסל את המחבל ביחד עם פקחים נוספים.
<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חבר הכנסת יוסף עטאונה. קריאה שנייה.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
רוצים לדעת מה עוד היה לו ברכב? ברשותו של המחבל נמצא כלי נשק דמוי רובה סער מסוג M16. למה הוא החזיק רובה M16 ברכב, אותו מחבל?
<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אתה בקריאה שנייה.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
למה הוא החזיק רובה M16? לעשות קניות במכולות? להחזיק את השקיות עם הרובה?
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
תתביישו לכם.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
במשטרה לא אמרו את זה.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
בפיגוע הנפשע הזה נרצח – –
<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חבר הכנסת יוסף עטאונה.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
– – אלסנדרו פאריני, תייר בשנות השלושים לחייו מאיטליה, ושבעה תיירים נוספים נפצעו.
היחידה החוקרת מסרה לנפגעים אישור כי האירוע התרחש כתוצאה מפעולות איבה – –
<< קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חבר הכנסת יוסף עטאונה, קריאה שלישית.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
– – ונשללה האפשרות כי מדובר בתאונת דרכים או כשל טכני ברכב.
הפיגוע היה בשער השלשלת. בשעת לילה מאוחרת, כששער השלשלת נעול, הגיע מוחמד אלעסיבי וחטף את נשקו של אחד השוטרים שהיו שם, וביצע ירי לעברו. עליהם אתם מגינים? על טרוריסטים? תתביישו, תומכי טרור שכמותכם. השוטרים השיבו באש וחיסלו את המחבל. פרקליט המדינה קיבל את המלצת מח"ש, לאחר שזו הגיעה למסקנה כי השוטרים פעלו כדין מתוך הגנה עצמית, והורה על סגירת התיק בהיעדר עבירה. חומר הראיות הוא חד-משמעי ולא מותיר מקום לספק.
במציאות נורמלית כל נבחר ציבור צריך לברך את שוטרי משטרת ישראל שהגנו בגופם על אזרחי ישראל בתקופה רגישה כמו חג הרמדאן, אלא שהרשימה המשותפת, שחבר הכנסת עטאונה חבר בה, עסוקה בלתמוך באויבי ישראל. היא עושה הכול כדי להפריע למשטרת ישראל להילחם בטרור ובפשיעה.
<< קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
המשותפת עזרה לך להיות שר.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
כולנו זוכרים את האמירה האיומה של יושב-ראש סיעת הרשימה המשותפת איימן עודה, שאמר בשפה הערבית: אני אומר לאלה שהתגייסו, שהם מיעוט קטן, בין 1% ל-1.5%, תזרקו את הנשק שלכם בפרצוף שלהם. אנחנו לא צריכים להיות איתם, לא להיות חלק מהפשע הזה – תומך טרור. זו בושה שצעיר ערבי, או הוריו של צעיר ערבי, מסכימים להתגייס ולשרת בזרועות הביטחון. כולנו גם זוכרים את תומכת הטרור חנין זועבי, שאמרה לשוטרים הערבים: צריך לירוק לכם בפרצוף, אלה שמשתפים פעולה עם המדכא נגד בני עמם. צריך לנקות איתכם את הרצפה וכו' וכו'.
שוטרי משטרת ישראל מחרפים את נפשם כדי להגן על אזרחי ישראל, יהודים וערבים כאחד, מפני מחבלים רצחניים. השוטרים האלה צריכים לקבל צל"ש ולא את התמיכה בטרור שאתם מציגים כאן. פעם אחר פעם חברי הרשימה המשותפת תומכים כאן בטרור. הם לא אוהבים לראות תמונות של מחבלים מתים. הם רגישים מדי. הם לא יכולים לראות מחבל הרוג, ולכן מבחינתם הדבר הנכון לעשות זה לפתוח בוועדת חקירה כנגד השוטרים הגיבורים.
אז בשם כוחות הביטחון אני רוצה להבהיר שנטרולם של המחבלים הוא פעולה הרואית. כל הכבוד לכם. לא רק שלא נקים ועדת חקירה בנושא, אלא נשלח מכאן מסר של חיזוק לכוחות הביטחון, שמחרפים את נפשם להגנה על אזרחי ישראל. עובדת היות השניים האלו מחבלים טרוריסטים אינה שנויה במחלוקת. על כן הממשלה מבקשת להתנגד להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא.
אני רוצה להוסיף ולומר, היום הייתה כאן הצגה יוצאת מהכלל, לעילא ולעילא. כל חברי האופוזיציה – כולל הרשימה המשותפת וסיעת רע"מ – מציגים ומביעים כאן את חוסר האמון שלהם במערכת אכיפת החוק והמשפט. ממש כאילו אנחנו נמצאים עכשיו באיזשהו בית דין ערטילאי, והעדים מהאופוזיציה קמים ואומרים: דרושה רפורמה במערכת אכיפת החוק והמשפט.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
דרושה רפורמה. אנחנו לא סומכים על הפרקליטות, אנחנו לא סומכים על השופטים. אנחנו רוצים לעשות רף מינימום ועונש מינימום; לא סומכים על בג"ץ; לא סומכים על מערכת אכיפת החוק והמשפט; רוצים ועדות חקירה – רוצים פה ורוצים שם. במקום לבלבל את השכל ולעשות טלאי על גבי טלאי ולהמשיך להביע אי-אמון במערכת המשפט, תצטרפו אלינו לתיקון שאנחנו דורשים במערכת המשפט; לרפורמה של שר המשפטים ושל שמחה רוטמן ושל הקואליציה.
<< קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >>
חוק מח"ש.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >>
חוק מח"ש של משה סעדה. אתם רוצים תיקון? תעשו את התיקון מהיסוד, מהשורש, ואל תבואו כאן רק כדי להגן על תומכי טרור. תמשיכו ככה, אגב. תמשיכו לבוא ולהראות לאזרחי ישראל עד כמה שאתם, שכאילו מפגינים נגד הרפורמה, מביעים אי-אמון במערכת אכיפת החוק והמשפט. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
נעבור להצבעה. הצבעה אלקטרונית. נא לשבת. הצבעה.
הצבעה מס' 17
בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 9
בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 24
נמנעים – אין
ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תשעה בעד, נגד – 24. אני מודיע שהצעת החוק לא עברה.
<< קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>
זה לא הצעת חוק. אתה אומר שהצעת החוק לא עברה. תעשה את זה יותר מקצועי.
<< נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת טלי גוטליב << נושא >>
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני קורא לחברת הכנסת טלי גוטליב להודעה אישית.
<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>
עם ישראל, אני פונה אליכם כדי שתראו את הדבר האבסורדי הבא. יושבים בתוך כנסת ישראל תומכי טרור בחסותן וברשותן של החלטות, בין השאר של השופט יצחק עמית ובית המשפט העליון, שאפשר לתומכי טרור לשבת בכנסת ישראל, ואחד מהם עומד היום כאן ובלי להתבייש עומד ומבקש מאיתנו להצביע על הקמת ועדת חקירה על חיסולם של שני טרוריסטים. הם מעיזים לקרוא לזה רצח כי הרי אין להם כבוד לכלום. עומד כאן עטאונה ומקריא לנו פה רשימה של מחבלים, שחוסלו באומץ ובכוח האדיר של כוחות הביטחון. עומד פה עטאונה, שמעז לומר לי "תסתמי את הפה". אחמד טיבי, תומך טרור, קורא לי "מטומטמת". לא פחות ולא יותר. הכול נמצא בהקלטות.
אלה, תומכי הטרור האלה, אדוני שר התקשורת, כל הזמן רצים רצים להתלונן. זו הרמה שלהם. זו תת-רמה. אבל לא אכפת לי תת-הרמה שלהם. מה שמפריע לי זה שבאף מדינה בעולם, אבל בעולם, לא היו נותנים לתומכי טרור להיות בכנסת ישראל. יעלה על הדעת שאנחנו כאן, ועל חשבון משלם המיסים יושבים כאן בכנסת ישראל תומכי טרור? אי-אפשר לסבול את זה. הצבא, כוחות הביטחון, נמצאים לילות כימים ושומרים עלינו ומחסלים בפעולות הראויות מחבלים, ושומעים את הדבר הזה שנקרא תומכי טרור, כאן בכנסת. אדוני, זה שעומדים כאן במליאה ומדברים בבוטות ובבריונות – מילא; הם מחללים את קודש-הקודשים, שזו זכותנו על ארצנו, זכותנו על מדינתנו וקדושתו של צבא ההגנה לישראל, ששומר על ביטחון האזרחים.
אני אומרת לכם, מי ייתן שנצליח בבג"ץ הבא, שנגיש נגד כל אחד מהם. אני אוספת את כל הציטוטים של תומכי הטרור האלה, ובבג"ץ שאנחנו נגיש לפני הבחירות הבאות, אנחנו נעשה ככל שאנחנו יכולים למנוע את שהותם כאן בכנסת הבאה. יצחק עמית קבע שאחמד טיבי הרבה שנים פה, אז נכון שהאג'נדות שלו בעייתיות, אבל אחרי הרבה שנים קשה להוציא אותו מהכנסת. סוף כל סוף, אני מקווה שיושב-ראש ועדת הבחירות יהיה כזה שיהיה לו מספיק אומץ לקבוע שבתוך כותלי הכנסת תומכי טרור לא ישבו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
לפני שאני סוגר את הדיון, אני חייב לציין שאני לא יכול להוריד כל אחד מדוכן הנואמים, רק באמירות מסוימות שקשורות לנאציזם וכו', ועוד כמה דברים.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
– – – לי "תסתמי את הפה".
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הודעה לסגנית המזכיר. בבקשה.
<< דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >>
ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת החוקה חוק ומשפט. תודה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שלישי י"ח באייר התשפ"ג, 9 במאי 2023, בשעה 16:00, בכפוף לאישור ועדת הכנסת. ישיבה זו נעולה. תודה רבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:15. << סיום >>