דברי הכנסת

דברי הכנסת כד / מושב שני / ישיבה ס"ז / י"ח באייר התשפ"ג / 9 במאי 2023 / 24 חוברת כ"ד ישיבה ס"ז הישיבה השישים-ושבע של הכנסת העשרים-וחמש יום שלישי, י"ח באייר התשפ"ג (9 במאי 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 16:03 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 3 נאומים בני דקה 5 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 5 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 6 מיקי לוי (יש עתיד): 7 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 7 נעמה לזימי (העבודה): 8 אבי מעוז (נעם): 9 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 9 שלי טל מירון (יש עתיד): 10 ציון יום ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית 11 אושר שקלים (הליכוד): 12 טטיאנה מזסקי (יש עתיד): 14 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 15 משה שמעון רוט (יהדות התורה): 17 צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): 18 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 19 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 21 גלעד קריב (העבודה): 22 אבי מעוז (נעם): 24 שר העלייה והקליטה אופיר סופר: 26 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי י"ט באייר התשפ"ג, 9 במאי 2023. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/3281/25 וכלה בהצעת חוק פ/3319/25: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות בישראל), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז פג), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לבן הזוג בלידה שקטה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יונתן מישרקי, יצחק קרויזר ורון כץ; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מענק לידה אחיד מילד שני ואילך), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קביעת אחוזי נכות ללקויי שמיעה – דו-צידי וחד-צידי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – קביעת מספר ימי ההיעדרות לפי מספר ילדי העובד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק המרכז הישראלי לקידום תרבות האדם (תיקון – הסדרת הפיקוח הפרלמנטרי על המרכז וביטול הפטור ממיסים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – איסור הפליה על רקע זהות מגדרית), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון – איסור העסקת מורשעי ותומכי טרור ופיקוח על תוכני הלימוד למניעת הסתה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עמית הלוי, אופיר כץ, דן אילוז, אריאל קלנר, צגה מלקו וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור הנפת דגל של מדינת אויב או של ארגון טרור או של הרשות הפלסטינית במרחב הציבורי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – העדפה בקבלת מועמדים מרשויות מוחלשות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – הגבלת מספר התלמידים בכיתה בבית ספר יסודי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק האגודות העותומניות (רישום ופיקוח), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס הכנסה לנכים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – בוררות חובה בשירותים חיוניים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת דן אילוז, אריאל קלנר ועמית הלוי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי מחלה לעובד עצמאי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק מיקוד גמלאות לאזרחים ותיקים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת המועד להגשת תביעה לגמלה והתקופה שבעדה תשולם), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יונתן מישרקי וארז מלול; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – קיצור שבוע העבודה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק דיני הבחירות לרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אלי דלל, חנוך דב מלביצקי, עמית הלוי, אושר שקלים, לימור סון הר מלך, משה סעדה, טלי גוטליב, קטי קטרין שטרית, ניסים ואטורי, חוה אתי עטייה, צגה מלקו ושלום דנינו; הצעת חוק עמותות חוץ, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אבי מעוז; הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – איסור טיפולי המרה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון – הגבלת מספר התיקים בטיפול עובד סוציאלי המטפל במשפחות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יונתן מישרקי וארז מלול; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי סכומים שהוצאו לצורך טיפול בילד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – החמרת הענישה על הטרדה מינית באמצעים טכנולוגיים – הפצת תוכן מיני של קטינים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת סימון דוידסון; הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – הוספת עקרון השוויון בפני החוק ועיגון מעמדה של מגילת העצמאות), מאת חברי הכנסת גלעד קריב, נעמה לזימי, אפרת רייטן מרום ומרב מיכאלי; הצעת חוק לחילוט תקבולי עבירה בשווי בעבירת גנבה חקלאית ובעבירות הגורמות נזק לרכוש חקלאי, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הרחבת הסדרי הבחירה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שינוי המונח נכה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – הורה ליותר מילד אחד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק העונשין (תיקון – חזקת סוחר בכלי נשק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלמוג כהן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תגמול למשרתים במילואים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – הגבלת ניכוי דמי חבר ודמי טיפול מקצועי ארגוני), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי אבטלה לנשים שיצאו לחופשה ללא תשלום לאחר לידה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק קבלת ילד של עובדת הוראה למעון יום והשתתפות בעלות שכר הלימוד, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק שירות ישראלי, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת בנימין גנץ, יפעת שאשא ביטון, אלון שוסטר, מיכאל מרדכי ביטון, חילי טרופר, שרן מרים השכל, גדי איזנקוט, פנינה תמנו, גדעון סער, אורית פרקש הכהן, מתן כהנא וזאב אלקין; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות להורה יחיד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – שעות היעדרות מעבודה לאישה בהיריון בר סיכון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי. עוד הונחו היום על שולחן הכנסת ההסכמים האלה: הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת קוסובו בדבר שיתוף פעולה בתחומי התרבות, החינוך והמדע; הסכם בין הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית של מדינת ישראל לבין ממשלת מדינת ארקנסו בדבר שיתוף פעולה בחדשנות טכנולוגית, מחקר ופיתוח. נוסף על כך הונחה על שולחן הכנסת החלטת ועדת הכספים לגבי צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' 5), התשפ"ג–2023. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הראשון על סדר-היום – נאומים בני דקה. חברי הכנסת שמבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד. הצבעה. נרשמו שבעה. חבר הכנסת חנוך מלביצקי, בבקשה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> השעון לא מעודכן. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רציתי לתת דיווח קצר על השיחות בבית הנשיא, ששם אני חבר מטעם המשלחת של הקואליציה. יש עכשיו הרבה דיבורים על אם נכון להמשיך בשיחות הללו. יש לחצים מכל מיני כיוונים על אנשים לפרוש. כמי שנמצא בשיחות האלה כבר לא מעט זמן, אני יכול להגיד לכם, חבריי, שזה אחד מהדברים היותר-חשובים ומשמעותיים שאנחנו עושים. כל הנוכחים שם ללא יוצא מן הכלל באמת באים מתוך כוונה ורצון להגיע להבנות, כדי שנוכל להגיע לאיזשהו בסיס הסכמה רחב לתיקונים שצריך לבצע במערכת המשפטית; וצריך לבצע תיקונים. לכן אני רוצה לבקש מכולם לתת לזה רוח גבית ולתת לזה תמיכה, ואני קורא לאלו שמופעלים עליהם לחצים מכל מיני קבוצות מחאה כאלה ואחרות לצאת ולקצוב בזמנים: זה הזמן לגלות מנהיגות ולעשות ביחד את מה שנכון לעם ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מלביצקי. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה. חבריי, חברות וחברי הכנסת, ואדוני השר, כמו בכל שבוע, גם השבוע אקריא את פרטי תאונות הדרכים הקטלניות. אני רק רוצה לציין לפני כן, כדי שתבינו איזה הזוי המצב בדרכים, שתאונת הדרכים של פגע וברח בילד בן החמש בנתניה עוד לא נקראת כאן כי הילד מאושפז במצב אנוש. רק תבינו עד כמה המצב אפילו יותר גרוע ממה שאני הולך להקריא. ביום שלישי 2 במאי נהרג רוכב אופנוע בן 35 מקריית טבעון בתאונה בכביש 7705. בהמשך באותו היום אירעה תאונה קטלנית בכביש 55, סמוך לקרני שומרון – תאונת שרשרת של חמישה כלי רכב, שבה נהרג גבר בן 30. ביום רביעי 3 במאי נהרג בן 38 לאחר שנהג משאית פגע בו בכביש 40 סמוך למדרשת בן-גוריון. בהמשך אותו היום דרסה משאית הולך רגל בן 75 במושב עין דור; יום לאחר התאונה נקבע מותו. ביום חמישי 4 במאי נהרג עילאי גואטה בן השבע בתאונה מחרידה בעת שרכב על אופניו במושב בן זכאי שבשפלה. ביום שני 9 במאי נהרגה נערה בת 16 בלבד מפגיעת משאית בעת שהורכבה על אופנוע סמוך לראשון לציון. שישה אנשים נהרגו רק בשבוע האחרון; 129 נהרגו מתחילת השנה. בואו נשים לזה סוף. בואו נילחם בזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נושא חשוב מאוד. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> דילגת עליי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איך אפשר לדלג עליך? תסביר לי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא יודע, אבל דילגת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, אני מבקש לברך ולחזק את צה"ל, את חיילי המילואים שגויסו ואת טייסיי חיל האוויר שביצעו מלאכתם נאמנה בשליחות ראויה לציון, ואת שירות הביטחון הכללי על מודיעין מדויק שהביא לחיסול מרצחים מהג'יהאד האסלאמי. מי שלא היה שותף להחלטה הוא שר הטיקטוק הלאומי בן גביר. על פי הפרסומים הוא מודר מחשש שיפלוט מידע שיסכן את המבצע. חבריי חברי הכנסת, זה פשוט מצב הזוי ומטורף. קודם ממנים ליצן חסר אחריות לתפקיד שר לביטחון לאומי, שיושב על פי חוק בקבינט, ואז עסוקים במידורו כדי לא לפגוע בביטחון המדינה. יש לשר שאחראי למשטרה ולשב"ס תפקיד חשוב, ולכן הוא יושב בקבינט מלכתחילה. אם האיש הזה לא כשיר בעיני ראש הממשלה, הוא מחויב לפטר אותו ולמנות אדם אחר. למשחקים ושיקולים קואליציוניים אין מקום כשמדובר בביטחון המדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני חודשיים אלרועי בן שבת, זיכרונו לברכה, ילד בן 13 שלא יכול היה לשאת עוד את הגיהינום שעבר תקופה ארוכה מצד ילדים אחרים, החליט לשים קץ לחייו. ילדים מבית ספרו קשרו אותו, הכו אותו, השפילו אותו, אמרו לו שאין לו מקום בעולם הזה, שהוא לא יחסר לאף אחד, והם קראו לו להתאבד, וכך אלרועי הלך, במחשבה שאין אף אחד שירגיש בחסרונו. למילים יש כוח ובטח למעשים. בתוך העולם המורכב של ימינו ילדים ובני נוער לא תמיד מבינים עד הסוף את כל המשמעויות של מה שהם עושים או אומרים. החובה שלנו כהורים, כמורים, כמבוגרים, כחברה, היא להיות רגישים וערניים לסביבה שלנו, לפתוח את העיניים ולזהות סיטואציות שעלולות להידרדר לאלימות; לדבר עם הילדים או עם האחים שלנו על כוחן של מילים ועל הנזק הבלתי-הפיך שהן עלולות לגרום; לעשות הכול, אבל הכול, כדי לעצור את ההתאבדות הבאה של אותו ילד או ילדה שעכשיו מרגישים הכי בודדים בעולם. להציל חיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה רבה. וגם אני בקמפיין החשוב הזה. פנו אליי מקמפיין חשוב לאין-שיעור שמנסה להתמודד עם בריונות ילדים, אז אני רוצה להביא משהו שכתבה אימא שפנתה לעזרה לעמותה שמסייעת לילדים שעברו או עוברים בריונות. וכך אמרה האם: מאז ומעולם פורים היה חג שמח, חג שאהבתי נורא. תמיד השקעתי בתחפושות, וכשנהייתי אימא העברתי את זה גם לילדים שלי. בן התשע וחצי שלי סובל כבר שנה וחצי מחרם, התעללות והתנהגות נוראית מחבורת המקובלים בכיתה, כי הוא מלא יותר וגבוה יותר מכולם. כל יום הוא שומע: שמן, מכוער, הלוואי שתמות ועוד. הפורים הזה היה השיא. הילד בחר תחפושת מתנפחת מיוחדת כזאת. הזמנו, המתנו, והתחפושת הגיעה בזמן. כל ההתרגשות של להתכונן להגיע לכיתה, שכולם יחמיאו לו סוף-סוף. מיותר לציין שהביטחון העצמי שלו, עקב כל מה שהוא עובר, ברצפה, ולמרות טיפול רגשי אינטנסיבי לחיזוקו, המילים הרעות חודרות אותו והוא לא אוהב את עצמו וחושב שהוא מכוער, שמן ולא שווה כלום. אנחנו מגיעים לבית הספר, ובכניסה הוא נעצר, חושש. אני שואלת: מה קרה? אז הוא אומר לי: ואם יצחקו עליי, או יותר גרוע, יפנצ'רו לי את התחפושת? אמרתי לו שאני עולה איתו לכיתה עד שהמורה תגיע. עלינו לכיתה ובדרך ילדים החמיאו לו על התחפושת המקורית. בשנייה שהגיע לכיתה התגודדו סביבו שלישיית המוסקטרים המתעללים, דוחפים ומנסים להוציא את האוויר, ואז משהו נאמר, ובשנייה אני רואה את הילד עם דמעות בעיניים, מנסה לתלוש מעליו את התחפושת. אני מגיעה אליו ושואלת: מה קרה? והוא רק צועק: תורידי ממני את זה. הוצאתי אותו החוצה להבין מה קרה. מסתבר שהילד המתעלל הראשי בא ולחש לו באוזן: כל הכבוד, מצאת תחפושת שיותר שמנה ממך. כמה רוע. כמעט איבדתי את זה לחלוטין. כמובן שהילד לא רצה להיות יותר מחופש או להיות בכיתה. ככה זה ילדים שעוברים התעללות יום-יומית – זה כבר מקועקע להם בנשמה. אני עוד נלחמת ולא אוותר. להגיד שזה פשוט? ממש לא. דיברתי עם ההורים, הצוות החינוכי, היועצת. עד מתי הרוע? עד מתי? שיהיה פורים שמח. הסיפור הזה הוא אחד מיני רבים, ואני מאחלת לנו שיחד, בטח מהמקום הזה, נשים סוף לבריונות. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, נאום הנדסת הודעה מס' 85, והפעם על היד האוחזת בחרב. הבוקר צייצו נשיא המדינה וחברי הכנסת לפיד וליברמן ברכה לכוחות הביטחון על המבצע בעזה. חבר הכנסת גנץ בירך על הפעולה החשובה. זוהי כמובן הנדסת תודעה שמתאמצת להצניע ולהמעיט את אחריותה של הממשלה הנבחרת ושל העומד בראשה למבצע שלא יכול היה להתבצע בממשלה שבה חברים נציגי האחים המוסלמים. ברור שצריך לברך ולהוקיר את צה"ל וכוחות הביטחון, אבל במדינה דמוקרטית – מושג שראשי השמאל מתכחשים אליו – כוחות הביטחון לא פועלים עצמאית ופעולות צבאיות לא קורות מעצמן. בדמוקרטיה ישנה ממשלה שמורכבת מנבחרי הציבור שנבחרו על ידי רוב הציבור. הם היד האוחזת בחרב והם אלו שמנווטים את ההחלטות המשמעותיות ונושאים באחריות להן. אני מברך את ראש הממשלה, את שר הביטחון ואת צה"ל וכוחות הביטחון על המבצע המוצלח וממליץ לראש הממשלה ולשר הביטחון להמשיך לדבוק בדרך הזאת ולמגר סוף-סוף את אויבינו. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> גם לשקר צריך בטעם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יוסף עטאונה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, היום התקיים בוועדת החינוך דיון על הנשירה בחברה הערבית הבדואית בנגב, וצר לי מאוד שעל דיון כל כך חשוב, שבא גם בעקבות בקשתי למרכז המחקר בכנסת שיכין דוח על התופעה – ואכן, הנתונים מאוד קשים ומאוד מדאיגים – בדיון כל כך חשוב, על סוגיה שמאיימת על מערכת החינוך הערבית הבדואית בנגב, לא טרח אף חבר ועדה, לא מהקואליציה ולא מהאופוזיציה, להשתתף. אני רוצה להזכיר לכולם שהדיון התקיים תחת חוק חינוך חובה. חובת המדינה, חובת משרד החינוך, חובת הממשלה, לקיים את המחויבות כלפי התלמידים. המושג שהכי דובר עליו בשנה האחרונה הוא הנושא של המשילות בנגב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> המשילות היא שהממשלה תעשה את התפקיד שלה. לא יכול להיות מצב ש-5,000 תלמידים בגילי שלוש עד חמש בנגב ללא מסגרת לימוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אורחים נכבדים – אני רואה שנכנסים הרבה אורחים – גם ביום כזה, שהוא מתוח מאוד וקשה עבור כולם, אני אמשיך, כמו בכל שבוע, כפי שאני נוהגת, לקרוא את שמות הנרצחות לשנת 2023. לצערי הרב, הגל הזה של נרצחות נשים רק מתגבר. חשוב לזכור שמאחורי השמות, מאחורי הידיעות, מאחורי הכתבות או התמונות שאנחנו רואים, יש עולם ומלואו של נשים שמשפחתן נותרת עם חור גדול, פער גדול – הילדים, המשפחה וכל הסובבים אותן. חנאן אבו חיט, אזהר אבו רביע, סארה אל-ג'נאמי, בראאה מסארווה, ורד פלצינטה, אדיסי אלבנה, בת 67 מרחובות, זיכרונה לברכה, ששמה לא פורסם, פולינה וייסמן, זיכרונה לברכה, ביאן עבאס, דריה לייטל, בת 27 מנס ציונה, זיכרונה לברכה, ששמה לא פורסם עד כה, סיגל ברכה אטיאס, לידר סוויסה. יהי זכרן ברוך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אולי כדאי להזכיר שביטלו את כל הישיבות בוועדה לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה, חבר הכנסת גלעד קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, אני רק מזכיר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נראה לי שהיא מסתדרת, תודה. << נושא >> ציון יום ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – ציון יום ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית. יום זה מצוין מדי שנה במליאת הכנסת, כמצוות החוק. אנחנו מקדמים בברכה את האורחים שלנו – חלקם וטרנים ואנשים שנלחמו בנאצים. תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת אושר שקלים לפתוח את היום המיוחד הזה, בבקשה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, וטרנים יקרים, חברי וחברות הכנסת, קהל נכבד, אנו מציינים היום את ניצחון בעלות הברית, לרבות הצבא האדום, במלחמת העולם השנייה והכרעת המשטר הנאצי. ביום זה נעלה על נס את תרומתם המכרעת של כמיליון וחצי יהודים אשר לחמו בצבאות בעלות הברית וביחידות הפרטיזנים, ומתוכם כחצי מיליון יהודים שלחמו בצבא האדום של ברית המועצות. את מה שעמנו חווה במהלך מלחמת העולם השנייה, לא ניתן להכחיש, לעוות או להמעיט מחומרת האסון והכאב. מדובר בג'נוסייד שיטתי ואכזרי, רצח עם שאין שני לו בתולדות האנושות באכזריות, בעוצמה, בהכנות ובהשתתפות של קבוצות ועמים נוספים כדי להשמיד ולהרוג כל יהודי באשר הוא יהודי. הנאצים, יימח שמם וזכרם, יצרו רצח עם מחושב, מעין מדעי, שבו רשימות מסודרות של יהודים שצריכים להישלח אל מותם באופן המהיר והיעיל ביותר מבחינתם. משפחות שלמות הושמדו, רבים גססו למוות, וכל זה בשל היותם יהודים. במהלך צעידות המוות ההמוניות והרצח ההמוני היהודים מוינו על פי מספרים שנצרבו על ידיהם. אם לא די בכך, הנאצים השפילו ודאגו להסיר כל סממן יהודי וניסו למחוק כל קשר שלהם לדת היהודית. כשישה מיליון יהודים נרצחו ונספו במהלך מלחמת העולם השנייה. אנחנו זוכרים אותם ולעולם לא נשכח. אנו נדאג להעביר את זכרם ואת מורשת העם היהודי והשואה לדורות הבאים ונחזק את הזיכרון המשותף לכולנו. היום אנחנו חוזרים ואומרים: לא עוד. אנו מציינים היום את התאריך 9 במאי, יום המסמל את הניצחון של כולנו נגד הרוע, נגד האלימות, נגד ההשמדה ונגד חוסר האנושיות שחוללו הנאצים ושותפיהם כלפי האנושות כולה וכלפי היהודים בפרט במהלך מלחמת העולם השנייה. אני מסתכל כעת בעיני הווטרנים שנמצאים עימנו כאן היום בכנסת ומתמלא ברגשות כאב, כבוד ואף בתקווה, בגאווה ובאופטימיות לעתיד מדינתנו. תרומתם של מיליון וחצי יהודים אשר לחמו בצבאות בעלות הברית ובכוחות הפרטיזנים, ומתוכם כחצי מיליון בצבא האדום, היא תרומה מכרעת לתבוסת האויב הנאצי ושמירת העם היהודי מפני השמדה כוללת. כ-200,000 לוחמים אף קיבלו אותות הצטיינות על גבורתם. תרומתם של היהודים הגיבורים לובשי המדים לא הצטמצמה אך ורק לשדה הקרב, אלא הלוחמים היהודים, חיילי הצבא האדום, היו בין משחררי מחנות ההשמדה ומצילי שארית הפליטה. הם אלו שחיבקו לראשונה את אחיהם ניצולי השואה וסייעו בידם לעבור מימי האימה והפחד אל השלבים בחזרה לחיים ולתקווה. רבים מן הווטרנים עלו לישראל וסייעו בהקמת המדינה, ורבים אחרים אף הצטרפו בעקבות העלייה המבורכת מחבר המדינות, שתרמה תרומה משמעותית להתפתחות החברה בישראל. כמה מהווטרנים הגיבורים נמצאים עימנו כאן, ובהזדמנות זו אני מצדיע להם.  היום אנחנו עומדים בראש מורם ובגו זקוף לנוכח המציאות הלא-פשוטה במדינתנו. שכנינו ואויבינו מבית ומחוץ מנסים לפגוע בנו ולערער את ביטחוננו ואת מדינתנו. מדינת ישראל הינה מדינה חזקה, יציבה, בעלת כוח מגן אדיר. צבא ההגנה לישראל הוא הערובה לכך שזוועות השואה לא יישנו. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, והיא דמוקרטית, חופשית, ליברלית, חזקה ועוצמתית, והישגיה מכים גלים בכל העולם ובתחומים רבים לטובת האנושות כולה. ניצחון הרוח על כוחות הרשע; ניצחון האהבה, האמונה ואומץ הלב על הרוע המפריד, הפחד והגזענות. לכם, וטרנים יקרים, יש חלק ניכר ביום חשוב ומיוחד זה. בהזדמנות זו, ברצוני לשבח את כוחותינו, העושים לילות כימים בשמירה ובקיום על ביטחון ישראל, ולחזק את ידיהם של ראש הממשלה, שר הביטחון וכל העוסקים במלאכה הקדושה למען ביטחון ישראל והגנת אזרחיה. מכאן אנו נעביר מסר לכל המנוולים הרוצים להשמידנו: לעולם לא תצליחו במזימתכם. אנחנו העם היהודי אשר שב למולדתו ההיסטורית והנצחית כדי לכונן כאן בית לאומי לעמינו, ונעשה כל מה שנוכל כדי להגן על זכותנו להתקיים במולדתנו. בקרוב אעלה את הצעת החוק הפרטית שלי אודות בידול השוואת השואה ומעשי הנאצים, יימח שמם, מכל מאורע אחר שמתרחש בימינו. באמצעות חוק זה נדע לכבד את זיכרון הנספים ולהחריג את השואה מכל אירוע אחר. אני קורא לאזרחי מדינת ישראל לצאת ולהתייחד עם הווטרנים ולהניח זר באנדרטאות הניצחון ברחבי המדינה, לזכר אותם אלה שנפלו עבורנו, עבור הניצחון על הנאצים ועבור תקומת מדינת ישראל והעם היהודי. אני רוצה לומר לכם אישית תודה על גבורתכם, תודה על אומץ ליבכם ועוז רוחכם. "ה' עז לעמו יתן, השם יברך את עמו בשלום". << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אושר שקלים. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, כבוד השר, הווטרנים, שגרירים, היום, ב-9 במאי, מציינים בישראל את יום הניצחון, מועד כניעתו של הרייך השלישי לצבאות בעלות הברית, וסיום מלחמת העולם השנייה. מלחמת העולם החלה ב-1939. זאת המלחמה הטראומטית ביותר בהיסטוריה האנושית, המשמשת לנו עד היום כלי להבנה כיצד צומחת דיקטטורה ולאיזה שפל יכולים להגיע בני אדם בגלל תפיסות גזעניות ושנאה לוהטת, גם כשמדובר באומה שהיא מופת של תרבות. כמעט כל המדינות בעולם השתתפו במלחמת העולם השנייה בצורה ישירה או עקיפה. המלחמה התחוללה באזורים נרחבים על פני כדור הארץ, יותר מכל מלחמה אחרת. ציון יום הניצחון הוא יום מיוחד ליהודים, לאזרחי מדינת ישראל, ובמיוחד ליוצאי חבר המדינות. ביום זה מעלים על נס את תרומתם של מיליון וחצי יהודים שלחמו במלחמת העולם השנייה בצבאות בעלות הברית וביחידות הפרטיזנים, ובהם חצי מיליון יהודים שלחמו בצבא האדום של ברית המועצות. יהודים היו כ-30% מהצבא האדום. יותר מ-250,000 חיילים יהודים נהרגו במלחמת העולם השנייה, רובם חיילים בצבא האדום וביחידות הפרטיזנים. כ-200,000 לוחמים ולוחמות יהודים זכו לאותות הצטיינות על לחימתם. הכוחות של הצבא האדום הצליחו לעצור את הצורר הנאצי. בקרבות קשים גירשו החיילים הגיבורים את הפשיסטים משטחה של ברית המועצות, שחררו את אירופה והגיעו עד לברלין בסוף אפריל 1945. סבא שלי, יעקב מזרסקי, היה אחד מהם, מהחיילים האלה שהגיעו עד לברלין. הוא שירת כמכונאי בחיל השריון. הדגל האדום שהתנוסס על גג הרייכסטאג ב-1 במאי 1945 היה סמל הניצחון של בנות הברית והצבא האדום על השלטון הנאצי ועל הפשיזם שעטף את אירופה. גרמניה נכנעה ללא תנאי ב-7 במאי בריימס בצרפת, והכניעה נכנסה לתוקף ב-8 במאי. בעלות הברית החליטו להכריז על כך בפומבי רק ב-9 במאי 1945. המפקד העליון של הצבא האדום יוסף סטלין ציווה על קביעת התאריך ועל ציון חגיגת יום הניצחון בברית המועצות כל שנה. כיום המעצמה הגדולה ההיא קיימת רק בדפי ההיסטוריה ובזיכרונותינו, האזרחים הסובייטים לשעבר. בזיכרון הקולקטיבי שלנו יש מקום קדוש ליום הניצחון. בשבילנו, ילידי ברית המועצות, זאת הייתה מלחמת המולדת הגדולה. (חוזרת על הדברים ברוסית.) זאת הייתה המלחמה של העם הסובייטי נגד הכובשים הגרמנים אשר פלשו לשטחה של המולדת שלנו ב-22 ביוני 1941. המלחמה הזאת איחדה את כולם ביחד. תושבי כל הרפובליקות של ברית המועצות לבשו מדים ויצאו למלחמה, לחזית המלחמה. אף אחד לא בדק מי יהודי, מי מולדובי, מי קזחי, מי אוזבקי, מי רוסי, מי אוקראיני ומי בלרוסי. כולם נעמדו בשורות הצבא האדום או בעבודות תומכות הלחימה בעורף. יהודי ברית המועצות מכירים את 9 במאי כיום מיוחד, יום של גאווה פטריוטית, של הגבורה והניצחון של העם הסובייטי על הפשיסטים. בילדותי חיכיתי ליום הזה. חיכיתי שסבא שלי ילבש את הז'קט עם עיטורי ההוקרה והמדליות ונצעד ביחד במצעד הניצחון ברחוב הראשי של העיר. בימים האלה במדינת ישראל מתקיימים טקסים רשמיים. גם היום התקיים אירוע באודיטוריום של הכנסת לרגל חגיגת יום הניצחון. היום בישראל מתגוררים כ-700 וטרנים, לוחמי מלחמה לשעבר, אזרחים ותיקים בני 95 פלוס, עם המדליות על הז'קט. עלינו להמשיך את המסורת ולציין את יום הניצחון, לא לאפשר לדורות הבאים לשכוח את הגבורה של החיילים שהביאו את הניצחון על הצורר הנאצי. הסבירו לבנים ולבנות שהסיכות היפות על הז'קט מסמלות את מעשי הגבורה, האומץ והפטריוטיות. נזכור ולא נשכח את הלוחמים והלוחמות. בארץ הקימו 69 אנדרטאות. במהלך השנים הוקמו בישראל חדרי הנצחה ומוזיאונים לגבורה היהודית. בקרוב ייפתח מוזיאון בלטרון, תיפתח תערוכה מיוחדת בבית לוחמי הגטאות. אני ממליצה לכם לבקר בכל אלו יחד עם הדורות הצעירים. יום ניצחון שמח. (חוזרת על הדברים ברוסית.) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, שגרירים, נציגי מדינות, וטרנים, הלוחמים שמכבדים אותנו בהשתתפותם, כנסת נכבדה, אני בא ממפלסים, סמוך לעזה, יום מתוח בדרום, אבל למרות הקושי, למרות האתגר, אשרינו שאנחנו זוכים לחיות במדינה שבה אנחנו מגינים על עצמנו. קשה, מסובך, מעצבן, מתסכל, מבהיל – אנחנו עושים את זה בכוחות עצמנו. עשרות דורות חיכינו לרגע הזה. ביום הניצחון על אימפריית הרשע של הרייך השלישי אנחנו מציינים את סיומה של תקופה אפלה בתולדות האנושות. תעצומות רוח, גוף וחומר חסרות תקדים נדרשו לאנושות כדי לחסום ולהביס את הניסיון הסדור להשליט בעולם שלנו אכזריות ורשעות. לאחר 12 שנים של משטר גזעני, דכאני ורצחני, לאחר עשרות מיליוני קורבנות ובהם שליש מבני עמנו שנשחטו, הצליחו בני האדם מחמש יבשות לעצור את מסע ההרג, האנטישמיות והשנאה הלאומנית וכוננו תקווה לעולם טוב יותר. לאחר שסיוט משטר הפשע נכרת מעל פני האדמה, אנו חיים כבר שלושה דורות בעולם דמוקרטי, חופשי ורב-תרבותי, שבו בהיר לכל שוחרי הטוב בכדור שלנו שכל אדם זכאי ליהנות מזכויות מובטחות, וכל ילד וזקן, כל איש וכל אישה כפופים לשלטון החוק והסדר, ולכולם זכויות מוקנות לרווחה, לחירות ולאהבה. כמיליון וחצי יהודים נלחמו בצבאות בעלות הברית, רובם מגויסים לצבא האדום. 200,000 חיילים ומפקדים יהודים נהרגו בקרבות שבהם השתתף הצבא האדום. רבים אחרים נפצעו ונפלו בשבי. רבים רבים קיבלו עיטורים על אומץ ליבם ועל תפקודם המעולה, ומהם כ-200 זכו בתואר גיבור ברית המועצות – הכבוד הגבוה ביותר. היום אנו מכבדים את זכרם של החיילים היהודים האמיצים הללו, שלחמו עד כלות למען הבסת ממשלת הזדון. אי-אפשר להפריז בתרומתם של בני עמנו לניצחון בעלות הברית. גבורתם והקרבתם מדרבנים אותנו לפעול למען עולם טוב יותר, נקי מדיכוי ועריצות. יהי רצון שזכרם של החיילים האמיצים הללו ייחרת לעד בליבנו ושהמורשת שלהם תמשיך לעורר בנו השראה להילחם למען צדק וחופש לכול. צו השעה ביום הזה הוא לחדש את בריתנו עם ערכי החירות, הדמוקרטיה וזכויות האדם. הבה נכבד את זכרם של אלה שמסרו את נפשם במאבק נגד העריצות, ונתחייב להבטיח שהקרבתם לא תהיה לשווא. בצדק רב אנחנו משננים את הלקח המתבקש, "לעולם לא עוד", בהקשר של ההתעללות הממוסדת ביהודים וביהודיות. לצד נגזרת זו משנות התופת מתבקשת הרחבת המסקנה: לעולם לא נהיה עוד קורבנות ולעולם לא נהיה רוצחים. לא אנחנו, שאחינו נטבחו; לא אנחנו, שאחינו נלחמו עד מוות לחיסול חלאות האדם. יום כניעתה של גרמניה הפשיסטית הוא יום נורא הוד, יום שבו מיטב הרוח האנושית זכתה להביס ללא תנאי את תמצית השטניות עלי אדמות. הבה נישבע כולנו להתמיד במלחמת בני האור בבני החושך. הבה נתחייב לחזק את האמונה שלנו בערכי הצדק, החירות והשלום. בואו נגדיר את היום הזה יום האומץ והנחישות, יום הסולידריות האנושית, יום הכמיהה לחברה של צדק ואחריות הדדית. רשע הנאציזם מהווה שפל מזעזע בהיסטוריה האנושית, ועם זאת, אנחנו איננו פטורים, לא אנו ולא בנינו ונכדינו אחרינו, מהחשש להידרדרות מוסרית, חס וחלילה, ולהיפרדות מצערת מעקרונות חיים צודקים. העם היהודי זכה לקוממיות שלוש שנים לאחר הניצחון על הגרמנים הרשעים ועוזריהם, וכמי שנכווה ברותחים, על העם היהודי, על מדינת ישראל, להיזהר גם בצוננים – להישמר מפגמים אתיים בחיים היום-יומיים שלנו. לו ננצור לעד בלבבותינו את רוח החירות שלוחמי בנות הברית, ולוואי ועד יום אחרון נזכור את עומק היגון שבו היינו ואת פסגת האושר שמילא אותנו כשהושמדה מכונת המוות והשנאה. לו נמשיך את מסע חיינו שואפי שלום בין אדם לרעהו ובין עם לשכניו. לו נתמיד בפתיחת שערי ישראל לעליית יהודים. לו נבסס בחלקת האלוהים הקטנה שלנו חברת מופת לכול. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה רוט, בבקשה. לא למחוא כפיים, בבקשה. לא נוהגים למחוא כפיים בכנסת. תודה. << דובר >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אורחים מכובדים, יום הניצחון, Victory Day, 8 במאי, מצוין בכל העולם כיום הניצחון, יום הניצחון של בעלות הברית על גרמניה ושאר המדינות שהיו ביחד עם גרמניה. בישראל חוגגים ב-9 במאי, שיהיה, אבל אין דומים החגיגות וציון יום הניצחון בעולם לניצחון וציון היום הזה לעם היהודי. לעם היהודי ליום הזה יש משמעות לגמרי אחרת. ביום הזה יש לנו גם את יום השואה והגבורה. יום השואה – בגלל שביום הזה פתאום נודעו לנו ונודעו אז לשרידים, ולכל העולם כולו, גודל הזוועה וכל ממדי ההרס. אבא שלי, זיכרונו לברכה, היה ילד בן 16 עם מספר על היד, 8524. ואז, באותו יום, ב-8 במאי – קראו לזה "יום השחרור", אבל אצלו זה היה היום השחור – ביום הזה נודע לו שאין לו לאן ללכת – אין לו אבא ואימא, אחים, אחיות, לאן ללכת הביתה, אין לו בית, אין לו מדינה שרוצה לקבל אותו בכלל – והוא הפך לפליט ללא שום דבר. זה יום השואה מבחינתו, יום 8 במאי זה יום השואה. וזה גם יום הגבורה, כי הגבורה היהודית האמיתית זה לרצות לחיות ולעשות הכול כדי לחיות. לקיים את הציווי האלוקי "ובחרת בחיים" זו גבורה יהודית. אבל יש גבורה גדולה יותר – זה לא רק לחיות אלא להביא חיים, להקים משפחות מחדש. השרידים שהיו במחנות, שאיבדו הכול, היו להם הגבורה, הנפש היהודית והכוח, לב האריה, אף על פי כן להקים משפחות מחדש. זה יום הגבורה, זה יום 8 במאי. לכן אני אומר, יום 8 במאי זה יום הניצחון לעולם, אבל לעם היהודי זה היה יום השבר אבל גם יום התקומה. ואז ראו את גדולת העם היהודי, שאנחנו מסוגלים, שארית הפליטה שכל העולם שנא אותם – זה לא רק הגרמנים, הרבה מדינות השתתפו בזוועה הזאת, ויש כאלה שלא השתתפו בפועל, עמדו מנגד; לכן כל העולם אשם בדבר הזה, בזוועה הזאת, ולא יימחל הדבר הזה, בוודאי לא יישכח לעולם. אבל זה יום התקומה. כל העולם ראה איך העם הנצחי, העם היהודי, לא נופל אלא קם מחדש, וקורה הנס הגדול הזה שהעם היהודי קם למרות שכולם ניסו להשמיד אותו. זה יום 8 במאי לעם היהודי. זה יום הניצחון. יש לי מסר נוסף מתוך היום הזה. העם היהודי יודע שאין להסתמך על אף אחד אחר. אנחנו יכולים להסתמך, בעזרת בורא עולם, רק על עצמנו. לא לבנות על אומות אחרות שיבואו להציל אותנו או יעזרו לנו; לא כשמדינות כמו איראן רוצות להשמיד אותנו, לא כשקבוצות טרור מנסות כל יום להרוג בנו, להרוג את ילדינו, שזה כל הקיום של קבוצות הטרור האלה. וגם, מי מדבר כבר – ואנחנו צריכים להילחם נגד ה-United Nations, האומות המאוחדות, שמתיישבים ביחד ומחפשים לגנות את מדינת ישראל. הם מגנים את מדינת ישראל ואת העם היהודי כי אנחנו שורדים אף על פי כן. אנחנו יודעים היום: עם ישראל חי, נצח ישראל לא ישקר, וזה 8 במאי. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות, בבקשה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, וטרנים יקרים ואורחים נכבדים, אני רוצה לדבר היום דווקא על השתיקה שלפני; על הניצחון שהיה מאוחר מדי עבור שישה מיליונים מבני עמנו; על מדינות העולם הנאור, שעד שלא הבינו שהאידיאולוגיה הנאצית תחסל גם אותם בסופו של דבר, לא קמו ועשו מעשה כדי להציל את היהודים שנטבחו. נהוג לדבר ביום הזה על סופו של הטוב לנצח גם את החושך הנורא ביותר, אבל אני רוצה לדבר היום על ההפך – על העמידה מנגד וההיצמדות לאינטרסים צרים של רוב מדינות העולם; על היכולת הנוראית של בני האדם לעצום את העיניים מול הזוועות הגדולות ביותר כל עוד הרוע הצרוף עוד לא נגע בהם. היו שלחמו בחירוף נפש נגד הנאצים מההתחלה, שהתקוממו ועזרו ליהודים תוך סיכון עצמי, אבל אותם אנשים היו מיעוט שבמיעוט. הרוב הדומם וממשלות העולם פשוט התעלמו. זה קרה באירופה של שנות השלושים מול זוועות גרמניה הנאצית, זה קרה במילניום החדש רק לפני ארבע שנים מול זוועות המדינה האסלאמית, פה קרוב, שרק סדיסטיות אכזרית מול בני עמן שנתפסו בשבי הביאה את מדינות הקואליציה לתקוף ולחסל את המדינה האסלאמית, וזה קורה גם היום, ממש היום, כשעם ישראל עומד שוב מול אויב אכזר וחסר מעצורים המנסה להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן באמצעות מטעני הנפץ, כדורי הרובה והטילים שמכוונים בכוונת מכוון לפגיעה באוכלוסייה יהודית אקראית. הם "אוהבים את הרצח שלהם חם, לח ומהביל. ואם אי פעם יהיה להם החופש להגשים את עצמם, אנחנו נתגעגע לגזים הטובים והסטריליים של הגרמנים", כך כתבה עליהם נעמי שמר, זיכרונה לברכה. זה קורה לעיני כל העולם כולו, והעמדה הרשמית והמוצהרת של כל גופי הטרור הללו היא השמדת מדינת ישראל. הבוקר הוצרכנו לחסל רבי רוצחים שעומדים מאחורי אין-סוף ניסיונות רצח, רגע לפני שהם מוציאים עוד ניסיונות כאלה, אבל הבוקר, גם, האו"ם מצא לעצמו לנכון לגנות דווקא את מדינת ישראל. לשגריר הרוסי פה עוד הייתה החוצפה לגנות שימוש בלתי פרופורציונלי בכוח, ואפילו בבית הזה עמד חבר כנסת וכינה את חיילי ומפקדי צה"ל "רוצחים" ואת הממשלה "פושעת מלחמה". עולם הפוך ושותק, במקרה הטוב. ביום הזה, הלקח שלנו הוא שאסור בשום אופן לסמוך על טוב ליבן של מדינות העולם. אין שני נרטיבים – יש פה רע מוחלט ומזוקק עם אידיאולוגיה מעוותת ורצחנית, שלו תינתן לו האפשרות, הוא ימלא את העולם כולו בזוועה, רע שצריך לחסל, רע שאנחנו כולנו חייבים לנצח. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד שר הקליטה, אורחים נכבדים, הסגל הדיפלומטי, שגרירים, והכי חשוב – הווטרנים שנמצאים כאן איתנו. תרשה לי להגיד לך משהו, אדוני היושב-ראש. יום הניצחון וציון יום הניצחון זה אחד הימים שבהם מותר לחרוג מהתקנון, ולפעמים גם לשמוע מחיאות כפיים באולם הזה, וזה בסדר. כך גם היה בשנים קודמות. אני חושב שמגיעות לווטרנים האלה מחיאות כפיים כשאנחנו פונים אליהם ואומרים להם תודה – תודה על הגבורה שאתם השגתם לאנושות כולה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כפיים שלנו להם, לא שלהם לנו. אנחנו לא נלחמנו בנאצים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן. כשמדברים, כשאומרים – זה ברוח טובה, זה ברוח טובה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, כן. לגמרי. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה גם אולי אפילו להתנצל בשם הכנסת על כך שהאולם לא מלא ביום הזה. כואב לי, כי בימים כאלה כולנו צריכים להתכנס באולם הזה וכן לציין את יום הניצחון הזה, כי אם לא הניצחון הזה, לא הייתה קמה מדינת ישראל. זה ברור, חד-משמעית. לכן, יש כאלה, אדוני, ששואלים אותי: איך אתם נואמים באולם ריק? מי מקשיב לכם מלבד האורחים והאנשים שיושבים בבית? אז הינה, אני מתנצל בשם חבריי, שלא כולם הצליחו להגיע; גם יום לא פשוט היום, מה שקורה בדרום. אבל כולי תקווה שבהמשך, בציון ימים כאלה מיוחדים, הנוכחות של חברי הכנסת, חברי הבית הזה, תהיה קצת יותר מספקת מזו אשר אנחנו רואים כאן היום. כידוע, במלחמה הארורה הזאת לחמו למעלה ממיליון וחצי חיילים יהודים, וזאת המורשת של העם היהודי. נכון, מדינת ישראל קמה שלוש שנים אחרי המלחמה, אבל לנו, לעם היהודי, יש את החלק המגיע לנו על הניצחון הזה. חבר הכנסת רוט, שאלת למה מציינים ב-9 במאי, כשהעולם מציין ב-8 במאי. זה לא עניין לוויכוח. אני אתן לך תשובה פשוטה לזה. מאז תחילת העלייה הגדולה מברית המועצות עלו לישראל 44,000 אנשים, אזרחים, עולים חדשים, שלחמו נגד הנאצים במלחמה ההיא. וכשב-2017, אנחנו, ישראל ביתנו, חוקקנו חוק, חוק יום הניצחון על גרמניה הנאצית, השאלה הזאת עלתה: כשהעולם חוגג ב-8 במאי, וברית המועצות, רוסיה, אוקראינה – היום אוקראינה, לצערי, עברה ל-8 במאי – עלתה השאלה, מתי צריך לחגוג את היום הזה בישראל, ב-9 במאי או ב-8 במאי? ואז, מי שיזם את החוק, חבר כנסת מסיעתנו עודד פורר, פנה לאברהם גרינצייג – ואני מאחל לו אריכות ימים והחלמה מהרה; לצערי הוא לא יכול היה להגיע היום, אבל דיברתי איתו הבוקר – והוא שאל אותו: מה דעתך? מה אומרים הווטרנים שעדיין חיים בינינו? מהו היום שצריך לציין בישראל? התשובה הייתה, חד-משמעית, 9 במאי, כי א. זה נובע גם מהמסורת שהייתה בברית המועצות, וגם מכך שרוב-רובם של הווטרנים הם דוברי רוסית. למרות שבוודאי ובוודאי אני לא ממעיט בחשיבות של הווטרנים מצבאות הברית. ופה אני רוצה לספר סיפור קצר. דווקא היום בבוקר, לפני הכנס – אני לא יודע אם מוטי נמצא פה, אולי הוא נמצא פה בין האורחים. הינה מוטי. שלום לך. אמרתי שאני חייב לספר את הסיפור שלך. מוטי הוא בן של חייל בצבא האמריקאי ששמו מוריס קלנר, נכון? אבא של מוטי לחם בצבא האמריקאי, יהודי, ובין היתר הוא פגש יהודים מהצבא האדום – ידוע שנפגשו לקראת סיום המלחמה ב-1945. זה מה שמאחד אותנו, היהודים – אנחנו היהודים בכל מקום, גם בצבאות הברית, גם בלחימה נגד הנאצים, ואנחנו יודעים להיות גם בכל מקום בעולם. אגב, לא תמיד מבקשים מאיתנו להיות בכל המקומות האלה, ואנחנו עדיין נמצאים שם. הסיפור של אביו של מוטי הוא אחד ממאות אלפי סיפורים. הוא גם כמו הסיפור של סבי, שאני מקפיד להזכיר ב-9 במאי כל שנה. סבי היה קצין בצבא האדום, אלכסנדר שולה קרסנוב. היה מפקד פלוגת המודיעין. הוא התחיל את המלחמה ב-22 ביוני 1941, עבר קורס מזורז של קצונה, לחם בחזית הדרומית ליד סטלינגרד ונפצע שם – אגב, אולי זה מה שהציל את חייו, כי כאשר הארמייה ה-18 עברה את הקרבות הקשים ליד סטלינגרד, הוא היה באשפוז ממושך, וחזר אחר כך כבר בקרבות בדרום אוקראינה, ונפצע פעם נוספת. הוא נפצע בפעם השלישית ב-1944, ליד העיר קובל, וכך בעצם נשלח כבר לעורף. בעיניי, הוא הסיפור של הגבורה היהודית, וממנו למדתי את כל הסיפורים של הגבורה באותה מלחמה. ואני גאה על כך, אני גאה להיות נכד שלו. הוא עלה לארץ ב-1996, נפטר ב-2009, ואני מספר את סיפוריו גם לילדים שלי, ובעזרת השם, גם נספר לנכדים שלנו. אני יודע שהאנשים שיושבים כאן – חשוב להם להעביר את זה לדורות הבאים. יש כאלה שחוו את המלחמה כילדים, יש כאלה שעדיין זוכרים את הזוועות של המלחמה, את ההפגזות. גם היום יש בינינו אנשים שלחמו. שמחתי הבוקר לראות אותם בכנס שאתה ארגנת, חברי שר הקליטה אופיר סופר. תודה לך על הכנס הזה, באמת תודה. חשוב להמשיך את המסורת הזאת, חשוב לעשות את זה. ולסיום, אני אגיד כמה משפטים. אין מלחמה שדומה למלחמה ההיא שהייתה לפני 78 שנים. אני מאלה שחושבים שהשימוש במילה "נאצי" הוא שימוש פסול. לא משנה מה אתה עושה, לא משנה לאיזה ויכוח אתה נכנס – אסור להשתמש במילה הזאת. אין עוד נאצים. הנאצים היו עד שנת 1945, ומי שעושה את ההשוואה, בעיניי, פשוט פוגע בזיכרון של המלחמה ההיא, כמו שגם מי שמנסה לשכתב את ההיסטוריה ומנסה לעשות שינויים, גם פוגע בזיכרון של המלחמה ההיא. אנחנו נשמור על הזיכרון הזה. אנחנו נעשה הכול בשביל שהדורות הבאים ידעו שאותם לוחמים יהודים אמיצים – מגיע להם להיות בהיסטוריה של העם היהודי, כמו ליהושע בן נון, כמו לדוד המלך. יעברו שנים ועל הלוחמים היהודים, העם היהודי ידבר כמו שמדברים היום על הגיבורים בהיסטוריה של עמנו, כי הם באמת היו גיבורים. בזכותם אנחנו חיים, בזכותם קיימת ומתקיימת מדינת ישראל. הנכדים שלהם, הנינים שלהם, בשעות האלה ובימים האלה נלחמים על מדינת ישראל, מגינים עלינו, על מדינת ישראל. ואולי זה החלום הכי גדול שלהם ושל כל אחד מכם שעבר את הזוועות של השואה. (אומר ברוסית: יום ניצחון שמח). << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, רבותיי האורחים, היום, כמדי שנה, מציינת הכנסת את יום הניצחון על גרמניה הנאצית, ובאולם יש שישה חברי כנסת, אחד מהם הוא שר. מציינת ולא חוגגת, כי בדרך כלל, אין חגיגה במלחמה ושפיכות דמים. אין סיבה לחגיגה במוות, באובדן, אובדן חיים, בנזקים בלתי הפיכים, גם לא בסיומה, שכן בעבור מי שעברו אותה, התופת והטראומה ממשיכות ללוות אותם כל החיים ולא נגמרות עם ההכרזה הרשמית. התכוונתי לעלות היום, שוב, כמדי שנה, לכבד את השורדים, להביע אמפתיה לכאבם ולדבר על העבר המזוויע, המדמם, ועל הלקחים והשיעורים החשובים שההיסטוריה מתעקשת ללמד אותנו וחלקנו מסרבים בעקביות ללמוד – על ערך החיים וחשיבות המאבק בשנאה, גזענות, אלימות ואלימות בכלל; על הכחשת האחר וההתנגדות להשמדת עם מבפנים ובחוץ; על החשיבות בהצבת גבולות בדמוקרטיה, מגבלותיה והאתגרים העומדים לפתחה. אותה מנטליות ששיבצה את ראש מפלגת מבוכה יהודית ביום אירופה, שהביאה באופן תקדימי לביטולו, היא ששיבצה את חבר הכנסת צבי סוכות, שהיה כאן לפניי – מתנחל שהואשם בשרפת מסגד, סוכן שנאה ומטיף פעיל לגזענות, פשיסט מוכר וידוע; מי שהשתתפותו היום לא נעצרה ולא בוטלה, וספק אם היא מביכה את רוב חברות וחברי הבית, למרות שהוא שייך למפלגה "לשרוף את חווארה". אותה מנטליות של עליוניות יהודית, שבלילה מחסלת 13 אנשים בעזה, מתוכם חמושים, וביניהם ארבעה ילדות וילדים ושש נשים. רובם אזרחים, נשים וילדים, ובבוקר ראיתי שיש הרוקדים על הדם ושותים יין. בשל ביזוי המעמד החשוב והרגיש הזה כאן, מעל בימת הכנסת, ובגלל הניסיון הציני להשתמש לרעה בשואה ובשורדים ובמאבק ההיסטורי בנאציזם באירופה להכשרת מי שצריך היה להיות מוקע, ובדיוק כפי שיד ושם סירבה לאחרונה להיפגש עם נציג הימין הקיצוני בגרמניה, אלטרנטיבה לגרמניה, AfD, אני נדרש, במיוחד ביום הזה, לומר שאני מסרב להמשיך לחלוק במה ביום הזה עם שורף מסגדים שונא ערבים, ולכן עזבתי את המליאה, כי יש גבול. בשירו הידוע "כשהרֶשע בא כמו גשם נופל" כתב ברכט: "כשסופר לראשונה, שידידינו נשחטים בהדרגה / קמה זעקה של פלצות. אז נשחטו מאה. אבל / כאשר נשחטו אלף ולשחיטה לא היה סוף, נפוצה / השתיקה. / כשהרשע בא כמו גשם נופל, איש אינו קורא עוד: / עצור". הגיע הזמן מזמן שיקום קול זעקה לעצור. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חברי הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי חברי הסגל הדיפלומטי, ומעל כולם אורחינו הווטרנים ובני המשפחות, בפתח דבריי אני מבקש לחזק את רוחם של תושבי עוטף עזה ואת ידם של חיילי צה"ל ומפקדיו. אנו שותפים מלאים להכרה בצורך להיאבק באופן נחוש בארגוני הטרור ובשמירה קפדנית על יכולת ההרתעה הישראלית. ההכרה הזו אינה מעכבת אותנו לרגע מהבעת צער עמוק וכן על מותם של אזרחים לא מעורבים, ובמיוחד על מותם של ילדים. זוהי דרכה של מסורת ישראל, ולא אותן תמונות והתבטאויות שראינו ושמענו היום. עלינו להקפיד במורשת הזו של מסורת ישראל הקפדה גדולה ויתרה. ההכרה הזו גם אינה מסיגה אותנו מההבנה שבצד הפגנת העוצמה הצבאית, מדינת ישראל חייבת לחתור לפתרון מדיני של הסכסוך, ושאין לכך אלטרנטיבה. בימים אלה של דיון אינטנסיבי בתקציבי המדינה לשנים 2023 ו-2024, ראוי גם שנזכור שחוסנה של מדינת ישראל מתבטא בעוצמתו של צה"ל, אך לא פחות מכך גם באחריות של המדינה לאזרחיה, במיגון הבתים באשקלון ובהשלמות תוכניות המקלוט ביישובי הדרום, בהפעלה רציפה של מרכזי החוסן, במתן פיצוי מהיר ויעיל לבעלי העסקים ובפיתוח המתמשך של היישובים היהודיים והערביים בנגב. ולעניינו של היום המיוחד. לפני שלושה שבועות ציינו במדינת ישראל וברחבי העולם היהודי את יום הזיכרון לשואה ולגבורה, והתייחדנו עם זכרם של מיליוני אחינו. ציון יום הניצחון על גרמניה הנאצית מאפשר לנו, בצד השבועה של "זכור את אשר עשה לך עמלק", להפנות מבט גם אל הפרקים הנוספים, הטרגיים וההירואיים, של מלחמת העולם השנייה. הראשון שבהם הוא מחיר הדמים הבלתי-נתפס ששילמו עשרות מיליוני בני אדם בני דתות ולאומים שונים בגין טירוף השנאה והאלימות הרצחנית של הנאצים ושותפיהם. הפרק השני הוא סיפור גבורתם של מיליוני חיילים שנאבקו באימפריית הרשע והביסו אותה במאמץ בין-לאומי, שגם הוא חצה גבולות של לאומים, שפות, דתות ותפיסות עולם פוליטיות. הפרק השלישי בסיפורה של מלחמת העולם השנייה, שמבטינו מופנה אליו ביום חשוב זה, הוא גבורתם של מיליון וחצי חיילים יהודים ששירתו בכל צבאות הברית – בצבא ברית המועצות, בצבא ארצות הברית ובצבאות נוספים – ובתוכם כ-40,000 בני היישוב העברי שהתנדבו לשרת בצבא הבריטי. ביום הזה אנו מכירים תודה לאזרחים הוותיקים החיים היום בישראל שתרמו בגופם ובעוז רוחם להכרעת המפלצת הנאצית. ביום הזה אנו מתייחדים עם זכרם של קרוב לחצי מיליון חללים יהודים שנפלו בשדות הקרב בארבע יבשות שונות. היום הזה מזכיר לנו את הצורך לשמור על מורשת הגבורה של החללים ושל הווטרנים שאיתנו במגוון דרכים של הנצחה וחינוך. משימה לא פחות חשובה קשורה להכרה כי מסעם של מיליון וחצי ישראלים דוברי רוסית ואוקראינית אל ליבה של החברה הישראלית טרם הושלם. רבים מישראלים אלו הם בני הדור השני והשלישי של הווטרנים, ושילובם המלא בחברה הישראלית, כמו גם מתן מענה ראוי לאתגרים הכלכליים והחברתיים ולאתגרים הקשורים בזכות היסוד לנישואים, גם הם חלק ממתן הכבוד לווטרנים ולמורשתם. אדוני שר העלייה והקליטה, בהקשר הזה אני מבקש לומר לך באופן ברור: היוזמות לצמצום היקפיו של חוק השבות ולהנצחת מדיניות גיור מחמירה ומצמצמת הן פגיעה יסודית בערכים ציוניים ודמוקרטיים, ופגיעה לא פחות חמורה בכבודם, במורשתם ובזיכרון תרומתם של הווטרנים, ולא נאפשר ליוזמות מקולקלות אלה להתממש. לצערנו הרב, לקראת סיום דבריי, עליי לציין שגם השנה לא ניתן להתעלם מן הנעשה על אדמת אוקראינה. רוחו של היום הזה מחייבת אותנו להשמיע קול ברור נגד המתקפה על אוקראינה ואזרחיה ובעד המאמץ הבין-לאומי להביא לסיומה המיידי של המלחמה המיותרת וחסרת הלגיטימציה הזו. יום הניצחון נושא בחובו קריאה לכולנו להכיר בכך שהגנה על זכויות האדם, מעמדם של עקרונות המשפט הבין-לאומי, הבחירה בהידברות מדינית על פני שימוש בכוח צבאי והשמירה הקפדנית על היסודות הדמוקרטיים, ובהם עצמאות בתי המשפט, תקשורת חופשית, שיח ציבורי ער, הבטחת זכויות המיעוטים והבטחת יכולת הפעולה של החברה האזרחית ושל אנשי התרבות ורוח – הדברים הללו אינם יכולים להילקח כדברים המובנים מאליהם באף דור ובאף מדינה. מבט חטוף על הנעשה ברחבי העולם בשנים האחרונות, לרבות במדינות המגדירות את עצמן כמדינות דמוקרטיות, מלמד שהלקח הזה של יום הניצחון רלוונטי מתמיד. ביום הזה אנו מתחייבים לכבודם ולמורשתם של הווטרנים, ובאותה נשימה גם להמשיך ולהגן על הלקח הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, וטרנים נכבדים, כנסת נכבדה, אנחנו מציינים היום את יום הניצחון של בעלות הברית על גרמניה הנאצית. במלחמת העולם השנייה עמדו מצד אחד מדינות הציר ומצד שני בעלות הברית. אבל הפעם אני רוצה לדבר על עוד שני גורמים שאינם מדינות שהיו בשני צידי המתרס. מצד אחד ההנהגה של ערביי ארץ ישראל, ובראשה מופתי חאג' אמין אל-חוסייני. אל-חוסייני, שהיה זה שנשא באחריות רבה למאורעות תר"פ, שהיו הפתיחה למלחמה על הארץ, ולמאורעות הדמים של תרפ"ט, היה בקשר הדוק עם המפלגה הנאצית מאז שעלתה לשלטון. בין השאר, הוא הביע בשם הערבים רצון להצטרף לחרם הנאצי נגד היהודים, קיבל מיליוני דולרים משר החוץ האיטלקי כדי להרעיל את בארות המים של תל אביב – פעולה שלא הצליחה, ברוך השם – וייסד את המפלגה הערבית הפלסטינית, שתנועת הנוער שלה נקראה לזמן מה "הצופים הנאצים". במהלך מלחמת העולם השנייה הוא ניהל תעמולה רבה למען גרמניה הנאצית ומדינות הציר, ובה הציג את הצורר, יימח שמו, כמגן האסלאם, ובהמשך הגיש לממשלת גרמניה טיוטת הצהרה על שיתוף פעולה גרמני-ערבי במטרה לפתור את בעיית היהודים במדינות הערביות. בפגישתם הבטיח לו הצורר, יימח שמו, שכאשר גרמניה תכבוש את המזרח התיכון, האינטרס היחיד שלה שם יהיה השמדת היהודים. גם בתעמולה ובהסתה שקדמו לפרעות הפרהוד האכזריות, שבהן נרצחו קרוב ל-200 יהודי עיראק, היה לאל-חוסייני חלק נרחב, ובהמשך היה שותף בהקמת יחידות מוסלמיות באס.אס. בשנות המלחמה הוא הפעיל לחצים רבים כדי למנוע בכל דרך הצלת אלפים רבים של יהודים במדינות שונות, ולאחר שביקר באושוויץ הציע, בתקוותו לכיבוש ארץ ישראל בידי גרמניה, להקים מחנה השמדה דומה בעמק דותן. לנוכח הדברים הללו ורבים נוספים, מקוממת מאוד ההחלטה – שאני מקווה שהיא לא פוליטית – של הנהלת יד ושם להציג את מעורבותו של אל-חוסייני בשואה כעניין שולי. יש כנראה מי שמאוד חושש מהקישור המתבקש בין האנטישמיות שהתגלתה בצורה מזעזעת של השואה לבין המלחמה במאה השנים האחרונות על הארץ. עד כאן דבריי ביחס למנהיג של ערביי ארץ ישראל בעת ההיא, שחבר לצורר הנאצי. מהצד השני ניצב העם היהודי. כפי שאמרתי כאן לפני שנה, עבורנו לא היה היום הזה יום ניצחון, אלא יום סיום הסבל וסכנת ההשמדה. אנחנו ניצחנו את הצורר הנאצי כבר במהלך השואה, כאשר יהודים שמרו על צלם אנוש ועל אמונתם היוקדת גם בתוככי התופת. אנחנו ניצחנו אותו בהתקבצות העם היהודי בארצו ובהקמת המדינה היהודית בארץ ישראל. כפי שלאורך אלפי שנים ניצחנו את האימפריות הגדולות ביותר בעולם – ובהן מצרים, אשור, בבל, פרס, יוון ורומא, אימפריות שטבעו בתהום הנשייה של ההיסטוריה, בעוד העם היהודי, "המעט מכל העמים", כלשון הפסוק, שורד וממשיך את דרכו הארוכה למימוש ייעודו בעולם בתור ממלכת כוהנים וגוי קדוש – כך גם שרדנו וניצחנו את הרייך בן אלף השנים, ששרד 12 שנים בלבד; שנים שבמהלכן אומנם הצליח להנחית עלינו את אחת מהמכות הנוראות ביותר שקיבלנו במהלך ההיסטוריה הארוכה שלנו. כאשר יעקב אבינו נאבק באותו לילה עם המלאך, שרו של עשיו, עד עלות השחר, הוא יצא מהמאבק הזה כאשר זרחה לו השמש כשהוא צולע על ירכו. שם, במאבק ההוא, נקבע שמו בישראל "ישראל". גם אנחנו, בסיום החשוך והאפל של הלילה הארוך של הגלות, יצאנו מהמאבק הנורא ההוא עם צאצאו הרוחני של עשו ועמלק כשאנחנו צולעים על ירכנו, כאשר השארנו על אדמת אירופה שישה מיליון מאחינו, וגם לנו זרחה השמש ונקרא שם מדינתנו, כיסופי כל הדורות, שצמחה מהאפר, "מדינת ישראל". תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. לפני שהשר עולה, אני רוצה לספר לכם על פרדריק הרמן קיש, מפקד בצבא הבריטי, יהודי ומנהיג ציוני, מפקד בחיל ההנדסה המלכותי הבריטי. הוא זכה לעיטורים רבים, וביניהם מסדר האימפריה, קצין לגיון הכבוד, צלב המלחמה, מסדר הוון-הו של טייוואן. הוא נפל על אדמת תוניסיה בוואדי עקרית בגיל 54. הסיפור המדהים הוא שסבא שלי היה במחנה בג'אדו, והוא אחד המשחררים של המחנה הזה, ועוד יותר מדהים הוא שהיום אני נמצא פה בכנסת יחד עם יואב קיש, שסבא שלו הוא אותו פרדריק ששחרר את המחנה שסבא שלי היה בו, וכך הוא ניצל. אומנם זה היה בסוף המלחמה, אבל סבא של יואב קיש שחרר את המחנה. סבא שלי, זיכרונו לברכה, ניסים ואטורי, סומני, ניצל. הם עלו לארץ והקימו משפחה, משפחה ענפה, היום הרבה לוחמים, אנשים ציונים. זה הניצחון הגדול שלנו. אני מזמין את השר אופיר סופר, שר העלייה והקליטה, לסכם. בבקשה. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי הווטרנים ובני משפחותיהם, גיבורי מלחמת העולם השנייה, חבריי חברי הכנסת, קודם אני אציין שגם סבא שלי היה במחנה ג'אדו. טוב לדעת. אני רוצה לספר שהיום עברנו יום חשוב בהקשר הזה של יום הניצחון על גרמניה הנאצית. קדם לפני כן אירוע גדול באודיטוריום עם אורחים רבים. נציג תנועות הנוער היה צריך להיות נין של אחד מהווטרנים, דוד – אני מקווה שאני מבטא את שם המשפחה נכון – דוד זסלבסקי מאשקלון. הוא לא הגיע, אבל את דבריו קראו נציגי תנועות הנוער. בפתח דבריו נאמרו דברים מאוד מאוד חשובים. הפתח של הדברים היה שקיומה של מדינת ישראל אינו דבר מובן מאליו. זה מתחבר לי מאוד לדבריו של מנחם בגין בספרו "המרד", שהוא קובל על איך רבים בעולם לא הבינו שבמאה ה-20 ניתן להשמיד עם. ומנחם בגין כותב: דווקא במאה ה-20 ניתן להשמיד עם. אני, הקטן, ממשיך את דבריו ואומר: דווקא במאה ה-21 ניתן להשמיד עם ברגע. ולכן הדברים של בני הנוער היו כל כך חשובים. הם היו כל כך חשובים כי החוויה שאני קיבלתי מהיום הזה – ואני מודה שכבר כמה ימים אני קורא ולומד ומתעניין ומעמיק יותר, ולא נשאר ברובד השטחי של הדברים. האנשים הללו מותירים אחריהם מורשת חשובה, משמעותית, לעם היהודי, לעם ישראל ולתקומתה של מדינת ישראל. רק להסתכל על המספרים, לשמוע על מיליון וחצי יהודים שנלחמו במלחמת העולם השנייה, על חצי מיליון רק מהצבא האדום, יותר מ-200,000 לוחמים שנפלו בקרבות. עם ישראל, העם היהודי, נלחם כדי להפסיק את השואה הנוראה. תפסו אותי מאוד דבריו של אברהם קרצ'מר. הוא כותב כך: לחמנו תחת דגל זר ועל אדמת נכר, אולם היה ברור לכולם שהמלחמה היא מלחמת היהודים. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, התחושה שבה אני יוצא מהיום הזה – אני אומר את זה גם כמי שזכה לשאת בעול הצבאי במדינת ישראל, חווה גם רגעים לא פשוטים ברגעי הקרב ויודע מה מחזיק את הלוחם באותם רגעים – היא של אותה מורשת מפוארת של העם היהודי. הנדבך הזה של גיבורי מלחמת העולם השנייה, בממדים הללו, לעניות דעתי, צריך להיות צרוב הרבה הרבה יותר חזק במורשת היהודית, במורשתה של מדינת ישראל. אני יוצא היום עם חזון שיש לנו חובה לספר את הסיפור הזה לילדי ישראל. אני רוצה לומר את זה כשר העלייה והקליטה. אנחנו לאחר הימים הלאומיים החשובים כל כך, מלאי העוצמה. אפשר גם לחבר את זה לל"ג בעומר ולתובנות של מרד בר כוכבא, כפי שעשו בראשית הציונות. בשבוע הבא אנחנו באים בואכה יום ירושלים, ושם אנחנו גם נקדיש פרק לעלייה של יהדות אתיופיה. יש לנו עם מפואר, עם מורשת מפוארת, עם אלפיים שנות גלות שיצרו הרבה עומק, המון המון תובנות. החובה שלנו היא להביא את המורשת הזאת ולא לפספס אף מורשת – לא מהמחנה בג'אדו, לא מהציפייה לירוסלם ולא של גיבורי מלחמת העולם השנייה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי י"ט באייר התשפ"ג, 10 במאי 2023, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:20. << סיום >>