דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת כ"ד ישיבה ס"ח הישיבה השישים-ושמונה של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, י"ט באייר התשפ"ג (10 במאי 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 6 שאילתות דחופות 6 27. הרחבת כביש 40 6 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 7 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 7 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 8 גלעד קריב (העבודה): 10 29. ירידה בתמיכה הממשלתית לתנועת הנוער כנפיים של קרמבו 11 גלעד קריב (העבודה): 11 שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: 11 סימון דוידסון (יש עתיד): 17 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 18 הצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 23 שרון ניר (ישראל ביתנו): 23 הצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין במשפחה (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 25 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 25 שר המשפטים יריב לוין: 26 הצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון – הפחתת תוספת הפיגור על אי-תשלום קנס), התשפ"ג–2023 32 יונתן מישרקי (ש"ס): 32 שר המשפטים יריב לוין: 35 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדרת ילד נכה), התשפ"ג–2023 39 ינון אזולאי (ש"ס): 40 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדרת ילד נכה), התשפ"ג–2023 45 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 45 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדרת ילד נכה), התשפ"ג–2023 46 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 46 שר העבודה יואב בן צור: 46 הצעת חוק הירושה (תיקון – פסלות לרשת ומניעת עסקאות בזכות יורש שהמית את המוריש), התשפ"ג–2023 50 דבי ביטון (יש עתיד): 50 הצעת חוק הירושה (תיקון – שלילת הזכות לירושה), התשפ"ג–2022 56 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 56 שר המשפטים יריב לוין: 57 הצעת חוק לתיקון פקודת הדיג (איסור דיג מכמורת), התשפ"ג–2022 59 יסמין פרידמן (יש עתיד): 59 שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: 62 מיקי לוי (יש עתיד): 66 הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לגיל הרך), התשפ"ג–2023 68 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 68 הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התשפ"ג–2023 73 מרב מיכאלי (העבודה): 74 הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התשפ"ג–2023 75 יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): 75 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי להורי חיילים), התשפ"ג–2023 77 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 77 שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: 78 הצעת חוק מוקד חירום רפואי טלפוני, התשפ"ג–2023 85 משה גפני (יהדות התורה): 85 שר הפנים משה ארבל: 86 הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – קנסות בגין הנפת דגל של ארגון טרור) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023 91 צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): 91 שר המשפטים יריב לוין: 94 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 96 צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): 102 הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון – הפקעת זכות האיזון מבן זוג שהורשע ברצח בן הזוג השני), התשפ"ג–2023 111 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 112 הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון – הפקעת זכות האיזון מבן זוג שהורשע ברצח בן הזוג השני), התשפ"ג–2022 115 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 115 שר המשפטים יריב לוין: 117 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 119 הודעה אישית של חבר הכנסת שמחה רוטמן 121 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 121 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס ליישובים), התשפ"ג–2023 126 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 126 הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון – העלאת סכום מענק ההסתגלות ושינוי מועד תשלומו), התשפ"ג–2023 128 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 128 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 130 שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: 133 הודעת ועדת הכנסת 139 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 139 הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר פיצול הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023 139 ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): 139 הצעות לסדר-היום 141 דוח מבקר המדינה על כישלון תוכנית משרד החינוך בסגירת הפערים בין תלמידים 141 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 141 יונתן מישרקי (ש"ס): 143 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 144 משה טור פז (יש עתיד): 146 שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: 148 הצעות לסדר-היום 153 תוכנית חינוך חינם מגיל לידה ועד גיל שלוש 153 יעקב אשר (יהדות התורה): 154 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 155 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 157 אבי מעוז (נעם): 157 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 159 שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: 159 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי י"ט באייר התשפ"ג, 10 במאי 2023. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר פיצול הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסעיף הראשון בסדר-היום הוא שאילתות דחופות. השאילתה הראשונה היא של חבר הכנסת בועז טופורובסקי לסגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, בנושא: הרחבת כביש 40. אני מזמין את סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב לדוכן. שלום, נכבדי. בבקשה, חבר הכנסת בועז טופורובסקי. << קריאה >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << קריאה >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. << שאילתה >> 27. הרחבת כביש 40 << שאילתה >> << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, אדוני השר, חברי וחברות הכנסת, מקטע הדמים של צומת טללים עד עיר הבה"דים ממשיך לגזול חיים. קיים תקציב לתכנון בלבד, אך ביצוע הרחבת הכביש אינו מצוי בתוכנית החומש ואינו מתוקצב. ברצוני לשאול: 1. מתי בכוונת משרדך להוציא לפועל את הביצוע? 2. האם יש דדליין לאור הסכנה ולאור החיים שאבדו בכביש הזה, כולל בשבוע שעבר? תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, מכובדי חבר הכנסת השואל חבר הכנסת בועז טופורובסקי, קודם כול, אני שמח, כמו רבים אחרים, לראות שחזרת לפעילות שלך בכנסת. אני יודע שכבר הרבה שנים, מאז שאתה נמצא בכנסת, נושא המאבק בתאונות הדרכים הוא נר לרגליך, והינה, לא הפתעת אותנו שיש שאילתה שלך. הפעולות שלך למניעת תאונות דרכים הן באמת מן מהמפורסמות. הבוקר קראתי בעיתון שהגישו הצהרת תובע נגד הנהגת שגרמה לתאונת הדרכים, אף שהיא נפצעה. כנראה שלא הייתה לה כשירות באותו זמן לנהוג. יכול להיות שתאונות הדרכים במקרה הזה היא אנושית, אבל השאלה שלך היא במקום. מדובר, בכל אופן, על מקטע בתוך כביש 40 שיש בו תאונות דרכים. ממה שיש לי, לא היו שם תאונות דרכים קטלניות חוץ מהמקרה הזה, אבל זה ודאי מצריך טיפול, ולכן משרד התחבורה הקצה 11 מיליון שקלים לתכנון מוקדם ולתכנון מפורט של הכביש על מנת להרחיב לדו-מסלולי ודו-נתיבי, עם הפרדה קשיחה באמצע – ודאי, יכול להיות, שזה היה מונע את תאונת הדרכים, גם אם זה נושא אנושי של נהיגה לא כשירה – ולטיפול בצמתים, לרבות רמזור בכניסה למועצה. לאחר סיום כלל היבטי התכנון והתיאום הרלוונטיים, המשרד יתקצב את הביצוע המלא של הפרויקט, בהתאם להנחיית השרה. זו התשובה. יש לי הרחבה, אבל אני אעדיף לעשות זאת לאחר השאלה השנייה שלך, אם יש לך. אם לא, אני ארחיב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שאלת המשך. בבקשה, חבר הכנסת טופורובסקי. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אין ספק שיכול להיות שהייתה כאן טעות אנוש. אבל אם היה פס הפרדה באמצע, יכול להיות שזה היה מונע את ההרג המיותר. אני מבין שמתקצבים את התכנון. אני חוזר לשאלה. מתי – הערכה – יהיה תקציב לביצוע עצמו, או יותר פשוט, מתי זה יבוצע? מתי בפועל תהיה שם גדר הפרדה בין הנתיבים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע קל לפני שסגן שרת התחבורה ישיב, יש שאלה נוספת, לחבר הכנסת ואליד אלהואשלה. בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> בועז, אתה יכול לשבת. אני מבין שיש עוד שאלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כן, אתה יכול לשבת. השר ישיב במרוכז על השאלות הנוספות. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> כל יושב-ראש נוהג אחרת. זה בסדר. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אדוני סגן השר, אני רוצה לשאול בקשר לכביש 80, המחבר בין היישוב ערערה בנגב לבין צומת תל ערד. בכביש הזה אין תאורה. אנחנו הגשנו שאילתה לפני חודשיים-שלושה, והמענה שקיבלנו הוא שהכביש עדיין לא עומד בסטנדרטים של משרד התחבורה על מנת להתקין עמודי תאורה. בתקופה האחרונה הכביש הזה חווה המון תאונות, במיוחד בלילה. האם יש לכם תוכניות, או שאתם עוקבים אחרי כל מה שקורה בכביש המסוכן הזה? תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> וגם חבר הכנסת יוסף עטאונה רצה לשאול שאלה נוספת, ובכך יסתיים פרק זה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אה, שאלו כבר? אה, לא לשאלה הזו? בסדר. בבקשה, סגן שרת התחבורה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> תודה רבה. חבר הכנסת טופורובסקי, אתה באמת שואל: תכלס, מתי זה יהיה? אני באופן כללי רוצה להגיד לך שלכביש 40 יש ארבעה מקטעים שהם בעייתיים. ב-2018, 2019, היו שתי תאונות קטלניות, והן היו בכניסה, בחיבור, למשאבי שדה. לכביש 40 יש כמה מקטעים. אחד המקטעים הוא צומת משאבים, יש כניסה למשאבי שדה, כניסה לעיר הבה"דים, וצומת הנגב, בחיבור שלהם. אלה זה כל המקטעים. ב-2019 היו שתי תאונות קלות. אני אומר בשקיפות מלאה שאני בעקבות השאילתה שלך לא הסתפקתי בתשובה הזו, ואני אמרתי: חבר הכנסת טופורובסקי ירצה, תכלס, לוחות זמנים. התשובה שקיבלתי היא שתכנון מפורט שכזה הוא תהליך שלוקח זמן, ולכן הם גם לא יודעים איך לתקצב אותו. מאוד תלוי בתוכנית המפורטת. אני אקריא לך גם מה שהם ענו לי: יצוין כי תכנון כבישים הינו עניין מורכב הנדסית ובטיחותית, ועל מנת להבטיח תוצר איכותי שלא מסכן חיי אדם או מייצר צווארי בקבוק בדרך החדשה, יש למצות את תהליכי העבודה המקצועית עד תומם. המשרד יפעל – וזה גם בעקבות בקשתי – ככל שניתן לקיצור הזמנים בהתחשב באמור. התשובה מורכבת משני חלקים: החלק הראשון – צריך תכנון מפורט. אחרי תכנון מפורט, שלוקח גם פרק זמן לא קצר – ואני אומר את זה בשקיפות, פרק זמן לא קצר; אני ביקשתי גם לקצר ולמצות. הם דיברו על שנתיים. אמרתי: אני מבקש לוח זמנים של עד שנה לגמור את התכנון, ואחרי זה ובהתאם לכך יתקצבו את זה, כיוון שאי-אפשר לתקצב משהו שעדיין לא ידוע ממה הוא מורכב, מה העלויות שלו. אבל אין ספק, בעקבות השאילתה שלך, ובוודאי גם בעקבות תאונת הדרכים, וגם אם היא מסיבה אנושית – ככל שזה יותר הפרדות, כך זה יותר מונע. אבל תכנון טוב לא מונע. אתה יודע שלפעמים דווקא מעקות בטיחות עשו תאונות דרכים – אופנועים ודברים כאלה. אתה בעצמך לימדת אותי את זה בוועדות שאתה ניהלת, ואתה הצפת את הנושאים האלה. כך שאנחנו צריכים לתת להם את הזמן לתכנון המפורט, ולאחר מכן זה יתוקצב. אני אעקוב אחרי זה ככל שיתאפשר, ותודה רבה לך על השאילתה. בקשר לשאלה שנשאלתי, אני מודה ומתוודה שאני לא מכיר את זה בעל פה, ואני אשאל על הנושא הזה ואני אעקוב אחרי התשובה שניתנה לך. אני גם אשמח אם תשלח לי את התשובה שקיבלת, ואני גם אעקוב אצלי במשרד אחרי הדברים. אני אשמח לעמוד איתך בקשר כדי שנוכל לקדם את התאורה. אין ספק שתאורה היא דבר שמונע ונותן בטיחות בנסיעה בדרכים. היא משפרת את מצב הנהיגה, וממילא יש לזה השלכה על תאונות הדרכים. אנחנו מצמצמים יותר ויותר את חוסר התאורה, אבל עדיין יש בארץ כבישים, ולא מעטים, שהם לא מוארים. ובוודאי שבדרום מצויים יותר כבישים שכאלה. אני אשתדל לעשות את המקסימום בעניין. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לסגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב, שכהרגלו השיב בענייניות ובהעמקה. אני מזמין את השאילתה הדחופה הבאה – שאילתה של חבר הכנסת גלעד קריב לשר הרווחה והביטחון החברתי בנושא: אי-תקצוב פעילות תנועות הנוער כנפיים של קרמבו. אני מזמין את שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי לדוכן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עוד רגע. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני יודע. בשעה שהשר עושה את דרכו, אני רק מבקש – ואני בטוח שתצטרף אליי, וגם יתר החברים – להביע צער על אירוע הדמים בבית הכנסת בג'רבה בעיצומו של יום ל"ג בעומר. ראוי, כמובן, שנשתתף בצער אחינו ואחיותינו בתוניסיה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בהחלט, אדוני. בבקשה. << שאילתה >> 29. ירידה בתמיכה הממשלתית לתנועת הנוער כנפיים של קרמבו << שאילתה >> << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני השר, אני מבקש לשאול את השאלה הבאה: תנועת כנפיים של קרמבו, המוכרת לכולנו, נאלצה לצמצם את פעילותה לשילוב נוער עם צרכים מיוחדים, ואף נאלצה לבטל את מחנות הקיץ המתוכננים עקב צמצום בתמיכה הממשלתית. ברצוני לשאול: 1. בכמה צומצמה התמיכה בפעילות התנועה בשנים האחרונות? 2. מה בכוונתך לעשות בנושא? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. ישיב השר, בבקשה. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בטרם אשיב על שאלתך, חבר הכנסת קריב, אמנה בפניך את כלל השירותים שמשרד הרווחה והביטחון החברתי מעניק לאנשים עם מוגבלות בקהילה, ובשימת דגש מיוחד על מוגבלויות שמטפלת בהם תנועת כנפיים של קרמבו. יש לנו במשרד הרווחה כמה מענים חשובים המשלבים את האוכלוסיות האלה יחד בחברה, בקהילה, כדי לתת תחושה של שייכות לקהילה ותחושה של שווים בין שווים. יש לנו מועדוניות שיקומיות ומסגרת הערכת יום לימודים. במהלך שנת 2022 כ-8,000 ילדים ובני נוער קיבלו מענה בשירות המועדוניות השיקומיות ומסגרות הארכות יום לימודים, בעלות של 133 מיליון ש"ח. מרכזי נוער – תוכנית משותפת למשרד הרווחה ולמשרד לשוויון חברתי המיועדת למתבגרים עם מוגבלות בני 15 עד 21. השירות מקנה כישורי חיים במטרה להוביל לעצמאות תפקודית. כחלק ממערך תוכניות המעבר בקהילה, המרכזים פועלים בפריסה ארצית רחבה. עלות שנתית למשרד – כ-2.5 מיליון ש"ח, שמועברים למשרד לשוויון חברתי, ומתקצבים רכז לצעירים עם מוגבלות ב-55 רשויות מקומיות. שילוב בני נוער במכינות קדם-צבאיות – תוכנית משותפת למשרד הרווחה, משרד הביטחון ומשרד החינוך בשיתוף אשלים-ג'וינט ישראל. במהלך 2022 שולבו 50 צעירים בתוכנית, בעלות שנתית של 1.5 מיליון ש"ח. כולנו מתרגשים אחר כך כשאנחנו רואים אותם על מדים. מועדונים חברתיים לצעירים, תוכנית רעים – פעילות חברתית משלבת במועדונים קהילתיים, במתנ"סים, לבני נוער המשולבים בבתי ספר רגילים, לא חינוך מיוחד. התוכנית מזמנת מפגש עם קבוצות השווים שמטרתו לסייע לנערות ולנערים עם מוגבלות בהשתלבות בחברה ובהכנה לחיים עצמאיים. במהלך שנת 2022 כ-700 בני נוער שולבו בפעילות זו ברחבי הארץ, בעלות שנתית של 4.2 מיליון ש"ח. קייטנות – בחודשי הקיץ ובחופשות הגדולות מבתי הספר מבקרים ילדים עם מוגבלות בקייטנות ברחבי הארץ המופעלות בשני אופנים: קייטנות ייעודיות לילדים עם מוגבלות ושילוב בקייטנות עירוניות. הקייטנות מותאמות לילדים עם מוגבלות בני 3–21 המתגוררים בבית הוריהם. במהלך שנת 2022 שולבו 2,100 ילדים, בעלות כוללת של 1.7. נופשונים – מסגרת נופשונים לילדים עם מוגבלות מתקיימת בפנימייה או בית הארחה או מלון. במסגרת הנופשון נערכות פעילויות חינוכיות, פעילויות בילוי ונופש. הנופשון מאפשר לילדים ליהנות ממסגרת חברתית שיקומית ולהורים – קצת הפוגה ולצאת לחופשה. נופשון "הקלה" הוא מענה לצורך בהקלה על הורי ילדים עם מוגבלות, ובמסגרתו ילדים עם מוגבלות מבלים כמה ימים במשפחה אחרת, המקבלת הדרכה כיצד לטפל בהם בזמן אירוחם. במהלך שנת 2022 כ-6,700 אנשים נהנו משירותי נופשונים ונופשוני "הקלה", בעלות שנתית של כ-34 מיליון ש"ח. מטפחים חונכים ומטפלים – אדוני היושב-ראש, אני מייד מסיים, אבל אני חושב – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מקשיב לכל מילה, כל מילה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> – – שזה נכון לטובת האזרחים, לטובת הפרוטוקול. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם יותר לי, אם כבר אדוני עשה הפסקה, אדוני חוזר על המושג "ילדים עם מוגבלות". היום אנחנו מדברים על סוג מסוים של מוגבלות, או כל סוגי המוגבלויות? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> זו הנקודה שהובילה למכתב של התנועה כנפיים של קרמבו. המשרד ממונה על כלל המוגבלויות. אפילו חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות, שחוקק בסוף הכנסת הקודמת, לא הגדיר – וזאת דילמה, זו אכן דילמה. אנחנו בעבודת מטה לקראת תמיכות ומכרזים של 2024, אולי לעשות איזו דיפרנציאליות, לפי קושי, לפי מוגבלות, אבל שוב, גם זה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, אני שואל שאלה – יש מוגבלות פיזית, יש מוגבלות אחרת. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> נפשית, פיזית – כל המוגבלויות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מדברים על הכול. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, המוגבלות היחידה שהיא לא תחת משרד הרווחה זה תחום בריאות הנפש – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> לא כולה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – שנמצא במשרד הבריאות. כל יתר המוגבלויות הקוגניטיביות – – – << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> זה בעיקר מוגבלות פיזית. זה בעיקר מוגבלות פיזית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, גם קוגניטיבית. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> גם חלק מהנפשיות אצלנו, אבל אני אמשיך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> מטפחים חונכים ומטפלים אישיים – מענה המאפשר קידום בתחומי חיים אישיים, כגון מתן כלים להתפתחות עצמאות תפקודית וחברתית; פיתוח ביטחון עצמי ופיתוח מיומנויות חברתיות ואישיות. בכלל, אנחנו במגמה של סגירת המעונות לאט-לאט – שם תנאי החיים הם קשים מאוד – לחיים בקהילה ולחיים עצמאיים. זו מגמה כלל-עולמית, ואנחנו משתלבים בה בעוצמה. זה דורש מאיתנו שילוב ידיים של כלל משרדי הממשלה וגם של החברה. במהלך 2022 כ-2,900 מקבלי שירות, מרביתם ילדים עד גיל 17, קיבלו יותר מ-520,000 שעות טיפול, בעלות שנתית של כ-30 מיליון. נוסף לכל האמור – עכשיו אני מגיע לסוגיית כנפיים של קרמבו, ולפני שאני אקריא את התשובה מהכתב, חשוב לומר: אנחנו מכירים את כנפיים של קרמבו כתנועת נוער וכולנו מחאנו כפיים והתמלאנו גאווה שיש תנועת נוער כזאת. בסוף התשובה, ארצה להתייחס לסוגיית תנועת הנוער. אכן אנחנו מדינה מאוד מתקדמת ומתפתחת, הגענו להישגים רבים, ועדיין אנחנו סובלים ממועדונים סגורים, אבל אני לא רוצה להקדים את המאוחר. נדבר אחר כך. אז קודם כול, כנפיים של קרמבו התחילה כתנועת נוער, והיא נתמכת לצערי הרב לא כתנועת נוער וכארגון נוער. יש מספר מצומצם של תנועות נוער; אני לא רוצה להקדים את המאוחר. אני אגש לתחום האחריות שלי במשרד הרווחה. נוסף לכל האמור, ב-23 לדצמבר 2018 הייתה החלטת ממשלה 4397, שלפיה משרד הרווחה ייתן תקצוב על ידי תמיכה – שימו לב: נוהל תמיכה ולא תקצוב – לעמותות – וזה בלשון רבים – המספקות פנאי לאנשים עם ובלי מוגבלות, כשהרציונל: אדם עם מוגבלות יחד עם אדם ללא מוגבלות יוצאים לפעילות פנאי משלבת. כחלק מתמיכה זו עמותת כנפיים של קרמבו, תנועת נוער משלבת בפעילותה ילדים עם מוגבלות וילדים ללא מוגבלות, זוכה לתמיכה תקציבית מהממשלה משנת 2019. סכום התמיכה בעמותת כנפיים של קרמבו בשנים 2019 עד 2022 היה כ-29 מיליון ש"ח ביחד – סכום שהוא כ-49% מתקציב התמיכה הנקראת "פנאי משלבת" של מינהל המוגבלויות. אני רוצה לפרט את התמיכות לאורך השנים: בשנת 2019 סך התקציב במבחן התמיכה היה 13.5 מיליון ש"ח – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לכל העמותות. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> – – לכל העמותות. אני אפרט, אני אתן גם את מספר העמותות, הכול. חלקה של עמותת כנפיים של קרמבו במיליונים – 8.3, זאת אומרת מעל 50%. מספר העמותות שקיבלו תמיכה בשנה הראשונה – טבעי שלא כולם נחשפו אליה – 14 עמותות. 2020, התקציב נשאר אותו דבר – 13.5 מיליון ש"ח. חלקה של עמותת כנפיים של קרמבו – 6.148 מיליון ש"ח. סך הכול 15 עמותות, גידול בעמותה אחת. ב-2021 התקציב קפץ ל-19.5 מיליון ש"ח על ידי כספים קואליציוניים שבזמנו גייס אביגדור קפלן. חלקה של עמותת כנפיים של קרמבו קפץ ל-9.9 מיליון ש"ח, ואז היו 17 עמותות. 2022 – צנח התקציב ל-11.5 מיליון ש"ח. 2022 זאת ממשלת השינוי, מהפוסט של יאיר לפיד; אני לא כתבתי את זה, הוא כתב את זה בפוסט. אני הייתי מציע לו – הוא עושה הרבה למען האוטיסטים. הוא היה צריך קצת סבלנות, לנשום אוויר ולא לכתוב את הפוסט הזה. אפשר להצטער. גם אני מצטער. חלקה של עמותת כנפיים של קרמבו במיליונים, מתוך ה-11.5 מיליון – 4.518 מיליון, אך מספר העמותות גדל ל-25 עמותות. ב-2023 – אנחנו נחלק לאחר אישור התקציב – התקציב יעמוד על 17.5 מיליון שקלים, תוספת של 6 מיליון ש"ח על פי החלטת הממשלה. אף אחד שלא יקשור כתרים, אך זה עוגן בהחלטת ממשלה. התמיכה עדיין לא חולקה. אני לא יכול להתחייב בפני ראשי העמותה מה הסכום שהם יקבלו. ביום שאני כשר אוכל להתחייב לעמותה מה תהיה התוצאה במבחן התמיכה, אפשר לסגור את הבסטה ולהתפרק. היו אצלי בישיבה מוקדמת – תקשיבו, אנחנו גם לא אמורים לנהל עמותות. הבנתי את גודל – כשיש תקציב גדול, עמותה מגדילה את הפעילויות. הקייטנות לא נסמכות רק על משרד הרווחה; יש גם רשויות מקומיות, יש פילנתרופיה. זה הרציונל. האוצר לעולם לא יתמוך ב-100% תמיכה, אם הוא נותן 100% אחוז, אז אין צורך. אלה עניינים ושיקולים פנימיים של העמותה איזו פעילות לקדם ואיזו פעילות להאט. אני יכול רק להצטער. הם הודיעו לי ביושר שהם מוציאים את המכתב, ואמרתי לו: אני לא יכול למנוע ממך להוציא את המכתב. אני חושב שסכום התמיכה שיוצא ממשרד הרווחה לעמותת כנפיים של קרמבו הוא סכום ראוי, וגם ראוי שיגדל. רק תבינו שאם, לאור המהומה שנוצרה ביומיים האלה, הייתי מגייס 20 מיליון – הרי אם שיעור התמיכה, שיעור הזכייה שלה ממבחן התמיכות הוא 40%, כדי שיגדל להם, על פי המכתב, בעוד 5 מיליון ש"ח, הייתי צריך לשפוך 20 מיליון שקלים לתקנה. זה לא הוגן ולא נכון, כי יש עמותות שלא צריכות את זה. זה נשפך. חוק הכלים השלובים מתפרק. לא צריכות את זה. יש עמותות שנפח הפעילות שלהן הוא לא כמו של כנפיים של קרמבו. אין שום הצדקה. צריך – יש לי עוד. מניתי לך, חבר הכנסת גלעד קריב, מספר מצומצם של פעילויות. מחר ומוחרתיים – יש אמפתיה. המענה – הינה, אני אומר לכם עכשיו, אני מוריד את הכפפות ומפסיק להיות עדין: הגיע הזמן, 75 שנות עצמאות של מדינת ישראל, באומץ, כאן, הבית הזה יהיה אמיץ ויפרק את המונופול, את המועדון הסגור של תנועות הנוער בישראל, שנהנות מעשרות מיליוני שקלים ולא מאפשרות לארגוני נוער חשובים. פיתחנו מודל עוקף קבוצות כוח, ארגוני נוער. כולם צריכים להיות תנועות נוער. איזה חוק זה? זה ירד אל משה מסיני, שרק אותה קבוצה תישאר מקום המדינה ועד סוף המדינה? מה קרה? למה? זה המענה שצריך להיות. אם היא תנועת נוער, היא צריכה לקבל תקציב איכותי וגדול ממשרד החינוך. אנא, היו אמיצים ופרקו את זה. אל תחששו מקמפיינים. שר החינוך – שישמע אותי – הוא צריך להיות אמיץ; לעשות עבודת מטה. מדובר בקבוצה קטנה ופריבילגית. אנחנו מדברים על צמצום פערים ועל שילוב. צריך להיות מבחן תמיכה אחד של תנועות נוער. כל ארגוני הנוער בתוך תנועות הנוער – לפרק את זה. מה קרה? 75 שנה. הגענו לחלל. קודש קודשים, אל תגעו במשיחיי. למה? זו הזעקה שלי, אם רוצים להציל את כנפיים של קרמבו. קיבלתי כמעט 30 טלפונים מאנשים חשובים. לא רוצה לומר לכם – מראש הפירמידה ועד למטה: כנפיים של קרמבו, כנפיים של קרמבו. בסדר, כנפיים של קרמבו חשובה – חשובה לי כמו לטפל בעוד 300 סוגי מוגבלויות שאין להם יחצנות, שאין להם אבא ואימא. אז מי שאין לו אבא ימות ומי שיש לו יחיה? אני זועק ואומר שאם רוצים לטפל בתנועות הנוער, יש לפרק את המונופול. היו אמיצים, הפסיקו עם הפופוליזם. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מענה יותר מעמיק מזה, וכהרגלו גם מדם ליבו, שנתן כאן שר הרווחה והביטחון החברתי, לא יכולנו לקבל. מכיוון שאני יודע שהנושא חשוב לכמה חברי כנסת, אאפשר שאלת המשך לחבר הכנסת קריב, ולאחר מכן שאלות נוספות לחבר הכנסת סימון דוידסון ולחבר הכנסת יוסף עטאונה. אני יודע שהיו נוספים שביקשו, אבל צריך לעצור. בבקשה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני השר, התשובה – אכן, כדרכך – מעמיקה, והסיפא היא אכן מדם ליבך. לא אתייחס אליה. אני אחד מיושבי-ראש השדולה לתנועות נוער וארגוני נוער, ואנחנו מתכנסים בשבוע הבא. אפשר לדבר על כל הנושאים האסטרטגיים. מה שלא היה בתשובה המעמיקה שלך זה בשורה לאלפי החניכים, חלקם עם מוגבלויות וחלקם בלי מוגבלויות, מכיוון שזו תנועת הנוער וזה ארגון הנוער היחידים בישראל שבאמת משלב בין בני נוער עם מוגבלויות ובלי מוגבלויות לכל אורך הפעילות, ולא כאיזשהו פרויקט צד, ואנחנו צריכים לפתור את הבעיה קונקרטית לשנה זו, ואז להידרש לשאלות האסטרטגיות. עכשיו, התמונה ברורה: מדינת ישראל העניקה לעמותה הזאת תמיכה בהיקפים של 9 מיליון שקלים ו-8 מיליון שקלים, ולפני כשנה התמיכה צנחה ל-4.5 מיליון שקלים – מסיבות מוצדקות, לא מרוע לב, אבל מכאן ברור שהתנועה לא יכולה לקיים את מפעליה. לכן, שאלת ההמשך שלי, אדוני השר: האם בהיקפי התקציב הלחוצים אבל המשמעותיים שיש למשרד הרווחה – ולמשרדים נוספים כמו משרד החינוך והמשרד לשוויון חברתי – כאשר בימים אלו אנחנו מטפלים ב-12 מיליארד שקלים שמוגדרים כרזרבות – עכשיו נסגרת החלוקה, ואני לא מתייחס לדברים האחרים, רק לעובדה שיש כ-12 מיליארדי שקלים שבימים אלה מחלקים אותם למטרות רבות בהיקפים של מיליונים – האם לא נכון להתגייס ובשנה הזו להוסיף כסף לתקנה החשובה הזו? לתקן את התקנה במה שנדרש לקראת 2024? אני יודע שאתה ממילא מתכנן לעשות זאת, אבל להביא מזור, גם בגלל מועד אישור התקציב. העמותות בכלל, וכנפיים של קרמבו, ידעו רק בעוד חודש וחצי-חודשיים מה יש להם ל-2023. אז האם במצב הזה – "עת לעשות לה', הפרו תורתך" – תמצאו את הדרך להכפיל את התקנה? יש רזרבה בתקציב, כולנו בבית הזה מאוחדים סביב המטרה הזו, ואת התיקונים האסטרטגיים תעשו בהמשך הדרך, לקראת 2024. השר, עיני אלפי ילדים עם מוגבלויות וחבריהם לתנועה בלי המוגבלויות נשואות אליך. אנא, אל תשאיר את הילדים האלה בלי מחנה קיץ. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת קריב. ברשות השר ניקח את השאלות הנוספות, והשר ישיב במרוכז. חבר הכנסת דוידסון, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יוסף עטאונה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, קודם כול, אני בטוח – בגלל ההיכרות שלי איתך ושל כל הבניין הזה – שתמצא לזה פתרון, אבל לפני שתמצא לזה פתרון – אני לא יודע אם מישהו פה ביקר בפעילות של כנפיים של קרמבו. אני לא מאחל לאף אחד לגדל ילד עם מוגבלויות, לפעמים מאוד קשות. כנפיים של קרמבו מוצאת לאותן המשפחות, הורים וילדים מופלאים, כמה רגעים של שמחה, כמה רגעים של לחיות את החיים, ללכת לשתות כוס קפה כשמישהו מטפל בילד שלך. נושא קייטנות הקיץ הוא דרמטי. מדובר בכמה ימים שבהם אותה המשפחה יכולה לחיות כמשפחה, ואותו ילד עם מוגבלות יכול להגיע לשיאי הנאה שאין לו בחיים. לגבי התקציב אני רוצה לציין שבשנת 2021 יש עתיד, על ידי יוראי להב הרצנו, העברנו 13 מיליון שקלים בכספים קואליציוניים לשנתיים. כמובן שזה למסגרת של העמותות. את הרוב קיבלה כנפיים של קרמבו. אנחנו לא מדברים פה לא על ימין ולא על שמאל, לא קואליציה ולא אופוזיציה; מדברים מהנשמה למען הילדים האלה. צריכים לפתור את הנושא הזה במהרה. אני בטוח שאתה, עם החמלה שלך, וכל אחד שנמצא פה – יימצא לזה פתרון. לילדים האלה מגיעים הימים הנפלאים האלה בקיץ. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת דוידסון. חבר הכנסת יוסף עטאונה, ולאחר מכן השר ישיב במרוכז. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד השר, אני רציתי לשאול על מחסור בכוח אדם במחלקות לשירותים חברתיים בחברה הערבית. בעבר חבריי העלו בפניך את הסוגיה של ההכרה בבוגרי הגדה המערבית, וגם ירדן וחוץ לארץ. אני רוצה להעלות נקודה נוספת, כי קיים כיום חסם בפני הרבה סטודנטים ערבים להיכנס לאוניברסיטאות בארץ בגלל מגבלת הגיל. כל האוניברסיטאות מתנות כניסה בגיל 20. אני חושב שבגלל המחסור צריך את ההתערבות שלך למען הורדת החסם של גיל 20. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. השר מרגי, בבקשה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אני אשיב ראשון ראשון ואחרון אחרון. חבר הכנסת גלעד קריב, קודם כול, בתשובתי הייתה בשורה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אתה יכול לשבת. בתשובתי הייתה בשורה; אולי לא שמת לב. אני אומר לך, אם ב-2022 היו 11.5 מיליון ש"ח והשנה אנחנו נשים 17.5 מיליון ש"ח, בעקבות הדברים שנאמרו, וממשלות קיבעו את זה – קודם כול יש גידול. מעבר לזה, מה שלא אמרתי – בעקבות הפגישה שהייתה לי עם כנפיים של קרמבו, הקפאתי את תהליך הגשת הבקשות ועשינו בדיקה מעמיקה. לא הסתפקתי בבדיקה של ועדת תמיכות, בעיקר כי הייתה טענה שנכנסו עמותות שלא בהכרח מתעסקות בתחום הזה. ירדנו לעומק, כל עמותה ועמותה, וראינו, מה לעשות? אי-אפשר. הנוסח מאוד מופשט. אני אגלה לכם עוד משהו שעשיתי: פניתי לייעוץ המשפטי. אמרתי לה: אני רוצה לנסח מחדש – לבטל את המבחן, לעשות הגדרה מצמצמת יותר. לא מוכנים. בפרק 3(א) במבחן התמיכות, התפיסה המשפטית היא כמה שיותר רחב ולא מצומצם, כדי שלא ייראה שתופרים חליפה לגוף כזה או אחר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> רגע. הפתרון האמיתי הוא אם הייתה החלטת ממשלה על תקצוב כנפיים של קרמבו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> תן לי, אני רוצה לענות לך. אכן, ב-2024 אנחנו נפעל להגדיר את המוגבלויות לפי החוק החדש של שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון, ולהקשיח את מבחן התמיכה. נכון, אדוני השר? בדיוק. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> רגע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טלי, רגע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא אומר משהו גאוני. הקשחה של מבחן התמיכה ייתן לנו מענה לילדים שלנו. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> רבותיי, אני רוצה לשלב את התשובה אליך יחד עם התשובה לחברי דוידסון. נוסף לקייטנה הזאת שמקיימת – ומקיימים גם אחרים – תנועת הנוער כנפיים של קרמבו, מניתי נופשוני הקלה, כפי שציינת, והם חשובים, כדי לשחרר את המשפחה לכמה שעות במהלך היום. באמת צריך יום עיון שלם כדי לתאר חיים של משפחה עם ילד עם מוגבלות – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כמו שעושים בשלוה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> – – כשהוא במוסד ובשעות שהוא בבית. אלה שני עולמות שונים, שרחוקים כמטחווי קשת, ומציאות החיים קשה כמעט בלתי אפשרית. לכן אנחנו תומכים בנופשוני הקלה. זה גם לבחור עם המוגבלות או לבחורה עם המוגבלות וגם למשפחה. אנחנו תומכים גם בנופשונים למשפחות, שעות הקלה יומיות, שילוב של מוגבלים עם לא מוגבלים – הכול ביחד. אני לא יכול להיכנס – אני אומר, בסוף אני יודע מה אתם רוצים לשמוע – לתמהיל העיסוקים של העמותה. למה שאנחנו תומכים, למבחן התמיכה של כנפיים של קרמבו – אנחנו תומכים. הממשלה תומכת בנדיבות לב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אני לא אתנגד להגדלה, ככל שתהיה, והינה, אני אומר לך ביושר, גלעד, ואני רוצה לומר לכם ביושר, ואתם צריכים להיות גאים בתשובה שאני הולך לתת, כי אם אני אקבל עכשיו אפילו 100 מיליון, 20 מיליון או 50 מיליון לרווחה, אז כן, אשקול את צעדיי. רבותיי, כולם היו בניי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> כל הסעיפים, כל המוגבלויות – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל השר, יש פתרון נקודתי ויש פתרון אסטרטגי. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אני אומר בסוף. אני יודע מה אתם רוצים לשמוע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – מהאנשים שלנו. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אני יכול להבטיח לכם, יש דינמיקה. יש דינמיקה. כשמפרסמים מכתב – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אנחנו שומעים בין השורות, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, בבקשה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> יש דינמיקה, כשמפרסמים מכתבים כאלה. אני לא רוצה לספר לכם, בהיותי שר הדתות, כמה כסף עשה ארגון צהר כשעשה קמפיין, עליי. אמרתי להם: על מה? אמרו לי: תעזוב, זה טוב לנו, זה מגייס. אני אומר שיש דינמיקה. הקייטנות יתקיימו – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טוב, זה מה שחשוב. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> – – ותנו לנו לנהל את המשרד בצורה הכי מקצועית שיכולה להיות. תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שמענו את המילים האחרונות, והן החשובות. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> תשובה לחבר הכנסת יוסף עטאונה: אני אומר לך, המצוקה היא לא רק בחברה הערבית. יש תת-איוש במקצועות הרווחה. אנחנו סובלים ממחסור ומבריחה של עובדים ברווחה. אנחנו בעבודת מטה על זה. אתה ערבבת את הסוגיה של המכללות המוכרות והלא-מוכרות לעבודה סוציאלית. את חלקן – בחודשים שאני במשרד כבר אישרתי מכללה אחת או שתיים, אם אני לא טועה. לא כל מכללה אפשר לאשר, לצערי הרב. הלוואי. הינה, אני אומר לך, אני משווע לכוח אדם, לעובדים סוציאליים בתחום הרווחה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> לגבי מה שאתה מעלה, לאשר כניסה של סטודנטים מגיל 20, אני יכול לתת כתף חמה, אבל רבותיי, תתחילו לנער את הגוף הרדום שנקרא המועצה להשכלה גבוהה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה מאוד לשר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי, שהשיב בידענות מופלגת וברגישות מופלגת. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כל הכבוד. << הצח >> הצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2601/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק פרטיות לקריאה הטרומית. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת שרון ניר. בבקשה, חברת הכנסת שרון ניר, אני מזמין אותך לדוכן. להצעת חוק זו הוצמדה הצעת חוק של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שתעלה מייד לאחר מכן. עשר דקות לרשותך. בבקשה, גברתי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת הנכבדים, החוק שאני מעלה בפניכם היום עוסק בביטול ההתיישנות על עבירות מין, ובכך מעניק לקטינים ולקטינות שחוו פגיעה מינית את האפשרות להתמודד עם הפגיעה בכל עת שיבשילו לכך. החוק מסיר חסמים להגשת התלונה ומאפשר לנפגעים ולנפגעות למצות את הדין עם הפוגע גם אם עברו שנים רבות מיום הפגיעה. ההצעה הזאת מבוססת על כך שיש קשיים רגשיים עמוקים שחווים הנפגעים והנפגעות בתקופת הזמן שבין התרחשות הפגיעה ועד רגע ההבשלה עם הגשת התלונה. התיקון המוצע במסגרת החוק מבטא תהליך של התפכחות שאנחנו עוברים כחברה באופן וביכולת שלנו לטפל בנפגעי ונפגעות עבירות מין. התיקון מחייב את ההכרה של מערכת המשפט בקשיים הנפשיים הניצבים בפני הקורבנות ואת הצורך השיקומי כחלק מההבשלה להגשת תלונה. בנימה אישית אני יכולה לומר, אדוני היושב-ראש – לאחר שזכיתי לטפל בחיילים ובחיילות שחוו פגיעה מינית בילדות במסגרת שירותי הצבאי כיועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר – שטיפול רגשי הוא נדבך מרכזי מהשיקום, אשר עשוי להביא במעלה הדרך להגשת תלונה. לכן, אנחנו חייבים להותיר את הבחירה בידי הנפגעות והנפגעים, בעיתוי שבו יבחרו, ולהסיר לגמרי את הדוחק של הזמן כפקטור מכריע. אגיד קצת נתונים. לפי איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית משנת 2022, 94% מהתקיפות הן כלפי ילדים וילדות מתחת לגיל 12, והן בוצעו על ידי אדם מוכר, מסביבתו המוכרת של הקטין. הימצאותם של ילדים במסגרת חינוכית וחברתית יוצרת תלות במבוגרים האחראים להם, ומאפשרת ניצול של יחסי האמון והסמכות הגורמת לילדים להרגיש שהם לא באמת יכולים להתלונן. פערי הכוחות בין ילדים לפוגעים יכולים להוביל לניצול אשר לעתים קרובות מושתק במעגלים קרובים – זה הדבר הכי עצוב בעניין הזה. פגיעה מינית פוגעת בתחושת הביטחון האישי, פוגעת בכבוד ופוגעת באוטונומיה של הנפגעים והנפגעות. הפגיעה בדרך כלל מלווה בבדידות קשה, בתחושת בושה ובהאשמה עצמית. פגיעה מינית היא טראומה קשה במיוחד. יתרה מזו, נפגעות ונפגעים רבים חוששים מאיבוד התמיכה החברתית, הקהילתית או המשפחתית, דבר המעכב משמעותית את חשיפת הפגיעה ואת תהליך הגשת התלונה. במקרים רבים, כאשר נחשפת הפגיעה, הם נותרים ללא תמיכה, אדוני, מכיוון שהם שברו את קשר השתיקה. כך בעצם מתעצמת הפגיעה בהם. השתקת הפגיעה ושמירה עליה בסוד הן חלק בלתי נפרד מגורם הסבל של הנפגעות והנפגעים, ולעיתים הן גם מאפשרות לפוגע להמשיך במעלליו ומערימות קשיים רבים על הנפגעים. הצעת החוק הזאת מעלה את החשיבות של תמיכה ועידוד הנפגעות והנפגעים לחשיפת הפגיעה ולחתור להתמודד איתה. יש לזכור כי חשיפת הסוד יכולה להוות נקודת מעבר מכריעה בחייהם של הנפגעות והנפגעים. במקרים רבים עשויות לעבור שנים רבות עד שהנפגעות והנפגעים מצליחים להתמודד עם תופעת התגובה הפוסט-טראומטית ולגייס את הכוחות והמשאבים הדרושים לצורך הגשת התלונה. הצעת החוק מבוססת על ההבנה כי עבירות מין המבוצעות בנסיבות מחמירות הן העבירות החמורות ביותר בספר החוקים, וההשלכות שלהן נמשכות לאורך שנים רבות. השלכות אלה גם אינן בנות-חלוף. רק השבוע הלכה לעולמה יעל גרינברג, שנשאה על גבה יותר מ-35 שנה את הטייטל "הנאנסת משומרת". התואר הזה הפך את יעל לגיבורה טרגית על כורחה. האירוע שיעל חוותה היה חלק בלתי נפרד ממנה מגיל 14 וחצי ועד מותה. באחד הראיונות שנתנה יעל גרינברג היא אמרה: חיי נמחקו בגיל 14. מאז אני מתה מהלכת. כחברה אנחנו חייבים לקחת אחריות על הנפגעות והנפגעים ולא לאפשר מצב שבו קטין שנפגע מינית מאדם – אותו אדם ימשיך לחיות את חייו כרגיל. בה בעת, אנחנו כחברה צריכים לקחת אחריות על הנפגעים והנפגעות, וגם על הליך השיקום שלהם. זו הצעת חוק שאני ארצה להגיש בהמשך. החוק המוצע מאזן בין צורכיהם האישיים של הנפגעים לזמן ולמשאבים כדי להתמודד עם הפגיעה ולהגיש תלונה, לבין האינטרס הציבורי כולו להעמדה לדין של מי שביצע פגיעות מיניות כאלה. הצעת החוק הזו מבוססת על ההבנה כי הנפגעות והנפגעים זקוקים לזמן רב יותר מהזמן המוקצב על פי החוק. לסיכום, הצעת החוק המוצעת מביאה לידי ביטוי את התחייבות המדינה להגנה על קטינים ולקידום צדק לנפגעי פגיעות מיניות, וכי החברה והמערכת המשפטית עומדות על המשמר ודואגות לצורכיהם של הנפגעות והנפגעים. אני מצפה מכולם – גם האופוזיציה וגם הקואליציה – להצביע בעד החוק הזה ובעד חוקים נוספים שאעלה בהמשך הנוגעים לשיקום נפגעים ונפגעות מפגיעה מינית. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לחברת הכנסת שרון ניר. << הצח >> הצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין במשפחה (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2779/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כאמור, להצעה זו הוצמדה הצעה דומה, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ואני מזמין אותה לנמק את הצעתה. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת הנכבדים, מי שמכיר אותי וקצת קרא על קורות החיים שלי יודע שמאז 1992 אני עבדתי ופעלתי למען מיגור תופעת האלימות נגד נשים, כולל כל הנושא של תקיפות ואלימות מינית. האמת, אחד מהדברים שלמדתי תוך כדי העשייה הוא שכשהתחלנו לעסוק בזה, לא היו תאוריות הקשורות בנושא; לא היה חוק שמסדיר את העניין של תקיפה ואלימות מינית. לאט-לאט התחלנו להבין את הקשיים, והבנו שאישה או קטין שעוברים תקיפה מינית, לוקח להם הרבה הרבה זמן לדבר. בהתחלה היה לנו קצת – לתנועה בכלל, לתנועה הפמיניסטית, למי שעסק בנושא – אפילו כעס: למה שותקים? למה לא אומרים? למה לא יוצאים נגד התוקף? לאט-לאט למדנו, בצורה הקשה, בליווי של נשים וקטינים שעברו את התקיפה המינית, את כל מה שעובר עליהם. בקדנציה הקודמת, בכנסת העשרים-וארבע, הצלחנו להעביר הצעת חוק שמרחיבה את ההתיישנות ל-35 שנים לקטינים שעברו תקיפה מינית. היום ההצעה היא להסיר את הנושא של ההתיישנות. בסופו של דבר, למי שעבר והיה קורבן של תקיפה מינית כזאת או אחרת, יש זכות לעמוד על הרגליים ולדרוש את הצדק, וכן לדרוש את הענישה למי שתקף. חלק מהשיקום ומבריאות הנפש שמחזיר לעצמו מי שנפל קורבן לזה זה לעבור את התהליך של לעמוד מול התוקף ולהגיד: כן עשית, כן תקפת, מגיע לך עונש על זה. ואני חושבת שבימים מטורפים כאלה שאנחנו עוברים, חשוב מאוד לנסות ולעשות, ולו קצת, צדק באיזושהי פינה ממכלול הבעיות שהחברה סובלת ממנה. אני מאוד מקווה שכולכם תתמכו, וכך גם נוכל לקדם את הצעת החוק שעדיין חונה בוועדת החוקה ולהחיל עליה דין רציפות ולהתקדם. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. יציג את עמדת הממשלה בנוגע להצעות החוק הללו שר המשפטים וסגן ראש הממשלה חבר הכנסת יריב לוין. בבקשה. אדוני השר, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם הדבר הזה נעשה באופן רשמי, אבל אני יכול לבשר שבימי רביעי במליאה, נפתח – לא שומעים אותי, חברי הכנסת ניר וסובה – מפעל למירוק המצפון של סיעת ישראל ביתנו, שעובד שעות נוספות מדי שבוע. במסגרת המפעל הזה מגיע אלינו עוד חוק תחת הכותרת של החמרת ענישה או דחיית התיישנות ועוד כל מיני כללים וחוקים שכולם נועדו לכסות על דבר אחד – שהחוליים הקשים שיש במערכת המשפט, שסיעת ישראל ביתנו דיברה עליהם, פעלה בעניינם, כללה אותם בכל התחייבויותיה לבוחר לאורך השנים – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – כל החוליים האלה שאנחנו מנסים לטפל בהם במסגרת הרפורמה במערכת המשפט, כולם פתאום נדחו הצידה – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – בשם האידיאולוגיה הקדושה של "רק לא נתניהו". כאשר מתנגדים לרפורמה שכל כך מאמינים בה והיא כל כך נחוצה, מחפשים כל הזמן כל מיני דרכים אחרות להראות שעושים פעולות כדי לתקן ולשפר ולייעל את מערכת המשפט. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני קורא אותך קריאה ראשונה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה, לא לא לא. הוא לא דיבר אליכם – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז אני אומר לכם, חברי הכנסת ניר וסובה, שום דבר ושום הצעת חוק לא יכולה – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – השיחות בבית הנשיא – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – לא יכולה, לא יוכלו, לא יכולות ולא יכולים לטשטש את העובדה הפשוטה שאתם במו ידיכם נותנים יד להמשך המצב הקיים, ומגינים במו ידיכם על כך שכל החוליים הקשים האלה, שהצבעתם עליהם בצורה כל כך מדויקת לאורך שנים ארוכות, נמשכים. אני חושב שהדבר הזה הוא דבר שאי-אפשר לקבל אותו. ואני אגיד לכם גם יותר מזה – אני חושב שאיש ציבור, המבחן האמיתי שלו זה כשהוא יודע לשים בצד את הנושאים האישיים לטובת מה שנכון וחשוב וטוב לעשות. לצערי הרב, במבחן הזה, עד עכשיו אתם לא רק לא עומדים – אני חושב שאתם דוגמה מזהירה לאיך לא צריך להתנהג. עם זאת, אני פועל באופן ענייני, ולכן כאשר מגיעה הצעת חוק שבעיקרון הרעיון היסודי בה, של הארכה – אתם הצעתם לבטל לגמרי, נדמה לי שזה דרקוני מאוד, אבל לפחות ההצעה והכיוון של הצורך לייצר תקופות ההתיישנות ארוכות יותר במקרים של עבירות מין, בפרט כאשר מדובר בקטינים, מסיבות שכולנו מבינים אותן, ונדמה לי שלא צריך אפילו לפרט אותן כאן; אני רק אולי אגיד במשפט אחד שברור לגמרי שבמקרים האלה לוקח לפעמים הרבה מאוד שנים עד שגם בשל הכוח הנפשי אצל נפגע או נפגעת העבירה, וגם אולי אותו קטין נמצא במצב שהוא כאדם בגיר כבר יותר עומד על רגליו שלו, ומסוגל להתמודד עם כל ההשלכות של הגשת תלונה והתמודדות עם אירוע כזה. ולכן מטבע הדברים, מהסיבות האלה ורבות נוספות, נכון ללכת למהלך כזה, ואנחנו אכן מקדמים מהלך כזה. אני יכול לומר שפרסמנו לפני כחודש תזכיר של חוק העונשין (הארכת התיישנות עבירות מין בקטין) שהולך בדיוק בכיוונים האלה. במסגרת – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> זה שונה מאוד, אדוני השר. זה שונה מאוד – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> הוא לא. אני בטוח שיש מה לתקן. בשביל זה יש כנסת, אני תמיד אומר, ואני חוזר ואומר את אותו דבר גם כאן: לא כל החוכמה במקום אחד. אנחנו מביאים תזכיר. אני בשום אופן לא חושב שהכנסת היא חותמת גומי, והתזכיר לא יעבור בקריאה שלישית בדיוק כמו שפרסמנו אותו, אלא אני מניח שיהיו הערות, גם של הציבור וגם כאן בכנסת, ונשתדל לעשות את הדברים בצורה המיטבית. בעניין הזה אני תמיד פתוח לכל שינוי וכל הערה שיש בהם כדי לתרום לעניין. המטרה היא באמת לייצר איזושהי מערכת יותר נכונה בנושא ההתיישנות, שתמנע מצב שבו אנשים יימלטו מעונש רק בגלל הקושי של נפגעי העבירה לבוא ולהתלונן, ומצד שני, שוב, גם לא תקבע איזשהו דבר שבעיניי הוא פופוליסטי ולא רציני – להגיד שאין בכלל התיישנות, שזה לנצח. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> יש מיליון כאלה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן, אני חושב שזה מאוד בעייתי. את יודעת, בסוף תמיד צריך לזכור שיש גם אחוז מסוים – אולי יותר גדול, אולי פחות גדול, אבל יש גם אחוז מסוים של תלונות שווא, ולכן אתה בסוף צריך למצוא איזה איזון. בסוף גם יש גבול לכמה אפשר להגיד לבן אדם – כעבור עשרות שנים, כשכבר הרבה יותר קשה לך להתמודד ולהגן על עצמך ממרחק הזמן, יוכלו לבוא – גם איך אומרים, במקרים לא מעטים – לומר דברים שגם לא היו והם לא נכונים. לכן צריך למצוא פה איזון. זו סוגיה עדינה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אגב, אדוני יתקן אותי אם אני טועה, אני חושב ששני החוקים היחידים שאין בגינם התיישנות, שני הסעיפים היחידים הם רצח ועשיית דין בנאצים ובעוזריהם. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> נכון, כן, כן, למיטב ידיעתי זה המצב. אבל אני אומר, בואו, בסוף להתיישנות יש קשר ישיר לעולם הראיות וליכולת לשמור ראיות ולהביא ראיות ולהתמודד עם הדברים. לכן אני חושב שצריך לעשות איזון נכון וחכם. אין ספק שאנחנו צריכים, בוודאי בנקודות מסוימות בעניין הזה, ללכת להארכה של התקופות, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים. ולכן אני גם חושב שנכון לתמוך בהצעת החוק. אני מבין שבכלל במקור, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, את עוסקת בנושא הזה גם מכמה היבטים, הבאת אותה והובלת אותה. אני חושב שזה יהיה נכון לקחת את כל ההצעות האלה, להעביר אותן, לאחד את כולן עם ההצעה הממשלתית ברגע שיסתיים ההליך הטכני ונקבל את הערות הציבור, ונוכל להניח אותה כאן לקריאה ראשונה. זה בכפוף לכך שההצעות האלה כמובן לא יקודמו מעבר לקריאה הטרומית. אנחנו נמזג אותן לתוך ההצעה הממשלתית וננסה לעשות מהלך מושכל משותף בעניין הזה. אני מציע לכנסת לתמוך גם בהצעת החוק של חברת הכנסת ניר וגם בהצעה המוצמדת, ועדיין לקוות שלצד המהלכים האלה, שהם באמת חשובים, נעשה גם את המהלך היסודי והעמוק, כמו שאנחנו מאמינים כולנו יחד, לא רק אני לבד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לשר המשפטים וסגן ראש הממשלה יריב לוין. אנחנו נעבור להצביע. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> רגע, רגע, אבל היו טענות – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אה, אבל זה בתמיכה, סליחה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא, זה בתמיכה, אנחנו לא מאפשרים. אם הממשלה מתנגדת – אבל זה לא המצב. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא לא לא, לא עונים על טענות כלליות עכשיו. אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מה הבהרת? סליחה. מה אמרת? שמה? אמרת שאם מתנגדים – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עוברים להצבעה על הצעת החוק. ההצבעה תהיה אלקטרונית. רבותיי, אנא שבו במקומותיכם, חברות וחברי הכנסת. אנחנו נצביע בנפרד. ההצבעה הראשונה תהיה על הצעת החוק של חברת הכנסת שרון ניר. אנא שבו במקומותיכם, אנחנו עוברים להצבעה. רבותיי, בבקשה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 41 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 41 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה הראשונה. נצביע כעת על הצעת החוק השנייה, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין במשפחה (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 37 בעד. חבר הכנסת רם בן ברק מוסיף את שמו לפרוטוקול. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה, אבל רשמנו לפרוטוקול. גם הצעת חוק זו עברה ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון – הפחתת תוספת הפיגור על אי-תשלום קנס), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2415/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה. הצעת החוק הבאה היא הצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון – הפחתת תוספת הפיגור על אי-תשלום קנס), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יונתן מישרקי וקבוצת חברי הכנסת. ינמק היוזם חבר הכנסת יונתן מישרקי, בבקשה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> ברוכים הנמצאים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עד עשר דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, השרים הנכבדים, חבריי חברי הכנסת, בראשית דבריי אני מבקש להתייחס ולפתוח בנושא האירוע הנורא שהתרחש אתמול בתוניס, רצח מזעזע שאירע בבית הכנסת בג'רבה בשעה שיהודי הקהילה חגגו את הילולת רבי שמעון בר יוחאי. אני שולח מכאן חיזוק לקהילה היהודית בג'רבה. תנחומים למשפחות הנרצחים אביאל חדד ובן דודו בן חדד, השם ייקום דמם, ואיחולי רפואה שלמה לפצועים. אדוני היושב-ראש, השופט בדימוס פרופסור מנחם אלון, זכרו לברכה, טען כי מטרתם של הליכי ההוצאה לפועל היא לממש את פסק דינו של בית המשפט על ידי ירידה לנכסי החייב, אבל לא על ידי ירידה לחייו של החייב. בספרו "כבוד האדם וחירותו בדרכי ההוצאה לפועל" הביא כמה מקורות מהמשפט העברי – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> משפט יפה אמר אדוני. אפשר להתעכב עליו רגע. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – שמצביעים על הצורך בנקיטת גישה של חמלה. ידועה פסיקת שולחן ערוך בהלכות חושן משפט, שבה אופן הגבייה מהחייב חייב להיעשות תוך התחשבות ביכולותיו הכלכליות, וזאת בלי לפגוע ביכולתו להמשיך להתפרנס ולעבוד וביכולתו להחזיר את חובותיו. שיעור תוספת הריבית על קנסות בגין עבירות מינהליות הקבועה כיום בחוק היא 50% מן הקנס, ובתום כל תקופה של שישה חודשים שעברו מן המועד הקבוע לתשלום – 5% נוספים מן הקנס; דוח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר קובע כי כמעט 40% מחובות האזרחים למדינה מקנסות ואגרות נובע מתוספת פיגורים, הפרשי הצמדה וריבית והוצאות גבייה. נכון לפברואר 2023 גובה החובות שיש במרכז לגביית קנסות עומד על 6.8 מיליארד שקל, ו-2.6 מיליארד מתוכם הם תוספות לחוב המקורי, כלומר ריביות, הצמדות, תוספות פיגור. הבוקר נערך דיון בוועדת החוקה ובו דנו על הצעת החוק של משרד המשפטים שמטרתה היא הפחתת ריבית סכומי חובות שנפסקו בהחלטות של רשויות שיפוטיות. במהלך הדיון הדגשתי שעלינו לזכור שמטרת חיובי הריבית היא שהחייב ירגיש הכבדה באופן שיגרום לו לשלם את חובותיו, אבל אין הכוונה שההכבדה תהיה בשיעור גבוה מדי, שיביא לתפיחת החוב לממדים שהחייב אינו מסוגל לשלם. אין חולק כי יש צורך להשתמש בכלים משמעותיים לצורך קידום הליכי גבייה אפקטיביים, אך לצד זאת עלינו לדאוג שהשימוש בכלים אלו ייעשה באופן מידתי. הריבית הגבוהה הקיימת כיום על קנסות מינהליים אינה משיגה בהכרח את מטרתה העיקרית, שהיא גבייה אפקטיבית ויעילה, ומשכך, יש לחשוב על שימוש בכלים אפקטיביים נוספים לצד הפחתת נטל הריבית. כמחוקקים מוטלת עלינו החובה למנוע ניצול של אנשים שאין להם. מטרתה של הצעת חוק זו היא לעזור לאוכלוסיות מוחלשות על ידי הפחתת ריבית פיגורים על קנסות בגין עבירות מינהליות. בהצעת חוק זו מוצע להפחית את תוספת הריבית על קנס מ-50% ל-35%, ובתום כל תקופה של שישה חודשים מוצע להפחית את ריבית הפיגורים מ-5% ל-3.5%. בסופו של דבר סך ההפחתה יעמוד על שליש מסכום הריבית הקיימת. אני רוצה לחדד: אדם חייב שמגיעה אליו הודעה שבקרוב הוא עומד לקבל כפל קנס, כהגדרה, על פי הנתונים ששמענו היום מרשות האכיפה והגבייה, מדובר על 20% שרצים מייד לשלם. לאותם אנשים, 20%, לא מגיע לקבל את העונש החמור הזה. אני גאה להציג היום הצעת חוק חברתית זו, ונרגש שהצעה זו הינה חלק מהצעות החוק הראשונות שלי. תנועת ש"ס, שחרתה על דגלה סדר-יום חברתי, פועלת ללא לאות למען האוכלוסיות המוחלשות בישראל, ובכך היא ממשיכה את צוואתו של מרן הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה, לדאוג למוחלשים ולנזקקים. בסופו של יום אנחנו ניבחן במעשים, וכמו שכבר התבטא יושב-ראש התנועה הרב אריה דרעי, אנחנו כאן כדי לפרוע את התחייבותנו לבוחר. סדר-היום החברתי שלנו בא לידי ביטוי גם בתקציב המדינה החברתי שאנו מעבירים בימים אלה – חוק חינוך חינם מגיל אפס עד שלוש – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – הוספה של 3 מיליארד שקלים לתקציב משרד הרווחה ועוד. ברצוני להודות לשר המשפטים יריב לוין על תמיכתו בחוק זה – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ועל הירתמותו לקידום החוק. כמו כן, תודות לשר האוצר ולשר הפנים על תמיכתם בחוק. חבריי חברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה כאחד, אבקש את תמיכתכם בהצעת חוק חשובה זו. תודה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> יישר כוח. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת קריב, כאן מופיע לי שאתה כבר בקריאה ראשונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז אנחנו לא רוצים להמשיך. תודה רבה לחבר הכנסת יונתן מישרקי על הצעת החוק החשובה הזו. יעלה ויבוא שר המשפטים סגן ראש הממשלה חבר הכנסת יריב לוין להשיב על הצעת החוק הזו. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, הצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון – הפחתת תוספת הפיגור על אי-תשלום קנס) שמוביל חבר הכנסת יונתן מישרקי ביחד עם כמה חברי כנסת נוספים, נדמה לי – חבר הכנסת מישרקי, אם אני זוכר נכון, ואני מקווה שאני לא טועה, זו ההצעה הראשונה שאתה מעביר בקריאה טרומית, אז ברכות גדולות. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בשעה טובה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ונדמה לי שאין דרך ראויה יותר מלהתחיל את המסע הזה שלך בהצעה כזאת, הצעה שמבקשת להפחית את תוספת הפיגור שנדרש לשלם אדם שלא שילם קנס במועד ולא הודיע כי ברצונו להישפט מ-50%, כפי שזה היום, ל-35%. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> ואנחנו גם תומכים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן. אני יכול לומר לחבר הכנסת כהן שלא כפי שאתם נהגתם בממשלה הקודמת, אתה רואה שאני מנהל את העניין לגופן של ההצעות ולא לגופם של המציעים. לא אתה, אבל אתה יודע – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> עזוב. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אתה יודע מה היה בפעם שעברה. אני מציע שלא נעשה את הסטטיסטיקה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כמדומני, שתי ההצעות הקודמות היו של האופוזיציה, שכרגע – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> היושב-ראש, אני מעריך שכנראה כבר עכשיו עברו יותר הצעות של האופוזיציה בוועדת שרים לחקיקה מאשר בכל הקדנציה הקודמת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן, כן. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה טועה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תעשו את הבדיקה. אני מרשה לעצמי. זה בטח נכון לגביי אישית. אם אני הייתי משמר את הסטטיסטיקה של מה שאתם העברתם לי, הייתי צריך להתנגד לכול, אבל נעזוב את זה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> יריב, אתם עדיין מעבירים מה שאתם רוצים, לא מה שצריך. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, לא. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> ההבדל הוא להעביר את מה שצריך. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> בוא, חבר הכנסת כהן, אני מציע שתסתכל על היום. אנחנו מביאים דברים חשובים וטובים, גם הצעות של האופוזיציה, נדמה לי שאפילו לא פחות משל הקואליציה בשבוע הזה. בכל אופן הצעת החוק מבקשת להפחית את הסכום שמתווסף בתום כל תקופה של שישה חודשים מהמועד הקובע מ-5% מהקנס לשיעור של 3.5%. אני חושב שהדבר הזה הוא נכון. יש לו שתי תכליות: גם לעשות צדק עם החייבים ולא להעמיס עליהם חובות שהולכים וצומחים ותופחים, וגם לעודד בסוף תשלום, כי אחרת אנשים פשוט מתייאשים – הגידול של החוב הוא כל כך מהיר ומשמעותי, שהמוטיבציה לשלם נעלמת. ההצעה הזו גם עולה בקנה אחד עם הצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות שאנחנו מקדמים בממשלה, שקובעת גם היא תוספת פיגור בגין אי-תשלום קנס בשיעור של 35%, ואני חושב שצריך להתאים את שיעור התוספת לזו שמוצעת בחוק. צריך יהיה לעשות פה איזושהי האחדה, כדי שנגיע באמת לתוצאה זהה בכל המקומות, ובכפוף לעניין הזה אנחנו כמובן תומכים בהצעת החוק. אני רוצה אפילו לומר, חבר הכנסת כהן – הינה, תראה לאיזה מחוזות אנחנו מגיעים – אני רוצה להציע שבמסגרת הצעת החוק הזו אפילו נרחיב אותה, ואפילו, איך אומרים, נאפשר לחבר הכנסת מישרקי לתקן עוד עוול אחד על הדרך בתהליך הזה שהוא מוביל כאן, משום שבמקביל לעבירות הקנס המינהליות קיים מנגנון של עבירות קנס מכוח חוק סדר הדין הפלילי, סעיף 229(ב), שקובע גם הוא מנגנון של תוספת פיגור של 50% עם 5% נוספים מדי שישה חודשים. אני חושב שמאחר שנכון לאחד את כל התפיסה בעניין הזה, ואותם הגיונות שדיברתי עליהם קודם קיימים גם כאן, יהיה אולי כדאי, חבר הכנסת מישרקי, כבר לנצל את ההזדמנות הזו. תטביע את חותמך גם בחוק סדר הדין הפלילי, נתקן גם את העניין הזה, ונתאים את המצב בשני החוקים. בכל אופן אני כמובן מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק הטובה הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לסגן ראש הממשלה ושר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין. חבר הכנסת יונתן מישרקי, מקובל עליך מה שאמר שר המשפטים? << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כך, חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. הצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון – הפחתת תוספת הפיגור על אי-תשלום קנס), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יונתן מישרקי וקבוצת חברי הכנסת – אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה כמובן תהיה אלקטרונית. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון – הפחתת תוספת הפיגור על אי-תשלום קנס), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 35 בעד, אין מתנגדים, יש נוכח אחד. אני קובע שהצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון – הפחתת תוספת הפיגור על אי-תשלום קנס), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יונתן מישרקי, התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור להכנתה לקריאה הראשונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט. בשעה טובה, חבר הכנסת מישרקי, על הצעת החוק החשובה והחברתית הזו. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדרת ילד נכה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2717/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדרת ילד נכה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ינון אזולאי וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת – מאיר, החיוך שלך שווה מיליון דולר. גם שלך, קארין. ראשית, אני רוצה להודות למנכ"ל הכנסת על האווירה הטובה שהוא משרה פה בכל השיפוצים ולמען חברי הכנסת, עובדי הכנסת, מבקרי הכנסת. אז קודם כול יישר כוח לו שהוא עושה את זה בצורה מכובדת. נעים לנו, ואני רק מאחל שזה יהיה נעים לנו בכל המובנים, בעזרת השם. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדרת ילד נכה), התשפ"ג–2023. אם הייתי שואל אתכם, חבריי חברי הכנסת: ילד שנולד בלי יד, אולי בלי רגל, אבל אחת – האם מגיעה לו קצבת נכות? אני לא חושב שיש פה מישהו אחד שיגיד שלא. כולם יגידו: בטוח, מה אתה בכלל חושב על זה? במדינת ישראל לא ייתנו? מדינה שעוזרת, רווחה? על מה אנחנו מדברים? ואם נתקדם ונגיד שהילד, ברוך השם, נולד בסדר, אבל לצערנו, במשך השנים קטעו לו גפה – מה יקרה? האם מגיעה קצבת לו נכות? גם היינו עונים: בטוח. אבל לצערי, במדינת ישראל 2023 התשובה היא לא, לא, לא, לא – דבר שהוא מוזר, דבר שלא מתקבל על הדעת. ילד בלי יד אחת פשוט לא מקבל קצבת נכות. ההורים שלו צריכים להסתדר עם כל ההתמודדויות, ובכלל, אם זה אחרי ניתוח, בגיל 10, 12, מה קורה? צריך להביא פסיכולוג, צריך להביא סייעת, כל המסביב של הסיוע לילד הזה או לילדה – אין, אין מענה. על קטיעת רגל של ילד, ילדה, אין מענה במדינת ישראל מבחינת הנכות בביטוח הלאומי. אני רוצה להעלות לכם מקרה שכתבה אימא של ילדה שלא אזכיר את שמה, כמובן. ככה היא כותבת: הבת שלי בשנה שעברה, בגיל שלוש, בגן טרום-טרום-חובה של העירייה, שלא הייתה זכאית לשום סיוע כי היא איננה מוגדרת ברשימה של משרד החינוך לסייעת ולא מוגדרת בסכנת חיים, בכל שבוע נפלה לה קופסת האוכל על הרצפה. כשהיא ניסתה לפתוח אותה עם יד אחת, הקופסה עם ארוחת הבוקר התפזרה על הרצפה". בואו רגע ניכנס לעולמו של ילד – זה גם בעולמו של מבוגר, אבל בואו נראה ילד שצריך להתמודד עם דבר כזה. מצד אחד הוא צריך להחזיק בקופסה, מצד שני הוא צריך לפתוח, לאכול. ילד הוא בדרך כלל עצמאי בגיל שלוש. איך הוא מרגיש כשהוא לא מצליח לעשות את הדבר הפשוט הזה – להגיש את האוכל מהקופסה לפיו כדי לאכול עם הילדים? לא מדברים לא על מחיאות כפיים ולא על ריקודים ולא עמידה על הידיים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה פשיטא. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – לא מדברים על כלום; מדברים על דבר אחד, דבר פשוט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה פשוט משפיל לחשוב שעד עכשיו היינו צריכים להתווכח איך בלי רגל אחת זה לא כמו בלי שתי רגליים. די, נו, באמת, אי-אפשר לסבול את זה. יש מישהו שמתנגד לזה? יש מישהו שמתנגד לזה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אף אחד לא מתנגד לזה, רק אני לא מבין למה עד עכשיו זה לא הגיע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברוך השם, עכשיו עושים את זה – – – מתנגד. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אני רוצה להגיד לאותם – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איפה – האטימות של הביטוח הלאומי עד עכשיו. אני אומרת לך, אדוני חבר הכנסת, שפרשנות של רבים כוללת גם יחיד, והביטוח הלאומי היה צריך להכיר בזה שנים אחורה. לא היינו צריכים להגיע לחקיקה בכלל. כי רבים – כולל יחיד. מספיק עם ההשפלות האלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לכן אנחנו מגישים הצעת חוק כזאת שבאה בסך הכול לתקן את העוול הנוראי הזה של שנים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת שטרן, בחוק הביטוח הלאומי, רק אם יש לך קטיעה של שתי רגליים אז יש לך נכות. זה אין לתאר. פשוט מדהים. אתה מבין שרבים – כולל יחיד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זאת מטרת הצעת החוק, חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לכן אנחנו כאן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברור. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לכן אני קודם כול שמח שכולם בעד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל לפעמים אין חשיבה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, אל תגיד "אין חשיבה". << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> למה אתה אומר שיש חשיבה? אז איפה – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> כי בסוף השנה שעברה אנחנו התחלנו לגבש תקנה ולשנות תקנה, ואז אנשי המשפטים אמרו: לא, צריך לחוקק את זה. אני מעריך את זה שהעלית את זה בחוק ואנחנו מצביעים, אבל כמו שטלי אומרת – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אבל אתה יודע, אני מסכים איתך. מקום המדינה אני שואל, מקום ביטוח לאומי, איך זה קרה. עזוב משנה שעברה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה האטימות של ביטוח לאומי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שנייה, טלי, שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – כמו שטלי אומרת – אתה יודע, זה גוף גדול – ברגע שזה עלה בפנינו, כמו שזה עלה בפניך, זה דבר שצריך לתקן, אפילו רטרואקטיבית. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> האמת היא שלא ידעתי את זה. אתה יודע מי העיר את תשומת ליבי? השר מרגי. אני אמרתי לו: לא יכול להיות – אני מתווכח איתו. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> כי הוא ראה את זה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כשהבאתי את זה השר יואב בן צור אומר לי: תרוץ על זה, יש לך את כל התמיכה, אנחנו נביא את כל מה שאתה צריך בעניין הזה. גם אנחנו לא האמנו לזה עד שלא נחשפנו לדבר הזה. אתה נמצא בתוך מקום, ואתה לא מבין את הדבר הזה. אבל הדבר שאמרת, שבסוף השנה שעברה – אני מסתכל על ביטוח לאומי מאז קומו. איך עושים דבר כזה? למה אין חשיבה? ילד נולד בלי יד אחת – אתה לא נותן לו? אני לא מבין. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> פיברומיאלגיה, במשך 30 שנה לא עשו שום דבר. נכנסתי, ראיתי – עשיתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אנחנו פה, בעזרת השם, בשביל לתקן, ואני מקווה שזה ימשיך להתקדם בצורה המהירה ביותר. אני גם מאמין – אני דיברתי גם עם עומר ממשרד האוצר, של שר האוצר, שעוזר. האמת היא שיש לו תמיד אוזן קשבת, והוא הבטיח שיעשו הכול על מנת לזרז ולעזור בעניין הזה. השר, אתה בטח תגיד – אני בטוח שאתה תעזור כדי שזה לא יתעכב עוד יום אחד. אני רוצה להודות לכם, חבריי חברי הכנסת. אני אפילו לא מבקש שתתמכו, כי זה מובן מאליו שבעזרת השם נתמוך בדבר הזה. זאת תהיה בשורה לאותם הורים, ובעתיד גם לאותם ילדים שגדלים ותהיה להם היכולת להתמודד עם המצב הקיים, לצערנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדרת ילד נכה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2992/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> להצעת החוק הזאת הוצמדו שתי הצעות חוק נוספות. הראשונה היא של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי הכנסת, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדרת ילד נכה), התשפ"ג–2023, פ/2992/25. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, חה"כ ינון, אחי, אני רואה שיש הרבה מן הדברים שבהם אנחנו נפגשים בראייה ובאג'נדה החברתית של שנינו, במיוחד בכל הסוגיות של האוכלוסיות המוחלשות. לסוגיה הספציפית של הגדרת ילד נכה אני רוצה, אחרי הדברים שאתה דיברת – ואני מסכימה במאה אחוז איתך – להוסיף גם באופן כללי על כל הסוגיה של הסבל והביורוקרטיה שעוברים אנשים והורים בוועדות של הביטוח הלאומי לקביעת אחוזי נכות. אני מכירה את הנושא מקרוב מאוד, אני נפגשת עם הרבה אנשים. בוועדות אין הרבה פיקוח ובקרה. הרבה קריטריונים שצריך להכניס לא קיימים שם; לא מתייחסים לעוול החברתי והנפשי שעובר אותו בן אדם או ילד בוועדות. לא רק זה – אני פונה עכשיו לכבוד השר. אני שלחתי מכתב לגבי שינוי תקנות גם בתקופה האחרונה, ממש לפני היציאה לבחירות, ועל עוד סוגיות בוערות שקשורות לכל הנושא של כריתת איברים וקביעת אחוזים של נכויות שהן תלויות גיל. אני לא יכולה לתאר לעצמי מה חשבו על הסוגיה הזאת שהיא תלוית גיל – מה הקונספט שחשבו, מה הרציונל מאחורי מה שחשבו. לאבד חלק מהגוף זה אבדה לכל החיים, זה עוול נפשי, זה כאב מתמשך, זה אובדן שיש בו מפגש יום-יומי של האדם עם עצמו, וגם, במקרים שיש נראות, גם עם החברה. לכן יש לי ציפייה, כבוד השר, שאתה תיקח את הנושאים האלה ותקדם אותם כמו שצריך, ובהחלט גם את ההחלטה הזאת, שמשפיעה רבות על התפתחותו של ילד; לפחות לאפשר מגיל צעיר לאותו ילד, שנגזר עליו בעל כורחו להיות בסיטואציה מסוימת, לקבל את האבזור, את העזרה ואת האפשרויות שאפשר לקנות בסביבה כדי שיתאפשרו לו כמה שאפשר חיים נורמטיביים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדרת ילד נכה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3127/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יוסף עטאונה) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הצעת חוק נוספת, של חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדרת ילד נכה), התשפ"ג–2023, פ/3127/25. לאחר מכן ישיב במשולב שר העבודה והממונה על הביטוח הלאומי השר יואב בן צור. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני עולה ומציע את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדרת ילד נכה). אני מצטרף גם לדבריו של חבר הכנסת ינון אזולאי וגם לדבריה של חברת הכנסת אימאן ח'טיב ולכל מה שהוצג לגבי ילדים בעלי צרכים מיוחדים. במדינה מתוקנת, במדינת רווחה, לא היה צריך תיקון כזה שילד שבגפה אחת, יד או רגל שנקטעה, והוא סובל – לא היה צריך תיקון חוק כזה כדי שייהנה מהטבות שקיימות בחוק. אין ספק שהחוק לביטוח לאומי וכל הנושא של הוועדות והזכאויות, שמטרטרים אנשים – הגיע הזמן לטפל בזה. לכן כשאנחנו מביאים את הצעת החוק זה המעט מאוד שבו אנחנו יכולים להקל את הסבל. כמנהל אגף חינוך שנים רבות במועצה המקומית חורה בנגב וכמי שהתחיל את כל נושא הצרכים המיוחדים ופיתוח מסגרות לילדים שסובלים – הנושא מאוד חשוב ומאוד מדאיג הרבה משפחות, לכן הצעת החוק היום באה להקל ולתקן עוול שהיה כל הזמן. אני מבקש להצטרף ולהצביע בעד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוסף עטאונה. ישיב במשולב שר העבודה והממונה על הביטוח הלאומי השר יואב בן צור. בבקשה. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בראשונה אני רוצה להודות על הצעת החוק הזאת, ששותף לה יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ. אני שמח שחברי ותלמידי חבר הכנסת ינון אזולאי לומד מהר ועשה עבודה טובה יחד עם מי שהצעות החוק שלו מוצמדות. אני רוצה להודות לשר הרווחה והביטחון החברתי הקודם, שאת מלוא רגישותו הגיש בכל הנושאים הללו, וגם בנושא הזה, אבל אנחנו, בעזרת השם, נגמור תמיד את מה שהתחלת. בעזרת השם נגמור, והזכויות שמורות גם לך. רבותיי, בהתאם לסעיף ו' לפרק ט' לחוק ביטוח לאומי, התשנ"ה–1995, ותקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע–2010, ניתנת גמלה להורה המבוטח שעקב מוגבלות ילדו מוטל עליו נטל טיפולי מיוחד. בהתאם להוראות החוק והתקנות, הגמלה ניתנת היום בחמש רמות זכאות לגמלה בהתאם למוגבלות הקטין והעומס המוטל על ההורים. יודגש כי קביעת הזכאות לגמלת ילד נכה אינה בגין נכות כזאת או אחרת אלא בגין העומס הטיפולי שהנכות או המוגבלות מביאה. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי על אף הקבוע בתקנות, כל הזכאויות הניתנות לילד אשר בשל חוסר תפקוד מלא של שתי גפיים או בשל היעדר של שתי גפיים זקוק באופן קבוע לשימוש במכשיר עזר, יינתנו גם לילד אשר בשל חוסר תפקוד מלא של גפה אחת או בשל היעדר של גפה אחת זקוק באופן קבוע לשימוש במכשיר עזר. כמו כן, מוצע לקבוע כי כל הזכאויות הניתנות בתקנות לילד אשר בשל תפקוד לקוי של שתי גפיים מתקשה במידה ניכרת מהרגיל אצל בני גילו בביצוע פעולות כגון עמידה, הליכה, אחיזת חפצים ואכילה, יינתנו גם לילד אשר בשל תפקוד לקוי של גפה אחת מתקשה במידה ניכרת מהרגיל אצל בני גילו בביצוע הפעולות האמורות. יצוין כי כבר היום ישנם ילדים קטועי גפה אחת הזכאים לגמלת ילד נכה, לאור מכלול מצבם והעומס הטיפול הנובע ממנו. ההוראות בדבר רמות הזכאות ותנאי הזכאות לגמלה קבועות בתקנות, ועל כן דרך המלך לקבוע זכאות חדשה הינה תיקון תקנות – אני מבקש, חבר הכנסת ינון אזולאי, שתקשיב לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני הפרעתי לו. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אז תפסיקי להפריע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אשתדל. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> לא תשתדלי, תפסיקי. ההוראות בדבר רמות הזכאות ותנאי הזכאות לגמלה קבועות בתקנות. על כן, דרך המלך לקבוע זכאות חדשה הינה תיקון בתקנות ולא בחוק הביטוח הלאומי. עוד יוסף כי הביטוח הלאומי מקדם תיקון תקנות באותו עניין, כך שילד נכה הסובל מהיעדר או קושי בתפקוד של גפה אחת בלבד יהיה זכאי לדרגה תלותית כמו ילד קטוע שתי גפיים או בשל חוסר תפקוד של שתי גפיים. עלות הצעת החוק המוצעת על פי הערכות המחקר של הביטוח הלאומי היא כ-8.5 מיליון שקלים, וזאת בהתאם להערכות שלפיהן יש כ-200 ילדים בעלי מוגבלות זו. אשר על כן, הביטוח הלאומי – שר העבודה תומך במתן זכאות לגמלת ילד נכה בגין ילדים עם מוגבלות כאמור. לפיכך הממשלה תומכת בתיקון חשוב זה, ולפיכך הנחיתי את המוסד לביטוח לאומי לפעול לתיקון הנדרש בתקנות. אשר על כן, אני קורא לכם לתמוך בהצעה הזו, אשר מובאת למליאה בקריאה טרומית, ותמתין לקידום התקנות כאמור. תודה רבה. אבל הקרדיט יהיה בהחלט למגישי ההצעה, ובראשם חבר הכנסת ינון אזולאי, וליושב-ראש הקואליציה, שבהחלט תומך ונותן גב, חבר הכנסת אופיר כץ. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר העבודה והממונה על הביטוח הלאומי השר יואב בן צור. חברי הכנסת המציעים, מקובל עליכם מה שהשיב השר? בטרם נעבור להצבעה, אני צריך להזכיר את הפיגוע הרצחני הקשה שהיה אתמול בג'רבה שבתוניסיה, בקהילה היהודית, באירוע הגדול ביותר שיש שם, שנערך פעם בשנה, הילולת ל"ג בעומר; שני הרוגים, אביאל חדד ובן חדד, ה' ייקום דמם. מאחלים רפואה שלמה לפצועים. נקווה שכל העם היהודי באשר הוא בתפוצות – שידע ימים יותר שקטים. חברי הכנסת, נעבור להצבעה. ההצבעה הראשונה תהיה על הצעת חוק של חבר הכנסת ינון אזולאי וקבוצת חברי הכנסת, חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדרת ילד נכה), התשפ"ג–2023, פ/2717/25. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדרת ילד נכה), התשפ"ג–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כך, חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 35 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הביטוח הלאומי של חבר הכנסת ינון אזולאי התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור להכנתה בוועדת העבודה והרווחה לקריאה ראשונה. לפרוטוקול, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה לא הספיק להצביע. אנחנו נוסיף אותו. נעבור להצעת חוק הביטוח הלאומי של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי הכנסת (תיקון – הגדרת ילד נכה), התשפ"ג–2023, פ/2992/25. הצבעה. גם זו תהיה אלקטרונית. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדרת ילד נכה), התשפ"ג–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 26 בעד, אין מתנגדים. אני קובע שהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדרת ילד נכה), של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, התקבלה אף היא בקריאה הטרומית ותעבור להכנתה לקריאה הראשונה לוועדת העבודה והרווחה. נעבור להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדרת ילד נכה), של חבר הכנסת יוסף עטאונה וקבוצת חברי הכנסת, פ/3127/25. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדרת ילד נכה), התשפ"ג–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תוצאות ההצבעה: 30 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק הביטוח הלאומי של חבר הכנסת יוסף עטאונה התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור להכנתה לקריאה הראשונה בוועדת העבודה והרווחה. << הצח >> הצעת חוק הירושה (תיקון – פסלות לרשת ומניעת עסקאות בזכות יורש שהמית את המוריש), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2405/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק הירושה (תיקון – פסלות לרשת ומניעת עסקאות בזכרות יורש שהמית את המוריש), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת דבי ביטון וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה. גם להצעת החוק הזו הוצמדה הצעת חוק, של חבר הכנסת שמחה רוטמן. לאחר מכן ישיב במשולב – מי ישיב לזה? שר המשפטים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני נרגשת ומתכבדת להציג בפניכם את הצעת החוק הראשונה שלי, שלשמחתי הרבה קיבלה את תמיכת הממשלה ושר המשפטים יריב לוין. נפלה בחלקי הזכות שהצעת החוק הראשונה שלי תעסוק בנושא כל כך חשוב – משפחות של נרצחים ונרצחות, במיוחד בימים אלו, שבהם אנו עדים לעלייה חדה במקרי רצח של נשים. סיפראש אינעלם, זיכרונה לברכה, נרצחה על ידי בעלה אטירסאו ב-10 ביוני 2018. המשפט נמשך למעלה משלוש שנים – חברים, תהיו בשקט, זה חוק חשוב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חוק חשוב. חברי הכנסת, מעבר לזה שחשוב או לא חשוב, בעיני המתבונן, צריך לכבד את חברי הכנסת שעומדים כאן מעל הדוכן ונואמים ומגישים הצעות חוק. יש מקום, גם בפרסה, להמשיך לדבר. סיעות, קצת יותר בשקט. תודה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני. המשפט נמשך למעלה משלוש שנים, ורק בתאריך 10 בפברואר 2022 פורסם גזר דין בערעורו של הרוצח לבית המשפט העליון, שמאפשר להוציא צו ירושה. במהלך כל השנים האלה ועד היום דירתה של סיפראש נותרה סגורה וריקה. שלושת ילדיה הקטנים נאלצים להצטופף בדירתם הקטנה של הורי המנוחה; בנה הבכור חייל בצבא ונאלץ להתגורר תקופה מסוימת בדירת מכרה, אם לשלושה. כל עוד לא הוכרו בצו כיורשיה של המנוחה, הם לא יכולים להשכיר את הדירה, למכור אותה ואפילו לא להתגורר בה. הצעת חוק הירושה (תיקון – פסלות לרשת ומניעת עסקאות בזכות יורש שהמית את המוריש), שנוסחה בשיתוף ארגון משפחות נרצחים ונרצחות, נועדה למנוע בדיוק את העוול הזה. מטרת הצעת החוק הינה למנוע מהרוצחים להתעלל בבני המשפחה הנותרים באמצעות ירושה. בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה במספרם של מקרי רצח שבהם אדם רוצח את בת זוגו. חלק ממקרי הרצח האלה מסתיימים בהתאבדות של הרוצח. סעיף 5 לחוק הירושה קובע כי מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש, פסול מלרשת אותו. כמו כן, ישנם מקרים שבהם אדם כאמור מבצע עסקאות בחלקו בעיזבון ולא משלם את חובותיו ביחס לחלק שלו בנכסים המשותפים באופן שפוגע בזכויות הנכסים המשותפים. מצבים אלה הם פסולים ויש לצמצם אותם. לפיכך, אני מציעה לתקן את סעיף 5 ולקבוע פסלות לרשת ביחס לאדם שהתאבד אחרי שגרם במתכוון למותו של המוריש, או ביחס למי שנמצא כלא כשיר לעמוד לדין משום שלקה בנפשו. במקרה שהרוצח התאבד, הדבר ימנע מיורשיו בדין של המתאבד ליהנות מנכסי המוריש, שחייו קופדו על ידי היורש. עוד מוצע לתקן את סעיף 7 לחוק ולקבוע שיורש שהוגש נגדו כתב אישום על שגרם במתכוון למותו של המוריש, לא יוכל לפעול לשינוי מצב הזכויות בנכסים, ולא יוכל להשתמש בחלקו בירושה עד לסיום ההליך הפלילי. בנוסף, על מנת להבטיח הגנה על הנכסים המשותפים, חלקו של הנאשם יועבר למנהל עיזבון עד לסיום ההליך הפלילי, וינוכו ממנו חובות היורש ביחס לחלקו בנכסים האלה. במקורות הוזכר: "הרצחת וגם ירשת"; התיקון לחוק מבקש לתקן ולמנוע עוולה זו. כששמעתי שהרוצח של אבא שלי יכול להתעלל בנו באמצעות הירושה, תפסתי את הראש. אני רוצה לשתף מעל דוכן הנואמים את דבריה של אריאל בר, שיושבת איתנו כאן, בתה של רחל אייזנשטדט, זיכרונה לברכה, אשר נרצחה על ידי בעלה בשנת 2021. אחיותיה של אריאל, יהודית ושרה, נמצאות איתנו. עוד לפני הרצח אימא שלי כתבה צוואה שבה נכתב שהרוצח הוא מוטב בצוואה, ובכל זאת, חשכו עיניי כששמעתי שגם אחרי שבעלה רצח אותה – וכולנו מסכימים שכשהיא כתבה את הצוואה היא בטח לא העלתה על דעתה שהוא ירצח אותה – כששמעתי שגם אחרי שבעלה רצח אותה הוא ימשיך להיות זכאי לרשת אותה, לא האמנתי שבמדינה מתוקנת קיים חוק שאומר שעד שהרוצח לא יורשע ברצח בכוונה תחילה, הוא יכול לנהל אותנו ולהתעלל בנו. למעשה, כל עוד הרוצח לא מורשע, החוק היום מאפשר לו לעשות מה שהוא רוצה עם נכס העיזבון, כולל למכור את הדירה המשותפת, להעלים כספים, ואנחנו לא יכולים להתנגד לכך. לצערי, אנחנו נאלצות להתמודד גם עם כיסוי של חובות והתחייבויות שהיו לאימא ולרוצח. אני בטוחה שכאשר אישה כותבת את צוואתה שבה היא מורישה חלק מעיזבונה לבעלה, היא אינה לוקחת בחשבון שבעלה עלול לרצוח אותה. הצעת חוק זו עושה צדק עם הנרצחת ומשפחתה. כל ההליך הוא הליך קשה וארוך, על אחת כמה וכמה תהליך אבל על אימא שנרצחה על ידי אבא. במצב הנוכחי, במקום להתעסק באובדן ובהתמודדות עם החיים החדשים שנכפו עליהן, עסוקות המשפחות בתשלום חובות ובקרבות ירושה מול הרוצח. לדאבוני, ההליך הפלילי במדינת ישראל נמשך שנים, ובמהלך שנים ארוכות אלה הרוצח ממשיך להחזיק בירושה ויכול לסחור בנכסים ולשנות את מצב הירושה. למרבה הצער, בני משפחת הקורבן, הילדים או ההורים, נאלצים להתמודד גם עם שכול ואובדן נוראי, אך גם עם המשך הפגיעה הרעה והאכזרית של הבעל והאב הרוצח, שלא הסתיימה עם קטילת חיי אשתו ונמשכת עם דרישת זכויות בירושה ומניעה מילדיו והורי הנרצחת לקבל לידיהם את עיזבונה – – << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> חברת הכנסת דבי, סליחה, החוק שלך חל גם על מדינות, למשל, שפגעו בעם בגלל – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מה השאלה? אם חל על מה? היא לא שמעה. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> החוק שלך חל על מדינות או רק על פרטים? כלומר, מדינה שרצחה עם אחר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה, חבר הכנסת איימן עודה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> נו, כשיהיה לך משהו יותר חכם – במיוחד בחברה שלך, אולי סוף-סוף יעשו שכל. איך אתה מעז בכלל להעלות דברים כאלה כשמדובר בנושא כל כך רגיש? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לפעמים השתיקה יפה יותר. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אנחנו מצביעים בעד – – – << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, אני מבקשת, זה באמת לא ברוח הדברים האלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת איימן עודה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תסתכל בעיניים של הילדים של הנרצחת במקום לדבר את השטויות האלה. סליחה שאני נאלצת להשתמש במילים האלה. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אבל אני מצביע בעד. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תעשה לי טובה. במיוחד אצלכם, נרצחים בנוסף. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה זה אצלכם? << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוא תהיה גאה ותהיה שותף. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בגלל המדינה הגזענית שלך. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, הגזען היחיד שיושב כאן הוא אתה. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> פלסטינים נרצחים – – – << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא צריכה להיות גזענית כדי להגן על משפחות של נרצחים ונרצחות. חצוף. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – רק פה בישראל, בגלל שאין מדינה, יש מדינה גזענית. זו הסיבה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבקשת, אדוני, אם צריך, גם תוציא אותו. זו חוצפה שאין כמוה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם מתעסקים בכול, רק לא בחברה ששלחה לעזור לה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, תודה רבה. צריך לאפשר לה להשלים את הדברים. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – גם עם המשך פגיעה רעה ואכזרית של הבעל והאב הרוצח, שלא הסתיימה בקטילת חיי אשתו, ונמשכת עם דרישת זכויות בירושה ומניעה מילדי והורי הנרצחת לקבל לידיהם את עיזבונה כל עוד המשפט נמשך. הפגיעה הנוספת במשפחת הקורבן מתאפשרת בגלל לקונה בחוק הירושה הישן מ-1965, אשר באופן אבסורדי מכשיר לכאורה את הפסוק "הרצחת וגם ירשת", היות שפסילת היורש שרצח את המורישה מתבצעת רק לאחר הרשעה חלוטה ברצח, דבר שלא בכל המקרים הוא בר-השגה, ובוודאי לא בשנים שבהן עדיין מתנהל המשפט – כך לדבריה של עו"ד רותי אלדר, היועצת המשפטית של ארגון משפחות נרצחים ונרצחות. אני רוצה להודות ליושבת-ראש ארגון נרצחים ונרצחות לרה צינמן, לעו"ד רותי אדלר, היועצת המשפטית של הארגון, ולילדיה היקרים של משפחת רחל אייזנשטדט, זיכרונה לברכה, שהביאו לפתחי את הצעת החוק החשובה הזו ונתנו לי את הזכות לקדם אותה יחד איתם. בנוסף, אני רוצה להודות לחברי הכנסת מרוב סיעות הבית, שהבינו את חשיבות התיקון והצטרפו אליי להצעת החוק: חבר הכנסת שלום דנינו, שרת הכלכלה לשעבר חברת הכנסת אורנה ברביבאי, חברת הכנסת אימאן ח'טיב – לא יודעת איך אתה פה – חברת הכנסת פנינה תמנו, חברת הכנסת סון הר מלך, חבר הכנסת גלעד קריב, חבר הכנסת מתן כהנא, חבר הכנסת ולדימיר בליאק, חבר הכנסת מיכאל ביטון, חבר הכנסת גדי איזנקוט, חבר הכנסת אחמד טיבי, חברת הכנסת נעמה לזימי, חבר הכנסת אלון שוסטר וחברת הכנסת יסמין פרידמן. אדוני היושב-ראש, העובדה שעל הצעת החוק שלי חתומים חברי כנסת מימין ומשמאל היא סמלית בעיניי; היא מסמלת שהצלחתי במטרה שהצבתי לעצמי לפני השבעתי לכנסת – שחברי כנסת מכל המפה הפוליטית יתגייסו למען נושאים חשובים כאלה. כולי תקווה שגם בהצעות חוק חשובות אחרות נוכיח, כלל חברי הכנסת, שיש דברים שהם מעל לכל פוליטיקה. אני מצפה מכולכם להצביע בעד הצעת החוק למען תיקון העוול ההיסטורי עבור משפחות הנרצחות והנרצחים שיושבות כאן וצופות בנו ברגע זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת דבי ביטון על הצעת החוק החשובה והצודקת. << הצח >> הצעת חוק הירושה (תיקון – שלילת הזכות לירושה), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/514/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת שמחה רוטמן) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> להצעת החוק הזאת הוצמדה הצעת חוק לתיקון שלילת הזכות לירושה של חבר הכנסת שמחה רוטמן. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני לא ארחיב בדברים, כי את רובם אמרה קודמתי. אני רק אומר שבנושא הזה הגשתי הצעת חוק כבר בכנסת הקודמת, ממש לפני כמעט בדיוק שנה. הסוגיה הזאת קבועה בחוק הירושה בנוסח מעט מיושן, שקובע שמי שהורשע ברצח או בהריגה או בגרימת מותו של אדם, לא יירש אותו, כדי שלא נקיים את המילים המכאיבות "הרצחת וגם ירשת". הרעיון הזה עוסק בהרשעה. לעומת זאת, כפי שאנחנו יודעים, במקרים רבים אין הרשעה. זאת יכולה להיות סיטואציה של רצח והתאבדות, ואז כמובן בסיטואציה שכזאת אין את מי להרשיע, כי הגורם למוות כבר איננו בין החיים; יכולים להיות מקרים אחרים שקשורים ליכולת לעמוד לדין, שקשורים לכל מיני סיטואציות. בית המשפט נתן פסק דין בעניין, האמת, כבר לפני די הרבה שנים, ובו הוא קבע – ובגלל שזה נקבע בהחלטה של בית משפט, מטבע הדברים, ובערכאה נמוכה וללא הליך גלוי, כי ההליכים הללו מתנהלים בבתי משפט לענייני משפחה, הדבר הזה תלוי בסופו של דבר בהכרעה נקודתית של שופט זה או אחר, וזו איננה הלכה וזה לא דבר שאפשר לבנות עליו – במקרה שבו היה אירוע טרגי ונורא של בן שרצח את אימו, אבל משפטו הופסק לאחר מכן בשל מחלת נפש, אז נוצרה סיטואציה שהוא גרם בכוונה, ואפילו לא הייתה מחלוקת עובדתית בסוגיה הזאת, אבל בגלל שהוא לא היה כשיר לעמוד לדין או לקבל את העונש, משפטו הופסק באמצע, ומאחר שלא הייתה הרשעה, הוא כמובן היה זכאי לרשת אותה, וזאת כמובן בניגוד לכוונה של המחוקק המקורי. ההצעה, כאמור, דומה מאוד להצעה שהוזכרה קודם, שאליה הצטרפו חברי כנסת מסיעות רבות, ואני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בה. זה נושא שלא צריך ולא אמור להיות כמובן במחלוקת בין חלקי הבית השונים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה, חבריי חברי הכנסת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שמחה רוטמן על הצעת החוק החשובה. ישיב במשולב שר המשפטים וסגן ראש הממשלה חבר הכנסת יריב לוין. בבקשה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק החשובה הזאת של חברת הכנסת דבי ביטון ושל חבר הכנסת רוטמן בהחלט באה לטפל בסיטואציה, במצב שיכול ליצור עוול ויכול באמת לייצר מצבים שאני חושב שמבחינה מוסרית וגם מבחינה עניינית ואמיתית הם לא נכונים ולא טובים ולא תקינים. נדמה לי שגם חברת הכנסת ביטון, בהרחבה, וגם חבר הכנסת רוטמן, שדיבר אחריה, הסבירו את הדברים, ואין לי מה להוסיף על ההסברים שלהם. עם זאת, אני כן מוכרח לומר שצריך לעשות כאן, הייתי אומר, ממש מלאכה כירורגית ולדייק את הדברים, וזאת המשימה שתהיה לכם בוועדה. בסוף אנחנו רוצים להיזהר ממצב שבו אדם שרצח – בסוף מי שייענש באמת זה לא הוא אלא דווקא יורשיו, שעלולים להיות גם ילדים או קטינים, ואפילו אם הם בגירים, אבל הם כמובן לא חטאו בשום דבר. אם הצעת החוק הזאת תאושר כפי שהיא כרגע, עלול להיות מצב שבו בסוף אנחנו נפגע ביורשים, בפרט כשהם ילדים קטנים, שגם מוצאים את עצמם במצב הנורא הזה שאחד ההורים שלהם רצח ואולי אפילו כבר איננו בין החיים, ואולי אפילו שני ההורים במצב מסוים, ואז חלקם נגרע והם נענשים על לא עוול בכפם והמצוקה שלהם רק תגבר. אני מבין שיש גם הבנה לבעיה וגם נכונות לטפל בה, ואני בטוח שתדעו לעשות את זה בוועדת חוקה בצורה טובה ומסודרת. לכן אני כמובן מציע לכנסת לתמוך בהצעת החוק הטובה הזאת ומבקש לבצע בה את התיקונים בצורה מושכלת ונכונה במסגרת הדיונים בוועדה והכנתה לקריאות הבאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יריב לוין, שר המשפטים וסגן ראש הממשלה. המציעים, מקובל עליכם כמובן מה שהשיב השר. אם כך, חברי הכנסת, נעבור להצבעה. יהיו כאן שתי הצבעות, כמובן. הצבעה ראשונה – הצעת חוק הירושה (תיקון – פסלות לרשת ומניעת עסקאות בזכות יורש שהמית את המוריש), התשפ"ג–2023, פ/2405/25, של חברת הכנסת דבי ביטון וקבוצת חברי הכנסת. ההצבעה היא הצבעה אלקטרונית. הצבעה. השר לוין, אתה באמת פרגנת הרבה הצעות חוק לאופוזיציה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> הצעות רציניות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חשובות, בהחלט, לכן אנחנו מצביעים. יישר כוח. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 39 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הירושה (תיקון – פסלות לרשת ומניעת עסקאות בזכות יורש שהמית את המוריש, התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 39 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפרוטוקול אני מוסף גם את קולם של חבר הכנסת מאיר כהן, חבר הכנסת מנסור עבאס, חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי וחבר הכנסת יצחק פינדרוס. אם כך, אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה ראשונה. נעבור להצבעה על הצבעת חוק הירושה (תיקון – שלילת הזכות לירושה), התשפ"ג–2022, פ/514/25, של חבר הכנסת שמחה רוטמן. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הירושה (תיקון –שלילת הזכות לירושה), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה לא קשור לרפורמה ומצביעים. להלן תוצאות ההצבעה: 37 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הירושה (תיקון – שלילת הזכות לירושה) של חבר הכנסת שמחה רוטמן אף היא התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור להכנתה לקריאה הראשונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת הדיג (איסור דיג מכמורת), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/850/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת הדיג (איסור דיג מכמורת), התשפ"ג–2022, של חברי הכנסת יסמין פרידמן, יוראי להב הרצנו ונאור שירי. תעלה ותנמק חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. לאחר מכן ישיב השר אבי דיכטר, שר החקלאות ופיתוח הכפר. נא לבדוק, מזכירות, אם הוא נמצא או שמישהו אחר משיב במקומו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חבל שהוא לא כאן לשמוע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאציג את הצעת החוק, אני חייבת איזו הערה בזמן הפנוי שלי. מכיוון שנושא החתולים שוב עלה לכל הכותרות, אז בואו נעשה שוב הבהרה: מכיוון שאין להם איך לתרץ את התקציב ההזוי שהם בנו, הלא-צודק, הלא-שוויוני, הלא-חברתי – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> גם אחרי שהתברר שתקציב קרמבו עלה בתקציב הנוכחי. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע. – – מה עושים? כל היום משווים את המיליארדים ל-12 מיליון שקלים לחתולים. עכשיו אני עוד פעם אסביר, כי היום עוד פעם זה עלה בוועדות ובכל הכותרות: התקציב של 12 מיליון, שלדעתי צריך להיות 120 מיליון, הוא לטובת עיקור וסירוס חתולי קהילה, שמועילים לכולנו. אני זאת שמקבלת כל יום פניות מראשי ערים. אז לפני שאתם מדברים, אולי תשאלו את ראש עיר או ראשת עיר בעיר שאתם גרים בה אם הם מעוניינים בתקציב כזה או לא, ותתפלאו להבין מה התוצאה. ועכשיו להצעת החוק. אומרים שעד 2050 לא יהיו יותר דגים בים. אל תדאגו, תוכלו להמשיך לאכול דגים – מי שאוכל, לצערי – מבריכות, אבל אובדן הדגה בים הוא משמעותי וחמור מכמה סיבות. אחת השיטות שגורמת להרס הזה היא דיג המכמורות – שיטת דיג שבה ספינה גוררת רשת על גבי קרקעית הים, לוכדת ללא הבחנה את כל הנקלע לדרכה וגורמת לנזק אקולוגי אדיר. שיטת הדיג הזו מזיקה בכמה אופנים: 80% מהדגים שנלכדים בדיג המכמורות הם דגים צעירים וקטנים שממילא לא ניתן לסחור בהם, זאת אומרת, הם מתים לשווא. בנוסף, בגלל חוסר ההבחנה שעושה שיטת הדיג הזו, היא תופסת גם מינים מוגנים כמו אלמוגים, צבי ים, דולפינים, קיפודי ים ועוד. מדי שנה נתפסים ברשתות ספינות המכמורת בישראל כ-1,300 צבי ים – אדוני היושב-ראש, אם תוכל, באמת. כאילו, מוגזם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת, מאוד מפריע, הדיבורים. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> איכות הסביבה לא חשובה לכם, קטי? איכות סביבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איכות סביבה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> דיג המכמורות לא פוגע בבעלי חיים בים רק באופן ישיר, הוא גם פוגע בתשתית המערכת האקולוגית הימית מעצם פעולת הגרירה של הרשת על גבי קרקעית הים, אשר משמידה בתי גידול שלמים. במקרה שפגיעה בבעלי החיים פחות מעניינת אתכם, אז אולי תשמחו לדעת שדיג המכמורות מסכן בצורה משמעותית גם את התשתיות הימיות שמשרתות את כולנו, כמו צינורות גז ותקשורת. בנוסף, ספינות טרופות וממצאים ארכיאולוגיים הנמצאים על קרקעית הים עלולים להיפגע גם כן בגלל שיטת הדיג הזו וייגרם נזק בלתי הפיך. מה לגבי אקלים? הרשת הנגררת על גבי קרקעית הים משחררת פחמן שהיה אצור בקרקעית וגורמת לו לפלוט גזי חממה בהיקף השווה לזה של כלל התעבורה האווירית הגלובלית – 1 ג'יגה טון פחמן בשנה. כיום פועלות בישראל פחות מ-20 ספינות דיג מכמורות, ובהן כמה עשרות מועסקים, אולם הנזק שהן גורמות לאלפי הדייגים האחרים ולים הוערך בכ-860 מיליון ש"ח בשנה. הצעת החוק המובאת בפניכם היום מבקשת לאסור את דיג המכמורות בחוק. כשקראתי את ההסכמים הקואליציוניים לפני למעלה משלושה חודשים, שמחתי לראות נקודת אור אחת – איסור דיג המכמורות. לכן גם הופתעתי כאשר לא פעם אחת אלא פעמיים ועדת השרים לענייני חקיקה לא הסכימה לתמוך בהצעת החוק הזו. עוד לא מאוחר לתקן. אני מבקשת מכולכם לתמוך בהצעת החוק הזו, כי הסכמים צריך לכבד, על איכות הסביבה אנו חייבים לשמור, ולעתיד של הילדים שלנו אנו חייבים לדאוג. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יסמין פרידמן. ישיב השר חבר הכנסת אבי דיכטר, שר החקלאות ופיתוח הכפר. בבקשה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת יסמין, חברי הכנסת, משרד החקלאות ופיתוח הכפר רואה חשיבות רבה בקיום פעילות דיג באופן בר-קיימא ותוך שמירה על הסביבה הימית. בהתאם לכך, נקבעו בתקנות הדיג, החל מראשית שנת 2017, מגבלות משמעותיות ביחס לדיג בישראל, ובאופן ספציפי – ביחס למכמורות דיג. בצד התיקונים הרגולטוריים והגברת האכיפה פועל משרד החקלאות, לאחר תיקון התקנות בשנת 2017, לצמצום צי ספינות המכמורת והרחקת הפעילות של הספינות שנותרו לפעילות לעומק, לעומק הים, הרחק מאזורי הרבייה ואימון הדגיגים של מרבית המינים הטעונים הגנה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – לא לרדת עד שאנחנו אומרים לך. ביקשו שאני אגיד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, יש לו שמונה דקות לפי הנוהל. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עליזה גוברת על התקנון. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> הנחיות היצרן – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אלה הצעות חוק פרטיות, יש לו יותר זמן. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני אמשיך. משרד החקלאות, כפי שאמרתי, פעל לאחר תיקון התקנות בשנת 2017 לצמצם את בסיס ספינות המכמורת ולהרחיק את הפעילות של הספינות האלה לעומק הים, הרחק מאזורי הרבייה ואימון הדגיגים של מרבית המינים הטעונים הגנה. מאז תיקון התקנות ניכרים שינויים משמעותיים לטובה בפגיעה בערכי טבע מוגנים, כמו צבים, כרישים, דולפינים ואחרים, וזאת לצד צמצום התפיסה של דגים צעירים ומינים קטני גוף. ראוי לציין כי בהתאם לרגולציה הקיימת היום, ישראל מהווה מדינה מובילה בעולם – חבר הכנסת לוי, היא לא תדע אחרי זה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> היא תדע. היא תדע. אני אסביר לה. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> ראוי לציין כי בהתאם לרגולציה הקיימת היום, ישראל מהווה מדינה מובילה בעולם, ובאגן הים התיכון בפרט, בנוגע לניהול משק הדיג ושמירת הסביבה הימית, בתי הגידול הרגישים וערכי טבע מוגנים על פי החוק בישראל. בהתאם לכך, משרד החקלאות מתנגד להצעת החוק האוסרת לחלוטין דיג במכמורת, ואני אפרט את הסיבות. נכון להיום, ובהמשך לפעולות המשרד במישור הרגולטורי ובמישור המדיניות הכלכלית והתכנונית, פעילות המכמורות היא מצומצמת בהיקפה ביחס לעבר. בעקבות תיקון תקנות הדיג ועל פי רישומי אגף הדיג יש כיום 16 ספינות מכמורת בלבד – עד אז היו 30, זאת אומרת, ירדנו ביותר מ-50% – שיש להן רישיון לדוג בים התיכון. הדיג שלהן מצומצם מבחינת אזורי הפעילות, ואינו כולל שטחים המהווים אזורים רגישים מבחינת בתי הגידול. יחד עם זאת, דיג המכמורת בישראל מהווה כ-50% משלל הדיג הטרי מהים התיכון שמגיע לנמלים ומשווק ברחבי הארץ. עוד צריך לציין כי חלק גדול משלל הדיג של ספינות אלה מבוסס על מיני דגים מהגרים מים סוף, ופחות על מיני דגים מקומיים בים התיכון, וזאת על פי נתוני הסקרים שבוצעו בהובלת משרד החקלאות וגם במסגרת תוכנית הניטור הלאומית שמבוצעת על ידי החברה הממשלתית לחקר ימים ואגמים. בנוסף, אדוני היושב-ראש, יש איסור גורף על דיג זה – סליחה, הבקשה היא לאיסור גורף על דייג זה, ובצידו איסור פלילי, כפי שמוצע בהצעת החוק. הדבר עלול לגרום לפגיעה משמעותית בחופש העיסוק של הפועלים בתחום זה, וזה כמובן דבר שטרם נבחן כראוי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה גורם לנזק אדיר גם לדגה וגם – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אבל לא הקשבת למבוא כשהסברתי כמה זה צומצם. אבל אני לא רוצה לגזול מזמן חברי הכנסת. אני מוכן לאחר מכן, בשיעור פרטי, להעביר לך את הנתונים שלדעתי פספסת בתחילת הדברים. על פי משרד החקלאות, פעולות שקודמו על ידינו בשנים האחרונות מגשימות תכלית של שמירה על הים בלי לאסור כליל את הפעילות. נוכח הפעולות שעשו לשימור משאב הדגה, ונוכח התועלת שקיימת בפעילות דיג המכמורת כשהיא שנעשית באופן מבוקר ומצומצם, גורמי המקצוע במשרד החקלאות אינם סבורים כי יש הצדקה מקצועית לאסור כליל את פעולות הדיג באמצעות המכמורות בישראל. במקביל, משרד החקלאות בראשותי ממשיך ללמוד את הנושא ולהיפגש בעניין זה עם גורמי מקצוע במשרד להגנת הסביבה, וכן עמותות הפועלות בנושא, כדי לשמוע את עמדתם. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מבקש להתנגד להצעת החוק הזו. אני רוצה לומר לכם, אדוני היושב-ראש, לפעמים מרוב רצון להגיע למשהו שהוא באמת אידיאלי, אנחנו אפילו לא מוכנים למשהו אופטימלי, ואז אנחנו אומרים: מהאידיאלי – יורדים לאופטימלי; מהאופטימלי אנחנו אפילו מסרבים לרדת לריאלי. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אדוני השר, זה מופיע – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> גברתי חברת הכנסת, אני חושב שאם בפרק זמן של שש שנים, פחות, צומצם צי המכמורות מ-30 ל-16, אי-אפשר להסתכל על זה כאל איזה משהו שנעשה אלא באמת מתוך דאגה לשמור ולשמר את שכיות החמדה שיש לנו בים התיכון, לפעול באופן שתהיה דגה בישראל, אבל דיג מבוקר לטובת דגה בריאה, נדרשת, כזאת שבאמת אנחנו יכולים לומר: אנחנו דגים לתכלית ראויה. אגב, אני חייב להודות שביקשתי לעשות בדיקה באיזו מדינה, בכלל בעולם ובים התיכון בפרט, הוטל איסור גורף על דיג באמצעות מכמורות. אדוני היושב-ראש, אני לא יודע כמה עמוק אתה בנושא הדיג, אבל כתושב פתח תקווה, נדמה לי, אתה קרוב יחסית לים – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לירקון. גם לירקון. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> – – ואני מניח שאם אתה לא דג דגים, אתה בטח צורך דגים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אמרת: צורך, כי כשתמיד שואלים בן אדם: אתה אוהב דגים? הוא אומר: כן. אומרים לו: אם כן, למה אתה אוכל אותם? אז אתה אומר צורך דגים. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אני חושב שכשאתה בודק באגן הים התיכון, במדינות שעוטפות את הים התיכון ודגות בים התיכון, באף לא מדינה אחת – גברתי, באף לא מדינה אחת – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ששש. קצת רוגע. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> – – אין איסור גורף על דיג באמצעות מכמרות. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> ברוב המדינות יש אכיפה. במדינת ישראל אין אכיפה של משרד החקלאות. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> רגע, אבל מייד תוכלי לעלות ולהשיג את השגותייך. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לא. אבל אתה אומר דברים שהם לא נכונים. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אם דבריי אינם נכונים, אני סומך עלייך שתדעי לתקן אותם. אין מדינה באגן הים התיכון – לפי מיטב בדיקותינו, נכון לרגע זה – אין מדינה שחל בה איסור גורף על דיג באמצעות מכמרות. להיות המדינה הראשונה שעושה את זה בים התיכון, נדמה לי שהיא צריכה להיות סיבה סופר-חשובה. עסקתי גם ארוכות, אדוני היושב-ראש, בלשתף אתכם בנתונים כפי שנאגרו במשרד החקלאות וכפי שבוצעו במשרד החקלאות, כדי לצמצם את הדיג באמצעות מכמרות – בדיקה של גופים שהם לאו דווקא משרד החקלאות. נדמה לי שכשאתה עובר וסורק את כל הגופים האלה מלמעלה למטה, מימין לשמאל או משמאל לימין ובאלכסון, אתה מבין שלהוציא צו ההלכה – פתווה – נגד דיג במכמרות, לא נראה לי משהו שהכנסת הזו צריכה לתמוך בו. אני חושב שעם כל הרצון באמת לשמוע את חברת הכנסת ואת הנימוקים שלה, זה לא מתחבר לעובדות שאנחנו מכירים במדינת ישראל, לא מתחבר לעובדות שסקרתי בפני הכנסת כעת. לכן, בכל לשון של בקשה אני קורא לחברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה להתנגד להצעת החוק הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה בטח כראש השב"כ לשעבר תרצה לומר כמה מילים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא לא לא. עכשיו אני מדבר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל באמת צריך לחזק את כוחות המודיעין ואת צה"ל, שגם ברגעים אלו תוקפים יחידות מודיעיניות ונותנים שקט לאזרחי ישראל. ישיב לתשובת השר, בשם מציעת החוק, חבר הכנסת מיקי לוי. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני השר, אני מבקש שתהיה בהאזנה. בבקשה. גם אתה וגם שר האנרגיה, שנמצא כאן, בבקשה. שניכם באותה מטבע. אז בוא אני אסבר לך את האוזן. כסגן שר האוצר, מי ששילם על הגריטה של אותן ספינות דיג כדי להוריד אותן מהמצבה – אני הייתי ואני טיפלתי. לא פקיד הדיג במשרדך. לפקיד הדיג במשרדך אין את היכולת – לא בגלל שהוא לא טוב; כי אין לו מפקחים. אותן 16 ספינות שנשארו, עושות נזק גדול לקרקעית הים ולדגה בישראל. הן עושות נזק גדול. הן פשוט הורגות דגים, הורגות צבים מכל הבא ליד ומחסלות את החי בתוך הים התיכון לחופי מדינת ישראל. עכשיו אני מבקש ששר האנרגיה יקשיב לי. מכיוון שמשרדך, אדוני שר החקלאות, אינו מסוגל לפקח על שדות הדיג, אותן ספינות דיג יוצאות בשדות הדיג ודגות בקרקעית הים מעל צינורות הגז של מדינת ישראל. כאן הסכנה. אני מטפל בנושא הזה עשר שנים. כשהם ישליכו מכמורת ואחד מצינורות הגז בשדות הגז של מדינת ישראל יתבקע, הנזק האקולוגי והכלכלי יהיה אדיר. קודמך בתפקיד נתן לי 4 מיליון שקלים כדי לתת GPS לאותן ספינות, ורשות הטבע והגנים רצתה לפקח על העניין. בסופו של דבר מי שהכשיל את זה היה פקיד הדיג במשרד החקלאות. אני מלווה את הנושא הזה עשר שנים. זה חוק שלי שהתגלגל בצורה כזאת או אחרת. אז יש גם נזק לקרקעית הים והורגים את הדגה לשווא, וגם יהיה נזק, אני אומר לכם, יהיה נזק לצינורות הגז. אדוני שר האנרגיה, זה יהיה באחריותך. לכן, מחר בבוקר צריך לבוא ולמפות את שדות הדיג, ולשים GPS. יש את כל התוכניות במשרד החקלאות; לשים GPS על הספינות האלה, כדי שנוכל לוודא שהן לא דגות מעל צינורות הגז של מדינת ישראל, כי הנזק, הן האקולוגי והן הכלכלי, יהיה נזק שמדינת ישראל תצטרך לשלם עליו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת הדיג (איסור דיג מכמורת), התשפ"ג–2022, 850, של חברי הכנסת יסמין פרידמן, יוראי להב הרצנו ונאור שירי. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 49 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לתיקון פקודת הדיג (איסור דיג מכמורת), התשפ"ג–2022, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 32 בעד, 49 מתנגדים. אני קובע שהצעת החוק לא התקבלה בקריאה הטרומית. << הצח >> הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לגיל הרך), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1384/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לגיל הרך), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. בבקשה. להצעת החוק הזו הוצמדו שתי הצעות חוק, של חברת הכנסת מרב מיכאלי וחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, שעליהן ישיב במשולב שר החינוך השר יואב קיש. אולי לפני שאתה מדבר, אנחנו נברך את חברנו חבר הכנסת רון כץ על הולדת הבת. זה שהוא לא פה זה לא בגלל שהוא נמנע להצביע על הצעת חוק שלך. אז מזל טוב. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לכבוד הילדה של חבר הכנסת רון כץ נביא חינוך חינם לגיל הרך בישראל. באמת מזל טוב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הגשת הצעת חוק. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני מבקש שקט. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, קצת להרגיע את הרוחות. קצת להוריד את הדציבלים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, אם יש חוק שבכוחו לשנות את פניה של מדינת ישראל, זה חוק חינוך חינם מלידה. אני יודע שגם בקואליציה יש רצון – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עליזה בראשי, עליזה, עליזה, קצת. חברי הכנסת, שיהיה שקט כי אני עוצר את הזמן ואז זה לא ממשיך. בקשה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני יודע שבקואליציה יש רצון לקדם את התפיסה של חוק חינוך חינם מלידה, מגיל לידה. חלק ממפלגות הקואליציה שמו את זה על המצע שלהן. אנחנו בוודאי שמנו את זה על המצע של כחול לבן והמחנה הממלכתי. לכן, יש פה הזדמנות להביא חוק בהסכמה. על פי שיח עם שר החינוך, אנחנו לא נצביע על החוק היום, ואני אנהל איתו בשבועות הקרובים שיח כיצד מביאים את החוק הזה מחדש, אולי מוצמד להצעת חוק ממשלתית. אם נעשה את זה, אני חושב שעשינו את הדבר הגדול ביותר למען העתיד של מדינת ישראל. כידוע לכם, במדינת ישראל יש חוק חינוך חינם מגיל שלוש. גם במושג חוק חינוך חינם מגיל שלוש יש לקונות ויש בעיות. בחוק חינוך חינם מגיל שלוש, עוד לא פתרנו את אותם מיליארד שקלים שאנחנו לוקחים מההורים במה שאנחנו מכנים "תשלומי רשות"; עוד לא פתרנו את הבעיה של האי-שוויון בחינוך בלתי פורמלי, שנשען כמעט כולו על תשלומי הורים; עוד לא פתרנו את האפליה שנובעת מהאישור שמשרד החינוך נותן לבתי ספר לגבות תל"ן. התל"ן הזה מפלה בכניסה של ילדים עניים, שאין בכוחם לשלם את הכסף הזה. יש לנו מה לתקן בחוק החינוך חינם הקיים לגילים הקיימים, ובראשם ביטול תשלומי הרשות, שהם חרפה מתמשכת. יש דיון קבוע בוועדת החינוך, שמאשרת את זה, סותמת את האף כל שנה ואומרת: מה נעשה, לא נערכנו, אין לנו כסף, נעשה עוד שנה, אולי הממשלה תוזיל, תבטל את זה. נאבקתי על תשלומי הורים הורדתי את זה קצת, אבל הדבר הזה לא התקדם. אז יש משימה בחוק חינוך חינם מגיל שלוש ומעלה, אבל יש חזון לישראל שאנחנו נהיה מדינה שלאחר שלושה חודשים, אבא ואימא יוכלו לצאת לעבודה בלי דאגה, ושהמדינה מאפשרת חינוך לילדים. אספר לכם ששנה לפני פטירתו של נשיא המדינה שמעון פרס, הוא בא לבקר אותי בירוחם וישב איתי על שפת האגם. ביקשתי ממנו שיקצה כמה דקות לצוות שלי, למנהלים. ושאלתי – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, אמרתי. לא נאמר? אני אגיד את זה בסוף שוב, אמרתי בפתח הדברים. שמעון פרס ישב עם כל המנהלים שלי בירוחם על שפת האגם, ואנחנו שואלים אותו – מישרקי, מישרקי – אנחנו שואלים את שמעון פרס על שפת האגם, שנה לפני פטירתו. סיים את התפקיד של נשיא המדינה, היה ראש ממשלה, היה נשיא מדינה, ואנחנו שואלים אותו: שמעון, מה הדבר הכי חשוב לעתיד של מדינת ישראל? עכשיו, האיש שעסק בננוטכנולוגיה, האיש שהיה ממייסדי העוצמה הצבאית שלנו ועסק במדע וקידום יזמות, מה התשובה שהוא נתן, מישרקי? מה התשובה שהוא נתן? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אתה שואל רק את מישרקי, המורה? יש פה עוד תלמידים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> גם אותך אני שואל. קודם כול, את מקשיבה יפה ומצביעה ואני מבסוט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד, ילדה טובה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> התשובה שהוא נתן, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, התשובה שהוא נתן: התינוקות. העתיד של המדינה תלוי בתינוקות. אם לא ניתן להם מזון ראוי כשהם תינוקות – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בדיוק, בדיוק. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – אם לא ניתן להם סביבה בטוחה, אם לא נשמור עליהם בגיל הרך, אנחנו מגדלים דור של פערים. אותה מדינה שקבעה נכון שחינוך יהיה חינם מגיל שלוש; אותה מדינה שלאחר המאבק של 2011 הורידה את חוק חינוך חינם מארבע לשלוש ובנתה גני ילדים במרכז הארץ – כי בפריפריה כבר היו גני ילדים מגיל שלוש שנים קודם – צריכה להוריד את הגיל לשנתיים, לשנה, ולשלושה חודשים ולעשות חינוך חינם. זה עולה הרבה כסף – – – << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא היה זמן, לא נתתם לנו ממשלה של שלוש שנים, אבל הבאנו את זה כהצעה, זה יושב אצלנו כתוכנית עבודה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מישרקי, אתה רוצה להיות לעומתי על נושא שהוא קונסנזוס? אני מפטר אותך מקבוצת הידידות של קרואטיה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> לא ניתן, לא ניתן לך להפוך נושאים לקונסנזוס. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בוא נמשיך, בוא נמשיך. בוא נמשיך. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מיכאל, אנחנו לא ניתן לך להפוך אותי לקונסנזוס. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רוטמן, תקשיב למשהו שהוא לא משפטי אבל זה חשוב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא מוכן לכול, אבל לא לפטר אותו מקבוצת הידידות. עד פה. לא. עונש לא מידתי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> האפשרות שאנחנו ניתן, מעונות חינם למשפחה ישראלית, תגדיל את ההשתתפות בכוח התעסוקה, תקטין סיכון לתינוקות. אין-סוף מחקרים אומרים שמה שהילד מקבל בגיל הינקות משפיע עד גיל זקנה. אם הוא לא מקבל מזון טוב או סביבה מוגנת או אפשרות לזיהוי נושאים התפתחותיים, פיזיים, גופניים, רפואיים; אם אנחנו לא מאבחנים את כל הסוגיות של הפרעות תקשורת, של קשב, כבר בשלוש השנים הראשונות, זה לדורות, קשה מאוד לתקן. ואם אנחנו כממשלה וכאופוזיציה נביא תוכנית משותפת לחוק חינוך חינם מלידה – וזה מה שאני הולך לבקש משר החינוך, לכן לא נצביע על החוק הזה היום. אני הולך לשבת איתו, והצבעה במועד אחר, ויהיה דיון איתו. אני אומר לכם שהאפליה שנובעת מהמעונות והגיל הרך היא עצומה. מצד אחד זה משפיע על יוקר המחיה. מעמד הביניים, כשאתה אומר לו: כמה אתה משלם? הוא משלם משכנתאות וקשה לו והמשכנתה עולה, ואם יש לו ילד או שניים בגיל הרך, הוא קורס. זה יכול להיות 6,000 שקלים לשני ילדים במעונות, 7,000 שקלים. זו קריסה כלכלית ואיום אדיר של יוקר המחיה. בצד של הילדים בסיכון – משפחות שהן בסיכון, ברגע שהמשפחה מקבלת הזדמנות לשלוח את הילד למעון מפוקח, מנוהל, עם מזון, עם אבחון, עם אבחון פסיכו-דידקטי, עם יכולת לראות בעיות התפתחותיות, עם תוכנית מעגן, שמגיעה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – עם תשתיות וצוות שמתוגמל כראוי – ולכן, אנחנו לא תמימים, לימור, חברת הכנסת לימור סון הר מלך. הדבר הזה יעלה מיליארדים למדינה. איך הוא יחזור למדינה? הוא יחזור כי יהיה גידול בהשתתפות נשים בתעסוקה, וגברים. הוא יחזור כי אנחנו נקטין את תופעות הסיכון. אנחנו שמים הרבה כסף בסוף על ילדים ונוער בסיכון, על פנימיות לילדים ונוער בסיכון, על טיפולים רפואיים שלא זוהו בגיל צעיר. אנחנו שמים אין-סוף כסף על בעיות שיכולנו למנוע בגיל הרך. משם יהיה return on investment. ברור שזו תוכנית רב-שנתית – אף אחד לא חושב שאפשר באבחה אחת לעשות חינוך חינם, אבל להתחיל חייבים. ואני אומר לקואליציה: אתם הבטחתם את זה. אתם ישבתם ונאמתם שאתם תעשו חינוך חינם מלידה. עכשיו בא שר האוצר ואמר: אני אעזור למשפחות בזיכוי מס – מי שמשלם מס. ולמשפחה שאין לה מיסים: אני אתן מס שלילי, מענקים למקבלי שכר נמוך. זה טוב, אבל זה לא חינוך חינם. גם באמצע, יש כאלה שלא מקבלים שכר נמוך מדי וגם לא משלמים מס גבוה מדי, והם בכלל לא מקבלים כלום. קבוצת האמצע – התוכנית שהוצגה על ידי שר האוצר וראש הממשלה לאחרונה, לא באמת עוזרת למשפחות בגיל הרך. הדבר היחיד שיכול לעבוד זה חוק חינוך חינם מלידה עד שלוש. עשינו תיקוני חקיקה פשוטים בחוק לימוד חובה. בסך הכול כמעט חמישה סעיפים מתקנים את החוק הזה לגמרי. בכל מקום שבגיל כתוב ילד או נער אנחנו מוסיפים פעוט מגיל שלושה חודשים, וחוק חינוך חינם יחול על פעוטות. אנחנו נוביל את הנושא הזה. יש פה מצטרפים לחוק הזה, שרת החינוך לשעבר ואחרים, וביחד נדחוף שבהסכמה של ממשלה ואופוזיציה, יהיה מתווה רב-שנתי לחינוך חינם בישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. << הצח >> הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2081/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מרב מיכאלי) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> להצעת החוק הזו הוצמדו שתי הצעות חוק. חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק לימוד חובה (תיקון חינוך חינם לפעוטות וילדים), התשפ"ג–2023, 2081. שלוש דקות לרשותך, ואנו שמחים שהצעת החוק הזו רלוונטית לך כאימא לילדים קטנים. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אה, תודה רבה, תודה רבה, אדוני. אני מודה על הברכות. אדוני היושב-ראש, חברותיי וחברי חבריי הכנסת, כיושבת-ראש מפלגת העבודה אני מביאה עכשיו את ההצעה הזאת כפי שהבאתי אותה גם בפעם הקודמת. כאמור, בשם כל המפלגה, אבל גם כחברת כנסת, הגשתי אותה כבר בפעם הראשונה בכנסת העשרים. אנחנו כמפלגה גאות וגאים בזה שהיא נמצאת במצע שלנו, ממש ככה כאחד היהלומים בכתר שלו. מדינת ישראל משקיעה בעידוד ילודה בהרבה מאוד דרכים, יותר מכל מדינה אחרת, במערב בוודאי; אני לא אתפלא אם בעולם כולו. ואז נולדות ונולדים הילדים האלה, ומה אנחנו עושים איתם? מפקירים אותם, אדוני היושב-ראש. פשוט מפקירים אותם. כפי שציין חברי, השנים הראשונות לחייו ולחייה של כל אחד ואחת מאיתנו הן השנים המעצבות, החשובות ביותר – מה כל אחד ואחת מאיתנו יהיה או יוכל להיות, לא רק במיצוי הפוטנציאל, הכישרון, היכולות, לא רק בתרומה העתידית לפריון ולחוסן של החברה הישראלית ושל מדינת ישראל, אלא ברמת הבריאות הנפשית, הפיזית, ברמת החוסן הנפשי האישי של כל אחד מאיתנו. זה נקבע שם, בשנים ובימים האלה. אבל חמור מכך, אדוני – שם נקבעים הפערים. שם הולכים וגדלים הפערים בין פעוטות בני חודשים ושנים ספורות ביותר, שנולדים במקום שאפשר לתת להם טיפול וחינוך ואבחון ועטיפה כמו שצריך, לבין מקומות שבהם אין המשאבים לעשות את זה. מדינת ישראל, בכך שהיא מפקירה את הפעוטות שלה ואת התינוקות שלה, מגדילה ברצף ובעקביות את חוסר השוויון בה – שהיום הוא כל הזמן כמעט מס' אחת ב-OECD, לפעמים מס' שתיים, לפעמים שוב מס' אחת. ראש הממשלה נתניהו כל פעם אומר: החיים עצמם, החיים עצמם, החיים עצמם. אין דבר שהוא יותר החיים עצמם מאשר החיים של התינוקות ופעוטות שיגדלו להיות אזרחיות ואזרחי ישראל. אין יריקה יותר גדולה בפרצוף של האבות, ובעיקר כמובן האימהות שצריכות להישאר בבית בשביל לגדל אותם או לשלם את כל המשכורת הנמוכה הרבה יותר שלהן – כי פערי השכר הולכים וגדלים – לטובת מעון פרטי, מאשר התקציב שהבאתם – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – שבו בניגוד להבטחת בחירות מפורשת לא זאת בלבד שאין שקל לחינוך חינם ממלכתי מגיל לידה, אלא שיש 12.5 מיליארד שקלים שהולכים לחוסר חינוך מהגילים האלה; לחינוך שלא כולל את הדברים הכי בסיסיים שצריך בשביל לגדול במדינת ישראל ולהפוך אותה למדינה מודרנית ודמוקרטית. לכן, אדוני, ברור לנו – אדוני עושה חסד עימכם, מר מיכאל, חברי, שלא מעלה את ההצעה הזאת להצבעה היום, חסד גדול לקואליציה. אני אומרת לך חד-משמעית, ממשלות בראשות נתניהו הפילו את הצעת החוק הזאת שלי פעם אחרי פעם. בוא נראה אתכם מתוך ה-12 מיליארד האלה מקצים חלק מהכסף להתחיל לקדם חינוך חינם ממלכתי ראוי לתינוקות ולפעוטות של מדינת ישראל. הצח >> הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2189/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הזאת הוצמדה הצעת חוק נוספת, של חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות וילדים), התשפ"ג–2023, 2189/25. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני לא ארחיב כאן על החשיבות של החינוך בגיל הרך, כי דיברתי על כך רבות. אני אתייחס רק לעניין הנטל המאוד-כבד על הורים, בעיקר הורים צעירים, שצריכים להתמודד, נוסף לכל יוקר המחיה, גם עם העניין של תשלומי עתק למעונות היום. לצערי הרב ההצעה שהגשתי לא אושרה בוועדת שרים, ואז ראינו מסיבת עיתונאים של שר החינוך וראש הממשלה על חינוך חינם מגיל לידה. אגב, הם צריכים לתקן קצת את המושגים שהם משתמשים בהם, כי הם לא מקצועיים מספיק, אבל לא חשוב. אין בזה כלום, פשוט כלום, חברים, לא חינם ולא חינוך ולא שום דבר. קודם כול, אני רק יכולה לומר שאני שמחה שלפחות את התהליכים שהתחלנו בתחום הזה הם כן לוקחים וממשיכים ולא דורסים אותם. בוא נודה על האמת, בממשלה שבה אנחנו נמצאים, זה כבר הישג. אז כל העניין של הכשרת מטפלות, אותם 200 מיליון – אגב, אם הם יהיו ערניים, זה 240 ולא 200, אז אני מקווה שהאוצר לא עוקץ אותם כאן. כל התהליכים האחרים שדיברו עליהם ותהליכים שקיימים, כולל הנושא של הבינוי – הבאנו 600 מיליון שקלים בשנה וחצי לטובת בינוי מעונות. נכון, זה חשוב, וצריך להמשיך להרחיב את זה; זה לא מביא חינוך חינם. הצעת החוק שאני הצגתי היא הצעה מידתית. היא מדברת על תהליך של שש שנים, שבמהלכו כל שנתיים תהיה הפחתה הדרגתית של תשלומי ההורים, ובתום שש השנים נגיע לסבסוד מלא. מה זה סבסוד מלא, אדוני היושב-ראש? זה גם לא חייב להיות בתהליך הראשוני של שש שנים חינם לגמרי, כי אנחנו יודעים מה המשמעויות התקציביות, אבל גם אם משפחה תגיע למצב שהיא צריכה לשלם 600 שקלים לחודש, ומשפחות מעוטות יכולת – אנחנו יודעים שהרווחה יכולה לעזור להם ותפחית גם את התשלום הזה – כבר נוכל לומר דיינו. אבל חייבים להתחיל איפשהו, ואם לא נתחיל את זה היום, נמצא את עצמנו בעוד שש-שבע-שמונה שנים מנהלים בדיוק את אותו הדיון. צריך להבין גם את המשמעות של האפשרות של משפחות להכניס במחיר מופחת את הילדים למעונות. זה לא רק העניין של הכסף; זה לאתר, לזהות זיהוי מוקדם ילדים בסיכון, ילדים שיש להם פער בהתפתחות המוטורית, הקוגניטיבית. יש פה הרבה מאוד דברים שהנוכחות של ילדים בתוך מסגרות מסודרות, ולחלופין מניעה שלהם משהות במעונות כאלה רק בגלל מחיר – יש לזה מחיר יקר מאוד שכולנו, לא רק הילדים, לא רק המשפחות, כולנו כמדינה וכחברה נשלם עליהם ביוקר. משפט אחרון, אדוני. הנושא של סבסוד המעונות כפי שהוצג כאן, כדי להבין גם את הבלוף שהיה – זה לא מספיק שאני אתן למשפחה בשכר שלה עוד 700 שקלים, כי אם זה מתיר למעונות פרטיים, לצורך העניין, שהמחיר שלהם לא מפוקח כרגע, להעלות את המחיר במקביל, אז מה אנחנו עושים? הרי אנחנו משחקים משחק סכום אפס: אנחנו ניתן להם 700, 800, 900 שקלים לכיס, והמעון הפרטי, בגלל יוקר המחיה, יכול להרשות לעצמו להעלות את המחיר, ומה המשפחה הזאת מרוויחה? כלום ושום דבר. היא תמשיך לשלם בדיוק אותו הדבר. יכולתי עוד לפרק את מסיבת העיתונאים ולהראות כמה אין שם בשורה אמיתית, בטח שלא לכל ההורים במדינת ישראל. אשמח מאוד, כפי שאמר חברי מיכאל ביטון, שהממשלה תתעשת, תביא את הצעת החוק הזאת, תקבל אותה, תאשר אותה ונוכל לצאת לדרך, אפילו שאנחנו יודעים שהיא דרך של שש שנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. כאמור, תשובה והצבעה במועד אחר על כל שלוש ההצעות הללו. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי להורי חיילים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2719/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי להורי חיילים), התשפ"ג–2023, 2719/25. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כמה סימבולי שבמיוחד כשהחיילים שלנו נמצאים בעיצומו של מבצע צבאי, עומדת בפנינו האפשרות להחזיר להם ולמשפחות שלהם ולו במעט. אני יודעת שבממשלה הנוכחית יש בעיה קלה של קרדיט, והאמת שהייתי שמחה מאוד מאוד לקחת קרדיט על הצעת החוק החשובה הזאת, שבאה לתמוך בחיילים ובמשפחות של חיילי הסדיר באמצעות הוספת נקודות זיכוי מס, אבל עם יד על הלב, כל הקרדיט הזה צריך להגיע לשר המשפטים יריב לוין ולשר החינוך יואב קיש, שהגישו הצעות חוק זהות ממש רק לפני כמה חודשים. אבל היום, משום מה, הם מתנגדים להצעת החוק שהם בעצמם הגישו. מה קרה? מה קרה ליריב לוין? מה קרה ליואב קיש? מה קרה, העיסוק במשתמטים מעוור אתכם, או שפשוט השותפות הקואליציוניות שלכם סחטו אתכם, ככה שלא נשאר לכם כסף לוותר עליו מה-12 מיליארד שקלים של הכספים הקואליציוניים שאתם נותנים למקומות הלא-נכונים? לפי הצעת החוק, בפקודת מס הכנסה מוצע להקל על ההורים ולקבוע שהורים לילד שמשרת בשירות סדיר יהיו זכאים לנקודות זיכוי בעד כל אחד מילדיהם. הרי המשכורת שמשולמת למשרתים בשירות סדיר נמוכה, ואינה מספיקה למימון צורכיהם הבסיסיים, ולכן זקוקים המשרתים בשירות הסדיר לתמיכתם הכלכלית של הוריהם, נוסף על המשכורת שמשולמת להם. בנוסף, מוצע לקבוע כי אם ההורים חיים בנפרד, נקודת הזיכוי תובא בחשבון להורה שכלכלת ילדו שמשרת בשירות סדיר הייתה עליו, ואם כלכלת ילדיהם מחולקת ביניהם, יקבל כל הורה חלק מנקודות הזיכוי לפי חלקו בהוצאות הכלכלה. חברים, כנסת נכבדה, אני לא מאמינה שבמיוחד בזמן הזה, כשאנחנו בקרבות מול עזה, כשהחיילים שלנו שוב מסכנים את חייהם ונלחמים כדי לשמור עלינו, אני לא מאמינה שבמיוחד בזמן הזה יהיה אפילו חבר קואליציה אחד שיתנגד להצעת החוק החשובה הזו, במיוחד שר המשפטים יריב לוין, כי הרי בסוף זאת הצעת החוק שלו. אבל לצערי זאת עובדה, כי שר המשפטים לוין הוביל את ההתנגדות לחוק בוועדת השרים לענייני חקיקה, ומעצם התנגדותו הוא דורס את חיילי צבא ההגנה לישראל. בעולם מתוקן השרים קיש ולוין היו מצטרפים אליי בקריאתי לכלל חברי הקואליציה להצביע בעד, כי הרי ההצבעה שלכם, חברי הקואליציה, נגד החוק הזה מהווה יריקה בפרצופם של חיילי החובה ומשפחותיהם, ועוד בשעת מלחמה. אתם ממשלה שמקשקשת שהיא דואגת לחיילים, אבל בפועל אתם מתגמלים את המשתמטים ומצביעים נגד אלה שמשרתים בצבא. ההצבעה שלכם היום תוכיח לציבור מי אתם – תומכי השתמטות או תומכי חיילי צבא ההגנה לישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיכל שיר סגמן. ישיב השר – אולי בשם שר האוצר? ישיב השר אופיר אקוניס, בבקשה. << דובר >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר >> יש כללים, ואני מתכוון לעמוד בהם. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול גם להגיד שאתה מצביע בעד. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני, כידוע לך, נתליתי באילנות הגבוהים ביותר ועשיתי את החוק הנורבגי. האילנות הגבוהים ביותר זה את. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> כמובן. אתה יודע שזה חוק של לוין ושל קיש ושאתה תומך בו. עכשיו, מעניין אותי לדעת איזה הסבר תיתנו לזה שאתם מתנגדים לחוק של עצמכם. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, חברת הכנסת שיר סגמן, ראשית, אנחנו במערכה שמתקיימת בדקות אלה בדרומה של ארצנו. הכנסת, הממשלה, אזרחי ישראל, קואליציה, אופוזיציה, בוודאי שמים כל מחלוקת בצד, על פי הכלל שקבע מנהיגנו מנחם בגין, ראש תנועת החרות סבא: בזמן שכוחותינו לוחמים – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אתם מצביעים נגדם. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> – – בזמן שלוחמינו בשטח, אין קואליציה ואין אופוזיציה. ישנה אחדות שורות, בראש ובראשונה סביב הפעילות המבצעית. לאחר מכן, חבר הכנסת בן ברק, כפי שגם היה בעבר, ישנו הזמן לדון במליאה ובוועדות הכנסת ובפורומים פנימיים בשירות ובצבא ובגורמי הביון האחרים במסקנותיה של המערכה, לא כל עוד הכוחות השטח. אני הקפדתי על הכלל הזה, אדוני היושב-ראש, כחבר כנסת באופוזיציה בקדנציה הקודמת, בעת שראש ממשלת המעבר יאיר לפיד הוביל מבצע טוב וחשוב ברצועת עזה. קיבלתם אז את מלוא התמיכה, גם לאחר המבצע, ובוודאי בתוכו, ואני מעריך את הדבר שאתם עושים כעת. אני אומר את הדבר, ואני רק מדגיש מכיוון שבדקות האחרונות החלו להגיע דיווחים על ירי טילים – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בעוטף עזה. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> – – על כמה וכמה יישובים במדינת ישראל. אנחנו כמובן מחזקים, חברת הכנסת שיר סגמן, גם את הכוחות וגם את תושבי ותושבות ישראל בעוטף עזה, ביישובים הסמוכים ובמדינת ישראל כולה. אדוני היושב-ראש, כמובן אשיב בשם משרד האוצר, זוהי לא תשובתי שלי. אני גם מייד אעשה גילוי נאות, כי לגבי החוק שלך אני בניגוד עניינים, כיוון שבני הצעיר משרת ממש בדקות אלה באחד – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הייתי בברית שלו. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> נכון, והוא הגיע לצבא. את רואה, הוא משרת, ואני גאה בשירותו, הוא גאה בשירותו. אנחנו שמחים שהוא משרת בצבא. זו גאווה לשרת בצבא. התשובה תהיה של משרד האוצר, אבל אני מקדים דברים כלליים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תספר לנו, אדוני השר, על קייטנות שהפסיקו ואתה החזרת. אני מתרגשת. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> כן. נגיע גם לקייטנות המדע וגם לכנפיים של קרמבו. ובכן, אנחנו מאוחדים בתמיכה, אדוני היושב-ראש, באזרחים ובכוחות. התחלתי את המשפט הבא, שבוודאי חברת הכנסת מיכל שיר תסכים איתי ותברך על כך שהאויב חוטף מהלומות קשות מאוד. במידה רבה מאוד הוא עדיין המום מן המבצע, וטוב שכך. והתחלתי לומר, לפני שנכנס השר כץ, שכמו שאנחנו נתנו תמיכה למבצע בזמן שהיינו באופוזיציה ואתם הייתם בקואליציה – שמעתי – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> העניין הוא לא התמיכה במבצע. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא, לא, מייד. אני גם אגיע לזה. – – שמעתי שראש האופוזיציה הביע תמיכתו, וגורמים אחרים, ואני חושב שכך נכון לעשות, אדוני היושב-ראש. כאשר האויב – חברת הכנסת ברביבאי, את גם היית בתפקידים בכירים בעת מערכות קודמות – כאשר האויב מבחין בלכידות השורות בישראל, הוא מבין שהוא עומד מול כוח אחד. אני לא רוצה להגיד, מיכל, מול קיר ברזל, אבל אני אגיד, כיוון שאנחנו נציין השנה 100 שנה לכתיבתו של קיר הברזל. ובכן, זהו קיר הברזל של צבא ישראל, של אזרחי ישראל, של החברה הישראלית, של הסולידריות הישראלית. אני בטוח שמכאן, מימין ומשמאל וממרכז, מכל גוני הקשת הפוליטית, אנחנו שולחים את ברכותינו ותמיכתנו לכוחות אשר נאבקים באויב אכזר, זדוני, מרושע, שרק לפני פחות משבוע, השר לשעבר כהן, זרק, בעצם הטיל, 100 טילים על ערי ישראל. חברת הכנסת שיר, אני אמרתי לך שבעניין החוק הזה אני מביא את עמדת משרד האוצר לידי ביטוי. זוהי התשובה של משרד האוצר. אני באופן אישי, כאמור, הודעתי על כך שבני משרת בימים אלה – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> עמדת האוצר הייתה לחלק 12 מיליארד שקל לכל מיני דברים אחרים, אבל כנראה שלא מצאתם לנכון. אתה יודע, חיילי הסדיר כנראה פחות חשובים. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> לליכוד זה כבר פחות חשוב. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> כיוון שמשרד האוצר חילק 53 מיליארד שקלים בתוך ההסכמים הקואליציוניים עם התנועה האסלאמית – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אז למה לא ביטלתם? תבטל. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אז למה לא ביטלתם? << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> – – כיוון שמשרד האוצר – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אז למה לא ביטלת? << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני אשיב לכם. תנו לי להשיב, אשיב לכם בנחת, אני לא מתכוון לצעוק. אני משיב. גם משרד האוצר – חבר הכנסת טופורובסקי, אשר אתה ריכזת את הקואליציה שדאגה לכך ש-53 מיליארד השקלים יינתנו, השר מלכיאלי, במסגרת החלטה 550, כמדומני זה המספר, 53 מיליארד שקלים. גם, חברת הכנסת שיר וחבר הכנסת רול, לא רק זה, הקואליציה כולה גם תמכה באחד החוקים הנוראיים ביותר שחוקקה הכנסת, וזהו חוק החשמל הידוע לשמצה מן הכנסת הקודמת. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> תענה על השאלה. למה אתם לא תומכים בחיילי צה"ל? למה אתם לא תומכים בחיילים? << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני אענה לך כמכלול. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> לא צריך כמכלול, תענה על השאלה. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> בוודאי שכמכלול, משום שיש דיון יסודי, חברת הכנסת שיר. ובכן, הצעת החוק מבקשת להקל על הורי חיילים באמצעות מתן נקודת זיכוי. כך כותב משרד האוצר, אשר אני מביא כאן את עמדתו הרשמית: מכאן שהורים אשר אינם מגיעים לסף חבות המס בשל הכנסותיהם הנמוכות לא ייהנו מהטבה זו, אף שייתכן שהם הזקוקים מכול. מנגד, הורים בעלי הכנסות גבוהות ייהנו מנקודת הזיכוי במלואה, חברת הכנסת שיר, למרות שגם שם הזיכוי יהיה שולי בהשפעתו על הכנסתם. שימוש בנקודות זיכוי ממס על מנת להיטיב עם הורי חיילים הוא – כך לטענת רשות המיסים – פגיעה נוספת באחידות מערכת המס, וצפוי להוציא אזרחים נוספים מכלל החבות במס. על פי דברי ההסבר להצעת החוק, צעיר בגיל צבא אינו יכול לפרנס את עצמו, והמשכורת הצבאית אין בה כדי לספק את כל צרכיו. הדבר הזה מבוסס על התייחסות בית המשפט העליון לנושא בפסק דין שניתן בשנת 1994. אכן, תסכים איתי חברת הכנסת ברביבאי שהחל משנת 1994 חל מפנה ענק בכל מה שקשור ליחס של המדינה לחייליה, קודם כול, חברת הכנסת שיר, בחוק המבורך של השר לשעבר רענן כהן, חבר מפלגת העבודה, שהכניס לספר החוקים – בהסכמה רחבה מאוד, אדוני – את החוק המשודרג לקליטת חיילים משוחררים. מאז, מענק השחרור איננו רק כמה מאות שקלים בודדים אלא אלפים רבים של שקלים, כולל חסכונות לחתונה או להשכלה או לפתיחת עסק, כלומר יש שיפור ניכר בעניין זה. אבל אני לא אתייחס לחוק קליטת חיילים משוחררים. אני מבקש להתייחס, ברשותך, דווקא לשכרם של חיילי החובה. ובכן, בשנים האחרונות, בממשלות שונות ובראש ובראשונה שר המשפטים בממשלה שבה כיהן אצלנו שר האוצר משה כחלון, הצבענו ביחד על רפורמה ענקית, חברת הכנסת שיר – אז עוד לא היית בכנסת, כמדומני, אבל תמכת עדיין בליכוד ב-2017, כשמשה כחלון היה שר האוצר. ובכן, אדוני היושב-ראש, דמי הקיום של חיילי החובה עלו בעשור האחרון בכ-280%; דמי הקיום ללוחמים בשנה השלישית לשירות עלו בכ-370%. יש כאן מספרים. מדברים על 3,300 שקלים. לטעמי, למיטב ידיעתי, אדוני היושב-ראש, יש חיילי חובה שהם בשכר אפילו יותר גבוה מן הסכומים שננקבו כאן. אגב, לא מספיק, צריך עוד; צריך להתקרב אפילו עד ל-10,000 שקלים, ואנחנו הולכים בכיוון הזה. איך? מסגרת חוק התקציב, חברת הכנסת – אם יו"ר האופוזיציה לא יפריע לך, את תשמעי את הסכומים. ובכן, במסגרת חוק התקציב שיאושר בבית הזה, באולם הזה, בעזרת השם, בעוד כשבועיים, ערב חג מתן תורה – יאושר, כך אני מאמין – הסיכום הרב-שנתי למערכת הביטחון, גם בו דמי הקיום צפויים לגדול בצורה ניכרת בשנה השלישית של השירות. אני חייב להגיד לך, יכול להיות שיהיה חוק בספר החוקים אשר יסדיר את עניין הפטור. אני באופן אישי בעד שאדם בגיל 18 – אני אומר את זה בצורה ברורה – יהודי וערבי, חילוני או חרדי, דרוזי או צ'רקסי, נוצרי, מוסלמי – כל אדם בגיל 18 יתרום את תרומתו. אני מעדיף בשירות בצבא, אבל יש כאלה שרוצים שירות לאומי, ובכל מקרה, השר כהן – אתה לא רוצה לשמוע שכל אחד צריך לתרום את תרומתו? << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אני חותמת על שירות לאומי. גם את זה הם לא עושים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> ובכן, רק לסכם את הנקודה הזאת, החוק המשלים לחוק אשר בוודאי תתנגדו לו, ייתן הטבות חסרות תקדים בהיקפן למשרתי החובה, ובוודאי ייתן גם מענה לחלק מן הדברים אשר העלתה חברת הכנסת שיר בהצעת החוק שלה. אני מבקש מחברות וחברי הכנסת – על פי ועדת השרים לחקיקה, נדמה לי, ההצעה הייתה להתנגד לחוק. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר אופיר אקוניס. האם את רוצה להשיב? לא, היא לא רוצה להשיב. אם כן, רבותיי, חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית – הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי להורי חיילים), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 48 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי להורי חיילים), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 29 בעד, 48 נגד. אני קובע שהצעת החוק לא התקבלה בקריאה הטרומית. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, זה לפרוטוקול – לא הספקת. אני רק אזכיר – שכחתי – בהצעת חוק לתיקון פקודת הדיג (איסור דיג מכמורת) התוצאה שהופיעה על המסך – 32, אבל מאחר שלחבר הכנסת אלון שוסטר הייתה תקלה, אנחנו מתקנים את התוצאה, לא רק לפרוטוקול אלא כתוצאה: 33 בעד ו-49 מתנגדים. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אתה נגד, לפרוטוקול. << הצח >> הצעת חוק מוקד חירום רפואי טלפוני, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1973/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה גפני) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק מוקד חירום רפואי טלפוני, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת הרב משה גפני. בבקשה, אדוני, עשר דקות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, חברי הכנסת, אני מתכבד להגיש לכנסת הצעת חוק מוקד חירום רפואי טלפוני, התשפ"ג–2023. הצעת החוק הזאת אושרה בקריאה הטרומית בקדנציה הקודמת. היא כבר עברה כמה פעמים. חבר הכנסת ינון אזולאי, היות שגם אתה שותף בחוק הזה, אתה מכיר את זה. זה היה בדיון ארוך מאוד בוועדת הבריאות, נכנסו לפרטים, ואני לא בטוח שכל הפרטים רלוונטיים גם להיום, אבל העיקרון – אני רוצה להגיד לכנסת ולהגיד לך, אדוני היושב-ראש; אתה יושב-ראש ועדת הבריאות, וזה כנראה יבוא אליך אם זה יאושר כאן – העיקרון הוא שכאשר יש מקרה חירום רפואי או אחר, מקרה חירום שבו צריך להביא בדחיפות את מי שפועל להציל חיים – זה יכול להיות אפילו כאשר יש משאית שנוסעת בדרך הערבה, היא נוסעת עם חומרים כימיים והייתה תאונה, וצריך מישהו שעוסק בעניין הזה שיבוא לטפל בבעיה. היום, לצערי הרב ולצער כולנו – יש באיחוד הצלה, למשל, אלפי או עשרות אלפי מתנדבים שנמצאים בכל הארץ, בדרום, בצפון ובמרכז, יהודים וערבים בכל המקומות. יכול להיות מצב שבן אדם נפצע בתאונה, מתקשר למוקד מד"א, אבל איחוד הצלה, כשיש מתנדב סמוך למקום התאונה, לא יודע על זה בכלל, זה לא מגיע אליו. פעמים רבות משרד הבריאות ניסה לעשות סדר בעניין הזה, ותמיד יש תקלות. אין מי שמסמיך את מד"א להיות מוקד חירום לאומי. מה שאני מציע פה בהצעת החוק הוא שמד"א יהיה מוקד חירום לאומי; לא רק מוקד חירום של מד"א, אלא שמי שמקבל את האישור לכך, מי שיש לו את הרישיון, מי שיש לו את המתנדבים, יוכל לקבל את ההודעות על מקרים שצריך בהם טיפול. אדוני היושב-ראש, הצעת החוק שמונחת בפני המליאה היא הצעת חוק גדולה, רחבה. היא עוסקת בנושא של מד"א, שהוא מוקד חירום לאומי, מוקד חירום רפואי לאומי. מי עומד בראשו במד"א – משרד הבריאות הוא שמממן הזנקת כוננים, מרשם כוננים. המערכת הטכנולוגית – היא נכנסת לכל הפרטים. אני לא יודע להגיד לכם, אני לא הייתי בארצות הברית כדי להגיד, אבל יש בארצות הברית מוקד 911, נכון, פינדרוס? במוקד הזה, מי שמתקשר, מייד כולם יודעים על זה, כל הכוננים, כל המתנדבים, כל המקומות שבהם מגיע ה-911, שלא עולה כסף. אפשר להתקשר לשם וכולם מקבלים את ההודעה. כמה חיים היו נחסכים, שלא יהיו באסון גדול כזה, אם היה מוקד שלם כזה, אם היו מקבלים את ההודעה גם אלה שנמצאים קרוב למקום האירוע. אדוני היושב-ראש, אני מציע לקבל את הצעת החוק הזאת. אדוני שר הבריאות והפנים, אני שמח שאתה תומך בזה, תמכת בוועדת השרים, ואני שמח על העניין הזה. אתה מכיר את הדברים האלה. אני מסכים שזה לא דבר פשוט. להעביר אותו בטרומית, בראשונה, בשנייה ובשלישית – לא; אני מסכים שצריך להחזיר את זה לוועדת השרים, למצות את הדיון בעניין הזה. כשהחוק יהיה בוועדת הבריאות, נדון בכל הדברים האלה, אבל זאת הצלת חיים, לא פחות מזה. זה לא איזה כבוד שאנחנו נותנים למישהו או איזה דבר טכני שאנחנו עושים, זאת הצלת חיים. לא מובן איך עד היום זה לא מסודר. אדוני היושב-ראש, אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת בקריאה הטרומית, להחזיר את זה לוועדת השרים, להעביר את זה לוועדה לדיון, ואז לאשר את זה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה גפני. ישיב שר הבריאות חבר הכנסת משה ארבל. הרב גפני, הרי אתה יודע שאני גם חובש במד"א וגם באיחוד הצלה, ואת חשיבות הנושא ודאי לא צריך לומר לאף אחד. יישר כוח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> אני אעדכן את גב' עליזה אוזן שתקנון הכנסת קובע שיש עשר דקות לשר המשיב בהצעת חוק טרומית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עד עשר הוא יכול למשוך. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> עד עשר דקות אפשר למשוך. הרמב"ם גם נמצא כאן על השולחן, והרמב"ם היה רופא, אז בוודאי שזה קשור לעניין. מכובדי היושב-ראש, חבר הכנסת המציע, יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת הרב גפני, חברי חבר הכנסת ינון אזולאי, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, ישנם כיום כמה מוקדי חירום רפואיים טלפוניים נפרדים, של אגודת מגן דוד אדום וארגוני הצלה אחרים, ולכל אחד מהם מספר טלפון בעל חיוג מקוצר אחר. כתוצאה מכך תפעול כונני הרפואה מהארגונים השונים באירועי חירום רפואיים לוקה בחסר. הפעלת מוקד חירום רפואי טלפוני לאומי במדינת ישראל והזנקת כוננים לשם מתן עזרה ראשונה וטיפול רפואי ראשוני הן נדבכים משמעותיים במערך העזרה הראשונה במדינת ישראל, אולם פעילות מוקדי החירום ומערך הכוננים לא הוסדרו עד היום בחקיקה ראשית. במילוי תפקידיה נותנת אגודת מגן דוד אדום בישראל שירותי עזרה ראשונה, ובין היתר מפעילה כוננים לשם כך. מלבד מגן דוד אדום יש עוד ארגוני עזר, כגון עמותת איחוד הצלה, שמטרתה מתן טיפול רפואי ראשוני, ואף הם מפעילים כוננים לשם כך. הכוננים של מגן דוד אדום ושל ארגוני העזר נותנים טיפול ראשוני מציל חיים. בשל חשיבות פעילות הכוננים ונחיצות שיתוף הפעולה והתיאום בין מגן דוד אדום לארגוני העזר לעניין מערך הכוננים, מוצע בהצעת החוק להסדיר את פעולתו של מוקד חירום רפואי לאומי בעניין פעילות הזנקת הכוננים ובעניין הפעלתם במקצועיות במטרה להציל חיים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש פה אש. שרפה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן, יש ריח. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> כן, יש ריח חריף וגם מעלה עשן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני לא מאמין שזה קשור לירי מהדרום. זה לא קשור לירי מהדרום, אבל גם כאן נוצר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין עשן בלי אש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> צריך לשלול כוונה פלילית. לאיזה שר זה היה מכוון? שנדע – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לשר מלכיאלי. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> זו מתקפת סייבר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר מלכיאלי, זה מכוון אליך? אנחנו יודעים שאתה אומנם אחראי גם לבתי העלמין, אבל מי יכול לשים לך – – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> חבר הכנסת מיקי לוי, כמה טוב שאתה כאן. תמיד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זו תקלה שמטופלת. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> טופל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, יש כאן את הטכנאים המקצוענים והמקצועיים שיודעים לטפל בבעיה. אנחנו נמשיך. חברי הכנסת, בואו. תודה רבה, חבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת אחמד טיבי, אלמוג כהן לא מכבה שרפה, הוא מונע. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה שהוא בא לפה זה חוסר אחריות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הזדהות עם תושבי הדרום. חברי הכנסת, נא לשבת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. תודה. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, בהצעת החוק שלפניכם מוצע להכיר במוקד החירום הרפואי הטלפוני 101, שמפעיל מגן דוד אדום כיום, כמוקד החירום הרפואי הלאומי שאליו יפנו טלפונית אזרחים לשם קבלת עזרה ראשונה וטיפול רפואי ראשוני, ולאסדר לראשונה בחקיקה את ההפעלה של מוקד חירום רפואי לאומי שאליו יגיעו כלל קריאות החירום במדינה. מוקד החירום הלאומי יזניק את הכוננים הרפואיים הנדרשים לטיפול באירוע ללא קשר להשתייכותם הארגונית, אלא בהתחשב בשיקולים של זמינות ומיקום המתאימים ביותר לטיפול הנדרש בזירת האירוע. משרד הבריאות יהיה הגורם האחראי והמפקח על עמידה בהוראות החוק ויהיה בעל הסמכות לתקן תקנות בעניין. ללא ספק מדובר בהצעת חוק חשובה מאוד. יחד עם זאת, מדובר בעניינים שהם תחת אחריות משרד הבריאות, ובחוק עלו כמה נושאים אשר מעלים קושי ודורשים בחינה מחדש, חידוד והתאמה. במסגרת קידום הצעת החוק אנו נבקש לעגן ביו היתר את העקרונות הבאים: ראשית, נדרשת הבהרה כי קריאות חירום רפואי יוכלו להתקבל מהציבור רק במוקד הלאומי 101, וכי אין מקום לקיום מוקדי חירום רפואי נוספים לקבלת קריאות מהציבור. באופן זה יובטח כי כלל קריאות החירום יתקבלו במוקד הלאומי ויטופלו בזמן מהיר וביעילות הנדרשת ללא חשש מעיכוב מיותר בהעברת הקריאה וטיפולה. כמו כן, נדרש להסדיר בהצעת החוק שרק המוקד הלאומי 101 יוכל לפעול להזנקת כוננים ולתפעול האירוע. באופן זה יובטח טיפול יעיל ומיטבי מרגע קבלת קריאת חירום מהאזרחים. יש למנוע היתכנות של מוקד חירום כפול שיבצע הזנקות ותפעול אירוע מקבילים. אחת התכליות החשובות שיש להשיג במסגרת הצעת החוק היא טיפול יעיל בקריאת חירום, למנוע טיפול מקביל ו"הצפה" של כוננים שמוזנקים לאותו אירוע ממקורות שונים באופן לא מבוקר, מה שעלול חלילה לפגוע ולהזיק למטופל. כמו כן, נבקש לחדד את גבולות תפקידיו של משרד הבריאות במסגרת ההצעה כמי שאחראי לפקח ולבקר על הפעילות המוסדרת בהצעה, אך אינו גורם שמתפקידו לתפעל את מערכת ההזנקות. במסגרת זו נבקש להקנות סמכות למשרד הבריאות מול מד"א וארגוני העזר במקרים של הפרות ומתן אפשרות להטלת עיצומים כספיים, וכן הקניית שיקול דעת לשר הבריאות לאשר ולגרוע גופי הצלה מהחוק במקרים של הפרות חוזרות ונשנות. כמו כן, משום שהצעת החוק מציבה דרישות תקציביות רבות מהמשרד, נדרש לדאוג לכך בהסדר מול משרד האוצר. לאור כל האמור, אנו תומכים בקידומה של הצעת החוק מצילת החיים בקריאה הטרומית בכפוף לתיאום עימנו והסכמה עם משרד הבריאות ומשרד האוצר בנושאי ההצעה, ובהם הנושאים שציינתי, ולאחר מכן החזרת ההצעה לוועדת השרים לענייני חקיקה לפני הקריאה הראשונה. כאמור, אני מודה שנית ליוזם הצעת החוק הרב גפני. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר הבריאות חבר הכנסת הרב משה ארבל. האם מציע ההצעה רוצה להשיב? לא. מקובל עליך. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק מוקד חירום רפואי טלפוני, התשפ"ג–2023, 1973, של חבר הכנסת הרב משה גפני. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 49 נגד – 11 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מוקד חירום טלפוני, התשפ"ג–2023, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 49 בעד – עם תוספת קולו של השר מלכיאלי? השר בעד. 50 בעד, 11 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור להכנתה לקריאה ראשונה בוועדת הבריאות, כמקובל. << הצח >> הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – קנסות בגין הנפת דגל של ארגון טרור) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2963/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור לנושא הבא בסדר-היום –הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון קנסות בגין הנפת דגל של ארגון טרור) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. בבקשה. איפה חבר הכנסת סוכות? כמדומני, זו הצעת החוק הראשונה שלך, נכון? בשעה טובה. השר מלכיאלי, אני חושב שאנחנו שוללים כוונה פלילית. היו פה כלבנים לפני כן. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בימים מתוחים אלו – בשעה האחרונה אנחנו מדווחים על אזעקות ביישובי עוטף עזה וביישובי הדרום. אני מבקש לשלוח מכאן, מהבית הזה, חיבוק וחיזוק לתושבי הדרום היקרים, למפקדי צה"ל, לחייליו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כולנו עם תושבי הדרום. הם העורף שלנו. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הם העורף. ובהמשך לנושא זה, בימים אלו, נוסף למאבק המלחמתי מול ארגוני הטרור בכל הגזרות, אנחנו נאלצים להתמודד עם מלחמה על הנרטיב של מדינת ישראל. לצערנו, מקור הכוח המרכזי של ארגוני הטרור הוא התעמולה שהם מייצרים, ובזה אנחנו נלחמים. אפילו חברי כנסת שנמצאים כאן, בבית הזה, לצערי מכנים את חיילי ומפקדי צה"ל בימים אלו "רוצחים", מכנים את ממשלת ישראל "פושעת מלחמה". האו"ם, אתמול ארצות הברית, ואפילו שגריר רוסיה, שגינה את השימוש הלא-פרופורציונלי בכוח – אין גבול לצביעות, אבל לצערנו, בסוף הנרטיב הזה תופס, ובזה אנחנו צריכים להילחם. כאמור, סוד הכוח המרכזי של הטרור הוא התעמולה. בסוף אף אחד לא נולד למקום שבו הוא הולך ורוצה לרצוח אנשים. אף ילד לא גדל למציאות שבה בא לו ללכת ולטבוח סתם בחפים מפשע. הדבר הזה מגיע אחרי שטיפת מוח ארוכת שנים, אחרי אקלים ציבורי שבו רוצחי יהודים הם אנשים מבורכים, מהללים אותם. מי שיוצא ומבצע פיגועים הופך להיות גיבור. התמונות שלו מעטרות את הרחובות, את קירות הבתים ואת הרשתות החברתיות. לצערי, המציאות הזו נמשכת כמעט באין מפריע במדינת ישראל במשך הרבה מאוד שנים מסיבות של חופש ביטוי וכאלה. משטרת ישראל לא פותחת בתיקי הסתה ולא פותחת חקירה בתיקי הסתה בלי אישור מפרקליט המדינה. המציאות הזו מובילה לכך שכמעט אין תיקי הסתה, כמעט לא נפתחים תיקי הסתה לאנשים שמסיתים לטרור במדינת ישראל, ובזה אנחנו רוצים להילחם. כמעט אחרי כל פיגוע, וגם בימים אלו, אנחנו רואים בהרבה מאוד מקומות וגם כאן, בירושלים, בירת ישראל, תמונות של מחבלים, תמונות של אנשים שמעודדים טרור, תלויות בכל מיני מקומות, וכאמור, גם ברשתות החברתיות. ארגוני הטרור, שרוצים לחסל ולהשמיד אותנו, כולל ברגעים אלו – הדגלים והסמלים שלהם מונפים כמעט באין מפריע כאן, בירושלים הבירה, לפעמים בהפגנות שמשתתפים בהן אפילו חברי כנסת, בכל מיני ערים מעורבות. הדבר הזה מתרחש כמעט באין מפריע, וכמעט לא נפתחות חקירות הסתה. חבר הכנסת מיקי לוי, אני בטוח שגם אתה תתמוך בחוק הזה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי איזה דגל, כדי שאני אשתכנע. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> דגלי חמאס, דגלי חיזבאללה. היום בערב אתה תראה הפגנות עם דגלי חמאס ברחבי ישראל, ואני כבר אומר לך שלא תיפתח חקירה על הסתה לאנשים שמניפים את הדגלים האלה או את התמונות של המחבלים שמנסים לרצוח את כולנו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> באיזה צבע? תגידי לי רק באיזה צבע. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בצבע ירוק. בהסתה הזו ובנרטיב של הטרור אנחנו צריכים להילחם ולתת למשטרת ישראל עוד ועוד כלים כדי להצליח לבצע את עבודתה, להצליח להוריד את הרף, להצליח לשנות את האקלים הציבורי במדינת ישראל, ולגרום לכך שלא יגדלו יותר נערים וילדים ואנשים צעירים למציאות שבה אנשים שרוצחים יהודים הופכים להיות מבורכים. אין שני נרטיבים. מי שרוצח יהודים הוא לא גיבור. זה לא חוסה תחת חופש הביטוי. מדינה שנותנת חופש ביטוי – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה יעשה עכשיו אוהד מכבי חיפה עם דגל ירוק? << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אין לנו שום בעיה עם דגל ירוק, אנחנו מדברים על דגל חמאס ודגל של חיזבאללה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> איזה דגל? << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> דגלים של ארגוני טרור. אתה יודע, המציאות מאוד קלה. יש שר ביטחון. לא אני מחליט מה דגל טרור ומה לא. בכל שנה הוא מוציא רשימה של ארגוני טרור. יש הגדרה מה נחשב דגל טרור. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה היה יכול להיות בהסבר – – – << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה נמצא. תקרא. חבר הכנסת מיקי לוי, אני חושב שלא קראת את דברי ההסבר לחוק. אתה מוזמן לקרוא. אם אתה רוצה, אני אראה לך אחר כך. אתה מוזמן לקרוא, זה בדברי ההסבר לחוק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כתוב כאן: הנפת דגל, פרסום או הצגת סמל של ארגון טרור או של אדם שביצע עבירה – – – << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מי שמגדיר מהו ארגון טרור הוא שר הביטחון. בכל שנה הוא מפרסם רשימה, אתה מוזמן להסתכל בה ולראות. מה שאנחנו רוצים הוא שארגוני הטרור יפסיקו לחגוג בתחומי מדינת ישראל, ובטח שאנשים שרוצחים יהודים לא יוכלו להפוך להיות גיבורים. מי שיציף את קירות ביתו הפונות לרחוב בתמונות של מחבלים כדי להאדיר אותם ולשבח אותם, ייקנס בסכום גבוה של 10,000 שקלים, ובפעם השנייה – ב-20,000 שקלים. את הקנס המינהלי הזה תוכל המשטרה לתת בקלות באמצעות שוטר שיגיע וייתן את הקנס הזה למחבל או למי שמפרסם את התמונה של המחבל או מניף דגל של ארגון טרור או סמל של ארגון טרור. אני חושב שבעיקר ברגעים האלה, כשאנחנו נמצאים מול התקפה של ארגוני טרור, שלו ניתנה להם האפשרות, היו רוצים להשמיד את כולנו – באמת בלי שום הבדלים; הטילים שהחמאס או שהג'יהאד האסלאמי יורים לא מבחינים בין חלקי הבית – אני חושב שהמציאות שבה הדברים האלה מתקבלים בברכה בתוך תחומי מדינת ישראל היא מציאות פשוט בלתי נתפסת, ואנחנו לא יכולים לעמוד מנגד. דווקא ביום הזה אני חושב שאין דבר יותר סמלי מאשר לתמוך בהצעת החוק שתטיל קנס גבוה וכבד על כל מי שהולך ומניף את הדגלים האלה או את סמלי ארגוני הטרור או את תמונות המחבלים, או קורא להם גיבורים. אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. ישיב שר המשפטים, סגן ראש הממשלה חבר הכנסת יריב לוין. בבקשה. ההצבעה תהיה שמית לבקשת 20 חתימות מהאופוזיציה. בבקשה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השרה, חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת סוכות, אם אני יכול לסכם את הצעת החוק במשפט אחד, הייתי אומר שהתכלית שלה היא לדאוג שמי שמניף דגלים של גורמי טרור, ישים את כספו על קרן הצבי. אני באמת מברך אותך על הצעת חוק ראשונה שאתה מביא כאן בקריאה טרומית. זו הצעה ראויה מאין כמוה, נכונה וצודקת. הייתי אומר אפילו מצערת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הצעת החוק הראשונה שלו. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן. אני אומר אפילו מצערת, כי פשוט קשה להאמין שהדברים האלה מתרחשים כך לעין כול, באין מפריע. אני חושב שאחד הדברים היפים בהצעת החוק הזו, אדוני היושב-ראש, הוא העובדה שיש בה הסתכלות מאוד פרקטית על המצב, ונדמה לי שיש בה הבנה שלצערי, באופן שבו מערכות האכיפה פועלות ובסדרי העדיפויות שלהן, ובמה שלא פעם הוא גם אכיפה בררנית ממש – הרבה פעמים הן לא עוסקות במה שהן צריכות לעסוק – אני חושב שיש דבר מצער באמירה שלך, חבר הכנסת סוכות, שאני נאלץ להסכים איתה, שכנראה עדיף לעבור למסלול של קנסות מינהליים. לא כי הדבר הזה לא צריך להיות עבירות פליליות, אלא משום שכנראה זו הדרך היחידה שבה אולי יהיה סיכוי שמשהו כאן יקרה בהיבטי האכיפה. וני חושב שזה בוודאי ניסיון ששווה ונכון לעשות אותו, ולכן הרעיון לקבוע שהעבירה הזו תהיה עבירה מינהלית ובצידה קנס, הוא רעיון נכון. צריך כמובן לדייק איך בדיוק, מה גובה הקנסות. את כל הדברים האלה יהיה צריך לעשות כאן בעבודת הוועדה. אבל אני בהחלט מתחבר גם לתוכן הדברים, גם לדברי ההסבר, לאמירה שהסתה לטרור יוצרת אווירה שמשפיעה על יחידים וארגונים לבצע מעשי טרור ומעניקה להם לגיטימציה, ולכן אין די במאבק משפטי וצבאי אלא יש כאן גם מערכה על הרעיונות, על הלבבות, על המוחות, כלומר מאבק נגד הסתה. אני חושב שבשנים האחרונות – וגם בזה אני מסכים, אלה דברים שגם נאמרו בדברי ההסבר – אנחנו מתמודדים עם טרור שהולך ונהיה הרבה פחות ממוסד והרבה יותר של פעולות אישיות שאנשים עושים, כאשר הם מונעים להסתה הזאת ברשתות החברתיות, במקומות אחרים, ואין ספק שלנראות הזו של שלהוב היצרים עם הנפת דגלי טרור בראש חוצות יש השפעה מיוחדת. לכן, בעיניי, ההצעה כפי שהיא באה לתת מענה למציאות של היעדר אכיפה בעניין הזה, לתת כלי מינהלי שיכול להוות כלי הרתעתי וכלי שיאפשר אכיפה הרבה יותר מהירה והרבה יותר פשוטה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה גם כולל את הדגל של תנועת כך? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני אומר לך, מי שקובע זה שר הביטחון בעניין הזה. הסביר את זה חבר הכנסת סוכות בצורה טובה מאוד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם זה מוגדר, אז כן. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אגב, חבר הכנסת מיקי לוי, אתה יודע, בדיוק בשביל זה יש ועדה, אבל נדמה לי שעל הצורך אין חולק. אני לא מצליח להבין את סיבת ההתנגדות שלכם לעניין הזה. אין בה היגיון. זה לא חוק – אגיד לך אפילו יותר מזה, אני חושב שגם לשיטת אלה שרואים את הדברים פחות בחומרה מכפי שאני רואה אותם, יש בזה מעבר לכלי אכיפתי שהוא כלי הרבה יותר מתון, של אכיפה מינהלית ולא אכיפה פלילית. לכן אני לא מצליח להבין בכלל את סיבת ההתנגדות לעניין הזה. בכל מקרה, אני שמח על כך שהממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. המשך הליכי החקיקה, חבר הכנסת סוכות, אנחנו כמובן ביקשנו שייעשו בהסכמת משרד המשפטים, ואל תהסס גם לערב אותי ברמה האישית אם יתברר שדברים לא מצליחים להיפתר ולא מצליחים לסיים את העניין. בהחלט יישר כוח, ואני קורא לכנסת לתמוך בהצעת החוק הטובה והחשובה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים וסגן ראש הממשלה חבר הכנסת יריב לוין. ביקש להתנגד להצעת החוק חבר הכנסת עופר כסיף. שלוש דקות. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת – קודם כול, זה אירוני שזה בא מאחד היחידים בבית הזה שהוא בעצמו הואשם בטרור, והוא בעצמו, אני אוסיף, אפילו טרוריסט: הצית מסגד, הוא חלק מסיעה שיש בה הכי הרבה טרוריסטים שהורשעו או כמעט הורשעו, והוא מדבר על טרור. שיא הצביעות, שיא האירוניה. בואו גם נשים דברים על השולחן. דבר ראשון, יש מאבק – בזמן ששר הבָּטֵ"ל, השר הבָּטֵל, לא נלחם, מאפשר למגפת רציחות – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת חנוך מלביצקי. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – למגפת רציחות להשתולל בחברה, בחברה הערבית בפרט ובחברה הישראלית בכלל, רצח נשים, אלימות וכן הלאה – במה הוא מתעסק? ברדיפה אלימה אחר מניפי דגל פלסטין. חשוב שיבינו פה כולם: הדגל הפלסטיני הוא דגל של עם, הוא לא דגל של ארגון בכלל ולא דגל של ארגון טרור בפרט. הוא דגל של עם, ודרך אגב, גם ממשלות ישראל הכירו בו כדגל של עם. הם רוצים לרדוף אחר הזהות של העם הפלסטיני כחלק מהרצון שלהם – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – למעשה לחסל את העם הפלסטיני, אם לא פיזית, לפחות סימבולית. ולכן החוק הזה הוא כל-כולו חוק טרוריסטי – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תומך טרור. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – כנגד עם שנלחם על חייו. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כמה דברים על מה שמתרחש בימים האחרונים. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> רד מהבמה, תומך טרור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת חנוך מלביצקי, בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> קודם כול, ממשלת ישראל, בגלל משבר קואליציוני, בגלל קריסה בסקרים, בגלל הפגנות המוניות מבורכות, בגלל יוקר מחיה, בגלל כישלון קולוסלי, מה עושה כדי לגייס תמיכה? הורגת בפלסטינים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די כבר, די כבר – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זאת השיטה. בעבר, דרך אגב, כשישראל התקיפה בעזה, המתקפות לא פעם הסתיימו כתוצאה מהרג של משפחות ואזרחים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הידרדרנו למצב שבו ההתחלה היא הרג של משפחות ואזרחים. חוגגים פה – ובושה וחרפה שגם יש גורמים כאלה באופוזיציה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די כבר, די. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – חוגגים רצח של עשרה אזרחים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> בושה, בושה, בושה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – שלא היו שותפים במאום במה שמכנים פה טרור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> בושה, בושה, בושה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת חנוך מלביצקי. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עשרה אזרחים, ארבעה ילדים – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת חנוך מלביצקי. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – רופא ובנו, כמדומני – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – נרצחו, ואתם חוגגים את זה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור. איזה בושה, איזה בושה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> דבר אחרון. פורסם ממש לא מזמן – ואני מצטט ובכך מסיים, אדוני. תאפשר לי. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> איזה בושה. איזה אדם בזוי. איזה בושה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מצרים זועמת: נתניהו עבד עלינו. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור, גיס חמישי, תומך טרור. איזה בושה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> המחוסלים היו בדרכם לקהיר לשיחות תיווך לרגיעה ממושכת. זה פורסם עכשיו. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> בושה, בושה. רד, רד, רד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת חנוך מלביצקי. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ישראל חיסלה – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> רד, רד, רד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת חנוך מלביצקי. חבר הכנסת חנוך מלביצקי. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – רצחה עשרה אזרחים, וגם אלה שהיו פעילים לכאורה בג'יהאד – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> רד משם, רד, רד, רד. לך, לך. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – היא חיסלה אותם משום שלא רצתה רגיעה. מי הפושע פה? מי הטרוריסט פה? אתם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת חנוך מלביצקי. תודה רבה. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות ישיב. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> איזה איש בזוי, איכס. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> חברי אופוזיציה, זה מדהים שהיחיד שבחר להתנגד לחוק הזה הוא עופר כסיף, חבר כנסת יהודי שאם הוא היה נכנס לעזה כיהודי, כולנו יודעים מה היה קורה לו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם יש עתיד מתנגדים. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הוא בחר לעלות לכאן לייצג את ההתנגדות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון, בושה שהם מתנגדים. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – החברים שלך. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חבר הכנסת כסיף, זה לא יעזור לך, החוק הזה יעבור, ודווקא אחד שמכנה היום את חיילי ולוחמי צה"ל "רוצחים" ואת ממשלת ישראל "פושעת מלחמה" ובוחר לתפוס – בזמן שכולנו מותקפים והאחים שלנו בדרום חוטפים טילים, הוא מגיע לכאן ומנסה לשמור עוד שעדיין אפשר יהיה להציג את דגלי חמאס, לחזק את חמאס ולהציג את תמונות המחבלים שרוצחים את מדינת ישראל – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – הוא הולך להילחם כאן, מעל במת הכנסת. בזמן שאנחנו חוטפים טילים הוא הולך כאן לייצג את אלה שמנסים להרוג יהודים, מנסים לרצוח יהודים ומנסים להניף את דגלי הטרור. בשביל זה הוא עלה לכאן. אני קורא לכם לתמוך בהצעה הזו בכל הכוח, למרות ההתנגדות של עופר כסיף. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, לפי בקשת 20 חתימות מחברי האופוזיציה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. נא לשמור על השקט. סגנית מזכיר הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. תודה. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נא להקשיב. חבר הכנסת חנוך מלביצקי, בהצבעה אתה מפריע לסגנית מזכיר הכנסת לקרוא בשמות. תקשיבו לה, כדי שהיא לא תצטרך לקרוא כמה וכמה פעמים. אני מבקש להגביר קצת את הרמקול שלך, כי לא שומעים טוב. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – בעד יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – נגד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – נגד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. נא לקרוא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת שלא היו בקריאה הראשונה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח יעקב אשר – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת איתמר בן גביר – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מתן כהנא – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. האם יש מישהו מחברי הכנסת שנוכח במליאה וטרם קראו בשמו או שלא נוכח ומעוניין להצביע? לא. אם כך, תמה ההצבעה, נא לספור. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 50 בעד, 28 מתנגדים. אני קובע שהצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – קנסות בגין הנפת דגל של ארגון טרור), של חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות, התקבלה בקריאה הטרומית, ותעבור להכנתה לקריאה הראשונה לוועדה לביטחון לאומי. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> החוקה. החוקה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ביטחון לאומי. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> בסדר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ביטחון לאומי; הוא אמר מיזמים; הוא אמר חוקה. אז אני קובע שהצעת החוק – – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אם רוצים שהדבר הזה יקרה, תצטרך להעביר לביטחון לאומי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אין תיאום ביניכם? היא תעבור לוועדת הכנסת לשם קביעת ועדה. נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – הקלות בהגבלת חשבון), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת איימן עודה וקבוצת חברי הכנסת, הצעת חוק פ/1117/25. חבר הכנסת איימן עודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא אמרו לנו. אוקיי. אז, גם של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. יש לזה דחייה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוצמדה. אוקיי, כנראה שיש לזה דחייה בשבועיים – כך בסיכום עם הממשלה. גם המציע לא נמצא, אז אנחנו – – – << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> סליחה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הנושא הבא, ההצעה הבאה – צ'קים ללא כיסוי. הבנתי שיש הסכמה שזה נדחה בשבועיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> קודם כול, מציע ההצעה לא נמצא, ובכל מקרה אני ממשיך, ואין לזה גם הצמדה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אם יש אזעקה, לאן הולכים? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור לנושא הבא. גם זו של חברת הכנסת חוג'יראת לא רלוונטית. << הצח >> הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון – הפקעת זכות האיזון מבן זוג שהורשע ברצח בן הזוג השני), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2883/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג ( תיקון – הפקעת זכות האיזון מבן זוג שהורשע ברצח בן הזוג השני), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. אף היא לא נוכחת. גם את הצעת החוק הזאת כרגע אנחנו מסירים – הינה, היא נמצאת. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, ההצעה שלך כמעט ירדה מסדר-היום. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה? היו שתיים לפניי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל זה ירד, והמציעים לא נמצאים. בבקשה, תעלי להציע. הגעת בשנייה האחרונה לפני שהכרזתי שהיא הוסרה מסדר-היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא. זה כרגע הוסר מסדר-היום. הוא לא נמצא. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש יותר מדי שינויים בלו"ז, וצריך להיזהר מזה. יש יותר מדי שינויים, ואז אנחנו בעצם הרבה פעמים רואים – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז תהיו ערניים. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו משתדלים, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, חברי הכנסת, חברות הכנסת, אני רוצה לשאול שאלה: באיזה עולם גבר שרצח אישה מחייך כל הדרך לבית הכלא, כי בעצם את הרכוש המשותף הוא לא הפסיד? באיזה עולם ילדים יתומים, לעיתים קטנטנים, שלא יכולים לחזור לזירת הפשע, הרצח, לא יכולים להשכיר את הבית ולא יכולים למכור את הבית, כי הם תלויים ברוצח השפל שהרס והחריב את חייהם? באיזה עולם סוגרים עסקאות טיעון עם רוצח אשתו, רק כי הוא לא מוכן לשחרר דבר וחצי דבר מהרכוש המשותף – בטח מהדירה המשותפת – והוא מתנה את זה בכך שיורידו את סעיף הרצח לסעיף הריגה? זה יכול לקרות רק בעולם מעוות, בעולם שאין בו צדק; בעולם שדם הנרצחת זועק מן האדמה. כמו שאמרתי השבוע בדיון שכינסתי, חוקי מדינת ישראל אינם הדיבר ה-11 שקיבלנו מהר סיני, אלא באחריות שלנו כמחוקקים וכמקבלי החלטות לדאוג שבמקום שבו יש מציאות מעוותת ולא צודקת, יהיה צדק. את הצעת החוק הזאת הגשתי לראשונה בשנת 2018, והיא הונחה על שולחן הכנסת פעם אחר פעם. אומנם בכנסת הקודמת היא הונחה על שולחן הכנסת ועברה בקריאה ראשונה והייתה צריכה לעבור בקריאה שנייה ושלישית, אך לצערי, כבר חמש שנים אנחנו לא מצליחים להביא אותה לכדי סיום וכניסה לספר החוקים של מדינת ישראל. אני אספר לכם שבשנת 2016 נרצחה אישה בפתח תקווה. הלכתי לבית הסב והסבתא – שישה יתומים נשארו – הגעתי לניחום אבלים ושמעתי שהילדים הקטנים לא יכולים לחזור לבית. ליוויתי את המקרה. לאט-לאט נתקלתי בכל כך הרבה כשלים, בכל כך הרבה עיוותים, אבל השיא שבהם היה שהפרקליטות, כמו שאמרתי, ניהלה משא ומתן עם הרוצח להוריד לו את סעיף הרצח לסעיף הריגה. איזה מין דבר זה? הייתי צריכה להתערב כדי לעצור את השערורייה הזאת. היו מי שהסבירו לי, כשחזרתי לכנסת ב-2018, שיש פה פגיעה בקניינו של הרוצח. פגיעה בקניינו של הרוצח שהחריב את חייהם של היתומים? שאין להם יותר שולחן להסתמך עליו? שאין מי שייקח אותם לגן השעשועים? שאין מי שישלם עליהם את הקייטנה? שאין מי שייקח אותם לקניון לקנות בגדים? שהאימא שלהם נרצחה ונשחטה? אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מאוד קשה, ואנחנו בעצם רואים את הכפלת המספר של נשים שנרצחו. עד היום הזה, מתחילת השנה, נרצחו 13 נשים. זה פי שניים מהשנה שחלפה. זו לא רק מגפה, זו מכת מדינה, מכת חברה. אנחנו צריכים להיות נחושים לעשות הכול, לשלול מהרוצח את כל הכלים שיש לו – לא הנאה, לא הטבה, לא רכוש משותף. בצער אני אומר שיש כאלה שלא יעזו לרצוח את נשותיהם רק אם הם ידעו שהם יפסידו את כל מה שיש להם, את כל רכושם. צריך לשלול את כל רכושם. אז בתיקון הזה אנחנו אומנם בסופו של דבר מדברים רק על הדירה המשותפת, אבל אני חושבת שזה צעד אחד לכיוון הצדק, לתיקון העיוות, כדי שאנחנו נוכל גם לעזור ליתומים. אני רוצה להזכיר שהיו גם שני ילדים של בראא מסארווה שנרצחו, נרצחו ונשחטו בזמן שנתם. אני אומרת לכם, יש הרבה כלים. אדוני שר המשפטים, יש לנו כלים. היום אני רוצה לומר לך שהחוקים העולים כדי להיאבק בתופעה הם החוקים הכי צודקים בכנסת ישראל. אני רוצה להודות לך על התמיכה, וגם להודות לחברי הקואליציה, ודווקא אני מדגישה חברי קואליציה, כמו חברת הכנסת קטי שטרית, שלא נחה כל יום ראשון ועשתה הכול כדי שבאמת החוקים האלה יעברו, מה שאומר שבדיני נפשות אין קואליציה ואופוזיציה. אנחנו צריכים לעשות הכול כדי שהחוקים האלה יעברו; להעביר מסר מאוד מאוד ברור שהבית הזה עומד איתן בכל מה שקשור בהגנה על נשים, בכל מה שקשור בהגנה על ילדים, בכל מה שקשור במאבק נגד האלימות. אנחנו בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי עושים כל שביכולתנו. נמצאת כאן חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שהייתה גם היושבת-ראש הקודמת, והגישה את החוק הזה בכנסת הקודמת, והעבירה אותו בקריאה ראשונה. אני אומרת לכם, הכנסת הזאת לא תמשיך עם המשחק של הפינג-פונג: טרומית, ראשונה ואז, אוקיי, שנייה שלישית – נפלה הכנסת. זה לא יקרה. אני מאמינה שאנחנו נצליח להוביל לכך שכל הילדים היתומים – לצערי, אלפי ילדים יתומים של נשים שנרצחו – יראו אותנו מכבדים את זכרן המועט של אותן נשים שנרצחו. כמו שאמרתי, מתקנים את העוול ודואגים לכך שהם לא יצטרכו להתעמת מול רוצחים שפלים. אני אומר שיש תיקון שאתה, שר המשפטים, ביקשת שיתבצע, ובצדק, בצדק. אין לנו רצון, אין לנו שום עניין לפגוע בילדיו של הרוצח. הם לא אשמים בזה שהוא רצח, ולעיתים מדובר בילדים קטינים, ולכן התיקון הזה. אנחנו נעשה אותו בזמן ההכנה לקריאה ראשונה, כפי שהתחייבתי. רק בקשה אחת אליך, אדוני שר המשפטים: אני אינני מוכנה לעמוד מול פקידות שמספרת לי שצריכים להגן על קניין של רוצח מול ההגנה על חיי האדם וקדושת החיים. זה היסוד וגם הבסיס של היהדות שלנו ושל הערכים שלנו כחברה, ושל כל חברה שחפצה חיים. שלא יספרו לי סיפורים כמה זה חשוב שאין לו רכוש וחצי מדירה. על כן, המסר הזה צריך גם לבוא ממך כשר משפטים, כדי שלא יהיה עיכוב בדיונים. הינה, נמצא כאן יושב-ראש ועדת חוקה שמחה רוטמן, חבר הכנסת רוטמן, ואנחנו דיברנו על זה שאנחנו נעשה את זה בשיתוף פעולה, בעזרת השם – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> בעזרת השם. בעזרת השם. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – יחד עם הוועדה לקידום מעמד האישה. המטרה שלי היא שגם אם צריך לשבת פה לילות וימים, אנחנו נעשה את זה, אנחנו נעביר את זה בהקדם, ובעזרת השם, נבצע את התיקון הכל-כך חשוב הזה. תודה רבה לכל מי שיזם איתי את החוק, לכל החברים בכנסת ששותפים למאבק הכל-כך צודק. תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יישר כוח. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת פנינה תמנו שטה. << הצח >> הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון – הפקעת זכות האיזון מבן זוג שהורשע ברצח בן הזוג השני), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/358/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> צמודה להצעת החוק הזו הצעת חוק של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון – הפקעת זכות האיזון מבן זוג שהורשע ברצח בן הזוג השני), התשפ"ג–2022, 358/25. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. לאחר מכן ישיב במשולב שר המשפטים, סגן ראש הממשלה חבר הכנסת יריב לוין. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. האמת, אני חייבת קודם כול לספר איך הגשתי את הצעת החוק הזו בקדנציה הקודמת והתקדמתי איתה עד שהעברנו אותה בקריאה ראשונה. אני זוכרת שכשנבחרה חברת הכנסת פנינה תמנו שטה לכהן כשרה – את באת ואמרת: עאידה, את יושבת-ראש הוועדה – ולעוד חברות כנסת. זו הצעת חוק בנפשי, תיקחו אותה, תעשו מה שבא לכן, תביאו אותה לחקיקה, ואני אתמוך בכם מתוך ועדת שרים לחקיקה. ואכן, עמדת בדברים שלך. אני יודעת שהנושא בנפשך. אני חייבת להגיד שבכל פעם שאני מבקרת לנחם משפחות של נרצחות, עולה כל הכאב של המשפחות – של הסבא והסבתא שאמורים לטפל בילדים שנשארו; של הילדים היותר-מבוגרים, שיודעים איזה אסון חל עליהם, לא רק באובדן האימא, אלא גם כן באובדן האבא במקרה הזה. זה ברור. אני חושבת שאנחנו מביאות את החוק הזה – הייתה מן הרגשה בדיונים שקדמו, כשהגשתי את זה בקדנציה הקודמת, על ידי פקידים במשרדים – שאני מכבדת מאוד ועושים את עבודתם נאמנה – כאילו אנחנו מביאות את החוק הזה מתוך נקמנות, מתוך רצון להתעלל בגבר שרצח את אשתו. אני אומרת לכם, מה שעומד בפנינו זה טובת היתומים שנשארו מאחור. אתם יודעים כמה הרוצח שיושב בכלא, דרך השליטה בחצי הדירה, משתלט על החיים של היתומים, או שהוא מנסה להכריח אותם להיות איתו בקשר כדי שיוכלו לחיות בדירה או להשכיר את הדירה. תארו לעצמכם יתומים שראו את אימא שלהם נרצחת בתוך הדירה עצמה, והחליטו אחר כך שהם לא הם יכולים לשהות בתוך הדירה הזו, הם רוצים להשכיר אותה, ואז הרוצח מהכלא מונע מהם. הגיע הזמן, כבוד השר, לשים לזה קץ. אני העברתי את זה בקריאה ראשונה. דבר ראשון זה היה לגשת לחבר הכנסת שמחה רוטמן, כיושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט ולבקש ממנו להחיל דין רציפות על הצעת החוק הזו. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מה עשיתי עכשיו? אני אצא מהוועדה, כולם מבקשים ממני דברים כשאני פה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני ביקשתי, כי זה היה אצלך, ועד היום לא קיבלתי הסכמה שתחילו דין רציפות על הקריאה הראשונה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אין לי מושג על מה כבודה מדברת. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לכן הגשתי אותה עוד פעם, כדי להבטיח שאנחנו מתקדמות בה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני אצא מהמליאה – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תעלו לדוכן, תעבירו את הצעת החוק ותחילו דין רציפות. נמזג את הכול ונפסיק את העוול הזה אחת ולתמיד. תודה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> איזו רציפות? מה היא רוצה? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. ישיב שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל נעמה, שר המשפטים עבד על זה. שר המשפטים, בוועדת שרים לענייני חקיקה, עבד על זה. בזכותו זה הובא היום. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> קטי, זו החלת דין רציפות, תפסיקי לצעוק. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בסדר. שידעו שהוא עשה את העבודה. פנינה יודעת. פנינה, בזכותו זה הובא היום. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק החשובה הזו, הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון – הפקעת זכות האיזון מבן זוג שהורשע ברצח בן הזוג השני), הצעה שמביאה לנו לכאן חברת הכנסת פנינה תמנו שטה – ואני מברך אותך. אני גם מברך את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שעסקה בנושא הזה בקדנציה הקודמת, וכמובן את חברת הכנסת – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> את קרן ברק לא הזכרנו. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> נכון. נגיע אליה, האמיני לי. – – את חברת הכנסת קטי שטרית, שדחפה את הנושא, באמת בכל הכוח, ומגיע לה יישר כוח גדול, וחברת הכנסת לשעבר קרן ברק, שגם היא בקדנציה הקודמת בעצם הייתה החלוצה, אני חושב, בקידום הנושא החשוב הזה. נדמה לי שחברת הכנסת תמנו שטה הסבירה כאן בצורה טובה ומקיפה את מטרת החוק. את גם ציינת נקודה אחת חשובה שאני מבקש להרחיב עליה בעוד שני משפטים. תמיד צריך להיזהר במצבים האלה שאנחנו לא נתקן עוול ומצב לא תקין אחד אבל בדרך, בלי כוונה אמיתית, נעשה נזק ועוול במקום אחר. צריך לזכור שבמקרה של אדם שרצח את בן זוגו, ואיננו – נפטר או התאבד או בנסיבות כאלה ואחרות הלך לעולמו – בהחלט יכול להיות מצב שיהיו לו ילדים מנישואים קודמים או מקשר זוגי אחר, והילדים האלה, על לא עוול בכפם, עלולים למצוא את עצמם במצב שזכויותיהם מקופחות ונפגעות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, צריך לדייק את זה בוועדה. צריך לראות את זה בדיוק, בחוק הירושה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן, נכון, נכון. צודקת לגמרי חברת הכנסת גוטליב. אני חושב שהנקודה הזאת היא נקודה חשובה, כי בסוף מוסכם, אני חושב שעל כולם, שהילדים האלה לא אשמים בכלום. גם כך הם חווים טראומה כפולה, גם של אובדן הורה וגם של אובדן הורה בנסיבות כל כך קשות כאלה, ולכן הנושא הזה, בעת הדיונים בוועדה צריך לדייק אותו, להסדיר אותו. אני חושב שהדבר הזה מובן לכולם, מוסכם על כולם. ולכן אני מציע שהכנסת תתמוך בהצעת החוק. הממשלה תומכת בהצעת החוק בקריאה הטרומית. המשך הליכי החקיקה צריכים להיות מקודמים – כמובן בהסכמת משרד המשפטים ושר המשפטים – בתיאום עם הרשות לקידום מעמד האישה. הייתה בקשה שהחוק יוחזר לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה לפני הקריאה הראשונה. אם נראה שבאמת הושגו הסכמות, אולי נוכל לייתר את העניין הזה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ביחד עברנו על זה – – – ועדת הכנסת – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן, אבל צריך באמת לסגור פה את הדברים בצורה נכונה, בעיקר בנקודה הזו שהזכרתי קודם, שכולם מבינים שהיא חשובה והכרחית. אני מקווה שהחוק החשוב הזה אכן יגיע לכדי סיום. ואם אני מתחבר לדברים שלך, חברת הכנסת תמנו שטה, אני רוצה להציע איזושהי הצעה בעניין הזה. אני מציע שהחוק הזה אכן יסתיים לא בגלל שהכנסת תאריך ימים, אלא בגלל שהוא יטופל מהר, בלי קשר לעובדה שאנחנו רוצים שהכנסת והממשלה יאריכו ימים תקופה ארוכה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> חבר הכנסת רוטמן, קרא לך שר המשפטים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ואני באמת מברך את כל העוסקות במלאכה החשובה הזו – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – ומקווה שניפגש כאן במהרה בדיון בקריאה הראשונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין. ביקש להתנגד להצעה הזו חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה. בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מדובר בהצעת חוק חשובה, אבל אני רוצה לדבר על הטילים על שדרות. מעניין לעניין באותו עניין, היום ראיתי את חבר הכנסת אלמוג כהן כאן. הגיע לכנסת, הפקיר את תושבי אשדוד. הוא אמר שבגלל שהוא היה שם ופתח לשכה, הג'יהאד האסלאמי התחשב בחסינות שלו ולא הפציץ. עכשיו הוא נטש אותם, הגיע לפה, ופתאום יש טילים. אני חושב שזה חוסר אחריות של חבר כנסת שהוא שייך למפלגה של מבוכה יהודית. אלמוג, תחזור לשדרות, תגלה אחריות, תגן על האנשים. ואנחנו תמיד מתנגדים לטילים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, לאחר ההתנגדות, האם המציעים מבקשים לומר משהו? לא. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, נעבור להצבעה. הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון – הפקעת זכות האיזון מבן זוג שהורשע ברצח בן הזוג השני), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת פנינה תמנו. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון – הפקעת זכות האיזון מבן זוג שהורשע ברצח בן הזוג השני), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 26 בעד, אין מתנגדים. אני קובע שהצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשפ"ג–2023, פ/2883/25, של חברת הכנסת פנינה תמנו וקבוצת חברי הכנסת, התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור להכנתה בוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה ראשונה. נצביע כרגע על הצעת החוק שהוצמדה אליה, הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון –הפקעת זכות האיזון מבן זוג שהורשע ברצח בן הזוג השני), התשפ"ג–2022, 358, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון – הפקעת זכות האיזון מבן זוג שהורשע ברצח בן הזוג השני), התשפ"ג–2022, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, להלן תוצאות ההצבעה: 24 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור אף היא להכנתה לקריאה הראשונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט. בטרם נעבור לנושא הבא, חבר הכנסת שמחה רוטמן ביקש הודעה אישית. בבקשה, אדוני. שמך הוזכר, ומגיע לך. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> שמי הוזכר כמה פעמים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לאחר מכן אנחנו נעבור להצעת חוק – אני רק אומר כרגע – לתיקון פקודת מס הכנסה של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. אנחנו שינינו את הסדר כי השר טיפה מאחר, אז להתכונן. תודה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת שמחה רוטמן << נושא >> << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, חברותיי המציעות, אני חייב לומר שאני קצת לא הבנתי איך קרה שדוברת אחת בעד הצעת החוק הזאת – אני עובר פה, וחברת הכנסת פנינה תמנו שטה אומרת לי: כל הכבוד שאתה רוצה לקדם את זה יחד איתי, ואז דוברת שנייה אומרת: למה אתה לא מחיל רציפות? כלומר, זה מראה לי שבבית הזה, על אותו אירוע ניתן לקבל מהאופוזיציה גם מחמאות וגם נזיפות בעת ובעונה אחת – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> השאלה היא אם יש לך כוונה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שזה באמת חידוש מרשים. עכשיו אני רק רוצה לומר, כפי שאמר ידידי ורעי שר המשפטים: הצעת החוק הזאת עברה בתמיכה; בעזרת השם היא תטופל, תקודם. היא קשורה מאוד מאוד להצעה המוקדמת יותר שעברה קודם לכן היום בעניין הירושה, כי בסופו של דבר אנחנו עוסקים בחלוקה של ירושה, למרות שזה בא דרך יחסי ממון וזה בא דרך חוק הירושה. שתי ההצעות מגיעות לוועדת החוקה, ובעזרת השם יטופלו כדת וכדין. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ביחד. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תכף נדבר על זה שהסתיימה ההצבעה ולא אמרת שאת רוצה שזה ילך לוועדה אחרת. אנחנו נטפל בפרוצדורה הזאת. אף אחד לא אמר. לא משנה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אמרתי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא משנה, זה לא נרשם. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני אמרתי. תגיד לו. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אה, בסדר. תם הטקס. תצטרכי להעביר בקשה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה לא רלוונטי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, באמת, הוא לא יכול. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל אני אמרתי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל הוא לא יכול. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא יכול. ברגע שעברתי לנושא הבא, ואמרתי וקבעתי ועדה – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל אני אמרתי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא שמעתי. גם סגנית מזכיר הכנסת הייתה שומעת. אם מישהו היה שומע – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אמרתי גם בנאום. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר, לא משנה. נטפל בזה, בעזרת השם, בוועדת הכנסת. יהיה בסדר. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אדוני היושב-ראש המכובד, אמרתי גם בנאום. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר, באמצעים אחרים. יש אמצעים אחרים, אדוני היושב-ראש, זה בסדר. בכל מקרה – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> שמחה, בלי טריקים ושטיקים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רגע, איזו ועדה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> היא רצתה להגיד הוועדה לקידום מעמד האישה, ואז זה יעבור לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה. אין לי התנגדות שזה יעבור לקביעת הוועדה. אם זה מתאים לך, אין לי בעיה שזה יעבור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל זה עבר לוועדת החוקה. כרגע זה חונה בוועדת החוקה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני יודע. אני אומר, בסדר, פנינה, יש לזה דרכים. יש לזה דרכים תקנוניות, אין שום בעיה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שמחה, שנייה, רגע, גם בהקשר של זה וגם בהקשר של חוק הירושה שר המשפטים אמר שצריך לדייק בנוסח כדי לא לפגוע ביורשים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בוועדת החוקה זה ידוע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בוועדת החוקה זה יותר מתאים – – – חקיקה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> טלי, טלי, אין מריבה. הינה, תראו, באתי לעלות להתלונן על זה ששתי חברות אופוזיציה, אחת משבחת אותי ואחת מתלוננת עליי, ועכשיו גם חברת קואליציה הצטרפה להתלונן עליי. הכול בסדר, Everything is under control. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, מתי התלוננתי עליך? אתה רוצה שאני אתלונן עליך? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חלילה וחס, הכול בסדר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, רגע, רק נצא ותבקש. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה רבה. עד שיש אירוע שכולם מסכימים עליו, קואליציה ואופוזיציה, בואו לא נריב. אגב, למיטב הבנתי הסיבה היחידה שהחלת הרציפות היא קצת יותר מורכבת על הצעת החוק שלך, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מהכנסת הקודמת – היא בגלל שהיא מוזגה עם הצעת חוק אחרת, לא ההצעה הזאת, ושם חברי הכנסת המובילים הם אחרים, יש שם עוד. בכל מקרה, מאחר שכל הסוגיה הזאת תידון במיוחד יחד עם חוק הירושה, אין צורך בהחלת רציפות נוספת. לא נחסוך בזה כמעט שום פרוצדורה, למעט עיכוב זמן של דיון. ולכן, בעזרת השם, הנושא מונח על שולחנה של ועדת החוקה, והדיון בשאלה לעניין מעמד האישה יידון, בעזרת השם, to be continued, בוועדת הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שמחה רוטמן. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס ליישובים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2311/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס ליישובים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. בבקשה. על זה תשובה והצבעה במועד אחר. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, במשך שנים התושבים הבדואים בנגב סובלים מקיפוח בכל כך הרבה תחומים, וזה ממש זועק לשמיים. בצד הכלכלי התושבים הבדואים, שהמדינה בעצמה הגדירה להם ככתובת את שם השבט, לא קיבלו הטבת מס הכנסה, הטבה ששכניהם מקבלים במרבית יישובי הנגב. מדובר בתושבים שמתגוררים ביישובים הלא-מוכרים, שזה בפני עצמו עוול נורא שיש לתקן באופן מיידי. את האפליה הזו בין תושבי הנגב במקרה הנדון בהטבות מס יש לתקן ללא דיחוי. אין הבדל בין אזרח שגר בחורה, אופקים, ערד, דימונה, נבטים, לאזרח שגר ביישובים הלא-מוכרים שנמצאים ממש ליד. זהו קיפוח ועוול אזרחי וכלכלי נורא. לא מספיק שאותם יישובים נמצאים תחת איום יום-יומי של הריסות, מחסור במקומות תעסוקה, מערכת חינוך במצוקה ותשתיות שכמעט לא קיימות, גם בהיבט הזה של הטבות מס המדינה בוחרת שוב לקפח את אותם תושבים. אין יותר ראויים מאותם יישובים מוחלשים עם מצוקות יומיות, אשר חיים במצב קשה ממילא, לקבל את הטבת המס, וזה בלי להתעלם או לשכוח לרגע את שורש הבעיה. המדינה חייבת להכיר ביישובים אלו ולפתח אותם בתכנון ובנייה, בתשתיות, חינוך ותעסוקה. בין ערד ליישוב אל-פורעה שבנגב מפריד רק כביש, אבל בפועל מדובר בשני יקומים מקבילים מכל הבחינות – תשתיות, תוכניות בנייה ופיתוח, חינוך, תעסוקה, מסחר ומה לא. אפילו בהטבות מס קיימת אפליה בין שני היישובים הסמוכים. רבותיי, לתושבי הנגב הבדואים מגיעה הטבת מס כמו לשאר היישובים הסמוכים להם. אני מדבר על תושבי השבטים הבדואיים סוכאן אל-עשאיר. כל מי שיעז להמשיך להתעלם מהמצב ההזוי הזה אומר במפורש שהוא בעד אפליה בין אזרח לאזרח, ומנציח את הקיפוח וההדרה של האזרחים הבדואים. אין שום פרשנות אחרת להתעלמות זו. אני קורא לכל חבריי חברי הכנסת מעל דוכן זה לפעול ביחד לתיקון העוול הזה ולעצור את האפליה והקיפוח שנכפים על האזרחים הבדואים. אמשיך לעשות הכול כדי לתקן את המציאות הזו, כל צעד וכל אשר יידרש, כי זו זכות בסיסית להיות שווה. אדוני היושב-ראש, תרשה לי כמה מילים בערבית על אותה הצעת חוק. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: כאשר השיקולים הוגנים, הגיוניים והומניים, אין כאן מישהו שיש לו זכות גדולה יותר מאשר השבטים הבדואיים בכפרים הלא-מוכרים שלנו לקבל הקלות במס, בהתחשב בתנאים הכלכליים הקשים ובמצב הקשה אשר סובלים ממנו רוב הערבים הבדואים בנגב. ואולם, ההיגיון הזה הוא הכי רחוק מהשיקולים של הממשלה הזאת. מה שמניע אותה הוא הגזענות כלפי הערבים בכלל וערביי הנגב בפרט. בהמשך לסדרת הלחצים שהממשלה הזאת נוהגת להפעיל כלפינו, אני פונה אליכם היום בהצעה הזאת, אשר נתמכת בהוכחות הגיוניות ובמחקרים הנתמכים בנתונים. אני מבקש הקלות מס אשר יקלו את הנטל הכלכלי על תושבי הכפרים הבלתי-מוכרים, אך בקשתי זו נדחתה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה. אמרתי ואני מאשר שנתניהו נכנע לשותפיו הקיצוניים, והוא מונע את תיקון העוול ההיסטורי כלפי התושבים הבדואים, תושבי הכפרים הלא-מוכרים. זו ממשלת אסון אשר משליטה גזענות, אי-צדק ואפליה כלפי כל מה שהוא ערבי. מכל מקום, ההחלטה הזאת רק הגבירה את התעקשותנו על דרישותינו. אנחנו בעלי זכות, ואנחנו לא נוותר על הזכות שלנו, גם אם זה יימשך ימים רבים מאוד. תודה.) תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ואליד אלהואשלה. אם כך, כפי שנאמר, תשובה והצבעה במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון – העלאת סכום מענק ההסתגלות ושינוי מועד תשלומו), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2908/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון – העלאת סכום מענק הסתגלות ושינוי מועד תשלומו), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת פנינה תמנו שטה וקבוצת חברי הכנסת. בחלק הראשון תציג את הצעת החוק חברת הכנסת פנינה תמנו שטה שבע דקות, ולאחר מכן חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. ישיב שר הרווחה והביטחון החברתי, השר יעקב מרגי. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תחילה אני רוצה לחזק את תושבי הדרום. אלו ימים מורכבים. ישראל למודת ניסיון, עם ישראל הוא עם חזק, הצבא שלנו הוא צבא חזק, ועדיין – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה לא רק הדרום, זה גם מרכז. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כמובן, גם המרכז, אבל בדרום נמצאים בחזית. אנחנו כולנו מבינים עד כמה צריך לחזק אותם בימים אלה. ועכשיו לנושא שלשמו התכנסנו. תראו, אנחנו רואים את הנתונים – דיברתי עליהם קודם – על המגפה הקשה, האלימות הקשה והמזעזעת. כמעט מדי שבוע וחצי נרצחת כאן אישה בצורה ברוטלית, בצורה קשה, בין שזה בירי ובין שזה בסכין ובין שזה בדרכים אחרות, כאילו היה מדובר בבעל חיים שגוררים אותו לשחיטה. המציאות הבלתי-נסבלת הזאת, שבמדינה כל כך מודרנית, מפותחת, נשים מאבדות את חייהן בלי שאנחנו באמת נותנים את כל הכלים, היא לא גזרת גורל. זה לא שאין לנו מה לעשות. אנחנו צריכים לאגף את המאבק בתופעה הזאת מכל כיוון אפשרי: מניעה, טיפול ומאבק נחוש, גם למי שהחליטה שהיא קמה ועוזבת את הבית. מדי שנה מאות נשים, בין 400 ל-700, קצת יותר, עוזבות את הבית, מגיעות למקלטים, מקלטים לנשים מוכות. עכשיו תבינו, להגיע למצב שאישה לוקחת את עצמה, יוצאת מהבית, נסה על נפשה, למרות שהגבר הרוצח או הגבר האלים היה צריך להיות מאחורי סורג ובריח, זה לא דבר פשוט, אדוני שר הרווחה, בטח כשאנחנו מדברים על סיטואציה שבה גם בחלק מהמקרים אותה אישה צריכה להחליט במשפט שלמה אם היא מצילה את נפשה או את הילד שלה, כי היא לא יכולה לצאת עם ילדים מתבגרים. זו לא סיטואציה אפשרית. אני לא מכירה אימהות שמוכנות להפקיר את הילדים. בתוך הדבר הזה שבו אנחנו אומרים שיש מגפה לאומית, בתוך הדבר הזה שבו כולנו מזדעקים, מזדעזעים, יש לנו הרבה מה לעשות, ובשיתוף פעולה. אדוני שר הרווחה, אני יודעת שעשית את כל הדרך לכאן, היו לך אירועים אחרים, והיית באמת נחוש להגיע, ואני רוצה להודות לך קודם כול על התמיכה. משנת 2012 החוק הזה קיים, אבל 8,000 שקלים שהיו צריכים להתעדכן, לא רק שלא התעדכנו – עכשיו, אני אומרת, אישה יוצאת ממקלט, היא לא עבדה, היא לא באזור מגוריה, אנחנו לא רוצים שהיא תחזור לגבר האלים ואנחנו רוצים שהיא תתחיל בחיים חדשים. הרי אנחנו יודעים, כל כך הרבה מענקים קיימים בכל מיני תחומים. אני אומרת לך, נותנים מענקים בעשרות אלפי שקלים וגם במאות אלפי שקלים בכל מיני נושאים. זה הנושא הכי צודק שיכול להיות שבו צריך לתת סיוע לאישה שיוצאת ממקלט. עוד תיקון בתוך ההחלטה הזאת, בתוך הצעת החוק, הוא לא רק לתת לה מ-8,000 – 20,000 שקלים, הוא לדאוג שהיא מקבלת את זה לפני שהיא יוצאת מהמקלט, כי ריבונו של עולם, אם אישה רוצה היום לשכור דירה, אנחנו מבינים שהיא צריכה לעשות חוזה מראש והיא צריכה מזומנים. אם אנחנו מקדימים את התשלומים, היא יכולה קצת לתכנן, בטח במציאות שבה אנחנו רואים את יוקר המחיה, בטח במציאות שבה לצערי 15% מהנשים חוזרות לגבר האלים. גם ארגוני הנשים הציפו בפניי מחקר שהם עשו – מתוך אלה שלא חזרו יש אחוז מאוד גבוה של נשים שחוזרות עד שלושה חודשים. אנחנו לא רוצים שהן יחזרו לסיכון אחרי שאנחנו משקיעים – אתה, המשרד שלך, תחת הסמכות שלך – משקיעים במקלטים, עושים השתדלות מאוד גדולה. אנחנו רוצים להעניק להן חיים חדשים ולתת להן לפחות את המעט, כבשת הרש, 20,000 שקלים, שיתחילו חיים חדשים. זאת התחלה בסדרת תיקונים שאני מאמינה שגם אני וגם אתה יכולים לבצע, למשל, התיקון הזה שבו נצטרך עכשיו למצוא יותר פתרונות לילדים המתבגרים עד גיל 18. גם בגיל 19 אני לא הייתי משאירה ילד. מי היה משאיר ילד? אחרי שנעשה את כל הדברים שאנחנו יכולים, כמו שעשינו קודם: שלילת הרכוש של הגבר שרצח, חלקו בדירה המשותפת; כשנבוא ונעניק להם יותר סיוע כלכלי; כשנשים את כל העו"סים, וגם על זה אנחנו דנו בוועדה – רק אז אנחנו יכולים להגיד שאנחנו עושים את כל מה שאנחנו יכולים ולא מפקירים את הנשים הללו, כשאנחנו מדברים באמת על טיפה בים. יש עוד חוק בקנה, למשל דיור ציבורי. צריך לעזור בדיור ציבורי לנשים עם שלושה-ארבעה ילדים, וגם אם זה ילד אחד – נשים שנסות על נפשן, שאין להן ברירה אלא להציל את עצמן, צריך לתת להן קורת גג. אני גם מודה לך שבנושא הזה של הכפלת דירות קלט אני קיבלתי מכתב ממשרדך, מטעמך, שמספר הדירות יעלה מ-20 ל-40. זאת הכפלה של מספר הדירות, רק צריך לוודא שבאמת יש ביצוע ויש יישום, ושאנחנו נחושים להיאבק בתופעה הזאת מכל חזית. תודה רבה גם לחברת הכנסת קטי שטרית, שתעלה אחריי. היא נלחמה לשכנע את ועדת שרים ואת שר המשפטים שהנושא הזה חשוב מאין כמותו, ובעזרת השם, שתמיד נזכה לסייע לאנשים שזקוקים לנו. בשביל זה אנחנו כאן, אחרת אין מה לעשות. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת פנינה תמנו שטה. חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להצטרף לחברתי חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, ולחזק את תושבי עוטף עזה ואת התושבים האחרים שהיום, לצערנו הרב, נמצאים תחת ירי מסיבי וגם – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> וגם בתל אביב. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי, לא שמעתם. אתם כל כך ממהרים לתקוף שלא שמעתם שאמרתי גם את זה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גם תל אביב – – – << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> ובשאר היישובים שקיבלו את הרקטות ונמצאים במקלטים. אז ממקלט למקלט – אנחנו מדברים על הנשים שנמצאות במקלט, המקום שכביכול אמור להגן עליהן תקופה מסוימת, אבל הן יוצאות החוצה, והן פשוט יוצאות למדבר. לכן אני מחזקת את חברתי חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, שפנתה וביקשה לסייע בנושא הזה. אני רוצה לציין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין, ששמע גם את פנינה וגם אותי ומייד נרתם, כי זה לעבוד מול הפקידות, וזה קשה מאוד היום לשכנע לתת תוספת, כי הסכום שהן יוצאות איתו היה סכום כל כך זעום, זה אפילו לא חודש וחצי של שכירות. היא אמורה לארגן את הילדים, היא אמורה לארגן את עצמה, אין לה עבודה, אין לה עדיין כלום, היא נמצאת בבלבול, באיום חיצוני של הבעל – איך היא מסוגלת להסתדר עם סכום כל כך זעום? גם הסכום שאנחנו מבקשים הוא זעום, אבל בכל זאת הוא יכול לתת לה איזשהו מרווח נשימה כדי לנשום עמוק ושזה יסייע לה. לכן, קודם כול אני רוצה לדבר על העשייה המשותפת בין פנינה לביני. אנחנו משתפות פעולה בהרבה מאוד דברים, וזה דוגמה ומופת לכך שאפשר לעבוד יחד ולעשות דברים יחד, ובעיקר על הרגישות הרבה שיש לך, פנינה, לנושאים החשובים האלה, שאת גם מנהלת אותם בוועדה. את לא נותנת לפוליטיקה כזאת ואחרת להשפיע; את לא מסתכלת לא על אופוזיציה ולא על קואליציה, את מסתכלת על אישה כאישה. אני חושבת שזה דבר מבורך מאוד. יישר כוח גדול על מה שאת עושה גם בוועדה וגם מחוץ לוועדה. הכי קל בעולם להירתם ולסייע. אני חושבת שמצאתי אוזן קשבת, כל כך קשבת – אצל שר המשפטים, שלמרות שהוא אמר: תהיה לי מלחמה גדולה מאוד עם הפקידות ועם האוצר, הוא הולך עם זה עד הסוף. ולשר הרווחה חבר הכנסת יעקב מרגי – לי יש קילומטרז' עם חבר הכנסת מרגי. לפני שהיית שר היית חבר הכנסת ועסקת בתחומי חינוך וכלכלה, אבל כל הזמן מה שהנחה את הדרך אצלך זה יוקר המחיה. אז אם אנחנו באים לסייע לאותן נשים להתחיל את הדרך שלהן ברגל ימין, להתחיל את החיים שלהן מחוץ למקלט הזה ברגל ימין, אנחנו מסייעים להן רבות כדי להצליח. האיום על חייהן קיים; האיום על הפרנסה קיים; הילדים שלא מקבלים את מה שהם צריכים לקבל, הם כבר נידונו להיות ילדים סוג ב' – שזה הדבר הכי חמור שיכול להיות, שכבר משייכים אותם לסוג של ילדים שלא משנה אם הם יקבלו את מה שהם יקבלו, הרי גם ככה הם חיים בתוך פחד, חשש וחרדה. אז המעט שאנחנו יכולים לתת להם זה לסייע לאותן נשים שמתחילות את הצעדים הראשונים שלהן, שיעשו את זה בצורה נכונה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני אומר רק שבכנסת הקודמת מי שהגיש את זה היו מירב בן ארי וזהבה גלאון. צריך להזכיר כל אישה שפועלת – – – << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> כל אישה שפועלת בנושא הזה, יישר כוח גדול. אני בטוחה שמתוך הרגישות הרבה שלך – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רק הסתיים הזמן, בסדר? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רק רוצה להחמיא. אתה יודע, אנחנו בעידן שמסתכלים עלינו ועל הכנסת כאחד נגד השני, אז אני רוצה להגיד לך – תקשיב לי, יעקב, גם ההידברות בבית הנשיא היא על מי מנוחות. יגידו אחרים שזה לא ושיש כעסים וכו'. פה – הינה, מול המליאה אני אומרת – דיונים מקצועיים מצוינים באווירה טובה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן, אני בטוחה שכמו שעשינו את זה באווירה טובה עם פנינה והחברים שהצטרפו אליה, אני בטוחה שכך יהיה גם הלאה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. כן ירבו שיתופי פעולה. אני קורא לשר מרגי, שר הרווחה והביטחון החברתי, לעלות לבמה. בהזדמנות הזאת, אני רוצה לחזק את תושבי הדרום, את חיילי צה"ל ואת טייסי חיל האוויר בשמי ובשם כל חברי הכנסת. אנחנו מחזקים אתכם מכאן ומגבים אתכם. תודה רבה. בבקשה, אדוני השר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, הבטחת וקיימת. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מגיע לכאן מהמרכז. חנכנו מבנה חדש למחלקת שירותי הרווחה בעיר בת ים, וכבר בדרך שמענו את הדי היירוטים והפיצוצים. זה המקום לחזק את ידי העושים במלאכה, כוחות הביטחון על כל גווניהם, כל אחד לפי תפקידו ומעלתו, והאזרחים היקרים שלנו, שעם קצת אורך רוח, נותנים הרבה כוחות לכוחות הביטחון. חבריי חברי הכנסת, יום היציאה במעגל האלימות עשוי להישמע, לכאורה, כמו יום המביא עימו התחלה חדשה. מי שמכיר את הנושא יודע שזה תחילתו של מאבק קיומי חדש. אחרי תקופה של חודשים ארוכים במקלט, הנשים החוזרות לחיים עצמאיים מתמודדות עם קשיים כלכליים ונפשיים משמעותיים. הן צריכות למצוא עבודה לעצמן, מסגרות לילדיהן, ולמעשה, בעל כורחן, הן נאלצות להתחיל חיים חדשים במקום חדש ולא מוכר. במטרה להקל את ההתמודדות הזאת וכדי לתמוך בנשים החוות אלימות מפעיל משרד הרווחה תוכניות שיקום לנשים בפעילות במקלטים. ברשותכן, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה וחברת הכנסת קטי שטרית, קצת סבלנות. אני רוצה לפרט את העשייה של המשרד לפני שאתייחס לגופו של החוק. המשרד מפעיל 16 מקלטים לנשים נפגעות אלימות ולילדיהן ברחבי הארץ, וחלקם ייעודיים לחברה הערבית ולחברה הדתית-חרדית; 21 דירות מעבר המיועדות לשתי נשים וילדיהן כל אחת – גם כאן יש דירות ייעודיות לאוכלוסיות שונות בחברה. בשנת 2022 שהו במקלטים כ-747 נשים ו-1,141 ילדים. רבותיי, אלה מספרים גדולים. סך כול תקציב ההשמה במקלטים ובדירות המעבר הוא 30 מיליון שקל ויותר. פעילות המשרד בתמיכה בנשים נפגעות אלימות במשפחה: 169 יחידות לטיפול באלימות במשפחה בקהילה, במחלקות לשירותים חברתיים; תוכניות מגוונות בקהילה, ובהן תוכנית "דף חדש" לנשים יוצאות מקלט המסייעת להן לעמוד על הרגליים ולצאת לחיים עצמאיים מחוזקות ומלוות. התוכנית נותנת סיוע לכ-200 נשים בשנה; תוכנית עובדים סוציאליים בתחנות המשטרה – תוכנית משותפת למשטרה ולמשרד, מודל שהוכח כאפקטיבי ביותר לטיפול ולחיזוק הקשר בין המשטרה לבין שירותי הרווחה בטיפול בנפגעי אלימות במשפחה. התוכנית פועלת בכ-40 תחנות משטרה; תוכנית "גשרים" לטיפול בעולים עם רקע של אלימות במשפחה; תוכנית "חברות וזוגיות ללא אלימות" בבתי הספר התיכוניים למניעת אלימות בזוגיות, תוכנית המשותפת למשרדי הרווחה והחינוך. תוכניות נוספות: נוסף לכל המענים שהוזכרו מעלה אנו מתמקדים בטיפול בגברים אלימים, במטרה לפתור את הבעיה מהשורש ולצמצם את רמות הסיכון ואת היקף התופעה: בתים טיפוליים לגברים פוגעים המצויים בחלופת מעצר או בהליך פלילי. כרגע מטופלים כ-24 גברים מדי שנה; דירות המיועדות לגברים אלימים, במטרה לאפשר לנפגעות אלימות יחד עם ילדיה להישאר בסביבה המוכרת להם. נוסף לכך פועלים במרכזים לטיפול באלימות במשפחה ברשויות המקומיות עובדים סוציאליים ייעודיים מומחים לטיפול בגברים; בנוסף, משרד הרווחה נערך ליישום חוק חיוב טיפול, שמחייב כל אדם שנגדו הוצא צו הגנה להגיע לעו"ס. אני פועלים לפתיחת מענים נוספים המיועדים לטיפול בגברים ומתוך הסתכלות הוליסטית על הנושא. לא נעלם מעיניי שהחוק שקודם בקדנציה הקודמת לטיפול בגברים אלימים עדיין מתקשה לצאת לפועל, בגלל מחסור בתקנים. יש ויכוח – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – האוצר? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> לא, לא. האוצר מוכן לתת זאת במיקור חוץ. יש ויכוח. את זוכרת את הוויכוח שהיה אצלך בוועדה? אני טענתי שאם אני רוצה לתת את המענה, ואם אני לא יכול לתת אותו כמשרד אני מעדיף לתת אותו במיקור חוץ מאשר לא. יושבת-ראש הארגון, ענבל חרמוני, פנתה אליי וביקשה למצות את המהלך ולא להוציא את זה למיקור חוץ. אני אתן למהלך הזה עוד שבוע-שבועיים, ואם לא, אנחנו נוציא את המענה הזה לפועל. משרד הרווחה מקצה 68 מיליון שקל לפעילות בתחום המשפחה: 30 מיליון להפעלת 16 מקלטים לנשים וילדיהן ו-21 דירות מעבר; עוד 38 מיליון שקל להפעלת מרכזים לטיפול באלימות במשפחה בקהילה; עוד כ-67 מיליון שקל לטיפול בנפגעי תקיפה מינית, מבסיס התקציב של משרד הרווחה. בנוסף, משרד הרווחה ממשיך לפעול לקידום הנושא והרחבת המענים הניתנים: בשנת 2022 המשרד הרחיב את יחידת המתבגרים במקלטים, התניע שני מכרזים להפעלת מסגרות לנשים נפגעות אלימות, ופעל לאבחון ולאיתור צרכים בתחום החינוך במקלטים. כיום נשים ששהו מעל 60 יום במקלט לנפגעות אלימות – זה לגופו של החוק – זכאיות למענק הסתגלות חד-פעמי בגובה של 8,000 שקלים, ליווי על ידי עובדת סוציאלית וסיוע במיצוי זכויות. המענק הניתן לאותן נשים הוא סיוע משמעותי בתהליך היציאה מהמקלט. הצעת החוק המוצגת לפניכם חשובה מאין כמותה. זה המקום להודות לכל מי שמקדם את החוק הזה – לחברת הכנסת פנינה תמנו שטה ולקטי שטרית, וכן לשרים שתמכו יחד איתנו בהצעת חוק חשובה זו. מטרתה של הצעת החוק היא לסייע לנשים שהיו במקלט לנשים במעגל אלימות לשוב ולחיות בקהילה בכבוד, זאת על ידי הגדלת סכום המענק – חברתי פנינה – והקדמת מועד התשלום, כך שזה ישולם – בשאיפה, הלוואי שכן – טרם יציאתה של האישה מהמקלט, כל זאת על מנת להקל על הנשים להיערך מבעוד מועד לקראת עזיבתן את המקלט. מבדיקה שערכתי במשרד עם גורמי המקצוע האמונים על הנושא, עמדתי היא כי יש מקום להעלאת סכום המענק לסכום המוצע – 13,000 ש"ח במקום 8,000 ש"ח. אני יודע שזה לא הסכום האופטימלי שאת מצפה לו, אבל – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> בסדר, לאט-לאט, באנו לעבוד ארבע שנים. אני אומר לך בכנות, זה לא מובן מאליו. שרים אחרים היו אומרים לך: כשיהיה שיפוי מהאוצר. קודם כול נענינו, ואנחנו ניתן את זה, נעשה זאת ונמשיך לעבוד. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> חזק וברוך, השר. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> חזק וברוך. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אני סבור כי העלאת סכום המענק כמוצע לעיל, לצד המשך ליווי וסיוע מקצועי לנשים אלו, תסייע ותקל על השתלבות בחיים העצמאיים לקראת יציאה מהמקלט. ביחס להצעה לקיצור משך הזמן לקבלת המענק, אני תומך בקיצור התקופה כך שבקשה לקבלת מענק תטופל – עזבי את העמדה המקצועית, אני סובר שמרגע שנכנסה האישה למקלט, הפרוצדורה כבר תתחיל לעבוד. עברו 60 יום – יופעל בלחיצת כפתור; לא עברה את ה-60 יום והיא לא זכאית למענק – מקסימום עבודה אדמיניסטרטיבית קטנה הלכה לאיבוד. אני תומך בהצעה כך שבקשה לקבלת מענק תטופל – העמדה המקצועית אומרת שבתוך 30 ימים במקום בתוך 60 ימים. בנוסף, משרד הרווחה תומך בכוונה להעניק את המענק סמוך למועד היציאה מהמקלט ולאו דווקא לאחר היציאה, כדי לסייע לה להיערך לחיים מחוץ למקלט. לאישה היוצאת ממקלט אין תקופה של חסד. היא יוצאת, ובדקה שננעלת הדלת של המקלט אחרי גבה, היא מתמודדת – אני לא רוצה לומר לבד, אבל כמעט לבד, והיא צריכה את המענק הזה כדי להתחיל חיים חדשים. ועדת השרים לענייני חקיקה, שהתכנסה השבוע, החליטה לתמוך בהצעת החוק, ואני מודה לחברי ועדת השרים. התמיכה היא בקריאה טרומית ובכפוף להסכמות עם משרד הרווחה ומשרד האוצר. מקובל? << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן. האם אתה תסכים שזה יעבור לוועדה לקידום מעמד האישה? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> מה הייתה העמדה המקצועית? << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני אמרתי – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> מה שתחליטי, ודאי שאני אתמוך. אבל אני רוצה לקוות שתמשיכי במאבקך לדיונים עניינים בוועדה, ולא תנצלי את זה לבמה פוליטית – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> רגע, אני רוצה לומר משהו. רבותיי חברי הכנסת, אף אחד לא יחשוד בי שאני לא מעריך את עבודת הוועדות. בדנ"א שלי אני יו"ר ועדה, פרלמנטר. חסרה לי הכנסת. אבל אם חברי כנסת מכובדים רוצים ששרים יבואו לדיוני ועדה, הם צריכים להיות גם קצת מכבדים. לא ייתכן שיבואו חברת כנסת או חבר כנסת שמדברים על הסוגיה הכי כואבת, של רצח נשים, וישימו על גבן של אותן נשים את כל התסכולים הפוליטיים שלהם. עכשיו, אני הייתי בדיון הראשון ונתתי רוח גבית לכך. לא ראיתי שאותה חברת כנסת, שהייתה שרה, הגיעה לכל דיוני ועדת הכלכלה אצל מיכאל ביטון שהייתי שותף להם. אז קצת צניעות. אפשר לעסוק בפוליטיקה. מה שהנחה אותי 20 שנה בכנסת בכל תפקידיי היה שאמרתי כך: אם אתה עושה משוואה ומקפיד על המשוואה הזו של 80% ענייני ו-20% פוליטיקה, תצליח; אם תהפוך את המשוואה – תיכשל, והציבור יבחין מייד שאתה לא רציני ולא ענייני. אני מאוד מודה לך על הקנאות לשמור על הרמה של הדיונים בוועדה שלך. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נעבור להצבעה. חברי הכנסת מתבקשים לשבת. אנחנו מצביעים על הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון – העלאת סכום מענק ההסתגלות ושינוי מועד תשלומו), התשפ"ג–2023. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זאת לא הצבעה שמית? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, בישיבה. הצבעה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון – העלאת סכום מענק ההסתגלות ושינוי מועד תשלומו), התשפ"ג–2023, לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 30, נגד – אפס. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, המסך פה התפרק, אני לא יודעת אם ההצבעה שלי נקלטה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ההצבעה שלך נקלטה. אני מודיע שהחוק עבר והוא יועבר לוועדת – – – << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מעמד האישה, כולם מסכימים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מעמד האישה. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הודעה של יושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אבקש להודיע על הוספת ממלאי מקום קבועים בוועדות הבאות, מטעם סיעת הליכוד: בוועדת הכלכלה ובוועדת הפנים והגנת הסביבה יכהן חבר הכנסת ששון ששי גואטה כממלא מקום קבוע; בוועדת הכספים יכהן חבר הכנסת אביחי בוארון כממלא מקום קבוע ובמקום הפנוי לסיעה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר פיצול הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023 << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא הוא הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת, לאשר את החלטת הוועדה לפצל חלקים אלה מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023, להצעות חוק נפרדות. במקום שר יציג חבר הכנסת מלול. בבקשה. << דובר >> ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, החלטה בדבר פיצול הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023, לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת. על פי הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה, מחליטה הכנסת לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת לאשר את החלטת הוועדה – – זה מפריע לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, חברים. בועז, ברוך שובך, שמחים לראות אותך. בבקשה. << דובר_המשך >> ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> – – לאשר את החלטת הוועדה לפצל חלקים אלה מתוך הצעת החוק שבנדון להצעות חוק נפרדות: 1. פרק כ"ג – השכרה ארוכת טווח; 2. סעיפים 62(2), (5), (6), (8), (15) ו-(20) שבתוך סעיף 94 בפרק כ"ד, שעניינם יועצים סביבתיים למוסדות התכנון; 3. סעיף 62(21) שבתוך סעיף 94 בפרק כ"ד, שעניינו מיזם חלוץ. הצעת החוק נדונה בכנסת בקריאה ראשונה ביום ה' בניסן התשפ"ג והועברה לוועדת הכנסת. ועדת הכנסת החליטה כי פרק כ"ג, השכרה ארוכת טווח, וחלקים מפרק כ"ד, קידום תשתיות לאומיות, עוברים לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. לנוכח הערות שנשמעו במהלך דיוני הוועדה בפרק כ"ג, העוסק בהשכרה ארוכת טווח, ובחלקים העוסקים ביועצים סביבתיים למוסדות התכנון ובמיזם חלוץ שבפרק כ"ד, ועל רקע הצורך ללבן לעומק סוגיות סבוכות בשאלות עקרוניות העולות מן המוצע בסעיפים אלה, ובהתחשב בסדר הזמנים שמכתיבה מסגרת הדיון בחוקי ההסדרים, מוצע לפצל את הנושאים האלו מהצעת החוק ולהמשיך לדון בהם בהליך חקיקה רגילה. בהתאם להוראות סעיף 84(ב) לתקנון, החליטה ועדת הפנים והגנת הסביבה בישיבתה ביום י"ט באייר התשפ"ג, 10 במאי 2023, להביא בפני הכנסת הצעה לפצל את פרק כ"ג, השכרה ארוכת טווח, סעיפים 62(2), (5), (6), (8), (15) ו-(20) שבתוך סעיף 94 בפרק כ"ד, ואת סעיף 62(21) שבתוך סעיף 94 בפרק כ"ד, מהצעת החוק להצעות חוק נפרדות, כך שבשלב זה חלק מההצעה שיובא בפניה לקריאה שנייה ולקריאה השלישית לא יכלול חלקים אלה. לנוכח האמור מתבקשת הכנסת לאשר החלטה זו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה אלקטרונית, נא לשבת במקומות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> נראה לי שהיא שמית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, לא הוגשו חתימות. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה – 12 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר פיצול הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023, נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 12, אין מתנגדים. אני מודיע בזאת שהצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת לפצל חלקים אלה מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023, להצעות חוק נפרדות, עברה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> דוח מבקר המדינה על כישלון תוכנית משרד החינוך בסגירת הפערים בין תלמידים << הלסי >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: דוח מבקר המדינה על כישלון תוכנית משרד החינוך בסגירת הפערים בין תלמידים, של חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, יונתן מישרקי, צגה מלקו, משה רוט, יצחק קרויזר ומשה טור פז. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שהדוח של המבקר ממש לא חידש, אבל הפעם הוא היה משהו כתוב שאפשר להסתמך עליו ולהביא אותו בפני הרשויות הרלוונטיות, אם זה בתוך הממשלה ואם זה באופן ספציפי במשרד החינוך. לאורך כל הדרך התרענו על המצב ועל המדיניות המתמשכת המפלה את האוכלוסיות המוחלשות בתוך החברה הישראלית, ותרשו לי לדבר ספציפית על החברה הערבית, כי אני בטוחה שחבריי הח"כים האחרים יביאו גם את הצדדים שהם מכירים יותר טוב ממני בקהילות שהם שייכים אליהן. אבל אני רוצה להדגיש: אין ספק שילד הוא ילד ותלמיד הוא תלמיד, ולא משנה המוצא העדתי, הדתי או הלאומי שלו, וכל ילד זכאי לנקודת זינוק שוויונית שלצערי הרב, לא קיימת. אוכלוסיות מוחלשות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל מודרות ומופלות לרעה באופן מובנה לאורך כל הדרך. הדיבור ואפילו הפרסום שהיו גם בתקופה של הבחירות על חינוך חינם מגיל לידה עד שלוש – עד עכשיו אנחנו לא רואים ממנו כלום. אתמול השקתי את השדולה למטפלות, וזאת הזדמנות גם להזמין את מי שמעוניין לקחת חלק בשדולה הזאת. אין ספק שיש קשר הדוק בין הסטטוס והמעמד ותנאי ההעסקה של המטפלות לבין מה שהילדים שלנו מקבלים. בנוסף, מיותר לחזור ולהגיד שהשנים הראשונות מהוות מדרגה שיכולה להיות מקפצה או מורידה למטה לגבי אותם ילדים. אין ספק שנוסף להשקעה והפערים הגבוהים במה שהמדינה נותנת ומשקיעה בחינוך, האפליה בין המגזרים היא גם גורם מכריע שמעכב את התפתחותם ואת הסיכויים של אותם ילדים להיות תלמידים בוגרים סקרנים, חקרנים, יוזמים ואחראים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ברשותך, רק עוד משפט. אני רוצה להדגיש עוד עובדה: 80% מהיכולות של אותו תלמיד מושפעות גם מהרקע הסוציו-אקונומי שהוא בא ממנו, ולכן, נכון שהכותרת היא שמשרד החינוך נכשל כי הוא הכתובת והמשרד שאמור לתכלל את כל העבודה, אבל אין ספק שהממשלות לדורותיהן נכשלו בסוגיה של סגירת פערים לתלמידים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של מדינת ישראל. אם למישהו אכפת, הגיעה שעת העבודה מזמן, אבל עדיף עכשיו מאשר אף פעם. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יונתן מישרקי. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> משריקי. אפילו אני יודעת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> משריקי. אפילו את לא קיבלת את הדף שרשום בפניי, ויש פה יו"ד במקום הלא-הנכון. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מישרקי? משריקי? << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> אין לי זמן עכשיו, כי יש לי רק שלוש דקות, אבל אני אסביר – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אני מבין. בערבית מוסיפים יו"ד אחרי כל אות. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אסביר בהזדמנות, כשתיתן לי יותר זמן במליאה. תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חברי הכנסת, 3,400 ש"ח הם סכום הפער בתקציב הממוצע לתלמיד בכל שלבי החינוך בין רשויות מקומיות באשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים לבין אשכולות נמוכים. נתון זה הופיע כחלק מדוח חריף של מבקר המדינה נגד משרד החינוך בנושא צמצום פערים, כפי שפורסם בשבוע שעבר. בין 15% ל-30%, אלו פערי התקציב הממוצעים בחינוך היסודי בין תלמיד בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי ותלמיד בחינוך החרדי. לא אלאה אתכם בנתונים מספריים שמופיעים בדוח, אבל המסקנה שעולה מהם לא פחות ממדאיגה. תוצאות דוח המבקר מצביעות על כך שישראל נותרה במקום הראשון בעולם מקרב המדינות המפותחות בפערים בין תלמידים חזקים לחלשים. מסקנה זו אמורה להוות עבורנו נורת אזהרה. פערים אלו מהווים פגיעה בשוויון ההזדמנויות ומביאה לפערים עתידיים בהכנסות ובכושר ההשתכרות. תמונת המצב שאליה נחשפנו עם פרסום דוח המבקר היא שבמדינת ישראל יש תלמידים ששווים פחות וכאלה ששווים יותר. אסור לנו להשלים עם המצב הזה, ועלינו להפנים שזו לא גזרת גורל. שוויון הזדמנויות בחינוך הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר בהשתלבות בריאה בחברה, והמטרה של צמצום הפערים במערכת החינוך אמורה לעמוד בראש סדר העדיפויות הלאומיות שלנו כחברה. לצערי, אנחנו מדברים על תוכנית שהתחילה בשנת 2014, אבל עד היום המטרות לא הושגו. הבוקר אמרתי כאן במליאה שאנחנו כשליחי ציבור מחויבים לדאוג לשכבות החלשות. זה דורש מאיתנו להציב את המטרה של צמצום פערים במערכת החינוך כיעד לאומי. שר החינוך איננו פה, אבל מהיכרות אישית אני מרשה לעצמי לומר עליו שהוא רגיש, הוא חברתי, הוא מכיר את הצורך. אני גם מעיד על כך באופן אישי מהצעת החוק שהגשתי לטובת הצעת חוק הסטודנטים. אני קיבלתי את תמיכתו המלאה, ולכן אני בטוח שהוא יפעל למען צמצום הפערים הקיימים במערכת החינוך. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה רוט – אינו נוכח. חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, זו באמת הצעה חשובה מאוד בנושא חשוב מאוד, ואני חושב שכולנו נתקלים בו, בעיקר מי שמגיע מהפריפריה. אני רוצה להתחיל: חברה איכותית נמדדת ביחס לחלש בחברה ולנזקק, ולכן כשראיתי את הדוח הזה, מצאתי לנכון להצטרף לחבריי בהגשת ההצעה הדחופה והחשובה הזאת לסדר-היום. חשוב גם להדגיש את מה שכתב בדוח המבקר: למרות כל ההכרזות והמיליארדים שהושקעו ועדיין מושקעים, ישראל נותרה במקום הראשון בעולם בקרב המדינות המפותחות בפערים בין התלמידים החזקים והחלשים, אדוני היושב-ראש. כבר שנים שמשרד החינוך מנסה לצמצם את הפערים בין התלמידים החזקים עם ההישגים הגבוהים לתלמידים עם ההישגים הנמוכים, שלרוב גם מגיעים מבתים ממדרג חברתי-כלכלי נמוך וגם מהפריפריה, ממועצות חלשות יותר. אחת הסיבות שמשרד החינוך לא משקיע מספיק כסף בשעות הטיפוח, השעות אשר מתווספות לשעות הרגילות ותפקידן בין היתר הוא לצמצם את הפערים – לפי מה שכתב מבקר המדינה, הפער בין התלמידים החזקים והחלשים הוא כמעט מעל 5,000 שקלים לתלמיד. וכפי שאמרתי, ההשלכות של הפריפריה, של מקום המגורים, הן רחבות: בעוד שלרשויות החזקות יש יכולת לשפוך הרבה כסף כדי לצמצם את הפערים בתחום שלהן, לרשויות החלשות יותר, שלצערי, גם הרבה פעמים נמצאות בפריפריה, אין יכולת לצמצם. לכן, בצמצום הזה – ולכן אני מדגיש גם את הנושא של הפריפריה – תמיד יש כוונות טובות, אבל זה לא מגיע רק בצמצום פערים בתוך משרד החינוך, אלא זה רצף של נושאים שצריך לשים לב אליהם. משרד החינוך לא הגדיר בתוכנית לצמצום פערים יעדים ברורים ומיידיים לגבי צמצום הפערים בהישגים הלימודיים; לא הגדיר תוכנית פדגוגית; לא גיבש מדדי תפוקה ותוצאה שיאפשרו לבחון את מידת ההתקדמות והשגת היעדים ולהעריך את האפקטיביות של המודל; לא הפעיל מנגנון למעקב ובקרה רב-שנתיים בנוגע ליישום התוכנית והשפעתה על בתי-הספר. לבסוף, גם לא נקבע גורם אחראי שיתכלל את היישום של התוכנית לבחינה של ההשפעות שלה. בשורה התחתונה, אדוני היושב-ראש, משרד החינוך שפך מיליארדים בלי לבדוק עד כמה התוכנית הזאת באמת אפקטיבית. בנוסף, אין מידע מספק על כלל המשאבים שמקבל כל מוסד חינוך. לפיכך, אפילו למשרד ולאף גורם אחר ובסופו של דבר גם לציבור אין מידע על כלל המשאבים שמקבל כל מוסד חינוך. המצב הזה מגביל מלכתחילה את המידע המצוי בידי הגורם המתכנן, והקצאת המשאבים, שהיא דיפרנציאלית למוסדות החינוך, כדי שתהיה באמת אפקטיביות שמביאה בחשבון את ההכנסות של מוסד החינוך במקומות אחרים. יש להסתכל על צמצום הפערים ביריעה רחבה. היכולת הלימודית מושפעת ממצבו הרגשי והתזונתי של הילד. כדי לצמצם את הפערים יש צורך לשלב יחד עם משרד החינוך מערכות נוספות – רפואה, רווחה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רק שתדע שנגמר הזמן, אבל אני לא אוכל לעצור אותך, בגלל שלא ייתנו לי לחזור הביתה אחר כך, אז תמשיך, אין בעיה. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני ממש מסיים. זה באמת נושא חשוב, גם חשוב מבחינתנו – שנינו גרים בגולן, אנחנו בקצה הפריפריה של מדינת ישראל. הפערים בין המרכז לפריפריה באים בהיבטים רחבים של מערכת כבישים, בריאות, שיובילו צוות אקדמי איכותי לאותם בתי ספר, והפערים הלימודיים הללו גוזרים את עתידם של הילדים האלה להפוך לדור שני ושלישי של מצוקה כלכלית ולהפוך לאנשים קשי יום שאין להם את הידע והיכולות לעמוד על זכויותיהם, דבר שמשליך אף על מצבם הבריאותי בעתיד – היעדר כלים וידע לתזונה נכונה, בטח בשכבות הנמוכות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> נושא שהוא חשוב – אני מסיים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר. נתתי לו את הדקה שלי. תשמעו, זה קטע נדיר. אני מנהל את הישיבה. עומד פה הדובר, שנינו מרמת הגולן. זה קטע נדיר בהיסטוריה, אני חושב. זה לא קרה בהיסטוריה של כנסת ישראל. אתה יודע, קשה להגיע מנקודה כזאת לאנשים. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני באמת מצמצם. סליחה, חברי הכנסת, הדוברים הנוספים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבל תסיים. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> היעדר היכולת והבנת המושגים הבסיסיים והיעדר המודעות ימנעו מהם לדאוג לבריאותם, בשילוב הפערים במערכת הרפואה בפריפריה, ובעצם נגזר גזר דינם של אותם הילדים לא להפוך למבוגרים איכותיים כשהם יוצאים ממערכת החינוך. אז שוב, באמת תודה רבה ליוזמי ההצעה הדחופה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, רק הערה לשני אנשי רמת הגולן – לא יודע, במקום שבו אני ניהלתי בית ספר, היו קוראים לתלמידים שבאים מהגולן "הגולנואידים". הם ז'אנר מיוחד, אלה שלא מתעסקים איתם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> במרחביה? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> בשקד שדה אליהו. טוב, אנחנו עוסקים פה בנושא של כישלון, חברים. מזה עשור מדינת ישראל מקבלת החלטות, משקיעה כסף, זורעת רוח וקוצרת סופה, או יותר נכון, זורעת מיליארדים ומקבלת אפס בסגירת פערים. כמו שהוצג אצל ידידי חבר הכנסת מיקי לוי, יו"ר הוועדה, דוח מבקר המדינה מדבר על פערים בהישגים שבין 15% ל-30% בין האוכלוסיות השונות בישראל. צריך לומר גם מילה טובה: בשנת 2014 קיבלה הממשלה דאז החלטה – נתניהו היה ראש הממשלה, לפיד שר האוצר, בנט שר החינוך – תיקון: פירון היה שר החינוך – החלטה על תקצוב דיפרנציאלי, ולראשונה מקום המדינה היא התחילה לתקצב באופן דיפרנציאלי לפי חתך סוציו-אקונומי. אלא מה? הדוח מראה שני דברים: קודם כול, לא מספיק; שנית, למי שמכיר, כל התקצוב הדיפרנציאלי מתבצע רק בכיתות א' עד ט' בחינוך הרשמי. ולמרות יתרון של 3,400 שקלים בתקציב, הפערים לא נסגרים. גרוע מזה, ככל שחמישון הפיתוח הוא חלש יותר, הפערים הם גדולים יותר, בין השאר בין יהודים לערבים. במילים פשוטות: שמנו כסף, אין מדדים, אין מעקב ובקרה, אין גורם מתכלל – אין תוצאות. עוד הגדיל חטא על פשע משרד החינוך, ולטובת סל השילוב, שעושה משהו מאוד חשוב – שילוב ילדי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל – מאיפה הוא לקח את הכסף? מסל הטיפוח, קיצץ אותו. וכמו שאומר הדוח, הפער הגדול יותר, שאנחנו לא יודעים למדוד במלואו, הוא בין הרשויות המקומיות ומשקי הבית. במילים אחרות, רשות עשירה, הרבה כסף – ילד מקבל יותר; משפחה עשירה – ילד מקבל יותר. כל הדברים האלה לא נמדדים. לכך נוסיף את העובדה – הדוח מבטא את זה בצורה חלקית בלבד – שבחברה החרדית יש בעיית מדידה. התלמידים החרדים בישראל ברובם לא עושים מבחני מיצ"ב, לא משתתפים במבחנים הבין-לאומיים, ולכן המצב האמיתי גרוע יותר. הדוח לא מתייחס לכך שתלמידי מזרח ירושלים שהם חלק מתוכנית התקצוב הישראלית גם הם לא נמדדים. כלומר, אם נבדוק את הנתונים האמיתיים, הם אפילו יותר חריפים ממה שהדוח אומר. על כך אני אוסיף עוד שתי עובדות מדהימות: בחטיבה העליונה, כיתות י"א-י"ב, בכל ישראל, אין תקצוב דיפרנציאלי, בגני הילדים אין תקצוב דיפרנציאלי, ובגיל הרך – עוד יותר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש להתחיל לסיים. לסכם. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני אתן לך נתון מדהים, הוא לא מופיע בדוח מבקר המדינה. בגיל שלוש אתה ואני, לא משנה שאתה מרמת הגולן ואני מגוש עציון, יכולים לפגוש ילד, לעשות לו מבחן קליל של אוצר מילים ולדעת בדיוק מהו עתידו, כי ילד מרקע חזק, אוצר המילים שלו יהיה 1,200 מילים, וילד מרקע מוחלש, אוצר המילים שלו יהיה 300 מילים בגיל שלוש. כלומר כבר בגיל שלוש הפערים הם פי ארבעה בבסיס הכי עקרוני, שהוא השפה. איך תצמצם פערים כשאתה לא משקיע בגיל הרך, לא משקיע בחטיבה העליונה, וכשמה שאתה משקיע בכיתות א'–ט' לא נמדד? מה נדרש, חברים? כי לא נגיד רק מה לא: השלמה תקציבית במקום שכבר קיים, א'–ט'; מדידה והערכה; הקדמת סגירת הפערים לגיל הרך – שוב, אם לא נעשה את זה מלידה ועד בית ספר, לא יעזור שנעשה את זה אחר כך; השלמת התקצוב הדיפרנציאלי לכיתות י'–י"ב; מדידה והערכה רלוונטיות. כל זה אומר שמשרד החינוך עושה מעט מדי, מאוחר מדי ולא מקצועי מדי. אני קורא כאן למשרד החינוך לתקן את נושא החינוך הדיפרנציאלי כמו שבא לידי ביטוי בכישלון שעליו מעיד דוח מבקר המדינה. זה ייתכן. זה אפשרי. זה בידינו. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. השר המשיב – שר החקלאות אבי דיכטר. בבקשה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי הכנסת שהעלו את ההצעות לסדר-היום, אני משיב בשמו של שר החינוך, כך שכשאני אומר אני, הכוונה לשר החינוך. ראשית, אני מודה לחברי הכנסת על העלאת הנושא לסדר-היום. דוח מבקר המדינה בוחן תקופה בת עשר שנים בנושא התקצוב הדיפרנציאלי. אני, השר יואב קיש, בתפקיד שר החינוך זה כחמישה חודשים – לדעתי רק ארבעה וחצי – וכבר כשנכנסתי לתפקידי החלטתי לשים את נושא צמצום הפערים בראש סדר העדיפויות. צמצום הפערים לילדי ישראל קרוב לליבי, והוא חלק אינטגרלי מתוכנית העבודה של משרד החינוך בראשותי. תוכניות התקצוב הדיפרנציאלי של משרד החינוך הן תוכניות דגל העוסקות בצמצום פערים בחינוך ונותנות מענה הדרגתי ולאורך זמן בתוספות תקציביות. התוכניות שונות ומגוונות, חלקן נותנות מענים לפי אשכולות סוציו-אקונומיים לפי הגדרת הלמ"ס, חלקן ממוקדות אוכלוסיות יעד וחלקן ממוקדות מענים במוסדות חינוך לפי אסימוני טיפוח, כלומר מוסדות שדירוגם הסוציו-אקונומי נמוך. להלן כמה תוכניות דגל של משרד החינוך לצמצום פערים כפי שהן באות לידי ביטוי בתוכנית העבודה של משרד החינוך: תקצוב דיפרנציאלי בשעות הוראה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, בעלות כוללת של למעלה ממיליארד שקלים בין השנים תשע"ה ותשע"ט; תוכנית להפחתת מקסימום תלמידים בכיתה ל-32, בהתאם לעשירון המוסד, בעלות כוללת של כמיליארד שקלים. במסגרת התוכנית, ככל שהעשירון הטיפוח של המוסד גבוה יותר, כלומר המצב הסוציו-אקונומי נמוך יותר, כך הכיתה קטנה יותר; תוכנית ניצנים – צהרונים ומסגרות מפוקחות בחופשות – תוכנית שבה מושקעים כ-1.35 מיליארד שקלים. המשמעות: פיקוח וקביעת סטנדרט איכותי לכל צהרון, וכן סבסוד צהרונים עד השעה 16:00 לגילי שלוש עד שמונה באופן דיפרנציאלי. תוכנית ניצנים בחופשות – מסגרות חינוכיות מפוקחות ואיכותיות בתקופת החופשות שמסובסדות באופן דיפרנציאלי, ואשכולות 1 עד 4 פטורים מתשלום. החל משנת 2022 התקציב לתוכנית מעוגן בבסיס תקציב המדינה בהיקף של 300 מיליון שקלים. בתי הספר של החופש הגדול – החל משנת הלימודים תשפ"א הוארכה שנת הלימודים לכל תלמידי מערכת החינוך, בעלות כוללת של כ-700 מיליון שקלים; לפני תקופת הקורונה התוכנית פעלה בכיתות א' עד ג', ותלמידים ביישובים באשכולות למ"ס מ-1 עד 4 היו פטורים מתשלום; רפורמת הסייעת השנייה בגיל הרך – הקצאת סייעת שנייה לגני ילדים בגילי שלוש עד ארבע שיש בהם יותר מ-29 ילדים, הצבת גננת מובילה לאשכולות גנים ותקצוב ההצטיידות וההעשרה בגני הילדים, כל זה בעלות כוללת של כ-500 מיליון ש"ח. התוכנית מתבצעת באופן דיפרנציאלי, לפי אשכולות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; יום חינוך ארוך בגני הילדים ובבתי הספר, כולל הזנה בגני ילדים ובבתי ספר ביישובי הצו שמופעל בהם החוק – כ-1.2 מיליארד שקלים. תמריצים למורים בפריפריה – המשרד נותן חוזים אישיים מתמרצים לעובדי הוראה על פי מפת אזורי עדיפות לאומית, כאשר תנאי מוקדם לזכאות הוא מחסור בעובדי הוראה ביישוב או המלצה של מנהלי בתי הספר ומנהלי המחוז. ראוי לציין שהחוזים האישיים החדשים אינם אחידים. המשרד קבע מדרג של תגמול עולה ביחס ישיר למידת הפריפריאליות ולמדד החברתי-כלכלי של היישוב. סך התמריצים למורים בפריפריה, הן באמצעות חוזים אישיים והן באמצעות תמריצי שכר אחרים, הוא כ-200 מיליון שקלים. נושא המוחזקות, תמיכה בבתי ספר בחטיבה העליונה בפריפריה – כ-250 מיליון שקל; הדבר ניתן לפי שלושה פרמטרים: מדד פריפריאלי וגודל מוסד, ערים מעורבות וגודל מוסד, איום ביטחוני וגודל מוסד. תקצוב המוחזקות עומד על כ-250 מיליון שקלים. נוסיף לזה הסעות תלמידים – משרד החינוך מתקצב דיפרנציאלית רשויות מקומיות, ומגדיל את שיעור ההשתתפות מ-50% ל-80% ברשויות חלשות, כאשר הקריטריונים המזכים בהשתתפות בשיעור זה הם גודל הרשות, מענק משרד הפנים לנפש הגבוה מ-300 שקלים ורשויות הנכללות באשכולות הלמ"ס הסוציו-אקונומיים מ-1 עד 5. תוכנית אחרת: פעולות ממוקדות של אגף שירותי חברה ונוער, שח"ר וקידום נוער בעלות של כ-100 מיליון שקלים: פעולות ויוזמות בקרב נוער בסיכון, תוכנית רווחה יישובית, שיקום שכונות, מלגות פר"ח, תוכניות חינוכיות לשיפור הישגים, טיפול רגשי והעצמה לשכבות החלשות ועוד; תוכנית היל"ה – השלמת יסוד ולימודי השכלה, תוכנית לטיפול בנוער מנותק בחטיבה העליונה אשר מסיבות שונות נמצא מחוץ למערכת החינוך הפורמלית. כל זה בהשקעה של 120 מיליון שקלים; כיתות מרכזי חינוך, ל"ב עיוני, מב"ר וטכנולוגי אתגר, בעלות תוספתית של כ-900 מיליון שקל. מדובר בכיתות קטנות בחטיבה העליונה עם שעות מתוגברות אשר נועדו לתת מענה בעיקר לתלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך אשר זקוקים לתגבור לימודי. ניהול עצמי של בתי ספר יסודיים על פי המודל החדש – כ-160 מיליון שקל. מודל התקצוב בתוכנית החדשה לניהול עצמי של בתי הספר כולל הענקת משאבים דיפרנציאליים תוספתיים לבתי הספר ברשויות החלשות מבחינה חברתית-כלכלית. משרד החינוך החל בפיילוט בשנת תשע"ב בתוכנית הזו. עלות התקצוב הדיפרנציאלי בפריסה ארצית – כ-76 מיליון שקלים. בשנת הלימודים תשע"ט החל משרד החינוך בפיילוט של ניהול עצמי גם בחטיבות ביניים עצמאיות. תוכנית אחרת – מלגות לתלמידים בבתי הספר על בסיס המצב הכלכלי של ההורים. תקציב המלגות לתלמידים יעמוד בשנת 2022 על כ-110 מיליון שקלים. נוסף לתוכניות המגוונות האלה מקדם משרד החינוך תוכניות ייעודיות למגזר הערבי – תוכנית חומש רוחבית שמעוגנת בהחלטות ממשלה. כדי לתת מענה לסוגיות הפערים, בדגש על צורכי המגזר הערבי, הוקמה בשנת 2014 ועדת היגוי מרכזית ששותפים לה משרד החינוך, משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר. ועדת האתגרים למערכת החינוך הערבית שותפה גם כן. הוועדה גיבשה המלצות לקידום מצב החינוך במגזר הערבי על כל היבטיו. הוועדה וועדות המשנה פעלו בשיתוף עם נציגי השטח, נעזרו ביועצים אקדמיים, ופעילותן התבססה על דוחות קודמים שנכתבו בנושא. מסקנות הוועדה עוגנו בהחלטת ממשלה מס' 922. הוחלט, אדוני היושב-ראש, כי המהלך הראשוני יתמקד בשלושה תחומים מרכזיים: 1. הכשרת מורים בחברה הערבית; 2. חיזוק משמעותי בחינוך הבלתי-פורמלי; 3. קידום הישגים לימודיים. תחומים אלה תוקצבו ב-188 מיליון שקלים בשנה, ופעלו ביישובים הערביים במדינת ישראל כחלק מהחלטת הממשלה 922, שאימצה הלכה למעשה את תוכנית אתגרים שהוביל משרד החינוך. בהמשך לדברים האמורים, ויחד עם התוכנית להעברת סמכויות למנהלים באמצעות תוכנית גפ"ן, משרד החינוך הוא צד אחד במארג שלם שנבנה יחד עם הרשויות המקומיות ומנהלי בתי הספר, כאשר כל צד אחראי בתחומו. מנהל בית הספר בוחר היום תוכניות ומענים למוסד שאותו הוא מנהל באמצעות תוכנית גפ"ן, בין היתר תוכניות ניהול עצמי, שיש בהן משמעויות לצמצם פערים. למרות העשייה הענפה שמתבצעת במשרד החינוך בתחום צמצום הפערים, מסכים שר החינוך שיש לעשות יותר על מנת להביא לצמצום דרסטי של הפערים שאותם חווים תלמידים המוגדרים ככאלה במצב סוציו-אקונומי נמוך. משרד החינוך ימשיך עם התוכניות הקיימות ויבחן בין היתר את המשמעויות והמסקנות הנדרשות בהמשך לדוח מבקר המדינה. כמו כן, כבר כעת אנחנו פועלים בתחום צמצום הפערים, בין היתר באמצעות התוכנית שנמצאת כיום בהכנה לחיבור בין המוסדות להשכלה גבוהה לבין בתי הספר, במיוחד בכל הנוגע לסטודנטים שהם דור ראשון להשכלה, שבדרך כלל מגיעים מרקע כלכלי חלש יותר. בנוסף, במסגרת תקציב המדינה יוקצבו תקציבים ייעודיים לצמצום פערים ביישובים בדירוג הסוציו-אקונומי הנמוך. לסיום, אני רוצה לומר, יוקדשו משאבים לטיפול בשחיקה שחוו המוסדות החרדיים בתקציבם אל מול זרמי החינוך האחרים, מתוך אמונה כי כל הילדים שווים ולכל הילדים מגיע חינוך ראוי ואיכותי. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לוועדת חינוך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נושאים מהסוג הזה אמורים לעבור בדרך כלל לוועדה לביקורת המדינה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו רוצים חינוך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רוצים חינוך? גם אני רוצה. כולנו רוצים חינוך. הצבעה. הצבעה אלקטרונית, נא לשבת. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> הצבעה על מה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להעביר לוועדת חינוך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מי שמצביע בעד, מצביע כדי להעביר את זה – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, אני מסביר. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> חשוב שתסביר, אדוני, שבעד – זה בעד ועדה; נגד – נגד ועדה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יפה. מי שמצביע בעד, הוא בעד להעביר את הדיון לוועדת החינוך. הבנת, אחמד? << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> איזה ועדה אלטרנטיבית יש, היושב-ראש? איזה ועדה אלטרנטיבית יש, למעט ועדת החינוך? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוועדה לביקורת המדינה. זה נושא של מבקר המדינה, וזה צריך להיות בביקורת המדינה. גם זו אפשרות. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> אז שוועדת הכנסת תחליט. למה צריך להצביע – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כבוד השר, אין ויכוח בין החברים המגישים, כולם רוצים ועדת חינוך. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> מעבירים לוועדת הכנסת, והיא קובעת – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב, אנחנו עוברים להצבעה על הנושא. הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 11, אין מתנגדים. אנחנו נעביר את זה לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> תוכנית חינוך חינם מגיל לידה ועד גיל שלוש << הלסי >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הנושא הבא – הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: תוכנית חינוך חינם מגיל לידה ועד גיל שלוש, של חברי הכנסת יעקב אשר, אורית פרקש הכהן, אחמד טיבי, גלעד קריב, אבי מעוז וואליד אלהואשלה. הדובר הראשון – חבר הכנסת יעקב אשר, יושב-ראש ועדת הפנים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתחיל בברכה לראש הממשלה, לשר האוצר ולשר החינוך על כך שאחרי הרבה מאוד שנים של דיבורים מכל קצוות הקשת הפוליטית, הנושא הזה של חינוך חינם מלילה עד גיל נכנס למסלול מסוים. הוא עוד לא הגיע לתחנה האחרונה, התחנה האחרונה עוד יכולה לקחת זמן, אבל זה נכנס למסלול, נפרצה חומת המגן בעניין הזה. מבחינתי אני רואה את זה כ-one way ticket, כרטיס לכיוון אחד, ולכן אני מברך את הממשלה ומברך את שר האוצר. אני חושב שזה חסר תקדים שבתוך חודשים ספורים מהקמת ממשלה לקחת החלטה אמיצה כזאת, גם בחלקיות שלה עכשיו. אבל דבר אחד בטוח: אנחנו יודעים שיש תהליכים שכשהם מתחילים הם לא נעצרים, בטח לא בסוג דבר כזה, לכן אני קודם כול מברך על הדבר הזה. יחד עם זאת, אני חושב שתוכנית כזאת – וזו מטרת ההצעה הדחופה, לקיים על כך דיון – תוכנית כזאת צריכה לבוא לדיון או לסדרי הדיונים כדי שההטבה תגיע לכלל הילדים, לכלל המשפחות. יש הרבה מאוד נקודות שבהן אנחנו רואים דברים שצריך לפתור אותם. לדוגמה, העלאת שכר המטפלות חל רק על המעונות. מה עם משפחתונים, שהם חלק משלים למעונות? מה עם המסגרות והמעונות הפרטיים, שם שלומדים יותר מ-75% מהילדים? מה קורה עם המעונות השיקומיים, שגם היום יש בהם חוסר במטפלות, בגלל כל מיני עיוותים כאלה ואחרים בשכר? מתחילים פערים בין מטפלות ומה שקורה שבמעונות יום שיקומיים, שזה דבר כל כך נצרך. יש מעונות שלא נפתחים, יש ילדים שעוד לא הולכים למעונות כי אין מטפלות. פערי השכר שקיימים כבר היום, וקל וחומר אם הם יחריפו יותר, יכולים להוות בעיה. נקודות זיכוי – היום כל הורה מחושב לבד, בניגוד להמלצת ה-OECD, שממליץ שזה יחושב לפי תא משפחתי אחד. במצב הקיים היום, אלה שמשתכרים הכי נמוך לא ייהנו מההטבה, ובכך מגדילים שוב את הפער בין הילדים. ההטבה צריכה להיות לכל הילדים, זו מטרת התוכנית הזאת. לכן אני אומר, אדוני היושב-ראש, העליתי את ההצעה הזאת כדי שנגיע לדיון בוועדה על הנושאים הללו, לתת תשובות לכל הדברים הללו, אבל כן, אני אומר לכל אלה מהאופוזיציה שמתקיפים שהתוכנית לא מספיק טובה, כן מספיק טובה – אתם לא עשיתם אפילו לא את ההתחלה הזאת. כל תוכנית שמתחילה, בטח באילוצי תקציב כאלה, הולכת step by step, צעד אחרי צעד, אבל צריך לעשות את זה נכון. לכן, אדוני, אני מבקש להעביר את זה לדיון בוועדה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – שזה יעבור לוועדת חינוך – – – << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מצטרפת לבקשה הזאת, ואני רוצה לדבר על סוגיית חינוך חינם לילדים לזוגות עובדים מגיל לידה ועד שלוש, שמחברת בעיניי שני נושאים מאוד מאוד חשובים, שעסקתי בהם גם בממשלה הקודמת וגם כעת, נושאים של חינוך ויוקר המחיה. אני רוצה להסביר. אני שמחה שהממשלה – לא יודעת, עוד לא ברור בדיוק במה מדובר; בעיקר מדובר בסוג של הכרזה, בלי חקיקה. נושא שהיה כל כך חשוב – אני לא מבינה למה חיכו ארבעה חודשים של ממשלה ולא הגיעו לחוק ההסדרים עם חקיקה מסודרת, עם תוכנית סדורה. אני רוצה להסביר עד כמה אנחנו בעומק של בור, של בעיה שמחברת גם את החשש לעתיד הילדים שלנו, לרמה שלהם, לעתיד הכלכלי שלהם ולרווחה שלהם ובכלל לזוגות צעירים ולמשפחות במדינת ישראל. אז בואו נחבר בין שני הנושאים האלה, כי חינוך חינם נותן איזושהי הקלה בשניהם ויתרונות חשובים. זוג צעיר שמתחתן היום, אדוני היושב-ראש – דירה, אנחנו כבר מבינים שהמחירים זינקו והוא בקושי יכול לקנות. יש לנו דיווחים על המשכנתאות שלוקחים, שהתרסקו ב-60%. במהלך השנה האחרונה התייקרה המשכנתה בממוצע ב-1,000 שקלים לחודש. אלו נתונים שלא יאומנו. מחירי השכירות גם הם גבוהים. הולך הזוג לקניות בסופרמרקט וכל חברות היבוא העלו מחירים בחודשים האחרונים ובשבועות האחרונים: שסטוביץ – עד 20%, דיפלומט – עד 25%. זה נוגע לכל מוצרי הצריכה שלנו שאנחנו מכירים. פשוט יש פה מונופולים שלא מטפלים בהם. חברות המזון העלו מחירים: שטראוס ב-5%; אסם-נסטלה ב-5%, טרה ב-9%. למעשה, סל הקניות בחג השבועות התייקר לכל משפחה כבר ב-10%, הדלק התייקר, החשמל עלה ב-7% כמעט, בניגוד להבטחות הממשלה. אחרי כל זה משפחה ישראלית צעירה מביאה ילדים לעולם, רוצה לגדל אותם, והיא צריכה לשלם עד 5,000 שקלים לחודש לכל ילד. אם לא די בזה, חוגלה, עוד מונופול בתחום החיתולים, הודיעה על – ולא רק בכלל, כללית – התייקרות של חיתולים ב-9% מתחילת השנה, וגם מוצרי המטרנה לזוגות האלה. לא פלא שחברת הייעוץ Deloitte זיהתה שאוכלוסיית הצעירים במדינת ישראל הולכת ונחלשת מבחינת החוסן שלה והופכת לאוכלוסייה שבירה, בדומה לקשישים. עכשיו בואו נלך לאספקט החינוכי נטו. אם לא די בזה, בניגוד לעולם – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> להתחיל לסיים. בבקשה לסכם. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – בישראל ההורים נושאים ברוב הנטל. בשונה מה-OECD, שם ההוצאה הציבורית היא 70% על החינוך לגיל הרך, בישראל 84% מהנטל הוא על הזוגות. אנחנו מבינים שהפערים בין ילדים מרקע חברתי כלכלי חזק לחלש יובילו ומגבירים את האי-שוויון, והינה, דוח מבקר המדינה, שדיברנו עליו, מוכיח את זה. אדוני, אתה יודע שהזדמנות שווה לכל ילד זו אחת מהמשימות הכי חשובות של ממשלה. כשרת חדשנות ראיתי את זה, זיהיתי את זה. אין הזדמנות שווה לכל ילד להגיע להייטק. ראינו את זה בהבדלים מהותיים בין הפריפריה ליתר הילדים. לכן באמת התנעתי את תוכנית "הייטק קלאס", שמתחילה להכניס את הלימודים האלה לכל כיתה וכיתה במדינת ישראל, תוכנית חמש-שנתית שלשמחתי ממשיכה גם השנה. עכשיו אני רוצה להגיד לך למה צריך להעביר את התוכנית הזו לדיון ולבדיקה. קודם כול, אין בכלל חקיקה שמסדירה מהי התוכנית. מעמד הביניים הנמוך, המרוויח בין 7,000 ל-9,000 שקלים בחודש, נופל בין הכיסאות ולא מקבל שום הטבה, כי הוא אפילו לא זכאי לנקודות הזיכוי הנוספות בתוכנית שהוצגה כביכול על ידי הממשלה. דבר שני, התוכנית הזו תחול רק על פעוטות שנמצאים במעונות מפוקחים, שהיום הם רק 20% מהילדים עד גיל שלוש בישראל; רק אלה יהיו זכאים לסבסוד מלא. בעצם הורים ל-160,000 פעוטות במסגרות פרטיות ימשיכו לשלם אלפי שקלים בחודש. יש מחסור אדיר במטפלות. המשפחתונים נמצאים בעיקר בפריפריה, ומרבית המעמד הסוציו-אקונומי הנמוך לא ייכלל בחוק. דבר שני, אין לנו חוק. לא ברור בדיוק במה מדובר. אני באמת רוצה לשאול אותך מה קרה מיום הנחת התקציב ב-23 במרץ, שאפילו לא היה שם זכר לחקיקה בחוק ההסדרים, לְמה אומרת הממשלה, שהבטיחה רק בסרטוני הבחירות חינוך מגיל לידה ועד גיל שלוש, ולמה לא ראינו תוכנית סדורה חמש-שנתית, שש-שנתית. אדוני, אני הכנתי תוכנית כזאת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש רק לסיים. אנחנו הרבה אחרי הזמן. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לצערי יצאנו לבחירות, אבל אני חושבת שהנושא הזה הוא חשוב, לכן חשוב מאוד להעלות את הנושא הזה בוועדת החינוך. חבל שהממשלה השחיתה את זמנה על חקיקה משפטית וסדרי עדיפויות משובשים. אולי בוועדת החינוך נעשה את מה שהממשלה לא עשתה ונסדיר את התוכנית הזאת, שהיא לא תישאר רק פלקט של קמפיין או מסיבות עיתונאים של ראש הממשלה כי הסקרים נופלים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, חינוך חינם עד גיל שלוש. ההצעה באה בעקבות הפער בין ההצהרות והכותרות של חינוך חינם למציאות שבה יש סבסוד חלקי בלבד דרך נקודות זכות. יש חשיבות להביא לוועדה או למליאה את התוכנית ולהבטיח שכל ילד או ילדה יזכו לחינוך הטוב ביותר, ושההורים יזכו לתמיכה וסיוע – ולא רק דרך נקודות זיכוי, כפי שהוצע על ידי ראש הממשלה, שבפועל יאפשרו אחר כך להעלות את המחירים, וגם לסיוע לא יזכו. הזכות לחינוך, רבותיי, היא זכות יסוד בסיסית. חשוב להבטיח חינוך איכותי לכל ילד. אגב, עד גיל שלוש הוא הגיל שבו אישיותו של הילד מתעצבת בלימוד שכלי, גופני, מנטלי. עם הורדת עלות החינוך וההוצאה הכלכלית הגדולה של ההורים, יש להבטיח חינוך איכותי לילדים, מרחבים מוגנים ופתוחים, ואת התנאים של העובדות והעוסקות במלאכה החשובה הזאת. כן, גם לגננות, לסייעות, למטפלות במעונות, המפוקחים והלא-מפוקחים, צריך תנאי עבודה ראויים וטובים וסביבת עבודה טובה. לא יכול להיות שסייעת שעובדת שעות ארוכות וקשות תרוויח שכר מינימום ותתפרנס בקושי. בנוסף, בישראל יש קרוב ל-4,000 משפחתונים ובהם כ-20,000 פעוטות עד גיל שלוש. המשפחתונים ברובם בפריפריה הגיאוגרפית, גם בעיירות פיתוח, גם בחברה הערבית, ולכן יש לתת את הדעת על סיוע לאנשים האלה – למשפחתונים, לסייעות, לגננות – ובעיקר לתת חינוך חינם מגיל שלושה חודשים עד שלוש שנים. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מצטרף לדברי חברי חבר הכנסת יעקב אשר ותומך בכל דבריו. אני רוצה לפתוח באמצעות הנושא הזה דיון בדבר שעומד ביסוד החינוך. החינוך מוטל על אביו ואימו של הילד ואך ורק עליהם. בפועל כולנו יודעים שקשה עד מאוד להרבה מההורים להעניק לילד את כל תחומי הלימוד שהוא נצרך להם, ועל כך נאמר כבר במסכת בבא בתרא, ואני מצטט: "שבתחילה מי שיש לו אב מלמדו תורה, מי שאין לו אב לא היה למד תורה". בהמשך אומרת הגמרא כך: "עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע". כלומר, מערכת החינוך כבר מימי בית המקדש השני היא ממלאת המקום של ההורים. היא פועלת רק מכוחם ומשמשת כידם הארוכה. חייב להיות ברור לכולנו שלא ייתכן מצב שבו מערכת החינוך, בין שמדובר בפקידי משרד החינוך ובין שמדובר במנהלים ובמורים, תחנך ותוביל את התלמידים לערכים שונים מאלה של בית הוריהם. להורים צריכה להיות בחירה במוסד הלימודים, ושיהיו להם בבחירה הזאת כמה אפשרויות וסוגי מוסדות. ההורים צריכים לדעת מה התכנים שמועברים בבתי הספר, ולא יעלה על הדעת שפעילויות שונות יוסתרו מעיני ההורים, ובוודאי לא שתתבצענה ללא אישורם. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לעבור לנושא אחר שקשור. לפני שבוע וחצי ישבה באולפן של "כאן" חדשות פסיכיאטרית ילדים, ובלי להתבלבל ובלי להשפיל מבט היא הסבירה שהיא מטפלת גם בילדים בני שלוש – אתם שומעים, רבותיי? בני שלוש – המבקשים לקרוא להם במגדר שהוא שונה מהביולוגיה המולדת שלהם והם משוכנעים בכך וחוזרים על כך בצורה עיקשת. אז היא מחליטה להתחיל איתם טיפול מאשש מגדר. מאשש מגדר זה אומר שבסופו של התהליך הם יעברו ניתוח לשינוי מין. היא משוחחת איתם ועם ההורים, והיא מתרשמת מכך שהילד או הילדה משוכנעים שהמגדר שהושם עליהם בלידתם הוא לא המגדר שלהם. הבנתם את זה? להבנתה המקצועית של הפסיכיאטרית המלומדת, לא מדובר בילד בן שלוש שחווה סתירה בין הביולוגיה הברורה שאיתה הוא נולד לבין תחושותיו – מה שמלמד, כנראה, על צורך במתן מענה מקצועי, רגשי או נפשי – אלא מדובר בהתנגשות בין המגדר הפנימי, האמיתי שלו – ואני מזכיר שמדובר בילד בן שלוש – לבין המגדר שהושם עליו בילדותו. עכשיו אני רק רוצה לזעוק את השאלה: רבותיי, אתם מבינים איזה אנשי מקצוע מסוכנים מתעסקים עם הילדים שלנו? איך הגענו למצב שבו אנשים שנחשבים לאנשי מקצוע בתחומם, יכולים על פי תחושות ומצוקות של ילדים קטנים וצעירים – תחושות ומצוקות שאמורים לטפל בהן על ידי טיפול פסיכולוגי מקצועי – להסליל אותם לתהליך שבסיומו הם יהיו מסורסים, ללא יכולת להביא חיים לעולם, כרותי איברים ונזקקים לכל חייהם להורמונים ולטיפולים כדי לנסות לשרוד? די לטירוף הזה. הגיע הזמן לעשות בתחום זה את מה שכל כך מובן לכל בר-דעת שלא נפל לפח של הטרלול והטירוף הפוסט-מודרני: צריך להתאים את הנפש לגוף ולא, חלילה, את הגוף לנפש. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עומדים כאן היום ודנים בנושא מאוד חשוב – חינוך לגיל הרך, ובמקרה הזה חינוך לגילי אפס עד שלוש, נושא חשוב בפני עצמו. כאן אני רוצה להזכיר לכולנו שזאת הייתה הבטחת בחירות של ראש הממשלה. אבל הבטחות לחוד ומציאות לחוד. כהרגלו, ראש הממשלה אכן הבטיח אבל לא הבטיח לקיים, כמו שאמר פעם ראש ממשלה אחר. רבותיי, בזמן שאנחנו דנים כאן היום על חינוך חובה לגיל הרך, ישנם כ-5,000 ילדים בדואים בנגב בני שלוש עד חמש – שימו לב, לא טעות, אכן, בגילים משלוש עד חמש – אשר אינם נמצאים במסגרת כלל. ההזיה הזאת חייבת להיפסק ומייד. איך יכול להיות שזה קורה במדינה שלנו בשנת 2023, בזמן ששאר הילדים במדינה באותם גילים אכן נמצאים במסגרת כבר שנים? אני אומר לכם, אם זה היה קורה בתל אביב או בירושלים או בכל מקום אחר במרכז הארץ, היו זועקים לשמיים ומקימים ועדת חקירה ממלכתית או פרלמנטרית על מנת לבדוק את הנושא הזה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לעבור לנושא אחר, וזה נושא היישובים הלא-מוכרים בנגב כשאנחנו נמצאים במצב ביטחוני מתוח. יש בכפרים הלא-מוכרים בעיה של חוסר במיגון בכפרים האלה שעל ציר 35, ציר 31, ציר 25, ביישובים אום בטין, סעווה, כחלה, מכחול, דריג'את. אין מקלטים ביישובים האלה. אנחנו התרענו מזמן, ופנינו גם למשרד ראש הממשלה מזמן בנושא הזה, ואף פעם לא התייחסו לנושא הזה בשיא הרצינות. לכן, אני רוצה שהממשלה תיקח אחריות עכשיו. אתמול אני פניתי לשר הביטחון יואב גלנט על מנת להציב מקלטים ביישובים האלה, במיוחד על 25 ו-31, בכל היישובים הלא-מוכרים, על מנת שחס וחלילה לא יהיו לנו שם אבדות בנפש. הדברים האלה קרו בעבר – היישובים שלנו ספגו טילים, ולאנשים לא היה מיגון. האחריות להציב מקלטים ביישובים האלה מוטלת על הממשלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. השר המסכם, שר החקלאות אבי דיכטר, בבקשה, בשם שר החינוך. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת ששרדו את הישיבה, תוכנית החינוך לגיל הרך שהוכרזה על ידי ראש הממשלה, שר האוצר ושר החינוך, מכילה שלושה מרכיבים: שיפור איכות מערכת החינוך; מערכת הסמל וחיזוקה; בינוי נרחב וסיוע כלכלי להורים עובדים. שיפור איכות מערכת הסמל וחיזוקה: במהלך שנת 2022 בוצעה בדיקת בסיס לתעריף המפוקח למעונות היום לראשונה מזה עשר שנים. בעקבות בדיקה זו יבוצע עדכון לתעריף המפוקח, בצו שייחתם על ידי שרי החינוך והאוצר. עלייה זו תכלול גם העלאה משמעותית של שכר המטפלות. בהמשך להעלאת השכר במסגרת התעריף המפוקח יתוקצב גם מענק ההתמדה בסך 6,000 שקל בשנה לכל מטפלת. בשקלול סך הגידולים בשכר, סך העלייה בשכר המטפלות יעמוד על כ-21%. שיפור האיכות תוך התמקדות בגורמים שהוכחו מחקרים כאפקטיביים ביותר לשיפור איכות המענה החינוכי במעון: שיפור יחס מטפלות–פעוטות; הרחבת ההדרכה התוך-מעונית; הרחבת הכשרת המטפלות. הורדה משמעותית של היחס בין מטפלות לפעוטות – כמובן, היחס המספרי. שיפור היחס צפוי להביא לטיוב המענה החינוכי-טיפולי באופן ניכר, יקרב את ישראל ליחס מטפלות–פעוטות הנהוג בעולם, וצפוי גם לשפר את תנאי ההעסקה של המטפלות על ידי הפחתת עומס העבודה המוטל על כל מטפלת. הרחבת מערך ההדרכה והפיקוח: תקצוב, ליווי והדרכה פדגוגית של עשר שעות חודשיות בעבור כל מעון; הרחבת מערך הפיקוח ב-50 תקנים נוספים; מימון הכשרה אקדמית במכללות לחינוך ל-50,000 מטפלות. סיוע כלכלי להורים עובדים: כבר כיום מוקצים מדי שנה משאבים ייעודיים בהיקפים של מיליארדי שקלים בעבור סבסוד עלות מעונות הסמל. הסבסוד מועבר להורים במישרין, ומיושם באמצעות מבחני תמיכה לפרט המועברים למשפחות עובדות עם רמות הכנסה נמוכות יחסית. במסגרת התוכנית יוגדל הסבסוד המועבר לכל משק בית במבחן התמיכה של האגף למעונות יום. בעבור משקי בית שאינם עומדים במבחן התמיכה, אם בגלל הכנסה גבוהה ואם בגלל אי-מיצוי כושר ההשתכרות של שני ההורים, יועבר סיוע כלכלי באמצעות נקודות זיכוי ומענק עבודה, כלומר מס הכנסה שלילי. כל הורה לפעוט בגילי לידה עד שלוש יזוכה בסיוע כלכלי בשווי של עד 470 שקלים לחודש באמצעות נקודות זיכוי או מענק עבודה, כך שבעבור שני הורים עובדים, שווי ההטבה החודשי עשוי להגיע ל-940 שקלים לחודש. תוכנית בינוי רב-שנתית: מערכת הסמל מאפשרת קבלת טיפול איכותי במחיר מפוקח, הנמוך מהמחיר בשוק בעשרות אחוזים. נגישות למערכת זו מהווה הטבה כלכלית משמעותית המפחיתה את ההוצאה בגין חינוך לגילי לידה עד שלוש באופן ניכר. במסגרת התוכנית, תבוצע הרחבת היצע מערכת הסמל באמצעות השקעה נרחבת בבינוי, שתאפשר נגישות של המערכת לכלל משקי הבית בתוך חמש שנים. אדוני היושב-ראש, זו נראית לי תשובה יסודית מאוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לגמרי. תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. מה אתם מבקשים, לאיזו ועדה? << קריאה >> אבי מעוז (נעם): << קריאה >> החינוך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> החינוך? אוקיי, אנחנו נצביע על כך. הצבעה אלקטרונית, נא לשבת. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – חמישה, אין מתנגדים. אנחנו מעבירים את הנושא לדיון. יש בעיות, משהו? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יוסף עטאונה הצביע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הצבעת בעד. זה רשום? נוסיף אותך לפרוטוקול. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תגיד את שמו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוסף עטאונה, אנחנו נוסיף אותך לפרוטוקול. הצבעת בעד, נכון? אתה עושה לי מבחנים? אני אחרי קורונה, זאת בעיה. אוקיי, אנחנו נעביר את זה לוועדת החינוך לדיון. תודה רבה. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני כ"ד באייר התשפ"ג, 15 במאי 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. תודה רבה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:30. << סיום >>