דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת כ"ה ישיבה ע"א הישיבה השבעים-ואחת של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, כ"ו באייר התשפ"ג (17 במאי 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 7 30. הפסקת פעילות מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ברחובות 7 מירב בן ארי (יש עתיד): 7 שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: 7 יעקב אשר (יהדות התורה): 11 עודד פורר (ישראל ביתנו): 12 ציון יום ירושלים וציון זכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל 17 דן אילוז (הליכוד): 18 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 20 צגה מלקו (הליכוד): 21 אלעזר שטרן (יש עתיד): 23 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 24 ארז מלול (ש"ס): 26 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 27 משה סולומון (הציונות הדתית): 29 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 30 שרון ניר (ישראל ביתנו): 32 נעמה לזימי (העבודה): 34 אבי מעוז (נעם): 36 השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: 37 הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בפודולוגיה), התשפ"ג–2022 42 יוסף טייב (ש"ס): 42 הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בפודולוגיה), התשפ"ג–2023 44 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 45 שר הפנים משה ארבל: 46 הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – החמרת ענישה בעבירות טרור לאומני), התשפ"ג–2023 48 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 49 שר המשפטים יריב לוין: 51 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 52 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 59 הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור הנפת דגל של ישות עוינת), התשפ"ג–2022 61 אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 62 שר המשפטים יריב לוין: 63 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 66 השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: 67 אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 68 הצעת חוק שירות חובה לכול, התשפ"ג–2023 69 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 69 השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: 72 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 78 הצעת חוק החברות (תיקון – פרסום דוחות כספיים של מונופול), התשפ"ג–2022 82 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 83 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 87 הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שלילת האפוטרופסות הטבעית עבור נאשמים ומורשעים בעבירות אלימות במשפחה), התשפ"ג–2023 89 עודד פורר (ישראל ביתנו): 89 שרון ניר (ישראל ביתנו): 93 שר המשפטים יריב לוין: 96 עודד פורר (ישראל ביתנו): 103 הצעת חוק הפרות מינהליות, התשפ"ג–2023 105 גדעון סער (המחנה הממלכתי): 105 הצעת חוק זכאות לאבחון לקויות למידה לילדים ממשפחות מעוטות יכולת, התשפ"ג–2023 109 מאיר כהן (יש עתיד): 109 הצעת חוק זכאות לאבחון לקויות למידה לילדים ממשפחות מעוטות יכולת, התשפ"ג–2023 112 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 114 שר התקשורת שלמה קרעי: 115 הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון – הרחבת הגישה לצילומים), התשפ"ג–2023 120 יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): 120 שר התקשורת שלמה קרעי: 129 הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב עיר), התשפ"ג–2023 135 אלעזר שטרן (יש עתיד): 135 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: 143 אלעזר שטרן (יש עתיד): 151 הצעת חוק זאב ז'בוטינסקי (ציון זכרו ופועלו) (תיקון – הגדלת תקציב הפעילות ומימון המכון), התשפ"ג–2023 156 אליהו רביבו (הליכוד): 156 שר התקשורת שלמה קרעי: 157 הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשפ"ג–2023 159 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 162 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת מידע מלא בעת מעבר בין קופות החולים), התשפ"ג–2023 166 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת תיק רפואי במעבר בין קופות), התשפ"ג–2022 166 אוריאל בוסו (ש"ס): 166 שר הבריאות משה ארבל: 167 רון כץ (יש עתיד): 169 הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון – איסור הנחת דברי פרסומת בתיבות דואר ופיצויים לדוגמה), התשפ"ג–2023 172 נאור שירי (יש עתיד): 172 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 178 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 186 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 187 הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (בחינה ועדכון של תוכניות), התשפ"ג–2022 187 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 187 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 191 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 193 הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון – טיפול בפסולת בניין), התשפ"ג–2023 194 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 195 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 197 הצעות לסדר-היום 201 דרישה להוציא את ועדת המעקב העליונה מחוץ לחוק ולזמן לחקירה את ראשי הוועדה בגין תמיכה בטרור 201 עמית הלוי (הליכוד): 201 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 209 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 213 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 214 שר המשפטים יריב לוין: 217 הצעות לסדר-היום 223 הצורך במתווה פיצויים לתושבי הדרום שפונו במהלך מבצע מגן וחץ 223 דבי ביטון (יש עתיד): 224 סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: 225 הצעה לסדר-היום 226 תגבור האבטחה על הקהילות היהודיות בעולם בעקבות הפיגוע בתוניסיה 226 ארז מלול (ש"ס): 227 שר האנרגיה והתשתיות ישראל כץ: 228 שאילתות ותשובות 231 179. פטור מתור לעיוורים (נציבות לשוויון זכויות) 231 ניסים ואטורי (הליכוד): 231 שר המשפטים יריב לוין: 231 85. תחקיר בין-לאומי חושף: עמותה ישראלית מגייסת כסף לטרוריסטים רוצחי פלסטינים וליגאל עמיר 232 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 232 שר המשפטים יריב לוין: 233 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי כ"ו באייר, 17 במאי 2023. הסעיף הראשון על סדר-היום הוא, כמובן, שאילתות דחופות. יש לנו היום שאילתה דחופה אחת בלבד, של חברת הכנסת מירב בן ארי, לשר הרווחה והביטחון החברתי, בנושא: הפסקת פעילות מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ברחובות. אני מזמין את שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי לדוכן. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. 30. הפסקת פעילות מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ברחובות << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, מרכז הסיוע ברחובות ניזוק קשה לאחר שרקטה פגעה בו במהלך מבצע מגן וחץ. מ-14 במאי לא יהיה למרכז מקום לבצע את עבודתו החשובה. רצוני לשאול: האם משרדך מתכוון לסייע במציאת מבנה חלופי על מנת לאפשר להמשיך את פעילות מרכז הסיוע? תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. תודה לחברתי חברת הכנסת מירב בן ארי. כפי שאמרתי בתחילת הקדנציה, כל שאילתה, כל הצעה לסדר-היום, מבורכת. אני רוצה להעשיר ולפתח את השיח החברתי במליאה, ולכן אני מזמין שאילתות, ואני חושב שזה מגלה כמה חברי הכנסת מעורבים בזכויות האלה. במענה על השאילתה שלך, חברתי, אני אשיב לך כדלקמן: קודם כול, אנחנו מצירים מאוד על הפגיעה הקשה והנזק שנגרם למבנה מרכז הסיוע. אנו מכירים ומוקירים את פעילותו המקצועית והמבורכת של מרכז תאיר ברחובות, ונציגי המשרד מקיימים קשרי עבודה שוטפים עם המרכז. בעקבות האירוע שוחחו אנשי המקצוע במשרד עם מנהלת מרכז הסיוע, ונמסר כי בסיוע הרשות המקומית וגופים נוספים שנרתמו, נמצא מבנה זמני שמאפשר את המשך פעילות המרכז ומתן שירותים לנפגעי ונפגעות פגיעות מיניות. חשוב להבהיר, כדי שלא נערבב בין הדברים: מרכז תאיר נתמך על ידי המשרד באמצעות מבחן תמיכה לפי סעיף 3א. המרכזים מקבלים תמיכה שנתית ולא נמצאים בהתקשרות. יש הבדל בין התקשרות חוזית ובין תמיכה. הם לא נמצאים בהתקשרות ובהפעלה ישירה של המשרד, ולכן האחריות הישירה למבנה היא לא של המשרד, כמובן, לא עלינו, אך אנשי המקצוע במשרדי לא עמדו מנגד – הם עמדו בקשר עם העמותה ודאגו כי תימצא חלופה ראויה. בימים אלה בוחן משרד הרווחה והביטחון החברתי את הבקשות לקבלת תמיכה כספית לשנת 2023 במסגרת מבחן התמיכות שפורסם, ובהן בקשת מרכז הסיוע תאיר. בעקבות המקרה, פעלתי מייד להעביר מקדמות של מבחן התמיכה ל-2023, בהתאם לנוהלי החשב הכללי, כשעדיין אין לנו תקציב מדינה מאושר. אני עדיין לא יודע מי יזכה בתמיכה, אבל על סמך העבר ביקשתי, לפחות לעמותות שזכו בעבר והגישו, למרות שעדיין לא נבדקו. אני לא יודע מה תהיה התוצאה, אבל ביקשתי להעביר מקדמות, כי הבנתי שמרכז תאיר – אצלו להיערך זה קיומי כרגע. מי שראה את התמונות, ראה איך הטיל פירק כמעט את כל המבנה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע בכמה משרד הרווחה מתכוון לסייע למרכזי הסיוע? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> כפי שאמרתי, זה עוד צעד שיקל משמעותית על העמותה. אני אמשיך את התשובה ולאחר מכן תוכלי לשאול. נוסף על כך, משרדנו תומך כספית בפעילותם של 13 מרכזי סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ברחבי הארץ בכלל המגזרים. מרכזי סיוע אלה תומכים, מלווים ומעניקים סיוע ראשוני בשעת משבר לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ולאנשים בסביבתם. מרכזי הסיוע אף מספקים שירותים נוספים דוגמת הפעלת קווי חירום ברחבי הארץ 24 שעות ביממה, קבוצות תמיכה וטיפולים נוספים. בשנתיים האחרונות עומד היקף הסיוע בתמיכות על סכום של 11,750,000 ש"ח, ומרכז הסיוע תאיר קיבל בכל אחת מהשנים 2021 ו-2022 תמיכות בסכום של כ-770,000 ש"ח עבור פעילותו למען נפגעי תקיפה מינית. אם אנחנו יודעים שהם קיבלו את ה-770,000 ש"ח, אז המקדמה תהיה בהתאם למה שהם קיבלו בשנים עברו. נוסף לכל אלו, אציין כי משרד הרווחה והביטחון החברתי מממן באופן ישיר כ-100 מרכזי טיפול ועוד עשרות שלוחות עבור קטינים ובגירים נפגעי אלימות מינית. מרכזים אלו מעניקים טיפול רגשי ונפשי, פרטני וקבוצתי. בשנה החולפת טופלו אלפי ילדים ובגירים בטיפול מקצועי ארוך טווח שנמשך שנים רבות. לסיכום, אני אומר, אין התקשרות חוזית בינינו לבין מרכז תאיר, אבל זה גוף נתמך, ואנחנו מברכים על כך. סקרתי את כל הפעילות של כלל הגופים. הצוותים שלנו מעורבים, יצרו קשר, יש שיתוף עם הרשות המקומית. הרשות המקומית – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מצאה כבר מקום. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> מבנה חלופי. הנחינו להעביר את המקדמה, כדי לתת להם חמצן, לחדש את הפעילות שלהם, ואם יש עוד צרכים, גורמי המקצוע שלנו ודאי ימשיכו לעזור ולסייע ככל האפשר, ככל הניתן, במגבלות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מבקשת שאלה נוספת לשר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> את רוצה שאלת המשך – בבקשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, עכשיו כשאני לא מוגבלת ב-40 המילים שלי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה עדיין לא הרצאה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הרצאה, ממלא מקום היו"ר, אבל אני כן רוצה לנצל את המעמד הזה ושתגיד לנו איך משרד הרווחה לא מאפשר את העברת החוק של האיזוק האלקטרוני, כאשר ב-19 במרץ עמד השר לביטחון לאומי, השר איתמר בן גביר – אני מזכירה לכם: היום זה חודשיים שהוא עמד בוועדת השרים, אמר שהוא מביא חוק – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מירב, שאלת המשך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא נותנת הרצאה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זו שאלת המשך לנושא ששאלת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק רוצה לתת את האירוע. תאמין לי, תן לי קרדיט מול השר הזה, יש לנו הרבה שנים ביחד. אדוני השר, החוק מוכן, מתוקצב, המשרד שלך היה שותף מלא במשך שנה בוועדה שעמדתי בראשותה, המשרד לביטחון פנים, וגם שר המשפטים נמצא פה, וגם המשרד שלו מעורב. תן לנשים, לנפגעות האלימות, איזה אופק הגיוני למצב הזה שבו חוק שמוכן ומתוקצב לא מגיע לידי מימוש. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת מהצד – חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי שר הרווחה, בהמשך לפרסומים שהיו גם אתמול, אני בא לחזק את ידך בנוגע למעונות היום השיקומיים. אני חושב שהתגלגלה אליך הזכות – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה שמגיע, מגיע. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מירב, עוד לא סיימת את הנאום? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רק אמרתי "כל הכבוד" מספסלי האופוזיציה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני שוב בא ואומר: אני חושב שהתגלגלה זכות שבתחילת הקדנציה שלך תפתור את הבעיה הזאת, שמתמשכת תקופה ארוכה בזחילה איטית אבל מאוד מאוד מסוכנת. מעונות היום השיקומיים – אנחנו לא צריכים להסביר את החשיבות שלהם, ודאי לא לך ולא לאחרים. אני מבין שיש הסכמות, אבל זה תלוי הרבה מאוד באוצר. אני קורא לך כאן, ואני אומר לך גם יותר מזה – אני לא יודע אם מקובל לומר את זה במליאה: אני חושב שחובתנו כולנו כיושבי-ראש ועדת והכול – את כל המשאבים שאנחנו יודעים לתת, גם בלחץ על משרד האוצר. אני אומר לך שאני אשמח לעמוד מאחוריך כדי לתת את הגיבוי לדבר הזה, כדי שתוכל לסיים אחת ולתמיד את הנושא הכאוב הזה של מעונות היום השיקומיים. זה הורים שאין להם חיים, זה ילדים שמפסידים איכות חיים כשהטיפול נחות, כשאין סייעות, כשאין תגמול נכון. אני מחזק את ידך. אשמח גם לשמוע באמת מה ההתקדמות שקורית. שוב אני אומר: אנחנו בעניין הזה, אדוני, מאחוריך עד הסוף. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת מהצד – חבר הכנסת עודד פורר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ראשית, תודה, אדוני השר, גם על ההתייחסות המהירה בהקשר של מרכז הסיוע. המבנה שנפגע שם ברחובות נפגע באופן מאוד מאוד קשה ומשמעותי. אגב, מדובר במבנה ישן שלכתחילה הוא בעייתי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> איש רחובות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו קיימנו היום דיון בוועדת העלייה והקליטה. באותו מבנה נמצא גם מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת עולם השנייה ובמערכות ישראל. גם שם נפגעו חפצים אישיים של הרבה מאוד לוחמים שהעבירו את זה לשם. השאלה שאני רוצה לשאול היא מדוע הממשלה לא לוקחת על עצמה את כל הליך השיקום הזה, כולל מבנה חלופי, לא זמני. כי הארגון ומרכז הסיוע הזה לא נותן סיוע רק לתושבי רחובות; מרכז הסיוע הזה הוא מרכז סיוע אזורי. מכאן, אני חושב שדווקא ספציפית, בגלל הפגיעה – שהיא פגיעה כתוצאה מירי על מדינת ישראל – צריך לתת פה איזשהו תקציב מיוחד, שהוא תקציב של בינוי ממשי, כדי שהמקום יהיה גם מקום ראוי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. בבקשה, השר. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה לחברי הכנסת השואלים. אני אתחיל ראשון ראשון, אחרון אחרון. חברתי מירב בן ארי, אני חושב שהפתיח שלך לא היה נכון. לא התכוונת, אבל אני אומר לך, קודם כול, מי שאמור ליישם את החוק הוא לא אני. אישור החקיקה וקידומה זה השר לביטחון הפנים. גורמי המקצוע שלי יישרו קו עם הצעת החוק כפי שהיא. נתבקשתי לתת להם רוח גבית, נתתי רוח גבית, אבל היא אבן נגף בקידום החוק, כי אם תאמרו לי ליישר קו עם השר לביטחון הפנים, מחר זה יהיה. אני לא מיישר קו עם השר לביטחון לאומי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה יודע, אנחנו חברי כנסת באופוזיציה, אתה שר בתוך הממשלה. צריך אותו, יש 16 נשים שצריכות – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> תני לי. תני לי. מירב, לא השלמתי את התשובה. אני נזהר בהרבה דיונים דומים לקחת – סליחה על המושג המושאל – בעלות על סוגיית רצח נשים, כדי לא לתת למשרד לביטחון לאומי פטור או הנחות. לכן, רבותיי, שימו לב, פה צריך להתנהל בשום שכל. אני חשבתי שהסייגים ששם השר לביטחון לאומי הם בעייתיים קצת. אפשר לאזן אותם, אפשר למצוא נוסחה מאזנת בין הדרכים. הוא מבקש את ההסכמה הגורפת שלי. אני לא נתתי הסכמה גורפת לסעיפים שלו. אני יכול לעדן חלק ובחלק לא. לכן, אני לא מעכב. אני מחכה לחוק הזה כדי לשתף פעולה וליישם אותו. גורמי המקצוע שלי מיישרים קו עם הרצון של ועדות הכנסת וחברי הכנסת. לכן, העיכוב הוא לא פה. אני מייחל לזה שהחוק הזה ייושם אתמול, ויחד איתכם, אנחנו מאחורי הקלעים לוחצים ומאיצים בהם. אני יכול לקדם אותו, להחזיר אותו לוועדה לדיונים ולמליאה, אם אני רק משחרר את – גם עומדת לו אפשרות לדלג על חוות הדעת שלי ולקדם אותה, את הצעת החוק. גם את זה הביאו בחשבון. אני חושב שסוגיית האיזוק האלקטרוני צריכה למצוא את הנוסחה המאזנת, כי זה לא בהליך פלילי או משטרתי, זה בצו הגנה. רבותיי, צריך לרדת לעומק הדברים. התכלית ראויה ב-99%. צריך למצוא את הנוסחה של אותם 5% או 10% שיכולים לנצל את זה למאבקים כוחניים; לא רציני. צריך למצוא את הנוסחה, וצריך לומר את זה ביושר, באומץ, לא לחשוש לומר את הדברים. צריך לומר אותם באומץ וביושר. תודה. לגבי מעונות היום השיקומיים – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שיביא לוועדה. שיביא – – – אני רוצה להגיד לך שאני סומכת עליך – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> תודה. אני יודע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – שתדבר איתו, ושהוא בכל זאת יביא את זה לוועדה, שיהיה שיח. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> מתקיים שיח. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – בסוף, כשחלילה – – – בסוף היא מוצאת את עצמה במשרד הרווחה. לפעמים גם – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> ברשותך, אדוני, יש עוד סוגיה – סוגיית הטיפול בגברים אלימים. אנחנו בדילמות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נכון. זה שלך. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> נכון. אבל האם את יודעת למה לא מיישמים אותה? מצוקת כוח האדם והעובדים הסוציאליים במחלקות הרווחה. עכשיו 40 תקנים – שאני אשים אותם, והאוצר מוכן לשים אותם – אני לא אוכל לגייס אותם למחלקות שירות הרווחה. רוצים לעשות את זה במיקור החוץ. גורמי המקצוע והאיגוד שלו אומרים לי: אנחנו מעדיפים לחכות ולא לתת את הטיפול והמענה. חשוב שהדברים האלה ייאמרו ברבים, בפרהסיה, שנדע. יש דילמות. מבחינתי, ליישם את המודל מחר; במיקור חוץ – זה ישים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גם זו עמדה שחשוב לשמוע. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> חשוב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> מעונות היום השיקומיים – אתמול היינו בעין הסערה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יישר כוח. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> הייתה אמורה להתרגש עלינו היום שביתה במעונות היום השיקומיים, שהייתה מכניסה את ההורים, שגם כך הם גדולים מהחיים והם מתמודדים יום-יום עם אתגר לא פשוט – אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת יעקב אשר, אין לי בעיה עם האוצר. מה היה הוויכוח שלי עם ארגון מעונות היום השיקומיים? קיבלתי גיבוי והסכמה משר האוצר, שהוא יודע להכיל ויודע לתקצב אותי בעלות של הסכם השכר, שדומה להסכם השכר של הסייעות, כמו בשלטון המקומי. כמו כל הסוגיות בחברה הישראלית, המתקיימות בחצי מידע או ברבע מידע ולא יודעים את העובדות – נדלקות פה פטריות גרעיניות. כדאי לדעת את העובדות. האוצר גיבה אותי ואמר לי: יעקב, מה הוא לא מוכן? ובצדק. הוא אומר לי: יעקב, אני לא עובד תחת איום בשביתה. אין שום סיבה. הבעיה נחלקת לשניים: יש את שכר הסייעות ויש שמלינים על סוגיית התעריפים. אז בוא אני אגלה לך סוד שלא היה ידוע לאף אחד: כמעט בכל נושא מתוך שלושת אלפים הנושאים שמוטת השליטה של משרד הרווחה נוגעת בהם יש בעיה עם עדכון תעריפים. אז נשבור עכשיו את הכלים ונוציא את המוגבלים מהמעונות הביתה? נוציא את הילדים שצריכים את המעונות? אז ביקשתי להתנהל בשום שכל. אני שמח שלאחר יום ארוך ומתיש – חטפתי עלבונות, היה קמפיין מתוזמר. אתם מכירים את הקמפיין ש-800 איש נותנים לך את אותה הודעה מנוסחת אחת לאחת, מתוזמנת? לא נפגעתי, חיבקתי. יאמרו לך ההורים, אם היו יכולים לומר לך עכשיו, שעניתי אישית. מתוך כמעט 800 הודעות, עניתי במהלך יום עמוס עבודה וניהול המשבר על קרוב ל-400 מהווטסאפ שלי באופן ישיר. אני שמח שבשעות הערב ההנהגה הבינה שזה לא נכון וסמכו על מה שאמרתי להם. המשבר היה מיותר, כי נפגשתי איתם ואמרתי להם: תסתכלו לי בלבן של העיניים. גם אם האוצר לא יגבה אותי, אני יודע להביא את המקורות מאצלי, ואני אשפה אתכם. אבל הם רצו כנראה להביא ריאקציה. לא דן אותם. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לא משנה מה היה, חשוב מה יהיה עכשיו. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> לא, חשוב לציבור. אני לא מדבר רק אליך; לפרוטוקול ולציבור. חשוב שידעו. חבר הכנסת יעקב אשר, אני מחויב שאחרי שנתקצב, עם אישור התקציב, נשפה אותם על שכר הסייעות. נקיים צוותי עבודה כדי לבחון את סוגיית התעריפים. אנחנו לא נבהלים מזה, אנחנו לא מטאטאים בעיות מתחת לשטיח, אבל רבותיי, סבלנות. תראו מה קורה כשרוצים לגמור ולנהל את כל המדינה הזו בשלושה חודשים. מה קרה? באנו לעבוד, באנו לקדנציה ארוכה, ואנחנו נעשה את זה. האתגרים רבים, ואנחנו מתמודדים איתם ביושר, מסתכלים בגובה העיניים על כל בעיה. ונדע להתמודד איתם. לא משנה מה הוותק ומה אורך או זקנת הגיל של אותו נושא, אני אדע להתמודד איתו, לא מעניין אותי מתי הוא התחיל. אנחנו נתמודד עם הבעיות. אני רוצה לומר לכם, תתפלאו – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אני מכיר את הקשיים לאורך כל שירותי הרווחה, והם יועברו לך גם בבריאות ובחינוך ובעוד משרדים שנותנים שירותים. יש סוגיות שהתעריפים לא עודכנו בגלל צורת העבודה של המדינה. יש יוקר מחיה. יוקר המחיה לא יודע להתמודד עם אישור תקציב המדינה, הוא בועט בכל רגע נתון. אנחנו מתקשרים בחוזים, יש הסכמים חוזיים, יש אילוצי אוצר, אילוצי משרד. החוכמה היא לשבת ולדבר, להבין שהסוגיות על השולחן ומתקדמות לכדי פתרון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> עודד, הלוואי. האופטימום הוא שהמדינה עושה הכול. תן לי, הלוואי – קח, תבנה להם בניין, תעשה. אני לא שם, לצערי. אנחנו לא שם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא על כל אחד נורה טיל על – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> רגע. לכן, למרות שהיא לא עמותה נתמכת, נכנסנו לפעולה. חרגנו, הוצאנו מקדמות, למרות שתקציב המדינה עוד לא אושר. אני לא יודע מה הם יקבלו השנה. אני אומר לך: כן, אנחנו ממשיכים ללוות את העמותה. אם נראה – גורמי המקצוע בקשר רציף, גם עם הרשות המקומית וגם עם העמותה. אם נדע ונראה שהפתרון הזמני לא מחזיר את המצב לקדמותו, לפני הטיל – קחו בחשבון שגם האוצר בתמונה, גם מס רכוש, אז אנחנו יודעים. בוא, מרחב הגמישות שלי במשרד הרווחה – אני מודה, שוב, רציתי לומר את זה במענה שלה. הלוואי שהרבה משרדים אחרים בכנסת – שיקנאו, לא אכפת לי שיקנאו – שיהיה להם קשב אוצרי כמו שיש למשרד הרווחה. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לך, אדוני השר. << נושא >> ציון יום ירושלים וציון זכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, רבותיי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום. הנושא הבא הוא ציון יום ירושלים וציון זכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל. כידוע, יום זה מצוין מדי שנה במליאת הכנסת לפי הנוהג. משנת 2019 יום ירושלים אוחד כנושא הנדון בכנסת גם עם זכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל. אנחנו מקדמים בברכה את מי שהגיעו כאן מהאורחים, וגם את חברי הכנסת לשעבר שנמצאים כאן, באולם המליאה. אני רוצה להזמין את חבר הכנסת דן אילוז לפתוח את היום המיוחד הזה, בבקשה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ירושלים היא לא כמו כל עיר אחרת, ירושלים היא חזון שהפך למציאות. ירושלים היא עיר שבה הקודש והחול מתערבבים ביחד – עיר ארצית, אמיתית, שהיא גם מקום אלוהי. ירושלים היא עיר שמחברת בין המזרח למערב, בין הציוויליזציות הגדולות של כל העולם, שנפגשות כאן ומוצאות בה השראה. ירושלים היא עיר שבה יהודים מכל הסוגים – דתיים, חרדים, חילונים ומסורתיים, ימנים ושמאלנים, אשכנזים וספרדים, עולים וצברים – יהודים מכל הסוגים נפגשים בה יחד וחיים חיים משותפים. ירושלים היא חיבור בין עבר, הווה ועתיד, עם היסטוריה עשירה, הווייה מרתקת ומשגשגת ועתיד מזהיר; העיר היחידה בעולם שאני מכיר, שבה קמות חברות סטרטאפ במבנים לשימור עם יסודות בני אלפי שנים. במשך אלפי שנים, מאז הגלות הנוראית, חלמו יהודים לחזור לירושלים ולהחזיר את ירושלים לעם היהודי. מכל קצוות תבל, מארצות הברית ועד אוסטרליה, דרך מרוקו, פולין, פרס ואתיופיה, יהודים מכל העולם פנו לירושלים שלוש פעמים ביום והתפללו לחזור אליה. גם אחרי נס הקמת מדינת ישראל, ירושלים נשארה מחולקת כשהלב הפועם שלה תחת שלטון זר. עם כל השמחה על הקמת מדינת היהודים, משהו היה חסר. שרשרת הדורות שהתפללו לחזור לירושלים לא נתנה מנוח בליבם של יהודים, והם המשיכו לקוות שיום יבוא וירושלים המאוחדת תהיה תחת שלטון ישראלי. לפני 56 שנה קרה נס נוסף: במלחמה שלא ביקשנו, עם ישראל חזר הביתה לירושלים. כוחות הצנחנים שחררו את העיר העתיקה בגבורה ומוטה גור צעק בקול: "הר הבית בידינו". אני מאמין שהמשמעות העמוקה של הרגע הזה היא בלב המחלוקת על הזכות שלנו – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שקט במליאה, חברי הכנסת. לכבד את היום ואת הנואם. << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מאמין שהמשמעות העמוקה של הרגע הזה היא בלב המחלוקת על הזכות שלנו על הארץ. כן, יש עדיין בין השונאים שלנו בעולם אנשים שטוענים שלמדינת ישראל אין בכלל זכות קיום. אנשים אלה, שבהם אקדמאים באוניברסיטאות בעולם, טוענים שמדינת ישראל היא פרויקט קולוניאליסטי מערבי. כשאני מסתובב בעולם בשליחות הסברתית למען ישראל, אני שומע את הטענה הזאת מהשמאל הקיצוני בעולם. הם אומרים: באתם מאירופה, הגעתם לארץ זרה והשתלטתם עליה. זה קולוניאליסטי. לצערי, גם בבית הזה יש חברי כנסת שמשמיעים טענות כאלה. עזבו רגע שמשפחתי ממרוקו ולא מאירופה. הטענה של אותם אקדמאים בורים – עם ישראל מבחינתם לא קשור לארץ ישראל אלא בא לארץ זרה כדי לפתור בעיה אירופית של אנטישמיות, ולכן ערביי ארץ ישראל הם קורבנות של קולוניאליזם – כך לטענתם. מה לעשות שזה פשוט לא נכון. איך אמר שמעון מתתיהו בספר מקבים? "לא ארץ נוכריה לקחנו ולא ברכוש נוכרים מָשָלְנו כי אם נחלת אבותינו אשר בידי אויבינו בעת מן העיתים בלא משפט נכבשה; ואנחנו כאשר הייתה לנו עת השיבונו את נחלת אבותינו". ירושלים היא הסמל החזק ביותר לעובדה הזאת. אי-אפשר לחשוב על ההיסטוריה המפוארת של ירושלים בלי לחשוב על העם היהודי. אי-אפשר לבקר באתרים ארכיאולוגיים בירושלים בלי לראות היסטוריה יהודית ענפה, למרות כל הניסיונות למחוק אותה. לצד ירושלים, גם יהודה ושומרון הם סמלים לקשר החזק הזה. הם לב-ליבה של ארץ ישראל ההיסטורית והמקום שבו הסיפור התנ"כי התרחש. אני מזכיר לכם שבמלחמת ששת הימים גם הם שוחררו. בית אל, שכם, וחברון לצד ירושלים הם ההוכחה שמדינת ישראל היא לא פרויקט קולוניאליסטי אלא שיבת עם לארצו אחרי גירוש אלים, בסיפור ייחודי שצריך להפוך להשראה לכל העמים המדוכאים בעולם. זה לא אי-צדק אלא הצדק ההיסטורי הטהור ביותר שיש; לא רק פתרון לבעיית האנטישמיות על חשבון אחרים אלא שיבת ציון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לסיים. << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> זה נס גלוי, וירושלים היא ההוכחה לכך. צדקת הדרך שלנו עוברת בירושלים כי בלי ירושלים אין לנו זכות קיום אמיתית גם בתל אביב. האויבים שלנו יודעים את זה. עם ירושלים השורשים שלנו בכל חלקי ארץ ישראל ברורים. ביום ירושלים הזה אנחנו מצהירים שוב אמונים לירושלים, ומתוך כך נובעת הצהרת אמונים שלנו למדינת ישראל כולה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דן אילוז. הדובר הבא – חבר הכנסת זאב אלקין, גם כן מיוזמי היום המיוחד הזה, לשעבר השר לירושלים. בבקשה, אדוני, חמש דקות לרשותך. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, באמת היום הזה, שהמדינה כולה תציין אותו החל מהיום בערב בואכה מחר, בעיקר, והכנסת מציינת אותו היום, הוא אחד מהימים המרגשים בשבילי בלוח השנה שלנו כאן, של החגים הלאומיים והחגים הדתיים של מדינת ישראל. הוא יום מאוד מרגש לא רק בגלל שהוא יום שמדבר על חגה של עיר בירתנו, שלמעשה חוברה לה יחדיו מחדש ומשם ממשיכה להתפתח ולצמוח; הוא יום מרגש כי זה אירוע שהשפיע במידה רבה על עצם העובדה שאני עליתי לכאן, למדינת ישראל, ואני עומד כאן היום, זכיתי לעמוד כאן היום, כמו גם בשנים עברו, על דוכן הכנסת. הניצחון הישראלי במלחמת ששת הימים שינה רבות – שינה רבות במדינת ישראל ושינה רבות גם בעולם היהודי כולו, בין השאר בעבור הקהילה היהודית, למרות שכבר לא כל כך הייתה קהילה. בעבור מה שנקרא "יהדות הדממה" – יהדות ברית המועצות – הניצחון הזה למעשה שינה המון. הוא הביא להקמה ולהתפתחות במהירות עצומה של התנועה היהודית במחתרת בברית המועצות על הזכות לעלות לכאן, למדינת ישראל, הביא גאווה לאומית ליהודים רבים שהרימו את ראשם. בסופו של דבר, בזכות התנועה הזאת והמאבק הנחוש שלה, גם אני הקטן זכיתי – עוד לא נולדתי אז, ב-1967, נולדתי רק ארבע שנים לאחר מלחמת ששת הימים, אבל בזמנו, עוד כנער בתיכון, זכיתי להצטרף לתנועה הזאת, ונדבקתי ברעיונות של ציונות, חזרה ליהדות, חזרה לזהות הלאומית שלי. לאחר מכן, בזכות הצלחת התנועה הזאת לשבור את מסך הברזל, זכיתי לעלות לכאן, למדינת ישראל. לכן, בשבילי יום ירושלים הוא לא רק יום איחודה של ירושלים, הוא גם יום האיחוד האישי שלי עם האומה היהודית ועם היהדות הארץ ישראלית וההגעה לכאן. לכן מרגש בשבילי שבעתיים היה לאחר מכן, דווקא כמי שבזכות היום הזה עלה לכאן וגר היום בירושלים, להיות כאן, במקומות שבהם מתקבלות ההחלטות שמשפיעות על עתידה של העיר הזאת, קודם כיושב-ראש שדולת ירושלים בכנסת במשך כמה קדנציות, לאחר מכן כשר ירושלים ומורשת פעמיים, בשתי ממשלות שונות, והיום, שוב, כיושב-ראש שדולת ירושלים יחד עם חברי חבר הכנסת דן אילוז, שדיבר כאן לפניי. זו התרגשות עצומה להרגיש שבזכות היום הזה עלית לכאן, ועכשיו אתה תורם את תרומתך לפיתוחה של העיר הזאת ולהתמודדות עם האתגרים שלה. אנחנו קיימנו רק עכשיו דיון מרתק בישיבת ההשקה של שדולת ירושלים עם ראש העיר ועם השר לירושלים ומסורת, וגם עם חברי מועצת העיר ונציגי גופים אחרים. יש הרבה מאוד חדשות טובות ובשורות טובות בירושלים. מצד שני, יש עדיין הרבה אתגרים. למשל, הוצג לנו מאזן הגירה שלילי מאוד מירושלים. אגב, הגירה מירושלים, בניגוד למה שאולי פעם הייתה התדמית, היא היום של כולם. פעם דיברו על זה שחילונים ומסורתיים מהגרים מירושלים; היום 50% מההגירה היא הגירה חרדית. אנשים עוזבים את ירושלים בגלל יוקר הדיור, למשל. לכן, אני רוצה מכאן לברך את ראש העיר ואת כל מי שעוסק במלאכה הזאת על קידום חסר תקדים של הבנייה בירושלים בשנים האחרונות. אני חושב שבעוד כמה שנים כאלה אנחנו נגיע למצב שבסופו של דבר המחסור הזה, שהצטבר במשך שנים רבות בירושלים, ייסגר, ואני חושב שההשפעה על מחירי הדיור תשפיע גם על העצירה של ההגירה השלילית מהעיר, ואנחנו נראה תוצאות אחרות. עוד נושא שאי-אפשר שלא להתייחס אליו בסיום דבריי, דווקא בדיון הזה לציון איחודה של ירושלים: איחודה של ירושלים חייב להיות בפועל, ולא רק על הנייר ולא רק ברמת הצהרתית. הממשלה – וחבריי השרים, גם שר המשפטים וגם השר לירושלים ומסורת, שנמצא פה ועוד מעט יעלה לדבר כאן – מכינה החלטת ממשלה חשובה מאוד, שנייה כבר, תוכנית חומש לפיתוח של השכונות הערביות בירושלים. מי שמאמין בירושלים מאוחדת חייב לדאוג לכך שהחיים בירושלים הזאת, חמש דקות מהכנסת וחמש דקות מהכותל, לא ייראו כמו רצועת עזה, לכן יש פה אתגר גדול אחרי הזנחה של 50 שנה. בזמנו הרמנו את הכפפה עם החלטת ממשלה של יותר מ-2 מיליארד שקלים השקעה בשכונות הערביות של ירושלים – אני מעדיף את הביטוי הזה מאשר הביטוי מזרחה של העיר. אני מאוד שמח מאוד שהממשלה מכינה לקראת יום ראשון הקרוב החלטת ממשלה חדשה, עם השקעה אפילו גדולה יותר, כי מי שמאמין בירושלים מאוחדת לנצח-נצחים, חובתו גם לדאוג שהיא תיראה מאוחדת בכל חלקי העיר הזאת. בכך באמת יבואו לידי ביטוי גם הריבונות וגם האחריות שיש לנו באזורים האלה. תבורך הממשלה, בהנחה שבאמת תאשר את ההחלטה הזאת ביום ראשון, ותוכיח שוב את הנאמנות של מדינת ישראל לאחדותה של ירושלים ולריבונות שלנו שם, גם במעשים ובתקציבים ולא רק בדיבורים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת זאב אלקין. אני רוצה להזמין את הדוברת הבאה, חברת הכנסת צגה מלקו. בבקשה. חמש דקות, בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הקהילה ביתא ישראל, האורחים הנכבדים שנמצאים פה ושאר האורחים, מחר אנו מציינים את יום הזיכרון לזכר הנספים מעליית יהודי אתיופיה. מחר אנו גם מציינים את יום שחרור ירושלים. לכאורה, מבלבל: מה לעצבות אצל השמחה? מה עושה יום האבל הזה ביום החג? במבט ראשוני זה באמת מבלבל, אבל כשמסתכלים פנימה, מבינים שלא כך הוא. החיבור הזה של יום הזיכרון לנספים שאיבדו את חייהם בדרכם לירושלים עם יום החג של העיר הוא כל כך מתבקש וכל כך נכון. "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני", נשבעו עולי בבל לאחר חורבן הבית הראשון. בכך הם הביעו קשר בל יינתק של העם היהודי לירושלים. שורש העניין של עולי אתיופיה נעוץ בכמיהה לירושלים; קודם, ירושלים, (אומרת דברים באמהרית.) באמהרית. בדרך פלאית ונסתרת מתחבר סיפורם. סיפורה של עליית יהודי אתיופיה הוא גם סיפורם של לוחמי ומשחררי ירושלים. זהו סיפור של אומץ. האומץ של לוחמים יהודים בשירות הצבא העברי להסתער קדימה ולהילחם על העיר הקדושה מגיע מאותו המקום שממנו הגיע האומץ של רבבות בני קהילת ביתא ישראל להניח מאחוריהם הכול ולצאת אל הלא-נודע בדרכם אל אותה העיר בדיוק – ירוסלם, ירושלים. זה סיפור על נחישות ואמונה. עם השנים נחשפתי לסיפורם של חלק מן הלוחמים על העיר, ובניגוד למה שנראה לנו במבט שטחי, זה בכלל לא היה קל, ודרש מידה של נחישות ושל אמונה בצדקת הדרך – שני ערכים שהחזיקו את יהודי אתיופיה, ביתא ישראל, שעברו את המסע המפרך מארץ הולדתם, מאתיופיה, לירושלים הקדושה. זה גם סיפור של על אובדן, אובדנם של חברים לנשק, פקודים ומפקדים בקרבות על העיר הנכספת מזה, ואובדנם של אלפי בני הקהילה, ביתא ישראל, חברים שלהם, שכנים, בני משפחה ואף משפחות שלמות שנספו בלי להגיע לקבורה ישראלית. בדרך, במסע, הם סבלו ממחלות, משודדים, ואפילו לא ידעו מתי קברו אותם, באיזה מקום, באיזו שעה ומי קבר אותם. זה הסיפור של הציונות. ירושלים היא ציון, היא שורש השם "ציונות", ובשם אותה ציונות צעדו חיילינו ופרצו את שערי ירושלים בדרכם אל הכותל; בשמה צעדו גם אלפי בני קהילת ביתא ישראל בדרכם אל ירושלים, ירוסלם. זהו בעיקר סיפורו של חלום. אנו זכינו להיות בדור שהגשים את חלומם של דורות על גבי דורות של יהודים מכל רחבי הגלות הקשה. זה שזכינו, לא פוטר אותנו מאחריותנו לזכור אותם. תרשו לי להגיד כמה מילים באמהרית. (אומרת דברים באמהרית.) את זה אנחנו צריכים ללמד במערכת החינוך בבית הספר, להעביר מדורות לדורות. זו האחריות שלנו. מערכת החינוך בישראל עדיין מתעלמת מסיפורה של יהדות אתיופיה, ביתא ישראל; המחיר ששילמנו כדי להגיע לירושלים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> זה סיפור של כל עם ישראל כולו. לפני סיום, אני רוצה לנצל את הבמה המכובדת הזו ולקרוא לחבריי המכובדים ולכלל הציבור הישראלי להצטרף אליי ולכבד את הנספים בטקס הממלכתי שיתקיים מחר בשעה 11:00 בהר הרצל. יהי זכרם ברוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת צגה מלקו. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ליבנו עם אחינו יוצאי אתיופיה, שבאמת במסירות רבה מסרו נפשם על העלייה לירושלים לאורך הדורות. "שיר המעלות לדוד שמחתי באֹמרים לי בית ה' נלך. עֹמדות היו רגלינו בשערַיך ירושלם. ירושלם הבנויה כעיר שחֻבּרה-לה יחדׇו. ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל להֹדות לשם ה'. כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דויד. שאלו שלום ירושלם ישליו אֹהביך. יהי שלום בחילך שלוׇה בְּאַרְמְנוֹתׇיִך. למען אחַי ורֵעָי אֲדַבְּרָה-נא שלום בך. למען בית ה' אלהינו אבקשה טוב לך". "ששם עלו שבטים" – בעבר עלו שבטים. מי עולה לירושלים היום? מה עשינו ליום ירושלים? בוא נגיד את האמת, גם אם היא כואבת. מי חוגג את ירושלים בבאר שבע, באילת, בתל אביב, בחיפה? איך לבושים אלה שעולים לירושלים? כמוני – כיפה וציצית – הם החוגגים. למה? בדקנו גם הבוקר – מצעד הדגלים בהפרדה מגדרית. מישהו שבא עם הבת שלו – אמרו לו: תפריד. אתה רוצה יחד? לך למשפחתי, כאילו זאת בריכה מעורבת. כן, ככה גם ביישוב שלי – כדי לא להגיד רחצה מעורבת אז אומרים משפחתית. יש עוד גברים? בסדר. יש עוד נשים? בסדר. אבל האם זה מה שרצינו לעשות למצעד הדגלים? אלא אם כן רצינו לקחת לנו את ירושלים. לקחת לנו, אבל גם לקחת אותה מאחרים. כמו שפעם היה, כשההתיישבות העובדת עלתה לחגוג את ירושלים; שיום ירושלים לא היה שייך למגזר שמתכנס מחר בערב בבתי הכנסת ומוחרתיים בבוקר, ואומר הלל עם חולצות לבנות – כן, ככה נעשה. אבל מה הרווחנו מזה? כמו מה שאנחנו עושים לכל היהדות במדינה, גם בתקציב הזה – מחזקים את מי שלא צריך חיזוק. מי שיחרר את ירושלים? לכו לגדוד 66, לעצרת מחר. טלי, את מכירה אותם. לכו לגדוד 71, תעשו שם בדיקה איך הם היו לבושים – כן, גם כמונו, חלק עם כיפה וציצית, אבל האם רק? כבר לא אומר לכם איפה הרוב. "ששם עלו שבטים" – אילו שבטים עולים היום? מתווה הכותל – העפנו את הרפורמים והקונסרבטיבים; זה לא שלכם, אתם לא שבט. אתם שבט, אתם אחים בנאום ראש הממשלה בניו יורק או בוושינגטון, לא בירושלים. שם אתם אחים. פה? לא נתנו לכם את הכותל. רצינו בצד, באתר ששייך לרשות העתיקות, ששם יהיה מקום, אולי, ושם יכולה להיות משפחה לחגוג בר-מצווה או בת-מצווה. מה אמרנו? לא. למה? כי אנחנו יכולים, כי הכוח אצלנו. אז לא יבואו לירושלים. אז לא יבואו לירושלים? אז יגידו: זאת גם לא היהדות שלנו. למה? כי אנחנו חוגגים. למה? כי אנחנו החזקים. ובאמת, מה עובר לנו בראש עכשיו? אני אגיד לכם: איזו פרובוקציה יעשו שרי ממשלת ישראל מחר במצעד הדגלים? יש מתח, בגלל שיש לנו כבר ניסיון עם פרובוקציות במצעד הדגלים. אולי, שמא תהיה גם תחרות, כמו שאנחנו התרגלנו, אני מקווה שיום יבוא, וגם הפסוק האחרון בשיר המעלות על "שמחתי באֹמרים לי בית ה' נלך" – אם רוצים שתהיה שמחה – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אז שנזכור גם את הפסוק האחרון: "למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך", בתנאי אחד: כולם, דתיים, חילונים, חרדים, רפורמים, קונסרבטיבים – כולנו אחיי ורעיי. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, השר, שר המשפטים, חברי וחברות כנסת יקרים, אני עומדת כאן ביראת קודש לציין את היום לזכרם של יהודי אתיופיה אשר נספו בדרכם לישראל דרך סודאן. אין נכון יותר לציין זאת אלא ביום לציון חגה של ירושלים, כי בעבורה הם יצאו לדרך, בעבורה הם צעדו בלי להפסיק ובעבורה ובקדושתה אלפים מתו. מי היה מאמין ש-39 שנים חלפו מאז המסע האמיץ והקשה, יציאת מצרים של ממש של ימינו, של קהילה יהודית עתיקת יומין, ביתא ישראל, שכל חלומה היה הגשמת שיבת ציון וחזרה הביתה לירוסלם; קהילה שקמה על רגליה כאיש אחד בלב אחד וצעדה במסע בן אלפי קילומטרים להגשמת חלום בן אלפיים שנה. אדוני היושב-ראש, 39 שנים חלפו מאז הגשמנו חלום של דורי-דורות, אך רבים מאיתנו לא הגשימו את החלום. הציווי לנו, אלה שכן שרדו את המסע, הוא לא לשכוח ותמיד לזכור את מי שלא זכו להיכנס לארץ המובטחת; לא לשכוח את הקדושים הגיבורים והגיבורות שבכל פסיעה אהבו בכל מאודם את ירושלים, חלמו עליה, כפי שאמרתי, וחזו אותה לנגד עיניהם, אך לא זכו להתהלך בשעריה וכמונו לרקוד ברחובותיה ולחגוג את יומה. לא נשכח את אלפי הילדים שגוועו מרעב, שמתו מצמא ונפטרו ממחלה; לא נשכח את אלפי האימהות שהיו כלביאות והגנו מכל רע כל המסע על הפעוטות ועל המשפחות ובסוף נקברו באדמת ניכר; לא נשכח את אלפי האבות – אפשר שקט, בבקשה? סליחה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מאוד מפריע, מאוד מפריע, הדיבורים. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה ממש מפריע. גם ככה זה מביש שהמליאה הזאת ריקה. זה לכולם, זה לא רק לך, עליזה. לא נשכח את אלפי האבות שהיו אמיצים כנחשון בן עמינדב, והיו הראשונים לעזוב חיים שלמים, לצאת למסע בלי לשאול מה יהיה המחיר, מה תהיה ההקרבה, רק ללכת קדימה אחר הגעגועים כדי לצמצם מרחק של אלפי שנים. לא נשכח את זקני העדה, שגם הם יצאו לדרך, והסבתות שבכוחן הדל נתנו את הרוח והחזון לא לעצור, לא לחשוש ולא לפחד, ולצידם הקייסים, באמונה באלוהים שאין כמותה, לקחו אחריהם קהילה שלמה. לא נשכח את הרוגי המלכות ואסירי ציון שהקדישו חייהם בעבור חילוץ יהודי אתיופיה, עם ישראל, בעבור כולנו. אני הייתי בת שלוש, אדוני היושב-ראש. יש לי זיכרונות בהבזקים, אך הרגעים שהיו לפני ארבעה עשורים, נדמה כאילו הם היו ממש במרחק נגיעה. כך בעבור רבים. התמזל מזלי ששרדתי במסע; כך גם בני משפחתי, על אף האירועים הקשים. היה לנו פיצול של המשפחה במהלך הדרך, והמדבר – מדבר קשה, וסודאן – מחנה ארור. ברוך השם בסוף התאחדנו כאן בארץ. אדוני היושב-ראש, בשבילי מבצע משה וכל המבצעים בשנות השמונים הם צוואה וציווי לזכור ולא לשכוח את ההולכים. בשבילי הזכות לעמוד כאן אינה יכולה להיות שלמה בלי רוח גבורתם ומורשתם של הנספים, שמלווה אותי כל העת בשליחות. כל כך הרבה ילדים שהזכרתי, בני גילי, נקברו במקום שאינו נודע, במות קדושים; כל כך הרבה ילדים וצעירים הגיעו ארצה יתומים; כל כך הרבה הורים קברו בנים ובנות בלי קבורה ראויה, בלי מצבה, בסודאן, ואני מאוד מקווה שתהיה פריצת דרך. בעזרת השם, כשיתגבש הסכם עם סודאן, אני מאוד מקווה שאנחנו נחזור למקום הארור ונדע להנציח אותם ואף אפילו לחפש את מקום קבורתם. אני אומר לך שמחר מציינים את היום הממלכתי לזכרם בהר הרצל. שם עומד גלעד עם שמות-שמות. זו הייתה הפעם הראשונה שהמשפחות שאין להן קבר יכולות לעמוד שם ולהזדהות. עד אז השתיקה רועמת, והדמעות התחילו באמת להיפרץ. אני יכולה להגיד לך שכשרת העלייה והקליטה – ובזה אסיים – הייתה לי הזכות לפתוח ולתת תמיכה לרשויות שמנציחות את יהודי אתיופיה. נפתחו עשרות חדרי הנצחה. לצד זה, יש דוח ומסקנות שהובלתי בהחלטת ממשלה, לסיוע למשפחות של השורדים ושל הנספים. אני קוראת לממשלה, ולך, השר דיכטר: אמצו את המסקנות, סייעו לאלה שעדיין בחיים. הם בפוסט-טראומה, יש להם הרבה קשיים, והם חיים את הכאב יום-יום. יהי זכרם של הנספים ברוך. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת ארז מלול, בבקשה. צריך לציין שאת הובלת, בהיותך שרת הקליטה, את האיחוד של היום הזה עם יום ירושלים לזכרם של העולים מאתיופיה. חמש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השר לענייני ירושלים, חבריי חברי הכנסת, היום יום ירושלים, היום שבו אנחנו מציינים את שחרורו של החלק המזרחי והחשוב של העיר ירושלים; היום שבו קיבלנו בחזרה את המקומות הקדושים ביותר לעם היהודי, הכותל המערבי והר הבית; היום שבו זכינו לשוב למקום שבו עמד אבי האומה אברהם אבינו והקריב את בנו. עלינו לזכור שהניצחון שהושג במלחמת ששת הימים היה נס גלוי. מורנו ורבנו הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה, סיפר לנו פעם על החוויות שלו במלחמה. הרב סיפר שבמלחמה הוא היה שכן של אחד מפוסקי הדור דאז, הגאון הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל, ושניהם ירדו למקלט במהלך המלחמה ושהו במקלט ולמדו כל הזמן תורה, כשבחוץ הם שומעים את הדי ההפצצות. בסיום המלחמה, כשניתן האות לצאת מהמקלטים, אמר הרב אבא שאול לרב עובדיה יוסף: נעשה לעם ישראל נס גדול, ולכן לא נאמר תחנון. כלומר היום הזה, היום שבו הסתיימה המלחמה, הוא יום של נס, יום שכולנו מודים על הדבר הגדול שנעשה לנו, ששבנו לירושלים אחרי אלפי שנים של גלות, שיהודים מכל הארצות, מכל הגלויות, התפללו על היום שבו הם יזכו לראות את ירושלים בתפארתה. היום הזה הוא יום של שמחה אבל גם יום של אחריות. מסע של אלפי שנים, ציפייה של דורות רבים מוטלת על כתפינו. חובה עלינו לדאוג לפיקדון שהופקד בידינו. אנחנו הדור שזכה לראות את ירושלים מאוחדת; אנחנו הדור שגדל לתוך הנס הגדול הזה של תקומת ישראל ואיחוד ירושלים. אנחנו צריכים לדאוג שירושלים תפרח ותשגשג, שכל ילד בירושלים יהיה זכאי לקבל את המגיע לו, שכל ילד בירושלים יוכל לחיות בה בבטחה; להבטיח את העתיד של ירושלים ושל כל התושבים שלה ללא יוצא מן הכלל. ביום חגה של ירושלים עלינו לזכור את החשיבות של ירושלים לעם היהודי ולעולם כולו. ירושלים היא לא רק עיר, היא סמל של היסטוריה לעם היהודי, לתרבות שלנו ולזהות שלנו. ירושלים היא בירת העם היהודי למעלה משלושת אלפים שנה, וחובתנו לשמור על עיר קדושה זו לדורות הבאים. אנחנו רואים בכל העולם מדינות רבות שנאבקות לשמור על המורשת והזהות התרבותית שלהן. לנו יש מתנה מיוחדת: ירושלים, שהיא עיר שמשמרת את כל העבר וההיסטוריה שלנו. ביום חגה של ירושלים עלינו לחדש את המחויבות שלנו לעיר הגדולה הזו, לערכים שהיא מייצגת ולמורשת המפוארת של העם היהודי שנטועים בירושלים. הבה נפעל יחד לבניית עתיד ראוי להיסטוריה העשירה של ירושלים ולמען העתיד של העיר ירושלים. לסיום, אני רוצה לשבח את השר לשירותי דת, הרב מיכאל מלכיאלי, אשר עושה רבות למען שימורו של הר הזיתים, וכן לרגל יום העלייה מאתיופיה. בכוונתי לציין את פועלו של הרב של השר, ביחד עם רבה הראשי של יהדות אתיופיה, הרב ראובן וובשת, הפועלים במשרד לשירותי דת למען עדה זו, בשימור המסורת של העדה האתיופית, בשימור הרבנים, הקייסים, כל מנהגי יהדות אתיופיה, בחיזוק הכשרות, בגידול תקציב האגף. יישר כוח. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ארז מלול. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה, חמש דקות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרים הנכבדים, השר לענייני ירושלים הרב פרוש, אנשי העדה האתיופית, האורחים, הכנסת מציינת היום את יום העלייה לזכר יהודי אתיופיה שנהרגו בדרך, נהרגו בדרך בעלייה לארץ ישראל, ואת יום ירושלים, ואני רוצה לומר שזה לא בכדי. אנחנו מדברים על מה שקרה לירושלים, ושמעתי דוברים קודמים לי – את חבר הכנסת אלעזר שטרן מדבר – וכשאנחנו מדברים על ירושלים, אנחנו צריכים לזכור מהי ירושלים ומה עבר העם היהודי בדרכו לירושלים, אם זה מאתיופיה, אם זה מצפון אפריקה, אם זה מאירופה, אם זה מרוסיה, אם זה מכל המקומות. אנחנו מדברים על מסירות נפש של אלפי שנים של יהודים, אלפי שנים, מכל קצות הארץ, מיציאת מצרים ועד ליהודי אתיופיה, שעדיין חלקם בדרך, במחנות, בתנאים-לא-תנאים, עדיין בדרך, עם כמיהה לציון. מהי אותה כמיהה לציון? מה זה? ממתי עם חולם? אני לא מכיר אמריקאי שיושב בלילה וחולם על וושינגטון. אני מכיר אולי צרפתי שאוהב לדבר על פריז, זה בסדר; יש מי שמדבר על לונדון. אבל כזאת כמיהה? אנשים מוכנים למות בדרך, וכולנו רוצים להגיע לאיזשהו מקום. מהו הדבר הזה? מהו החיבור הזה של העם היהודי לירושלים? וכאן אני רוצה להתייחס למה שאמר אלעזר שטרן. אני רוצה להזכיר את סבו של השר לענייני ירושלים, הרב משה מגיד, המנהיג הראשון בירושלים שהגיע להסדר עם הטורקים, עם הערבים, ולהסדר בין היהודים כאן, החסידים והספרדים, הרב משה מגיד, שהיה סבו של השר לענייני ירושלים. השנה שבה הוא עלה לירושלים היא 1838 – אנחנו מדברים על 69 שנים לפני הרצל בבזל, לפני הקונגרס הציוני העולמי הראשון – עם כמיהה אמיתית לירושלים, במסירות נפש. כקוריוז לשר לענייני ירושלים ומירון, חנוכת הבניין הראשון הקהילתי על ידי הרב משה מגיד, סבו של הרב פרוש, הייתה בל"ג בעומר 1842, הבניין בחצר חורבת רבי יהודה החסיד, שבו נחנך 20 שנה אחר כך בית הכנסת, במסירות נפש. על מה? ירושלים הוא מקום חיבורו של העולם הזה עם העולם הבא, מקום החיבור לשכינה. "מקדש ה' כוננו ידיך" ו"ה' ימלך לעולם ועד" – הקדושה של ירושלים, מקום החיבור. ירושלים היא לא עוד עיר הייטק, היא לא עוד עיר תעשייתית, היא לא עוד עיר היסטורית של תיירות. היא עיר של מקום חיבור, מקום של חיבור בינינו – יחד כולנו כעם יהודי אבל לאבינו שבשמיים, ואת זה צריך לזכור ביום הזה. האנשים שעוסקים בבניינה של ירושלים, השר לענייני ירושלים, ראש העיר ירושלים – תפקיד היסטורי בחיבור בינינו לירושלים של מעלה. היה אומר רבי משה מגיד, סבו של הרב פרוש: ציון "דורש אין לה – מכלל דבעי דרישה" – צריך לדרוש את ציון, בשביל מה? כחיבור בינינו לבין אבינו שבשמיים. לפני סיום, אני רוצה לומר עוד משפט אחד: עולה מדי פעם – אם יש לנו כזאת כמיהה לירושלים, למה אנחנו לא עולים להר הבית? אם יש לנו כמיהה למקום המקדש, למה אנחנו לא עולים? אני מצטט את הרב משה מגיד, שהיה אומר תמיד: אם השם לא יבנה עיר – שווא עמלו בוניו; "אם השם לא יבנה בית, שווא עמלו בוניו"; בסוף, מהחיבור שלנו לשכינה, מהחיבור שלנו בבניין ירושלים, נזכה שהקדוש ברוך הוא יבנה את בית המקדש. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת הרב פינדרוס. חבר הכנסת משה סולומון, בבקשה, חמש דקות לרשותך. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שרים, חבריי חברי הכנסת, בני קהילתי שנמצאים כאן במליאה ובאו לכבד את ציון היום המיוחד כאן, חיילים שאני רואה כאן, אזרחים ואורחים יקרים, יום ירושלים, יום לזכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל בשנים 1979–1985 – יום חג שהוא גם יום זיכרון; יום זיכרון לחברים, למשפחה, מי שצעדו איתי בדרך הארוכה לישראל ולירושלים, מי שכוחם לא עמד להם, מי שנפגעו מחיות רעות, מחלות, ומי שנהרגו בידי מרצחים בדרכם לירושלים. המסע הפיזי תם. רבים לא צלחו אותו, אך רבים יותר צלחו והגיעו לירושלים המאוחדת, הקימו משפחות, וברוך השם, גם קהילה לתפארת בארץ ישראל. המסע הפיזי תם, אך המסע המהותי, המסע ללב החברה הישראלית, עוד לא הסתיים. כפי שאמרתי בנאום הבכורה שלי, הנוכחות שלי כאן, בכנסת ישראל, היא-היא הגשמת המסע והחלום לירושלים. מי העלה על דעתו אי-שם במדבריות סודאן כי אחד מבני הקבוצה שלנו לא רק שיגיע לירושלים, אלא יהיה חבר בכנסת ישראל בליבה של העיר ירושלים? ופה אני מוסיף – יחד עם חברותיי חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, שהיא כבר ותיקה כאן, וחברת הכנסת ד"ר צגה מלקו. זה חלום, רבותיי. זה מגוף ראשון – זה רק לחלום מגוף ראשון – שלושתנו הלכנו במדבריות ואנחנו זוכים להיות כאן, בירושלים, בכנסת ישראל. זה דבר נפלא, דבר של גאולה, דבר של הגשמת חזון הנביאים. החיבור בין ירושלים, יום חגה של העיר, המצוין בעת איחודה מחדש, לבין היום לזכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל הוא לא חיבור טכני במסע לארץ לנגד עיניהם של הצועדים. לנגד עיניי עמדה מטרה אחת: ירוסלם, עיר שכולה זהב, עיר אבותינו, עיר שבה שוכן בית המקדש, שבעזרת השם, ייבנה במהרה. צעדנו אליה, חלמנו עליה, שאפנו אליה. מי שכוחו לא עמד לו התנחם בכך שמת בדרכו לירושלים, ומי שהגיע לכאן – אין מילים לתאר את ההתרגשות והשמחה מההגעה לירושלים. אחד המהלכים שאני רוצה להוביל כחלק מכנסת ישראל יחד עם שר העלייה והקליטה חברי חבר הכנסת אופיר סופר הוא הפרדת יום ירושלים מיום לזכרם יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל – ואני שמח על ההגדרה הזאת. זאת לא הפרדה מהותית, חברותיי, אלא הפרדה טכנית. אנחנו מתכוונים לעגן את היום הקודם ליום ירושלים כיום לזכרם של היהודים שנפלו בדרכם לירושלים – כפי שיום הזיכרון צמוד ליום העצמאות, כך גם יהיה סביב יום ירושלים. אני יודע שמי שקבעו את היום הזה קבעו אותו באופן מהותי, כדי שאותם נופלים שנפלו בצעדה לירושלים באמת ייזכרו דווקא ביום הזה. הוא חשוב, אבל יש עוד משהו חשוב. היום לזכרם של יהודי אתיופיה שעשו את דרכם לישראל ראוי ליום בפני עצמו, יום שבו החברה הישראלית ומערכת החינוך ילמדו, ישתתפו בפעילויות ובפרויקטים להנצחת היום ולזיכרון ירושלים. אך אל לנו להפריד את הימים, ולכן הימים יישארו סמוכים. כפי שיום הזיכרון מנציח את מי שהוביל ליום העצמאות – לחימתם והקרבת חייהם של חיילינו למען הקמת המדינה – כך גם היהודים שנלחמו על ירושלים, שמתו על ההגעה אליה, יצוינו בערב יום ירושלים. לכן, אני חושב שיש חשיבות עילאית, מצד אחד, להיות כגמד על גבי ענק. היו פה ענקים שבנו דברים נפלאים – חברינו שציינו את היום הזה. אבל כגמדים, לצעוד צעד אחד קדימה – כן להנציח את היום הזה, אבל לחבר את הקהילה שלנו, קהילת יהודי אתיופיה, ליום ירושלים הגדול, לאיחודה יחד עם כל שבטי ישראל – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רואה בזה חשיבות גדולה מאוד. אני קורא לכם להצטרף למהלך, ללמוד וללמד על היום המיוחד הזה, ומחר, במהלך החגיגות החשובות, לא לשכוח את היהודים הללו שמתו מתוך כיסופים וציפייה גדולה להגיע לירושלים ולהתאחד עם כלל ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה סולומון. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> חג שמח, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני מברכת על היום הזה. יום ירושלים מבטא עבורי את האהבה והקשר ליסוד שורש קיומנו כאן, למקום שממנו אנו יונקים – העיר ירושלים ובמרכזה הר הבית. לא סתם אנחנו משתמשים בביטוי "עולים לירושלים". ירושלים היא מקום שבשביל להגיע אליו צריך לעלות – לעלות גשמית ולהתעלות רוחנית. מגיל צעיר לימדו אותי לחלום על ירושלים. סיפרו לי עליה ועל נפלאותיה. מספר הרב אוריאל אלעזר על המסע שלו מאתיופיה אל ארץ ישראל, לירושלים: "היינו יושבים ביחד עם בני המשפחה ושומעים את הסיפורים עליה. בדמיוני ירושלים הייתה עשויה כולה זהב וממוקמת במקום שמיימי, שכדי להצליח להגיע אליו צריך לחצות כמה רקיעים". הרב אוריאל מספר כי כילד קטן עבד כרועה צאן: "את רוב השעות שביליתי בשדה העברתי במחשבה על בירת הנצח, על החלום להגיע אליה ולראות אותה בחיי. היא הייתה נוכחת בכל שיחה ובכל מחשבה שלנו. ירושלים הייתה המהות והמטרה". עד שבלילה אחד, בהיותו בן חמש, אביו ניגש אליו ואמר לו שהוא צריך ללכת לישון מוקדם, כי בבוקר הם יוצאים לירושלים. "את הלילה הזה אני זוכר היטב. לא הצלחתי להירדם בו מרוב התרגשות. רק קיוויתי שנגיע אליה מהר. לא ידעתי שזה ייקח עוד הרבה זמן". באתיופיה משפחתו של אוריאל נחשבה עשירה. "אבא שלי היה הנפח האזורי, היו לנו צאן ובקר ולא חסר לנו כלום. בבוקר קמנו מוקדם ויצאנו לדרך רק עם מעט ציוד ואוכל. לקחנו רק את מה שיכולנו לסחוב וגיליתי שאנחנו משאירים מאחורינו את הכול. כילד, לא דאגתי לזה – רק חשבתי על הזכות שאנו מצליחים להגשים את חלומנו. התחלנו ללכת לעתיד בלתי ידוע". ואז החל המסע בן 900 הקילומטרים לגבול סודן. "ישנו בצידי הדרכים. לפעמים עלה בידינו לשכור אוהלים או צריפים וזכינו לשנת לילה טובה יותר. לעיתים נאלצנו לעצור ולעבוד כדי להרוויח את פת הלחם לאותו היום ולימים הבאים. מכרנו עצים ומים והלכנו מרחקים ארוכים כדי להרוויח כמה מעות. אבא שלי, שהיה נכה, לא היה מסוגל לעשות הרבה, ולכן האחריות לקיים את בני משפחתי נפלה עליי, ילד בן חמש, ועל אחי, שהיה גדול ממני בכמה שנים". אחרי מסע שארך יותר משלוש שנים, שבו איבד אוריאל בני משפחה רבים, דודים ודודות, בני דודים וחברי משפחה, הם הגיעו לגבול סודן. "היינו צריכים לשחד את שומרי הגבול כדי שייתנו לנו לעבור; שהינו שם במחנה פליטים. בתחילה הצלב האדום סייע לנו, אך מהר מאוד הם אמרו לנו שאנו צריכים לדאוג לעצמנו. רעבנו ללחם, וכילד בן תשע נאלצתי לחשוב על פתרונות יצירתיים כדי להאכיל את בני משפחתי. במהלך התקופה הזו, ניסיתי להמשיך למכור עצים ומים בכפרים מרוחקים. בכל בוקר פחדתי וחששתי שלא אצליח להביא אוכל הביתה. בכל יום הלכתי רחוק ולא התעצלתי. אפילו נתקלתי פעמיים בקניבלים שרצו להרוג אותי. זה היה מפחיד מאוד אבל היה עוד יותר מפחיד שמשפחתי ואני נרעב ללחם ולכן המשכתי בשגרה הזו". אוריאל מסכם: "ירושלים הייתה ועודנה חלק נכבד מזהותי. בליבי צרופה תמונת הנוף הראשונה שראיתי בירושלים והאהבה אליה רק גדלה לאחר שראיתי אותה. אני מלא גאווה על כך שירושלים לא נמצאת בגדר חלום בשביל ילדיי, אלא היא ממשית. ההצלחה הגדולה ביותר בחיי היא המציאות שבה ילדיי גדלו עם האהבה והכיסופים לעיר, אך לא היו צריכים לעבור מסע מפרך כדי להגיע אליה, אלא היא נמצאת במרחק נסיעה קצר". ואני שואלת אתכם, חבריי: מה יש בה, בירושלים? מה יש בה שלמענה הלכו אותם יהודים אלפי קילומטרים בדרך? מה יש בה שלמענה היו מוכנים להקריב את חייהם? מתוך עדויות של העולים שומעים משפטים כמו: תמיד הזכירו לנו שהמקום שלנו הוא לא שם, שאנחנו לא שייכים למקום הזה, ואנחנו נלך לירושלים כשיגיע הזמן. ואחד מהם גם העיד על עצמו: אני ידעתי להגיד ירוסלם עוד לפני שידעתי להגיד את שמי. גם כיום, למרות שירושלים איננה בנויה ופוגשים את מורכבות החיים, יש כאלה שעדיין ליבם לא גס בירושלים של החלום. וכך מתארת אחת מהעולות לארץ: "בחג הסיגד אני הולכת להתפלל ולהתנקות מכל הבלגן. אני רואה מולי את בית המקדש, את התקווה לשלום שיהיה בין כולם, את התפילה שתהיה פרנסה ושיהיו חיים טובים". יש עוד הרבה סיפורים לספר, ויש כאלה שלצערנו לעולם לא יסופרו. אנחנו, שזכינו להיוולד ולגדול בתוך ירושלים, לעיתים ליבנו גס בירושלים, אך ליבם הטהור של עולי אתיופיה, לב מבין, ידע לחוש את עומקה ומעלתה של ירושלים. דוד המלך, משורר ספר תהילים: "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו"; דורש על כך רבי יהושע בן לוי – מה הכוונה "חוברה לה יחדיו"? שזו העיר שעושה את כל ישראל חברים. שנזכה כולנו במהרה בימינו, אמן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת לימור סון הר מלך. הדוברת הבאה – חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. חמש דקות לרשותך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אורחים נכבדים, יום ירושלים הוא יום חג ואחדות לעם ישראל, מועד שבו אנו מציינים את שחרור ירושלים, העיר המקודשת לעם היהודי לאורך שלושת אלפים שנה. בשנים ארוכות של גלות והיסטוריה מסועפת עם ישראל קיווה והתפלל לשוב לירושלים. מאז שחרור העיר במלחמת ששת הימים המדינה פועלת לשמור מכל משמר על אחדות ירושלים כבירתה הנצחית. ירושלים היא לא רק הלב הפועם של העם היהודי; ירושלים מהווה סמל לתקופות של גלות וחוסר יציבות, ממש ככתוב בתפילת נעילה: לשנה הבאה בירושלים הבנויה. סיירתי אתמול ברובע היהודי יחד עם חברי סיעת ישראל ביתנו. התרגשתי לפגוש ברובע היהודי את כל חלקי החברה הישראלית: דתיים, חילונים, מבוגרים, צעירים, גברים ונשים. כמו מדינת ישראל, העיר הזו חשובה לכל תושביה בלא יוצא מן הכלל. לדאבוני, בעת האחרונה אנחנו חווים קרע בחברה הישראלית בין האוכלוסיות, בין היתר גם סביב סוגיות כמו שוויון בנטל. הציבור שיוצא לעבוד ומתגייס הבין שהוא פשוט לא יכול עוד לשאת לבד בנטל. הוא צריך עזרה. במלחמת השחרור ובמלחמת ששת הימים, בתקופת המצור על ירושלים, לא דיברו על שוויון בנטל, כי זה היה המובן מאליו – כשיש איום על המדינה, כולם יוצאים להגנתה. רוב הציבור החרדי אוהב את מדינת ישראל לא פחות מכל ציבור אחר, אז למה אנחנו לא רואים אותם גם תורמים לחיזוקה והגנתה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תורמים, תורמים. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בסיור שבו לקחתי חלק אתמול, נחשפנו לסיפור על הרב יצחק אביגדור אורנשטיין, זכרו לברכה. בתחילת המצור הערבי על ירושלים, במאי 1948, שהה הרב בירושלים החדשה, אך שב מייד לעיר העתיקה. שם שאלו אותו, את הרב: למה אתה מתעקש לרדת דווקא למקום הסכנה? ענה להם הרב: אם נגזר על מאן דהוא לעלות קורבן על קדושת ירושלים העתיקה ומקומותיה הקדושים, הרי אני מחויב בכך מכל אדם אחר. ביתו, שעמד על הגבול בין הרובע היהודי ובין הרובע הערבי ושימש עמדה לאנשי המגן, נחרב כולו ועלה באש על ספרייתו הגדולה וכתבי היד החשובים שלו. אבל הרב לא התייאש; הוא התייצב מייד בשורת ראשוני המגינים ונתמנה למנהל העניינים, כמו מפקד. במשך שלושת החודשים שבהם כיהן בתפקיד זה, הראה הרב את יכולותיו בהסדרי עבודה, בהגנה, במשטרה עברית ועידוד הרוחות בכלל, ולמעשה היה אחראי לכל שטחי החיים. יומיים לפני נופלו סייע הרב בידיו ממש להביא לידי קבורה בקבר אחים את הלוחמים מגיני הרובע שנפלו באותו שבוע, וכאבי היישוב הישן הוא אמר את הקדיש האחרון על קברם. אולם למוחרת השבת פגע בו כדור האויב, ואף אשתו הרבנית נפצעה פצעי מוות. שניהם הובאו לקבורה באותו מקום, ביחד עם שאר מגיני העיר הלוחמים. ביחד. היום אנחנו מציינים את יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל. בשנים 1980 עד 1984 החלה יציאה המונית של יהודי אתיופיה, קהילת ביתא ישראל, מן הכפרים באזור גונדר לעבר סודן. רבים מיהודי אתיופיה, שחלמו כל השנים לעלות לישראל, הצליחו לברוח לגבול אתיופיה וסודן, ושם המתינו במחנות זמניים לעלייה לישראל. העלייה דרך סודן התאפשרה בשל הסכם שבשתיקה שפרטיו היו ידועים רק לבכירים מעטים בסודן. סוכני המוסד שהמתינו לעולים במחנות שבגבול סודן הורו להם, ליהודים, להצניע את זהותם. בדרכי הבריחה ובמחנות בסודן סבלו היהודים ממגפות, מרעב, ממעשי התנכלות, אונס ושוד רצחני. ההליכה של משפחות, קשישים וילדים נמשכה לעיתים חודשים, ולאחריה נאלצו העולים להמתין במחנות הפליטים בסודן כשנתיים עד לחילוצם ולהעלאתם לארץ. כ-4,000 מבני העדה נספו בדרכים ובמחנות בניסיונם לעלות לישראל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> על פי הוראות סוכני המוסד, הצנעת הזהות היהודית הקשתה מאוד על העולים את השמירה על הלכות הכשרות והטהרה. במדבר לא היו העולים יכולים לקבור את מתיהם מפני שחששו משודדים, ואילו במחנות הם לא היו יכולים לקבור את המתים בטקס יהודי מאימת השומרים הסודנים. כדי להגיע לכאן יהודי אתיופיה עברו קשיים שקשה לדמיין. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משפט לסיכום. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אחרי כל המסע הזה הגיעו יהודי אתיופיה למדינת ישראל וחשבו שהמסע נגמר. אנחנו חייבים לעשות הכול גם היום כדי לשפר את מעמדם ואורח חייהם של יהודי אתיופיה, לעשות הכול כדי לספק להם שוויון הזדמנויות. הקהילה האתיופית היא חלק בלתי נפרד מהתרבות היהודית, מהעם היהודי, ואנחנו צריכים להשתפר כדי שנוכל לגרום להם להרגיש כך באמת. כקצינה בכירה בצה"ל אני יכולה לומר לכם שככל שהצלחנו להסמיך יותר ויותר קצינים אתיופים על מגרש המסדרים בבה"ד 1, כך זכינו לצבא חזק, מגוון, שוויוני ומגובש. כך זה צריך להיות בחברה כולה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שרון ניר. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. לאחר מכן חבר הכנסת אבי מעוז, והשר מסכם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, יום ירושלים, ירושלים בירתנו על ראש שמחתנו. אני אתחיל במשהו אישי: ירושלים היא גם עיר האהבה שלי. היא הייתה העיר שהייתי מחכה להגיע אליה ומחכה להרגיש את אווירת הקדושה כבר בכניסה אליה; עיר שגם ביום-יום הסיזיפי הניכר בה כל כך, יש רוחניות קסומה ששורה על כולה. כשהכרתי את בעלי, אבי, האהבה הזאת הפכה למשותפת. את הצעת הנישואין הוא הציע לי למרגלות חומות העיר העתיקה, חקוק לנצח עם אהבתנו אחד לשנייה ולירושלים. בלי שתכננו, בחתונה שלנו הרב יצחק דוד גרוסמן, שחיתן אותנו, הרקיד את כולנו ושר לירושלים. כשסיימנו את החופה, דודי היקר, רבי משה דהאן, עלה לשיר את "שבחי ירושלים". כך אהבתנו לירושלים נשזרה בטקס נישואינו. היה זה רק מתבקש שהבן שלנו יחלוק את האהבה הזאת, הראל ציון ירושלים הקטן שלי. קראנו לו על שם סבא של אבי, אך גם על שם הכמיהה של המשפחות שלנו להגיע לציון לאורך הדורות. ירושלים – תקווה לחזית אחרית הימים שבה יעלו כל האנושות לעבוד את השם: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונישא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים; והלכו עמים רבים ואמרו, לכו ונעלה אל הר ה', אל בית אלוהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה באורחותיו; כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם; ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים; וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות; לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה". ישעיה ב' – אמן. אבל כבוד יו"ר הכנסת, לצד הקדושה והרוח של העיר האהובה הזאת שלנו, בירתנו, אני רוצה גם לדבר על ירושלים של מעלה ושל מטה: ירושלים כמו חיבור של ארציות, חומר של מטה וירושלים של מעלה – קדושה, עלייה לרגל, תפילה; ירושלים של מטה – הבתים והאנשים עצמם, שצריכים לחיות יחד בשלום ושלווה. ירושלים של מעלה היא עיר של שכינה, שממנה יוצאת תורה ונבואה, הרגש לירושלים והתפילה בין האנשים לאלוהים. לירושלים עולים לרגל שלוש פעמים בשנה כחיבור לאלוהים ולבית המקדש. בירושלים של מטה 490,000 מתושבי הבירה גרים בשכונות שמדורגות באשכול 1. העוני בעיר מושך למטה גם את השכונות החזקות שנמצאות במגמת ירידה בדירוג החברתי-כלכלי. יהודה עמיחי כתב על ירושלים: "האוויר מעל ירושלים רווי תפילות וחלומות / כמו האוויר מעל ערי תעשייה כבדה / קשה לנשום". אנחנו אוהבים לאהוב את ירושלים, אבל המדיניות שאנחנו מקדמים בה לא מבטאת שום אהבה. בואו נפעל גם למען החיים בירושלים. ירושלים היא עיר שיש בה הרבה כאב, עיר של חיים שקופים ללא זכויות או משאבים, עיר המגלמת את הפער הבלתי-נתפס בין השקעה, כספים, יוקרה ומעמד ואף משרד ממשלתי מיוחד שקיבל רק עכשיו מיליונים רבים, לבין העוני, האי-שוויון והמתח הפנימי הגדול בה. אהבת ירושלים היא צמצום הפער הזה בין ירושלים של מעלה לירושלים של מטה, בין ירושלים המזרחית לירושלים המערבית. יו"ר הכנסת, תתחבר אולי גם לשורה הבאה, כי הקשיש שמחפש בפח עומד בסתירה לירושלים של מעלה. איזו רוחניות גבוהה אפשר לקיים מול האי-צדק הזה? ואני אומרת פה, במקום הבאמת-מדהים – אני אפילו אגיד, המקום הקדוש הזה בעיר הקדושה שלנו – שההבנה שיופייה של העיר ואהבתנו לעיר נמדדים גם במצב החיים בה, באפשרויות שהיא נותנת להם, ההבנה שהחיים בעיר צריכים להיות משותפים לכלל האוכלוסיות והדתות בכבוד ושוויון, הן צוואתה של ירושלים. אני רואה פה את האורחים. תודה שבאתם לכאן לכנסת ביום המיוחד הזה למען ירושלים. שנדע לראות את ירושלים הרוחנית, המשגשגת מהתורה שיש בה, אבל גם השוויונית והצודקת, שבה חיים בכבוד ורווחה, ולא באשכול 2-1 של עוני מחפיר. תודה רבה, רבותיי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת נעמה לזימי. אחרון הדוברים – חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, אורחים מאוד נכבדים, ברוך השם, אשרינו שזכינו לעמוד פה ולציין 56 שנים לנס המופלא של מלחמת ששת הימים, שהחל היום, כ"ו באייר, ואת שחרור חבלי המולדת ובראשם ירושלים העתיקה, הכותל המערבי ומקום המקדש. לפני קום המדינה היו בהנהגת היישוב מי שהיו מוכנים להסתפק בהמשך המנדט הבריטי. אבל להשגחה האלוקית היו תוכניות אחרות. השאיפות הפנימיות של עם ישראל, שבאו לידי ביטוי במאבק הנחוש והבלתי-מתפשר של לוחמי האצ"ל והלח"י והכרחים נוספים, גלגלו את המציאות לידי כך שפרצה מלחמת העצמאות ושהבריטים יעזבו את הארץ. מדינת ישראל נולדה ונהייתה למציאות חיה וקיימת. אבל הארץ נותרה מחולקת, וכפי שסיפר מורנו ורבנו, הרב צבי יהודה הכהן קוק, זכר צדיק לברכה, בעצרת יום העצמאות, שלושה שבועות בלבד לפני תחילת מלחמת ששת הימים, הוא לא היה מסוגל להצטרף לחוגגים ולרוקדים לאחר החלטת החלוקה של עצרת האו"ם, וכדבריו אני מצטט: "ישבתי בדד ואדום כי נטל עליי. באותן שעות ראשונות לא יכולתי להשלים עם הנעשה, עם אותה בשורה נוראה כי אכן התקיים דבר ה' בנבואה בתרי-עשר, ואת ארצי חילקו. איפה חברון שלנו, אנחנו שוכחים את זה? ואיפה שכם שלנו, אנחנו שוכחים את זה? ואיפה יריחו שלנו, אנחנו שוכחים את זה? ואיפה עבר הירדן? איפה כל רגב ורגב, כל חלק וחלק של ארבע האמות של ארץ ה'? הבידנו לוותר על איזה מילימטר מהן? חלילה וחס ושלום". לפני מלחמת ששת הימים, למרות שבסופו של דבר נפתחה על ידנו במבצע מוקד המופלא שבו הונחתה מכה מוחצת על חילות האוויר של מצרים, סוריה וירדן וגם על זה של עיראק, ממשלת ישראל ניסתה להימנע ממנה והעבירה למלך ירדן את המסר שהיא אינה רוצה במלחמה עימו, והיא לא מתכוונת ליזום שום פעולה התקפית בגזרתו. אבל ההשגחה האלוקית תכננה אחרת. הכרחים שונים הובילו לכך שלא היה אפשר להימנע מהמלחמה, ולכך שמלך ירדן הוטעה על ידי המצרים ונכנס למערכה, כי המציאות תובעת מעם ישראל להיות נאמן לייעודו. ברוך השם, זכינו אז לחזור אל מרחבי ארצנו ואל הלב שלנו, ירושלים עיר קודשנו ותפארתנו. אין לנו אפשרות להיתקע רק בשלב בניית הגוף הלאומי. הנשמה והזהות תובעות את שלהן, להופיע במציאות. יהודה ושומרון, ירושלים, הכותל המערבי ומקום המקדש שבהם פעלו אבותינו ואמותינו, אלו שבהם התנבאו נביאנו, שפטו שופטינו ומלכו מלכינו, נושאים ייעוד עמוק ותובעני. אבל אי-אפשר לברוח מהייעוד של ממלכת כוהנים וגוי קדוש. אנחנו צריכים לדעת להיות קשובים לתביעה העמוקה שהכותל המערבי קדוש לכל אורכו, כפי שפסקו גדולי הדורות האחרונים. למסור את חלקו למי שמעוניינים להשתמש בו לטובת זיוף היהדות והמאבק שלהם כנגד זהותה היהודית של המדינה זה ההפך הגמור מנאמנות למה שהכותל תובע מאיתנו. אותם ערגה, שקיקה וכיסופים שדחפו אותנו חזרה לירושלים ולמקום המקדש, הם אלו שבערו בליבה של קהילת ביתא ישראל במשך מאות ואלפי שנים והובילו לניסיונות העלייה ארצה, ניסיונות שקשה לתאר את עוצמת הקשיים והייסורים שהיו כרוכים בהם ושעלו בחייהם של אלפים רבים. הערגה, השקיקה והכיסופים הללו לא חדלו ולא יחדלו, והם שיובילו אותנו, בהובלת היד האלוקית המנהלת את ההיסטוריה, עד למימוש ייעודנו הגדול של "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים", שיביא ברכה לאנושות כולה, עד למצב של "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה". יום ירושלים שמח. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אבי מעוז. אני רוצה להזמין בבקשה את השר לירושלים ומסורת ישראל, הרב מאיר פרוש, לסכם את היום המיוחד הזה. בבקשה. כמה דורות בירושלים אתם, הרב פרוש? << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> דור שביעי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> דור שביעי בירושלים – אין יותר מתאים מזה. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אורחים נכבדים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת לזימי, הקשיבו לך. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני רוצה לקדם בברכה את הנציגים הנכבדים של ציבור עולי אתיופיה שנמצאים איתנו ומכבדים אותנו בנוכחותם ביציע. ראשית, אני רוצה לתת כמה נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נתונים עדכניים. ביום ירושלים תשפ"ג יהיו בירושלים 984,500 נפש. בסוף שנת הכספים 2022 היו בירושלים 60.8% יהודים ו-39.2% לא יהודים. אני מבקש לציין שכאשר הכותל שוחרר בתשכ"ז, 1967, אחוז היהודים בירושלים היה 72% ואחוז הלא-יהודים היה 28%. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רגע. מישהו פה – סליחה, סליחה, הדיבורים פה – – – << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> במהלך שנת הכספים 2022 גדלה אוכלוסיית ירושלים ב-13,200 תושבים. המספרים הם כדלהלן: 20,000 נוספו בשנת הכספים 2022 מריבוי טבעי. נוסף לכך, 8,500 נוספו בירושלים מהגירה בין-לאומית לעיר. יחד זה 28,500. הייתה הגירה שלילית באותה שנה של 15,500 שעברו לערים אחרות. מה שנשאר זה 13,200, שזה הגירה חיובית לירושלים פחות הגירה שלילית. עוד נתון שהוא אולי יבש, אבל אני אומר זאת: כשני שלישים, 65% מתושבי ירושלים בני 20 ומעלה, גרים בעיר מאז לידתם, כלומר 34% – דומה לממוצע הארצי – גרים פה ולא נולדו כאן, בירושלים. בשנת הלימודים תשפ"ב למדו בבתי הספר העבריים – אני אומר "העבריים", ואני אסביר כבר, מייד, מה זה – 85,144 תלמידים, מתוך זה 58,000 בפיקוח חרדי, 15,000 ממלכתי-דתי וכ-12,200 בממלכתי. כששאלתי קודם את איש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – או שזה מכון ירושלים – אתה כותב בחוברת: בתי הספר העבריים, שלומדים שם עברית, אבל אין לך את המספר של התלמידים שלומדים יידיש. אז הוא אומר: אין לי את הפטור. אז אני מציע, ומספר לכם שיש 85,940, או 144,000 תלמידים בפיקוח החרדי, ויש כמה אלפים טובים נוספים שגרים בירושלים, לומדים בתלמודי תורה בירושלים, לומדים בשפה יידיש. מאמצע שנת הכספים 2021 עד אמצע שנת הכספים 2022 נוספו 2,567 דירות, שזה גידול של 1.1% בירושלים, לעומת 1.9% בכל הארץ. בשנת הכספים 2022 הונפקו היתרי בנייה עבור 7,280 דירות חדשות בירושלים, ובשנת הכספים 2022 החלה בנייתן של 4,460 דירות בעיר. זו עלייה של כ-41% לעומת שנת הכספים 2021. לשם ההשוואה, בכלל הארץ הייתה עלייה בין 2021 ל-2022 של 5.3%. נתון שלכאורה צריך לשמח אותנו: 89% מהירושלמים בני 20 ומעלה מרוצים מחייהם פה בעיר, כאשר החלוקה היא ש-93% מהיהודים מרוצים, וערבים – רק 82%. אני רוצה לעבור קצת להיסטוריה שלנו. כמו שנאמר כבר על ידי רבים, ביום שישי הקרוב אנחנו נציין 56 שנה לחזרתנו לכותל המערבי. הכותל המערבי זה שריד בית מקדשנו. חזרנו אז לעיר העתיקה, לחלקים נרחבים בירושלים החדשה ולחבלי ארץ הקודש ביהודה ושומרון. הכותל שוחרר ביום רביעי, כ"ח באייר; יומיים לאחר מכן, ביום שישי – הייתי נער בגיל 12 – הייתי כבר בכותל המערבי בפעם הראשונה בחיי. אז באתי עם אבי, זיכרונו לברכה, עם סבי, זיכרונו לברכה, ועם עוד בני משפחה. אבל הפעם אני לא רוצה לספר לכם מה אני חוויתי באותו יום שישי, אותו יום שישי שבו עדיין הכותל צר, כמו שהוא היה לפני מלחמת השחרור. אני מבקש לספר לכם על הפעם השנייה שהייתי בכותל. אם בפעם הראשונה הייתי ביום שישי, ביום שלישי שלאחר מכן, ה' בסיוון תשכ"ז, כאשר טדי קולק, ראש עיריית ירושלים, לא נמצא וממלא המקום היה סבי, רבי משה פרוש, מועצת עיריית ירושלים יצאה למה שידוע היום ככביש הר ציון. למרגלות הר ציון חנכו כביש חדש שסללו בפאתי הר ציון לכיוון שער האשפות. מועצת העיר חנכה את הכביש הזה. אחרי שחנכו את הכביש הזה, באנו לתפילת שחרית בכותל המערבי ולמוחרת, יום חג השבועות – זה היה היום שבו המוני בית ישראל הורשו להגיע לכותל המערבי – צעדתי יחד עם אבי, זיכרונו לברכה, ומשפחתי, לכותל המערבי דרך אותו כביש בהר ציון לשער האשפות, ומשם לרחבה הענקית שנוצרה עם הריסת שכונת המוגרבים. מיותר לספר מה זה אומר ליהודי שמתפלל שלוש פעמים ביום "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים", כאשר אין לנו את בית המקדש ועדיין אפשר להתפלל ליד הכותל המערבי, מקום שהשכינה לא זזה משם. וככה אני נמצא בין מאות אלפים שבאים לכותל. אצלם זו פעם ראשונה, אצלי זו פעם שלישית. והיינו שם ילדים וצעירים כמוני. אני הייתי אז בן 12. הם היו פעם ראשונה בכותל, והיו שם מבוגרים יותר, שיכולנו לראות על פניהם כמה הם השתוקקו לרגע הזה, חיכו לרגע הזה בכיליון עיניים ממש. היו כאלה שממש רצו לחבק את האבנים הקדושות שמול קודש-הקודשים. וכשאנחנו היום, אחרי 56 שנה, התקדמנו, צריך תמיד לזכור ולהסתכל על ההיסטוריה של ירושלים. 56 שנים הן כלום בשביל העיר היהודית השוקקת מזה אלפי שנים, שבהן היו בה שני בתי מקדש. כמו שאמרתי, אנחנו מתפללים שלוש פעמים ביום לבנייתו של בית המקדש השלישי. 56 שנים זה מבט חטוף, אבל בשבילנו זה הרבה זמן. זה זמן שנוצל להפיכתה מחדש של העיר ירושלים למעצמה של רוחניות, ולהבדיל, גם של גשמיות. ירושלים היא העיר עם הכי הרבה מוסדות תורה בעולם; היא העיר עם הכי הרבה בתי כנסת; היא העיר עם הכי הרבה גופי חסד של כל המגזרים והקהלים. לא אגזים אם אומר שרוב מוחץ מיהודי העיר מתרגשים מהנתון הזה, גם אם יש אי אילו חילוקי דעות על הפרטים, אבל על העיקרון אני חושב שכולנו נסכים, או כמעט כולנו. כשנכנסים לירושלים רואים גם את היותה מעצמה כלכלית. גשר המיתרים המיתמר בשערי העיר הוא רק הקדימון לעולם כלכלי משגשג, שמשפיע לא רק כאן ולא מעט על העולם, כי יש כאן בעיר גם מיזמי הייטק שמשנים את העולם, ניתוחים רפואיים שמצילים רבבות מרחבי העולם ועוד. כממשלה, יש חובות נוספות, ואני אומר חובות נוספות גם ברוחניות וגם בגשמיות. צריך להבטיח שכל ילד בעיר, דתי או חילוני, חרדי או ערבי, יקבל את מלוא התנאים לחינוך בריא וטוב, לחינוך שיבטיח לנו דור חדש של תושבי ירושלים נפלאים, שידעו מה זה ירושלים, כמו הדורות הקודמים שפיארו את העיר. אנחנו מציינים ביום ירושלים גם את יום הזיכרון ליהודי אתיופיה – שנכבדיהם יושבים כאן – שנספו בדרכם לישראל. לא סתם היום הזה מצוין יחד עם יום ירושלים, כי אין עלייה שמסמלת יותר את ההשתוקקות של כל העם היהודי לציון מאשר האנשים שעשו את הדרך אליה בחירוף נפש, וחלקם אף שילמו על כך בחייהם. את הדרך המרגשת שאני עשיתי לכותל בגיל 12, בהליכה של שעה – הם, האתיופים, עשו את זה במאמץ אין-סופי שנמשך שנים על גבי שנים. הם ויתרו על מקום החיים הקודם שלהם בלי שיש להם מושג מה צפוי להם כאן, בלי שיש להם מושג אם יגיעו בשלום. הם עשו את הדרך לירושלים, כמו שאמרתי, הרבה הרבה זמן עד שהגיעו לפה. העלייה הזאת, יחד עם העליות האחרות של יהודי העולם לישראל, מחייבת אותנו, כי אם אנשים באים לפה מרחוק, אז אנחנו חייבים להוכיח להם שאנחנו ראויים לזה. כתושב ירושלים מזה שבעה דורות מצד אבי ומצד אימו של אבי 11 דורות, אני יודע בזכותם להעריך יותר את מה שזכיתי לו, וכנציג הממשלה כאן, אני יודע שאנחנו צריכים לעבוד קשה יותר למענכם, ביחד עם העבודה שלנו למען כלל ישראל. במשפט קצר אני רוצה להתייחס לתוכניות החומש שאנחנו אמורים להגיש לממשלה ביום ראשון הקרוב, כאשר החומש לפיתוח מזרח ירושלים מסתיים בימים האלה. אנחנו מגישים תוכנית חומש חדשה, שנייה, ובכותרת אני אומר: אם החומש הקודם הסתכם בחמש שנים עם תקציב של 2 מיליארד ו-100 מיליון שקל, תוכנית החומש החדשה, שאנחנו מגישים ביום ראשון, תהיה בעלת יותר מ-3 מיליארד שקל. שני מיליארד ו-400 מיליון שקל הם מתקציבי משרדי ממשלה, שאנחנו, בצוות היגוי של המשרד, האוצר ועיריית ירושלים, מהווים ביחד צוות היגוי בעניין הזה, והעירייה משתתפת עם 740 מיליון שקל באותו תקציב של פיתוח מזרח ירושלים. נוסף לכך יש תוכנית חומש חדשה שמתייחסת לאגן העיר העתיקה, והיא מטפלת יותר בתחומים שקשורים ליהודים. עם החומש שמסתיים עכשיו – היה לו 350 מיליון שקל, לחומש שעבר. תוכנית החומש החדשה, הרביעית, שאנחנו מציגים ביום ראשון, תהיה בעלות 500 מיליון ש"ח לחומש. תחומי הפעילות יהיו תיירות, תחבורה, ניקיון, פיתוח עסקי-כלכלי, פיתוח ושמירה על הגנים הלאומיים, חיזוק המעמד הבין-לאומי. אתם יודעים שגם בעבר וכך בעתיד, אנחנו חושבים לחזק דברים חשובים שקשורים לרובע היהודי, אם זה סיום בנייתו של בית הכנסת תפארת ישראל, שהגה אותו הרב הקדוש מרוז'ין, זכותו תגן עלינו, ובנו, האדמו"ר הראשון לבית סדיגורה, שהביא את הכסף הראשון; היום אנחנו משקיעים הרבה כסף כדי להשלים את הבנייה, ובתוך שנה היא תסתיים. כך גם בעזרה שנגיש לדברים משותפים שנתבקש על ידי רב הכותל המערבי, הרב רבינוביץ', בתחומים שנוכל להוסיף עליהם מהתקציב של אגן העיר העתיקה. אדוני היושב-ראש, כמו שאומרים, בקצירת האומר התייחסתי לדברים האלה, ואני רוצה לקוות שהכנסת מסתפקת בדברים שהזכרתי כעת. תודה לכם על כך. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר ירושלים והמסורת – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל מה עם התקציבים – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא אמר שהבשורות הן בשורות בתקציב שיעבור בשבוע הבא. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> מה השאלה? << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> השאלה מה – – – האדמו"ר בתקציבים למשפחות, הסיוע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תקציבים למשפחות – – – << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> זה לא תקציב שלנו. לנו אין תקציב שאנחנו נותנים למשפחות. יש משרדי ממשלה, אם זה משרד הרווחה שצריך לטפל בזה או משרדים אחרים. זה לא תקציב שאנחנו צריכים לטפל בו. אנחנו מטפלים יותר בפיתוח, לא בדברים שאת מזכירה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר. << הצח >> הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בפודולוגיה), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/918/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, רבותיי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעות חוק פרטיות לקריאה הטרומית. הצעה ראשונה היא הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בפודולוגיה), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת יוסף טייב, יושב-ראש ועדת החינוך, וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, אדוני. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני מעלה היום בפניכם את הצעת חוק הפודולוגים. מדובר בהצעת חוק חשובה, שיזמתי לאחר פניות רבות של פודולוגים רבים שפנו אליי – חלקם עולים וחלקם היו רוצים לעלות לישראל, אבל בעקבות זאת שהתואר שלהם לא מוכר, הם מחליטים להישאר שם. מקצוע הפודולוגיה נלמד במדינות רבות בעולם, והמתמחים בו עוסקים במקצוע זה במתן מענה רפואי לטיפול בכף הרגל. במדינות כמו צרפת וספרד קוראים למקצוע הזה מקצוע הפודולוגיה. באנגליה למשל קוראים לזה פודיאטריה. בישראל מקצוע זה אינו נלמד ואינו מוכר כאחד ממקצועות הבריאות המוסדרים בחוק, וממילא נוצרת בעיה שפודולוגים רבים העולים לישראל שבאו ממדינות שבהן למדו את המקצוע בכמה שנות לימוד – שלוש או ארבע שנים – התמחו בו ועסקו בו במשך שנים, אין הם יכולים לעסוק בו במוסדות המדינה בישראל, אלא רק במסגרת קליניקה או מרפאה פרטית. יתרה מכך, פודולוגים רבים אשר היו שמחים לעלות לישראל ולהתיישב בה נמנעים מלעלות לישראל ונשארים בארצם מכיוון שהם יודעים בידיעה ברורה שלא יצליחו להשתלב בשוק התעסוקה הישראלי, ועם עלייתם לישראל יצטרפו למעגל האבטלה. חברים, מקצוע הפודולוגיה דומה למקצוע הפודיאטריה. מקצוע הפודיאטריה כלול בחוק, אבל מקצוע הפודולוגיה עדיין אינו כלול בחוק ולא הוכלל בחוק זה. לכן אנחנו פה היום – כדי לתקן את המעוות. למרות הדומה בין שני המקצועות הללו, הם עדיין שונים זה מזה בכמה תכנים וסמכויות, ולפיכך יש צורך להסדירם בנפרד, כמקצוע נוסף בחוק. תיקון החוק שאני מציע בפניכם כאן היום יאפשר למאות בעלי השכלה בתחום הפודולוגיה שעלו לישראל ממדינות רבות – ובפרט מצרפת – לעסוק במקצוע ולהשתלב בשוק התעסוקה הישראלי. זאת ועוד, חקיקת החוק תגרום לעידוד עלייה של ממש, של רבים אשר לומדים או כבר עוסקים במקצוע זה, שלמדו במדינות רבות. הם ידעו שמדינת ישראל מכירה בתחום המקצוע הפודולוגיה, וממילא, זה יתרום גם לשוק העבודה הישראלי, שיקבל לשעריו ולשערי הרפואה הפודולוגית, שתתרום רבות לכלכלת ישראל. אבל הדבר היותר-חשוב שנרוויח מאישור החוק הוא המענה הרפואי החשוב של רפואת כף הרגל שייפתח בישראל ויתפתח עם הסדרת המקצוע, שייתן מענה למחלות שונות בתחום. לשם כך, מוצע בחוק שבפניכם להחיל על מקצוע זה את ההסדר הקיים בחוק לגבי הכרה והשכלה במקצועות שאינם נלמדים בישראל. בנוסף, מוצע להחיל על המקצוע את הסדר ההכרה במקצועות שנלמדו במוסדות שאינם אקדמיים, שכן כיום מקצוע שנלמד בצרפת במוסדות שאינם אקדמיים, אינו מוכר בישראל. תיקון חוק זה הוא לא פחות מבשורה של ממש למאות פודולוגים שכבר עלו לישראל, בפרט מצרפת, למאות פודולוגים שממתינים לעלות לישראל, שעם העברת החוק הם יצטרפו למעגל התעסוקה ויעסקו במקצוע שבו הם התמקצעו בחוץ לארץ, ויוכלו להתפרנס בכבוד כאן בישראל, להשתלב במערכת הבריאות הישראלית ולתת מענה הולם לכל אזרח בישראל. אני קורא לחבריי חברי הכנסת, אופוזיציה וקואליציה, מכלל סיעות הבית, לתמוך בהצעה המוצעת לפניכם. תקראו את החוק, תראו שאין ספק שאישורו ייטיב עם ציבורים גדולים בישראל. זה ייתן מענה לעולים שכבר חיים בישראל, זה יתמרץ את אלו שעדיין לא עלו לישראל ורוצים לעלות ויגרום לצירופם למעגל התעסוקה, ויתרום רבות לכלכלה הישראלית. מעל הכול, קידום העיסוק בתחום הבריאות הפודולוגי ייתן מענה רפואי לישראלים הסובלים ממחלות שונות בכף הרגל – בעיקר לטיפול בכף רגל סוכרתית; ימנע את כריתת הרגל. על ידי פתיחת מכונים ועל ידי פודולוגים רבים, מומחים בתחום הפודולוגיה, נוכל לפתור בעיות רבות. הצבעה בעד חוק זה היא הצבעה בעד העלייה, היא הצבעה בעד הכלכלה ובעד בריאות אזרחי ישראל. אני רוצה לומר תודה לארגון "קעליטה", שבא ופנה אליי, מר אריאל קנדל, מנכ"ל העמותה; גב' אסתר בלומה יושבת פה, מנהלת תחום ההכרה בתארים בארגון "קעליטה"; גב' אריאלה מילר, פודולגית, שיושבת כאן. חברים, מפלגת ש"ס חרטה על דגלה במשך הבחירות האחרונות לבוא ולטפל בנושא ההכרה בתארים של עולים לישראל, ובפרט עולי צרפת. בתחומים רבים התארים עדיין לא מוכרים. היום אנחנו נמצאים כאן באירוע של הנחת אבן הפינה. נמשיך בעבודה זו בכל כוחנו, ונדאג להכרה בתארים של העולים לישראל בכלל והעולים מצרפת בפרט. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוסף טייב, יושב-ראש ועדת החינוך, על הצעת החוק המצוינת הזאת. << הצח >> הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בפודולוגיה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2194/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> להצעת החוק הזאת הוצמדה הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בפודולוגיה), התשפ"ג–2023, 2194, של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש כמה מקצועות בריאות המוכרים במדינות שונות בעולם וטרם קיבלו הסדרה בישראל. בשנים האחרונות הוגשו כמה הצעות חוק להסדרת מקצועות בריאות. חלק עברו את כל התהליך של אישור החוק, חלק נעצרו בקריאה טרומית, מסיבה כזאת או אחרת, ואפתיע אתכם שגם המקצוע של אח ואחות במערכת הבריאות, נכון להיום, הוסדר רק בתקנות ולא בחוק. אתמול, בכנס שערכתי לציון יום האחים והאחיות, חווינו נחת רבה מהרמה הגבוהה של צוותי הסיעוד אשר דיברו בכנס והציגו את תפיסת עולמם המקצועית ואת ההתחדשות בתחום. לדעתי, הגיע הזמן לסדר את כל מקצועות הבריאות בחוק, לחדד קריטריונים למתן רישיון עיסוק בתחום, לנהל רישום מסודר ולדאוג לפיקוח יסודי של משרד הבריאות. הצעת החוק שאני הגשתי וחבר הכנסת יוסף טייב מקדם וקידם גם בכנסת הקודמת מציעה להסדיר מקצוע חשוב מאוד: טיפול רפואי בכף הרגל. פודולוגיה היא טיפול במגוון רחב של בעיות כף הרגל, הכוללת בעיות עור וזרימת דם, הפרעות בציפורניים, דלקות וזיהומים, בעיות יציבה והפרעות אורתופדיות. הפודולוגים גם מוכשרים להתאמה מדויקת של אביזרי שיקום לכף הרגל ומדרסים. שימו לב, לא מדובר בשירות בתחום היופי. לא מדובר בפדיקור. כאשר מטפל או מטפלת בכף הרגל סיימו קורס מקצועי כפדיקוריסטים, הם אינם רשאים לייצג את עצמם כמישהי או מישהו המתמחים בפודולוגיה. פניות לבעלי מקצוע לא מוסמכים לטיפול בלקויות שונות אשר מצריכות מומחיות בתחום ולמידה מעמיקה, יכולות ליצור מצב שעושה הבדל של שמיים וארץ, ולגרום נזק משמעותי. מי ניזוק? כמובן, הציבור. אנו מדברים על נזקים קשים לאנשים הסובלים ממחלות סוכרת, מנגעים ומתופעות שונות הפוגעות בהליכה, גורמות לכאבים ומשפיעות על איכות החיים של בן אדם. המקצוע הזה מוסדר ומאוד פופולרי, כפי שציין חבר כנסת יוסף טייב, ומבוקש בצרפת, ויש הרבה עולים חדשים שקיבלו הכשרה אקדמית ראויה ומוכרת במדינות שונות בעולם, והם יכולים לעבוד כאן בארץ. הגיע הזמן להסדיר את מקצוע הפודולוגיה, ובהמשך גם לאפשר את הלימודים בתחום בישראל. אני מבקשת, חברי הכנסת וחברות הכנסת: תצביעו בעד ההסדרה בחוק, ונביא בשורה לציבור העוסקים והמטופלים בתחום. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. ישיב על ההצעות החוק הללו שר הבריאות חבר הכנסת הרב משה ארבל, בבקשה. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי הכנסת מציעי החוק, חבר הכנסת יוסי טייב, חברת הכנסת מזרסקי, חבר הכנסת בצלאל, שגם הוא נמנה עם יוזמי החוק, כנסת נכבדה, ההצעה שהובאה כאן בפני הכנסת היא עוד הזדמנות לראות באמת את היכולת שלנו, בסוגיות שנוגעות לבריאות, להתעלות מעל חילוקי דעות של קואליציה ואופוזיציה ולקדם את הטוב המשותף, וזו בשורה נהדרת. מקצוע הפודולוגיה עניינו טיפול בכף הרגל, ובכלל זה פדיקור, מדרסים ועוד. מדובר במקצוע אשר קיים ומוסדר בכמה מדינות, בין היתר בצרפת, והוא שונה ממקצוע הפודיאטריה בתכנים ובסמכויות. לדוגמה, פודולוגים אינם מורשים לבצע פעולות פולשניות וניתוחיות. במדינת ישראל מקצוע הפודולוגיה אינו נלמד ואף אינו נכלל בין המקצועות המוכרים במסגרת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008. להבדיל מהפודיאטריה ומשאר המקצועות המוסדרים בחוק, לא מדובר במקצוע אקדמי. הצעת החוק מבקשת להסדיר מתן תעודה גם לבוגרי לימודי פודולוגיה מחוץ לארץ, ובכך ליתן בידי הציבור מידע מהימן בדבר השכלתם והכשרתם של נותני שירותים רפואיים בתחום זה. בשלב זה, תמיכת הממשלה ותמיכת משרד הבריאות היא באישור קידומה של הצעת החוק בקריאה טרומית בלבד, בכפוף לתיאום והסכמה עם משרד הבריאות טרם המשך קידום ההצעה, שכן יש עוד נושאים שונים שיש לבחון בנושא זה. בין היתר, יש לבחון את נחיצות הסדרת המקצוע, למשל, את מספר העוסקים וכדומה, ובעיקר את אופן הסדרתו, קרי, אם להכלילו בחוק הסדרת מקצועות הבריאות, אשר מתייחס למקצועות אקדמיים בלבד, או באופן אחר. לאור האמור, אבקש לתמוך ולהצביע בעד ההצעה בקריאה הטרומית, בכפוף להסכמות הנזכרות. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר הבריאות, הרב משה ארבל. מציעי ההצעה, מקובלת עליכם, כמובן, תשובת השר. אם כך, חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. תחילה נצביע על הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בפודולוגיה), 918, של חבר הכנסת יוסף טייב וקבוצת חברי הכנסת; אגב, גם אני נמנה עימם. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בפודולוגיה), התשפ"ג–2023, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, אם כך, 16 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בפודולוגיה), של חבר הכנסת יוסף טייב, התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור להכנתה לקריאה הראשונה בוועדת הבריאות. כעת נצביע על הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בפודולוגיה) של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, 2194. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בפודולוגיה), התשפ"ג–2023, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 20 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הסדרת העיסוק של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, 2194, אף היא התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור להכנתה לקריאה הראשונה בוועדת הבריאות. << הצח >> הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – החמרת ענישה בעבירות טרור לאומני), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2639/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – החמרת ענישה בעבירות טרור לאומני), 2639, של חברי הכנסת לימור סון הר מלך ויצחק קרויזר. חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור הנפת דגל של ישות עוינת), של חבר הכנסת אלמוג כהן – אף הוא לא נמצא. נעבור לנושא הבא בסדר-היום – אני מבקש שכל מציעי החוקים יהיו פה. אנחנו לא בייביסיטר של אף אחד, ומה שעובר, לא יעלה שוב. הצעת חוק שירות חובה, של חבר הכנסת אביגדור ליברמן וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, אדוני. אף הוא לא נמצא. נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק החברות (תיקון – פרסום דוחות כספיים של מונופול), של חבר הכנסת ולדימיר בליאק וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, אדוני, תעלה. תודיעו להם שאין להם מה לרוץ. חוקים שירדו כרגע לא יעלו. הוא אומר שההצעה נומקה. מי צריך להשיב לו? שר המשפטים נמצא כאן? חברי הכנסת צריכים לכבד את המליאה. יש לוח זמנים מאוד מפורט, יש מסכים בכל החדרים ובכל הבניין, ואף אחד לא יכול – האם שר המשפטים רוצה להשיב? שר המשפטים ישיב להצעה לפני כן. אני לא רץ. היו פה חברי כנסת שמציעים הצעה. השר בסדר, אבל מבחינת המציעים – זה גם לא תפקידן של מנהלות הסיעות לקרוא להם. למה יש חבר'ה שיודעים להקדים בעשר דקות? בן אדם הציע הצעת חוק. אתה – הצעת חוק החברות (פרסום דוחות כספיים של מונופול). חבר הכנסת ניר ברקת בשם שר המשפטים. אם אתה – אתה. הוא כבר נימק. כתוב שניר ברקת משיב בשם שר המשפטים. אתם תהיו פה במליאה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> הייתי פה הרבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מה זה משנה הרבה? תהיו פה מהבוקר עד הערב, כי זאת הצעת חוק שלך. זה חשוב לך – תעקבו אחרי האולם. אנחנו לא צריכים לומר לכם. יש זמנים. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני מתנצלת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל זה לא עוזר. בבקשה, את יכולה לעלות. מנהלות סיעות, תודיעו לכל המציעים של החוקים שזאת הפעם האחרונה שמציע החוק לא נמצא ואני מאפשר לו לחזור. הצעת חוק שנדלג עליה תרד מסדר-היום, והיא תעבור בפעם אחרת, וזה לא משנה אם זה על חשבון הסיעות או על חשבון המכסה. בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> סליחה, אני מתנצלת על האיחור הזה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, לאה הייתה רק בת 18 באותו בוקר שבו היא עשתה את דרכה לבית הוריה בשכונת מנחת בירושלים. ילידת הונגריה הייתה לאה, ניצולת שואה ובוגרת תנועת נוער בני עקיבא שעלתה לארץ במסגרת תנועת בית יעקב. בדרכה לבית הוריה היא הותקפה על ידי קבוצת ערבים, והם אנסו אותה ורצחו אותה. רק לאחר כמה שבועות נמצאה גופתה במערה סמוכה ועליה סימני אלימות קשים. בעקבות הפיגוע יצא צה"ל לפעולת תגמול בכפר שממנו יצאה חוליית המחבלים. לאה הוכרה כנפגעת פעולות איבה. הסיפור הזה התרחש ב-6 בדצמבר 1951, אך הוא כמובן אינו מעשה בודד ואינו עומד לבדו. במשך השנים שחלפו נאנסו בנות יהודיות שוב ושוב על רקע לאומני. ביום העצמאות 2006 יצאה ליפז חימי בת התשע מביתה שבבית שמש לחגיגות במרכז העיר. אנואר, שוהה בלתי חוקי מהכפר צוריף ופעיל בתנזים של פתח, פיתה את חימי להגיע לחדר המדרגות, ושם אנס אותה ורצח אותה בגרזן. מאחר שהמעשה כלל גם אונס, במשרד הביטחון סירבו להכיר בחימי, זיכרונה לברכה, כנפגעת פעולת איבה. המשפחה לא ויתרה והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. פרקליטת המשפחה, עו"ד אלוני-סדובניק, שאלה את המחבל בדיון מדוע ביצע את המעשה, והוא השיב – תקשיבו: "הילדה הזו מחר תגדל, תתגייס לצבא ותרצח את הילדים שלנו". בתשובה על השאלה לשם מה הוא התאמן באימוני ירי, ענה המחבל: "כי אנחנו במצב של מלחמה". << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סיעות, שוב מפריעים הדיבורים. סדרנים, להרגיע שם בסיעות, זה מפריע מאוד כאן. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> בתשובה על השאלה לשם מה הוא התאמן באימוני ירי, ענה המחבל: "כי אנחנו במצב של מלחמה". "מלחמה בילדה בת תשע?" שאלה השופטת. "אין אצלנו תשע שנים ואין עשר שנים", השיב הרוצח, והוסיף כי ביצע את המעשה כנקמה על הסבל של האימהות הפלסטיניות. לאחר דיונים ממושכים קבעה השופטת דליה גנות תקדים: היא קיבלה את התביעה והורתה למשרד הביטחון להכיר בחימי ז"ל כנפגעת פעולות איבה. עבירות טרור, כך אני יודעת ממקור ראשון, מותירות על הנפגע צלקות נפשיות שאינן מתאחות לעולם. גם הטרדות מיניות – אני לא יכולה לצעוק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> להיות בשקט. תכבד. עומדת פה נפגעת טרור על הדוכן, כבוד – – – עכשיו שקט. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> עבירות טרור, כך אני יודעת ממקור ראשון, מותירות על הנפגעת צלקות נפשיות שאינן מתאחות לעולם. גם הטרדות מיניות, כך אני יודעת, מותירות על הנפגעות צלקות נפשיות שאינן מתאחות לעולם. שילוב של הטרדה מינית שנעשית על רקע לאומני, מותיר בנפגעות צלקת כפולה – גם את הצלקת האישית כנפגעת מין וגם כנפגעת הטרור שנעשה לה רק בגלל היותה יהודייה. על כן אין שום סיבה שהענישה לא תהיה כפולה. לפני כמה שנים, בדיון שיזמה חברתי חברת הכנסת יוליה מלינובסקי בוועדה לקידום מעמד האישה, נשים סיפרו כי הן מפחדות לצאת מהבית בערים מעורבות. חלקן הוטרדו מינית והותקפו בזמן טיול עם הכלב, חלקן בזמן שחזרו הביתה מבילוי או בזמן המתנתן בתחנת אוטובוס, וחלקן בזמן שירדו לזרוק זבל מתחת לבית. אחרות סיפרו כי הן מפחדות ללכת לבית הספר ולאוניברסיטה עקב הטרדות חוזרות ונשנות של בני מיעוטים מהאזור, וחיילות שחוזרות הביתה מהבסיס סיפרו כיצד בני מיעוטים בערים אלו מטרידים, מקללים אותן ויורקים עליהן. בשנה האחרונה שמעתי עשרות עדויות של נשים שנוסעות יום-יום באוטובוסים באזור השומרון. ההטרדה המינית שהן עוברות על רקע לאומני מחייבת התייחסות מחודשת של החוק. טרור מיני, גם אם יכחישו אותו, הוא תופעה קיימת ומחרידה; אדם שפל ונתעב שיוצא מביתו במטרה אחת – לפגוע פגיעה מינית באישה על רקע היהדות שלה. כולנו זוכרים את הפיגוע המחריד שבו נרצחה אורי אנסבכר, השם ייקום דמה, נערה צעירה, רגישה, עם לב ענק. המחבל הארור בחר לאנוס אותה ואז לרצוח אותה. למה? משום שהיא יהודייה. החלאה לא רצה לפגוע רק בה; הוא רצה לפגוע בכולנו באמצעות המעשה הנתעב הזה. לפני כמה שבועות דווח כי שופט בית המשפט העליון ח'אלד כבוב הורה לשלוח לתסקיר מבחן ולבחון אפשרות לשחרר את מוחמד טוויל, אנס ארור, למעצר בית. לא רבים דיווחו על כך שבמהלך החקירה הוא עוד הספיק לומר שרצה לעשות את זה מזמן ליהודייה. כן, אני יודעת שזה לא פוליטיקלי קורקט לדבר על אונס על רקע לאומני. יש מי שיאשים אותי בלאומנות או משיחיות, אבל אני לא אירתע, כי גם כולכם, כלל היושבים במליאה, מודעים לתופעה, אך רובכם פוחדים לקרוא לה בשם. גם החוק הבין-לאומי מכיר באונס על רקע זה כפשע מלחמה. על כן אני מבקשת ודורשת מכל חברי הכנסת הציוניים בבית הזה להצביע בעד הנפגעות על רקע לאומני, בעד הצדק ובעד מה שנכון. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת לימור סון הר מלך. ישיב שר המשפטים וסגן ראש הממשלה חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השר, חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – החמרת ענישה בעבירות טרור לאומני), שנימקה כאן חברת הכנסת לימור סון הר מלך, ושותף לה גם חבר הכנסת יצחק קרויזר, מבקשת לקבוע כי המבצע הטרדה מינית או התנכלות כמפורט בסעיף 5 לחוק למניעת הטרדה מינית ועושה זאת מתוך מניע של גזענות, דינו כפל העונש הנקוב לעבירה. כמו כן, מוצע לקבוע שבית המשפט יוכל לפסוק כפל פיצוי ביחס לסכום שקבוע בסעיף 6(ב) לחוק ללא הוכחת נזק. לפי דברי ההסבר – ונדמה לי שהדברים גם פורטו כאן בצורה שלא היה אפשר להישאר אדיש לה – מטרת ההצעה היא להתמודד עם תופעה של הטרדה מינית של נשים על רקע זהותן הדתית או על רקע הזהות הלאומית שלהן, ולצערי הרב, הדבר הזה הוא תופעה רווחת. כפי שתיארה כאן היטב חברת הכנסת סון הר מלך, יש בו שילוב גם של פשיעה לאומנית וגם של פשיעה של עבירות מין, ושני הדברים האלה ביחד הם דברים שמותירים לא רק צלקת קשה אצל קורבן העבירה – אני חושב שכל אחד יכול רק לדמיין את התחושה ואת המצב כשהדבר הזה קורה. אגב, זה קורה גם לא אחת במצבים שבהם זה נעשה על ידי חבורות של אנשים ולא של אדם אחד, שמנצלים נוכחות של בחורה או של אדם או שניים לבד, ונדמה לי שהנסיבות האלה הן בהחלט נסיבות שמצדיקות החמרה בענישה והגברת ההרתעה. יש כמובן צורך לעשות כל מיני תיקונים והתאמות בהצעת החוק, לכן, חברי הכנסת סון הר מלך וקרויזר, רק אנא, תהיו איתי בקשר לעניין הזה. הממשלה החליטה לתמוך כמובן בהצעת החוק החשובה הזאת בכפוף לקידומה בהסכמת משרד המשפטים ובכפוף לכך שבאופן טכני נראה שיותר נכון לשלב את ההצעה הזאת בסעיף 144ו' לחוק העונשין, התשל"ז–1977, אבל זה באמת עניין טכני שלא גורע מהמהות, כמובן. אני רוצה לברך אתכם על ההצעה החשובה הזאת ולבקש מהכנסת כמובן לתמוך בה בקריאה הטרומית. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים, סגן ראש הממשלה חבר הכנסת יריב לוין. ביקש להתנגד להצעת החוק הזאת חבר הכנסת עופר כסיף. בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, נתחיל מהברור: אונס, תקיפה מינית, זה אחד מהדברים המחליאים ביותר שיכולים להיות, והעונש כנגד פושעי מין באשר הם צריך להיות חמור מאין כמותו. אבל זאת לא הצעת החוק. הצעת החוק הזאת – ועל ראש הגנב בוער הכובע – היא הצעת חוק שכולה גזענות. המקור שלה, הבסיס שלה והמוטיבציה שלה הם לא להתמודד עם חלאות, אנסים ועברייני מין, אלא למצוא תירוץ כדי להתעמר ולהשתלח בערבים באשר הם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> המחבלים גזענים. המחבלים הטרוריסטים גזענים. הם גזענים. הם אונסים יהודיות. אונסים יהודיות – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אומר לכם פה רק שלושה דברים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אונס נשים יהודיות בישראל. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הינה, הינה עוד אחת. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> היושב-ראש – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> סליחה, ווליד. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אפילו – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אונס – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תראו מי מדברת – הסנגורית של האנסים. זאת שהתעללה בקורבנות של אונס בבתי משפט – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סנגורית – עורכת דין. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – מעיזה לפתוח את הפה ולהעליל על כך שאני יוצא נגד גזענות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> טרוריסטים שאונסים יהודיות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תראו איזו אירוניה. תראו איזו צביעות. מעודדת האנסים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> טרוריסטים שאונסים יהודיות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – מעריצת האנסים – היא פותחת את הפה. לאן הגענו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, תרשמו אותי לזכות תגובה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חוץ מזה אני אומר – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תרשמו אותי לזכות תגובה. אני לא מסכימה לזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תשימו לב. ב-22 באוגוסט – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, בהצעות חוק טרומיות לא – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני יכול להמשיך? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, שיהיה ברור שכסיף שוכח מה זה זכות לייצוג. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> להבא, כשאני אכניס מחבלים לכלא, אני אדע לא לתת להם עורך דין. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> – – צריך לאפשר לו, גם אם אלו דברי הבלים, לשיטתך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שהמחבלים שלי ישבו בכלא בלי ייצוג, זה מה שצריך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, גם אם הוא מדבר דברי הבלים, לשיטתך, צריך לאפשר לו לדבר בשלוש דקות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש לי זכות תגובה. הוא קרא את השם שלי פה ודיבר עליי. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אותה אחת שפותחת את הפה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש לי זכות תגובה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אותה אחת שהתעמרה והתעללה בקורבנות אונס בבתי המשפט לא פעם ולא פעמיים – ויש רשימה ארוכה שבהזדמנות אני עוד אקרא פה – היא גם אמרה עכשיו בעצמה: ערבים אונסים יהודיות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מחבלים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אין בכלל אונס של יהודים כלפי יהודיות. אין אונס של יהודים כלפי ערביות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מחבלים אונסים יהודיות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה לא מעניין אותם. זה רק חושף את הצביעות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, אני לא מוכנה שהוא ישקר על חשבוני. אמרתי מחבלים, לא ערבים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תוציא אותה. אי-אפשר ככה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא ערבים, מחבלים אונסים יהודיות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היא אמרה "מחבלים". << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ב-22 באוגוסט – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מחבלים טרוריסטים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עופי מפה, עופי מפה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תגיד לי לעוף. אתה תעוף מפה, כמו שאיימן עודה פרש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת כסיף, היא אמרה מחבלים, היא לא אמרה ערבים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ואמרתי מחבלים, לא ערבים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. הנקודה הובהרה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ב-22 באוגוסט – אי-אפשר ככה. אני מבקש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, תודה רבה, אני לא צריך עזרה. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. חברי הכנסת, אני לא צריך עזרה. בבקשה, תמשיך. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ב-22 באוגוסט 1949 כתב דוד בן-גוריון על אונס מחריד, אונס סדרתי, אונס בידי חיילים רבים, כשעברה בחורה ערבייה בדואית, והוא כתב ביומנו כך: "הוחלט וקוים, רחצוה, גזזו שערותיה, אנסוה והרגוה". את זה בן-גוריון כותב נגד אונס של ערבייה בידי יהודים. זה לא ייכלל בחוק הזה, כי מבחינתם, אמרו גם חברים בסיעה שלהם, אין טרור יהודי. כנראה הם גם חושבים שאין אנסים יהודים. זה רק חושף את הגזענות שלהם. שני משפטים אחרונים: החוק הזה, מעבר להיותו צבוע וגזעני או צבוע בגזענות, גם אין בו צורך, משתי סיבות: א. ב-2004 התקבל תיקון לחוק העונשין שהגדיר מה זה פשע שנאה, ואפשר בהחלט וצריך בהחלט – אם ככה הראיות מראות, כמובן – תקיפה מינית, לא משנה מי כלפי מי, אם זה על רקע לאומי לצורך העניין או דתי, היא פשע שנאה שהעונש עליו ממילא כפול. אין צורך בחוק הזה. זה דבר אחד; דבר שני, ובזה אני אסיים, כבוד היושב-ראש – אני הגשתי הצעת חוק שאלימות כלפי נשים תיחשב גם היא כפשע שנאה. תצביעו בעד זה במקום. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. האם חברת הכנסת לימור סון הר מלך רוצה להגיב על הדברים, או שאתם רוצים לעבור להצבעה? בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בהצלחה, חברת הכנסת סון הר מלך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר שזה ביזיון לכנסת ישראל שיש מי שעומד על הבימה שלה וככה מבזה את הבנות ואת הנשים בעם ישראל. פשוט ביזיון. להקשיב ולא להאמין שזו מציאות. אני יושבת פה – יש רגעים שאתה באמת אומר: איפה עובר הגבול? ופה הוא נחצה מזמן. כבר אי-אפשר להבין אם זו מציאות או שזה שקר. אתה כבר לא יודע מה זה הדבר הזה. להעלות על נושא כזה שהוא תופעה, הפך להיות תופעה – תתעוררו, יש תופעה כזאת. הם מגדירים לפגוע בנשים רק כי הן יהודיות, לפגוע בהן על רקע מיני רק כי הן יהודיות. אם נשות ישראל וכבודן של נשות ישראל חשוב לנו, אני חושבת שכל אחד מהיושבים פה צריך למחות על הדבר הזה, על סגנון כזה, על השקר הזה, שקר אחרי שקר שאותו אחד מביא פה פעם אחר פעם. תהיו קשובים, תהיו ערניים. לא ראיתי פה, בנקודה הזו, את כל ארגוני הנשים, שצריכות לקום ולזעוק על כבודן של הנשים. למה? כי זה לא פופוליסטי? כי זה לא נשמע טוב? הגיע הזמן לומר את האמת, גם פה וגם במקומות אחרים. אני אומרת את הדברים מדם ליבי, אני אומרת את הדברים מכאב שדואג ומביט ורואה תופעה של פגיעה בנשים, פגיעה וסריטה בנפש. זה רצח. תקשיבו, זה רצח, זה בנות שעוברות רצח. למה? כי הן יהודיות. אי-אפשר להגדיר את זה אחרת. תודה רבה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – לא נשים מעניינות אותך – – – חבורה של גזענים – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אנחנו איתך. כל הכבוד לך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, חבר הכנסת עופר כסיף, תודה רבה. חבר הכנסת אלמוג כהן. רבותיי, אם כך, נעבור להצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אין הערות ביניים באמצע הצבעות. הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – החמרת ענישה בעבירות טרור לאומני), התשפ"ג–2023, 2639, של חברי הכנסת לימור סון הר מלך ויצחק קרויזר – הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 44 נגד – 8 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – החמרת ענישה בעבירות טרור לאומני), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 44 בעד, שמונה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – החמרת ענישה בעבירות טרור לאומני), התקבלה בקריאה הטרומית, ותעבור להכנתה לקריאה הראשונה בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תכף ייבדק. אם כן, נוסיף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל הייתה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה יעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. כך נאמר. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור הנפת דגל של ישות עוינת), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/617/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אלמוג כהן) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור הנפת דגל של ישות עוינת), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אלמוג כהן. בבקשה. מזכירות, לוודא שמציעי החוקים נמצאים באולם; לא רק בסיום הדיבורים, אלא כל הזמן. הצעת חוק שתרד לא תשוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת בוארון, חברי כנסת לא יושבים סביב שולחן הממשלה. השר יכול לעבור איתך אחורה. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי השרים, אנחנו היום מעלים הצעת חוק איסור הנפת דגל ישות עוינת, בהמשך להצעת החוק של כבוד השרה מאי גולן. חברים, ההצעה הזו היא בעיקר שינוי תפיסתי של המשטר במדינת ישראל. האמירה בו היא מאוד ברורה ופשוטה: מדינה שעוינת את מדינת ישראל, אסור יהיה להניף את דגלה בשטח המדינה. הדבר הזה, על פניו, אמור להיות מאוד ברור, אבל בתקופה האחרונה נוכחנו לדעת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> ישות, ישות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> רגע, זה מדינה או ישות? << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ישות, ישות עוינת. סליחה, אני מתקן את עצמי: ישות עוינת. סליחה. חברים, הדבר הזה, על פניו, אמור להיות מאוד ברור ומובן מאליו. אבל לאחרונה התחלנו להבחין פעם אחר פעם, כאשר דרומה של מדינת ישראל מטווח באלפי טילים, כמעט מיליון אנשים נשארים במרחבים המוגנים, ובקפלן, מיעוט שאינו מייצג את אחיי לאופוזיציה, שאינו מייצג את אותה מחאה של האחים שלנו, שהיא חשובה וטובה – פתאום יש שם דגלי אש"ף. חברים, החשיבות של החוק הזה היא כמו החשיבות שבה נהגו ב-10 במרץ 1949, כאשר כבשו הלוחמים שלנו במלחמת העצמאות את משטרת אום אל-רשרש, משטרת אילת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ששש. הרעשים במליאה מאוד מפריעים. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הדבר הראשון שהם עשו, לפני שהם חבשו את הפצעים, לפני שהם החליפו את החגור, לפני שהם מילאו מחדש את המחסניות – הם לקחו פיסת בד וציירו את דגל ישראל, הניפו אותו בגאון השמיימה. כי דגל הוא לא רק פיסת בד; דגל הוא גם ריבונות, דגל הוא גם אחיזה בקרקע, דגל הוא גם אמירה מאוד ברורה שהאדמה הזו היא שלנו. אין לנו כוונה להתנצל עליה. כל מי שמחפש את המקור, יפתח את הקושאן, את התנ"ך, ויבחין למי ניתנה האדמה הזו, למי שייכת הארץ הזו. אז אני מצפה, חברים, שבהצעת החוק הזו, כמו בשנת 2018, כאשר היא עלתה לקריאה – שימו לב למספר: 87 חברי כנסת תמכו בה. ולא בגלל שזו פיסת בד, ממש לא. דגל זה לא רק פיסת בד. עם הדגל אנחנו עוטפים את יקירינו, עם הדגל אנחנו נעטפים בעצמנו בשמחה ובצער, בכאב, ביגון, ובעתיד לבוא לעצמאותה האמיתית של מדינת ישראל. אני מבקש מכל חברי הבית, מכל מי שציונות זורמת בדמו – כל האנשים בבית הזה שקוראים לעצמם ציוניים ודם ציוני זורם בדמם, חייבים להצביע בעד ההצעה הזו על פי שוויון ההדדיות: מה שמקובל שם, אמור להיות גם מקובל כאן. ולא יכול להיות שישות עוינת תחלחל לתוך מדינת ישראל ובזמן מבצע צבאי יונפו דגלי אש"ף. חברים, בואו נעשה לזה סוף. אני מבקש לקבל את תמיכתם של אחיי לאופוזיציה, של אחיי לקואליציה ושל כל מי שציונות זורמת בדמו. תודה רבה לכולם. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלמוג כהן. ישיב שר המשפטים וסגן ראש הממשלה חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. השרה גולן, את תוכלי אחר כך כשרה נוספת. אני אקרא לך. באישור היוזם אלמוג, היא תשיב אחר כך. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, השרים, חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת אלמוג כהן, אם אני לא טועה זו ההצעה הראשונה שאתה מביא בקריאה טרומית, אז ברכות גדולות. וגם הצעה ראויה וחשובה, שבאמת עוסקת בסוגיה שמקוממת, ולפעמים נראית ממש בלתי נתפסת. סוגיה – המיקרופון לא עובד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא שומעים פה טוב. אם אפשר להגביה לו. מגביהים עכשיו. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> שומעים עכשיו? לא נראה לי שהשתנה משהו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הם מטפלים בזה. בבקשה, השר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> בכל אופן, ההצעה היא באמת הצעה שעוסקת בדבר שקשה מאוד להבין אותו – הפגנות המוניות שנעשות עם דגלי האויב באופן מתריס; אגב, לא פעם בלב קמפוסים אוניברסיטאיים, במקומות שבאמת אי-אפשר לקבל את הדבר הזה. צריך לומר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> מה אני אעשה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כשאתה רוצה לדבר בקול רם, אתה יודע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מטפלים – – – אבל שומעים קצת. מתקרב, בסדר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> נחכה רגע, נחכה עוד דקה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אה, גם לא נכנס להקלטות? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> נחכה, נחכה. הינה, עכשיו שומעים, לדעתי. עכשיו שומעים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עכשיו יותר טוב. תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> בכל אופן, ברור לחלוטין, אדוני היושב-ראש, שהתופעה הזו היא תופעה שאי-אפשר לקבל אותה ואי-אפשר להשלים איתה. מצד שני, צריך לומר, חבר הכנסת כהן, שיש אתגר לא פשוט באיך מתמודדים עם העניין הזה. בסוף אנחנו גם לא רוצים לעשות משהו שיהפוך לאות מתה ולא יהיה אפשר לאכוף אותו ולא יהיה אפשר בסוף לממש אותו בפועל. נדמה לי שברור לגמרי שהממשלה תומכת בהצעת החוק, אני בוודאי תומך בה, אבל היא תצטרך כמובן לעבור איזשהו דיון ואיזשהן התאמות, כדי שנוכל בסופו של דבר לעשות משהו שישיג את המטרה, ויאפשר לשוטר או למי שנמצא בשטח יכולת אכיפה אמיתית, ולא ישאיר אותו חסר אונים מול איזה אתגר שבלתי ניתן להתמודד איתו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מה קורה שם? סדרנים, אפשר קצת להרגיע את הרוחות? זה מאוד מפריע לנואם. נא לכבד. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> מה שאני מציע הוא, באמת, במסגרת הכנת החוק לקריאה הראשונה, שננסה לגשר על הפערים האלה. ככל שיהיה בכך צורך, החוק יוחזר לוועדה לפני הקריאה הראשונה לדיון נוסף בוועדת השרים לחקיקה. יכול להיות שנוכל לייתר את העניין, אם נצליח להגיע לפתרונות מתאימים – אבל בכל אופן יישר כוח על הצעה חשובה. זה דבר שראוי לטפל בו. כמובן שאני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק. אקדים ואברך גם את השרה מאי גולן, שהייתה היוזמת המקורית של הרעיון ושל הצעת החוק הזו. אני בטוח שהיא תאמר דברים ברורים ונחרצים אחריי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ביקש להתנגד – חבר הכנסת איימן עודה ביקש להתנגד להצעת החוק הזו. לאחר מכן – השרה מאי גולן. חבר הכנסת איימן עודה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שלום, כבוד היושב-ראש. עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אני רואה בהצעות החוק הללו לא רק ממד פופוליסטי ופוליטי אלא עדות לחולשה. הן מעידות על אנשים שלא בטוחים בעצמם. זה דגל, זו הבעת דעה לא אלימה בכלל. אני ראיתי בהלוויה של העיתונאית שירין אבו עאקלה איך אנשי צבא רצים אחרי ילדים בגיל ארבע, חמש שנים שנושאים דגל פלסטין, רודפים אחריהם. אמרתי שהמחזה הזה, לא רק שאני דוחה אותו ממקום פוליטי, אלא שזה מעיד על חולשה, על חוסר ביטחון עצמי. אני קורא לחברי הכנסת להצביע נגד הצעת חוק זו. אני רוצה לעבור לנושא אחר, שיעלה בהצעה לסדר-היום בבוא העת, שזה נגד או קריאה לשלילת ועדת המעקב ואי-הכרה – אני לא יודע מה. אני רוצה להגיד לכם משהו: הדבר הנכון זה להכיר בוועדת המעקב. מדינת ישראל לא מכירה בוועדת המעקב – זו ועדה המייצגת את כל האוכלוסייה הערבית. ביום ראשון היא נאבקת באלימות ובפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית. אני קורא לאנשים שיש להם מצפון להצטרף. זו ועדה שמייצגת את האוכלוסייה שלנו, ויש להכיר בה. לא רק רוצים לא להכיר בה, אלא להוציא אותה מחוץ לחוק. זו אותה גישה של חולשה, של חוסר ביטחון עצמי – לא סובלים דעה אחרת, לא סובלים אחד שאומר משהו אחר. ועדת המעקב – המצע הפוליטי שלה הוא המצע הפוליטי של כולנו, של חד"ש-תע"ל, של רע"מ, של האנשים שנמצאים פה. ועדת המעקב מנהלת מאבק בדרך דמוקרטית שצריך לכבד אותה. היא נמצאת במקומה כבר משנת 1982. היא עשתה מעשים טובים מאוד, ראויים מאוד. יש לא רק לתמוך בה אלא להכיר בה. כל עמדה אחרת היא לא רק לא דמוקרטית, אלא מעידה על חולשה ועל דיקטטורה וחוסר רצון לשמוע דעה אחרת. צריך לדחות את כל ההצעות הללו. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה לחבר הכנסת איימן עודה. השרה מאי גולן, כמשיבה נוספת מטעם הממשלה, בבקשה. לאחר מכן נעבור להצבעות. חברי הכנסת, תפסו את מקומותיכם. << דובר >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אעשה את זה קצר. אני רוצה לברך את חבר הכנסת אלמוג כהן היקר, שעושה עבודת קודש למען עם ישראל, למען הציבור שהוא מייצג, עושה באמת עבודה שמגיעה מהלב, מתוככי הלב. אני מעריכה אותך. כל הכבוד לך. תודה שלקחת את החוק הזה ואתה מגיש אותו ואתה רץ איתו. אני רק רוצה להבהיר – אמר פה חבר הכנסת איימן עודה משהו חשוב: הוא אמר שהוא רואה שוטרים שאין להם ביטחון בנו ובעצמנו באזרחים, ובגלל זה הם רצים אחרי ילדים עם דגל. עכשיו אני אומרת לו: חבר הכנסת עודה, האם לנו, בתור אזרחי מדינת ישראל, יש את הביטחון לרוץ אצלכם, בכפרים שלכם עם דגל ישראל – עזוב לרוץ, רק לעמוד; האם, האם – ואני שואלת אותך באמת – לא נחטוף לינץ' מיידי? נצא משם בחיים בצורה סבירה? הרי בסופו של יום, אתה יודע – אל תענה לי, אני רק אגיד את מה שאני רוצה להגיד – הרי בסופו של דבר אתה יודע שאין לנו שום אופציה לצאת משם בחיים. עכשיו, על אחת כמה וכמה כשיש לך מדינה סובלנית ומכילה שיש בה כל כך הרבה מאזרחי ערביי ישראל, שמקבלת דעות שונות ושמכילה את כל הדעות גם כשהן מתנגדות לעצם קיומה. אתה רואה שהדגל הזה, של ישות שהיא בסוף ישות עוינת, שלא מכירה בזכות הקיום של מדינת ישראל, מייצג את מה? מייצג את העובדה שלעם ישראל אין זכות על הבית שלו. לכן אני רוצה רק רק את חוק ההדדיות. מה שאני יכולה לעשות אצלכם – אהלן וסהלן, תפדל – תעשו גם אצלנו. אתה יודע שזה לא קיים. זה הכול. אסיים בזה. אם הוא ירצה לענות אחר כך זה עניין שלך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא לא עונה אחר כך, זה כבר – – – << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אוקיי, אסיים בזה שנבחרנו כאן, מעבר לסיסמאות ימין מלא מלא – את כל הסיסמאות האלה, עזבו, זה לא אוכל את הציבור שלנו. הציבור שלנו מבין עניין. נבחרנו כדי למשול, ולמשול זה אומר לתת את הביטחון האישי הבסיסי לאזרחי המדינה שלנו. זה, החוק הזה, וגם החוק של חברת הכנסת לימור סון הר מלך – גם צדיקה שעושה עבודת קודש – הוא חוק חשוב מאוד. אני מברכת אתכם על החוקים האלה, ואני כאן מתחייבת מול הציבור שלנו, שלאחרונה עומד קצת מעורער – ואני מבינה את זה, אני מבינה את זה לחלוטין – שאנחנו כאן כדי ליישם את המדיניות שאליה נבחרנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. ביקש להשיב מציע ההצעה, חבר הכנסת אלמוג כהן, בבקשה. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> חבר הכנסת בדימוס איימן עודה, אתה דיברת על טרגדיות. אתה יודע מה הטרגדיה הכי גדולה? אתה הטרגדיה. את מי אתה מייצג? אתה מייצג עם מומצא – פלסטינים. בזמן שהאנשים שלך מקבלים יריות, הטרדות מיניות, פרוטקשן, המקרר שלהם ריק, אתה לכאורה מעביר מיליוני שקלים לערוצים פלסטינים. ביום שתייצג את החברה הערבית נאמנה כבר נפתור חצי מהבעיה, אבל יא סחבי, אתה רחוק משם. אתה שום דבר אחר מלבד גיס חמישי, וזאת הבעיה. אני מקווה שכאשר אתה הולך הביתה, כאשר אתה הולך הביתה, אני מקווה שיגיע נציג נאמן לחברה הערבית, כי אתה רחוק משם. איך אומרים, יא עתיק אל-עפיא. שלא נראה אותך יותר, אינשאללה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. הייתי מדבר קצת אחרת בנושא. חברי הכנסת, נעבור להצבעה. ההצבעה היא הצבעה אלקטרונית. הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור הנפת דגל של רשות עוינת), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אלמוג כהן – הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 54 נגד – 16 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור הנפת דגל של רשות עוינת), התשפ"ג–2022, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כך, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 54 בעד, 16 מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק העונשין (תיקון – איסור הנפת דגל של רשות עוינת), של חבר הכנסת אלמוג כהן, התקבלה בקריאה הטרומית, ותעבור להכנתה לקריאה הראשונה לוועדת החוקה, חוק ומשפט. << הצח >> הצעת חוק שירות חובה לכול, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2647/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שירות חובה לכול, התשפ"ג–2023, 2647, של חבר הכנסת אביגדור ליברמן וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, אדוני. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, סוגיית השוויון בנטל מלווה את מדינת ישראל מיום הקמתה – מההסדר בין חזון איש לבן-גוריון, שאפשר ל-400 תלמידים חכמים להתעסק אך ורק בלימודי תורה, מה שנקרא "תורתם אומנותם", דרך חוק טל ועד לחוק שירות ביטחון כללי פה ב-2018 – ועדיין הסוגיה הזאת, שוויון בנטל, נשארה פצע פתוח בחברה הישראלית. אני מעלה את חוק שירות חובה לכול, שכולל את כולם – את היהודים, המוסלמים, הנוצרים, הצ'רקסים והדרוזים. כל צעיר בגיל 18 יהיה חייב להתגייס לצבא ההגנה לישראל או לשירות לאומי אזרחי. אני תמיד שאלתי את עצמי מה המקור של ההתנגדות מצד הממסד החרדי לשירות צבאי של צעירים שומרי מסורת. אני לא הצלחתי למצוא שום הוכחה במקורות שאסור ליהודי להיות לוחם. להפך, כל גדולי ישראל – כולם היו לוחמים. המלך דוד, יהושע בן נון, כלב בן יפונה, בר כוכבא והמכבים – כולם היו לוחמים. מעולם לא שמעתי שהם יהודים פחות טובים מגפני או מגולדקנופ. כולם כנראה היו לוחמים ממש ממש טובים. אבל גם אם אני משאיר את המקורות ואת כל ההיסטוריה, אני מנסה גם להבין במקומות שלנו, בזמן שלנו. אני לא יודע אם אתם זוכרים, ובטח שנציג ויז'ניץ זוכר, שהיה רב-סרן ויז'ניץ. אחד הוותיקים, אליעזר הגר מחיפה, היה לוחם, לוחם מצוין. אותו אדמו"ר התגייס ב-1948, לחם במלחמת תש"ח ונפצע בקרבות ברמת יוחנן; היה באמת לוחם למופת, ואפילו הציעו לו לעשות קורס קצינים ולהישאר בצבא. אגב, הוא היה גם חשמלאי במקצועו, וכנראה היה יהודי לא פחות טוב מאחרים. האדמו"ר סרן ויז'ניץ היה באמת אדמו"ר מכובד, אבל היה לוחם. אני זוכר פה את אחד המנהיגים של יהדות התורה – אתם בוודאי זוכרים, ולא בטוח שאחרים – הרב אברהם רביץ. הרב אברהם רביץ היה חבר בלח"י. אם אתה לא יודע, הוא היה חבר בלח"י. אחרי שהיה חבר בלח"י, הצטרף לצה"ל, שירת בצה"ל, לחם גם בששת הימים וגם ביום הכיפורים. לכן כל התפיסה הזאת שלפיה ליהודי אסור להיות לוחם לא ברורה לי. יתרה מזאת, אני זוכר שהרב אברהם רביץ כבר היה סגן שר השיכון בתקופתו של אריק, כשאריק היה ראש קבינט העלייה. אני עוד לא הייתי חבר כנסת, אבל השתתפתי באחד הדיונים על קליטת העלייה על הבנייה, והשיח בין אברהם רביץ לאריק – כשאברהם רביץ מסביר לאריק כמה הוא אוהב מוזיקה וכמה הוא אוהב ציור – כנראה גם הוא באמת היה יהודי טוב, גם רב וגם היה אחד המנהיגים של יהדות התורה. לכן לכל הטירוף הזה שמדבר על כך שליהודים אסור להיות לוחמים, פשוט אין שום אסמכתה בשום מקורות. זה רק מסיבה אחת: ההנהגה, הממסד החרדי, העסקנים החרדים, רוצים להחזיק כבני ערובה את אותם חבר'ה שאחר כך מצביעים להם וקושרים אותם באמצעות אותן קצבאות ומחזיקים אותם עניים ללא השכלה, בניגוד לכל מסורת יהודית. אין בזה שום דבר יהודי. כל הסיפור הזה הוא זיוף של היהדות, סילוף של היהדות, כי הדבר היחיד שמעניין את אותם עסקנים הוא לא היהדות – הוא כוח, כבוד וכסף. אני גם לא יודע מאיפה הסיקו שלנשים אסור להיות לוחמות. גם זה בניגוד להיסטוריה שלנו. דבורה הנביאה הייתה שרת ביטחון. ברק בן אבינעם היה אולי הרמטכ"ל, אבל שרת הביטחון הייתה דבורה הנביאה. בהחלט אותו ברק בן אבינעם מביס את צבא חצור, אבל בסוף מי הורג את סיסרא, את מפקד צבא חצור? יעל אשת חבר הקיני, כמובן. היא הורגת את אותו מפקד צבא חצור. אגב, בספר יהודית, הרי מי הורג? מה זה "הורגת" – מורידה את הראש למפקד הצבא של נבוכדנצר, מפקד הצבא האשורי. יהודית פשוט מורידה לו את הראש. מי אמר שלבחורות אסור לשרת בצה"ל? אני גם לוקח דוגמה מהימים שלנו, המודרניים, יותר מודרניים; מה, שרה אהרונסון או חנה סנש היו פחות יהודיות מכל התלמידות בבית יעקב? צריך להזכיר שמאז שהתחיל המאבק על ארץ ישראל, מ-1860, יותר מ-1,000 לוחמות נפלו במאבק על ארץ ישראל, אז כל זה סיפורי סבתא. אני גם רוצה להגיד מילה על ערבים: אומרים שלערבים אסור לשרת, שהם לא יכולים להיות בצה"ל. למי שלא זוכר, פעם היה פה תאופיק טובי, מס' שתיים ברשימת רק"ח אצל וילנר. על בימת הכנסת הוא נשא נאום בשנת 1956 והאשים את בן-גוריון בגזענות, כי הוא לא רוצה לגייס ערבים לצה"ל. חוץ מזה, עמוס ירקוני, עבד אל-מג'יד, גיבור ישראל, למעשה מקים חיל גששים, מפקד סיירת שקד, אחד החברים הכי טובים של רחבעם זאבי, גנדי – האיש זכה בעיטור המופת ובשלושה צל"שים. אין שום סיבה שאותם חבר'ה ערבים לא יתגייסו, אם לא לשירות צבאי, לשירות לאומי. לכן הדברים ברורים. אני יודע שהזמן תם. אני יכול לדבר פה הרבה על הסוגיה. האם אפשר להגיע להסכמות? אי-אפשר להגיע להסכמות. מהניסיון שלי, עם עסקנים חרדים אי-אפשר להגיע לשום הסכמה. כך היה בחוק ב-2018 שהעברנו – אותו חוק שבו גדי איזנקוט כרמטכ"ל ניצח באמת על חבורה של חבר'ה מקצוענים במשרד הביטחון. כשהגשנו את אותו חוק שירות ביטחון כללי ב-2018, ואחרי שהוא עבר בקריאה הראשונה בהסכמה של אותם עסקנים, הם מייד דאגו לטרפד אותו. כך היה עם מתווה ניסים; כך היה גם כמובן עם מתווה הכותל, אחרי שהממשלה הצביעה. כל מי שמדבר על כך שניתן להגיע להסכמות – לא ניתן להגיע להסכמות. בחוק הזה אנחנו אומרים בצורה ברורה: מי שלא ירצה להתגייס, אף אחד לא יכניס אותו לכלא, אבל יהיה לו רישום פלילי. כמו כל עריק הוא לא יוכל לצאת לחוץ לארץ, הוא לא יוכל לקבל שום הנחה – לא בארנונה, לא במעונות היום ולא בשום מקום; הוא לא יוכל להיות עובד מדינה ולא יוכל להיות עובד בשלטון המקומי. אני כמובן יודע שלקואליציה הזאת יש רוב, אבל מה שאתם לא יודעים הוא שרוב הציבור הישראלי, רוב מוחץ, תומך בשוויון בנטל. לא יכול להיות שרק הנכדים והילדים שלנו ישרתו בצבא, והחלק השני יתחמק. אתם רוצים באמת ליישם את החזון של גפני לחלק את עם ישראל לשניים, לאלו שילכו לצבא ולאלו שילכו לישיבות. זה לא יקרה, לא יעזור לכם כלום. ברגע שרוב הציבור, רוב מוחץ של הציבור, תומך בגישה שלנו, תומך בגיוס כללי – ואני אומר: אין פטורים, אפילו לא אחד. בגיל 18 – כולם ללא יוצא מן הכלל, ואין אפילו "תורתם אומנותם" אחד. כולם בגיל 18 או צבא או שירות לאומי. לא נסכים לפחות. אי-אפשר לחזור לנקודת ההתחלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אי-אפשר לחזור למתווה כזה ואחר. אני חוזר ואומר: אם אנחנו לא ניישם את זה, בסופו של דבר זה יהיה סופה של מדינת ישראל. זה יהיה סופה גם במישור החברתי, הביטחוני והכלכלי. כל מה שאתם מטפחים היום זה באמת לטפח דמוגרפיה – מדינה ציונית מממנת דמוגרפיה שתחסל את המפעל הציוני, ואנחנו לא נסכים לכך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אביגדור ליברמן. ישיב בשם הממשלה השר מאיר פרוש, השר לירושלים ומסורת ישראל. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דווקא פרוש צריך להשיב. איזו בחירה של הממשלה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הכי מתאים. תנו לו. זה כמו לשלוח את בן גביר – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נא לאפשר לשר להשיב. תודה רבה. בבקשה, השר. << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חייב לומר שאני ממש נבוך. אני ממש נבוך לשמוע דברי תוכחה מפי צדיק הדור. יש לנו אדם שממש עקבי – לא מהיום, עקבי במשך שנים, שנים רבות, מאז שאני מכיר אותו כנער שליח במועצת העיר ירושלים מטעם סיעת הליכוד, אחר כך כמנכ"ל משרד ראש הממשלה. בכל התפקידים שבהם הוא היה אני ממש נבוך על כך שבא אדם עם דברי תוכחה, עם אותן טענות שהיה אומר תמיד. תמיד איווט ליברמן אמר שצריך לגייס את כולם. גם כשהוא ישב איתנו וביקש שנתמוך במועמד שלו למקום כזה או אחר, תמיד הוא אמר: אבל אני עושה את זה בתנאי – קודם כול תתחייבו לי שאתם הולכים לשרת בצבא. הוא עקבי באמת, תמיד כל הזמן הוא אומר רק את הדברים האלה. אבל אני רוצה קודם כול לחזור להיסטוריה. ההיסטוריה אומרת כך: כאשר האומות המאוחדות היו צריכות לתת את האישור להקים מדינה פה, הן דרשו מהסוכנות היהודית ומהוועד הלאומי שיביאו הסכמה שהם אכן יכולים לדבר כבאי הכוח של העם היהודי, של כל הארגונים הפוליטיים שנמצאים בארץ. בימים ההם היה ארגון פוליטי אחד – עוד לא היה דגל התורה ולא הייתה ש"ס – אגודת ישראל ייצגה אותם. אגודת ישראל הופיעה בפני האו"ם והיא נשאלה: בן-גוריון אומר שהוא רוצה להקים בית לאומי לכל יהודי כאן בארץ ישראל, והשאלה היא אליכם, נציגי אגודת ישראל: אתם מרגישים שאכן בן-גוריון הולך להקים מדינה – בית לאומי לכל יהודי. מהם התנאים שלכם? מתי אתם כן יכולים לחיות איתו ומתי לא? זאת אומרת שעצם – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת, חברי הכנסת, השר ברקת. יש פה דברים מעניינים, אני ממליץ לכולם להקשיב. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – ההסכמה של האומות המאוחדות להקים פה את המדינה – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברות הכנסת, אורנה ברביבאי. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – אפשר לומר שיכולנו להילחם נגד כל העולם, אבל אנחנו יודעים שרצינו שמדינות מסוימות יכירו במדינת ישראל. ההכרה במדינת ישראל באה רק לאחר שבאו"ם הבינו שכאן בארץ מקבלים את בן-גוריון, שאומר: אני אקים בית לאומי לכל יהודי, גם הציבור החרדי. מה אפשר לעשות? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> האו"ם נותן לכם הגנה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז תפנה לאו"ם עכשיו. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> מה אפשר לעשות שהציבור החרדי יש לו תנאי בל יעבור: הוא לא מתערב בצבא, ואומר לו: שמע, אני רוצה שתפטור אותי מגיל 21, תפטור אותי מגיל 23. יש לו תנאי אחד ויחיד, יש לו דרישה אחת ויחידה: מי שיושב ולומד – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כל הדרישות שלכם – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת פורר, חבר הכנסת פורר. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – מי שיושב ולומד – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת פורר. תודה רבה. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – מי שיושב ולומד יקבל דחייה. זה התנאי. זה לא דבר חדש. נכון, ליברמן כל השנים שלו אמר: אני רוצה שישרתו. כל השנים, אני זוכר, כל השנים ליברמן היה זה שאמר: אני חושב שצריך לשרת. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הוא צריך אנשים להרוג את הנייה. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> לא היה רגע אחד. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הוא צריך אנשים להרוג את הנייה. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> כל השנים, כל השנים ליברמן היה זה שאמר: חייבים לגייס את החרדים. אני זוכר את זה כמו היום. אבל כל הממשלות חוץ מליברמן, כל הממשלות חוץ מליברמן קיבלו את ההסדר. ההסדר היה מה שבן-גוריון התחייב – שמי שיושב ולומד יקבל דחייה. אני שמעתי שליברמן, עם כל שנות הפעילות הפוליטית שלו, הוא תמיד דרש שיגייסו לצבא. יש איזושהי תקופה מסוימת שאני לא יכול להיזכר מה היה אז. הייתה תקופה שליברמן היה שר אוצר – אני לא זוכר, לפני 40 שנה, 50 שנה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מדבר על גופו של אדם. דבר לגופו של עניין, השר פרוש. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> ליברמן היה שר אוצר – מתי זה היה? חבר הכנסת אלמוג, מתי זה היה? ליברמן היה שר אוצר לא יודע, לפני 40, 50 שנה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> כל הזמן לגופו של אדם. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מתי שהנייה חוסל. מתי שהנייה חוסל. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> כשהוא היה שר אוצר, הוא סטה מהכיוון. כל השנים הוא אמר שכולם חייבים לשרת. כשהוא היה שר אוצר, הוא אמר: אני נותן 54 מיליארד שקל לאלה שלא משרתים, לערבים. אז הוא שינה את הדרך, אני לא יודע למה. אבל לפני שנה וחצי אדון ליברמן היה שר אוצר, והוא ישב על השיבר – בלעדיו לא היו יכולים להוציא שקל מהקופה הציבורית – והוא נתן חומש, הבטיח, 54 מיליארד שקל – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 53. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – לערבים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זאת תשובת הממשלה? זאת תשובת הממשלה? תקרא את החוק. מה זה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> 53. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> לא רק שהם לא משרתים, חברים, לא רק שערבים לא משרתים, יש בהם כאלה שאומרים: אסור לשרת. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זאת לא תשובת הממשלה. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> ליברמן הצדיק, שבא היום להגיד לנו מוסר, הוא היה שר האוצר, והוא אמר: אני אתן לערבים 54 מיליארד שקל. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> למה נתת להם את התקציב הזה? << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> ליברמן היה שר ביטחון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> היום הוא מכריז: אין דבר כזה תורתו אומנתו. אין. היית שר הביטחון, אדון ליברמן. למה אתה מסמיק כל כך? היית שר הביטחון. מהו ההסדר שאתה הצעת? אתה הצעת אין תורתו אומנתו? או היום שאתה בשפל המדרגה, וכמעט ואתה לא עובר את אחוז החסימה, אתה מחפש קולות ואתה מקווה שתקבל אותם מאותם אלה ששונאים את החרדים, לא יותר מזה. אנחנו מעולם לא השתמשנו בנימוק, מעולם לא השתמשנו בנימוק שאנחנו לא נשרת בצבא מכיוון שהמדינה לא מתנהלת לפי חוקי התורה. מעולם לא אמרנו את זה. יכולנו גם לומר: המדינה הזו מתנהלת לא לפי חוקי התורה – לא רוצים לשרת. אתה, ליברמן, נמצא היום בחבורה שחלקם אומרים: אם לא יקבלו את העמדה שלנו בנושא הרפורמה, נפסיק לשרת, לא נלך למילואים. אתה. אתה נמצא בחבורה כזאת שאומרת: לא נשרת – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – נמוטט את המדינה, שלא תהיה פה מדינה. גם אתה אמרת קודם. אתה לא מתכוון למה שאמרת? אתה נמצא בחבורה שאומרת שאם לא יקבלו את העמדה שלהם ברפורמה המשפטית הם לא ישרתו. החרדים מעולם לא אמרו מילה כזאת. יכולנו ויכולים היום לומר: מאחר שהמדינה לא מתנהלת לפי חוקי התורה, אנחנו לא רוצים לשרת בצבא כזה. אנחנו לא אומרים דבר כזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אתה בא להטיף מוסר לחרדים? תגיד לי כמה פעמים אתה ישבת איתי לעשות עסקים, עם המשתמטים, בשביל החבר'ה שלך? בשביל החבר'ה שלך? בשביל החברים שלך. לא ישבת איתנו לפני מערכות בחירות? פתאום נזכרת בנו שאנחנו לא משרתים. הכול מהסיבה שאמרתי קודם – כי אתה מדשדש, אתה מפחד שאתה לא תעבור את אחוז החסימה. לכן אתה בא פה עם נאום, באת להציל את המדינה. היית שנה וחצי שר אוצר, הממשלה הייתה בידיים שלך, היה לך ראש ממשלה ששמע בקולך, היה לך ראש ממשלה חליפי. עשית איתם עסקה במשך שנה וחצי. למה לא הבאת את חוק הגיוס שאתם מאמינים בו, שהאמנתם בו? היה לכם יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון של יש עתיד. למה לא סיימתם עם חוק הגיוס? כי גם אתם הבנתם שלא כדאי לעשות את זה. אתה היום בא להטיף לנו מוסר? אתה זה שמטיף לנו מוסר? אז מה, תגלגל עיניים? תספר לנו סיפורים? כל החברים שלי ביהדות התורה, וכנראה גם בש"ס, יודעים כמה אתה רצת אחרי הציבור החרדי, שיהיו עם החברים שלך. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> חבל לי לא לנצל את ההזדמנות. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה אתה לא מתייחס להצעה? תתייחס לגופה של ההצעה. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אפשר לחשוב שאתה מחפש כאלה שילכו לצבא. תגיד לי, למה יש פטור לדרוזיות? למה הדרוזיות פטורות מהצבא ואין פוצה פה ומצפצף? בגלל שאתם צריכים את הקולות של הדרוזים? גם יאיר לפיד הולך לקושש קולות אצל הדרוזים – למה הוא לא מבקש שילכו לצבא? אלא מאי? יש ציבור חרדי – אפשר להכות בו. אפשר לשסות את הציבור בו. בחרת לך דרך חדשה, אך לא תצליח. זה לא יעזור לך. אלה שהחזיקו אותך כסנדק, מן השמיים התפללו שאתה לא תצליח. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר מאיר פרוש, השר לירושלים ומסורת ישראל. רוצה להשיב על עמדת הממשלה חבר הכנסת ליברמן. לאחר מכן נעבור להצבעה. אנא תפסו את מקומותיכם. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מאיר פרוש כמעט צודק. ב-2018 הם קיבלו הצעה הכי נדיבה שאפשר על ידי שר הביטחון והרמטכ"ל – גם שר הביטחון דאז וגם הרמטכ"ל דאז יושבים כאן. קיבלתם הצעה, וכמו תמיד רימיתם, שיקרתם – – << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> שקר. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – טרפדתם הצעה – – << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> שקרן. שקרן. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – הכי נוחה שרק היה אפשר להציע, כמו בכל המקרים האחרים – כמו שרימיתם בגיור עם מתווה ניסים, כמו שרימיתם עם מתווה הכותל, כמו שרימיתם ושיקרתם בברית הזוגיות. אי-אפשר איתכם לעשות שום דבר. נעשה את זה בכוח, לא יעזור לכם כלום. רוב הציבור איתנו. אנחנו, אגב, מדברים שפה עברית – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – איזה רוב – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – בניגוד לדעתו של הממסד החרדי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כשהתחילו לדבר עברית, הממסד החרדי הכריז חרם – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – על אליעזר בן יהודה, התנכל לאליעזר בן יהודה. הקמנו את מדינת ישראל בניגוד לרבנים חרדים, בניגוד לחזון איש, בניגוד לרבי מבריסק. הרי לא במקרה החזון איש נתן הוראה להתפלל – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – לעשות קומבינה – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – באמת, זה טירוף – אותה תפילת אבל ביום העצמאות של מדינת ישראל, תפילת תחנון. עד היום הליטאים מתפללים תפילת תחנון ביום העצמאות. זה הרי טירוף. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מה אתה מתפלל ביום העצמאות? << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא יעזור לכם כלום. איתכם או בלעדיכם אנחנו נעביר, כי 80% מהציבור הישראלי, 70% מהציבור הישראלי, תומך בגיוס לכול, גיוס של כולם, בלי הנחות, בלי מתווה, לכולם – ליהודים, למוסלמים, לנוצרים, לדרוזים, צ'רקסים. כולם יתגייסו. וכל הסחיטה שלכם, כל הכספים, שאתם כרגע באמת עשיתם פה ביזה, שוד לאור היום, שוד לאור היום – נבטל הכול בממשלה עד לגרוש האחרון. הכול יבוטל. את כל החקיקה שלכם נבטל עד לחוק האחרון. לא יעזור לכם. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אביגדור ליברמן. רבותיי חברי הכנסת, נעבור להצבעה. הצעת חוק שירות חובה לכול, התשפ"ג–2023, 2647, של חבר הכנסת אביגדור ליברמן. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 43 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 61 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק שירות חובה לכול, התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. חבר הכנסת אלמוג כהן. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> שילמדו תורה, כמה שיותר. למה השנאה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, אני אפילו לא הקראתי את תוצאות ההצבעה ואתה צועק. 43 בעד, 61 מתנגדים. אני קובע שהצעת החוק הזו לא עברה ולא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק החברות (תיקון – פרסום דוחות כספיים של מונופול), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/740/25; דברי הכנסת, חוב' ט"ו, ישיבה 45.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור לנושא הבא בסדר-היום, רבותיי חברי הכנסת – הצעת חוק החברות (תיקון – פרסום דוחות כספיים של מונופול), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת ולדימיר בליאק וקבוצת חברי הכנסת. למעשה, ההצעה הזאת כבר נומקה, וכרגע זו רק התשובה. שר הכלכלה ניר ברקת ישיב בשם הממשלה. בבקשה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אלמוג, לפחות תתבייש – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – 12 שנות שירות – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, להירגע. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> על מה אני אתבייש? אני גאה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> שילמדו תורה – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> יוליה, איפה שירת – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, כרגע זה לא עבר, אולי כשאתם תהיו בממשלה. צריך בשביל זה רוב. צריך בשביל זה רוב, זה הכול. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כל מה שליברמן אמר – צריך להיות רוב בכנסת ולבטל הכול. בבקשה, אדוני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא לכעוס. לא לכעוס. יש הצבעות. מצביעים וממשיכים הלאה. לא לכעוס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מזל טוב לשר ברקת. נולדה לו נכדה ראשונה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רגע, מזל טוב לשר ברקת, שר הכלכלה, על היותו סבא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מזל טוב לשר ברקת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מזל טוב. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> תודה רבה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא מחיאות כפיים. בירכנו אותו בברכת מזל טוב. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> גם לסגלוביץ' מזל טוב. וגם לסגלוביץ'. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לנכדה ראשונה אפשר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מי? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> סגלוביץ' יואב. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> יואב סגלוביץ'. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אה, גם יואב סגלוביץ' נהיה סבא. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> מזל טוב לסגלוביץ'. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם אבי מעוז. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> האמת היא שאתמול קיבלתי את התואר הכי חשוב בחיים – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבי מעוז נהיה סבא-רבא. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> – – סבתא, יש לי נכדה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ולצבי סוכות נולד בן. מזל טוב. שמחות במליאה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, לגופו של עניין. מכובדיי, המונופולים בישראל התרגלו להעלות מחירים, ואחד הדברים שמנחה אותם הוא איך, אם אפשר, לייצר רווח מונופוליסטי גדול ככל שניתן על גב הצרכן הישראלי. נגמרו הימים שבהם אזרחי ישראל ישלמו הרבה יותר משאר העולם וזה רק בגלל שאפשר לגבות מהם ללא בקרה. לכן, אנחנו במשרד הכלכלה והתעשייה מקדמים כמה נושאים וכלים שיסייעו לנו בטיפול בנושא. אתן כמה דוגמאות. דוגמה ראשונה היא חוק איסור פגיעה ביבוא מקביל, תיקון לחוק התחרות שהבאנו לאישור הכנסת. החוק מקנה לרשות התחרות את היכולת לקנוס יבואנים שמפעילים פרקטיקות אסורות לחסימת יבוא מקביל, בהיקפי קנס שמגיעים ל-110 מיליון שקלים. הדבר הזה יוסיף להרתעה ויקל על כניסת שחקנים נוספים לסקטור היבואנים לישראל. החוק הוכן לקריאה השנייה והשלישית בוועדת הכלכלה בראשות דוד ביטן. תודתי לדוד ביטן ולכל חברי הוועדה. דוגמה שנייה – בימים אלה אנחנו פועלים לתקן את הפטור של הממונה על התחרות בנוגע להסדרים כובלים בהפצה בלעדית כך שייאסר לבצע Geo block בפועל. עיקרון זה נהוג באירופה ובשווייץ, והוא מטפל בספקים ובמפיצים שמתקשרים ביניהם וקובעים כי אין אפשרות למפיץ אחר להתקשר עם ספק נוסף לשם הפצת טובין – דבר שהיום מונע מיבואנים ישראלים להתקשר עם מפיצים בחו"ל לטובת יבוא מקביל ופתיחת השוק. התיקון הזה יקבע כי פרקטיקה פסולה זו תיחשב הסדר כובל לפי דיני התחרות, על כל המשתמע מכך, לרבות מתן קנסות כבדים למפירים אותה. דוגמה שלישית – – אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מפריעים מאוד לשר הדיבורים במליאה. חברי הכנסת, זה מפריע לשר. חבר הכנסת יעקב אשר, השרה רגב. השרה רגב וחבר הכנסת יעקב אשר, מפריע כאן ממול. הדיבורים מפריעים. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> – – היא סעיף ההפצה בתחום המזון והטואלטיקה שירד מחוק ההסדרים ובכוונתי להביא אותו כהצעת חוק ממשלתית. ההצעה תקבע כי ספק שמספק מוצרים של יצרן גדול לא יוכל לספק מוצרים של עוד יצרן גדול או של יצרן בינוני נוסף, במישרין או בעקיפין – דבר שיאפשר ליצואנים ויבואנים קטנים להתחרות טוב יותר על שטחי מדף לטובת הצרכן. דוגמה רביעית היא מסלול הרשתות הזרות שפיתחנו, מסלול שנותן הקלות רגולטוריות לרשת זרה כשהיא מבקשת לפתוח סניפים בישראל – קרפור, ספאר, פליינג טייגר ואחרים בדרך אחריהם. המסלול הוא הקלה רגולטורית נוספת, שצפויה למשוך רשתות זרות לישראל, והכול כחלק מהמוטו שמה שטוב לאירופה טוב לישראל. אני רוצה לציין שהמהלך הזה מייצר תהליך תחרותי שבו גם קמעונאים ישראלים נדרשים להוריד מחירים בעקבות התחרות. ככל שנאפשר ליותר יבואנים וליותר מוצרים להירכש במחירים זולים בחו"ל, ולהימכר בישראל במחיר זול גם כן, הרי שמטרתנו הושגה. בנוסף, משרדנו עמל על הקלות נוספות לכלל היבואנים שיביאו לשינוי של ממש בנטל הרגולטורי – נטל שמוטל על יבואנים שמבקשים להביא מוצרים אירופיים לישראל – ובכך להוביל בסופו של דבר להגדלת התחרות, הקטנת הריכוזיות והורדת המחירים. בין ההקלות – דוגמאות: הרחבת המעבר מבדיקות לכל מכולה בנמל לבדיקות אקראיות על המדפים, לאור הצהרה של היבואנים, ומעבר להישענות על הרגולציה האירופית, שהיא הרבה יותר פשוטה ומקילה. לגבי הצעת החוק לפרסום דוחות כספיים של מונופול שמוצג כרגע להצבעה, ובכן, בכוונתי להביא בקרוב הצעת חוק ממשלתית רחבה יותר, אשר לא רק תחייב פרסום דוחות כספיים של מונופול, אלא גם של ספקים גדולים כהגדרתם בחוק קידום התחרות בענף המזון. ההצעה כפי שהיא מובאת היום חסרה ואינה מביאה הסדר שלם בנושא; למשל, אין הסדרה של הסנקציה, אין הסדרה על מי האחריות לפרטים ועוד. על כן, לאור העובדה שהצעה רחבה ומקיפה יותר תובא בקרוב לכנסת בהצעת חוק ממשלתית, אני מבקש מחברי הכנסת לדחות את הצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. זכות התגובה – לחבר הכנסת בליאק. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני שר הכלכלה והתעשייה, אדוני השר, ראשית, ברכות על הולדת הנכדה. מזל טוב והרבה נחת. עכשיו להצעת החוק, וכאן אני חייב לומר, אדוני השר, כי התשובה שלך מאוד מאכזבת. אני רוצה להזכיר כי החוק הזה עבר בקריאה הטרומית בתמיכה של הדרג המקצועי של משרד המשפטים, של משרד האוצר וגם של המשרד שלך – משרד הכלכלה – בכנסת העשרים-וארבע. אגב, גם הצעת חוק של חבר הכנסת אלי כהן עברה אז. בחודש פברואר שר המשפטים ביקש כאן חודש ימים על מנת ללמוד את ההצעה. כמובן, הסכמתי ונתתי שלושה חודשים. אדוני שר הכלכלה, הממשלה, שאתה חלק ממנה, מבטיחה מדי יום להיאבק במונופולים בשוק המזון, והינה ההזדמנות שלכם להוכיח כי אלו לא רק מילים ריקות. אתה יודע כי יש כוחות חזקים בשוק המזון שהם חברות פרטיות והדוחות הכספיים שלהן חסויים לציבור. ההצעה שלי מחייבת אותם לשקף את הרווחים לאזרחים. כך נדע אם העלאות המחירים שאנחנו עדים להם מדי יום ברשתות השיווק מוצדקות או לא מוצדקות. יש תחושה בציבור שהממשלה איבדה את השליטה בתחום יוקר המחיה, שהמונופולים משחקים מול שער ריק. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת מהקואליציה, זו ההזדמנות שלכם להוכיח את רצינות כוונתכם במאבק ביוקר המחיה למען כלל אזרחי מדינת ישראל. כן, הצעת החוק הזאת מגיעה מהאופוזיציה וממרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, אבל אתם יודעים ואתה יודע, אדוני השר, כי אני איש מקצוע, והגישה שלי היא תמיד עניינית ומקצועית. בואו נעבור מהצהרות למעשים ונעשה יחד צעד משמעותי במאבק במונופולים בשוק המזון למען כלל אזרחי מדינת ישראל. אני יודע שההצעה הזאת – וגם בדקתי את זה – אפשר גם להחיל אותה על הספקים הגדולים בתחום המזון. אפשר לעשות את זה. אין שום סיבה מקצועית לדחות את ההצעה היום. אפשר להעביר אותה בטרומית ולהמשיך בעבודה משותפת. זה יהיה מסר חשוב מאוד לשוק, חשוב מאוד, לכל המונופולים שחוגגים היום באין מפריע. זאת ההזדמנות שלכם להוכיח כי המילים וההצהרות שלכם, שאתם באמת מתכוונים להיאבק ביוקר המחיה המשתולל, הן לא סתם הצהרות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני קורא לכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק החשובה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בליאק. אנחנו ניגשים להצבעה על הצעת חוק החברות של חבר הכנסת בליאק – פרסום דוחות כספיים. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 42 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 48 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק החברות (תיקון – פרסום דוחות כספיים של מונופול), התשפ"ג–2022, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 42 בעד, 48 נגד. ההצעה הוסרה מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שלילת האפוטרופסות הטבעית עבור נאשמים ומורשעים בעבירות אלימות במשפחה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2468/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים לחוק הבא – הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שלילת האפוטרופסות הטבעית עבור נאשמים ומורשעים בעבירות אלימות במשפחה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. עשר דקות, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. רבותיי השרים, חבריי חברי הכנסת, לפני כשנתיים וחצי עמדתי בראשות הוועדה לקידום מעמד האישה, ובערב ראש השנה נחשף הציבור הישראלי לניסיון רצח מזעזע, כשבעלה של שירה איסקוב ניסה לרצוח אותה באלימות קשה מאוד. היא ניצלה בנס, בזכות תושיית השכנים שלה ועוצמה אישית, נפשית ופיזית בלתי רגילה שלה. אדוני היושב-ראש, אני הלכתי לבקר אותה בבית החולים אחרי ניסיון הרצח הזה, וניסיון הרצח הזה היה מזעזע. המכות שהיא חטפה, שהותירו בה צלקות פיזיות ונפשיות, היו בלתי נתפסות. בשיחה שניהלתי עם אימא שלה בבית החולים סורוקה פתאום סיפרה לי האימא שאותו זה שניסה לרצוח אותה, יושב בבית הסוהר, ומתוך בית המעצר מנהל את חייו של הילד שהיה עד לניסיון הרצח. הוא אמר: הוא לא יקבל טיפול פסיכולוגי; אי-אפשר לתת לו חיסונים. מכאן זה הוביל לאחת החקיקות החשובות שהכנסת ביצעה, ברוב מכריע, של שלילת אפוטרופסות של מי שרצח או ניסה לרצוח בתוך המשפחה. בתוך הדיונים על הצעת החוק הזאת, שהצלחנו להשיג עליה הסכמה נדירה של משרד המשפטים לאישור ההצעה, עלתה סוגיה של חבלה בנסיבות מחמירות. כעורך דין, שר המשפטים בוודאי מכיר את זה – עד כמה קשה להוכיח בבית משפט את הכוונה, בהקשר של ניסיון הרצח. העדויות שנשמעו מנשים שספגו חבלה בכוונה מחמירה – הקו בין ניסיון רצח לבין זה הוא דק מאוד. בסופו של יום, כבר אז בדיוני הוועדה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה רוצה לקחת אפוטרופסות גם כנגד הילדים – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ציינו שנכון לתקן את זה, אבל לא רצינו לעכב את החקיקה בנוגע לרצח ולניסיון רצח – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תשמעי אותי עד הסוף ואז תדעי – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני איתך, אבל אתה מבין למה זה לא יעבור. אני רוצה לשמוע, אבל זה לא יעבור ככה, כי אם החבלה היא כלפי ההורים – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם תשמעי אולי תשתכנעי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא אשתכנע. אני בתוך התחום הזה כבר למעלה מ-20 שנה. לא נכון איך שהצעתם את זה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> 22 שנה. בואי נדייק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יותר מ-20, אמרתי. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בסופו של דבר, אדוני היושב-ראש, אין ספק שהייתה תמימות דעים אז גם בוועדה, שצריך להרחיב את החקיקה הזו לחבלה בנסיבות מחמירות, בוודאי כשאנחנו מדברים כבר על הרשעה, גם אם זה לא במהלך המשפט, אלא כבר אחרי הרשעה. כי אחת הבעיות היא שמוגש כתב אישום על ניסיון רצח, וכדי לייצר קיצור הליכים ולא לנהל עכשיו משפט שהוא משפט ארוך, מגיעים להסכמה על חבלה בנסיבות מחמירות בתוך ההסדרים ובבית המשפט. כאן אנחנו מבקשים להרחיב את העילה לשלילת האפוטרופסות גם לאותה חבלה בנסיבות מחמירות. עכשיו תראה, אדוני, התופעה הזו של אלימות בתוך המשפחה היא רעה חולה בחברה הישראלית על כל גווניה. אלה אירועים קשים מנשוא, וכשאתה שומע את התיאור ממקור ראשון, אף עין לא יכולה להישאר יבשה כשהיא שומעת מה חוותה אישה כשמדובר על חבלה בנסיבות מחמירות, על מכות הרצח שהיא חוטפת באמצעות כלים שונים ומשונים בתוך הבית, ברמה כזאת שברור לחלוטין שזה אירוע שמי שלוקח בו חלק לא יכול גם להיות זה ששולט על הגורל של הילדים, שלצערי, הרבה פעמים הם גם עדים לאותם אירועי אלימות. מכאן באה הצעת החוק הזו. היא לא קשורה לקואליציה ואופוזיציה, היא לא קשורה לימין ושמאל, היא לא קשורה לרפורמה המשטרית או המהפכה המשטרית, איך שכל אחד ירצה לקרוא לזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא קשורה לאיזון בין זכויות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> היא קשורה לזה שאנחנו צריכים לקבוע באיזו חברה אנחנו חיים. ובחברה שאנחנו חיים בה – כמו שיש רישיון נהיגה, אתה לא צריך לקבל רישיון כדי להיות הורה, אבל כהורה חלות עליך חובות חברתיות מסוימות ונורמות מסוימות שאתה מצפה שהורה ינהג לפיהן. אם יש מישהו או מישהי שמסוגל לנהוג באלימות בנסיבות מחמירות, כפי שאנחנו מתארים – וכדי להיות מורשע בעבירה הזאת צריכה להיות אלימות קשה ביותר בתוך המשפחה – אין שום סיבה שתהיה לו או לה הזכות לקבוע את עתידו של הילד, את גורלו, אם יקבל חיסון או לא יקבל חיסון. לאדם כזה אין שום יכולת להיות אפוטרופוס. מכאן הדרישה שלנו היא לשנות את החוק ולהוסיף את העילה הזו לשלילת האפוטרופסות. אני לא יודע כמה חוקים כבר חוקקה חברתי חברת הכנסת גוטליב בכנסת, אם היא השלימה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מזל שההצעות הקיצוניות שלך לא מתקבלות. אני הייתי בבתי משפט, דיברתי על כוונת המחוקק. עכשיו אני מבינה שאסור לטעון את זה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כשתראי חקיקה וכשתראי גם את כוונת המחוקק – ואני מניח שישבת בדיונים בוועדות – יכול להיות שיש הערות ושינויים שצריכים להיות בנוסחים של חוק מסוים, ובדרך כלל חוק שעובר בקריאה טרומית מסיים את הקריאה השנייה והשלישית אחרי הרבה מאוד שינויים נוסחיים בתוך החוק; אדוני בוודאי מכיר את זה מניסיונו הרב כאן בבית הזה. ולכן אני חושב שבאמת נכון להעביר את הצעת החוק הזו כמה שיותר מהר, להביא אותה לדיון. אני ממליץ שהדיון יהיה בוועדה לקידום מעמד האישה. הוועדה לקידום מעמד האישה יכולה לחוקק את החקיקה הזו ולטייב אותה ככל שנכון לטייב, אבל העיקרון צריך להיות ברור: גם מי שמורשע בעבירות של אלימות בנסיבות מחמירות, כשיורד הרף מניסיון הרצח, לא יוכל להיות אפוטרופוס לילדיו – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה לקחת את האפוטרופסות שלו על הילדים שלו? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אם הוא מנסה לעשות את אותם דברים שמופיעים בכתב אישום של אלימות בנסיבות מחמירות – וראית כתבי אישום כאלה, ואת יודעת מה זה "בנסיבות מחמירות" – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ראיתי הרבה, ולכן אתה טועה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ולכן אחד כזה לא יכול להיות גם מי שיכריע על גורל הילדים האלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא לא מכריע. זה מתכתב עם הליך נזקקות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הניסיון שלכם להגן כל הזמן על מי שנוהג באלימות ועל מי שפוגע בתוך המשפחה – אני לא מצליח להבין אותו. על מי את מגינה? על מי את שומרת באירוע הזה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני שומרת על האפוטרופסות, על הזכות להורות. על זה אני מגינה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ולכן אני קורא לכם, חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, אדוני שר המשפטים: זאת הצעת חוק מהמוצדקות. נכון שהיא תרד לוועדה, אפשר לטייב אותה ולשנות סעיף או לתקן את הניסוחים, אבל העיקרון צריך להיות ברור: מי שמרים יד בהיקפים כאלה, בעוצמה כזאת, בוודאי שלא יכול להיות אפוטרופוס של אף אחד מהילדים. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. ישיב שר המשפטים יריב לוין. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הייתה לך הזדמנות אתמול להסתכל בעיניים של נפגעות – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקשיבי, את אולי לא יודעת משפטים. איך תיקחי אפוטרופסות על ילדים באלימות בין הורים? תגידי לי את. מה יש לכם? אתם לא יודעים זכויות אדם, ואתם יושבים פה, מחוקקים חוקים, רומסים זכויות. יש עוד זכויות שצריך לקחת בחשבון. מה קורה לכם? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אדוני השר, אני מציע – – – חברת הכנסת גוטליב, על רקע המומחיות שלה בנושא – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה קורה לכם? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אדוני השר יכול להתחיל. תנו לשר להשיב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבא שמורשע באלימות כנגד הילדים שלו בהליך נזקקות לא יכול להחליט עליהם. תדעו עם מה זה מתכתב. יש עוד חוקים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הם לא יודעים על מה הם מדברים. סליחה, הם לא יודעים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> טלי, את מפריעה לשר שלך לענות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מפריעה לו. אל תדאג לו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את צריכה לסגור את כאן 11 היום. אל תחכי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא צריך שתסנגר עליו. הוא יכול ללמד אותך מה זה עוצמה. בבקשה, כן, השר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היום סוגרים את 12, 13 או 11? את מי צריך לסגור היום? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, השר. סליחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כבוד היושב-ראש, אני חושבת שצריך לקחת אחריות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה היושב-ראש צריך לעשות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו רוצים לשמוע את כבוד השר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> גם אני רוצה לשמוע. תודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול לקרוא קריאות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני היו"ר, לא ידעת מה לעשות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> השאלה איזה – – – אתם רוצים לסגור היום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אדוני שר המשפטים יכול להשיב. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, קודם כול, לפני שאני אתייחס להצעת החוק, אני מוכרח לומר לך, חבר הכנסת להב הרצנו, אתה יודע, הגיע הזמן לשים סוף להערות המבישות האלה כלפי חברת הכנסת גוטליב. אתם, שרוממות זכויות האדם בפיכם תמיד, פתאום שוכחים כלל בסיסי – אין מערכת משפט מתוקנת בשום מדינה שבה גם לנורא שבפושעים אין ייצוג משפטי מלא לכל אורך ההליכים כדי להבטיח שייעשה איתו משפט צדק. זה אלף-בית. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> וגם לסגור כלי תקשורת? בדמוקרטיה גם סוגרים תקשורת? פוליטיקאים סוגרים כלי תקשורת במדינה חופשית? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לצערי הרב, זה יוצר מצב – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מהלכים אימים על שופטי בית המשפט העליון? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – זה יוצר מצב – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, נא לא להפריע. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא מדבר אליי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא עוסקים בתקשורת עכשיו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא מדבר אליי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני יודע מה זה הערת ביניים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת הרצנו, תקשיב למה שאני אומר לך, כדאי שתפנים את הדברים. זה יוצר מצב שבו בסוף נדרשים עורכי דין שצריכים לייצג אנשים שגם הם עצמם סולדים מהם וממעשיהם – כי אחרת, אם נשאיר אותם בלי ייצוג, אנה אנו באים? ונדמה לי שזה ברור לכולם. לכן מדינת ישראל דאגה שאפילו לנוראים והגרועים שבפושעים הנאצים שהובאו לכאן למשפט יהיה ייצוג, ומי שתקף את מי שייצג אותם, לא הבין מה הוא עושה ואיזה נזק הוא גורם. גאוותנו על כך שגם לצורר הנורא – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – שהעמדנו כאן לדין, אותו אייכמן, גם לו התנהל משפט מסודר, משפט צדק, והיה לו ייצוג מלא. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר בין מה שאמרתי למה שאתה אומר? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ולכן אני חושב שהגיע הזמן להפסיק עם דברי הבלע האלה ועם הניסיון לזהות את עורך הדין עם המעשים של לקוחותיו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא מה שאמרתי. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> במקום להביע דווקא הערכה למי שמוכן לעמוד ולעשות את המלאכה המאוד-לא נעימה הזאת בשביל כולנו – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למי שקורא לסגור כלי תקשורת? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – כדי שתהיה לנו מערכת משפט מתוקנת שעושה צדק – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שמהלכת אימים על שופטים בבית המשפט העליון – על זה אתה מגן? זה מייצג אותך? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – ולא מערכת משפט שבה אנשים לא מקבלים ייצוג. נדמה לי שכל אחד מבין את זה. מספיק כבר עם זה. זה כל כך לא מכובד, כל כך לא ראוי, גם כל כך לא הוגן. אפשר לבקר, אפשר להתווכח בינינו על הרבה דברים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> על לסגור כלי תקשורת על ידי שרים בממשלה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> דבר פשוט לא ראוי, חבר הכנסת להב הרצנו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> על להלך אימים על שופטים בבית המשפט העליון? על זה אתה מגן? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אל תהלך אימים על אלה שמבקרים את התקשורת. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> פשוט דבר לא ראוי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא ראוי לאיים לסגור כלי תקשורת במדינה דמוקרטית. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ואני אשמח גם להגיד לך כמה דברים מהניסיון האישי שלי בחודשים האחרונים על מה שאתה מכנה "התקשורת", אבל אנחנו נעשה את זה בהזדמנות אחרת, כי אני רוצה להשיב – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה מגן על הקריאה של טלי גוטליב לסגור כלי תקשורת? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, אני קורא אותך לסדר קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – על הדברים של חבר הכנסת פורר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני בקריאה ראשונה? הוא מדבר איתי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> קריאה ראשונה, ואם תמשיך להפריע לשר, אתה תגיע לשנייה והחוצה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> השר פונה אליי. ואל תאיים עליי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה מאיים כל הזמן, שומעים את האיומים שלך כל הזמן, אבל אף אחד לא מפחד ממך, זה העניין. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה יושב-ראש הישיבה, ואתה לא תדבר אליי ככה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני אדבר אליך ואזהיר אותך שלא תפריע לשר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מאיים עליי. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת פורר בהחלט מביא לכאן נושא חשוב שמחייב התייחסות. בהחלט. אבל צר לי לומר גם, אדוני היושב-ראש, שהוא המשך ישיר למסורת שנוצרה כאן מדי שבוע, שבה חברי כנסת של ישראל ביתנו – זה לא סוד שאני רוחש להם הערכה אמיתית, לכל אחד ואחד מהם, ואני לא אומר את זה בציניות; אגב, רוחש הערכה לא רק ליכולות שלהם ולמקצועיות שלהם, אלא אני גם חושב שיש לנו זהות בלא מעט עמדות, רק שהדבר הזה נעצר משום מה בפתח אולם המליאה, וכשהם באים לכאן, הם פועלים בדיוק הפוך מהדברים שהם מאמינים בהם; פעם אחר פעם, בכל שבוע, מצביעים על כשלי עומק שקיימים במערכת המשפט ותומכים בהנצחת המצב הקיים. במקום לעזור לי לשנות אותו, נאבקים כדי לשמר אותו, ואז – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה הקשר? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – ואז ממשיכים בשורה של הצעות וגם בהצעה הזאת, במגמה הזו של לבוא – – – << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> יריב, האם ראש הממשלה תומך בהמשך הרפורמה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני מבטיח לך, חבר הכנסת ליברמן, שתינתן לך הזדמנות להצביע כאן במליאה בעד הרפורמה. הלוואי שתעשה את זה. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> ואם לא, אז מה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> למה אם לא? למה לעסוק ב"לא"? בוא נהיה חיוביים. אבל אני בהחלט רושם בפניי את בקשתו של חבר הכנסת ליברמן שהרפורמה תובא לכאן במהרה ושתינתן לו ההזדמנות לבטא את עמדתו האמיתית והצודקת וארוכת השנים ולתמוך בה. אבל אני אחזור רגע לנושא. רבותיי, לכן אני באמת אומר עוד פעם, הדרך הזאת של להגיד: בואו, יש לנו בעיה עם מערכת המשפט, אז מה שנעשה הוא לקבוע באופן אוטומטי כל מיני קביעות שלא ניתנות לערעור ובעצם מכתיבות את שיקול הדעת, ובדרך הזאת נתגבר על הבעיות – אני חושב שהדבר הזה הוא לא נכון. במסגרת הזאת הצעת החוק הזאת היא ענף מסוים של אותו רעיון ואותה תפיסה. תראה, חבר הכנסת פורר, סעיף 27(א), שהוסף לחוק לפני כשנתיים, קבע שלילת אפוטרופסות של הורה באופן אוטומטי במקרים שבהם ההורה הואשם או הורשע ברצח או בניסיון לרצח של ילדו או של ההורה האחר ובעבירות אינוס ומעשה סדום בילדו. ההסדר הזה, שהוא הסדר מרחיק לכת, נקבע לנוכח החומרה המיוחדת של מעשה העבירה, ובעצם הצעת החוק הזו מבקשת להרחיב את סעיף השלילה האוטומטית ולהוסיף לו שני מרכיבים נוספים. אני חושב שהסעיף במתכונתו הקיימת, שגם הוא, צריך להודות, מעורר לא מעט קשיים כשחושבים על זה לעומק מעבר להסתכלות הראשונית, נותן מענה למקרי קיצון בעבירות חמורות. העבירות שאתה מבקש להוסיף הן עבירות שאני לא מזלזל בעוצמתן ובחשיבותן, אבל אני חושב שלא במקרה, אחרי דיונים מעמיקים שנעשו בהצעת החוק הזו ואחרי הרבה התלבטויות, הוחלט בשעתו לצמצם את ההסדר להסדר הקיים היום ולא להרחיב אותו. צריך גם לומר שהעבירות האלה כוללות מנעד רחב של התנהגויות, וחלק מתוכן לא נמצאות ברף הגבוה של העבירות. לכן אני חושב שלאור העובדה שאנחנו נמצאים בהסדר שעומד בתוקפו בקושי שנתיים, בעיניי הרבה יותר נכון לחכות איזשהו פרק זמן, לראות אם ההסדר הזה הוא בכלל נכון ומוכיח את עצמו. האם נכון להשאיר אותו על כנו? בוודאי; האם נכון להרחיב אותו? זו שאלה שכדי לענות עליה כדאי שנחכה ונראה את התוצאות. אני מוכרח לומר דבר נוסף. חבר הכנסת פורר, השיקול אולי הכי חשוב במקרים המסובכים האלה הוא טובת הילד. אני חושב שבעניין הזה המצב שבו אנחנו שוללים מבית המשפט ומהשופט שעוסק בנושאים האלה באופן תדיר את היכולת לתת מענה לטובת הילד בכל מקרה ספציפי הוא דבר שבעיניי צריך – בוא נאמר בלשון המעטה – להיזהר ממנו מאוד. צריך להגיד עוד דבר: להצעה שאתה מציע עלולות להיות גם השלכות שליליות על עצם קיום ההליך הפלילי, להוות אפקט מצנן על הילד וההורה אם להגיש תלונה נגד ההורה הפוגע בגלל ההשלכה השלילית האוטומטית על התא המשפחתי. זה גם עלול להרתיע את ההורים שמוכנים ורוצים לקבל טיפול מונע ולעשות תיקון ולעבור לדרך אחרת מלהיכנס לתהליך הזה, נוכח העובדה שבאופן אוטומטי הם ימצאו את עצמם תחת סנקציה דרמטית וחמורה כזאת. מצד שני, אני בהחלט מסכים איתך – יכול להיות שאם יתברר שההסדר הקיים, כפי שנעשה באופן יותר מצומצם, מביא תוצאות טובות, יש מקום באמת לבחון ולשקול הרחבה כזאת. לכן אני מציע שנמתין בעניין הזה, ניתן עוד איזשהו פרק זמן כדי לראות אם ההסדר הזה עובד או לא, ואחר כך נידרש לסוגיה של הרחבתו. לכן הצעתי לדחות את הדיון בעניין הזה לפרק זמן משמעותי כדי לאפשר את בחינת ההסדר הזה לעומק. כמובן, זכותך לא להסכים ולעמוד על כך שהנושא הזה יידון עכשיו, כפי שעשית, אבל בנסיבות האלה ונוכח הנימוקים כפי שפירטתי לעיל, הממשלה מתנגדת להצעת החוק, ואנחנו נבקש מהכנסת להצביע נגדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זכות התגובה לחבר הכנסת פורר. שלוש דקות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני חייב לומר, צריך להבין על מה אנחנו מדברים פה ומהי חבלה בנסיבות מחמירות. ראשית, כמה דברים שאמרת פשוט לא נכונים. לא באנו וביקשנו ענישת מינימום. צריך לזכור שההחלטה הזו היא דווקא כן רברסבילית, וכן יש סמכות לבית המשפט לשלול אותה. אחר כך, בערעור, זה עובר לדיון בבית משפט אחר. הרי אתה יודע שההרשעה באלימות היא לא בבית משפט לענייני משפחה, זה הליך פלילי מול שופט פלילי שלא דן בנושאים שקשורים באפוטרופסות באופן שוטף, לכן שלילת האפוטרופסות מתבצעת מייד עם רשות ערעור במקרה הזה; אגב, שייכת גם במקרים אחרים, אבל גם במקרה הזה עם רשות ערעור. לכן זה לא שביקשתי לשלול את שיקול דעתו של בית המשפט, שבגלל זה אמרת: לך לרפורמה המשפטית. גם ברפורמה המשפטית שלך אני לא חושב שהיית רוצה לשלול את שיקול דעתו של בית המשפט. אני רוצה בית משפט עצמאי עם שיקול דעת. אבל לעניין עצמו, אני סומך על שיקול דעתם של השופטים, ואני כן רוצה שהציבור יבין מהי אלימות בנסיבות מחמירות. על מה אנחנו מדברים כשאתה אומר: בוא נשמור על זכות של אותה אפוטרופסות על הילד? אז חיפשתי את המקרה האחרון של הרשעה באלימות בנסיבות מחמירות בין בני הזוג, ואולי כדאי שחברי הכנסת ישמעו דוגמה אחת על מהי גרימת חבלה. על פי כתב אישום, במערכת זוגית של כארבעה חודשים שבמהלכם הייתה אלימות פיזית ומילולית כלפי בת הזוג, במהלך ויכוח חיטט הנאשם במכשיר הטלפון של המתלוננת, צעק וקילל והצמיד אותו לפניה באופן מאיים. לאחר שהמתלוננת חשה מותקפת וסטרה לו, הוא היכה אותה באגרוף בפניה בכוח כה רב, עד שגרם לה לערפול ההכרה ושטף דם מסביב לעיניים שלה. זאת אומרת אותו אחד, אותו נאשם, לא יכול לומר: התפרצתי. לאחר כמה ימים נתן לה שוב שתי סטירות בראשה בצורה אלימה כל כך, עד שנגרמו לה נקבים בעור התוף בשתי האוזניים. במועד מאוחר יותר, כאשר נתקעו במעלית, היכה אותה בראש באופן שגרם לה לערפול הכרה. לאחר שנפרדו, שוב חזר ושוב ניסה והיכה אותה. זה האדם שאתם אומרים שאסור לשלול את האפוטרופסות שלו, שיישאר אפוטרופוס על הילד, הוא יכול להיות אפוטרופוס על הילד. אדם שנוקט אלימות כל כך קשה בנסיבות מחמירות, צריך לשלול את האפוטרופסות שלו. ירצה – יערער לבית משפט; אם בית המשפט לענייני משפחה, שיש לו את הכלים המקצועיים, יקבע שצריך לחזור ברברס ולתת לו את האפוטרופסות – בסדר. אבל במקרה הזה אין נכון יותר מאשר להרחיב את תחולת החקיקה הזו. לכן אני עדיין קורא לחבריי בקואליציה, או לפחות לאלה שחשוב להם המאבק באלימות במשפחה, לתמוך בהצעת החוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו ניגש להצבעה על הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות של חבר הכנסת עודד פורר. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 47 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שלילת האפוטרופסות הטבעית עבור נאשמים ומורשעים בעבירות אלימות במשפחה), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 34 בעד, 47 נגד. ההצעה הוסרה מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק הפרות מינהליות, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3172/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת גדעון סער) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה בסדר-היום, של חבר הכנסת גדעון סער. תשובה והצבעה במועד אחר, אני מבין, כן? אז בבקשה, גדעון סער, חוק הפרות מינהליות ואכיפתן. << דובר >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כפי שציינת, סוכם ביני לבין הקואליציה שתשובת הממשלה וההצבעה על הצעת החוק יתקיימו במועד אחר. הצעת החוק עוסקת בנושא מאוד מאוד יסודי ועקרוני למערכת המשפט. אציג קודם את הבעיה. הבעיה: היקף אדיר של כתבי אישום שמוגשים נגד אזרחי ישראל. בעצם ישראל מובילה במספר כתבי האישום שהמדינה מגישה נגד אזרחיה. חלק ניכר מהאישומים האלה הם אישומים של זוטי דברים, הם אישומים שלא צריך שתהיה חקירה בגינם, אישום, הכתמת אדם כעבריין פלילי וכדומה. התפיסה שעומדת ביסוד המשפט הפלילי היא שהמשפט הפלילי נועד לעסוק בסטיות חמורות מהנורמה החברתית, בפשעים הכבדים, בעוונות המשמעותיים. אם ניקח הרבה מאוד – בעצם, היום כמעט כל הצעת חוק שרגילים להביא, לא משנה איזה משרד ממשלתי, תמיד יהיה סעיף של אחריות פלילית. אני מזכיר כמה עבירות פליליות חדשות נקבעו בתקופת הקורונה, בשעה שרוב הדברים הללו – אתה יכול להפוך אותם לעבירה מינהלית, עם תשלום קנס. אתה לא צריך להעמיס על מערכת המשפט, אתה לא צריך לשלוח בן אדם לאירוע ארוך, שבסופו של דבר גם פוגע ביכולת של מערכת המשפט לעשות משפט צדק עם הפושעים האמיתיים, כי ברגע שבתי המשפט מפוצצים ועמוסים בדיונים בעבירות קלות, אז ההליכים שבהם היינו מצפים ורוצים שבית המשפט יתרכז, מתמשכים פרקי זמן מאוד ארוכים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זו עבירה של אחריות קפידה, זאת הבעיה. אתה צריך להיזהר. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הצעת החוק שאני מביא היום היא חוק מסגרת שיאפשר למשרדי הממשלה מכוחו להפוך את העבירות הפליליות לעבירות מינהליות. אני אתן עוד דוגמה בשביל לסבר את האוזן. בואו ניקח את חוק רישוי עסקים. כיום, כשאדם רוצה לפתוח עסק, הוא צריך ללכת לשש או שבע רשויות שונות. כל רשות יש לה דרישות משל עצמה במה הוא צריך לעמוד; לפעמים, אגב, הדרישות האלה סותרות אחת את השנייה. אבל הוא חשוף לעבירה פלילית. זאת אומרת, האדם בא להתפרנס, הוא לא אדם עם רצון להפר את החוק; הוא רוצה להתפרנס, ועל ידי זה שהוא עובר עבירה טכנית, הוא הופך לעבריין. זה גם יכול להיות עבירה קלה – לא כל העבירות בחוק התכנון והבנייה הן כאלה, אבל יש עבירות פעוטות. כמובן צריך לדון איפה עובר קו הגבול, אבל בגדול, מי שרוצה להוריד את היקף כתבי האישום, ואת היקף ההליכים הפליליים, ואת העומס על בתי המשפט, ואת עינוי הדין, הוא צריך לטפל בזה קודם כול. יש גם איך לטפל בזה במישור של המשפט האזרחי, אני לא נכנס לזה כרגע, אבל במישור של המשפט הפלילי – פשוט חיתוך הליכים. עכשיו, יש תופעות שתורמות לזה. התביעה המשטרתית היא עצמאית, היא לא כפופה לפרקליטות. היא מנהלת היום 90% מההליכים הפליליים במדינת ישראל. לא הפרקליטות מנהלת – התביעה המשטרתית מנהלת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא מגישה כמות בלתי רגילה. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שם הכמות קובעת. אומרים לך: הגשנו השנה x תביעות. אני לא רוצה לפגוע באף אחד – הרבה מאוד פעמים באמת על זוטי דברים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> על 20 כתבי אישום הם מקבלים יום חופש. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אתן דוגמה שאני זוכר בעברי הרחוק כעורך דין פרטי. למשרדי יום אחד נכנסה עם הוריה סטודנטית שהתפרנסה בזמן לימודיה כברמנית בבר מסוים, ומכרה בקבוק בירה לצעיר בן 16 ו-9 חודשים. הגיל המותר הוא 18. יכול להיות שהוא נראה יותר גדול מכפי גילו או שהיא לא ביקשה תעודת זהות, אבל כל אחד, בחוש הצדק, מבין שזה לא מקרה לחקירה פלילית ולאישום פלילי ולהרוס חיים של בן אדם. לכן יש צעדים נוספים שצריך לנקוט. אנחנו הצגנו אותם במחנה הממלכתי כתוכנית שנועדה לבוא לטובת האזרחים. אחד היסודות הוא הכפפת התביעה המשטרתית לתביעה הכללית, ואני חושב שהדבר הזה הוא חשוב גם כשלעצמו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> צריך גם שלא יהיה רישום, אדוני – – – במכלול של ההצעה שגם לא יהיה רישום של העבירות המינהליות האלה. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נכון מאוד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בכלל לא לפתוח את הפונקציה הזאת במשטרה, כי אז לא עשינו כלום. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נכון, נכון מאוד. יש מקרים שבהם יכול להיות רציונל לרישום העבירה המינהלית, צריך לשקול, אבל אני מסכים איתך שיש עבירות מינהליות שגם אין שום סיבה שיירשמו. עכשיו, כשנכנסתי לתפקידי כשר המשפטים, מיניתי ועדה שעסקה בנושא הזה כמעט שנה תמימה בראשות מנכ"ל משרד המשפטים דאז עו"ד ערן דוידי. היא עשתה עבודת מטה מאוד מאוד יסודית. הוצאנו תזכיר חוק לקראת סוף תקופת הכהונה. הצגתי את תזכיר החוק גם בחפיפה עם שר המשפטים הנוכחי. אני גם אומר שאם הממשלה הייתה מביאה את הצעת החוק כהצעת חוק ממשלתית, אנחנו בוודאי היינו תומכים בה. אבל הנושא הזה, בגדול, הוא נושא בשל. היו גם מחלוקות מסוימות; הייתה מחלוקת מסוימת שלי עם התביעה, ואני הכרעתי בה כנגד עמדת התביעה. כל דבר אפשר לפתוח ולדון בו עוד כמה שנים, אבל ככה לא יהיה שינוי בדבר הזה של העומס על בתי המשפט. אני יכול להוסיף ולציין עוד דבר אחד, אדוני היושב-ראש – ואני לא יכול להיכנס לתוכן של השיחות שמתקיימות בחסות בית הנשיא, אבל הצגנו את זה גם שם, ואני רק יכול להגיד את הדבר הבא: הייתה הסכמה גם מצד נציגי הקואליציה שהדבר הזה הוא דבר נכון ושצריך לקדם אותו. לכן, אני מצטער, אדוני שר המשפטים, שוועדת שרים לחקיקה לא הביעה תמיכה בהצעת החוק, כי בסופו של דבר הייתם יכולים גם עם התניות – שיהיה תיאום בהמשך הליכי החקיקה. כמובן שאני הייתי מתאם את המשך הליכי החקיקה עם משרד המשפטים – ממילא ועדת החוקה, חוק ומשפט היא בשליטתכם – והיינו יוצאים לדרך עם הנושא הזה כי הוא נושא אסטרטגי למערכת המשפט. אני חייב גם לציין שזה לא היה פשוט להביא את משרדי הממשלה לנקודה שהם מבינים שהם צריכים לוותר על חלק מהסמכויות שנמסרו להם בתחום הפלילי. בכל התקופה שאני הייתי, כל משרד ממשלתי שהיה מביא הצעת חוק – הביאו הצעת חוק בנושא של מיזוג אוויר והסדרת הנושא של מי שמטפל בזה – בכל דבר מכניסים את הסנקציות העונשיות הפליליות. ולכן, אדוני היושב-ראש, מאחר שהחלטת ועדת השרים לחקיקה, לצערי, בשלב זה היא לדחות את הנושא – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> צריך לחשוב על זה – – – צריך לראות אילו עבירות. זה מורכב. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל הוא שאמרתי, חברת הכנסת גוטליב. הצעת החוק היא הצעת חוק מסגרת. החוק הזה יפתח את הפתח לרפורמה ענקית, וכמובן שבפרטיו נצטרך לדון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אבל אני חשוב שחשוב מאוד לצאת לדרך בנושא הזה. על כל פנים, מאחר שלעת עתה הממשלה ביקשה להמתין עם עמדתה – או לא להמתין, אלא להגיד שהיא רוצה להביא את החוק כיוזמה ממשלתית ואז, במקביל היא תקבע עמדה בנושא הפרטי – לצערי הרב, אני לא חושב שזה היה צריך להיות ככה, וזה גם לא היה ככה, אבל אני החלטתי היום, החלטה להיום, לא להפוך את זה היום לנושא של קטטה. אני אמתין: או שהממשלה תחליט להביא את זה כהצעת חוק ממשלתית או שאני אנסה לשכנע את שר המשפטים שאפשר לתמוך בינתיים בהצעה פרטית, או אם יכלו כל הקיצים – באיזשהו שלב להביא את זה להצבעה ולהכרעת המליאה, אבל היום לא נעשה זאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. היות שהתשובה וההצבעה במועד אחר, אנחנו עוברים לסעיף הבא. << הצח >> הצעת חוק זכאות לאבחון לקויות למידה לילדים ממשפחות מעוטות יכולת, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1531/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מאיר כהן) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הצעת חוק זכאות לאבחון לקויות למידה לילדים ממשפחות מעוטות יכולת, של חבר הכנסת מאיר כהן. ינמק את החוק חבר הכנסת מאיר כהן. עשר דקות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני השר, אני מבקש מכם להקשיב עד כמה שאפשר להצעת החוק, כי אני מדבר על הצעת החוק. אני לא מקנטר ולא מתגרה, אבל זאת הצעת החוק. אופיר, כדאי שגם אתה תשמע. הצעת החוק זכאות לאבחון לקויות למידה לילדים ממשפחות מעוטות יכולת היא הצעת חוק פשוטה. לא מדובר – קרעי, השר – לא מדובר ברפורמה גדולה או בשינויים מבניים. הצעת החוק מבקשת לקבוע את זכאותם של ילדים ממשפחות מועטות יכולת לאבחון לקויות למידה. אני חוזר, חברי מהקואליציה: ההצעה אומרת שילד למשפחה מעוטת יכולת, תהיה לו הזכות לעבור אבחון שלו – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זה קיים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, טלי, לא. טלי, אני מבקש ממך לא להפריע לי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שאלת – הוא ישיב לך. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שאלת – אני אשיב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני יודעת, אבל זה לא – – – יש ברשויות – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ניהלתי בית ספר 25 שנים מחיי. האמיני לי, האמיני לי, זה לא – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני יודעת, אבל – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, הצעת החוק הזאת, לא הייתי מעלה אותה. אני לא מקנטר אף אחד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, רק אומרת. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, הצעת החוק אמורה לעניין אותך. היום אבחון למידה אתה יכול לעשות רק אם חלילה יש לך או אתה מזהה שיש בעיה על רצף כזה או אחר, אבל אבחון לקויות למידה שבגללן, למשל, נותנים הנחות בבחינות בגרות או תוספות זמן, יש לך כסף – תעשה. יש ניסיונות כאלה ואחרים לוקאליים, אבל אין החלטת חוק. כל מה שמונע את שוויון ההזדמנויות בחינוך זה שאתם מתעקשים. הצעת החוק הזאת הועלתה על ידי חבר'ה מש"ס, מהליכוד, לאורך כל השנים שאני נמצא כאן. בכל השנים האלה, אגב, אני תמכתי בהצעת החוק הזאת גם כשהייתי בקואליציה. אני חייב לומר את האמת – זאת הצעת חוק שהיוזם שלה בשנת 2015 היה שר העבודה הנוכחי, יואב בן צור. הוא הבין עד כמה זה חשוב והעלה את הסוגיה לסדר-היום. אני ניהלתי את הישיבה כשהצעת החוק הזאת עלתה כסגן יושב-ראש הכנסת וההצעה התקבלה, טלי, פה אחד, קואליציה ואופוזיציה. פה אחד. יותר מזה, אני זוכר שבכנסת הקודמת, השר כיום וחבר הכנסת בן צור הגיש שוב את ההצעה, ושוב אנחנו כולנו הצבענו בעד ההצעה, קואליציה ואופוזיציה כאחד. למה? כי אנחנו יודעים – אנחנו צריכים לדעת כולנו שיש נושאים ותחומים שכל מטרתם היא אך ורק לטובת הציבור, שאסור שיהיה בהם עניינים של קואליציה ואופוזיציה. חבריא, ראו מי הצביע. אני אזכיר מי הצביע בעד ההצעה הזאת: משה אבוטבול, יולי אדלשטיין, ינון אזולאי, ישראל אייכלר – אדוני, אתה הצבעת, דודי אמסלם, אופיר אקוניס, משה ארבל, יעקב אשר, אוריאל בוסו, יואב בן צור, משה גפני, יוסי טייב, יעקב טסלר, אופיר כץ, מיכאל מלכיאלי, בצלאל סמוטריץ', אתי עטייה, יצחק פינדרוס, מאיר פרוש, שמחה רוטמן, עמיחי שיקלי. גם שר החינוך היום, שאני לא מבין למה הוא לא בא לענות על ההצעה הזאת, יואב קיש – לא נמצא כאן, הוא לא בא לענות – גם הוא הצביע, השר הרלוונטי, הצביע בעד ההצעה. אני רוצה להזכיר לכם – חברי שלמה, אדוני השר, תקשיב. אני רוצה להזכיר לך, אדוני השר – סעיף מס' 45 בהסכם הקואליציוני שאתם חתומים עליו: הממשלה תפעל לקידום שוויוניות בחינוך בכל המגזרים. אתם חתומים על זה עכשיו. אתם לצערי שכחתם את המשפחות מעוטות היכולת. נכון שהוספתם כסף כאן והוספתם כסף כאן, אבל זה קריטי וזה חשוב, זה חשוב להפנות כסף ולתת אפשרויות לראשי הערים. הם לא צריכים ללכת ולפשוט יד ולחפש פילנתרופיה. המדינה צריכה לקחת אחריות ולתת להם קרן שפונה למנהלי בתי הספר. מנהלי בתי הספר יודעים לקחת את הילדים האלה, מהמשפחות מעוטות היכולת, ולטפל בהם. אני רק רוצה לתת לכם נתונים. למרות שניהלתי בית ספר בדימונה, ומערכת החינוך בדימונה היא מהטובות ביותר בארץ – ואני עומד מאחורי המילה שלי, תבדקו, אבל זו לא מנת חלקה של שאר הפריפריה. בשנת 2020 קיבלו תלמידים בערי המרכז תעודות בגרות בהצטיינות פי 20, וחלק מהתלמידים בפריפריה יכלו לקבל את אותן תעודות, את אותה הצטיינות, אם ההורים שלהם יכלו לאבחן אותם בגיל צעיר. זה לא קורה כי אין להם כסף. אותן משפחות זקוקות לכל אמצעי ולכל כלי שיצמצם את הפערים בחינוך. מגיע להם. הם לא יושבים כאן. הם לא יושבים סביב שולחן הממשלה; הם לא יושבים סביב המשא ומתן הקואליציוני, אבל כל אחד מאיתנו הנציג שלהם, במיוחד אתם. בתחילת הקדנציה שלו שר החינוך קיש – אני מצטט – הציג בוועדת הכספים תוספת של 600 מיליון שקלים לצמצום פערים ולעידוד הישגיות. זה הדבר שאותו צריך – אמרתי לו את זה – לאפשר לילדים ממשפחות מעוטות יכולת לעשות מבחן בלי שההורים יחזרו אחר הפתחים ובלי שמנהלי בתי ספר יחפשו פילנתרופיה. זו הזכות הבסיסית שלי; אם אני רוצה לצמצם פערים, אני צריך לקבל את האפשרות הזאת. חבריא, כשאתה בודק כמה תלמידים מקבלים הארכה והתחשבות במבחני הבגרות – ככל שהם מסוציו-אקונומי גבוה הם מקבלים יותר, כי ההורים שלהם יכולים לקחת אותם לעשות מבדקים, וההורים האחרים, מעוטי היכולת, לא יכולים לעשות את זה. אני רק אחזור: 1.1 מיליארד שקל תוספת שכר במוסדות החינוך החרדיים; 2.5 מיליארד שקלים תמיכה בישיבות לאברכים; 160 מיליון שקל לתגבור החינוך החרדי ועוד ועוד ועוד. למה אי-אפשר למצוא 20 מיליון שקל לכך שילדים מעוטי יכולת יוכלו לעשות מבדקים, שההורים שלהם, שממילא נאנקים תחת יוקר המחיה וכו' וכו'? עכשיו, למה אתם בקואליציה, שמרימים את הדגל: אנחנו דואגים לפריפריה, דואגים לעניים – למה הם לא נמצאים כאן? למה הילדים האלה לא מקבלים כסף כדי שיוכלו להתקדם במערכת החינוך כמו שצריך? למה נגזר על ילדים ממשפחות מעוטות יכולת, למה נגזר עליהם לא לעבור בדיקה או מבדק או מבחן, אם יש תחושה שהוא צריך הקלות כאלה והקלות אחרות ומסלול כזה ומסלול אחר? למה המדינה הזאת, שאתם שולטים בה היום, הפכה להיות מדינה שנותנת רק לצד אחד? למה אתם לא מסתכלים על הילדים האלה? אבל אתם טובלים ושרץ בידכם. אתם אומרים: אנחנו דואגים לכולם, אתם אומרים: אנחנו דואגים לפריפריה, אבל הדבר הפשוט הזה נעלם מעיניכם. נעלם מעיניכם. קרן הארנונה – אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים עם הקרן הזאת, אבל היא לא מיועדת לילדים האלה, היא לא מיועדת להורים שאין להם כסף שרוצים לאבחן את הילדים שלהם. יואב קיש, חבל שאתה לא נמצא כאן. אני חושב שזו סוגיה בליבת מערכת החינוך הישראלית. צמצום הפערים הוא הדבר הבוער, הוא הדבר שצריך לשים על השולחן שלך יום-יום ולטפל בו. היה ראוי שהיית מגיע לכאן ואומר שמתקציב של 56 או 60 מיליארד שקלים אתה לוקח על עצמך כשר למצוא את אותם 20 מיליון ולתקצב, ובמקום זה אתה לא נמצא כאן. אני לא רוצה להגיד דברים בגנותך, אדוני השר, אבל זה שאתה לא נמצא ולא עונה על הצעת החוק הזאת זה לא לזכותך. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. << הצח >> הצעת חוק זכאות לאבחון לקויות למידה לילדים ממשפחות מעוטות יכולת, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1397/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוצמדה הצעת חוק נוספת להצעה הזאת, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. חבר הכנסת כהן, שמחתי לשמוע שאמרת ש-1.5 מיליארד בלבד הייתה התוספת לחינוך החרדי של הפטור, הקואליציוני, בשעה שבתקשורת אומרים 14 מיליארד. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני ציינתי לחינוך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לחינוך, אני מדבר על החינוך. 1.5 מיליארד בלבד, כמו שאמרת, מתוך טריליון שקל. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה רק לישיבות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, לא לישיבות. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אם אתה רוצה, אני אעלה. תן לי זמן, אני אגיד לך, אפרט את כל 13 המיליארד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הכול גלוי ומודפס. אתמול הבנתי מרואה חשבון שכל הקואליציוני האמיתי זה 4.5 מיליארד, ומזה על החרדים – זה מאות אלפי ילדים – 1.5 מיליארד תוספת לחינוך. תודה. חבר הכנסת ביטון, יש לך שלוש דקות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני שמח לדבר אחר שר הרווחה לשעבר וראש העיר דימונה, חברי מאיר כהן. הוא יליד ירוחם מהבלוק בגבעה, ונהיה מורה דגול ומנהל בית ספר דגול. אני צמוד אליו בהצעת החוק הזאת. הוא אמר את רוב הדברים, אז אני אנסה להגיד דברים שהוא לא אמר. אנחנו מדברים על חינוך שוויוני בישראל, ויש לחינוך השוויוני בישראל רוצחים שקטים. רוצח שקט אחד הוא תשלומי הורים. אומרים לך חוק חינוך חינם, והילד צריך לשלם על ספרים ולשלם על טיול ועל מסיבת כיתה, ואם הוא לא משלם, הוא לא משתתף בדברים הכי חשובים, אז אין באמת חינוך חינם בישראל. הדברים הקטנים האלה של תשלומי רשות מונעים את השוויון בחינוך. אבל זה פרט אחד. יש עוד רוצח שקט של שוויון הזדמנויות בחינוך, והוא האפליה בין הורים שיש להם כסף ומודעות לעשות אבחון פסיכו-דידקטי – עליזה, אני רוצה שתקשיבי לי. בדרך כלל אני מבקש מח"כים; הפעם אני רוצה שאת תקשיבי לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צודק. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יש רוצח שקט של השוויון בחינוך, והוא האבחון הפסיכו-דידקטי של ילדים. הורים שיש להם כסף עושים אבחון כבר בגיל ארבע, בגיל חמש. מה עושה האבחון הזה, שעולה 2,000 שקל, 3,000 שקל? נותן להם זכויות: שיעורים פרטיים, מורה ללקויות למידה, ניצן. הורה שלא מאבחן את הילד שלו לא מקבל כלום. ההורה צריך לשלם 2,000 שקל בשביל אבחון פסיכו-דידקטי. מה קרה במדינת ישראל? ההורים המבוססים הלכו לאבחון יתר. גם לילד שלא צריך אבחון פסיכו-דידקטי עושים אבחון, נותנים לו הקלות במבחנים, הארכות, הקראה במבחן, תנאים כאלה, תנאים אחרים, והילד שזקוק לתנאים הלימודיים האלה של לקות למידה לא מקבל אותם כי הוא לא עבר אבחון. אנחנו בירוחם, כמו קופת צדקה הלכנו כעירייה למצוא כסף מתורמים לעשות אבחונים פסיכו-דידקטיים לילדים כבר בגיל הרך כדי לטפל בהם במרכז ניצן. אבל האם הגורל של ילד ייקבע על ידי תורמים? האם אין חובה ששר החינוך יאפשר למורים ולגננות לבצע אבחון פסיכו-דידקטי מוקדם ככל האפשר ולתת את הזכויות הללו לילד? אז אלה שיש להם כסף – באבחון יתר ובזכויות יתר ובהקלות במבחנים; אלה שאין להם כסף לא זוכים להקלות וגומרים את בית הספר כאילו הם לא חכמים, אבל אם היו עושים להם אבחון והתייחסות והקלות לימודיות, היו מגיעים לקו הסיום. אני קורא לשר קיש לעשות את זה, כי אני שמעתי את הנאום שלו בפרס ישראל, הוא בעד שוויון בחינוך – נאום חזק מאוד – ועכשיו זה זמן למעשים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואני גם מבקש מהקואליציה להצביע. לא נורא, יעבור קריאה ראשונה – נדבר אחר כך. לא לפחד. להצביע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. ישיב השר שלמה קרעי, בבקשה. עשר דקות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השר קרעי, יש שלושה שרי חינוך ואף אחד לא יכול לעלות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – כנסת נכבדה – מאיר, כשאתה עולה ומדבר על ילדים שקשה להם, עם קשיי למידה, אני באמת עומד כאן ביראת כבוד ובכובד ראש, להבדיל – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אז תצביעו בעד. יש לך הרבה זמן לדבר. תצביעו בעד. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אורנה, יש לי עשר דקות, זאת אומרת שאני צריך אותן כדי לנמק את מה שאני רוצה לומר. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> יש לך הרבה זמן לדבר, אז תצביעו בעד. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> למשל, עמד כאן קודם אביגדור ליברמן ודיבר כביכול על שוויון ושוויון בנטל וכל הקשקושים שלו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה קשקושים? זה שוויון בנטל. מה קשקושים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אין לי בעיה לעלות ולהגיד לו: אתה עומד כאן רק כדי להטיף שנאה והסתה. כתוב בפסוק: "נזם זהב באף חזיר, אִשה יפה וסרת טעם". גם אם אתה בא עם נזם זהב – תלוי מי אומר את זה. אתה יודע מה ראשי התיבות "אִשה יפה וסרת טעם"? איוֵ"ט. כשהוא בא ומדבר על שוויון, הוא בא רק כדי להסית וכדי להגביר את השנאה בעם ישראל. אבל זה – 1. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הינה, "אִשה יפה וסרת טעם" זה ראשי תיבות איוֵ"ט, שכולכם תדעו. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> איוט זה בשתי וי"וים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, זה בוי"ו אחת – תלוי אם זה בניקוד או בלי ניקוד. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מאיר, אבל כשאתה עולה לכאן ומדבר על ילדים עם קשיי למידה, אני עולה לכאן ושוקל טוב טוב מה להשיב, למרות שיש לי את המסר, את התשובה של שר החינוך. אני אומר לך, תוך כדי שאני אקריא עכשיו את התשובה, יש דיונים שמתקיימים, למרות שלכאורה אין כל כך צורך כרגע וזה לא בשל. אני אקריא את התשובה, אבל יכול להיות שבסוף אנחנו נצטרף אליכם, בסדר? אני לא יודע כרגע לומר לך מה התשובה – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> תצביעו בעד הילדים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – יש עוד כמה דקות לקבל תשובה. אז אני רוצה להקריא את התשובה. הצעת החוק שבנדון – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז קודם כול, אני אתן לך את המסקנה – אנחנו בעד, מאיר. כמו שאמרתי לך, כשאתה עולה לכאן, אנחנו מתייחסים אחרת לדברים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש הקואליציה. הייתי נבוך, כי בפעם הקודמת הצבעתי בעד, אז רציתי גם הפעם – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בהחלט תודה ליושב-ראש הקואליציה, שעשה בדיקה עכשיו, והגענו למסקנה שנצביע בעד החוק, למרות שיש כאן מסמך מאוד מפורט ומנומק של שר החינוך שמדבר על כך שיש מענה לרוב המטרות שנמצאות בהצעת החוק, וגם אם יש תיקונים – יאיר לפיד, ראש האופוזיציה, אתה לא רוצה את הזכות להצביע בעד הצעת חוק כזאת? << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> אני פה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה פה, אוקיי. אז מכיוון שההחלטה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני סגרתי את זה. מכיוון שההחלטה של הקואליציה להצטרף להצעה ולהצביע בעד, אני אומר שאנחנו – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה? אין לכם רוב? מה קרה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> עודד פורר, רק לפני כמה דקות נפלתם פעם אחר פעם עם ההצעות שלכם, כי כשאנחנו רוצים להפיל הצעה, אנחנו מפילים, במיוחד כשהיא באה מתוך כוונה לנקר את עיני הציבור התורני, שאתם מאוד מאוד לא אוהבים. חברים, אני קורא לקואליציה ולאופוזיציה כאחד להצביע בעד, ותודה לחבר הכנסת מאיר כהן על היוזמה ועל הפעילות בעניין הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. היות שיש הסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה להצביע בעד, אנחנו נעשה את זה בהצבעה אלקטרונית. אני קורא לכולם: מי שרוצה להצביע, שישב במקומו. נצביע על שתי הצעות החוק, גם של מאיר כהן וגם של מיכאל מרדכי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני קורא, כמובן, להצביע בעד הצעת החוק של חבר הכנסת ביטון שמוצמדת להצעת החוק הזאת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נוסף לזו של מאיר כהן. הצבעה על הצעת החוק של מאיר כהן. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 53 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכאות לאבחון לקויות למידה לילדים ממשפחות מעוטות יכולת, התשפ"ג–2023, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 53 חברי כנסת הצביעו בעד הצעתו של חבר הכנסת מאיר כהן, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך, ההצעה תועבר לוועדת החינוך לגיבוש לקריאה ראשונה. עכשיו נצביע על הצעת החוק הדומה, של מיכאל מרדכי ביטון. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 52 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכאות לאבחון לקויות למידה לילדים ממשפחות מעוטות יכולת, התשפ"ג–2023, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 52 חברים הצביעו בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק התקבלה, והיא תועבר לוועדת החינוך להכנה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון – הרחבת הגישה לצילומים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2726/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רבותיי, אנחנו עוברים לסעיף הבא – הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום, של חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון וקבוצת חברי הכנסת. תנמק את ההצעה חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אני מעלה כאן להצבעה הצעת חוק שעוסקת במצלמות במעונות היום. רק בשביל להסביר את המסגרת הכוללת אומר שהצעת החוק הזאת היא בעצם המשך של החוק שעבר כאן ב-2018. הבאנו הצעה מאוד גדולה ורחבה שמתייחסת להגנה על כל חסרי הישע, גם פעוטות בגילי לידה עד שש. אגב, אני חושבת שגם בגני הילדים הייתה צריכה להיות לכך התייחסות, וגם כמובן הקשישים, אנשים שהרבה מאוד פעמים באמת לא יכולים להגן על עצמם. לכן במוסדות שלהם דרשנו שתהיה השגחה בדמות מצלמות. לצערי הרב אבל לשמחתנו הרבה, בסופו של דבר גם על החלק הקטן הזה הצלחנו להעביר כאן את חוק המצלמות לגיל לידה עד שלוש בכל מעונות היום. הייתה איתי באותה תקופה גם חברת הכנסת קארין אלהרר, שנלחמה בוועדה לזכויות הילד יחד איתי. אני רק אזכיר לכם מהדיון שהיה כאן, שהייתה התנגדות נחרצת להתפשר באותה הצעת חוק, בטענה שיהיה אפשר להביא את הכול. אנחנו אמרנו: קודם נשים רגל בדלת, ואחר כך אנחנו נוכל להמשיך ולהגן על הפעוטות שלנו. למה אני מספרת את כל זה? כי כשאנחנו אישרנו בזמנו את ההצעה הזאת, אנחנו כללנו וולונטריות בשנה הראשונה וחובת התקנה מהשנה השנייה; והינה, ראה זה פלא, אדוני היושב-ראש, אנחנו נמצאים כבר עמוק עמוק בתוך תקופה שבה המצלמות במוסדות החינוך של ילדי לידה עד שלוש היא חובה, והילדים שלנו מוגנים. עכשיו אנחנו יכולים לעבור לצעד הבא, ולראות איך אנחנו מרחיבים את אפשרות הצפייה במצלמות לא רק לגורמי משטרה, כמו שנקבע בהצעה – דבר שידענו שהוא חשוב בתור התחלה, אבל יוצר די סרבול ברמת השטח, לא תמיד מאפשר באמת לעשות את העבודה בצורה אפקטיבית; אגב, לא כי המשטרה לא אפקטיבית, אלא כי נדרשים להגיש תלונה, ואחר כך המשטרה באה ולוקחת את המצלמות, ועד שהיא בודקת, ועד שהיא מחזירה תשובה, בינתיים יש גם עננה על המטפלות, ולפעמים זה מסתיים – לשמחתנו, אגב – בכך שאין כלום ואפשר לחזור לשגרה, ויצא שכל האירוע המאוד-קשה סביב זה יכול היה להיחסך. בהמשך אפשרנו למפקחות של משרד החינוך כן לפתוח את המצלמות, והיום אנחנו רוצים שכל מי שאחראי, כל מי שנמצא בתקן שאחראי לגיל הרך ברשות המקומית, יוכל להגיע ולצפות במצלמות בדרך של שגרה – לא רק כשיש חשד סביר, אלא כחלק מהעבודה השוטפת של ביקורת ופיקוח – וכך גם צפייה בשידור חי למנהלות המעון. זאת דרישה שעלתה מהשטח. הן לא תוכלנה לגעת במצלמות, לא להעביר אחורה, לא לפתוח אותן, כי אנחנו לא רוצים שיהיו שיבושים, אבל הן כן תוכלנה לצפות ב-live, לעקוב אחר מה שקורה במעון שלהן. אם חלילה יש משהו – אגב, לא תמיד זה צריך להיות פלילי, לפעמים זאת פשוט התנהגות לא מותאמת או משהו שאנחנו רוצים לחסוך מהילדים – אותה מנהלת תוכל לפעול בצורה מקצועית ולעשות את מה שצריך לעשות כמי שמובילה את אותו מוסד חינוכי. לכן, חבריי חברי הכנסת, מאוד חשוב שאנחנו כולנו נתמוך בהצעה הזאת. האנשים שיושבים בצד הזה, בקואליציה – אופיר, אני יודעת שאתה עובד על הצעת חוק רחבה יותר, שתכניס גם את גילי שלוש עד שש, שזה בעצם ממשיך את הצעת החוק הגדולה שהגשנו ב-2018, אבל אין טעם לדחות את החלק הפעוט הזה. הדבר הזה כבר אושר על ידי הייעוץ המשפטי של משרד החינוך. כשהייתי שרת החינוך הכנו את זה כתזכיר חוק. אם אנחנו היינו נשארים עוד חודשיים בממשלה, הצעת החוק הזאת כבר הייתה עוברת כהצעת חוק ממשלתית. לכן אני באמת מאוד מבקשת, תתמכו בהצעה הזאת. אחר כך אני מוכנה לחכות, לעשות את הדברים יחד איתכם בתיאום. יש הסכמה של המשרד. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שר המשפטים ביקש ממני לחכות – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רואה שאף אחד לא ביקש שנחכה, ואני גם אגיד לך מה – אני לא מוכנה לחכות יותר מדי, כי היום בשטח הילדים ובמיוחד ההורים מצפים שאנחנו נעשה מעשה; שאנחנו כן נרחיב את הצעת החוק ונביא את הפתרון שנכון, אגב, עבור כולם, כולל ההורים. ההורים נמצאים במצוקה איומה. פעם אחת – התחושה הזאת של חוסר ביטחון, כשלפעמים קורה משהו, חוסר היכולת שלהם לדעת את האמת ולהבין מה באמת קורה עם הילדים שלהם. מנהלות המעון עומדות מולם חסרות אונים. הן רוצות להראות שהכול היה בסדר, הן רוצות לפתוח את זה ולהראות שהדברים הם באמת כאלה – בואו, ילדים נפצעים בתוך המעון וקורים דברים גם בלי עזרה שלנו, המבוגרים. אני חושבת שאנחנו חייבים את זה להם. אופיר, אני באמת נותנת אפשרות נוספת. תעבירו בטרומית, ואחר כך אני מוכנה לחכות עם המשך החקיקה, כדי שיהיה אפשר לקדם את זה – אופיר, חבל שאתה לא מקשיב – אף על פי שאני חושבת שמדובר בשתי הצעות חוק שונות. זאת הצעת חוק מאוד נקודתית, מאושרת כבר על ידי משרד החינוך, וחבל לא להעביר את זה. אם השר קיש היה נאות להגיע הנה ולמלא את עבודתו ולענות על הדבר הזה, הוא היה רואה שהוא היה מקבל מסמך מהמשרד שמאשר את זה שהצעת החוק הזאת כבר עברה את כל התהליך שנדרש, כולל מול משרד המשפטים; כבר אושרה כתזכיר חוק. מה לעשות שלרוע מזלנו, לדעתי, לא אנחנו שם כדי להמשיך ולקדם את הצעת החוק הזאת, או לא נשארנו מספיק זמן כדי להמשיך ולקדם אותה. אני מבקשת מחברי הכנסת את תמיכתם, ואני מקווה שגם בצד הזה ייאותו להבין עד כמה זה חשוב לכולם – ילדים, הורים, מטפלות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חברתי, רק שנייה, אם אפשר שנייה, רגע אחד. אנחנו עובדים על הצעה שקשורה לסעיף 7, שתאפשר צפייה לא רק כמו שאת מציעה, בזמן אמת, אלא צפייה עקרונית גם של ההורים, גם של הצוותים. אני אומרת במלוא הצניעות שכדאי לחכות, כי ההצעה שלך חשובה. היא לא מספיק מהודקת, במלוא הצניעות, כי צריך לאפשר לא רק בשידור חי, כמו שאת כתבת, אלא גם בכלל, כשיש טענה – לבוא, להגיע למקום. אני חושבת שגם נאור שירי נמצא בתוך העניין הזה ומאוד פועל לטובת שמירת כבודם – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, זה לא נוגד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זה לא מספיק. אנחנו לא סתם מצביעים – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, ראשית, אני מוכנה לשמוע את כל מה שתגידי, רק שתי הערות: האחת – את לא יכולה להגיד שההצעה הזאת לא מהודקת. במחילה ועם כל הכבוד, אני עוסקת בזה שנים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא מצומצמת מאוד. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רגע. מי שנתן ומי שניסח אותה משפטית ועזר באמת להדק ולעשות את כל מה שצריך הוא משרד המשפטים יחד עם משרד החינוך, אז מהודקת היא כן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אני אימא לילדה נכה, אני יודעת מה צריך להיות כתוב פה. זה לא מספיק. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מבחינת ההרחבה, אני רוצה לספר לך משהו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק שנייה. אם אפשר, רק דקה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, ראשית, אני רוצה להגיד לך משהו לגבי הצפייה של ההורים. אני יודעת שההורים רוצים לצפות און-ליין. הסוגיה הזאת לא תעבור בשום צורה ודרך – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הצעתי און-ליין, הצעתי לבוא למעון. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רגע, אני אומר לך. – – מכמה טעמים: האחד הוא שיש את כל העניין של הגנה על הפרטיות, ואת מכירה את זה, והיה לנו מאוד קשה לעבור את המחסום הזה ולהביא בכלל את ההצעה כפי שהיא עברה ב-2018. לא סתם אמרתי: קודם כול בואו נתחיל, אחר כך יהיה אפשר לבנות על זה הרבה, וצדקנו במהלך הזה ועשינו את זה. במשך שנים ניסו להוביל את המהלכים האלה, והם תמיד נחסמו ונעצרו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל בזמן אמת זה לא מגן על הילדים. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שנייה. דבר שני – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא צריך, אני הצעתי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תני לנואמת לסיים. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – אני לא חושבת שזה בריא להורים שתהיה להם גישה און-ליין בלייב כל הזמן. זה לא נכון להם, זה לא נכון לצוותים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גברתי, מה שאנחנו מבקשים הוא לא צפייה און-ליין. ההצעה שהולכת להיות היא צפייה בתוך המעון עצמו. זה לא און-ליין. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תעבירי את ההצעה הזאת. טלי, אם אתם באמת רוצים – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אי-אפשר. לא תצליח למנוע – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, תיכנסי רגע לקליטה ותעצרי את השידור. שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני קולטת ומשדרת תוך כדי, ברוך השם. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זיהיתי את זה. תשתדלי רגע להיות רק בקליטה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא אפריע יותר. בסדר. הכול טוב. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אין פה סתירה בין הדברים, וכמו שאמרתי גם קודם, לפעמים צריך לעשות את הצעד הראשון כדי שאחר כך יהיה אפשר לשבת ולהרחיב. כולנו יודעים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש הצעה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כולנו יודעים שהצעות החוק שנכנסות לוועדות לא יוצאות כמו שהן נכנסו. תמיד יש שיח על הדברים, יש את הדברים שאנחנו רוצים להרחיב, לפעמים גם מצמצמים, אבל יש תהליך של חקיקה. ולכן אני אומרת, אם זה באמת חשוב לכם, תצביעו על זה, כדי שנוכל להביא את זה לוועדה, או לחלופין – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בסך הכול דחייה של חודשיים. חבל. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חודשיים זה המון זמן. אם היה לי רק עוד חודש אחד, לא הייתי עומדת פה היום, כי ההצעה הזאת כבר הייתה מאושרת והייתה עוברת ובא לציון גואל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל אנחנו יודעים שכל רגע במקום הזה הוא קריטי, וזה קריטי לילדים, ולכן, אם באמת חשוב לכם, וזה לא בשביל הפוליטיקה, כדי לראות מי מביא ואיך מביא, תעבירו את זה עכשיו. שחבר הכנסת אופיר כץ ייצמד – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> במועד אחר. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה זה מועד אחר? שבועיים? אני מוכנה לחכות שבועיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את לא יכולה לחכות שבועיים, זה לא הגיוני. היית פה, את יודעת איך זה עובד. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לפרוטוקול, וגם בגלל שהנושא הזה מאוד מאוד חשוב, אני מוכנה שיהיו תשובה והצבעה בעוד שבועיים, ואני מקווה שבתוך שבועיים תתגבשו, תוכל להגיש יחד איתי, נלך יחד לוועדה ונעשה את כל ההתאמות הניסוחיות שצריך. האם זה בסדר, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני אשאל את יושב-ראש הקואליציה. אתם מסכימים לשבועיים או לחודש? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חודש. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שבועיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, צריך חודש. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יש עבודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה ייפול. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה לא ייפול לנו, חברת הכנסת גוטליב. זה ייפול לילדים במדינת ישראל, זה ייפול להורים, זה ייפול לצוותים החינוכיים. חלאס עם הפוליטיקה. או שאנחנו דוחים ויהיו תשובה והצבעה בעוד שבועיים, או שמבחינתי זה מובא להצבעה. לשיקולכם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> היום, היום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ישיב על הצעת החוק יושב-ראש הקואליציה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כבר דחו לי את זה בוועדת השרים לענייני חקיקה, כי כנראה זה לא מספיק חשוב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> קודם כול, תודה רבה לך. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני קוראת להצבעה. אני מביאה את זה להצבעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ישיב שר התקשורת שלמה קרעי, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני לא יודע אם אזרחי ישראל שמו לב לרחש-בחש ולמה שקרה כאן עכשיו. באה הקואליציה ובאחריות מבקשת חודש כדי להשלים את מה שנדרש ולהעביר. אנחנו עוד בדיונים אם זה חודש או שבועיים, ובאים בעלי עצות אחיתופל מהאופוזיציה ואומרים בשקט בשקט לחברת הכנסת שאשא ביטון: הינה, יש לנו הזדמנות לתקוע להם נעץ בעיניים; הינה, אנחנו יכולים היום בתקשורת לפתוח מהדורה ולהגיד שהקואליציה הצביעה נגד חוק חשוב כזה. את הביזיון הזה אף אחד כבר לא אוכל. אף אחד כבר לא מאמין לשקר ולביזיון שלכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא להירגע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נכון. יש לכם כמה מפלגות על-דמוקרטיות בשירותכם: מפלגת המשפטנים, מפלגת התקשורת. יש לכם כמה מפלגות על-דמוקרטיות שנמצאות בשירות שלכם, והן יאכלו כל ספין שתאכילו אותן בו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ולכן, אם אתם אופוזיציה – מתי כשאנחנו היינו באופוזיציה באתם אלינו עם הצעות והטבות כל כך מפליגות של חוק שיעבור בהסכמה בעוד חודש? מתי זה קרה? פעם אחר פעם הצבעתם נגד חוקים טובים לאזרחי ישראל. הינה, החוק הקודם היה חוק טוב. לפני שעליתי להשיב, ביקשתי מיושב-ראש הקואליציה לבדוק ולבחון את זה מחדש, והצבענו בעד, כי אמרנו שאפשר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תתחנן. תתחנן שלא נצביע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא. אנחנו לא מתרגשים, חבר'ה. הכול בסדר. הציבור שלח אתכם לאופוזיציה, וזו הדמוקרטיה האמיתית. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אין לכם רוב. תגיד שאין לכם רוב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז בתקשורת יציגו ספין שעשיתם: הינה, הקואליציה הצביעה נגד. כן, כי בדיוק ניהלנו כאן משא ומתן כמה צריך, שבועיים או חודש, כדי שהממשלה תגבש את זה. חברת הכנסת שאשא ביטון, אני לא רוצה להגיד שזה לא מתאים לך, כי זה מאוד מתאים לכם. אתם נהנים, אתם פורחים מהספינים האלה שאתם עושים. כל מה שחשוב לכם הוא סלפי שיוצג בתקשורת אחר כך, אז הכול בסדר. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> קרעי, כמה זה "מפסידים" בגימטרייה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ועכשיו לגופו של עניין. אני רוצה להקריא את תשובתו של שר החינוך. הצעת החוק שבנדון מבקשת לקבוע שלוש הרחבות שאינן קיימות כיום בחוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות. במסגרת הצעת החוק מוצע כי הממונה, מפקח לפי חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות ומפקח לפי חוק מעונות יום שיקומיים יהיו רשאים לצפות בצילומים ולהשתמש בהם בכל מקרה ואירוע, ולא כפי שקיים כיום בחוק; היום בחוק קיים שרק במקרה של חשד לפגיעה בשלומם הגופני או הנפשי של פעוטות יהיה אפשר. זה דבר אחד. תוספת שנייה – מנהלי יחידות הגיל הרך של הרשות המקומית יהיו רשאים לצפות בצילומים ולהשתמש בהם במקרה של חשד לפגיעה בשלומם הגופני או הנפשי של פעוטות השוהים במעון בלבד. גורמים אלו, שהם מנהלי יחידות הגיל הרך, לא מורשים כיום לצפות ולהשתמש במצלמות. מוצע בנוסף כי מנהלי מעונות היום לפעוטות יהיו רשאים לצפות בצילומים בשידור חי לשם פיקוח ובקרה על המתרחש במעון. אציין כי גורמים אלו אינם מורשים לפי החוק כיום לצפות במצלמות. הצעת החוק בנוסחה הנוכחי, הגם שעומדת מאחוריה מטרה ראויה, אינה בשלה דייה לקידומה ומעוררת קשיים ביישומה. במסגרת תזכיר חוק שקידם משרד החינוך לתיקון חוק המצלמות בממשלה הקודמת, ביקש המשרד להרחיב את סמכויות הממונה והמפקחים המורשים לצפות בצילומים לצורך פיקוח שוטף, ולא רק לשם מניעת אלימות. בשיחות שהתקיימו עם משרד המשפטים בהתייחס לסוגיה זו, היה נראה כי יש נכונות לתמוך בכך, ובכל זאת, היה נראה כי יש קושי משפטי משמעותי בהתייחס להרחבת מעגל הצופים בצילומי המעון גם למנהלי יחידות הגיל הרך או קב"טים של הרשות המקומית. כאמור, מפקחים מטעם הרשות המקומית אינם יכולים לצפות ולעשות שימוש בצילומים. יתרה מזו, כאשר מדובר על צפייה בצילומים על ידי מנהלי המעונות, הקושי המשפטי מתייחס אל הפרת האיזון הראוי בין השמירה על הפרטיות ובין מניעת האלימות כלפי הפעוטות במעונות. חוק המצלמות בנוסחו כיום משקף את האיזון שיצר המחוקק בין הצורך להגן על שלומם של הפעוטות השוהים במעון יום לפעוטות מפני פגיעה בהם ובין הפגיעה בפרטיותם של הפעוטות, העובדים במעון וכל אדם אחר הנמצא במעון. איזון זה בא לידי ביטוי גם בסעיף 7 – שהזכירה חברת הכנסת גוטליב קודם – הקובע מיהם הגורמים הרשאים לצפות ולעשות שימוש בצילומי מצלמות המעון. בסעיף נמנים מספר גורמים מצומצם הרשאים לצפות ולעשות שימוש בצילומים: 1. משטרת ישראל ורשויות התביעה, רשאיות להשתמש בצילומים לשם מניעת ביצוע עבירה; 2. הממונה, מפקח לפי חוק הפיקוח על מעונות יום, ומשטרת ישראל גם תאפשר להורה של פעוט לצפות בצילומים כאלה. בימים אלה – אני מסכם – עוסקים הגורמים המקצועיים במשרד החינוך בשלבי גיבוש מדיניות בסוגיה, ואחריה יוחלט אם יתוקן חוק המצלמות וכיצד, תוך התחשבות באיזונים הנדרשים. מאחר שחברי הקואליציה מנסים רק לעשות ספין קטן, ולא באמת לקדם את הנושא החשוב הזה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אופוזיציה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אופוזיציה, אופוזיציה. הקואליציה לשעבר, אותה קואליציה שלא העבירה את התיקון הזה בקדנציה הקודמת שלה. על כל פנים, הצעת החוק נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה בישיבתה מיום 30 באפריל, וההחלטה הייתה לדחות את המשך הדיון בהצעת החוק בשלושה חודשים. כרגע עמדנו כאן וניסינו להגיע להסכמה לדחות בחודש, שלא תגידו ששלושה חודשים זה בעצם דוחה את זה למושב הבא, למושב הכנסת הבא, אחרי החגים. לא. חודש זה עדיין בתוך הכנס הנוכחי, ואפשר להגיע להסכמות. אבל כמו שאזרחי ישראל ראו, כולם, באו כאן יועצי אחיתופל – טופורובסקי, סימון ועוד אחרים – ולחשו ליפעת שאשא ביטון בשקט בשקט, אבל לא מספיק: בואי, תרדי. לא, אל תגיעי איתם להסכמות. אנחנו צריכים את הספין הזה. אז תקבלו את הספין שלכם, אבל הפעוטות במעונות לא יקבלו את הקידום הדחוף יותר של ההישג האמיתי שיכולת להגיע אליו כאן, חברת הכנסת שאשא ביטון. אנחנו נדאג באמת לפעוטות במעונות, ואנחנו דואגים. הדבר הזה קורה ומטופל במשרד החינוך. יושבים על המדוכה כבר היום ובימים הקרובים במשרד החינוך. אני יכול לומר לכם שעל שר החינוך הנוכחי אפשר לסמוך את שתי ידינו שיגיע וימצא את הפתרון וימצא את האיזון בין טובת הפעוטות לבין החשש לפגיעה בפרטיותם של העובדים והפעוטות והשוהים במעון. לכן, בהתאם לסעיף 66(ה) לתקנון הממשלה, הצעות חוק פרטיות שיובאו לדיון במליאת הכנסת בטרם קבעה לגביהן ועדת השרים עמדה כנדרש, תהיה עמדת הממשלה להתנגד להן. לנוכח האמור, ומהנימוקים שצוינו, ומהמופע שראינו כאן קודם, של ניסיון לייצר כאן ספין חלול ולא באמת לדאוג לטובת אזרחי ישראל והפעוטות שלהם, אני מציע לחברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה ולהתנגד להצעת החוק. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – להעביר את זה גם – – – איך אתם לא מתביישים – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – אני לא יודעת איך אתם ישנים בשקט. אני לא יודעת איך – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ואני רוצה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אזרחי ישראל כבר לא מאמינים לספינים שלכם. אזרחי ישראל שלחו אתכם הביתה כי הם ראו שכל מה שעשיתם כאן בשנת כהונתכם היה רק ניסיון לייצר ספינים חלולים, לפגוע באוכלוסיות חלשות, שיוקר המחיה ישתולל במשמרת שלכם עד כדי כך שאנחנו נאבקים בכל הכוח ביוקר המחיה, בירושה שהשארתם לנו. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לפחות תוריד את הכיפה כשאתה משקר במצח נחושה כזאת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ראש הממשלה נתניהו וממשלת ישראל קיבלו ירושה קשה מכם – קיבלו בורות, קיבלו ביטחון כושל, קיבלו כלכלה כושלת קיבלו יוקר מחיה – אבל אנחנו בעזרת השם מתקנים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – מה קשור ליוקר המחיה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אם היית מקשיבה לכל המשפט, חברת הכנסת ביטון, היית יודעת מה הקשר. הסברתי את ההקשר. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – – על כן, אתה לא יכול לבוא ולהגיד – – – זו עבודה שלנו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ולכן, מכיוון שאנחנו כאן רוצים לדאוג לשלומם של אזרחי ישראל – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> זהו – – – שמענו מספיק. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> נגמר הזמן – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – אנחנו לא ניתן לפעוטות להיכשל דרך הספינים שאת, חברת הכנסת שאשא ביטון, וחברייך, מנסים לעשות כאן על חשבון אזרחי ישראל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ואת הדאגה שלך לאזרחי ישראל ראינו בקדנציה הקודמת, ואת העמקת האי-שוויון שגרמת בקדנציה שלך לאוכלוסיות חלשות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, כבוד השר. יש זכות לחבר הכנסת ביטון להופיע בשלוש דקות. חברת הכנסת שאשא ביטון, את רוצה לעלות? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא. להצביע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת שאשא ביטון – אתם לא תשיבו בשמה – את רוצה עכשיו או הצבעה? << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> להצביע, להצביע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את רוצה עכשיו הצבעה. אז אנחנו ניגש להצבעה. כולם לשבת במקומות. ההצבעה היא אלקטרונית. אנחנו נעשה עכשיו הצבעה. מי בעד? מי נגד? ומי נמנע? הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 44 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 49 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון – הרחבת הגישה לצילומים), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 44 בעד, 49 נגד. ההצעה הוסרה מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב עיר), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2055/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אלעזר שטרן) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק הבאה – הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה), של חבר הכנסת אלעזר שטרן. מנמק – חבר הכנסת שטרן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני ראש הממשלה, השרים, חברי הכנסת, ראש הממשלה, זו סוגיה באמת אסטרטגית. שר המשפטים יריב, שר המשפטים, אנחנו נפגשים עוד פעם, כל שנה, על זה. למה אתה קם? אני רציתי לשאול אותך: איך לא רעדה לך היד? יריב, אזכיר לך את מה שאנחנו מדברים פה כל שנה על סוגיית הגיור. אתה יודע את זה, חבל שאתה יוצא, אבל אני מבין אותך. אני אגיד לכם למה שר המשפטים יצא. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – יש לו פגישה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ב-2003, כשהעליתי את נושא הגיור, אמר לי יושב-ראש הקואליציה דאז יריב לוין: זו הצעת החוק הכי חשובה. הוא אמר לי: אלעזר, אתה עם הילדים והנכדים שלך מסודר. אני לא בטוח מסודר. כשאנחנו מגבירים פה התבוללות, אז אני לא בטוח מסודר. אז אני אגיד לכם מה קרה מאז. מאז שאמר לי את זה השר לוין, והפיל את זה בגלל החברים החרדים, לצערי הרב, נוספו במדינת ישראל 52,147 תינוקות שאינם רשומים כיהודים. אדוני ראש הממשלה, אתה שומע? אתה מכיר את המספרים האלה. אל תנפחו לנו את השכל על מדינה יהודית. אתם תורמים להתבוללות כאן. אני אתן לכם את החליפה. באותה תקופה בדיוק, בצה"ל, בקורס נתיב שהייתה לי הזכות להוביל, התגיירו 8,000 חיילות וחיילים, 6,000 מתוכם חיילות. אני אספר לך סיפור, חברת הכנסת טלי גוטליב: באחד מגופי הביטחון שאני הולך אליהם שואלים אותי, משורה 5 בערך: תגיד, הרבנות מקבלת את זה? אמרתי להם שאני, לפני שהתחלתי עם זה, הלכתי לרב עובדיה הביתה, ישבתי עם הרב עובדיה בבית והרב אמר לי: זה חשוב, תלכו על זה. אז הלכנו על זה. השר מרגי שומע. והלכתי לרב דרוקמן. ואני צריך להגיד משהו – אלה שני ענקים לפני שחלק מהפוליטיקאים הפילו אותם בשיקולים פוליטיים זרים שמרחיקים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אתה מציע? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, אני אגיד לך מה אני מציע. אני אגיד לך מה אני מציע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תעשה את זה כדין – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל רב עיר – קראת את החוק? שאלת – אני אגיד לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני גם מול הפקודה, באמת. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל רב עיר – זה החוק, זה החוק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מול פקודת – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל רב עיר שקיבל אישור כרב עיר על ידי הרבנות הראשית לישראל, יוכל לצרף אליו עוד שני רבנים שקיבלו אישור על ידי הרבנות הראשית לישראל ושאחד מהם הוא דיין או דיין גיור לשעבר. הם יוכלו לגייר, לא אני – אני לא מגייר. אבל מה המשמעות? כל יום נולדים פה 15 תינוקות לא יהודים. מה הצביעות הזאת שלכם על מדינה יהודית? מה אתם חושבים, שכספים קואליציוניים של 3.5 מיליארד או 12 או 13 מיליארד זה הופך מדינה ליהודית? כספים למערת המכפלה אולי צריך, ולמורשת יהודית אולי צריך, אבל אם כל יום נולדים פה בגללכם, רק בגללכם, בגלל שהאלטרנטיבה לגיור מתחשב – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הגיור הזה – – – אתה לא תוכל להתחתן ככה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – זאת התבוללות, זאת התבוללות – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה צריך שהגיור יהיה כזה שלא יפגע במתגיירים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מה שאתם עושים. אתם גורמים להתבוללות. אני אשאל אתכם יותר: יש בינינו משפחות – וזאת האמת – שההורים שניהם מאותו מין. יש גם פה בכנסת כאלה. מי יגייר את הילדים שלהם? אני אגיד לכם: אף אחד. גם ברבנות הראשית, במערך הגיור היה מערך גיור לקטינים וסגרו אותו. אני שואל אותך, אני שואל אתכם – כן, יש פה חברי כנסת שיש להם ילדים בפונדקאות, והם לא יכולים להתגייר. הם לא יכולים להתגייר. אתם מבינים? מה זה נקרא, הם לא יהיה בארץ? הם יהיו בארץ. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא צודק – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל מה יהיה? הם יתחתנו עם הנכדים של טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא צודק. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה יעשו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין אדם שלא יכול להתגייר גיור כהלכה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, אני מבין בזה יותר ממך. לא כדאי לך להתחיל איתי. לא כדאי לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא משנה, אתה טועה, מטעה. יהיו כאן רשימות, יהיו כאן רשימות, לא יאפשרו נישואין – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש כאן כזאת אווירה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מזיק – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בקואליציה הזו, פעם אחר פעם, של "אכול ושתה כי מחר נמות". ניתן מיליארדים לשם, לחיזוק הישיבות. מה זה משנה אם אין מקצועות ליבה? מה זה משנה אם כל גורמי הכלכלה והחברה אומרים: אתם פוגעים בעתיד של הילדים החרדים וגם בעתיד של הילדים שלנו? מי יפרנס אותם? מאיפה יהיו המיליארדים האלה בעוד כמה שנים? מי אתם רוצים שיפרנס אותם, אלה שאתם לא מגיירים היום? הרי אתם יודעים שזאת עלייה שהצילה אותנו – כן, עיקר המתגיירים יוצאי חבר המדינות. זאת עלייה שהצילה אותנו מכל הבחינות: זאת עלייה שהצילה אותנו מבחינת המשבר הכלכלי שהיינו; כראש אכ"א לשעבר אני יכול להגיד לכם שזאת עלייה שהצילה אותנו מבחינת החיילים בכל היחידות בצה"ל; זאת עלייה שהצילה אותנו ותרמה רבות בעולם ההייטק, בעולם התרבות ולכלכלה. הם לא אחים שלנו? מי יגייר אותם? זה שקורא לי "יהודון" – הוא יחליט? הפקדנו, או ליתר דיוק הפקרנו, את מפתחות הכניסה לעם היהודי בידי כאלה שרק רוצים לחלוב את המדינה. חלקם לא מאמינים שישראל צריכה להיות מדינה יהודית ודמוקרטית, הם גם לא מניפים את הדגל ביום העצמאות, אבל הם קובעים לנו מי יהודי. זה לא מספיק שאתה מוכן לשרת בגולני ולהגיד: אני רוצה להיות חלק מהעם היהודי. הינה, שבועות בעוד שבוע. אתם יודעים איך התגיירה סבתא-רבתא של דוד המלך: "עמך עמי ואלהיך אלהי" – ככה, בסדר הזה. הם לא מכירים בזה. בשבילם אנחנו יהודונים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גפני לא גייר אותה? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בשבילו אני יהודון, אז פלא שאותם הם לא רוצים לגייר? אבל מה קורה לכל הקואליציה הזאת? מדינה יהודית, מדינה יהודית. תיקחו מיליארדים, תיקחו עשרות מיליארדים. מי יפרנס אתכם בעוד עשר שנים? אם לא יהיו מקצועות ליבה, אם האנשים האלה – תגידו להם: אתם לא חלק מאיתנו, ואם אתם רוצים להיות חלק מאיתנו, אז נעשה לכם דרך כזאת שלא משנה – אין שאלה במהלך הגיור שלהם מה אתה מוכן לעשות לעם היהודי. אין שאלה כזאת, זה לא מעניין. תגיד, אתה מוכן להקריב את החיים שלך בשביל העם היהודי? זה לא מעניין, אין דבר כזה. זה, אם תמות, נגיד "קידוש השם", אבל בשביל לקבל אותך כיהודי זה לא מספיק. ואני אומר לכם, אני מכיר, אני הייתי בלוויות שרק בזכות זה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שהרב רונצקי זצ"ל בא איתי לאותה לוויה, הסכימו לקבור את אותו חלל, שנהרג – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זמנך תם. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – יחד עם הבן של מרים פרץ – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לרדת. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בחלקה של יהודים. אני יודע שאתה רוצה שאני ארד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זמנך תם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא דיברתי עליך. בשבילך כולנו יהודונים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מייד תרד, ואם לא תרד, נוריד אותך עם סדרנים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> באמת? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה תוריד אותי? עוד אחד שיוריד אותי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, כן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בושה שאתה יושב על הכיסא הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה תרד עכשיו. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה בושה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תרד מייד. בושה וחרפה, עוד הולך עם כיפה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אל תדבר ככה אל חבר כנסת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה לא תגיד לי על מה לדבר. אתה והוא אותו דבר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא תדבר ככה אל חברי כנסת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, בושה וחרפה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה בושה וחרפה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מחרף ומגדף את היהודים שלומדים תורה וחובש כיפה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא תדבר ככה אל אלוף אלעזר שטרן. מי אתה בכלל? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תשיב השרה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מי אתה בכלל? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה תלמד מי אני. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה תלמד – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה תלמד הרבה כדי שתדע להבין את שיחת החולין שלנו. השרה מירי רגב תשיב. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מי אתה שתדבר ככה אל אלעזר שטרן? << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מקריאה את תגובת שר הביטחון, השר גלנט. אני חייבת להגיד שסוגיית ההתבוללות היא סוגיה שבוודאי מטרידה את כולנו וכולנו מחויבים לה, אופוזיציה וקואליציה כאחד, גם כמובן בארץ וגם בעולם. שר הביטחון איננו כאן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל זו לא שאלה אליו. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אז של מי התשובה? של השר הרלוונטי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אדוני יושב-ראש הקואליציה, מי משיב בשם הממשלה על ההצעה הזאת? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אני, אני. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> השרה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז מה השאלה? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> זה לא שר הביטחון, התשובה הזאת? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה קשור שר הביטחון – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> זה גיור בתוך – – – אבל השר המקשר אמור להשיב בשם מי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי זה השר המקשר? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> דודי אמסלם. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> בשם מי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא נורבגי, לא? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – להשיב על הצעת חוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה קשור שר הביטחון – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> התשובה הזאת היא של מי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה, מירי? זה מוזר. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> רגע, מירב, לא קרה כלום. רגע, שקט, שקט, תירגעי, הכול בסדר. קודם כול, תודה, מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני דואגת לך. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חבל. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> תודה, תודה, מותק. תודה רבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מירי, תספרי לנו על הפרויקטים האדירים שאת – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> תכף נדבר גם על הפרויקטים, אבל אני רוצה קודם כול להציג את תשובת השר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – ביהודה ושומרון. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> של מי התשובה הזאת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא קשור, קטי, לא – – – היא צריכה לתת תשובה, מה לעשות? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אוקיי, אוקיי. חבר הכנסת שטרן מציע הצעה, וחברתי מירב, אכןף התשובה הזאת מלשכת רוה"מ. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את רוצה לספר על הרכבת הקלה בינתיים? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> בטח, בטח. נדבר על הרכבת הקלה וגם על הכבדה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ספרי על הרכבת. חברים שלי בלחץ על הקו האדום. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> – – וגם על חיבור מדינת ישראל מקריית שמונה ועד אילת, אבל לפני כן ניתן לשטרן את תשובת הממשלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הממשלה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> תשובת הממשלה. שטרן, אתה רוצה לשמוע את התשובה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כולנו. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> קודם כול, סוגיית ההתבוללות היא סוגיה שמחייבת כמובן את כולנו, אופוזיציה וקואליציה, גם בארץ וגם בעולם. תשובת הממשלה והשר הרלוונטי – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, יש מקום לשבת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה להקשיב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לשבת, לשבת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מפריעה. אני יכולה לעמוד. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> תשובת הממשלה אומרת דבר פשוט: שינוי בפקודת ההמרה הוא פגיעה בסמכותו של ראש העדה הדתית הרלוונטית – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את לא רוצה לשבת? אבל המנהג פה זה לשבת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מדברת, אני מקשיבה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> – – הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול. כיום, מתוקף פקודת ההמרה והחלטות הממשלה, ממונה נשיא בית הדין הגדול על מערך הגיור הממלכתי. קבלת ההצעה במתכונת שלך, שטרן, תפריט את הגיור במדינת ישראל ותפגע באחדות העם, לכן בעצם הממשלה מתנגדת להצעה שלך. משום שאני חושבת שכולנו רוצים למנוע את עניין ההתבוללות, וכולנו רוצים שיהיה גיור כהלכתו – בוודאי גם אתה כחובש כיפה מבין את המשמעות של גיור כהלכתו – אני מציעה לך לשבת עם השר הרלוונטי והגורם המקצועי ולהגיע לעמדה מקובלת על כולם. אני חושבת שהנושא הזה הוא נושא חשוב ברמה האישית. גם שמעתי את מה שאמרת כאן וגם קראתי את תגובת הממשלה. אני חושבת שבשילוב ידיים אפשר להגיע למתכונת שתהיה מקובלת על כולם, אבל אין ספק שאסור לנו לפגוע בסטטוס קוו, ואין ספק שאי-אפשר לתת לכל רב עיר לגייר, אלא צריכה להיות באמת החלטה של איך מגיירים, מי נותן את החלטת הגיור, מה הנכונות ואיך אנחנו פועלים ביחד. אם אנחנו נפריט את נושא הגיור, תהיה כאן בעיה אמיתית באחדות העם. אני אומרת לך את זה גם כי אני שוחחתי על זה בעבר גם עם הרבנים הראשיים, גם עם הרב הספרדי וגם עם הרב האשכנזי, ששניהם חושבים אותו הדבר: את סוגיית הגיור אסור להפריט. אבל אני חושבת שאפשר להגיע לאיזושהי הבנה. תשב עם הגורם המקצועי ותנסו להגיע להבנה. כרגע התשובה היא שהממשלה דוחה את ההצעה שלך, כי ההצעה שלך בעצם מפריטה את מערך הגיור ומביאה למצב של פגיעה באחדות העם. אני רוצה לנצל את הבמה הזאת. אנחנו עומדים לפני יום ירושלים, יום שבו כולנו חוגגים ומציינים את ירושלים, בירת העם היהודי המאוחד, בירתנו המאוחדת. ביום חמישי יהיה מצעד הדגלים, שכמובן ייערך על פי המתכונת שלו בכל שנה ועל פי התוואי שלו. אני בוודאי אקח חלק במצעד הדגלים, כפי שאני עושה בכל שנה. אני מזמינה את הציבור הישראלי לבוא ולחגוג את יום ההולדת של ירושלים, לבוא למצעד הדגלים וכמובן לקחת חלק בטקסים הממלכתיים שאנחנו עושים – טקס ממלכתי בגבעת התחמושת, שבו יופיעו גם נשיא המדינה וגם ראש הממשלה, וכמובן שמוזמנים גם חברי הכנסת וסגל א' לבוא יחד עם ראש העיר של ירושלים ולחגוג את ירושלים. בואו נעלה את ירושלים על ראש שמחתנו. נשים בצד את כל הוויכוחים האלה והאחרים שאנחנו נהנים להתווכח במהלך היום-יום, ובאמת נהיה מאוחדים כולנו סביב ירושלים. אני גם מזמינה אתכם, את כולכם, לטקס הממלכתי ביום חמישי בגבעת התחמושת. מי שלא קיבל הזמנות, אז בבקשה לעדכן אותנו. נעביר הזמנה מסודרת לעוזרים שלכם כדי שתבואו ותהיו חלק מהטקס בגבעת התחמושת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם הקו האדום? תגידי משהו על הקו האדום. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך משהו לגבי הקו האדום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא יודעת מה לעשות פה. אני במשבר עם הקו האדום. הבטיחו לי אותו לפני שנתיים. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> צודקת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז מה קורה? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אני יורדת, אני יורדת. רק אענה למירב על הקו האדום. קודם כול, חברת נת"ע פועלת כדי לקדם את הקו האדום, את הקו הסגול וגם את הקו הירוק, אבל אין ספק שעל המציאות שבה שנה וחצי יש עיכוב בקו האדום וחריגה של 3 מיליארד שקלים אני לא יכולה לעבור לסדר-היום. לפני שבועיים עשיתי ביקור בקו האדום. הקו האדום, כרגע, יש בו כל מיני היבטים של בטיחות, ואני לא יכולה והמשרד לא יכול לאשר את פתיחת הקו. אני מקווה מאוד שבקרוב נוכל לפתוח את הקו האדום. זו הסיבה שחשוב לי שחברת נת"ע תתעסק כרגע רק ברק"לים, כדי לקדם את פתיחת הקווים, האדום, הירוק והחום, כדי להביא בשורה אמיתית לגוש דן. דעי לי שברגע שהקווים יעבדו, יחד עם האופנידן, אין ספק שזה יקל באופן משמעותי על הפקקים בגוש דן. עם רכבת שראש הממשלה אישר מקריית שמונה ועד אילת אנחנו נביא גם להקלה בפקקים, גם לפיזור תעסוקה, גם לפיזור האוכלוסייה, וזה יביא מזור אמיתי למדינת ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מתקנים את התקלות? הם מתקנים אותן? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> הם בהחלט מתקנים, מה נראה לך? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שנה וחצי – – – מה הם עושים? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> מה נראה לך, שעם שרת תחבורה כמוני הם לא יתקנו את התקלות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה הם עושים? יש לך דדליין? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> מתקנים את התקלות, ואני מקווה שבקרוב מאוד נוכל לבוא ולהגיד שמבחינה בטיחותית אנחנו נמצאים אחרי העניין הזה, ואז נוכל לבוא לציבור בתל אביב עם בשורה בעניין הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה לשרת התחבורה מירי רגב. זכות התגובה לחבר הכנסת שטרן. שלוש דקות. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> תשבו עם הגורם המקצועי – – – << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני ראש הממשלה, אני שמח שבסוף התשובה הופנתה ממשרדך – זה מה שאמרה פה שרת התחבורה. אני אומר שאני שמח כיוון שאני בטוח שזה נושא אסטרטגי. אני רוצה להגיד לך עוד משהו – אני באמת ישבתי על זה עם כל ראשי הממשלות שהבינו את חשיבות העניין, מאריק שרון. אני אגיד עוד דבר שאני לא אוהב להגיד אבל אני יכול להגיד. באחד מגופי הביטחון שכפופים אליך ישירות, כשהייתי שם, קמה מישהי ואמרה לי: אני פעם ראשונה פוגשת אותך. אלעזר, אני רוצה להגיד לך תודה שבזכותך הילדים שלי יהודים. אמרתי לה: איך? היא אמרה לי: הייתי חיילת בצה"ל והציבו אותי בגוף הביטחוני הזה, וכאן, בגלל שהייתי חיילת, הציעו לי את קורס נתיב. יותר מאוחר הכרתי פה את בעלי, ולכן הילדים שלנו יהודים. אמרתי קודם, אדוני, ואתה לא שמעת: כל יום נולדים לנו 15 תינוקות לא יהודים; לא דרוזים, לא נוצרים, לא – משלנו, מהילדים שלנו שמתחתנים. אני עוד לא שמתי פה את הנישואים החד-מיניים, שזה אתגר בפני עצמו. אני חושב שהאירוע הזה, אנחנו כל הזמן דוחים אותו, אבל מאז שהשר לוין אמר לי שזו ההחלטה הכי חשובה עד היום נולדו כאן בישראל – ואמרתי את זה כבר קודם – בכל שנה, זאת אומרת רק בתקופה הזאת של עשר השנים, כ-80,000 תינוקות לא יהודים; סליחה, ליתר דיוק, לא רשומים כיהודים. אתה יודע כמוני, אדוני, שזו אוכלוסייה שהצילה אותנו. השרה מציעה שניפגש על זה. אני אשמח. אני מוכן לרדת מההצבעה הזאת אם אתה, ראש הממשלה, תיכנס לזה אישית. אבל אני יודע שאתה מינית את השר נסים, והוא עשה עבודה רצינית, ועוד פעם לקחו אותך בשבי גורמים קיצוניים, שזה לא מעניין אותם; הם לילדים שלהם דואגים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הקשר? אבל זה באותו בית דין – – – לא יודע על מה הוא מדבר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני הייתי על זה בבית – אמרתי קודם – אצל הרב עובדיה, והייתי אצל הרב דרוקמן בבית. ככה התחלנו. שרת התחבורה, אני רוצה להגיד לך, מה שאני מציע פה – שלושה רבנים של הרבנות הראשית. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לא – – – בבית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שלמה, הוא לא יודע על מה הוא מדבר – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא גופים פרטיים – רבני ערים שהוסמכו על ידי הרבנות הראשית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש רבנים שמוסמכים לגיור. מה יש לכם? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – האירוע הזה – – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> אני אומרת שוב: אתה גם יודע – – – זה לא תחת אחריותי. אני – – – המשרד הרלוונטי. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני יודע הכול. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> אני אומרת שהרבנים הראשיים – אתה יכול לשבת גם עם הרב לאו, גם עם הרב הספרדי וגם עם בית הדין לנושא של גיורים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש בתי דין מיוחדים לזה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגלה לך משהו: אני ישבתי עם הרבנים הראשיים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השרה רגב, נא לשבת. השרה רגב, נא לשבת. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני ישבתי עם הרבנים הראשיים, וכשחזרתי לכאן הם הפילו את זה. אמרתי שאם ראש הממשלה יגיד שהוא נכנס לזה עוד פעם, רק בגלל החשיבות אני מוכן לתת לזה סיכוי. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אחרי זה אגיד לך איך זה נפל. זה לא נפל ככה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זמנך תם. נא לרדת. נא לרדת. זמנך תם. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם מביאים התבוללות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לרדת. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם תעשו הצגות של מדינה יהודית, ואתם פוגעים ביהדות של המדינה הזאת – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת שטרן, אני מזהיר אותך לרדת. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בילדים שלנו, בנכדים שלנו ושלכם. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לרדת מייד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני היו"ר, הם לא מבינים שיש רבנים שזו המומחיות שלהם – לגייר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רבותיי, אנחנו ניגשים להצבעה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההצבעה תהיה אלקטרונית. כל אחד שיישב במקומו. אנחנו ניגשים להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 נגד – 50 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב עיר), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תוצאות ההצבעה: 37 בעד, 50 נגד. ההצעה הוסרה מסדר-היום. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> שטרן, הביתה – – – הנעליים. הביתה, שטרן. << הצח >> הצעת חוק זאב ז'בוטינסקי (ציון זכרו ופועלו) (תיקון – הגדלת תקציב הפעילות ומימון המכון), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1369/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים, אנחנו עוברים, בבקשה, ברשותכם, להצעת חוק זאב ז'בוטינסקי, של חבר הכנסת אליהו רביבו וקבוצת חברי הכנסת. אליהו רביבו, חבר הכנסת רביבו, רוצה לעלות? הבמה שלך. עשר דקות, בבקשה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אדוני ראש הממשלה, אדוני יושב-ראש הישיבה, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, כחבר כנסת שנבחר מטעם מפלגת הליכוד יש לי הזכות, ברוך השם, לקדם מטרות המהדהדות את הערכים והשאיפות של עם ישראל. אני מופיע בפניכם היום על מנת לתמוך במטרה שהיא לא רק יקרה לליבי, אלא בעלת משמעות עצומה עבור עם ישראל: שימור והנצחת מורשתו של מנהיג בעל שיעור קומה וחזון. אני כמובן מדבר על מורשתו של זאב ז'בוטינסקי. לפני שנעמיק בחשיבותו של תקצוב מרכז מורשת זאב ז'בוטינסקי, המהווה חלק ממכון ז'בוטינסקי, הבה נקדיש רגע להרהר בחייו ובתרומותיו המדהימות של אדם יוצא דופן זה. זאב ז'בוטינסקי הוא דמות לחיקוי בדברי ימי העם היהודי, ציוני נלהב ותומך אדוק בזכויות העם היהודי להגדרה עצמית. ז'בוטינסקי נולד באודסה ב-1880, הקדיש את חייו למען המפעל הציוני ופעל ללא לאות להקמת מדינה יהודית במולדת אבותינו. הוא היה איש חזון, נואם ומנהיג בעל יכולת ייחודית לעורר השראה ולגייס אנשים לרקימת חלום משותף. באמצעות כתביו הפוריים, נאומיו הדינמיים והמחויבות הבלתי-מעורערת שלו, התגלה ז'בוטינסקי כמגדלור של תקווה לעם היהודי, מפיח חיים בשאיפותיו ומעניק לו תחושת מטרה וכיוון. כיום, 83 שנים לאחר מותו, מחובתנו לוודא שמורשתו של זאב ז'בוטינסקי לא תעלה אבק בספרי ההיסטוריה אלא תשמש אור מנחה לדורות הבאים. אכן, אדוני ראש הממשלה, הוחלט בעבר לתקצב בחקיקה את הקמת המרכז למורשת זאב ז'בוטינסקי, שישמר את זכרו, כתביו והגותו למען כולם. עם זאת, על מנת שמרכז מורשת ז'בוטינסקי יגשים את מטרותיו החשובות, מובן מאליו שיש צורך בתקצוב שוטף. לאחר עבודה מקצועית של מומחה מוזיאונים מטעם משרד המורשת, יחד עם צוות מכון ז'בוטינסקי ואנשי מקצוע נוספים, נקבע כי בהקצאת תקציב שנתי של 5 מיליון ש"ח יוכל מרכז מורשת ז'בוטינסקי לממש את ייעודו, וזו הצעת החוק העומדת כעת לפתחנו. יתרה מזו, מימון מרכז מורשת זאב ז'בוטינסקי אינו רק השקעה בעבר אלא גם בעתיד: אנו מבטיחים שמורשתו של ז'בוטינסקי תישמר רלוונטית ונגישה לדורות הבאים, אנו מקדמים אחדות בקרב האוכלוסייה המגוונת שיש לנו במדינה, ואנו מסייעים להחלפת רעיונות דמוקרטיים ולהצמחת דור איכותי וערכי. לסיום, אני קורא לכל חברי הבית הנכבד הזה לתמוך בהצעת חוק זו ולהצטרף אליי לכבד את מורשתו של אחד מגדולי אומתנו. בתיקון לחוק זה אין ימין ושמאל, אין אופוזיציה וקואליציה. בתיקון לחוק זה קיימים ערכים שעליהם חונכנו וגדלנו כולנו, ערכים שמייצגים תרבות, חינוך, מורשת, ציונות והגות. לקראת סיום, ברצוני להודות לחבריי המכובדים שסייעו לי בגיבוש וקידום הצעת החוק, שר התפוצות עמיחי שיקלי, שר החוץ אלי כהן, שר המדע, החדשנות והטכנולוגיה אופיר אקוניס, שר המורשת הרב עמיחי אליהו, שר החינוך יואב קיש ושר התרבות והספורט מיקי זוהר. אני סמוך ובטוח שביחד נמשיך לקדם, בעזרת השם, נושא חשוב זה ונושאים חשובים נוספים למען עתיד מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת רביבו. אנחנו נקבל את תשובת הממשלה מפי שר התקשורת שלמה קרעי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נענה ממש בקצרה. הנושא נדון בוועדת שרים לענייני חקיקה, הצעת החוק של חבר הכנסת רביבו, והממשלה תומכת ברעיון הכללי של החוק. לאחר האישור בקריאה טרומית תיעשה עבודה על מנת לגבש מתווה מעשי למימוש. רק בדקה אחת אני רוצה, ברשותך, ראש הממשלה, להתייחס למה שהיה כאן עם חבר הכנסת שטרן קודם. הוא רוצה לתת גם לאנשים שלא מוסמכים, שלא מבינים בכל דבר, לטפל בכל דבר – בכל מה שקשור ליהדות הכול בסדר, אפשר להיות חאפרים. אז אנחנו נקרא בפרשה בשבת: "שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם – – – ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל מסעו". פעם שאל רב את תלמידיו: מי הוא בעל החיים המוצלח ביותר? ניסו לענות כל מיני תשובות, ואז הוא אמר להם: הברווז. למה? כי הברווז גם שוחה, גם הולך וגם עף. אז צחקו כל התלמידים. הוא אמר להם: למה אתם צוחקים? אמרו לו: השחייה שלו לא שחייה, לעוף – הוא לא באמת יודע לעוף למרחקים, וגם ההליכה שלו – הליכה של ברווז. הוא אמר להם: זה בדיוק "ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל מסעו" – כדי שהאדם, יהיה אפשר להטיל עליו אחריות, בטח בנושא של גיור, למשפחותיהם, לבית אבותם, צריך שהוא יהיה באמת מבין, ולא לכל אחד אפשר לתת את האחריות הזו לגורל העם היהודי. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> יישר כוח. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו ניגשים להצבעה. מי בעד הצעתו של חבר הכנסת אליהו רביבו, הצעת חוק זאב ז'בוטינסקי? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זאב ז'בוטינסקי (ציון זכרו ופועלו) (תיקון – הגדלת תקציב הפעילות ומימון המכון), התשפ"ג–2023, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 20 בעד, מתנגד אחד. ההצעה אושרה ותועבר לוועדת החינוך לגיבוש לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ25//2396; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההצעה הבאה, של חבר הכנסת יואב סגלוביץ', הצעת חוק הבטחת הכנסה – תשובה והצבעה במועד אחר. חבר הכנסת סגלוביץ' – חבר הכנסת סגלוביץ' איננו? אז אנחנו נעבור לנושא הבא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מירב, סגלוביץ' – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, של חבר הכנסת רון כץ – גם רון כץ איננו? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, שנייה, שנייה, הקראת את החוק של סגלוביץ'? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הקראתי את סגלוביץ' והוא לא פה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> לא, היא הוצמדה, אני עולה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא לא צריך להיות פה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אבל יש לך מוצמדת. איך הפכת את זה? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הינה הוא. יואב פה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש פה רק סגלוביץ'. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סגלוביץ' פה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סגלוביץ' פה. נו, אז בוא תעלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איפה הנאום שלך? מוכן? אתה לא צריך נאום? אוקיי, אז קודם סגלוביץ'. ולמי הוא מוצמד, בוסו? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רון כץ. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי, אז קודם – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע, בסדר? רון כץ. אז אחרי זה אתה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> רון כץ כבר נימק. אני מוצמד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז אחרי זה אתה – אה, אתה נצמד. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אני מוצמד, ואז תשובת שר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז אחרי סגלוביץ' אתה תעלה. סגלוביץ' רוצה לעלות? כן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סגלוביץ', רון כץ ואתה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> רון כץ כבר נימק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רון כץ נימק, אתה נצמד – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז עכשיו ההצעה של סגלוביץ'. בסדר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ותשובה והצבעה במועד אחר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> במועד אחר. בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, הנושא הזה שעולה פה בהצעת החוק הזאת, אני אגע בו, אבל אני אתן פרספקטיבה קצת יותר רחבה. הנושא הוא אלימות כנגד נשים בהיבט הרחב, ואנחנו מגיעים פה לנקודה אחת מטיפול במכלול של רצף טיפולים, וכמו בבעיה מורכבת, הפתרונות הם לא חד-ממדיים. אני אומר את הדברים האלה כי הנושא הזה של אלימות כנגד נשים, בבסיסו, במהותו, הוא לא נושא פוליטי במובן המפלגתי; הוא בוודאי נושא פוליטי, כי הוא נמצא בשיח שדורש קשב, התייחסות, תקציבים, תהליכים, חקיקה, אבל הוא לא נושא פוליטי במובן המפלגתי. יכולות להיות בו דעות שונות לגבי דברים שונים, אבל דבר אחד בטוח – שאלימות כנגד נשים היא תופעה חברתית קשה, חמורה, בעלת ממדים שונים ורבים, בכל רובדי האוכלוסייה, בכל מקום בחברה בישראל, ועל מנת לטפל בה טיפול רחב חייבים להסתכל על כל השרשרת, כדי א. למנוע; ב. במקום שיש פגיעה – להגן, לייצר הרתעה, אבל לגבי נפגעות, בהמשך הדרך צריך גם להיכנס לתהליך שיקום. מה שחסר הרבה מאוד פעמים זה אותה ראייה כוללת של טיפול בבעיה המורכבת; כל פעם מטפלים באיזשהו נתח אחד. אני, כשנכנסתי לכנסת ב-2019, הייתי אז כחבר לא מן המניין בוועדה למעמד האישה בהקשרים האלה. כשהגעתי לאחר מכן, אחרי כמה כנסות, למשרד לביטחון הפנים כסגן שר לביטחון פנים, עסקתי בנושא של האיזוק האלקטרוני. כחבר כנסת באופוזיציה אז הגשנו הצעת חוק פרטית, וכולנו יודעים שהצעת חוק פרטית, לעיתים היא מייצרת טריגר לממשלה לנוע, לזוע. הרבה מאוד הצעות קודמות היו על ידי הרבה מאוד חברות כנסת כאן בכנסת הזו, אבל הייתה לי את ההזדמנות לקחת חלק גם בעיצוב אותו חוק איזוק אלקטרוני שהוגש בממשלה הקודמת ולא זכה לדין רציפות, למרות העובדה שאני חושב שבתוך-תוכם כל חבריי, כולל חלק גדול מהחברים בקואליציה דהיום, היו מצביעים בעד. משיקולים בלתי ענייניים – ואני אומר פה בצורה אחראית ומקצועית: בלתי ענייניים – השר איתמר בן גביר לא העביר את ההצעה הזאת דין רציפות. בזמנו גדעון סער הניח פה את אותה הצעה, אמרו שייקח שבוע, לא הניח אותה, ועד עכשיו למעשה הנושא הזה לא עלה, לא תוקן, לא חוקק, למרות דיונים רבים והסכמות מאוד רבות שהיו כאן במהלך החקיקה הזאת. הדבר הזה הוא דבר שערורייתי בצורה בלתי רגילה, ואני אגיד כמה מילים גם על זה. כאשר מדובר – מביאים את מקרי הרצח שהם אותם מקרי קצה, אבל הרעיון המסדר המרכזי של אותו איזוק אלקטרוני הוא לייצר לאישה את הדבר הכי מרכזי, ומדובר פה על עשרות אלפי נשים בישראל, לא אחת, לא שתיים, לא עשר ולא מאה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין שר במליאה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> עשרות אלפי נשים בישראל חיות בפחד, בחשש, בתנועה היום-יומית שלהן, בכל מקום שהן הולכות, אם זה להצגה, אם זה לסרט או לסופר, והדבר הזה יכול היה להימנע. גם הטענות שנשמעות מדי פעם – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, רגע, אדוני, אין שר במליאה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שימשיך לנאום עד אין-סוף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זכותו להמשיך. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> הוא יכול להמשיך. כן? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. תמשיך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חובתך לדאוג שיהיה שר. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אין מישהו מהממשלה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תלמד אותי את חובותיי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז אני אקרא לו. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> בכל מקרה, הצעת החוק הזו מסוכלת כל הזמן על ידי שר סורר, מתלהם, בלתי כשיר, מסוכן למדינת ישראל; שמו איתמר בן גביר. זה שראש הממשלה לא לקח אותו באוזניו והוציא אותו מהממשלה, זה תקלה של ראש הממשלה, אבל זה שאין איזוק אלקטרוני היום במדינת ישראל זה תקלה של הקואליציה, של כל חבר כנסת בכנסת ישראל, כי הדבר הזה היה מוכן, בשל, מאורגן, כל משרדי הממשלה היו בעד, ועכשיו הגאון התורן איתמר בן גביר ממציא דבר חדש. אז זה רק חלק מהמכלול, כי לא על זה יקום וייפול דבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> השר נכנס. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> ההצעה הזאת שאני הנחתי כאן בכנסת היא הצעה שכבר הונחה על ידי בכנסות קודמות; גם חברת הכנסת אבתיסאם מראענה, כשהייתה פה חברת כנסת, הגישה אותה, וגם מרב מיכאלי. היא נוגעת בפלח מאוד מסוים, באותם מקרי קצה, שנשים כבר מאוימות ומוכות, שהמוצא האחרון, גם אם הוא נורא והוא לא נכון – במקום להרחיק את הגבר, האישה מגיעה, בדרך כלל גם עם ילדיה, למעון לנשים מוכות. אני ביקרתי כמעט בכולם. מדינת ישראל משקיעה אנרגיות, ממון, אכפתיות, באותה אחזקה של מרכזים – לא מספיק, צריך יותר, אבל המדינה עוסקת בתחום הזה. אבל מה קורה דקה אחרי? ההצעה הזאת היא עוד נדבך במה שקורה דקה אחרי. מה שקורה דקה אחרי – הרעיון הוא מאוד מאוד פשוט, כי הבעיה היא מאוד גדולה לאותן נשים שיצאו מהמעון לנשים מוכות, ולאחר מכן הבעיה הגדולה ביותר היא איך לשקם את עצמן כלכלית, לבנות מחדש בית, משפחה, אחרי טראומה מאוד מאוד גדולה. הדרך שאנחנו מציעים היא לעזור לייצר איתנות כלכלית – עוד פעם, זה לא בשמיים, לא נהיים מיליונרים מזה – לייצר איזושהי איתנות כלכלית עם איזשהו גרייס, שאותה אישה תוכל לפתוח איזשהו דף חדש. ולכן, ההצעה היא פשוטה: במשך שנתיים, האישה, כאשר עברה מעון – ואני אתן קצת מספרים: מדובר בכ-600, 650 נשים כל שנה. אני מדבר פה על שנתיים, ובשנתיים האלה האישה לא תיפגע מכל מיני כללים פנימיים, נכונים יותר או נכונים פחות, של הביטוח הלאומי, וגם אם היא עובדת היא תהיה זכאית לקבל הבטחת הכנסה. כל זה – כדי לייצר לה ביטחון ואפשרות למעשה להמשיך ולבנות מחדש, ללא צורך – כי הרבה מאוד מהנשים חוזרות בסוף לאותו אזור אלים שממנו ניסו לברוח בגלל הבעיה הכלכלית. זה הוגש. אני שוחחתי היום עם השר בן צור. נדברנו בינינו שאנחנו לא נקיים את ההצבעה היום. ביקשתי ממנו לבדוק עוד פעם את המספרים. דיברנו ובשיחה הוא אמר לי מה המספרים שאמרו לו, שהם מאוד גדולים, ואמרתי שאני מכיר מספרים אחרים, ולכן, מאחר שגם לו אין התנגדות עקרונית לדבר הזה – כי אי-אפשר שתהיה התנגדות עקרונית; לכולנו יש משפחות ולכולנו יש נשים, בנות, ילדות, אחיות – השר בן צור אמר שהוא יבחן את העניין הזה, יבדוק שנית את המספרים, ולאחר מכן אנחנו נקיים את ההתייחסות של הממשלה ואת ההצבעה. אבל חשוב לי מאוד שבאותו פרק זמן שהשר בן צור בוחן את הדברים – אני מאוד אשמח אם חברי כנסת נוספים מהקואליציה יבואו וידברו איתו בעניין הזה, מאחר שהעניין הזה באמת, הוא פוליטי כי הוא פה בכנסת, אבל הוא לפני הכול עניין חברתי. חשוב בעת הזו – ואני פונה דווקא לחבריי בקואליציה, ואני רוצה רגע לנקות, לפחות ככל שאני מסוגל, את האירוע ששמענו על הכספים שעפו פה מצד לצד בשבועות האחרונים בוועדת הכספים ובכלל. אני חושב שאם לעשות משהו זה לעשות בימים האלה בזמן הזה, על מנת שכולנו נלך קדימה ונדע שלנשים ולנפגעות שנמצאות באמת בקצה הרצף, שאין להן שום מקום אחר ללכת אליו – גם כנסת ישראל התגייסה ועשתה את המשהו של המעבר על מנת לתת להן את היכולת לצאת עם איזושהי עוצמה יותר גדולה, אחרי טראומה כל כך גדולה שהן עברו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת מידע מלא בעת מעבר בין קופות החולים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2628/25; דברי הכנסת, חוב' כ"ג, ישיבה 66.] (הצעת חבר הכנסת רון כץ) << הצח >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת תיק רפואי במעבר בין קופות), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/956/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אוריאל בוסו) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו אנחנו עוברים להצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת מידע מלא בעת מעבר בין קופות החולים), של חבר הכנסת רון כץ. רון כץ כבר נימק את הצעתו, ולכן להצעה זו הוצמדה הצעת חוק בריאות ממלכתי של חבר הכנסת אוריאל בוסו, והוא ינמק את הדברים שלו. בכבוד, חבר הכנסת אוריאל בוסו. שלוש דקות. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת תיק רפואי במעבר בין קופות). חוק בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, מאפשר למעשה לכל מבוטח לבטל את חברותו בקופת חולים שבה הוא מבוטח ולהירשם בקופת חולים אחרת על פי בחירתו. על מנת לממש את המדיניות המוצהרת ולהגביר את התחרות, במערכת הבריאות הוסרו חסמים רבים. בין היתר הוגדל מספר מועדי המעבר האפשריים בין הקופות, הוותק, תוכניות שירותי בריאות נלווים ועוד. דא עקא, שהחסם הבסיסי ביותר זה העברה של המידע בין קופה לקופה, וגם היום, בשנת 2023, הנושא הזה מעוכב לחלוטין. אדוני השר, למעשה הצעת החוק הזו היא חלק ראשון בתהליך שאני רוצה להוביל בוועדת הבריאות יחד עם משרד הבריאות. מבחינתי, השלב הבא זה תיק רפואי שיהיה לכל אדם ואדם, דיגיטלי, שירוץ איתו מגיל אפס עד 120, כולל בתי החולים. לא מזמן דיבר איתי מישהו: אישה אחת התקשרה אליי בשיחה ואומרת לי: הייתה לי סדרה של בדיקות ואני לא מוצאת את כל מה שעשיתי. איך אני מוציאה את זה מהקופה? מתקשר – יומיים לקח לנו למצוא בן אדם. היום, כמובן, צריך להיות מאובטח. לכל אדם יש תיק פנסיוני, יש כסף, יש על הכול מידע – שיהיה תיק אחד דיגיטלי רפואי של קופות חולים, בתי חולים. כשאתה רוצה לעבור עושים העברה מקצה לקצה, עם כל מה שיש – אילו ביקורים הוא עשה, אילו בדיקות, ההיסטוריה, מה ההיסטוריה המשפחתית – ואז זה יקל על אנשים בדרך שלהם. זה בהמשך למדיניות – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סליחה, חבר הכנסת בוסו, זה יחייב גם את בתי החולים להוציא? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> הכול. זאת המטרה. כרגע זה מעבר בין הקופות, אבל המטרה שלי בהמשך, בתיאום עם משרד הבריאות, זה לעשות תיק מידע רפואי לכל אדם, עם סנכרון גם בין בתי החולים – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חשוב מאוד. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ביקרת פעם פה, פעם פה, פעם במחלקה הזאת, ואז זה הולך איתך ואין לך בעיה. זה המשך לפעולות שאנחנו עושים בוועדת הבריאות להסרת חסמים, להנגיש לבן אדם את הדבר הכי חשוב – המידע הרפואי. אני רוצה להודות גם לחברי חבר הכנסת רון כץ, אבי הבת – מזל טוב – שהגיש את הצעת החוק, שנימק אותה. אני רוצה להודות לך, שר הבריאות, שראית את טובת האזרח, כרגיל, שאנחנו מחפשים להקל על אנשים והעברת את ההחלטה. תהיה כרגע תמיכה. כמובן, אנחנו נתאם את זה מול משרד הבריאות ומול ועדת הבריאות ככל שנצטרך. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. ישיב שר הבריאות חבר הכנסת משה ארבל. << דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבר הכנסת, כנסת נכבדה, יושב-ראש ועדת הבריאות, הצעת החוק דנן מבקשת להטיל חובה על קופות החולים להעביר את כלל המידע הרפואי של מבוטח לקופה הקולטת בעת מעבר מקופת חולים לקופת חולים. כיום, בעת מעבר מקופה לקופה מועבר מידע תמציתי שהיקפו ואופן העברתו הוסדרו בחוזרי משרד הבריאות. לאור שינויים תכופים בטכנולוגיות ובהיקפי המידע, וכדי לתת מענה יעיל לנושא יחד עם נושאים אחרים הקשורים בניוד מידע, גובש במשרד הבריאות תזכיר חוק ניוד מידע בריאות והופץ להערות ציבור, ובימים אלה נעשית עבודה רבה עליו לצורך קידום טיוטת החוק. מדובר בהצעת חוק ראויה בתכליתה, המקדמת את האינטרסים של המבוטחים בקופות. אני מברך את המציעים ויודע כמה חשובה להם סוגיה זו. למרות זאת, דרך המלך לקידום הפתרון היא באמצעות הצעת חוק ממשלתית, אשר כאמור, מקודמת בימים אלה על ידי המשרד מתוך ראייה רחבה והוליסטית, ותוך הקצאת המשאבים המתאימים הדרושים ליישומה של ההצעה. למרות האמור, החליטה ועדת השרים לתמוך בהצעת החוק של חבר הכנסת רון כץ ושל חבר הכנסת אוריאל בוסו. זאת הזדמנות נפלאה לומר מילה טובה לעיר פתח תקווה, שספגה הרבה השמצות ובדיחות. הינה, החוט המשולש לא במהרה יינתק: שלושה פתח תקוואים שיוזמים כאן יוזמה נהדרת, לעשות טוב להרבה מאוד אזרחים, שרוצים את הניוד הזה, את החופש הזה. זה נעשה בעבר גם בבנקים. אדם רוצה לעבור היום מבנק לבנק – זה נעשה בקלות, בצורה יעילה. באותה צורה זה גם צריך להיעשות בקופות החולים. על אחת כמה וכמה, אם על ממונו של אדם אפשרו כאן את הניוד, על הבריאות שלנו אין מקום להתפשרות. לכן אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית, כפוף להתחייבות המציעים שהליכי חקיקה לא יקודמו אלא בתיאום ובהסכמה עם משרד הבריאות, עם משרד המשפטים ועם משרד האוצר. המשך החקיקה ימתין לסיום העבודה על הצעת החוק הממשלתית, אשר התזכיר שלה, כאמור, כבר הופץ להערות הציבור, ותמוזג יחד איתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אדוני השר, אני רוצה לבקש – אני חושב שחבר הכנסת בוסו כבר אמר שזה יהיה – שזה יכלול את בתי החולים. אדם עושה בדיקות רבות בבית חולים – הוא עובר לבית חולים אחר בנושא אחר, הוא לא יכול לקבל את הבדיקות. אפילו קופת חולים – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> בהחלט. גם באמצעות התזכיר הממשלתי ואני גם סומך על יושב-ראש ועדת הבריאות, שהחוק יגיע אליו, שהוא יטייב את הנוסח בצורה כזאת שגם בתי החולים יהיו מחויבים לתהליך הזה. בסוף, אותן רשומות רפואיות שייכות לאזרח שעשה את הבדיקות, ואנחנו צריכים לתת לו את השירות הטוב ביותר שיכול להיות. תודה רבה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה צודק במאתיים אחוז – – – יושב-ראש הכנסת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> צודק במאתיים אחוז. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל מה עם הפתח תקוואים, עם האחדות הזאת שאמרת. אני שומע שרון כץ רוצה להתנגד לחברו אוריאל בוסו. אולי הוא שכן שלו – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תשמע את ההתנגדות – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – אבל זכותך להתנגד. תעלה להתנגד. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אל תדאגו. כל כך הרבה ניסו להפריד בינינו בעבר. תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, אני רוצה לפנות מפה לשר הבריאות, שנמצא פה. קודם כול אני רוצה לומר יישר כוח גדול. זה לא מובן מאליו. הצעת החוק הזאת באמת חוצה מפלגות ומעבר למחלוקות הפוליטיות. אבל אני כן אבקש ממך לזרז את הטיפול בנושא, כי בסופו של דבר מדובר בנושא טכני. בנושאים טכניים צריך לקצוב זמנים. אני יודע שאתה יודע להוביל פרויקטים בצורה טובה, אז אני מבקש את זה ממך גם בצורה רשמית. אני גם רוצה להודות לחברי יו"ר הוועדה אוריאל בוסו. גם ממך אני רוצה לבקש שנריץ את הדיונים האלה כמה שיותר מהר ונקצוב אותם בזמן. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> הצעת החוק הזאת – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הינה, אפילו לא ידעתי שהייתה הצעה כזאת, ואני מודה גם לך, עידית. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – פתח תקוואים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו חבורה גדולה, פנינה. אני כן רוצה לומר שההצעה הזאת יוצרת צדק אמיתי לגופו של אדם – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל אסור לך לתמוך בדיבורים בהצעתו של בוסו. אתה מכיר את התקנון? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, כן, אני אדבר על שלי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> דבר רק על שלך. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר שההצעה הזאת יוצרת רצף אמיתי וזכויות אמיתיות לגופו של אדם. לא ייתכן היום שאדם יכול לעבור מקופת חולים לקופת חולים, אבל ברגע שהוא עובר התיק הרפואי שלו נחסם, ובעצם אין לו אפשרות אמיתית לעבור בין קופות החולים. זאת המציאות שלנו היום. לאחר שנשלים את החקיקה הזאת, ובעזרת משרד הבריאות ושר הבריאות, אדם יוכל להחליט איפה הוא חושב שהוא יקבל את הטיפול הרפואי הטוב ביותר. זה ייתן תמריץ אמיתי גם לקופות החולים להתחרות בצורה טובה יותר, לתת שירות טוב יותר, ובסופו של דבר תחרות אמיתית יוצרת הזדמנויות טובות יותר. בזכות הצעת החוק הזאת אזרחי מדינת ישראל ייהנו מטיפול רפואי טוב יותר. אני מבקש מכולכם, כולנו יחד – זאת הצעה שצריכה לעבור פה אחד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים עכשיו לשתי הצבעות צמודות זו אחר זו. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי של חבר הכנסת רון כץ – מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת מידע מלא בעת מעבר בין קופות החולים), התשפ"ג–2023, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 26 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה של חבר הכנסת רון כץ תעבור לוועדת הבריאות להכנה לקריאה ראשונה. עכשיו נצביע על הצעת החוק של חבר הכנסת אוריאל בוסו באותו עניין. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת תיק רפואי במעבר בין קופות), התשפ"ג–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בעד – 26, אין מתנגדים, אין נמנעים. שתי ההצעות תועברנה לוועדת הבריאות להכנה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון – איסור הנחת דברי פרסומת בתיבות דואר ופיצויים לדוגמה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2108/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת נאור שירי) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו אנחנו נעבור להצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון – איסור הנחת דברי פרסומת בתיבות דואר ופיצויים לדוגמה), של חבר הכנסת נאור שירי. ינמק חבר הכנסת שירי, בבקשה. יש לך עשר דקות ארוכות. אתה יכול לדבר כמה שאתה רוצה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נעשה את זה קצר. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה להציע אלטרנטיבה למשבר הקואליציוני התורן וההתבכיינות ה-5,248 של השר בן גביר. אני חושב שאולי נתנו לו קנס אתמול. הוא אמר: עד שלא מבטלים לי את הקנס, אין הצבעות. אני גם שוקל להציע הצעת חוק – סימון, אולי תצטרף אליי – שבן גביר יכול לחנות איפה שהוא רוצה. בסוף, תדע לך, זה משמעותי, זה חשוב. זה פוגע במבצעיות של השר ושל ראש המטה שלו, מה גם ששמעתי שהיה טיעון ביטחוני. שמעתם את זה? ביטחוני-בטיחותי. פשוט עדיין לא ראיתי טסלה משוריינת, שזה גם היה יפה. לפני שאציג את הצעת החוק, אני רוצה לנצל את העובדה שהשרה ויושבת-ראש הקואליציה לשעבר – או שמא נאמר קואליציוש – נמצאת במשכן, ולומר לה תודה. אני רוצה להודות לך על זה שתקציב מיגון הצפון נחתך בחצי; על זה שמחיר העוף עלה ב-30% – – – << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> 80%. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 80%. מאז שכתבתי את זה כנראה העלו בעוד 30%, כי צריך עכשיו להעביר עוד 650 מיליון שקל ליהדות התורה. תפוח אדמה עלה ב-30%; החלב עלה ב-9%; ירקות ופירות ב-4%; שמן זית – ב-34%; מוצרי ניקיון – ב-17%; הפסטה עלתה ב-4.5%; מזון לתינוקות – 6.2%; אורז – 10%; טונה – 10%. יש 8% ירידה בתוצר. האוצר צפה 6.7 טריליון שקל אובדן הכנסות למדינת ישראל עקב התקציב הנהדר. אגב, זה היה מחזה מאוד יפה – אספר לכם, חבריי חברי הכנסת: לוועדת הכספים הגיע שר האוצר סמוטריץ', והייתה שמחת בית השואבה בצורה שאתם לא ראיתם שמחה כזאת מימיכם. על מה? על חוק הארנונה, על קרן הארנונה. אנחנו נדבר על זה עוד מעט. יש צפי של 70 מיליארד פחות בהכנסות בחמש השנים הבאות. נעבור לביטחון הפנים, כי שם ההישגים, לדעתי, מקדמים אותנו בחזית המלחמה בארגוני הפשיעה בעולם, אם לא בגלקסיה – 65% יותר נרצחים. אני רוצה באמת להודות לך, גברתי השרה, על שיקום יחסי החוץ של מדינת ישראל. תודה גם על הקפאת הריבית של המשכנתאות – זה היה משהו חשוב. אני רוצה להודות לך גם על הבטחת הבחירות שלכם לירידה במחירי הארנונה. אני חושב שהתודה הסופית היא על התפקוד המדהים שלך בקדנציה הקודמת בתור יושבת-ראש הקואליציוש, ששדרג אותך בגלל כישורייך והאיכות שבה ניהלת את הקואליציה לעמדה משפיעה של שרה להגנת הסביבה. אני רוצה לברך אותך. אני חושב שזה תפקיד חשוב, וזכית בו ביושר. עכשיו אנחנו בשבוע של קרנות. לא יודע את שמעתם. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> שוד הקרנות? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו בשבוע כזה של קרן. הקרן הראשונה שאנחנו צריכים לדבר עליה היא יוניקורן. זו קרן. זה המבוא לשבוע הקרנות. אני רוצה מפה גם לשלוח ברכות למי שבאמת עשתה עבודה טובה, נועה קירל, עם השיר. זה באמת היה טוב. אני חייב להגיד שלא ראיתי אותו – זה סופר-מאוחר, אני לא מבין את הקטע הזה בכלל, אבל זה משהו אחר. הקרן השנייה שנעסוק בה – ולאט-לאט אנחנו מתקרבים, גברתי השרה, לחוק המאוד-חשוב או לאיזו רלוונטיות לחקיקה – היא קרן הניקיון. מכירה? אני בטוח שאת מכירה. אז קרן הניקיון, אני אספר לכם, הייתה רעיון מדהים. ב-1985 באה הממשלה – תשמעו סיפור ותגידו לי אם זה מוכר – ואמרה לשלטון המקומי: אנחנו צריכים לתמרץ אתכם בהטמנה. אם אתם לא מטמינים אשפה בצורה טובה, אנחנו ניקח מכם כספים. אתם תשלמו היטל הטמנה, ואנחנו נדאג לבנות מתקני מחזור, ואנחנו נדאג להוריד את אחוז ההטמנה, שידוע שזה סופר-לא-ירוק. אבל נחשו מה? וזה מדוח המבקר ב-2022 – כעבור די הרבה שנים לא נבנה אפילו לא מתקן אחד. זאת אומרת, בא האוצר ואמר: תנו לנו את הכסף, אנחנו נקים קרן. זה באמת צדק הטמנתי. אם קרן הארנונה היא צדק חלוקתי מדהים, אז זה צדק הטמנתי, אבל שום דבר לא נעשה. מה כן נעשה? הגדירו בחוק בגדול מה אפשר לקחת מהקרן, למה נועדה הקרן. בחוק הגדירו. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> הלוואות למדינה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. זה לא בחוק. הקרן שהקימו, יש לה ייעודים ספציפיים שאמורים לשרת את הסביבה – בכל זאת, באה רשות מקומית, משלמת היטל הטמנה, יש רעיון מסודר. אבל זה לא קורה. 77% מהפסולת שאנחנו מייצרים – וברוך השם, אנחנו מייצרים – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> 78%. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מעולה. בקדנציה הבאה, בגלל שתיקנת אותי ב-1% – שרת התחבורה. זה חשוב, אלא אם כן, אני לא יודע – טוב, נדבר על זה אחרי, על ההישגים, אז תודה רבה על התיקון באחוז. זה מאוד משמעותי. זה בטח ישפיע על השימוש בקרן הניקיון. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> זה משפיע. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מאוד. אז תודה שגם קטעת אותי. הרעיון המרכזי היה שצריך לייצר לרשויות תמריץ. אממה, אין שום תמריץ. אבל מה האוצר כן עושה? לוקח הלוואות מהקרן הזו, והוא גם לא מייצר איזושהי הבנה איך הוא הולך להחזיר את ההלוואות – ואגב, בניגוד לחוק, עם דוח מבקר. יש לי חשש קטן שאולי גם בקרן הארנונה, אנחנו בעוד שנה, שנתיים, שלוש, נגלה שלוקחים משם כסף או הלוואות, גם בניגוד לחוק. אבל קרן הניקיון באופן כללי זה רעיון טוב. עכשיו נעבור קצת לדבר על הצעת החוק עצמה. השארתי לזה באמת את כמה הדקות האחרונות, לא כי מישהו מסתכל פה על מהות במשכן – יש באמת דברים הרבה הרבה יותר משמעותיים שצריך להעביר. צריך לשסע ולפרק את החברה הישראלית. אני חושב שזה באג'נדה הגדולה. אבל אני רוצה לשאול את הקהל שיושב, או את חברי הכנסת, מי שבא לו לומר ולהשתתף בדיון: כמה מעצבן אתכם, הקהל שיושב ביציע, שאתם באים לתיבת הדואר והיא מפורקת בדברי פרסומת? כמה נייר – כמה פעמים הגעתם לתיבת הדואר ואמרתם: בוא'נה, התיבה שלי מפוצצת, אני זורק הכול לפח. נכון? המדינה באה ואמרה: במיילים, בסמ"סים; היא יצרה סט של רגולציה שאומרת: אני מונעת מכם לתת לי ספאם. אבל בשימוש בנייר – ברוך השם. שוב, אנחנו משתמשים בהרבה נייר, נכון? לא רק שאנחנו משתמשים – דברי הפרסומת, בתיבות דואר – אני אספר לכם, כי אתם לא מכירים את החוק. מה שרציתי זה שאם אני שם נגיד מדבקה שאומרת: אני לא מעוניין בדברי דואר, אל תיתן לי דברי דואר, פרסומת. את החשבון של החשמל אני אשלם, את חשבון הארנונה אני אשלם, אבל בדברי פרסומת אני לא מעוניין. כמובן שהממשלה מתנגדת לחוק, כי זה באמת חוק נוראי, והולך להשפיע בצורה מאוד מאוד קיצונית על יעדי המחזור שהציבה לעצמה מדינת ישראל. רוצים לדעת מתי? כנסת ירוקה וכזה, ממשלה ירוקה – בשנת 2009. מאז אף משרד לא עומד ביעד, אבל מדינת ישראל יודעת בהחלט – ודווקא המשרד להגנת הסביבה, לא רק באשמת או חלק מעבודתה של השרה, אף פעם לא עומד ביעדים שהוא מציב לעצמו. אבל בסדר, זו הסוגיה. אני מניח שאנחנו נשמע עכשיו את עמדת הממשלה, שהיא באמת לא ראה שום חשיבות – מה? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> את תירוצי הממשלה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, את עמדת הממשלה. אני חושב שזה די מתנגש – מה שתגידי יתנגש עם האמרה במחזור שאנחנו צריכים to think global and act local, אנחנו צריכים למחזר בנקודה הראשונה. את הצגת לנו את זה באופן כל כך יפה בתחילת עבודתך במשרד, בשבתך כשרה, כשהגעת לוועדת הפנים והגנת הסביבה. הצגת מצגת ושקף שמדבר בדיוק על זה – על היכולת שלנו למחזר או לצמצם את השימוש בנייר במקום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נאור. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איתי אתה מאוד דייקן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תמיד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אותך ליוראי. בסדר גמור. טוב, אז תודה רבה שהקשבתם. אני מאחל באמת הצלחה למשרד להגנת הסביבה. ראינו בחוק ההסדרים, אגב, שעשיתם עבודה מעולה, ובאמת אני רוצה להודות ליעקב אשר ויוראי להב הרצנו, שהצלחנו יחד, חברי הכנסת, לצמצם את הנזק שהוגש אלינו בחוק ההסדרים בכל נושא החוף, הבנייה, יועצי הסביבה, אבל על זה כבר אני אענה לך אחרי שתיתני פה את משנתך לגבי המחזור ואיך את תורמת לסביבה ולעולם. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. תשיב השרה להגנת הסביבה חברת הכנסת סילמן. אני רוצה להגיד לך, נאור, אתה הזכרת את יהדות התורה – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אמרתי יעקב אשר, לא אמרתי יהדות התורה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, בתחילת הנאום. – – שצריך עוד 650 מיליון ליהדות התורה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אה, יכול להיות שהתבלבלתי בסיעה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז נזכרתי במאמר חז"ל: "כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובים מערב שבת לערב שבת". << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אמן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אז קודם כול, חבר כנסת נאור שירי, אני רוצה לפתוח בזה שאני כן מאוד מאוד שמחה שהגשת הצעת חוק שהעניין שלה הגנה על הסביבה. אני חייבת קודם כול לפרגן בזה, לא רק לך. יש הרבה חברי כנסת, גם בסיעתך וגם בסיעות אחרות, שהם חברי כנסת שהסביבה מאוד חשובה להם – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איזה סיעות? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> שנייה. סימון, אני אדבר, ואחר כך אין בעיה, תוכל לשאול כל שאלה. אני פה עשר דקות ואני אענה לכם. – – שבאמת עניינם סביבה וגם עוזרים לנו ושותפים לנו. יש את השדולה הסביבתית שמובילים נעמה לזימי ויוראי. הם היו אצלי במשרד וחשבנו ביחד. הם מובילים את השדולה עם עוד הרבה חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה. אני חושבת שאם יש נושא אחד שכולם מסכימים עליו וחושבים שהוא חוצה מגזרים, דת, לאום, גזע, צבע, מה שלא יהיה, זה נושא הסביבה, כי זה המים, זה האוויר של כולנו וזה משהו ששייך לכולנו, ואנחנו דואגים לשמור אותו עבורנו ועבור הדורות הבאים. אז קודם כול אני רוצה לברך על זה שאתם מגישים חקיקה שהיא חקיקה שנוגעת בסביבה. דבר שני – יש אצלי במשרד הרבה גורמי מקצוע מאוד מאוד טובים. גם אני לא הכרתי את ההיבטים הסביבתיים. גם אני, כשנכנסתי והייתי חברת כנסת, וגם היום, כשאני מגישה חקיקה, אני מתייעצת איתם, בעיקר על הנושאים האלה, כדי לחשוב איך אפשר לעשות את זה בצורה הטובה ביותר – יכול להיות שבתקנות, יכול להיות שבשינוי חוק האריזות, יכול להיות שבשינוי חוק הפיקדון בצורה כזאת או אחרת או בהכנסת סעיפים כאלה ואחרים – כדי באמת לצמצם את השלכת הפסולת. אתה אומר: שום דבר לא נעשה בקרן הניקיון. קודם כול, אתה צודק, כי אני, כשנכנסתי למשרד, קיבלתי באמת מצג מאוד מאוד גרוע על מצב הפסולת בישראל. ציינת נכון – כמעט 80% מהפסולת שלנו הולכת להטמנה, בניגוד לכל המדינות המפותחות, וחלקה – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 44% ב-OECD. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> לא, הולכת להטמנה. – – לעומת מדינות מפותחות, שכבר עשו את תנועת המספריים ומתחילות לעשות waste to energy ובאמת מפסיקות להטמין. אנחנו יודעים שלהטמנה יש השלכות מאוד מאוד קשות על גזי חממה שמשתחררים, מתאן, שאנחנו יודעים שהם אפילו מסרטנים, ואנחנו מעוניינים להפחית את הצריכה בהם. עם זאת, כשאני הגעתי למשרד, ראיתי שמתקני הקצה לטיפול בפסולת – כמעט אין. יגיד לך את זה גם מי שעומד מאחוריך, שהיה השר להגנת הסביבה בעבר, חבר הכנסת זאב אלקין, שמבין את האירוע הזה ויודע שהפתרון לפסולת זה מתקני קצה. במקום לכתוב אסטרטגיות גדולות ולייצר ניירות עמדה, שהם רבים במשרד שלנו – כל שר שהגיע בנה רפורמה בתחום הפסולת, אבל כמעט אף רפורמה לא יושמה הלכה למעשה, ולא הצליחו להביא מתקני קצה. מה שעשיתי מאז כניסתי לתפקיד זה לייצר פתרון הלכה למעשה, פתרונות קצה. אני שמחה להגיד לך כי בדיוק ביום חמישי האחרון חתמנו – חתמנו כבר מזמן, אבל יצאנו; יוראי, זה גם בשבילך – ביום חמישי האחרון יצאנו למכרז, ביחד עם החשכ"ל מהאוצר, למתקן קצה בנאות חובב, מתקן קצה waste to energy שיהפוך זבל לזהב. אצלי במשרד לא אוהבים שאני משתמשת במונח זבל, כי יפה לקרוא לו פסולת, אז מפסולת לזהב. זאת האסטרטגיה של המשרד שלי עכשיו – לייצר פתרונות הלכה למעשה. הלכתי ויצרתי הרבה מתקני קצה וקולות קוראים למתקני קצה, והקולות הקוראים האחרונים היו לבקבוקי זכוכית, שגם אותם – אתה יודע, בסוף אנחנו יכולים לדבר על להפריד פסולת, ואתה מדבר על הפרדת פסולת, הפסולת הפרסומית שמגיעה, ובסוף, כשכל הפסולת מתכנסת לאותו זבל, לאותה מכלית אשפה, אז אנחנו לא יכולים לעבוד על הציבור שהפרדנו פסולת. צריך מתקנים של מיון והפרדה ומתקני קצה לכל פסולת. על זה אנחנו עמלים במשרד. אז ביום חמישי האחרון חתמנו על מתקן קצה בנאות חובב. אנחנו יוצאים למכרז יחד עם החשכ"ל, ובעזרת השם זה יחליף את מטמנת דודאים, וכל אזור באר שבע יפסיק להטמין זבל. מבחינתנו, בעצם היציאה למכרז, מתחיל להיות תום עידן ההטמנה בבאר שבע והסביבה. זאת באמת בשורה חשובה. זה המכרז הראשון שיצאנו אליו, ואנחנו עמלים על שורה של מכרזים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את בעד? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> רגע, אמרת שלא עשו כלום עם קרן הניקיון. לזה מיועדת קרן הניקיון וזה הכסף שבה, אז את זה אנחנו עושים ועשינו ונמשיך לעשות. לעניין הצעת החוק שלך, שהגשת כאן, אתה מדבר על הזבל הפרסומי, בעצם על כל הניירות והמעטפות שנכנסות לתיבת הדואר או יושבות מעל כלי הרכב, ואתה מעוניין לחוקק עבורם חוק מיוחד. הצעת החוק שלך מציעה לתקן את חוק שמירת ניקיון באופן שירחיב את האיסור של גרימת לכלוך שלא כדין במקרקעין של הזולת גם לגבי כלי רכב. בנוסף, מוצע בהצעת החוק שלך להוסיף הסדר מיוחד ולקבוע מנגנון בולט על גבי תיבות הדואר שלפיו ייאסר על אדם להניח דברי פרסומת בתיבת דואר שבעליה הצמיד לה הודעה האוסרת הנחת דברי פרסומת בתיבה. כמו כן מומלץ להורות לשר להגנת הסביבה להתקין תקנות לעניין הדבקת שלט או הודעה כאמור, לרבות עניין גודלם, צורתם, צבעם, תוכנם ואופן ניסוחם. נוסף על כך מוצע להוסיף מנגנון של פיצויים – בסדר? אתה מערב פה – אני לא אומרת שזה לא נכון; בעולם אוטופי זה באמת מצוין וזה גם חשוב – פיצויים לדוגמה שבית המשפט יהיה רשאי לפסוק באופן שיאפשר פיצוי ללא הוכחת נזק לבעלים של מקרקעין – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כמו חוק הספאם. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> – – או של כלי רכב שהושלכה בהם פסולת שלא כדין, דפי הנייר, במטרה לעודד אכיפת ביצוע הוראות החוק ולהרתיע את העוברים על הוראותיה. תשלום סכום הפיצויים לדוגמה שבית המשפט יהיה רשאי לפסוק לא יעלה, לפי הצעת החוק שלך, על 1,000 שקלים, ולא יהיה בו כדי לגרוע מזכות הנפגע לכל סעד אחר בשל ההפרה. בהתאם לדברי ההסבר, עוסקים רבים נוהגים לפרסם את מרכולתם ואת שירותיהם באמצעות מידע פרסומי המופץ בבתים ובכלי רכב באופן שגורם לטרדה וטרחה רבה, לכאורה, לבעלי מקרקעין וכלי הרכב אשר לעיתים אינם מעוניינים לקבל את הדואר הפרסומי הזה. משום כך, הם משליכים אותו ישירות לאשפה באופן שבאמת יוצר מפגע סביבתי חמור בדמות עשרות דברי פרסום המודפסים לחינם ומתפזרים לכל עבר. גורמי המקצוע במשרדי – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זה לא מפגע סביבתי, מה שמחלקים פה? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> לא, הביאו לכם גם טאבלטים. יש בוועדות טאבלטים, אז הינה, אפשר גם פה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> למה צריך את הדפים האלה? כל חמש דקות מחליפים דפים. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אפשר לעשות שינוי ולהשתמש בטאבלטים. עשו את זה בוועדות. בוועדות יש טאבלטים, בואו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אבל כאן אתה לא מדבר על זה, אתה מדבר על תיבות דואר וכלי רכב. הצעת החוק שלו מדברת על תיבות דואר וכלי רכב. בואו נתכנס, בסדר? לגבי מה שאתה אומר עכשיו, אני מסכימה איתך שאפשר לעבור לאמצעים דיגיטליים וחובה לעבור פה, במקומות האלה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> הצעת החוק שלך מדברת על תיבות הדואר ועל הנחה על כלי רכב, בסדר? גורמי המקצוע במשרדי שישבתי איתם אומרים שבאמת הצעת החוק שבנדון היא כרגע לא במוקד של הפעילות שלנו. היא חשובה, למחזר זה חשוב – אנחנו מתעסקים גם במחזור של פלסטיק וזכוכיות ועוד הרבה – אבל מדובר מבחינתם בסוגיה שהיא צרכנית ופרסומית, וצריך לעבור אותה גם ולבדוק אותה בעניינים צרכניים ופרסומיים. אומנם ייתכן שיש בהצעה כדי להפחית מאותה השלכת פסולת במרחב הציבורי, אלא שבצד התועלת הזאת צריך לראות כי אתם מטילים גם על המשרד אחריות, כולל חובת התקנת תקנות, ללא תוספת משאבים – שלא מצוינת בהצעת החוק. אתם מסיטים גם הרבה מהקשב ואותם משאבים שלנו כמשרד לנושאים אחרים – שהם לא לא-חשובים. לכן אני אמרתי שיכול להיות שכדאי, חבר הכנסת נאור שירי – ואני בכללי מציעה את זה, כי זה בעיניי דבר חשוב: אפשר לשבת עם גורמי המקצוע במשרד אצלנו ולראות אם צריך הצעת חוק. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אם הייתם עונים ולא מתעלמים, אז היינו יושבים איתכם. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> נאור שירי, אתה לא כתבת לי פעם אחת לווטסאפ: כבוד השרה, האם אפשר להיפגש ולשבת על הצעת חוק שיש לי? מבטיחה לך, אני זאת שבדרך כלל מזמינה חברי כנסת, אופוזיציה וקואליציה כאחד, אליי למשרד כדי לשבת על חקיקה. לכן אני אומרת לך שאם היית פונה אליי באופן אישי, הייתי מזמינה אותך לצוות המקצועי שבמשרד כדי לחשוב יחד – אולי אפשר לשנות בתוך חקיקה קיימת או לעשות תיקונים כאלה ואחרים כדי לתת מענה למה שאתה מציע כאן, ולא לחוקק חוק שלם מחדש, שמטיל עלינו הרבה אחריות ללא משאבים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איזה משאבים? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> מה זאת אומרת? לכל חוק יש השלכות תקציביות, מה לעשות? לכל חוק, בוודאי, כי צריך לזה אכיפה. מי יאכוף? מי אוכף את זה? הינה, אומרים לי להמשיך לדבר. אני אמשיך לדבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל את לא יכולה להמשיך. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> מי אוכף את הנושא של אותו כלי רכב או חברה פרסומית? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת בראשי, היא לא יכולה להמשיך. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> לכן אנחנו היינו שמחים שתשב ותתאם איתנו, ויכול להיות שנוכל להגיע להסדרים אחרים, אבל בנוסח המוצע הזה אנחנו לא יכולים לאשר את הצעת החוק הנוכחית, כפי שהיא כתובה ככה, הלכה למעשה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> עכשיו אנחנו נבדוק אם חברי הקואליציה צריכים עוד כמה דקות או אם אפשר לרדת. יו"ר הקואליציה אופיר כץ. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נאור שירי – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה רוצה להגיב? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רוצה הצבעה – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> יו"ר הקואליציה? יו"ר הקואליציה אופיר כץ? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לך זכות להגיב, אל תצעק. לא רוצה? שב במקומך. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> יו"ר הקואליציה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את צריכה לסיים. את צריכה לסיים. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – תקנון – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> הם מבקשים הצבעה שמית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את צריכה לסיים. ההצבעה תהיה שמית, לבקשת הממשלה. תקבל הצבעה, הירגע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה שמית לבקשת הממשלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא שמית – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הממשלה צריכה להחליט. יש לכם זכות לבקש שמית. אתם רוצים אלקטרונית? תודה. חסכתם את זמן הכנסת. אנחנו עוברים להצבעה על החוק של חבר הכנסת נאור שירי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 41 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון – איסור הנחת דברי פרסומת בתיבות דואר ופיצויים לדוגמה), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא עובד? אנחנו נבקש מהטכנאים לבדוק אצל חברי הכנסת אלקין וביטון. אה, ביטון מכובה, אז את ביטון מוסיפים. טוב, אז אני מוסיף את ביטון. לגבי אלקין אנחנו נעשה בדיקה. התוצאות: 38 בעד, והוספתי את חבר הכנסת ביטון, 41 נגד. גם אצלו הטכנאים יבדקו את ההצבעה של חבר הכנסת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ביטון נקלט, אז לא להוסיף. אני לא מוסיף. לפי הוראת המזכיר, אתה נקלטת, ביטון. אז התוצאה היא כזאת: 37 בעד, 41 נגד. אנחנו נבדוק את המקום של אלקין ושל – – – << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ביטון נקלט. המזכיר אומר שההצבעה שלך נקלטה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז להוסיף אותו? אם כך, המזכיר חזר בו ואומר שאני אוסיף אותך. 38 בעד, 41 נגד. ההצעה הוסרה. תודה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יונתן מישרקי, משה רוט, דן אילוז ויצחק קרויזר בנושא: זיהום אוויר חמור שנגרם כתוצאה של שרפת פלסטיק בשטח המועצה האזורית מגילות ים המלח, מדבר יהודה וגוש עציון. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (בחינה ועדכון של תוכניות), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/624/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק שמירת הסביבה החופית, של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. בבקשה, עשר דקות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כשתתחיל לדבר, אני אפעיל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מי מאיתנו לא אוהב לנפוש בחופי המדינה הנהדרת שלנו. יש פה מישהו שלא נהנה בחופים של מדינת ישראל? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יש כאלה שלא נותנים להם. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת בעיה אחרת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע למה – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל קטי, קטי, אנחנו – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההערה נשמעה. לא להפריע. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש כאן מי מחברי הכנסת שלא נהנה בחופי המדינה הנהדרת שלנו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> התשובה היא לא. אדוני, שמור על זכותי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני אתן לך מהתחלה. אני מאפס. אני מבקש שקט, ואני מאפס את השעון, וחבר הכנסת הרצנו יתחיל מהתחלה בגלל ההפרעות שלכם. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אשאל בפעם השנייה: האם יש מישהו באולם הזה שלא נהנה לבלות בחופי מדינת ישראל? אף יד לא באוויר. אני מניח שכולנו נהנים מהחופים הנהדרים שלנו. חבריי חברי הכנסת, יש לכל אזרח במדינת ישראל רק סנטימטר וחצי של רצועת חוף. רק סנטימטר וחצי. בעוד 30 שנה, כשאוכלוסיית ישראל תכפיל את עצמה, יהיה לכל אחת ואחד מאיתנו פחות מסנטימטר אחד של רצועת חוף. מדובר במשאב מוגבל, מוגבל מדי, רגיש מאוד, שפשוט אין לנו מספיק ממנו. הרציונל הזה הביא ב-2004 את השרה להגנת הסביבה יהודית נאות, יחד עם חבר הכנסת עוזי לנדאו מהליכוד, לחוקק את חוק החופים, שמגן על הסביבה החופית בישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני נותן גם – סיעת ישראל ביתנו והליכוד בעבר חוקקו את חוק החופים, שמאפשר הגנה על הסביבה החופית, קובע ההגבלות ומגבלות על היכולת לבנות על החוף. אסור לבנות עד 100 מטרים מקו המים, ואם רוצים לבנות בין 100 מטרים ל-300 מטרים מקו המים, נדרש אישור של הוול"חוף – ועדה מיוחדת שהוקמה, שתפקידה לבחון איזה דיוקים צריכים להתבצע בתוכניות הבנייה על מנת שהנזק לחוף שלנו לא יהיה גדול מדי. הבעיה בהצעת החוק הזו היא שתוכניות בנייה ישנות שאושרו לפני 2004 לא נכללות בה. התיקון שלפנינו כאן, חברות וחברי הכנסת, הוא פשוט: לקחת את עשרות תוכניות הבנייה שאושרו לפני חוק החופים, לבדוק אותן שנית ולקבוע: או שהן יישארו כפי שהן או שהן יותאמו לסטנדרטים המודרניים שנהוגים היום, שלא פוגעים בסביבה החופית. אם יתבצע שינוי שכזה, אז כמובן שהיזמים ייהנו מניוד זכויות או פיצוי כספי בעבור מה שהם נדרשים לשנות. לפי סקירה שבוצע ב-2022, בשנה שעברה, על ידי המשרד להגנת הסביבה – השרה יושבת כאן עכשיו – מדובר ב-30 תוכניות שנתקבלו לפני חוק החופים של 2004, ונדרשות, לפי החוק הזה המוצע, לעבור בדיקה מחודשת כדי לוודא שהן אכן עומדות בסטנדרטים המודרניים. שמונה מההצעות על פניו לא דורשות שום שינוי, תשע תוכניות דורשות שינויים קטנים או בינוניים, ו-13 תוכניות נדרשות לעבור שינויים משמעותיים – ביטול או בהחלט שינוי שלא בא ברגל. אני רוצה לתת לכם כמה דוגמאות – כי לא מדובר רק בחוף אחד אלא ממש בכמעט כל רצועת החוף של מדינת ישראל: אם ניקח לדוגמה את נהריה, בשנת 1969, לפני למעלה מ-50 שנה, אושרה תוכנית בנייה על קו החוף הצפוני שמסכנת את רצועת החוף הנהדרת שם; בעכו אושרה בשנת 2000 תוכנית בנייה שמציבה מתקנים הנדסיים ומסחריים בתחום חוף הים. במרכזה של אותה תוכנית בנייה – תוכנית מגורים בצפיפות גדולה ברצועת החוף שנחשבת בעלת חשיבות כעורף חופי; בקריית ים אושרה ב-1964 תוכנית בנייה שכוללת בינוי על חוף הים; בחדרה אושרה ב-1985 תוכנית שמאפשרת בינוי של מבני ציבור בתחום החוף. חלק מהתוכנית נמצא בתוך 100 מטרים מקו הים – פשוט בלתי נתפס בקריטריונים של היום; באשדוד אושרה ב-1967 תוכנית בנייה שנותנת זכויות בנייה לבנייה צפופה גם לשימושים שלא קשורים בכלל לחוף. אני יכול להמשיך: בנתניה ובתל אביב ובחוף בצת ובחוף הכרמל ובגבעת אולגה ובנחל אלכסנדר ובהרצליה ובאשקלון – תוכניות בנייה שמסכנות את החוף שלנו. הצעת החוק הזאת חשובה לי במיוחד גם כי אני אוהב את החוף שלנו, אבל גם בגלל שהיום נורא יקר לבלות עם המשפחה. כמעט אין הוצאה או בילוי משפחתי שלא יורדים מ-200 שקל. חוף הים נותר אולי המקום היחיד שאתה יכול לקחת את המשפחה שלך, את החברים שלך, מגבת, אולי קופסה עם פירות טריים, בקבוק מים צונן, וליהנות בחינם. ליהנות בחינם. כל תוכנית בנייה כזאת, שלא עומדת בסטנדרטים המודרניים, שמאיימת לקחת את החופים שלנו, לבנות עליהם בטון, מפקיעה מהציבור את הגישה לאותם אזורי חוף. שימו בצד את הפגיעה במגוון האקולוגי, ברגישות המיוחדת של החופים שלנו כמשאב טבע. התייחסו לעובדה שמדובר במשאב טבע שכיף להיות בו, שחינם להיות בו, שמאפשר לנו להתאוורר מצרות היום-יום, לנשום אוויר צח וליהנות מהמדינה יפהפייה שלנו. על כן, חברות וחברי הכנסת, אני קורא לכם לאשר את הצעת החוק הזאת, שמה שהיא עושה זה מגינה על חופי מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. תשיב השרה להגנת הסביבה עידית סילמן. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> טוב, אז קודם כול, יוראי, אני רוצה להגיד לך שכפי שאתה כבר יודע, אני מאוד בעד הצעת החוק הזאת. אתה יודע שהמשרד שלי – ואני חייבת לומר שאתה הגעת אלינו לפגישה, ואתה גם מעלה הרבה סוגיות סביבתיות, וגם זכינו להיפגש כמה פעמים בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, וכן, אני רואה בך שותף, כי אתה יושב שם ומגן על האינטרסים של אזרחי מדינת ישראל בהיבטים הסביבתיים שלהם. זה לא מעט, זה לא מעט עבור רשויות מוניציפליות וראשי ערים, שעומדים למבחן כולם על פי הסביבה ובריאות הסביבה והגנת הסביבה לטובת התושבים שלהם. אתה יודע בדיוק כמוני שזה מה שעומד במרכזן של מערכות בחירות מוניציפליות: כמה הם שומרים על החופים שלהם, על הערים שלהם, על זיהום האוויר שלהם. בסוף, כל בן אדם רוצה לקום בבוקר, לפתוח את החלון ולהרגיש שהוא נושם אוויר נקי ולדעת שהוא חי בבריאות איתנה שלא מזהמת אותו, ובסוף תחומי הגנת הסביבה מאוד חשובים ברמה האישית, המוניציפלית, וטוב שאתם עושים מעקב אחרי זה בוועדה. זה לא מובן מאליו, כי באמת, גם אתה וגם נעמה הגעתם אליי למשרד וישבתם איתי, עם השדולה הסביבתית שאתם מובילים, ואנחנו רואים עין בעין הרבה נושאים סביבתיים חשובים, ביחד עם עוד הרבה חברים מהקואליציה והאופוזיציה כאחד. בנושא של שמירת הסביבה החופית, החקיקה שלך מבטאת את עקרון ההגנה על הסביבה ומניעה וצמצום ככל האפשר של הפגיעה בה. רק עכשיו יצאנו עם מדד ניקיון חופים; רק עכשיו ראינו גם מצוקים של חופים שקורסים, כי מה לעשות? חלק מהערים שלנו בנויות על מצוקים, ואנחנו צריכים להגן על החוף; שמענו על נושאים של עליית מפלס פני הים, והיית שותף בדיונים כאלה. החוק קובע כי אין בו כדי לפגוע בתוכניות בנייה שקדמו לו והיו תקפות במועד חקיקתו. תוכניות בנייה ישנות אלה אינן תואמות לצרכים החדשים ומנוגדות למגמות התכנון החדשות שביסוד החוק. פעמים רבות הן מאפשרות הוצאה של היתרי בנייה חדשים שאינם נבדקים לפי תכליות החוק, ומימושם מהווה פגיעה משמעותית ברצועת החוף. הצעת החוק שלך מציעה כי הוועדות המחוזיות ירכזו את כל התוכניות הישנות, כמו שציינת, שקיימות בתחומן, ויעביר אותן לבחינת הוועדה לשמירת הסביבה החופית, הוולחו"ף, לעיון מחדש. הוולחו"ף תבחן אם התוכניות האלה תואמות את החוק ואת התוכניות אשר גבוהות ממנה בהיררכיות; אם יימצא שהן תואמות, ניתן יהיה להמשיך בביצוע אותן תוכניות, ואם לא, יבוצעו התאמות נדרשות באמצעות הגשת תוכניות חדשות לאותם אזורים, שיגבילו את הבנייה שתוכננה באזורי החוף. בנוסף, הצעת החוק קובעת תנאים למתן היתרי בנייה ושימוש בתקופת הביניים, תקופת האסדרה, עד לסיום תקופת בחינתה של תוכנית מסוימת. כמו כן, היא קובעת הסדרים לניוד זכויות במקרקעין למניעת פגיעה בקניין של אדם לפי תוכנית קיימת, נוסף לאמצעי הפיצוי הקיימים בחוק התכנון והבנייה. הצעת החוק קובעת הוראת שעה של עד חמש שנים שלפיה במשך תקופה זו מוסדות התכנון יבחנו, יתקינו ויתאימו תוכניות החלות במלואן או בחלקן בתחום הסביבה החופית אשר אושרו לפני מועד כניסתו לתוקף של החוק. זאת אומרת, בחוק שלך קיימת הוראת שעה שתוכל לעשות את ההתאמות הנדרשות. ואולם, אם הורתה הוולחו"ף על הכנת תוכנית חדשה לפי הצעת החוק, ימשיכו לחול על אותה תוכנית הוראות הצעת החוק גם לאחר חמש השנים. הצעת החוק שלך מביעה גישה סביבתית חיובית, שנועדה להשיג מטרות חברתיות לצד האקולוגיות, וציינת אותן. החופים פתוחים, והם של כולנו. התכנון בסביבה החופית יצר לא מעט מאבקים ציבוריים בעבר, שנסובו על שמירה של הזכויות החברתיות והסביבתיות של הציבור, ובהן זכות הציבור ליהנות מרצועת החוף ומחלוקה הוגנת של משאבי הטבע. על רקע גידול האוכלוסייה והצפיפות הרבה במדינת ישראל, קיים משנה חשיבות להגנה על החוף, כמשאב מוגבל, עבור הציבור וגם עבור הדורות הבאים. יתר על כן – אתם יודעים, כי עשיתם על זה דיונים – שינויי האקלים מתעצמים וההשפעות הולכות ומתחזקות, ובכלל זה על הסביבה החופית. התגברות אירועי קיצון ועליית מפלס פני הים אף הם עלולים לצמצם עוד יותר את רוחב החופים, ובכך מתחזק הצורך לבחון תוכניות ישנות ולא ממומשות אשר מאפשרות בנייה משמעותית בתחום חוף הים. למען שלמות התמונה, יצוין כי הצעת חוק זו הונחה בפני הכנסת בעבר – והצעות חוק נוספות ברוח זו עלו בממשלה השלושים-וארבע ועוד – ולגביה הוחלט בוועדת שרים לענייני חקיקה דאז על הקמת צוות בין-משרדי לבחינתה. הצוות קיים כמה דיונים בנושא הצעת החוק, והתייחסות המשרד הועברה ליושב-ראש הצוות הבין-משרדי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אני יודעת. פעילות הצוות הופסקה בשל התפזרות הכנסת והבחירות. כולם דואגים פה. אל תדאג, יהיה בסדר. דואגים, דואגים. הכול טוב. בתמצית, המשרד הציע בהתייחסות שהועברה לצוות שבחן את הצעת החוק לבחון באופן יזום וחד-פעמי את כל התוכניות, לרבות תוכניות תשתיתיות שאושרו טרם כניסת החוק לתוקף, ככל שלא נבחנו על ידי הוולחו"ף. כמו כן הוצע, לנוכח התנגדותו של משרד האנרגיה דאז, להקים מנגנון מסנן, הוועדה הממיינת של הוולחו"ף, שתחליט ביחס לכל תוכנית תשתית אם יש להעלותה לאישור מחדש במחוז, בכפוף לקריטריונים שיוגדרו לעניין זה על בסיס הקריטריונים המוצעים בהצעת החוק: האם התוכנית עומדת בסתירה למטרות החוק; האם ישנה דחיפות, חיוניות או סיבה אחרת שמצדיקה אישור ללא בחינה יזומה על ידי הוולחו"ף. הצעת החוק שבנדון הטמיעה את עמדתו העקרונית של המשרד במובן זה שיוטלו החובות על מוסדות התכנון לבצע בחינה, תיקונים והתאמות לתוכניות ישנות בהתאם למגמות התכנון העדכניות כיום. המשרד להגנת הסביבה שמח לתמוך בהצעת החוק בכפוף לכל ההסכמות עם כל המשרדים שייעשו בהמשך, ואנחנו רוצים לומר – ואני רוצה לומר לך שבאמת גם הגשת את ההצעה, דיברת עליה, אבל אנחנו תומכים בהצעה שלך, ואני מבקשת מהמליאה כולה להצביע בעד. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא במקום יוראי להב הרצנו. רגע, רגע, סליחה. יש תמיכה של הממשלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה לנצל את הנוכחות של השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, שותפתי לקואליציה הקודמת. יחד איתך גיבשנו תוכנית כלכלית, תוכנית חומש לחברה הערבית, והתחלנו ליישם אותה, כי אולי, באמצעות יישום התוכנית, נתחיל לעזור ליישובים הערביים. בימים האחרונים – השרה עידית סילמן, אני מבקש להקשיב לי, השרה עידית סילמן. בימים האחרונים, השרה עידית סילמן, יש פרסומים ש-100 מיליון שקל מתוכנית החומש, התוכנית הכלכלית המיועדת לחברה הערבית במשרד שלך, הולכים להיות מיועדים למקומות אחרים. אני לא רוצה להזכיר את המקומות האחרים, כי לא מעניין אותי לאן זה צריך להיות מועבר. זה פשוט לא צריך להיות מועבר לאף גורם אחר זולת הייעוד שהכסף הזה יועד עבורו. על כן, אני הייתי שמח לשמוע ממך האם זה פרסום מופרך. האם זה נכון? האם זה לא נכון? אם זה נכון, זה מסוכן מאוד, כי זה אומר שהממשלה מגלה אוזלת יד מוחלטת במלחמה בפשיעה. כל יום מתווספים הרוגים, נרצחים חדשים. יש שר שאין לו מושג איך עושים את זה – איך מחזירים את הביטחון האישי לאזרחים; הוא עסוק בציוצים, הוא עסוק בטיקטוק ובשאר רשתות חברתיות. ועל כן אני אומר, אם מוסיפים על הפשיעה ואוזלת היד של הממשלה גם גזילת כספים המיועדים לחברה הערבית מתוקף הסכם שאושר בממשלה, אז זה אומר שזו ממשלה שהכריזה מלחמה כנגד החברה הערבית כולה במדינת ישראל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. נעבור להצבעה. ההצבעה אלקטרונית. כולם לשבת במקום, בבקשה. הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 54 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (בחינה ועדכון של תוכניות), התשפ"ג–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 54, ואני מוסיף את חבר הכנסת מיכאל ביטון – זה 55, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק שמירת הטבע החופית (בחינה ועדכון של תוכניות), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו וקבוצת חברי הכנסת, עברה. לאיזו ועדה להעביר את זה? אנחנו נעביר את זה לוועדת הכנסת לקביעת וועדה. תודה. << הצח >> הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון – טיפול בפסולת בניין), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3088/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת זאב אלקין) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא – הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון – טיפול בפסולת בניין), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת זאב אלקין. אני מזמין את חבר הכנסת זאב אלקין לנמק. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לכנסת את הצעת חוק שמירת הניקיון (טיפול בפסולת בניין) לקריאה טרומית. הצעת החוק הזאת אמורה, למעשה, להצטרף להצעת חוק ממשלתית שהגיעה לכאן במסגרת חוק ההסדרים – ולכן, כמובן, לא יכולתי להצמיד, כי זה היה חלק מחוק ההסדרים. לאחר מכן החליטה ועדת הכנסת לפצל את הצעת החוק הממשלתית ולהשאיר אותה בוועדת הפנים להליך חקיקה נפרד. עכשיו, ברגע שתעבור הצעת החוק הפרטית בקריאה טרומית, יהיה ניתן למזג אותן ולהוביל אותן ביחד במסגרת ועדת הפנים. מדובר למעשה באחת הבעיות הסביבתיות הגדולות ביותר במדינת ישראל. כל מי שנוסע בכבישי הארץ, ובמיוחד באזורים מסוימים, מכיר היטב את הכמות העצומה של פסולת בניין שמושלכת, ולמעשה גם מזהמת את הקרקע וגם מהווה מטרד מאוד מאוד בעייתי. רק כדי שתדעו להעריך, אנחנו יודעים בערך כמה פסולת בניין נוצרת במדינת ישראל, אנחנו יודעים די במדויק כמה מטופל במתקנים מסודרים, ואז יוצא – כשמשמיעים את שני המספרים האלה מקבלים שלמעשה, בין טונה ל-3.5 טונות של פסולת בניין למעשה לא מטופלת במדינת ישראל בצורה חוקית ומושלכת לצידי הדרכים כל שנה. זו כמות מטורפת שבוודאי ובוודאי פוגעת מאוד בסביבה, במדינת ישראל כולה, ובטח בתושבים ובמקומות שבהם פסולת הבניין הזאת נערמת, וכמובן, לעתיד זו הוצאה עצומה של המדינה, כי מתישהו מישהו יצטרך לטפל בזה ולפנות את הפסולת הזאת. לכן, בזמנו, עוד כשכיהנתי כשר להגנת הסביבה, התקבלה החלטה שאין מנוס אלא לשנות את החקיקה הקיימת לטיפול בפסולת בניין, כדי לייצר מנגנון והרתעה אמיתית שתמנע את התהליך הזה של השלכה לצידי הדרך. היום עלות טיפול בפסולת בניין היא יקרה. משאית שנוסעת ושופכת את הפסולת במקום אסור, הכי רע שיקרה לה הוא שמקסימום יקנסו אותה, או הכי גרוע יחלטו את המשאית. הרווחים, עד שיעצרו משאית כזאת ממוצעת, הם כל כך גדולים, שלמסיעי פסולת שווה לקחת את הסיכון הזה. המשרד להגנת הסביבה, גם אם זה יהיה הדבר היחידי שהוא יעשה וירדוף אחרי כל משאית שנוסעת בשטחי מדינת ישראל, אין לו שום סיכוי בחיים לתפוס את כמות הפסולת שמושלכת פה בצידי הדרכים. לכן, המנגנון הכלכלי הפועל היום, למעשה מעודד את האנשים להיות עבריינים ולהשליך את הפסולת לצידי הדרכים, והיה ברור שצריך לשנות את החקיקה. המשרד לקח את זה כאחד מהדגלים שלו בזמנו, הביא הצעת חוק בקריאה ראשונה שעברה כאן, במליאת הכנסת, והייתה בדיונים אינטנסיביים בוועדת הפנים – נדמה לי שהשר יואב קיש עמד אז בראשות ועדת הפנים – והייתה קרובה להשלמה של הליך החקיקה, אבל אז התרחשו הבחירות, והצעת החוק הזאת לא הושלמה. לצערי, לאחר מכן השרים שבאו אחריי, לא היה להם עניין להמשיך את תהליך החקיקה, והיא איכשהו שקעה ולא חלה עליה רציפות. לכן אני רוצה לברך אותך, גברתי השרה להגנת הסביבה, על כך שהרמת מחדש את הדגל הזה. זה באמת אחד מהמפגעים הסביבתיים הקשים ביותר במדינת ישראל. אני שמח מאוד שהמשרד עכשיו הרים את הדגל הזה חזק, הצליח להכניס את זה לחוק ההסדרים. אני מניח שהיה לא פשוט. מהיכרותי את המאבקים על הכנסת דברים לחוק ההסדרים, בדרך כלל אתה נאבק להוציא דברים; להכניס את הדברים זה עוד יותר קשה. אני מאוד מאוד שמח שהצעת החוק הזאת מתקדמת בכנסת, ואני מאוד מאוד מקווה שוועדת הפנים תתעדף את הטיפול בהצעה הזאת. מצידי, כחבר ועדת הפנים, גם מתכוון לפנות ליושב-ראש הוועדה ולבקש ממנו לתת לזה עדיפות גבוהה, כי יפה שעה אחת קודם. כמה שיותר מוקדם שנשנה את המנגנון, כך יוטב לסביבה במדינת ישראל, ויהיה ניתן למעשה לטפל באחד מהמפגעים הסביבתיים הקשים ביותר שקיימים במדינה. המנגנון שמוצע בהצעת החוק הוא מנגנון המאפשר למעשה להעביר את האחריות – ועל ידי זה את הפיקוח – למספר קטן יחסית של שחקנים, אתרים מורשים לטיפול בפסולת בניין. למעשה, מי שיצטרך להיות אחראי להסעות הוא אתר כזה, ואז זה כבר סיפור אחר, כי פה מתהפכת המשוואה. אם משאית כזאת שהוזמנה על ידי אתר נוסעת ושופכת את הפסולת במקום לא חוקי, היא מסכנת את כל האתר, למעשה, בסגירתו – וזה כבר הפסד כספי מאוד מאוד משמעותי, שאני מקווה מאוד שבעלי האתרים לא יסתכנו בו, ויהיה מספיק רק למצוא מספר קטן של עבריינים כאלה ולהוכיח שהמשרד – ברגע שהוא תופס כזה – סוגר את האתר, למען יראו וייראו. כך אף אחד אחר לא יסתכן בזה. למעשה, כך תהיה אפשרות לסדר את כל המנגנון, באמצעות זה שמי שעכשיו ייקנס, הוא ייקנס בצורה משמעותית, כמו שאמרתי, עד לאובדן הרישיון וקנסות גדולים שמופיעים כאן במסגרת הזאת. מובילי פסולת הבניין יהיו למעשה כמו יד ארוכה של אותם אתרים. עוד דבר אחד שיקרה – כל העלות של הטיפול באתר הרי כבר תהיה משולמת מראש, אז גם אין כל כך אינסנטיב – אינטרס כספי – לזרוק את הפסולת בצידי דרכים או באתרים לא מורשים. כל המשוואה מתהפכת בצורה כזאת. לאחר מכן, ברגע שתעבור הצעת החוק והיא תשנה את המציאות, אני מניח שאז האתגר של המשרד להגנת הסביבה יהיה לצאת לאיזשהו מבצע חד-פעמי משמעותי ברחבי הארץ לפינוי פסולת בניין, כדי לפנות את השטחים הפתוחים מהמפגע הזה. כיום אין כמעט טעם לעשות את זה, כי כל מה שייאסף, במקומו תבוא ועוד ועוד ועוד פסולת בניין, ואנחנו נהיה במעגל סגור מהסוג הזה. לכן, הצעת החוק הזאת גם תאפשר למשרד לטפל במפגע הקיים היום, ולא רק למנוע את המפגעים העתידיים, שנערמים פה בקצב מטורף כל שנה – כמה שאנחנו יותר בונים, כך למעשה גדלה הכמות של פסולת הבניין. הצעת החוק מאפשרת לרשות המקומית לבנות, אם תרצה, מנגנון אחר – לא המנגנון הבסיסי שמציעה פה הצעת החוק בשם המדינה. אם יש רשות מקומית שבחוק עזר מסוים תרצה לבנות מנגנון אחר שגם הוא יבטיח, הרמטית, שהפסולת לא תושלך בצידי הדרכים, אז שמורה פה האופציה לאותו ראש עיר להביא חוק עזר. הוא יצטרך לעבור אישור של שר – או שרה להגנת הסביבה, במקרה הזה – ושל שר הפנים, ולאחר מכן המנגנון האלטרנטיבי יוכל לעבוד, בהנחה שהוא יעמוד בדרישות שהחקיקה הזאת מביאה. גם זה משהו שמאוד יפה בחקיקה הזאת – היא למעשה לא מנסה לדרוש מהשלטון המקומי לעבוד באיזשהו מודל אחיד, ואם ראש עיר מעוניין, הוא יכול לפתח מודל משלו. המדינה רק – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תכף, אני תכף מסיים. אני שומע את הקולות של חברי הכנסת, הם הבינו במדויק איך המנגנון הזה עובד, ולא צריך להוסיף עוד הסברים. בסיום דבריי אני רוצה להודות לשרה להגנת הסביבה על התמיכה שלה גם בהצעת החוק הפרטית וגם בקידום הנושא הזה והצבה שלו במקום גבוה בסדרי העדיפויות של המשרד. אני רוצה להודות לשר המשפטים, יושב-ראש ועדת שרים לחקיקה, על התמיכה בהצעת החוק, ולחברי ועדת השרים. אני מאוד מאוד מקווה שברגע שהצעות החוק האלה יאוגדו להצעת חוק אחת, נדע להביא את החוק הזה לגמר המלאכה כמה שיותר מהר במאמצים משותפים באמת חוצי מחנות בין קואליציה לאופוזיציה, והכנסת הזאת תדע לסמן הישג סביבתי גדול מאוד בקדנציה הזאת. תודה רבה. אני כמובן מבקש מחברי הכנסת מכל צידי הבית לתמוך בהצעת החוק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תשיב השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, בבקשה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> זה חוק שני של הגנת הסביבה שהולכים לאשר פה היום בכנסת, חבר הכנסת חילי טרופר. זה לא מובן מאליו. אלה הישגים גדולים לסביבה. כדי לתמצת אני אגיד דבר כזה: קודם כול, חבר הכנסת זאב אלקין, אתה צודק, זה הישג חשוב ומשמעותי. כשאתה היית השר להגנת הסביבה, אתה הבנת את זה, וגם היום כחבר כנסת. אנחנו שמנו את זה בחוק ההסדרים, ולא היה פשוט. אתה מכיר את העבודה של חוק ההסדרים והתקציב, ואתה יודע איך זה עובד. באמת, זאת הייתה מלחמה עצומה להכניס את זה. זה חוק משמעותי והוא עבר בקריאה ראשונה, והוא ימשיך להתנהל בוועדה. אני בטוחה שגם עכשיו, כשאתה חבר בוועדה, וגם כשר להגנת הסביבה לשעבר, תוכל לסייע לנו הרבה משם. אני חייבת לומר שהמשרד להגנת הסביבה מנסה להניע היום תהליכים; לא רק להיות רגולטור גדול שיודע להגיד מה לא, אלא להגיד איך כן ואיך נכון לשמור על הסביבה שלנו, לאור כל האתגרים הלא-פשוטים – שטח פתוח לעומת פיתוח וכדומה. אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא השטחים הפתוחים של מדינת ישראל, וגם השטחים בערים שמתמלאים בפסולת בניין – מעל מיליון טונות של פסולת בניין בשנה שנשפכת בצורה פיראטית, לא חוקית, בשטחים הפתוחים של מדינת ישראל. אנחנו רוצים להיות רלוונטיים לאזרח הפשוט, שהאזרח הפשוט יבין שהמשרד להגנת הסביבה נוגע בו ושומר על הסביבה שבה הוא חי וגר. כחלק מזה אנחנו יוצאים בקמפיין שנקרא "ישראל נקייה". יש אולי רק שני קמפיינים שבעבר הצליחו באמת לשנות התנהגות של אנשים. אחד היה "לא קוטפים את פרחי הבר". נכון לומר שהיום רובנו לא קוטפים פרחי בר, וזה עובר מדור לדור, גם הדורות הבאים יודעים שלא עושים את זה; "ישראל מתייבשת" היה עוד קמפיין טוב – לא משאירים את הברזים פתוחים. אנחנו חושבים היום על הקמפיין הבא שישנה התנהגות של צרכנים, וישמור על מדינת ישראל נקייה. אנחנו נוסעים בכל מקום ואנחנו רואים גם זבל ברחובות, באתרים הלאומיים ובפארקים. פסולת הבניין, שהיא הפסולת הקשה, המורכבת לפינוי, שעלות הפינוי שלה מוערכת במיליארדים בכל המדינה, היא מפגע סביבתי חזק וגדול. אני יכולה לומר לך שאסטרטגיית הפסולת היא האסטרטגיה המרכזית של המשרד שלנו. כתוצאה מזה הכנסנו יחד עם החשב הכללי את מתקני הקצה לטיפול בפסולת לחוק ההסדרים; כתוצאה מכך הכנסנו את הפיכת הפסולת לאנרגיה, הסדרה תעריפית לחשמל מפסולת. זאת ממש האסטרטגיה שלנו – להפוך זבל לזהב. לא אוהבים שאני משתמשת במילה זבל, אז אני אגיד מפסולת לזהב, וזה באמת נכון. היום ייצרנו הסדרה תעריפית של חשמל מפסולת לאותם מתקני קצה, שמביאים ודאות משקית לאותם משקיעים, לאותם יזמים, ואנחנו נפסיק עם הטמנת הפסולת במדינת ישראל. ציינתי שרק ביום חמישי האחרון יצאנו למכרז ביחד עם החשב הכללי על מתקן קצה בנאות חובב, וזה חלק ממתקני קצה רבים שאנחנו נצא אליהם. אנחנו ממש עושים תנועת מספריים למעלה כדי לצמצם את ההטמנה, כדי שייגמר עידן ההטמנה הלכה למעשה. כחלק מזה גם הכנסנו בחוק ההסדרים את חוק פסולת בניין, ואתה מבין את החשיבות שלו. כל רשות שאני מגיעה אליה מציינת שזה אחד המפגעים המשמעותיים ביותר. בשנת 2022 נוצרו בישראל כ-7.3 מיליון טונות פסולת בנייה שמקורה בפרויקטים של בנייה חדשה והריסת מבנים. שיפוצים של מבנים, הקמת כבישים ותשתיות אחרות גם כלולים בזה, אבל נכון להיום רק כ-6.2 מיליון באמת מגיעים לאותם אתרי קצה מסודרים של טיפול בפסולת. ככה למעשה, כמו שציינתי, קרוב למיליון טונות מושלכות ברחובות, בפארקים, באתרים, במקומות לא מוסדרים. אלה שטחים פתוחים, וההשלכה בלתי חוקית. אתה יודע שהתהליך של האיסוף הוא תהליך קשה, הוא יקר עד כמעט בלתי אפשרי. זה להשתמש לא רק בכל קרן הניקיון – עוד הרבה מעבר לה, כדי לנסות לנקות את מדינת ישראל מפסולת הבניין בשטחים הפתוחים. במצב הנוכחי מרכיבים רבים בתהליך האיסוף והפינוי לא מוסדרים באופן מלא, והמעקב והבקרה מאוד מאוד קשים ולוקים בחסר. אנחנו רוצים לחסוך בעלויות ושהדבר הזה יגיע בצורה חוקית. אנחנו מאמינים שרק בהתערבות רגולטורית אנחנו נוכל לשנות בצורה מבנית את שוק הפסולת של הבנייה. כמו שציינת, עיקרי הצעת החוק הם תפיסה במקור של פסולת בנייה כבר באתר שבו היא נוצרת. דיברנו על צ'יפים במשאיות – אנחנו נדע כשמשאית יוצאת מאתר וצריכה להגיע לאתר קצה. באתרי הקצה נהיה רגולטורים ונבדוק שבאמת כל המשאיות מגיעות לשם. ניתן כלים לצמצום ומניעה של בעיית השלכת הפסולת ברשות הרבים. גם נגביר פיקוח, גם נסמן כל עצירה של פסולת בניין, גם בשילוב הרשות המקומית, ולשר יש גם אמצעי סמכות לקבוע אמצעי זיהוי, סימון, מעקב ובקרה. אנחנו גם נגדיל את סכומי הקנסות והעיצומים על משליכים פיראטיים בלתי חוקיים של פסולת בנייה. אני רוצה לומר שכל האמור לעיל הוא הצעה זהה לזו שהונחה על ידי משרדי במסגרת חוק ההסדרים, עברה בקריאה ראשונה, ופוצלה בהסדרים להמשך דיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. על כן, גם אני כשרה וגם כל צוות משרדי תומכים בהצעת החוק, בכפוף להצמדה ולקידום יחד עם הצעת החוק הממשלתית. אני רוצה לברך אותך, השר לשעבר להגנת הסביבה, חבר הכנסת, חבר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת – שגם יסייע לנו. זו הצעה סביבתית שנייה שעוברת היום. חבר הכנסת ווליד טאהא, אני מבינה. אני רוצה להגיד לך שהחשיבה שלנו הייתה שאנחנו רוצים לייצר את "זה נהנה וזה לא חסר". אנחנו לא רוצים לגרוע מאף אחד. רצינו לאפשר גם פעילות בתוך המגזר החרדי והקהילה החרדית ובמגזרים נוספים – החברה הדרוזית ועוד – פעילות שמדברת על אסדרה של כל הנושא של פסולת והגנת הסביבה בתחום ההגנות. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אני מוכנה לשבת איתכם יחד, ואמרתי את זה לכולם. אנחנו עדיין לא הסטנו אף שקל. אף שקל לא הוסט, לא הזזנו כספים. קודם כול אנחנו דואגים שהתקציב יעבור. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אנחנו בעד. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> הבנתי, אני מכירה. אני רק אגיד שגם במסגרת התוכנית הזאת של התקדום הגיעו 250 מהאוצר, אבל היו 300 מיליון שקל שהמשרד שלי השקיע בתוכניות האלה. אני רק רוצה לומר שאין זה גורע מהעבודה שלנו היום בכל המגזרים, בכל החברות, כדי לשמור על ישראל נקייה. זה מה שאנחנו עושים, ואנחנו לא מבדילים בין אחד לשני. אני מזמינה גם אתכם כחברי כנסת, וזאת באמת האוכלוסייה שחשובה לכם, להיות שותפים לתוכניות שנעשות במשרד כדי לדאוג באמת שהסביבה תשומר בכל מקום. זה היעד שלנו. כבר אמרתי בהתחלה שאם יש משהו שמחבר בין כולנו זה האוויר, הסביבה שלנו והשמירה עליהם עבורנו ועבור הדורות הבאים. אומרים בקהלת רבה: תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת, אין מי שיבוא ויתקן אחריך. אז שנזכה, בעזרת השם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו נעבור להצבעה. כולם יושבים? הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון – טיפול בפסולת בניין), התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 22, אין מתנגדים. הוועדה המוסמכת לדון בהצעת החוק היא ועדת הפנים והגנת הסביבה. אוקיי, זה יעבור לוועדה כאמור. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> דרישה להוציא את ועדת המעקב העליונה מחוץ לחוק ולזמן לחקירה את ראשי הוועדה בגין תמיכה בטרור << הלסי >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו עוברים להצעות דחופות ורגילות לסדר-היום. הצעה ראשונה – הצעה דחופה לסדר-היום היום בנושא: דרישה להוציא את ועדת המעקב העליונה מחוץ לחוק ולזמן לחקירה את ראשי הוועדה בגין תמיכה בטרור. ראשון הדוברים – עמית הלוי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, כבוד שר המשפטים, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, הדיון הדחוף הזה שיזמתי הוא על משהו ועל מישהו שאתם לא מכירים. אני אתחיל במה שאתם מכירים, כולנו מכירים וזוכרים, כי זה צרב את כולנו. אתם מכירים את יגאל יהושע, השם ייקום דמו, שנרצח בלינץ' אכזרי בלוד; אתם מכירים את פרופ' אבי הר-אבן, חתן פרס ישראל, שנשרף חי במלון אפנדי בעכו; את דסטאו ביסט, השם ייקום דמו, שנדרס באכזריות ברמלה; אתם גם מכירים את שורדי הלינצ'ים הנוראיים בטמרה, בעכו, בשיח' דנון, ביפו, במקומות נוספים. אתם מכירים, אנחנו מכירים, כי כולנו היינו כאן בפרעות ההן של מאי 2021. ראינו בעינינו אלפי פורעים, מאות אזרחים ושוטרים פצועים, ונדליזם, הרס של כבישים, עשרות מכוניות וניידות שרופות, מוסדות חינוך, בתי כנסת, יערות מוצתים, צירי תנועה מרכזיים חסומים, מצור על יישובים, נזקים ב-60 מיליון שקל. את הטרוריסטים האלה אתם מכירים, אבל אתם לא מכירים, אדוני היושב-ראש, את הטרוריסט במסכה. אנחנו לא מזהים מי מאחורי המסכה, למרות שאנחנו שומעים את הקולות, את קולות ההסתה והג'יהאד, אבל הוא במסכה. אז תרשו לי, אזרחי ישראל, להכיר לכם את ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, והינה ציטוט אחד של יושב-ראש הוועדה, מוחמד ברכה, שלבושתנו היה פעם חבר בבית הזה, ציטוט אחד מהסיכום של הפרעות, כפי שהוא כתב, שיסיר את המסכה עבור כולנו. והוא כותב ככה, אדוני היושב-ראש: "ועדת המעקב ופעילותה המאוחדת בימים הקשים ההם הוכיחה את יכולתה להוביל את התגובה העממית הלאומית הלגיטימית לעמנו. ועדת המעקב התכנסה באופן קבוע באותם ימים, שכן הוועדות העממיות בכפרים ובערים שלנו ביצעו פעילויות נרחבות בכל כפר ועיר". אז מה הפעילויות הנרחבות שהם ביצעו בערים ובכפרים – את זה ציינתי קודם; אבל מי ביצע? את זה מגלה לנו ברכה. מי ביצע? לא אזרחים שיצאו להפגנה, לא משהו ספונטני. אלה ועדות לאומיות שקמו, שהוקמו מראש על ידי הוועדה העליונה, בכל עיר ובכל כפר, מאורגנות, מוכנות לפעולה, הופעלו בזמן אמת על ידי מטה ראשי, וכמו שאמר ברכה, התכנסו באופן קבוע. הוועדה העליונה הזאת יצרה את התשתית הטרוריסטית הזאת לפני הפרעות, הסיתה וארגנה בפרעות, ואחר כך תמכה בגאון ברוצחים השפלים האלה אחרי הפרעות בהליכים המשפטיים. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> המדיניות וההסתה שלכם היא שהובילה לזה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> זו לא פעם ראשונה – – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ההסתה שאתם מובילים הביאה לאירועים האלה. זו לא ועדת המעקב. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> איזו הסתה? << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ההסתה שלכם לגבי הנושא הערבי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> איזו הסתה? << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ההסתה שלכם כלפי האוכלוסייה הערבית. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> היה צריך לקרוא לזה ברכה, כי הרי למדינת ישראל – – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כל מסע הדה-לגיטימציה שלכם לאוכלוסייה הערבית. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא נכבה – יום אל-ברכה הוא היה צריך לומר. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתם שמסיתים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> איזה ברכה הבאנו פה לכולם? << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כל ההסתה נגד המגזר הערבי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> איזה ברכה הבאנו? מישהו מגביל אותך? << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה יודע מה זה ועדת מעקב? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מישהו מסית נגדך? << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה שני מיליון פלסטינים, זה שני מיליון ערבים פלסטינים – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו הרי מציעים לך להיות אזרח הגון כאן בארץ. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לא להפריע. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה חבר פרלמנט בארץ הזאת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יוסף עטאונה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> שני מיליון ערבים פלסטינים בוועדת מעקב. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> יוסף, אתה חבר פרלמנט פה בארץ. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוסף עטאונה, קריאה ראשונה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כל מה שאתה – – – זה ועדת מעקב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יוסף עטאונה, יש לכם – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הכול בסדר. סליחה, עמית, רגע. יש לכם זכות דיבור בסוף. אם אתם רוצים להמשיך לצעוק, אולי נוותר על זה. קדימה, תמשיך. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה לא יכול לבטל את זה, זו זכות שלנו לדבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז תפסיק להפריע. אני יכול להוציא אותך. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש לנו זכות לדבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לי זכות להוציא אותך החוצה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, זו לא הפעם הראשונה שיש פרעות ביהודים. זו לא הפעם הראשונה שיש ועד עליון לאויבי ישראל מקרב הציבור הערבי. כבר היה כזה, קראו לו "הוועד הערבי העליון". חבר הכנסת יוסף, ועדת המעקב העליונה היא היורשת החוקית של הוועד הערבי העליון ההוא; הוא לא בת חורגת, זה לא דומה, זה לא בערך – זה בדיוק אותו דבר, אותה שיטה: ועדות עממיות בכל עיר, שביתות, הסתות, כמו בתרצ"ו. ובדיוק כמו שהוועדה היא הבת החוקית של הוועד העליון ההוא, גם היושב-ראש מוחמד ברכה הוא "בן ממשיך", אנחנו קוראים לזה היום, של היושב-ראש ההוא, יושב-ראש נאצי היה. נאצי – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כל הפעילות של ועדת המעקב היא בתגובה על המדיניות. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – החבר הטוב של היטלר, שגייס – – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כל הפעילות שלה היא פעילות של אבטחה, של הגנה מגזענות. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – גייס חיילים מוסלמים לאס.אס באירופה, תכנן להקים כאן משרפות, עופר, בעמק דותן ליהודים, לך ולי. זה מה שהוא תכנן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נגמר הזמן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוסף עטאונה, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש הבדל אחד – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – תתבייש לך. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש הבדל אחד בין אז להיום, הבדל אחד שאני מבקש לבטל כאן בדיון, אז אני מסיים: כשהבריטים הבינו – באיחור, אגב – מהו הוועד העליון, הם הוציאו אותו מחוץ לחוק, הם הגלו את אנשיו; לעומתם, אנחנו מאפשרים לו לפעול באין מפריע. זה חייב להיפסק. אדוני היושב-ראש, כשאנחנו מאפשרים לוועדת המעקב להמשיך לפעול תחת מיצג – – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – אתה לא יכול להוציא שני מיליון ערבים פלסטינים מחוץ לחוק. תוציא שני מיליון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להפסיק, אבל אני לא מצליח להשלים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תסיים. משפט אחרון. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כשאנחנו מאפשרים לוועדת המעקב להמשיך לפעול, אנחנו נותנים יד להפוך אותם למה שהם קוראים ":ממשלת הפנים הפלסטינית". הם נהיים עותר ציבורי בבג"ץ, הם נהיים אורחים מכובדים. ומה אנחנו עושים בזה? אדוני היושב-ראש, אני מסיים. אנחנו מחזקים את הרעים. מה אנחנו מצפים מהנוער הערבי כשהוא רואה שאנחנו מאפשרים לברכה ולראאד סלאח – מה אנחנו מצפים מהם? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אם אנחנו לא נילחם – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עופר כסיף, קריאה ראשונה. עמית – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן אני מבקש משר המשפטים ומהשר לביטחון לאומי לעיין בדוחות שהוציאו ארגון ערי ישראל ולהגדיר את ועדת המעקב כוועדה – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עמית, תודה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שהיא התאגדות אסורה על פי חוק – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי, תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולהוציא אותה מהחוק. וגם, אגב, אדוני היושב-ראש, לחקור את ההתבטאויות של השבוע שעבר בעת הלחימה, התבטאויות חמורות מאוד של ראשי ועדת המעקב העליונה, ולהביא אותם לחקירה. אני מבקש להעביר את זה לוועדה לביטחון לאומי להמשך דיון. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מבקש שתהיו גדי איזנקוט, הוא יורד על השנייה. תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – אין להם מה לעשות. ל-40% מהנוער אין מה לעשות. אתה זורק אותם לעזאזל, לסמים, לנשירה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא, קריאה ראשונה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> למה? מה עשיתי? היא עוד לא התחילה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא עשית כלום. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תבטל את הקריאה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש מהדוברים, אם יש צעקות, אפשר לעצור שנייה, אני גם אעצור את הזמן. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת עמית הלוי ואנוכי מניחים לפניכם הצעה דחופה לסדר-היום במטרה שנוכל לדון בה יחד איתכם, חברי הכנסת. ארגון ערי ישראל בדק בכמה תחקירים וחשף ממצאים מטרידים לגבי חלקה של ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל בפרעות שומר החומות ביום ירושלים לפני שנתיים. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אין ערביי ישראל. יש האזרחים הערבים. מה זה ערביי ישראל? יש יהודי ישראל? יש אזרחים ערבים במדינת ישראל. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> גם כעת – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא, אני מבין שאתה רוצה לצאת. אתה רוצה שאני אעזור לך, כאילו. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> ערבים פלסטינים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה רוצה שאני אוציא אותך בגלל הפריימריז, אני מבין. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא. אני יוצא לבד. הכול בסדר. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> גם כעת, במהלך מבצע מגן וחץ, חברי הנהגת ועדת המעקב היו שותפים ומובילים בתהלוכה שבמהלכה נשמעו קריאות הסתה כנגד ישראל ודברי הלל ושבח למחבלים הארורים. ארגון זה גם חשף את מעורבותו והשתתפותו של יו"ר ועדת המעקב מוחמד ברכה באירוע ברמאללה לציון יום השנה להקמת הפתח ב-29 בדצמבר האחרון, שבמהלכו נשא נאום מלא הסתה נגד ממשלת ישראל והשווה אותה למשטר הנאצי וכלל דברי שבח ואהדה למחבלים ואסירים ביטחוניים. ועדת המעקב היא בעלת מבנה ארגוני מוכח המשמשת מעין ממשלה פלסטינית של ערביי ישראל. היא פועלת נגד קיומה של מדינת ישראל, נגד מוסדותיה ונגד העיקרון שלפיו מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי. ממחקר של ארגון ערי ישראל עולה בבירור שפרעות שומר החומות לא היו אירועי אלימות ספונטניים. ועדת המעקב, שבמסגרתה פועלות המפלגות הערביות והרשויות המקומיות הערביות, ארגנה את הפעולות בשטח, עודדה את המתפרעים והבטיחה להם סיוע משפטי. ועדת המעקב קראה לוועדי היישובים השונים לצאת לרחובות להפגנות שהיו תחילתן של התפרעויות שקשה היה למגר אותן לאחר מכן. הממונה מטעם ועדת המעקב על ועדי העם שייצרו את המהומות הנ"ל הייתה מפלגת רע"מ. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> את בבית הזה – – – בדברים שאת אומרת – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לא, אתם תקשיבו, כי – – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בהצעה שלך את ממשיכה להסית – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אתה תקשיב לעובדות, גם אם – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני עוצר את הזמן. חבר הכנסת עטאונה, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – נגד – – – של מיעוט לאומי של שני מיליון ערבים פלסטינים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתם מוזמנים לעשות שירות לאומי. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מניתוח האירועים רואים בצורה מובהקת כיצד בכירי הנהגת ועדת המעקב מחממים את השטח ומסיתים להתפרעויות בשטח בצורה מתוכננת ומאורגנת. שבוע וחצי לפני פרעות מאי 2021, שפרצו לקראת סיומו של חודש הרמדאן, הגיעה משלחת של ועדת המעקב לפגישה עם ראשי הווקף בהר הבית. לא נזכיר כאן את כל השמות, רק נאמר שבין נציגי הוועדה היו גם היושב-ראש מוחמד ברכה, ראש עיריית אום אל-פחם סמיר מחאמיד וחבר הכנסת אוסאמה סעדי מתע"ל. ההודעה שיצאה מהמפגש הזה עודדה להגדרתם "את גבורתם של בני ירושלים ואת עמידתו ההירואית של הנוער במאבקם בכיבוש". מוחמד ברכה הזכיר שלא מדובר רק במאבק בירושלים אלא גם ביפו, בגליל, במשולש ובנגב. זה לא נגמר בכך. ב-10 במאי, יום ירושלים, הגיעו אלפי מוסלמים להר הבית במטרה למנוע עליית יהודים. הם יידו אבנים וירו זיקוקים לעבר השוטרים. גם חבר הכנסת אחמד טיבי היה שם וגם יושב-ראש ועדת המעקב מוחמד ברכה. במאמץ לשלהב את הציבור הערבי ברכה פרסם פוסט המשבח את המתפרעים שהצליחו לפגוע בעליית היהודים להר. "הכיבוש מובס ואנשינו מנצחים", כתב. עוד באותו יום פרסמה ועדת המעקב קריאה להפגנות בכל רחבי הארץ. בכל פעם שבה עצרה המשטרה מי מהמתפרעים, דרשה הוועדה לשחרר אותם ולהפסיק את כל ההליכים המשפטיים נגדם. בהודעה שיצאה במהלך יום השביתה הכללית נאמר: "ועדת המעקב העליונה גאה בכל אנשינו שעשו את היום המפואר הזה: צעירים וצעירות, ילדים, גברים ונשים בגליל, במשולש, בנגב ובחוף. אנו גאים באנשינו בערים ההיסטוריות יפו, לוד, רמלה, חיפה ועכו, שהתמודדו עם דיכוי, הסתה ואיומים, וכתבו את שורותיהם הבהירות באפוס הלאומי". אלו המילים שלהם, תבינו. בואו נתעורר. לא רק בפרעות עוסקת הוועדה העליונה הזו, אלא יש לה חלק אקטיבי במיתוגה של ישראל כפלסטין. כמה חודשים לאחר הפרעות קשר מוחמד ברכה בין האירועים האלימים במאי בערים המעורבות לבין המאבק הפלסטיני הכללי, ותיאר את אותן ערים כחלק בלתי נפרד מפלסטין. אני חייבת לציין שאלו קריאות חמורות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> צריך לסיים. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> כן, פשוט הפריעו לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עצרתי את הזמן כשהפריעו. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אוקיי, סליחה. אני חייבת לציין שההתראה על מסוכנותה של ועדת המעקב של ערביי ישראל והדרישה להוציאה אל מחוץ לחוק כבר הובאה בפני הכנסת – השר משה ארנס ואחריו אביגדור ליברמן ואחריו אמיר אוחנה. אנו רוצים שהפעם המהלך לא ירד מסדר-היום עד אשר יקבל מענה, והתופעה המסוכנת הזו המכונה "הוועדה העליונה למעקב של ערביי ישראל" תמוגר. לא מדובר באירועים נקודתיים, כפי שמנסים להציג אותם, אלא במערכה מאורגנת, מתוכננת ומתוזמרת. לנוכח הנתונים, אנו דורשים שהמשטרה והפרקליטות, שבסמכותן לעשות כן, יכריזו עליה כהתאגדות אסורה לפי סעיף 145 לחוק העונשין. אני מבקשת מיושב-ראש הכנסת להעביר את הנושא לוועדה לביטחון לאומי על מנת לפקח שכל תהליך ההכרזה והמשמעויות הנגזרות ממנו אכן מתקיימים על המתרחש, ובעת הצורך נדע גם לדפוק על השולחן. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את – – – << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> – – – את והחבורה שלך מפעילים טרור נגד הפלסטינים. את מטיפה מוסר? את – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש. חבר הכנסת ווליד טאהא, קריאה שנייה. חבר הכנסת עופר כסיף ישיב בשם הסיעה שמעורבת בוועדת המעקב על פי תקנון הכנסת. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני רק מזכיר ליושב-ראש שלא אמרתי כלום. אני מזכיר לה מה היא עושה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> עשר דקות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רשמתי. כבר מתחיל לספור. עברה דקה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להתחיל דווקא מציטוט של מישהו שבלשון המעטה אני לא ממש מסכים עם עמדותיו, אחד מאבות הציונות, אחד העם. אחד העם נשלח בזמנו, בשנת 1891, לפלסטינה, וכתב מאמר שהוא קרא לו "אמת מארץ ישראל". תשימו לב מה הוא כותב באותו חיבור, "אמת מארץ ישראל", ואני מצטט מילה במילה. הוא כותב כך: "עבדים היו בארץ גלותם" – הוא מדבר על היהודים שהגיעו לפה, הציונים שהגיעו לפה בעלייה הראשונה, מה שנקרא, והוא כותב עליהם כך: "עבדים היו בארץ גלותם, ופתאום הם מוצאים את עצמם בחירות ללא גבול, חירות פרועה – – – כאשר יקרה תמיד ל'עבד כי ימלוך', והינם מתהלכים עם הערביים באיבה ובאכזריות, משיגים את גבולם ללא צדק". והוא ממשיך וכותב באותו חיבור: טועים החושבים כי ארץ ישראל עתה "כולה שוממה, מדבר לא זרוע"; טועים אלה הסבורים "כי הערביים הם כולם פראי מדבר, עם הדומה לחמור, ואינם מבינים את הנעשה מסביב להם". אחד העם כותב: נהפוך הוא – "רואים ומבינים הערביים, ובייחוד יושבי הערים, את מעשינו בארץ – – – אם תבוא עת" – תקשיבו לי, חברים, ווליד. "אם תבוא עת", כותב אחד העם, "אשר חיי בני עמנו בארץ ישראל יתפתחו כל כך, עד שידחקו – – –את רגלי עם הארץ" – עם הארץ; אחד העם מתייחס לפלסטינים ב-1891 כעם הארץ, העם הילידי. כותב אחד העם: "אם תבוא עת אשר חיי בני עמנו בארץ ישראל יתפתחו כל כך, עד שידחקו את רגלי עם הארץ, אז לא על נקלה יניח זה את מקומו". ב-1891 צופה אחד העם את הגזענות הפרימיטיבית, האכזרית, הרצחנית, הבהמית, של הכנופיה שיושבת פה, ושמענו לפני כמה רגעים חלק מדובריה. יש פה עם. יש פה את העם הפלסטיני, שחי במולדת שלו, באדמה שלו, בזכות ולא בחסד של איש. הוא יניף את דגלו, ולא יעזור לאיש. הוא יילחם על הזכויות שלו על אפם וחמתם של הפולשים הגזענים. הוא ידבר וילמד ויחנך את ילדיו בשפת ההורים שלו על אפם וחמתם של הגזענים. הוא ישגשג ויפרח, ירבה ויפרוץ גם כאשר חברי כנופיית המתנחלים ועוזריהם ינסו לעשות אחרת. ההצעה לסדר-היום הנבזית הזו קוראת להוציא מחוץ לחוק את ועדת המעקב העליונה של הערבים הפלסטינים החיים במדינת ישראל כאזרחים ולזמן לחקירה את ראשיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זהו חלק מהכרזת המלחמה הטוטלית של ממשלת הדם, הגזע והדמעות ושל הקואליציה על העם הפלסטיני כולו, על הזהות שלו, וממילא, כמובן, גם על שרידי המרחב הדמוקרטי שממשלת הפשיזם טרם הכחידה. בזמנו – תרשו לי, אני לא אמרתי את זה אף פעם בכל ארבע השנים שאני כאן. במקרה הדוקטורט שלי עסק בהיסטוריה ובפילוסופיה של הלאומיות בכלל, לא לאומיות ספציפית. אחד הדברים שמאפיינים את – מי שיודע קצת מהי לאומיות – אני לא מדבר על הטיפוסים שמברברים פה: אין עם פלסטיני כי אין לו היסטוריה ואין לו מטבע, וכן הלאה – בלי להיכנס לשאלה אם זה נכון היסטורית או לא; זו לא השאלה בכלל, זו פשוט לא הגדרה של עם. בסדר, מותר להיות בורים ועמי ארצות ולהיבחר לכנסת, את זה אף אחד עוד לא פסל. כאן מנסים לעשות פסילה על בסיס זהות, לא על בסיס של השכלה. כי אם זה היה על בסיס של השכלה, אני חושב שרבים פה, בעיקר מצד מאוד מסוים של הבניין הזה, לא היו נמצאים. ואני לא בעד זה. בקיצורו של דבר, אחד מהחוקרים החשובים של הלאומיות, אדם בשם יו סטון ווטסון, כתב כך: עם היא קבוצה המתנהגת כאילו הייתה עם. מה זה בעצם אומר? זה נשמע כמו, מה שנקרא, טאוטולוגיה, אמירה מעגלית שהיא תמיד נכונה. לא. מה הכוונה ב"עם היא קבוצה של אנשים המתנהגים כאילו היו עם?" בראש וראשונה הכוונה היא לקבוצה שפועלת באופן קולקטיבי כדי לזכות ולהגן על הגדרה עצמית, כדי ליהנות מעצמאות לאומית. ועדת המעקב של האזרחים הערבים הפלסטינים בישראל היא בדיוק דוגמה – כמובן, לצד גורמים שנמצאים בעולם הפלסטיני, כולל בשטחים הפלסטינים הכבושים, אבל העם הפלסטיני בתוך ישראל, ועדת המעקב שמייצגת אותו היא בדיוק הגוף שמבטא את היות הפלסטינים בישראל עם. ועדת המעקב היא גוף ותיק, שפועל כבר משנת 1982, והקמתו הייתה שיאו של תהליך ההתארגנות הפוליטית של האזרחים הערבים הפלסטינים בישראל לאחר ביטול המשטר הצבאי האכזרי. זהו הארגון היציג של האוכלוסייה הערבית, וחברים בו ראשי רשויות ערביות יחד עם כלל התנועות, המפלגות והפלגים הפוליטיים של הציבור הערבי בישראל על כל גווניו ומרכיביו, כולל תנועתי שלי, חד"ש, שבה אני גאה לומר שחבר גם חברי היקר והאהוב מוחמד ברכה, אבו סעיד. איש לא יחנך אותנו ואותו מה הוא מאבק לשוויון, לצדק, לדמוקרטיה ולחיים משותפים. איש לא יחנך, ושום השמצה, שום השמצה לא תועיל. הניסיון הנואל להוציא את הוועדה מחוץ לחוק הוא ניסיון להוציא מחוץ לחוק את החברה הערבית כולה; למחוק את עצם קיומו של העם הפלסטיני כעם. זהו עוד נדבך במלחמה הטוטלית על עצם הקיום של העם הפלסטיני באדמתו ובמולדתו שממשלת הדמים הכריזה עליה. זה חלק מהמלחמה הטוטלית שבאה לידי ביטוי לא רק ברצחנות בעזה ובגדה המערבית וההרס בירושלים המזרחית הכבושות, אלא גם בניסיון למחוק את הסמלים הפלסטינים, לאסור את הנפת הדגל, לאסור סמלים שונים של העם הפלסטיני כעם; ניסיון עכשיו להוציא מחוץ לחוק ועוד לזמן לחקירה את מנהיגי ועדת המעקב העליונה – גוף שעיקר פעילותו הוא מאבק באפליה בקרקעות, בתכנון, בחינוך, בתרבות, בכלכלה, בתשתיות, מאבק עיקש ולגיטימי ודמוקרטי לשוויון מהותי ומימוש הזכויות האישיות, הקולקטיביות, האזרחיות והלאומיות של הציבור הערבי-פלסטיני בישראל. ועדת המעקב מממשת את החירות הדמוקרטית הבסיסית של כל אזרח בקבוצה הלאומית להתאגד ולפעול במשותף, וזה בדיוק מה שמפחיד את ממשלת הדמים הזאת והקואליציה שמסביבה – פעולה משותפת, קולקטיבית, יחד עם יהודים, למען שוויון, חירות ושלום. תזכרו, כל אלה שרוממות הדמוקרטיה בגרונם, תזכרו: אין דמוקרטיה מהותית ושלמה בלי זכויות שוות למיעוט. אני רוצה לומר עוד דבר. את הקיום של העם הפלסטיני הערבי במולדתו כחלק מהותי, אינטגרלי, בלתי נפרד מהעם הפלסטיני כולו ומהאומה הערבית, הממשלה הזאת, כאמור, שואפת למחוק. לא יעזור לה. לא ניתן לה, לקואליציית הדם, הגזע והדמעות, שבה חברה מפלגת טרור המתנחלים, שבה יש חבר כנסת שהצית מסגד, שר שהורשע בתמיכה בטרור, ראש ממשלה נאשם בפלילים, והיא מבקשת לחזור למשטרי העריצות מההיסטוריה השחורה. שימו לב לדבר הבא, לפני שאני מסיים. תן לי, בבקשה, היושב-ראש, עוד 20 שניות. ב-2 בינואר 1782 – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היו לך עשר דקות, תנסה לסיים בהקדם. תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ב-2 בינואר 1782 הוציא הקיסר יוזף השני את כתב הסובלנות, שכלל הקלות רבות ליהודים בענייני פרנסה, חינוך, מגורים ועוד. מנגד, לצד זכויות אינדיבידואליות כללו צווי הקיסר פגיעה ביהודים כקהילה בעלת זהות משלה וסירוב להכיר בהם כקהילה דתית. באותם צווים כתב הקיסר כך: אין הם – אני לא מוצא את הציטוט, מה יהיה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תאלתר, תאלתר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אה, רגע, סליחה. "אין הם מהווים קהילה ממש בהנהגתו של ראש מבני אומתם – –" << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מסיים עוד שנייה. "– – אלא כל משפחה לחוד תיהנה בשלווה מהגנת חוקי המדינה לפי הסובלנות שניתנת לה על ידי הממשלה של אוסטריה התחתית". זה מה שאתם רוצים לעשות. מה שעשה ג'וזף השני ליהודים זה זכויות אינדיבידואליות ודיכוי קולקטיבי. אתם רוצים גם דיכוי קולקטיבי וגם דיכוי אינדיבידואלי. לא ניתן לכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת יריב לוין, שר המשפטים, בבקשה. תן לו, הוא ישיב לך מהדוכן. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת כסיף שאל אותי בדרך לדוכן מה אני מלין על דבריו, אז אני אגיד לך, חבר הכנסת כסיף: על דבר אחד אני מלין ועל דבר אחד אין מה להלין, כי הוא פשוט מופרך, אז אפילו לא צריך להיבהל ממנו. אתחיל ממה שמופרך. תראה, חבר הכנסת כסיף, ההרצאה הייתה בקול גדול ובצעקות חזקות, אבל מנותקת כמובן מכל אמת ומכל מציאות. מה לעשות, ארץ ישראל נקראת ארץ ישראל כי אין ברירה, היא שייכת לעם ישראל. כך היה, כך הווה וכך יהיה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> הדבר הזה לא ישתנה לעולם. שום – – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אתה יודע, שום צעקה, לא מעל הדוכן ולא מספסלי המליאה, ושום החלטה – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> כל מוסלמי אמיתי שקורא קוראן יגיד לך את זה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – גזענית במוסד בין-לאומי כזה או אחר לא תוכל לשנות את האמת הפשוטה הזאת. אני חושב שהמפעל הציוני – ואת זה צריך לומר – הביא ברכה גדולה גם – – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> את זה כל קולוניאליסט יגיד, בהודו, בקניה, בכל מקום. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> המפעל הציוני הביא, אני חושב, ברכה גדולה בהרבה מאוד מובנים לאנושות כולה, בטח לעם היהודי, וצריך לומר שגם לרבים מאזרחי ישראל מבני המיעוטים שמרגישים שותפים, מרגישים אזרחים. ואני חושב שבסך הכול יש להם את הזכות, כפי שלנו יש את הזכות, לחיות במדינה שהיא מדינה מתקדמת, מודרנית, עם שירותי בריאות ורווחה והרבה מאוד דברים שהם לא מובנים מאליהם בכלל. ולכן אני מציע להפסיק לנסות לסלף את ההיסטוריה, ולחפש את הדרכים כדי באמת לחיות כאן ביחד ולעשות את הדברים שיהיו טובים למען כלל ישראל, כפי שאנחנו לפחות מנסים לעשות. הדבר השני – ועליו אני מלין באמת, כי אני חייב לומר שהוא מדהים אותי כל פעם מחדש – זה הפער העצום בין הרטוריקה של השמאל לבין, הייתי אומר, זו אפילו לא גזענות, זו מן תחושת עליונות והתנשאות מבישה שכל פעם פורצת החוצה בצורה אחרת. אתה יודע מה, אפילו לא הרגשת מה אמרת. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני יודע בדיוק מה אמרתי ואני יודע בדיוק למי התכוונתי – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> איך אמרת, חבר הכנסת כסיף? שאין מבחן השכלה להיכנס לכנסת, אבל אם היו עושים מבחן השכלה, אז הייתה בעיה לאנשים דווקא מצד מסוים. אני מציע שתלך לבדוק את העובדות. תגלה שהמציאות היא אחרת לגמרי – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ומה אמרתי בהמשך? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – אחרת לגמרי, ואנחנו לא צריכים את האישור שלך כדי להיות ראויים להיבחר על ידי אזרחי ישראל לבית הזה. אני יכול לומר לך שזה בדיוק, אתה יודע, בדיוק המשך של אותו קו שהנחיל לכם נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, שיש ציבורים שהם נחותים כאלה, לא ראויים, אין בקרבם משכילים ומבינים מספיק להימנות על אצולת בית המשפט העליון, או אולי נהפוך את הכנסת לאיזה בית לורדים שבו פשוטי העם כמונו, בעלי השקפת העולם, רחמנא לצלן, הלאומית, יודרו ממנו, כי אנחנו לא מספיק, אני לא יודע מה, משכילים לשיטתך. אני אומר לך, חבר הכנסת כסיף, באמת מספיק עם זה. זה לא מכבד אותך, זה לא מכבד אף אחד. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני לא חוזר בי, ויש עובדות. יש עובדות. יש עובדות – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני לא מצפה שתחזור בך. הרי, חבר הכנסת – – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה לא קשור לעדה. אני הייתי – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, דיברת המון. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> 25 שנה זה לא היה ככה. אתם יצרתם את זה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> הרי, חבר הכנסת כסיף, אתה באמת לא מצפה שאני אאמין או מצפה שאתה תחזור בך, משום שאז אתה תגיד שאני משיחי, כי אני מאמין בביאת המשיח. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – אני אגיד את זה בכל מקרה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז עזוב. אני, אתה יודע, אל תייחס לי את זה. אני לא מצפה שתחזור בך. אני כן מצפה שבינך לבין עצמך, אולי, איך אומרים, לפחות תימנע בעתיד מלחזור על אמירות כאלה, שהן גם לא נכונות – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כשהמציאות תשתנה, אני אשמח – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – גם לא מכובדות וגם פוגעות בלמעלה מחצי מאזרחי ישראל ללא שום הצדקה ושום סיבה. אני רוצה גם לומר עוד דבר, חבר הכנסת כסיף, ונדמה לי שהמציעים – חברי הכנסת הלוי וסון הר מלך – בצדק רב מביאים כאן, בפני הכנסת, את הנושא החשוב. אני חושב שצריך לעשות הפרדה ברורה בין שני דברים. ציבור אזרחי ישראל הערבים, לא רק יש לו זכות – אני חושב שיש חשיבות גדולה שתהיה לו הנהגה, והנהגה שיש לה עוצמה ושיש לה יכולת להוביל את הציבור, כדי שנוכל להתמודד ביחד עם אתגרים עצומים העומדים בפני הציבור הזה. אבל לצערי הרב – ואת זה צריך לומר – ההנהגה מתגלה פעם אחר פעם בחולשה גדולה במעשים וביכולת להתמודד עם בעיות שישנן, ומנגד היא מאוד חזקה בהסתה ובעידוד טרור ובדברים מהסוג הזה. את הדבר הזה אי-אפשר לקבל. אם באמת כנות כוונותיך וכנות כוונות חברי סיעתך – ושמעתי רק את הדברים שאמר, נדמה לי אתמול, ראש סיעתך, חבר הכנסת איימן עודה, על כך שהוא רוצה להקדיש את חייו לשלום בין העמים – אז לא ברור לי מה נזעקת כל כך להגן על אמירות מסיתות, קשות ובוטות, שלא תורמות שום דבר, מצד ועדת המעקב. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> גם זה, לצערי, אגב, חבר הכנסת כסיף, קורה, ולא בפעם הראשונה, כמעט הייתי אומר באופן שיטתי. אני רק מוכרח לומר שיש ספורט – שבהתחלה ניסיתי להילחם בו אבל מהר מאוד הבנתי שזה גדול ממני ואני השלמתי איתו – שכל דבר זה למענה לשר המשפטים. כך אני מוצא את עצמי בכל יום רביעי יושב פה מתחילת הדיונים ועד סופם ועונה על המוני הצעות חוק, שאילתות וכו'. גם במקרה הזה, כמו בהרבה מקרים אחרים, זה בכלל לא בתחום משרדי, אבל בסדר, נו, מה אני יכול לעשות. ברירת המחדל היא משרד המשפטים. אגב, אני יודע גם מאיפה זה בא, כי באמת מלוא כל הארץ משרד המשפטים, במובן זה שהם מנהלים פה את הכול, אז נדמה שזה זה. גם בעניין הזה, אל תטעו, כי מי שמנהל את הכול זה לא אני, זה לא השר – זה גורמים אחרים במשרדי, אבל זה לפעם אחרת. בכל מקרה, המצב הוא כזה שהנושא הזה, כפי שהוצג לפחות בשאילתה – הוגשה תלונה למשטרת ישראל. התלונה הזאת הוגשה ביום 10 במאי, כלומר לא כל כך מזמן. אני מבין שהיא עודנה בטיפול, אבל שוב, לא לי הסמכות לענות בעניין הזה, זה נמצא במנדט של השר לביטחון הלאומי. אם וכאשר יהיו ממצאים בעניין הזה והם יועברו לפרקליטות המדינה, כמובן ששם תתקבל החלטה בהתאם, אבל הדבר הזה, לפתחה של הפרקליטות טרם הגיע. לגבי ארגון טרור, כפי שהבהרתם קודם בשיחה, באמת לא זו הייתה הכוונה המקורית, אבל כדי שהדברים שיהיו ברורים: הכרזה על ארגון כארגון טרור כמובן נתונה לסמכות שר הביטחון, והכרזה בהליכים אחרים, דומים, בעניין הזה גם היא מחייבת קודם כול טיפול של המשטרה, לכן אנחנו נצטרך לחכות. אפשר אולי לפנות בשאילתה לשר לביטחון הלאומי כדי לראות מה קורה וכיצד הדברים האלה מתקדמים. ברור לגמרי שדעתי היא שאמירות מהסוג הזה אין להן מקום. הן לא חופש ביטוי אלא הן חופש של הסתה פרועה. אני חושב שהגיע הזמן לטפל בהן באופן רציני כדי שהדברים ישתנו. בכלל, לו הדברים היו תלויים בי, אני חושב שמדיניות האכיפה של רשויות אכיפת החוק במדינת ישראל הייתה נראית אחרת, אבל היכולת לשנות את הדברים האלה באמת טעונה שינויי עומק במערכות האלה, ואותם אני מנסה לקדם. מבחינת הממשלה, כל דבר שהמציעים ירצו מבחינת המשך הליכי הדיון בהצעה, עלינו מקובל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. המציעים ביקשו להעביר את זה לוועדה לביטחון הפנים. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החוקה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> ועדת הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעלה את זה להצבעה. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת העבודה והרווחה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש מכולם לשבת. אנחנו נעלה את זה להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד – 14 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 14, נגד – חמישה. אנחנו נעביר את זה לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך במתווה פיצויים לתושבי הדרום שפונו במהלך מבצע מגן וחץ << הלסי >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור להצעות דחופות לסדר-היום בנושא: הצורך במתווה פיצויים לתושבי הדרום שפונו במהלך מבצע מגן וחץ, של חברי הכנסת דבי ביטון ודני דנון. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. להזכירכם, שלוש דקות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, כנסת נכבדה, רק לפני כמה ימים הסתיים מבצע מגן וחץ, וכבר אנו רואים את הנזקים הכלכליים שנגרמו לתושבי שדרות והעוטף, נזקים שמתווספים לנזקים הנפשיים שמהם סובלים התושבים כבר למעלה משני עשורים. במהלך המבצע התפנו ופינו הרשויות המקומיות אלפי משפחות לבתי מלון בנגב, במרכז ובצפון במסגרת תוכנית משב רוח, וגם מי שלא עמדה להם הזכות התפנו באופן פרטי. כתושבת שדרות, אני מודעת לקשיים הרבים הנלווים למצב הביטחוני המורכב והמאתגר שאיתו אנו, התושבים, מתמודדים למעלה מ-20 שנה, ולמרות האתגר, תושבי שדרות והעוטף בוחרים להישאר ולגדל את משפחותיהם בדרום. מכאן אני שולחת את הערכתי אליהם. במהלך מבצע מגן וחץ, פיקוד העורף הורה על הגבלות התקהלות בטווח של 40 ק"מ מעזה. תוכנית הפינוי למלונות היא מבורכת, אך עם זאת היא כוללת הוצאות נלוות רבות שמשפחות נאלצות להוציא מכספן, כמו מוצרי פארם, משחקים, אטרקציות, אוכל, דלק, והרשימה עוד ארוכה – הוצאות שהן לא הביאו בחשבון ושבחיי השגרה שלהן הן לא היו נאלצות להוציא. בנוסף, עסקים רבים הושפעו באופן ישיר ובאופן עקיף – אולמות האירועים, אשר ברגע הודעת הגבלת ההתקהלות נאלצו לבטל את האירועים ולספוג הפסדים כלכליים כבדים. הנזק שנגרם לבעל העסק הזה הוא מיידי ומייצר נזק כלכלי משמעותי. עסקים נוספים הושפעו מחוסר ודאות, ומסעדות נאלצו לזרוק סחורות רבות שהזמינו מראש. אדוני היושב-ראש, בעלי עסקים, שכירים ועצמאים ומשפחות, הפסיקו את שגרת העבודה ואת חייהם, הפסיקו את שגרת החיים בעקבות הנחיות פיקוד העורף, גורמי הביטחון, הדרג המדיני והמציאות הביטחונית הקשה באזורנו. גם כאן חובת המדינה לקחת אחריות, ובדומה למבצעים קודמים, להקים מתווה פיצויים לתושבים ולעסקים, ומן הראוי שגם לאחר מבצע מגן וחץ תושבי הדרום יקבלו תמיכה מהממשלה הנוכחית. עם סיומו של מבצע מגן וחץ, חובתה של מדינת ישראל לאמוד את נזקי המבצע ולפצות את אזרחי ישראל שנפגעו כלכלית מהשלכות המבצע. כמו כן, אני מקבלת פניות רבות מתושבים שלא קיבלו פיצויים עוד מימי שומר חומות. זהו המעט שאנו יכולים לעשות על מנת להקל על התושבים האמיצים. אנו מבקשים לכנס את ועדת הכספים לדון בפיצוי בהקדם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> משיבה – חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, סגנית שר האוצר. בבקשה. << דובר >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת וחברתי חברת הכנסת דבי ביטון, קודם כול, את מתפרצת לדלת פתוחה. אני רוצה באמת בהזדמנות זו להצדיע ולהגיד תודה ענקית לתושבי הדרום, עוטף ישראל והסביבה, שבאמת הם אנשים אמיצים, הם אנשים עם חזון, הם אנשים בעלי אמונה ודרך. כולנו בעצם נסמכים עליהם. הם משרים עלינו ביטחון ודוגמה, וזאת באמת הזדמנות להגיד להם תודה ענקית. תראו, מבצע מגן וחץ הוא מבצע חשוב, וכשמו כן הוא, הוא בא להראות את היכולות של הממשלה שלנו, של המדינה שלנו, שמצד אחד היא מגן – היא באה לדאוג להגנה על תושבי המדינה – ומצד שני לא לשמור רק על ההגנה, אלא גם לשלוח חיצים ולתקוף כשצריך לתקוף. לצערי, שנים אנחנו נמצאים באירועים הללו. היו שדיברו על אוסלו כפתרון, על הגירוש מגוש קטיף: אחר כך יהיה שקט – ולא זה ולא זה, זה רק הביא יותר אסון. וכן, הגיע הזמן שניתן מכה מן השורש לעניין הזה, טיפול שורש לעניין הזה. לצערי זה לא התאפשר הפעם, אבל גם למבצע הזה היו תוצאות טובות. בהחלט פגענו בהנהגת הג'יהאד האסלאמי, הוכחנו נחישות ונחרצות, פגענו בתשתיות, פגענו בהם באמת בכל הכוח, מתוך תקווה שהפעם זאת תהיה התראה ארוכה יותר. אנחנו סומכים, כמו שאמרתי; הם החוסן שלנו. כשאנחנו שומרים על האזרחים, אין הכוונה רק במובן הפיזי אלא גם במובן הנפשי והכלכלי. הקרן הזו, קרן הפיצויים, נולדה לצורך העניין הזה. יש את חוק מס רכוש, והוא נולד בדיוק כדי לתת פיצויים הוגנים לאותם תושבים שנפגעו. יש את הנזק הישיר, קרי, בגוף או ברכוש, שבעצם יפצה כל אזרח, לא משנה איפה הוא גר – אם הוא נפגע חלילה בנפש, בגוף או ברכוש עצמו, הוא יפוצה על הדבר הזה בלי שום תנאי. כאשר יש פיצוי עקיף, בן היתר פגיעה בעסקים, בין היתר פגיעה כי הורים לא יכלו ללכת לעבודה, כי הם היו צריכים לשמור על הילדים שלהם – הנזקים העקיפים נמדדים לפי המרחק מקו העימות. כולנו מכירים את 0–7 – מקו הגבול עם עזה עד שבעה קילומטר, ומשבעה קילומטרים ל-40 קילומטר. במבצע האחרון סיירתי לא מעט – גם לפני המבצע אבל גם תוך כדי המבצע – ביישובי הדרום. באחד הביקורים בתוך המבצע נכנסתי לעסקים וראיתי במו עיניי את הנזק. נכנסנו לפיצרייה, אני והצוות שלי, והיא הייתה שוממה מאדם; לא היה אף אחד. דיברנו עם בעל הפיצרייה, והוא סיפר לנו על הקשיים. נכנסנו לבתים של תושבים, והם סיפרו לנו על הנזקים, על הפחדים ועל הקשיים שיש להם. ביום שבו הייתה פגיעה ישירה בבית ברחובות, לצערנו, שגם גבתה נפש, הייתי גם בסיור בדרום. זה לא היה קל, ואיך ששמעתי על הפגיעה הישירה נסעתי לרחובות. אני חייבת לומר שעם כל הכאב לראות את הבית ההרוס ולשמוע על ההרוגה שהייתה, היה בי שמץ של גאווה על קרן הפיצויים – בראשם המנהל, שקוראים לו אמיר דהן, איש מדהים גם במקצועיות שלו, גם באכפתיות שלו. הם היו כמעט הראשונים, אם לא הראשונים, שהגיעו לאזור וטיפלו בתושבים ופנו אליהם ואמרו: אנחנו נעזור לכם. כל הצוות הגיע. זה באמת היה משהו ששווה לראות. אם אנחנו צריכים לשלם כזה מחיר, שווה לראות באמת את הנאמנות ואת המקצועיות והיסודיות והאכפתיות של אנשי הקרן. אחר כך כמובן חזרתי לביתי, בשעה מאוחרת ביותר, ואני חייבת לומר שמאז היו לנו לא מעט ישיבות באוצר, והשר הורה לכל אנשי המקצוע לשבת על המדוכה ולקבוע היום תקנות. על כל הנושא של נזקים עקיפים צריכים תקנות שיחוקקו לצורך העניין כך שיפצו את אנשי הדרום בפיצוי הכי הוגן והכי נכון שיש. וכך יהיה – כלומר גם את המשפחות, גם את העסקים. שוב יהיו קריטריונים. אני חייבת לומר פה קבל עם ועדה שהם יקבלו יותר ממה שהם קיבלו במבצע הקודם, ב-2022. אז כן, יש לך בשורה לבשר, וגם פה אני אומרת לכולם: אני מקווה שבהקדם האפשרי התקנות יותקנו, יועברו לכנסת, יצביעו עליהן, והתושבים יקבלו את הפיצוי שמגיע להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. האם המציעה מסתפקת בתשובת הסגנית השרה? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> כן, מסתפקת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. אז לא צריך להצביע. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> תגבור האבטחה על הקהילות היהודיות בעולם בעקבות הפיגוע בתוניסיה << הלסי >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו נעבור לסעיף הבא – הצעה רגילה לסדר-היום של חבר הכנסת ארז מלול בנושא: תגבור האבטחה על הקהילות היהודיות בעולם בעקבות הפיגוע בתוניסיה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, הפיגוע הרצחני שהתרחש לאחרונה בעיצומן של חגיגות ל"ג בעומר בבית הכנסת אלגריבה באי ג'רבה שבתוניסיה, גבה לצערנו מחיר דמים כבד, ונרצחו בו ארבעה אנשים ובהם שני יהודים שהם גם בני דודים, בן ואביאל חדד, השם יקום דמם. חגיגות ל"ג בעומר המסורתיות בג'רבה, הנערכות מדי שנה, מביאות מאות יהודים מכל העולם, ובהם גם רבים מישראל, שמבקשים להשתתף בשמחה היהודית. יצוין כי אירוע זה אינו הראשון במדינת תוניסיה, וגם בשנת 2021 התרחשו כמה אירועי אנטישמיות אשר כוונו כנגד יהודים במדינה זו. דוח מצב האנטישמיות בעולם מגלה מציאות מדאיגה של עלייה חדה באירועי שנאה ואנטישמיות, ואת חששם הגדול של יהודי התפוצות בעקבות האירועים האנטישמיים שאותם הם חווים. עוד יצוין כי מבקרים ישראלים רבים פוקדים את הקהילות היהודיות, אשר נהפכו ליעד מועדף לפיגוע. מעל במה חשובה זו ראוי להזכיר את שבחו של נשיא תוניסיה, העושה דברים חשובים למען היהודים בארצו, ואני מודה לו על כך. לצד זאת, אני קורא לו לתגבור נוסף על מנת שהיהודים והאזרחים הישראלים שמבקרים שם יזכו לתחושת ביטחון. כמו כן, אני רוצה לשבח את ועידת רבני אירופה ואת הנציגות הרצינית שלה באיחוד האירופי על עמידתם על המשמר בכל מדינה ומדינה ובכל קהילה וקהילה. זה דבר חשוב שיש גוף יהודי אחראי ורציני ובעל קשרים מבורכים שמייצג את היהודים מול גורמי הממשל בכל מקום, גם בנושאים הדתיים, כמו שחיטה ומילה, וגם בנושאים הביטחוניים. הוועידה, בראשות נשיא הוועידה הגאון הרב פנחס גולדשמידט, מקיימת מושב מיוחד בוועידת הביטחון המתכנסת בכל שנה במינכן, בהשתתפות שרי ביטחון מאירופה ומישראל. אני מציע שהמדינה תדאג לכך שיתקיים דיון בקרוב על ביטחון הקהילות היהודיות בכל מדינות אירופה. ידוע לי שבעיר קובנה שבליטא ישנם עשרות סטודנטים ישראלים שפנו לשגרירות ישראל בליטא וביקשו סיוע בכל הקשור לביטחונם האישי. בלי להאשים שום גורם, אני מודיע כאן שהם לא קיבלו מענה, כלומר לא משלטונות ליטא ולא מהנציגויות הישראליות, ואני יודע שהם מודאגים. אני קורא כאן, מעל במה זו, לשר החוץ מר אלי כהן, שמתגלה מיום ליום כאיש הנכון במקום הנכון, שיבדוק את המקרה הזה. אם ירצה השר, אני אחבר אותו עם ועידת רבני אירופה, שמכירים כל פרט במקרה הזה. יש צורך ברור לערוך דיון מעמיק יחד עם גורמי הביטחון הישראלי בארץ ובחו"ל בנושא זה לטובת היהודים שם ולטובת תושבים ישראלים שמבקרים בקהילות היהודיות בחו"ל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שר התשתיות ישראל כץ, בבקשה. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות ישראל כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אני מתכבד להשיב בשם השר שיקלי ומשרד התפוצות, עקב נסיעת השר שיקלי לחו"ל בענייני משרדו. משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות מוביל שני פרויקטים מרכזיים שמטרתם לחזק את החוסן הפיזי של יהדות התפוצות. ראשית, הוא פועל יחד עם הסוכנות היהודית על מנת להקנות חליפת מיגון בסיסית, לרבות קודנים, דלתות חסינות, מצלמות וכו', למבני ציבור יהודיים ברחבי העולם במקומות שבהם ישנם אתגרים לביטחון הקהילות. שנית, הוא מקיים הכשרות בארץ לכוחות ביטחון וחירום מרחבי העולם הנמצאים בתפקידי מפתח ואחראים לביטחון הקהילות, במטרה לשפר את יכולת הזיהוי וההתמודדות האסטרטגית והטקטית עם תופעת האנטישמיות. בימים אלו פועל המשרד, יחד עם גורמים רבים, על מנת לגבש פעילויות נוספות אשר יחזקו את החוסן הקהילתי של יהדות התפוצות. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> נעביר את זה לוועדה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור להצבעה כרגע. נא לשבת במקומות, כל חברי הכנסת. לאיזו ועדה אתה רוצה שנעביר את זה? << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> השר ישראל. כבוד השר, השר כץ. לוועדת חוץ וביטחון, לא? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עמית, לאיזו ועדה אפשר להעביר את זה? << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> לאיזה ועדה זה מתאים? << קריאה >> שר האנרגיה והתשתיות ישראל כץ: << קריאה >> יכולים להסתפק בתשובה; אפשר לוועדה. אתה רוצה להסתפק בתשובה? << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעביר את זה לוועדת הכנסת שתחליט. נראה לי הכי טוב, לא? << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> איזה ועדה? ועדת העלייה והקליטה עוסקת בזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי, הוא רוצה ועדה. קודם כול נצביע על הוועדה ואז נחליט. תחשוב בינתיים. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> מה זה קליטה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ארבעה בעד, אין מתנגדים. נעביר את זה לוועדת הקליטה. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> למה קליטה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה אתה בוחר? << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> חוץ וביטחון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ועדת חוץ וביטחון, בסדר גמור. אני אשמח, זו ועדה שאני יושב בה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברי הכנסת, יש לנו שתי שאילתות רגילות לשר המשפטים, אחת של חבר הכנסת עופר כסיף. נמצא? לא. אז חבר הכנסת ניסים ואטורי: פטור מתור לעיוורים – נציבות לשוויון זכויות. חבר הכנסת ואטורי, בבקשה. << שאילתה >> 179. פטור מתור לעיוורים (נציבות לשוויון זכויות) << שאילתה >> << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. הגשתי את השאילתה הזאת בעקבות פניות של כמה אזרחים לגבי פטור מתור לעיוורים. יש מקומות שאתה מגיע עם כרטיס, מעביר אותו, גם בדואר לדוגמה ובעוד מקומות; ביטוח לאומי. נטען שעיוורים, יש להם איזושהי הגבלה בקבלת פטור מתור. אני רוצה לשאול את שר המשפטים מדוע עיוורים מופלים לרעה בפטור מתור, כפי שניתן לנכים בכלל. תודה רבה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה לחבר הכנסת ניסים ואטורי על העלאת נושא, שהוא באמת נושא חשוב מאין כמוהו, ובכלל, אני חושב שזאת הזדמנות להודות לך על עבודה מאוד יסודית שאתה עושה כאן בהרבה מאוד נושאים חשובים. להלן התשובה: תקנה 13 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) קובעת את חובתו של נותן שירות להעניק שירות ללא המתנה בתור לרשימה שלמה של זכאים – שלא נפרט אותה כרגע, אבל התקנות האלה הן תוצר של דיון מעמיק שהתקיים בוועדת העבודה והרווחה בכנסת במהלך השנים 2021 ו-2022. ראוי לומר שהטיוטה הראשונית שהוגשה בשעתו על ידי משרד המשפטים הייתה רחבה במידת מה לעומת הנוסח הסופי שאושר, ובמסגרת הדיונים נערכו לא מעט התדיינויות עם נציגות של ציבור האנשים עם מוגבלות, של נותני שירותים, גורמי מדינה מרכזיים, שעוסקים בהכרה ובקביעת דרגות נכות וכו', וכך אושרו התקנות האלה. על פי התקנות, אנשים עם עיוורון זכאים לפטור מהמתנה בתור בכפוף לכך שנמצאו זכאים לגמלת שר"מ שניתנת לאנשים עד גיל פרישה או לגמלת סיעוד ברמה 4 ומעלה. ואכן, בעקבות השאילתה שלך, חבר הכנסת ואטורי, ביקשתי לבדוק את העניין הזה, ונעשתה שוב בדיקה ובחינה מעמיקה של הסוגיה כדי לוודא שמשהו שם לא ברח והתפספס. אז באמת, יש פטור. הפטור ניתן לאנשים בעלי רמת עיוורון מסוימת, כפי שאגב נעשה גם לגבי נכויות אחרות, ולפחות על פי מה שאנחנו רואים כרגע, הקריטריון הזה בסך הכול עומד בצורה טובה, משום שהוא באמת מבטא מבחן תפקודי אמיתי, ומותח קו במקום – שוב, לאחר הרבה מאוד דיונים מעמיקים – שהייתה הסכמה שהוא המקום הנכון להעביר בו את הקו מבחינת הזכאים לפטור הזה. בכל מקרה, בבירור שעשינו, גם מבחינת עמדת משרד הרווחה, רואים את הדברים באופן דומה, אבל אני בהחלט ביקשתי להמשיך לעקוב אחרי העניין, ואם יהיו מקרים של אנשים – אולי גם ששומעים את הדברים עכשיו בשידור שלנו מכאן – אם בכל זאת יתברר שיש פערים, של אנשים שנופלים בין הכיסאות, אנחנו כמובן נכונים ונתקן את זה. אני כמובן שוב ומודה לך על העלאת הנושא החשוב הזה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. תשובה מספקת. אנחנו נמשיך לעקוב, כמו שאמרת, לגבי אלה שנמצאים בגבול, נראה אם צריך לחזק איפשהו. תודה רבה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים וסגן ראש הממשלה. אנחנו נעבור לשאילתה הבאה, שאילתה 85: תחקיר בין-לאומי חושף: עמותה ישראלית מגייסת כסף לטרוריסטים רוצחי פלסטינים וליגאל עמיר. חבר הכנסת עופר כסיף שואל את שר המשפטים, בבקשה. << שאילתה >> 85. תחקיר בין-לאומי חושף: עמותה ישראלית מגייסת כסף לטרוריסטים רוצחי פלסטינים וליגאל עמיר << שאילתה >> << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, תחקיר בין-לאומי חשף שעמותת "שלום אסירייך" מעבירה כספים למורשעים בעבירות טרור לאומני, רוצחי פלסטינים, ושולחת להם ולמשפחתם מה שנקרא מכתבי חיזוק. בין השאר, מגויסים כספים לרוצח ראש הממשלה יגאל עמיר, קרי, העמותה מהווה צינור תקציבי ומורלי לטרוריסטים יהודים. רצוני לשאול: 1. האם תפעל לפירוק העמותה בהתאם לחוק המאבק בטרור על ידי רשם העמותות? 2. אם לא – מדוע? << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה לחבר הכנסת כסיף על השאילתה. ראשית, אני מוכרח לומר, חבר הכנסת כסיף, שאני לא יודע מה זה תחקיר בין-לאומי. אין לי מושג, אני לא יודע של מי התחקיר. אני לא יודע, אולי אתה תוכל להאיר את עיניי מי עשה את התחקיר. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני אשלח לך אותו. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> מי עשה את התחקיר הזה? אבל אתה יודע, כשמדברים על תחקיר בין-לאומי במציאות הצבועה שאנחנו מכירים בעולם, אני הייתי מציע להם להתמקד קצת יותר בנעשה באיראן ובמדינות דומות, ולהניח למדינת ישראל, שיש בה דמוקרטיה מפוארת – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לפי מי? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – ומצבה בנושאים האלה הוא כמובן טוב בהרבה מדוגמאות אחרות בעולם. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> התחקיר, דרך אגב, מצורף לשאילתה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> זה, אגב, כמובן להבדיל מזה שבהחלט אנחנו באופן פנימי תמיד צריכים לבדוק את עצמנו ויש לנו כל הזמן מה לשפר. זה בוודאי נכון. זה לא אומר שהכול פה מושלם, אבל אני במפורש אומר שאני לא הייתי מתפעל מגורמים בין-לאומיים שעושים תחקירים בעניינים האלה לגבינו. בכל אופן, לגוף העניין, העמותה שאתה מזכיר היא עמותה רשומה. היא הגישה בחודש מרץ 2023 דיווחים כנדרש בחוק העמותות, ויש לה אישור מסודר בעניין הזה. היא קיבלה אישור על הגשת המסמכים, אך טרם קיבלה אישור ניהול תקין. כמובן, כשמתגלה שעמותה הפרה את הוראות החוק והנחיות רשמת העמותות. ככלל, יש לרשמת שורה של סמכויות, משלילת אישור ניהול תקין ועד הגשת בקשה לפירוק עמותה. ברור לחלוטין שבקשה לפירוק עמותה היא כלי האכיפה הכי משמעותי, הכי חמור, שעומד לרשות הרשמת. השימוש בו נעשה כמובן כמוצא אחרון, במקרים חמורים, שבהם יש ממצאים חד-משמעיים של הפיקוח לגבי הפרות משמעותיות שפוגעות באופן ישיר באינטרס הציבורי, כמו חלוקת רווחים אסורה, שימוש בכספי העמותה למטרות שאינן מטרותיה, התאחדות בלתי מותרת, בשל פעילות טרור ודברים מהסוג הזה. הסמכות לפעול מכוח חוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016, נתונה קודם כל לשר הביטחון, שצריך להכריז על ארגון או על עמותה כארגון טרור ולהוציא צווים מינהליים בהתאם. אני רוצה לציין שבהתאם לסעיף 14 לחוק המאבק בטרור יש לשר המשפטים סמכות למנות ועדה מייעצת, אבל היא ועדה שמייעצת לשר הביטחון בעניין הזה. הוועדה הזאת אכן קיימת, פועלת, והמינוי שלה הוארך לאחרונה בפברואר 2021. ככל שעמותה או חברה לתועלת הציבור מוכרזים כארגונים בלתי מותרים או כארגוני טרור בצו שצריך להוציא אותו שר הביטחון, אז יכולה הרשמת לפעול מכוח הצו הזה לפירוקם. אני יכול לעדכן את הציבור בעניין הזה שעשיתי בדיקה, ובשיתוף פעולה ובמאמץ גדול שנעשה על ידי הרשמת אנחנו משתדלים לסרוק את כל הצווים שהוצאו בעבר ולסגור את אותן עמותות שעוסקות בטרור ובסיוע לטרור. לצערי הרב, יש לא מעט כאלה, אבל הן כמובן עוסקות בטרור שמופנה כלפי אזרחי ישראל מצד גורמים בצד הפלסטיני וכמובן לא הפוך. הבקשה לפירוק העמותה יכולה להוביל, כמובן, לעיתים לחיסול התאגיד, לעיתים לתהליך אחר, בהתאם להנחיות ולהוראות שנותן בית המשפט. הבחינה, גם של המידע הזה שאתה מעביר, תתבצע בדרך שהדברים נעשים באופן רגיל, אבל אני שב ואומר שארוכה הדרך לפירוק על בסיס האשמות באיזשהו תחקיר של גוף בין-לאומי כזה או אחר. אני מרשה לעצמי – אתה יודע מה? אני לא רוצה לפקפק בממצאים, אבל להגיד שנדרשת מידה משמעותית של עבודה כדי להוכיח שיש בהם בדל של אמת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. חבר הכנסת כסיף, רוצה שאלה נוספת? אני חושב שהשר ענה תשובה מאוד ברורה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> דבר ראשון, התחקיר המדובר צורף לשאילתה, כך שזה היה אמור להגיע לרשותך והיית אמור לראות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר יקרא את זה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני רוצה להבהיר, חבר הכנסת כסיף, אנחנו שנינו לא חדשים כאן. קודם כול, אני לא קיבלתי את זה, אבל הוא גם לא יכול להיות מצורף לשאילתה, כי שאילתה במליאה מוגבלת במספר מילים מסוים ואין לה צרופות, אז אני לא מכיר נוהל שמצרפים לשאילתה את זה. בכל אופן, אם שלחת אותו, אני יכול לומר לך שאליי הוא לא הגיע, אבל בסדר, בוא נאמר, שוב, אני מציע להסתמך פחות על גורמים בין-לאומיים כאלה ואחרים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן, אני מבין. זה ברור לי לגמרי שההטיה הממשלתית נתונה. גם הטרור הרי מוגדר באופן מוטה. לכן השאלה שלי היא אם מבחינתך יש בכלל אפשרות שיהיו ארגוני טרור שהם לא פלסטינים, או שהיהודים, כפי שאמר שר בממשלתך, לא יכולים להיות טרוריסטים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר אמר שיש הגדרות בחוק מה זה טרור. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אתה יודע, אתה מנסה להכניס אותי לנעליים לא לי. אני כל הזמן שומע מכם הסברים למה הרפורמה – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> רגע, רגע, אני אענה לך. – – למה הרפורמה – אני אומר את זה לכל האגף הזה של המליאה בואכה אמצע האזור שאתה יושב בו – הסברים מלומדים על כך שמי אנחנו בכלל, השרים? הרי היועצת המשפטית לממשלה היא הפרשנית הבלעדית של החוק ועל פיה יישק דבר. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> והנה, תראה, אדוני היושב-ראש, נס גלוי: פתאום מבקשים שהשר יהיה הפרשן של החוק וינקוט עמדה בעניין החוק. אז אני, חבר הכנסת כסיף – – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אותי לא שמעת מבקש. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז חבר הכנסת כסיף, אני חייב להגיד לך, חיכיתי כאן מ-11:00, כשהמליאה התחילה, עד 18:30 בערב – היה שווה. היה בהחלט שווה. אני בהחלט אשמח – אני מוכן להציע לך הצעה: אתה תתמוך ברפורמה המשפטית, ואני, במסגרת הסמכויות שסוף-סוף יוקנו לי במסגרתה, אשמח לחלוק איתך לא רק את הפרשנות שלי לחוק בעניין הזה אלא בהרבה מאוד עניינים אחרים – – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> גם אני מוכן לעשות איתך עסקה – – – שתהיה רפורמה משפטית ולא הפיכה משטרית דיקטטורית. אני מוכן לתמוך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת כסיף, שאילתה רגילה, יש לה כללים ברורים מאוד. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת כסיף, תראה, אתה יודע, אני חייב להגיד עוד דבר אחד: יש דברים – אתה אדם מאוד סדור, ואני חושב שאתה מרגיש בעצמך שיש בעיה עם הטיעונים שלך. אתה יודע, יש דברים שמראים את חולשת הטענות: זה כשמדברים לגופו של אדם ולא לגופו של עניין – חס וחלילה, לא מה שאתה עשית עכשיו; בין היתר זה שמדביקים הרבה תארים לדברים. ככל שאומרים שהדבר הוא יותר, איך אומרים, ביזיוני וכו' וכו' וכו' – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כמו תומכי טרור וכו'? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – זה בדרך כלל מעיד שהטענות לגופו של עניין קצת לא מחזיקות מים. כך גם כשצועקים יותר מדי. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני שמח שאתה מודה באשמה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> וזה בסדר. אנחנו בעניין הזה נישאר חלוקים. בכל אופן אני בהחלט מאמץ את הגישה פורצת הדרך שלך מבחינת מעמד שר המשפטים. על זה אתה בהחלט ראוי לברכות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אדוני השר, כשאתה פה על הדוכן אני רוצה לומר, ושידעו את זה חברי הכנסת: אף אחד לא חושב שסגן ראש הממשלה, שר המשפטים וחבר הקבינט לא עסוק, אבל עם כל זאת, השר מכבד את עבודת הכנסת, מגיע בזמן לכל שאילתה שיש לו, גם אם היא דחופה, מגיע בזמן, ויודע מה המשמעות לא לאחר לפתיחת המליאה, וכשהוא צריך להשיב על חוקים הוא לא שולח שרים להחליף אלא עושה בעצמו, וזה מכבד. אני בכיסאי כיושב-ראש מרגיש את זה. כשאתה היית יושב-ראש היית מעיר על זה, ואני מבין את המשמעות. אנחנו מודים לך על כך. הלוואי שכל השרים באמת יעריכו, כי חברי הכנסת, כשהם עושים את העבודה הקשה בחקיקה ובשאילתות, מצפים לקבל תשובה מהגוף עצמו. אתה עושה את זה בצורה מכובדת ואתה מכבד את הכנסת. על כך אנחנו מודים לך. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תודה רבה. כך צריך להיות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני ב' בסיוון התשפ"ג, 22 במאי 2023, בשעה 09:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:35. << סיום >>