דברי הכנסת

דברי הכנסת כז / מושב ראשון / ישיבה ע"ג / ט'–י"א בסיוון התשפ"ג / 29–31 במאי 2023 / 27 חוברת כ"ז ישיבה ע"ג הישיבה השבעים-ושלוש של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, ט' בסיוון התשפ"ג (29 במאי 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 7 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 7 נאומים בני דקה 9 טלי גוטליב (הליכוד): 10 אליהו ברוכי (יהדות התורה): 10 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 11 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 12 אבי מעוז (נעם): 13 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 13 גלעד קריב (העבודה): 14 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 14 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 15 הידרדרות בביטחון האישי ואוזלת ידה של הממשלה למול הכפלת מקרי הרצח בדגש על מקרי הרצח בחברה הערבית 16 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 16 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 23 עמית הלוי (הליכוד): 24 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 27 אוריאל בוסו (ש"ס): 30 משה שמעון רוט (יהדות התורה): 37 אוהד טל (הציונות הדתית): 38 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 39 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 41 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 44 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 46 מרב מיכאלי (העבודה): 47 אבי מעוז (נעם): 51 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 52 בועז ביסמוט (הליכוד): 58 מירב בן ארי (יש עתיד): 61 דן אילוז (הליכוד): 63 מאיר כהן (יש עתיד): 66 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 67 ראש הממשלה בנימין נתניהו: 71 יאיר לפיד (יש עתיד): 101 הודעת הממשלה בדבר העברת סמכויות משר לשר 113 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 113 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 125 אלעזר שטרן (יש עתיד): 128 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 133 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 133 הודעת הממשלה בדבר העברת סמכויות משר לשר 134 דבי ביטון (יש עתיד): 134 מירב בן ארי (יש עתיד): 135 רם בן ברק (יש עתיד): 137 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 138 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 139 שרון ניר (ישראל ביתנו): 140 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 145 רון כץ (יש עתיד): 149 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 151 נאור שירי (יש עתיד): 151 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 154 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 155 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 159 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 162 שלי טל מירון (יש עתיד): 163 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 165 אבי מעוז (נעם): 168 עידן רול (יש עתיד): 170 יסמין פרידמן (יש עתיד): 173 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 175 מאיר כהן (יש עתיד): 176 טלי גוטליב (הליכוד): 177 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 184 גלעד קריב (העבודה): 185 אריאל קלנר (הליכוד): 189 גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): 190 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 191 מירב כהן (יש עתיד): 192 סימון דוידסון (יש עתיד): 193 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 194 נעמה לזימי (העבודה): 196 משה טור פז (יש עתיד): 197 יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): 199 השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: 200 הצעת חוק הדרכונים (תיקון מס' 10), התשפ"ג–2023 209 שר המשפטים יריב לוין: 209 הצעת חוק הדרכונים (תיקון – מתן דרכון לעולה), התשפ"ג–2022 211 יוסף טייב (ש"ס): 212 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 215 דבי ביטון (יש עתיד): 219 רם בן ברק (יש עתיד): 220 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 224 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 227 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 228 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 229 סימון דוידסון (יש עתיד): 230 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 231 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 232 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 233 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 234 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 236 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 237 אבי מעוז (נעם): 238 עידן רול (יש עתיד): 241 יסמין פרידמן (יש עתיד): 243 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 244 נאור שירי (יש עתיד): 248 מירב כהן (יש עתיד): 255 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 257 עודד פורר (ישראל ביתנו): 260 משה טור פז (יש עתיד): 263 יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): 264 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 266 מירב בן ארי (יש עתיד): 274 הצעת חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"ג–2023 279 שר המשפטים יריב לוין: 279 הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 106) (שופט עמית), התשפ"ג–2023 283 שר המשפטים יריב לוין: 283 הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 36), התשפ"ג–2023 284 יעקב אשר (יהדות התורה): 284 הודעת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 21) (עבודה בהופעות פרסום), התשפ"ב–2022 287 אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): 288 הודעת ועדת הכנסת על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 51) (תשלומים עבור עובדי הסיעות), התשפ"ב–2022 290 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 290 הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק 291 הודעות ועדת הכנסת 293 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 293 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני ט' בסיוון התשפ"ג, 29 במאי 2023. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/3356/25 וכלה בהצעת חוק פ/3396/25: הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת מענק חימום), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת דבי ביטון, מיכאל מרדכי ביטון, קטי קטרין שטרית, לימור סון הר מלך, אברהם בצלאל ואפרת רייטן מרום; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלת סיעוד בכסף בשיעור מלא), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק המרכז למורשת יהדות תימן, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית) (תיקון – דיווח לכנסת לעניין פגיעה באדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק לתיקון פקודת המיסים (גבייה) (תנאים למתן כתב הרשאה וצו עיקול), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק מגן דוד אדום (תיקון – פריסת ניידות טיפול נמרץ ברחבי המדינה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – חובת הנגשת אוטובוסים בין-עירוניים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – חובת מעסיק לבדיקת אשרה של עובד זר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – קדימות בתור), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בעבירת הפרת הוראות צו הגנה ובעבירת תקיפת בן זוג), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – זכויות לסטודנטים הלומדים בחוץ לארץ), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון – הגברת התחרות בסיעוד הביתי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות – הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות), מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – שכר לסגן ראש רשות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (תיקון – חובת מתן תשובה במועד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – הגשת ערעור), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – פיצוי בשל מעצר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – שלילת השתתפות בתקציב עקב הפליה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שירות המדינה (משמעת) (תיקון – סמכויות השר), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – שחרור ממעצר באין הכרעת דין), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הוספת נציג הקבלנים במועצה הארצית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק חופש מהתאגדות (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת דן אילוז, אריאל קלנר ועמית הלוי; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת פשע שנאה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, פנינה תמנו, עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, יוסף עטאונה, אחמד טיבי, מרב מיכאלי, גלעד קריב, יוראי להב הרצנו, נעמה לזימי, מנסור עבאס, מירב כהן, גדי איזנקוט, יפעת שאשא ביטון, רם בן ברק, מיכל שיר סגמן, אלון שוסטר, נאור שירי, בועז טופורובסקי, שלי טל מירון, אימאן ח'טיב יאסין, יאסר חוג'יראת, מיכאל מרדכי ביטון, יואב סגלוביץ', חילי טרופר וקארין אלהרר; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – הרכב האספה הבוחרת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מטי צרפתי הרכבי, נאור שירי, יואב סגלוביץ', מיכאל מרדכי ביטון, דבי ביטון, מיקי לוי, מאיר כהן, ולדימיר בליאק, רם בן ברק, מירב כהן, אלעזר שטרן, רון כץ, שלי טל מירון, יסמין פרידמן, אורנה ברביבאי, שרון ניר, עודד פורר, טטיאנה מזרסקי, מיכל שיר סגמן, גלעד קריב, סימון דוידסון, יוראי להב הרצנו ואלון שוסטר; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לנשים במוסדות התכנון), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מטי צרפתי הרכבי, נאור שירי, יואב סגלוביץ', מיכאל מרדכי ביטון, דבי ביטון, מיקי לוי, ולדימיר בליאק, רם בן ברק, מירב כהן, אלעזר שטרן, רון כץ, שלי טל מירון, יסמין פרידמן, אורנה ברביבאי, שרון ניר, עודד פורר, טטיאנה מזרסקי, מיכל שיר סגמן, עאידה תומא סלימאן, גלעד קריב, סימון דוידסון, יוראי להב הרצנו ואלון שוסטר; הצעת חוק העונשין (תיקון – מאסר עולם לאונס קטינים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר וחמד עמאר; הצעת חוק הגנה על זכויות הדורות הבאים, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – פיצויים שהוטלו על ידי בית משפט צבאי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אביחי אברהם בוארון, ארז מלול, משה פסל, צבי ידידיה סוכות, קטי קטרין שטרית, שמחה רוטמן, יוסף טייב, יצחק פינדרוס, משה סעדה ומשה סולומון; הצעת חוק העונשין (תיקון – הרחבת הגדרת הגזענות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק החומרים המסוכנים (תיקון – פרטי התקשרות למרכז רעלים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (אי-חיוב פעילות בשבת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אבי מעוז; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – היוון חלק מגמלת נפגע עבודה לשם תשלום למייצג של עובד זר), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – אגרה מופחתת בסיעוד המוסדי) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (החזר בתשלום למעונות יום לאימהות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הנחה ברכישת אמצעי לזיהוי מצב חירום רפואי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אליהו ברוכי, משה גפני, יעקב אשר, יצחק פינדרוס, יצחק קרויזר, אלון שוסטר, יונתן מישרקי, אבי מעוז, אברהם בצלאל, ארז מלול ואחמד טיבי; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הארכת תקופת צינון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלמוג כהן; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה על בסיסי צה"ל, שטחי אש, תחנות משטרה ומתקנים ביטחוניים), התשפ"ג–2023 , מאת חבר הכנסת אלמוג כהן; הצעת חוק שיקום, פיצוי וסיוע משפטי לנפגעי עבירות מין, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – מתן תעודת הכשר על ידי רב מקומי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה טור פז ויאיר לפיד; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – איסור העסקת תומכי טרור בשירות המדינה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עמית הלוי, אופיר כץ, דן אילוז, אריאל קלנר, צגה מלקו וקטי קטרין שטרית. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מספר 15), התשפ"ג–2023. הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לממשלת גאורגיה בדבר שיתוף פעולה בתחום התיירות. מסקנות הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יונתן מישרקי, משה רוט, יצחק קרויזר, אושר שקלים ורון כץ בנושא: מחדל חברתי – מאות קשישים מתים בבתיהם כשאיש לא יודע על כך בזמן אמת. עוד אבקש להודיעכם כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיע חבר הכנסת נסים ואטורי כי הוא חוזר בו מהצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הזכות להיבחר), התשפ"ג–2023, שמספרה פ/3343/25. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הראשון שעל סדר-היום, נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד. ההצבעה תהיה אלקטרונית, ואנחנו נעבור אליה מייד. תודה לחברי הכנסת. עד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשונת השואלות תהיה חברת הכנסת טלי גוטליב. בבקשה. לא לשאול, זו לא שאלה – נאומים בני דקה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לומר כאן משהו בנאום של דקה. עמוס מלכא היה אלוף בצבא. לא מעניין אותי מה היית, אדון מלכא, אתה צריך לשבת מאחורי סורג ובריח. אלה דבריך שלך – ברברי, אלים ובריון שכמוך, מסוכן מאוד. הוא אומר ככה: "ידע כל חבר כנסת ושר בליכוד שכל עוד לא נגנזה תוכנית ההפיכה המשטרית הוא יהיה נרדף ומוגבל בתנועותיו בציבור, כמו רוטמן וסעדה היום וכמו רבים אחרים שחוו את זה. בכירי הליכוד לא יכולים להסתובב בציבור בלי שנציגי המחאה 'ילוו אותם'" – הוא אומר. במירכאות; מעניין למה הוא מתכוון – "לא בכנסים, לא במסעדות, לא בפארק. גנזו ותשוחררו". אני מצפה כאן מכל נציג אופוזיציה שיעלה וינאם לגנות את זה בכל תוקף. אני אומרת לכם, כשאני אמרתי שהשמאל בגד במדינה, זאת הדוגמה. זו באמת פגיעה והפרה של החוזה הטבעי בין כל אזרח במדינה הזו והחובה שלו לשמור על החוסן הלאומי והנראות הלאומית והביטחון האישי והביטחון של כולנו. תרשו לי לבוז להתנהגות של עמוס מלכא, ובעיקר תרשו לי לכעוס מאוד על היועצת המשפטית לממשלה, שידעה לקרוא לחקירה לחברנו צביקה פוגל, שיש לו חסינות, ולעומת זאת, לאדון עמוס מלכא – בעודנו יושבים כאן הוא לא נמצא בחקירה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. יעלה ויבוא חבר הכנסת אליהו ברוכי, ואחריו – חבר הכנסת בועז טופורובסקי. בבקשה, אדוני. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, "הזכות להפגין" – צמד מילים שהפך להיות מקודש בחודשים האחרונים. בשל הזכות להפגין התירו לחסום כבישים ולשבש את שגרת החיים במדינת ישראל. אבל אתמול צמד המילים הזה, "הזכות להפגין", יצא להפסקה קלה. אני לא מדבר על הזכות לנסות להכות את חבר הכנסת רוטמן – זה כנראה מותר; אני מדבר על מחאה שביקשו לקיים כמה בני ישיבות מול פעילות מיסיונרית בירושלים. במהלך ההפגנה, השוטרים שהיו במקום נהגו באלימות קשה כלפיהם. מדובר באלימות קשה מאוד לצפייה. מדובר באלימות שאם הייתה מופעלת כלפי מנהיגים מצד אחר, לא היינו שומעים עליה כאן רק במסגרת נאום בן דקה. אני שואל את כל אותם לוחמי דמוקרטיה: הזכות להפגין זו זכות דמוקרטית או זכות מגזרית? תודיעו לנו, בבקשה, שנדע אם גם לנו מותר להשתמש בזכות להפגין. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת ברוכי. יעלה ויבוא חבר הכנסת בועז טופורובסקי, ואחריו – חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, השר – ראיתי כאן שר? חברות וחברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר ביקש לצאת רגע להתפנות. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> נמצא פה ברקת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אה, גם השר ברקת, מאה אחוז. בבקשה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מתחילת השנה נהרגו 148 בני אדם בדרכים, שבעה מהם רק בשבוע החולף. גם השבוע, כמו בכל שבוע, אני אקריא את פרטי תאונות הדרכים, ואיפה שאפשר – את שמות ההרוגים בשבוע החולף. ביום שלישי 23 במאי נהרג גבר בשנות העשרים לחייו בכביש 22 כאשר עמד לצד רכבו בשולי הכביש. נהגת שסטתה מהנתיב פגעה בו והוא מת. ביום שישי 26 במאי נהרגה קארין אל-צפון, בת 17, תלמידת תיכון בפתח תקווה, לאחר שהורכבה על אופנוע ורוכב האופנוע איבד שליטה. ביום שבת 27 במאי נהרג חוסיין רביע, בן 30, לאחר שהידרדר והתהפך עם רכבו לוואדי ביער צ'רצ'יל סמוך לנוף הגליל. בהמשך אותו היום התרחשה תאונה קטלנית נוספת, תאונה חזיתית בין שני כלי רכב בכביש 90; את כביש 90 אנחנו מזכירים כל כמה שבועות כאן, במקרה טוב. בתאונה נהרגו שני גברים, בני 31 ו-71. בהמשך אותו היום נהרג סימון דהן, בן 45 מרחובות, בעת שנהג אוטובוס פגע ברכבו במזכרת בתיה. ביום ראשון 28 במאי נהרג גבר בן 30 בתאונת דרכים בראשון לציון, כאשר הרכב שבו שהה התהפך. אני אמשיך כל שבוע להקריא את פרטי תאונות הדרכים, בתקווה שנראה סוף-סוף פעולות שיצילו חיים בדרכים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת עופר כסיף, ואחריו – חבר הכנסת אבי מעוז. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בנגב קיים כפר בלתי מוכר שישראל היא שפלשה לאדמותיו, לא הפוך, הכפר אל-עראקיב, שגם יש בו בית קברות – שמוכיח על השהות של האנשים שם – בית קברות שיש שם קברים בני למעלה מ-100 שנה. כמו שאנחנו יודעים, זה קצת יותר מזמן קיומה של המדינה. במשך שנים מתעללות הרשויות בתושבי הכפר. פעם אחרי פעם נכנסים לשם והורסים, פשוט, את המעט שיש להם. כבשת הרש זה הרבה לעומת מה שיש להם. אנחנו מדברים על אנשים שחיים באוהלים או חיים בתוך מכוניות בשטח בית הקברות, וממשיכים להתעלל בהם ולהרוס ולהתעמר בהם. זה חלק מהטיהור האתני שמדינת ישראל – במשך שנים, לא רק הממשלה הנוכחית – ממשיכה לקיים, בין השאר גם בנגב. היום הגדילו לעשות: בשעה 05:00 הגיעו כוחות ההרס והדיכוי, ובמתחם בית הקברות למעשה מנעו מהאנשים גם להתפלל את תפילת הבוקר שלהם, עיכבו את השייח' סייח, השייח' של הכפר, ואת בת זוגו, וזימנו אותם לאחר מכן לחקירה במשטרה, מה שאומר שיש סכנת מעצר. זה שוב חלק מההתעללות והטיהור האתני המחפירים והמגעילים שהמדינה עושה. אני רוצה לחזק מפה את חבריי בכפר אל-עראקיב, לחזק אותם אל מול 200 פעמים שהרסו. הם ימשיכו במאבק הצודק שלהם על אדמותיהם ובתיהם, אנחנו נמשיך לתמוך בהם, ובסוף גם ננצח. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת כסיף. חבר הכנסת אבי מעוז, ואחריו – חבר הכנסת יוסף עטאונה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. נאום הנדסת תודעה מס' 87, והפעם על השקיפות. במסגרת תפקידי כסגן שר ניתנה לי האפשרות לייצר מערכת של שקיפות כלפי ההורים ביחס לתוכניות החיצוניות שפועלות בבתי הספר. ברוכים הבאים לרגע של הנדסת תודעה: מה הרעיון של השקיפות? שאור השמש הוא המחטא הטוב ביותר. מה לא כלול בשקיפות? לא פיקוח, לא מעקב, לא התערבות בתכנים וגם לא קומיסריות. כל אלו הם עוד פייק ניוז והנדסת תודעה רדודה בניסיון לערער את הלגיטימיות של הממשלה הנבחרת. שקיפות זו שקיפות ותו לא, והזכות הבסיסית של כל הורה היא לדעת אלו תוכניות חיצוניות לומדים וסופגים הילדים שלו. אני ממליץ להורים לעקוב אחר הקמת המערכת, ובאמצעותה – לממש את הזכות הבסיסית הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, ואחריו – חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, לפי הפרסומים שהיו מאתמול לגבי ישיבת הממשלה, כששר משפטים במדינת ישראל מסביר למה צריך רפורמה משפטית, הוא מסביר שצריכים את הרפורמה כדי שיהיו שופטים בעליון שיבינו מצב שיהודים עוזבים יישובים כי הם לא רוצים שערבים יגורו איתם. אין יותר גזעני, אין יותר גזעני מאמירה כזאת. תארו לעצמכם שבמדינה באירופה שר המשפטים אומר שהאזרחים של אותה מדינה לא רוצים לגור עם יהודים. מה הייתם אומרים על דבר כזה? קודם כול צריך לדחות מכול וכול אמירה גזענית זו. השאלה שנשאלת היא: למה צעירים ערבים מגיעים ליישובים יהודיים? כי מצוקת הדיור האמיתית היא בקרב החברה הערבית. אתם יודעים שמ-48' עד היום שום יישוב חדש לא הוקם לא בגליל ולא במשולש, ולכן יש מצוקת דיור, ולכן צעירים יוצאים ליישובים יהודיים. אני מכאן קורא לכל הצעירים הערבים בגליל, במשולש ובנגב: אתם יכולים לפנות לכל יישוב יהודי ולקנות ולרכוש. אם זה מטריד אותם, אני קורא לכם – קודם כול אנחנו רוצים, במיוחד בנגב, הכרה ביישובים; אבל אם זה מטריד את שר המשפטים והוא רוצה שופטים כבקשתו כדי שיבינו מה זו גזענות, זו הפיכה משטרית ולא רפורמה משפטית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת עטאונה. כעת יעלה ויבוא חבר הכנסת גלעד קריב, ואחריו – חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, שאינני רואה כרגע במליאה. נמצא? נמצא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שמעתי את דבריו של חבר הכנסת מעוז, ובעקבותיהם אני קורא לכל ההורים בחינוך הממלכתי להתארגן כדי למנוע מהאיש המסוכן הזה כל מגע עם החינוך של הילדים שלנו בחינוך הממלכתי שאינו דתי. ולעניין שבגינו ביקשתי את זכות הנאום. היום בשעות הצוהריים מייסד ארגון להב"ה בנצי גופשטיין ישב כאן, בחדר סיעת עוצמה יהודית. באותה שעה שהוא ישב שם לצידו של השר לביטחון לאומי, התפרסמו ב-N12 תכתובות מתוך הקבוצות של ארגון להב"ה שיש בהן קריאה מפורשת לאלימות ולפגיעה בצועדים במצעד הגאווה שיצעד ביום חמישי הקרוב בירושלים. אין הסבר יותר תמציתי ומדויק למציאות הכל-כך קשה שבה אנחנו נמצאים, מציאות שבה עבריינים ובריונים מקיפים את השר לביטחון לאומי ומהווים חלק מהצוות הבכיר שלו. אני קורא לציבור הישראלי להתייצב בהמוניו ביום חמישי הקרוב ברחובות ירושלים למצעד הגאווה כדי להעביר מסר לבנצי גופשטיין ולשר לביטחון לאומי, שלא ראוי לתפקידו, שאנחנו לא נכופף את ראשנו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. יעלה ויבוא חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, ואחריו – אחרונת הדוברות לשלב זה, חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מול משרד ראש הממשלה עכשיו יש לנו אוהל מחאה שיזמה ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל. נמצא כאן איתנו היושב-ראש, מוחמד ברכה – אהלן, מוחמד – וכל המנהיגות הערבית מנסה להירתם על מנת שאנחנו נעצור את שפיכות הדמים בחברה הערבית, אדוני היושב-ראש. ראש ממשלה מחויב לקבל החלטות קשות, כמו שהוא מקבל החלטות קשות במדינות אחרות. הוא כל הזמן מבצע ומקבל החלטות בקבינט הביטחוני, בראשות הממשלה ובוועדה לענייני שרים, והוא מחויב לקבל החלטות למען ביטחונם של אזרחי המדינה הערבים. אנחנו כל הזמן דורשים מראש הממשלה נתניהו להתעשת ולקבל החלטות. לא ייתכן ולא יעלה על הדעת שאנחנו זועקים ומבקשים שהממשלה כן תיתן ביטחון לאנשים וכן תתערב במה שקורה בחברה הערבית, המקרים שעוברים האנשים והתושבים יום-יום ולילה-לילה. הממשלה מחויבת לקבל החלטה קשה על מנת למגר את הפשיעה בחברה הערבית. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת ואליד אלהואשלה. אחרונת הדוברות – חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ראש הממשלה, אני חברה בצוות המשא ומתן בבית הנשיא, כתוצאה מהחלטתו האמיצה והמאוד-בוגרת של ראש הממשלה, שהחליט לתת הזדמנות להגיע להסכמה רחבה מתוך הידברות בין הקואליציה לאופוזיציה. ואכן, הדיונים מתקיימים שם באופן מאוד רגוע, באופן ענייני ומקצועי. ואני שואלת את עצמי: אם כך, מדוע המחאה נמשכת? נכון שהיא קטנה, אבל בכל זאת רואים אותה בקפלן ובכל מיני מקומות אחרים. ואז אני פשוט מבינה דבר שהוא מאוד מאוד פשוט: אותה קבוצה שהפגינה ב-2011 על יוקר המחיה, ב-2015 על מתווה הגז, ב-2019 בבלפור, זו בעצם אותה קבוצה שלא משלימה עם תוצאות הבחירות; אותה קבוצה שקוראת לדמוקרטיה ובעצם מפירה את כל כללי הדמוקרטיה. היא פשוט אותה קבוצה שהחליטה שזה לא משנה מה קרה ב-1 בנובמבר, כשהבוחר אמר את דברו – בואו נמשיך ונפעל בצורה הכי לא דמוקרטית כדי לפסול את הבחירה הדמוקרטית של בני אדם. ואז מגיע פודקאסט של עו"ד גלעד שר, ממובילי המחאה, שמספר לאמיר אורן: הפגישה הראשונה של ראשי המחאה הייתה שבועיים לפני הקמת הממשלה, כלומר שלושה שבועות לפני הצגת הרפורמה המשפטית של לוין. אז תסיקו מזה מה שתסיקו. כנראה שהרפורמה המשפטית בכלל לא קשורה למחאה. אז יאמרו אותם ראשי המחאה באומץ לב – אין להם את זה, אבל בכל זאת – שיגידו לציבור הרחב: עשינו לכם הנדסת תודעה, הפחדנו אתכם, גרמנו לכם לחרדות. דעו לכם שהדבר היחיד שאנחנו רוצים זה שהממשלה הזאת תיפול, או ליתר דיוק שבנימין נתניהו לא יהיה ראש ממשלה. אבל מה לעשות, הדמוקרטיה מנצחת, וראש הממשלה נתניהו נמצא פה ויהיה פה לארבע שנים טובות ומתוקות למדינת ישראל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת קטי קטרין שטרית. << נושא >> הידרדרות בביטחון האישי ואוזלת ידה של הממשלה למול הכפלת מקרי הרצח בדגש על מקרי הרצח בחברה הערבית << נושא >> [לפי סעיף 45 לתקנון הכנסת.] << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – דיון בהשתתפות ראש הממשלה, על פי בקשתם של 40 חברי כנסת. נמצאים איתנו ראש הממשלה וראש האופוזיציה, כמתחייב בתקנון. אני מזמין את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן לפתוח את הדיון. בבקשה, גברתי, לרשותך עשר דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, ראש הממשלה הנכבד מר בנימין נתניהו, היו שאלות היום, למה מועיל דווקא להביא דיון כזה כאשר אנחנו בחברה הערבית מרגישים שכל יום הוא יום חירום וכל יום הוא יום שמחייב לא רק דיונים בכנסת, אלא לעצור את הכול במדינה ולהתמקד בקטסטרופה המתמשכת, המתגלגלת הזו של אובדן חיים ואובדן ביטחון אישי ואובדן הרגשה שאפשר להמשיך לחיות בצורה נורמלית, לנוכח התפשטות הפשיעה בתוך החברה שלנו. היוזמה לדיון כזה התחילה כבר לפני חודש, אבל לא היינו בוחרים בתזמון יותר טוב לקיום הדיון הזה בנוכחות ראש הממשלה יותר מאשר היום הזה, כאשר המנהיגות של האוכלוסייה הערבית, ועדת המעקב העליונה של האוכלוסייה הערבית בהנהגת החכ"ל – יושב-ראש הוועדה שנמצא איתנו ביציע, מר מוחמד ברכה, חברי, שמנהיג היום עם שאר המנהיגות של המפלגות ושל ראשי הרשויות המקומיות את המחאה ואת אוהל המחאה שהקימו בחוץ, ליד הבניין של הכנסת מול משרד ראש הממשלה. בינתיים חבר הכנסת ביסמוט מפריע לנו. שיקשיב. אני חושבת שהדיון הזה מחייב הקשבה מאוד טובה. המנהיגות של האוכלוסייה הערבית היום פתחה את מאהל המחאה. אני מצפה ואני מזמינה את ראש הממשלה שיצא למנהיגות, שילך למאהל, שיביע סולידריות למאבק הזה, שהוא בעיקר מאבק על החיים. עשרות ומאות אלפי אזרחים יוצאים בימים האלה למחות ברחובות וחוסמים כבישים כדי לחיות במה שהם קוראים לו דמוקרטיה; אנחנו עדיין נלחמים על הזכות לחיות, ולחיות בקצת שקט, בלי הטרור המתמשך של ארגוני הפשיעה נגד האזרחים. מתחילת השנה הגענו לשיא של מספר נרצחים, כבוד ראש הממשלה, במשמרת שלך. מספיק להזכיר ש-77 אזרחים ו-6 תושבים של ירושלים המזרחית נרצחו מתחילת השנה כדי להזדעזע, ואנחנו עוד לא מזכירים את הירי לילה-לילה בכפרים וביישובים. אנחנו עוד לא ספרנו כמה אנשים חיים באיום מתמיד. הלילה ירו על ביתו של ראש מועצת יפיע, ועוד כמה וכמה ראשי רשויות נמצאים באיום וסכנה גבוהה. כל זה במשמרת שלך, כבוד ראש הממשלה. ב-2014 הגעתי לכנסת; עוד לא הייתי חברת כנסת, הגעתי לכנס שארגן חבר הכנסת אחמד טיבי בזמנו. נכחת כראש ממשלה לאחר מקרה רצח מזעזע של גבר ושני ילדים שלו בתוך הבית. ישבת בכנס, הסתכלת בעיניים של האימא, האישה, והבטחת לה שאתה לא תירגע עד שנדע מי הרוצחים, ושהם ייכנסו לבית סוהר. מתחילת השנה – אני לא אספור מ-2014 כמה רוצחים עדיין מסתובבים בתוכנו וחיים חיים נורמליים ועוד מאיימים על אחרים, אני אספור רק מתחילת השנה – רק 2% מהמקרים פוענחו. אם היינו נזכרים שלפני יומיים – ארבעה ימים – מהעיר שלי, עכו, נרצח צעיר בדובאי – תוך שעתיים, כבוד היושב-ראש, כבר ידעו מי הם המואשמים. כבר עצרו אותם. מה יש למשטרת דובאי שאין לכם? איזה ידע וטכנולוגיה קיימים? כל הזמן אומרים לנו: אי-אפשר להגיע לרוצחים, כי אתם לא משתפים פעולה. ואללה, מי שיתף פעולה בדובאי? בתוך שעתיים המשטרה – איזה מידע היה למשטרת דובאי? הם ידעו לעשות את העבודה, והיה להם את הרצון. ואנחנו אומרים היום, יש לנו – מגישים כתב אישום, כתב אישום נגד מדיניות מתמשכת של התעלמות. בהתחלה אמרתם: אין תחנות משטרה. מי מנע מהמדינה לעשות תחנות משטרה? אנחנו החלטנו שלא יהיו או בגלל שהמשטרה מתייחסת אלינו כחצר אחורית שהיא נכנסת אליה רק כדי למשטר אותה ולדכא אותה ויוצאת, לא לשרת אותנו כאזרחים? אחר כך אמרו לנו: זו התרבות שלכם; מה זה אחר כך – רק לפני חודש. ולא שמענו אותך, כבוד ראש הממשלה, אומר משהו על מפכ"ל שאומר: הם רוצחים אחד את השני, זה חלק מהמנטליות שלהם. המנטליות שלנו לרצוח – זה מפכ"ל שיגן על ביטחון הילדים שלנו? זה שר שאכפת לו רק לספסר בדם ולהקליט את המפכ"ל ולהוציא את ההקלטות כדי לעשות הון פוליטי מזה. השר, אנחנו כבר יודעים מי הוא, אבל מי החליט להפקיר את דמנו בידיים שלו, כבוד ראש הממשלה? אתה, אתה. הכול קורה במשמרת שלך. אנחנו מאבדים את הצעירים שלנו אחד אחרי השני, אבל אנחנו מאבדים גם את הרוגע ואת האפשרות לחיים בטוחים. אנחנו מרגישים איום מתמיד יום-יום. אחר כך באים ואומרים לנו: מה חברי הכנסת עושים? ממתי זה התפקיד של חברי הכנסת לצאת ללוחמה בארגוני הפשיעה? אני רוצה לשאול שאלה: אם היה חשש לרגע שהנשק המפוזר בתוך היישובים שלנו היה מכוון, חס וחלילה, נגד אזרחים יהודים, מה הייתם עושים? ראינו לפני יומיים מה אמרו על יחידת הגדעונים, ראינו מה היא עשתה. אם היה חשש שבנשק הזה היו משתמשים נגד אזרחים יהודים, היו יודעים להוציא את זה מכל חור, היו חורשים את הקרקע כדי להוציא את זה. אבל כל עוד זה מכוון בחצר האחורית נגד האזרחים הערבים – תנו להם, שירצחו אחד את השני, זה בסדר. אני אומרת, לצערי הרב, שיש אנשים שאוהבים לעמוד על הדוכן הזה ולאיים: אם לא תטפלו בפשיעה, זה עוד יגיע לאוכלוסייה היהודית. אני לא רוצה לאיים, כי אני חושבת שגם החיים שלנו שווים, ודמם של הערבים לא פחות שווה משל היהודים במדינה הזו. אנחנו מתעקשים שזה לא חייב להגיע לאוכלוסייה היהודית כדי שיזוזו. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> למה התנגדתם להקמת תחנות משטרה? למה? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני לא רוצה להמשיך ולענות לכל אלה שמנסים להשתמש בדם הנשפך, בפחד, בטרור שאנחנו חיים בו, כדי לעשות הון פוליטי. כן, הון פוליטי. שר שרק דואג – – – << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> מה הון פוליטי? התנגדתם – – – למהומות בג'יסר א-זרקא. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אולי תשב ותקשיב? תלמד משהו. מספיק כבר. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> כמה צביעות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ביסמוט, המספר ברור. תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מספיק. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה הפגנתם כשפתחנו תחנות משטרה? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שב ותקשיב. תקשיבו כולכם פעם אחת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה הפגנתם? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אני מוסיף עוד דקה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> – – – כמה אפשר? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – פורצים – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – היו מלא שהפגינו נגד הקמת תחנות משטרה. למה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> המדינה 70 שנה החליטה – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתם – – – נו באמת. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – שלא כדאי להשקיע ולהקים תחנות ביישובים הערביים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – שוטרים מוסלמים – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. חבר הכנסת אופיר כץ. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אף אחד לא – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הוספתי כבר זמן. אני לא רוצה להוסיף עוד זמן, בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני זוכרת את עצמי מ-2015 עולה על הדוכן הזה ומדברת ואומרת: תיכנסו בארגוני הפשיעה, תכו בארגוני הפשיעה. התחלתם לדבר על אלימות כאילו זה עניין של אלימות חברתית. לא, זה ארגוני פשיעה שיש להם צבא, צבא שלם שפועל בצורה מדויקת. ב-2019 משטרת ישראל פרסמה את שמות שבעת הארגונים הגדולים. מ-2019 עד עכשיו מה נעשָה? שבעה ארגונים – ידעתם עליהם בשם, פרסמתם את השמות. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> – – – כמה אפשר לשקר? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> היום בבוקר הייתה פשיטה, שמעתי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ביסמוט. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> כמה אפשר לשקר? כל הזמן לשקר. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני – – – << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> מה היה לפני שבוע בטובא-זנגרייה? לא הייתה פשיטה על ארגוני פשע? למה את לא אומרת את הכול? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה, אתה – – – << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> – – – את מסלפת את המציאות. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני לא מסלפת כלום, אני יודעת דבר אחד – שהאחוזים מדברים בעד עצמם. 77 אזרחים מתוך מיליון ו-500,000. תקשיב לי קצת, זו זכות הדיבור שלי. אתה תקשיב. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> 77 שנרצחו מתחילת השנה – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ביסמוט. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – מתוך מיליון ו-500,000 אזרחים. אם נעשה הקבלה, זה היה אמור להיות בסביבות 450 נרצחים במדינה מתחילת השנה. אם זה היה קורה, לא הייתם משתקים את המדינה? לא היה עף ראש הממשלה מהכיסא שלו על אחוזי רצח כאלה? לא היו מעיפים שר שעסוק בלרדוף פיתות ודגלים במקום לרדוף פושעים? אבל לא, הכול עובר חלק. למה? כי זה בתוך החצר האחורית, כי דם ערבי – הפקר. ראש הממשלה, עד עכשיו לא פרסמתם מה התוכניות שלכם, לא פרסמתם כמה אתם מקצים לעניין הזה. אנחנו דורשים – מי שרוצה להיאבק בפשיעה באוכלוסייה הערבית צריך לעבוד עם האוכלוסייה הערבית, לא על האוכלוסייה הערבית. צריך לדבר עם האוכלוסייה הערבית ולא לדבר על פשיעה ערבית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> צריך שיהיה אדם שאפשר קודם כול לדבר איתו. אני קודם כול פונה אליך ואומרת לך: תיקח אחריות. אתמול הכרזת שאתה תשב בראש הוועדה שתיאבק ביוקר המחיה. תיקח אחריות על נושא הפשיעה, תיקח אחריות גם על מה שעושה השר שלך, ודבר אחרון – תצא לאוכלוסייה, תגיד לאלה שמוחים בחוץ שאתה הולך לעשות משהו. אחרת, אני אומרת לך, זה כתב אישום חמור ביותר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. יעלה ויבוא עכשיו, בשלב הדיון הסיעתי, ראשון הדוברים, חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, זו ככה הזדמנות לדבר אליך, לא עליך, והאמת היא – אני לא מבין אותך. אתה רואה את הנתונים, 80 נרצחים בחברה הערבית, עלייה ב-65% בחברה היהודית. השנה החולפת, הקודמת, השנה שאני הייתי חבר בממשלה אחרת, הייתה הפעם הראשונה מאז 2014 שהייתה ירידה של 16% בפשיעה והייתה ירידה של 30% באירועי הירי ו-16% באירועי הרצח. מדובר בנרצחים, וזה בדרך כלל תופס את מרכז הקשב, אבל מה שלא מדובר עליו הוא הפחד ברחובות, האימה והפצועים. רק אתמול היו חמישה פצועים בצפון הארץ. אני לא מבין אותך, אדוני ראש הממשלה, כיצד הצבת את האדם הכי פחות מתאים, סוכן כאוס בהגדרה, מסוכן, שהורס כל חלקה טובה וגם לא מסוגל לדָבָר. אני לא מבין אותך, כיצד אתה מאפשר שהמשרד לביטחון לאומי, שאמור לתקשר עם כלל החברה בישראל – אף אחד לא מדבר עם נציגי החברה הערבית. אף אחד. אני לא מבין מדוע תוכניות מקצועיות הופסקו או כובו. אפילו נשיא המדינה קרא לך לפני שבועיים להתעסק בסוגיה. אתה אפילו לא דיברת על הנושא, לא הקמת צוות שרים כפי שהיה בממשלה הקודמת, לא העמדת את עצמך בראש צוות השרים הזה כפי שהיה בממשלה הקודמת וכפי שאתה רצית לעשות בממשלות שאתה היית בהן והפסקת וחדלת. לא מינית פרויקטור במקומי, מי שיתעסק עם המעטפת של כלל משרדי הממשלה, שירכז את כלל העבודה הממשלתית, את כל הטיפול הרוחבי במשרדי הממשלה, ואתה יודע שצריך לעשות את זה. משרד הפנים חדל ולא עוסק בכלל בכל מה שקשור בכל הסיפור של המכרזים ברשויות המקומיות. הוא פשוט הפסיק. משרד האוצר זרק הצידה את הסיפור של המזומן, חשבונות פיקטיביים, צ'יינג'ים – הכול בחוץ, הכול בצד. אדוני ראש הממשלה, אני אומר לך היום בצורה הכי ישירה והכי מקצועית שאני מסוגל: קח אחריות על העניין הזה, מנה את עצמך לראש צוות שרים, מנה פרויקטור במקומי. יש תוכניות מסודרות; בן גביר הקפיא את כולן או שחלקן לא עוברות. חלק – אני מבין את האילוץ הפוליטי, אבל יש דברים נוספים. הראייה הרוחבית של שאר משרדי הממשלה, שצריכים לעבוד בצורה מסונכרנת מול העניין הזה – זה במגרש שלך. 80 נרצחים בחברה הערבית מתחילת השנה, עלייה כמעט פי שלושה מהשנה הקודמת. זה דבר שאי-אפשר לעבור עליו לסדר-היום, וזה אצלך, וזה שלך, וזה עליך. אני אומר לך מעבר לזה, אני חבר באופוזיציה. איפה שאני אוכל לרתום – תשאל את צחי הנגבי, ראש המל"ל. אנשיו היו שותפים איתי בכל אחת מהפגישות האלה, הם יודעים מה צריך לעשות. צריך שהפוליטיקה המפלגתית לא תעצור את האירוע הזה. צריך לעצור את הדבר הזה ולרוץ קדימה. יש חוקים שממתינים, הם נמצאים. יש תזכירי חוק על חברות השמירה; האיירסופט, שיש עליו דין רציפות, רק צריך להעביר אותו בקריאה שנייה ושלישית. רשימה של שלושה-ארבעה חוקים, לא להתרוצץ אחרי חוקים פופוליסטיים. יש כמה דברים מקצועיים באמת. לא סתם בשנה שעברה ירדו מקרי הרצח ב-16%, לא סתם הייתה ירידה; לא סתם יש קפיצה. הדבר היחיד שהשתנה במשוואה הזאת משנה קודמת לשנה זאת הוא הממשלה בראשותך. אני אומר לך, אדוני, קח אחריות על העניין הזה. אני יודע שאפשר. אני רוצה להעביר מסר אופטימי ביום הקשה הזה ובדיון הקשה הזה. אני יודע שאפשר, יודעים מה צריך לעשות, אבל צריך להחליט שרוצים, צריך להחליט שהמדינה רוצה. כשהמדינה רוצה זה יכול לקרות, אני אומר לך את זה מניסיון. אני אומנם חבר באופוזיציה דהיום, אבל אפשר לעשות את זה. צריך להפסיק את הכישלון של איתמר בן גביר, להפקיע את זה מידיו; זה יותר מדי חשוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת סגלוביץ'. יעלה ויבוא חבר הכנסת עמית הלוי. עד ארבע דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, תראו, יש לנו ויכוחים מסוגים שונים בבית הזה. עולים פה נושאים ועולים כאן הרבה חוקים של האופוזיציה, וזה כמובן לגיטימי, אבל אנחנו עכשיו בסוג של הצעת אי-אמון, למעשה, ובהצעות אי-אמון שלכם, חבריי לאופוזיציה, אנחנו סובלים בינינו מפערי שפה מהותיים. נדמה לי שיש לנו פערים בהבנה הבסיסית של המושג "אמון הציבור". אני לא תולה תקוות גדולות, אבל אני אנסה להבהיר כאן מה זה אמון, מה זה אמון בממשלה, ואולי נחסוך את המחזה המביך הזה של האי-אמון ביום שני אחרי הצוהריים. אמרתי "מחזה מביך" כי הוא אכן מביך ומגוחך, שאתם, אדוני ראש האופוזיציה, חבר הכנסת לפיד, אתם, שעד לפני חודשים ספורים כיהנתם בממשלה שלא זכתה מעולם לאמון הציבור, מעולם – זכתה לאמון הכנסת, זה נכון, אבל מעולם לא זכתה לאמון הציבור, בדיוק הפוך – בתרגיל נכלולי הפרתם את אמון הציבור, שדדתם את הקולות שהצביעו ימין והעברת אותם שמאלה. אין לכם זכויות יוצרים אומנם על התרגיל הזה, זה כבר קרה בעבר בבית הזה עם מיצובישי אחת, אבל אצלכם – שיירות של מכוניות שרד, בניגוד למצע, בניגוד להבטחות ליבתיות מפורשות. הוצאתם מהקלפיות מאות אלפי פתקים וזרקתם לפח בלי בושה. אני אומר לכם, ראשי האופוזיציה, מדיניות השמאל שהובלתם בניגוד למנדט שקיבלתם הייתה יחסית הפגיעה הקטנה שלכם באמון הציבור; הפגיעה הגדולה היא השמדת הערך שעשיתם למושג "אמון הציבור" עצמו, לערך שהוא מייצג, לעולם המושגים הבסיסי בדמוקרטיה. אמון ציבורי, חבר הכנסת יאיר לפיד, זה לא תדמית של אמון ציבורי, זה לא כותרות בעיתונים ראשיים שמפרגנות לך. זה גם לא ארגונים בין-לאומיים או ממשלות זרות – מסוימות, אגב – שמוחאות לך כפיים בכל מיני פורומים. זה עלול להטעות, אני יודע, אבל זה לא אמון ציבורי, בדיוק כמו שדמוקרטיה היא לא ההמצאה החדשה שלכם של דמוקרטיה מהותית, שכמה יחידים קובעים כאן את הנורמות. דמוקרטיה זה דמוס קרטוס, אתם יודעים, הטקס הזה הפורמלי, מה שאתם קוראים, שפעם בארבע שנים הציבור מגיע ומבטא בקלפי את רצונו ואת חירותו ואת אמונו. אז אתם, שכיהנתם בממשלה החלשה ביותר אולי בתולדות ישראל, שהייתה כולה יציר כפיו של התרגיל הנכלולי הזה, של הפרת אמונים למעשה, ושבסופו של דבר כידוע לכם נפלה בגלל שלא היה לה גב ערכי ולא היה לה אמון ציבורי, אז אתם מגישים כאן הצעות אי-אמון? וכלפי מי? כלפי הממשלה הכי לגיטימית שהייתה פה, לגיטימית מלא מלא. הצגנו לציבור את כל עמדותינו, זכינו ל-64 מנדטים. מיליוני אזרחים שהגיעו לקלפי כדי להפסיק את השוד שלכם, הגיעו לקלפי כדי לומר שאין לכם אמון במיצגי השווא של התקשורת. האזרחים הללו – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> 80 נרצחים. אתה מדבר על אי-אמון? 80 נרצחים. זה מה שיש לך להגיד? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת טיבי, כשמוחמד ברכה, שישב פה, הטיף לאלימות בשומר החומות, לא שמענו אותך ואת תומא סלימאן עולה לפה וצועקת נגד אלימות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הוא לא אמר את זה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא שמענו אתכם. אמר, יותר מפעם אחת. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מילה אחת תגיד על הנרצחים. מילה אחת. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אמר. עודד את הרוצחים אחרי, ולא חזר בו עד היום. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה מה שיש לך להגיד? איזו אטימות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טיבי, נשמעת היטב. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> המיליונים שהגיעו לקלפי הרי הגיעו לומר שאין להם אמון בממשלה שהייתם בה, לא במיצגים של התקשורת, לא בכל התרגילים של הפרקליטות בתיקים התפורים. הם הגיעו כדי לבטא אמון בערכים שהממשלה הזו מייצגת. אז אתם מגישים נגד הממשלה הזו אי-אמון? זו ממשלה שיש לה אמון רחב בציבור, שלעומד בראשה יש אמון נרחב מאוד בישראל, כאן, בציבור האמיתי, בציבור הריאלי, הממשי. זה לא מביש? זה לא מגוחך? ועוד הערה אחת, אדוני היושב-ראש. אנחנו בחודשים האחרונים, בגלל השנה וחצי שעשיתם כאן בממשלה, אנחנו עסוקים בדבר אחד – זאת האמת, צריך לומר את זה לאזרחים – אנחנו עסוקים בקרב בלימה שכולל מזעור נזקים ושיקום. הנזקים המדיניים של השנה וחצי האלה מההאדרה של אבו מאזן, מההסכם עם חיזבאללה, מהשתיקה מול איראן, מהמדיניות של "אין הפתעות", מקירור היחסים עם כל המדינות והמנהיגים שלא מצאו חן בעיניך ובעיניכם; מזעור נזקים מהשפל הביטחוני שבא בעקבות הקריסה המדינית הזאת – אנחנו ממזערים נזקים, ואני חושב שהתקציב שהעברנו פה בשבוע שעבר בהובלתך, אדוני ראש הממשלה, הוא בשורה של יציבות והוא בסיס נכון לעבור שלב, משלב הבלימה והשיקום מנזקי הממשלה הקודמת לעשייה משמעותית בכל התחומים שהציבור נתן לנו בהם אמון, ואנחנו צריכים להיות נאמנים לאמון הזה ולמלא בעזרת השם את המנדט שקיבלנו. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת עמית הלוי. תעלה ותבוא חברת הכנסת שרן מרים השכל, ואחריה – חבר הכנסת אוריאל בוסו. עד שש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> ראש הממשלה, כשאתה נבחרת מחדש לכהן בקואליציה, היו לי המון חששות, אבל דאגתי לחזור ולהביע בתקשורת את התקווה ששנה באופוזיציה גרמה לכם להבין איפה טעיתם. קיוויתי שהבנתם שהפוליטיקה היא למעשה גלגל. אבל יותר מכול, קיוויתי שאתה, ראש הממשלה, תבין את גודל האחריות והמשימה החשובה שעומדת לפניך; שאחרי ארבע שנים של מלחמה פוליטית, של ריסוק ושיסוי חלקי העם, תבין שמדינת ישראל זקוקה לאיחוי השברים, לרפואה שלמה. מדינת ישראל ראויה ליציבות. מדינת ישראל ראויה לראש ממשלה שיחזק את הכלכלה הישראלית ויפעל לבניית עתיד טוב יותר דורות קדימה – בדיוק כמו שידעת לעשות פעם, בעבר הרחוק, כשר אוצר, כשקיבלת גב מראש הממשלה שלך, אריק שרון. אמרתי בתקשורת שלמדינת ישראל מגיע בדיוק את זה, ושאולי השילוב של שר האוצר ושלך יאפשר רפורמות כלכליות שעד כה לא היה לך אומץ לעשות. קיוויתי שבמקום להתבוסס בנקמנות אישית ופוליטיקה קטנה, סוף-סוף תיקחו את נושא המשילות לידיים ותוציאו תוכנית פעולה שתחזיר את הביטחון האישי של אזרחי ישראל ותאפשר חיים נורמליים במקום מלחמת כנופיות. עם האופטימיות התמידית שלי, לא יכולתי להתאכזב יותר. התאכזבתי ממך, אדוני, למרות שכחברת כנסת בבית הזה חוויתי אין-ספור שקרים ותככים פוליטיים, התאכזבתי למרות שאני מכירה אותך וצפיתי מקרוב בדרכי הפעולה שלך ושל הלשכה שלך. אבל כשרן השכל האזרחית הרגשתי שננעץ לי סכין בלב על כך שאתה, ראש הממשלה, ב-100 הימים הראשונים ניצב ליד הגה הספינה שלנו, רואה את הקרחון העצום הזה, רואה את המרחק מתקצר, שומע את זעקות השבר של הנוסעים, את בכי הילדים המפוחדים, אבל ממשיך לנווט אותה בכיוון ישיר לעבר התרסקות וטביעה ושקיעה במעמקים. פעם, כשהיה לך כוח, ידעת לעשות צעדים לא פופולריים כדי לייצב ולבנות את הכלכלה הישראלית. היום, במחי תקציב אחד, אתה מחזיר אותנו לתחילת שנות האלפיים, מוכר לא רק את האידיאולוגיה והערכים אלא את העתיד הכלכלי של הילדים שלנו; מוכר את החוסן והלב של כל אזרח יצרן, כל מי שתורם ולוקח חלק במפעל הציוני בארץ ישראל בדם יזע ודמעות. בשביל מה? בשביל מה ובשביל מי מכרת את זה, בשביל לקדם עוני? נבערות? כדי להשאיר לשלוש מפלגות קהל עני ומתוסכל שתלוי בחייו בתלושי מזון שהמפלגה הפוליטית אמורה לחלק לו? אבל זה לא הכול. אחת האכזבות הגדולות ביותר היא שהבשורה של משילות, שהבטחתם במערכת בחירות שלמה, והתקווה לחיים בטוחים במדינת ישראל התפוררו בזמן כל כך קצר. אני ואתה, נתניהו, יודעים שהדרך לטפל בפשיעה בחברה הערבית, כדי שדור שלם של ילדים ערבים ילמדו להשתלב בחברה דמוקרטית, סובלנית, שמכבדת את החוק, מתחילה קודם כול בהשקעה בחינוך שלהם: מערכת חינוך שמלמדת לערכים האלה, מערכת חינוך שנותנת להם כלים להצלחה אישית וכלכלית בעתיד, מערכת חינוך שיודעת להצמיח גיבורים במדע וברפואה, גיבורי ספורט, גיבורי תרבות ואומנות, שיהוו מודל לחיקוי לדור הבא, שיודעת להצמיח אזרחים ישרי דרך, שמחים בחלקם. זה מתחיל בהשקעה בהכשרה ובתעסוקה כדי שאותן אוכלוסיות לא יהיו תלויות בסעד, רווחה ועוני. הדרך לטפל בפשיעה היא הקמת שש תחנות משטרה באזור הפזורה הבדואית לפחות – הקצאה שהייתה עולה כנראה פחות מ-14 מיליארד שקלים. את זה אתה יודע טוב מאוד, אבל אני לא יודעת אם זו מניפולציה מתוחכמת או פשוט קהות חושים שלך משום שאתה יותר מדי זמן בפוליטיקה הישראלית. אתה, אתה, אדוני ראש הממשלה, יודע שככה מטפלים במשילות ובפשיעה בחברה הערבית, לצד מעצרים ובתי משפט, ואתה החלטת, בצורה צינית, להפוך את זה לתעמולה ושקר פוליטי; עוד כלי כדי להסית נגד מתחרים פוליטיים, כדי להשאיר מדינה שלמה בכאוס מלא, כי מה לעשות, בסוף הרווח הפוליטי נשאר אצלך. במקום לאזור אומץ, קראת להשקעה הזו לטווח הארוך "שוחד פוליטי", "תמיכה במחבלים", "תומכי האחים המוסלמים" ועוד שלל כינויים שגרמו לחבריך לקואליציה לעלות על הבמה הזו, דרך ההסתה השקרית הזו, ולקרוא לנו "רוצחים", "תומכי מחבלים" – דברים שאין קשר בינם לבין המציאות. טענת שהכסף הולך לחמאס, כמו פחדן. לא פלא שלא היה לך אומץ לחזור על הדברים האלו בראיונות שעשית ל-CNN ולערוצים בין-לאומיים נוספים, שבהם אמרת שהממשלה – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, גברתי. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – שלך השקיעה הכי הרבה בחברה הערבית – עוד שקר שהפצת בקהילה הבין-לאומית – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גברתי, לסיום. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – כי אתה מבין שהתעמולה השקרית לא תתפוס שם, כי הם רואים אותה. עסקת בהכול חוץ ממשילות, ואין דבר שלא חירבתם בדרך, ואת התוצאה אנחנו, אזרחי ישראל, משלמים – בקורבנות רצח, ברצח של נשים, בפשיעה בשיאים, במשפחות שנוסעות בכבישים ומורידים אותן מהכביש – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גברתי לא תספיק להקריא את כל הרשימה, אז משפט לסיום. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – ושודדים אותן, כמות מטעני החבלה הפליליים. ועצוב לי, עצוב לי שמדינת ישראל, שראויה לראש ממשלה שידע לאחד, לשים את האינטרס הכלכלי שלה לפני הכול, להשקיע בתוכנית שיקום של החברה הערבית מפשיעה – כפי שאתה אישרת את ההצעה שלנו; תאשר אותה בקול ובגאווה – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – במקום, מדינת ישראל קיבלה ראש ממשלה פחדן, מסית ודמגוג. פעם כל מהות ההנהגה הייתה לעשות למען העם. היום, לצערי, כל מהות ההנהגה היא שימור הבייס הפוליטי. כמו לוליין בקרקס אתה עסוק רק בדבר אחד – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – איך לשרוד עוד רגע, עוד שעה; איך רק לא ליפול ולהתרסק. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוריאל בוסו, ואחריו – חבר הכנסת משה רוט. עד שש דקות לרשותו של אדוני, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי ראש הממשלה, חבריי השרים, חברי הכנסת, בשבוע שעבר בסייעתא דשמיא תקציב המדינה לשנתיים הקרובות עבר, למגינת ליבם של מוחים שדיברו על תקציב מסוכן וחלק מכלי התקשורת, אבל לשמחתם של מי שרוצים לראות יציבות במדינת ישראל. 64 אצבעות הצביעו בעד הממשלה – חברתית, ימנית, אמיתית – וכפי שאמר ראש הממשלה, הממשלה הזו תשלים את ימיה, בעזרת השם. זה תקציב חברתי, מאוזן, צודק ואחראי, לטובת כלל חלקי העם, שלא תהיה טעות לאף אדם. ואדוני ראש הממשלה, אנחנו שמחים – שמענו שאתמול הודעת שאתה תעמוד בראש הקבינט לנושא הכלכלי-החברתי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> פעם שלישית. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> יוקר המחיה הוא הנושא שעומד בליבתם של כלל חברי הקואליציה. כולנו, ראשי הוועדות והשרים, כל אחד בתחומו עושה את העבודה, אך ורק יוקר המחיה; זה מה שמעניין את אזרחי ישראל. כשהרב אריה דרעי, יושב-ראש תנועת ש"ס, נלחם להביא את הכרטיסים כחלק מהדגים, לא רק מהחכות, לתת משהו בינתיים, מזור, חשבו שהוא עוזר רק לסקטור מסוים, עד שהתברר להם עד כמה הסקטור הזה הוא אפילו חלק פחות מחלקו באוכלוסייה. אבל צריך לדאוג לכלל אזרחי ישראל. הובלנו רפורמות חשובות בתקציב הזה, כל אחד בוועדות; אני בוועדת הבריאות כחלק מהמלחמה ביוקר המחיה – צמצום כפל ביטוחי הבריאות, הקלה ברגולציה, ביבוא מזון ובתמרוקים, ועוד נושאים רבים שמטרתם להקל על כלל אזרחי ישראל, וצמצום העלויות השוטפות, שכל אחד ירגיש את זה בכיסו, חלק מיידית וחלק בזמן הקרוב, וחלק אלו תהליכים שנעשים. ואנחנו גם מודים לך, ראש הממשלה, שאתה עמדת כאן על הדוכן ואמרת: ילד חרדי הוא לא חצי ילד. מנופפים כל הזמן – 14 מיליארד, 16 מיליארד. הרי זה פייק. כשלוקחים תקציב ונותנים אותו בחינוך, לא לתת את זה לסלים, משהו של סל לימוד, אלא לשכר מורים, לוקחים את זה כחלק מתקציב קואליציוני. גם התקצוב של המשטרה זה תקציב קואליציוני שהכניסו אותו ב-14 מיליארד, אבל חוזרים על המספרים. שקר שחוזרים עליו כמה פעמים לא נהיה אמת, אבל מסתבר שהציבור לא טיפש. וכן, גם הגדלת התמיכה באברכים ולומדי התורה, שהם נשמת אפה של המדינה היהודית ותפארתנו – אנחנו אומרים את זה בגאווה ולא מתביישים, והצבענו על כך. הרי בסופו של יום אנחנו נלחמים כאן ומדברים על מדינה יהודית, והתקציבים שהוכנסו בתקציב המדינה, הסעיפים להגדרתה של המדינה כמדינה יהודית ולזהות היהודית, זה חלק חשוב. וכן, ממשלה שגם הצליחה להחזיר את ההרתעה לתושבי ישראל ובפרט לאחינו בעוטף עזה, במבצע מוצלח, מהיר ומדויק, שאת תוצאותיו גם רואים וגם נראה בעתיד. וראש הממשלה, אזרחי ישראל ואנחנו בתוכם מבקשים להודות לך על כך – על המנהיגות, על התעוזה ועל העוצמה. הממשלה הזו הציבה דגל ברור בנושאים חשובים ביותר: בחינוך, ברווחה, בביטחון, בכלכלה, במדיניות החוץ, במדיניות הפנים. קרן הארנונה, למען רשויות מוחלשות, אבל הצביעות הזאת ששמענו את חברי האופוזיציה שתקפו, שאצלם זה היה בחוק ההסדרים – כמה שהם האמינו בזה ופתאום מסבירים. והמחאה המשפטית פתאום נהייתה חלק מהמלחמה על קרן הארנונה. איך זה נהפך לפגיעה בדמוקרטיה? גם זה פגיעה בדמוקרטיה. וכלל השרים וחברי הכנסת של הקואליציה, חברתיים – אני חושב שמגוון חברתי כזה שנותן מענה לכולם לא היה הרבה שנים, אדוני היושב-ראש. מה שנותר לנו להשיב כרגע זה את הדמוקרטיה שנסדקת מיום ליום. והדמוקרטיה שאני מדבר עליה זה על מי שמתקשה לקבל את תוצאות הבחירות. אתמול נחשפנו וראינו את התקיפה וההתקפה נגד חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה. ותרשה לי, מר לפיד, כששאלו אותך היום אם אתה מגנה את ההתקפה על מר רוטמן, ואמרת: לא, תקפו אותו מילולית, זו לא התקפה, זו דמוקרטיה – אני אזכיר לך גם שכשתקפו את מר בגין אמרת שמדובר באלימים מתועבים ומר נתניהו נותן להם גב, כשתקפו אותו מילולית, את מר בגין. ואני חושב שמתפקידך ומתפקידם של מנהיגי האופוזיציה פשוט לגנות התקפות כאלה של חברי כנסת מהקואליציה – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> זה לא מה שאמרתי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> בוסו, הגנת עלינו כשהוא העיף אותנו כמו זבובים? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – שהולכים במרכז הדמוקרטיה, באוניברסיטה, שמנופפים בדמוקרטיה ולא נותנים להשמיע את קולם. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לא הגנת עלינו. למה לא הגנת עלינו כשהעיפו אותנו מהוועדה של רוטמן? הוא הוציא אותנו בלי שתפצה פה בכלל. למה לא הגנת אז עלינו? התייחס אלינו בחוסר כבוד. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> היינו שם ימים ושעות. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> מה, את מצדיקה את זה? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אז אל תיתמם. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל התקפה כזאת חסרת תקדים – – << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> תגידי לי, את משווה? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> הוציאו אותנו החוצה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – נגד חברי כנסת מהקואליציה ונגד שרים – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> הוא האחרון שאני אגן עליו. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> הייתה שם אלימות, היה צריך מאבטחים. זה נראה לך הגיוני? פעם אחת תגנו. פעם אחת. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> האחרון שאני אגן עליו. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אין לכם בושה. אין לכם בושה. אתם לא מגנים כלום. אתם מעודדים אלימות, אתם. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> תגנו. תגנו. אתם לא מסוגלים. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> ראיתי את המדבקות שהדביקו על האוטו של חבר הכנסת רוטמן. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אתם המחנה הכי אלים שיש פה. אתם. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> האחרון, אחרי שהוא השפיל אותנו. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> תגני. תגני. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אתם בריונים ואלימים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> הוא השפיל אותנו, הוא הוציא אותנו החוצה. הוא לא קיים את – – – << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> תגידי: אני מגנה. אני מגנה אלימות. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> רגע, רגע, אז זה לגופו – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת, אני מוסיף עוד. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אז את מדברת לגופו של אדם? אני מדבר לגופו של הרעיון. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לאותו אדם שדיברת עליו. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> מתקפה צריכה לאפשר להתבטא. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מכבדים אנשים. מי שלא מכבד אותנו, שלא יצפה לכבוד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בוסו, אני מוסיף עוד דקה. חברת הכנסת ברביבאי. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> רק את עצמכם אתם מכבדים. רק את עצמכם. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לא נכון. לא נכון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קלנר. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> רק את עצמכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נשמעתם היטב, וכרגע אני מוסיף עוד דקה לחבר הכנסת בוסו. בבקשה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> ראיתי את המדבקות שהדביקו על האוטו של יושב-ראש ועדת החוקה, הקיפו אותו מכל הצדדים, ואז אמרתי לעצמי: את הדגל, את הסמל של רכב לא הוציאו, בשביל שאז יהיה מי שיגנה. כי היו כאלה דברים שדיברו עליהם. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מעניין באמת מי הוציא סמל של רכב. מעניין באמת. מעניין באמת מי הוציא סמל של רכב. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל, אדוני היושב-ראש, הממשלה הזו תמשיך לעשות את מה שטוב לאזרחי מדינת ישראל. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ואיפה הוא ישב, באיזה מעגל, בוסו. באיזה מעגל ישב זה שהוציא סמל של רכב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> "אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלהינו נזכיר". << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בוא נדבר על הסמל של הרכב. בוא נדבר על הסמל של הרכב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, די. תודה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אין מה לעשות, האפשרות היחידה זה בסופו של דבר לבוא ולהצביע, לבוא בבחירות, לא אלימות – לא מילולית ולא מעבר לכך. תודה רבה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לכל הצדדים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוריאל בוסו. יעלה כעת חבר הכנסת משה רוט, ואחריו – חבר הכנסת אוהד טל. עד ארבע דקות לרשותו של אדוני, בבקשה. << דובר >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה. ברשות היושב-ראש, כבוד ראש הממשלה, כנסת נכבדה, אלימות היא נושא חשוב, וכל הכבוד שהעלו את הנושא. נשים נרצחות – נושא חשוב. באמת שווה לדון בכך, לעשות כל מה שאפשר כדי למנוע את זה. אבל תרשו לי לצטט אמרה ששמעתי לפני כ-38 שנים מפי טומי לפיד, אבא של חבר הכנסת לפיד. היה לו ריאיון, הוא דיבר ברדיו, ואז הוא אמר משהו מאוד חכם. באותה תקופה היו מהומות בארצות הברית – לצערנו נהרג בן אדם שחור, והיו מהומות. והוא אמר ככה: לא אכפת לאנשים כשאנשים כושים נהרגים, והראיה היא שבאותה שנה נהרגו ברואנדה שני מיליון אנשים כושים, ולאף אחד לא אכפת. אלא מה אכפת לאנשים? שאדם שחור נהרג על ידי אדם לבן. זה מה שאכפת לאנשים. את המשפט הזה שמעתי ממנו לפני 38 שנים. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> לא הכרתי. << דובר_המשך >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >> משפט חכם. ולכן אני רוצה להגיד לחברי האופוזיציה, אלה שהביאו את הדיון: אם באתם לדיון הזה בשביל לזרוק סיסמאות וכאלה דברים, סתם לנגח, הרי אין לנו שיח. אבל אם אתם אנשים הגונים ורוצים באמת לדון בנושא, אני רוצה להגיד לכם שמעולם לא היה – ואת זה כל אחד מהציבור הערבי יודע – מעולם לא היה מישהו מהשמאל שעשה בשביל הציבור הערבי כדי להביא שלום ושלווה. מעולם. תמיד האלימות בציבור הערבי רק צמחה בתקופה של השמאל. תבדקו את הנתונים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה הקשר? << דובר_המשך >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נקודה שנייה – אתה צודק, זה לא קשור. אני אדבר על הנקודה השנייה. אנחנו חפצי חיים, אכפת לנו שאנשים נהרגים, אכפת לנו מאלימות, אבל באותה מידה היה צריך להיות אכפת לכל אחד מהאלימות המילולית והקשה שמוציאים נגד ציבור שלם, נגד הציבור החרדי, על לא עוול בכפם, סתם. המצור על גב' נתניהו – עשיתם צרחות על הנושא הזה? אני התביישתי שדבר כזה קורה במדינת ישראל. כשפוגעים בחברי כנסת, בחבר כנסת רוטמן, עשו צעקות? התביישתי שקורה דבר כזה. בכלל האלימות המילולית שקורית בשלושת החודשים, בארבעת החודשים האחרונים – לא היה דבר כזה במדינת ישראל מאז הסיפור עם השילומים של גרמניה, וגם אז לא פגעו באנשים. אם כן, אם חפצי חיים אנחנו, אני רוצה להגיד: אדרבה, קודם כול תורידו את כל האלימות בכלל, וממילא זה ישפיע גם על הציבור הערבי, זה ישפיע על כולם. בוודאי לא פותרים את הכול ביום אחד, אבל אני גם יודע שבממשלה הזאת יש תוכניות כדי למגר את התופעה של האלימות במגזר הערבי ובכלל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. יעלה ויבוא כעת חבר הכנסת אוהד טל, ואחריו – חבר הכנסת יצחק קרויזר. עד שלוש דקות לרשותו של אדוני, בבקשה. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, האלימות ומקרי הרצח בחברה הערבית הם רעה חולה הפוגעת בכולנו, על כך אין ויכוח. אין דבר נעלה יותר מקדושת החיים. עבורנו זהו ערך עליון. שמענו לאחרונה הקלטות מכל מיני פורומים סגורים שאומרים שהאלימות בחברה הערבית היא חלק מהתרבות ואין מה לעשות כנגד הדבר הזה. ובכן, אני לא מקבל את האמירה הזו. כולם רוצים לחיות, כולם רוצים להתפתח, כולם רוצים לחיות בכבוד הראוי, ומגיע לכולם לעשות זאת. אנחנו רואים את המציאות, אנחנו רואים את ההשתלבות של החברה הערבית במקומות רבים – בבתי החולים, באוניברסיטאות ובמגוון תחומים מכבדים ומכובדים. זוהי מגמה שאנחנו צריכים רק לברך עליה. המלחמה שלנו בפשיעה ובאלימות נמשכת. אנחנו לא מזניחים, ואנחנו מזדעזעים מכל מקרה רצח מחדש. אני רוצה להזכיר לכם שרק בתקציב האחרון שהעברנו בשבוע שעבר הוספנו 9 מיליארד שקלים תוספת לביטחון הלאומי, להוסיף 4,850 תקנים למשרד לביטחון לאומי. התקנים הללו, הכסף הזה, נועדו בדיוק למטרה הזו – להילחם מלחמת חורמה באלימות. אבל אתם יודעים מה? אם כבר מחפשים אצבע מאשימה, צריך להפנות אותה אך ורק אליכם, חברי הכנסת מהרשימות הערביות. הרי אתם אלה שמשרישים את התמיכה בטרור ואת המאבק נגד מדינת ישראל, אתם אלה שמובילים ומחנכים את הציבור הערבי לפעול כנגד המדינה, שלא להקשיב למשטרת ישראל ולחוקי המדינה, ואנחנו פועלים כדי לשנות בדיוק את זה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה לא נכון? בסדר. אבל ברוך השם, הציבור איננו טיפש. הוא מבין בדיוק מי דואג לציבור ומי עושה פוליטיקה על גבו. הרי אנחנו רואים שמבחירות לבחירות – וברוך השם, היו לא מעט בתקופה האחרונה – הכוח הפוליטי שלכם רק הולך ויורד. הציבור שלכם מאס בכם. אתם הרי לא באמת שם בשבילו. שנה וחצי חלקכם הייתם חלק מהממשלה, נציגיכם קיבלו המון כספים. לאן כל זה הלך? למה בשטח לא ראינו שום שינוי? אזרחי ישראל מהחברה הערבית, אני פונה אליכם: אנחנו פה גם בשבילכם. אני יכול לומר לכם בבטחה כי ממשלת הימין, שתחזיק ארבע שנים, בעזרת השם, בראשותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו יחד עם כל מפלגות הקואליציה, תדאג לביטחונכם הרבה יותר מהפוליטיקאים הציניים מהמפלגות הערביות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום. << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש לנו הרבה עבודה, אבל אפשר להספיק הרבה בארבע השנים הקרובות. אנחנו רק בתחילת הדרך. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת אוהד טל. יעלה ויבוא כעת חבר הכנסת יצחק קרויזר, ואחריו – חבר הכנסת חמד עמאר. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה. אדוני ראש הממשלה, אדוני היושב-ראש, שרים, כנסת נכבדה, 37 שנים חלפו מאז 6 באוגוסט 1984. החייל משה תמם נפרד מחברתו ועולה לאוטובוס מטבריה לבית ליד, ומשם עולה על טרמפ שמציע את עזרתו לחייל. ברכב יושבים ארבעה רוצחים, כולם מחבלים מהחזית העממית. תוך כדי נסיעה החייל משה תמם נכפת בידיו ונכלא למשך יומיים במטע זיתים בשומרון במטרה להבריחו לסוריה, אולם מהחשש שמא ייתפס בדרך הם מובילים את החייל משה תמם לפרדס ליד מבוא דותן ויורים בו כמה יריות. בירייה הראשונה, אדוני היושב-ראש, הם פוצעים אותו, ואחרי שהוא שוכב על הקרקע פצוע, מכוונים אקדח לחזהו ויורים בו למוות. לאחר ארבעה ימים נמצאה גופתו של תמם כשעליה סימני אלימות קשים. שנתיים לאחר מכן נתפסה החוליה ונידונה למאסר עולם. 35 שנים בלבד ריצו ארבעת האסירים את עונשם. במהלך שהותם בכלא פנו האסירים בבקשה לחון את עונשם; פעמיים הם נדחו, אולם בשנת 2012 החליט הנשיא דאז שמעון פרס לקצוב את עונשם, וחנן את שלושת האסירים מתוך הארבעה לשחרור לאחר 35 שנות מאסר. על וליד דקה, המחבל הרביעי, זה שירה למוות במשה תמם, נגזרו שנתיים נוספות, מאחר שהוא נתפס כשברשותו מכשיר סלולרי שהוברח לו – לא פחות מאשר על ידי חבר כנסת לשעבר ממפלגת בל"ד. רק לפני כמה ימים חגגנו את חג השבועות, חג מתן תורה; קיבלנו את התורה, שהיא קוד המוסר ההתנהגותי שעל כל אדם לנהוג לפיו ולציית לו, היא מהות קיומנו, ועל פיה אנו מתנהלים בכל אורחות חיינו, בין היתר במערכת הצדק והמשפט. בחג השבועות אנו קוראים בין היתר את מגילת רות, משום שבתורה שניתנה לנו, יסוד עיקרי בה הוא החסד, וכך במגילת רות. לצד ערכי החסד התורה לימדה אותנו ערכים נוספים במוסר, וישנו ביטוי נפוץ שמקורו בחז"ל: ככל שנעשה רחמן לאכזרים, לסוף נעשה אכזר לרחמנים. הפירוש שלו: אם אדם מנסה לרחם על אנשים שלא מגיעים להם רחמים, בסופו של דבר זה גורם לו להתאכזר לאנשים שדווקא מגיעים להם הרחמים. הרוצח וליד דקה טרם סיים לרצות את עונשו – גם את זה שקוצר ונקצב על ידי נשיא המדינה המנוח – והוא אמור להשתחרר בעוד שנתיים. המחבל חלה במחלה סופנית וביקש מחווה מוועדת השחרורים, למות בחיק משפחתו. אף על פי שהחוק אוסר זאת, ועל אף המחאה הציבורית והתנגדות הפרקליטות לעניין, בשבוע שעבר נקבע דיון מוקדם בוועדת השחרורים, וכאמור, וליד דקה משתחרר כמחווה אנושית על מנת לסיים את חייו בקרב משפחתו. אותו וליד דקה שביקש את חמלת ועדת השחרורים לא חמל ולו לרגע על החייל משה תמם כאשר כרע ונפל לאחר פציעתו, וירה בחזהו כדור נוסף והרגו. מפלגת עוצמה יהודית אומרת שדינם של אותם אכזרים הוא גזר דין מוות. זה הצדק שאנו מאמינים שצריך להיעשות מול אותם רוצחים שפלים. בהיעדר גזר דין מוות אנו אומרים שדינו של אותו מחבל ושל אותם מחבלים שפלים – למות בכלא. אין כאן מקום לרחם על אכזרים – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – שמא נתאכזר חלילה לרחמנים. אדוני היושב-ראש, לסיום, אדוני ראש הממשלה, היה מאוד קשה אתמול שלא להתייחס למופע האימים שראינו באוניברסיטת תל אביב – ניסיונות לפגוע בחבר כנסת, יושב-ראש ועדת החוקה, חבר הכנסת רוטמן. אך יותר קשה היא השתיקה של חברינו מהאופוזיציה. אני מקווה שכולנו נלמד לקח לפני שנצטרך להתמודד עם אסון. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת יצחק קרויזר. יעלה ויבוא כעת חבר הכנסת חמד עמאר, ואחריו – חבר הכנסת וליד טאהא. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – כבוד ראש הממשלה, מאז שהושבעה הממשלה שאתה עומד בראשה, היא מתעסקת רק בדבר אחד: להפוך את אזרחי ישראל לאזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב'. אבל יש מעל 100 בני אדם שלא נוכל להגדיר אותם לא אזרחים סוג א' ולא אזרחים סוג ב'. אתה יודע למה, אדוני ראש הממשלה? כי הם מתים, הם נרצחו, ואנחנו לא יכולים להגדיר אותם. אני רוצה לשאול אותך, אדוני ראש הממשלה: מוכר לך השם אדיר גאנם? אני בטוח שלא, והוא גם לא אומר לך כלום. אדיר גאנם הוא המאבטח של ראש העיר טייבה, מאבטח דרוזי יוצא צבא, שנרצח בדם קר על ידי רוצחים שפלים, וגם נעשה בו וידוא הריגה. מה עשיתם? כלום. במדינה נורמלית כל מערכת הביטחון הייתה צריכה לעמוד על הרגליים ולתפוס את הרוצחים השפלים האלה, אבל במדינת ישראל יש אזרחים סוג א' ויש אזרחים סוג ב'. אתה יודע, ראש הממשלה, שבמדינת ישראל הביטחון האישי של אזרחי המדינה הוא אפס? אתה יודע שאנשים מפחדים לצאת לרחובות? אתה יכול לזלזל, כבוד השר, אבל אנשים מפחדים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא מזלזל. << קריאה >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> אני לא מזלזל. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנשים מפחדים במדינת ישראל, לא רק ערבים – ערבים ויהודים כאחד מפחדים. << קריאה >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> במפלגה שלך עשיתם קמפיין נגד הערבים אזרחי ישראל – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ערבים ויהודים מפחדים – הם מפחדים לצאת מהבית – – << קריאה >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> אתה יודע מי מסית? המפלגה שלך – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – הם מפחדים לשלוח את הילדים שלהם לגן. במדינה נורמלית – – – << קריאה >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> המפלגה שלך עשתה קמפיין מסית נגד הערבים. אתה מדבר? << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> במדינה נורמלית יש שלטון מקומי ויש שלטון מרכזי; במדינת ישראל יש את השלטון של ארגוני הפשע. << קריאה >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> אל תטיף לנו. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתם יודעים שבמדינת ישראל כמעט אין עסק שלא משלם דמי חסות? אין עסק שלא משלם דמי חסות במדינת ישראל. << קריאה >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> אתם עשיתם על זה קמפיין. מה עשיתם? מה עשיתם? << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ומה אתם עשיתם? לא עשיתם כלום בנושא. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> ואתה כשר בלי תיק במשרד האוצר דאגת להמשיך לשלם להם פרוטקשן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרים הנכבדים – אני אתן לך, אני אתן לך, אני עוצר את הזמן. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – לא היה כמעט מה להוריד – – – << קריאה >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> אתם עשיתם קמפיינים שלמים – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרים הנכבדים אקוניס וקרעי, חברת הכנסת שרון ניר – זו לא שעת שיחה, רבותיי. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני ראש הממשלה – – – << קריאה >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> אתם עשיתם – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רשות הדיבור היא של חבר הכנסת חמד עמאר, השר אקוניס. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עשייה – כלום. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני ראש הממשלה, אני רוצה לתת לך עצה; בדרך כלל אני לא נותן עצות לאנשים: אני מציע לך לשלוח את השרים שלך וגם את צמרת המשטרה של מדינת ישראל, מהמפכ"ל לספ"כ שלו, וכל הקצונה הבכירה, לדובאי, ללמוד איך מפענחים רצח תוך פחות מ-24 שעות. מעל 81 נרצחים ערבים, ואחוז הפענוח – אפס. אומרים: פענחנו עשרה מקרים – בעשרת המקרים אלה אנשים שבאו והסגירו את עצמם. תלכו ללמוד מדובאי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. יעלה ויבוא כעת חבר הכנסת וליד טאהא. אחריו – חבר הכנסת איימן עודה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, מכובדי ראש הממשלה, ב-1 במאי, לפני קצת פחות מחודש, בדיוק בדיון של 40 החתימות, עליתי לכאן ודיברתי על מספר הרציחות עד אז בחברה הערבית. ראש הממשלה, המספר אז עמד על 64 נרצחות ונרצחים; היום, קצת פחות מחודש מאז הפעם הקודמת, מספר הנרצחות והנרצחים בחברה הערבית עומד על 82. חמישה חודשים עוד לא עברו, ויש 82 נרצחות ונרצחים בחברה שטובעת בדמה. ראש הממשלה, מינית שר שלא מתאים לתפקיד. אני לא רוצה להתנגח בך פוליטית, אין לי כוונות כאלה. אני אומר לך, לי – וכמוני לכל מנהיגי החברה הערבית וכנ"ל ראשי המועצות, ראשי הערים – אין שיח עם השר שמינית. הוא לא יודע לעשות את זה עם החברה הערבית, כי הוא אויב מושבע של החברה הערבית, לפי ההצהרות שלו. הוא כל הזמן רק מטיף לשנאה, מאשים אותנו, אז אין לו יכולת להיות בקשר ובשיח עם החברה הערבית. ראש הממשלה, אתה נושא באחריות הישירה על כל אזרחי המדינה ועל כל שרי הממשלה, ואתה זה שצריך לקחת פיקוד, אתה זה שצריך לכנס צוותים, אתה זה שצריך לעמוד בראש צוות מיוחד שיתכנס בכל שבוע כדי לדון איך מונעים זליגת נשק מבסיסי צבא לידי הילדים והצעירים; איך מונעים זליגת נשק מתחנות משטרה לידי צעירים; איך אוספים את מאות אלפי כלי הנשק. ראש הממשלה, אנחנו מדברים על מספרים מזעזעים של כלי נשק שמסתובבים בידיים של ילדים צעירים, 15, 16, 17; אין לו מושג איך מתנהל שיח, הוא רק בא במגע עם מישהו, וכבר חושב לירות עליו. הנגישות הזו של נשק היא גם אחריות שלך, ראש הממשלה. מישהו צריך לעשות את זה. אתה צריך לעמוד בראש הצוות המיוחד, לכנס אותו בכל שבוע כדי לבדוק נתונים, לראות מה נעשה, מה לא נעשה, לבדוק איך זולג הנשק מבסיסי הצבא והמשטרה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לסיום, בסופו של יום לא יעזור לאף אחד – ההיסטוריה תכתוב שבתקופתך נרצחו כל כך הרבה אזרחים חפים מפשע, ואתה לא קמת ולא זעקת אתם זעקתם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ווליד טאהא. יעלה ויבוא חבר הכנסת איימן עודה, ואחריו – חברת הכנסת מרב מיכאלי. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, ראש הממשלה בנימין נתניהו, קובי שבתאי, מפכ"ל המשטרה, אמר שהרצח הוא טבע הערבים. אבל הוא לא שאל את עצמו למה משנת 1948 עד שנת 2000 היינו 4.9% מהנרצחים במדינה, ומשנת 2000 עד עכשיו אנחנו 67% מהנרצחים במדינה. הוא לא שאל את עצמו מה ההבדל בין פלסטינים אזרחי מדינת ישראל לבין פלסטינים בגדה המערבית, בעזה או בירדן. הנרצחים בקרבנו בתוך מדינת ישראל הם פי שבעה מהנרצחים בגדה המערבית, בעזה ובירדן. יכול להיות שהמשטרה הפלסטינית יותר חזקה מהמשטרה הישראלית? יש לה תקציבים, יש לה כלים ואפשרויות יותר מלמשטרה הישראלית? ראש הממשלה, אתה צריך לדעת שמשנת 1948 עד שנת 2008 מספר הנרצחים הערבים היה פחות ממספר הנרצחים מאז שנהיית ראש ממשלה, משנת 2008 עד עכשיו. למה? אנחנו איבדנו את המבנה המסורתי ולא הרווחנו את המדינה. אין מדינה. זה טוב שנפסיד את המבנה המסורתי, אני בן אדם שתומך בחברה דמוקרטית אינדיבידואלית; זה טוב, אבל אסור להשאיר חלל ריק. מי שצריך להיות במקום המוסד הישן – כמו חמולה, למשל – זה המדינה בחברה המודרנית, אבל זה לא נמצא בקרב האזרחים הערבים. אם אני פונה לצעיר ערבי ואומר לו: למה אתה לא פונה למשטרה? הוא יענה לי: אבל הכנופיה תהרוג אותי. אין לו מענה, אין משטרה. אני רוצה להגיד לך שבכל מקום בעולם מי שאחראי לטפל בכנופיות פשע מאורגן ובנשק בלתי מורשה זה המדינה. אנחנו רוצים לחיות בחברה ללא נשק, ללא נשק. לא רוצים נשק. מי שאמור לטפל בכל מקום בעולם זה המדינה. ראש הממשלה, אתה בעצמך היית בוועדה שיזם אותה חברי אחמד טיבי. ישבה אישה מאום אל-פחם – ואתה זוכר את המקרה – אמרת לה: אני אטפל. לא טיפלת לא במקרה ההוא ולא במקרים אחרים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> במחזה ערבי, תיאטרון, אמר אחד למושל שהבעיה שלנו – (אומר בערבית ומתרגם:) – הבעיה שלנו לא אצלך, הבעיה שלנו היא איתך. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת איימן עודה. תעלה ותבוא חברת הכנסת מרב מיכאלי, ואחריה – חבר הכנסת אבי מעוז. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה, אדוני. בשנת 1983 נסעתי במשלחת הצופים לארצות הברית. מכיר את זה, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא זכיתי, אבל מכיר. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> כן, זאת אכן חוויה שהיא זכות גדולה. את נוסעת בתור בחורה צעירה בצופים כדי להכיר לקהילה היהודית האמריקאית יותר טוב את מדינת ישראל ולספר על נפלאותיה. אחד הדברים שהייתי חוזרת ומספרת לכל היהודיות והיהודים האמריקאים הרבים שפגשתי הוא שאומנם מדינת ישראל מאוימת, ולצערי יש לנו מלחמות ואנחנו עומדים בפני אתגרי טרור, אבל אלימות בתוך המדינה כמו שיש בארצות הברית, כמעט שאין אצלנו; אין רציחות ברחובות, אין אנשים שבאים ויורים פשוט באנשים באמצע מקום אזרחי, זה כמעט שלא קורה. מבחינה אזרחית יש לנו ביטחון אישי רב ברחובות שלנו. היום אנחנו במצב שהאלימות ברחובותיה של מדינת ישראל משתוללת באופן כזה שאין לאזרחיות ואזרחי ישראל ביטחון אישי מינימלי – מספרים מטורפים, מטורפים, של נרצחות ונרצחים. וברור שהרוב המכריע בהם הם אנשים שבאופן מובהק הממשלה הזאת תופסת אותם כשווים פחות: קודם כול, בראש ובראשונה, החברה הערבית; שנית – נשים. המספרים הם יותר מכפול ממה שיש בשנה רגילה, יותר מכפול ממה שהיה בשנה שעברה באותו זמן עצמו. ממשלה שהעבירה היום החלטה שאומרת שהיא מחויבת לערכי הציונות לפי חוק הלאום – אז יש לי חדשות בשבילך, אדוני היו"ר ואדוני ראש הממשלה, שהממשלה שלו העבירה את ההחלטה המגעילה והשקרנית הזאת: חוק הלאום הוא חוק לא ציוני, משום שהציונות שכתובה בהצהרת העצמאות של מדינת ישראל – כתוב בה: מדינת ישראל תקיים שוויון הזדמנויות – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – שוויון ללא הבדל דת, גזע ומין. תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> ואתם לא הסכמתם להכניס לחוק הלאום את המילה "שוויון". אתם הכנסתם להחלטה הזאת היום אפליה – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני עוצר את הזמן. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> הרסתם את הציונות. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – אפליה לטובת מי שבכלל לא מחזיקים מעצמם ציונים, שמעולם לא הכירו בציונות או במדינת ישראל ככזאת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מיכאלי, חברת הכנסת מיכאלי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> ואתם קוראים לעצמכם ציונים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מיכאלי, אני עוצר את הזמן. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> על מה את מדברת? על מה את מדברת? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחברי הכנסת. רשות הדיבור של חברת הכנסת מרב מיכאלי בלבד. תודה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. הצהרת העצמאות של מדינת ישראל היא טקסט מושלם, טקסט מדהים של עם שקם בארצו, עם כל ההיסטוריה, עם כל המורשת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, תודה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> העם היהודי, יהודי. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> העם היהודי שקם בארצו – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אני יודע שזאת מילת גנאי בשבילך. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – ומבטיח להקים פה מדינה שנותנת שוויון לכל אזרחיותיה ואזרחיה. אבל אתם לא לא מזהים שוויון – אתם מזהים שוויון ועובדים נגדו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> זה בא לידי ביטוי במחיר נורא – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – איפה בהצהרת העצמאות יש לנו – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – מחיר דמים של נשים, של גברים, של אזרחיות ואזרחים ערבים ויהודים. בושה, בושה, בושה לכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, ואחריו – חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> את בושה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לכי כבר, לכי למפלגת העבודה. הרסת אותה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אפילו בשמאל לא רוצים אותך. << קריאה >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> מפלגת העבודה הישראלית. את מבישה את תולדות מפלגת העבודה, לכן את לא עובדת את אחוז החסימה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – אפילו בסיעה שלך לא רוצים אותך. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מפלגת העבודה מפלגה ציונית. הרסת אותה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרים וחברי הכנסת מתבקשים לחדול. תודה. תודה רבה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, חבריי השרים, כנסת נכבדה, מזה כמה שנים ישנה מחלה קשה שתוקפת שוב ושוב את מחוזות השמאל ושמה ביביפוביה. מייד אחרי הבחירות האחרונות המחלה התפרצה ביתר שאת והתחילה להופיע בשיטת הקולבים – בכל פעם מוציאים קולב חדש לתלות עליו את הביביפוביה. פעם אני הקולב, עם ההפחדות על תקציב של 2 מיליארד שקלים במשרד החינוך שכביכול היה אמור לעבור לשליטתי; הקולב הבא היה הרפורמה לתיקון ההפיכה המשפטית של אהרן ברק; בהמשך קרן הארנונה הפכה לקולב התורן וזכתה לגינויים חריפים; אז הגיע לתפקיד הקולב לביביפוביה הציבור החרדי, כשמציירים את ההסכמים הקואליציוניים כשוד וביזה, עם רמיזות לתקופות אפלות וביטויי דה-לגיטימציה כלפי ציבור שלם. כמה לפיד, בנט וליברמן היו מוכנים לתת לחרדים כדי שייכנסו לממשלה שלהם? אבל כמו שלפיד אוהב לומר, זה לא אותו דבר. מדובר באנשים אחרים. ואז הגלגל חוזר, ושוב אני הקולב. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> רגע, רגע, לפיד לא נמצא פה, תחכה שהוא יבוא. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> הוא נמצא, הוא נמצא, הוא שמע טוב. כל אמצעי כשר במסגרת הביביפוביה. איך אתם מכנים אותי, הומופוב? ועם הכינוי הומופוב מגיעים כמובן הכינויים הנלווים: גזען, חשוך, שוביניסט, מיזוגן, שטוף שנאה. הסתכלתם פעם במראה? ראיתם מה הביביפוביה גרמה לכם? איזו גזענות מכוערת כלפי הציבור החרדי; אילו אמירות חשוכות בפריים-טיים, אני אפילו לא רוצה לחזור עליהן; איזה ביזוי והשפלה של נשים כשהן לא מהמחנה הנכון, כמו למשל אשת ראש הממשלה, הגב' שרה נתניהו, או השרות דיסטל וגולן. כמה שנאה יש לכם כלפי כל מי שלא מהמחנה שלכם. כמה שנאה לכל דבר שריח של יהדות, לאומיות או משפחה נודף ממנו. אני מאוד מקווה שהביביפוביה שלכם היא לא מחלה חשוכת מרפא ושתימצא במהרה התרופה המתאימה. אתם יכולים להמשיך ולחפש עוד ועוד קולבים. אנחנו נמשיך לפעול לטובת עם ישראל ומדינת ישראל; בשביל כך קיבלנו את אמון העם. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת אבי מעוז. תעלה ותבוא חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, ואחריה – חבר הכנסת בועז ביסמוט. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום לפני 27 שנים נבחרת אתה, ביבי, לראשונה לכהן כראש ממשלת ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הבטחת כלכלה ליברלית, צמצום פערים, חיזוק מערכת המשפט ומאבק נגד השחיתות השלטונית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כבוד לראש ממשלה, באמת. מינימום של כבוד בשם. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמה תקווה, ביבי, כמה התרגשות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כבוד לראש הממשלה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> תני כבוד. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמה האמינו בך אז, ביבי, כמה האמינו לך אז. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תקראי לו ככה, זה ראש ממשלה, יש כללים. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמה אתה, ביבי של אז, היית בז למוסוביבי של היום. כמה כל הסביבה שליוותה אותך לאורך כל הקריירה שלך מאוכזבת ממך היום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תני כבוד לראש הממשלה. מה זה? תשמרי על הכבוד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הם אמרו לעצמם שהם מתרצים עבורך בגלל שהיית מדינאי גדול, כי במקביל ידעת להילחם על משק עובד ולא על מדיניות של קצבאות ובטלה. אז, ביבי, אנשים האמינו לך – – << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה היא קוראת לו בשם הפרטי? << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כי ידעת להתרחק מהכהניסטים, מתומכי הטרור היהודי. מההומופובים ומהשוביניסטים ברחת כמו מאש. ואז, ביבי – – << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא ראש הממשלה, מה זה? מה זה? בושה. תתביישי. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – עבור בצע כסף וסיקור אוהד אתה הלכת והפכת את עורך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די כבר, זה ראש ממשלה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה. טיפת אמון. הוא ראש ממשלה בישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא ראש הממשלה שלך. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הפכת את עורך והפכת את הכהניסטים לנותני הטון בממשלה שלך. אתה, ביבי, כשעוד היית נתניהו של פעם, הובלת מסיבת עיתונאים יחד עם התנועה לאיכות השלטון ונגד השחיתות השלטונית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא ראש ממשלה גם בשבילך. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אתה, מוסוביבי של היום, מבעיר את ישראל כדי להימלט מהמשפט שלך, והפכת את הממשלה שלך לעיר מקלט לעבריינים. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תתביישי. איזה בושה. בושה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הליכוד של פעם, ביבי, הכניס לתוכנית הפעולה שלו את חיזוק בג"ץ ושלטון החוק. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תתביישי. תרדי מהדוכן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי, עד כאן. תודה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אתה, מוסוביבי של היום, מנסה להשתלט על השופטים, על הייעוץ המשפטי, על הכנסת ועל הממשלה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> איזה בושה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> במקום מנהיג צ'רצ'יליאני קיבלנו קריקטורה של קליגולה או נירון קיסר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ראש ממשלה בישראל. ראש ממשלה. מה זה? << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו, אם היה מדובר רק בך, ביבי, באופן אישי, כאישיות שהתקלקלה, זה כנראה לא היה כל כך מעניין. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> בושה, בושה, בושה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני לא מצליחה לדבר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הצלחת להמשיך לדבר יפה מאוד. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל הנזק שאתה גורם היום מאיים לרסק את מדינת ישראל ואת הערכים שבשמם היא הוקמה. ביבי, לא צריך להיות בן של היסטוריון כדי לדעת איך ההיסטוריה תשפוט אותך ואת המוסוביבי שהפכת להיות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא ראש ממשלה גם בשבילך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> 27 שנים זה יותר מדי. נגמרו התירוצים. נתניהו של פעם היה מבין את זה בעצמו והולך, ולא מנסה להעלות מדינה שלמה כקורבן על מזבח האינטרסים המשפטיים או המשפחתיים שלו. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> בושה. את מביישת את הדוכן. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. ביבי, אנחנו עומדים פה 27 שנים מהיום שבו נבחרת לראשונה. במילה אחת – אכזבת. אם נשארה בך אפילו טיפה מנתניהו של פעם, עצור. לך. שחרר אותנו מעולו של מוסוביבי, כי מגיע לעם הזה יותר. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תרדי מהדוכן. בושה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת בועז ביסמוט, ואחריו – חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לפי התקנון, צריך לקרוא "ראש ממשלה". הוא לא החבר הפרטי שלך. אזרחי מדינת ישראל רואים גם אותך, ואת תקראי לראש הממשלה "ראש ממשלה". זה לא מכבד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ארבע דקות לרשותו של אדוני, בבקשה. << דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, צריך אולי להזכיר, אז אדוני ראש הממשלה – לשנן, להזכיר. דווקא הרבה שנים, אני מופתע שהם שכחו, לא יודעים. כל ילד בן ארבע יודע. זה מפתיע. לא נורא. אני רואה את הנושא של הדיון היום ואני זוכר, אדוני ראש הממשלה – אגב, זה גם די כיף להגיד את זה – ריאיון שהענקת מתישהו באפריל 2022 לערוץ 14. כן, 14, מה לעשות. נדמה לי שעשית את זה במסגרת תוכנית שנקראה "אולפן חמישי". הנושא היה בין היתר האלימות בחברה הערבית, הנושא הזה עלה יחד איתך. אין ספק, כולנו פה מסכימים, גם החברים בסיעת הליכוד, זה קונסנזוס – סוגיה כאובה, ללא ספק. כולנו מסכימים שטרגדיות נוראיות מתרחשות במדינה שלנו בחברה הערבית. אנחנו לא מתנערים. אבל באותה תוכנית שאני מדבר עליה, אדוני, עלו טענות – אגב, גם בערוץ 14, אתה יודע, יש ביקורת, מקשים עליך גם שם – היו שם טענות שלמעשה כבר בשנים שבהן אתה היית בשלטון, כשהליכוד היה בשלטון, האירועים האלה התפתחו והתעצמו. יותר מזה, נאמר לך שם שלנגד עינינו קמה לנו "בדואיסטן", המדינה הבדואית הראשונה בעולם, ודווקא זה קרה במשמרת שלך – בנגב שלנו, במשמרת שלך. וכמובן, חשבתי לעצמי, הסתכלתי ואמרתי: אלוהים אדירים, גם באלימות בחברה הערבית – אם לא ידעת, אדוני, עכשיו אתה יודע – גם בזה אתה אשם. גם זה תוצר של שנות כהונתך. כי אתה יודע שרק בעקבות זה – את זה אני אומר לאותם אלה שטרם הבינו שאתה ראש הממשלה – כנראה רק בעקבות זה שהרסת את הכלכלה, חירבת את הדמוקרטיה, לא נלחמת בטרור הפלסטיני, לא חתמת על הסכמי שלום, לא סייעת לשגרירות האמריקאית לעבור לירושלים, וכמובן, לא תרמת כלל לביטחון בחברה הערבית – בגלל זה ורק בגלל זה נענשת, קיבלת עונש ונשלחת להרכיב ממשלה שישית. כי הציבור הרי מטומטם; התבונה, החוכמה – רק לאליטות במדינת ישראל. הציבור לא מבין שום דבר. אני יכול להמשיך. בתשובה על הטענה, אדוני, אמרת דבר כזה לערוץ 14, כן, ערוץ 14: אנחנו עשינו דברים, ויש עוד הרבה מה לעשות, אבל אנחנו הלכנו לכיוון הנכון. אני – אתה, לצורך העניין, אדוני ראש הממשלה – פתחתי 11 תחנות משטרה במגזר הערבי. ואכן, אם בוחנים את החלטת הממשלה 922 מ-2015, אנחנו מגלים החלטה חשובה – להקים תחנות משטרה נוספות בתוך יישובי התוכנית, ואפשר למנות אותן. אם אתם רוצים, אני יכול למנות אותן – נחסוך את זה מכם, כי זמני קצר. אני לא אאריך בקשיים. << קריאה >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> לא לא לא. תמנה אותם עד הסוף. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אמנה, אין שום בעיה: ערערה בנגב, כפר קאסם, מג'ד אל-כרום, כפא כנא בגליל המערבי, טירה; דובר המשטרה אף מנה חמש נקודות נוספות: תבור, מע'אר, כפר מנדא, טובא-זנגרייה וג'לג'וליה. אני לא אאריך בקשיים שממשלות הליכוד עברו כדי להביא את אותה תוכנית חשובה, את המקלות בגלגלים של חברי הכנסת הערבים, אלה שיושבים פה, שמתיימרים לייצג את אזרחי ישראל הערבים. ראשי היישובים התנגדו להקמת תחנות המשטרה, וחברי הכנסת הערבים התנגדו לחוק שיאפשר הקמת תחנות גם ללא אישור ראשי היישובים. בסוף גם את החוק הזה העברנו. עכשיו, אתה יודע, אדוני, שכשאתה מדבר, מתראיין, פונה לתקשורת – מה לעשות? דווקא כשאתה תהיה על המרקע, יש איזה משהו יפה, קוראים לו בדיקת עובדות; אגב, בלעדי לך, אני מרגיע אותך. ואגב, כאשר אמרת את זה – יש עיתון בישראל בשם "גלובס" ויש לו משרוקית, היא בודקת עובדות. היא לא תמיד חסה עלינו; להפך, היא אפילו קשה איתנו. ומה לעשות? הם אמרו שבכל מה שאמרת – אמת דיברת. זאת אומרת שמה שאני אומר עכשיו עבר את המבחן של התקשורת הישראלית: ראש הממשלה דייק בעובדות. אני גם זוכר, אדוני, שלפני הקמת הממשלה הקודמת אמרת: אל תהרסו יותר מדי, שלא יהיה לנו יותר מדי מה לתקן. אז בתקופת הממשלה הקודמת, רק שתבינו, הוקמו ארגוני הטרור המקומיים בערי יהודה ושומרון הערביות. הדבר לא קרה בוואקום, מה לעשות? גנץ בנה על מחמוד עבאס – כן, זה שמעורב ברצח הספורטאים במינכן – שיילחם בטרור, ומה לעשות? זה התפוצץ לנו בפנים. בניגוד לממשלה הקודמת, הממשלה שלנו נלחמת בטרור הערבי ולא נותנת לו לגיטימציה; אצלכם, חברי האופוזיציה, מחבקי מחבלים ישבו בקואליציה. אצלם – אצלכם, אם תרצו – מארחים את מחמוד עבאס בבית בראש העין; אצלנו – ואני אומר את זה בקול רם – את דגלי ארגון הטרור אש"ף אנחנו מוציאים מחוץ לחוק. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> הממשלה הקודמת לא הצליחה להעביר את החוק שמאפשר להיכנס לבית כשיש חשד להחזקת כלי נשק בו. אנחנו, מה לעשות, העברנו את החוק כהוראת שעה כדי לאזן ולהגן על זכויות הפרט, לצמצם את כלי הנשק הלא-חוקיים, כדי לצמצם את תופעת הרצח שמטרידה את כולנו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יודע שזמני קצר. אז כמובן גם לא שמענו את הביקורת של האופוזיציה על המשמר הלאומי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> ומירב, אני שמח שאת פה עם קריאת ביניים, כי כשהאופוזיציה מציעה משמר לאומי, זה חיובי; כשאנחנו מציעים, זה שלילי. ולסיכום אני אגיד: כדי לפתור את הסוגיה הכאובה של רצח בחברה הערבית – אני אומר, הסוגיה כאובה, צריך להשקיע, אך גם לדרוש שינוי עומק וגם הכרה במדינה. אי-אפשר להתנגד להקמת משמר לאומי, להניף דגל של רשות עוינת, לזלזל בחוק, לצעוק "אפרטהייד", ובו בזמן לזעוק לדגל ישראל שיגן עליך. זה דורש שיתוף פעולה. זה שינוי שצריך וחייב לבוא מבפנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת בועז ביסמוט. תעלה ותבוא חברת הכנסת מירב בן ארי, ואחריה – חבר הכנסת דן אילוז. עד שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני ראש הממשלה, כנסת נכבדה, את הדיון בנושא האלימות אני רוצה, ברשותכם, להקדיש לאלימות נגד נשים. מתחילת השנה נרצחו 16 נשים. אדוני ראש הממשלה, אתה יצאת ממקלט לנשים מוכות בנובמבר 2020 ואמרת: אני אומר לנשים: אל תשבו בבית, אל תקבלו את זה כדבר מובן מאליו. זה קורה – תעשו משהו, תודיעו, תדווחו, תצאו. לא צריך לחיות ככה. אנחנו נעשה הכול כדי לעזור לכן. אני מבקש לספר לכם שאני בא עכשיו מסיור מטלטל – אין מילה אחרת – שערכנו רעייתי ואני במעון של נשים מוכות בירושלים. אבל גיליתי שכמעט איננו עושים דבר לאלה שמחוללים את הפשע הזה. זה כאילו היינו מטפלים בטרור. זה טרור לכל דבר. אדוני ראש הממשלה, אתה קראת לאלימות נגד נשים "טרור לכל דבר". איך אתה ישן בלילה? איך אתה ישן כשהשר לביטחון יהודים, גברים – איך? יש לו חוק מוכן ממרץ. הוא אמר שהוא מביא תוך חודש. אנחנו ביוני. מה יעשו הנשים? למי הן יפנו? והשיא – עולה לפה השר ומקריא את השמות של הנרצחות. השיא. את שומעת, צגה? הוא מקריא את השמות והוא אומר – – – << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אני שומעת, אבל – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מצוין, תשמעי את זה, כי זה גם עליך ועל כל אחת שיושבת פה. איך את לא מתביישת? מילא הוא, מילא השר. תראי כמה זה פשוט. ככה זה נראה. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה צמיד שחור. זה צמיד, זהו, וזה מציל חיים, ובמקום להציל חיים אתן יושבות ומחכות. למי אתן מחכות? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למי את מחכה? הוא אומר שהוא יביא חוק ב-19 במרץ. איפה החוק? אנחנו ביוני. והשיא הוא שהוא אומר שהן לא התלוננו. איך הן יתלוננו? למה שהיא תתלונן? למה, מישהו יראה אותך? למה, מישהו יסתכל על הילדים שלה? מישהו יראה אם היא תירצח? מי יודע שהוא בא ומפר את הצו אם אין צימוד? אדוני ראש הממשלה, זה במשמרת שלך. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – אמיתי – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני יודעת שאתה מקשיב לי, כי בנאום האחרון שנשאתי אמרת לי שאתה מסוגל לעשות שני דברים במקביל. השרה לקידום מעמד האישה, למה את מפריעה לי כשאני מדברת על אלימות נגד נשים? למה? ככה נראה גם כל המשרד שלך. אני לא מצליחה להבין את זה. את השרה לקידום מעמד האישה. למה את מפריעה לראש הממשלה לשמוע את הנאום שלי על אלימות נגד נשים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גברתי, תם הזמן. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – היה מתוך הלב. זה לא היה, זו הייתה הצגה. את יודעת את זה טוב מאוד. הצגה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את, כל אחת מכן, נותנת לגיטימציה לזה שלא עובר החוק של האיזוק. זו הבעיה שלכן. מילא הוא, מילא, ממנה אני לא מצפה לכלום. אבל תעשי משהו. כמה אפשר? לאף אחד לא אכפת? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> את יודעת, זו הייתה הצגה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יורדת, אדוני. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחברת הכנסת בן ארי. יעלה ויבוא חבר הכנסת דן אילוז. אחריו – חבר הכנסת מאיר כהן. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לחכות או לעלות? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אחרי דן אילוז. לא, לא, אחריו. עד ארבע דקות לרשותו של אדוני, בבקשה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, כנסת נכבדה, אתמול הגעתי למסקנה עצובה: למרות ההצהרות של חברי האופוזיציה לתקשורת, אין להם שום כוונה להגיע להסכמות בנושא הרפורמה המשפטית. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה אומר את זה? << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיבי ותביני למה אני אומר את זה. אתמול קרה אירוע מחריד: ידידי חבר הכנסת שמחה רוטמן הגיע לפאנל באוניברסיטת תל אביב והותקף על ידי המון זועם. באוניברסיטה, מקום שאמור להיות מגדלור לחופש ביטוי, נרשם ניסיון השתקה שמזכיר תקופות אפלות שבהן רדפו אנשים בגלל תפיסת עולמם ודעותיהם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> צעקו עליו. << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, התמונות האלה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> החברים בצד הזה, הרעש נורא מפריע. בבקשה. << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, התמונות האלה – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> דן אילוז, אני צועק עליך עכשיו – אני תוקף אותך? << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הזכירו לי גם אירוע אחר מחריד לא פחות משנת 2002, שגם ראש הממשלה בטח זוכר. הייתי אז תלמיד תיכון מאוד פעיל בקהילה היהודית בקנדה, וקיבלתי הזמנה להגיע לשמוע את מי שהיה אז ראש הממשלה לשעבר, והיום הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. ראש הממשלה היה האדם המתאים ביותר להגן על ישראל בתקופת האינתיפאדה השנייה, ולכן הוא קיבל הזמנה לדבר באוניברסיטת קונקורדיה שבמונטריאול. אבל ביום המיועד לנאום פעילים אנטי-ישראלים יצאו לרחובות ומנעו ממנו להגיע לקמפוס ולדבר בעד ישראל. במקום להתמודד עם העובדות שראש הממשלה רצה להציג, הם העדיפו להשתיק אותו. אני כנער ישבתי באולם וחיכיתי לשמוע את דבריך, ולא זכיתי. אבל בסוף ניצחנו, אדוני ראש הממשלה. הינה, אני עומד כאן היום כחבר כנסת ומדבר איתך, ואתה מכהן שוב כראש ממשלה. כואב לומר, אבל הטקטיקות של השמאל הן אותן טקטיקות של הפעילים האנטי-ישראלים בעולם. אכן, השמאל כאן בארץ כבר אימץ שיטות של דה-לגיטימציה, קריאה לחרם והשתקה. אם הם לא אוהבים את מה שיש לצד השני להגיד, הם פשוט משתיקים אותו, והכול בשם ערכים של זכויות אדם ודמוקרטיה. גם אז וגם אתמול המהומות היו אולי של קומץ של מפגינים אלימים. אבל יש גם הבדל גדול: אז בקנדה גורמים מרחבי הקשת הפוליטית גינו את המהומות, וכאן – אפס גינויים מצד ראשי האופוזיציה. בתמימות פתחתי הבוקר את הטוויטר של ראש האופוזיציה יאיר לפיד. חשבתי שהוא יגנה את המהומות ויקרא לאיפוק, אבל לא – אפס גינויים. המשכתי ופתחתי את הטוויטר של יושב-ראש המחנה הממלכתי, חבר הכנסת בני גנץ. הרי הוא אמור להיות ממלכתי, לא? אז לא – אפס גינויים. במקום להוביל, להנהיג, גנץ ולפיד נותנים לקומץ של קיצוניים להוביל אותם. איך אתם אוהבים להגיד בהפגנות שלכם? בושה. ולכן, ברור שאין להם את האומץ הנדרש כדי לעמוד מול הקיצוניים שבמחנה שלהם ולהגיע להסכמות. הם ימשיכו לדבר במילים גבוהות ולא לעשות כלום; הם ידברו על אחדות בזמן שהם מעודדים פילוג. אם נצטרך להמשיך לקדם את החקיקה לבד מתוך הבנה שאנחנו שליחים נאמנים של אלו ששלחו אותנו לכנסת, זה יהיה בגלל היעדר המנהיגות שלהם – שלכם, אנשי האופוזיציה. כל עוד למנהיגי האופוזיציה יש אפס אומץ, לא נוכל להגיע להסכמות. משפט אחרון. אדוני ראש הממשלה, כפי שאפשר להסתכל אחורה ולראות שניצחנו את המתפרעים בקונקורדיה, בעזרת השם, נסתכל אחורה בעוד כמה שנים ונראה שניצחנו גם את המתפרעים אתמול בתל אביב, עם או בלי האופוזיציה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת דן אילוז. יעלה ויבוא חבר הכנסת מאיר כהן, ואחריו – אחרון הדוברים בשלב זה, חבר הכנסת אביחי בוארון. עד שלוש דקות לרשותו של אדוני, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני ראש הממשלה, אדוני יושב-ראש הכנסת, חברות וחברי כנסת נכבדים, אתם זעקתם בגרון ניחר, אדוני ראש הממשלה, שכשאתם תעלו, אתם תעשו סדר במגזר הערבי, תעשו סדר בנגב, תעשו סדר בכל מה שקשור לפשיעה ותחזירו את המשילות. החרה אחריך השותף שלך בן גביר, שאמר: אני בקסם יכול לשנות את המצב. אצלי זה לא יקרה. איפה אתם ואיפה ההבטחות שלכם, אדוני? איפה בן גביר ואיפה ההבטחות שלו? הן נמוגו כמו עוד הרבה מאוד הבטחות בחירות שלכם. אדוני, אני בוחר לדבר על הבדואים, ואני מבקש ממך שתקשיב; אם תרצה, אתה לא חייב. חבל ארץ הנגב, אדוני, הוא חבל ארץ שבו מתבצעת היום, כמו בהרבה מאוד שנים, הציונות המתחדשת. היישובים בנגב, היישובים היהודיים, פורחים פריחה יוצאת מן הכלל עם מנהיגות יוצאת מן הכלל, בדימונה, בבאר שבע, בירוחם, במצפה רמון, בערד, במועצות האזוריות בואכה אילת ובאילת. אבל לאט-לאט השטח הזה, אדוני ראש הממשלה, הופך לשטח אקסטריטוריאלי, אדוני היושב-ראש, שטח שהתנועה בו בלילה הופכת להיות כמעט בלתי אפשרית – אתה מכיר את זה; תשאל את הוריך, הם יספרו לך – שטח שבו אתה נוסע ואתה לא מאמין שאתה נמצא בתוך מדינת ישראל. מדהים שתוכנית יוצאת מן הכלל בהנהגתו של יואב סגלוביץ' – "מסלול בטוח" – נלקחה על ידי השר לביטחון הפנים ונשאר ממנה אפס, אדוני ראש הממשלה. כל התוכניות שהתחלנו, כל התוכניות בקבינט, כל מה שנעשה, כל הורדת רמת הפשיעה – הכול ירד לטמיון, כי אתם לקחתם את זה לידיים; כי במקום להתייחס ולהבין את גודל הבעיה, מתעסקים עם הפוליטיקה. גם חבריי מהליכוד שעלו לכאן – זה הרגע להתנצח קואליציה עם אופוזיציה? זה הרגע להבין שאנחנו חיים במדינה הזאת, והפשע לא יכול להמשיך לגאות. אדוני ראש הממשלה, זה לפתחך. מספר לי חבר שגר ביישוב בדואי בדרום: ילדיי לא יוצאים לשחק אחרי השעה 17:00, אדוני היושב-ראש. שאלתי אותו: למה? הוא אומר לי: יורים. אני מפחד שילדיי ייהרגו. ושלא יהיה לך שום ספק, אדוני ראש הממשלה, אם לא תעצור את זה, ואם לא תעזוב הכול ותקים מחדש את הקבינט הזה ותעמוד בראשו, ותתחיל לאסוף את הנשקים, ותמשיך את מה שאנחנו התחלנו, לא יהיו לך לא אופוזיציה ולא קואליציה. זאת המדינה שלנו, אדוני. אנחנו צריכים להרגיש בה הכי בטוחים בעולם. במקום זה הם עולים לכאן ומתנגחים. מה אתם עושים, תגידו? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה אתם עושים? תיסעו לנגב לראות – הנגב הפך להיות שטח אקסטריטוריאלי. ארגוני הפשע הרימו ראש. במקום לעלות, להתכנס לתוך עצמכם ולהגיד: יש לנו פתרונות – אתם עולים ומנגחים את האופוזיציה. אני לא מנגח את ראש הממשלה, זה לא העניין; אני מנגח את זה שהממשלה הקודמת התחילה פעילות מצוינת, ובמקום לבוא ולהגיד: טיפה צדקתם, אנחנו נהיה ממשיכי הדרך, אתם בוחרים להתעלם ולהגיד: אנחנו מטפלים בבעיה. אדוני, קח את זה לפתחך. אי-אפשר להמשיך במדינה כזאת שבה ארגוני הפשע נותנים את הטון. אסור. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. יעלה ויבוא חבר הכנסת אביחי בוארון. אני רוצה בהזדמנות זו לברך את הילדים שנמצאים איתנו כאן ביציע. ברוכים הבאים לכנסת. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מי אלה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תבורכו. חבר הכנסת אביחי בוארון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, זה בסדר, אתה יכול לעלות. זה בסדר, אפשרתי גם לראש האופוזיציה. הטבע לפעמים קורא. זה קורה. עד ארבע דקות לרשותו של אדוני, פלוס הדקה של העלאת הדוכן. בבקשה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני ראש הממשלה – לא כאן, אבל בכל זאת – אדוני ראש האופוזיציה, אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, באחד מלילות השימורים שקדמו להצבעה על התקציב, באחת ההפוגות שבין ההצבעות, סיפר חברי חבר הכנסת ששון גואטה לי ולעוד כמה חברי כנסת על הפשיעה החקלאית הגואה ועל חוסר האונים של חקלאי הגליל: כלים חקלאיים שמועלים באש, מטעים שנבזזים ונעקרים ועוד. במטרה לעזור לחקלאים חבר הכנסת גואטה חיפש מתנדבים, חיילים משוחררים שישכבו בלילות במטעים לשמור על הגידולים ועל הכלים. ואני חשבתי לעצמי: למה בחור צעיר שהשתחרר עכשיו משירות ביחידה קרבית צריך להשכיב מארבים בשדות חקלאיים בגליל? למה חברות ביטוח לא מוכנות לבטח ציוד הנדסי בנגב? איך הגענו למצב הזה שיש ארגון מתנדבים שנקרא "השומר" בשנת 2023? מדוע כל ילד במדינת ישראל יודע מה משמעות המילה "פרוטקשן"? אני רוצה לספר לכם, חבריי, שכשחבר הכנסת ששון גואטה סיפר לנו על הטרור החקלאי, פניתי לחבר כנסת בולט מאחת הסיעות הערביות ושאלתי אותו אם הוא וחלק מחבריו יצטרפו להצעה לחוקק חוק לזמן קצוב, חוק שיסמיך את גורמי הביטחון בישראל – משטרה, צבא, שב"כ, מי שצריך – לעבור בית בית בכל ערי ישראל, בדגש על האוכלוסייה הערבית, ולאסוף את כל כלי הנשק הלא-מורשים. תשובתו עודדה אותי: שייכנסו כולם – הוא אמר, להפתעתי – צבא, משטרה. שהשב"כ ייכנס. שיכסחו את כל ארגוני הפשיעה הערביים ושרק ייקחו מאיתנו את הצרה הזאת. פעמיים שאלתי אותו. רציתי להיות בטוח שעמדתו אינה מקרית. פעמיים הוא ענה לי באותו האופן. אבל, אדוני היושב-ראש, כשניגשתי למלאכת גיבוש החוק חיכתה לי הפתעה לא מפתיעה. לפני שאני אומר מה הייתה ההפתעה, אני רוצה לספר לך, אדוני היושב-ראש, שאתמול התחדש לי ביטוי יפה בארמית: לפום חורפא שבשתא. שמעתם על זה? חברי אלעזר שטרן, שמעת על הביטוי הזה? לפי החריפות – השיבוש, ובעברית מילולית, כגודל החריפות – גודל השיבוש. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> דומה לפום צערא אגרא. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> כשניגשתי למלאכת גיבוש החוק אמרו לי אנשים חריפים: החוק לא יכול להסמיך את רשויות האכיפה להתנהל בצורה חד-צדדית. אמרתי: אין בעיה, גופי האכיפה יעברו בכל ערי ישראל. אמרו לי אותם החריפים: החוק לא יכול להיות מופנה כלפי אוכלוסייה אחת. עניתי: גופי האכיפה יעברו גם בערי ישראל. אמרו לי החריפים: אי-אפשר להפעיל את צה"ל נגד חברה אזרחית. עניתי: מדובר במאות אלפי כלי נשק, נשק שמופנה כלפי החברה כולה ומסכן אותה. אני חייב לספר לכם, חבריי, שאת אותה חריפות פגשנו היום בוועדת חוקה, חוק ומשפט, שעה שפרקליט המדינה הסביר לנו באריכות משהו מדהים – שלא היינו רוצים שכל שוטר יהיה מוסמך להחליט על פתיחה בחקירה בגין הסתה לאלימות ולטרור. זו הרי פגיעה בחופש הביטוי, הוא אמר. התשובה שלי אליו: זה בדיוק מה שהיינו רוצים. היינו מבקשים שכל שוטר יעשה הכול לשמור על שלום אזרחי ישראל. אבל כגודל החריפות גודל השיבוש. השיבוש נובע מהגישה שמלוא כל הארץ משפט. אדוני ראש הממשלה, אדוני ראש האופוזיציה, חבריי חברי הכנסת, שמחתי היום עד מאוד, יחד עם חבריי ועם רוב ככל אזרחי ישראל, כששמעתי את ראש הממשלה אומר – ציטוט: ראיתי בעיתון כותרת שמצטטת כביכול שרים שאומרים שהרפורמה המשפטית מתה; הרפורמה המשפטית לא מתה, הרפורמה המשפטית תקודם. אל תקשיבו למה שאומרים בתקשורת. סוף ציטוט. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא תקודם. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו מחויבים לתיקון מערכת המשפט, כי אנחנו מחויבים לתיקון המדינה, כי אנחנו מחויבים למשילות, כי אנחנו מחויבים לאזרחי מדינת ישראל, יהודים וערבים כאחד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איזו משילות – – – << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני ראש הממשלה, כולנו מאחוריך בדרך אל התיקון הנכסף. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת אביחי בוארון. כעת יעלו ראש הממשלה ואחריו ראש האופוזיציה. כפי שעשיתי בדיונים קודמים והדגשתי, אני מדגיש גם כעת: אני אאפשר לשני האישים לדבר ללא הפרעות. מי שיוצאו, לא יחזרו עד ההצבעה. אני מדגיש זאת: מי שיוצאו החוצה, לא יחזרו עד ההצבעה, אז אנא, גזרו על עצמכם איפוק, גם אם אתם לא מסכימים עם כל מה שנאמר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא, לא עכשיו. אדוני ראש הממשלה, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש לך שרים, לא שר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, השר לביטחון לאומי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אדוני, הדיון הוא במעמד ראש הממשלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני לא תוקף את ראש הממשלה, אני שואל – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שמעתי את אדוני. השאלה תיוותר בחלל האוויר. אדוני ראש הממשלה, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ראש הממשלה, לצערנו, צריך להתייחס לכישלונו של שר שמפחד להתייצב לצידו של ראש הממשלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה דואג לראש הממשלה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, הערתך נשמעה. תודה. << דובר >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מבקש תחילה להביע את צערי העמוק, שאני בטוח שהוא גם צערכם, על פטירתו של שופט בית המשפט העליון יעקב טירקל, שופט בדימוס. יעקב טירקל היה מגדלור של צדק ואמת, והוא טרח בכל עת, בכל הזדמנות ובכל צומת, להיאבק על הצדק והאמת של מדינת ישראל. אני ראיתי את זה מקרוב בוועדה הציבורית שהוא עמד בראשה בפרשת המרמרה, והוא וחבריו לצוות עשו רבות כדי להזים את השקרים שהופנו כלפינו, כדי להוציא את הצדק והאמת. אני חייב להגיד שהוועדה הזאת עשתה רבות כדי להגן על חיילי ומפקדי צה"ל, להגן על מדינת ישראל, וזה היה מקצת מפעולתו של טירקל במהלך השנים. הדרך הישרה והישירה שבה הוא פעל למען ארצנו, למען מדינתנו, למען כל אזרחינו, תמשיך להנחות את דרכנו. אני שמעתי כאן את זעקות האמת של חברת הכנסת סלימאן ושל חברי הכנסת הערבים. אינני אומר זאת בשיח של אמירה כדי לצאת ידי חובה. אני שמעתי את הדברים. אני שמעתי גם דברים שהשתנו במהלך השנים. אני מציין את זה משום שפעלתי בממשלות בראשותי, בין 2009 ל-2021, להקים תשע תחנות משטרה – בערערה, בכפר קאסם, בבאקה אל-גרבייה, בג'יסר א-זרקא, בטמרה, במג'ד אל כרום, בכפר כנא, בגליל המערבי, בטירה, ועוד חמש נקודות משטרה – בתבור, במר'אר, במנדא, בטובא-זנגרייה ובג'לג'וליה. זו הייתה תוספת ענקית – זו לא תוספת, זה בכלל שינה את המאזן. אבל זה לא היטה את המאזן, צריך לומר את זה ביושר. הבעיה שאתם מתארים היא בעיה אמיתית. אבל שמעתי מכם את הקריאה לעוד נוכחות משטרתית, לפעולה לאיסוף כלי נשק, לדברים – אני אומר את זה לא בתור התרסה – שלא היה לגביהם קונסנזוס, בלשון המעטה. אני לוקח את הדברים אליי, לא רק משום שהדבר הזה חדש; אנחנו עשינו פעולות בזמנו בכניסה לכפרים, בחילופי אש אפילו, שהביאו אפילו לתוצאות קשות אבל הכרחיות. אני מתכוון כצעד ראשון – אני לא מתכוון, אני עושה את זה עכשיו. אני מזמין את כל חברי הכנסת של הסיעות הערביות אליי למשרד. זה לא תרגיל, זה בא מעומק הלב ומעומק ההבנה שלי שאני ראש הממשלה של כל אזרחי ישראל. אנחנו נצטרך לפעול בהרבה חזיתות, ואני רוצה את עזרתכם ואת שיתוף הפעולה שלכם, ואני מצפה לפגישה הזאת. אדוני היושב-ראש, אני חייב להתייחס גם לדברים אחרים שעלו כאן, הדברים שאנחנו שומעים מ-40 חתימות ל-40 חתימות. אני רוצה להגיד לך שבחודשים האחרונים, בכמה ממשרדי היחצנות והפרסום בתל אביב דולקים האורות עד השעות הקטנות של הלילה. הארט-דירקטור שואל את מנהל הקריאייטיב: איך מפילים את ממשלת הימין הזאת? הם נלחמים בטרור, הם ניהלו לאחרונה מבצע צבאי מושלם, הם העבירו תקציב לשנתיים, הם פה לארבע שנים. מה עושים? אז מנהל הקריאייטיב מפנה את השאלה למומחה הספינים, והוא מגלגל אותה אל הקופירייטרית, והיא אומרת: תביאו את התקציבאי, כי בלעדיו לא נוכל להתקדם. ופה אחד מגיעה החלטה: צריך להמשיך בקמפיין נגד הממשלה הנבחרת, ובכל שבוע נביא סיסמה אחרת. בהתחלה: ישראל עומדת להפוך לדיקטטורה, ומוסיפים לזה את המילים "הפיכה שלטונית". הפיכה שלטונית – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הינה רוטמן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> באה ההפיכה, באה ההפיכה. ההפיכה הגיעה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – ושלטון החושך וכוחות האופל, והשד יודע מה. מערבבים את הכול באיזה טשולנט חזק חזק. ואז מישהו אומר: אבל ביבי, ביבי. אבל ביבי אמר במפורש שהוא רוצה למצות את ההידברות, הוא רוצה לנסות להגיע להסכמות. אז מה נעשה? ואז באה התשובה: מה זה משנה מה הוא עושה? והם אומרים: העיקר שלא יהיה רגע אחד של שקט. ואז כל יום ממציאים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עודה, אתה לא היית כאן. אני אמרתי שאני לא אאפשר הפרעות. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, אני רוצה להבין. סיימנו דיבור עכשיו – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עודה, כידוע לך, רשות הדיבור היא של ראש הממשלה ושלו בלבד. חבר הכנסת עודה, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא להפריע, איימן עודה. לא מפריעים – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> כל יום ממציאים תירוץ אחר: חוק הגיוס, קרן הארנונה, ערוץ 14. ערוץ 14 – מה פתאום שיהיה פה ערוץ שיבטא עמדות עצמאיות לא של המחנה שלנו? הם אומרים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ישיבת מעלה אליהו בתל אביב – אני רוצה שתבינו: רחמנא ליצלן, ישיבה יהודית, ישיבה דתית-לאומית בלב העיר העברית הראשונה. איך ייתכן שיהיה דבר כזה? ומה עוד ברשימת הספינים? בשם הדמוקרטיה, בשם חופש הדיבור, מונעים משמחה רוטמן לדבר באוניברסיטת תל אביב. בשם חופש הדיבור מכים את השר דיכטר, תוקפים את ניר ברקת, מגרשים את בועז ביסמוט מבית הכנסת ביום השואה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> תמשיכו לנרמל – – – מה אתה צוחק? מה אתה צוחק? איזה בושה אתם. דמוקרטים, עלק. דמוקרטים גדולים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. חברי הכנסת מהליכוד – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי, חבר הכנסת ביסמוט, שמענו. אתם מפריעים לראש הממשלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – תתביישו לכם – – – איזה בושה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כהן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> איזו בושה. איזו בושה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי, אתה מפריע לראש הממשלה כרגע. תודה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> בישיבת הסיעה היום שאלתי אותך, אדוני היושב-ראש, וגם חברי כנסת שהם משפטנים – שאלתי: האם זה חוקי? האם זה חוקי לקחת נציג ציבור ולרדוף אחריו? לא להפגין; להפגין מותר, אין לנו בעיה. האם מותר לאיים עליו, להגביל את חופש התנועה שלו במרחב הציבורי? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> תשאל את סילמן אם זה חוקי – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עם סילמן – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> וזה דבר רציני מאוד, משום שחברי הכנסת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה ראשונה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – הפך להיות קללה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> חברי הכנסת סעדה, מלביצקי, רוטמן, ברקת, בועז ביסמוט, מתארים את התקיפות, את האיומים הללו, וגם אומרים את הדבר הבא – את זה אתם חייבים לשמוע. חבר הכנסת שקלי מספר ככה: תוקפים את אשתו – אוקיי, סובבים את אשתו בעמק ואומרים לה, הצובאים עליה: אנחנו מהעמק, את ממגדל העמק. מקומך לא כאן, תחזרי לשם. וזה בשם הפלורליזם, בשם הדמוקרטיה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> למה ההסתה הזאת? למה ההסתה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> איזו גזענות, איזו התנשאות ואיזו אלימות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה ראשונה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> ראש הממשלה, התחלת טוב, דיברת על האחרים – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> וכל זה בשם הדמוקרטיה, כל זה בשם שלטון החוק, כל זה בשם חופש הדיבור, כל זה בשם זכויות האדם. אני רוצה להגיד משהו: אל תנסו לעשות סימטריה כוזבת, כי אין. ואני אומר לכם, חברי הכנסת ומנהיגי האופוזיציה, אפס גינויים שלכם. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> איפה היית – – – מה עשית? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ברביבאי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אתם שותקים. אמר, בצדק, חבר הכנסת יולי אדלשטיין היום בישיבת הסיעה: אני לא נתפס לחרדות, אני לא נתפס לפחדים, אבל אני אומר לכם, זה ייגמר ברע. ושאלו: איפה אתם? למה אתם שותקים? למה אתם לא פועלים? הכול מותר? הכול כשר? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה שנייה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, קריאה ראשונה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> זה לא בשם הדמוקרטיה, זה לא בשם שלטון החוק, זה לא למען הפרלורליזם, זה לא למען רפורמה זו או אחרת, זה למען דבר אחד: הפלת השלטון. וכמובן, דרך אגב, כשכלים כל הקיצים, תמיד יש את אוהדי בית"ר ירושלים. פרשן אחד שמחזיק את עצמו בכיר כתב שהם פרצו למגרש בגלל – סוד גדול, נחשו – בגלל נתניהו. כמובן, לאיילון מותר לפרוץ, אבל העיקר – נתניהו. איזו צביעות. וכך זה נמשך בקמפיין מלאכותי, קמפיין מתוזמן, בהנדסת תודעה שלא הייתה כמותה, וכמובן בשותפות מלאה של ערוצי התעמולה בתקשורת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, את בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני רוצה לדמיין מה היה קורה אם היינו רואים גודש כזה של התנכלות לנציגי ציבור שלכם. מה שהיינו רואים בערוצי התקשורת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> היינו רואים תחקירים, פתיחת מהדורות, מומחים, פרשנים – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, את בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אתם יכולים לצעוק. הצביעות שלכם זועקת לשמיים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, קריאה שנייה. חברת הכנסת לזימי, את בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> לא רק שהבטחתם עשרות מיליארדים למנסור עבאס ולנציגי התנועה האסלאמית – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – לא רק שהבטחתם להם את זה, גם לחרדים הייתם מוכנים לתת הכול. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ברביבאי, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> איך אמר בני גנץ לחרדים? ציטוט – זה ציטוט מוקלט – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, קריאה שלישית. נא לצאת. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – (חברת הכנסת יסמין פרידמן יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – "אני שולח לכם דף ריק". << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. חבר הכנסת מלביצקי, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה, בושה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> נכון, בושה מה שאתם עושים, הצביעות שלכם. אתם אומרים – בני גנץ, אגב, מגובה כמובן בניסיונות של בנט ולפיד להביא את החרדים לממשלה, מוכנים לשלם הכול, כמו ששילמו לאחת מחברות הכנסת שעמדה לקבל תפקיד דיפלומטי. 300 מיליון את רוצה בשבוע הזה? תקבלי. 400 מיליון בשבוע הבא? תקבלי. זה לא ביזה, זה לא שוד הקופה הציבורית, זה בסדר, כי אתם מהצד הנכון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ברביבאי – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> איך אמר בני גנץ לחרדים? "אני שולח לכם דף ריק". הינה דף ריק, יש חתימה שלי למטה, תמלאו מה שאתם רוצים. ויש גם עתירה של מי שמתקראת התנועה לאיכות השלטון נגד תקציב המדינה שהעברנו בשבוע שעבר. אני מצטט: תקציב דו-שנתי הוא אנטי-דמוקרטי, תקציב לא אחראי ותקציב ממש לא חוקי. אבל רק לפני שנה וחצי, כשממשלת בנט-לפיד העבירה תקציב דו-שנתי, הינה מה שהתנועה הזאת אמרה – ציטוט: המדינה יכולה לצעוד קדימה סוף-סוף. ברכות לח"כים ששחררו את ישראל מהכאוס הכלכלי. סוף ציטוט. א-גרויסע תנועה לאיכות השלטון. זו תנועה פוליטית להפלת השלטון – השלטון של הימין, כמובן. הם לא עובדים על אף אחד. זה עבר, כל הדבר הזה עבר. חברי וחברות הכנסת אצלנו ורבים בעם ישראל לא קונים את מסך התעמולה הזה יותר. הם גם לא קונים את הצעקות שלכם שם באופוזיציה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני וחבריי נמשיך לעבוד לטובת כל אזרחי ישראל. לשם כך העברנו תקציב אחראי ומאוזן ואת חוק ההסדרים, שיתרמו ליציבות כלכלית ולמאבק ביוקר המחיה. בשבוע הבא אנחנו נקים ועדת שרים מיוחדת בראשותי למאבק ביוקר המחיה. אנחנו נעודד עוד תחרות – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי, קריאה שלישית. נא לצאת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – נוריד עוד מחירים, נפחית עוד מכסים, נשבור עוד מונופולים – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> פיקציה, פיקציה. איפה הייתם – – – שלם? כלום לא עשיתם. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – נפתח את השווקים, נוריד מחירים, נזניק את הכלכלה. כל הזמן אני שומע: אין בשורות, הם לא עושים כלום. הרי אי-אפשר. אני אעמוד כאן – בפעם שעברה שהייתה לי הזדמנות לעשות את זה התחלתי להקריא לכם – לקרוא לכם, בעברית תקנית – לקרוא בפניכם את המאזן של הדברים, ואז באו אליי שרים ואמרו: לא הזכרת הרבה דברים אחרים. לא הזכרתי, למשל, שבמשרד המדע החזרנו את המלגות לקידום לתארים אקדמיים לנשים שאתם ביטלתם. היו אצלנו. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מקום אחרון – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> מלגות לעולי אתיופיה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ברביבאי, את כבר בקריאה שנייה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה הוא לא מדבר – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> מלגות למשרתי מילואים, מלגות למדענים, לפוד-טק, לבינה מלאכותית. החזרנו את סל המדע לרשויות המקומיות, רשויות ערביות, רשויות אחרות. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה עם הפשיעה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> דברים שאתם ביטלתם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טיבי, לא לגשת לדוכן. לא לגשת לדוכן. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ראש הממשלה, דיברנו על הפשיעה, ענית בצורה רצינית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תירגעו. ענית בצורה רצינית בהתחלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> שמעת את הזעקה שלנו. די עם ההתנהגות הזאת. עכשיו אנחנו מדברים על דם שנשפך ברחובות כל דקה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טיבי, תודה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני מבקש ממך – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז אדוני ישב במקומו. אני אמרתי שאני לא אאפשר הערות ביניים. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> די כבר, זה לא המקום להתנצחות על חשבון הדם שלנו, אדוני ראש הממשלה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> כיוון שהייתה התנצחות מולי, ויש התנצחות מולנו כל הזמן בדברים אחרים, אני מתייחס גם לדברים האחרים. ואל תטיפו לי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא עכשיו, לא עכשיו. יש לך הזדמנויות אחרות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תטיפו – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ואל תטיפו לי. אל תטיפו לי. אם זה לא עכשיו, אז תדאג שאחרים לא יענו לך על זה. לא נתייחס אליהם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אני קורא אותך בקריאה ראשונה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אנחנו מוסיפים להיאבק – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אני קורא אותך בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אנחנו מוסיפים להיאבק בתוקפנות של איראן ושלוחות הטרור שלה באזורנו. חיזקנו את ההרתעה במבצע מגן וחץ, ויהיה לכך המשך מול כל מי שירים את ידו עלינו. זאת לא אמירת סרק. בחמשת החודשים האחרונים אנחנו סיכלנו או תפסנו את כל מי שהרים יד על אזרחי ישראל או חיילי ישראל בלי יוצא מן הכלל. בד בבד – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה עם הרוצחים? תפסתם אותם? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אכן, אכן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את קוראת לחיילים שלנו רוצחים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, היא מתכוונת לפשיעה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> בד בבד – אני מציע שתקשיבו, כי אלה לא דברים של מה בכך. בד בבד אנחנו חותרים להרחיב את מעגל השלום במזרח התיכון. נוסף על הסכמי אברהם ההיסטוריים שכבר הבאנו, אנחנו נקדם הסכמי שלום ונורמליזציה עם מדינות ערב. אנחנו נחזק את המשילות ואת הביטחון האישי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזה משילות? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> כדי לעשות את זה אנחנו זקוקים לא רק לשיתוף הפעולה שלכם, שכבר דיברתי על זה; אנחנו הבאנו תקציבי ענק להקמת משמר לאומי – המשמר הלאומי, יותר נכון – ולהוספת 4,800 שוטרים, וכמובן להקמת משטרות חדשות, תחנות משטרה נוספות לאלה שאמרתי, ולאמצעים חדשים במאבק בפשיעה. אני מתכוון להתמקד במיוחד בפשיעה במגזר הערבי. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> מה עם בן גביר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה ראשונה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> עליו אתה לא אומר מילה. זה ביזיון לאומי שלך, לא שלנו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית, אין צורך. אין צורך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה הוא לא יושב פה? מה זה, בעניין אלימות הוא לא מגיע? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי. שמענו גם בפעם הראשונה, לא צריך שש פעמים. שמענו. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ובעניין האזיקים האלקטרוניים, אני יכול להודיע לכם שבקרוב אנחנו נביא – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה בקרוב? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – בקרוב מאוד אנחנו נביא את החוק שהבטחנו, ואחר כך לא יהיה לכם מה להגיד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, קריאה ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לקטי שטרית זה בסדר לצעוק? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה גולן, השרה גולן, השרה גולן, אני קורא לך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> בתחום החינוך אנחנו מיישמים את השלב הראשון של התוכנית לחינוך חינם מגיל אפס עד שלוש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך? איך? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אנחנו נעניק כמעט 1,000 שקלים לכל ילד במשפחה שבה שני ההורים עובדים – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איך? אין את זה בתקציב. איך? איך? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – ונשקיע סכומי עתק במעונות יום בפיקוח. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> ראש הממשלה, זה לא מופיע בתקציב. זה של אבי מעוז. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ואני רוצה להגיד משהו על החינוך בכלל. אנחנו מוסיפים לחינוך 24 מיליארד שקלים, 24 מיליארד שקלים, בשנתיים הקרובות. זה סכום ענק, אבל בתקשורת, בערוצי התעמולה, לא תשמעו על זה מילה. אבל אנחנו משקיעים בדור העתיד שלנו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יושבים כאן דור העתיד ממש למעלה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> שלום, דור העתיד. שלום לכם. שלום לכולכם. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> יש עתיד. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> לא אמרתי "דור יש עתיד", אמרתי "דור העתיד". << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אני אומרת, יש עתיד. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> על יש עתיד עוד נדון. נשלים את מהפכת התשתיות והתחבורה שהבאנו בכל רחבי ישראל: עוד כבישים חדשים, עוד מסילות רכבת, עוד גשרים, עוד מנהרות, עוד מחלפים ופרויקט המטרו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אוה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה שעצרתם. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> גולת הכותרת תהיה תחילת התכנון לרכבת קליע מקריית שמונה לאילת, שתשעט במהירות שיא ותחבר את המדינה מקצה לקצה. אתם יודעים איזו מהפכה זאת, אי-אפשר לתאר את זה, ואני חושב שכל מי שדואג לעתיד הגליל והנגב צריך להבין שזה העתיד. אתה מחבר רכבות במהירות ואתה פותח את הקרקעות, ואתם רואים פריחה שהיא טובה לכל התושבים שם ולאלה שיבואו. אנחנו נקדם גם את תעשיית הפוד-טק, כולל שימוש בחלבונים אלטרנטיביים. זה תחום מתפתח בעולם שישראל – אני רציתי להגיד שתוביל גם בו; ייתכן שהיא כבר מובילה בו. אנחנו נצעיד את ישראל אל הצמרת העולמית. תיאנחו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אוה, אוה. השר בן גביר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הבוס שלך הגיע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אוקיי. עשר שניות, תשע, שמונה, שבע. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הבוס שלך הגיע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. ראש הממשלה, בבקשה. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> ראש הממשלה, ששש. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> יש עוד תחום קטן, בלתי חשוב, שאיך אני מעלה אותו כאן, אבל בכל זאת אני מרשה לעצמי להעלות אותו כאן. תשמעו, כי העליתי פעם תחום, לפני 13 שנה – עמדתי פה ואמרתי שאני עומד להקים ועדת היגוי כדי להפוך את ישראל למעצמת סייבר, ואז קם חבר נכבד באופוזיציה ואמר: ראש ממשלה וירטואלי. אז היום כולכם יודעים שזה לא וירטואלי, זה ריאלי לגמרי, ואכן הפכנו את ישראל – אני לא רוצה להגיד למעצמה החמישית, כי אני חושב שאנחנו יותר קרובים מזה – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> מאז הקמת מכונת הסתה מאוד אפקטיבית. מכונת ההסתה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מיכל שיר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – אבל היום אני אומר לכם עוד דבר כזה – ואתם יכולים לצעוק ולזלזל, במיוחד אלה שעוברות ממפלגה למפלגה; אתם יכולים להגיד הכול, אבל אני רוצה שתקשיבו לי. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר. חבר הכנסת בועז ביסמוט, קריאה ראשונה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אותם אתה לא מוציא. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אבל אני רוצה שתקשיבו לי, כי מה שאני אומר פה ישפיע על כל אחד ואחד מכם, על הילדים שלנו ועל הנכדים שלנו. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, קריאה ראשונה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא יפה ככה לדבר על סילמן, היא בכל זאת נפגעה בתחנת דלק. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר קרעי, השר קרעי, אנא. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז מה אם היא – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך הייתי? הייתי טובה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אנחנו נצעיד את ישראל אל הצמרת העולמית בתחום הבינה המלאכותית, כפי שעשינו בסייבר. בימים הקרובים אני אכנס ועדת היגוי של מומחים מהעולם הביטחוני, מהעולם האקדמי ומהעולם העסקי כדי להזניק קדימה את תעשיית הבינה המלאכותית. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תקציב אין – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני יכול להגיד לכם שזה משפיע על הכול: זה משפיע על הביטחון, זה משפיע על החינוך, זה משפיע על התעסוקה – זה משפיע על הכול. ואני חושב שהדבר הזה – ותזכרו את היום הזה – תוכלו להתייחס אליו, לראות אם הדברים האלה נושאים פרי. ישראל כבר נמצאת במקום טוב, אבל אנחנו עומדים תמיד בתחרות. אין שום הישג שהוא הישג אבסולוטי; אין שום כוח שהוא כוח אבסולוטי. בעולם התחרותי של ימינו, בעולם הגלובלי שמשנה את צורתו מרגע לרגע, כל כוח הוא יחסי, ואנחנו חייבים להיות – למען העתיד שלנו, הביטחון שלנו, הרווחה שלנו, הכלכלה שלנו, יחסי החוץ שלנו – אנחנו חייבים להיות בין חמש מעצמות הבינה המלאכותית לא היום, גם מחר וגם מוחרתיים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רק עכשיו אתה מתייחס לזה – – – זה קיים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני לא אמרתי שזה לא קיים. גם היה קיים לנו סייבר לפני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אבל העובדה היא שריכזנו משאבים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, קריאה שנייה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ראשונה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עכשיו הייתה ראשונה. המשכת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני שמח שאתה מסביר לי שבינה מלאכותית קיימת פה. אני ידעתי את זה. אני גם ידעתי שהסייבר היה קיים פה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אתה בשנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אבל השאלה היא כמה הוא היה קיים, כמה זה הקיף את כל תחומי החיים שלנו, כמה מהמודיעין שלנו בא מהסייבר – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר, שלום לך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – כמה מהביטחון שלנו בא מהסייבר. וכאן הצדקנו את זה, והקצינו משאבים, הקצינו כסף והקצינו תוכניות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – הרשות הלאומית לחדשנות עכשיו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, שלום גם לך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> באנו לעיירות הפיתוח, ושמנו את כל המאמצים הללו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> תזלזלו, תבטלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קריאה ראשונה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> קיצצת 100 מיליון שקל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר קרעי, אין צורך לעזור. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> בוא נגיד כך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איך קיצוץ ברשות לחדשנות מסייע לבינה המלאכותית, אדוני ראש הממשלה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ההיסטוריה תשפוט – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אותך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – תשפוט את כולנו, ואכן, היא תשפוט אותנו לעומתכם. מה אתם עשיתם בזמן הזה? כלום, שום דבר. רק לצעוק, רק לזעוק. אבל ההיסטוריה אכן שופטת. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> היום לפני 27 שנים – מישהו ציין את זה כאן – ב-29 במאי 1996, נבחרתי לראשונה לראש ממשלת ישראל. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> די, הגיע הזמן – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> זאת הייתה וזאת עודנה הזכות הגדולה של חיי, להנהיג את המדינה היהודית, להבטיח את עתידה, לדאוג לכלל אזרחיה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת אורנה ברביבאי, קריאה שלישית. נא לצאת. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> רק יהודית יש לך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נא לצאת. תודה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> רק יהודית. אין דמוקרטיה בישראל. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> בנאומי הראשון כראש ממשלה – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אין דמוקרטיה בישראל. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – כאן במליאת הכנסת – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אין מגילת עצמאות בישראל. (חברת הכנסת אורנה ברביבאי יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – הצגתי יעד ברור: לבנות יחד ישראל חזקה, משגשגת, בטוחה יותר. והיום, כשאנחנו מסתכלים לאחור, רואים איזו התקדמות כבירה הצלחנו לעשות יחד בבניין המדינה שלנו. קודם כול, הבאנו את כלכלת – לא כלכלת; את מהפכת הכלכלה החופשית, עשרות רפורמות שפתחו את השווקים, פתחו את שוק העבודה, צמצמו את הרגולציה, צמצמו את הוצאות הממשלה ביחס לתל"ג, רפורמות שהביאו להתעצמות ביטחונית, לקדמה טכנולוגית, למדינה של – איך אגיד את זה, חדי קרן? יוניקורנים, כן? אני לא מתכוון לנועה קירל, כן? צמצמנו פערים; הרחבנו את יחסי החוץ שלנו; כוננו ארבעה הסכמי שלום היסטוריים; הקמנו מתקנים להתפלת המים, הגדולים ביותר בעולם, שהפכו את ישראל למעצמה אנרגטית; הוצאנו את הגז מהמים – יש רבים כאן שהתנגדו לכך – ובזה הפכנו את ישראל למעצמה אנרגטית. הבאנו סל של רפורמות. השר כץ, אתה הזכרת לי עכשיו דבר – איך אומרים? רשימת ההישגים היא כל כך ארוכה, אבל בכל זאת, אתה הזכרת לי, אז אני אומר את זה כאן. הרפורמה בנמלים, כן? גם אז אמרתם לנו: לא עשיתם כלום, אין בשורה, כל הדברים האלה. אבל אני רוצה להגיד לכם, לפני ההפרטה של שלושת הנמלים מתוך ארבעת הנמלים – הוספנו שני נמלים והפרטנו שלושה – נמל חיפה דורג על ידי הבנק העולמי בדירוג של מקום 196 בנמלי העולם; אני לא יודע כמה נמלים יש בעולם. 196. אחרי כניסת הרפורמה ב-2021, הוא דילג ב-140 מקומות למקום ה-56. זאת רק דוגמה אחת. יש כל כך הרבה דוגמאות. אנחנו שינינו את פני המדינה. כולם רואים את זה – רואים את זה בקו הרקיע של תל אביב, רואים את זה בקו הרקיע של אשקלון, רואים את זה בקו הרקיע של אור עקיבא, רואים את זה בקו הרקיע של עפולה. שינינו את פני המדינה, ואני אומר, גם הכפלנו – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> לא רק שם. – – הכפלנו את ההתיישבות ביהודה ושומרון; השגנו את הכרת ארצות הברית ומדינות עולם נוספות בירושלים כבירת ישראל. עכשיו אני רוצה להגיד לכם, חברי האופוזיציה, לצערכם, זה לא נאום סיכום. זאת אומנם לא ההתחלה, אבל אנחנו עוד רחוקים מאוד מהסוף. אתגרים גדולים עוד לפנינו, ולא פחות מכך – אני אומר לכם את זה שוב – הזדמנויות גדולות, הזדמנויות ענקיות שיוסיפו לשנות את פני המדינה ולטובת כל אזרחיה. יחד עם חבריי וחברותיי לממשלה אמשיך לפעול בנחישות ובמסירות לחיזוק מעמדה, ביטחונה ושגשוגה של מדינתנו האהובה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתה אפילו לא הבן אדם שהיית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה שלישית. נא לצאת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אעשה זאת למען הדור הזה ולמען הדורות הבאים, לכל אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה לכם. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה אפילו לא הצל של עצמך. (חברת הכנסת מיכל שיר סגמן יוצאת מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא. בלי מחיאות כפיים. אני מתכבד להזמין את ראש האופוזיציה לומר את דברו, ומודה לחבר הכנסת מיכאל ביטון, שבזכותו אני יודע לומר שאנו מקדמים בברכה את תלמידי היישוב חצור הגלילית. ברוכים הבאים, ברוכות הבאות, תלמידות, תלמידים. בלי מחיאות כפיים. לא מוחאים כפיים בכנסת. אני מאחל לכם – אתם בתוכנית מנהיגות, וחלקכם רוצים להיות חברות וחברי כנסת. אני מקווה שתצליחו לעמוד במשימה. זה חשוב למען העתיד של מדינת ישראל. תודה רבה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אין דאגה. אני חושב שאחרי המופע של ראש הממשלה הם כבר הרבה פחות רוצים להיות חברי כנסת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הם רוצים להיות ראש ממשלה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני ראש הממשלה, המלצה אחת בכל זאת. אני מציע שבפעם הבאה, בין זה שאתה קורא לאחדות העם ואומר שאתה ראש הממשלה של כולם לבין זה שאתה מתחיל להסית, קח איזו דקה. קח דקה, דבר על משהו אחר, ואחר כך אתה יכול לעשות מה שאתה עושה כל חייך, שזה להסית ובדרך לקבל קרדיט או לנסות לקחת קרדיט על דברים שלא אתה עשית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. חבר הכנסת אושר שקלים, קריאה ראשונה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> למה לא – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת חנוך מלביצקי, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שומע את הנאום שלך ושואל את עצמי אם אתה לא גר פה באמת, או סתם נותנים לך כל הזמן אינפורמציה לא נכונה. אתה מדבר על הסתה? איפה היית כששלחו כדור אקדח לילד של בנט? איפה היית כששלחו כדור אקדח לאשתו של בנט? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> איפה היית כשסילמן, חיכו לה ליד הבית? אתם מדברים על לרדוף אחרי חברי כנסת? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם מדברים על להסית נגד חברי הכנסת? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת – – – תודה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא יודע מה קרה ליד הבית של ניר אורבך? מה קרה לילדים של ניר אורבך? מה אתה עשיתם פה שנה וחצי חוץ מלהסית כל הזמן באלימות, ברשעות, בחוסר עכבות מוחלט? אתם מדברים על זה שמישהו הדביק מדבקות על האוטו של רוטמן? כן, רוטמן, הותקפת בידי מדבקה. אסון גדול. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? אנחנו לא שומעים כלום. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת חנוך מלביצקי, נא לצאת. קריאה שלישית. תודה. << קריאה >> שרת המודיעין גילה גמליאל: << קריאה >> זה לא נכון להדביק מדבקות – – – (חבר הכנסת חנוך מלביצקי יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו לא מקבלים מכם שיעורים בנימוס, לא אחרי מה שחוללתם פה שנה וחצי. אני עוקב אחרי הקמפיין האחרון שלכם, של האזרחים סוג ב'. אתם רוצים לדבר על אזרחים סוג ב'? בואו נדבר על אזרחים סוג ב'. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה גמליאל, לא לגשת. << קריאה >> שרת המודיעין גילה גמליאל: << קריאה >> אתה מקל בזה ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה גמליאל, לא לגשת לדוכן. תודה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> ונתחיל, כמובן, באזרחי הפריפריה במדינת ישראל, בביטחונם האישי. תחת הממשלה שלך יש עלייה של פי שלושה, פי שלושה נרצחים במגזר הערבי, ועלייה של 65% נרצחים במגזר היהודי. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> כי לא עשיתם כלום, אתם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> על מה אתם מדברים? זה אצלכם. בממשלה שלנו הייתה ירידה בנרצחים במגזר הערבי וירידה בנרצחים במגזר היהודי. יש נתונים. כמה שלא תעמוד פה ותשקר, עדיין יש נתונים. הנתונים הם שבממשלה שלנו מספרי הרציחות והפשיעה ירדו – – << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בועז ביסמוט, אתה כבר בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ובממשלה שלכם הם עולים ועולים ועולים – כי אתה מינית אדם שגם אתה יודע שלא יכול להיות שר לביטחון לאומי מסיבות פוליטיות. השר לביטחון לאומי וטיקטוק ופיתות. כן, אני יודע. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> פיתות זה השר שלך – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה רוצה לדבר על עוד אזרחים סוג ב'? ביום חמישי תפגוש אותם פה, בירושלים, במצעד הגאווה, והם צועדים שם מפני שאתם נתתם 287 מיליון שקלים לאבי מעוז כדי להכניס הסתה חולנית לבתי הספר של הילדים שלנו. תשאל כל להט"ב במדינת ישראל אם הוא לא מרגיש אזרח סוג ב' בגלל הממשלה שלכם. ואתה יכול לשאול גם כל דרוזי במדינת ישראל אם הוא לא מרגיש אזרח סוג ב' כשהוא רואה את מה שאתם מכנים בחוסר בושה "חוק הציונות" – – << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עם ווליד טאהא? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בועז ביסמוט, אני ממש לא רוצה לקרוא אותך בקריאה שנייה, אבל אתה מאלץ אותי. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – חוק גזעני שכל דרוזי במדינת ישראל יסבול ממנו. אתם מדברים על אזרחים סוג ב'? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> דברו על מעמד הביניים הישראלי, שמסתכל על התקציב הזה שאתם העברתם. 14 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים; שום דבר ליוקר מחיה. הזכרת פה – זה שעשע אותי, אני מודה – שהקמת ועדת שרים לטיפול ביוקר המחיה. למה זה שעשע אותי? כי הרי יש ועדת שרים ליוקר המחיה; זה נקרא הקבינט החברתי-כלכלי, ואתה עומד בראשו. מאז שהממשלה הזו קמה, פעם אחת לא כינסת אותו לדיון על יוקר המחיה, כי לא אכפת לכם. אם אתה לא עומד פה וצועק מיוקר המחיה, לא אכפת לך שהאזרחים סוג ב' נדרסים תחת יוקר המחיה בממשלה שלא עושה שום דבר בנושא הזה. אז הקמת עוד ועדה. אתה אמרת לי פעם: כשאני רוצה להרוג משהו, אני מקים ועדה. אז הרגת עוד משהו. אתה מקים ועדה – הרגת את מעמד הביניים הישראלי. ואתה מדבר איתנו מעל הדוכן הזה כמי שמבין פתאום בטכנולוגיה? אתה קולט מה קרה להייטק בחמישה חודשים? בחמישה חודשים חיסלתם את ההייטק הישראלי. כל הכסף ברח מפה, חברות לא נפתחות, סטרטאפים לא נפתחים – הכול תחת המשמרת שלכם, אתם תובילו ככה את ה-AI? לא היה מזיק אם בינה מלאכותית הייתה מחליפה את כל הממשלה שלך, אבל זה לא יקרה במשמרת שלכם, לא כשאתם מנסים להרוס את כל עוצמתה של מדינת ישראל. ויותר מכולם, אם יש מי שהם אזרחים סוג ב', אלה הפראיירים – אלה שמשלמים מיסים, אלה ששולחים את הילדים שלהם לצבא, אלה ששירתו בצבא בעצמם, הפראיירים – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – הפראיירים שאתם הפכתם אותם לאזרחים סוג ב' במדינת ישראל. אלה אזרחים סוג ב'. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> תעשה את הפרסומת, הר הכסף. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> התעוררת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר אמסלם, תודה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתם הפכתם – – – בצה"ל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר קרעי, השר קרעי. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> תשרת בצה"ל. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> תן להם לצעוק קצת, האמת היא אירוע קשה. אף אחד מכם לא יכול לדבר על אזרחים סוג ב' אחרי שאתם דורסים מדינה שלמה. ואני אגיד לכם, כולנו רגילים לגמרי לנטייה שלך לנכס לעצמך הצלחות שלא קשורות אליך. אתה יודע מה? הזכרת פה את נמל חיפה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> למי הן קשורות? מי היה ראש ממשלה בעשור האחרון? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> בנמל חיפה, בפתיחת נמל חיפה – אני לא רוצה להרוס לישראל – מי שעמד שם הוא ישראל כץ ואני, כי אתה לא הכרת את זה בכלל. על מה אתה מדבר? לא ידעת שמפריטים את הנמלים עד שלא גמרנו את ההפרטה. אני הייתי שר האוצר והוא היה שר התחבורה. אפילו לא עמדת איתנו בפתיחה החגיגית. תפסיק לגנוב קרדיט על דברים שלא אתה עשית. תפסיקו לרסק את המדינה. אני רוצה להצטרף למה שאמר פה חבר הכנסת טיבי: יש גבול ללעג ולבוז כשאנחנו מתכנסים לדון במותם של אזרחים ישראלים שהממשלה שלך הייתה צריכה להגן עליהם ולא עושה את זה אפילו לרגע. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לראש האופוזיציה. נעבור כעת להצבעה. לבקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה שמית. אני רוצה להבהיר כי מי שמצביע בעד, מצביע בעד הודעת ראש הממשלה; מי שמצביע נגד, מצביע נגד הודעת ראש הממשלה. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת, ונא להכניס את חברי הכנסת שהוצאו החוצה קודם. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – נגד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – נגד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ולדימיר בליאק – אינו נוכח אורנה ברביבאי – נגד יואב גלנט – אינו נוכח בנימין גנץ – נגד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד דני דנון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח חילי טרופר – נגד רון כץ – נגד מיקי לוי – אינו נוכח אביגדור ליברמן – נגד יבגני סובה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי כנסת נוכחים באולם שטרם הצביעו ומעוניינים להצביע? אם כן, אנא פנו למזכיר הכנסת. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) דני דנון – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם אין נוספים, תמה ההצבעה. נא לספור את הקולות. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 58 בעד, 50 נגד. אני קובע שהודעת ראש הממשלה התקבלה. << נושא >>הודעת הממשלה בדבר העברת סמכויות משר לשר<< נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כעת נעבור לנושא הבא על סדר-היום – החלטת הממשלה, בהתאם לסעיף 31ב לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לשר במשרד המשפטים את הסמכויות הנתונות לשר המשפטים לפי כמה חוקים. אני מזמין את השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם להציג את החלטת הממשלה. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך, אדוני השר. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שאני אקרא את ההודעה – חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. חברת הכנסת גוטליב – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – השר אמסלם, אנא כבדו אותו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – את רוצה לשמוע אותי או לא? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – אני באה לשבת ליד – – – אם לא שמת לב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לפני שנקרא את ההודעה, יש לי שתי נקודות שאני רוצה להתייחס אליהן. אתמול שמענו את גלעד שר. אתם זוכרים? הוא היה ראש המטה של אהוד ברק, החבר של הפדופיל. את זוכרת, עם הכובע גרב? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כבוד השר – – – פה. אולי תוותר? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מי? גלעד שר? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> קודם כול, אני מנחם אותו כמו שאני מנחם כל יהודי, אבל יש פה סוגיה חשובה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הוא לא הנושא. בעצם שמענו אותו מדבר באחד הראיונות – עוד לפני שהוקמה הממשלה, חבר הכנסת כהנא, החבר'ה התארגנו לגייס עשרות מיליוני שקלים להפיל את הממשלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כאן הכול צ'יפס – – – כמה מיליונים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני זוכר שמר לפיד בא עם האאודי כראש ממשלה להפגין על הגשרים. אמרתי שאני לא מכיר ראש ממשלה שמפגין נגד הממשלה של עצמו. הוא עדיין ראש הממשלה. תבינו, מר כהנא, מה שמתנהל במדינת ישראל הוא אחד הדברים החמורים ביותר. דרך אגב, זה ייכתב וייחקר עוד בספרי ההיסטוריה. מה שקורה כאן הוא הפיכה הלכה למעשה עוד לפני שהוקמה הממשלה. הסיפור הוא בכלל לא רפורמה כזאת או אחרת, זו לא הסוגיה. הסוגיה היא שהימין לא לגיטימי בשלטון. טלי גוטליב, לפני כשנה וחצי, שנתיים עליתי לכאן ואמרתי: חבר'ה, השמאל הוא האנשים הכי אלימים, הכי בריונים והכי אנטי-דמוקרטיים. אמרתי: רבותיי, יגיע היום, יעבור פה חוק שבו לא ייתנו להצביע לכנסת. יגידו: סולטנה מנתיבות לא מבינה, אנחנו נדאג לה, היא לא יכולה להצביע. אדוני היושב-ראש, רק אתמול ראיתי שלט שזעזע אותי – חשבתי שאני מספר את זה כהפרזה, מפריז: "לא לתת זכות בחירה למשתמטים", שלט 30 מטר על מטר. הם לא מדברים על הערבים שלא משרתים בצה"ל. זה לא מעניין. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם היה כתוב "לא לתת זכות כלל לערבים". << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> למשתמטים. חבר'ה, עוד מעט אין זכות בחירה לאנשי הימין ולפריפריה. איך אמרו שם? פעם אני שומע את בן כספית באחד הראיונות – נפלט לו, מר כהנא – אומר לסגל: כל התל"ג צועק באיילון. אמרתי: רק רגע, מה, אנחנו לא עובדים? לא הבנתי. אז הוא אמר לו: כמעט. חבר'ה, החוצפה שלכם, היא פשוט הגיעה לי עד מעל הראש. ח"כים לא יכולים ללכת ברחובות. אתם תוקפים אותם באוניברסיטת תל אביב, עלק מעוז הדמוקרטיה, הפלורליזם. אפשר שם להניף דגלי אש"ף, כשהייתה הפגנה הביאו שוטרים לחציצה, אבל חבר כנסת מהליכוד? האוניברסיטה של אבא שלכם? לא הבנתי. אין משטרה? חברי כנסת מותקפים פה פיזית. אני שומע את לפיד, חברת הכנסת טלי גוטליב, אומר לי, לפני שנתיים: אמסלם, למה אתה מדבר ככה? מר לפיד, למה אתה מדבר ככה? יא צבוע. הרי אתה יודע שכמות האלימות שאתם מפעילים, הבריונות, היא פשוט לא נתפסת. אבל כמובן, הרועצת המשפטית איתכם. איזה שופט יעצור אתכם? עוד יעצרו את השוטרים שעוצרים אתכם. אבל יום יגיע, ולא רחוק – אנחנו נעשה סדר במדינה, עם כולכם. גם את זה נסדיר. לא יכול להיות שאתם מתפרעים איך שאתם רוצים, מרביצים למי שאתם רוצים. יש לי כאן סרטון ששלח חבר שלי, נהג מונית – ניפצו לו את כל השמשה ושלחו אותו לבית חולים לפני כמה שבועות. אבל אתם – אני בטוח שאותו בן אדם הגיע הביתה, השכיב את הילדים אחר כך, אותו בריון, הקריא להם שירה ואמר להם: אסור להיות אלימים, איך מדברים. שלח אותו לבית חולים. וככה רובכם. היום הגרעין הזה הוא גרעין אלים. פשוט בלתי נתפס. אז אני רוצה לשאול אותך, חבר הכנסת כהנא – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> על מי אתה צועק, תגיד לי, מה זה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. סיימון, אתה מכיר את המפגינים שאתם מביאים. – – מה אתה חושב, שבפריפריה ובליכוד האנשים, האזרחים, לא רואים את זה? לא מתמלאים בזעם? מה, יש להם בעיה לבוא ולהשתיק את כל האנשים האלה? אנחנו קוראים להם לבוא ולהגן? בשביל זה יש את משטרת ישראל. מפחדים. כל המערכת משותקת. למה? יש רועצת משפטית שאני אמרתי כשמינו אותה: אישה לא ברמה. לא מתאימה בכלל לתפקיד. לא בליגה. לכן המדינה מתנהלת – כאוס של השמאל, שלכם. אבל גם זה ישתנה. עוד מעט אנחנו לא נאפשר את זה, אם במוח ואם בכוח. זה לא יימשך ככה. זאת מדינת חוק, ומתנהלים לפי החוק. חבר הכנסת לא יכול להיות מאוים כשהוא הולך ברחוב. אתם אז דיברתם תמיד: האלימות באה מהימין. חבר'ה, תראו איזה אלימים אתם. ברגע שאתם נכנסים למצוקה קלה, למה ניצחנו את הבחירות, רוצים למשול, השר פרוש, זה – לא. אלימות, בריונות, תקשורת, צה"ל, הורסים את המדינה, מזמינים לחצים בין-לאומיים על מדינת ישראל. המדינה לא עניינה אתכם, רק השלטון. הכול מותר. הפרתם ושברתם כל כלל. כל קו אדום עברתם. אבל אתם לא מבינים שזה בסוף מתהפך. גם זה יתהפך עליכם. לכן אני קורא גם למפכ"ל המשטרה עוד פעם: לא יכול להיות שיש חבר כנסת – אני לא מכיר בשום מקום בעולם שחברי כנסת לא יכולים לצאת לרחוב. אני שומע את עמוס מלכא אומר: אתם לא תלכו, נצר את צעדיכם. מה זאת אומרת? איך? והוא מתדלק את הבריונים. אני לא יודע למה הוא לא במעצר. זה פשוט מדהים אותי. רבנים ידעתם לעצור בזמנו, כשהיה הגירוש, כשאמרו משהו קטן; אבל כל מיני ארחי-פרחי שחושבים את עצמם היום שהמדינה של אבא שלהם, מסיתים יום-יום לאלימות, עלק סטודנטים באים עם זמבורות לתוך האוזן – אז מה זה? לא הבנתי, אתה צריך לעקור למישהו את העין כדי שזה יהיה אלימות? מה אתם מצפים שיהיה? אתם מצפים שאנשים בימין יצאו לרחובות וילכו איתכם? מה? אלימות? ישתיקו אתכם? לא הבנתי. איפה זה ייעצר, לדעתך, חבר הכנסת כהנא? אין משטרה, אין כלום. ומי אלה? אנשים אלופים בצה"ל, עלק. אני שומע את דן חלוץ, אהוד ברק – זאת הכנופיה שמסיתה, וצריכה לשבת בבית סוהר, לטעמי, בוודאי בחקירות, בוודאי בחדרי החקירות. רוצים בעצם להסית ולהדיח. אתם רוצים לנצח? בקלפי – אהלן וסהלן, בבקשה, בכבוד. ניצחתם – אחלה. לא באלימות, מר ברק. לא יעזור לך כלום. אתה עוד תיחקר על כל מה שקרה פה, ולדעתי גם תשב בבית סוהר. אני לא מדבר על הכספים שקיבלת, על המיליונים שווקסנר העביר לך; אני לא מדבר על פרשת העמותות שהייתה בזמנו, שחילקו במזומנים; אני לא מדבר על הרבה דברים שאתה עושה. דרך אגב, לטעמי, לפי הבנתי, אתה לא סופר את החוק והוא לא מעניין אותך בכלל. למה? המדינה שלך, של אבא שלך. שחצן ואלים. כל יום אני שומע אותך רק מסית באולפנים. אף אחד מהם לא שואל אותך: תגיד, נחתו אצלך בחשבון 10 מיליון שקל, מאיפה? בוא תסביר לנו. זה לא. אבל סיגר של ראש הממשלה – חצי מיליארד שקל הוצאתם רק על החקירה הזאת. זה בוודאי. לכן אני אומר, רבותיי – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אפשר להפריע לך? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – זה ייגמר. תאמינו לי, אנחנו לא נאפשר את זה. זה ייגמר, והכול יתהפך לכם. לא יכול להיות שכל מי שמחליט לעצור את איילון, עוצר. אני ראיתי, חברת הכנסת גוטליב – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אמסלם, זו דמוקרטיה. זו דמוקרטיה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – כמה חרדים השבוע הפגינו, דרך אגב, נגד המיסיון. להם אסור. להם אסור. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זו דמוקרטיה. זו דמוקרטיה. זה הזכות שלנו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לחרדים לא. לימנים לא. אנחנו המדינה. אנחנו בכלל ערב רב פה, כנראה, מבחינתכם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל זאת דמוקרטיה. מותר בדמוקרטיה להפגין, מה לעשות? מה לעשות? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דמוקרטיה זה הסיפור שלך. תראה, סימון, אתה באת מאחת ממדינות, אני מניח – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מליטא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מליטא. אתה למדת שם אולי ערכים. דמוקרטיה זה לא לעשות כאוס, לעצור מתי שאתה רוצה את כל הרחובות. דמוקרטיה זה לא באלימות. אתה רוצה – תפגין, אהלן וסהלן. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איזה אלימות? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אשלח לך. מה, אתה עיוור? אתה חי במדינה? אהלן וסהלן. מתי הגעת לפה? מתי היית פה בחודש האחרון, חודשיים? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> 22 שבועות – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אראה לך סרטונים. בוא תראה חבר כנסת בא – הזמינו אותו – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – הוא לא בא לבד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ומה עשו לו? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רוטמן – הזמינו אותו. אם לא היו שוטרים, הוא היה היום בבית החולים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> די, נו, באמת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה די? תגיד לי – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> שמו לו מדבקה על הראש. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא מדבקה. דרך אגב, גם מדבקה זה אלימות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לרבין פירקו רק את הזה. בהתחלה אמרו "אלימות", וזה נכון. אדוני, אתה הגעת לרכב שלו, השחתת אותו? אם לא היו שם שוטרים, אני אומר לך, הבן אדם היה בבית חולים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא היה נוגע בו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> למה? בגלל שלכם מותר הכול. אני אגיד לך עוד משהו, אני הגעתי למסקנה: אין לכם סובלנות לשמוע דעה שהיא לא שלכם. ברגע שהיא נוגדת את העמדה שלכם, אתם מתפרעים, משמיצים, ודרך אגב, מהפרופ' אסא כשר ועד גלית גוטמן. "טפילים", "מצורעים" – מותר לכם הכול, אתם מתחרפנים. למה? בגלל שאנחנו סוף-סוף רוצים לנהל את המדינה כפי שאנחנו מבינים. עכשיו הוא אני אספר לך לסיום, לפני שאני מקריא, חבר הכנסת כהנא, הרפורמה תהיה. זה יצא לדרך, אין דרך חזרה, אני אומר לך. היא תהיה בגלל שזה מה שעם ישראל צריך, מדינת ישראל. מדינת ישראל היום היא לא מדינה דמוקרטית, היא מדינה בולשביקית לכל דבר ועניין. יש פה מיעוט אלים שיושב על הברזים של הכסף, על כל הברזים במדינה, לא רוצה לשחרר. הפסדתם. לא, לא, מה פתאום, אנחנו נמשיך לנהל את המדינה. אם זה בתרבות, אם זה בפרקליטות – אני מדבר כרגע על הסקטור הציבורי בלבד. אם זה בפקולטות – אנחנו פה בעלי הבית. מי זה דודי אמסלם ודומיו? איך אמרתי פעם? אלה שילכו לעבוד בעירייה. אז לכן אני אומר לכם, רבותיי, לא יעזור כלום, אני אומר לכם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> צריך לסיים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר לך, אהוד ברק, ולך, דן חלוץ, ועמוס מלכה. אתה יודע, עמוס מלכה, תמיד המומרים היו הכי גרועים בעם ישראל. אני רוצה להגיד לכם, לא יעזור לכם כלום. אנחנו נעביר את הרפורמה, אנחנו ניקח את המושכות לידיים במדינה בכל המוסדות. למה? בגלל שככה העם הכריע. זה מה שיקרה, אני מבטיח לכם, בחודשים הקרובים, ותתארגנו, אם אתם רוצים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תזמינו דגלים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אתה שומע – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> גם של אש"ף. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר צריך לקרוא את נוסח ההודעה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה שומע מה אתה אומר? אתה מחר מוציא עוד 100,000 החוצה לרחובות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא חשוב, תזמינו – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה מוציא 100,000 איש לרחובות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמר לי מישהו פעם – הוא הלך לקנות דגלים לחג העצמאות ולא היה. למה? קנו אותם כל הזה, הזמינו באלפים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ביבי יודע על הכוונות שלך? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עזוב אותך, סיימון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה בתיאום עם ביבי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> סיימון, אנחנו, בניגוד אליכם – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> סימון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> סימון. – – לא מבקשים מאותו אחד שלא סיים 12 שנות לימוד אישור לדבר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> די, נו, אמסלם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מספר לך, אמיתי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר צריך לקרוא את נוסח ההודעה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני יודע, הרי אם אתה מגרד בראש – אני מספיק שנים פה כדי לדעת שמי שרק גירד בראש, הוא לא פה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז עזוב, אל תגרד בראש, אחי, למה לא תהיה פה. אנחנו מכירים את התוצאות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר רק צריך לקרוא את נוסח ההודעה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה להקריא את ההודעה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה כדלקמן – אתה שומע, סיימון? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סימון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> סימון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> סימון, יאללה, מה זה משנה. בהתאם לסעיף 31ב לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לשר הנוסף במשרד המשפטים דוד אמסלם – להלן: זה אני – את הסמכויות הנתונות לשר המשפטים לפי החוקים הבאים: חוק הנוטריונים התשל"ו–1976; חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב–1972; חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו–1996; חוק שמאי מקרקעין, התשס"א–2001; חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע–2010; פרק ט1 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965. בהתאם לסעיף 31ב לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר את הסמכות ואת פקודת העדה הדתית (המרה, לעניין המרות דת שאינן גיור), שהועברו מראש הממשלה לשר המשפטים במסגרת החלטת ממשלה מס' 3612 מיום 15 במאי 2005, לשר הנוסף במשרד המשפטים דוד אמסלם. בהתאם לסעיף 31ב ו-31(2ג) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לשר הנוסף במשרד המשפטים דוד אמסלם את הסמכויות הנתונות לשר המשפטים לפי חוק הקאדים, התשכ"א–1961, ולקבוע כי יהיה אחראי לתחום הפעילות של יחידות בתי הדין השרעיים. בהתאם לסעיף 31ב לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להעברת הסמכויות. יש לי עוד הודעה לגבי מינוי השר. זה אחרי זה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ההודעה של מינוי השר עכשיו? לא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מינוי סגן שר במשרד ראש הממשלה. לא? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הבנתי שזה לא להיום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא להיום? טוב, אוקיי, תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר במשרד המשפטים, השר המקשר, השר דודי אמסלם. נעבור לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים – חבר הכנסת מתן כהנא. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, היושב בראש, חבריי השרים, חברי השר דודי אמסלם – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> המפקד, מתן כהנא. << קריאה >> קריאה << קריאה >> תגיד, איך אתה תמיד לפניי בדוברים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא תמיד לפני כולם, כי הוא היה טייס. רגע. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חברי חבר הכנסת והשר דודי אמסלם, אמרת שהרפורמה תצא לדרך, ואני מקווה ומתפלל שתהיה רפורמה. אני מאלה שחושבים שרפורמה במערכת המשפט שתאזן מחדש את מארג הכוחות בין שלוש הרשויות היא נחוצה וקריטית למדינת ישראל, אך אדוני השר אמסלם, אני משוכנע שאפשר לעשות את זה בהסכמות רחבות, בהסכמות רחבות, כי ככה כל עם ישראל ומדינת ישראל ירוויחו רפורמה חשובה ונחוצה שסוף-סוף, סוף-סוף, אדוני השר, באמת, בזכותכם, בזכותכם הובן שחייבים את הרפורמה הזו – הדבר שאנחנו מדברים עליו כבר כמה שנים טובות – אבל אני אומר לך, אדוני השר, אנחנו חייבים שהרפורמה הזאת תהיה בהסכמה רחבה, ואפשר לעשות את זה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אני מסכים איתך, דרך אגב. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עכשיו, אני אומר לך, אדוני השר, אני שואל אותך, באמת, אתה יודע: האם השיח הזה שאתה מדבר פה, הוא מקדם אותנו למשהו שהוא ביחד? באמת, אתה יודע, הצבעת פה על דברים נכונים. עכשיו השאלה היא לאן אנחנו, כמנהיגי האומה הזו, לאן אנחנו לוקחים את השיח ואם אנחנו מעודדים שיח של חיבור וביחד או שיח שלוקח אותנו למקום יותר מפלג ומשסה. אני אומר לך, אני מכיר אותך, הרי מחוץ לדוכן הזה אתה אדם סופר-לבבי, סופר-נחמד, ופה הצדדים האלה לא באים לידי ביטוי כשאתה עומד כאן על הבמה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אני רואה את התמונות, אני רואה את האלימות. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אומר לך שוב – מחילה, השר אמסלם, יש לי עוד דקה – אני מגנה כל אלימות. גיניתי את מה שקרה אתמול לשמחה רוטמן יותר משלוש פעמים בכלי תקשורת שונים. אני חושב שלצפצף עם זמבורה באוזן של חבר כנסת זה אלימות, וצריך לגנות את זה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> למה הבן אדם לא במעצר? עזוב גינוי. למה הבן אדם לא במעצר? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עכשיו, בוא תהיה רגע ישר. תגיד, בשנה שעברה, כשהממשלה הייתה אחרת, גם גינית? כשהשרה סילמן הותקפה בתחנת דלק, גינית? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כשהשרה סילמן טענה שרכב רצה להוריד אותה מהכביש, גינית? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> ודאי. כל אלימות. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אני אומר לך ששרה אחרת מהממשלה הזאת – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת כהנא, לא הייתה מחאה ברמה כזאת. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רגע, אם אתה מתערב בדברים שלי, אז תן לי עוד זמן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עוד חצי דקה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה מחאה? איזה מחאה? השתגעתם? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בסוף הייתה שרה אחרת בממשלה, שרת ההסברה, נסעה לעשות פרודיה על סילמן. זה מה שהיה אז מנת חלקנו כשאנחנו היינו בממשלה. אז אני אומר, אני עומד פה, מגנה כל תופעה של אלימות בכל לשון, וצריכים לעצור את זה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> למה אתה לא קורא למשטרה ולפרקליטות וליועצת המשפטית – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני קורא למשטרה ולכל מי שאמון על החוק לעשות הכול נגד כל הגילויים של אלימות, בטח מול נבחרי ציבור. אבל באמת, חברי השר אמסלם, קצת קשה לי לקבל הטפות מוסר בנושא הזה מכם. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מתן כהנא. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, חבר הכנסת כהנא, השר אמסלם ואדוני היושב בראש, תגיד, אתה עושה צחוק? מה זה ההפגנות האלה בחוץ? לא היה ככה? בטח שלא היה ככה. מיטב הנוער סוף-סוף יוצא לרחובות. בוא נגיד את האמת, בוא נגיד את האמת. אם יש משהו – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה בדיוק ההתנשאות: אנחנו הנאורים, אנחנו ההיגיון, ולכן לנו מותר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם יש משהו – עכשיו אתה רוצה להתווכח איתי? אני פה על הדוכן ואתה יושב על הכיסא הזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> צודק, אני לא מתערב. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, תרגיעי. טלי, תרגיעי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תני לו את שתיים וחצי הדקות שלו לסיים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – נשמע לך הגיוני? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מיטב הנוער יוצא לרחובות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בושה, ביזיון. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני, דרך אגב, תמיד עמדתי פה ואמרתי שאני בעד אנשים שמוכנים לצאת מהסביבה החמה שלהם וללכת לרחובות. אבל אני אומר גם לשר אמסלם, גם אם אני לוקח את מה שאמר חברי מתן כהנא: תגיד, לזה התכוונתם? דודי, היית בשריון. כשיוצאים לאיזושהי פעולה עושים הערכת מצב. לפעמים נכשלים. אין ספק שכשאתם יצאתם לסאגה הזאת של המהפכה, אם הייתם יודעים – אני מקווה – את מה שיהיה – דרך אגב, היציאה של ההמונים לרחובות זאת עובדה. היה צריך לקחת בחשבון שיש גבולות, מתי האנשים יגידו עד כאן. ואחרי שאומרים: עד כאן, הייתם צריכים לעצור כבר לפני שלושה חודשים. הייתם צריכים לעצור לפני שלושה חודשים. אני אגיד לך יותר מזה – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לעשות כאוס במדינה, לשבור מכוניות, להרביץ לאנשים? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הקוזק הנגזל רוטמן. מה זה נקרא "לא נתנו לו לדבר", דודי? אתה יודע כמה פעמים הוא הוציא אותי לפני שפתחתי את הפה בוועדה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא נכון, זה אחרי שנייה ושלישית. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת לא אלימות? זאת לא אלימות? למה רק כשסוגרים לו מיקרופון באוניברסיטה זאת אלימות? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אני עומד בחוץ, ראיתי שאנשים באו לתקוף אותו. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> באו לתקוף אותו? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אבל המשטרה, היא עצמה – – – אתה לא ראית? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי שתוקף – לא ראיתי, לא מסתכל כל היום בטלוויזיה. מה לעשות, לא מסתכל. אני אגיד לך רק דבר אחד: אלימות שלנו, כשאני בתוך הוועדה – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> הכי גרועה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שואל שאלה, אומר לי: קריאה ראשונה, קריאה שנייה, קריאה שלישית – אין לי רחמים על רוטמן. שלא ייתנו לו לדבר בשום מקום. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> עזוב לדבר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא לא נותן לנו לדבר בוועדות – שלא ייתנו לו לדבר שם. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לא מדבר על לדבר; פגיעה פיזית. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> על פגיעה פיזית אין דיון. אין דיון מחוץ לכל דבר. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> תיקח את הסרטונים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין דיון. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> שייקח את הסרטונים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לפגיעה פיזית אין מקום. נקודה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> על זה אני מדבר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל על זה שלא נותנים לאנשים לדבר – תגיד, מה שנקרא, welcome to the club, ונדבר על זה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לא הייתי מגיע למסדרת, אבל אתה אומר לי שהגיע. ולא נתתם לדבר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך, אני רוצה להגיד לך משהו: לא יודע אם התכוונת שאת הישיבה בחומש יקימו איפשהו באמצע הלילה, כשמסתתרים מכל העולם, ואני לא יודע כמה זמן היא תישאר שם, ורק כתוצאה מזה שיש שני שרים במשרד הביטחון, כמי שמכיר את האזור הזה, והייתי בו שנים על גבי שנים, אני חושב שההתנהלות הזאת לא מוסיפה שום דבר לחומש, שום דבר למפעל ההתנחלות, ודאי לא להתיישבות. אני חושב שהתיישבות במדינת ישראל לא צריכה להיות, לא נכון שהיא תהיה בזמן הזה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אה, אוקיי. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> דרך אגב, גם כל הדיון הזה על אדמות פרטיות של פלסטינים – תגידו, ממתי אנחנו כאלה? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> זה על אדמת הבית שלי. סליחה, זו אדמת הבית שלי, זו אדמת לאום. על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> וצריך את בית המשפט העליון שיגן על הזכויות שלהם? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> כמה אפשר לשקר? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת המדינה היהודית שלנו? תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקון מס' 23 והוראת שעה), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת הכלכלה; לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 50) (הגנה על חושפי שחיתויות במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת מירב בן ארי. הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של ארמניה בדבר פטור מאשרה למחזיקים בדרכונים דיפלומטיים. מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יונתן מישרקי, אורית פרקש הכהן, צגה מלקו ומשה רוט בנושא: הפסקות חשמל נרחבות שהתרחשו ברחבי הארץ בפעם השנייה בתוך שבועיים. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הודעת הממשלה בדבר העברת סמכויות משר לשר<< נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, כבוד היושב-ראש, ברצוני להקריא פוסט של אבישי זלינגר, אבא של בן זלינגר, ילד עיוור בן 17, פוסט שעלה ברשתות החברתיות: לפעמים אני לא מאמין שאנחנו בשנת 2023. שמישהו יסביר לי איך יכול להיות שהבן שלי, בן זלינגר, נער בן 17, עיוור, שמלווה על ידי כלבת נחייה, עדיין מסורב כניסה למקומות. איך יכול להיות שהילד, שבסך הכול ביקש להיכנס לסניף של דומינו'ס פיצה, סניף קייזר במודיעין, לאכול פיצה, והסניף לא מרשה לו להיכנס? לא משנה כמה בן יסביר שזו כלבת נחייה, לא משנה שהוא מראה לו תעודה – כלום, לא מוכן. גם לא משנה שאני מתקשר בעצמי לסניף ומנסה להסביר לעובד, אחרי שבן התקשר מושפל – הוא פשוט מגרש אותו מהסניף בבושת פנים. למה? למה? למה? אלוהים, אין לו מספיק אתגרים בחיים? למה הוא חייב להתמודד גם עם השפלות כאלה כל הזמן? מתי אנשים ועסקים ילמדו שכלבת נחייה היא העיניים שלו? היא לא סתם כלבה. הוא לא יכול לקשור אותה בחוץ, הוא תלוי בה ומחובר אליה. האמת היא שכבר אין לי מילים לתאר את התסכול. תמיד חינכנו את בן להיות עצמאי ומלא ביטחון, לעשות דברים לבד ולאתגר את עצמו, אבל או שעושים בעיות באוטובוסים, או שמעכבים אותו בכניסה לקניון שוב ושוב ושוב, ועכשיו גם לפיצה הוא לא יכול ללכת. אני לא מבין – מה רוצים? שהוא פשוט ישב בבית ולא ילך לשום מקום? או אולי שילך איתנו לכל מקום יד ביד? מתי משהו במדינה הזאת ישתנה כבר? כבוד היושב-ראש, אני רוצה להגיד למשפחת זלינגר מכאן: הרבה ישתנה במדינה הזאת. כאימא לשתי בנות עיוורות וכאימא לבת שמתנהלת עם כלב נחייה, הקטסטרופה הזו, האבסורד הזה שבו אנשים ובמיוחד עסקים עדיין לא מסוגלים להבין שעל פי חוק, הם מחויבים להכניס את האדם ביחד עם כלב הנחייה – כן, כלב נחייה הוא העיניים שלו. זה כמו שבן אדם ילך עם ריאה, שהולך עם צנתר וכו'. אין שום סיבה להשפיל את הילד הזה, למנוע ממנו להיכנס עם כלב נחייה. אני יכולה להגיד לאדוני שגם אני חוויתי את זה עם בתי, אם זה במוניות, אם זה באוטובוסים, ונכון שהיום אפשר לתבוע בסכום של עד 50,000, אבל האבסורד הוא שאחר כך הנהגים היו מתקשרים ומתחננים: אל תגישו נגדי תביעה. ולכן, אדוני, יש בכוונתי לפנות בהקדם למשרד הרווחה ולהוכיח ולהכריח כל עסק – כפי שהיום מחויב לדווח ולהסביר על פגיעות מיניות, כך ייעשה עם נגישות, ולא יימנע משום אדם עם מגבלה להתנהל עם האבזור שהוא צריך. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, תראו, מה שהתחולל פה עכשיו בשעה וחצי, שעתיים האחרונות גובל בהזיה. פרוש, אני לא יודעת אם נחשפת לאירוע שבו ראש הממשלה היה צריך לדבר על מלחמה בפשיעה בכלל ובפשיעה בחברה הערבית בפרט, ובמקום להתעסק בזה סיפר על כמה הוא מדהים וכמה המדינה מדהימה, והממשלה, וכמה זה בעצם לא בסדר שהדירקטורים יושבים בחברות פרסום ומדברים נגדו, במקום להתעסק בנושא של הדיון. הייתי כאן בהרבה דיונים של 40 חתימות. תדבר לעניין. אבל השיא של האירוע הזה הוא שלא מספיק שהוא בכלל לא מדבר על הדברים – איפה השר לביטחון לאומי או השר לביטחון יהודים או השר לביטחון גברים או השר לביטחון מתנחלים? אני לא יודעת, איפה הוא? הוא לא היה כל הדיון, בכלל. איפה נשמע דבר כזה? זה פשוט הזוי בעיניי. ואז – אני לא יודעת אם ראית את הכניסה – נכנס לפה, מפזר נשיקות, כאילו הוא באיזה אצטדיון כדורגל. מה זה הבושה הזאת? באמת, בכל פעם שאתה אומר לעצמך שיש כאן שיא חדש של הזיות, אתה לא מאמין, אתה שובר עוד שיא. איזה מין דבר זה שבדיון על הפשיעה בחברה הערבית ובחברה בכלל לא נמצא השר? וכשהוא מגיע, הוא כאילו נחת מהירח. אבל ראש הממשלה, בתגובה, כפתרון, מזמין את הח"כים הערבים אליו ללשכה, כאילו זו הפעם הראשונה שהם נפגשו: נעים מאוד, אחמד טיבי; נעים מאוד, נתניהו. בואו, שבו אצלי בלשכה, ואני אטפל לכם בפשיעה בחברה הערבית, כאילו זה איזה מסחרה. ואז, בשיא של הדיון, הוא ממשיך עם המיליארדים למנסור עבאס. כאילו לא הוא בעצמו אמר לחרדים: מנסור לא קיבל, ולא הוא בעצמו נתן כמעט 30 מיליארד בתוכנית הזו, תוכנית החומש. אתה כבר לא יודע מאיפה להמציא את זה, באמת, את כמות השקרים, כמות ההזיות, כמות הטרלול שנמצאת פה על הדוכן. אתה מנסה לעשות כאן דיון אמיתי על פשיעה, והשר בכלל לא טורח להגיע, וכשהוא מגיע – נגיד אתה, פרוש, בחיים לא הייתי חושבת שתיכנס לפה ותפזר נשיקות. מה זה? לאן הגענו? לאן הולכות הבושה והחרפה, שהציבור צריך לצפות בחרפה הזאת? במקום לבוא לפה ולענות על שאלות, במקום לבוא ולהתייחס לנתונים, להגיד מה הוא עושה כדי לטפל, איך הוא נלחם, עוד פעם הוא עולה לפה ומבלבל על המשמר הלאומי, שבכלל אנחנו הקמנו אותו. כמה כבר נשמע על המשמר הלאומי הזה? תעשה גוגל, אתה יכול עכשיו להתנדב למשמר הלאומי. הוא עכשיו מעביר כספים למשמר הלאומי. אני לפעמים יושבת פה ואני אומרת לעצמי: איפה טעיתי? איפה טעיתי שאני צריכה לשבת – רגע, לפני שאתה מסיים – ולהקשיב לדברים שנעשו – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משפט. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ולשקרים שיש כאן? זה לא הגיוני. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. רבותיי חברי הכנסת, האמת שלרגע הופתעתי – עלה ראש הממשלה, הספיד את השופט טירקל, זיכרונו לברכה, ציין את מעלותיו הרבות, לאחר מכן התייחס לחברי הכנסת הערבים, לחברת הכנסת תומא סלימאן, שעמדה כאן על הבמה וריגשה. אמרתי: ואללה, הזמין אותם אליו ללשכתו; אמרתי: הינה, הולך להיות כאן דיון אמיתי, רציני, ראש הממשלה יתייחס לאיך הוא מתכוון להילחם בפשיעה. ויש מה להגיד, ויש מה לעשות. ורק אחרי דקה וחצי, שתיים השתלט על בנימין נתניהו הביבי הרגיל, והיינו עדים שוב למסכת של שקרים, של הסתה, של זלזול, של בוז, גם לחברי הכנסת הערבים. כל הדיון הזה הפך להיות קרקס אחד גדול. פתאום חזרנו ל-53 מיליארד השקלים, שהוא, הוא, במילותיו שלו, בהקלטה מתוך סיעת הליכוד אומר: רבותיי, זה לא היה 53, זה היה 29, וזה היה לחמש שנים, ואנחנו נמשיך את התוכנית הזאת. הוא ממשיך להגיד כאן על הבמה 53 מיליארד שקלים כשהוא יודע שהוא משקר. כנראה ששר האוצר הנוכחי בצלאל סמוטריץ' דייק מאוד באמירתו, שאני אפילו לא רוצה לחזור עליה כאן, אבל כולם זוכרים מה הוא אמר. אני לא יודע איך להגדיר את הממשלה הזאת, אדוני היושב-ראש – חבורה של אנשים שכאילו בחרו אותם אחד-אחד, איך תבחר את האיש הלא-נכון למקום הלא-נכון. איך הפכו את השר לביטחון לאומי או השר לביטחון פנים – כי אנחנו נשנה את השם ברגע שנחזור לשלטון; הוא לא השר לביטחון לאומי, הוא השר לביטחון פנים – איך בחרו אותו, את העבריין המורשע הזה, לעמוד בראש הגוף אולי הכי חשוב למדינת ישראל כאשר יכולות הניהול שלו הן אפסיות, כאשר הניסיון שלו הוא אפסי. ולא סתם אתה רואה, אדוני היושב-ראש, שבמשך ארבעה-חמישה חודשים כל הפשיעה, כל ההתנהלות אל מול מה שקורה בתוך מדינת ישראל, הכול מתחרבן, סליחה על המילה, הכול כושל. למה זה קורה? זה קורה זה מפני שאין לו היכולת. אין לו היכולת. ולמה בחר אותו בנימין נתניהו? בנימין נתניהו בחר אותו כי כנראה ראש הממשלה בנימין נתניהו רוצה את הכאוס הזה. הכאוס הזה משרת אותו. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב שהגיע הזמן – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – להחליף את הממשלה הזאת. היא פשוט לא מתפקדת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה יכול להוריד את הדוכן. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אה, אפשר להוריד עוד קצת. נו, מה, חשבתי שאני ורם באותו גובה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כמעט. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כמה עצוב עבורי, כבוד היושב-ראש, שראש ממשלה עומד כאן במקום הזה ומבסס את המנהיגות שלו על דברי תוכחה ועל ביזוי האנשים שחושבים אחרת ממנו. אני סבור – וכך פעלתי במשך כל שנותיי כמפקד, כמנהיג מקומי, אזורי; כך ראוי לנהוג במשפחות שלנו – שההורים הם לא סימטריים לילדים שלהם, המפקד לא סימטרי לחיילים שלו, וראש ממשלה, אסור לו לחשוב במונחים סימטריים. אנחנו מדברים על ראש ממשלה שאני רוצה לחזור אל מושכל היסוד, אל ראשית הצירים – הוא נאשם בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים. נכון שהחוק הפורמלי מאפשר לו להמשיך במשימתו, אבל המהות הדמוקרטית, המהות הניהולית כמו שאני מבין אותה, האתיקה הציבורית, מחייבת כל מנהיג את מה שמתחייב מההיגיון של: שב, תתמודד באופן הראוי – אני מאחל לו שיצא זכאי – אבל אין מקומו של ראש הממשלה הזה בהנהגת המדינה. קל וחומר אין מקומו בדוכן הזה בליבוי מדנים וביצירת סכסוכים ובשינוי כללי משחק שהיו נהוגים כאן במדינה הזו במשך עשרות שנים. שלא לדבר על כך שמפלגתו, ערב הבחירה שלו ליושב-ראש הליכוד, מפלגתו בשנת 1993 בוועידה קבעה בגאווה שהליכוד קידם רק שנה קודם, ב-1992, מהפכה חוקתית, ואני מצטט: למען זכויות האדם והאזרח, ומפלגת הליכוד, כך נאמר רק לפני 30 שנה, תמשיך בשנים הבאות במהפכה הזו. והינה ראש ממשלה, במקום להמשיך בדרך הזו, במקום להגיד: אוקיי, ייתכן ורצוי ואפשר לעשות שינויים, ואין מערכת שאין בה שינויים. נעשה אותם במתינות, בהסכמה רחבה. ראש הממשלה הנאשם, שצריך ללכת הביתה, עסוק בפירוק המפעל העצום הזה. הוא צריך ללכת הביתה, הממשלה שלו צריכה ללכת הביתה, וכולנו זכאים לממשלה אחרת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, ככה לפני שעה קלה הסתיימה פה ישיבה בנושא 40 חתימות לגבי הפשיעה בחברה הערבית. עלו פה חברי כנסת מסיעות שונות של הבית והציפו את הבעיה, וראש הממשלה עלה להשיב. אחד לא היה לצידו. בתחילה הוא היה לבד, ואחר כך הגיעו כמה שרים. שר אחד שיש לו אחריות לעניין הזה, שמו איתמר בן גביר, אפילו לא היה פה. הוא הגיע לקראת הסוף. לקראת הסוף האדון הגיע. אני פניתי באופן אישי גם לראש הממשלה ואמרתי לו, הצעתי לו מה נכון לעשות, ולא בפעם הראשונה. עלה ראש הממשלה להשיב. התשובה שלו בסופו של דבר הייתה משהו כזה: זה קרוב לליבו, הוא מבין את העניין הזה, והוא ייפגש ויזמין את חברי הכנסת הערבים אליו. א. זה חשוב שיזמין חברי כנסת מכל סיעות הבית אליו. אבל מה שהוא צריך לעשות כראש ממשלה זה לא לפתוח חוג חברתי של חברי כנסת, אלא לקרוא לשרי הממשלה אליו, לאלה שנושאים באחריות, ולשבת עם שר הפנים, ולשאול את שר הפנים אם הוא יודע מה המשמעות של המשרד המשמעותי הזה, משרד הפנים, אל מול המכרזים והבעיות של הפשיעה, אל מול המכרזים בחברה הערבית, ומה הוא עשה עם זה. זה יהיה נורא קל, יש תוכנית שלמה בממשלה הקודמת שפירטה בדיוק מה צריך לעשות. בתור מי שהיה אחראי לחיבור בין המשרדים, הצעתי לו אפילו את עזרתי אם צריך. ואז הוא היה צריך לקרוא לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולשאול אותו אם הוא יודע, אם הוא קרא, אם הוא מכיר את התוכנית למאבק בשוק השחור, שהוא מנוע כלכלי של הפשיעה גם בחברה הערבית, ולא רק. ואז הוא היה רואה שבחוק ההסדרים – ואני מקווה שהוא ראה את זה טרם הושלך העניין הזה בוועדת הכספים – היה טיפול מסודר של משרד האוצר בנושא המזומן. בחוק ההסדרים זה היה. זה נופנף החוצה בחצי שעה. ואם הוא היה שואל עוד שאלה את שר האוצר, מה קורה עם חשבוניות פיקטיביות, הוא היה מגלה שגם השינוי בסיפור של חשבוניות פיקטיביות, שאמור להיות שינוי דרמטי של כל הדרך של מרכיבי ההונאה והמנוע הכלכלי של הפשיעה, הוא היה רואה שגם זה יצא מחוק ההסדרים. ואם הוא היה שואל את משרד המשפטים, הוא היה רואה שיש אירוע שלם גדול של תזכיר חוק ממשלתי בנושא חברות השמירה, ושההעברה שלו במהירות בכנסת תיתן טיפול הוליסטי משמעותי וטוב לכל הנושא של סחיטת דמי חסות. הוא לא צריך להיפגש עם חברי הכנסת הערבים בשביל זה; הוא צריך לקרוא לשרי ממשלתו, הוא צריך למנות את עצמו כראש צוות שרים, הוא צריך פשוט להתחיל לעשות, אבל הוא בחר שלא לעשות את זה, ונתן איזו תשובה כזאת, חיבוקי, שלפיה הוא יפגוש אותם במשרד ראש הממשלה וישמע את צרתם. 80 נרצחים בחברה הערבית, פי שלושה מבשנה שעברה – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ועל זה הוא לא ענה, ועל זה אף אחד לא ענה בממשלה הרעה, המושחתת והפרועה שהוא מנהל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, במדינה מתוקנת ממשלה עושה כל שביכולתה על מנת לדאוג לאזרחים ולחיים עצמם. בממשלה שלנו שינו את הכללים: כל מה שסקטוריאלי – in, אבל כל מה שקשור לדאגה לאזרחים ולחיים עצמם – out. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין פה שר – – – << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מבקשת להזכיר לשרי הממשלה שהציפייה של אזרחי מדינת ישראל היא שיסייעו לאזרחי המדינה: יסייעו לשירה – שם קוד – שהיא אם חד-הורית לשני ילדים, שעובדת בשתי עבודות – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אנחנו מרשים לשרים לצאת למקום חשוב לחצי דקה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ולא מצליחה לסגור את החודש; שיסייעו לאלון – שם קוד – סטודנט שגר רחוק מהאוניברסיטה, על מנת שהוא יצליח להתנייד ממקום למקום ובקלות. במקום זה אנחנו חיים במדינה שבה שרי הממשלה הזו קמים בוקר בהיר אחד וחושבים: מה יגדיל לי את כמות הצפיות בטיקטוק, או איך אני אשמור על הכיסא יותר טוב. אדוני היושב-ראש, אני ביקרתי אתמול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פגשתי שם סטודנטים מדהימים, אזרחים צעירים וערכיים ששירתו בצה"ל ומאוכזבים עד עמקי נשמתם מהתקציב הסקטוריאלי שעבר פה בשבוע שעבר ומכך שאין אפילו תזכורת של שקל אחד עבור סטודנטים בתקציב הנוכחי. אפילו לא שקל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יוקר המחיה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – בלתי נסבל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם הצבעתם נגד, אבל יש העלאת כספים – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> העובדות לא חשובות, חברת הכנסת – – – << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה לא נכון, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> העובדות לא חשובות. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תוציאי את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני עברתי על חוק ההסדרים – – – << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה לא נכון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אחר כך תראו אחת לשנייה, אבל בבקשה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חברת הכנסת טלי גוטליב, תקשיבי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקראי לי טלי. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יוקר המחיה הוא בלתי נסבל לכולנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מסכימה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל לסטודנטים הוא קשה שבעתיים, כולנו מבינים את זה. הם כאלה שצריכים גם לעבוד, גם לממן את עצמם, גם ללמוד. אומנם שר האוצר שלנו סבור שאין הבדל בין לממן סטודנט למדעי הרוח לבין לממן אברך, אבל צריך לזכור שסטודנטים גם שירתו בצה"ל, גם מחפשים עבודה תוך כדי, וגם יעבדו אחר כך וישתתפו בשוק התעסוקה. לצערי, אברכים עדיין לא – אני אשמח מאוד שזה יהיה במגמה הולכת וגדלה. אבל הדבר הכי מקומם הוא סדר העדיפויות המטורלל של הממשלה הזאת. במקום לטפל באיכות החיים, בהורדת יוקר המחיה, בדברים שחונים עכשיו על הפרק – הארכת צו לביטול מכס שיפוג ביום חמישי הקרוב, שחייבים להאריך, אחרת אנחנו נהיה פה בבעיה; אישור מכסות יבוא על מנת להוריד מחירים של מוצרי צריכה ולעודד תחרות – סדר העדיפות כאן הוא אחר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> במקום עשייה עסוקים בסיסמאות. עסוקים בערך השירות, עסוקים בערך הציונות, ומה שכחו? שכחו את ערך השירות לצה"ל. אדוני היושב-ראש, היום היה דיון ייעודי – ובזה אני באמת מבקשת לסיים – הדיון היה בוועדת חוץ וביטחון, דנו על מוטיבציה לשירות בצה"ל. נושא חשוב, נכון, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יהיה לך הערב עוד פעמיים או ארבע פעמים לפחות. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני רוצה רגע להזכיר לכולם שכשמדברים על ערכים, בל נשכח את ערך השירות בצה"ל ואת העדיפות שלו על פני כל הערכים – ציונות, לימוד תורה. בסוף לשים את הסיירת – סיירת גולני, סיירת מטכ"ל – ולהשוות אותה לסיירת רוחנית זה פשוט דבר מביש. בואו נימנע מההשוואות האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אבקש מאדוני היושב-ראש לקרוא לשר כלשהו איכשהו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל השר נמצא פה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> חצי שר, רבע שר, איזשהו שר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר פרוש היה פה כרגע, לפני שנייה עבר פה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא כבר מזמן לא פה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא נכון. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא הלך, חזר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אחרי שאמרת לו, הוא נכנס לפה כרגע. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא הלך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז אולי הוא הלך להביא קפה. אני מבקש לקרוא לשר. תתחילי. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה שלומך? עד שיגיעו השרים, בואו ננהל שיחת נימוסים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הינה שר. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אוה, יש לנו שר סוף-סוף. זה שר מלא, זה לא חצי שר. זה שר-שר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר יכול להישאר שתי דקות? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה יכול להקשיב לי שלוש דקות? << קריאה >> שר האנרגיה והתשתיות ישראל כץ: << קריאה >> לא תורן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא תורן. הוא יצא. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אתה בורח. << קריאה >> שר האנרגיה והתשתיות ישראל כץ: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> או הולך. כל אחד בוחר לעצמו. אנחנו נחכה בסבלנות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אפשר לקרוא לשר פרוש? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה יודע מה? אתה לא חייב את השר פרוש – כלשהו, מישהו, שהוא שר למשהו, שהוא בעצמו יודע איזה שר הוא או איזה שרה היא. עליזה, תביאי לנו שר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> די, יוליה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה די? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר הלך להביא קפה. השר, אפשר לשלוח עוזרים או משהו? בסדר, גמרנו. בבקשה, שלוש דקות. תתחילי. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה רבה. אני מצפה שבממשלה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אשמה. הבאתי לו שוקולד – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מצפה גם ממנהלת הקואליציה שבממשלה כל כך גדולה ולתפארת מדינת ישראל יהיה נוכח שר במליאת הכנסת כאשר אנחנו מנהלים פה דיון על נושא כל כך חשוב – העברת סמכויות לשר נוסף, דודי אמסלם. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> חמד עמאר. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה הבעיה? ממה אתם לא מרוצים? בסך הכול להיות תורן פה קצת זמן. לא יקרה כלום, שום דבר. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> חמד עמאר. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מבינה שזה לא ערך, אבל עדיין, יש כללים בבית הזה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חברי האופוזיציה, הקואליציה, מי שנוכח פה, היום אנחנו בדיון סופר-חשוב: העברת סמכויות לשר דודי אמסלם, אבל אני תוהה ושואלת כמה סמכויות כבר יכול להכיל בן אדם אחד. אני כבר איבדתי את החשבון, כמה פעמים כבר העברנו סמכויות לשר דודי אמסלם, וזה עוד לא הסוף. אם אני זוכרת פרסום מהשבוע שעבר, השר אמסלם קיבל עוד סמכויות – הוא יהיה אחראי לאנרגיה אטומית במדינת ישראל, אז אנחנו בסאגה של העברת סמכויות לדודי אמסלם. למה לא ריכזתם כבר הכול ביחד בהחלטת ממשלה אחת, והיינו מנהלים על זה דיון? אני מרגישה שיטת סלמי. אני תוהה ושואלת אם דודי בעצמו בכלל יודע ומכיר את כל הסמכויות שכבר יש לו. לפי הסמכויות שעוברות לחבר הכנסת דודי אמסלם, השר יריב לוין באמת צריך להיות מאוד מאוד מודאג, כי פעם יריב לוין אמר שהוא מרגיש אצלו במשרד המשפטים כמו עציץ. זה היה בוועדת החוקה, הוא אמר את זה, אז הוא כנראה לא רק מרגיש עציץ – הוא עציץ, כי מכמות הסמכויות שדודי מקבל אני כבר לא מבינה מה עושה שם שר המשפטים יריב לוין. האמת היא שבקצב הזה דודי יכול למלא עוד מלא תפקידים. אנחנו לא צריכים חצי מהשרים האלה – נעביר סמכויות לדודי אמסלם. הוא בחור נמרץ עם המון אנרגיות, עם המון רצון לעשות. מצד אחד אפשר להעביר לו אנרגיה אטומית, ומצד שני להעביר סמכויות ממשרדים אחרים. לדוגמה, הוא יכול לטפל במעמד האישה, הוא דווקא יהיה מצוין בזה; למשל, הוא כן יכול לתכלל גם את הציונות וגם את ערך לימוד התורה – זה יהיה ביחד, אולי הוא ימצא לנו נוסחה איך הדברים האלה מסתדרים, אולי נחדש פה משהו, יהיה פה פטנט. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני חושבת שזה מיותר, זה מביש. זה שם את הממשלה במצב – 34, 35 שרים, ובכל פעם ההתעסקות הזאת עם העברת סמכויות רק מראה שאף אחד לא יודע שם למה הוא אחראי, במה הוא מתעסק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא הבנתי איפה השר – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הינה, יושב שם. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> שלא ילך, שלא יברח. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא מאוד מתרגש, השר פרוש, שכולכם דואגים לו כל הזמן. הם לא יכולים בלעדיך, השר פרוש. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה מאוד מרגש אותנו – – – << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ערב טוב, אדוני. כנסת נכבדה, היום עסקנו בוועדת החינוך והספורט בדיון על מה שקרה במשחק גביע המדינה בין בית"ר לנתניה. אתם לא תאמינו מה היה בדיון הזה: חברת הכנסת קטי שטרית האשימה את ההתאחדות במחדל שקרה במגרש, ואמרה: היינו יכולים להגיע לאסון מירון 2. ואני שואל את עצמי: אסון מירון 1 כבר קרה. מי הצביע נגד ועדת חקירה? נכון, אותה חברת כנסת. מי עוד הצביע? הרבה מאוד אנשים שיושבים בבית הזה. אבל עכשיו, כשאנחנו רוצים לדבר אל הבייס – או אין לי מושג מה הם עושים – אז זה הנושא הכי חשוב שהיה אפשר להעלות היום. אז אני רוצה לומר לכל הקואליציה הנכבדה הזו: אולי תעשו משהו עבור הציבור במדינת ישראל? אולי תפסיקו להתעסק בדברים פופוליסטיים ותתחילו לעבוד למען מדינת ישראל? למשל, אולי יוקר המחיה? שמעתי שראש הממשלה רוצה להקים ועדה בנושא יוקר המחיה. שמחתי גם לשמוע את ראש האופוזיציה מעדכן אותו שהוועדה כבר קיימת, והוא עומד בראשה, והוא מעולם לא כינס אותה. שמעתי פה את ראש הממשלה – זה באמת הדהים אותי – עומד על הדוכן ומדבר על חופש ההפגנה ואיך יכול להיות שמפגינים מול חברי כנסת וזה פוגע בהם. זה החזיר אותי ישר לעיר מגוריי, פתח תקווה, שהתגורר בה חבר הכנסת ניר אורבך. אתם יודעים מה קרה שם? הקימו אוהל מחאה אדיר מול הבית שלו שעבד גם בשבת, מיררו לו את החיים, רדפו אותו, את אשתו, את ילדיו. אני לא אשכח את זה: הגעתי לנחם אותו בשבעה של אימו – גם בשבעה האוהל הזה עבד. והוא עומד פה, בטון הזה שלו, וינסה לחנך אותנו ולהטיף לנו מוסר? המסית הגדול ביותר במדינת ישראל, שעשה קואליציה עם הקיצוניים ביותר בחברה הישראלית, יטיף לנו מוסר? למי? לציבור היצרני של מדינת ישראל, אלו שמחזיקים את מדינת ישראל על הכתפיים, אלו שמשלמים מיסים, אלו שנלחמים בשביל המדינה הזאת, הולכים לצבא, עושים מילואים? הוא יטיף לנו מוסר? שר הטיקטוק והפיתות, שרק היום גילינו שאשתו היא אחת מהמארגנים נגד מצעד הגאווה בירושלים, יטיף לנו מוסר? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> באיזה עולם הפוך והזוי ובדיוני אנחנו חיים פה? מה קורה פה? מה קורה לכנסת ישראל? איך הגענו למצב הזה שזו הממשלה שלנו? תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יום חג היום, יום מרגש, יום שהדיו משפיעים מצלאח א-דין ועד טהרן. אם ישנו מינוי מוצדק לשר, הרי זהו מינויו של דודי אמסלם לשר האטום ולשר במשרד המשפטים. על פי פרסומים זרים, מינויו של דודי אמסלם לשר במדינת ישראל הוא נדבך חשוב ומהותי בביטחון הלאומי של כולנו. כשדודי בשטח, משמרות המהפכה במתח. האנרגיה הגרעינית בישראל עולה, ומצבנו האנרגטי לא היה טוב יותר. אגב, מלשכתו אי שם תחת גרם המדרגות במשרד המשפטים, יוביל השר אמסלם לא רק את מערכת המשפט הישראלית, אלא גם את המערך האטומי של ישראל. אכן יום מרגש לכולנו. לאחר מינויו נפתרה בעיית הגזענות של הליכוד ומנהיגו בנימין נתניהו, כפי שרק לאחרונה תיאר בעצמו שר האטום. חברים, דודי אמסלם הוא בדיוק האדם המתאים למינוי שר האטום. כולנו הרי יודעים עד כמה העיסוק באטום מצריך שיקול דעת, שקט, רוגע ושלווה נפשית – תכונות שכל כך מאפיינות את השר הנכנס. אחרי הכול, הצלחתו היא הצלחתנו. כבוד השר אמסלם, עשרות מדעני הגרעין של מדינת ישראל מודים לראש הממשלה על כך שהפכת לפה ולפנים שלהם. כולנו, כבוד השר, מאחוריך. שיהיה רק בהצלחה. רק תעשה טובה, באחד מהתקפי הרוגע שלך, שלא תלחץ בטעות על איזה כפתור אדום. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיכל שיר סגמן. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ערב טוב, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, היושבים בקהל, התכנסנו פה לערב חגיגי. אני לא יודע אם סיפרו לכם – אנחנו עדים להתגשמות חלום ציוני ישן של מינוי שר והענקת סמכויות לשר שדואג ודאג, לפחות בכל הזמן שאני במשכן, להדגיש את החשיבות בהשגת שוויון אמיתי בחברה הישראלית. מאז שאני נמצא – תסכים איתי, אדוני היושב-ראש – חבר הכנסת והשר דודי אמסלם באמת מציג לנו מחדש כל יום, בכל נאום, את הרצון שלו להגעה לצדק חברתי ואת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קח את הזמן. רגע, אני יכול את החמש-שש שניות? רק תעשה פוס, כי אין סיכוי שאני אתרכז. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת יבגני וחבר הכנסת עמאר, אין לי בעיה שתחפשו מישהו שאמור להיות בהמשך ותהיו במקומו, אבל כבר העברתי שמות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו בין הזמנים, חבר הכנסת עמאר. סתם, בין הזמנים. זה היה דחקה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מחר שוב צריך לחזור לפתח תקווה, זו הבעיה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> דע מאין באת ולאן תחזור, וכל הדרכים מובילות לפתח תקווה – נכון, חברת הכנסת תמנו שטה? כל הדרכים מובילות לפתח תקווה. אז באמת, חבריי שיושבים גם ביציע, השר שאנחנו חוגגים את המינוי שלו והענקת הסמכויות דואג להזכיר לנו כמה חשובה לו החברה הישראלית וכמה חשוב לו התיקון ההיסטורי שלשמו הוא הגיע לכנסת ישראל – יש לי רק תוספת, בוסו, זה בסדר? השוואת התנאים של ישראל השנייה, ולהראות לנו את הרצון ומימוש האידיאולוגיה שלו. עכשיו, כולנו פה, נבחרי הציבור, הגענו לפה לכנסת למימוש אידיאל מסוים, כל אחד מהעולם שלו. באה חברת הכנסת יסמין פרידמן ושמה על ראש שמחתה, וגם על ראש שמחתי, את זכויות ורווחת בעלי החיים במדינת ישראל, מכיוון שזכות בעל חיים זה צדק בעיניה, ואני מסכים. ואז אני מסתכל מה דודי אמסלם – ובאמת, כשאתה בא להגשים עכשיו את האידיאל הציבורי, את השליחות הציבורית, את הדברים שבאמת חשובים לך במציאות, אתה בא ואומר: זה המקום לשנות את זה. את יסמין מעניין, נגיד, בעלי החיים; את שלי מעניין זכויות נשים; את מטי מאוד מעניין המגזר החקלאי, החברה החקלאית או הרשויות המקומיות. << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> את טניה – בריאות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את טניה – בריאות. תודה, חברת הכנסת מזרסקי. ואני רוצה לספר לכם ממש ממש מהר מה הולך לעשות השר שבא לתקן ולעשות שוויון חברתי בחברה הישראלית. << אחרי_כן >> אז מה שהוא יעשה על מנת לקיים את הצדק הזה – תודה רבה שהצטרפת, חבר הכנסת קריב. תשמע את הצדק החלוקתי והצדק החברתי של דודי אמסלם. הוא הולך להיות אחראי על מה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חמישה-שישה סעיפים קטנים, זה משפט אחד. למחלקה לרישוי נוטריוני, למחלקה לחוקרים פרטיים, מחלקת רישוי מתווכים, מועצת שמאי המקרקעין, היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, אגף שומת מקרקעין, המחלקה לתרגום אומנות בין-לאומית. תגיד, מר דודי אמסלם, בשביל זה הגעת לכנסת? ישבת פה, עשית את המוות לקואליציה, לא נתת להם לנשום, עשית משברים קואליציוניים – הוא הקים אגף שלם בליכוד שמתנגד לשלטון – כל הלחץ הזה לא כי – הוא הולך להיות אחראי למחלקה לתרגום בין-לאומי. זה מימוש חזונו של דודי אמסלם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אדבר על הדיון שהתקיים אצלנו בבוקר בוועדת הבריאות. היום התקיים דיון על מערך ההפריה החוץ-גופית בישראל. כבר משנת 2022 התריעו בכירים במערכת הבריאות על העומסים ביחידות ההפריה החוץ-גופית. מקרה התינוקת סופיה באסותא אירע לאחר ההתרעות. בחודש האחרון התגלה מקרה נוסף של טעות גנטית, גם הוא באסותא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מי צריך להתעורר פה ולא מתעורר? שעון מעורר, אולי אחד הסדרנים. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אולי לכבות אצל מישהו את המחשב. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> אפשר לעשות הפסקת שינה? << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני אקבל תוספת זמן, נכון? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משרד הבריאות חייב להגביר את הפיקוח ולדאוג לשקיפות מלאה במערך ההפריה החוץ-גופית מול המטופלים גם במקרה כישלון. טעות בתהליך ההפריה היא לא טעות אנוש בלבד; זאת טרגדיה להורים שהם ממילא במצוקה רגשית. טעות אחת של עובד או עובדת המעבדה האמבריולוגית היא מכה כואבת למשפחה. אלה דיני נפשות שהופכים את הגורל של המשפחה כולה ושל הילדים שנולדים לה. הסיבה לטעויות היא העומס, וכשהיחידה עובדת בעומס בשעות לא שגרתיות, גם בלילה, זה מזמין בעיות וטעויות. על משרד הבריאות לפקח על התהליך. יש נהלים ברורים, אבל מי אוכף תקנות וכללים אשר ישמרו מפני הטעויות? לפני כחודשיים הסתיימה החקירה בעקבות המקרה של אסותא. מה המסקנות שהופקו מהדוח הזה? אנחנו כחברים בוועדת הבריאות, נבחרי הציבור, צריכים לדון במסקנות ולראות אם יש צורך להוסיף תקנים ותיקונים לנהלים. במערכת הבריאות בישראל קיימות 26 יחידות הפריה חוץ-גופית, ארבע מהן פרטיות: אסותא רמת החייל, אסותא ראשון לציון, הרצליה מדיקל סנטר ואלישע בחיפה. המימון הוא גם בסל הבריאות וגם בשב"ן, שירותי בריאות נוספים. לפי נתוני משרד הבריאות משנת 2019, כ-37% מהטיפולים נעשים במכונים פרטיים. הורים רוצים להיות בטוחים בתהליך כה רגיש שהם עוברים. זה תהליך כואב, מתיש, מורכב. כולם מחפשים את הצוות הרפואי שאפשר לסמוך עליו ואת המסגרת המתאימה להם. כל כך חשוב שתהיה אפשרות לבחור את המסגרת. אישור היחידות הנוספות לביצוע המערך אמור להפחית את העומס על מחלקות טיפול ועל תהליכים – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אשר יביא לאפס טעויות וייעול מקסימלי והתאמה למציאות הקיימת. אני מסכמת. ברצוני להודות ליושב-ראש ועדת הבריאות, חבר הכנסת אוריאל בוסו מש"ס, שסיכם היום את הדיון בוועדה. זה אינו דיון אחרון אשר פתח לדיון ושיפור נושא מורכב וטעון. הוועדה קוראת למנהלי מרכזים רפואיים להגביר את הפיקוח, לחדד ולשפר את הנהלים בנושא, ולהעביר לוועדה דיווח תוך 45 ימים. הוועדה תמשיך לעקוב אחרי הקורה בתחום עד למצב שמניח את הדעת בנושא. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השבוע עבר תקציב בכנסת, ואתם יכולים להירגע. איך תילחמו עכשיו ביוקר המחיה כשעבר תקציב? הרי את כל הכלים שצריך כדי להילחם ביוקר המחיה, צריך להכניס לתוך התקציב. אני שומע את ראש הממשלה – דרך אגב, הבנתי שהיום יום השנה ה-27 לבחירה שלו לראשונה בתור ראש ממשלה. קודם כול, מזל טוב. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> מה השתנה מאז? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תכף ניגע בזה, בשלוש הדקות שיש לי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תראו כמה יבגני מנומס, אומר מזל טוב. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לפני כמה שנים אמרו: מה, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הוא לא בין הוותיקים באירופה, יש את קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל. אנגלה מרקל כבר פרשה, נכון? אני לא יודע אם יש שם באירופה מנהיגים שיכולים להגיד שלפני 27 שנה היו ראש ממשלה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> ארדואן. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, הוא היה לפני 20 שנה, לא 27. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא עוד נולד בתקופת המנדט. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הכי מצחיק, אני אומר, שכשעליתי למדינת ישראל ב-1997, ראש הממשלה היה נתניהו. כמה עברנו, ועדיין נתניהו ראש הממשלה. עכשיו בלי ציניות, באמת בלי ציניות, אני חושב שלנתניהו יש את כל הכלים להיכנס להיסטוריה כאחד מגדולי העם היהודי. לעומת זאת, מה אנחנו רואים? אנחנו רואים כל הזמן רק פייק, פייק, פייק. אני מתפלא. בן אדם שהיה 27 שנה ועדיין ראש ממשלת ישראל, עדיין זקוק למנה היומית של פייקים בשביל להכניס פה איכשהו לחבר כנסת כזה או אחר מהאופוזיציה. אתה מגדולי העולם, אתה נפגש עם גדולי העולם, גדולי האומות, ואתה עדיין זקוק לאותה מנה של פייק בשביל להכניס פה לחבר כזה או אחר מצד ימין של האולם. אני לא יודע, אני לא נביא, אדוני היושב-ראש. אני לא יודע מה יהיה ואיך ייזכר בהיסטוריה. אני מניח שההיסטוריה תזכור לו גם את המשפט וגם את כל הדברים שהיו יכולים להיות אם הוא לא היה עושה את מה שהוא עושה. הוא מדבר על ההייטק; המזל של ההייטק הישראלי הוא שמדינת ישראל לא מתערבת בתהליכים שקורים בהייטק, כי אם המדינה הייתה מתערבת, לא היה לנו הייטק. זאת הגדולה של ההייטק, שהוא מתפתח במינימום רגולציה ובמינימום התערבות של המדינה. אז בואו, אל תתגאו בהייטק הישראלי. זה שיש לנו מוחות וזה שיש לנו חברות, זה לא בזכות – זה בניגוד למה שהממשלה עושה. אני באמת מאמין שהיינו יכולים להיות היום במצב של שווייץ, סינגפור או יפן אם היינו עושים את כל הדברים שהיינו צריכים לעשות באותן 27 שנים שנתניהו בפוליטיקה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא לא היה 27 שנים בממשלה. מה, כבר נגמר? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה אני אעשה? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה מבין מה זה? רציתי לתת מחמאה פה לחברי האופוזיציה – ונגמר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מחכה לך לסיבוב הבא. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז משפט לסיום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תסיים במשפט. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> למרות זאת, נתניהו כראש ממשלה עשה כל כך הרבה טעויות, שאנחנו היום לא שווייץ, לא סינגפור וגם לא יפן. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אגב, יבגני, חבר הכנסת סובה אמר שהוא לא יודע איך ההיסטוריה תשפוט. מישהו פעם אמר לצ'רצ'יל בפרלמנט הבריטי – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני צריך לחזור להגיב? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אתה לא צריך, אתה תשמע אותי פה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני צוחק איתך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה שומע? צ'רצ'יל היה ראש ממשלת בריטניה, וחבר פרלמנט אמר לו: ההיסטוריה תזכור אותך לדיראון עולם. אמר צ'רצ'יל: ההיסטוריה תזכור אותי בדיוק כמו שאני אכתוב אותה. הוא כתב 12 ספרים על המלחמה, וכולם לומדים את מה שצ'רצ'יל קבע. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בנאום הבא אני אגיב לך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב – איננה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, ציונות כערך מנחה בפעילות הממשלה. לפי חוק הלאום – – – << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> בחוק הלאום לא מוזכר – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זאת ההחלטה. אם לא קראת את ההחלטה – אני קראתי. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> אין מילה על ציונות בחוק הלאום. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בחוק הלאום אין, אבל לפי חוק הלאום, היהודים הם סוג א', וכל אזרחי המדינה האחרים הם סוג ב'. אני רוצה לשאול אותך, אדוני היושב-ראש – וטוב שאתה היושב-ראש, ואני מעריך אותך מאוד: מה זה ציונות בעיניך? מה זה ציונות בעיניך? כבוד השר, מה זה ציונות בעיניך? חברי הכנסת, מה זה ציונות בעיניכם? << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> שאלת – אתמול אמרתי בישיבת הממשלה, אני אומר שלוש פעמים ביום: "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". אני אומר שלוש פעמים ביום: "אלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב". בפסוק כתוב: וזכרתי את בריתי יעקב ואת יצחק ואת אברהם אזכור והארץ אזכור. המדרש אומר: מתי שמזכירים את האבות, גם ארץ ישראל היא – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני רוצה להגיד לך, אדוני השר, אני אומר הרבה דברים ביום, לא שלושה דברים, אבל אני רוצה להגיד לך דבר אחד: הממשלה בראשות נתניהו לפני הקודמת פגעה מאוד חזק בעדה הדרוזית בחוק הלאום והפכה אותם לסוג ב'. אתם, הממשלה הנוכחית, ממשיכים באותה דרך, בהחלטה המשונה בעיניי – ציונות כערך שצריך להנחות את הממשלה ואת כל הזרועות הכפופות לממשלה. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> מה שאתה אומר עכשיו – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מדבר בשמי ובשם ישראל ביתנו. אני אומר לך כדרוזי, אין לי שום בעיה עם מדינת ישראל כמדינה יהודית, וגם עשיתי צבא וגם נלחמתי למען מדינת ישראל. אבל לבוא ולחוקק חוקים ולהביא החלטות שפוגעות קשה בדרוזים – אני לא מצליח להבין. אבל ההיסטוריה תרשום: הקשר החזק בין העדה הדרוזית למדינת ישראל ולעם היהודי – לפני שקמה מדינת ישראל, הקשר היה מאוד חזק, בין הדרוזים לעם היהודי; אתם, הממשלה, מרסקים אותו, דורסים אותו, כאילו שהחלטתם שהדרוזים הם באמת סוג ב' וכל אזרחי המדינה האחרים חוץ מהיהודים הם סוג ב'. אני הייתי מתבייש בהחלטות כאלה. הייתי מאוד מתבייש להחליט שמישהו הוא סוג ב' ואני סוג א', אז תתביישו לכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת יוסף עטאונה, נמצא? לא. חבר הכנסת עמאר, הזכרת את הדרוזים והיהודים, בשנת 1932 – יש לי תמונות ממירון, בל"ג בעומר, שרוקדים יחד דרוזים ויהודים בחצר, אצל רבי שמעון בר יוחאי. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה הממשלה שלך פוגעת בהם עכשיו? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני דיברתי איתך היסטוריה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> היסטוריה, זו ההיסטוריה. אז אתה רוצה למחוק את ההיסטוריה, אם ככה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת שרן מרים השכל, נמצאת? << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני מבקש להתחלף איתה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה רוצה להחליף אותה? << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן, והיא תחליף אותי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת אלקין, בבקשה. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אה, שרן הגיעה. לא צריך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הבחירה שלכם. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> היא תדבר, ואני אדבר בזמני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת השכל, בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> ערב טוב, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב בראש. אני הבנתי שהיום אנחנו מעבירים סמכויות נוספות לשר אמסלם – שאתם מעבירים לו בעצם סמכויות נוספות. אני מבינה שלאט-לאט אתם מנסים לתפור עוד סמכות מהמשרד הזה ועוד סמכות מהמשרד הזה. אני רואה שאם יש מישהו שמתמחה בתפירת תיקים זה בעצם השר אמסלם. הוא עומד כאן כל היום ומדבר על תפירות תיקים של אנשים כאלה ואחרים, אבל בסוף מסתבר שהוא כנראה מומחה בתחום. איך תופרים תיק לשר חדש? אז הוא לקח קצת מהסמכויות, כנראה, של גילה גמליאל או של שר החינוך או של שר המשפטים, אבל אני חושבת שכדאי מאוד שאולי יתפור לעצמו עוד חתיכה מהתיק של חבר הכנסת מיקי זוהר. חבר הכנסת מיקי זוהר, שר התרבות והספורט, אמון על כל כך הרבה דברים, ואני חושבת שהוא יכול לקחת ממנו גם את הסמכות לענייני אוהדי בית"ר. דודי אמסלם הגיע ביום ראשון לישיבת הממשלה, כולו חגיגי – אגב, מזל טוב לבית"ר על הניצחון. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> על האליפות. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> על האליפות. לגמרי. באמת ברכות. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זו לא אליפות, זה גביע. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הינה, אני לבושה בצהוב ושחור לכבודם, כמו דודי אמסלם, ואני חושבת שבתוך ההצעה הזו, אם תפרתם כל כך הרבה דברים, ראוי שתתפרו לו גם את הדבר הזה. אני חושבת שזה סוף כל סוף יספק אותו. פעם אחר פעם הוא כנראה הולך וסוחט עוד טיפה ועוד טיפה, כדי שהכבוד שלו לא יירמס. הרי הוא התחייב שאם הוא לא יהיה שר המשפטים אז הוא לא יהיה חלק מהממשלה, נכון? הוא ישב בצד ויהיה ח"כ פשוט, כמו שהוא אמר. אז נתנו לו את הטייטל של שר המשפטים, עם סמכויות מכל כך הרבה משרדים שונים, כולל אותה ועדה לענייני הגרעין, אז בואו תיתנו לו גם משהו שהוא יוכל לעשות איתו כל שבת אירוע יפה, בעצם באצטדיונים, ולהיות השר הממונה על אוהדי בית"ר. נראה לי שהם כולם ישמחו מהעניין הזה, בטח השר אמסלם, ואולי זה סוף כל סוף ירצה אותו. לא נצטרך כאן כל שבוע לעמוד ולשמוע על עוד כל מיני סמכויות כאלה ואחרות שהקואליציה החליטה להעביר לו. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דני דנון – איננו; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – איננו; חבר הכנסת מיקי לוי. את במקומו? בבקשה. מה השם? << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> שלי טל מירון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלי טל מירון, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, רציתי לספר לכם קצת על הוועדה לקידום מעמד האישה. היום היה דיון מאוד חשוב וגם מרגש על מרכזי סיוע לתקיפה מינית. בדיון הזה אמרתי שהוועדה לקידום מעמד האישה זו ועדה שכולה לב. כל דיון בוועדה הזאת הוא בנושא שונה וחשוב, ואני מוצאת את עצמי הרבה מאוד מעל הבמה הזאת, ובכל במה אחרת, האמת, מדברת על זכויות נשים: מדברת על נשים שהן נפגעות אלימות, מדברת על אפליה מגדרית, מדברת על רצח נשים, מדברת על נושאים כואבים שמשפיעים על כל אחד ואחת מאיתנו. סיפרתי גם בשבוע שעבר וגם בשבוע שלפני, פניתי מעל הבמה הזאת וגם בוועדות לשר לביטחון לאומי וביקשתי שיכריז על סוג של מצב חירום בכל הנוגע לאלימות כנגד נשים, ובפרט רצח נשים, כי מתחילת השנה יש 16 נרצחות נשים, שגם את שמותיהן אני דואגת להקריא כל שבוע פה. הוא לא התייחס לבקשה שלי או לפנייה שלי. אמרתי היום בוועדה, אחרי ששמעתי את כל הנציגות של הארגונים השונים שהגיעו לשם, שמדברות מדם ליבן על כל המצוקות, בעיקר בעיקר מצוקות תקציביות, שלמעשה כל הנושא הזה של נשים במדינת ישראל הוא פשוט לא על שולחן העבודה; הוא פשוט לא בסדר העדיפויות. זה לא שאין כסף – יש כסף. יש כסף. אנחנו רואים שהכסף מחולק מדי יום בהסכמים הקואליציוניים וגם בדרכים אחרות למי שיודע ללחוץ יותר חזק, לסחוט, משיקולים פוליטיים. ואני שואלת את עצמי: למה אנחנו צריכים להיות בכלל במצב שאנחנו מתחננים לאיזה פירור או שניים כדי לקבל איזה מיני-תקציב? יושבות שם נציגות של ארגונים שמבקשות תקציבים זעומים ביחס למה שאנחנו שומעים שקורה כרגע במדינה, וגם את זה הן לא מקבלות. ואני שואלת: למה? למה אנחנו צריכות להתחנן? למה זה לא על שולחן העבודה? למה נשים הן לא בראש סדרי העדיפויות? בסוף בסוף אנחנו יותר מ-51% מהאוכלוסייה, אבל זה לא בא לידי ביטוי בשום דבר: לא בייצוג שלנו פה בכנסת, לא יושבות-ראש ועדות, לא שרות, לא מנכ"ליות משרדים ממשלתיים, לא ברשויות המקומיות, לא במגזר הציבורי; גם במגזר הציבורי יש 32% פערי שכר בין גברים לנשים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון לסיום. אני קוראת שוב פעם לשר לביטחון לאומי להתייחס למצב החירום שאנחנו נמצאים בו, וגם לבקש מהשרה החדשה לקידום מעמד האישה, השרה מאי גולן, שתיפגש איתנו ועם נציגות הארגונים, ונקדם ביחד נושאים חשובים באמת לנשים במדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי – איננה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שלי, אני רוצה להתחבר לדברים שאמרת. אתמול התבשרנו שישראל נמצאת במקום האחרון – – << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> נכון. ב-OECD. בושה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – במקום האחרון בשוויון מגדרי מבין מדינות ה-OECD. אז לנוכחים פה אני רוצה לומר: אני אישה. אני אישה גם עם דעה צלולה. המקום האחרון הוא מקום מביש. בושה וכלימה למדינת ישראל. בושה וכלימה לממשלת ישראל. זה מביש, זה מקומם וזה גם מסוכן, מסוכן מאוד, כי במדינות שבהן אין שוויון מגדרי יש יותר גברים שחושבים שנשים הן רכוש – חלקם יושבים פה באולם – שהם יכולים לעשות ברכוש הזה כברצונם; יש יותר נשים החיות בצל אלימות כלכלית, יש יותר נשים החיות בצל אלימות פיזית, והמציאות, לצערי, מלמדת שיותר נשים נרצחות. היה כאן קודם דיון על רצח בחברה הערבית; המספרים מרקיעים שחקים גם בקרב נשים. כי במדינות שבהן אין שוויון מגדרי יותר מדי נשים מוצאות את עצמן כלואות במערכת נישואים שאינן חפצות בה, רק בגלל שהן תלויות בגברים שאינם מוכנים לשחרר אותן, שבויות על ידי ממסד מיושן ולא שוויוני, שלא רואה לנגד עיניו את זכויותיהן של נשים, אינו רואה בנשים שוות זכויות. כי במדינות שבהן אין שוויון מגדרי, נשים מרוויחות פחות מגברים ונמצאות פחות במשרות מפתח. כי במדינות שבהן אין שוויון מגדרי, אין מספיק נשים בצמרת הצבא, אין מספיק נשים בזירה המוניציפלית, אין מספיק נשים בכנסת, אין מספיק נשים בממשלה. במדינות שבהן אין מספיק ייצוג נשי בצומתי קבלת ההחלטות, מתקבלות החלטות לא טובות – החלטות לא טובות לנשים והחלטות לא טובות בכלל, לכלל האוכלוסייה, גם לגברים. מדינת ישראל נמצאת הרחק מאחור בין מדינות ה-OECD, כי בסדרי העדיפויות של ממשלת ישראל מעמדן של נשים פשוט לא קיים. בממשלת ישראל אין מספיק נשים, ואפילו מי שמכהנת כשרה לקידום מעמד האישה לא השמיעה קול מאז מונתה לתפקידה, ולצערי מדירה את רגליה מהדיונים בוועדה לקידום מעמד האישה. כאשר בממשלת הבושה יש חברים שמאמינים שמקומן של נשים הוא במטבח ושתפקידיהן הוא ללדת ולא חלילה להתגייס, ללמוד או לעבוד במשרות בכירות; כאשר בכנסת ישנן מפלגות שמדירות נשים באופן עקרוני ושיטתי; כאשר ישנם עדיין – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. – – כאלה שחושבים שלגיטימי להשתיק נשים, למחוק נשים, לשלוח נשים לחלקו האחורי של האוטובוס – כנראה שהמקום האחרון שקיבלנו הוא המקום הראוי למדינת ישראל. מדינת ישראל היא לא מקום טוב לנשים – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואת זה אנחנו מחויבים לשנות למען בנותינו, נכדותינו, למען החברה בישראל, למען מדינת ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מדינה מעולה לנשים. מדינה מצוינת לנשים. מדינה מצוינת לנשים. מדינה מצוינת לנשים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אוהו, אוהו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה לא סימסתם לי שהגיע תורי? ביקשתי שתסמסו לי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תשאלי את אבי מעוז אם מדינה מצוינת היא מדינה ענייה. למה את זה את לא שואלת, טלי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מתי? לא. בסדר. אבל ביקשתי שתקראו לי. לא התקשרתם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בואו נשמע. ראית מה הם הוציאו היום? ראית מה הם הוציאו? תשאל אותו. לא ראית? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גלעד, ככה יפה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה קרה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ביקשתי שיסמסו לי כשמתקרב תורי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רבותיי, חבר הכנסת אבי מעוז ברשות הדיבור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה. סליחה, חברי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, כדאי להקשיב. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום במסגרת דיון בבג"ץ בעתירה הידועה בנושא החמץ בצה"ל, אמר השופט יצחק עמית שההצעה שמי שרוצה יאכל חמץ מחוץ לבסיס פוגעת בחיילים שלא יוכלו להיכנס למטבח, כי – ואני מצטט – מי מאיתנו לא עשה ב-02:00 בלילה צ'יפס במטבח. סוף ציטוט. לדאבוני, זו בורות מביכה. שופט בבית המשפט העליון במדינת ישראל משווה בין הכנת צ'יפס בלילה לבין הטרפת מטבחי צה"ל בפסח על ידי חמץ. אגב, השופט עמית לא יודע שכניסת חיילים באופן עצמאי למטבח כדי להכין אוכל באמצע הלילה היא בעיה קשה בכשרות של אותו מטבח? האמת היא שזה לא מאוד מפתיע כשזוכרים שמדובר באותו שופט עמית שבדיון לפני שנה באותה עתירה כינה את חג הפסח "דיאטת מצות למשך שבעה ימים". אתמול שר המשפטים יריב לוין הסביר שצריך לבצע רפורמה בנוגע לוועדה לבחירת שופטים, כדי שבבית המשפט העליון יהיו שופטים שמבינים את הערך של התיישבות יהודית בגליל. על אותו משקל, השופט עמית נותן לנו שוב ושוב את ההסבר הכי טוב שיש למה נדרשת רפורמה במערכת המשפט, בדגש על הוועדה לבחירת שופטים ועל עצמאותה של הרשות המחוקקת. הגיע הזמן שבבית המשפט העליון ישבו שופטים שיודעים מהי יהדות ולא מביכים את עצמם ואותנו באמירות כמו אלו של השופט עמית. הגיע הזמן שבבית המשפט העליון ישבו שופטים שרואים ערך עליון בשמירה על זהותה היהודית של מדינת ישראל. הגיע הזמן שהכנסת תהיה עצמאית למלא את תפקידה כמחוקקת על פי הערכים שבשמם נבחרו חברי הכנסת, בלי לחשוש כל הזמן מכפיית אג'נדות שונות ומשונות על ידי שופטים רדיקליים. הגיע הזמן שהממשלה תוכל למלא את תפקידה כרשות המבצעת בלי להיות מסורסת על ידי יועצים משפטיים שנטלו לעצמם סמכות שאיש לא העניק להם מעולם, ובלי לוותר כל הזמן על מימוש קווי היסוד שלה בגלל חרב הבג"ץ המונפת מעליה. מדינת ישראל היא מדינה יהודית, ונדאג שתמשיך להיות כזאת. שיטת המשטר שלנו אמורה להיות דמוקרטיה של הפרדת רשויות, ונדאג שהיא תחזור להיות כזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השופט עמית הוא בוגר ישיבה תיכונית. הוא יודע יהדות לא פחות ממך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עידן רול, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי בוגר? לא שמעתי. מי בוגר? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עמית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן. בסדר, אבל בחייך, זה כמו שאני אגיד שאני דתייה. אז מה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע. חבר הכנסת עידן רול ברשות דיבור. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא הצלחתי להבין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה? אותי? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא הצלחתי להבין אם אבי מעוז בעד – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא בעד. הוא בעד. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, אני התכוונתי לדבר על – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נאור, אתה מפריע לחבר הכנסת רול. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני התכוונתי לדבר על הגינוי האחרון מצד ממשל ביידן, אבל אני רוצה להתייחס לדובר שלפניי. חבר הכנסת מעוז הוא חבר כנסת מסוכן שצריך להדאיג אתכם, ההורים בישראל. אתה מוזמן לשמוע מה שאני אומר, אין בעיה. אתה מוזמן לצאת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> סגן השר. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, סליחה, הוא חזר להיות סגן השר. אני אומר, ואני אומר את זה באחריות – אני פונה להורים עצמם: כל החזרה של אבי מעוז – שהיא כמובן מתוזמרת, בגלל שעכשיו עבר התקציב ועכשיו נתניהו מוצא לנכון להחזיר אותו, רק שהפעם הוא מחוזק עם תקציב גדול ועם יכולות להלשין, לבדוק, להרתיע. עכשיו, נכון, למנהלי בתי הספר עדיין תהיה האפשרות לבחור בין תוכנית ליברלית, שמפחידה את סגן השר מעוז, לבין תוכנית אחרת. אבל לתוכניות – – – << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> רגע, זה נראה לך נורמלי שמורה בעירוני ה', מורה לתנ"ך, תקרא לתלמידים לבוא לקפלן במוצאי שבת? תגיד לי, זה עושה שכל? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה הקשר – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה הקשר בין זה לבין תוכניות חיצוניות, חבר הכנסת ביסמוט? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ותנועת בני עקיבא, שמגיעה באוטובוסים, זה בסדר? << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> כשבאים לבית הספר – כולם ליברלים, כולם שמאל? אין ימין אחד? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> על מה אתה מדבר – – – << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> קודם כול, ליברלים זה לא אומר שמאל. בפעם אחרונה שבדקתי, גם המפלגה שלכם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – זה מותר, זה בסדר. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת ביסמוט, לא, אז בוא ננהל את הדיון הזה ברצינות. בפעם אחרונה שבדקתי, הליכוד מתהדר בהיותו מפלגה ליברלית. "ליברלי" זה לא קללה, וליברליות זה לא פרוגרסיביות שמאיימת על ערכים יהודיים. זה שאנשים פה באים ומדברים על ערכים ליברליים, זה לא אומר שזה שמאל וזה לא אומר שזה ימין. בפעם אחרונה שבדקתי זה נכון לגבי חלקים גדולים במפה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – זה משהו אחר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> די, קריאות הביניים הסתיימו. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> ליברלים גם לא סותמים פיות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תנו זכות דיבור לחבר הכנסת רול. אני לא מאפשר להפריע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חושב שהרבה אנשים שמדברים על תוכניות הלימוד החיצוניות, לא טרחו לבדוק את המינונים שלהן ואיפה הן מופיעות. לא, זה דמוניזציה והפחדות. ותאמינו לי שגם לי חשובה שמירה על זהות יהודית ועל מסורת. אני פשוט חושב, כאב לשני ילדים במערכת החינוך, שזה קיים, ואני חושב שמה שנעשה פה זה אמצעי שפשוט מרתיע מנהלים מללמד את התוכניות האלה. וחשוב להבין, הורים: בסוף המנהל צריך לבחור בין תוכנית שהיא חינמית, כי יש לה מימון ממשרד המורשת, יש לה מימון ממשרד החינוך, לבין תוכנית שעולה לו כסף, ולאורך זמן זה ישחק לרעתן של אותן תוכניות ליברליות. הורים, תבדקו את ספרי הלימוד, תבדקו מה נאמר בתכנים בימי העיון, תהיו אחראיים ותהיו מעורבים וערניים לחינוך של הילדים שלכם – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כדי שנוכל לשמור על איזון נכון, כמו שהיה פה עד היום, לפני שגורמים קיצוניים כמו אבי מעוז החליטו לנסות ולמשטר את השיח ולמגר ערכים ליברליים, חברת הכנסת גוטליב, שרבים בבית הזה, מכל קצוות הבית, מאמינים בהם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> היה מאוד קשה לנהל ככה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני יודע. אני ראיתי שזה מתחיל להיות רב-שיח, אז הפסקתי. חברת הכנסת יסמין פרידמן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. ביום שלישי האחרון, בזמן שעוד הצבענו על התקציב ולפני שזה עוד התפרסם בכל מקום, פה ממש ישב שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בחדר עישון ודיבר על התקציב. הוא אמר לי ולכל הנוכחים שם: מה ההבדל בין תלמיד ישיבה לבין סטודנט בבצלאל – ואני מצטטת – "שמשפריץ צבע על קיר"? עכשיו, מכיוון שכולם ענו לו במשך שלושה ימים, אני רוצה להאמין שהוא הבין לבד מה ההבדלים. אבל מה שהוא עוד המשיך לומר: את יודעת שיש מכללות שמלמדים בהן מגדר? כן, אני יודעת. האמת היא שאני חולמת לעשות את התואר השני שלי במגדר. וזה היה בעיניי חמור, כי בעיני שר האוצר לימודי מגדר זה משהו מיותר, לא ברור, לא ראוי לתקצוב. רק שכעבור 48 שעות התפרסם דוח של מדינות ה-OECD שבוחן אפליה נגד נשים. הוא בוחן את זה ב-179 מדינות – במסגרת המשפחתית, במסגרת ביטחון אישי, גישה למשאבים פיננסיים ומיצוי חירויות אזרחיות. ישראל נמצאת במקום המכובד והמפוקפק – המקום האחרון. אז סמוטריץ', אם תהית למה המכללות למגדר הן חשובות, יש לך עכשיו את הסיבה המדויקת. אגב, לומדים את זה גם באוניברסיטאות, אבל לא משנה. אני אסביר עוד קצת. זה חשוב כי אתה עדיין יושב בקואליציה שבה יש מפלגות שאסור בהן ייצוג נשי; זה חשוב כי פיטרתם את כל המנכ"ליות – הנהדרות, יש לומר – שעבדו בכל המשרדים החשובים; זה חשוב כי מסדרונות הכנסת הפכו אחרים בחודשים האחרונים, וכאילו נעלמו רוב הנשים שעבדו כאן כיועצות, כמנהלות לשכות, כבכירות, הן פשוט מצאו את עצמן בבית כשהתחלפה הממשלה. ועוד דבר. חבל שלא נכחת היום בוועדה למעמד האישה, שבה מנהלות מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית צריכות להתחנן לתקציבים – שאתה לא נתת, שיש להן 4 מיליון פחות מהשנה הקודמת – שגם ככה לא מספיקים כי כל שנה הצורך עולה ועולה. חבל שלא שמעת את העדות של ט', שאותי אישית פירקה, איך שבגיל 16.5, 16 גברים בני 50 ניצלו אותה, שברו אותה לחתיכות, והיא לא מצליחה לקבל סיוע ראוי מהמדינה כי אין מספיק תקציב. אתה עיוור או שאתה לא רואה ששלטים מטורללים שוטפים את המדינה – שנשים לא יעברו ברחוב הזה והזה, שילדות לא ישחקו ברחובות בדרך לבית הכנסת, רצון שאנשים ישבו בנפרד באוטובוסים, ועוד ועוד? איפה אתה חי, אדוני שר האוצר? באיזה בועה בדיוק אתה, הפריבילג האשכנזי הלבן, לא מבין מדוע צריך לימודי מגדר? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם זה היה תלוי בי, כל אחד מחברי הכנסת הגברים היה צריך לעבור קורס מזורז במגדר, ואז אולי היית פועל אחרת. מסתבר שלא רק האנגלית זה הדבר החלש אצלך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בישיבת הסיעה של עוצמה יהודית התארח היום בנצי גופשטיין, מי שהקים את ארגון להב"ה. ובזמן שגופשטיין מתארח אצל בן גביר, התפרסמו התכתבויות מתוך קבוצות פנימיות של ארגון להב"ה לקראת מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים, שאותו מכנים בארגון להב"ה "יום חמישי הקטלני". הן כוללות, ההתכתבויות האלה, קריאות לשרוף את כל הגויים שמשתתפים במצעד, שהם קוראים לו "מצעד התועבה". אילה בן גביר, אשתו של השר לביטחון לאומי, מתגאה בזה שהיא מגייסת משאבים לארגון להב"ה, שאותו היא מגדירה, ואני מצטט, כארגון שכולו חסד ועזרה לאנשים שאיבדו את הזהות שלהם. ההסתה נגדנו, נגד חברות וחברי הקהילה הגאה, מגיעה מתוך שולחן הממשלה, ממסדרונות הממשלה, מהמעגל הכי קרוב לשר לביטחון לאומי, שהוא האיש שאמור להגן עלינו מפני אותה הסתה. האלימות שמתחילה ברשת, חברות וחברי הכנסת, מסתיימת בשפיכות דמים ברחובות. איש לא ירתיע אותנו מלצעוד בגאווה בבירת ישראל ירושלים, בעיר הבירה שלנו. על השר לכישלון לאומי איתמר בן גביר אנחנו כבר יודעים שאי-אפשר לסמוך, את זה כבר הספקנו להבין. האחריות לביטחון הצועדים והצועדות היא על ראש הממשלה – עליך, בנימין נתניהו. עליך בלבד. אני רוצה לנצל את הרגעים שלי כאן על הבמה ולפנות לכל הציבור הליברלי בישראל, לכל מי שמאמינים בשוויון זכויות, שאנחנו שווים וזכאים לשוויון: חשוב במיוחד להגיע ביום חמישי הקרוב למצעד ולוודא שהוא יהיה המצעד הגדול ביותר שידעה בירתנו ירושלים. אני אהיה שם, ואני מקווה שגם אתם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת כהן, אתה רואה שאני מחכה לנאומים שלך. אתה שם לב, כן, מה זאת אומרת? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברות וחברי כנסת נכבדים, הייתה פגישה עם ראש הממשלה בדיון 40 החתימות, והעלינו, באמת, לפחות רובנו הגדול, העלינו את מצוקת המציאות הקשה, במיוחד בדרום, בכל נושא הפשיעה שמתחוללת באופן מאוד קיצוני בחברה הבדואית. עכשיו, זה לא חלילה כי באנו להגיד שהבדואים הם העבריינים, לא ולא, אבל חשוב שכולנו נדע – ולא שמעתי תשובות מראש הממשלה – שהדרום הופך להיות לאט-לאט לשטח אקסטריטוריאלי. יש יישובים בדרום שהמשטרה מתקשה להיכנס לשם. הנסיעות בכבישי הדרום בלילה הופכות להיות לאתגר קשה מאוד. זה – מול הפעילות היוצאת דופן של ראשי הרשויות, בוודאי ראשי הרשויות של היישובים היהודיים; מול הפריחה היוצאת דופן של העיירות הפתוחות, החל בדימונה, ערד ובאר שבע, העיר הגדולה, עד נתיבות ואופקים, שרואים שם איזה תהליך יוצא מן הכלל של חיזוק היישובים. ודווקא מול זה, אוזלת היד שלנו בכל מה שקשור במשילות ובביטחון האישי, זה דבר שחייב להדליק אצל כולנו אורות אדומים. דעו לכם – ואני אומר את זה בענווה גדולה, לא כדי להתריס ולא כדי לריב – חשבתי היום שדווקא זו תהיה באמת שיחה של כל ישראל ערבים זה לזה, ובוודאי ובוודאי במה שקורה בנגב ובנושא המשילות, גם בגליל וגם במשולש. במקום זה בחרו אנשים לעלות ולהתנצח. אני ציפיתי שבאמת יבוא ראש הממשלה ויגיד: אני מכיר את המציאות – והוא מכיר את המציאות – ואני עושה אחד, שניים, שלושה, ארבעה, חמישה דברים, ולא להתנגח; יהיו מספיק זמנים. עת להתנגח ועת להיות באמת רציני, כי המצב זועק לשמיים, אדוני היושב-ראש. קחו, נוסף לכך, שיש שם גם בעיה של זהות. כשמדברים עם חלק מהתושבים הבדואים, הם אומרים: יש לי בעיה אמיתית של זהות. יש 10,000 אימהות פלסטיניות שחיות בתוכנו, ומדינת ישראל קיבלה אותן, וזה בסדר גמור. אבל אם אנחנו לא ניכנס לא רק לטפל באלימות, אלא גם לטפל בצרכים שלהם – הקמתי בית ספר בח'שם זנה. הלכתי בשבוע שעבר, ראיתי שהשלימו את הכביש. רק דבר אחד אני רוצה להגיד לכל המקטרגים ולכל אלה שצעקו: שבטים בדואיים יושבים על 40,000 דונם. הגענו איתם להסכמות שהם נכנסים ליישוב של 4,000 דונם, ואת שאר הדונמים הם מחזירים למדינה, ומה שקיבלתי כאן מהאופוזיציה אז זה: איך אתה מעז להפקיר את אדמות הנגב? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני מאוד מקווה שבאמת ההיגיון ייכנס בראשם של אלה שהיום אוחזים בהגה, והם יצילו את המצב. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אלהרר – נמצאת? איננה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני. שלום לעם ישראל, ואני אגיד לכם למה אני עולה לכאן. רציתי לשאול אתכם אם אני מספיק אישה מבחינתכם. מספיק, נכון? יש מחלוקת שאני אישה? לא. אני אגיד לכם למה השיח על מגדר הוא שיח צבוע, כי כל התכונות החזקות של גבר הופכות להיות תכונות שליליות כשזה נוגע לאישה. אורנה, בואי, חכי, אני רוצה אותך פה, אם את מסכימה, בסדר? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> בבקשה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> בואי, כי גם את בכל זאת היית קצינה בכירה בצבא. בואי נודה על האמת, אם אתה חזק ואתה ככה מאוד מאוד אסרטיבי, זאת חוזקה אדירה; אם אתה מאוד מאוד עומד על שלך, זאת חוזקה בלתי רגילה. אבל אם את גברת, ואת מנהלת משרד עורכי דין, ואת מרוויחה כסף, ואת מאוד אסרטיבית, ואת גם מאוד דעתנית ואת גם ידענית, זו חולשה, כי מותר לך – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> הגעת להיות חברת כנסת. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, רגע, אורנה, שנייה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הגעת להיות חברת כנסת. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, רגע, שנייה, אני לא ה-issue, אני לא ה-issue. אני מביאה את השיח הזה כדי להדגים לכם מה אנחנו עברנו השבוע. תראו, יכולתי לבחור לדבר על הרבה דברים אחרים היום, אבל זה חשוב לי לומר, כי אני שומעת פה כל הזמן את השיח על מגדר, שזה שיח צבוע. הרי יושבות כאן חברות כנסת, בשם כל השמות, שלכל אחת פה יש את הידע שלה, יש את ניסיון החיים שלה, יש את סיפור החיים שלה, יש לה הכול. כמו שפתחתי ואמרתי, אני אישה ואין חולק על זה, ויש לי תכונות לא פחות חזקות משל גבר. בעוד שלגבר זה יפתח את כל הדלתות בעולם, אצל אישה זה יסגור דלתות; בעוד שאצל גבר זה ייחשב הדבר הטוב ביותר, אצל אישה – היא תצטרך להקטין, להקטין, להקטין את עצמה, להביע נזקקות נשית כל הזמן. אני לא מתכוונת לקחת חלק במשחק הזה. אני לא מביעה נזקקות נשית, ואני גם לא מביעה חולשה. ולא בגלל שלא קשה לי, ממש לא; קשה לי, והחיים שלי לא כאלה קלים ומאוד מאוד מורכבים. למה אני אומרת את זה? כי אם אתם כבר מדברים על מגדר, היום לימור סון הר מלך, חברת הכנסת, הקימה שדולה לאישה החרדית והדתית. לא ראיתי שם – אני הלכתי, אני לא דתייה, אני חוזרת בשאלה; הלכתי לשדולה הזו, וראיתי נשים אדירות, חרדיות, דתיות, כל אחת בהתאם לצו מצפונה שלה, שכל מה שהן מבקשות זה לומר שזכותן לבחור הכול. דרך אגב, זכותן לבחור במפלגה שאין בה נשים. מי אנחנו שננהל את צו המצפון שלהן ואת האמונות שלהן? וזכותן לבחור ללכת לאירועים בנפרד. זה שלהן, זה לא שלנו. זה לא שונה מהזכות שלך, יוראי, לעמוד על הזכות שלך להפגין. זה באותה רמה. אנחנו לא שונים אחד מהשני; אתה ושלך והן ושלהן. למה אני אומרת לך את זה? כי הפרוגרס – אפרופו פרוגרס, הרי מה זה פרוגרס? זה הנחות העבודה המשוננות והחודרות דרך האקדמיה ובכל מקום. אני העזתי לפני שבוע וחצי, בוועדה של היו"ר אייכלר – דנו שם בהליך מורכב וקשה, שקשור לפקידות הסעד והוצאת ילדים בהליך נזקקות לפי חוק הסעד (טיפול והשגחה). אתם יודעים מה הם עשו? איך העזנו – הם יצאו לשביתה, כי אני אמרתי שיש להם כוח רב מדי, בלי לראות ילד – להוציא אותו מהבית. פקידות הסעד, עובדות סוציאליות, החליטו שלנו, חברות הכנסת – לי, חברת הכנסת, אסור לומר מה שאני רוצה, וזו הצביעות במלוא תפארתה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> פה אני רק אסיים ואני אומר: 1. לא מטילים אימה על חברי כנסת, בין שזה מימין ובין שזה משמאל. אף פקיד ציבור לא ייתן לנו הוראות, והוא ייתן לגמרי שירות. כי החובה שלנו – דרך אגב, תזכרו תמיד: אנחנו לא יושבי-ראש ועד עובדי המדינה, אנחנו יושבי-ראש אזרחי המדינה, בין שאתה משמאל ובין שאתה מימין. אז תרדו מהצביעות של השיח של מגדר, ותשאלו את עצמכם כמה פעמים אני שמעתי מכאן, פה, מהאופוזיציה, איך העזתי לייצג אנשים, ואיך העזתי לקחת תיקים פליליים קשים, ואיך אני עושה כך ואיך העזתי אחרת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> וזה בוז למגדר, כי אני החזקתי את אחד המשרדים הגדולים בתל אביב. לא היה חסר לי, ברוך השם – כמובן, תודה לאלוקים. אני מחזיקה את הבית שלי, את המשפחה שלי, ואינני נזקקת, ועדיין, עדיין אצל גבר זאת תהיה חוזקה, ואצל אישה זאת תהיה חולשה. לא אצלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את בדיוק מחזקת את מה שאנחנו אומרים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> טלי, מייבאים מארצות הברית אידיאולוגיות, באמת, קהילות נגד טרנסים. על מה את מדברת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מסכימה איתך בדבר הזה, דרך אגב. לא, לא. אני לא מסכימה איתך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת פרקש הכהן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> קהילות נגד טרנסים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא כל השיח בעולם – אבל יוראי, לא כל השיח בעולם זה להט"ב וטרנסים. לא, זה לא השיח היחיד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היא נמצאת פה? חברת הכנסת פרקש הכהן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה הפך להיות השיח היחיד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> טלי, אני לא יכול להתחתן כאן, אני לא יכול להביא פה ילדים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה מפריע. קראתי לך שלוש פעמים. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש עוד נושאים חוץ מלהט"ב וטרנסים. זה נראה שזה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני לא יכול להתחתן כאן, אני לא יכול להקים פה משפחה. אולי זה לא חשוב לך. זה מרכז עולמי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בוודאי שאתה יכול להקים כאן משפחה. בוודאי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> באמת? בזכות מי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בוודאי. כל הסכם הורי מאפשר לך את זה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני לא יכול לאמץ כאן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לאמץ אתה אולי לא יכול; ללדת אתה יכול. אתה יודע כמה הסכמי הורות עשיתי? אתה יודע כמה הסכמי הורות עשיתי? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני יכול ללדת? אני יכול ללדת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הסכמי הורות. מה יש לך? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני יכול לעשות פונדקאות בזכות בג"ץ. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> פונדקאות? אתה יכול לעשות את זה בהסכם הורות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הסתיים הסימפוזיון. זכות הדיבור – לחברת הכנסת פרקש הכהן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הסכם הורות עם מי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עם מי שאתה רוצה. למה פונדקאות כן ועם מישהי אחרת לא? די, באמת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי שרוצה להמשיך בשיחה – יש שם קפה בחוץ. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש גם כיבוד, היושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> גם כיבוד, כן. חברת הכהן פרקש הכהן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לומר שלא הכול להט"ב, באמת, זה עלבון עצום, לך ולציבור שאת מייצגת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא הכול להט"ב? נו באמת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הכול זה להט"ב. תשאל את עצמך – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כשאת אומרת לי: לא הכול זה להט"ב – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, אלה לא השיחות היחידות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע, לא שמעתם שאמרתי שהסתיים הדיון, השיח? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הכול זה להט"ב וטרנסים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת פרקש הכהן, זכות הדיבור שלך – ושאף אחד לא יפריע לה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מבטיחים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני יודעת שנושא הדיון הוא העברת סמכויות לשר במשרד המשפטים משר המשפטים – לחבר הכנסת אמסלם. מה אני אגיד לך, הממשלה הזאת באמת מצטיינת בלתת סמכויות לאנשים שהכי מתאימים לתפקידים שלהם. אני גם מברכת אותו על המינוי שלו בקרוב, או כעת, להיות השר שאחראי בנושאי הגרעין. באמת, אני חושבת שההרתעה של מדינת ישראל לא תהיה אותו הדבר אחרי המינוי הזה. ועכשיו קצת ברצינות. אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולעסוק בנושא שנחשפתי אליו. יזמתי פנייה בנושא הזה ליו"ר ועדת הבריאות, והוא גילה לב פתוח, והולך להיות דיון בוועדת הבריאות בנושא הזה, והוא ההתמכרות למשככי כאבים עזים בישראל ובעולם. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהקריא את המכתב שכתבתי, כי אני חושבת שהוא מדבר בעד עצמו, ואני רוצה להתחיל בנושא הזה, סוגיית ההתמכרות לנטילת משככי כאבים ללא פיקוח, שהפכה למגפה עולמית שעד כה קטלה מיליוני בני אדם. כל אחד מגיע לרופא, והמערכת הבריאותית והרפואית מסייעת לאנשים במצבים אחרי תאונות קשות, אחרי אירועים מאוד קיצוניים, במחלות מאוד קשות, ונותנים להם משככי כאבים כדי להקל את כאביהם. אבל מה, אדוני היושב-ראש, אותם משככי כאבים מכילים חומרים ממכרים; חלק מהחומרים האלה חזקים פי עשרה מההתמכרות להרואין. משכך, משככי הכאבים אומנם מסייעים לחולים עם כאבים, אבל כמובן, לצערנו הרב, הם הופכים משתמשים רבים מאוד למכורים ברישיון. ההתמכרות לאופיואידים, משכך הכאבים השכיח בעולם, מלווה בתופעות שליליות מאוד מסוכנות שמסכנות חיים וגרמו גם למוות: נמנום, טשטוש, בלבול, בחילה, דיכויי נשימה חמורים. כמובן שכל הזמן צריך להגביר מינון, והדבר הזה הרבה פעמים גם מידרדר לשימוש מזיק ולחיפוש אחרי סמי רחוב ומנות יתר. אנחנו גם רואים מקרים של התאבדויות. הדברים האלה הופכים אנשים נורמטיביים לחלוטין, אדוני היושב-ראש, שהגיעו לקבלת טיפול רפואי ופשוט מוצאים את עצמם, לצערי הרב, נרקומנים. התופעה הזאת היא אתגר עולמי וידוע בעולם. בארצות הברית מעל למיליון איש נפטרו מאז שנת 2000, 70,000 בני אדם בשנה; בקנדה 9,000 מתים בשנה; באירופה כמעט 10,000 בכל שנה. כשאני מספרת לך את כל הדבר הזה, שמזעזע את כל העולם, אני רוצה לספר לך שבמדינת ישראל שיעור המרשמים המונפקים לתרופות מסוג זה זינק לשיאים חדשים ועקף בשנים האחרונות את הכמות בארצות הברית, המדינה השיאנית של אנשים שנפטרו מהתמכרות למשככי כאבים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני חושב שזה מאוד חשוב. הזמן נגמר, אז תשלימי את הנושא בוועדת הבריאות. לדעתי זה דיון חשוב מאוד. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בסדר. אני רק אומר מילה. בעצם ישראל כרגע במקום הראשון בצריכת החומרים האלה, לרבות חומר שמכונה פנטניל, שממכר פי 50 מהרואין. הדבר הזה הוביל לתביעות ענק. אצלנו הוקמה ועדה שמסקנותיה מעולם לא פורסמו. הדבר הזה דורש טיפול SOS, כי מדובר פה בפיקוח נפש ובהצלת נפשות בעם ישראל. אנחנו נדון בנושא הזה בוועדת הבריאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה ובהצלחה. חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, כנסת נכבדה, במלאת 27 שנים לכניסתו של ראש הממשלה ללשכתו לראשונה, למדנו עליו היום דבר חדש. אנחנו כבר יודעים שהוא מר ביטחון וכבר למדנו שהוא מר כלכלה, הוא גם אלוף הארץ בקובייה הונגרית ועוד לפני שהוא נולד הוא היה הכי טוב בלהבהיל את חיילי המנדט, אבל היום גם למדנו שהוא רקדן בחסד, אלוף הריקודים על הדם. קול הנרצחים במגזר הערבי זועק מן האדמה, והרקדן מדבר על רכבת קליע; זעקת האימהות בסוכות האבלים קורעת את הלב, והרקדן מדבר כאן על בינה מלאכותית; בכי היתומים מרעיד את הנפש, והרקדן מדבר על תעשיית הפוד-טק. לשון חלקלקה יש לראש הממשלה שלנו, אבל מצפון ובושה אבדו לו מזמן. ומראש הממשלה – לנושא הכלים שלו במשחקי ההסתה, השר הסופח, זה שכל שבוע אנחנו מוסיפים לו עוד סמכויות מיותרות. ביום שלישי האחרון נעשה כאן במליאה הזאת מעשה נבלה של ממש. במסגרת תשובה פשוטה על שאלה בעניין ההסכמים הקואליציוניים, השר אמסלם בחר להשתלח אישית, בשפה גסה ומכוערת, בעובד ציבור מסור שישב כאן ביציע לצד עמיתיו ולצד עובדים שכפופים לו. כאחרון הפחדנים הוביל השר אמסלם את המתקפה האכזרית שלו כאן במליאה, במצב שבו היועץ המשפטי של משרד האוצר לא יכול לבקש את זכות התגובה. כולי תקווה שוועדת האתיקה של הכנסת תמצא לנכון להתייחס להתקפה הנפסדת של השר אמסלם. אבל דבר אחד ברור: כל סמכות נוספת שניתן לשר אמסלם היא בגדר מתן פרס לבריונות פוליטית. ולבסוף, אי-אפשר שלא להתייחס גם להודעת הממשלה הצפויה על חזרתו של אביר השנאה חבר הכנסת מעוז לתפקיד סגן שר. כאחרון הפונדמנטליסטים גם הוא מגלגל על השפתיים מונחים דמוקרטיים. כל רצונו בשקיפות, שההורים יוכלו לבחור. מה לו, לקנאי הזה, ולשקיפות ומה לו ולחופש בחירה של האדם? לא מערכת של שקיפות הוא מבקש להקים אלא מערכת של הלשנה, מערכת של מעקב אחרי מורים ומורות, מנהלים ומנהלות. כל כוונתו של האיש הרע הזה היא לנהל מסעות של הפחדה והסתה בבתי הספר של הילדים שלנו. ואנחנו כאן, ואני כהורה לשלושה ילדים בחינוך הממלכתי, אנחנו מודיעים לחבר הכנסת מעוז: אנחנו ממש לא מפחדים ממך ולא ניתן לך להתקרב לחינוך של הילדים שלנו. אתה תבנה את המערכת המעוותת שלך, ואנחנו נבנה חומות של הגנה סביב בתי הספר של ילדינו. בקרב הזה, אבי מעוז, אתה הולך להפסיד. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אני בטוח שהצופים שמעו את המלל שלך וראו בדיוק מה זה נקרא נאורות. חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שמעו אותך. אני לא אומר עליך מילה אחת, הצופים שמעו כל מילה שאמרת על כל האנשים – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה, אין לך שום זכות בתור יושב-ראש ישיבה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא מעיר לך, אני אומר לצופים: שמעתם בדיוק מה זה נקרא נאורות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – אתה תלמד אותנו נאורות? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה? אתה האחרון בבית הזה שילמד נאורות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא אתה, אותך לא נלמד. אתה, הצופים מכירים אותך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תשלח את הילדים שלך לשרת בצבא. תשלח את הילדים שלך להגן על גבולות המדינה. חצוף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מבקש שתצא מייד. אני מבקש מהסדרנים להוציא אותו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה חצוף. אתה מבזה את הכיסא של היושב-ראש פעם אחר פעם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> להוציא אותו מייד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תשלח את הילדים שלך להגן על גבולות המדינה, חצוף שכמוך. אתה תלמד אותי נאורות. (חבר הכנסת גלעד קריב יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רק לציין שאני נאור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה נאור פי מיליון ממנו. חבר הכנסת מיקי לוי נמצא? לא; חבר הכנסת דן אילוז – איננו. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> דרך אגב, שתדע לך שאריאל קלנר זה גם משפחה ליטאית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אוי, כל כך הרבה ליטאים פה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ההורים שלו הגיעו מליטא עם ההורים שלי ב-1972. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כל הכבוד. איזו עיר? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> קובנה, לא? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> קובנה, או-אה, רבי אלחנן מקובנה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אזרחי ישראל, מי אמר את הדבר הבא: תמיכה בגוף פוליטי על ידי ממשלה זרה היא דבר שהיה צריך להפחיד כל אדם המאמין בדמוקרטיה אמיתית? אמר את זה נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר, זיכרונו לברכה. אתמול פרסמה מוריה אסרף וולברג חלק מהיקפי המימון של האיחוד האירופי לארגונים אזרחיים בישראל. האגודה לזכויות האזרח למשל ושוברים שתיקה קיבלו מענק של 400,000 אירו רק השנה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ממי? << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> האיחוד האירופי העביר לשוברים שתיקה ולאגודה לזכויות האזרח 400,000 אירו – למה? להגנה על זכויות המופרות על ידי הממשל הישראלי במעקב דיגיטלי. האגודה לזכויות האזרח עוד קיבלה נוסף לזה עוד מענק של 400,000 אירו לשיפור תפיסות הציבור בנוגע לזכויות אדם ודמוקרטיה. הם צריכים ללמד אותנו דמוקרטיה, מאירופה. משקיעים. הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל ו"זולת", של חברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון, קיבלו יותר מ-320,000 אירו. מה המטרה? התמודדות עם אלימות המשטרה נגד קבוצות מודרות בישראל. תבדוק אם החרדים, קבוצה מודרת או לא מודרת, אם גם הם בעניין הזה או לא; מתנחלים. בואו נבדוק. המרכז לפיתוח יוזמות שלום, שמנהל רשת שמסייעת לסרבני גיוס, קיבל יותר מ-400,000 אירו. המטרה המוצהרת: שמירה על זכויות עובדים פלסטינים. צריך להסביר משהו, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה: בניגוד לגוף פרטי, ביחסים דיפלומטיים בין מדינות תמיד יהיו אינטרסים שונים ולא פעם סותרים. לגיטימי שמדינות יחלקו זו על זו, ולגיטימי גם שמדינות ינסו לשכנע זו את זו ולהפעיל לחץ זו על זו בערוצים דיפלומטיים. אבל מה שלא לגיטימי הוא שמדינה תשפיע על סוגיות פנים של מדינה אחרת באמצעות מימון והפעלה של ארגונים פוליטיים מקומיים. זה לא לגיטימי. לאחר אלפיים שנה, אדוני היושב-ראש, שבהן לא ליקקנו דבש על אדמת אירופה, לאחר שנשארו מתי מעט יהודים באירופה, כעת במדינה היהודית הם באים ללמד אותנו זכויות אדם ודמוקרטיה? במקום שהאיחוד האירופי יעסוק בהבטחת זכויות אדם ובדאגה לביטחון מעט היהודים שנותרו באירופה, ושלא מעט מהם סובלים מאנטישמיות, הם עוסקים בעידוד סרבנות במדינה היהודית, בפעילות נגד כוחות הביטחון של ישראל הנלחמים בטרור רצחני, והכול במסווה של דאגה לזכויות אדם. והתערבות כזאת, חבריי, מכל קצוות הקשת, זה לא לגיטימי. שני משפטים. 70 ארגונים ישראליים המזוהים עם השמאל הקיצוני קיבלו בעשור האחרון לא פחות מ-893 מיליון ו-393,030 שקלים מישויות מדיניות זרות – כמעט רבע מיליון שקל כל יום. כל יום. זה לא לגיטימי. נגד זה חובה להיאבק. נגד זה אני מתכוון להמשיך ולהיאבק, ואני לא מתכוון להרפות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גדי איזנקוט. << דובר >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, רצף של העברת סמכויות בלא מעט לילות פה מעיד על שיבוש המושג משילות. המושג משילות זה היכולת של המדינה לנהל את ענייני המדינה. איכשהו זה התחבר לביטחון אישי. זה מושג הרבה יותר רחב בעיניי, והזכרתי פה מעל הדוכן את העובדה שחמישה חודשים אחרי שהושבעה הממשלה היא עדיין מציגה את האינטרסים הלאומיים של הממשלה הקודמת, שקיבלה פה הרבה מאוד כינויי גנאי. הדיון היום הוא על משרד המשפטים, בדרך לאישור נוסף כנראה של מינוי השר גם כממונה על הוועדה לאנרגיה אטומית – דרך אגב, השר הממונה על הוועדה לאנרגיה אטומית, מבן-גוריון ועד נתניהו, לא כולל, היה תמיד תחת ראש הממשלה, ולמעשה נתניהו הוא ראש הממשלה הראשון שמפריט, ולא בפעם הראשונה, את התפקיד הכל-כך חשוב הזה. ראינו פיצולים ופגיעה באחריות וסמכות בכל משרדי הממשלה; פגיעה משמעותית במשילות. אני אתייחס רק למשרד הביטחון, לאירוע שמתרחש בשעות האלה. משרד הביטחון – יש אנדרלמוסיה שלמה. נאמרו על זה הרבה מאוד דברים, על הפיצול שבין שר הביטחון הראשון לשר הביטחון השני. אני לא יודע איפה זה מתחיל ואיפה זה נגמר. אני אומר את זה כמי שתומך בהתיישבות, בתנאי שהיא על פי האינטרסים הלאומיים של המדינה ועל פי חוק. מעבירים פה חוק, מתחייבים לאמריקאים שמדובר רק בתנועה, מפירים את ההבטחה גם לממשלים קודמים וגם הבטחה שניתנה רק לפני חודשיים, מכשילים את צה"ל, שפועל על פי שני עקרונות בסיסיים: 1. כפיפות מלאה לדרג המדיני; 2. הוא פועל על פי חוק. צה"ל, כידוע, בנעלי הריבון ביהודה ושומרון מאז 67', ולמעשה מרמים את הריבון מטעם הממשלה, עושים לו תרגיל, עוקפים את המסלולים ומאשרים בניגוד לחוק. מבחן של ממשלה זה מבחן התוצאה. כשמביטים על מבחן התוצאה חמישה חודשים אחרי, בביטחון, בביטחון הפנים, בכלכלה, בחינוך, ביחסים הבין-לאומיים, גם לאנשים מאוד לא ביקורתיים קשה להתעלם מהביצועים הכושלים. אנחנו מדברים על ממשלה ומשילות, ובפועל אני רואה פה, לפחות בחצי השנה האחרונה, דפוס של ועד קהילה, ולא ממשלה 75 שנים אחרי שהוקמה המדינה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורנה ברביבאי. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> יושב-ראש הישיבה, חברים, השבוע פורסם דוח של ה-OECD על מקומן של נשים בהשוואה למדינות ב-OECD, ואנחנו, שתמיד דאגנו לעסוק בנושא קידום נשים – את יודעת, השרה גולן, שעוסקת בנושא נשים, ב-2014 הדלקתי משואה יחד עם חברות מכל קשת המקצועות והנושאים במדינה. זאת הייתה גאווה גדולה לראות איך המדינה שמה נשים במקום כל כך משמעותי, ומסתכלים עליהן קדימה, והיה לי ברור שמ-2014 ואילך נשים רק יפרצו עוד דרך ויסללו עוד פריצות דרך עבור נשים אחרות שיבואו אחריהן. הייתי מאוד עצובה לקרוא את הדוח הזה, ואני אומרת לך – – – << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אני רק רוצה לציין, הדוח הזה – – – << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את תגידי שהוא מתייחס לשנה קודמת. אבל אני – – – << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> 1. 2. אפשר רק לברך, את יודעת, בעובדה שסוף-סוף הוקם משרד, אחרי 25 שנה, ואני נכנסתי לפה לפני שנה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אומרת לך, כי את בראשית דרכך, בשבועיים בוודאי לא יכולת לעשות שינוי. אבל אני אומרת, גם אם זה השנה שעברה, אנחנו מסתכלים, ובכנסת ובממשלה הזאת בוודאות יש פחות נשים; אין נשים כמנכ"ליות במשרדי הממשלה. ואם את – אני אגיד לך את הדבר הכי בסיסי: אני מסתכלת על זה כסבתא לשלוש נכדות. אם אנחנו רוצים שהן יסתכלו למעלה וישאפו להגיע רחוק, הן צריכות לראות מודלים של השראה, של נשים שעושות את התפקידים. הדבר הבסיסי ביותר הוא לייצר פתיחה של ערוצי הקידום האלה עד הרמה הבכירה ביותר, בוודאי כשרות ובוודאי בכנסת. אז אני חושבת שאם נשים יעד לקחת את הדוח הזה ולהשפיע באופן משמעותי על השינוי ועל עלייה שלנו במדרג – לא יכול להיות שאנחנו במקום האחרון. אני רוצה לדבר גם על העובדה שאתמול, ביום ראשון, עלתה בישיבת הממשלה החובה או הערך של להגדיר גם את הציונות וגם את היהדות כערכים מובילים או כאיזו תפיסה מובילה, וגם בעניין הזה אני מרגישה בושה גדולה. כי מה זה העניין הזה של להגדיר את הציונות ואת היהדות על פני דברים אחרים? כאילו במדינה הזאת לא חיים אחרים, כאילו המדינה הזאת לא הוקמה על רקע מגילת העצמאות שיהודית ודמוקרטית זה היה חלק, שבאו יחדיו להקמת המדינה. ואם זה לא הספיק, עלה פה קודם ראש הממשלה ודיבר בלי בושה על זה שהוא גאה בזה שהוא ראש ממשלה של מדינה יהודית. ואני רוצה להגיד לך, כבודו, שבלי מדינה דמוקרטית ישראל לא תהיה לא יהודית ולא דמוקרטית. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום חמישי אנחנו נתחיל עם מצעדי הגאווה ברחבי מדינת ישראל, והמצעד בירושלים יהיה המצעד הראשון, ואני מודה שיש בליבי דאגה גדולה שהדברים ייגמרו במקרי אלימות. אנחנו כבר רואים שהאגודה לזכויות הלהט"ב מעידה שיש עלייה של 400% במספר התלונות על מקרי אלימות כלפי חברי הקהילה. זה דבר שצריך להטריד את כולם, ואני חושבת שזה נובע במידה רבה מהמסר שהממשלה הזו וחבריה מעבירים הלאה, הנזק האדיר שיש בחוק האפליה, שנכתב בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה הזאת, שעל אף שהוא טרם נחקק, אנחנו כבר רואים את התוצאות שלו. זה מעביר מסר: אפשר לפגוע בזכויות של הקהילה, הם לא שווים. לצערי, זה ממש מתבטא במקרי האלימות. נוסף לכל זה, השר לביטחון פנים, שאמון על הביטחון של המוחים, של הצועדים, באמת יש לו היסטוריה מאוד מאוד מפוקפקת, שמכניסה לי הרבה מאוד דאגה ללב. בן אדם שארגן בעברו את מצעד הבהמות בירושלים – אני לעולם לא אשכח איך שנה אחרי שנה, כשצעדנו בירושלים, לפני לא מעט שנים, הם היו עומדים שם עם שלטים נוראיים ומשווים את הצועדים לבהמות. השר לביטחון פנים הגיש בעברו שוב ושוב עתירות במטרה לבטל את המצעד בירושלים, וגם ייצג אנשים בבתי משפט; אפילו בן אדם שהצדיק את הרצח של שירה בנקי, זיכרונה לברכה. עליו אנחנו צריכים לסמוך שהוא יגן על הצועדים והצועדות במצעד. רק עכשיו שמעתי במהדורת החדשות ידיעה שהמקורב של השר לביטחון פנים, בנצי גופשטיין – שאגב, מתהלך פה במסדרונות הכנסת חופשי, כאורח של המפלגה של איתמר בן גביר – הוציאו התכתבויות מקבוצת ווטסאפ שלו תחת הכותרת: הם מתכוננים ליום חמישי הקטלני. כך הם קוראים ליום חמישי הקרוב, כשיהיה מצעד בירושלים. יש שם אמירות אלימות, ובאמת אני חרדה שזה ייגמר ברצח. חרדה. אבל אנחנו לא ניתן לזה לשבור אותנו. והשנה יותר מתמיד חשוב שכולם יגיעו למצעד, כי זה באמת להילחם על זכויות בסיסיות ביותר, שצריכות להיות קיימות לכל אדם במדינת ישראל. אנחנו נצעד ביתר שאת, ומשטרת ישראל תגן עלינו, כי זו הזכות שלנו להיות חופשיים בארצנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, זה אולי מצחיק, אבל הכנתי נאום, ואני מצטער בפני היועץ שלי אוריה שאני עושה את זה שוב, אבל ראיתי את מאי גולן. חשוב לי להבהיר – יש לי שלוש דקות להגיד לך דברים מהלב שמציקים לי, כבן אדם שעוסק המון בפעילות של הספורט במדינת ישראל. קידום נשים – אחד הכלים החשובים ביותר הוא דרך הספורט. יש המון המון מחקרים והמון נתונים לגבי מה עושה ספורט לילדה, לנערה, איך זה מחזק ומעצים אותה. יצא מחקר בארצות הברית לפני שנתיים עם נתונים מדהימים, שמתוך 100 החברות הכי גדולות בארצות הברית, 96 נשים, המנכ"ליות של החברות הגיעו מעולמות הספורט. אני לא אומר שכולן צריכות להיות אלופות, אבל לכולן צריכים לתת הזדמנות. מדינת ישראל, בעולמות של הספורט, בנושא של נשים, היא באמת עולם שלישי. נשים בכדורגל, למשל – הנתונים מראים שבמדינת ישראל, בכל המדינה – לא תאמיני למספר – 2,000 בנות, נערות ובוגרות, משחקות כדורגל. בכל המדינה. זה נתון מזעזע. אבל למה הנתון הזה מזעזע? למה זה הנתון? כי רוב הנשים שמשחקות כדורגל, נותנים להן איזה שאריות מהמגרשים של הגברים. הגברים, הבנים, הנוער, מקבלים את כל השעות, והנשים משחקות בלילה, בשעות קצה, מחוץ למגרש, נפצעות, מפסיקות לשחק, פורשות. והדבר הכי מזעזע, שאני מטפל בו כבר יומיים – חשוב לי שתרשמי את זה, כי את השרה לקידום נשים – זה בעיר אור יהודה. ראשת העיר שם החליטה החלטה שהיא מפרקת את קבוצת הנשים. קבוצת הנשים בכדורגל, שהעפילה לליגה הבכירה, העפילה שנה ואחרי זה עוד שנה – היא החליטה שהיא מפרקת את הקבוצה. והסיבה – אני לא אגיד עכשיו את כל הסיבות, אבל אני כבר מטפל מול יושב-ראש ההתאחדות, מול החברה למתנ"סים. כולם בעד, כולם רוצים; הסיבה שהיא אומרת זה בגלל שהקבוצה רשומה תחת החברה למתנ"סים ואי-אפשר לשלם משכורות לשחקניות. זה כבר טופל, זה לא נכון. גם בהתאחדות סידרנו את כל הנושא מול יושב-ראש ההתאחדות, זאת אומרת, הדבר אפשרי, רק צריך שראשת העיר תרצה. בשנת 2023, לסגור קבוצת ספורט של נשים – בעיניי זה מזעזע. קבוצה בליגת-העל של נשים, לא משנה באיזה ענף – הילדות והנערות רואות את הבנות הבוגרות ורוצות להיות כמוהן. זה מושך אותן, זה מאתגר אותן. אנחנו צריכים כמדינה לחזק את הנשים בכל פרמטר, ובייחוד בעולמות של הספורט. זה הופך אותן לנשים חזקות יותר, נשים שיודעות להתמודד מול דברים קשים. ומה לעשות, זה עדיין קשה להיות אישה בשנת 2023. אנחנו רוצים שהן יהיו חזקות. אני אבא לשלוש נשים, לשלוש בנות. אני נותן להן את כל הכלים שיהיו עצמאיות. יש לי ילדה קצינה, סרן בצבא, ואני רוצה שאחרות ילכו בעקבותיה. שיהיו חזקות כמוך, מאי. צריכים לתת להן את הכלים. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – אני מאוד מעריכה את העובדה שאתה – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לי חשוב לתת את הכלים, לתת להן את הכלים להיות כל מה שהן רוצות, וצריכים לטפל בנושא הזה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. יישר כוח. חבר הכנסת זאב אלקין. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אני חייב להגיד שבכנסת הזאת כבר מתפתח מנהג – לדון בסמכויות חדשות של השר דוד אמסלם. אני כבר ספרתי, נדמה לי, זה כבר הדיון השלישי וההצבעה השלישית. לא, עדיין שלישית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לדעתי זו הרביעית. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, אני לא סופר תפקידים, אני סופר דיונים שהתקיימו. מספר התפקידים – כבר עברנו חמישה או שישה תפקידים, אבל דיונים על העברת סמכויות וכו', לפי מיטב זיכרוני, זה השלישי. הייתה החלטת ממשלה ראשונה על צירופו לממשלה, ובין השאר, כמובן, מינויו לתפקיד שר לשיתוף פעולה אזורי והשר המקשר, וגם שר במשרד המשפטים עם שורה של סמכויות. אחר כך היה דיון והעברת סמכויות בהקשר של רשות החברות הממשלתיות. הדיון השלישי זה מה שמתקיים עכשיו – תכף אני אתייחס למה בכלל יש בו צורך. אני מבין שמצפה לנו עוד דיון רביעי, המרתק מכולם, וזה כמובן העברת הסמכויות אליו בקשר לאחריות על הוועדה לאנרגיה אטומית. זה עוד בדרך לממשלה, ומן הסתם אחרי זה בדרך לכנסת. אני חייב להגיד שאני לא מכיר הרבה שרים בהיסטוריה של ממשלות ישראל שהטריחו את הכנסת לדון בסמכויות שלהם במשך – כמה? הרי השר אמסלם מונה לממשלה לא מזמן, באופן יחסי, כן? זה סדר גודל של פרק זמן קצר. כבר דיון שלישי, ואמרתי, בואכה דיון רביעי. אני חייב להגיד שרק עם הדיונים על הסמכויות של השר אמסלם יכולנו למלא, נדמה לי, חבר הכנסת נאור שירי, שבוע פרלמנטרי שלם. תחשוב, ארבעה דיונים, כל אחד יותר משלוש שעות. היה אפשר פשוט לקבוע – כמו שיש לנו יום מיוחד לנושאים שונים בכנסת, היה אפשר לקבוע שבוע של השר אמסלם בכנסת, ואז למלא אותו בכל הדיונים האלה, ובא לציון גואל. שאלתי את עצמי למה בכלל הממשלה מטריחה אותנו בדיון הזה. הרי כבר פעם אחת מינינו את השר דוד אמסלם לשר במשרד המשפטים עם שורה של סמכויות, אז מה השתנה? כדאי להשוות מה השתנה מהחלטה אחת לשנייה. עברתי על שתי ההחלטות בעיון רב, וקודם כול גיליתי שהדבר המרכזי שהשתנה הוא שהתברר שעבדו על השר אמסלם בפעם הראשונה. מינו אותו לאחראי להרבה מחלקות, אבל שכחו להעביר אליו סמכויות של שר המשפטים וכל החוקים שקשורים למחלקות האלה. הוא מצא את עצמו עם מחלקות, אבל בלי סמכויות. כנראה לקח לו זמן לעלות על הנקודה הזאת, ועכשיו החלטת הממשלה הזאת עושה איתו צדק, ויחד עם המחלקות היא סוף-סוף מעבירה אליו את הסמכויות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עוד לא סיימתי, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה סיימת. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> משפט סיכום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משפט סיום, בבקשה, ואני רוצה להגיד לך שמה שאתה מספר – הוא נתן לך עוד סיבה לפיליבסטר של עוד 20 שעות. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה יכול להיות. רק לסיום אני רוצה להגיד ששני דברים חדשים כן מצאתי – ובזה אני אסיים – חוץ מהסמכויות שהיו צריכות להיות בהחלטת הממשלה המקורית: האחד – האחריות לכל בתי הדין של קאדים מוסלמים, עכשיו סוף-סוף יהיה סדר בנושא הזה, והשני – הסמכות המיוחדת למנות מועצה ציבורית למאבק בגזענות. עכשיו זו תהיה הסמכות הייחודית של השר אמסלם. אתם זוכרים את הביטוי על הביטנים והאמסלמים בליכוד שמשפילים אותם, אז עכשיו יבוא בסופו של דבר פתרון לסוגיה הזאת, השפלת הביטנים והאמסלמים, בדיון במינוי מועצה ציבורית מיוחדת, ובא לציון גואל. אני מאוד מקווה שהשר אמסלם יספיק את כל העבודה המרובה הזאת לפני שיקבל לידיו את הוועדה לאנרגיה אטומית, שמן הסתם תיקח ממנו חלק גדול מזמנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר נמצא? חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – איננה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד יו"ר הישיבה, הורים לילדים בחינוך הממלכתי, אני מבקשת מכם, זה הזמן לעצור, לקחת נשימה ולהתחיל לפקוח עיניים על התכנים שמביאים לילדים שלכם. מורים, מחנכות, עובדי ועובדות הוראה, תעצרו, תסתכלו סביב. אל תקבלו באופן אוטומטי את ההוראות שמנחיתים עליכם. מי כמוכם יודעים מה העוצמה של הכלי החינוכי. תלמידים ותלמידות, אלו שפעילים במועצות התלמידים ובתנועות הנוער, שמקשיבים בשיעורי האזרחות ומבינים את הסכנה שבאה עלינו, תשמרו על עצמכם, תשמרו על החברים שלכם. אבי מעוז על דעותיו המעוותות והקיצוניות חזר לממשלת ישראל, ומערכת החינוך שלנו בסכנה. זה הזמן לקחת את החינוך בידיים שלנו, לעמוד על משמר החינוך הממלכתי בישראל. לא לקבל באופן אוטומטי שיעורי הטפה יהודית ברוח הרב צבי טאו, שיחליפו שיעורי תנ"ך ערכיים וביקורתיים; לא להסכים לתוכניות גפ"ן שייקחו את ילדינו לסיורים במערת המכפלה ובישיבה בחומש; לא להכיל מורים ומורות שמסרבים ומסרבות לחנך באופן ביקורתי, ובשום פנים ואופן לא לשתף פעולה עם התוכניות שיקדם אבי מעוז באופן אקטיבי. אתמול אבי מעוז העביר החלטה שנועדה לאפשר לרשות הפיקטיבית שלו להקים מערכת "שקיפות" שתחשוף איזה תכנים כל בית ספר מעביר. המטרה היא להלך אימים על מנהלי בתי ספר, על מורים ומורות, ולאפשר קמפיינים של שנאה נגד צוותי חינוך שעושים את עבודתם נאמנה. במקום לעודד פלורליזם, ערכים ליברליים, שוויון, אהבת האחר – לעודד פחד, את משטר הנאמנות המשיחי, הלאומני והשמרני הזה. פעם המשכן הזה ידע לשים גבולות אדומים. גם הליכודניקים האדוקים ידעו לצאת מאולם המליאה כשכהנא דיבר, ומפלגות קיצוניות לא נכנסו לכנסת הזאת. מה נהיה מאיתנו, שאת קודש-הקודשים הבאנו לאחד האנשים החשוכים וההומופובים במדינה הזאת? אם הפוליטיקה השפויה לא יודעת לשים את הגבולות, הגיע הזמן שהציבור ידע וישים. אבי מעוז הוא גבול אדום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שלמה קרעי נמצא פה? לא נמצא. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חידה לשעת ערב מאוחרת, שימו לב: מה משותף לקריית אתא, בית שמש, נתניה, ראשון לציון, באר שבע והשנה גם ירושלים? מי רוצה לענות? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תן רמז. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת דוידסון? בכולם קיימים סניפים של רשת איקאה. והינה, חברים יקרים, זה לא מקרה שהשנה נפתח סניף בירושלים, כי ממשלת ישראל היא מהיום ממשלת איקאה – מפרקים ומרכיבים, מפרקים ומרכיבים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא מרכיבים, רק מפרקים. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> רק מפרקים. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה, אנחנו עכשיו מפרקים את משרד המשפטים, ודודי אמסלם מקבל חתיכה. קודם עשינו את זה במשרד החינוך – פירקנו חתיכה חרדית, נתנו לחיים ביטון; פירקנו חתיכה מהביטחון, נתנו לסמוטריץ'; פירקנו את ההסברה, נתנו לגלית דיסטל, והיד עוד נטויה, כי בממשלת איקאה אפשר לפרק הכול. אז תגידו, חברים, יאמר הציבור: למה זה משנה? למה זה חשוב? ואו, יש לזה המון תשובות. קודם כול, החלק הביצועי נפגע. יש ביטוי בגמרא, אדוני היושב-ראש, אתה בטח מכיר: קְדֵרָה דְּבֵי שׁוּתָפֵי, נכון? כשיש לך קדרה עם שני שותפים, מה קורה? היא מקדיחה, כלומר היא נהרסת. אין שני מלכים משמשים בכפיפה אחת – גם זה פתגם בגמרא. אין שני שרים משמשים במשרד אחד. ומי משלם את המחיר? הדרג המקצועי ובעיקר הציבור. תגידו לי אתם: רציתם משילות, רציתם לנהל – איך תעשו את זה כשלוקחים משרדים ומפרקים אותם? דיברתי עם מישהי שעמדה בראש מינהל, גוף משרדי מרכזי במערכת הממשל של ישראל. לקחו אותה ממשרד א' והעבירו אותה למשרד ב'. אצל נתניהו זה נורא קל – החלטת ממשלה. התוצאה היא שהמינהל הזה לא מתפקד כבר שנה, כי להעביר יחידה ממשרד למשרד זה דבר מסובך, זה דבר קשה, והפגיעה היא בציבור. אז חברים יקרים, אל תתאוננו על משילות, אל תבכו על בתי המשפט, על התקשורת, שלא נותנים לכם לנהל, שלא נותנים לכם למשול. הרי יריב לוין ממילא לא יודע איפה זה רחוב צלאח א-דין, אז דודי אמסלם? לא נורא, עכשיו גם אתה לא תדע. ואולי לסיכום מישהו מהחברים פה באולם יגיד לי מה הקשר בין חברות ממשלתיות, אטום ומשרד המשפטים? תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון – אחרונת הדוברים, ואחריה תדבר השרה מאי גולן. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אנחנו שוב בעוד דיון של סמכויות שמתעופפות להן ממשרד למשרד, אבל אני רוצה לדבר דווקא על הסמכויות שכביכול התעופפו להן אתמול בישיבת הממשלה ללא אחר מאשר אבי מעוז. אדוני היושב-ראש, מה אומרת החלטת הממשלה? החלטת הממשלה אומרת שאבי מעוז יקבל כספים לטובת הקמה של מאגר תוכניות כדי שזה יהיה בשקיפות מול ההורים. אני קוראת את זה פעם אחת, פעם שנייה, פעם שלישית, ותוהה על איזה מערכת מדברים. הרי באתר משרד החינוך קיימת היום מערכת. לכל מי שלא יודע אני מוכנה לשלוח את הקישור, אני אפילו צייצתי אותו אתמול. מופיעות בו כל התוכניות במערכת החינוכית אחת לאחת – מה התוכנית, מי מעביר אותה, מה המטרות שלה, פירוט על התוכנית ועל התכנים שלה ואפילו חוות דעת של מי שהעבירו את התוכניות האלה וממליצים או לא ממליצים לאחרים להשתמש גם הם. אז על איזו מערכת מדברים? ואם כבר קיימת מערכת כזאת וכבר יש שקיפות כזאת, אז על מה בעצם הוא מקבל את הכסף, אדון מעוז? ואז אומרים שהוא יעקוב אחר התוכניות שיש במשרד החינוך. ואני באמת שואלת אתכם: מי זה אבי מעוז שיעקוב אחר תוכניות של משרד החינוך? מי הוא? איזה רקע חינוכי יש לו? מה מקור הסמכות שלו? אז מה אם הוא שר? איך הוא ידע בכלל מה נכון, מה לא נכון, מה צריך, מה לא צריך? ואז אני קולטת שכל הסיפור הזה זה בעצם המכבסה לשוחד, ולא פחות מזה, עבור אבי מעוז, כדי לשמור על ההישרדות האישית של נתניהו ועל ההישרדות של הממשלה הזו. עכשיו, אם הממשלה הזו כל כך חזקה והם כל כך בטוחים בעצמם, יש להם 63 אצבעות גם בלי אבי מעוז. אז מה כל כך לחוץ להם לתת לו 280 מיליון שקלים ולשמור על האצבע הזו? ואללה, גם שאלה. לא ברור, נכון? חבר הכנסת נאור שירי, בשביל מה צריכים לתת לו, לשחד אותו ב-280 מיליון שקלים, בשביל לשמור על האצבע שלו? איזה תועלת? מה מסתתר מאחורי זה? ואז מדברים איתנו על ניטור. אז הניטור שאבי מעוז רוצה לעשות, חברים, זה לנטר את מה שמתאים לו או לא מתאים לו מבחינה אידיאולוגית, לעשות סקנדל סביב כל דבר שלא מתלבש לו עם האידיאולוגיות החשוכות שלו ולחלק את הכספים האלה למוסדות שהוא חפץ ביקרם, בעיקר מהציונות הדתית הקיצונית. ואני רק תוהה מי יהיה זה שיפקח על מה שעושה אבי מעוז. ורק עוד משפט אחד, אדוני היושב-ראש. אחרי כל זה אנחנו שומעים את השר קיש אומר: חברים, מה ששמעתם זה לא נכון. הסמכות היא שלי. אני קובע. אז או שהם שיקרו לאבי מעוז, או שראש הממשלה עשה בייביסיטר על השר קיש כדי לראות מה הוא עושה במשרד שלו. זה חמור וזה חמור. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השרה מאי גולן לסכם את הדיון, בבקשה. אין הגבלה. << דובר >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> תמיד יש לנו רוב, נאור, תתרגל לזה. תתרגלו, לא יהיה שוני. היום יש לי מצב רוח. מה אתה אומר, טופורובסקי? אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להגיד לכם ולדבר אולי על איזה נושא שכבר לא תופס כל כך כותרות. לפני יומיים אני נחשפתי לסרטון מחריד, מזעזע, של ילדה יהודייה כבת עשרה מותקפת באלימות בלתי נתפסת על ידי ילדי מסתננים בדרום תל אביב, ילדים אריתריאים, שפשוט מכים אותה נמרצות, מקללים אותה, משפילים אותה, יורקים עליה ואומרים לה בסרטון, תוך כדי שהם מכים אותה, שהם עושים את זה כי היא יהודייה וכי היא באזור שלהם, במדינת דרום תל אביב. אני יודעת שהנושא של הכיבוש במדינת דרום תל אביב ככה קצת דעך, ואני יודעת שהופחה תקווה לא קטנה בקרב ליבם של תושבי השכונות הכבושות – לא רק בדרום תל אביב אלא בכלל ברחבי מדינת ישראל – על כך שברגע שהרפורמה המשפטית תעבור, בית המשפט העליון כבר לא יוכל להעדיף זכויות של מסתננים בלתי חוקיים על פני נשים יהודיות, על פני נערות, על פני משפחות שנגזל מהן כל צלם אנוש בשכונה שלהן ובבית שלהן. כשאני ראיתי את הסרטון הזה, וראיתי אותו פעמיים, לא רק שהצטמררתי וכעסתי וכאב לי, אלא בעיקר בעיקר הרגשתי בושה על כך – לא על כך שלא הצלחנו להעביר את הרפורמה הזו, כי את זה אני יודעת למה, ואני יודעת היטב, אלא על כך שעל זה אף אחד לא יצא להפגנה. על זה אף אחד לא ידבר. על זה אף אחד לא יכאב. על זה אותם פלורליסטים, ליברלים, הומניים, יפי נפש למיניהם, אנשים – בעלי הדעה, מה שנקרא – אותם זה לא יעניין. זה בחצר האחורית שלהם. אבל את רוטמן הם יתקפו, הם ישחיתו לו את האוטו; את חבר הכנסת משה סעדה הם יקללו, נכון; אותי הם ישמיצו במילים שאני לא אחזור עליהן מפאת כבוד הכנסת וכבוד הצופים שבנו. בלי סוף גידופים וקללות והשמצות, אבל לזה התרגלנו. ואז אני שואלת את עצמי, אני אומרת – ודיברתי היום עם חברי הכנסת הערבים, סיפרתי להם על הסיפור הזה ואמרתי להם: אפילו בין אויבים, אפילו בין אויבים יש כבוד. אבל כאן, מי שאמורים להיות אחים שלנו רק בעלי דעה שונה, לא האויבים שלנו – להם כבר אין כבוד. עכשיו אתה רואה, חבר הכנסת רוט, אני מדברת רגוע, נכון? אני מסתכלת עליך. אבל אני יכולה להגיד לך שאם היית תופס אותי בזמן המאבק בהסתננות הבלתי-חוקית, בתור מי שגדלה בדרום תל אביב ורואה ממש בלבן של העיניים את מה שהיה קורה שם, לא הייתי מדברת ככה. זה מאבק פוצע. זה מאבק כואב. ובמה אני נתקלתי? אני נתקלתי בשופטים בבית המשפט העליון שאמרו לי: רגע, רגע, לך ולקשישות שגרות שם לא מגיע סעד. למי כן מגיע? מגיע למסתננים הבלתי-חוקיים, שצריך לדאוג להם איך לפתח תחביבים, איך לפתח זוגיות. הוא ממש אמר את זה בפסיקה שלו. לא עניינה אותו האישה שנרצחה, גם לא הילדה שנאנסה. גם הילדה שהוכתה עד זוב דם לא עניינה אותו. ולכן אני אומרת ואני מסתכלת היום – אדוני היושב-ראש, אני לא שומעת את עצמי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברי הליכוד, חברי הכנסת מהליכוד, אתם מפריעים לשרה לדבר. היא לא שומעת את עצמה. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> תרבות זה מאיתם והלאה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> דברו בשקט, בבקשה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נותנים לה מנוחה, מר אייכלר. היא נחה קצת בזכותנו, יש זמן לנשום אוויר. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> לא, ואחרי זה שואלים למה אני צועקת, אתה מבין? זה לא באשמתי. באשמת חבריי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הרצפה עקומה. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> את זה תמיד אמרתי. תמיד. אבל עכשיו ברצינות, אנחנו עדים המון לנערים ונערות שמתאבדים ומתאבדות בתקופה האחרונה אל מול חרם חברתי קשה מנשוא. קשה מנשוא. והסרטון האלים הזה שבו ראיתי ילדי מסתננים אריתריאים תוקפים ילדה הזכיר לי עוד מאבק שבו אנחנו נאבקים בעוד חזית, של ילדים שסובלים משיימינג ומחרמות אין-סופיים, ואין כלים, אין כלים מספיק טובים להרתיע את בני הנוער ולהפסיק עם זה. אני, מייד עם כניסתי לכנסת, כבר לפני שלוש שנים, הגשתי הצעת חוק למניעת חרמות ושיימינג. הצעת החוק לא עברה, לצערי, עד שהגענו להסכמות עם משרד החינוך. אז כמובן שהגיעה ממשלתו של בנט-לפיד, וזה עבר כרפורמה, אני חייבת לציין, תחת משרדה של יפעת שאשא ביטון, ועכשיו כמובן זה אבד, כי זו דרכן של רפורמות. עכשיו פונים אליי לא מעט אנשים בימים האחרונים ושואלים מה עם החוק הזה. נכון שאני היום השרה לקידום מעמד האישה, אבל זה לא סותר את העובדה שצריך לדאוג לבני ובנות הנוער וצריך לדאוג לנוער בסיכון, וצריך להפסיק – חבר הכנסת אלמוג כהן, אנחנו דיברנו על זה. חבר הכנסת אלמוג כהן, חבר הכנסת אלמוג כהן, אני מדברת על הצעת החוק שאולי אתה תגיש, בעזרת השם – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> בעד. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> – – הצעת החוק שהגשתי נגד חרמות ושיימינג. אני אספר לכם – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין לו מכסה סיעתית, מאי, את לא מעודכנת. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> יש לו, יש לו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אקח את המכסה שלכם. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אז אני רוצה לספר לכם שהצעת החוק הזאת, שעליה דנתי עם שר החינוך יואב קיש – אני רוצה לספר לכם שאלמוג מתקשר אליי לפני כמה ימים ואומר לי: מאי, מה עם הצעת החוק הזאת? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> יש ילדה בת 14 – – – << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> בעקבות עוד התאבדות, של עוד ילדה בת 14 לפני כמה ימים. מקרים חמורים. אני רוצה שתבינו, אנחנו מאבדים בני ובנות נוער על כלום ושום דבר, ואני לא סתם אומרת את זה ככה, על כלום ושום דבר – על כך שאין לנו מספיק יועצים ויועצות, שאין לנו אנשים עם כלים מתאימים להיות בתוך בתי הספר; כן, להיות בתוך קבוצות ווטסאפ; כן, לתת עונשים מתאימים; כן, להטיל סנקציות ולעצור את הדבר הקשה הזה. אנחנו עסוקים במלחמות בינינו, מלחמות אחים, מה שנקרא; אנחנו עסוקים בזה שאנחנו מוצאים אין-ספור – של משטרה וכוחות אבטחה מתחת לבתים של שרים ומתחת לבתים של חברי כנסת כי אנרכיסטים שאיבדו כל רסן החליטו שזה בסדר לתקוף חברי כנסת פנים מול פנים, פשוט משוללי רסן. ואז אנחנו שואלים את עצמנו למה בני ובנות נוער חושבים שזה בסדר בתוך הספר לתקוף מורים ומורות ולתקוף תלמידים ותלמידות ולהתעלל בהם ולהטיל עליהם את מימיהם ולירוק עליהם ולקלל אותם ולהכות אותם נמרצות. איך הם לא יגידו את זה אם רואים את ההורים שלהם נלחמים באחים שלהם? לכן, אני רוצה להגיד לכם שאני מאוד מקווה שהחוק הזה יקודם, ואני מאוד מקווה שהרפורמה המשפטית תעבור, ואני מאוד מקווה שבעזרת השם כולנו נזכור שאחים אנחנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לשרה מאי גולן. אנחנו נעבור להצבעה שמית על פי בקשת האופוזיציה. סגנית המזכיר תקרא בשמות חברי הכנסת. אני מבקש שקט, לא שומעים. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – נגד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – נגד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אפשר לקרוא בשמות החברים שלא היו פה? << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אוהד טל – בעד יעקב טסלר – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – נגד יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש מישהו במליאה שעוד לא הצביע ורוצה להצביע? << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשם חברת הכנסת) שרן השכל – נגד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תמה ההצבעה. נא לספור. רבותיי, אם מישהו רוצה לדעת את התוצאה – 42 בעד, 37 נגד. אני קובע שהחלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לשר במשרד המשפטים את הסמכויות הנתונות לשר המשפטים לפי כמה חוקים, התקבלה. << הצח >> הצעת חוק הדרכונים (תיקון מס' 10), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1624).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק מטעם הממשלה לקריאה ראשונה, הצעת חוק הדרכונים (תיקון מס' 10), התשפ"ג–2023. יציג שר המשפטים, השר יריב לוין. להצעה זו מוצמדת הצעת חוק של חבר הכנסת יוסף טייב, שידבר אחריו. השר לוין, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מביא כאן בשמו של שר הפנים ובשם הממשלה את הצעת חוק הדרכונים (תיקון מס' 10). ביום הי באב התשע"ז, 28 ביולי 2017, נכנס לתוקף חוק הדרכונים (תיקון מס' 9), התשע"ז–2017. בתיקון האמור תוקן סעיף 6 לחוק הדרכונים, התשי"ב–1952, שעניינו שיקול דעת של שר הפנים במתן דרכונים או תעודות מעבר והוספה בו הוראת סעיף קטן (ב), שלפיה "לא יסרב השר לתת דרכון ראשון למי שקיבל את אזרחותו לפי סעיף 2 לחוק האזרחות, התשי"ב–1952, בשל כך בלבד שטרם השתקע בישראל". סעיף 2 לחוק האזרחות מסדיר את קבלת האזרחות הישראלית מכוח חוק שבות. בהתאמה תוקן סעיף 4 לחוק, המאפשר לשר הפנים להעניק לעולה שטרם השתקע בישראל דרכון לתקופה הקצרה מעשר שנים או תעודת מעבר, והוא הוכפף להוראת סעיף 6(ב) האמור באופן ששר הפנים לא יוכל לתת לעולה אשר טרם השתקע בישראל תעודת מעבר במקום דרכון ראשון, אך כן יוכל לקבוע כי תוקפו של הדרכון הראשון יהיה קצר מעשר שנים. משמעות תיקון מס' 9 היא כי שר הפנים לא יוכל לסרב לבקשה של עולה שקיבל אזרחות מכוח שבות לקבלת דרכון ראשון רק בשל כך שהעולה טרם השתקע בישראל. בפועל התיקון אפשר קבלת דרכונים לעולים חדשים במקביל לקבלת האזרחות. עד לתיקון מס' 9, סעיף 6 לחוק הקנה לשר הפנים שיקול דעת רחב לסרב לתת דרכון או תעודת מעבר או להאריך את תוקפם, וזאת גם בהתייחס לתקופה שבה עולים חדשים נמצאים בארץ ותוך בחינה אם השתקעו בה. מדיניותו של שר הפנים בנוגע לעולים חדשים טרם התיקון תאמה את החלטת ממשלה מס' 303 מיום י' באדר התשכ"ד, 23 בפברואר 1964, שלפיה לא יינתן דרכון לעולה הנמצא בישראל פחות משנה אלא במקרים חריגים. לפיכך, טרם התיקון עולים חדשים קיבלו לרוב תעודות מעבר מכוח סעיף 4(א) לחוק, המאפשר לשר הפנים להעניק לאזרח ישראלי שטרם השתקע בארץ דרכון לתקופה הקצרה מעשר שנים או תעודת מעבר. מדיניות זו הונהגה על רקע העובדה כי בשונה מרוב מדינות העולם, שבהן קבלת האזרחות נעשית באופן הדרגתי ולאחר תושבות של כמה שנים באותה המדינה, בישראל עולים חדשים מקבלים אזרחות מייד עם כניסתם אליה. עקב זאת היה צורך למנוע מצב של שימוש בדרכונים ישראליים על ידי מי שמימשו את זכותם לקבלת אזרחות ישראלית מכוח שבות אך למעשה זיקתם לישראל הייתה פורמלית בלבד, והביטוי היחיד לה היה השימוש בדרכון ישראלי. השלכות תיקון מס' 9 נבחנו לאחר חקיקתו, ומממצאי הבחינה נראה כי ישנה תופעה רחבת היקף של ניצול האפשרות לקבלת אזרחות ישראלית מיידית מכוח שבות רק לצורך קבלת דרכון ישראלי, בלא קיום זיקה ממשית אחרת למדינה, בין השאר לצורך כניסה לארצות המאפשרות לבעלי דרכון ישראלי להיכנס לתחומן בלא אשרה נוספת, דבר שעלול בסופו של דבר להשליך על חוזקו של הדרכון הישראלי ולהביא לפגיעה בו. כמו כן, גורמי הביטחון הביעו חשש כי תיקון זה עלול להביא לניצול לרעה של חוק השבות, התש"י–1950, לצורך קבלת דרכון ישראלי על ידי גורמים המבקשים לבצע פעולות הפוגעות בביטחון המדינה. על כן, מוצע להשיב את החוק לנוסחו, כפי שקדם לתיקון מס' 9. סעיף 2 להצעת החוק – מוצע לבטל את סעיף קטן (ב) בסעיף 6 לחוק באופן שיאפשר לשר הפנים לסרב להעניק דרכון ישראלי לעולה בטרם השתקעותו בישראל. בסעיף 1 להצעת החוק מוצע בהתאמה למחוק את הכפפת הוראת סעיף 4(א) לחוק לסעיף 6(ב), כך ששר הפנים יוכל לתת תעודות מעבר לעולה אשר טרם השתקע בישראל. בסעיף 3 להצעת החוק מוצע לקבוע כי הוראות החוק המוצע יחולו גם על מי שקיבל את אזרחותו הישראלית לפני כניסת החוק לתוקף, כך שהשבת סמכותו של שר הפנים שלא לתת דרכון ישראלי להורים שטרם השתקעו בישראל תחול בלי תלות במועד קבלת האזרחות. עם זאת, מוצע לקבוע כי החוק יחול רק על מי שטרם הגיש בקשה למתן דרכון, בהתאם לקבוע בתקנות 2 ו-3 לתקנות הדרכונים, התש"ם–1980, שלפיהן, בין השאר, על הבקשה להיות מוגשת בטופס שעליו הורה שר הפנים בלשכות רשות האוכלוסין וההגירה, או בחוץ לארץ בנציגות ישראל הקרובה למקום מגורי המבקש. בנסיבות האלה, אני מבקש כמובן מהכנסת לתמוך בהצעת החוק, ומבקש, אדוני, את הכנסת לאשר אותה בקריאה הראשונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים השר יריב לוין. << הצח >> הצעת חוק הדרכונים (תיקון – מתן דרכון לעולה), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/1039/25; נספחות.] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו יעלה חבר הכנסת יוסף טייב, שהצמיד הצעת חוק דומה, הצעת חוק הדרכונים (תיקון – מתן דרכון לעולה). בבקשה. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה עושה פיליבסטר לעצמכם? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני רוצה לומר שאנחנו בעד עלייה. אנחנו בעד כל אדם שרוצה לבוא, להגיע ולהשתכן פה בישראל, אבל לא נוכל להשלים עם מצב שאנשים עושים עלייה בחלטורה – מגיעים לישראל בשביל לקבל את הדרכון, עושים סיבוב, והופ, יוצאים דרך הדלת האחורית. הדבר הזה בא על חשבון משאבים רבים של תושבים רבים, של עולים שמגיעים פה לישראל. אני קורא לכל אותם עולים: בואו, אין בעיה. בואו תשתקעו בישראל, תהיו פה שנה ותקבלו את הדרכון. תהיו פה לאורך ימים ושנים. הדבר הזה של כניסה ויציאה בשביל להשתמש בדרכון, בשביל לקבל את הדרכון הישראלי – הדרכון הישראלי הוא דרכון רצוי, אנשים רוצים את הדרכון הזה, אבל לא ייתכן שיבואו ויעשו איזשהו סיבוב על מדינת ישראל מכוח חוק השבות ומכוח עלייה כזאת או אחרת. לכן, אני קורא לחברי הכנסת, אופוזיציה וקואליציה: אנחנו רוצים בסוף, כולכם – מתן, אתה רוצה בסוף שעולה יגיע וישתקע פה, נכון? אתה לא רוצה מישהו שייכנס ויצא. תתמוך בחוק. נראה אותם נשארים פה שנה, ויקבלו את הדרכון, כמו בכל מדינות העולם. הדבר הזה לא פוגע בשבות, לא פוגע בעלייה. הפוך, הוא יעודד עלייה טובה ואמיתית לישראל. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, יוסי, להפך, אין מדינה בעולם שנותנת אחרי שנה, יוסי. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> יבגני, נכון, אתה צודק. בצרפת אתה צריך עשר שנים ויזה, ואתה צריך ללמוד את השפה – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא נכון – – – בעולם. לא נכון. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ורק אחר כך אולי – אולי – אתה תקבל את הדרכון. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה, הילד שלך נולד וקיבלת דרכון במקום. על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> עד היום – אני 23 שנים נשוי, ולאשתי אין דרכון צרפתי, והכול בסדר. לא קרה כלום. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> סבתא שלך הייתה בצ'כיה, נספתה בשואה, קיבלה דרכון. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> בואו תעלו לישראל, תשתקעו, ותקבלו את הדרכון. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה קרה לך? עזוב כבר. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> יבגני, אוהב אותך, אבל אתה שם לב שאתה היחיד שצועק? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מיליון ישראלים מחזיקים בדרכון. עזוב, בחייך. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> בסוף התיקון הזה עשה עוול לעלייה, עשה נרטיב שלילי לעולים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין אחד שנתפס, אין אחד שנתפס עם דרכון. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> די עם הדבר הזה. מי שעולה לישראל ישתקע ויקבל דרכון. תודה רבה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אדבר, ואתה תישאר באולם ותשמע מה שאני הולך להגיד. אם אתה נשאר פה, תשמע מה שאני אגיד. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אני פה, ודאי, מה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. חבר הכנסת מתן כהנא. כוהן ראשון. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מתן, בסלמי, בשיטת הסלמי. אין אחד שנתפס עם דרכון, שהוא עולה חדש ונתפס על פשיעה. אין אחד כזה, יוסי. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> מי דיבר על פשיעה? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> יוסי, נו, אתם סתם ממציאים סיפורים. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> מי דיבר על פשיעה? הוא בא, הוא עולה לישראל – שישתקע בישראל. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתם מנצלים את הדרכון. אף אחד לא מנצל את הדרכון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> די, חבר'ה. חבר הכנסת כהנא ידבר. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש לי הצעה: לשלול דרכונים מכל ראשי ארגוני הפשע. לשלול מהם את הדרכונים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע לחבר הכנסת כהנא. בבקשה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן, מארגוני פשע, לשלול מהם דרכונים. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> על זה נאמר: טען בחיטין וענה לו בשעורים. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> לשלול דרכון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבקש להפסיק את הוויכוח. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> כהנא, העיקר שהשעון עובד. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, מה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מאפס לך את השעון כדי שלא תפסיד. הינה, תתחיל. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני דווקא רוצה להתייחס לנאום שנשא פה ראש הממשלה לפני כשלוש שעות. ראש ממשלתנו התרפק על העבר, באמת התרפק על העבר וסיפר כמה דברים נפלאים הוא עשה, איך הוא טיפל בכלכלה, איך הוא הציל את הכלכלה, איך הוא דאג להיות הסטרט-אפ ניישן. באמת, לראש הממשלה מגיע קרדיט על דברים רבים שהוא עשה בעבר, באמת מגיע לו קרדיט על דברים רבים וטובים, דברים רבים וטובים שהוא עשה בעבר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> בעיקר על הרכבת הקלה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל בפועל כל ההבטחות וכל הדיבורים על מה שיקרה בעתיד זה פשוט כתוב על הקרח, זה לא אוחז בשום מציאות שהיא, ואנחנו רואים את הדבר הזה קורה מול עינינו ממש. אם ראש הממשלה פה פנטז על כלכלה משגשגת, כל התחזיות מדברות על זה שתהיה פה ירידה דרמטית בצמיחה של המשק שלנו. ואם אנחנו העברנו ממשלה שהצמיחה בה הייתה 6.25% בשנה, כל התחזיות מדברות על צמיחה של 1.5% בשנה. מדובר בצמיחה שלילית, שהרי ברוך השם, הריבוי הטבעי במדינת ישראל הוא גדול מ-1.5%, ולכן מ-6.25% – צלילה ספירלית ל-1.5% צמיחה. אותו דבר העלייה בשער הדולר. מאז הממשלה החדשה אנחנו נמצאים כבר בשיא של ארבע שנים, בערך 3.70 שקל לדולר. כל בן אדם שקונה בישראל היום מוצר יבוא משלם היום הרבה יותר כסף בגלל החידלון של הממשלה הזו. עליות מחירים בכל תחום: מוצרי חלב, לחם. בכל תחום יש עליות מחירים. עליות ריבית – משפחה ממוצעת משלמת היום 1,000 שקל יותר על המשכנתה שלה. איך בכלל ראש הממשלה יכול פה לבוא ולספר שהולך להיות כאן טוב? אומר ראש הממשלה: נמשיך להיות הסטרטאפ ניישן. על איזו סטרטאפ ניישן הוא מדבר? מאז הקמת הממשלה הזאת, 80% מהחברות שהוקמו נרשמו בחוץ לארץ. צריכים להבין את האירוע הזה. במקום לשלם מיסים במדינת ישראל, חברות שקמות על ידי ישראלים, עובדים ישראלים, שכל ישראלי, יוזמה ישראלית, יוקמו בחו"ל, מוקמות בחו"ל, וכל המיסים ישולמו בחו"ל. אני מכיר מישהו שהוא מנהל בקרן הון סיכון גדולה, והוא אומר שמאז הקמת הממשלה הוא לא מצליח להביא משקיע אחד מחו"ל להשקיע בארץ. משקיע אחד מחו"ל הוא לא מצליח להביא להשקיע בארץ. אנחנו רואים ההפך – כל הכסף בורח מישראל החוצה. אותו דבר בביטחון. ביטחון. שלושה חודשים ראשונים של הממשלה – רקטות מלבנון, רקטות מסוריה, רקטות מעזה, פיגועים, לצערי, פיגועים נוראיים. עכשיו אני אומר פה בצורה ברורה: הפיגועים הם לא באשמת הממשלה. בקדנציה הקודמת עמדו פה שרים – היום הם שרים מכהנים – שהגיעו לזירות פיגועים והאשימו את שרי הממשלה הקודמת בדם על הידיים. אני אומר פה בצורה ברורה: זאת לא אשמת הממשלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה, תודה רבה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זאת לא אשמת הממשלה, אבל הממשלה לא מצליחה להתמודד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אותו דבר בביטחון הפנים: עלייה דרמטית בנרצחים. אז אני אומר פה לכל חברי הכנסת ולשר המכובד שיושב כאן: הנאום של ראש הממשלה, לצערי, היה כתוב על הקרח. כמו שאומרים פה, לא מיניה ולא מביה, נכון? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא מיניה ולא מקצתיה, מתן. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני יודע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא מיניה ולא מביה. אמר פעם מישהו שאין ביטוי כזה. יש ביטוי כזה. יש גם לא מקצתיה, רק אומרת. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה מה שאמרתי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, כבוד היושב-ראש, אני רוצה לשתף: היום היינו בוועדה למעמד האישה בדיון על כל נושא הפגיעות המיניות. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> של חברת הכנסת סון הר מלך? << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני באמת רוצה לומר, אדוני, שהייתה שם עדות של אחת הנפגעות מאחת הפרשות הכי מדוברות בארץ, שלדאבוני תיארה, במילותיה, איך היא, בת 16 וחצי, עוברת פגיעה מינית על ידי חבורה של גברים בני 50 פלוס, ואיך עדיין לא מאמינים לה. היא יושבת ובוכה. ואני רוצה להגיד לאדוני שאני האמנתי לה; כשהיא דיברה האמנתי לה. אתה ראית את הכאב. היה ברור שלא מדובר באיזה סיפור מצוץ. אבל מה שבמיוחד חרה לי, אדוני, שהתקציב לנושא של פגיעות מיניות הוא בסך הכול 8 מיליון. תקשיבו למספר: 8 מיליון. אחרי המיליארדים והמיליונים שפוזרו בתקציב המדינה, איך אפשר לתת מענה כל כך מזערי לטיפול בפגיעות מיניות? אני אומרת: פגיעות מיניות זה לא סקטור, זו לא מפלגה, זה לא חרדים–חילונים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תסבירי לנו רגע – – – << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> – – – טיפול בפגיעות המיניות – – – << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש מסגרות שלאחר שהם עוברים פגיעה מינית – – – << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> אני ארגיע אותך. חסר בתקיפות מיניות, חסר בהפרעות אכילה, חסר – – – << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. היום הדיון נסב על פגיעות מיניות, לא על אלימות, לא על הפרעת אכילה, ולכן אני אומרת שזה אבסורד שנפגעות מין או נפגעי מין צריכים להמתין חודשים כדי לקבל. עכשיו, חשוב לדעת: ברגע שחלילה אתה עובר את הטראומה הזו, אם אתה לא תהיה מטופל רצוף ואתה תשב לחכות לטיפול הזה, אתה תעלה למדינה אחר כך יותר. את יודעת למה? << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי ראשית, אתה לא מסייע להם; שנית, אתה פוגע בהם גם נפשית והפגיעה הולכת ומחמירה. לראיה, אותה בחורה שהיום סיפרה את זה גם סיפרה, כשהיא כבר אימא לילדים, איך היא הייתה מאושפזת פעמיים במחלקה סגורה, כי הפגיעה שלה הייתה בגיל 16, והיא המתינה המון זמן לטיפול. בסוף, מה אנחנו רוצים? אני חושבת, גברתי, שזה המקום אולי לקרוא לכל המשרדים. אם כל משרד יואיל בטובו להעביר חצי מיליון לאותו גוף – עשינו את שלנו. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת – אתה רוצה להפעיל את השעון? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> הממשלה העבירה את התקציב, והממשלה העבירה את התקציב במחיר מאוד מאוד גבוה של כספים קואליציוניים, שלא לומר שוחד, על מנת שחברי הקואליציה ההומוגנית, הימין מלא על מלא, יתמכו בתקציב הזה. ואני שואל את עצמי על מה הלכו 14 מיליארד שקל. כשאנחנו בודקים את המספרים ולאן הם הלכו, מסתבר שזאת ממשלה – היא בעצם לא ממשלה של כל עם ישראל, היא ממשלה של חצי עם. כי כל 14 מיליארד השקלים – סכום עתק שלא היה כדוגמתו בהיסטוריה של מדינת ישראל, פי 14 יותר ממה שחילקה הממשלה הקודמת – כל 14 המיליארד האלה הלכו למגזרים ששייכים או לחרדים או למתנחלים. ואני אקריא לכם חלק ממה שקרה, לאן זה הלך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תחשב גם את 14 המיליארד שהלכו לאוניברסיטאות, להשכלה הגבוהה, המגזר האחר לגמרי. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> 200 מיליון ש"ח – הקמה וקידום של מיזמים בתחום המורשת היהודית; חצי מיליארד ש"ח – תקציב משרד המסורת; 4 מיליון ש"ח למרכז מורשת גוש קטיף; 20 מיליון ש"ח – מרכז מורשת גנדי; 80 מיליון ש"ח – זהות יהודית. לא יודע למה אתם כל הזמן יש לכם בעיה עם הזהות היהודית שלכם, שאתם צריכים עוד 80 מיליון ש"ח. << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> זה לא שלכם, זה שלנו. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> 76 מיליון ש"ח – גרעינים משימתיים של גב' סטרוק, השרה סטרוק; 25 מיליון ש"ח – פעולות המינהלת לזהות יהודית, נוסף לתקציב הפעילות של הזהות היהודית; 404 מיליון ש"ח לחטיבה להתיישבות; 10 מיליון ש"ח – פרויקטים לחיזוק הזהות היהודית. שוב זהות יהודית. יש לנו בעיה עם הזהות היהודית שלנו, חייבים לחזק אותה כל הזמן. 5 מיליון ש"ח למורשת הרב דרוקמן; 10 מיליון ש"ח – תמריצים להגירה של יהודים לערים מעורבות. למה, אם אפשר שיהיה קצת ריב, אז למה לא לעודד את זה? 6 מיליון ש"ח למשפט עברי. לא ברור בדיוק מה זה, אבל הלכו לשם 6 מיליון ש"ח; 6 מיליון ש"ח – חיזוק בית הדין לממונות. אין לי מושג מה זה; 2.5 מיליון ש"ח לוועד המקומי בחברון. חבל שלא מצאתם גם 2 מיליון ש"ח לוועד המקומי בנהלל; 6 מיליון ש"ח למכוני מחקר תורניים; 10 מיליון ש"ח למרכז מורשת לבית הציונות הדתית; 50 מיליון ש"ח לתרבות חרדית; תגבורת החינוך החרדי במוסדות הפטור – 160 מיליון ש"ח; קולות קוראים בחברה החרדית במוסדות הפטור – 226 מיליון ש"ח. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> 66 מיליון ש"ח לסבסוד צהרונים במוסדות הפטור ושאינו רשמי; 20 מיליון ש"ח למיזמים משותפים למורשת דרוקמן בחינוך, נוסף למרכז למורשת דרוקמן; 190 מיליון ש"ח לתרבות יהודית חרדית; 90 מיליון ש"ח לתלמידי חו"ל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הרשימה יותר ארוכה מהזמן שלך, מה אני אעשה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו, אדוני, גם מממנים תלמידים בחו"ל. הרשימה עוד ארוכה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. בסיבוב השני. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל כל-כולה, בלא יוצא מן הכלל, למגזרים מסוימים מאוד – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מסוימים מאוד. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בממשלה של חצי עם. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מסוימים מאוד. 60,000 ילדים בפטור זה איזה מגזר מסוים, פוליטי. לא מגיע להם לחיות בארץ הזאת. זאת ציונות. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, זה מעבר לתקצוב הרגיל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אין תקצוב אחר. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה קואליציוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, לא. רם, שלא תטעה, אגורה אחת אין יותר מזה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מעבר לתקציב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה הבסיס של הבסיס של הבסיס. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתה כל הזמן מעיר, תן לנו הזדמנות לדבר. יש מישהו בלי שתיתן לו הערה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נאור זה מלשון יאיר, מאיר, אבל באל"ף. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא מלשון יעיר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, באל"ף. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, אבל זה לא נעיר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו תכף נעשה שיעור של לשון. איך קוראים לו מגלי צה"ל, הלשון? אבשלום קור. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבשלום קור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נקרא לו תכף. אנחנו נעבור לחברת הכנסת אורנה ברביבאי. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> היושב-ראש, חברים יקרים, אני רוצה לדבר על חבר הכנסת מעוז – לצערי הוא לא פה – ועל העובדה שהוא היה בתפקיד סגן שר, בחר להיות חבר כנסת, חזר עכשיו להיות סגן שר לצורך אישור התקציב, ועל המחיר הגבוה שראש הממשלה היה מוכן לשלם לו בעבור זה שהוא חזר לתפקידו. אנחנו מדברים על 285 מיליון שקלים. תקשיבו מה אני אומרת: 285 מיליון שקלים, שהתכלית שלהם – שמעתי אתמול ריאיון של שר החינוך, השר קיש, ברדיו – שהתכלית שלהם היא לבצע תהליך של בקרה ושקיפות על פעילות בבתי הספר. על מה הבקרה והשקיפות? מה זה האח הגדול הזה? מה הוא ילך ויבדוק בבתי הספר? הוא יבדוק אם חלילה באותו בית ספר מלמדים משהו שמדבר על שוויון, משהו שמדבר על מגדר, משהו שחלילה לוקח את החלק של דמוקרטיה ממגילת העצמאות ומדבר על ערכים דמוקרטיים. ואם חלילה הערכים האלה יבואו לידי ביטוי באותו בית הספר, יחליט אדון חבר הכנסת מעוז, ששמענו כולנו את ההתבטאויות שלו – גם על הקהילה הלהט"בית, גם על מקומן של נשים כנשים נשואות במטבח, שתפקידן להביא ילדים, שזה הייעוד המקסימלי שלנו – אם הוא יראה שבבתי ספר מסוימים יש סטייה מהנורמה של הנושאים האלה, הוא יכול להגיד להם: אוקיי, אני משקף את התוכניות האלה שאתם לומדים וגם לא חייבים לתקצב לכם אותן, כי זאת החלטה שנוגדת את התפיסה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, וחלילה לא מדינה דמוקרטית. אז אני רוצה להגיד לכם: תראו, יש פה איזו היסחפות בכל תחום, גם בהיבטים של החקיקה, שמגיעות פה הצעות חוק, כל כמה שעות יש הצעת חוק אחרת, נורא חשוב לדייק את העניין הזה שמדינת ישראל היא מדינת היהודים, ויש פה הבנה שיש פה איזה חלון הזדמנויות של ממשלה ימין מלא מלא, שהתכלית שלה היא למחוק את המילה "דמוקרטיה" בכל מקום שהיא מופיעה בחיי היום-יום שלנו. אז אני אומרת לכם, אנחנו אולי 56 מנדטים – לא אולי, זה מה שאנחנו – אבל אנחנו נעשה כל מה שאנחנו יודעים ויכולים כאופוזיציה כדי להילחם ברעיון הזה שאתם חושבים שכל עוד אתם בשלטון, אתם תמחקו את התפיסה הערכית, הדמוקרטית, מהמדינה היהודית הזאת. << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משום שבלי מדינה דמוקרטית, אני אומרת לכם – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, לא להפריע, היא סיימה את זמנה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בלי מדינה דמוקרטית – אני אסיים בעוד חמש שניות – גם לא תהיה מדינה יהודית, ואנחנו נעמוד על זה שהיא תהיה גם יהודית וגם דמוקרטית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – גם יהודית וגם דמוקרטית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי נמצא? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה, ככה, בלי איזה דבר – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת אלון שוסטר נמצא? << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן, המפקד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> המפקד. מוריד לך עכשיו 40 מנדטים, 40 קולות בפריימריז. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ידיד אמת יודע מה טוב לי ומה לא טוב לי. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר, אני אוהב לחזור מעת לעת אל ראשית הצירים. וראשית הצירים של הממשלה הזו, לפחות פורמלית, היו דבריו של ראש הממשלה – ראש הממשלה, שכידוע אני סבור שהוא צריך לשבת בבית ולהתמודד עם משפטיו, אבל הוא נתפס לחוק הפורמלי שמאפשר לו והוא איתנו. ובכן, מה אמר ראש הממשלה? הוא אמר שיש ארבעה נושאים שבהם הממשלה שלו תעסוק: איראן, הגרעין, בעיקר; משילות; יוקר המחיה; ושלום עלינו. ובכן, מה קרה? קרה שהוא נתן הרשאה לשותפי לאהדה של הפועל תל אביב, שר המשפטים, שמכבד אותנו כרגע כאן – והינה דוגמה לכך שאפשר להיות שותפים למאבקים קשים לאורך החיים אבל להיות חלוקים באופן עמוק מאוד בנושאים חיוניים לנו. מה קרה לאחר שפרצה הרפורמה, ההפיכה? איראן – אנחנו כורסמנו ביכולת האסטרטגית שלנו לתיאום מול ידידים ומול מעצמות. נקודה. לא השתפר בגרם אחד מצבנו מהתקופה שבה הייתה ממשלה אחרת, שבוודאי לא הייתה כלילת השלמות, אבל הביאה לפסגות את התיאום האסטרטגי – לא רק הצבאי הביטחוני אלא גם האסטרטגי – עם הידידה מס' אחת שלנו. נושא המשילות – דבר לא התקדם. מהומות בתוך מדינת ישראל, איבה בין אזרחים. יוקר המחיה, שלא לדבר על פגיעה אנושה בכלכלה – שום מהלך חיובי לכלכלת ישראל וליוקר המחיה. נהפוף הוא. וכמובן לא שלום עלינו, ובוודאי לא שלום בתוכנו. זו הייתה טעות קשה, טעות חמורה, של ראש הממשלה ושל מי שהוביל אותו. הוא בעצם בחודשים האחרונים הוביל מיליוני ישראלים, אדוני היושב-ראש, למכון כושר, חדר כושר אידיאולוגי, ארגוני, ויודעים היום יותר טוב מאשר ידעו קודם על מה להיאבק ומה צריך לעשות. ואם צריך מילה אחת, לסיום דבריי, מה צריך לעשות: בדיוק את מה שמפלגת הליכוד החליטה בוועידת התנועה שלה ב-1993, כשהיא התהללה, ובצדק, על כך ששנה קודם הובילה מהפך חקיקתי בדמות חוק-יסוד: זכויות האדם, והיא אמרה: את זה אנחנו צריכים להמשיך. הערה אחת קטנה: עושים את זה כמו שעושים חומוס – איך אמרנו? באהבה, במתינות – או לא עושים בכלל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא אפריע לך. לא להיבהל, אני אשב בשקט, אני אסתתר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – ראיתי את שר המשפטים קודם – היום היה דיון פה בכנסת על הפשיעה בחברה הערבית ובפשיעה בכלל – לצערנו יש עוד נרצח היום בלילה, בחורה, 81 במספר – דיון שלם שבסופו של דבר נתניהו התייחס אליו משהו כמו איזה שלוש דקות ואמר שהוא מזמין את חברי הכנסת הערבים אליו. אמרתי בנאום קודם שזה בסדר גמור להזמין את חברי הכנסת הערבים, אבל לפני הכול צריך להזמין את חברי הממשלה, כי התפקיד של הממשלה הוא לטפל בזה. אני אתרכז בנושא אחד. בממשלה הקודמת התפקיד שלי היה לארגן ולסנכרן בין משרדי הממשלה. הרבה מאוד משרדים היו שותפים, ובגלל קוצר הזמן אני אדבר על משרד אחד בלבד, על משרד הפנים, ואני שמח שיושב-ראש ועדת הביטחון הלאומי נמצא פה איתנו. חלק מהתוכנית היה – וזו לא המצאה, אלה דברים שהתבססו על הלכות עבר, על צוותי מנכ"לים קודמים, על תוכנית של ועד ראשי הרשויות הערביות, על תוכנית שהכנתי אותה כבר לפני שנתיים – בנושא המכרזים ברשויות הערביות. הדרך שבה המדינה מעבירה כסף לרשויות הערביות, גם באותה תוכנית 550, שלא בוטלה, הממשלה הזאת ממשיכה אותה. מי שהיה מנכ"ל משרד הפנים בזמנו, יאיר הירש, היה ראש צוות שעבדתי איתו כמי שמסנכרן את הכול. הצוות הזה של יאיר הירש, מנכ"ל משרד הפנים, קבע כמה החלטות שהתחילו להיות מיושמות. אחת מהן, שעברה בצורה לא פשוטה מול החברה הערבית – חבריי חברי הכנסת הערבים התנגדו, ולמרות העובדה הזאת הייתה אמירה שכסף לא עובר ישירות, מתוך הבנה שיש בעייתיות בהעברת כסף לא מפוקח ולא מבוקר, לא על השוטף אלא על הדברים הנוספים שהממשלה מעבירה בתוכניות. לכן בהחלטה עצמה היה כתוב שזה ילך דרך גורמים על-רשותיים – חברות משכנות אם זה קשור לשיכון, תחבורה וכו'. ומה שקרה רק בתחום הצר הזה – אני מדבר עליו היום, על משרד הפנים – זה שזה פשוט בוטל. הממשלה הזאת, שמתיימרת להיות אחת שמסוגלת להעביר החלטות, ביטלה החלטות קודמות, והכסף לא עובר באותה דרך מפוקחת שבה עבר; עכשיו, פה, הממשלה הזו שאתם מנהלים אותה. אני פונה לחברי חבר הכנסת יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי: תבדקו את הדברים האלה. הייתי אצלך בוועדה ואמרתי שזה חלק מהעניין. באוקטובר יש בחירות ברשויות המקומיות, וחלק מהסיפור של הבחירות ברשויות המקומיות והדאגה שיהיה הליך הוגן ושלא ייכנסו עבריינים – כי אם יש דבר אחד שיכול לפגוע קשות בדמוקרטיה זה שאנשים יפחדו לגשת להתמודד. לא רק אלה שיושפעו, אלא גם אלה שיפחדו להגיע, ויש מצב של פחד. אני אומר לכם שכל התהליך כולו שהיה במשרד הפנים כחלק מהמאבק בפשיעה בוטל. אף אחד לא הכריז שבוטל; אני אומר לכם, הוא בוטל. לא רק שהוא בוטל, היו דיוני המשך, לדוגמה, שבמכרזים ברשויות מקומיות – באופן כללי, לאו דווקא בחברה הערבית – תהיה ועדת מכרזים כמו בממשלה, שלא נבחר ציבור הוא יושב-ראש ועדת המכרזים. עבודה שלמה שנעשתה במשרד הפנים, עם גאנט ולוחות זמנים מסודרים, פשוט הפסיקה לעבוד. ואם מדברים על פשיעה בחברה הערבית, זה לא רק משטרה. היום דיברתי על משרד הפנים; אני אדבר איתכם על משרד האוצר, שזרק החוצה מחוק ההסדרים את נושא המזומן ואת החשבוניות הפיקטיביות, כמו שדיברתי אצלך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> זרקו הכול החוצה. אין פלא שזה המצב. לא צריך לקרוא לחברי הכנסת הערבים לישיבה. שייפגש איתם, אין בעיה; שיקרא לחברי הממשלה, ייקח אותם באוזן, ראש הממשלה, וימנה צוות שרים ויעשה את מה שצריך לעשות ראש ממשלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. כחבר הוועדה לביטחון לאומי אני מציע לקבל את ההצעה של יואב, לבדוק את מה שהוא אמר בקשר לעניין של הפשיעה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אנחנו נכנסים לחודש הגאווה, וכמי שהקפידה להגיע לכל המצעדים בשני העשורים האחרונים, אני מצטערת לומר שבכל פעם שאני חושבת שמדינת ישראל הולכת צעד אחד קדימה, איכשהו היא חוזרת שניים לאחור. מאוד מאוד קיוויתי שבעידן שבו יש משפחות להט"ביות וילדים למשפחות להט"ביות השיח במדינה שלנו ישתנה. המצוקות של נער או נערה, גבר או אישה, שמגלים, לפעמים גם באמצע החיים, שהם אוהבים או נמשכים לבני מינם; החשיבות העצומה של לייצר חברה פתוחה ומכילה, כזאת שתאפשר להם לבטא את מי שהם. אני רוצה לדבר על חלק קטן ממצוקה שאני מתביישת להודות שלא הייתי מודעת אליה לפני שנבחרתי להיות חברת כנסת – מצוקת התעסוקה של הקהילה הטרנסג'נדרית. אנחנו יודעים שלטרנסים וטרנסיות יש קושי ממשי למצוא מי שישכיר להם דירה או יעסיק אותם, אפילו בתל אביב, מה שמוביל למציאות קשה ודוחק אותם הרבה מאוד פעמים לשולי החברה. בזמנו אני יזמתי יחד עם משרד הכלכלה והמשרד לשוויון חברתי קמפיין של העלאת מודעות של עסקים. אני אתן דוגמה: לפני שנבחרתי לכנסת הייתה בבעלותי חברה, ואני לא ידעתי שהמצוקה הזו קיימת, אני מתביישת לומר שלא נתתי על זה את הדעת. אבל אם כבעלת עסק הייתי יודעת שעד כדי כך יש את המצוקה הזו, הייתי בפירוש לא רק מעסיקה אלא ממש פועלת אקטיבית על מנת להעסיק חברים מהקהילה הטרנסית. אני בטוחה שיש עוד הרבה מאוד עסקים שעוד לפני הטבות מס או כל מיני הטבות מס כאלה ואחרות לעסק שלהם, רק מעצם המודעות שקיימת כזאת מצוקה, ממש יראיינו את בני ובנות קהילת הטרנסג'נדרים וישמחו להעסיק אותם. לצערי הרב, מתוך ממשלת ימי הביניים הזאת, מהכיוון הזה, לצערי, לא תבוא בשורה. חוץ מעלה תאנה אחד שמסתיר קצת את ערוותם, הרי השרים שלהם ייסדו את מצעד הבהמות ופעלו באופן פעיל כדי לבטל את מצעד הגאווה; מקבלים מיליונים של שקלים כדי להחדיר שנאה נגד הקהילה הלהט"בית במערכת החינוך. זו ממשלה שברובה עובדת בפועל כדי לייצר דה-לגיטימציה. לחברי הקהילה ולחברי ולחברות הקהילה הגאה, אלה שמחוץ לארון ואלה שעדיין חוששים, אתם מדהימים ומדהימות, ואתם מושלמים בדיוק כפי שאתם. אנחנו נפיל את הממשלה ההומופובית הזאת, ואנחנו נעשה הכול כדי לייצר עבור כולנו חברה פתוחה עם שיח פתוח ליברלי ומכיל שמאפשר לכל אחד ואחת מאיתנו לאהוב ולהיות בדיוק מי שאנחנו רוצים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה – איננו. חבר הכנסת דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, לפני שעתיים ישבתי פה. אני חושב שהייתי בין היחידים במליאה כשעלה לדבר השר אמסלם. אני כבר לא מבין, בלבלתם אותי לגמרי – פעם אחת אני שומע מראש הממשלה באנגלית שהנושא של המהפכה המשטרית, המשפטית, הרפורמה, איך שתקראו לה, לא על השולחן; למוחרת בבוקר אני שומע אותו אומר בעברית דברים אחרים: אנחנו נלך עד הסוף; היום אני שומע את אמסלם פה, איפה שאני עומד, בעצבים ובצעקות: על הראש שלכם אנחנו נעביר אותה, ולא אכפת לנו, ותעשו מה שאתם רוצים. בהתחלה לא הבנתי למה הוא כל כך כועס, ואז נזכרתי שיש פה מצלמות והוא בעצם מדבר לבן שלו. אבל הוא צריך לזכור שכמו שהבן שלו שומע אותו, גם הצד השני שומע אותו. אני מראש אומר: במוצאי שבת אני שוב צריך לארגן את ההפגנה בנתניה, והוא פשוט מביא עוד 10,000 אנשים רק מהטירוף הזה שלו. הוא גם לא מדבר בנועם ובשקט, הוא בטירוף והוא מטריף את האנשים. ישבתי ודיברתי איתו אחרי זה, כשהוא היה רגוע, ואני מבין שהוא רציני, ממש רציני. אני שומע אותו מדבר, את השר המקשר בין הממשלה לכנסת, אז אני באמת מנסה לשאול אותו: מר אמסלם, תסביר לי מה הקשר בין אנשים שיוצאים להביע את המחאה שלהם במוצאי שבת או באמצע השבוע לבין התנפלות של אוהדים בגמר גביע המדינה שפורצים לדשא, גונבים את המדליות של הקבוצה שלהם, מבריחים את נשיא המדינה כשהמאבטחים שלו עם נשקים שלופים – והוא משווה בין אנשי המחאה שיוצאים ומביעים את המחאה שלהם באופן דמוקרטי על פי הזכויות שלהם במדינה דמוקרטית, לבין עבריינים שפורצים לדשא – הרי זאת עבירה פלילית לפרוץ לדשא – וגורמים לבהלה. ברוך השם, בנס לא קרה אסון, אבל יכול היה לקרות אסון מאוד מאוד גדול. אני אגיד לכם עוד דבר: אני יושב פה ואני שומע גם את ראש הממשלה מדבר על האלימות של הצד השני בכעס גדול מאוד. הוא קורא לנו, חברי כנסת של האופוזיציה – אני מסתכל על גב' סילמן ואני רואה שהיא מורידה את העיניים, מתביישת, כי אני זוכר מה עשו לסילמן, מה עשו לאורבך, מה עשו לבנט שנה שלמה. תשאלו את הילדים של סילמן מה הם עברו. אף אחד לא אומר שום דבר, והכול בסדר, אז הזיכרון הוא מאוד מאוד קצר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> גם הזמן. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> וגם הזמן קצר. אז חברים, בסוף האמת יוצאת לאור. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני באמת כל הזמן שואלת את עצמי, מה עשו לכם העולים החדשים? מה עשינו לכם רע שאתם כל הזמן נלחמים איתנו בכל דרך אפשרית? אתם כנראה שכחתם דבר מאוד פשוט: גם ההורים שלכם ואולי הסבים והסבתות שלכם היו עולים חדשים. בואו, המדינה הזאת קמה על עולים חדשים. אילולא גלי העלייה הראשונה, השנייה, השלישית, לא הייתה קיימת מדינת ישראל. מאיפה ההתנשאות הזאת? מאיפה חטא היוהרה הזה? מאיפה השנאה הזאת? כי מה, כי אנחנו לא זוחלים על ארבע ולא מסתכלים עליכם מלמטה ואומרים תודה כל שני וחמישי? מה כואב לכם? ביום ראשון עוצמה יהודית ניסתה להעביר את החלטת הממשלה על ציונות, ערך חשוב במדינת ישראל. עלייה היא הציונות, אם מישהו שכח את זה, היא אבן היסוד של הציונות, על זה בעצם קמה הציונות, על זה דיברו. היום אני באמת חושבת שאם הייתה אווירה כזאת לפני 25 שנים, כשעליתי ארצה, והיה כזה דיבור על עולים חדשים, כמה הם נטל וכמה הם לא רצויים, כמה הם גונבים את המדינה – השאלה היא אם האנשים האלה בכלל היו באים לפה. אבל תראו את הטמטום – סליחה, זה אפילו לא טמטום, זה גובל בדביליות. ארצות הברית עושה בכל שנה הגרלות לגרין קארד ומגייסת אנשים לפי מקצוע, לפי גיל, לפי יכולות, ומזמינה אותם לבוא לארצות הברית. היא נותנת להם גרין קארד, אזרחות, הכול. הם לא סתם עושים את זה, כי בארצות הברית מבינים דבר מאוד פשוט: אין תחליף לבני אדם. אין. אפשר לייצר מכונות, אי-אפשר לייצר בני אדם. למה בעצם עולים חדשים באים לפה? הם מקדמים כלכלה, כי הם קונים דברים. זה עוד כוח קנייה, זה עוד כוח עבודה, זה עוד דמוגרפיה, אם אנחנו כבר מדברים על זה. אגב, מי שהתנגד לחוק השבות הוא עזמי בשארה. הראשון שאמר שצריך לבטל את סעיף הנכד היה עזמי בשארה המחבל. אתם בחברה טובה, כל אלה שמדברים על ביטול חוק השבות בכלל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הזמן הסתיים, משפט סיום. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> משפט סיום: אפשר לחשוב על הטכניקות, אפשר לדבר על איך לשפר את המצב, אבל האווירה הציבורית שכרגע קיימת היא פגיעה בערכי הציונות, פגיעה באבני היסוד של מדינת ישראל. מה שקורה פה עכשיו עם ביטול חוק הדרכונים הוא עוד אבן באותה בושה שאנחנו מייצרים במדינה שלנו. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נתקלתי היום בפוסט שפרסם בן נוער בן 13 וחצי מגבעתיים, עידן פלג, ואני רוצה לקרוא לכם אותו. "היי, אני עידן בן 13 וחצי מגבעתיים. אני כותב את זה כדי לשתף אתכם בחוויה האישית שלי כהומוסקסואל. יצאתי מהארון לפני שנה בערך. עכשיו בטח תשאלו: איך בגיל כל כך קטן? אין לי מושג. זו תחושה כזו. בשנים האחרונות הומו נהיה קללה, 'איכס, יא הומו'. ובתור בן אדם שלא מזיז לו בדרך כלל, גם לי יש גבול. לפעמים, אתם לא חושבים על המילים שלכם. אתם יודעים כמה הציקו לי ושנאו אותי בגלל שאני הומו? לפני חודש בערך הייתי בקניון עם חברים שלי, עמד שם ילד עם אקדח פיקות. בהתחלה הוא נתן לנו לעבור ולא ירה בנו, ואז כשהוא ראה שאני עונד עגיל, הוא צעק: 'אין כניסה להומואים!!!', וירה בי כדור פיקות בגב. אני כותב את זה עם דמעות בעיניים. למה? כי אני לא מבין למה זה מגיע לי, אדם הוא אדם. אז אני מקווה שמישהו יראה את זה ותתחילו לשים לב למעשים שלכם. יהיה ממש נחמד ומגניב אם תשתפו את זה בסטורי שלכם, כדי שנגיע להרבה אנשים. תודה רבה למי שקרא עד פה, ותזכרו, אדם הוא אדם." אז עידן היקר, הינה, הגעת גם לסטורי של מליאת כנסת ישראל. אני רוצה לומר לך שאתה אמיץ, אתה מרגש, אתה מעורר השראה. אני רוצה להודות לך על כך שבחרת להיאבק בתופעה המכוערת של אלימות ושל שנאה כלפי אנשים באשר הם, ואני רוצה לומר לך שאתה מהמם בדיוק, אבל בדיוק כמו שאתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר נמצאת פה? חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – איננו; חבר הכנסת עופר כסיף – איננו; חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה; חבר הכנסת חמד עמאר – איננו. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – דרך אגב, מי השר התורן? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השר לוין. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אה, השר לוין. אני שמעתי את חברי חבר הכנסת יוסי טייב, שדיבר בהצעה הזאת, והוא אמר שיש חשש שמשתמשים בדרכון הישראלי מסתננים למדינת ישראל, מקבלים דרכון, והתיקון שבא בחקיקה הזאת בא למנוע מאנשים להשתמש בדרכון שלא לצורך. א. אני רוצה להגיד שאין מדינה בעולם, אין מדינה אחת בעולם שמעניקה אזרחות ונותנת את הדרכון על תנאי בעוד שנה. אין כזה דבר, תבדקו אותי. יש תהליכים של התאזרחות במדינות שונות, יש מדינות שאתה מחכה חמש שנים, יש כל מיני תהליכים ששם לוקח זמן עד שאתה מקבל אזרחות, אבל ברגע שקיבלת אזרחות, קיבלת דרכון, כי זו זכות שלך כאזרח. תמיד כשמתווכחים איתי ואומרים לי: תראה, יש נתונים – באו, עלו לארץ, קיבלו דרכון ועזבו – אני תמיד שואל שאלה: האם אתם יודעים כמה ישראלים מחזיקים בדרכון זר? מישהו יודע באולם? כמעט מיליון ישראלים מחזיקים באזרחות נוספת. מה המשמעות? זה יכול להיות אזרחות אמריקאית, זה בסדר גמור; זה יכול להיות אזרחות רוסית; זה יכול להיות אזרחות אירופית, למשל פורטוגל, צ'כיה, פולין, מדינות האיחוד האירופי, במיוחד אלה שספגו בשואה והסבתות שלנו והסבים שלנו היו שם ויש כאלה שנספו בשואה, ומי כמוך יודע את ההיסטוריה של עמנו ושל אירופה. אם אתה נכד לניצולת שואה בפולין שאיבדה את כל הרכוש שלה או לא עלינו גם נספתה בשואה, מגיע לך לקבל דרכון פולני, ואז יש אפשרות לעבוד באיחוד האירופי ולהסתובב גם באירופה עם הדרכון הפולני. עכשיו אני אגיד לכם עוד משהו: האם במדינות האלה מישהו זועק וצועק: למה הישראלים האלה באים ומקבלים את הדרכון שלנו והם מנסים לגנוב לנו את הפרנסה? לא. משום שהיום בעולם זה דבר נהוג ומקובל. אני אגיד משפט לסיום, אדוני היושב-ראש. אני, כציוני, כעולה חדש שעלה לישראל לפני 26 שנה, אני בא בגישה מאוד פשוטה: אתה זכאי חוק השבות – מגיע לך לקבל דרכון גם אם אתה תחליט לשוב ולעלות לישראל בעוד 20 שנה. כי דרכון בכיס שלך, המשמעות – שאתה קשור למדינת ישראל, לחלום הציוני ולעם היהודי. ולכן אין שום סיבה לעשות את מה שהקואליציה מנסה להעביר בגלל גחמות פוליטיות קטנות, ובכך אתם גורמים להרבה אנשים קודם כול לחשוד בזה שאתם לא עומדים בתנאים של האזרחות וגם מפלים בין האזרחים, ובטח ובטח מפלים בין העולים החדשים שרק עכשיו עולים למדינת ישראל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן נמצאת פה? לא. אז חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, העלייה לישראל היא לא תהליך של זבנג וגמרנו. כיום רבים מהעולים הם לא עולי מצוקה, אלא עולים שעושים מהלך מחושב שלא מנתק את הקשר לארץ המוצא וגם לא מהעיסוקים שלהם ועבודתם באותה מדינה. העולים מצרפת, ארצות הברית, חבר המדינות ומדינות אחרות מגיעים עם נכסים מקצועיים שלהם ורוצים להמשיך לעבוד בהם בישראל. אבל מקומות העבודה כאן דורשים כתנאי סף ידיעת השפה העברית. עולים אלו לא מצליחים לעמוד בתנאי הסף הזה, כי המדינה לא מצליחה לקדם תהליך מהיר בלימודי השפה, ועולים רבים ממתינים ארבעה עד שישה חודשים לפתיחת הכיתה באולפן. התהליך לאישור תארים אקדמיים נמשך מעל חצי שנה. המציאות של היום מאפשרת עבודה מרחוק, וזה מה שעושים עולים רבים – ממשיכים לעבוד מרחוק במדינות המוצא שלהם. צורת העבודה הזאת דורשת גם ביקורים ונסיעות, אז למה לא להנפיק להם דרכון? בשנה האחרונה הייתה עלייה גדולה מרוסיה ומאוקראינה בגלל המלחמה. יהודי רוסיה ואוקראינה מהווים את הקהילה הגדולה ביותר בתפוצות המבקשת לראות בישראל בית. עשרות אלפי יהודים דור ראשון, שני, שלישי, עשו עלייה לישראל. הם יודעים כי כאן הבית הלאומי, המקום הבטוח. הם רוצים להישאר ולהשתקע כאן לתמיד ולבנות כאן את עתידם, אבל המדינה שלנו לא קולטת אותם כמו שצריך. קליטת העלייה זה לא רק להנפיק תעודת עולה, לא רק לתת סל קליטה, אלא לקלוט את האזרחים החדשים בגישה מכילה, אנושית, לא בחשדנות ובאדישות ביורוקרטית. ההצהרות על שינוי חוק השבות, סיסמאות לאומניות ואמירות משפילות כלפי העולים, מרחיקות את העולים מארץ אבותיהם. עליית הדרכונים יכולה להיות עלייה המובילה להתיישבות קבע אם נתייחס לעולים בדרך חיובית ומאירת פנים. המדינה מפסידה אזרחים איכותיים, משכילים, יוזמים, מדענים, רופאים, כלכלנים. העלייה קידמה את המדינה. עכשיו העלייה של שנות התשעים פורשת לגמלאות. לא עשינו כלום כדי לגדל ולטפח את הדור החדש האיכותי כאן. ההון האנושי והאיכותי עוזב את הארץ, עוזב יחד עם העולים החדשים שהיו רוצים להשתקע בישראל אך לא הצליחו להתמודד עם קשיי הקליטה. המדינה לא עזרה להם, ובזה אמרה להם שהם לא רצויים. ככה לא בונים את הבית הלאומי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חילי טרופר, בבקשה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> טרוֹפר או טרוּפר? טרוֹפר, נכון? "טרופ" זה מלשון – – – << קריאה >>חילי טרופר (המחנה הממלכתי):<< קריאה >> ביידיש? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, כמו אגל, מטר של גשם. "טרופ" זה טיפה. << קריאה >>חילי טרופר (המחנה הממלכתי):<< קריאה >> לא ידעתי. במקור הם באו ממקום שנקרא טרופר בפולין, לפני הרבה מאוד שנים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כנראה עיר בשם טרופ. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא יודע אם עיר, אבל עיירה, אולי. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבוע שעבר חגגנו את חג השבועות, חג מתן תורה. יש קטע מאוד יפה שכתב אסף פרי בספר חדש שהוא הוציא, "וכל העם רֹאים את הקולות". הוא כותב: "כל העם. / לא רק בברנז'ה ראו את הקולות, או באזור של המקומבנים, / ולא רק היפים והנכונים. / וכל העם ראים את הקולות. / לא רק הצעירים, אלה שיש להם זמן, חיבור אישי או ידע מוקדם. / ראו את הקולות גם אלו שמתים מעייפות, שלא ישנו בלילה כי הקטנה בכתה והגדול לא נרדם. / וכל העם ראים את הקולות / כל העם. / לא רק מנהיגים ומשפיענים, / לא רק מיוחדים ומשקיענים, / לא רק מחנכים או פעילים חברתיים. / כל העם, לא רק דתיים. // חג שאין בו טובים ורעים או סיפור על גבורה וניצחון", חג שפשוט כולם היו חלק ממנו. אני חושב שהאמירה הזו נכונה בכל הימים, אבל בוודאי בימים האלה. רק אתמול, אני חושב, היה זה חבר כנסת רוטמן שכינה אנשים שחלקו על דעתו "מוגבלים". אני בעד לאפשר גם לחבר הכנסת לשאת את דבריו, אבל גם בתוך הכעס, להשתמש במילה "מוגבלים" כקללה, ללעוג למישהו – בשימוש במושג הזה יש משהו מאוד מאוד מעליב, דווקא כי אנחנו סביב חג שבו היה מקום לכולם, ולא היה מישהו שלא קיבל את ההזדמנות ולא היה מישהו שכונה כך או נלעג כך. דווקא כי זה רגע כזה שצריך את כולם ביחד, מוטב שנישמר כולנו בלשוננו ובמעשינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב נמצאת? חבר הכנסת ווליד טאהא – גם לא נמצא; חבר הכנסת יוסף עטאונה – לא נמצא; חברת הכנסת שרן מרים השכל – לא נמצאת; חבר הכנסת דני דנון – לא נמצא; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – לא נמצא; חבר הכנסת שטרן – לא נמצא; חברת הכנסת מרב מיכאלי – איננה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> יש שר תורן? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> הוא מפנה אלינו את הגב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> למה גב? הוא יושב עם הפנים אלינו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי, השבוע ב-1 ביוני נציין את פתיחת חודש הגאווה, חודש שבו אנחנו מבקשים להזכיר שלכל אדם באשר הוא עומדת הזכות לאהוב כפי שליבו או ליבה חפצים, זכות שבעולם מתוקן הייתה אמורה להיות מובנת מאליה. אבל המציאות רחוקה מאוד ממציאות של עולם מתוקן. אנחנו הרי יודעים. היום גם אני התחברתי לסיפור שיוראי ציין, סיפורו קורע הלב של עידן פלג מגבעתיים, שסיפר באינסטגרם על מקרה התעללות שעבר לאחר שיצא מן הארון; בסך הכול ילד בן 13, ששואל: למה זה מגיע לי. ישנם כאלה שמאמינים בכל ליבם שכן, זה מגיע לו. עידן הוא לא היחיד שסובל מגילויי שנאה. לאחרונה התנכלויות לחברי הקהילה הלהט"בית נמצאות במגמת עלייה, ולא בכדי. אפילו כאן בכנסת ישראל יושב-ראש הכנסת, שמשתייך לקהילה הגאה, זוכה לכתף קרה מחברי הקואליציה שאליה הוא משתייך ושבה הוא חבר. וכאן בכנסת יושב נבחר ציבור, אדם אחד שנבחר על אג'נדה של שנאה כלפי להט"בים, אדם שמאמין בכל ליבו שאין לאנשי הקהילה זכות קיום, שהם סוטים, שיש צורך לפעול כדי לשנות אותם, "לתקן" אותם, אדם חשוך ומלא שנאה. אותו אדם קיבל אתמול מהממשלה הזו תואר של סגן שר בפעם השנייה, ואת האחריות על תוכניות לימוד חיצוניות בבית הספר של הילדים והנכדים שלנו, יחד עם תקציב מכובד של 285 מיליון שקלים – 285 מיליון שקלים ויד חופשית להפיץ בבתי הספר לאומנות, עליונות יהודית, שנאת זרים, שנאת להט"בים, שנאה כלפי כל ערך ליברלי באשר הוא. לפני שמונה שנים, במצעד הגאווה הירושלמי בשנת 2015, נרצחה באכזריות שירה בנקי בת ה-15. והינה, במצעד הגאווה שיתקיים ביום חמישי השבוע מי שישב בחפ"ק המשטרתי ויפקח על אבטחת המצעד הוא לא אחר מאשר השר לכישלון לאומי איתמר בן גביר, אותו אדם שעד לפני שנים ספורות השתתף באופן פעיל בהפגנות נגד אותו מצעד, והיום הוא מתעקש להיות אמון על אבטחתו למרות התנגדות המארגנים. ואם זה לא מספיק, מי שמובילים את המחאה נגד המצעד השנה הם לא אחרים מאשר אילה בן גביר, אשתו של השר האמון על אבטחת המצעד, וחברו הקרוב, בנצי גופשטיין. נשמע לכם הגיוני? נורמלי? סביר? מדובר פה בסכנה ובפגיעה בחיי אדם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז נתראה ביום חמישי במצעד הגאווה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, במשרד החינוך ישנו אגף המוכש"ר, כלומר המוכר שאינו רשמי. אני מדבר על מוסדות חינוך שבהם כמה עשרות אלפי תלמידים מתלמודי תורה הציוניים וחרדיים שלא משתייכים לאחת משתי הרשתות החרדיות ושמתוקצבים חלקית לעומת התקצוב של תלמיד רגיל במדינת ישראל. במה הם חטאו? בכך שהוריהם מתעקשים לשלוח אותם למוסדות חינוך שנאמנים להשקפת עולמם ולאמונתם. בתקופת כהונתו של שי פירון כשר החינוך נחתכו מכבשת הרש שלהם עוד תקציבים. הורים שלא היו להם נציגים פוליטיים שדאגו להם לאורך השנים משלמים 500, 600 ואפילו 800 שקל לחודש על כל ילד בגילי היסוד. הגיע הזמן לתקן באמת את העיוות הזה. כל ילד אמור לקבל את המענה המתאים לו. להורים צריך להיות חופש לבחור את החינוך שתואם את דרכם, את הערכים שלהם ואת אמונתם, והתקצוב של המדינה אמור להיות אחיד לילדי ישראל. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבי, בתי הספר שלנו הם אנתרופוסופיים, מונטסוריים, בתי ספר של טבע, בתי ספר פרטיים, שאנחנו רוצים לשלוח את הילדים – – – << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> בבקשה. בבקשה. בבקשה. דברו איתם עליהם. אני מדבר על שלנו. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתם הממשלה. אתם צריכים להיות הממשלה של כל ילדי ישראל, לא רק של המגזר שלכם. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> לא, בסדר גמור. אני מדבר על המגזר שלנו. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל גם אנחנו רוצים. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> אני שנים שירתי בצבא, שנים שילמתי מיסים. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני לא אמרתי שלא שירת. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> בניגוד למה שמנסים להדביק לי, שנים אני משלם מיסים. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, אבי. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> ואני שילמתי על כל ילד שלמד בלימודים האלה, כי רציתי לשלוח לשם, 800 שקל לחודש. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבי – – – נתראיין יחד סביב לשולחן – – – בצורה עניינית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השאלה נשאלה והתשובה ניתנה. נא לתת לו להמשיך. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל אם אני רוצה ללכת לבית ספר לאומנות, לפי תפיסת עולמי, למה אני כן אצטרך לשלם ואתם, היום, לא תצטרכו לשלם בגלל הכספים שאתם מעבירים? << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> בבקשה. בבקשה. אני משלם. אני משלם. הילדים שלי, הנכדים שלי, לומדים שם ומשלמים. ואני שואל: למה שלא יהיה להם תקציב מלא כמו שיש לכל ילד בישראל? גם בבתי ספר שלך. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אז תעשו את זה לכל הילדים. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> גם בבתי ספר שלכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השיח הושלם. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> מה? לתקצב באופן מלא מוסדות שלא עלינו, בוחרים שלא ללמוד לפי תוכנית לימודי הליבה של משרד החינוך? כן. כי גם לעם ישראל יש לימודי ליבה: תורה, נביאים, משנה וגמרא. מי קבע שלימודי אנגלית חשובים יותר? אני אומר, די לפטרנליזם הזה. ושיהיה ברור, אני לא מדבר רק על תלמודי התורה ובתי הספר התורניים. ישנם הורים מסורתיים רבים שמאוד מאוד לא מרוצים ממה שקורה במערכת החינוך: ממיעוט לימודי היהדות, מלימוד היהדות מתוך תפיסות מנותקות מהאמונה, מאג'נדות רדיקליות שהשתלטו על מערכת החינוך, מניסיונות לטשטש את הזהות הלאומית שלהם ולהכיר בנרטיבים של אויבינו, מטשטוש מוסד המשפחה והזהות האישית. הם היו מאוד שמחים שהילדים שלהם יתחנכו לאור מטרות החינוך שניסח שר החינוך הרביעי מטעם מפא"י פרופ' בן ציון דינור, ובהן – ואני מצטט: טיפוח בילדים ההכרה היסודות הנעלים של תורת ישראל, חזון הנביאים ושקידת התורה, החזירו אותנו לכאן ולהקמת המדינה; להקנות להם את המורשת הרוחנית של עם ישראל; לטפח בהם אהבה לנכסי הרוח הנעלים של עמנו; לנטוע בליבם רגשי הערצה לגדולי ישראל, קדושיו וגיבוריו – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. משפט סיום. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> – – ולהשריש בהם את ההכרה שאנחנו שימשנו ככוח מניע להתקדמות המוסרית של העולם. עד כאן הציטוט. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> גם להורים האלה, שמייצגים חלק ניכר מאזרחי ישראל, מגיעה הזכות לבחור מוסדות חינוך שמתאימים לערכים שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, ערב טוב. אני מבקש להקריא לכם את הגינוי האחרון מאת ממשל ביידן היום בעקבות ההסדרה של מאחז חומש. משרד החוץ האמריקני אומר: אנחנו מוטרדים מאוד מהחלטת ממשלת ישראל לאפשר לתושביה להקים נוכחות קבועה במאחז חומש, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם התחייבותו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון לנשיא לשעבר ג'ורג' בוש, וסותר את התחייבויות הממשלה הנוכחית בישראל לממשל ביידן. הסיבה שזה מדאיג אותי – זה מטריד אותם, זה מטריד אותי אפילו יותר, וכישראלי פטריוט זה מטריד אותי גם אם זה מוציא את הממשלה הזו חסרת אחריות – היא שברגע שהממשלה הזו מצפצפת על התחייבויות שלה ושל ממשלות קודמות, ולמעשה מצפצפת במחי החלטה אחת גם על המפלגה הדמוקרטית וגם על המפלגה הרפובליקנית, היא פותחת פתח לפעולה הדדית של ממשל ביידן או כל ממשל עתידי בארצות הברית. כשהממשלה הזו מצפצפת על הבטחות מדינת ישראל בהווה ובעבר לאמריקאים, היא בעצם פותחת פתח למצב שבו האמריקאים יכולים לחזור בהם מההבטחות שלהם כלפינו. וזה המקום להזכיר שיש לא מעט הבטחות של אמריקה – של ממשל ביידן וממשל טראמפ – שאנחנו מאוד רוצים שיתגשמו. אחת מהן היא הקמה של שגרירות הקבע בירושלים; יש את נושא הקונסוליה במזרח העיר; יש כמובן גם את הפטור מוויזות. זו רק רשימה חלקית. דבר שני שמאוד מדאיג הוא שעיני כל המזרח התיכון נשואות כבר תקופה ליחסים בין ישראל לארצות הברית. הם עוקבים בצורה מאוד מדוקדקת לראות אם הדלת בוושינגטון עדיין פתוחה בפני ראש הממשלה נתניהו, והם מגלים שיש שינוי בטיב היחסים. שינוי כזה לא רק מאיים עלינו ועל החוסן המדיני והביטחוני שלנו כי הוא מערער את היציבות של הקשר האסטרטגי והחשוב ביותר שלנו בעולם, אלא הוא גם מעביר מסר סמוי ומסוכן לא פחות לכל אותן מדינות –אם אלה שאנחנו בקשר איתן ואם אלה שלא במזרח התיכון – שמחשבות כעת מסלול מחדש, ואת ההשלכות של זה אנחנו כבר רואים. ממקום של עתיד חדש ומבטיח במזרח התיכון רק לפני שנה אנחנו מוצאים את עצמנו במציאות חדשה שמתהווה לנגד עינינו, שבה מדינות אומרות: אולי הדרך לוושינגטון כבר לא עוברת בירושלים. ואם הדרך לוושינגטון לא עוברת בירושלים, מדינות שונות ברחבי המזרח התיכון נאלצות לחשב מסלול מחדש ובריתות מחדש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולכן ההחלטה הזו היא החלטה בעלת השלכות ביטחוניות ומדיניות, ולטעמי, זו החלטה פשוט לא אחראית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת – איפה ביסמוט? לא פה? חבל. ראיתי קודם בטוויטר את הנאום של חבר הכנסת ביסמוט, מוקדם יותר, בדיון של 40 החתימות, שעסק באלימות בחברה הערבית. ביסמוט למעשה מזלזל בטענות כלפי נתניהו, שיש לו חלק במצב שבו נמצאת החברה הערבית היום, וטוען בדרכו המיוחדת שנתניהו כלל לא אשם, ולא רק שהוא לא אשם – למעשה הוא עשה רק טוב. ראש ממשלה שמכהן כבר שני עשורים לא אשם בבעיות שקורות במדינה שלו. אז בגלל שביסמוט כנראה לא באמת מבין דבר בחברה הערבית, והאמת היא שמעניין אותי לדעת מתי יצא לו לאחרונה להגיע לכפר או למגזר וקצת לשמוע מהתושבים על הקשיים שהם מתמודדים איתם, אני אנצל את הדקה וחצי שנשארה לי כדי קצת להחכים אותו, ואני אשמח להתמקד בחברה הבדואית בנגב, כי את המצוקות שלהם לפחות אני באמת מכירה כל חיי. אז אחת הסיבות שמהן צומחת פשיעה היא עוני. החברה הבדואית היא מהעניות ביותר בישראל. הרשויות המקומיות בחברה הבדואית נמצאות במדד הסוציו-אקונומי בדרגה הנמוכה ביותר במדרג. על העוני בכפרים הלא-מוכרים אני בכלל לא אתחיל לדבר. הפערים בין התלמידים הבדואים ליהודים גבוהים מאוד; אחוזי הנשירה; הזכאים לבגרות והממשיכים לתואר אקדמי בחברה הבדואית נמוכים בצורה משמעותית מהממוצע הארצי. האי-הסדרה של החברה הבדואית גורמת לכך שלתושבים אין מענה מוניציפלי מוסדר; אין יכולת לעקוב אחר תושבי הפזורה ומיקומם בגלל חוסר ההסדרה. אבל גם ביישובים המוכרים ראשי המועצות לא מצליחים להעניק שירותים טובים לתושבים שלהם, כי בפועל הם משרתים מספר הרבה יותר גדול של תושבים מזה שרשומה תחת המועצה, ולכן רמת השירות יורדת. עכשיו, יכולתי להמשיך לדבר על הפערים – בבריאות, בתשתיות, בחינוך, על הנשק הבלתי-חוקי שהדחקתם את קיומו במשך שנים, אבל הזמן קצר; יכולתי להמשיך ולתאר לכם כיצד ההזנחה רבת-השנים של הממשלות שהיו כאן ב-20 השנים האחרונות הובילה בין היתר למצב שבו החברה הערבית בכלל והבדואית בפרט נמצאות בו היום. אבל זה כמו לדבר לקיר, כי בסוף רק דבר אחד חשוב, והוא שביבי לא אשם. אז מי כן אשם? המנטליות של החברה הערבית? כי הרי הם לא יודעים להתנהג, האלימות היא חלק מהדנ"א שלהם; או אולי הח"כים הערבים, כי הם הרי נורא שמחים לשמוע מדי יום על עוד ערבי שנרצח; זה השמאל, זה בג"ץ. כולם אשמים, אבל מי לא אשם? ביבי לא אשם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ. חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, "מה' מצעדי גבר כונָנוּ". יצא שבדיוק החלפנו פה כשאני בתור. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> נסתרות דרכי השם. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, ממש, השגחה פרטית. אנחנו עברנו עכשיו את חג השבועות, זמן מתן תורה, יום הביכורים. איזו התעלות למי שלומד ולמי שזכה לחיות את החוויה האמונית, התלמודית, התורנית של חג השבועות. זה היה בבתי הכנסת, משפחות שחיות את האווירה של מתן תורה – מתמלאים באוצרות נפש אדירים של "ושמחת בכל הטוב". וכאשר אנחנו יוצאים מהחג ויוצאים לרחובות, כמה כואב להיווכח ולשמוע כמה יהודים לא זכו ללמוד את התורה, כמה יהודים נקלעו לסילופים נוראיים נגד התורה, כמה בורות, כמה ניכור, כמה ניתוק. ממש כואב הלב על הדברים האלה. כמו שאנחנו היינו באים אחרי שנפתחו שערי ברית המועצות, וראינו דורי-דורות של יהודים שומרי תורה ומצוות, ואפילו דיברו יידיש וידעו הכול, אבל לא ידעו יהדות, ואמרו: 70 שנה לא לימדו אותנו – לפגוש את הזרות הזאת, את האיבה הזאת, שכבשו את לבבותיהם ומוחם של מאות אלפי יהודים בארץ הזאת, דוברי עברית שנמצאים פה בארץ, זה ממש שובר את הלב. יהודים חשבו תמיד שסובלים מהגויים משנאה ואנטישמיות ומכות ורדיפות ופוגרומים, אבל כשנגיע לארץ ישראל לא יהיו דברים כאלה – לא ישנאו יהודי בגלל שהוא יהודי, לא יבזו יהודי בגלל בגדיו ולבושו, לא יקפחו אותו בגלל שהוא יהודי ולא יצעקו לו: פרזיט, אתה לא מייצר, לא יצרני, כל הדברים האלה שהגויים אמרו עלינו. והינה אנחנו רואים שלא רק שהאנטישמיות הזאת נמצאת בתקשורת – שם היא הייתה תמיד – אלא היא יצאה לרחוב. אנשים שמעולם לא שנאו חרדים פתאום נכנסים לפחד. יש איזה פוביה – חרדופוביה, דתיפוביה. פוחדים, הם פשוט פוחדים: הינה, הם הולכים לעשות פה שחור, הם הולכים להרוג אותנו, הולכים להרוס אותנו, הם מסוכנים. אני לא רוצה להגיד שמות של אנשים שעמדו בראש מערכות ביטחון שאומרים: היהודים האלה הם סכנה קיומית, איום קיומי על המדינה. אין להם בושה לפרסם את זה. זה ממש "והִנֵה בעָתָה". והמשטרה, אותה משטרה, שכשרואה שני חרדים יורדים מהמדרכה, מכה באכזריות נוראה – מאפשרת לסגור את נתיבי איילון; זכות ההפגנה. איפה כל הזכויות האלה היו כשהחרדים או המתנחלים הפגינו? לא היו הזכויות האלה. פתאום נהיו זכויות. אתם חושבים שזה באמת זכויות? מותר לפגוע בחברי כנסת? ברוטמן? תארו לעצמכם, רבותיי, שחרדים או מתנחלים היו עושים לחברי כנסת מהשמאל את מה שעשו לרוטמן או מה שעשו לסעדה. המדינה הייתה רועדת. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> עשו את זה שנה שלמה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ופה הכול לגיטימי, הכול מותר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נגמר הזמן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שעשו – – – זה מה שעשו – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נגמר הזמן. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה מראה את עוצמת הניכור והפילוג והשיסוי. והם מדברים איתנו על זה שהעולם כולו לא ישקיע פה, כי הוא רואה שזו מדינת חורבן – הם יצרו את החורבן, הם מוציאים את דיבת הארץ לכל העולם כולו, מספרים לגויים שהיהודים הם אפלים – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> קח את הזמן, ואטורי – – – הכול בסדר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא צריך עזרה. תודה רבה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> נגמר הזמן. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – והם אומרים שהמדינה נגמרת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הרב אייכלר, נגמר הזמן. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אסיים, אדוני היושב-ראש. גם אני נותן רק משפט סיכום לכל אחד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתה מדבר כבר שתי דקות אחרי הזמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כולם מקבלים, חבר הכנסת שירי. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לכל אלה אני נותן משפט סיכום אחרי הזמן; גם אני אקח משפט סיכום. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שתי דקות אחרי, אני סימנתי לך להסתכל. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אליהו הצדיק ראה ברחובות ירושלים ילד קטן נפוח כפן ואמר לו: רצונך שתחיה? אלמד אותך שמע ישראל. אז הוא אמר לו: הס מלהזכיר, כי לא לימדני אבי ואימי: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". אני אומר לכם: תלמדו "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" ותמצאו אושר בחיים ותראו שאין לכם פה אויבים. יש לכם פה אחים, גם אם אתם מנוכרים אליהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אחים אנחנו. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. אני שמעתי את הנאום שלך קודם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אחים אנחנו, גם להט"בים. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני צריך לדבר על זה, כן. שיהיה בהצלחה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, בוא נראה אותך עושה את זה בשלוש דקות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איחלתי לחייל הצלחה. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> תיתן לנאור משפט סיכום אחרי שלוש הדקות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אותו אי-אפשר לעצור שתי דקות אחרי הנאום. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תדע לך, לא היה לי מה להגיד, אבל עכשיו נתת לי משפט סיכום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מבחן שירי. אני עושה מבחן שירי. בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – איתך, שירי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, מה קורה? << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא לא התחיל, תני לו להתחיל – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תדעו לכם, אני רוצה להיות כן איתכם, אני מקנא. אני מקנא בכם. לכם יש יכולת, במיוחד היום בנאום של ראש הממשלה. יש לו יכולת אמיתית. הוא מאמין בזה, הוא חי – – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה יכול להצטרף. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה, תראי את מבחן הקבלה. הוא חי פשוט במדינה אחרת. לפעמים יש לי הרגשה שהקואליציה הזו חיה במדינה שונה משלי. עכשיו, למה אני אומר את זה? כי הוא עומד פה עם טון הבריטון שלו ובאמת עם הביטחון והיכולת הרטורית שלו, ואתה יושב ואתה אומר: אוקיי, אולי אני איזה חייזר שחי במדינה אחרת, שרואה דברים אחרים. קודם כול, מאוד הרשימה אותי היכולת שלו לגלות את הבינה המלאכותית. באמת, מה שנקרא, בוקר טוב, ביבי, אח שלי, זה באמת רץ כבר איזה ארבע שנים, יש את זה היום בכל מקום, אבל תקום ועדת היגוי. זה היה מצחיק, אבל במדינה שלו הכול טוב. רשמתי לי כמה דברים: במדינה של ביבי ניר ברקת הוא שר האוצר. ידעתם את זה? איתמר בן גביר לא יהיה שר בממשלתו, אז הוא לא שר; מחירי הארנונה במדינה שלו ירדו; מחירי החשמל נעצרו; צה"ל חיסל מזמן את חמאס, רבותיי; הסיפוח, שהובטח כל כך הרבה שנים וחלמנו עליו, קוים; ח'אן אל-אחמר מפונה – אני לא ידעתי את זה; ההסכם עם לבנון, שהוא כל כך התנגד לו – הוא סיים אותו, אין הסכם עם לבנון על חלוקת הגז. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש להתחיל לסכם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה לוקח שלוש דקות לסיים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תאגיד השידור נסגר; המגנומטרים בהר הבית עובדים והכול בסדר; עונש מוות למחבלים עבר. אני באמת רוצה גם לברך את ראש האופוזיציה בזמן ההתנתקות, מר בנימין נתניהו. היכולת שלו לעמוד ולומר את הדברים האלה – אתה יודע, אנחנו יושבים, חבר הכנסת פוגל, לפעמים אני צועק, ולפעמים אני יושב ואומר: בוא'נה, זה לא נורמלי. לא יכול להיות שיושב בן אדם – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> 53 מיליארד, אל תשכח. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, על 53 המיליארדים זה כבר באמת – יושב בן אדם ומספר את זה כאילו לפניו היו תפוזים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא יודע על מי הוא מדבר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואתה מאמין בזה; אתה אומר: בוא'נה, הבן אדם באמת הקים את המדינה. הוא דיבר היום כאילו יש Palestine לפני, וכשהגיע ביבי, קמה מדינת ישראל. איזו יכולת מופלאה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, רגע, שנייה אחת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו יכולת מופלאה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני עוצר את הזמן שלך. יש לך עוד 13 שניות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, אתה עוצר לי את הזמן ונותן לי חצי ממה שנתת לאייכלר, כי נתת לו שלוש וחצי דקות יותר. אופיר, תשמע, היה פה משהו היום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גם ככה אתה מקבל דקה. נבו, בגלל שנכנסת באמצע – הוא מדבר על לפיד. בבקשה, תמשיך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. אז אני רוצה שנייה לתת לכם איזה גונג מהמציאות – גברתי סגנית שר האוצר, אני שמח שאת פה: במדינת ישראל, למרות כל מה שאמרתם – טלי, תסכימי איתי על כל סעיף עכשיו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בטח, ברור. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שטראוס העלתה את המחירים ב-3.2%; הפירות והירקות עלו ב-1.6%; החשמל עלה ב-16%; ביטוחי הרכב עלו ב-35%; מחירי התיירות כתוצאה מעליית הדולר – ב-34%. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אתם חתמתם פה – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הארנונה עלתה החל מ-1.4%, ובשנה הבאה היא תעלה יותר – תן לי לסיים; המים עלו ב-4.8%. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אותו ואת אייכלר אי-אפשר לעצור אף פעם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מוצרי עלית עלו ב-1.4%; המעדניות עלו ב-9%; אסם העלתה ב-4.7%; דיפלומט – ב-15%; שסטוביץ – ב-10%; מחלבות גד – ב-5%; הלחם המפוקח עלה ב-5%. גונג מהמציאות. תתעוררו. על מה אתם מדברים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כולם משלמים פי עשרה יותר. אני בכלל עוד לא דיברתי על מחירי הארנונה, על הריבית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שירי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו, מה אני אוהב? באמת משפט אחרון, כי היא אמרה לי: מי גלגל את זה? כשירדו המחירים בתחילת כהונתם – לפני שלושה-ארבעה חודשים ירדו המחירים של הדיור בפעם הראשונה מזה x זמן – כתב ישר שר האוצר: התחלה של המדיניות שלנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני לא מבין איך הצלחתם בחודשיים – את עושה לי פרצוף כאילו הוא לא עושה את זה. אני ארד ואני אראה לך את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בחודשיים הם הצליחו להוריד את מחירי הדיור, אבל העלייה של עשרות אחוזים בכיס של כל ישראלי במדינת ישראל היא ירושה. זו הבריחה הקלאסית שלכם מאחריות. אפס לקיחת אחריות. תודה רבה. שיהיה המשך ערב טוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בטח. לקחת פעמיים זמן מאייכלר. הינה, יש לי פה סטופר שהפעלתי – דקה ו-40 יותר מהזמן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני מודה לך – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז אל תטיף מוסר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני מודה לך. ואתה יודע מה? תושבי מדינת ישראל מודים לך יותר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – כולם מקשיבים לך. כל תושבי מדינת ישראל מקשיבים ללילות ההזויים והמבוזבזים האלה על חשבון משלם המיסים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת גדי איזנקוט – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חבר'ה, כל הכבוד לנו, באמת. הלילות האלה זה פשוט משהו. שימו לב, הלוא יש לכם גם את חוק צלילה. ב-03:00 – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רק התחלנו את המליאה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש לי היום קיזוז. ב-03:00 יש לכם את חוק הצלילה, חוק הצוללים. בהצלחה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי, אמרו לך מהסיעה למשוך זמן בגלל שאנשים באירוע, בחתונה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, עד שמירב הסתדרה לה בנחת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי. טוב, אני אתן למירב. בבקשה, שלוש דקות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני עזרתי לחברת האופוזיציה מירב להסתדר בנחת לנאום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה אירוע? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חתונה. לא הוזמנת, לא נעים לי להגיד לך. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה, מישהו התחתן? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מישהו מהסיעה שלכם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> נברך את הזוג הצעיר – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, לעצור את הזמן? קדימה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו נמצאים במדינה עם הרבה מאוד אירועים ואירוע רודף אירוע, אבל אני רוצה להתעכב על מה שחשוב באמת. עבר כאן בשבוע שעבר תקציב מדינה לשנתיים שאני חושבת שכולנו צריכים להתבייש בו, לא משנה למי הם הצביעו בבחירות האחרונות. אין בו שום בשורה חברתית, שום סיוע לשכבות החלשות, שום סגירת פערים חברתיים. זה דבר שאמור להטריד כל אחד מכל מפלגה שהיא. כשאני אומרת שאין בשורות, אני אומרת שאין שקל של תוספת למען הזקנים, גם אלה שאין להם פנסיות ומתקשים להזדקן בכבוד; אין שקל של תוספת למען שורדי השואה. נתנו מענקים להרבה אנשים, אבל לא להם, לחלשים ביותר; אין המשך תקצוב של התוכנית הלאומית למיגור האלימות בתוך המשפחה, הכסף הזה שאמור לממן את התוכניות שימנעו את הרצח של האישה הבאה בביתה. אתם יודעים מה, גם ההבטחות להגברת הביטחון האישי ו-9 מיליארד שקלים למשרד לביטחון פנים, אפילו זה לא הופיע. אפילו דברים שאתם הבטחתם – חינוך חינם מגיל אפס עד שלוש לא מופיע. בקיצור, גם הבטחות שאתם נתתם לבוחרים שלכם מוסמסו לחלוטין, ובעיניי זו בגידה בבוחרים שנתנו את האמון. מה שכן יש בתקציב הזה זה הרבה מאוד כספים סקטוריאליים, כספים שבסוף גם פוגעים בסולידריות שלנו כחברה, כי כשאנשים משלמים מיסים הם רוצים לדעת שייתנו את זה לחלשים באמת, לאלה שלא יכולים לעזור לעצמם. בשביל מטרה כזאת נעלה כל אחד מוכן לתת גם 50% משכרו, אבל כשנותנים את זה לאנשים שלא תמיד זקוקים לכך אבל הם פשוט מזדהים עם המפלגה הנכונה – זה פוגע בסולידריות שלנו וברצון להמשיך ולתרום. יותר גרוע מזה – הכספים בתקציב הזה מנציחים תופעות קשות של עוני, של אי-השתתפות בשוק התעסוקה, של לא ללמד ילדים קטנים את מקצועות הליבה כך שתהיה להם הזדמנות להתפרנס ולהצליח בחיים. זה פשוט פוגע ביכולת לקבל הזדמנות שווה לכל ילד במדינת ישראל. לא אני אומרת את זה, ראש אגף התקציבים שחתום על התקציב הזה אומר: הוא תקציב רע, תקציב שיעלה טריליוני שקלים למדינת ישראל לאורך שנים. חשוב לי לומר שאני מאמינה שכל אדם במדינת ישראל צריך לחיות על פי צו מצפונו, על פי האמונה שלו. אני מכבדת אנשים שחיים בצורה אחרת ממני, ואני גם לא חושבת שצריך להכריח אנשים לעשות דברים. אבל כל אחד חייב לקחת אחריות על חייו, ואם יש קבוצה שבוחרת שלא לעבוד או לא ללמוד או לא להגיע להשכלה גבוה, זה בסדר, זו החלטתה, אבל קחו אחריות על המעשים שלכם, ואל תבואו ותדרשו עוד קצבאות ועוד הנחות ועוד תלושי מזון שמותאמים רק לכם. תיקחו אחריות, אחרת כל המדינה הזאת תיגרר למטה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת בליאק – אינו נוכח. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> וולדיגר, התקציב שלכם הוא בושה. בושה גדולה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טוב שנלחמתם במונופולים וביוקר המחיה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> נלחמים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> די. אני אקרא קריאות לפי שקרים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בחיים לא ראיתי כל כך הרבה דאגה מצידכם לחרדים שיהיה להם ליבה, שילמדו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה קשור חרדים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – משהו להירגע. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש שר, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שר המשפטים יריב לוין מייצג את הממשלה. בבקשה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – אז אני מוכיחה את עצמי – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גמרת לו דקה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, זה לא שלי, זה שלה. חבריי חברי הכנסת, אני לשם שינוי רוצה להחזיר את הדיון לחוק שעליו אנחנו דנים פה ועליו אנחנו מצביעים. אנחנו פה באירוע מאוד מאוד מעניין, כי למעשה הממשלה פה מציעה לחזור אחורה, למציאות שהייתה לפני שנת 2017. נדמה לי, כמיטב זיכרוני, אדוני שר המשפטים, שבשנת 2017, כשהחוק שרוצים לבטל אותו חוקק, אדוני היה יושב-ראש עמית של ועדת שרים לחקיקה ושר בממשלה. לא היה סיכוי שהחוק היה מחוקק – של חבר הכנסת פורר; גם הוא כרגע שקוע בוויכוח נלהב אחר – אם שר המשפטים של היום לא היה שם עליו את הגושפנקה כיושב-ראש ועדת שרים או כיושב-ראש עמית של ועדת שרים לחקיקה. לכן יש פה מעשה מוזר: ראש הממשלה הוא אותו ראש ממשלה; יושב-ראש ועדת שרים לחקיקה הוא אותו יושב-ראש ועדת שרים לחקיקה; חלק גדול מאוד מהשרים בממשלה הזאת היו חברי כנסת וחלקם אפילו שרים בממשלה ההיא; כל המפלגות, כולל מפלגות חרדיות שאז ישבו בממשלה, אז הן תמכו בתיקון של חבר הכנסת פורר, בשנת 2017, ועכשיו, שש שנים אחרי זה, הם מבטלים ומחזירים את המצב אחורה. אני לא מכיר הרבה מצבים מהסוג הזה, של כזה פליק-פלאק של 180 מעלות. אבל מה תהיה התוצאה של השינוי הזה חוץ מההתהפכות הפוליטית? למעשה אנחנו נחזור למציאות שקיימת אך ורק במדינת ישראל. אין היום מדינה בעולם המערבי שבה בן אדם אזרח ואין לו דרכון. אין כזה דבר. לכן הסיטואציה הזאת שמייצרים היא חסרת תקדים ומייצרת אפליה מוחלטת בין שני סוגי אזרחים של מדינת ישראל: אלה שעלו לפה ואלה שכאן. אומרים לי שזה בא להבטיח את העובדה שאנשים לא יעלו בשביל דרכון. מי שאומר את זה לא יודע שלמעשה שר הפנים אריה דרעי לפני שתי ממשלות שינה את המציאות והיום עולה מקבל דרכון לשנה. אין טעם לעלות בשביל דרכון, זה כבר לא שווה. אם אתה לא גר פה, בעוד שנה הדרכון מתבטל ואתה מקבל תעודת מעבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מוסיף לך 30 שניות. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה. ולכן בסופו של דבר היום אין כבר תופעה שפעם דיברו עליה, של עליית דרכונים, אבל אנחנו במו ידינו אומרים לעולה חדש שמגיע לארץ: יש לך עסקים בחו"ל? יש לך פרנסה בחו"ל? אתה אומן? מדען? ספורטאי? נשארו לך עוד כל מיני עבודות במדינה שממנה באת? יצאת משם מהר כי אולי השערים יכולים להיסגר ולא מכרת את הרכוש שלך? אם אתה צריך לנסוע – לא, אתה לא תיסע עם דרכון, אתה תיסע עם תעודת מעבר, שזו בעיניי גישה של אפליה בלתי נסבלת. אומנם זה לא הצעד היחידי שהממשלה הזאת עושה נגד עלייה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 30 שניות לא 30 דקות. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יש לה איזשהו ספורט כזה בחודשים האחרונים, לחשוב מה עוד אפשר לעשות כדי להקטין את מספרי העלייה ולפגוע בעולים, לצערי היא גם מצליחה ועושה צעד אחר צעד, והחוק הזה הוא עוד תוספת לעניין הזה. לכן אני מציע לממשלה ולכנסת להתעשת כל עוד זה לא מאוחר ולמשוך את החוק הזה חזרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מי אמר את זה? רק אל תפריע להם, כך אני לא אצטרך להוסיף להם זמן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תראה איזה טובה אני – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את נשמה יקרה, אבל את לוקחת לו 30 שניות וצריך להוסיף לו את זה. בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבר הכנסת אשר – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אני מבקש הקשבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אימא שלו עכשיו מתקשרת – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – יש שיר יפה שכתב נתן אלתרמן שנקרא "אחד מן הגח"ל": מסיפון אונייה מתנודדת / הוא ירד אל רציף הנמל / וחיכתה ברציף לו מולדת / בדמות אוטו צבאי וסמל. // היא את שמו בחותמת הטביעה / היא השליכה בגדיו אל השק / ושבועה נוראה היא השביעה / לקולו של הגשם הדק. // עוד הארץ הזאת לא נתנה לו" – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מדלג, הרי אתם לא תיתנו יותר זמן. "ונראהו זוחל או כורע / או עומד עם צלחת בתור / ונדע: ללא בית ורע / קר ללחום את מלחמת הדור. // עוד הארץ הזאת לא נתנה לו / לא ידיד, לא פינה למקלט / לא שמחה מן האלף הללו / אשר לנו היו למתת. // לא, כי רק את חייו, פליטי חרב / הוא קיבל על החוף מידה. / אבל גם את חייו, אי בערב – –" << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא השיב בנופלו בעדה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> "– – הוא השיב בנופלו בעדה." השיר הזה מתאר, כמובן, את הפליטים, עולים שהגיעו לכאן ומייד גויסו, עוד לפני שיכלו בכלל – לא יודע אם הם ידעו אפילו לאחוז רובים – ונפלו במלחמת השחרור ובמלחמות; אפשר להגיד במלחמות ישראל גם בהמשך, אדוני היושב בראש. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה ראשי התיבות של גח"ל? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גיוס חוץ לארץ. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גח"ל זה ראשי תיבות. יש את זה גם לאריק איינשטיין. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> חוץ לארץ אני יודע. אבל – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, אני לא יודע איך יוצא שתמיד כשאני עולה לנאום, טלי גוטליב עולה לנאום איתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כי אמרת שהיא עושה את זה הפוך. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מנסה לעלות, לדבר לבד, אני עולה לדבר – היא עולה איתי, תמיד. אני לא מצליח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מצטרפת אליך לשירו של נתן אלתרמן, עם המילים האדירות של השיר. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תוספות – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היא רוצה לקרוא איתך את השירה בדואט. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אחזור לשירו של אלתרמן. למה הבאתי את השיר הזה? נתן אלתרמן – ולא בפעם היחידה כמובן – בגדולה, מצליח לתאר את המציאות המטורפת הזאת של מדינת ישראל, שבסוף היא מדינה של עלייה; מדינה שב-1890 היו כאן כ-18,000 יהודים, ב-1948 היו כאן כבר 600,000 יהודים, והיום אנחנו נמצאים בסדר גודל של שבעה מיליון יהודים בארץ ישראל. אלה מספרים מדהימים. הם לא קרו בגלל הריבוי הטבעי הנפלא שלנו, הם קרו בעיקר בגלל העלייה המדהימה שהגיעה לאורך כל השנים למדינת ישראל. גם היום, שתדע, אדוני היושב בראש, אם נוחת עולה במדינת ישראל, בתוך שבועות ספורים – הינה, הרמטכ"ל לשעבר בוודאי יודע – עולה בגיל 18 שנחת כאן, קיבל את תעודת הזהות, בתוך שבועות ספורים הוא מגויס לצבא והולך להילחם. אבל אתה יודע שלפי החוק הזה שאתם רוצים להעביר כאן – מה הוא לא יוכל לקבל? דרכון. עד הסיפור של הדרכון. זאת אומרת, הוא יכול לקבל נשק, הוא יכול חס וחלילה למות על קידוש השם, אבל דרכון, כדי לטוס לחופש, הוא לא יכול לקבל. לכן זה עוול שאי-אפשר להשלים איתו. אי-אפשר להשלים עם העוול הזה, ואני באמת מבקש מהכנסת לדחות את החקיקה הזאת ולא לאשר את התיקון הזה. התיקון הנכון הוא שאזרח בישראל הוא אזרח, הוא אזרח, הוא אזרח. אין אזרחים סוג ב'. וגם עולה שעלה לכאן, אם הוא רוצה להוציא דרכון כדי לטוס לחופש או כי יש לו עסקים בחו"ל, הוא יוכל לעשות את זה כמו כל אזרח אחר – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – חופש – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – כל החובות וכל הזכויות גם יחד. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח. חבר הכנסת משה טור פז. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, רגע של רצינות. לפני שבע שנים נרצחה בת של חבר שלי. היא נרצחה כי היא קמה ויצאה מהבית שלה, בכיתה י', והחליטה לעשות מעשה לא פופולרי – היא הלכה למצעד הגאווה, וצעדה שם עם חבר שבאותה תקופה יצא מהארון. במקום הזה היא נרצחה, ברחוב קרן היסוד, לא כל כך רחוק ממלון שחלקנו ישנים בו בלילה בלילות הלבנים. זה קרה לפני שבע שנים. אורי, אבא של שירה בנקי, הוא חבר שלי מהמילואים. מי שיודע מה זה רעות של מילואים אז יודע – לילות ארוכים עם אפוד, נשק, קסדה. יש לאורי ולי רגע שעמדנו אי שם בתוך גוש קטיף במחנה שכבר לא קיים היום, ופתאום שרקו כדורים מעל הראש שלנו. שנינו התכופפנו בתוך התעלה, הורדנו את הראש. אחר כך התברר שזה היה ירי מקלעים של כוחותינו, אבל ברגעים האלה שהכדורים שורקים, נצרבת רעות. שנה אחרי ששירה בנקי נרצחה קיבלתי על עצמי, יחד עם קבוצת חברים מהמילואים, לצעוד לראשונה במצעד הגאווה בירושלים. זו הייתה הפעם הראשונה שלי. ההלם שלי היה שהמצעד מאוד שונה מהתדמית שבדרך כלל יוצאת לו בתקשורת, כמו שהיא יוצאת החוצה. בין השאר, פגשתי שם כמה תלמידים שלי לשעבר, תלמידות שלי גם מבית ספר בירושלים, גם מבית ספר בעמק. לשמחתי הרבה הם צעדו במצעד כשכיפות על הראשים שלהם, הבנים. הם לא התביישו במי שהם, בבחירות שלהם בחיים. השבוע מתחיל חודש הגאווה, ככה הוא מכונה, ואני יודע שלא הכול כאן מוסכם גם בבית הזה, גם בחברה הישראלית. אבל אני גם השנה אצעד במצעד, למרות שאני לא חלק מהקהילה הגאה. ולמה אני אעשה את זה? פעם אחת בגלל שירה בנקי, שנרצחה בגלל שהיא הייתה שם בשביל חבר; פעם שנייה בשביל "לא תוכל להתעלם", הציווי שנאמר בתורה; פעם שלישית, אולי כי יש עדיין היום, ב-2023, ישראלים, גם היום, שאצלם הומו זה קללה, שאצלם להט"ב זה משהו שצריך להפלות או לפגוע בו. כן, אני זוכר רק לפני כמה שנים את השר לביטחון לאומי שלנו כאן, ואני רואה אותו ממול עומד ומפגין מול המצעד. עכשיו באופן אבסורדי, אולי בסוג של צחוק הגורל, הוא אחראי גם לאבטחה של המצעד הזה. אני אמשיך לעמוד ליד כל מי שנרדף ומותקף, אני אמשיך לחבק כל מי שמרגיש שאין לו בית, ושלאחיי שבארון יהיה חודש גאווה שמח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, בבקשה. אתה אחריה, כן? זה לפי ביטון הולך. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת משה טור פז, אני כבר לא יודעת אם יש משהו או מישהו שיכול לצחוק מכל מה שקורה כאן, גם לא הגורל וגם לא במקרה של מי שדיברת עליו. הממשלה הזו מוכיחה פעם אחר פעם שהיא עובדת רק בשביל עצמה. אנחנו ראינו את זה לאורך כל החודשים האחרונים; אנחנו ראינו את זה בתקציב. לא מעט דיברנו על זה שהבטיחו לנו יוקר מחיה ולא מטפלים, הבטיחו לנו שיטפלו במשילות ולא מטפלים, בביטחון האישי ובטרור ובעוד הרבה מאוד דברים. אבל אתם יודעים, חבריי חברי הכנסת, שאחד הדברים שהציפו בצורה מאוד מאוד דרמטית בחודשים האחרונים זה את הנושא של ישראל השנייה. דיברו גבוהה-גבוהה על הפריפריה, על מזרחים, על נשים, וראו זה פלא, האוניברסיטה בגליל, שמ-2005 נמצאת על סדר-היום הלאומי, מדברים עליה, הכניסו אותה לאין-סוף הסכמים קואליציוניים, ואף אחד לא עשה כלום. אתם יודעים למה? פוליטיקה. פוליטיקה, בעיקר של הליכוד, שלא ידע להכריע בין הרשויות השונות. אנחנו הגענו בממשלת השינוי, בלי דיבורים, בלי הצהרות, בלי ישראל השנייה, ועשינו מעשה. הקמנו ועדה מקצועית, קיבלנו את ההמלצות שלה, הצבענו עליהן, אישרנו אותן, והתקבלה החלטה במל"ג ובוות"ת על הקמת אוניברסיטה בגליל, בתל חי ובמיגל. חלק מההחלטות היו להקים ועדת הקמה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, חברת הכנסת מירב. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חברים, חברת הכנסת מירב בן ארי, אני מדברת על האוניברסיטה בגליל. זה חשוב, חשוב לך, הסטודנטים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא אני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את הכי בכירה שם באזור ההוא. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אחת ההמלצות הייתה להקים ועדת הקמה שתסייע בהקמה של האוניברסיטה, אחרי שזה כבר חתום ומנוי. אני אחזור ואומר: חתום ומנוי. יש החלטה על הקמת אוניברסיטה בתל חי ובמיגל. ואני אומרת לכם בכנות, בחלום הכי רע שלי לא דמיינתי שיהיה מישהו כל כך אמיץ, או לחלופין כל כך טיפש, שיבוא ויגיד: אני עוצר את זה ומבטל את ההחלטה. זה לא שאני לא מקדם את זה, זה לא שאני לא ממשיך את התהליך – זה שאני מבטל את ההחלטה על הקמת אוניברסיטה בגליל. וזה אחרי שמספרים לנו סיפורים על פריפריה וישראל השנייה וכמה רוצים לצמצם פערים, ואת ההחלטה, אני חושבת, הכי דרמטית שהממשלה הזו יכלה לקבל, בלי להתאמץ הרבה, הם פשוט עוצרים. ומי משלם מחיר? כל אותם אנשים, אגב, שמצביעים להם; אנשים שהם משתמשים בהם בכל קמפיין שלהם; אנשים שנמצאים על הגבול הצפוני של מדינת ישראל. וברור לכולם כבר הרבה מאוד שנים – שום מפעל עוגן לא מצליח לעשות את העבודה, אף תקציב שניתן שם לא הצליח לעשות את העבודה; לא תוכנית הגליל הגדולה הצליחה לעשות את העבודה. ידעו שרק אוניברסיטה תהיה ה-game changer, ואת ה-game changer הזה נתניהו חיסל, כמו הרבה מאוד דברים אחרים שהוא חיסל בחודשים האחרונים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל לא חייבים לנאום. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, את יכולה להגיד תודה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חברנו החביב, לא חייבים. נכון, אדוני היו"ר? נגיד, נרשמנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא עוזר לנו לעכב קצת את הדיון עד שיגיעו החבר'ה להצביע. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, ביום שלאחר אישור התקציב קמה פה ממשלה שנקראת "ממשלת הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם", "ממשלת המשיח" – לא המשיח שאנחנו תולים בו תפילות, שיבוא, שיהיה צדק וצדקה בירושלים, ושלום ואחווה ואחדות, המשיח של שלום חנוך. שם הוא אומר: "הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם. מה שבא בקלות, באותה הקלות ייעלם". << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – משלם בריבית. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ולמה הציבור מטומטם? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא יפה לדבר ככה. באמת. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא. הממשלה חושבת שהוא מטומטם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אה, לא, לא. אנחנו לא חושבים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> למה היא חושבת את זה? כי הייתה לה הזדמנות בתקציב המדינה, בחוק ההסדרים, להגיד לציבור: הינה 16 מיליון שקל ליוקר המחיה; הינה עשרה חוקים למאבק במונופולים. מה עשתה הממשלה? אישרה תקציב, לא יודעת להגיד איפה המיליארדים ליוקר המחיה ולא יודעת להגיד מה החוק שהם עשו בחוק ההסדרים למאבק ביוקר המחיה. היה להם חוק אחד למאבק ביוקר המחיה, בחוק ההסדרים – למנוע ממונופולים של יבואני מזון ותאגידים, באמצעות פירוק החברות אם הם מפירים תחרות. הגיעו לפה דיפלומט, שסטוביץ, הסתובבו פה שבועיים-שלושה, הורידו את החוק הזה. אפילו חוק אחד למאבק ביוקר המחיה ובמונופולים הם לא עשו. ואז יש תקציב, ואז יש חוק הסדרים, ואז הם אומרים: היום אנחנו נתחיל לטפל ביוקר המחיה. הרי הכלי של ממשלה ליוקר המחיה זה התקציב והכלי זה חוק ההסדרים. אמרו לשר הכלכלה: לך, תביא לנו חוקים למאבק ביוקר המחיה. אז שר הכלכלה עובד עכשיו, מביא עשרה חוקים, אבל למה לא הבאתם את החוקים האלה בתקציב המדינה? בחוק ההסדרים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, אל תעני לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – לסלף את העובדות. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אל תעני לי. למה לא הבאתם עשרה חוקים ליוקר המחיה בחוק ההסדרים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – כסף לחינוך. למה התנגדת לתשלום כסף לחינוך המיוחד? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> למה לא הצגתם לנו 15 מיליון שקל ביוקר המחיה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל למה מציגים את זה ב"ממשלת הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם"? למה מציגים את הדבר הזה? כי הם עשו תקציב ועשו חוק הסדרים והלכו לציבור, והציבור לא מאמין להם, אז ראש הממשלה מקים ועדת שרים אחרי התקציב, אחרי חוק ההסדרים, ליוקר המחיה. ומה מוזר? שהוא הקים ועדה כזאת ב-2012, ב-2013; ושר הכלכלה מודיע שהוא יביא עשרה חוקים ליוקר המחיה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – אחרי שנגמר חוק ההסדרים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מבקש להוסיף לי שלוש דקות. היא הפריעה לי מהתחלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שלוש דקות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אין בעיה, שלוש שניות. לא עצרת, היא לא הפריעה לך. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> סליחה, זה לא עובד ככה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא עצרת לרגע. לא עצרת לשנייה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני לא אדבר עד שהיא תפסיק. תוציא אותה. עד שהיא לא תפסיק, אני לא מדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תתעצבן. היה לך ריאיון – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני לא מתעצבן. עד שלא תשתקי, אני לא מפסיק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הכול טוב. לא מתאים לך – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אי-אפשר ככה. אי-אפשר ככה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, רצית לסיים, אז בואו נסיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל לא הפרעתי לו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את מפריעה לו עכשיו. תני לו לסכם. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, ממש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הפסקת – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא הפרעת, היית נהדרת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> המורה, אל תתעצבן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כשאתה צועק, זה על חשבון הזמן שלך. קדימה, נו. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז תגיד לה שתפסיק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> טוב, המורה – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז שר האוצר אומר בפוסט אחרי התקציב: נאבקתי ביוקר המחיה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סתם, זה לא מתאים לו. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – והבאתי לכם חינוך חינם; מבלף את הציבור. מביא קיזוז במס – עשינו את זה לפניו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מאפס עד שלוש זה – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אפס. כלום לא עשיתם. אפס. זה כלום. אנחנו – טוב, כשהוא יסיים, אני – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת משה סעדה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא מתאים לך. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לך לא מתאים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת משה סעדה, אם הייתי מתקן כל אחד שעשה פה טעויות, לא היינו גומרים ב-05:00, אז שב רגע, תן לו לסכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ממתי אתה – – – אבל ממתי אתה מתעצבן? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסכם, אני מבקש לסכם. אתה לא הפסקת לצעוק עכשיו ארבע דקות. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל אני לא יכול לדבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר. קח 20 שניות לסיכום. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ככה זה עובד? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 30 שניות – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שר האוצר אומר: חינוך חינם. מענקי מס נתנו לפניו ומענקים לעסקים קטנים נתנו לפניו, אבל ל-6,000 ו-8,000 שקל עכשיו – הוא לא נתן כלום להורים האלה, כי אין להם מיסים, וזה שכר נמוך, אז הוא מבלף את הציבור. לכן מקימים את ועדת יוקר המחיה – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מבקשים שתרד, מהחבר'ה שלך. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – כי הממשלה חושבת שהציבור מטומטם והציבור ישלם. לא קונה את הבלוף של המאבק ביוקר המחיה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מיכאל, תגיד את זה עוד פעם. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כל שבוע. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מיכאל, אתה מוזמן להצטרף אלינו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> די, חבר'ה, הוא צוחק. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו נגיד את זה כל שבוע. כל שבוע. כל שבוע נגיד לכם את זה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת מיכאל ביטון, קריאה ראשונה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מיכאל, מיכאל. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה לא רואה שהוא צוחק? אפילו הסדרנים לא קופצים עליו, ואתה אומר לו קריאה ראשונה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת מיכאל ביטון. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אולי הוא החליט לעבור לימין. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא מאמין. יש חברי כנסת ימנים, הם פשוט לא בליכוד. זה קורה. יש אנשי ימין שהם לא בליכוד. אני שמחה לבשר לכם את הבשורה הזאת. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני מסכים איתך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני רציתי לדבר על הח"כ הנעלם, אוקיי? כי בשבוע שעבר היה חבר כנסת – אני אעשה לכם ספוילר – שישב והגיש מאות הסתייגויות על התקציב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה שהיה ראש ממשלה, לא? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מאות הסתייגויות. חבר הכנסת הזה היה מהקואליציה. הוא ישב ובאמת עשה עבודה, הוא והיועצים שלו – צריך לפרגן לו – והגיש מאות על מאות הסתייגויות, וזה מאוד הפתיע אותנו, כי חברי כנסת בקואליציה לא אמורים להגיש מאות הסתייגויות על התקציב. ואז, הפלא ופלא, הח"כ נעלם, ואיתו נעלמו מאות הסתייגויות; הוא הגיע לפה, ויתר על כולן והצביע על התקציב ביחד עם הקואליציה. אתם יודעים מי זה הח"כ הנעלם? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יפה מאוד, מטי. היה ח"כ כזה, שעשה עבודה. קודם כול, אני רוצה לשבח אותו, כי זה לא ברור מאליו. ועם זאת – נראה לי שהוא כבר לא פה – אנחנו נשמח לדעת מה הוא קיבל בתמורה. כי אני חושבת שזה לא פייר לכם, חברי הקואליציה, שיכולתם להגיש גם אתם מאות הסתייגויות ולקבל מיליונים. אתם יודעים כמה אבי מעוז קיבל? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> 285. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 285 מיליון. פוגל, לא חראם? תחשוב מה יכולת לעשות בוועדה עם 285 מיליון שקל. לימור, לא חבל על כל המיליונים? יכולת לבנות עוד התנחלות בחומש, עוד בית כנסת. כבר קיבלתם את השטח. תחשבי מה עוד, תחשבי כאן. תחשבו על אלי דלל – כמה חלומות יכלו להגשים לך אם רק היית מגיש חצי מההסתייגויות של אבי מעוז. בועז, לא חבל? טלי, כל החלומות שלך יכלו להתגשם אם רק היית מגישה הסתייגויות כמו אבי מעוז. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה חלומות יש לי – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר'ה, אני מאוד מאוד מקווה שלא – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה חלום יש לי? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לך מלא חלומות. בואי, את גם מספרת עליהם. אני חושבת עליך, ואטורי, באמת, מה לא הקרבת כדי להיות חבר כנסת? פריימריז זה מאבק, זה כסף. אם רק היית מגיש 50 הסתייגויות, תחשוב כמה כסף יכולת לקבל. חלילה, אני לא אומרת את זה בציניות, אני אומרת את זה ברצינות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אופיר כץ קיבל 80 מיליון, עזוב. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ו-5. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ו-5, 85 מיליון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 85, אנחנו לא נפגע בו. אני רק אומרת שלפעמים, חברים, כמו שאומר השיר, חלומות מתגשמים. אז בפעם הבא, ואטורי, כשיש תקציב, תגישו מאות הסתייגויות, ועל כל הסתייגות תקבלו 0.5 מיליון שקל. לדעתי, ואטורי, חלומות רבים שלך ושל אחרים יוכלו להתגשם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני יכול להודות שיושב-ראש הקואליציה אופיר כץ הגשים לי הרבה חלומות בלי שהייתי צריך להתאמץ הרבה. תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. אני מבקש מכל חברי הכנסת לשבת. חבר הכנסת סעדה, נא לשבת, לא להפנות את הגב. הצבעה. אנחנו נצביע על הצעת חוק הדרכונים (תיקון מס' 10), התשפ"ג–2023 – הצעה ממשלתית. ההצבעה היא אלקטרונית. נצביע קודם כול על הצעת החוק הממשלתית. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הדרכונים (תיקון מס' 10), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 31 בעד, 24 מתנגדים. הצעת החוק הממשלתית אושרה בקריאה הראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ועדת הקליטה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> קרן העושר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא שומע. זה יעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. תודה. אנחנו נצביע על הצעת חוק הדרכונים (תיקון – מתן דרכון לעולה), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת יוסף טייב, בהצבעה אלקטרונית. אני מבקש לשבת, חברי הכנסת. עכשיו הצעת החוק הפרטית. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 נגד – 21 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הדרכונים (תיקון – מתן דרכון לעולה), התשפ"ג–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 24 בעד, 21 מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק הדרכונים (תיקון – מתן דרכון לעולה), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת יוסף טייב, עברה בקריאה הראשונה, וזה יעבור לוועדת הפנים ואיכות הסביבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא שומע אתכם. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ועדת העלייה והקליטה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה יעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1620).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעת חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"ג–2023, יציג שר המשפטים מר יריב לוין. בבקשה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מביא לכאן, לבקשת שר הפנים, בשם הממשלה, את הצעת חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש). אני מוכרח לומר, חברת הכנסת בן ארי, שקיבלתי פה ספר שלם להביא בעניין הזה. אני אשתדל לעשות את זה מהר, כי זה לא חוק של המשרד שלי שאני עוסק בו ויכול להתייחס אליו בקצרה יותר. מטרת החוק היא לאפשר הארכת רישיון לישיבה בארץ לעובדי סיעוד זרים במקרים שבהם נוצר קשר טיפולי הדוק בין העובד הזר למטופל הסיעודי בתקופות ההיערכות שניתנו בתקופת הקורונה, החל משנת 2020 – תקופה שבה מעט מאד עובדי סיעוד זרים נכנסו לארץ ולכן תקופות השהייה של העובדים הזרים השוהים בארץ הוארכה. חוק הכניסה לישראל מסדיר בין השאר את כניסתם של זרים לישראל ואת שהייתם בה. הוא קובע הוראות שונות המסדירות גם ההעסקה זמנית של עובד זר המועסק בישראל לצורך מתן טיפול סיעודי. סעיף 3א(ב1) לחוק מסמיך את שר הפנים להאריך רישיון לישיבת ביקור של עובד סיעוד זר לצורך התחלת טיפולו במטופל סיעודי חדש, גם לאחר שהעובד הזר סיים את תקופת השהייה המרבית המותרות בחוק, וזאת מטעמים הומניטריים מיוחדים וחריגים. בקשות הארכה אלה עשויות להידחות, בין השאר בשל אי-עמידה בתנאי הסף שבסעיף או מטעמים מהותיים אחרים. בעקבות התפשטות נגיף הקורונה הוטלו בעולם כולו, ובישראל בייחוד, הגבלות שונות על האוכלוסייה במטרה למנוע את התפשטות המגפה, לרבות הגבלות על כניסה למדינות ויציאה מהן. בעקבות זאת הצטמצם גם מספר עובדי הסיעוד הזרים החדשים שנכנסו לישראל. הצמצום הזה יצר צורך חריג לתת פתרונות טיפול זמניים לאוכלוסיית המטופלים הסיעודיים בישראל, ולנוכח האמור, במרץ 2020 הודיעה רשות האוכלוסין וההגירה כי החליטה על מתן תקופת היערכות ליציאתם מישראל של עובדי סיעוד זרים שבקשות ההארכה לגביהם נדחו, שבה לא תיאכף הדרישה ליציאתם מישראל. מזמן לזמן פורסמו הודעות שמאריכות את התקופה הזאת. לאחרונה נמצא שמספר העובדים הזרים לסיעוד הנכנסים לישראל חזר להיות כפי שהיה קודם תחילת מגפת הקורונה. לפיכך ניתנה הודעה על הפסקת תקופת ההיערכות ליציאה מישראל, ונמסר כי העובדים הזרים האמורים נדרשים לצאת מישראל עד יום כ' בתמוז התשפ"א, 30 ביוני 2021. בעקבות זאת התקבלו ברשות פניות רבות ממטופלים סיעודיים ומבני משפחותיהם שלפיהן נוצר קשר טיפולי משמעותי בין עובדי סיעוד זרים שלגביהם ניתנה תקופת ההיערכות המוארכת הזאת. לפיכך, וכדי למנוע ניתוק קשר טיפולי ארוך טווח שנוצר בהסתמך על הודעות הרשות בעניין תקופות היערכות מוארכות ליציאה מישראל של עובדי הסיעוד הזרים הנזכרים לעיל, תוקן סעיף 3א(ב1) לחוק באופן שאפשר הארכת רישיון לישיבת ביקור של עובדי סיעוד זרים במקרים שבהם נוצר קשר טיפולי הדוק בין העובד הזר למטופל הסיעודי בתקופת ההיערכות שניתנה בשל מגפת הקורונה, לאחר שבקשות הארכה שהגישו לפי סעיף 3א(ב1) לחוק נדחו בתקופה זו. התיקון האמור נקבע כהוראת שעה לארבעה חודשים בחוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2021. כמו כן, בעקבות המשך מתן תקופות היערכות בשל התפרצויות נוספות של מגפת הקורונה, אשר גרמו שוב לקשיים והגבלות, תוקן סעיף 3א(ב1) לחוק פעם נוספת באופן שאפשר הארכת רישיון לישיבת ביקור של עובדי סיעוד זרים במקרים שבהם נוצר קשר טיפולי הדוק בין העובד הזר למטופל הסיעודי בתקופת ההיערכות הנוספת שניתנה כאמור, לאחר שבקשות הארכה שהוגשו לפי סעיף 3א(ב1) לחוק נדחו באותה תקופה. התיקון האמור נקבע גם הוא כהוראת שעה לארבעה חודשים, ונקבע בחוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"ב–2022. גם לאחר פקיעת הוראת השעה השנייה, ובין השאר בשל השלכות מגפת הקורונה וחילופי הכנסת והממשלה, ניתנו תקופות היערכות נוספות ליציאה מישראל של עובדי הסיעוד, וזאת עד יום כ"ד בשבט התשפ"ג, 15 בפברואר 2023. כעת, משהוקמה הממשלה, ובשל ביטול ההגבלות שנקבעו בעקבות מגפת הקורונה, בכוונת הרשות לסיים את תקופות ההיערכות שניתנו ואת ההארכות באופן סופי, ולא להאריכן מעבר למועד האמור. עם זאת, בהתחשב בקשר הטיפולי שנוצר בין עובדי הסיעוד הזרים שתקופות ההיערכות חלו לגביהם לבין מטופליהם, מוצעת כעת הוראת שעה דומה להוראת השעה השנייה ומאותן סיבות. על פי המוצע תאפשר הוראת השעה בחינה מחדש ואישוש בקשות הארכה של מטופלים שנדחו בתקופת ההתמודדות של המשק עם השלכות מגפת הקורונה באופן חריג, במקרים שבהם הקשר הטיפולי בין המטופל המבקש לעובד הזר נמשך מעל שלושה חודשים, בהסתמך תקופות ההיערכות שניתנו כאמור, ובלבד שבתחילת התקופה הקובעת העובד הזר לא שהה בישראל מעל התקופה המרבית המוצעת. אני מבקש כמובן מהכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה הראשונה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נעבור לרשימת הדוברים. חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת גדעון סער – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב אשר – מוותר; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת זאב אלקין – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת משה רוט – אינו נוכח; חברת הכנסת אורנה ברביבאי – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב בן ארי, חבר הכנסת מירב בן ארי – מוותרת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – מוותר; חברת הכנסת טלי גוטליב. מכרת לי אותו בשני שקל, עכשיו אתה רוצה שאני אגיד לך. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מנסים להוריד את הדוברים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח. לא להעיר אותה. חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – מוותר; חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – צעק מספיק, אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת גדי איזנקוט – אינו נוכח; חברת הכנסת רייטן מרום. נעבור להצבעה על הצעת חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"ג–2023. אני מבקש לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 12, נגד – אין, מתנגדים – אין. יעבור לוועדת חוקה להמשך דיון בהצעת החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 106) (שופט עמית), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1621).[ (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור להצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 106) (שופט עמית), התשפ"ג–2023. מציג – חבר הכנסת שר המשפטים יריב לוין. בבקשה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, טוב, הפעם זו הצעה של המשרד שלי, אז אני אוכל לעשות את זה קצר, כי אני מקווה לפחות שאני שולט בחומר. הצעת החוק הזו נועדה להרחיב את האפשרות למנות שופט עמית במערכת בתי המשפט. למעשה זו לא בדיוק הרחבה. החוק היום קובע את האפשרות למנות שופט של בית משפט מחוזי או בית משפט שלום שיצא לקצבה לתפקיד של שופט עמית. הוראות דומות קיימות גם לגבי שופטים בבתי דין לעבודה ודיינים בבתי הדין הרבניים. הצורך בהסדר הזה נועד באמת להתגבר על בעיות של מחסור בכוח אדם שיפוטי וגם להיעזר בניסיון של אותם שופטים ותיקים. המטרה היא פשוטה: ההסדרים היום מאפשרים מינוי שופט עמית ועוסקים בשופטים שנהנים מהסדר של פנסיה תקציבית, אנחנו נמצאים בתהליך של מעבר לפנסיה צוברת – יותר ויותר שופטים שפורשים הם כבר שופטים שנמצאים בהסדרים של פנסיה צוברת – ולכן אנחנו מבקשים לעשות את התיקון הזה על מנת לאפשר גם להם להתמנות וגם לנו את היכולת למנות אותם לתפקידים שונים במערך בתי המשפט. אני מבקש מהכנסת לאשר את התיקון המוצע. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תיקון קטן לגבי ההצבעה הקודמת, על הצעת חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"ג–2023: תועבר לוועדת הפנים להמשך דיון. תודה רבה. לפי סיכום בין ראש הקואליציה וראשי האופוזיציה, הוחלט לבדוק: האם יש מישהו באולם שנרשם ורוצה לדבר? לא. אתה רוצה? אז אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 106) (שופט עמית), התשפ"ג–2023. נעבור להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 106) (שופט עמית), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 12, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 106) (שופט עמית), התשפ"ג–2023, עברה, ותועבר להמשך דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 36), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' כ/950; דברי הכנסת, חוב' י"ח, ישיבה 51; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעות חוק מטעם הכנסת לקריאה שנייה ושלישית: הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 36), התשפ"ג–2023. מציג יושב-ראש ועדת הפנים חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. יש לי כמה דברים להגיד לך תוך כדי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 36), התשפ"ג. מקורה של ההצעה הוא בהצעת חוק פרטית שיזמתי יחד עם חברי חבר הכנסת משה גפני. מטרתה של הצעת החוק היא לתת מענה לדיירים שומרי שבת ומסורת המתגוררים בבנייני מגורים שבהם מותקנת משאבת מים שאופן הפעולה שלה עלול להביא למצב של חילול שבת. הפתרון למניעת חילול השבת הוא בהתקנת מנגנון מיוחד על משאבת המים. במצב החוקי הקיים יש צורך בהסכמת כל בעלי הדירות בבניין להתקנת המנגנון. דרישה זו מקשה על מי שמבקש לעשות את המנגנון הזה, בפרט אלה שגרים במגדלים רבי דיירים. הצעת החוק נועדה לאפשר לבעלי הדירות להתקין את המנגנון – לעשות כן אף ללא הסכמת שאר הדיירים, ובהתקיים התנאים המנויים בהצעת החוק. במהלך הדיונים הוכנסו כמה תיקונים שנועדו להבטיח כי התקנת מנגנון השבת והשימוש בו לא יפגעו בדיירים האחרים ובמערכות הבניין. הצעת החוק המובאת בפניכם מייצרת הסדר מאוזן המאפשר לדייר שומר שבת להתקין מנגנון שימנע את חילול השבת על ידו, וזאת בלי שייפגעו כתוצאה מכך דיירים אחרים בבניין ולא על חשבונם. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מילה אחת לסיומו של הערב הזה. אני קורא לחוק הזה חוק של שבת – מירב, השקעת קצת זמן על העניין הזה, אז את הפאנץ' אגיד, שתשמעי גם את. אני קורא לחוק הזה חוק של "שבת שלום". המשמעות של המילה שלום – ששני אנשים בדעות מנוגדות, באורח חיים אחר, לומדים לחיות יחד בשלווה ובשלום. זה מה שהחוק הזה עושה. גם מגן על זכויותיו של הדייר שומר השבת, שיוכל להתגורר בבניין רב-קומות ולא יצטרך לחפש לעצמו כל שבת דירה חלופית אם הוא לא רוצה להיכשל בחילול שבת. מצד שני אנחנו מוודאים בחוק הזה שלא תהיה פגיעה, שום פגיעה, בזכויותיהם של השכנים. כל ההתקנה, כאמור, על חשבון הדייר המתקין. גם שבת, גם שלום. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מהכנסת לדחות אותן ולאשר את החוק בנוסח שהציעה הוועדה. אני רוצה להודות לצוות המקצועי של הוועדה, גם לצוות המשפטי וגם לצוות ההנהלה. אני רוצה להודות ליושב-ראש הקואליציה ידידי אופיר כץ. אני רוצה להודות למרכזת האופוזיציה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש מרכז. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> ולא בכדי, מרכז ומרכזת. הוא עובד היום בשלט רחוק. לא כל יום מגיע חוק שהוא עם ניחוח הלכתי שעובר בצורה כזאת, ואני מודה על כך, באמת, על המאמצים הכנים. לא אסבך אותם יותר מדי. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> זה חוק ליברלי – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> ואני מודה לך, אדוני היושב-ראש, על ההקשבה. לילה טוב ושבת שלום לכולם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נרשמו כמה דוברים. האם מישהו מהדוברים באולם? לא? אה, הסתייגויות קודם, כן. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות, ואני מקריא: קבוצת סיעת המחנה הממלכתי – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מסירים אותן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מסירים? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> מסירים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כל ההסתייגויות, או שאני צריך להקריא לכם אותן? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> האופוזיציה מסירה את כל ההסתייגויות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי. לכן אנחנו נצביע על סעיף 1 כנוסח הוועדה בקריאה השנייה. הצבעה. כולם במקום? רגע, הדובר, שיחזור למקום. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד סעיף 1 – 11 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 11, אין נמנעים ואין מתנגדים. אני קובע שסעיף 1 עבר בקריאה שנייה – חוק המקרקעין, התשכ"ט–1969, אחרי סעיף 59 וכו'. אנחנו נעבור לקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 11 נגד – אין נמנעים – אין חוק המקרקעין (תיקון מס' 36), התשפ"ג– 2023, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 11, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 36), התשפ"ג– 2023, עברה בקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << נושא >> הודעת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 21) (עבודה בהופעות פרסום), התשפ"ב–2022<< נושא >> [מס' כ/888; דברי הכנסת ה-24, מושב שני, חוב' ל"ב, ישיבה 145.] << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עכשיו נעבור להחלטות על החלת דין רציפות – החלטת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 21) (עבודה בהופעות פרסום), התשפ"ב–2022, כ/888. יושב-ראש הוועדה, הודעה. אין התנגדות? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא כולם ביחד אתם עושים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא עושה את כולם ביחד? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אין לנו בעיה שתקראו את הכול ביחד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> להקריא את הכול? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> לנו אין בעיה לעשות הצבעה אחת על הכול, אם זה מקובל על הקואליציה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רוצה שארים אותך על הכתפיים? תוריד את זה. << דובר >> אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> אה, לא ידעתי. תשמע, ואטורי, למדתי פטנט. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בהתאם לסעיף 97(ד) לתקנון הכנסת, הריני להודיע כי ביום י"ח באייר התשפ"ג, 9 במאי 2023, החליטה הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, שאני עומד בראשה, להחיל דין רציפות על הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס׳ 21) (עבודה בהופעות פרסום), התשפ"ב–2022. הצעת החוק האמורה, אשר התקבלה בכנסת העשרים-וארבע בקריאה הראשונה ביום כ"ב בסיוון התשפ"ב, 21 ביוני 2022, ומספרה כ/888, נדונה בוועדה המיוחדת לזכויות הילד, והיא הכינה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק, שיזמו חבר הכנסת רון כץ וקבוצת חברי הכנסת, שמספרה פ/2046/24. הצעת החוק נועדה לקבוע תנאים לעניין העסקתם של בני נוער בני 15 עד 17 בתחום הדוגמנות והפרסום ותיווך להעסקה כאמור, כדי לעודד את מעורבות הוריהם של בני הנוער במהלכי העסקה בתחומי המשחק, ההופעות והפרסום לשם מניעת פגיעה בהם וחיזוק ההגנה עליהם. כיום חוק עבודת הנוער, התשי"ג–1953, והתקנות מכוחו, כוללים הגבלות והסדרה מפורטת בעניין העסקת ילדים עד גיל 15 בהופעות ציבוריות, אומנותיות, ובמיוחד בעולם הפרסום והדוגמנות. בין השאר, החוק מחייב קבלת אישור הורים, אישור רפואי, הסכמת המוסד החינוכי, היתר של משרד הכלכלה ונוכחות של ההורה או של קרוב משפחה אחר בזמן ההעסקה או התיווך. אלא שמתברר שהחוק והתקנות לא כוללים הגבלות ותנאים לעניין העסקתם של קטינים בני 15 עד 17 בתחומים אלה, אף שהניסיון מלמד שגם בגילים האלה מתרחשים לצערנו מקרים של ניצול ופגיעה. הצעת החוק מבקשת לקבוע תנאים מסוימים שיגבירו את מעורבות ההורים גם ביחס להעסקה או לתיווך בגילים האלה. ראשית, הצעת החוק אוסרת תיווך או העסקה של בני נוער מגיל 15 ועד 17 בהופעות פרסום, דוגמנות וראיונות במה בלי שהתקבלה הסכמת האפוטרופוס שלהם. על ההסכמה להינתן בטופס מובנה עם כמה פרטים המפורטים בהצעת החוק. הטופס יהיה זמין ונגיש באופן מקוון באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה. כדי להקל על כל הגורמים המעורבים, הצעת החוק קובעת שבמקרים של המשך העסקה או המשך התיווך, ההסכמה יכולה להינתן גם במסרון, דואר אלקטרוני או אמצעי דיגיטלי אחר, ועל המתווך או המעסיק לשמור ולתעד את ההסכמה האמורה למשך חמש שנים מתום תקופת ההעסקה. כמו כן, מוצע לקבוע שתיווך או העסקה בהופעת פרסום, ובכלל זאת קיום ריאיון ומבחני במה לקבלה להעסקה, ללא הסכמת האפוטרופוס, היא עבירה שעונשה קנס, ואם נעברה בידי תאגיד – כפל קנס. כמו כן, מוצע שניתן יהיה להגיש לבית הדין האזורי לעבודה בקשה למתן צו לשם מניעת הפרה צפויה במקרים מתאימים. היות שהצעת החוק מבקשת לחזק את ההגנה על בני נוער, שלא פעם מנוצלים ונפגעים בתחום הדוגמנות, הופעות והפרסום, אני מבקש מחברי הכנסת לאשר החלת דין רציפות על הצעת החוק. תודה רבה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו בעד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זו לא הצבעה. הייתי עושה הצבעה בטעות בגללכם. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 51) (תשלומים עבור עובדי הסיעות), התשפ"ב–2022 << נושא >> [מס' כ/921; דברי הכנסת ה-24, מושב שני, חוב' ל"ג, ישיבה 147.] << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עכשיו הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת – החלטת ועדת הכנסת על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 51) (תשלומים עבור עובדי הסיעות) התשפ"ב–2022, כ/921. מה זה, העלאת משכורת לעליזה? << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני השר, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, יש לי שתי הודעות שאקריא ואז חמש הצבעות, נכון? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, עכשיו רק הודעה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> בסדר, אני מקריא את ההודעות ואחרי זה, טוב. בהתאם להוראות חוק רציפות הדיון בהצעות החוק, התשנ"ג–1993, החליטה ועדת הכנסת בישיבתה ביום ט' בסיוון התשפ"ג, 29 במאי 2023, להודיע לכנסת על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 51) (תשלומים עבור עובדי הסיעות) התשפ"ב–2022, כ/921. לפי ההצעה, ההוראות העוסקות בשכר והתשלומים לעובדי הכנסת יעברו מחוק מימון מפלגות לחוק הכנסת ולא ייחשבו כחלק ממימון המפלגות. בהתאם, תוסמך הוועדה הציבורית העוסקת כיום בשכר ותשלומים לחברי הכנסת וליועצים פרלמנטריים לעסוק גם בתנאי עבודתם של עובדי הסיעות. אבקש מחברי הכנסת לאשר את החלת דין הרציפות על הצעת חוק זו בהצבעה במליאה שתתקיים לאחר חלוף התקופה המנויה בחוק. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אבל יש לי עוד הודעה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, אחר כך. יש דין רציפות בהצבעה עכשיו, ואחר כך ההודעות שלך. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> דין הרציפות לא. << נושא >> הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק << נושא >> [מס' מ/1496, מ/1478 ו-מ/1524, דברי הכנסת, חוב' כ"ג, ישיבה 64.] << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא – הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 14), התשפ"ב–2022, מ/1496. יש התנגדות מטעם סיעות – הם משכו את ההתנגדויות. נעבור להצבעה. כולם במקומות? הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד הודעת הממשלה – 10 נגד – אין נמנעים – אין הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 14), התשפ"ב–2022, נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עשרה בעד, אין מתנגדים. החלטת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 14), התשפ"ב–2022, מ/1496, אושרה. הצעת החוק חוזרת לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. נעבור להחלטת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב–2021, מ/1478. ההתנגדויות הוסרו. נעבור להצבעה. הצבעה מס' 9 בעד הודעת הממשלה – 10 נגד – אין נמנעים – אין הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב–2021, נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עשרה בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שהחלטת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הצעת הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב–2021, חוזרת לדיון בוועדת הכלכלה. נעבור להצבעה הבאה על החלטת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק תשלומים לחיילים בשירות סדיר (הגנה על תשלומים) (תיקון מס' 2), התשפ"ב–2022, מ/1524. ההתנגדויות הוסרו. נעבור להצבעה. הצבעה מס' 10 בעד הודעת הממשלה – 10 נגד – אין נמנעים – אין הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק תשלומים לחיילים בשירות סדיר (הגנה על תשלומים) (תיקון מס' 2), התשפ"ב–2022, נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עשרה בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת החוק חוזרת לדיון בוועדת העבודה והרווחה. << נושא >> הודעות ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לסעיף הבא – החלטות ועדת הכנסת בדבר העברת הצעות חוק מוועדה לוועדה. מציג חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> בישיבתה היום החליטה ועדת הכנסת כי הצעות החוק והצעות לסדר-היום הבאות יועברו לדיון בוועדות כמפורט להלן: ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – קנסות בגין הנפת דגל של ארגון טרור) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, פ/2963/25, של חבר הכנסת צבי סוכות; הוועדה לביטחון לאומי תדון בהצעה לסדר-היום בנושא: דרישה להוציא את ועדת המעקב העליונה מחוץ לחוק ולזמן לחקירה את ראשי הוועדה בגין תמיכה בטרור, של חברי הכנסת לימור סון הר מלך ועמית הלוי; ועדת החינוך, התרבות והספורט תדון בהצעה לסדר-היום של חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, יונתן מישרקי, יצחק קרויזר ומשה טור פז בנושא: דוח מבקר המדינה על כישלון משרד החינוך בסגירת הפערים בין התלמידים. זו הודעה. עכשיו – חמש הצבעות שאני מקריא ברצף. בישיבתה ביום י"ט באייר התשפ"ג, 10 במאי 2023, הכנסת החליטה להעביר את הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון – העלאת סכום מענק ההסתגלות ושינוי מועד תשלומו), התשפ"ג–2023, פ/2908/25, של חברת הכנסת פנינה תמנו וקבוצת חברי הכנסת, לדיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת להעביר את הצעת החוק האמורה מהוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי לדיון בוועדת העבודה והרווחה לשם הכנתה לקריאה הראשונה. ביום ל' בסיוון התשפ"ב, 29 ביוני 2022, החליטה הכנסת העשרים-וארבע להעביר בקריאה הראשונה את הצעת החוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 12) (הרחבת תחולה לעניין ועדות קבלה ביישובים קהילתיים), התשפ"ב–2022, כ/934) ולהעבירה לוועדת הכלכלה לשם המשך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. ביום י' באייר התשפ"ג, 1 במאי 2023, החליטה הכנסת על החלת דין רציפות על הצעת החוק. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת להעביר את הצעת החוק האמורה מוועדת הכלכלה לדיון בוועדה למיזמים ציבוריים לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. הכנסת החליטה בישיבתה ביום י"א בניסן התשפ"ג, 2 באפריל 2023, על פיצול פרק ד' (גז טבעי), רק סעיף 17(1), בעניין הארכת תוקף רישיון נתג"ז, מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023, מ/1612, והעברתו לדיון בוועדה למיזמים ציבוריים. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת להעביר את הצעת החוק האמורה מהוועדה למיזמים ציבוריים לדיון בוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. בישיבתה ביום י"ב באייר התשפ"ג, 3 במאי 2023, הכנסת החליטה להעביר את הצעות החוק הבאות לדיון בוועדת העבודה והרווחה: הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2023, פ/2867/25, של חברת הכנסת קטי שטרית; הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2023 פ/976/25, של חברת הכנסת מרב בן ארי. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת להעביר את הצעות החוק האמורות מוועדת העבודה והרווחה לדיון בוועדת הבריאות לשם הכנתן לקריאה הראשונה. בישיבתה ביום כ"ד בשבט התשפ"ג, 15 בפברואר 2023, הכנסת החליטה להעביר את הצעות החוק הבאות לדיון בוועדה לביטחון לאומי: הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ג–2022, פ/729/25, של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ג–2023, פ/1299/25, של חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ג–2023, פ/1700/25, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת להעביר את הצעות החוק האמורות מהוועדה לביטחון לאומי לוועדת הכנסת לשם הכנתן לקריאה הראשונה. אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעות. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה מקשה אחת או שאפשר להצביע על א'? א' של מי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה קרה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סעיף קודם. אנחנו נצביע הצבעה ראשונה על סעיף א' – העברת הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2023, פ/2867/25, של חברת הכנסת קטי שטרית, מוועדת העבודה והרווחה לוועדת הבריאות. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד הצעת ועדת הכנסת – 10 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את חוק השימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2023, מוועדת העבודה והרווחה לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עשרה בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שהנושא יעבור מוועדת העבודה והרווחה לוועדת הבריאות. סעיף ב' – העברת הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2023, פ/976, של חברת הכנסת מירב בן ארי, מוועדת העבודה והרווחה לוועדת הבריאות. הצבעה. << אחרי_כן >> הצבעה מס' 12 בעד הצעת ועדת הכנסת – 9 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2023, מוועדת העבודה והרווחה לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת מירב בן ארי, תועבר מוועדת העבודה והרווחה לוועדת הבריאות. ההצבעה הבאה – על העברת הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון – העלאת סכום מענק ההסתגלות ושינוי מועד תשלומו), התשפ"ג–2023, פ/2908/25, של חברת הכנסת פנינה תמנו שטה וקבוצת חברי הכנסת, מהוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי לוועדת העבודה והרווחה. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד הצעת ועדת הכנסת – 9 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון – העלאת סכום מענק ההסתגלות ושינוי מועד תשלומו), התשפ"ג–2023, מהוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שהנושא יועבר מהוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי לוועדת העבודה והרווחה. ההצבעה הבאה – על הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 12) (הרחבת תחולה לעניין ועדות קבלה ביישובים קהילתיים), התשפ"ב–2022, כ/934, מוועדת הכלכלה לוועדה למיזמים ציבוריים. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד הצעת ועדת הכנסת – 8 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 12) (הרחבת תחולה לעניין ועדות קבלה ביישובים קהילתיים), התשפ"ב–2022, מוועדת הכלכלה לוועדה למיזמים ציבוריים נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שמונה בעד, אין מתנגדים. הנושא יועבר מוועדת הכלכלה לוועדת מיזמים ציבוריים. הסעיף הבא – העברת פרק ד', גז טבעי, רק סעיף 17(1), בעניין הארכת תוקף רישיון נתג"ז, מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023, מ/1612, מהוועדה למיזמים ציבוריים לוועדת הכלכלה. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד הצעת ועדת הכנסת – 8 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את פרק ד' (גז טבעי), סעיף 17(1), בעניין הארכת תוקף רישיון נתג"ז, מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023, מהוועדה למיזמים ציבוריים לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – שמונה, אין מתנגדים. אני מודיע שהנושא יועבר מהוועדה למיזמים ציבוריים לוועדת הכלכלה. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, יום שלישי י' בסיוון התשפ"ג, 30 במאי 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. תודה רבה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 00:31. << סיום >>