דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת ב'
ישיבה ס"ז
הישיבה השישים-ושבע של הכנסת התשע-עשרה
יום שלישי, י"ח בחשוון התשע"ד (22 באוקטובר 2013)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 3
נאומים בני דקה 3
אלעזר שטרן (התנועה): 4
מאיר שטרית (התנועה): 4
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל-מד"ע): 7
נחמן שי (העבודה): 11
דוד צור (התנועה): 12
הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון מס' 7) (מחירון הפריטים שבמפרט), התשע"ד–2013 12
מאיר שטרית (התנועה): 13
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 14
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 14
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 13) (הארכת תקופת הגנה), התשע"ב–2012 15
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות) (תיקון), התש"ע–2010 16
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק החוזים האחידים (תיקון מס' 4), התשע"א–2010 16
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 12) (סמכויות אכיפה), התשע"ב–2011 17
הודעת ועדת הכלכלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 55) (רישיון לשירות מודיעין), התשע"ב–2012 18
<מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת>
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
חברי הכנסת, היום י"ח בחשוון תשע"ד, 22 באוקטובר 2013. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת.
אני מתאר לעצמי שהצופים יודעים שחלק גדול מחברי הכנסת נמצאים כרגע ברחבי הארץ על מנת לעודד את המצביעים מן המפלגות השונות להשתתף בבחירות המוניציפליות, ואנחנו מצטרפים בוודאי לעידוד – מבלי לקחת צד בין המתמודדים – האזרחים שיצאו ויצביעו.
אבל יש כמה חברי כנסת שנמצאים אתנו כאן במליאה. אנחנו פותחים קודם כול בהכרזה למזכירת הכנסת. בבקשה, גברתי.
<מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:>
ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה וקריאה שלישית, הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 10), התשע"ד–2013, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה.
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
תודה למזכירת הכנסת.
<נאומים בני דקה>
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
אם כן, נאומים בני דקה. ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת אלעזר שטרן. בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת מאיר שטרית.
<אלעזר שטרן (התנועה):>
אדוני היושב-ראש, עמיתי חבר הכנסת שטרית, גם אני בטוח שהחברים שלא נמצאים פה עסוקים במשימות אחרות של מילוי תפקידם וחובתם הדמוקרטית. צריך להודות על האמת: אנחנו יחסית משוחררים, כיוון שאנחנו לא בתוך הרשויות ואנחנו שופטים כל אדם לכף זכות.
אני מסתכל על הבחירות האלה ואני אומר, שני דברים מלווים אותי בבחירות לרשויות – אני מקווה שייבחרו ראשי ערים שיורידו קצת כותרות על עיסוקים פליליים בתחום הרגיש הזה של ראשות עיר, עד שכנראה גם אנחנו בכנסת נצטרך לתת דעתנו איך לא מגיעים למצב שלצערנו הרב, לא רוצה להגיד כל עיר, אבל כמעט כל ראש עיר הוא קודם כול חשוד באינטרסים שהם לא בדיוק תמיד לטובת הציבור.
הדבר השני, אני רוצה לומר, אני אתמול דיברתי כאן במליאה כיוון שהרגיז אותי קצת שחברים מסיעת ש"ס הגישו הצעת אי-אמון בממשלה על הרחקת העם מהיהדות, ואני מחבר את זה לבחירות לרשויות. אני שאלתי אתמול ואני גם שואל היום: מאיזו יהדות בדיוק מרחיקים את העם ומי בדיוק מרחיק את העם? וכשאני רואה בבחירות המקומיות, גם בבחירות המקומיות, מה הרבנים, שבשמים כבר, מורים להצביע ואיך הם מסתכלים על היד ומה היד שמה – ואני כתבתי את זה אתמול, נתתי לזה סוג של פרסום קטן – אני חושב שהתגובות הרבות שקיבלתי, התומכות, הן סיבה לדאגה, ואני מקווה שגם הכנסת הזאת תייצג יהדות שאנשים ירצו להתקרב אליה ולא לברוח ממנה. תודה.
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
תודה. אני מודה מאוד לחבר הכנסת אלעזר שטרן. אני מזמין את חבר הכנסת מאיר שטרית לנאום בן דקה. בבקשה, אדוני.
<מאיר שטרית (התנועה):>
אדוני היושב-ראש, עמיתי חבר הכנסת אלעזר שטרן והשר עוזי לנדאו, אדוני היושב-ראש, גם אני רוצה להתייחס לבחירות המוניציפליות, ואני רוצה להתייחס לזה בכמה היבטים. נדמה לי שמה שאנחנו רואים היום כתופעה בבחירות המוניציפליות, זו העובדה שאחוז גדול מהמצביעים לא הולך להצביע. יש יישובים שאחוז ההצבעה בהם מגיע בסוף יום הבחירות ל-30%, 40%, שמעוות לחלוטין את התוצאות. זה נובע מכמה סיבות: אחת, חוסר ההבנה של הציבור מה כוח ההצבעה בכנסת; הדבר השני הוא העובדה – – –
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
ברשות המקומית, אדוני מתכוון. מה הכוח של ההצבעה ברשות המקומית.
<מאיר שטרית (התנועה):>
סליחה. אבל גם בכנסת זה נכון.
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
גם בכנסת זה נכון, וודאי.
<מאיר שטרית (התנועה):>
הדבר השני, אדוני היושב-ראש, הוא גם העובדה, אני מוכרח לומר, שעדיין אנחנו מצביעים, לצערי, בשיטה מאוד ישנה, שצריכים להגיע לקלפי מסוימת ולהסיע את הבוחרים ורק באותה קלפי הם יכולים להצביע, וזאת בגין שיטת הבחירות שלנו, עם פתקים, בצורה מסודרת היום. והדבר השלישי, כמובן, זה המעורבות של המפלגות בבחירות. נדמה לי היום שהגיע הזמן לשנות את שלושת המושגים האלה, ואני, ברשותך, רוצה למנות מה לדעתי צריך לעשות.
1. לדעתי צריך לנתק את הקשר לחלוטין בין המפלגות לבחירות המוניציפליות. אגב, לא רק נאה דורש: ככה עשינו בסיעה שלנו. סיעת התנועה החליטה החלטה מודעת שלא להריץ שום סיעת בת, ואנחנו שמחים, אתה רואה, חופשיים היום, נמצאים בכנסת. מי שרוצה לרוץ – במחילה מכבודו, שייקח מימון מפלגות, מותר לו לפי החוק, יתמודד. יזכה – יקבל את הכסף; לא יזכה – הוא לוקח את הסיכון. אז ירוצו גם הרבה פחות מועמדים. היום, כשרצים כל מיני מועמדים, ולוחצים על המפלגות לשלם להם – זה מכניס את המפלגות לגירעונות גדולים מאוד; וגם לא בטוח שבוחרים את האנשים הנכונים, כי המפלגה, בגין הפעילות, בוחרים את מי שמצליח באותו סניף, וצריך לשנות את זה. לדעתי, לנתק. אני יוזם חקיקה בתחום הזה.
הדבר השני, לדעתי צריך לשנות את שיטת ההצבעה. אני בזמנו, כשר הפנים, הפעלתי פיילוט בבחירות למועצות האזוריות שהתקיימו לפני כשבע שנים, נדמה לי. עשיתי בחירות ממוחשבות בעשר רשויות מקומיות. זה עבד בצורה מדהימה. זה מקצר מאוד מאוד את זמן ההצבעה: במקום לחכות בתור שעות לפעמים, יכולת להצביע בחמש דקות. מדוע? כי באותה קלפי אתה יכול לשים עשר עמדות מחשב, כל אדם יכול לבוא ולהצביע במחשב. מזהים אותו, הוא מצביע כפי שהוא רוצה, אתה יכול להציג בפניו את המועמדים, את התמונות שלהם עם השמות – באנגלית, בעברית, באמהרית, ברוסית. זה עבד, אגב, על צעירים. לזקנים עשינו עמדת תרגול בחוץ. זה עבד יוצא מן הכלל.
בכנסת הקודמת הגשתי הצעת חוק להצבעה אלקטרונית; לצערי, הממשלה ביקשה דחייה. עד היום זה לא קרה. צריך לעבור לבחירות ממוחשבות. מה עוד שעכשיו, כשתעודות ביומטריות בדרך, זה בכלל ישנה את הגישה להצבעה, כיוון שאז אדם יכול להצביע בכל קלפי בארץ, לא משנה איפה הוא נמצא, ההצבעה שלו תירשם והוא יימחק מספר הבוחרים. לא צריך לעשות פנקסי בוחרים – אפשר לקצר את זמני הבחירות, במקום שלושה חודשים לחודש. גם בבחירות לכנסת אפשר לקצר מאוד ולחסוך הרבה מאוד כסף.
דבר אחרון, אדוני היושב-ראש, נדמה לי, כשיהודה הנשיא חתם על המשנה ביבנה אמרו – אז אמר מי שאמר: עת לעשות, הפרו תורתך. כי לכאורה – – –
<אלעזר שטרן (התנועה):>
עת לעשות לה' – הפרו תורתך.
<מאיר שטרית (התנועה):>
לה' – הפרו תורתך. כי לכאורה אסור היה לכתוב את המשנה. אבל הוא ראה שהמשנה נעלמת מהעולם, אז הוא החליט לכתוב ולחתום אותה. ואני אומר גם היום, לגבי הבחירות: עת לעשות – הפרו תורתך. יש לי הצעת חוק – מונחת כבר על שולחן הכנסת – שאני מתכוון להביא אותה, שקובעת חובת הצבעה, כמו שמקובל באוסטרליה, בשבדיה, בשווייץ אם אני לא טועה; חובה שקובעת: אדם שלא יבוא להצביע, ייקנס. נדמה לי שצריך לעשות את זה מתוך שלא לשמה. להגיד לאנשים: חברים, אתם חייבים לבוא להצביע. אתה יכול לבוא ולשים פתק לבן, אבל אתה חייב לבוא להצביע.
ניסיתי בעבר, כבר לפני איזה שבע כנסות הגשתי הצעת חוק שקובעת שאדם שלא בא להצבעה בכנסת יאבד את יום החופש שלו – הוא לא יקבל שכר על אותו יום. לצערי נוכחתי בדיון בוועדה בהצעה הזו, שיהיה קשה מאוד ליישם אותה, כי יש ביורוקרטיה שלמה. הרבה יותר פשוט להטיל קנס. ונדמה לי שאולי זה יכול לעשות את השינוי, לשנות גם את תוצאות הבחירות הכלליות – גם לכנסת, וליצור מצב שלא יהיה עיוות בתוצאות.
אז נדמה לי, הנה על רגל אחת, לדעתי, שלוש הבעיות המרכזיות בבחירות המוניציפליות.
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
תודה לחבר הכנסת מאיר שטרית; כפי שציינת, גם שר הפנים לשעבר שהתמודד עם הסוגיות האלה הלכה למעשה. וכמו שגם אמר חבר הכנסת אלעזר שטרן, אני חושב שהכנסת תצטרך לתת את הדעת לכמה סוגיות. שמענו גם את שר הפנים הנוכחי כבר מתבטא בנושא של כמה חקיקות שחסרות כנראה, או תיקוני חקיקה שחסרים. נקווה שלא רק הזמן גרמה, לא רק היום אנחנו דנים בזה, אלא באמת העמיתים שלנו, כאשר יחזרו משדות הקרב של הבחירות המוניציפליות למליאה ולוועדות, ימשיכו בתיקונים ובחוקים החשובים האלה.
אני מזמין את חבר הכנסת אחמד טיבי, סגן יושב-ראש הכנסת, לנאום בן דקה.
<אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל-מד"ע):>
אדוני היושב-ראש, תודה, ביותר מ-190 רשויות מתקיימות בחירות. ביישוב שבו אני מתגורר, אדוני היושב-ראש, לא יהיו בחירות היום, בטייבה. טייבה מנוהלת מזה כמה שנים על-ידי ועדה קרואה, אבל לא רק על-ידי ועדה קרואה, גם על-ידי עורך-דין נאמן, מין אנדרוגינוס כזה שלא קיים בשום מקום בארץ.
אחד מחברי הכנסת שדיבר לפני הוא האיש שאחראי למינוי עורך-הדין הנאמן, קוראים לו חבר הכנסת שטרית.
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
רציתי להיות יותר דיפלומט: ולא מדובר בחבר הכנסת אלעזר שטרן.
<אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל-מד"ע):>
ולא מדובר באלעזר שטרן, אלא בשי"ן אחר שהיה שר הפנים. בא אלי חבר הכנסת שטרית לפני כמה שנים, כאן, ואומר: מצאנו לכם פתרון, פתרון קסם. אחרי ששר פנים לפניו פיטר את העירייה הנבחרת, את ראש העיר הנבחר, יש מה שקרוי: עורך-דין נאמן. מה זה עורך-דין נאמן? אני אומר. הוא אומר לי: אתה תראה, הוא יעשה פלאים. מאז הוא עושה פלאים. 16 מיליון שקל עד עכשיו הוא קיבל עלות שכר. 16 מיליון שקל, רבותי, עלות השכר של עורך-דין אבנר כהן, עורך-הדין הנאמן שמונה לפי בקשת משרד הפנים על-ידי השופטת ורדה אלשיך, שידועה לאחרונה בגלל פרשיות שונות. כמעט 250,000 שקל בחודש. שנה לאחר ששטרית מינה אותו, משרד הפנים ביקש לפטר אותו.
<מאיר שטרית (התנועה):>
– – –
<אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל-מד"ע):>
אתה, אתה מינית ואתה ביקשת לפטר, כי הניסיון לא עלה יפה, אדוני היושב-ראש.
<מאיר שטרית (התנועה):>
– – – היועץ המשפטי לממשלה.
<אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל-מד"ע):>
שניכם. גם היועץ המשפטי, גם שר הפנים, והשופטת ורדה אלשיך לא רצתה לפטר, לא נענתה לבקשה של אלה, וכל הזמן נתנה לו ארכה. תושבי טייבה לא רוצים אותו, לא רוצים את המצב, לא רוצים ועדה קרואה, רוצים בחירות כמו בתל-אביב, כמו בשלומי, כמו בכל יישוב אחר שבו תושבים זכאים ורשאים לנהל את ענייניהם בצורה דמוקרטית.
טייבה הפכה להיות שדה ניסויים כושל, וזה גרם לרגרסיה במצב של העיר. הוועדות הקרואות, הראשון שהביאו לנו, חבר הכנסת שטרן, כדי שיציל את טייבה – עמד כאן שר הפנים רוני בר-און, הנאום האחרון שלו, הוא ביקש לעלות לדוכן כדי להפנות דברים אלי. אומר לי, כמו שאמר שטרית. זה מעניין, שרי פנים יהודים, איך מוצאים פתרונות קסם ליישובים ערביים. הוא אומר לי: מצאנו לכם מועמד מתאים, מכיר את המנטליות שלכם. מי? אני אומר לו. אומר לי: טוויזר, מפקד הכלא של באר-שבע, מכיר את המנטליות. גם גזענות יכולה להיות ממש בלתי סמויה. מחשבה סטריאוטיפית. מאיפה הוא מכיר את המנטליות? מהכלא? מתי? וזה זינזנה, זה לא יישוב? התושבים לא רשאים לניהול תקין? למה?
<נחמן שי (העבודה):>
– – –
<אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל-מד"ע):>
הוא מינה את טוויזר, מפקד כלא באר-שבע, אדם ללא שום ניסיון ניהולי ברשות מקומית. ברעננה הוא לא היה מתמנה, ביישוב שלך הוא לא היה מתמנה. אתה לא היית מסכים. ביישוב שלך גם לא היית מסכים שעורך-דין נאמן יקבל כל חודש עלות שכר של 250,000 שקל. וורדה אלשיך פעם אחר פעם. אגב, הוא מתמחה שלה. אתם יודעים שהוא היה מתמחה שלה בלשכה והיא חמש שנים נותנת לו ארכה פעם אחר פעם אחר פעם? על חשבון מי הכסף הזה? משרד הפנים והקופה המידלדלת שלנו, של טייבה. אתה יודע מה היינו עושים ב-16 מיליון שקל, אדוני היושב-ראש, בטייבה? לפחות את הכביש בכניסה היינו מתקנים, בכניסה וביציאה. והגודש הזה בתנועה, הפקקים בבוקר כל שעה, כל תושב טייבה שיוצא או נכנס מפסיד שעתיים בבוקר באפשרות הגעה לעבודה או חזרה הביתה.
<אלעזר שטרן (התנועה):>
– – –
<אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל-מד"ע):>
לא, לא. אני הצלחתי, אני בעזרת השר, לסיים את תפקידו של טוויזר.
<קריאה:>
– – –
<אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל-מד"ע):>
אחר כך הביאו לנו מלאך אחר, גם יהודי – חמי דורון. היה מועמד בליכוד, חבר כנסת מפה. אבנר כהן העיף אותו, הנאמן.
<מאיר שטרית (התנועה):>
שינוי.
<אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל-מד"ע):>
שינוי, אבל כשהוא התמנה הוא היה בליכוד. אחר כך הביאו לנו ערבי ממפלגת עבודה. כל עסקן מתוסכל שהיה צריך לסדר לו עבודה כאן בין סיעות, במשרד הפנים, בין ש"ס וכו' – אמר לי שר הפנים לשעבר, הנה אני אומר לך: מפלגת העבודה ביקשה. עלק, מפלגת העבודה ביקשה? מה, אנחנו קורבן? אנחנו שדה ניסויים שלכם? אז מה אם מפלגת העבודה ביקשה? טוז.
ולכן, הגיע הזמן להעיף את אבנר כהן, אדוני היושב-ראש, לסיים את עבודתו. כל חודש – עכשיו האריכה לו ורדה אלשיך. ביקשו לסיים, היא אומרת: היות שאני אמורה לסיים, אז אני מעבירה את זה לאורנשטיין, זה שבא אחרי. איפה אורנשטיין? בחופשה בחו"ל. צריך עוד חודש כדי לחזור? אז זה חודשיים. זה 700,000 שקל, חצי מיליון שקל. על חשבון מי?
<מאיר שטרית (התנועה):>
– – – שהוציאו אותו כבר, לא?
<קריאה:>
לא, לא הוציאו.
<אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל-מד"ע):>
לא הוציאו. הוא היה לפני שישה חודשים כאן בכנסת. בנוכחות שר הפנים הוא אומר: אני עניין של כמה ימים מסיים. משרד האוצר, תקשיב, וזה טוב, הכנסת, חשוב – משרד האוצר עושה מעשה טוב. הוא אומר: אחרי כמה שנים אנחנו רוצים להיות בטוחים שלא עשית טעויות. בסעיף סיום העבודה יהיה סעיף שאתה תישא באחריות אישית על המיליונים שנשארו, על החובות. הוא פחד ולכן הוא לא כל כך רוצה לצאת. ברעננה זה היה קורה? בכפר-סבא זה היה קורה? אם זה היה קורה זה היה כותרת ראשית פעם אחר פעם בכל אמצעי תקשורת. אבל משום מה אתם שומעים על זה רק כשאני מדבר כאן בכנסת בנוכחותכם, ואתם לא שומעים על זה לא בערוץ 10, לא בערוץ 2, לא בערוץ 1, לא ב"ידיעות אחרונות", לא ב"מעריב", לא ב"הארץ", לא ב – ב"דה-מרקר" פעם או פעמיים. אבל זה בוטה, זה כואב. הגיע הזמן שטייבה תנוהל על-ידי אנשי טייבה וכל העסקנים ישובו לביתם. אני באנדרסטייטמנט.
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
תודה, תודה.
<אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל-מד"ע):>
והכביש חייב להיות כביש נורמלי, כביש כניסה וכביש יציאה כמו בכל יישוב אחר במדינה. תודה, אדוני.
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
בפתיחה נקרא לו "כביש הסיידר". תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. אני מזמין את חבר הכנסת נחמן שי, ואחריו – חבר הכנסת דוד צור.
<אלעזר שטרן (התנועה):>
אנחנו יכולים לעשות מהפכה – – –
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
כן, אני רואה שאתם יכולים להשתלט עכשיו על הכנסת. אתם גם יכולים להפיל את החוק של מאיר שטרית. הוא עכשיו מגיש חוק. בבקשה, חבר הכנסת נחמן שי. בבקשה, אדוני.
<נחמן שי (העבודה):>
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם כול, אני מצטרף לדברים שאמר חברי אחמד טיבי. מינוי גורם חיצוני לנהל רשות הוא דבר שלילי בעיקרו. אני לא יודע מה היה הצידוק, אבל צריך לקצר את התקופות האלה ככל האפשר ולתת לרשויות לנהל את עצמן. גם אצלנו במבשרת היו ימים כאלה, ואני חושב שלהחזיר את הרשות לידיים של התושבים זה הדבר הכי נכון לעשות, וחשוב. היום במיוחד זה חורה לתושבים שלא יכולים להשפיע על עתידם.
אני רוצה לדבר על תופעה אחרת שכל אחד מחברי הכנסת, רובנו, שנוסעים על כביש ירושלים–תל-אביב מגלים אותה. מסתבר שמאז שהוחל בעבודות השיפוץ והשדרוג של הכביש הזה, זה נעשה גיהינום. בלילות האחרונים – אני מבלה את לילותי על הכביש הזה מסיבות שאני לא מצליח להבין אותן. פתאום יש פקקים שנמשכים שעות. אפילו עוד לפני שהתחילו בשיפוץ המצב היה יותר טוב. מאז שהתחילו את השיפוץ המצב הידרדר לחלוטין. ונכון שיש בישראל רצון טוב כשלעצמו – ואני רואה את זה במקומות רבים – של הממשלה להוסיף כבישים ולהרחיב אותם, וזה דבר מבורך וחשוב, אבל לא ברור לי איך נוצר הפקק הזה בחייהם של מאות אלפים שעולים ויורדים לירושלים. הכביש הזה עמוס לחלוטין ומוכרח להינתן לו פתרון באופן מיידי.
אתמול הייתה חוויה אחרת מכוננת. היה באיצטדיון "טדי" משחק כדורגל מאוד חשוב, שהסתיים כפי שהסתיים. היו, קראתי, 800 שוטרים באיצטדיון, ועוד כנראה אנשי ביטחון. נגיד 1,000 מתוך 30,000 האנשים שהיו שם היו אנשי ביטחון. לעומת זאת, אף אחד לא חשב – כי אצלנו חושבים קצר, לא חושבים רחוק – שהאנשים האלה ירצו לצאת מירושלים באיזשהו שלב. אוי, איזה הפתעה. הם לא גרים בירושלים, הם באו למשחק כדורגל והם יוצאים מהעיר. היו שלוש-ארבע שעות של פקקים איומים. שוטר אחד לא ראיתי במקום הזה. אז יפה שלמשטרה היה מזל בזמן האחרון בהלוויה של מרן, וברוך השם הכול הסתיים בשלום. זה לא מוכרח להימשך. לא יכול להיות שלא לוקחים בחשבון שצריך לנווט תנועה כל כך כבדה. אנשים נקלעים, זה גם הפסד זמן, גם הפסד בכסף. אני פשוט משמיע את הקריאה הזאת מפה, להסתכל על הכביש הזה שהוא היום כביש אדום תרתי משמע. תודה.
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
תודה לחבר הכנסת נחמן שי. אני מזמין את חבר הכנסת דוד צור. בבקשה, אדוני.
<דוד צור (התנועה):>
אדוני היושב-ראש, אנחנו עדים בימים, בשבועיים-שלושה האחרונים, לסדרה של רעידות אדמה שפקדו את אזור הגליל התחתון, רעידות, נאמר, לא דרמטיות – טוב שכך – ואין בהן נפגעים, וראינו שזה גם בא אחרי רעידת אדמה שהייתה בכרתים. קיצורו של עניין, שמענו מומחים שאומרים שאין קשר בין זה לבין העובדה שיש פעולות טקטוניות במזרח שנעות בכיוון שלנו. אבל אנחנו יודעים שאנחנו יושבים באזור רגיש ומסוכן. אני חושב שהעובדה שיש גם את המשרד להגנת העורף, גם המשרד לביטחון פנים – בזמנו, כשהשר עוזי לנדאו היה השר לביטחון פנים קיימנו כמה דיונים, ודובר על האחריות שיש לפתחה של משטרת ישראל בכל מה שקשור לפיקוד ושליטה על האירועים האלה, יחד עם פיקוד העורף, לטיפול משימתי לחילוץ וכן הלאה.
אני חושב שאנחנו חייבים לקבל משרי הממשלה האחראים על העניין הזה, גם בהקשר של ההיערכות וגם בהקשר של המניעה, בעיקר בכל מה שקשור בהקלות בתחום של תמ"א 38 ותמ"א 38א, שיכולות לאפשר כדאיות של אותם יזמים לבוא ולחזק בניינים פוטנציאליים, בעלי סיכון גבוה. אם בסוף נגיע – מי ישורנו – לצערי אני כמעט בטוח שזה יגיע. בואו נקווה שזה יהיה רחוק. אבל כשזה יגיע, לפחות שנהיה ערוכים.
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
תודה לחבר הכנסת דוד צור. אני חושב שכל מי שהיה מעוניין להשתתף בנאומים בני דקה עשה זאת. אדוני השר, אתה רוצה להתייחס למשהו מהדברים שנאמרו כאן? אין צורך.
<הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון מס' 7) (מחירון הפריטים שבמפרט), התשע"ד–2013>
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/519).]
(קריאה ראשונה)
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
אנחנו נעבור לחקיקה. כפי שכבר אמרתי, יש לנו הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון מס' 7) (מחירון הפריטים שבמפרט), התשע"ד–2013, קריאה ראשונה – של חבר הכנסת מאיר שטרית, שוודאי יציג את החוק לקריאה ראשונה. בבקשה, אדוני.
<מאיר שטרית (התנועה):>
אדוני היושב-ראש, תודה, הצעת החוק, אדוני, הונחה על-ידי מתוך רצון לתקן איזה פגם שקיים היום ומקשה מאוד על דיירים שקונים דירות. במצב הנוכחי, כידוע, כשאדם קונה דירה הוא מקבל בדרך כלל מפרט – מה הדירה כוללת. לפעמים אפילו יש במפרט, בין היתר, ציון של מחירים של פריטים מסוימים. למשל, מצוין בחוזה שהמטבח עולה 50,000 שקלים. אם אדם מחליט שהוא לא רוצה את המטבח, הוא רוצה מטבח משלו, כי זה בדרך כלל מה שעושים הרבה אנשים – הקבלנים שמים מטבח סטנדרטי; רוב האנשים באים אחר כך, מפרקים את המטבח וזורקים אותו לפח ועושים מטבח יותר יקר. הוא אומר לקבלן לפני שהוא בונה: אני לא מעוניין במטבח, ואז הוא מקבל זיכוי 2,000 שקלים – כשהוא שילם 50,000 שקלים. אותו דבר לגבי נקודת חשמל. נקודת חשמל עולה לקבלן סדר גודל של 50 שקלים. אבל אם אתה מבקש לשנות את מקום הנקודה, לשים אותה לא בקיר הזה אלא בקיר הזה, עוד לפני הבנייה, מחייבים אותך ב-500 שקלים. זאת אומרת, המחירים פשוט מטורפים ללא הצדקה.
לכן הגשתי את הצעת חוק המכר שקובעת שהקבלן, כשהוא מוכר דירה לאדם הוא ימסור בעצם מפרט שמפרט על-פי התוספת השנייה רק את המחירים של פריטים בסיסיים במפרט שהם: מטבח, ריצוף, קרמיקות וכלים סניטריים, מתקני חשמל, מתקני קירור ומתקני חימום. הוא צריך לפרט את המחירים שלהם. אדם שקנה דירה, אם הוא מחליט שהוא לא רוצה פריט מסוים, הוא יכול להודיע לקבלן עוד לפני הבנייה; להגיד לו: אני מבקש את הפריט הזה להוריד, והוא יזוכה במחיר שנאמר. אני חושב שזה רק הגון וצודק לעומת המצב הנוכחי היום שבו אנשים ממש מזדעזעים כאשר הם מקבלים את התוצאות. אני לא רוצה להלאות את הכנסת, קיבלתי עשרות מכתבים מאנשים שמביאים דוגמאות שהם עברו את הייסורים האלה ללא סוף.
לשמחתי הממשלה תמכה בהצעת החוק. אני מקווה שבאמת נוכל להביא בעניין הזה תיקון גדול לכלל המשפחות והזוגות הצעירים שקונים דירות בישראל. אני מבקש מהכנסת לאשר בקריאה ראשונה.
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
תודה לחבר הכנסת מאיר שטרית. זה נשמע בהחלט הצעת חוק לטובת הצרכן. אין חברי כנסת שנרשמו לדיון. האם יש מישהו באולם שמעוניין? לא.
אם כן, אנחנו נעבור להצבעה. הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון מס' 7) (מחירון הפריטים שבמפרט), התשע"ד–2013, של חבר הכנסת מאיר שטרית, קריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 1
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון מס' 7) (מחירון הפריטים שבמפרט), התשע"ד–2013, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
בעד – 6, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי החוק אושר בקריאה ראשונה ויועבר להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכלכלה. בעצם יוחזר לוועדת הכלכלה של הכנסת.
<מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת>
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
הכרזה למזכירת הכנסת.
<מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:>
תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון) (הקדמת מועד תשלום המענק), התשע"ד–2013, של חברת הכנסת עליזה לביא וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה) (תיקון מס' 3) (זקיפת ימי מחלה ללא תלות בגיל ההורה), התשע"ד–2013, של חברי הכנסת רינה פרנקל, אורלי לוי אבקסיס וחיים כץ וקבוצת חברי הכנסת.
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
תודה למזכירת הכנסת.
<הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 13) (הארכת תקופת הגנה), התשע"ב–2012>
[מס' מ/682; "דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' י"ז, עמ' 2262.]
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
חברי הכנסת, יש לנו סדרה של החלת דין רציפות, חוקים להחלת דין רציפות. היו כמה סיעות שביקשו לנמק את ההסתייגות. תנו לי לבדוק, אני לא חושב שמי מחברי הכנסת מאותן סיעות נמצא.
לכן אנחנו פשוט נעבור לסדרה של הצבעות על החלת דין רציפות. הראשונה שבהן היא על הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 13) (הארכת תקופת הגנה), התשע"ב–2012. ההודעה נמסרה לכנסת ב-17 ביוני 2013. מי בעד החלת דין רציפות? מי נגד? נא להצביע. הוא שנאמר, כל קול קובע.
הצבעה מס' 2
בעד הודעת הממשלה – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 13) (הארכת תקופת הגנה), התשע"ב–2012, נתקבלה.
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
חברי הכנסת, יש לנו שישה קולות בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הכנסת החילה דין רציפות על הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 13).
<הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות) (תיקון), התש"ע–2010>
[מס' מ/494; "דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' כ"ג, עמ' 4453.]
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
ההצבעה הבאה היא על רצון הממשלה להחיל דין רציפות על הצעת חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות) (תיקון), התש"ע–2010. מי בעד דין הרציפות? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 3
בעד הודעת הממשלה – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות) (תיקון), התש"ע–2010, נתקבלה.
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
חברי הכנסת, יש לנו שבעה קולות בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי גם הצעת חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות) (תיקון), התש"ע–2010 – הוחל דין רציפות על הצעת החוק הנ"ל.
<הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק החוזים האחידים (תיקון מס' 4), התשע"א–2010>
[מס' מ/547; "דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' כ"ג, עמ' 4453.]
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
הצעת חוק החוזים האחידים (תיקון מס' 4), התשע"א–2010 – מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 4
בעד הודעת הממשלה – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק החוזים האחידים (תיקון מס' 4), התשע"א–2010, נתקבלה.
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
בעד – 7, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הכנסת החילה דין רציפות גם על הצעת חוק החוזים האחידים (תיקון מס' 4), התשע"א–2010.
<הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 12) (סמכויות אכיפה), התשע"ב–2011>
[מס' מ/627; "דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' כ"ג, עמ' 4453.]
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 12) (סמכויות אכיפה), התשע"ב–2011 – מי בעד החלת דין רציפות? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 5
בעד הודעת הממשלה – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 12) (סמכויות אכיפה), התשע"ב–2011, נתקבלה.
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
חברי הכנסת, שבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הכנסת החילה דין רציפות גם על הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 12).
<הודעת ועדת הכלכלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 55) (רישיון לשירות מודיעין), התשע"ב–2012>
[מס' כ/456; "דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' כ"ג, עמ' 4480.]
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
ועדת הכלכלה מבקשת להחיל דין רציפות על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 55) (רישיון לשירות מודיעין), התשע"ב–2012. ההודעה נמסרה לכנסת ב-31 ביולי 2013. מי בעד בקשת ועדת הכלכלה לגבי דין רציפות? מי נגדה?
הצבעה מס' 6
בעד הודעת הוועדה – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
הודעת ועדת הכלכלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 55) (רישיון לשירות מודיעין), התשע"ב–2012, נתקבלה.
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
חברי הכנסת, שבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הכנסת החילה דין רציפות גם הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 55) (רישיון לשירות מודיעין), התשע"ב–2012.
חברי הכנסת, תם סדר-היום. אכן הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, י"ט בחשוון התשע"ד, 23 באוקטובר 2013, בשעה 11:00. נא לשים לב. בשעה 12:00 נציין את זכרו של שר התיירות וחבר הכנסת רחבעם זאבי, גנדי, ז"ל, במליאה, במלאות 12 שנים להירצחו. ישיבה זאת נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 16:30.>