דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת כ"ח ישיבה ע"ח הישיבה השבעים-ושמונה של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, י"ח בסיוון התשפ"ג (7 ביוני 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 7 34. האם הפרקליטות מונעת מהשב"כ והמשטרה חקירת מתנגדי הרפורמה 7 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 7 שר המשפטים יריב לוין: 7 35. הוראות פתיחה באש כלפי מבריחים בדרום 11 דני דנון (הליכוד): 11 שר הביטחון יואב גלנט: 12 צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): 13 מירב בן ארי (יש עתיד): 13 36. ניסוח לקוי של בגרות הכימיה בערבית 17 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 17 השר הנוסף במשרד החינוך חיים ביטון: 17 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 19 נאור שירי (יש עתיד): 20 הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2023 23 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 23 הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2022 26 ינון אזולאי (ש"ס): 27 הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2023 29 אברהם בצלאל (ש"ס): 30 הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2023 31 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 31 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 32 הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף והוספת תבחינים לרכישת הדירה), התשפ"ג–2023 35 אליהו רביבו (הליכוד): 35 שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: 38 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 42 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 42 הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2022 44 נעמה לזימי (העבודה): 44 הצעת חוק נישואין וגירושין, התשפ"ג–2022 48 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 49 השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: 52 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 60 הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לנפגעי עבירות) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023 62 גדעון סער (המחנה הממלכתי): 63 שר המשפטים יריב לוין: 65 גדעון סער (המחנה הממלכתי): 67 הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך ממלכתי-חרדי), התשפ"ג–2023 68 משה טור פז (יש עתיד): 68 שר במשרד החינוך חיים ביטון: 75 משה טור פז (יש עתיד): 80 הצעת חוק להקמת אוניברסיטה במחוז הצפון, התשפ"ג–2023 82 מאיר כהן (יש עתיד): 83 שר במשרד החינוך חיים ביטון: 87 מאיר כהן (יש עתיד): 95 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת בענף המסעדנות), התשפ"ג–2023 96 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 96 הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – תשלום המס במתן שירותי כוח אדם ועבודות בנייה), התשפ"ג–2023 105 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 105 סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: 110 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 115 הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הזכות להיבחר), התשפ"ג–2023 118 עמית הלוי (הליכוד): 119 שר הפנים משה ארבל: 140 גדעון סער (המחנה הממלכתי): 149 עמית הלוי (הליכוד): 150 הצעת חוק להנצחת הרב עובדיה יוסף (ציון זכרו ופועלו), התשפ"ג–2022 156 יוסף טייב (ש"ס): 156 השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: 160 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 161 משה סולומון (הציונות הדתית): 163 הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מספר בתי אב ביישוב קהילתי), התשפ"ג–2023 164 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 164 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 166 מאיר כהן (יש עתיד): 169 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 171 הודעת ועדת הכנסת 171 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 171 הודעה אישית של חבר הכנסת רון כץ 172 רון כץ (יש עתיד): 172 הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – שינוי או סיום תוכנית הטבות בנקאית), התשפ"ג–2023 174 יונתן מישרקי (ש"ס): 174 סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: 176 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 178 הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – העדפה מתקנת למשרתים), התשפ"ג–2022 179 משה סולומון (הציונות הדתית): 180 הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מתן העדפה למשרתים בהעדפה מתקנת), התשפ"ג–2023 181 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 182 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 183 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 185 נאור שירי (יש עתיד): 188 הודעה אישית של חברת הכנסת לימור סון הר מלך 193 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 194 הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023 195 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 195 הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023 195 עודד פורר (ישראל ביתנו): 196 הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023 196 יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): 196 שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: 197 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 198 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 199 הודעה אישית של חבר הכנסת ניסים ואטורי 201 ניסים ואטורי (הליכוד): 202 הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון – איסור גביית דמי שמירה בלא רישיון), התשפ"ג–2022 204 מירב בן ארי (יש עתיד): 204 שר המשפטים יריב לוין: 206 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 207 הצעת חוק ההתיישנות (תיקון – הרחבת הגדרת בן משפחה לעניין תקופת ההתיישנות של תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות), התשפ"ג–2023 209 שלי טל מירון (יש עתיד): 209 הצעת חוק ההתיישנות (תיקון – הרחבת הגדרת בן משפחה לעניין תקופת ההתיישנות של תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות), התשפ"ג–2023 211 מרב מיכאלי (העבודה): 211 שר המשפטים יריב לוין: 212 הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 50) (הגנה על חושפי שחיתויות במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר), התשפ"ג–2023 214 מירב בן ארי (יש עתיד): 214 הצעות לסדר-היום 217 הפסקות חשמל בערב שבת ברחבי הארץ 217 יעקב אשר (יהדות התורה): 217 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 220 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 221 יונתן מישרקי (ש"ס): 222 שר התיירות חיים כץ: 223 הצעות לסדר-היום 226 מחסומים ביהודה ושומרון 226 עמית הלוי (הליכוד): 226 אוהד טל (הציונות הדתית): 228 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 229 שר התיירות חיים כץ: 230 צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): 235 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי י"ח בסיוון התשפ"ג, 7 ביוני 2023. כמובן, הסעיף הראשון על סדר-היום – שאילתות דחופות. השאילתה הראשונה היא של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון לשר המשפטים בנושא: האם הפרקליטות מונעת מהשב"כ והמשטרה חקירת מתנגדי הרפורמה? אני מזמין לדוכן את שר המשפטים וסגן ראש הממשלה חבר הכנסת יריב לוין. בבקשה, חבר הכנסת בוארון. << שאילתה >> 34. האם הפרקליטות מונעת מהשב"כ והמשטרה חקירת מתנגדי הרפורמה << שאילתה >> << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני השר, השאילתה היא כדלקמן: לאחרונה נשמעות קריאות של פעילים מתנגדי הרפורמה המשפטית לבצע מעשים העולים כדי קשירת קשר לבצע, לכאורה, פשעים שיש בהם כדי לפגוע לכאורה בנבחרי ציבור ובדמוקרטיה. ברצוני לשאול, אדוני: האם הפרקליטות או הייעוץ המשפטי במשרדך מונעים מהמשטרה או מהשב"כ לפתוח בחקירה נגד אותם פעילים? תודה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת בוארון, ראשית, תודה רבה על השאילתה, שמעלה באמת נושא מקומם וכואב, אני חושב. צריך לומר שהתשובה על השאלות ששאלת היא לא, ואני גם חושב שזה המצב, ואני לא רוצה להאמין שיש הנחיה לא לעשות. אני לא חושב שיש דבר כזה, אבל אני מוכרח לומר שבפועל לא עושים. המציאות הזאת של אכיפה בררנית – אין דרך אחרת לקרוא לדברים – היא מציאות מקוממת. ראינו רק לפני יומיים, אם אינני טועה, את התשובה שקיבל השר וסרלאוף, שביקש לקבל נתונים שמהם עולה שמאז תחילת המאבק שמתנהל סביב הרפורמה המשפטית, כלומר פרק זמן של כחצי שנה כמעט, בוצעו 96 מעצרים בסך הכול. גם במקרים האלה למעלה מ-90 העצורים שוחררו. לא הוגשו בכלל כתבי אישום על ידי הפרקליטות. לפי הנתונים שאני ראיתי לפחות, הוגשו כנראה ארבעה כתבי אישום על ידי מחלקת התביעות של המשטרה. והייתי אומר, חבר הכנסת בוארון, שזה בסדר גמור אם המדיניות היא שמותר לחסום כבישים – אין שום בעיה, הכול טוב – רק שלצערי, זו מדיניות חדשה שנולדה לכבוד הפגנות מצד מסוים, כי כשהיו הפגנות מצד אחד באירוע הרבה יותר קשה וכואב, גירוש כ-10,000 יהודים מבתיהם ומסירת חלקי מולדת, הנתונים היו 6,000 עצורים, ולמיטב זיכרוני, למעלה מ-600 כתבי אישום, 670, נדמה לי. מספרים עצומים. צריך גם לומר שאז הייתה מעורבות מאוד מאוד פעילה של ראשי מערכת אכיפת החוק, כולל היועץ המשפטי לממשלה דאז והפרקליטות. זכורה האזהרה המפורסמת: מי שיחסום כביש, יועמד לדין בעבירה שהעונש עליה הוא 20 שנות מאסר. נדמה לי, חבר הכנסת בוארון, תקן אותי אם אני טועה – אני לא זוכר אף מילה שנאמרה על ידי היועצת המשפטית לממשלה בעניין הזה מאז החלו הפרות הסדר האלה בהיקפים עצומים כאלה, מאז החלה ההתנכלות והחלו האיומים על אישי ציבור. הייתי גם אומר שאולי זו מדיניות חדשה של הייעוץ המשפטי לממשלה – שתיקה ואי-התערבות ואי-אמירת דבר, אלא לאחר שהצגתי את הרפורמה המשפטית, היועצת מיהרה לנסוע עד חיפה כדי להשתתף שם בכנס ולתקוף במילים קשות את ההצעה שהצעתי. אז מסתבר שאין איזו מדיניות או גישה שאומרת שהיועצת איננה מתבטאת בפומבי, אלא יש דברים שכנראה בעיניה חשובים, קרי, לסכל את הרפורמה המשפטית, ויש דברים שאינם חשובים, קרי, להבטיח את הסדר הציבורי או להבטיח, לשמור על ביטחונם של נבחרי ציבור מצד מסוים של המפה הפוליטית. אני חושב שהדברים האלה בלתי מקובלים, הם לא ראויים. אגב, אני מקווה שזה לא המצב, ושאולי כשהדברים האלה יישמעו, נראה גישה או מדיניות אחרות. בכל אופן, המצב הזה של אכיפה בררנית הוא מצב שאי-אפשר לקבל, הוא בלתי מתקבל על הדעת, הוא לא יכול להתקיים במדינה דמוקרטית; הוא מהווה ניצול ושימוש לרעה ובאופן לא שוויוני של הכוח העצום שנתון בידי מערכות אכיפת החוק, ואני מוכרח לומר, חבר הכנסת בוארון, שהוא גם מאוד מאוד מצער. אני מעלה את העניין הזה לא פעם, כולל בפני הגורמים הנוגעים בדבר. אני מקווה שהדברים האלה יקבלו איזושהי תפנית ושלא נחכה, חס וחלילה, שיקרו כאן אסונות. אני חושב שגם כך הפגיעה שנגרמת לאזרחי ישראל היא פגיעה קשה ובלתי נסבלת. אני רוצה להוסיף עוד משפט אחד חשוב, ושבעניין הזה לא יובן משהו לא נכון: אני חושב שזכות ההפגנה היא מאוד מאוד חשובה, ואני חושב שצריך לנהוג בה באופן הרבה יותר ליברלי מהדרך האלימה שננקטה בעבר כלפי מי שהתנגדו לתוכנית ההתנתקות או בעת המחאה של יוצאי אתיופיה. אני חושב, כדוגמה, אני חושב שההפגנות מול בתים של אישי ציבור – וכידוע, מתקיימות הפגנות כאלה מול הבית שלי באופן תדיר – הן דבר שאני לאורך כל השנים סברתי שצריך לאפשר ואסור למנוע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רק אין ספק שהפערים שהוצגו לשר וסרלאוף הם בלתי – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן, כן, הם מדהימים, ודעתי בעניין הזה לא השתנתה. אבל יש גם כללים של 300 מטר מרחק וכו', ועליהם צריך להקפיד, על שעות מתאימות וכו', ויש גם שכנים שלא צריכים לסבול מהעניין וצריך להתחשב בהם. ולכן, בדברים האלה צריך שני דברים חשובים: גם מדיניות מאוד מאוד נוקשה כלפי מי שנוהגים באלימות וכלפי מי שמסיתים, וגם מדיניות אחודה שאומרת: דין אחד לכולם. שני הדברים האלה, לצערי, לא מתקיימים בשלב הזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. שאלת המשך? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקש לשאול שאלת המשך, אדוני השר. נגעת בהתנתקות ובאלפי המעצרים שהיו אז ובמאות כתבי האישום, ולכאורה מדובר פה בשאלה של מדיניות, אדוני, ונשאלת השאלה מאליה: האם לא נכון שממשלת ישראל ואדוני בתוכה תשב על המדוכה ותתווה מדיניות לפרקליטות, שכביכול עושה כבשלה וקובעת את התנאים של איך להגיש ומתי להגיש כתבי אישום, כמה מעצרים יהיו, ולא מייצרת הנחיות ברורות, ונוצרות פה שתי מערכות של דינים? מפגינים מהימין מקבלים יד קשה, "זוכים" ליד קשה, ומפגינים מתנגדי הרפורמה זוכים ליד רכה, ויש כאן איפה ואיפה. אולי זה המקום, אדוני, שתשב הממשלה על המדוכה, תייצר מדיניות ברורה לפרקליטות, וגם בפרקליטות יבינו שהם אינם עושים כבשלהם במדינת ישראל, ואין פה אכיפה בררנית. והקריטריונים לאכיפה הם בררניים, כפי שאמר אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. רק לפני כן, חבר הכנסת יוסף עטאונה ביקש שאלה נוספת מהצד? בבקשה. השר יענה לשניהם. לא עכשיו? הוא לא ביקש עכשיו. היא אמרה לי שהוא ביקש, זה לא עכשיו. בבקשה, השר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תודה, חבר הכנסת בוארון. כידוע – ואני חושב שגם במידה רבה של צדק – מדיניות אכיפה איננה נקבעת לא על ידי הממשלה ולא על ידי שר המשפטים אלא על ידי הגורמים האמונים על כך; אגב, זה מדגיש ביתר שאת את האחריות שיש להם לנהוג בשוויוניות ולעשות את הדברים כפי שצריך. אגב, יש דרך מלך לפנות ולהלין על המדיניות הזו ועל ההחלטות האלה – מעבר לפניות ישירות אל אותם גופים, שכנראה עד כה לא מועילות – והיא כמובן הייתה הליכה לבג"ץ, אלא שלצערי הרב, יש גם בעניין הזה צד אחד במפה הפוליטית שמבין שאין טעם ואין תכלית ללכת לבית המשפט, כי סעד הוא לא יקבל שם. כך היה כשישבנו כאן על ספסלי האופוזיציה בקדנציה הקודמת, נוכח עוולות מדהימות שהיו כאן, וזו בדיוק הסיבה שבגללה אנחנו רוצים ודוחפים קדימה את הרפורמה המשפטית: כדי ליצור מערכת משפט לכולם, שכולם יוכלו לפנות אליה, שתנהג בשוויוניות מול כולם, שתחייב גם את גורמי אכיפת החוק לנקוט מדיניות שוויונית כלפי כולם. אני אומר לא פעם, ואני אומר גם כאן, שהרבה הרבה מהבעיות ומהעוולות שאנחנו מתמודדים איתן נובעות – מקורן בעובדה שמערכת המשפט שלנו נראית כפי שהיא נראית; שתהליך בחירת השופטים נעשה בדרך לא ראויה ופסולה, כפי שהדברים מתקיימים עכשיו, בוועדה בהרכב שלא ניתן לקבל אותו, שאיננו מתאים ואיננו ראוי במדינה דמוקרטית. בדיוק בגלל הסיבות האלה אנחנו פועלים כדי לשנות את העניין. ברור לחלוטין שאותם נושאים שבהם אנחנו עוסקים ברפורמה המשפטית הם ליבת העניין והבסיס כדי לייצר את השינוי המערכתי לטפל בהרבה מאוד בעיות, כולל הבעיה הזו של האכיפה הבררנית, הלא-שוויונית, הזועקת לשמיים. צריך גם לומר, חבר הכנסת בוארון, יש ממש הפקרה – ואני אומר את זה כאן מעל הדוכן ולפרוטוקול – פשוט הפקרה של שרים וחברי כנסת אל מול הסתה פרועה ואל מול התנהגות אלימה כלפיהם. הדבר הזה, בסופו של עניין, חס וחלילה, עלול גם להסתיים בדברים שאף אחד כאן לא רוצה אפילו להעלות אותם על דל שפתיו. אני אומר באופן הברור ביותר: יש גורמים שנתונה בידיהם הסמכות, ובצדק, גם לקבוע מדיניות וגם לממש אותה, אבל בצד הסמכות הזו גם רובצת עליהם האחריות לעשות את הדברים. אני מקווה שבעקבות השאילתה הזו וגם בעקבות הרבה מאוד דברים אחרים ופניות שיש בנושא הזה, אנחנו נראה שינוי. לטעמי, השינוי הזה הוא הכרחי, ויפה שעה אחת קודם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה ביקש שאלה מהצד מקודם. אתה ביקשת שאלה מהצד? לא. אוקיי. אם כך, אני רוצה להודות לשר המשפטים וסגן ראש הממשלה חבר הכנסת יריב לוין על התשובה המפורטת. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שאילתה נוספת – לשר הביטחון, בנושא הוראות פתיחה באש כלפי מבריחים בדרום. חבר הכנסת דני דנון, בבקשה. << קריאה >> שר הביטחון יואב גלנט: << קריאה >> איפה חבר הכנסת דנון? << שאילתה >> 35. הוראות פתיחה באש כלפי מבריחים בדרום << שאילתה >> << דובר >> דני דנון (הליכוד): << דובר >> בוקר טוב, מכובדי השר. אחרי האירוע הקשה שעברנו – אני שואל לא על התקרית הספציפית אלא על המדיניות. לוחמי צה"ל בגבול הדרום שבים ומתריעים שהוראות הפתיחה באש על מבריחים חמושים כובלות את ידיהם ומסכנות אותם. ברצוני לשאול: 1. האם מערכת הביטחון מתכוונת לשנות את הוראות הפתיחה באש על מבריחים חמושים בגבול מצרים? 2. אם לא – מהן הסיבות? 3. אם כן – מתי ייכנסו לתוקפן ההוראות החדשות? תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. שר הביטחון, בבקשה. << דובר >> שר הביטחון יואב גלנט: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ידידי חבר הכנסת דנון, אני מבקש לענות על הדברים. ראשית, הוראות הפתיחה באש כפי שהן קבועות היום בקובץ הפקודות של צה"ל נותנות תשובות לכל התרחישים המבצעיים שמובאים בחשבון לפי הערכת המצב, בכל גזרה, בכל מקום ספציפי, ובגזרת הדרום בהקשר הזה. ההוראות מנחות את לוחמי צה"ל בפעילותם גם בשגרה וגם בחירום ומאפשרות להסיר איומים מכל הסוגים. אנחנו בוחנים את ההוראות – דרך אגב, הן בסמכות הרמטכ"ל. אנחנו בוחנים את ההוראות מעת לעת, והן מתעדכנות לפי הצורך ונקבעות באופן מקצועי בלבד, לפי השיקולים המבצעיים. בשל הסיווג, אני לא ארצה לדבר על הדברים מעל במת הכנסת, אבל אני רוצה להדגיש פעם נוספת: השיקול הוא לעולם שיקול מקצועי בלבד. בגבול מצרים בגזרת הדרום אכן מתבצעות הברחות חמורות, כולל הברחות שהולכות ומשתכללות והופכות להיות אלימות יותר – לצערי, משני צידי הגבול, גם בקרב אלה שמגיעים ממצרים וגם בקרב אלה שמגיעים משטח ישראל. על הרקע הזה בדיוק עודכנו הוראות הפתיחה באש כבר בשנת 2021, לפני פחות משנתיים, ועוגנו בהן כמה סמכויות שנועדו להתמודד באופן טוב יותר עם תופעת ההברחות, לצד המאמצים המודיעיניים והאחרים שאנחנו משקיעים. אנחנו פועלים כדי לשכלל את דרכי ההתמודדות עם תופעת ההברחות. חלק מהעניין הזה הוא הוראות הפתיחה באש. אני רוצה לציין שהאירוע הקשה שהתרחש, לצערנו, בשבת האחרונה, שבו נפלו שלושה לוחמים של צה"ל – לוחמת ושני לוחמים – הוא אירוע קשה, אירוע מצער שלא היה צריך לקרות. אנחנו – מערכת הביטחון, משרד הביטחון – נפיק ממנו את הלקחים הדרושים. זו חובתנו, א. כדי למנוע אירועי עתיד; ב. בעבור המשפחות שאיבדו את יקיריהן. אני רוצה לומר בצורה ברורה ביותר, ואני פונה גם לחברי חבר הכנסת דנון: אין קשר בין האירוע שקרה לבין הוראות פתיחה באש, כיוון שלצערנו התהליך הזה לא נבחן בכלל ולא היה על הפרק בשעת חדירת המחבל, הדילמה הזאת לא עמדה על הפרק. אני אומר בצורה הברורה ביותר: צה"ל איננו כובל את ידיהם של לוחמים מלעשות כל פעולה שנחוצה להם על מנת להגן על עצמם, להגן על אזרחי ישראל ולשמור על ריבונות המדינה. אנחנו מתחקרים את האירוע, ואני מניח שהוא יובא גם לידיעת הכנסת וגם לידיעת הציבור בתקופה הקרובה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. שאלת המשך, בבקשה, לחבר הכנסת דני דנון. << דובר_המשך >> דני דנון (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני השר, אני רוצה לשאול בנושא של הכנופיות החמושות של הבדואים שנמצאות במרחב מדי לילה, ולחיילי צה"ל אין היכולת היום, בהוראות הקיימות, להגיב, לפתוח באש; הם בעצם תצפיתנים שמדווחים על המצב. אני שואל מדוע לא נעשה מעשה פוזיטיבי, שקובע שמי שמגיע חמוש – ואני מדגיש את המילה חמוש – עם טרקטורון, עם רכב, לגבול, דמו בראשו. אין לו מה לחפש שם. אין יישובים אזרחיים, אין אתרי טבע בלילה. מי שמגיע חמוש בנשק לאזור הגבול, היכולות של צה"ל היום מאפשרות ירי מיידי. להעביר את המסר: כל התקרבות לגבול של מישהו חמוש – פותחים עליו באש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. לפני כן, השר, ביקשו שאלות מהצד – חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. אחר כך תענה במשולב לכולם. תרשום. חבר הכנסת סוכות, בבקשה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> שלום, אדוני השר. אנחנו עדים בתקופה האחרונה, בשנה וחצי האחרונות, למעל 80 פיגועים שיצאו מאזור צפון השומרון. אני אתמול בלילה עברתי בדרך הביתה בכפר חווארה ופגשתי חבר שקיבל 12 כדורים על הרכב שלו. השאלה שלי היא מדוע צה"ל לא יוצא למבצע רחב בצפון השומרון מול קן הטרור שם, שמתגבר והולך כל הזמן. אנחנו רואים את זה בפיגועים בכל עוטף צפון השומרון. השאלה השנייה היא מדוע לא יחזרו המחסומים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, שאלה נוספת מהצד, ולאחר מכן השר ישיב במשולב לכולם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, ביום ראשון, לפני שקברו את הגופות של שני הלוחמים והלוחמת, התנהל בערוץ 14 מעין שיח – אפשר לומר רגע השפל של הטלוויזיה – שבו אמר הלל ביטון רוזן, הכתב הצבאי: צריך לשים על השולחן: לוחם ולוחמת לבד, 12 שעות בלילה, בבודקה מטר על מטר, אני יודע כמה זמן – מראש יש פה טעם לפגם, אם כבר בחרתם לשים פה גדוד מעורב. אם לא הספיקו הרמיזות המכוערות כלפי הלוחם והלוחמת, הצטרף אליו השדר בועז גולן: אין פה טעם לפגם, יש פה חוסר מקצועיות, יש פה זלזול בערכי הצבא, יש פה אג'נדות שמאל מטורפות. אנחנו פשוט פוחדים להגיד את זה, כי חיילים נהרגו. זה לא נגמר שם – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, זה לא – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סיימתי. מה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לשאילתות יש מסגרת מתומצתת, לא נאומים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תאמין לי, אני קיצרתי. אני רק אוסיף שלפני יומיים התראיינה השרה למשימות לאומיות בגל"צ, וכשנשאלה על השירות המשותף, אמרה שעדיף שנשים לא ישרתו שירות משותף או בצבא, כי זה מסוכן לנשים. אני מבקשת לשמוע את ההתייחסות שלך. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה, השר. << דובר_המשך >> שר הביטחון יואב גלנט: << דובר_המשך >> טוב, אני אענה על שלוש השאלות. ראשית, לשאלתו של חבר הכנסת דנון, ברצוני לומר שעוד בכנסת הקודמת אני הצעתי שנשנה לחלוטין את הוראות החוק כלפי מי שמחזיק בנשק לא חוקי באופן כללי. אנחנו כפופים לדין הישראלי גם בצה"ל. אני חושב, ואני חוזר ואומר: מי שמחזיק בנשק לא חוקי, אני מציע להטיל עליו לפחות שלוש שנות מאסר, כמינימום; מי שיורה בנשק לא חוקי, גם אם לא פגע, אני מציע להטיל עליו לפחות חמש שנים כענישת מינימום; מי שיורה ופוגע או סוחר בנשק – להטיל עליו לפחות שבע שנים כענישת מינימום. את זה אני הצעתי. לצערי הרב, הבעיה שלנו היא מערכת המשפט בהקשר הזה והיכולת שלנו לסגור מעגלים. אני עוקב, ואם תרצו בעתיד אני אביא בפני הכנסת גם דוגמאות לאירועים שבהם צה"ל מסכל, פוגע, עוצר, תופס את האנשים, והם משוחררים אחרי זמן קצר. זו בעיית הבעיות, ועל הבית הזה לשנות את הדברים. חובתנו לעשות את זה אם אנחנו לא רוצים להידרדר לאנדרלמוסיה שהקצה שלה הוא אולי פעולות חמושות לאורך הגבול, אבל זה קורה בכל שני וחמישי ברחבי הארץ. זו בעיה חמורה מאוד. אני איתך בנושא של פעולה נחרצת, גם אם בהוראות שעה לפרק זמן מסוים, על מנת להשליט חוק וסדר, כי ללא העניין הזה לא תיכון דמוקרטיה. אז תודה לך על העלאת הדברים על סדר-היום. אשר לשאלתו של חבר הכנסת סוכות, ראשית, אני אגע בנושא המחסומים. לצה"ל יש משימות רבות, וכשאני אומר רבות, הן נוגעות קודם כול לגזרות הפעילות בצפון, במרכז, בדרום, להתכוננות למלחמה, לאימונים ולסוגים נוספים של דברים. במסגרת זו ועל רקע ההערכות המודיעיניות אנחנו מבצעים את מה שמוטל עלינו בצורה הטובה שצה"ל מבצע. השיקול כיצד להפעיל כוח מסור בידיו של המפקד הגזרתי, מסיבות ברורות. אם הוא יציב יותר מחסומים, לא יהיה לו כוח ללכת ולעשות מעצרים מונעים; אם הוא יצטרך לפנות גורמים בלתי חוקיים מהצד הישראלי, שמקשים עליו ערב-ערב, אין לו את הכוח לעשות פעילות אחרת. במיצוע של כל הדברים אני חושב שצה"ל עובד היטב, ולאור מודיעין אנחנו גם מגיעים להישגים. עכשיו, אני רוצה לגעת בעניין הירי, וזה יסביר גם את מה שאני אומר בהתחלה. מאז נכנסתי לתפקיד התבצעה סדרה ארוכה של מעשי רצח. אלה אירועים שלצערי הרב נמשכים כאן 100 שנה, ובוודאי ב-75 השנים האחרונות, בעליות ובירידות לאורך שנים. מה שמיוחד בחצי השנה האחרונה, ואני מבקש שתבדקו אותי, הוא שכל הרוצחים וכל הפוגעים של החצי שנה האחרונה ללא יוצא מן הכלל נמצאים או בבתי קברות או בבתי כלא, למעט האירוע האחרון בחרמש, וגם אליהם אנחנו נגיע. זו המדיניות של שר הביטחון וזה מה שצה"ל ושב"כ מבצעים, ומבצעים בהצלחה. ידע כל מי שפועל נגד חיילי צה"ל או אזרחי המדינה שאנחנו נביא אותו לדין, ובהתאם לסיטואציה המבצעית ננהג בשטח. אשר לשאלה של חברת הכנסת מירב בן ארי, קודם כול, אני רוצה ראייה היסטורית קצרה, להזכיר לכולם איפה אנחנו חיים: בשנת 1948 נהרגו עשרות לוחמות בקרב. עשרות. הן לחמו בקרבות הקשים ביותר: כאן בהגנה על ירושלים, במנזר נוטרדאם, נפלו בנות 15 בקרב; בסן סימון היו לוחמות. אני יכול להמשיך. לוחמות ולוחמי צה"ל אחד הם; אין דבר כזה נשים או גברים בראייה שלי, למעט במקצועות ספציפיים שאנחנו הגדרנו בצה"ל, והם קשורים בעיקר למערכי התמרון הכבדים – חי"ר, שריון והנדסה – בשל מגבלות ספציפיות. יש לנו טייסות, יש לנו חובלות, מפקדות, לוחמות בכל המערכים. אני רוצה לומר שיש מערכים שלמים בצה"ל שהנשים בהם מבצעות תפקיד מרכזי. בתחום הגנת הגבולות, למשל, מפקדות מחליטות יום-יום – מפקדות בנות 20, לא נשים יותר בוגרות – מחליטות על סיכול של מחבלים, נותנות הוראה ונותנות אישור ללוחמים או ללוחמות תחת פיקודן, והם מבצעים את העבודה. לכן אני מאוד גאה בלוחמות צה"ל ובמה שהן עושות. אני רוצה שתדעי שכשהייתי מפקד שייטת לפני כמעט 30 שנה, התקופה הייתה אחרת. כשהעניין הזה עלה, אני הסכמתי, אמרתי שיש תפקידים בתוך השייטת שנשים יכולות לבצע. גם היום אני חושב ככה – לא את כל התפקידים, אבל יש תפקידים שהן יכולות בתחום הלחימה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני השר, לא צריך ללכת רחוק, רק בפברואר בעקבת ג'בר הלוחמות חיסלו חוליית מחבלים. אתה בטח זוכר את זה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. נאפשר לשר להשלים את התשובה. << דובר_המשך >> שר הביטחון יואב גלנט: << דובר_המשך >> זה נכון. אני אתן לכם עוד השלמה קצרה, בשביל שתבינו מה דעתי. גדוד ברדלס הוא לא הגדוד המעורב הראשון; הראשון שבגדודים האלה, גדוד קרקל, לחם כבר לפני 12 ו-15 שנה באזור הזה. כשאני הייתי אלוף פיקוד, אחת הבנות שלי הייתה חיילת לוחמת בגדוד הזה, וזה יכול להסביר את עמדתי על העניין בצורה הפשוטה והברורה ביותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר הביטחון יואב גלנט על התשובות. נעבור לשאילתה הבאה בסדר-היום, של חבר הכנסת אחמד טיבי לשר החינוך, בנושא ניסוח לקוי של בגרות הכימיה בעברית. אני מזמין את השר במשרד החינוך, השר חיים ביטון, בבקשה. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. << שאילתה >> 36. ניסוח לקוי של בגרות הכימיה בערבית << שאילתה >> << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד ממלא מקום יושב-ראש הכנסת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אל תנצל את התואר החדש עד תום. מכובדי השר ביטון, השר במשרד החינוך, נבחנים הלינו על תרגום לקוי ומוטעה וניסוח לא ברור ומסורבל של טופס בחינת הבגרות בכימיה שנערכה לאחרונה. ברצוני לשאול: 1. מדוע לא ייבחן הטופס והלקויות על ידי מערך פיקוח ומומחים לתרגום מקצועי בערבית? 2. מה הצעדים שינקוט משרדך לתיקון העוול שנגרם לתלמידים הנבחנים? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה, השר. << דובר >> השר הנוסף במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת טיבי, ראשית, אנחנו מדברים על מבחן בכימיה שנערך ב-30 במאי, ביום רביעי. המבחן הזה, שאלון 37381, תורגם לשפה הערבית, כמו מקצועות אחרים. בזמן הבחינה מתקיים חדר מצב שבו מקבלים תלונות. הגיעה שיחת טלפון שהסבה את תשומת ליבנו במשרד כי שני מונחים בבחינה תורגמו באופן שאינו ברור. מטה הבחינות הוציא הבהרה – במטה הבחינות יש מערכת מסודרת שמעבירה הודעות במערכת שנקראת "הודעות לבתי הספר", שמעבירה תגובה לכלל הנבחנים. ההודעה הראשונה נשלחה בשעה 13:35, שזה למעשה שעתיים לפני סיום הבחינה; הודעה שנייה נשלחה בשעה 14:35, שזה יותר משעה לפני סיום הבחינה. המשרד גם החליט להוסיף עוד 15 דקות למבחן, עקב שני המונחים שלא היו ברורים. אבהיר רק שזה זמן שהמורים והבוחנים הבהירו לנבחנים את אותם מונחים. יחד עם זאת, למרות ההודעה ותוספת הזמן, המשרד החליט, בגלל צוות בדיקה שמינינו, להנחות את מפקחות המקצוע בכימיה להקל את הבדיקה לתלמידים שענו על השאלות הספציפיות האלה, שיכול להיות שבגלל אותם מונחים לא ברורים שגו בתשובתם. השבוע נעשתה בדיקה בהשתתפות צוות מערכים של עברית-ערבית וכן המפקחת על הכימיה. עשו בדיקה, ואכן התקבלה החלטה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ששש, סיעות. << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> כנראה שהמבחן בכימיה לא מעניין את החברים. אחרי סימולציה שנעשתה עם חלק מהבחינות שנבדקו, החליטו להקל עוד במקומות שבהם התגלה במדגם שיש הצדקה להקלה הזאת. עד כאן לגבי המבחן הספציפי. לשאלתך השנייה – מה אנחנו מתכוונים לעשות לצורך זאת. קודם כול, יש היום מומחה בערבית, והוא זה שעושה את ההמרות מעברית לערבית בכלל המבחנים וגם בכימיה, והמשרד החליט להוסיף עוד מומחה. אוקיי, לשאלתך אם אין מומחים, אז יש מומחה אחד, והוסיפו עוד מומחה כדי שדבר כזה לא יקרה. כנראה שיש הצדקה למומחה נוסף בגלל קצב המבחנים. דבר שני, הוחלט גם – יש במקצועות אחרים, ביולוגיה ומדעי הסביבה, סוג של אחידות שנעשית – זו עבודה קצת שונה בנושא התרגום – אחידות במונחים בעברית ובערבית במבחנים. הוחלט שגם במקצוע הכימיה יהיה מילון מושגים בשלוש שפות – אנגלית, עברית וערבית ­– שיפורסם למורים בהקדם, ובסיום הבדיקות הנדרשות, המילון הזה ישמש אותנו גם לתרגום בחינות הבגרות בכימיה לשפה העברית, דבר שאמור לפתור את הבעיה הזאת בבסיסה. בהזדמנות זו אני גם רוצה להודות למנהל אגף הבחינות מר דוד גל, שעושה עבודה מדהימה, וגם במקרה הזה הוכח שנעשתה פה עבודה טובה, ויעשו גם הסקת מסקנות. תודה לך, חבר הכנסת טיבי, על העלאת הנושא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. שאלת המשך לחבר הכנסת טיבי. תספר לו שבמקרה ולא במקרה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> א. אני שותף למחמאות שלך למר דוד גל, אבל נעשות טעויות, כמו במקרה הזה – – – << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אנחנו בני אדם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בדיוק. טוב שיהיה פיצוי לתלמידים בשאלות הנגועות. והשאלה – האנשים המומחים לתרגום הם מתרגמים מקצועיים או מזדמנים? האדם הנוסף שאתם מביאים, האם גם הוא יהיה מקצועי? מה שהעיר היושב-ראש בוסו, שבדיוק היום, לפני שעה, דנו בוועדת הבריאות בנושא שילוט בשפה הערבית בבתי חולים והצורך במקצוע תרגום רפואי, כדי לשפר את היחס בין הצוות הרפואי לבין הפציינט ומקבל הטיפול. הערתי ליושב-ראש הוועדה שבכניסה לוועדת הילד, שם ישבנו, כתוב: הוועדה למען הילד, ובערבית התרגום הוא: א-לג'נה מן אג'ד אל-ולד. זה תרגום לא מדויק, לא נכון. צריך להיות: א-לג'נה מן אג'ד א-טפל. אני מבקש מאנשי הכנסת, מזכיר הכנסת – זה בעצם מנכ"ל הכנסת – לתקן את השלט בכניסה לוועדה לזכויות הילד לחוקוק א-טפל, הוועדה לחוקוק א-טפל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. לפני כן, השר, ביקשו שאלות נוספות. אם אתה רוצה, תרשום, כדי שתזכור מה השאלות. ראשון ביקש לשאול חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אדוני השר, קיבלתי פניות רבות מסטודנטים במכללת סמי שמעון על כך שהמכללה קבעה להם תאריך למבחן הסתברות וסטטיסטיקה ביום הראשון של החג שלנו, חג הקורבן. אני אשמח מאוד אם השר יוכל להתערב מול המל"ג על מנת לתקן את הנושא הזה ולקבוע תאריך אחר, שיכול להתאים לסטודנטים, וכמובן, להורות לכל האוניברסיטאות לא לקבוע מבחנים ביום הראשון של החג. החג הקרוב שלנו הוא ארבעה ימים. << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> זה ערב החג או בחג עצמו? << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> בחג עצמו, ביום הראשון של החג. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. חבר הכנסת נאור שירי ביקש שאלה נוספת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. רציתי לשאול – אתמול התפרסם שבכפר בדרום, אבו תלול, יש כ-1,300 ילדים שבמשך חודש וחצי פשוט לא מגיעים לבתי הספר, כולל גנים ובתי הספר. הסיבה שלא מגיעים אליהם זה שהייתה איזו תקלה במערכת החשמל. במשך חודש וחצי 1,300 תלמידים לא מגיעים לבתי ספר. זה לא שעושים להם שיעורים אינטרנטיים, זום – אני לא צריך לפרט על התשתית האינטרנטית עם הסיבים האופטיים המדהימים שיש בפזורה הבדואית, כי אין, אבל חודש וחצי תלמידים במדינת ישראל לא הולכים לבתי ספר. אני רוצה לומר לכם, אם זה היה קורה בירושלים, תל אביב, פתח תקווה, אני בטוח שלא היינו מנהלים את הדיון הזה עכשיו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. בבקשה, השר. << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> קודם כול אני אענה לחבר הכנסת טיבי. שאלת על אותם מומחים – אני יכול לומר לך שמדובר במומחי מקצוע. אני לא יכול לומר שהם גם מומחי תרגום, כי אני אגיד רק מה שמדויק ואני יודע, אבל אני אבדוק זאת. אני מאמין שהם מומחי מקצוע שיודעים ומומחים בשפה הערבית, אחרת מה העניין של התרגום? מדובר על תוספת של אחד. מה שבטוח זה שאני אבדוק זאת ובוודאי שהבא שיהיה, וחשוב שלא יהיו מזדמנים – אתה מציע לבדוק שלא יהיו מזדמנים, כי אז יכולות להיות תקלות. הנושא הזה ייבדק. לגבי מכללת סמי שמעון – זה נשמע לי קצת מוזר. לא סתם שאלתי אם זה בערב החג, כי גם אני התמודדתי עם מבחני בגרות שעשו לבנות חרדיות בערב ל"ג בעומר וניסינו לדון בנושא הזה. לצערי הרב, לא הצלחנו לפתור את הבעיה. לכן שאלתי אם זה ערב חג. אם זה בתוך החג, נראה לי שזה מוזר מאוד. אני כמובן אפנה למל"ג לבדוק, כי לא הגיוני שייעשה מבחן בחג. לנושא של כפר אבו תלול – אני משער לעצמי שמדובר בבדואים, אם אני לא טועה. הסיפור של הבדואים הוא סיפור עצוב, קשה מאוד, ובטיפול מעמיק של המשרד. אני רוצה לומר כאן על הבמה כי לא רק זו הבעיה. לצערי הרב יש שם גם בעיית הסעות קשה, שנפתרה לא מזמן אחרי עבודה קשה מאוד של המשרד; יש דברים מורכבים מאוד, כולל הרבה מאוד תלמידים שלא מגיעים ללימודים, הגם שיש חשמל באותו יום. הנושא מורכב מאוד. המשרד נותן לזה משקל כבד מאוד – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין חשמל – – – << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> על נושא החשמל צריך לשאול את שר האנרגיה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חודש וחצי התלמידים בבית. איפה זה נשמע? << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> זה לא נורמלי, זה לא הגיוני. אני מודה שלא שמעתי על זה, אבל יכול להיות שהשר קיש שמע על זה. אני לא שמעתי את זה. אתמול הייתי בישיבת מטה המשרד, ישבנו עם כל מטה המשרד בישיבת התארגנות לפתיחת שנת הלימודים, והבעיה הזאת לא עלתה, למרות שכן עלה הנושא של החברה הערבית – לבקשתם, שלא ייקרא המגזר הערבי אלא החברה הערבית – בעניין של תרגומים. לגבי ההתארגנות, יש הרבה מאפיינים שצריך לעשות, ועושים. אני אומר לך שבמקרה הספציפי הזה נלמד את הנושא, ואם הסיפור הוא באמת כפי שאתה מציג אותו, הוא חמור ביותר, וצריך לרדת לעומקם ושורשם של דברים ולפתור אותו. אני אומר לך שאם זה נכון, אני אפנה גם – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> לא אמרתי "אם זה נכון" בכוונה שאתה אומר דבר לא נכון. הכוונה היא שאם המאפיין הוא בגלל שאין חשמל, צריך לפנות למנכ"ל חברת החשמל מר שפיגלר, ולנוכח דבריך, אני מתכוון ללמוד את הדברים לעומק. לא ייתכן דבר כזה שילדים במדינת ישראל – לא משנה איפה הם גרים, הם עדיין גרים במדינת ישראל ושווי זכויות, ואנחנו חושבים שכולם שווי זכויות, אז צריך לדאוג לפתרון הבעיה. אני קצת מוריד את המינוח שאמרת, שאם זה היה – למרות שאני מצטרף לנושא, אני מכיר את העולם של ישראל השנייה והראשונה והשלישית והרביעית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> והחמישית. << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> כן, אפשר להמשיך הלאה. הם נמצאים איפשהו בשרשרת המזון במקום מאוד רע, לצערי הרב, ועלינו לפתור זאת. את כל השרשרת צריך לסדר, אבל בעיה כזאת, שאין חשמל חודש וחצי, היא בלתי הגיונית, ואני אומר במפורש שאני ארד לשורש העניין. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> דווקא התברר שחברת החשמל מקצוענים בניתוק חשמל. אני מקווה שהם יהיו מקצוענים גם בהחזרת חשמל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עזוב את האנרגיה. התלמידים בבית, משרד החינוך לא יודע איפה הם. << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אני לא חושב שמשרד החינוך לא יודע. קצת הגזמת עכשיו. חבר הכנסת נאור, אין דבר כזה שמשרד החינוך לא יודע שילד בבית, בגלל שיש מערכות שיודעות לבדוק על כל ילד אם הוא בבית, למה הוא בבית. ואם משרד החינוך יודע לפתור את זה – זה עוד דיון; אם משרד החינוך אמון על להחזיר חשמל – ודאי שלא. כמו שאתה אומר, כשאין חשמל, כנראה גם בבית אין חשמל, ואז גם אין אינטרנט, אז זו בעיה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, רק בבית הספר. אין בית ספר חודש וחצי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. תודה שהעלית. << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אני אלך לבחון את העניין. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר ודאי ייקח את זה ברצינות ויבדוק. תודה רבה לשר חיים ביטון. << הצח >> הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2727/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כך, חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעות חוק פרטיות לקריאה הטרומית. הצעה ראשונה היא הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. בבקשה. חברי הכנסת, מנהלות סיעות, תדאגו שיהיו המציעים הבאים באולם כבר עכשיו. אני חושב שהוצמדו להצעת החוק הזאת שישה חוקים, אז שהמציעים יהיו כאן, כי אם היא לא תנצל עשר דקות והיא תרד, אחר כך יתחיל – – – << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אין סיכוי, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני אומר, כולם צריכים להביא בחשבון. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה לך. אדוני השר, אדוני היושב-ראש, אתה יודע, לא נהוג להתחיל בתודות, אבל גם אני רוצה להתחיל בתודה. אז קודם כול תודה לך, אדוני שר השיכון, ולצוות שלך, למוטי בבצ'יק, על העשייה ועל העבודה החשובה מאוד לצורך העברת החוק הזה. כמה שזה חשוב. אני יודעת שאתה שר עם רגישות חברתית, ולכן אני מודה לך. לידידי, רעי היקר שר המשפטים יריב לוין – יריב לוין יכול היה להעביר רק את החוק שלי, כביכול את הנישה שלנו, אבל שימו לב לתפיסה שלו – התפיסה שלו היא שאין אופוזיציה וקואליציה כשמדובר במדינת ישראל; אין מצב כזה שיש איפה ואיפה. החוק החברתי הזה היה כל כך חשוב ליריב לוין, שהוא נתן לזה קדימות מכל החוקים האחרים שיש לי, והוא העביר את זה למרות כל הקשיים, וגם אם היה פה ושם קושי, הוא דאג שאני אדע את זה ושאנחנו נטפל בזה. אני כל כך מודה לך. אין שר בישראל – אמיתי אני אומרת – כשר המשפטים שלנו יריב לוין. ושר האוצר, נאמר עליו – מה לא נאמר עליו? שנקפל אותו ונפגע בו, כל מיני כותרות בעיתונות. אני אומרת חד-משמעית שברגע ששר האוצר שמע על חשיבות החוק הזה, הוא אישר את זה. ולכן אני מודה לשר בצלאל סמוטריץ' יחד עם הצוות שלו, עומר ושאר הצוותים שלו. לחבריי חברי הכנסת, שבאים באמת מהאופוזיציה ומהקואליציה, בראשם חבר הכנסת אלי רביבו, חבר סיעתי, שהעלה את הנושא הזה ואת החוק הזה – כמה הוא היה חשוב לו. חבר הכנסת ינון אזולאי, כל הכבוד לך. אני יודעת כמה אתה רגיש לכל הנושא החברתי, יחד עם חבר הכנסת יונתן מישרקי, שהצטרף אלינו בקריאה הראשונה. אני רוצה להודות לכם. אתם תמיד מדברים על השקופים, ופה אנחנו מבצעים את העבודה בשביל השקופים. לחברת הכנסת נעמה לזימי ממפלגת העבודה, תודה רבה על הנושאים החשובים שאת מעלה פעם אחר פעם. חבר הכנסת מיכאל ביטון, האיש היקר, האיש והאגדה, אני יודעת כמה אתה מחובר לשטח. תודה לך על הבאת החוק הזה. חברי אופיר כץ, יושב-ראש סיעת הליכוד ויושב-ראש הקואליציה, כמה עבודה אתה עושה, כמה אנרגיות יש לך, כמה אתה רגיש, כמה חשוב לך כל חוק וחוק, כמה אתה מנהל אותנו בצורה הכי אלגנטית שיכולה להיות. עליך נאמר: קצין וג'נטלמן. לצידך יש את הלביאות שלנו – את עליזה, את דניאל, את אוראל. עליזה לא רק צועקת, גם לעליזה יש לב חם. לולא הקריאות שלה מדי פעם, מה אנחנו? כלום ושום דבר. אז תודה באמת לכל הצוות הזה. והכי הכי חשוב – תודה לבורא עולם. זו ההזדמנות להגיד מזמור לתודה: "מזמור לתודה הריעו לה' כל הארץ. עבדו את ה' בשמחה באו לפניו ברננה. דעו כי ה' הוא אלהים. הוא עשנו, ולו אנחנו עמו וצאן מרעיתו". אז אני מודה באמת שהגענו לזמן הזה, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. השנה 1962, 16 באוגוסט 1962. על האונייה נמצא רפאל פרץ ואשתו ז'וזט, שני ילדיו ושתי סבתות. הם מגיעים לארץ ישראל מלאי אחווה ציונית. מקבל אותם שליח הסוכנות היהודית ומגיש להם מסמך שמספרו 187954 ובו כתוב: שלוש חבילות של שתי נפשות סוג ב', שלוש חתימות סך הכול. מדובר באבא שלי ובאימא שלי. הם מגיעים, אנשים סוג ב', ומשכנים אותם במעברה. אבי, זיכרונו לברכה, עובד בשדה התעופה בשירות התעופה, מתדלק מטוסים, לאט-לאט עלה בדרגות, ואחר כך מעבירים אותו לשיכונים ברחוב החשמונאים 8/28, שיכונים שבהם משכנים את מי שהיה במעברות בלוד, העיר לוד, מעברת לוד. משם הוא עובר לרחוב החשמונאים, לדירות עמידר. הדירה הזאת נתנה לו הרבה הרבה אושר, הדירה הזאת סיפקה לו קורת גג, הדירה הזאת החזירה לו את הגאווה שלו, ולאט-לאט, כעבור כמה שנים, הוא רכש אותה, וכשהוא רכש אותה, לא היה מאושר ממנו. הוא כינס אותנו ואמר לנו: יש לנו נכס במדינת ישראל. יש לנו נכס. מפה אנחנו נתקדם. ולמרות שלא היה כל כך קל והיה מאוד מאוד קשה מבחינה כלכלית – אבל המקפצה הזאת של הדירה הזאת נתנה לו אחר כך לעבור לדירה רחבה יותר, ושם גדלנו חמישה ילדים, חמשת הילדים שירה, קטי, מלכה, מאיה ודוד, שגדלו והפכו לאנשים מאוד מאוד רציניים, בעלי תפקידים חשובים מאוד, אם זה בתחום החינוך, הנדסה, בתחום המכר, בתחום הרפואה. אלו האנשים, אלו האחים שלי שיצאו מאותה דירת עמידר ברחוב החשמונאים 8/28. זו אחריות אישית שלנו כשליחי ציבור לדאוג שכל האפשרויות האלה יעמדו, אותן זכויות לאותן שכבות במדינה, בדגש על השכונות החלשות – להקנות להן את הזכות ההומניטרית הבסיסית לבית בישראל. מה לא אמרו על יוקר המחיה. מה לא אמרו ואיזה רעיונות לא הגו כדי שדירה תהיה בהישג ידם של האנשים. אבל ברגע שהאנשים האלה יכלו לקבל את זה – אם זה דיור למשתכן, אם זה דירה בהנחה, יש גם דירות של הדיור הציבורי שמסייעות לאותה אוכלוסייה – אף אחד לא נותן מתנות חינם, אלא מעודד אחריות אישית לצבירת הון לרכישת בית, ומהווה עוגן חשוב שמאפשר רכישת דירה בפועל, בזכות. התפיסה של חסד והתלות הממושכת במדינה משתנה לתפיסה אחרת, של אחריות וזכות אשר מובילות בסופו של דבר לעצמאות כלכלית, לתקווה עצומה לאותן משפחות. על החוק הזה למדתי מאישה מקסימה בקריית שמונה. קוראים לה אורנה פרץ. אורנה פרץ באה ואמרה לי: קטי, תדאגי לאותם אנשים שקופים. לי יש דעה כלכלית שאומרת: כמה שיותר הפרטות, אבל לאותם אנשים שמבקשים לרכוש את הדירה הזאת שלהם, אין מעשה יותר אצילי מזה, כי מזה רק תהיה להם קפיצה. ללא ספק זה צעד חברתי חשוב וראוי, שמאפשר לאותם דיירים לשפר את המצב הכלכלי שלהם, ולא רק ברמה כזאת של: הינה יש להם דירה, אלא ברמת הפרט וברמת הכלל, שמאפשר פתרון למצוקת הדיור בישראל. לכן אני מציעה שנתקן את הסעיף הזה בחוק ונאריך את התוקף שלו לעשר שנים נוספות, כדי לתת לאותן משפחות יציבות ובעיקר תקווה. אני בטוחה כי החוק יקל על משפחות רבות בנשיאת עול הנטל הכלכלי וההתמודדות עם יוקר המחיה. הרי אין ערוץ במדינת ישראל, אין אדם במדינת ישראל שלא מדבר על יוקר המחיה. זאת תשובה ליוקר המחיה – זאת תשובה ליוקר המחיה כי אותם אנשים לעולם לא יצליחו להשיג לא בית בישראל, לא קורת גג. אם אנחנו ניתן להם את התקווה הזו, זה יגרום לכך שהם יוכלו לרכוש נכס ולקדם את עצמם כלכלית. יש סיבה לכך שהחוק הזה חשוב ושהוא בקשת הרחבה, גם אופוזיציה וגם קואליציה. שימו לב לחוק הזה, כמה חברי כנסת הצטרפו אליו, אותם חברי כנסת שיודעים שאין פה עניין של ימין ושמאל, אין פה עניין של אופוזיציה וקואליציה, יש עניין של אחדות ויש עניין של לגרום לכך שאותן משפחות יקבלו את מה שמגיע להן. אז לכן יש סיבה שהחוק הוא חשוב והוא ממשיך להיות רלוונטי כל כך הרבה זמן. חשוב לי שהוא יעבור גם הפעם הזו. אני, קטי לבית משפחת פרץ, הגשימה את החלום הזה והייתה לה קורת גג. אני בטוחה שיש עוד הרבה ילדים במדינת ישראל שנושאים את עיניהם אלינו ואומרים: נבחרי הציבור, זו העת להוכיח, זו העת לתת לנו את התקווה. כמו שאני קיבלתי תקווה, ככה אני רוצה שאותם ילדים יקבלו תקווה, והפעם יותר מתמיד, כי לכל משפחה במדינת ישראל יש זכות לקבל בית. זו הזכות המלאה להגיע לבית באמצעות החוק הזה. אני חוזרת ואומרת: תודה לך, הרב גולדקנופ, תודה לך על כל מה שעשית למען החוק הזה. תודה לך, שר המשפטים יריב לוין. תודה לך, השר סמוטריץ', על הרצון הטוב. אלי, לא היית כאן בתחילת הנאום שלי, אבל הודיתי לך ואמרתי שעשית לילות כימים, עבדת קשה מאוד על החוק הזה. אתם יודעים, אומרים: "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". זה הזמן. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת קטי קטרין שטרית. << הצח >> הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/1007/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ינון אזולאי) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> להצעת החוק הזו הוצמדו שתי הצעות חוק, הראשונה של חבר הכנסת ינון אזולאי, ולאחר מכן – של חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי, שינמק חבר הכנסת אברהם בצלאל. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, האמת, זה יום מרגש, יום מרגש שאנחנו נמצאים פה בתמימות דעים בשביל החלשים, שאנחנו עושים את השליחות שלנו. קטי, קטי שטרית, חברת הכנסת קטי שטרית; אולי אם היושב-ראש יקרא לה היא תשמע יותר טוב. אני אומר, זה יום מרגש לכולנו, לכל הבית הזה – יום של שפיות, יום של הבנה שאנחנו עושים את השליחות האמיתית בשביל אותם חלשים ששלחו את כולנו לבית הזה. הסברת על החוק ולכן אין לי הרבה מה להוסיף על החוק. המציאות זה החוק, זו ההצבעה, זה הכול. כי אם רק נצא לשכונות ונראה את אותם חלשים, נראה את החלשים האלה, שמה הם? משפחות קשות-יום, שגם ככה המצב לא שפר עליהם, המצב הכלכלי. כמה משפחות מגדלות ילדים עם מוגבלויות במקומות האלה, עד כמה זה קשה להם; כמה משפחות ברוכות ילדים שנאלצו ומקבלות שתי דירות, וגם זה לא בטוח שתמיד מספיק להן. אגב, אדוני השר, גם עכשיו יש כאלה שלוקחים להם. למשל, אני מטפל במקרים של אלמנות שהילדים שלהן גדלו והם מעל גיל 18 ועכשיו רוצים לפנות אותן, כי הוא מעל גיל 18, אבל הילד ממשיך להיות אצלן. אתה יודע בדיוק שבעצם אנחנו לא זורקים את הילדים מהבית. הילדים, כשהם גדלים, הצרכים שלהם יותר גדולים. גם לזה צריך להביא את הפתרון. אמרו גורמי המקצוע שיש כאלה שעושים על זה סיבוב ומתעשרים מזה. כמה כאלה מתעשרים מזה? הרי לא כל מי שיש לו דירה מתעשר מזה. יש כרגע בקופת המדינה 2 מיליארד שקלים בעבור דירות שנמכרו ושעדיין לא מומשו בכלל. אני מסתכל עליו ואני אומר: למה אנחנו צריכים בכלל לתרץ? זה בעצם לתת לעני, לתת לחלש, לסייע לו במה שכולנו מחויבים. אני יודע שהאוזן שלך קשבת ואני יודע שלכן גם הסכמת, אדוני השר, שנעביר את זה. אני לא יודע לכמה שנים, לא לכמה שנים – זה בטוח עוד יבוא לדיונים – אבל עצם ההסכמה בעניין הזה זה אומר: אנחנו שומעים את החלש. ראיתי איפשהו, קראתי, שחבר הכנסת רן כהן – שהוא בעצם יזם אז את החוק, והחוק הזה החזיק שנים רבות – סיפר שהוא הגיע למשפחה באופקים, ואב המשפחה הוציא אותו והראה לו אופניים קשורים, אופניים ישנים קשורים לגדר. הוא אומר לו: אתה יודע מה זה האופניים האלה? זה הדבר שחשבתי שיישאר לי להוריש לילדים שלי, אבל בזכותך, יש לי דירה. כבוד השר, בעזרת השם, בזכותך יהיה להרבה משפחות מה להוריש לילדים שלהם – תהיה להם קורת גג, ולא יצטרכו ליפול ממקום למקום, מדירה לדירה, ולשלם שכירויות. אני רוצה להגיד, אנחנו כתנועת ש"ס – אני כבר מסיים, אדוני היושב-ראש – ש"ס חרתה על דגלה עוד מהרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה, היא קמה – איך אמרת? לשקופים ולחלשים. אני רוצה להודות ליושב-ראש התנועה הרב אריה דרעי, שעשה את כל המאמצים כדי שהחוק הזה יעבור. אני רוצה להודות כמובן לחברת הכנסת נעמה לזימי, שלא הרפתה וגם הייתה מוכנה לשמוע. היא אמרה: אני לא צריכה שהחוק הזה ייפול, והמתינה איתו. קטי שטרית, חברת הכנסת קטי שטרית, הלב שלך חלש. מה פירוש חלש? כי כל החלשים אצלו, אבל הוא חזק. כל הכבוד. אלי רביבו, רכז הקואליציה בוועדת כספים, גם בלי להגיד את זה, אתה, אלי רביבו, אתה עוצמה. תודה רבה לך. יוני, אתה, יש לך הצעת חוק שלא הספקת. בעזרת השם בקריאה ראשונה תצמיד אותה. וכמובן לשר – אדוני השר, תודה רבה לך, השר גולדקנופ, שר השיכון. תודה רבה לך על ההקשבה, עם כל הקושי של הגורמים המקצועיים, ושעשית את זה. תודה רבה לשר האוצר. עם כל הקושי, הוא עושה את זה, ולא מתוך התקפלות אלא מתוך חוזקה ועוצמה למען החלשים; וגם שר המשפטים, כמובן, יריב לוין, שתמיד נענה ושומע. דע לך, אדוני השר, יש פה אחד שמסתובב, לא תמיד רואים אותו, וקוראים לו אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה. הוא מנווט פה את הקואליציה בצורה טובה, מביא – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בנועם. קצין וג'נטלמן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אל תגידי לי גם מה להגיד. אני רוצה לדבר על אופיר כץ. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני לא יכולה להתאפק. כשמדובר באופיר כץ אני לא יכולה להתאפק. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אל תגידי לי בנועם, לא בנועם. יכול להיות שהוא שקט, אבל לא בדיוק בנועם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אופיר יכול לפרוש בשיא. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל הוא מצליח לאחד בבית הזה, והדברים האלה שמאחדים בינינו – זאת תעודת הכבוד שלנו כחברי כנסת, זאת תעודת הכבוד של הבית הזה. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3016/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> להצעת החוק הזו הוצמדה הצעת חוק נוספת, הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), של חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי. ינמק את ההצעה חבר הכנסת אברהם בצלאל. שלוש דקות לרשותך. לאחר מכן – הצעת החוק של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, שלא הוצמדה והיא נפרדת. השר ישיב במשולב על כל ההצעות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא על ההצעה שלי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> גם שלך. שלך כבר נומקה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כן, אבל אני לא מסכימה לזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רק מהצד. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השרים הנכבדים, שר השיכון, שר המשפטים, חבריי חברי הכנסת, כשאנו מדברים על הדיור הציבורי, חשוב לזכור כי אנו עוסקים באוכלוסייה החלשה של מדינת ישראל, וליתר דיוק האוכלוסייה המוחלשת, האוכלוסייה השקופה. בשנה האחרונה פורסמו כמה דוחות על התנהלות המדינה בכל הקשור לדיור הציבורי. מי שמכיר את הציבור חסר האמצעים לא צריך את הנתונים ואת המסמכים האלה. אני מכיר שנים רבות. אנחנו קשורים ליושב-ראש התנועה שלנו הרב אריה דרעי, מכירים את הציבור שנזקק לחסדי המדינה. הייתי שם, איתם ולצידם. לאורך כל תחנות חייו של היושב-ראש שלנו, הרב אריה דרעי, הוא תבע מכל נציגי ש"ס בממשלה, בכנסת, ברשויות המקומיות, בהסתדרות ובכל מקום להעמיד בראש סדר העדיפויות את מה שנקרא אצלנו "לשכה לפניות הציבור". חלק מהמערך הזה – הפניות שמגיעות אלינו כמעט כל יום בנושא הדיור הציבורי בכל הלשכות שלנו, גם בהיותנו היום במשכן הכנסת, גם בהיותי בתפקידי הקודם כסגן ראש עיריית ירושלים. לצערנו הרב, הדבר הזה נמצא, נושם ובועט, וחייבים לפתור אותו. הדיור הציבורי הוא אחד המכשירים החשובים לצמצום ממדי העוני בישראל. מכירת דירות ציבוריות במחיר מסובסד, תוך חידוש מלאי הדירות הציבוריות, היא צעד חשוב ונחוץ, שיאפשר לדיירים לשפר את מצבם ויסייע לפתור את מצוקת הדיור של משפחות רבות. חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק הדיור הציבורי שמונחת בפנינו היום היא צעד חברתי חשוב שמשנה את חייהם של המוני דיירי הדיור הציבורי שהסטטוס שלהם ישתנה ממצב של חוסר ותלות ממושכת במדינה למצב של עצמאות כלכלית. קידום הצעת החוק מצטרף לשורה ארוכה של צעדים חברתיים שנוקטת הממשלה – וכמובן תנועת ש"ס, התנועה החברתית שלנו – בעידודו ובדחיפתו של יושב-ראש התנועה שלנו, הרב אריה דרעי. אפשר למנות בהם את רפורמת הנפקת הדרכונים שיזם הרב אריה דרעי, יושב-ראש התנועה, עוד בהיותו שר הפנים – מצוקה שנוגעת לכולם. זו רפורמה שתצמצם משמעותית את התורים בלשכות משרד הפנים; השתתפות המדינה בתשלום הפרמיה של נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה, שעלתה ל-50% – מהלך שקודם על ידי שיתוף פעולה של שר הביטחון יואב גלנט ויושב-ראש ועדת העבודה והרווחה חבר הכנסת ישראל אייכלר; הגדלת המענק לחימום לאוכלוסיות הקשישים בהובלתו של שר העבודה, ידידי הרב יואב בן צור; רפורמה למאבק ולטיפול ביוקר המחיה שהובאה לאישור הכנסת כחלק מחוק ההסדרים; תוכניות חינוך חינם מגיל אפס עד שלוש; הטבות משמעותיות לציבור הנכים כפי שהובאו במסגרת חוק ההסדרים על ידי ידידי שר העבודה הרב יואב בן צור, שנדונות בימים אלה בוועדת העבודה והרווחה; כמובן הקמת הרשות למאבק בעוני ליצירת תמריצים שיוציאו משפחות ממעגל העוני. כל הדברים האלה הם חלק מהדברים שהממשלה המיוחדת הזאת עושה למען צמצום הפערים, למען המחיה ובאמת כדי להוריד את יוקר המחיה פה, במדינה הזאת. אדוני היושב-ראש, ברצוני להודות ליוזמי החוק וכמובן ליושב-ראש התנועה שלנו, שעשה הכול כדי להביא את החוק הזה לפה, ולכל חבריי חברי הכנסת, גם מימין וגם משמאל, שהצטרפו להצעה החשובה הזאת. אני מקווה שנמשיך לעשות עוד למען תושבי מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אברהם בצלאל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אנחנו לא עושים הצבעה עכשיו. ההצבעה היא לאחר מכן על שלושת החוקים. << הצח >> הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1395/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), מס' 1395, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, צריך כנסת שלמה ומדינה שלמה כדי לתת קורת גג למשפחה אחת, לאדם אחד. צריך רצון טוב וחיבור למוסר היהודי – "ועניים מרודים תביא בית, כי תראה עָרֹם וכסיתו". היום אנחנו מתחילים בתיקון, ואנחנו שמחים שנביא את זה לקריאה ראשונה, אבל המבחן שלנו הוא שזה יעבור מהר בקריאה שלישית, כי אנשים מחכים לקנות את הבית שהם שילמו עליו שכירות עשרות שנים. אבל יש גם הכרת הטוב בימים האלה. שר השיכון, שנעתר וקיבל להוביל את חידוש חוק המכר – אני רוצה לברך אותך, שר השיכון. אני רוצה לברך את מגישי הצעת החוק יחד איתי ואת המצטרפים, היוזמים והמצמידים, נעמה לזימי, ינון אזולאי, קטי שטרית, אלי רביבו. אני רוצה להודות למנכ"ל משרד השיכון, שהוביל את הפתרון, לפורום הדיור הציבורי ולאחד יחיד ומיוחד, רן כהן, חבר הכנסת לשעבר, שהבין את הצדק שנדרש בהענקת דיור ציבורי למי שאין לו קורת גג. אבל מהיכן אנחנו באים? קטי? שלי. קטי, עכשיו את מקשיבה לי. מהיכן אנחנו באים, כל אחד מאיתנו? אנחנו הבנים והנכדים של דיירי הדיור הציבורי. כל אחד באולם הזה שישכח מאיפה הוא בא, אין לו תקומה מוסרית. ראיתי גם את השר גלנט קודם. אפילו השר גלנט, שלא נדמה לנו, גם הוא היה בדיור ציבורי – לדעתי השר גלנט – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שר הביטחון, שואלים אותך. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שר הביטחון, היית בדיור ציבורי ביפו בדירה שמחולקת לשניים, נכון? יש דבר כזה? << קריאה >> שר הביטחון יואב גלנט: << קריאה >> צריך להשיב – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז תענה. השר גלנט, גם כשר שיכון, הבין את הנושא של דיור ציבורי ושם המון כסף לשיפוץ והמון שותפויות לפאנלים סולריים ותחזוקה ולרכש ורעיונות חדשים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הוא עזר. גלנט עזר. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> גלנט עשה המון בדבר הזה, לחדש את היחס לדיור הציבורי ולשיקום שכונות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני בעד. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל כל דיירי הבית הזה שהם הבנים, הנכדים והנכדות של הדיור הציבורי, צריכים לשמור על הדיור הציבורי. מה שנעשה היום זה רק קריאה ראשונה לחוק המכר, אבל לא סיימנו את העבודה. צריכים להביא את חוק המכר לקריאה שלישית, וצריכים להרחיב את הדיור הציבורי בישראל, שהולך ודועך ונעלם. תכף נגיד מילה על זה. אימא שלי, עליה השלום, ואבא שלי גרו במעברה שנתיים, והלכו לבלוק של עמידר, לדירה של 50 מ"ר. תשעה ילדים וסבא עם זוג הורים חיכו 15 שנה כדי לעבור לבית גדול יותר, עברו לבית הזה, שכרו אותו 20 שנה, וקנו אותו מעמידר. אנחנו היינו תשעה ילדים, איבדנו אח בצבא. חמישה ילדים יכולים היו לקנות בית לעצמם בכוחות עצמם, ושלושה ילדים – הבית של סבא וסבתא שנרכש בדיור הציבורי הוא הביטחונות לאפשרות שיהיה להם הון ראשוני צנוע לקנות את הבית העתידי. המחקרים מראים ש-40% מרוכשי הדיור הציבורי יצאו מתלות ברווחה. ההוצאה הכי גדולה של משפחה בישראל היא על משכנתה או על שכירות דירה. ברגע שלאדם יש פתרון לנושא הזה, עולם שלם נפתח בפניו. הצוות שלי ואני דיברנו עם סיגלית, אם חד-הורית עיוורת שגרה בדיור הציבורי. היא יצרה איתנו קשר והיא שואלת: מתי אני אזכה לוודאות לקנות את הדירה שלי בדיור הציבורי? אנחנו עובדים למען סיגלית, האם החד-הורית העיוורת. אנחנו עובדים היום למען אלפי אנשים שממתינים לקנות את הבית אחרי ששילמו טבין ותקילין 30 ו-40 שנה שכר דירה בנאמנות למדינה. זה תיקון העוול. עכשיו האוצר דואג, בצדק – זו דאגה צודקת – והוא אומר: אם נמכור את הדירות, מה יהיה לנו לתת? אבל זה אותו אוצר שביטל השנה את התקציב התוספתי לרכש דירות נוספות. רק בתקציב הקודם הייתה הכנסה ממכירות והייתה תוספת תקציבית של הממשלה לרכוש עוד בתים. הממשלה יודעת לעשות מחיר מופחת, מחיר מטרה, מחיר למשתכן, אבל היא מקצה 2.5 מיליון שקל לקנות דירה. למה? שתקנה את הדירות של הדיור הציבורי במסלולים שהיא בנתה, במחיר מופחת, ב-1.5 מיליון, במחיר מטרה, ולא במסלול פרטי. זה פתרון שמוזיל ויוצר יותר דירות. האוצר דואג שהמאגר נגמר – אנחנו רוצים לעבוד עם האוצר. השר, אם יש לך שליחות אחת זה להיות חדשני ויצירתי איך לחדש את עתיד הדיור הציבורי. יש לך נקודות אחיזה – חברת עמיגור עשתה עבור משרד השיכון פטנט אדיר. היא באה ואמרה: כמה אתם משלמים שכירות על דיור מוגן? x כסף? תנו לי לבנות בניין. תתחייבו בפניי שאני אקבל את השכירות הזאת, ואני אבנה לכם בניין. הם בונים מגדל מפואר לדיור ציבורי, לדיור מוגן. אנחנו צריכים לקחת את 2 המיליארדים סיוע לשכר דירה, ובכל שנה להזיז משם 200 מיליון ל-BOT, לחברות. תבנו לנו – נשלם לכם בדירוג, או תבנו לנו – נשכור מכם ל-25 שנה, אבל עדיף BOT, כי אתה מקבל את הבעלות על הנכס. יש פה כסף ממשלתי גדול, 2 מיליארד שקל לשכירות. למה המדינה צריכה לשלם שכירות 2 מיליארד, ולאיש ששוכר אין כוח מיקוח מול המשכיר? המשכיר יודע שהוא מהרווחה, אז הוא מוסיף לו כסף, אבל זה לא עוזר לו הרבה. השכירות היא רק 2,000 שקל ושכר הדירה 4,000 ו-5,000. אם נותנים את ה-2,000 שקל האלה לקבלן – קח מאיתנו 2,000 שקל ל-25 שנה – זאת משכנתה. הוא יספק לנו בית במחיר טוב, ואם אנחנו רוצים BOT, נבנה את זה בעצמנו. אני אומר לך, השר, שיש פה הזדמנות, אם האוצר רק ייפתח לרעיונות, עם הכסף הקיים, עם הכסף הקיים – עם ה-2 מיליארד שיושבים בקופה. לא לקנות מאנשים פרטיים; לקנות במחיר מופחת, במחיר מטרה, לקנות במחיר למשתכן, בזול יותר, להסב את זה לשכירות ארוכת טווח, להביא BOT. כל העולם נותן דיור ציבורי, איפה שיש שוק חופשי, איפה שאומרים שיש קפיטליזם – בארצות הברית, באנגליה, בשבדיה, בדנמרק. אצלנו 2% מהדיור הוא דיור ציבורי – בעולם זה 10%, 20%, 30%, עם תחזוקה טובה. מה שהיום אנחנו זורעים זה את הרצון הטוב של הממשלה להתייחס ברצינות לדיור הציבורי. צריכים להשלים את חוק המכר ולהביא אותו לקריאה שלישית במושב הזה, לגמור את זה. סיעור מוחות איך להגדיל את מאגר הדיור הציבורי לדורות הבאים – זאת חובתנו לעשות. בלי הגדלת המאגר, אנשים ימתינו בתור; בלי הגדלת המאגר, בו בזמן שמכרנו דירות, הרגנו את עתיד הדיור הציבורי בישראל. המצב הזה לא יכול להתקיים. תמצאו אותנו באופוזיציה שותפים שלכם, תומכים שלכם. הייתה פה הידברות, נעמה עשתה את הדיונים איתכם, אנחנו היינו פה, דחפנו את זה בוועדות שלנו. בואו נברך על המוגמר. ואני מבקש ממך, השר – זו הבקשה האישית שלי – שתבנה צוות. אני לא יודע לאן אנחנו לוקחים את החוק הזה, לאיזו ועדה; אפשר כספים, אפשר כלכלה, מה שרוצים, פנים – לאיפה שצריך, לעשות דיון מהיר ולהביא את זה במושב הזה לקריאה שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ויקוים בנו הכתוב: "פָרֹס לרעב לחמך, ועניים מרודים תביא בית". זה מה שיקוים בנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. << הצח >> הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף והוספת תבחינים לרכישת הדירה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3039/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> להצעת חוק זו הוצמדה הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה). חבר הכנסת אליהו רביבו, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. לאחר מכן השר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, עולים לבמה המכובדת הזו חברי כנסת רבים וטובים וחרוצים, מציגים את הצעות החוק הפרטיות שלהם ומסבירים לנו עד כמה הצעות החוק הללו מועילות וחשובות לציבור. רבותיי, הצעת החוק שאני מעלה כעת היא לא רק מועילה וחשובה, היא קריטית והכרחית. בעבור זכאי הדיור הציבורי בישראל, שהם אנשים מהמוחלשים ביותר בחברה הישראלית – לצערי הם לא מעטים בכלל ואף רבים הם – אם לא נאריך, למעשה נחדש, את תוקפו של חוק הדיור הציבורי, שפג בפברואר השנה, שאפשר להם לרכוש בהנחה משמעותית מאוד את הדירות שהם מתגוררים בהן זה שנים רבות ואף עשרות שנים, כפי שאמר וציין חברי הטוב מיכאל ביטון, אין לאנשים הללו שום סיכוי בעולם, אדוני היושב-ראש, להיות אי פעם בעלי דירה. פשוט אין סיכוי. עד 1998 לא היה להם סיכוי לרכוש, כשחוק הדיור הציבורי המקורי נחקק, ועל אחת כמה וכמה אין להם שום סיכוי לעשות זאת כיום, לאחר זינוק מטורף של מחירי הדיור בישראל, זינוק של מאות אחוזים בשנים האחרונות, אדוני השר. מה התוצאה של זה? הנצחה ואף העמקה של הפערים החברתיים. אנחנו גורמים בכך לאותם אנשים לטבוע עוד יותר בעוני הממאיר. עם כל הצניעות, אני יכול להעיד שכבר בזמן אמת התרעתי בפני כל הגורמים הרלוונטיים על החומרה הרבה בפקיעת תוקפו של חוק הדיור הציבורי – מי כמוך יודע, אדוני השר – מייד עם כינונה של הממשלה. ניהלתי על כך דיונים מול שר השיכון, כבוד הרב גולדקנופ, ומול גורמים מקצועיים. למען ההגינות, צריך לומר שאותם גורמים מקצועיים וכבוד השר שמולם פעלתי אכן הביעו חששות מפני החצנות שליליות שיכולות להיות תוצאה של ההארכה המחודשת של החוק. שמעתי ורשמתי ועיבדתי את החששות הללו. לכן, הצעת החוק שאני מציג כעת בפניכם – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – היא תוצר של איזון – איזון בין הצורך לנטרל החצנות שליליות שיכולות לנבוע מחוק של דיור ציבורי בימינו לבין הצורך שכמעט אין עליו עוררין לסייע כלכלית לאנשים הכי מוחלשים בחברה הישראלית ולפעול למען צמצום פערים, לא בדיבורים בעלמא – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לסיים, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אלא הלכה למעשה. אתה יודע, בטעות אני קיבלתי הצמדה. זה אמור להיות חוק שהייתי אמור לקבל עליו עשר דקות, אז אני מקזז. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה נמצא כבר ארבע דקות. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מקצר, אדוני היושב-ראש. משכך, מוצע כאן כי יוארך בשלוש שנים נוספות תוקף האפשרות לרכישת הדירה. מצד שני, על מנת למנוע את תופעת המאכערים שמנצלים באופן ציני את המצוקות של החלשים, תוך כדי שהם מרוויחים על חשבון המדינה, זמן המגורים הנדרש בדירה לא יהיה חמש שנים אלא עשר שנים. יתרה מזו, מי שירכוש את הדירה בהתאם לחוק, לא יוכל למכור אותה במשך עשר שנים מיום הקנייה. אני מודה לראש הממשלה נתניהו, שמינה אותי בשם סיעת הליכוד להוביל את התיקון באופן מרוכך, כך שיפעל למען החלשים אך ימנע נזקים אפשריים של מאכערים. אני מודה לחברי מיכאל ביטון ולחברתי חברת הכנסת נעמה לזימי מהאופוזיציה – הוכחתם שניתן להיות אופוזיציה עניינית מדי פעם – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו תמיד. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> כמובן. – – וכמובן לחברי ינון אזולאי ולחברתי הטובה קטי שטרית, שהנושא זורם בעורקיה עוד הרבה הרבה לפני שהיא חברת כנסת. אלמלא המעורבות שלה, לא יכולנו באמת מאחורי הקלעים למצוא פתרון יצירתי. זהו אחד החוקים הראשונים – אני מסיים, אדוני היושב-ראש – שקידמתי מייד עם כינון הממשלה, והדיונים שניהלתי מול משרד השיכון הובילו להסכמה גורפת בוועדת השרים להמשיך בהליכי החקיקה בנדון. לסיכום, חבריי, אני מבקש מכם כי תתמכו בהצעת החוק הצודקת, שתאפשר עשיית צדק עם אותן אוכלוסיות, שמגיע להן שנעזור להן לצמצם פערים מול האוכלוסיות החזקות יותר תוך כדי שמירה על אינטרס המדינה לסייע רק למי שבאמת זקוק לכך, אבל באמת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. הינה, בא לכאן לשמוע אותך מר יהודה אבידן, ככה בפועל במליאה, אורח לכבודך. אבל המלצה – הרי חברי הכנסת מציגים תודות ב-70% מהזמן שצריכים להציג את הדוח. ישיב במשולב לכולם השר יצחק גולדקנופ, שר הבינוי והשיכון. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא. אחרי תשובת השר ביקשו להתנגד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ביקש להתנגד? חבר הכנסת עטאונה, נרשמת להתנגד? << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא נרשמת להתנגד. עכשיו אתה אומר. חבר הכנסת אלהואשלה, לא נרשמת להתנגד. צריך להירשם. עכשיו אתה אומר. אוקיי, בסדר, אני ארשום אותך. לאחר תשובת השר. בבקשה, השר. << דובר >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, השרים – אם עדיין נמצאים פה; השר גלנט יושב בצד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר גלנט פה, השר לוין. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> חברים יקרים ונכבדים, אני מתרגש מהרגע הזה שבו אני רואה חזית אחידה – "איש את רעהו יעזֹרו, ולאחיו יאמר חזק". עומדת פה כנסת ישראל וחושבת איך אנחנו יכולים לעזור לאחינו היקרים. אני רק צריך לשלוח כמה עקיצות. שמעתי את קטי שטרית, שכל כך דואגת, ואת פרקי החיים שלה היא גוללה כאן; רק את פרק החיים שהיא הייתה בעיריית בית שמש היא לא גוללה כאן, ושם לא היית אדיבה כל כך לתת לכולם כיתות לימוד. יכול להיות שלא היו לך מספיק, או שראש העיר לא נתן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא לא הייתה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היא לא הייתה שם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הרב גולדקנופ, דווקא אתה קיבלת הכי הרבה מבית שמש. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> ממש אני. אולי ילדים שם קיבלו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – הילדים, ברור שהילדים. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> ינון אזולאי, הזכרת את 2 מיליארד השקלים – אני רוצה שתשמור עליהם, אנחנו צריכים את זה לדיור הציבורי. חבר הכנסת אברהם בצלאל, אמרת לשכה לפניות הציבור – אנחנו, בעזרת השם, נגיע להסדר של הדיור הציבורי, אבל את הלשכות לפניות הציבור אל תסגרו אחר כך. תמשיכו, עוד יש ציבור שצריך. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> ולכם אני רוצה להגיד היום – – << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> – – אצלי היום הוא יום גדול לא רק בגלל זה, אלא היות שקיבלתי היום הודעה שעל רבע מיליארד שקל, 250 מיליון שקל – בערב ההצבעה על התקציב נלחמתי להוסיף לאברכים שיושבים על התורה ועל העבודה, להוסיף 500 שקלים לכל אברך מינואר, ואני שומע שהאוצר מעביר להם את הכסף. מדובר פה על חמלה מלאה של לחם וחלב לאנשים שעליהם נאמר: פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה. זה יום גדול לכל עם ישראל. כולנו מתאחדים בתורה, ביהדות ובעזרה של איש לרעהו. ובכן, אני רוצה לענות את התשובה לכולכם. אני מקווה שעם התשובה שלי נוכל להתקדם. משרד הבינוי והשיכון אחראי למתן פתרונות דיור למגוון רחב של אוכלוסיות באמצעות כמה כלים לסיוע, לדוגמה, הנחות ברכישת דירה, סיוע במשכנתאות, סיוע בשכר דירה ומתן דיור באחת מדירות מלאי הדיור הציבורי. רבותיי, מי שלא רוצה לשמוע, שיצא. חשוב לציין כי בשנים האחרונות הביקוש לסיוע של המשרד בדיור הוא גבוה, ולצערי, הוא נמצא בעלייה מתמדת, ואין הקומץ משביע את הארי. מספר הממתינים לדיור ציבורי, אנשים שלא שפר עליהם מזלם ומתקשים למצוא קורת גג ראויה, הולך וגדל עם השנים. במאמץ רב ובעבודה קשה המשרד מצליח לקיים את מלאי הדירות המושכרות לזכאים מהמלאי של הדיור הציבורי בהתאם לקריטריונים שקבע המשרד. מדיניות הדיור הציבורי קבועה בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי; מדיניות זו רואה בדיור הציבורי פתרון מגורים לאוכלוסייה מובחנת אשר אינה מסוגלת להגיע לקורת גג, ועל המדינה להבטיח לה דיור ורמת שירות נאותה. לצד זאת, וכדי לייצר מנגנון העברת הון בין-דורי, חוקקה הכנסת בשנת 1998 בהוראת שעה את חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), אשר במהותו מתווה מכירה של מלאי הדירות לזכאים בהנחות משמעותיות שעומדות בממוצע על כ-80% משווי הדירה. חוק זה קובע כי כלל ההכנסות מממכר הדירות ייכנסו לקרן ייעודית אשר תשמש לרכישת דירות נוספות. רבותיי, מאחר שהדירות נמכרות בהנחות גבוהות, נוצר מצב שעל כל מכירה של 4.7 דירות ניתן לרכוש דירה אחת בממוצע. כלומר לצד הרצון לסייע לדיירים קיימים ולאפשר להם דירה בבעלות, פוגע החוק בכל האוכלוסייה של דיירי הדיור הציבורי העתידי, שכן הוא צמצם דרמטית את מלאי הדירות הזמין. ביום כ"א באדר התשפ"ג הושלמו עשר שנות החוק, והוא הסתיים. הצעת חברות וחברי הכנסת מבקשת לחדש את החוק ולקיים אותו לעשר שנים נוספות. יש כאלה שביקשו חמש, אבל אנחנו מדברים כרגע על עשר. הצעת החוק אולי מיטיבה עם הדיירים הקיימים, אך גורעת באותו זמן מן המלאי של הדירות לזכאים הזקוקים לקורת גג וממתינים כיום בתור. עם זאת, אני ער לטיעונים שמעלים יוזמי החוק בדבר ההשפעות האפשריות, אף על פי שלא הוצגו נתונים תומכים בנושא על ההיתכנות לצמצום ממדי העוני ואולי אף לשיפור כלכלי. מאחר שנוסח החוק הנוכחי אינו כולל פעולה משלימה ומאזנת של חידוש המלאי, הסכימה ועדת השרים לענייני חקיקה בראשותו של שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין לקדם את החוק – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הסיעות וחברי הכנסת, הדיבורים ממש מפריעים באולם. זה רק הולך ומתגבר. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> רבותיי, אם יהיו פה הרבה דיבורים, לא יהיה פה דיון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן, חשבתי שאתה עושה לי שם שקט. הדיבורים פה מאוד מפריעים. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> מאחר שנוסח החוק הנוכחי אינו כולל פעולה משלימה ומאזנת של חידוש המלאי, הסכימה ועדת השרים לענייני חקיקה בראשותו של שר המשפטים יריב לוין לקדם את החוק תוך תיקונו בתיאום עם משרדי הממשלה השונים במתכונת מצומצמת יותר שתעניק את ההטבה רק לציבור שאכן זקוק לה ביותר, ותוך צמצום הפגיעה בזכאי הדיור הציבורי הממתינים לדיור ציבורי. משכך, הוריתי לגורמים המקצועיים במשרדי לשבת עם מציעי החוק ולגבש נוסחה אשר תאריך את החוק בצורה מידתית ומצומצמת לאלה הזקוקים לו ביותר ובכפוף לקבלת המשאבים – תשמעו טוב – והתקציבים הנדרשים לשם ההתמודדות עם הפערים אשר עשויים להיגרם ממכירת הדירות לזכאים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר הבינוי והשיכון. ביקש להתנגד לאחת מהצעות החוק חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתנגד לכך – החוק הזה היה צריך להגיע מזמן למליאת הכנסת כדי לשפר ולשדרג את כל האזרחים במדינה ולתת מענה לכל האוכלוסיות השונות. אין ספק שעם החוק הזה צריך לבוא פתרון לחברה הערבית. אנשים שגרים בערים המעורבות סובלים שנים רבות ממצוקת דיור, ולכן החוק הזה היה צריך קודם כול להגיע מוקדם יותר, לספק מענה לאזרחים בגליל, במרכז, בנגב. אנשים רבים נמצאים היום ללא קורת גג וחיים תחת מתקפה של הרשויות, הריסות בתים; אנשים שאין להם איפה לגור – הרשויות מעמיסות מאוד על האנשים שלנו, על האוכלוסייה שלנו, על האזרחים שלנו. לכן אני חושב שעם החוק הזה צריכה לבוא גם התייחסות לחברה הערבית, והוא צריך היה להגיע מזמן למליאת הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורנה ברביבאי ביקשה אף היא להביע עמדת התנגדות. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני ביקשתי להתנגד בנושא הדיור הציבורי מהסיבה הפשוטה – אני לא יודעת אם יש כאן חבר כנסת נוסף שגר וגדל וחי בדיור ציבורי – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> יש. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה, אוקיי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מה איתי? << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם אתה, אוקיי. אז אני חושבת שאתם – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני חושב ש-70% מהח"כים שמעל גיל 60-50 נמצאים פה – – – << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי, אז כמי שגדלה בפריפריה – ולצערי, אני אומרת לכם שבתקופה מסוימת בחיי גם לא הייתה קורת גג לראשנו, ואז גם היה צריך לפלוש לבית, מאיר, כי לא הייתה ברירה – למשפחה מרובת ילדים, לגור ברחוב. אני יודעת להגיד שדיור ציבורי הכרחי מאוד למשפחות מסוימות שלא יכולות להגיע לדיור. אני גם יודעת שההחלטה – אני בזמנו שוחחתי עם רן כהן, שהביא את הצעת החוק, שדיבר על למכור את הדיור הציבורי לאנשים. אמרתי לו: מה עשיתם? הרי חיסלתם את מאגר הדיור הציבורי לאחרים. אז הוא אמר לי: כן, כי רק חלק מהחוק מומש – רק היכולת למכור, אבל לא היכולת לקנות, כי לא קנו דירות נוספות. ואני חושבת שכל הצעות החוק שמובאות היום – המגמה שלהן, הרצון, הם טובים, אבל בעיניי, דיור ציבורי צריך להיות מונגש לאוכלוסייה שזקוקה לזה מאוד ללא מגבלת זמן, לאמור, לא צריך להיות – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין – – – << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שהמדינה תבנה. שיהיה יחס ישיר בין הצרכים של האוכלוסייה, הגידול, הדמוגרפיה של האוכלוסייה, לבין מה שהמדינה מעמידה לאזרחיה, וללא מגבלת זמן ותוקף שיהפוך את החוק הזה לפוליטי, אלא שזה יבוא ממקום של רווחה ומתן מענה למי שכל כך זקוק לזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2022 << נושא >> [הצעת חוק מס' פ/260/25; דברי הכנסת, חוב' י"ט, ישיבה 56.] (הצעת חברת הכנסת נעמה לזימי) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תשיב להתנגדויות אחת המציעות, חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. חברי הכנסת, לאחר מכן אנחנו נעבור להצבעות משולבות. ההצבעות יהיו אלקטרוניות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה, כבוד יו"ר הישיבה, תודה לכולם על הרגע הזה. ראשית אני רוצה לומר תודה לשר השיכון על כך שנעשה המעשה הזה של חידוש החוק החשוב הזה, חוק זכויות הרכישה של דיירי הדיור הציבורי, חוק רן כהן. אני אספר פה לכולם שרן כהן בדרך לכאן. נשבר לו הלב שהמורשת הגדולה הזו שלו תמה לפני כמה חודשים, והוא התרגש מאוד לדעת שאנחנו מחזירים אותה פה, קואליציה ואופוזיציה. אני רוצה גם להודות לשר האוצר – למרות ההתנגדות הנחרצת של פקידי האוצר, שר האוצר אישר את זה בוועדת השרים. אני רוצה להודות לשר המשפטים יריב לוין. הסיכומים שהיו בינינו לפני כמה חודשים – עמדתם בזה. אני רוצה להודות לקטי שטרית, שגם נמצאת פה, שהייתה כחומה בצורה להעביר את החוק הזה לאורך כל הדרך; לאלי רביבו, לינון אזולאי, שותפי וחברי – איפה ינון? אני באמת מודה לך על הדרך החשובה הזו למען דיירי הדיור הציבורי, וכמובן, לחברי לאופוזיציה מיכאל ביטון. אני חושבת שברית המרוקאים הזו של הח"כים מהאופוזיציה והקואליציה מסמלת משהו חשוב. אני חושבת שאנחנו מראים פה – זאת מהות המקום הזה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – אני באתי עם בגדי בית"ר ירושלים – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בקיצור, אם לסכם את הדברים שלך, יש ממשלה בירושלים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה יודע מה, אופיר? אני אומרת יותר מזה: בסוף הרי הגענו לכאן – גם אתה, אתה יודע את זה – לרגעים האלה. הרגעים האלה הם הרגעים היפים, הם הרגעים שבהם אנחנו אומרים שנשלחנו פה בשליחות למען החיים בכבוד, למען הציבור, למען ניתוק העוני הרב-דורי, שהרי זכות הרכישה של דיירי הדיור הציבורי היא גם לדיירים, אבל גם לדור הבא, שעוני לא יעבור בירושה. אני רוצה להגיד לכם שכמות ההודעות שאני מקבלת מהדיירים שמחכים ומשתוקקים לבשורה שהגיעה השנה שלהם לרכוש את הדירה היא עצומה. אנחנו עושים כאן עבורם מעשה חשוב ואנושי. אני חושבת שזה משמח שגם אתה פה, חברי יו"ר הישיבה אוריאל בוסו – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רואים שאת מתרגשת, כי זה בעצמותייך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ואני אומרת: דע מאין באת ולאן אתה הולך. וזה הרגע החשוב הזה. תודה רבה לכולם. נעשה ונצליח. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת נעמה לזימי. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעות. ההצבעות יהיו הצבעות אלקטרוניות. תחילה נצביע על הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2023, 2727, של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 55 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> רגע, אפשר – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אי-אפשר להחליף את התוצאות, אולי לפרוטוקול. 55 בעד, שני מתנגדים. חבר הכנסת אושר שקלים ביקש להגיד שבטעות הוא התנגד, וגם חברת הכנסת ח'טיב יאסין התנגדה בטעות, אבל זו התוצאה. אני קובע שהצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית התקבלה בקריאה הטרומית, ותעבור להכנתה לקריאה הראשונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה. נעבור לנושא הבא – הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת ינון אזולאי. הצבעה. חשוב לחדד: ירוק בעד, אדום נגד. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 60 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2022, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 60 בעד, אין מתנגדים. אני קובע שהצעת החוק של חבר הכנסת ינון אזולאי, הצעת חוק הדיור הציבורי, התקבלה בקריאה הטרומית פה אחד, ותעבור אף היא להכנתה בוועדת הפנים והגנת הסביבה. נעבור להצעה הבאה – הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), של חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 59 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 59 בעד, אין מתנגדים. אני קובע שהצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) של חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי התקבלה פה אחד בקריאה הטרומית ותעבור אף היא להכנתה בוועדת הפנים והגנת הסביבה. נעבור להצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), 1395, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. הצבעה. ירוק בעד, אדום נגד. חברים, באמצע ההצבעות קריאות ביניים מפריעות. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 61 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 61 בעד, אין מתנגדים. אני קובע שהצעת חוק הדיור הציבורי של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון התקבלה פה אחד, ותעבור אף היא להכנתה בוועדת הפנים והגנת הסביבה. הצעת חוק הדיור הציבורי (הארכת תוקף והוספת תבחינים לרכישת הדירה), של חבר הכנסת אליהו רביבו, 3039 – הצבעה. אף היא של קבוצת חברי הכנסת. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 63 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף והוספת תבחינים לרכישת דירה), התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 63 בעד, אין מתנגדים. אף הצעת חוק זו, של חבר הכנסת אליהו רביבו, התקבלה פה אחד, ותעבור להכנתה בוועדת הפנים והגנת הסביבה לקריאה הראשונה. הצבעה אחרונה להיום בנושא הזה, של חברת הכנסת נעמה לזימי, הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), 260/25 – הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 59 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2022, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כך, חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 59 בעד, אין מתנגדים. אף הצעת חוק זו, של חברת הכנסת נעמה לזימי התקבלה פה, הצעת חוק הדיור הציבורי, 260, ותעבור אף היא להכנתה לקריאה הראשונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה. << הצח >> הצעת חוק נישואין וגירושין, התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/502/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום – אולי ההצבעות יהיו פחות פה אחד בהצבעה הבאה – הצעת חוק נישואין וגירושין, התשפ"ג–2022, 502, של חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, יבגני סובה ושרון ניר. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני שר הדתות, אני מאוד שמחה שאתה פה. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> שמח לשמח אותך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר לשירותי דת, לא דתות. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> השר לשירותי דת, אני אדבר על ליבך, כי אני יודעת שיש לך לב טוב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היא אופטימית שהיא תשכנע אותך עד סוף הנאום. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מקווה מאוד שאני אוכל לשכנע אותך עד סוף נאומי, כי יש מה שנקרא היגיון בריא. אני מתכבדת להציג בפניכם הצעת חוק שלנו על נישואים אזרחיים וגירושין במדינת ישראל. זו לא פעם ראשונה שאני מעלה את זה. אצלנו בישראל ביתנו, במפלגות האחרות ואני יודעת שגם בסיעות הקואליציה הנוכחית יש חברי כנסת שדי מזדהים עם הרעיון. כי אי-אפשר לברוח מהמציאות, אי-אפשר לברוח מפניות האזרחים, אי-אפשר לברוח ממה שקורה אצלכם בחלק מהמשפחות, כי אהבה זה דבר שאין לו חוקים – זה משהו שפשוט קורה, ובא ילד, מביא את בחירת או בחיר ליבו, ואומר: הינה, אבא, אימא, זה מה שאני אוהב, זה מה שאני רוצה, עם הבן אדם הזה אני רוצה להתחתן. והחומות פשוט נופלות, כי הדבר הכי חזק בעולם זה אהבה. אם אנחנו נסתכל בהיסטוריה ונראה מה אנשים עשו בשביל אהבה, אנחנו נלמד ששם אין גבולות, הכול רק כדי להיות עם מי שאתה אוהב ועם מי שאתה רוצה להיות. אנחנו נמצאים היום – כמדינה ליברלית, דמוקרטית, יהודית – במצב אבסורדי, שאנחנו בעצם לא מאפשרים לאזרחים שלנו להקים משפחה על פי בחירתם, אנחנו כופים עליהם מה מותר להם, איך מותר להם להתחתן. זה בניגוד לטבע. אבל לא רק איך מותר להם להתחתן – אנחנו אומרים לאוכלוסייה גדולה מאוד שהם בכלל לא ראויים להתחתן, שאין להם זכות להתחתן, להינשא – משפחה בארץ. זה האבסורד של הדבר. אנחנו לוקחים מאזרחי ישראל זכות בסיסית, טבעית, שלא צריך להקנות אותה בחוק אלא היא פשוט קיימת באוויר, משהו שאנחנו בני האדם, בלי שום קשר לגזע, מין, דת, זכאים לזה. תחשבו על זה, תחשבו על האבסורד הגדול, העוול הגדול שאנחנו עושים. אני חייבת לספר לכם, אולי חלקכם לא יודעים, שמדינת ישראל נמצאת במועדון מאוד מאוד יוקרתי של מדינות מסוימות שאין שם נישואים אזרחיים. ומי עוד נמצא איתנו באותו מועדון יוקרתי? כמובן שאני אומרת "יוקרתי" בסרקזם – איראן, לוב, סוריה, ירדן, תימן ומדינות מוסלמיות אדוקות. תחשבו על זה – מדינת ישראל מתקדמת, ליברלית, דמוקרטית, נמצאת באותו מועדון סגור, ומה להגיד, מדכא, של מדינות שמתעללות באזרחים שלהן. אנחנו רוצים להיות שם? זו דרכנו? זה מה שחשבו האבות המייסדים? ככה אנחנו רואים את טובת האזרחים שלנו? ככה אנחנו רואים שוויון? ככה אנחנו רואים ציונות? זה מה שאנחנו דוגלים בו? אני מאמינה שלא. אני באמת מאמינה שמגיע לכל אזרח באשר הוא אזרח, באשר הוא בן אדם, גם לגייז, גם לסטרייטים, גם לכולם, להקים משפחה. עוד פעם, אין מחלוקת שזה משהו שמוקנה לנו מזה שאנחנו בני אדם. קצת למספרים. לפי כל מחקר שאני בדקתי והסתכלתי, היום יש לנו חצי מיליון איש בארץ שמוגדרים חסרי דת, חצי מיליון אזרחי ישראל מוגדרים חסרי דת. זה אומר שכאשר הם ירצו להקים משפחות – וזה יקרה, זה קורה, כל יום זה קורה – יגידו להם: לא, אתם לא זכאים ואתם לא רשאים, אתם לא מספיק טובים. תחשבו על זה, חברים. יושב פה רמטכ"ל. כשאתה היית בצבא, אתה בדקת את החיילים שלך אם הם יהודים או לא? לא, נכון? יושב פה ראש אכ"א. בדקת את זה? אתה שיבצת אנשים על פי היכולות שלהם. כשהלכתם לקרב בדקתם בציציות? אז תדעו לכם, יש לנו חצי מיליון איש שלא זכאים להתחתן במדינה שלנו. יתרה מזאת, עזבו, אנחנו מקדשים פה שירות בצה"ל, אנחנו רואים בזה ערך, הממשלה רוצה להעביר עכשיו החלטה על ציונות ועל ערך השירות בצה"ל – תחשבו טוב, במיוחד במפלגות האלה שלא משרתים – היום, עכשיו, ברגע זה, בנקודה הזאת, יש לנו 7,000 חיילים שהם לא זכאים להתחתן. הם יכולים להיות בצה"ל, הם יכולים להילחם, הם יכולים לעשות הכול, גם לשלם בחייהם; הם לא יכולים להתחתן. זה אבסורד. איך אנחנו חיים עם זה? איזה סולם ערכים יש לנו? אנחנו נכשלנו בגיור ואנחנו עשינו הכול כדי שאנשים שרוצים לעבור גיור לא יעשו את זה, הרמנו להם פה קירות ברזל כדי שזה לא יקרה. אבל הם פה, הם אזרחים – אזרחים שיכולים להיות בצה"ל, אזרחים שיכולים להיות במילואים, אזרחים שמשלמים מיסים, והם לא יכולים להתחתן. זה עוול, זה עוול שאנחנו חייבים לתקן בכל דרך אפשרית. תאמינו לנו, אביגדור ליברמן וישראל ביתנו שנים רבות ניסו להגיע להידברות עם עסקני הדת שלנו, וכרגיל, אין חדש תחת השמש – זה פשוט לא קרה, כי כל פעם שהגענו להסכמות זה התפוצץ. אגב, זה התפוצץ בגיור, התפוצץ בגיוס, והתפוצץ גם בנושאים אזרחיים. אנשים שואלים אותי: למה אתם, שהייתם בקואליציה, ו-15 מנדטים, לא עשיתם את זה? באמת, היינו כנראה תמימים. ניסינו, ניסינו לפתור את הפלונטר הזה דרך הסכמות והבנות עם עסקני הדת. למדנו על בשרנו – זה פשוט לא יקרה, כי הם לא מעוניינים. אגב, יש ירידה ברורה באמון הציבור ברבנות. גם זוגות שיכולים להתחתן תחת הרבנות לא מתקרבים לשם. הנתונים מדברים בעד עצמם. גם עדות חרדיות לא ניגשות לרבנות. אז הרבנות הפכה להיות מוסד לחילונים בלבד, ועוד מקשים עלינו ובודקים לנו ועושים לנו בירורי יהדות ובירורי דנ"א לגן היהודי. ולסיום, גברתי היושבת-ראש, היה רב בישראל, הרב בקשי דורון, זיכרונו לברכה. הוא היה רב ספרדי ראשי. הוא לא היה שמאלני והוא לא היה אשכנזי והוא לא היה חילוני והוא לא היה שום דבר, הוא היה רב מכובד, והוא דיבר על זה, הוא פרסם את זה ספרים ומאמרים, והוא אמר: החוק הזה, חוק שיפוט בתי הדין, היה חשוב מאוד בשעתו, אבל היום הוא מנוטרל לגמרי ורק יוצר שנאה. החוק מפתח שנאה נגד הממסד הרבני, מכיוון שהוא מתפרש כביטוי מרכזי לכפייה דתית בחברה הישראלית. רב ראשי. פעם היו רבנים; היום יש לנו רבנים שדואגים רק לכיסאות, לכבוד, לכסף ולקומבינות. אבל תקשיבו לזה, הוא הבין את זה ב-2005, רב ראשי לישראל, ז"ל, ואתם עדיין מחזיקים בקרנות המזבח האלה ולא מצליחים לפתוח את הראש. התופעה הזו, האי-שוויון הזה – הפגיעה הזו תתפרץ לנו, וכבר מתפרצת לנו לחיים, ובפרצוף. אגב, שני שלישים מהציבור הישראלי, לא שמאלנים, לא אשכנזים, כולם, שני שלישים מהציבור הישראלי, כולל דתיים וחרדים, תומכים בנישואין אזרחיים בארץ. תחשבו על זה. אלה גם בוחרים שלכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת מלינובסקי. ישיב השר מיכאל מלכיאלי, השר לשירותי דת, בבקשה. << דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, המציעה, עוד לפני שנתייחס לעצם הצעת החוק, כן הייתי רוצה להתייחס להצעות החוק הקודמות שעלו כאן במליאה, שעברו פה אחד. אני חושב שאחת מהחוזקות שלנו כמדינה זה האנשים החלשים ביותר, ואני חושב שהזכות למעון, הזכות למגורים, היא דבר חשוב מאין כמותו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למגורים? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> למגורים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז זה נישואין. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> שנייה. יש נטייה בצד הזה לא להקשיב לי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בגלל זכות הנישואין והגירושין – אתה מדבר על נטיות, אני לא בטוח שאתה רוצה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, לא, שירי, תראה, אתה ידוע כפיקח. בקיצור, אני חושב שהזכות למגורים ולבית היא דבר שהוא חשוב מאין כמותו, והצעת החוק הזאת, של דיור ציבורי, שבסוף נוגעת באנשים החלשים ביותר בחברה, החלשים ביותר בחברה, העזרה לאנשים החלשים ביותר בחברה שעברה כאן פה אחד זו אמירה מאוד מאוד משמעותית. ואני רוצה לשבח את שר הבינוי והשיכון הרב גולדקנופ על תמיכתו בחוק הזה, ואני מקווה גם שהמציעים יזרזו את הצעת החוק הזאת ויקדמו אותה כמה שיותר מהר. למה? כי כשהחוק פקע לפני כשלושה חודשים, היו הרבה משפחות שעמדו בפני שוקת שבורה, חלק שרצו לרכוש את הדירות, ומלאי הדירות במדינת ישראל הולך ואוזל. לכן אני חושב שהצעת החוק הזאת היא חשובה מאין כמותה, ולכן טוב שהיא עברה. עכשיו לגבי הצעת החוק של חברת הכנסת מלינובסקי. אז קודם כול, לפני שאני אקרא את התשובה, חברת הכנסת יוליה, אני חושב שגם אם יש ויכוח – ויש ויכוח, ואף אחד לא היה תמים שאת תשכנעי אותי ואני לא תמים שאני אשכנע אותך. הגשת הצעת חוק וזה מצוין, מטעמך. אבל אני חושב שמכאן ועד להשוות לכל מיני מדינות שהוזכרו פה – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> רגע, שנייה, נכון. – – אני אומר, בסוף, בצליל, זה לא טוב. למה? אני חושב שיש לנו כל כך הרבה על מה להתעמת פה בשביל למצוא דוגמאות אחרות. זה דבר ראשון. דבר שני, אני חושב שיש דברים שמפלגים ומשסעים את החברה שלנו, ואנחנו צריכים לעשות הרבה בשביל לאחד. כמה שפחות להתמקד במפלג; יותר להתמקד במאחד. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תאפשר להם לבנות משפחה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> יפה, עודד מעלה דבר נכון, אבל עודד, רק להזכיר לך שכשאתה היית שר פה בממשלה הקודמת, גם אתם הבנתם שלא בדיוק נכון לקדם כל הצעת חוק, לא נכון, זו לא טובתה של מדינת ישראל. ומכאן אני אקריא את התשובה. הצעת החוק מבקשת ליצור שינוי מדיניות מהותי בנוגע למצב המשפטי הקיים כיום בישראל ולכונן מוסד של נישואין וגירושין אזרחיים בישראל. במשך יותר משלושת אלפים שנים שמר עם מישראל על ייחודו והגדרתו כעם בזכות קיום התורה והמצוות ובמיוחד בזכות שמירה קפדנית על קיום נישואין וגירושין לפי ההלכה היהודית, מה שמנע התבוללות של העם היהודי בין הגויים. גם מקימי המדינה – המציעה, גם מקימי המדינה, יוליה, חברת הכנסת מלינובסקי, גם מקימי המדינה, שלא היו דתיים, ובהם דוד בן-גוריון, נכון? הבינו היטב שהדרך לשמירה על המשך קיומו של העם היהודי ומניעת התבוללותו בין העמים היא בשמירה על נישואין וגירושין בהתאם להלכה ולמסורת היהודית. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בן זוגי ואני שנינו יהודים, מה הבעיה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> בהתאם להלכה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> גם בן זוגי יהודי לפי ההלכה וגם אני יהודי לפי ההלכה. מה קשור התבוללות? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> ולכן, בהסכם הסטטוס קוו שחתם בן-גוריון עוד לפני הקמת המדינה – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא הבנתי למה אנחנו לא מדברים על הנושא כבר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> זה הנושא. לא, מיסטר כץ, הפעם נפלת. למה? כי דווקא הפעם, לשם שינוי, כן התחלתי את הנושא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תן לנו בשורה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני איש בשורות, דרך אגב. אני איש בשורות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> גם בן זוגי וגם אני יהודים. מה הקשר להתבוללות? למה לא לאפשר לנו להתחתן? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> גם מקימי המדינה, שלא היו דתיים, ובהם דוד בן-גוריון, הבינו היטב שהדרך לשמירה על המשך קיומו של העם היהודי ומניעת התבוללותו בין העמים היא בשמירה של נישואין וגירושין בהתאם להלכה. רון, הבנת איפה הבשורה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני מחכה לשמוע את הבשורה שלך. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> יופי. ולכן בהסכם הסטטוס קוו שחתם בן-גוריון עוד לפני הקמת המדינה, התחייב – בן-גוריון לא היה מש"ס – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל מה נשתנה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא השתנה. יפה. – – התחייב שנישואין וגירושין של יהודים במדינת היהודים יתקיימו לפי ההלכה. מי אומר את זה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בן-גוריון. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> יפה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל מה אתה אומר? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני יכול לחלוק על בן-גוריון? תגיד לי, מה? מקים המדינה. סתם, זה לא לעניין. כך גם כל ממשלות ישראל לדורותיהן, ובהן ממשלות השמאל, הבינו שקיומו ועתידו ואחדותו – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תהיה חלוץ. תחשוב מחוץ לקופסה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> תראה, אנחנו, יש לנו כבוד גדול לבן-גוריון, ואני חושב שיש דברים – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עם כל הכבוד לבן-גוריון, תפתח רגע את הגבולות. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> יפה. אני, מה שאני לא אוהב – למה אתה ככה בז למסורת של בן-גוריון? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, חס ושלום, אני אוהב את המסורת אבל גם אוהב את יוראי. תראה, תראה את יוראי פה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אתה יודע, אני מסוג המשיבים שלא אוהבים להתחמק, אנחנו אוהבים לענות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תענה הגיוני. למה חלק מהאזרחים לא יכולים להתחתן במדינה? אנחנו משלמים מיסים, נולדנו כאן, אנחנו יהודים, או לא יהודים, מה הבעיה? למה אני לא יכול להתחתן כאן? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כך גם כל ממשלות ישראל לדורותיהן, ובהן ממשלות השמאל, הבינו שקיומו ועתידו ואחדותו של העם היהודי, ששב למולדתו אחרי אלפיים שנות גלות מפני שהוא יהודי ורק מפני שהוא יהודי, כרוכים בשמירה על נישואין וגירושין לפי ההלכה היהודית, וכל שינוי יפגע קשות באחדותו וקיומו של העם היהודי. לאור האמור, הממשלה מתנגדת להצעת החוק. מה אני בעצם אומר? כשאנחנו, גם ברבנות וגם במשרד הדתות – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אפרופו – – – הצעת חוק של רבני ערים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> ברוך השם, כן. זה עוד נושא. נכונות לנו שאילתות בעניין ודיונים, ברוך השם, אבל – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אל תתרץ את זה ביהדות, כי אני יהודי לא פחות ממך ובן הזוג שלי לא פחות יהודי ממך. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא זה מה שאני עניתי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אמרת התבוללות. אנחנו יהודים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אתה כבר אומר מה אני עונה, ותוקף את מה שעניתי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ענית שזו התבוללות. איזה התבוללות ואיזה נעליים? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> הינה, תראה מי בא. אתה מבין, באמצע החוק – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא יודע מה שאתה מדבר. הרב בקשי דורון תמך בהנהגת נישואין אזרחיים, אתה יודע? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אתה שמעת מה אני עניתי? אז אם היית שומע מה אני עונה היית מדבר אחרת. אני תמיד אומר, אפשר לתקוף את מי שעונה אבל להקשיב למה שהוא עונה. אני אומר שאנחנו במשרד הדתות, יש תחתינו מעל 100 מועצות דתיות שאחראיות באופן ישיר לכל נושא רישומי הנישואין. אין מקום שיש בו מסירות גדולה, באמת, והנגשה מוחלטת לציבור. לא לחינם המשרד לשירותי דת מקבל פעם אחר פעם ציון גבוה בהנגשה שלו ובשירות שלו לאזרח. אגב, חשוב גם שתבין, יוראי, שגם בממשלה שאתם הייתם חברים בה היה לכם רוב, רוב חזק מאוד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זאת התשובה – – – אנחנו רוצים לשמור על היהדות – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> זו לא התשובה. לא, אני לא אומר את זה כתשובה, אני אומר את זה כנתון. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין לכם רוב – – – אל תגיד: התבוללות, יהדות. אני יהודי. מותר לי – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – לא מאשר. תגיד. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אבל זה נאמר, זה כבר נאמר, אמרתי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, אבל מיקי, אתה כיושב-ראש ותיק יודע שזה לא מספיק לעלות, להגיד: לא מאשר, ולרדת. יש דינמיקה במליאה, נכון? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יש לכם רוב פוליטי לעשות את זה. אל תגידו התבוללות. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא זה מה שאמרתי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מה הוא אומר, מיקי? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לכן, מה שאני אומר, שהצעת החוק בעצם – אני רק הוספתי שגם אתם – חבר הכנסת שירי, יש לו איזה רצון, תמיד כשאני עולה – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> צריך לסיים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> – – לתקוף ולא ממין הטענה. אני חושב שהיינו צריכים להסדיר בינינו את העניין, לתקוף ממין הטענה, לכן עד שאני לא אשכנע את כולם, אני לא ארד. אני מסיים בגלל שהיושב-ראש ביקש. במשך יותר משלושת אלפים שנה שמר עם ישראל על ייחודו והגדרתו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היא צריכה להשיב. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מי זה? עוד כמה דקות. בזכות קיום התורה והמצוות – אז אם כן, לאור האמור, הממשלה מתנגדת להצעת החוק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מלינובסקי רוצה להשיב לשר. בבקשה. חברי הכנסת, תפסו את מקומותיכם. כרגע המציעה תשיב לשר לשירותי דת ולאחר מכן ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, אני מאוד מצטערת שראש הממשלה כרגע לא נמצא פה. הוא באמת היה מבין לליבי. הוא היה מבין ומזדהה עם הצעת החוק הזאת ואני מאמינה שגם היה תומך בה, כי הוא בעצמו חווה את העוול הזה, והוא בעצמו התחתן בנישואים אזרחיים כשהיה בחו"ל. אחר כך הוא התחתן בנישואים רפורמיים, כי הוא לא יכול היה להתחתן בנישואים פה ברבנות, כי פשוט לא היו מחתנים אותו, כי אשתו לא הייתה יהודייה על פי ההלכה. אז מה שמותר היה לבנימין נתניהו – הוא חווה את זה, ויש לנו אזרחים שחווים את אותו עוול, ומגיע לאזרחי ישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו, אני לא נכנסת לחיים האישיים שלך. אתה יכול להתחתן עם מי שאתה רוצה, בטקס שאתה רוצה, אתה יכול לאכול מה שאתה רוצה, איך שאתה רוצה, מתי שאתה רוצה, אבל תגלה קצת – לא יודעת, תגלה את האמינות שלך. אם אתה יכול, למה אחרים לא יכולים? אתה חווית את זה על בשרך, אתה יודע כמה זה כואב, אתה יודע כמה ההליך הזה לא נעים, אז בואו נפתח את זה. בואו נאפשר לאזרחי ישראל לחיות את החיים שלהם, כי לאף אחד אין מונופול על חיי המשפחה. הדבר הכי יקר, הכי חשוב, הכי קדוש שלנו זה בני ובנות הזוג שלנו והילדים שלנו. אנחנו רוצים את טובתם. למה פתאום בא ממסד שאין בו אמון, הוא לא קשור אלינו? תאפשרו. להפך, אם אנחנו נשחרר אנשים – להפך, הם יגיעו לרבנות. אתם יודעים, יש היום תופעה שזוגות שיכולים להתחתן ברבנות לא באים לשם כי מרגישים סלידה מהממסד הזה. האבסורד הוא שאחר כך הם מתחתנים בחו"ל אבל אם הם אחר כך רוצים להתגרש, הם מחויבים לרבנות. די עם זה. אנחנו במאה ה-21. אנחנו חברה אחרת. אנחנו לא מדינת הלכה. אנחנו רוצים להתקדם, וכל כפייה גורמת רק התנגדות. אתם גורמים לאזרחי ישראל רבים – אגב, לא רק חילונים – להרגיש את הכפייה הזאת, וברגע שכופים על בן אדם משהו, הוא לא רוצה בכך. תחשבו על זה. אף פעם כפייה לא עוזרת. מה שהיה טוב לבנימין נתניהו טוב גם לפלוני-אלמוני, אזרח ישראלי שעכשיו משרת בצה"ל, הולך למילואים ומשלם מיסים. לא צריך לעשות איפה ואיפה. צריך להתקדם. אז אני פונה לשרי הממשלה: תגלו אחריות גם כלפי הבוחרים שלכם, כי גם הבוחרים שלכם בעד נישואי אזרחיים לכלל אזרחי ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור להצבעה. הצעת חוק נישואין וגירושין, התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, יבגני סובה ושרון ניר – הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 56 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק נישואין וגירושין, התשפ"ג–2022, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, 37 בעד, 56 מתנגדים. אני קובע – – – << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אפשר להוסיף אותי? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> את הצבעת. לא, את לא הצבעת, מאי. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אפשר להוסיף אותי? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לפרוטוקול בלבד. אני קובע כי הצעת החוק נדחתה ולא תעבור להמשך הכנתה. << הצח >> הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לנפגעי עבירות) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2340/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת גדעון סער) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לנפגעי עבירות) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת גדעון סער. בבקשה. << דובר >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שאני מביא היום למליאה היא הצעת חוק שעברה בדיוק לפני שנה, ביוני שנה שעברה, בקריאה ראשונה, ומטרתה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר'ה, מאוד מפריע הרעש באולם. להנמיך דציבלים. השרה גולן. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אומר, ההצעה הזאת עברה בקריאה ראשונה, למיטב זיכרוני, ללא התנגדות בכנסת הקודמת, ומטרתה להרחיב את הסיוע המשפטי שניתן היום לנפגעי מין וסחר, לאור הניסיון המצטבר בסיוע המשפטי במתן ייצוג וליווי לנפגעי עבירות. אנחנו גם מציעים לעגן בחקיקה את הסיוע המשפטי שכבר ניתן היום על פי החלטות ממשלה לבני משפחותיהם של נפגעי עבירות המתה. הצעת החוק מבקשת להרחיב את מתן הסיוע לנפגעי עבירות מין וסחר בהליכים הפליליים ולתת מענה לצורך לסייע לנפגעים אלה בהתמודדות עם ההליך הפלילי, שהוא כשלעצמו הליך קשה עבורם. נפגעי עבירות מין יוכלו לקבל סיוע משפטי בהליך הפלילי, והסיוע יינתן עוד בשלב החקירה. מוצע גם לאפשר קבלת סיוע בהליכים אזרחיים שנובעים מהעבירה הפלילית ללא מבחן הזכאות הכלכלית, משהוגש על ידי המדינה כתב אישום. במקרים דחופים ניתן יהיה לקבל סיוע לפני כן. הצורך בהרחבת הסיוע המשפטי לנפגעות ונפגעי עבירות מין נובע מההבנה כי תקיפה מינית היא פגיעה קשה, ייחודית וטראומטית. נפגעות ונפגעי העבירה מתקשים בחשיפה הכרוכה בניהול הליכים משפטיים ולכן לא פעם מתקשים להתלונן או לשמור על קשר רציף עם רשויות האכיפה. הסיוע המשפטי נועד לאפשר לנפגעות ונפגעים למצות את זכויותיהם בהליך הפלילי כבר משלב החקירה ולסייע בתיווך העולם המשפטי עבורם. התהליך שעוברות ועוברים נפגעי העבירה הוא תהליך קשה מאוד, הן בשלב החקירה, שבה מציפים מחדש את האירועים המטלטלים שחוו, חקירות שלעיתים נמשכות שעות ארוכות, והן בשלב שבו עליהם להגיע להעיד בבית המשפט – אירוע טראומטי בפני עצמו, שבו הם צריכים לספר את סיפורם בפני אולם לא תמיד קשוב ולעמוד בחקירה נגדית. כך קרה לשרית – שם בדוי – שנאנסה באילת, וסיפרה לאחרונה על הליך העדות שלה בבית המשפט. אני מצטט: כשבאתי לשם פעם ראשונה לא הצלחתי לדבר, ננעלו לי השיניים. הייתי מאוד מפוחדת והתחלתי לבכות. בסופו של דבר, אני לא יודעת בכלל מה זה בית משפט – ילדה בת 16 – ואיך זה מתנהל. גם החקירות המשטרתיות הן אירוע לא פשוט, מלוות בשאלות חודרניות, לעיתים שאלות טכניות. מחקרים בעולם מצביעים על כך שאחת מבין שלוש נשים תעבור תקיפה מינית בחייה, אחת מתוך ארבע נשים תעבור אונס ואחת מתוך שבע נשים תחווה פגיעה מינית על ידי בן משפחה. בקרב גברים, אחד מתוך שישה יעבור פגיעה מינית במהלך חייו. מספרים אלה מצביעים על היקף נרחב של התופעה. תחשבו על זה: אין אדם שלא מכיר באופן אישי מישהו או מישהי שעבר פגיעה מינית; זאת יכולה להיות מישהי מהמשפחה, מהעבודה. על רוב המקרים כנראה לא נדע. מספר התלונות במשטרה נמוך – למטה מ-10% מהפונים והפונות למרכזי הסיוע יגישו לבסוף גם תלונה במשטרה. על פי דוח של המשרד לביטחון לאומי, שיעור התלונות בקרב האוכלוסייה הכללית עומד על 6% בלבד. אלה מספרים דרמטיים שמלמדים על המצוקה הגדולה של נפגעי העבירה. ההשלכות על נפגעי ונפגעות העבירה הן דרמטיות, ומלוות אותן גם שנים לאחר סיום ההליך הפלילי וההליך האזרחי. אנחנו כחברה לא יכולים להסכים שהן יעברו לבד את התהליך הזה. תפקידנו כנבחרי ציבור לתת כלים שיסייעו לנפגעות ולנפגעי עבירה למצות את זכויותיהם ולהתמודד עם החוויה הקשה שהם נאלצים לעבור. החוק שאני מציע יבטיח סיוע משפטי ללא עלות כבר משלב החקירה. יהיה איתן איש או אשת מקצוע שילוו אותן, יסבירו להן את המשמעויות ויתווכו את התהליך המשפטי וכיצד יש להתנהל בו, ובעיקר – ישמרו על זכויותיהן. הסיוע יינתן כמובן ללא עלות, ויחול גם בהליך האזרחי שבו רשאיות הקורבנות לפתוח כנגד התוקף בדרישה לקבל פיצויים על הנזק שנגרם. החוק יאפשר גם לנפגעות ונפגעים שידם אינה משגת לקבל את המעטפת והליווי המשפטי ההולם. אינני מבין, שר המשפטים, את החלטת ועדת השרים לחקיקה לדחות את הדיון בהצעת החוק בשלושה חודשים. כפי שציינתי, החוק הזה עבר לפני שנה בקריאה ראשונה, ועבר אז לוועדת החוקה להכנה לקריאה שנייה ושלישית, וכמובן, לא התקדם מעבר לזה, לנוכח פיזור הכנסת הקודמת. אבל אני יכול לומר יותר מזה, שר המשפטים: שוריין לחוק הזה כסף בתקציב המדינה. בתקציב משרדך שוריין לזה כסף בתקציב המדינה הקודם. להערכתי, אם אותם תקציבים שיועדו לסיוע המשפטי כדי להיטיב עם אותם נפגעי עבירה לא ינוצלו, זה פשוט יחזור למשרד האוצר בסוף השנה התקציבית. על החוק נעשתה עבודת מטה מקיפה, וכל מה שצריך זה לקדם אותו למען אותם נפגעות ונפגעי עבירה. אני מצטער. אני מקווה שאולי יהיה שינוי בדבר הזה; גם בנושא האזיק האלקטרוני – אני חושב שהממשלה שגתה כשהיא התנגדה להצעת החוק במושב החורף, ובוודאי בנושא הזה של נפגעות עבירה אין שום סיבה, אין גם שום סיבה תקציבית, כפי שפירטתי, לא לתמוך בהצעת החוק. אני חושב שאנחנו כבר בפיגור של שנה, ובמהלכה יכולנו לתת סיוע להרבה מאוד נפגעי עבירה, גם בהליכים פליליים וגם בהליכים אזרחיים, וחבל לבזבז את הזמן על כך. כמובן שאם הממשלה הייתה בוחרת במהלך חצי השנה הראשונה לכהונתה להביא לכנסת בדין רציפות את הצעת החוק שעברה בכנסת הקודמת, אנחנו היינו תומכים בהחלת דין הרציפות ובקידום ההצעה כהצעה ממשלתית, ונדמה לי שהנושא דורש יחס ענייני מקביל מצד הממשלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. ישיב שר המשפטים וסגן ראש הממשלה חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, ראשית, אני רוצה דווקא להודות לך, חבר הכנסת סער, על העלאת נושא שהוא באמת חשוב, נושא שאתה גם טיפלת בו בעת כהונתך כשר המשפטים, והוא גם נושא שקרוב לליבי. אני יכול לומר שאני, מאז כניסתי לתפקיד, עוסק הרבה מאוד בסוגיית הסיוע המשפטי. מי שילך אחורה ויבדוק, ימצא שהחוק הראשון שהעברתי כאן כחבר כנסת כאשר נבחרתי לכנסת בשנת 2009 היה תיקון לחוק לשכת עורכי הדין, שהפך את מתן הסיוע המשפטי למעוטי יכולת על ידי הלשכה לדבר שהוא דבר שבחובה במסגרת סמכויות הלשכה. זה בא בהמשך לכך שהייתי ממייסדי פרויקט שכר מצווה של לשכת עורכי הדין למתן סיוע משפטי. ולכן, מטבע הדברים, כאשר אני נמצא היום בתפקיד הנוכחי, יש לי הזדמנות לעסוק בנושא הזה לעומק, ואני מנסה ועובד במשותף עם הצוות של הסיוע המשפטי על מנת לייצר פעולה הוליסטית רחבה שתשפר מאוד את המערך הזה בהרבה מאוד היבטים, מערך שכבר היום נותן ועושה דברים טובים וחשובים, אבל אני חושב שהוא צריך לתת מענה הרבה יותר רחב. צריך גם לומר שזהו מערך עתיר תקציבים; זו לא פעולה פשוטה ולא פעולה זולה. אני יכול לתת דוגמה לאחת הפעולות שאנחנו עוסקים בהן והיא מאוד מאוד חשובה בעיניי. אני חושב שאחת הבעיות הגדולות של הסיוע המשפטי היום, והיא תולדה של כורח תקציבי – שבעצם הסיוע ניתן בהליכים משפטיים, הווי אומר שרק כאשר אדם נזקק או מעוט יכולת מגיע למצב שננקטים נגדו הליכים משפטיים או מעורב בהליכים משפטיים, רק אז באמת הסיוע המשפטי נכנס ויכול לסייע לו, בעוד שבהרבה מאוד מקרים יכול להיות שדווקא קבלת סיוע משפטי טרם שהגענו לשלב הזה בכלל גם יכולה לחסוך הרבה מאוד עלויות, אולי לחסוך תהליכים, בוודאי לתת מענה לאותם אנשים ולשמור בצורה טובה יותר על זכויותיהם. זה נכון גם בהיבטים של בעיות נגישות קשות מאוד שישנן לתחום המשפט. אני מאמין גדול בזה שאין ערך לזכויות שאנחנו נותנים כאן בחקיקה בכנסת אם בסוף אנשים לא יודעים על קיומן וגם לא יכולים לממש אותן. אחד הדברים החשובים הוא לנסות לייצר מצב שבו אנחנו ניתן מענה במה שנקרא "קו ראשון", הווי אומר, לא נשב ונחכה שפונה יגיע אלינו, ללשכת סיוע משפטי במקום כזה או אחר, אחרי שכבר נפתחו או התחילו הליכים משפטיים, אלא נעמיד איזושהי מערכת שנותנת אפשרות לקבל את העזרה והסיוע בתוך השכונות, בתוך המקומות שבהם נמצאים האנשים, ובאופן הזה אפשר יהיה גם לתת את המענה מראש, ואני חושב שבדרך הזו גם לחסוך לא מעט. אני נתתי הנחיה לנסות לקדם פיילוט ראשון בעניין הזה בשיתוף עם הרשויות המקומיות. אני חושב שזה מהלך מתבקש, מהלך חשוב. ולכן, למרות שאין חולק בכלל על חשיבות הנושא הזה שאתה מביא כאן, זה לא שהנושא נזנח וזה לא שאנחנו לא מתכוונים וחושבים לקדם אותו, אלא אנחנו פשוט רוצים לבנות איזושהי היערכות כוללת, שיש לה גם היבטים תקציביים, ועל פי הדבר הזה גם להעביר את כלל החקיקה הרלוונטית לעולמות האלה של הסיוע המשפטי. הדבר הזה באמת נמצא בשלבי עבודה מתקדמים. לכן ביקשתי שלושה חודשים של המתנה – לא כדי למשוך את הזמן אלא משום שבאופן אמיתי אני חושב שזה פרק הזמן שיידרש כדי להשלים את המהלכים. אני לא רואה שום סכנה שהתקציבים לא ינוצלו. להפך, אנחנו במקום של חוסר גדול וזקוקים להרבה יותר משאבים לטובת הסיוע המשפטי, כך שאני באמת אומר לך שהכוונה היא להתקדם עם העניין הזה. יש לך בהחלט זכויות בהובלת המהלך הזה. אין לי שום רצון לגרוע מהן, ולכן היה טוב אם תסכים להמתין, ואנחנו נוכל אחר כך להביא את הדברים או כהחלת דין רציפות או פשוט דרך ההצעה שלך או כהצעה ממשלתית, ברגע שנשלים את כל העבודה הכוללת. אני גם רוצה בהקשר הזה לומר עוד דבר, ואני מניח כאן אתגר לא פשוט לפתחך. תראה, אתה מכיר את צבר החוקים שישנם והנושאים שישנם במשרד המשפטים. הוא באמת משרד עתיר חקיקה, בהיקפים מאוד מאוד גדולים. אל מול הדבר הזה אנחנו נמצאים במציאות שקצב ההתקדמות של חקיקה בכנסת הוא מוגבל מאוד. אנחנו מכירים את הבעיה שישנה, היא לא חדשה. היא לגיטימית. אגב, אני מוכרח לומר – ואני לא אומר את זה ממקום של טענה, אבל אני חושב שאמירה שהאופוזיציה תתמוך בהצעה מסוימת, אין לה הרבה משמעות. האמירה המשמעותית היא שאופוזיציה מוכנה לאפשר לקדם הצעה במהירות, קרי, לא לקיים עליה דיון של שלוש שעות בקריאה ראשונה ולא לקיים עליה דיון ארוך בקריאה השנייה והשלישית עם הרבה מאוד הסתייגויות. כל הצעת חוק שתהיה ההבטחה לנהוג בה באופן הזה, אני מוכרח לומר לך שיהיה לי קל הרבה יותר להביא אותה ולקדם אותה, כי בסוף אני צריך להתמודד עם מגבלה של משאבי זמן כאן בבניין, ואז אני צריך לעשות סדרי עדיפויות בין דברים שכולם חשובים וכולם טובים. אני אומר כאן באופן מפורש שאם אתה תבוא ותאמר שבחוק הזה, אם הוא יבוא באופן נפרד, בין כדין רציפות ובין בדרך אחרת, אתם מתחייבים לא לקיים פיליבסטר לא בקריאה הראשונה ולא בקריאה שנייה ושלישית ולא לנהל עליו משאים ומתנים שאם אנחנו מעלים אותו, אתם דורשים להוריד חוק אחר וכו', זה בוודאי יקל לקדם אותו, ואני יכול לומר שיגדיל מאוד את הסיכוי שהוא יסתיים ובמהרה. אם האמירה היא שנתמוך אבל נגיש 4,000 ונדרוש 12 שעות דיון בקריאה שנייה ושלישית ונדרוש שלוש שעות דיון בקריאה ראשונה – אני אומר שוב, זה לגיטימי לגמרי, אני לא טוען שאתם לא זכאים לעשות את זה; אני רק אומר שבדרך הזאת קשה לקדם את צבר החקיקה המאוד-גדול שאני קיבלתי בירושה ושלא הסתיים בכנסת הקודמת. אני גם אגיד עוד דבר: אני רואה כחלק מתפקידי את החובה ללמוד את כל הצעות החוק שאנחנו מביאים לכאן בצורה מסודרת ולעומק ולקיים בחינה של כל הצעה כזאת, וזה בוודאי תהליך שאני מתקדם בו. כל הצעה שמסתיימת אנחנו מביאים לכאן, ואני חושב שאתה גם רואה שקצב העבודה הוא בסך הכול די מהיר – אין כמעט שבוע שלא מגיעה כאן לפחות הצעת חוק אחת שאנחנו מביאים מטעם המשרד, לצד הרבה מאוד תקנות. אבל אני בהחלט לא חותמת גומי. אני חושב שחובתי לבדוק את הדברים לעבור חוק-חוק, ללמוד את הדברים לעומק, לעשות גם תיקונים ביחס להצעות שהונחו כאן בעבר במקום שהדבר נדרש, וככה אני באמת נוהג באופן ענייני, לגופו של עניין, בכל נושא. לכן אני חוזר ואומר: יש לך את מלוא הזכויות בהצעה הזו. ההצעה היא חשובה. אני חושב שצריך לטפל בה, לקדם אותה. הדרך לעשות את זה היא באמת להמתין להשלמת העבודה ההוליסטית בעניין הזה. אם תסכים לכך, מה טוב; אם לא תסכים, אני אומר שאנחנו נצביע נגד בלית ברירה, אבל זה לא יגרע מהמחויבות שלי להמשיך ולקדם גם את הנושא החשוב הזה לגופו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים וסגן ראש הממשלה השר יריב לוין. חבר הכנסת גדעון סער מבקש להשיב על עמדת המשרד. אתה מקבל? אתה מקבל את זה? << דובר >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להבין את הצעת שר המשפטים. שר המשפטים הציע לדחות את ההצבעה, אבל אני שואל בכנות, מאחר שאני יודע, ולא אכפת לי, שר המשפטים, שנדחה את ההצבעה כדי שתברר את הנקודה שציינתי, שיש תקציב משוריין לנושא הזה, הוא שוריין בתקציב משרד המשפטים לשנה הזאת, ולכן אין להבנתי קושי תקציבי. אבל אם נדרש לברר את הסוגיה התקציבית, תסכים איתי שזה לא דבר שדורש שלושה חודשים, כאשר שלושה חודשים פוגשים אותנו בפגרת הקיץ, זאת אומרת אנחנו הולכים לארבעה חודשים ומעלה, עד שאנחנו חוזרים אחרי חגי תשרי. אז אני מוכן לדחייה קצרה שבה שר המשפטים יבדוק – – – << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – – אני מציע – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אומר השר שהוא נכנס ללוח זמנים הכי מהיר מבחינתו וזה בעבודה. הכנות שלו נשמעת בנושא הזה. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מקבל את ההצעה לדחות את ההצבעה. אני אמתין זמן סביר עד שאני אקבל תשובה. אם התשובה תהיה עניינית, בסדר, ואם לא, אני אעמיד את זה להצבעה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר מסכים? השר מסכים. אם כך, הצבעה במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך ממלכתי-חרדי), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1365/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה טור פז) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק חינוך ממלכתי-חרדי, של חבר הכנסת משה טור פז. הפעם הוא נמצא באולם ויממש את זכותו. עשר דקות לרשותך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג כאן לפניכם את חוק הממ"ח, החינוך הממלכתי-חרדי, אבל לפני כן אני רוצה להתריע, להקשות. לפני כמה ימים התראיין אדם שאני מעריך, מכבד אותו, שר במשרד החינוך – גם יושב כאן במקרה – ובניגוד למנהגו הוא אמר שטויות, מה לעשות, בריאיון בכיכר השבת. אני מצטט: "אין שום מחקר בעולם האומר כי מי שלמד ליבה הוא – – – מפרנס טוב יותר". כך אמר שר במשרד החינוך. אז בואו נעבור שנייה לנתונים. לפי נתוני מרכז טאוב, לפי נתוני הלמ"ס, השכר הממוצע ברוטו לשעה לבוגר בעל תעודה על-תיכונית שאינה אקדמית או בוגר תיכון עם תעודות בגרות: 42 שקלים לשעה. ניקח אותו, נגיד, עם תואר שני: 102 שקלים לשעה – פי שניים וחצי. עוד לפי נתוני הלמ"ס – שוב, לא בעולם, בישראל – ההכנסה ברוטו של משקי הבית היהודיים, אם אתה בוגר תיכון, אפילו בלי תעודת בגרות, היא 50% יותר אם אתה עושה תואר אקדמי, ושיעור התעסוקה – 15%. אז איך הנתונים מסתדרים עם הדברים שלך, השר? חברים יקרים, לדבר פה בכנסת ישראל על חשיבות ההשכלה ועל חשיבות לימודי הליבה – בעיניי אפילו לא צריך להגיד את זה. האתגר הגדול ביותר של הכלכלה והתעסוקה במדינת ישראל היום הוא אתגר לימודי הליבה בחברה החרדית בשילוב עם מה שקורה אצל הנשים הערביות. אלה שני נתונים; אלה הדברים שיקפיצו את ישראל לרמה של מדינה מתקדמת ב-2023. אלו גם יצעידו אותנו בעוד עשור אחורה ויביאו אותנו לרמה של מדינות עולם שלישי. אם אנחנו לא נתמודד עם שמירה על דרך התורה והקודש בתלמודי התורה במוסדות הפטור עם לימודי ליבה ראויים, אנחנו בישראל נידרדר להיות מדינת עולם שלישי. עכשיו, תראו, נאמר בריאיון הזה עוד משהו – אני מצטט שוב מאותו ריאיון בכיכר השבת – והוא שכל תלמודי התורה ומוסדות הפטור, או יותר נכון – אני אצטט במדויק, כי השר נמצא פה: במציאות, הרשתות – והכוונה לרשת בני יוסף, המזוהה עם ש"ס, והחינוך העצמאי, המזוהה עם יהדות התורה – מעבירות את לימודי הליבה ב-100%, ויש פיקוח של משרד החינוך. תשאל בן אדם ברחוב אם חרדים לומדים ליבה – הוא יגיד שלא, כי השקר נהפך למהות. סוף ציטוט. אז באמת, חברים יקרים, בואו נפריך את הבלוף הזה. אני מחזיק לפניי מערכת – אני לא אציג אותה כדי לא לפגוע בכללי הכנסת. אני מחזיק מערכת סתמית, תלמוד תורה בחינוך העצמאי, מתיבתא אמרי אמת, של גור. מכירים אותה במקרה? אני בטוח שחבר הכנסת פינדרוס כאן מכיר אותה. ואני מחפש – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אתה יודע שאתה מדבר על ארבעה מוסדות מתוך 200. אתה יודע שאתה משקר. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מקריא. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אתה יודע שאתה דמגוג. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מקריא. פינדרוס, איך משקר? אני מחזיק את המערכת שלה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אתה דמגוג, אתה לוקח ארבעה מוסדות מתוך 200. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> בואו נמשיך. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אתה יודע שזאת דמגוגיה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> כיתה ח', חבר הכנסת פינדרוס – רגע, אני אביא עוד דוגמאות, אל תדאג. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אתה דמגוג. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> קשה לשמוע את זה. אתה יודע, כשאתה צועק – לא אומר שאתה צודק. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא, לא קשה. מתוך 200 מוסדות יש ארבעה כאלה ואתה יודע את זה. קוראים לזה דמגוגיה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> דמגוג. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> עובדות, חברים. קשה לך עם עובדות. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אתה מביא ארבעה מוסדות מתוך 200 – – – אתה דמגוג. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> כיתה ח' במתיבתא אמרי אמת. אני, כידוע לך, למדתי מסכת – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לא רק זה, אתם קיצצתם למוסד שאינו רשמי – – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מדבר על דבר אחד ואתה עונה לי על דברים אחרים, קרעי. בוא תקשיב לעובדות. אני יודע, עובדות קשות, אבל יש להן משמעויות. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אתה חילוני, זו אותה דמגוגיה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> בכיתה ח', ברשימת ספרי הלימוד יש גמרא מסכת ביצה, זה נהדר; יש גמרא מסכת ברכות, מעולה; יש גמרא מסכת מכות, גם נהדר; משנה ברורה חלק ג', חלק ה'. מה אין? אין מתמטיקה, אין אנגלית, אין מדעים, אין שום דבר. אבל תלמוד התורה הזה, חברים יקרים, מקבל 100% תקצוב, כאילו הוא מלמד ליבה. טוב, תגידו לי, זה רק בחינוך העצמאי. אז מה קורה עם תלמוד תורה צאנז? ברשת בני יוסף, שכידוע הוכנסה לפני כמה שנים על ידי חבר הכנסת, היום השר ביטון – גם הוא מקבל 100% – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא, צאנז היה ממלכתי. הינה, צאנז ממלכתי, ממלכתי-חרדי. הינה, תראה מה זה דמגוגיה. זו הטעיה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רואה שהדברים שלי מאוד מרתיחים אותך. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא מרתיחים אותי. השקר שלך. אתה פשוט דמגוג. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם תמצא מילה אחת של שקר, אני אחזור בי. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> צאנז היה ממלכתי, תודה. היה ממלכתי-דתי, אפילו לא ממלכתי-חרדי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, תן לו להשלים את הזמן שלו. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת פינדרוס, מה נעשה עם תלמוד תורה של חסידות ביאלא? גם הוא יושב ברשת בני יוסף, גם הוא מקבל את מלוא התקציב, כמו כל מוסד ברשתות האלה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> כמה מוסדות כאלה יש? כמה ממלכתי-חרדי שאתה הקמת יש? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו קשה לך, אז בוא נמשיך. אדוני היושב-ראש, אתה מרשה לי להמשיך? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. חברים יקרים, בניגוד לנאמר על ידי השר במשרד החינוך, ישנם תלמודי תורה לא מעטים גם ברשת בני יוסף וגם בחינוך העצמאי שלא מחויבים ללימודי ליבה. בכיתה ז' וח' הם כמעט לא מלמדים; בכיתות א' עד ו' הם מלמדים שעה או שעתיים. עכשיו, אתה יודע מה, זה בסדר גמור, זה מותר. מותר במדינת ישראל לקבל תקצוב חלקי וללמד חלקית – בשביל זה יש מוסדות פטור; בשביל זה יש מוכר שאינו רשמי. אבל לקבל 100% וללמד 50%, במקרים מסוימים 0%, חברים יקרים, לא זו הדרך. עכשיו אני אגיד את האמת. כמו שאמרתי, בעיניי יש לגיטימציה מלאה למוסדות חרדיים לשמור על דרכם, לשמור על אמונתם, ללמד את דרך הקודש. אני בעד מסכת ביצה, למדתי את כולה; אני בעד מסכת מכות, למדתי את כולה; אני בעד לימוד כל מסכתות; אני בעד לימוד לימודי קודש. אני חושב שבחברה החרדית היום יש תת-ביצוע בלימודי ליבה. יש מצב שבו הציבור רוצה יותר ממה שהפוליטיקאים מוכנים לתת. איך אני יודע את זה? יש היום – ועכשיו אני אגיע לדבריו של חבר הכנסת פינדרוס – 74 מוסדות המכונים ממלכתי-חרדי. לו היינו נותנים – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> כמה מהם לומדים ליבה, אתה יודע? אולי חצי. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> 74 מוסדות, כמו שחבר הכנסת פינדרוס יודע – עוד לא הגעתי לעיקר דבריי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, נשאר לו שתי דקות וחצי. חבר הכנסת פינדרוס, אני צריך להוסיף לו זמן בגלל ההפרעות שלך. תן לו להשלים את הדברים. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> כידוע לחבר הכנסת פינדרוס, היה לי העונג להקים כמה ממוסדות הממ"ח לפני עשר ותשע שנים, כשפינדרוס היה סגן ראש העיר בירושלים ואני הייתי מנהל מנח"י, ומשרד החינוך אז הקים את מוסדות הממ"ח והם הלכו וצמחו. אני חושב שיש דרך יפה להגיע בהסכמה לצמיחה בלימודי הליבה בחברה החרדית בלי שתרד אות אחת של תורה, בלי שייפגע קצה שערו של תלמיד חרדי. לפי מחקרים מעודכנים, 11% מתלמידי המגזר החרדי – יותר נכון, מההורים שלהם – אומרים שהם היו רוצים ללמוד מערכת מודרנית. זה פי ארבעה ממה שיש היום במוסדות הממ"ח. 11%. אם נוסיף עליהם את אלה הנוטים ללמוד לימודי ליבה, כלומר עוד 29%, כבר מגיעים ל-40%. איפשהו בין ה-11% ל-29% – זה הפוטנציאל של הממ"ח, אם היו נותנים לו לצמוח ולא היו עוצרים אותו ברשויות החרדיות, לא בבני ברק ולא ברשויות נוספות. במיינסטרים החרדי לא מתאים ללמוד ממ"ח. עמד חבר הכנסת גפני – שגם הוא נמצא כאן – ואמר בוועדת החינוך: או ממלכתי או חרדי, לא מסתדר ביחד. אני מקבל את זה שיש לא מעט חרדים שסבורים ככה, וזה בסדר. לצורך כך נבנה מתווה בעלז, שמתאים לתלמודי תורה ומוכר שאינו רשמי רבים. במיינסטרים החרדי הם יכולים להיות פתרון אמיתי. הינה, חסידות בעלז, מה שמתאים לה מתאים לרוב החסידויות. לצערי הרב, ממשלת נתניהו עצרה את המתווה הזה, שרצו אותו בחברה החרדית, ואני חושב שהוא מתאים לרבים. אשר לאלה שלא מתאים להם לא ממלכתי-חרדי ולא מתווה בעלז, אני חושב שיש מקום להציע להם אפילו ואוצ'רים של לימודים אחר הצוהריים; גם לכך יש לי הצעת חוק. אז מה בעצם מציע חוק הממ"ח שאני מניח לפניכם ואני מקווה שתתמכו בו? הוא מציע שכמו שיש בישראל ממלכתי-דתי וממלכתי כללי, שהוא חילוני, תהיה אפשרות, למי שרוצה, שיהיה ממלכתי-חרדי, שמעמדו יהיה אותו הדבר. עכשיו, מי שרוצה ללכת לרשת בני יוסף, ילך; מי שירצה ללכת למוכר שאינו רשמי, ילך. מי שירצה ללכת לממלכתי-חרדי – לא יהיה אפשר לעצור אותו. בחירה. הציבור החרדי לא יהיה בן ערובה של הפוליטיקה. ההצעה הזאת, זה מה שהיא מציעה – שברשות שבה יש מספיק הורים שבוחרים בממלכתי-חרדי, הפוליטיקה החרדית לא תעצור אותו. חברים יקרים, אתם יודעים – וזה לא יעזור כמה פינדרוס יצעק – שאם רק תפתחו את זה, הממ"ח יגדל פי שלושה ופי ארבעה, ואז לא תצטרכו לריב על תקציבים. עדיין נצטרך לדאוג למי שלא, אני מכיר בזה, כי לא כולם יבחרו בזה, אבל במקום 4% היום, זה יכול לצמוח ולהגיע ל-30%–40%. לאור זאת, חבריי, אם תתנתקו מהפוליטיקה, אני מבקש מכם לתמוך בהצעת החוק שנותנת לממלכתי-חרדי את אותו מעמד של הדתיים ושל החילונים, לא יותר ולא פחות, ועדיין להשאיר לצידם את התקצוב לרשתות, את מתווה בעלז, את הוואוצ'רים למי שלא רוצה לא את זה ולא את זה, ושערה אחת – או דף גמרא אחד לא ייפגע מעולמו של התלמיד החרדי. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. ישיב השר במשרד החינוך, השר חיים ביטון. אגב, אני חושב שזה החוק, לא יודע למה צריך להעביר חוק. בלי שהשר יגיד אני אגיד לך. ראש עיר מחליט אם הוא מקים ממלכתי, ממלכתי-דתי, חרדי, ולפי הצורך הוא מקים. לא הבנתי. ראש העיר מחליט. עשר דקות לרשותך, השר. << דובר >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר >> חבר הכנסת קינלי – קודם כול, היושב-ראש, שאר חברי הכנסת – אני מודה לך מאוד על שני דברים. האחד – שאתה דואג מאוד לציבור החרדי. אני מודה לך בשם כל הציבור החרדי, זה – א. דבר שני, אני מודה לך על זה שאתה מעריך אותי בעוד דבר אחד – זה שהרמת לי להנחתה, בסדר? אני מאוד השתדלתי. אני עוד מעט שישה חודשים בתפקיד – השתדלתי לא לדבר על הממ"ח. השתדלתי לא לדבר, אבל אתה יודע מה? שמת לי את זה על השולחן, אז אני אדבר על זה. דבר ראשון, אני רוצה להגיב לך לגבי השטויות שדיברתי – ואני לא אגרר בלשון שלי, בגלל שיש לנו הערכה, לא אגיד לך שאתה דיברת שטויות, אבל זו הטרמינולוגיה שלך. שמענו. אתר משרוקית – אתה מכיר? עיתון הארץ – לקח את דבריי שאמרתי על נושא הליבה – – – << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> עיתון אחר. לא משנה. << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אחד מאלה, מה זה משנה? באותו קו. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא חרדי. << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> הוא לא חרדי, הוא לא ימני. ברור מה הוא. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אני אמרתי את דבריי. הרב פינדרוס, לפחות לי אל תפריע. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> פינדרוס, החרדים הם ימנים? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> בדק את דבריי, עשה הלוך וחזור. שלא תתבלבלו, בסוף הוא כתב שאני לא צודק, אבל תקרא את כל הכתבה. הרי לא חשבתי שתחשוב שאני צודק. אני אגיד לך, אתה בדבריך אמרת – אני רוצה להשתמש בדבריך. אני אמרתי – אגב, מי ששמע את הריאיון היה שומע שאמרתי כך, אמרתי: מרן הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה, שאני עפר לרגליו, קיבל החלטה ללמוד ליבה, ואנחנו לומדים ליבה. עוד רגע אני אתייחס לנתונים שהבאת. אנחנו לומדים ליבה. למרות זאת אני אומר – והינה, אני אומר פה עוד פעם, על במת הכנסת – אין מחקר שאומר: ליבה – בבתי ספר היסודיים, א' עד ו', זה הליבה, אוקיי? שמוכיח שאני היום – אגב, אני תוצר של מוסדות הפטור, בסדר? יש לי תואר מסודר. אני לא יודע, אני נחשב שאני לא עושה – נותן למדינה מיסים, בסדר? ויש עוד הרבה כמוני שאתה לא מכיר. אין הוכחה מחקרית – ושתבין, הדובר שלי עבד מול משרוקית, ושלחו לו עוד מחקר ועוד מחקר, והמחקרים אמרו מה שאתה אמרת. וזה לא מה שאמרתי – אני לא אמרתי שבן אדם שלומד מקצועות בגרות ושהוא מתמחה, הוא לא מקבל יותר שכר. ודאי שהוא מקבל יותר שכר. אני דיברתי על הליבה במוסדות היסודיים, שעליהם המדינה רועדת, על מקצועות הליבה. על זה דיברתי, ובזה אני צודק, וגם אתר משרוקית כתב שאני צודק. אני עשיתי תואר – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שמה? << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> שהליבה במוסדות, ביסודיים, יש הוכחה שהליבה – אל תפתח ידיים. אין מחקר כזה. אתה מוזמן להביא לי אותו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה אומר שהלבנים הגבוהות יותר חשובות מהלבנים הנמוכות יותר? << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אני לא אמרתי כלום. אני לא אמרתי כלום. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> יוראי, לא. חבר הכנסת יוראי, לא אמרתי כלום. אמרתי שאין מחקר. תציג לי מחקר. לא תמצא אותו, אל תטרח. אמרתי זאת מסיבה פשוטה. למרות שאמרתי שאנחנו לומדים ליבה, אמרתי שאין מחקר. ולמה אמרתי זאת? שאל אותי למה אמרתי זאת. אשתי שאלה אותי למה אמרתי זאת. אמרתי זאת כדי להגיד שהשיח שלצערי קורה ברחוב היום ומתלהם מיום ליום, אפילו לא נבדק במחקר. ושוב אני אומר זאת, ושוב אני אומר זאת. זה ברור שמי שלומד מקצוע – אי-אפשר להיות עורך דין אם לא למדת להיות עורך דין; אי-אפשר להיות רואה חשבון אם לא למדת להיות רואה חשבון. אבל על הלימוד של לימודי הליבה מא' עד ו' אין מחקר. אגב, אני אשמח שמישהו יעשה מחקר, למרות שאנחנו לומדים ליבה, בכל אופן, ברשתות איפה שאני אמון. יש מוסדות הפטור שלומדים פחות. זה חלק א'. אז שטויותיי – תבדוק אותן שוב. זה – 1. 2. לגבי המוסדות שברשת החינוך התורנית, למדת חצי חומר, יקירי. למדת חצי חומר, ואומר לך זאת: זה נכון שבחלק קטן, שאותו כנראה חיפשת ומצאת, כנראה הממ"מ או החברים שעובדים אצלך בלשכה עשו עבודת קודש ומצאו בתי ספר כאלה ואחרים שבכיתות ז'-ח' מתכוננים לישיבות, מפסיקים ללמוד ליבה, אבל ידידי היקר, מפקחי המחוז החרדי, שהם תחת חסותי וגם עבדתי איתם שש שנים כמנכ"ל הרשת, הולכים בית ספר בית ספר ובודקים את אשכולות הליבה. אני יכול להגיש לך מסמך מסודר שאותם בתי הספר – אני לא יכול כרגע לעשות אנלוגיה בין שניהם, כי אני לא יודע במדויק, אבל ברור שמוסד שלא מלמד, על כל מקצוע ליבה באשכולות שמחויבים ללמוד והוא לא מלמד, יורדים לו 3% מהתקציב. ויש הרבה – לא הרבה, הרבה שנבדקו, ומי שנמצא שהוא לא מלמד ליבה בכיתות ז'-ח' המדוברות או מפחית במקצוע, יורד לו האחוז הזה. אתה יכול, ואני מסכים להעביר לך רשימה. אני לא צריך, אגב, אני לא צריך להסכים. אתה יכול לבקש, ותבדוק רשימה של בתי הספר שמורידים להם את זה. אני התעסקתי עם זה אפילו בתחום שמנהלים באו בטענה שהמפקח למד את האשכולות בדרכים כאלה ואחרות כדי לחפש אותם והוריד להם כי לא מגיע להם, וקיימנו ערעורים למשרד החינוך עוד בתפקידי הקודם כדי להחזיר את זה, כי הם כן לומדים ליבה ואשכולות וכו'. אז שוב למדת חצי חומר. תלמד אותו עד הסוף. אז זה נכון, יש ליבה, לומדים ליבה, בשונה ממה שאומר מר יוחנן פלסנר בערוץ 12 – יושב בכיסא מכובד של ערוץ 12 ואומר שברשתות לא לומדים ליבה. אגב, הוא חולק גם עליך – הוא אומר: לא לומדים ליבה בכלל, אין מבחני מיצ"ב, אין ואין ואין – שהכול יש. אבל מה לעשות? כשרוצים להקניט לא צריך אפילו ללמוד את החומר. הוא אפילו לא למד את החומר. חבר הכנסת משה טור פז, אני מפרגן לך שלמדת את החומר יותר מיוחנן פלסנר. עד כאן החלק הראשון. ובמענה על דבריך, דבר שני, לגבי הנושא של הממ"ח. מי שמכיר אותי, ואני מדבר כרגע על עצמי כשר במשרד החינוך, שיש בחלקי – אין חלוקה מוסדרת בממשלה לגבי התפקידים, אבל אני יותר מתמקד בתחום החרדי, בכל האזור החרדי, שזה המחוז החרדי, שכולל בתוכו את הממ"ח. אני אגיד ככה בעדינות, כדי לא לפגוע, בסדר? הממ"ח הוקם לפני עשר שנים. מי שהקים אותו הוא פירון יחד עם לפיד, בתקופתו; ממשלת האחים קראו לה אז. הקימו את זה. אני לא איכנס לעומק הדברים למה הוא הוקם, אבל הוא הוקם, בסדר? אתה מכיר, אדוני, את הנתונים של הממ"ח – כמה ילדים יש בממ"ח היום, אחרי עשר שנים? אתה לא מכיר, תאמין לי. אתה מכיר את הנתונים במספרים הגדולים, ואני לא רוצה לרדת לפרטים. במציאות יש ממ"ח היום, נכון. ילדים שאמורים להיות בממ"ח, חרדים שהולכים ללמוד בשיטת הממ"ח – 2,000 תלמידים. עשר שנים – 2,000 תלמידים. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> החרדים – – – << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> לא שומע. רגע, רגע, גברתי השרה לשעבר. אגב, אני מודה לך שהזכרת אותי בריאיון אחד שלוש פעמים. זה עשה לי המון – ביפעת זה עלה לי הרבה. כנראה שזה קשור, יפעת ליפעת. לא, ברצינות. אני מרשה לך להתקשר אליי לפני כן לברר איתי פרטים. אבל בואו נגיד את הדברים כמו שהם. זו דמגוגיה זולה לומר שמוסד של ממ"ח שרוצה להיפתח, מישהו חוסם אותו, ואני אגיד למה אני אומר זאת. הבעיה הגדולה היא כזאת: ילד בממ"ח – אגב, אני אומר את כל זאת למרות שאני תומך בממ"ח. אני לא פוגע בממ"ח. אתם יכולים לבדוק את זה. יכולתי לעשות הרבה מאוד דברים; אני לא עושה שום דבר כזה. מי שרוצה ללמוד בממ"ח, שילמד בממ"ח. אבל לא יכול להיות שבממ"ח זה ילד – ילד בממ"ח הוא, לצערי – זה היה צריך להיות מתוקן. אם בתי הספר היו תקניים ומסודרים – והמדינה נתנה תיעדוף מטורף לממ"ח, נתנה ונותנת, אבל היא עצרה אחרי עשר שנים ואמרה – לא, לפניי; האוצר מזמן אמר: חברים, לא יכול להיות כל כך הרבה בתי ספר עם חצאי תקנים שבגלל שהם בממ"ח הם ממשיכים להתקיים. ולצערי הרב, תבדוק את עלות התלמיד האמיתית ותמצא את הנתונים ותציף אותם. אני אומר לך חד-משמעית, לא מכיר. מנהל המחוז בא אליי, ואני אומר לך שגם השנה נפתחים, תחת חסותי, בתי ספר של הממ"ח. בתי ספר מסודרים, מלאים, שצריכים להיות בהם ילדים, ולא חצאי תקנים ורבעי תקנים וכו' בגלל שזה ממ"ח. ולכן אני מסיים בזאת ואומר לך, חבר הכנסת קינלי, אני מעריך אותך, מחזיר לך הערכה. אתה איש מקצוע ומכיר את תחום החינוך. אבל תלמד קצת את הנושא הזה לעומק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר חיים ביטון. אני מאמין שאתה מבקש להשיב. השר ביטון, ברשותך, בסוף אתה רק צריך להגיד אם אתה מבקש מהכנסת להתנגד. << קריאה >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << קריאה >> אני נגד. אני מבקש להתנגד, כן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ביקשת להתנגד. תודה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> טוב שאתה משלים עבורו. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> למה אתה כל הזמן דואג לנו? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עוד רגע. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> השר ביטון, אני אגיד לך. קודם כול, אתה צודק בדבר אחד, אתה צודק בדבר אחד – לגבי השיח ברחוב. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> כל הזמן דואג לנו. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני אומר כאן בכנות שחלק מהאנשים שעוסקים בנושא הזה לא מכבדים לא את המגזר החרדי ולא את הכבוד של לימודי תורה. אבל כמו שידוע לך, אני לא שייך אליהם. קודם כול, המידע שבידי על תלמודי תורה שאינם מלמדים לימודי ליבה כראוי הגיע מחברים חרדים ששלחו לי מה שנקרא בשמחה, ואמרו: הייתי רוצה שיהיו לי לימודי ליבה ברשת, אבל לא נותנים לי אותם. שנית, בוא תשאל – והרי אתה יודע את התשובה – למה בעיר בני ברק כל שנה – פינדרוס, מה לעשות? זו המציאות – למה בעיר בני ברק אין ממ"ח כשיש ביקוש אדיר? למה? כי העירייה חוסמת אותו ולא נותנת להורים להקים אותו. הרי אלה עובדות, אני לא מחדש פה לאף אחד. אני אגיד לך יותר ממה שהגדלת ואמרת. למה יש היום רק 74 בתי ספר ו-20,000 ילדי ממ"ח? למה? כי אתם חסמתם אותו בעשר אצבעות, בעשר אצבעות. למה במחוז החרדי יש תת-תקינה? לא אתה, אבל קודמיך בתפקיד עשו הכול כדי להשבית את המחוז החרדי, לא למנות מנהל מחוז, אחר כך למנות ממלאת מקום. חברים יקרים, נו, באמת. הרי אני באתי משם, השר ביטון, בדיוק כמוך. כל שר וסגן שר שהיה במשרד החינוך לפני השרה ביטון חסם כל דבר שאפשר היה במחוז החרדי. בממ"ח הביקוש הוא פי-שלושה מהקיים. אם אתם רק תיתנו לו מקום, הוא יצמח למקומות גדולים. החקיקה הזו בסוף הרי לא תפגע בחינוך העצמאי, לא תפגע בבני יוסף; היא תאפשר למי שרוצה ממ"ח לקבל ממ"ח, זה הכול. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> למה לא – – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> החוק הזה – אני אומר, כי הרשויות המקומיות החרדיות חוסמות אותו, כי לא נותנים לו מקום. חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת גפני – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> קינלי, קינלי – – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אתה עמדת כאן ודיברת על הצעת חוק, על למה לתת יהדות לחרדים במגזר הציבורי. אז הינה, למה רק החילונים מקבלים ממלכתי-חילוני והדתיים מקבלים ממלכי-דתי? הינה, אני נותן לך על מגש של כסף ממלכתי-חרדי. קח אותו – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אל תיתן לי – – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – הוא כדאי לך. יש 20,000 ילדים שם. תחבק אותו. זה בשבילנו, זה טוב למדינת ישראל, זה טוב לי וזה טוב לך. במקום להילחם בו תחבקו אותו. אתם תרוויחו פי כמה, מדינת ישראל תרוויח פי כמה. אין לכם שום סיבה להתנגד לממלכתי-חרדי. ולכן, אני קורא לחבריי חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה להצביע בעד חוק הממ"ח. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת טור פז. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. הצעת חוק חינוך מממלכתי (תיקון – חינוך ממלכתי-חרדי), התשפ"ג–2023, 1365, של חבר הכנסת משה טור פז – הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 39 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 52 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך ממלכתי-חרדי), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 39 בעד, 52 מתנגדים. אני קובע שהצעת החוק הזו הוסרה מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק להקמת אוניברסיטה במחוז הצפון, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1520/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מאיר כהן) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק להקמת אוניברסיטה במחוז הצפון, התשפ"ג–2023, 1520/25, של חבר הכנסת מאיר כהן. יעלה ויבוא, בבקשה. עשר דקות לרשותך. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים ונכבדות, זה לא סוד, אדוני היושב-ראש, שבפריפריה התנאים להצלחה ולמוביליות כלכלית הם קשים ומורכבים יותר מאשר במרכז הארץ. מדינת ישראל כמדינה מערבית, דמוקרטית, חרתה על דגלה את ערכי השוויון, ומחויבת לפעול לשוויון הזדמנויות ולהבטיח שלכל אדם תהיה אפשרות למוביליות חברתית. הצעת חוק זו קובעת כי יש להקים אוניברסיטה נוספת במחוז הצפון בעיר שבה אין אוניברסיטה – במקרה הזה בתל חי, בקריית שמונה – שתפתח את שעריה עבור סטודנטים מהצפון ומרחבי הארץ. ראו את באר שבע. דמיינו בנפשכם את קריית שמונה עם אוניברסיטה צמודה אליה – איזה פיתוח; איך האוניברסיטה הזאת תשנה את פניה של קריית שמונה, תשנה את פניהם של כל היישובים בפריפריה של קריית שמונה. לצערי הגדול, ואני אומר לכם את זה, חברי מהליכוד, כמו שבית החולים, כמו שהמיון הקדמי בשדרות לא עניין אתכם, כך האוניברסיטה בקריית שמונה לא מעניינת אתכם. צר לי על כך. חשבתי שלפחות חלק מכם, החברתיים, יקשיבו למה שאני אומר. על אף האישור שניתן במועצה להשכלה גבוהה להקמת האוניברסיטה בגליל על בסיס המכללה האקדמית תל חי, שר החינוך יואב קיש בלם את המהלך מסיבות לא ברורות. מכללת תל חי הייתה אמורה להפוך לאוניברסיטה, אך הממשלה הנוכחית דחתה את קידום המהלך, וכך, שוב קריית שמונה ותושביה נותרו מאחור. ואתם תמשיכו להגיד: או-הו, כמה חשוב לפתח את הגליל. שוב, כפי שקורה בממשלה הזאת כל הזמן, ההחלטות מתקבלות בניגוד להמלצות ולקביעות של אנשי המקצוע. המועצה להשכלה גבוהה קבעה כי בתקציב 2023 ו-2024 אמור להיכלל סעיף של תוספת תקציבית להקמת אוניברסיטה חדשה, אך בתקציב האחרון אין כסף לאוניברסיטה בתל חי ובקריית שמונה. יש כסף אתם יפה מאוד יודעים למה, אבל כסף לאוניברסיטה לא מצאתם לנכון. תושבי קריית שמונה? שיישארו מאחור. התקציב שעתה העברתם לא כולל בו – ואני חוזר: לא כולל שום תקציב להקמת האוניברסיטה, למרות שהמועצה להשכלה גבוהה החליטה, אישרה שהדבר הזה יקום. ככל הנראה אחריי יעלה יואב קיש או – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר ביטון. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – השר ביטון, ויגידו את מה שאתם אומרים כל הזמן: הנושא בבדיקה, הנושא בבדיקה וכבר יש תהליך, אבל אנחנו לא נצביע. שר החינוך, אני שואל אותך: למה לא קידמת את ועדת ההיגוי שאמורה ללוות את מכללת תל חי ולהפוך אותה לאוניברסיטה? למה? תעלה לפה אתה ותסביר לתושבי קריית שמונה, לתושבי הצפון, לחברי הכנסת כאן: למה אתה לא מקדם את זה? הוועדה כבר גובשה; כל מה שאתה צריך זה לאשר את זה. אתה בוחר לא לעשות את זה, למרות שכבר ב-2005 ראש הממשלה ביבי נתניהו, כבר אז אמר: אני הולך להקים אוניברסיטה בתל חי. אמר ואמר ואמר ושום דבר לא קרה. שוב תושבי קריית שמונה והגליל נשארים מאחור. שוב יגיעו הבחירות ואתם תספרו לתושבי הצפון, לתושבי קריית שמונה ולתושבי שדרות: כמה אנחנו חברתיים, כמה אנחנו רוצים אתכם. אבל תזכרו: חדר מיון בשדרות – אין; אוניברסיטה בקריית שמונה – אין. אני מסתכל ואני שואל גם אותך, קטי שטרית, ידידתי, שבאמת את באה מהמקום החברתי: למה אתם מתנגדים? למה השר מתנגד להקמת אוניברסיטה בקריית שמונה? שמישהו יבוא לכאן וייתן תשובה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> קודם כול, אני לא חושבת שהוא מתנגד. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מתנגד. מתנגד. מתנגד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. אני חושבת שצריך לעשות – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לצערי הגדול, אני מקווה שזה לא בגלל הדברים שהשר אמר רק בשבוע שעבר. הוא כותב מכתב לראשי האוניברסיטאות והוא אומר להם: אתם האחראים הישירים לפגיעה הקשה בחופש הביטוי באקדמיה. פעלתם בצורה פוליטית קיצונית לסתימת פיות של מחנה שלם. אתם גרמתם את הנזק הגדול ביותר לממסד האקדמי. אדוני שר החינוך, אני מקווה שאין קשר בין דברי ההבל שכתבת לבין ההחלטה שלך. אין שום סיבה להחליט לא להקים אוניברסיטה. השר ביטון, זה מהלך שסוף-סוף בממשלה הקודמת התחילו. יושבת כאן השרה לשעבר יפעת שאשא ביטון. הקשיבי, יפעת, מגיעות לך מלוא המחמאות, לך ולראשי הממשלה בממשלה שעברה, כי אמרתם ועשיתם. נכנסת לשם, הקמת כמעט את הכול. כל מה שהיה צריך – נגמר. היה צריך לקבל את ההחלטה הסופית, לארגן את הוועדות ולהתחיל לפעול ולתקצב את זה. גם זה כבר הוחלט. לצערי הגדול הגיע יואב קיש, ובהחלטתו התמוהה אומר: נכון שהכינו ונכון שכל הוועדות הסכימו, אבל אני לא רוצה שתהיה אוניברסיטה. למה? ככה. כשיהיה דיון בכנסת אני לא אבוא, אבל אשלח את השר ביטון, ידידינו הטוב, והוא כבר יספר סיפור נחמד. 17 שנים מחכים תושבי קריית שמונה והגליל להקמת האוניברסיטה הראשונה, ואתם ממשיכים לזרות חול בעיני אנשי הפריפריה. אין אלא לקשור את ההתנהגות הזאת לאטימות שבה הצבעתם נגד חדר המיון בשדרות. אתם חוזרים על זה עם האוניברסיטה בקריית שמונה. אין שום התנגדות מהותית. אין אחד שאומר שלא צריך להקים אוניברסיטה בקריית שמונה, בתל חי. אין תושב בצפון שיוצא כנגד זה. יש שטח, יש מכללה מצוינת שעליה מקימים את האוניברסיטה, אבל יש דבר אחד – יש אטימות לא ברורה. אגב, ביקשו ממני לדחות את זה. כבר דחיתי את זה, ואמרו לי שיבואו עם בשורות, ומהרגע שאתה עומד כאן ואתה מקשיב ואתה אומר: אוקיי, אני מוכן לדחות – שום דבר לא קורה. מהתלים בתושבי הצפון. לא מהתלים בי, ובוודאי לא מהתלים בשרת החינוך לשעבר או באנשי האופוזיציה, וגם באנשי הקואליציה, שיודעים שאין בשורה יותר חשובה מההצעה הזו. אבל באיזו אדנות חסרת תקדים ולא ברורה, מחליט השר שלמרות שהוועדה אישרה ולמרות שאישרו את התקציב: אני אגרע מהתקציב את הסעיף הזה שמדבר על הקמת האוניברסיטה. הכול היה מוכן: המל"ג אישר את ההחלטה; הוועדה המתכננת, אדוני היושב-ראש, אישרה, והייתה מוכנה להתכנס; מכללת תל חי התחילה להתכונן למעבר; הכי חשוב, תושבי הצפון ותושבי קריית שמונה חיכו בקוצר רוח להזדמנות הטובה הזאת. עשתה את זה – אני שוב חוזר ומודה ליפעת שאשא ביטון, שרת החינוך לשעבר, תושבת לשעבר של קריית שמונה, שבאה ואמרה: אני מצטערת על זה ואני עושה את זה. ואני לא מבין למה אתם באתם – אתה, יואב קיש, אתה בולם את הדבר הטוב הזה. אני מקווה שלא תגידו עוד פעם לתושבי קריית שמונה שאתם בעדם, כי אז באמת זה לא יהיה נעים. אל תבטיחו להם עוד ועוד הבטחות, כי אתם לא מקיימים אותן. לכו תסבירו להם שבכנסת הקודמת התחלנו לבנות את זה ואתם בולמים את זה. שר החינוך, יואב, רק אתמול לקחת חלק בהשקת השדולה למען ההשכלה הגבוהה, והינה, היום אתה ואנשיך מצביעים נגד תושבי קריית שמונה, נגד האוניברסיטה בקריית שמונה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודע מה אוניברסיטת בן-גוריון עשתה לבאר שבע – איך היא הפכה אותה לעיר מטרופולין, איך היא הפכה אותה לעיר חזקה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה שלא נעשה את זה לקריית שמונה? אדוני, ברשותך, עוד דקה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא לא, אתה הארכת. אתה כבר שתי דקות אחרי – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד דקה. דקה, חצי דקה. חצי דקה, אדוני. חצי דקה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> – – שתי דקות אחרי עשר הדקות. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> חצי דקה. רק שתדעו לכם שתושבי קריית שמונה והגליל מביטים בדיון הזה, מביטים בכם. ואני מאוד מקווה שבכל זאת יש כמה מכם – אתם יודעים מה, אם אתם לא רוצים לתמוך, לפחות שפניכם לא יהיו סמוקים – תצאו החוצה ואל תצביעו נגד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. השר במשרד החינוך, השר חיים ביטון, בבקשה, ישיב. << דובר >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרים, ראשית, לפני שאני מגיב על החוק – חבר הכנסת נאור שירי, בדקתי את הנושא שדיברת עליו הבוקר. קודם כול, יש שם 700 תלמידים ולא 1,300, לא 1,200 כמו שאמרת, אבל זה לא מקטין כלום. כל ילד צריך לקבל חינוך, אבל אני איש שאוהב נתונים מדויקים. משרד החינוך היה מעורב מאוד בסיפור הזה לפותרו, כולל אפשרות להביא גנרטור. הבעיה של החשמל שם לא הייתה ניתנת לפתרון, כי יש קצר פנימי, וגם גנרטור לא עזר. מהנתונים שאני יודע, או מחר או עד יום ראשון הילדים חוזרים ללימודים, בסדר? אז קודם כול, את זה שתדע. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> איפה, באוניברסיטה בגליל? << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אני אמרתי לפני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הייתה לו שאילתה על הבדואים שבנגב. << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אל תנצל את אהבתי אליך, אני לא יכול לעמוד בפניך. זה – 1. לגבי הדבר השני, חבר הכנסת אלהואשלה, הוחלט סופית לדחות – ביקשתי מדוד גל, והוא דוחה את המבחן. הוא לא יהיה – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בחג. << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> – – בחג. בסדר? אוקיי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> – – – << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קינלי, אני לא מגיב לך עקב זה שרוב הדברים שהגבת אמרו שאני צודק, כנראה, כי לא דיברת עליהם. נשאיר את השאר, בסדר? עכשיו לענייננו. ראשית, בואו נבהיר את הנקודות העיקריות בסיפור הזה. כפי שאמרת, השר קיש הוא יושב-ראש המל"ג כשר הראשי של משרד החינוך, ואני עונה בעיקר בשמו, בסדר? אני אומר זאת בעדינות. חברי חבר הכנסת מאיר כהן, אין ולא תהיה שום התנגדות להקים את אותה אוניברסיטה או מכללה בתל חי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אוניברסיטה. << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אני בכוונה שמתי את זה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז תצביעו בעד. << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> רגע, שנייה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז תצביעו בעד. מה הבעיה? << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> רגע, אני – – – << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> רגע, רגע, רגע, רגע. אתם רוצים לתת לי לסיים ואז תשאלו? תקשיבו. כרגע העניין בחוק הזה כפי שהוא מוצג הוא משולל אפשרות חוקית מסיבה פשוטה. החוק אומר – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מכללת תל חי 5 קילומטרים משם, בקושי יש שם סטודנטים. המט << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> הוא אומר כי המטרה של החוק הזה היא להעביר את הסמכויות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תרחיבו, תקימו פקולטאות לרפואה, שלא תצטרכו לנסוע לפולין ללמוד רפואה. זה מה שצריך לעשות. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – לא לדבר – – – אין לך מושג על מה את מדברת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, לאפשר לשר – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אותי לא קיבלו לרפואה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, לאפשר לשר. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – סייג לחוכמה שתיקה – – – << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> מטרת החוק המדובר היא לשנות את הכללים. כלומר, כולנו יודעים שיש מל"ג וות"ת, שהחוק – אני אקריא: החוק להשכלה גבוהה מתשי"ח קובע שהמועצה להשכלה גבוהה היא הגוף שנתונות לו הסמכויות בעניין ההכרה של מוסדות להשכלה גבוהה, והגוף של הוות"ת, בהחלטת ממשלה 666 נקבע שהוא הגוף המקצועי, והוא בלתי תלוי בשר. אוקיי? הוא בלתי תלוי בשר. היושב-ראש, אני בדרך כלל לא משתיק, אבל הם לא מצליחים לשמוע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת ביטון, חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון וחבר הכנסת ארז מלול, יושב-ראש ועדת החינוך, כולכם שם, מה קרה? לפזר את ההפגנה. זה מאוד מפריע ופחות מכבד גם את מי שעומד ומשיב. << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> רק מפריע, עזוב כבוד. רק מפריע, עזוב כבוד. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> השר ביטון – – – << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> רגע, אני אסיים. סלחי לי, אני לא אענה. רגע. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני רוצה – – – << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> הסיפור הוא שהרצון של החוק הזה הוא לשנות את הכללים כך שהוות"ת והמל"ג לא יהיו אלה שיקבעו את הדברים, ולמרות שנקבעה החלטה – יש החלטה. ב-28 בספטמבר 2022 הייתה ישיבת מל"ג – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס. << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> – – שקבעה שהקמת האוניברסיטה בגליל – המליצו, בסדר? הוות"ת והמל"ג המליצו לפתוח את – – – << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הם לא המליצו, הם – – – הם לא המליצו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס – – – << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> הם המליצו בכפוף – אני קורא – – – << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אבל אני קורא מבפנים. גברתי השרה לשעבר, חברת הכנסת שהייתה בעניין, אני קורא מבפנים. המועצה המליצה על הקמת אוניברסיטה במכללת תל חי, בכפוף לתנאים תכנוניים, אקדמיים ותקציביים שנקבעו. בכפוף זו המלצה, אוקיי? זה לא החלטה. זה ההבדל בין החלטה להמלצה. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> ולכן הוחלט – – << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> רגע. – – הוחלט כי הקמת האוניברסיטה תתבצע בהליך רב-שלבי, שיחל במסגרת התוכנית הרב-שנתית תשפ"ג לתשפ"ח. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – בבקשה. << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> מכיוון שמאז התקבלה החלטה זו מונה השר יואב קיש, מה לעשות? יש דמוקרטיה ששינתה את הכללים. רגע – – – << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – שהוא עזר לזה. << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> והוא יושב-ראש המל"ג, כפי שאמרתי בתחילה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> השר ביטון, השר ביטון – – – << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> הוא ביקש עם כניסתו לתפקיד – רק שנייה אחת – ללמוד ולבחון – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> השר ביטון, כדי להמחיש את – – – ד-מוק-רט-יה. << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> תודה לך. תודה לך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> – – ללמוד ולבחון לעומק את התהליך בטרם קבלת החלטה בנושא. תהליך זה מתבצע בימים אלו. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אז שישנו. << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> הצעת החוק – – – << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> באמת – – – תפסיקו לקשקש, אתם מ-2005 – – – הדבר הזה. << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> הצעת החוק נדונה בוועדת שרים – שנייה. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> הצעת החוק נדונה בוועדת שרים לענייני חקיקה בישיבתה ביום 7 במאי 2023. בשל התהליך שמתבצע בימים אלו, החלטת ועדת השרים הייתה לדחות את המשך הדיון בהצעת החוק בשישה שבועות בלבד. כיוון שכך, ובהתאם לסעיף 68 לתקנון הממשלה, הצעות חוק פרטיות שיובאו לדיון במליאת הכנסת בטרם קבעה לגביהן ועדת השרים עמדה כנדרש, תהיה עמדת הממשלה להתנגד להן. לכן אני מציע לחבריי חברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה שיוצאת מוועדת השרים ולהתנגד להצעת החוק. תודה. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – להצביע נגד קריית שמונה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר חיים ביטון. מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני השר, חבר הכנסת ביטון, אני נדהם כל פעם מחדש מקבלת ההחלטות במשרד החינוך בימים האחרונים. אני לא יודע אם מישהו מהשרים שישבו בוועדת השרים אכן חשב מעומק ליבו שצריך להתנגד להצעה הזאת. אני רק אומר לכם, לכל אלה שיצביעו נגד: זכרו, הכול אושר, הכול מוכן. תושבי קריית שמונה מצפים לזה, תושבי הגליל מצפים לזה. נעשתה עבודה נהדרת של הממשלה הקודמת, ואני מקווה מאוד שאתם מתנגדים לא בגלל שיפעת והממשלה הקודמת הריצו את הדבר הזה. לא היה בתשובתך, השר ביטון, שום טיעון משכנע למה אתם מצביעים נגד. לכן, אני מאוד מבקש מכם, ובמיוחד האנשים שבאו מהפריפריה, שיושבים: זו הזדמנות יוצאת דופן לתושבי הגליל. זכרו שוב מה האוניברסיטה הזאת תוכל – איזה שינוי מבורך היא תעשה בגליל ובחייהם של אנשי קריית שמונה, איך קריית שמונה תיראה כשתהיה בה אוניברסיטה. כשעשרות אלפי סטודנטים חיים בתוכה, הכול משתנה. המחקר, שטחי התעשייה, המגורים – הכול משתנה, זה לא רק בהיבט האקדמי. אתם, לצערי הגדול, נותנים יד ויוצאים נגד. זה אולי מסביר לפחות את ההתנהגות של חלק מכם, שבאים מהנגב, וכועסים מאוד על קבלת ההחלטות שלכם. אז אנא מכם, אנא מכם, לפחות תקומו וצאו החוצה, כי מי שמצביע נגד, מצביע נגד תושבי הפריפריה, נגד קריית שמונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק להקמת אוניברסיטה במחוז הצפון של חבר הכנסת מאיר כהן. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 48 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 52 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק להקמת אוניברסיטה במחוז הצפון, התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 48 בעד, 52 מתנגדים. אני קובע שהצעת החוק הזאת הוסרה מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת בענף המסעדנות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1667/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת בענף המסעדנות), של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. בבקשה. כפי שהבנתי, תשובה והצבעה במועד אחר. חברי הכנסת, הרעש מפריע מאוד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יושב-ראש הקואליציה, מהבוקר אנחנו ברצף של הסכמות, קואליציה ואופוזיציה. פתרנו את הבעיות של מרכזי החוסן – לאן אתה הולך? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לשבת, להקשיב לך. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה. זה נקרא לשבת להקשיב לי? פתרנו את הסוגיות בהסכמה אופוזיציה וקואליציה. הבטחנו את העתיד של מרכזי החוסן בישראל; הגדלנו את השכר לעובדות מעונות שיקומיים, שיהיה דומה בתנאים לשכר של עובדות ועובדי המעונות. זה נעשה ביחד אחרי שהעלינו את הנושא. פה הבאנו היום את חוק המכר בהסכמה מלאה בין קואליציה לאופוזיציה. הלוואי שהרוח הזאת תשרה על הבית הזה ונביא יותר הסכמות ממחלוקות ונביא יותר פתרונות ממשברים לעם הזה. חשבתי שנצליח להביא גם את החוק הזה. יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, אמרת שאתה הולך לשבת להקשיב לי. אני יודע שאתה עסוק, אני יודע שאתה עובד, אבל תקשיב רק למשפט הזה. אמרתי שמהבוקר אנחנו בהסכמות על דברים רבים – גם על חוק המכר, וגם בוועדות הבאנו פתרונות – אז אמרתי שנמשיך ברצף: נביא את ההסכמה לחוק עבודה מועדפת בענף המסעדנות. זה כנראה לא יהיה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל שר העבודה לא נמצא פה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, לא, אנחנו לא יכולים להביא את זה. אני סיכמתי עם אופיר שזה יידון. יש לזה השלכות כספיות. אני רוצה לנמק למה אנחנו צריכים לשנות את כל התפיסה של עבודה מועדפת. העבודה המועדפת היום ניתנת – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עבודה מועדפת – אנחנו מנסים גם לקדם מאבטחים בבתי חולים, בגלל האלימות. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, וגם מאבטחים בחקלאות. יש לי הצעות נוספות. זו רק אחת משלוש הצעות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השאלה – מה קודם. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אגב, בוועדה אפשר להביא חוק אחד ולהכניס לשם את כל הקטגוריות שאנחנו רוצים, לא צריך הרבה חוקים; פעם אחת לדון בנושא הזה, לתקצב אותו. אני אנמק את הדבר הזה, אבל אתה צודק שיש עוד הרבה דברים שיכולים להביא את הצעירים לעזור לנו במקומות שחסר בהם כוח אדם. כיום חוק עבודה מועדפת חל על אתרי גידול חקלאיים ובתי אריזה, על בתי מלון וספינת נוסעים. אתה שומע? בספינת נוסעים אתה יכול לקבל עבודה מועדפת; תחנת דלק – עבודה מועדפת. זה טוב שיש תעסוקה לצעירים, אבל לעודד אותו להיות מאבטח של חקלאות או בבית חולים או להיכנס לעולמות של סיוע לילדים בסיכון, ללוות אותם, להכניס עוד מקצועות שאנחנו צריכים. כיום עבודה מועדפת מוכרת בתעשייה ובבתי מלאכה, מוכרת בטיפול וסיוע אישי לאנשים עם מוגבלות, מוכרת בתחומים של מוסדות אשפוז סיעודיים וכן הלאה. אנחנו אומרים שהגיע הזמן שנכניס את העבודה המועדפת לעוד תחומים. החוק שעולה היום מתייחס למסעדנות, אבל אנחנו רוצים להרחיב את זה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה לא יכול, זו בעיה, באמת. אם – – – מסעדנות, שזו באמת לא עבודה מועדפת. אני רוצה שיגבילו את זה – – – בלבד. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רגע, אבל עוד לא נימקתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני רק אומרת, כי אתה יודע שיש גבול לתקציב – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יש לי שש דקות, אני רוצה שתתייחסו רק אחרי ארבע דקות שבהן אנמק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, לא צריך. אני רק מזכירה לך, רק אומרת. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מתוך השש, ארבע דקות אני אנמק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש לזה השלכה – – – זו בעיה. מסעדנות – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רגע, אבל את לא היית פה לפני רגע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה, ראיתי אותך בטלוויזיה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כי הייתה פה תעשייה. נותנים מועדפת לספינת נוסעים, נותנים לדברים אחרים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שאף אחד לא רוצה לעבוד בהם. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חסרים עובדים במסעדנות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא זה המבחן. המבחן זה עבודה שאנחנו – זה הרי תקציב מדינה שממנו אתה משלם. המבחן הוא עבודה שאנשים לא ירצו לעבוד בה אלא אם כן יהיה להם תמריץ. במסעדנות – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> גם בתחנת דלק לא ירצו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם בתחנת דלק לא רוצים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ובספינת נוסעים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם לא רוצים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ובתעשייה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם לא. זו עבודת פרך – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אומרים לך המסעדנים, טלי – אני פוגש אותם: העסק קורס, אין לנו עובדים. עכשיו תחשבי עוד משהו: אם אתה לא מביא מועדפת לתחום מסוים, מה מתחילה להיות הדרישה הבאה של התחום הזה? תביאו לנו עובדים זרים. מבקשים למטבח של מסעדות, מבקשים לכל מיני תחומים. יש לנו מצב שאחרי הקורונה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה עבודה מועדפת? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רגע, אני אסביר. נוצר מצב בקורונה שהמון המון צעירים בגלל לא עבדו. הם אפילו לא היו מובטלים. כל השוק ירד. מי הם אותם צעירים שהולכים לעבוד במסעדה? מי הם? הם בדרך כלל חיילים משוחררים או סטודנטים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מצוין. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה המצב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מר ביטון, שיבואו. אני רוצה עבודה, והרי יש לי תקציב – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, תני לו לסיים, כי יש כמה תחומים שדיברנו עליהם. הוא יסיים ואחר כך את. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני, אין לי בעיה, אני בדיאלוג איתה הפעם. הכול בסדר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים שיכירו עבודה מועדפת למי שיגיע לחינוך המיוחד, לא – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא אמר. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הזכרתי את זה. אמרתי, אמרתי. תאמיני לי, אני מדבר מגרונך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא הקשבת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הקשבתי, ראיתי אותו בטלוויזיה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא פתח בזה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אמרנו שיש עכשיו מגוון מקצועות שבהם יש מחסור או יעד לאומי, וצריך לעדכן את חוק עבודה מועדפת. דיברנו על אבטחה בבתי חולים; דיברנו על אבטחה של אזורים חקלאיים, בגלל פרוטקשן; דיברנו על חינוך מיוחד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל מאיפה יהיה לנו את התקציב לשלם את המענק – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אומר לך שזה שווה כל שקל. מה זה עבודה מועדפת? זה אולי להוסיף שלושה-ארבעה שקלים לשעה. כשאתה בודק את המענק הזה על פני החודשים, זה נותן שלושה-ארבעה שקלים. מה אתה מקבל? יותר עובדים, יותר פריון, יותר ביטוח לאומי. הוא לא משלם ביטוח לאומי. את יודעת שסטודנט זה עשרה שקלים? אני לא יודע כמה הוא משלם ביטוח לאומי. כשהוא עובד, זה מאות שקלים. הדבר הזה חוזר לכלכלה – הגדלת התעסוקה, הגדלת הפריון, הגדלת שיעור הצעירים בתעסוקה. עכשיו מדינת ישראל נכנסת לעולם של מסעדנות, של כוכבי מישלן. אנחנו רוצים תיירות. מי תורם לתיירות? המסעדנות. מה עושה לנו שם טוב בעולם? איך נגדיל את התיירנים? איך נגדיל תיירות? אם ניתן לצעירים לעבוד שם. הדבר הזה משתלם. אני לא עומד פה כי מיכאל ביטון לא ישן בלילה וצריך עובדים במועדפת. אני הולך למסעדנים ולשפים ולגאווה שלנו – את יודעת, יש תוכנית בטלוויזיה, בנטפליקס, אני ממליץ לכם: שף ישראלי בעולם, שפים ישראלים ששינו את פני הגסטרונומיה בעולם, בכל מיני מדינות, בפורטוגל, באיטליה. משהו מדהים. למה אני צריך שהשפים האלה יהיו בעולם? יש להם כוכבי מישלן. למה אני לא רוצה שהם יהיו פה? אחת הבעיות שאומרים לנו מעסיקים במסעדנות ובתיירות ובפנאי: חסרים עובדים צעירים. אם מדינת ישראל הייתה נדיבה להגיד שצעיר יכול לעבוד בתחנת דלק, בתעשייה ובספינת נוסעים, שזה בסדר – שיעבוד גם בחינוך, שיעבוד בתיירות, שיהיה שגריר של ישראל. כל צעיר כזה שנתנו לו מועדפת, לא נשען על ההורים, לא מעמיס עליהם את עלויות הקיום שלו. יש לו משכורת. הדבר הזה חוזר לפריון, לכלכלה. נכון, המועדפת הזאת תעלה לנו כמה עשרות מיליוני שקלים, אבל היא תחזיר לאוצר עשרות מיליוני שקלים. חוק עבודה מועדפת לא השתנה שנים רבות. השוק השתנה, צורת ההעסקה השתנתה, הצרכים השתנו. כשאת שואלת: למה פעם נתנו לתחנות דלק עבודה מועדפת? קיבלתי כל מיני תשובות. לא תמיד בגלל שלא רצו לעבוד שם; בגלל שהיו הרבה תחנות דלק, שאנחנו – משרד הביטחון – הענקנו בזכיינות לנכי צה"ל, אז היה צריך מישהו שיעזור, ואז אמרו: בואו נביא חייל שיהיה במועדפת. בחקלאות היה מחסור בעובדים, וככל שתשימי יותר שומרים בחקלאות, יהיה פחות פרוטקשן ופחות תלות בעובדים זרים בחקלאות. אז יש לנו פה הזדמנות לקחת מחדש את נושא העבודה המועדפת ולפרק את זה. זה יעלה לנו כמה מיליונים, לא הרבה, וזה יחזיר לקופה מיליונים, בגלל פריון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חכה עם זה, דבר עם האוצר. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אנחנו נעשה את זה. בגלל זה אנחנו לא מצביעים היום. אמרנו שיהיה דיון ויהיה שיח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> פקידי האוצר מתנגדים להוסיף ברשימות שם. ראיתי את זה היום, הייתי בוועדת הכנסת. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל אני אומר לך שכאשר אתה מסתכל על הרשימה שלהם, הקיימת, היא לא כזאת של גאוני הדור: תעשייה, תחנת דלק. אפשר לחשוב על הדברים, אפשר לפתוח את זה. אנחנו באים מפה ואומרים לאוצר: בואו נשב, נעבור על ההגדרות הקיימות, נכניס הגדרות שמוסיפות את הגדלת שיעור הצעירים המועסקים. מתן כסף לסטודנטים ולחיילים משוחררים יעלה כמה מיליונים, אך זה יחזור אלינו בביטוח לאומי שהם ישלמו, זה יחזור אלינו בשיעור תעסוקה גבוה, בהגדלת המיסוי של אותן מסעדות והפריון והפדיון שלהן. אנחנו פה קוראים מצוקה גדולה של מעסיקים בעולם המסעדנות. משם אני בא; בגלל מצוקה אני מביא את החוק הזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת – – – << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> חבל שאתה לא מצביע. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה לשאול אותך משהו, היושב-ראש. השר אמר – מה אמרת? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שחבל שאתה לא מביא להצבעה. שכנעת אותו. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חבל שאני לא מביא להצבעה? אופיר, אמר השר שחבל שאני לא מביא את זה עכשיו להצבעה, שהוא השתכנע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> האוצר מתנגד להרחבת הרשימה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – הוא כל היום עושה לי בעיות – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, לא בדיוק. הוא לשם שמיים, לא בעיות. הוא פטר היום את מרכזי החוסן בצפון, לקח אחריות עליהם עם חסן, מנהל הכספים שלך, חבל על הזמן. אז אנחנו נעשה דיון והצבעה במועד אחר – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תשובה והצבעה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – אבל תעזרו לי לקדם את החוק הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. << הצח >> הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – תשלום המס במתן שירותי כוח אדם ועבודות בנייה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3069/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – תשלום המס במתן שירותי כוח אדם ועבודות בנייה), של חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים, לא אני הייתי אמור לעלות לכאן היום ולהציג את הצעת החוק הזאת. היה אמור לעלות לפה שר האוצר; אחרי אירועי הרצח המחרידים בחברה הערבית, אולי ראש הממשלה. הוא היה אומר: הינה, אנחנו עושים. מדוע אני אומר את הדברים? ישבנו פה בשבוע שעבר בדיון של 40 חתימות, ואמרתי כהאי לישנא לכל חברי הממשלה: יש תוכנית, יש דברים שאפשר לקחת אותם, להגיש ולעשות. יסלחו לי חבריי חברי הכנסת מהרשימות הערביות, הם באו לראש הממשלה נתניהו לעשות ישיבה על מה צריך לעשות. אני אומר לכם, אמרתי לראש הממשלה מה צריך לעשות. הוא צריך להעמיד את עצמו בראש צוות שרים – לא ועדה מפקחת. זה לא משנה אם זה פרויקטור – סליחה שאני אומר את זה כך – ערבי, יהודי, נוצרי, מוסלמי; מישהו שיש לו אחריות, לא מטעם השר בן גביר. התבלבלתם. לא בגלל השר בן גביר, אלא שהעבודה שאני עשיתי כפרויקטור הייתה מטעם הממשלה. לכן היה צוות בראשות מנכ"ל משרד האוצר רם בלניקוב, וישב בצוות ראש רשות המיסים, וישבו עוד רבים וטובים, מבנק ישראל ומכל המערכת הממשלתית, והכינו עבודה עם כתב מינוי שאני נתתי להם מטעם הממשלה – מטעם הממשלה, לא מטעם שר כזה או אחר, למרות שאינני קשור ואינני במשרד האוצר. הייתי במשרד לביטחון הפנים כסגן שר, אבל הייתי פרויקטור של הממשלה על כלל המרכיבים שלה כדי להיאבק בפשיעה. אחת מהמסקנות שלהם היא החוק הזה. אני מגיש כרגע הצעת חוק מוכנה, מסודרת, שעברה אישור של כל הדרג המקצועי. הגשתי אותה, חיכיתי; עם מי לא דיברתי? דיברתי במליאה, דיברתי בוועדות. עוד כשפוזרה הכנסת, בפעם הקודמת, ניסיתי לשכנע בוועדת ההסכמות שזה יעבור עוד בתקופת פגרת הבחירות, כי זה חשוב, אבל לאף אחד לא מזיז ולאף אחד לא אכפת. אמרתי את זה לשר סמוטריץ' כשהוא נכנס לתפקידו; הייתי בוועדה לביטחון הפנים והצגתי להם מה נכון לעשות מקצועית; לראש הממשלה אמרתי את זה בשבוע שעבר. ומה קורה בסוף? ראש הממשלה נפגש עם חברי הכנסת, והממשלה תפעל. מאיפה הקשקוש המקושקש הזה? הכול כתוב, הכול נמצא. רק תעשו. זה מוכן. לא אני הכנתי, הדרג המקצועי במשרדים שלכם הכין. בסוף התייאשתי מהממשלה הרעה הזאת והמופרעת, והגשתי את זה ככה כהצעת חוק פרטית. אמרתי: קחו את זה. מה תשובת המדינה בוועדת השרים לחקיקה? מתנגדים. מתנגדים למה? למה אתם מתנגדים? אני אגיד לכם למה אתם מתנגדים? לכל דבר, על כל דבר שלא זז. לכן פירקתם כל דבר. 549, אותה תוכנית למאבק בפשיעה בחברה הערבית – לא ביטלתם אותה, אתם פשוט לא עובדים לפיה. אתם מספרים סיפורי בדים על ידי שר, באמת שר מופקר ומפקיר. 91 נרצחים בחברה הערבית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה קשור להצעת החוק? כל מה שאתה אומר עד עכשיו זה על הצעת החוק? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבין שמפריע לך מה שאני אומר על הממשלה, אז תקשיב ברוב קשב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חשבתי שזה נושא אחר. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא נושא אחר, זה אותו נושא בדיוק. חלק מהטיפול בפשיעה זה לא רק נושאים של תפיסת רוצחים, זה לפגוע במנועים הכלכליים של הפשיעה. אני חוזר, כי היושב-ראש לא הבין: מנכ"ל משרד האוצר וכל הדרג המקצועי סימנו דברים. אז ככה, נושא המזומן, שהיה בחוק ההסדרים, אפילו בחוק ההסדרים שאתם הגשתם – העפתם אותו החוצה. אחרי עבודה ואחרי ויכוחים מאוד גדולים, שתי תכליות היו: או לאסור החזקת מזומן מעבר לסכום מסוים, או חובת הצהרה. אתם יודעים שהיום, עבריינים שנתפס עליהם כסף מזומן – מחזירים להם את זה? אתם יודעים את זה? אני אומר לכם את זה. אתם יודעים איך אתם אמורים לדעת את זה? קראו לשר האוצר, אם הוא עוסק בדברים האלה, ותשאלו אותו. זה אצלו בבית. חשבוניות פיקטיביות הן המנוע המרכזי לארגוני פשיעה. אני עוד בשירות, לפני שנים רבות, התעסקתי איתם, עם כל ארגוני הפשיעה. זה מנוע כללי – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז למה לא העברת את זה כשהיית? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> את כנראה לא הקשבת עד הסוף. כי ועדת ההסכמות שהייתה בכנסת בזמן הפגרה, לא רציתם לשבת בה, כי אתם יודעים להגיד רק לא. לכל דבר אמרתם לא, כל דבר הפלתם. זה פרצופכם. ועכשיו את הולכת עם הגב אליי כי את לא רוצה גם להקשיב לתשובה. אז אני אומר לכם, אתם ממשלה מפקירה ומופקרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תוריד את הטון. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא אוריד את הטון. אנשים נרצחים ברחובות ואתם עושים מסיבות. לכן, הצעת החוק הזו היא על דעת – הייתה לפחות – הדרג המקצועי במשרד האוצר. לא השתנה שם כלום חוץ מהממשלה. דרך אגב, לא השתנה שום דבר במערכת למעט הממשלה. הפשיעה שעולה ונוסקת לשמיים היא בגללכם ועל ראשכם. אז ראש הממשלה נפגש, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה – שהוא איש עתיר זכויות ויודע עבודה – הולך להיפגש עם אנשים, לנסות אולי לעשות bypass לשר הלא-כשיר ששמתם, לסוכן הכאוס שאומר על כל דבר לא, על כל דבר. אבל הסיפור הזה הוא סיפור מקצועי. אתם יודעים עד כמה הוא מקצועי? תפתחו את הדוח שלכם, של משרד האוצר. שר האוצר הזה, בצלאל סמוטריץ', פוגע במאבק בפשיעה; ראש הממשלה פוגע במאבק בפשיעה. להיפגש עם אחמד טיבי ואיימן עודה ועופר כסיף ועאידה תומא סלימאן זה נהדר, זה טוב. טוב שהוא נפגש איתם סוף-סוף. אבל את זה? הוא לא צריך כלום, הוא פשוט צריך לקחת את מה שקיים אצלו וליישם את זה. אני אומר לך עוד פעם, אני הגשתי הצעת חוק שהייתה צריכה להיות ממשלתית, ובכך אתם מפרקים חלק מארגוני הפשיעה. אתם יודעים מה המשמעות? עכשיו אני אסביר לך את המשמעות. זה לא כל השינוי. השינוי הוא בחשבוניות פיקטיביות, בצ'יינג'ים, בפורקס, במזומן. זה המכלול שלו, זה חלק ממנו, שאומר דבר נורא פשוט: היום יש ענפים מסוימים בפשיעה שבהם נמצאים ארגוני פשיעה ועבריינים – זה בתחום כוח האדם, הבנייה והשמירה. אלה תחומים מרכזיים שמופו על ידי צוותי העבודה. אם נעשה שם שינוי, יש סיכוי שנתקוף את הסוגיה לא דרך העבריין אלא דרך התהליך, לכן היה מודל היפוך החיוב. למי שלא יודע, למעשה מזמין העבודה יוציא את החשבונית. שני דברים יקרו – ולכן אמרתי ששר האוצר לא יודע מימינו ומשמאלו: יהיה יותר קשה לעבוד על רשויות המס בגלגול חשבוניות וקבלת המע"מ בחזרה, ודבר נוסף יקרה – יהיה יותר קשה להקים חברות פיקטיביות. זה היה חלק ממארג כולל, של פעילות ממשלתית כוללת, של צוות שרים שנוהל על ידי ראש הממשלה – בהתחלה בנט, לאחר מכן לפיד – וישבו פה השרים הרלוונטיים להקשרים האלה: שר המשפטים, שר האוצר, שר העבודה והרווחה – כי המגזר הבדואי היה אצלו – והשר לביטחון הפנים, ועוד בעלי מקצוע, וכל השירות המקצועי, משב"כ עובר דרך משטרת ישראל, וכולם סמכו על הדבר הזה. אבל מה עשתה הממשלה הזאת היום עם החוק הזה? תכף נשמע מה יגיד הנציג של הממשלה על החוק הזה, זה שיקריא את ההודעה של משרד האוצר. היא אמרה: מתנגדים. מושג ירוק לא היה להם בוועדת השרים לחקיקה כשהם ישבו על זה. דבר אחד הם עושים: הם פוגעים במאבק בפשיעה. הם לא עושים דבר וחצי דבר לטובת מדינת ישראל, והם עושים סיבוב על כולכם. אין ראש ממשלה בתוך צוות שרים, אין ועדת שרים ואין פרויקטור. שמע בן גביר את הסיפור, שראש הממשלה אולי יעשה משהו, ואמר: אני אמנה פרויקטור. הוא התבלבל – יש לו. קוראים לפרויקטור שלו מפכ"ל משטרת ישראל, שנעזר בראש אגף חקירות מודיעין משטרת ישראל, ואם הוא רוצה, הוא יכול להיעזר גם במנכ"ל. מי שצריך פרויקטור בהקשר הזה – הממשלה הזו צריכה אדם שיתעסק עם כלל משרדי הממשלה. אבל אני הגעתי למסקנה שהממשלה הזאת לא צריכה פרויקטור. היא לא צריכה. אני שמעתי אתמול את הדיבורים: אנחנו נביא יהודים וערבים – כאילו אנחנו נמצאים באיזו סדנה. צריך להביא בעל מקצוע שירים את הפרויקט הזה ויגרום לאנשים כמו השר סמוטריץ' – או אנשיו, שאמרו שהם מתנגדים – להגיע לוועדת שרים לחקיקה, שיאמר: כן, אנחנו הולכים לעשות את זה מחר בבוקר. זה מה שאתם צריכים לעשות. וצריכים להעביר את חוק האיירסופט, שמוכן לקריאה שנייה ושלישית והוא לא מגיע, ולגמור את תזכיר החוק חברות השמירה ולהביא אותו לכאן, ולא לבלבל את המוח לציבור כאילו שאתם יודעים לעשות משהו. אתם לא צריכים פרויקטור, אתם צריכים מישהו שינער אתכם. כנראה ראש הממשלה הזה לא מסוגל לעשות את זה, כי בפועל לא קורה דבר. אני מדבר על זה מהיום שעזבתי את התפקיד. אמרתי: תמנו ותעשו. מה אתם עושים? לא, על כל דבר לא. על כל דבר טוב אתם אומרים לא, ואת כל הדברים הגרועים והרעים במדינת ישראל אתם מקדמים בשיא הכוח. בושה על ראשכם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יואב סגלוביץ'. אגב, אני באמת קודם שאלתי בתמימות, לא רציתי לקנטר, כי ראיתי שדיברת על נושא שהוא חשוב. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> – – – בגלל הצעת החוק – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל פתאום אני רואה תשלום מס במתן שירותי כוח אדם ועבודות בנייה, אז שאלתי. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אני מקווה שבסוף ההסבר הבנת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בסדר, שמעתי. תשיב על הצעת חוק הזו סגנית שר האוצר חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בבקשה. עשר דקות לרשותך. << דובר >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> תודה. כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, חברי הכנסת הנכבדים, אז תכננתי להתייחס לגופו של עניין ובעל פה לדברים שלך, חבר הכנסת יואב, אבל בסופו של דבר החלטתי שלא, כי למילים גועליות כל כך וביטויים מגעילים כל כך – אתם יכולים להגיד אוי כמה שאתם רוצים, אני אישית לא יכולה לקבל אותם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איזה ביטויים? מה הוא אמר? << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> כולם טיפשים, כולם אידיוטים, כולם לא טובים – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה הוא אמר? אבל הוא לא אמר את זה. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> – – כולם עושים רק רע למדינת ישראל. הוא אמר הרבה יותר גרוע מזה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא אמר את זה. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> הממשלה הזאת באמת פח; רק אתם מצוינים, נאורים. תיקנתם את כל העולם, כל העולם היה מתוקן בשנה וחצי שהייתה לרשותכם, פשוט פלאי-פלאים. אז מספיק עם הדמגוגיה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> תסתכלי על הנתונים הכלכליים. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> עם כל הכבוד, הנושא של חשבוניות פיקטיביות – כולנו יודעים כמה הוא חשוב וכמה צריך לטפל בזה. אני בעצמי ישבתי לא פעם ולא פעמיים ולא ארבע פעמים עם אנשי האוצר, והרפורמה שהבאנו – ונביא עכשיו בנושא החשבוניות הפיקטיביות – זה נפלא וטוב. נכון, בהחלט גם הייתה מחשבה על מה שאתה תיארת כשלב ראשון. אנחנו רצינו לעבור ישר לשלב השני ולטפל בזה באמצעות המנגנון שנקבע בחוק ההסדרים, שיתחיל לפעול, כי בהחלט המאבק בחשבוניות פיקטיביות הוא מאבק חשוב, הוא מאבק בוודאי ובוודאי בכסף השחור, שהוא הכר שעליו מצויה כל האלימות הנוראית שקיימת במדינת ישראל בכלל ובחברה הערבית בפרט. במאבק בתופעת החשבוניות נבחנו כמה מודלים לשם מיגור התופעה. לאחר בדיקה מעמיקה של המודלים השונים על ידי אנשי המקצוע, הוחלט לאמץ את מודל "הקצאת חשבוניות ישראל". זה המודל. במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023, תוקן חוק מע"מ והתווספו הוראות בעניין הקצאת מספרי חשבוניות. כך, במאבק תופעת החשבוניות הפיקטיביות עוברת רשות המיסים מסיכול למניעה – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> מתי זה קורה? מתי זה מתחיל? << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> – – באמצעות טכנולוגיות מתקדמות לזיהוי מפיצי החשבוניות וממזערת את השימוש בחשבוניות מזויפות עוד בשלב הראשוני. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אפילו אין מכרז. אין לך מושג על מה את מדברת. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> אני אבדוק לך בדיוק מתי זה מתחיל. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אני אגיד לך. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> אני אבדוק מתי זה יתחיל. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> עשיתי את העבודה. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> בכל מקרה, התיקון יחול על כל מגזרי העסקים בשוק, הכול, ולא רק בתחום אחד או אחר. לא הוחרג ממנו שום מגזר; זה יחול על כולם. בהתאם, התיקון יחול גם על סוגי העסקים הנמנים בהצעת החוק – כוח אדם ועבודות בנייה – ובמקרה של עסקה כאמור מעל סכום מסוים, שייקבע בסופו של דבר ויעמוד על 5,000 ש"ח, רשות המיסים תקצה באופן מקוון מספר ייחודי לחשבוניות מס בעסקה. ללא מספר הקצאה, לא ניתן יהיה לזכות מס תשומות בשל חשבונית מס בגין העסקה. כמו כן, נקבע כי למנהל מע"מ יש זכות לסרב להקצות מספר לחשבונית המס אם יש יסוד סביר לחשש שמדובר בחשבונית שהוצאה שלא כדין. במקרה של סירוב יוכלו הצדדים לעסקה לפעול באמצעות מנגנון ההיפוך – זה בדיוק מה שמציע חבר הכנסת יואב: הם יוכלו להתהפך אם רשות המיסים תסרב לתת את המספר המוקצה לאותה חשבונית. לאור האמור, הרי ניתן להיווכח כי ניתנה דרך לטיפול בתופעה של חשבוניות פיקטיביות במסגרת התיקון, אשר כאמור חל על כל מגזרי העסקים. אוסיף כי המנגנון החדש של "הקצאת חשבונית ישראל", אשר אושר על ידי הכנסת לאחרונה, מצריך תפעול מצד רשות המיסים וגם מצד העסקים, והם יידרשו להתאים את עצמם לדרישת החוק החדש. על כן הצעת החוק שלך, יואב, עלולה להגביר את דרישות הציות, הוצאות התפעול, ואף להגביר את החיכוך בין העוסקים לבין רשות המיסים שלא לצורך, ובכך לפגוע גם בקלות עשיית העסקים בישראל. אנחנו לא רוצים להכביד על העסקים, אנחנו רוצים להקל עליהם. אנחנו יודעים כמה העסקים באמת מזרימים פה את הדם ואת הכלכלה במדינת ישראל. לא רוצים להכביד עליהם יתר על המידה ולא רוצים לעשות את ההיפוכים כשלא צריך. לכן, כשיהיה צריך, כאשר רשות המיסים תסרב לתת הקצאה לחשבונית כזאת או אחרת, אכן הצדדים יוכלו לבחור בהיפוך. חבר הכנסת סגלוביץ' – אני לא יורדת – אני חושבת שאתה מבין שלכולנו חשוב להיאבק בפשיעה. זה ברור לכולם. אף אחד לא רוצה להשאיר את זה כמו שהוא. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> לאזרחים זה לא ברור. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> כולנו רוצים להיאבק בכל הכוח בחשבוניות הפיקטיביות. אנחנו לא רוצים שיהיו חשבוניות פיקטיביות, א. כי זה פוגע בכלכלה; ב. זה גורם לפשיעה, וכולנו נכווים וחווים את הטרגדיות האיומות האלה. גם אני רואה את זה ובוכה ומבכה. אנחנו נעשה הכול, הכול, כדי למנוע את זה. הצעת החוק שלך בהחלט הייתה בין הדברים שחשבו עליהם כהצעת ממשלה, ובסופו של דבר אנשי המקצוע – ואנחנו שומעים לאנשי המקצוע. תתפלא, השר סמוטריץ' נמצא בכל הפגישות ועושה הכול בצורה חכמה ומקצועית, מקשיב ונעזר, עושה את ההחלטות שלו על בסיס החלטות מקצועיות ולא כי ציפור קטנה לחשה לו או כי לא מתאים לו. הוא בוחן את זה. אני בטוחה באותו הדבר על השר איתמר בן גביר, שאתה מיטיב וחוזר כל הזמן על הרצון שלך לזלזל בו. יש כאן שר מקצועי שבא למגר את הפשיעה בכלל ואת הפשיעה בחברה הערבית בפרט. אז כן, לי די נמאס באופן עקרוני לשמוע שוב ושוב כמה – ועם גידופים שכאלה ועם אמירות כל כך בוטות. אני לא נמצאת שם. אני לא רגילה לניסוחים האלה, אני לא אוהבת את הניסוחים האלה, והם לא ראויים. אנחנו יכולים להתווכח. יש ויכוח שהוא עקרוני, ואפשר לדבר עליו. אגב, אני – ואני חייבת לומר לך באופן אישי – חושבת שוויכוחים רק עושים טוב לכולנו. הם מחדדים יותר והם מבהירים את הדבר. אין בזה שום פשע. מותר לחלוק. אנחנו צריכים להיות באחדות. אנחנו לא צריכים להיות אחידים; אנחנו לא צריכים להיות דומים אחד לשני, כולם אותו דבר, אלא להיות מאוחדים ולחשוב ביחד איך מנצחים ואיך מתגברים על בעיות כאלה ואחרות. לכן, בעיניי, לתקוף באופן אישי שרים ולתקוף באופן אישי חברי כנסת ולדבר על האישי ולא על הרעיון, לא על העיקרון ולא על הנושא, זה פסול לחלוטין. מאחר שנשארו לי עוד שתי דקות, אני רוצה לשתף אתכם בביקור שעשיתי היום במסגרת שנקראת קלאבהאוס. מי שלא מכיר, קלאבהאוס היא מסגרת של מועדוני פנאי ותרבות שמקדמת מתמודדי נפש. וכן, גם במקרה הזה, חבר הכנסת יואב, לא נתנו מספיק תקציב. מה לעשות? יש עוד דברים חשובים. אתה יודע שהנושא הזה קרוב לליבי במיוחד, חבל על הזמן, ועדיין אני מבינה שיש עוד צרכים למדינת ישראל, ושצריך לחלק את העוגה בצורה מושכלת. אז כן, אני אמשיך ואקדם את תחום בריאות הנפש, לדוגמה את נושא קלאבהאוס – להקים ולבנות עוד מסגרות כאלה בעוד מקומות בארץ, לא רק בירושלים ולא רק בטבריה, אלא לעשות זאת גם בתל אביב ובעוד מקומות. זה כל כך חשוב. אבל לפעמים כולנו צריכים רגע לבלוע את הרוק ולהבין שדברים קורים ושינויים מתרחשים, אבל לא כל דבר נפתר ברגע. לכן, אני מציעה לך, חבר הכנסת, למשוך את הצעת החוק שלך – אחרת אנחנו ניאלץ להצביע נגד – ולתת לנו לנהל את הנושא של חשבוניות פיקטיביות בדרך שראינו לנכון, יחד עם משרד האוצר, יחד עם פקידי האוצר. אני בטוחה שאתה לא מפקפק ולו לרגע ברצינות שלהם, במקצועיות שלהם וברצון שלהם להילחם בפשע, להילחם בחשבוניות הפיקטיביות, שכמו שאמרתי גורמות נזק באמת באמת עצום למדינת ישראל גם ברמה הכלכלית, גם ברמה החברתית, גם ברמה הביטחונית ובכל רמה שהיא. לכן, אני מציעה למשוך, אוקיי? אנחנו נמשיך ונדבר. אני רוצה גם לציין את הנושא של בחירת בתי חולים, שזה נושא שגם הוא מתקשר לתחום בריאות הנפש – כמה חשוב לתת למתמודדים לבחור את מקום השירות שבו הם יכולים לקבל את מה שהם צריכים. לצערי הרב, זה עדיין לא קיים היום. בתי החולים לבריאות הנפש הם למעשה עדיין אזוריים. כל אדם שגר באזור מסוים משויך לאותו בית החולים, והוא לא רשאי לבחור את בית החולים שבו הוא רוצה לקבל את השירות – דבר שגורם להרבה מאוד עוולות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> בתי החולים לפעמים גורמים טראומה נוראית לאלה שמתאשפזים בהם, אם זו טראומה אישית סובייקטיבית – אפשר לסיים? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נגמר לך הזמן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נגמר הזמן. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> נגמר הזמן. אני נאלצת לרדת מהדוכן, ולומר לכם: אנחנו מציעים למשוך את הצעת החוק, ואם לא – אנחנו נצביע נגד. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' ביקש להשיב על עמדת הממשלה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> הייתי צריך לשנות את הצעת החוק – לא חשבונות פיקטיביות אלא ממשלה פיקטיבית. כל מה שאמרה סגנית שר האוצר, הכול טוב ויפה, ולא קשור למציאות. מה שקורה בחוק ההסדרים – אני מכיר היטב את ההצעה של משרד האוצר ורשות המיסים, מאחר שהייתי חלק מהניסוח שלה. לתהליך הביניים, לא עד אשר – אין עוד מערכת מחשוב, זה מוגדר כפיילוט. מה שאני אומר זה לעשות לא מחר בבוקר – תוך חודשיים – לקחת תקנה לוועדת הכספים ולאשר אותה. בדרך הזאת כל מי שעוסק במאבק בפשיעה הכלכלית בארגוני פשיעה יקבל כלי אדיר. הוא כלי שתוכנן כחלק מתפיסה כוללת. אני אומר עוד פעם: ישב פה ראש הממשלה רק השבוע. לא צריך לעשות שום דבר, לפחות לקחת את מה שיש עכשיו ולהעביר אותו. הסיפורים שאני שומע, הגב' וולדיגר, על כמה שר האוצר ישב וחשב – אני אומר לך: יכול להיות שהוא ישב; חשב הוא לא, כי אם הוא היה חושב על זה – אני הייתי עם כל אנשי משרד האוצר. ראש רשות המיסים היה בעד העניין הזה, ואף אחד לא יבלבל לי את המוח, ואל תספרו סיפורים. כששאלתי אותך מתי זה מתחיל, אמרת: תכף אני אגיד לך תאריך. אין תאריך; אין עוד מערכת מחשוב. << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה יכול לקרות מחר בבוקר. לא מחר? מוחרתיים. << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> – – – כשהוא היה שר, הוא טיפל בו? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> הייתה התנגדות של לשכת רואי החשבון, היו דיונים במקומות כאלה ואחרים על העניין הזה. ההצעה הזאת היא הצעה שיכולה להציל חיים במאבק בפשיעה. לא יעזרו הסיפורים והמפגשים והחיבוקים שעושים. יש פה דברים שצריך לעשות מחר בבוקר. אז איתמר בן גביר מראיין את הפרויקטור, שיבוא מחר או מוחרתיים לספר את הסיפור הזה. אני אומר לך, מיכל, סגנית שר האוצר, אין לך מושג על מה את מדברת. צר לי שאני אומר לך את זה. << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> רק לך יש – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> את אומרת שאני אומר מילים לא יפות? מה לעשות, זו המציאות. << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> לא. רק לך יש. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אותו דבר לגבי חוק איסור הלבנת הון, שאמור לתת סמכות מקבילה לרשות לאיסור הלבנת הון לבדוק את הצ'יינג'ים, שזו תופעה ורעה חולה. אתם לא מגישים אותו. הוא קיים, הוא מוכן. לכן, אל תספרו סיפורי בדים. הכול כתוב אצלכם בפנים. << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> תודה רבה שנשארת. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם פשוט לא רוצים לעבוד, לא יודעים לעבוד, לא מסוגלים לעבוד ולא אכפת לכם. בראש ובראשונה, לא אכפת למי שעומד בראש הממשלה. הוא אמר עד לפני יומיים: אני לוקח את זה על עצמי, אז הינה, בבקשה, טפל במה שאתה יודע. הוא היה שר אוצר. אני הקמתי את היחידה הכלכלית לא בגלל זה. הוא יודע היטב מהי המשמעות של חשבוניות פיקטיביות, הוא יודע שזה נכון לעשות את זה מחר בבוקר, אבל הוא לא יכול לדעת את זה, הוא לא יכול לטפל בכל דבר, אם לא תביאו את זה אליו. אבל כשאתם באים לוועדת שרים לחקיקה, מספרים סיפורי בדים על דבר שאתם הולכים לעשות – אני מסכים: אתם תעשו את זה מתישהו. תהיה מערכת מחשוב, אתם תעשו פיילוט, יהיו התנגדויות ויהיו דיונים. את זה אפשר לעשות מחר בבוקר. אספר לך סיפור מהעבר: בזמנו, היה סיפור דומה בנושא מתכות. יש שם את היפוך החיוב. כל גנבות המתכות וכל הייצוא זה סיפור כלכלי. אתם פשוט ממשלה כושלת; שר אוצר שלא מבין מימינו או משמאלו, לא בכלכלה ולא במאבק בפשיעה. << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> תתביישו לכם עוד פעם. תתביישי גם על התגובה המופרכת שנתת פה היום. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יואב סגלוביץ'. חברי הכנסת, נעבור להצבעה – ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית – על הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – תשלום המס במתן שירותי כוח אדם ועבודות בנייה), מס' 3069, של חבר הכנסת יואב סגלוביץ' וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 40 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 50 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – תשלום המס במתן שירותי כוח אדם ועבודות בנייה), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 40 בעד, 50 נגד. אני קובע שהצעת החוק הזו הוסרה מסדר-היום ולא תתקדם להכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הזכות להיבחר), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3343/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הזכות להיבחר) התשפ"ג–2023, 3343/25, של חבר הכנסת עמית הלוי וקבוצת חברי הכנסת. יעלה ויבוא חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> החוק הכי מושחת בקדנציה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סימון דוידסון. תודה רבה, חבר הכנסת דוידסון. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתה חתום על כל החוקים המושחתים. חניך תורן של חוקים מושחתים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חוק ההשתלטות על הרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השרים, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, "איזוהי מחלוקת לשם שמיים? זו מחלוקת הלל ושמאי; ושאינה לשם שמיים? זו מחלוקת קרח ועדתו." היו תמיד, וישנן אצלנו, מחלוקות בחברה. יש מחלוקות ביננו; זה טבעי, זה מובן. כשם שפרצופיהן שונים כך דעותיהן שונות. אבל חברותיי וחבריי, כשמדובר באנשי ציבור – ואליהם התייחסה המשנה הזאת בפרקי אבות – אלה שמחזיקים במונופול על הכוח, ביכולת לחוקק חוקים, כמונו, לחלק תקציבים, לשנות את סדרי החברה לגביהם, במחלוקות יכולות להיות רק שתי דרכים, שני סוגים של מחלוקות: או הלל ושמאי או קורח ועדתו; אחת מובילה לגן עדן והאחרת לגיהינום, גיהינום מוסרי וחברתי. ולמה גיהינום? כיוון שהרצון להחזיק בכוח, הרצון להשפיע, האינטרס להיות נוכח במרחב הציבורי, לקבל תשומת לב, כל אלה יכולים להפוך איש ציבור מהלל או שמאי לקורח או דתן ואבירם. מאדם שמביע את העמדה שלו, שנלחם עליה בצורה הנוקבת ביותר אבל נכון לנהל מחלוקת עניינית בשביל להביא את התוצאה הכי נכונה בשביל הציבור, לאדם שכבר איבד עניין בנושא עצמו והוא פועל רק למען האינטרס האישי שלו, ובמאבק כוחני, על המעמד האישי שלו, על האגו שלו, על תשומת הלב הציבורית שלו, על הכותרות שהוא זוכה להן. בעידן שלנו יש עוד משהו. בעידן של הרשתות החברתיות, הסכנה הזאת של אנשי ציבור מתלהמים, שנוהגים בגסות רוח, שמשקרים, ששותפים לשיימינג ללא בסיס – הסכנה הזאת התעצמה שבעתיים. אני לא יודע אם כולם מכירים כאן את טאי. טאי היא צעירה אמריקנית בת 19. היא יצירת כפיהם של כמה מתכנתים ממיקרוסופט, ששתלו אותה בטוויטר ועשו ניסוי. הינה התוצאות: ככל שטאי הייתה יותר גסה, יותר בוטה, יותר מכפישה, יותר יצרה פייק ניוז אכזרי כלפי אנשים, ככה, באותה מידה, היא זכתה לפופולריות, לאין-ספור לייקים – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא צריך את טאי, יש כאן את ראש הממשלה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לשיתופים. את זה פרסם פרופ' ניר שוולב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> וואו, איזה מחקר פורץ דרך. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני, בשבועיים האחרונים, חבר הכנסת קריב, למדתי על בשרי שטאי היא לא דמות וירטואלית; היא גם כאן, היא גם בכנסת. השיחה הרעה הזאת של דיון מגעיל, לא ענייני, רווי גסויות ושקרים, היא גם חלקו, לצערי, של בית הנבחרים שלנו. עכשיו באופן אישי, אני רוצה לומר פה לחבריי לכנסת, אצלי הכול בסדר. לימדו אותנו בצבא: מה שלא הורג מחשל, ואני בסדר. אבל מבחינה ציבורית – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זאת הצעה פרסונלית. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא רוצה להצביע. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זאת הצעה פרסונלית. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הכול ממש לא בסדר, ממש לא בסדר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא רוצה להצביע. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כיוון שהתנהגות כזאת שלנו – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עמית, יש לי שאלה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – של נבחרי ציבור, מקרינה באופן ישיר על כל החברה – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתם הורסים את הליכוד. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הורסת את המסד החברתי שלנו. כי כמו שכולנו יודעים – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה עובד עירייה צריך להתפטר? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שחיתות הורסת את החברה שלנו. שחיתות. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בכל חברה ובכל קהילה יש מחלוקות ויש דעות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איזה מחלוקות? על מה? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ויש שני יהודים – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> חוקים לא יכולים להיות פרסונליים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אז יש שלוש דעות ויש שלושה חברי כנסת. אם הסטנדרט החברתי שלנו בישראל יהיה הסטנדרט שנהג כלפי החוק הזה בשבועיים האחרונים, אם הסטנדרט החברתי אצלנו במדינה ובחברה יכלול – אנחנו נקרין ואנחנו נגרום לזה ונהיה שותפים לזה שהסטנדרט יהיה מלא הכפשות שקריות והשמצות גסות ואמירות מרושעות ולא דיון ענייני – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל עמית, למה לא כמו כל עובד עירייה? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אז זה בדיוק מה שיהיה, גם בשכונות וגם בבתי הספר וגם בקהילה העסקית ובכל מקום. וזה גיהינום. לכן קראתי לזה גיהינום. זה בדיוק המצב שבולעת אותך האדמה, אדוני היושב-ראש, כמו קורח. עמוק בגיהינום, עמוק באדמה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה קשור. חוקים לא יכולים להיות פרסונליים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו לגבי החוק עצמו. זה לגבי השיח, כי יותר חשוב מהחוק עצמו שנוקיע את השיחה הזאת. עכשיו בוא נדבר על הפרסונליות, יוראי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בוא נדבר על – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> בוא נתחיל עם העובדות. קודם כול, כדי להיות ענייניים – המלצה, טיפ – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה צריך לצאת מנקודת הנחה? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – טיפ, נאור: תתחיל בעובדות. והעובדות הן – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה לך ולעובדות? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תמתין, תן לו להשמיע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יודע בכלל מה זה קמפיין. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תן לו להשמיע, חבר הכנסת שירי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> החוק כמו שאני מציע כאן, נאור – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת שירי, תודה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> החוק כמו שאני מציע כאן, קודם כול, היה קיים 50 שנה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היית בסיור ארכיאולוגי, ונפל עלייך משמיים החוק הזה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> החוק כמו שאני כאן – קודם כול עובדות, רון, שתכירו את החוק. למה לצעוק? למה שתצעקו סתם בלי להכיר? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת שירי, אתה חייב לתת לו לומר את הדברים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שאלת למה כל חברי הליכוד רוצים להתקזז? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא. אתה לא יכול להפריע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיבו, תקשיבו. אגב, יש התנגדויות ענייניות לחוק – מקובל, בוא נדבר עליהם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתם לא יכולים להפריע. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> בואו נדבר עליהם, בואו נתחיל בעובדות שנייה, לפני השאלות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רגע, תנו לו להשלים את הדברים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> בוא נתחיל בעובדות. קודם כול, החוק הזה היה קיים, אדוני היושב-ראש, 50 שנה; לא שנה, לא שנתיים, 50 שנה. החוק הזה, כמו שאני מציע אותו, היה קיים במדינת ישראל 50 שנה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה גורם לי להגיד – – – זה לא נכון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רגע, חבר הכנסת רון כץ. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, בא ב-2008 – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מ-1975 יש את הבחירה – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – חבר הכנסת המכובד מרציאנו, חבר הכנסת מרציאנו החליט ב-2008 להגביל את הזכות לבחור ולהיבחר. זה מה שהוא עשה כאן קודם כול, צריך לומר את האמת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מגביל את הזכות. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא החליט להגביל את הזכות – זה מה שעשה יורם מרציאנו – שהזכות הבסיסית הזאת במשטר דמוקרטי תצומצם באופן שמועמד שהיה ממונה, נכון, כראש ועדה קרואה, לא יוכל לעמוד לבחירת הציבור בבחירות העוקבות. עכשיו, יש לזה גם רציונל, ואני אתייחס לרציונל, אבל קודם כול – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה עובד עירייה צריך להתפטר? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – זאת מהות העניין, השינוי שחבר הכנסת מרציאנו עשה – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא אומר לך שזה היה, ונקבע חוק פרסונלי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – להגביל ולצמצם את הזכות הדמוקרטית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה לא עבר כחוק פרסונלי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אגב, אני לא מחפש את המניעים בצורה הזאת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> בניגוד לנוהג הזה, לא מחפש. לא יודע למה הוא עשה את זה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא צריך לחזור לדבר הרע. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל זאת הייתה ההגבלה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ב-1075 הייתה בחירה ישירה – – – למה שיהיה 50 שנה? כי אתה לא מכיר את העובדות. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כי ב-1975 שינו את חוק הבחירות לבחירה ישירה. אם אתה רוצה להתייחס ל-1975 – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מאז שחוק הרשויות המקומיות שונה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא נכון, שינו ב-1975. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שינו ב-1975? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לבחירה ישירה. תכיר את החומר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> נו? מה זה קשור לוועדה קרואה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> גם לפני הבחירה הישירה, אם אתה היית פקיד, יכולת להיבחר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שמשנה. כי אתה בוחר ראש עיר – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לא מדברים רק על ראש רשות. לא קראת את החוק, נאור. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> קראתי את החוק. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> שוב לא קראת את החוק. אבל החוק שלי לא מדבר רק על ראש רשות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מדבר על מועצה. אתה מדבר על ראש רשות, לא על מועצה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מדבר גם על אותן מועצות – גם היום, אגב, שיש בהן מועצות קבועות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא נכון. שניהם. תסתכל. שניהם. תסתכל. לפני הכול, אז בוא נאמר – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עמית. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לפני הכול צריך לומר לכם, תושבי טבריה – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עמית – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ומסעדה, ותל מונד, וכל הרשויות – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אלי, אתה יכול להסביר לו משהו – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – היום וכל רשות בעתיד – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תראה איך הם מתביישים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כל רשות בעתיד שימונה לה ראש ועדה קרואה – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> חברי הכנסת שלך מתביישים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – הם לא יכולים להצביע, ובצדק. זה חוק מושחת. << קריאה >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << קריאה >> תראה איך הם מתביישים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מה שאנחנו עושים בחוק הזה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בצדק. זה חוק מושחת. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> בשביל לומר שזה חוק מושחת, יוראי להב הרצנו – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה חוק מושחת, פרסונלי, תפור למידותיו של איש. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אתה צריך לקבוע מה אמת המידה המוסרית שלך, מה אמת המידה המוסרית שלך כשאתה קורא לחוק חוק מושחת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה חוק מושחת. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הייתי במקומך גם יותר נזהר, קודם כול נזהר במילה מושחת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> פרסונלי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אם אתה רוצה, תעלה ותסביר למה זה מושחת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אני אומר לך למה זה מוסרי, החוק הזה. למה הוא מוסרי. לא רק שהוא מוסרי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא רק שהוא מוסרי, הוא מוסרי והוא נוגע בליבת הדמוקרטיה, מכיוון שבראש ובראשונה, אנחנו בחוק הזה – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עמית, פתאום אתה אדם ענייני, אם אתה רוצה להיות ענייני. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> עמית, אתה אדם ענייני. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> בחוק הזה בראש ובראשונה אנחנו מסירים את ההגבלה שהושתה על ראשי הרשויות. מסירים את ההגבלה. אנחנו כשלטון מרכזי, רון כץ, לא טוב שנתערב לרשויות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עובד עירייה, עובד עירייה צריך להתפטר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא טוב שנתערב לתושבי הרשויות ונאמר להם: בזה אתם לא יכולים לבחור, ברון אתם כן יכולים לבחור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עובד עירייה, עובד עירייה צריך להתפטר. ראש הרשות לא יתפטר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, לתת לו להשלים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם גם לא מסתירים את זה – זה נועד לעיריית טבריה. חוקים פרסונליים הורסים את המערכת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מתעלל ברשויות. אתה ממנה – – – אתה פוגע בדמוקרטיה. הפוך, בדיוק הפוך ממה שאתה אומר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, תודה רבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אם זה לא חוק פרסונלי, זה לא קשור לטבריה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת יוראי להב הרצנו, תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז העיקר, בוא נסכם את העיקר, יוראי. העיקר הוא זה שבחוק הזה אנחנו – קודם כול, מה אנחנו עושים בחוק הזה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו מסירים, מירב, את ההגבלה שהושתה על תושבי הרשויות המקומיות על ידי הקואליציה של אולמרט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הושתה עליהם, הוטלה עליהם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הושתה? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו מאפשרים לתושבי הרשויות את הזכות הכי בסיסית שלהם לבחור, אגב, את המועמד הטוב בעיניהם. אין לי מושג מי ייבחר, אבל בדמוקרטיה יש לי מושג, ובדמוקרטיה התושבים זכאים לבחור את מי שהם רוצים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתה נותן לו? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, יש הסתייגויות. אני אומר לך במה אני מסכים איתכם. אני מסכים עם חלק מההסתייגויות. יש הסתייגויות – אם דנים באופן ענייני, לא כמו קורח ועדתו, אז אני רוצה לומר לכם, קראתי את דברי ההסבר של התיקון ההוא ב-2008, והיה שם רציונל. הרציונל אמר שאנחנו ממנים – כלומר הממשלה, שר הפנים, ממנה ראש ועדה קרואה, או ועדה קרואה בכלל אבל גם ראש ועדה קרואה, אז המטרה היא לשחרר אותו מכל מיני אינטרסים קצרי טווח – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מועצה, ועדה – שני מונחים שונים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לשחרר אותו, לומר לו: אתה לא תוכל להתמודד בפעם הבאה. אתה צריך להבריא את העיר. הרי לא בכל סיטואציה – הינה, יושב פה שר הפנים לשעבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> במעט סיטואציות, בעשרות בודדות של סיטואציות מונו ועדות קרואות. לפי החוק – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 75 ועדות. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – רק באי-העברת תקציב במועצה לעומתית. נכון, מאז קום המדינה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 75 ועדות. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מאז קום המדינה. מאז קום המדינה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה קשור? מה מעט? זה לא מעט. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, שום דבר לא קשור אצלך, זה בסדר. אז הרציונל היה לשחרר אותו מהאילוצים קצרי הטווח ולהבריא את העיר. אני מקבל את הרציונל הזה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא אילוץ – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> בנוסח המקורי שלי באמת כללתי שרק ראש מועצה ממונה שהבריא העיר, על פי המדדים הקיימים של משרד הפנים – תוכניות הבראה, תוכניות המראה – רק הוא יוכל להתמודד. אגב, אני מתכוון להעלות את זה בוועדה – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ראש ועדה קרואה זה לא – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולדון בזה באופן ענייני. ואחרי כל ההסתייגויות, לסיום, אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אותך לרמי גרינברג, בקיצר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אחרי כל ההסתייגויות, אני אומר שוב, לסיום: אנחנו כמחוקקים נדרשים תמיד לאזן בין ערכים, ואני אומר לכם באופן הכי פשוט וישר – אם נשים בכף מאזניים אחת את כל ההסתייגויות שיש לכם – הסתייגויות שחלקן אמיתיות שיש בחוק הזה שאני מציע – אבל בכף המאזניים השנייה נשים את הערך הדמוקרטי הכי בסיסי, שתושבים יוכלו לבחור בטוב בעיניהם – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אז אסור לקבל – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – זו הכף המכריעה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – חוק פרסונלי – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אלה הערכים המכריעים, וזה מה שצריך להכריע גם בחוק הזה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – שהורסת את אמון הציבור במערכת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד הערה אחרונה, אדוני היושב-ראש. אנחנו גם עושים את זה – חשוב לי לומר, כיוון שזה עלה בוועדה – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מטעם השלטון בחוק שהוא לא דמוקרטי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – על ידי היועצת המשפטית, ואני, בניגוד אליה, לא בוחן מאיזה מניע היא עשתה את זה או מאיזה מניע היא אומרת את הדברים. היא העלתה טענה שאנחנו עושים את זה בזמן בעייתי, ואני רוצה לומר כאן: אנחנו עושים את זה הרבה זמן לפני המועד הקבוע בחוק – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מושג בסיסי – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לרישום של מועמדים. לכן, גם הטענה הזאת רחוקה מלהיות מדויקת. החוק הזה, לא רק שהוא לא פוגע בזכויות, הוא מרחיב את ההגנה על זכויות היסוד שלנו בדמוקרטיה. לכן, אני מציע לכולנו, דבר ראשון, את המנהג המגונה הזה של דיון לא ענייני ודיון בזוי והידרדרות של השיח שלנו לשיח בזוי, להפסיק – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – חלק מהמהפכה. אתם תמנו ראשי ערים – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 66 יום לפני, מתחילים קמפיין – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ודבר שני, לתמוך בחוק הזה, שמרחיב את הזכות הדמוקרטית של תושבי רשויות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מצמצם – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כשלטון מרכזי, אנחנו לא צריכים להתערב ביכולת של תושבי הרשויות לבחור את הטוב בעיניהם. תודה רבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> עמית, זו פשוט תפיסה מעוותת של המציאות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עמית הלוי. ישיב שר הפנים חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> מכובדי היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, לפני שאני אתייחס לגופה של הצעת החוק שמונחת לפתחנו, אבקש – חבר הכנסת רון כץ – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא תופס קשרים – – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אני מבקש להעלות את זכרו של החזן הראשי לצה"ל הראשון, שנפטר אתמול בשיבה טובה, החזן משה שמעון קראוס, זיכרונו לברכה, שהיה יהודי בן 100. הוא נפטר באוטווה שבקנדה. הוא נולד בצ'כוסלובקיה והיה נכדו של האדמו"ר רבי ישעיה'לה מקרעסטיר, למד בישיבה בעיר מונקאטש ולמד חזנות אצל החזן לייבוש מילר. בשנת 1939 התמנה לחזן בעיר סיגט ובשנת 1940 עבר לבודפשט לשמש בה כחזן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי זה? << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> החזן משה קראוס. בזמן מלחמת העולם השנייה הוא היה במחנה ברגן-בלזן, לאחר המלחמה עלה לישראל, התגייס לצה"ל, היה מדריך בשריון, וכשהוזמן לשיר את הברכות בחופה של חבר מהצבא, שמע אותו אז הרמטכ"ל יגאל ידין והציע לו להתמנות לחזן הצבאי הראשי הראשון. כשביקש להשתחרר בתום השירות הסדיר, זומן שוב אל ידין, והוא ביקש ממנו לחתום לשנתיים נוספות, וקראוס נענה לבקשה. חבר הכנסת רון כץ, החזן קראוס גם היה מיוצאי הונגריה, כמוך, היה יהודי של צורה, יהודי מיוחד מאוד. אני זכיתי באופן אישי לעשות איתו שבת בלתי נשכחת לפני 20 שנה בקנדה, בטורונטו. באותה שבת – הוא כבר היה בן 80 – הוא הנעים בקולו את התפילה, אומנם כמנהג אחינו האשכנזים, אבל התפילה הזו, בלתי נשכחת, הייתה מיוחדת במינה, הלחנים והרגש שבתפילה. בתפילת אב הרחמים, כשמזכירים את נשמות הקדושים שנהרגו על קידוש השם, לפני תפילת מוסף, הוא עלה והנעים בקולו, וראית אנשים, אומנם על אף קדושת השבת ושמחתה, שהזילו דמעות. ובחרתי כאן דווקא במקום הזה להעלות את זכרו, כי הוא נפטר ללא ילדים, בגיל 100, יהודי ניצול שואה. לאחר שחרורו מצה"ל בשנת 1952 הוא עבר להיות חזן באנטוורפן שבבלגיה. בעקבות בעיות בריאותיות של אשתו, תיבדל לחיים ארוכים, רבקה, הם עברו לאקלים חם יותר. אני זוכר שהוא סיפר לי את זה. בשנת תשט"ז הוא היה חזן בקהילה היהודית ביוהנסבורג, בדרום אפריקה. בשנת 1968 הוא מונה לחזן באוטווה, בירת קנדה, ושם הוא שימש כחזן עד פטירתו בגיל 100 והובא לקבורה אתמול באדמת ארץ ישראל, בבית שמש. יהי זכרו ברוך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא מצ'כוסלובקיה, לא הונגריה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ועכשיו לענייננו. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> צ'כוסלובקיה, אבל באותן שנים – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אוסטרו-הונגריה, נכון. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> – – זה הכול התערבב. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> בהרבה מקומות דיברו הונגרית שם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כבוד השר – – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> חבר הכנסת רון כץ, אנחנו דנים כאן לגבי גבולות – הונגריה, צ'כוסלובקיה, אוסטרו-הונגריה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא ועדת הגבולות עכשיו במשרד הפנים, אדוני שר הפנים. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אתם מבקשים להקים ועדת גבולות, אבל אנחנו מוסמכים לדון בוועדת הגבולות רק בשטחי מדינת ישראל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני אשמח דווקא לשמוע משר הפנים איך הוא מגן על הזכות של נבחרים לבחור ולהיבחר. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> עכשיו, אחרי שהעלינו את זכרו של יהודי באמת משכמו ומעלה – ואני בטוח שעל זכרו וכבודו של החזן הראשי הראשון לצה"ל יהיה קונסנזוס – אני מבקש להשיב על הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הזכות להיבחר). ובכן, על פי סעיף 7 – הזכרתי אותו, הוא מבקש הודעה אישית. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אבל התקנון קובע רק לאחר ההצבעה, בשיקול דעת של היושב-ראש ובהגשת בקשה בכתב. אז תתכבד – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תתכבד לשבת, הכוהן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני אגיש בכתב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ולא להפריע לשכנים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא כוהן צדק. זה כאילו דרגה מתחת לכוהן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא להפריע לשכנים. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> ובכן, על פי סעיף 7א(1) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965, שנחקק בשנת 2008, מי שכיהן כיושב-ראש או כחבר מועצה ממונה, איננו זכאי להיכלל ברשימת המועמדים ולהיבחר לחבר המועצה בבחירות שייערכו באותה רשות מקומית לראשונה לאחר מינויו. הצעת החוק מבקשת לתקן את הוראות סעיף 7א(1) ולאפשר ליושבי-ראש וחברי מועצות ממונות להתמודד בבחירות. הצעת החוק הזו מעלה זה כנגד זה שני עקרונות חשובים: מחד גיסא, הזכות החוקתית לבחור ולהיבחר, והזכות הזו שמאפשרת בעצם גם לציבור את חופש הבחירה – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כבוד השרים – – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> – – זכות חוקתית מרכזית וחשובה בעלת משקל רב; מנגד, הקושי לתקן את כללי הבחירות בתקופה שאיננה רחוקה מהבחירות המקומיות, הקבועות לסוף השנה – אני שם את זה ומעלה את זה כאן בדיון. בנסיבות אלו, נוכח קיומם של עקרונות כבדי משקל בעד ונגד הצעת החוק האמורה, עמדת משרד הפנים, שנשמעה בוועדת השרים לענייני חקיקה, הייתה להותיר את העניין לשיקול דעת של ועדת השרים לחקיקה ולשיקול דעת של הכנסת. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> עוד צעד. עוד צעד – – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> ועדת השרים לחקיקה קבעה – – << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> איך יכול להיות – – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> – – שהמשקל של הזכות לבחור ולהיבחר, הזכות הדמוקרטית המשמעותית הזו – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה שר פנים של כולם. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> – – הזכות הזו היא – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין עמדה למשרד הפנים. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אני אומר שוב: ועדת השרים לענייני חקיקה קבעה – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שאין לה עמדה. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> – – שעל הקואליציה לתמוך בהצעה, בשל החשיבות של הזכות לבחור ולהיבחר, שהיא זכות חוקתית כבדת משקל – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה להגן – – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> – – והזכות הזו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> לא, לא. אני אשיב. אני אשיב. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> זכות למנות ראש עירייה. זכות השלטון למנות ראש עירייה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא מדבר כל כך ברור ואתם שואלים שאלות. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> ארבל, אנחנו סומכים עליך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – מה שהיא רוצה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא היה דבר כזה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> ארבל, מינהל תקין. אנחנו סומכים עליך. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אני אשיב. משכך, החופש – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה העמדה המקצועית? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה אומר? << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> העמדה המקצועית של משרד הפנים הייתה חילוקי דעות: היו דעות בתוך משרד הפנים שטענו שהזכות לבחור ולהיבחר היא ערך גובר, והיו דעות שהציגו את הקשיים הללו של הסמיכות למועד הבחירות. עדיין לא התחלנו את מועד הבחירות – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> התחילה מערכת הבחירות. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> – – אז כאיש שלטון מקומי אני שמח שאתה שואל את זה, ואני אשיב לך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא שואל, אני אומר. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אני אומר לך שבמועד שאנחנו נמצאים בו היום, גם אדם שלא גר ברשות המקומית והוא לא זכאי להתמודד בה יכול לעבור לרשות מקומית ולהגיש מועמדות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע שהתחילה מערכת הבחירות. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> גם אורנה ברביבאי, אם היא לא גרה היום בתל אביב, לצורך העניין, ורוצה להתמודד בתל אביב – אני אומר, גם אם היא הייתה גרה בעיר אחרת – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> – – היא יכולה לעבור לתל אביב ולהתמודד, למרות שהתחלנו את התהליך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתה יודע את זה. אתה יודע שמערכת הבחירות התחילה, ולא – – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אז יש כאן שיקולים לכאן ולכאן. תושבי העיר – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – פטור מחובת הנחה, ועכשיו אתם מתערבים במערכת הבחירות – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נאור, נאור. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אני מתייחס להערות שלך ברצינות. אני רוצה להשיב. לכן, מכיוון שיש שני משקלים – אם יסברו תושבי רשות מקומית שאותו מועמד פגע בעיר, לא פעל כשורה וראוי להדיח אותו, הרי שהם יצביעו נגדו ולא יתמכו במועמדותו – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> ארבל, זה נראה לך – – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> – – המשקל של הזכות לבחור ולהיבחר גבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה פשוט בן אדם ישר. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> ואכן, ועדת השרים לחקיקה קוראת לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. זאת עמדת הממשלה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי ביקש – אה רגע, עמית, סליחה, אתה לא עולה. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> – – – למה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כי יש עמדה של הממשלה. ביקש להתנגד חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה. << דובר >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, המציע דיבר על מחלוקת לשם שמיים. אם הוא היה בא עניינית ומציע לקבוע את העיקרון בלי להתערב במערכת בחירות היום, פחות מחמישה חודשים לפני יום הבחירות, אז זאת הייתה מחלוקת לשם שמיים, וניתן היה לקיים את הוויכוח הענייני. גם אז, לפי דעתי, הוא טועה. אבל לבוא עכשיו בניסיון בליץ – כי אתם תהיו חייבים בשביל לחוקק את זה לסיים את זה עד סוף יולי, ואנחנו ביוני – כדי להתערב במערכת הבחירות בטבריה, אני שואל את עצמי: מה האובססיה שלכם לחוקים עקומים ומושחתים? מה האובססיה שלכם? אני מודיע לכם, ואני אומר את זה לכל אחד מחברי הקואליציה – תרשמו את זה לפניכם: החוק הזה לא יעמוד בביקורת שיפוטית. אתם תתבזו תוך כדי ההליך ותישארו כרגיל, כהרגלכם, עם שום דבר ביד. גם הטיעונים של המציע לגבי החוק של 2008 הם טיעונים מופרכים. קודם כול, החוק של 2008, בניגוד לחוק שאתה מביא עכשיו, היה עם תחולה נדחית. גם הוא חוקק לפני בחירות מוניציפליות, אבל נקבע בחוק שהוא יחול רק חמש שנים אחרי זה. לזה אתה מוכן? לא. 2. מה אתה מבלבל את המוח עם הקואליציה של אולמרט? הוא עבר פה פה אחד ללא התנגדות, לא של קואליציה ולא של אופוזיציה. מספיק לזרות חול בעיניים של אנשים שלא מכירים את ההיסטוריה של מה שקרה בבית הזה. לגופו של עניין, ראש ועדה ממונה שמשתמש בתפקיד שלו כקרדום לחפור בו ומחליף את הכובע לפני מערכת בחירות זה דבר לא תקין, בוודאי כשהוא בא באופן רטרואקטיבי. ראש ועדה ממונה שמופקד מטעם השר, כאשר פיזרו את הנבחרים הדמוקרטים, יכול לדאוג לרשות וגם לקבל החלטות לא פופולריות כשצריך. לעודד את השר בחקיקה למנות ראשי ועדות קרואות, שזה הפוך מהמגמה שצריך לעשות – אני כשר פנים פיזרתי את כל הוועדות הקרואות זולת שתיים. כאשר אתה נותן לשר פנים אפשרות למנות ראש ועדה ממונה שאחרי זה גם יכול להתמודד באופן דמוקרטי עם היתרון שיש לו מעצם זה שהוא מכהן בתפקיד – לא מכוח בחירת התושבים, מכוח מינוי מיניסטריאלי – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – זה דבר לא הגון, לא ראוי, לא נכון, לא דמוקרטי ולא נעליים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי מבקש להשיב לחבר הכנסת גדעון סער. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – ואחרי זה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האם לפי התקנון אפשר להשיב כשהממשלה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ברגע שהבעת התנגדות, הוא רוצה להשיב לך. אני אקרא לכם את הסעיף בתקנון. בבקשה, תשיב. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> חבר הכנסת גדעון סער, אני אשיב לך באנקדוטה אחת: במסגרת כל ההכפשות והשיימינג של השבועיים האחרונים קיבלתי שניים-שלושה טלפונים ממטה של כל מיני מועמדים. אני לא מכיר אף אחד ואחת מהם, אבל התקשרו אליי אנשים שאני כן מכיר ואמרו לי: אתה יודע, אם החוק הזה יעבור, מה יקרה? אמרתי: מה יקרה? לגבי טבריה – יש עוד רשויות של ועדות קרואות ושל ראשי מועצות, אבל לגבי טבריה אמרו לי: 75% מתושבי טבריה יבחרו בפלוני-אלמוני. אתה תמנע מהם? אתה? 75% מתושבי העיר רוצים מישהו מסוים. הוא טוב בעיניהם, הוא הבריא את העיר מבחינתם. אנחנו נמנע? אנחנו, השלטון המרכזי, נתערב, בפעולה אנטי-דמוקרטית – – << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה מתערב. אתה מתערב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לא נאפשר לתושבי הרשות לבחור את הטוב בעיניהם? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מדברים בשם הדמוקרטיה? אתם מדברים בשם הזכות לבחור ולהיבחר? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> גיליתי עוד משהו – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד משפט אחד. גיליתי עוד משהו – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> גיליתי עוד משהו: כל הפוסל – במומו פוסל. כל הטענות הפרסונליות – פרסונלי, שמפרסונלי – גיליתי – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שכל הטוענים – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לקח לי, אתה יודע, כמה דקות לבדוק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> גיליתי שלכל המתנגדים – או-הו, יש להם שיקולים פרסונליים. רק אני לא טוען את זה כאן. אני אומר, בואו ננהל דיון ענייני – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> חבל, חבל. הם מוזמנים גם להגיע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתם מפריעים לו להשלים את דבריו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן, מי שתומך בחוק הזה תומך בהסרת ההגבלה שהונחה כאן – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> איזה קואליציה? בסדר גמור. זאת לא טעות גדולה, גדעון סער, אז היה שיתוף פעולה של הקואליציה והאופוזיציה. << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא היה שיתוף. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז הייתה פה כנסת שהחליטה להגביל את הזכות לבחור ולהיבחר, ואנחנו משחררים את ההגבלה הזאת – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואנחנו מאפשרים לתושבי הרשויות המקומיות לבחור בדיוק כמו שהם רוצים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו מדברים על פסקת הגבלה – לא רק שזה לא פוגע בזכויות חוקתיות, כמו שאמר פה שר הפנים, זה מרחיב את התחולה של הזכות החוקתית לבחור ולהיבחר – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולכן צריך להצביע בעד. תודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מושחתים – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי. חבר הכנסת גדעון סער, אני רק אקריא לך: התנגדו הממשלה או אחד מחברי הכנסת להצעת החוק, רשאי יוזם הצעת החוק להשיב. ובכן, זה התקנון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת קריב. שמענו אותך, תשב. תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הזכות להיבחר), התשפ"ג–2023, פ/3343, של חבר הכנסת עמית הלוי. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 46 נגד – 41 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הזכות להיבחר), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 46 בעד, 41 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הרשויות המקומיות של חבר הכנסת עמית הלוי התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור להכנתה בוועדת הפנים והגנת הסביבה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – ועדת ביטחון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ביטחון? עוד ועדות? היא תעבור לוועדת הכנסת לשם קביעת ועדה. << הצח >> הצעת חוק להנצחת הרב עובדיה יוסף (ציון זכרו ופועלו), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/452/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק להנצחת הרב עובדיה יוסף (ציון זכרו ופועלו), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת יוסף טייב וקבוצת חברי הכנסת. רק אציין שהמציע, היוזם הראשי – הוא כבר הזכיר את זה – הוא השר מיכאל מלכיאלי, שנמצא כאן. חבר הכנסת יוסי טייב, בבקשה, עשר דקות לרשותך. הזכות נפלה בחלקך. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, אני מתכבד להציג בפניכם, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק חשובה ומתבקשת להנצחת זכרו ומורשתו של גדול הדור והדורות, מרן הראשון לציון, מורנו הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה. לפני שאציגה בפניכם, אני רוצה לשתף אתכם ברגשות המעורבים שאני חש כעת, עם הגשת הצעת חוק זו במליאה, רגשות של זכות ושל חובה. זכות – כי אכן זו זכות גדולה להציע הצעת חוק חשובה זו, שתעסוק בהנצחת זכרו ומורשתו של מרן, הראשון לציון, זיכרונו צדיק לברכה; חובה – כי אכן זו חובתנו כמחוקקים לחוקק חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף, זיכרונו צדיק לברכה, שמטרתו להנחיל לדורות הבאים את מפעל חייו האדיר, ללמוד מהנהגתו וללמד את מורשתו, במטרה לחבר את הדור של מרן הרב עובדיה יוסף לדורות שלנו ולדורות הבאים. מטרתו העיקרית של חוק זה היא להנחיל לדורות את מפעל חייו האדיר, את חזונו ומורשתו, את הנהגתו ופועלו של מרן הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה, שהיה דמות מחברת בין כלל חלקי החברה הישראלית. אני הקטן אנסה ככל שאוכל לתמצת בפניכם את הדמות הענקית הזו, שנגעה בלב כל אדם בישראל ובעולם כולו, ואת תרומתו העצומה לחברה הישראלית, הן במישורים החברתיים והן במישורים ההלכתיים הרבים. מרן הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה, היה גדול הדור והדורות, גאון עצום במכמני התורה, בפסקי ההלכה, ושימש בתפקיד הרב הראשי לישראל, הראשון לציון, משנת 1973 עד שנת 1983. מרן הרב, זיכרונו לברכה, היה מנהיג רוחני בעל שיעור קומה, פוסק ומורה דרך לרבים, ואת רוב פסקיו העלה על הכתב בחייו, ב-52 ספרים שבהם הביא את פסיקותיו ההלכתיות, המאירות ומזהירות; פסקי דין והלכה רבים על פי דרכו ההלכתית של מרן בעל השולחן ערוך רבי יוסף קארו, זכר צדיק לברכה, ואגב, ספרי הרב עיטרוהו בתואר חתן פרס ישראל לספרות תורנית. יצירתו ההלכתית של הרב, המתאפיינת בריבוי מקורות חסר תקדים בעולם התורני ובהקפת כל הנכתב בנושאים שבהם הוא עוסק, היא כנראה הביטוי התורני המובהק ביותר של אוטוסטרדת המידע – הכול מתוך האותיות הכתובות על הספר, ללא אמצעים טכנולוגיים, שקיימים כיום. אין פלא שעם השנים נגע הרב, אגב לימודיו התורניים, בסוגיות מדעיות, ספרניות, ואף גיבש כלפיהן דעות ותובנות, למרות שלא עסק בהן בשיטתיות. סוגיות אלו שזורות ביצירתו ההלכתית, ודומה שנוכחותן בה היא אחד המאפיינים שלה. ספריו של הרב, המקיפים את כלל הסוגיות בארבעת חלקי השולחן ערוך, נמצאים כמעט בכל בית יהודי ובכל בית כנסת בישראל ותפוצות. על פיהם ישקו העדרים את צאן מרעיתם, להורות להם את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון. ביום המר והנמהר, ג' במרחשוון, עת התפשטה הידיעה המרה על פטירתו של מרן הרב עובדיה יוסף, חשך עולם בעדנו. העם היהודי היושב בציון ובעולם כולו חש תחושת אבלות קשה וכואבת, כבן הנפרד מאביו בדרכו האחרונה. רבבות עלו לירושלים ללוויה, והיא הוכתרה כלוויה הגדולה שהכירה מדינת ישראל. כל זאת, כדי לזכות לקחת חלק בהלוויה, לחלוק כבוד לאביהם וליבם של ישראל בדרכו האחרונה. ריבוי המשתתפים ממגוון רחב המרכיב את כל חלקי הציבור הישראלי הוכיח לכולנו את עוצמת החיבור של מרן הרב זצ"ל לציבור רחב ומגוון אשר ראו במרן מנהיג עצום ומגדלור. אני בכוונה מדגיש את היותו של הרב עובדיה יוסף אביהם וליבם של ישראל, כי רובם, אם לא כולם, ראו בו אב, מנהיג ורועה נאמן. למרות שגדולתו העצומה אינה צריכה ראיה, כיהודה ועוד לקרא, אצטט לפניכם דברים שאמרו אנשי ציבור, פוליטיקאים משני קצוות הקשת הפוליטית, ימין ושמאל, על תרומתו העצומה של הרב עובדיה יוסף לכלל חלקי החברה הישראלית. מימין – ראש הממשלה דאז והיום מר בנימין נתניהו. אני מצטט: ספר עובדיה הוא הקצר מבין ספרי התנ"ך. לעומת זאת, מורשתו של הרב עובדיה יוסף רחבה מני ים. ציטוט נוסף: הרב עובדיה יוסף לא היסס להתמודד עם סוגיות הלכתיות סבוכות ביותר. הוא ניחן ביראת שמיים עצומה, אך זו לא באה על חשבון המודעות העמוקה שלו לתמורות הזמן ולצורכי הדור. הרב ידע שבמדינת ישראל המתחדשת יש להקל במקום שאפשר להקל, לקרב ולא להרחיק, לאחד ולא להפריד. אצטט גם דברים שנאמרו משמאל, על ידי נשיא המדינה דאז מר שמעון פרס, זיכרונו לברכה. פרס נשאל אם הוא מסכים לכך שכינו את מרן הרב עובדיה יוסף "הרב של המדינה", לא של אשכנזים, לא של ספרדים. לכך השיב הנשיא כי הרב עובדיה יוסף היה יותר מזה – הרב עובדיה היה רב של העם היהודי לדורותיו. הוא היה מקובל ומכובד על אלה שחלקו עליו, ובוודאי על אלה שהעריצו אותו. כשאדם היה במצוקה נוראית, אין איש שדאג כל כך לאותו אדם מלבד הרב, זיכרונו לברכה. זה נגע לליבו; הוא השקיע בזה כוח, מרץ והתמדה, אף על פי שכל הזמן הוא היה שקוע בלימוד התורה. ציטוטים נוספים רבים נאמרו על גדולתו של הרב, זיכרונו לברכה, ואני, אם אעלה אותם כאן על הכתב, יכלה הזמן והמה לא יכלו. כבר בתחילת כהונתו כראשון לציון, כרב הראשי לישראל, הוא שקע בארבע אמות של הלכה, הקיף את הסוגיה והוציא תחת ידו פסק שרבים חששו מלדון בו. אני מדבר כמובן על הפסיקה ההלכתית בעניין עליית יהודי אתיופיה והנימוק ההלכתי הרחב המוכיח את יהדותם – שאגב, פסיקה זו הביאה בכנפיה שלושה גלי עלייה גדולים שהכירה מדינת ישראל. אצטט את פסיקתו של מרן הרב עובדיה יוסף בשנת 1973 על יהדות יוצאי אתיופיה. אני מצטט: לכן באתי למסקנה, שהפלשים הם צאצאי שבט ישראל שהדרימו לכוש, והחלטתי כי הם יהודים שחייבים להצילם מהתבוללות ולהחיש עלייתם ארצה, לחנכם ברוח תורתנו הקדושה ולשתפם בבניין ארצנו הקדושה. ושבו בנים לגבולם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אז למה ממשיכים – – – << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> סוגיות מורכבות ומסובכות הונחו לפתחו, כסוגיית מלחמת יום הכיפורים – מציאת פתרון לסוגיות הקשורות בזיהוי חללים והתרת עגונות – והוא הקדיש לכך זמן רב ולא נח ולא שקט עד שהגיע לפסיקה שעלתה תחת ידו. אגב סוגיית העגונה והעגונות הידועות שהיו באותה תקופה, מרן היה צריך לעבור צנתור רפואי, והרופא אמר לו שהצנתור הזה צריך להיות בהרדמה. אמר לו הרב: מי יודע מה יהיה איתי אחרי הטיפול? אני חייב לנסוע לחדר הלימוד לכמה שעות לסיים את הפסיקה ההלכתית לעגונות שממתינות לו. כשאסיים אשוב לטיפול בבית החולים. אבל גולת הכותרת שתפסה את ליבו של הרב עובדיה יוסף הייתה חינוך ילדי ישראל בדרך ישראל סבא, שכל ילד יהודי במדינת ישראל ידע ויכיר ביהדותו, ידע תנ"ך, יהדות, מסורת. הוא דאג לחיזוקה של זהותה היהודית של מדינת ישראל. אני חושב שחוק זה לציון יום זכרו ומורשתו של הרב, זיכרונו לברכה, במוסדות החינוך במדינת ישראל, יתרום רבות לחינוך של הדורות הבאים, לעיצוב של מדינת ישראל ומוסדותיה בהתאם לחזונו ולמורשתו של הרב. אישור חוק זה יביא ליישום מטרותיו בדרך של קיום פעילויות חינוכיות וערכיות במוסדות המדינה ובבתי ספר, תוך מתן מלגות לתלמידים ותמיכות למוסדות ציבור הפועלים להגשמת מטרות חוק זה, וכן באמצעות קיום פעילויות נוספות להנצחת מורשת מרן הרב עובדיה יוסף, זיכרונו לברכה. היושב-ראש, אני מסיים. אני רוצה לברך את ידידי שר הדתות הרב מיכאל מלכיאלי, אשר הציע חוק זה, שהונח בכנסת העשרים-וארבע, וכעת הועלתה על ידי על פי בקשתו של יו"ר התנועה, ואישורו כאן היום יחד עם כלל חברי הבית יכבד את זכרו וינציח את מורשתו לדורות הבאים. אני שב וקורא לכלל החברים בבית, משני צידי הבית, קואליציה ואופוזיציה. אני רוצה להודות לחבר הכנסת משה טור פז, שטרח איתי ביחד מאחורי הקלעים להביא להצבעה אחידה, פה אחד, סביב החוק הזה, ואני מקווה שכך יהיה. תניחו את המחלוקת לדברים החשובים פחות. הרב עובדיה יוסף היה רב של כולנו. זו זכות של כולנו להצביע בעד החוק הזה, שיביא להנצחת שמו ולתפארת מורשתו הכבירה. אין ספק שבזמן הזה שעם ישראל משוסע, היא תתרום רבות לאופייה של מדינת ישראל, לנו, לילדינו ולנכדינו, להנחלת ערכים ומסורת יהודית, לתפארת העם המפואר שלנו. אין ספק שיניקת שורשים מעמודי העולם הקודמים יתרמו לנו רבות לעתיד טוב ומזהיר יותר, לתפארת מדינת ישראל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יוסף טייב. לפני שאבקש מהשר מלכיאלי להשיב – הזכרת את עניין העגונות. אני חייב לספר לכולם. ב-08:00 הטלפון אצלי בבית צלצל, ואומר: מדבר עובדיה יוסף. אמרתי: מי? עובדיה יוסף. אמרתי: כבוד הרב, אין מזכיר? אין משהו? הוא אומר: תשמע, אני כותב כל הלילה תשובה לעגונות של הפלת מגדלי התאומים ב-11 בספטמבר, בתשס"א, ויש לי משהו שאני רוצה לברר. יש לנו קהילת בעלז בניו יורק, ואני רוצה שתברר לי משהו, אז אין לי זמן לחכות עד שהמזכירים יבואו. אנא, שלח ילד להביא לי את התשובה. אמרתי: כבודו, אני הילד. רצתי מייד לברר לו והבאתי לו תוך כמה שעות את התשובה. כך הוא היה עמל להתרת עגונות. הוא ישב כל הלילה, ובבוקר הוא צלצל מייד, כי הוא חייב לברר פרט, ובאמת עסק בהתרת העגונות של מגדלי התאומים. זכותו תגן עלינו. כבוד השר מלכיאלי, בבקשה. << דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ותודה על הסיפור שסיפרת, שהוא מרגש ומצטרף למאות ואלפי סיפורים שמלמדים אותנו על דמותו של הרב. אני רוצה לברך את מגיש ההצעה חבר הכנסת יוסי טייב. אני מקנא בזכות שיש לך להביא הצעת חוק טרומית ולהתחיל להניע הצעת חוק שמהותה הנחלת מורשתו של מרן הרב עובדיה לילדי ישראל ובכלל בציבוריות הישראלית. אני חושב שהרב עובדיה, מעבר לזה שהוא היה מנהיג בקנה מידה גדול מאוד – הגמרא אומרת: חזקה על המת שמשתכח מן הלב; המת, בהתחלה מאוד בוכים על לכתו, ולאט-לאט שוכחים אותו. יש גמרא אחרת שאומרת: י"ב חודש בוכים על הנפטר, מזכירים אותו, ואחרי שנה – כבר שגרת החיים. אני חושב שאנחנו השנה מציינים עשור לפטירתו של הרב עובדיה, וכל יום מגלים כמה הדמות הזאת חסרה, כמה הדמות המאחדת הזאת, כמה הדמות בעלת הכתפיים הרחבות בפסיקת הלכה. כולם מדברים על ההלכות המפורסמות, אם זה עולי אתיופיה, עגונות ועוד, אבל מי שיודע ומכיר את ספריו של הרב – וזכיתי ללמוד חלק מהם; ודאי לא הכול, אבל חלק מהם – בכל ההלכות החמורות ביותר ביהדות, אתה רואה פוסק בקנה מידה אדיר, שיודע לקחת על עצמו, על הכתפיים שלו, אחריות כבדה. אני חושב – ואולי יתקן אותי היושב-ראש – שאין הרבה פוסקי הלכה שהעזו לכתוב בספר שלהם הלכה למעשה לשעה ולדורות. הוא לקח על הכתפיים שלו – תבדקו – פוסק לכם לשעה ולדורות. גם כילד, תמיד דמותו של הרב הייתה מול העיניים שלנו. איפה שלא היה, תמיד הלכנו אחריו. אני חושב שהזכות הזאת שילדי ישראל, ולא משנה מאיזה חינוך, ילמדו עליו, על פועלו, על מורשתו – זה יום חג לכנסת ישראל, ואני שמח שזה גם מגיע בהצבעה בלי חלוקה לקואליציה ולאופוזיציה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> נכון? אז אני קורא לכולם לתמוך בקידוש השם הגדול של הצעת החוק הזאת. תודה לחבר הכנסת טייב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אדוני המזכיר, יש מתנגדים? מיכאל ביטון, בבקשה. אבל אתה לא מתנגד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך אפשר להתנגד לחוק כזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז זהו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> פעם בדור – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אם אתה – – – אתה לא יכול להצביע. אתה לא תוכל להצביע. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני יכול להצביע. תפסיקי להמציא לי נהלים עכשיו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה עולה עכשיו להתנגד? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, אני עולה לדבר. יש לי מה להגיד. אל תגידי מה. פעם בדור קם רב גדול שמסוגל לפתור בעיות לעם ישראל, שיש לו כתפיים רחבות. כשאתה רואה, למשל, את המנהיגות של הרב עובדיה יוסף בקליטת יהדות אתיופיה – מי היה מסוגל לבוא ולהכריע שהם יהודים לכל דבר ועניין ויתקבלו ויהיו חלק מעם ישראל? כמה קשה לנו עכשיו עם סוגיית הגיור, וכמה כתפיים רחבות היו לו, וכמה אומץ היה לו בהתרת העגונות של יום כיפור. בהלוויה ראינו שמיליון אנשים יצאו להיות בהלוויה של הרב עובדיה, ולכן אין ראוי מהחוק הזה להנציח אדם שהוא יחיד בדורו. אבל אני אומר לקואליציה, למציעי החוק – מי זה יוזם החוק? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יוסי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יוסי, אתה יודע, אנחנו הבאנו פה להנציח את הרב קוק ואת ברל כצנלסון, והצביעו נגד. אנחנו בעד כולם, אז תדעו את זה. אולי נביא את זה ואתם תהיו בעד. אולי פעם נביא גם את הרב קוק ואת ברל כצנלסון ותצביעו בעד. באופוזיציה, באופוזיציה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> רגע, מיכאל, אנחנו מביאים את הרב – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> איזה? << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אנחנו נסמיך אותו הסמכה רבנית ואז נביא אותו. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הזכות למציע להגיב, וחבר הכנסת סולומון יגיב בשמו, בבקשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי יוסף טייב מציע החוק, אני רק רוצה להגיד, באמת זו התרגשות גדולה מאוד להצביע על חוק שבו אנחנו מנציחים את מורשתו וזכרו של רב ענק במדינת ישראל, הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה. אני יודע להגיד מכלי ראשון שקהילת ביתא ישראל, כפי שאמר מציע החוק, היא קהילה שחייבת לו הרבה, לא כי הוא אמר שיהודי אתיופיה הם יהודים לכל דבר ועניין – כי זה ברור מלכתחילה – אלא כי היה לו אומץ בשנת 1973 לבוא כנגד רבנים גדולים בארץ בעולם ולהגיד להם בצורה למדנית, עמוקה – הוא כתב את זה בשו"ת – לבוא ולהגיד שצריך כתפיים רחבות כדי להחליט החלטות משמעותיות לאומה הישראלית. אני חושב שאנשים כמו הרב עובדיה חסרים לנו היום, עם כתפיים רחבות, עם יכולת להכיל את כלל החברה האזרחית, את כלל היהודים בארץ בעולם, וההצבעה על החוק הזה היא עדות, מצד אחד, והוקרה על פועלו, אבל גם שאיפה להאדיר במערכות החינוך ובכל מסגרת אנשים שמבטאים בצורה הטובה ביותר מדינה דמוקרטית ויהודית, בצורה מלאה ביותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אם כן, אנחנו ניגשים להצבעה. יש לנו את הזכות להגיש הצעת חוק להנצחת הרב עובדיה יוסף (ציון זכרו ופועלו), של חבר הכנסת יוסף טייב. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 40 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להנצחת הרב עובדיה יוסף (ציון זכרו ופועלו), התשפ"ג–2022, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 40 בעד. פה אחד התקבלה ההחלטה להנצחת הרב עובדיה יוסף (ציון זכרו ופועלו), של חבר הכנסת יוסף טייב, והיא תועבר לוועדת החינוך, התרבות והספורט להכנה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מספר בתי אב ביישוב קהילתי), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1832/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יצחק קרויזר) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מספר בתי אב ביישוב קהילתי), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יצחק קרויזר. בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, תארו לכם שכל חלומכם היה לגור ביישוב כפרי אשר בנוי בבנייה אקולוגית מוקפדת המקפידה על אורח חיים שמהותי לכם; שחלק מהקריטריונים הם שכל בית יהיה בנוי רק מחומרים ממוחזרים ובגינת הבית יצמחו ירקות גינה, ואחד מתנאי הסף לגור באותו יישוב הוא שלא יוחזקו מוצרים אלקטרוניים בבית. התאגדתם יחד עם עוד חברים כמוכם הרוצים לחיות בדיוק באותה דרך חיים באחד מהמצפורים בגליל, ויחד הקמתם אגודה שיתופית. בחרתם ועדת קבלה שהקפידה שכל המשפחות אשר רוצות לגור ביישוב יקפידו על הקריטריונים ומצאתם עוד 399 משפחות כמוכם, אשר מתגוררות בשכנות טובה ובדרך חיים שגדלתם. ואז הגיעה המשפחה ה-401 לגור ביישוב. על פי חוק היא הייתה חייבת, אדוני היושב-ראש, לעבור ועדת קבלה. המשפחה התאהבה במקום הפסטורלי ובתושבים החביבים, והחליטה לבנות את ביתה ביישובכם הנאה. בני הזוג, זוג צעיר, אדריכלית ומהנדס חשמל, שחלמו לממש את הפרקטיקה של לימודיהם בבית חלומותיהם, בנו בית רב-קומות מרשים, עם קונסטרוקציות בטון משולבות בברזל אומנותי, ואבזרו את הבית במוצרי חשמל מתקדמים: טלוויזיה, מזגן, מחשב בכל חדר; בנו חדר כביסה וגיהוץ, ובקומת המרתף בנו חדר קולנוע גדול ומקצועי. באמת בית חלומות מרשים, רק בדיוק אותו הדבר, אבל הפוך מאורח החיים שבחרו לחיות בו תושבי היישוב. החברים הטובים מהלימודים ראו כי טוב והצטרפו אליהם. ואתם, תושבי היישוב, אשר חלמתם לגדול ולגדל את ילדיכם, החלטתם להפסיק לקלוט תושבים חדשים ליישובכם הנאה, והמשכתם להיות יישוב עם 399 משפחות. חלומכם לגדול גווע ונגנז. נאים היו התושבים בעיניכם, אך לא לכך פיללתם כשבניתם את יישובכם. פחות ציורי מהתיאור, אבל זוהי בדיוק המציאות על פי החוק הקיים כיום, שמאפשר מכסה של עד 400 משפחות שיוכלו להתקבל על פי קריטריונים של ועדת קבלה. כך נמנע מהיישובים לגדול ולצמוח בלי לאבד את המרקם היישובי שאפיין וייחד אותם. את זה בדיוק באה לתקן הצעת החוק שלפניכם, הצעת חוק האגודות השיתופיות. החל משנות השבעים, המדינה, באמצעות זרועות ההתיישבות שלה, הקצתה קרקעות והקימה שורה של יישובים קהילתיים קטנים. היישובים הללו נועדו להגשים את יעדי הממשלה בדבר ביזור האוכלוסייה וחיזוק הפריפריה, תוך מתן אפשרות ליישובים האלה לקחת אורח חיים קהילתי כפרי המבוסס על לכידות חברתית ותרבותית. בכך סיפקה המדינה חלופות קהילתיות שונות, כל אחת על פי אופייה, לרווחת תושביה. מימוש מטרות אלה חייב, ועודנו מחייב, קיום מנגנון של בדיקת התאמה של מועמדים לקהילות הקולטת אותם טרם קבלתם ליישוב, על פי אורח החיים האופייני לאותה התיישבות. בשנת 2011 התקבל בכנסת תיקון מס' 8 לפקודות אגודות ההתיישבות, ובו נקבע כלל שהסדיר את ועדות הקבלה ביישובים קהילתיים. תחילה ביקשה הצעת החוק דאז לקבוע כי יישוב קהילתי ייחשב ליישוב שבו מתקיימת ועדות קבלה. בהליך החקיקה הוחלט בסופו של דבר לקבוע כי יישוב קהילתי יוגדר כיישוב שבו מספר בתי אב אינו עולה על 400, למרות שמספר זה אינו משקף את מרבית היישובים הקהילתיים שהקימה המדינה. בנוסף, חרף המלצת משרד המשפטים, תיקון מס' 8 לא הוחל על כל ההתיישבויות הקהילתיות בפריפריה בישראל אלא רק על הנגב והגליל. כעת, תשע שנים לאחר שנכנס תיקון ועדות הקבלה לתוקף, נראה כי המציאות מלמדת שיש צורך בתיקון חקיקה שיעדכן את הגדרת היישוב הקהילתי ליישוב המונה 1,000 בתי אב, וגם יחיל אותו על כלל ההתיישבות הקהילתית בפריפריה. כך יתאפשר ליישובים קהילתיים המעוניינים לשמור על אופי ייחודי לגדול, להתרחב ולשגשג תוך שמירה על לכידות חברתית ותרבותית, בלי לפגוע באורח החיים הקהילתי הכפרי המבוסס, תוך שמירה על אינטרס הרצף הטריטוריאלי היישובי, כאינטרס ציוני לאומי וביטחוני. לפיכך, הצעת החוק המונחת בפניכם באה לתקן את הלקונה הקיימת, כי שינוי זה בחוק יחול על כלל היישובים הקהילתיים ויאפשר קליטה דרך ועדות קבלה של עד 1,000 משפחות, בניגוד ל-400 כפי שמאפשר החוק היום. אני מבקש מכם, חבריי, להצטרף ולהצביע יחד איתי על הצעת חוק חשובה זו, שתאפשר צמיחה גיאוגרפית, ואף תכפיל את מספר המשפחות ותחזק את הנגב, תחזק את הגליל, תחזק את הפריפריה, תוך שמירה ביטחונית טריטוריאלית, ובכך תאפשר ליישובי הספר בפריפריה לגדול ולצמוח. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קרויזר. תשיב בשם הממשלה השרה אורית מלכה סטרוק, בשם שר הכלכלה והתעשייה. עשר דקות, בבקשה. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, המציע, חבר הכנסת קרויזר היקר, הצעת החוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מספר בתי אב ביישוב קהילתי) זוכה כמובן לתמיכת הממשלה. יותר מכך, היא זוכה גם לתמיכת חלק משמעותי מחברי האופוזיציה, ומייד אסביר למה. קודם לכן אציין שלמעשה הצעת החוק הזו כבר עברה כאן במליאת הכנסת בקריאה טרומית בכנסת הקודמת, בתמיכת רוב עצום של חברי הבית דאז, כולל חברי כנסת מיש עתיד, ממפלגת העבודה ואפילו ממרצ, וכמובן מכל האופוזיציה דאז, למעט הרשימה הערבית המשותפת. היא עברה במליאה בקריאה הראשונה בשלהי כהונתה של הכנסת הקודמת בבליץ החקיקה של הימים האחרונים לכנסת, ואפילו כבר הוחל לגביה דין רציפות, הן בוועדת השרים לחקיקה והן כאן במליאה, בכנס החורף של הכנסת הזו. עתה היא ממתינה לדיוני הכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת המיזמים הלאומים בראשות חבר הכנסת אוהד טל. למיטב ידיעתי, הדיון הראשון נקבע ליום רביעי הבא. אז ברוך בואך, חבר הכנסת קרויזר היקר, כמצטרף נוסף להצעת החוק החשובה והציונית הזו, שבקרוב מאוד תעלה כאן במליאה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. תהיה לך, חבר הכנסת קרויזר, קפיצת הדרך. טוב עשית שבחרת להצטרף – – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> תמיד, תמיד טוב להצטרף לדבר מצווה, ובמיוחד כשמדובר במצוות יישוב הארץ. התיקון לפקודת האגודות השיתופיות שמוצע כאן, חבריי חברי הכנסת, נועד להרחיב את מספר המשפחות שייקלטו ביישובים בהתיישבות הכפרית באזורי עדיפות לאומית, תוך שהיישובים הקולטים נעזרים במנגנון שמכונה הוועדה הבין-מוסדית – ועדה שתפקידה לוודא שהתושבים שמצטרפים ליישוב יתאימו למרקם החיים הייחודי של אותו יישוב, לצביון הייחודי שלו, ויחזקו את החוסן הקהילתי של כל יישוב ויישוב, בהתאם לסגנונו ולאופיו המיוחד. את תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות יזם בשנת 2011 חברנו היקר חבר הכנסת דודו רותם, זיכרונו לברכה. זה הזמן להכיר לו טובה על החוק החשוב הזה. עתה, ברבות השנים ועם הזדקנות היישובים, נוצר הצורך להרחיבו ולהתאימו לימינו אנו. התיקון יצר הסדר שמאפשר ליישובים לצמוח ולהתרחב באופן שמסייע ולא פוגע במרקם החברתי שלהם. התיקון הזה עמד כבר במבחן בג"ץ, אבל בשנים האחרונות הוא פשוט לא עומד במבחן המציאות. היישובים גדלו, התושבים מטבע הדברים התבגרו והזדקנו. הגענו למצב שהיום ההסדר הקיים כפי שהוא לא עוזר להם להתפתח אלא הוא מגביל וחונק אותם, ולכן הוא זקוק לעדכון. אותו הסדר חוקי שבתחילה סייע ליישובים לגדול, מטיל עליהם היום סוג של טבעת החנק. את טבעת החנק הזאת מבקש התיקון החדש להסיר כדי לאפשר ליישובים להתחזק ולהתפתח. הצעת החוק תרחיב את תחולת ההסדר, שכפי שציינתי כבר צלח את מבחן בג"ץ, בכמה היבטים. היא תרחיב אותו ליישובים באזורים נוספים – בעמק עירון, בדרום הר חברון, בחבל עדולם וגם ביהודה ושומרון – והיא תרחיב את היקף בתי האב בכל יישוב עד לגודל של 1,000 מגרשים במקום 400 בתי אב. אומנם במעמד ההצבעה על הקריאה הראשונה נקבע שמספר בתי האב יעמוד בכל יישוב על 700, אבל כבר במהלך הדיון בהחלת דין רציפות בוועדת שרים לחקיקה הודגש שהמספר יגדל ל-1,000 בתי אב. לכן טוב ויפה שגם הצעת החוק שלך, חבר הכנסת קרויזר, שחפץ עכשיו להצטרף להצעת החוק החשובה הזאת, מדברת על 1,000 בתי אב. אסביר מדוע יש צורך להגדיל את המספר ומדוע המספר שייקבע עתה בחקיקה יהיה 1,000. ראשית, רוב היישובים כבר מילאו את מכסת 400 המשפחות, אולם ברבות השנים אותן 400 משפחות, שחלק ניכר מהן הגיעו ליישובים בשנות השמונים של המאה הקודמת, הזדקנו. כתוצאה מכך היישובים כולם מזדקנים והולכים. גני ילדים נסגרים בזה אחר זה בעשרות מיישובי ההתיישבות הכפרית. חלק ניכר מאוכלוסיית היישובים כבר עברה את גיל הפנסיה, ובקרוב מאוד לא נוכל לדבר עוד על מספר בתי אב אלא על מספר בתי אבות. מציאות זו של הזדקנות היישובים מחייבת את הרחבתם במשפחות צעירות, אולם עדיין קיים צורך קריטי לוודא שהמצטרפים החדשים תואמים את אופיו של היישוב ואת סגנונו, ומכאן הצורך בתיקון החדש הזה. המספר 1,000 מתכתב עם המציאות התכנונית המתהווה בימים אלה במינהל התכנון, אשר מקדם תוכנית מתאר שמטרתה לאפשר את צמיחתם של היישובים במרחב הכפרי. לפי התוכנית הזאת של מינהל התכנון, יישובים כפריים בגליל ובנגב ובכלל באזורי עדיפות לאומית יוכלו לקלוט עד 3,000 נפש. בהתחשב בנתון שהוזכר קודם, שלפיו 400 בתי האב הקיימים ביישובים אלה עומדים על בין נפש אחת לשלוש נפשות, ובשל גיל התושבים ומצבם המשפחתי, עולה שמספר בתי האב שראוי להגיע אליו עומד על כ-1,000 משפחות. נעמוד בקצירת האומר על מטרתו של מנגנון הוועדות הבין-מוסדיות, על הרכבן ודרכי עבודתן של הוועדות הללו ועל תוצאות הבדיקות שהן מקיימות בבואן לשלב משפחות נוספות ביישובים הכפריים. ראשית, נדגיש: לא מדובר בוועדות קליטה הנמצאות בשליטת היישובים אלא בוועדות שילוב שליישוב יש בהן נציגות אבל לא בלעדיות, לא רוב ולא שליטה. עצם הצורך לעבור דרך הוועדה הבין-מוסדית נובע מכך שהחיים ביישוב כפרי קטן בפריפריה מושפעים עד מאוד ממרקם החיים של היישוב – אני מתנצלת בפני עליזה, אבל הדברים צריכים להיאמר – ולעיתים ממחישים את האמרה הידועה שלפיה "טוב שכן קרוב מאח רחוק". מציאות החיים הוכיחה שוב ושוב שהמרקם החברתי ביישוב הוא אלמנט מרכזי ואפילו ראשי במוטיבציה של תושביו להמשיך ולהתגורר בו למרות קשיי המרחק ממרכזי האוכלוסייה, הפרנסה והבילוי. את הצורך הזה ממלאות בהצלחה ועדות השילוב הללו. כפי שציינתי, מנגנון הוועדות הבין-מוסדיות צלח את מבחן בג"ץ, וזאת משום שבחוק עצמו, במבנה הוועדות ובדרכי עבודתן הוטמעו מנגנונים אוסרי אפליה. ואולם, העותרים טענו בבג"ץ שהמנגנונים הם סוג של מכבסת מילים המסתירה את האפליה שתיווצר תוך כדי הפעלתן. לטענה זאת התייחס בזמנו השופט גרוניס, שניסח את דעת הרוב בבג"ץ. הוא אמר פחות או יותר כך: נחיה ונראה. אכן חיינו וראינו – ראינו, ועל כך מצביעים דוחות שנעשו כאן בכנסת וגם בחטיבה להתיישבות. ראינו שלמעשה כ-95% עד 99% מהתושבים שרצו לבוא להתגורר אכן התקבלו. נמצא שהמנגנון אינו מייצר אפליה, אינו מעוול ואינו מכבסת מילים. הוא מנגנון יעיל שמאפשר ליישובים לגדול ולפרוח. אני רוצה לציין שלא מעט מחברי האופוזיציה דהיום, כמו חברי הקואליציה בממשלה הקודמת, האיצו בי לקדם את החוק החשוב הזה ויצביעו כפי הנראה בעדו, וטוב שכך. כמה מילים במבט צופה פני חבר הכנסת שיעלה לכאן עוד מעט ויאמר שהחוק הוא חוק גזעני. אומר בקצרה במבט צופה פני אותו חבר כנסת, אומר בקצרה: ציונות אינה גזענות. התיישבות יהודית אינה גזענות. מדינה שאינה מקדמת התיישבות יהודית מועלת בתפקידה כמדינה ציונית. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תסתכלי במראה – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> לכן החוק הזה יזכה לתמיכה ציבורית גדולה מאוד, לתמיכה פרלמנטרית גדולה מאוד, ואני קוראת לכל חברי הכנסת לתמוך גם בהצעת החוק של חבר הכנסת קרויזר. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כשיש חוק בתמיכת ממשלה, יש זכות להתנגד. חבר הכנסת מאיר כהן רוצה להתנגד. בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך. כבוד היושב-ראש, אני באמת מתנגד לחוק הזה. אני חושב שהוא חוק בעייתי, הוא חוק מיותר. אין בינו לבין הציונות ולא כלום, ולכן מי שמתנגד לחוק, לא מתנגד לציונות. אנחנו חיים בתוך המדינה הזאת. אבל אני רציתי להקדיש את הדקה או שתי דקות שנותרו לי – טייב, תקשיב. אתם יודעים, אנחנו חלוקים – ש"ס, מפלגות הקואליציה, אנחנו. היום זה נתפס בציבור – אנחנו הליברלים נאבקים ברחובות, ובצדק גדול, ואני שמח על המחאה. אני רוצה לספר לך שכולנו נטועים רגל כאן ורגל שם. אני הצבעתי, כמו חבריי מיש עתיד, על הנצחת זכרו, זכר צדיק לברכה, של הרב עובדיה יוסף, אבל אולי יותר מכול כדי להביע את היותנו נטועים כאן וכאן, והיו זהירים כשאתם מדברים על המפלגות שלא איתכם בכך שאנחנו נגד הציונות ונגד הדת, כי לא אנחנו. אני רוצה לספר לך, היה לי הכבוד לפגוש כמה וכמה פעמים את הרב עובדיה יוסף, אבל הוא פעם קרא לי וביקש שאני אתייצב אצלו בבוקר, יום חמישי, מוקדם בבוקר. אני ראש עיריית דימונה. אני מספר ערב לפני לאימי, עליה השלום – אני אומר לה: אימא – ותמונתו של הרב עובדיה הייתה בכל חדר בבית. אני אומר לה: אימא, הרב עובדיה יוסף הזמין אותי אליו. אימי נדרכה. אמרתי: אימא, אני לא יודע, זה ב-04:00, והיא הסתכלה עליי ואמרה לי: השתגעת? הרב עובדיה יוסף הזמין אותך, לא משנה מי אתה, אתה תגיע. אמרתי לה: אבל אימא, צריך להתעורר. היא אומרת לי: מבחינתי אל תישן. אמרתי: אני הולך לכבוד הרב בכבוד גדול. כיוונתי את שעוני לשעה 04:00 לנסוע מדימונה, וב-03:45 אני מקבל טלפון מאימא שלי. היא אומרת לי: אתה ער? אני אומר לה: אימא, ישנתי. היא אומרת לי: לא, כדי לוודא שאתה מתעורר ומתייצב אצל הרב עובדיה. נסעתי. אגב, לפני זה היא אמרה לי בערבית: תנשק את ידו. אמרתי לה: אימא, לא נהוג. היא אמרה לי: לא משנה מה נהוג אצלכם, אצלנו כך נהוג. תנשק את ידו. לא משנה שאתה ראש עיר, הוא צדיק גדול. וכך מצאתי את עצמי נמצא אצלו, מדבר, חווה שעתיים מרתקות. ללמדכם: הערצת הקדושים אינה סתירה לליברליות. תיקחו את זה תמיד בחשבון. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אדוני מתנגד לחוק? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – אבל הוא לא נימק למה. הוא לא נימק למה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חושב שלפנים משורת הדין צריכים לתת לעוד אחד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא. שאלתי את המזכיר שאלה אחרת. אבל אתה הבעת התנגדות לחוק בהתחלה ובסוף, נכון? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מתנגד לחוק הזה. החוק הזה יוביל לצרות צרורות, ואני אומר את זה דווקא בגלל שאני גר בנגב. החוק הזה יוביל לוויכוחים נוראים. חבל לנו שאנחנו מצביעים בעד החוק הזה. הוא מיותר. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, תחסוך מאיתנו את עופר כסיף. תחסוך מאיתנו. אנחנו לא העוקץ. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. המציע רוצה לשוב? לא. אז אנחנו ניגש להצבעה. מי בעד הצעת החוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות של חבר הכנסת יצחק קרויזר? הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 39 נגד – 15 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מספר בתי אב ביישוב קהילתי), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> התוצאה: 39 בעד, 15 נגד. הצעת החוק של יצחק קרויזר התקבלה בקריאה טרומית ותועבר – לוועדת הפנים או לוועדת חוקה, חוק ומשפט? מה אתה רוצה, ועדת הפנים? ועדת הפנים, להכנה לקריאה ראשונה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> הם אמרו טכנולוגיה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מדע וטכנולוגיה? אז אם כך, ועדת הכנסת תחליט לאיזו ועדה החוק הזה יעבור. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת, אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט, לעניין הכרזה על מצב חירום. מטעם ועדת החוץ והביטחון: במקום חבר הכנסת אלמוג כהן תכהן חברת הכנסת לימור סון הר מלך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מאמין. רחמים. רחמים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת רון כץ << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הודעה אישית לחבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, חבר הכנסת עמית הלוי לא נמצא פה, וחבל – אה, נמצא פה. אני רוצה לדבר איתך רגע על מה שהצגת פה. הצגת את חוק טבריה, חוק שבעצם יאפשר לראש רשות ממונה להתמודד בבחירות. אני רוצה להסביר לך מה הבעיה עם זה. הבעיה עם זה היא שראש רשות שלא נבחר בבחירות, שהוא ממונה, הוא עדיין מנהל את כל המערכת. כל האנשים מחויבים לו או חוששים ממנו. כל התקציבים של העירייה, כל התקציבים של העירייה לרשותו. כל המערכת לרשותו. ואתה צודק – אתה אומר: כמו כל ראש עיר. כמו כל ראש עיר, רק הדבר היחיד שהוא לא – הוא לא נבחר, ועכשיו אתה נותן לו יתרון, יתרון לא חוקי, לא פרופורציונלי, לא צודק וגם לא נכון. הוא רוצה להיבחר? בבקשה, אדרבה, שייבחר. כל עובד עירייה שרוצה להיבחר בבחירות, צריך להתפטר לפני הגשת הרשימות. מה הבעיה? מה הבעיה? שיפנה למשרד הפנים, יגיד: אני רוצה להתמודד בבחירות, יבקש להתפטר ויהיה כמו כל אזרח במדינת ישראל. מה זה החוק הפרסונלי ההזוי הזה? עכשיו, זה רק פתח לשחיתות שקורית פה, זה פתח ראשון. מה השלב הבא? יגידו: למה צריך בחירות בכלל? בואו נבטל את הבחירות במדינת ישראל ונמנה לבד ראשי ערים. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> והשלב הבא אחרי זה יהיה: למה להגביל כהונה בחמש שנים אם אפשר לתת לו עשר שנים, או 15 שנים? ואני אומר לך, זה גם לא מתאים לך, הדבר הזה. זה חוק הזוי. אני לא רוצה להשוות בין חוקים גרועים שעולים בבית הזה, אבל זה חוק קטסטרופה. לא יכול להיות שניתן עכשיו לבן אדם יתרון כזה גדול בבחירות מול כל אחד אחר ביישוב. למה לעשות את זה? עכשיו מתכוננים לרוץ כמה אנשים בטבריה. למה שלאחד יהיה את כל המנגנון, את כל המערכת, את כל היכולת, ולשני לא יהיה כלום? זה כמו חוק הפריימריז המושחת באקסטרה. ועכשיו באמת, עכשיו אני מבקש ממך: אל תקדם את החוק הזה. אני לא יודע מי עומד מאחורי החוק הזה ולמה אתה רוצה לקדם אותו, אבל אני באתי מרשות מקומית. לא יכול להיות שינחיתו ראש רשות ואחרי זה יגידו לו: אתה, עכשיו גם תתמודד מהכובע של ראש רשות. זה לא הגיוני. זה לא הגיוני לעשות דבר כזה. זה לא מוסרי לעשות דבר כזה. זה לא צודק לעשות דבר כזה. זה לא יעמוד בשום מבחן של בית משפט, שום מבחן של בית משפט לא יעביר את הדבר הזה, כי היתרון פה הוא יתרון לא פרופורציונלי. לא לחינם משרד הפנים לא העבירו אפילו חוות דעת בנושא. אתה יודע למה הם לא עשו את זה? כי גם הם יודעים שזה חוק שלא יכול לעבור. חבל לי שחברת הכנסת טלי גוטליב, שהתגאתה בכל מקום שהיא תצביע נגד, קיבלה רגליים קרות והקואליציה קיזזה אותה. איפה היא שתשמיע את קולה? מה קרה פתאום היום שהיא לא נמצאת פה? וכל מי שלא היה פה, מהקואליציה ומהאופוזיציה – כי הם מתביישים בחוק הזה – צריך לבוא עכשיו ולהסתכל בעיניים של כל התושבים בטבריה ובכל המקומות שיש מועצות כאלה ולהתבייש, כי מה שהם עשו פה עכשיו – הם רמסו את הדמוקרטיה, הם רמסו את המינהל התקין, וזאת אחת הסיבות העיקריות לכך שצריך לעמוד כחומה בצורה לשמור על מערכת המשפט במדינת ישראל. כי אם לא יהיו לנו שופטים טובים ולא תהיה לנו מערכת משפט מתוקנת, טובה ומתקדמת, הצעות חוק הזויות כאלה ימשיכו הלאה ויתקדמו באמת ויהיו חוק במדינת ישראל. אבל למזלי הטוב ולמזלו של כל מי שיושב בבית הזה ואזרח מדינת ישראל, הדבר הזה לא יעמוד בשום מבחן משפטי. אז כל מי שהתקזז, כל מי שחשב שזה בסדר וסומך על בית משפט – תסמכו על בית משפט, תשמרו על מערכת המשפט, צאו להפגנות במוצאי שבת, כי זה הדבר היחיד שיכול לעמוד, ויציל את מדינת ישראל; כי כל דבר אחר, כל דבר אחר, יביא את ישראל לקץ הדמוקרטיה שלנו. << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> – – – קץ הדמוקרטיה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ותראו מה קורה בעולם. הינה, מיכל, את מדברת? שר האוצר של מדינת ישראל נמצא בחוץ לארץ, והפקיד היחיד שהוא רואה זה אותו אחד ששם לו את החותמת על הדרכון. אף אחד לא מוכן לפגוש אתכם. אתם מוקצים בכל העולם. << קריאה >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << קריאה >> אתם אשמים. אתם אשמים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> שר החוץ היום תוקף את החברה הכי טובה של מדינת ישראל, ארצות הברית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם לא מוזמנים לשום מקום. ראש הממשלה שלכם, ראש הממשלה, לא מוזמן לבית הלבן. תראו מה אתם עושים לנו בכל העולם. זה עוד אחד – זו עוד אבן בחומה שמרסקת את הדמוקרטיה הישראלית. תתביישו לכם. << הצח >> הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – שינוי או סיום תוכנית הטבות בנקאית), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2871/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, רבותיי. הינה יש פה חוק שדואג ללקוחות – הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – שינוי או סיום תוכנית הטבות בנקאית), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יונתן מישרקי וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה. יונתן מישרקי, בבקשה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יום מיוחד היום, מכיוון שעברו פה היום בבית הזה, אומנם בקריאה טרומית, אבל חוקים חשובים מאוד. התחלנו עם חוק המכר, החוק לדיירים בדיור הציבורי, שיאפשר את המשך רכישת הדירות, מכירת הדירות הציבוריות, במחיר מסובסד, כמובן, תוך חידוש מלאי הדירות הציבוריות. עברנו בהמשך גם לאישור הצעת חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף. כמו שראינו, אין מחלוקת בתוך הבית הזה על החשיבות של מורשתו הקדושה והמאחדת של מרן, זכר צדיק וקדוש לברכה. ואני גם רוצה לספר לכם מהזווית אישית על הקשר. אני זכיתי בשנות נעוריי הקצת יותר מאוחרות לגדול בשכנות, באותו בניין של הרב עובדיה, ואני זוכר היטב את הימים ואת הרגישות הגדולה שהייתה לו כלפי השכנים, כלפי הזולת. אדוני היושב-ראש, אני רוצה שתקשיב לסיפור הזה, זה מאוד מיוחד. כשבנו אצלו את בית הכנסת בקומה שמתחת לבית המגורים שלו, בבניין, נוצרה מחלוקת אצל השכנים – רעש וכל מיני דברים שהיו עלולים להפריע – ואני זוכר שהוא ביקש להפסיק את עבודות הבנייה של בית הכנסת, והוא קרא לוועד הבניין יחד עם הדיירים הרלוונטיים, ושמו שם מחיצות וסוג של אטימה בין הקומות כדי שבאמת תהיה חסימה מקסימלית, ממש עם כניסה נפרדת מסביב לבניין. הוא פשוט ישב ועמל והשקיע דקות ארוכות, מתוך – אתה יודע, זה יום של לימוד תורה, אבל הוא השקיע בשביל אחוות השכנים בעניין הזה. זה חלק מהמורשת שעליה אנחנו מדברים, ואני מקווה מאוד שזה גם ישליך על הדור הבא, שרואה מחלוקות ורואה קצת רעשים, איך הרגישות צריכה להיות כלפי הזולת. רבותיי, הצעת החוק שאני מבקש להביא בפניכם היום היא המשך ישיר להצעות החוק שדיברנו עליהן. אנחנו מדברים כרגע על הגנת הצרכן. בסופו של יום – אני אקצר, כי הדברים הם ברורים, אני אגיד אותם ממש בתמציתיות. לצורך העניין, סטודנט שמקבל הטבה בבנק בזמן לימודיו במכללה או באוניברסיטה, הוא יכול למצוא את עצמו לפתע פתאום מחויב בעמלות שהוא לא מכיר, שהוא לא ידע. החוק הזה בא לבקש ולדרוש מהבנקים ש-21 יום בטרם מסתיימת ההטבה, להודיע באופן אקטיבי לאותו אחד, לאותו אזרח שקיבל את ההטבה, באופן אקטיבי על סיום ההטבה. חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שמונחת לפניכם היום הזה היא הצעה שמתכתבת באופן מובהק עם העיקרון הזה של הגנת הצרכן. כיום הבנקים כפופים לסטנדרט צרכני נמוך יותר מאשר עוסקים אחרים הכפופים לחוק הגנת הצרכן, והתוצאה היא שלקוחות הבנקים מוצאים את עצמם מופתעים במקרים של העלאת עמלות או ריביות, מאחר שפעמים רבות ההודעה על סיום ההטבה כלל אינה מגיעה אליהם באופן נגיש. הצעת החוק מבקשת לחייב את הבנקים ליידע את הלקוחות 21 יום לפני פקיעת ההטבה או שינוי המסלול שאליו הם משתייכים בבנק, לחייב את הבנקים להודיע ללקוח בצורה אפקטיבית ואקטיבית בעת סיום הטבה בנקאית שניתנה לו, ובכך לשפר את ההגנה על הצרכן. בנוסף, הם יוכלו באופן מיידי, במועד קבלת ההודעה, לעדכן את הבנק שברצונם לבטל את ההתקשרות. הצורך בהצעת חוק זו, כמו גם הרבה מההליכים הפרלמנטריים שאנחנו כחברי הכנסת מקדמים בבניין הזה, עלה מהשטח: אין-ספור פניות מלקוחות שמוצאים את עצמם משלמים פעם אחר פעם על מוצר שהם אינם מעוניינים בו. עלינו כנבחרי ציבור מוטלת החובה למנוע ניצול צרכני זה. אני רוצה בבקשה בהזדמנות הזאת להודות לשר האוצר, לגורמי המקצוע במשרד האוצר, לסגנית השר, שגם דיברתי איתה על העניין הזה קודם, ולהביע את הערכתי על התמיכה בהצעת החוק הזאת. אני מבקש מחברי וחברות הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה כאחד לתמוך בהצעת חוק זו. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. תשיב על ההצעה הזאת חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, סגנית שר במשרד האוצר. << דובר >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר או השרים, חברי כנסת נכבדים, הצעת החוק מבקשת להטיל על הבנקים חובה להודיע – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – לפרוטוקול שהיא סגנית שר האוצר, לא במשרד האוצר. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> זה ינון, ינון מדייק בפרטים הקטנים. תודה, ינון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רק רגע, רק רגע. אני צריך לבדוק איך רשמו לי, כי אם רשמו לי ככה – – – << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> לא נורא, זה לא משנה, זה היינו הך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אנחנו מינינו אותה פה בכנסת. כך זה צריך להיות – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סליחה. כתוב לי סגן שר במשרד האוצר. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> אז מי שכתב טעה, זה סגנית שר האוצר, אבל הכול בסדר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז אני מתקן את הפרוטוקול ואומר: סגנית שר האוצר. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> ינון, מה יותר – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> אוקיי. שנדע מה יותר חשוב ממה, לפי זה אני אבחר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ינון – – – << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> תודה רבה. אז הצעת החוק מבקשת להטיל חובה על הבנקים להודיע ללקוחותיהם על סיומן של הטבות בנקאיות בתחום הריבית או העמלות הניתנות ללקוחות לתקופה של מעל שלושה חודשים. ההודעה תישלח, כקבוע בחוק, באמצעות מסר אלקטרוני, ולפחות 21 יום מראש. יחד עם ההודעה יאפשר הבנק ללקוח לסיים את ההתקשרות עם הלקוח, כלומר יאפשר לבנק לסיים את ההתקשרות. ראשית, ישנה תמיכה רחבה בתכלית הצעת החוק, אשר נועדה להגביר את הגילוי האפקטיבי ללקוחות על אודות תנאי השירות שלהם ואף לסייע להם להגביר את כוח המיקוח מול התאגידים הבנקאיים. אציין כי כבר כיום קיימת רגולציה בנקאית המחייבת מתן הודעה על שינוי או סיום תוכנית הטבות בנקאיות כאלה ואחרות שניתנה לפחות לתקופה של שלושה חודשים. נכון להיום צריכים להודיע על כך לפחות שבועיים לפני מועד הסיום, למעט במקרה של שינוי שהוא לטובת הלקוח, שעליו ניתן להודיע עד שלושה ימי עסקים לאחר השינוי; זה סעיף 5(ב) לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים). עם קידום הצעת החוק יידרשו כמה התאמות בנוסח על מנת שהתיקון ישתלב ברגולציה הקיימת בתחום הגילוי הנאות ומסירת הודעות. בהתאם לסעיף 66 בתקנון עבודת הממשלה, ועדת שרים החליטה לתמוך בקריאה טרומית בהצעת החוק, כפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יקודמו בתיאום עם משרד האוצר ובנק ישראל. לפיכך אבקש מחברי הכנסת לתמוך ולהצביע בעד ההצעה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. יתנגד להצעת החוק הזאת יוסף עטאונה. בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אולי הצעת החוק במהות יכולה להיטיב עם לקוחות, אבל אני בא מאזור שיש בו 270,000 תושבים, בנגב, ביותר מ-20 יישובים שאין בהם בנקים, אז איזה הטבות יכולים להביא שתהיה תועלת לאנשים מהצעה כזאת? ידידי, בהצגה שלך אמרת שעברו היום וזה יום מיוחד. אני אומר שהיום הוא יום שחור. כשהמליאה מצביעה על תיקון לחוק אגודות שיתופיות, בוא נקרא לילד בשמו: הצעת החוק הזו היא הצעה גזענית. היא משקפת את הפרצוף האמיתי של הציונות. אין במדינה מתוקנת, אין במדינה דמוקרטית, הצעה שיכולה למנוע מערבי, בגלל שהוא ערבי, לגור ביישוב יהודי. ומה מהות ההצעה? מה מהות ההצעה שהתקבלה בבית הזה היום, ביום השחור הזה? שוועדות קבלה – להגדיל אותן בנגב ובגליל כדי שימנעו מערבים לגור שם. זו בושה. תתביישו לכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו ניגש להצבעה על הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) של חבר הכנסת יונתן מישרקי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 27 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – שינוי או סיום תוכנית הטבות בנקאית), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 27 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה התקבלה פה אחד ותועבר לדיון בוועדת הכלכלה להכנה לקריאה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> איזו ועדה? ועדת מיזמים ציבוריים. לכן ועדת הכנסת תכריע בין הוועדות ולשם היא – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה? ועדת הכנסת, כן, ועדת הכנסת תכריע. << הצח >> הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – העדפה מתקנת למשרתים), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/349/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה סולומון) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה – הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – העדפה מתקנת למשרתים), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת משה סולומון. בבקשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, השרים, חבריי חברי הכנסת, החוק – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רבותיי, תנו לדבר, לא שומעים את הנואם. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נו, באמת, כדאי לכם להקשיב, חוק חשוב מאוד. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה לא ענית? << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עניתי. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> לא ענית. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני אגיד את זה עכשיו, אתה תראה. החוק המובא כאן עושה צדק בתוך צדק. סעיף 15א לחוק שירות המדינה הוא סעיף חשוב שמטרתו ייצוג הולם בתפקידים ציבוריים לאוכלוסיות ספציפיות: עולים, בעלי מוגבלויות, בני הקהילה האתיופית, ערבים וחרדים. אני מכיר את הטענות נגד החוק: למה להעדיף מישהו פחות מוצלח? למה אנשים ראויים לא מקבלים הזדמנות שווה? למה לעשות העדפה מתקנת? אז גם באוכלוסיות אלו יש אנשים ראויים, אני רוצה לבשר לכם. כן, יש חרדים ראויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה, בין שלמדו ליבה ובין שלא; כן, יש בעלי מוגבלויות ראויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה, בין שהם מגיעים עם כיסא גלגלים ובין עם כלב נחייה; כן, יש יוצאי אתיופיה הראויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה. אבל אין את הייצוג הזה בפועל, ולכן אני עובד בוועדת העלייה והקליטה – וכאן המקום גם להגיד תודה ליושב-ראש הוועדה עודד פורר, יחד עם שר העלייה והקליטה ושר האוצר – כדי לטפל בנושא חשוב זה. הסעיף הזה, החוק הזה, הוא הצדק הראשון, והיום אנחנו מביאים את הצדק השני. החוק שאני מביא כאן היום נועד להוסיף תפיסה מדינית ומהותית לחוק שכבר נחקק בעבר. כמדינה, כנבחרי ציבור, אנו כאן כדי לייצג את הערכים הלאומיים שלנו כמדינה, ובהם שירות צבאי ושירות לאומי ואזרחי. מי שתורם למדינה – המדינה תורמת לו. אם אתה בעל מוגבלות ובחרת לשרת בצבא או בשירות לאומי-אזרחי, מגיע לך יותר; אם אתה עולה חדש ובחרת להיות חלק מהחברה הישראלית, לשרת בצבא או לתרום בשירות לאומי-אזרחי, מגיע לך יותר. בתוך חמש הקבוצות הנ"ל, אנו מודיעים היום: מי שתורם למדינה יותר, מקבל יותר. אני קורא מכאן לחבריי חברי הכנסת: התעלמו משיקולי קואליציה–אופוזיציה, שימו את צה"ל והשירות הלאומי-אזרחי לנגד עיניכם והצביעו בעד החוק בקריאה טרומית שתהיה עכשיו. בהמשך החקיקה נפעל כדי שהחוק יעבור בהסכמה עם כל סיעות הקואליציה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. תשובה על הצעה הזאת – מי משיב? חבר הכנסת אמסלם? וסרלאוף, יכול לעלות להשיב בשם הממשלה? השר וסרלאוף ישיב. סליחה, יש הצעה צמודה. << הצח >> הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מתן העדפה למשרתים בהעדפה מתקנת), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3040/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הצעת חוק צמודה של חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה. השר יעלה אחר כך. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, האם לשרת את המדינה זוהי זכות שהיא חובה או חובה שהיא זכות? הצורך לשמור על ביטחון המדינה והחובה לשרת בצבא – זוהי חובה שיש לראות אותה כזכות. השירות למען המדינה איננו נטל אלא זכות, והצבא מהווה את כור ההיתוך הגדול ביותר, ומצליח לקרב וליצור שיח וחיבורים אמיתיים בעם ישראל. כל צעיר וצעירה שמשרתים את המדינה – אף שמדובר בשירות חובה, היא טומנת בחובה גם הקרבה אישית, על אחת כמה וכמה עבור אוכלוסיות אשר בהגדרה הן אוכלוסיות בתת-ייצוג ומטבען הן החוליות החלשות ביותר בחברה הישראלית. על פי חוק שירות המדינה, סעיף 15א, אשר מבקש לתת העדפה מתקנת בקרב העובדים בשירות המדינה בכל הדרגות והמקצועות, בכל משרד ובכל יחידת סמך יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, למגזרים בחברה אשר נמצאים בהגדרת קטגוריה של אוכלוסיות הנמצאות בתת-ייצוג הולם, ועל כן הם זוכים להעדפה מתקנת, על מנת לתת הזדמנויות לאלה אשר משתייכים למגזרים אשר הסביבה שממנה הם באו, המגזר ונתונים נוספים, מקשים עליהם להתמודד בצורה שווה מול מגזרים אחרים עם נתוני פתיחה אחרים. כשחייל או חיילת המשתייכים לאוכלוסייה זו מתגייסים לשירות המדינה בצבא או במסגרות התנדבות של השירות הלאומי והאזרחי, האתגר העומד לפתחם הינו גדול יותר, מתוך העורף שממנו באו והאתגרים שאיתם הם מתמודדים. ולמרות זאת, רבים מהם אינם מרפים ומוותרים, ולעיתים כדי להתגייס למרות נתוני הפתיחה המאתגרים, התנאים והרקע שממנו הם צמחו, הם נלחמים בהירואיות של ממש בחסמים המונעים מהם להתגייס, ועל כך ההערכה אליהם אף גדולה יותר. בעודם מרגישים שייכים ומחוברים לחברה הישראלית, בתום השירות המאתגר, שאותו צלחו על אף האתגרים, טופחת המציאות על פניהם כשמתווספים אתגרים נוספים. בבואם להשתחרר ולהתערות בשוק התעסוקה בישראל, הם מגלים פתאום שהם הרגישו הכי שייכים והם כבר לא, לצערי, אדוני היושב-ראש. הקשיים והחסמים שעמדו בפני אוכלוסייה זו להיכנס למגזר הציבורי הביאו את המחוקק להעניק להן העדפה מתקנת, אלא שאותה העדפה מתקנת, שבאה לעשות תיקון עוול לאותה אוכלוסייה הנמצאת בתת-ייצוג, מתקנת מצד אחד אך פוגעת מצד שני באלה התורמים והמשרתים את המדינה. במדינת ישראל חיים במרקם אנושי אוכלוסיות ומגזרים רבים, וביניהם גם בני מיעוטים שבחרו לקשור את גורלם בגורל המדינה והם משרתים בצה"ל ובשירות האזרחי, לעיתים גם תוך הקרבה חברתית ומשפחתית גדולה. חלקם מופלים לרעה באזור מגוריהם, חלקם סובלים מאלימות ומהסתה, ולו מהסיבה שהם בחרו לשרת את מדינת ישראל ולהשתלב בה, ובכל זאת הם אינם מוותרים על הזכות ועל החובה לשרת את המדינה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, ממש עוד רגע. זה המקום שלנו לתגמל אותם ולתעדף אותם כדי להמשיך לקלוט אותם בחברה, ואת זה בדיוק באה הצעת החוק המונחת בפניכם לתקן. בני המיעוטים אשר זוכים להעדפה מתקנת על פי חוק שירות המדינה בבואם להתמודד על מכרזים ומשרות בשירות הציבורי, מגלים בעת שחרורם מהשירות למען המדינה שדווקא חבריהם שהתנגדו לשירות או שהסיתו הם אשר עוקפים אותם בתור ונהנים מיתרון המוקנה בחוק בעת קבלתם למשרות ציבוריות, בעוד אלה ששירתו את המדינה והצטרפו מאוחר יותר לשוק העבודה מוצאים כי המכסה שהוקצבה לכך נתפסה על ידי אלו אשר לא תרמו למדינה בכלל. עוול זה חייב להיפסק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני רוצה להודות לחברי חבר הכנסת סולומון על הצעת חוק חשובה זו ולהודיע שהחוק הזה יקודם בהסכמה מלאה של כל סיעות הקואליציה. אני מבקש מכם, חבריי חברי הכנסת, בשם כולנו, להגיד תודה ולהצביע בעד הצעת חוק חשובה זו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. השר וסרלאוף ישיב בשם הממשלה. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרים, אנחנו מדברים על תשובת הממשלה על הצעת חוק שירות המדינה (העדפה מתקנת למשרתים). הצעת החוק מציעה לתת עדיפות בקבלה לעבודה בשירות המדינה, על ידי מנגנון של העדפה מתקנת, למועמדים מקרב הקבוצות הזכאיות לייצוג הולם אשר סיימו שירות סדיר, שירות לאומי או שירות אזרחי. המדינה צריכה לתמוך במשרתים למענה, שתורמים מעצמם לטובת כל האוכלוסייה במסגרות השירות השונות. הצעת החוק אינה משנה את הגדרת האוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם בשירות המדינה, ועל כן אין התנגדות להצעה. טוב, דיברו פה קודם על ועדות הקבלה, שאנחנו עושים פה תיקון עוול היסטורי, שאנחנו מגדילים את מספר המשפחות ביישוב הכפרי מ-400 משפחות ל-1,000 משפחות. על כך צריך לפרגן, וגם על הצעת החוק הזאת, לחברי חבר הכנסת קרויזר, כמובן לחבר הכנסת סלומון ולחברתי לשולחן הממשלה ולשולחן המליאה השרה אורית סטרוק, שהגישה דין רציפות, להעלות את זה מ-700 משפחות ל-1,000 משפחות. בעצם התוצאה הישירה של הדבר הזה, יחד עם עבודת מטה שאנחנו עושים עם רמ"י לביטול לוח 2 בתמ"א/35, זה כל כך קריטי להתיישבות הכפרית, במיוחד בלב הגליל, במיוחד במועצה האזורית משגב. הדבר הזה יאפשר את התפתחות היישוב, את הגדלת ההתיישבות. זה דבר שהוא כל כך מתבקש וכל כך נצרך. כולנו, כשאנחנו מדברים על מדינה יהודית, מבינים שהמשמעות של זה היא שיהיה רוב יהודי בארץ ישראל כיאות וכראוי למדינה היהודית; וכשאנחנו מדברים על מדינה יהודית אנחנו גם מדברים על רצון להביא לכך שיהיה רוב יהודי בגליל, שכיום יש 44% יהודים בגליל. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – צריך רוב לא יהודי – – – גזען, גזען קטן – – – גזען. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חבר הכנסת כסיף, אני בעיקר מרחם עליך ומתפלל עליך כל יום. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אל תתפלל. אל תתפלל – – – השטויות שלך. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חז"ל אמרו: ייתמו רשעים כתיב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה חז"ל אמרו? מה חז"ל אמרו? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> ייתמו חטאים כתיב, סליחה. ייתמו חטאים, ולא רשעים. אז אנחנו מתפללים עליך שתשוב בתשובה שלמה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תהיה בן אדם, אולי יהיה בסדר – – – גזען. תתבייש. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> ועל כן אני קורא לכם לתמוך בהצעת החוק ולהביא לתיקון בהעדפה, בקבלה לעבודה בשירות המדינה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. מתנגד לחוק – חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה, מכובדי היושב-ראש. רבותיי חברי הכנסת, זה שנים רבות אני עוסק בייצוג הולם, בקליטה של ערבים בשירות הציבורי. בזמנו, כשהקמנו את הוועדה לקליטת ערבים בשירות הציבורי, שעמדתי בראשה, השיעור היה כ-4%, וכשסיימנו את העבודה או כשהעבודה סוימה, שלא ברצוני אז, זה עמד על 8%. היום זה 13%-14%, הרבה פחות משיעור הערבים באוכלוסייה. בדמוקרטיות יש מנגנון שקוראים לו Affirmative Action – העדפה מתקנת. העדפה מתקנת בדרך כלל עושים לקבוצות אוכלוסייה של מיעוט, בעיקר מיעוט לאומי או מיעוט שלא זוכה לשוויון. ההגדרה הזאת חלה על המיעוט הערבי, שהצעת החוק הזאת באה לשים את התנאי של השירות הצבאי, גם שירות לאומי, כשירות – לקליטה בשירות הציבורי. אני אתן דוגמה. בבתי חולים ממשלתיים יש רופאים ערבים, יש אחיות ואחים ערבים. אם החוק הזה היה קיים, מספרם היה קטן יותר וקבלתם הייתה נבלמת, כי היו מעדיפים עליהם לרוב יהודים ששירתו בצבא. אין מדינה בעולם שמתקראת דמוקרטיה – והמודה עכשיו היא לדבר על דמוקרטיה. אלה מדברים על רפורמה למען דמוקרטיה ואלה מדברים על דמוקרטיה נגד דיקטטורה ונגד הרפורמה, אבל דמוקרטיה מהותית, אבסולוטית, לעולם לא לוקחת את השירות הצבאי כתנאי לקבלה לעבודה בשירות הציבורי. נכון, החברה הישראלית היא חברה מיליטריסטית, אבל לשים את זה כתנאי לעבודה בשירות הציבורי זה לרדת נמוך בסולם הגזענות אפילו. בדרך כלל, מי שמציעים את ההצעות האלה באים ממפלגות שהן גזעניות בהגדרה. המציע של ההצעה הזאת בא ממפלגה כהניסטית, שבחלק מהעולם הוא וחבריו אסורי כניסה, לא מקבלים אותם לפגישות אפילו. בישראל אפילו כהניסטים ותנועת כך הוצאו מחוץ לחוק, אבל מדי פעם הם נבחרים לכנסת, ואז חלק מהם – אני מסיים – חלק מהם מגיעים לכאן ומתחילים לספר סיפורי סבתא. מה זה סיפורי סבתא? יעני, שקר. מה זה שקר? עולה חברת הכנסת, מדברת ביום הפרהוד על מה אמרה סבתא שלה – זה היה נוגע ללב – ואז מתברר שהיא שקרנית – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – והסבתא שלה לא אמרה כלום, והכול קופי-פייסט מוויקיפדיה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גם גזענית וגם שקרנית. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גם גזענית, ואת אחת מחברות הכנסת הכי שקרניות במשך כל התקופה שאני חבר כנסת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שקרנית קטנה, קטנה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – קטנה וגזענית גדולה, את והחברים שלך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ואתה עוד יותר שקרן. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש מתנגד נוסף להצעה האחרת, של קרויזר. נאור שירי, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש לה זכות תגובה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שמי פתק: הודעה אישית. לשתות כוס מים. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה יודע מה? תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> טוב מאוד. קיבלת את ההזדמנות שלך. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא אמרתי שם. אמרתי שקרנית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת שירי, דבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לך, תומך טרור – – – יש לה זכות תגובה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, יהיה לי – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש תגובה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע, לא להפריע. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> תודה רבה. עכשיו תספר את הסיפור האישי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תתייחסי אליו. אל תתייחסי אליו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תתייחסי אליו, חברתי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת שירי, דבר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. קשה לי להתרכז. אני מתנצל. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – כובע גדול, גדול. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כובע גדול – – – שוביניסט. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני אאפס לך פעם אחת, אבל אתה תתחיל לדבר כאילו אף אחד לא נמצא. התחלתי, יאללה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, בסדר. פשוט קשה לי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אין בעיה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא בשביל שתי הדקות, זה לא יהיה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז תרוץ, תרוץ. רבותיי, לא להפריע. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא להרבה זמן. אני רוצה קודם כול להתנגד. למה אני מתנגד? יהיה לי קשה לעשות קישור לוגי. כי בדרך כלל – – – << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, חבר הכנסת סולומון, אתה תכף – תקשיב לקישור הלוגי הזה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> רגע – – – עושה גוגל. אתה מפריע לו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, חבר הכנסת ואטורי, בבקשה. קפטן ואטורי. בדרך כלל, העדפה מתקנת מתרחשת במקום שאין שוויון. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> נאור, הוא אדמירל. אדמירל. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. הוא עוד לא, עדיין לא הגיע. הוא כרגע סיים את הרישיון לסקיפר. אני רק רוצה לומר ולציין, חבר הכנסת פורר, כי דווקא אתה יוצא חיל הים, שאתמול השרה לאיכות הסביבה פתחה מתחרה במספנות ישראל וגם הוציאה שיט, אז ואטורי קצת התעצבן אתמול וחיפש בגוגל את שמי. אבל הוא התלהב מזה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אגב, כשאתה מעלה לטיקטוק – ואטורי, כשאתה מעלה בן אדם לטיקטוק זה לא What, כי What זה חפץ. זה Who. Naor who?, כי זה he, she ו-it. לא משנה. אל תבזבז לי את הזמן, מחשבתית. למה אני רוצה לדבר על שוויון במקום של שוויון? מפני שהחוק, למשל, שדובר פה קודם, החוק בטבריה, מפר את השוויון. אתה בא לתקן העדפה מתקנת איפה שאין שוויון. מה שאתם עושים בטבריה והצבעתם לפני זה, בטבריה, למרות הכעס הקשה של חברי הסיעה שם שאתם מפירים את השוויון – אנשים התחילו לעשות קמפיין, הם התחילו לרוץ, מוציאים כספים, מביאים אסטרטגים, התחילו לרוץ, התחילו הבחירות המקומיות. מה שאתם באים לעשות, חבר הכנסת הלוי – בפטור מחובת הנחה, כאילו זה באמת דבר מאוד משמעותי לאזרחי ישראל עכשיו, זה באמת הדבר – אני לא יודע, קמתי היום בבוקר ואמרתי: איך עדיין לא היה תיקון לחוק שתוקן ב-2008 לבחירות המקומיות? זה היה דבר מאוד מהותי. חבר הכנסת יריב לוין, השר יריב לוין, דיבר על זה בקמפיין הבחירות. נכון, השר לוין? זה היה דבר מהותי. אתם רצתם על זה בבחירות – פטור מחובת הנחה, לשנות את הכללים של הבחירות, שאתה עצמך פוגע במועמדים ומועמדות שמתכננים את העתיד שלהם, והכול בסדר. והקואליציה, הנהלת הקואליציה, עשיתם איזו קומבינה, כי לא רציתם שוועדת שרים תאשר, העברתם להנהלת קואליציה שאישרה, עלה השר, חצי גמגם ואישר את זה. כל מי שעשה בחירות במערכת המוניציפלית – ולך, חבר הכנסת עמית הלוי, אני מצטער לומר, יש פחות ניסיון בדבר הזה – מבין שהחוק הזה הוא חטא. אתה צריך בשביל הכבוד שלך ובשביל הכבוד של נבחרי הציבור המקומיים, שאין להם הרבה כבוד במדינת ישראל, למשוך את הצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו יכולים לגשת להצבעה, שתי הצבעות, בעצם. קודם כול הצבעה על הצעת החוק של משה סולומון, הצעת חוק שירות המדינה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 נגד – 9 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – העדפה מתקנת למשרתים), התשפ"ג–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 33 בעד, תשעה מתנגדים. ההצעה תועבר לוועדת חוקה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כספים? אז זה יעבור לוועדת הכנסת להכרעה באיזו ועדה היא תידון. עכשיו הצבעה נוספת – הצעת החוק של יצחק קרויזר וצביקה פוגל, הצעת חוק שירות המדינה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 נגד – 9 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מתן העדפה למשרתים בהעדפה מתקנת), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 35 בעד, תשעה מתנגדים. גם הצעה זו תעבור לוועדת הכנסת. לחינוך? ועדת חוקה? ועדת הכנסת תכריע גם על החוק הזה איפה הוא יידון. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת לימור סון הר מלך << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו אני מבקש לאפשר לחברת הכנסת לימור סון הר מלך הודעה אישית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ראיתי בתקנון בדיוק מה כתוב, תרשה לי להחליט מה שכתוב בתקנון. על פי התקנון אני יכול לתת לה זכות להודעה אישית. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ברשות היושב-ראש, חברי הכנסת, אני חושבת שיש לי הזדמנות שלא נתנה לי התקשורת לספר את הסיפור האמיתי. עיוותו את התגובות שלי, עשו מהן זה. גדלתי לצד אחת הנשים הכי מופלאות בעולם, זכיתי לגדול. סבתא שלי, סבתא שולמית, את הסיפורים שעמדתי כאן וסיפרתי על פרעות הפרהוד – חוותה. זה פסקול של הילדות שלי. את האירועים האלה חוותה סבתא שלי אחד לאחד. לא הייתה מילה אחת שהופיעה בטקסט שלא סופרה על ידי סבתא שלי, סבתא שולמית עיני, שגדלה בבגדד. זה הסיפור של סבתא שלי. מה קרה בסיפור הזה? כשאני מכינה את היועץ שלי, כותב הנאומים שלי, לקראת הנאום הזה, אז אני מספרת לו את הסיפור של סבתא שלי – את אותם סיפורים, את אותן פרעות; את בית הכנסת, שהם שומעים את הרעשים, שהם שומעים את זעקות השבר מבחוץ; שהיא יוצאת ורואה את האנשים שמקפצים על הגגות ונופלים אחד אחרי השני בניסיון בריחה מאותם טובחים; את הסיפור של הידיים שמחזיקות רגליים של תינוק – סיפור שגדלתי עליו. ואז כותב הנאומים שלי רואה שיש מישהו שכתב את זה כבר בצורה מסודרת, ובתום לב, אני מאמינה לו שזה תום לב אמיתי, תום לב בלי שום רצון לעשות – הוא פשוט אומר: רגע, זה אותם סיפורים. והוא פשוט מביא אותם. אבל זה הסיפור של סבתא שלי, זה הסיפור של סבתא שולמית עיני, שהייתה שם, שהייתה עדה לדבר הזה. ביום שישי אני הולכת לסבתא ואני מספרת לה: סבתא, את יודעת? אני סיפרתי. סבתא שלי מאושפזת בבית החולים השיקומי הרצוג, ואני אומרת לה: סבתא, את יודעת שסיפרתי עלייך? את יודעת שסיפרתי על סבא? רציתי לשמח אותה. אז היא אומרת לי: מה, בינתי, מי סיפרת? ואני מספרת לה. אני מספרת לה שסיפרתי על הבן איש חי, סיפרתי על זה שלמדתי עם סבא; סיפרתי על הפרעות שאתם עברתם, שסיפרת לי עליהן. ואז מה סבתא אומרת לי? חבל שהוא לא פה. היא אומרת לי: את סיפרת על מה שעשו לנו? אני אומרת לה: כן. היא אומרת לי: חבל. אמרתי לה: למה? היא אומרת לי: תיזהרי, הם ישנאו אותך, הם יפגעו בך. אמרתי לה: לא, סבתא, צריך לספר. צריך לספר לעולם מי הם ומה הם ואיך הם פועלים ואיך ברגע אחד הם יכולים להפוך מהחברים והמחבקים הגדולים לאלה שידקרו לך, סכין בגב. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2375/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת זאב אלקין) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו אנחנו עוברים לכמה חוקים בהנמקה מהמקום. הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, של חבר הכנסת זאב אלקין – בהנמקה מהמקום. אני מבקש מהמזכירה לפתוח לו את המיקרופון. דקה, בבקשה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מתכבד כאן לנמק את הצעת החוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023. מטרת הצעת החוק הזאת, יחד עם עוד הצעות חוק שהוגשו על ידי חבריי מהקואליציה ומהאופוזיציה, לפתור בעיה כאובה שפוגעת קשה בנושא של המרעה. למעשה, היום, המצב עם הרועים מחייב הרבה פעמים הרבה זמן שהות בשטח, גם בגלל פשיעה חקלאית שקיימת וגם מסיבות אחרות. לצורך זה נדרשים סידורים, גם של איזו יכולת של מגורים זמניים של הרועים וגם סידורים נוספים לניהול החוות. למעשה, הסידורים האלה תמיד נעשו באופן טבעי, אבל לא קיבלו את האישורים הנדרשים, ויש סכנה גדולה להריסתם ולפגיעה בכמה חוות רועים היום, במיוחד באזורי הפריפריה, ולכן נדרשת הצעת החוק, כדי להסדיר את הסוגיה הזאת. אני אודה לכנסת על התמיכה בהצעת החוק. אני מודה לוועדת השרים לחקיקה ולשר החקלאות, שרת ההתיישבות ושר המשפטים על התמיכה בהצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2376/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הצעת חוק דומה, של חבר הכנסת עודד פורר, להסדרת המגורים בשטחי מרעה – בבקשה, דקה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. בהמשך לדברים שנאמרו גם קודם – יושב פה גם שר החקלאות – הצעת החוק הזאת עוד נתמכה כשהייתי שר החקלאות, ועברה עוד הצעת חוק דומה בכנסת קודמת, רק שמינהל מקרקעי ישראל התחייב להסדיר את העניין בלי חקיקה. הוא אמר: אפשר לפתור את זה בלי חקיקה, כמו שהרבה פעמים עולים פה ואומרים לנו: אנחנו נסדר את הדברים. ומה שנקרא, אמרו: נסדר את הדברים בלי חקיקה, ושום דבר לא קרה, ולכן החקיקה הזאת נדרשת. לא הספקנו להשלים אותה בכנסת הקודמת. אני מברך פה גם את שר החקלאות וגם את שרת ההתיישבות. במקרה הזה זאת הצעת חוק מוצדקת, נכונה, חשובה, גם כדי לאפשר שמירה על שטחי מרעה וגם כדי לאפשר שמירה על ארץ ישראל. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2729/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת שרן מרים השכל) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההצעה השלישית באותו נושא – הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023, של שרן מרים השכל. תנמק חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, בבקשה. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני מציגה את הצעת החוק הזאת במקום חברתי לסיעה חברת הכנסת שרן השכל, אשר נבצר ממנה להיות פה בשל העובדה שהיא ברגעים אלה ממש נואמת בפני הפרלמנט הצ'כי במאבק נגד ה-BDS. הצעת החוק באה להסדיר את הקמת המבנים בשטחי מרעה, נושא חשוב במיוחד לצורכי המאבק בפשיעה החקלאית, שכן איום זה מתעצם מאוד בשנים האחרונות ופוגע בפעילותם של הרועים בצורה קשה. חשוב להבין כי הרועים הנפגעים מהנושא הזה נאלצים לשהות לילות שלמים עם עדריהם ללא כל מחסה ראוי. חלק אינהרנטי מהחזרת המשילות לכל חלקי הארץ הוא מתן האפשרות לאותם אזרחים לשמור על עצמם בלי להטיל עליהם הגבלות מיותרות ולא רלוונטיות עבורם אשר נקבעו בחוק על מבני מגורים. אני מברכת על הצעת החוק הזאת ומבקשת מחברי הכנסת לתמוך בה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. ישיב על ההצעה הזאת שר החקלאות אבי דיכטר, בבקשה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שהצעת החוק הזו היא מעניינת, מפני שהיא אולי ממחישה שאפשר לעבוד ביחד. ההצעה הזו הונחה בכנסת עוד בממשלה הקודמת, בהסכמה עם הממשלה הקודמת, ואנחנו ממשיכים אותה עכשיו עם הממשלה הנוכחית, והיא באמת לתכלית ראויה. הצעת חוק זהה, כמובן, למה שהוצע כאן על ידי שלושת חברי הכנסת עברה קריאה טרומית בכנסת לפני יותר משלושה חודשים, והצוותים המקצועיים והמשפטיים של משרדי הממשלה והגופים השונים העוסקים בנושא כבר נפגשו במטרה להגיע לנוסח מוסכם. אגב, אתמול, יום שלישי, התקיים בוועדת הפנים והגנת הסביבה דיון בהצעת החוק להכנה לקריאה הראשונה. בדיון זה, שהתקיים בוועדת הפנים, הובהר כי האחריות ליישום המנגנונים המוצעים בהצעת החוק תהיה על משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בתוקף אחריותו המקצועית לנושא המרעה. עוד הובהר בדיון בוועדת הפנים כי מתן היתר להקים מבנה מגורים בשטח המרעה כפוף לכך שאכן ניתנה הרשאה לרעיית בעלי חיים בשטח, לפי הקריטריונים המקצועיים המקובלים ברשות מקרקעי ישראל ובמשרד החקלאות, וכן כי נוכח האופי הזמני של חוזה המרעה, המבנים שיותר להציב בשטחי המרעה צריכים להיות מבנים יבילים או פריקים ולא מבני קבע. הממשלה תומכת בהצעת החוק, אולם יש כמה נושאים שאותם יש צורך לתאם מול משרד החקלאות ויתר משרדי הממשלה בשלבי החקיקה הבאים. כך, למשל, אדוני היושב-ראש, אין צורך בהקמת המבנים על ידי משרד החקלאות, ודי בכך שמשרד החקלאות מופקד על קידום ההליך התכנוני מול הוועדה המקומית. בנוסף, יש צורך בתיאום מונחים המופיעים בהצעת החוק, בתיאום מול רשות מקרקעי ישראל באשר לשינוי התנאים להשכרת הקרקע על פי החוזים הקיימים, ובהתאמת תהליכי העבודה המתקיימים כיום במוסדות התכנון להליך התכנון הייחודי המוצע בהצעת החוק כאן. לכן, הממשלה תומכת בהצעת החוק, בכפוף לתיאום המשך הליכי החקיקה עם משרד החקלאות, שיישום החוק אמור להיות באחריותו, ועם יתר משרדי הממשלה הנוגעים לעניין. אדוני היושב-ראש, אני מקווה שהדבר מקובל על המציעים. אם כן, אני בעד שכל חברי הכנסת יצביעו בעד, לשם שינוי. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה לשר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר. הוגשו התנגדויות לחוקים האלה. ראשון המתנגדים – יוסף עטאונה, בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לצערי הרב, עוד הצעת חוק שנובעת מפרנויה בשמירה על הקרקע ועל ארץ ישראל, כדבריו של אחד המציעים. רק במדינה כמדינת ישראל מסתכלים על האזרחים הערבים בקטע ובסוגיה של הקרקע כאויבים, ולכן אנחנו עדים לעוד הצעת חוק שמונעת ממניעים גזעניים כדי לשמור על קרקע מרעה. אין התנגדות עקרונית שיהיו שטחי מרעה, אבל כשמדברים על שטחי מרעה, זה צריך להיות משאב גם לערבים וגם ליהודים, ואנחנו רואים את הרדיפה בנגב אחרי מגדלי העדרים ואת כל ההתנכלות היום-יומית של משרד החקלאות, של הסיירת הירוקה, גם למגדלי העדרים, גם למגדלי גמלים, ואין אפשרות לגדל, למרות שזה מקור פרנסה מסורתי שלהם. באים בהצעת חוק שרוצה לאפשר מבנים חקלאיים בשטח מרעה. כשבאים לשטח מרעה, אין גישה לנו, כערבים, שיהיה לנו שטח מרעה שאנחנו יכולים לבנות מבנים או להקים מחסה בתוכו. לכן ההצעה הזו עוד פעם באה – ולצערי, בהסכמה, גם אופוזיציה וגם קואליציה – מפרנויה של השתלטות על הקרקע, ועוד פעם מדינה שרואה באזרחים שלה, בסוגיה של קרקע, אויבים. היא פוגעת בהם, פוגעת בשוויון. המשאב הזה שנקרא קרקע צריך להיות גם לערבים, גם ליהודים, ובנגב במיוחד. אם באים עם הצעת חוק כזאת – צריך להסדיר את גידול העדרים, את גידול הגמלים בנגב, ולא להתייחס לתושבים בנגב כאזרחים סוג ב'. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. מתנגד נוסף – חבר כנסת עופר כסיף. שלוש דקות. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. חברי הכנסת, הכנסת הפכה מזמן, תחת הממשלה הנוראית הזאת במיוחד, לגוף שמחוקק ורוב חקיקותיו גזעניות בעליל ומתוך כוונת מכוון. היום כבר ראינו – אני לא אחזור על מה שאמר חברי חבר הכנסת עטאונה על הגזענות שבחוק הזה. גם מה שהיה קודם – ההצעות הנלוזות של עבודה, משרות בשירות הציבורי, ותנאי שאלה יהיו עיסוקים מועדפים על בסיס של שירות כזה או אחר – גם זה חלק מההדרה. אבל הכי גרוע זה השילוב של הכול. אבל אני רוצה לחזור למה שקודם לא התאפשר לי לומר בהקשר של חוק ועדות הקבלה, חוק הסלקציה. תשימו לב, בואו תלמדו קצת היסטוריה. הגזענים שפה לא רוצים ללמוד היסטוריה ומעדיפים להשכיח אותה. בשנת 1791 חוקקה הקיסרית קטרינה ברוסיה הצארית חוק שאוסר על היהודים להתיישב ולסחור מחוץ לשטחים, כלומר, ברוסיה הפנימית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> קראו לה יקטרינה, אני חושב. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה צודק, זה יותר מדויק. החוק נועד, כביכול, להגן על הסוחרים המקומיים מפני התחרות והעוינות של היהודים. בכך הונחה אבן הראשה למדיניות האנטישמית של הקיסרות הרוסית לאורך כל המאה ה-19 – הגבלת היהודים בדיור, בתנועה ובתעסוקה – והאנטישמיות הפכה מעמדה דתית לכדי מדיניות ממשלתית. אך כמו בכל דיקטטורה, עם האוכל בא התיאבון, וחוקי אפליה רק הלכו וגברו. ב-1804 נחתמה חוקה חדשה, ובתוכה סעיפים שהגבירו את ההגבלות על היהודים, כביכול שוב לשם הגנה על הנוצרים. היהודים חויבו לצאת מהכפרים שבהם חיו נוצרים, ובאזורים מסוימים הוטלו קנסות על מי שסירב לעבור להתיישב בערי ספר, בתוספת עוד איסורים על תעסוקה ותנועה. כך נוצר ברוסיה גבול בתוך גבול שכולנו מכירים – או אמורים להכיר – כתחום המושב. בבסיס החקיקה האנטישמית עמדה ההנחה שהיהודים כמות שהם מהווים סכנה, גורם מזיק ובעייתי, ויש צורך בהרחקתם מהאוכלוסייה. הרחקת היהודים מהחברה ברוסיה הובילה להחרפת האנטישמיות ולסיווגם כזרים, דמוניים וחורשי רעה. גל הפוגרומים וההתעלמות, לפעמים בעידוד מצד השלטונות, היה כביכול תגובה על ההתעקשות של היהודים לשמור על זכויותיהם. וזה בדיוק מה שקורה עכשיו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה, תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> החוקים האלה, ובעיקר החוק של ועדות הקבלה – אני מסיים, אדוני – שמטרתו לאסור על אזרחים ערבים לגור ביישובים יהודיים, לא שונה מחוקי תחום המושב. תתביישו. אתם תישפטו בהיסטוריה יחד עם אותם גזענים נאלחים שאת חלקם הזכרתי עכשיו. מחפיר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אם כך, אנחנו ניגש להצבעה על שלושת החוקים זה אחר זה. קודם כול – הצעת החוק של זאב אלקין, הצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21 נגד – 9 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 21 בעד, תשעה מתנגדים. הצעת החוק הזאת התקבלה ותעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה. הצבעה שנייה – על הצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה של עודד פורר ואביגדור ליברמן. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21 נגד – 9 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 21 בעד, תשעה מתנגדים, לכן גם הצעה זו התקבלה ותועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה. עכשיו ניגש להצבעה השלישית, על הצעת החוק של חברת הכנסת שרן השכל, שנימקה יפעת שאשא ביטון. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21 נגד – 9 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 21 בעד, תשעה מתנגדים. גם הצעת חוק זו התקבלה. הצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה תועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת ניסים ואטורי << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לפני שנעבור להצעה הבאה, חבר הכנסת ואטורי ביקש הודעה אישית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם אתה מסכים, אני יכול לתת לך את זה אחרי החוק שלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> לא 20 דקות, זה יהיה פחות. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני רק אומרת שאני לא קיבלתי הודעה אישית. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אני אתן לך כשאני אהיה יושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את ביקשת? << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא ממך. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אעשה את זה מהר, כי האופוזיציה ביקשה. זה who או what. אני אמרתי what כי what אלה חפצים שעושים מה שאומר להם ראש האופוזיציה. וכן, חיילי צה"ל, מגיע להם הכול בכנסת ישראל, ויהודים מצביעים להם, ואנחנו מתגאים בזה. כן, אלה שיש להם בעיה, כנראה – אתה יכול לצחוק – אתה מבין, גם שטחי מרעה, כן, יהודים. אנחנו נתיישב בארץ הזאת ולא ניתן לכם לכבוש אפילו מילימטר מהמדינה הזאת, כי המדינה הזאת שלנו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> גם של האזרחים. כן, הכול בסדר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל מי שרוצה – אחמד טיבי, אתה יכול להתגייס לצה"ל. אתה יכול להתגייס. בוא, אני אתן לך מדים. יש לי בחדר מהמילואים האחרונים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> בוא גם אתה תתגייס לצה"ל, מה הבעיה? יש מוסלמים שעושים צבא. הרי מה אתם, אתם חלק מהמדינה? אתם רוצים להיות חלק מהמדינה? גם אתה רוצה? אין בעיה, גם אותך נגייס לצה"ל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> חברים, תקשיבו, קודם כול, תגידו מה שאתם רוצים – אנחנו נמשיך לחוקק חוקים למען חיילי צה"ל ולמען ההתיישבות בארץ ישראל. זאת המשימה שלנו, בשביל זה הגענו לכנסת ישראל, ואנחנו נמשיך לעשות את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון – איסור גביית דמי שמירה בלא רישיון), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/285/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מירב בן ארי) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק איסור הלבנת הון, של חברת הכנסת מירב בן ארי. בבקשה, עד עשר דקות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, החוק של איסור הלבנת הון – איסור גביית דמי שמירה בלי רישיון – הוא חוק חשוב שנותן עוד כלי במלחמה בפרוטקשן. בימים של אובדן משילות, משלמים את המחיר בעלי העסקים. ביום חמישי היינו בסיור בדרום; גם ואליד אלהואשלה היה ויאסר חוג'יראת. ראינו את המאבק של המשטרה בכנופיות ובפשיעה, אבל שמענו – ואליד, אתה זוכר שאמרו לנו שרוב בעלי העסקים, ערבים ויהודים, כבר לא מתלוננים, הם פשוט משלמים; הם משלמים כי הם אומרים: אני אשלם ולא יפגעו לי לא בבניינים שלי, לא בעסקים שלי. תופעת הפרוטקשן לא מבחינה בין ערבים ובין יהודים, כולם כולם סופגים את העבירה הזאת. צריך לומר שמי שבוחר להתלונן, כן מטופל על ידי המשטרה, אבל לצערי, הרוב פשוט מעדיפים לשלם ופשוט להתעלם. החוק הזה – צריך לתת את הקרדיט – עבר בכנסת העשרים-וארבע על ידי הממשלה שלנו. הוא הועבר על ידי חבר כנסת מהאופוזיציה, על ידי עמיחי שיקלי, ואני הייתי החותמת השנייה. כעת החזרנו את החוק הזה. היום אותם עבריינים שהם מארגני שמירה – למעשה היום עבריין לא יכול לפתוח חברת שמירה, אבל הוא יכול להיות מארגן שמירה, והוא מתווך בין העסק לבין חברת השמירה. העבירה הזאת מוגדרת היום, והענישה עליה, רק שתבינו, היא חודש מאסר או 10,000 לירות. הצעת החוק מציעה להחמיר את הענישה לעשר שנות מאסר. בעצם אני אומרת שיש להתחיל לנסות לטפל בתופעת הפרוטקשן בהחמרת ענישה. אני רוצה להזכיר לכולם שאלפי בעלי עסקים חיים במדינה הזאת באיום מתמיד כלכלי, באיום נפשי, באיום פיזי. אנחנו חייבים לעשות הכול כדי להילחם בתופעה הנוראית הזאת של הפרוטקשן. צריך לומר בקול ברור: אנחנו נכשלנו, אנחנו לא מתמודדים עם התופעה. אני מקווה מאוד שכל כלי של ענישה והחמרת ענישה – אתם תראו כאן חברי הכנסת מתייצבים כדי לעשות הכול כדי למנוע את התופעה הנוראית הזאת. אני רוצה לומר תודה במיוחד לחבר הכנסת אופיר כץ. אופיר, אני רוצה להגיד לך תודה על כל הסיוע בהעברת החוק, על שהתייצבת לטובתי, וזה לא ברור מאליו. אמרת לי: מירב, זה חוק טוב. אני רוצה לומר תודה לשר יריב לוין על התמיכה עוד בשבוע שעבר, וכמובן לכל חברי ועדת השרים לענייני חקיקה. אני מאוד מאוד מקווה שהמשרד לביטחון לאומי יבין – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יש עוד שר – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, חכה, אני בדיוק הגעתי למשרד לביטחון לאומי. אל תדאג, אני יודעת, הכול בסדר. אמרתי, אני מאוד מאוד מקווה שהמשרד לביטחון לאומי, השר לביטחון לאומי, שתמך בהצעת החוק – שיביא הצעת חוק רחבה, שתקיף, וכמובן שאנחנו נצטרף. אני מודה לכולם וקוראת לכם להצביע בעד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. ישיב על הצעת החוק חבר הכנסת יריב לוין, שר המשפטים. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, חברת הכנסת מירב בן ארי, אני רוצה לברך אותך על הצעת החוק, שמבקשת לתקן את חוק איסור הלבנת הון על ידי הוספת עבירות לפי סעיפים 18 ו-19(ב) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה לרשימת עבירות המקור הקבועה בתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון, כך שפעולות ברכוש הקשור לעבירות אלה ייקבעו כעבירות הלבנת הון. זו חוליה בהחלט חשובה במאבק שאנחנו חייבים לנהל, בצורה הרבה יותר עוצמתית מכפי שהיה בעבר, בתופעה הנוראה של הפרוטקשן, בעיניי אחת התופעות העברייניות הקשות ביותר, שמכרסמת בשורש החברה ממש. העבירות האלה, הקבועות בסעיפים 18 ו-19(ב) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, עוסקות בהפרת חובת הרישוי החלה על אדם המקיים משרד לשירותי שמירה, מארגן שירותי שמירה ושומר בסוגי שמירה מסוימים, וכן עוסקות באיסור החל על משרד לשירותי שמירה ומארגן שירותי שמירה להעסיק שומר החב ברישיון, כל זאת ללא רישיון שיש להם, אלא אם כן יש בידם אישור מתאים ממשטרת ישראל – כלומר שמדובר בחברות שמירה אמיתיות ולא בכל מיני גורמים שבמסווה של שמירה פשוט סוחטים את בעלי העסקים שעליהם הם כביכול שומרים. יש הצעת חוק של המשרד לביטחון הפנים, שמקדם הצעת חוק ממשלתית בעניין, שאמורה להסדיר באופן מקיף את כל סוגיית רישוי שירותי האבטחה. בהחלט נכון שכל ההסדר הזה שמוצע כאן ישתלב בתוך המארג הזה. לפיכך הממשלה תומכת בהצעת החוק, בכפוף לכך שאחרי האישור בקריאה הטרומית היא תמתין כמובן להצעה הממשלתית. אני מקווה שאנחנו נדאג לכך שהדברים יקרו במהירות, ונוכל לקדם את הנושא החשוב הזה. כמובן שאני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. הממשלה תומכת ויש מתנגד – חבר הכנסת אלהואשלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הסיר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הסרת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היינו ביחד ביום חמישי – – – << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, לא בכדי כל חברי הכנסת הערבים נשארו כדי להצביע בעד החוק הזה, כי דמי חסות ופרוטקשן הם מחלה קטלנית שהיא בסיס הפשיעה, אחד מעמודי התווך של הפשיעה המתפשטת בחברה שלנו, והיא קיימת גם בחברה היהודית. לכן, שימו לב, תמיד הצבענו בעד כל חוק שמטרתו לטפל בארגוני הפשיעה, בדמי חסות, בפרוטקשן, בנשק. העברתי לפני שבועיים הצעת חוק למלחמה בנשק לא חוקי, ולכן אנחנו כאן כדי להצביע בעד החוק הזה, למרות ההסתייגויות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> התקנון אוסר להגיד שאתה תומך, אז תגיד שאתה מתנגד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למרות ההסתייגויות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה מסתייג. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מתנגד לצורה שבה הציגו את הדברים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. עכשיו ניגשים להצבעה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם היית שואל אותו לפני שהוא התחיל את דבריו, היית יכול להפסיק את דבריו. מה זה שווה שאתה שואל אחרי שהוא סיים? זה כבר לא משנה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, רק ברגע האחרון הוא אמר שהוא בעד. על זה אמרתי לו שאם הוא אומר שהוא בעד, זה בניגוד לתקנון. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> התקנון מאפשר לך לעצור אותו – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא לפני שהוא אומר שהוא בעד. אולי הוא נגד. בכל אופן, עושים עכשיו הצבעה. אתה מתנגד להצבעה עכשיו? בואו נעשה הצבעה, הצבעה על הצעת חוק איסור הלבנת הון, של מירב בן ארי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון – איסור גביית דמי שמירה בלא רישיון), התשפ"ג–2022, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 25 בעד, אין מתנגדים. לכן ההצעה התקבלה ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה הראשונה. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא נקלטה ההצבעה שלי. << הצח >> הצעת חוק ההתיישנות (תיקון – הרחבת הגדרת בן משפחה לעניין תקופת ההתיישנות של תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2569/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק ההתיישנות, של חברי הכנסת שלי טל מירון ומשה סעדה. מנמקת חברת הכנסת שלי טל מירון. בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אני מאוד גאה ונרגשת להגיש את הצעת החוק הראשונה שלי, בנושא הרחבת הגדרת בן משפחת לעניין תקופת ההתיישנות של תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות. נפגעי התעללות ותקיפה מינית במשפחה נתקלים בקשיים משמעותיים בבואם לתבוע את התוקף בחלוף שנים רבות. דרושה התמודדות נפשית משמעותית בכל מה שנוגע להתעללות בתוך המשפחה; תחושת בושה והסתרה שמאיימת ולוחצת לוותר על התלונה. בהרבה מאוד מקרים הגשת תלונה אומרת שצריך להתנתק מהתלות בהורים ובמשפחה הגרעינית. גם בשדה המחקר כבר יודעים שנפגעי גילוי עריות מתמודדים עם מנגנון הבשלה מורכב, בעל כמה שלבים, שמוביל לכך שלעיתים חולפות שנים רבות בטרם יהיו מסוגלים הנפגעים לפנות בהגשת תלונה או תובענה אזרחית. משום כך קבע המחוקק תקופת התיישנות מיוחדת לתביעה בשל פגיעה מינית והתעללות שבוצעו בקטין בידי בני משפחה – הורים, סבים, אחים, דודים וגיסים – אבל עד היום זה לא חל על בני דודים. ניתן דוגמה של אישה שעברה פגיעה בידי בן הדוד שלה. היא לא יכולה להתלונן באותו שלב שאישה שעברה פגיעה בידי הדוד שלה או הגיס שלה כן יכולה, וזה מצב אבסורדי. אין הבדל מהותי בין תהליך ההבשלה שהיא תידרש לעבור עד שתהיה מוכנה להגיש תלונה במקרה כזה או כזה. זה אבסורד, ואנחנו פה כדי לתקן זאת. הצעת החוק שאני מביאה פה בשילוב ידיים עם חבר הכנסת משה סעדה – וזה המקום להודות לו – היא הצעה המבקשת לקבוע כי ההסדר הייחודי לחישוב תקופת ההתיישנות של תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות שבוצעה בקטין בידי בן משפחתו או אדם שהיה אחראי עליו, יחול גם על פגיעות שבוצעו על ידי בני הדודים של הקטין. כל כך מובן, כל כך פשוט. את הצעת החוק החשובה הזאת הגישו לראשונה חברת הכנסת מיכל רוזין, לאחר עבודה וניסוח עם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. היא קודמה גם בכנסת הקודמת, על ידי חבר הכנסת מוסי רז. חבריי, חשוב להבין: על פי נתוני מרכזי הסיוע הפועלים ברחבי הארץ ומקבלים עשרות אלפי פניות בשנה, קטינים רבים נפגעים מדי שנה מעבירות מין שבוצעו בידי בני דודיהם. מקרים רבים אינם מדווחים לרשויות החוק, ובכלל אינם מגיעים לגדרו של הליך משפטי, בין היתר בשל מוסד ההתיישנות, שהוא חסם משמעותי בעניין. החוק בניסוחו העדכני מונע תלונות, ולא בצדק, כי בהרבה מקרים, לפעמים, הקרבה המשפחתית מולידה צורך של המשפחה להגן על בן הדוד ולשמור על קשר השתיקה בתוך המשפחה. יש פחד גדול ממה שזה יגיד על המשפחה ומה זה יעשה לבן הדוד הקרוב, שהוא חלק מהמשפחה. ברור כשמש שבפגיעה מינית שבוצעה בידי בן משפחה קרוב קיים קושי מיוחד בדיווח, הנובע מעצם יחסי הקרבה והתלות המאפיינים את התא המשפחתי. נורמות של ציות למשפחה נמנות גם הן עם הגורמים המוכרים כמעכבים דיווח במקרים של פגיעה בתוך המשפחה. התעללות מינית בקטינים בידי בן משפחה גורמת לפגיעה חמורה בכל מעגלי החיים של הנפגע, הנמשכת, לרוב, על פני כל תקופת חייו. לעיתים החיים נהרסים, וקשה לאחות את הפצע. ההצעה מהווה נדבך בתיקון שהצטווינו לעשות בשביל נפגעים ונפגעות רבים, ובהם יהונתן לוין, זכרו לברכה. יהונתן עבר פגיעה על ידי בן דוד. לאחר שהוא התבגר והבשיל נפשית עד לידי הגשת תלונה, הוא גילה שהתלונה לא תימשך, שתקופת ההתיישנות לא מספיקה ושהמתעלל לא ייענש. יהונתן, זכרו לברכה, היה בעל כישרון יוצא דופן לכתיבה, והצליח לכתוב בחדות יוצאת דופן את אשר על ליבו. ארצה להקריא קטע משיר שלו, שנגע לליבי. מה את רוצה? / אני בן אדם בן 35 שגילה את הסוד של החיים שלו. גר בבית הוריו / אחי במילואים ואולי לראשונה מצאנו משהו שגדול עליו. / יש עוד אלף עיסוקים; / יש עוד אלף פגיעות מיניות; / מערכת המשפט מפגרת, החברה חולה, אני גוסס. / יש לי חברים, המון חברים, לכולם יש חיים. / יש לי עין אחת אדומה ועין אחת צהובה. / אחת מ-THC, אחת מחוסר שינה, מחוסר אהבה./ יש לי מחברת כתיבה ושיר על אהבה. / כל העולם כולו הוא גשר צר מאוד / ואי-אפשר שלא ליפול, לקרוס לתוך תהום / ולאבד הכול. פחות משנה לאחר שחשף לראשונה את הפגיעה, יהונתן נפטר והשאיר למשפחתו צוואה להיאבק ולעשות את התיקון הזה לדורות הבאים, וכך אנו עושים היום. הצעת החוק הזאת היא בשביל יהונתן, זכרו לברכה, ובשביל כל הילדות והילדים שבגרו בצל ההתעללות או פגיעה מינית מצד בן דוד. סליחה שזה לא הגיע מוקדם יותר. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק ההתיישנות (תיקון – הרחבת הגדרת בן משפחה לעניין תקופת ההתיישנות של תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2568/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מרב מיכאלי) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש הצעה צמודה, הצעה דומה, של חברת הכנסת מיכאלי. בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אני מברכת את חברתי חברת הכנסת שלי מירון על העלאת הצעת החוק הזאת. שנים אין-ספור ממש אנחנו נאבקות כדי לבטל את ההתיישנות על עבירות מין, בוודאי עבירות מין שנעשו במשפחה, בוודאי עבירות מין על קטינות וקטינים. האמת היא – ויושב פה אדוני שר המשפטים – שמן הראוי היה לבטל בכלל את ההתיישנות על עבירות מין, כי כל סוג של דינמיקה, של קרבה ושל כוח שמביאה לאפשרות לבצע עבירת מין במישהו או מישהי – שהם קטנים יותר, חלשים יותר, פגיעים יותר, פגיעות יותר, חשופות יותר – היא כזאת שמקשה גם על היכולת לבוא אחר כך ולהתלונן. למרבה הצער היא מקשה גם על היכולת לקבל טיפול, ריפוי ושיקום. למדינת ישראל יש דרך ארוכה מאוד מאוד מאוד מאוד לעשות כדי לענות על כל כל כל הדברים שצריך לעשות, כדי לטפל בנפגעות ונפגעים, וכמובן, לא פחות חשוב, חשוב אף יותר, צופה פני עתיד – למנוע פגיעות מיניות עתידיות של קטינות וקטינים, של נשים, של גברים, בכל מיני מצבים שבהם קל יותר לפגוע בהם. אבל אין אף אחת ואף אחד מאיתנו שחסינה, ובטח ובטח אין ילדה או ילד שחסינים מפגיעה מינית, ולכן החשיבות הכל-כך גדולה של ביטול ההתיישנות. אז מה שאנחנו מעבירות ומעבירים כאן בקריאה טרומית הוא עוד צעד, עוד חלק של הפגיעות המיניות הכל-כך רבות שאנחנו מרחיקים את ההתיישנות עליהן. אנחנו מאפשרות ומאפשרים יותר סיכוי לנפגעות ונפגעים לקבל הכרה, שזה הדבר החשוב ביותר – הכרה בפגיעה שנעשתה להם, ואולי, אם התהליכים יעבדו כמו שצריך, אולי גם מיצוי הדין עם הפוגע. אני אגיד לסיום, חברות וחברי הכנסת: פגיעה מינית היא תופעה רחבה בצורה שקשה לתפוס. כל אישה שלישית עוברת פגיעה מינית; כל אישה שביעית עוברת אונס. ילדות וילדים עד גיל 12 נפגעים כמעט באותה מידה, משום שהם קטנים ובמידה רבה חסרי ישע ונתונים למרותם של הרבה מאוד מבוגרים, שלעיתים מנצלים את התלות הזאת ואת המרות הזאת כדי לפגוע בהם. לכן ההרחקה של ההתיישנות והאפשרות לילדות והילדים האלה שכשהם בגרו, יוכלו לתת דין וחשבון לעצמם על מה שעבר עליהם ולדרוש מהחברה מהמדינה ומהפוגע לתת את הדין על הפגיעה הזאת, זאת לא פחות משליחות ומצווה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ישיב על ההצעה הזאת שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין; על שתי ההצעות במשולב. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק החשובה הזאת של חברי הכנסת שלי טל מירון – באמת ברכות על הצעת חוק ראשונה – ומשה סעדה, ההצעה המוצמדת של חברת הכנסת מיכאלי, וכמובן של חברי הכנסת לשעבר רוזין ורז, שעסקו בנושא הזה בעבר וניסו לקדם אותו, מבקשת להרחיב את ההסדר המיוחד שחל ביחס לתקופת ההתיישנות בנוגע לתביעה נזיקית בשל פגיעה מינית והתעללות שבוצעו בקטין בידי בן משפחה או אחראי לשלומו של הקטין. לפי המצב היום, תביעות בשל תקיפה מינית או התעללות שבוצעו בקטינים בידי בני דודיהם אינן נכללות בהסדר ההתיישנות הייחודי הקבוע בחוק, שכן הם אינם מוגדרים לצורך ההסדר הזה כבני משפחה. זאת, אף שכפי שהיטיבה להציג את הדברים חברת הכנסת שלי טל מירון, אין הבדל מהותי בין תהליך הבשלה שקטין נדרש לעבור עד שיהיה מוכן להגיש תלונה במקרים כאלה לעומת מקרים אחרים שכן נמצאים בתוך הגדרת בן משפחה. במסגרת הצעת החוק מוצע להרחיב את ההסדר כך שגם תביעות נזיקיות שהוגשו בגין פגיעה מינית שבוצעה בידי בני דודים תיכללנה בהסדר ההתיישנות המיוחד. ונדמה לי ששוב פירטת בצורה ברורה את הסיבה ואת הקושי ואת השנים, שלעיתים – הייתי אומר אפילו לא אחת והרבה מאוד פעמים חולפות עד שנפגע העבירה או נפגעת העבירה מסוגלים להגיש את העבירה ולהתמודד עם האירוע, לדבר עליו ולפעול כדי לעשות צדק. נוכח האמור לעיל, עמדת הממשלה היא לתמוך בהצעת החוק הזו בכפוף לכך – יש כאן איזשהו תיקון מבחינת הניסוח, שבמקום המילה "צאצאיהם" ייכתב "בן או בת הדוד", שהרי זאת ממילא הכוונה, ובכפוף לכך שכמובן המשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמות עם משרדי המשפטים, הרווחה, הביטחון החברתי והרשות לקידום מעמד האישה. אני בטוח שכולם יירתמו כדי להשלים את מלאכת החקיקה בעניין הזה, ואני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו ניגש להצבעה. השר יגיע למקומו. ההצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההתיישנות (תיקון – הרחבת הגדרת בן משפחה לעניין תקופת ההתיישנות של תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 14 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים, לכן ההצעה התקבלה, ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט. להוסיף אותך לפרוטוקול? את יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ. אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה, הצעת חוק מטעם הכנסת, בקריאה ראשונה – סליחה, יש עוד הצעת חוק. אנחנו נצביע על הצעת החוק של חברת הכנסת מרב מיכאלי. הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההתיישנות (תיקון – הרחבת הגדרת בן משפחה לעניין תקופת ההתיישנות של תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 14 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. גם הצעת חוק זו אושרה ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 50) (הגנה על חושפי שחיתויות במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/959).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו נעבור עכשיו להצעת חוק מטעם הכנסת לקריאה ראשונה, הצעת חוק מבקר המדינה (הגנה על חושפי שחיתויות), של חברת הכנסת מירב בן ארי. בבקשה. מירב בן ארי, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חבר'ה, למה רעש? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> איפה יש רעש? יש שקט. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא שומע את השקט, אדוני השר? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עשר דקות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק מבקר המדינה היא הצעת חוק חשובה וצודקת. חוק מבקר המדינה קובע שבסמכות של המבקר להורות על אי-פיטורים במטרה למנוע פיטורים בגין חשיפת שחיתויות. היום חושף שחיתויות שעובד בעבודה מסודרת, בהנחה שהוא חושף אירוע לא תקין, הוא מוגן במשרד מבקר המדינה, בפרקליטות, בכל המגזר הציבורי, ברובו, אך לא במשטרה ובשב"ס, בשירות בתי הסוהר. אם העובד מוסר לרשות מידע וחושף שחיתות, הרבה פעמים הוא נוטל על עצמו סיכון ומסכן את המשרה שלו ואת הקשרים המקצועיים והחברתיים. הרבה פעמים אנחנו נתקלים במצב שחושף שחיתויות – מתנכלים לו ובסוף מפטרים אותו. זה קורה רק בגלל שהוא לא מוכן ליישר קו ולחיות עם השחיתות בתוך הארגון. אני רוצה לדבר על דוגמה אחת של חושף שחיתויות בשם מקסים דרקץ, שהעז להעלות טענות על שחיתות בשב"ס. אני מדברת על שב"ס כי שב"ס היום לא מאפשר הגנה על חושפי שחיתויות, וזה מה שהחוק הזה בא לעשות. דרקץ עבד ב-2005 בשירות בתי הסוהר. הוא היה סוהר, ולאחר מכן עובד סוציאלי. הוא נחשף במתקן הכליאה לשורה של מחדלים, מפגיעה קשה בזכויות של אסירים למזון, לטיפול ותנאי תברואה ועד לטיוח עבירות פליליות ושחיתות. למרות הסיכון שישלם מחירי אישי כבד, הוא החליט לחשוף את השחיתויות. לאחר שהתריע בפני הדרג המדיני, כמו שאמרתי, הוא סבל מהתנכלות קשה, הואשם בעבירת ביטחון מידע עד ניסיון לצייר אותו כאדם מעורער בנפשו, עד שבמרץ 2015 פיטרו אותו משב"ס. לצערנו, הסיפור של מקסים הוא רק דוגמה. אני יכולה להגיד לכם שהתנועה לאיכות השלטון ליוותה את דרקץ במאבק שלו. הוא גם קיבל את אות אביר איכות השלטון בשנת 2020 בקטגוריית חושפי שחיתויות על פעילותו האמיצה למען טוהר המידות. אי-אפשר שלא לתהות מה היה קורה אם היו מקשיבים לכשלים של דרקץ ולא מפטרים אותו מהארגון. הצעת החוק הזו הוגשה בכנסת העשרים-וארבע על ידי חברי הכנסת אמיר אוחנה ויואב קיש, שניהם מהליכוד, וגם אנחנו כקואליציה וממשלה העברנו את החוק הזה בקריאה טרומית, והוא לא התקדם בשל התפזרות הממשלה, אבל צריך לתת את הקרדיט לשני חברי הכנסת. החוק הזה לא קשור לימין או לשמאל, לאופוזיציה או לקואליציה. זה רצון למנוע שחיתות בגופים ציבוריים, בטח כאלה שאמונים על ביטחון הציבור. תיקון החוק הזה נועד לשמור על המשטרה ושב"ס, אבל בעיקר – לחזק את אמון האזרחים. אני קוראת לכולם להצביע בעד. שוב, אני רוצה להגיד תודה לוועדת השרים וליו"ר הקואליציה אופיר כץ. תודה רבה לכולם, ותתמכו. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אין תשובת שר, נכון? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זו קריאה ראשונה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז אין צורך. אפשר לגשת מייד להצבעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קריאה ראשונה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש רשימת דוברים פה? איפה? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> האופוזיציה מוותרת על הדוברים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מוותרים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מוותרים. יש מישהו שרוצה לדבר? לא. אז ניגשים מייד להצבעה. מי בעד הצעת החוק של חברת הכנסת בן ארי? אנחנו מצביעים. הצבעה מס' 23 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 50) (הגנה על חושפי שחיתויות במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר), התשפ"ג–2023, לוועדה לענייני ביקורת המדינה נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שמונה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק של חברת הכנסת מירב בן ארי בקשר לחושפי שחיתויות במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר התקבלה, ותעבור לוועדה לענייני ביקורת המדינה – חוזרת לדיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה. תמה החקיקה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הפסקות חשמל בערב שבת ברחבי הארץ << הלסי >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו אנחנו עוברים להצעות דחופות לסדר-היום. הצעה ראשונה: הפסקות חשמל בערב שבת ברחבי הארץ, של חבר הכנסת יעקב אשר ועוד חברים, ומי שיהיה פה ידבר. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. ישיב השר חיים כץ. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני מבקש להעלות את הנושא של מה שעברנו כולנו ביום שישי האחרון, כשהיה שרב כבד ברחבי הארץ וצריכת החשמל הייתה גבוהה ואז היה מצב שבו הרבה מקומות, הרבה ערים, סובלים מהפסקות חשמל יזומות בצורה כזאת או אחרת, למרות שזה יום שהוא לא יום של עבודה ויש הרבה פחות משרדים מבחינת צריכת החשמל. אני לא יודע בדיוק מה הייתה הבעייתיות ולמה זה קרה. גם הנושא של שבת באזורים, בריכוזים חרדיים, שזה פשוט – כשאתה מצרף את הדברים ביחד, זה בלתי אפשרי, זאת אומרת, בימים כתיקונם, כולם באותו מצב, אבל במקומות שזה – לפחות עם קצת חשיבה מה זה עושה. יש פה נקודה אחת – הרי זה לא מפתיע שבחורף יש מזג אוויר קר ובקיץ שרב וצריכת החשמל עולה. אי-אפשר להיות מופתעים כל פעם מחדש. זה לא יכול להיות. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> למה? במיאמי מזג האוויר כל הזמן מתחלף. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא מתחלף אבל הוא חוזר. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> בבוקר פתאום שמש, אתה פותח והשמיים בהירים, ואחרי שעתיים – מבול. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא בדיוק, אבל בוא נאמר שעדיין אפשר להיות – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> בדיוק, בדיוק. במיאמי – בדיוק. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ערוכים למזג אוויר ולא להיות מופתעים כל פעם מחדש ממזג אוויר. אני מדבר על שני מסלולים שבהם צריכים להיות ערוכים היערכות מקיפה ומושכלת לעתיד ופתרון ביניים עד שהמסלול של היערכות עתידית יתחיל לעבוד. צריך לדאוג לרזרבות חשמל, אבל צריך גם להיערך שאם חלילה שוב זה יגיע להפסקות חשמל – שתהיה לפחות הודעה מוקדמת, אפילו של חצי שעה. יש היום מערכות טלפוניה שבהן אפשר לעשות את זה או להודיע באמצעי התקשורת, משהו: אנשים, תיערכו, הולכת להיות הפסקת חשמל. אני לא מדבר איתך על כאלה שנתקעים במעליות בהפסקת חשמל פתאומית, שלא לדבר על אנשים מבוגרים שיכול להיות שהם נמצאים במעלית ויכול להיות שזה יומם האחרון בגלל האירוע הזה. בחוק ההסדרים הייתה לנו סוגיה שלמה בחלק של התשתיות, וזה היה תיקון של חוק אוויר נקי, ששם בעצם כל ההסדרה שעשינו והעברנו בחוק ההסדרים אמורה להסדיר את הסמכויות בין המשרד להגנת הסביבה כרגולטור של סביבה – כי יש בעיה של פליטת עשן, אוויר נקי וכו' – וחברת "נגה", שזו החברה שהוקמה במסגרת הרפורמה, שבעצם אמורות להיות לה האחריות והסמכות, וחברת חשמל, שהיום היא בעצמה – האחריות עליה והסמכות לא בדיוק אצלה. משהו פה לא עובד. משהו פה גורם לכך – – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> שילמנו רק 7 מיליארד על הרפורמה הזאת, 7 מיליארד על רפורמה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא יודע כמה שילמו. אני יודע שהרפורמה – יש כאלה שאומרים לשבח ויש כאלה שאומרים לגנאי. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> צריך לעבוד, מה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש כאלה שאומרים שחברת החשמל הייתה מתמוטטת מבחינה כספית, כלכלית, בחובות שהיו אז, בזמנו – שאגב, לא הכול בגללה, אבל במציאות הזאת יכול להיות שזה נכון להקים מערכת אחת שחברת חשמל היא אחד מהספקים המובילים שלה, אבל כשיש את התיאום הנכון בעניין הזה. הרי פה אתה לא יכול להיות אחראי למשהו כשאין לך את הסמכות בעניין הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אומר שיש הרבה פתרונות שאפשר לדבר וצריך לדבר עליהם. דיברנו גם בוועדה על פתרונות של אנרגיה מתחדשת. אתם יודעים שהיום 100% החשמל של אילת מגיעים מאנרגיה מתחדשת, מגיעים ממקורות של שמש והכול. אנחנו צריכים לקדם את זה. אנחנו צריכים לתקצב סקר של היתכנות כלכלית של אנרגיות מתחדשות. צריך לעשות את כל הדברים הללו – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – וצריך להסדיר את המעמד של "נגה" ושל חברת החשמל והספקים האחרים. לכן אני מציע, אדוני, להעביר את זה לדיון בוועדה, ואני מציע: בדרך כלל, דברים כאלה – ואני אתאם – – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני מציע ועדת הפנים, בסדר? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רגע, לא. בדרך כלל הדברים האלה מגיעים לוועדת הכלכלה, לידידי דוד ביטן. מאחר שההסדרה ב"נגה" עברה בחוק ההסדרים אצלנו, אני מציע שהדיון יהיה – אנחנו נעביר את זה לוועדת הכנסת, אבל אני כבר אומר ליושב-ראש הכנסת שאני אציע שהדיון יהיה בוועדה משותפת של ועדת הכלכלה וועדת הפנים, כדי שבאמת הנושא הזה יעלה ויוסדר אחת ולתמיד. אי-אפשר לקבל את הדבר הזה שמדינה שלמה, חצי מדינה או חלקים מהמדינה בימים כאלה יהיו בעלטה ובחום בלתי נסבל. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. מציע נוסף – יוסף עטאונה, באותו נושא: הפסקות החשמל שהיו בערב שבת ברחבי הארץ. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני הגשתי את ההצעה ביום – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הקשיבו לדובר, בבקשה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יעקב, תקשיב. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> סליחה, אדוני. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אל תפריע. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> חס וחלילה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני הגשתי את ההצעה כי אני לא הייתי צריך לחכות להפסקה יזומה של חברת חשמל ביום שישי בערב, כשבגלל העומס שהיה ובגלל השרב, בגלל מזג האוויר והצריכה המוגברת, יזמו הפסקות בחלק מהיישובים – גם יישובים ערביים וגם יהודיים – ופגעו בהרבה אנשים. אנחנו לא צריכים לחכות להפסקה יזומה של חברת חשמל. אני רוצה להביא את המצוקה של הכפרים הלא-מוכרים בנגב, שכמעט – בין 120,000 ל-150,000 תושבים ביישובים האלה, חלק מהם בתוך המועצות האזוריות נווה מדבר ואל-קסום, לא מחוברים לחשמל. ואז הסבל של האנשים האלה הוא יום-יומי. גם ילדים, גם מבוגרים, גם חולים שמחוברים למכשירים לא יכולים לגור שם, והרבה אנשים שילמו בחיים שלהם על אי-חיבור בתים אלה לחשמל. ולכן, כשבאים היום ומתדיינים על הפסקות החשמל, צריך בראש ובראשונה להתייחס ליישובים הערביים הבדואיים בנגב. והגיע הזמן לסיים את הסבל הזה. לא רק יישובים מוכרים או בלתי מוכרים לא מחוברים, אתם יודעים, והעליתי את הנושא הזה גם בוועדת חינוך. יש בתי ספר שנבנו בתקציב של משרד החינוך ועד היום לא מחוברים לחשמל, גם בביר הדאג', גם באל-עזאזמה וגם חלק מבתי הספר במועצה האזורית אל-קסום. כבוד היושב-ראש, כבוד השר, ביום ראשון ביקרתי בבית ספר אלאעסם ביישוב אבו תלול בתוך המועצה האזורית נווה מדבר. כ-1,000 תלמידים של בית הספר זה כמעט חודש הם בשביתה כי הייתה תקלה בחשמל. עד היום לא החזירו את החשמל, והילדים שובתים. פניתי גם למועצה האזורית, גם למשרד החינוך, גם לחברת החשמל, ועד לרגע זה הנושא הזה לא טופל. אי-אפשר לשתוק על זה יותר. צריך את ההתערבות, כבוד השר, כדי שהסוגיה הזו באבו תלול, בבית הספר, תבוא על פתרונה, ומיידית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. תלתה דקייקה, בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביום שישי קיבלנו פניות רבות מהתושבים שלנו בנגב, ואני מאמין ומבין שכלל התושבים בארץ קיבלו פניות על תקלות וניתוקים של חברת החשמל, ניתוקים יזומים. לכן, הסוגיה הזאת צריכה להיפתר. חברת החשמל צריכה לעשות בדק בית. בכל קיץ אנחנו נתקלים בתופעות האלה, בניתוקים האלה, שגורמים נזק לכלל האוכלוסייה, ובמיוחד אני רוצה כאן לדבר על היישובים הבדואיים בנגב. התשתיות שנמצאות בכפרים האלה, ביישובים שלנו, הן תשתיות שנבנו מלפני 30 שנה, מאז שהיישובים האלה הוקמו. הגיע הזמן לשדרג ולשפר את התשתיות האלה על מנת שחברת החשמל תוכל לספק תשתיות לכלל האזרחים, לכלל התושבים. חלק גדול מהכפרים הלא-מוכרים בנגב לא מחוברים לחברת החשמל, לא מחוברים לקו החשמל, ולכן הם מסתייעים שם באנרגיה סולרית. לפעמים גם יש ניתוקים באנרגיה, בסלולר, בגלל העומס הכבד של החום, ואין אספקת חשמל. הגיע הזמן ששר האנרגיה והממשלה יקבלו החלטה אמיצה וכן יחברו את היישובים הבדואיים לחשמל. זה מצרך בסיסי, במיוחד בזמנים האלה, וגם במזג האוויר הכל-כך קריטי הזה. ראש הממשלה ושר האנרגיה חייבים להתעשת, לקבל החלטה אמיצה ולחבר את היישובים הבדואיים לקווי החשמל. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יונתן מישרקי, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, ביום שישי האחרון קיבלנו אין-ספור פניות מאזרחים בכמה יישובים על כך שממש לפני כניסת השבת הם נותקו מחשמל. המשמעות של העניין הזה ברורה לכולם: ערב שבת, אנשים מתארגנים, ימי שרב. ניתוקי החשמל, מסתבר, לא נעשו לפי גודל כיפה כזה או אחר, לא לפי שביס, לא לפי אחוזי ההצבעה. גם העיר מודיעין עילית הייתה מהערים שנותקו, בשונה ממה שנאמר פה בדוכן לפני כמה ימים. עשרות אלפי אזרחים היו מנותקים מחשמל. לפני שבוע או שבועיים ביקשתי לקיים דיון מהיר על זה בעקבות ניתוקי חשמל קודמים, ושם נאמר שהיה מדובר בתקלה טכנית נקודתית שצריכים לטפל בה, אבל זה לא מעיד על הכלל, ושיש מספיק הזרמת חשמל במדינה והכול בסדר. אבל נוכחנו לראות בסוף השבוע האחרון שניתוקי החשמל נמשכים. אנחנו במדינה מתוקנת, מדינה מפותחת, מדינה שהיא אור לגויים בהרבה מאוד תחומים, וזה דבר שהוא לא מתקבל על הדעת. גם היום בוועדה לביקורת המדינה העלנו את הסוגיה הזו, וגם היום נאמר לנו שמדובר בנקודות ובאירועים חד-פעמיים, אבל האירועים האלה לצערי מתרחשים שוב ושוב. ואני ביקשתי להצטרף להצעה לסדר-היום הזו כדי לקרוא מכאן לחברות השונות – זה מפיל על זה וזה מפיל על זה, אני לא רוצה להיכנס לכל הדברים האלה, אבל אנחנו צריכים, כמדינה מתוקנת, חייבים לבוא ולתת דין וחשבון לאזרח איך אנחנו מתגברים, א. על בעיות, כפי שציינו, שלא יחזרו שוב, ובאמת לשמוע אחת ולתמיד אם משק המדינה יודע לעמוד בעומסים הללו במקרה קיצון. אנחנו רק בתחילת הקיץ, אדוני היושב-ראש. הקיץ עוד לפנינו, יבואו ימים חמים, ואנחנו רוצים לוודא שבאמת אזרחי מדינת ישראל יכולים לקבל את מה שמגיע להם בצורה הכי הגיונית והכי בסיסית. לכן אני הצטרפתי להצעה הזאת לסדר-היום, ואני אשמח לקבל תשובה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. ישיב, במקום שר האנרגיה, השר חיים כץ, בשם הממשלה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> בשם שר האנרגיה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שר התיירות חיים כץ ישיב בשם שר האנרגיה ישראל כץ. יש פה שני זוגות כצים מאוד פעילים, שני שרים ושני – – – << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הייתי יכול למצות את זה בשתי מילים. ישבנו בממשלה, ושר האנרגיה קיבל החלטה להקים שתי תחנות כוח נוספות שאני מקווה שיפתרו את בעיית החשמל, כמויות החשמל והצריכה, וימנעו הפסקות עתידיות באספקת החשמל לבתים. אני יכול להקריא את מה שנאמר לי, וזה בערך מה שאמרתם: זה אשם, ההוא אשם. זה לא חשוב. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אז גם אנחנו יודעים לקרוא. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> אני מקווה שלמדו מהעניין, כי יומיים אחרי האירוע מנכ"ל משרד החשמל עשה דיון הפקת לקחים, וקיבלו החלטה בממשלה, השר התחייב שבימים הקרובים הוא יביא את הקמת שני אזורי – אישר כבר את האזורים. אתם מכירים את הנמב"י, לא בחצרי – תעשה את זה שם, שלא יפריע לי, רק תעשה. אז הוא קיבל החלטה שלא הייתה קלה, ואישרו שני אתרים להקמת תחנות כוח, ואני מקווה שבעתיד לא נצטרך לדון על זה בכנסת. תודה רבה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני השר – – – << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> לא יודע לענות. לא יודע לענות. אני יכול לענות לך על התיירות בבני ברק. אם זה מעניין אותך, תיגש אליי אחר כך בצד, ואני אענה לך בשמחה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לשר. אני רוצה לשאול אתכם אם אתם מסתפקים בהודעת השר או רוצים דיון בוועדה או דיון במליאה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> דיון בוועדה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> דיון בוועדה. איזו ועדה אתם רוצים? << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> שלום הילד. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אני מציע או בכלכלה או בפנים – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> איכות הסביבה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – כמו שהסברתי קודם. ועדת הכנסת תכריע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז ועדת הכנסת תחליט לאיזו ועדה – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – יושב-ראש ועדת הכלכלה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל אל תוותרו, כי העניין הזה שיש שתי רשויות כשיד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה, זה דבר שלא יכול להימשך. עניין החשמל צריך להיות מרוכז וברור, בפרט בימים חמים אלה. אנחנו נעשה הצבעה על העברת הנושא לוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 24 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. היות שהושמעו הצעות לכל מיני ועדות, אנחנו נעביר את זה לוועדת הכנסת, והיא תכריע איזו ועדה תדון בהצעה הדחופה הזאת. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מחסומים ביהודה ושומרון << הלסי >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום דחופה אחרת ואחרונה היום: מחסומים ביהודה ושומרון. נמצאים פה חברי הכנסת עמית הלוי, אוהד טל ולימור סון הר מלך, המציעים. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מי עונה על המחסומים – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי משיב? גם על זה חיים כץ, בשם שר הביטחון? אז יש לך כבר שלושה תיקים: תיירות, אנרגיה וביטחון. עמית הלוי, בבקשה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אני יכול לדבר איתו על התיירות בבני ברק. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, אדוני שר התיירות – ודרכך גם לשר הביטחון – חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, המציעים שהציעו, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, אוהד, שנמצא כאן, ואחרים, לפני כשבוע ליוויתי עם רבים את מאיר תמרי, השם ייקום דמו – איש מאיר, האיר את חרמש, האיר את צפון השומרון, האיר כל מקום שהוא הגיע אליו באור של אופטימיות, של תקווה, של עשייה ושל בנייה. עמדתי שם, אדוני השר, ליד האלמנה טל, בלוויה, היא ושני ילדיה שהיו עליה, וגם מבעד לדמעות ולכאב האין-סופי שניכר בפניה, היה אפשר לראות את האור של מאיר מאיר דרכה, מאיר דרך הילדים המתוקים שלהם. ובמהלך השבעה טל זעקה את מה שזעק ראש מועצת שומרון יוסי דגן בלוויה, ואני אצטט אותה: האירוע הזה, אמרה טל, יכול היה להימנע. אין סיבה שנצא מהבית ולא נחזור במדינה שלנו. היו מחסומים פעילים פעם והפיגוע קרה ממש ליד אחד מהם, והוא לא פעיל. אם היה פעיל, מאיר היה פה היום, והיה לי בעל, בן זוג לחיים. זו לא מציאות שמתקבלת, אמרה טל. זה לא הגיוני. אנחנו צריכים לחיות פה, להיות פה בביטחון, וצריך לעשות הכול כדי שזה יהיה. היא כמובן צודקת, אדוני היושב-ראש, לגמרי צודקת. זו לא הפעם הראשונה שהזעקה הזו על המשוואה הבלתי-מוסרית הזאת נשמעת. היא נשמעה אחרי הרצח של הלל ויגל יניב; היא נשמעה אחרי הרצח של עידו ברוך; היא נשמעה גם אתמול, אגב, כשרכב ישראלי רוסס בחווארה, והנוהג בו ניצל בנס מגורלו של מאיר תמרי. אני אומר כאן לשר הביטחון: ההיקף של המשימות שעל כתפי שר הביטחון ברור לי לגמרי – המשימות הידועות והפחות-ידועות – וברור לי גם שאי-אפשר לכבות את המדורה של הטרור הזה ביום אחד. אנחנו פה אחרי תקופה של שתיקה מול איראן, של האדרה של המחבל אבו מאזן, של מתן הסכם – בוננזה של הסכם – לחיזבאללה. ברור לגמרי שיש פה מאמצים. להפך, אני מחזק את ידיו ואת ידי כוחות הביטחון. ההצעה הזאת עולה כדי לוודא – או יותר נכון לשלול דבר אחד, את מה שמתפרסם, אגב, בשם גורמים ממערכת הביטחון פעם אחר פעם בנושא הזה של הסרת המחסומים. מה שמתפרסם הוא העדפה, או כביכול העדפה, של מרקם החיים האזרחי של ערביי יו"ש על פני החיים עצמם של אזרחי ישראל. המדרג הזה, שמפורסם כל פעם בשם גורמים עלומים – או לא עלומים – שמציב את הביטחון של האזרחים שלנו בדרג ב' מתחת לנוחות של אזרחים אחרים או של כל אדם אחר, כמו שאמרה טל וכמו שאמר ראש המועצה, הוא בלתי נסבל. אני גם בטוח ששר הביטחון והממשלה הזאת לא מסכימים למשוואה הזאת. בכלל, המודל המגונה הזה, שאנשים ביהודה ושומרון חיים בכלובים, מגודרים, כאילו שהם החיה המסוכנת, בעוד אלה שמתנהגים כמו חיות מסוכנות חופשיים, בלי גדרות, בלי מחסומים, זה מודל מגונה ורע. יותר מזה אני אומר, אמר לי ראש המועצה שגורמים בצבא אמרו לו שכשהחזירו את המחסומים באזור מסוים, 95%, 95% מאירועי הפח"ע ירדו. ולכן, אני מבקש, אדוני שר הביטחון, שתוודא, שתינתן על ידך ההנחיה, הצודקת והראויה להעדיף כמובן את חיי הישראלים על פני כל עניין אחר, ולהחזיר את המחסומים הללו ביהודה ושומרון מוקדם ככל האפשר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוהד טל, לפי הסדר הרשום. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> פה רשום – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אצלי רשום. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אם המחסומים היו פעילים, מאיר שלי היה פה – כך אמרה בשבוע שעבר טל תמרי, אלמנתו של מאיר תמרי, השם ייקום דמו, שנרצח בצומת ליד חרמש בצפון השומרון, והביעה בכך את כאבה על ההחלטה להסיר את מחסומי צה"ל ביהודה ושומרון. רק אתמול בלילה, אתמול בלילה – עוד פיגוע ירי בחווארה. 12 קליעים פגעו ברכבו של תושב הר ברכה בזמן שהוא נוסע בחזרה לביתו, ובנס גדול, רק בנס גדול, הוא נפצע קל בלבד. רצף פיגועי הירי, שברובם הגדול יצאו מהעיר שכם ומצפון השומרון, מעיד כי הגישה הביטחונית הנוכחית, המנסה לאתר בפינצטה את המחבלים שבכוונתם לפגע, פשוט לא מספיקה ולא מצליחה למנוע את הטרור באזור. המחסומים שהוצבו לאורך השנים האחרונות בקרבת כפרים וערים בשליטת הרשות הפלסטינית, יש בכוחם לצמצם את הברחות הנשק, לייצר הרתעה ולמנוע את תנועתם החופשית של מחבלים המבקשים לבצע פעולות טרור. ראש מועצת שומרון אמר דברים ברוח זו, והביע בכך את חששותיהם של תושבים רבים שמוחים זה מכבר על הסרת המחסומים. היום, כאן במליאה, במענה על שאלת חבר הכנסת צבי סוכות, השיב שר הביטחון כי אם יוצבו מחסומים, לא יהיה כוח אדם למעצרי מנע. אם צה"ל צריך לפנות מאחזים, אמר השר, אין לו מספיק כוח אדם לפעילות אחרת. אז אדוני שר הביטחון, המענה שאנחנו צריכים לתת לטרור הוא אחד: התקפה. אני מסכים שאין טעם להשקיע את כוח האדם של צה"ל בפינויים. צה"ל צריך להשקיע את כוחותיו אך ורק ביצירת משוואה המבהירה לאויבינו כי תקוותם לגרש אותנו מכאן במעשי טרור לא רק שלא תצליח, אלא תעשה את ההפך המוחלט. לשמחתי, בשבועות האחרונים, אולי גם בחודשים האחרונים, אנחנו עדים להגברת הפעילות של צה"ל בערים פלסטיניות ביהודה ושומרון. הפעילות הזו היא פעילות התקפית; היא פעילות מבורכת שבוודאי מונעת פיגועים רבים. על כך אנחנו מלאי הערכה ושולחים חיזוק גם לחיילי צה"ל וגם לראשי מערכת הביטחון. אבל את טבעת החנק הזו צריכים להדק ולהמשיך לעשות הכול, הכול, כדי למנוע את הרצח הבא. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת ישראל הנכבדה, בחודשים האחרונים אנו עדים לפיגועים רבים ביהודה ושומרון שבהם מחבלים עברו ללא שום קושי וללא מחסומים לעבר כבישים שבהם נוסעים יהודים והצליחו לפגוע בהם. נמצא איתנו פה ביציע בנימין הורגן. בנימין איבד את אשתו אסתר בפיגוע אכזרי לפני שנתיים וחצי ביער ריחן, הסמוך למקום מגוריהם בצפון השומרון, אסתר הורגן, אישה מיוחדת, מוארת ומלאת אהבה. בנימין החליט לבחור בחיים ולא לתת לטרור לנצח אותו. מתוך הכאב הוא הקים את ביתו מחדש עם אשתו דלית, ומאז הוא פעיל בכל מה שקשור בחוקי המלחמה בטרור. בשבוע שעבר חווה בנימין שבר גדול נוסף במשפחתו: מאיר תמרי, חתנה של דלית, אב מדהים לשני ילדים קטנים ובעל מסור לאשתו טל, נרצח בפיגוע ליד היישוב חרמש. מחבלים ארורים ירו לעבר רכבו של מאיר ולא הותירו לו שום סיכוי. כשהגעתי לנחם בבית המשפחה בחרמש, סיפרה לי טל, אשתו העדינה והעוצמתית של מאיר, כי מטרים ספורים ממקום הפיגוע הנורא יש מחסום צבאי שלא אויש באותה עת. לא מופרך להניח כי לו המחסום היה מאויש בחיילים, ניתן היה למנוע את הפיגוע הנורא הזה, ומאיר, השם ייקום דמו, היה איתנו היום. קצת אחרי הרצח של אשתו אסתר, השם ייקום דמה, העלה בנימין פוסט סמוך לזירת הרצח. בנימין זעק אז על הגדר הפרוצה ועל המעבר החופשי של פלסטינים דרכה. שנה לאחר מכן, ורק לאחר כמה פיגועים שגבו חיי אזרחים, רק אז נזכרה מערכת הביטחון לאטום את אותן פרצות. הבוקר בנימין שלח סרטון על הכביש, שנפתח שוב למעבר ערבים. אומנם היו חיילים במחסום, אך הרכבים נעו בחופשיות ובלי בדיקה. כמו אז מבקש בנימין: החזירו את המחסומים. אנחנו כבר שילמנו את המחיר, הוא אומר, אבל כדי שאירוע כמו שלנו ייחסך מכם, אין מנוס מלאייש את המחסומים ולבדוק את הרכבים. לצערי, הסרת המחסומים הפכה למחווה קבועה לרשות הפלסטינית תומכת הטרור, ואינה דבר חדש. כך, למשל, לפני קרוב לשמונה שנים תושבי איתמר התריעו בפני מערכת הביטחון ובפני שר הביטחון דאז בוגי יעלון על הסרת המחסום בין כפר המרצחים חווארה לאלון מורה. יעלון החליט לא להתחשב בבקשתם. כמה ימים לאחר מכן מחבלים שנסעו בחופשיות וללא כל הפרעה על הציר רצחו את בני הזוג איתם ונעמה הנקין. שמעתי היום, לפני כמה שעות, בזעזוע עמוק את שר הביטחון במענה על שאילתה של חבר הכנסת צבי סוכות. בין היתר טען שר הביטחון כי המחסומים ביהודה ושומרון אינם מאוישים בגלל צרכים אחרים של הצבא. אני מצטטת: אם המפקד האזורי יצטרך לפנות גורמים בלתי חוקיים מהצד הישראלי שמקשים עליו ערב-ערב, אין לנו הכוח לעשות פעילות אחרת. האמירה הזאת כל כך מקוממת. בעצם אומר לנו שר הביטחון כי תיעדוף הכוחות הוא בראש ובראשונה לפינוי יהודים, מלח הארץ, שמוסרים את נפשם על ארצנו הקדושה, לאחר מכן נוחות חיי אויבינו, ורק בסוף – שמירה על חיי אזרחי מדינת ישראל. הזוי. אנחנו לא נשלים עם תפיסות עולם מעוותות מעין אלו. חיינו אינם הפקר. מי שאוחז בתפיסות עולם כפי שהציג שר הביטחון, לא יוכל לרחוץ בניקיון כפיו. אם, חלילה, ייפגע מי מתושבי ההתיישבות הוא לא יוכל לומר: עשינו כמיטב יכולתנו. המחסומים ביהודה ושומרון מצילי חיים. נשקים רבים וחוליות מחבלים רבות נתפסים על ידי חיילי צה"ל הממוקמים במחסומים ביציאות מכפרי הטרור ביהודה, שומרון, בנימין ובקעת הירדן. לעיתים אף נתפסו חוליות רגע לפני שבוצע הפיגוע שאותו תכננו. אין לנו הפריבילגיה לתת מחווה בדמות הסרת מחסומים, וגם אין בכך צורך. הרשות הפלסטינית מעודדת, מממנת ומוציאה לאור את הטרור שממנו אנו סובלים. תפסיקו. תפסיקו להתבלבל. חיי אחינו חשובים בהרבה מנוחות חיי האויב. על כן נבקש חבריי ואני לקיים דיון בנושא החשוב הזה בוועדת חוץ וביטחון בהקדם האפשרי. בשורות טובות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. ישיב שר התיירות חיים כץ, בשם שר הביטחון יואב גלנט. בבקשה. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני יכול להקריא – ואני אקריא – את התשובה של שר הביטחון יואב גלנט, אבל אני רוצה להתייחס לדברים לפני כן – לנצל את ההזדמנות – למה שאמר עמית הלוי. אין אחד במדינה הזאת שלא מסכים עם מה שיוסי דגן אמר שם: מי שיוצא מהבית צריך לחזור הביתה לשלום, בכל קונסטלציה; לא לחזור בארון ולא לחזור דרך בית חולים לשיקום. יחד עם זה, אני לא מאמין שמערכת הביטחון – זה הדבר השני שאמרת – עם שמועות או בלי שמועות, בגלל נוחות החיים של הפלסטינים לוקחת סיכון של 1% לפגיעה בתושבים ישראלים. זאת דעתי. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> נשיא המדינה אמר את זה השבוע בשבעה של משפחת תמרי. אני שמעתי אותו אומר את זה. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> לא מאמין שמערכת הביטחון – – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אז כן – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה יכול להגיד: לא ייאמן. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא ייאמן. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> לא ייאמן ולא מאמין. גם לא ייאמן וגם לא מאמין, מה לעשות. נכון, צבי סוכות? << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> על פינויים אתה מאמין? << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> על פינויים אתה מאמין? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – שר ביטחון דיבר על פינוי. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> פינויים, פינויים. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> לצערי, אני לא צריך להאמין, אני רואה אותם. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – שר הביטחון אמר היום – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תעזבו את הדיסקוסיה. תנו לשר להשיב. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי, ייקח עוד דקה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא בגלל הזמן. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> לא הייתי בכנסת כל כך הרבה זמן. אני מתגעגע לעמוד על הדוכן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כבוד השר, כל הזמן שלך. ראיתי שיש חוסר הבנה בינינו. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> לא, לא, אין חוסר הבנה, יש חוסר הסכמה. שנינו מבינים – – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא, יש הסכמה. יש חוסר אמון. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> העלינו את ההצעה הזאת – – – כי אנחנו לא מאמינים כמוך, לכן העלינו את ההצעה – כדי לוודא שהפרסומים האלה נשללים מכול וכול על ידי שר הביטחון; שאין דבר כזה, שאין מחשבה כזאת, ואם יש – – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – סדרי העדיפויות עומדים חיי תושבי צפון השומרון, ולא בסוף סדר העדיפויות. שלא התבלבלו ולא ערבבו פה את היוצרות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חיים, אני בעד שאתה תהיה שר הביטחון. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> אוקיי. שוב, אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת עמית הלוי, אוהד טל ולימור סון הר מלך, אני מקריא עכשיו את תשובת שר הביטחון: מפקדי צה"ל והחיילים פועלים ימים ולילות כדי להגן על קיומה של מדינת ישראל, על עצמאותה ועל ביטחון אזרחיה ביהודה ושומרון ובכל שאר הגזרות. פעילות כוחות הביטחון מתבצעת בהתאם להערכות מצב שוטפות וכוללת שימוש באמצעים גלויים וחשאיים. כפי שאמרתי לא פעם אחת, מול הטרור אין פשרות. זה בשבילך: מול הטרור אין פשרות. לא נוחות ולא נוחיות. נוסיף לפעול ביד קשה כלפי כל מי שמבקש לפגוע בנו, ולא נחדל עד שנביא כל מחבל לבית המשפט או לבית הקברות – עדיף להפוך את הסדר: לבית הקברות. בחודשים האחרונים סיכלו כוחות הביטחון מאות פיגועים בזכות פעילותם הנחושה והמתואמת של כלל גופי הביטחון בהגנה ובהתקפה על הצירים, במחנות הפליטים, במרכזי הערים. כל מי שלחם ולו יום אחד בחייו יודע כי לא ניתן להבטיח 100% הצלחה תמיד. אשר לטענות לגבי ביטול המחסומים, חשוב לזכור כי מחסומים אינם הכלי הבלעדי שמפעיל צה"ל. שמירת הביטחון נעשית באמצעים שונים ועל בסיס הערכת המצב בשטח, ובכל מקרה לא לפי שיקולי נוחות של אוכלוסיות שונות – אם הייתי קורא מראש אולי לא הייתי עונה לך, עמית – לא על פי שיקולי נוחות של אוכלוסיות שונות כפי שנטען בהצהרתכם. זאת אומרת, במשפט האחרון שלו הוא שלל, כפי שסברתי, את האפשרות – – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אבל היום במליאה הוא אישר את זה – – – << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> מי אישר? << קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> שר הביטחון. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> גלנט? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> שר הביטחון אישר את זה שבסדרי העדיפויות שלו עומד פינוי של יהודים לפני הצבת מחסומים. בושה וחרפה. ביזיון גדול. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לצבי סוכות יש עוד מעט זכות לדבר דקה בעניין הזה. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> אני לא קובע את סדר העדיפויות של משרד הביטחון. << קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> אתם מייצגים אותו. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> גם אם אני רוצה, אין לי את היכולות, ואני גם לא בתפקיד שיכול – – – << קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> עדיף, חיים, עדיף. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> יחד עם זה, אני מאמין באמונה שלמה במערכת הביטחון, שעושה כמיטב יכולתה, 24/7, לילות כימים, על מנת שאנחנו נוכל לצאת מהבית ולחזור הביתה. לצערי, לא תמיד אנחנו מצליחים, וחבל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. זכות הדעה הנוספת – לחבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. מהצד, דקה אחת. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> צבי, תיזהר שלא תיפול. שתחזור הביתה בשלום. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אם יהיו מחסומים, אז אולי – – – << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נמצא איתנו כאן ביציע בנימין הורגן. אני רוצה לבקש ממך דבר ראשון סליחה, סליחה כפולה: סליחה על זה שלא עשינו מספיק כאן, במקום הזה, כדי לשמור על החיים של אנשים שקרובים אליך כל כך; סליחה שגם היום אני לא יכול לעמוד כאן ולהגיד לך בלב שלם שהכול נעשה כדי שזה לא יקרה שוב. סליחה. אין לי מה להגיד יותר. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו מבינים שאתם רוצים דיון בוועדת החוץ והביטחון, אז אנחנו נצביע על ההצעה. מי בעד ההצעה להעביר את ההצעה לסדר-היום בעניין המחסומים ביהודה ושומרון לוועדת החוץ והביטחון? מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 25 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חמישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. פה אחד הוחלט שנושא ההצעה לסדר-היום על המחסומים ביהודה ושומרון יעבור לוועדת החוץ והביטחון לדיון. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני כ"ג בסיוון התשפ"ג, 12 ביוני 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:11. << סיום >>